לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1260712,607 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'קצת רוצה לפרוק :/ '
קצת רוצה לפרוק :/
10/04/2018 | 15:39
7
268
בעלי ואני נשואים כבר שנתיים וחצי והחלטנו מלפני קצת יותר משנה שאנחנו מוכנים להביא ילדים לעולם.
היה לנו הריון כימי בספטמבר האחרון. היה לא פשוט אבל עברנו את זה והמשכנו הלאה עם מוטיבציה ענקית להקים משפחה.
 
לפני חודשיים גילינו שאני שוב בהריון. והפעם הכל היה מושלם! לא היו דימומים, לא כאבים, בדיקות דם מושלמות עם בטא שמוכפלת מאוד יפה.
הגענו לבדיקת דופק מרוגשים ושמחים ואז הרופא אמר לנו שאין עובר. שבוע לאחר מכן הגענו שוב פעם לבדיקה נוספת ועדיין לא היה עובר.
שבוע שעבר עברתי שאיבה.
 
המנתח התקשר אלי שלשום והודיע לי כי אחרי בדיקה בפתולוגיה, התברר שהיה לי מולה שלמה.
כלומר עכשיו אני צריכה להיות במעקבים שנה שלמה ושנצטרך לחכות בסבלנות שנה עד שנקבל אישור מהרופא להתחיל לנסות שוב.
אני שבורה לחלוטין. אנחנו כל כך מוכנים לילד וכל כך רוצים! כמעט כל החברים כבר הקימו משפחה והרבה נשים מהסביבה הקרובה שלי בהריון ראשון או שני.
יש לי בעל תומך ומדהים, אבל עדיין שנינו במצב נפשי לא קל. אנחנו מאוד מחזקים אחד את השני אבל עדיין מבואסים כל כך מהמצב הזה.
כל הזמן אני שואלת למה זה מגיע לנו? למה אנחנו?
הריון מולארי שלם זו תופעה נדירה. אז למה אנחנו "זכינו"?
איך מתמודדים עם המשפחה המורחבת והחברים שכל הזמן שואלים אותנו מה איתנו? ולמה אנחנו מחכים?
 
וגם אם עוד שנה באמת שוב פעם ניכנס להריון, מי מבטיח לי שההריון הבא יהיה תקין? לפי מה שקראתי יש לי סיכוי פי 10 לחלות שוב בהריון מולארי.
החלום שלי להיות בהריון ולהרגיש את העובר מבפנים ואני מפחדת שבהריון הבא אני אהיה בלחץ כל הזמן :(
 
איך שורדים את התקופה הזאת? איך מסתכלים על כל הזוגות שמסביב שמקימים משפחה ומאושרים, ואנחנו צריכים לחכות בסבלנות?
לצפיה ב-'חיבוק'
חיבוק
10/04/2018 | 22:33
108
יקרה, זה כל כך כואב ולא פייר שזה קרה לך. במיוחד שצריך לחכות שנה שלמה עד לנסיון הבא. 
דבר יחיד שאפשר לעשות בשנה הזאת - לעשות דברים שלא תוכלי לעשות עם בייבי על הידיים. כי אחר כך יהיו לך כמה שנים טובות עמוסות מאוד.
סתם זורקת רעיונות - תעשי רשיון נהיגה אם עדיין אין לך, לימודי תעודה, נסיעה לתאילנד. תחשבו ביחד עם בן הזוג מה יעשה לכם טוב בשנה הזאת.
לגבי משפחה/חברים שמנג'סים - אם ישאלו אותך, תגידי שזה קצת מורכב.רב האנשים הנורמטיביים יבינו שלא צריך להמשיך לשאול.ומי שימשיך - תסננו אותו.
לגבי הריון הבא. נכון אף אחד לא מבטיח כלום, והריון אחרי אובדן הוא לרב מלא חששות וחרדות. אבל יש גם דרכים להתמודד - שיחות עם פסיכולוג, דמיון מודרך / היפנוזה, במידת הצורך יש גם טיפול תרופתי. כשתגיעי לגשר, אני מבטיחה שתעברי אותו.
לצפיה ב-'היי'
היי
11/04/2018 | 09:34
4
93
שולחת לך חיבוק ענק, מאוד מבינה את מה שאת מרגישה, כי עברתי אותו דבר. מולה שלמה. לא ציינת בת כמה את, אני הייתי בת 34 כשזה קרה לי. אני יכולה לעודד אותך בכך, שאין באמת הסכמה בין רופאים אם חייבים לחכות שנה או שחצי שנה זה מספיק. בגלל שתוצאות בטא שלי כל הזמן יצאו שליליות (בהתחלה בודקים כל שבוע, אחר כך פעם בחודש) ובגלל גילי, הרופאה שלי הסכימה להחזיר אותי לטיפולי פוריות חצי שנה אחרי התאפסות הבטא (לקח לה חודש להתאפס). אל תדאגי, יהיה בסדר, עוברים את זה וחוזרים לחיים. והעצה המעולה שכבר כתבו לך- תמלאי את הזמן הזה בדברים שאת לא יכולה לעשות בהריון או עם תינוק. הזמן טס. עכשיו קשה לך להאמין, אבל זה נכון. מחזקת אותך, ואם יש לך שאלות את מוזמנת לכתוב 
לצפיה ב-'תודה רבה על היחס והתגובות!'
תודה רבה על היחס והתגובות!
11/04/2018 | 14:05
3
82
אני היום בת 28 וחצי.
אני יודעת שאני עדיין צעירה, אך החלום להיות אמא כבר קיים יותר משנתיים.
 
ממש מעניין אותי הסיפור שלך. את גם די נותנת לי תקווה שאולי יהיה אפשר להתחיל גם לפני שתעבור שנה שלמה.
האם הצלחת מאז להיכנס להריון תקין? מזה אני חוששת בעיקר. 
 
 
לצפיה ב-'היי'
היי
11/04/2018 | 14:11
2
75
נכנסתי מאז להריון פעמיים. לצערי, שניהם הסתיימו בצורה לא טובה, ואין לי עדיין ילדים. אבל!!! אף אחד מההריונות האלה לא היה מולה! אצלי פשוט זה סיפור מורכב, ולא מצאו עדיין סיבה לכישלונות של ההריונות. תחשבי חיובי! אצלך הכל יהיה בסדר, אני בטוחה ומאחלת לך את זה מכל הלב! 
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
11/04/2018 | 15:12
1
79
אוי אני מצטערת לשמוע!
אני מאחלת לך גם שהריון הבא יהיה תקין ויעבור בקלות!!
 
ממש ממש תודה על התמיכה! מעריכה את זה מאוד!
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
12/04/2018 | 11:10
48
שנזכה להריון תקין ובידיים מלאות!
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
14/04/2018 | 18:07
52
היה לי מאוד עצוב לקרוא את התיאור שלך- ממש החלום ושברו.
העלת הרבה מאוד סוגיות מורכבות ומשמעותיות ביותר שלמען האמת קשה לי להתייחס אליהן על גבי האינטרנט, כי כל נושא שהעלית הוא כבד משקל-
הסוגיה של ההתמודדות עם החברה והמשפחה
ההשפעה על בן הזוג והזוגיות
ההתמודדות עם העיכוב הנוסף של שנה בשל ההריון המולארי
שאלת ה"למה" הקשה
ההתמודדות עם הריון חדש, כאשר יהיה, ועם החרדות שיביא עימו
הקנאה בחברים בעלי המשפחות...
 
כל אחד מהנושאים הללו (וייתכן שיש עוד דברים שלא כתבת אותם) מצריך התייחסות משמעותית ואינדיבידואלית. לפיכך, את מוזמנת ליצור עימי קשר במערכת המסרים ולשמוע פרטים אודות תהליך הליווי והתמיכה האישיים שאני  נותנת לנשים לאחר אובדן הריון, וזאת מחוץ לתחום ההתנדבות שלי. 
 
אני בת 44, יש לי 3 ילדים, עברתי בעצמי 7 הפלות, אני אשת מקצוע טיפולי, חברה בפורום קרוב ל-6 שנים, ומנהלת אותו במשך 3 שנים.
בחודשים האחרונים אני משקיעה רבות בלימודים כדי שאוכל גם לטפל וללוות נשים באופן אישי, ולא רק כמנהלת הפורום (שהוא נפלא בפני עצמו, אך לא יכול להחליף תהליך טיפולי אישי). 
 
שולחת חיבוקי כוחות ונחמה,
שירה. 
 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'לזכר ששת מליון היהודים שנספו בשואה'
לזכר ששת מליון היהודים שנספו בשואה
12/04/2018 | 11:08
18
לצפיה ב-'חוזרת לעבודה מחר'
חוזרת לעבודה מחר
09/04/2018 | 00:32
4
206
זהו הסתיימה לי חופשת לידה שניצלתי עד תום. חזרתי ל'חיים הרגילים' מזמן בלי העבודה. עכשיו זה העבודה. פלשבק לזמן שהודעתי על חופשת מחלה- מעקב- לידה - קבורה- צלקת.
לחזור לכל הבלה בלה של צוות, ואפילו שאני לא חושבת שאכפת לי לקבל את כל התגובות בסבב שני...  ובאמת כבר קיבלתי ושמעתי הכל...
כנראה שעמוק שם בלב בכלל לא בא לי לפגוש אותן. ואני פוחדת, ועצובה.
היה לי כל כך טוב לקבל חופשה בתשלום :), ובא לי עוד אחד, עוד חופשת לידה אבל מתה מפחד מהריון ומתה מפחד ללדת. אז בנתיים לא.
ו-וואלה, חשבתי שאני משתחררת ולמדתי לרקוד במסע הזה, אבל עכשיו אני מקרטעת ואין לי כח לגייס כח,
ואני מוסיפה לי עוד מילה ללקסיקון העבודה - חלד"ש.
אולי עד אור הבוקר אצליח גם לחייך. באמת.
ועצות שעוזרות יש?

לצפיה ב-'לנשום לנשום לנשום'
לנשום לנשום לנשום
09/04/2018 | 08:45
101
בעוד שבוע זה כבר לא יהיה אישיו, אבל היום זה כן,
אז מותר לך לקרטע עד שתזכרי שוב בצעדי הריקוד,
מקווה שיקבלו אותך בחיבוק וידעו לתת לך את מה שאת זקוקה לו
וכשלי יש ימים כאלה אני משתדלת להזכיר לעצמי שתוך כמה שעות זה יהיה מאחורי, ובפעם השניה והשלישית זה בד"כ כבר קל יותר
 
לצפיה ב-'נשמע מורכב מאוד...'
נשמע מורכב מאוד...
10/04/2018 | 06:19
2
89
החזרה לעבודה בנסיבות אלו תמיד מורכבת ולא פשוטה לעיכול. התחושות שלך של חשש, עצב, חוסר חשק לפגוש את האנשים וקושי לגייס את האנרגיה הנפשית הדרושה- מאוד מובנים. 
אני מקווה שאת עוסקת בתחום שאת מוכשרת בו ושגורם לך לסיפוק. במידה וכן- זה יכול לסייע ליצור את שגרת העבודה מחדש, וגורם להתמלאות האנרגיות. 
במידה ולא- זה כבר סיפור אחר. 
 
תספרי לנו איך עבר היום הראשון, כדי שניתן לך אנרגיות ליום השני...
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-''
10/04/2018 | 16:36
1
97
תודה,
זה באמת כל מה שהייתי צריכה, שיתנו לי את החיבוק והכרה לרגשות האלו. עד אז הרגשתי כבדות נוראית מעצב ולא הצלחתי להשתחרר מהמחשבה לא רוצה לא רוצה לא רוצה...
קולגה מקסימה עשתה את זה בלילה לפני ופתאום היתה לי הקלה. כל שאר התגובות מהסביבה הקרובה היו אל תדאגי יהיה בסדר/ תכנסי לזה/ זאת שגרה מבורכת..
ידעתי שיהיה בסדר. ובאמת היה. קיבלו אותי יפה ובנימוס :)
אני עובדת בכמה מקומות. כך שזה בכל מקום מחדש, עם קבוצות של תלמידות וסטודנטיות וצוות...
אני באמת אוהבת את עבודה והבנות, ומקבלת הרבה סיפוק מהעיסוק בזה.
ועדיין צריכה כוחות לעוד כמה נפגשים כאלו...
כבר מסוגלת לחייך 
לצפיה ב-'נפלא לקרוא עדכון מעודד שכזה. שימשיך בטוב. '
נפלא לקרוא עדכון מעודד שכזה. שימשיך בטוב.
12/04/2018 | 13:37
10
לצפיה ב-'הכאב של השעות הקטנות של הלילה'
הכאב של השעות הקטנות של הלילה
07/04/2018 | 11:28
2
239
בלילות האחרונים אני מתקשה להירדם.
אתמול הרגשתי איך הכאב גואה וגואה עד שלא נשאר מקום בגרון והתחלתי לבכות.
יושבת בחושך בסלון ב-2 בלילה ובוכה בשקט.
אז כתבתי ופרקתי והוצאתי הכל החוצה.
משתפת איתכן- אחיות לכאב.
 

