לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום אובדן הריון תמיכה
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

השנתיים האחרונות שלי
26/05/2016 | 13:02
22
161
שלום לכולן,
כבר הרבה זמן אני שואלת את עצמי אם כבר הגיע הזמן שאשתף בסיפור שלי,
החלטתי לעשות את זה עכשיו כי הגעתי למסקנה שההודעות שלכן שאני קוראת עוזרות לי המון ואשמח שהניסיון המר שלי, גם יוכל לפחות להועיל לאחרות.
 
הייתי בהריון שלוש פעמים בשנה וחצי האחרונות, פעם ראשונה הריון מולרי שהסתיים בגרידה בשבוע 10, פעם שניה הריון שלא התפתח והסתיים בגרידה בשבוע 8, פעם שלישית- ממש בימים אלו- הריון מחוץ לרחם.
 
בין כל ההפלות האלו עברתי גם מספר ניתוחים להסרת הדבקויות, שלל בדיקות, ראיתי אינספור רופאים. בקיצור עברתי הרבה.
 
אני בת 30 , ללא ילדים, עם בעל תומך אך כרגע די מרגישה חסרת כוחות אבל משתדלת לקוות לטוב.
 
האם יש מישהי פה שעברה משהו דומה? צריכה תקווה...
אני אשמח לתת מידע ולענות לכל מי שיש לה שאלות.. יש לי ידע כמעט בכל תחומי האובדן הריון :)
 
שיהיה לכולן סוף שבוע נפלא
 
 
לא עברתי משהו דומה כי כאמור
26/05/2016 | 13:55
4
96
כל המשפחות המאושרות זהות וכל האומללות אומללות בצורה אחרת ואצלי היו בארבע שנים האחרונות הריון שהסתיים בילד הריון שבו לא היה דופק בשבוע 8 והירון שנגמר בגרידה בשבוע 20 בגלל מומים בעובר. שולחת לך חיבוקים ומקוה שההריון התקין יגיע מהר
תודה חמודה
26/05/2016 | 23:02
3
52
כתבת נכון מאוד..
מחזירה חיבוקים ומחזיקה לך אצבעות.
שיגיע מהר בעיקר שיהיה תקין .
 
עשים בדיקת קריוטיפ? אולי יכול לסייע..
 
זמינה לעצה/שאלה וכל דבר
עשינו מי שפיר וציפ גנטי לפני הגרידה שחזרו תקינים
27/05/2016 | 10:08
2
50
הציעו לנו ריצוף אקסומי אבל החלטנו לוותר
אז אין לזה באמת סיבה... אני כבר לא יודעת אם אני אוהבת לדעת
27/05/2016 | 10:29
1
47
או מעדיפה לא לדעת.. זה די תלוי ביום שלי נראה לי.
 
אוף ככ מקווה בשבילך שיהיה טוב ומהר...
באיזה שלב אתם עכשיו?
מנסים להיכנס להריון
29/05/2016 | 09:46
3
היי
26/05/2016 | 16:33
1
69
אני גם בת 30 וללא ילדים אחרי 2 הפלות רצופות (ללא דופק בשבוע 6 ושבוע 8), אז אני מאוד מזדהה איתך.
עשיתי היסטרוסקופיה שלא מצאה כלום, אבל נמצאה אצלי קרשיות יתר. אני בהליך עכשיו עם פרופסור קופרמינץ וכשאכנס להריון (בתקווה ובקרוב) אז אצטרך להזריק קלקסן ולקחת אספירין כל יום למשך כל תקופת ההריון. לא תענוג גדול...
גם אני עברתי הרבה בדיקות ורופאים, המלצות וחששות. מצבי רוח עולים ויורדים, חברות ואחות בהריון, בריתות, הרגשה שכולם "עוברים" אותי ואני נשארת מאחור. אני ממש מנסה להיות אופטימית אבל עד שהגעתי קופרמינץ, אפשר לומר שהייתי מאוד בדיכי ובעצבים על כל העולם בערך. עכשיו אני קצת יותר מעודדת וקצת קצת חזרה לי התקווה...
אני מקווה בשביל שתינו שהעתיד יהיה טוב יותר עם הרבה חיוכים, בריאות וילדים! 
אם את צריכה עוד עצות, את מוזמנת פה או בפרטי :)
היי
26/05/2016 | 22:54
35
נשמע שגם את עברת גיהינום ... אבל מקווה שלפחות עכשיו שיש לך את התשובה של הקרישיות יתר, יהיה לך הריון תקין ומהר.
אני עשיתי גם את הבדיקה הזו, בין היתר ולא מצאו אצלי כלום.
 
כתבת כל כך נכון לגבי ההרגשה שכולם עוברים אותך ואת נשארת מאחור...
מכירה את ההרגשה, אני התחתנתי ראשונה מכל החברות שלי.. לפני 4 שנים.. והנה אני לאט לאט נשארת אחרונה במערכה. זה לא קל...
חברה טובה שלי טופלה על ידי קופרמינץ במצב שונה אבל יכולה להגיד לך שהוא הציל לה את ההריון. את בידיים טובות וזה הכי חשוב.
 
אני כבר התחלתי הליך עם פרופסור שולמן, כנראה אעבור להפריות- שיקחו ממני את השליטה.
 
שולחת לך הרבה חיבוקים ותיהי חזקה.... בסוף גם לנו זה יקרה.
 
אשמח לשוחח איתך גם בפרטי כמובן, אבל אני חדשה פה ככה שאין לי מושג איך עושים את זה :)
 
26/05/2016 | 22:29
9
38
וואו, כמה עברת... שולחת לך חיבוק וירטואלי.
מה שלדעתי "מנחם" (למרות שברור שאין שום דבר מנחם בהפלות) - זה שקרו לך דברים כביכול לא קשורים אחד לשני. רצף של מזל רע.
טוב שיש לך בן זוג תומך. את נשמעת בחורה חזקה ואופטימית.
מאחלת לך שפעם הבא יהיה לכם מזל ותבשרי לנו בשורות טובות !
היי
26/05/2016 | 22:59
8
30
כן עברתי הרבה ועוד לא פירטתי את כל הבדיקות והניתוחים בין לבין... אין מספיק מקום לזה :)
 
כן זה מה שכל הרופאים אומרים- רצף של מזל רע.. ועכשיו אני מתה מפחד.. לא יודעת איך אעבור את הסיוט הזה שוב ושוב.. אני אומנם חזקה אבל יש גבול..
אני חושבת שאתן למישהו אחר לעבוד בשבילי, שיעשו הפריה שתהיה טובה ותקינה .. זה מרגיש לי יותר "בטיחותי" במצב שלי.
 
תודה
חיבוקים
 
26/05/2016 | 23:34
7
31
"לא יודעת איך אעבור את הסיוט הזה שוב ושוב.." - ממש מזדהה עם המשפט הזה. כשכל ביקור בשירותים (שלא לדבר על ביקור רופא) הופך להתקף חרדה.
זה לא יכול להיות אחרת. גם אם אנחנו חזקות, יש לנו פוסט טראומה...
בגלל שגם אני מתתי מפחד, עכשיו אני מצויידת היטב - יש לי חבילות של לוסטרל, לוריוון וגם דברים טבעיים. אם יקרה נס ועוד פעם אהיה בהריון, אני לא מתכוונת לעבור את זה "על חי", אלא עם תרופות...
אם זה מעניין אותך - בתל השומר יש רופאה מקסימה, שניתן להגיע אליה עם טופס 17 ולקבל תרופה.
"שיעשו הפריה". - את מתכוונת שאתם תעשו IVF ? יופי. שיהיה המון בהצלחה !
נכון את צודקת..
27/05/2016 | 10:34
6
35
בקשר לעניין התרופות.. אולי משהו טבעי.. נראה.. נגיע לגשר ואז..
כרגע יש לי הרבה זמן המתנה לפניי.
 
וכן התכוונתי לIVF זה השלב הבא.. אחרי שאסיים את הסיפור הנוכחי של ההריון מחוץ לרחם.. אז אתחיל פרוטוקול.
 
מה מצבך? לא הצלחתי לקרוא את הטראומה האישית שלך? אשמח לשמוע להקשיב ולתת עצות אם יהיו לי כאלו..
 
סופ"ש נעים
הי
27/05/2016 | 18:39
5
25
לי יש שני ילדים, ברוך ה' ואחריהם 3 הפלות ברצף.
מורפולוגיה של בעלי -% 0, לכן גם פנינו מועדים ל-IVF (יש לנו זרע קפוא כי בעלי עשה הקרנות). אז עוד מעט נשווה פרוטוקולים .
אבל אני מאוד פסימית לגביי (אופטימיות - 0%). הולכת לבזבז את 3 מנות של זרע קפוא רק שאחר כך ,בבית אבות ,אוכל להגיד לעצמי ולשכנות שלי שעשיתי הכל....
אל תיהי פסימית..
28/05/2016 | 14:38
4
18
באמת שבIVF יש לך סיכוי טוב.. והם יבחרו את הזרע הטוב ביותר ואת הביצית הטובה ביותר.. לכן אני אופטימית בשבילך.
 
תודה לאל יש לך שני ילדים בריאים בבית וזה הכי חשוב... מבינה את הרצון לעוד אחד ולכן תנסי את השלוש מנות בתקווה שהראשון כבר ייקלט ויהיה טוב.
 
מי הרופא שלך?
יש סיבה להפלות שלך?
...
28/05/2016 | 18:48
3
12
הי !
כרגע אני אצל פרופ' רבינוביץ. באתי אליו עם המלצה מאוד חמה . קולגה שלי מעריצה אותו בדרגות שלא יתואר (בת שלה הגיעה אליו אחרי 8 הפלות ברצף, ללא ילדים. עכשיו יש לה שניים).
פרופ' רבינוביץ חושב שסיבת ההפלות - זרע. למרות שאני בטוחה שגם גיל שלי "אחראי".
יופי העיקר שאת מרגישה את בידיים טובות
28/05/2016 | 21:24
2
8
הבנתי כבר שמאוד חשוב שיהיה לך קשר טוב עם הרופא שלך ואמון בו.
 
באיזה שלב את נמצאת בעצם בתהליך?
 
איך יכול להיות שהסיבה להפלות היא זרע? לי תמיד אמרו שכל עוד הזרע עושה את תפקידו- כלומר מזריע.. אין לו שום השפעה.. אחרת לא היית נקלטת כלל. או שאני מפספסת משהו?
יש כל כך הרבה דברים שלמדתי בשנתיים האחרונות.. וכנראה עוד הרבה ללמוד.
 
חיבוקים
...
28/05/2016 | 23:29
1
8
אני קיבלתי פרוטוקול וקניתי תרופות :)
יש גישה מסורתית שטוענת "כל עוד הזרע עושה את תפקידו- כלומר מזריע.. אין לו שום השפעה..". זה מה שגם אמר לי גינקולוג שלי בעשר שנים אחרונות.
אבל יש גישה שטוענת שזרע בעייתי יכול להפרות, אבל בצורה לא איכותית. הבנתי שמי שהתחיל עם זה הוא פרופ' בר טוב .שרופאים רבים מזלזלים בו, אגב. לגעתי זילזול נובע בעיקר מחוסר רצון שלהם לפתוח ראש ולהיפתח לדברים חדשים. (באותה צורה רב רופאים עדיין נגד בדיקות כמו NIFTY ובעד מי שפיר).
פרופ' רבינוביץ מזלזל בבר טוב ומיונים שלו, אבל גם חושב שזרע בעייתי יכול לגרום לעוברים לא איכותיים.
אני אישית לא יודעת מה בעיה. אולי זה זרע. אולי ביציות זקנות. אולי רירית לא איכותית. God knows.
מה שבטוח זה שאני (והבנתי גם את) לא רוצה להמשיך כמו שעשיתי קודם. כי אם אמשיך כמו קודם, התוצאות גם יהיו כמו קודם.
חיבוקים והמון בהצלחה !
ממליצה לכן בחום לנסות את השיטה של ברטוב
29/05/2016 | 09:24
6
אם אתן עושות ivf אז אין לכן מה להפסיד חוץ מכסף.
יש גם מרפאה מתחרה שעובדת לפי השיטה שלו שנקראת mfc.
ממה שאני יודעת רופאי פוריות שכן עובדים עם השיטה הזו הם דר ברקוביץ דר בר חוה דר באום ודר אריאל ויסמן.
 
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
27/05/2016 | 21:07
4
32
נשמע שעברת כל כך הרבה. אלוהים. לעבור את הסיוטים הללו בלי שעדיין יש ילד/ים בבית...ליבי איתך, יקירתי.
קודם כל חשוב לי להבין מה קורה עם ההריון הנוכחי. גילו הריון מחוץ לרחם. מה עושים עם זה? את צריכה לעבור ניתוח? מתי ואיפה?
 
ומדוע מדברים על טיפולי פוריות? בגלל ההריון החוץ רחמי?...
 
יש פה את "לראות את האור"- שבאמת זכתה לראות את האור רק לאחרונה, עת נולד לה תינוק בריא, לאחר אובדני הריון רבים, כולל הריון חוץ רחמי (ואולי אפילו יותר מאחד. סליחה. לא זוכרת במדויק).
 
כתבי איך את בהיבט הנפשי. איך הבעל? איך אתם מתמודדים?
 
שולחת חיבוקי נחמה עם המון תקווה וכוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
תודה
28/05/2016 | 14:32
3
24
כן.. חושבת שאם היה ילד אז היה קל יותר.. זה ברור..
אחרי שיהיה אחד.. אני מאמינה שאלחם פחות.
 
בקשר להריון מחוץ לרחם- קיבלתי טיפול שזו זריקה כימיוטרפית ולכן כבר במצב שכיבה למעלה משבוע, כרגע עושים מעקבי בטא לראות שזה יורד.. עד שיגיע ל-0 .
 
טיפולי פוריות- האמת שגם הרופא שלי המליץ לי.. כדי שיהיו יותר סיכויים וינסו לפחות לבטל חלק מהסיכונים של הישנות הבעיות שחויתי. והאמת שאני גם רוצה.. ההתעסקות הזאת כבר קשה לי.. אני רוצה שיקחו ממני את השליטה, יבחרו את הביצית הכי טובה ואת הזרע הכי טוב ואז יחזירו את זה לרחם כשהוא במצב האופטימאלי. אני משום מה יותר אופטימית בדרך הזו מאשר להמשיך לנסות טבעי ולראות מה הטבע "יחולל" לי בפעם הבאה.
 
בכל מקרה.. עכשיו שלושה חודשים לא יכולה להיכנס להריון בגלל הטיפול.. אז בינתיים נעשה בדיקות וכל מה שצריך לקראת הפריות. יש משהו שאת ממליצה?
 
אני אנסה לאתר את "לראות את האור", אולי תוכל לעודד אותי קצת:).
 
בהיבט הנפשי... אנחנו בסדר.. משתדלים... יום נשברים.. יום מתחזקים.. הוא הצד האופטימי ותומך בכל מה שאחליט.. שלפחות זה עוזר. אפילו שלפעמים הייתי רוצה שהוא יעבור את זה קצת במקומי להבין מה התחושה השורפת מבפנים שרק מי שעבר את זה יוכל להסביר.
 
חיבוקים ותודה
 
המשך התייחסות-
28/05/2016 | 16:06
2
25
אני מבינה שאת באיזשהו טיפול כעת, כדי לראות שההריון אכן מסתיים. מקווה שזה יסייע, ושלא תזדקקי לניתוח. איך גילית שמדובר בהריון חוץ רחמי, ובאיזה שלב של ההריון זה היה, כלומר- באיזה שבוע?
 
שאלת אותי לגבי בדיקות וכל מה שצריך לקראת הפריות- אני לא מבינה בתחום הפוריות, ולכן לא יודעת לסייע. אני רוצה לקוות שאת נמצאת בידיים רפואיות טובות, נאמנות ומקצועיות.
 
"לראות את האור"- שם המשתמש המדוייק שלה: "לראות את האור 123". את יכולה לעשות בחיפוש למעלה מצד שמאל. לפני מספר שבועות היא כתבה פה את הודעת הלידה שלה. הסיפור שלה הוא מטורף לגמרי, אבל עם סיום טוב:)
 
מקווה שתזכי בקרוב להיות אמא, ובעלך- אבא.
אנחנו פה, לכל דבר ועניין שתזדקקי.
 
חיבוקים בחזרה,
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
תודה שירה
28/05/2016 | 21:20
1
18
האמת שכשהתחילו לי כאבים בצד אחד של הגוף ישר הבנתי, אחרי כל מה שעברתי, נהייתי מאוד רגישה לגוף שלי.
פעם ראשונה הלכתי למיון נשים של מכבי והם פספסו את זה...
אח"כ כשראיתי שזה ממשיך ומחריף הלכתי לרופא שלי, לפרופסור שולמן.. הוא ראה את זה מיד ושלח אותי לבדיקות מיון וכו.. זה היה בשבוע 6+6.
 
גם אני מקווה כבר שכל הסיפור הזה יהיה מאחוריי ושאזכה גם לא לישון בלילה מהסיבות הטובות.
תודה לך על הכל
 
אין בעד מה, ובהצלחה. מחזיקה לך אצבעות
28/05/2016 | 23:08
5
המלצות להיסטור' ניתוחית בצפון? ד"ר פילמר או קאופמן?
29/05/2016 | 09:16
4
או כל המלצה אחרת?
הפלות חוזרות וחוזרות וחוזרות.....
26/05/2016 | 13:20
6
113
היי בנות,
נראה לי שזאת פעם ראשונה שאני כותבת כאן.
קצת על עצמי.
בת 36. שני ילדים בבית. ארבע הפלות.
השתלשלות האירועים:
הריון ראשון  -תקין, קליל וללא בעיות מיוחדות. בן מהמם.
הריון שני - הפלה נדחית שבוע 12.
הריון שלישי - הפלה נדחית שבוע 12. היסטורו' - תקין, קרישיות - תקין, קריוטיפ עוברי - תקין. בהמלצת קופרמינץ 60 מ"ג קלקסן בהריון הבא.
הריון רביעי - קלקסן 60 מ"ג, דיקור סיני. בת מהממת.
הריון חמישי - קלקסן 60 מ"ג. הפלה נדחית שבוע 13.
הריון שישי - קלקסן 80 מ"ג בהמלצת קופרמינץ, דיקור סיני, דימום בשבוע 6, נצפה דופק אחר שבוע כבר אין.
 
