לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1192111,921 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'מרגישה בסרט רע..'
מרגישה בסרט רע..
09/09/2017 | 19:06
12
306
היי יקרות, רק אתן תבינו אותי באמת...����
הפריה ראשונה, בטא חיובית ואפילו גבוהה..הייתי על גג העולם...יום רביעי אולטרסאונד ראשון...דופק איטי , שק חלמון מעט מוגדל...מבקשים שאחזור בעוד שבוע..
היום דימום ממש קל..אבל בגלל הדופק האיטי נכנסת לחרדות..נוסעים למוקד של מכבי...הרופא לא מצליח לזהות עובר ושק חלמון (לפני 3 ימים זיהו גם דופק!) מפנה אותנו למיון...
במיון מזהים שק חלמון מזהים עובר..אך אין דופק �� אני אמורה להיות בשבוע 8..גודל העובר תואם ל6...
הרופא מודיע שאין מנוס מהפסקת הריון..מרגישה בסרט רע...איך ממשיכים מכאן??
הציעו לי 3 אופציות...לחכות שיפול טבעי, כדורים או גרידה...לא מצליחה לחשוב מה מהן הכי פחות נוראית..אשמח לעזרתכן.
יש לציין שאני אנמית אם זה משנה משהו
 
לצפיה ב-'רחליקו אני נורא מצטערת'
רחליקו אני נורא מצטערת
09/09/2017 | 21:09
93
קיוויתי שיקרה נס. עצוב וכואב לאבד הריון. שולחת לך חיבוק גדול על הכאב שאת חווה. אחרי שההריון יסתיים יהיה הרבה מרחב ומקום לעבד רגשית את הסרט הרע.

כרגע אני מתרכזת בהיבטים הפיזיים של סיום ההריון ומספרת על הנסיון שלי: שתי הפסקות הריון בשבועות מוקדמים, אחת בגרידה ואחת בציטוטק. אישית לא הייתי מסוגלת להמתין להפלה טבעית בשום אופן.
לי האופציה של הציטוטק היתה עדיפה על פני הגרידה. דימום נסבל ביותר במשך 4 ימים (כמו מחזור רגיל), ביום החמישי דימום כבד מלווה בכאבים ומשכך כאבים (אופטלגין נוזלי), ביום השביעי בביקורת - רחם ריק.
העניין הוא שעד שלא תנסי לא תדעי. יש נשים שנתקפות רעד בלתי נשלט, צמרמורות, הקאות ודימום מסיבי. לפעמים הרחם לא מתרוקן ובכל זאת צריך לעבור גרידה.
גרידה היא פרוצדורה פולשנית, שנעשית בהרדמה מלאה, ועל אף שכיחותה הרבה, טומנת בחובה סיכונים רפואיים כבכל ניתוח.
הלוואי שבזאת תסיימי את תרומתך לסטטיסטיקה והנסיון הבא יסתיים בידיים מלאות.
עוד חיבוק גדול.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
09/09/2017 | 22:00
78
אשתדל להגיב בהרחבה רבה יותר מחר, אבל חשוב לי להתייחס כבר עכשיו לשני דברים:
1. את לא צריכה "הפסקת הריון". ההריון הזה פסק ברגע שהדופק פסק. מה שאת צריכה כרגע זה לבחור את הדרך שבה מה שהיה הריון, ייצא מהרחם שלך.
הייתי שם 3 פעמים. פעמיים בחרתי ציטוטק ופעם אחת גרידה.
הפסקת הריון מבצעים כשלעובר יש דופק. וזה אומר שצריך לעבור ועדה להפסקת הריון.
אני יודעת שזה נראה שאני נתפסת לקטנות, אבל כשתקשרי להזמין תור לציטוטק או גרידה, כדאי להתנסח בביטוי שונה שיבהיר לצוות הרפואי מה את אמורה לעבור. הביטוי למה שאת חווה כרגע הוא הפלה נדחית, וכשאת מתקשרת כדאי לציין את גודל העובר ובאיזה שבוע את אמורה להיות. כדאי גם לציין שמדובר בIVF.
2. אני לא יודעת מתי אגיב מחר וממליצה שאת הטלפונים הרלוונטיים תעשי כבר בבוקר ולכן חשוב לי לכתוב כבר עכשיו שמאחר ואת אנמית, בעיניי עדיף לעבור גרידה.
נכון, יש לא מעט סכנות בגרידה (זכיתי לחוות את חלקן), אבל לקחת ציטוטק כשאת כבר אנמית, עלול להוביל לרמות המוגלובין שקשה להתאושש מהן.
את הציטוטק האחרון שלי התחלתי עם המוגלובין תקין וסיימתי עם אנמיה וחולשה שלקח לי כמעט חודשיים להתאושש ממנה.
אם את בוחרת בגרידה ובמידה ויש לך ביטוח בריאות פרטי, כדאי לשקול לעשות גרידה פרטית ולקבל החזר חלקי או מלא מהביטוח.
אם את בוחרת בציטוטק, חשוב לחזור לביקורת אחרי יומיים ובמידת הצורך לקבל מנה נוספת. בהפלה הראשונה שלי, הרחם התרוקן רק אחרי המנה השניה.
לצפיה ב-'ממשיכה את התגובה שלי מאתמול'
ממשיכה את התגובה שלי מאתמול
10/09/2017 | 10:18
3
69
כאמור עברתי 3 הפלות בשליש הראשון לאחר הפסקת דופק ספונטנית. בשתיים מהן היה דופק איטי שנצפה במקביל לדימום קל, ולאחר כשבוע הדופק פסק.
בשתי הפעמים בחרתי ציטוטק. בהפלה הראשונה הציטוטק עבד מצוין אחרי 2 מנות, הכאב והדימום היו סבירים לחלוטין ולא היו בעיות מיוחדות. בהפלה השניה עם ציטוטק, הדימום היה כבד מאוד, התאשפזתי ללילה והייתי מאוד חלשה עקב אובדן הדם. 9 ימים אחרי הציטוטק עברתי גרידה להוצאת שארית שנותרה על אף הדימום הכבד.
היתה לי גם הפלה נדחית בלי דימום ועם עובר שבבדיקות הראשונות נראה תקין עם דופק תקין. עקב ההיסטוריה שלי, הגעתי להיבדק בשבוע 9+3 ביוזמתי, ואז כבר לא נצפה דופק (לא היו סימנים מקדימים לכך שיש בעיה). במקרה הזה בחרתי בגרידה.
 
סיבוכים כגון שאריות והידבקויות יכולים לקרות גם אחרי ציטוטק וגם אחרי גרידה, גם בהפלה נדחית וגם בהפסקת הריון יזומה - לצערי חוויתי את כל האפשרויות הללו, והיו שאריות ב-3 הפלות מתוך ה-6 שעברתי.
 
אני חושבת שבגלל האנמיה שלך, עדיף הפלה נשלטת יחסית (גרידה) על פני דימום לא נשלט (המתנה להפלה ספונטנית או ציטוטק).
 
אם את מעוניינת בהמלצות על בתי חולים לציטוטק/גרידה או רופאים פרטיים לגרידה, אנא כתבי לנו מאיזה אזור את בארץ.
לצפיה ב-'תודה על התשובה המפורטת ורגישה'
תודה על התשובה המפורטת ורגישה
10/09/2017 | 10:37
1
56
המלצות לרופאים ומקומות לגרידה בהחלט יעזרו..
איך הולכת הפרוצדורה? עם המכתב של המיון אני מגיעה לגרידה? או שצריך טופס 17 מהקופה?
הכל נורא חדש לי לא יודעת מאיפה מתחילים
לצפיה ב-'בציבורי אני לא מתמצאת באזור ראשל"צ'
בציבורי אני לא מתמצאת באזור ראשל"צ
10/09/2017 | 11:38
38
בפרטי אני ממליצה בחום על הרופא שלי, דר' גיא רופא. הוא זה שהוציא לי שאריות אחרי 3 הפלות, הוא זה שעשה לי את הגרידה האחרונה (שבוע 13) בלי שארית.
כשפגשתי אותו לראשונה זה היה בבי"ח ציבורי והוא התיישב מולי, הסתכל לי בעיניים והקשיב לכל מה שהיה לי לומר. הייתי אז אחרי ההפלה השלישית שלי, כאובה פיזית ושבורה נפשית והוא הפגין כל כך הרבה רגישות ואכפתיות כלפיי, ולכן כעת הוא רופא הנשים שלי.
את הפרוצדורות הבאות כבר עשיתי אצלו בפרטי.
במרכז הוא עושה פרוצדורות בתל אביב מדיקל סנטר.
 
אם אני זוכרת נכון, צריך טופס 17 נפרד לגרידה בציבורי, בביה"ח אמורים לספק לך את הקוד שאותו את אמורה לבקש מהקופה.
אני בכללית ובהרבה בתי חולים יש להם משרד בביה"ח שבו ניתן להוציא טופס 17 על המקום, בלי להזדקק לשירותי מרפאת האם או המוקד הטלפוני.
 
אם את עושה באופן פרטי, למיטב ידיעתי אין צורך בהתחייבות מהקופה.
כשעשיתי פרוצדורות באופן פרטי, שילמתי לביה"ח את התשלום המלא (בי"ח+רופא), ואח"כ הגשתי את הקבלות לקופה. אחרי שהקופה דחתה את הבקשה, הגשתי לביטוח הפרטי את הקבלות + הדחיה של הקופה וקיבלתי החזר מלא.
 
הגרידה עצמה מתבצעת באופן מאוד דומה לשאיבת ביציות, עם סייג אחד שאולי יבקשו ממך להמיס כדורי ציטוטק בפה כדי להרחיב את צוואר הרחם לקראת הגרידה. ההמסה מבוצעת בדרך כלל כשעתיים לפני הגרידה.
לגרידה יש להגיע בצום 8 שעות, ללא לק/איפור/תכשיטים.
בדרך כלל אחרי קבלה ראשונית אצל האחות, מתבצע US נוסף כדי לוודא שאכן אין דופק. לי זה חשוב בפן הנפשי, לדעת שבאמת אין דופק. אבל אם זה קשה מדי, לא חייבים להסתכל על המסך.
אצלי הציטוטק משפיע מאוד מהר ולכן אחרי כמה דקות אני נכנסת לחדר ההתאוששות כדי לשכב במיטה עד לגרידה.
ההתאוששות מההרדמה מאוד אישית, והשחרור הוא בדרך כלל בטווח של שעה וחצי עד 3 שעות. פעם אחת נשארתי 4 שעות כי הייתי ממש מסוחררת.
 
את מוזמנת להמשיך לשאול ולהתייעץ כמה שתרצי.
לצפיה ב-'ושכחתי לציין איזור המרכז..ראשלצ'
ושכחתי לציין איזור המרכז..ראשלצ
10/09/2017 | 10:39
12
לצפיה ב-''
10/09/2017 | 11:38
2
35
רחלי, אני ממש מצטערת שאת נאלצת לעבור את זה. שולחת חיבוק וירטואלי.
עצה שלי, במיוחד שרופא מאשר, להמתין שיפול לבד. כמובן, תוך התיעצות עם רופא ולפרק זמן שהוא מאשר.
אם אני משווה שתי הפלות שלי, שעשיתי בגרידה, והפלה אחת שהועילה בטובה וקרתה לבד (אחר כך היו שאריות שטופלו ללא בעיה בציטוטק) - אז הפלה עצמונית וטבעית עדיפה. זה נותן (מדברת על עצמי בלבד) הרגשה שאני יכולה ומסוגלת - יכולה להכנס להריון ויכולה להפיל לבד. 
לגבי זה שאת אנמית. כמובן, אי אפשר לדעת מראש כמה תדממי. כל אחת תספר לך משהו שונה. אני לא הייתי בתקופה הזאת אנמית, הייתי גבולית ודיממתי ממש מעט. בכל מקרה, תתיעצי עם הרופא על נטילת ברזל.
אם תרצי לעשות גרידה, עשיתי אצל רופא מצויין, דר' גינגולד אריה, מאוד אמפטי, רגיש, אנושי ומקצוען. לשמחתי לא עשה לי שום נזק לצוואר ולרירית. במידה ותצטרכי, תבדקי האם הוא עובד דרך ביטוח משלים עם קופה שלך.
מאחלת לך, שבקרוב תבשרי לנו בשורות טובות !
לצפיה ב-'תודה לכולם על התמיכה, עוד שאלה'
תודה לכולם על התמיכה, עוד שאלה
10/09/2017 | 18:18
1
67
כשמחכים שיפול לבד, הדימום מגיע בבת אחת או בהדרגה כמו מחזור?
איך נערכים לזה? נשמע לי מאוד מלחיץ...
לצפיה ב-'לא חושבת שיש חוקיות'
לא חושבת שיש חוקיות
10/09/2017 | 21:11
48
כמו שעם ציטוטק יש כאלו שמתחילות לדמם מיד ויש כאלו שיש להן דימום בניגוב בלבד שמתחיל רק אחרי 24 שעות.
בציטוטק הראשון שלי הדימום היה כמו וסת, בציטוטק האחרון פרשתי שקית על המושב של האוטו כדי לא להכתים 
מבחינת ההכנות, נראה לי כדאי להכין תחבושות עבות מאוד ובכמות גדולה, אופטלגין נוזלי למקרה של כאבים חזקים ואקמול לכאבים פחותים. במקרה הטוב לא תזדקקי לכל הציוד.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
11/09/2017 | 02:41
2
42
אכן, שק חלמון מוגדל הוא סימן מקדים להפלה שעומדת להתרחש על רקע עובר שאינו מתפתח כהלכה. 
מבין שלוש האופציות הרעות, אני בעד גרידה. שוב, אני כותבת על-פי הניסיון האישי שלי- אצלי מעולם לא יצא לבד (לצערי), עברתי גרידות שעברו בקלות בהיבט הפיזי וללא סיבוכים וללא שאריות, ופעם אחת נטלתי ציטוטק שגרם לדימומים קשים יותר וקשים פחות במשך למעלה מחודשיים עד שהכל התנקה...
 
אני חושבת שאם את אנמית, הייתי מורידה את האופציה של הכדורים. האופציה שזה יפול לבד- את צריכה להיות מוכנה לכך שזה עלול לקחת הרבה זמן. לא יודעת אם יש לך את הסבלנות והעצבים הנדרשים. כנ"ל לגבי הכדורים. 
 
אנא עדכני אותנו לגבי ההחלטה שתקבלי.
שירה. 


 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'הרופא המליץ על ציטוטק'
הרופא המליץ על ציטוטק
11/09/2017 | 05:39
1
38
ציטוטק וגינלי..יש הבדל בתופעות בין זה לציטוטק כדורים דרך הפה?
לצפיה ב-'הכדורים הם אותם הכדורים'
הכדורים הם אותם הכדורים
11/09/2017 | 09:02
39
אני מכירה 3 דרכים לשימוש:
1. החדרה וגינלית.
2. בליעה.
3. המסה בפה מתחת ללשון.
 
אם אני זוכרת נכון, הטענה היא שהתגובות הכי חזקות בהמסה בפה.
בכל ההפלות שלי היה מעורב ציטוטק. בגרידות קיבלתי להמסה בפה על מנת להרחיב את צוואר הרחם, בלידה השקטה קיבלתי להמסה בפה על מנת ליצור השראת לידה, וב-2 ההפלות של הציטוטק, הכדורים הוחדרו וגינלית.
ההפלה שבה התופעות היו הכי קשות ועוצמתיות היתה ההפלה השניה עם ציטוטק וגינלי.
באותה הפלה היתה לי אפשרות לבחור בהחדרת הכדורים ע"י הרופא שלי (את הפסקת הדופק גילינו בבדיקה אצלו), אבל הוא מקבל בחיפה פעם בשבוע והיה לי חשוב שתהיה לי אפשרות להגיע לביקורת אחרי יומיים, אז נסעתי לביה"ח עם מכתב ממנו שמציין שאין דופק ושאני רוצה ציטוטק. החדרת הציטוטק בביה"ח התבצעה על המקום ואחרי בדיקה שלהם שאכן אין דופק.
החדרת הכדורים לא ממש דורשת מיומנות (יש נשים שמתבקשות להחדיר לעצמן) ואני לא רואה סיבה לעשות את התהליך אצל הרופא הפרטי, אלא אם כן הוא מזמן אותך לביקורת אצלו אחרי יומיים.
לצפיה ב-'מצטרפת בכאב'
מצטרפת בכאב
09/09/2017 | 11:23
8
272
שלום לכולכן,
זה מעל לחצי שנה שאני עוקבת אחרי הכתיבה שלכן כאן, מוצאת נחמה, מידע ובעיקר מזדהה עם הכתוב. היום (אחרי כמה פעמים ש"כמעט") בחרתי להצטרף ולשתף גם בסיפור שלי.
אני בת 32, נשואה ללא ילדים. מזה כמה שנים שאני כמהה לילד/ה ומחכה שבעלי יבשיל... לפני מעל לשנה התחלנו בניסיונות. לאחר חצי שנה (במהלכה הייתי גם חרדה מהאפשרות שאגלה שיש לנו קושי להיכנס להריון) נקלטתי. הייתי מאושרת וחרדה כאחד. בבדיקת הדופק בשבוע 7 נמסר לנו שההיריון נראה לא תקין (שק חלמון מוגדל) . נפל לי הלב לתחתונים- פשוטו כמשמעו . שבוע הסתובבתי בעולם כשיודעת שיש לי בבטן משהו לא טוב. בהריון "מקולקל". חוויה נוראית. שבוע לאחר מכן כשנפסק הדופק עשיתי הפלה בציטוטק. זו הייתה ההפלה הראשונה וכל כך קיוויתי שתהיה גם האחרונה. אך מהר מאוד הבנתי שבתחום הזה לרצונות שלי אין כל השפעה ואין לי שליטה על מתי, איך והאם.
לאחר כשלושה חודשים (באפריל האחרון) נכנסתי שוב להיריון. הפעם בדיקת הדופק הייתה תקינה והייתה סיבה טובה לאופטימיות. אבל בשבוע 11, בשקיפות העורפית נמצא עובר ללא רח חיים. שוב עשיתי הפלה בציטוטק (לפני כחודשיים וחצי), הפעם כואבת וטראומטית במיוחד.
למרות שההמלצה הרשמית היא לעשות בירור להפלות חוזרות לאחר 3 הפלות, החלטתי להתחיל בבירור כבר עכשיו. פניתי לקופה לביצוע בדיקת קרישיות, ואחרי ערעור אישרו לי את חלק מהבדיקות. במקביל הלכתי בפרטי לקופרמינץ שהפנה לבדיקות נוספות לקרישיות שהקופה לא אישרה ולהיסטרו' אבחנתית. בחרתי במסלול הפרטי, המהיר והידידותי וזה חסך לי הרבה ימים של המתנה קשה וחוסר וודאות. נמצא שאני סובלת מקרישיות יתר מולדת ונרכשת וצוידתי במרשמים לקלקסן להריון הבא והנחייה למעקב להיריון בסיכון.
היום אני מנסה לעכל את שני האובדנים שעברתי ב5 חודשים, את המשמעות לגבי ההיריון הבא, תוך שרוצה כל-כך להיכנס שוב להיריון ומהר (וגם מפחדת בו זמנית מכך). כמו רבות מכן, חברותיי הטובות ילדו בזמן זה או נמצאות בהריון מתקדם, והשמחה שלהן גם מהדהדת את המחסור שלי.
במובנים רבים יש נחמה במציאת הבעיה להפלות ובקבלת "תכנית טיפול", אך זו לא מכסה על הכאב והעצב, שנדמה ורק מי שעברה חוויה דומה יכולה להבין.
תודה למי שקראה ולמי שמשתפת.
מקווה שבכך סיימתי את תרומתי לסטטיסטיקה.
 
