לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1223612,236 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'פינת הביניים/ או: לשחרר את הילד השלישי'
פינת הביניים/ או: לשחרר את הילד השלישי
03/12/2017 | 21:57
141
להמשיך ולהסתכן באובדן נוסף?
לעצור את מסע הילודה בידיים ריקות?
הדילמה הזו מלווה רבות מחברות הפורום, לעתים לפרקי זמן ממושכים, אפילו ממושכים מאד. היא עולה ומתעוררת אחרי כל אובדן במלוא עוצמתה. וכפי שכתבה מיק ניק, לרוב התשובה האוטומטית של הסביבה (ולעתים גם של הנשים עצמן) היא - להמשיך.

קודם כל בגלל התקווה. כי אם יהיה הריון נוסף אז יש סיכוי לידיים מלאות. וללא הריון נוסף דלת הילודה נטרקת בצרימה נוראית ומותירה צלקת כואבת.
המחירים של המשך מסע הילודה נידונים הרבה פחות. אבל גם הם קיימים, אם כי הם לעתים סמויים יותר, להוציא המחיר של אובדן נוסף, שהוא גלוי, ברור ומוחשי מאד.

מה על תקופת הנסיונות? המחיר של סקס 'טכני' ומתוזמן, המחיר של מקלוני ביוץ/מעקב זקיקים, או אפילו המחיר 'סתם' של לעקוב בקפדנות אחרי ימי הפוריות. מה על הספונטניות במיטה?
ומה לגבי השחיקה בזוגיות? יש זוגות שבכלל לא מסכימים לגבי המשך הילודה, גם אצל כאלה שמסכימים הרבה פעמים יש צד אחד שרוצה יותר (מסתכנת ואומרת שלרוב זו האשה), מה לגבי ההצטמצמות של הזוגיות, על האבל שלובש פנים שונות אצל שני בני הזוג, כעסים ותסכולים שנזרקים לתוך המערכת הזוגית.
מה לגבי ההתפתחות האישית? כשכל כך הרבה אנרגיות מושלכות לכיוון מסוים, הן בוודאי נגרעות מתחומים אחרים, ואלה נותרים מוזנחים 'בינתיים' - ולעתים ה'בינתיים' הזה אורך שנים.
קריירה, תחביבים, טיולים, ילדים קיימים, חברים, בני משפחה מהמעגל השני ושלל חלומות ועיסוקים - כל אלה ממתינים ל'מחר', ל'אחר כך' בתקופת הביניים.

כל אחת שוקלת במאזניים הפרטיים שלה את המחירים השונים, הגלויים והסמויים, של ההמשך או של העצירה. מיק ניק כתבה באומץ על המחירים של העצירה - וגם על הברכה שהיא מביאה עמה.
כל אחת שוקלת את המחירים של המשך דרכה בעולם הילודה. וכל אחת מקבלת את ההחלטה הנכונה לה ביותר כרגע, בזמן הזה. ממש כמו לגבי כל החלטה אחרת שמקבלים בחיים.
לצפיה ב-'ספרו לי על היסטרו אבחנתית'
ספרו לי על היסטרו אבחנתית
30/11/2017 | 22:39
20
155
בשבוע הבא אעבור בפעם הראשונה היסטרו אבחנתית (אצל גולדשמיט), ואני רוצה להתכונן מראש.
עד כמה זה כואב? האם כדאי לקחת משכך כאבים לפני? האבחנה מבוצעת מיידית? כדאי לקחת תחבושות? האם צפוי דימום לאחר הבדיקה? כמה זמן אורכת הבדיקה?
לצפיה ב-'מנסיוני החד פעמי'
מנסיוני החד פעמי
30/11/2017 | 23:24
3
115
עברתי היסטרו אבחנתית בעקבות הפלה ספונטנית בשבוע 14. אחרי כשבועיים של דימומים ראו בא.ס. שארית עם זרימות (חוכמה גדולה כשמשחררים הביתה הפלה בשבוע כ"כ מתקדם בלי גרידה ) ונשלחתי להיסטרוסקופיה.
הייתה לי דווקא חוויה מאד חיובית, בניגוד לא.ס. התמונה במסך בצבע ואפשר ממש לראות את רירית הרחם שלך בלייב.
לי לא כאב כלום , יתכן כי צוואר הרחם עוד היה פתוח וגמיש אחרי ההפלה. הצנרת שמחדירים לשם באמת מאד עדינה ואת "הניפוח" של הרחם במים לא הרגשתי בכלל.
 
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
01/12/2017 | 10:15
2
71
אפשר לשאול אם עשית את הבדיקה כשעדיין היו דימומים? (כך נראה לי שהבנתי ממה שאמרת)
אני שואלת כי אעבור גם בשבוע הבא ויתכן ועדיין יהיה טיפונת דימום של סוף המחזור וזה מלחיץ אותי. לא יודעת אם אין בכך סיכון נוסף. הייתי דוחה את הבדיקה אבל הרופא שקבעתי אליו מבצע את זה רק פעם בשבוע, ושבוע אח"כ כבר אהיה אחרי הביוץ.
 
תודה מרעישה וכולכן! השרשור הזה הגיע בשבילי בול בזמן
 
לצפיה ב-'לא רואה איך יכול להיות בכך סיכון'
לא רואה איך יכול להיות בכך סיכון
01/12/2017 | 11:44
1
62
אני חושבת שאם הדימום מאד כבד החשש הוא שהוא לא יצליח לראות כמו שצריך כי מדובר על סיב  אופטי שממש מצלם בתוך הרחם. בכל מקרה לא מדובר בסיכון למטופלת.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
01/12/2017 | 12:15
6
לצפיה ב-'לא נוראית אבל...'
לא נוראית אבל...
30/11/2017 | 23:31
83
הרופא שכח לציין שיתכן שחלק מהמים יצאו במהלך הימים הקרובים. פתאום כשהיתה "התנקזות", נבהלתי מאד, ואז נזכרתי שהבדיקה נעשתה באמצעות נוזל...
בשורות טובות ובהצלחה!
 
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
30/11/2017 | 23:31
75
כדאי לך לשאול גם בפוריות - המון נשים שם עברו את הפרוצדורה הזו (והרבה מהן עשו אותה אצל גולדשמיט)
לצפיה ב-'מהחוויה שלי'
מהחוויה שלי
01/12/2017 | 03:10
73
פעמיים אצל בר חווה, היה כאב קשה מאוד. זה כנראה תלוי מבנה הגוף. צילום רחם שעברתי כאב הרבה פחות. אבל זה יחסית קצר, הכאב פוסק ברגע שמסיימים ולפחות במקרה שלי לא היו דימומים או כאבים אחרי ההיסטרוסקופיה.
לצפיה ב-'אמנם זה מאוד אינדבדואלי'
אמנם זה מאוד אינדבדואלי
01/12/2017 | 07:38
79
אבל לי היתה חוויה ממש טובה.
לא כאב בכלל, אפילו לא קצת. וההדמיה עצמה מאוד מעניינת.
בעצם זו לא הדמיה, אלא צילום ממש בצבעים חיים, כך שהיה מעניין לפגוש את הרחם והחצוצרות פנים אל פנים.
שיהיה בהצלחה בכל מקרה - ולתוצאות טובות 
לצפיה ב-'כמה דברים מנסיוני-'
כמה דברים מנסיוני-
01/12/2017 | 15:46
2
71
האמת היא שבגלל שסף הכאב שלי כל כך נמוך, באתי בצום כדי שתהיה אפשרות לעשות את הבדיקה בהרדמה מלאה.
זה כמובן היה מתואם עם הרופא. אפילו פגשתי לפני הפרוצדורה את הרופא המרדים, לכל מקרה שלא יבוא. 
בסופו של דבר הצלחתי לעבור את הבדיקה ללא הרדמה. 
הרופא התחיל בפרוצדורה, והסביר כל שלב ושלב. הוא אמר לי שינסה בכל זאת ללא הרדמה, כדי לחסוך לי את זה, ואם אראה שזה בלתי אפשרי, אז מיד יפסיק ונעשה הרדמה. 
זה הרגיע אותי מאוד.
 
הבדיקה כן כאבה לי, אבל כאב נסבל. כמו התכווצויות חזקות מאוד של מחזור. 
לא היה מאוד ארוך, אבל לא זוכרת כמה זמן. 
 
חיכינו קצת בחוץ והוציאו לנו את הטפסים עם התוצאות. גם דיברנו עם הרופא שדיווח גם בעל פה. 
 
עד כמה שאני זוכרת, לא היה לי דימום אחרי הבדיקה וגם לא כאבים. אבל אולי הספקתי להדחיק. מציעה לך לשאול את הרופא לגבי הצפי לאחר הבדיקה. 
 
בקיצור- היה לי מאוד לא סימפטי, כן כואב, אבל במידה נסבלת. 
זו לא זכורה לי כטראומה נוראית כמו החדרת הלמינריות. 
הרופא היה ד"ר רון שינמן והוא היה מאה אחוז. 
 
תזכירי לי בבקשה למה את צריכה לעשות? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה לכולן ועונה לשירה'
תודה לכולן ועונה לשירה
01/12/2017 | 21:29
1
96
הסיבה לרצון שלי לבצע את הבדיקה, היא שמאז הגרידה האחרונה (אמצע יוני) המחזורים התקצרו ל25-26 ימים וגם הוסת מאוד מאוד התקצרה.
יש לי עכשיו יום אחד של דימום "כבד" - תחבושת אחת מספיקה לכל היום. אח"כ יש עוד יום או יומיים של "מריחות" וזהו.
 
למעשה עכשיו כשאני חושבת על זה, ההריון האחרון התחיל אחרי וסת שהקדימה ביומיים, אז אולי קיצור המחזורים התחיל עוד לפני הגרידה. אבל הדימום המועט התחיל אחריה.
לצפיה ב-'הבנתי-'
הבנתי-
02/12/2017 | 07:49
59
אצלי בזמנו גם התקצרו המחזורים- ממוצע של 26 ימים (לעומת 28), אבל הדימום היה כבד כפי שהיה לפני ההתקצרות ומישכה של הוסת היה רגיל. נאמר לי שהתקצרות המחזורים אופיינית לעלייה בגיל (לקראת גיל 40...). 
אני חושבת שטוב את עושה שאת בודקת, כי אופי הדימום הוא באמת ביזארי. 
 
אנא עדכני אותנו לאחר הבדיקה- איך היה ומה התוצאות. 
 
עוד עיצה אחת- ממליצה לך לומר לרופא שאת בלחץ ושיעזור לך אם יעשה כך וכך.....לי עזר שהוא הסביר תוך כדי כל דבר מבחינת מה הוא עושה, ומה צפוי. קצת כמו אצל רופא שיניים, לדוגמא. אולי יש כאלו שזה לא טוב להם ההסברים הללו.
חישבי עם עצמך מה יכול לעזור לך און ליין ושתפי את הרופא. 
 
יכולה לספר לך (להבדיל אלף אלפי הבדלות) שאני פוחדת (עדיין) מבדיקות דם. אני ממש שונאת את זה. אז הדבר הראשון שאני אומרת לאחות זה שתדע שאני פוחדת ושיש לי ורידים עדינים ולא פשוטים...עצם העובדה שאני אומרת את הדברים ושהיא יודעת את זה- כבר עוזר לי. 
 
שיהיה בהצלחה ובקלות,
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'לא נעים לי לומר, לי כאב והיה מאד לא נעים '
לא נעים לי לומר, לי כאב והיה מאד לא נעים
03/12/2017 | 20:17
1
52
מה שכן -זה קצר ושהרופא תוך כדי מסביר ואומר שהכל תקין זה בהחלט מקל .
 
אני ממליצה על משכך כאבים . האבחנה מידית
 
לצפיה ב-'נעים נעים'
נעים נעים
03/12/2017 | 20:45
42
ברור לי שכמו כל דבר, גם בבדיקה הזו כל אחת חווה את הדברים אחרת, אבל התגובות ברובן מתארות כאב נסבל ורגעי ובלי כאב מתמשך לאחר הבדיקה.
נראה לי שאחרי כל מה שעברתי, אצליח לעבור גם את זה. אקח איתי משככי כאבים ואחליט שם אם להשתמש.
 
תודה על השיתוף.
לצפיה ב-'מוסיפה חויה שלי מהיסטרו אצל גולדשמיט'
מוסיפה חויה שלי מהיסטרו אצל גולדשמיט
04/12/2017 | 00:12
4
43
היה מהיר מאוד , ממש דקות בודדות, לא כאב בכלל. בן אדם מאוד מקצועי. באמת הרופא לבדיקה הזאת.
את התחבושות הם נותנים במקום - מזרימים סליין, אז הוא נשפך.
לא לקחתי משכך. לא היה דימום. עצם הבדיקה מעלה סיכויים להרות בביוץ אחר כך.
לצפיה ב-'מגיבה למשפט האחרון- '
מגיבה למשפט האחרון-
04/12/2017 | 09:14
31
כשאמרתי לרופא ששמעתי שעצם הבדיקה מעלה סיכויים להרות בביוץ הבא, הוא צחק...
אמאלוסי- האם את כותבת את זה בעקבות הסבר רפואי כלשהו ששמעת, או שגם את ניזונת מאותה אגדה אורבנית שגם אני רציתי להאמין בה? (שמעתי את זה מרופאת השיניים של הילדים שלי). 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'זאת אומרת שמותר להכנס'
זאת אומרת שמותר להכנס
04/12/2017 | 09:23
2
33
להריון בביוץ שמיד אחרי הבדיקה?
הרופא שביצע לי את הבדיקה טען שכן, אבל משום מה לא הייתי בטוחה אם הדעות לגבי זה חלוקות.
מה אמרו לכן? (ומי)
לצפיה ב-'התייחסתי לא להאם מותר או אסור, '
התייחסתי לא להאם מותר או אסור,
04/12/2017 | 09:51
1
30
אלא לאמירה של אמאלוסי שאחרי הבדיקה, הסיכויים להרות בביוץ שלאחר מכן- עולים. לי נאמר על ידי הרופא שעשה את הבדיקה שזו סתם אגדה אורבנית ואין בה מן האמת.  
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'זכור לי שאכן היה מותר להתחיל ולנסות בביוץ לאחר הבדיקה. '
זכור לי שאכן היה מותר להתחיל ולנסות בביוץ לאחר הבדיקה.
04/12/2017 | 09:53
7
לצפיה ב-'משתפת מנסיוני'
משתפת מנסיוני
04/12/2017 | 12:13
35
קודם כל ממליצה ממש ממש, לעשות אצל מי שיכול במקום להמשיך לניתוחית, אם יש צורך (לדעתי גולדשמיט יכול ועושה את זה, אבל ממליצה לודא), כך שאם חלילה יש ממצא, במקום כבר מטפלים ולא מבזבזים זמן בלקבוע שוב תור נוסף.
 
לגבי הבדיקה עצמה: אכן משתנה מאד בין נשים שונות (שמעתי כאלו שתארו את זה ככאבים קשים וכאלו שאמרו שלא הרגישו כלל). אצלי כל הבדיקות האלו די דומות (היסטרו, סיסי שליה, החדרת למינריות....) ההתעסקות עם צואר הרחם כואבת ולא נעימה ואח"כ אצלי אישית אני מרגישה גם ברחם. לא כאבים קשים, אבל לא נעים.
אז אני חושבת שאת יכולה בערך לדעת איך ירגיש אצלך מנסיונך בבדיקות ופרוצדורות הפולשניות האחרות.
אם לרוב כואב לך, קחי מראש כדור או שניים שאת יודעת שמשפיעים עליך ועוזרים לכאבים וזה מקל.
 
הבדיקה עצמה די מדהימה - מעניין ויפה לראות את הרחם על חלקיה השונים. הכל בלייב, בצבע. מדהים.
אצלי ראו ישר הידבקויות ואחת שיצרה ממש מחיצה, היה מבאס, אך מעניין לראות ולדעת מה בדיוק קורה שם שמונע ממני את ההריון הבא הנכסף.
 
הבדיקה ממש קצרה. רואים במקום מה קורה ומקבלים תשובה מיידית שזה נחמד.
 
שיהיה ממש בהצלחה !!!
 
לצפיה ב-'עשית? איך היה? '
עשית? איך היה?
06/12/2017 | 22:24
1
לצפיה ב-'חוזרת לכאן'
חוזרת לכאן
28/11/2017 | 15:24
21
329
שבה אליכן אחרי חצי שנה בערך. הריון חמישי, שני ילדים מתוקים בבית, אח"כ הריון שנגמר בהפסקת דופק בשבוע 19 והריון שלא התפתח ונגמר בהפלה טבעית בשבוע 8. אחרי המון עבודה פנימית, שינוי תזונתי וכניסה להריון בלי ממש להתכוון, חשבתי שהפעם זה יקרה. ביום ראשון היינו בUS ראשון וראינו דופק והיום בעבודה משום מקום כמויות עצומות של דם. פיניתי את עצמי הביתה, בדיוק השכנות הפוריות שלי עמדו בחוץ ופטפטו (אני גרה ביישוב דתי ויכולה לשרוף את כולם במבט עכשיו) ואני טסתי הביתה מסתירה את הבגדים המוכתמים שלי. די בטוחה שזה נגמר, לפי ניסיון ההפלה הקודמת
יודעת שזה לא הזמן אבל כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה איך אני משחררת את הילד השלישי. לא יודעת אם אעמוד בזה שוב, מעריכה את אלו שיכולות להתאבד על זה, לא יודעת אם אני מהזן. יש לי בעיית קרישיות שהתגלתה אחרי הלידה השקטה, לא עשיתי עוד בדיקות (לא הומלץ משהו מיוחד חוץ מבירור גנטי שלדברי הרופא סתם שלח אותנו כי לא היה לו משהו יותר טוב להציע), לא יודעת אם נכון לי לעשות צילום רחם ודברים פולשניים. אני כועסת ונמאס לי. רוצה רק להנות מהחיים שלי
מבקשת מכן אני מניחה אישור לוותר
לצפיה ב-'מצער מאוד '
מצער מאוד
28/11/2017 | 18:47
1
130
קודם כל, בוודאי שיש לך ״אישור לוותר״. אשרייך שיש לך שניים, ותעצומות הנפש הן עצומות. איש לא ישפוט אותך על כך. 
גם אני עם בעיית קרישיות, וגם אני עברתי שלושה אבדנים - בכולם לא היה דופק בשליש הראשון. מדוע אינך מטופלת בקלקסן ובאספירין? את לא רוצה לנסות לפני שאת מרימה ידיים? ההריון הרביעי שלי הצליח (או לפחות מצליח בינתיים - אני בשבוע 29), והוא בתמיכה של קלקסן במינון טיפולי ואספירין במינון נמוך. לי אין ילדים, ולכן גם לא יכולתי לוותר, אבל במקומך הייתי שוקלת לפחות להיעזר במעט שהרפואה כן יכולה להציע (וזה באמת לא הרבה). 
בכל מקרה - חיבוק חם.
לצפיה ב-'לקחתי קלקסן הפעם'
לקחתי קלקסן הפעם
28/11/2017 | 21:14
122
בקודם לא הספקתי
לצפיה ב-'צר לי שאת שוב כאן'
צר לי שאת שוב כאן
28/11/2017 | 21:22
108
קודם כל, חשוב להיבדק ולוודא מה המצב. מכירה מנסיונן של אחרות, מקרים של דימום כבד ברמה שהן היו בטוחות שההריון נגמר, אבל בסופו של דבר ההריון שרד והסתיים במועד ובידיים מלאות. הלוואי שזה המצב אצלך.
האם בהריונות שאחרי הלידה השקטה השתמשת במדללים? האם כרגע את עדיין משתמשת במדלל?
 
בהנחה שההריון הזה אכן בשלבי סיום, ובהנחה שאת מרגישה שהגוף והנפש עברו יותר מדי, הרי שלגמרי הגיוני בעיניי להחליט שמספיק ודי.
זה לא פשוט בסביבה דתית, זה לא פשוט כשלכולם מסביב יש הרבה יותר ילדים, זה לא פשוט כשאת עדיין רוצה עוד.
אם גילך בכרטיס מדויק, אפשר גם להחליט שדוחים את מועד ההחלטה לעוד כמה חודשים או אף יותר.
 
באופן אישי אני מזן המתאבדות על זה, אבל אני חושבת שזה בעיקר בגלל שיש לי ילדה אחת ואני ממש רוצה שהיא תחווה אחאות. אם היו לי 2 ילדים לפני הלידה השקטה שלי, כנראה הייתי עוצרת מיד אחריה.
כרגע אני במירוץ להריון ה-8 והאחרון. אם אצליח להרות שוב ואם חלילה אסיים את ההריון בידיים ריקות, זה יהיה סוף דרכי בעולם הילודה. הגוף והנפש שלי מצולקים, רצוצים ושבורים. מצד אחד ההגיון אומר לעצור עכשיו ולשמור על עצמי, מצד שני הלב לא מקשיב להגיון, והלב רוצה עוד.
נכון לרגע זה, הפחד שבתי תישאר ילדה יחידה, גדול יותר מהפחד לאבד עוד הריון.
 
אנא עדכני אותנו לאחר שתיבדקי.
לצפיה ב-'תעשי מה שטוב לך'
תעשי מה שטוב לך
28/11/2017 | 21:56
95
גם אלו שמתאבדות על זה משלמות מחיר יקר שאינו יסולא בפז, רק את מכירה את עצמך, איפה הגבולות שלך ומה מתאים לך. אני מעריכה מאוד את היכולת שלך להגדיר לעצמך מה את רוצה וכמה זה פוגע לך בחיים. אני אישית לא ידעתי להגיד די ואני מרגישה שדי שרפתי את עצמי בדרך.
לצפיה ב-'לשחרר את הילד השלישי'
לשחרר את הילד השלישי
28/11/2017 | 22:16
135
הכמיהה קשה, מכאיבה, טורדת מנוחה. צריך המון תעצומות נפש כדי לעצור. צריך המון כוח כדי להמשיך. איפה את ניצבת במאזן שבין סיום הילודה אחרי 3 אובדנים רצופים, בגוף עייף והורמנלי, בידיים ריקות מילד שלישי, בלב קר, כועס, זועם ובעיקר כואב - לבין גיוס הכוחות לסיבוב נוסף שאולי יביא איתו את המזור הנכסף - איפה את ניצבת רק את יודעת.
בטלטלה הזו, במרחב הרגשי שאני מכנה 'תקופת הביניים', העיסוק בנושא הילודה מעורר המון כאב. כואב לעצור, כואב להמשיך. אבל המאזנים לא עומדים ללא נוע, הם מטלטלים, והכף נוטה לכיוון אחד, ואליו תפני בסופו של דבר.
אני מחבקת אותך על דרך החתחתים שלך. אנחנו פה כל הזמן - לכל סוג של שיתוף, התלבטות, עצה ותמיכה.
לצפיה ב-' אני מסכימה עם כל מה שכתבו לך,'
אני מסכימה עם כל מה שכתבו לך,
29/11/2017 | 05:45
89
אנא עדכני אותנו לאחר שתיבדקי, ואז כגם אכתוב לך עוד כמה דברים.
 
חזקי ואימצי!
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'זוכרת אותך...'
זוכרת אותך...
30/11/2017 | 15:04
1
75
את האמת, אם לא ההריון שהסתיים בשבוע מאוחר בלידה שקטה הייתי אומרת לך עזבי... יש לך 2 ילדים בריאים ב"ה. קשה לך להילחם על הריון אולי באמת תוותרי. אבל לסיים את הילודה בכאלה טונים צורמים? לא חושבת שזה יעשה לך טוב לטווח הרחוק. הייתי נלחמת על הריון נוסף. אם זה לא מסכן אותך...
לי יש 2 ילדי קשת והם שווים את הקושי של ההריונות בסיכון שהיו מאוד קשים והגידול הצמוד. יודעת שיש כאן בנות עם גישה שונה משלי. אבל יכולה להגיד לך שמצבי הנפשי השתפר פלאים רק לאחר לידת האחרון שלי.
בנוסף, לי היה דימום קל בכל הריון תקין שהיה לי. אז מקווה שאולי הכל בסדר.
עדכני אותנו ובהצלחה.
לצפיה ב-'יש לציין שההריונות אחרי האובדן היו קשים מבחינה'
יש לציין שההריונות אחרי האובדן היו קשים מבחינה
30/11/2017 | 15:07
78
נפשית ולא פיזית. הם היו תקינים לחלוטין.
פשוט גם אצלי הרקע לאובדן היה הריון לא תקין ולא בעיה בעובר. אז פחות סמכתי על הגוף שלי.
לצפיה ב-'את רוצה לעדכן? היית בבדיקה כלשהי?'
את רוצה לעדכן? היית בבדיקה כלשהי?
30/11/2017 | 16:10
15
לצפיה ב-'מותר לך להחליט שדי ומותר לך גם לשנות דעתך בהמשך '
מותר לך להחליט שדי ומותר לך גם לשנות דעתך בהמשך
30/11/2017 | 22:10
5
93
אני קוראת את הכאב הרב שאת חווה וצר לי מאד על האובדן הנןכחי וגם על אלו שלפניו.
אין אריות כאלה בתבונתה הרבה כתבה לך מאד מדויק על תקופת הביניים בעולם הילודה.
 
אינני יודעת מה מצבך בינתיים ובדרך כלל הייתי נוטה להציע להמתין עם קבלת החלטות, אבל מזדהה מאד עם התחושה שאינך יכולה להכיל עוד את ההמתנה וההתמודדות עם אובדן נוסף.
 
כל אחת יודעת מה כוחותיה ובניגוד למה שמקובל לחשוב ולהציע, לא תמיד התיקון להתמודדות עם אבדני הריון יגיע בדמות הריון תקין שתינוק בריא בסופו.
 
על עצמי אני יכולה להעיד שברגע שהבנתי שאני עומדת בפני אובדן שלישי מיד בישרתי לבעלי שלא יהיו עוד ניסיונות. הרגשתי שעמדת ההמתנה לילד שלישי וההתמודדות עם אובדן אחרי אובדן נטלו את כל האנרגיות שלי ולא יכולתי להכיל זאת עוד.
 
חצי שנה לאחר אותה החלטה יכולה להעיד שבהחלט נותרה בי תחושת החמצה, אבל יש גם הרבה מאד שחרור. מרגע שאינני בעמדת המתנה עוד, התפנו משאבים רגשיים שלא היו לי קודם ואני מוצאת שפתאום יש לי יכולת להשקיע בעצמי. אני מפתחת את תחומי העיסוק שלי, התחלתי ללמוד משהו שרציתי, חזרתי לשחות אחרי הפסקה של שנים וזה עושה לי טוב... וחשוב לי לכתוב זאת כדי לומר לך שיש חיים גם אחרי.
 
אבל חשוב לי לכתוב גם  שזהו הסיפור שלי ומה שהיה נכון לי לא בהכרח נכון לאחרת . אצלי גם הגיל היווה פקטור משמעותי ואת כנראה צעירה יותר... לחלוטין מותר גם להחליט שלא להחליט. אפשר לעשות הפסקה ולהשהות את ההחלטה הסופית  ומותר גם להחליט ולהתחרט בהמשך.
מאמינה שכשאת שם ואין בך כוחות יותר את פשוט יודעת וגם כאשר הכמיהה לילד נוסף חזקה יותר מהכל, את יודעת.
 
מאחלת לך שבכל החלטה שתחליטי תהיי שלמה ושתזכי לחוות רק טוב. כך או כך.
 
תהליך ההתלבטות גם הוא לא פשוט ואנחנו כאן
 
לצפיה ב-'תודה ששיתפת מה קורה אחרי שמגיעים להחלטה לעצור'
תודה ששיתפת מה קורה אחרי שמגיעים להחלטה לעצור
30/11/2017 | 22:32
3
69
יש כאן מעט מאוד נשים שעצרו, ואני חושבת שאחרי שהן עצרו הן לא המשיכו לכתוב כאן.
אני עדיין לא יודעת איפה הקו האדום שלי, אבל בהחלט עוזר לי לקרוא על חוויית החיים שאחרי.
 
