לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'הפסקת הריון'
הפסקת הריון
28/11/2016 | 09:53
13
187
הי,
אני חדשה פה. הגעתי בעקבות המלצות...אז לפני כמה ימים עברתי הפסקת הריון (לידה בעצם) בשבוע 20, אחרי שבמי שפיר התגלתה בעיה חמורה. מייד אחרי שזה קרה ונגמר הרגשתי הקלה עצומה אבל עכשיו אני מרגישה עצבות וכעס, מרגישה שאני שוקעת. בעיקר מנקרת בי אשמה על כך שביקשתי לא לראות את העוברית כי לא חשבתי שאוכל לעמוד בזה אבל עכשיו זה אוכל אותי ובא לי לבכות כל פעם שאני חושבת על זה. יש לי ילדה קטנה בבית ואני משתדלת להיות חזקה ומחוייכת בשבילה אבל זה קשה כל כך.....איך ממשיכים מכאן?
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
28/11/2016 | 11:17
83
את רק כמה ימים אחרי חוויה קשה ומטלטלת והרגשות שאת מתארת לגמרי הולמים את הסיטואציה הקשה שאיתה את מתמודדת.
גם אני זוכרת היטב את ההקלה אחרי לידה שקטה בשבוע 25. היה שם רגע שבו הסרתי מעלי את ההתלבטויות, הספקות ומערבולת הרגשות שנמשכה ימים ארוכים עד להחלטה להפסיק את ההריון.
וכמה ימים אחרי הכה בי הצער ותחושת האבדן נעשתה ממשית וקשה יותר מכל מה שהצלחתי לדמיין.
אפשרי לעצמך להפרד ולהתאבל על האבדן, על התמימות שלא תשוב ועל התקוות שלא התממשו, אבל תדאגי גם לקבל תמיכה . אל תשכחי שגם אם שבת לביתך בידיים ריקות, את עדיין במשכב לידה וזקוקה להחלמה של הגוף והנפש.
 
העזרי בכל מערכת תמיכה שיש סביבך, וגם בפורום הנהדר הזה. אף אחת לא היתה רוצה להצטרף לפורום הזה,  אבל תמיד יש כאן נשים חכמות , שיודעות לומר את המילים הנכונות ומבינות באמת את מה שאת עוברת.
הסביבה לא תמיד יודעת להתמודד עם חוויה של אובדן הריון וזה יכול להקשות מאד בתקופה הזו.
 
כרגע תעברי יום אחרי יום ואל תהססי לחפש גם עזרה מקצועית אם תרגישי שאת זקוקה לה.
טוב שיש לך ילדה בבית. עם כל הקושי, הצורך לדאוג לה יכול לעזור לך שלא לשקוע.
 
ובאשר לפרידה בחדר הלידה- יודעת שקל לומר מליישם, אבל אל תלקי את עצמך על ההחלטה שקיבלת.  היא כנראה היתה נכונה לך באותו הרגע ואת הנעשה אין להשיב. נסי להיות סלחנית כלפי עצמך ולזכור שתפקדת בסיטואציה בלתי אפשרית, שדרשה ממך כוחות רבים.
 
שולחת לך חיבוק  ואיחולים לימים טובים יותר.
 
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדן'
משתתפת בצערך על האובדן
28/11/2016 | 13:28
60
את בתחילתו של המסע, תחילתם של החיים שאחרי האובדן.
בהתחלה הכאב שורף, מוחץ ושובר. נראה שאין עתיד ויש רק את מה שהיה יכול להיות. המון מחשבות של "מה אם...". בהמשך מגלים שהחיים בכל זאת ממשיכים, ושאפשר גם לחייך ולצחוק.
הדכאון שאת חווה הוא טבעי, אבל אם את מרגישה שאת שוקעת עמוק מדי, כדאי להיעזר באנשי מקצוע כדי לצוף בחזרה למעלה.
רגשות אשמה הם חלק מאובדן הריון, בין אם יזום ובין אם לאו. ובכל זאת את העבר לא ניתן לשנות. חרטה על החלטה שהיתה נכונה לאותו הרגע, לא תורמת לך דבר. יכולה לשתף שגם אני בלידה שקטה בשבוע 21 בחרתי שלא לראות אותה ואני שלמה עם ההחלטה. זה מה שהיה נכון לאותו הרגע ולכן זה מה שנכון.
ב-3 האובדנים שעברתי מאז נולדה בתי, היא היתה (בעל כורחה וללא ידיעתה) ההצלה שלי. בגלל הצורך להמשיך לתפקד כאמא, הצלחתי שלא לשקוע לתהומות והכרחתי את עצמי להמשיך לצאת ולחייך.
גם החזרה לעבודה עזרה לי, למרות שבהתחלה לא באמת הייתי מרוכזת ובאתי בעיקר כדי לא לטפס על הקירות בבית.
 
מוסיפה עוד משהו לגבי הפסקת הריון יזומה.
אני כל הזמן מזכירה לעצמי שאלו שלא מתכוונים לבצע הפסקת הריון יזומה, לא עושים בדיקות.
את כל הבדיקות שאני עושה, אני עושה מתוך ידיעה שהן עלולות להעמיד אותי בפני החלטה נוראית.
אני חיה בשלום עם ההחלטות שלי (2 הפסקות הריון יזומות), כי הן נועדו בראש ובראשונה להגן על בתי הקיימת.
אין לי מושג מה היה בתוצאות שלך, אבל מבקשת שתזכרי שאת אמא נהדרת ואת דואגת לילדה שישנה.
 
את מוזמנת להמשיך להתייעץ כאן או במסר פרטי.
שולחת לך חיבוק 
לצפיה ב-'הייתי שם...'
הייתי שם...
28/11/2016 | 13:30
1
70
משתתפת בצערך הרב.
זו הייתה תקופה קשה ונוראית עבורי.
אומנם אצלי מסיבות אחרות אבל גם לי בזמנו הייתה ילדה אחת בבית ובחרתי לא לראות את העוברית. דווקא בעניין הזה ממרומי שנתיים אחרי אני חושבת שבחרתי נכון. מאחלת לך השלמה.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
28/11/2016 | 13:41
65
המון תודה לכן.לשמוע שאני לא היחידה שבחרה לא לראות את העובר ושאתן שלמות עם זה נותן לי כוח. לשמוע שזו ההחלטה הנכונה עבור ביתי הקיימת גם נותן לי כוח משום שזה התקליט שהשמעתי לעצמי שוב ושוב.אני באמת מאמינה שזו היתה ההחלטה הטובה ביותר לשמור על בריאות המשפחה שלי, ועדיין כמובן, הכאב שם.אתן מדהימות וחזקות
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
28/11/2016 | 22:37
8
66
הבנות הנפלאות פה הקדימו אותי, וכתבו לך דברים מרגשים ונבונים מניסיונן שלהן, ואני מצטרפת לכל מילה ולכל אות שהן כתבו לך.
אחרי כל הפלה והפלה שעברתי, הרגשתי ביום- יומיים הראשונים תחושת הקלה אדירה- שגמרתי עם זה בהיבט הפיזי, שאני אחרי, שאני בסדר. ואחר כך תמיד (תמיד!!!) באה הנפילה הנפשית. כי רק כשהגוף בסדר ומחלים, הנפש יכולה לצאת ולבוא לידי ביטוי, ואז מתחיל תהליך האבל הקשה.
אני באופן אישי נעזרתי בסביבה הקרובה שלי, בפורום, ובטיפול רגשי.
ממליצה בחום לשתף את הסביבה, ולטפל בעצמך- בכל דרך שנוחה וטובה עבורך, וגם לא לפסול שימוש בטיפול תרופתי, אם את רואה שאת ממשיכה לשקוע.
 
אשמה? נסי להניח לה. החלטת החלטה שהיתה נכונה עבורך, והחלטת אותה בצדק, לפי מצבך באותו הרגע. וזה מעולה שהקשבת לעצמך (אגב- לא הייתי במצב זה, אבל לפי מה שאני מכירה את עצמי- הייתי מחליטה את אותה החלטה שלך).
אגב, ניתן לעשות משהו סמלי אחר של פרידה- כתיבת מכתב לעוברית (את גם יכולה לפרסם זאת פה), כתיבת שיר (כנ"ל לגבי הפרסום פה), הדלקת נר זיכרון, הליכה במקום שאת אוהבת או שמדבר אלייך ומזכיר לך את ההריון ודיבור אליה, אם את מציירת- אפשר להביע עצמך באמצעות האומנות.....
לא יודעת- מה שמרגיש לך נכון.
לא חייבים טקס פרידה, כמובן. רק אם זה מרגיש לך שזה נכון עבורך.
 
לגבי הילדה שלך- אם היא קטנה, אני מניחה שלא ידעה על ההריון, ויותר טוב שכך. אמצי אותה לליבך והתנחמי. זה לא גורע מהאבל הקשה, אבל מאפשר נשימה בתוך הכאב. יכולה לומר לך ששני ילדיי היוו עבורי קרש הצלה לאורך שנות אובדני ההריון שלי (הם לא ידעו מאומה על ההפלות, אבל בזכותם החזקתי מעמד).
 
האם הבעיה שהתגלתה במי השפיר היא מקרית או חלילה משהו שעלול לחזור? רוצה לספר לנו מה התגלה? (גם אם לא- זה ממש בסדר...).
 
אנחנו כאן בשבילך, לכל דבר ועניין.
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פוורם אובדן הריון, תפוז
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה שירה'
תודה שירה
29/11/2016 | 11:16
7
65
באמת כתבתי לה מכתבי פרידה, אחד לפני הלידה ושני אחריה, בו סיפרתי לה על התהליך עצמו והודיתי לה שהקלה עלי...בנסיבות האלה.כולם תמיד אומרים מסביב שצריך לשים את זה מאחור ולהמשיך הלאה, אבל גיליתי שזה דווקא הקושי שלי ולכן אני מחפשת כרגע דרכים נוספות לזיכרון והנצחה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, כדי לוודא שתמיד תישאר לה פינה אצלי במידה מסוימת.דווקא המחשבה הזו מעודדת אותי.
לצפיה ב-'מחשבות'
מחשבות
29/11/2016 | 11:42
5
89
בשנים האחרונות אני כמעט ולא עונדת תכשיטים, אבל חשבתי שכשנחליט שסיימנו עם ענייני הילודה, אקנה לעצמי שרשרת דומה לשרשרות/צמידים שעליהן תולים צלמיות של ילדים.
התוכנית היא לתלות צלמיות של ילדים בהתאם לכמות הילדים שתהיה לי (כרגע אחת. מאוד מקווה שהיא לא תישאר אחת), ולהוסיף חרוזים כלשהם לציון האובדנים (כרגע 4. מאוד מקווה שהמספר לא יגדל).
 
מעבר לכך, הנוכחות שלי כאן בפורום מהווה עבורי זכרון והנצחה תמידיים. בזכות האובדנים גיליתי קהילה חמה שבה אני יכולה לשתף את הכאב שלי ולעזור למי שנמצאת עכשיו בתהומות שבהן הייתי בעבר.
לצפיה ב-'מרעישה'
מרעישה
29/11/2016 | 12:26
80
אני מזדהה מאד עם דברייך, גם עבורי הפורום מהווה מקום קבוע של זכרון, הנצחה ועיבוד הרגשות הכרוכים באובדן.
 
את מצויה תדיר במחשבותיי. אני מאחלת לך ממעמקי לבי שבעוד שנה תענדי שרשרת ובה שתי צלמיות וארבעה חרוזים.
לצפיה ב-'רעיון מקסים'
רעיון מקסים
29/11/2016 | 14:16
1
56
את חזקה בצורה בלתי רגילה ומבלי להכיר אותך אני מאחלת לך הריון בריא ותקין בקרוב ושתזכי להרחיב את משפחתך, אמן. זה קטע כי יש רגעים שאני יכולה לדבר על הנושא באופן שקול ומרוחק ויש רגעים שרק אומרים לי "הי" ואני יכולה להתחיל לבכות. חוסר יציבות טוטאלי.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
29/11/2016 | 21:14
34
לך וגם לאיןאריותכאלה ולכבשה. לוקחת כל איחול ומכוונת אותו פנימה, לחזק את התקוה, האופטימיות והאור.
 
לגבי חוסר היציבות שלך, הוא נובע בראש ובראשונה מהאובדן ומתהליך האבל, ומתודלק ע"י ההורמונים שעדיין משתוללים בגוף שלך.
כתבתי את זה למישהי לפני כמה שבועות ואני כותבת גם לך: מנעד התגובות מאוד רחב יכול לנוע בין הסתגרות והתכנסות ושתיקה, לבין הכרזה שיוצאים לבלות, או שופינג או מסעדה או כל דבר שעל הטווח. ויכול להיות שבבוקר את בקצה אחד של הסקאלה ואחרי שעה את בקצה השני.
במצב לא נורמלי, כל תגובה היא נורמלית. היי סלחנית כלפי עצמך.
לצפיה ב-'זה רעיון מקסים'
זה רעיון מקסים
29/11/2016 | 17:39
45
את מרגשת.
רוצה לראות במו עיני את השרשרת עם שתי הדמויות וארבעת החרוזים ובעיקר את הדמות הממשית בקיץ הקרוב.
לצפיה ב-'למרעישה- מרגשת, כרגיל. תודה על השיתוף.'
למרעישה- מרגשת, כרגיל. תודה על השיתוף.
30/11/2016 | 21:00
8
לצפיה ב-'הנצחה'
הנצחה
29/11/2016 | 14:41
59
אני חודש אחרי אבדן הריון בשבוע 21 שהסתיים בעקבות מומים שנתגלו בסקירות.
אני חושבת שאחד הדברים שעזרו לי בהתמודדות עם האבדן הוא להנציח את קיומו של הילד. אני עונדת כרגע על היד צמיד עם תליון בצורת פרפר. מבחינתי העובר הזה הוא היה סוג של גולם, שפשוט לא הספיק להתפתח ולהפוך לפרפר יפייפה.
מכיוון שיש לי ילד אחד בבית, אני עונדת שרשרת עם דמות של ילד.
אני חושבת שבעתיד, כשיצטרף עוד ילד/ה למשפחה, אני אעביר את תליון הפרפר לשרשרת ואשים אותו בין התליונים של שני הילדים.
 
חוויתי עוד 2 אבדנים, אבל הם היו בשבועות מוקדמים (עש שבוע 8), כך שאותם אני פחות מרגישה צורך להנציח. אולי כי הם לא היו מוחשיים כמו הילד הזה.
 
וכמו שבנות אחרות רשמו לך, הפורום הזה הוא סוג של בית... זה המקום היחיד שבאמת מבינים אותך.
 