לצפיה ב-'באותה סירה - באתי לעודד'
באותה סירה - באתי לעודד
09/09/2017 | 18:10
109
קודם כל, שתדעי שאין מחקר המוכיח קשר בין קלקסן למניעת הפלות. עם זאת, את צריכה להזריק קלקסן בכל הריון ובמשכבי הלידה מעכשיו והלאה, כי הקלקסן הזה מגן עלייך, וימנע טרומבוזות, קרישי דם ותסחיפים. 
ייתכן שההפלות היו בגלל הקרישיות, וייתכן שמדובר ב״סתם״ עוברים לא תקינים, שאינם אלא תקלה של הטבע. אם לא עשית בדיקת קריוטיפ לעוברים, את כנראה לא תדעי.
אני עצמי חוויתי שלוש הפלות מצערות בפרק זמן של כשנתיים, חלקן בנוכחות קלקסן במינונים שונים (פעם 40,פעם 60,  פעם 100, לפעמים מיום הגילוי, לפעמים לא), והאבדן תמיד היה בשליש הראשון (או שלא התפתח עובר בשק, או שהיה עובר בלי דופק, או שהיה דופק ואז פסק בשבוע 8. מעולם לא הגעתי לשקיפות). אצלי, לעומתך, אין נטייה גנטית לקרישיות, אבל כן היה לי בעבר אירוע של קרישיות על רקע של גיל (הייתי בת 31), טיסה, עישון וגלולות, מה שאומר שיש לי נטייה טבעית לפתח אירועי קרישה, ולכן עכשיו, בהריון הרביעי, שמשום מה תקין ומחזיק מעמד (שבוע 18), אני נוטלת קלקסן במינון 100 מ״ג ממש מההתחלה, וגם אספירין 75 מ״ג.
לעולם לא אדע מה גרם להפלות שחוויתי בשנים האחרונות, ואולי עוד אחווה בעתיד, או מה גורם להריון הנוכחי להחזיק מעמד. מה שכן, אין ברירה אלא להמשיך לנסות. כל עוד אין בעיה מזוהה אחרת - את אמורה להצליח.
צר לי מאוד לשמוע על מה שעברת, ואני יודעת על בשרי איזו תקופה קשה עוברת עלייך, אבל אני מעודדת אותך לאסוף את השברים ולהסתכל קדימה, ומאחלת לך הריון תקין ממש במהרה. רוב הסיכויים שזה בדיוק מה שיקרה. 
לצפיה ב-''
10/09/2017 | 11:30
1
52
יקירה, כמה טוב שכתבת ושיתפת. זה מאוד מאוד עוזר ולא כל אחת מסוגלת. לי גם לקח המון זמן לכתוב, כי זה מאוד כואב.
לאבד שני הריונות ברצף זה מאוד כואב, במיוחד שאין עדיין ילד בבית. 
עברו חודשיים וחצי מאז ההפלה השניה, אני מקווה שלאט לאט התחלת לחייך פה ושם...
מה שכן חדשות טובות : 1. את נכנסת להריון בקלות (בלי עין רע).
2. מעולה שהתעקשת לעבור בירור ונמצאה סיבה להפלות. אני בהריון אחרון גם הזרקתי קלקסן מיום ההחזרה עד יום הלידה. זה משהו שבהחלט אפשר לחיות איתו. (יש לי קצת טיפים איך להזריק שיהיה פחות כואב).
מאחלת לך שהריון הבא יבוא מהר ויביא תוצאה מתוקה. 
לצפיה ב-'אמאלוסי- אני מדייקת, ברשותך-'
אמאלוסי- אני מדייקת, ברשותך-
10/09/2017 | 14:21
80
לא נמצאה הסיבה להפלות. נמצאה אצלה קרישיות יתר. יש הבדל בין השניים. 
שק חלמון מוגדל אינו קשור לקרישיות, אלא לעובר לא תקין או לראשית התפתחות לא תקינה. וגם רוב הסיכויים שההפלה השנייה היתה קשורה למשהו בסגנון הזה שלא ניתן לטיפול. גילו עובר ללא דופק בשבוע 11. היא לא כתבה מתי הופסק הדופק, כלומר- לאיזה שבוע העובר תאם מבחינת הגודל. ייתכן שהפסיק הדופק בשבוע מוקדם יותר. 
 
וכל מה שכתבתי, לא קשור כמובן לעובדה שהיא אכן צריכה להיות מטופלת בטיפול תרופתי הולם כדי למנוע סיבוכים בשלבים מתקדמים של ההריון. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 

09-7749028
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדנים ומבינה לגמרי..'
משתתפת בצערך על האובדנים ומבינה לגמרי..
10/09/2017 | 18:27
3
55
עברתי 3 הריונות שלא צלחו בשנה האחרונה .. האחד בשבוע 11 בו התגלה שלעובר אין דופק עוד הרבה קודם.. אחכ הריון כימי וממש לא מזמן הריון שהתחיל עקום, היה בו דופק ולבסוף נפסק בשבוע 9. 
אני גם עשיתי בירור מקיף דרך קופרמינץ והוא המליץ למרות שלא נמצא כלום על קלקסן וסטרואידים. שני ההריונות האחרונים הושגו בנוכחותם ואין לי דרך לדעת אם הקלקסן וסטרואידים תרמו לכך. אני בת 43, ומרבית הסיכויים שחוסר ההצלחה נובעת מביציות זקנות פגומות כרומוזומלית ...בכל מקרה , בעקבות תופעות לוואי קשות לסטרואידים וגם לגמילה מהם , ובהעדר אינדיקציה של ממצאים בבדיקות החלטתי להמשיך ולנסות בלי קלקסן ובלי סטרואידים. אצלך , היות ונמצאה קרישיות בבדיקות , אין לי ספק שהטיפול אצל קופרמינץ הוא הדרך לפתרון. אולי מה שחווית עד היום נגרם מה קרישיות ואולי לא, אבל לפחות תדעי שבהריון הבא את מקבלת את הטיפול הכי טוב שיש ואם חלילה לא יעזור, את עשית את המקסימום. אני באופן אישי מאמינה שיעזור.. יש סביבי הרבה מקרים של נשים שחוו הפחות בשבועות מוקדמים ולאחר טיפול אצל קופרמינץ הרו וילדו ילד בריא. מאחלת לך הריון הבא תקין ומלא עד הסוף. שולחת חיבוק. לצערי יותר ממבינה את המקום בו את נמצאת ...
לצפיה ב-'על תקווה'
על תקווה
12/09/2017 | 13:03
2
37
ההתייחסות שלכן נוגעת ללב.
ברפואה, בהריון ובילודה יש הרבה לא ידוע. אולי מתוך כך יש צורך להאחז בדעת מומחה, המלצה או ניסיון של מישהי שעברה חוויה דומה, כדי לשמור על תקווה שתאפשר להמשיך לנסות. התקווה הזו שברירית מאוד, כך שמודה שחלק מתגובות קצת הקשו עליי במובן שערערו איזו אמונה שבחרתי להאחז בה, גם כשברור לי שאין וודאות.
שמחה לשמוע שיש מי שהקלקסן עזר לה ומצטערת עבור מי שחוותה אובדנים נוספים גם אחריו.
בכל מקרה אתמול הלכתי להמטולוגית שחזרה על דבריו של קופרמינץ ועל ההמלצה לקלקסן בשל תוצאות בדיקות הדם שערכתי.
כן, חזרתי קצת לחייך, אבל יש שם עננה שהולכת איתי לכל מקום... מחכה שזו תתפוגג עם הריון תקין.
לצפיה ב-'קלקסן וקרישיות'
קלקסן וקרישיות
12/09/2017 | 16:24
33
ללא ספק במצב של קרישיות מאובחנת קלקסן הוא הפתרון שמעלה בעשרות אחוזים את סיכויי ההצלחה. חברה טובה שלי חוותה כמה הפלות ואז אובחנה ועם קלקסן נולדה לה בת. הריון הבא מיד עם קלקסן ונולדה בת שניה ...תאמיני שמצאת את הפתרון ... היו פעמים שקיוויתי שיגלו משהו בבדיקות כי אז היתי יודעת שיש מה לעשות... חיבוק
לצפיה ב-'תקווה היא דבר מאוד חשוב בחיים,'
תקווה היא דבר מאוד חשוב בחיים,
13/09/2017 | 13:25
21
את צודקת. ורצוי שתהיה לנו תקווה ותהיה לנו אופטימיות לגבי כל תחומי החיים, גם האישיים וגם המקצועיים. 
טוב שחזרת לחייך קצת, ואני מאחלת לך שהעננה אכן תתפוגג עם הריון תקין, ובעיקר- עם סיומו בידיים מלאות.

 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדנים'
משתתפת בצערך על האובדנים
10/09/2017 | 20:51
59
זה כואב לאבד הריון , בטח שניים ובטח שקשה כשאין עוד ילדים בבית. 
ליבי איתך בכאבך
וליבי גם רוצה לתת לך תקווה שאכן טוב שהתעקשת על בדיקת קרישיות. ונכון שלא ניתן לדעת בוודאות אם זו הסיבה להפלות. אך לא מעט רופאים שהיכרתי במהלך השנים דיברו על הקשר הזה בין הפלות לקרישיות.. ולפחות יכולה להעיד על 2 סיפורים. אחותי שעברה 3 הפלות בשליש ראשון עד שגילו לה את הקרישיות וילדה מאז 4 ילדים ברצף בטיפול קלקסן.
ואני, שרכשתי לי את הקרישיות איפשהו בין הלידה השקטה שחוויתי לפני 3.5 שנים להריון אחריו שהפסיק הדופק בשבוע 13. ילד הקשת שלי נולד בעזרתו ובמעקבו של קופרמינץ. שגילה את הקרישיות והמליץ על קלקסן ואספירין. הבן שלי כבר בן שנה וחצי..
מעבר לזה שמאמינה שהטיפול שמר עליי בהריון ובמשכב לידה
מאחלת לך מכל הלב שזה יהיה גם סיפורך. שהטיפול בקרישיות במהלך ההריון הבא שיבוא יעזור לך להשיג הריון תקין ותינוק בריא בסופו.
אמן
לצפיה ב-'הודעת התנצלות לגבי דבריי אודות פרופ' קופרמינץ- '
הודעת התנצלות לגבי דבריי אודות פרופ' קופרמינץ-
10/09/2017 | 17:26
1
198
שוחחתי היום עם פרופ' קופרמינץ, והוא הסביר את עמדתו הרפואית.
לפי עיקרי השיחה, לעולם אינו מבטיח הבטחות שווא, והוא ממליץ המלצות רפואיות לפי ממצאים ולפי עמדתו וגישתו הרפואיים.
ישנן המוני נשים שלהן סייע, ואלפי תינוקות שנולדו בעקבות התערבות רפואית כזו או אחרת שהמליץ לגביהן.
לדבריו, כמובן שאין 100 אחוז הצלחה. ועל כך גם אני יכולה להעיד, כאשת טיפול בעצמי.

אני מאחלת לו המשך עבודה פוריה (תרתי משמע)...
ואני מאחלת לנשים שבטיפולו (ובכלל)- הצלחה והגשמת החלום הנכסף.

ממני,
שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

לצפיה ב-'המשך-'
המשך-
10/09/2017 | 17:37
148
אני מצטערת אם הדברים שכתבתי בעבר פגעו בפרופ' קופרמינץ.
לא היתה לי כל כוונה לפגוע. 
 
שלכן,
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 

09-7749028
לצפיה ב-'אגיב לכולכן בימים הקרובים. עימכן הסליחה'
אגיב לכולכן בימים הקרובים. עימכן הסליחה
09/09/2017 | 20:54
47
לצפיה ב-'הפסקת הריון שבוע 19'
הפסקת הריון שבוע 19
07/09/2017 | 16:22
3
210
אני בשבוע 19+3 מי השפיר הגיעו לא תקינים ויש המלצה להפסקת ההריון.
רציתי לעבור את ההפסקה בגרידה ולא בלידה והבנתי שאסף הרופא קפלן ושיבא מבצעים את הפרוצדורה.
באסף הרופא יש תור רק ל- 24/09 ולקפלן ב- 14/09 בשיבא עדין לא ניסיתי. השאלה היא מניסיונכן עד כמה שאפשר איפה כדאי לעשות ולמי היתה חוויה "טובה" מאחד מהם.
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון הצפוי'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון הצפוי
07/09/2017 | 20:23
109
אסף הרופא מבצעים גרידות מאוחרות עד שבוע 24.
קפלן- עד שבוע 22
שיבא- לא זוכרת, אבל בהחלט ייתכן שהצטרפו למומחיות בגרידות המאוחרות. 
 
אני עברתי גרידה מאוחרת באסף הרופא לפני שנים אחדות. היחס היה אנושי ומקצועי מאוד. אבל רק אתמול או שלשום כתבה פה מישהי שזכתה ליחס לא הולם (באנדרסטייטמנט...). לרוב- נשים כן מדווחות על יחס אנושי, בנוסף למקצועיות. 
 
קפלן- שמעתי גם דברים טובים על המקצועיות והיחס. 
 
אני מציעה לך לעשות בבית חולים שבו התור הוא הקרוב ביותר. גם כך זה סיוט לחכות, אז עדיף לגמור עם זה כמה שיותר מהר (אני מתכוונת בהיבט הפיזי). 
 
האם זה ההריון הראשון שלך? האם היתה סיבה מיוחדת לעשות מי שפיר? עלו על משהו לפני כן? חשדו במשהו? (את כמובן לא צריכה לענות. רק אם את רוצה). 
 
מקווה שאת זוכה לתמיכה מצד הסביבה.
אנחנו פה, לכל דבר ועניין- לכל שאלה או בקשת תמיכה. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך...'
משתתפת בצערך...
09/09/2017 | 10:27
60
תבדקי גם בשיבא. אני ביצעתי שם גרידה כשהייתי בשבוע 16.
לצפיה ב-'שלום. אני יכולה לספר על תוצאות של גרידה שעברתי בקפלן.'
שלום. אני יכולה לספר על תוצאות של גרידה שעברתי בקפלן.
09/09/2017 | 17:51
91
לאחר גרידה בשבוע 14+3
 
לא נשארו "שאריות" (מילה קשה).
ההליך כלל ציטוטק וגרידה.
מרגע ההרדמה לקח חצי שעה.
המחזור הגיע חודש וחצי לאחר הגרידה
כך שלפי דעתי האישית הניתוח התנהל סה"כ באופן תקין.
 
יחס נעים ואנושי.
גם בחלק של ההכנה לניתוח יום לפני- בלימינריות.
 
מצטערת מאוד לשמוע ומאחלת לך שכל התהליך יעבור עם כמה שפחות כאב (עד כמה שאפשר.. מנסיונינו..)
 
כל טוב, אורץ.
 
לצפיה ב-'שאלות לגבי היסטרו לאחר ציטוטק '
שאלות לגבי היסטרו לאחר ציטוטק
06/09/2017 | 11:14
13
92
שלום לכולן,
 
אשמח לקרוא מהנסיון שלכן. שוב מוצאת את עצמי לבד מול החלטות קשות כשאין לי מספיק מידע רפואי ואפשרות להתייעץ  כמו שצריך. 
 
הריון בגיל 41 לאחר IVF הסתיים לצערי הרב בהפלה נדחית. לאחר 2 מנות ציטוטק בהפרש של שבוע נותרה שארית ובהמלצתו של הרופא שלי, פרופ' זיידמן, החלטתי להמתין למחזור בתקווה שהרחם יתנקה באופן טבעי בלי התערבות חיצונית. לצערי אחרי המחזור נותרה שארית קטנה (7*8 מ"מ), והרופא מעדיף להמנע מהתחלת טיפול והריון חדש עד שהשארית תתנקה. אז על אף הלחץ בגלל הגיל והשעון הביולוגי, אני נאלצת לדחות הכל בחודש נוסף ועוד לחודש של חגים! מאוד מתחרטת שלא עשיתי הסטרו מייד אחרי הציטוטק.
 
אני חושבת לעשות את ההסטרו בבי"ח מאיר, שם טופלתי בציטוטק. האם יש פה מישהי שעברה את ההסטרו במאיר או בבי"ח ציבורי אחר ויכולה לתאר את התהליך? הרופאים טובים? האם מאושפזים ליום שלם? המלצות? אמרו לי שלוקח שבוע עד שרופא מסתכל על ההפנייה ונותנים לי תור. כמה זמן לקח לכן התהליך מרגע שליחת ההפניה?
 
האם עדיף לי לעשות את הפרוצדורה באופן פרטי? ואם כן - איפה מומלץ?
 
תודה מראש,
א.
לצפיה ב-'עברתי פעם אחת בציבורי ופעם אחת בפרטי'
עברתי פעם אחת בציבורי ופעם אחת בפרטי
06/09/2017 | 12:42
6
61
בציבורי זה היה אחרי גרידה בשבוע 13, שארית עם זרימה (שארית פעילה שמחוברת לדופן הרחם).
תיאום התור להיסטרו היה מהיום למחר. לא יודעת אם זה בגלל ההיסטוריה שלי בכלל ובאותה גרידה בפרט (שכחו ספוגית בתוכי + שארית פעילה) או בגלל שהרופא שהסכים לקבל אותי בהתראה כזו קצרה, התגלה כרופא סופר רגיש וראה כמה אני שבורה כששבועיים אחרי הגרידה גיליתי שיש שארית.
 