תודה 
לצפיה ב-'מודה שהתלבטתי אם נכון להרחיב כאן '
מודה שהתלבטתי אם נכון להרחיב כאן
30/11/2017 | 23:11
2
87
...לא בטוחה כמה את רוצה לשמוע על החיים שאחרי כשאת בתוך חווית האובדן נטולת כוחות ובמוד של השרדות מיום ליום.
כתבתי בכל זאת כי המלצה הכמעט גורפת ששמעתי בכל מקום אחרי הלידה השקטה שחוויתי היתה להכנס להריון נוסף מהר ככל האפשר כדי לחוות חוויה מתקנת. כשכבר מצאתי את הכוחות לנסות גיליתי כמה זה לא פשוט וכמה אובדן אחד לא מקנה חסינות מפני אובדנים נוספים ( ומי כמוך יודעת...).
יכולה להבין כמה ילד קשת מביא איתו נחמה אבל לצערנו לא כל מי שנמצאת במסע הזה תזכה לכך או תהיה מסוגלת להמשיך לנסות.
אנו בהחלט משלמות מחירים על עמדת הביניים ועל כל חווית אובדן נוספת וכל אחת צריכה לדעת להקשיב לקול הפנימי שלה ולדעת היכן המחיר יקר מדי.
כשאני הייתי שם הרגשתי שהעיסוק בשאלת ההריון הנוסף הפך כמעט למרכז חיי. בהחלט על חשבון היכולת לפנות אנרגיה לדברים אחרים. יותר מדי דברים שמתי על הולד בלי יכולת לנסות אפילו לעסוק בהם.
תשאלי אותי אם אתחרט יום אחד על כך שלא המשכתי לנסות? אינני יודעת. אבל יודעת שלנקודת הזמן הזו זו ההחלטה היחידה שיכולתי לעשות.  
 
חייבת להוסיף שאני כל כך מקווה עבורך שלא תעמדי שוב בצומת הזו ושאני מאחלת לך בכל ליבי שתזכי סוף סוף להריון התקין שאת מייחלת לו.
לצפיה ב-' תודה על האיחול'
תודה על האיחול
01/12/2017 | 22:52
1
45
כתבתי בעבר אבל אני חייבת לציין שבחיים האמיתיים, גם אחרי הלידה השקטה אבל בעיקר מאז הגרידה הראשונה שהגיעה 8 חודשים אחרי הלידה השקטה, כמעט ולא נתקלתי בהמלצות להמשיך "כי רק הריון נוסף ייתן לי חוויה מתקנת".
המקום היחיד שבו נתקלתי בהמלצות כאלה שוב ושוב, זה כאן בפורום, במקום שבו אמור להיות ברור לכולם שהריון לא בהכרח מסתיים בידיים מלאות. הסיכויים שלי ושל כמה אחרות כל כך קלושים, עד שאני מתקשה להבין את אלו שממליצות באופן גורף להיכנס להריון נוסף, מבלי להתייחס לגיל ולהיסטוריה האישית של הכותבת.
אני עושה הפרדה בין תקוות ואיחולים שאני מקבלת בברכה לבין המלצות לנסות שוב (שמהן אני סולדת) ובין כל אלו לבין הצהרות נחרצות שרק עוד ילד יביא את הנחמה (שבעיניי מהוות יריקה בפרצוף וממש פוגעות בי, גם כשהן נכתבות לאחרות). הרי במקרה שלי מאוד סביר שלא יהיה עוד ילד, אז האם נידונתי לחיות את שארית חיי ללא נחמה? בעיניי זה נורא לתלות את הנחמה שלי במשהו שהוא לא בשליטתי.
אם אגיע לקצה ואם אחליט לעצור, הנחמה תגיע בדרכים אחרות, אני אביא אותה בדרכים אחרות, כי אין בכוונתי לחיות את כל חיי ללא נחמה.
 
קו הסיום שלי קרוב מאי פעם, החיים שלי בהולד מוחלט, והילד השני הוא מרכז החיים כבר 3.5 שנים. יש בי חלקים שהתנוונו מרוב התמקדות במטרה הזו של הילד השני, עד כדי כך שאני לא יודעת אם אוכל להחיות אותם אחרי שהמירוץ יסתיים בדרך זו או אחרת.
המחיר שאני משלמת על הבחירה להמשיך בנסיונות הוא מחיר מטורף לחלוטין.
לו אני הייתי היחידה שמשלמת את המחיר היה לי קל יותר, אבל גם בעלי ובתי משלמים על המירוץ: הוא שותף להחלטה להמשיך במירוץ, אבל היא משלמת את המחיר בעל כורחה ולא מבחירה.
אני לא מתחרטת על המירוץ, אני לא מתחרטת גם אם אסיים עם הילדה האחת שיש לי ובלי ילד נוסף.
אני לא מתחרטת כי אין מקום לחרטה. אני שלמה עם כל הבחירות וההחלטות שקיבלנו לאורך השנים הללו, כולן היו נכונות עבורנו בזמן אמת.
 
אם אי פעם תרצי לכתוב על החיים שאחרי ההחלטה לעצור, אני ארצה לקרוא, בלי קשר לסטטוס שלי במירוץ או מחוצה לו.
לצפיה ב-'דיון מעניין מאוד וחשוב מאוד- '
דיון מעניין מאוד וחשוב מאוד-
02/12/2017 | 08:03
44
יכולה לספר על עצמי שהמון אנרגיות וכוחות נפש הושקעו בזמנו בלא לתת למצב הקשה להשפיע על שאר תחומי חיי. כלומר- להמשיך כרגיל להתפתח בקריירה, לנהל כרגיל את הבית, להיות אמא רגילה לבת ולבן, לנסות עד כמה שזה ניתן שההתמודדות עם אובדני ההריון תיפגע כמה שפחות בזוגיות...
דווקא המאבק היום-יומי להמשיך את השגרה גזל המון אנרגיה, ובו בזמן סייע בהתמודדות. 
 
ואכן- הרבה מאוד נשים זוכות בילד קשת, אך לא כולן. כל בחירה- להמשיך או להפסיק היא קשה ואמיצה. לעיתים כן כותבות פה אלו שבחרו להפסיק וכותבות על לידות חדשות מסוג אחר. 
יכולה לספר על עצמי, בלי בושה, שמעיין גאלה אותי. אילולא נולדה, הייתי נאלצת לגאול עצמי בדרכים אחרות, לא יודעת איך, אבל הייתי עושה זאת עם המון מאמץ וסיוע מקצועי. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 
לצפיה ב-'מצטרפת ל"מרעישה" בתודה לך על העלאת נושא "היום שאחרי"'
מצטרפת ל"מרעישה" בתודה לך על העלאת נושא "היום שאחרי"
04/12/2017 | 13:26
26
גם אני חושבת על הנושא רבות ומתלבטת עם בן זוגי, איפה עובר הגבול הזה בשבילנו אישית (הוא לא זהה אגב עבורי ועבורו) ומתי יהיה נכון לעשות קאט ולהסתפק בילד האחד והמתוק שלנו, כדי שלא לשחוק עד עפר את הגוף שלי ואת הנפש וההווה של כולנו.
 
גם אני הייתי שמחה מאד לקרוא עוד על היום שאחרי ועל החיים שאחרי, כי זה כ"כ מפחיד לחשוב על זה והיה עוזר לקרוא מנסיונה של מי ששם היום.
אולי זה אפילו יתרום להתלבטות, כי הלא נודע, הוא המרתיע מכל.
לצפיה ב-'רק את יכולה להחליט מה את רוצה'
רק את יכולה להחליט מה את רוצה
30/11/2017 | 23:23
50
וכל החלטה שתקחי תהיה טובה לך.
כבר למדתי מנסיוני שאם יש לך בערך 70% ביטחון באיזו החלטה, זה כנראה יהיה הכיוון (כי הרי אין אף פעם 100%, תמיד יש לבטים).
 
 
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
02/12/2017 | 20:13
4
89
היינו ביום חמישי בבדיקה וההריון ממשיך
מבחינתי זה ממש נס. עם כל מה שיצא לא היה לי צל של ספק. אני בשמירה עכשיו ומקווה לטוב. ביום חמישי הייתי במקום מאד משחרר, מתוך הבנה שאין לי באמת שליטה בהריון הזה. אבל לצערי ההבנות האלו לא מחזיקות אצלי הרבה זמן ועכשיו אני בחרדה מאד גדולה.
אז עוברת לפורום השני. ומודה לכן על הלב הפתוח ועל הכנות והאומץ
אני מאד מעריכה. 
לצפיה ב-'תודה על העדכון ,וגם שאלה- '
תודה על העדכון ,וגם שאלה-
02/12/2017 | 22:02
55
מה הרופאים אמרו לגבי הדימום? ממה הוא נובע? האם הוא עדיין ממשיך?מתי את צריכה לבוא לבדיקה נוספת? 
(זה בסדר גמור אם תתייחסי לשאלות בפורום השני ולא פה...). 
אמן שיהיה המשך טוב ותקין
שירה. 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה שעדכנת. בשורות נפלאות. '
תודה שעדכנת. בשורות נפלאות.
03/12/2017 | 10:11
35
שולחת את מיטב איחולי להמשך הריון רגוע ככל הניתן ונטול דרמות נוספות, עד לסיומו בעז"ה, בעיתו ובידיים מלאות.
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות שההריון הזה ימשיך עד הסוף!!!'
מחזיקה לך אצבעות שההריון הזה ימשיך עד הסוף!!!
03/12/2017 | 12:14
26
ותזכי לידיים מלאות!!! 
מסכימה איתך לגבי החרדות, זה פשוט מתסכל!! אל תתמודדי עם זה לבד, תלכי לטיפול פסיכולוגי/עובדת סוציאלית..
לצפיה ב-'מאחלת מכל הלב הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות ובסיום מתוק'
מאחלת מכל הלב הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות ובסיום מתוק
03/12/2017 | 23:34
6
לצפיה ב-'מרעישה'
מרעישה
30/11/2017 | 18:53
1
160
קיבלתי את ההודעות שלך ועניתי עליהן - אני חושבת שהמסרים שלי לא מגיעים אלייך
לצפיה ב-'את צודקת'
את צודקת
30/11/2017 | 22:26
109
לא הגיע כלום 
לצפיה ב-'כמה הגיוני ללכת לגרידה בלי מלווה?'
כמה הגיוני ללכת לגרידה בלי מלווה?
26/11/2017 | 19:37
14
229
מחר אני עוברת גרידה. העובר בשבוע 11. קבעתי תור אבל אין מי שיצטרף אלי, כי באמת לא סיפרנו לאף אחד וטוב שכך. בעלי בבית עם הילדים ויבוא כמובן לאסוף אותי כשאצטך להשתחרר, כך שבהחלט לא אסע הביתה לבד. כמה חשוב שיהיה מישהו איתי לאורך התהליך?
אם זה משנה, אני מהנשים האלו שפשוט מסתדרות לבד אם צריך, חושקות שיניים וממשיכות הלאה, אולד סקול. מה דעתכן?
(אני מרוכזת עכשיו רק בצדדים הטכנים של העניין ומקווה שאף צד ריגשי לא יפתיע פתאום כי אין לי כוחות להתמודד)
לצפיה ב-'תביאי בייביסיטר ותסעי עם בעלך.'
תביאי בייביסיטר ותסעי עם בעלך.
26/11/2017 | 19:56
114
צריך מישהו נוסף שילווה בהתאוששות. 
לצפיה ב-'לדעתי לא כדאי'
לדעתי לא כדאי
26/11/2017 | 19:57
118
אם אין שום - ממש שום ברירה - כמובן שאפשר. אבל לטעמי לא כדאי. הפסקת הריון היא מאורע עצוב. מאד. ולעבור אותו בבדידות מוסיף לקושי הקיים ממילא.
בני כמה הילדים? אם הם צעירים אולי אפשר לגייס סייעת מהגן (בתשלום). מה לגבי שכנה?
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שביה"ח יאשר'
אני לא בטוחה שביה"ח יאשר
26/11/2017 | 20:26
122
אני לא משוכנעת שביה"ח יאשר לך לעבור גרידה בלי מלווה. אני לא בטוחה שכשהם אמרו לבוא עם מלווה זו היתה המלצה ולא דרישה.
 
מעבר לפן הנפשי הקשה, יש גם סיבות פיזיות. אפילו אם את מסתדרת לבד בדר"כ, אפילו אם הכל עובר חלק ללא סיבוכים. למשל, להרדמה לוקח זמן להתפוגג ובהתחלה מטושטשים נורא. בגלל זה הייתי צריכה שבעלי יעזור לי בשירותים כי פחדתי ליפול. כמו כן טוב שבעלי היה איתי בהדרכה של האחות בשחרור כי לא זכרתי מילה ממה שהיא אמרה 5 דקות אחרי שהיא נגמרה.
לצפיה ב-'עצוב לי שאת פה, שוב...'
עצוב לי שאת פה, שוב...
26/11/2017 | 20:57
113
שאלת כמה זה הגיוני ללכת לגרידה בלי מלווה, ואני כותבת לך שבעיניי זה לא הגיוני, אבל זה ההגיון שלי, לא שלך. 
חשוב שיהיה מישהו איתך לאורך התהליך בעיקר בהיבט הרגשי, אבל גם בהיבט הפיזי והפרוצדורלי - הבירוקרטי. 
ממליצה בחום למצוא פיתרון ושבעלך יהיה איתך. מגיעים לך ליווי ותמיכה. 
מאוד מקווה עבורך שלא תהיי לבד. 
אנא עדכני במצבך. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-' לא הגיוני לי לראות אותך שוב כאן'
לא הגיוני לי לראות אותך שוב כאן
26/11/2017 | 20:58
128
אני יודעת שאת עוצרת את הרגש, ואני גם מבינה למה, אבל כל כך כואב לי בשבילך.
 
כמו המגיבות הקודמות, גם אני לא בטוחה האם ההמלצה למלווה היא המלצה או הנחיה, בכל מקרה אני חושבת שעדיף שמישהו מטעמך יהיה בחדר ההמתנה.
כתבת שבעלך בבית עם הילדים, אז אני משערת שהגרידה תתבצע בערב בבי"ח פרטי. אני חושבת שאני הייתי שומרת על שגרת הערב של הילדים עם אבא, ומבקשת מחברה טובה ללוות אותי.
גם אם לא סיפרתם לאף אחד, אני מקווה שיש לך לפחות חברה אחת שבמידת הצורך עוזבת הכל ובאה להית איתך.
 
בפן הפרקטי, מכיוון שנדמה לי שלא עברת עדיין גרידה:
ממליצה לבקש זופרן במהלך ההרדמה, הוא מקל על הבחילה ואצלי ממש מונע אותה ואת ההקאות שהיו לי ללא זופרן. בכל מקרה לקחת שקית למקרה של הקאה בנסיעה חזרה הביתה.
אם העובר בגודל שתואם לשבוע 11, אני חושבת שהייתי הולכת על ציטוטק להרחבת צוואר הרחם ולא על למינריות. בגרידה האחרונה שלי בשבוע 13, המסתי שתי מנות של 2 כדורים: 4 שעות לפני הגרידה, ושעה לפני הגרידה.
לא להתבייש לבקש משכך כאבים - לפני ו/או אחרי הגרידה. בהפלות אני מעדיפה אופטלגין נוזלי.
לשקול לבקש מרשם לדוסטינקס. שבוע 11 זה מוקדם ואני לא בטוחה שיש בכך צורך, אבל כשלי היה גודש (גם בשבוע 13) והייתי צריכה לתזז בשביל מרשם, הרגשתי שזו עוד מכה בגוף ונפש חבולים ורצוצים.
 
מאחלת לך שיעבור בשלום. אשמח אם תוכלי לעדכן אותנו מתישהו כשתהיי אחרי.
לצפיה ב-'כך אני עשיתי'
כך אני עשיתי
27/11/2017 | 10:12
91
אולד סקול זאת הגדרה טובה, גם אני הלכתי *פעמיים* לצערי - לבד והוא אסף אותי עם ההשכמה מההרדמה. זה לא היה לי טראומטי או משהו כזה, דווקא בשלב הטכני העניין לא הפריע לי. זה אמנם יצא ככה כי הוא לא יכול היה, ולא רציתי להיות עם אף אחד אחר. חוצמזה שיש פה כמובן עניין אישיותי, כשאני במצוקה הנטייה שלי תהיה לדאוג למצבו הנפשי של המלווה שלי...  
בכל אופן כואב לי לשמוע על מה שאת חווה, ואני מקווה שקודם כל הההליך יעבור באופן תקין ומקווה בשבילך לטוב!   
לצפיה ב-'הליווי הוא לשם השחרור'
הליווי הוא לשם השחרור
27/11/2017 | 11:04
82
לא משחררים אחרי, בלי מלווה.
אני גם תואמת לתיאור שלך ומוצאת עצמי מתנהלת בקלות יותר לרוב בלי מלווה שלרוב אני אדאג לו נפשית ולא להפך.
אימי הגיעה לשחרר אותי.
 
את מכירה עצמך הכי טוב, אם את צופה שאולי יעלה בכל זאת קושי נפשי ותזדקקי לתמיכה, תדאגי ללכת עם מישהו שיהווה תמיכה כזו עבורך.
מצטערת כ"כ שאת פה שוב ומאחלת שיעבור בקלות ככל שניתן.
לצפיה ב-'אבוי. כל כך עצובה לראות אותך כאן שוב.'
אבוי. כל כך עצובה לראות אותך כאן שוב.
27/11/2017 | 13:18
79
כל כך מצטערת שגם את זה את צריכה לעבור.
שואלת ואת כמובן תעני רק אם נוח לך - מניחה שהבכור שלכם לא מודע רשמית להריון, אבל האם אתם יודעים להסביר לו היכן תהיי ומדוע את מתאוששת? הקטן כמובן מחוץ למשוואה הזאת.
לבי לבי אתכם
לצפיה ב-'מה שלומך?'
מה שלומך?
28/11/2017 | 11:04
42
לצפיה ב-'המון תודה לכולן, אני אחרי'
המון תודה לכולן, אני אחרי
28/11/2017 | 11:55
4
134
לקחתי את כל מה שכתבתן לתשומת ליבי, ודווקא מצאתי בקלות פיתרון לילדים כדי שבעלי יוכל להצטרף. הוא הגיע אחרי שסיימתי את כל הבירוקרטיה ובאמת היה עדיף להיות ביחד ולא לבד.
בנתיים אני מרגישה בסדר גמור ושמחה שהכל עבר חלק ומהר. נקווה שלא יהיו הפתעות בביקורת.
שוב תודה - על העצות ועל האמפתיה.
לצפיה ב-'טוב שאת אחרי ושעבר בשלום. התאוששות מהירה'
טוב שאת אחרי ושעבר בשלום. התאוששות מהירה
28/11/2017 | 13:50
16
לצפיה ב-'שולחת חיבוק.'
שולחת חיבוק.
28/11/2017 | 13:50
10
לצפיה ב-' מחזיקה אצבעות לביקורת תקינה. שולחת חיבוק'
מחזיקה אצבעות לביקורת תקינה. שולחת חיבוק
28/11/2017 | 15:07
12
לצפיה ב-'שמחה שעבר בשלום ושהסתדר עם הבנזוג '
שמחה שעבר בשלום ושהסתדר עם הבנזוג
29/11/2017 | 19:10
10
לצפיה ב-'הפסקת הריון פעמיים ברציפות'
הפסקת הריון פעמיים ברציפות
24/11/2017 | 21:41
7
270
היי בנות,
אני חדשה בפורום, חיפשתי באינטרנט הרבה על המקרה שלי וזה המקום היחידי שמצאתי בו בנות עם מקרים דומים לשלי.
אני כבר אחרי שתי הפסקות הריון רצופות בעקבות מומים במוח העובר.
עדיין אין לי ילדים ושני העוברים היו זכרים.
הפסקות ההריון היו- הראשונה בשבוע 22 והשניה בשבוע 21+4.
בראשונה לא בדיוק בדקו משהו גנטי כי חשבו שאולי זו תאונה אבל עכשיו אחרי ההפסקה השניה מתחילים לבדוק ומומלץ על בירור גנטי שכולל בדיקת אקסום.
אני בלחץ שלא ימצאו את הבעיה ונאלץ להיכנס כל פעם להריון ולקוות שהפעם לא תהיה בעיה, לא מסוגלת יותר לעשות את התהליך של הפסקת ההריון.
ראיתי בנות בפורום עם מקרים דומים של פעמיים ברציפות, מומים במוח,
רציתי לדעת אם מצאו את הבעיה ונולדו ילדים בריאים בסופו של דבר?
תודה מראש, מחכה בקוצר רוח לתשובה ממישהי שעברה מקרה דומה אני פשוט ממש חוששת מזה.
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון '
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
24/11/2017 | 22:49
6
133
נשמע ממש קשה ונוראי. 
אודה לך אם תוכלי יותר לפרט, כדי שאוכל להבין טוב יותר- 
האם בשני העוברים ראו את אותו פגם מוחי? מהו הפגם המוחי שהתגלה בכל עובר? באיזה שבוע גילו? בסקירה מוקדמת? האם הספקת לעשות סקירה מורחבת ומה ראו שם? האם עשית בדיקת מי שפיר+צ'יפ? האם שלחתם את העוברים לבדיקות כלשהם?(פרטי על כל הריון בנפרד). 
וגם- כשאת כותבת שממליצים על בירור גנטי שכולל בדיקת אקסום- את מתכוונת אלייך ואל בעלך? עושים את הבדיקה בארץ? היכן? 
האם הלכתם לייעוץ גנטי, ואם כן- היכן הייתם?
 
סליחה שיש לי כרגע יותר שאלות מתשובות. חשוב מאוד לדייק בדיווח, כדי שאולי מישהי פה תוכל להאיר משהו. 
 
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תגובה..'
תגובה..
25/11/2017 | 10:40
5
151
היי שירה,
תודה על התגובה.
בשתי ההריונות לא הגעתי לסקירה מאוחרת, בסקירה מוקדמת לא ראו כלום ואחר כך בבדיקה שגרתית אצל הרופא נשים ראו ראש קטן והתחילו לבדוק. 
בחודש מרץ האחרון ביצעתי הפסקת הריון ראשונה בשבוע 22, העובר היה זכר.
המומים שנמצאו היו: חוסר בקורפוס קלוזום, הרחבת חדרי המוח בצורה קשה, מבנה גולגולת לא תקין וכנראה שציסטה במוח. לאחר הפסקת ההריון בוצע צ'יפ גנטי, מי שפיר שיצא תקין+ נתיחת עובר שאישרה את כל הממצאים.
לאחר ייעוץ גנטי לא הומלץ משהו מיוחד, יכול להיות שמדובר בתאונה של הטבע.
לאחר מספר חודשים נקלטתי להריון שני ושוב בשבוע 21 הייתי צריכה לעבור הפסקת הריון בגלל מומים במוח העובר, הפעם למרות שהמומים היו במוח אלה היו מומים קצת שונים: מיקרוצפלייה- ראש קטן ומוח לא מפותח, כאשר אני בשבוע 20+4 הראש 18+2, בנוסף היתה גם ציסטה במוח ומבנה גולגולת לא תקין.
שוב ביצעתי מי שפיר, צ'יפ גנטי ונתיחת עובר (עדיין אין תשובות..)
הפעם הגענו לוועדות וערבנו מומחים בתחום אבל זה עוד טרי אז עדיין לא ביצענו את כל הבדיקות, מחכים לייעוץ גנטי סופי ובדיקת אקסום (עדיין לא יודעת אם לשלושתנו או רק לעובר, מחכה לייעוץ גנטי).
אני לא יודעת אם זה בסדר, אבל הגעתי לפורום בעקבות הודעה דומה ששלחו פה שתי בנות, הבעיה שאחת מהן הייתה ב2011 ועוד אחת ב2015 אז אני לא יודעת אם עוד נמצאות פה.
לצפיה ב-'תודה על הפירוט- '
תודה על הפירוט-
25/11/2017 | 14:51
4
112
אני חושבת שאתם עושים את הדבר הנכון מבחינה רפואית ונראה שאתם נמצאים בידיים אמונות. מתי יש לכם את היעוץ הגנטי והיכן?
תיארת בפירוט רב את המומים הנוראיים, ועל פניו, נראה שמדובר על דברים שונים. עד כמה שאני יודעת, מרבית המומים שתיאת במוח הינם תוצאה של חוסר התפתחות תקינה של העובר (אשר אינה על רקע גנטי), אך ייתכן שאני טועה...ולכן- טוב שאתם בודקים גם את העניין הגנטי. 
מתי יגיעו התוצאות של מי השפיר והצי'פ הגנטי? ובמידה ויהיה תקין- זה מעלה את הסבירות שמדובר על משהו מקרי, נכון? (כך אני מבינה זאת, אך אודה לך אם תבהירי את הנקודה). 
 
האם את יודעת מהם שמות המשתמש של הבנות שכתבו פה בשנת 2011 וב-2015? אם את יודעת את שמות המשתמש- ניתן לכתוב להן בגלוי או במסר, ולבקש את תגובתן ועצתן. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
26/11/2017 | 23:45
3
91
היעוץ גנטי יהיה ביום שלישי בבני ציון בחיפה, לאחר המלצה שקיבלתי שאצלהם יש מומחים בתחום.
מאמינה שבחודשיים הקרובים נקבל תוצאות של צ'יפ גנטי ומי שפיר ואז הכל יהיה יותר ברור ואחרי נקבל גם את בדיקת האקסום.. במידה ולא מגלים כלום אז יכול להיות שזה מקרי (מה שממש מפחיד, להיכנס להריון ואז עד שבוע 20 להיות באי וודאות).
השמות של הבנות היו 'אם הבנות' ו'ניוט' , ניסיתי לכתוב להן מסר אבל ללא הצלחה, מוציא הודעת error.
תודה על ההתייחסות!
לצפיה ב-'היי- '
היי-
27/11/2017 | 08:26
2
93
את ניוט אני לא מכירה, אבל שלחתי לה כרגע מסר (כתבתי את שם המשתמש שלה במילות החיפוש, נכנסתי להודעה שלה ושלחתי מסר). אינני יודעת אם היא עוד בתפוז, ואם היא תראה את ההודעה, ואם היא תהיה מעוניינת שתצרי קשר. אבל ניסיתי. אם היא תשלח לי חזרה מענה במסר, אכתוב לך מיד. 
 
לגבי אם הבנות- האם את מתכוונת לאם הבנות2? כי בשנת 2015 היא היתה פה, ומדי פעם עוד כותבת. אבל הסיפורים שלכם שונים לחלוטין. אז אולי את מתכוונת למישהי אחרת?
 
אודה לך אם תוכלי לכתוב לנו עדכונים לאחר היעוץ הגנטי שיהיה בשלישי. 
 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

 
לצפיה ב-'לדעתי יש גם גולשת בשם אםהבנות1'
לדעתי יש גם גולשת בשם אםהבנות1
27/11/2017 | 11:36
1
29
לצפיה ב-'נכון, אבל היא לא זכורה לי משנת 2015. '
נכון, אבל היא לא זכורה לי משנת 2015.
27/11/2017 | 12:44
21
לצפיה ב-'כמה קשה לשאת את הרחם הריקה והדוממת'
כמה קשה לשאת את הרחם הריקה והדוממת
23/11/2017 | 12:42
9
265
אחרי עוד הריון שלא צלח ושהעובר הורגש היטב כחודש לפני שההריון הופסק.
כמה קשה להתרגל ולקבל שוב את התאפסות השבועות ולהתחיל לחשב שוב ושוב מסלול מחדש, אבל הרחם הדוממת היא פשוט בלתי נסבלת.

לצפיה ב-'נכון, זכור לי היטב'
נכון, זכור לי היטב
23/11/2017 | 14:33
127
באמת נורא קשה. קשה ועצוב ובלתי נסבל. 
מזדהה עם מה שכתבת ומחבקת אותך חיבוק וירטואלי עם רוח גבית. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מה קורה מבחינה פיזית? לפני כמה ימים כתבת על כאבים. '
מה קורה מבחינה פיזית? לפני כמה ימים כתבת על כאבים.
23/11/2017 | 18:09
3
43
לצפיה ב-'עדיין עם כאבים'
עדיין עם כאבים
26/11/2017 | 12:45
2
98
פחות אבל עדיין.
ממש לא מרגיש נורמלי.
הרופא עשה אולטרסאונד ואמר שהרחם מלאה בקרישי דם וגם קצת דם חופשי וזה בהחלט יתכן שגורם לכאבים והמליץ לנוח עד המחזר. ברור- בעבודה שלי ימותו על זה.
הרופא המליץ לא ללכת בשלב הזה להיסטרוסקופיה ניתוחים ולחכות לראות אם הרחם תנקה עצמה עם המחזור.
לא בטוחה איך אני מרגישה עם לחכות, כל הזמן לחכות ולא ממש ברור למה.
מנסה לנשום ולשרוד יום ביומו.
אין לי אנרגיה למעבר לזה.
לצפיה ב-'אויש, כאילו לא מספיקים כאבי הלב, '
אויש, כאילו לא מספיקים כאבי הלב,
26/11/2017 | 21:02
42
אז יש גם כאבים גופניים?! 
טוב שהלכת להיבדק ושאת יודעת מה מקור הכאבים. המלצתו של הרופא נשמעת לי הגיונית, על אף הבאסה של הצורך לחכות ולראות האם בכל זאת הרחם תתנקה במחזור הקרוב. 
נורא נורא מבאס. 
כתבת יפה: "מנסה לנשום ולשרוד יום ביומו. אין לי אנרגיה מעבר לזה". ממש מבינה אותך, וזו נשמעת לי אסטרטגיית פעולה מיטבית בהתחשב במצב הקשה. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'היה לי משהו דומה'
היה לי משהו דומה
26/11/2017 | 21:53
49
בהפלה השלישית שלי. גרידה בשבוע 13 עם שארית פעילה שהתגלתה והוצאה בהיסטרו ניתוחית שבועיים אחרי הגרידה.
גם אחרי ההיסטרו נשאר די הרבה דם חופשי בחלל הרחם עם קרישי דם (הגדול היה באורך של כמעט 3 ס"מ, היו עוד כמה קטנים), והיו לי כאבים ברחם עד לוסת. ביום הראשון של הוסת יצאו קרישי הדם והדם הישן, ביום השני יצא דם טרי.
 