אין לי שמץ של מושג לאן להמשיך מכאן. מה עוד יכול לעזור? 
לא מצליחה להתנתק מהרצון לעוד ילד.
למישהי יש רעיון שעוד לא ניסיתי?
אתן מכירות קבוצת תמיכה של בנות שעוברות דברים דומים? מרגישה כבר שאני חייבת...
 
..
26/05/2016 | 14:11
2
45
הי !
כתבתי לך למעלה לגבי בדיקת זרע ורק עכשיו ראיתי שכתבת פה. 
עשית פרופיל אוטואימוני ?
לגבי קבוצת תמיכה - פה יש קבוצה וירטואלית. אם תמצאי איפשהו קבוצה אמיתית, תכתבי, נראה לי אני גם אשמח להצטרף..
עונה לך גם כאן
26/05/2016 | 14:22
1
44
פרופיל אוטואימוני עשיתי ותקין.
לגבי הזרע, כמו שאת וודאי כבר יודעת לא ממש מתייחסים לגבר... המורפולוגיה אצלנו היא 3%. מה אפשר לעשות עם זה?
אתם עדיין בניסיונות....?
זרע
26/05/2016 | 22:13
27
למה לא מתייחסים לגבר ? זה תלוי ברופא. רופא מקורי שלי באמת לא התייחס למורפולוגיה 0 וכך צברתי תוך שנה 3 הפלות.
כשהגעתי לרופא נוכחי הוא לקח את הזרע מאוד ברצינות וטען שזרע הוא "החשוד המרכזי".
כמובן, אני לא רופאה ולא מומחית לשום דבר. 3% זה נשמע לי גבולי. אפשר לעשות בדיקת זרע אצל בר טוב (שגם אליו רופאים מתייחסים מאוד בסקפטיות. הם באופן כללי לא אוהבים דברים חדשים.)
לנו יש זרע קפוא (בעלי הקפיא כי עבר הקרנות) וננסה לעשות איתו IVF, אבל אם לא היה לנו קפוא, הייתי מנסה לעשות הזרעה עם זרע שעבר מיון אצל בר טוב.
עשיתי מספיק נסיונות על blind...
משתתפת בצערך על כל אובדני ההריון
27/05/2016 | 20:44
2
23
כדי להתייחס, אודה לך אם תוכלי אפילו עוד יותר לפרט-
1. הריון ראשון- תקין, קליל ולא בעיות מיוחדות. בן מהמם.
השאלות- בת כמה היית בעת ההריון? , באיזה שבוע נולד הבן? סוג לידה? משקל בלידה?
 
2. הריון שני- הפלה נדחית שבוע 12.
השאלות- מה קרה בהריון? האם ראיתם דופק? האם הספקת לעשות שקיפות עורפית בהריון זה?
 
3. הריון שלישי- הפלה נדחית בשבוע 12. שוב- אותן שאלות כמו על הריון 2.
 
4. הריון רביעי- קלקסן 60 מ"ג בהמלצת קופרמינץ למרות בדיקות קרישיות תקינות. נולדה בת מהממת. שוב- אותן שאלות כמו על הריון 1.
 
5. הריון חמישי- קלקסן 60 מ"ג. הפלה שבוע 13. אותן שאלות כמו על הריונות 2 ו-3.
 
6. הריון שישי- קלקסן 60 מ"ג. דיקור סיני. דימום בשבוע 6. נצפה דופק, ולאחר שבוע לא היה דופק.
 
תוסיפי בבקשה גם אינפורמציה על מהלך הגרידות. האם עברו באופן תקין?
 
הבנתי שעברת בירור הפלות חוזרות והכל נמצא תקין. תקני אותי אם אני טועה.
 
לגבי נושא המורופולוגיה של הזרע- ככל הידוע לי, רק זרע בעל מורפולוגיה תקינה יפרה. זה לא כמו אצלנו, שיש לנו כל חודש ביצית אחת בלבד:( אצל הגבר יש מליונים. כך ש-3 אחוז מורפולוגיה תקין- זה אולי לא הטופ- אבל לא אמורה להיות בעיה, ועובדה שנקלטת למספר הריונות לא מועט (אלא אם כן זה היה בטיפולים, ואז זה סיפור אחר). 
שוב- יש גישות שונות של רופאים שונים. זה מה שאני יודעת, בכל אופן.
 
אמשיך להתלבט איתך, אחרי שתתני עוד מידע.
תכתבי גם מה קופרמינץ אומר (אני לא מאוד מחזיקה ממנו, אלא אם כן יש באמת בעיית קרישיות, ואז הוא הכתובת. אבל עובדה שקלקסן הוא לא תרופת פלא. לצערי הרב. בזמנו, בחרתי לא לפנות אליו).
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
עונה...
29/05/2016 | 08:50
9
היי שירה,

כדי להתייחס, אודה לך אם תוכלי אפילו עוד יותר לפרט-
1. הריון ראשון- תקין, קליל ולא בעיות מיוחדות. בן מהמם.
השאלות- בת כמה היית בעת ההריון? , באיזה שבוע נולד הבן? סוג לידה? משקל בלידה?
תשובות: בת 31, שבוע 39+3 משקל 3500. לידה רגילה, תקינה לחלוטין.
 
2. הריון שני- הפלה נדחית שבוע 12.
השאלות- מה קרה בהריון? האם ראיתם דופק? האם הספקת לעשות שקיפות עורפית בהריון זה?
תשובות: ראינו דופק, שקיפות תקינה, הגענו לסקירה וכבר לא היה דופק. בת 32.
 
3. הריון שלישי- הפלה נדחית בשבוע 12. שוב- אותן שאלות כמו על הריון 2.
תשובות: בת 32, שקיפות תקינה, הגענו לסקירה ולא היה דופק.
 
4. הריון רביעי- קלקסן 60 מ"ג בהמלצת קופרמינץ למרות בדיקות קרישיות תקינות. נולדה בת מהממת. שוב- אותן שאלות כמו על הריון 1.
תשובות: גיל 34, לידה רגילה ומהירה, שבוע 40+3, משקל 3760.
 
5. הריון חמישי- קלקסן 60 מ"ג. הפלה שבוע 13. אותן שאלות כמו על הריונות 2 ו-3.
תשובות: אותו סיפור. שקיפות תקינה, אחרי שבוע כבר אין דופק. בת 36.
 

6. הריון שישי- קלקסן 60 מ"ג. דיקור סיני. דימום בשבוע 6. נצפה דופק, ולאחר שבוע לא היה דופק.
 
תוסיפי בבקשה גם אינפורמציה על מהלך הגרידות. האם עברו באופן תקין?
גרידות עברו בצורה תקינה לחלוטין.
 
כבר לא יודעת מה ניתן לעשות אם בכלל.
ללכת שוב לקופרמינץ?
כבר מיואשת.
 
הבנתי שגם לך היו כמה הפלות.
מה עשיתם בלידה האחרונה?
לגבי הזרע - לא מדוייק
29/05/2016 | 09:09
4
מציעה לך לקרוא באתר של ברטוב הוא יודע להסביר את זה טוב ממני.
 
 
בגדול לפי התאוריה שלו תא זרע לא תקין כן יכול להפרות והעוברים במעבדה אפילו יקבלו ציון טוב יחסית.אבל לרוב העובר לא יתפתח אחרי שבוע 12.
(המקרה שלי מוכיח את התאוריה שלו. נמצאו 30 תאי זרע אף אחד לא לגמרי תקין. למרות שהם לא תקינים הם הצליחו ליצור 11 עוברים.החזירו 4 ואחד נקלט.היה דופק בשבוע 6+ ואז הפסיק להתפתח והפסיק הדופק)
היסטרוסקופיה ניתוחית
28/05/2016 | 08:07
2
35
אחרי ההליך הזה לוקחים אנטיביוטיקה? הרופא שיעשה  לי את זה אמר שלא צריך. 
אשמח לדעת,  למי שעשתה,  האם נתנו לה או לא
נתנו לי כמה ימים אחרי ההיסטרו
28/05/2016 | 17:17
17
כשהתברר שהרחם עדיין מלא בדם וחששו מזיהום. אז בעצם נתנו לי אנטיביוטיקה למניעה, לא כתגובה לתהליך דלקתי.
אני חושבת שבמקומך הייתי מבקשת שבכל זאת ייתן אנטיביוטיקה. חשוב להקפיד לקחת במקביל גם פרוביוטיקה במרווח זמן מספיק גדול מהאנטיביוטיקה.
אני לא קיבלתי אבל קיבלתי כדורי אסטרוגן ופרוגסטרון
28/05/2016 | 19:52
13
כדי לבנות מחדש את רירית הרחם ולמנוע הידבקויות
היינו אתמול בבדיקת דופק :(
27/05/2016 | 10:56
4
99
הי
אתמול היינו בבדיקת דופק.
הרופא התחיל ב"אני יכול להגיד לכם שאלה היו תאומים".
היו? למה היו?
היו, אחד הפסיק להתפתח די בהתחלה.
עצוב, אבל מנסים להתמקד באושר על העובר ששרד. מחפשים את הדופק של העובר השני.. מחפשים.. מחפשים.. שתיקה ארוכה. כל העולם מתהפך לנו בינתיים.
"מצטער, העובר השני גם לא שרד, הוא הפסיק להתפתח בשבוע שעבר, היית בשבוע 7".
קשת הרגשות שחוויתי למשמע מילים אלה היתה רחבה מאוד.
שברון לב עצום, בחילה, תסכול, כעס, עצב, האשמתי את עצמי- אולי עשיתי משהו לא בסדר? אולי אכלתי משהו לא טוב? אולי הרמתי משקל כבד מדי?
הרופא אמר שזה לא קשור למשהו שעשיתי ולפעמים דברים כאלה פשוט קורים. אבל זה לא מנחם, וזה לא מרגיע, וזה לא מסיר את החששות והרגשת האשמה.
ואז הוא מדבר איתי על גרידה/שאיבה. הוא רוצה לשלוח את ה..שאריות? לבדיקה פתולוגית, הוא חושד בשרירן.
אני אמורה לקבוע את הגרידה ליום א', והתסכול הוא רב. אני לא רוצה לעשות אותה, אני מרגישה שאני מגרשת אותם ממני.
אני רוצה שפתאום דברים ישתנו, פתאום יהיה דופק, פתאום שניהם יחזרו להתפתח והכל יהיה תקין.
אני אשמור עליהם מכל משמר. אני לא אשתה קפה בכלל, אני אקפיד על תזונה סופר מאוזנת, אני לא ארים כלום. כלום כלום כלום.
אני אחשוב רק מחשבות טובות ואעביר להם אנרגיות חיוביות לאורך כל ההריון.
אבל זה לא יקרה. נכשלתי בתפקידי ולא הצלחתי לשמור עליהם.
אני מצטערת.
המזל הוא שיש לי בבית מתוקון בן 2.7, איתו אני לא יכולה לשקוע במרה השחורה, איתו אני מחייכת ושמחה, אבל איך שהוא יצא הבוקר מהדלת (אחותי לקחה אותו ליום כיף) התחלתי להתייפח בבכי.
אוף.
זהו.
שלא נדע, ואני מאחלת לכל החברות בפורום הזה, לקבל בקרוב בשורות טובות ולחוות מעתה והלאה הריונות תקינים שיסתיימו במועד ובידיים מלאות.
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
27/05/2016 | 13:18
48
חייבת להתייחס קודם כל לאמירות המאוד קשות שכתבת פה על עצמך-
את לא מגרשת אותם ממך, ולא נכשלת בתפקידך, ולא לא הצלחת לשמור עליהם.
אולי אלו מחשבות טבעיות, אבל הן אינן נכונות, לא יעילות, לא מועילות, ועלולות להזיק לך מאוד.
הפלות בשליש הראשון מתרחשות, לצערנו הרב, לעיתים קרובות. לרוב, זה קשור לעוברים לא תקינים, או למשהו  שהתרחש בצורה לא תקינה, ללא קשר לכלום. זה לא נמצא תחת שליטתנו, ולכן כל נושא שתיית קפה, הרמת משקולות כבדים או כל דבר אחר- לא משנה בכלל ולא משפיע.
גם שליחת אנרגיות טובות וחיוביות לא מועילה. אלו "החלטות" של הטבע, שלפעמים נותן לנו את המתנות הגדולות ביותר, ולעיתים מגלה כלפינו אכזריות שרירותית.
 
בכל מקרה, לפני גרידה, תמיד מסתכלים שוב באולטרסאונד. אל תצפי לנס במקרה הזה. ואני כותבת זאת בכל הצער שבעולם, כמי שחוותה 7 הפלות.
 
אני מציעה שקודם כל תעברי את הגרידה, ולאחר מכן תתפני לטפל בנפש הפצועה והכואבת. כחלק מתהליך עיבוד האבל, יהיה חשוב להיפטר מהמחשבות שקשורות לרגשות האשמה. ניתן גם להיעזר באשת מקצוע שמומחית בתחום.
את כמובן מוזמנת להישאר פה ולעדכן אותנו, ולהיעזר גם בנו.
 
חבקי חזק את בנך, היאחזי בקיים, וזה יסייע לך לעבור את התקופה הקשה הקרובה. חשוב שתנסי לא לבכות לידו, ושימשיך בשגרת יומו, כרגיל.
 
תעדכני אותנו.
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
27/05/2016 | 18:45
27
אוי, יקירה, זה כל כך קשה... משתתפת בצערך....
אני מבטיחה לך שזה לא משהו שעשית/שתית/אכלת. באמת. שולחת לך חיבוק.
כולנו פה בשבילך בכל מה שתרצי להתיעץ/לשתף...
 
צר לי על האובדן
28/05/2016 | 10:33
18
אבל אין לך מה להאשים את עצמך ... לא עשית כלום שאינו כשורה ... לצערנו נפלת בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה!
מאחלת לך שההליך יעבור מהר ובקלות , תתמקדי ביש- בילדך המתוק בבית ותשאבי ממנו כוחות :).
מאחלת לך בריאות והתאוששות נפשית מהירה ושבעתיד הקרוב נשמע ממך בשורות טובות
משתתפת בצערך, הדסה
28/05/2016 | 11:04
21
האבדן הכפול עצוב, קשה ומאכזב.
רוצה להדגיש באזניך, שלא עשית שום דבר לא בסדר (בהנחה שלא צמת שבוע תוך טיפוס על פסגות הרים ועישון נון-סטופ). בהריון תקין נשים שותות קפה, אפילו לוגמות מעט אלכוהול, מנגבות חומוס וטסות לחו"ל ועדין יולדות בבטחה. בהריון השני שלי הבכור היה פעוט ומובן שהרמתי אותו המון בסביבות גיל שנתיים. מניחה שגם את הרמת את הבן שלך (בן שנתיים ושבעה חודשים כדבריך) וזה סביר והגיוני.
כל כך מצטערת עבורך, ומאחלת לך שהתהליך יעבור בשלום ושברגע שתבחרי לנסות שוב -תזכי בהריון תקין שיסתיים בידיים מלאות.
תקופה היא זמן מוגדר?
26/05/2016 | 01:22
6
121
אני שומעת את עצמי כבר שנה משננת לעצמי ״זו בסה״כ תקופה... תיכף זה יגמר ותוכלי לנשום״.
כתבתי לכן כבר בעבר... לכאורה, יש לי הכל - ילדים, בית, בעל, משפחה, עבודה. אבל, רק לכאורה.
שנה עברה מההפלה הכמעט אחרונה, אם אפשר לומר על הריון כימי הפלה. עשיתי את כל הבדיקות להפלות חוזרות והכל תקין. כבר 10 חודשים מנסה ואין הריון נוסף. ובכלל לאחרונה אני במהלך כל החודש עם הכתמות.
כמובן, כפועל יוצא זה פוגע לי המוןןןןן בזוגיות.
ופלפל עמוס בעבודה ובלימודים ואני משתדלת לא להטיל עליו משימות. דבר שכמובן משליך על ריבוי המשימות שלי.
וכאילו לא די, בעבודה חידשו איתי חוזה לשנה ואז חזרו בהם בגלל אילוצי שעות. כרגע התיק עדיין בטיפול כי בשימוע שהתקיים הסברתי שאין אישור ממשרד הכלכלה.
ובגלל כל האטרף, לא ביקרתי את אבי כבר המוןןןן זמן ואני מאוד מאוד מתגעגעת.
ואני מרגישה שהבכור שלי מקבל הרבה ריקושטים ממני, בעיקר בגלל שהוא כ״כ אני.
ולאחרונה, התחלתי באיזשהו מקום להשלים או להפנים או להבין שכנראה יהיו לי רק שני ילדים. הריון, לידה, תינוק - הם מושגים שמרגישים לי רחוקים. ואני מעט כועסת על עצמי שאני מוותרת, עוד לפני שבאמת ניסיתי.
שניים זה מעט...
אז כבר שנה אני אומרת תקופה... אבל ככל הידוע לי תקופה היא זמן מוגדר. יש לה התחלה ויש לה סוף. את ההתחלה של התקופה הזו אני זוכרת, אבל מישהו יכול ללומר לי מתי היא תסתיים???
26/05/2016 | 10:35
37
אני כל כך מבינה אותך. 
גם לי יש, ברוך ה', הכל. אבל בגלל שאני רוצה עוד תינוק חיים שלי הפכו גם ל"תקופה". ואני חוששת שזה ימשך עד סוף חיי. הרגשה של חוסר שביעות רצון, אכזבה מעצמי, וכן הלאה וכן הלאה. תקועה לגמרי במקום.
את יותר צעירה ממני, אז בתור "אחות גדולה" אני אומרת לך - אל תוותרי. כמובן לא זוכרת מה סיפור שלכם. עשית מעקב זקיקים ? זרע בסדר ? רזרבה שחלתית ? היית אצל רופא טוב ? כמובן לא שואלת בשביל שתעני. אלה הם דברים מאוד אישיים. אלה בשביל להגיד - אם יש עם מה לעבוד, אל תוותרי. 
איתך באותה הסירה....
26/05/2016 | 13:12
2
42
שני ילדים.
ארבע הפלות (האחרונה ביום שני האחרון).
מרגישה עצובה. חסרת אנרגיות. לחץ מתמיד בחזה.
לא מצליחה להשתחרר מהרצון הזה לעוד ילד (רציתי ארבעה ילדים אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד).
כל הבדיקות תקינות, אין אפילו צל של מושג מה לא בסדר אצלי....
מבינה אותך. שני ילדים זה מרגיש מעט. אני יודעת שאעשה עוד ניסיון באיזשהוא שלב.
עוד לא החלטתי מתי...
...
26/05/2016 | 14:01
1
39
אמרי, משתתפת בצערך. אולי נפתח תת-פורום "מירוץ לילד שלישי ?".
יש לי שאלה אליך. את כותבת "אין לי מושג מה לא בסדר אצלי ?". זה נשמע כאילו רק את נבדקת. מה עם בן זוג ? 
אני אגיד לך למה אני "חופרת". אצל בעלי בבדיקת זרע גילו "מורפולוגיה 0%", זאת אומרת כל התאי זרע דפוקים. רופא נוכחי חושב שזאת סיבה להפלות אצלנו (למרות שבטוח גם גיל שלי לא תורם להצלחה). 
 