ההיסטרו השניה שלי היתה אחרי גרידה בשבוע 9+6. הגרידה היתה בציבורי, אבל את ההיסטרו בחרתי לעשות פרטי אצל אותו הרופא מההיסטרו הראשונה שכעת הוא רופא הנשים שלי.
גם אני גיליתי את השארית לפני הוסת וגם אני בחרתי לחכות ולקוות שהיא תצא בעצמה. מבינה את הייאוש על בזבוז הזמן ועל העיכוב ההכרחי.
 
ההפלה הבאה היתה עם ציטוטק ונותרה שארית פעילה ודימום כבד, אז 9 ימים אחרי הציטוטק עברתי גרידה פרטית אצל הרופא שלי, בהתראה של 8 שעות בין השיחה הטלפונית שבה הודעתי לו על השארית לבין הרגע שבו שכבתי בחדר הניתוח.
 
בהפלה האחרונה כבר לא הלכתי לציבורי, אלא ישר לרופא שלי שעשה לי גרידה בשבוע 13, וללא שארית.
 
כמו שניתן להבין, אני בשלב שבו אני מעדיפה פרטי.
יש לי היסטוריה מורכבת ואמנם אני צעירה ממך, אבל אני כבר בת 40.5.
הרופא שלי סופר מקצועי ואני סומכת עליו בעיניים עצומות, אבל הוא קודם כל בן אדם והוא היה כזה גם בפגישה הראשונה שלנו שהיתה בבי"ח ציבורי, כך שברור לי שזה באופי שלו ולא בגלל שאני מטופלת פרטית.
 
לא מכירה את בי"ח מאיר, אבל בדרך כלל היסטרו ניתוחית מצריכה אשפוז יום (עניין של כמה שעות בלבד, לא נשארים ללילה) והשחרור תלוי בקצב ההתאוששות שלך מההרדמה, בדומה למה שקורה אחרי שאיבת ביציות.
ההכנה הפיזית מאוד דומה למה שקורה בשאיבה: צום 8 שעות, בלי איפור/לק/תכשיטים, מהדקים את הרגליים לרגליות, פותחים וריד ואת הולכת לישון.
אני תמיד מבקשת שהמרדים ייתן לי זופרן נגד בחילה, אחרי כמה נסיונות לא טובים שהסתיימו בהקאות.
 
מבואסת איתך על השארית 
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובה המפורטת!'
תודה רבה על התשובה המפורטת!
07/09/2017 | 10:30
5
25
ומצטערת לשמוע על מה שעברת...
הומלץ לי על ד"ר גולדשמידט.
האם תוכלי לשלוח לי את שם הרופא הפרטי שלך בבקשה?
 
תודה,
א.
לצפיה ב-'סליחה על השאלה אבל איך יודעים אם נשאר משהו'
סליחה על השאלה אבל איך יודעים אם נשאר משהו
07/09/2017 | 10:44
1
37
לצערי עברתי לפני שבוע את הגרידה בשבוע מתקדם. איך יודעים שנשאר משהו ושצריך היסטרו?
 
לצפיה ב-'עונה לגבי השאריות שהתגלו אצלי'
עונה לגבי השאריות שהתגלו אצלי
07/09/2017 | 13:38
55
ההפלה הראשונה שבה היו לי שאריות היתה גרידה בשבוע 13. אחרי הגרידה היו לי כאבי בטן, אבל לא ידעתי האם הם בגדר כאבים תקינים או לא. היה גם מעט מאוד דימום (בעיקר בניגוב) של דם כהה - כלומר דם ישן שאינו טרי.
שבועיים אחרי הגרידה היה לי יום חופש אז הלכתי להיבדק במרכז לבריאות האישה, ושם התגלתה שארית עם זרימה, שהיא שארית שעדיין מחוברת לדופן הרחם ויש בה כלי דם פעילים.
למחרת עברתי היסטרו ניתוחית להוצאת השארית, אבל גם אחריה היו קרישי דם שנותרו ברחם והרבה דם חופשי שיצא יחד עם הקרישים בוסת הראשונה.
 
ההפלה הבאה היתה כמעט שנה וחצי לאחר מכן, גרידה בשבוע 9+6. בגלל הנסיון מהגרידה הקודמת, הלכתי להיבדק שבוע אחרי הגרידה, והתגלתה שארית ללא זרימה, כלומר שארית שככל הנראה צפה בחלל הרחם. ההמלצה היתה לחכות לוסת וזה מה שעשיתי. לצערי השארית נצפתה גם אחרי הוסת ולכן עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית.
 
ההפלה הבאה היתה 5.5 חודשים לאחר מכן, מכיוון שהיה מדובר בעובר קטן, בחרתי בציטוטק מתוך תקווה שאז גם לא תהיה שארית (ההפלה הראשונה שלי היתה ציטוטק והיא נגמרה מהר יחסית וללא שארית).
לצערי בהפלה הזו הציטוטק גרם לדימום כבד שהוביל לאשפוז ללילה. בבוקר ראו שארית עם זרימה, אבל החלטתי שאני לא הולכת על גרידה מיידית, אלא משתחררת הביתה ומקווה שהשארית תצא בכוחות עצמה.
אחרי שבוע שבו היה דימום כבד מאוד עם הפסקות, ומכיוון שהייתי חלשה ואנמית, חזרתי למיון בביה"ח ושם ראו שעדיין יש שארית עם זרימה.
בשלב הזה בחרתי לפנות לרופא שלי והוא קיבל אותי לגרידה כמעט מיידית: שוחחנו בטלפון בשעה 09:30, ו-8 שעות אח"כ כבר שכבתי בחדר הניתוח.
 
רוב הנשים לא נבדקות לפני הוסת הראשונה. אני כן - בגלל ההיסטוריה שלי.
בעקרון אפשר לראות את מרבית השאריות באולטרסאונד רגיל. לפעמים מפנים להיסטרו אבחנתית (שמבוצעת ללא הרדמה) כדי לאבחן בדיוק רב יותר את מצב הרחם.
יש נשים שמקפידות לבצע היסטרו אבחנתית אחרי כל הפלה. אני לא - מסתפקת באולטרסאונד רגיל ובעובדה שהרופא האחרון שהתעסק עם הרחם שלי הוא הרופא שלי.
לצפיה ב-'שמו דר' גיא רופא'
שמו דר' גיא רופא
07/09/2017 | 13:20
2
60
הוא מקבל פרטי בחיפה ובתל אביב.
לא הייתי אצל גולדשמיט באופן אישי, אבל אני קוראת עליו המלצות בלי סוף ומעולם לא קראתי חוות דעת שלילית לגביו.
 
מאחלת לך שבין אם תבחרי בפרטי ובין אם ציבורי, ההיסטרו תסיים את ההפלה הזו ותוכלי להמשיך הלאה.
לצפיה ב-'תודה רבה ! '
תודה רבה !
08/09/2017 | 18:56
1
7
לצפיה ב-'המלצה על גולדשמיט'
המלצה על גולדשמיט
10/09/2017 | 23:59
15
לא יודעת אם עדיין רלוונטי אבל מצטרפת להמלצה על גולדשמיט. למרות שאצלי לא ראו שארית באולטרסאונד , לאחר מקרה בו לא ראו ואז היתה שארית בהסטרו, היתי לפני כשבועיים אצל גולדשמיט. הסטרו שארכה דקה וחצי , לא הרגשתי כלום, קיבלו אותי מהיום להיום וכמו בעבר שהיתי אצלו- מרוצה מאוד וסומכת על המקצועיות שלו. בהצלחה
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
11/09/2017 | 02:47
5
26
לגבי בית חולים מאיר- עברתי שם מספר גרידות (ולהבדיל- גם שני ניתוחים קיסריים...). יכולה להעיד מנסיוני על צוות רפואי מקצועי, אנושי ואמפטי. 
אינני יודעת לגבי הפרוצדורה של ההסטרוסקופיה במאיר. אני רוצה להאמין שגם שם מדובר על אנשי מקצוע טובים מאוד. 
 
כולי תקווה שתעברי את הפרוצדורה בהצלחה ושהשארית תתנקה, ותוכלי לחזור לטיפולים במהירה. 
 
שירה. 
לצפיה ב-'תודה רבה! גם אני התרשמתי ככה מהצוות במאיר'
תודה רבה! גם אני התרשמתי ככה מהצוות במאיר
11/09/2017 | 18:50
15
ואין לי ספק שהטיפול מקצועי ומצוין באותה מידה (הרי זה אותם רופאים בציבורי ובפרטי)!
אני מעדיפה ללכת לציבורי, איפה שניתן. פה כבר החלטתי על גולדשמידט בגלל ההמלצות הגורפות, התור הקרוב וההבטחה שזה יסתיים תוך שעות ספורות בלי יותר מדי ביורוקרטיה.
 
בשורות טובות ושנה טובה,
א.
לצפיה ב-'דימום לאחר היסטרוסקופיה ניתוחית?'
דימום לאחר היסטרוסקופיה ניתוחית?
15/09/2017 | 00:43
3
10
כמה זמן צפוי להמשך דימום לאחר היסטרוסקופיה ניתוחית? והאם זה מתערב הורמונלית במחזור? צפוי לשבש את תאריך המחזור הבא? אתמול בערב הייתי אצל ד"ר גולדשמידט ומאז יש דימום לא סדיר של דם בהיר כזה. אני תוהה האם זה מהשארית שהוא הסיר, או מרירית חדשה ומתי זה יפסק... קצת מודאגת. 
 
המון תודה מראש על התשובות,
א.
לצפיה ב-'אני לא יודעת. בכל שאלה רפואית- '
אני לא יודעת. בכל שאלה רפואית-
15/09/2017 | 16:08
7
אני מציעה להתייעץ עם הגורם הרפואי המתאים. אי לכך, את בהחלט יכולה ליצור עימו קשר ולשאול אותו את כל השאלות הללו. 
אם יהיו לך תשובות, אודה לך אם תחלקי אותן איתנו. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'אצלי לקח כשבוע'
אצלי לקח כשבוע
17/09/2017 | 21:49
1
13
עד שהדימום פסק לחלוטין.
רק עכשיו ראיתי את השאלה שלך ואני מקווה שבינתיים כבר דיברת עם דר' גולדשמיט.
מה מצבך כרגע מבחינת הדימום וההרגשה הפיזית?
לצפיה ב-'זה הסתדר ואני מרגישה טוב!'
זה הסתדר ואני מרגישה טוב!
19/09/2017 | 17:34
8
 
דברתי עם ד"ר גולדשמידט ועם רופא בקופ"ח והבנתי שמה שיש לי זה צפוי ובסדר
 
תודה על התשובה שלך :)
 
שתהיה שנה טובה ובשורות טובות!
א.
לצפיה ב-'צריכה לפרוק ולתהות....'
צריכה לפרוק ולתהות....
05/09/2017 | 00:04
10
344
חזרתי לספר שעברתי את הגרידה בשבוע 22+6 ,מתקדם בעיקבות ממצא בדיקור מי שפיר שהיה לא תקין.(כתבתי על כך בעבר).
בימים שלפני הגרידה שידרתי עסקים כרגיל.ליוויתי את ילדיי למפגשים במסגרות החדשות,אני מורה אז הלכתי למבחני מעבר שעשינו וכן הלאה....ובלילות בכיתי ממה שמצפה לי.
והנה הגיע ה30.8 ואז הולכת לבי"ח כדי לבצע את ההכנות הכוללות הפסקת חיות ושימת למינרות. אם ביום הוועדה היו רגישים לנשים שמפסיקות הריון,הרי שביום הרגיש הזה שכחו את הרגישות.הרופאים בפעולתם היו בסדר,אך המיסביב....
הושיבו אותנו עם נשים שבאות לאולטרסאונד,או דיקור מי שפיר  או לקיסרי למחורת ובינתיים משוחחות על העוברים שלהם בשמחה...  הזמינו אותי ל11 כאשר התחילו הכל ב13:40,כך ששמעתי הכל וניסיתי לעצור את הדמעות בכוח.
אח"כ שלחו אותי לשימת האצות -12 במספר,הליך לא נעים בכלל ומלחיץ וגם לו היה צריך לחכות שעות ולא כי יש תור,כי פשוט הרופאה הלכה ואמרה שתחזור לקח לה איזה שעתיים לחזור.
אחרי לילה מורט עצבים ומחשבות חזרנו לבי"ח בבוקר ואז בגלל ההריון המתקדם נכנסתי שניה.ואז בהתאוששות שמים אותי ליד מישהי שילדה בן בקיסרי ואני צריכה לשמוע אותה מתרגשת עם בעלה ואז אני בוכה על הבן שאיבדתי.
חוזרים למחלקה מתאוששים הרבה זמן ואז ניגשים לשאול מה עם השחרור?
ואז מעכבים אותנו כי הרופאה לא מילאה הכל ופתאום באה זאת מהקבלה לדבר איתנו על קבורה.איך לא הכינו אותנו לזה? בכלל לא חשבנו....רצינו רק לסיים כבר עם היומיים האלו ולחזור הביתה.
 
חוזרים הביתה ואז צריך לטפל בילדים שב"ה יש והם בריאים וכל עולמינו,אז לא יוצא לנוח ולמחורת המשפחה עוזרת בהתחלות של מסגרות הלימוד.
ואני נשארת לבכות על כך שזה נגמר ככה.
 
ביום ראשון ובכלל כשאני יוצאת עם הילדים ואני רואה בטן הריונית'או אישה עם תינוק הלב נצבט.
 
מוצאת את עצמי בוכה לעיתים,אפילו בשיחות טלפון שדורשים בשלומי.
 
גיסתי היום ילדה בן וזה קשה לי וכששמעתי פשוט בכיתי....
אני מורה ולצערי אמרו לילדים שאני בחופשת מחלה,התחילו הורים לכתוב לי רפואה שלמה ולידה קלה.  מה עושים?
חשבתי שהמנהלת תיכנס ותגיד משהו שיבינו שההריון לא הסתיים בידיים מלאות,אך אמרו שאני בחופשת מחלה והרי לא אגיע 15 שבועות.ב"ה אני בריאה ב"ה אך ,כרגע נפשית וגופנית כואב .
לצפיה ב-'יקירה, אגיב באריכות מחר. בינתיים- קבלי חיבוקי תמיכה'
יקירה, אגיב באריכות מחר. בינתיים- קבלי חיבוקי תמיכה
05/09/2017 | 01:33
35
לצפיה ב-'בריאה בגוף, שבורה בנפש'
בריאה בגוף, שבורה בנפש
05/09/2017 | 09:48
111
קודם כל - משתתפת בצערך. נורא לאבד הריון רצוי. קשה לעכל, ואת הרי רק בתחילת האבל, ואפילו בגוף אני מניחה שאת מתאוששת, שהרי עוד לא עבר שבוע.
הלב נצבט וייצבט, ברחוב, במסגרות הלימודים, במשפחה מול גיסתך והתינוק ואולי גם סתם ככה במקומות אקראיים שתגיעי אליהם. את מוזמנת לפרוק אצלנו את הכאב, התסכול והקנאה שייתכן ותרגישי בעוצמות שונות בתקופה הקרובה. אם קשה במשפחה - מותר לך לשתף ישירות או באמצעות שליח, ולבקש שיתחשבו בך. כנ"ל לגבי החטיבה בה את מלמדת, רצוי שיסבירו בקצרה כדי שלא תצטרכי להתמודד גם עם זה לכשתשובי. אמנם התלמידים נערים צעירים, אבל הם יצטרכו להתמודד עם המידע על האבדן ויגלו שאין תינוק. אז במקום ללכת סחור סחור בסיפורי חופשת מחלה, מקוה שהמנהלת תמצא את האופן הנכון לעדכן אותם ולא להשאיר לך את ההתמודדות עם התשובה (ולתלמידים שוק לא פחות).
חוזרת ומחזקת אותך, שמותר לך להיות עצובה, ולפעמים תרגישי גם וגם (אולי מול חברתך או גיסתך) וזה טבעי. סביר שהתקופה שתתקרב תהיה מאוד מורכבת רגשית ביחס להריונות ותינוקות. אמנם האבדנים שלי היו בשבועות מוקדמים (גם לי היו ילדים, שניים), אבל התחושות האלה מוכרות לי, גם מול חברות קרובות שילדו בשנת האבדנים שלי. מאמינה שרבות מאתנו הרגישו קנאה ולפעמים קנאה מהולה בשמחה עבור חלק מהקרובות.
מה שכתבת על בית החולים פשוט מחריד. מזעזע לראות שלא מפרידים בין נשים באבדן לנשים בהריון תקין ואחרי לידה תקינה, לא בהמתנה ולא בהתאוששות. אכזרי כלפי אשה באבדן, ובמידה פחותה גם לא הוגן כלפי יולדת התינוק החי.
אם יהיה לך כוח אחרי שתחלימי בגוף, אולי תמצאי כוחות לכתוב להנהלת בית החולים עם העתק למשרד הבריאות, כדי שסיפור מחריד כזה יימנע לפחות מנשים שעתידות לצערנו לעבור גרידות מאוחרות.
שולחת לך חיבוק.
לצפיה ב-'אוי....קשה, הה?'
אוי....קשה, הה?
05/09/2017 | 11:06
107
האמת היא שהכבשה כתבה כל כך יפה, אמיתי ונכון, ואני ממש מסכימה עם כל דבריה. 
לגבי אסף הרופא- אכן ההתנהלות נראית לי נוראית. אני אגיד לך את האמת- אני ממש לא זוכרת ליד מי הייתי בחדר התאוששות. כל כך שמחתי בכלל להתעורר ללא כאבים, והייתי כל כך בשוק טוטאלי- גופני ונפשי, ממה שעבר עליי בעקבות הלמינריות (צירים קשים לאורך שעות והייתי שרויה בטראומה מההחדרה הזוועתית...), שבכלל לא שמתי לב מי איתי בחדר. 
נורא קשה לשמוע, שבנוסף להתמודדות עם אובדן ההריון והפרוצדורה הפיזית המורכבת, היית צריכה גם להתמודד עם התנהלות מבישה של בית החולים. 
גם מאוד מפתיע לרעה. 
 
