לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום אובדן הריון תמיכה
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

ציטוטק כשיש דימום
11/02/2016 | 18:53
5
21
היי בנות, 
האם מישהי קיבלה ציטוטק דרך הנרתיק למרות שהיה לה דימום חזק? 
קיבלתי עם דימום קל
11/02/2016 | 20:26
1
9
אני תוהה האם דימום חזק לא עלול לפגוע בספיגה של החומר ו/או לגרום לפליטת הכדורים.
חייבת לציין שאצלי במנה הראשונה נפלט כדור אחד עוד בבית החולים וכדור נוסף בבית. נדמה לי שבמנה השניה נפלט כדור אחד בבית. בכל מנה הוחדרו 4 כדורים.
שבוע אחרי המנה השניה נבדקתי והרחם היה נקי.
ממש ראית כדור שנפלט?
11/02/2016 | 20:30
7
בעיקרון היה לי דימום כבד. חיכיתי בערך 4 שעות מהרגע שהכניסו את הכדורים ועד שעשיתי פיפי וכשנכנסתי לשירותים הרגשתי משהו נפלט אבל זה גם יכול להיות כריש דם כי במהלך הלילה כבר היו לי התכווצויות באופן טבעי ורוב מה שצאריך לצאת יצא.
עברו כבר 9 שעות מאז קבלת הכדורים ואין השפעה. אולי את החלק הקשה כבר עברתי בלילה.
אולי הכל יצא ?
11/02/2016 | 20:53
2
10
אם יש לך דימום חזק, יתכן שהכל יצא ואת בכלל לא צריכה ציטוטק. (האמת זה התסריט הטוב ביותר). לי היה דימום חזק, אבל בכל זאת נשארה שארית אז הייתי צריכה לקחת.
קודם תבדקי האם נשאר משהו ורק אז תקחי ציטוטק.
נשאר קצת
11/02/2016 | 20:57
1
7
הייתי אצל הרופא בבוקר ונשאר עדיין שק הריון קטן מאוד. חוץ מזה הכל באמת יצא אז הוא נתן לי ארבעה כדורים ומאז אני לא מרגישה כלום והדימום מתחיל להיחלש
11/02/2016 | 23:05
1
מקווה בשבילך ובשבילי שבשבוע הבא יגידו לנו שהכל יצא...
בוכה מהבוקר.. שופכת את הלב
09/02/2016 | 15:24
9
130
אני צריכה לעבור בדיקת קרישיות יתר. התקשרתי היום לקופת חולים ומסתבר שאפשר לעשות את הבדיקה רק בסניף אחד בין 10-11 בבוקר. איך???? לא מבינים שאנחנו עובדים?
אין לי מושג מה אני יכולה לעשות, כמה כבר אפשר להיעדר מהעבודה? ונותנים בכלל אישר מחלה בשביל בדיקת דם?
 
כבר הסתיים לי המחזור, חשבתי שנגמר ופתאום היה שוב דימום.. לא מבינה למה אבל כולם (הרופאים) אומרים לי שזה בסדר. לי זה נראה לא הגיוני!
בכלל- כל הזמן כל הרופאים אומרים בדיוק אותו דבר, אני לא מרגישה שיש רופא שבאמת מבין בזה.
הדבר המשמעותי ביותר היה כשהרופאה שנתנה לי את ההפניה לקרישיות יתר אמרה לי שהיא בהכלל לא מאמינה שזה הגורם להפלות, ונראה לה מיותר לבצע את הבדיקה. לחצתי עליה ולכן קיבלתי את ההפניה, אבל היא העלתה לי הרבה סקפטיות בעניין.
ועד שהתהליך הזה מתקדם.. חודשים! צריך למצוא זמן ללכת לעשות את בדיקת הדם, אחר כך לקבוע תור להמטולוגית ואז שוב לרופא משפחה, ואנחנו רוצים להתייעץ גם עם מומחה.. כל התורות כל כך רחוקים ומרחיקים מאיתנו את הזמן שבו נוכל לנסות שוב להיכנס להריון.
תיסכול! עצבים! בכי!
 
חני יקירתי, קבלי חיבוק
09/02/2016 | 18:02
36
ועכשיו, נסי לספר לנו בצורה מאורגנת יותר על קורותייך.
התסכול מהתורים ומההתעסקות בדברים הרפואיים מוכר לי מאוד, אבל לפעמים פשוט אין ברירה וצריך לעשות את מה שצריך לעשות.
ועניינים רפואיים קודמים לעבודה. אני עצמאית, אז יכולתי לסדר לעצמי את המערכת, כך שלא אפסיד עבודה. אצל שכירים זה משהו אחר. מצד שני, הפסדתי עבודה בכל פעם שהייתי צריכה לעבור גרידה, ואף אחד לא יכול היה להחשיב לי את זה כמו ימי מחלה.
 
כתבת שהרופאה לא מאמינה שנושא קרישיות היתר הוא הגורם להפלות אצלך.
את רוצה לספר בצורה מסודרת מה עברת עד כה מבחינת ההריונות? האם יש ילדים בבית? פרט על כל הריון כל דבר שיכול לתת לנו מידע כדי שנוכל לנסות ולכוון אותך. כתבי גם את הגילאים שלכם.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
בדיקות ורופאים
09/02/2016 | 19:21
28
היי, צר לי לשמוע על הכאב שלך.
יש לי רק שתי עצות פרקטיות במידה ואת רוצה,
מעבדת רוזנבלט - מעבדה פרטית בתל באביב. את מתקשרת אומרת אילו בדיקות את צריכה, ניתן להגיע כמעט בכל שעות היום. כמובן שלא כל כך זול, כשאני בדקתי זה היה כ1700 לסט שרציתי.
רופא פרטי - ד"ר קופרמינץ, מומחה לפיריון והפלות. ניתן לקבוע תור בטווח של כשבועיים, אולי אפילו פחות. לא זוכרת כמה גובה למפגש.
אבל מגיעים לך שלושה ייעוצים במימון חלקי מקופת החולים. 
בהצלחה. 
09/02/2016 | 21:59
14
חני, ממש מבינה את התסכול שלך. אבל אין מה לעשות, תחסרי מעבודה כמה שצריך, הרי המטרה היא להביא תינוק בריא ושלם ולהיות שנה שלמה בחופשת לידה !
 
חני, קראתי קצת אחורנית ונזכרתי מי את...
09/02/2016 | 23:02
5
43
סליחה, אני פשוט לא תמיד מזהה.
אז אני מבינה שאתם בני 22, והיו לך שתי הפלות בשנה האחרונה בשבועות מוקדמים עקב הפסקת דופק. נשמע דווקא כן הגיוני לבדוק קרישיות יתר, למרות שבהחלט גם יכול להיות סתם המון המון חוסר מזל שגרם לעוברים לא תקינים...
אין לדעת בשלב זה. אתם מאוד צעירים, וזה די יוצא דופן שתי הפלות ברצף בגיל כה צעיר, ולכן טוב שתבדקי את הנושא יותר לעומק.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
"טוב שתבדקי את הנושא יותר לעומק"
10/02/2016 | 17:36
4
33
אז אני הולכת לבצע קרישיות יתר.
יש לך עוד המלצות מה אפשר לעשות?
אני גרה במעלה אדומים (אזור ירושלים)
 
תודה על התגובות
כן, הייתי בודקת את כל הפקטורים של הקרישיות,
10/02/2016 | 20:48
12
וגם יש בדיקות דם שקשורות בבלוטת התריס. אני מודה שאני לא זוכרת את השמות, אבל אני בטוחה שהרופאה שלך יודעת על מה מדובר- זה משהו שקשור גם לפעילות בלוטת התריס וגם לנוגדנים לבלוטה.
 
מעבר לזה, לא נראה לי שיש כרגע צורך בעוד משהו.
אני תמיד כותבת ששתי הפלות בשליש הראשון של הפסקות דופק הן עדיין עניין של משהו שנחשב בסטטיסטיקה הנורמטיבית, אבל בשל גילכם הצעיר, כן הייתי עושה את הבירורים שציינתי, פשוט כדי להיות על הצד הבטוח.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
בקשי גם נוגדנים לבלוטת התריס או לפחות בדיקת תפקוד של הבלוטה
11/02/2016 | 19:16
1
11
זאת בדיקה זולה יותר ויש יותר סיכוי שיאשרו אותה. אנסה לחפש מסמך שמצאתי פעם עם הפאנל המלא של הבדיקות לפקטורי קרישה, אבל סביר להניח שהרופאה יודעת. חשוב שהבדיקה תהיה לפקטורים ולא לקצב הקרישה (PTT) כי הבדיקה השניה לא רלוונטית לבעיות פוריות.
עוד דבר ששווה לשאול את הרופאה עליו בגלל הפלות חוזרות בגיל כ"כ צעיר הוא בעיות ברחם - מחיצה ברחם או נוזל בשחלות. אם הייתה מחיצה אולי היו רואים אותה בא.ס. אבל אולי יהיה צורך בבדיקה יותר ממוקדת.
לפעמים יש בעיה בזרע שגורמת להפלות, אני לא יודעת אם זה מתאים לסיפור הקליני שלכם.
בקיצור, בהחלט הייתי מתייעצת עם מומחה כדי שילווה אתכם וידריך איזה בדיקות כדאי לעשות.
 
בשדרת האיזדרכת-
11/02/2016 | 21:41
6
אודה לך אם תוכלי לפרט למה התכוונת כשכתבת: "לפעמים יש בעיה בזרע שגורמת להפלות". איזה סוג בעיה? זה פשוט חדש לי, כי בזמנו כשבעלי עשה בדיקת זרע, אמרו לנו שזה די מיותר לעשות, כי נוהגים לעשות בדיקת זרע כשלא נכנסים להריון, אבל אם יש קליטה להריון פעמים אחדות, והפלות חוזרות, זה לא אמור להיות קשור לזרע או למורפולוגיה שלו, כי רק זרעים עם מורפולוגיה תקינה יפרו. זה כמובן לא קשור לדברים כרומוזומאלים שיכולים להיות פגומים, אבל את זה אי אפשר לגלות בבדיקת זרע.
 
אודה לכל מידע.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
רשימת הבדיקות לקרישתיות יתר
11/02/2016 | 19:35
10
היי בנות, האם גם לכן יש או היו הזעות
11/02/2016 | 20:47
2
14
מטורפות בלילה? אני ממש קמה עם חולצה רטובה! התחיל לי אחרי הלידה השקטה שהייתה לפני 3 שבועות... ועוד שאלה, אני עם חום כבר יומיים.. יש מצב שזה זיהום מכל התהליך שהיה לפני 3 שבועות?? או שעבר הרבה זמן וזה בטח וירוס?? רק זה חסר לי... :(
תתקשרי לגינקולוג שלך
11/02/2016 | 20:50
14
יכול להיות שזה סתם וירוס, אבל אני הייתי מרימה טלפון ומתיעצת עם גינקולוג.
ההזעה נורמאלית, מקורה הורמונאלי,
11/02/2016 | 21:35
10
והיא עוברת מעצמה.
לגבי החום- קשה לי להאמין שזה קשור ללידה השקטה, ויש עכשיו גם המון המון וירוסים שונים ומשונים, אבל רק בשביל להיות על הצד הבטוח, הייתי ממליצה לך להתייעץ לגבי עניין זה עם הגניקולוג/ית שלך.
 
תרגישי טוב, ותעדכני אותנו.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
מיואשת ובדילמות
09/02/2016 | 21:35
8
114
קצת רקע:
ילד ראשון, הפלה שבוע 7, ילד שני, הפסקה של 5 שנים בכוונה ואז רצון לחזור לשוק. רק שרצונות לחוד ומציאות לחוד.
3 הפלות רצופות כולן בשבוע 7, הכל נפל טבעי. לקח לי זמן לקבל את הבדיקות הרצויות, ולאחר מכן תור להמטולוג. בנתיים המתנתי. לשלושה ההריונות האחרונים נקלטתי מהר ולא רציתי להיקלט ולהפיל שוב עד שאין תשובות ואולי פתרונות.
הבדיקות בישרו קרישיות יתר- תסמונת אפלה. קיבלתי הוראה שהחל מהביוץ להזריק, והחל מבטא חיובית להוסיף גם אספירין. שמחה ומאושרת שיש פתרון חזרנו לנסות. אבל פתאום אני לא מצליחה להקלט. עוד חודש ועוד חודש ולא מצליחה. וכל פעם להזריק סתם מהכביכול ביוץ וכעבור שבועיים לגלות את הווסת ולהפסיק זריקות ולהמתין.
שונאת להזריק, אבל אין ברירה כל חודש בתקווה שהפעם לא הזרקתי סתם.
אחרי כמה חודשים כאלה החלטתי לשחרר. הדכאון שעד שסוף סןף מצאו פתרון להפלות אך פתאום צצה בעיה חדשה גמרה עלי. אז בחודש שלאחר מכן שחררתי גם את הזריקות. אבל צחוק הגורל, באותו חודש המחזור לא הגיע, בדיקה ביתית גילתה 2 פסים. כמובן שהזרקתי עוד באותו יום ולקחתי אספירין. אחרי3 ימים גם זה נפל. למה?? למה דוקא בחודש שלא הזרקתי נקלטתי?
ושוב פעם מזריקה סתם ושוב פעם לא נקלטת. והנה אני מגיעה שוב לנקודת ייאוש. חייבת לשחרר  אבל לא יודעת מה לעשות? להפסיק להזריק?
הבעיה עם ההזרקות האלה שבמשך השבועיים של האי וודאות, כל יום כשאני מזריקה, זה נותן לי תקווה. אני לא יכולה לא לחשוב על נסיון להריון ומצד שני להזריק. ההזרקה מכניסה אותי למחשבות של הנסיון. ועזבו את זה שאני גם ממש סובלת פיזית מהזריקות (ובסוף לגלות שזה היה לשווא), וגם בואו נהיה כנים, זה סתם כסף שנזרק לפח. אולי בזבזתי עד עכשיו איזה 700 ש"ח על הזריקות האלה.
 
לא יודעת מה לעשות.
 
אז הנה עכשיו אני מתחילה סבב חדש. ואני תוהה- להזריק או לא?
 
פשוט ייאוש. איך פתאום יש לי בעיה להכנס להריון?? דוקא שמצאו פתרון להפלות? לפני זה נכנסתי להריון על הנסיון הראשון, מקסימום השני. והפלתי אותם. למה עכשיו כשיש פתרון בא קושי נוסף? מרגישה כאילו אלוהים משחק בי.
אולי הזרעה ?
09/02/2016 | 22:17
1
40
אני אתן לך מחשבה ואני יודעת שחלק מבנות לא יסכימו איתי. אולי במקום להתיאש תנסו לעשות מעקב זקיקים והזרעה ?
אפילו בלי הורמונים. הזרעה אחרי השבחת זרע מעלה סיכוי להריון בהרבה אחוזים.
ובאמת, באמת, אל תתיאשי. הגיל שלך זה מה שמצויין בפרופיל ? 32 ? זה ממש לא גיל ליאוש.
הזרעה? זה לא מתקדם מדי?
10/02/2016 | 00:37
38
יש לי תור לרופאה שלי.. אתייעץ איתה, למרות שהם מנסיון אדישים. יגידו לי להמשיך לנסות. נקלטתי 7 פעמים אין סיבה שלא אקלט. בדיוק כמו שאמרו לי על ההפלות- שילדתי שני ילדים בריאים אז אין בעיה
איזושהי תובנה- לא רפואית-
09/02/2016 | 23:29
5
56
לגבי הזרקת הקלקסן בתסמונת אפלה- אני ממש לא מבינה בזה כלום, ולכן ההמלצה היחידה שלי היא להתייעץ עם הרופאים המומחים לעניין (או הרופאות...).
 
התובנה שלי שרציתי לכתוב לך זה שהמחשבות לגבי הניסיון הבא, והתקווה שבלב אינן קשורות לעצם הזרקת הקלקסן. אני לא הזרקתי, והמחשבות האובססיביות הללו לא נתנו לי מנוח.
 