אם לא נצפתה שארית פעילה שמחוברת לדופן הרחם, נראה לי שבהחלט כדאי להמתין לוסת ולקוות שהגוף שלך יעשה את העבודה בעצמו.
הלוואי שבביקורת שאחרי הוסת יתגלה שאכן כל התוכן יצא ויהיה אפשר לנשום בקלות רבה יותר.
לצפיה ב-'עצוב '
עצוב
25/11/2017 | 21:01
63
עצוב כל כך
לצפיה ב-'ויקטור'
ויקטור
25/11/2017 | 21:32
92
חשבתי הרבה על ההתאפסות. על ההתאפסות של הגוף. של הנשמה. של ההריון שהיה ואינו עוד. על הריק שהחליף את המלאות. על המוות שהחליף את החיים. על הייאוש שהחליף את התקווה. על הדרך הכל כך ארוכה שלך. ארוכה ורוויית יסורים. חשבתי עלייך הרבה. רציתי לכתוב לך כל מיני דברים והגעתי למסקנה שאין לי נחמה להציע לך. הלוואי והיתה לי כזו עבורך.
לצפיה ב-'מזדהה'
מזדהה
28/11/2017 | 21:59
23
גם אחרי שנולדה הילדה מפונדקאות עדיין קשה לשאת את הרחם הריקה הדוממת והבוגדנית הזאת.
חיבוק גדול
לצפיה ב-'רק '
רק
30/11/2017 | 22:15
1
לצפיה ב-' לקראת הפסקת הריון... זקוקה לעזרתכן בבקשה '
לקראת הפסקת הריון... זקוקה לעזרתכן בבקשה
23/11/2017 | 20:17
20
332
עברתי קצת על הודעות ישנות לוודא שאני במקום הנכון, וגיליתי שלצערי אני כן, ויש כאן הרבה בנות למודות נסיון...
 
אני בשבוע 17, וקיבלנו היום תוצאות מיי שפיר חיוביות לדאון. זה הריון שלישי אבל בעצם שני שני מבחינתי. הראשון הגיע לאחר אינספור טיפולי פוריות וניתוח בטן פתוח, והניב בת מתוקה שמביאה הרבה אושר לחיינו. השני לא התפתח והופסק עם ציטוטק בשבוע 7 בערך. וזה השלישי. והאחרון. אני בת 45 ואלו היו המוקפאים האחרונים שלנו.
 
אני קצת מתקשה לעכל אז ההודעה תהיה בהתאם...
מה תוכלו לומר לי על הפרוצדורה (גרידה)? האם צריך להתאשפז? מה ההבדל בין פרטי לציבורי? איך ההתאוששות? מתי אפשר לחזור לעבודה (פיזית, לא רגשית...)
 
קיבלתי המלצות על טונגרייך וקידר. למישהי יש נסיון איתם? אשמח לחוות דעת, אפשר גם בפרטי.
 
תודה
 
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
23/11/2017 | 21:59
1
126
אשתדל לכתוב בהרחבה מחר, אבל בינתיים אכתוב שאני לא בטוחה שבשבוע שבו את נמצאת, ניתן לבצע גרידה באופן פרטי. מעבר לכך מאוד ייתכן שחלק מבתי החולים הציבוריים יאפשרו רק לידה שקטה בשלב הזה.
אני לא בטוחה שביום שישי יש עם מי לדבר, אבל שווה לנסות להשיג טלפונית את בתי החולים שרלוונטיים לך ולברר האם יוכלו לקבל אותך לגרידה מאוחרת בשבוע הבא (לפני הגרידה עוד צריך לעבור ועדה, וזה לא באותו היום).
 
עצובה איתך על האובדן הצפוי ועל הסופיות שמתלווה לאובדן הזה. כואב מאוד מאוד.
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך ושולחת לך חיבוקים,'
משתתפת בצערך ושולחת לך חיבוקים,
23/11/2017 | 23:42
88
עונה לך לגבי הזמן להתאוששות. לפי החוק את זכאית לשבועיים ימי מחלה.
צריך כל יום מהימים האלה כדי להתאושש, לוקח זמן לגוף להתאפס ולנפש עוד יותר.
מאחלת לך הרבה כוחות !!!
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
24/11/2017 | 07:17
101
אכן, הגעת למקום הנכון
נשמע מאוד מאוד קשה, ולא פלא שאת קצת מתקשה לעכל. מי רוצה בכלל לעכל בשורות איוב שכאלה? 
לגבי השאלות ששאלת:
1. עד כמה שאני יודעת, גרידות מאוחרות מבצעים באסף הרופא, בקפלן ובתל השומר. את יכולה לברר בבתי חולים נוספים. אולי הוסיפו את המומחיות הזו בבתי חולים נוספים שאני לא יודעת עליהם. כאשר את שואלת, תדגישי שאת מעוניינת לעבור גרידה מאוחרת
 
2. מבחינת ההליך הרפואי- אני כותבת לך מה היה אצלי, לפני מספר שנים. עד כמה שאני יודעת, זה מה שעושים גם היום, אבל תבררי בבית החולים. השלב הראשון הוא החדרת הלמינריות, שאלו אצות רפואיות שמוחדרות, ומטרתן לגרום לצוואר הרחם להתרחב, כדי שהגרידה תהיה אפשרית. יום למחרת באים לגרידה עצמה והיא מבוצעת בהרדמה מלאה.
 
3. החדרת הלמינריות- יש רמות כאב שונות. זה אינדיבידואלי אצל כל אישה ואישה. אצלי זה היה סיוט, אבל יש כאלו שעובר אצלן הרבה יותר בקלות. תבדקי אלו משככי כאבים מותר לך לקחת לפני כן. 
 
4. לאחר ההחדרה- שוב- יש כאבים מסוגים שונים- של התכווצות הרחם. זה יכול להיות כאבים חזקים כמו צירים, ויכול להיות כאבי מחזור סבירים לגמרי. שוב- מותר לקחת משככי כאבים. תבדקי בבית החולים מה מותר לך לקחת. 
 
5. הגרידה עצמה- מתבצעת בהרדמה מלאה. לא מרגישים כלום. לא כואב בכלל. 
 
6. לאחר הגרידה- לעיתים יש כאבי צריבה כאשר מתעוררים. נותנים משכחי כאבים מקומיים וזה עוזר ועובר תוך כרבע שעה.
 
7. נמצאים באשפוז בהתאוששות שעתיים, ולאחר שרואים שאת נותנת שתן, ושותה ואוכלת משהו קליל- משחררים. 
 
8. ההתאוששות הפיזית אמורה לעבור באופן חלק. יתנו לך הוראות בשחרור. בגדול- אם יש כאבים או התפתחות חום- יש לבוא להיבדק. אצלי תמיד ההתאוששות הפיזית היתה מהירה, ללא כל סיבוכים. 
 
9. החזרה לעבודה- אני לא בקיאה מבחינת הזכויות, בגלל שאני עצמאית, ולצערי הרב, לעצמאים אין תנאים סוציאליים...בכל מקרה, תמיד חזרתית לעבודה תוך יומיים- שלושה, פשוט כדי לשמור על השפיות שלי. לכל אחת מתאים משהו אחר, כמובן. יש כאלו שדווקא פסק זמן טוב עבורן, ויש כאלה שמרגישות צורך לחזור לשגרה כמה שיותר מהר. תרגישי על עצמך מה טוב בשבילך. 
אגב, בין לבין- כל הזמן בכיתי...אי אפשר להימלט מזה וגם לא צריך. 
 
אנחנו פה, לכל דבר ועניין. תמשיכי לשאול ולשתף אותנו במה שאת רוצה.
אגב, בת כמה הילדה שלך והאם יודעת על ההריון הנוכחי? 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מוסיפה '
מוסיפה
24/11/2017 | 09:57
3
97
מעבר לפן הנפשי הקשה כל כך.......
 
אני עברתי גרידות בפרטי (שר"פ עם החזר בערך 90% ממאוחדת, העלות בסביבות 1000 ש"ח) אצל פרופ דרורית הוכנר מהר הצופים
אחת הגרידות הייתה בשבוע 21 עם עובר בגודל של 17. ויודעת על עוד גרידות בשבועות אלו שעשתה.
אני הייתי מתקשרת לפלאפון האישי שלה (להבהרה- באותם הריונות לא הייתי מטופלת שלה) והיא אומרת לבוא תוך יום יומיים. אם תרצי אכתוב לך מספר בפרטי.
 
עוד נקודה- בכל הגרידות שעברתי לא הגעתי יום קודם אלא החדרה בבוקר ואחרי כמה שעות גרידה.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'שאלה קטנה'
שאלה קטנה
24/11/2017 | 19:26
2
71
זה התקיים בבית החולים אני מניחה? הדסה הר  הצופים?
לצפיה ב-'עד כמה שאני יודעת פרופ' הוכנר עובדת בהדסה הר הצופים, '
עד כמה שאני יודעת פרופ' הוכנר עובדת בהדסה הר הצופים,
24/11/2017 | 22:40
1
46
והיא מדהימה! (את זה אני יודעת מהיכרות מסוג לגמרי אחר שלי איתה. היא ניתחה אותי בקיסרי עם ביתי הבכורה. בזמנו זה היה בהדסה הר הצופים). 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
25/11/2017 | 13:11
9
לצפיה ב-'כל כך עצוב '
כל כך עצוב
24/11/2017 | 12:23
2
83
חיבוק גדול וחם. ההודעה שלך שוברת את הלב
מאושרת בשבילכם שיש לכם את הבת המתוקה.
 
מההיבט הפיזי:
כמו שכתבה לך שירה, זה מאד אינדיווידואלי. עבורי (גרידות בשבועות 18 ו-12) זה היה ממש קל. הכנסת הלמינריות לא היתה נעימה, אבל ממש לא נוראית. לקחתי 2 כדורים של משככי כאבים לפני וניסיתי לחשוב על דברים רחוקים ושלווים, להתנתק מהסיטואציה. לא כאב לי בכלל אחרי ההכנסה רק תחושה משונה עמומה, אבל לא כואבת.
פיזית, אחרי הגרידה הרגשתי נפלא. ממש באותו היום. באופן מיידי עברו לי הבחילות והעייפות של ההריון. אני יודעת שלא תמיד זה כך ולפעמים לוקח לתחושות האלה זמן לדעוך. לא כאב כלום.
 
בחירת ההליך ובירוקרטיה:
ברוב המקומות מבצעים בשבוע כזה "לידה שקטה" שזאת פרוצדורה נוראית רגשית ואני מניחה שגם פיזית. לעומת זאת, בגרידה את נמצאת בהרדמה מלאה לאורך התהליך ומתעוררת אחרי שהוא נגמר. כמו שכתבו לך, חשוב לוודא שהמקום שאליו את הולכת מבצע בשבוע הרלוונטי את ההליך שאותו בחרת.
מעבר למה שכתבו לך מעלי, אני יודעת שבשבוע כזה מבצעים גרידה גם בוולפסון, ואפשר גם במדיקל סנטר בהרצליה, שם את יכולה לבחור את המנתח אבל זה עולה הרבה כסף (אלא אם יש לך ביטוחים פרטיים שאני מניחה שמכסים).
עד כמה שאני יודעת לא מבצעים הפסקת הריון בשבוע כזה בקליניקות פרטיות.
התהליך שאני מכירה מתה"ש, מניחה שהוא דומה בבי"ח אחרים, הולך ככה: קודם כל עוברים וועדה להפסקת הריון, בדר"כ יש בכל בית חולים כזאת פעם-פעמיים בשבוע. ואח"כ קובעים תור לגרידה. בהרבה מקרים בית חולים אחד מקבל את המלצות הוועדה של בי"ח אחר, אבל לא תמיד. במקומך, הייתי הולכת לוועדה כמה שיותר מהר, ובמקביל מנסה לברר בבתי החולים הציבוריים (+מדיקל סנטר או פרופ' דורית הוכנר שכתבו לך עליה למעלה) מה מצב התורים לגרידות ואיפה אפשר לבצע את זה כמה שיותר מהר.
אכתוב בהודעה נפרדת פרטים טכניים על בתי החולים הרלוונטים.

רגשית:
זה נורא קשה. אני לא יודעת איך אפשר לעשות את זה בלי להיות בדכאון ברמה זו או אחרת ההתמודדות עם האובדן הרבה פעמים מלווה בעליות ומורדות לאורך הזמן. יש מקומות ודרכים שיכולים לעזור להתמודדות, כמו המקום הזה, קבוצות פייסבוק ואנשי מקצוע (למשל מרכז "חווה" בתה"ש).
שולחת לך אהבה גדולה ומשתתפת בצערך.
לצפיה ב-'פרטים טכניים על כמה מבתי החולים הרלוונטיים'
פרטים טכניים על כמה מבתי החולים הרלוונטיים
24/11/2017 | 21:22
1
64
הפרטים כאן הם מבירורים שעשיתי לפני כשנה. יתכן והפרטים השתנו מאז או שיש לי טעויות...
 
אסף הרופא:
http://www.assafh.org/gynecology/WomensDepartment/...
08-9779050/1/2
האחות בטלפון הזה טענה שהם מבצעים גרידה עד שבוע 24
הפנתה אותי לשירות הסוציאלי בטלפון 08-9779072 שם יסבירו את כל התהליך ויתאמו תור.
 
וולפסון:
אשפוז יום כירורגי:
http://www.wolfson.org.il/?CategoryID=98&Artic...
הפנו אותי אל המרפאה 03-5028490
השירות הסוציאלי הפנה אותי לקביעת תורים 03-5028329   ואמר שעושים גרידה עד שבוע 20
 
הרצליה מדיקל סנטר:
http://www.hmc.co.il/he/%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D...
09-95929999
גרידה עד שבוע 20
עלות: כ-7500 לרופא, כ-3000 לבי"ח
 
 
לצפיה ב-'תודה קונטרפונקט על המידע-'
תודה קונטרפונקט על המידע-
24/11/2017 | 22:37
32
לא ידעתי לגבי וולפסון ולא על מדיקל סנטר. בזמנו זה לא היה....לפחות יש יותר ויותר מקומות שמתמחים בגרידות מאוחרות. 
תודה על השיתוף במידע!!
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה מכל הלב'
תודה מכל הלב
24/11/2017 | 13:40
1
89
נשים יקרות, אני ממש מלאת תודה על המקום הזה ועל כל מה ששיתפתן. אינפורמציה מאוד עוזרת לי ועזרתם לי להתארגן לקראת הבאות.

בעקבות קיסרי בעבר ולפני כן ניתוח נוסף לא אוכל לעבור לידה שקטה ומן הסתם אני גם ממש לא רוצה אז אני מכוונת לגרידה מאוחרת בלבד. לא הצלחתי להשיג היום אף בית חולים אז הכל יקרה בשבוע הבא.

מכיוון שאני חצי עצמאית אני מעדיפה לחזור לעבוד כמה שיותר מהר וזו הסיבה ששאלתי על ההיבט הפיזי. הנפשי אני מניחה יקח את הזמן ואדאג לתמיכה ומשאבים...
ידענו שאנחנו בסיכון גבוה כבר חודש אז אני לא מאוד מופתעת אבל העצב עושה את שלו בלי קשר...
ביתנו הקטנה בת 2.5 ולא סיפרנו לה כדי לחסוך את כאב הלב במקרה שההריון לא תקין.

המון תודה לכן. לא נסתר מעיני שהעיצות שלכן מגיעות מתוך ניסיון...
לצפיה ב-'נכון, גם כאשר מתכוננים לדבר רע, '
נכון, גם כאשר מתכוננים לדבר רע,
24/11/2017 | 14:33
63
אם וכאשר הוא מגיע- העצב עדיין עצום...
ביתכם בהחלט מאוד מאוד צעירה, וטוב שהיא אינה יודעת דבר. 
אני מניחה שהיא במסגרת חינוכית. הייתי מייעצת לך (שוב- הכל מניסיון אישי)- לשתף את הגננת במסגרת לגבי הפסקת ההריון, כדי שהיא תוכל לעקוב ולשים לב לגבי שינויים בהתנהגותה או במצבי רוחה של הילדה, אם יהיו. 
 
אנא עדכני אותנו לגבי הבירורים ולגבי מועד הגרידה. 
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'עונה בהרחבה'
עונה בהרחבה
24/11/2017 | 22:36
1
75
לפני הגרידה בפועל, יש את הועדה, שאמנם לא מכאיבה פיזית, אבל בהחלט יכולה להכאיב נפשית.
בכל בי"ח הועדה מתנהלת באופן שונה, אבל באופן כללי יש טופס מאוד ארוך שממלאים עם פרטים עלייך, היסטוריה מיילדותית והסיבות להפסקת ההריון.
סביר להניח שבמהלך הועדה ישאלו אם את מבינה את הסיבה להפסקת ההריון והאם את בטוחה שאת רוצה בכך.
בועדה הראשונה שלי הוזמנו כ-8 נשים באותה השעה, כך שבסופו של דבר היינו בביה"ח כ-3 שעות (הרבה חדרים שבכל אחד מהם שוחחנו עם בעל תפקיד אחר, ובין לבין המון המתנה).
הועדות הבאות שלי היו בעיקר עניין פורמלי וטכני, והתקיימו בבתי חולים אחרים שבהם לא היו עוד נשים שחיכו לועדה, אז הכל הלך הרבה יותר מהר.
 
גרידות בדרך כלל מתבצעות באשפוז יום, אבל כדאי להתכונן לאפשרות של סיבוך והישארות לאשפוז ארוך יותר (הן מבחינת ציוד והן מבחינת השגחה על הבת שלך).
 
כתבת שעברת ניתוח בבטן וגם קיסרי, אז את מכירה חדרי ניתוח. השוני העיקרי בגרידה הוא שלשולחן יש משענות לרגליים, ואת הרגליים מהדקים אל המשענות כדי שלא תהיה תנועה לא רצונית שתפגע בצוות. יש נשים שחוויית הקשירה של הרגליים מזעזעת אותן, אני לא מזדעזעת מזה, אבל שמחה שידעתי על כך מראש.
 
ההתאוששות משתנה מאישה לאישה. בלידה שקטה בשבוע 21 ובגרידה בשבוע 13 חזרתי לעבוד אחרי שבוע וחצי. הייתי חוזרת מוקדם יותר לולא היה לי גודש מטורף שניטרל אותי פיזית ושבר אותי נפשית. אני מהנדירות שזוכות לגודש גם בשבוע 13.
לגרידה בשבוע 17-18, הייתי מתכוננת מראש עם כדורי דוסטינקס - עד 24 שעות אחרי הפסקת ההריון הם אמורים למנוע ייצור חלב, לאחר מכן הם מיועדים להפסקת הייצור.
 
מצטרפת להמלצה של שירה לגביי יידוע הצוות במסגרת של בתך. אין חובה לפרט את הנסיבות, אבל כדאי לשתף שקורים דברים בבית ולבקש שישימו לב להתנהגויות חריגות.
עברתי 5 הפלות מאז שבתי נולדה (הראשונה כשהיתה בת שנה ו-9 חודשים  והאחרונה כשהיתה בת 4.9), ומעולם לא חווינו שינוי התנהגותי חריג.
ביום הגרידה, כדאי לספר לילדה מי יאסוף אותה מהגן ומי יהיה איתה בערב במידת הצורך. שקיפות מורידה חרדה ודאגה.
 
חייבת להתייחס גם לכך שזהו סוף דרכך בעולם הילודה, וממליצה בחום לפנות לגורם טיפולי כלשהו. זה לא חייב להיות בשבוע הבא וגם לא בזה שאחריו, אבל בעיניי זה ממש נדרש במצבך.
 
אם תרצי בכך, את מוזמנת לעדכן אותנו בתחילת השבוע.
שולחת לך חיבוק גדול, על אף שאני יודעת שאין בו נחמה כלל.
לצפיה ב-'ממליצה לבדוק גם בהדסה עין כרם'
ממליצה לבדוק גם בהדסה עין כרם
25/11/2017 | 19:46
33
מרפאת נשים: 026777365
 
ממה שהבנתי יש שם כל יום ועדות עד 12. מקווה שאני לא מטעה!!!
 
עברתי שם גרידה מאוחרת. (13+6) 
עם כל הרע שבסיפור (שלי, שלך, של כולנו) הייתי מאד מרוצה מהיחס והמקצועיות.
לצפיה ב-'סוף הילודה'
סוף הילודה
25/11/2017 | 21:27
83
קראתי והתעצבתי מאד. טיפולים ארוכים ארוכים. ההריון הנכסף והילדה שוודאי הביאה אושר גדול. .החזרה לנסיונות. ההצלחה. הפסקת הדופק. שברון הלב. שאת אפילו לא מביאה במניין כי זה לא נורא כמו הגיהנום של עכשיו.
חזרה לנסיונות. מוקפאים אחרונים. הגיל. הקופה. סוף המימון. כל התקוות תלויות בהם. בטא חיובית. ספירת שבועות ותקווה לצד חשש מאכזבה.
סוף צורם, מוחלט, דלת הילודה נטרקת והתקווה לילד נוסף נשברת לרסיסים.

עכשיו הפרוצדורה עוד לפנייך. ההריון עוד קיים. מטבע הדברים תהיי טרוד מאד בהיבטים הפיזיים של סיום ההריון. ואני מאחלת לך שהפרוצדורה תעבור באופן הכי חלק שניתן.
אחר כך יבואו ימים אחרים. קשים. של אבל. אנחנו נהיה פה בשבילך לכל הטלטלות הרגשיות, לקושי של הסביבה להבין את מהות הכאב שלך, לדרך הארוכה של ההחלמה ואיחוי השברים.
בינתיים אני מחבקת אותך מעומק לבי.
לצפיה ב-'מעדכנת ומשתפת'
מעדכנת ומשתפת
26/11/2017 | 20:31
4
83
תודה לכן נשים יקרות על כל המילים החמות והמועילות.

הגעתי היום לוועדה באסף הרופא ובאולטרסאונד שקדם לוועדה התברר שהעוברית ללא דופק וקטנה ב 3 שבועות....
אז לא הייתי צריכה לעבור וועדה והגרידה נקבעה לשבוע הבא.
אני חושבת שזה קצת יותר קל אבל קשה לי לומר, היה יום מלא בהרבה הרבה עצב.

אני מניחה שהתהליך אותו הדבר?
קצת חוששת מהלמינריות והכאבים שאחרי. מה לקחתן והאם עזר? נרוסין יספיק? משהו להרגעה? יותר חוששת מהכאב הפיזי (שאחרי מנת ציטוטק בעבר היה פשוט נוראי) מאשר הרגשי.

תודה תודה תודה לכן ????

לצפיה ב-'בעיניי יש בזה הקלה'
בעיניי יש בזה הקלה
26/11/2017 | 22:23
3
66
ההליך הטכני דומה, אבל יש הבדל עצום בפן הרגשי בין הפסקת הריון יזומה לבין הפלה כי הדופק נדם. וזה לא משנה שאת יודעת שהיית מפסיקה יזום, וזה לא משנה שאת יודעת שהיתה טריזומיה. את לא גוזרת את דינה של העוברית אלא מקבלת מצב נתון.
היו לי 3 הפלות בגלל הפסקת דופק (בשבועות הרבה יותר מוקדמים) ו-3 הפלות יזומות. כל ההפלות הכאיבו לי, כל ההפלות עדיין מכאיבות לי, אבל ההפלות היזומות הן אלו שגוזלות את מירב האנרגיה הנפשית שלי, אחרי שעברו חודשים ושנים, וזאת על אף שאני לגמרי שלמה עם ההחלטה להפסיק כל הריון שבו יתגלה הממצא שלי.
 
אני לא מכירה נרוסין, ולמינריות היו לי רק בהפלה אחת בשבוע 13, אבל השתמשתי באופטלגין נוזלי בכל ההפלות שלי פרט לראשונה שהיתה ממש קלה בפן הפיזי.
בהפלה האחרונה ביקשתי וקיבלתי אופטלגין נוזלי בזמן המסת הציטוטק לקראת הגרידה (שבוע 13) ובנוסף קניתי אופטלגין נוזלי שיהיה בבית לאחרי, אבל בסוף לא השתמשתי בבית.
 
מתעניינת האם את מצליחה לגעת ברגש או שאת בהדחקה עד לסיום ההליך הפיזי. באופן אישי אני לא הצלחתי לגעת ברגש כל עוד ההפלה לא הסתיימה. אצלי אחרי סיום הפלה הסכר הרגשי נפרץ.
לצפיה ב-'משתפת'
משתפת
27/11/2017 | 08:53
2
62
מרעישה יקרה, ממש כואב לי לשמוע כמה עברת...אני איתך, אני חושבת שיש הקלה כלשהי. באמת בליבי, ולמרות שהייתי לגמרי שלמה עם ההחלטה להפסיק את ההריון, דיברתי אל העוברית וביקשתי סליחה...וכך אני יודעת שזה פשוט לא היה אמור להיות וההחלטה לא היתה בידי.
 
הרגש אצלי מאוד חזק, ולצערי אני למודת נסיון עם אבל מתחומים אחרים (וגם משנים של טיפולי פריון) כך שהוא מופיע כבר עכשיו...  אתמול מהבוקר היה יום מאוד עמוס ברגשות, גם לפני אסף הרופא אך שם ממש התפרקתי ברגע שנכנסתי למכון אולטרסאונד.  כשראיתי שלעוברית אין דופק הבנתי שבעצם בתוך תוכי ידעתי באופן מסוים מההתחלה, כי בכל בדיקה שהיתה לנו חיכיתי בדאגה לראות אם יש דופק, וזה שונה מאוד מאיך שהייתי בההריון הראשון.  ובאותו רגע הייתי בסדר.
 
אני חייבת לומר גם שבעצם ידענו משבוע 12 שיש סיכון מאוד גבוה בעקבות שקיפות בה לא הודגמה עצם אף.  שלחו אותנו לסיסי שליה דחוף אך לצערי לא הצליחו לבצע את הבדיקה ונאלצנו לחכות חודש למי שפיר, כך שהדבר הזה מתבשל אצלי כבר הרבה זמן.
 
היה יום מאוד מתיש אתמול אך מתוך נסיון (ותרגול מדיטציה) אני כבר יודעת שאין מה להבהל. זה יכאב, אני אבכה ואתן לזה מקום, ואתאושש, ואז יופיע עוד גל, ואהיה עמוק בתוך הרגש, ואתן לו מקום, וגם הוא יעבור ובסוף בסוף הגלים יהיו יותר רגועים.  
 
מתוך הקריאה של התגובות שלכן ובפורום בכלל אני גם יודעת שאחרי ההליך תתכן סערה הורמונלית ורגשית...מאוד עוזר לי לדעת את זה.  אחרי הלידה לא ידעתי את זה וזה היכה בי בהפתעה ולא הבנתי בכלל מה קורה.
 
בכל מקרה אתמול פינקתי את עצמי בסושי.  אם כבר...
 
עדיין תוהה לגבי וואבן או משהו אחר מרגיע לקראת החדרת הלמינריות.  אני צופה שיהיה כואב...
 
שוב תודה לך ולכן יקרות.  התמיכה שלכן והפורום הזה עוזרים כמאוד ברגעים האלו
 
 
 
לצפיה ב-'תודה ששיתפת'
תודה ששיתפת
27/11/2017 | 09:20
36
התיאור של הגלים תואם מאוד לחוויית האובדנים שלי.
נהדר בעיניי שכבר עכשיו את יודעת ומבינה את תהליך האבל והסערה, שאת מודעת להתקדמות הלא לינארית ושאת לא נבהלת מנפילות ונסיגות. אני חושבת שהידיעה וההתכוננות משפרות את היכולת להתמודד עם הכאב.
 