מעבר להנצחה, עזר לי גם לחזור לעבודה. חזרתי אחרי שבועיים של מנוחה בבית. הרגשתי שהשהייה בבית רק גורמת לי לשקוע יותר בדיכאון ובמחשבות.
לצפיה ב-'בוקר של בכי. לא הכואב עוד לא עבר...'
בוקר של בכי. לא הכואב עוד לא עבר...
27/11/2016 | 11:03
9
244
פותחת טלפון ורואה בקבוצת ואטסאפ הודאת לידה של ידידה מעבודה..והרבה איחולים...
עם הרבה מאמץ גם אני כתבתי איחולים...
אבל למה ככה אלוהים למה אני לא הולכת ללדת בעוד שבועיים???
ומחר אם אני מקבלת תוצאה שלילית של בטא אחרי החזרת העובר מוקפא אני פשוט לא רוצה לחשוב מה יהיה לי... והשבוע צריכה לחזור לעבוד אבל אני לא מוכנה.
הייתי חייבת לכתוב פה את הדברים...כי התשובה של בעלי--- אני יודע...וזהו.


לצפיה ב-'מה פתאום תשובה שלילית!'
מה פתאום תשובה שלילית!
27/11/2016 | 11:24
101
מחר את מצטרפת לפורום השני. חסר לך שלא! שמעת????
ואני זוכרת את התקופה הנוראית הזאת. זה קשה! קשה! קשה! אין לי איך לנחם.
לצפיה ב-'אוי, זה באמת נורא כואב'
אוי, זה באמת נורא כואב
27/11/2016 | 13:17
1
71
הזעקה שלך נשמעת פה היטב, ומאוד מאוד מובנת. כמובן שאין לי תשובות, ואין לי מענה עליה, אבל טוב שיש לך איפה לזעוק את הכאב, וטוב שהוצאת את הכאב החוצה במילים.
כמובן שאינני יודעת מה התוצאה שתאמר לך מחר, אך אני מקווה שתהיה תוצאה חיובית.
בבקשה עדכני אותנו- נהיה פה בשביל לברך אותך בברכת דרך צליחה, אם התוצאה חיובית, וגם כדי להיות מתוסכלות יחד איתך- אם התוצאה תהיה חלילה שלילית.
 
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה לכן על העידוד ותמיכה!'
תודה לכן על העידוד ותמיכה!
27/11/2016 | 14:36
18
לצפיה ב-'טוב שכתבת'
טוב שכתבת
27/11/2016 | 14:34
1
58
בואי לכתוב לנו עוד, אנחנו מוכנות לשמוע הכל, ה-כ-ל, ויש לנו המון מילים במקלדת (לא רק "אני יודע" או "יהיה בסדר"), כמובן עדכני (מחזיקה לך אצבעות לבטא יפה מחר!!!!) ואם תהיה שלילית (מקווה מאד שלא) - נעזור לך לעבור גם את זה.
בקיצור, אנחנו פה. כל הזמן. לכל דבר.
לצפיה ב-'תודה. אני אעדכן. '
תודה. אני אעדכן.
27/11/2016 | 14:39
19
לצפיה ב-'כל כך מובן'
כל כך מובן
27/11/2016 | 15:47
52
אצלי אותו דבר. כולן מסביבי יולדות, כבר שלוש ששמעתי רק ביומיים האחרונים (מי יותר ומי פחות קרובה).
ואני אפילו לא בדרך להריון חדש, בכלל לא פועלת לקראת זה עדיין. רק קיבלתי ווסת הבוקר, שעוד יותר מזכירה לי איפה אני לעומת האחרות...
מחזיקה לך אצבעות לתשובה חיובית מחר!
 
לצפיה ב-'מחזיקה אצבעות לבשורות טובות '
מחזיקה אצבעות לבשורות טובות
27/11/2016 | 18:52
1
51
גם אני שומעת על הריונות, ונכון, זה צובט בלב, אבל נאחל לכל אחת ואחת וכמובן גם לנו הריון תקין וידיים מלאות
מחזקת אותך
לצפיה ב-'תודה בנות'
תודה בנות
27/11/2016 | 19:04
17
לצפיה ב-'חיבוק גדול||'
חיבוק גדול||
29/11/2016 | 10:50
36
לפעמים הגברים נהיים חסרי אונים בסיטואציות כמו אלו ולא מוצאים את המילים המתאימות לעידוד.
אני מאחלת לך להיות חזקה במהרה!
רציתי להוסיף שאני מאד מאד מבינה אותך, אם זה מנחם לרובינו קשה להכיל הריונות של נשים אחרות וזה די ברור ומובן למה.  תנסי לא לשקוע לתוך התיסכול, תעסיקי את עצמך במשהו שעושה לך טוב. מנסיון זה עוזר מאד להיות עסוקה במשהו אחר.
חיבוק ענק.
לצפיה ב-'מעדכנת. אין הריון. הייתי נאיבית שאקבל פיצוי על האובדן '
מעדכנת. אין הריון. הייתי נאיבית שאקבל פיצוי על האובדן
28/11/2016 | 13:30
7
158
שבורה לגמרי
לצפיה ב-' אין לי הרבה מה להגיד'
אין לי הרבה מה להגיד
28/11/2016 | 13:38
1
95
ובכל זאת אציין שבעיניי בטא שלילית מצדיקה אכילה רגשית. אלא אם כן את לא בקטע של אכילה רגשית ואז אני מעריצה אותך.
 
אני כבר לא זוכרת, נשארו מוקפאים או שתצטרכי שאיבה?
לצפיה ב-'נשאר עובר מוקפא אחד'
נשאר עובר מוקפא אחד
28/11/2016 | 14:03
24
לצפיה ב-''
28/11/2016 | 14:18
12
לצפיה ב-'המוות הקטן. ומחשבות על פיצוי ועל נאיביות. '
המוות הקטן. ומחשבות על פיצוי ועל נאיביות.
28/11/2016 | 15:19
93
טומה היקרה, חיכיתי מאד להודעה משמחת ממך. מצטערת לשמוע שהמכשפה הגיעה, או בשמה האחר, המוות הקטן.
בימים של נסיונות כניסה להריון כמובן שהווסת מקבלת משמעות של מוות קטן בגלל העובר שלא בא אלינו, אבל גם בכלל במחזור החודשי הימים של הדימום ממש הם בדרך כלל 'נמוכים' יותר ופחות אנרגטיים, מכונסים וכבדים. עם התקדמות המחזור והשתחררות ההורמונים משרי הביוץ לרוב יש גם עלייה במצב הרוח. לפחות ככה זה אצלי ואצל כל הנשים שאני מכירה.
 
לעניין הפיצוי: אין. כמו שהאובדן הוא אקראי, סתמי ולא מכוון -  כך גם ההצלחה אדישה אלינו. הטבע כולו אדיש אלינו. אבל מתוקף היותנו בני אדם אנחנו מפרשים הכל באופן אישי. מאחלת לך שבעתיד תוכלי לספר איך הגיעה אלייך ההצלחה בסוף שנת 2016, וכמה התאכזבת בנובמבר. הלוואי הלוואי שהחודש הקרוב יניב את ההריון הנכסף, מחזיקה לך את כל האצבעות לעובר האחרון.
לצפיה ב-'עולם מוזר...'
עולם מוזר...
28/11/2016 | 19:09
65
אין מה להוסיף
לצפיה ב-''
28/11/2016 | 22:09
8
לצפיה ב-''
29/11/2016 | 09:30
3
לצפיה ב-'הי, המלצות לפסיכולוג שמתמחה באובדן?'
הי, המלצות לפסיכולוג שמתמחה באובדן?
25/11/2016 | 17:51
12
124
עדיפות דרך מכבי, אבל רק אין בעיה גם עם פרטי.
תודה
לצפיה ב-'נסי למקד אזור גיאוגרפי'
נסי למקד אזור גיאוגרפי
25/11/2016 | 22:36
2
13
לצפיה ב-'ראשון לציון/נס ציונה/רחובות...'
ראשון לציון/נס ציונה/רחובות...
26/11/2016 | 08:29
1
59
אבל לא אכפת לי גם להתרחק בשביל טיפול טוב
 
לצפיה ב-'אני לא מהאזור, אבל מקוה שתקבלי כאן המלצות'
אני לא מהאזור, אבל מקוה שתקבלי כאן המלצות
27/11/2016 | 00:15
57
בכל אופן לפני שנה נפתח כאן שרשור בנושא "רשימת המלצות על מטפלות שמתמחות באובדן הריון". יש מטפלות קרובות יחסית אליך.
בקישור הבא:
מאחלת לך, הדסה, שתמצאי את השלווה בכל דרך שלא תהיה ובינתיים שולחת לך חיבוק.
לצפיה ב-'"כבשה פועה" כבר הפניתה אותך אל שרשור ההמלצות-'
"כבשה פועה" כבר הפניתה אותך אל שרשור ההמלצות-
27/11/2016 | 07:53
5
59
אז אני מאחלת לך שתמצאי את הטיפול המתאים לך.
בינתיים- את רוצה לעדכן אותנו בשלומך?
 
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה לכולכן...'
תודה לכולכן...
27/11/2016 | 18:15
4
90
האמת היא ששלומי מאוד רע.
במאי האחרון היו לי תאומים שלא שרדו יותר מדי, והדופק הפסיק לראשון בשבוע 7 ולשני בשבוע 8. עברתי גרידה.
עכשיו אני שוב בהריון, מחר נכנסת לשבוע 16. ביום חמישי האחרון היתה הסקירה המוקדמת בה גילו מום בגפיים, בכולן. הן לא מתפתחות בכלל. הרופאים המליצו על הפסקת הריון כמובן...
ביום שלישי אגש לחוו"ד נוספת אצל מייזנר, אבל אני לא מצפה להרבה, המום נראה בבירור בא.סאונד וזה היה בכל הגפיים, לא באיזה 1 ואז אפשר לומר שאולי היתה תנוחה לא טובה..
בקושי התאוששתי מהגרידה הקודמת ומהפרידה מהעוברים, ועכשיו אני לא מצליחה להתמודד עם העובדה שאצטרך להפסיק את החיים של העוברית המתוקה שלי, שלא מפסיקה לזוז ולהזכיר לי שהיא שם.
אני לא מבינה איך זה קורה לי פעם אחר פעם....
ממש מרגישה אבודה
לצפיה ב-'כ״כ מזדהה עם המחשבות האלה'
כ״כ מזדהה עם המחשבות האלה
27/11/2016 | 20:07
67
למה אני? למה עוד פעם?
אין לי איך לנחם, רק לומר שקראתי את מה שכתבת ואני מבינה את התחושות הקשות ולשלוח חיבוק וירטואלי.
לצפיה ב-''
27/11/2016 | 21:26
7
לצפיה ב-'הייתי במצב מאוד דומה לשלך'
הייתי במצב מאוד דומה לשלך
28/11/2016 | 09:26
88
איבדתי 2 הריונות בשבועות מוקדמים ולאחר מכן הריתי להריון שהחזיק מעמד, אבל עקב כל מיני מומים בעובר נאלצנו לפני חודש לעשות הפסקת הריון בשבוע 21.
אחד המומים שנצפו היה בידיים, מנח לא תקין של האצבעות (חלק פתוחות וחלק סגורות ללא פתיחה). באחת הסקירות אפילו עלה חשש שאין אצבעות בכלל.
בין שבוע 15 לשבוע 20 עברנו 3 סקירות (סקירה מוקדמת ו 2 סקירות מכוונות) ובכולן ראו משהו לא תקין בידיים.
המחשבה שהכי מעסיקה אותי מאז היא אך זה קורה לנו שוב ושוב. אך זה שיש נשים שעוברות כמה הריונות בלי הפלה אחת ואחרות חוות את זה שוב ושב. מתי כבר נזכה לחבק תינוק בריא?
אני יכולה רק להגיד לך שעכשיו, חודש אחרי הגרידה, המצב נהיה קצת יותר קל.
לי עזר לי לחזור לעבודה שבועיים אחרי הגרידה. כי כשהייתי בבית חשבתי רק על זה, חפרתי באינטרנט והרגשתי שאני שוקעת.
 
אם את צריכה אוזן קשבת, אנחנו פה...
לצפיה ב-'אויש, אוי ואבוי'
אויש, אוי ואבוי
28/11/2016 | 22:20
120
ממש בשורות קשות.
האם היית בשקיפות העורפית? לא ראו שם את המום? אמנם לא בודקים לעומק, אבל גפיים זה דבר שממש לא קשה לראות האם תקין או לא. האם כבר אז ראו משהו לא בסדר?
נורא נורא עצוב לקרוא.
כתבת שאת מרגישה את העוברית. לרוב, זה שלב מאוד מאוד מוקדם להרגיש את התנועות. בהחלט יש מצב שלא תנועות את מרגישה, אלא תנועות מערכת העיכול שלך. אולי זה טיפה יעזור לך איכשהו להתמודד, אם תביני שלא את העוברית את מרגישה.
 
מחר, אצל מייזנר, בין הדמעות והכאב, תספרי לו על ההסטוריה שלך, ותשאלי אותו האם הוא חושב שהמום בו מדובר הפעם הוא מקרי או חלילה משהו שיכול להיות גנטי.
בעיניי, לפי תיאור המום, עושה רושם שמדובר על משהו מקרי, אבל ממליצה לשאול אותו.
 
מבקשת שתעדכני אותנו אחרי הבדיקה מחר. אנחנו רוצות להיות שם בשבילך.
שירה.
 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'תיהי חזקה כמה שניתן'
תיהי חזקה כמה שניתן
27/11/2016 | 08:57
20
לצפיה ב-'הדסה היקרה עצוב לי כל כך לפגוש אותך פה. שוב. '
הדסה היקרה עצוב לי כל כך לפגוש אותך פה. שוב.
28/11/2016 | 15:11
52
אני זוכרת היטב את הסיפור שלך ואת הלב השבור. שמחתי מאד על ההריון החדש וייחלתי לסיומו הטוב. עצוב מאד מאד. מאד.
 
מאחלת לך שתמצאי מטפל טוב שיעזור לך להחזיק מעמד בתקופה הקשה הזו. אובדן הוא דבר מכאיב מאד, צובע את החיים בצבעים קודרים, שואב המון כוחות להתמודדות עם הסערה. אז אובדן חוזר, בפרק זמן כל כך קצר.... פשוט מרסק.
מאחלת לך שהצד הפיזי יעבור בשלום ובמהירות בימים הקרובים.
 