עכשיו בואי נהיה תכלסיות- מה הגיל שלכם? וכמה חודשים ניסיתם עד ההריון הכימי הזה? וכמה חודשים אתם מנסים בכלל להיקלט, והאם ממש ממש ממש ברצינות ובהתמדה?
 
כתבת שאת חייבת לשחרר. מה את חייבת לשחרר? את הרצון בעוד ילד? את התקווה? את מה? ומניסיון- אי אפשר לשחרר. אישה שרוצה ילד לא יכולה לשחרר. ואת זה אני כותבת לך לפי כל מה שאני רואה אצל חברות שלי, לא רק למי מה שאני חוויתי על בשרי. וככל שיש יותר כישלונות, כך עוד יותר קשה לשחרר. זה אנושי וטבעי.
 
תעני לי על השאלות ששאלתי, ומשם נמשיך.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
הכוונה בלשחרר
10/02/2016 | 00:54
4
52
לא את הרצון כי זה לא אצליח. אני ממש רוצה ילד שכבר הגעתי לשלב הקנאה. לא הייתי בו עד עכשיו ולאחרונה זה בוער בי ואני מוצאת את עצמי לא מפרגנת להריוניות חדשות ואפילו כועסת. מה שמפתיע אותי מאוד.
 
הכוונה בלשחרר זה לשחרר את הציפייה.
מכירה את זה שבמבחן את מצפה לציון נמוך, משכנעת את עצמיך שלא הלך לך למרות שבתוכך את יודעת שענית טוב על השאלות וכל זה כדי לא להתאכזב כשתקבלי את הציונים? שעדיף לא לצפות ואז להיות מופתעת לטובה? אז זה מה שאני רוצה. לא רוצה לחשוב במשך שבועיים יום יום שאולי אני בהריון, ולדמיין מיחושים וסימני הריון, ואפילו לעשות חישוב שאם נקלטתי עכשיו אז באיזה חודש הלידה? לא רוצה שהשבועיים האלה יעברו לאט ובמחשבות יום יום. וזה מה שהקלקסן גורם לי. כי כל פעם שאני מזריקה לעצמי עולות לי המחשבות האלה. ידוע לי שגם בלי ההזרקות המחשבות האלה והתקוות יצוצו לי אבל זה כאילו יש זמן ביום שאני מקדישה אותו לתקוות על הריון. הרי למה אני מזריקה? כי אולי אני בהריון. אין לי דרך לא לחשוב על זה...
אני מנסה להסביר בכתב מה שעובר עלי.. לא יודעת אם אני מצליחה להסביר טוב...
בנוסף, כשמגיעה הווסת, אני לא יכולה להתחמק גם מהמחשבה שלעזאזל! סתם הזרקתי לעצמי! סתם עשיתי לי כחולים! ותמיד אבל תמיד ביום של הדימום הראשון אני מכריזה שחודש הבא אני לא מזריקה.
 
בנוגע לשאלות התכלסיות- אני בת 32, הוא 33. אם ההפלה הראשונה ברצף היתה נמשכת להריון תקין, הייתי צריכה ללדת בתחילת אפריל 2015 (נפל בתחילת אוגוסט או סוף יולי, לא זוכרת) ההפלה האחרונה לפני ההריון הכימי האחרון היתה בליל הסדר. מאז לא הצלחתי להכנס להריון עד הכימי שקרה בנובמבר.
בנוגע אם אנחנו רוצים להקלט ברצינות והתמדה- כן, אבל גם פה יש בעיה.. שכנראה זו הבעיה וזה למה קבעתי תור לרופאה. אני שומרת נידה. ואני מבינה שאולי הביוץ כנראה נופל לי על השבעה נקיים..זה הדבר היחיד שעולה לי. וזה למה הרעיון ש "אלוהים משחק בי" ממש מרגיש לי חזק..
הסברת את עצמך מצויין,
10/02/2016 | 21:00
3
26
אני יכולה להגיד לך בשיא הכנות, שאצלי כל הרגעים ביממה הייתי עסוקה בתקווה המתעתעת הזו. כמובן שגם עבדתי, והתפתחתי מקצועית, וניהלתי בית למופת, והייתי אמא נפלאה לשני ילדיי...אבל האובססיה הזו כל פעם מחדש....ליוותה אותי במשך שנים. והזמן עבר מאוד מאוד לאט, בלי שהזרקתי קלקסן.
אצלך, עצם ההזרקה הופכת את כל העסק ליותר מורכב בהיבט הגופני. ההזרקה כואבת ועושה שטפי דם- ואז את מתעצבת עוד יותר אפילו, שהכל היה לשווא.
 
לפי החישובים שלי- לקח משהו כמו חצי שנה עד הכניסה להריון האחרון (הכימי שעליו סיפרת), וזה זמן שנחשב ממש ממש תקין לכניסה להריון.
לגבי הנידה- אני לא מבינה בזה כלום. אבל ההמלצה היא לקיים יחסי מין בימים 10-18 יום כן יום לא (פלוס מינוס...), זה כמובן אם המחזור סדיר, ושל 28 ימים.
 
כמה זמן לקח לך להיקלט להריונות האחרים? ספרי גם על התקינים וגם על ההפלות.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
נכנסתי להריון די מהר
11/02/2016 | 00:50
2
31
ההריון הראשון לקח הכי  הרבה זמן- ארבעה חודשים.
האחרים או בחודש הראשון או בשני.
זה למה אני מרגישה שעובר נצח.
 
ההפלות כנראה שיבשו לי את המחזור. הווסת ארוכה מהרגיל וגם שונה- מתחילה ביומיים של רק הכתמות ואז באה במלוא הדרה, ומסתיימת שוב בהכתמות מתמשכות- סה"כ 7 ימים, לפעמים גם 8. ע"פ הלכות נידה אחרי שנגמרת הווסת צריך לשמור עוד 7 ימים ובגלל הווסת הארוכה אני חוששת שאני מפספסת את הביוץ. קבעתי תור לרופאה, הבנתי שיש כדורים לדחיית ביוץ.. זו בנתיים התקווה שלי. ברגע שגם התקווה הזו תתאייד אני סיימתי..
כתבתי לך תשובה ארוכה שנמחקה........
11/02/2016 | 09:48
1
31
משתתפת איתך!!!!! כ"כ קשה לחכות להריון......
אבל אל ייאוש!! נכנסת להריון ועוד תהיי.
בכל מקרה-
1) בלי קשר להלכות טהרה........ למה לא לעשות מעקב זקיקים? זה לא מצב רגיל שמחכים להריון. מוציאים הפנייה מרופא והולכים למעקב אצל טכנאית א. כשאת מזריקה יש סיבה 'לקצר' את משך ההמתנה (הנורמלית) להריון. זמן, כוח, כסף, שטפי דם לא באים ברגל........ בכל זאת מדובר בחומרים שאת מכניסה לגוף.
2) עם קשר להלכות נידה (ובלי קשר להזרקות...). תבחני חודש-חודשיים האם את מפספסת ביוץ ע"י מעקב זקיקים לפני שאת רצה לפתרון תרופתי.
 
בהצלחה רבה, ושהנצח ייגמר במהירות בהריון משעמם וארוך............
ממש מסכימה עם מודיםומבקשים1-
11/02/2016 | 18:13
10
רעיון מעולה לעשות מעקב זקיקים. הנושא של הזרקת הקלקסן מהביוץ נשמע לי קצת מורכב- איך באמת את יודעת מתי הביוץ בשביל להתחיל להזריק? האם תמיד מהיום ה-14? לא המליצו לך על מעקב זקיקים כדי לדעת מתי הביוץ וכדי לדעת ממתי להתחיל להזריק?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
איזה יום עצוב
09/02/2016 | 13:25
6
141
זולגת מהרגע שהתעוררתי...
הכנות לטיפול הבא שבעבר מילאו אותי התרגשות לקראת הבאות, גרמו לערפל כבד של דמעות עצורות לנטוף בין התחנות. זה בטח די מסוכן לנהוג ולבכות, ורק רציתי כבר להגיע הביתה ולתת לברז להיפתח, אבל מרוב שהתאפקתי כל הבוקר... אני רק נוטפת ולא מצליחה לפרוץ את הסכר.
עצוב לי, עצוב לי בלב. ואני מתגעגעת.
 
אויש, אני כל כך מכירה את זה
09/02/2016 | 17:56
5
45
באמת נורא עצוב. אצלי הדמעות היו מגיעות מעצמן, והמון, והיו פורצות כל סכר שניסיתי לשים...אי אפשר היה לשלוט בזה.
 
אני כל כך מקווה עבורך שתזכי להריון תקין במהירה, שיסתיים בידיים מלאות.
 
את יכולה להגיד קצת לאילו דברים את מתגעגעת? לעובר? לבעיטות שאולי הרגשת? לתחושת האופטימיות והתקווה? למלאות הרחם והלב? לשמחה? לחלום על תינוק/ת?
 
שתפי אותנו עוד קצת לגבי הגעגוע הזה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
געגועים
10/02/2016 | 19:15
4
31
מתגעגעת לכל הדברים האלה...
להרגשה שגדל בתוכי אדם קטן ושהוא שלי ושיש לי תוכניות וחלומות לגביו, לאהבה והאושר שהיו בי מהרגע שידעתי שהוא שם, להתעדכנות על בסיס שבועי בהתפתחות שלו... 
חסר לי מאוד הטקס היומי של תיעוד ההריון, איך אני מרגישה, איך אני מתרגשת, כל הרעיונות והמחשבות שהיו לי במהלך היום. כל מיני סיפורים קטנים שהייתי כותבת לו..שירים שהייתי משמיעה לו..
מתגעגעת אליו ואל הפוטנציאל של מה שהוא היה יכול להיות, מתגעגעת לאישה שהייתי כשהוא היה איתי...
 
 
 
באמת נורא עצוב-
10/02/2016 | 20:45
2
16
סליחה שאני חופרת, אבל זה באמת מעניין אותי- הזכרת טקס יומי של תיעוד ההריון- האם אלו דברים שהעלית על הכתב, או שדיברת אליו, או שאלו דברים שנאמרו בליבך?
כתבת גם על סיפורים קטנים שהיית כותבת לו. את רוצה לתת דוגמא לסיפור אחד שכזה?
אני יודעת שזה נורא אישי. אז רק אם מתאים לך.
 
שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
תיעוד בכתב
10/02/2016 | 21:01
1
30
שתי מחברות מלאות, מהרגע שהתחלתי את התהליך ועד המשפט האחרון: "אחרי המקלחת אתקשר לבדוק מתי יהיו תשובות של מי השפיר". 
אחרי המקלחת כבר קיבלתי שיחת טלפון שחרבה את עולמי.
 
ולגבי הסיפורים... זה סתם קטעים קטנים כאלה, בדרך כלל מצחיקים. או לפחות כאלה שהצחיקו אותי.
למשל, הלכתי ברחוב ושמעתי קטע משיחה של שתי קשישות שהתחרדנו בשמש..
קשישה א': אתמול הנכד קפץ לביקור, ולא היה כלום בבית. שום כלום!
קשישה ב': אז מה עשית?
קשישה א': לקחתי תפח-אדמה, קישוא, גזר, שום, בצל, פטרוזילה, מלח, פלפל
ביצה, פירורי לחם, קצצתי הכל וטיגנתי קציצות! ככה מכלום! יצא מה זה טעים!
 
 
שיואו, איזה מרגש-
10/02/2016 | 21:24
23
כנראה כל כך רצית את זה. כל כך ציפית לזה. כל כך.
 
הסיפור, אגב, מקסים. זה הצחיק אותי, כי זה ממש סיגנון הדיבור של אמא שלי:)
תקשיבי, את תהיי יופי של אמא. אני מעודדת אותך להמשיך ולנסות, ולקוות לטוב, על אף הקשיים העצומים שבדרך.
 
תודה רבה על השיתוף ועל מתן האמון.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
מבינה את הגעגוע
11/02/2016 | 00:11
24
כתבת "מתגעגעת לאישה שהייתי כשהוא היה איתי.. "המשפט הזה מהדהד לי כל כך כל כך, היה לי יום עצוב היום כי כזה הוא היה , מה שהוסיף גם שנבדקתי  בפעם הראשונה אצל רופא מעקב ההריון שליווה אותי,  לקח לו זמן להיזכר מי אני, הזכרתי לו הוא התנצל בדרכו.. קצת התפלאתי לאור הסיפור שלי, אולי אני לא כזו מיוחדת, רק בעייני עצמי.. החדשות הטובות שהכל בסדר אצלי, רק שיש לי ציסטה חדשה בשחלה שאני צריכה להיות במעקב אחריה, בקיצור כל היום עננת עצבות מרחפת מעליי ובין הסידורים שעשיתי היום ישבתי באוטו שלי להטעין את הבטרייה שנגמרה לי, ומסתכלת על כולם הולכים באים מדברים אולי גם עליהם עבר יום עצוב כמו שלי -- לא ממהרת כי זה לא באמת משנה, החלום ושברו, והמילים שכתבת מדויקות מאוד מאוד למה שאני מרגישה - והמוח לא מרפה ממה שהיה יכול להיות, ואני חוזרת למה שכתבת האישה שהייתי.. מה זה אומר? ואני חושבת על הרוך, על האופטימיות, על הדאגה לעצמי ולתינוקת שהייתה לי, על ההזנה , הטיפוח, האהבה ,השמחה, הגישה החדשה של אמא בהתהוות, החשיבה על העתיד.. הפוטנציאל אמרת וצדקת ---פה זה פוגש אותי כל הזמן בכאב,  ואיך ברגע פוףףףף זה נעלם ונשארתי לבדי,  מחפשת את האישה הקודמת זו שגילתי בתקופה האחרונה את האמא , איפה היא? נעלמה לה.. אז יום עצוב מלא מלא געגועים, מבינה את הגעגועים 
 
אז כמה עולה לעשות ילד שלישי?
09/02/2016 | 21:59
15
105
זהירות, רגשנות לא תהיה בהודעה הבאה...
אז כמה עולה לעשות ילד שלישי במדינה שמעודדת ילודה? אין לי כוח או עצבים לחקור על זה באינטרנט, אבל למישהי יש ניסיון בטיפולים לילד שלישי?
אני יודעת שתלוי בסוג וכמות התרופות, אבל לפחות התהליך של השאיבה וההחזרה.
 