בן שלי
 
הידעת? אני מתגעגעת.
בכל יום מחדש אני דוחקת הצידה מחשבות ודמעות וגעגועים ומתמסרת בשמחה לנורמליות ולחיים מסביב.
ליונתן שכל יום לומד להגיד או לעשות משהו חדש.
לבישולים, לעבודה, לזוגיות, לטלויזיה, לחברות, לכביסות...
אני עושה כמיטב יכולתי לא לחשוב, לא לחזור לרגעים ששברו אותנו.
ואז נגמר היום והבית משתתק ומתחיל הלילה. ובתוך השקט הזה של הלילה, המחשבות והדמעות והגעגועים מגיעים.
ואני שונאת אותם ואוהבת אותם. שונאת כי הם מכאיבים לי ופוצעים את נפשי. ואוהבת – כי זה הדבר היחיד שנשאר לי ממך. הזכרון והגעגועים.
אז אני לוקחת נשימה עמוקה, כי יודעת שיכאב, אבל מאפשרת לעצמי לשלוף בזהירות החוצה את הזכרונות מאותו יום בו נולדת. שלא כדרך הטבע ושלא כמו שרציתי.
לרגע היחיד שהיה שלי ושלך בו החזקתי אותך ונפרדתי ממך.
ואני כבר לא זוכרת בדיוק איך נראית, אבל זוכרת מה הרגשתי כשראיתי אותך וכמה אני אוהבת אותך.
והכאב והצער לוחצים חזק בבטן. והדמעות שוטפות ולא נגמרות.
ואני מתגעגעת מתגעגעת מתגעגעת.
ואני עצובה כל כך. ומצטערת על כל רגע שאתה לא פה.
ובוכה על שנינו. על הבן שאתה לא תהיה ועל האמא שאני לא אהיה לך.
ויש לי עוד הרבה דברים טובים להיות אסירת תודה עליהם אז אני חייבת להמשיך הלאה בחיים, למרות שמשהו בי קצת מת איתך.
 
אני עוד לא יודעת איך להמשיך. וחלק בי לא רוצה. אין לי ברירות. כי אני בוחרת בחיים.
אני רק הייתי רוצה להמשיך איתך. להחזיר את הגלגל לאחור, להבריא אותך, אם בכלל היית חולה...
להציל אותך מהכל.
ולא יכולתי. אף אחד לא יכול.
 
אני מבקשת מאלוהים כל לילה שישמור עלייך למעלה. שישמח אותך. שיחבק אותך חזק כמו שאני הייתי רוצה לחבק אותך. שינשק אותך, שיגן עלייך.
שישלח אותך אליי בגלגול הזה.
שישמור על הנשמה הטהורה שלך
מקווה שאולי בדרך לא דרך, הנשמה שלך יודעת כמה אני אוהבת אותך.
אולי אם אצעק מספיק חזק אז תשמע...
 
בן שלי
 
אתה חסר לי
ואני אוהבת אותך
 
לצפיה ב-'אני שמעתי את הצעקה שלך מפה'
אני שמעתי את הצעקה שלך מפה
08/04/2018 | 10:20
96
ואין לי ספק שגם הוא, תמיד תהיה אמא שלו, תמיד הוא יהיה הבן שלך
חיבוק חזק ממני
לצפיה ב-'קראתי מספר פעמים, ושמעתי כמה דברים- '
קראתי מספר פעמים, ושמעתי כמה דברים-
10/04/2018 | 06:28
86
שמעתי כאב נוראי וגעגועים,
שמעתי השלמה וקבלה עם המציאות (לא יכולתי להציל אותך, אף אחד לא היה יכול),
שמעתי אמונה שיש מישהו למעלה שמגן עליו (הלוואי והייתי יכולה להיות שותפה לאמונה מחזקת זו),
שמעתי כוחות של החיים, והרבה. 
 
כפי שכתבתי לך בעבר, ממליצה על תהליך טיפולי (אולי אצל העובדת הסוציאלית שהתחברת אליה, אולי אצל מישהי אחרת) כדי שעוד מישהי מקצועית תשמע ותסייע בעיבוד המחשבות והרגשות, ותסייע בחיזוק כוחות החיים. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אחרי אתמול בארוחת ערב אצל אח של בעלי ...'
אחרי אתמול בארוחת ערב אצל אח של בעלי ...
07/04/2018 | 13:32
5
247
כרגיל יושבים כולם אחרי הארוחה, וחמתי אומרת על הבן שלי שתמיד אומר שהבני דודים שלו הם אחים שלו, לפעמים הוא אומר בגן שהם כמו אחים שלו (כמובן שאני נקרעת מזה כל פעם מחדש) , וכולם מצטרפים כמובן לשיחה אמא של גיסתי לא מבינה מזה בכלל הדו שייח הזה ממש לא במקום, לא עניתי רק רציתי לקבור את עצמי באותו רגע , לא יודעים מה עובר על בן אדם עברתי 2 הפלות במהלך השנה יש לי ילד אחד בן 6 
הזוי
 
לצפיה ב-'מצער שנתקלת בחוסר רגישות כזה'
מצער שנתקלת בחוסר רגישות כזה
07/04/2018 | 19:03
1
97
אף פעם לא הבנתי - גם לפני שהרגשתי על בשרי - איך אנשים מרשים לעצמם לפתח שיחות בענייני ילודה, בטח בקבוצה רחבה (אבל גם בדו-שיח), קל וחומר כשמדובר בזוג שאין לו ילדים או יש לו ילד אחד לא קטנצ'יק.
שולחת לך חיבוק חם, ומאחלת מכל הלב שיגיעו ימים טובים.
לצפיה ב-'כן באמת חוסר רגישות,לא מתייחסת אבל זה פוגע'
כן באמת חוסר רגישות,לא מתייחסת אבל זה פוגע
07/04/2018 | 19:29
31
לצפיה ב-'רגע, רוצה להציג זווית ראיה קצת אחרת-'
רגע, רוצה להציג זווית ראיה קצת אחרת-
10/04/2018 | 06:12
2
93
ראשית, אני לחלוטין מבינה את הפגיעה. המשפט הזה הוא כמו סכין בלב עבורך, שכן את כל כך רוצה אח/ות לבנך. 
אך מצד שני- חשוב לי בכל זאת להביא זוית ראיה נוספת-
אני רוצה להאמין שחמותך לא רצתה לפגוע בך, ובכלל לא הבינה עד כמה דבריה עלולים לפגוע. אני משערת שרצתה להדגיש בפני הנוכחים עד כמה בני הדודים קרובים, וכמה היא שמחה וגאה על כך. 
זה שזה יצא עקום- זה משהו אחר, כי היא פגעה בול בדבר שהכי כואב לך. היא היתה יכולה לומר: "כמה אני שמחה כסבתא לראות שבני הדודים מסתדרים כל כך יפה ואוהבים אחד את השני". זה כבר נשמע אחרת לחלוטין. 
האם היא יודעת על ההפלות? 
 
קרה לי מקרה בזמנו, שחמותי אמרה בעת ארוחת הערב: "איזה ילדים גדולים יש לכם..."- היא התכוונה שהם אוכלים מאוד יפה, ועצמאיים, ושאנחנו יכולים לאכול בשקט ובלי הפרעות. 
שוב- היא התכוונה לדברים טובים, ואני- זה היה כמו סכין בלב עבורי. בהזדמנות אחת שהיא אמרה זאת- שתקתי. בעת ארוחה אחרת שהיא אמרה זאת- לא יכולתי להתאפק, קמתי, ואמרתי: "הלוואי והיה לי מישהו שיפריע לי עכשיו. הלוואי והיה לי מי להחזיק עכשיו ושיפריע לי לאכול". זה היה אחרי שהילדים כבר קמו מהשולחן והלכו לחדר אחר, כך שלא שמעו כמובן את הדברים. 
לאחר מכן, היא כבר לא חזרה יותר על המשפט הזה, כי הבינה...
 
אינני יודעת מה טיב היחסים בינך לבין חמותך. אולי כדאי לשוחח איתה על הדברים- או באופן ישיר או באמצעות בעלך, ולהסביר לה את התחושות. לרוב, זה מונע אמירות פוגעניות, שמראש לא כוונו כדי לפגוע, אלא נאמרו מתוך חוסר חשיבה וחוסר מודעות. 
 
 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה שירה, כן בכל אופן זה פוגע במיוחד אחרי הפלות לא היתה צרי'
תודה שירה, כן בכל אופן זה פוגע במיוחד אחרי הפלות לא היתה צרי
11/04/2018 | 20:06
1
34
צריכה לומר, אולי זה מתוך לעקוץ אותי בנקודה הכי רגישה שאני כרגע נמצאת
לא מתייחסת בכל אופן אבל זה די עשה לי לא טוב....
 
 
לצפיה ב-'זה לא שאת לא מתייחסת...'
זה לא שאת לא מתייחסת...
11/04/2018 | 20:26
33
את כן מתייחסת- בינך לבין עצמך, וזה גם עלול להשפיע לרעה על מערכות היחסים במשפחה.  
אני רוצה להאמין שהיא לא רצתה לעקוץ אותך בנקודה הכי רגישה שלך (אלא אם כן היא אישה נוראית ומרשעת), ואני מתארת לעצמי שאם היא יודעת על ההפלות, אז ניתן יהיה לפתור את הדבר בשיחה פתוחה, ואם היא לא יודעת- אז הגיע הרגע שתדע....
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'הטרוזיגוטית לפקטור 5 ליידן והומוזיגוטית למוטציה מסוג MTHFR'
הטרוזיגוטית לפקטור 5 ליידן והומוזיגוטית למוטציה מסוג MTHFR
08/04/2018 | 18:04
88

למי יש כמו אצלי את הנתונים, ומה קיבלה כטיפול אחרי הפלות? תודה
לצפיה ב-'הריון לאחר הפלה'
הריון לאחר הפלה
05/04/2018 | 11:54
4
216
היי בנות,
אז לאחר הפלה טבעית בשבוע 9 בדצמבר (העובר הפסיק להתפתח כנראה בשבוע 6 פלוס) בשעה טובה אני בהריון שוב, אממה... עשיתי אתמול בדיקות - שבוע 5 פלוס.. בטא- 8696, אסתרדיול- 1852 אבל הפרוגסטרון נמוך- 21.17. גם בהריון שנפל בשבוע 5 פלוס הפרוגסטרון היה נמוך (25).
בעברי 2 הריונות תקינים, אחרי Ivf ולכן הם היו עם תמיכה של פרוגסטרון. ההריון הנ״ל וגם הקודם שנפל הם הריונות טבעיים.
תוהה האם ההריון לא תקין ולכן הפרוגסטרון נמוך או שפשוט הגופיף הצהוב שלי לא נותן תמיכה מספקת.
האם יש סיכוי להריון תקין? האם יש צורך להתעקש על תמיכה? פעם קודמת הרופא טען שאין צורך בתמיכה...
יום ראשון יש לי תור לרופא וכמובן אתייעץ איתו, אבל בינתיים אני על קוצים...אשמח לתובנות
לצפיה ב-'מנסה'
מנסה
05/04/2018 | 17:15
1
97
הי, יקרה !
יש פורום הריון אחרי אובדן - 
ויש גם פורום הריון אחרי טיפולי פוריות.
אבל תכלס, שאלה הזאת היא לרופא.
מה שאני יודעת, שרמת פרוגסטרון בדם לאו דווקא משקפת את רמת פרוגסטרון ברחם. ז"א, שאין מה להספיד הריון על סמך בדיקת מעבדה.
כמובן, מאחלת לך הריון שלם ובייבי בריא !
אני אישית בעד תמיכה, לדעתי עוד קצתפרוג' לא הזיק לאף אחת (אבל, כמובן אני לא רופאה). אז תראי מה רופא שלך אומר. ואם את לא סומכת אליו - אז תחליפי אותו.
המון בהצלחה ! ותעדכני בפורום השכן.
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
06/04/2018 | 10:35
53
גם אני חושבת שתוספת פרוגסטרון בגדר לא יועיל לא יזיק...
ככה שכנעתי את הרופא בסוף לתת לי מרשם ונראה מה יגיד ביום ראשון...
אנסה גם בפורום השכן, אם כי מרגיש לי כרגע מוקדם מדי לשם..
כי ההרגשה לא לגמרי טובה, אין לי עדין שום תופעות לוואי של הריון (ואני מאלה שהקיאו עד לחדר הלידה) - רק בטן של חודש רביעי בשבוע 6...
מאחלת לכולן בקרוב הריון תקין, עגול ומשעמם עם ידיים מלאות בסופו :-*
לצפיה ב-'אני לא יודעת לענות לך, אבל מאחלת בהצלחה רבה!!!'
אני לא יודעת לענות לך, אבל מאחלת בהצלחה רבה!!!
05/04/2018 | 18:15
1
32
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
06/04/2018 | 10:39
17
לצפיה ב-'מרגישה שנעצו בי עוד סכין'
מרגישה שנעצו בי עוד סכין
04/04/2018 | 12:58
4
304
עשיתי בדיקת פרופיל הורמונלי וקיבלתי תוצאה ממש גרועה (fsh 17.4 ביום השלישי למחזור).
כבר שנתיים ורבע מנסים להביא עוד ילד. 3 הפלות, 2 מתוכן עם עוברים תקינים לפי הצ'יפ הגנטי. כנראה שמשהו בי הורס את השיליות. לפחות עד עכשיו נכנסתי להריון בקלות והעובר היו תקינים, עכשיו גם הסיכוי לזה נמוך. 
אני אבודה.
לצפיה ב-'מה הרופא שלך אומר על זה? '
מה הרופא שלך אומר על זה?
04/04/2018 | 18:50
118
ושימי לב למילים שאת בוחרת: "כנראה שמשהו בי הורס את השיליות":
1. מדובר בהאשמה עצמית לא הוגנת, כי שום דבר בך לא הורס. ייתכן שיש תהליכים כלשהם שלא מאפשרים לעוברים להתפתח. אני לא בקיאה בדברים עד כדי כך, אבל זה לא משהו "בך", אלא בביולוגיה שלך, וזה הבדל סמנטי חשוב.
 
