לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום אובדן הריון תמיכה
ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

האם יש פה מישהי שאחרי זיהום ברחם חוותה הפלות חוזרות?
03/05/2016 | 23:28
7
92
אני לקראת הפלה מספר 4

היה לי הריון תאומים שהסתיים בשבוע 21 אחרי ירידת מים וזיהום ברחם.
מאז אף הריון לא מגיע לשבוע 9. ישר דימומים צירים כאבים הפלה
כל ההריונות גם ככה לא קלים להשגה הם מהפריות.

האם יש קשר בין הזיהום להפלות?
איך בודקים? איך מטפלים?

בבקשה תענו ךי אני כבר מתחרפנת
04/05/2016 | 00:34
3
61
הי, צנונית !
קודם כל אני משתתפת בצערך על האובדן הריונות.
לגבי זיהום. אני כמובן לא רופאה, לכן כל מה שאני אכתוב צריך לקחת בערבון מוגבל.
אצלי סיפור היה שונה, למרות שגם כלל חיידקים. לי היו שלוש הפלות עוקבות. רק אחרי אחרונה שכנעתי את הרופא לתת לי בדיקת תרבית והתגלה אצלי ואצל בעלי אוראופלזמה. לא ברור האם היא זאת שגרמה להפלות. (לפי הרגשה שלי - כן. ועל הדרך היא דפקה לי את רירית הרחם). בכל אופן, שנינו לקחנו אנטיביוטיקה ובבדיקות חוזרות כבר לא היה חיידק.
עכשיו לגביך - בטח קיבלת אנטיביוטיקה אחרי ירידת מים. עשית לאחרונה תרבית וגינלית ? בעלך עשה תרבית (משתן או זרע) ? 
ועוד משהו שנראה לי צריך לשאול את הרופא - האם ניתן לראות דלקת כרונית בצילום הרחם ?
היי מותק. תודה על התגובה
04/05/2016 | 06:49
2
60
כן, קיבלתי אנטיביוטיקה אחרי הזיהום. השאלה אם באמת הכל עבר? כי איזה קול פנימי אומר לי שההפלות הם בגלל הסיפור הזה.
אני ארשום לפניי לדבר עם הרופא על תרבית.
המון תודה
ובהצלחה לנו
אולי כדאי לבקש היסטרוסקופיה ?
04/05/2016 | 19:15
1
40
לוודא שלא היו הידבקויות בעקבות הזיהום. האם הוסת סדירה ורגילה? שינויים בוסת יכולים להעיד לפעמים על הידבקויות רציניות.
כמובן, כמו שנאמר קודם, חשוב לוודא שהזיהום חלף לגמרי , למרות שאני מאמינה שהיו עוד סימפטומים. אבל היסטרוסקופיה ואפילו א.ס. יגידו אם הרירית נראית תקינה בכל שלבי המחזור. גם נוזל בחצוצרות קשור בהפלות.

תודה רבה
05/05/2016 | 10:29
19
הוסת לא סדירה. אבל מאז ומתמיד זה היה ככה.. 
אני מודה לך על התגובה רושמת לפניי אילו בדיקות לבקש מהרופא
צר לי מאוד על האובדן שלך :(
05/05/2016 | 09:42
1
25
כדאי מאוד לבקש היסטרסקופיה אבחנתית ואפילו צילום רחם.
אלו הבדיקות שנדרשו אצלי לאחר זיהום רחם
כדי לוודא שאין הדבקויות או חסימות בעקבות הזיהום.
תודה רבה
05/05/2016 | 10:32
4
צר לי מאוד על אובדני ההריון
05/05/2016 | 17:55
7
אני רואה שכבר ענו לך על השאלות.
אצלי מעולם לא היו זיהומים ברחם, ובכל זאת היו לי 7 הפלות....
אבל אצלי הסיפור היה של עוברים לא תקינים. כך שהפלות חוזרות יכולות להגיע מכל מיני כיווני ומכל מיני סיבות.
האם מצאו הוכחה לזיהום ברחם בהריון ההוא שהסתיים בשבוע 21? האם הזיהום קדם לירידת המים, או שקודם היתה ירידת מים ולאחריה זיהום?
 
האם יש לך ילדים בבית? כל כך מקווה עבורך שכן...שלפחות את עוברת את התופת הזאת, כאשר יש את מי לחבק ויש במי להתנחם.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
זכויות לאחר אובדן עובר משבוע 22 להריון
05/05/2016 | 14:45
1
35
מצרפת לינק לנושא חשוב וכואב זה, על תיקון הגדרת לידה מחוק ביטוח לאומי, שאני לא יודעת אם כולן מודעות אליו.
אתר כל הבריאות - זכויות אישה שאיבדה עוברה לאחר שבו...
נלקח מאתר כל הבריאות - האתר החדש שהקים משרד הבריאות בנושא זכאויות רפואיות וכולל גם השוואת זכויות בין קופות החולים. (מומלץ).
שנדע רק בריאות טובה כולנו. אמן.
תודה רבה על המידע
05/05/2016 | 17:56
2
אחרי לידה שקטה בשבוע 27
01/05/2016 | 15:42
15
209
היי בנות,
לפני שבוע וחצי עברתי לידה שקטה.
מתנצלת מראש על השאלות ה"טכניות" שלי, אני פשוט מרגישה שחייבת לשמור על השפיות או לנסות לחזור לשגרה כלשהי..
חשבתי לחזור לעבודה לפני תום חופשת הלידה שמגיעה לי מביטוח לאומי.
אשמח לשמוע מבנות אחרות שהיו במצבי אחרי כמה זמן חזרו לעבודה ואיך היתה להן ההתמודדות?
מישהי יודעת מה קורה מבחינת הזכויות המגיעות מביטוח לאומי? (הבנתי שאני צריכה להגיש בקשה + אישור רפואי?)
 
תודה מראש ושבוע טוב לכולכן!
צר לי על האובדן
01/05/2016 | 19:49
98
בשבוע כזה את זכאית לכל הזכויות , בטוחה שתימצאו באתר הביטוח הלאומי מה עלייך להגיש. קחי לך את הזמן , תנוחי , תעכלי, תתפנקי ... לא פשוט . צר לי על האובדן , אני עברתי גרידה מאוחרת בשבוע 23 לפני כשנה ואז לא הייתי זכאית לכלום , לקחתי שבועיים וחצי מחלה . לא הספיק לי אבל עקב אילוצים בעבודה וכלכלית חזרתי !
אל תמהרי לחזור לפעמים הקושי מגיע באיחור . עם זאת חזרה לשיגרה והתעסקות עם דברים אחרים מלבד האובדן סייעו לי להרים את הראש מעל המים !
בריאות והתאוששות מהירה ! חיבוק חזק !
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
02/05/2016 | 06:45
81
אל תתנצלי בפנינו על כלום.
כתבת מקסים: "אני מרגישה שחייבת לשמור על השפיות ולנסות לחזור לשגרה כלשהי".
עלית פה על הנקודה הכי נכונה לגבי כל המצב הקשה והטראגי הזה של התמודדות עם אובדן הריון- לכל אחת מתאים משהו אחר. לכל אחת נכון משהו אחר. אין "נכון" או "לא נכון". יש מה מתאים לך.
ולך מתאים לחזור לשגרה בשביל לשמור על השפיות, ולכן זה מה שתעשי.
 
