לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'הפלות וכל השאר..'
הפלות וכל השאר..
13/03/2017 | 23:04
4
160
חייבת לפרוק אני מרגישה כל כך כעוסה על כל המערכת הרפואית!! לא מספיק אישה אחרי הפלה גם צריך לחכות עד לסיום הבירור ואסור להיכנס להריון עד אז וגם מציעים לך תורים ליולי ותשובה עוד חודשיים (יעוץ גנטי)אחרי מה הם חושבים לעצמם?!?!? למזלי הטוב יש לנו מכרים בבית החולים אז התור מיולי הפך לעוד שבוע... כמה חשוב פרוטקציה במדינה הזאת!! פשוט מעצבן אותי עבור אותן נשים שלא מכירים אף אחד ויצרכו לחכות לתור המיוחל!! זהו פרקתי סליחה ..
לצפיה ב-'באמת מעצבן ועצוב מאוד!!!'
באמת מעצבן ועצוב מאוד!!!
14/03/2017 | 12:13
21
לצפיה ב-'מבינה את התסכול, אבל- '
מבינה את התסכול, אבל-
14/03/2017 | 22:36
2
57
יש גם אופציה לבדיקות באופן פרטי. אני זוכרת שאת בדיקת הקריוטיפ עשיתי באופן פרטי (בזמנו- בעלות של מעט מעל 1000 ש"ח), כי במסגרת הקופה זה היה לוקח חצי שנה, ובפרטי- קיבלתי תור תוך שבוע, ותשובות תוך חודש...
היו כמובן עלויות נוספות, לא מועטות, כי היו כל מיני בדיקות שהקופה השתתפה, אבל לא במלוא הסכום. הוצאתי על הבדיקות כמה אלפי שקלים במצטבר (זה כלל גם חוות דעת של מספר רופאים ותשלום באופן פרטי עבור היעוץ).
 
שוב- אם אני זוכרת נכון את הסיפור שלך, לא בטוח בכלל שיש המלצה רפואית לבצע את כל הבירורים. אבל זו בחירה שלך, ואני מאחלת לך שתבצעי את הבדיקות מהר ככל האפשר, כדי שאפשר יהיה להמשיך הלאה.
 
ואם את כבר מחפשת על מי לכעוס- זה לא על המכונים של היעוץ הגנטי או על בתי החולים, אלא על התעדוף האוילי שיש במדינה הזו, שבה לא נותנים תקציבים ראויים למשרד הבריאות. אין תקציבים, אין תקנים, יש תפוסה של 150 אחוז בבתי החולים (אולי הגזמתי. לא יודעת מספר מדויק), הצוותים הרפואיים קורסים, וגם מי שזקוק לתור מהיר- עלול למצוא עצמו מחכה ומחכה ומחכה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'מגיבה..'
מגיבה..
18/03/2017 | 19:06
1
12
נכון כל הברוקרטיה מתחילה למעלה ובסופו של דבר מגיע לדבר כל כך רגיש כמו רפואה! אז כן לא רוצים לתת לי אישור לבדיקות של היעוץ הגנטי (עלותם 2600 לי ולבעלי) הלכתי ליעוץ הזה לא על דעת עצמי זה הפרופ שמטפל בי במרפאה להפלות חוזרות שלח אותי.. אז אני עושה הכל ויעשה הכל אם יש סיכוי קטן שההריון הבא יגמר בתינוק בריא ושלם ואמא בריאה . וכמובן מאחלת לכולן את זה כאן
לצפיה ב-''
18/03/2017 | 20:31
4
לצפיה ב-'אוטוטו חודש אחרי...'
אוטוטו חודש אחרי...
14/03/2017 | 16:14
3
168
אני מחפשת מטפלת והגעתי למישהי שהיא רפלקסולוגית ובעלת הסמכה לטיפול בשיטת BOT.
ממה שאני קוראת מדובר בתרפיה לקראת לידה למרות שהיה כתוב כי זה גם תמיכה לנשים אחרי אובדן הריון..
מישהי מכירה? ממליצה?
לצפיה ב-'אני לא מכירה, אבל '
אני לא מכירה, אבל
14/03/2017 | 18:10
2
63
יכולה לומר לך מניסיוני כמטפלת וכמטופלת, שהדברים הכי חשובים בטיפול הם הכימיה בין המטפל למטופל, רמת החיבור הבין-אישי ורמת החיבור לכלים הטיפוליים ולסגנון הטיפול.
לגבי כל מטפלת שתגיעי אליה, הייתי ממליצה לך לשוחח טלפונית ולהתרשם, לשאול על הניסיון בתחום הספציפי, ופשוט לנסות לראות אם היא תהיה מתאימה עבורך.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'היא הרביעית שדיברתי איתה..ובאמת הרגשתי יותר בנוח'
היא הרביעית שדיברתי איתה..ובאמת הרגשתי יותר בנוח
14/03/2017 | 18:25
1
58
גם לא כולן עסקו ספציפית בתחום של אובדן ולדבריה היא כן.. אני מקווה שהיא אכן תוכל לתמוך בי..
לצפיה ב-'או. קיי- נראה שאת בהחלט בודקת היטב את השטח,'
או. קיי- נראה שאת בהחלט בודקת היטב את השטח,
14/03/2017 | 22:24
41
אני מתארת לעצמי שאת מתחברת לרפלקסולוגיה, שכן את בוחרת במטפלת מתחום זה. כפי שכתבתי, מאוד חשוב להתחבר לדרך הטיפול, כמו גם למטפלת.
אודה לעדכונים נוספים, אם יהיו לך.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-' מבקשים המלצה לפסיכולוגית (לאחר לידה שקטה)'
מבקשים המלצה לפסיכולוגית (לאחר לידה שקטה)
11/03/2017 | 18:03
9
324
כתבתי כאן לפני מספר חודשים. אנחנו לאחר לידה שקטה לאחר הפסקת דופק בשבוע 38 (הריון תקין לגמרי).
יצרו איתי קשר מספר חברות בפורום, ועם אחת מהן אשתי בקשר. מודה לכולן מקרב לב..
 
מבקש המלצה על פסיכולוגית שמתמחה בעניין, בעדיפות מאזור המרכז (אנחנו בת"א).
 
אודה על מידע בפרטי.
תודה רבה ושבוע טוב..
לצפיה ב-'מישהי?...'
מישהי?...
13/03/2017 | 00:39
37
לצפיה ב-'כן, זוכרת אותך'
כן, זוכרת אותך
13/03/2017 | 14:01
2
121
יש שרשור המלצות בפורום.
כתוב במילות החיפוש למעלה מצד שמאל: "שרשור המלצות על מטפלות רגשיות בנושא אובדן הריון" ותגיע (זה מתאריך ה-30.12.16).
 
בהצלחה!
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה !!!'
תודה רבה !!!
13/03/2017 | 23:29
1
77
כשכתבתי את הפוסט היתה בעיה באתר וחיפושים לא העלו כלום..
שוב תודה !
לצפיה ב-'עכשיו מצאת את השרשור?'
עכשיו מצאת את השרשור?
14/03/2017 | 06:58
22
לצפיה ב-'שולחת בפרטי'
שולחת בפרטי
14/03/2017 | 20:10
1
14
לצפיה ב-'ממתין, תודה!'
ממתין, תודה!
14/03/2017 | 23:47
8
לצפיה ב-'מצטערת מאוד מאוד שעברתם ועוברים את הסיוט הזה '
מצטערת מאוד מאוד שעברתם ועוברים את הסיוט הזה
15/03/2017 | 11:06
1
80
גם אני עברתי לידה שקטה בשבוע 39 לפני 3.5 חודשים. באנו ללדת ואין דופק. אני ממש חיפשתי תמיכה מקצועית אחרי הלידה, ילדתי באיכילוב (אנחנו גם גרים בתל אביב). בלי שביקשתי הפנו אותי למרכז לבריאות הנפש (זה מחובר לבי"ח דנה, נכנסים מהצד של הנרייטה סולד, אין הרגשה של בית חולים או משהו כזה) שם יש יחידה שנקראת "נשים במעגל הפיריון". ד"ר גבי אייזנברג מנהלת את זה והיא רגישה ונעימה. עושים פגישה אחת איתה והיא "משדכת" לכם מטפלת. אנחנו קיבלנו מטפלת ממש גרועה ואחרי הרבה התעקשות וחודש של המתנה קיבלתי מישהי אחרת, עו"ס קלינית ואני נפגשת איתה כל שבוע. אם הלידה שלכם היתה באיכילוב אתם גם זכאים לזה ונדמה לי שזה לכל תושבי תל אביב בלי קשר איפה היתה הלידה, עם טופס 17 מהקופה שלכם. הטלפון שלהם 03-6974707. בגלל שבהתחלה קיבלנו מטפלת גרועה ביותר, בדקתי עוד אפשרויות ודיברתי עם ד"ר ורד בר שמנהלת את המרפאה שעוסקת באובדן הריון בתל השומר, היא הפנתה אותי לטיפול קבוצתי בתה"ש, לי זה לא כ"כ התאים אז לא בדקתי. היא עצמה לא מקבלת למה שנקרא "טיפול שיחתי" וההמלצה שלה אליי היתה שאם אני כבר בטיפול רגשי/נפשי כלשהו אז להמשיך אם המטפל/ת שכבר מוכר לי (ואני מוכרת לו) אבל אם אני מתחילה מהתחלה אז עדיף משמעותית מישהו/י עם ניסיון בנושא אובדן הריון. לא מצאתי מישהי כזו בפרטי, אז הלכתי בכל זאת למישהי שאין לה המון ניסיון בזה (הייתי ממש חייבת איזשהי עזרה, ולא היה לי כוחות כבר לעוד ועוד ניסיונות של אנשי מקצוע לא מוצלחים) והיתה לי איתה כימיה טובה ונפגשתי איתה כמה פעמים בזמן שהייתי ב"המתנה" שיחברו אותי עם מישהי נורמלית באיכילוב, ואז כשנתנו לי שם את העו"ס וראיתי שאיתה זה מוצלח, כבר עברתי אליה.
סליחה אם ההודעה יצאה קצת מבולבלת, מקווה שלא העמסתי יותר מדי מידע. אצלי היתה סאגה די מעייפת עד שהגעתי למישהי נורמלית בשירות הציבורי (לעומת 450 ש"ח לשעה אצל מישהי פרטית). אבל עכשיו שיש מישהי כזו ואני רואה אותה בקביעות זה באמת משמעותי ורק חבל שהדרך להגיע לזה כל כך מתישה.
 
לצפיה ב-'המון תודה! נבדוק..'
המון תודה! נבדוק..
15/03/2017 | 12:04
13
לצפיה ב-'וגם שולחת לך מסר'
וגם שולחת לך מסר
15/03/2017 | 11:26
12
לצפיה ב-'זקוקה למידע על ביצוע הפלה'
זקוקה למידע על ביצוע הפלה
12/03/2017 | 20:15
6
181
לאור בטא לא תקינה (סיכוי קלוש שבבדיקה ביום שלישי משהו ישתנה) ככל הנראה אדרש לעבור הפלה. אני בשבוע 5. תוך כמה זמן מרגע החלטה סופית על הריון לא תקין עושים את ההפלה? כיצד מתבצעת הפלה בשלב זה של ההריון כדורים או גרידה? תודה לעונות
לצפיה ב-'אני קצת מתקשה לענות...'
אני קצת מתקשה לענות...
12/03/2017 | 20:49
5
128
יהיה לי יותר קל לענות לאחר שתכתבי אם אכן ההריון לא תקין. מה זה אומר בטא לא תקינה? קשה לי לענות על משהו שהוא לא ודאי.
אצלי לא קבעו שההריונות לא תקינים לפי בטא, אלא לפי בדיקות אולטרסאונד.
אני ממליצה לחכות ולראות מה קורה בבדיקות הקרובות.
תעדכני אותנו, ואז נוכל לסייע לך יותר.
רק לסיבור האוזן, בשבוע כזה, שהוא מאוד מוקדם, הרבה פעמים ההפלה מתרחשת באופן טבעי ללא התערבויות.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'זה אומר ש..'
זה אומר ש..
12/03/2017 | 20:59
4
127
ארבעה ימים של דימום שפסקו ביום חמישי. מאתמול בערב כאבי חזקים מאוד בבטן תחתונה בצד ימין. לאור הכאבים הגעתי לרופא היום שלא ראה האולטרסאונד שק הריון ובהמשך קיבלנו בטא לא תקינה. ברביעי הבטא היתה 600 היום הבטא 1100. הרופא אמר שהסיכוי קלוש מאוד ובינתיים אני ממש סובלת מכאבים בבטן התחתונה..
לצפיה ב-'אויש....'
אויש....
13/03/2017 | 13:55
3
72
אכן נשמע בכיוון לא טוב. יכול להיות שאת בעיצומה של הפלה, אבל מצד שני, אני לא מבינה איך הבטא עולה...מציעה לך להגיע להמשך מעקב אצל הרופא מחר, אלא אם כן הכאבים הם נוראיים, ואז כדאי לגשת כבר היום.
 
תעדכני אותנו מה קורה איתך.
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'היום ביצעתי בדיקת בטא נוספת '
היום ביצעתי בדיקת בטא נוספת
13/03/2017 | 14:17
2
108
הבטא עלתה רק ב-100.
הרופא הורה להפסיק את הטיפול וככל הנראה אין צורך בהתערבות.
במידה וידרש שאני אקבל כדורים.
ידוע לך תוך כמה זמן הבטא אמורה להתאפס ותוך כמה זמן ניתן להתחיל מחזור IVF חדש?
לצפיה ב-'הבנתי-'
הבנתי-
13/03/2017 | 14:54
1
74
לאיזה טיפול את מתכוונת? טיפול של תמיכה?
 
לבטא לוקח זמן להתאפס. לא יודעת כמה זמן, כי מעולם לא בדקתי איפוס. תמיד הייתי מגיעה לבדיקת אולטרסאונד לאחר המחזור הראשון לאחר ההפלה, ואז היו רואים את מצב הרחם.
טיפולי פוריות- נראה לי הגיוני שמתחילים לאחר המחזור הראשון, אבל כדאי להתייעץ עם הרופא שאת מטופלת אצלו.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'ההריון הזה הוא תוצאה של טיפול IVF '
ההריון הזה הוא תוצאה של טיפול IVF
13/03/2017 | 15:28
75
קיבלתי תמיכת פרוגסטרון מאחר והוחזרו מוקפאים.
 
לצפיה ב-'הפורום נוסד לפני 15 שנה...מחשבות ואיחולים...'
הפורום נוסד לפני 15 שנה...מחשבות ואיחולים...
12/03/2017 | 12:18
2
147
שלום לכל חברות וחברי הפורום,
בחודש שעבר, פברואר 2002 לפני 15 שנה החל הפורום את פעילותו. כותב לכן/ם יעקב המכונה ״תמיד איתנו״ .  עקב הפסקת הריון בחודש שמיני עקב מום משמעותי שנתגלה במוח העובר,  אשתי ואני עברנו תקופה קשה ביותר במהלכה חשנו ללא מענה מצד הסובבים אותנו. גמלה בליבי החלטה ליצור מענה וכך הפורום החל לפעול תודות לנכונות של תפוז. היום אחרי 15 שנים בראש ובראשונה מעוניין להודות למנהלות הפורום ״אבדן הריון תמיכה״ ו״הריון לאחר אבדן ״ בהווה ובעבר לדורותיו על הנתינה והרצון לסייע, זה לא מובן מאליו וכרוך בהרבה מאמצים מצידן. בנוסף מעוניין לאחל לכל אחת ואחד מהחברות והחברים כאן שמי ייתן והרצונות, החלומות והתקוות יתממשו באושר גדול וכמה שפחות כאב, כי יש כאב, הרבה מאד כאב וצריך לתת לו מקום ולהתאבל. חש כי אף כי איננו מכירים אני חווים את אותה תחושה והפורום מהווה מקום ראוי ומלא בנתינה הדדית ותקוותי כי תמיד האווירה תמשיך להיות אמיתית ומכילה כפי שהיה עד כה. ממני, יעקב (תמיד איתנו)
לצפיה ב-'תודה על הברכות'
תודה על הברכות
12/03/2017 | 20:45
57
אני אוהבת יוזמה, ואני אוהבת עוד יותר יוזמה למען האחר, ועוד יותר- אני אוהבת יוזמה מתוך כאב למען סיוע לעצמנו ולאחר.
מצטרפת אליך לאיחולים לכל באות ובאי הפורום.
 
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה '
תודה
12/03/2017 | 21:48
13
לצפיה ב-'האם באמת לא יכלו להציל את ההריון?'
האם באמת לא יכלו להציל את ההריון?
11/03/2017 | 23:58
2
232
כפי שסיפרתי בהודעה נפרדת איבדתי את העובר שלי השבוע בשבוע 11. בערב כשהתחילו ההתכווצויות וגם מעט דימום עליתי למיון. שם נצפו דופק ותנועות ושוחררתי הביתה. למחרת התעוררתי לצירים ממש. ציר לדקה. בצהריים צלצלתי למיון לשאול אולי אפשר לחזק איכשהו את הרחם עם נרות או זריקות כמו ששמעתי מחברות אבל האחות ענתה לי ש"היום כבר לא נותנים את זה". זה נכון? אם העובר כמה שעות לפני נפילתו עוד הרגיש טוב. התנועע והדופק היה מצוין אז אולי באמת הבעיה היתה ברחם. חברות סיפרו לי שקיבלו תמיכה לרחם אפילו בשבועות 5-6.  מישהי חוותה דבר כזה ויכולה לספר לי כדי לדעת אם חלילה בהריון הבא זה שוב קורה אולי כדאי לי להתרחק מאותו בית חולים ולחפש מקום מקצועי יותר?
לצפיה ב-'היי. קודם כל צר על האובדן שלך((('
היי. קודם כל צר על האובדן שלך(((
12/03/2017 | 07:55
147
אני הייתי מואשפזת בשבוע 11. הייה לי דימום מטורף בגלל ההמטומה.
ולא נתנו לי שום דבר למנוע את זה. הייה פשוט סיוט. כל יום דימום ובדיקת דופק. ביקשתי שיתנו לי משהו... ולא התנו לי כלום..הרופאים בכלל לא היתייחסו לזה
(אבל קיבלתי משבוע 0 נרות פרוגסטרון בגלל שהריון אחרי ivf) אמרו לי שבשבוע כזה אי אפשר למנוע הפלה. הרופאה אחת בכלל התעצבנה עליי שאני לחוצה...הייתי בשוק. הסבירו לי אם עובר לא יחזיק אז הוא לא תקין. ההריון החזיק. וכשהלכתי לרופאת משפחה שלי היא אמרה לי שרופאים באמת לא נלחמים על הריון עד שבוע 13-14 בגלל חשש למומים. שבדרכך כלל בשבועות האלו העוברים הלא טובים נופלים.
אולי יש בזה משהו כי אז הריון החזיק אבל בשבוע מתקדם התגלה מום קשה בעובר. ונאלצתי לעבור לידה שקטה. אז עדיף
שהייתה לי הפלה אז בשבוע 11-12...