לגבי התלמידים וההורים- כשאומרים להורים שהמורה בחופשת מחלה, והם יודעים שאת בהריון, ישר חושבים על מצב של שמירת הריון, ולכן איחלו לך לידה קלה...
אוף. ממש מצב ביש. ככה זה כאשר יש דיסאינפורמציה. היו צריכים לומר להורים שההריון הופסק. נקודה. ממליצה לך להתייעץ עם המנהלת לגבי העניין- כיצד לומר להורים על המצב. אולי לכתוב הודעה אישית שלך להורים במייל או בכל דרך שאת מתקשרת איתם. את לא צריכה להיכנס לפירוט, אבל לכתוב בכמה מילים מה המצב, כדי שלא תיתקלי בעוד מספר שבועות באיחולי מזל טוב או בשאלות כמו: "נו, ילדת כבר?"....
 
הגיסה שילדה- מכירה את זה באופן אישי עם שתי גיסות שלי שילדו לאחר מספר הפלות שלי. התמודדות מורכבת. לא זוכרת אם הרחבתי לך בנושא. אם כן- אז בסדר. אם לא ואת רוצה- אז תכתבי לי ואכתוב לך יותר על כך מניסיוני האישי. 
 
הבכי- טבעי מאוד מאוד מאוד. תבכי. תוציאי את זה החוצה. בכלל- תוציאי. בדיבור, בכתיבה, ביצירה, במוסיקה, בשיחות, בבכי, בצעקות. במה שאת רוצה. תוציאי. אל תפחדי לכאוב. 
 
הקנאה- טבעית. רגש לגיטימי, שאנחנו תמיד בהקשרים הללו של ילודה מרגישות חרא איתו, אבל הוא קיים, הוא לגיטימי, והוא שייך לקשת הרגשות שאנחנו חוות. זה בסדר לקנא, וזה בסדר גם לא. הכל לגיטימי. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-' החוויה בביה"ח נשמעת מזעזעת'
החוויה בביה"ח נשמעת מזעזעת
05/09/2017 | 11:33
90
כל פעם אני מופתעת מחדש איך ייתכן שדברים כאלה קורים.
מחזקת את מה שכבשהפועה כתבה לך וממליצה לשלוח מכתב בנושא ברגע שתרגישי שמתאים לך.
מנסיון אישי ממליצה לכתוב את עיקרי הדברים כבר עכשיו וכשיבוא הזמן לסגנן את מה שרלוונטי לכדי מכתב.
תוהה מה היה קורה בביה"ח בו עברתי לידה שקטה, אם בעלי היה שולח את המכתב גם למשרד הבריאות ולא רק למנהל המחלקה. אולי היו מפיקים לקחים ומשנים באמת ולא רק עושים קולות של כסת"ח.
 
שיחות טלפון שבהן דורשים בשלומך הן טריגר מצוין להתפרקות, לא מופתעת שאת בוכה בשיחות כאלה.
ממליצה לומר למנהלת באופן הכי ברור שניתן, שהיא צריכה לדבר עם הצוות, ההורים והתלמידים ולהסביר לכולם שההריון הסתיים מוקדם מהצפוי ושידייך ריקות. אפשר שמישהו מטעמך יבהיר לה, ואפשר שאת - אם יש בך מספיק כוח. כדאי להבהיר שכל שיחת טלפון שבה שואלים מה שלומך ואת נאלצת להסביר למה את בחופשת מחלה סופר-ממושכת, פוגעת בך וגורמת לך למצוקה.
 
הרגישות כלפי הריוניות, תינוקות רכים ובוודאי קרובות משפחה שיולדות, ברורה לחלוטין. אל לך להרגיש אשמה על הרגשות שאת חווה. כולנו היינו במקום הזה. חלקינו עדיין שם.
 
לנפש ייקח עוד הרבה זמן, אבל אפילו הגוף לא יכול להתאושש בזמן כל כך קצר, הרי עוד לא עבר שבוע מאז הגרידה.
 
שולחת לך חיבוק גדול ומזכירה לך שאת לא לבד 
לצפיה ב-'תודה רבה לכל העונות,אתן לא מבינות כמה אתן עוזרות לי.'
תודה רבה לכל העונות,אתן לא מבינות כמה אתן עוזרות לי.
05/09/2017 | 23:52
23
לצפיה ב-'עצובה איתך מאד'
עצובה איתך מאד
06/09/2017 | 10:07
4
68
היי משתפת,
קראתי את ההודעה שלך לפני כמה ימים ורק עכשיו מוצאת את הכוחות לענות,
אני במצב מאוד דומה לשלך רק עם טיפה יותר ותק, לפני שבועיים עברתי לידה שקטה בעקבות ממצאים במי שפיר ומאז מנסה לאסוף את עצמי.
אני ממש איתך בכאב ואין מילים שיכולות לתאר אותו או לנחם, יכולה לספר לך קצת על דברים שעוזרים לי ואולי יעזרו לך גם...
מבחינת הסביבה- שיחות טלפון הן הכי קשות, בהתחלה היו לי כמה שיחות כאלה שפירקו אותי ממש ומאז עברתי לתקשר בעיקר בהודעות, לחברות שהתקשרו לא עניתי ושלחתי הודעה שאני מאוד אשמח לדבר אבל בהודעה כי שיחה קשה לי. אחרי כמה ימים של התכתבויות הרגשתי שאני בשלה לשיחת טלפון עם חברה טובה ובאמת הצלחתי לספר ולדבר בלי לבכות, ממש הישג.
לי באופן אישי מאוד חשוב לדבר על זה, אני מרגישה שככה אני מעבדת את החוויה הנוראה הזו ובאיזה שהוא אופן אולי קצת משלימה עם זה שזה באמת קרה.
מה שאת מתארת על שיחות מההורים נשמע לי קשה מאוד, אני חושבת שאת צריכה לודא שהם יידעו איך שהוא. או ממך או דרך המנהלת, מה שמרגיש בנוח. אצלי בעבודה (לא מורה..) ביקשתי מהמנהלת שתודיע לשאר הצוות שההריון הסתיים, בלי לפרט. עדיין היו אנשים שלא ידעו וניסו לתפוס אותי וכתבתי להם שההריון הסתיים ושכרגע אני בחופשה. לחסרי טאקט שהמשיכו לשאול מה בדיוק קרה כתבתי שקשה לי לדבר על זה.
מבחינת החוויה בבית חולים- סיוט. כמה חוסר רגישות. אצלי היו גם כמה התנהגויות מזעזעות של רופאים ואחיות. יכולה להגיד לך על עצמי שכרגע מרגישה שאין לי כוחות לכתוב את זה ולמען האמת גם לא מאמינה שזה יעשה איזה שהוא שינוי. הרעיון של מרעישה לכתוב עכשיו את עיקרי דברים ובהמשך לטפל בזה נשמע לי מצוין, אולי איישם גם בעצמי.
אנחנו נסענו בסופ"ש האחרון לצפון, הרגשנו כזוג שאנחנו חייבים קצת ניתוק ובאמת היה כיף ומשחרר. לא יודעת אם מתאים לכם משהו כזה, לנו זה היה מצוין.
 
לא כתבת איך בעלך מתמודד עם הסיטואציה? ואם יש לכם תמיכה משפחתית חברתית מסביב?
אם בא לך לספר ולשתף עוד את מוזמנת, יש משהו מנחם בלדבר עם נשים שעברו דברים דומים, לי לפחות זה גורם להרגיש שאני לא הדפוקה היחידה... ככה שממש משמח שהמקום הזה קיים.
 
 
 
לצפיה ב-'תשובה...'
תשובה...
06/09/2017 | 23:35
3
70
בעלי מאז שגלינו והרי עד ההפלה עברו יותר מ10 ימים.הוא שיתף,דיבר על כך... הוא הכיר נשים שעברו הפלות בחודשים מתקדמים ודאג שאשמע את השיחות איתן כדי שאדע למה לצפות ושארגיש חופשי לדבר על כך. איתי הוא לא מדבר על זה...הוא חזר לעבודה ודואג להתקשר יותר ולדרוש בשלומי.כבר לא נעים לי להגיד לו שאני בוכה כי
מישהו כתב לי מתי הלידה צפויה? או כי כך אני מרגישה....
חלק מהחברות יודעות והן נותנות לי מרחב,אבל אני יודעת שאם אני רוצה לדבר או לצאת איתן הן פה.
גיליתי שיש חברה שגם עברה הפלה בחודש מתקדם והיא כל הזמן כותבת לי מנסיונה....
בעלי כבר קבע לנו נופש  ומחר יש סיור מהעבודה שלו ואצטרף,נראה איך יעבור....
שבוע הבא אני מוזמנת לאירוסין של בן דוד שלי ולברית של בן של אח של בעלי.
לאירוסין חושבת רק לקפוץ להגיד מזל טוב,אין לי חשק לשאלות...עדיין יש בטן ובגלל שלא סיפרנו למי שלא ראה,ברור לי שיהיו טעויות.
לברית נפשית לא מסוגלת ללכת-גיסתי לא אשמה אבל ......וחושבת על בעלי שבטח יהיה לו קשה שם לבד ,אם יבחר ללכת-מה שנראה לי שיעשה.
כמו כן מידי שישי היינו קופצים עם הילדים להורים של בעלי,ממש לא בא לי ומצד שני לא רוצה שבעלי יפגע.
 
בקיצור הכל מסובך...ורק מלכתוב אני כבר בוכה. אוף.
 
לצפיה ב-'שולחת חיבוק'
שולחת חיבוק
07/09/2017 | 12:41
44
שמחה לקרוא שאת זוכה לתמיכה ולהכלה בבית, ושבעלך מודע ורגיש.
את מכירה את האנשים בצד השני ואת האינטליגנציה הרגשית שלהם, ולכן רק את יודעת כיצד תתקבל העצה שלי. חושבת שאם עומדים מולך אנשים בעלי רגישות סבירה, אם תתקשרי או אפילו אם תכתבי/ תעבירי את המסר באמצעות שליח, שאת לא מחרימה חלילה ולא כועסת, אלא כואבת ושבורה, ומתקשה כרגע במפגשים עם אנשים - יניחו לך באירוסין וגם בברית, ואפילו בארוחות שבת. אם את מרגישה מספיק קרובה, אולי את יכולה להגיד גם שקשה לך עם נשים בהריון / תינוקות כרגע - לא משום שאת לא שמחה בשמחתם, אלא כי את כואבת את כאבך כרגע.
שולחת לך חיבוקים וחיזוקים בתקופה הקשה שאת עוברת כעת בגוף ובנפש.
לצפיה ב-'למשתפת, בעקבות הדברים שכתבת-'
למשתפת, בעקבות הדברים שכתבת-
11/09/2017 | 02:57
1
24
ואו! אכן התמודדות מורכבת, ועל כך עוד מתווספות כל התוספות של האירועים המשפחתיים.
חשוב לי לתת לך לגיטימציה לא לבוא לאירועים שאת מרגישה שאת אינך מסוגלת לבוא אליהם כעת. ברור שאף אחד לא אשם במצבך (כתבת שגיסתך אינה אשמה...). את גם חושבת על בעלך שיהיה לבד באירועים באם לא תלכי, ושעלול להיות לו קשה. זה מאוד מתחשב מצידך, אך יחד עם זאת, זה הזמן לשים עצמך במרכז, ולחשוב מה את מסוגלת ומה לא. 
את באבל, ובאבל זה לגיטימי להרגיש עצב כבד, ולא לרצות לשים את המסכה על הפנים וללכת לאירועים משפחתיים, שמן הסתם הם אירועים שמחים ושמצופה ממך לשמוח בהם. 
 
כל תחושה שלך היא לגיטימית. את בוכה כי מישהו כתב לך "מתי הלידה צפויה?"- הכי מובן שבעולם. את לא צריכה להתנצל על כך. את לא רוצה לבוא לאירועים הצפויים בתקופה הקרובה?- ברור לגמרי, ומותר לגמרי. כן מומלץ שבעלך יסביר את הדברים למשפחה, כדי שאף אחד לא יחשוב שמדובר על משהו אישי נגדו. חשוב שיבינו שאת עוברת תהליך קשה של אבל ושזה לא קשור בהם באופן ישיר. 
 
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מה יהיה עם הכעס והכאב?'
מה יהיה עם הכעס והכאב?
11/09/2017 | 22:01
14
היום היתה הברית,לא הלכתי.שיתפתי את גיסתי בהודעה שקשה לי -היא הבינה.
אז יצא שבעלי הלך לבד,הישיבה שם נפרדת ולא חשבתי שזה יעשה טוב לילדים.
דאגתי שילכו לחברים'או שיבואו אלינו חברים כדי שזה לא יעורר אצלם שאלות,למרות שנראה לי שהפנימו כי לא מדברים על זה בבית אך אחת הבנות סיפרה לי שהמורה לשעבר שאלה אותה עליי אז היא סיפרה לה שהיתה בעיה והתינוק מת.
זה לגיטימי לכעוס,להרגיש כעס בתוכי ופשוט לבכות. התאכזבתי שבעלי נשאר עד הסוף ולא דאג לחזור הביתה מוקדם יותר ,שהרי כתבתי לו שקשה לי כשכתב לי את שם התינוק ומי היה הסנדק.ולי כבר היו בראש הדברים האלו לתינוק שאיבדנו.
ככמה זמן לוקח לצאת מזה(מהכעס,הכאב,הבכי...)כשאני עם הילדים אני בדר"כ עסוקה בהם כך שהבכי זז לשעות הבוקר ,הערב והלילה.
לצפיה ב-'רק פורקת '
רק פורקת
07/09/2017 | 11:07
2
171
אני כל כך לא אוהבת את תחושת הקנאה, ולא משנה מה אני עושה ואיזה מחשבות אני מנסה לחשוב אני עדיין מקנאה. גיסתי אמורה ללדת בימים הקרובים, ואני באמת מאחלת לה  לידה קלה וידיים מלאות, אבל לא יכולה להשתחרר מהמחשבה שהיה  צריך להיות לי ילד בן כמה שבועות כבר(מההפלה הרביעית) או להיות בהריון מתקדם מאוד (מההפלה החמישית).,נכון, שמאז ההפלה האחרונה אני מנסה לעבוד על עצמי בהיבט הפיזי הנפשי, אבל המחשבות לא מרפות. מה היה קורה אם? מה יקרה אם? האם לעבור את זה שוב ? שאלות שרק אני יכולה לענות עליהם.... לא יודעת במה להשקיע את האנרגיה, כאילו איבדתי את עצמי (בהמשך להפלות ולעוד מקרים שקרו לי בחודשים האחרונים) .
בינתיים ממתינה לתור שהזמנתי לפברואר!! למרפאה להפלות חוזרות של קארפ, אולי בכל זאת ימצאו משהו למרות שהתייעצתי עם כמה רופאים שתשובתם זהה- אין מה לעשות, לרפואה אין תשובה להפלות חוזרות, רק לנסות ובפעם הבאה יביאו לך מינון גבוה יותר של הורמונים...
תודה על הבמה לפריקה
לצפיה ב-' האין מול היש'
האין מול היש
07/09/2017 | 12:26
60
התחושות המעורבות מוכרות היטב.
מצד אחד את רוצה עבור גיסתך את הטוב ביותר. מצד שני ה'יש' שלה מעמת אותך ביתר שאת עם האין שלך. ובמקרה שלך זה אין כפול, אין לפני, אין אחרי. וזה בלי למנות את האין, האין והאין שלפני (הפלות #1-3).
אין פלא שאת מרגישה כאילו אבדת את עצמך.
טוב שאת פורקת איתנו, מקווה מאוד שיש לך גם מי שתוכלי לפרוק באזניו גם במציאות, ושאת זוכה להבנה ולהכלה מהסביבה שלך, גם מהמשפחה. כיון שקבעת תור למרפאת הפלות חוזרות, נשמע שכן ענית לעצמך שאת מוכנה לקחת את הסיכון שוב, ואני מאחלת לך מקרב לב שרק תקחי את הסיכון אבל לא תעברי את זה שוב, אלא תזכי להריון תקין שיסתיים במועד ובידיים מלאות.
לצפיה ב-'המחשבות לא מרפות-'
המחשבות לא מרפות-
11/09/2017 | 03:06
19
ממש מוכר לי. זה נורא מבאס, נכון? את יודעת כמה פעמים שאלתי את עצמי למה לעזאזל אני לא יכולה להיות מרוצה ומסופקת במה שיש לי?! כמה קינאתי לא רק במי שבהריון ובמי שיולדת, אלא גם בנשים שיש להן שני ילדים וטוב להן, ונפלא להן והן לא רוצות עוד ילדים? זה היה נראה שקינאתי כמעט בכולם, למעשה. 
 
וגם המחשבות על מה יקרה, ושום דבר הרי לא בטוח, ואני משחקת במעין רולטה מסוכנת כזו...כלומר- כל מה שאת כותבת מוכר לי ומובן לחלוטין. 
 
את מוכנה להסביר מה זה אומר: "לא יודעת במה להשקיע את האנרגיה, כאילו איבדתי את עצמי"? 
 