לגבי השאלה שלך לגבי ביטוח לאומי- האם את מתכוונת האם הזכויות שלך ייפגעו בגלל שתחזרי לעבודה לפני התקופה שנקבעה על פי חוק? אינני יודעת, ואני מציעה לך לברר בביטוח לאומי עצמו, או אם יש לך רואה/ת חשבון- להתייעץ איתו/ה. יש לי רואה חשבון מעולה. האם את רוצה שאשלח לו מייל ואברר איתו את הסוגיה? אבל אם כן- עליי להבין בדיוק את השאלה. אז אודה לך אם תוכלי להבהיר לי אותה.
 
אני יכולה לספר לך על עצמי, שלאחר כל אובדן הריון, חזרתי מהר מאוד לעבודה. אצלי רוב המקרים היו של הפסקת דופק בשבועות 7-9 ופעם אחת הפסקת הריון מאוחרת בשבוע 16. אני עצמאית, ואינני זכאית לימי מחלה () או חופשה (), אז תמיד חזרתי ממש אחרי יומיים- שלושה לשגרה.
עבורי, אגב, זו היתה הצלה, והייתי זקוקה לזה כמו אויר לנשימה.
בין לבין בכיתי בלי סוף...במשך שבועות....ואחרי כל הפלה, זה היה עוד יותר קשה ועוד יותר מאתגר לחזור לשגרה, ודרש המון כוחות, אבל זה היה עדיף מבחינתי על פני סתם לשכב במיטה ולהטביע את יגוני ולטבוע בתוך הדמעות של עצמי.
 
את רוצה לספר לך מה קרה בהריון? על איזה רקע היתה הלידה השקטה? כמו כן- אודה לך אם תוכלי לכתוב לנו באיזה בית חולים ילדת, ומה היתה התרשמותך מהצוות. האם זה היה הריון ראשון שלך או האם יש ילד/ים בבית?
את לא חייבת לשתף בכלום. רק אם את רוצה. מנסיון- עוזר לשפוך על הדף כמה שיותר. אבל מה שמתאים לך.
 
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
02/05/2016 | 08:48
42
הי, יקרה !
משתתפת בצערך על אובדן הריון. 
כמו גם שירה, מאוד מבינה את הצורך לחזור לשגרה ושפיות. הפלות שלי היו בשליש ראשון, לכן לא יודעת לגבי ביטוח לאומי. תמיד כשנתנו לי שלוש ימים אחרי הפלות, נצלתי ימיים, כי עבודה קצת השכיחה לי והקלה עלי.
אל מנת להקל על עצמך ולהימנע מחפירות מיותרות, אולי תבקשי מחברה טובה לעבור בין קולגות שלך ולבקש לא לשאול אותך שאלות וכדומה. אבל זה כמובן תלוי בך. מה שמתאים לך.
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
02/05/2016 | 14:06
6
57
אני עברתי לפני חודש לידה שקטה בשבוע 23+. חזרתי לעבודה אחרי 3 שבועות שהרגשתי שאני יכולה לתפקד. למרות הכל עדיין אני יוצאת מידי פעם לשירותים בוכה ומתפרקת בלי שאף אחד.
עדיף לחזור לשיגרה, אבל שוב רק מתי שתרגישי מוכנה. מחבקת אותך מרחוק שבע"ה הריון הבא יהיה תקין ושתצאי בידיים מלאות, אמן!!
תודה לכולכן מפרטת - מעט ארוך...
02/05/2016 | 20:43
5
98
אתן באמת מקסימות ומחמם את הלב לקרוא את התגובות שלכן 
שירה, לשאלתך - הלידה היתה על רקע חשד למום גנטי לא ידוע אצל העובר. זה התחיל בשקיפות עורפית לא תקינה (תוצאה על הגבול העליון של הסקאלה, 3 מ"מ), המשיך לציסטיק היגרומה בסקירה ראשונה.
לאורך כל הדרך התייעצנו עם מספר מומחים וחיינו (פחות או יותר) מבדיקה לבדיקה. בדיקת מי השפיר והצ'יפ הגנטי חזרו תקינות וזה מעט עודד אותנו אך הציסטה לא נעלמה וככל שהעמקנו בנושא הבנו שזה עלול להצביע על קשת רחבה של בעיות (ואף אחד בעצם לא יודע להצביע על הבעיה או לחילופין אחוזי סיכון לבעיה).
בכל אופן, לאחר יעוץ גנטי רביעי במספר החלטנו אני ובעלי שזה לא מוביל למקום טוב והחשש שיוולד ילד לא בריא הביא אותנו להפסיק את ההריון (עם כל הצער והכאב).
יש לנו ילד מדהים בן שלוש בבית ולא יכולנו להרשות לעצמנו לקחת את ההימור הזה שעלול לפגוע גם בו. 
הלידה עצמה היתה לא פשוטה (בעיקר נפשית). הייתי צריכה לקבל זריקה שתפסיק את הדופק של העובר ורק המחשבה על זה גמרה אותי... לאחר מכן קיבלתי ציטוטק שזירז את הצירים. עם המזל הנאחס שלי גם אפידורל לא הספיקו לתת לי אבל לפחות הלידה הסתיימה מהר. 
 
לגבי השאלות ששאלתי קודם - אני לא בטוחה שאני באמת רוצה/מסוגלת לחזור לעבוד, אני פשוט חוששת להשתגע בבית. הילד בגן ובעלי בעבודה והחיים של כולם מן הסתם נמשכים.. נדמה שרק שלי דורכים במקום. ההתמודדות עם שאלות של אנשים לא מפחידה אותי, רק החשש שאולי אני צריכה לנוח ולעכל ולא למהר לחזור לעבודה. התכוונתי לשאול אם אפשר "לוותר" על מחצית חופשת לידה ולחזור כעבור שבעה שבועות (ואם כן - איך אני עושה את זה מול ביטוח לאומי? יש פרוצדורה כזו?)
שוב המון תודה לכולכן. 
תמר..
02/05/2016 | 21:36
2
69
אני כל כך מבינה אותך, גם כשאני נזכרת בזריקה להמתת העוברית הקטנה שלי אני נקרעת מבפנים
לגבי הביטוח לאומי ​לפי דעתי במידה ותרצי לחזור לעבודה לפני תום 3 החודשים את תצטרכי איזשהו אישור מהמעסיק שלך שאת רוצה לחזור ובזה את מוותרת על חופשת הלידנ, כך שלא יווצר מצב שתקבלי שכר על עבודתך ובמקביל מביטוח לאומי. בכל מקרה עדיף לך לברר בסניף הביטוח לאומי הקרוב לביתך בכדי להימנע מבעיות איתם. אני מצרפת לך את המייל של בחורה בשם אורית יועצת החקיקה של ח"כ עליזה לביא שחוקקה את החוק שכל יולדת שילדה משבוע 22 תהיה זכאית לכל הזכויות של יולדת. אני מאמינה שהיא תוכל לענות לך ולהדריך אותך legal.alavie@gmail.com​. בהצלחה
 
 
 