מאחלת לך שהריון הבא יגיע בקרוב ויהיה בריא ותקין ויסתיים בידיים מלאות!
לצפיה ב-'נכון, באמת לא יכלו להציל את ההריון-'
נכון, באמת לא יכלו להציל את ההריון-
12/03/2017 | 08:52
163
המסקנה שלך ש"העובר הרגיש טוב" היא לאו דווקא נכונה. רוב ההפלות בשבועות הללו נגרמות כתוצאה מעוברים לא תקינים. החרבות שלך שקיבלו תמיכה לרחם- אינני יודעת מה היתה הסיבה, אבל הרבה פעמים מטופלות פוריות מקבלות תמיכה, די סתם כך, ליתר ביטחון, ולאו דווקא כי יש בעיה....גם במקרים של הפלות חוזרות לפעמים נותנים תמיכה של פרוגסטרון, שוב- כמשהו אמפירי ולא כמשהו שיציל הריון לא תקין.
 
לא נראה לי שיש בעיה בהתנהלות בית החולים. אין מה לעשות עם הפלות בשבועות כאלו, וגם עדיף לא להתערב, כי אי אפשר להתערב, וכי לרוב, העוברים פשוט אינם תקינים (זה שחשבת שזה מראה מושלם, עוד לא אומר שלא היו מומים משמעותיים שלא איפשרו המשך התפתחות העובר).
 
ממליצה לא להכניס לעצמך מחשבות לגבי "בעיה ברחם", אלא להבין שהפלות בשליש הראשון קורות באופן מאוד תדיר- אחד מתוך 5 הריונות (!!!), ושאי אפשר היה למנוע בצורה כזו או אחרת את ההפלה.
 
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'בעיה חדשה בלמינריות אמרו שיש שליה נמוכה'
בעיה חדשה בלמינריות אמרו שיש שליה נמוכה
11/03/2017 | 16:46
5
96
באזור הצלקת . זה מסבך יותר אפילו. האם מישהי שמעה על זה. מה המשמעות? הרופאה הצעירה לא ידעה להסביר. אמרה שרק המנתח צריך לדעת על זה. חוץ מזה הלמינריות כאבו מאוד. 11 סהכ. הסבירו על כל הסכנות ועל מנות הדם שמכינים לי. לא יודעת מה לחשוב כבר.
לצפיה ב-'לא יודעת לגבי השיליה הנמוכה-'
לא יודעת לגבי השיליה הנמוכה-
11/03/2017 | 20:08
55
אבל טוב שאת כבר אחרי הלמינריות. מקווה שאת לא סובלת עכשיו יותר מדי...
אם הרופאה אמרה שהמנתח צריך לדעת, אז שידע. כלומר- אני מתארת לעצמי שזה כתוב בתיק הרפואי שלך, אבל תדאגי להעברת האינפורמציה לרופא.
 
ממליצה לך לא להתעסק כעת בסכנות ובמנות הדם שמכינים לך. מתפקידם לידע אותך, כי מדובר בניתוח...ומתפקידך להגיע מחוזקת לקראת המשך הפרוצדורה.
מקווה שמחר תהיי כבר אחרי, ותראי שלא היה צורך בשום מנת דם.
 
היכן את עוברת את הפרוצדורה, והאם ביררת לגבי תל השומר? (כל אינפורמציה חשובה לי כמנהלת הפורום, כדי לסייע בעתיד לבנות אחרות).
 
חזקי ואימצי ותעדכני אותנו בכל דבר,
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'גם אני לא מבינה בזה'
גם אני לא מבינה בזה
11/03/2017 | 20:53
40
אבל מאחלת לך שיעבור בשלום 
לצפיה ב-'את כבר אחרי? אנא עדכני בשלומך'
את כבר אחרי? אנא עדכני בשלומך
14/03/2017 | 22:28
3
לצפיה ב-'היי שירה'
היי שירה
15/03/2017 | 08:21
1
20
אני אחרי. עבר יחסית סביר. הבעיה העקרית זה הריקנות והדכאון שאחרי וגם החלב שלא מתייבש. בבית חולים אמרו שלא יהיה חלב בשבוע 21 ולא נותנים כדורים בגלל תופעות לוואי והאמנתי להם בתמימותי כי פעם קודמת בשבוע 16 לא היה. ועכשיו אני סובלת עם גודש, כרוב מרווה וכל אלה. אם יש למישהי עצה אשמח.
לצפיה ב-'טוב לדעת שאת אחרי'
טוב לדעת שאת אחרי
15/03/2017 | 15:41
16
לגבי החלב, גם לי נאמר שבשבוע 21 לא יהיה, אבל היה.
3 ימים אחרי הלידה השקטה דאגתי למרשם לדוסטינקס. אלו אותם הכדורים שניתנים למניעת ייצור החלב, אבל אופן הנטילה שונה (חצי כדור כל 12 שעות).
יש טענות מנוגדות לגבי ללבוש חזיות לוחצות או לא ללבוש חזיות בכלל.
אצלי כרוב לא עבד.
 
משתתפת בצערך על האובדן ועל הקושי הנלווה והמיותר כל כך של הגודש.
לצפיה ב-'מופע לנשים על לידה שקטה, טראומה וצמיחה לאחר אובדן- בירושלים'
מופע לנשים על לידה שקטה, טראומה וצמיחה לאחר אובדן- בירושלים
10/03/2017 | 01:35
4
89
שלום יקרות.
הייתי חברת פורום לפני כמה שנים, מאז עברתי הרבה דברים... בין השאר, אני מעלה מופע בימים אלה על החוויות הקשות שלנו כנשים- טראומה, אבל וקושי עם ההתמודדות החברתית היומיומית ממש. אני שרה ומשחקת בו סיטואציות מהחיים שלנו כנשים שאיבדו הריון, מספרת בו את הסיפור שלי שהוא בעצם סיפור דומה מאוד לסיפורן של נשים רבות (גם אם לא בפרטים מדויקים- במשמעויות ובנפש עמוק פנימה בוודאי שרב המשותף)
 
מזמינה אתכן לצפות בקטעים מתוך המופע, מצרפת פה סרטון קצר,
וכמובן מזמינה אתכן להגיע למופע שיתקיים בירושלים.
יום רביעי 29.3, ב בניסן, בשעה 20:00 
במרכז להריון ולידה "עושים חיים", הרצוג 105 ירושלים.
מחיר כרטיס- 55 ש"ח בהרשמה מוקדמת בקישור- https://docs.google.com/forms/d/1JR3tvwYFrXidxkrszlSC-bfiRff7te80ztou77hFiMA/viewform?edit_requested=true
(יכול להיות שבעמוד הראשון המופע לא מופיע אבל לאחר מילוי הפרטים ניתן לראות אותו בתכנית המקום).
 
[כן. אני יודעת. זו קליניקה של הריון ולידה והנקה... הכאב הכי גדול שלנו מסתובב שם בדיוק... למה שנבוא לשם?! ועוד אחרי לידה שקטה.... ובכן, אני חושבת שלידה שקטה זה חלק מהחיים. וחלק מהריונות ולידות. וכדי למצב אותה במרכז כחלק בלתי נפרד מהחיים אני מופיעה בתוך מרכז שמלווה נשים במגוון הריונות ולידות. כולל לידות שקטות. כי זה חלק מהחיים ואי אפשר להתכחש לזה. בתקווה שזה פחות יכאיב לכן אם תלכו בתחושה הזו: אנחנו נכנסות לקונצנזוס. מותר לנו להיות חלק מההריונות והלידות ולהפסיק להתחבא. זה כואב, אבל זה ממש שם. זו גם לידה. והיה שם תינוק.]
 
ניתן לבטל עד 3 ימים לפני האירוע.
מספר המקומות מוגבל!
אפשר לראות קטעים מהמופע בדף הפייסבוק שלי-
https://www.facebook.com/profile.php?id=100009333955459
מוזמנות באהבה!
 
 
 
על המופע:
 
המופע "להיוולד מחדש" מספר סיפור אישי שהוא סיפורן של נשים רבות שעוברות לידה שקטה. ההתמודדות הכואבת היא לרוב שקטה גם לאחר האירוע הטראומטי. לחברה קשה להכיל, והאישה עוברת תהליך עמוק וקשה של טראומה, אובדן תנוק שהיה אמור להיות לה, אבל שקשה להכיר בו, לעיתים דיכאון ואף פוסט טראומה.
במופע אנו עוברת מסע- דרך כאב האובדן אל הכרה ביכולות והבחירות שבדרך.

אני מזמינה אתכן, נשים יקרות, לשיר יחד שירים ישראליים שקשורים למסע הזה, לכאוב דרכם, אך גם לקבל חיבוק אוהב ושיתוף בתוך מעגל נשי רך ותומך.

המופע מיועד לכל אישה, בהבנה שכולנו עוברות טלטלות וקשיים, אובדנים וכאבים, והמציאות מובילה אותנו קדימה כמעט בלי לעצור ולאפשר לעצמינו לעבור דרך הכאב- ולקבל כוחות דווקא מתוכו.
 
 
לצפיה ב-'תודה שפרסמת כאן. מופע חשוב ומרגש'
תודה שפרסמת כאן. מופע חשוב ומרגש
10/03/2017 | 08:15
2
5
לצפיה ב-'תודה רבה שירה. הערכתי שלוחה אלייך על עשייתך הברוכה למעננו'
תודה רבה שירה. הערכתי שלוחה אלייך על עשייתך הברוכה למעננו
11/03/2017 | 19:57
1
38
בכזו רגישות ועדינות.
כל הכבוד לך.
שיהיה לך נחת ושמחה בחייך.
כל טוב,
ציפי
לצפיה ב-'ריגשת אותי מאוד. תודה מקרב לב'
ריגשת אותי מאוד. תודה מקרב לב
11/03/2017 | 20:00
5
לצפיה ב-'המופע נדחה. סליחה ממי שרצתה להגיע ותודה על המלים החמות.'
המופע נדחה. סליחה ממי שרצתה להגיע ותודה על המלים החמות.
19/03/2017 | 21:38
7
על פרטי המופע הבא- אעדכן.
 
אפשר להתעדכן בעמוד הפייסבוק שלי ישירות-
 
ניתן להזמין מופעים לאזור מגוריכן.
 
פרטים בפלאייר המצורף.
 
תודה
לצפיה ב-'אסף הרופא או תל השומר לגרידה מאוחרת'
אסף הרופא או תל השומר לגרידה מאוחרת
10/03/2017 | 17:26
5
70
לצפיה ב-'מנסה לעזור-'
מנסה לעזור-
10/03/2017 | 18:09
3
85
בזמנו עברתי את הגרידה המאוחרת באסף הרופא, והם היו מאוד מקצועיים ואמפטיים.
האם בתל השומר מבצעים גרידות בשלבים מאוחרים? זה חדש עבורי. האם האינפורמציה שקיבלת מדויקת?, כי עד כמה שידוע לי, רק באסף הרופא ובקפלן מבצעים. שמעתי מילים מאוד חמות גם על קפלן.
מקווה מאוד שגם תל השומר הצטרפו לגרידות המאוחרות, כי זה יקל על התורים הארוכים והבלתי נסבלים.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'אני חוששת'
אני חוששת
10/03/2017 | 18:22
2
96
קראתי על הסיכונים בשבוע זה. אבל לצערי אינני יכולה לעבור לידה שקטה בגלל 2 קיסרי. את הגרידה הקודמת בשבוע מוקדם יותר עברתי באיכילוב והיה בסדר. אבל עכשיו זה יותר מסובך. תוכלי לפרט את התהליך
לצפיה ב-'כן, מפרטת-'
כן, מפרטת-
10/03/2017 | 23:05
1
80
קודם כל, גם אני עבתרי את הגרידה המאוחרת לאחר שני קיסריים, אז זה אפשרי.
ההליך הרפואי הוא כזה:
באים יום לפני הגרידה ומחדירים לך למינריות, שאלו אצות מיוחדות, שגורמות להרחבת צוואר הרחם, וזאת כדי למנוע פגיעה בו במהלך הגרידה.
לרוב, בנות הולכות לאחר מכן הביתה, סובלות מכאבי מחזור (התכווצויות של הרחם), לוקחות כדורים רגילים של שיכוך כאבים ובאות ביום למחרת.
את הגרידה עוברים בהרדמה מלאה. ללא כאבים- לא בזמן, ולא אחרי. מעט דימום ואי נעימות מקומית. מספר שבועות לאחר מכן צריך להיבדק בדיקת אולטרסאונד אצל הרופא/ה הגניקולוג/ית.
 
החדרת הלמינריות- סף הכאב משתנה מאישה לאישה. יש כאלו שזה לא מזיז להן כמעט, יש כאלו שכואב, אבל סביר, יש כאלו שמאוד כואב, ויש כמוני- שזה קטסטרופה עבורן.
כנ"ל לגבי הכאבים של התכווציות הרחם- יש כאלו שיש להן מעט כאבים, יש כאלו שיש כאבים ברמה יותר גבוהה, ויש כמוני- שממש סובלות מצירים. עד כדי כך שנשארתי באשפוז, וקיבלתי כמה שעות לוריד בן דוד של מורפיום. אבל היו צריכים להפסיק עם שיכוך הכאבים הנרקוטי, כי ביום למחרת הייתי צריכה לעבור את הגרידה בהרדמה מלאה. ולכן סבלתי מצירים קשים 12 שעות. זוועה. נכנסתי ראשונה על הבוקר, כי ממש ריחמו עליי.
האמת היא שנורא פחדתי על הרחם, בגלל שעברתי שני קיסריים והרחם הרבה יותר רגישה ובעצם אסור לחוות בכלל צירים בגלל סכנה לקרעים. אבל עובדה היא שהרחם עמדה בזה יפה ללא כל פגע.
 
רוצה לכתוב לך שאצלי הכל נורא באקסטרים מבחינה גופנית. אני גם סובלת מאוד מבדיקה רגילה את הרופאה הגניקולוגית...אז לא פלא שזה עבר עליי ככה.
יש לי חברה טובה שעברה אובדן הריון בשבוע דומה לשלי, ועברה את זה כמעט ללא כאבים בכלל. כך שזה מאוד אינדיבידואלי.
 
הצוות באסף הרופא נחשב מאוד מיומן. אני זוכרת שבבדיקה לאחר מספר שבועות, הרופא שאצלו נבדקתי, ממש התפעל איך הרחם נקייה ומשוקמת (אני הייתי שבר כלי, כן?..., אבל הרחם סבבה).
 
שמעתי דברים טובים גם על בית חולים קפלן. ככל שידוע לי,באסף הרופא עושים גרידה מאוחרת עד שבוע 24, ובקפלן- עד שבוע 22-23.
מי אמר לך שגם בתל השומר עושים גרידה מאוחרת?
מדובר על פרוצדורה שמצריכה מיומנות והתמחות מיוחדת, ולא בכל בית חולים עושים זאת.
 
מציעה לך לפנות במהירות האפשרית לאסף הרופא ולקפלן (וגם לתל השומר) ולברר הכל וכיצד מניעים פה את הגלגלים מהר ככל האפשר.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'עוד משהו שנזכרתי לגביו-'
עוד משהו שנזכרתי לגביו-
10/03/2017 | 23:10
61
ועדה- כאשר אין דופק לעובר (כמו במקרה שלך), אין צורך בועדה להפסקת הריון.
במקרים אחרים- יש גם פרוצדורה של ועדה להפסקת הריון.
 
צריך גם כל מיני טופסולוגיות של טופס 17 כזה וטופס אחר...אני כבר לא זוכרת את כל הבירוקרטיה, אבל מציעה לך לא להתעסק בזה, אלא לתת לבעלך לברר את כל הדברים הללו ולדאוג לקבל את כל הטפסים שצריך. הכל אומרים לכם בבית החולים. הכל מאוד מאורגן. לא נתקלנו בשום בעיה משמעותית סביב זה.
הכל אושר, גם אם לא במקום- אז משאירים איזה צ'ק ביטחון ולאחר מכן מקבלים אותו חזרה, לאחר שהקופה מתחייבת לשלם לבית החולים.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'גם אני עברתי גרידה מאוחרת באסף הרופא והלך חלק'
גם אני עברתי גרידה מאוחרת באסף הרופא והלך חלק
21/03/2017 | 14:35
4
הם מאוד מקצועיים שם. הבנתי שזו התמחות שלהם- גרידות בהריון מתקדם.
לי פרופ' מושונוב אמר שעד שבוע 22 אין שום בעיה עם גרידה.
אני עברתי גרידה בשבוע 23+1 ועבר לגמרי בשלום. אגב לי כל התהליך לא כאב פיזית בכלל.
לצפיה ב-'שוב אותו סיפור'
שוב אותו סיפור
09/03/2017 | 15:57
7
344
הריון רביעי. הכל מושלם כל הבדיקות. שבוע 21 מרגישה תנועות בבוקר ואחהצ כבר אין דופק. לפני חצי שנה הדופק פסק בשבוע 15. הפעם עם קלקסן ומעקב צמוד. רופאים הכי טובים. אבל הגוף בגד בי. זהו נגמר החלום. מחכה לגרידה הנוראה.. אגב ללא שום בעיית קרישיות.
לצפיה ב-' אין לי מילים'
אין לי מילים
09/03/2017 | 16:05
129
שולחת לך חיבוק ענק 
לצפיה ב-'אוי ואבוי! משתתפת בצערך על אובדן ההריון הנוסף'
אוי ואבוי! משתתפת בצערך על אובדן ההריון הנוסף
09/03/2017 | 19:31
121
אני מתלבטת אם לשאול אותך כרגע כל מיני שאלות הבהרה בהיבט הרפואי מתוך רצון וניסיון להבין, או לעזוב אותך לנפשך עכשיו ולתת לך להתעסק קודם כל בפרוצדורה ובראשית תהליך האבל.
תגידי לי מה רצונך.
 