אני מזמינה אותך אלינו בחום. כולנו איבדנו הריונות. חלקנו יותר מאחד. ואנחנו פה. תמיד. לכל דבר ועניין. והלוואי ובעתיד נלווה אותך גם בפורום השכן.
בינתיים שולחת לך חיבוק גדול וטישו וירטואלי לנגב את הדמעות. עצוב לי איתך.
לצפיה ב-'גילי אגר מחולון... '
גילי אגר מחולון...
28/11/2016 | 22:16
31
במידה ומלאה תמליץ על תרפיסטית טובה אחרת המתמחה באובדן
לצפיה ב-'אתן נשים מדהימות'
אתן נשים מדהימות
27/11/2016 | 09:40
2
125
אולם אני די חדשה בפורום הזה אבל הספקתי להכיר אותכן קצת יותר מקרוב בשבועות האחרונים. אני קוראת את הסיפורים והדרך שכל אחת נאלצת לעבור כאן ורק מתחזקת בי כל הזמן הדעה עד כמה שאתן נשים מקסימות , אמיצות וחזקות. מנסיון אישי לפעמים נדמה ש"ניגמר האוויר" ואי אפשר יותר לשאת את כל התחושות האלו. אבל זה כלכך לא נכון, היכולת העצומה הזאת שיש לנו להרים את עצמנו ולהמשיך הלאה היא בלתי נתפסת לפעמים. אני מאחלת לכולכן ולעצמי להמשיך להעצים את התחושה של "אני יכולה" ולהמשיך לצעוד קדימה כל הזמן גם אם נדמה שאי אפשר.. אנחנו הרבה יותר חזקות ממה שנידמה לנו ואנחנו לא לבד .
שולחת לכולכן שפע של אור וחיבוק. 
לצפיה ב-'תודה לך קטי. את מקסימה! כל כך רוצה להיות חזקה.. '
תודה לך קטי. את מקסימה! כל כך רוצה להיות חזקה..
27/11/2016 | 11:10
19
לצפיה ב-'תודה קטי, מאוד ריגשת. זה נותן לי כוח להמשיך ולתת למען הכלל.'
תודה קטי, מאוד ריגשת. זה נותן לי כוח להמשיך ולתת למען הכלל.
27/11/2016 | 13:19
16
לצפיה ב-'לכל החיפאיות- מקווה ששלום לכן'
לכל החיפאיות- מקווה ששלום לכן
24/11/2016 | 13:01
3
49
לצפיה ב-'התפניתי עם הבת שלי מחוץ לחיפה'
התפניתי עם הבת שלי מחוץ לחיפה
24/11/2016 | 15:33
1
100
למרות שלא יצאה הוראת פינוי לשכונה שלנו, אני לא לוקחת סיכון.
פלשבק מטורף למה שהיה לפני 6 שנים.
לצפיה ב-'אוי, נורא...מה שהיה לפני 6 שנים...'
אוי, נורא...מה שהיה לפני 6 שנים...
24/11/2016 | 18:44
78
זכור לי במיוחד הסיפור של הנער המדהים שהתנדב בשירות הכבאות (סליחה, לא בטוחה בשמו), והוא נספה באסון הכרמל. היה בן יחיד להוריו, לאחר שנים רבות של טיפולים.
לאחר הטרגדיה, ההורים הביאו שתי בנות תאומות לעולם, למרות גילם המתקדם.
חשבתי עליהם ועליו היום ובכיתי עליו ועל כל מי שנספה באסון ההוא.
 
תחזיקו מעמד, וטוב שעשית שאת לא לוקחת שום סיכון שבעולם.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'חלקים בחיפה הירוקה מאד אפורים :('
חלקים בחיפה הירוקה מאד אפורים :(
27/11/2016 | 09:27
42
ראינו אתמול את הנזק שנגרם בשכונות. האש פשוט ריחפה ממקום למקום. חורש ירוק נהפך לשחור . זה בלתי נתפס :( ושלא נדבר על חלק מהדירות והבתים. מראה מצמרר כלכך.  מאד כואב על הירוק ועל החיי שלא הצליח לשרוד.
מזל גדול שאנשים שמרו על עצמם והצליחו לפנות את כולם בזמן.
נקווה לימים טובים יותר  ורק בשורות טובות לכולן.
 
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
25/11/2016 | 06:36
5
201
הי בנות, מעדכנת שההריון לא תקין והפנו אותי לסיום הריון.
בשורות טובות לכולן
לצפיה ב-'אויש... מצטערת לשמוע-'
אויש... מצטערת לשמוע-
25/11/2016 | 12:56
66
הפעם הפנו אותך לגרידה, או שוב פעם ציטוטק?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'היי שוב, מימי'
היי שוב, מימי
25/11/2016 | 18:02
77
אני מצטערת שההריון שלך לא תקין. לא הייתי מהמקוות כמו שיכולת לקרוא בתגובתי. מאחלת לך שסיום ההריון יהיה מהיר וקל מבחינה פיזית.
ואחר כך... הריון חדש ומהר אם תבחרו בכך.
גדול
ומזכירה לך שאנחנו פה, תמיד.
לכל שאלה, תהייה, פריקת רגשות.
להכל.
לצפיה ב-'הי בנות תודה רבה על התמיכה'
הי בנות תודה רבה על התמיכה
27/11/2016 | 08:56
57
בגלל ההריון המאוד צעיר, ועובר  , או מה שהיה שם, שהיה קטן מאוד המליצו על ציטוטק. לקחתי למרות החשש מהפעם הקודמת, אבל בע"ה עבר בסדר. היו כאבים, אבל הדימום הוא ווסתי. חייבת לציין שלהבדיל מפעם קודמת הצוות הרפואי היה מאוד אנושי ומכיל וגם זה הקל על כל התהליך. היום צריכה ליסוע חזרה לבית החולים לעבור אולטרסאונד ולראות שהכל יצא.
האמת שמבחינה נפשית, הפעם "קל" יותר, זה עדיין קשה אבל בוחרת לראות את הצדדים החיוביים (בפעם הראשונה הייתי ממש באבל שבוע). וכרגע רוצה לעבור את הבדיקות הרלוונטיות ולראות אם יש קשר בין ההפלות ואם יש איזה טיפול מונע שאפשר לעשות.
מקווה לשמוע בשורות טובות
לכולנו, ולכל מי שעוברת הריון שיעבור בשלום ובידיים מלאות
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע :('
מצטערת לשמוע :(
27/11/2016 | 09:21
30
 
מאחלת לך להיות חזקה ושהכל יעבור במהרה , תעטפי את עצמך בסביבה תומכת ומחבקת.
שולחת לך חיבוק גדול ואנרגיות מחזקות. 
לצפיה ב-''
27/11/2016 | 15:48
3
לצפיה ב-'כן זה נורא((( תשמרו על עצמכן מי שגרה באיזור השריפות!'
כן זה נורא((( תשמרו על עצמכן מי שגרה באיזור השריפות!
24/11/2016 | 21:39
34
לצפיה ב-'אין אריות כאלה ומרעישה בשקט...'
אין אריות כאלה ומרעישה בשקט...
22/11/2016 | 10:29
10
232
מותיקות הפורום... אשמח לעדכון מכן. משתוקקת לראותכן בפורום השני. חושבת עליכן המון.
לצפיה ב-'לא הולך. '
לא הולך.
22/11/2016 | 13:04
5
192
חצי שנה לנסיונות.
בדרך הריון אחד כימי שהקפיץ את החלומות וקימט אותם בחזרה. 
הגניקולוג שלי אומר שאני צריכה לברך על כל הפלה (בזכות הברירה הטבעית) ושאין לו כדור פלא להחזרת הזמן לאחור. טוען שכל עוד המחזור סדיר (טפו טפו) אנחנו רק צריכים ליפול על ביצית טובה. מאד מתנגד להורמונים וממליץ להמשיך לנסות טבעי.
 
מתחילה לחשוב שכבר לא אזכה לילד הזה. מאד עצוב לי.
מאד.
 
לצפיה ב-'אני מאמינה שאת'
אני מאמינה שאת
22/11/2016 | 13:09
3
139
כן תזכי. לא יכולה להבטיח אבל מאמינה בזה. אם לא יילך טבעי אז יילך בטיפולים.
לצפיה ב-'רונית תודה רבה על משאלת הלב החמה '
רונית תודה רבה על משאלת הלב החמה
22/11/2016 | 13:18
2
123
אני לא יודעת אם ארחיק לכת עד טיפולים. הריתי 6 פעמים באופן טבעי.
הבעיה האמיתית שלי אחרת. 
אני לא יודעת כמה שנים אני יכולה למשוך את 'אופק הילודה' שלי פתוח מבחינה נפשית. יש בזה משהו לא הוגן כלפי הילדים הקיימים שלי, כלפי בעלי וגם כלפי עצמי. בתוך הנסיונות משהו בי מתכנס פנימה.אני רוצה להיות נוכחת 100% בחיים שלי.
וכמו שאני כותבת תמיד - החיים שלי הם מה שהם כרגע, לא מה שאני רוצה שהם יהיו כרגע (חדר לידה סוף חודש תשיעי).
 
והרי יבוא יום שאקרא לו סוף הילודה. אולי היום הזה קרוב יותר משקיוויתי. גם שם דרושה השלמה וקבלה והפנמה ועבודה עצמית. אולי מוטב לי מוקדם מאשר מאוחר.
 
וכמובן, אף אחד לא מבטיח לי שום דבר. כניסה להריון היא רק תחילת המסע. כמו שכולנו פה בפורום יודעות היטב.
לצפיה ב-'מסכימה איתך...'
מסכימה איתך...
22/11/2016 | 13:34
103
אבל לפעמים טיפולים נשמע כמו משהו גדול, ארוך ומייגע. וזה לא תמיד ככה.
יש לי מספר חברות שהרו ב ivf ראשון ואף בהזרעות. לקח חודש אחד בלבד להפוך אותן להריוניות והתמיכה שנותנים אחר כך עזרה להן לשמור על ההריון (ייתכן.. לא באמת ניתן לדעת)... ובכל מקרה, פוריות זו לא הבעיה שלך. האם ניסיתם לקחת תמיכה יומיים אחרי הביוץ בנרות? זה עזר לי להיקלט בניסיון ראשון.
לצפיה ב-'ואני מאלה'
ואני מאלה
22/11/2016 | 13:36
91
שלוקח להן תמיד כשנה להיקלט
לצפיה ב-'מאחלת לך שתזכי לצאת בידיים מלאות בדרך הטבעית'
מאחלת לך שתזכי לצאת בידיים מלאות בדרך הטבעית
24/11/2016 | 16:07
46
אני מאוד מאמינה שאם אין בעיה ספיציפית שמצריכה התערבות עדיף להרות בצורה טבעית, ואם גם הרופא שלך תומך בזה אז בכלל...
באופן כללי, מאחלת לכולנו שיפתחו שערי שמיים וירד כבר גשם, יכבה את האש וישטוף את הכל, את האבק, הלכלוך וגם הצער והכאב.
לצפיה ב-'תודה יקרה '
תודה יקרה
22/11/2016 | 21:02
132
נעים לדעת שאת חושבת עליי, זה מאוד מחזק.
מקווה ומייחלת להיות שייכת לפורום השני ולהגיע להודעת לידה. 
לצפיה ב-'אפשר להידחף????'
אפשר להידחף????
22/11/2016 | 21:50
2
158
אפשר גם קצת צומי?
סורי..... קיבלתי מחזור.
 
מנסים להיכנס להריון כבר 7 חודשים. (הפלה אחרונה לפני שנה וחודש)
הייתי 7 פעמים בהריון ואף פעם לא חיכיתי כ"כ הרבה זמן.
חשבתי שלפחות להיכנס להריון הולך לי (למרות מחזורים לא סדירים, 30-50 יום) 
והנה 
לצפיה ב-'אם היית בהריון 7 פעמים'
אם היית בהריון 7 פעמים
23/11/2016 | 10:12
1
130
אין לי ספק קלוש שתהיי שוב.
אבל אני מאחלת לך שבפעם הבאה ייצא מזה ילד.
לצפיה ב-'זה מה שהשכל אומר לי'
זה מה שהשכל אומר לי
23/11/2016 | 21:05
86
אבל בגלל המחזורים הלא סדירים כל פעם אני חוששת מאוד שלא ילך......
או שייקח המון זמן....... ולא קל לחכות.
 
שיהיה לכולנו בהצלחה ובקלות (יחסית)! 
ושההריונות יביאו ילדים בריאים!
לצפיה ב-'טיפים לחיזוק ועיבוי הרירית '
טיפים לחיזוק ועיבוי הרירית
20/11/2016 | 20:19
7
137
היי,
לכל מי שעברה גרידה והרירית שלה הייתה דקה לאחר מכן. מה עשיתן על מנת לעבות את הרירית? 
הרופא הציע לי זריקות אסטורגן במידה ולא אצליח להיכנס להריון שוב בחודשים הקרובים. כרגע אני מנסה בדרך טיבעית לעזור לעצמי. 
ראיתי הרבה המלצות על אכילת סלק, פעילות ספורטיבית אירובית ודיקור סיני.
מה אתן מכירות עוד שיכול להועיל? 
אשמח לשמוע מה עשיתן ומה עזר לכן. 
תודה.
לצפיה ב-'אני רואה שלא ענו לך...'
אני רואה שלא ענו לך...
22/11/2016 | 17:46
1
66
אני לא בקיאה בתחום עיבוי הרירית. איכשהו, דווקא זה, תמיד הסתדר מעצמו אחרי הגרידות שעברתי.
יודעת על זריקות שנותנים לעיבוי הרירית. מודה שאני פחות מתחברת לשיטות טבעיות, וחושבת שאם יש דברים שהרפואה יכולה לסייע לנו- אז שווה לשקול להיעזר בה.
זו כמובן רק הדעה שלי על עצמי. מקווה שתמצאי את הפתרונות המתאימים לך.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה על המענה'
תודה על המענה
23/11/2016 | 19:07
27
אחרי כל התרופות סביב ההפלה הארוכה הזאת אני החלטתי שאני בנתיים אנסה בדרך הטבעית לחזק את הגוף , לפחות כמה חודשים. אם אראה שלא הולך לי כמובן אפנה שוב לרופא לקבל את האסטרוגן. 
לצפיה ב-'אני התחלתי לקחת כמוסות סלק של סולגאר'
אני התחלתי לקחת כמוסות סלק של סולגאר
22/11/2016 | 20:57
1
55
מצאתי רק לפני חודשיים למרות שקראתי עליהן כבר לפני שנה.
לא אוהבת להתעסק עם ההכנה של הסלק, אז כמוסות זה פתרון טוב בשבילי.
אחרי הגרידה האחרונה נראה לי שהרירית שלי נהייתה ממש דקה (לפי כמות הדימום בוסת), ואני מקווה שהכמוסות יעשו את העבודה.
 