 
גלית
04/05/2016 | 09:26
1
31
דפדפתי אחורה בפורום לקרוא את הסיפור שלך ואני משתתפת בצערך (ובצער כולן) על האובדן. מקווה שהזמן קצת משכיח את הכאב ואת מצליחה להרים את הראש ולהסתכל קדימה....
רציתי לשאול לגבי המקרה שלכם (אם זה בסדר ..) - התייעצת עם רופאים אחרי הלידה שלך? עשיתם בירור רפואי נוסף? 
תודה ובע"ה הריון תקין בהקדם 
היי תמר
04/05/2016 | 20:32
19
במקרה שלי עד הסקירה השנייה הכל היה תקין! שקיפות, סקירה ראשונה, חלבון עוברי התחלתי כבר להרגיש אותה קופצת.. בעלי ואני הלכנו לסקירה השנייה וכשהרופא הגיע לבדוק את המוח הבנו שמשהו לא בסדר ואפילו גרוע, כל האיברים בגוף התפתחו הכל היה תקין מלבד חלק משמעותי שלא התפתח במוח, חלק שנקרא קורפוס קולוסום. חלק המחבר בין שתי המספרות במוח ובלעדיו הילד יוולד עם פיגור קשה מאוד ובלי יכולת לתפקד. הכל היה מהר מידי, כמובן שניגשתי לעוד בדיקה אצל מומחית וגם היא לצערי הרב חיזקה את האבחנה של הרופא. מאותו רגע ועד ללידה הכל היה זריז.. הועדה להפסקה, ההמתה והלידה
אני מרימה את הראש כי אין לי הרבה ברירות יש לי שתי בנות בבית שצריכות אותי, בעל ומשפחה מסביב שמרימה ותומכת. החזרה לעבודה עזרה לי מאוד, אבל כמו שאמרתי חזרתי ברגע שהרגשתי מוכנה. אני עובדת במקום ציבורי ועדיין אנשים שואלים אם ילדתי ואני אומרת שהפסיקו לי את ההריון בלי הרבה דיבורים... מקווה מאוד שבע"ה יהיה בסדר ושנשמע רק בשורות טובות!
משתתפת בצערך
02/05/2016 | 22:00
55
רוב מוחץ של משתתפות הפורום לא עברו לידה שקטה בשלב שמזכה ב"חופשת לידה", לכן אנחנו פחות מתמצאות בהיבטים החוקיים של ויתור על חלק מחופשת הלידה.
מסכימה עם המגיבות הקודמות שבעניין הזה כדאי לברר ישירות מול ביטוח לאומי. לגמרי לגיטימי בעיניי לבקש שמישהו אחר יעשה את הבירור: חברות, קרובי משפחה או בעלך.
 
מזדהה מאוד עם ההתמודדות שלכם עם התחום האפור והבחירה שלא להמר. לשמחתי הבת שלי היתה צעירה כשהפסקנו את ההריונות כך שהיא לא היתה מודעת למה שקורה.
נורא עצוב
05/05/2016 | 18:20
2
לפי התיאורים שלך, נשמע שעשיתם הכל כדי לברר מה מצב העובר, והלכתם להתייעצויות רבות, ועשיתם את ההחלטה בעקבות חשיבה מרובה ומתוך צער וכאב עמוקים על העובר הלא תקין. מדי פעם יוצא לי לכתוב פה, שזה שבדיקת מי השפיר תקינה והצ'יפ הגנטי יוצא תקין, זה עוד לא אומר שהעובר תקין. יש עדיין דברים רבים שהטכנולוגיה לא יודעת לומר ולהצביע באופן ודאי על תסמונת כזו או אחרת, אבל כאשר ישנם ממצאים שמצביעים על מומים ו/או תסמונות, אנחנו כהורים מקבלים את ההחלטה הנכונה ביותר עבורינו, עבור המשפחה ועבור העובר.
זה כואב, וצורב את הנשמה, ואני מבינה אותך. אבל עשיתם את ההחלטה מתוך אהבה ודאגה לבריאות של כולם.
 
האם הספקת לברר לגבי שאלתך?
מציעה לך להתקשר לביטוח הלאומי ולברר זאת.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לא לחזור לפניי...
03/05/2016 | 09:29
3
86
זו דעתי. החזרה לעבודה הייתה לי קשה מנשוא! אחרי תקופה מסויימת זה באמת הקל עליי. אבל ההתחלה הייתה קשה.
אני לקחתי את כל 6 שבועות המחלה שניתנו לי לאחר הלידה בשבוע 23 בעקבות ירידת מים. מאוד מצטערת לשמוע על האובדן הקשה שלך. אני במקומך הייתי מנסה להיכנס להריון נוסף עוד לפניי החזרה לעבודה וזה יקל עלייך כשתחזרי אם תצליחי.
קחי את הזמן. לכי לטיפול. תעשי דברים שאת אוהבת.
תודה רבה על התגובות
04/05/2016 | 09:14
2
55
כפי שנראה לי עכשיו אני אקח 6-7 שבועות ואחזור לשגרה.
בינתיים אני מתמודדת בעיקר עם מבטי רחמים ושאלות חסרות טקט מצד הגננות בגן של הילד... 
מלמדים אותן את זה בהוראת גננות או משהו?
05/05/2016 | 10:33
19
גם כאן היו תגובות חסרות טאקט...
מצטערת לשמוע על האבדן שלך. טוב שתקחי לך מספיק זמן להתאושש.
תמר תמרוני- האם את יכולה לתת דוגמאות
05/05/2016 | 18:25
8
ספציפיות לגבי השאלות מצד הגננות?
האם מבטי הרחמים מפריעים לך? כי לי, לדוגמא, ממש לא הפריעו. אפילו חשבתי שאני ראויה להם, וחיפשתי במבטיהם של האנשים בסביבתי הבעות ומבעים של אמפטיה (פחות רחמים, אבל אמפטיה מאוד חיפשתי).
יש אנשים שמאוד מפריעים להם מבטי רחמים, ויש כמוני- אחרים, שלא מפריע להם.
מעניין אותי לשמוע מה מפריע לך במבטי הרחמים? האם את יודעת להסביר זאת לעצמך? (זה לא כדי לשכנע אותך להרגיש אחרת. סתם מתעניינת, בעיקר כי אני אחרת...).
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
משתתפת בצערך
04/05/2016 | 12:01
36
אין באמת מילים שיכולות לנחם. את צריכה זמן, לעכל, להתאבל.. זה לא פשוט.
תוכלי לפנות לעמותה ׳חיבוק בשקט׳. יש להם קבוצת תמיכה במרכז.
טוב לדבר ולשחרר קצת עם נשים שמבינות. אני יכולה להגיד על עצמי שמאוד עזר
לי לכתוב. לא היתה לי חופשת לידה כי עברתי גרידה מאוחרת, אבל לקחתי קצת זמן לעצמי כדי להבין איך להתמודד.. עם הזריקה, עם ההחלטה, עם אנשים, עם אלוהים וכל השאר.. אני מבינה את הרצון לחזור מהר מצד אחד כדי לא להשתגע, מצד שני רצוי לעבור תהליך של שחרור, כי אחרת זה תופס כשלא מוכנים..
תהי חזקה
דווקא עכשיו יותר קשה
02/05/2016 | 11:33
4
156
שבוע ויום אחרי הגרידה, חזרתי אתמול לעבודה והחזקתי בקושי חצי יום... הבוקר התעוררתי עם 'אורי' של רחל מתנגן לי בראש ובכיתי חצי בוקר. לא יודעת מה לעשות עם עצמי. 
גם לי נהיה יותר קשה כשחזרתי לעבודה
02/05/2016 | 12:31
66
ועד היום הזה השהות בעבודה דוקא מחמירה את מצבי
הדינמיקה של האבל
02/05/2016 | 12:39
70
כמו רוב הדברים בחיים, לא מתנהלת בקו ישר. יש עליות ומורדות, רגעי מנוחה וצלילות פתאומיות מטה.
אני מתנצלת שלא זוכרת את הסיפור שלך, אבל מנסיון אישי וממרחק של 4.5 שנים מהאובדן הראשון (שנתיים מהשני ושנה מהשלישי), האבל הוא לתמיד.
וכמו בקלישאה הידועה, הזמן עושה את שלו.
לא מיד וכאמור לא בקו התקדמות אחיד, אבל הזמן מרכך את הזויות, ופתאום אפשר לנשום ואפילו לחייך, ואח"כ גם לצחוק צחוק אמיתי, מהלב, עם כל הגוף.
 