שירה, יש פורום של אובדן הריון וטיפולי פוריות - יחד? מצטערת, פשוט אחד לא מספיק לי.
לגדל ילד בטוח יהיה יותר יקר מאשר לעשות אותו
09/02/2016 | 22:09
9
73
חברים שלנו עשו טיפולים בילד שלישי , דיברתי איתם והבנתי שזה לא משהו שלא ניתן לעמוד בו. אבל הם עשו בבילינסון, לא פרטי, אז אם אני מבינה נכון, רק תרופות עלו כסף ולא רופאים.
אבל עזבי, בטוח לעשות אותו ילד מיוחל יותר זול מאשר לגדל אותו - לפחות 2500 ש"ח מון כל חודש עד גיל שלוש :) ואחר כך חוגים ואז תואר ראשון במרכז בינתחומי.
בקיצור, סליחה, את שואלת ברצינות ואני עונה כאילו בציניות. פשוט לי בינתיים נסיונות לעשות ילד שלישי עלו בשלוש הפלות. 
ציניות זו אני
09/02/2016 | 22:18
8
72
ואני לא רחוקה ממך... אצלי הדרך לשלישי עלו בשתי הפלות.
5 הריונות - 2 ילדים. כל תלמיד בכיתה ז' שלומד סטטיסטיקה יכול להעיד שהמצב לא משהו.
טוב, עכשיו רצות לי בראש כל הבדיחות הציניות שלי ושל פלפל.. הייתי משתפת, אבל זה יותר מדי נמוך... לפחות אני צוחקת הלילה
בדיחות
09/02/2016 | 22:31
7
76
עכשיו את חייבת לשתף.
ראש חודש אדר ופה יושבות הרבה בחורות עצובות.
משתפת שלנו :
- בעלי נכנס לחדר המתנה לפני גרידה שניה. אני עם שקית מטופשת על הראש. הוא מסתכל עלי ואומר : "יפה לך  עם כיסוי ראש".
- אתמול, אחרי הפלה שלישית. עוד כמה ימים יש לי יומולדת. 
בעלי : "איך אני יכול לשמח אותך ? את רוצה שנלך למסעדה ?"
אני, תוך כדאי מריחת דמעות ונזלת : "לא, אני רוצה שניסע לירושלים. אני 24 שנים בארץ ואף פעם לא הייתי ביד ושם"
בעלי " את רוצה לוודא שאנשים סבלו יותר ממך ?"
אוי, אני חייבת לומר שאשכרה צחקתי עכשיו, אמאלוסי-
09/02/2016 | 22:52
61
אין על הומור שחור.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
שישי האחרון
09/02/2016 | 22:56
3
62
נסענו לדרום אדום. על גבעה נידחת עשינו הפסקה ונשנשנו פירות. אני עם המזל שלי אכלתי קלמנטינה.
פלפלון הבכור קוטף צמח שאינני זוכרת את שמו (זה שזורקים אותו והעלים שנתפסים אומר כמה ילדים יהיו לך). בקיצור, הוא זורק על פלפל ונתפס אחד. פלפל מבסוט ואומר לי הנה יהיה לך אחד בקרוב.
פלפלון קוטף צמח נוסף וזורק עליי. הפלא ופלא לא נתפס לי דבר... פלפלון: ״אמא, אבל לאבא נתפס אחד... איך לך לא נתפס כלום״. פלפל ואני נקרעם מצחוק ואני בציניות המוכרת לי עניתי שזה באמת מפתיע.
פלפלוני ניסה לתקן עצמו והמשיך ״לא, אמא, נתפס לך אחד על החולצה והוא נפל ממש מהר״.
בשלב זה אני נחנקתי מהקלמנטינה ופלפל ענה לו שזה בהחלט יכול להסביר את המצב...

יש עוד... הרבה... הומור שחור בהחלט יכול לעזור לי בקרב פלפל וחברה טובה שיודעת את מצבי.
ד.א, איך קוראים לצמח?
אכן סיפור מצחיק
09/02/2016 | 22:59
44
אני ממש לא מכירה את הצמח הזה, ובטח לא את האגדה שהונחתה עליו. אבל אם תיזכרי בשם הצמח, תכתבי לנו.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
שיבולת שועל
09/02/2016 | 23:03
1
56
ואם את מוכנה להמשיך לשתף בהומור השחור שלכם זה יהיה מצוין, אני צריכה קצת צחוקים.
 
לגבי השאלה שפתחה את השרשור אני לא יודעת לענות, אבל עם סטטיסטיקה של ילדה אחת מתוך 4 הריונות, אני מוכנה לחתום עכשיו על 2 ילדים מ-5 הריונות.
אני לא זוכרת באיזה פורום או קומונה קראתי את זה, אבל נדמה לי שהכללית משתתפת חלקית בתרופות גם עבור ילד שלישי.
אה...שיבולת שועל. איזה ידע! כל הכבוד!-
09/02/2016 | 23:08
43
אצלי הסטטיסטיקה היא 3 מתוך 10...מחורבן למדיי, הייתי אומרת, אבל בסופו של דבר אלוהי הסטטיסטיקה היה לטובתי, אז אני סותמת.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
09/02/2016 | 22:57
10
10/02/2016 | 08:40
33
מיד ושם התגלגלתי מהכסא
כן כן, בדיוק בדיחות כאלו היוו את מרכז השפיות שלנו
ציניות דווקא מועילה במקרים כמו שלנו...
09/02/2016 | 22:57
2
51
אני לא יודעת לענות לשאלתך, אבל תזכירי לי- האם ההריונות הקודמים היו מטיפולים?
יש לי חברה שנמצאת עכשיו בהריון, בתקווה לילד שלישי. היא אחרי 2 אובדני הריון, שגם הושגו בטיפולים (ולפני הבת השנייה היתה לה הפסקת הריון בשבוע 24....). גם ההריון הנוכחי הושג בטיפולים. אוכל להתעניין אצלה ולשאול היכן עשתה את הטיפולים וכמה עלה.
 
אבל קודם אני רוצה להבין האם את זקוקה לטיפולים? אני שואלת זאת כי יש נשים שחושבות שטיפולי פוריות יפתרו להן את הבעיות של ההפלות החוזרות, וזה ממש לא עובד כך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
הריון ראשון לאחר הפריה ראשונה
09/02/2016 | 23:00
1
61
3 שנים טיפולים, הוגדרנו כ״לא חוסברים״.
שאחר ההריונות טבעיים. הפלה אחרונה באוגוסט 2015 ומאז לא הצלחתי להיקלט.
בני כמה אתם?
09/02/2016 | 23:04
12
לנו זה עולה בהרבה כאב לב, לא יודעת מה שער ההמרה לש"ח
10/02/2016 | 10:39
52
ולשאלתך, יש לנו חברים שעכשיו בטיפולים לקראת בן רביעי ויש להם השתתפות מהקופה. עבורם זה IVF ראשון אז אני לא יודעת אם יש גם מגבלה על מספר הסבבים שכל אישה זכאית לה או שהדבר תלוי רק במספר הילדים בבית.
פעם קראתי שהקופה מממנת
10/02/2016 | 21:31
28
עד 2 ילדים אבל ממש לא נראה לי הגיוני כי עכשיו השכנה שלי בהריון תאומים (שלישי) ויש לה 2 בנות בבית. עברה את זה דרך הקופה ולא פרטי. בקיצור. לדעתי זה לא ממש מוגבל.
רוצות תקווה?- משתפת אתכן בטלפון מרגש שקיבלתי היום
07/02/2016 | 23:07
15
156
חברה ותיקה שלי, מימי הצבא העליזים, התקשרה אליי היום, וסיפרה לי בהתרגשות שילדה את בנה השלישי לפני יומיים-
אותה חברה, איבדה בשני הריונות שונים, שני עוברים, ממש על קו הסיום-
בנה הראשון נולד למעשה עם אח תאום, שנפטר ברחם.
בהריון הבא- נפטרה עובר בת בסוף חודש תשיעי.
אחר כך זכתה ונולדה בת בריאה.
והנה כעת, לאחר מספר שנים, נולד בן בריא ומתוק.

בדרך גם היו טיפולי פוריות, ועוד כהנה וכהנה קשיים ומהמורות. ההריונות הוגדרו כהריונות בסיכון, עם קרישיות יתר ידועה, וטיפולי קלקסן, מעקבים רבים, ועוד ועוד.

אותה בחורה, גיבורה וחזקה, התמודדה באומץ לא נורמאלי, כאשר בעקבות נסיבות משפחתיות מורכבות, לא היתה לה למעשה תמיכה משפחתית ממשפחת המוצא שלה.

במשך כל השנים הללו, היא למדה ועשתה הסבה מקצועית למקצוע טיפולי, ועשתה חיל הן בלימודים, והן בעבודה. זה בכלל לא מובן מאליו, ולכן אני מציינת זאת.

עקבתי באדיקות אחר התפתחות ההריון הנוכחי, והתפללתי לטוב, והינה- היום קיבלתי טלפון ממנה, בו היא בישרה לי את הבשורה הנפלאה הזו. ביקשתי ממנה אישור לכתוב בקצרה את סיפורה, כדי לתת תקווה לנשים אחרות.

אז מאחלת לך, יקירתי, את כל האיחולים הכי טובים בעולם, לבריאות, אושר, שמחה ונחת.

ולכולכן- בנות יקרות, שתזכו להגיע אף אתן אל המנוחה והנחלה.
אוהבת,
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028



יש עוד מישהי שרוצה לשתף? בתקווה גדולה? בתקווה קטנה?
08/02/2016 | 13:07
12
18
אני אשמח לשתף
09/02/2016 | 13:41
1
67
למי שלא זוכרת אותי, עברתי הפלה בשבוע 12 ובשבוע 18. לא משנות הנסיבות.
היום אני עם הבן שלי החדש. מרגישה כל יום כמו נס.
מאחלת לכולן פה לחוות תיקון. לקבל פיצוי. שחרור מהעונש. קלף יציאה מהכלא. יו ניים איט.
נשיקות לכולן. קוראת אתכן לפעמים וכואבת אתכן. (ועדיין חוששת לחזור)
תודה לך, אם הבנות2 (ועכשיו גם "אם הבן")-
09/02/2016 | 17:50
35
אני שמחה שאת שמחה ומאושרת. באמת נס. נפלא להרגיש כך.
לפני מספר ימים פנתה אליי איזו אמא מהגן של בני (גן חובה) ושאלה אותי: "נכון שזה קשה עם שלושה?נכון?".
היא כמובן לא ידעה את הסיפור שלי.
אמרתי לה שזה באמת מאוד עמוס, כי אני גם חזרתי לעבודה תוך חודשיים, וכשצריך להספיק כל כך הרבה דברים ולהשקיע בכולם, זה באמת מורכב, אבל קרה לי נס, שבחלומות הכי טובים שלי לא חלמתי ולא העזתי לחשוב שיקרה לי הנס הזה. אז עכשיו שאני אתלונן? אין על מה. רק שיהיו בריאים.
 
תהני מלהיות אם הבנות2 והבן, ותנסי לחקוק במוחך כמה שיותר רגעי אושר, כי הזמן טס. פשוט טס.
 
ממני,
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
אני אשמח לשתף
09/02/2016 | 16:52
9
76
שמרנו בסוד כמוס את מה שאני הולכת לשתף.
חוץ מההורים והאחים, אף אחד לא ידע.
ועכשיו אני משתפת אתכן, בנות פורום יקרות.
 
הסיבה שאני מפרסמת סיפור זה, הוא לתת תקווה.
בימים השחורים שלי, שהרגשתי שאני טובעת בבור עמוק, אחרי הלידה השקטה, רק רציתי לשמוע סיפורים טובים ואופטימיים.
 
להלן הפוסט כפי שפורסם בפייסבוק שלי:
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
נרגשים ומאושרים, ועדיין מתקשים להאמין, מתכבדים להציג את בננו הבכור: אִמְרִי (Imri) , שנולד בהליך פונדקאות. 
מדובר בתהליך מורכב ורגיש, מכל בחינה אפשרית, ולשמחתנו קיבלנו בסופו את המתנה המושלמת ביותר שיכולנו לפלל לה.
לשמחתי, נכחתי בלידה של אמרי, וזו היתה אחת החוויות המעצימות והמדהימות שחוויתי. הוא יצא לאוויר העולם ישר לזרועותיי, והתחושה היתה כל כך טבעית, כאילו אני ילדתי אותו בעצמי. זה לא יאומן כי הוא שלנו, והוא שלנו לתמיד ! 
אמרי נולד אתמול (ב 2.2.16), בדיוק שנה אחרי התאריך שבו העוברית שנשאתי בבטני היתה צריכה להיוולד. במקום זה היא כוכב מנצנץ בשמים, ושומרת עליו ועלינו מלמעלה.  
עברנו שנים לא פשוטות, עם כל כך הרבה כשלונות ואכזבות, ובמיוחד עצב וכאב, ולכן זה לא ברור לנו מאליו שזה אפשרי, שזה יכול להצליח, ולכן חשוב לנו להעביר מסר: אפשר גם אחרת. 
אחרי שנים רבות של כמיהה אינסופית לחבוק ילד, זה קרה. אנחנו סופסוף אמא ואבא !! 
אנחנו עדיין לא מעכלים את כל הטוב הזה, ומתרגלים לסטטוס החדש של משפחה מורחבת יותר. אמרי הוא ילד אהוב ונאהב, חיכינו לו, והנה הוא כאן. כשאמרי מביט בנו, זה שווה הכל. אושר בלתי נתפס.  
תודה לכל מי שתמך, שהיה שם, לאורך כל השנים, מכל קצוות העולם. אתם יודעים מי אתם. בזכותכם נותר בנו הכוח ללכת קדימה, לא להפסיק, ולהאמין. בזכות זה יש לנו את אמרי. 
 
 
תודה קרן שמש מאוחרת על השיתוף המרגש, וברשותך- מספר שאלות-
09/02/2016 | 17:30
3
48
ראשית, המון מזל טוב להולדת אימרי! אכן אושר גדול מאוד מאוד!
 
אני מתארת לעצמי שהמעבר להליך פונדקאות היה קשה מאוד, וכרוך בהתלבטויות רבות. אודה לך אם תוכלי לשתף אותנו ולו במעט- מה היה הרקע להחלטה? אילו אובדני הריון היו לך, ומדוע חשבו הרופאים שיעזור פה הליך פונדקאות?
האם עברתם את ההליך בארץ? כיצד הגעתם לאם הפונדקאית? ואם יותר לי - שאלה שאני שואלת בשביל בנות פה- אם תוכלי לספר לנו מה העלות של ההליך.
 
תודה על כל מידע שתתני לנו. אני מתארת לעצמי שמעבר לתקווה שהסיפור שלך נותן, ייתכן ויש פה בנות שנמצאות לפני ההליך, ורוצות לדעת יותר. אשמח גם אם תפני אותנו לפורומים רלוונטיים או לקומונות או קבוצות בפייסבוק שעוסקות בפונדקאות.
 
אסיים באיחולי בריאות, אושר, נחת ושמחה לרוב.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 

 
עונה
10/02/2016 | 13:58
2
34
אתחיל ואומר שהילד הוא שלנו גנטית, שלי ושל בעלי. ביצית שלי, זרע של בעלי.
מעולם לא היו לנו בעיות באיכות העוברים, או בכמות הביציות. הבעיה היתה אך ורק שלי (ברחם)
זו השאלה הראשונה שכולם שואלים, ולכן היה חשוב לי להדגיש.
 
את התהליך עברנו אחרי שלוש שנות טיפולי פוריות, הריון ראשון שהסתיים בסכנת חיים (חוץ רחמי) והריון שני שהסתיים בסכנת חיים (רעלת הריון בשבוע 24).
כל אחד משני ההריונות הללו לקחו המון זמן, ועם המון בטאות שליליות בדרך.... עברתי המון שאיבות, המון החזרות, ובשני ההריונות שכן היו - הייתי בסכנת חיים, ולבעלי היה ממש קשה, מן הסתם.
אחרי הלידה השקטה, הלכתי לכמה רופאים לייעוץ, גם לקופרמינץ. כולם אמרו לי שבפעם הבאה אני צריכה קלקסן, ושהכל יהיה בסדר. רק שבינתיים עברתי עוד שאיבות, שוב אין הריון, זה פשוט היה קשה. יש לי גם רירית רחם ממש דקה שמקשה על קליטת ההריון, כך שבפעמיים שנקלטתי, זה די היה נס.
 
רופא הפריון הפרטי שלי רמז שאולי כדאי לי לשקול את זה. בהתחלה לא רציתי לשמוע על כך, והמשכתי בנסיונות, אך מצד שני העולם המשיך, עוד חברות סביבי נקלטו, ילדו, ואני תקועה בנסיונות להרות.
 
אז החלטנו להמשיך לנסות להיכנס להריון, ותוך כדי להתחיל תהליך פונקדאות.
ואמרו מקסימום יהיו שני ילדים במקבילץ
 
את התהליך עשיתי בחול (פרטים בפרטי). הוא לא קל, אך מצד שני יש הקלה עצומה שלא ניתן להסביר במילים. כשהוא נולד, ברגע שהוא אצלי בידיים, ברגע שראיתי כמה שהוא דומה לי, שכחתי את עניין ההריון. והבנתי שכל זה לא משנה, הילד הזה הוא שלי, ושל בעלי, ואני זו שמגדלת אותו, ואחווה איתו הכל בחיים, ולכן כמה חודשי ההריון מתגמדים ונשכחים לחלוטין.
פתאום לא קשה לי לראות אישה בהריון, כי יש לי את אמרי, והוא שלי.
 