לגבי פעילות ספורטיבית ודיקור - לא ניסיתי.
אני לא מכירה טיפים נוספים מעבר למה שציינת, אבל חייבת לציין שלדעתי אסטרוגן ניתן בכדורים. בתקופת הIVF שלי לקחתי אסטרופם ופרוגינובה שלמיטב זכרוני מכילים אסטרוגן ואמורים לסייע בעיבוי הרירית.
לצפיה ב-'תודה רבה אמשיך עם הסלק'
תודה רבה אמשיך עם הסלק
23/11/2016 | 19:03
10
לצפיה ב-'פיפל'
פיפל
24/11/2016 | 08:13
2
34
תבקשי מרופא שלך לעשות לך פיפל,
נראה לי שזה מה שעזר לי בפעם האחרונה
בהצלחה
לצפיה ב-'וקיבלתי גם פרוגילוטון'
וקיבלתי גם פרוגילוטון
24/11/2016 | 08:24
34
אלה כדורים לשיקום רירית הרחם
אחרי פרוגילוטון+פיפל הרירית הית הכי עבה שאי פעם היתה לי (12 מ"מ יומיים לפני הביוץ כשבד"כ היא סביבות 7-8).
בהצלחה
לצפיה ב-'תודה על העצה. אתייעץ בקרוב שוב עם הרופא .'
תודה על העצה. אתייעץ בקרוב שוב עם הרופא .
27/11/2016 | 09:29
4
לצפיה ב-'איך עוברים את זה?'
איך עוברים את זה?
22/11/2016 | 15:18
7
241
פעם ראשונה נכנסת לכאן, לא ידעתי על קיומו של הפורום הזה, וחבל, זה היה עוזר לי . לפני כשנתיים עברתי הפלה טראומטית מאוד, בשבוע 12 (העובר הפסיק להתפתח שבוע 9). מהלך ההפלה היה ציטוטק ולאחר מכן גרידת חירום. החלטתי לא לנסות יותר להכנס להריון מהטראומה (יש לי 3 בנות נפלאות). לפי כ7חודשים גיליתי שנכנסתי להיריון לא מתוכנן והוא נפסק בשבוע 5, למרות שהיה לא מתוכנן , אחרי שהתרגלתי למחשבה כל כך רציתי את זה. מאז ניסינו להכנס להריון ללא הצלחה. עד עכשיו. הרופא שלי המליץ לי לקחת כדור אסטרופם כי הביוץ היה מאוד קרוב לווסת וככל הנראה בגלל זה לא הצלחתי להכנס להריון, והפלא ופלא נקלטתי. בשבוע 5 הרופא ראה שק בלבד ואמר שככל הנראה זה מהאסטרופם והביוץ המאוחר וקבע שאבוא אליו בעוד 3 שבועות. בשבת הייתי במוקד רפואי בעקבות הפרשות חומות ללא דם וראו הד עוברי בלי דופק, והיום הלכתי שוב לבדיקה לראות את הדופק המיוחל, אבל במקום זה אמרו שהעובר כל כך קטן שלא רואים אותו, וכדאי להמתין עוד שבוע (במילים אחרות הפנים של הרופא והטכנאית אומרים שאין עובר אבל בכל זאת לתת סיכוי).
אני פשוט שבורה ומיואשת. 3 הריונות רצויים שמסתיימים ככה? איך עוברים את זה? האם באמת יש סיכוי? כל יום שעובר אני בחרדות ופחד ובכי מלחזור על ההפלה שוב.
מה בסך הכל רציתי?
לצפיה ב-'קודם כל - רצית הרבה'
קודם כל - רצית הרבה
22/11/2016 | 16:04
97
קצת קשה לראות את זה כשנמצאים בצד הנכון של הסטטיסטיקה, אבל הריון ולידה הם נס, ואחרי שהיית 'שם' את כבר יודעת להעריך עד כמה.
כמובן שיש עוד המון וילונות שנחסכים מאיתנו (למרות שאת וילון ה"2 פסים=ילד תוך 9 חודשים הסרנו) -כמו, למשל, כליות מתפקדות. אדם חולה כליות המחובר למכשיר 3 פעמים בשבוע, 4 שעות כל פעם, בטח חושב על "כל האנשים האלה שהכליות שלהם מתפקדות בלי שום בעיה" כמו שאנחנו חושבת על "כל הנשים האלה שרואות 2 פסים וצובעות את חדר הילדים".
 
אני מצטערת על הדרך הארוכה והמטלטלת שאת עוברת בדרך אל הילד הנכסף, שאפילו לא היה כ"כ נכסף (אני קוראת בין השורות) עד שהגיע ההריון. אני מאחלת לך מכל לבי שתיכנסי להריון רצוי, מתוזמן וארוך, ותהפכי לאמא לארבעה, כמו שאת רוצה.
 
ובינתיים לשאלותייך -
האם יש סיכוי? כן, כמובן!!! יש המון נשים שעברו הפלה, שתיים, שלוש (או שש, חלילה, כמו שירה) - ויש להן ילד בריא בסוף הדרך.
אז סיכוי יש.
 
איך עוברים את זה? כל יום עוברים יום, לא מתכננים כל כך הרבה קדימה, מתרכזים במה שיש, מודים על מה שיש, מצטמצמים כמה שיותר להווה, בוכים כשצריך, מקטרים כשאי אפשר לשמור בבטן, מגייסים חברה/אחות/אמא/פסיכולוגית להיות אוזן קשבת, מוצאים עוד תחומי עיסוק/תחומי עניין והנאות ביומיום, ו... מקווים מאד לטוב. ואם לא..... כשיגיע ה"אם לא" (אם יגיע) רק אז תצטרכי להתמודד איתו. ממליצה לא ללכת לשם בכלל.
לצפיה ב-'רגע, אני רוצה להבין טוב יותר- '
רגע, אני רוצה להבין טוב יותר-
22/11/2016 | 17:37
3
86

את יכולה לכתוב את השבוע המדויק שלך, או את תאריך התחלת המחזור האחרון?
ועוד שאלה- מה זה כדור אסטרופם?
רק אחרי שאבין טוב יותר באיזה שלב את נמצאת, אוכל להגיב בהתאם.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028

  
 
לצפיה ב-'תודה לכן על התגובות והחיזוקים'
תודה לכן על התגובות והחיזוקים
22/11/2016 | 17:50
2
76
כרגע אני שבוע 8 ו- 3 ימים לפי וסת אחרונה. אסטרופם נועד להרחיק את מועד הביוץ מהמחזור כדי שרירית הרחם תהיה חזקה ועמידה יותר לקלוט הריון. הUS שעשיתי במוקד הרפואי במוצ"ש התאים לשבוע 6. מה שראו היום (שבקושי ראו עובר) התאים לשבוע 5 + כמה ימים. הרופא אמר להגיע בעוד שבוע יכול להיות שדברים ישתנו ולא נתן הפניה למיון. השאלה היא אם עדיין ישנו סיכוי קטן להריון הנוכחי הזה? אולי עדיין יש טעות בחישוב מועד הביוץ/וסת כך שיתאים לגיל הריון צעיר, למרות שלפי וסת אני שבוע 8?
מפחדת לצפות ואז להתאכזב, ואני יודעת ציפיות יש בכריות...
אני יודעת שזה לא תלוי בנו, אבל הציפיה וחוסר הוודאות זה משהו לא נורמלי.
לצפיה ב-'תאריך'
תאריך
22/11/2016 | 17:52
56
וסת אחרונה 25/9
לצפיה ב-'כן, אז החישוב לפי התאריך '
כן, אז החישוב לפי התאריך
23/11/2016 | 08:20
59
הוא אכן שבוע 8+3. אמורים כבר לראות עובר ברור עם דופק.
לא הייתי אומרת שיש ממש סיכוי, וזה לא נשמע בכיוון הנכון, אבל אם הרופא נתן צ'אנס ואמר לך לבוא בעוד שבוע לבדיקה- מי אני שאשבור לו את המילה?
 
באחת ההפלות שלי קרה לי מקרה שבו בשבוע 8 הרופא כן ראה עובר עם דופק, אבל אמר שההריון לא תקין, כי שק החלמון היה גדול די והעובר קטן מדי, ובמרבית המקרים זה אומר שההפלה בדרך...לא היה לו אבל מה לעשות עם זה, והוא אמר שחייבים לחכות כדי לוודא, ושאבוא שבוע לאחר מכן. הגעתי לאחר שבוע ואכן כבר לא היה דופק:(
 
מודה שהשבוע הזה היה מאוד קשה עבורי. היה לי ברור שההריון לא תקין, אבל רק כדי לשמור על שפיות ותפקוד, החזקתי  באיזשהו זיק קטן של תקווה.
לכן את צודקת במה שכתבת שהציפיה וחוסר הוודאות זה משהו לא נורמאלי, ובכל זאת, חייבים איכשהו לעבור את זה.
 
האם בסביבה הקרובה לך יודעים על ההריון ועל המצב? לי עזר שהמשפחה והחברות ידעו ויכלו לתמוך בי.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מאוד קשה לתפקד בתוך חוסר ודאות שכזה'
מאוד קשה לתפקד בתוך חוסר ודאות שכזה
22/11/2016 | 21:16
57
לאור מה שכתבת בהודעה הזו ובשאר ההודעות בשרשור, אני מתרשמת שהסבירות היא שמשהו לא תקין. מצד שני כבר קראתי על מקרים שבהם שבוע ההמתנה לבדיקה השתלם ואכן היה דופק.
מחזיקה לך כל אצבע אפשרית שתגלי שאת חלק מסיפורי הנסים שאנחנו שומעות עליהם מדי פעם.
 
לגבי איך ממשיכים, אני ממשיכה כי אני לא מוכנה עדיין להפסיק.
יש לי ילדה אחת, איבדתי 4 הריונות.
אחרי האובדן האחרון הגדרנו לעצמנו את הגבול בגיל 40 שלי. יש לי בערך עוד 4 חודשים עד אז. החיים שלי כרגע בהולד וממוקדים רק בזה, הייתי חייבת להגדיר את הגבול למען השפיות שלי.
 
שמחה שמצאת אותנו, גם אם באיחור של שנתיים. לאבל על אובדן הריון אין תוקף, ומותר להתאבל ולכאוב גם את מה שהיה אז (ונשמע שהיה נורא).
לצפיה ב-'אכן ימים לא פשוטים'
אכן ימים לא פשוטים
23/11/2016 | 12:55
52
נראה לי
שהקושי העיקרי הוא חוסר הידיעה לגבי ההמשך...
מה יקרה? איך ומתי?
ראשית, יש לקבל את הקושי ולא לנסות להדוף אותו.
מנסיון של עבודה עם נשים רבות, אני יודעת שיש נטייה אצל נשים רבות להדחיק את ההתמודדות עם האובדן וחוסר הודאות, ויש לכך מחיר רגשי גדול.
בהצלחה לך.
לצפיה ב-'דימום בשבוע 6 להריון'
דימום בשבוע 6 להריון
20/11/2016 | 16:25
11
173
שלום,
כתבתי פה בעבר על הלידה השקטה שחוויתי לפני כשנה, בשבוע 39 להריון. אני בת 36 וזה היה ההריון הראשון שלי.
עכשיו סוף סוף אני ובעלי הצלחנו שוב להכנס להריון, מה שכמובן הכניס אותי לחרדות. לא עבר זמן רב והחרדות התממשו: כבר בשבוע שעבר, שבוע 6 להריון, התחיל לי דימום קל. הלכתי למרכז לבריאות האישה של מכבי, והרופאה אמרה שהיא רואה שק הריון אבל לא רואה כל דימום (בדיוק הייתי אחרי מקלחת וגם התחבושת היתה נקייה). כמובן שמאוחר יותר באותו יום התחבושת כבר התמלאה בדם...
היא הפנתה אותי לבדיקת אולטראסטונד וקבעתי תור ליום חמישי הזה. בינתיים הדימום התחזק לדימום של מחזור ויש לי גם כאבי בטן וגב שמרגישים כמו כאבי מחזור והם באים והולכים. ביום שישי יצאו גם קרישי דם ואחרי שיצא קריש יחסית גדול  (גודל של כבד עוף) הרגשתי קצת הקלה, אבל היום הכאבים חזרו.
עכשיו אני מחכה ליום חמישי ותוהה למה עוד יש לי לצפות. האם זו בטוח הפלה? כמה דם אמור לצאת? האם יכול פתאום לצאת ממני שטף דם פתאומי כשאני מחוץ לבית?
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא בהכרח הפלה. יכול להיות מקור אחר לדימום. מקווה בשבילך...'
לא בהכרח הפלה. יכול להיות מקור אחר לדימום. מקווה בשבילך...
20/11/2016 | 18:01
105
אצלי הריון התחיל עם הדימום עוד לפני בדיקת בטא... אצלי הייתה המטומה שראו אותה בסביבות שבוע 7... כל הזמן הייתי מדממת מדי פעם ויצאו קרישים גדולים. ובסביבות שבוע 11 באמצע עבודה יצא לי גוש ענק עם ליטרים של דם. חשבתי שזאת הפלה אבל לא... הריון החזיק מעמד. רק שהסתיים מסיבה אחרת בשבוע 23...
מאחלת לך שהריון ימשיך ויהיה תקין!
לצפיה ב-'אמממ....לא נשמע בכיוון הנכון מבחינת תקינות ההריון,'
אמממ....לא נשמע בכיוון הנכון מבחינת תקינות ההריון,
20/11/2016 | 20:12
100
אבל עד שאין הוכחות חותכות- אי אפשר לדעת.
הייתי ממליצה לך, גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט הנפשי, לא לחכות עד יום חמישי לבדיקה. ממליצה לך ללכת כבר מחר בבוקר למרכז בריאות האישה. יש לך כאבים, והיו דימומים כבדים. זה מצדיק הליכה לבדיקה, ללא תור.
 
אנא עדכני אותנו לאחר הבדיקה. מקווה עבורך לטוב בכל זאת, אבל לא כדאי לפתח ציפיות.הלוואי ואני טועה. הלוואי.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'לא בהכרח הפלה...'
לא בהכרח הפלה...
21/11/2016 | 09:09
8
69
אבל לפעמים עדיף שכן. אם זה מנחם אותך...
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
21/11/2016 | 17:44
7
136
הלכתי להבדק ונראה שזו אכן הפלה. הרופאה אמרה שהיא כבר לא רואה שק הריון (בשבוע עבר כן היה). ביום חמישי באולטרסאונד יוכלו לומר לי אם הכל יצא. הרופאה אמרה שבשלב כ״כ מוקדם בדר״כ לא עושים גרידה, אז לפחות זה נחסך ממני. 
אני די מיואשת מכל הסיפור ובעצם עדיין אבלה על התינוק שאיבדתי לפני שנה. איך ממשיכים הלאה בלי ליפול לייאוש? אני מרגישה שהפכתי לבנאדם ממש שלילי. מה את עשית טומה1008? גם הסיפור שלך נשמע לא פשוט. 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אוי...צר לי שזאת הייתה הפלה.. משתתפת בצערך על האובדנים שלך '
אוי...צר לי שזאת הייתה הפלה.. משתתפת בצערך על האובדנים שלך
21/11/2016 | 19:41
1
80
כל כך כואב שאחרי שנה של האובדן הקשה שעברת נכנסת להריון והוא לא הצליח. זה נורא מייאש אני מבינה אותך...
אני עדיין לא התאוששתי... עבר רק שלושה חודשים מהלידה שקטה.
אך אני ממשיכה הלאה ואך מתמודדת עם זה?! אנחנו חזרנו החודש לטיפולים רק זה נותן לי תקווה. אבל זה תהליך מפני עצמו קשה ואני צריכה להתמודד איתו אם הוא לא הצליח...ואם לא הצליח אני אעשה הפסקה של כמה חודשים...ואוטוטו אני צריכה לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה ולא נעים לקחת חופשים לצורך טיפולים. אבל אולי העבודה תעזור לי להמשיך הלאה ולחזור לעצמי. לחזור להיות זאת שהייתי עוד לפני מה שקרה לפני הריון. אני כבר יותר מדי בבית. עוד לפני הפסקת הריון הייתי שלושה חודשים בשמירת הריון.
מאחלת לך שהריון הבא יהיה כן בריא ותקין ויסתיים בידיים מלאות!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
21/11/2016 | 23:04
54
וואו, שלושה חודשים זה כלום זמן. מאחלת גם לך הצלחה בכל התהליך ושתצאי בידיים מלאות!
מבינה לגמרי גם מה זה להיות הרבה בבית...אני בכלל מובטלת וגרה בדרום, כך שכל עניין התעסוקה הוא בעיה. לפחות התחלתי לימודי תואר שני שקצת מחיים אותי. קשה לחזור לחיים אבל מצד שני להיות רק בבית או אצל רופאים משגע אותי.
 