מאחלת לך שתצליחי לתת לאבל את המקום הראוי לו, ולהמשיך הלאה, ביחד איתו.
02/05/2016 | 21:05
28
שולחת לך חיבוק. עבר נורא מעט זמן. וכמו שכתבה מרעישה, את לא תרגישי ככה כל הזמן. יעבור עוד שבוע ועוד שבוע ותוכלי לחייך, אפילו לצחוק, יהיו לך ימים "זורמים". 
בינתיים אין מה לעשות, אלא לבכות.
את יכולה לנסות לקחת משהו להרגעה , בסגנון "נרבן דרג'ה" או "רוגע פלוס". 
אבל זה ברור לגמרי, והכי נורמלי
05/05/2016 | 18:35
7
חזרתי אחורנית, וראיתי שכתבתי לך שדווקא אחרי שהגוף כבר אחרי, אז מגיע התור של הנפש. והנפש- קשה לה. קשה לה מאוד. והיא כועסת, ועצובה, וכואבת, ומדממת. אוף! מכירה את זה כל כך טוב, לצערי הרב, מעברי "העשיר" בתחום.
 
והנפש צריכה לעבור תהליכים מורכבים וקשים, לפעמים לבד, והרבה פעמים בסיוע של אשת מקצוע. ומי שמכירה אותי פה, יודעת שאני תמיד בעד ללכת לטיפול כדי לסייע לנפש להתמודד ולעבד את האובדן הכואב.
 
עברו כמה ימים מאז כתבת את ההודעה. האם בימים האחרונים כן הלכת לעבודה, או שנשארת בבית?
איך את עם שני הילדים? מצליחה לתפקד? איך עם בן הזוג?- מדברים על זה?
מוזמנת לשפוך פה חופשי את כל הלב. מה שבא לך.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
תמיכה מצד בן זוג
01/05/2016 | 12:02
8
193
בשבוע 7 לא נמצא דופק והוחלט לחכות עוד כמה ימים ועדיין לא נמצא דופק בשבוע 7+4. שלחו אותי לגרידה. אני החלטתי שמחכה לשבוע 8+1 ואם לא יהיה דופק ילך לגרידה. כל כך קשה עם המחשבה וחוסר תמיכה של בן זוג. מרגישה שבעצם רק אני זאת שמרגישה את האובדן ומבחינת בן זוגי כאילו שלא קרה כלום ואפשר לנסות שוב אחרי חודש. מבחינתי זה אובדן שלא קל לי להתמודד כל כך מהר ובקלות. האם ככה זה אצל בני זוג שאחד מתמודד בקלות וכאילו לא קרה כלום או שפשוט יש לי בן זוג חסר רגש.... =(
לא קל
01/05/2016 | 19:44
65
וצר לי על האובדן , חלק מהגברים לא מתחברים עוד בשלב הזה של ההריון ולכן זה לצערי לא ניראה להם ״ביג דיל״ . אני בטוחה שזה קשה להתמודד עם זה לבד ואולי כדי כן לדבר ולהסביר לו מה עובר עלייך ...
כמו כן תמיד תוכלי לפנות לעזרה מקצועית ולדבר , זה עוזר.
מאחלת לך בריאות ןבמהרה הריון תקין שיסתיים בידים מלאות .
...
02/05/2016 | 00:27
33
הי, יקירה !
מצטערת על הריון שלא התפתח.
לגבי בן הזוג - יש שתי אפשרויות, לדעתי.
אחת, שהוא באמת לא כל כך רגיש ובאמת לא התחבר לעובר. 
אופציה שניה - שמבפנים מאוד רע לו וקשה לו, אבל הוא שומר על "עסקים ברגיל", כי לדעתו ככה הוא מחזק אותך.
מה שזה לא יהיה, את צריכה להגדיר לו מה את רוצה ממנו שיעשה ושלא יעשה. לדוגמא : "עכשיו ממש רע לי, אני לא רוצה שתעודד אותי, אני רוצה לבכות" וכדומה.
צר לי על אובדן ההריון
02/05/2016 | 06:33
55
זה באמת מאוד כואב ועצוב שהריון רצוי מסתיים. לא כתבת אם מדובר בהריון ראשון, ואם יש ילד/ים בבית.
לגבי בן הזוג- מסכימה עם מה שאמא לוסי כתבה לגבי שתי האופציות.
אני כותבת אמנם בהכללה גסה, אבל בגדול- גברים הם לא נשים:) , וטוב שכך.
לרוב (שוב- בהכללה גסה), נשים מגיבות הרבה יותר קשה לאובדן ההריון מאשר הגברים. עצם העובדה שזה בגוף שלנו, גורם לנו מלכתחילה להתייחס ולהרגיש אחרת מהם. זה משהו ביולוגי, אפילו.
 
אני לא מכירה את בעלך, ולא יודעת אם הוא טיפוס יותר רגשי או פחות רגשי.
יש גברים שחינכו אותם מגיל ילדות (שלא בצדק) להפגין פחות רגשות- באופן כללי, בלי קשר לאובדן כזה או אחר. את עדיין יכולה, לצערי הרב, לשמוע אימהות ואבות שאומרים לילדים בנים משהו בסגנון: "תפסיק לבכות. אתה ילד/גבר, אתה גיבור...". יש את השיר: "דני גיבור" (של מרים ילן שטקליס), שבו האמא מחנכת את הילד לא לבכות ולא להראות את הרגשות שלו.
 
אז אני לא מכירה את בעלך, ולא יודעת איזה חינוך קיבל בעניין זה, והאם הוא באמת לא מרגיש כל כך עצוב, או מתכחש לרגשות שלו, או רוצה להיראות חזק עבורך.
בכל מקרה, חשוב שתשוחחו על כך- כל אחד על התחושות שלו. בשיחה נסי לא להאשים אותו שהוא לא מרגיש עצוב כמוך, אלא לכבד אותו על התגובות שלו, ושהוא יכבד את התגובות שלך. אמרי לו למה את זקוקה ממנו, מה יעזור לך ומה לא יעזור לך.
אם את מתקשה לעשות זאת בכוחות עצמך, ניתן גם להיעזר באשת מקצוע שמתמחה באובדני הריון.
 