האמת היא שהמורפולוגיה שלו לא היתה משהו....
26/05/2016 | 14:19
34
3%.
אבל מה אפשר לעשות אם זה בעיית זרע?
 
אוי, עוברים עלייך המון דברים-
27/05/2016 | 20:56
21
העבודה לא מי יודע מה כמה, הבעל- סיפורים מפה ועד הודעה חדשה, אבא שלא ביקרת ממזמן ובטח את אכולת יסורי מצפון, בן בכור שמקבל ריקושטים ממך...כל כך הרבה פחדים וחששות ממה טומן בחובו העתיד.
הכל מאוד מאוד מובן, ואני דואגת לך בהיבט הנפשי. האם את מלווה על-ידי טיפול כלשהו? האם יש לך תמיכה מחברות/משפחה/בעל? מי עוזר לך ברגעים הקשים? האם אתם בתהליך של טיפול זוגי?
 
לצערי הרב, אני לא יודעת מתי ה"תקופה" שאת מתארת תסתיים. לא יודעת מתי תסתיים ולא יודעת באיזו צורה היא תסתיים. הלוואי ויכולתי להבטיח. יכולה רק לקוות עבורך. זה גם מה שיכולתי לעשות בשביל עצמי. למרות שממש כבר לא האמנתי. פשוט לא. והנה, קרה לי הנס. הלוואי וגם אצלך.
 
ובכל זאת- מעיזה לשאול גם בהיבט הרפואי. כתבת שאתם מנסים להיכנס להריון כבר 10 חודשים, וכלום. וגם שבמהלך החודש האחרון יש הכתמות מרובות.
מה הרופא/ה שלך אומר/ת על שני הדברים הללו? האם את במעקב רפואי כלשהו? מה זה ההכתמות הללו? אולי שווה לעשות פרופיל הורמונאלי? בטח צריך להתייעץ לגבי העניין של ההכתמות .
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לחיות פתוח, קשה אבל משחרר
28/05/2016 | 09:44
21
פלפלית היקרה, עמוס אצלך על הצלחת מאד מאד.
מתי תסתיים התקופה שלך את שואלת. האם היא מוגדרת בכלל.
 
'מבחוץ' התקופה תסתיים לכשתאחזי את הילד השלישי בידייך ותרגישי שהשגת את מה שכל כך רצית, ועכשיוה האושר שלך יכול להיות שלם. באמת.
אבל אין ערבויות לילד שלישי. אז לא כדאי לתלות בו את האושר. זה דבר חיצוני, זה דבר שלא תלוי בנו. מתסכל, כואב, מייאש, אבל נכון.
 
בואי נפתח את זה רגע יותר. תמיד אנחנו מדברות על הביולוגיה בה אנחנו לא שולטות ועל איך הילד (שאנחנו כל כך כל כך רוצות) לא בהכרח יגיע.
 
אבל.... אף אחד לא מבטיח לנו כלום. חוסר הוודאות כל כך עמוק שאנחנו לא שמות לב אליו בכלל. אנחנו בונות על היום הבא כמובטח לנו, אבל החיים עצמם אינם ודאיים. ואם תהיה תאונה. ואם תבוא מחלה. ואם ואם ואם. הרי חיים של אנשים מתהפכים ברגע.
ואנחנו יודעים את זה רק בדיעבד. כי עד לאותו רגע חשבנו שהכל בטוח.
וכך אנחנו חיים, למעשה, את כל חיינו.
 
אולי יהיה לך ילד. אולי לא. בנקודת הזמןה זו לא ניתן לדעת. בהתחשב בכמות הרעל שהמחשבה שחייב להיות לך ילד מכניסה לחייך, כדאי לך לנסות לפתוח את המקום הזה. לפתוח אותו באמת.
המון דברים שכבר יש לך לא ידעת שיהיו לך בעבר. והרבה דברים שרצית אין לך ובכל זאת את כאן.
 
את הדרך - מהמחשבה על מה שאת רוצה שיהיה לך - אל מה שיש לך במציאות - כדאי לך לעשות עם איש מקצוע. שם נעוץ הכאב שלך.
המחשבה שהמציאות צריכה להיות אחרת גורמת לסבל נורא. ואינה משנה את המציאות, כמובן.
אינטגרציה בין הנפש למציאות מביאה שקט אמיתי. שקט פנימי שלך ירגיע את הזוגיות, יהפוך את המציאות שלך לרגועה וזורמת יותר, בלי שום קשר להריון.
 
כמובן שאני מאחלת לך מכל לבי שיבוא הריון שיסתיים בידיים מלאות. אבל זה לא תלוי בך. איכות חיי הנפש שלך כן תלויה בך ושם הייתי משקיעה את הכוחות, את כל הכוחות שלי.
עוד חוזר הניגון...
26/05/2016 | 14:55
5
125
תקציר הפרקים הקודמים, הריון אחד תקין, הפרעת קרישיות גבולית, תפקודי כבד לא תקינים. הכל בגדר לא מוסבר.
הריון עשירי, בטא לא מכפילה, יחד עם פרגניל, דופסטון ותרופות לאיזון בלוטת התריס, אני לא צריכה רופא שיגיד לי לאן זה הולך....
לא יודעת כבר מה להרגיש,
בימים האחרונים חושבת על זה,
על הגבול הדק שבין אומץ וטמטום,
על הגבול הדק שבין עקשנות לדבקות במטרה.
על עד מתי אסכים להיות עכבר מעבדה,
על העובדה שסוף סוף למדתי להעריך ולהנות מהטוב שיש לי,
על כמה לחץ וכאב הנסיונות האלו הוסיפו לי
על שעברו כבר ארבע שנים
איך זה שאני עדיין באותו מקום לא ברור
מודה שאני חזקה יותר היום
אבל לא בטוחה שאני רוצה לבחון את זה
נלחמת חזק לשמור על השפיות הזאת שלי, על הבטחון העצמי
לא יודעת כמה עוד נשאר לי לתת
כמה ורידים, צלקות, טראומות ודם עוד אפשר להעניק
מבינה שיש לך
26/05/2016 | 18:12
2
59
ילד אחד. מה עם פונדקאות? חשבת על זה?
בהחלט חולף במחשבותינו
26/05/2016 | 20:17
1
48
ההחלטה בין לקבל עוד זריקות ואכזבות מול להתמודד עם ילד שגדל בבטן של מישהי אחרת היא החלטה לא קלה. אף אחת מהאופציות לא מדהימה
תראי
26/05/2016 | 20:25
46
זה מאוד מלחיץ עובר שגדל בבטן אחרת אבל זה גם מלחיץ עובר שגדל בבטן שלך (בתור מישהי שעברה הריון לאחר אובדן והיה מלחיץ ביותר אבל ב"ה עם תוצאה טובה)... בסופו של דבר גם בפונדקאות הילד גנטית הוא 100 אחוז שלכם. יש גם את עניין הכסף. תראי... מאמינה שאם תמשיכי לנסות בסוף כן יהיה את ההריון שיחזיק. השאלה נותרת זהה... כמה עוד אובדנים תוכלי לשאת.
26/05/2016 | 22:36
26
ואו, כמה עברת. אין לי מילים. 
שולחת לך חיבוק.
אוי, יקירתי
27/05/2016 | 20:29
16
אני לא יודעת מה לכתוב. לא יודעת. בוכה איתך ועבורך.
כל כך מייאש. זה נורא. אני לא יודעת איך את עומדת בזה. להריון עם מעיין הגעתי כבר על הגחון הן בהיבט הגופני, ובעיקר בהיבט הנפשי. עברתי "בסך הכל" 7 הפלות, ו-6 ברצף, ובבית היו לי שני ילדים מקסימים. ואת...אלוהים. ילד אחד ו-9 הפלות.
כמה אפשר?!!!
אני סתם זועקת את זעקתך. אין אפילו למי לזעוק...
 
מכירה שתיים פה שפנו לנושא של פונדקאות. אחת זכתה במתנה הנפלאה, והשנייה- בדרך לזכות, בתקווה לסוף טוב גם שם.
פונדקאות היא דבר מורכב וקשה, ולא בהכרח מהווה פיתרון בכל המקרים של הפלות חוזרות כה מרובות. אבל אולי הגיע הרגע להתעניין בכך.
הגבול עובר במקום אחר עבור כל אחת ועבור כל זוג.
אצלי הוא עבר בנסיון האחרון ההוא, שלמרבה המזל צלח. אבל לא היינו מסוגלים ולא רצינו לפנות לתרומת ביצית (שזה מה שנאמר לנו בזמנו שיכול אולי לעזור).
אצל אחרת, הגבול יהיה שונה- במקום אחר, בנסיבות אחרות.
ההחלטות הן אך ורק שלך ושל בן הזוג. ולמען האמת, בסופו של דבר- את המחליטה הבלעדית על גופך ונפשך.
 
לפיכך, מוטלת עלייך אחריות גדולה. את אישה, את אמא, את בת זוג. ועוד המון המון דברים- נפלאים וחשובים.
שמרי על עצמך מכל משמר.
 
ליבי איתך. מקווה שתגיעי להחלטות הכי נכונות וטובות עבור עצמך.
 
כבד לי ורע לי בלב בשבילך. כל כך קיוויתי.
איתך בדרכך הקשה.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
עצבים לאחר גרידה
25/05/2016 | 15:16
3
102
היי,
עזרתי גרידה לפני שבועיים וחצי, בשבוע 12 כשמסתבר שהעובר הפסיק להתפתח בשבוע 8.
מאז, אני שמה לב שאני נדלקת מכל דבר.
שאני רבה עם אנשים יותר מבעבר.
ושמלבד העצבות אני פשוט עצבנית בטירוף.
זה בלתי נסבל.
רציתי לדעת אם עוד מישהי חוותה את זה או שאני לבד במערכה....
את ממש לא לבד במערכה:(
25/05/2016 | 16:34
48
ראשית, יש את העניין ההורמונאלי, שהרבה פעמים לוקח למערכת זמן להתאזן מחדש.
שנית, יש את העניין הרגשי- טבעי מאוד שאחרי שקורה לאדם משהו קשה ועצוב בחיים, יש לו הרבה פחות סבלנות, יש הרבה יותר התנהלות אמפולסיבית, פחות "עצבים" לאנשים.
האם את יודעת מול מי זה קורה יותר? מול הבעל? המשפחה? חברות? בעבודה?
הייתי מציעה לך מעבר למודעות לעצמך, גם לדעת לקחת קצת פסק זמן מדברים, באם יש לך אפשרות כזו. לדוגמא: אם בעבודה את רגילה לאכול עם אנשים ארוחת צהריים, ואין לך כוחות לזה, מותר לך גם ללכת לאכול לבד.
אם זה מול הבעל- מותר לך לומר לו בערב שאת מאוד עצבנית, וצריכה זמן להיות עם עצמך.
כלומר- מומלץ להפחית כמה שניתן את הסיטואציות שגורמות לך לסטרס מיותר.
 
לא זוכרת אם יש לך ילדים. אם יש- חשוב מאוד מאוד להיות מודעת לעצמך, ולנסות לשלוט על עצמך כמה שיותר בנוכחותם ועל ידם. ואם זה קשה מדי- ניתן ומומלץ להיעזר בגורמים נוספים, כגון הבעל, סבא-סבתא, בייביסיטר...
 
האם העצבנות מתבטאת אצלך בעוד דברים מלבד חוסר סבלנות לאנשים? לדוגמא: אכילת יתר, כסיסת ציפורניים....
 
כלומר- שלוש השאלות המרכזיות שאת צריכה לשאול את עצמך:
1. באילו סיטואציות קשה לי במיוחד?
2. כיצד העצבנות באה לידי ביטוי?
3. מה עליי לעשות כדי לעזור לעצמי?
 
מקווה שטיפה הארתי את עינייך. את מוזמנת להמשיך ולשתף.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
את ממש לא לבד במערכה, טבעי לגמרי
26/05/2016 | 13:52
24
שתהיי עצבנית . אחרי הגרידה הייתה לי אפס סבלנות לילד שלי שלא לדבר על בן הזוג או שאר הסביבה
את לא לבד ג'קי בלו !
27/05/2016 | 00:14
20
משתתפת בצערך על ההפלה.
מה שאת מתארת מוכר לי מאוד. אחרי ההפלות, אבל גם סביב הנסיונות להרות, ואפילו לאורך ההריון התקין שהגיע אחריהן, הפתיל היה קצר כלפי כל סובבי. אחרי שהתינוק נולד המתח ירד וזה משתקף גם ביחסי עם הקרובים לי.
מאחלת לך שתחלימי בגוף ובנפש, ושאם תבחרי לשוב ולנסות - שתזכי להריון תקין ושלם בהקדם.
סיכום ביניים- חווית הציטוטק הלא נוראית שלי
24/05/2016 | 16:12
10
114
היי לכולן,
אני עברתי 2 סבבים של ציטוטק בשבוע שעבר- בשבוע 8+6 לאחר שנמצא שק הריון ריק שמתאים בגודלו לשבוע 7.
מאחר שקראתי על הרבה חוויות לא טובות בעקבות הציטוטק- חשוב לי לרשום על החוויה שלי שסה"כ היתה בסדר גמור (מלבד מקרה אחד היום, אספר על כך בהמשך).
 
 לאחר הסבב הראשון (2 ציטוטק דרך הפה) שק ההריון יצא (אחרי שאושפזתי במאיר 7 שעות ולא החל דימום בזמן הזה, ברגע ששוחררנו מהבית חולים בעודנו הולכים לכיוון חניון הרגשתי שזה יצא...מרפי...). באותו יום דימום כמו במחזור + כמה קרישי דם.. לא מעבר לזה.
מבחינת כאבים- היו לי באותו יום כאבים מעט חזקים יותר מכאבי מחזור, אבל לא משהו שאופטלגין לא עזר נגדם. למחרת הדימום נחלש משמעותית.

 בביקורת אחרי יומיים בתל השומר (החלטתי לעבור לבי"ח אחר כי במאיר מבצעים ביקורת רק פעמיים בשבוע- בשני וחמישי ולא רציתי לחכות הרבה זמן) הרירית נותרה עבה ולכן הוחלט על מתן ציטוטק בשנית (4 כדורים וגינלית). באותו יום שוב היו כאבים כמו במחזור- יחסית נסבלים, ודימום כמו ביום מחזור רגיל.
למחרת, הדימום נמשך ולא בכמויות.
יומיים לאחר מכן- נותרתי רק עם מעט כאבי בטן, בלי דימום כמעט בכלל.

 היום, שבוע אחרי המנה השנייה של הציטוטק, הגעתי לביקורת בתל השומר. בבדיקה נמצא שהרירית ירדה מ-20 מ"מ, כפי שהיתה לפני שבוע, לעובי של 5.2 מ"מ- מה שנחשב לתקין בשלב הזה.
כרגע אמורה לחכות למחזור ולהגיע לביקורת אחרונה לוודא שאכן אין שאריות, כך שכלום עדיין לא סגור, אבל מקווה לטוב!

 החוויה הלא נעימה שהיתה לי בכל התהליך היתה דווקא היום בביקורת במיון נשים בתל השומר.
ביצעתי בדיקת אולטרסאונד ולאחר מכן חיכיתי במשך שעה לפיענוח התוצאות ולפגישה עם הרופאה.
כשהגיע תורי, הרופאה קראה לי להיכנס ולא קיבלה אותי בחדר רופא, אלא באמצע המסדרון של המחלקה.
הכנתי מראש מס' שאלות רפואיות, ושאלתי אם זה בסדר לשאול אותן, אבל קשה לי להסביר כמה זה מביך לשאול שאלות אישיות באמצע המסדרון בלי פרטיות ובחוסר נוחות.