2. זה שעוברים יוצאים בעלי צ'יפ גנטי תקין, זה עוד לא אומר בוודאות שהם תקינים. זה רק אומר שלא ידעו למצוא מה קרה, ושהצ'יפ תקין. זה עדיין לא אומר שהעוברים היו בוודאות תקינים מכל הבחינות. יש עדיין המון תסמונות והמון פגמים שלא יודעים לגלות...זה לא מעודד, אבל זו המציאות. 
 
האם הראית את התוצאות לרופא? מה הוא אמר? יש איזושהן תובנות? 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'חיבוק'
חיבוק
05/04/2018 | 17:07
74
הי, יקרה !
אני ממש מבינה את ההרגשה שלך. FSH זאת בדיקה חשובה, אבל זאת רק בדיקת מעבדה. את, המטופלת, הגיל שלך, התמונה הכללית - זה מה שחשוב. 
FSH כביכול מהווה אומדן לאיכות הביציות. אבל בפועל, FSH תהיה שונה באותה אישה, במחזורים שונים. פשוט אף אחד לא יתן לך הפניה לבדיקה הזאת שלושה חודשים ברצף, נגיד.
אם את רוצה לדעת על רזרבה שחלתית שלך, עדיף לעשות AMH. זאת בדיקה פרטית, מבוצעת בהרצליה מדיקל סנטר ובשיבא ובטח בעוד מקומות. עולה כ 300-400 שקל.
אבל בפועל, את צריכה לא עוד בדיקה, אלא רופא טוב.
דר' איתי בר חווה נחשב למומחה לרזרבה שחלתית נמוכה (לא אמרתי שזה מה שיש לך,פשוט הולכת לקיצוניות). תורים אליו ארוכים, אבל הוא מקבל עם עוד רופאים במרפאה, ניתן קודם ללכת לרופא אחר, כי הבנתי שבר חווה עובר על הפרוטוקולים.
את לא ציינת גיל. כל מקרה, אני בטוחה שאת עדיין לא "אבודה" כמו שאת כותבת. אם את מעוניינת,תכתבי היסטוריה רפואית שלך ואיזה בדיקות עשית עד עכשיו ואנחנו נראה מה עוד אפשר לבדוק / לעשות. 
לצפיה ב-'אני רק חיבוק '
אני רק חיבוק
05/04/2018 | 19:54
62
מקווה מאוד שתכנסי להריון תקין במהרה ובידיים מלאות
לצפיה ב-''
08/04/2018 | 20:10
31
גם אני עברתי בשנתיים האחרונות 3 אובדנים. 2 הפסקות דופק של עוברים תקינים ועוד הריון צעיר שלא התפתח. בהריון הראשון ראשון שלי, שהסתיים בידיים מלאות, היתה היפרדות שלייה שממש סיכנה אותי ואת בני (שהיום בן 9). למרות שלא יודעים מה הסיבה להפסקות הדופק של ההריונות האחרונים גם לי יש תפיסה על עצמי שמשהו בי הורס את השילייה. בגלל שזו ספקולציה שלי, ואין בכלל כזה מונח רפואי "הריסת שליות", אני מסכימה עם שירה שזו האשמה עצמית מיותרת וחבל כי גם ככה קשה לנשום
מחבקת אותך. משתתפת איתך בכאב. לא יודעת עוד מה לומר. הלוואי שיהיה קל יותר. 
בעניינים הורמונלים שמעתי על שיטת אביבה, לא מכירה מקרוב אבל שווה בדיקה  
לצפיה ב-'על הקצה'
על הקצה
29/03/2018 | 20:33
11
389
לא מצליחה לגייס יותר כוחות, סבלנות, אופטימיות.
רוצה לצרוח כבר.
וצורחת... הרבה (לצערי).
לא מצליחה כבר לנשום. אני נחנקת. עוד חודש, עוד ביוץ, עוד מחזור קצר מידי או ארוך מידי, עוד חודש שבן הזוג מאכזב כי לא תפקד מספיק טוב לפי דרישה (כן, יודעת, זה הורס את הרומנטיות וכל השיט הזה... אבל די. נגמרה לי האמפטיה כבר ! באמת שזה הקל שבקלים שהוא צריך לספוג בכל המערכת הזו של שנים של נסיונות ותפקוד לפי לוח השנה), עוד חברה שנכנסת להריון ועוד קרובת משפחה שיולדת, עוד קולגה ששואלת אם לא בא לי עוד אחד ? 
עוד מעקב זקיקים, עוד ועוד זריקות, עוד בדיקה פולשנית ועוד ניתוח ועוד אחד ושלישי ועדיין כלום !
לא מצליחה כבר להכיל את האכזבה כל חודש.
גם כשברור לי שתגיע, כי לא היה יעיל מספיק החודש, עדיין אני מופתעת ועדיין קורסת ועדיין מתפרקת.
אין לי כוחות פיזיים ובעיקר נפשיים לעוד.
עוד נסיונות ועוד המתנות ועוד אכזבות ועוד המון סבל פיזי בדרך לשם.
נמאס לי ככ.
זה היה קשה גם לפני, אבל עכשיו זה משהו אחר.
נדמה לי שאני על הסף.
מרגישה על פי תהום, אוחזת באיזה ענף שברירי ומחליקה ממנו ולא יודעת כבר מה מפחיד יותר - לשחרר או להמשיך ככה.
 
הייתי בסדר (יחסית) עד אתמול ופתאום שוב שלילי והחג חונק וכולם חונקים ואין לאן לברוח כדי לבכות ולצרוח את התסכול הזה החוצה.
לצפיה ב-''
29/03/2018 | 20:56
33
לצפיה ב-''
29/03/2018 | 21:52
89
1. חיבוק
2. כל כך מזדהה עם  קטע של אכזבות מבן זוג שלא משתף פעולה
כשצריך. זה פשוט חירפן אותי. לא מבינה איך לא התגרשנו בכלל. הייתה עבורי כזאת הקלה כשעברנו ל IVF. לא צריכה טובות ופרצופים, יש לי זרע במבחנה !
3. אני יודעת שרצית לשפוך ולא עצות. אבל, בכל זאת. יש לכם עם מי להשאיר את הבן לכמה ימים ? פשוט תברחו. לא משנה לאן, לאיפה שכרטיסים הכי זולים. למקום שלא יהיו בו נשים הרות, שאלות חודרניות וכו'...
לצפיה ב-'על פרשת דרכים '
על פרשת דרכים
29/03/2018 | 22:01
161
ויקטור היקרה, כל כך מחכה לפגוש אותך בפורום השני, לספור איתך שבועות, מייחלת לסוף עינויי הביניים, שלא הבנתי עד כמה הם קשים גם ברמה הפיזית.
בטח עכשיו, בתוך המשפחתיות החונקת של החג, השלילי מכאיב יותר מהרגיל, לא שיש איזה חודש שזה 'סבבה', רק שעכשיו הוא ממוטט ממש.
את אומרת שנדמה לך שאת על הסף ואני קוראת שאת מתקרבת לקצה. אבל עדיין לא ויתרת. מי שהחליטה מספרת על ההחלטה. את מספרת על הקושי ואת הקושי פוגשים כל עוד הולכים בדרך, לא כשיורדים ממנה.
לבי לבי לך ולחתחתים בהם את פוסעת. הלוואי ויכולתי לומר לך שזה השלילי האחרון. ש-40 שבועות מעכשיו את יולדת. כי הפרוטוקול הבא יניב את ילד הקשת שלך. הלוואי שניתן היה לדעת עד מתי, ואז היה קל יותר להחליט אם בכלל.
בגלל שאני לא יכולה להגיד לך את זה, ובגלל שאני מרגישה שלא חצית את הסף, אני צורחת איתך את התסכול הנורא של הביניים.


לצפיה ב-''
29/03/2018 | 22:17
74
 יואו, כמה בא לי לצרוח איתך ושכל הפחד והעצב והתסכול יתאדו לרסיסים.
ואח"כ נוכל לנשום את האוויר בתקווה מחודשת 
לצפיה ב-'הו, יקרה '
הו, יקרה
30/03/2018 | 09:00
85
עצוב כל כך לקרוא אותך, ואת כל כך צודקת.
הלוואי שהיו לי מילים מוצלחות לעודד בהן. זאת תקופה נורא קשה כרגע. מניחה שהדבר היחיד שמנחם במידת מה הוא קיומו של הבן שלך.
 
חיבוק גדול
לצפיה ב-'אוי, אני נאנחת בקול רם...'
אוי, אני נאנחת בקול רם...
31/03/2018 | 19:13
123
נאנחת, וצורחת יחד איתך. הייתי שם, על פי התהום, אוחזת באיזה ענף שברירי ומחליקה ממנו ולא יודעת כבר מה מפחיד יותר- לשחרר או להמשיך ככה. 
כתבת כל כך מדויק, הדימוי הזה דיבר אליי מאוד. 
לא יודעת מה לכתוב. רק מחזקת אותך- בכל החלטה ובכל צעקה. 
 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'כואב כל כך'
כואב כל כך
31/03/2018 | 20:54
68
פי התהום הוא מקום מפחיד מאוד לעמוד בו. מקווה שבדרך נס יהיו לך כוחות נוספים שיביאו אותך להגשמת החלום.