ואגב, לפעמים- עד כמה שזה קשה שהם לא מבינים אותנו במאה אחוז, ועד כמה שזה יכול לעצבן ולתסכל, יש בזה גם משהו כן בריא, שיש בן זוג שמאזן אותנו. אם בעלי היה מגיב כמוני לכל אובדן הריון שעברנו, זה היה מקשה עליי אפילו עוד יותר. לפעמים צריך את הסלע להישען עליו, שלא יישבר.
 
אנא עדכני אותנו בהתפתחויות.
קבלי חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
משתתפת בצערך
02/05/2016 | 08:59
34
האובדן הוא אובדן הוא אובדן. העצב קיים בכל שלב.
 
מסכימה עם המגיבות מעליי לגבי הצורך ששני בני הזוג לא יתפרקו באותו הזמן.
חוויתי אובדן בשבוע 8, בשבוע 13 ובשבוע 21.
באובדן הראשון (שבוע 8), בעלי החזיר אותי מביה"ח אחרי שהחדירו לי ציטוטק, ומיד נסע לעיר מרוחקת שם היה צריך להיות באותו היום מטעם העבודה שלו. נשארתי לבד בבית ולא הבנתי איך הוא יכול להמשיך.
כמה ימים אח"כ הוא אמר לי שאם זה המחיר, הוא רוצה שנשקול שוב את כל העניין ולא בטוח שהוא רוצה הריון נוסף. כל כך כאב לו (על עצמו ועליי), פשוט לקח לו זמן לבטא את זה.
באובדן האחרון שלי (שבוע 13), בעלי התפרק בעוד אני זו שהיתה יציבה (יחסית. הייתי בהיסטריה כשסירבו לקבוע לי ועדה בביה"ח בו רציתי לבצע את הגרידה. בדיעבד התברר שמי שענתה לי לא ידעה על מה היא מדברת). אני התעסקתי בתיאום הועדה והגרידה, ביטול התור לסקירה הראשונה ועוד כל מיני ביורוקרטיות קטנות ומעצבנות.
 
בעיניי חשוב להסביר לו מה את צריכה ורוצה (ומה לא), גם אם הוא לא יכול להיענות בצורה מלאה לצרכים שלך.
 
מקווה שתזכי לנס ובבדיקה הבאה יהיה דופק 
כנראה שבן הזוג שלך הוא גבר סטנדרטי
02/05/2016 | 12:30
3
50
גם שלי לוקח את כל העניין הרבה פחות קשה ממני וכנראה טוב שכך
תודה רבה לכולן על העידוד
02/05/2016 | 13:05
2
68
אצלי זה היה הריון ראשון ואין לי ילדים. אנחנו זוג יחסית צעיר (אני בת 24 והוא בן 26). גם ללא קשר אליו אני מוצאת את עצמי בחרדות לגבי העתיד, האם בעתיד אצליך להכנס להריון תקין... איבדתי תקווה כבר לגבי הריון הזה אני פחות מאמינה בנסים.. מנסה לקבל את זה כמו שזה. הכי גרוע זה שבעלי סיפר כבר לכולם על ההריון שלי ועכשיו הדבר האחרון שאני רוצה זה להתמודד עם המשאלות שלהם או עם המבטים המנחמים שלהם, פשוט לא רוצה לראות אף אחד. כנראה שגם זה מוסיף לכעס שלי כלפוי.. (ביקשתי ממנו שבינתיים לא יספר לאף אחד על ההריון חוץ מההורים שלו והוא אמר שזה שטויות ושהכל יהיה טוב ואין פה מה להסתיר וכמובן סיפר לכולם).
02/05/2016 | 14:12
38
 
אני עברתי לידה שקטה בשבוע 23+ לפני חודש ואני יכולה להגיד לך שבימים הראשונים הוא כאב את הכאב, אבל היום נרהא שהוא התגבר, למרות שמידי פעם שאנחנו מדברים על זה הוא מתפרק, אז יכול להיות שבעלך מפנים את המצב.
מאחלת לך שבע"ה הריון הבא יהיה תקין ושתצצאי בידיים מלאות, אמן!!!
 
 
 
תיקון קטן
02/05/2016 | 14:12
55
כשרשמתי את התגובה מרוב הדמעות לא שמתי לב למה שאני כותבת.. *אצליח ..*שאלות.. =(
ווסת מאוד משונה
29/04/2016 | 19:46
3
146
שלום בנות יקרות !
סליחה מראש על תיאורים פיזיולוגיים.
כשלפני כשנתיים (בגיל 36) התחילה כל הסאגה שלי "מרוץ לילד שלישי", שמתי לב שמחזורים שלי השתנו, נהיו קצרים (שלושה ימים בערך). רופא אמר שזה בגלל גיל, אבל זה לא אומר שאני לא יכולה להביא תינוק.
אחר כך היו שלוש הפלות בשבועות 9-11  (שתיים הסתיימו בגרידות ופעם אחרונה - טבעי +ציטוטק). אחרי שתי הפלות העלתי חשד שמחזורים קצרים + הפלות - יכול להיות שיש לי הדבקויות. עשיתי היסטרו והיה תקין.
בדיקות דם שעשיתי אחרי הפלה אחרונה לא הראו סימני גיל מעבר.
היום אני קיבלתי מחזור (עברו שלוש חודשים אחרי הפלה אחרונה, היו כבר מחזורים אחריה) והוא ממש דליל ואומלל. אני אפילו לא צריכה פד. זה כאילו לא הייתה לי רירית בכלל.
אין לתאר כמה אני מבואסת. ממש מרגישה שזה היה מסמר אחרון בתוך ארון של חלום שלי על תינוק נוסף.
האם הייתה תופעה כזאת למישהי ?


ואו- אני לא יודעת...
30/04/2016 | 09:46
2
88
אצלי השינוי במחזור היה קרוב לגיל 40, אבל בצורה אחרת- הוא התקצר לי במובן של לא כל 28 ימים, אלא 25, 26, ואפילו 24 ימים בין וסת לוסת, וזה באמת היה קשור לנושא הגיל (לפי הרופא שלי). מאז הלידה הוא התייצב על כל 26 יום (בינתיים).
הייתי ממליצה לך ליידע את הרופא שלך ולהתייעץ איתו שוב ולשאול אותו האם זה אומר משהו או שזה יכול להיות גם משהו מקרי.
אל תספידי עוד. אני גם הספדתי בזמנו. לגמרי. כך שאני ממש מבינה אותך, אבל כל עוד את מנסה- נא לא להספיד.
תגידי, לפי מה שאני זוכרת, היית אצל פרופ' רבינוביץ. מה הוא אמר על זה? (מקווה שאני לא טועה ומתבלבלת בינך לבין מישהי אחרת).
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
...
30/04/2016 | 17:22
1
62
הי, שירה !
תודה על התגובה. את זוכרת נכון, הייתי אצל פרופ' רבינוביץ. אני עכשיו לא מצליחה להיזכר האם דיברתי איתו על זה שמחזורים התקצרו או לא. כנראה שלא. בכל מקרה, אני אמורה לקבוע תור אליו לצילום רחם ואז אשאל.
או. קיי- באמת כדאי להתייעץ איתו גם על נושא זה.
30/04/2016 | 22:12
18
הרחם בוכה ):
29/04/2016 | 17:27
7
181
שוב אני עם עינייני דימומים בלתי פוסקים ): 
לפני כמעט חודשיים ( חודש ושלושה שבועות למעשה ) עברתי גרידה בשבוע 23 בגלל תסמונת שהתגלתה במי שפיר . 
אחרי חודש דיממתי קשות , ואחרי שתי אולטרסאונדים שלא גילו כלום מצאו לי שארית בהיסטרוסקופיה . עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית לפני שבועיים וחצי ודימום הקל נפסק אחרי שבוע וחצי . ומאתמול - שוב דימום מטורף . אני מרגישה באותו סרט כמו אחרי הגרידה . אני יודעת שיש סיכוי מסויים שזה מחזור אבל אין לי שום תופעה של מחזור - לא כאבים ולא כלום . וגם הדם בדיוק כמו שהיה אז- אדום בוהק , לא אופייני למחזורים שלי . אני לא מבינה באיזה סיוט אני חיה שזה פשוט אותו הדבר בדיוק. מישהי יודעת מה זה יכול להיות ? הרופא שלי בחול ואני לא יודעת אם ללכת למיון ... מה עוד יכול להיות אם כבר הוציאו את השארית ? 
 