היכן תעברי את הגרידה? האם באסף הרופא או בקפלן? ממליצה לברר האם יש אפשרות לבצע בדיקות כלשהן לעובר ולשיליה, אם הדבר אפשרי בכלל.
מתי צפויה הגרידה?
 
שולחת חיבוקי כוחות ותנחומים,
שירה.
 
 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'אני כל כך מצטערת שאת שוב איתנו'
אני כל כך מצטערת שאת שוב איתנו
09/03/2017 | 21:51
98
גולדגולד היקרה, כל כך התעצבתי לפגוש אותך פה. שוב.
מהניסוח הלקוני אני מסיקה על הסערה האיומה שבפנים.
שולחת לך חיבוק חם על הימים הקשים של עכשיו ועל אלה שעוד יגיעו אלייך.
אנחנו פה. תמיד.
לצפיה ב-'איך משלימים'
איך משלימים
10/03/2017 | 08:33
1
126
אני לא אנסה יותר. זה לא הגיוני. הפרופ הכי גדול אומר שהוא לא מבין מה קרה. לא יהיה עוד ילד. לא ממליחה לצאת מהמיטה. אמרתי לילדים שאני חולה ולא יכולה להיות איתם. החיים לא יחזרו להיות מה שהיו. עולות מחשבות אובדניות. הייתי אצל פסיכולוגים אחרי ההפלה הראשונה לא עזר. מה שעזר זה רק ההריון הזה שהיה מושלם. כבר לא הייתי חרדתית כי היו תנועות. הגעתי לשלב להנות וזה נגמר. ולאף אחד אין תשובה. יכול להיות שאני שונה שיש בעיה שאף אחד לא מכיר. איך ממשיכים
לצפיה ב-'איך ממשיכים?- קודם כל משיגים עזרה מקצועית ומהר!!!'
איך ממשיכים?- קודם כל משיגים עזרה מקצועית ומהר!!!
10/03/2017 | 08:57
115
אני מפצירה בך לקבל סיוע מקצועי, כולל לשקול עם אשת המקצוע טיפול תרופתי לתקופה הקרובה. ממליצה על ד"ר ורד בר, שהיא פסיכיטארית נשים, אך האמת היא שאת גם יכולה לפנות SOS לרופא/ה המשפחה שלך להתחלת טיפול תרופתי נוגד דיכאון או לצורך הפנייה מהירה לגורם שיוכל לסייע לך.
 
משום מה, מנוע החיפוש בפורום לא עובד לי, ולכן אינני יכולה לקרוא אחורנית את כל הסיפור שלך ומה קרה בהריונות הקודמים, ואני בטח ובטח לא יודעת מה קרה הפעם, ואני גם לא רוצה להתחיל לתחקר אותך בכל מיני דברים רפואיים.
כפי שכתבתי קודם, מציעה לנסות ולעשות בדיקות של העובר ו/או השיליה, אם הדבר יתאפשר.
 
לא כתבת מתי תעברי את הגרידה והיכן. בעלך איתך? מצליח לתפקד עם הילדים? יש לך עזרה בבית?
 
דואגת לך. כתבת: "עולות מחשבות אובדניות". מודה שזה מלחיץ אותי בתור אדם ובתור מנהלת הפורום, וזה שאת כותבת לנו את זה רק מראה עד כמה יש בך חלקים בריאים וחזקים שרוצים לחיות. בבקשה פני לעזרה מהר ככל האפשר.
 
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'אסף הרופא או תל השומר לגרידה מאוחרת'
אסף הרופא או תל השומר לגרידה מאוחרת
10/03/2017 | 14:28
31
לצפיה ב-'להמשיך להאמין'
להמשיך להאמין
10/03/2017 | 20:30
90
היי גולד יקרה,
קראתי את הדברים שאת רשמת ולא יכולתי שלא להתאכזב ולכאוב יחד איתך.. נשמע שהתמודדות הזאת קשה כל כך, לפתח מחדש ציפיות בכל פעם, לקוות, להאמין, ואז ביום אחד, בבת אחת, לקבל "פצצה" לפנים, ברגע אחד התקוות נגוזות, ונשאר שברון לבד אחד גדול. כמה שזה בטח מתיש ומעייף להתמודד בכל פעם מחדש עם ניסיונות כושלים כאלו.

ולמרות הכאב הגדול, הלב הכואב, והאכזבות פעם אחר פעם, נראה שעוד קיימת בך התקווה, שיש בך עוד אמונה שתצליחי להתגבר על המכשולים והכאב ולהגשים את החלום הזה שנראה לפעמים בטח כה רחוק. ואם תרצי יקירה, לשתף ולדבר, לפרוק מעט מן הכאב והמעמסה הנפשית הגדולה שאת בטח סוחבת איתך, את מוזמנת להגיע אלינו, לצ'אט של אתר סה"ר, שפעיל בכל יום ב21:00-00:00 (למעט ימי שישי), תוכלי לדבר שם עם מתנדב בצורה אנונימית, והוא יהיה שם כדי להכיל, להקשיב ולהיות לך כאוזן קשבת במקום הכואב הזה כל כך שאת בטח נמצאת בו.

מחכים לך,
מתנדב סה"ר.
http://www.sahar.org.il/
 
לצפיה ב-'מעתיקה הודעה של דבורה זילברשלג- '
מעתיקה הודעה של דבורה זילברשלג-
09/03/2017 | 20:51
17
245
"הכל התחיל בלילה של שלשום
פתאום התחיל דימום. עליתי למיון ובנתיים הדימום התגבר וגם התחילו התכווצויות אבל במיון נצפה דופק ואחרי בדיקה נשלחתי לנוח בבית. אתמול התעוררתי לכאבים של צירים שהגיעו כל דקה. הכאבים התגברו והתגברו ולקראת ערב כבר הרגשתי לחצים וכאילו ציר אחד ארוך. בכיתי מכאבים אבל במיון אמרו שאם אני יכולה להחזיק מעמד בבית אין טעם להגיע כי אין להם הרבה איך לעזור לי. אחרי שעה של צירים איומים כמו בפתיחה 9 פתאום הפסיקו הכאבים ואחרי 5 דקות פתאום הרגשתי זרימה של דם והבנתי שהכל נגמר. קמתי להתארגן לעלות לבית חולים. התקלחתי והתלבשתי ולפני שעליתי ל מיון נכנסתי שוב לשרותים ושם מצאתי בתחתונים שלי (סליחה על התאור) את הדבר הכי יפה שראיתי בחיי. אני מעלה תמונה בתגובה הראשונה כדי שמי שלא רוצה לראות לא תיחשף לזה נגד רצונה אבל זה כל כך יפה ומדהים שהייתי חייבת לשתף. הריונות קלים עם ידיים מלאות לכולן!"

עד כאן לשון ההודעה.
לצפיה ב-'ועכשיו אני גם מתייחסת-'
ועכשיו אני גם מתייחסת-
09/03/2017 | 20:59
11
197
משתתפת בצערך על אובדן ההריון.
 
אני מתנצלת על כך שמחקתי את ההודעה עם התמונה. בעודי מתלבטת מה לעשות עם זה, קיבלתי מסרים מכמה בנות...
אני מרגישה שחייבת להגן על הבנות פה, והאמת היא שגם לי היה מאוד קשה להסתכל על התמונה. עבורי, זה לא היה דבר יפה ומדהים, אלא דבר קשה, מפחיד, מלחיץ ועצוב, וכך גם עבור הבנות שכתבו לי את המסרים.
 
אם את רוצה לשתף אותנו בדברים נוספים, הכוללים תיאורים מילוליים של רגשותייך ומחשבותייך, את מוזמנת לעשות זאת.
מקווה שתקבלי את החלטתי בהבנה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'אני חושבת'
אני חושבת
10/03/2017 | 13:02
10
165
שהתמונה הזו היא פלאי הבריאה ממש. מדהים לראות איך בשבוע כה צעיר יש גוף כל כך יפה ומושלם. כך גם חשבו בנות מקבוצות אחרות ופורומים בהם פירסמתי. בשביל הרגישות שמתי את התמונה בהודעה נפרדת כדי שלא יצפו בה בעל כרחם. אבל זכותך...בריאות וטוב והריונות קלים עם ידיים מלאות לכולן!
לצפיה ב-'פלא הבריאה בעיניי- '
פלא הבריאה בעיניי-
10/03/2017 | 13:17
5
140
פלא הבריאה זה כאשר יש חיים. עובר דומם שלא יתפתח ממנו כלום הוא דבר מאוד מאוד עצוב ולא פלאי.
פלאי זה כאשר העובר מתפתח ונולד תינוק/ת בריא/ה עם לב פועם ונשימה ונשמה.
לא כתבת באיזה שבוע היית. לא כתבת האם יש עצב בליבך. לא כתבת לנו כלום עלייך...קשה לי להתחבר לתיאור הכה מושלם הזה של העובר חסר החיים.
לא יפה ולא מושלם. עצוב. עצוב. עצוב. עצוב. עצוב. וגם מראה מלחיץ ומפחיד.
 
באילו פורומים אחרים ובאילו קבוצות פרסמת? אולי פרסמת בפורומים ובקבוצות בהם נשים לא איבדו הריונות ולכן לא מבינות את הכאב הנוראי בלראות עובר מת.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'באופן מפתיע אני התחברתי לתמונה'
באופן מפתיע אני התחברתי לתמונה
10/03/2017 | 14:28
4
151
בהחלט שמחתי שהיא בהודעה נפרדת. היא באמת לא מתאימה לפורום הזה. הפלה בשבוע 11 היא רק דימום וכאבים (בגוף ובנפש) ואין בה שום דבר אלוהי או יפה.
אבל - לחשוב שהחיים הקטנים כבר היו שם, רק לא הצליחו להבשיל, ולפגוש את ההבנה השלמה שלך ביחס לזה - זו זוית ראיה חדשה לגמרי בשבילי, בכל המובנים.
לצפיה ב-'מאיזה הבנת שזה היה בשבוע 11?'
מאיזה הבנת שזה היה בשבוע 11?
10/03/2017 | 15:39
38
לצפיה ב-'היא כתבה שמדובר בשבוע 11 בפורום הריון ולידה'
היא כתבה שמדובר בשבוע 11 בפורום הריון ולידה
10/03/2017 | 15:46
1
39
לצפיה ב-'אה, הבנתי. '
אה, הבנתי.
10/03/2017 | 18:06
26
לצפיה ב-'תודה :)'
תודה :)
11/03/2017 | 23:53
19
לצפיה ב-'אני לא הרגשתי בנוח למראה התמונה'
אני לא הרגשתי בנוח למראה התמונה
10/03/2017 | 14:34
3
139
בהודעה הראשונה את לא ציינת מה בתמונה, אלא כתבת "הדבר הכי יפה שראיתי בחיי". האזהרה שלך לא היתה מספקת. באופן אישי אין לי בעיה לראות שק הריון אטום, בשבוע מאוד צעיר. את השק של ההריון הראשון שלי ראיתי.
ברגע שהבנתי במה מדובר, שלחתי הודעה לשירה שתסתכל על ההודעה שלך. היא היתה מסתכלת עליה בכל מקרה, אבל היה לי חשוב שתעשה זאת במהירות ותשקול כיצד לנהוג, על מנת למנוע פגיעה בחברות פורום אחרות.
 
כפי ששירה ציינה, לא פירטת באיזה שבוע היית, אין לסיפור שלך שום רקע, רק שק הריון עם עובר שנפלט.
כמי שעברה לידה שקטה יזומה בשבוע 21, של עוברית שאולי היתה פגועה ואולי היתה הופכת לילדה בריאה, ואח"כ גרידה יזומה בשבוע 13 ואח"כ 2 אובדני דופק, לא נעים לי לראות את התמונה שלך.
התמונה שלך מעמתת אותי עם רגשות אשם שעבדתי מאוד קשה להיפרד מהם.
התמונה שלך (שאני לא יכולה למחוק מראשי) מחזירה אליי את רגשות האשם, דוחפת אותם בכוח.
 
אני די בטוחה שלא התכוונת לפגוע, אבל פגעת. מאוד. ברמה שאני לא יכולה לתאר במלים. באופן שאני לא יודעת כמה זמן ועבודה עצמית יידרשו לי כדי להתגבר על הפגיעה.
לצפיה ב-'ואותי זה גם זרק בכלל לכיוונים אחרים-'
ואותי זה גם זרק בכלל לכיוונים אחרים-
10/03/2017 | 15:35
2
120
של עמותות כמו "אפרת" שמתנגדות להפלות יזומות וטוענות בפני נשים שהן הורגות את הילד שלהן...אז נכון שאנחנו פה בפורום נאלצות להתמודד בעל כורחינו עם אובדן הריון, אבל אני עדיין חושבת שזכותה של אישה על גופה, ושילד צריך להיוולד אם רוצים אותו (והכי עדיף שאישה תדע לשמור על עצמה אם איננה רוצה להיכנס להריון...).
אז בכלל התחלתי לחשוב שאולי את מישהי מאותן עמותות, מה גם שלא הכנסת שום רגש של כאב לתיאור שלך, וזה היה לי מוזר ושונה וגם מחשיד לא מעט, למען האמת. המסר שהועבר אליי זה הוא שעובר בן כמה שבועות זה דבר מקסים ויפה ונפלא ומלא חיים ופלא הבריאה.  וזה בדיוק המסר של אותן עמותות שאני מתנגדת להן.
סליחה אם אני חוטאת לאמת. אודה לך אם תכתבי לנו קצת את סיפור הרקע, כדי שאבין טוב יותר ואתחבר לסיפור שלך.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'הבנתי אתכן'
הבנתי אתכן
10/03/2017 | 15:53
1
139
ואני ממש ממש ממש מצטערת ממי שנפגעה. הייתי צריכה לחשוב שבפורום כזה זה יכול להכאיב. פשוט השתתפתי בפורומים של הריון ושיתפתי שם על ההפלה ומישהי שם הציעה לי להכנס לכאן ופשוט העשיתי העתק הדבק. אני מאדדד מתנצלת שפגעתי ואני לא משום עמותה לא של אפרת ולא אחרת. אני סתם אשה רגילה אמא ל3 שאחרי 10 שנים החליטה שבא לו עוד תינוק וההריון הסתיים בצורה כזן. ברור שאני כואבת מאד על האובדן אבל אני טיפוס אופטימי מטבעי ומנסה תמיד למצא את הטוב שבכל דבר ולכן מאד התפעלתי ממה שראיתי כי לראות עובר כל כך מושלם בשבוע כזה- אפילו שהוא מת זה אחד הדברים היותר פלאיים בעיניי. שוב- אני מתנצלת ממי שנפגעה. אין לי שום מטרה להטיףנגד הפלות. אילו שמי פה למעלה זה שמי האמיתי. אני פשוט אשה אמיתית אחת שרצתה לשתף. מקוה שמי שנפגעה תוכל להתגבר על זה במהרה ובאמת שנתבשר כולנו בבשורות טובות בקרוב.
לצפיה ב-'דבורה, תודה על ההבהרות-'
דבורה, תודה על ההבהרות-
10/03/2017 | 18:05
110
אני מאחלת לך, שבפעם הבאה, אם תבחרי לנסות שוב, תחווי הריון מלא ושלם ותזכי לסיימו בידיים מלאות.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'הגברת דבי זילבר היא מאגודת אפרת'
הגברת דבי זילבר היא מאגודת אפרת
17/03/2017 | 08:43
4
35
וחבל שהיא משתמשת באג'נדה שלה בפורום הזה.
אני מניחה שהעתקת את הטקסט ללא התמונה המזוייפת שרצה איתה בפייסבוק.
לטובת החברות בפורום העצוב הזה מקווה שההודעות שלה ימחקו במהרה.
 
ולגב' זילבר-זילברשמלג: תתביישי.
לצפיה ב-'תרנגולת- ראשית- היתה לי הרי תחושה, וגם כתבתי זאת-'
תרנגולת- ראשית- היתה לי הרי תחושה, וגם כתבתי זאת-
17/03/2017 | 09:30
3
26
שנית, ראיתי אותה בתוכנית "צינור לילה", והיא טענה שהיא לא מאגודת אפרת, אך שכן שמה שם את התמונה...
הכל נראה לי מאוד מאוד חשוד- מההתחלה- היא לא תיארה שום כאב, התפעלה מהיופי האלוהי של העובר המת, מיציר הבריאה חסר החיים הזה, כתבה בפורום אחר שהיא הסתכלה עליו במשך שעה ולא הפסיקה להתפעל, צילמה, שמה אותו ליד מטבע כסף כדי שיוכלו לראות את הפרופורציות...
וכמובן שעשיתי עליה גוגל והגעתי לכל מיני מחוזות שגם גרמו לי לחשוד.
 
אני החלטתי לא למחוק את השרשור. נאמרו פה דברים חשובים, וגם- רוצה להזכיר לעצמי להיות כל הזמן בעירנות לגבי מה שקורה בפורום.
בנוסף, אם אכן החשדות שלנו נכונים, אז היא חסרת כל תבונה שפרסמה את הדברים בפורום הזה, כי אף אחת מאיתנו לא בחרה לסיים את ההריון מרצונה.
 
מעבר לזה, אני שוב כותבת את עמדתי בקשר להפלות לא מהסוג שלנו- אני בעד זכות האישה על גופה, ואני חושבת שכדאי שאישה תשמור על עצמה מראש, אבל במידה ולא שמרה על עצמה-זכותה לא לגדל ילד שאינו רצוי- מסיבה כזו או אחרת.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'הפרסום פה הוא כדי להפוך את זה ליותר אותנטיי'
הפרסום פה הוא כדי להפוך את זה ליותר אותנטיי
17/03/2017 | 11:30
1
24
תחילה פירסמה בהריון ולידה.
 