יצאתי מהשיחה בסערת רגשות מאוד גדולה. לא מספיק שהתהליך קשה גם ככה, ושמסביבי רוב הנשים במיון הן בהריון מתקדם ולפני לידה, אלא שאני צריכה להרגיש לא נעים בסיטואציה שקשה לי ולנהל שיחה אישית באמצע המסדרון. זו היתה תחושה מאוד לא נעימה. הרגשתי מושפלת והצטערתי שלא אמרתי על כך לרופאה מייד ושלא דרשתי לשבת מולה רגע בפרטיות לסיכום הביקורת.

חשוב לציין שבביקור הקודם במיון נשים בתל השומר יצאתי בהרגשה אחרת לחלוטין, הרופא היה קשוב ונעים, הבדיקה היתה מאוד יסודית ויצאתי בתחושה שמכבדים את המצב הרגיש שבו אני נמצאת ושקיבלתי יחס מאוד יפה.

אני משתפת אתכן כדי למנוע מצבים עתידיים כאלו עבור נשים אחרות בסיטואציה רגישה שכזו. תעמדו על שלכן ואם אתן מרגישות שמשהו לא בסדר, תגידו ואל תשמרו בבטן ותדרשו יחס מכבד וראוי.
גם שמחה לשמוע שזה מאחורייך
24/05/2016 | 18:35
11
שמחה לקרוא על נשים שעברו בקלות את הציטוטק
25/05/2016 | 07:36
5
33
ראשית משתתפתת בצערך ומאחלת לך שהמשך דרכך תהיה ללא מהמורות.
ציטוטק בקלות זה לא מובן מאליו, אני סבלתי מאוד (הרבה הרבה יותר מהלידות שלי). מסתבר שהתרופה פועלת באופן שונה על נשים שונות, כך שיש תקוה למי שחוששת מהגלולות...
מה שעברת במיון נשים בתל השומר הוא מתחת לכל ביקורת, ופשוט מעורר בי רצון לחבק אותך. אולי בעוד תקופה, כשהנפש תשתקם מעט, תוכלי לכתוב לבית החולים, לטובת נשים אחרות אבל בעיקר לטובת הנפש שלך.
כבר אתמול כתבתי לפניות הציבור
25/05/2016 | 07:56
1
40
הגעתי הביתה ולא יכולתי להחזיק בבטן והאמת שהצטערתי שלא עמדתי על שלי בזמן שזה קרה. אז ניסחתי מכתב יפה ושלחתי לתלונות הציבור של תל השומר.
מקווה שזה אכן יתרום  לנשים אחרות בסיטואציה שכזו.
 
תודה רבה!
כל הכבוד לך, את נהדרת !
25/05/2016 | 08:59
35
לגבי זמן האמת - בסיטואציות בעייתיות כגון זו אנחנו המומים מכדי להגיב בזמן אמת. כל הכבוד לך שעיכלת והגבת כל כך מהר.
מאוד מזדהה עם מה שכתבת כבשה.
25/05/2016 | 15:18
2
30
גם אצלי חווית הציטוטק אם אפשר לקרוא לה ככה היתה קשה,עם איבוד דם רבהתעלפויות ואשפוז, שאריות כדורים והיסטרוסקופיה לבסוף.  היתה הרבה יותר קשה משתי הלידות והפלה הטבעית שעברתי ובמחשבה לאחור אני חושבת שהיה כל כך קשה כי לא הייתי מוכנה לזה שזה מה שהכדורים האלה יכולים לעשות. לכן חשוב לי שמי שבוחרת הציטוטק תדע שזה יכול לקרות, שלא תהיה לבד, שתלך לבית חולים בהקדם אם הדימום חזק מאוד בתקווה שיעבור קל ככל האפשר. ואם אפשר, שאף אחת לא תצטרך את זה ממילא
מאחלת לך שהחוויה הבאה - אם תרצי שתהיה - תהיה חיובית
25/05/2016 | 15:40
1
23
מוסיפה, שחוויות הציטוטק (הטראומטיות עד מאוד) שבשו לחלוטין את קנה המידה שלי, כך שבלידה האחרונה יצאתי לדרך מאוחר מדי...
אני אזכור זאת :)
25/05/2016 | 21:06
7
תודה על העדכון
25/05/2016 | 11:18
30
חשבתי עלייך אתמול וכל כך קיוויתי שהציטוטק עבד.
 
מדי פעם עולים בפורום דיונים על חוסר רגישות מצד הצוות הרפואי. מסכימה עם מי שכתבו לך שבאמת קשה להגיב ולהעקש בזמן אמת, ומעריכה מאוד את הנחישות שלך להעביר את הדברים לבירור מהיר בבית החולים.
תודה על התזכורת שעלינו לעמוד על כך שנקבל יחס הולם.
 
מאחלת לך שהביקורת הבאה תהיה תקינה ושההריון הבא יגיע במהרה ויסתיים במועד ועם ידיים מלאות.
תודה על השיתוף
25/05/2016 | 16:39
25
מצטרפת לכל מה שהבנות הנהדרות כתבו פה.
מאחלת לך הריון תקין ובריא בקרוב, שיסתיים בידיים מלאות.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
26/05/2016 | 22:34
10
שמחה שהפלה מאחוריך. שיחה במסדרון - זה כל כך מזעזע. על מה חשבה רופאה ?!
את ממש חייבת להתלונן במחלקה. 
 
חדשה כאן..
23/05/2016 | 10:09
24
278
היי
 
אתמול איבדתי את הילד. שבוע 16+1.
ירידת מים, צירים, לחיצות ולידה במקום הכי גרוע שיש.
את הוצאת השליה סיימנו בתהליך של גרידה.
פוטרתי בשבוע 7 של ההריון, בגלל ההריון, ונאבקתי על כך כל התקופה האחרונה.
זכיתי בשימוע בתמ"ת, מה שאסר עליהם לפטר אותי כל עוד אני בהריון.
עורכת הדין שלי אמרה לי כל פעם מחדש- אין תינוק, אין קייס.
אני כועסת ורוצה שישלמו על מה שעשו לי.
 
בלי עבודה לחזור אליה ומסגרת, איך ממשיכים מכאן?
 
 
משתתפת בצערך
23/05/2016 | 12:03
5
115
אני לא מבינה מספיק בפן הביורוקרטי והחוקי של הדברים, אבל אני מעדיפה שלא להישאר במקום שבו לא רוצים אותי.
אני התפטרתי תוך כדי שאני עוברת טיפולי פוריות. הבנתי שהעבודה לוקחת ממני יותר אנרגיה (נפשית) ממה שהיא מכניסה לי כספית.
 
את רוצה לשתף אותנו קצת יותר על מה שעבר ועובר עלייך? האם זהו ההריון הראשון? האם את בזוגיות והאם את יכולה להרשות לעצמך לשבת קצת בבית ולהתאושש?
 
צר לי שאת מצטרפת אלינו, שולחת לך חיבוק חם 
הסיפור שמאחורי זה
23/05/2016 | 13:51
4
137
אני לא רציתי להישאר שם אבל בגלל שפנו למשרד התמ"ת, במטרה לקבל היתר לפיטורים, והם לא קיבלו אישור חיובתי לחזור.
זה בפני עצמו היה תהליך ארוך וקשה כי הכפישו את שמי וניסו להוציא אותי לא מקצועית. נאלצתי להסביר את עצמי, אם בכתב או בע"פ יותר מידי פעמים.
 
אני בבית כבר חודשיים וכנראה שהפיטורים קרובים מתמיד ככה שגם אין מה לדבר על הריון נוסף.
קשה לי עם ההתחשבנויות של מתי זה הזמן המתאים.
 
אני נשואה ויש לי בן בן 1.9.
 
אין לי מסגרת וקשה לי להסתכל ככה קדימה...
 
אני במקומך הייתי מחפשת עבודה ובמקביל
23/05/2016 | 15:06
3
87
מנסה להיכנס להריון נוסף אבל זה אחרי שהייתי לוקחת קצת זמן להתאושש ולהחלים.
ולהודות
24/05/2016 | 00:07
2
68
על מה שיגיע קודם..?
זאת לא התאבדות כלכלית ממניעים אגואיסטים?
שואלת באמת, חס וחלילה לא ברמה הביקורתית כי אני לגמרי שם.
זה כמובן תלוי בגיל ובעד כמה הרצון לעוד ילד חזק
24/05/2016 | 11:31
1
59
אבל יכולה לספר שבתור מי שעשתה את הטעות הזו  (לדחות הריון בגלל ענייני עבודה ולוגיסטיקה)אני מאוד מתחרטת על זה ואם הייתי נכנסת להיון ישר אחרי ההפלה הראשונה הייתי כבר עם 2 ילדים. ובכל מקרה יכול להיות שיקח 2 חודשים למצוא עבודה חדשה וחצי שנה להיכנס להריון, יכול להיות שההריון יגיע מיד ובדיוק תהיה משרת החלפה לחופשת לידה שתשתלב עם להיות בהריון.
בקיצור
24/05/2016 | 19:22
32
למרות שאני לא אדם מאמין, הכל זה מלמעלה..
צר לי כל כך שאת מצטרפת אלינו
23/05/2016 | 12:26
1
90
והמצב עם העבודה עושה את זה קשה שבעתיים. שולחת לך המון חיבוקים
 
בדיוק....
23/05/2016 | 13:43
22
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
23/05/2016 | 14:45
7
83
את מאוד כואבת- איבדת את ההריון, וגם את מקום העבודה. ולכן הכאב והתסכול וכעס הם גדולים מאוד.
לא כל כך הבנתי מה זאת אומרת שפוטרת בגלל ההריון בשבוע 7. איך זה יכול להיות? הרי בשבוע 7 בדרך כלל לא רואים כלום. את יכולה להסביר מה זאת אומרת שפיטרו אותך בגלל ההריון? האם היית צריכה להיות בשמירה?...אשמח אם תפרטי.
 
קראתי גם את המשך תשובתך, ויש לי כמה דברים לומר לך:
1. כתבת שאין לך עבודה כבר חודשיים, ולכן הריון חדש לא על הפרק, ושנמאס לך לחשוב מתי הזמן הנכון. אז מנסיוני אני אומרת שאין ממש זמן "נכון". תמיד עסוקים, רצים, מקווים לפרנסה טובה, תמיד יש הוצאות כספיות גדולות, תמיד רוצים להתקדם בעבודה.....
כרגע אין לך עוד מה לחשוב. הכל טרי כל כך וכואב כל כך. ממליצה לך לעבור את התקופה הקרובה, לחכות למחזור, ואז לעשות שוב חשיבה.
 
2. לגבי ההריון שהסתיים- האם יודעים ממה נבעה ירידת המים? ומה זאת אומרת "לידה במקום הכי גרוע שיש?"- בבית?!
 
3. בגדול- למרות שאני תמיד בעד לשמור על הזכויות שלנו, יש גם מחיר למאבקים המשפטיים ולזה שעוסקים כל הזמן במריבות ובכעסים. זה לא נשמע לי מקום עבודה מי יודע מה כמה, אם זה היחס שלו לעובדים שלו, ולכן- אם היית חברה שלי, הייתי ממליצה לך להסתכל קדימה ולחפש מקום עבודה הולם, מתאים ונעים.
 
קבלי חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
אז..
24/05/2016 | 00:15
6
62
1. את לגמרי צודקת אבל מצד שני אני מרגישה שזאת תהיה התאבדות כלכלית והרצון שלי בהריון נוסף נובע ממניעים אגואיסטים.
2. לא יודעים. שלחנו לבדיקה פתולוגית.
הרופאים אמרו לי לקרוא להם כשאני מרגישה לחץ ובמקום זה הלכתי לשירותים. שם ילדתי.
3. יש לי צורך להאשים מישהו ובגלל שמאמינה שזה באשמתם אני גם רוצה לגרום להם לשלם על כך.
ילדותי משהו אבל זאת ההרגשה כרגע.
 
תודה על התגובה.
מנסה להגיב, למרות שלא הבנתי עד הסוף-
24/05/2016 | 00:27
5
73
1. מה תהיה התאבדות כלכלית? הרי כבר היית בהריון, והיית אמורה ללדת בעוד מספר חודשים...אז למה פתאום מניעים כלכליים נכנסים לך פה? מצטערת, אבל לא הבנתי. מעבר לזה- זה לא שיקול שלי, אלא שיקול שלכם להחליט מה נכון עבורכם מכל הבחינות- גם כלכלית.
 
לגבי זה שהרצון בהריון נוסף נובע ממניעים אגואיסטים- אז יקירתי- אני אפתיע אותך- תמיד הרצון בהריון הוא אגואיסטי. הורות זה הדבר הכי לא אגואיסטי, ויחד עם זאת, הצורך להיות הורים ולהביא ילד הוא הכי אגואיסטי שיש. זה מן אבסורד כזה. כולנו הרי נולדנו ממניעים של ההורים שלנו (או סליחה- לפעמים גם מטעות...- לא אני, אבל מסתובבים בעולם לא מעט אנשים כאלו).
 
2. הלידה שלך נשמעת טראומטית להחריד. ליבי איתך.
 
3. העלית נקודה קשה מאוד לגבי העבודה הקודמת- "יש לי צורך להאשים מישהו ובגלל שמאמינה שזה באשמתם אני גם רוצה לגרום להם לשלם על כך".
ממש לא הבנתי. אשמח אם תסבירי-
במה יש לך צורך להאשים אותם? בסיום ההריון? לא הבנתי במה את מאשימה אותם.
כמו כן- לא הסברת את הנקודה שכתבת בהתחלה- מה זאת אומרת שהם פיטרו אותך בגלל ההריון?
על מה את רוצה שישלמו?
אני מצטערת. אני פשוט לא מבינה.
 
בינתיים, כשאת מתעסקת עם האשמות (צודקות או לא...), וכועסת, ומתעצבנת, ורוצה לנקום, הזמן עובר, וזה ממש לא עוזר לך. לא מקדם אותך.
את צריכה להתרכז בעתיד. חפשי מקום עבודה טוב ונעים ונוח. העצבים והכעס לא יקדמו אותך לשום מקום. הם סתם מעכבים אותך, וחבל.
 
זה, לפחות, מה שאני חושבת, עוד לפני שהבנתי את כל התמונה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
אענה
24/05/2016 | 19:35
3
57
על סעיפים 1 ו3 יחד-
אני עובדת במקום העבודה הנוכחי 8 חודשים.
נכנסתי להריון מתוכנן, אך מפתיע במהירות ההקלטות שלו, קצת פחות מחצי שנה אחרי תחילת העבודה.
מכיוון שאני מתעסקת עם חומרים רעילים בחרתי לספר על ההריון בשלב מאוד מוקדם- שבוע 7.
4 ימים לאחר מכן הודיעו ש"רוצים לסיים איתי את ההליכים" בטענה שעשו טעות שלקחו לעבודה מהנדסת צעירה.
פניתי לעורכת דין ושהועיים לאחר קבלת מכתב הפיטורים שלחנו להם מכתב. בתגובה הם פנו לתמ"ת ודרשו ממני לחזור לעבודה עד שיקבלו אישור לפיטורים.
לא חזרתי ובמהלך התקופה עד השימוע החלפנו מכתבים שמספרים את הסיבות לפיטורים, כל אחד מהצד שלו.
הם הכפישו את שמי, טענו שאני לא מקצועית, שסירבתי לעבוד ושאפילו ביום השימוע השתקתי את המנכ"ל בתחילת השיחה בטענה שאני בהריון. מיותר להגיד שזה רחוק מהאמת.
זאת היתה תקופה קשה אבל המחשבה היתה שיש לי ילד בבטן והכול יהיה בסדר.
לפני 3 שבועות נערך השימוע בתמ"ת ולאחר שבוע הודיעו שאני זכיתי אך אני גם מחויבת לחזור לעבודה כי הם לא יכולים לפטר אותי.
ואני פשוט לא מסוגלת לחזור למקום עבודה שכזה.. אז גם התחילו הצירים.
שבוע וחצי אחרי, שזה בעצם ביום ראשון האחרון, הכול הסתיים בלידה שקטה.
עכשיו הבנתי הרבה יותר-
24/05/2016 | 20:04
2
51
תראי, זה מורכב. זה שהיחס בעבודה הוא מכפיר, ולא הייתי ממליצה לך לחזור- זה ברור.
יחד עם זאת, אני לא יכולה להאשים אותם בכך שרצו "לסיים איתך את ההליכים". את בעצמך אומרת שאת עובדת עם חומרים רעילים, ובחרת לספר על ההריון בשלב מאוד מוקדם. אני מתארת לעצמי שהם לא רצו לקחת ולו את הסיכון הקטן ביותר לגבייך ולגבי ההריון. אם לא היו דברים בגו, גם לא היית מספרת על ההריון בשבוע 7.
ההתנהלות שלהם מפה והלאה- מכפירה. אין מה לומר.
 
למה אמרת להם בשבוע 7 על ההריון? ממה פחדת? האם פחדת מהחומרים הרעילים? האם רצית לעבור תפקיד למשהו שנחשב יותר בטוח? האם רצית להתחלק בעבודה עם עוד מישהי/ו?
אני שואלת זאת, כדי שתנסי ללמוד מטעויות ושתסיקי מסקנות מהפעם ההיא לגבי העתיד.
 
לגבי העניין הכלכלי- הייתי מציעה לך להפסיק להשתמש במילים דרסטיות כמו: "התאבדות כלכלית". את יכולה לדבר על קשיים כלכליים, על ירידה במצב הפיננסי, על צורך בהצטמצמות משמעותית בהוצאות, וכן הלאה, אבל לא מילים בומבסטיות ומלחיצות כמו אלו שהשתמשת בהן.
 