לא רק שאלתי , גם קצת פרקתי ): מרגישה כאילו הרחם פשוט לא מצליח להתאושש... 
 
תודה וחג שמח 
29/04/2016 | 19:35
3
52
אם זה דימום מטורף, תלכי להיבדק למוקד/מיון נשים. מפחיד מה שאת מספרת.
בינתיים נחתי ממש בשכיבה
29/04/2016 | 19:46
2
61
והדימום פחת ונרגע . אני טיפה חוששת ללכת למיון , הרחם שלי גם ככה אחרי התערבויות ונראה שלא במצב מדהים ): 
אבל לא יודעת מה זה יכול להיות ... דימום של מחזור נרגע בשכיבה ? מישהי שמעה על דימום חזק אחרי היסטורסקופיה שהוא לא מחזור ... בנוסף יש לנו חופש משפחתי ואני וזה עוד יומיים . אוף ): 
...
29/04/2016 | 19:48
1
48
תראי, דימום זה מסוכן. את רואה כמה את מדממת, אני לא. בכל אופן, אל תשארי לבד, שלא תתעלפי. 
מסכימה עם אמאלוסי.
30/04/2016 | 00:29
45
לא שווה לקחת סיכונים. אם הדימום מאוד חזק, אם את מרגישה חולשה לכי להיבדק. מניסיון כואב כי אני כן חיכיתי יותר מידי עד שנסעתי לבית חולים אחרי ההפלה. במקרה שלי היסטרוסקופיה ניתוחית באמת הפסיקה את הדימומים, אבל לא שווה לקחת סיכונים, אם יש ספק אין ספק.
מקווה שהדימום נחלש מעצמו, ושתרגישי טוב ותוכלי לשים את כל זה מאחורייך בהקדם.
אוף! איזה מעיק!-
30/04/2016 | 09:36
2
53
נשמע מתיש כל הסאגה הבלתי נגמרת הזו. קשה לי לייעץ בהיבט הרפואי, אבל נראה לי הגיוני שאם הדימום לא נחלש, כדאי ללכת להיבדק בהקדם במיון נשים של הקופה או של בית חולים.
 
תעדכני מה שלומך.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
תודה רבה (:
30/04/2016 | 10:10
1
47
הדימום נחלש , ממש. אבל מה שיותר מדאיג אותי זה מה זה בדיוק היה , מה קורה אצלי ברחם . בגלל שזה אותו תהליך שכבר עבר עליי לפני בהיסטרוסקופיה - דימום חזק נורא שנחלש ככה , ומצאו שארית , אני ממש לחוצה מזה שהכל חוזר על עצמו ): 
מתי הרופא שלך חוזר מחו"ל?
30/04/2016 | 12:20
12
ילדים שלי רק שתדעו..פורקת..
26/04/2016 | 20:19
10
264
רק שתדעו שכל יום אני חושבת עליכם מאז שיצאתם ממני.... הפנים היפות שלכם השלמות שהטפה אותכם לא יוצאת מראשי השקט ששרר בחדר שנפרדתי ממכם לא יוצא לי מראש , כשנתנו לי להפרד ממכם לא ידעתי למה לצפות מה אני יראה ...
פחדתי ..ואז ראיתי שני מלאכים ... שהיו אמורים להיות החיים שלי הסיבה שלי לקום בבוקר הסיבה שלי לחיות... מאז שאתם לא כאן החיים ניראים חסרי טעם...
רק שתדעו שלמרות הכל אני מנסה לחיות הולכת לעבוד , מתאמנת בחדר כושר אוכלת בריא ו- מחייכת בשביל להיות מוכנה להריון הבא ..
רק שתדעו ששום דבר לא יוכל להחליף אותכם אף הריון,לידה ואחים הבאים שלכם לא נראה לי יצליחו להשכיח שאתם הייתם הילדים הראשונים שלי... שלנו...
רק שתדעו שהייתי אצל הרופא פוריות שלי .. שאמר שהיה אפשר להציל אותכם אבל אף אחד לא התאמץ לנסות כולם רצו רק לסיים את זה.
ואני נשארתי בלי כלום מרוסקת והלב של אמא שלכם מרוסק למיליון חתיכות.
רק שתדעו שאמא אוהבת אותכם לנצח!
חיבוק גדול
26/04/2016 | 23:31
1
74
כתבת כל כך מרגש ומהלב ...
שולחת לך חיבוק חזק ומאחלת לך שההריון הבא יסתיים בידים מלאות :)
תודה רבה הלוואי
27/04/2016 | 20:50
29
27/04/2016 | 00:13
3
97
שירלי, שולחת לך חיבוק גדול ! אין מילים לנחם...
מה שאמר רופא פוריות שלך מאוד מרגיז. אני עובדת בבית חולים ויודעת שנלחמים בשיניים להציל כל הריון, כל פג. יכול להיות רופא אחד יותר אדיש/פחות אנושי, אבל מה, הוא טוען שלאף אחד לא היה איכפת ? אני פשוט לא מאמינה לזה.
תודה על התמיכה
27/04/2016 | 20:47
2
81
אני נורא מצטערת עם אני יהיה פוגעת אבל זה לא מכוון אליך ספציפית זה מכוון למערכת שלמה שלא מעוניינת שיהיו לה פגים! כן!
העוברים שלי היו חיים בועטים ונושמים ועם הורפא שלי /פרופסור גדול בתחום אומר לי שהוא הציל הריוניות כמו שלי והיום יש לילדים שהוא הציל ילדים אז זה כואב ושורט תנשמה!
ולמה כי היה מקום לאפשר תפירה (היה אי ספיקה צוארית) והם העדיפו לא לתפור למקרה שהיו פגים! אז נראה אותך לא כועסת.....
יש הרבה רשלנות לבתי חולים ....וזה לא אומר שאם את עובדת במערכת זה לא קורה..
...
27/04/2016 | 22:05
1
67
שירלי, אני מצטערת אם כתבתי או אכתוב משהו שפגע בך. זה דבר אחרון שאני רוצה לעשות. סליחה.
ברור שיש הרבה רשלנות בבתי חולים.
אם באמת את חושבת שהייתה רשלנות ורופא שלך מוכן להעיד שכל רופא סביר היה נוהג אחרת, אז את צריכה לתבוע את אותם רופאים על רשלנות רפואית. במקרה אני מכירה עו"ד ממש טוב. אם תרצי, אתן לך טלפון להתיעץ איתו. 
וכמובן, התביעה היא לא כי את צריכה פיצוי כספי, שום דבר לא יכול לפצות, אלא שאותם גורמים יעופו ממערכת.
ובאמת, סליחה אם בטעות כתבתי משהו לא רגיש...
לא פגעת העלת דיון
27/04/2016 | 23:37
68
וזה חשוב .. אני יודעת שלא תרצי לפגוע .
אין לי כוח להתעסק בתביעות אני רוצה להמשיך קדימה ולנסות שוב כי מי יודע כמונו שלא משנה מה יהיה כלום לא יעזור לנו... הכאב יחייה בנו לנצח . תודה על היחס ורק בשורות טובות
צר לי על אובדן ההריון הכפול
28/04/2016 | 14:57
2
71
את רוצה לספר מה קרה?
הכאב שלך נקרא מכל מילה שכתבת. מה קרה בהריון? מתי הסתיים? מה היו הנסיבות לסופו הקשה?
ועוד משהו חשוב- אני לא יודעת את הפרטים, אבל שתדעי שלפעמים הריונות פשוט מסתיימים, בלי קשר לרשלנות רפואית.
על סמך מה רופא הפוריות שלך אמר שאפשר היה להציל אותם?
באיזה בית חולים היית, ולמה התחושה שלך היא שאף אחד לא התאמץ לנסות להציל את ההריון? יכול להיות שהצדק איתך. אינני יודעת. אבל חשוב שתדעי שלפעמים אי אפשר להציל הריונות. לדוגמא: אם יש ירידת מים מוקדמת או כל מיני תרחישים אחרים שונים ומשונים. לפעמים אי אפשר להציל, גם אם נורא רוצים ונורא משתדלים. 
 