לצפיה ב-'אם זה מנחם אותך...'
אם זה מנחם אותך...
22/11/2016 | 10:28
55
אצלי למרות דימומים כאלה והמטומה ההריון כן המשיך עד לשבוע 23 ואז הייתה ירידת מים ונאלצתי לסיים את ההריון וללדת לידה שקטה.
בדיעבד הלוואי וההריון היה מסתיים בדימומים שהיו בהתחלה. אז אני לא הבנתי את זה. נורא ואיום מה שעברת. פשוט נורא.
מאחלת לך הריון תקין ועדיין מלאות בסופו.
לצפיה ב-'אויש, כמה עצוב'
אויש, כמה עצוב
23/11/2016 | 19:16
3
38
באמת מייאש, אבל אם את רוצה ילד, לא תהיה ברירה, אלא להמשיך.
איך?- עם הרבה תמיכה רגשית- מאיתנו, מהסביבה הקרובה שלך, ואולי גם מאנשי מקצוע, ואולי גם משהו תרופתי שיסייע להרים עצמך קצת.
תזכירי לי בבקשה מה קרה בהריון ההוא, שנגמר בצורה כה טראגית? נדמה לי שהיה שם סיפור עם שיליה קטנה? האם יודעים דברים רפואיים כלשהם? האם עשית בדיקות כלשהן?
ההפלה עכשיו היא כמובן מסוג אחר לחלוטין. האם היית זקוקה לטיפול כלשהו בהריון הזה, או שאמרו לך שמבחינה רפואית זה הריון רגיל?
 
אנא עדכני אותנו מחר לאחר הבדיקה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'הלידה השקטה'
הלידה השקטה
24/11/2016 | 16:37
2
43
הלידה השקטה היתה לפני שנה בשבוע 39+5. ירדו לי המים באמצע הלילה והיה בהם דם. בבית החולים כבר לא מצאו דופק וזירזו את הלידה. נולד תינוק יפהפה במשקל 3 קילו ללא פגם נראה לעין. העדפנו לא לעשות בו נתיחה, מפני שידענו שבהרבה מהמקרים זה לא מוביל לגילוי סיבת המוות. הרופאים עשו נתיחה בשליה והסיקו שהיא היתה קטנה והסיבה ככל הנראה היתה היפרדות שליה. כל זה היה בארה״ב.
חודשים מספר אח״כ חזרנו לארץ, והלכתי למספר רופאים. לאחת הלכנו באופן פרטי והיא קראה את כל החומר הרפואי שהבאתי מארה״ב ואמרה שזה אכן נראה כהיפרדות שליה ושבלידה הבאה מומלץ קיסרי, במיוחד מפני שהיה לי קרע דרגה 4. השאר ממכבי לא טרחו לקרוא ואמרו שאי אפשר לדעת. האמת שדי איבדתי אמון ברופאים ובכלל שיש גבול למה שהרפואה המודרנית יכולה להציע, במיוחד בשלבים המוקדמים של ההריון. חמותי כל הזמן אוספת המלצות לרופאים וגם חושבת שאנחנו צריכים לעשות טיפולי פוריות שזה בכלל דבילי (לא סיפרנו לה על ההפלה ושכמובן שלא על כך שהאבל השפיע לנו על החשק המיני). אני מרגישה שההיטלטלות הזו מרופא לרופא די מתישה אותי נפשית. קיבלתי המלצה (לא מחמותי...) לרופאה מעולה, אך לצערי עד שיתפנה אצלה תור כבר יגמרו לי הביציות...
בארץ עשיתי בדיקת קרישיות ולא מצאו כלום. יש לי תת-תפקוד של בלוטת התריס שהתגלתה אחרי הלידה השקטה ועכשיו אני מטופלת ומאוזנת.
היום היה לי אולטרסונד ונראה שיש שארית קטנה ״רירית אקוגנית לא סדירה״, אבל לא משהו גדול. בעוד שבועיים יש לי תור לרופא נשים ביישוב. זו פעם ראשונה שאני פוגשת אותו, אז אני מקווה שהוא יהיה נורמלי.
 
 
לצפיה ב-'עצוב מאוד לקרוא...'
עצוב מאוד לקרוא...
27/11/2016 | 08:03
19
האם יודעים ממה קרתה היפרדות השיליה, או שאין לכך סיבות ידועות? סליחה שאני חופרת בעניין. אני פשוט מנסה לחשוב לגבי ההריון הבא- כאשר תגיעי לשלבים המתקדמים יותר- האם ניתן לעשות משהו כדי למנוע חלילה הישנות המקרה.
מה זה אומר קרע דרגה 4, ולמה הומלץ קיסרי? האם כדי לשלוט על מתי תתרחש הלידה, או מסיבה אחרת? (אני עברתי 3 קיסריים).
 
טיפולי פוריות לא קשורים בכלל לעניין, כך שחמותך טועה בנושא זה. ממליצה שבעלך כן יספר לה על ההפלה, כדי להוריד אותה מכם ובטח שממך.
 
האם הרופאים המומחים שהיית אצלם המליצו על טיפול כלשהו בזמן ההריון הבא, כגון שימוש בנוגדי קרישה, או שלא?
מי הרופאה שקיבלת עליה המלצות ואין לה תורים?
 
בכל מקרה, ההפלה כעת לא קשורה ללידה השקטה שהיתה לך. מדובר על שני מקרים שונים וסיבות שונות.
 
שומרת עבורך על התקווה לעתיד טוב יותר ובשורות טובות בהמשך.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028

 
לצפיה ב-'ליבי איתך. המלצה על רופא מניסיוני... '
ליבי איתך. המלצה על רופא מניסיוני...
29/11/2016 | 09:29
10
צר לי על ההתמודדות שאת עוברת. לחוות לידה טראומטית כל כך ולצאת ממנה בידיים ריקות ... נשמע כמו משהו שבאמת קשה להחלים ממנו ולנסות שוב. 
ולחוות שוב אובדן הריון כשבעברך אובדן הריון שנשאת תשעה חודשים מלאים יכול לערער אותך לחלוטין, אבל כלל לא בטוח שיש קשר בין האובדן הנוכחי לאובדן ההוא. 
 
כשאני ניגשתי לבירור אחרי הפלה טבעית, כשברקע שלי אובדן הריון בשבוע 25,  נאמר לי שוב ושוב שבהעדר בעיית קרישיות, ההתייחסות להריונות צעירים שלא שרדו שונה לחלוטין וישנה סבירות גבוהה שמדובר בבעיה כרומוזומלית שלא אפשרה התפתחות של העובר. לרוב לא עורכים בירור אפילו לפני 3 אובדנים כאלה ומתייחסים אליהם כאל חלק מוכר וידוע  מהסטטיסטיקה . 
מאחר ובכל זאת היתה אצלך בעיה בהתפתחות השליה בהריון שאיבדת קודם, כן הייתי ממליצה לך למצוא רופא מומחה להריון בסיכון  שיוכל לייעץ וללוות אותך גם לפני ההריון הבא וגם במהלכו, ומאחלת לך בכל ליבי שהמעקב יהיה שגרתי בלבד עד לסיומו התקין בידיים מלאות. 
רופא כזה יוכל להמליץ על תמיכה אם יחשוב שיש בה צורך וכמובן גם על מהלך הלידה.  מניחה שההמלצה לקיסרי היא גם בגלל הקרעים וגם כדי ליילד במועד המוקדם ביותר האפשרי כדי לא להסתכן באובדן נוסף. 
 
אני קיבלתי המלצה על דר חגי אמסלם, שהוא מנהל חדרי הלידה בהדסה הר הצופים, ובפגישה איתו התרשמתי שהוא מקצועי מאד, זהיר אבל לא היסטרי ובעל גישה אנושית.  גם בהיבט הכלכלי - אין צורך במשכנתא על מנת להגיע אליו ליעוץ ולליווי  הריון.  הוא עובד בהסדר עם חלק מקופות החולים, אך גם דרך השר"פ  מדובר בעלות סמלית ביחס למה ששילמתי על יעוצים לרופאים  אחרים.
ליווי כזה יכול להעשות כמובן במקביל למעקב השגרתי שנעשה בתכיפות גבוהה יותר אצל רופא הנשים שלך. 
 
מאחלת לך שכשתגיע העת לכך, תזכי לחוות הריון תקין ונטול דרמות, עד לסיומו במועד ובידיים מלאות. 
 
 
לצפיה ב-'מעדכנת אחרי הרבה מאוד זמן'
מעדכנת אחרי הרבה מאוד זמן
17/11/2016 | 10:55
6
356
שלום לכולן
חלקכן מכירות אותי. המקום הזה היה לי בית במשך המון זמן.
לאלה שלא- הסיפור שלי ארוך מאוד. כמו שאמר לי מנהל הריון  בסיכון בהדסה " אני רוצה להציג את המקרה שלך לסטודנטים אבל הם לא יאמינו שהוא אמיתי".
עברתי תשעה הריונות. בראשון שכבתי כל ההריון בגלל שיליית פתח וב"ה ילדתי את הבת המקסימה שלי שהיום בת 11. בהריון השני והשלישי עברתי הפלות. ההריון הרביעי עבר עם סוכרת קשה מאוד שבסופה קיבלתי את ביתי המהממת בת השבע. אחריה היו לי שתי הפלות ואז הריון אחד מושלם . היה לי בן. תשעה חודשים תקינים. פלא גדול. וזה נגמר בחדר לידה ברשלנות קשה בלידה . נולד תינוק שעבר שמונה דקות החייאה ונפטר אחרי ארבעה ימים. בדיוק היום לפני שלוש שנים. אני אושפזתי לחודש במצב קשה מאוד כי בניסיון להציל את התינוק ניתחו אותי בתנאים לא מתאימים והיה לי זיהום קשה ברחם. לאחר כשנה קיבלתי את הבשורה שכל הסיפור הזה פגע לי בפוריות ואצטרך לעבור הפריות. התחלנו הפריות. שוב הפלה. שוב הפריות . ואז....טיפול שהצליח. הרופא אומר לי כל יום בערך "תיהי אופטימית אבל תיהי מוכנה לרע מכל". עד הרגע האחרון...עד החדר ניתוח...לא היה שקט לא מצידנו ולא מיצד הצוות הרפואי. והיום...יש לנו תינוק מתוק בן חצי שנה. טפו טפו טפו אושר גדול. ולמה לא כתבתי עד עכשיו? שבועיים אחרי הלידה ביתי בת השבע נכנסה לטיפול נמרץ במצב קשה. את התינוק הזה שכל כך חיכיתי לו נאלצתי להשאיר אצל חברות ומשפחה ולשבת איתה. גיהנום שאין לתאר. חרדה נוראית שהסתיימה בנס בשלום. זה אומנם לא קשור לפורום הזה אבל בלתי נפרד מסיפור הלידה שלי....
אני כותבת פה כדי שתשמעו את הסיפור שלי ותדעו לא לוותר. יש רגעים שהכל נראה אבוד אבל אסור לוותר. כשמאבדים תינוק השמיים נופלים. בעבר מאוד כעסתי כשאמרו לי שתינוק חדש ירפא אותי . אז הוא לא ריפא אותי אבל הוא בהחלט ממלא באושר את החור הגדול בלב.
ועוד דבר- בזמנו הייתי מאוד מתוסכלת מתגובת הסביבה. או יותר נכון מחוסר תגובת הסביבה. חשבתי שמה שקרה לי לא נגע באף אחד כי אף אחד לא דיבר איתי על זה. ואז ילדתי. וההתרגשות מיסביב והתגובות והבכי -הראו לי עד כמה כולם כאבו. אי אפשר לתאר את ההתרגשות של הסביבה. ועכשיו אנשים כן מדברים איתי על מה שקרה עם התינוק שנפטר.
מאחלת לכולכן הריון תקין שבסופו תצאו בידיים ולב מלאים באושר.
ותודה על התקופה שהייתן פה בשבילי
יערה
לצפיה ב-'היי יקרה'
היי יקרה
17/11/2016 | 13:40
117
למרות שאנחנו בקשר כבר 3 שנים ואני לגמרי מעודכנת
חשוב לי לכתוב לך גם פה
מכירה את סיפורך ועדיין לקרוא אותו פה בסיכום שלך זה מדהים ומרגש
את מעוררת השראה עצומה. עברת כל כך הרבה שבאמת אין מילים שיכולות לתאר
וכמה כוחות .. מעריכה אותך על הכל
ושמחה שזכית לנס המתוק הזה שכבר בן חצי שנה. .
לצפיה ב-'וואו. מדהים. נותרתי ללא מילים. '
וואו. מדהים. נותרתי ללא מילים.
17/11/2016 | 14:44
95
נשמע כמו רכבת הרים רגשית מטורפת מה שעבר עליכם...
 
מאחלת לך ולמשפחתך שמכאן תדעו רק אושר, שמחה ויותר מכל - בריאות טובה.
 
תודה ששיתפת.
לצפיה ב-'את לא מבינה באיזה הלם אני עכשיו...'
את לא מבינה באיזה הלם אני עכשיו...
17/11/2016 | 14:45
154
אין. את לא מבינה. שתדעי שכל כמה חודשים כתבתי פה שאלה- אולי את פה? אולי את רוצה לעדכן?...חשבתי עלייך, ואני אפילו לא מכירה אותך. אבל ההיכרות שלנו אולי חזקה אפילו יותר מהיכרות בעולם האמיתי- ליוונו אחת את השנייה בפורום הזה לאורך הרבה זמן. 
 
תודה רבה רבה שנכנסת לפורום וכתבת את סיפורך, שהוא באמת סיפור לא יאומן. 
תודה שאת נותנת תקווה לנשים הנפלאות פה.
תודה שחזרת לפה כדי לשתף ולרגש אותנו כך.
 