אני אמשיך לנסות להיכנס להריון,ואולי גם יהיה לי קל יותר כי אני פחות לחוצה.ואולי אצליח, ואולי לא. זה שיש לי אלטרנטיבה, גורמת להכל להיות קל ונוח יותר....
 
איזה מזל שאנחנו חיות בשנת 2016, בעולם כזה שמאפשר זאת !!!!
 
מקווה שעניתי על כל שאלותייך, ואשמח להרחיב בנושא במידת הצורך.
 
תודה רבה על השיתוף
10/02/2016 | 21:28
9
אני בטוחה שבנות שירצו לשאול אותך עוד שאלות, יוכלו לעשות זאת במערכת המסרים.
אכן נפלא שהטכנולוגיה מאפשרת היום הרבה דברים שלא היו יכולים להתקיים בעבר, ומאפשרת לכל כך הרבה אנשים להפוך להורים.
 
בהצלחה בגידולו של אימרי, ובכל אשר תחפצו.שומעים את האושר שלך מכל מילה שאת כותבת. איזה יופי!
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
וואו. איזה יופי!
11/02/2016 | 12:38
3
כשאת אומרת שתמשיכי לנסות להיכנס להריון את מתכוונת בטבעי או בהפריה?
האם הפונדקאית נקלטה בניסיון הראשון?
אני כל כך שמחה שיש לכם את אמרי. ברור היה לי הוא לגמרי שלכם גנטית ולדעתי ההריון עצמו הוא לא הכי משמעותי אלא הילד. כלומר, בהריון שלי לאחר האובדן הייתי בעיקר בלחץ. לא ידעתי את מין העובר ורציתי להיקשר כמה שפחות. כמובן שמאז שסתיו נולדה אני מחוברת אליה ברמות מטורפות. וזה מה שחשוב. את גם חווית הריון אז את יודעת מה זה. בכל זאת מאחלת לך עוד ילדים. בדרך זו או אחרת.
וואו וואו וואו!
09/02/2016 | 19:09
2
58
אני מאושרת בשבילך! חשבתי עלייך המון.
פרטי. נמקי. הסבירי.
תודה רונית יקרה
10/02/2016 | 14:00
1
27
עניתי לשירה די בפירוט.
 
זו הקלה עצומה, ואושר גדול.
 
ולא שוכחת לרגע את הילדה שגלה לי בבטן... זו שויתרתי עליה.
חושבת עליה כל הזמן, האם היא דומה לאחיה הקטן, או לא.
הם מאותה מבחנת עוברים....
אך זוכרת שבזכותה יש לי את אמרי.
נכון. אל תשכחי את זה.
11/02/2016 | 12:31
1
כל כך מרגש!מזל טוב!
09/02/2016 | 22:23
1
26
וואו! ההתרגשות והאושר נשמעות בפוסט שכתבתם והאומץ לשתף את הסביבה הוא כל כך חשוב, כל הכבוד לכם.
שיהיה לכם המון מזל טוב ושתזכו לגדל אותו באושר ובאהבה,
הנה הגיעה אליך אותה קרן שמש מאוחרת, המאוחרות הכי יפות
תודה יקרה !!
10/02/2016 | 14:00
6
תודה על הסיפור עם הסוף הטוב ומזל טוב לחברתך
08/02/2016 | 13:31
29
עוד הודעה על חברה נוספת שקרה לה היום נס-
09/02/2016 | 18:09
65
הפעם חברה טובה שלי מהתיכון- היא איבדה הריון לפני שנה- זה היה בשבוע 19, בגלל הפסקת דופק....גרידה מאוחרת באסף הרופא.
לאחר מכן היא התלבטה מאוד מאוד אם לנסות שוב, כי היה לה מאוד קשה עם האובדן, והיו לה בבית שלושה ילדים.
הגיל פה שיחק גם תפקיד חשוב (היתה אז בת כמעט 41). בסוף היא אמרה: "על החיים ועל המוות"-
היום היא ילדה בת בריאה, לאחר הריון תקין. ההריון היה מלווה בחרדות גדולים, אך מהלכו היה תקין (פרט להמטומה בשבועות הראשונים, שנספגה מהר מאוד).
 
הלוואי ותזכנה פה כולכן להריון תקין במהירה, והלוואי ותזכנה לסיימו בידיים מלאות. זה דבר מופלא, ולא מובן מאליו, ואני מאחלת לכולכן את הדבר המופלא הזה.
 
באהבה,
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
 
אשמח אם מישהי יכולה לשתף בתהליך של הפלה
09/02/2016 | 21:38
3
74
היי בנות,
אשמח אם מישהי תוכל לשתף מה התהליך מרגע שנצפה עובר ללא דופק? גודל העובר מתאים לשבוע 6 אז למיטב הבנתי אני יכולה לעשות הפלה בכדורים. האם צריך לקבוע תור במיון? כמה זמן זה לוקח ולכמה ימי מנוחה צריך להיערך?
תהליך
09/02/2016 | 21:56
34
הי, שירי !
קודם כל, ממש מצטערת שאת צריכה לעבור את זה.
קודם כל, את יכולה לדבר עם רופא שלך ולשאול כמה זמן את יכולה לחכות ששק יפול לבד. באתר של כללית כתוב שמותר לחכות שבוע-שבועיים. בטח לכל רופא יש דעה משלו בנושא. 
כעקרון, בשבוע שש אפשר להשתמש בציטוטק. אפשר לקבל תרופה מתחת ללשון ואפשר וגינלית. את קובעת תור באישפוז יום נשים. אם את במרכז הארץ, אני ממליצה על השרון - בית חולים יחיד שאין בו יולדות, יותר טוב לנפש..
פעם הזאת השק אצלי נפל לבד, אבל בגלל שנשארו שאריות הייתי צריכה לקבל ציטוטק. רופא מכניס 4 כדורים לנרתיק. את מחכה שעתיים במחלקה (שוכבת או יושבת, איך שנוח לך). אחר כך את הולכת הביתה. אפשר לקבל כמה ימי מחלה מרופא משפחה. אני הייתי ימיים בבית, אבל זה מאוד אישי. אני יכולתי גם למחרת ללכת לעבודה, לא היו לי שום תופעות לוואי . (בדף כתוב שיכולים להיות בחילות וכדומה). שבוע אחרי נטילת תרופה צריך לבוא להבדק באולטראסאונד בבית חולים. במידה ונשאר תוכן, חוזרים על תהליך תרופתי. ואם גם אחר כך, יש שאריות, חושבים על גרידה.
אם יש לך שאלות ספציפיות, אני כאן. מקווה בשבילך שיעבור בקלות ובמהירות.
צר לי על אובדן ההריון
09/02/2016 | 23:17
24
אמאלוסי ענתה לך בפירוט.
אז אני אוסיף- במצב שלך ניתן לבצע הפלה באמצעות כדורי ציטוטק, או באמצעות גרידה. מהניסיון שלי אני תמיד ממליצה על גרידה, כי הניסיון שלי עם הציטוטק היה רע מאוד (קרוב ל-3 חודשים של דימומים עד שהכל יצא...).
את צריכה לדעת שיש נשים שזה עובד אצלן, ויש כאלו שלא. יש כאלו שלוקח כמה ימים, ויש כאלו שלוקח כמה שבועות, או אפילו כמה חודשים, ויש כאלו שיש עדיין שאריות וצריך לבצע גרידה או הסטרוסקופיה ניתוחית.
 
את הכדורים ניתן לקחת בהחדרה וגינאלית או בפה. ניתן לקחת בבית או בית חולים. אני לקחתי בזמנו וגינאלית ובבית.
אם הכדורים משפיעים, אז יש כאבים חזקים מאוד של התכווצויות, דימומים מאסיביים, וחיבור די של מאה אחוז של הזמן לשירותים...
בנות מדווחות גם על תופעות של רעידות בלתי נשלטות, שילשולים, הקאות ואפילו התעלפויות. זה בעיקר אם לוקחים דרך הפה.
 
בגלל הסיבות הללו אני מעדיפה גרידה. באים, עושים, גומרים, הולכים. אבל- צריך לזכור שמדובר בפרוצדורה כירורגית, תחת הרדמה מלאה, ולכן- כל אחת צריכה להחליט על הגוף שלה. יש גם מקרים אחרי גרידות, שעדיין נשארות שאריות, שמצריכות עוד התערבות.
 
בקיצור- חרא.
 
כאשר אני לקחתי כדורים, הרופאה שלי נתנה לי את המרשם ולקחתי בבית, כך שלא הייתי צריכה ללכת למיון או לקבוע תור.
 
שיעבור עלייך בקלות עד כמה שניתן. אנא עדכני אותנו.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
אני חיכיתי שיפול לבד ואכן נפל
10/02/2016 | 01:06
28
בהפלה הראשונה שבוע 7 עם דימום חלש ניגשתי לרופאה שראתה רק שק הריון ריק. נתנה לי הפניה למיון להמשך טיפול. זה היה ביום ראשון. החלטתי לחכות ליום חמישי (שזה היום החופשי שלי) ואז לגשת למיון. יומיים אח"כ השק נפל (ממש ראיתי אותו). במיון ביום חמישי כבר לא ראו כלום.
 
בהפלה השניה הדימום התחיל בשישי. חיכיתי ליום ראשון ללכת לרופאה ועד אז כבר השק נפל. בהפלה השלישית כנראה פספסתי את השק או שהעובר או מה שזה לא יהיה הפסיק להתפתח מוקדם יותר כי לא ראיתי שק נופל כמו בהפלות הקודמות, אבל בבדיקת אולטראסאונד לא ראו כלום. חיכינו רק שהבטא תתאפס.
 
המלצה שלי חכי שבוע.. אולי זה יפול לבד.
חלפו עברו להן ארבע שנים
07/02/2016 | 09:31
14
330
ועם כל שנה מתרגלים יותר ויותר שלא חוגגים לו היום יום הולדת
וזה הופך להיות קל יותר להעביר את היום הזה כאילו כלום
כי באמת כלום
במה שונה התאריך המדויק בו הוא מת מכל יום אחר?
בכלום
אז לא אלך לבקר בקבר, כי זה סתם עוד מקום, ולא הייתי כבר שנתיים
וכן אלך לעשות קניות, ולשטוף את הבית
ואמרתי בבוקר לרוני כשהערתי אותה לגן שקמתי עם מצב רוח טוב
ואולי זה אפילו נכון
כי המוות של אושרי כבר לא צריך יום שנה
הוא בליבי כל יום
כמה עצוב
07/02/2016 | 11:01
1
69
משתתפת איתך באזכרה. ארבע שנים..
ועדיין כואב. לכבודך, אמא אמיצה וחזקה.
 
קצר פה כל כך האביב
מילים: דוד גרוסמן
יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפא!

נסער ומשולהב ומתיז
ניצוצות -
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב.

קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.

אביב עול-ימים וסוער
וסופו-
כבר כתוב בעלי ניצניו,
אבל הוא מסתחרר
כפרפר במעופו,
וכמוהו-נצחי בעיניו.

קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לי ותכף נלקח.

ואת ואני היודעים
ונורא הדבר שרק הוא לא -
עד כמה קצרים החיים,
החיים הקצרים שניתנו לו.

נדיב ונסער ומכאיב
קצר פה כל כך
האביב.
 
תודה על השיר
07/02/2016 | 18:18
44
הוא כל כך עדין ויפה ומתאים. ולא הכרתי אותו.
עצוב מאוד מאוד
07/02/2016 | 11:11
4
71
קשה, עצוב ומרגש עד דמעות.
את רוצה לשתף אותנו קצת יותר מה היו נסיבות מותו של אושרי?
אותי תמיד מעניינת בחירת השמות. מדוע בחרת לתת שם, ומדוע בחרת דווקא בשם אושרי= האושר שלי. זה כל כך טראגי, שמה שהיה אמור באמת להיות האושר שלך, הפך לכאב ולעצב כה נוראיים.
 
את לא חייבת לענות על השאלות. אני מתעניינת, אבל תרגישי בנוח לענות או לא לענות- ככל שתרגישי בנוח.
 
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
קצת רקע
07/02/2016 | 18:17
3
83
נכנסתי להריון היום הולדת שנה של רוני. אושרי מת מקשר אמיתי בחבל הטבור, בשבוע 39. האמת באתי ללדת בלי לשים לב שיש בעיה בכלל, ואז באולטרסאונד פתאום נראה שאין דופק. אז אכן ילדתי באותו היום, אבל תינוק מת, ומאז בעצם אני כאן. מנסה להעביר את השנים בשיקום עצמי ושיקום הזוגיות שהלכה קיבינימט בתהליך הזה. די מצליחה.
והשם, זה השם שרצינו לתת לו במהלך ההריון, בדיוק בגלל המשמעות, גם רוני הגדולה במשמעות דומה. ואז נשארנו איתו. אכן נשמע קצת ציני וגם טראגי אבל אני אוהבת את זה.
תודה על השיתוף
07/02/2016 | 22:37
2
44
אני מודה באשמה, שמה שקרה לך, היה הדבר שהכי הפחיד אותי בהריון עם מעיין. אחרי השלב שבו הבנתי שברחמי סוף סוף עובר תקין שמתפתח טוב, ללא תסמונות ומומים, היה לי פחד מטורף לגבי הפסקת דופק בשלבים מאוחרים. היתה לי כבר שריטה לגבי רופאים שאומרים את המשפט הנוראי הזה: "אין דופק", וזה ליווה אותי לכל אורך ההריון.
זה כל כך טראגי ועצוב, כל כך שרירותי ולא הוגן, כל כך קשה מה שקרה לך.
 
תודה על ההסבר לגבי השם.
אושרי יש רק אחד עבורך, אבל אני מאחלת לך שתזכי לאושר, ושכל משפחתך תזכה לאושר. אושר חי, כזה שמחבקים, ומנשקים, ומחייכים אליו, והוא מחייך אלינו חזרה בעיניים נבונות וקורנות.
 
ריגשת אותי מאוד בשיתוף.
תודה.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
האמת שירה
08/02/2016 | 16:31
1
57
שאני החלטתי שקודם נזכה לאושר משפחתי, ואז נלך על ילדים נוספים.
ויש לציין, ששנה וחצי עבודה עצמית, חצי שנה טיפול תרופתי, ואז שנתיים אצל פסיכולוגית - ואני יכולה להגיד שרוב הזמן אני מאושרת. כמו שזה, עם האובדן ביחד, ובלי חוית הריון מתקן (טוב, כרגע זה כבר לא מדויק :)
אבל אושר שמחבקים זה לגמרי משהו שאני מאחלת לעצמי
ואו! נשמע שעשית תהליך מדהים ויוצא דופן,
08/02/2016 | 22:38
30
ואני מאחלת לך את מה שאת מאחלת לעצמך:)
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
כמה עצוב, אמיתי ועוצמתי - חיבוק
07/02/2016 | 17:29
21
07/02/2016 | 18:35
41
זכרונו לברכה...
07/02/2016 | 20:23
1
36
יש לך מצברוח טוב כי את מעריכה ואוהבת את מה שיש לך, ויש בך עצב על האובדן ויש להם מקום זה לצד זה.
 
עצוב..
07/02/2016 | 23:39
39
עצוב לי על מה שקרה לך, לא הוגן ,עולה לי לומר לך תודה שסיפרת על אושרי שלך, ליבי איתך ❤️

חיבוק
08/02/2016 | 07:08
34
תודה על השיתוף ... אין מילים לתאר את הקושי עם מה שהתמודדת .
אני כן שמחה לקרוא שאת בחרת בחיים ולהתמקד במה שיש ...ויש!
מאחלת לך בריאות ורק בשורות טובות :)
כ"כ מדויק
08/02/2016 | 11:40
20
זוכרת איתך את אושרי
08/02/2016 | 21:37
12
הצעה
07/02/2016 | 12:42
1
157
את נושמת, את בסדר
את עומדת, את בסדר
את הולכת, את בסדר
מחייכת כי בסדר,
עוד תראי, הכל בסדר
את מדברת, את בסדר
את אוכלת, זה בסדר
את לוקחת, מביאה?
כן, בסדר, בסדר.
את ארוזה בתוך הסדר
מסדרת את הסדר
טוב, תודה, אני בסדר.
בקיצו של יום
הן מתפנקות
בענני שינה,
הן מתוקות
הן בסדר, הן בסדר
והחצי כבר בסדר
וגם הוא כבר נעצם.
ורק אז, את יודעת
את לא בסדר
אין שום סדר בעולם.
 