את מאוד מאוד כואבת, ובצדק. האם יש לך תמיכה כלשהי?
 
שולחת חיבוקי נחמה מלאי כוחות
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
.....
28/04/2016 | 17:17
1
80
הגעתי למיון בבית חולים סורטקה בשבוע 19 וקצת ללא צירים רק הפרשה חומה.. בקטנה שהתגלתה כגדולה.. פתיחה של 1.5 עם קרומים בולטים ומחיקה מלאה... השאירו אותי להשגחה ולאחר 21 שעות חלק. השק גלש ממני עם כאבים אין לי מושג עם זה היה צירים כי לא רצו לחבר אותי למוניטור והדבר היחיד שנתנו לי להרגעה זה אופטלגין .. זה מה שקרה .
ולגבי טיפול אנחנו מתעניניים כרגע כי אני מרגישה נפשית שאני נופלת וקשה לי להתמודד
אוי, יקירתי, נורא עצוב-
29/04/2016 | 17:53
62
לצערי הרב, שמעתי על כל כך הרבה מקרים כאלו- בעיקר של תאומים, אבל לא רק.
אני באמת שלא מבינה בזה מספיק בהיבט הרפואי, אבל ממה שהבנתי מכל הבנות שכתבו פה בעבר, זה לא דברים שניתן לעצור אותם, ולכן, אני לא מבינה למה הרופא שלך התכוון.
שבוע 19 זה שבוע מאוד מאוד מוקדם, וגם אם ניתן נגיד היה איכשהו למשוך את הדברים עוד שבוע שבועיים, זה לא היה עוזר.
זה לא מפחית בכלום מעוצמת הכאב. אני יודעת. אבל אני כן חושבת שיש לזה משמעות לגבי השיקום של הנפש.
 
לגבי טיפול- אני מבינה שאת מאיזור הדרום. את יכולה להסתכל בשרשור שכתבתי בזמנו, על מטפלות רגשיות באובדני הריון. את יכולה לעשות בחיפוש למעלה מצד שמאל. אם לא תמצאי- תכתבי לי, ואנסה לעזור לך.
 
ראיתי גם ששאלת בפורום השני, ואני עונה לך פה- אני מכירה מקרים שבהם היה אובדן הריון של תאומים בעקבות אי ספיקה צווארית, ובהריון שלאחר מכן החזירו עובר אחד (לא שניים), עשו קשירה של צוואר הרחם, וההריון הסתיים בידיים מלאות.
לשאלתך, לא מכירה מקרים של תאומים, ולמען האמת, אני חושבת שכדאי יהיה להחזיר בפעם הבאה עובר אחד.
 
זה נורא עצוב, אבל את שאבד- לא ניתן להחזיר. אני חושבת שאת בתחילת מסע בנבכי האבל על אובדן ההריון הכפול, ואני מאחלת לך ולכם למצוא את הסיוע הכי מתאים עבורכם.
 
את כמובן מוזמנת להישאר פה, לכתוב, לפרוק, לתמוך ולהיתמך.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
כל כך עצוב
04/05/2016 | 12:16
3
משתתפת בצערך, כתבת דברים קשים ועצובים כל כך, מאוד מתחברת אליהם. מצטערת על כל מה שהיית צריכה לעבור, על הכעס והחוסר אונים מול מערכת שעושה בחירות שגויות ואחר משאירה אותך להתמודד לבד מול האובדן הנורא הזה. טוב ששיתפת, כך אולי נשים שיעמדו בפני רגע דומה יוכלו להיות מודעות למה שקורה ולהיות חלק בהחלטה הגורלית הזו. זו התמודדות כל כך מורכבת שאולי כדאי לדבר אותה בטיפול, אפילו קצר. לפעמים זה עוזר לסדר קצת את הראש ולהניח דברים במקומם. אני מאוד מבינה שאין לך כוחות להתעמת מול המערכת ושאת רק רוצה לעבור הלאה. את צודקת זה לא יחזיר אותם ולא נראה לי שירפא את הכאב. מקווה ומתפללת עבורך שתדעי ימים יפים יותר
אקנה הורמונלי
26/04/2016 | 23:14
1
91
שלום,

שבעה שבועות לאחר גרידה, מבחינת עור הפנים שלי אפשר לחשוב שאני עדיין בהריון.
עדיין לא קיבלתי מחזור, אני לחלוטין מרגישה שהגוף עוד לא התאזן הורמונלית, ואולי כדאי לעזור לו (ולי) למצוא מנוח.

אני יודעת שגם הגוף, כמו הנפש, צריך זמן.
אבל מדובר בתזכורת כואבת, והייתי מעוניינת שתהיה מאחוריי.

מי מכן שהתנסתה ברפואה אלטרנטיבית, לאחר הריון/אובדן.
אשמח לשמוע המלצות.
תודה
דיקור
28/04/2016 | 05:45
36
אני התחלתי כבר בשבוע שבו השתחררתי מבית החולים. 
קשה לי להסביר בדיוק איך, אבל מאוד עזר לי לשקם את הגוף, וגם נתן לי כמה שעות של הפוגה רגשית בכל פעם.
 