שתדעו ימים טובים, מאושרים ובריאים.
עשית לי את היום, יערה. איך אני שמחה עבורך. שמחה ומתרגשת.
 
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'איזה סיפור. פשוט אין מילים. תודה ששיתפת אותנו בסיפור המרגש!'
איזה סיפור. פשוט אין מילים. תודה ששיתפת אותנו בסיפור המרגש!
17/11/2016 | 20:15
27
לצפיה ב-'וואוו, מה עברת.. שתזכו להמון אושר ובריאות.'
וואוו, מה עברת.. שתזכו להמון אושר ובריאות.
19/11/2016 | 23:05
67
תודה ששיתפת
לצפיה ב-'תודה לכן'
תודה לכן
29/11/2016 | 08:09
11
תודה לכולכן  . ריגשתן אותי מאוד. שירה אכן המקום הזה הוא משפחה ונוצרו פה חברויות מדהימות שמלוות אותי עדיין בחיי היומיום (כמו עם "לראות את האור" היקרה).. היינו אז קבוצה שגם נפגשה והרבה פעמים אני תוהה מה קרה לבנות שפגשתי ואני לא בקשר איתן כבר.
מאחלת לכולן אושר גדול לצד הכאב (שלצערי נשאר אבל משנה מאוד את אופיו).
 
לצפיה ב-'להתקדם הלאה ועדיין לבחור לבכות על העבר'
להתקדם הלאה ועדיין לבחור לבכות על העבר
17/11/2016 | 16:30
8
301
שלום לכן נשים יקרות,
כבר תקופה ארוכה אני מלווה בתחושות קשות, ריקנות לעיתים, חוסר אמונה, אי שקט ורצון עז להסביר לעצמי " למה אני?!".
אני אנסה לקצר , אני בת 28 , ניסינו עם בעלי להיכנס להריון מעל שנה ואז בחודש ה13 זה קרה. תחושות של אושר , אהבה כבר מהרגע הראשון, פחד ובלבול הציפו את שניינו. אבל מבלי להבין עדיין שום דבר בשבוע 7 התבשרתי שאיו דופק. בשבוע 8 נאמר לנו שהשק לא סימטרי ולא תקין ובשבוע 9 וחצי נאלצתי לעבור הפלה יזומה. בחרתי בציטוקק  , חשבתי שהדרך הזאת תהיה לי "קלה" יותר. לצערי לא היה לי מזל הכדורים לא ניקוי את כל החלל ולאחר שבועיים שוב נטלתי ציטוקק. גם כאן לא היה לי מזל, נישארו שאריות דבוקות בחלל הרחם ושוב בדיקות ומעכבים. בסופו של דבר הוחלט על  גרידה. חדר ניתוח ניראה מפחיד ביותר באותו יום, כשהתעוררתי מההרדמה עמדה מעלי רופאה ואמרה שהיא מצטערת היה הרבה חומר דבוק ועדיין נישארה לך שארית דבוקה בחוזקה. תחזרי על הפעולה עוד חודשיים שוב היא אמרה לי, ובנתיים תקחי כדורים הורמונלים שיכולים לעזור. בשוק, בכאב ובבכי רב הלכתי הבייתה בליווי בעלי ואמי.
לאחר חודשיים שוב גרידה, שוב מתעוררת מהרדמה הפעם רופא אחר מגיע למיטתי ואומר שהצליחו לנקות את הכל ותחזרי לביקורת בעוד חודשיים.
אופטימיות מילאה את ליבי, לאחר חודשיים מגיעה לחדר ניתוח לביקורת ( זאת אותה פרוצדורה ביקרות את ניתוח עצמו עדיין הרדמה) מתעוררת והרופא מודיע לי שצר לו שהיו הדבקויות אבל הם סידרו את זה . תחזרי עוד חודשיים לביקורת נוספת. שוב עוברים חודשיים שוב חדר ניתוח. הפעם היו קצת הדבקויות מזעריות ושוחררתי הבייתה ללא צורך בשום כדורים או המשך מעכבים בבית חולים.  אז אחרי פעמיים ציטוקק ו4 פעמים בחדר ניתוח אני "נקייה" . אני רק אציין שעברתי הפלה במשך 9 חודשים. זה בלתי נתפס פשוט. 9 חודשים של יסורים וכאב .
סוף סוף לפני חודש וחצי רופא שלי אישר לנו לנסות שוב ( "הרירית קצת דקה" הוא אמר, "מאד דקה אבל זה בסדר לאור הניתוח שעברת "). מבולבלת חסרת ביטחון אני מנסה להיכנס להריון עכשיו שוב. אופטימיות לא ממלאה את ליבי כלל. אני אמורה לקבל וסת בכל רגע ( היו כבר סימנים מקדימים שזה קרב ובא) וזה כלכך מבאס. הרגשה שאף אחד לא מבין אותי, חברות שלי כולן עם ילד או בהריון שני ואני..אני כבר לא מסוגלת להכיל עוד בשורה על הריון של מישהי. אולי זה מגעיל, ואני באמת שמחה עבורן אבל בלב שלי  ריקנות ועצב וגם שפע של רחמים עצמיים. עבור המשפחה והחברות אני "כבר בסדר", אני "אחרי", " היא מנסה שוב- עכשיו יהיה טוב". בעלי הוא מקסים ותומך ואני לא מסוגלת יותר לבכות לידו, לא רוצה להעציב אותו. אז הינה אני כאן, מוצאת את עצמי כותבת לכן, נשים יקרות שמאוחרי המסך. מאמינה שאולי רק אתן תבינו לליבי כי רק אתן עברתן בצורה כזאת או אחרת את מה שעובר עליי. ואולי אצליח להתחזק כאן כי באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי ולאן לנתב את השליליות שלפעמים פוקדת אותי.
לצפיה ב-'קטי היקרה, באת למקום הנכון. '
קטי היקרה, באת למקום הנכון.
17/11/2016 | 20:00
96
אנחנו מבינות אותך. באמת.
כולנו איבדנו הריונות. חלקנו יותר מאחד. כולנו חווינו את הסביבה מגששת אחר הדרך הנכונה לתקשר איתנו. לפעמים בהצלחה. לפעמים לא.
 
 
לאבל אין תאריך תפוגה. אני איבדתי את ההריון הראשון שלי ב 12.5.03 זה היה מזמן. ועד 2011 שמרתי את כל המסמכים. את הזכרונות אני אשמור לתמיד. אני לא מאמינה שיש תאריך תפוגה לאבל.
יש מנהגי אבלות ביהדות שהם חכמים ומלאי הבנה לרגשות, והם באמת תחומים בזמן (שבעה, חודש, שנה) אבל מי שחווה אובדן משמעותי נושא עמו את האבל לתמיד בצורה זו או אחרת.
 
עכשיו את "בצורה זו". יבוא יום ותהיי ב"אחרת". מהמקום בו את נמצאת עכשיו קשה להאמין, אבל הימים האחרים עוד יבואו גם אלייך.
אחת הסיבות שאת "בצורה זו" עכשיו נעוצה גם בסאגה הרפואית הבלתי אפשרית שעברה עלייך. לעבור גרידה במשך 9 חודשים, ובכללה 4 פעמים להיכנס לחדר ניתוח, זה משהו שקשה לי לדמיין. וזה קשה לא רק בגלל האורך של התהליך, אלא גם כי הסביבה לא בנויה להכיל התמודדות כזו מורכבת וארוכה. אנשים מחכים ש"זה ייגמר כבר" ש"תהיי בסדר". וכמובן שאי אפשר אפילו להתחיל להתפנות להיבטים הרגשיים של ההתמודדות כל עוד הרחם לא נקי אפילו.
 
 
בינתיים אני חושבת שכדאי לך מאד למצוא עזרה, אפשר בפורמט של פסיכולוג, אבל גם דיקור, אימון ספורט או כל פורמט אחר שמאפשר לך מגע עם עצמך. במקביל - כמה שאת יכולה - חשוב להסביר לאנשים הקרובים איך לגשת אלייך.
אבל הוא גם מבודד. משאיר אותך 'מחוץ' לעולם של האנשים ה'רגילים', אלה שסתם קמים בבוקר לעבודה, ומרחיק מהם. וזו תקופה שאת זקוקה בה לתמיכה הגדולה ביותר שאת יכולה להשיג.
 
לעניין המחזור - אצלי מצב הרוח מאד מושפע מהמחזור בכל חודש, כשהימים שלקראת המחזור תמיד 'נמוכים' יותר באנרגיות, מכונסים יותר וכבדים, והרבה פעמים אני גם ישנה פחות טוב. אחרי שהמחזור מגיע תמיד יש הקלה. אם את דומה לי עוד כמה ימים תרגישי יותר טוב. ובימים האלה קחי בחשבון שחלק מהמצברוח נובע גם מההורמונים. לי זה תמיד עוזר לשים לב לרכיב הפיזיולוגי הזה.
 
מה עוד.... בואי אלינו. כמה שאת רוצה. אני השתמשתי ועדיין משתמשת בפורום הזה לעבד את הרגשות הכואבים והמורכבים שלא תמיד יש להם מקום בחיי היומיום בהתקשרות השוטפת עם העולם.
 
שולחת לך חיבוק חם מעבר למקלדת. מאחלת לך שהימים הקשים יעברו במהרה, ושבקרוב תיקלטי להריון חדש שיסתיים בידיים מלאות.
 
לצפיה ב-'אוייי מסכנה((( איזה תהליך ארוך נאלצת לעבור לריקון הרחם '
אוייי מסכנה((( איזה תהליך ארוך נאלצת לעבור לריקון הרחם
17/11/2016 | 20:02
79
אבל את צריכה לחשוב חיובית ולא לבכות על העבר( זה כבר קרה זה כבר עברת) אלא לקוות לעתיד טוב!
מאחלת לך בקרוב להיכנס להריון תקין ובריא ושיסתיים בידיים מלאות
לצפיה ב-'אין מלים לנחם'
אין מלים לנחם
17/11/2016 | 21:01
65
88thפשוט נורא מה שאת עוברת. קרוב לשנתיים, שאת לא בהריון. התחושות שאת מתארת הן מוכרות לחלקנו (או לרובנו) והכי טבעיות. הבלבול, חוסר האמונה, חששות מהעתיד ולא פחות הקנאה ואי הנוחות והכעס העצמי שהיא מעוררת.
מאחלת לך שהשלמת את מנת הייסורים, ושמכאן ואילך תזכו לאושר ולידיים מלאות כמה שרק תרצו.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
18/11/2016 | 12:09
52
ואו! מעבר לצער שבהפלה, גם נלוו אצלך המון חוסר מזל בתהליך הפיזי. אלוהים אדירים! איזוה סאגה עברת- בהיבט הגופני וכמובן גם בהיבט הנפשי.
 
אל תכעסי על עצמך על התחושות הקשות שיש לך כאשר את שומעת על עוד מישהי בהריון. זה טבעי, אנושי ונורמאלי, בהתחשב בדברים הקשים שעברת עד כה בתחום.
 
האם את מטופלת באיזושהי מסגרת? אם לא- ממליצה בחום, ואולי גם לצרף את בעלך מדי פעם. קשה לעבור את הטראומה הזו לבד.
 
מחזיקה אצבעות להריון תקין במהירה.
את מוזמנת לכתוב פה, לשפוך את הלב, להתייעץ, לתמוך ולהיתמך.
אנחנו נהיה פה לכל דבר שתזדקקי לו.
 
שולחת חיבוקי כוחות לקראת עתיד טוב יותר
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה לכן על המילים'
תודה רבה לכן על המילים
18/11/2016 | 21:26
65
אני מודה לכן מאד על המילים והתמיכה. אין ספק שעצם העובדה שהעלתי את הכל בכתב עשה את העבודה ושיחרר משהו. כתבתי מילים שחלקם לא נאמרו בקול רם. אתן כלכך צודקות בהכל, אני בהחלט מנסה לחזק את עצמי, אני מגיעה מהעולם של הרפואה המשלימה ולכן נעזרת בכלי הזה מאד. מפנקת את עצמי בטיפולי רפלסולוגיה לעיתים ומשלבת כרגע טיפול הומאופתי לחיזוק הגוף . כמובן גם תזונה מאוזנת (משתדלת להרבות באכיל ירקות ופירות). בנוסף קצת ספורט, פילאטיס ואירובי. מקווה שכל זה יעזור לגוף שלי להתחזק ולהצליח להקלט שוב בקרוב. בטוחה שהנפש תתחזק בקרוב גם כן . נפש בריאה גוף בריא. עדיין יש נפילות מידי פעם במצבי הרוח אבל אני משתדלת.
שמחה שמצאתי מקום להוציא קצת תסכולים ולמצוא אוזן קשבת שמבינה. תודה לכן שוב
לצפיה ב-'אני מאוד מצטערת לשמוע על מה שעברת'
אני מאוד מצטערת לשמוע על מה שעברת
24/11/2016 | 19:18
2
22
לקח לי שנתיים-שלוש רק לשכנע את הבנזוג להתחיל לנסות, ולפני חודשיים וחצי עברתי הפלה של הריון שהיה עשוי להיות ממאיר ואני עדיין במעקב. אסור לי להיות בהריון במשך שנה כדי שלא יפריע למעקב של שנה.
ולפני שבועיים אני והבנזוג נפרדנו.
אני עדיין בוכה בכל פעם שאני אומרת את המשפט "היתה לי הפלה" ובוכה עוד יותר כשאומרת "נפרדנו", למרות שזה לטובה ועדיף כך.
 
אני מאחלת לך שהכל יהיה בסדר, זה טבעי כל דבר שאת מרגישה. תקבלי את עצמך. זה בסדר לבכות, זה טוב ומשחרר.
חיבוק חזק.
לצפיה ב-' מודה לך על התמיכה'
מודה לך על התמיכה
27/11/2016 | 09:32
1
15
שולחת לך גם שפע של אנרגיות מחזקות. לעבור את מה שאת עוברת במהרה ורק בשורות טובות בסיום המעקב. תהיי חזקה .
לצפיה ב-'תודה רבה קטי '
תודה רבה קטי
27/11/2016 | 09:48
1
לצפיה ב-'קרישיות יתר - המטולוג'
קרישיות יתר - המטולוג
16/11/2016 | 15:17
8
133
האם למישהי יש המלצה על המטולוג טוב ממכבי באזור המרכז והשרון?
לצפיה ב-'מקפיצה'
מקפיצה
17/11/2016 | 12:03
18
לצפיה ב-'לצערי אני לא מכירה-'
לצערי אני לא מכירה-
17/11/2016 | 14:48
4
44
האם ביררת עם הרופא/ה שלך? אפשר לשאול את רופא/ת המשפחה וגם את הרופא/ה הגניקולוג/ית. הרבה פעמים הם יודעים להמליץ על קולגות מעולים.
 