כאמור אין לי נסיון עם נרוסין וגם לא עם וואבן, אבל אם השתמשת בעבר ואם את יודעת שהם מקלים עלייך, אני חושבת שכדאי לקחת לפני החדרת הלמינריות. כמובן שחובה לוודא עם הצוות הרפואי שהם מאשרים לך להשתמש ואפשר גם להתייעץ איתם לגבי התזמון.
 
מאחלת לך שהזמן עד לגרידה יעבור במהרה, ושהגרידה תעבור בשלום.
לצפיה ב-' שולחת חיבוק נחמה גדול'
שולחת חיבוק נחמה גדול
27/11/2017 | 11:16
35
טוב שקראת קצת ואת יודעת טוב יותר למה לצפות, פיזית ורגשית.
גם אני מוצאת שזו הדרך הטובה עבורי להתמודד וגם לעבור ככל שניתן בטוב, אתגרים קשים כאלו.
עצובה מאד לקרוא על הדרך שלך וגם מאמינה שהתערבות הגורל פה (או מה שלא יהיה), יכולה אולי טיפה להקל עליך במובן שההחלטה לסיים לא שלך בסופו של דבר (למרות שכבר החלטת והיית עושה זאת בכל מקרה) ולא תהיה על מצפונך.
 
מבחינה פיזית - את מכירה את גופך הכי טוב. את יודעת אילו תרופות עובדות עליך טוב ומביאות באמת הקלה וזה מה שכדאי שתקחי. לפני ואחרי.
לא לכולן כואב באותה המידה, יתכן שעבורך הכאב יהיה יחסית נסבל ובכל מקרה זה כמה דקות של כאב בעת ההחדרת למינריות ואז זה כאבי מחזור שניתן להקל עליהן בתרופות שאת נוהגת לקחת.
 
לצפיה ב-'לקונרפונקט ולבונה 365-'
לקונרפונקט ולבונה 365-
21/11/2017 | 11:24
5
232
אודה לכן אם תוכלנה ליצור איתי קשר טלפוני. יהיה לי קל יותר להתייחס למורכבות העניין בשיחה מאשר על גבי הפורום.
זה צעד די יוצא דופן, אבל בפירוש במהלך השנים עשיתי זאת לא פעם.
הטלפון שלי מופיע בחתימה.
תרגישו חופשי להתקשר כאשר אתן פנויות, ואומר לכן אם אני פנויה.
אם אינני עונה, תשאירו הודעה במענה הקולי ואחזור אליכן.
ושיהיה ברור- זה חלק מההתנדבות שלי. אין לי שום מטרה אחרת וגם לא תהיה- מעבר לסיוע התנדבותי בהקשר זה.



שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

לצפיה ב-'תודה רבה! אתקשר '
תודה רבה! אתקשר
21/11/2017 | 15:03
42
לצפיה ב-'כל כך לא מובן מאליו..................'
כל כך לא מובן מאליו..................
21/11/2017 | 23:16
1
115
את מדהימה. כל פעם מחדש אין לי מילים. 
ככל שאני מנסה להבין איך את מוצאת זמן בין המשפחה לעבודה לענות לכולן, כל פעם מחדש, עם כל הסבלנות, אינני מצליחה....
 
תבורכי!!
לצפיה ב-' ריגשת אותי. תודה. '
ריגשת אותי. תודה.
22/11/2017 | 11:59
22
לצפיה ב-'תודה רבה! את מקסימה'
תודה רבה! את מקסימה
22/11/2017 | 10:04
1
78
רוצה לכוון אותי קצת מבחינת השעות? בוקר/ערב/אחר?
לצפיה ב-'תתקשרי ומקסימום תשאירי הודעה במענה הקולי. '
תתקשרי ומקסימום תשאירי הודעה במענה הקולי.
22/11/2017 | 11:59
15
לצפיה ב-' פינת הממים '
פינת הממים
16/11/2017 | 09:25
11
279
פינת הממים עושה קאמבק, כי אני עצבנית על הסייעת בגן של הבת שלי וכי אין לי מקום אחר להוציא את המם הזה.
 
עשיתי קצת סדר בבית, ואני רוצה למסור עם המון אהבה כמה בגדים ונעליים לגננת הקודמת של הבת שלי (לא הפסקנו לנסות, פשוט דברים שאני לא רוצה לשמור).
הבוקר הסייעת קלטה את השקית ביד שלי וניסתה להבין למה אני מוסרת דברים ולא עושה עוד ילד, הכל באופן פומבי מול כל הילדים, כולל הילדה שלי.
ואחרי שאמרתי כמה פעמים "זה לא מתאים", היא אמרה באנגלית another one, רק שהבת שלי יודעת אנגלית 
 
 
לצפיה ב-'אלופה! - האמת היא שהקדמת אותי, '
אלופה! - האמת היא שהקדמת אותי,
16/11/2017 | 10:29
2
147
כי רציתי לכתוב לך מה קורה עם הפינה...אז אני רואה שהסייעת נתנה לך טריגר לכתיבת הפינה. ממש תודה לה. אין. החוכמה של אנשים יכולה לגמור אותי לפעמים. מצטערת בשבילך שאת צריכה להתמודד עם חוסר הרגישות של אנשים. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'אז המשך היום היה מפתיע'
אז המשך היום היה מפתיע
16/11/2017 | 22:04
1
128
אחרי סיום העבודה היא התקשרה להתנצל, אמרה שלא היתה לה כוונה לפגוע.
אמרתי שברור לי שהכוונה היתה טובה ושהכל בסדר.
 
הופתעתי מאוד והתרגשתי.
כי לא חשבתי שהיא תבין מה היתה הבעיה.
כי לא ציפיתי שהיא תכיר בכך שהיא פגעה.
כי זה ממש קשה להתקשר ולהתנצל והיא שמה את האגו שלה בצד ועשתה את זה.
 
שמחה שזכיתי למצוא עוד נקודות אור באישה שרוב ההורים לא רואים בה אפילו דבר אחד חיובי.
לצפיה ב-'נהדר!'
נהדר!
17/11/2017 | 08:49
76
ונהדרת את. הרבה נשים לא היו סולחות.
לצפיה ב-'האם יהיה עוד הריון?'
האם יהיה עוד הריון?
16/11/2017 | 12:00
263
מאז הגרידה האחרונה המחזורים שלי קצרים: 25-26 ימים וגם הדימום קצר ומועט, בקושי יום אחד של דימום שמצריך תחבושות.
החודש השתמשתי לראשונה בחיי בסטיקים לזיהוי ביוץ, הקו היה כהה בבוקר של יו"מ 10. למחרת ביו"מ 11, הקו כבר היה חלשלוש עד בלתי נראה.
אם החודש לא יהיה הריון, אעבור היסטרו אבחנתית אצל דר' גולדשמיט.
לצפיה ב-' ענק!!! '
ענק!!!
16/11/2017 | 19:16
108
קרעת אותי עכשיו, ממש צחקתי בקול רם!
ואוך לגבי הסייעת המטומטמת
לגבי המחזור - לפחות תשובת ערכת הביוץ מסתדרת עם אורך המחזור...
לצפיה ב-'מותר להצטרף?'
מותר להצטרף?
16/11/2017 | 22:59
5
57
לצפיה ב-'בוודאי'
בוודאי
17/11/2017 | 06:59
4
94
המטרה היא שכל מי שרוצה, תעלה ממים שנוגעים לאובדן.
לצפיה ב-'ייאי אז הנה'
ייאי אז הנה
17/11/2017 | 08:42
177
למען האמת ה"שיחה" היתה בנקודה פחות רגישה בזמן, אבל יש לי תחושה שבקרוב היא תחזור על עצמה.
לצפיה ב-'ועוד אחד'
ועוד אחד
17/11/2017 | 08:45
2
171
לא ממש מצחיק, אבל מתאר במדויק את איך שאני מרגישה.
-------
איך את משרשרת יפה את התמונות אחת מתחת לשניה? הסתבכתי עם זה.
לצפיה ב-'אי אפשר לנצח את הכאב'
אי אפשר לנצח את הכאב
17/11/2017 | 12:03
1
132
lose lose situation
 
מבחינתי ממים לא תמיד חייבים להצחיק, הרבה מהממים שאני חושבת עליהם שנוגעים להפלות ולאובדן, הם ממים מרירים ושחורים מאוד.
 
לחיבור תמונות אני משתמשת ב-Collage Maker.
 
במם שפותח את השרשור עשיתי שני קולאג'ים שכל אחד מורכב משני ממים, חתכתי את השוליים (עליון ותחתון) באפליקציית התמונות בסלולרי, ואז חיברתי את 2 הקולאג'ים לאחד גדול. הבעיה העיקרית שלי היתה שאחת התמונות היתה ברוחב שונה מ-3 האחרות, ואז כשניסיתי ליצור אחידות ברוחב, חלק מהטקסט נחתך.
בדרך כלל אני משתדלת לחבר 2 או 3 תמונות לכל היותר, אחרת כבר קשה לראות את הטקסט בצורה ברורה, אבל הפעם הייתי חייבת 4 תמונות כדי לתאר את הסיטואציה בצורה מלאה.
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
17/11/2017 | 14:08
23
לצפיה ב-'הפלות חוזרות'
הפלות חוזרות
12/11/2017 | 14:27
9
323
היי
כבר כמה חודשים אני נכנסת ויוצאת מהפורום, קוראת ומנסה למצוא נחמה ומידע רלוונטי, אבל הבנתי שכדאי לשתף את הסיפור שלי. ראיתי פה סיפורים דומים, אך יש הבדל מהותי- בכל סיפור כזה יש כבר ילד בבית. אני לא זכיתי. אני בת 35, וכבר 4 שנים מנסה להביא ילד לעולם. נכנסתי להריון ראשון לאחר שנה של נסיונות, אך הוא הסתיים בשבוע 5.5 בהפלה ספונטנית. לאחר מכן ניסינו עוד חצי שנה, לא הצלחנו ופנינו לטיפולים. נכנסתי להריון בסבב השלישי (עם איקאקלומין ואוביטרל), אך הסתיים בשבוע 8 -שק הריון ריק. בשלב זה החלפנו רופא, ביצענו בירור מקיף- בדיקות זרע, קרישיות, קריוטיפ, הצמתה, צילום רחם- והכל תקין. לאחר עוד שלושה חודשים של טיפולים עם איקאקלומין ללא הצלחה עברנו לפיורגון, ולאחר חודשיים נכנסתי להריון שלישי, שהתברר כהריון מולארי- מולה שלמה. זה קרה בינואר, עד אוגוסט הייתי במעקב בטא, הכל הסתיים בשלום וחזרנו לטיפולים. על הסיבוב הראשון נכנסתי להריון רביעי. מהיום של הביוץ עד בדיקת דופק קיבלתי תמיכה עם פרגניל ואוטרוגסטן, וזכינו לראות את הלב הפועם של העובר שלנו בשבוע 6. שבועיים אחרי זה החלטתי לגשת למוקד נשים ולבדוק באולטראסאונד אם הכל בסדר.... והשמיים נפלו עליי בפעם הרביעית. אין דופק. העובר מתאים לשבוע 6... עבר כבר חודש מאז ועדיין אין לי אוויר כשאני חושבת על הרגע הזה. איך רציתי שהאדמה תבלע אותי פשוט וזהו... איך רציתי שגם הדופק שלי יפסיק ולא אצטרך לעבור שוב את הסיוט הזה... לא אצטרך להביט בעיניים הכואבות של בעלי... לא אצטרך לבשר לאמא שלי שגם הפעם זה לא יקרה. מכיוון שרציתי להימנע מפגיעה ברחם (הרירית שלי גם ככה לא להיט), בחרתי בציטוטק, מה שהתברר כטעות, כי עכשיו יש לי שארית של שילייה ברחם, ואני מחכה להיסטרוסקופיה ניתוחית בשביל סוף סוף לסיים עם זה.
יקרות שלי, אני אשמח לכל תובנה מצדכן, כי לי כבר אזלו הכוחות, וגם התקווה. אני לא בטוחה אפילו אם כדאי להתחיל עם כל זה שוב. כל דבר שתגידו יעזור. תודה, סליחה על פוסט ארוך מדי.
לצפיה ב-'מחשבות '
מחשבות
12/11/2017 | 16:07
1
177
איזו דרך ארוכה וכואבת. אני מצטערת כלכך על הסבל הרב שלך ושלכם.
הפלה בשבוע 5.5
שק הריון ריק בשבוע 8
הפסקת דופק בשבוע 6
כל אלה, סביר להניח, התרחשו עקב אי תקינות כרומוזומאלית של העובר. למיטב הבנתי, המולה היא סיפור שונה.
כ- 30% מן ההריונות לא יעברו את השליש הראשון ויסתיימו בהפלה, אם אין בעיה מבנית ברחם (שאני מבינה ששללו - האם ביצעת היסטרו אבחנתית? רצוי אצל גולדשמיט ), לרוב זה אכן בשל אי תקינות כרומוזומאלית ומנגנון הברירה הטבעי של הגוף שמופעל.
זה כמובן לא אמור לנחם אותך, רק להזכיר לך שלרוב דופק לא נודם סתם כך.

הפוסט שלך לא ארוך מדי, ואת מוזמנת לבוא אלינו ולכתוב מה שאת רוצה, כמה שאת רוצה. אנחנו נקרא ונכתוב לך בחזרה. תמיד.

לגבי ההמשך - הדרך לילד עוברת (לרוב )דרך הריון. כמובן שיש גם אפשרויות נוספות, אבל לא נשמע שאת שם. ובהינתן שאת רוצה מאד להיות אמא - זו דרכך. מפחידה, מסוכנת, נטולת וודאות והבטחות.
הלוואי שההריון הבא שלך יהפוך אותך לאמא!
לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
13/11/2017 | 11:49
79
השאלה אם יש משהו שלא חשבתי עליו- התייעצות, פרוטוקולים מסוימים לטיפול, כד'
לצפיה ב-'כמוני כמוך . מבינה כל כך לליבך -אבל קיבלתי חיזוק מאחת הנשים '
כמוני כמוך . מבינה כל כך לליבך -אבל קיבלתי חיזוק מאחת הנשים
12/11/2017 | 20:48
1
157
היא הצליחה ללדת ילד למרות הפלות חוזרות  שהיו על רקע של פגם כרומוזומלי כך שיש תקווה ...
לצפיה ב-'תודה '
תודה
13/11/2017 | 11:54
25
לצפיה ב-'nela11 יקרה '
nela11 יקרה
13/11/2017 | 20:28
4
121
כל כך כל כך קשה לעבור את כל מה שאת עוברת אני מצטערת מאד לשמוע, ומאחלת מכל הלב שההריון הבא יהיה תקין וסופו יהיה אושר גדול
 
לגבי הבדיקות לקרישיות יתר - לאיזה מהן הפנו אותך? מתי עשית בפעם האחרונה?
הנה מה שהבנתי ממה שאמר לי פרופ' מומחה בהפלות חוזרות (לא קופרמינץ): קודם כל, עוד לא ידוע למדע כיצד לבדוק את כל הגורמים האפשריים לקרישיות יתר. מתוך מה שכן ידוע, סט הבדיקות המלא עולה עשרות אלפי שקלים ולכן קופות החולים לעולם לא מאשרות אותו במלואו. הן מאשרות רק חלק מתוכו. על כן, גם אם בדיקות הקרישיות שבדקת יצאו תקינות, זה לא אומר שאין קרישיות יתר. לכן במקרים של הפלות חוזרות כאשר לא ידועה הסיבה, ועל אף שתוצאות הקרישיות שנבדקו תקינות, ישנם רופאים הממליצים על מדללי דם ובחלק מהמקרים זה אכן מוביל להריונות תקינים. זה מה שנקרא "טיפול אמפירי" - אין סיבה רפואית ברורה (פרט להפלות החוזרות), אבל אמפירית, רואים שזה עוזר בחלק מהמקרים.
 
מי שנחשב המומחה הגדול לקרישיות הוא פרופ' קופרמינץ. הייתי מתייעצת איתו במקומך (וגם במקומי, כבר קבעתי תור.. אמנם מדללי דם לא עזרו לי בהריון האחרון, אבל כולי תקווה שבמינון גבוה יותר הם כן יעזרו)
שווה לך לקרוא את ההודעה הזאת - http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1587/155843452/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F_-_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94
 
לצפיה ב-'ולגבי עובי הרירית, אומרים שסלק עוזר...'
ולגבי עובי הרירית, אומרים שסלק עוזר...
13/11/2017 | 20:29
47
לצפיה ב-'ההודעה שהפנתי אליה'
ההודעה שהפנתי אליה
14/11/2017 | 07:48
2
107
ההודעה הזאת נמצאת בשירשור ענק. התכוונתי לזאת שנקראת "התייעצות לפני הריון הבא".
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
14/11/2017 | 10:58
1
76
מאוד עזרת! אני לא בדיוק מבינה בזה, אבל משארת שבדיקת הקרישיות שנעשתה לי היא די בסיסית (כמה פקטורי קרישה, פוספוליפידים וכו). אני חושבת ככה כי זה נעשה אחרי הפלה שנייה (שק הריון ריק). בעצם, הפעם היחידה שראינו עובר ודופק זה ההריון האחרון. ואכן, הרופאה שלי הציעה בפעם הבאה להתחיל עם קלקסן ואספירין. אני שוקלת גם להתייעץ עם פרופ' כארפ אולי. בכל מקרה, המון תודה על המידע ועל המילים החמות
לצפיה ב-'בשמחה רבה '
בשמחה רבה
15/11/2017 | 11:28
46
לצפיה ב-'הפלות חוזרות ללא סיבה..'
הפלות חוזרות ללא סיבה..
11/11/2017 | 21:54
20
260
הי, האמת שמעולם לא השתתפתי בפורום או הגבתי ברשת חברתית כלשהי אבל אני מחפשת תשובות ואולי אמצא כאן מניסיונכן..
בת 34, 2 ילדים בריאים 6,4, נכנסתי להריון מיד והכל עבר בקלות. בשנתיים האחרונות עברתי 4 הריונות שנגמרו בהפלות טבעיות בטרימסטר הראשון, לא נמצא דופק בעוברים. עברתי את כל הבדיקות האפשריות והכל היה תקין. בפעם האחרונה טופלתי את פרופ׳ כרפ וקיבלתי זריקות פרגניל ולא עזר.. לאורך כל הזמן הזה והרופאים השונים שאליהם הלכתי שאלתי מדוע לא בודקים את הזרע של בעלי וכולם אמרו שאין קשר.. הפעם התעקשתי והלכנו למרפאה של ברטוב. בדיקות הזרע הראו שכמעט ואין תאי זרע תקינים לשיטתם. הם מציעים Ivf עם השבחת התאים בשיטת ברטוב או imsi . הם אומרים שזאת הבעיה אבל אין נתונים סטטיסטיים.. מישהי מכירה? ניסתה? 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
12/11/2017 | 10:35
5
111
אויש- כרגיל- גם ברפואה- אין דעה אחת, אין שחור-לבן, כל אחד חושב ומציע משהו אחר, ובסופו של דבר- האחריות לבחור מה שהכי נכון עבורך- היא עלייך. 
 
ספר לך בקצרה את הסיפור שלי- כדי שתביני למה אני כותבת מה שאני כותבת- אני בת 44 עוד מעט. 10 הריונות, 3 ילדים. בת בכורה בת 11, לאחר מכן הפלה, בן שני כיום בן 8, לאחר מכן 6 הפלות, ולבסוף- נולדה ביתי השלישית, כיום בת כמעט 3. 
ההפלות היו ברובן הפסקות דופק בשבועות 7-9, פעם אחת הריון כימי, פעם אחת שק הריון ריק ופעם אחת טריזומיה 18 וגרידה מאוחרת. 
כל הבדיקות היו תקינות לחלוטין. המסקנה היתה עוברים לא תקינים והרבה חוסר מזל. 
בזמנו בעלי כן עשה בדיקת זרע, אך אמרו לנו מספר רופאים שזה מיותר, משום שנכנסתי להריון באופן טבעי, בממוצע של 3-4 חודשי נסיון. אמרו לנו שזרע שהוא אינו תקין מורפולוגית, לא יוכל להפרות, ולכן הבדיקה מיותרת. עשינו אותה בכל מקרה...
לא פניתי בזמנו לברטוב. אסור לי לכתוב פה שום דבר על רופאים או רופאות, אלא אם כן מדובר על כאלו שהייתי אצלם ואני ממליצה עליהם. 
אז אני ממליצה לך לפנות לד"ר עופר גונן, שהוא מומחה פוריות, ושלח אותי לכל הבדיקות של הבירורים. הוא מקצועי, אמין ואנושי. בזמנו הוא אמר שכל עוד גוף האישה יודע ומצליח להיכנס להריון באופן טבעי, הוא נגד תהליך של טיפולי פוריות כלשהם, בטח שלא במקרים של הפלות חוזרות, שכן גם בטיפולי פוריות יש סכנה של הפלות. 
כמובן שאם תפני אליו, את צריכה להגיע עם כל התיק הרפואי ועם כל המסמכים. 
הפלות חוזרות ובעיות פוריות הינן שני דברים שונים, למרות שהתוצאה היא זהה- אין ילד. 
 
את מוכנה לומר מה בבדיקות הזרע נמצא לא תקין? ואם אין תאי זרע תקינים- אז איך הם מסבירים את העובדה שנקלטת 6 פעמים? שני ילדים ו-4 הפלות? ועוד שאלה- מהי שיטת השבחת הזרע שהם מבצעים? מה הם משביחים? (אני שואלת ברצינות, לא בציניות חלילה). וגם- כתבת כל הזמן: "הם"- מי זה "הם"? לא מדובר ברופא עצמו? נפגשתם איתו? עם הצוות שלו?....
 
וגם- האם תוכלי לפרט על כל הריון קצת יותר? על ההפלות- באיזה שבוע מדויק זה היה? כתבת לא נמצא דופק בעוברים- מה זה אומר? האם היה והפסיק? לא היה בכלל? שק הריון ריק?...כל פירוט יסייע. 
לגבי ההריונות התקינים- מהלך הריון, שבוע לידה, סוג לידה, משקל בלידה. 
 
שירה. 
 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'אני מצטערת על הדרך הארוכה שלך '
אני מצטערת על הדרך הארוכה שלך
12/11/2017 | 14:41
2
77
קשה כל כך לאבד הריון. לאבד כמה ברצף זו חוויה איומה והיא מצטברת לגוש של כאב וחוסר אונים.
במובן מסוים אולי זה שמצאו את מקור הבעיה יסייע בהשגת הריון תקין (הלוואי! ) - אני ממליצה לך בחום לפנות לפורום פוריות, הנשים שם יוכלו לספק לך את כל המידע לגבי הפריה עם מיון זרע. מאחלת לך הריון שביעי מלא!
לצפיה ב-'לצערי, אני בכלל לא בטוחה שמצאו את מקור הבעיה- '
לצערי, אני בכלל לא בטוחה שמצאו את מקור הבעיה-
12/11/2017 | 15:24
1
100
מרבית הרופאים והרופאות בדעה שהפלות חוזרות לא קשורות לזרע...בטח לא במקרים בהם ההריונות מושגים באופן טבעי. כלומר- כן ייתכן שהזרע נושא מטען כרומוזומאלי לא תקין, באותה מידה שייתכן שהביצית המופרית לא תקינה, אבל זה לא משהו שיודעים לטפל בו. עד כמה שאני יודעת, מיון הזרע לא מתייחס למטען הכרומוזומאלי, אלא לגורמים אחרים. 
זו בהחלט נקודה לבירור עם המרפאה שצויינה. לפני שאישה הולכת לתהליך מורכב של הפריה חוץ גופית, בעודה מסוגלת להרות באופן טבעי, צריך להבין היטב מה יתרונות השיטה ומהם חסרונותיה. שום פיתרון הוא לא פיתרון קסם. 
 

שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'כתבנו ביחד אותו דבר...'
כתבנו ביחד אותו דבר...
12/11/2017 | 15:29
79
אגב שירה קראתי עכשיו את הסיפור שלך ומה שעברתם וזה גם דומה מאוד אם לא זהה למאפיינים אצלנו.
אשמח לשמוע האם הציעו לכם pgs ומה עשיתם בסוף כדי להשיג הריון תקין.
סליחה אם אני נדחפת..
תודה.
לצפיה ב-'האם ד"ר גונן הפנה לבדיקה מיוחדת ? או לבדיקות הרגילות שאליהן '
האם ד"ר גונן הפנה לבדיקה מיוחדת ? או לבדיקות הרגילות שאליהן
12/11/2017 | 20:43
1
50
 
מפנים לבירור הפלות חוזרות ? מה נחשב לפיריון תקין האם להכנס להריון לאחר חצי שנה נחשב בגיל 41 תקין ? 
 
לצפיה ב-'ד"ר גונן שלח לבירור ההפלות החוזרות המקיף-'
ד"ר גונן שלח לבירור ההפלות החוזרות המקיף-
14/11/2017 | 08:12
52
כל הסט הרגיל...הכל חזר תקין. 
על פניו להיכנס להריון לאחר חצי שנה בגיל 41 נראה לי מצב תקין לגמרי, אבל אני לא רופאת פוריות (ולא רופאה בכלל...), ולכן- אם יש סימן שאלה כלשהו- מומלץ להתייעץ עם רופא/ה מומחה לעניין. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'גם אנחנו מתלבטים בהקשר הזה'
גם אנחנו מתלבטים בהקשר הזה
12/11/2017 | 15:27
12
106
קודם כל שולחת לך חיזוקים. הסיפורים שלנו מאוד דומים ואני בטוחה שאת מתמודדת עם קושי גדול..
האם ניסיתם לבדוק מבחינה גנטית את העוברים? אפשר לנסות החל מגודל עובר שמתאים לשבוע 7.
לגבי בדיקת זרע גם אנחנו שאלנו כמה פעמים והרופא שלנו בסורוקה טוען שזה פשוט מסחטת כסף ולא הוכח אף פעם שזה יכול לקדם משהו במקרים כמו שלנו. מה שהוא אומר זה שכל השיטות של בדיקות הזרע לא יכולות לדעת את איכותו במובן של המטען הגנטי של הזרע. הם רואים רק בהיבט של פוריות וזה אנחנו יודעים שתקין כי עובדה שאני נכנסת להריון מהר, כבר 9 פעמים.. ז"א מאוד יכול להיות שהבעיה טמונה בזרע אבל הוא אומר שזה לא משהו שאפשר לראות בבדיקה.
מעניין אותי לשמוע איך הם הסבירו לך את משמעות התוצאות בהקשר ההפלות שעברת ואיך ivf אמור לעזור.
 