לצפיה ב-'שלחתי לך מסר'
שלחתי לך מסר
31/03/2018 | 22:19
2
22
לצפיה ב-'תצרחי כאילו אפחד לא רואה אותך'
תצרחי כאילו אפחד לא רואה אותך
01/04/2018 | 11:10
1
96
לפעמים זה כל מה שאפשר לעשות, אני הייתי בוכה באוטו, מיבבת כמו חיה פצועה, וכשהגל של הכאב וחוסר האונים היה שוכך קצת, הייתי מנגבת את העינים האדומות, ומחייכת חיוך מפלסטיק
שונאת את המקומות האלה והזמנים האלה, שזה לא התחלה ולא ברור מתי יהיה הסוף, ואם הוא יהיה טוב שנאנח לרווחה ונגיד טוב אז היה שווה את זה, או כזה שפשוט מרימים בו ידיים ודי
הייתי שם והיום מכאן אני שולחת לך חיבוק חזק ומקווה איתך , שכל שתבקשי לו יהי
לצפיה ב-'כמה נכון ... מדויק '
כמה נכון ... מדויק
01/04/2018 | 18:36
25
לצפיה ב-'כאב לב '
כאב לב
01/04/2018 | 18:35
105
ליבי כואב איתך, אין אויר .. את לא לבד! כולנו כאן איתך חולקות את אותו כאב וממשיכות לנשום זה הדבר היחידי שאוכל לומר לך . פשוט לנשום...
לצפיה ב-'מחר הביקורת שלי '
מחר הביקורת שלי
31/03/2018 | 20:56
9
226
כל כך מקווה לא להצטרך עוד הליך פולשני.... בכלל לא רוצה ללכת
לביקורת הזאת. מתחשק לי פשוט לעשות בת יענה ולהדחיק.
רק המחשבה על עוד חיטוט שם עושה לי בררררררררר
לצפיה ב-'כן, מוכר מאוד מחזיקה אצבעות לביקורת תקינה. '
כן, מוכר מאוד מחזיקה אצבעות לביקורת תקינה.
31/03/2018 | 21:09
8
41
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
01/04/2018 | 14:57
7
101
הביקורת היתה תקינה. לפחות נותן תקווה ששאריות יכולות לצאת.
כשחזרתי בעלי שאל אם עכשיו אני שמחה... לא ידעתי איך בכלל להתחיל להסביר לו שאני ממש לא שמחה. כל כך קשה לראות רחם ריקה.  כל כך קשה להתחיל את המסע מההתחלה. מרגישה היום ממש הפוך משמחה.
לצפיה ב-'אוי, הביטוי המצמרר הזה "הרחם ריק"'
אוי, הביטוי המצמרר הזה "הרחם ריק"
09/04/2018 | 13:38
6
44
ורופא שאומר לך את זה בשמחה, "נראה מצוין, הכל תקין הרחם ריק". מה מצוין פה ומה תקין בזה? מה??? אני תמיד אומרת לעצמי ואללה מה הוא יגיד? הרחם באמת ריק. זה לא אשמתו. הבנזוג לא מבין ואין לו מושג לאיזה מקומות זה מגיע אצלי ואני לא מנסה אפילו להסביר לו אבל אני ממש לא יכולה לסבול את צירוף המלים הזה והתמונות האלה באולטרה סאונד. מסתכלת הצידה ורק שיגידו לי שסיימנו. ריק ברחם, ריק בידיים. ריק.
לצפיה ב-'היישר מפנטאון הביטויים הפוצעים '
היישר מפנטאון הביטויים הפוצעים
09/04/2018 | 20:55
5
59
ממש ככה. הרופאה אמרה בדיוק את המשפט הזה. בשמחה וחיוך ענק....
יש לי גם ביטוי מתחרה- ״את חייבת בת!״ משפט שבערך כל מי שפוגש אותי מרגיש צורך להגיד לי....
(יש לי שלושה בנים ואיבדתי עוברית). כנראה שזר לא יבין זאת ואין מה לעשות.
מקווה שיהיה לנו מלא בקרוב.
לצפיה ב-'זה אחד המשפטים המטופשים שנאמרים לנשים'
זה אחד המשפטים המטופשים שנאמרים לנשים
10/04/2018 | 08:50
4
40
יש לו אח בדמות "את לא רוצה בת?", אותו שמעו כמה חברות שלי שהן כמובן אמהות לבנים בלבד. כאילו הרצון משנה וקובע ובעיקר כאילו זה עניינו של השואל. גם בלי אובדן ברקע משפט כזה חופר בפצע קיים והוא מהמטופשים שיש בפנתיאון לצד "את לא רוצה חבר/בן-זוג" (יש לאמר לרווקה לא צעירה), "אתם לא רוצים ילדים" (לזוג ותיק), "מה, הוא לא X/Y/Z" (להורים לילד בעל קשיים) וכמובן "לא טוב לילד לגדול לבד" או "את צריכה ילד שני/ שלישי".
 
הלוואי שהאנשים בסביבתכן יפגינו רגישות ויסננו, ובעיקר הלוואי שתזכו במה שהלב מבקש ובשלווה.
לצפיה ב-'הלוואי שהיו שואלים אם אני לא רוצה עוד ילד'
הלוואי שהיו שואלים אם אני לא רוצה עוד ילד
12/04/2018 | 14:49
3
26
זה אומר שלפחות הם חושבים שאני עוד בגיל הרלוונטי לעשות עוד ילד. אף אחד לא שואל אותי את זה, ואף אחד לא חושב כבר שזה רלוונטי חוץ ממני. רק אני עוד לא התרגלתי לרעיון המזוויע הזה שלעולם לא יהיה לי עוד תינוק.
לצפיה ב-'אני לגמרי חושבת שאת בגיל רלוונטי'
אני לגמרי חושבת שאת בגיל רלוונטי
12/04/2018 | 20:45
1
17
מקווה איתך חזק חזק שיהיה לך עוד תינוק.
לא יודעת אם זה מעודד אבל בסביבתי יש נשים בגילך ואף מעט מבוגרות שבהריון ויולדות.

לצפיה ב-'ורק שתראי שאני לא סתם אומרת'
ורק שתראי שאני לא סתם אומרת
12/04/2018 | 20:49
19
חברה מאוד טובה שלי , חגגה 43 חודש שעבר. נכנסה להריון שבועיים אחרי והיינו אמורות ללדת יחד. היא המשיכה תקין ותלד באוגוסט ואני לא... ואני בת 37. אז בהחלט יש סיכוי! אבל זה אכן מאתגר והיא עברה שתי הפלות בשבועות מוקדמים לפני ההריון הזה.
לצפיה ב-'מקווה שזה מתוך אמפטיה ונסיון להתחשב'
מקווה שזה מתוך אמפטיה ונסיון להתחשב
13/04/2018 | 12:25
15
רוצה להאמין שאנשים לא שואלים אותך רק משום שהם מודעים לטרגדיה שלכם ולא רוצים לצער אותך, לא בגלל שום סיבה אחרת. אני בת גילך, ואיתי אנשים לא מהקרובים במיוחד כן מעלים את הנושא, סתם כי הם יכולים.
מאחלת לך את כל הטוב בעולם, הלוואי הלוואי הלוואי.
לצפיה ב-'חג שמח '
חג שמח
29/03/2018 | 12:31
3
139

יש באוויר ריח של התחלת תקופה -  הכל סביב פורח
אין ספק שפסח ואביב הם שילוב מנצח
יחד הם יוצרים תקופה חגיגית של סיום והתחלה
תקופה של החלפה ושינוי ושל התרגשות גדולה

 
חג הפסח חג של התחדשות  ושל חרות
לכל אחד יש את האחריות והכשירות
לנתב את מחשבותיו ואת שלל כוונותיו
למקום הקסום שלו שהוא רק שלו

 
מאחלת שכל אחד יזרוק את החמץ שלו לפח
ואל החלום הנכסף יושיט יד
חג כשר ושמח עם הרבה לימוד והגדה
הרי אם נרצה אין זו אגדה 
 

 
לצפיה ב-'חג שמח לך ולכולן! '
חג שמח לך ולכולן!
29/03/2018 | 16:07
14
לצפיה ב-'אוהבת את הרוח האופטימית. תודה וחג שמח'
אוהבת את הרוח האופטימית. תודה וחג שמח
29/03/2018 | 16:17
1
18
לצפיה ב-'ולצד האופטימיות- רוצה גם לתת לגיטימציה'
ולצד האופטימיות- רוצה גם לתת לגיטימציה
29/03/2018 | 16:19
79

למי שבימים אלו מתקשה לגייס אותה. 
רוצה לתת לגיטימציה לכל תחושה, ולכל רגש, ולכל דרך התנהלות, ולכל בחירה- בין אם להגיע לערב החג ובין אם לא להגיע. 
 
חיבוקים לכולכן,
שירה. 
 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

 
לצפיה ב-'היי, שאלה לגבי שארית'
היי, שאלה לגבי שארית
27/03/2018 | 17:49
6
219
גרידה לפני חודשיים, שבוע 10.
בהיסטרוסקופיה עכשיו שארית, למרות שכבר היו שני מחזורים מאז.
צריכה לעבור עכשיו היסטרוסקופיה ניתוחית
מישהי אולי יודעת לספר או להרגיע לגבי הסיבוכים של זה? הידבקויות?
פגיעה ברירית? 
כי אני כרגע בתחושה שכל סיבוך שיכול לקרות יקרה לי :( 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
27/03/2018 | 21:01
79
מבאס מאוד שצריך לעבור פרוצדורה להוצאת השארית. 
אני לא עברתי הסטרוסקופיה ניתוחית, אך יש פה כאלו שכן עברו, ואני מקווה שהן תוכלנה לשתף אותך מנסיונן. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'שאריות לא בהכרח אומר שיהיו הידבקויות'
שאריות לא בהכרח אומר שיהיו הידבקויות
27/03/2018 | 21:56
81
אחרי 3 הפלות היו לי שאריות (פעמיים עם זרימה), ותמיד נדרשה התערבות כירורגית (היסטרו ניתוחית או גרידה) כי השאריות לא יצאו בכוחות עצמן.
אחרי כל ההפלות הללו לא היו הידבקויות או פגיעה ברירית וב-2 מתוך 3 פעמים גם נקלטתי להריון יחסית מהר (לכל היותר 3 חודשי נסיון). אחרי השארית הראשונה עשינו הפסקה בנסיונות הספונטניים, אבל דווקא עם טיפולי פוריות לא הצלחתי להיקלט.
הידבקויות היו לי בעקבות גרידה בשבוע 13 שבה לא היתה שארית.
 
אני לא מכירה את ההיסטוריה שלך, אבל מזדהה ומכירה היטב את התחושה העגומה שכל מה שיכול להשתבש ולהסתבך, אכן ישתבש ויסתבך.
יכולה להגיד שבתוך כל הנאחס הגדול, אני מוצאת הקלה במעט הנקודות שבהן יש לי שליטה.
הנקודה העיקרית שבה השליטה שלי באה לידי ביטוי, היא בחירת הרופאים שיטפלו בי.
 
אצל מי את עושה את ההיסטרו?
לצפיה ב-'מנסה '
מנסה
27/03/2018 | 22:05
3
68
יקרה,משתתפת בצערך על אובדן ההריון.
היסטרו' ניתוחית זאת פרוצדורה שכיחה.למה את חושבת שיהיו ממנה הדבקויות ? להפך, בפרוצדורה הזאת מסלקים הדבקויות (במידה ויש).
השיטות עכשיו מאוד מתקדמות וסביר להניח שאם תלכי לאחד הגדולים, הכל יעבור בשלום.
ממליצה על מוטי גולדנברג או חן גולדשמיט.
המון בהצלחה !!
לצפיה ב-'תודה לכן! אני לא בנאדם אופטימי'
תודה לכן! אני לא בנאדם אופטימי
28/03/2018 | 11:26
2
84
נמאס לי שיוצאים לי ונכנסים לי לרחם ככ הרבה פעמים
זה לא יכול להיות טוב
וזה בדיוק מה שגורם להידבקויות :(
לאורך הדרך דברים רק משתבשים ונהרסים
תודה על ההמלצות אנסה את גולדשמידט
 
 
 
לצפיה ב-'נכון, התחושה הזו של הפולשנות'
נכון, התחושה הזו של הפולשנות
28/03/2018 | 11:55
63
הפיזית היא מאוד קשה. כי זו פולשנות פיזית, אך גם נפשית. 
אין ברירה, אלא להתמודד עם זה. 
שולחת חיבוקי כוחות,
שירה. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'גם אני לא בן אדם אופטימי'
גם אני לא בן אדם אופטימי
28/03/2018 | 23:17
62
בגלל זה ממש מבינה לליבך. אבל פעם ראיתי סיסמה בפייסבוק "לפני שתחשוב רע - תחשוב טוב". זה ממש לא יוצא לי טבעי, אבל אני משתדלת לפעול לפי זה. תנסי גם.
לצפיה ב-'חשש להריון חוץ רחמי'
חשש להריון חוץ רחמי
28/03/2018 | 20:03
2
121
אז אחרי שהבטא ירדה, היא שוב עלתה.
עברתי כבר הריון כימי עם חשש לחוץ רחמי שבסוף נפל לבד.
כולי תקווה שגם הפעם זה יסתיים לבד ובמהרה.
לצפיה ב-'אויש, יש משהו חדש?'
אויש, יש משהו חדש?
02/04/2018 | 17:17
1
11
לצפיה ב-'אתמול, אחרי כמה ימים מותחים'
אתמול, אחרי כמה ימים מותחים
05/04/2018 | 10:54
47
וקשים הבטא התחילה לרדת.
ביום ראשון בדיקת דם נוספת. מקווה שתמשיך לרדת.
לצפיה ב-'למי שהתקשרה אליי- כתבתי לך תשובה במערכת המסרים.'
למי שהתקשרה אליי- כתבתי לך תשובה במערכת המסרים.
28/03/2018 | 18:23
51
לצפיה ב-'התלבטות לקראת החג שהולך וקרב'
התלבטות לקראת החג שהולך וקרב
24/03/2018 | 21:23
25
317
אנחנו מוזמנים למשפחתו של בעלי ומה שהכי לא נותן מרגוע הוא איך אתמודד עם אחיו ואשתו שילדה בן 9 ימים אחרי שאיבדנו את בננו הבכור. מאז לא נפגשנו איתם ועברו 4 וחצי חודשים.
מתלבטת מאוד ולא רוצה להכאיב לעצמי (בעלי תומך בכל החלטה שלי אגב).
איך אתן עוברות את החג ואיך מגייסים כוחות?
לצפיה ב-'מאוד מורכב'
מאוד מורכב
24/03/2018 | 23:06
18
166
מבינה אותך לגמרי.
אני גם פוגשת כל הזמן נשים עם תינוקות רכים ובהריון....
רק היום פגשתי בארוחת צהריים מישהי שילדה בת ביום שאני איבדתי את שלי... ויש לה עוד (הרבה)  ילדים ותוך כדאי שהיא רצה אחריהם היא הניחה את התינוקת הוורודה והפיצית הזאת ביידים שלי.