לצפיה ב-'אני יודעת, קראתי גם שם (אחרי שהבנתי שכתבה שם קודם).'
אני יודעת, קראתי גם שם (אחרי שהבנתי שכתבה שם קודם).
17/03/2017 | 11:39
5
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה שלך, שירה'
מסכימה עם כל מילה שלך, שירה
18/03/2017 | 16:55
14
זכות האישה על גופה באופן כללי (וברור שרצוי שלא להגיע למקום הזה בכלל, וכל מי שאני מכירה ובחרה להפיל - עדין לא עשתה כך בחדוה). אבל לשים את זה כאן ולגרום נקיפות מצפון למי שנאלצה להגיע להפסקת הריון בגלל עובר פגוע במיוחד - זה מעיד על אישיות עלובה במיוחד ועל אג'נדה שמקדשת את החיים ולא את החיים.
בעיקר עצוב.
לצפיה ב-'כמה נורא זה שצריך להיות הכי קול שיש כשנה פנים יש מועקה'
כמה נורא זה שצריך להיות הכי קול שיש כשנה פנים יש מועקה
09/03/2017 | 22:07
6
166
3 שבועות אחרי לידה שקטה בשבוע 22..
הייתי צריכה להיות היום שבוע 25+3.. ?? במקום זה אני כבר 3 שבועות לא בהיריון.. וכולם מסביבי כן..
אני מנסה להיות חזקה, קולית, היו ימים שבכלל חשבתי שאני יכולה לחזור לעבודה.. אבל היום, כשגיליתי שמישהי מאוד קרובה אליי בהריון.. זה פשוט שבר אותי..
לצפיה ב-'למה את צריכה להיות קולית?'
למה את צריכה להיות קולית?
09/03/2017 | 22:25
83
האם זה תורם לך באיזושהיא צורה?
קרה לך אסון, האסון הזה כואב, הוא מסחרר את החיים, הוא מהפך את הנפש, הוא חודר לחלומות, הוא מעוות לתקופה מסויימת את הפרספקטיבה, הוא מרחיק מאנשים קרובים - לא מבינה למה את "צריכה" להיות קולית.
את לא צריכה כלום.
את לא חייבת דו"ח לאף אחד.
 
וקשה מאד מאד מאד לפגוש הריוניות אחרי אובדן.
המבט מוסב באופן טבעי
ההתרחקות קורית מאליה
זה בסדר גמור - תעשי מה שמתאים לך בקצב שלך.
אנחנו פה לקרוא לחשוב ולהרגיש ביחד איתך.
לצפיה ב-'מי אמר שצריך להיות קול?!- '
מי אמר שצריך להיות קול?!-
09/03/2017 | 22:47
4
73
מצטרפת לכל מה שכתבה קודמתי.
מה זה להיות קולית ולמה "צריך" להיות קולית במצב כה קשה שנקלעת אליו?
מי מצפה ממך לזה? את מעצמך או הסביבה?
 
לגבי החזרה לעבודה- זה מאוד אינדיבידואלי. אני הרגשתי שאם לא אחזור לעבוד, פשוט אשתגע לחלוטין, והעבודה (אותה אני מאוד אוהבת) החזיקה אותי שפויה. יש בנות אחרות, שמרגישות אחרת ושזקוקות ליותר זמן שלהן עם עצמן לפני החזרה לעבודה.
 
אגב, להיות חזק, בעיניי, זה להיות מסוגל להגיע לנקודת שבר, לצרוח אותה, לבכות אותה, להיות בה, לחוות אותה, ומשם- לעלות. זה חוזק. זו עוצמה.
חוזק זה גם לדעת להיות הכי חלש ולבקש עזרה ולהיעזר ולהיות בעמדה של מישהי שצריכה תמיכה.
חוזק זה מישהי שיודעת לבקש מהסביבה את מה שהיא זקוקה לו, שיודעת לתמלל את הרגשות שלה, שיודעת גם להיות "חלשה" ופגיעה.
חוזק זה גם להישבר כששומעים שמישהי מאוד קרובה אלייך בהריון ולהודות בכך.
אז זה שנשברת היום, עוד לא הופך אותך ללא חזקה, אלא להפך- זה רק אומר שאת אנושית, וחזקה מספיק כדי להודות באנושיותך.
 
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'..'
..
09/03/2017 | 23:33
3
69
אני מבינה שלומר ולהודות שכואב לי לא מעיד על חולשה..
אבל תסכימו איתי שכחברה וגיסה מספרות לי שהן בהריון..אני לא יכולה להישבר מולן.. לקח להן זמן לספר לי וגם ניסו למצוא אומץ (זו סיטואציה קשה גם לסובבים אותנו), ועכשיו לשבת מולן ולבכות ברגע שהן מספרות לי..מרגיש לי לא נכון..
אני בנאדם שיחסית משתף, אני לא שומרת הכל בלב.. אבל זו סיטואציה שנאלצתי להיות "קולית"..
השאלה האמיתית היא, מתי זה עובר..

לצפיה ב-'נשמע שהגיסה והחברה היו רגישות כלפייך-'
נשמע שהגיסה והחברה היו רגישות כלפייך-
10/03/2017 | 08:29
70
וזה כבר משהו טוב בסיטואציה הקשה הזו.
אני מבינה היטב על מה את מדברת. יש באמת סיטואציות שאין לנו ברירה, ואנו עוטות את המסכות, אפילו לכמה דקות.
יחד עם זאת, בעיניי כן אפשר לבכות ליד נשים שיקרות לנו ושקרובות אלינו ונמצאות בהריון, ולומר: "סליחה, אבל פשוט נורא נורא קשה לי".
 
אני לא יודעת מתי זה עובר. לי זה עבר רק לאחר שמעיין נולדה. מודה ומתוודה.
מאז שנולדה אין לי בעיה לראות נשים בהריון, אבל אני עדיין מקנאה בתמימות ובאופטימיות הזו, ועובדה גם שאני עדיין כאן, משקיעה כל רגע פנוי שיש לי (וגם שאין לי) בכולכן וגם בי, כי זוכרת היטב את המצוקה הקשה שאני הייתי בה, ועד כמה הפורום היה לי לבית.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'בגלל זה אני אוהבת שמספרים לי בטלפון'
בגלל זה אני אוהבת שמספרים לי בטלפון
10/03/2017 | 11:05
1
70
ולא פנים אל פנים.
מאפשר לי להגיד "בשעה טובה" בלי צורך לחייך חיוך מזוייף. מאפשר לי מיד אחרי השיחה לשקוע באיכסה שלי או להמשיך בעיסוקיי כאילו לא שמעתי כרגע על ההריון (או הלידה). במקרים אחרים בעלי הוא זה שמספר לי על חברים וקרובי משפחה (מהצד שלו), וגם אז יותר קל לי כשאני לא פנים אל פנים עם ההריונית או בעלה, אלא בסביבה המוגנת שלי.
אם את חושבת שטלפונית יהיה לך קל יותר, זה הזמן להפיץ את הבשורה בקרב המשפחה והחברים.
אני חושבת שבהחלט מותר לך להגיד "אני מאוד שמחה בשבילך, אבל קשה לי כרגע" ואז להתרחק (לשירותים, לחדר אחר) - משהו שייתן לך רגע לנשום ולהתאפס על עצמך.
 
לא יודעת להגיד לך מתי זה עובר, כי אני עדיין שם. אבל עם הזמן אני בהחלט הופכת להיות יותר מיומנת בכל ההתנהלות הזו, ובכל פעם האיכס נשאר איתי לזמן קצר יותר.
לצפיה ב-'אני חושבת שהסיטואציה הרבה יותר קשה לך '
אני חושבת שהסיטואציה הרבה יותר קשה לך
10/03/2017 | 14:45
55
ושזה בסדר גמור שתביעי את הקושי שלך בכל דרך. ושאת לא צריכה להיות חזקה או להחזיק את עצמך בכוח בסיטואציות מכאיבות. ושמותר לך להיות מי שאת ושהסביבה הקרובה אלייך תבין אותך.
הסיטואציה אינה סימטרית - את מתמודדת עם אובדן הריון. הן מתמודדות עם קושי להכיל מישהי שאיבדה הריון.
לצפיה ב-'אחותי ילדה.'
אחותי ילדה.
09/03/2017 | 23:41
2
185
הי לכן. אני חדשה כאן, מציצה ומסתכלת רק מדי פעם, שואבת עידוד ותמיכה מכולכן. תודה לכן כל-כך. כתבתי כאן לא מזמן, והחלפתי שם משתמש, והנה אני שוב.
במאי האחרון עברתי גרידה בשבוע 11, ובנובמבר, עברתי כריתת חצוצרה אחרי הריון חוץ רחמי. אין לי ילדים, ואלה היו שני ההריונות הראשונים שלי. מאז אנחנו מנסים שוב ולא מצליחים, וכל מה שמתחשק לי לעשות זה לגור קצת בעולם בו אני יכלה לשכוח מזה, לנסות להכנס להריון בשקט, בלי לחשוב על זה כל הזמן ובעיקר בלי להיות מוקפת בעוד ועוד ועוד אנשים שפשוט מצליחים, ככה סתם, בלי שום בעיה. שלוש חברות שלי ילדו לפני חודשיים, ארבע החברות הכי טובות שלי בהריון כולן ביחד בבת אחת, גיסתי בהריון, ואחותי הקטנה ילדה ממש עכשיו, נכד ראשון להורים המאושרים שלי שמחכים לזה כבר שנים. וכל מה שבא לי לעשות זה לא לראות אותה, לא לראות את ההורים שלי והשמחה שלהם, אני מקנאה מקנאה מקנאה וכועסת כועסת. עצתן לי כאן בעבר להתנתק קצת מהחברות ההריוניות, ולא להרגיש רע עם הקנאה, וזו היתה עצה טובה. אבל מאחות ומהורים קצת יותר קשה להתנתק, וקצת יותר קשה לא להרגיש רע. ובתוך כל השמחה הגדולה הזאת, לא נראה לי שלמישהו במשפחה יש רצון להכיל גם את העצב שלי, או אפילו הבנה למה בעצם זה כל-כך מעציב אותי. אפשר לחשוב.והאמת? אני גם לא בטוחה שאני באמת רוצה להרוס את החגיגות - מגיע לה, וזו לא אשמתה שלי לא הולך. אבל אני פשוט לא מסוגלת להיות שם בשבילה או לשמוח בשמחה המשפחתית, ומתייסרת על כך כל-כך. אוף איתי.
לצפיה ב-'כן, זוכרת אותך'
כן, זוכרת אותך
10/03/2017 | 08:46
1
79
את באמת נמצאת בסיטואציה מורכבת. זה לא "אוף איתי", זה "אוף עם המצב החרא".
יסורי המצפון שלך מובנים לחלוטין- הרי הכי בעולם היית רוצה לשמוח במאה אחוז בשמחת אחותך, להיות שותפה מלאה לשמחת המשפחה, ולא להיות זו ש"הורסת" את החגיגות.
יכולה לספר לך שלי עצמי נולדו שתי אחייניות (משתי גיסות שונות- אישתו של אח שלי, ואחותו של בעלי) לאחר שעברתי 3 הפלות. אצלי המצב היה שונה, כי בכל זאת היו לי שני ילדים, אז במפגשים המשפחתיים התעסקתי איתם והיה לי מקום מפלט משיחות המבוגרים, שממש נמנעתי מהן. אני זוכרת שממש הכנתי תוכניות חומש- מה אעשה במפגשים המשפחתיים כדי להימנע מנוכחות המבוגרים.
יחד עם זאת, עד שהאחייניות שלי היו בנות שנה וחצי בערך, מאוד התקשיתי להביט בהן, לא הרמתי אותן, בקושי העפתי איזה חיוך אליהן. במהלך הזמן הזה גם עברתי עוד כמה הפלות, וזה נעשה עוד יותר קשה.
 
אין לי תשובות פשוטות, כי המצב באמת מורכב. אני מאוד מבינה אותך ואת הרצון שלך לחיות בעולם שבו את יכולה לשכוח מזה ולנסות להיכנס להריון בשקט. אני מבינה את הכעס והקנאה. הייתי שם. אין לי פיתרון לזה, פרט ללמצוא את האנשים הנכונים שיכולים להבין אותך ולהוציא את זה החוצה בדיבור, בכתיבה או בכל צורה לגיטימית אחרת.
לכן, טוב שכתבת לנו פה על זה.
 
האם את בקשר קרוב לאמא שלך ולאחותך? אם הקשר ביניכן פתוח וקרוב, את כן יכולה, בעיניי, לתאר את הקושי שלך ואת העצב שלך נוכח מצבך.
 
ועכשיו, יש לי שאלה רפואית שחשוב לי להבין- כתבת שעברת כריתת חצוצרה. מהן ההמלצות לגבי הכניסה להריון לאחר פרוצדורה שכזו? כמה זמן יש לחכות, והאם הנסיונות מתבצעים בדרך הרגילה, כל חודש סביב הביוץ? האם יש מעקבים שצריך ללכת אליהם? אודה לכל מידע בנושא.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה'
תודה
10/03/2017 | 10:29
68
תודה שירה, על התגובה ועל זה שאת זוכרת.
לגבי הקשר לאחותי ואמא שלי - קרוב, אבל לא מרגיש לי מספיק בנח לומר את זה בינתיים. אולי עוד מעט, אולי כשירגעו החגיגות.
ההמלצות שקיבלתי הן לחכות חודשיים אחרי הכריתה, וכך עשיתי, ואז להמשיך לנסות כרגיל, כל חודש סביב הביוץ, בלי הנחיות מיוחדות. לטענת הרופאה אין קשר בין שני האירועים, והם תוצאה של ביש מזל כפול, ולכן יש צורך להמשיך כרגיל, גם עם חצוצרה אחת. אני מקווה שהיא צודקת, בינתיים עברו רק חודשיים של נסיונות מאז שמותר לנו שוב.
(בהזדמנות זו - האם יש לכן אולי איזשהוא שרשור של המלצות רופאים? חיפשתי ולא מצאתי, ואשמח מאד לשמוע על המלצה לרופא בירושלים שעובד עם מאוחדת. הרופא שהיה לי עד כה פספס את ההריון החוץ רחמי, וזה לא ממש עושה חשק להשאר אצלו. הרופאה המוזכרת היא בשר"פ, ואני לא יכלה ללכת אליה על בסיס קבוע, לצערי)
לצפיה ב-'כמה מילים לרונית - "ילד נוסף זו נחמה ענקית"'
כמה מילים לרונית - "ילד נוסף זו נחמה ענקית"
09/03/2017 | 15:53
6
235

רונית אני פונה אלייך ישירות ובאופן פומבי ומבקשת ממך לא לכתוב לנשים בפורום אובדן עד כמה ילד נוסף הוא נחמה ענקית / עד כמה הוא מרפא / עד כמה שום דבר אחר לא מרפא כמו ילד חדש ושלל גלגולים של הרעיון הזה. ההודעות שלך מכאיבות, הן לא נכונות, ולדעתי הן לא מתאימות ברוחן לפורום הזה.
ואני אסביר למה ---

1. לא כל אחת רוצה להיכנס להריון חדש.
2. לא כל אחת מצליחה להיכנס להריון חדש.
3. לא כל אחת מסיימת הריון חדש בידיים מלאות.

אני - וכל שאר הנשים בפורום הזה - מאושרת בשבילך שזכית לעבור הריון מלא לאחר הריון האובדן שלך, ושעכשיו את בעיצומו של הריון נוסף, והלוואי ותזכי לעוד ועוד ילדים כפי שאת חולמת ורוצה. ברכתי נתונה לך.

אבל את כותבת את זה בשרשור של אשה בת 43 שאיבדה הריון שלישי ברציפות ומכריזה בריש גלי שאין לה כוח לשאת הריון נוסף ולעבור (חלילה) אובדן נוסף. גייסי מעט יותר רגישות -בפורום הזה מתאבלים, מלקקים את הפצעים, כואבים ובוכים. אני לא חושבת שהנשים פה נכנסות תחת הגדרת ה'מאושרת' שלך.
אני מאד מאד שמחה עבורך - חשוב לי להדגיש את זה - אבל מהמקום המאושר שלך אולי תנסי לגייס קצת יותר רגישות? מה גם שאת מתעלמת באופן קבוע מעניין הגיל.

אני לא יודעת איך את היית מרגישה אם מישהי בת 22 עם 3 ילדים היתה מנסה לנחם אותך לפני שנתיים וחצי וכותבת לך "עוד ילד יביא לך נחמה!" כשאת ימים ספורים אחרי הלידה השקטה שלך.
אני כבר שנתיים אחרי האובדן - והמילים שלך הקפיצו אותי כהוגן. לא רוצה לחשוב איך מרגישה מישהי שעדיין מדממת.
 
 
לצפיה ב-'פתחתי את המחשב בבית במיוחד בשביל שאוכל לענות לך...'
פתחתי את המחשב בבית במיוחד בשביל שאוכל לענות לך...
09/03/2017 | 20:25
3
171
ראשית, את חייבת להפסיק להתייחס בפורום לאנשים באופן אישי.
יכול להגיב לי לתגובה, לא צריך לפתוח הודעה במיוחד בשבילי ולא צריך להגיד לי מה לענות לאנשים. יש לי דעה משלי ואני דבקה בה.
שנית, כן, עד הרגע שנכנסתי להריון של התינוקת שלי לא התאוששתי.
את לא יודעת ושלא תדעי לעולם מה זה לסיים הריון באופן יזום בשלב מאוחר כל כך וללדת לידה שקטה. זה לא אובדן מוקדם ואין לאישה הזו 3 ילדים. מצטערת... אבל יש הבדל ענקי. לסיים את החלק המילדותי בחייך בצורה כזו ועם ילד אחד בבית זה סוג של אסון בשביל נשים מסויימות וכן, אני כמעט תמיד בעד להילחם על מה שאת רוצה. אחרי שקורה לך דבר כזה.... הלב כואב, שורף, מחפש נחמה, מחפש איך לפצות על מה שקרה. וכן, מכירה מספר נשים שילדו ילדים בריאים גם בגיל 45. 
אני לא אומרת שחייבים, אני לא אומרת שזה הדבר היחיד שעוזר. גם הטיפול שהייתי בו עזר לי. אבל זה בהחלט הביא אותי למקום אחר לחלוטין.
היא מספרת כמה התחושות שלה קשות ואני נותנת את הפיתרון היחיד שאני עצמי מכירה. אמרתי מספר פעמים, מה שהכי ניחם אותי אחרי הלידה השקטה היו אלו סיפורי ההצלחה, התקווה שנתנו לי נשים שעברו דברים דומים. 
עיני לא הייתה צרה על אנשים שהצליחו. להיפך... שמחתי בשבילם.
גם את אמרת לאיזו מישהי לפניי כמה ימים לא להגיד שהיא איבדה ילדה אלא שהיא איבדה עוברית (ואומנם אני מסכימה איתך בזה). אז לך מותר להגיד דברים כאלה?? זה גם יכול להישמע כחוסר רגישות. 
אני חושבת שבפורום הזה מנסים להיות רגישים ככל שניתן. אך מטרתו היא לתת מהניסיון שלך, מהידע שלך ולפרוק את רגשותייך. אם כך אני מרגישה, זה מה שאגיד. ומי שלא רוצה, לא חייב לקרוא.
 