ההחלטה והשיקולים לכאן או לכאן בכל היבט, כולל בהיבט הכלכלי היא אך ורק שלך ושל בעלך.
אני יכולה לומר לך לגבי עצמי, שלולא נולדה מעיין (שנולדה לאחר 6 הפלות), מצבי הכלכלי היה יותר טוב- פחות הוצאות, יותר הכנסות, אבל מצבי הנפשי היה זוועה זוועה זוועה. אז נכון, הייתי מצליחה לחסוך, ולא הייתי מתקמצנת על עצמי, והיינו מפרגנים לעצמנו חופשה משפחתית, אבל הלב שלי היה מת מבפנים. פשוט כך.
שוב- לכל אחד ולכל אחת שיקולים משלה/ו, ולכל אחד נכון משהו אחר.
אתם תצטרכו בעוד תקופה לחשוב מה נכון עבורכם.
בינתיים- חפשי עבודה, כזו, אגב, שתוכלי לעבוד בה בבטחה, אם וכאשר תהיי בהריון. כזו שלא תצטרכי לומר בשבוע 7 שאת בהריון, ושוב תקבלי פיטורים בגלל פחד של מקום העבודה וצורך בכסת"ח שלו.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
ההתעסקות בחומרים הרעילים
25/05/2016 | 17:26
1
37
היא לא מהות העבודה שלי אלא משהו צדדי שעשיתי בחברה.
לרוב מביאים מישהי שזהו תפקידה וזה לא היה המצב שלי. 
גם אם זה היה התפקיד שלי יש דרכים להתמגן וזה מה שניסיתי לבדוק בעצמי מול המכום הטרטולוגי בזמנו, ואף אמרתי להם.
סיפרתי כ"כ מוקדם כדי להסביר למה ביקשתי להפסיק את ההתעסקות עם אותם החומרים.
 
מאוד רוצה להתחיל שוב אבל יודעת שזה לא יכפר או ישכיל וההריון הבא יהיה קשה פי כמה.
כבר הודיעו לי שאהיה בשמירה, אקבל כדורים להפסקת צירים משלב מוקדם וכנראה שיתפרו את צוואר הרחם (למרות שלא היה עוזר במקרה של ירידת מים).
כל זה מכיוון שבהריון הראשון הגעתי בשבוע 30 עם פתיחה וקיצור צוואר ל8 מ"מ למיון. הלידה התחילה בשבוע 37 אבל בהיפרדות השליה.
בקיצור, מתלבטת אם בכלל לחפש עבודה אבל ימים יגידו..
ואו! המצב עוד יותר מורכב, לפי התיאורים שלך...
28/05/2016 | 01:47
4
תראי, זה באמת סיפור- האם זה ממש וודאי הקטע הזה שתצטרכי להיות בשמירה?
האם קיבלת על כך ייעוץ, או שהדברים נאמרו לך כדרך אגב?
 
בכל מקרה, מבינה היטה את הקושי ואת הבלאגן שנוצר סביב נושא ההריון-עבודה.
יחד עם זאת, משום שאת לא יודעת מתי תנסו שוב, ואת עוד יותר לא יודעת מתי תיקלטי וכמה זמן יקח עד שיושג הריון חדש, בכל זאת הייתי ממליצה לך לא לשים את החיים שלך עכשיו ב"הולד", וכן לחפש מקום עבודה. עם כל המורכבות שבדבר.
הרי לא ייתכן שלא תעבדי, לא תרוויחי כסף, לא תתפרנסי, לא תתקדמי, לא תקדמי עצמך. זה לא מצב בריא לנפש (ובינינו- גם לא לכיס).
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
שכחתי לציין
24/05/2016 | 19:37
54
שכרגע אני לא מוגנת ע"י התמ"ת לכן הפיטורים קרובים מתמיד. בגלל זה הריון נוסף תהיה התאבדות כלכלית..
החזרת אותי לאוקטובר האחרון
23/05/2016 | 21:04
3
109
וואווו..... אני בדיוק כמוך.... (כמעט)... שבוע 16+3.  צירים וירידת מים בבית.... אמבולנס לבית חולים... גרידה ואישפוז של כמה ימים......
קודם כל תנוחי... תשאבי כוחות ממקורות אחרים - מקורות חיוביים.... תחפשי עבודה חדשה (משנה מקום משנה מזל)....
ושיהיו בשורות טובות יקירה.... הריון הבא, תקין ומשעמם!
אפשר לשאול
24/05/2016 | 00:19
2
84
למה כמה ימים ואם מצאו סיבה?
היה חשד לזיהום
24/05/2016 | 09:09
1
82
הייתי הרבה פעמים חולה בהריון באחרון.. דלקת אוזניים, גרון, חום וכו.   וגם לפני ההפלה הייתי קצת מצוננת... בבית חולים לא ידעו לתת לי מענה למה זה קרה... לאחר שנדבתי להם מידע שהייתי חולה, קישרו את זה לזיהום ברחם.  הייתי מאושפזת ארבעה ימים- עם אנטיביוטיקה בוריד ועוד 10 ימים אנטיביוטיקה בבית.   תוצאות פתולוגיה לא הראו שום דבר- הכל היה תקין.  כנראה סתם מזל רע ����
כמה
24/05/2016 | 19:40
56
עצוב לשמוע.
ומעצבן לדעת שאין סיבה וודאית..
23/05/2016 | 23:56
1
51
הי !
קודם כל, מצטערת על אובדן העובר.
לגבי זה שאת אומרת שאין לך לאן לחזור ואין לך מסגרת. ברוך ה', יש לך ילד בן 1.9. תהיה לקצת זמן, עד שתמצאי עבודה חדשה, אמא במשרה מלאה.
זה גיל כל כך מתוק, תהני ממנו..
תודה
24/05/2016 | 00:21
57
מחכה שההיגיון יחזור לתפקד.
24/05/2016 | 09:31
1
69
יש את המם של - "איך ממשיכים מכאן צדוק?"' הגעת למקום הנכון 
 
אז קודם כל מתאבלים. זו "חוויה" שלוקח זמן לתפוס ולעכל. אני הייתי על אוטומט, תפקדתי על טייס אוטומטי ולקח לי שבועיים שלושה להבין שיש צורך באבל מסוים. ואז ממשיכים קדימה. הסחת דעת זה גם משהו טוב - עדכון קורות החיים, ראיונות וכו. המשרה המתאימה תגיע, הגוף יחלים (לנפש לוקח קצת יותר) ו בבוא העת יבוא גם הריון נוסף אם תרצי בזה.
 
הזוי
24/05/2016 | 19:43
50
אבל בגלל שלא ידעתי איך לשתף ועם מי לדבר הכנתי ממים על הסיפור, מה שהרגיש לי מאוד לא ראוי..
 
בנוגע לשאר- אמן..
מחזור שני אחרי גרידה
25/05/2016 | 08:04
3
79
היי בנות
אני אחרי גרידה. לא היה דופק בשבוע 12 :(
מחזור ראשון קיבלתי אחרי 5 שבועות ויומיים ועכשיו עברו כבר חמישה שבועות וארבעה ימים ועדיין אין זכר. עשיתי בדיקה ויצאה שלילי.
קרה למישהי? מה הדרך "לטפל" בזה? היום יש לי תור לרופא סתם סקרנית לדעת כי כבר מאוד רוצה לקבל מחזור ולנסות שוב...
מנסה לחשוב
25/05/2016 | 08:40
1
48
1-איך היו מחזורים שלך לפני גרידה  - סדירים או לא ?
בתור בחורה צעירה היו לי מחזורים של 40 + יום. השאלה מה אופייני לגוף שלך.
2 - איזו בדיקה עשית ביתית או בדיקת דם ?
כי ביתיות לא הכי אמינות. שני הריונות תקינים שלי שהסתיימו בתינוקות, התחילו מבדיקה ביתית שלילית.
3 - היום רופא יוכל לראות באולטראסאונד מה שלום רירית ולהעריך מתי את צריכה  לקבל ווסת. (כמובן מאחלת לך הריון). אני במקומך הייתי לוקחת ממנו בדיקות דם, כולל בטא ופרופיל הורמונלי.
בהצלחה !
תודה ו..
25/05/2016 | 08:58
43
1-הייתי על גלולות הרבה שנים ולפני ההריון קיבלתי פעמיים מחזור כל 34/35 יום... לאחר מכן הרופא טען שהשחלות טיפה פוליציסטיות ונתן לי כדור איקקלומין להסדיר את הביוץ ובפעם השניה נקלטתי... 
2- בדיקה ביתית. עשיתי פעמיים אחת לפני כמה ימים והיום בבוקר שוב כדי שאוכל לאמר לרופא... באמת הביתיות יכולות ליהיות לא אמינות? לא ידעתי...
 
תודה :)
צר לי על אובדן ההריון
25/05/2016 | 16:43
34
בדיקות ביתיות של הריון כן נחשבות מאוד אמינות. לעיתים נדירות הן מפספסות. אצלי הן מעולם לא פספסו (הייתי 10 פעמים בהריון, ותמיד גיליתי את ההריון באמצעותן).
ההמלצה שלי היא לשאול את הרופא שלך, וזה בדיוק מה שאת אמורה לעשות היום בפגישה איתו.
אנא עדכני אותנו מה הוא אמר.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
אולטראסאונד לאחר גרידה
23/05/2016 | 11:02
18
154
לפני שבועיים עברתי גרידה והיום עשיתי אולטראסאונד וניצפו שאריות הריון... הרופא שלחה אותי לא לגרידה נוספת אלא להיסטרוסקופיה ניתוחית... משהיא מכירה רופא טוב וזמין מהמאוחדת שעושה את זה? 
חייבת לסיים עם זה מהר! 
את מחזירה אותי אחורה
23/05/2016 | 11:48
75
שבועיים אחרי גרידה בשבוע 13, נצפתה שארית עם זרימה.
הוחלט על היסטרוסקופיה ניתוחית ולשמחתי הסכימו לקבל אותי לפרוצדורה יום למחרת הגילוי. את הפרוצדורה עברתי בבי"ח ציבורי.
בניגוד לגרידה לא היה צריך להרחיב את צוואר הרחם, ההרדמה היא אותה הרדמה כמו בגרידה וכך גם ההתאוששות.
היתרון של היסטרוסקופיה על פני גרידה, זה שמכניסים סיב אופטי (נרתיקית) וכך יש שליטה טובה יותר על הפעולה.
 
לא יודעת להמליץ על רופאים ממאוחדת, אבל הייתי מנסה לברר על אפשרות לבצע אצל דר' גולדשמידט. קראתי עליו הרבה מאוד דברים טובים בכמה פורומים ואני מתרשמת שהוא מאוד ישר, הגון ומקצועי.
 
מצטערת עבורך שמה שנגמר, לא ממש נגמר עדיין 
אני עשיתי באיכילוב
23/05/2016 | 12:45
53
הייתה לי המלצה של הרופא ולכן מאוחדת נתנו טופס 17 כך שלא שילמתי על התהליך.
הפרופ שלי רוצה שאני אבוא לבדוק שוב
23/05/2016 | 15:35
12
67
הוא רוצה לראות האם זה מחייב את הפרוצדורה כך שמחר אני אצלו ואם כן הוא כבר יפנה אותי להיסטרוסקופיה ניתוחית. 
זה מה שנקרא התעללות רגשית ופיזית....בגדול זאת לא רשלנות רפואית?
זאת לא רשלנות רפואית
23/05/2016 | 19:00
7
65
בטופס שחתמת עליו לפני הגרידה, מופיעות כל האפשרויות הרעות. חלקן נדירות וחלקן נפוצות, אבל אם הן מופיעות שם, הן קרו כבר בעבר.
מצב של שארית אחרי גרידה הוא די שכיח, מפני שהגרידה מתבצעת עפ"י תחושה של הרופא, הוא לא רואה בדיוק מה הוא גירד ומה נשאר. המטרה היא להימנע מניקוב הרחם, שזה מצב מסוכן הרבה יותר שאחריו יש להימנע מכניסה להריון לזמן מה. מישהי כאן בפורום כתבה שהיה לה נקב ברחם, וגם זה ככל הנראה לא רשלנות רפואית, כי לדעתי גם זה מופיע בטופס (אני זוכרת שקראתי אותו היטב לפני החתימה).
 
ייתכן שהרופא שלך יבקש לחכות לוסת הקרובה, כדי לראות אם השארית תצא מעצמה.
נראה לי מוזר התיאור הזה- מרעישה בשקט-
23/05/2016 | 21:28
6
53
"הגרידה מתבצעת על-פי תחושה של הרופא, הוא לא רואה בדיוק מה הוא גירד ומה נשאר". לי נאמר מפורשות, בזמנו, שגם במהלך וגם בתום הגרידה עושים בדיקה באמצעות אולטרסאונד ורואים מה הולך ברחם, ומה עוד צריך לבצע ואמורים לוודא שהכל נקי. ועובדה- בכל הגרידות לא היתה לי שארית.
 
מה זה  "הללכת על עיוור" הזה?! נשמע לי לא הגיוני בעליל. בשביל מה יש את כל המכשירים המשוכללים? בשביל מה יש אולטרסאונד?
האם המידע הזה נכתב כי זה מה שהסבירו לך בזמנו?!?! מה, אנחנו בימי הביניים?
בכל מקרה, זו נקודה חשובה שתמיד אכתוב למי שמתייעצת לגבי גרידה- שתוודא בבית החולים לגבי הפרוצדורה, שאכן מסתכלים ובודקים באולטרסאונד בעת ובסיום ההליך.
בצורה זו, שאריות אחרי גרידה אמורות להיות משהו נדיר למדיי, ולא נפוץ ושכיח.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

 
לא זוכרת מה הוסבר לי לגבי ההבדל בין הפרוצדורות
23/05/2016 | 21:56
1
42
ולא יודעת האם אצלי בדקו עם אולטרסאונד בסיום או לא, אבל חזרתי אחרי 36 שעות בגלל הספוגית ששכחו בפנים: הוסבר לי שכנראה פתחו את הספקולום על אחת הספוגיות של הלמינריות. אני עדיין לא מבינה למה הם לא ספרו את הספוגיות, אבל מתנחמת בכך שבעקבות מה שקרה לי הם שינו נהלים ומשתמשים בציטוטק בלבד לצורך הרחבת צוואר הרחם (אצלי היה משולב ציטוטק ולמינריות). וחזרתי אחרי שבועיים בגלל השארית עם הזרימה.
אני כן זוכרת חלקים מהטופס המפחיד ההוא: אפשרות של שארית, נקב ברחם, כריתת רחם, מוות.
אני בטוחה שכל אחת שעברה גרידה חתמה על טופס דומה.
אפשר לקרוא לזה כיסוי תחת, אפשר לקרוא לזה גילוי נאות או תיאום ציפיות, אבל בסופו של דבר אנחנו אמורות להבין את הסיכונים האפשריים.
 
במקרה שלי אני חושבת שהקטע עם הספוגית הוא סוג של רשלנות רפואית, העניין הוא שקלטתי את זה מהר יחסית וככל הנראה לפני שנגרם נזק ממשי כגון דלקת או הידבקויות, אבל מי יודע אם כל קרישי הדם שהיו לי והעובדה שנשאר המון דם ברחם לא קשורים לספוגית שאולי הפריעה לניקוז תקין.
יווו מלחיץ
24/05/2016 | 07:40
26
כשעשיתי את ההפלה החמישית שהייתה בשבוע 18 שמו לי למינריות עם ספוגיות וספרו אותם והבנתי שזה היה חשוב כדי דלא ישכחו אחת בפנים... זה נלחיץ אותי..
כל פשלה כזאת זאת רשלנות רפואית,  כי היה אפשר למנוע את זה. והטפסים הם בדיוק כיסוי תחת,  שלא תוכלי לתבועה אותם אם קרה...אבל זה לחלוטין רשלנות.
למרבה הצער, מרעישה בשקט צודקת.
23/05/2016 | 23:06
2
51
במקרה שלי, לאחר הלידה השקטה היה גם צורך בגרידה. כיוון שהייתי בהשפעת אפידורל בלבד ראיתי במו עיניי שהגרידה לא התבצעה בהנחיית אולטרסאונד. למרות שהרופאה סיימה את הפעולה כשלתחושתה (מדגישה, לתחושתה!) חלל הרחם נקי נשארה בו שארית. בהיסטרוסקופיה הניתוחית שעברתי להסרת השארית עשו לי נקב ברחם וגרמו לי להידבקויות שהצריכו היסטרוסקופיה ניתוחית נוספת.

באופן הזוי ולא מתקבל על הדעת, כל שרשרת האירועים הפסיכית הזאת הינה סיבוך ולא רשלנות.

וכאמור, אנו חתומות על כך.
אני מאמינה לשתיכן, אבל התנהלות הדברים נראית לי פשוט הזויה-
23/05/2016 | 23:37
40
ולמען האמת- מאוד לא מקצועית.
 
למרבית הפלא, אני לא זוכרת שחתמתי על טופס כלשהו לפני הגרידות, אבל בטוח חתמתי, והמוח פשוט לא זוכר את זה.
מה שבטוח זה שלא קראתי את כל ההפחדות האלו (למרות שברור שחובת הרופאים לידע על הסכנות שיש בפרוצדורה). מה היה עוזר לי? איזו ברירה היתה לי? הייתי במצב כל כך על הפנים, הכל היה נתון תחת מסך של דמעות, הכל היה כל כך כואב ונורא. אז אין ספק שחתמתי. אבל לא קראתי.
 
אני יודעת לומר שהרופא שלי היה מלא התפעלות מהעבודה שעשו באסף הרופא (שבוע 16). הרחם היתה נקייה נקייה, ללא רבב. ואני יודעת לבטח שהרופאה שלי, שעשתה לי את הגרידה הראשונה, אמרה שאפילו אין צורך שאבוא לביקורת, כי וידאה באולטרסאונד און ליין שהכל נקי (זה היה במאיר).
 