בהתחלה הייתי בשוק, אבל החזקתי וזהו. ואז לאט לאט אמרתי לעצמי שאין לה שום קשר לסיפור שלי. התינוקת שלי חסרה לי כל יום, אני חושבת עליה כל יום. אם אני אפסיק לפגוש אנשים שיקרים לי ולא אלך לחגוג חגים וארועים (זאת היתה בר מצווה היום) אז אני רק מענישה את עצמי בסופו של דבר פעם שניה. אגב האישה הזאת לא מכירה את הסיפור שלי אז זה לא שהיא חסרת רגישות, אולי גיסתך תהיה רגישה כלפייך.

אני כל הזמן מזכירה לעצמי שהאושר של אחרים לא בא על חשבוני ולא שייך לסיפור שלי, שלכל אחד יש את הקשיים שלו. אני גם יודעת שכל אישה עוברת דברים או בנושא ילודה או בנושאים אחרים ומזכירה לעצמי שהייתי בוחרת שוב ושוב ב״חבילה״ שלי ולא רוצה להחליף עם אף אחת.

חיבוק
לצפיה ב-'ועוד דבר'
ועוד דבר
24/03/2018 | 23:09
124
לי פסח קשה השנה בלי קשר אפילו למי שאראה כי הייתי אמורה להיות בהריון מתקדם ועכשיו אני במחזור במקום.
אז החלטתי לדאוג לעצמי למשהו כייפי לצפות לו אחרי החג.... משהו שלא הייתי עושה בהריון.
יום אחרי חג שני אני נוסעת לסבתא שלי.... שגרה בשוויץ..... ואין שם בכלל נשים בהריון ;)
ככה יש לי משהו נעים ומשמח שמחכה לי מעבר לקושי.
אולי תחשבי על משהו נעים שאת יכולה לעשות אחרי פסח?
לצפיה ב-'גיסתי הכי לא רגישה שיש'
גיסתי הכי לא רגישה שיש
25/03/2018 | 14:06
16
170
ואפילו תחרותית יש לומר. היא אוהבת לציין את כל מה שיש לה ולספר איזה כיף לה וטוב לה בחיים בכל ארוחת שישי עד כה. עצם הנוכחות שלה מפריעה לי יותר מכל דבר אחר, למרות שחמותי אמרה שהם ישכיבו את התינוק לישון כדי שלא יכאב לי לראות אותו משום מה לפי הכרותי עם הגברת היא לא בדיוק תתחשב בי.
לצפיה ב-'נשמע לא פשוט בכלל'
נשמע לא פשוט בכלל
25/03/2018 | 14:35
12
117
נקרא מדבריך שיותר משהתינוק מפריע - זאת אמא שלו שקשה להבליג על נוכחותה...
מצד שני נשמע שכן קיים שיח במשפחה, אם חמותך מודעת וכן מנסה לעזור.
לא בטוח האם חמותך/גיסתך יכולות באמת להתחייב בשם התינוק שיישן ולא יתעורר (בייחוד כשהיום שלו אינו שגרתי, בבית שאינו ביתו).
מחזקת את ידייך בכל בחירה שתבחרי.
לצפיה ב-'תודה! זאת ממש החלטה לא פשוטה'
תודה! זאת ממש החלטה לא פשוטה
25/03/2018 | 15:01
11
117
אכן הנוכחות של האמא מאוד מקשה והתינוק פשוט לצערי יזכיר לי את בני שיכל להיות איתנו עכשיו בחג כמעט בן חודש :(
כ"כ רוצה להיות כבר אחרי!
לצפיה ב-'גם אני הייתי נוטה לא להגיע'
גם אני הייתי נוטה לא להגיע
25/03/2018 | 15:33
10
107
את צריכה לשמור על עצמך, לעשות מה שטוב לך ומגונן עליך. להיות בסיטואציה כזאת זה קשה נפשית מספיק, גם בלי גיסה חסרת התחשבות ותינוק.
 
אם לא הייתה מתעוררת מזה דרמת עולם (ואולי גם אם כן), הייתי מבריזה בתירוץ כלשהו. אם החמות רגישה ומבינה, אולי הייתי משתפת אותה בסיבה האמיתית.
לצפיה ב-'צריכה כבר להחליט'
צריכה כבר להחליט
26/03/2018 | 22:24
9
93
וממש מתלבטת.. רוצה להיות חזקה, לשבת שם ולהמשיך הלאה אבל כל פעם שמדמיינת את המפגש לא יודעת איך אגיב ולא רוצה להישבר שם או אחרי שאחזור הביתה.
לצפיה ב-'כותבת לך בקצרה- '
כותבת לך בקצרה-
27/03/2018 | 07:52
8
96
תראי, זה נושא מורכב ואין ביכולתי לפתוח את נושא היחסים המשפחתיים פה מעל גבי האינטרנט. זה משהו שניתן לעשות אותו בתהליך טיפולי אינדיבידואלי, ואז גם אפשר יהיה לגיע לפתרונות עומק, שיחזיקו לאורך זמן, משום שהיחסים המשפחתיים לא נגמרים בערב החג, אלא ממשיכים הלאה, וצריך למצוא דרכי התמודדות נאותים. 
יחד עם זאת, חשוב לי לכתוב לך ספציפית לגבי ערב החג, שיש לך לגיטימציה מוחלטת לא לבוא. ממליצה כן להסביר למארחים את מורכבות העניין, ולומר שכרגע עוד מאוד קשה לך. הבנתי שהמארחת היא החמות. ממליצה לתת לבעלך לדבר איתה ולהסביר לה (וסליחה אם אינני זוכרת נכון לגבי המארחים). 
 
שירה. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'הגעתי להחלטה'
הגעתי להחלטה
29/03/2018 | 22:43
7
100
אנחנו לא נתארח בערב חג, איזו הרגשת הקלה!
אולי נגיע יום אחרי ונהיה בהרכב מצומצם..
תודה לכל המגיבות, עזרתן לגבש החלטה ולחזק אותי 
 
לצפיה ב-'מתוקה! אני גאה בך על כך שהלכת עם הלב. '
מתוקה! אני גאה בך על כך שהלכת עם הלב.
30/03/2018 | 09:36
20
לצפיה ב-'יופי! שמחה לשמוע!'
יופי! שמחה לשמוע!
30/03/2018 | 10:56
49
ולגמרי ברצינות - להעביר סדר פסח בשקט בבית עם במבה מול הטלויזיה זה תענוג
לצפיה ב-'גאה בך ושמחה עבורך'
גאה בך ושמחה עבורך
30/03/2018 | 16:08
4
42
כל הכבוד לך - וגם לבן הזוג שעומד לצידך.
הלוואי ואת הסדר הבא תחגגו בשמחה שלמה.
לצפיה ב-'תודה והלוואי!!'
תודה והלוואי!!
31/03/2018 | 15:35
3
14
לצפיה ב-'מה שלומך, שלוקי?'
מה שלומך, שלוקי?
01/04/2018 | 12:21
2
35
מה בחרתם לעשות אתמול בסופו של דבר?
לצפיה ב-'הגענו יום אחרי'
הגענו יום אחרי
01/04/2018 | 19:00
1
65
רק אנחנו וההורים של בעלי. היה קצר והם עשו את עצמם מכילים ומבינים למרות משפטים כמו "בסוף זה יגמר ויראה כמו חלום רע.." רציתי רק לצרוח שלצערי זה לא חלום רע, שהלוואי והיתי מתעוררת ממנו אלא המציאות הכואבת שנקלעתי אליה ויקח זמן לעבד את הכאב והאובדן.
לצפיה ב-''
01/04/2018 | 19:21
7
לצפיה ב-'במצב כזה אני הייתי בוחרת שלא להגיע לליל הסדר'
במצב כזה אני הייתי בוחרת שלא להגיע לליל הסדר
25/03/2018 | 15:02
1
141
לפי מה שאת מתארת, גיסתך רואה את עצמה ואת עצמה בלבד, וגם אם התינוק יישן בחדר אחר, סביר להניח שהיא תדבר בעיקר עליו.
לא הייתי רוצה לבלות את ערב החג בחברת אישה כזו, בוודאי אם גם ככה יוצא לכם לפגוש אותם בארוחות שישי.
 
לצפיה ב-'לא פגשתי אותה מאז מה שקרה לנו'
לא פגשתי אותה מאז מה שקרה לנו
26/03/2018 | 22:25
110
הם גם הפסיקו להגיע לארוחות שישי..
לצפיה ב-'טוב זה סיפור אחר לגמרי'
טוב זה סיפור אחר לגמרי
25/03/2018 | 21:56
98
ונשמע נוראי....
העצה שלי כיוונה למקום שנעים לך בו ואת רוצה ללכת אליו אבל חווה לצד ההנאה קושי....
בתיאור כמו שלך לא נשמע בכלל שאת נהנת. אז בשביל לסבול אני לא מוכנה ללכת בכלל לשום מקום ואפילו לא מספקת תירוצים.
לצפיה ב-'אצלנו אין תינוקות והבת שלי הכי צעירה במשפחה'
אצלנו אין תינוקות והבת שלי הכי צעירה במשפחה
24/03/2018 | 23:21
182
אז במובן הזה קל יותר, כי אני מרגישה פחות מוצפת.
מצד שני בליל הסדר לפני 4 שנים הייתי בהריון, וגם לפני שנתיים הייתי בהריון, והם לא הסתיימו בטוב, אז קיימת הצפה מסוג שונה.
 