לצפיה ב-'מקווה שזאת התשובה'
מקווה שזאת התשובה
12/11/2017 | 18:56
9
88
פרופ׳ ברטוב חוקר זרע כבר 35 שנה. הוא פיתח מיקרוסקופ מיוחד שמגדיל פי 6000 ובעזרתו הם מצאו שיטה לבדוק את תאי הזרע ולזהות כאןןלה שככל הנראה יש בהם שברים בחומר התורשתי. זרעים כאלה יכולים להפרות רק שההריון לא מתפתח ונגמר בהפלות בטרימסטר הראשון. עשיתי את כל הבדיקות האפשריות כולל בדיקות גנטיות לי ולבעלי. לא בדקנו את העוברים מכיוון שזה לא התאפשר בהפלות שעברתי. בכל מקרה, הרעיון בשיטה זה נשמע הגיוני והם בעצם בוררים את הזרעים התקינים ואיתם מבצעים את ההפריה. זאת הבדיקה היחידה שיצאה לא תקינה מבין כל הבדיקות שעשינו. בבדיקה זו נמצא שכמות הזרעים התקינים שיש לבעלי מזערית ממש. זה נשמע הגיוני סה״כ והם גם פרסמו מחקרים בנוגע לסיכויי הצלחה בשיטה זו בטיפולי Ivf אך לא פורסם מאמר על הפלות חוזרות אלא טוענים שזה פותר את הבעיה של הפלות לא מוסברות מניסיונם.. לכן רציתי לנסות למצוא מישהי שעברה את זה כדי שתתן לי נקודת מבט קצת יותר אובייקטיבית.
לצפיה ב-'מה זה "שברים בחומר התורשתי"? הכוונה לרמה הכרומוזומאלית? '
מה זה "שברים בחומר התורשתי"? הכוונה לרמה הכרומוזומאלית?
12/11/2017 | 19:05
35
לצפיה ב-'"כמות זרעים תקינים מזערית"- מאיזו בחינה הם לא תקינים?'
"כמות זרעים תקינים מזערית"- מאיזו בחינה הם לא תקינים?
12/11/2017 | 19:06
6
18
לצפיה ב-'מבנה ראש הזרע'
מבנה ראש הזרע
12/11/2017 | 19:38
5
70
אהשיטה מבוססת על מחקר ובדיקה של 80 הגדרות שונות של מבנה ראש תא הזרע. הם מצאו שכאשר ראש תא הזרע בצורות מסויימות, התוכן, כלומר הDNA, אינו תקין ולכן יש הפריה אבל ההריון לא מתפתח. ניתן לקרוא על השיטה באינטרנט ובאתר שלהם. משתמשים בשיטה שלו בחו״ל.. 
אני כל-כך לא רוצה לעבור את כל זה ושוב להתאכזב.. אין לי כח כבר�� 
לצפיה ב-'ברירה גנטית של זרע (או ביצית)'
ברירה גנטית של זרע (או ביצית)
14/11/2017 | 08:04
3
74
נכון להיום, לא קיימת שיטה יעילה לברור זרע או ביציות מבחינה גנטית.
זרעונים וביציות הינם תאי זרע וככאלו (תא יחיד בלבד), לא ניתן למעשה לפתוח אותם ולבדוק את התוכן הגנטי, מבלי להשמיד אותם.
ניתן לבדוק גנטית עוברים בלבד וכאלו המכילים לפחות מס מסוים של תאים שמהם נלקח אחד לבדיקה (וגם זה הליך מסובך שרבים מהעוברים לצערנו לא שורדים).
 
יתכן שמצאו קורלציה כלשהי בין המורפולוגיה החיצונית של תאי זרע לתוכן הגנטי שלהם, אבל ככל הנראה אין יעילות מספיק טובה בשיטה הזו, אחרת היא היתה יכולה להחליף הליכים מסובכים של הפריות עם PGD ולהקל על החיים של רבים מאיתנו.
לרוב כשיש בעיה גנטית תורשתית, מדובר בשחלוף של חומצות אמינו מסוימות (הן אינן במקומן הנכון), או חסר או שכפול של ח.אמינו בודדות ואלו שינויים כ"כ מינוריים, שלא יתבטאו בבדיקה כללית של מס' כרומוזומים ולכן גם לא בבדיקה כמו שאת מתארת.
 
לצערי, למי שיש בעיות כאלו, אין מנוס מיעוץ נטי מורחב ומסודר לשני בני הזוג, עד איתור הבעיה הגנטית אצל מי משניהם ואז ברירת עוברים או להמשיך טבעי ולקוות ליפול על הצד הטוב של הסטטיסטיקה.
לצפיה ב-'ויקטור- תודה על ההסברים המלומדים והמעמיקים'
ויקטור- תודה על ההסברים המלומדים והמעמיקים
14/11/2017 | 08:13
19
לצפיה ב-'ומה לגבי זוגות שהבעיה אצלם היא לא גנטית'
ומה לגבי זוגות שהבעיה אצלם היא לא גנטית
14/11/2017 | 22:01
1
45
תורשתית אלא ריבוי של אי תקינות על רקע כרומוזומלי? גם דברים כאלה הבדיקת זרע תתקשה לזהות? האם יש מקרים כמו טריפלואידיות של העובר שזה אומר שהחומר הגנטי בביצית/ זרע בכלל לא התחלק שיהיה יותר קל לזהות?
מקווה שהשאלות ברורות, תודה.
לצפיה ב-'השאלות ברורות, אבל אין לי ממש מענה לצערי'
השאלות ברורות, אבל אין לי ממש מענה לצערי
19/11/2017 | 08:40
29
במקרה שאת מתארת, הבעיה אכן אינה גנטית בזרע או ביצית כי אם איזשהו חוסר תקינות במבנה או משהו שכזה ?
השאלה אם יש לזה איזשהו ביטוי חיצוני שניתן לראות בבדיקת הזרע לדוגמא.
אם לא, לא בטוחה שיהיה ניתן לברור את הזרע התקין כך, אבל זו שאלה כבר לרופאים המתמחים ממש בנושא בעיות פריון, והלוואי שכן יש ידע בנושא.
לצפיה ב-'המשך התייחסות ל"חוקרת5"-'
המשך התייחסות ל"חוקרת5"-
14/11/2017 | 08:21
52
הבנתי את ההסבר, וגם הבנתי את ההסבר של "ויקטור החתול". 
כמו שאת מבינה, יכול להיות רופא מסוים שחושב שמצא שיטה מעולה ויעילה, ולעומתו- יחשבו אחרים, ויסבירו הסברים מדעיים הפוכים, שמוכיחים אי יעילות השיטה. 
מבלבל? כן.
או שלא. 
אם תבחני עמוק עמוק את הדברים, בתוך ליבך, באינטואיציות הבריאות שלך, תדעי מה נכון עבורך.
לי היה ברור לחלוטין בזמנו שאני לא צריכה ללכת לכיוון של טיפול בקלקסן, ולכן הלכתי לרופא שחושב כמוני (כמו גם הרופאה שלי) ולא הלכתי לרופא אחר...
 
כל אחת צריכה ללכת עם תחושות הבטן שלה, ולבחור בדרך שהכי נכונה עבור עצמה. 
כתבת שאת לא רוצה לעבור את זה ושוב להתאכזב. זה כל כך ברור ומובן. יחד עם זה, את חייבת לקחת בחשבון כל סנריו אפשרי- בכל דרך שתבחרי קיים הסיכוי וקיים הסיכון. מה יהיה בעתיד? אף אחד לא יכול לומר לך ואף אחד לא יכול להבטיח כלום. 
הבחירה היא שלך, ושלך בלבד. 
 
בהצלחה בבחירה,
שירה. 
 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מעניין מאוד, תודה'
מעניין מאוד, תודה
12/11/2017 | 19:35
58
נבדוק את זה גם.
לצפיה ב-'היי בונה 365 -מה היו הסיבות להפלות? האם בדקו את העוברים ?'
היי בונה 365 -מה היו הסיבות להפלות? האם בדקו את העוברים ?
12/11/2017 | 20:44
1
29
לצפיה ב-'תסתכלי בהמשך הדף, כתבתי הודעה מאוד מפורטת'
תסתכלי בהמשך הדף, כתבתי הודעה מאוד מפורטת
12/11/2017 | 20:47
63
על כל ההריונות שלי
לצפיה ב-''
15/11/2017 | 01:34
19
הי, חוקרת ! מצטערת על כל ההפלות שעברת.
לא קראתי את התגובות. אבל אם תראי למטה, כתבתי תשובה לבונה, עוד לפני שקראתי הודעה שלך ואני ממליצה לה ללכת לברטוב.
לי יש 2 ילדים גדולים ואחריהם - 3 הפלות רצופות. בירור שלי היה תקין (למעט תרבית וגינלית שטופלה). אני התעקשתי על בדיקת זרע לבעלי, למרות שרופא ניסה להגיד לי שאם אני נכנסת להריון, אז הזרע תקין (וזה ממש לא נכון! ). בדיקת זרע יצאה ממש לא תקינה מבחינה מורפולוגית. עשינו בדיקה גם אצל ברטוב וגם שם היא יצאה ממש לא תקינה, כולל הרבה זרעונים עם ווקואולות וזה כן יכול להסביר הפלות. לנו היה זרע קפוא מסיבה רפואית ועשינו IVF עם ICSI, שהביאו להריון תקין. את מכירה פורום פוריות בתפוז ? הרבה בנות שם עשו ועושות הפריות עם מיון . אם יש לך שאלות - תשאלי. והמון בהצלחה !
לצפיה ב-'מעדכנת............'
מעדכנת............
12/11/2017 | 22:21
1
296
אז...
הייתי אצל הרופא. תודה לאל לא נשארו שאריות אבל הוא אמר שהרירית מאוד דקה (הוסיף, כמצופה לאחר גרידה) ונתן לי מרשם לכדורים לקחת במהלך חודש ולאחר מכן צריכה להופיע הווסת. עד כה בשביל לקבל ווסת (אני פוליציסטית) לקחתי פרוגינובה במשך חמישה ימים שלוש פעמים ביום. שאלתי אותו למה לא לקחת גם עכשיו, אמר שהוא רוצה שהתהליך יהיה במהלך חודש ולא בכמה ימים כדי שהרירית הדקה שלאחר הגרידה תנשור ובמקומה תתפתח רירית חדשה.
כשיצאתי ממנו נזכרתי שלאחר הלידה השקטה הייתה לי גרידה מאוחרת ולא לקחתי כדורים כאלה אלא פרוגינובה.
אז...אני לחוצה כי הוא אמר שהרירית דקה מאוד (האם היא תמיד דקה מאוד אחרי גרידה בשבוע מוקדם?) אבל שזה  טבעי. שאלתי אותו כמה פעמים אם אני יכולה להיות רגועה ואמר שכן. בנוסף, אמר שאמנם חוויתי שלוש מקרים ברצף אבל כל מקרה שונה בתכלית האחד מהשני ושלמעשה ההפלה הנוכחית היא ההפלה הראשונה שלי (כי בהריון הכימי לא נוצר עדיין שק).
באופן כללי המצב רוח די ירוד. מצד שני...אם לא עושים כלום לא קורה כלום... נכון?
אז אמן אמן אמן שהפעם נצליח...
ואמן שלכולנו יהיו בשורות טובות!
לצפיה ב-'בהחלט אמן!'
בהחלט אמן!
13/11/2017 | 08:40
59
אומרים שסלק עוזר לרירית הרחם, אין לי מושג אם זה נכון. אם את לא אוהבת סלק, יש גם כמוסות של תמצית סלק בחנויות הטבע (לא מצאתי בסופרפארם רגיל).
 
לצפיה ב-'אשמח להתייעצות- הפלות חוזרות '
אשמח להתייעצות- הפלות חוזרות
10/11/2017 | 09:41
17
289
שלום לכולן,
כבר הרבה זמן אני מחפשת מקום שאפשר להתייעץ בו עם עוד נשים במצבי ונראה לי שהגעתי למקום הנכון... אני  מרגישה שלנשים שעוברות טיפולי פוריות יש יחסית הרבה מקום להתייעצות וקבלת תמיכה אבל הפלות חוזרות זה נושא הרבה פחות מדובר וידוע.
אז אציג קצת את עצמי ואת ההיסטוריה המיילדותית שלי.
אני בת 30, נשואה ואמא ל3 בנים מקסימים בני 9, 6 ו4. כמהה מאוד לעוד ילד.. התחתנתי צעירה ככה שיחסית לגילי הספקתי די הרבה- לטוב ולרע... כיום עומדת על 9 הריונות, מהם 6 הפלות מכל מיני "סוגים". ההפלה האחרונה הסתיימה בגרידה לפני 3 ימים. למזלי הטוב נכנסת להריונות בספוטניות ודי במהירות.
נעשה קצת סדר:
הריון ראשון- (לפני 10 שנים) בעקבות שקיפות עורפית גבוהה עשינו סיסי שיליה והתגלה תסמונת טרנר. הפלה יזומה בשבוע 14. זה היה הריון ראשון וכמובן שלקחנו את זה מאוד קשה אבל כל הרופאים הסבירו שמדובר ב"תקלה" נקודתית ואין סיבה שתחזור. היום אנחנו מבינים שכנראה טעו במקרה שלנו אבל טוב שלא ידענו את זה אז...
הריון שני- בן בריא, תודה לאל!
הריון שלישי- בן בריא, תודה לאל! 
הריון רביעי- עובר שהתפתח קצת לאט אבל בשבוע 8 ראינו דופק וחשבנו שפשוט היה ביוץ מאוחר. שבוע 9 דימום ובמיון התגלה שפסק הדופק. גרידה. הרופאים אמרו שכנראה שאין קשר להפלה הראשונה ושזה חלק מ"הסטטיסטיקה" (כבר פיתחתי אלרגיה למילה הזאת)
הריון חמישי- מתחיל טוב, רואים דופק בזמן. שבוע 8 דימום מאוד חזק, רצים למיון ושם רואים דופק ואומרים שיש המטומה גדולה וזו "הפלה מאיימת"- 50% סיכוי שישרוד. נחה מספר ימים והדימום מתחיל להרגע. ההמטומה נספגה סביב שבוע 16 והזהירו אותי שהיא עוד עלולה לגרום ללילדה מוקדמת ואכן כך היה. שבוע 33 ירידת מים, שבוע 34 ילדתי בן קטן ומקסים. ב"ה גדל והתפתח מצוין.
לאחר שנתיים כשהתחלנו לחשוב על הריון נוסף הרופאה שלי המליצה לעשות ברור קרישיות ראשוני בגלל ההפלה והלידה המוקדמת שהיו ברצף. התוצאות שהגיעו היו תקינות ונכנסתי להריון.
הריון 6- ממש כשגיליתי אותו הסתבר שדווקא תוצאה אחת לא היתה תקינה- ANA חיובי. עשינו יעוץ זריז אצל המטולוג והוחלט להתחיל עם קלקסן במינון נמוך ובנתיים להשלים את הברור. בשבוע 9 הגעתי לביקורת ושם לא נצפה דופק. עברתי גרידה. לאחריה הגיעו התוצאות של הברור קרישיות המקיף- הכל תקין. החלטנו לחזור שוב על הANA ויצא תקין פעמיים. מחליטים לנסות שוב.
הריון 7- שבוע 6 דימומים חזקים, הולכים למיון- הפלה שלמה, כל השק יצא. אומרים לי לעקוב אחרי הבטא ובמקביל מתחילה ברור מקיף במרפאה להפלות חוזרות בסורוקה- שם אני מטופלת עד היום. כל הבדיקות חוזרות תקינות אבל במקביל הבטא מסרבת להתאפס. אחרי 4 חודשים של בטא שיורדת באיטיות רבה ואחרי ממצא חשוד באולטרסאונד מחליטים לעשות היסטרוסקופיה ניתוחית. בהיסטו' מוציאים איזשהו ממצא לא גדול ובביופסיה חוזרים עם תשובה שמדובר בשאריות של חומר הריוני. בהתייעצות עם המרפאה להפלות חוזרות מחליטים לנסות שוב והפעם עם תמיכה הורמונלית של פרוגסטרון, לא בגלל שראו משהו בבדיקות, סתם מנסים "לא יועיל, לא יזיק".
הריון 8- די מהר מתחילים דימומים, מעקב אולטרסאונד כל שבוע, העובר גדל באיטיות רבה ולא נצפה דופק. שבוע 9 (כשהעובר בשבוע 7) שק ההריון כבר מקבל צורה לא תקינה וגם שק החלמון נראה לא תקין. הולכים לגרידה כשהפעם אני שומעת במקרה מחברה שיש אפשרות של בדיקה גנטית של העובר בתל השומר. מחליטים ללכת על זה ומעבירים את החומר הריוני לשם. אחרי שבועיים מקבלים תשובה- עובר לא תקין, טריפלואידי. משמע- במקום שתי מערכות של כרומוזומים, יש לו 3. עובר כזה לא יכול לחיות בכלל ולרוב באמת מפסיק להתפתח בשבועות הראשונים. הולכים לייעוץ גנטי שם מוסבר לנו שמדובר בבעיה גנטית אך לא תושתית ולא אמורה לחזור על עצמה. לאור ההיסטוריה שלנו מבינים שכנראה לאחד מאיתנו יש בעיה בחלוקת התאים של החומר הגנטי וכך נוצרים עוברים לא תקינים. אי אפשר לדעת מה אחוזי הזרע/ביציות תקין וכמה לא תקין, אבל עצם זה שיש לנו ילדים בריאים מוכיח שיש גם תאים תקינים וצריך להמשיך לנסות. הזכירו גם את אופציית הPGS אך אמרו שהם לא ממליצים לנו כרגע כי מדובר בהליך מסובך, יקר מאוד (כל סבב כמה עשרות אלפי שקלים ואין שום מימון של הקופה) ושאחוזי ההצלחה שלו נמוכים. דבר נוסף זה שאין היום מספיק ילדים בעולם שנולדו מהטכנולוגיה הזו ושבגרו ואפשר לדעת בוודאות שהם בריאים ופוריים בעצמם. בקיצור ממש לא עושה חשק. הוחלט לנסות שוב ולקוות לטוב.
הריון 9- שוב דימומים בשלב מוקדם, אולטרסאונד כל שבוע. עובר שגדל לאט אבל כן עם דופק משבוע 6. לצערנו הרב גם זה נגמר בשבוע 8 עם עובר ללא דופק שמתאים לשבוע 7. שוב שלחנו לתל השומר בתקווה שיצליחו גם הפעם לבדוק אותו.
לסיכום-
9 הריונות
3 ילדים מתוקים
6 הפלות, 4 רצופות- מתוך כל ה6 הפלות אנחנו יודעים ששני עוברים לא היו תקינים מבחינה כרומוזומלית. על 3 לא יודעים אבל היות ושאר המדדים אצלי תקינים (קרישיות, מחלות אוטואומניות, בלוטת תריס, תפקוד הורמונלי, מבנה רחם תקין וקריוטיפ תקין לי ולבעלי) מניחים שכנראה גם הם לא היו תקינים ולכן היו הפלות. על האחרון אני מקווה שעוד נדע.
 
אשמח מאוד לתובנות מכל סוג!
 
אנחנו קצת מיואשים אבל לא מוכנים להרים ידיים...
 
תודה רבה!
לצפיה ב-'לא כל כך מבינה בזה..'
לא כל כך מבינה בזה..
10/11/2017 | 15:11
7
111
אבל עשיתם בירור גנטי מקיף?
נשמע שכן יש פה משהו גנטי.
ממליצה מאוד על פרופסור שוחט.
לצפיה ב-'וחיבוק ענק!'
וחיבוק ענק!
10/11/2017 | 15:13
73
עברת מלא! את גיבורה!!
לצפיה ב-'עשינו בדיקת קריוטיפ לשנינו'
עשינו בדיקת קריוטיפ לשנינו
12/11/2017 | 15:19
5
81
הבעיות שהיו לעוברים שנבדקו הם על רקע גנטי ולא תורשתי, כך שאמרו לנו שאין טעם בבדיקות גנטיות נוספות, זאת תקלה "אקראית" לכאורה. אני כותבת לכאורה כי בפועל זה ממשיך לקרות פעם אחרי פעם... 
לצפיה ב-' אוף'
אוף
14/11/2017 | 20:33
26
נראה לי אולי שווה להתעקש על בדיקות יותר מקיפות..
לצפיה ב-'איפה עשיתם את הברור הגנטי ?'
איפה עשיתם את הברור הגנטי ?
22/11/2017 | 10:54
3
18
אולי כתבת ופספסתי ?
 
לצפיה ב-'במכון הגנטי בסורוקה'
במכון הגנטי בסורוקה
22/11/2017 | 14:41
2
7
לצפיה ב-'ממליצה לעשות ברור במכון גנטי נוסף'
ממליצה לעשות ברור במכון גנטי נוסף
23/11/2017 | 12:39
1
16
לא התנסיתי אישית עם המכון בסורוקה ולא מכירה אותם מקצועית ויתכן מאד שהם צודקים באבחון שלהם ועדיין - העובדה שיש בעוברים בעיה גנטית שלכאורה קורית לראשונה כמוטאציה ראשונית (כי לא מצאו נשאות אצלכם) מחד, אך מאידך זה חוזר כבר בכמה עוברים אצלכם, מעלה שאלה האם אכן לא מדובר בכל זאת במשהו תורשתי שהתפספס וניתן עדיין לאבחן ולעזור לכם.
משתפת שאצל בן זוגי התפספסה אבחנה בדיוק כך ולהריון הראשון הגענו בידיעה שאין בעיה תורשתית, רק כדי לגלות במהלכו שאכן יש חשש להיסטוריה משפחתית.
ההריון הראשון הסתיים אצלנו מסיבות אחרות אבל בן זוגי אובחן לא רק כנשא, אלא כחולה במחלה תורשתית דומיננטית (אחוזי העברה של 50%) עם כל ההשלכות של זה.
לצפיה ב-'מנסה להבין'
מנסה להבין
26/11/2017 | 08:49
10
ממה שאמרו לנו הדברים שמצאו אצל העוברים הם לא תורשתיים בכל מקרה ויכולים לנבוע רק מטרנסלוקציה שזה נשלל בבדיקות קריוטיפ שעשינו. 
את מתכוונת למשהו אחר?
לצפיה ב-'נשמע כל כך קשה '
נשמע כל כך קשה
10/11/2017 | 21:45
98
קודם כל - חיבוק גדול! זה נשמע כל כך מתיש וקשה
אין לי הרבה ידע רפואי וגם לא הרבה עצות, אבל רק משהו לגבי המחלקה הגנטית של בי"ח שיבא - העובר שלי גם נמסר לשם לבירור גנטי לאחרונה. הסתבר לי אחרי שחקרתי את הפקידות שם שיש להם את הצ'יפ של הבירור הרגיל ויש צ'יפ מורחב, ברזולוציה גבוהה יותר לפי מה שהוסבר לי, שהם מבצעים בתשלום נוסף (עוד 2500 ש"ח). אין לי מושג אם במקרה שלכם מומלץ לבצע את הצ'יפ המורחב, כי הבעיות הכרומוזומליות של ההריונות הקודמים שלך אני חושבת (אם כי כאמור, אין לי באמת מושג) ניתן היה לאתר בצ'יפ ה"רגיל" שהם מציעים. בכל מקרה, רציתי להביא לידיעתך כדי שתוכלי לעשות את השיקולים שלך.
את יכולה להסתכל בשירשור הזה שמדבר על כך: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/98/182651083...משפחה/אובדן_הריון_תמיכה
 
לצפיה ב-''
15/11/2017 | 01:21
2
16
הי, יקרה !
מצטערת על כל מה שעברת ושולחת לך חיבוק.
ברוך ה' שיש ילדים בבית, אבל זה לא מונע כאב ושברון לב על הפלות, במיוחד כשהן רבות וברצף. 
זה נשמע שעברת בירור מקיף ואיכותי. אתם אצל בשירי בסורוקה, כן ? הוא נחשב לטוב. מה שלא ראיתי שעשית זה שני דברים : בדיקת זרע לבעלך (בקופת חולים ואם יש נתונים גבוליים/בעייתיים - אז גם אצל ברטוב) ותרבית וגינלית ל-STD. ואם יש בעיה בזרע - לשקול מיון זרע ע"י ברטוב. 
גינקולוגים סקפטיים לגבי ברטוב, וזה גם לא זול (אבל ברור שהרבה יותר זול מ- PGS).
אספר לך סיפור שלי, שיכול להיות קצת דומה לשלך : ילדה ראשונה עם תסמונת דאון, אחריה ילד רגיל, אחריו שלוש הפלות רצופות בשבועות 9-11, בכולם נראה דופק, שפסק אחר כך. קריוטיפ של עוברים לא נבדק, שלנו - תקין. על פניו - עובדה שכרומוזומים נדבקים ויתכן ובשלושת העוברים נדבקו גם. אחרי שלוש הפלות  ובדיקת זרע שהתגלתה לא תקינה מבחינה מורפולוגית, השתמשנו בזרע קפוא (שהיה לנו מסיבות רפואיות) והשגנו הריון תקין. אם לא היה לנו זרע קפוא, היינו הולכים למיון ברטוב. 
אם יש לך שאלות - תשאלי, אנסה לענות.
שיהיה המון בהצלחה ובשורות טובות בקרוב !
לצפיה ב-'תודה רבה! שתי שאלות'
תודה רבה! שתי שאלות
15/11/2017 | 09:22
1
37
1. מה זה תרבית ווגינלית לSTD?
2. לא כ"כ הצלחתי להבין איך עזר לכם הזרע שהיה בהקפאה, הוא כן היה תקין? לפי מה שאמרו לנו אם יש בעיה בזרע של תקינות כרומוזומלית זה לא משהו שבא והולך, ואנחנו גם יודעים שהיה לנו עובר חולה לפני 10 שנים.
דבר נוסף, לפי מה שאני מבינה אם עושים מיון ברטוב זה במקביל לivf ואז לא בטוח שזה יוצא יותר זול מpgs כי בכל מקרה כל התהליך על חשבוננו.. ולא בטוח שהבדיקה של העוברים יותר זולה מהמיון, לא? יש לך מושג אם אפשר לעשות מיון ברטוב ואז הזרעה?
תודה רבה!
לצפיה ב-'מנסה'
מנסה
15/11/2017 | 22:28
24
הי !
1-בדיקת משטח רגילה (כמו שבסוף הריון עושים להמצאות GBS), רק שמחפשים כלמידיות וכדומה. אצלי ואצל בעלי מצאו סוג של חיידק, לקחנו אנטיביוטיקה שנינו ונבדקו לראות שהתפטרנו ממנו. אני לא יודעת האם היה לו תפקיד בהפלות, אבל עדיף לברר ולטפל, במיוחד שזה מאוד פשוט.
2 - זרע בהקפאה היה מלפני עשור וכן היה תקין. אני כן חושבת שזרע "מתקלקל" עם השנים. גיל/עישון/נטילת תרופות/לחץ. אני לא רופאה, זה מה שהבנתי מקריאה באינטרנט ומחיים שלנו.
מיון ברטוב, אם אני מבינה נכון, יכול להיות גם עם הזרעה , לאו דווקא IVF. צריך להתיעץ עם רופא שמאימין במיון (למשל, דר' ברקוביץ). 
את מתכוונת ש IVF יהיה על חשבונכם, כי זה טיפול לילד רביעי ומדינה לא משתתפת ? צריך לבדוק בקופח. יתכן, שעם ביטוח משלים כן יש השתתפות. וכמובן, אם יש ביטוח פרטי... 
לצפיה ב-'קראתי בעיון '
קראתי בעיון
24/11/2017 | 14:54
4
18
אמנם היו לי פחות הפלות ואין לי ילדים אבל אני  כותבת לך מה שאמרו לי מספר רופאים איתם התייעצתי . העוברים לא שורדים כפי הנראה ב99% על רקע פגמים כרומוזומלים.  לזה אין פתרון ! למעט לנסות שוב ושוב ושוב -אגיד יותר מזה- תרומת ביצית יכולה להועיל. לצערי , כי אני סובלת מאותו דבר- אין דבר לעשות חוץ מלנסות ולקוות למזל טוב .
 
 
לצפיה ב-'למה דווקא ביצית? '
למה דווקא ביצית?
26/11/2017 | 08:38
3
17
אמרו לנו שהסיכוי שהבעיה בביציות או בזרע זהה.
ועקרונית יש מה לעשות- pgs אבל זה תהליך מאוד שנוי במחלוקת ועם לא מספיק הוכחה על הצלחות
לצפיה ב-'מכיוון שאין מחלה תורשתית גנטית לא כולם ימליצו על pgs או pgd '
מכיוון שאין מחלה תורשתית גנטית לא כולם ימליצו על pgs או pgd
28/11/2017 | 18:20
11
ולרב הבעיה היא בביצית .. ולזה אין פתרון מוכח מדעית / רפואית . 
 
לצפיה ב-'אפשר לשאול לגבי PGS? '
אפשר לשאול לגבי PGS?
29/11/2017 | 16:02
1
9
אני עם הפלות חוזרות שנובעות לדעתי מגילי המבוגר, וחשבתי שPGS יכולה להיות דרך טובה לבחור את העוברים המוצלחים ולהמנע מכאב לב. אין שום דרך לקבל לזה מימון מהקופה?
לצפיה ב-'אף רופא שעימו התייעצתי לא המליץ על זה -הבנתי שזה מורכב '
אף רופא שעימו התייעצתי לא המליץ על זה -הבנתי שזה מורכב
03/12/2017 | 20:14
3
ולא מומלץ בכל פה ולכן אני לא יודעת . מה המליץ הרופא שלך ? זה פשוט נורא נורא כואב שלבעיה שלנו אין פתרון חד משמעי . 
 