שלום יקרות. כבר שלושה חודשים עברו ועדיין.
זה קשה לי. מנסה לתת לזמן זמן.
רציתי לשתף אתכן במשהו...
אני יוצרת ותסריטאית. בחודשים האחרונים השתבללתי בתוך
הקונכייה שלי ולא יצאתי. עצוב לי מידי. הרבה נשים הגיעו אלי
נושאות סיפורים. הן נכנסו ויצאו אבל נשארו אצלי בלב.
באחד הימים, נפגשתי עם אחת האמהות מהגן של הקטנה,
עובדת סוציאלית, מתמחה בטראומה ומצבי משבר.
הבנות שיחקו בסלון ואנחנו דברנו במטבח.
לעובדות סוציאליות יש כניראה יכולת מדהימה להכיל ולהקשיב
ומצאתי את עצמי שופכת את הלב. התחברנו מאוד.
היא חולמת לעבוד עם נשים. אני בונה סדנת-כתיבה.
אז חיברנו.
יצרנו סדנת-כתיבה לעיבוד טראומה סביב הריון ולידה.
זה שילוב בין קבוצת תמיכה ומעגל נשים לסדנה מקצועית שמלמדת את יסודות
הכתיבה. יצרנו תרגילי כתיבה שיאפשרו עיבוד של הטראומה מצד אחד
ומצד שני ישאירו אתכן עם סיפור. עם הזכרון.
אם מישהי מוצאת שזה יכול לעניין אותה, מוזמנת ליצור קשר.
בכלל, אשמח לשמוע את דעתכן..
קיבלתי אישור משירה לחלוק את זה כאן.
תודה שירה
 
 
ליאת, אני מחזקת אתכן ומאחלת לכן בהצלחה
07/02/2016 | 22:53
39
זה נשמע ונקרא מקצועי ביותר, ואני בטוחה שנשים שיפנו, יוכלו להיעזר בכן ולהתחיל בעזרתכן את התהליך השיקומי.
 
אני גאה בך שבחרת בדרך של עשייה על מנת להתמודד, ושאת מנצלת את כשרונותייך וידיעותייך המקצועיות על מנת לשקם עצמך ולסייע גם לאחרות.
 
אני מקווה שיהיה ביקוש לסדנא, ושזו תהיה הסדנא הראשונה מבין רבות (כי בואי נודה על האמת- לצערי הרב, נשים נוספות לא מעטות ייכנסו למעגל הזה של אובדן הריון, ויזדקקו גם הן לסיוע).
 
אנא תעדכני אותנו בהתפתחויות.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
הפלה
07/02/2016 | 14:49
2
116
שלום, לאחר הפלה מאוחרת ככל הנראה עקב אי ספיקה צווארית, מעוניינת בייעוץ מקצועי. האם מישהי שמעה על פרופ' קופרמינץ או פרופ' כרפ ותוכל להמליץ? תודה
07/02/2016 | 18:48
35
הי ! משתתפת בצערך על אובדן הריון. שני הרופאים שציינת הם רופאי נשים ידועים מאוד. פרופ' קופרמינץ - מאיכילוב ופרופ' כארפ מתל השומר. 
מאוד מקווה, שהריון הבא שלך יסתיים בידיים מלאות, במיוחד שיודעים כיום מה לעשות במקרים כאלה - קשירה + טיפול תומך.
 
צר לי על אובדן ההריון
07/02/2016 | 22:40
35
אני לא יודעת אם הם יוכלו לעזור.
כן שאוכל להמליץ דבר כזה או אחר, אודה לך אם תוכלי לתת עוד פרטים-
גיל, האם היה זה ההריון הראשון שלך? אם לא- כתבי על ההריונות האחרים את הפרטים הרפואיים הרלוונטיים.
לגבי ההריון האחרון- כתבי מה היה מהלכו, האם היה של עובר יחיד או תאומים, מה בדיוק קרה, באיזה שבוע, היכן עברת את הגרידה, האם שלחו אותך לבדיקות כלשהן, מה הרופאים ידעו לומר בינתיים...
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לחוצה אחרי הפלה
04/02/2016 | 16:38
4
162
אני נשואה פחות משנה, ועברתי כבר 2 הפלות בשבועות 7-8, מיותר לציין שאין לי ילדים. 2 ההפלות היו באמצעות ציטוטק. (בפעם הראשונה הכניסו פעם אחת ובפעם השנייה פעמיים)
עברו 4 שבועות מההפלה הקודמת, ולפני יומיים התחיל להיות לי הפרשות חומות, כמעט בצבע שוקולד מהנרתיק. היום התווסף גם קצת דימום, כנראה שמתחיל המחזור.
האם זה הגיוני ההפרשות האלו? האם זה משהו שילווה אותי עכשיו תמיד? מדוע המחזור לא מגיע בקלות?  (ההפרשות האלו היו לי גם מספר ימים מסוף הדימום של ההפלה)
ידוע לכן אם יש להפלות השפעה על המחזורים הבאים? יש דרך למנוע את זה?
אני מרגישה שהגוף שלי משתנה, והמחזור הנוכחי לא מתפקד כמו שצריך וזה ממש מלחיץ אותי שזה יהיה גם בהמשך!
אני ממש לחוצה מזה, מה אני אמורה לעשות? 
פעם שעברה שעשו לי אולטראסאונד ראו שיש עוד קצת שאריות מההפלה, ואני צריכה ללכת שוב לאולטראסאונד 3-4 ימים מתחילת המחזור ואין לי מושג מתי אני צריכה ללכת לבדיקה, ואני גם מאוד לחוצה ממנה, שיראו שמשהו לא תקין..
היי חני
04/02/2016 | 22:50
47
מצטערת על האןבדנים שעברת
ומעט להרגיע - המחזור הראשון אחרי הפלה/גרידה/לידה הוא לעתים קרובות שונה מהמחזור הרגיל, בין אם בעוצמה, במידת המיחושים, בצבע ההפרשות, במספר הימים שלוקח לו להתחיל ולהגמר. כל זה בגלל שכל המחזוריות של אותו חודש היתה שונה מהרגיל. בדרך כלל המחזורים הבאים חוזרים להיות רגילים.
צר לי על שני אובדני ההריון
05/02/2016 | 10:23
2
42
בני כמה אתם? האם היו הפסקות דופק, או שבכלל לא ראו דופק? 
 
לגבי שאלתך- עברת הפלה עם ציטוטק, שזה יכול להיות מאוד שונה מגרידה. יכולות להיות הפרשות מסוגים שונים ומשונים ודימומים שונים ומשונים לאורך הרבה מאוד זמן. אני מקווה שאכן מדובר בתחילת וסת, אבל את זה תדעי בימים הקרובים, אני מניחה.
זה לא שהמחזור לא מגיע בקלות. מחזור אמור להגיע בין 4-6 שבועות מיום ההפלה (גם עד 8 שבועות נחשב תקין). כאמור, עם ציטוטק זה יכול להיות עוד יותר מבלבל. אבל נשמע תקין מה שאת מתארת. 
את צריכה להיות במעקבים של אולטרסאונד, כדי לוודא שהרחם נקי. מתי בדיוק ללכת? קשה לי לומר לך. אם אכן מתחיל דימום משמעותי, חכי שהוא יסתיים ואז תלכי להיבדק.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
 
 
 
עדכון
07/02/2016 | 15:39
1
38
תודה לעונות
שנינו בני 22, ראו דופק בשתי הפעמים.
המחזור אכן הגיע בסוף.. היום עשיתי בדיקת אולטראסאונד (בתוך המחזור, כך אמרו לי לעשות, אמרו לי שמהיום השלישי אפשר כבר לעשות את הבדיקה)
היא לא ראתה ממצא חריג. היא אמרה שאם המחזור מסתיים בימים הקרובים זה סימן טוב. אם הוא מתארך מעבר ל8-9 ימים, ללכת לרופא נשים.
אז עכשיו אני מחכה.
 
הפנו אותי לבדיקת קרישיות יתר, אני צריכה ללכת לעשות בדיקת דם, לא כל כך בטוחה מתי הכי כדאי לעשות אותה.. מישהי מבינה בזה?
בדיקת קרישיות
07/02/2016 | 15:54
28
בדיקות דם לקרישיות יתר אפשר לעשות שישה שבועות אחרי הפלה.
אין צורך בצום (חוץ מבדיקה של הומוציסטאין, שם צריך גם צום וגם להפסיק חומצה פולית לפחות שבוע מראש. אולי יותר).
אולי כאן בפורום מישהי שמעה..
04/02/2016 | 17:06
3
188
היי בנות יקרות 
 
אולי מישהי מכן עברה טיפול או מכירה מישהי אחרת שעברה טיפול אצ 
שרה מעוז 
 
יש לה המון סרטונים ביוטיוב וקבוצה בפייסבוק 
אבל קצת מפחיד אותי כל עולם המדיה..שהיום כל אחד יכול להשתמשבו לשיווק 
וכל אחד יכול להגיד שהוא רופא ומתמחה ברפואה סינית. 
 
אשמח לדעת אם נתקלתם /חוויתן/שמעתן וכו ..
 
תודה רבה מראש 
לא מכירה, אבל רוצה לשאול אותך-
05/02/2016 | 10:15
2
91
למה את מצפה? נגיד שתלכי אליה או למישהי שכמותה לטיפול- למה את מצפה? מה הציפיות שלך? זה נורא חשוב להגדיר לעצמך את הציפיות.
אגב, הרופא שלי בזמנו לא האמין ביכולת של הרפואה הסינית ודומיה לסייע לי, וגם אני לא. ראיתי שם שהיא כותבת שהיא עוזרת בנושא של שינוי FSH גבוה, ובזמנו הרופא שלי אמר לי שהוא לא מאמין בזה, ולא ראה שום הוכחות לזה אף פעם.
לעומת זאת, אם את רוצה ללכת כדי להרגיש שאת עושה משהו, או מנסה לעזור לעצמך, או אם את מאמינה שזה יכול להרגיע אותך במשהו- אז זה משהו אחר.
לא ממליצה ללכת אם את מצפה שזה יעזור בנושא ההפלות החוזרות.
זו כמובן עמדתי בלבד, ולא כתבתי זאת לגבי אותה אחת ספציפית ששאלת עליה, אלא באופן כללי.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לימדו אותי לא לצפות ככה אין אכזבה..בכל התחומים
07/02/2016 | 14:51
1
39
מהסרטונים זה נשמע קורץ לנסות,ושהיא מצליחה להכניס נשים להריון.
ויש שם כל מיני סרטונים על הכנת הרחם ושמירה על חום וכו' שזה נשמע גם ממש הגיוני
לא יודעת מה לומר אולי את צודקת ..סתם מחפשת מקורות לתקווה.
 
אחשוב על זה .. תודה בכל אופן על התשובה .
 
נ.ב- מוזר שאף אחת מהפורום הזה לא מכירה וגם מפורום פוריות...זה קצת גורם לי לחשוש לגבי אמינות הבחורה הזו .
ברור שאת מחפשת מקורות לתקווה-
07/02/2016 | 22:44
29
זה הכי טבעי והכי נורמאלי.
עד כמה שאני זוכרת, אין לך בעיה להיכנס להריון, כך שזה לא רלוונטי. ואני גם לא מאמינה בזה שהיא או כל אחד בדמותה מצליח לגרום לאישה להיכנס להריון. זה לא מדבר אליי. אבל זו אני.
 
לי קשה עם אנשים שעלולים לנצל חולשה ומצוקה של אנשים אחרים. כנ"ל לגבי רופאים שעושים את זה. זה לאו דווקא קשור לדברים הלא קונבנציונאליים.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
שופכת את הלב +כמה שאלות
06/02/2016 | 20:28
5
152
שבוע טוב, בנות יקרות !
אחרי שתכננתי בקפידה איך אני לוקחת ביופסיה מעובר ועושה לו צ'יפ גנטי, עובר החליט שהוא יוצא לבד. שזה דווקא לטובה, כי בפעמים קודמות הרדמה כללית לא עשתה לי טוב מבחינה קוגניטיבית.
בגלל שנשארה שארית, מחר אני צריכה לקבל ציטוטק. בכדור בלבד עוד לא התנסתי, לכן כמה שאלות :
1- אני צריכה לבקש מרשם לאנטיביוטיקה ?
2 - נותנים ימי מחלה ?
3- צריך צום ?
מנסה לענות
06/02/2016 | 21:42
1
60
קודם כל חיבוק 
 
1. לדעתי עניין האנטיביוטיקה תלוי בפרוטוקול של ביה"ח ובמצבך. יכול להיות שירצו לתת אנטיביוטיקה מניעתית, כלומר כדי למנוע מצב של זיהום ברחם (אני קיבלתי בעבר, הייתי אחרי גרידה + היסטרוסקופיה להוצאת שארית ועדיין היה הרבה דם ברחם) 
2. אני לא יודעת אם נותנים, אבל תמיד אפשר לבקש מרופא המשפחה שלך. נראה לי שכדאי שתשרייני לעצמך העדרות מהעבודה למחר ומחרתיים לפחות. כל אחת מגיבה אחרת לכדור ואין לדעת מה תהיה התגובה שלך.
3. למיטב ידיעתי לא צריך צום, כי את לא עוברת פרוצדורה בהרדמה. מצד שני עלולות להיות בחילות, הקאות, שלשולים ושאר תופעות של מערכת העיכול, אז אולי כדאי לאכול דברים קלים יחסית.
 
עוד קצת מידע שלא ביקשת אבל נראה לי רלוונטי:
יש 3 דרכים למתן ציטוטק (מהקל אל הכבד): החדרה לנרתיק, בליעה, המסת הכדור מתחת ללשון.
כאמור כל אחת מגיבה שונה לכדור, אבל תופעות לוואי מוכרות הן צמרמורות ורעידות, עליית חום, התכווצויות ברחם ובבטן. כתבו כאן בעבר על דימום מוגבר עד כדי אובדן הכרה, ולכן חשוב שלא תהיי לבד בשעות שאחרי מתן הכדור.
שיעבור לך בקלות ובשלום 
תודה !
09/02/2016 | 22:33
3
תודה רבה, יקירה !
צברנו כל כך הרבה ידע ונסיון...יותר מדי. 
אמאלוסי- אני רוצה לענות, אבל
06/02/2016 | 22:14
55
אני מודה שפשוט לא זוכרת את פרטי המקרה. לא הבנתי בדיוק מה קורה איתך עכשיו- היית בהריון וקבעו לך תור לגרידה, והתחיל דימום טבעי? באיזה שבוע את? ספרי יותר מה קורה איתך.
איך את יודעת שנשארה שארית? האם עשו אולטרסאונד?
 
אני בכל זאת מנסה לענות-
1. לא צריך אנטיביוטיקה.
2. לא נותנים ימי מחלה (לי לא נתנו, אבל אני עצמאית, אז אולי בגלל זה).
3. לא צריך להיות בצום.
 