אם אתם לא אמורים להישאר לישון, אפשר להחליט שמגיעים ובמידת הצורך חותכים מוקדם, בהנחה שלא תיווצר אי נעימות מול המשפחה.
ואם את מרגישה שממש גדול עלייך, אני חושבת שזה בהחלט לגיטימי להחליט שהשנה לא תגיעו לליל הסדר.
לצפיה ב-'איתך בכל החלטה'
איתך בכל החלטה
25/03/2018 | 08:53
1
111
נפלא לשמוע שגם בן הזוג תומך בך ובכל החלטה שתקבלי. זה לא מובן מאליו ולדעתי משחרר ומאפשר לקבל החלטה אמיתית ונכונה עבורך.
אחרי כל מה שעברתם בשלוש שנים +, הטיפולים הארוכים והאבדן הקשה - לא פלא (בעיני לפחות), שה'יש' של גיסך ואשתו מעמת אותך עם ה'אין' שלכם. גם אם רציונאלית ברור שמה שיש להם לא בא על חשבונכם - הקושי הרגשי העצום לגמרי ברור.
חושבת שמרעישה כתבה עצות מצוינות, ומוסיפה - אם תחליטו שלא להגיע, כמובן כדאי שבן זוגך ישוחח עם חמך וחמותך (ועם מי שעורך את הסדר, אם זה לא בביתם) ויזכיר שאתם עוברים תקופה קשה, כדי שיבינו מדוע אתם נעדרים.
לא פשוט.
לצפיה ב-'חשוב לי להבהיר את עצמי '
חשוב לי להבהיר את עצמי
25/03/2018 | 12:25
144
שלא אובן לא נכון, אני לא אומרת לעצמי שהאושר שלהם לא על חשבוני, בשבילם. או כדאי להיות ״צדיקה״.... אני עושה את זה בשבילי בלבד. כי אחרים נמצאים על הזמן בפריים שלנו, להתעסק ב״יש״ שלהם בכל נושא שהוא רק עושה לי רע. להימנע ממפגשים ( כאלו שאני מעונייינת להשתתף בהם, אם לא רוצה ללכת לייל הסדר אז כמובן שלא הולכת וזהו... אנחנו מסיבות אחרות לגמרי החלטנו לעשות השנה רק אנחנו המשפחה הגרעינית)  מעציב אותי, גורם לי להרגיש בודדה. אז אני עושה בשביל עצמי ניתוק רגשי ממה שקורה בחיים של אחרים.
לצפיה ב-'איך אני מבינה אותך..'
איך אני מבינה אותך..
25/03/2018 | 20:08
2
134
יצא לי להיות בסיטואציה הזו משני צדדים - בפעם הראשונה שגיליתי שאני בהריון גילו גם שתי הגיסות שלי והיינו שלושתנו באופוריה. הן כבר היו אמהות לילדים ולי זה היה פעם ראשונה ופינטזנו על הריון ביחד.. שבוע אחרי התחיל דימום כבד וגיליתי שאיבדתי אותו (הכימי הראשון שלי מני כמה שהיו). הן המשיכו להסתובב ולהתלהב מההריון של עצמן ועוד אחת הגיסות אמרה לי שבטח אני לא נקלטת מהר.. נשברתי לרסיסים והיה לי קשה לידן. מצד שני גרנו ממש צמוד ולא הייתה לי ברירה אז נאלצתי להתגבר על הכאב וללמוד לשמוח בשבילן.. אחרי 4 חודשים (ועוד כימי באמצע) נקלטתי לדביר, אלה היו 4 חודשים נוראיים..
מהצד השני שהייתי בהריון השלישי שלי אחי היה נשוי טרי ואשתו עברה טיפולים מפרכים והתקשתה להכנס להריון ואיבדה גם.. ההורים שלי הזמינו אותנו לארוחת חנוכה ביחד ועוד עם בת דודה שהייתה גם בהריון איתי, שתינו היינו בחודש שמיני. גיסתי ישבה שם והזילה דמעות ונקרעה בלב. אני הרגשתי וניסיתי כל הזמן לשנות נושא והמשפחה חסרת הלב שלי לא הפסיקו לדבר על ההריונות שלנו. גם אחרי הלידה של יהודה הייתי עם בת דודה חרדית שלא מצליחה שנים להכנס להריון, שיהודה בכה והחזקתי אותו ראיתי שהיא ממררת בבכי, פשוט התפרקתי בשבילה. זה כל כך קשה, משני הצדדים. הכל נראה לא קשור ולא מתאים ולא במקום. גם לא לדבר על התינוקות נראה לי מאולץ ושקרי..
בהפלה הזו עם כל הכאב אני מנסה לשמוח בשביל כל אחת אבל אצלי זה לא חוכמה כי יש לי חבורת ילדים בריאים בבית ואני בטוחה שהייתי מגיבה אחרת אם הייתי בסיטואציה אחרת.. זה קשה ושובר.. כל כך מבינה אותך, תהיי חזקה ותעשי מה שנכון בשבילך.. מחבקת אותך מכאן..
לצפיה ב-'איך את מרגישה?'
איך את מרגישה?
26/03/2018 | 00:57
1
37
לצפיה ב-'ברוך ה' לאט לאט'
ברוך ה' לאט לאט
26/03/2018 | 06:37
114
פיזית אני מצויין גם ממש אחרי הגרידה. נפשית יש עליות וירידות..
לצפיה ב-'אוף זה באמת קשה נפשית..'
אוף זה באמת קשה נפשית..
26/03/2018 | 06:53
2
245
אני לא מפסיקה לחשוב עליה, חשבתי שזה יהיה יותר קל.. טכנית את החלק הפיזי של הגרידה עברתי נראה לי בשלום, למרות שאני מקווה שדימומים שבוע אחרי גרידה זה עדיין בטווח הנורמלי (כמו מחזור לא חזק). לא כואב לי, חזרתי לתפקוד רגיל ומרגישה בסדר גמור.. ריגשית כל דבר מזכיר לי אותה, הבטן, שירים, תינוקת שעוברת.. אני מנסה ממש לפרגן ולשמוח ולהיות חזקה, אנשים מסביב עוטפים אותי בסיפורים שזה קורה וכמעט לכל אחת יש סיפור דומה בעניין, במיוחד למשפחות מרובות ילדים כמו שדיי מקובל במגזר הדתי (הנורמה אצלנו 4-6 ילדים). כמו שאמרתי בעבר - מרגישה גם שממש אין לי זכות להתלונן כי ברוך ה' מסתובבים לי פה חמישה נסיכים בבית לא פחות ולא יותר. כולם מהממים ודורשים הרבה עבודה ותשומת לב ואני אכן עסוקה ומאושרת שהם סביבי.. יש גם תינוק בן שנה שמעסיק אותי כהוגן.. אני ממש מתמקדת ב"יש" ולרוב בסדר.. הבעיה היא השעות הקטנות לבד. ההריון שלה היה משהו שרציתי למרות שהפתיע אותי, והאובדן קשה. כאילו תמיד חשבתי בבורותי שזה לא יקרה לי (בהתעלמות מופגנת מכימים שהיו דיי הרבה ברקע). גם כל כך חלמתי על בת, יש לי אחת וחלמתי לתת לה אחות כמו שלי ולבעלי אין, כל החיים רציתי אחות ועד היום קשה לי שאין לי אחת כזו ואני ממש רציתי שלבת שלי כן תהייה.. אני מפחדת לנסות שוב והלב שלי נקרע מבפנים.. מרגישה אשמה על מה שאני מרגישה.. אני רוצה כבר להתחיל טיפול אבל זה לצערי יהיה רק אחרי פסח, אין לי יכולת כרגע.. אוף סליחה שפרקתי, פשוט פה כולם בטוחים שאני בסדר ואחרי, רק אני פה נשברת בשקט, רק לפני חודש עוד היינו בחלומות עליה ואיך נגדל אותה, לפני שבוע היא הייתה בבטן.. הדמעות באות מעצמן..
לצפיה ב-'ביעור חמץ רגשי '
ביעור חמץ רגשי
26/03/2018 | 09:58
101
פסח מתקרב בצעדי ענק , ברוב הבתים עושים ניקיון יסודי, יש מקומות
אפילו רואים את הפסח כזמן מעולה לעשות שיפוצים, אבל אחת המצוות
הכי מזוהות עם חג הפסח היא "ביעור חמץ".
אז אולי זה הרגע שתעשי גם את ביעור חמץ רגשי מהנפש ולא רק
פיזי מהבית, תוצאי מעצמך את כל תחושות האשמה, את לא אשמה
בכלום וגם אני לא.
אובדן הוא תהליך קשה מאוד, חיצונית הוא מרוח בחיוכים
מזויפים, אבל פנימית עצוב עצוב, כל חלק בגוף מאוכזב וכואב.
ברגע שמתחילים  קצת לשחרר להבין שזה לא היה תלוי בך
והאשמה היא  לא בך קל יותר.
 
ליהודית רביץ יש שיר:
"האביב הוא ציפייה דרוכה לאושר,
פרחי צהוב סגול פורחים כמו הבטחה
וכל מה שנזרע אתמול מניב חיים ויופי,
דמעות כאב הופכות לדמעות שמחה."
 
מאחלת שנבער את החמץ מליבנו נאמין בעצמנו ונתן לאביב להוביל אותנו לאושר....
 
לצפיה ב-'אובדן הוא אובדן'
אובדן הוא אובדן
26/03/2018 | 13:26
94
גם אם יש המון המון "טוב" והרבה מאד בכף של ה"יש". הילדים הקיימים שלך לא מוחקים את זו שלא באה אלייך. לא מעלימים את האובדן, הכאב, הצער וההפתעה. אז מה אם "זה קורה הרבה"? עכשיו זה קרה *לך* והכאב שלך הוא הכי אמיתי ובמקום שיש. ואת צריכה לתת לו את המקום שלו. אי אפשר כל כך בקלות לקפוץ מהאבל אל הכרת הטוב, למעשה, בסופו של דבר, הם ישתלבו זה בזה במארג חייך. החסר יתקיים לצד היש, הכאב לצד השמחה, והמעברים - עם הזמן - יהיו מטלטלים פחות. אנחנו כאן להקשיב לך, ואנחנו מקבלות את האבל שלך כמו שהוא, ללא תלות במספר הילדים שיש לך - אני מציעה לך לנסות לעשות את אותו הדבר.
לצפיה ב-'לצערי, שוב פעם הריון כימי'
לצערי, שוב פעם הריון כימי
24/03/2018 | 20:42
7
162
אז גם ההריון הזה על אף כל התמיכה לא התרומם ונפל כהריון כימי.
באיזה שהו מקום הכנתי את עצמי לרגע הזה עד כמה שאפשר להתכונן.
לא יודעת איך, אבל הרגשתי את הרגע בו הבטא שינתה כיוון והחלה לרדת. לצערי, צדקתי.
כל כך קיוויתי שהפעם זה יצליח, אך עכשיו היעד נראה רחוק מתמיד.
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
24/03/2018 | 21:15
6
72
שם המשתמש שלך לא מוכר לי. האם את מוכנה לתת יותר רקע? בת כמה את? האם יש ילד/ים בבית? איזה מספר הריון זה וכמה הריונות כימיים היו לך? 
אילו תמיכות נתנו לך ומדוע? 
 
וברור שכל כך קיווית שהפעם זה יצליח. חייבים לשמור על התקווה, גם אם היא קטנה...
אז הינה כמה חיבוקי תנחומים ותקווה-
שירה. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'עונה'
עונה
25/03/2018 | 14:20
5
88
בת 35. יש לי 3 ילדים (3,9,6). הריונות תקינים וללא הפלות.
מנסים כשנה להיכנס להריון. במהלך השנה הזאת עברתי 7 הריונות כימיים. כולם החלו בבטא נמוכה שהכפילה/שילשה את עצמה 2-3 פעמים ואז החלה לרדת.
מטופלת אצל רופאה מקסימה שעשתה את כל הבירור המעמיק להפלות חוזרות. הייתי גם ביעוץ אצל פרופסור כרף שלא הניב מסקנות שתרמו להמשך התהליך. כל הבדיקות נמצאו תקינות. למרות זאת הרופאה שלי קיבלה החלטה לתת קלקסן 40 באופן אמפירי ותמיכת פרוגסטרון שלא צלחו.
כרגע, מטופלת אצל ד"ר מיכה באום. ההמלצה שלו היא לעשות תהליך של pgs לעוברים. הייתי לפניו ביעוץ אצל רופא פוריות של הקופה שהמליץ אותו דבר.
 
מצד אחד, עייפתי מאוד מההריונות הכימיים ומאוד רוצה לראות כבר את האוק בקצה המנהרה ולכן שוקלת את המעבר לתהליך המורכב הזה.
מצד שני, חוששת מאוד לעבור את כל התהליך ולגלות שהבעייה לא באיכות העוברים.
 
מתלבטת מאוד כיצד להמשיך...
 
לצפיה ב-'אולי המינון של הקלקסן לא מתאים לך ואת צריכה 60 ?'
אולי המינון של הקלקסן לא מתאים לך ואת צריכה 60 ?
25/03/2018 | 16:10
18
לצפיה ב-'מעניין שהמליצו לך על pgs'
מעניין שהמליצו לך על pgs
25/03/2018 | 20:45
3
72
אצלי יודעים די בוודאות שהבעיה באיכות העוברים (מתוך 6 הפלות יודעים על 3 עוברים לא תקינים והשאר לא ידועים אבל סביר להניח שגם לא תקינים)
3 ילדים באותם גילאים כמו שלך פחות או יותר.
הלכתי למספר מומחים בתחום שכולם הזכירו את האופציה של pgs אבל לא המליצו עליה. אחד מהם אגב הוא מנהל של היחידה להפריה חוץ גופית של אחד מבתי החולים הגדולים בארץ. הוא תאר שזה תחום שמגלגל הרבה מאוד כסף (אין השתתפות של קופות חולים) ומניב מעט מאוד תוצאות. לעיתים עלול גם לגרום לנזק.
סליחה אם אני מפחידה, אני פשוט בדקתי את הנושא הזה המון וחשוב לי להגיד מה ששמעתי...
 
האם בדקו הפרעות במערכת החיסונית? ניסית טיפול בסטרואידים?
לצפיה ב-'עונה לך'
עונה לך
25/03/2018 | 22:28
62
אני חברה בקבוצה של בנות שכולן עוברות את pgs / pgd ולומדת את הנושא לעומק.
מבינה שהיו להן לא מעט הצלחות עם התהליך.
בהחלט תהליך מאוד יקר וכבד מבחינה כלכלית.
את נושא הנזק אני לומדת כרגע וקוראת מחקרים בתחום. 
עובדת בחינוך המיוחד ורגישה מאוד לנושא.
 