מה זה אומר שאולי בפעם הבאה יתנו לך מינונים גבוהים יותר של הורמונים? מה קיבלת עד כה בהריונות ומדוע? האם היה צורך אמיתי בשל חוסרים או שהיה מדובר בטיפולים אמפיריים? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'שיתוף ופריקה '
שיתוף ופריקה
05/09/2017 | 11:13
14
268
שלום בנות יקרות,
לפני חודשיים עברתי גרידה באסף הרופא, שבוע 19 ומאז ההרגשה היא כאילו אני על "אוטומט". לכאורה הכל בסדר וכולם סביבי חושבים שאני אחרי המבול אבל בפנים אני מאד שבורה וחושבת שלא התפניתי עדין להתמודד עם האובדן.
קצת על עצמי- בת 45 וחצי, נשואה+4 ילדים בני 18, 14, 12 , 5. את שלושת ילדיי הראשונים הריתי באופן טבעי ומהיר ללא כל סיבוכים. את בתי הקטנה שכיום בת 5 הריתי בעזרת IVF לאור בעיית זרע שנתגלתה. גם פה ההריון היה תקין והלידה עברה בשלום.
תמיד רצינו משפחה גדולה ואחרי שהקטנה נולדה וכבר הייתי בת 40 אמרנו שאם יהיה עוד הריון יותר מנשמח אך לא רציתי להעזר בטיפולים ונתתי לטבע לעשות את שלו.
כעבור חצי שנה הופתעתי לגלות שאני בהריון נוסף טבעי אך עד מהרה התברר שהוא חוץ רחמי ועליי לקבל זריקות להמיסו. אחרי אשפוז של מספר ימים וחודשיים עד להתאפסות הבטא ומאחר והקטנה הייתה עוד תינוקת החלטתי לשים התקן מירנה.
לפני כשנה וקצת החלטתי להוציא את ההתקן לאור בדיקות הורמנליות שעשיתי שלפיהם סיכויי להקלט להריון טבעי הוא אפסי (כך בפירוש לדברי הרופא). אבל מה... מאז שהוצאתי את ההתקן היו לי 3 הריונות כימיים בהפרש של חודשיים זה מזה. כמובן שהרופא שלי נדהם כל פעם מחדש אך הסביר שבגלל גילי איכות הביציות ירודה ולכן זה לא מתפתח.
במרץ האחרון תוך כדי שמירה על "ימים בטוחים" גיליתי (כבר לא להפתעתי) שאני בהריון בפעם הרביעית לאותה שנה. כמובן שחשבתי שגורל ההריון הזה יהיה כגורל קודמיו באותה שנה... להפתעתינו הרבה מאד מאד ההריון הלך והתפתח, הבטא עלתה בדילוגים יפים, דופק יפה בשבוע 6, שקיפות עורפית מדהימה (1 ל 7000), סקירת מערכות תקינה לחלוטין שהראתה בן מתוק וחלבון עוברי גם כן תקין מאד. בשבוע 18 הלכתי לבדיקת מי שפיר ללא פחד או חשש אצל פרופ ליפיץ המומלץ. את הבדיקה עשיתי כמובן מרצוני לאור גילי ולמרות שכל הבדיקות יצאו תקינות לגמרי. לא היה לי ספק בנחיצות הבדיקה.
הבדיקה עצמה עברה בסדר וללא כאבים. שכבתי והתפנקתי לי יומיים בבית ללא שום סימפטום חריג.  לאחר יומיים הרגשתי אינטואיטיבית שמשהו לא תקין, הייתה לי תחושת בטן ואי נוחות רגשית. הלכתי למוקד בערב לבד כי בעלי היה בארוע ואז הסתבר לי שקרה הנורא מכל- אין דופק. נכנסתי לסטטיסטיקה הנוראית שעומדת כיום על אחת ל1000 בערך שהדיקור גורם למות העובר ברחם.
כאמור עברתי גרידה באסף הרופא, שוחררתי ללא מתן אנטיביוטיקה כי אני אלרגית להרבה סוגים אז לא רצו "להתעסק איתי". למחרת הגרידה חום גבוה מאד. טסנו לבית חולים מאיר ושם אבחנו ישר זיהום חמור ברחם. אושפזתי לעשרה ימים וטופלתי באנטיביוטיקות חזקות לוריד במשך כל שעות היממה. בתקופת האשפוז לא הספקתי לעכל את הדברים, הייתי עסוקה בבריאות של עצמי, ההחלמה מן הזיהום ודאגה לילדיי בבית שהתחילו את החופש הגדול בלי אמא בבית.
זהו. החופש עבר והקיץ אוטוטו עובר ואני בתקיעות ולא יודעת איך להתמודד. הכל עדיין בפנים עמוק. חשבתי ללכת לטיפול כדי לדבר על זה קצת... לא יכולה לדבר עם החברות או המשפחה. זה כמו "טאבו". כולם אומרים לי להתקדם... כאילו כלום לא קרה ויש לי כבר 4 ילדים והכל "נהדר". 
סליחה על האורך ותודה רבה למי שקראה. עצם הכתיבה מאד מטהרת.תודה ורק בריאות!!!
לצפיה ב-'המשך קצר'
המשך קצר
05/09/2017 | 11:16
126
רק שכחתי לציין שבדיקת המי שפיר והצ'יפ הגנטי שקיבלתי כעבור שבועיים בעודי מאושפזת היו תקינים. העובר המתוק שלי היה בריא לחלוטין
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון '
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
05/09/2017 | 13:55
1
119
מודה שמצבך מאוד מורכב. מצד אחד- גיל מבוגר בכל מה שקשור לילודה, מצד שני 4 ילדים בריאים, מצד שלישי- אובדן עובר שהיה ככל הנראה בריא, בעקבות בדיקת מי השפיר. אני אומרת ככל הנראה, כי אני לא יודעת אם קיבלת תשובות חד משמעיות לגבי סיבת הפסקת הדופק. העיתוי אכן מצביע על קשר בין זה לבין בדיקת מי השפיר, אבל ייתכן שישנן סיבות נוספות או אחרות.
אני מתרת לעצמי שהגיל המבוגר והיותך אמא ל-4, גם לא כל כך מאפשר לסביבה להיות אמפאטית למצבך: "טוב, מה היא ציפתה? שיהיה הריון תקין בגילה?", "נו, קרה, זה עצוב, אבל יש 4 ילדים. הכל בסדר". 
לא אומרת שזה מוצדק, אבל אני מתארת לעצמי שזה מה שאנשים נוטים לחשוב. 
 
מצב מורכב מאוד. מודה. ועל כך עוד נוסף הסיבוך הגופני והאשפוז. 
והכל- כמובן, תוך כדי הכל, והחופש והדאגה לילדים וכו'. 
 
אני חושבת שהחשיבה שלך לגבי הליכה לטיפול היא נכונה מאוד. יש בפורום רשימה של מטפלות רגשיות שמומחיות בנושא אובדן הריון. 
איך בעלך בכל זה? האם הילדים ידעו משהו על ההריון? האם חזרת לשגרת העבודה? 
 
אגב, לי הרופאה אמרה שעד שלא מפסיק לי המחזור, אני צריכה לשמור היטב, ולשמור זה אומר לשמור עם אמצעי מניעה. אין דבר כזה סיכוי אפסי להיכנס להריון, והמקרה שלך- 4 הריונות תוך שנה, מוכיח את הגישה הרפואית הזו. 
את הדברים הללו אני כותבת לא לך באופן אישי, אלא בכלל, לנשים שקוראות פה, ושסיימו עם הילודה. 
 
אני מצטערת מאוד עבורך שאת נאלצת להתמודד עם אובדן הריון. זה כואב מאוד ועצוב מאוד- תמיד. בכל גיל, בכל שלב של ההריון וגם אם יש ילד/ים בבית. 
 
את מוזמנת להמשיך ולשתף אותנו בכל דבר שאת רוצה. 
 
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מעריכה מאד את תשובתך האמפטית'
מעריכה מאד את תשובתך האמפטית
05/09/2017 | 15:13
75
אכן מצב מורכב ואכן אנשים סביבי קרובים ורחוקים כאחד חושבים וגם אומרים בדיוק מה שכתבת. רובם ככולם לא מעריכים נכונה את האובדן. אפילו הרחיקה חברה ואמרה לי "מה שבא בקלות הולך בקלות..." הסביבה לא יודעת איך לאכול את זה איתי והכי קל זה מבחינתם פשוט לא לדבר על זה כאילו זה היה ונגמר.
זה היה הריון רצוי מאד מאד וכמובן לשאלתך, הילדים ידעו וציפו לתינוק בכליון עיניים ולכן שהכל הסתיים ובצורה בה זה הסתיים היה עצב גדול מאד בבית ואני הייתי צריכה להיות הגיבורה והחזקה שמכילה ועוטפת את כולם. בנוגע לבעלי, הוא לדבריו יצא חבול מכל הסיפור הזה והוא מופנם ולכן גם איתו קשה לדבר על זה.
שוב מודה לך על תגובתך הרגישה
 
לצפיה ב-'כשזה הסיפור האישי שלך זה בכלל לא משנה'
כשזה הסיפור האישי שלך זה בכלל לא משנה
05/09/2017 | 15:04
1
99
כמה ילדים יש בבית , כמה הריונות עברת ובאיזה גיל את. אובדן הוא אובדן הוא אובדן.
כל כך מבינה ומזדהה עם עניין האוטוטמט.אבל האוטוטמט הוא הכרחי בשלב הראשוני להישרדות.
נדמה שעכשיו את בשלב העיכול.
כמה עצוב שנפלת לסטטיסטיקה הזו, כמה עצוב שהמקרה הלא פשוט הזה היה ככל הנראה "הפינאלה" שלך.
אין לי נחמה חוץ מחיבוק.
לכי תפרקי בכל דרך שהיא את המורכבות הזו, תחבקי את מה שיש ואת מה שהיה, ובעיקר - תני לעצמך זמן.
 
 
לצפיה ב-'כל כך צודקת'
כל כך צודקת
05/09/2017 | 15:17
63
תודה על התגובה החמה  
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
05/09/2017 | 17:00
1
64
עצובה איתך מאוד, כמה נורא להיכנס לסטטיסטיקה הזאת...
אני בעצמי נמצאת עדיין בשלב ראשוני של אבל והתאוששות (לידה שקטה לפני שבועיים, מרגיש שעברו מאז חיים שלמים). מתחברת מאוד למה שכתבת על כך שעצם הכתיבה מטהרת, ולדעתי גם חייבים לדבר על זה עם מישהו כך שטיפול נשמע לי כמו רעיון טוב.
לא יודעת אם זה יעודד אותך אבל גם אני קיבלתי הרבה תגובות חסרות טאקט, אני מרגישה שאנשים מפחדים להיות בתוך הכאב ולכן מנסים לגמד אותו ומיד לנחם. אבל עם התגובות של הסביבה אין לנו מה לעשות כך שעדיף פשוט להתעלם...
מבינה ומזדהה איתך מאוד, מקווה שתמצאי את המקום הנכון בשבילך לפרוק בו את הכאב הזה.
לצפיה ב-'תודה שיר'
תודה שיר
06/09/2017 | 09:59
28
צר לי מאד לשמוע על אובדנך. זה כל כך קשה, מה גם שהציפיה ממך (לפחות ממני) זה להמשיך ולהתנהג כרגיל, כאילו לא היה שם כלום בבטן, חי ובועט... שמחה שפה יש מי שמבין אותי לצערי הרב מאד בשל אותו ניסיון עגום.
חזקי ואמצי יקירה
לצפיה ב-'עצוב כל כך '
עצוב כל כך
05/09/2017 | 19:58
1
50
לימונית יקרה
תודה על השיתוף הכן והפתוח
משתתפת בצערך ומבכה יחד איתך את האובדן הכואב.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
06/09/2017 | 10:00
7
לצפיה ב-'החיים שלנו תותים'
החיים שלנו תותים
05/09/2017 | 21:43
2
118
לימונית יקרה, אני מצטערת כל כך לשמוע על האובדן הקשה שאת חווה, ולצידו על תחושת הבדידות העמוקה, על ההתעמרות של הסביבה (הגם אם לא מכוונת), על הצורך שאת חשה להיות החזקה והמחזקת ביחס לכל בני משפחתך.
 
אני לא חושבת שאנשים אחרים הם רעים, אבל אני חושבת שהרבה פעמים הם לוקים בהבנה של מהות האובדן.
המהות של האובדן היא טוטאלית, מוחלטת, שואבת כל ומנטרלת את האמונות שלנו על העולם והחיים והקיום בכלל. לא דומים הריונות כימיים (עליהם נשמע שהתגברת מאד בקלות) לאובדן הריון בשבוע 18, הריון רצוי מאד, בגיל מתקדם, עם ילדים גדולים שמבינים הכל בבית, ובעל שמצפה ביחד איתך להתחדשות והרעננות והאנרגיות החדשות שמביא איתו תינוק הביתה.
 
אז קודם כל אני רוצה לחבק אותך על השבר שנבעה בחייך, לחבק אותך ולהגיד לך שאני לגמרי מבינה, ואני לא חושבת שהחיים שלך דבש, ומה יש לך להתלונן עם 4 ילדים בריאים (או כל מספר X אחר של ילדים שהיה לך).
 
ועכשיו אני רוצה להציע לך לחשוב איך את יוצאת מהעמדה המגוננת וה'חזקה' האוטומטית שמופעלת אצלך כרגע. טיפול נשמע לי רעיון נהדר. בפרט אם הכתיבה מטהרת אצלך משהו. גם השיתוף, העיבוד, התמלול והזיכוך של הדברים אצל איש מקצוע יכול להקל מאד (מנסיון).
הילדים שלך אינם רכים בשנים והם כולם יודעים מה קרה ובטוח מרגישים כמה זה כואב. לא מציעה לך למרר לידם בבכי יום ולילה, אבל בעיני בהחלט יש מקום - וזה אפילו נכון - לשתף אותם בכאב. גם הם חיכו וציפו וייחלו - גם מבחינתם קרה אסון - בעיני זה נכון לתת להם לחוש את העצב ואת הכאב שלך, ואפילו כדאי לתמלל אותם עבורם. שלא יחשבו ש'להיות חזק' זו הדרך היחידה והנכונה להתמודד עם סיטואציה של משבר.
 
מילה לגבי דילמת המשך הילודה (מה שמכונה פה בפורום 'עמדת הביניים' - בין אובדן להריון חדש) - כן, חצית את גיל 45, כן, לפי כל הספרים את קרובה לסוף, אבל גם הרית 4 פעמים תוך שנה (הרבה נשים צעירות ממך בהרבה לא הרות בכלל בשנה או בהרבה שנים), והעובר שנשאת ברחמך היה תקין ככל הנראה.
בעיני כדאי לך להקדיש לשאלה הזו מקום בתוכך ואולי גם במרחב טיפולי כדי שתוכלי לדעת איפה באמת את עומדת והאם נטיית הלב שלך היא להתאבל ולעצור, או להתאבל ולהמשיך מתוך מקום שמכיר את אימת האובדן.
 
עוד חיבוק חם על התקווה ועל שברה.
אנחנו כאן. תמיד. כתבי לנו.
לצפיה ב-'תגובתך ריגשה אותי עד מאד'
תגובתך ריגשה אותי עד מאד
06/09/2017 | 10:16
1
62
והעבירה בי צמרמורת. כאילו קראת אותי כמו ספר פתוח. כל כך נכון מה שכתבת וכל כך משקף את תחושותיי בזמן ובמקום בו אני נמצאת.
הילדים אכן חזרו כעת לשגרה ולענינם וקרנבל החופש הגדול הקל עליהם את ההתמודדות וגם הם בכל זאת עדין ילדים. כעת באמת אני אוספת לאט את השברים ומתחילה לעבד את האובדן ולעכל את מה שקרה.
חברה טובה שלי שצעירה ממני בכמעט עשור בהריון מתקדם כרגע עם בתה השלישית ואני מנסה באמת מנסה להיות סופר חזקה לידה (אפילו הצעתי לבוא איתה לסקירת מערכות מאוחרת כי בעלה לא יכול היה) לא יודעת מה חשבתי לעצמי (או שלא חשבתי באותו רגע אלא רק עליה ולא על מה שזה עלול לגרום לי)בסופו של דבר נשארתי מחוץ לחדר ולא נכנסתי איתה.היה מספיק קשה גם כך.
 
לגבי דילמת המשך הילודה שציינת- זו שאלה מצוינת. מצד אחד שבעתי, סבלתי, כולם גרמו (כולל הרופאים המטפלים בביהח) וגורמים לי להבין שדי, מספיק, ולמה אני לא מבינה את הרמז של "אקורד הסיום הצורם" של הילודה שלי. הכל נכון ואני מבינה בצורה שכלתנית שהריון בגילי הוא מסוכן, סבירות גבוהה למומים בעובר ועוד ועוד אך מצד שני הרצון והתשוקה לתינוק שהיה אמור להוולד, התשוקה המטורפת הזו עדיין בוערת בי.
מאמינה שעוד רבות אתחבט בענין וכך או כך נקווה לטוב
לצפיה ב-'תודה לימונית'
תודה לימונית
06/09/2017 | 14:09
43
אענה לך ככל שתכתבי ועל כל מה שתכתבי ואלווה אותך כמידת הרצון והצורך.
מאחלת לך ימים קלים יותר.
לצפיה ב-'אבדן כל כך קשה'
אבדן כל כך קשה
06/09/2017 | 09:18
1
70
קראתי את ההודעה שלך אתמול, וחשבתי עליה כל הזמן מאז. באמת מאוד קשה להתמודד עם אבדן כזה. אני אפילו לא יודעת מה לומר כדי לנחם או איזו עצה טובה לתת...
מבין השורות אני מבינה שאיכשהו היית חזקה במהלך הקיץ, ועכשיו כשהילדים חזרו למסגרות "התפנית" להתמודד עם הכאב שלך. עצם העובדה שעשית את זה מעידה שאת אשה מאוד חזקה, ואני מעריכה אותך על זה. 
אני מאחלת לך החלמה מהירה ככל האפשר מהכאב, ושולחת לך חיבוק. 
לצפיה ב-'תודה אליסקה יקרה'
תודה אליסקה יקרה
06/09/2017 | 10:19
48
מעריכה מאד ומקבלת באהבה את חיבוקך
לצפיה ב-'אחרי גרידה..כמה שאלות'
אחרי גרידה..כמה שאלות
03/09/2017 | 20:16
4
183
עברתי את ההליך לפני יומיים..עבר בסדר
מה שמוזר זה שאין דימום...בכלל בכלל
לא קצת מוזר?
ותוך כמה זמן הבטא מתאפסת?
לצפיה ב-'מנסה'
מנסה
03/09/2017 | 21:59
87
מודה שאני לא זוכרת תוך כמה זמן הדימום נפסק אצלי אחרי הגרידות ובכל מקרה חלקן היו בשבועות מתקדמים יותר ולצערי ב-3 הפלות היו שאריות שיצרו דימום מתמשך.
יש סיכוי שכמו שהדימום פסק, ככה הוא יופיע שוב, במקרה שלי זה לרוב העיד על שאריות, אבל אני מקרה חריג ואצל רוב הנשים דימום שבא והולך לא מעיד על בעיה כלשהי.
 