מה זאת אומרת שההרדמה הכללית לא עשתה לך טוב מבחינה קוגניטיבית?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
07/02/2016 | 10:55
1
30
לא מבינה בזה כלום, אבל משתתפת בצערך ומקווה שתחלימי מהר.
תודה !
09/02/2016 | 22:35
2
התייעצות
04/02/2016 | 16:26
4
128
היי לכולן, רציתי להתייעץ איתכן, עם כל הניסיון כאן אולי זה יעזור לי. 
לפני קצת יותר מחודשיים בהריון הראשון הלכנו לבדיקת שקיפות עורפית ונמצא עובר ללא דופק, הגודל שלו התאים לשבוע 11. 
אחרי ההפלה נזכרתי שקצת לאחר הפסקת הגלולות הרופאה שלחה אותי לסדרה של בדיקות והייתה תוצאה אחת של ptt מעל הנורמה, זו אחת הבדיקות של תפקודי קרישה. שנזכרתי בזה נבהלתי וחשבתי אולי יש קשר להפלה. לאחר ההפלה חזרתי על הבדיקה פעמיים והיא יצאה שוב קצת מעל הטווח. מישהיא יודעת אם זה יכול להעיד על משהו?
רופא נשים חושב שההפלה כנראה קשורה לבעיה בעובר ושיש סיכוי טוב להריון מוצלח בפעם הבאה אבל אולי הוא טועה? לדעתכן כדאי לעשות בירור מקיף? ללכת באופן פרטי ולבדוק את נושא הקרישיות?
תודה רבה לעונות
קרישה
04/02/2016 | 22:36
64
אני לא מומחית לקרישה, אבל היות ו- PTT יצא לך מחוץ לנורמה, זה בהחלט סיבה טובה לבקש את כל הפאנל של בדיקות לקרישיות יתר.
כמובן, יתכן ורופא צודק ועובר פשוט היה לא תקין.
אני לא חושבת שצריך ללכת ישר לפרטי. תבקשי מגינקולוג או מרופא משפחה בדיקות. ועם התוצאות תלכי לרופא המטולוג בקופת חולים.
אני אכתוב לך את הבדיקות שרשמו לי - 
protein S antigen
protein C activity
antithrombin III
APCR RATIO
PTT-LAC sensitive
PTT-LAC insensitive
PTT-LAC ratio
RVVT-LAC sensitive
RVVT-LAC insensitive
RVVT-LAC ratio
PT-INR
PT-SEC
PT%
APTT -sec
פיברינוגן
קומפלימנט C4
קומפלימנט C3
כל הנ"ל הם במימון קופ"ח. בנוסף יש עוד שתי בדיקות שניתן לעשות במימון עצמי בבתי חולים, כגון בילינסון - הומוציסטאין ופקטור II.
בנוסף PTT מאורך דורש גם פרופיל אוטואימוני (עוד כשש בדיקות במימון קופ"ח).
 
את כל הבדיקות צריך לעשות רק אחרי שעברו 6 שבועות מאז הפלה, כי הפלה משבשת פקטורי קרישה. יתכן שעשית בדיקות חוזרות מוקדם מדי.
 
מקווה שבדיקות שלך יצאו תקינות !!!
צר לי על אובדן ההריון
05/02/2016 | 10:27
41
אני לא מבינה כלום בקרישיות יתר, אבל נשמע לי ששווה בדיקה, במקרה שלך.
אני לא יודעת מה התוצאה הזו שכתבת אומרת, אבל לפני ניסיון נוסף, אכן אני חושבת שכדאי לעשות את כל הסט של הבדיקות של הקרישיות, ולברר לעומק האם התוצאה שהיא קצת מעל הטווח זה דבר בעל משמעות, או לא.
 
אגב, יכול להיות בהחלט שהעובר לא היה תקין, וזה בכלל לא קשור לנושא הקרישיות. אבל כדאי להיות בטוחים לקראת הפעם הבאה מה קורה לגבי עניין זה אצלך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
משתפת מנסיוני
05/02/2016 | 17:26
1
45
היי נטע,
גם אצלי מופיע ערך של PTT מעט גבוה מהנורמה בכל פעם שאני נבדקת.
ייתכן וזו טעות בבדיקה וכדאי לחזור עליה, ייתכן ולא. רופאת המשפחה שלי שלחה אותי לבדיקה שנקראית PTT Mix With Norm. Plasma והיא יצאה תקינה. רופא הנשים שלי אמר שזה אומר שאין בעית קרישה. הבדיקה הזו זה לא איזה משהו מורכב ואולי אפשר להתחיל משם. אני לא ביקשתי, היא נתנה לי מיוזמתה, ביקשתי רק בדיקת PTT חוזרת.
לאחר מכן עברתי עוד הפלה אז כבר עשיתי את הבדיקה המלאה של כל הפקטורים והלכתי למומחה קרישה והכל יצא תקין. הוא אמר שלחריגה הזו אין משמעות בכלל :(
(אבל ההפלה השניה שלי הייתה הריון מולרי, שזה לא קשור לקרישה).
אני משתפת מהניסיון האישי שלי בלבד, ואני לא מבינה בזה מספיק. אני כן מבינה את הכאב, את הרצון למצוא את הסיבה להפלה ולדאוג שזה לא יקרה שוב...
אני מציעה לך לפנות להמטולוג מומחה קרישה ולהתייעץ איתו, הוא יגיד לך מה לעשות ומה משמעות התוצאה. מנסיוני אחרי הפלה אחת לא מאשרים בקופה בדיקת קרישיות מלאה, ואפילו אחרי שתי הפלות עשו לי בעיות...
 
מאחלת לך שתיכנסי במהירות להריון תקין ומשעמם שיסתיים בידיים מלאות!
תודה על התשובות
06/02/2016 | 19:37
18
תודה על התשובות ובעיקר על האיחולים לבריאות ולהריון תקין, איכשהוא שזה בא ממכן האיחולים האלה שווים הרבה יותר.
אני דווקא מאוד השתדלתי לא להתעסק בלמצוא סיבה להפלה, אבל התוצאה הזו מחוץ לטווח מדאיגה אותי שאם חלילה תהיה עוד הפלה אאשים את עצמי שיכולתי לברר קודם...בעיקר אני מפחדת מהפלה בשבועות מאוחרים
לא מבינה למה עושים עם זה בעיות ועוד אחרי 2 הפלות, נוטה להאמין שיום אשפוז וגרידה עולה יותר מהבדיקות האלה..מחר יש לי תור לרופא משפחה, נראה מה אפשר לעשות. דווקא חיכינו שני מחזורים וחשבנו לחזור לנסות ועכשיו פתאום זה מפחיד אותי. 
בכל אופן מאחלת לכולכן שתהיו מאושרות והריונות שמסתיימים בשמחה הכי גדולה 
הפסקת הריון גם לי זה קרה
04/02/2016 | 01:49
11
226
לשתף או לא לשתף זה יעזור?!
זה בכלל עוזר?
לפני 3 שבועות, בשבוע 17 + , נאלצתי להפסיק את ההריון שלי, להיפרד מהתינוקת שלי, לא לפני שהגעתי לרופא מומחה כדי שיספר לי את מה שכבר נאמר לי בסקירה כמה ימים לפני -  שיש מומים רבים כנראה גם תסמונת, אבל ככה החלטתי שלא אעשה שום פעולה גורלית מבלי ששמעתי עוד דעה מהרופא הכי טוב שיכולתי למצוא!
(נזכרת איך אני מדברת עם הפקידה בוכה ומתייפחת לה בטלפון..)
עברתי ועדה להפסקת הריון.נערך לי ניתוח בהרדמה כללית, עם הרחבה מוקדמת של צוואר הרחם עם הלמיניריות שזה סיוט מקדים חודרני כואב בפני עצמו.
זה היה הריון ראשון שלי, נקלטתי מהר, הרגשתי שאני מקבלת פיצוי על שנים קשות
( אמא חולה שנים, מוות שלה, שנתיים שהייתי באבלות ובחירה שלי בלהמשיך, לחיות ולבחור באור באופטימיות...). ואז זהו נגמר, נגנז לי החלום. לכאורה לא היה הכי אידיאלי להביא תינוקת עם החבר לשעבר (אך כך קרה..) הייתי מוכנה לקחת הכל בשתי יידים והתכוננתי לחיים של אם חד הורית, ושמחתי, הייתי בהודייה כל כך גדולה, לקום בבוקר עם תקווה וטעם לחיים לא חוויתי כזו הרגשה מיוחדת מעולם. כעת הריקנות שאני חווה לעומת המלאות, הכניסה ל"מועדון״ של הנשים שקרה להם מקרה כזה או אחר, שמתי לב שמסתודדים שאישה בהריון אחרת עוברת זאת אומרת : לא מדברות לידה, לא מספרות לה את אשר קרה, מרחיקות ממנה את זה! והקנאה שלי שאני רואה אישה בהריון ( חלילה וחס לא מאחלת לה רע, אני פשוט מקנאה, ומשתדלת לא לבהות ולא לבכות..) ומעבר לזמן ולריפוי שלי, אני גם יודעת שהריון נוסף עם הגבר שהיה לא בא בחשבון, ויודעת שקיימות עוד אופציות פשוט אני לא יודעת כעת, באמת שלא וזה גם חייבת להודות מגדיל לי את הכאב ...יש גם את רגשות האשם שמבלי אזהרה והתראה  נכנסים לי מה״דלת האחורית״... אני שבורה וכואבת... והחלטתי לנסוע קצת, אז טסה קצת לא יודעת לכמה זמן...  והתחלתי את השיתוף בשאלה האם לשתף או שלא? כי שמתי לב שאני משתפת או שנשים משתפות אותי זה לא מנחם אותי מהאובדן הפרטי שלי.. ועדיין מוצאת את עצמי נמשכת לפורום הזה, קוראת את נבכי נשמתן של  נשים אחרות, כואבת עבורן כואבת עבורי, ואנחנו לא לבד, אנחנו רבות
( אולי זה ישמע תמים אבל באמת שלא ידעתי, לא ידעתי כמה זה נפוץ)  לא מבינה את ההגיון-- וכנראה שהחלק הבריא שלי רוצה להתקדם ולהמשיך, והחלק הכואב? מה  יהיה איתו? זה כמו אובדן של אדם אהוב? תמיד יהיה שם והמוח ילמד להתרגל ?  גם נראה לי שמכרסם בי פחד חדש להיכנס להריון ושאולי זה יקרה לי שוב... אני מאוד מבינה שאין שליטה לא על הטוב ולא הרע - שאלו חדשות טובות מצד אחד כי הכל פתוח ומצד שני חדשות לא טובות  כי יכול להיות שמשהו לא נעים יקרה לי שוב... זהו מצבי בימים אלה, אני מודה לכן על ההקשבה
חיבוק גדול
04/02/2016 | 10:37
4
94
קוראת ומשתתפת ביגונך העצום, בהחלטה הבלתי נסבלת שנאלצת לקחת.
אני לא יודעת אם השיתוף עוזר
לי עזר לדעת שהמחשבות ההכי קשות הן לא רק שלי. שהן חלק "תקין" מהתהליך הזה. שאני לא מאבדת שפיות אלא שהקנאה המטורפת הזאת בכל מי שלא כתוב לו "איבדתי ילד" על המצח, והשאלות ההזויות האלו האם מגיע לי בכלל ליהנות מכוס קפה ולעשות אהההה בסוף עם חיוך... זה חלק מהאבל ואולי עם הזמן זה ישתנה וישתפר.
וממרחק ארבע שנים, זה הופך להיות קל יותר, לשאת את הכאב. הוא הופך לחלק ממך, אבל רק חלק, כזה שלא משתלט על הכל.
מאמארוני
04/02/2016 | 11:38
3
91
כל כך עוצמתי ומדויק המשפט שכתבת "הקנאה המטורפת הזאת בכל מי שלא כתוב לו "איבדתי ילד" על המצח".
נורא שכתבת אותו בדם ובדמעות. מאחלת לך שהשלווה תתפוס את מירב זמנך.
כן כן, עדיין עובדת על זה ??
04/02/2016 | 11:46
2
32
?
04/02/2016 | 11:48
1
47
(האם סימני השאלה אלה אייקונים שניסית לשלוח מהנייד?).
בדיוק זה. חזרתי למחשב
04/02/2016 | 11:49
26
יעזור מעט, keep1
04/02/2016 | 11:46
53
שום דבר לא ישנה את המציאות ושום דבר לא ישיב את כל מי שאבדת ומה שאבדת בשנים האחרונות.
אבל השיתוף יכול להקל מעט על הנפש, יכול לתת לגיטימציה לתחושות הקשות שאת - באופן טבעי, הגיוני וברור לכולנו כאן - מרגישה.
הריקנות לעומת המלאות;
הקנאה. הקנאה (אפילו אני, שעברתי שתי הפלות בשבועות מוקדמים ועם שני ילדים בבית, הרגשתי אותה ובאופן מסוים עדין מרגישה כלפי נשים שילדו בשנה בה אני כבר לא אלד. אז ברור לחלוטין ומותר לך להרגיש ככה כלפי מי שלא 'רשום לה על המצח' כפי שניסחה בתבונה וברגישות מאמארוני).
הפחד מאבדן נוסף, בייחוד כשברקע שלך גם מחלת אמך ומותה, הזוגיות שהיתה ואיננה. ברור ומובן.
כל כך מצטערת שגם האבדן הזה נוסף עליך. האם את משוחחת עם חברה או אשת מקצוע? נשמע שמאוד מורכב להתמודד עם הכל, וכדי שתוכלי לשוב ולנסות - משתמע שאת מעונינת בכך, אבל חוששת באופן מובן - חושבת שכדאי לך לעבד את הפחד, כי כמובן ידרשו לנפש הרבה כוחות כדי לצאת למסע. מאחלת לך שברגע שתהיי מוכנה לצאת מחדש לדרך - שדרכך תהיה ללא מהמורות ותסתיים באושר גדול.
 
לא, בעצם תיקון - שיתוף כן עוזר
04/02/2016 | 11:51
55
ולא בגלל הלגיטימציה לחשוב מחשבות קשות.
הוא עוזר כי בעצם לדבר על התינוקת שהיתה לך זאת הדרך היחידה לשמור אותה קיימת. כי כשיש אנשים נוספים שמתאבלים על הילדה שלך זה משמר את זכרונה.
אז אנחנו כאן כדי לזכור אותה איתך, אני די בטוחה שאני אומרת בשם כולן כרגע.
משתתפת בצערך! וכן - עוזר מאוד!
04/02/2016 | 14:01
63
אני משוטטת כאן כבר חודשיים.. קוראת, כותבת.. נושמת.
כי כאן אפשר קצת לנשום חופשי בלי להחזיק את הבטן, לתת לה להשתפל, רפויה..
כמו בטן של מי שהיתה בהריון לפני שלושה חודשים.
אני מבינה היום שאחד הדברים הכי קשים בהתמודדות עם האובדן הזה הוא חוסר בהכרה. באובדן "רגיל" קיימים מנהגים שעוזרים לאחרים לתת הכרה לכאב העצום, לאבל. את האבל הזה, החברה לא מצליחה לתקשר בכלל.. זה הופך לדבר הזה
שלא מדברים עליו. כמו איזה אות קין.. כמו שכתבו כאן בדיוק רב.. כתוב על המצח..
עברת המון. ההחלטה האמיצה להיות אם חד הורית, האבל שלא יגמר אף פעם על אמא שלך, ההתמודדות עם שנים של מחלה של אדם יקר... לצערי מהבנה והזדהות, פשוט קחי את הזמן. אם את נוסעת זה טוב.. תאפשרי לעצמך רגע להתאפס. לטראומות חדשות יש נטייה להעלות טראומות מהעבר..
סיפור קצר- לפני כמה ימים, הבת שלי התפרצה בבכי בבית הספר. המורה שלה סיפרה שהיא בהריון ותגיע מורה מחליפה. התקשרו להגיד לי שהיא לקחה
את זה קשה.. ידעתי שהיא כניראה לא ממש תתגעגע אל המורה הזו אלא שזה משהו אחר.. כשהיא חזרה, שאלתי אותה מה קרה.. אחרי חפירה קלה, היא אמרה שהיא מרגישה שמישהו מת במשפחה שלנו ושהיא בן אדם רע שהיא לא יכולה לשמוח עבור הריון של אחרים.. אפילו בשבילה והיא ילדה בת 9 - היא איבדה אח. וגם היא מקנאה באחרים. אז לשאלתך.. זה אובדן של אדם אהוב וזה כואב, גם אם בחברה לא מכירים בזה ככזה.
מקווה שהדברים יסתדרו לך.. שתדעי קצת נחת אחרי תקופה כל כך קשה. תמשיכי
לכתוב כאן.. צריך לרוקן את הזבל מידי פעם..
 