לצפיה ב-'בואו נחליט כמה החלטות חשובות-'
בואו נחליט כמה החלטות חשובות-
09/03/2017 | 20:44
2
152
1. אף אחת (כולל אותי) לא אומרת לאף אחת אחרת מה לכתוב ומה לענות.
 
2. לכל אחת מותר לכתוב מה שהיא מוצאת לנכון, כל עוד זה מתוך רצון לסייע, לתמוך, ומתוך ניסיון החיים שלה והתובנות שלה.
 
3. מותר לומר: "אני לא מסכימה איתך", או "אני בגישה אחרת" , או "אני חושבת אחרת ממך", או "בניגוד אלייך, אני חושבת ש....", וכדומה. 
 
זה פורום מאוד רגיש ונפיץ. בואו נשמור עליו, למען כולנו.
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'מבינה ובכל זאת מסתייגת'
מבינה ובכל זאת מסתייגת
09/03/2017 | 21:32
1
147
סיון כתבה במפורש שבתגובה ל"תנסי שוב" היא מרגישה שהיא לא רוצה ולא יכולה לשאת הריון נוסף. בעיניי לא הגיוני להגיב להודעה כזו ב"אל תוותרי. ילד נוסף זו נחמה ענקית". גם אם סיון לא היתה כותבת את זה באופן מפורש, זה לא הגיוני להגיב ככה בהתחשב בגילה ובמה שעברה.
 
באופן אישי, כמי שלצערה חוזרת לפה שוב ושוב עם עוד ועוד אובדנים, האמירות הללו חותכות בנפשי כמו סכינים.
כי לא בטוח שאצליח להרות שוב, וממש לא בטוח שאצליח ללדת שוב. ואני יודעת שאם אגיע לנקודת ההשלמה, אני לא אגדיר את זה כ"לוותר". אבל נקודת ההשלמה היא מקום כואב, מקום שבו נגמר האויר, מקום שממנו פשוט אי אפשר להמשיך הלאה - קצה העולם.
ואני מצפה שנתמוך במי שהגיעה אל נקודת ההשלמה (ובמי שנמצאת בדרך לשם): בין אם היא פנתה לאפיקים אחרים כמו פונדקאות, תרומת ביצית, תרומת זרע או אימוץ ובין אם היא החליטה שזהו ודי.
וההודעות הללו מתריסות, מנפנפות את מה שיש לעומת האין אין אין שלי.
ונכון שיש של אחת לא בא על חשבון האין שלי, אבל זה כואב נורא כשאותה אחת שהצליח לה, מנפנפת את היש שלה וחוזרת שוב ושוב על כך שזה מה שהחזיר לה את שמחת החיים ושאסור לוותר.
ואני משתדלת לא לקרוא, או לקרוא ולא לקחת ללב, או לקחת ללב אבל לא להגיב.
מודה שלרוב אני לוקחת ללב ונשרפת בשקט מבפנים.
ההודעה של איןאריותכאלה קשה ובוטה, אבל היא בהחלט מבטאת את מה שאני מרגישה.
לצפיה ב-'למרעישה בשקט- אני עונה לך בפרטי'
למרעישה בשקט- אני עונה לך בפרטי
09/03/2017 | 22:01
34
לצפיה ב-'רונית תודה שענית לי'
רונית תודה שענית לי
09/03/2017 | 21:42
1
140
היה לי חשוב לשמוע את דעתך ואני שמחה שהבהרת אותה.
אני עדיין לא מסכימה איתך, כי אני מרגישה שהפתרון שלך אחיד וגם כי נדמה לי שאת לא מצליחה להבין את הפקטור של הגיל - בדיוק כמו שאת מרגישה שאני לא מבינה אותך, כי אני איבדתי הריון בשליש ראשון.
 
אבל אם זו אמת - אם אני באמת לא יכולה להבין אותך - אני כנראה לא יכולה להבין אף אדם אחר בעולם כי אין אף אדם שנושא בלבו את סך ההתנסויות שלי בעולם ואת הנפש שלי. ובכל זאת נדמה לי שאת ואני (שכותבות פה הרבה שנים) מצליחות להבין הרבה נשים שמגיעות לכאן בכל מיני שבועות הריון, עם עברים מיילדותיים שונים, בגילאים אחרים. הרי הנשים שאיבדו הריון אינן קבוצה אחידה.
 
 
הנקודה העיקרית שלי היא זו -
לא כל אשה שאיבדה הריון זוכה לילד
יש נשים שצריכות להגיע להשלמה ולקבלה של האובדן ללא הריון חדש וילד נוסף או בלי ילד בכלל
 
 
ואגב - זה שכבר יש לי 3 ילדים לא אומר שלא כאב לי לאבד הריון.
 
 
 
לצפיה ב-'אני לא כועסת'
אני לא כועסת
13/03/2017 | 17:54
40
חשוב לי להגיד אני לא כועסת על זה שרונית כתבה לי, לנסות שוב..
אני נמצאת בשלב שכל כך קשה לי, ואני יודעת שלפעמים ילד נוסף זו הנחמה
אבל אני בת 43 , ואני ממש מפחדת לעבור את זה שוב.
עוברות בי מחשבות של לנסות שוב, אבל אני יודעת שזה כמעט בלתי אפשרי.
התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי וסיפרתי לפסיכולוגית שכשאני מדברת עם בעלי שמאד רוצה שננסה שוב, אני מאד כועסת עליו, כי הוא אומר "רק ככה נתגבר" , "ואני מאד רוצה עוד ילד" וכל מיני אמירות שאני מרגישה שהוא לא מבין את מה שעברתי עד הסוף.. ואני מאד נוקשה איתו ואומרת לו, "אני לא מסוגלת לנסות שוב" לא מסוגלת...
אבל כשאני מדברת עם אמא שלי, שאומרת לי, "די עם הסבל", "די עם מה שאת עוברת", "תפסיקי לנסות", אז אני מייצגת פתאום צד אחר ואומרת לה.. "אני רוצה עוד ילד"
אני משתגעת ממחשבות, מצד אחד מחליטה שזהו, מצד שני לא מסוגלת להוציא את כל הדברים של התינוקת מהבית (מיטת תינוק, סלקל, אמבטיה, בגדים).
הלכתי לפסיכולוגית שתעזור לי להחליט אבל בינתיים אני רק יושבת שם ומדברת ומדברת ולא מגיעה להחלטה. 
הרופא אמר שהסיכון לטריזומיה גדל עם הגיל וגם גדל עוד יותר כי העוברית שלי לקתה בטריזומיה.
אני מפחדת שלעולם לא אתגבר על זה אם לא יהיה הריון נוסף, אבל מצד שני, לא מסוגלת לשאת את המחשבה של עוד הריון כזה...
אני לא מצפה מכן שתיתנו לי את הפתרון , אבל הייתי חייבת להוציא..
וגם מבקשת בבקשה אל תכעסו על רונית שניסתה רק לעזור לי.. אפילו אני לא כעסתי עליה...
לצפיה ב-'הפלה בשבוע 19'
הפלה בשבוע 19
09/03/2017 | 09:39
20
239
חדשה פה...
עברו שבועיים מההפלה, ואני עדין לא מצליחה לתפקד
אספר מהתחלה, הפלה שלישית שלי, אחרי שתי הפלות : אחת בשבוע 7 , נפל לבד, והשניה בשבוע 10 - לא היה דופק, הפלה יזומה עם ציטוטק.
ולפני חצי שנה, גיליתי שאני בהריון , ואפילו פחדתי לשמוח בגלל כל ההפלות, אבל בתוך תוכי הייתי אופטימית, אמרתי לעצמי אין מצב שאלוהים יעשה לי את זה שוב.
בשבוע 7 - בדיקת דופק, יש דופק ! הלכנו למסעדה לחגוג
שבוע 9 - באה שוב לרופא- רק שיבדוק שיש דופק, יש !
שבוע 10 - השבוע שלא היה דופק בפעם שעברה- שוב הולכת לרופא- ויש דופק.
אני מאושרת, מאמינה שיהיה בסדר.
שבוע 12- שקיפות 0 הרופא אומר שהכל בסדר, הסטטיסטקה אמנם לא לטובתי בגלל הגיל (43) , אבל התוצאה של הבדיקה הקטינה את הסיכון, אז הבדיקה טובה...
כולי מאושרת... ואז נשלחתי לבדיקת דם שמשתקללת עם השקיפות.
ומפה הכל התחיל - זוכרת את עצמי יוצאת מישיבה בעבודה, פותחת את הטלפון - 5 שיחות שלא נענו מהרופא נשים שלי + שיחה אחת מבעלי + הודעה - הרופא מחפש אותך תעני לו !
ואז התחילה התקופה הכי קשה בחיי !
הרופא אמר שבדיקת הדם מראה על סיכון מוגבר לטריזומיה 18  - 1:120.
אמר לי לבצע דחוף סקירת מערכות, להקדים את המי שפיר.. לעשות הכל מהר. 
היה לי תור לסקירה בשבוע 15+3 , ניסיתי להקדים לשבוע 14, לא הצלחתי. הפעלתי את בעלי ואת אמא שלי, חיפשנו רופא אחר שיקבל אותי בשבוע 14.
כמובן- לא יכולתי לספר לאף אחד על ההריון, פחדתי להקשר, פחדתי לדבר, הייתי בדאגות כל הזמן, לא ישנתי בלילה. חיכיתי לתאריך של הסקירה.
שבוע 14- הגיע הסקירה, הלכתי כולי רועדת- הרופא אמר שלא  רואה סימנים לטריזומיה 18 (הידיים, הרגליים, השפה, הכל בסדר) , אבל רואה משהו בלב ולא יודע איך להסביר את זה. לא רואה את העורק שמוביל את הדם מהלב לריאה. ביקש שאבוא שוב בשבוע 15. 
עוד שבוע ללא שינה, ללא אפשרות לתפקד. ואני לא יכולה לספר בעבודה ומצפים ממני לתפקוד 100% בעבודה, ואני לא מסוגלת !!
שבוע 15- שוב סקירה- הרופא מחטט , מחטט, כואב לי, לוחץ, ואני מתפללת בבקשה תגיד שהכל בסדר - אומר לי עדין לא רואה את העורק. את צריכה אקו לב עובר, אבל זה רק בשבוע 18. אומר לי 50% שתצטרכי הפסקת הריון. ואני בוכה, לא מפסיקה לבכות, לא מאמינה. לא מאמינה שאאבד אותה. לא רוצה לאבד אותה !
ואז מתחילים 3 שבועות !
שבוע 16 - חלבון עוברי- הסטסטיסקה יורדת 1:60 - המצב גרוע, אני מפחדת.
הבטן גדלה, אנשים כבר שואלים, ואני לא יכולה לענות שכן, מפחדת להגיד את צמד המילים "אני בהריון" . אומרת רק לקרובים. בוכה יום ולילה. לא מצליחה לחיות.
שבוע 17 - בדיקת מי שפיר - אולטראסונד - רואה אותה, ואני כל כך רוצה אותה !
לא מפסיקה לבכות. 
כבר צריכה לספר בעבודה, כולם "בשעה טובה" ואני אומרת להם, מקווה שהיא תחזיק מעמד.
מגיע שבוע 18 - מתפללת שהאקו לב עובר יהיה טוב. יום שני הולכת לבדיקה.
הקרדיולוג מסתכל ומסתכל - אומר "אני רואה את העורק" הכל בסדר, לא מבין מה הוא לא ראה.
אני יוצאת משם מאושרת ! מבינה שהכל בסדר... ברמת התרגשות שיא, חוזרת לעבודה, מספרת לכולם שאני בהריון.
סוגרת סופ"ש עם בעלי לחגוג את ההריון.
קובעת לבת שלי יום הולדת ביום חמישי - לא חגגתי לה בגלל הסיפור- מזמינה מלא אנשים...
יום חמישי- 3 ימים אחרי הבדיקה- יום ההולדת של הבת שלי הגדולה-
בבוקר טלפון - "שלום, הגיעו תוצאות המי שפיר והבדיקה לא תקינה" , תגיעי דחוף לבית חולים"  מה ???????????????? אני שואלת... מה לא תקין... אולי נדחה ליום ראשון, נתמודד עם הכל, יש יום יום הולדת לבת שלי היום.
לא ! אי אפשר לחכות ליום ראשון, התוצאה לא תקינה.
ואני לא מבינה מה לא תקין, עוד פעם סטטיסטיקה, עוד פעם לחשוב מה לשות, עוד פעם לחכות לשבוע אחכ.. 
והיא אומרת לי .. "לא, את צריכה להגיע מייד לועדה להפסקת הריון"
צרחתי, בכיתי כל כך, לא רוצה, היא בעטה בי אתמול, הרגשתי אותה! היא בסדר !
התקשרתי לבעלי, הוא בא לקחת אותי, התקשרתי לאמא שלי, היום היום הולדת של הגדולה שלי, היא צריכה לבוא לארגן את הדברים.
נסענו לבית חולים, ואני לא מפסיקה לבכות. 
מנסה להאמין שעוד יהיה בסדר.
נכנסים ליועצת הגנטית - "טוב מה שמנחם זה שהבדיקה חד משמעית, יש לעובר שלך טריזומיה 18:"
מה שמנחם ????????????????? מה מנחם בזה ?????????????
את בשבוע מתקדם (19), פינינו לך מקום בועדה של היום, תגשי עכשיו אין זמן.
ואז מתחילים את הועדה
חדר ראשון- אוטלראסונד - אני צועקת על הטכנאית, תסגרי את המסך, לא רוצה לראות אותה... והם בודקים אותה, והיא בועטת, והיא חייה, ואני לא רוצה להרוג אותה. והם מסתכלים ובוחנים ומדברים עליה. ואני לא יכולה לשמוע, ואני בוכה.
חדר שני- רופא- מסביר מה זה טריזומיה, לא רוצה לשמוע.
חדר שלישי- עובדת סוציאלית - שואלת שאלות ואני עונה, ותעזבו אותי כבר.
חדר רביעי- עוד רופא- אלרגית לתרופות ? מחלות ? עזבו אותי כבר
חדר חמישי- אחות - מדדים, קביעת תור, תבואי בשבת, את חייבת דחוף.
יוצאת משם תשושה , בוכה, הרוגה, וצריכה ללכת ליום הולדת של הבת שלי.. אני מאחרת..
מגיעה הביתה, הבת שלי כבר בבית לבושה... אני מחבקת את אמא שלי ומחזיקה את עצמי לא לבכות ליד הבת שלי, קשה, כואב לי בכל הגוף.
נוסעים ליום הולדת... חברות שלי מגיעות , רואות את הבטן- ווא את בהריון, לא סיפרת, בשעה טובה !
ואני מחזיקה את עצמי שלא אתפרק שם ביום הולדת של הבת שלי.
נגמר- מגיעים הביתה- אני נכנסת לחדר ולא מפסיקה לבכות- והיא בועטת בי בבטן
אני לא יכולה יותר!
יום שישי- קמה כמו מכונה, להכנות של הבוקר... אמא שלי באה, חברות שלי באות, כולם באים לנחם... והיא בבטן עדין. ואני מרגישה אותה .
יום שבת- נוסעים לבית חולים - אני שואלת את הרופאה, "אבל זה בטוח ?" "אין טעויות במי שפיר" אני אפילו לא שומעת מה היא עונה.
עולה על הכסא- החדרת למיניארות, צורחת מכאבים, כאבים בכל גוף, כאבים בלב !
די ! לא יכולה !
ראשון בבוקר- מגיעה לחדר ניתוח. מסבירים על הרדמה מלאה, על התהליך, ואני לא מסוגלת להקשיב.
מנסה להתקשר שוב ליועצת הגנטית , צורחת בוכה "זה בטוח, יש לה טריזומיה" אני רוצה אותה, אני לא רוצה להרוג אותה.. והיא מסבירה "בטריזומיה היא תמות גם ככה" לא מסוגלת לשמוע.
 
נכנסת לחדר ניתוח, הרופא שואל אותי " את רוצה להשתתף בקבורה"  
מה ?? לא יודעת ??? הייתי בשמונים חדרים בועדה להפסקת הריון, לא יכלו לשאול אותי שם שהייתי עם בעלי, לא יודעת ??
אז הוא אומר לי "אני אעשה לך את זה קל, אף אחד לא רוצה להשתתף בקבורה" 
הוא החליט בשבילי.
הרדימו אותי.
התעוררתי
איזו ריקנות, זהו נגמר, היתה לי תינוקת ואיננה עוד.
אני לא יכולה להפסיק לבכות.
 
עברו שבועיים - של אבל, ניחומים, ואמירות מפגרות "עדיף שגילית את זה עכשיו" "תשמח שידעת " , מה לשמוע, על מה יש לשמוח. "הכל לטובה" , מה לטובה פה? התינוקת שלי מתה.
"תנסי שוב" - אני בת 43 אחרי 3 הפלות, לא יכולה לנסות שוב, לא רוצה לנסות שוב, לא יכולה לעמוד בזה יותר, לא נפשית ולא פיזית.
 
נגמרה חופשת המחלה- חזרתי אתמול לעבודה, אני לא יכולה לתפקד, המוח שלי לא יכול לחשוב, כואב לי נורא הראש כל יום. לא מפסיקה לבכות.
לא יכולה יותר !!!
 
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
09/03/2017 | 11:06
102

קראתי כל מילה וכל אות שכתבת, וליבי זועק יחד איתך. חבל שאינני יכולה לחבק אותך על אמת, אבל שולחת חיבוקים וירטואליים.
 
בתור מי שעברה 7 אובדני הריון, כאשר אחד מהם של טריזומיה 18, יש לי כל כך הרבה מה לכתוב לך, שאני צריכה רגע לעשות סדר במחשבות שלי.
אכתוב לך, ברשותך, בנקודות, כי זה מקל עליי בתוך סערת הרגשות להיות יותר מאורגנת.
 
1. צירוף המקרים הטראגי הזה, שבאותו היום של חגיגת יום ההולדת של ביתך, נאלצת לשמוע על אי תקינות העוברית שברחמך, הוא בלתי אפשרי להכלה בהיבט הרגשי. את צריכה להיות גאה בעצמך שהיית בכלל מסוגלת לעמוד על הרגליים ולחגוג לביתך, בעודך אבלה וכואבת.
 
2. לגבי שאלת הקבורה ששאלו אותך- אני לא מבינה בכלל את השאלה, כי מדובר בגרידה מאוחרת. היו יכולים לחסוך ממך את השאלה הזו. אותי, בשבוע 16, לא שאלו, וטוב שלא שאלו, וממילא הייתי אומרת שממש לא. עד כמה שידוע לי, שאלת קבורה עולה יותר כאשר מדובר בלידה שקטה.
 