לצפיה ב-'חשבתי שהתקדמתי,מרגישה שהולכת אחורה....'
חשבתי שהתקדמתי,מרגישה שהולכת אחורה....
11/11/2017 | 21:02
8
251
עברתי גרידה מאוחרת ב31.8 ,בהתחלה בכיתי הרבה,אח"כ זה נרגע וכעת מוצאת עצמי בנפילות,ממחשבות על ההפלה,מכך שבחנוכה היה מצטרף עוד ילד למשפחה...וכו'
צריכה לחזור לעבודה קרוב לתאריך הלידה שהיה אמור להיות.....
הילדים נותנים לי את הכוח,התחלתי להיכנס למטבח בעיקבות זה,לצאת להליכות,להתעמלות להשקיע בי... כששואלים איך אני מרגישה לעיתים עולות דמעות,הפכתי להיות רגישה מאוד.
האם שווה לדבר עם מישהו על זה,זה בכלל יעזור,אולי זה תקופת אבל שלא עברה. ב"ה יש לי ילדים ואני לא בכיוון של לנסות עוד אחד (בגלל הגיל ובגלל מה שעברנו).
אם כן שווה לדבר אז עם מי?
שיהיה שבוע טוב...
לצפיה ב-'כל כך מבינה אותך'
כל כך מבינה אותך
11/11/2017 | 22:33
2
76
 זה נראה לי צעד קדימה ושניים אחורה. ממליצה לך ללכת לטיפול שיחזק אותך... וליצור סביבך מעגלי תמיכה...
לצפיה ב-'טיפול אצל מי? מי מתמחה בזה? דרך הקופה?'
טיפול אצל מי? מי מתמחה בזה? דרך הקופה?
11/11/2017 | 23:20
1
23
לצפיה ב-'מאמינה שיש במסגרות שונות, '
מאמינה שיש במסגרות שונות,
11/11/2017 | 23:28
59
בועדה להפסקת הריון בעין כרם יידעו אותי שיש להם קבוצת תמיכה. 
הייתי מחפשת מטפלת שאני מתחברת אליה ומחזקת את עצמי- טיפול גוף נפש, דיקור, רפלקסולוגיה וכד.
הגוף והנפש שלך עברו טראומה לא פשוטה, תפרגני לעצמך...
לצפיה ב-'צעד קדימה שניים אחורה'
צעד קדימה שניים אחורה
12/11/2017 | 09:51
1
86
בניגוד לזמן שמתקדם באותו הקצב ולאותו הכיוון, הנפש מתקדמת בדרך מפותלת, לפעמים עוצרת ולפעמים צועדת לאחור.
טוב שאת עושה למען עצמך במישור הפיזי, אבל בהחלט יש מקום לעשות למען עצמך גם במישור הנפשי.
 
באופן אישי אני משתמשת בפורום הזה כדי לשחרר את מועקות הנפש, אבל אם הפורמט לא מתאים לך או לא מספק את מה שאת צריכה, אפשר לשקול טיפול בפורמט מילולי (פסיכולוגית או עו"ס. טיפול לטווח קצר או לטווח ארוך) או טיפול פיזי (שיאצו, טיפול במים, דיקור, רפלקסולוגיה), או שילוב של השניים.
 
באופן אישי אני חושבת שאובדן הריון משאיר את חותמו באופן שלא ניתן למחוק לחלוטין. גם עם הטיפול הכי מוצלח וגם אם נדמה שהנפש החלימה, יש שאריות כאב, שריטות שלא נעלמות לעולם. לפעמים הן דקות כמו חתכי נייר, ולפעמים הן שותתות דם כמו פציעה קשה.
יש את הכאב סביב התל"מ, ואת הכאב סביב תאריך הוסת האחרונה, ויש את הכאב כשרואים תינוקות שנולדו סביב התל"מ, ויש את הכאב בלראות בטן הריון עגולה ויפה.
 
מזכירה לך שאת תמיד מוזמנת לכתוב פה. אפילו הודעה של משפט אחד: "היום קשה לי", בלי פירוט ובלי הסברים.
 
לצפיה ב-'ממש תודה על תגובתך'
ממש תודה על תגובתך
15/11/2017 | 12:31
46
הזדהיתי עד מאוד
לצפיה ב-'מסכימה מאוד עם דבריה של "מרעישה בשקט"-'
מסכימה מאוד עם דבריה של "מרעישה בשקט"-
12/11/2017 | 10:16
2
66
טבעי ונורמאלי- כל מה שאת מתארת לגבי זה שחשבת שהתקדמת ואת מרגישה לעיתים שאת הולכת אחורנית...מאוד אנושי ונורמאלי. יש עליות ומורדות, עליות ונפילות. ככה זה. 
תהליך עיבוד האבל אינו לינארי, אינו בקו של עלייה של הזמן, אלא בהחלט מאופיין גם במורדות, ולפעמים במורדות תלולים. 
כתבת שהפכת להיות רגישה מאוד, וכששואלים איך את, את מרגישה שלעיתים עולות דמעות. נשמע לי הכי נורמאלי בעולם בהתחשב במה שעברת. 
אני טיפוס מאוד רגיש ומעלה דמעות בצי'ק- במצבי עצב, במצבי שמחה, בהתרגשות, ברגעי נוסטלגיה, סתם מול פרסומת מרגשת...אז תרגישי הכי בנוח עם הרגישות שלך. באמת. 
 
יש בפורום רשימה של מטפלות רגשיות שמומחיות בנושא אובדן הריון. את יכולה להקיש במילות החיפוש למעלה בצד שמאל: "שרשור המלצות על מטפלות רגשיות בנושא אובדן הריון". 
מעבר לכך, את יכולה לפנות לכל מטפלת רגשית ששמעת עליה וקיבלת עליה המלצות, ושלאחר שיחה טלפונית, את מתרשמת שהיא מקצועית, נעימה, אכפתית ומתאימה עבורך. 
יש כאלו שלא מתאים להן שיחות, אלא דווקא משהו מתחום אחר, כגון יוגה, רפלקסולוגיה, דיקור, שיאצו, פרחי באך....
 
הטיפול לא יעביר את הכאב. הטיפול אמור לאפשר עיבוד של התחושות, הרגשות והמחשבות בעקבות אובדן ההריון. 
ניתן גם להתייעץ, באם יש צורך, בהוספה של טיפול תרופתי לתקופה מסויימת. 
חשוב לזכור שהטיפול התרופתי אינו יכול להיות תחליף לטיפול ממשי אמיתי שנוגע בנקודות הכאב. 
כל אחת צריכה להרגיש על עצמה מה הכי עוזר לה מבחינת סוג הטיפול ומה מתאים בשבילה. 
 
מעבר לכך- את מוזמנת לכתוב בפורום- מתי שאת צריכה ו/או רוצה. כל דבר שהוא. 
האם יש בחייך אנשים שאת יכולה לשתף אותם בקשיים, בתחושות ובמחשבות? חברה/ות? אח/ות?...רשת של תמיכה גם תורמת ונותנת רשת ביטחון- אם זה כדי לשתף, או אם זה כדי סתם לצאת קצת ולנקות את הראש. 
איך בעלך? מבין אותך? המשיך לגמרי הלאה? חושב עוד על מה שקרה?...גם זו נקודה חשובה. 
 
שירה. 
 

 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה על התגובות..'
תודה על התגובות..
20/11/2017 | 11:15
1
16
אך לא מוצאת את הרשימה .
לצפיה ב-'הרשימה מופיעה בתאריך ה-30.12.16- '
הרשימה מופיעה בתאריך ה-30.12.16-
20/11/2017 | 14:11
19
את יכולה לכתוב במילות החיפוש בצד שמאל למעלה: "שרשור המלצות על מטפלות רגשיות בנושא אובדן הריון". זה השרשור האחרון בעמוד הראשון של החיפוש. 
אם תהיה לך בכל זאת בעיה למצוא- תכתבי לי. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'רוצה קצת לפרוק מהלב '
רוצה קצת לפרוק מהלב
08/11/2017 | 17:42
16
439
טריגר הפסקת הריון ודיון על המשמעות הפיזית לעובר
.
.
.
.
.
.
.
.
.
לא ביקרתי כאן ככותבת כבר שנים, למי שעוד זוכרות: בעברי לידה שקטה בשבוע 20, הפסקת דופק בשבוע 10 וגרידה, אבחון בן זוגי כנשא וחולה בתסמונת סטיקלר, הריון שצלח ובבית ילדון קטן ומתוק, הפלה בשבוע 7 וכעת הריון בשבוע 13 ותשובה שלילית בסיסי שליה.
העובר/ית עם התסמונת.
תסמונת דומיננטית, 50% סיכויי העברה בכל הריון, כל נשא הוא גם חולה, אם כי הביטוי יכול להיות אפסי כשל אדם בריא ועד תופעות כמו עקמת קשה, חירשות, עיוורון, חיך שסוע ושפה שסועה, בעיות נשימה, מלפורמציה של עצמות הפנים (עצמות לחיים קטנות, לסת תחתונה וסנטר קטנים וגשר אף קטן), גמישות יתר וכו...
 
עברתי היום ועדה להפסקת הריון.
עם כל ההיסטוריה שלי, זו פעם ראשונה שלי (בלידה השקטה הייתי מרותקת למיטה ועשו זאת עבורי הרופאים). היה קשה ולא נעים בכלל.
הקושי העיקרי שלי הוא להפסיק חיים של עובר כ"כ רצוי ואהוב (ככל שהדחקתי וניסיתי שלא להתחבר, זה לא עבד, ביחוד שאני מרגישה תנועות משבוע 10) ובפרט הדרך שבה זה נעשה.
לא אפרט, בטוחה שהרוב יודעות, אבל העובד הוא חי ובר חישה כבר (אמנם שום איבר אינו מפותח סופית, אבל יש מערכת עצבים ומוח כבר גם אם לא מפותחים סופית.
אני לא מסוגלת להביא את עצמי לחיות בשלום עם לעשות זאת. לסיים חיים שאולי יהיו בסדר, ביחוד לא בדרך כ"כ קשה בעיני (מבלי איזשהי הרדמה לעובר). לא יכולה להפסיק לדמיין את הפחד והכאב שאולי יחוש ולא יכולה לחיות עם עצמי.
קיויתי איפושהו שיהיה תור פנוי כבר להיום או מחר ולא יהיה לי יותר מידי זמן להתחבטויות וכאב לב, אבל התור בשלישי ועם כל דקה שעוברת אני מתקשה יותר.
מפחדת מהמשמעות של ילד עם צרכים מיוחדים, לא לעצמי, אני הייתי מתמודדת היטב ועם המון אהבה וקבלה, אבל בן זוגי פחות ויש עוד ילד במשוואה. חייבת להתחשב בהם.
אבל מרגישה שעומדת לעשות משהו שלא אוכל לחיות איתו בשלום.
אני טבעונית מטעמי מוסר, מצילה חתולים וכלבים וחיות אחרות, כל חיים הם קדושים בעיני, ביחוד של מי שרוצה בהם וקשה לי ההחלטה והאחריות.
 
תוכלו בבקשה לשתף בחוויות של מי שעברה ?
לצפיה ב-'הייתי במצבך לפני חודש'
הייתי במצבך לפני חודש
08/11/2017 | 18:20
200
בעיה גנטית שיכולה לבוא לידי ביטוי 10-20% מהמקרים בפיגור או אוטיזם ויכולה גם לא להתבטא בכלל. אני הפסקתי את ההריון בשבוע 17. היה הדבר הקשה ביותר שעברתי. מרגע שנודע על התסמונת כולם שכנעו אותי שכדאי להפיל. עד השנייה האחרונה עוד קיוויתי שמישהו יגיד לי אל תעשי את זה, לא צריך, אבל זה לא קרה. אז עשיתי. להגיד לך שאני שלמה עם זה? לא ממש. אני משכנעת את עצמי שלא היה כדאי לסכן את המשפחה שכבר יש (2 ילדים). ושהעובדה שהכל התגלה לי במקרה היתה מכוונת מהיקום או משהו כזה. מה שאני כן יכולה לאמר שהזמן קצת עושה את שלו בהתחלה בכיתי המון עכשיו רק פעם בכמה ימים לזמן קצר כשאני לבד. הילדים שבבית לא נותנים לשקוע בדכאון. 
אני מקווה שיעבור לך בקלות, זה לא פשוט...
לצפיה ב-''
08/11/2017 | 19:19
116
לא הייתי במצב הזה, אבל אני מבינה אותך ומזדהה עם מה שכתבת. אכן החלטה קשה. אני תוהה כמה מהבעיות ניתנות לזיהוי בהמשך (למשל - האם את העיוות בעצמות הפנים ניתן לזהות באולטרסאונד בשבוע 15?), ומה הסבירות שהתסמונת בכלל תתבטא (היא מתבטאת אצל 10% מהנשאים או אצל 60%?). יכול להיות שהייתי מנסה להבין את הסיכון ולא מפסיקה את ההריון אם הוא מתחת לאחוז מסוים שהייתי קובעת לעצמי מראש. 
לצפיה ב-''
08/11/2017 | 21:07
1
155
חיכיתי להודעה שלך, אבל כל כך קיוויתי שהיא תהיה בפורום השני.
כל כך הרבה משוכות ומהמורות והנה את ניצבת במקום שבו אף אחת לא רוצה לעמוד.
 
אזהרת טקסט ישיר ובוטה. מי שלא רוצה לקרוא, מוזמנת לעצור כעת.
.
.
.
.
.
.
.
.
 
3 פעמים עברתי ועדה. 3 פעמים החלטתי את אותה החלטה קשה. ואם יהיה עוד הריון ייתכן ואצטרך לעבור זאת בפעם הרביעית.
החיים קדושים, גם חיי העוברים, אבל עם כל הקושי והכאב (העצום, הנוראי, כזה שלא ניתן לתאר באמת במילים) אני עושה הבחנה בין החיים שברחם לבין החיים שכבר יצאו ממנו, הילדים שכבר קיימים.
החיים של הילדה הקיימת שלי, קדושים וחשובים יותר מכל דבר אחר.
אני לא מוכנה לסכן את ההווה והעתיד שלה, עבור עוברים שלא ברור האם יהיו ילדים "רגילים" או ילדים עם צרכים מיוחדים.
 
הצרכים המיוחדים מהממצא שלי שונים מהצרכים המיוחדים מהממצא של בעלך. המשותף הוא הדומיננטיות והמגוון האפשרי של הביטויים - החל מללא ביטוי כלל ועד צרכים סופר מיוחדים.
כמה שבועות אחרי ההפלה האחרונה, יצא לי לחשוב עם עצמי על "מה אם". מה אם לא היינו מפסיקים את ההריון (או את אחד מההריונות הקודמים), מה אם היה נולד לנו ילד עם צרכים מיוחדים, האם הייתי מסוגלת לחיות עם עצמי בידיעה שכל הצרכים המיוחדים הללו, כל הקשיים וכל הכאב, נובעים ממשהו שאני הורשתי. התשובה שלי לעצמי היתה שלא אוכל לחיות עם הידיעה הזו.
אז אצלכם זה של בעלך ולא שלך, ואני לא יודעת איך הוא מרגיש עם ההחלטה, אבל בעיניי גם זה שיקול במכלול השיקולים: איך ההורה המוריש ירגיש אם יהיה ביטוי קשה של הפגם הגנטי שהוא מוריש.
 
מרחיבה גם על עניין הילדים הקיימים - הילדה שלי והילד שלך. ילדים שנולדו להורים מבוגרים יחסית, ילדים שבתרחיש הטוב יהיו בשנות ה-40 לחייהם כאשר יתייתמו. סביר להניח שבשלב כזה או אחר, הבת שלי תהפוך למבוגר האחראי ואנחנו לנזקקים. אני לא רוצה להעמיס עליה עתיד שבו עליה לדאוג להוריה המזדקנים ובו זמנית גם לאח/ות עם צרכים מיוחדים. אני לא רוצה להעמיס עליה הווה שבו אח/ות עם צרכים מיוחדים מקבלים תעדוף מלא של כל המשאבים הנפשיים, הפיזיים, הכלכליים והרגשיים שלנו לכל החיים.
 
לפני שבועיים בזמן המתנה במרפאה, הגיעו הורים מבוגרים עם נער בכסא גלגלים. אני לא יודעת מה האבחנה המדוייקת שלו, אבל אני די בטוחה שלכל הפחות שיתוק מוחין (כסא גלגלים, ידיים בזוית מיוחדת, סינר לריר, עיניים שמתגלגלות למעלה חלק ניכר מהזמן, רתמה שמחזיקה אותו צמוד לגב המשענת). הנער דיבר עם ההורים שלו (דיבור לא ברור, אבל הצלחתי להבין חלק מהדברים שאמר) ושלושתם נראו שמחים ומרוצים.
חשבתי על כל המערך שנדרש כדי שנער כזה יחיה בבית: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, מנוף למיטה, מיטה מיוחדת, מנוף לרחצה, התקן רחצה (כסא?), מעברים רחבים בשביל כסא הגלגלים, דירה שטוחה וללא מדרגות בגישה לבניין, מעלית גדולה מספיק כדי להכיל את כסא הגלגלים+מבוגר שמלווה את הנער, רכב מיוחד שיכיל את כסא הגלגלים (יש סיוע מדינה במימון רכב כזה), ועוד ועוד.
תהיתי אם יש לו אחים ואחיות. תהיתי איך הם חווים את העולם.
חשבתי מה יקרה בעוד 10 שנים כשההורים כבר לא יוכלו להרים אותו.
חשבתי מה יקרה כשההורים יזדקקו לסיוע פיזי עבור התפקוד של עצמם.
חשבתי עליהם בסוף ימיהם ועל הדאגה שהם יחוו לגבי עתידו (בהנחה שהוא יאריך ימים).
 
מחזירה לך שאלות למחשבה עם עצמך:
האם את מסוגלת לדמיין תרחיש שבו אתם לא מפסיקים את ההריון והוולד יהיה בעל תסמינים מרובים? האם את מסוגלת לדמיין איך ייראו חייו של בנך הקיים תחת צל הטיפולים הרבים? האם בעלך מסוגל לחיות עם תרחיש כזה, תוך ידיעה שכל הבעיות מקורן בו?
 
ההחלטה מאוד אישית ואין נכון או לא נכון באופן מוחלט.
צר לי כל כך שאתם ניצבים בפני ההחלטה הבלתי אפשרית הזו.
 
שלחתי לך גם מסר.
לצפיה ב-'ויקטור -'
ויקטור -
08/11/2017 | 23:54
133
אני כל כך מצטערת שאת כאן. שוב. זוכרת אותך היטב מימי הלידה השקטה. לבי איתך.
הלוואי ולא היית ניצבת בדילמה הזו. הלוואי והיתה תשובה אחת, ברורה וחותכת.
ההחלטה היא הרת גורל והיא מאד אישית. ואת ומשפחתך הם מי שיחיו עם השלכותיה.
והאחריות שלך נוגעת לכולם, גם לעובר שבבטנך, גם לבעלך וגם לבנך.
העמימות של הממצא נוראה. כי הלב נמשך אל מחוזות ה"מה אם" (הילד יהיה בריא) - גם עכשיו וגם אם תחליטי לסיים את ההריון. אבל כמובן שבקצה השני של הסקאלה מונח ה"מה אם" הלא אופטימי, כפי שפירטה מרעישה.
חברתי היקרה שמגדלת תאומים על הספקטרום (בתפקוד גבוה) עושה איתם עבודת קודש, והיום כמובן לא תחליף אותם באף ילד שאינו על הספקטרום, אבל היא לא נדרשה להחליט מראש. היא בחרה שלא להביא עוד ילדים לעולם - כי אין לה מקום בלב ואין לה זמן בלו"ז, הם צריכים את כל כולה (והיא ה-מ-ו-ן, מין וונדר וומן מופלאה שכזו).
אני מצטערת כל כך שהחיים הביאו אותך למקום האכזרי הזה.
לצפיה ב-''
09/11/2017 | 13:28
80
כל כך מצטערת לשמוע על כל מה שעברת ועוברת,
הייתי שם לפני חודשיים, הפסקת הריון בשבוע 25 עקב מומים, במקרה שלי המצב היה שבוודאות יהיה ביטוי לתסמונת. תסמונת קשה ונדירה שגורמת להרבה סבל כך שבמובן הזה אולי ההחלטה שלנו היתה יותר קלה מאשר ההחלטה שלך, כשהסיכויים הם חלקיים.
אני מאוד מזדהה עם התחושות הקשות שלך, ההחלטה להפסיק את ההריון היתה ההחלטה הקשה ביותר שנאלצתי לקבל בחיי.
לי אין עדיין ילדים, ידעתי שבמידה ונחליט להמשיך את ההריון, ההריון הבא יתעכב, דמיינתי את חיי בין בדיקות ובתי חולים, דמיינתי את הבית שלי הופך למעין מרפאה עם כל הציוד הרפואי שנצטרך, וידעתי שאני לא מסוגלת לעשות את זה.
למעני ולמען בן זוגי, ולמען הילדים העתידיים שלנו (הלוואי) אני יודעת שזו היתה ההחלטה הנכונה.
לגבי מה שכתבת על התהליך שנעשה בלי הרדמה לעובר- בגלל שהפסקת ההריון אצלנו היתה בשבוע מאוחר היה צורך בזריקת המתה ללב העובר. זה היה רגע נוראי, אולי יותר נוראי מכל מה שבא אחריו, הרגשתי שהלב שלי נשבר, פיזית ממש. אז אולי לעובר זה מהיר יותר וללא כאבים אבל לי זה היה הדבר הכי כואב שחוויתי בחיי והלוואי והיינו מגלים מוקדם יותר והייתי יכולה לעבור גרידה במקום.
 
אני מבינה שקבעת כבר את התור לגרידה, ואני מניחה שעשיתם את כל הבירורים הרפואיים והגנטיים שאפשר כדי לקבל החלטה. זאת ההחלטה הכי אישית בעולם, יהיו משפחות שיתאים להם לגדל ילד עם צרכים מיוחדים ויהיו כאלו שיישברו מזה. רק אתם יודעים מה מתאים לכם, כזוג וכמשפחה. זאת החלטה קשה ונוראית ואני עצובה עבורכם שאתם צריכים לעמוד במצב הזה. 
תצטרכו להחליט, לכאן או לכאן, ולדעתי מרגע ההחלטה אתם צריכים לחליט לא להתחרט, לא להיכנס למחשבות של "מה אם..", לא להיכנס לפינות הכי חשוכות של הנפש שקשה להתרומם מהם אחר כך. אתם תתמודדו, עם מה שיגיע.
מאז הפסקת ההריון אני תוהה מאיפה אנשים שואבים כוחות נפשיים, כמה קושי וכאב יש בעולם ואיך אנחנו בכלל מצליחים לחיות כאן, אבל איך שהוא מצליחים, ואיך שהוא הזמן גורם לכאב להתקהות במקצת, והכאב מגיע במרווחים קצת יותר גדולים ובעוצמות קצת יותר קטנות.
 
תעדכני אותנו אם וכשיתאים לך
לצפיה ב-'חיבוק ענק!'
חיבוק ענק!
10/11/2017 | 15:20
53
החלטה כל כך קשה!
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
11/11/2017 | 19:50
70
וברור שאני זוכרת אותך היטב- משני הפורומים (וגם מהמפגש אצל גל לפני מספר שנים). 
יש לי המון מה לכתוב לך, ואנסה לכתוב בנקודות- פשוט כדי לנסות לסדר לעצמי את המחשבות ולכתוב לך בצורה מאורגנת-
1. ליבי איתך. החלטה הרת גורל וקשה, אך יחד עם זאת- לי היא מאוד ברורה. אולי זה לא חוכמה לכתוב זאת, כי תכלס לא אני היא זו שצריכה לקבל את ההחלטה. הסטטיסטיקה פה היא מפחידה מדי והעוצמה של הפגיעה עלולה להיות רבה וקשה, כך שלצערי הרב מאוד, עם כל הטרגדיה שבדבר, ההחלטה לסיים את ההריון היא מובנת ביותר (אני לא כותבת במונחים של "החלטה נכונה" או "החלטה לא נכונה", כי ברור לנו שאין ממש נכון או לא נכון וכל אחת מחליטה עבור עצמה והחיים שלה). 
 
2. בעיניי, עדיף תמיד לדעת את האמת מאשר לא לדעת את האמת. אם לא היית רוצה לדעת- הרי לא היית עושה את בדיקת הסיסי שליה. עשית את הבדיקה כדי לוודא תקינות העובר או כדי לדעת מה מצבו מבחינת התסמונת. 
 
3. אני גם מצילה חתולים, והצטרף אלינו לאחרונה עוד גור חתולים, נוסף לשני החתולים הבוגרים שיש לנו. כך שאני מאוד מתחברת לקדושת החיים ולעשיית מעשים טובים למען אחרים. 
 
4. כתבת "החיים הם קדושים בעיניי, ביחוד של מי שרוצה בהם, וקשה לי עם ההחלטה והאחריות". רוצה לכתוב לך בעניין זה- אם התכוונת לחיים של העובר, שהוא כביכול רוצה בהם, אז בעניין זה רוצה לכתוב לך שאף עובר לא רוצה לחיות. אין לעוברים רצון. גם אני, כאשר הייתי עובר, לא רציתי לחיות. נוצרתי כדרך הטבע, יחד עם אחי התאום. לעוברים אין מודעות, אין רצון לחיות, ואין רצון בכלל. אין עדיין תודעה. התודעה מתפתחת בשנים הראשונות לחיים. 
 
אני ממשיכה בפוסט נפרד את ההמשך, כי חוששת שמשהו יימחק לי או לא ישלח...
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'ממשיכה- '
ממשיכה-
11/11/2017 | 19:58
7
81
5. כתבת שהעובר בר חישה בשלב זה של ההתפתחות העוברית. אני לא יודעת אם זה נכון או לא. אודה לך אם תוכלי לכתוב האם המידע הוא מבר סמכא. ואם כן- לא יודעת מה לכתוב לך על זה.
בעיניי- זה עובר. אני חושבת שאם היה וודאי במאה אחוז שהעובר פגוע מאוד, אז היה לך יותר קל- גם עם ההחלטה, וגם לגבי נושא ההתייחסות לנושא תחושת הכאב. לא יודעת מה לומר לך. אני מתארת לעצמי שתחושת הכאב, אם בכלל קיים, זה לא כמו שאנחנו מרגישים כאב. מעבר לכך- אני לא מספיק מבינה ויודעת. אשלח עוד מעט שאלה לגבי עניין זה לקולגה שלי שהיא פיזיותרפיסטית. אולי תדע לומר משהו לגבי חישה בעוברות בשבוע 13. 
מה רופאים אמרו לך בעניין זה? 
 
6. האם את מקבלת סיוע מקצועי כלשהו? יש לך רשת תמיכה? מה עמדתו של בעלך? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'שאלתי את הפיזיותרפיסטית וזוהי תשובתה:'
שאלתי את הפיזיותרפיסטית וזוהי תשובתה:
11/11/2017 | 20:10
6
119
"לפי מיטב זכרוני המגע הוא החוש הראשון שמתפתח סביב שבוע 12, אבל אין שום הבנה לגבי כאב. מן הסתם העובר לא מודע לכאב, אך כנראה גם לא יחוש בו מאחר והתהליך מאוד מהיר." 
 
גילוי נאות- מדובר בחברה קרובה קרובה שלי, מגיל 16, שהיא בעלת 18 שנות ותק ואני סומכת עליה במאתיים אחוז. 
 
מקווה שאולי משהו מזה יסייע לך, יקירתי. 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'עוברים והרגשת כאב או מודעות'
עוברים והרגשת כאב או מודעות
14/11/2017 | 08:18
5
65
טריגר לנושא מחשבות על כאב ומודעות בעוברים צעירים, מי שמתקשה עם נושא זה, ממליצה שלא לקרוא.
.
.
.
.
.
.
.
זה נושא שכמובן לא נחקר, כי לא ניתן לבצע מחקר שכזה ושיהיה אתי בשום צורה שהיא (מי כמוני יודעת, אני בתחום המחקר הקליני).
ניתן רק להקיש מיצורים אחרים ולהניח שיש הרגשה כלשהי של כאב (שבוע 13+, הוא שבוע בו כבר מערכת העצבים קיימת ומתפתחת כל הזמן, אם כי כמובן לא מפותחת מאד וגם המח כבר בהחלט קיים ומתפתח בקצב מסחרר) גם אם בסיסית למדי ושונה מאד מתחושת כאב שאנו מרגישים ומכירים.
גם פחד הוא תגובה אינסטינקטיבית ואבולוציונית בסיסית מאד (בלעדיה שום יצור חי לא ישרוד בטבע) ואינה קשורה בצורתה הבסיסית ביותר, להכרה או הבנה של מצבים כמו שאנחנו חווים.
 