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
05/02/2016 | 14:40
2
38
נכון. את צודקת. אין נחמה. אין.
כל התחושות שתיארת, כל המחשבות שתיארת- הכל מאוד נורמאלי ומאוד אנושי ומאוד מובן. ואני מכירה את זה היטב בהיבט האישי.
לשתף אמנם לא נותן נחמה, אבל נותן לנו את התחושה שאנחנו לא לבד. שמישהו מבין אותנו, שמישהו רוצה להושיט לנו יד ולעזור, שלמישהו אכפת על אמת, שמישהו שעבר דבר דומה יכול לחלוק איתנו את התחושות הקשות שלנו.
 
גם עבורי הלמינריות היו סיוט מזעזע וטראומטי ביותר, ואחר כך צירים במשך 15 שעות. זוועה. ובשביל מה?- בשביל עובר דפוק עם טריזומיה 18.
ועוד היו בארסנל שלי מספר עוברים שהפסיק להם הדופק, ועוד שק ללא עובר, ועוד הריון כימי...
 
והחלק הבריא רוצה להתקדם ולהמשיך, וזה מעולה ונפלא. כי כך צריך. והחלק הכואב?- צריך התייחסות מיוחדת החלק הזה. אני תמיד ממליצה על תהליך טיפולי רגשי אצל אשת מקצוע שמתמחית באובדני הריון.
 
הנחמה היחידה האמיתית תהיה לך כאשר תאחזי בזרועותייך תינוק/ת בריא/ה משל עצמך. אז תרגישי שנפשך מצאה מזור. כך זה לפחות היה אצלי.
ברגע שמעיין נולדה, נפשי הפצועה התחילה להחלים.
 
אבל את העבר אי אפשר למחוק, ולכן אני עדיין כאן. כי אני כן מאמינה בשיתוף, ואני כן מאמינה בכוח ובעוצמה הנשית שפה. 
עבורי הפורום הזה היה ממש קרש הצלה ברגעים הכי קשים ונוראיים שלי.
 
טוב שאנחנו חיות בזמנים מודרניים, בהם לנשים מותר לדבר, ומותר לדבר על הפלות ועל לידות שקטות. כי פעם, לא מאוד מזמן- הנושא היה בגדר טאבו.
 
רוצה לשתף אותנו לאיפה את טסה?
התמודדת בחייך עם דברים קשים, כפי שתיארת, ואני מאמינה שתוכלי גם הפעם להתמודד. אבל קל זה לא יהיה.
אנחנו פה לכל דבר ועניין, לתמוך, להקשיב, לבכות איתך, וגם לעזור לך להמשיך הלאה ולשמור על האופטימיות, על אף ולמרות הכל.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לאט לאט
05/02/2016 | 20:24
1
54
בעודי קוראת את התגובות .. הרגשתי את העוצמה הנשית שנמצאת כאן שהתייחסת אליה במדויק,לספר לכן לקבוצת נשים שמבינה אותי, זה שונה מלשתף מי שלא מבין, וזה כל כך נכון שפה יש זיכרון לתינוקת שהייתה לי, כאן זה בסדר להתאבל, ואני מרגישה חיבור של הזדהות לנשים שאני לא מכירה את שמן, אבל יכולה משיתוף להצטער ולכאוב עבורן. אז בעייני למצוא פה ערבות הדדית וקהילת נשים תומכת ומבינה זה מרגש ולא מובן מאליו כלל!
וכן למי ששאלה אני נתמכת בקבוצת הריברסינג הנשית שלי לאורך שנים, ששם אנחנו גם נושמות את החיים ביחד, לשמחתי אף אחת שם לא עברה את מה שאני עברתי, כמו עוד המון דברים שעוברים עלינו דומים או שונים.. אז אותן אני משתפת כמה שאני יכולה.. והתמיכה פה ההבדל הגדול שזה מה שמאחד אותנו, ואולי זו הקלה עבורי לדעת שפה זה דומה למה שקרה לי-- ובנימה זו חייבת לשתף אתכן מה שהיה לי אתמול: אני עומדת בתור לקנות משחה לטחורים שהגיעו להם..ובקופה לידי בחורה שמחה ומאושרת ביקשה פרנטל להריון מהרוקחת, ואני עומדת לידה עייפה וכואב לי, כואב לי בלב מתאפקת לא לפרוץ בבכי - אוף גם אני רוצה לקנות פרנטל של אלטמן גם אני!!!! !והדמעות עוד רגע...  ואני חושבת עליכן , על זה שיש  פה עוד נשים  כמוני, זה לא ישנה את גורלי או את גורלכן, אבל הנה מוצאת את עצמי מספרת ופורקת ..
ותשובה לשאלה שנשאלה אני נוסעת להודו, למקום בטוח ונעים לחברת ילדות שגרה שם .. אני חייבת לצאת מהסיטואציה של חיי ולספוג ולנוע למקום ולנוף אחר
ולכן נשים יקרות, לא מובנת בעייני שקיימת קבוצה כזו, אני מעריכה את קיומה ואת האומץ של כולנו לשתף
מקווה שאוכל לעזור  לנשים אחרות מתוך עוצמה וחמלה ורצון להיות עבורן, כפי שאתן עושות היום עבורי
יקירתי, כתבת כל כך מרגש-
06/02/2016 | 05:38
32
טוב שיש לך קבוצת תמיכה ביום-יום, וטוב שאת מודעת לתהליכים שעוברים עלייך.
הקושי שחווית בבית המרקחת הוא קושי שמוכר לי היטב משנות אובדני ההריון. "גם לי מגיע! גם לי מגיע להיות מאושרת ולזכות בהריון תקין"- זעקתי בליבי ובכיתי ללא קול בכל פעם שהייתי רואה מישהי בהריון או עם תינוק. ולפעמים הדמעות היו יורדות מעצמן בסיטואציות דומות לזו שאת תיארת.
 
מאחלת לך מסע מוצלח- להודו ולתוך עצמך, שתחזרי מחוזקת ויודעת מה השלב הבא במסע להבאת תינוק/ת ולהגעה לאושר.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
על היחס של הצוות הרפואי בלידות שקטות
03/02/2016 | 10:33
7
190
באמצע החודש אני מתכננת לדבר בכנס ארצי למיילדות על לידות שקטות על המקרה שלי בדגש של יחס הצוות הרפואי. הייתי רוצה שהצוות הרפואי יקבל תמונה יותר שלמה של חוויית אישה בבית החולים שעוברת לידה שקטה, אז פתחתי עמוד באתר בו אשמח אם נשים שעברו לידה שקטה יכתבו על הדברים שהיו להם טובים והדברים שלא בבית החולים. זה עמוד שכל איש צוות יוכל לראות וקצת יותר להבין, להבדיל מהקבוצות הסגורות שבהן לרוב מושמעים הדברים. אני אזמין את המיילדות בכנס לקרוא את דבריכן, ולהעביר את המסר. זו הזדמנות בשבילנו לדבר כדי לשנות

http://leidashketa.com/2016/02/03/%D7%93%D7%91%D7%...
נועה, תבורכי
03/02/2016 | 12:05
62
כל חשיפה שתוביל לשיפור הנהלים ויחס הצוות הרפואי לנשים בארוע בו נפלו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא - מבורכת.
נועה- כל הכבוד על היוזמה הברוכה והחשובה,
03/02/2016 | 19:42
2
58
ואני מרשה לעצמי טיפה להקשות עלייך-
הגדרת שאת מזמינה נשים שעברו לידה שקטה שיכתבו דברים. ואני ממש מכבדת את זה. אבל בכל זאת שואלת- אם את כבר פותחת את הדיון, ועושה כזה מעשה חשוב ומשמעותי, ורוצה שאנשי מקצוע מתחום הרפואה ילמדו מתוך זה על צרכי המטופלת- אז למה לא לפתוח את זה בכלל לנושא אובדן הריון, בלי קשר לשבוע שבו קרה האובדן, ולדרך שבו ההריון הסתיים- גרידה, גרידה מאוחרת או לידה שקטה?
באותה מידה, לדוגמא- הפורום הזה נקרא, ובצדק, "פורום אובדן הריון", ונשים שחוו אובדן הריון בכל שלב מוזמנות לשתף ולהשתתף, לעזור ולהיעזר.
גם אישה שבאה לעבור גרידה חווה מצוקה מאוד קשה ונתקלת באנשי רפואה מסוגים שונים, וביחס כזה או אחר.
אני לא משווה בין קושי לקושי, ובין עצב לעצב. אין מקום להשוואה, ואני בכלל לא נכנסת למלכודת הזו.
 
אודה לך על התייחסותך. אם עדיין תחשבי לנכון להזמין רק נשים שחוו לידה שקטה, ולא גרידה- אקבל זאת, ואעריך כל דבר שמישהי עושה למען האחר ולמען הקהילה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
ואו, החזרת אותי 6.5 שנים אחורה . אם יש משהו מכל תהליך
08/02/2016 | 10:48
1
25
האובדן שהכי קשה לי זה באמת הצוות הרפואי וחוסר הרגישות שלו. עם תהליך האובדן השלמתי ויש לזה מקום בלב ומאז נולדו שני ילדים נוספים אך אם יש דבר אחד שלעולם לא אשכח זה אותי צועדת אחרי האחות במסדרון האחרוך ואין סופי עד לחדר שבו הרדימו אותי. עברו 6.5 שנים ובן רגע חזרה לי התמונה שלי צועדת אחריה עם החלוק ועם הכיסוי לרגליים והראש - והיא הולכת לפני במקום לידי. לא מצפה לאחיזת יד, לא מצפה לחיבוק, לא מצפה אפילו לאמפטיה כי מה שהרגשתי אז מרגישה גם כיום- עוד אחת ברשימה לגרידה. כאילו NEXT. זה החלק שהכי קשה היה בתהליך של האובדן שלי.
ודברייך "בוביבה2", רק מחזקים את דבריי
08/02/2016 | 11:20
3
יוזמה מבורכת
04/02/2016 | 13:35
47
כל מה שיעלה את המודעות של מערכת הבריאות, חשוב ומבורך!
בתקופה האחרונה עולה המודעות לגבי לידות שקטות. הרבה מזה בזכות
החוק שתוקן המאפשר לנשים לקבל דמי לידה וחופשת לידה אחרי לידה שקטה.
עם כל הערכה העצומה שלי, אני מסכימה עם שירה. נשים רבות חוות הפסקת
הריון רצוי מאוד בשבועות מתקדמים ע"י גרידה. החוויה המטורפת של הפסקת ההריון והגרידה אמנם לא משתווים ללידה שקטה, אבל היא טראומטית בפני עצמה. אני אישית, חוויתי טראומה בלתי נתפסת בגלל שבחרתי לא ללדת.
את הפסקת ההריון עשיתי בשבוע 24. אסף הרופא הוא המקום היחיד בארץ שעושה גרדות מאוחרות כל כך. את הזריקה נאלצתי לקבל ביום חמישי בבוקר ושלחו אותי הביתה כי לא היה תור לגרידה. הסתובבתי כך שלושה ימים. אחרי
טיפול שעברתי, הבנתי שאני חווה פוסט טראומה מהימים האלה.
אף אחד שם לא הכין אותי לכלום. אף אחד לא התקשר לשאול מה איתי,
אף אחד לא עוקב אחרי זה. זה נחשב לפרוצדורה רפואית.
שלחו אותי הביתה אחרי שלוש שעות ושאלו אם אני רוצה שלושה ימי חופש.
אין שום הסבר על המהלך הזה, שבדיעבד הבנתי שהוא גם לא מומלץ ומסוכן יותר מלידה שקטה. אף אחד לא הנחה אותי לגבי מה שאעבור אחר כך.
אף אחד לא נתן לי כדורים להפסקת חלב למשל.
שבוע 24 זה תחילת חודש שישי וההתמודדות היא קשה מנשוא. ואחרי שעשיתי את הבחירה המאוד לא מושכלת בגרדה מאוחרת התחלתי לחשוב לעצמי האם זה בכלל היה הדבר הנכון? האם היה נכון יותר לפגוש את התינוק הזה? האם זו לא היתה פרידה ראויה יותר של אם מבנה? אבל אף אחד לא מדבר על זה בשום מקום. והבחירה נעשית מלחץ של זמן וחוסר אונים. אני לא חושבת שלידה שקטה היתה נכונה יותר עבורי, אבל אני כן חושבת שאם מישהו היה טורח להסביר לי לעומק את כל ההשלכות של מה שעברתי, הייתי יכולה לבחור באמת ולא מפחד.
לשירה ולליליס - על אי ההכללה שלי את הנשים שעברו גרידה מאוחרת
04/02/2016 | 15:36
1
70

את לא מקשה - זו טענה לגיטימית
אני מקבלת את אותה טענה כשאני לא כוללת אובדן של תינוק רך
אבל אני לא כוללת כי אני חושבת שיש מן המשותף ויש גם הבדלים וכל קבוצה צריך התייחסות משלה. 
האתר שאני יזמתי עוסק בלידות שקטות. הוא יהיה אתר אח לאתר להפסקת הריון מאוחרת שדורש התייחסות משלו ותקום מישהי ותבנה אותו מתישהו (מקווה שזו לא תהיה אני הפעם) ואח לאתר לאובדן תינוקות רכים. 
אני לא יכולה להתיימר לכלול את כולן, אבל אני לא מדירה אף אחת שתרגיש שייכת לאתר גם אם עברה משהו קצת שונה
לאחרונה הכנסתי להנחיות לקראת הלידה התייחסות לבחירה בין לידה ובין גרידה מאוחרת, כי זה רלוונטי מאוד
אני מכירה מתוך קהילת האובדן את נושא הגרידות המאוחרות ואת הכאב הרב שנשאר אחריהן, ובשום אופן אני לא מדרגת כאבים. אבל אני רוצה שכל קבוצה תקבל את המענה המגיע לה, וקבוצת הנשים שעוברות גרידות מאוחרות היא קבוצה עם צרכים שהחברה עוד יותר מתעלמת ממנה. לא הייתי רוצה להוסיף אותה כנספח, מגיע לה התייחסות שווה.
.
הפורום הוא אכן מקום שכולן בו נפגשות, אבל זה שונה
אני מרגישה שתת הקהילות של גרידה מאוחרת ואובדן תינוק רך הרבה פעמים מתקשות מול המחיקה שהן חוות כשיש רק התייחסות לנשים שחוו לידה שקטה. אני מתקוממת אתכן על כך. זה נורא שאין שום מקום שהוא רק בשבילכן. וצריך להיות, ולדעתי יהיה. אתן נמצאות איפה שפעם היו נמצאות נשים שעוברות לידה שקטה, וזה בלתי נסבל. אני אשתדל כמה שיותר לעזור בזה, איפה שאוכל.
 
נועה, תודה על התשובה הרגישה ועל ההסברים המנומקים
05/02/2016 | 10:30
10
אפשר לחלוק גם אובדן שקרה לי לפני שנתיים?
03/02/2016 | 19:03
4
174
היו לי 2 הריונות שנפלו. הריון מחוץ לרחם וההריון הזה שלא התפתח ונפל בשבוע 10 בהפלה יזומה.
בגלל שההריון מחוץ לרחם הגיע בתקופה שעוד הייתי בשוק מהלידה הראשונה, הייתה לי דווקא הקלה של ממש כשהוא נפל, למעט הטראומה שהייתה יכולה להגרם לבת שלי ולבעלי אם הייתי מתה (והייתי קרובה מאוד לזה).