3. אני חייבת להתייחס לכמה מילים שכתבת: "אני לא רוצה להרוג אותה", ו"היתה לי תינוקת ואיננה עוד".
 את לא הרגת אף אחד. ולא מדובר בתינוקת, אלא בעוברית. בעוברית מאוד מאוד מאוד חולה ומאוד פגומה. היה מדובר בעוברית כל כך פגומה עם כל כך הרבה מומים, שהיא לא היתה שורדת את ההריון, וגם אם כן- היתה נידונה לחיים זוועתיים של לא יותר משנה והיתה מתה בגיל שנה, לאחר שנת יסורים- של כולכם.
אני מרשה לעצמי לכתוב לך את המילים הללו, כי אלו המילים שהשתמשתי עבור עצמי במקרה של הטריזומיה המחורבנת הזו שהיתה אצל העובר שלי, שהוא היה עד כדי כך דפוק, שאפילו אי אפשר היה לזהות את המין שלו.
בהקשר של "תינוקת"- נכון הוא שאיבדת את התקווה שמההריון ההוא תיוולד תינוקת מתוקה, חייכנית ובריאה.
אבל בבקשה, אל תשתמשי במילים ההרסניות הללו של "הרגתי אותה" ושל "איבדתי תינוקת". הסמנטיקה ובחירת המילים מאוד חשובה לצורך השיקום הנפשי שלך.
 
את ההמשך אני אכתוב בפוסט נפרד, כי אני חוששת שפתאום תפוז ידפוק לי ברז וכל מה שכתבתי יעלם...
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'המשך ההתייחסות-'
המשך ההתייחסות-
09/03/2017 | 11:17
1
80
אני ממשיכה:
 
4. לגבי מה שאנשים אומרים לך: "תנסי שוב"- "לא יכולה לעמוד בזה יותר. לא נפשית ולא פיזית"- אין לך מושג כמה שאני מבינה אותך. אין לך מושג עד כמה (למרות שעברו שנתיים מאז שזיכיתי במתנה כה נפלאה), עד כמה אני מרגישה אותך ועד כמה שאני מזדהה איתך.
לעבור אובדן אחר אובדן אחר אובדן- זה דבר מייאש בצורה בלתי נסבלת. מייאש, מתסכל, מכעיס.
ומי שלא עברה את זה על בשרה ונפשה, לא יכולה לומר למישהי אחרת "תנסי שוב". ללנסות שוב הזה יש גם מחירים, שעלולים להיות כבדים מנשוא, ואף אחד לא מבטיח לאף אחת כלום בסוף דרך היסורים הללו.
לכן, את היחידה (כמובן ביחד עם בן זוגך) שיכולה לקבוע על החיים שלך.
 
5. קשור לנקודה הקודמת- אין ספק שההפלות אצלך, קשורות לנושא הגיל, וזאת למרות שלצערי הרב, יש גם נשים צעירות ממך בהרבה שחוות הפלות חוזרות על רקע דומה של עוברים לא תקינים. בגלל שהבעיה ידועה, אם תחליטי מתישהו בחיוב לגבי ניסיון נוסף, צריך לקחת כל סנריו בחשבון, ואולי גם לשקול תרומת ביצית, אם זה משהו שיכול לדבר אלייך, למרות שגם הדרך הזו קשה וארוכה ולא מובטח כלום בסופה:(
אני יכולה לספר לך שבזמנו, לא שקלתי זאת, משום שהייתי כבר עם שני ילדים, וזה היה קו אדום ששמתי לעצמי וגם שבעלי שם. הכמיהה לעוד ילד מצידי היתה מטורפת, אבל זה היה הקו האדום שלי עם עצמי. לכל אחת הקוים האדומים שלה, וכל אישה צריכה להחליט עבור עצמה ומשפחתה.
 
ממשיכה בפוסט נפרד.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
09/03/2017 | 13:55
60
שירה
 
תודה רבה על כל התגובה שלך.
מאד קשה לי ואני לא מצליחה להכיל הכל.. 
תודה שכתבת לי על הטריזומיה, מאד קשה לי עם זה שאני עשיתי את הפלה, בשניים הקודמים לא היה דופק, פה היא היתה חייה עד השניה האחרונה. אבל כשאת כותבת לי את הדברים האלו על הטריזומיה אני מבינה שהיא לא ממש היתה חייה.
 
איך מתגברים, חזרתי לעבודה, הגוף שלי פה, אבל אני לא פה, המוח שלי לא מצליח להתרכז, לא מצליחה לקלוט כלום.
לצפיה ב-' כואב כואב כואב'
כואב כואב כואב
09/03/2017 | 11:23
3
70
כמה עצוב לי עלייך, כמה קשה להתמודד עם הבחירה הזו שבעצם אין בה שום בחירה.
ואין כרגע שום נחמה, והשמיים נפלו והכל חשוך ונראה שיהיה כך לתמיד.
ונכון שכבר עברת הפלות, אבל הפעם זה שונה וההתמודדות שונה לחלוטין.
 
מנסה בכל זאת לשתף מהנסיון שלי באובדן הריונות (3 אובדני דופק בשליש ראשון, לידה שקטה יזומה, גרידה יזומה).
אנחנו הפסקנו 2 הריונות בגלל ממצא גנטי שאינו חד משמעי, כלומר ייתכן שהעוברים שהפלנו היו הופכים לילדים בריאים ותקינים לחלוטין. בהקשר הזה אני מצליחה להבין את דברי היועצת הגנטית (שזה מנחם שהבדיקה חד משמעית), אבל העיתוי שבו היא בחרה לומר את הדברים הוא נוראי. ובכל מקרה בעיניי זה משהו שרק בני הזוג יכולים לומר לעצמם, אם וכאשר הם מרגישים שהוא מתאים להם.
ואני באמת לא מבינה למה השאלה על הקבורה לא עלתה בנוכחות בעלך. אותנו שאלו והחתימו על טפסים בקבלה לאשפוז. יכול להיות שהנושא הזה עלה גם בועדה שלנו, אבל אני לא בטוחה.
לצערי האמירות המפגרות לא מפסיקות. וכנראה גם יגידו לך להתנחם בילדה שכבר יש לך. ברוב המקרים אני לא מצליחה לענות לאמירות הללו באופן שאני רוצה (עצבני ונושך) אלא מהנהנת ושותקת. לפעמים אני מצליחה לענות שלא הכל לטובה ושלטובה היה לסיים את ההריון בידיים מלאות ושהילדה שלי נהדרת ומדהימה, אבל זה לא מנחם אותי כשאני רוצה עוד ולא מצליחה (4 אובדנים מאז שהיא נולדה). אני משתדלת לזכור שרוב האנשים לא יודעים איך להתמודד עם אובדן הריון, הם מנסים לנחם כמיטב יכולתם ואף אחד מהם לא מנסה להכאיב לי בכוונה.
 
וכמה מילים לגבי החושך הגדול והתהום שאליה התגלגלת.
אני יודעת בגופי ובלבי כמה כואב לך כרגע. הייתי שם. אני יודעת שכרגע זה מרגיש שאין עתיד, שהחיים נגמרו ואין טעם לכלום. באופן אישי חוויתי מחשבות אובדניות בתקופה שאחרי הלידה השקטה.
ועם כל הכאב הזה, אני אומרת לך שבסוף קמים. בסוף מגלים שבכל זאת יש טעם לחיים ושאפשר להמשיך הלאה ואפילו להנות מהחיים ולשמוח בהם.
נדרשים המון מאמצים ועבודה קשה כדי לצאת מהתהום, אבל זה אפשרי.
את מוזמנת להיעזר בנו או באיש מקצוע, ובינתיים תשאירי את הראש מעל המים, אל תשקעי.
 
שולחת לך מלא חיבוקים 
לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
09/03/2017 | 14:03
2
45
מאד קשה, וזה נראה כאילו זה בחיים לא ייגמר
כל דבר מזכיר לי את ההריון
קשה לי להסתכל על חברה שלי שבהריון באותו שבוע אותי, היא רצתה לבוא לנחם אותי ולא רציתי לראות אותה..
מנסה להתנתק מכל דבר שמזכיר כדי להתגבר, אבל לא מצליחה..
 
 
לצפיה ב-'תשמעי'
תשמעי
09/03/2017 | 14:42
1
46
בלידה השקטה שלי, היתה בשבוע מקביל אליי אמא של ילדה מהגן. היינו די קרובות, וההריונות המקבילים קירבו אותנו אפילו יותר.
לא יודעת איך ולא יודעת למה, איכשהו הצלחתי להחריג אותה מההריוניות שכאב לי לראות ולדבר איתן.
בהריון האחרון של החברה הכי טובה, פשוט נמנעתי מלהפגש איתה, דיברנו בטלפון לעתים רחוקות כי לא יכולתי לשאת את היותה בהריון וגם אחרי הלידה שמרתי מרחק. אני חושבת שהחברה מבינה את ההימנעות שלי, זה לא פירק את החברות שלנו.
 
לגבי מה שכתבת לשירה, שאת בעבודה אבל הראש לא שם, זה לגמרי בסדר. אני שמחתי לחזור לעבודה, כי העדפתי להיות בחברת אנשים ולא לבד בבית עם המחשבות. בשבועות הראשונים עבדתי על אוטומט, חייכתי חיוכים מזוייפים ובכיתי די הרבה. האנשים סביבי ידעו מה עברתי והיו קשובים לצרכים שלי: לפעמים הייתי צריכה אוזן קשבת ובפעמים אחרות דווקא רציתי שיתנו לי מרחב ויתרחקו ממני.
 
בעיניי בשלב שבו את נמצאת, כל דבר שעוזר לך לעבור את היום הוא לגיטימי. זה בסדר שיש רגעים עם דכדוך עמוק, וזה בסדר שיש רגעים שבהם את מצליחה לנשום. זה בסדר לבכות בלילה או במקלחת, וזה בסדר לצאת למסע שופינג.
 
שמחה שמצאת אותנו, גם אם באיחור. מבחינתי הפורום הוא המקום שבו אני משחררת את כל המחשבות והרגשות. והחיבוק של חברות הפורום, גם אם הוא וירטואלי, עושה פלאות עבורי.
 
נדמה לי שלא ציינת בת כמה הבת שלך והאם היא ידעה על ההריון. את מוזמנת לשתף ולהתייעץ איתנו גם בנושא הזה.
בכל מקרה וגם אם עברו שבועיים, אני ממליצה ליידע את הצוות במסגרת שלה על מה שקורה (לא חייבים לפרט, אפשר להגיד שהיה הריון ונגמר). לפעמים נדמה לנו שהדברים עוברים מעל הראש של הילדים, אבל הם בוודאות מרגישים שמשהו קורה וכל ילד מגיב בדרך שלו.
לצפיה ב-'ממש תודה על התמיכה'
ממש תודה על התמיכה
13/03/2017 | 09:58
11
זה מאד עוזר לי לקרוא שזה בסדר להרגיש שאני לא מסוגלת לעבוד.. ושזה בסדר שאני מידי פעם בוכה פתאום
הבת שלי בת 7
כל הזמן אני אומרת שמזל שלא שיתפתי אותה בהריון, היא אפילו שאלה אותי כשראתה שיש לי בטן, אמא יש לך תינוק בבטן, אמרתי לה "לא"... כי פחדתי מזה.. כי הבדיקות היה כל הזמן לא טובות. מזל ! לא יודעת איך הייתי מתמודדת עם זה.
היא רואה אנשים מנחמים אותי, היא ראתה שהייתי עצובה, היא ראתה שהייתי כל הזמן בבית. אמרתי לה שעברתי טיפול בבטן ועכשיו אני בסדר.
לצפיה ב-'ממשיכה- '
ממשיכה-
09/03/2017 | 11:23
1
53
7. תהליך האבל הוא ארוך ומייגע, ואי אפשר לפסוח מעליו.
מציעה לך לטפל בעצמך, בכל דרך שנראית לך- שיחות (יש בפורום רשימה של מטפלות רגשיות מומלצות), טיפול באומנות/מוסיקה, יוגה, וכל דבר שמדבר אלייך. לא הייתי פוסלת סיוע תרופתי לתקופה של החודשים הקרובים. יש פסיכיאטרית נשים שאני תמיד ממליצה עליה (ד"ר ורד בר), שסייעה לי רבות (למרות שהגעתי אליה יחסית בשלב מאוחר, וחבל).
 
8. הסביבה- תקיפי עצמך בסביבה תומכת ומכילה. קחי בחשבון, כפי שאת רואה, שאנשים אומרים כל מיני דברים שהרבה פעמים מכעיסים אותנו, אבל זה לא מתוך רוע, אלא מתוך זה שאין להם מה לומר והם לא יודעים איך "לאכול" אותנו ואת הסיטואציה הקשה הזו. אז תתרחקי ממי שלא מתאים לך כרגע, ותתקרבי למי שכן מתאים לך כרגע.
 
קחי עזרה ותטפלי בעצמך.
אנחנו פה, לכל דבר ועניין, וננסה לתמוך ולייעץ כמיטב יכולתנו.
 
שולחת חיבוקי כוחות ותנחומים
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה שירה'
תודה רבה שירה
09/03/2017 | 14:05
34
אני באמת מרגישה תמיכה מכן, וחבל שגיליתי על הפורום הזה רק היום
אני שבועיים רק בוכה.. ובוכה..
עזר לי מאד גם להוציא הכל.
התחלתי ללכת לפסיכולוגית אבל זה עדין לא עוזר..
לצפיה ב-'נורא והיום...'
נורא והיום...
09/03/2017 | 12:42
5
121
אבל אני רק רוצה להגיד לך שיום אחד יהיה יותר טוב. ואז יותר טוב ועוד קצת יותר טוב. ויום אחד את תחיי לצד הכאב והוא כבר לא יעטוף אותך. ואל תוותרי. ילד נוסף זו נחמה ענקית. אני שנתיים וחצי אחרי לידה שקטה בשבוע 23 (גם איבדתי עוברית) ויש לי ילדה גדולה בת 4. ילדתי מאז האובדן ילדה מהממת, בריאה ומדהימה ואני בהריון נוסף שבוע 24. זה לא תחליף. אבל יש בזה נחמה ענקית. ואני סופסוף חוזרת להיות מאושרת. ומבינה שהייתי חייבת לעשות את מה שעשיתי (אצלי הפסקת הריון בעקבות ירידת מים)...
מאחלת לך החלמה מהירה.
לצפיה ב-'נורא ואיום...*'
נורא ואיום...*
09/03/2017 | 12:43
25
לצפיה ב-'"...ואל תוותרי"-'
"...ואל תוותרי"-
09/03/2017 | 12:51
2
109
רונית, אני יודעת שכוונותייך טהורות וטובות. את הרי מקסימה. יודעת זאת.
אבל- המילים "אל תוותרי" עלולות להיות בעיניי בעייתיות.
 
לפעמים אנחנו לא "מוותרות". לפעמים אנחנו נאלצות להגיע להשלמה ולקבלה עם המציאות. ולפעמים- המציאות המרה היא שאין לנו אופציה להביא עוד ילד לעולם, וצריך בעבודה קוגניטיבית ורגשית קשות מאוד ואמיצות מאוד, להגיע לאותה השלמה וקבלה.
יש פה אמיצות שכאלו שעברו דרך זו. הן לא ויתרו. הן לא הרימו ידיים. הן עשו כל שביכולתן, עד שאמרו "די. רב לנו. הבנו. די לנו בסבל הנוראי הזה".
 
ושוב אני מגיעה גם לנושא הגיל. את צעירה בעשור מכותבת ההודעה. עשור!!! זה המון זמן. וזמן זה מצרך חשוב מאוד בהיבט של הפוריות, הילודה וההפלות.
ולכותבת ההודעה אין עוד עשור. ואין עוד הרבה זמן. ובגיל 43 צריך לקרות נס כדי שתהיה ביצית תקינה והריון תקין. זו האמת. אז נכון. ניסים קורים לפעמים. ולפעמים גם לא.
 
אז גם אם היא תחליט שמספיק ודי לה ושאין לה כוחות להתמודד עם עוד הריון וחלילה עוד אובדן- זה לא אומר שהיא ויתרה, אלא שהיתה מספיק אמיצה כדי להגיע להחלטה הנכונה ביותר עבורה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה שירה'
תודה שירה
09/03/2017 | 14:11
86
זה הענין שאני מתאבלת לא רק על האובדן הזה, אלא על האובדן הכללי
שלא אוכל להביא עוד ילד
לצפיה ב-'ואני אהיה בוטה יותר'
ואני אהיה בוטה יותר
09/03/2017 | 14:18
113
sivan2212 כתבה הודעה שותתת דם. הודעה כואבת. הודעה שמתארת חודש וחצי של חרדות איומות (מהשקיפות ועד להפסקת ההריון). הודעה שמתארת חוסר יכולת להתמודד עם הכאב הנוכחי, זה שאחרי הפסקת ההריון.
היא כתבה: ""תנסי שוב" - אני בת 43 אחרי 3 הפלות, לא יכולה לנסות שוב, לא רוצה לנסות שוב, לא יכולה לעמוד בזה יותר, לא נפשית ולא פיזית."
 
לא ממקומנו להציע לה כרגע את הפתרון שהיא לא רוצה.
לא ממקומנו להציע לאשה בגילה עוד הריון כי "זו נחמה ענקית. ואני סופסוף חוזרת להיות מאושרת".
היא אחרי 2 אובדני דופק וטריזומיה אחת, היא בת 43! הסיכוי שלה לסיים הריון בידיים מלאות ככל הנראה יותר קלוש מהסיכוי שלה לזכות בלוטו.
האם את תעברי במקומה ציטוטק או גרידה? האם את תעברי במקומה ועדה להפסקת הריון (תזכרי כמה היה קשה לך לעבור את הועדה שלך)? האם את תקלפי אותה מהרצפה אחרי אובדן נוסף?
 
אני מבינה שאת מאושרת שילדת אחרי האובדן ושאת בהריון נוסף ואני מאושרת בשבילך, אבל הפתרון שלך לא מתאים לכל אחת כאן ובמקרה הזה הוא צורם ומכאיב.
 