בהצלחה!
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'היי אני הלכתי להמטולוג פרטי ברחובות'
היי אני הלכתי להמטולוג פרטי ברחובות
17/11/2016 | 15:35
3
51
הוא עובד עם הקופות, אני בכללית ושלמתי 120 עם השתתפות של הכללית. 
הוא נתן לי הפניות ורופאת משפחה המירה לי אותם,  ובצעתי את הבדיקות חלקם במרפאה וחלקם בבית החולים. 
עשיתי שם את הבדיקות כדי לזרז תהליכים. 
התורים אל ההמטולוג ארוכים מאוד. 
לצפיה ב-'נויה- האם את ממליצה עליו? אם כן- כתבי מה שמו. '
נויה- האם את ממליצה עליו? אם כן- כתבי מה שמו.
17/11/2016 | 18:01
2
45

 
לצפיה ב-'ממליצה בהחלט. '
ממליצה בהחלט.
17/11/2016 | 22:12
1
63
אתן מוזמנות לקרוא עליו גם בגוגל. 
פרופסור אלן ברבי יש לו מרפאה פרטית ברחובות. 
הוא זמין ואנושי מאוד. 
הגעתי אליו ממש מהיום למחר. 
הוא נתן לי את ההפניןת לאחר בירור רקע והיסטוריה, ואמר שברגע שיהיה לי תשובות אשלח לו לווצאפ או לפקס והוא יפענח לי את הבדיקות ואין צורך להגיע אליו שוב. 
זה חסך לי המוןן!! התור להמטולוג במרפאות חוץ היה אמור להיות לי רק השבוע ואני כבר עם תוצאות ביד. 
וכל בדיקה שהייתה לי לא מובנת הוא ישר הגיב לי.. 
ממליצה בחום!! נסעתי אליו מאיזור באר שבע והיה שווה! המספר שלו0505417973
לצפיה ב-'יופי! תודה על ההמלצה ועל הפירוט'
יופי! תודה על ההמלצה ועל הפירוט
18/11/2016 | 12:02
14
לצפיה ב-'המטולוג...'
המטולוג...
20/11/2016 | 11:36
1
29
אז זהו עקב התורים הענקיים לכל הרופאים שהמליצו עליהם פשוט החלטתי לראות למי יש תור הכי קרוב.  מצאתי תור ממש לאותו היום לדר. גוטי חוסאם.
 
היה לי חשוד שיש לו תורים כל כך זמינים.
חיפשתי עליו קצת אינפורמציה וראיתי שבנות כתבו עליו פה דברים באמת טובים. שהוא נחמד מאד וקליל בנתינת בדיקות. בכל מקרה נתקלתי בכתבה עליו בעיתון הארץ שהוא באמת רופא מבטיח וטוב ושהוא פלסטיני.
לא יודעת אם זו הסיבה שהיו אליו תורים זמינים אבל לאחר שביקרתי אצלו אני חייבת באמת מכל הלב להמליץ עליו בחום.  אחד הרופאים היותר נעימים ונחמדים שביקרתי אצלם מזה הרבה זמן.  הלך לקראתי בהכל וכתב מכתב כמעט A4 שלם המלצות לרופאת נשים שלי להמשך טיפול. 
 
אז אם לא בא לכן לחכות וכן לזכות ברופא טוב ומיקצועי... אני ממליצה.
לצפיה ב-'תודה על המידע וההמלצה, ושיהיה בהצלחה רבה!'
תודה על המידע וההמלצה, ושיהיה בהצלחה רבה!
20/11/2016 | 12:49
7
לצפיה ב-'מבולבלת'
מבולבלת
16/11/2016 | 19:44
8
265
שלום לכולן,  אחרי שבוע של טלטלות לאחר בדיקת אולטרסאונד ועובר ללא דופק אני ממש מבולבלת וחסרת החלטיות לגבי הדרך בה אני רוצה לסיים את התהליך הנורא הזה של הפלה,  הריון ראשון, עובר בגודל 6.4 ואני בשבוע שמונה. אני נגד הליכים כירוגיים ועם זאת אני מאוד מפחדת מלקיחת כדור או להמתין שזה יגיע בצורה טבעית.  אני חרדתית מאוד ולמרות שאני מרגישה שהשלמתי עם האובדן מרגישה שאני מאבדת את זה הלחץ וציפייה למה יבוא קודם, האם זה יקרה באופן טבעי?  האם זה כואב ונורא?  המחשבות שלי לא מניחות האם אתעלף האם אצטרך עירוי דם? נקבע לי תור לגרידה לשבוע הבא  אבל עדיין לא סגורה על זה שזה מה שאני רוצה.. אשמח אם תוכלו לעזור לי בכוונה האם לקיחת כדורים זה כ"כ נורא?  האם הניתוח נורא?  
לצפיה ב-'כואבת איתך'
כואבת איתך
16/11/2016 | 20:18
2
81
היי תותי,
 
הצטערתי לקרוא מה שכתבת. גם אני עברתי דבר דומה לפני 5 שבועות. אני בחרתי לקחתי ציטוטק (בהמלצת שני רופאים שונים) ולא לעשות גרידה מכיוון שזה היה הריון ראשון (לא יודעת מה הסטטוס שלך).
 
כל אחת כמובן חווה דברים בצורה שונה. לי היו כאבים חזקים אחרי המנה הראשונה אבל הם בהחלט כאבים נסבלים; זה כמובן לא מה שקורה אצל כולן.
ב20%-25% מהמקרים הרחם לא מתרוקן לגמרי וצריכים לעבור היסטרוסקופיה, שזה מה שאני הולכת לעבור בשבועות הקרובים.
 
לגבי גרידה אין לי מידע.
 
אם תרצי לדבר בפרטי את בהחלט מוזמנת לכתוב לי.
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
16/11/2016 | 20:51
1
66
זה ההריון הראשון שלי, כמה זמן דיממת עם הכדור?  לקחת אותו בבית החולים וישר הלכת הביתה?  האם יש צורך בהשגחה בבית?  מפחדת שהתהליך יהיה ארוך מידי ומתמשך גם ככה ההתמודדות לא פשוטה..
לצפיה ב-'קצת תשובות'
קצת תשובות
16/11/2016 | 20:59
66
בשעות הראשונות לאחר לקיחת הכדור הדימום היה מסיבי מאוד, ביום למחרת הדימום פחת משמעותית והפסיק לגמרי לאחר שלושה שבועות (הדימומים היו מועטים יחסית, לא ברמה של מחזור). 
חצי שעה לאחר מתן הכדורים השתחררתי לביתי. כדאי שמישהו יהיה איתך בבית כי הכאבים יכולים להיות חזקים וגם מבחינה נפשית זה לא קל. 
 
אני מצד אחד מצטערת שלא בחרתי בגירדה כי אולי ככה הייתי יכולה כיום להיות כבר מאחורי זה (אני כבר 5 שבועות אחרי ועוד לא סיימתי עם התהליך לצערי), אז בזמן ההחלטה הפחד מביצוע הליך כירורגי והסכנות בו הפחידו אותי יותר מהציטוטק...
לצפיה ב-'צר לי על האובדן '
צר לי על האובדן
16/11/2016 | 21:04
53
בהריון הראשון שלי החלו דימומים בשבוע 7, נצפה דופק איטי שפסק לאחר שבוע.
לא רציתי פעולה פולשנית ולא הוצעה לי האפשרות לחכות ולתת להריון ליפול לבד, אז בחרתי ציטוטק.
במקרה שלי הרופא בביה"ח החדיר 4 כדורים לנרתיק שלי. אני לא זוכרת כמה דימום היה (עברו מאז 5 שנים), אבל כנראה שהוא היה סביר.
הכאבים היו נסבלים, לקחתי אקמול ונעזרתי בכרית חימום על הרגליים (אסור באזור הבטן והגב, כדי לא להגביר את הדימום).
יומיים אח"כ חזרתי לביקורת, שק ההריון לא זז. שוב הוחדרו 4 כדורים ושוב לקחתי אקמול.
יום למחרת שק ההריון יצא (הבנתי את זה רק בדיעבד). שבוע לאחר המנה השניה של הציטוטק חזרתי לביקורת נוספת (מוכנה לגרידה על המקום, כלומר הגעתי בצום), והתברר שהרחם נקי.
חיכיתי וסת אחת והרופאה אישרה להמשיך בנסיונות. נקלטתי מיד להריון שהסתיים בידיים מלאות.
 
בהמשך היו לי 2 הריונות שהסתיימו בגרידות: שבוע 13 ושבוע 9+3, בשני המקרים נותרה שארית ברחם.
מבחינתי הניתוח עצמו אינו נורא. מה שנורא זו העובדה שהריון רצוי, מסתיים בדרך מאוד לא רצויה.
 
אני חושבת שאין בחירה נכונה באופן מוחלט. אף אחד לא יכול לדעת איך הגוף שלך יגיב, וכאמור גם אחרי גרידה עלולות להיות שאריות.
מאחלת לך שהדרך שבה תבחרי תהיה הכי נכונה עבורך, ושתסתיים בשלום ובמהירות.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך ומנסה לעזור'
משתתפת בצערך ומנסה לעזור
16/11/2016 | 22:26
49
היי,
לפני 4 שבועות עברתי לידה שקטה וגרידה בשבוע 21 לאחר שדופק העוברית נפסק. לפני כמה שנים, בהיריון הראשון לא היה דופק לעובר ובשבוע 8 טופלתי בבית חולים בכדור אחד של ציטוטק ואחריו שוחררתי לבית. הכדור השפיע אחרי שלוש שעות בערך, אני זוכרת דימומים שהיו קשים רק ביום הראשון ושתוכן ההיריון יצא. אצלי הרחם התרוקן ולא הייתי צריכה התערבות נוספת.
אני חושבת שהכדור מדמה פעולה טבעית יותר אבל ברמה הנפשית ההתמודדות שלי לפחות הייתה קשה יותר. בהליך כירורגי את לא חווה את התהליך שתיארתי, אבל זו התערבות כירורגית שלה סיכונים רפואיים.
תחשבי מה נכון לך, תתייעצי ומאחלת לך שיעבור בקלות ככל הניתן.
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
17/11/2016 | 14:54
42
אני רוצה לנסות ולהרגיע אותך. לעבור הפלה, בכל דרך שהיא, זה דבר מאוד עצוב וכואב נפשית.
בהיבט הפיזי- זה הליך שמצריך מעקב רפואי- בין אם עושים גרידה ובין אם בוחרים בציטוטק, אבל זה לא קטסטרופה. זה מפחיד. זה מלחיץ. נכון. אבל- המוני נשים עוברות את זה, ומתאוששות פיזית מהר מאוד.
 
לגבי השאלה האם ציטוטק או גרידה- אני מהמצדדות בגרידה, אבל כמו שראית- כל אחת ואחת בוחרת את הדרך שניראית לה הכי נכונה עבורה (אני מדברת כמובן על גודל עובר של עד שבוע 8- אחר כך בכל מקרה אי אפשר לעבור הפלה עם כדור).
אצלי ההליך עם הכדור היה קשה מאוד, ולקח למעלה מחודשיים עד שהרחם התרוקנה.
הגרידות עברו תמיד בשלום, בהתאוששות פיזית מהירה וללא סיבוכים או שאריות.
 
מקווה שתבחרי מה שנכון עבור עצמך.
אנא עדכני אותנו.
 
שולחת חיבוקי כוחות ונחמה
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'מצטערת וכאובה בשבילך'
מצטערת וכאובה בשבילך
17/11/2016 | 16:51
1
47
היי, אני חושבת כמו שאר הבנות שאין באמת "בחירה עדיפה".
כשהייתי צריכה לעבור הפלה בחרתי להימנע מניתוח ( מחששות של פגיעה ברחם) ועברתי הפלה עם ציטוקק, רציתי לחוות את הפרידה ולבכות עליה.
במקרה שלי הרחם לא התנקה והייתי צריכה לעבור גרידה בכל מקרה.
מה שכן חשוב שתדעי: אם את בוחרת ללכת על כדורים, מדובר בדימום חזק שנימשך יום יומיים ואז נירגע. הכאב הוא חד כמו וסת מאד חזקה וכואבת ( בנות שעברו לידות אמרו שזה כאבים כמו של צירים ). אפשר לקחת אופטלגין שעוזר. 
גרידה לעומת זאת מתבצעת בהרדמה, ישנו דימום קל לאחר מכן וכמעט ואין כאבים. הניתוח גורם לכל התהליך להיות "מהיר" יותר כי תוך פחות מ30 דקות זה ניגמר.
בדיעבד הצטערתי על הבחירה שלי, שגרמה לכל התהליך להיות ארוך יותר וכואב יותר.
את שואלת אם זה נורא? שתי הדרכים הן לא קלות נפשית. מבחינה פיזית זה עניין של מזל אני מניחה.
בהצלחה, מאחלת לך לעבור את זה במהרה ובקלות ולהיות כבר אחרי. תהיי חזקה!
לצפיה ב-'עברתי גם וגם'
עברתי גם וגם
17/11/2016 | 19:47
53
יתרונות הגרידה: את הולכת לישון עם, קמה בלי. 20 דקות וזה מאחורייך.
למחרת את כבר בסדר גמור.
חסרונות - התערבות כירורגית. הרדמה מלאה.
 
 
יתרונות הציטוטק: התהליך "טבעי". אצלי הרחם התנקה תוך 5 ימים. הכאב נסבל (היה לילה אחד כואב שאופטלגין נוזלי בהחלט הספיק).
עוד יתרון (בשבילי): הזמן שעבר + העובדה שממש הרגשתי את ההריון יוצא ממני, תרמו לי משהו בהיבט הנפשי. זה לא 'זבנג וגמרנו' אלא פעולה יותר תהליכית.
חסרונות - יש לא מעט מקרים בהם סיבוב אחד לא מספיק, ואפילו שניים, ובסופו של דבר את מגיעה בכ"ז לגרידה.
חסרון נוסף - זה יכול לקחת זמן, הרבה זמן. זה קשה בהיבט הנפשי. מצד אחד את כבר לא בהריון. מצד שני את לא משוחררת ממנו.
 
 
מצטערת מאד שאת כאן איתנו. זו נבלה וזו טריפה. והלוואי ולא היית פה בכלל. מאחלת לך שהתהליך הפיזי יעבור בשלום. לנפש לוקח יותר זמן. בואי אלינו כמה שתרצי לשתף, להתייעץ, לבכות.
וכמובן מאחלת לך שתעברי בקרוב לפורום השכן, תסיימי הריון חדש בידיים מלאות  ותהפכי לאמא.
 