לעומתו, התקופה שבה היה ההריון שנפל, הייתה תקופה גרועה מאוד בבית. בעלי לא עבד כמה שנים ורמת המתח והריחוק בינינו הייתה בלתי נסבלת. במידה מסוימת אפילו זרות.
ואז קרה ההריון הזה, בגלל חוסר זהירות שלי, ואולי גם כי ידעתי שאחרת לא יקרה הריון (היה לו חשש כלכלי, והוא רצה לדחות).
נכון. לא הייתי בסדר. והגוף שלי ידע את זה. הוא ידע שההריון לא רצוי לשנינו, ולכן גרם לעובר לא להתפתח.
בשבוע 6 הלכתי לראות דופק, ולא היה. אמרו לי לבוא בשבוע הבא. שבוע 7 הלכתי לראות דופק ולא היה. אמרו לי לבוא בעוד שבוע. בשבוע 8 הלכתי ולא היה. ובשבוע 9 כבר אמרו לי לקבוע תור לרופאת הנשים שלי. כל בדיקות הדופק בוצעו כשאני לבד, לראשונה בהריונות שלי, והוא שומר על הבנות בבית.
היא אמרה לי שהיא מתנצלת והפנתה אותי להפלה.
לא רציתי את בעלי בבית החולים. עד כדי כך היינו מרוחקים. והוא גם אמר לי שלא ננסה עכשיו עוד פעם בחנייה של בית החולים בתאריך שקבענו להתחיל לנסות.
ההפלות המוקדמות בתל השומר, מבוצעות במיון יולדות, בחדר הצמוד לחלון אליו מגיעות הנשים בחודש התשיעי עם הבטנים הענקיות להרשם ללידות.
ואני מגיעה עם בטן קטנה ועובר לא מפותח לחדר ליד.
מסבירים לי, והולכים לאולטרסאונד המגלה שתיקה נוראית.
היציאה בחזרה מן האולטרסאונד לחדר הרופא עוברת דרך חלון שחרור ילודים.
הכניסו לי את הציטוטק ושלחו אותי הביתה.
יומים אחר כך, משלא אירעה ההפלה, נאלצתי לעבור את אותו המסלול בין חלון הרישום ללידות שמעבר לקיר הכסאות, לחלון שחרור הילודים בדרך לעוד ציטוטק.
והכי נוראה הייתה הבדידות. לבד בחוויה כשמי שאיתי בבית נמצא שם וזר לי כל כך.
מאז שיפרנו את הזוגיות ואני הדחקתי ומדחיקה. אבל עדיין נושאת איתי את תמונת האולטרסאונד האחרון שלו. שק הריון שבו נמצא עובר כל כך קטנטן, דחוק לפינה, שאינו ממלא אותו.
ואף אחד לא מבין. לא ההורים שלי שכועסים למה לא סיפרתי להם עלזה, ולא בעלי שזוכר עוד את הזרות שלנו בתקופה זו, וטוען שאני לא עברתי את זה לבד, ושגם הוא בכה על זה.
עד כדי כך היינו זרים אז.
הפורום קיים בשביל כולן
03/02/2016 | 21:05
44
לא חשוב מתי קרה האובדן - זה משהו שמלווה אותנו כל החיים !
אכן לא קל מה שעברת בשנתיים האחרונות וצר לי על האובדנים, עם זאת נשמע שאת היום במקום הרבה יותר טוב ובריא עם זוגיות חזקה ומשופרת .
מנסיון אישי לא כולם מבינים מה היה , איך הרגשנו ומה אנחנו רוצות ???
ניראה לי שגם את הדחקת את האובדן וכעת את מתמודדת עם ההשלכות שלו עלייך ובכלל.
ממה שכתבת מבינה שיש ילדים בבית ואני מקווה שמהם את שואבת כוחות ומרימה את עצמך למעלה !
מאחלת לך רק דברים טובים וזוגיות בריאה וטובה - דבר שדורש עבודה יומיומית....
בשורות טובות :)
לכאב ולאבדן אין תאריך תפוגה
03/02/2016 | 21:39
40
ברור שההריון המבורך שאת כעת בראשיתו מציף הרבה קשיים ומתחים, בייחוד במקום בו הם קיימים. לפעמים אפילו מעורר טראומות שניסינו להדחיק.
אל תאשימי את עצמך אפילו לא בתת מודע במה שקרה אז. הרבה מאתנו אבדו תינוק רצוי, ובמקומות אחרים כאלה שלא רצו בהריון ובכל זאת הוא המשיך באופן תקין.
הסמיכות בין מיון היולדות למיון הנשים, ויותר מכך לשחרור הילדים - פשוט הזויה! לא הגיוני שאין הפרדה חלקית לפחות (למרות שאין הפרדה טוטאלית: ב'כרמל' התהליך מתבצע ליד חדר האולטרסאונד אליו מגיעות מטופלות 'כללית' בחודשי הריון מתקדמים).
בעיקר כואב שהכל מציף את המתח ביניכם. אני מקוה שאתם מטפלים בקשר ביניכם, כי הריון כשלעצמו הוא תקופה שיכולה להיות הורמונאלית, בעיקר כשברקע המתח של הפלות קודמות.
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
04/02/2016 | 00:20
36
ומאחלת לך בהצלחה בהריון הנוכחי ושתזכי לסיימו בידיים מלאות.
 
אין לך מה להאשים עצמך באף אחת מההפלות. כתבת דברים קשים ושאינם נכונים בעליל, ועלולים להיות מסוכנים נפשית לך ולמי שקוראת אותם. כתבת על ההריון שבו הפסיק דופק העובר, שהגוף שלך ידע שההריון לא רצוי לשניכם, ולכן גרם לעובר לא להתפתח. אנא ממך, חיים ומוות ביד הלשון- היזהרי מאמירות מסוכנות שכאלו.
אני חוויתי 7 הפלות, וההריונות היו כולם רצויים ומתוכננים. רוב המקרים של הפסקות הדופק בשליש הראשון נובעים מפגמים קשים כרומוזומאליים של העובר, ובטח ובטח שלא בגלל שהגוף גורם לעובר לא להתפתח בגלל מצב נפשי כזה או אחר או מריבה בין בני הזוג או חוסר רצון של אחד מהם או שניהם בהריון.
 
חשוב לי מאוד מאוד להבהיר נקודה זו.
 
אני מקווה שאת ובעלך נמצאים בתקופה טובה יותר, ושתשכילו לתמוך האחד בשנייה ושתצליחו להתגבר על משקעי העבר ולהיות חברי אמת האחד של השנייה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
היי לך
04/02/2016 | 10:28
44
קראתי את ההודעה העצובה שלך, ומצאתי את עצמי מזדהה כל כך עם תחושות הזרות שאת מתארת עם בעלך. גם אנחנו עברנו תקופה קשה של ניכור והגענו כמעט לפרידה, דברים שנגררו אפילו מלפני הלידה השקטה. ואז בערב אחד של השלמה, ביום ההולדת שלי, הסכמנו לתת לזה צ'אנס אחרון, ומאותו לילה אחד נהיה הריון (עם הבחילות האלו, אני תמיד יודעת). וכשאמרתי לו את זה חשכו עיניו, והוא שתק. ושלחתי אותו לקנות פוסטינור. ולקחתי אותו. ורק אחרי חודש ארוך של בחילות ופחד ההריון נפל, עם דימום איום של שבוע שהעברתי בעבודה בעיקר. ומבחינתו מהרגע שלקחתי פוסטינור לא היה שם כלום.
אבל למה אני מספרת לך את זה? כי מאז הפוסטינור ההוא עברו שנתיים וחצי. כל רגע מהזמן הזה השקעתי בטיפול עצמי ועבודה על הזוגיות שלנו. הרבה דברים השתנו לטובה. ועם זאת, כל פעם שאני כועסת עליו, עולה לי הפוסטינור לראש. יוצא לי הפוסטינור מהפה, בכעס שכבר לא באמת מגיע לו. כי ההחלטה היתה שלי ורק שלי, ואם החלטתי כך למענו אז למה אני מגישה לו כל הזמן חשבוניות על זה?
ואהם, תיקון קטן לבעלך. שניכם עברתם את אובדן ההריון לבד. מנסיוני, לגברים יש בעיה עם חשיפת רגשות. ובדיוק כמו שאת היית מרוסקת אבל לא היית מוכנה להחשף בפניו כשאת חלשה ופגועה כדי לחלוק בצער, אז גם הוא סגר את הפגיעות שלו בפנייך. עמוק בפנים כנראה שזה כאב לו מאוד, ואז כמובן הוא התרחק עוד יותר. דפוק שככה זה עובד. ועצם זה שכרגע הוא מוכן בכלל לדבר איתך על מה הוא עבר בזמן אובדן ההריון, מעיד על כמה שאתם קרובים יותר עכשיו לעומת מה שהיה.
דימום אחרי גרידה
03/02/2016 | 18:39
2
53
עברתי גרידה לפני שבועיים וחצי אחרי שבוע פסק הדימום החזק.
ומאז כל כמה ימים יש לי כתמים של דימום.. מה זה אומר?
יכול להיות שנגרמה לי פגיעה ?
צר לי על אובדן ההריון
03/02/2016 | 19:29
30
התיאור שלך נשמע תקין. כל עוד אין חום, כאבים חזקים, או דימומים מאסיביים- נשמע בסדר.
מתי יש לך בדיקה אצל הרופא/ה? האם עוד מעט, או אחרי המחזור?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
03/02/2016 | 21:36
20
גם לדעתי זה בסדר. אצלי גם אחרי גרידות היו קצת הכתמות. שאריות מצטברות ויוצאות. בטח גם לקחת אנטיביוטיקה אחרי גרידה, נכון ?
הבנתי שאם אין חום אחרי ועם טכנולוגיות של היום לא סביר שתהיה פגיעה.
ביצוע בדיקה גנטית לעובר אחרי גרידה
01/02/2016 | 21:53
4
114
הי, בנות !
כותבת פה שיהיה מידע זמין ובתקווה גדולה שאף אחת לא תצטרך (הלוואי הלוואי).
אז קודם כל, לרופאים יש יחס אמביוולנטי לביצוע בדיקה גנטית לעובר שדופק שלו הפסיק מסיבות לא ברורות. כמו בעוד כמה סוגיות יש כאן מה שאני קוראת "גישת בילינסון" ו"גישת תל-השומר".
גישת בילינסון - עובר נפל, זאת עובדה, לא משנה למה, זה לא משפיע על עתיד, נעשה קריוטיפ להורים.
גישת תל השומר - עובר נפל, בואו נעשה לו בדיקה, אולי נלמד מזה משהו. (אם עובר היה בעייתי, אז כנראה שאין בעיה אימהית ולהיפך, אם אני מבינה נכון).
בקיצור, את הבדיקה ניתן לעשות במכון גנטי בבילינסון. את הגרידה אפשר לעבור גם במקומות אחרים, אך דגימה מעובר צריכה להגיע למכון גנטי בימי א'-ה' בין שעות 11-8 בבוקר. את הדגימה רופא צריך לאסוף, תוך כדי זה שהוא מפריד בין חומר אימהי ועוברי, לתוך מבחנה מיוחדת עם מדיום. את המדיום צריך לקחת מראש ממכון גנטי.
מביופסיה ניתן לעשות קריוטיפ או צ'יפ גנטי. אפשר את שניהם, אבל זה גם כפול כסף (ומדובר באלפים) וגם זה די כפילות. ציפ נותן יותר מידע.
בתקווה גדולה שאף אחת לא תצטרך, יבוא משיח ובעוד חצי שנה הפורום ידעך מחוסר צורך...
תודה על המידע החשוב, ועוד שאלה-
02/02/2016 | 15:01
1
42
איך עושים את התיאומים הללו? האם זה דרך בית החולים שבו האישה עוברת את הגרידה, או שהיא עצמה צריכה לתאם את זה?
בזמנו, במאיר לא ידעו בכלל להפריד בין החומר העוברי לאימהי, ולא היו יכולים לבצע את הבדיקה.
ועוד שאלה- מה זה מדיום?
 
תודה
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
עונה
02/02/2016 | 20:34
28
תיאומים צריכה לעשות אישה עצמה. זאת אומרת, כשהיא קובעת (לא על אף אחת) תור לגרידה, היא מציינת שהיא מעוניינת לקחת ביופסיה מ"נפל". בבתי החולים עדיין לא כל כך חשופים לזה, אבל הם בטח ילמדו מהר. 
אישה צריכה לגשת למכון גנטי. כמובן, בלי תור. כי זה לא משהו שמישהי מתכוננת עליו... במכון מסבירים על אפשריות (קריוטיפ או ציפ גנטי). בדיקה במימון עצמי. למי שיש ביטוח פרטי, אפשר להתעניין, האם יש השתתפות. כמו כן, במכון מקבלים דף הוראות למנתח ומדיום. מדיום לוקחים בסמוך לפעולה, הוא צריך להישמר במקרר עד הבדיקה ובטמפרטורת חדר מרגע שמכניסים חומר לביופסיה עד שחומר מגיע למכון גנטי. חומר צריך להגיע במהירות אפשרית למכון ובמקרה של בילינסון בין א'-ה' בין שמונה לאחד עשרה בבוקר.
מדיום - זוהי תמיסה פיזיולוגית סטרילית, שבטח מכילה עוד כמה חומרים, שלתוכה מכניסים חומר לביופסיה.
בפועל, כנראה שלא כל פעולת לקיחה תצליח. יכול להיות שלמנתח יהיה קשה להפריד בין חומר אימהי/עוברי. יתכן, שאם דופק נפסק מזמן, זה גם יקשה. אבל בעיני, שווה נסיון, כמובן רק במקרים של חוזרות.
לא מזמן דובונית (אם אני לא טועה) סיפרה שהם הביאו חומר מ"מאיר" לבילינסון ובדיקה הייתה מוצלחת. אז גם ב"מאיר" מתקדמים...
 
שואלת ומוסיפה
02/02/2016 | 21:59
1
33
*לא ממש הבנתי- כתבת שגישת בלינסון היא לא לבדוק את העובר ולמרות זאת- ההסבר שלך הוא לשלוח למכון גנטי בבלינסון.
*מידיעה- מי שעוברת גרידה בתל השומר לא צריכה להעביר- אפשר לבדוק גם במכון הגנטי שלהם.
*גם בהדסה ניתן לבצע בדיקות גנטיות לנפל (המכון הגנטי בעין כרם, אבל מעבירים בעצמם חומר מהדסה ה"צ לע"כ) 
*בהדסה אפשר לבקש לשמור חומר ואחרי הגרידה להחליט איזו בדיקה לבצע/ לנסות לקבל התחייבות.
*חשוב!! במקרים מסויימים יש החזרים מקופ"ח, תמיד כדאי לנסות לקבל התחייבות.
*מניסיון שלי- קופ"ח מאוחדת, הסכימה לתת התחייבות לקריוטיפ לעובר וסירבה לתת התחייבות לצ'יפ גנטי. (מדובר בהפלה רביעית ברצף) הם אמרו שהיו מאשרים התחייבות לצ'יפ במידה והיה מתגלה מום בעובר הספציפי. 
*ההבדל במחיר הוא גדול מאוד. לפי הידוע לי קריוטיפ בסביבות 1,000 ש"ח וצ'יפ 3,000+.
 
לגבי גישות
03/02/2016 | 21:31
16
"גישת בילינסון" - התכוונתי שגינקולוגים של בילינסון לא מתלהבים מבדיקת נפל.
מכון גנטי, כמו כל מכון גנטי, שמח לעשות גנוטיפ לכל מה שזז. בכמה דקות שהייתי שם יועצת הספיקה להציע לי ולבעלי איזשהו פאנל מוטציות נרחב שעושים במקביל לבעל ואישה תמורת שלושת אלפים שקל...
חם בפורומים של תפוז
עוסק מורשה או חברה בע``מ
עוסק מורשה או חברה...
עכשיו בפורום הלוואות לעסקים, דיון בנושא עוסק...
עוסק מורשה או חברה בע``מ
עוסק מורשה או חברה...
עכשיו בפורום הלוואות לעסקים, דיון בנושא עוסק...
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
תמר דגן - פסיכולוגית
תמר דגן-פסיכולוגית בכירה
פורום פחד במה חרדת קהל
סובלים מפחד קהל?
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