בקיצור- מעתה- כדאי להמליץ לבנות לבדוק עם הרופא/ה המנתח/ת או עם המקום לגבי עניין זה של פיקוח הפעולה תחת אולטרסאונד.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
בהפלה הדניה שלי
24/05/2016 | 07:45
38
הרופא הגיע אחרי ההפלה עם צילום אולטראסאונד מרגיע שהכל נקי.  אז כן עושים אולטראסאונד תוך כדי ואחרי... לפחות חלק מהרופאים ואני זוכרת שתמיד אמרו שעושים  תחת אולטראסאונד. אז זה כנראה חוסר איכפתיות או לא יודעת מה.... אבל זה לא אמור להיות כך  לדעתי.   
אני מסכימה איתך שירה
24/05/2016 | 07:34
33
זאת הפלה שישית שלי ומעולם לא ניתקלתי בבעיה הזאת.  אל תשכחו שהטופס הזה הוא כסתח למקרה וקוראת פשלה... כך שאת לא יכולה לתבוע...כבר על המיטה כשראיתי את הדר' מפהק לא נירדמתי בשקט ....ושירה צודקת זה אמור להיות נדיר עם כל המחשוב  שיש לנו. רק מקווה שאולי הפרופ שלי יגיד לי שנמתין למחזור.
 
מקווה עבורך שבסוף יסתבר שאין צורך. אנא עדכני אותנו.
23/05/2016 | 23:41
3
19
עדכון
25/05/2016 | 12:02
2
28
אני צריכה לעשות שוב הפלה אין דרך להימלט מזה...הפעם ע"י היסטרוסקופיה ניתוחית....
מסתבר שיש חתיכת שיליה ויש בה זרימות ....הבטא שלי שבועיים אחרי 7934...שזה ממש גבוה, אני חושבת.
והגודל של החתיכה 3ס"מ על 3ס"מ....איך הוא לא ראה את זה באולטראסאונד אחרי הגרידה?! באמת אפשר לפספס כזאת חתיכה???!!
זה לא משנה עכשיו כי אין לי מה לעשות עם כל זה חוץ מלעשות שוב הפלה ....
יאלה נעבור גם את זה ונתחיל לחיות קצת אני חושבת על אופציות אחרות לילד....הגוף שלי והנפש עייפים וכמו שאמרתי אני מחשבת מסלול מחדש...
כל כך מאכזב ומסתכל
25/05/2016 | 13:49
22
סביר להניח שכרגע הסמנטיקה לא מעניינת אותך, אבל אני בכל זאת חושבת שכדאי להשתמש בניסוח שונה: את לא הולכת לעשות שוב הפלה, אלא להשלים את ההפלה שהתחילה בגרידה. אני יודעת שאצלי הניסוח השונה עזר להכניס קצת שליטה וכוח שלי במקום שבו אני תלויה באחרים.
לפני קצת יותר משנה עברתי מסלול מאוד מאוד דומה: גרידה שאחריה התגלתה שארית עם זרימה, ואז היסטרוסקופיה. אצלי גם אחרי ההיסטרו נשאר הרבה דם ברחם עם לפחות קריש דם אחד גדול (2.5 ס"מ), הכאבים ברחם נמשכו עד שהמחזור הגיע שבועיים אחרי ההיסטרו.
מציעה לברר לגבי אנטיביוטיקה למניעת זיהום והורמונים למניעת הידבקויות.
אויש איזה באסה:(
25/05/2016 | 16:22
14
תעברי זאת בשלום, ולאחר מכן תחשבי מסלול מחדש. כמה כוחות צריך בשביל זה...שולחת לך הרבה כוחות, יקירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
תשובה היסטרוסקופיה ניתוחית
26/05/2016 | 13:11
2
12
אני עברתי פעמיים היסטרוסקופיה ניתוחית להוצאת שאריות והסרת הידבקויות,
בפעמיים עשיתי את זה אצל דר' חן גולדשמיט, רופא מקצועי ומקסים. עברתי הרבה והרבה רופאים ואני חושבת שהוא היחיד שאני סומכת עליו בעיניים עצומות. לא הייתי הולכת לאף אחד אחר.
אני עשיתי את זה פרטי אבל קיבלתי החזר גם מהקופה וגם מהביטוח- שווה לבדוק.
זמינה לכל שאלה.. אשמח לסייע
אתמול עשיתי היסטרוסקופיה אבחנתית
28/05/2016 | 08:41
1
9
במאוחדת אצל יצחק פיינשטן הוא היה מקצועי ומקסים. הוא יעשה לי גם את הניתוחית.
הוא ראה את החתיכה ומעדיף להוציא אותה... וכל הדרך פנימה הוא פתח הידבקויות....בחיים לא היו לי הידבקויות כל כך רבות אחרי הפלה... ועברתי חמש הפלות ועוד שלוש  היסטרוסקופיות אבחנתיות.
נתנו לך אנטיביוטיקה אחרי?
 
לא קיבלתי אנטיביוטיקה אחרי..
28/05/2016 | 14:42
6
רק מנוחה יומיים.
 
5 הפלות? אחת אחרי השניה?
כואב לי מאוד לשמוע..
מאחלת הריון הבא תקין.
די עברת מספיק.
חיבוקים
למי פונים בעניין פתלוגיה?
24/05/2016 | 20:44
4
67
 היי בנות. עברו אצלי כבר 4 חודשים מאז הלידה שקטה בשבוע 24 ועדיין לא הגיע כלום בדואר בקשר לתוצאות הנתיחה של העובריות שלי. האם אני צריכה לפנות למשהו? אם כן אז למי?
עברתי את הלידה בבית חולים כרמל.
תודה לעונות... בשורות טובות לכולן.
מתוך האתר של כרמל
24/05/2016 | 21:57
43
מספר הטלפון של מחלקת פתולוגיה: 04-8250373.
נראה לי לגיטימי להתקשר ולברר.
 
אני לא זוכרת כמה זמן לקח לפתולוגיה שלי להגיע מכרמל, אבל כשהמכתב הגיע התברר שהכתובת היתה תערובת של הכתובת הנוכחית שלי ושל הכתובת של הוריי ביישוב אחר והמכתב טייל בערך חודש וחצי מהרגע שנשלח ועד שהגיע אליי.
יש בתי חולים שבכלל לא שולחים בדואר
25/05/2016 | 09:11
1
27
נראה לי שפניה למכון הפתולוגי היא אכן ההמלצה הנכונה. הם בטח גם ידעו היכן ואיך את יכולה לקבל העתק של הדוח.
תודה רבה לכן
25/05/2016 | 15:02
14
התקשרתי עם המספר הנ"ל ואמרו לי להתקשר מחר...
אחרי הלידה אמרו לי שישלחו תוצאות בדואר... 
עזרתן לי מאוד.
לא יודעת לעזור, אבל אני מקווה שתקבלי את התוצאות בקרוב.
25/05/2016 | 16:36
8
בצער רב אני פה..
22/05/2016 | 12:44
20
282
אחרי הרבה זמן בתהליך..
אחרי הריון כימי אחד..
עכשיו שבוע 7 לא נראה דופק והעובר לא מתפתח תקין
אני מטופלת בבית חולים ציבורי איך מתבצע תהליך ההפלה?
דרכם? או שאני אמורה לדאוג לזה?
הבנתי שאפשר בכדורים/ גרידה מעדיפה בגרידה
אשמח לדעת מה יותר עדיף יעיל ופחות כואב..
צר לי על האובדן
22/05/2016 | 17:58
2
64
בנוגע להליך - אני ביצעתי גרידה בשבוע מתקדם, 23, כך שלא היתה לי בחירה . בטוחה שעוד מעט בנות שעברו זאת בכדורים יענו לך. בגלידה ההליך הוא מאוד פשוט פיזי אך בשני המקרים אם את עושה בביה״ח צריכה לעבור ועדה ואז יקבעו לך תור .
באיזה אופן שלא תבחרי שיעבור בקלות ומהר ומאחלת לך לעדכן אותנו במהרה בבשורות טובות בעתיד הקרוב
כשאין דופק, לא עוברים ועדה
22/05/2016 | 20:18
1
64
אם אני זוכרת נכון נדרש אישור של שני רופאים, כאשר לפחות אחד מהם בכיר, שאין דופק.
לא, מספיק מכתב מרופא בצירוף תמונת אולטראסאונד.
22/05/2016 | 22:42
21
צר לי שאת מצטרפת אלינו
22/05/2016 | 20:17
58
ממה שאת כותבת אני מתרשמת שההריון הושג לאחר טיפולים, כך שברור שלא היה ביוץ מאוחר.
אני הייתי מתייעצת עם הצוות שמטפל בך, להבין האם כדאי לחכות עוד שבוע ולקוות שבכל זאת משהו ישתנה.
אם הם ממליצים שלא להמתין או אם את בוחרת שלא להמתין, את יכולה לברר איתם כיצד ניתן לעבור את התהליך בביה"ח שבו את מטופלת, לחילופין את יכולה ליצור קשר עם בתי חולים אחרים. נראה לי שכדאי ליצור קשר עם מיון נשים או מחלקת נשים בשעות הבוקר.
 
לגבי מה יותר יעיל ופחות כואב, אני לא חושבת שיש על זה תשובה מוחלטת.
אני בין יחידות הסגולה בפורום שעברו הפלה בציטוטק בהצלחה. הכאב הפיזי התגמד לעומת הכאב הנפשי.
עברתי גם גרידה (בשבוע 13), ודווקא אז היו סיבוכים שהצריכו היסטרוסקופיה.
 
אפשרויות
22/05/2016 | 22:40
5
48
הי !
מצטערת שאת פה.
יש לך כמה אופציות
1-לחכות שיפול לבד (בכפוף לאישור רופא). בעיניי זאת אופציה עדיפה.
2-לקבל ציטוטק (הבנתי שזה מצליח במיעוט מקרים).
3-לעשות גרידה. גרידה עושים בציבורי (קובעים תור דרך אישפוז יום נשים) או בפרטי.
גרידה עושים בהרדמה כללית, לא מפחיד ולא כואב.
הערה לגבי הציטוטק
23/05/2016 | 00:19
4
49
אמאלוסי, למיטב ידיעתי הציטוטק מצליח ברב המקרים (כ-80%), אבל החוויה הפיזית לא פשוטה, גם עבור מי שכבר התנסתה בצירי לידה.
...
23/05/2016 | 00:28
3
33
או קי, אם אלא הם נתונים סטטיסטיים, אז סבבה. מקריאה בפורום התרשמתי שכמעט לא היו בנות שהיו "מרוצות".
לי היה נסיון עם ציטוטק רק לטיפול בשאריות אחרי הפלה טבעית ולא כאב בכלל.
עונה לגבי הסוגיה שעלתה פה-
23/05/2016 | 00:37
2
63
אכן בכ-80 אחוז מהמקרים, הציטוטק עושה את העבודה. הבעיה היא גם ב-20 אחוז שהוא לא עושה את העבודה, וגם- שבמרבית המקרים- יש תופעות לוואי קשות- כאבים קשים, דימומים מטורפים (!!!!!!), דימומים לאורך זמן רב מאוד, שלא לדבר על דיווחים שבנות פה לפעמים כותבות על צמרמורות, שלשולים ואפילו התעלפויות:(
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לי זה קרה. ז"א יכול להיות שבגלל מה שקרה לי כך זה השפיע
23/05/2016 | 15:03
46
קיבלתי ציטוטק 2 כדורים כל 4 שעות. במנה השניה הציטוטק כנראה השפיע טוב מידי כי התחיל דימום מטורף!! משהו שגרם ל5 רופאים להיכנס בדחיפות לחדר לידה וכל התכווצות שחוויתי גרמה לשטף מטורף. ברמה כזו שלחץ הדם שלי ירד מאוד ונזקקתי לשתי מנות דם.
אני חושבת שזה גם היה שילוב עם העובר המת שהיה לי שכנראה יצר זיהום.
אצלי הציטוטק רק עשה דימום היסטרי
24/05/2016 | 09:25
21
ממש 15-20 דקות אחרי הנטילה. אצל הנשים שהיו סביבי היו תופעות שונות מבחילות והקאות ועד להתעלפויות וצורך באשפוז. הדימום המטורף הוא יומיים שלושה, אחכ זה נהיה סתם כמו מחזור קשה והולך ודועך.
צר לי על אובדן ההריון
23/05/2016 | 00:35
41
הבנות הנפלאות פה ענו לך תשובות חכמות מנסיונן.
אני מהמצדדים בגרידה. עברתי 5 גרידות, ופעם אחת ציטוטק, והיתרונות של הגרידה עולים על חסרונותיה, מבחינתי.
לכל דבר בחיים יש יתרונות וחסרונות, וכל אחת צריכה לשקול על גופה ונפשה מה עדיף לה- מבין שתי אופציות גרועות- מה פחות גרוע.
 
אצלי הגרידות עברו באופן חלק (היתה אחת מאוחרת בשבוע 16 שהיתה סיוט פיזי, אבל שאר הגרידות- שהיו בשבועות 7-9 עברו ממש בסדר בהיבט הגופני), ואילו הציטוטק- בעקבותיו דיממתי חודשים עד שהסאגה הסתיימה. זה היה נוראי.
שוב, זה מנסיוני.
 
 
עדכני האם כבר החלטת, ומה קורה איתך.

 
שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
תודה לכולכן על המענה כנסו
23/05/2016 | 09:22
2
71
אז אכן ההריון מטיפולי הפריה 
העובר מתאים לשבוע 6 ואני שבוע 7+ ואין דופק
הרופא אמר לי הבוקר להמתין שבוע יתכן ותהיה הפלה טבעית
אני ממש רוצה לסיים את כל הסיפור הזה ורק בגרידה כואב לי לדעת שאני נושאת 
בתוכי משהו חסר תקווה ..
המחשבה הורגת אותי מה ממליצות לי לעשות?
 
 
אני ממש מבינה אותך
23/05/2016 | 09:54
53
"אני נושאת בתוכי משהו חסר תקווה"- כמה מדוייק, וכמה עצוב. ככה בדיוק גם אני הרגשתי בכל אובדני ההריון שלי.
אני לא יודעת מה להמליץ לך, כי באמת שמדובר בהחלטה מאוד אינדיבידואלית של כל אישה ואישה.
תנסי לעצום עיניים, להתחבר לעצמך, ולבדוק עם עצמך מה הדרך הטובה ביותר עבורך, ותלכי עם התחושה הראשונה שעולה לך. רק את יודעת מה נכון עבורך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
המלצה שלי
23/05/2016 | 23:51
30
אם הרופא אמר שאפשר לחכות, הייתי במקומך מחכה.
לי, אישית, בדיעבד, הפלה טבעית הייתה יותר קלה לגוף ולנפש מאשר שתי קודמות עם גרידה.
אולי כי בהפלה טבעית הייתה לי שליטה על הגוף שלי. ועם כל החוסר שליטה על זה שהריון לא התפתח , לפחות על משהו כן הייתה לי שליטה. מקווה שאני מצליחה להסביר את עצמי.
מאחלת לך שזאת הפלה אחרונה שלך ושמעכשיו תבשרי רק בשורות טובות.
מעדכנת
24/05/2016 | 10:56
5
47
תודה לכולכן על התמיכה והעצות..
בשיחה עם הפרופ' שלי הוחלט שלא לחכות וגם אני מעדיפה כך..
הגרידה נקבע לעוד שבוע וחצי 
תחושת הקלה ושחרור ..
מה צפוי להיות ליאחרי הגרידה? מניחה דימום כאבים?
הווסת מתי צפויה להגיע? ואיך אדע להבדיל במקרה של דימומים..
 
 
 
 
וואו שבוע וחצי זה המון זמן...
24/05/2016 | 11:32
4
36
אין אפשרות קודם? זה בסך הכל תהליך פשוט מאוד.
אחרי הגרידה לי לא היו כאבים בכלל. דימום היה בלילה שאחרי הגרידה ואחר כך כלום.
שבוע אחרי בערך קיבלתי מחזור רגיל...
אני ממש משתתפת בצערך...
והייתי מנסה למצוא מקום לעשות מהר יותר.
בכל מקרה מקווה שיילך טוב ושתתאוששי מהר...
כן המון זמן
24/05/2016 | 13:06
3
32
אני עכשיו מנסה לבדוק באסותא ראשון
יופי בהצלחה
25/05/2016 | 11:29
2
23
ודרך אגב, יש אסותא גם בתל אביב. ויש שר"פ בעוד בתי חולים. הדסה ועוד. חבל לחכות ככ הרבה זמן.
אני אישית עברתי גרידה ביום שגיליתי שהעובר ללא חיים והייתי בשבוע 12 וממש פחדתי שזה יקרה טבעי.
באתי לשערי צדק והודעתי להם שאני לא יוצאת משם בהריון. הם היו מקסימים ועשו לי טובה וכל הצוות חזרו למדים ועשו לי.
וזה היה מפתיע כמה שזה היה קל ולא כואב בכלל. ישנתי טוב אחרי יום נוראי נוראי.
ואחר כך פיזית הרגשתי מצוין. לגבי הנפשית כמובן שזה סיפור אחר... לא קל
תודה יקירה
25/05/2016 | 11:58
1
19
השגתי תור לשני הקרוב באסותא ראשון.. 
מתה לסיים עם זה להשתחרר פיזית וגם אולי קצת נפשית..
 
שיהיה המון בהצלחה
28/05/2016 | 22:01
1
מכירה את ההרגשה שאת רוצה שכבר יוציאו את זה כי זה חסר תקווה.
אני עברתי פעמיים גרידות, התהליך עצמו פשוט, לא כואב והדימום לא נוראי בכלל..
בכללי פיזית את מרגישה טוב אחרי יום יומיים.
 