בדקו אצלי הפרעות במערכת החיסונית והכל תקין. כולל לופוס וכל בדיקות האנא למיניהן.
לא ניסיתי סטרואידים. לא שמעתי על טיפול בהם. אלמד את הנושא ואברר מול הרופא שלי.
מחר נפגשת איתו ואהיה חכמה יותר.
לצפיה ב-'מהן ההמלצות שאת קיבלת להמשך?'
מהן ההמלצות שאת קיבלת להמשך?
25/03/2018 | 22:37
1
17
לצפיה ב-'להמשיך לנסות טבעי'
להמשיך לנסות טבעי
26/03/2018 | 09:13
67
שוב, אצלי המצב שונה... ההפלות הם אחרי שרואים דופק ואת העוברים האחרונים בדקנו מבחינה גנטית ואנחנו יודעים שלא היו תקינים.
לכן טיפול בקלקסן אמפירי (שעשינו באחד ההריונות) ירד מהפרק וגם הטיפול בסטרואידים ובהורמונים.
לצפיה ב-'ריקנות ובלבול'
ריקנות ובלבול
23/03/2018 | 18:59
14
327
היום עצוב לי אולי הכי שהיה עד עכשיו.
היום הפסקתי באופן יזום הריון בשבוע 20+5.
היום הזה שהתחיל בעצם אתמול, משאיר אותי כאובה ומבולבלת וכועסת 
הריון שהתחיל רגיל לגמרי, עם סקירת מערכות תקינה ושקיפות עורפית מצויינת
ואז בדיקה של צ'יפ גנטי שמורידה מסך שחור על הכל:
יש בעיה בכרומוזום 2p16.3
חסר חלק קטן אבל חשוב.
הילד יכול לצאת עם פיגור שכלי, אוטיזם, בעיות התפתחות קשות, פרכוסים ומחלות נפש.
ויש סיכוי של 26% שזה יקרה.
אם אחד מאיתנו נשא של החוסר הסיכון הוא "רק" 15%.
במילים אחרות- אחד לארבע במקרה הגרוע 1 ל- 7 במקרה הטוב.
סיכון גדול. רולטה רוסית.
בן הזוג ואני תמימי דעים- לא לוקחים סיכון.
יש כבר ילד בריא בבית.
הסיכון הזה, אם נקח אותו יכול להרוס לנו ולו את החיים.
מיד הולכים לועדה להפסקת הריון ומשם לאישפוז מיידי.
שלב ראשון- מפסיקים לעובר את הדופק. אני מרימה מבט למסך האולטרא סאונד ורואה איך הלב שלו מאט.
ומרגישה כמו רוצחת. תחושת אשמה נוראית. הרגתי את הבן שלי.
הרופא מוודא אחרי כמה דקות שאין דופק ואני נמצאת בתהום.
שלב שני- כדורי ציטוטק לכיווץ הרחם. 
כאבי תופת של צירים 15 שעות.
מתחננת לאפידורל.
שלב שלישי - כשהאפידורל כבר מוזרק הפתיחה מלאה.
הרופאה מגיעה ומיילדת אותו.
מלאך קטנטן. יפה ושליו ודומה כל כך לאחיו. ואני נקרעת בין הרצון לברוח לבין התחושה שאני חייבת להיפרד ממנו ולהגיד לו עד כמה הוא אהוב. ושלא אשכח אותו לעולם.
ולהתנצל בפניו שלא נתתי לו צ'אנס. ולבקש שלא יישנא אותי. ולאחל לו שלווה וטוב.
אחותי לידי מחזיקה לי את היד ושתינו ממררות בבכי. ואני רוצה לשמור אותו עוד קצת, אבל יודעת שזה מיותר.
ואנחנו נפרדים.
ואני שוב לבד עם הריקנות.
כולם אומרים לי שהחלטתי נכון- חברים, רופאים, משפחה. כולם.
הבעל מביא את הילד מהגן אחרי הצהריים לבקר. ואני מסתכלת עליו וחושבת על אחיו הקטן שלא יכיר. על כמה שהם דומים.
ומרגישה כל כך אשמה ומבולבלת.
צריכה להזכיר לעצמי שוב ושוב, בכוח, שהסיכון גבוה, והעובר, מתוק ככל שיהיה, הוא לא כמו האח הגדול והבריא שלו.
הוא יכול להיות עם פיגור או אוטיזם. 
וכאן אני עוצרת. כי אין לי עוד מילים.
רק צער עמוק וריקנות.
לצפיה ב-'אי אפשר להזדכות על ילד '
אי אפשר להזדכות על ילד
23/03/2018 | 19:30
172
כשהוא כאן - הוא כאן. עם החבילה שלו. מה שלא תהיה. אוטיזם, פיגור, בעיות התפתחות, פרכוסים. מול החיים של אחיו הגדול. מול החיים שלכם כהורים וכבני אדם. מול החיים של שלושתכם כמשפחה.
מחוזות ה"מה אם" קורצים מאד בסיטואציה הזו ומכאיבים עד אין קץ. ומה אם היה נולד בריא. את כתבת, זו רולטה. אילו היו שמים אקדח תופי עם 7 מקומות בידך. לא היית יורה.
האמיני לעצמך שבחרת נכון. שבחרתם נכון. שלפי המידע שהיה בידיכם בנקודת הזמן הזו היתה לכם רק אפשרות אחת. וטפלי בעצמך. השבר נורא ועמוק. הכאב עצום. החוויה כמעט לא ניתנת לתיאור במילים. את בשום אופן לא רוצחת. גוננת על הבן הבכור שלך. וגם על השני בבחירה שעשית. את אמא אמיצה שעשתה בחירה קשה מנשוא.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
24/03/2018 | 20:59
4
124
אוי. כמה כאב לב. באמת שנורא נורא עצוב. 
אני לא יכולה שלא להימנע משאלות טכניות- האם נתנו לך לבחור בין גרידה מאוחרת לבין לידה? למה המסך היה דלוק בעת מתן הזריקה? (נשמע לי כל כ אכזרי כלפי האישה...), האם בעלך היה איתך בלידה? (כי כתבת שאחותך היתה לידך) האם את החלטת לראות את העובר ולהיפרד ממנו, או שמישהו יעץ לך זאת? 
 
ולגבי הפן הרגשי- מדובר בטראומה שצריך לטפל בה. האם ליוותה אותך עובדת סוציאלית של בית החולים בתהליך הקשה הזה? האם את מקבלת סיוע רגשי כעת? את מתארת מגוון קשה מאוד של רגשות, מעבר לעצב והכאב והכעס- בלבול והמון אשמה. ממליצה לשקול סיוע רגשי כדי לעזור לעצמך להתמודד עם מגוון הרגשות הקשים הללו (אם תבחרי בכך- את יכולה ליצור עימי קשר במערכת המסרים לצורך כך, או להסתכל הרשימה המטפלות הקיימת בפורום). 
 
ההחלטה אכן היתה קשה ואכזרית, אך אם אני מסתכלת על זה בצורה רציונאלית, כפי שצריך לעשות במקרים אלו, ההחלטה היתה ברורה מאליה. עשית אותה כאמא אחראית ואוהבת. 
 
איתך בצערך,
שירה. 
 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'עונה חזרה'
עונה חזרה
24/03/2018 | 22:06
3
127
היי שירה
תודה על תגובתך.
לשאלותייך-
1. אני בחרתי בלידה בקפלן כי ביה"ח היחיד שמסכים לגרידה בשבוע כזה הוא אסף הרופא ולא היה תור פנוי עדאחרי פסח ורציתי כבר לגמור עם הסיוט הזה.
2. המסך היה דלוק כי אני רציתי לראות ולהיפרד ממנו. בדיוק כפי שבחרתי להיפרד ממנו בלידה ולתת לו את הכבוד הראוי לו. הוא הבן שלי ותמיד יהיה הבן שלי.
3. נפגשתי עם עובדת סוציאלית לבקשתי. היא הגיעה ביום שישי בתשע בערב. מלאך משמיים ממש. עזרה לעשות סדר בראש. השתמשה בשיטה שנקראת EMDR. וממש עזרה לי להפסיק את תחושת האשמה. עכשיו נשארו "רק" העצב והגעגוע.
3. אין לי ספק שאעזר בתמיכה רגשית של איש מקצוע. זוהי חוייה מטלטלת.
 
מאוד עזר לי היחס המדהים של הצוות בקפלן שליווה אותי לאורך כל התהליך בצורה מדהימה.
חייבת לציין שהיום כבר יותר טוב. מדי פעם השגרה והנורמליות חוזרים לתפוס פיקוד. ולפעמים העצב יותר נוכח. וזה בסדר. כי ככה זה צריך להיות.
נדהמת מעצמי ומהכוחות שאני מגלה בעצמי.
לקחתי שבוע חופש מהעודה כדי לאפשר לעצמי לנשום ולאגור כוחות.
ו... זהו.
 
 
 
לצפיה ב-'היי בחזרה- '
היי בחזרה-
27/03/2018 | 08:05
2
61
1. לגמרי מובן לי שרצית כבר לגמור עם הסיוט הזה. הכי מובן בעולם. חשבתי שקפלן עושים גרידות מאוחרות עד שבוע 22. 
 
2. בחירה קשה, מודה. אבל כל עוד מדובר על בחירה שלך- הכל לגיטימי. 
 
3. האם העובדת הסוציאלית היתה מטעם בית החולים? פשוט אני לא מכירה שירות כזה שמגיעות נשות מקצוע בשעות לא קונבנציונאליות. אודה לך אם תוכלי להסביר. זה יתן לי מידע כדי לדעת בעתיד לכוון את הנשים. 
אני שמחה מאוד שהצלחת להתגבר על תחושות האשמה. יחד עם זאת, אני לא מאמינה בפתרונות של קסם, ולכן, תהיי ערה לגבי תחושותייך- גם בנושא זה, וטפלי בהתאם לצורך.  
 
שמחתי לקרוא על היחס המדהים של הצוות בקפלן. זה חשוב מאוד וטוב שציינת זאת. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'עונה שוב'
עונה שוב
27/03/2018 | 11:30
1
71
היי
לגבי הגרידה- האופציה קיימת, אך לא רצוייה בשל הסיכון לרחם.
הבחירה שלי להסתכל, להיות נוכחת הייתה החלטה של אותו הרגע. מעין צורך שלי לראות אותו, להיפרד, להיות שם כאמא שלו ברגע הכי קשה.
יש רגעים שאני חושבת שחבל שהסתכלתי על הצג. אבל אני לא. מתחרטת על הלידה עצמה או על הרגע שהחזקתי אותו. הרגע הזה היה עוצמתי מאוד, מלא אהבה.
קפלן הדהימו אותי ביחס, העו"ס של הביה"ח דיברה איתי בטלפון  ואמרה לי שאם אני רוצה, היא תגיע. היא גם התקשרה אליי אחרי השחרור, לשאול לשלומי, המליצה על אנשי מקצוע להמשך הטיפול ובאופן כללי אמרה שכל עזרה נוספת שאצטרך, שאפנה אליה גם אם זה עזרה בפן הרפואי- יש לה קשרים אצל מנהלי המחלקות.... נתנה לי את הנייד האישי שלה.  זה נדיר למצוא כאלו אנשים.
אני רק יכולה להמליץ לבנות פה לקחת כמה שיותר עזרה. אבל באמת שלא יכולה להבטיח שיזכו ליחס שאני קיבלתי בכל מקום אחר. 
לצפיה ב-'נשמע שטופלת נפלא, וזה מחמם את הלב. תודה על השיתוף. '
נשמע שטופלת נפלא, וזה מחמם את הלב. תודה על השיתוף.
28/03/2018 | 14:53
17
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
24/03/2018 | 22:58
116
לפני כמעט 4 שנים הייתי באותו המקום, עם מקטע חסר בכרומוזום אחר.
גם לנו יש ילדה אחת וגם לנו היה ברור שלא לוקחים סיכון.
להבדיל מהלידה השקטה שלך, אצלי הצוות לא היה רגיש והלידה היתה מאוד טראומטית.
חודש וחצי אח"כ גילינו שהממצא מורש ממני.
כמעט 4 שנים עברו ואני עדיין אמא לילדה אחת. מאז הלידה השקטה עברתי עוד 2 הפלות בגלל אותו ממצא (בהריונות אלו עשינו סיסי שליה, כדי לא להגיע לעוד לידה שקטה) ו-2 הפלות בגלל שהדופק פסק מעצמו.
בין ההריונות ניסינו PGD שלא הוביל להריון ואחרי 4 שאיבות החלטתי שאני לא רוצה לעבור שאיבות נוספות.
 