הסיבה שבגינה מפסיקים דופק לעובר רק החל משבוע 22 +, נובעת משיקולי נוחות בלבד וכי לפני שבוע זה מדובר בפרוצדורה מאד מסובכת שעשויה (לטענת הרופאים ששאלתי) לגרום יותר סבל מאשר הקלה מהירה, הן לעובר (ביחוד לעובר) והן לאם.
הפסקת הריון בשבוע 13 ואף מכשבוע 10, מלווה בחוסר נוחות לעובר (כך הרופאים בוחרים לתאר ואולי זה מקל גם עליהם ומאפשר להם לבצע את עבודתם) שיכולה להיתרגם לכאב בסיסי כלשהו.
 
לצפיה ב-'ובכל זאת-'
ובכל זאת-
14/11/2017 | 08:26
4
50
חשוב לי לשאול אותך האם יש הכרעה סופית, וכיצד את מתמודדת בכל זאת אם אכן תתבצע הפסקת ההריון היום.
 
ליבי איתך. 
אנא כתבי לנו הכל כולל הכל. תודה על הרגישות ועל האזהרות. אולי בגלל שאני כבר אחרי כל זה, אני מסוגלת להכיל את זה ולהיות כאן בשבילך. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'עברתי הפסקת הריון וגרידה ב12.11'
עברתי הפסקת הריון וגרידה ב12.11
19/11/2017 | 08:58
3
59
התקשרו אליי בשישי שלפני והציעו להקדים את התור ובלי לחשוב מיד הסכמתי.
לא הייתי מסוגלת להחליט ולהיות שלמה עם ההחלטה, עד הרגע האחרון של החדרת הלמינריות ובדיוק כשהרופאה קראה לי להיכנס, התקשר הרופא הפרטי שמלווה אותי בהריונות לשאול לשלומי, נתתי את תורי לאחרת וישבתי לדבר איתו ולבכות לו. הוא אחד האנשים הכי מקסימים ותומכים שיצא לי להכיר בתחום ובכלל, והכרתי לצערי הרבה בתחום. הבטיח לי שילווה אותי בכל דרך שבה אבחר ויעזור לי להביא עוד ילד ככל שזה תלוי בו. הרגשתי שאני מקבלת ממנו תמיכה וגב , שכ"כ רציתי מבן זוגי ולא קיבלתי. הוא אמר את כל הדברים הנכונים שכ"כ רציתי לשמוע ממי שהוא השותף שלי לחיים.
בו זוגי קצת השאיר אותי לבד במערכת במובן שהודיע שאינו מסוגל להחליט ושכל החלטה שלי תהיה מקובלת עליו ודפק נפקדות רגשית משם ואילך, כולל עכשיו... ואני מאד ממורמרת לגביו.
 
לא ישנתי כל הלילה וביקשתי מהעובר סליחה, התחרטתי על המהלך ושאלתי האם הוצאת הלמינריות יכולה עוד לאפשר מהלך תקין ואמרו לי שסביר שהצוא כבר לא יסגר חזרה ויתכן זיהום בהמשך וכבר לא הולכים אחורה בשלב הזה. הרופא שניתח החזיק את ידי, בזמן שבכיתי לפני ההרדמה שאני מתחרטת ואמר שהוא מבין ושאי אפשר באמת להיות שלמה עם החלטה במקרה כמו שלי  ופשוט החזיק לי את היד עד שנרדמתי.
אני שבוע אחרי היום, הגוף מסרב להתאושש ויש לי כאבים עדיין בכל מאמץ ונראה לי שזה מסמל קצת את ההרגשה הנפשית שלי.
יצא סרט חדש, שאת שמו איני זוכרת, על משפחה וילד עם פנים יחודיות וההתמודדות שלהם (עם ג'וליה רוברטס) שאני רואה כל יום משום מה את הטריילר שלו שקופץ לי בכל מיני מקומות באינטרנט ונוגע לי בדיוק בנקודה הכאובה... הוא מודה שם לכל בני משפחתו שמלווים ועוזרים לו להתמודד ובעיקר לאימו, שאף פעם לא ויתרה עליו .
מרגישה שויתרתי ולא הייתי צריכה, זה לא הרגיש לי נכון בשום נקודה וממש הכרחתי את עצמי לטובת הילדון שכבר בבית ולטובת בן זוגי... אבל מרגישה שטעיתי.
לצפיה ב-'אוי. כואב לי הלב'
אוי. כואב לי הלב
19/11/2017 | 10:42
37
הרופא שלך נשמע מדהים. אודה לך אם תהיי מוכנה לכתוב את שמו ואת המומחיות שלו. גם הרופא שניתח אותך נשמע הכי אנושי שרק ניתן לדמיין. 
עצוב לי נורא לגבי בן זוגך, שלא מצא בעצמו את הכוחות להתמודד, ולא נמצא בשבילך בהיבט הרגשי. 
נשמע קלאסי לטיפול זוגי אצל מישהי מקצועית ורצינית שמבינה דבר או שניים בנושא. 
המרמור שאת חשה כעת כלפי בן זוגך- מובן לחלוטין, אבל צריך להיות מטופל, אחרת ישאיר משקעים כל כך גדולים שלא ניתן יהיה להמשיך ולטפח את הדברים הטובים שבזוגיות. 
הסרט- גם אני רואה המון טריילרים שלו. אבל את יודעת- סרט זה סרט, וגם אם הוא אולי מבוסס על מקרה אמיתי (אני לא בקיאה בפרטים שלו)- זה עוד לא אומר כלום לגבי החיים שלך ולגבי ההכרעות שלך ולגבי מה נכון בשבילך ובשביל משפחתך. 
קשה היה לי לקרוא את הפסקה האחרונה. אני מבינה שזו הרגשתך ואינני מתווכחת איתה. רק כותבת לך שכדי לשמור על שפיות ועל בריאותך הנפשית- את תהיי צריכה לעשות משהו מאוד אקטיבי ולטפל בעצמך- בכל דרך שנראית לך. 
 
תודה ששיתפת אותי ואותנו בתכנים הכל כך אישיים הללו. זה לא טריוואלי בכלל. 
למרות שאין לי דרך ממשית לסייע, חשוב לי שתדעי שאני פה. קוראת הכל, שוברת את הראש מה לכתוב, וחושבת עלייך. 
 
ועוד משהו חשוב- לגבי הכאבים הפיזיים- תבדקי את זה, תתייעצי אם הכל תקין בהיבט הפיזי. גם הגוף מאוד חשוב. לא רק הנפש שלנו. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-''
19/11/2017 | 22:17
24
מצד אחד רוצה לכתוב לך שאין לי מילים, כי הטקסט שלך צועק את הכאב ואין מילים שיכולות לעזור. מצד שני אני מלאה במילים, מילים מזדהות, כואבות, עצובות, כועסות, נדהמות, חומלות.
מנסה לכתוב חלק קטן ממה שאני רוצה לומר לך.
 
אני מתפעלת מהרופא הפרטי שלך שמהווה גב ומשענת ומקנה בטחון גם במקום כל כך שבור ורעוע. ואולי אף יותר מזה אני מתפעלת מהרופא המנתח, מתרגשת עד דמעות מהחמלה העצומה שהוא הפגין כלפייך.
 
אני כועסת על בן הזוג שאני לא מכירה מעבר למה שאת כותבת עליו וייתכן שאני עושה לו עוול, אבל אני כועסת על חוסר ההגינות שלו כלפייך, על כך שאת שקופה בעיניו, על חוסר הבגרות והבריחה מאחריות שהוא הפגין בהשארת ההחלטה על כתפייך.
 
אני מהממהרות להיבדק אחרי הפלה בגלל ההיסטוריה האישית שלי עם שאריות, ואם אני לא טועה היו לך הידבקויות או שאריות שטופלו בקיץ האחרון.
הכאב הפיזי בהחלט יכול להיות מועצם ע"י הכאב הנפשי, אבל לו אני במקומך, הייתי הולכת להיבדק בימים הקרובים. אולי אפשר אצל הרופא הפרטי שלך כדי להימנע מהיעדרות נוספת מהעבודה.
 
לעניין הפרסומות, עשי לעצמך טובה והתקיני תוכנה שחוסמת. החיים יותר טובים בלי פרסומות.
 
בוכה איתך את התקוה הנכזבת, את הייאוש והצער.
 
לצפיה ב-'12.11 יום מקולל גם עבורי.........'
12.11 יום מקולל גם עבורי.........
22/11/2017 | 21:31
20
עברתי גרידה ב 12.11.13 וב- 12.11.14. שנה אח"כ, כשהייתי שוב בהריון, כ"כ פחדתי להגיע לתאריך הזה, אבל ההריון נגמר כבר באוקטובר. צחוק הגורל....
 
אני קוראת שוב ושוב ושוב...... ושוב. ולא מוצאת מילים לומר לך.
קשה
ומורכב
 
א לא כותבת הרבה בפורום, אבל מהמעט את נשמעת אישה עוצמתית ועם המון כוחות. אני מאחלת לך שתשכילי להשתמש בהם ולנתב אותם ומקווה בשבילך לטוב ביותר!
 
כואבת איתך ומחבקת!
לצפיה ב-'עברתי גרידה בשבוע 20'
עברתי גרידה בשבוע 20
11/11/2017 | 22:51
125
במקרה שלי העובר היה פגוע אז לא היה ספק, מניחה שלא עזרתי לך בזה יותר מידי. מה שכן אני חיפשתי על עניין הכאב בעוברים והמאמרים מדברים על חישת כאב משבוע 24. אולי זו הסיבה שעושים זריקת המתה החל משבוע 22
לצפיה ב-'אתייחס לכולכן בימים הקרובים שירה. '
אתייחס לכולכן בימים הקרובים שירה.
10/11/2017 | 12:54
38
לצפיה ב-'אנא עזרתכן '
אנא עזרתכן
06/11/2017 | 16:21
8
318
שלום לכן ,המחזור שלי איחר , לפני האיחור עשיתי בדיקת הריון שהראתה 2 פסים אחד מאד חלש.
אתמול עקב כאבי בטן מאד חזקים בדקתי בבדיקה ביתית שהראה שאין הריון .
היום לאחר בדיקת בטא התחיל לי מחזור, אבל הבדיקה הראתה בטא 10. מה המשמעות ? כל כך ציפיתי וקיוויתי .. וכל כך אין לי כוח להתמודד עם עוד הפלה
לצפיה ב-'היי יקרה'
היי יקרה
06/11/2017 | 21:43
3
141
מה שאת מספרת נשמע כמו הריון כימי (- ביצית שהופרתה ונדדה לרחם, אך לא הצליחה להשתרש בו). מרבית הרופאים לא מגדירים זאת כהפלה, ויש אפילו הטוענים שהיקלטות 'חלקית' שכזו מרמזת על השתרשות תקינה בהמשך. ההגדרות -  אלו מהן שלא תבחרי לעצמך - כמובן אינן משנות את הכאב שאת חשה על התקווה שהתעוררה ואז נקטעה. 
אני מבינה - לצערי הרב - שזו לא הפעם הראשונה שנקלטת כי את כותבת שאין לך כוח לעבור עוד הפלה. רוצה לספר מה היה בפעם הקודמת / פעמים קודמות? אני מצטערת על הכאב שאת חווה ומאחלת לך שבקרוב תיקלטי להריון מלא. 
 
לצפיה ב-'כבר כתבתי בעבר '
כבר כתבתי בעבר
07/11/2017 | 18:55
2
76
פשוט לא הצלחתי להכנס להכנס בניק שלי -שלינקה, ונאצלתי להרשם שוב . אבל אני תמיד אשמח לשמוע את עצתכן . אני לאחר 3 הפלות . הכל תקין -היסטרו, קרישיות -כל הפקטורים -תקינים  ופרופיל , ההפלה האחרונה היתה בגלל טריזומיה 15 , לדברי הגנטיקאית -מזל ביש . ההפלות הקודמות היו בציטוטק ולא ממש התייחסו אליי כל עוד לא הייתה הפלה שלישית . ההפלה האחרונה הייתה מאד קשה נפשית ופיזית ובעצם פה התחיל קושי בכניסה להריון -ההריונות הקודמים היו ספונטנים, אני בת 41 והתחלנו לברר על ifv למרות שמאד מאד לא רציתי וסוף סוף ביום רביעי האחרון  בדיקת הריון ביתית גילתה הריון אבל זה היה מאד קצר כי כאמור הבטא 10 והחל דימום מסיבי שהוא למעשה מחזור . אני נעה בין אופטימיות לייאוש וזה מאד מאד קשה אני לא צריכה להגיד לכן ... אז אשמח לשמוע כל דבר !! 
אגב pgd /pgs שאני הצעתי לרופאים אצלם טופלתי לא עלו בחשבון ... הלוואי שהבשורה נמצאת דווקא בטיפולים ..מה דעתכן ? 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'היי שלינקה'
היי שלינקה
07/11/2017 | 22:44
1
55
הריון כימי כשאת מתכווננת לטיפולים נשמע מכאיב. מאד.
אני לא חושבת ש- IVF רלוונטי עבורך, אם אני מבינה נכון, עד כה כל ההריונות היו ספונטניים. טיפולים מיועדים לזוגות שמתקשים להיכנס להריון, ולא נשמע שזה המצב אצלכם. טיפולים - למרבה הצער - אינם מבטיחים עוברים תקינים.
נשמע שמה שקרה אצלך הוא רצף ארוך של אי תקינות של עוברים - אני מניחה שההפלות בציטוטק היו בשבועות מוקדמים יחסית סביב אובדן דופק (שנובע לרוב מאי תקינות כרומוזומלית), והפסקת הריון בגלל טריזומה 15 היא אכן ביש מזל נורא.
אני מצטערת על דרכך המתארכת, על השעון שממשיך לתקתק, על כך שאין נוסחת קסם לעובר תקין. יש כמה רופאים המתמחים בהפלות חוזרות ומציעים כל מיני סוגים של טיפולים אמפיריים. אם זה מדבר אלייך, כדאי לך להיוועץ בקופרמינץ ובכארפ.
שולחת לך חיבוק וירטואלי חם, ומאחלת לך מכל לבי שתזכי לידיים מלאות. ובקרוב.
לצפיה ב-'אמן ותודה רבה ! '
אמן ותודה רבה !
08/11/2017 | 10:08
13
לצפיה ב-' נשמע מאוד קשה...'
נשמע מאוד קשה...
06/11/2017 | 22:33
87
מסכימה עם מה ש"איןאריותכאלה" כתבה, ומצטרפת לבקשתה שתספרי לנו יותר פרטים על ההסטוריה שלך. כך נוכל אולי לכוון אותך טוב יותר, ובכלל- נבין טוב יותר אותך ונוכל לתמוך בך בצורה ההולמת ביותר. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'נשמע כמו הריון כימי'
נשמע כמו הריון כימי
07/11/2017 | 01:13
2
77
הרופאים לא כולם סופרים, אבל הלב סופר - בייחוד כשמדובר בחלק מרצף אבדנים, כפי שמשתמע מדבריך. מוזמנת לשתף אותנו, אולי נסייע בהתמודדויות, ובעיקר - הלוואי שתזכי להריון תקין בהקדם.
 
לצפיה ב-'תודה ואמן לכולנו ! '
תודה ואמן לכולנו !
07/11/2017 | 18:57
1
24
לצפיה ב-'רק הערה אחת...'
רק הערה אחת...
10/11/2017 | 00:21
138
אני מסכימה עם אין אריות כאלו, אבל IVF יכול לזרז את זמן השגת ההריון שהוא ממש קריטי בגיל 41. בגיל הזה אין ממש זמן לחכות עוד חודשים רבים עד להשגת הריון נוסף. אני כותבת את זה בזהירות רבה כי הפריות הן לא פתרון קסם בכלל ולעוברים תקינים בפרט, ואני לא בעד טיפולי הפרייה למי שלא צריך אותם, כמובן.
לטעמי רק רופא יכול לייעץ בשאלה כזו...
לצפיה ב-'תמיכה ונשאות FD'
תמיכה ונשאות FD
04/11/2017 | 09:45
15
324
היי בנות,
עברתי השבוע גרידה בשבוע 13+4 בגלל שהעובר יצא ב 25% של משרות ל FD. דהיינו, יום שמחייב הפלה.
אתחיל מהתחלה, FD או בעברית אוטואמוניה משפחתית זו מחלה רציסיבית שמאפיינת בעיקר אשכנזים אבל לא רק (יש עדויות גם למדינות בלקן, דרום אפריקה וכדומה). מחלה של יהודים. והיא קוראת ב 1 מתוך 3700 לידות. בארץ היא מאובחנת מאז 2001.
בבדיקות גנטיות לפני ההריון (עשיתי באופן פרטי בדיקות מאוד מורחבות) גילו שאני נשאית. בעלי נשלח לעשות את הבדיקה גם, ואז גילינו שהוא גם נשא. ואז הכל התהפך. התכניות שהיו הבנו שכבר לא בשליטתנו. פחדתי שייקח לי זמן להרות אחרי למעלה מעשור עם גלולות, ואז הנשאות - שיש סיכוי בכל הריון שהעובר יהיה חולה ויחייב גרידה של 25%.
בסך הכל אני מנסה להיות אופטימית, ובעלי תמיד רואה את הדברים 75%.
נכנסו להריון בחודש הראשון, אפילו לא הבנו את זה מרוב שזה קרה מהר אבל כבר בסוף שבוע 4 אושפזתי עם חשש להריון חוץ רחמי, ציסטות שנוצרו ומה לא. עברנו את זה ואז הבחילות וההקאות הגיעו. הייתי עם 3 כדורי דיקלקטין כל יום. 5 ק''ג פחות בחודשיים. כל חניה שעוצרים, כל שירותים, כל ריח שאני מריחה - רצה לאסלה. והחבר הכי טוב - לימון וקוביות קרח. וכל זה תוך כדי עבודה של 10-11 שעות ביום. הגיע שבוע 11 ועברתי סיסי שילייה. חיכינו 5-6 ימים ואז הגיע הטלפון ב 7:50 בבוקר, מרחק קצר ממקום עבודתי. בוקר טוב זו x מגנטיקה. שם זה נגמר, לפי הקול הבנתי שנפלנו ב 25%, שהעובר לא בריא או נשא כמונו, הוא חולה. תוך כמה שעות כבר הייתי בועדה להפסקת הריון ששאלו אותי בצורה הכי לא רגישה אם אני יודעת מה יקרה אם אמשיך את ההריון. הגעתי אליכם מגנטיקה , הודיעו לכם על המקרה בבוקר למה לבקש לפרט את מה שיהיה לעובר אם אלד. למה לשבור אותי עוד יותר. חיכיתי לגרידה 8 ימים, 8 ימים ארוכים שנראו נצח (רציתי פרטי לעשות אבל לא המליצו בגלל שכבר הייתי מעל שבוע 12).
8 ימים יושבת מחכה, בוכה, מקיאה בלי סוף כשיודעת שזה הסוף.
מחפשת תמיכה לנשאי FD לא מוצאת. יש רק מידע אינסופי מה קורה לילדים שנולדים כך.
המשפחות לא ידעו שאני בהריון פרט לאמא שלי כי רצינו להפתיע ובהחלט הפתענו, רק לא לטובה. ועכשיו, עכשיו אני שבורה. צריכה לחכות 6 שבועות לקבל מחזור שכרגע לא מבינה איך אפשר להמתין כל כך הרבה זמן ולקוות שיגיע, להתחיל הכל מהתחלה ולקוות ש 11 שבועות עד הסיסי שיליה יחלפו מהר, הצלצול יהיה חיובי הפעם, אבל מה עם לא?
לצפיה ב-'משתתפת בצערכם'
משתתפת בצערכם
04/11/2017 | 10:14
1
102
נשמע מורכב וקשה כל כך, גם ההריון וסופו הנורא, וגם החששות הברורים לעתיד.
אין לי מידע ספציפי, אבל מציעה, אולי לברר מול היועצת הגנטית האם קיימת תמיכה לנשאי FD. אם את מתכוונת לתמיכה רגשית, אולי יש בידיה אפשרות להעביר את פרטיך לנשים עם אבחון דומה, על מנת שהן תצורנה קשר איתך.
שולחת לך חיבוק ומאחלת לך שמעתה תזכו ל-75 האחוזים החיוביים של הסטטיסטיקה.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
04/11/2017 | 16:10
60
לצערי לא מצאתי קבוצות כאלה. יש רק את העמותה אבל כולם מדברים רק על תמיכה במשפחות עם ילדים כאלה ולא במהלך הריון.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
04/11/2017 | 15:18
7
97
השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול אותך היא האם מישהו הציע לכם או דיבר איתכם על תהליך של PGD? האם יש אפשרות למערך כזה הנוגע למחלה התורשתית הזו? היכן ניתן לעשות זאת? עלויות, וכן הלאה....
או שההמלצה היא להמשיך ולנסות באופן טבעי ולעשות כל פעם בדיקת סיסי שיליה? 
 
כתבת שאת שבורה, וזה לגמרי נורמאלי בהתחשב במצב המורכב, בהריון הטראומטי ובסיומו העצוב.
 
אנחנו פה לכל דבר ועניין,
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'אופציות...'
אופציות...
04/11/2017 | 16:17
6
116
היי שירה
תודה רבה על התמיכה.
אני כבר חשבתי שהתחלתי להתחזק ומאתמול פשוט שבורה לגמרי ולא מצליחה לאסוף את עצמי ולא מבינה איך להעביר את השבועות האלה בציפייה למחזור הקרוב, בתקווה שגם יגיע.
לצערי ב PGD סיכוי הקליטה בארץ, שהם בין הגבוהים, נעים בין 10%-20%. כך שאפילו לא בדקנו עלויות. ובכל מקרה, אם זה היה יותר רלוונטי בסיוע המשפחות היינו עושים זאת. אבל גם סיכויים קלושים וגם לעבור את כל ההורמונים, הרדמה, IVF וכו' - מאוד בעייתי עבורי.
והיות ונקלטתי באופן טבעי על החודש הראשון, ממליצים להמשיך כך היות והסיכויי הצלחה להריון טבעי תקין הוא 75% ולכן צריך להמשיך טבעי וסיסי שילייה (שגם להם יש סיכון וגם מאוד כאבה לי הבדיקה). הבעיה כמובן, שלמרות האחוזים הגבוהים, אף אחד לא יכול להבטיח דבר.
 
אני לא מסוגלת לדמיין לקבל עוד טלפון אחד מהגנטיקה. בעלי אמר שהוא לוקח את זה על עצמו ומעכשיו כל התקשורת תהיה דרכו - אבל האמת, שזה גם לא פאייר כלפיו.
 
אני סופרת ימים ומחכה שיעברו השבועות אבל הזמן כאילו עצר מלכת.
אני אמורה לחזור לעבודה בעוד יומיים שלושה, ואני לא בטוחה שאני מסוגלת להתמודד עם המבטים, שאלות של אנשים כי אצלנו כולם אוהבים לשאול ולדעת הכל ואני לא רוצה לשתף, במיוחד שלא סומכת עליהם. שיתפתי רק את מי שהייתי חייבת, בלית ברירה.
 
לצפיה ב-'כן, אני מבינה לגמרי את המורכבות,'
כן, אני מבינה לגמרי את המורכבות,
04/11/2017 | 19:03
1
85
אני מכירה מספר משפחות שזכו בילדים בריאים בזכות ה-PGD, אבל מודעת היטב למורכבות של הפרוצדורות הרפואיות ולכך שאף אחד לא מבטיח כלום. 
אני ממש מבינה את הרצון שלך לנסות שוב באופן הטבעי כדי לא לעבור את היסורים שבטיפולי הפוריות המפרכים.
 
לגבי הטלפון לבעלך או לך- יכולה לספר לך לגבי עצמי שבאחד ההריונות היה חשד (שהתברר כנכון) לעובר לא תקין. השקיפות העורפית היתה לא תקינה ועשיתי את בדיקת הדם של ניפט. משום שהיה די ברור שהתשובה תהיה קשה, ביקשתי שיצרו קשר עם בעלי. נתנו את הטלפון שלו ואת המייל שלו בעבודה. היה לי ברור שאני לא מסוגלת לעמוד בטלפון כזה, וחששתי מאוד שזה יהיה באמצע עבודה או כאשר אני נמצאת עם הילדים ופשוט אתמוטט. אז זה מה שעשינו. ובאמת בעלי קיבל את הבשורה הקשה ואחר כך אמר לי. 
לפעמים אנחנו זקוקות מישהו להישען עליו, וצריכות להרגיש שמישהו מרגיש אותנו ומסייע לנו ברגעים הכי קשים שלנו. ומי אמור לעשות זאת, אם לא בן הזוג? 
 
לגבי החזרה לעבודה- זה באמת מורכב, וכל אחת מתמודדת עם זה אחרת. חלק בוחרות לשתף, חלק לא, חלק מבקשות מנציגה לייצג אותן ולמסור מראש- האם כן לשאול ולגשת או לא...
אצלי זה היה קצת שונה, כי אני מרפאה בעיסוק פרטית, ועובדת עם הורים וילדים, כך שלמעשה, מרבית ההורים ידעו, כי נאלצתי לבטל עבודה בכל גרידה...תמיד קיבלתי מהאימהות יחס אמפטי. העבודה בשבילי היתה ממש קרש הצלה, ותפקדתי פגז. לפחות זה...
 
למה את חוששת שהמחזור לא יגיע? אם הוא הגיע לפני, הוא גם יגיע אחרי. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה שירה על המילים החמות והמעודדות'
תודה רבה שירה על המילים החמות והמעודדות
05/11/2017 | 15:07
35
מאוד לא מובן מאליו.
החשש שלי שאני עובדת בעבודה מאוד לחוצה ושעות עבודה רבות.
כשנכנסתי להריון זה היה בחודש שהייתי בחופשת מחלה כתוצאה משבר.
אני חוששת גם שהגרידה יכולה ליצור בעיות וגם שהלחץ והטרפת לא יעשו לי טוב.
וכמובן מעוד 3 חודשים קשים ובסופם אכזבה.
בעלי לוקח את הדברים יותר בקלות ומקבל אותם, ולי עדיין קשה לקבל ולהפנים.
קשה לו, זה ברור לי אבל בגלל שאני שבורה אז הוא נשאר איתן. אבל לא יכוה לחשוב מה יהיה, מתי, למה וכמה.
ובוסף, 3 חברות טובות שלי בהריון והייתי אמורה להיות עם כל אחת מהן תקופה מסויימת בחופשת לידה...
אני מאוד חוששת לחזור לעבודה, גם לא בטוחה איך להתמוודד עם הפרצופים השאלות...אני גם באופי אדם מאוד רגיש ולוקחת הכל ללב, גם מה שלא שלי.
אני לא רוצה לשתף בעבודה כי אני לא סומכת על מרבית האנשים וגם לא רוצה שיירחמו עלי. מצד שני, אני רוצה שייתנו לי אויר.
לעזוב עכשיו זו אפשרות, אבל אני מבינה שאם אני מתכננת הריון תוך חודש חודשיים - אני אהיה בבעיה כי לא אקבל דמי לידה.. ולהיות בבית למעלה משנה זה בעייתי, אני יכולה להרשות לעצמי אבל תקופה של כמה חודשים. וגם לא בטוחה שלשבת בבית זה בריא...
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
04/11/2017 | 21:50
1
94
מתחילה מסוף ההודעה שלך. על ההפלה הראשונה שלי סיפרתי לחברים ספורים במקום העבודה. נעדרתי בערך שבוע ותירצתי בכאבי בטן חזקים. חברה אחרת שעברה הפלה יזומה בשבוע 16, ביקשה ממני לעדכן את כולם שההריון נגמר. בדיעבד ואחרי הפלות נוספות, גיליתי שיותר טוב לי לשתף ולא להסתיר.
בעיניי זה לגמרי לגיטימי לומר למי שידע על ההריון שנגמר וזהו. את לא חייבת לפרט את הנסיבות.
 
לעניין הוסת, היא אמורה להתחיל 4-6 שבועות אחרי הגרידה. יש כאן נשים שחיכו 8 שבועות לוסת, וזה עדיין בטווח הסביר. הוסת הראשונה עשויה להיות שונה מהרגיל: דימום חלש או מוגבר, כמות ימי דימום פחותה או ארוכה, כאבים שונים.
 