אם בעוד חודש או חודשיים או עשרה, היא תחזור לכאן ותכתוב שהיא לא מוכנה שככה יתסיים פרק הילודה שלה, אז יהיה הזמן לחשוב על הדרך שבה היא יכולה להמשיך. אבל לא רגע אחד לפני כן, ובלי הבטחות שווא.
לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
09/03/2017 | 14:07
68
שמחה בשבילך, אני יודעת שזו תהיה התרופה היחידה שלי לכאב.
אבל אני כבר בת 43 ואין לי כוחות
אני גם נורא מפחדת מעוד אובדן, והכל קורה כנראה בגלל הגיל שלי
לצפיה ב-'סיון היקרה - כמה מילים על הגיהנום ועל יכולת'
סיון היקרה - כמה מילים על הגיהנום ועל יכולת
09/03/2017 | 14:59
1
111
סיון היקרה, נשמע שעברת גיהנום. גיהנום של ממש. אני מצטערת על האובדנים הרבים והתכופים שלך, אני מצטערת על האבל הגדול על סוף הילודה ועל גניזת החלום לילד נוסף בשלב הזה. אני מצטערת שזה המקום אליו הביאו אותך החיים.
 
מצטרפת לקודמותיי בכל ההמלצות -
טיפול, טיפול, טיפול. מקווה שתצליחי ליצור קשר אמון חם עם המטפלת שלך ולאט לאט תוכלי להיעזר בה. טיפול הוא לא קסם, הוא תהליך.
ממליצה מאד מאד (מאד) על טיפול תרופתי שיעזור לך להרים את הראש. לי מאד עזר.
תקראי לעוברית שלך עוברית ולא תינוקת. גידלת תינוקת, זה לא אותו הדבר, וההבדל הסמנטי מאד משמעותי לנפש, לא רק לענייני הלשון.
קחי בחשבון שאבל הוא תהליך. ארוך, כואב, מלא מהמורות, ושאינו מתקדם באופן לינארי. אבל בכל זאת תהליך שמתקדם. לא מהר, אבל מתקדם. לאט לאט, עם הזמן, עם הרבה זמן, הנפש מחלימה, מתאחה, מעכלת ומשלימה עם המציאות. אולי קיבלת מספרית פיז'מה את הספר "איך מרפאים כנף שבורה". צריך זמן.
 
כרגע את בשיא הכאב. בתהום ממש. את לא רואה את קירות הבור בכלל מרוב שהוא חשוך ועמוק. ככה זה. אנחנו מבינות בדיוק על מה את מדברת. עם הזמן הגבולות של הבור יצטמצמו. בסופו של התהליך כבר לא תחיי בתוך הבור הזה. לא תשכחי אותו (ואותה) אף פעם, הם לא יימחקו מתולדות חייך - אבל הם לא יתפסו כל כך הרבה נפח, הם לא יסתירו את הנפש, הם לא יגרמו לך לרצות לא לצאת מהמיטה לעולם. אני אומרת את זה בבטחון ואני אומרת את זה באחריות - מאבל קמים.
 
דבר אחרון שחשוב לי לשים פה בשבילך - ואולי זה מוקדם ולא מתאים - קחי רק אם זה מדבר אלייך.
את כותבת לאורך הפוסט שלך הרבה מאד פעמים אני לא יכולה יותר אני לא יכולה יותר. ואני רוצה להתווכח עם המחשבה הזו שלך כי נדמה לי שהיא לא נכונה.
כל אחד מהימים שחשבת שאת לא יכולה יותר כבר עבר ונגמר -ואת יכולת יותר.
היום בבוקר הלכת לעבודה. בבוקר גרבת זוג גרביים. האם הם היו תואמים? אני מנחשת שכן. שגם בתוך האסון והאבל והקושי והכאב - חלק ממך שומר על עצמו, מקפיד על גרביים תואמים ומצחצל שיניים. אצלי יש ימים שהמחשבה הזו ניחמה אותי. שאני בכל זאת גורבת גרביים תואמים.
מה שאני מנסה לומר לך - את כן יכולה. את לא רוצה - את מאד מאד לא רוצה את המציאות הזו שנכפתה עלייך - אבל את כן יכולה אותה. עובדה. את כאן.
 
שולחת לך חיבוק מאד גדול ועצוב על המציאות הקשה והעכורה של האובדן הספציפי ושל אובדן הילודה הכללי.
ומציעה לך להמשיך לבכות. הרבה. ולטפל בעצמך. ולבוא אלינו. ככל שתרצי ותמצאי לנכון. אנחנו פה תמיד בשבילך.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
13/03/2017 | 10:06
14
אני מבינה את מה שאת כותבת
אני משתדלת, אני משתדלת לקום בבוקר ולהתנהג כרגיל
אבל מרגישה שהחיוכים שלי מזויפים
מרגישה שאני מכריחה את עצמי להתנהל כרגיל במיוחד בעבודה
אבל מאד קשה
לצפיה ב-'היי סיוון'
היי סיוון
14/03/2017 | 20:28
1
16
קוראת את מה שאת כותבת וזה מחזיר אותי שנתיים וחצי אחורה.
גם אני הפסקתי הריון. בשבוע 24. אחרי שנתיים של טיפולי IVF.
זו היתה אמורה להיות הבת הבכורה שלי. ולא נתתי לה צ'אנס בכלל.
למרות שהיום יש לי ילד מקסים בן שנה, אני עדיין מתייסרת על אותה החלטה שעשיתי, שהיתה מושפעת מסטטיסטיקות ומהמלצות של רופאים.
חיכיתי כמעט ארבע שנים לילד האהוב שלי ,ועדיין, אני לא מרגישה שזה ריפא את עצם העובדה שזו היתה החלטה שלי לסיים את ההריון. אולי אם היתה הפלה טבעית הייתי מרגישה אחרת.
טיפול עזר לי במידה מסויימת, וגם הזמן עושה את שלו.
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. ומלא בהצלחה.
 
לצפיה ב-'תודה.. בהצלחה גם לך'
תודה.. בהצלחה גם לך
15/03/2017 | 13:20
2
לצפיה ב-'אני כל כך עצובה לקרוא אותך... פשוט כאב לב, מאחלת לך הריון'
אני כל כך עצובה לקרוא אותך... פשוט כאב לב, מאחלת לך הריון
16/03/2017 | 12:34
11
מוצלח תקין וטוב
לצפיה ב-'איזה דיכאון - צריכה היסטרוסקופיה...'
איזה דיכאון - צריכה היסטרוסקופיה...
08/03/2017 | 13:13
6
99
אז למי שלא זוכרת, לפני 5 שבועות עברתי הפלה עם ציטוטק בשבוע 12 כי לעובר הפסיק הדופק.
זו הפלה 5 ואני בבירור הפלות חוזרות... (בנתיים הכל תקין ב"ה).
אתמול הייתי בבדיקה לביקורת, ויש ממצא ברחם בגודל 11 מ"מ שלא ידעו להגיד לי אם זה קריש דם או שארית.. הופניתי להיסטרוסקופיה (השישית שלי...)
מצד שני - לא קיבלתי עדיין מחזור אז אולי בכל זאת קריש? מאז ההפלה יש לי כל הזמן הפרשות חומות, ואז כשאני מרגישה שעומדת לקבל ואף מתחיל דימום בניגוב, זה מפסיק!!! אז לא ברור מה זה, אוף!!!! למה לא קיבלתי מחזור עדיין???
לצפיה ב-'אבחנתית או ניתוחית?'
אבחנתית או ניתוחית?
08/03/2017 | 13:35
1
57
האם אחרי ההפלות הקודמות היו לך שאריות? ואם לא - למה עברת כל כך הרבה היסטרוסקופיות?
לדעתי אפשר לעשות בדיקת פרופיל הורמונלי, כדי לנסות להבין האם היה ביוץ מאז ההפלה האחרונה ואולי לפי זה להחליט אם לעשות היסטרו מיידית או לחכות לוסת ולקוות שייצא לבד.
 
ב-3 האובדנים האחרונים שלי היו שאריות. פעמיים אחרי גרידה, פעם אחת אחרי ציטוטק. ב-2 מקרים השאריות היו עם זרימות דם (כלומר שאריות פעילות) ואת הפרוצדורות להוצאתן עברתי עוד לפני הוסת. במקרה אחד השארית לא היתה פעילה, אבל לא יצאה עם הוסת ולכן עברתי היסטרו ניתוחית לצורך הוצאתה.
נאמר לי ע"י אחת הרופאות שבדקו אותי, שמי שהיתה לה שארית בעבר, בנטיה גבוהה יותר לשארית בעתיד.
 
שולחת לך חיבוק על המצב הבלתי אפשרי שבו את נתונה: מצד אחד את כבר לא בהריון, מצד שני את לא "לא בהריון".
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
08/03/2017 | 14:05
40
צריכה לעבור אבחנתית.
לא היו לי שאריות בעבר, היו הידבקויות אחרי גרידה. בגלל זה רציתי לנסות הפעם עם ציטוטק.
לצפיה ב-'לא רוצים לחכות עד אחרי המחזור?'
לא רוצים לחכות עד אחרי המחזור?
09/03/2017 | 13:37
1
24
או שחושבים שבצורה כזו הוא לא יגיע?
תזכירי לי בבקשה למה עברת כל כך הרבה בדיקות של הסטרוסקופיה בעבר?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'כי הרופאה אמרה שהוא אמור היה כבר להגיע...'
כי הרופאה אמרה שהוא אמור היה כבר להגיע...
09/03/2017 | 14:01
21
לגבי מספר ההיסטרוסקופיות - בעבר, היתה לי גרידה ואחרי הידבקויות אז:
 
היסטרו 1 - לבדוק אם יש הידבקויות, הרופא היה ממש ממש פסימי והלחיץ אותי
היסטרו 2 - בגלל שהרופא היה פסימי הלכתי לקבל חוות דעת נוספת
היסטרו 3 - ניתוחית להפרדת הידבקויות
היסטרו 4 - אבחנתית חודש לאחר ההידבקויות לוודא שהכל נקי
היסטרו 5 - לאחר 2 הפלות, חשבתי שאולי קשור בהידבקויות שהיו בעבר והלכתי לבדוק
היסטרו 6 - עכשיו....
 
לצפיה ב-'מיכל אני חייבת לשאול'
מיכל אני חייבת לשאול
16/03/2017 | 12:40
1
9
את כותבת שעברת 5 הפלות, מתי החל הבירור שלך? כמי שסובלת מאותו דבר אשמח לדעת מה כולל הבירור...
לצפיה ב-'התחלתי לאחר 3 הפלות + 1 חוץ רחמי'
התחלתי לאחר 3 הפלות + 1 חוץ רחמי
16/03/2017 | 13:18
6
התחלתי בירור בנובמבר 2016, אבל המשכתי לנסות... ואז היתה לי עוד הפלה לפני חודש וחצי בשבוע 12. אז עכשיו הרופא הורה לי להפסיק לנסות עד שיושלם הבירור וייתן את חוות דעתו. בכל מקרה בינתיים לא יכולה לנסות, כי אחרי ההיסטרוסקופיה האבחנתית מסתבר שיש לי שאריות הריון, ואני צריכה לעבור ניתוחית, ואז לחכות עד שהרירית תתאושש...
לצפיה ב-'שוב זה קורה..'
שוב זה קורה..
09/03/2017 | 08:52
2
147
עובר בלי דופק בשבוע 12,הפסיק להתפתח לפני כמה ימים
אחרי שקיפות עורפית...אין לעובר שלי דופק.
שוב הפרצודורה של הגרידה,אין לי כוחות.לזה
שנתיים לאחר האובדן הקודם ,שבוע 20 מום בעובר.
נקלטתי בהזרעה ראשונה,כמה שמחנו..ואתמול..שוב אני צריכה להפרד
תודה לאל יש לי ילד בריא ושלם בן 4 בבית נסיך אמיתי. ששואל אותי כל הזמן "מתי יהיה אח?" אמא אני רוצה שיהיה לך תינוק בבטן..כ"כ רציתי לספר לו שיהיה לו אח/ות,אבל שוב זה קרה
ואני נשברת כל פעם מחדש.
אבל עדיין לא מאבדת את האמונה,נהיה חזקים בשבילו ונעבור את זה.
ובעזרת השם,יהיה לכולנו ילד בריא ושלם אמן!

אז שיהיה פורים שמח...


לצפיה ב-'וואו - אני כל כך מזדהה איתך'
וואו - אני כל כך מזדהה איתך
09/03/2017 | 11:37
37
גם אצלי בטיפולים (אמנם IVF, אבל אותו עיקרון), גם אני עברתי הפלה לפני חודש בשבוע 12, כי לעובר הפסיק הדופק, וגם לי יש ילדה בת 4 כמעט שכל הזמן שואלת אותי מתי יהיה לה אח/ות ומתפללת על זה, ואפילו ביומולדת 3 כשכיבתה את הנרות ביקשה מול כולם אח ואחות...
היא שואלת למה לכל החברים שלה יש ולה אין... הדבר שהכי רציתי בעולם זה לספר לה... וכשזה נגמר, באתי אליה למיטה כשהיא ישנה בכיתי וביקשתי סליחה שאני לא מצליחה להביא לה אח/ות. זה פשוט מתסכל, וכבר הייתי שם... היה הריון... היה דופק!!! כבר תכננתי איך נסדר את הבית. לפני שבועיים קניתי לה ארנבת, והיא קוראת לה התינוקת שלי... חשבתי שאולי קצת יעזור, אבל היא עדיין שואלת... קשה! 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
09/03/2017 | 13:54
25
מאוד עצוב וכואב. ליבי איתך.
האם המום שהיה בעובר באובדן ההריון הקודם היה מקרי או חלילה משהו גנטי?
לא כתבת את הגילאים שלכם והאם עשיתם את הבדיקות הגנטיות של כלל האוכלוסיה (אלו שעושים לפי המוצא שלכם).
מה היתה התוצאה של השקיפות העורפית של העובר שהפסיק להתפתח בהריון האחרון? האם ראו משהו לא תקין בבדיקה עצמה שנתן אינדיקציה לכך שמשהו לא טוב עלול לקרות?
אני שואלת את כל השאלות הללו כדי לנסות ולהבין האם יש משהו לעשות כדי למנוע הישנות אובדן הריון נוסף, או שהכל תלוי במזל.
 
לגבי בנך בן ה-4 ששואל "מתי יהיה לי אח?", "אמא, אני רוצה שיהיה לך תינוק בבטן"...- ראשית, אלו משפטים שאני בטוחה שקשה לך לשמוע ושבא לך לבכות מהם מרוב תסכול. מציעה לומר משהו בסגנון של: "גם אני ואבא רוצים, וצריך להתאזר בסבלנות", או "גם אנחנו מקווים לכך, כמוך". לא צריך להרחיב כמובן על הקשיים שבדרך. אני בגישה שצריך מאוד לשמור על הילדים שלנו מהצרות שאנחנו חווים, בוודאי בגיל כזה שהם כה רכים ואינם מסוגלים להכיל רגשית וקוגניטיבית את בעיות החיים.
 
שולחת חיבוקי כוחות ותנחומים,
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-' פינת הביניים (בין הריון לסוף הילודה)'
פינת הביניים (בין הריון לסוף הילודה)
07/03/2017 | 14:19
8
198
הפוסט הזה לא סטנדרטי לפורום הזה והוא מוקדש לי ולדלת הביניים שלי שנטרקת בשנים האחרונות.
נשים שיש להן קושי עם הודעות לידה והריונות מתבקשות להפסיק לקרוא עכשיו
 
 
 
 
 
 
תקציר למי שלא מכירה אותי או לא זוכרת:
בבית 3 ילדים מתוקים ובריאים, בכורה בת 6.
בינואר לפני שנתיים הריון לא מתוכנן
בדיקת דופק תקינה בשבוע 8
חשד להימצאות שק הריון נוסף
בדיקה חוזרת בשבוע 9 לוודא אם יש שם אחד או שניים
הלכתי לבד. כבר לא היה אף אחד.
זה היה קצת אחרי פורים.
 
 
התאוששות פיזית די מהירה (ציטוטק).
התאוששת נפשית: בהתחלה חשבתי שכן. רק בסתיו הבנתי שלא. טיפול תרופתי של כמה חודשים עזר לי לטפס החוצה ממה שהתגלה לי במפתיע כבור עמוק מאד.
ברקע: כל הזמן ייחלתי להריון חדש. רק שהיתה בעיה קטנה. בעלי לא רצה. הוא ראה מולו שבר כלי ולא הסכים מתוך מקום מגונן. כל מי שעמדה בסיטואציה כזו יכולה להבין כמה היא קשה ומורכבת מבחינה זוגית.
 
אי שם באביב בסביבות פסח השלמתי עם עמדתו. שלא יהיה ילד רביעי. שצריך להסתפק במה שיש. התאוששתי. החלמתי. נרגעתי.
ואז.... הוא אמר שבעצם הוא רוצה. שהחלום שלו זה ארבעה.
בקיץ התחלנו לנסות. אחרי 7 חודשים פנינו לטיפולים. שהצליחו. די מהר.
 
 
בינואר הזה גיליתי שאני בהריון. שמחתי נורא! כל אותו יום, מהצהרים כשראיתי בטא חיובית ועד שהלכתי לישון.
מאותו רגע ועד עכשיו חרדות איומות. כבר הייתי בשלושה א"ס. כרגע (שבוע 6) הדופק גבולי. אני לא יודעת אם בבדיקה החוזרת אחרי פורים עוד יהיה שם מישהו או לא. הטכנאית בספק. הרופא בספק. ואני... מן הסתם בצד השלילי של הסקאלה. תחושות ההריון נעלמו. הייתי חולה נורא. אני לא אופטימית. רק לא רציתי לדמם על החג.
 
 
אני מרגישה הכל בבת אחת.
מצד אחד מקווה שאיכשהוא יקרה נס.
מצד שני בטוחה שבשבוע הבא אני רצה לביה"ח לקחת ציטוטק ומדממת לי את הימים שאחרי החג. ובעיקר מוטרדת בשאלות - ואז מה? מה אז? אני נשברת? אני חזקה? אני מנסה שוב? מה לעזאזל אני עושה עם דלת הביניים שלי שנטרקת הלוך ושוב כבר שנתיים.
מצד שלישי מה עם כל המחירים שהחלום הזה גובה ממני. לא מדברת בכלל על הצד הפיזי. רק על הנשמה. על ההקרבות בתוך הזוגיות. על המחיר שמשלמים הילדים הבריאים שיש לי בבית. על עצמי. על דברים שמחכים ליום של סוף הילודה. שנדחים. על האנרגיות שמתבזבזות ככה חופשי במרדף אחרי החלום.
ומי בכלל אמר שאם יהיו לי ארבעה אהיה מאושרת. איפה זה כתוב בכלל. מרגישה שאני צריכה לשים את נקודת הסיום. לשים התקן. לשכוח מהחלום.
 