לגבי איפוס הבטא, מעולם לא בדקתי בטא אחרי הפלה (6 הפלות). תמיד הקפדתי להגיע לבדיקת אולטרסאונד אחרי הוסת הראשונה, וב-4 ההפלות האחרונות נבדקתי ביוזמתי עוד לפני הוסת בגלל החשש משאריות.
לצפיה ב-'טוב שאת אחרי, ותודה על העדכון'
טוב שאת אחרי, ותודה על העדכון
03/09/2017 | 23:57
66

 לגבי הדימום- יכול להיות דימום עד כשבועיים לאחר הגרידה. 
עד כמה שזכור לי, היו לי תמיד דימומים, נורמאליים מאוד. יכול להיות שאין לך כרגע דימום, ושהוא יתחיל בעוד מספר ימים. גם זה הגיוני. 
 
אני לא יודעת תוך כמה זמן הבטא מתאפסת. לא עשיתי מעולם בדיקות כאלו. תמיד הלכתי אחרי מספר שבועות לבדוק בבדיקת אולטרסאונד את הרחם. לרוב הלכתי לאחר המחזור. 
המחזור אמור להגיע בין 4-6 שבועות מהגרידה. עד 8 שבועות גם יכול להיות תקין. 
 
תרגישי טוב!
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'דימום לא הכרחי'
דימום לא הכרחי
04/09/2017 | 07:38
58
לפחות בחלק מהגרידות לא היה לי דימום אחרי.
לצפיה ב-'אצלי אחרי 2 גרידות לא היה דימום כלל'
אצלי אחרי 2 גרידות לא היה דימום כלל
04/09/2017 | 19:02
54
כנראה במסגרת הליך הגרידה, נשאב כל תוכן הרחם......
חיבוק לך 
לצפיה ב-'הפלה נדחית-אוספת את השברים'
הפלה נדחית-אוספת את השברים
03/09/2017 | 22:07
11
239
לפני פחות משבועיים גיליתי , בשבוע 10 וללא כל סימן מחשיד ,   שהעובר ברחמי הפסיק להתפתח וללא דופק. נתחיל מהתחלה..בת 35, 2 הריונות , לידות וילדים בריאים (תודה לאל) בני 9 ו6. נלחמתי על הילד השלישי הזה. בעלי לא רצה בשום אופן. שנה של מו״מ קשוח ובסוף הוא הסכים. בשבילי ולמעני. ממש כך. נקלטנו והשמחה שלי היתה רבה. גם שלו, אך לא ממש עיכל. בחילות..ציצי..בטן קטנה, ביי דה בוק. הבטא שלי היתה גבוהה אז הרופא שלח אותי לאולטרסאונד הריון צעיר כבר בשבוע 6: נצפה שוק הריון רחמי, נצפה עובר, נצפה דופק.אושר. נקסט! מכאן- ממתינים לשקיפות עורפית . עוברים 4 שבועות,שבוע 10,ויש לי כאבים קלילים בבטן עליונה, כמו בסוף הריון. יש לי חוק שאם כואב לי קצת במשך יומיים- רופא (סף רגישות גבוה מאד שכבר פעמיים הביא אותי לניתוחי חירום גניקולוקגיים ״כשקצת כאב״). הולכת למוקד. כרופאת נשים אומרת לי ״זה בכלל תלונה לרופא כללי, אבל בואי נבדוק כבר דופק״. מכניסה מתמר. ״איזה שבוע אמרת שאת? שבוע 10? יש פה עובר שמתאים לשבוע 7. לא רואה דופק״.-------------------- אני לבד. המומה. זה לא קורה לי. זה סימן? זה לא צריך לקרות?. בית חולים.עוד בדיקה. מחליטה ציטוטק כי בכל זאת סוף אוגוסט ולמי יש כוח להחלמה מניתוח.  ולא רוצה שיגעו לי ברחם. רוצה לתת לטבע או לפחות לעזור לו לעשות את שלו. ציטוטק עשה יחסית את העבודה והוא לא השטן. כאבים נסבלים, דימום מסיבי לשעות ספורות. לא לבעלות לב חלש, אבל קטן עלינו.4 ימים אחרי, אסיפת הורים של הקטנה- מדממת בכיתה. מיון.הפלה בלתי שלמה שנתקעה בצוואר הרחם. לחיצות. לידה. כאבים,רק שיצא. לא רוצה גרידא. הביתה. חופש גדול. ילדים בבית. אני מתפקדת.לא סוף העולם, זה הדבר הכי פחות נורא שיכול לקרות במסע הזה של הריון ולידה. יודעת. אבל כל כך כואב. הכל התנפץ לי בפנים. בעלי לא שם, לא יכול או לא יודע להכיל,חושב שאני מגזימה, מבקש פרופורציות. גורם מרחיק.ואני רק רוצה הבנה. הרוב מסביבי, כולל משפחה קרובה לא יודעים. ואני? רוצה מהקרוב ביותר שיעטוף אותי וזה לא קורה, רוצה לדעת שהכל יהיה בסדר- וגם לזה צריכה זמן. ציטוטק השאיר שארית של 11 מילימטר ברחם, בתקווה שיצא בווסת הבאה, מי יודע מתי תגיע. איך חזרתי לנקודת ההתחלה. איך אני מרוקנת. איך שוב מרחפת השאלה של האם כן או לא, איך להתייחס לסימן הזה-סטטיסטיקה כואבת או עוד שיעור? איך מקבלים החלטה בעיניים פקוחות שאם שוב יוצאים למסע הזה משהו לא טוב יכול לקרות ? מרוקנת, מרוסקת, אוסף את השברים וכל כך כל כך לבד

לצפיה ב-'את לא לבד '
את לא לבד
03/09/2017 | 23:22
3
105
אנחנו כאן. קוראות, מבינות, נזכרות בחוויות שלנו ומזדהות.
 
מנסה לענות ולהגיב לכל הפרטים שכתבת:
1. כתבת שציטוטק הוא לא השטן. אז גם גרידה היא לא השטן. חוויתי גם את זה וגם את זה. הציטוטק הראשון שלי לא היה שטן ועשה עבודה מעולה. הציטוטק השני היה שטן ולא עשה את העבודה. היתה לי גרידה אחת מזעזעת עם רשלנות רפואית גבולית. והיתה הגרידה האחרונה שלי שבוצעה בבי"ח פרטי ע"י הרופא הפרטי שלי שהיתה מושלמת, עד כמה שניתן להתייחס לגרידה ככה.
2. גרידה ו/או היסטרוסקופיה ניתוחית להוצאת השארית, אפשר לעשות לפעמים עוד לפני הוסת, תלוי בגודל השארית ונתון לשיקול דעת הרופאים. אני עשיתי לפני הוסת בשתי הפלות ואחרי הוסת בהפלה אחת. אם יש לך ביטוח רפואי פרטי, בעיניי שווה לברר האם וכמה מחזירים על גרידה פרטית.
3. בעיניי זו סטטיסטיקה ולא סימן. סטטיסטיקה יבשה שגורמת לכאב לב אדיר, אבל בעיניי היקום לא מסמן לנו שום דבר באמצעות ההפלות מלבד העובדה שהכל מאוד אקראי (אני מחריגה מעניין האקראיות את הנשים שיש להן בעיות אמיתיות שגורמות להפלות).
4. בהמשך לסעיף 3, רק את יכולה להחליט האם תוכלי להתמודד עם נסיון נוסף כשעכשיו את יודעת על בשרך איך זה מרגיש להיות חלק מהסטטיסטיקה. יכולה לשתף שאני בת 40 עם ילדה אחת ו-6 אובדנים ואני ממשיכה לנסות. העיניים שלי פקוחות ואני יודעת בדיוק מה הסיכויים שלי, ובכל זאת ממשיכה.
 
ורק על בן הזוג אני לא ממש יודעת מה לייעץ.
בן הזוג שלי מאוד שונה בתגובה ובהתנהלות בהקשר של האובדנים, למרות שגם לו היו יציאות לא רגישות בעליל, כמו הפעם שבה הוא התלונן על התזמון של אובדן הדופק ואיך זה לא מתאים לו עם הלו"ז של העבודה.
אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הוא היה מקטין ומבטל את התחושות שלי כפי שאת מתארת שקורה אצלכם.
אני מבינה למה מרבית בני הזוג "מתחברים" להריון בשלב מאוחר. אני מבינה למה הרבה נשים "מתחברות" להריון מרגע שיש בדיקה ביתית חיובית, אני לגמרי כזאת, למרות שאני יודעת כמה לא מובן מאליו שבדיקה ביתית חיובית תוביל לידיים מלאות.
אני מבינה בראש למה הרבה גברים מתקשים להבין את עוצמת הכאב והאבל שבאובדן, בייחוד כאשר מדובר על שבועות מוקדמים.
ובכל זאת, בלב ובנפש אני לא מבינה איך אפשר לצפות לפרופורציות ממישהי אחרי אובדן, בלי קשר לשבוע שבו ההריון נפסק.
 
שולחת לך מלא חיבוקים וכואבת ביחד איתך 
לצפיה ב-'תודה מרעישה '
תודה מרעישה
04/09/2017 | 08:12
2
70
הדברים הרבה הרבה הרבה יותר מורכבים ממה שיכולתי לרשום בפוסט.
בן זוגי איש שעבר לא מעט, מאד שונה ממני בדרך ההתמודדות שלו, ובל נשכח- לא רצה ילד נוסף. היה מלא פחדים וחששות, הרגיש שהגיע לאיזשהו איזון כלכלי, נפשי , זוגי- הילדים קצת גדלו, אפשר לנשום, והזוגיות שבה ותפסה מקום של כבוד, אחרי שנים של ימים ללא שינה וגידול ילדים קטנים על כל המשתמע מכך.
ובכל זאת, באמת רק בגלל הרצון שלי, הסכים שנלך על ילד שלישי
ואז קרה מה שקרה. לא יכולה לחשוב אם זה לא תמרור אזהרה, ומאד מאד יכולה להבין (לא להסכים)  את התגובה שלו, בשביל להגן עלינו ו"לדפדף" הלאה את המקרה.
אבל המקרה בוחן הזה, יש לו המון השלכות.
וזה  עצוב וקשה שבעתיים שאני לא מצליחה לקבל ממנו- למרות שביקשתי בדיוק- את התמיכה והליטוף הנפשי שאני צריכה.
זה לא שהוא בשבילי, הוא פשוט לא יכול להיות בשבילי כמו שאני צריכה עכשיו.
 
 
 
לצפיה ב-'וישר כוח, מרעישה, על ההתמדה והעיניים הפקוחות!'
וישר כוח, מרעישה, על ההתמדה והעיניים הפקוחות!
04/09/2017 | 08:17
19
לצפיה ב-'אני מבינה'
אני מבינה
04/09/2017 | 08:56
52
אותך על הצורך להיות עם האבל, לחוות אותו, כי מה שעברת ועדיין עוברת הוא בהחלט נורא ובכלל לא ברור מה יהיה הלאה.
ואותו על הצורך להרחיק את מערבולת הכאב, כי היא שואבת ומפחידה ולא ברור איך יוצאים ממנה.
אני חיה את האמביוולנטיות הזו בתוך עצמי כבר כמה שנים וככל שחווה יותר אובדנים, כך אני מתקרבת לגישה המרחיקה והמדחיקה עם הבלחות של כאב יוקד שמשתק את הנפש.
 
ברור לי ששרשור יחיד בפורום, לא יכול להכיל את כל הרבדים והניואנסים של החיים שלכם.
יכול להיות שכמו שאליסקה כתבה, צריך לקבל את הדברים כמו שהם ולא לצפות ממנו שייתן לך את מה שהוא לא יכול לתת. לא יודעת אם אני הייתי מסוגלת לבטל את הציפיות שלי בצורה כזו, אבל אני מתרשמת שאת מאוד מחוברת למה שעובר עליו ולמרות כל הכאוס את מצליחה להסתכל מהצד ולהבין אותו, אז יכול להיות שיש בך גם את הכוח לשחרר את הציפיות.
 
מתייחסת גם לעניין המשפחה המורחבת בעקבות התגובה שלך לשירה.
אני שמחה שבכל זאת יש לך קומץ של קרובות שאיתן את יכולה לאוורר את הכאב.
לאור סמיכות המקרים של גיסתך ושלך, אני מבינה את הרתיעה מפרסום האובדן בקרב המשפחה המורחבת וחושבת שלו אני במקומך, הייתי מתנהלת באופן דומה.
סמיכות המקרים מדגישה יותר גם את עניין ה"יקום מנסה להעביר לי מסר" באופן שמתחבר לחילוקי הדעות שלך ושל בעלך לגבי הרחבת המשפחה.
 
הלוואי שמישהו היה יכול להגיד לכם מה כדאי לעשות. הלוואי שמישהו היה יכול להבטיח לכם שהנסיון הבא יסתיים בידיים מלאות ועם תינוק שישן לילות שלמים מגיל חודש.
לצערי אף אחד לא יכול להבטיח ואף אחד לא יכול להגיד מה כדאי ומה נכון לעשות.
לדעתי זה לגיטימי לפתוח מחדש את הדיון. לא ברגע זה, כי כרגע את עדיין בסאגת שאריות מתסכלת. אבל בעוד חודש או חודשיים, אחרי שהכל יסתיים, בהחלט אפשר לערוך דיון מחודש.
אנחנו עורכים שיחה כזו אחרי כל הפלה וכל פעם מחליטים שלמרות הפחד הגדול ולמרות הסיכויים הקלושים, אנחנו מעדיפים להמשיך מאשר לעצור ולהסתפק במה שיש לנו.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
03/09/2017 | 23:33
61
ראשית, כבוגרת 7 הפלות, אני הכי מבינה אותך בעולם.
האמת היא, שכולן פה מבינות אותך, ובשביל זה אנחנו נמצאות פה. כדי שלא תהיי לבד. 
 
זה עצוב וכואב ומתסכל לאבד הריון, גם אם האובדן מתרחש בשליש הראשון.
כל הריון רצוי טומן בחובו תקווה ואופטימיות ושמחה מיוחדת שכזו, וכאשר מתרחשת הפלה, הכל כאילו מתנפץ בפרצוף, והתחושות הנפלאות הופכות למפח נפש, לעצב ולכאב גדולים. 
כך שהתחושות שלך הן בהחלט מאוד נורמאליות. מאוד. כולל תחושת הריקנות, כולל העובדה שאת מרגישה שאת צריכה לאסוף את השברים. 
נשים רבות מתארות, בדיוק כמוך, את תחושת הבדידות. לסביבה מאוד קשה להבין ולקבל ולהכיל את העצב והאבל הללו. פעמים רבות גם לבעל קשה להכיל את העצב שלנו. 
אני מקווה מאוד שבכל זאת יש לך חברה או אמא או דמות קרובה, אותה את יכולה לשתף, ואשר כן מסוגלת ורוצה להכיל אותך ואת כאבך. 
 
את כותבת שאת רק רוצה הבנה למצבך, אבל בד בבד את כותבת שהמשפחה הקרובה לא יודעת על ההפלה. אז איך הם בכלל יקבלו הזדמנות להבין אותך אם לא תשתפי אותם? נסי לחשוב על מישהי בסביבה- אחות, גיסה, חברה, אמא, דודה...שאם תשתפי אותה- היא תהיה שם בשבילך. 
 
אני מבינה שעדיין תהליך ההפלה לא הסתיים במובן הפיזי, וגם זה מעיק בפני עצמו. אני דיממתי בעקבות הציטוטק למעלה מחודשיים. מעדיפה גרידה באופן אישי, וגם כאלו עברתי 5. 
מתי את צריכה לבוא לעוד ביקורת? רק אחרי המחזור או עוד לפני?
 
יצא לי ארוך, אז אני אמשיך בפוסט נפרד (אני חוששת שהדברים יימחקו בטעות או משהו בסגנון...). 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 
לצפיה ב-'אני ממשיכה בתגובה- '
אני ממשיכה בתגובה-
03/09/2017 | 23:40
54
שאלת איך להתייחס לסימן הזה-סטטיסטיקה כואבת או עוד שיעור. אז אני אגיד לך משהו- אני לא מאמינה בסימנים ולא מאמינה בשיעורים. אני כן מאמינה בסטטיסטיקה. אין פה מה להאמין, בעצם. מדובר בעובדות יבישות. כולנו יודעות אותן, את העובדות. 1 מתוך 5 הריונות מסתיים בהפלה בשליש הראשון. אבל כולנו (בצדק מוחלט) חיות בהכחשה מתמדת, וזה מעולה, כי זה מנגנון הגנה חשוב שתפקידו להגן על הנפש שלנו. 
יחד עם זאת, ברגע שקרה המקרה, ונכנסנו לסטטיסטיקה, אז מנגנוני ההגנה קצת מתרופפים, כי פתאום אנחנו מבינות שגם לנו זה קרה, וזה עלול לקרות שוב. 
 
איך מקבלים החלטה בעיניים פקוחות שאם שוב יוצאים למסע הזה משהו לא טוב יכול לקרות? ההחלטה היא רק בידיים שלך, ואת גם לא צריכה להחליט עכשיו. עכשיו את צריכה לדאוג שהרחם יתרוקן וישתקם. עכשיו את צריכה להתאבל, כמה שהנפש שלך צריכה, ואחר כך- תוכלי להחליט. 
 
לי עזר בזמנו לשמוע על המוני מקרים של המוני נשים שהיתה להן הפלה והן ילדו לאחר מכן ילד/ים בריא/ים. יש נשים פה שזה לא עוזר להן, אלא מעצבן אותן. אז אני כותבת אך ורק עליי- שלי זה מאוד עזר. זה מאוד עודד אותי ונתן לי תקווה. 
(אני כותבת לך לגבי ההפלה הראשונה שהיתה לי בין ביתי הבכורה לבני השני). 
 