לעניין ההמשך: לא ברור לי למה דווקא אחוזי ההיקלטות של PGD מלחיצים אותך. בנסיונות ספונטניים סיכויי ההיקלטות הם כ20% בכל חודש נסיון. בנסיון ספונטני אתם משחקים ברולטה של 25% בריא/50% נשא/25% חולה בכל הריון. בנסיון ספונטני אתם משחקים ברולטה של הסטטיסטיקה של הפלות ספונטניות בעקבות סיסי שליה (הסטטיסטיקה לא מעניינת כשנמצאים בצד הרע שלה).
הממצא שאני מורישה שונה משלכם, אחוזי ההורשה שונים ויש לי כבר ילדה אחת שנולדה לפני הגילוי על הממצא ולא ידוע אם היא נושאת אותו או לא.
ב3 השנים האחרונות ניסינו ספונטני עם סיסי שליה, ניסינו PGD וחזרנו לספונטני עם סיסי שליה (ב-3 שנים עברתי 3 הפסקות הריון יזומות בגלל אותו ממצא).
אני מכירה את הרולטות השונות באופן אישי ואני לא חושבת שPGD זה פתרון קסם או פתרון שמתאים לכולם, אבל אני חושבת ששווה לשקול ולברר, כי אולי זה פתרון שכן מתאים לכם.
 
שולחת לך חיבוק 
לצפיה ב-'מסכם עם מרעישה בשקט'
מסכם עם מרעישה בשקט
06/11/2017 | 09:49
62
PGD בהחלט יכול לעזור לא רק שהטכנולוגיה מונעת לידות של תינוקות חולים אלה גם אפשר למנוע הריונות עם נשאות בהריונות טבעים את יכולה להרות נשא או נשאית ואז את גם לא יכולה לבצע הפסקת הריון זה לא נתון לשיקול בכלל כי לפי החוק בארץ נשאות היא לא מחלה ואת "התיק" את בעצם מעבירה לדור הבא עם כול ההשלכות והסוגיות לעומת PGD שאת רשאית לבקש שיחזירו לך את העוברים שלא נשאים בכלל החיסרון יכול להיות (מה שהיה אצלנו ) שלא יהיה בכלל עוברים להחזיר או עוברים לא מפותחים מספיק ואז הסבבים שלך יתארכו יותר (הכוונה היא שצריך לעשות הרבה יותר סבבים ) 
לצפיה ב-'אני קוראת אותך ובוכה איתך '
אני קוראת אותך ובוכה איתך
07/11/2017 | 19:05
1
40
מתפללת ומאחלת לך שבפעם הבאה הכול יהיה תקין ! לגביי מתי יגיע המחזור , הוא יגיע .
לאחר הגרידה אני משערת שתרגישי סוג של שחרור כי עכשיו זה זמן ביניים נורא קשה אבל החיים ממשיכים וייתכן שתגלי שדווקא התחזקת ואת כן יותר אופטימית . בתור מי שעברה הפלות אני פשוט יודעת שאני מוכנה לקחת את הסיכון המאוד לא פשוט שיש יותר מ60 % שזה יקרה שוב ולפעמים הבחירה מתוך ידיעה ומודעות עוזרת .. מאחלת לך שוב שתעברי בשלום את הימים האלה ותכנסי שוב במהרה להריון תקין ובריא
לצפיה ב-'תודה רבה על המתמיכה! מילים מאוד מחזקות'
תודה רבה על המתמיכה! מילים מאוד מחזקות
20/11/2017 | 12:07
6
לצערי, מאז עברתי שוב - כי נותרו שאריות ברחם.
אבל מנסה לחשוב רק על ההריון הבא ולהתרכז בזה.
לצפיה ב-''
07/11/2017 | 00:32
1
48
יקירה, משתתפת בצערך. 
אני , כמו המגיבים לפניי, חושבת ש  PGD הכי מתאים לכם.
אני מבינה את החשש שלך מזריקות והורמונים והרדמות. בגלל שאני עברתי את כל זה - לא בגלל PGD - יכולה להגיד לך שזה בכלל לא נורא. בעיניי, הכל יותר טוב מאשר פחד מקפיא  משיחה מגנטיקה.
מכירה מישהי עם סיפור של מחלה המטולוגית קשה, שבהתחלה גם ניסתה טבעי ונאלצה לעשות גרידה בגלל שעובר היה חולה ואחר כך שעשתה PGD-ועוד היו צריכים להעמיד בשבילם מערכת-ונולדה להם תינוקת.
אני מאחלת לך בשורות טובות בקרוב מאוד.
ומתנצלת מראש אם תגובה שלי לא הייתה רגישה.
לצפיה ב-'תודה רבה על התמיכה'
תודה רבה על התמיכה
22/11/2017 | 08:57
8
אנחנו החלטנו ביחד עם הרופא המטפל שלנו וגנטיקהלהמשיך טבעי. הם ממליצים כרגע לא להיכנס לטיפולים.
לצפיה ב-'דומה ושונה'
דומה ושונה
19/11/2017 | 16:56
2
28
גם אנחנו עם נשאות וסיכויים של 75% לילד נשא או בריא (טיי זקס). יש לי 2 בנות מהממות מניסיונות טבעיים ולאחריהם 2 הריונות כימיים ו-2 הריונות של עוברים חולים שהסתיימו בגרידה (שבוע 15 ושבוע 20) אכן, הטלפון מהגנטיקה קשה מנשוא, אבל המחשבה שהייתי עלולה ללדת ילד חולה כל כך שאין לו סיכויי הישרדות מעבר ל3-4 שנים וגם זה לאחר סבל קשה הקלה עלי. כיום אני מתחילה סבב 3 של PGD ומבחינתי גם אחרון, שכן חצי הכוס שלי מלאה לגמרי. יש קושי בזה שיודעים שקיימת האופציה של PGD אך את מסוגלת להרות בעצמך ללא התערבות הורמונלית לא פשוטה. הכל עדיין טרי אצלך מאוד, ואני מחזיקה אצבעות שמה שתחליטי לגבי ההמשך יהיה הכי טוב ומוצלח עבורך. לקבל תשובה שכזו בהריון ראשון זה פשוט קשה כל כך...
לצפיה ב-'היי, תודה רבה ששיתפת.'
היי, תודה רבה ששיתפת.
20/11/2017 | 11:53
1
11
זה אכן טרי אבל כרגע אני מנסה לחשוב רק שיגיע המחזור ולנסות שוב. הסיכוי של ה- 25% ככ גבוה שאני לא בטוחה מה עדיף. מצד שני, הגוף שלי בכללי מאוד חלש ולעבור טיפולים והפריות יהיה לי מאוד קשה. לא יודעת כמה מה עדיף.
מדוע החלטת עכשיו לעשות PGD? 
לצפיה ב-'הסברים....'
הסברים....
21/11/2017 | 16:42
16
אחרי שזכיתי בשתי בנות "יחסית" בקלות (היו סיבוכים אחרים אבל לא קשורים לנשאות) היה לי ברור שאני רוצה משפחה גדולה יותר. 2 הפסקות ההריון בשל עוברים חולים היו קשות, גם פיסית, מאחר ובשני ההריונות האלה היו לי המטומות שהקשו על ביצוע סיסי שליה. לכן בפעם הראשונה נאלצתי להמתין למי שפיר, בשבוע 17 ועד לקבלת התשובות והתור לגרידה - עברתי את שבוע 20. הבטן היתה גדולה, הרגשתי תנועות... בקיצור - סיוט. בפעם השניה, שוב היו לי המטומות, ופרופ' ברקאי מתל השומר הסכים לנסות לבצע את סיסי השיליה בכל זאת, כדי שלא אמתין שוב למי שפיר. הפעם גם סיסי השליה הפכה לבדיקה כואבת מאוד לאור המורכבות אבל לפחות כשקיבלתי את התשובות מהגנטיקה הייתי בשבוע 14, פחות גרוע מבחינתי. אז החלטתי לנסות PGD שהרי אין לי בעיה המקשה על היקלטות (לוקח לי כמה חודשים, אבל מצליח בסוף).  רק שלמעשה עברתי 2 מחזורי טיפול ללא תוצאות, והחלטתי שאני מוכנה לנסות עוד מחזור טיפול אחד. אם גם זה לא יצליח - אצטרך להחליט אם לנסות טבעי, שוב, ולקחת את הסיכון, או לוותר. אני עוד לא שם.
לצפיה ב-'בעיצומה של הפלה'
בעיצומה של הפלה
02/11/2017 | 02:36
24
340

היי בנות, אשמח לעצה מנסיונכן.
עברתי שנתיים מאוד עצובות. אובדן וסרטן בזה אחר זה. מכירה את הצד האפל של הסטטיסטיקה.
בשמחה ותקווה נקלטתי להריון שבדיוק בשלבי סיומו בשבוע 7. נצפה דופק זערורי,אך שק ההריון מאוד קטן וכרגע ב 4 ימים של דימום.
יודעת שזה קורה לא מעט ובכל זאת אשמח לשמוע האם יש בדיקות מומלצות לעשות לפני הנסיון הבא ואם יש לכן טיפ איך מצליחים להתרומם מזה.
ממש תודה על הפורום שיצרתם בנושא
 
לצפיה ב-'חיבוק גדול '
חיבוק גדול
02/11/2017 | 08:22
7
109
מצטערת לשמוע על האובדן, הסרטן, ועל אובדן ההריון מניחה שזה מקשה את ההתמודדות כשהכל מגיע בבת אחת.
 
נשים אחרות כאן בוודאי מכירות יותר ממני בדיקות שאפשר לעשות.
מהבחינה הרפואית, אני רק רוצה לציין שאם יש לך סוג דם עם Rh שלילי, כלומר O- או A- או B- או AB-, את צריכה להגיע למוקד בדחיפות לזריקת אנטי-D. (אלא אם כבר עשית את זה מאז תחילת הדימום). אם יש לך Rh חיובי (כלומר O+ או A+ או B+ או AB+) אז זה לא רלוונטי (למיטב ידיעתי, אני לא אשת מקצוע).
 
מבחינה רגשית, מה שעוזר לי להתגבר הוא ההבנה שהרבה מההפלות בשלבים מוקדמים הן על רקע כרומוזומלי, ובמקרה כזה באמת שעדיף שזה יגמר כמה שיותר מהר. 
 
התקופה הזאת תגמר, ויגיעו תקופות יפות. אולי כדאי לנסות להסתכל רחוק רחוק קדימה.
לצפיה ב-'ממש תודה'
ממש תודה
02/11/2017 | 09:37
6
71
אני איי חיובי.היות וכבר למודת אסונות מהצד הרע של הסטטיסטיקה אני מבינה את זה.
מאוד חוששת מהפעם הבאה ומה ניתן לעשןת כדי לוודא שבדקתי מה שניתן
(יודעת שבדכ לא עושים בירורים אחרי הפלה אחת)
 
ממש תודה על התגובה!
לצפיה ב-'בירורים רפואיים'
בירורים רפואיים
02/11/2017 | 09:55
5
85
מסכימה עם מה שצומבה כתבה על כך שבעקבות הסרטן כדאי להתייעץ עם מישהו שרואה את התמונה הכללית.
לגבי עצות לבירורים, את מוזמנת לקרוא את השרשור מתחת (שפתחתי על אובדן הריון שלישי ברצף). הנשים כאן הציעו שם הרבה כיווני בירור מועילים מאד.
לצפיה ב-'אני אציץ'
אני אציץ
02/11/2017 | 10:15
70
תודה רבה !
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
02/11/2017 | 10:30
3
77
הצצתי ויש לי שאלה. יודעת שהדבר שונה מאחת לשנייה אך בכל זאת אשמח לדעתכן.
לגביי הצירוף מהבלוג של הרופא בשרשור מטה.
אני גרה בחו״ל ויודעת שגם פה הנוהל היבש הוא בירור אחרי מספר הפלות חוזרות.
 
אני גם כבר למודת נסיון ב ״זלזול/יהיה בסדר/אל תדאגי״ מהסרטן שהתגלה בזכות התעקשות שלי. מצד שני,מכירה גם במינוסים בבדיקות מיותרות במתחים שנלווים לזה וכשיש תוצאה ״גבולית״.
 
האם הצלחתן ״להשיג״ בירורים/בדיקות אחרי הפלה אחת?
 
 
לצפיה ב-'כל הכבוד על העקשנות!'
כל הכבוד על העקשנות!
02/11/2017 | 13:47
2
64
מסירה בפנייך את הכובע!
 
האמת שלא ניסיתי אחרי ההפלה הראשונה. היא היתה בשלב מוקדם ואז זה היה בגדר סתם חוסר מזל.
אני חושבת (אבל ממש לא בטוחה) שהנוהל היבש בארץ הוא בירור קרישיות אחרי שלוש הפלות מוקדמות. מניחה שמתגמשים בהתאם לגיל ולהיסטוריה רפואית.
ערכתי את בירור הקרישיות אחרי ההפלה השניה, כי מהלך ההריון הזה כבר זעק חשד לבעיות קרישיות. לא ידעתי על שאר אפשרויות הבירור (וגם קיוויתי שנמצאה הבעיה ושמדללי הדם שאקבל יגאלו אותי מהפלות) אבל עכשיו אברר כל מה שאפשר.
 
לצפיה ב-'עדכון חברות'
עדכון חברות
07/11/2017 | 07:21
1
50
היי בנות!
ממש תודה על התמיכה. איכשהו העברתי את הזמן ונפגשתי היום עם הרופאה. נראה כרגע שאין שאריות ברחם וממתינים להתאפסות הורמון ההריון. יריתי את שלח השאלות שלי והתשובות היו בדומה למה שחשבתי. באולטראסאונד לא נצפו ממצאים חשודים.
בשביל הנפש שלי אתייעץ בשבוע הבא עם עוד גיניקולןג שגם מתמחה באונקולוגיה לשמוע את דעתו. כרגע נראה שהם בגישה פה שהפלה ראשונה למרות ההיסטוריה היא לא סיבה להמשך בירור. עכשיו רק צריכה לאסוף את עצמי ולשוב לתפקד. כבר התמודדתי עם זה פעמיים בשנתיים האחרונות (אובדן של אבא ואז סרטן), זה לא נהיה קל יותר. ממש תודה שאתן כאן!
לצפיה ב-'תודה על העדכון'
תודה על העדכון
07/11/2017 | 15:32
15
הלוואי שההמשך שלך בעולם הילודה יהיה קל יותר, הלוואי שההמשך יגיע במהרה ויסתיים בתחילתם של חיים חדשים.
לצפיה ב-'עצובה איתך '
עצובה איתך
02/11/2017 | 08:43
3
74
לפחות עבורי, הידיעה שזה נפוץ כל כך, לא מנחמת כשאני מגלה ששוב אין דופק.
ולמרות שאין הרבה מקום לתקווה ולמרות שהנסיון האישי שלי עם דימום מעולם לא הסתיים טוב, כל עוד יש עובר ויש דופק, אי אפשר להספיד את ההריון.
 
כדי לנסות לייעץ לך לגבי ההמשך (בהנחה שההריון הזה אכן עומד להסתיים), צריך יותר מידע על ההיסטוריה המיילדותית והרפואית שלך: האם זה ההריון הראשון שלך - אם הוא לא הראשון, מה היה בהריונות הקודמים (איך ובאיזה שבוע הסתיימו)? האם הוא ספונטני או מטיפולי פוריות - אם טיפולי פוריות, איזה טיפולים? איזה סרטן היה לך והאם עברת כימו או הקרנות ומה נאמר לך לגבי ההשפעה על העתיד המיילדותי שלך?
 
באופן אישי אני מרגישה שחזרה לשגרה עוזרת לי להתרומם. בהתחלה אני לגמרי על אוטומט ומזייפת חיוכים ומצב רוח חיובי. אבל לאט לאט הזיוף נעלם ואני באמת מרגישה טוב יותר.
בשנים האחרונות גם התחלנו "לפצות" את עצמנו בחופשות בארץ או בחו"ל אחרי הפלות. כי אין כמו חו"ל ושוקולד מהדיוטי פרי כדי לשכוח שהייתי אמורה להיות עכשיו בחודש X. ברור לי שזה לא פתרון שמתאים לכולם, אבל לנו זה עובד.
החל מההפלה השניה שלי שיתפתי את כל מי שרצה (וכנראה גם את מי שלא רצה) לשמוע ולדעת מה עובר עליי. ההסתרה קשה ומכבידה עליי, השיתוף עוזר לי.
לצפיה ב-'תודה!!'
תודה!!
02/11/2017 | 09:44
2
46
סרטן שד לפני שנה וחצי. ניתוח הקרנות וטיפול הורמונלי בטמןקסיפן.
באמצע הסרטן עשינו סבב אחד של איי.וי.אפ ויש לנו עוברים מוקפאים למקרה חירום.
עשיתי הפסקה עם הטמוקסיפן לשלושה חודשים שאחרים נקלטתי.
הריון ראשון.
 
לצפיה ב-'מסכימה עם צומבה'
מסכימה עם צומבה
02/11/2017 | 10:32
1
54
וחושבת שיש צורך לפנות לרופא/ה על מנת לראות את התמונה השלמה ולהחליט אם יש צורך בבירור נרחב.
 
ההריון הראשון שלי הסתיים בשבוע 8 בלי דופק, אחרי כשבוע שבו נצפה דופק במקביל לדימום קל.
לא עשיתי בירורים ובדיקות כלשהן, פרט לבדיקת US אחרי הוסת הראשונה שלאחריה קיבלתי מהרופאה אישור להמשיך לנסות להיקלט.
לכל אישה אחרת שעוברת הפלה בודדת בשבוע מוקדם, אני ממליצה לנהוג באותו האופן. אין מה לבדוק אחרי הפלה אחת ואין צורך להיכנס לסחרור של בירורים.
 
בגלל ההיסטוריה הרפואית שלך, אני חושבת שייתכן שבמקרה שלך כן יש צורך בבירורים מעמיקים, אבל אני לא מתמצאת בהשפעה של ההקרנות והטיפול ההורמונלי על היכולת להרות ולשאת הריון תקין.
גם אם הגינקולוגית והאונקולוגית יפטרו את המצב ב"חוסר מזל", זה לא אומר שהן טועות. במובן מסויים עדיף חוסר מזל על פני בעיה אמיתית.
לצפיה ב-'תודה!!'
תודה!!
02/11/2017 | 11:05
27
את צודקת. ההמתנה לפגישה איתן בשילוב עם הסרטים שרצים לי בראש וכל ההיסטוריה זה מטריף אותי.
אנסה לנשום,לשמוע את דבריהן ואז לחשוב איך ממשיכים. ממש תודה !!
 
 
 
לצפיה ב-'קודם כל חיבוק...'
קודם כל חיבוק...
02/11/2017 | 09:36
3
51
ומצטערת לשמוע על כל מה שעברת בשנתיים האחרונות. צריך הרבה מאוד כח להתמודד בכל החזיתות אבל אף אחד לא בוחר את זה לצערנו..... מצטרפת לכל מה שרשמו מרעישה וקונטרפונקט לפני . קודם כל לגבי המצב כרגע- אם יש דימום ללא גושים ויש דופק עדיין יש סיכוי שההריון לא הסתיים. אני בדיוק אחרי גרידה ( הריון רביעי שלא צלח השנה..) של עובר שבוע 10. הימים הראשונים לגילוי חוסר הדופק היו על סוג של אוטומט ואז נפלתי לכמה שעות וזהו .. איכשהו התחלתי לחשוב על העתיד ולתכנן דברים נעימים כמו סופש בארץ או טיסה לחול ... הבוקר לראשונה ( עברו 10 ימים) לא התעוררתי כזה מכה בי כמו בום בלב. תנסי להתרכז במה עושה לך טוב ביומיום - לצאת, לאכול, כל דבר שאת חושבת שיכול לעזור. האם יש לך עוד ילדים ? בן זוג או מישהו קרוב לשתף? אני מאלו שמרגישות חייבות לשתף ( כמובן לא כל אחד) וזה עוזר לי. אם ( ובואי נקווה שלא) ההריון הנוכחי יסתיים , וגם לאור ההסטוריה של הסרטן לדעתי את חייבת להגיע לאיזשהו מומחה שיראה את התמונה השלמה ויחליט אם יש עוד בדיקות רלוונטיות שעליך לעשות ( קרישיות יתר, נוגדנים אוטואימונים, בלוטת התריס, בדיקות גנטיות, הסטרו אבחנתי ועוד). האם ההריון כעת היה טבעי או בטיפולים ? ליבי איתך
לצפיה ב-'חיבוק חוזר'
חיבוק חוזר
02/11/2017 | 09:49
2
39
 
בנזוג יש,ילדים לא, זה הריון ראשון. הסרטן עכב את כל ההתמודדות עם זה.
זה היה הריון ראשון ללא טיפולים.
 
נפגשת ביום שלישי עם הגניקולוגית וברביעי האונקולןגית. יש לי תחושה/חשש שהם ״יפטרו״ את זה בחוסר מזל.
אנסה לשאול אותן ואראה. יש בדיקות ספציפיות שאתן ממליצות להתחיל מהן?
 
(כחלק מענייני הסרטן,היות ולא ידענו מה יהיה עשיתי סבב אחד של הקפאת עוברים. בסופו של דבר הפוריות לא נפגעה וההריון הראשון הזה הוא ללא טיפולים)
ממש תודה לכן על התמיכה והמענה!
 
 
לצפיה ב-'בדיקות ועוד...'
בדיקות ועוד...
02/11/2017 | 11:12
1
48
קודם כל אפשר להסתכל על הצד החיובי- אם נכנסת להריון טבעי ללא טיפולים זה כבר נשמע מעודד ! בואי נקווה שההריון כן ימשיך , אבל גם אם לא, רוב הסיכויים שזה אכן חוסר מזל. היות ויש ברקע את הסרטן ואין לי הבנה באיזו צורה זה היה יכול להשפיע , אם בכלל על כמות/ איכות הביציות אז כן צריך לנסות להבין אם יש פה גורם מעבר. בכל הריון ראשון שנופל ללא רקע של מחלה בוודאות מרבית הרופאים יתייחסו לזה כהריון לא תקין, שזה דבר סופר שכיח , שהפסיק את התפתחותו. אני , בעיקר בגלל שכבר היתי בת 41 כשחזרתי לטיפולים, והיתי אחרי ניתוח קיסרי של הבת שלי, עשיתי הסטרוסקופיה אבחנתית שם התגלתה מחיצה חלקית שאולי הסבירה את הקושי להכנס בעבר להריון ואת הצירים המוקדמים שהיו לי עם הבת שלי. עשיתי ניתוח להסרת המחיצה והאמת שאחרי זה , היו 2 החזרות שלא נקלטו ואז נקלט הריון מס׳1 לשנה האחרונה שהיה בו דופק ובשבוע 11 גיליתי שהדופק פסק שבועות קודם....אז כבר לא חיכיתי להפלה נוספת ועשיתי בירור של כל בדיקות הקרישיות, הסטרו אבחנתית שוב ובדיקה גנטית מקיפה של תסמונות שעושים ברוק ( נקראת פמילי פירסט והיא יקרה אולם מכסה את ריב התסמונות הגנטיות הידועות). הכל יצא תקין דרך אגב..... תעדכני מה מצבך ומה אמרו הרופאים. 
לצפיה ב-'הבנתי!'
הבנתי!
02/11/2017 | 11:51
30
ממש תודה על ההסבר המפורט והשיתוף האישי.
אעדכן!
לצפיה ב-'חיבוק גם ממני -'
חיבוק גם ממני -
02/11/2017 | 13:44
5
61
קראתי את כל השרשור ואני רוצה להתייחס:
עברת המון. קטונתי. מעניין אותי מאוד לדעת כיצד גילו את סרטן השד. אני הולכת מגיל 33 לבדיקות של כירורג שד כל שנה, והחל מגיל 40 לממוגרפיה ולאולטרסאונד שדיים כל שנתיים (לבדיקה של הרופא/ה אני הולכת מדי שנה). 
 
לגבי ההפלה- קודם כל- צריך לבדוק כרגע מה קורה. האם אכן ההריון הסתיים? האם הרחם נקייה? 
לרוב- אין טעם בבירורים לאחר הפלה אחת מהסוג שאת מתארת, של הפסקת דופק בשבועות הראשונים. 
יחד  עם זאת, משום שעברת כל מיני טיפולים, שאני ממש לא מתמצאת בהם, כדאי לבדוק מול הרופאים האם יש צורך בבירור כלשהו שקשור לכך.
אני עברתי 7 הפלות בלי שהיה לי סרטן לפני כן...אז רוב הסיכויים שההפלה שאת חווה כעת בכלל לא קשורה למחלה ולטיפולים שעברת, אבל צריך לוודא את זה בהיבט הרפואי. זה מה שנראה לי. 
 
לגבי איך מצליחים להתרומם מזה- כל אחת והשיטות שלה...לי עזר לשתף, לספר, לדבר, להוציא את הגועל מתוכי. עזר לי מאוד לשמוע על נשים שהצליחו להרות וללדת תינוקות בריאים לאחר הפלה. עזר לי לחזור לשגרת החיים מהר מהר- ממש תוך יומיים. לעבוד, להיות פרודוקטיבית, לעזור לאחרות מנסיוני...
 
התמודדת עם מחלת הסרטן. מה עזר לך להתמודד בזמנו? אולי אותם דברים שעזרו לך אז, יכולים לסייע לך גם בהתמודדות הזו. 
 
תעדכני אותנו מה קורה,
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
 
 
לצפיה ב-'תודה שירה'
תודה שירה
03/11/2017 | 00:47
2
40
ממה שהספקתי אני שמה לב שמרבית הדעות והאזכור בספרות נוטה לאי חפירות אחרי הפלה אחת. 
את הסרטן לא גילו אני גיליתי. עשיתי אולטראסאונד כעניין שבשגרה והלכתי לרופאה פרטית (עברתי לגור בחול לפני שהתחיל כל הבאלגן) שאמרה שהכל נראה בסדר. הבעיה בסרטן שד בצעירות הוא גם הזלזול מהרופאים שהכל בסדר וגם המוגבלות של המכשור והגורם האנושי. רקמת השד מאוד צפופה וכדי לחוש במישוש צריך מיומנות ושיהיה כבר ממש גדול. אצלי המיקום היה מתחת לפיטמה ודי נסתר לכן לא הורגש במישוש והוסתר באולטראסאונד. לא חשבתי שיש לי סרטן אבל הרגשתי שמשהו לא בסדר (חשבתי שאולי משהו הורמונלי כי הייתי בת 34 ולא חוויתי הריונות).
 
נפגשת עם הגניקולוגית בשלישי. מרגישה שההפלה בשלבי סיום כי הדימום הולך ונהיה פחות נורא. אראה מה היא תאמר אבל תחושת הבטן שלי שהיא תסווג את זה כחוסר מזל.
אני כבר מאבדת שפיות ויש לי להעביר מלא ימים עד יום שלישי ;)
 
האמת ששומדבר לא באמת עזר לי עם הסרטן. ניסיתי לעזור לעצמי כמה שאפשר ולתפקד כי אין ברירה. אולי העובדה שהרגשתי שאני ״מנהלת״ את זה ומקבלת החלטות קצת הקלה על אובדן השליטה.
 
לצפיה ב-'תודה על השיתוף-'
תודה על השיתוף-
04/11/2017 | 15:24
1
20
מעניין מאוד מה שכתבת לגבי הניהול וחשיבות קבלת ההחלטות, שסייעו לך ונתנו לך תחושת הקלה כלשהי, אפילו מעטה, ואיפשרו לך להחזיר לעצמך טיפת שליטה על חייך. 
מה שעשית בעבר נראה לי גם מאוד הגיוני לעשות עכשיו. את מתעניינת, מנסה לעזור לעצמך, שואלת שאלות נבונות ונכונות, מנסה להבין את הפן הרפואי, פונה לסיוע של הפורום, פונה בשאלות לרופאות שלך. נראה לי שאת עושה את המקסימום האפשרי. 
כולי תקווה שאכן ההפלה היתה חוסר מזל חד פעמי, ושההריון הבא ישא פרי. 
עדכני אותנו לאחר הפגישה עם הגניקולוגית. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'חיבוק'
חיבוק
05/11/2017 | 08:05
15
ממש תודה שירה! האופטימיות שלך זורה בי קצת רוגע
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
03/11/2017 | 00:51
1
57
רק כדי לוודא שאגיע לרופאה מוכנה עם מידע, אחרי הפלה ״טבעית״ איך מוודאים שהרחם נקי? האם מספיק אולטראסאונד ואגינלי ? מתי בוחרים לעשות היסטרוסקופיה והאם מבצעים זאת רק אם יש ממצא חשוד באולטראסאונד? 
 
תודה!
 
 
 
לצפיה ב-'אכן לרוב מספיק אולטרסאונד ואגינלי. '
אכן לרוב מספיק אולטרסאונד ואגינלי.
04/11/2017 | 15:19
13
לצפיה ב-'חיבוק ענק!!'
חיבוק ענק!!
02/11/2017 | 21:59
1
14
לצפיה ב-'תודה וחזרה!!'
תודה וחזרה!!
03/11/2017 | 00:52
13

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