לי היו בפעמיים אחכ הידבקויות קשות ולכן עברתי היסטרוסקופיות אבחנתיות וניתוחיות.
 
הבנתי שיש רופאים שנותנים כדורים שעוזרים כדי שלא יווצרו הידבקויות, ממליצה לך לשאול ולבדוק אם יש אפשרות כזו.
 
תיהי חזקה ובהריון, בריא, במהרה.
חיבוק חזק
שבוע 8 ללא דופק. במאיר זה כדורים או גרידה בסוף החודש
21/05/2016 | 14:58
19
148
בלניאדו אמרו לי שאני יכולה להגיע מחר בבוקר בצום אבל אני ממש לא מרגישה בנוח עם הבית חולים הזה.
לא יודעת מה לעשות....
מניסיונכן אם אני רוצה לגמור עם זה מהר בפרטי כן יעשו לי באותו היום? ואם כן יש לכן המלצות?
יש לי רק קצת דימום ומעט התכווציות
אני ממש מפחדת שאלך לשרותים ויהיה דימום כבד וראה משהו ממש לא נעים אני ממש מפחדת מזה.
באמת שהתמודדתי עם הבשורה בגבורה כי הייתה הרגשה כל הזמן שההריון לא תקין (גם היו המון נורות אדומות)
אבל הכי קשה לי שאי אפשר לסיים את זה היום
משתתפת בצערך, קרפי8
21/05/2016 | 19:06
1
63
אין לי עצות או תובנות לגבי הגרידה (עברתי שתי הפלות בציטוטק, ועבורי הן היו קשות מאוד בהיבט הפיזי - יותר מהלידות התקינות שלי).
רציתי רק לחזק אותך ולכתוב לך, שמותר לך גם לר להתמודד עם הבשורה בגבורה, או להתמודד עם העצב אם יגיע.
הבהרה לגבי הציטוטק
23/05/2016 | 00:25
25
בשתי הפעמים שעברתי הפלה בציטוטק (מדובר בסיום של שני הריונות שונים) הצירים היו קשים עבורי, יותר מאשר בשתיים משלוש הלידות שעברתי. בכל זאת חשוב לי להבהיר שהציטוטק כן עבד במקרה שלי. כאב, אבל עבד.
גרידה
21/05/2016 | 19:42
59
הי ! ממש מצטערת בשבילך.
אני אישית כן בעד לחכות קצת שיפול לבד (מנסיון של שתי גרידות שבהן רציתי לגמור הכי מהר לבין פעם שקבעתי לתאריך מאוחר יותר בציבורי ובינתיים רב נפל לבד). במיוחד שיש לך קצת דימון והתכווצויות.
אבל אם את ממש רוצה לסיים את זה בגרידה צ'יק צ'ק, אז יש את אופציה של ציבורי ופרטי.
בפרטי קשה להבטיח שיהיה באותו יום. כי רופא צריך לתפוס חדר .
אני עשיתי פעמיים אצל דר' אריה גינגולד והוא ממש השתדל לקבוע לי מהר. אחד הפעמים אפילו בא לפני ראש השנה.
ד"ר גינגולד אריה - הוד השרון (מרפאה עצמאית)
כתובת: הבנים 14, הוד השרון
טלפון: 09-7424918 ,052-3516200
אם את רוצה, אפשר אפילו עכשיו לשלוח SMS עכשיו והוא יחזור אליך.
לגבי ציבורי - בעיני זאת בעיה כי את לא יודעת מי יעשה את הפעולה וזה קצת הימור. הבעיה לא מומחים/סטאזרים, כי יכול להיות רופא ותיק לא משהו ודווקא סטאזר טוב, אלא חוסר ידיעה מי יעשה את הפעולה...
מאחלת לך לסיים הכי מהר שאפשר ובשורות טובות בעתיד.
אני חושבת שכדאי לתת הזדמנות לכדורים
21/05/2016 | 19:58
53
עברתי הפלה עם ציטוטק בשבוע תשע אחרי שהיה דופק ונדם. גם אצלי ההריון לא נראה תקין מההתחלה וכבר התחילו דימומים אבל לא התפתחה הפלה. יש לי הרגשה שנשים שמספרות כאן שכבר יש להן דימום - הגוף שלהן מגיב טוב יותר לציטוטק. אולי כי התהליך כבר התניע וצריך רק לתת לו דחיפה.
הכדורים גרמו להתכווצויות שהצריכו משכחי כאבים רק ביום הראשון. מה שראיתי בשרותים נראה רק כמו מחזור כבד, שום דבר דרמתי כי באמת מדובר בשלב מאד מוקדם בו העובר בגודל סנטימטר בקושי. בעצם עיקר מה שיוצא זאת רירית הרחם שמתקלפת - כמו במחזור. אחרי שלושה ימים הייתה לי ביקורת והרחם היה ריק כך שהכל הסתיים מאד מהר.
מצטערת שאת עוברת את זה.
21/05/2016 | 21:53
49
ואמנם לא עברתי גרידה, אבל ציטוטק והפלה טבעית כן. ציטוטק יעיל רק ב60 או 70 אחוז ובשאר יש צורך בהיסטרוסקופיה או גרידה. אצלי בשני המקרים ההפלה נמשכה חודשים, והיתה כרוכה בסבל נפשי ופיזי רב. לכן עבורי בדיעבד, אם זה לחכות שבוע וקצת, או ללכת לפרטי, שתי האופציות היו קצרות יותר וכרוכות בפחות סבל.
תודה על לכן על העזרה והתמיכה. מכירות דר גידי פייט מראשון?
22/05/2016 | 08:57
2
45
אני עושה את הגרידה מחר בראשון (אני גם מטופלת פוריות  שם ב ivf )
את הגרידה יעשה דר גידי פייט. מכירות?
..
22/05/2016 | 09:01
45
אני לא מכירה. 
תוודאי שיש לך מכתב עם סוג דם ושתקבלי מרשם לאנטיביוטיקה.
מאחלת לך שיעבור בקלות ! 
אני מכירה את גידי פייט
22/05/2016 | 14:53
53
עשיתי אצלו גרידה (מספר 2) והוא היה ממש נחמד וטוב. עשיתי גם באסותא בראשלצ. את יכולה להיות רגועה שאת בידיים טובות... בהצלחה!
עצה שלי...
22/05/2016 | 14:52
53
אני משתתפת בצערך ומאוד מבינה לליבך :(
אני עברתי 2 הפלות ששתיהן הסתיימו בגרידה. בראשונה בחרתי ללכת על ציטוטק אבל זה לא עזר, לא שמעתי על מקרים רבים שבהם זה עוזר אבל מצד שני הרופאים אומרים שיש סיכויי הצלחה של 75%. אם את ממש חרדה מגרידה, תנסי.
בגלל שלא עזר אצלי אז הלכתי ישר לגרידה בפעם השניה, לצערי. גרידה זה אמנם מלחיץ כי זה ניתוח בהרדמה מלאה, אבל הפרוצדורה יחסית פשוטה וקצרה וגם ההחלמה לא קשה, אם זה מעודד אותך.
אני ממליצה על אסותא (בראשל"צ בדר"כ יש תורים זמינים), הם היו ממש סבבה, זה פרטי שמסובסד על ידי קופות חולים (אני במכבי ספציפית). גם אני לא סמכתי על לניאדו, אל תלכי לאן שאת לא מרגישה שנכון לך.
תהיי חזקה ושהכל יעבור מהר ובקלות 
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
23/05/2016 | 00:42
43
הבנות היקרות פה ענו לך ונתנו לך הרבה אינפורמציה. הבנתי ממה שכתבת, שאת עוברת את הגרידה מחר (בעצם- היום....).
מאחלת לך שההליך יעבור בקלות בהיבט הפיזי, ושתוכלי אחר כך להתפנות ולטפל בנפש.
 
אנא עדכני במצבך.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
מה שלומך?
24/05/2016 | 06:58
8
34
נראה לפי התיאור שהיית בתחילת הפלה טבעית כבר...
אחרי ואני בסדר.הגעתי אליכן מפורום פוריות אז אני מחושלת
24/05/2016 | 11:00
7
56
תודה על ההתעניינות
עשיתי את הגרידה אתמול בראשון. בשעה 12 כבר הייתי בבית,עבר ממש חלק ולמהר.
הצוות המרדים והרופא כולם היו מקסימים.
היום כבר אין לי כאבים וגם לא דימומים (חשבתי שיהיה דימום של כמה ימים לפחות אבל אין כלום.מקווה שזה סימן שניקו טוב טוב את הרחם מהכל)
בטיפולים עברתי כבר הרבה וגרדיה הייתה קלה לי יותר מדברים אחרים שעברתי במסגרת הטיפולים, גם מבחינה פיזית וגם נפשית  (כל התהליך של חדר ניתוח והרדמה היה לי מוכר. הייתה לי שאיבת ביציות שהייתה יותר קשה פיזית ונפשית ומהגרידה הזו)
בכל זאת מקווה שלא אעבור את זה שוב... למרות שיש סיכוי בגלל בעיית הזרע של בעלי.
 
היי קרפי
24/05/2016 | 11:20
6
43
קודם כל אני ממש שמחה לשמוע שעבר בסדר ואת מרגישה טוב..
ראיתי שרשמת (מקווה שלא) שיש סיכוי להפלה חוזרת בגלל בעית זרע..
גם אני בטיפולים לילד ראשון וחוויתי הריון כימי ומיד אחריו שוב נקלטתי
ועכשיו שבוע 7 בלי דופק וגם אני הולכת לצערי לגרידה ..
אצלינו יש גם בעיה עם הזרע.. איך זה משפיע ? אשמח לכל פיסת מידע
כי באמת שאין לי מושג מה לחשוב ואיך להמשיך הלאה אחרי ההפלה הזו..
 
זרע עם בעיית מורפוליגה והפלות
24/05/2016 | 12:13
5
44
היי יקירתי
קודם כל ראיתי שרשמת שהגרידה שלך בעוד שבוע וחצי. באסותא ראשון עושים גרידות כל יום שני ורביעי אז אולי כדאי לבדוק אם את יכולה לעשות שם מחר.החוויה (אם אפשר לקרוא לזה חוויה...) שלי משם הייתה מאוד חיובית גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת היחס והאנושיות.
 
לגבי הזרע
בעלי אזוספרמי אז אין זרע בכלל בבדיקה במעבדה רגילה.
הבן הראשון שלנו הוא אחרי ניתוח טסה הראשון. בניתוח טסה שני לא מצאו זרע.
כרגע מוצאים זרע רק במיון בmfc (שיטת ברטוב)
לפי ברטוב זרע שיש בו בעיית מורפולוגיה (פגמים במבנה תא ראש הזרע)
גורם לסיכוי גדול להפלה בטרימסטר הראשון.
אצלנו מצליחים למצוא בכל פעם 30 תאי זרע ומתוכם ממיינים את אלו שהם בעלי מורפולגיה הטובה ביותר. אבל לצערי במקרה הטוב מצליחים למצוא אצלנו תא אחד בדרגה 1 (שזו הדרגה הגבוהה שאומרת שמבנה התא תקין)
וכל השאר בדרגה 3-4 (אלו זרעים עם מבנה פגום ומצליחים ליצור עוברים שאפילו משתרשים אבל לא מתפתחים אחרי שבוע 12.כניראה שהביצית מצליחה לפצות בהתחלה על הפגמים בזרע אבל לא מעבר לשבוע 12)
מצד שני אני מכירה מרחבי הפרדס של תפוז מקרה של תאומים שנולדו מזרעים עם דירוג של 3-4 בmfc.
 
 
אצלינו זה בעיה מושלבת
24/05/2016 | 13:01
4
38
 ריכוז נמוך ומורפולגיה לא תקינה 1% 2% (תוצאות של 2 בדיקות)
אצלינו מצליחים למצוא זרע אבל אף פעם לא ביררתי מה היתה הדרגה של המורפולגיה. זה אכן שווה בדיקה!
אני כמעט בטוחה שהכישלונות נובעות מהבעיה שציינת..
ז"א שעם לא יצליחו למצוא אצלינו תאי זרע בדרגה 1 יש סיכוי שההפלות ימשיכו והסיכוי ללידת חי פשוט תלך ותפחת..אני מתוסכלת נפשית אופפ!!
האם ממליצה לסבב הבא לעבור מיון אצל ברטוב?
 
לגבי הגרידה באסותא אני עכשיו יברר ממש לא באלי לחכות שבוע וחצי..
 
תודה ענקית על כל המידע את ממש עוזרת לי
 
 
 
מורפולוגיה של 1-2% זה לא אפס
24/05/2016 | 13:13
3
46
1-2% אחוז אומר שיש זרע תקין!
יש כאלו עם מורפולגיה 0% ואז באמת אפשר למצוא רק במיון זרע תקין.
אני חושבת שהדירוג שציינתי ניתן רק אחרי מיון (ברטוב או mfc) ולא ניראה לי שעושים אותו במעבדות רגילות.
את בשלב של הזרעות או ivf?
אם את כבר בivf אז כן אני חושבת שכדאי מאוד לעשות מיון בברטוב או בmfc.
 
מקווה שתצליחי לקבוע מחר גרחדה בראשון.
לגבי הגרידה עצמה - התהליך באמת קצר ולא נורא.
 
שלב ivf
24/05/2016 | 13:39
2
42
הסבב הבא שלי יהיה עם מיון של ברטוב.
התקשרתי עכשיו לאסותא קבעתי  תור לשני הקרוב!!
והרופא המבצע הוא גידי פייט נראלי שציינת שהוא היה גם אצלך?
איך הוא?
 
 
 
 
 
שמחה לשמוע שהצלחת להקדים.כן גם הרופא שלי היה דר גידי פייט
24/05/2016 | 14:40
1
34
הוא היה מקסים.מאוד נחמד סבלני ורגיש.
גם המרדים היה מדהים והצוות בכלל היה ממש נחמד.
קרפי, שמחה שזה מאחורייך!!
24/05/2016 | 16:34
24
מקווה שהתהליך עבר בשלום ושתוכלי להמשיך בטיפולים בהקדם.
 
אנחנו גם עם מורפולוגיה נמוכה (1). אני לא יודעת אם ההפלה היתה קשורה לזה או לא.. ומניחה שגם לעולם לא אדע..
 
5 ימים לאחר גרידה התחילו לי כאבים חזקים ממש ללא חום
23/05/2016 | 21:00
4
46
ברמה שאני מקופלת. עד עכשיו הכל היה בסדר. קרה למישהי?
לכי להיבדק
23/05/2016 | 22:00
34
אני לא זוכרת באיזה שבוע היית, אבל לדעתי כאבים עזים ברמה שאת מקופלת מכאב, מחייבים בדיקת רופא.
אנא עדכני אותנו בהמשך לגבי מצבך.
מסכימה עם הצורך בבדיקה. עדכני אותנו.
23/05/2016 | 23:39
8
מה קורה? מה שלומך?
28/05/2016 | 23:18
1
5
אושפזתי עם אנטיביוטיקה ומכבש לחצים לגרידה נוספת עקב שארית בר
29/05/2016 | 09:03
3
ברחם. סירבתי בכל תוקף. הרופא הפרטי שלי נתן לי מטרגין, אבל בודקת אופציות להיסטרו' ניתוחית
הידבקויות ברחם -היסטרוסקופיה ניתוחית
21/05/2016 | 16:06
4
109
הי בנות,

לצערי לאחר הגרידה האחרונה עברתי היסטרוסקופיה אבחנתית שנמצא שיש לי הידבקויות.
אני צריכה לעבור היסטרו ניתוחית. אני די בחששות מהסיפור. אשמח לשמוע ממי שעברה על התהליך ולא פחות חשוב לקבל המלצה לרופא תותח בתחום. קיבלתי המלצה על ד"ר רון שגיב אבל אשמח לשמוע מנסיון אישי
היסטרוסקופיה ניתוחית
22/05/2016 | 08:05
55
צר לי על מה שאת עוברת ומקווה שבקרוב הכל יהיה מאחורייך.
 
היסטרוסקופיה ניתוחית הוא הליך פשוט יחסית, תחת הרדמה מלאה ומתנהל במסגרת אישפוז יום. אני נותחתי אצל ד"ר חן גולדשמיט במרכז רפואי נארא (ר"ג) והוא היה מקסים ומקצועי. בפורומים השונים יש המלצות גם על פרופ' גולדנברג. ד"ר רון שגיב היה הרופא הראשון שפניתי אליו (מכבי) לאחר המלצה שקיבלתי מהרופא שעשה לי היסטרוסקופיה אבחנתית. ההמתנה לתור אליו הייתה חודשיים לפחות ולכן בחרתי שלא להמתין. 
 
אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לפנות.
וכמובן בהצלחה!
רוצה להמליץ על ד"ר רון שינמן-
23/05/2016 | 00:25
20
עשה לי בזמנו הסטרוסקופיה אבחנתית, והיה מאוד מקצועי ועדין. אני יודעת שהוא מבצע גם את הניתוחיות.
 