שוב- ממשיכה בפוסט נפרד. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'המשך 2- '
המשך 2-
03/09/2017 | 23:50
1
48
לגבי הבעל- אני לא יודעת מה טיב היחסים ביניכם עד כה. אבל אם יש ביניכם חברות אמת ותקשורת פתוחה, זה בהחלט יכול לסייע פה. 
מציעה לך לשבת איתו בשקט, לשיחה, ולספר לו כיצד את מרגישה. את יכולה לומר לו שאת לא מצפה ממנו שירגיש כמוך, אבל כן רוצה שיתמוך, שיחבק, שיהיה שם עבורך. תנסי גם להיות ספציפית במה שאת רוצה ממנו. ממש תרדי לרזולוציות. אל תצפי שידע מה לעשות איתך ומה לעשות למענך. תחשבי את מה את רוצה ממנו ותגידי לו. משפטים כמו: "למה אתה לא מבין אותי?" "למה אתה לא מרגיש כמוני" וכן הלאה- לא יסייעו. 
רובם לא מרגישים כמונו ורובם לא מסוגלים להבין מה עובר עלינו. לא באמת. 
לפעמים הם גם מגמדים את העניין, כי הם בעצמם לא יודעים כיצד להתמודד עם עוצמת הרגשות שלהם עצמם. 
לפעמים הם חושבים שהם צריכים להיות חזקים כמו סלע, כדי שיוכלו לתמוך בנו, כדי שאנחנו לא נישבר. 
ולפעמים הם באמת באמת פשוט לא מבינים. אין. לא מבינים. בעלי לא הבין אותי בכלל כאשר דיברתי איתו על קינאה שאני מרגישה כלפי נשים בהריון (זה היה כבר אחרי מספר הפלות, כאשר הקנאה היתה כבר מטורפת). הוא לא הבין. מה הקשר בינן לביני? מה זה קשור אחד לשני? למה קשה לי לראות אישה בהריון? מה האושר שלה גורע משלי?....
אי אפשר היה להסביר לו את זה. ותאמיני לי שניסיתי. אין. הוא לא הבין. 
זה נורא מורכב העניין הזה. 
לפעמים גם עוזר ללכת לאישהו יעוץ זוגי סביב נושא אובדן ההריון. 
 
אנחנו פה, לכל דבר ועניין שאת זקוקה לו. 
את לא לבד. 
 
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'קודם כל תודה על התגובות המפורטות, המכילות והאופרטיביות '
קודם כל תודה על התגובות המפורטות, המכילות והאופרטיביות
04/09/2017 | 08:00
56
כמובן שיש קומץ אנשים סביבי, כולל אמא ,אחות, שכנה וחברה טובה שיודעות. אני אדם מאד מאד שיתופי,אני מאמינה בלהקיא הכל החוצה- מאמינה שדיבור, כתיבה ובכי משחררים,  פשוט מה קרה לי קרה חודש לפני לגיסתי, צעירה ממני בעשור, והרבה פחות חזקה, אז לטובת כל בנות המשפחה שטרם ילדו, מעידפה להשקיט את העניין (זו גם הסיבה שלא סיפרנו למשפחה על ההריון אחרי שראינו דופק , למשל).
אני חושבת שאת רוב מה שכתבתן אני מיישמת, אבל יש פער פסיכי בין איך שזה נתפש לאיך שזה מרגיש. ואת כואבת בטירוף.
אמשיך באיסוף השברים ונראה לאן אוביל את עצמי
 
לצפיה ב-'עצוב '
עצוב
04/09/2017 | 07:46
1
51
נשמע שעברת חוויה מטלטלת, אבל בסופו של דבר זו רק ״תקלה״ של הטבע, וזה קורה לא מעט. לא הייתי נותנת לזה לייאש אותי. זה לא סימן, זו סתם טעות אקראית, ואת עלית בגורל. במקומך הייתי מתאוששת ומנסה שוב. יש סיכוי טוב שזה לא יקרה שוב. 
לגבי בן הזוג - גם אצלי הוא לא תיפקד מי יודע מה בתקופות של הפלה, אז פשוט למדתי לא לצפות ליותר מדי. אולי יש להם דרך אחרת להתמודד, ואולי הם סתפ סתומים, אבל בכל מקרה לפי דעתי צריך פשוט לקבל את זה כמו שזה, אחרת זה מוסיף מרירות מיותרת לחוויה שהיא גם ככה טראומתית וקשה. 
עצתי אלייך: תבחרי להיות חזקה ואמיצה, ותנסו שוב. מאחלת לך שהשארית תצא במחזור, ושחיש קל יגיע הריון תקין שיסתיים במועדו ויביא שמחה ואושר. 
לצפיה ב-'תודה רבה אליסקה:)'
תודה רבה אליסקה:)
04/09/2017 | 08:19
15
לצפיה ב-'יוו,איזה נורא.אני פשוט בשוק,מכמה החיים לפעמים נאחסים.'
יוו,איזה נורא.אני פשוט בשוק,מכמה החיים לפעמים נאחסים.
04/09/2017 | 11:04
58
סליחה,אבל באמת זה מה שאני חושבת.אני גם עברתי דבר דומה לפני שנתיים.בבדיקה שגרתית,בשבוע תשיעי,פתאום לא היה דופק,כשכבר היה דופק בשבוע חמישי!!!חטפתי את הבום של החיים לתוך הפנים שלי.לא האמנתי שקורה לי כזה דבר.אחרי שיש לי ילדים טפו טפו בבית.אני הלכתי על גרידה,בדיוק כי פחדתי מהשאריות ושלא הכל ייצא,למרות שפחדתי פחד נוראי מההרדמה והניתוח.לקח לי שנה וחצי לקום מהנפילה הזו.ובעזרת שיחות וטיפול תרופתי.זה היה ממש ממש קשה.אני מאחלת לך שתמצאי את הכוחות להתגבר,ואולי גם לשתף אחרים.לי זה מאד עזר בשלב כלשהו לדבר על זה והמוןןןן.מאחלת לך,שכל מה שאת מאחלת לעצמך,יתגשם לטובה.
לצפיה ב-'1/9'
1/9
01/09/2017 | 17:53
6
239
תחילת השנה כלכך מרגשת ליוותי את ,ילדיי למסגרות. חיבקתי נישקתי ואמרתי להם בהצלחה עם עוד המון איחולים. ואז הסתובבתי קצת באזור ומתחילה לקלוט המון אמהות מהמסגרות של הילדים בהריון מתקדם... הייתי אמורה להיות עכשיו בחודש שישי....
הכאב הזה תמיד תופס אותי לא מוכנה...
לצפיה ב-'מזדהה '
מזדהה
01/09/2017 | 22:26
2
97
הייתי אמורה להיות עכשיו כמעט שבוע 18. והתחושה הזו שכולן מסביב בהריון ... והריקנות. מרגישה בסך הכל טוב אבל מין צביטה כזו שלא משחררת.
לצפיה ב-'ל-secondtime82-'
ל-secondtime82-
03/09/2017 | 10:40
1
55
כולי תקווה שעד מהירה תתחילי לספור שבועות מחדש, של הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות, ושהריקנות תתחיל להתמלא. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה! מחכה לזה בקוצר רוח '
תודה! מחכה לזה בקוצר רוח
03/09/2017 | 17:44
6
לצפיה ב-'גם אני מזדהה'
גם אני מזדהה
03/09/2017 | 07:54
2
72
הכל בערבוביה, כל הרגשות. ההתרגשות הגדולה עם הילדים, התקווה לשנה מוצלחת עבורם, האיחולים, אוירה של התחדשות, ובמקביל- החוסר, העצב, הנשים בהריון שמסביב, הכאב. 
מוכר לי היטב. 
 
ובכל זאת, נפלא שהלכת עם ילדייך ולא נתת לקושי להכריע ולהכניע. 
חשוב שהיית איתם בהתרגשות שלהם ביום הראשון שלהם בשנת הלימודים. 
 
מחזקת אותך ומאחלת לך שגם לך תהיה שנה מוצלחת.
שירה. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'הזדהות נכאבת...'
הזדהות נכאבת...
03/09/2017 | 09:02
1
88
התרגשתי עבר הגדולה שעלתה ל-ג
התרגשתי עבור ילדת הקשת שלי שהתחילה שנה חדשה בגן טרום חובה ושאוטוטו חוגגת 4.
היה לי עצוב על שלא זכיתי ללוות אותן ביומן הראשון, בשל היותי גננת (בחנ"מ)
היה לי קשה עם הבזקי המחשבות שצצו וקפצו בראשי באותו הבוקר. על ביתי השניה ז"ל בת ה5, שהיתה אמורה להתחיל השנה גן חובה. על המחשבה איזה גן ואיך היתה נראית ולבושה ועל כמה היתי רוצה לחבק את גופה הטהור ביום זה בחיבוק אהבה ובברכת הצלחה...
לצפיה ב-'אויש, ידי קסם- נורא ריגשת אותי. עצוב כל כך'
אויש, ידי קסם- נורא ריגשת אותי. עצוב כל כך
03/09/2017 | 10:35
24
לצפיה ב-'איחולים לקראת ה-1.9- '
איחולים לקראת ה-1.9-
31/08/2017 | 17:13
82
לכל מי שיש לה ילד/ים בבית, אני מאחלת לכן ולילדיכן הסתגלות קלה, ושנה מוצלחת עם הרבה חוויות מעצימות, מלמדות ומהנות.

למי שעדיין איננה אמא, מאחלת לכן שעד מהירה תזכו להרגיש את ההתרגשות הגדולה הזו של הראשון בספטמבר.

למי שהיא אמא לילד/ים בבית, ונפשה כמהה בעוד ילד- מאחלת שתזכי להרגיש את ההתרגשות עם ילד הקשת שלך.

ממני באהבה,
שירה.



שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

לצפיה ב-'הריון לאחר גרידה'
הריון לאחר גרידה
30/08/2017 | 17:39
8
207
שלום לכולם, 
בשבוע שעבר עברתי גרידה בשבוע 9 להיריון עקב עובר שחדל להתפתח בשבוע 7 ולא נצפה דופק.
רופא הנשים שלי אמר לי לחזור אליו לאחר קבלת הוסת הראשונה ועד אז להימנע מכניסה להריון.
אני מרגישה טוב, היה לי דימום מועט רק ביום של הגרידה ולאחר מכן בכלל לא.
שאלתי היא האם יש חובה לחכות עד המחזור הראשון? קצת חסרת סבלנות ולא רוצה לפספס חלון הזדמנויות פורה של הביוץ הראשון. 
אודה לעצות ממנוסות.
לצפיה ב-'אני מקשיבה לרופאים '
אני מקשיבה לרופאים
30/08/2017 | 18:52
2
124
מצטערת מאד מאד שאת כאן. לאבד הריון זו חוויה איומה.
מעודדת אותך שבענייני פריון חודש אחד בגיל 30 זה זמן די סביר.
אישית הייתי מחכה. לי אף פעם לא בער עד כדי כך, אבל גם אם היה בוער לי הייתי ממתינה חודש אחד. נשמע לי שפוי והגיוני לתת לגוף להתארגן מחדש לקראת מאמץ של נשיאת הריון חדש.
אחותי לא יכלה להמתין, ואחרי חוץ רחמי + זריקת מטוטרקס (שההמלצה אחריה היא המתנה בת 3 חודשים כי היא מכילה חומרים רעילים) - נכנסה מיד להריון וילדה ילד בריא.אבל - וזה אבל חשוב - היא אכלה סרטים כל ההריון. לא יודעת אם זה שווה את זה. לשיקולך.
לצפיה ב-'..'
..
30/08/2017 | 19:13
1
91
ראשית תודה על המענה המהיר.
לעניין הפריון כוונתי הייתה שמיד לאחר הפלה ידוע שהאשה פוריה יותר מאחר שבגוף עדיין יש הורמונים..ולכן את חלון ההזדמנויות הזה אני חוששת לפספס.
כמובן שהמתנה של חודש בגיל 30 אינה קריטית באופן כללי.
לצפיה ב-'ללב היא קריטית'
ללב היא קריטית
30/08/2017 | 22:45
91
נדמה לי שהלב מדבר עכשיו, והוא פצוע. בעוד שהשכל לגמרי מבין ויודע, הרחם הריק מכאיב והכמיהה למלא אותו שוב חזקה מהכל. וההמתנה קשה. מאד.
שולחת לך חיבוק, מזמינה אותך לספר גם איך את מרגישה.
אנחנו פה. ואנחנו מכירות את הריק הזה ואת מכאוביו.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
30/08/2017 | 22:13
1
73
המלצתי החד משמעית היא לחכות לאחר המחזור, ללכת להיבדק, ורק לאחר אישור שהכל בסדר ושהרחם נקיה, משוקמת ומוכנה לקליטת עובר חדש- להתחיל לנסות שוב. 
זה בכלל לא קשור לדימומים לאחר הגרידה. המערכת ההורמונאלית צריכה לחזור לעצמה, וכך גם רירית הרחם. 
 
אני לא יודעת אם המשפט "סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות"- מוכר לך.
זה משפט שאומרים הרבה לילדים, אז אם את כבר אמא- אולי הוא מוכר לך, ואם זה היה ההריון הראשון שלך- אז תזכרי את המשפט הזה כאשר תהיי אמא...תאמיני לי שתשמיעי הרבה את הפזמון החוזר הזה לעצמך ולילדייך. 
 
באופן כללי, הגוף נחשב פורה לאחר הריונות. הכוונה היא לתקופה של מספר חודשים לאחר הריון, ולא רק לחודש הראשון. אל דאגה. לא תפספסי שום הזדמנות. לא מדובר על הזדמנות חד פעמית. 
כך שמבחינתי- הגישה של הרופא שלך נכונה. 
 
שיהיה בהצלחה רבה!
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מחזור'
מחזור
31/08/2017 | 07:38
58
תודה רבה על המענה.
מה הצפי לקבלת מחזור לאחר הפלה בשבוע הזה? הרופא אמר לי "בקרוב" שזה דיי כללי..
לצפיה ב-'מצטרפת לקודמותיי'
מצטרפת לקודמותיי
30/08/2017 | 22:33
2
90
עברתי 6 הפלות, מעולם לא חשבתי לנסות לפני הוסת הראשונה.
הגוף צריך להתאושש, הרחם צריך להתאושש וגם הנפש צריכה מרחק קטן מהאובדן.
אחרי ההפלה הראשונה שלי חיכיתי וסת אחת שמיד לאחריה הריתי את ההריון היחיד שלי עד כה שהסתיים בידיים מלאות.
בהפלות הבאות חיכיתי לפחות וסת אחת, לרוב יותר. לפעמים בגלל שאריות, לפעמים בגלל בירורים וביורוקרטיה, ולפעמים בגלל שהרגשתי שהנפש צריכה מנוחה.
כרגע אני חודשיים אחרי הפלה, חיכיתי 2 מחזורים לפני החזרה לנסיונות, כי היה לי חשוב לטוס לחו"ל כשאני יודעת בוודאות שאני לא בהריון (יש לי נסיון רע עם טיסות והפלות).
 
משתתפת בצערך על האובדן.
לצפיה ב-'..'
..
31/08/2017 | 07:39
1
63
וואי מצטערת לשמוע על מה שעברת...
כמה זמן אחרי כל הפלה הופיע לך המחזור החודשי?
לצפיה ב-'הכי מעט 4 שבועות בדיוק'
הכי מעט 4 שבועות בדיוק
31/08/2017 | 08:28
92
נדמה לי שהכי הרבה היה 6 שבועות.
לפעמים דווקא המחזור השני איחר.
לרוב הוסת הראשונה היתה עם דימום מועט.
לצפיה ב-'פריזר שהפשיר / או: למה תהליך האבל אינו לינארי'
פריזר שהפשיר / או: למה תהליך האבל אינו לינארי
30/08/2017 | 12:25
3
223
אתמול כשחזרנו הביתה גילינו שהמקרר היה מנותק מחשמל במשך יומיים וחצי. זרקנו את כל תכולת המקרר והפריזר ואני קפצתי לסופר להביא חלב, ביצים, בשר, ירקות ולמלא אותו מחדש.
זה היה מאוחר בלילה ועשיתי את זה על אוטומט ובלי חשק וגם בלי מחשבה, הולכת, מעמיסה, מתקדמת, ופתאום, פתאום באיזור של הירקות היה דוכן עם מבצע של בונבונירות, כנראה לקראת החגים, בונבונירות של מוצרט קוגל, אם מישהי מכירה, אלה היקרות ממש, לא היקרות באופן בינוני, ואני נעצרתי, התמסמרתי למקום, ובבת אחת עלו לי דמעות, לא שתי דמעות, ממש שטף, מצאתי את עצמי בעשר בלילה עומדת ובוכה ליד דוכן בסופר כי פעם מזמן, אולי לפני שלושים שנים כבר, כשההורים שלי התגרשו, ואבא שלי היה בא להיות איתנו, הוא היה קונה ממתקים, ובגלל שהוא היה האדם הכי לארג' שהיכרתי בחיים שלי, הוא גם היה קונה לנו את הבונבוניירה הכי יקרה של המוצרט קוגל הזה, שלא אכלתי עשרות שנים.
ניגבתי את הדמעות, אנשים האטו לידי והסתכלו בלי להבין למה אני בוכה ליד השוקולדים. שילמתי וחזרתי הביתה. המקרר מלא.
לצפיה ב-'כל כך עצוב, איך הזכרונות מכים ללא רחמים באמצע החיים.'
כל כך עצוב, איך הזכרונות מכים ללא רחמים באמצע החיים.
30/08/2017 | 15:25
29
לצפיה ב-' מרגש. תודה על השיתוף. '
מרגש. תודה על השיתוף.
30/08/2017 | 22:15
17
לצפיה ב-'כואב '
כואב
30/08/2017 | 23:00
14
לצפיה ב-'הסטרו אבחנתית במחזור החזרת עוברים'
הסטרו אבחנתית במחזור החזרת עוברים
27/08/2017 | 16:10
11
139
הי לכולן ... הרבה זמן לא היתי פה ... היתי צריכה זמן להתרחק מהכל ... מזכירה - 3 הריונות בשנה האחרונה .. שניים עם דופק ואז נפסק. לאחר ההריון האחרון שנפסק שבוע 9 עברתי כמה מדורי גיהינום עם ציטוטק ולאחר מכן נשארה שארית. אני מטופלת של בר חווה והוא המליץ לא לחכות למחזור וללכת ישר לשאיבה נוספת. אני בת 43 וכמעט וחצי ... שום דבר לא ממש מעודד בסיכויים שלי ... בקיצור מפה לשם החלטתי כן לחכות למחזור וטסתי לחופש בחול. הגיע מחזור בלי גושים ועכשיו התחלתי טיפול לקראת שאיבה נוספת. באולטרסאונדים לא ראו שארית. עושה היום הסטרו אבחנתי. שאלתי היא - האם מומלץ להחזיר עובר ממש לאחר הסטרו אבחנתי, ? בר חווה טוען שזה אפילו מועיל בעוד עמיתיו המכובדים טוענים שלא מחזירים באותו החודש וזה פוגע בסיכויי ההשתרשות. מה דעתכן ? נסיונכן?... תודה  
לצפיה ב-'לא מתמצאת באבחנתית'
לא מתמצאת באבחנתית
27/08/2017 | 21:29
3
73
ולא ברור לי איך מסתדרת היסטרו אבחנתית עם שאיבה באותו החודש. לא בטוחה אם בכלל מומלץ לעשות אבחנתית כשאת על הורמונים.
האמת היא שאני לא זוכרת אם את לוקחת הורמונים או עושה IVF טבעי/חצי טבעי.
אם מדובר על החזרת מוקפאים ובהנחה שההחזרה אחרי ההיסטרו, אז כנראה שאין בעיה ונדמה לי שקראתי בפורום פוריות על כמה שעשו את זה, לא זוכרת אם יצאו הריונות מסבבים כאלה.
לא מומלץ לבצע החזרה לפני היסטרו מפני שאז הנוזלים של ההיסטרו עלולים לדחוף את העוברים מחוץ לרחם ולהוביל להריון חוץ רחמי.
 