אגב, אחותי איבדה את ההריון הראשון שלה. וגם את החצוצרה באותה ההזדמנות (חוץ רחמי) ומיד לאחר מכן נקלטה להריון תקין ויש לה ילד מהמם. ויש המון כמוה.
לצפיה ב-'בדיקת קרישיות יתר לאחר הפלה. אבודה!'
בדיקת קרישיות יתר לאחר הפלה. אבודה!
15/11/2016 | 13:50
2
159

היי. חדשה פה ואודה מאוד לעזרה ממי שמבינה.מקווה שזה המקום הנכון. עברתי הפלה 1 בשבוע 8. לאחר ההפלה נודע לי שאמא שלי עברה 2 הפלות (אחת מהן לידה שקטה ) והתחלתי לקרוא על קרישיות יתר. אני בת 33 לכן חוששת מטעויות שימשכו עוד את הזמן (לקח לנו שנה להכנס להריון, לאחר עזרה תרופתית). הרופא שלח אותי לבדיקת קרדיוליפין שיצאה שלילית לשמחתי. השאלה שלי היא האם זה מעיד שאין בעיית קרישיות או שכדאי שאלך באופן פרטי (הקופה לא מאשרת ) לבדיקת הקרישיות המלאה? תודה!!!
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך ובצערה של אמך'
משתתפת בצערך ובצערה של אמך
15/11/2016 | 14:31
93
למרות שזה כואב לך ולה, כדאי לברר עם אמא שלך באיזה שבועות היו האובדנים שלה ומה היו הממצאים. זה עשוי לעזור למקד את הבעיה.
אני יודעת שהפלה אחת נחשבת בסטטיסטיקה, אבל עם הרקע המשפחתי אני חושבת שהייתי הולכת לבדיקה מלאה במימון עצמי.
האם קיבלת סירוב רשמי מהקופה לבדיקת קרישיות מלאה?
במידה ותעשי בדיקה במימון עצמי ותגלי שאכן יש לך קרישיות יתר, תוכלי לנסות לקבל החזר על עלות הבדיקה הפרטית. אנחנו עשינו בדיקת צ'יפ לעצמנו במימון עצמי (2,500 ש"ח) ואחרי שנה וחצי קיבלנו החזר, משום שהתברר שאני מורישה פגם גנטי.
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
17/11/2016 | 15:01
38
אני מנסה להבין טוב יותר, כדי לנסות ולכוון אותך. אשאל אותך מספר שאלות, ואם תבחרי לענות, זה יקל עליי לחשוב יחד איתך-
1. האם לאמא שלך נמצאה בעיה של קרישיות יתר בזמנו?
2. ההפלות שהיו לאימך- באיזה שבוע היתה ההפלה ובאיזה שבוע הלידה השקטה והאם יודעים לומר מה הסיבה?
3. האם זה היה ההריון הראשון שלך או שיש ילד/ים בבית?
 
באופן כללי- שתדעי שהפלה אחת נחשבת מאוד נורמאטיבית בעולם הילודה, ורבות רבות הן הנשים שעוברות הפלה ואשר אין להן בכלל בעיה של קרישיות יתר. ואחר כך יולדות ילדים בריאים ומתוקים.
בעיניי- שאלת המפתח היא האם לאימך יש בעיה, או בעבר היתה לה בעיה של קרישיות יתר. כנ"ל לגבי אחות/יות ודודות מקרבת דם.
 
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'הרג אותי כבר חודש הפג הבינלאומי הזה!'
הרג אותי כבר חודש הפג הבינלאומי הזה!
14/11/2016 | 17:33
3
212
יאללה! חלאס כבר!
לצפיה ב-''
15/11/2016 | 07:48
57
לצפיה ב-'תודה שירה... באמת שמחה בשביל'
תודה שירה... באמת שמחה בשביל
15/11/2016 | 10:48
1
155
כל האנשים האלה שגדלו לחיים בריאים...
אבל מול כל סיפורי הניסים האלה
יש כאלה שלא שפר עליהם מזלם
והילדים שלהם נפטרו אחרי הלידה,
או נשארו עם סיבוכי פרות קשים...
או בחרו לסיים הריון כדי לא להתמודד עם ההשלכות כמוני. וזה שורף.
אפשר יום אחד. לא צריך חודש שלם...
לצפיה ב-'כן, אני מבינה לגמרי.'
כן, אני מבינה לגמרי.
15/11/2016 | 13:20
42
לצפיה ב-'היסטורוסקופיה- אשמח לעזרה'
היסטורוסקופיה- אשמח לעזרה
14/11/2016 | 15:44
5
141
היי בנות,

אני לאחר כמעט 5 שבועות מאז ההפלה. היום באולטרסאונד ראו "מבנה היפואקוגני עם זרימות דם בתוכו- יתכן שאריות הריון"

בבדיקת דם בטא 75

הרופא שלי אמר שהשאריות עם הזרימה הן מה שכנראה גורומות לבטא הגבוהה והפנה אותי להיסטרוסקופיה ניתותית.

אני מבינה שאת ההסיטורוסקופיה כדאי לעשות לאחר מחזור, אבל זה לא נראה שאני עומדת לקבל בקרוב (גם לפי מצב הזקיקים וגם לפי מצב הבטא) אז זה דיי מעגל שקשה לצאת ממנו...

ולמי שעשתה ומבינה בזה- מה עכשיו? התקשרתי לד"ר כהן וצריך לקבוע איתו פגישה שעולה 1000 ש"ח ואז הוא יחליט מה עושים האלה. הגיוני?

מודה לכן על כל עזרה.


לצפיה ב-'המצב שלך מורכב'
המצב שלך מורכב
14/11/2016 | 16:06
2
94
משתפת מה היה אצלי:
גרידה בשבוע 13+1, אחרי שבועיים התגלתה שארית עם זרימה. היסטרוסקופיה יום אחרי הגילוי. ההיסטרוסקופיה בוצעה בבי"ח ציבורי ואחריה הרחם התנקה. לקח לי שנה ו-3 חודשים להרות לאחר מכן, אבל באמצע היתה הפסקה יזומה, וטיפולי פוריות שלא צלחו.
גרידה בשבוע 9+6. אחרי שבוע התגלתה שארית ללא זרימה. חיכיתי לוסת שהגיעה 5 שבועות אחרי הגרידה. נבדקתי ביום החמישי למחזור והשארית לא יצאה. היסטרוסקופיה 3 ימים לאחר מכן. הפעם בחרתי לבצע את ההיסטרו באופן פרטי והעלות היתה 8,400 ש"ח.
3 חודשים עברו מאז ההיסטרו האחרונה, ואני עדיין לא בהריון.
בשני המקרים לא בדקתי בטא כאשר התגלתה השארית.
 
האם יחד עם הבטא בדקו לך גם אסטרוגן, פרוגסטרון ו-LH? יחד עם מצב הזקיקים, הם עשויים לעזור לנבא מתי הוסת צפויה להגיע.
 
מאוד מדכא להיות במצב שבו מצד אחד את כבר לא בהריון, ומצד שני את לא לא-בהריון. 
אני זוכרת את המצוקה הגדולה שהייתי נתונה בה. לו אני במקומך כנראה שהייתי הולכת על היסטרו מוקדם ככל שניתן. לא מכירה את דר' כהן, אבל כמו תמיד בענייני היסטרו אני ממליצה על דר' חן גולדשמיט שקראתי עליו המון המלצות (לא טופלתי על ידו מעולם).
לצפיה ב-'תודה רבה לך'
תודה רבה לך
14/11/2016 | 19:12
1
59
המצב בהחלט מבאס, בלשון המעטה. כל כך רציתי שהכל יהיה מאחוריי וזה רק ממשיך להסתבך, אין לי כבר כוח.
 
הערכים בבדיקות הדם ממש לא מראים על ביוץ בזמן הקרוב:
 
e2 157
lh 2.8
progesterone 2.8
 
אני עם שחלות פוליציסטיות וגם ככה המחזורים שלי הם כל 50-60 יום, נראה לי שזה שיש שאריות והבטא גבוהה בעצם מונעים ממני לבייץ כי הגוף חושב שאני עדיין בהריון.
 
מה שהתחיל כל כך יפה וטוב מסתיים בכזאת צורה. לא מבינה למה זה קורה ולמה דווקא לי. אבל גם אין תשובות לזה. 
לצפיה ב-'5 הריונות ורק אחד הסתיים בידיים מלאות'
5 הריונות ורק אחד הסתיים בידיים מלאות
14/11/2016 | 20:48
80
אני כבר לא שואלת למה זה קורה לי. ואני אהיה מאוד מופתעת אם אשיג עוד הריון ואם הוא יסתיים בידיים מלאות.
מקווה שאת יודעת שמדובר בסטטיסטיקה ושאחוז מאוד גבוה של הריונות מפסיק להתפתח בשליש הראשון. וגם הבחירה בציטוטק לא בהכרח שגויה. בחודשים האחרונים עלו כאן הרבה הודעות על שאריות אחרי גרידה והן גורמות לי להסתכל בצורה שונה על הבחירה בין הפלה טבעית/ציטוטק/גרידה.
 
לגבי הערכים שלך, אני לא מומחית אבל אכן נראה שהביוץ לא ממש באופק.
האם עשית בדיקת בטא בודדת או כמה בדיקות? אם עשית כמה בדיקות - האם ש מגמת ירידה?
 
ועוד מחשבה לגבי הבטא, כי ראיתי במקום אחר שכתבת שההריון הושג באמצעות איקקלומין.
כמה זקיקים היו לך והאם ייתכן וישנו (או שהיה) שק הריון נוסף מחוץ לרחם? נדמה לי שקראתי מתישהו על מישהי שעם איקקלומין נקלטה עם עם שני עוברים, כאשר אחד היה בתוך הרחם והשני מחוץ לרחם.
לצפיה ב-'איזה מבאס זה...'
איזה מבאס זה...
14/11/2016 | 17:36
1
68
אני לא מבינה בזה בהיבט הרפואי, כך שלא יכולה לסייע לך בשאלה שלך. רק רציתי להביע אמפטיה. העיצה הטובה ביותר שלי אלייך היא ללכת לרופא/ה טובים בתחום ולברר מה הצעד הבא המומלץ במקרה כמו שלך. את ד"ר כהן אינני מכירה ואין לי חוות דעת עליו...
 
תעדכני אותנו במצבך ובמה שהמליצו לך לעשות.
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'גם אני לא מבינה למה זה קורה'
גם אני לא מבינה למה זה קורה
14/11/2016 | 20:15
81
הראש יודע שזו סתם סטטיסטיקה, מקריות, טעות אקראית של הטבע 0% כוונה
אבל הלב.... זה משהו אחר, זו מהות המסע של האבל, לפחות בשבילי
שולחת לך גדול על מצב הביניים הקשה והמכאיב הזה - מצד אחד ללא הריון, מצד שני ללא תקווה לכזה, המתנה כפויה ומייאשת.
מאחלת לך בכל לבי שהפלונטר הפיזי ייפתר ונפגוש אותך בפורום השכן (בקרוב!)
 
לצפיה ב-'שבוע תשע ללא דופק'
שבוע תשע ללא דופק
14/11/2016 | 12:23
3
156
אתמול התבשרתי שלעובר אין דופק ועלי לעבור גרידה. אני בשבוע תשע ולפי מה שהבנתי מרופא בסופו של דבר הגוף מבצע הפלה טבעית אם לא מתערבים לפני כן בדרכים אחרות. ניסיתי לקבוע תור לגרידה והתור הכי קרוב הוא בעוד שבוע (באסותא). אני מפחדת שיתחילו לי דימומים ותתרחש הפלה עד אז. האם יש עלי מה לעשות? האם יתכן שאצליח להחזיק שבוע שלם? מה לעשות אם יתחילו לי דימומים?
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדן'
משתתפת בצערך על האובדן
14/11/2016 | 12:44
85
לדעתי הרופא שלך מעט מטעה, ויעידו על כך הנשים שהגיעו בשבוע 12 לשקיפות עורפית וגילו שלעובר אין דופק משבוע 7.
ייתכן שתתחיל הפלה טבעית וייתכן שלא, אני לא חושבת שיש דרך לדעת בוודאות.
 
מאחר ואת מאוד חוששת מהאפשרות של הפלה טבעית, את יכולה לנסות לקבוע תור מוקדם יותר לגרידה בבי"ח אחר, אבל הסיכוי למצוא תור מעכשיו לעכשיו הוא די קטן.
אם מתחיל דימום, כדאי ללכת להיבדק במרכז בריאות האישה או במיון נשים בבי"ח. לבי"ח צריך להצטייד בטופס התחייבות מהקופה. לדעתי לרוב הקופות יש מוקד אחיות טלפוני והן יכולות לשלוח את הטופס לביה"ח אליו את מתכוונת להגיע.
 
שולחת לך חיבוק 
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
14/11/2016 | 12:47
67
די סביר שתצליחי להחזיק שבוע שלם ואם לא תמיד תוכלי לגשת למיון במידה והכאב יהיה בלתי נסבל ואז או שיתנו לך משכחי כאבים חזקים או שיכניסו לגרידת חירום. בתור מי שעברה גם גרידה וגם הפלה טבעית  להפיל טבעית עדיף בהרבה. גיליתי בשקיפות שהעובר לא התפתח מהסקירה שהייתה כמעט 4 שבועות קודם, זה היה יום חמישי ולא היה עם מי לדבר בבתי החוליפ וביום שישי הפלתי לבד. לא הייתי מוכנה לשבת ולחכות מעבר לתור הכי קרוב אבל אם כבר תתחיל לך הפלה טבעית זה בהחלט עדיף מגרידה.
שולחת לך חיבוקים על זה שעכשיו תצטרכי להמתין לגרידה שבוע
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
14/11/2016 | 16:56
51
מחזקת את מה שכתבו לך-
לרוב, הגוף דווקא לא מבצע הפלה טבעית, לצערי הרב. בוודאי שלא בלוחות זמנים רצויים ומהירים.
אם עד התור לגרידה יתחילו דימומים משמעותיים ו/או יהיו כאבים- ממליצה לפנות למרכז לבריאות האישה במקום מגורייך, והם אמורים יהיו לבדוק ולהפנות אותך למיון בבית חולים, לפי הצורך, כדי לעבור גרידה באופן מהיר יותר. 
אגב, גם אם יש דימומים, זה עוד לא אומר שתתפתח הפלה במלואה, ותצטרכי להיבדק ולעשות מעקבים כדי לוודא ניקוי מלא של הרחם.
שאלת "האם יתכן שאצליח להחזיק שבוע שלם?"- את לא צריכה להחזיק כלום. לגוף כללים משלו. ייתכן שיתפתח משהו טבעי, ויותר ייתכן שלא.
 
בדרך כלל, מה שיותר קשה, זה להחזיק מעמד בהיבט הרגשי...
תמשיכי לעדכן אותנו במצבך.
 
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון, תפוז.
09-7749028

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא זכויות הקשישים
אירוח בנושא זכויות...
שירות הייעוץ לקשיש של הביטוח הלאומי פועל למיצוי...
אירוח בנושא זכויות הקשישים
אירוח בנושא זכויות...
שירות הייעוץ לקשיש של הביטוח הלאומי פועל למיצוי...
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ד
מתקשים בפוריות?
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
בית הספר הישראלי ל NLP
בית הספר הישראלי ל NLP

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