אנא עדכני אותנו.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
ממליצה מאוד על ד"ר חן גולדשמיט
23/05/2016 | 16:50
30
היי, אני ממליצה על ד"ר חן גולדשמיט - היה עדין, סבלני ומקצועי (עשיתי אצלו היסטרו אבחנתית ובכלל לא כאב). אני יודעת שהוא עובד עם כללית, וביתר הקופות מקבלים החזר עד גובה 80%. לגבי ניתוחית כדאי לברר איתם. הם מאוד זמינים וסופר נחמדים. ממליצה בחום!!!
המתאמת שלו ענת: 052-4822880
בהצלחה לך ושיעבור מהר ובקלות. זו לא פרוצדורה מסובכת ומחלימים ממנה מהר...
ממליצה בחום על חן גולדשמיט
26/05/2016 | 13:17
4
עברתי אצלו פעמיים היסטרוסקופיה ניתוחית- הוא מדהים ומקצועי.
התהליך עצמו פשוט, כמו בגרידה, הרדמה וניתוח באמצעות סיב אופטי, אין ככ כאבים אחכ.
רק צריכה לבוא אליו לבקורת שבועיים0שלושה אחכ לראות שהכל נקי ובסדר.
הכאב לא מרפה
22/05/2016 | 14:44
8
191
עברו כבר חודשיים והכאב לא עוזב. לקום עם הכאב, לחיות עם הכאב ולישון עם הכאב.. לחשוב שהייתי צריכה להיות בחודש מסוים ובשבוע מסוים ופתאום הכל התנפץ ונעלם כלא היה
מבחינת הסביבה זה הפסקת הריון מבחינתי זה אובדן של התינוקת הקטנה שלי והלב נקרע. הכאב בכל מקום בגוף לא עוזב ולא מרפה..
היום בעבודה שמעתי שמישהי באותו חודש כמו שאני הייתי אמורה להיות היום, עוברת היום בדיוק היום הפסקת הריון
ובשביל כולם זה הפסקת הריון בשבילה זה אובדן של התינוק שלה
לא קל
22/05/2016 | 18:04
55
שולחת לך חיבוק חזק... לא כל כך זוכרת את הסיפור שלך עימך הסליחה ... אך מנסיוני מי שלא חווה אובדן לא מצליח להבין עד כמה זה קשה נפשית !!! הזמן כן עושה את שלו ... אבל זה תמיד שם ותמיד יש רגעי שבירה וברור לנו ״שצרת רבים חצי נחמה״ - לא תופסת במקרה שלנו ! לא רוצות שאף אחת תחווה זאת וזה גם לא מנחם מלבד היותנו ״אחיות״ למשהו כה נוראי והיכולת להבין מה אנו עוברות ....
יש ימים קלים יותר וימים קשים... אל במבט של כמעט שנה מהאובדן שלי ( לא יאומן ), הזמן מקל את הכאב! הפצע מדמם והלב זוכר ... אך אני ומשפחתי בחרנו לדבוק ביש ולהסתכל על חצי הכוס המלאה וזה מה שעזר ועוזר להתגבר ! מאחלת לך ימים קלים יותר... שולחת חיבוק !
דרגות של כאב
22/05/2016 | 21:37
55
כפי שכתבה דניאל5000, הכאב לא הולך לשום מקום, הוא כאן כדי להישאר.
מנסיוני האישי הכאב משתנה כל הזמן, לא בקו ישר אלא עם עליות ומורדות, אבל באופן כללי הציפיה היא לראות מגמת שיפור אחרי זמן מה. זו קלישאה וזה נדוש, אבל הזמן אכן עוזר.
אני לא זוכרת את הסיפור שלך (סיבה להפסקת ההריון, שבוע הפסקה, אופן ההפסקה, האם את בזוגיות), כך שקשה לי להתייחס נקודתית.
השאלה היא האם אחרי חודשיים, את בדיוק באותה רמת כאב כמו אחרי יומיים.
לדעתי אם התשובה היא כן, זה הזמן לפנות לטיפול כלשהו.
22/05/2016 | 22:28
34
גלית, אין לי מילים לנחם אותך. אין מילם שיכולות להקל כאב על אובדן תינוקת.
יכולה רק לשלוח לך חיבוק. 
נכון, הכאב לא מרפה:(
23/05/2016 | 00:49
2
45
עברת לידה שקטה בשבוע 23 בעקבות מום במוחה של העוברית (למי שמתפלאת איך אני זוכרת את הפרטים- לצערי אני לא זוכרת תמיד הכל. אני פשוט עושה חיפוש לפי שם המשתמש למעלה בצד שמאל, וקוראת שם...).
 
גלית יקירתי- את עוד עמוק בתוך האבל, ובתוך הטראומה- הגופנית והנפשית. האם את מטופלת בטיפול כלשהו? יש אשת מקצוע שמלווה אותך? שמסייעת לך בעיבוד האבל?
 
כתבת שאת עובדת. איך התפקוד שלך בעבודה? מרוכזת? הספק תקין?
יש לך שתי בנות. האם את מצליחה להיות איתן ולהנות מהן? בנות כמה הן, והאם ידעו על ההריון ההוא?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
היי
28/05/2016 | 21:23
1
5
אני לא מטופלת, אעני עובדת על עצמי המון וגם הסובבים לי.. אבל עדיין פניתי למרפאת האם שלי לקבוע שיחות עם עו"ס.. אני מתפקדת כרגיל בעבודה כמו לפני המקרה, עד שאני נזכרת במקרה שלי ועד שאני רואה אישה בהריון והצביטה שיש לי בלב היא צביטה אכזרית.. אני לא מקנאה בבחורות בהריון, חלילה, אני פשוט מקנאה בתמימות שלהן, בתמימות שנעלמה לי והאשלייה ש"הכל יהיה בסדר" התנפצה לי מכה אחת בלי הכנה מראש!
רציתי לדעת אם הבנות פה בפורום שעברו מקרה שדומה לשלי התייעצו עם רבנים ואנשי דת? אני אישה מאמינה ובאמת מאמינה שכל מה שצריך לקרות קורה ואין לנו דרך לשנות.. וכשהלכתי לרב הוא אמר שהכל יהיה בסדר והעובר בריא.. ולמרות מה שאמר החלטתי ללכת בהמלצת הרופאים ובימים האחרונים מתחילה בי תחושה של חרטה! אולי לא הייתי צריכה לעשות את זה, אולי היא הייתה בריאה???? אולי אם האמונה שלי הייתה חזקה מספיק הכל באמת היה בסדר????
אולי אם האמונה שלך היתה חזקה מספיק, הכל באמת היה בסדר???
28/05/2016 | 23:17
4
נו, באמת. באמת. אני שואלת אותך- את באמת מאמינה בזה? ברצינות?
אם כן- שתהיי בריאה. אין לי איך לעזור לך ואיך לשכנע אותך.
אין לי. מי אני? הרי אני לא רב...
זה קטסטרופה מה שהרב עשה. קטסטרופה. אה! הוא אמר שהכל יהיה בסדר ושהעובר בריא. הבנתי. ואת האמנת לו?! אל תצחיקי אותי.
 
סליחה על הסרקסטיות. אני פשוט לא יכולה לסבול חשיבה פרימיטיבית.
אני בדרך כלל מאוד סובלנות כאדם, ובטח ובטח פה כמנהלת הפורום. אבל דברי ה"רב" העלו לי את הסעיף.
 
נורא ואיום.
העוברית שלך לא היתה בריאה. היא היתה בעלת מום במוח. הלכתם למומחים ולבדיקות שהוכיחו זאת.
קרתה לך טרגדיה שנוצרה עוברית לא בריאה. זה נכון. וזה כואב נורא ועצוב ומכעיס.
אבל לבוא עכשיו ולחשוב שאם האמונה שלך היתה מספיק חזקה, אז הכל היה בסדר?!
עד פה.
 
יקירתי, ממליצה לך בחום ללכת לא לרבנים ולאנשי דת שלא מבינים כלום, אלא לאשת מקצוע שמתמחית באובדני הריון. מישהי מקצועית ואמפטית, שתסייע לך לעבור את התהליך של עיבוד האבל שאת צריכה לעבור.
 
אני מתנצלת על חדות דבריי. לא יכולתי להתאפק הפעם.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
מצטערת בשבילך
23/05/2016 | 15:05
8
הוצאת לי את המילים מהפה
26/05/2016 | 22:03
9
גם אני איבדתי את התינוק שלי לפני חודש וחצי וכולם מדברים על הפסקת הריון, כל הזמן אני מחשבת באיזה שבוע היתי צריכה להיות וכאשר מסביבי כולן בהריון אני מרגישה בודדה, כאילו הזמן נעצר! מרגישה שאף אחד לא מבין באמת שכולם המשיכו הלאה ושכחו את מה שעברתי ואעבור כל יום. המשפט הזה של יהיה בסדר מטריף אותי כל הזמן. כמו שאמרתי מרגישה שכתבת בדיוק את מה שאני מרגישה לא יכולתי לתאר טוב יותר את המצב. תיהי חזקה ומקווה שתחווי חוויה מתקנה כמה שיותר מהר שאולי תעזור במקצת על האובדן הכואב
מה עושים עם תמונות האולטראסאונד?
21/05/2016 | 23:02
5
92
אני זרקתי.
22/05/2016 | 00:22
50
אני שמרתי
22/05/2016 | 11:23
102
אבל לא זוכרת איפה. הכל ביחד עם ניירות ההריון, בדפדפות שפעם היו מסודרות והיום הן בליל של דפים שנברתי בהם בשביל ביורוקרטיה זו או אחרת (נראה לי שפעם אחרונה היתה לפני שנה וקצת, לקראת הפגישה בIVF).
חלק מהתמונות גם סרוקות ושמורות במחשב, אבל בתיקיה מוצנעת שלא תקפוץ לי לעין.
אני שמרתי
22/05/2016 | 14:46
75
אני שמרתי כדי שאם בהמשך התהליך רופא יבקש לראות משהו.. אז שיהיה לי... בפועל לא באמת צריך, אבל כן חשוב לשמור את הממצאים המודפסים
אממ...גם אני שמרתי:(
22/05/2016 | 14:51
96
שמרתי את כל החומר הרפואי בניילוניות ובקלסר מאורגן. זה עדיין קיים אצלי, רוב החומר. סתם דבילי. אני יכולה לזרוק. אבל זה חלק ממני, וקשה לי להיפטר מזה.
סתם משהו רגשי כזה שלא מאפשר לי לקרוע לגזרים ולזרוק.
 
למה את שואלת?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
בתיקיה שחורה בתחתית מגירת התחתונים. מחבוא.
24/05/2016 | 06:52
11
דימום חודש לאחר ציטוטק
19/05/2016 | 22:17
9
132
שלום לכן, קוראת פה כבר שנים. מבליחה בהודעה פעם שניה לדעתי. 
 
לפני חודש קיבלתי ציטוטק בשבוע 7. כצפוי בימים הראשונים היה דימום מסיבי ולאט לאט הוא נחלש. כמעט ונעלם ואז שוב כאבי מחזור יום לפני הביקורת (שבועיים מהנטילה) יום של דימום מסיבי ומאז (הרחם נקי, רירית 14 מ"מ) המשך של דימום קל מאוד אבל קיים. 
 
כמה זמן הסיוט הזה אמור להימשך
אני מרגישה שאני עדיין על רכבת הרים הורמונלית (בן הזוג סופג לא מעט)
 
 
 
ובלי קשר, אם כבר כתבתי, חשוב לי לציין שאתן קבוצת נשים מדהימה, חזקה ומחזקת. תודה על היותכן
צר לי שאת חוזרת אלינו
19/05/2016 | 23:05
5
74
לו אני במקומך, זה מה שאני הייתי עושה:
בדיקת דם: בטא, אסטרוגן, פרוגסטרון וגם LH. הבדיקה אמורה לסייע לרופא נשים להבין באיזה שלב של המחזור את נמצאת.
היסטרוסקופיה אבחנתית: לא עברתי בעצמי, אבל נראה לי שכדאי להבין שאכן אין שאריות כלשהן.
 
מוודאת איתך שמאז ההפלה ועד כה מנעתם הריון נוסף. אם לא מנעתם, ייתכן והדימום קשור להריון חדש, ואז כדאי לחזור על הבטא בעוד כשבועיים.
התייעצת עם רופא בנושא?
התנזרות היא סוג של מניעה...
20/05/2016 | 21:37
4
61
לא הגעתי חזרה לשלב של אינטימיות. עוד לא יכולה.
 
לפני שבועיים התייעצתי עם רופא. הוא אמר שהחזרה של הדימום אחרי שכמעט פסק יכול להיות מחזור. ביקש לחזור לביקורת רק אם יש דימום חריג או חום/כאבים. נראה לי שבכל מקרה אלך להיבדק השבוע.
20/05/2016 | 22:36
3
36
לגמרי סוג של מניעה. ואני לגמרי מבינה את חוסר היכולת לחזור לאינטימיות.
אני הייתי מנסה להשיג בדיקות דם דרך רופא המשפחה, כדי להגיע לרופא הנשים עם מידע על רמת ההורמונים.
אנא עדכני אותנו אחרי הבדיקה אצל הרופא.
22/05/2016 | 09:59
7
אז נבדקתי אתמול, יש שאריות
24/05/2016 | 09:20
1
13
2 ס"מ עם זרימות ולכן הדימום ממשיך. עוד יש סיכוי קלוש שיצאו לבד אז התבקשתי להיבדק שוב עוד שבועיים ואם זה לא יצא אז היסטרוסקופיה
בכלל תכננתי להיבדק בהמשך השבוע אבל אתמול היה לי פתאום כאב חד ומשתק בצד בתוך האגן. ישר חשבתי שזה קשור וטסתי למוקד נשים. ציסטה שהתפוצצה בשחלה. רשמית אני נאחס
 
 
ושוב תודה על כל התמיכה. אתן מדהימות.
אוף אוף אוף
24/05/2016 | 09:42
13
ובכל זאת טוב שנבדקת ושהמצב יותר ברור עכשיו.
לדעתי (לא רופאה ולא מתיימרת לדעת סטטיסטיקה בנושא), הסיכוי ששארית עם זרימה תצא מעצמה הוא קטן. זה אומר שיש כלי דם שמחברים אותה לדופן הרחם, וממשיכים להזרים דם אליה, וממנה אל חלל הרחם.
אם את בכל זאת זורמת עם המתנה של שבועיים, ממליצה להתייעץ לגבי מתן אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהום ברחם. אמנם הדימום מתנקז, אבל לכי תדעי מאיפה יבוא הנאחס הבא 
כמו כן כדאי אולי לבדוק רמות המוגלובין וברזל, לוודא שאת לא מתקרבת לאנמיה.
צר לי על אובדן ההריון
20/05/2016 | 22:56
2
68
הסיוט הזה יכול להימשך בין שבוע-שבועיים ולהגיע גם לחודשיים-שלושה...אצלי היו דימומים שונים ומשונים, מסוגים שונים במשך למעלה מחודשיים, ולמעשה רק אחרי שלושה חודשים- שזה היה אחרי שקיבלתי מחזור- הרחם היה נקי לחלוטין.
בערך פעם בשבוע הייתי בביקורת...באסה שנמשכת ונמשכת ונמשכת, וכל פעם קיבלתי דיווחים על עוד שאריות, ועוד עניינים....אוף!
 
ההמלצה שלי אלייך היא להתייעץ עם הרופא/ה, ולבוא שוב לביקורת, בהתאם למה שהוא ממליץ, ולהמשיך ולעקוב באולטרסאונד, בתקווה שזה ייגמר כמה שיותר מהר.
 
סליחה על השאלה, אבל לא יכולתי להתעלם מזה שכתבת שאת קוראת פה כבר שנים. רוצה לספר לנו מה הרקע שלך? יש ילדים? כמה הריונות עברת? מה היו נסיבות אובדן/י ההריון?
שתפי במידה ואת מעוניינת, כמובן. לא חובה.
 
אגב, משהו חשוב- כתבת שאת עדיין על רכבת הרים הורמונאלית, ובן הזוג סופג לא מעט. אז נכון- ההורמונים הם חלק מהעניין, אבל רק חלק. אי אפשר לייחס מצב נפשי כזה או אחר אך ורק להם, אלא צריך להתייחס להשפעה של אובדן ההריון עצמו- על הנפש ועל הזוגיות. נקודה למחשבה.
 
שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
זה הניק המשני שלי
22/05/2016 | 09:59
1
61
אני די מוכרת ברחבי תפוז כולל קישור לאדם האמיתי שאני מחוצה לו ולכן מעדיפהנ להשתמש בו.
קוראת שנים מתוך זיקה לתחום ההריון והלידה ובאופן טבעי גם לצד הפחות "זוהר" שלו. 3 ילדים, 4 הריונות.
בעבר הייתי בהריון עם המון קשיים וסיכון, כמה פעמים שדובר על סיומו מסיבות שונות ובדרכים שונות, הייתי לפני תחילת תהליך להפסקתו ובסוף החלטנו עם הרופאה לתת עוד כמה ימים צ'אנס וכאן מצאתי הרבה מידע ותמיכה (ע"י קריאה בעיקר). הצ'אנס ההוא כבר כמעט בת שנתיים.
 
כשאני נתקלת במישהי לקראת או לאחר אובדן אני שולחת מסר או מניחה פתק עם המשפט: גוגל - אובדן הריון תמיכה תפוז. זה המקום. גם האנונימיות, גם המידע ובעיקר התמיכה הכה-לא-מובנת-מאליה שנשים מקבלות כשהן מגיעות לפה. הפורום הזה קדוש מבחינתי. ממש.
ואו! שמחתי לקרוא לגבי הצ'אנס בת השנתיים:),
23/05/2016 | 00:20
26
ריגשת מאוד בשני המשפטים האחרונים.
וגם עבורי הפורום הזה היה ונשאר קדוש.
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-774902
חם בפורומים של תפוז
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
מסגרת החינוך שמתאימה לילדיך
מסגרת החינוך שמתאימה...
אז איך עושים את זה בצורה נכונה? ועל מה חשוב לשים...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
אירוח בנושא חיסכון פנסיוני
אירוח בנושא חיסכון...
מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשפר את מצבנו...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
הקשר בין טראומה והתמכרות למין
הקשר בין טראומה...
איך טראומה יכולה ליצור התמכרות? אתם מוזמנים כבר...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