מחזיקה לך אצבעות להיסטרו תקינה ולשאיבה אחרונה שתוביל לידיים מלאות.
לצפיה ב-'תודה מרעישה. מה שלומך ?'
תודה מרעישה. מה שלומך ?
28/08/2017 | 08:11
2
54
עשיתי הסטרו אתמול שיצא תקין !!! לא האמנתי שהכל תקין והשארית העצומה עם הזרימה נעלמה.. לא יודעת או מבינה איך אבל העיקר שזה המצב ... גולדשמיט אמר שאין בעיה להחזיר אחרי האבחנתית. אולי לא באותו יום אבל אין שום בעיה מעבר... הוא גם לא נגע או פצע כלום... רק נוזל השטיפה שאמר שתוך כמה שעות לא משפיע כבר. השאיבה לא תהיה לפני יום חמישי , ואם תהיה החזרה היא תהיה של בלסטו אז יש עוד זמן... מעולם לא שמחתי כמו אתמול שהרחם ריק ....;(...... אני כן עודה שאיבות עם הורמונים. אולם נאמר לי שאין בעיה לעשות את הבדיקה עד השאיבה ובכל מקרה אני בתחילת הסבב.. יום חמישי הרירית עוד היתה דקה. 
לצפיה ב-'שמחה לשמוע שיצא תקין'
שמחה לשמוע שיצא תקין
28/08/2017 | 11:44
1
72
וקראתי מלא דברים טובים על גולדשמיט, שמחה שעשית אצלו.
 
אמנם אני לא עוברת שאיבות, אבל גם אני החלטתי לחכות מחזור אחד כדי לטוס לחו"ל בראש שקט. הוסת התחילה במהלך החופשה ועכשיו אני חוזרת לנסיונות להרות בפעם השמינית והאחרונה.
 
בהצלחה בסבב והלוואי שיהיה בלסטו 
לצפיה ב-'מרעישה, אין לך מושג כמה אני מקווה שהפעם ה-8 תהיה שונה '
מרעישה, אין לך מושג כמה אני מקווה שהפעם ה-8 תהיה שונה
28/08/2017 | 22:23
47
שיהיה לנו רק טוב....
לצפיה ב-'הייתי סומכת על בר חווה'
הייתי סומכת על בר חווה
27/08/2017 | 21:47
4
78
הוא לא היה אומר לך משהו כזה בלי ניסיון חיובי עם הדבר...
בהצלחה רבה!
מחזיקה לך אצבעות
לצפיה ב-'צומבה יש לך גם כל האצבעות שלי !'
צומבה יש לך גם כל האצבעות שלי !
27/08/2017 | 22:24
1
65
הלוואי הלוואי שתזכי לעבור לפורום השני ולעולם לא לחזור לכאן שוב (חןץ מבהודעות העידוד של שירה על לידות שמחות)
לצפיה ב-'תודה יקירה ! וככ שמחה עבורך שראיתי שאת עוד בפ'
תודה יקירה ! וככ שמחה עבורך שראיתי שאת עוד בפ
28/08/2017 | 08:15
64
בפורום השני ובשבוע ככ מתקדם .. מעודד מאוד 
לצפיה ב-'אצל בר חווה לאחרונה בעיות רבות...'
אצל בר חווה לאחרונה בעיות רבות...
28/08/2017 | 08:14
1
94
הוא בכלל לא עוקב כמו שצריך, יש שם בלבול נוראי ... אני זו שבכלל ביקשה שיבדקו אם השארית עוד שם...אני זו שביקשה הסטרו ... באמת שיש שם בשנה האחרונה בעיה שאני בטוחה שעולה ללא מעט נשים בפספוסים... לא יודעת אם אצלי לא.... בכל מקרה שאלתי גם את מי שביצע את הבדיקה ולאחר שראיתי שהבדיקה עברה חלק לגמרי ובלי שום פציעה של הרירית , אני רגועה 
לצפיה ב-'אוי..'
אוי..
28/08/2017 | 08:32
62
אני גם עברתי את הבדיקה בלי בעיות (חוץ מזה שהיא לא הייתה לי נעימה במיוחד... אבל לא השפיע לאח"כ, רק הבדיקה עצמה כאבה לי).
לצפיה ב-'סליחה על המענה המאוחר- '
סליחה על המענה המאוחר-
01/09/2017 | 15:18
1
26
אין לי כל ידע לגבי שאלתך, אך בכל זאת- היה חשוב לי להתייחס כדי לאחל בהצלחה. הלוואי הלוואי הלוואי והסטטיסטיקה תהיה לטובתך. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה שירה יקרה '
תודה שירה יקרה
02/09/2017 | 00:05
8
לצפיה ב-'קבוצת תמיכה וטיפול לנשים שחוו אובדן הריון /לידה שקטה'
קבוצת תמיכה וטיפול לנשים שחוו אובדן הריון /לידה שקטה
28/08/2017 | 15:36
137
הי לכולן.
קודם כל חשוב לי לציין שאני מפרסמת כאן את הקבוצה באישורה של שירה.
בחודש אוקטובר תיפתח  בקריית חיים קבוצת תמיכה וטיפול לנשים שחוו אובדן הריון/לידה שקטה.
הקבוצה תימשך למשך 12 מפגשים, אחת לשבוע.  באחד הימים בשעות הערב או  בימי שישי בבוקר.
קבוצה אינטימית ומצומצמת  ( עד 6 נשים) שמטרתה לאפשר תמיכה, ליווי ועיבוד של התחושות והרגשות האישיים  והמשותפים בתוך ההתמודדות עם האובדן והשלכותיו .
אחת החוויות המרכזיות שנשים מדברות עליה במהלך ולאחר הקבוצה היא התחושה שבקבוצה ניתן לדבר על הכל, להיות ביחד בצורה שלעתים רבות אינה מתאפשרת לצערי במקומות וקשרים אחרים.
לכל שאלה ולפרטים נוספים מוזמנות ליצור עימי קשר בנייד או במייל.
מאחלת לכולן רק טוב , בריאות וידיים מלאות במהרה
רינת ורדי- עו"ס קלינית, מטפלת פרטנית וקבוצתית בנשים.
0546-878484
לצפיה ב-'נסיונות כושלים לאחר הפלה'
נסיונות כושלים לאחר הפלה
27/08/2017 | 13:11
10
177
היי,
עברתי גרידה לפני מספר חודשים, מאז כבר עברתי 3 מחזורים ולא הצלחתי להיקלט. 
אני יודעת שזה מעט זמן אבל ב 3 הריונות האחרונים נקלטתי בחודש הראשון, ופתאום מרגיש לי כאילו משהו בגרידה אולי השפיע לי על הפוריות או בכלל על הרחם...
לאחר הגרידה הייתי אצל הרופא לבדיקה והוא אמר שלא נשארו שאריות והרירית תקינה.
אשמח לשמוע קצת מניסיון שלכן ואולי איזה בדיקות כדאי לי לבקש כי לא בא לי להמתין שנה כמו שהרופאים דורשים לפני שהם מפנים לבדיקות.
לצפיה ב-'מבינה אותך ..'
מבינה אותך ..
27/08/2017 | 16:05
7
83
למרות ש-3 חודשים ממש לא מעיד על בעיה כלשהי .. בלי קשר, אם לא עשית הסטרו אבחנתית לאחר הגרידא אולי שווה לשקול. מאחלת לך מכל הלב הריון תקין ומלא ....
לצפיה ב-'תודה. האם לאחר כל גרידה מומלץ לבצע את הסטרו אבחנתית?'
תודה. האם לאחר כל גרידה מומלץ לבצע את הסטרו אבחנתית?
28/08/2017 | 00:20
6
51
די ברור לי שכאשר אבקש מהרופא הוא ידחה אותי ויגיד לי ש 3 חודשים זה מעט מדי. הוא גם עשה אולטרסאונד ואמר שהכל תקין והרחם נקי. מתלבטת אם בכל זאת ללכת לרופא ולבקש את זה כבר מעכשיו או באמת להמתין קצת. כי לפי מה שהבנתי זאת לא בדיקה הכי נעימה שיש...
לצפיה ב-'אני עשיתי הסטרו אבחנתי אחרי כל גרידא'
אני עשיתי הסטרו אבחנתי אחרי כל גרידא
28/08/2017 | 08:05
3
63
לא בטוחה שצריך אבל לא רציתי להמשיך בלי שיודעת בוודאות ... אתמול עשיתי בדיוק הסטרו אבחנתי באופן פרטי אצל דר חן גולדשמיט. לא הרגשתי כלום (!!). אם בעבר אצל הרופא שלי היה לא נעים מעט, האלוך הזה , לא הרגשתי פשוט כלום. בכלל ! עלה פחות מ-1000 שח ויש לדעתי החזר מהמושלם או אם יש לך ביטוח פרטי. אני אישית היתי עושה , רק כדי לדעת שלפחות בגזרה הזו הכל תקין. בהצלחה יקירה!
לצפיה ב-'האמת שחשבתי ללכת לייעוץ אצל רופא פרטי, ממליצה על גולדשמיט?'
האמת שחשבתי ללכת לייעוץ אצל רופא פרטי, ממליצה על גולדשמיט?
28/08/2017 | 11:29
2
43
ואיפה הוא מקבל? אני מעוניינת ללכת לרופא פרטי שייעשה קודם כל אולטרסאונד יסודי ובהתאם ימליץ לי על הסטרו. בדרך כלל רופאים פרטיים יותר לוקחים ברצינות את החששות שלנו מאשר רופא של הקופה שיגיד לי שאני סתם היסטרית, אבל אני מכירה את הגוף שלי ומרגישה שמשהו פה לא חזר לעצמו מאז הגרידה. לא בא לי לחכות חצי שנה ואז שיתחילו לבדוק, שיבדקו מעכשיו מבחינתי (גם אם יגידו שהכל תקין לפחות זה ירגיע אותי).
לצפיה ב-'בהחלט ממליצה ללכת אליו'
בהחלט ממליצה ללכת אליו
28/08/2017 | 11:37
1
29
הוא עדין ונעים וכן חשוב לדעתי לעשות הסטרו. לא יודעת לגבי אולטרסאונד, אולם בהסטרו רואים דברים ש אולטרסאונד לא רואה ... הוא מקבל במרכז נארא ז'בוטינסקי 155 רמת גן. אותי קיבלו מהיום להיום כי היה דחוף. 
המזכירה לקביעת תור-052-4822880
אם לא עונים שלחי הודעה. עדכני ובהצלחה ...;)
לצפיה ב-'תודה רבה, אקבע תור אליו '
תודה רבה, אקבע תור אליו
28/08/2017 | 12:39
7
לצפיה ב-'אני לא עשיתי אבחנתית מעולם'
אני לא עשיתי אבחנתית מעולם
28/08/2017 | 11:52
1
51
ועברתי 6 הפלות, מתוכן ב-3 הפלות היו שאריות שהצריכו פרוצדורה פולשנית נוספת, כך שלעניות דעתי אין המלצה גורפת לבצע היסטרו אבחנתית אחרי כל גרידה.
 
בהמשך השרשור כתבת שאת מרגישה שמשהו לא בסדר, במקרה כזה אני הייתי הולכת אל גולדשמיט או אל מומחה אחר בהיסטרוסקופיה ומבצעת את הבדיקה באופן פרטי.
לצפיה ב-'זאת לא הרגשה פיזית, סתם תחושה שכזאת בעקבות הכישלונות להיקלט'
זאת לא הרגשה פיזית, סתם תחושה שכזאת בעקבות הכישלונות להיקלט
28/08/2017 | 12:38
33
אני יודעת לזהות ביוץ לפי כאבים ובאמת 14 יום אחר כך אני מקבל וסת, מוזר לי שב 3 הריונות הצלחתי להיקלט בניסיון הראשון וכעת לא מצליחה כבר 3 פעמים. בגלל זה יש לי חששות שמשהו לא תקין. אולי הורמונלית... אין לדעת. אקבע לד"ר גולדשמיט ונראה מה הוא אומר. תודה על העצות
לצפיה ב-'חודש לגוף הוא לא חודש לנפש...'
חודש לגוף הוא לא חודש לנפש...
28/08/2017 | 10:25
1
59
עבור הנפש כל חודש מטלטל, אבל רוצה לעודד ששלושה חודשים לגוף הם זמן סביר. מאחלת לך כמובן, שבקרוב תזכי להריון תקין ולאושר רב במועד.
לצפיה ב-'תודה על העידוד! בהחלט כל חודש מטלטל מחדש'
תודה על העידוד! בהחלט כל חודש מטלטל מחדש
28/08/2017 | 11:24
12
לצפיה ב-'זהו זה...'
זהו זה...
28/08/2017 | 10:48
1
193
היום באופן רשמי הייתה בדיקת האולטרבאונד המכריעה
וראינו שהדופק האיטי פסק...עובר חמוד שתואם לשבוע 6 ושלושה ימים ללא דופק.
קצת עצוב לי כי קיוויתי שיהיה נס ונראה אותו היום גדול וחי.
עכשיו רק צריך לתאם תור לגרידה מקווה שייתנו לי תור מהיר ונסיים את הסיפור הזה כבר.
מפחיד אותי איך ארגיש כשאתעורר מההרדמה...הדימומים לא מפחידים אותי אבל מה עם הלב?!
מאחלת לכולנו ימים אופטימיים וטובים...
לצפיה ב-'רכבת ההרים עצרה'
רכבת ההרים עצרה
28/08/2017 | 12:09
97
הפעם האחרונה שהייתי במצב כזה היתה לפני 8 חודשים. רכבת ההרים שלי עצרה אחרי שבוע וחצי שבו עברתי 4 בדיקות, שבוע וחצי שבו נפשי נקרעה בין התקווה הקלושה לבין הדימום והדופק האיטי והעובר הקטן שכמעט ולא גדל בין הבדיקות.
וכשהגעתי לרופא שלי וראינו שאין דופק, משהו בי נרגע. התכוננתי לרגע הזה ודמיינתי אותו כל כך הרבה פעמים, אז ברגע האמת לא הופתעתי שזהו ונגמר.
 
כשתתעוררי מההרדמה, וכשהלב יימחץ ויישבר, את תכאבי ותתאבלי ותבכי, כי באבל אין דרכי קיצור.
ואנחנו נלך איתך בדרך, ונהיה אוזן לספר לה את הכאב, ונהיה כתף להשעין עליה את הראש, ונהיה כאן כדי לנגב את דמעותייך.
אנחנו כאן, איתך.
 
לצפיה ב-' שרשור ממים'
שרשור ממים
26/08/2017 | 19:50
10
200
בשנה האחרונה אני מנסחת בראש את חוויות האובדנים שלי באמצעות ממים.
ממים בעברית אני לוקחת מקבוצת ממים שאני חברה בה בפייסבוק ומוסיפה כיתוב באמצעות אפליקציית Meme generator שמכילה באופן מובנה רק ממים באנגלית. חיבור תמונות אני מבצעת באמצעות Collage maker.
 
מזמינה אתכן להצטרף אליי לשרשור ממים, ואם הוא יהיה מוצלח נוכל להפוך אותו לפינה קבועה בפורום.
לצפיה ב-'ההפלה השלישית שלי'
ההפלה השלישית שלי
26/08/2017 | 19:52
3
222
היתה להיט 
לצפיה ב-'שבועיים אחרי הגרידה'
שבועיים אחרי הגרידה
26/08/2017 | 19:53
2
197
התגלתה שארית
לצפיה ב-'איך עושים כאן לייק, בבקשה?'
איך עושים כאן לייק, בבקשה?
26/08/2017 | 22:58
1
95
מותר להגיב למם שלא באמצעות מם ;) ?
לצפיה ב-' פה אין חוקים'
פה אין חוקים
27/08/2017 | 11:04
81
הבעיה שלי עם פייסבוק והממים הללו, היא שאני לא רוצה לחשוף את הדברים מהפרופיל האמיתי שלי, ואין לי כוח להתחיל להתעסק עם פרופיל פיקטיבי.
אז מהפרופיל האמיתי אני מפרסמת ממים שלא קשורים לאובדן, ואחרי המון מחשבה איפה לפרסם ממים של אובדן, החלטתי שכאן זה המקום הכי נכון עבורי.
אם שרשור כזה יאפשר גם לאחרות ליצור ממים שהן לא רוצות לפרסם מהפרופיל האמיתי שלהן, הרווח הוא של כולנו.
בהמשך לדבריה של שירה, הומור שחור הוא דרך נהדרת לפרוק את הכאב, וממים הם אחלה דרך ליצירת הומור שחור.
לצפיה ב-'לא חשבתי שרחם ריק ישמח אותי כל כך'
לא חשבתי שרחם ריק ישמח אותי כל כך
26/08/2017 | 19:57
173
לצפיה ב-'יותר מדי הפלות'
יותר מדי הפלות
26/08/2017 | 19:58
1
157
לצפיה ב-'מעולה, מרעישה! תודה על הפינה החדשה-'
מעולה, מרעישה! תודה על הפינה החדשה-
26/08/2017 | 20:14
91
אין כמו הומור שחור כדי להתמודד עם החרא. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה שהזכרת לי שעמוק בפנים אני עדיין מצחיקה'
תודה שהזכרת לי שעמוק בפנים אני עדיין מצחיקה
27/08/2017 | 06:39
2
148
לצפיה ב-'נפלא! איזו יצירתיות!'
נפלא! איזו יצירתיות!
27/08/2017 | 08:20
25
לצפיה ב-'לגמרי מצחיקה'
לגמרי מצחיקה
27/08/2017 | 11:48
94
והמם מדויק וקולע למצבך.
תעדכני אותנו אחרי הבדיקה הבאה?

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