אני יודעת שאי אפשר להחזיר אחורה את הזמן. אני מאמינה לעצמי שכנראה מאד מאד מאד רציתי את הרביעי הזה, עד כדי כך שהוא לא עזב את מחשבתי לאורך זמן כה ארוך, מאד רציתי עד שהרחקתי לטיפולים כדי להשיג את הבטא החיובית. רק לא ידעתי כמה יהיה לי קשה לשים נקודה בסוף.
 
 
אני מקווה שלא הכאבתי לאף אחת בכך ששיתפתי. תלויה לי באויר עם הספק. הכי לא מאושרת שיש בזמן שחשבתי שאהיה בו כ"כ מאושרת. חשבתי שאהיה כמו שירה אחרי ההפלה הראשונה שלה. חשבתי שאחשוב שזה ממצא סטטיסטי. שאקח את זה בקלות. מסתבר שלא.
 
 
 
לצפיה ב-'בינתיים בביניים'
בינתיים בביניים
07/03/2017 | 15:25
3
139
הרופא והטכנאית בספק אופטימי או בספק פסימי? לא שזה משנה הרבה, אבל זה מעניין אותי, כי אצלי איכשהו יצא בהריונות האחרונים שלי, שכמעט כל הצוות הרפואי שידר אופטימיות דביקה, בעוד אני עם עננה פסימית שחורה מעל הראש.
חוזרת חודשיים וחצי אחורה, עם הדופק האיטי שהיה לי. וזוכרת איך חשבתי באותו הרגע שאני מעדיפה שייגמר כשעוד אפשר ציטוטק. שבוע וחצי אח"כ נגמר הדופק ולקחתי ציטוטק.
חוזרת שנתיים אחורה, אני זוכרת הודעה שלך בפורום אחר, נדמה לי שהתלבטת לגבי ילד רביעי, ואז פתאום גילית את ההריון. זוכרת כמה קינאתי בך אז, שזה בא לך בקלות ובלי חרדות ובלי כל הדרמות שמלוות את ההריונות שלי. וכבר יש לך 3 ילדים, אז למה לך ולא לי?
נדמה לי שאני זוכרת גם את הודעת האובדן שלך (בעלך לא היה בבית, העברת את הציטוטק עם 3 הילדים. יכול להיות שזו את?). ואני הייתי עסוקה אז בליקוק הפצעים של הגרידה היזומה, זו שנגמרה כל כך רע עם רשלנות רפואית גבולית (הספוגית שנשכחה) והיסטרוסקופיה בפורים.
מחזיקה לך אצבעות בכל כוחי, שמדובר בעובר איטי אך עקשן. שכמו שאת עושה בדיקות דופק לעובר, העובר עושה לך בדיקות דופק ומעלה את סף החרדה שלך רק בשביל הכיף.
 
 
פינת הביניים שלי היא בסימן חודש יום הולדת. לא ברור לי איך ייתכן שאני כבר בת 40.
החודש אני חולה והוא חולה והילדה חולה ולאף אחד אין חשק או אנרגיה לעבוד על הריון 7.
והיום כבר יום 14 למחזור, ולא יודעת אם לא פספסנו את הביוץ. ואני בכלל לא בטוחה שכדאי לעבוד על הריון החודש עם המחלות של כולם (לא יודעת מה זה אומר על איכות ביצית/זרע וסיכויי השרידות של הריון).
ובמקביל כמו צעירה פעורה, אני מנסה לתכנן את מועד הלידה (לא רוצה ללדת בחורף), אז חושבת שאולי זה לא נורא שלא יהיה הריון עד יוני  הייתי אומרת שאני מפגרת, אבל שירה בטח תכעס 
אז בינתיים אני בביניים, לא לפה ולא לשם.
לצפיה ב-'חורף, קיץ, אביב, סתיו. לא בוחלת בעונה עבורך.'
חורף, קיץ, אביב, סתיו. לא בוחלת בעונה עבורך.
07/03/2017 | 16:00
102
וגם חורף זה לא אסון (הבכור שלי). העיקר שיקרה לך יקירה. מחזיקה אצבעות מכל הלב גם עבורך ועבור בן הזוג והבת הנהדרת שלכם.
לצפיה ב-'את זוכרת היטב'
את זוכרת היטב
07/03/2017 | 16:23
1
123
לפני שנתיים בשיא הדילמה כתבתי פוסט עם ההתלבטות בפורום הורים לפעוטות. באופן מכאיב ואירוני אחת המעודדות הגדולות היתה סימון, שכתבה לי "אנחנו הלכנו על הרביעי" וסיפרה איך זה לחיות עם ארבעה ומאד עודדה. היא היתה היחידה עם ארבעה ילדים שענתה לי. וכן, מיד אח"כ גיליתי את ההריון. וכן, זו הייתי אני שעברה לבד את הציטוטק עם הילדים.
והלוואי שהדופק יתחזק אבל אין הבטחות.
 
ולמה אני ולא את?
ככה. ככה סתם.
כי לי היה מזל ולך לא.
אני מצטערת על הפער המכאיב שבינינו.
אם זה מעודד אותך יש הרבה תחומים בחיי שלא היה לי פשוט בהם. ועדיין לא.
וכשאני מדברת עם אנשים לעומק אני תמיד מגלה שגם אצלם זה ככה - לכל אחד מקומות הקושי שלו.
רק שכאן אנחנו מכונסות סביב הילודה ובעיקר סביב האובדן.
 
 
ילודה בחורף - לדעתי לא נורא כמו שחושבים. יש לי ילד סתיו וילדת חורף.
לעניין הביניים - את כבר מכירה אותי ואת יודעת שאני לא משתגעת על הביניים, אבל בהחלט הייתי ועודני בו. אני לא יודעת איך לזוז ממנו בכוח.
והגיל... גם אני לא מאמינה. משהו בגבוליות של הגיל הופך הכל להרבה יותר גורלי ודרמטי.
 
לצפיה ב-'וואו. '
וואו.
11/03/2017 | 20:59
23
לא יאמן שאת זוכרת את זה. מבאס שעכשיו אנחנו נפגשות כאן.
למיטב ידיעתי שבוע 6 זה גבולי לדופק בלי שום קשר לתקינות ההריון, לא? מוקדם עדיין לדעת. אני יודעת שזה כנראה לא עוזר לך כרגע. שולחת חיבוק. תעדכני
לצפיה ב-'יקירה'
יקירה
07/03/2017 | 15:57
90
אני מתפללת איתך, שהדופק כן יימשך עד לסוף הטוב לו את מייחלת (וגם אני עבורך).
לצפיה ב-'תודה על הרגישות שבהודעתך-'
תודה על הרגישות שבהודעתך-
07/03/2017 | 16:40
2
122
אני כרגע מעדיפה לא להתייחס לשאלות לגבי ה"אחר כך", כי עדיין יש דופק, וכל עוד יש דופק- יש גם תקווה. אז אני מאוד מקווה שלא תצטרכי בכלל להתמודד עם הדילמות שהצגת פה.
את יכולה בכל זאת להסביר למה הרופא והטכנאית לא אופטימיים? האם הדופק איטי? העובר לא תואם לשבוע? שק חלמון גדול מדי? עובר קטן מדי?...
אני מנסה להבין האם ראו משהו שמחשיד בעיניהם?
 
ומעבר לכל השאלות שלי- להיות תלויה באויר עם הספק זה חרא.
אנא עדכני אותנו לאחר הבדיקה הבאה.
 
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'עונה'
עונה
07/03/2017 | 23:07
1
106
הדופק מעט איטי. חוץ מזה הכל תקין, גודל העובר 6 מ"מ, תואם את שבוע ההריון.
ביום שלישי לפני שבוע הדופק היה איטי, שבוע 6 + 1 הטכנאית אמרה שהתחיל לפני שעות ספורות ולא היתה מודאגת.
ביום ראשון שבוע 6 + 5 עדיין הדופק היה מעט איטי. היא נראתה מודאגת ואמרה לחזור. הרופא אמר שצריך לחכות ולראות.


לצפיה ב-'או. קיי- אז באמת בואי נחכה ונראה. אין ברירה אחרת-'
או. קיי- אז באמת בואי נחכה ונראה. אין ברירה אחרת-
08/03/2017 | 08:55
74
אני שאלתי אותך, כי באחת ההפלות אצלי ראו דופק בשבוע 6-7, אבל הרופא אמר ששק החלמון גדול מדי והעובר קטן מדי, ושרוב הסיכויים שמדובר בעובר לא תקין ובהפלה, ושכרגע אין מה לעשות פרט ללחכות. הוא לא נתן להריון צ'אנס, אבל כדי לשמור על שפיות, עוד היה בי איזה זיק מטומטם של אופטימיות (כמובן שבמקביל, היה לי ברור לאיזה כיוון רע זה הולך).
לאחר שבוע הגעתי וכבר לא היה דופק.
 
אז פה הדיווח הוא לא עד כדי כך פטאלי ומוחלט. בואי נחכה. אני מאוד מקווה שיהיה דיווח מעודד בפעם הבאה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'כמה קשה...'
כמה קשה...
06/03/2017 | 10:27
13
243
להגיע לרופאת נשים אחרי ההפלה ולראות סביבי נשים בהריון שנכנסות לראות את התינוקי שלהם ויוצאות מחויכות מאוזן לאוזן עם תמונות . ואחכ לשמוע את הרופאה אומרת את הברור החשוב ביותר להצלחת ההריון כבר עשינו ואת מטופלת בקלקסן והבאת ילד אחד בריא ושלם , ואין לנו כלים להסביר למה בעצם היו לך 2 הפלות .. אולי כי נפלת על סטיסטיקה ... קשה מנשוא הרגשתי כאילו היא אומרת לי שאין מה לעשות ולא בטוח שהריון הבא יחזיק או לא יחזיק מרגישה כל כך מתוסכלת
לצפיה ב-'את צודקת. באמת מאוד קשה'
את צודקת. באמת מאוד קשה
07/03/2017 | 06:59
21
לצפיה ב-'נכון, זה באמת קשה'
נכון, זה באמת קשה
07/03/2017 | 08:01
6
54
אנחנו מאוד רוצים להרגיש שליטה על החיים שלנו, ובטח ובטח על דברים כמו הבריאות שלנו, של ילדינו כולל של ההריון שלנו...ופתאום אנחנו מגלות שדווקא על הדברים הכי מרכזיים בחיים שלנו אין לנו ממש שליטה אמיתית ומוחלטת.
ה"אין מה לעשות" הזה הוא מאוד מתסכל, אבל אין לנו ברירה אלא להתמודד איתו.
 
כפי שכתבתי לך בתשובתי הקודמת, אני חוזרת על המנטרה- שתי הפלות ברצף, עם כל הכאב והתסכול והעצב שהן מביאות עימן, נחשבות עדיין משהו נורמאטיבי מבחינה סטטיסטית בעולם הילודה. צריך לזכור את זה, ולחשוב על כל אותן נשים שלאחר שתי הפלות ילדו תינוקות בריאים, ועם זה- להמשיך הלאה, עם תקווה ואופטימיות לקראת ההריון הבא.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'נכון'
נכון
07/03/2017 | 09:31
5
34
זה הדבר שמנחם אותי במעט ... שעדין יש המון נשים שגם אחרי 2 הפלות חבקו תינוק .. היום יש לי תור להפלות החוזרות .. כל כך קיוותי ששם יגידו לי שיש פתרון להפלות האלה.. אבל אחרי הדברים של הרופאה אני כבר לא אופטימית כל כך ��
לצפיה ב-'כפי שכתבתי לך (נדמה לי שלך כתבתי)-'
כפי שכתבתי לך (נדמה לי שלך כתבתי)-
07/03/2017 | 12:51
4
40
שתי הפלות לא נכנסות בקטגוריה של הפלות חוזרות. בעיניי, חבל שאת הולכת לתור הזה. אין בזה טעם. אבל אם את כבר שם- אז תתייעצי לגבי המינון של הקלקסן שנתנו לך ולגבי מתי להתחיל לקחת בפעם הבאה. (מקווה שאת לא כועסת עליי שאני כותבת לך את עמדתי לגבי זה. תעשי מה שנכון עבור עצמך).
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'שירה'
שירה
07/03/2017 | 13:35
3
39
אני לא כןעסת בכלל.
את הבירור של רמת הקלקסן עשיתי בהריון-הפלה השניה , וכפי שההימטולוג אמר לי שהרמה טיפה טיפה נמוכה אבל אין צורך לקחת יותר מ 120 מג. הוסבר לי לפי הרופאת נשים שהריון כימי הוא אכן הריון בגלל שהבטא היה גבוהה ולכן זאת הפלה . זה מה שהרופאים מסבירים. כמו זאמרת אם זה היה תלוי ברופאת נשים היא גם אמרה שהיא לא הייתה שולחת למרפאה להפלות חוזרות, מי שהפנה אותי זה ההימטולוג. לא אכפת לי לברר אם יש בעיה או אין להפסיד כבר אין לי מה להפסיד.. ואני נוטה להקשיב לרופאים אחרי הכל לי אין שום ידע בזה... הלוואי ובהריון הרביעי הכל יהיה בסדר בע״ה ��
לצפיה ב-'בבקשה עדכני אותנו לאחר הפגישה ותספרי מה היה.'
בבקשה עדכני אותנו לאחר הפגישה ותספרי מה היה.
07/03/2017 | 16:41
2
11
לצפיה ב-'מעדכנת..'
מעדכנת..
07/03/2017 | 17:53
1
52
האמת שאין הרבה מה לעדכן.. כי עכשיו הפרופ שלח אותי לבדיקה תלת מימדית של צילום רחם ובדיקות דם גנטיות. (מבחינת קרישיות יתר אני מכוסה בכל הבדיקות ולכן קיבלתי קלקסן כי גילו שם 2 מוטציות פגומות). מה שמתסכל הוא שאמר לא להיכנס להריון עד סוף הברור , והתורים ארוכים מנשוא... שאלתי אם יש דרך לעשות את זה בפרטי כדי לזרז את הדברים אבל לא ידעו לענות לי...
לצפיה ב-'שאלות לאלמונית170-'
שאלות לאלמונית170-
07/03/2017 | 20:28
27
מעניין אותי היכן היית ומי הרופא שקיבל אותך.
בדיקה תלת מימדית של צילום רחם- לא ברור לי למה הוא שלח אותך לבדיקה הזו. בדיקת צילום רחם נוהגים לעשות כאשר יש לאישה בעיות להיקלט, ולא במקרה של הפלות...זו בדיקה שפעמים רבות מאוד כואבת (שוב- רמת הכאב משתנה מאישה לאישה, אבל צריך באמת לבדוק שאכן יש בה צורך ולא לעבור סתם בדיקות פולשניות ללא צורך).
 
בדיקות דם גנטיות- הכוונה היא לקריוטיפ הורי של שניכם או בירור של מחלות גנטיות, כפי שכל האוכלוסיה צריכה לעבור?
 
וברור שאם את נכנסת לסאגה הזו (שבעיני היא מיותרת) של הבירורים- אז ברור שלא מומלץ לנסות ולהיכנס להריון בינתיים, אחרת- בשביל מה את עושה את הבירורים? מעבר לזה- יש עוד רשימה ארוכה של בדיקות שעושים בבירור הפלות. אז אני בכלל לא מבינה את דרך הפעולה שבה הרופא בחר.
אני מקווה שאת מבינה.
 
תשקלי שוב עם עצמך את כל העניין הזה. זו ההמלצה החמה שלי.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אין ודאות'
אין ודאות
07/03/2017 | 13:35
59
גם לפני האובדנים שלך לא היתה ודאות לגבי סיומו הטוב של ההרין, רק שעכשיו את מודעת לכך באופן מכאיב. חוסר הודאות עצמו קיים תמיד לגבי כל הריון.
לצפיה ב-'בדיוק מה שהיה לי היום'
בדיוק מה שהיה לי היום
07/03/2017 | 18:09
2
49
הייתי בביקורת אחרי הפלה, ויכול להיות שיש שארית ברחם וצריכה לעבור היסטרוסקופיה אבחנתית (בפעם החמישית...) ואז לראות מה יהיה... סיוט וכולן מסביב בהריון כמובן.
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
07/03/2017 | 18:46
1
35
ההיסטוסקופיה.. רשמתי נכון? נותנים אותה מתי? כי לי הוא בכלל לא הזכיר את זה .. חשוב לציין שילדתי רגיל וההפלות היו טבעיות ללא התערבות רפואית...
לצפיה ב-'זו בדיקה'
זו בדיקה
07/03/2017 | 19:22
23
שמכניסים מצלמה לצוואר הרחם ובודקים בדיוק מה קורה שם כי באולטרסאוונד זה לא מדוייק.
אני עברתי בעבר לאחר גרידה והידבקויות.
הפעם עברתי הפלה עם ציטוטק (כדורים שגורמים להתכווצויות רחם) אז זה חצי טבעי כי ההפלה נעשית ללא התערבות כירוגית. אבל בגלל מה שהיה לי בעבר ובגלל שלא היתה בטוחה אם זה שארית או קריש דם הפנתה אותי להיסטרוסקופיה.
לצפיה ב-'אחד הדברים הקשים אחרי הפלה'
אחד הדברים הקשים אחרי הפלה
07/03/2017 | 19:44
60
לידי ישבה מישהי שסיפרה שהיא באה לשים התקן, לאחר ארבע לידות (צעירה ממני כמובן).
והשאר- בהריון כמובן.
ורק אני ממש לא שייכת, באה לבדוק שהכול שם נראה תקין לאחר הגרידה..
נורא, אחת החוויות הכואבות (ולזכור שהפעם שעברה שהייתי אצלה גם אני הייתי בהריון..)
לצפיה ב-'אני קוראת את התשובות שלכן וכל כך גאה ומתרגשת-'
אני קוראת את התשובות שלכן וכל כך גאה ומתרגשת-
06/03/2017 | 07:53
2
125
אתן נשים נבונות ורגישות, התשובות שלכן האחת לשנייה יקרות מפז, ההתייחסות שלכן אנושית ומרגשת.

תודה מכל הלב על תרומתכן לפורום.

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה לך על העשיה החשובה והדאגה'
תודה לך על העשיה החשובה והדאגה
06/03/2017 | 09:52
1
48
ממש לא מובן מאליו איך את מתמידה בין המשפחה,העבודה והחיים.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
07/03/2017 | 17:19
4

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

בית הספר הישראלי ל NLP
בית הספר הישראלי ל NLP
פורום הפסיכולוגית
פורום הפסיכולוגית
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