אני שמחה לקרוא שבתוך כל התהליך הקשה, את מוצאת את הדרך שלך ובוחרת בהתאם למה שמתאים לך.
הממצא ומה שבא בעקבותיו הם רגעים מכוננים, החיים מתחלקים ללפני ואחרי ואין דרך למחוק את מה שהיה ואת מה שלא יהיה.
 
עצובה ביחד איתך 
לצפיה ב-'קורע לב '
קורע לב
25/03/2018 | 20:19
2
81
קשה לי למצוא את המילים לנחם.
רק שמחה לקרוא בהמשך תגובותייך שלפחות את רגשות האשם, אשר כל כך לא מוצדקים ולא הוגנים כלפייך, הסרת מעלייך.
 
חיבוק גדול
לצפיה ב-'מעריכה מאוד'
מעריכה מאוד
25/03/2018 | 20:41
1
78
היי לך
זה מוזר, את יודעת...
אני כותבת פה דברים כל כך אישיים לבנות שאיני מכירה ואיכשהו, הן על תקן אחיות שלי פה. כאלו שמבינות אותי הכי טוב.
כל יום, כל שנייה שעוברת הם תהליך עכשיו.
למשל היום, הייתי 4 שעות לא עצובה, אפילו שמחה. 
ורגע לפני, באוטו, בדרך חזרה הביתה צעקתי לשמיים שיישרף הכל.
אני מניחה שהקוטביות הזו תלך ותידעך. האיזון יגיע.
האשמה איננה, הגעגוע נשאר.
אשמח בהזדמנות לשמוע גם את רגשותייך
לצפיה ב-'כואב נורא'
כואב נורא
25/03/2018 | 21:59
63
טוב שאת בבית.
הקוטביות תלך ותדעך ואת תחזרי להרגיש שמחה שוב.
היום השלישי הוא היום הכי קשה לדעתי. צניחה הורמונלית קשה ותחושת חירפון חושים.
מאחלת לך ימים טובים ומחבקת אותך.
לצפיה ב-'כמה כאב..'
כמה כאב..
26/03/2018 | 07:08
3
88
נשמע טראומטי לחלוטין וכל כך מבינה, הייתי מול החלטה כזו לפני שבוע.. למרות שברור שההחלטה של שתינו נכונה כי אני עובדת מול ילדים עם פיגור שכלי ואוטיזם וגם מגדלת ילד אוטיסט בתפקוד גבוה. זה פשוט קשה ובהחלט מסוגל להרוס משפחה, וזה לא הופך להיות קל יותר.. ברור לי שאת עשית בדיוק מה שהיית צריכה, רק הרגשות אשם נדבקים והאובדן קשה מנשוא.. מחבקת אותך מפה, תתני לעצמך את הזמן להתאבל, בוכה איתך מפה..
לצפיה ב-'באותה הסירה'
באותה הסירה
26/03/2018 | 07:36
2
79
היי
כשקראתי את מה שכתבת, שיש לך ילד אוטיסט בתפקוד גבוה, המחשבה הראשונה שעברה בי זה- מזל שבתפקוד גבוה. המחשבה השנייה- האם זה משנה את ההתייחסות להריונות העוקבים?
האם ההחלטה שניצבת מולה לפני שבוע קשורה למצבו? 
אשמח אם תשתםי אותי במקרה שלך, כי כל מקרה הוא סיפור שונה.
אני מבינה שקיבלת את אותה ההחלטה כמוני אם את כותבת פה... ��
לצפיה ב-'המקרה שלי..'
המקרה שלי..
26/03/2018 | 08:03
1
93
האמת שהיה קשה לי לדבר על זה לפני אבל אולי הגיע הזמן.. אני באה ממשפחה דתית ובמקור לא היינו עושים בדיקות מתוך אמונה של ניסים גלויים לא יקרו ושלא מפילים וכאלה. המשפחה שלי תורמת לאפרת וסיפרתי פה פעם שהכריחו אותי באכזריות לראות בתור נערה הפלה בשידור חי כדי לשכנע לא לעשות אף פעם.. בהריונות הראשונים עשיתי ממש בדיקות בסיסיות.. הגדול שלי אובחן עם אוטיזם בגיל דיי מאוחר כי הוא באמת בתפקוד ממש גבוה. בעקרון בוודאות זה קל יותר מכל דבר אחר שהכרתי. כמו שאמרתי אני עובדת במעון יום שיקומי (שעד לא מזמן המשיך עד גיל בית ספר). במסגרת העבודה הכרתי את המקרים הקשים - מי פחות ומי יותר. ראיתי בדיוק מה זה אומר בלי הסתרות והתייפיפות של צילומי טלויזיה ו"אוטיסט מחמד" של סלבס.. סליחה זה כבר הומור שחור של צוות והורים שמכירים ומתמודדים כל הזמן. במציאות זה קשה ולא יפה ודורש מהמשפחה המון כוחות נפשיים ופיזיים והרבה פעמים האחים נדחקים, הזוגיות נדחקת והחיים הופכים למלחמת קיום של הילד הפגוע על חשבון העולם.. שלא תביני לא נכון - יש שם הורים אמיצים וחזקים ואני מעריצה כל אחד ואחד מהם - הם מהממים. אני מאוהבת בילדים ומחבקת ואוהבת.. מצד שני אין פה מה ליפות מציאות - זה קשה ואכזרי ואני מניחה שאם ההורים היו יודעים מול מה הם יתמודדו רובם היו מוותרים מראש.. ההריון הזה היה קצת הפתעה (7 חודשים אחרי לידה) וגיליתי שקיפות ממש רעה ובסוף בסיסי שליה עוברית עם תסמונת דאון. למרות שהתסמונת ממש לא הדבר הכי קשה שראיתי, ופעם היה לי ברור שאין מצב להפיל ילד כזה - פתאום עמדה מולי ילדה שלנו עם התסמונת, והיא מקרה קל יחסית - במציאות זה לא חיים.. באישור רב ובגלל המצב המשפחתי שלנו שעם ילד אוטיסט ברקע קיבלתי אישור להפלה. היה לי מאוד קשה עם זה ובכיתי כל היום וכל הזמן לבורא שייקח אותה בעצמו. בסופו של דבר באמת קרתה הפלה טבעית כי הזדהם לי מהסיסי שליה. דיי מאשימה גם את עצמי כי מהרגע ששמעתי לא שמרתי על ההוראות בכלל ואפילו קצת עשיתי בכוונה מה שלא צריך (לא בטוח שקשור). בכל מקרה גם אני כל היום עם רגשות אשם וכאב, לא ממש מתפקדת רגשית - מתפקדת טכנית בבית, עושה כל מה שצריך אבל הלב ריק וכואב.. כל כך מבינה אותך, שבועיים עמדתי למות מכאב, מרגישה אשמה ששמחתי שהפסיק לה הדופק (ראיתי הכל בא.ס. בלייב), שאני לא מסתפקת בטוב שיש לי וחושבת שמותר לי לבכות בכלל.. שבא לי עוד אבל מפחדת.. בקיצור מרוקנת ומבולבלת זה בדיוק ההגדרה. סליחה על החפירה ומקווה שעזרתי במשהו..
לצפיה ב-'כמה אני מבינה אתכן... כמה הלב נקרע אל הקטן שלי'
כמה אני מבינה אתכן... כמה הלב נקרע אל הקטן שלי
06/04/2018 | 10:04
28
כאב שלא כבה לעולם.
קטן של אמא, בכור של אמא, אהוב ליבי.
מקווה שהחלטתי נכון
מקווה שאתה מפוייס.
שעשיתי טוב בשבילך.
שכולם צודקים.
אבל כולם, המשיכו להם הלאה.
ואמא, כל יום, כל יום, היא זוכרת אותך.
 
מחבקת אותו.
מחבקת אתכן.
לצפיה ב-'מחזור 1 אחרי גרידה-תיאור גרפי'
מחזור 1 אחרי גרידה-תיאור גרפי
25/03/2018 | 00:05
2
148
אז סוף סוף קבלתי, בדיוק שבועיים אחרי הביוץ הראשון שזיהיתי מהגרידה וכמובן מנענו.

בביקורת שבועיים אחרי הגרידה (שבוע 16) נאמר לי שיש שארית.
ללא זרימות. הדימום עצמו כבד יחסית לעצמי. אבל בטח רגיל לפי תיאורים של נשים אחרות.
מה שרציתי לשאול, שוב אזהרת תיאור פלסטי, על הפד הראשון היתה חתיכה די ממשית.... לא כריש דם.
חתיכה בגודל שתואם למה שאמרו שהשארית שלי, בערך ס״מ, החתיכה הזאת לא היתה נתנת לפירוק כמו כריש דם, היא היתה אפורה ורודה והרגישה בשרנית.... למישהי יש ניסיון עם שאריות יוצאות? זאת היתה השארית הארורה?

כנראה שאני לא ממש מבינה מה זה שארית.... אני מבינה שזאת כנראה מילה מכובסת לדבר נורא ואיום.... קצת מפחדת לשאול.
לצפיה ב-'מנסה להרגיע גם ההודעה שלי מכילה תיאור גרפי'
מנסה להרגיע גם ההודעה שלי מכילה תיאור גרפי
25/03/2018 | 10:43
1
114
 אזהרת תיאורים גרפיים קשים 
מי שלא מעוניינת לקרוא, מוזמנת לסגור את ההודעה.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
שאריות יכולות להיות גם בהריון שבו התפתח שק הריון ריק ללא עובר, כך שזו לא בהכרח מילה מכובסת למשהו מזעזע.
למיטב ידיעתי רקמות חיות שלא מקבלות חמצן (כלומר ללא זרימת דם פעילה מהעורקים) לא נשארות ורודות, אלא מתכהות. אני לא חושבת שיש סיכוי שמה שראית זה מה שאת מפחדת ממנו.
 
ב-3 ההפלות שבהן היו לי שאריות הן לא יצאו בכוחות עצמן ותמיד נזקקתי לפרוצדורה נוספת, אבל יש לי נסיון עם ציטוטק וגם עם קרישי דם שנותרו אחרי גרידה.
בהפלה שבה נותרו קרישי דם אחרי שכבר הוציאו את השארית, נאמר לי שיש קריש דם בגודל של 2-3 ס"מ ועוד כמה קטנים יותר. אני לא זוכרת את הצבע או המרקם של קריש הדם ההוא, אבל בהחלט הרגשתי אותו בדרכו החוצה וזיהיתי אותו על התחבושת.
בהפלת הציטוטק האחרונה שלי יצאו כל כך הרבה גושים וחתיכות ובקצב כל כך מהיר, שלא יכולתי לזהות איזה מהם הוא שק ההריון.
 
הלוואי שמה שראית זו השארית. הלוואי שבזה הסתיימה ההפלה שלך.
מתי הביקורת הבאה שלך?
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
25/03/2018 | 12:19
63
הביקורת שבוע הבא. הלוואי ובזאת סיימתי עם הסאגה הזאת.
לצפיה ב-'מי שפיר בהריון אחרי אובדן'
מי שפיר בהריון אחרי אובדן
25/03/2018 | 00:12
3
150
היי !
יודעת שזו שאלה כלכך אינדבדואלית. חשבתי שהגעתי להחלטה עם עצמי וכל הזמן מוטית מדיעות מסביב וקריאה באינטרנט (יודעת שזה לא מומלץ אבל לא שולטת בזה).
עברתי שנים קשות, אובדן פתאומי,מחלה קשה,אובדן הריון וכרגע בהריון חדש בשבוע 15. בת 36. גרה בחו״ל. כאן הגישה היא שאם אין  ממצא בסקירות לא ממליצים רק על בסיס גיל. אני מוצאת בזה הגיון אך לעתים החששות משתלטות עליי. משפטים של בנות כמו ״מקסימום אם יש הפלה מנסים שוב״ , זה משפט של מישהי שלא היה לה קושי להשיג הריון ולא עברה הפלה לטעמי. אז פחות מתחברת גם לטענה הזו.

אשמח לשמוע את דעתכן והאם שמעתן המלצה לכאן או לכאן מומחים בארץ.
תודה !
לצפיה ב-'נא כתבי את ההודעה בפורום "הריון אחרי אובדן" (פורום מס' 1111)'
נא כתבי את ההודעה בפורום "הריון אחרי אובדן" (פורום מס' 1111)
25/03/2018 | 09:23
2
31
לצפיה ב-'היי סליחה'
היי סליחה
25/03/2018 | 11:31
1
77
לא ידעתי שקיים פורום כזה.
לצפיה ב-'אין בעיה. זה בסדר. '
אין בעיה. זה בסדר.
25/03/2018 | 11:53
21

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
ד
מתקשים בפוריות?
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