אז אני לקראת גיל המעבר בנוסף להכל
26/04/2016 | 21:28
9
180
כלומר עם חשש לרזרבה שחלתית נמוכה אבל בראש שלי אני כבר תכף הולכת לתרומת ביצית. אז אחרי 4 חודשי ניסיונות הלכתי לעשות פרופיל הורמונלי מתוך מחשבה שבטח יצא תקין כי אני מקבלת מחזור סדיר רק שיצא לי fsh10.6 ואסטרדיול 260 כשהערכים התקינים הם מתחת לעשר ומתחת ל200 . לא ברור לי איך זה קורה לי, אני אמנם זקנה בת 33 אבל לא כל כך זקנה. ובנוסף היום הייתי עם הברווז אצל חברה עם ילדים והגיע עוד זוג חברים שלהם והילדה שלהם הייתה ממש מעצבנת והברווז בכה ואז אמא שלה שאלה אם הוא ילד יחיד ורציתי לחנוק אותה ותהיתי אם מעכשיו כל דבר ייוחס לזה שאין לו אחים.

באיזה יום מחזור עשית את הבדיקה?
26/04/2016 | 22:33
2
73
נדמה לי שצריך ביום 2 או 3, בימים אחרים התוצאות עלולות להטעות.
הסתכלתי עכשיו על הבדיקה שלי מלפני שנה וחצי: FSH-8.3 ואסטרדיול 280.
חודש וחצי אחרי הבדיקה נקלטתי להריון טבעי שנאלצנו לסיים בשבוע 13.
אם הכיוון הוא טיפולי פוריות, אז מה שקריטי זו התגובה להורמונים (אצלי יש תגובה לא מרשימה בלשון המעטה).
 
לגבי השאלות של אנשים והתחושות שזה יוצר אצלך, הייתי מציעה לתת לדברים לצאת מהאוזן השניה, אבל אני יודעת כמה שזה קשה.
אז כן, כרגע הם ילדים יחידים. ולא, זה לא אומר שהם לא יודעים להתמודד עם עוד ילדים (לא זוכרת בן כמה הברווז ואם הוא בגן, אבל הבת שלי בגן מגיל חצי שנה). וגם אם הם יישארו ילדים יחידים (מאוד מקווה בשביל שתינו שלא), זה לא אומר שהם לא יגדלו להיות אנשים נפלאים (בעלי הוא בן יחיד. מופלא ומיוחד, והרבה יותר חברותי ממני).
 
נשמע שאת ממש צריכה עכשיו חיבוק, אז שולחת לך חיבוק וירטואלי.
תודה על החיבוק
26/04/2016 | 23:28
53
עשיתי את הבדיקה ביום 3 ואני אחזור עליה חודש הבא ביום 2 אם אקבל מחזור. אני לא בכיווו של טיפולי פוריות כרגע אלא אם התוצאות יחזרו על עצמן ואז אלך לרופא פוריות לשמוע מה הוא מציע.
והברווז בן 3, במסגרות מגיל 4 וחצי חודשים וכשאני חושבת על זה הוא זה שהציע לחלוק והילדה המעצבנת שהייתה בת 4 התעקשה שלא
אנשים יכולים להיות חסרי טאקט עד גסי רוח
27/04/2016 | 09:47
63
ומהתבוננות בחברים שהם ילדים יחידים ובילדים שלי, כולם עושים סצינות. ההבדל הוא בין המבוגרים שמבינים שככה ילדים מתנהגים, לבין אלה שאומרים מה שעובר בריק שבראש.
27/04/2016 | 00:38
2
38
א. תעשי בדיקת AMH. היא הרבה יותר אינפורמטיבית בנוגע לרזרבה שחלתית מאשר FSH, שיכול להשתנות מחודש  לחודש. זאת בדיקה פרטית, בסביבות 360 ש"ח. אני עשיתי בהרצליה מדיקל, אפשר גם בשיבא ובטוח בעוד מקומות.
(במאמר מוסגר. כשלפני שנתיים הבנתי שהזדקנתי וחשבתי על תרומת ביצית, ממש נחרדתי מרעיון. היום, אחרי שלוש הפלות, אני מוכנה לתרומת ביציות. בכיף, בשמחה, רק שיוולד מישהו).
ב. איזו אישה מעצבנת. גם אני הייתי רוצה לחנוק אותה. מה לפי הגיון שלה ילד ממשפחה של 8 נפשות הוא בהכרח בעל אופי רגוע, אף פעם לא בוכה וכו' וכו'...
 אני מתה על המדינה שלנו, אבל מנהג של שאלות אישיות הוא מזעזע.
יש לי גם סיפור. בא אלינו איזה פנסיונר להרמת כוסית לפסח, עבר בין כולנו ושאל כמה ילדים יש לי. ואז אמר : "רק שתיים ? לכלתי יש שלוש ועכשיו היא בחודש חמישי."  והראה לי תמונה שלה בפלאפון. אם הייתי הורגת אותו, בית משפט היה מזכה אותי ?
תודה
27/04/2016 | 08:09
1
31
אני לא כל כך הבנתי מה המידע על רזרבה שחלתית נמוכה יתן לי מעבר ללהתבאס כי הבנתי שאין כל כך מה לעשות עם זה חוץ מאולי לעבור להזרעות עם הורמונים במקום לנסות טבעי.
ולגבי האיש האידיוט לגמרי היה מגיע לו רצח
..
27/04/2016 | 21:14
25
אני לא קוראת לזה להתבאס, אלא להיות עם עיניים פקוחות. 
במידה ורזרבה תואמת את הגיל שלך - סבבה, ממשיכים. במידה ורזרבה לא תואמת גיל, אז חבל לאבד זמן ומנסים הזרעות.
יש לי חברה שהיתה לה
30/04/2016 | 09:56
2
35
רזרבה שחלתית נמוכה בגיל צעיר יחסית, והיא אמא לשלוש בנות נפלאות. 2 מהן היא הביאה בטיפולי פוריות, ואחת באופן טבעי.
 
אבל רציתי בכלל לשאול האם זה חשש שלך, או שהרופא/ה שלך דיברו איתך על כך.
ובכלל- גיל 33 הוא גיל צעיר, ואת לא זקנה בכלל, ותפסיקי לרדת על עצמך. חבל. זה לא עוזר בכלום.
ה-FSH שלי היה 12, והרופא אמר לי שזה לא מצדיק כל כך הרבה הפלות, כפי שהיו לי.
 
אבל הכי חשוב לי להבין בהיבט הרפואי- האם זה מילים שלך המילים המפחידות האלו:  "אני לקראת גיל המעבר", "יש חשש לרזרבה שחלתית נמוכה", או שזה מילים של הרופאים. ואם זה מילים של הרופאים- מה הם ממליצים? האם להמשיך טבעי? הזרעות על בסיס טבעי? הזרעות עם הורמונים? או כל אופרציה אחרת.
מה שחשוב לי לשמוע שתהיה לך דרך פעולה אופרטיבית.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
טרם דיברתי עם רופא
01/05/2016 | 10:51
1
17
והסקת המסקנות שלי היא על סמך גוגל . את ההפניה לבדיקות קיבלתי מרופא המשפחה אחרי התעקשות שלי והנה כן נמצא משהו. אני מתכננת לחזור שוב על הבדיקה חודש הבא אלא אם לא יהיה רלונטי ואז אם התוצאות יחזרו על עצמן אני אבקש מרופאת הנשים הפניה לרופא פוריות . בינתיים גם שלחתי את בן הזוג לבדיקת זרע.
מעודד לגלות שה fsh 12 לא הפריע לך להיכנס להריון.
אל תסיקי מסקנות על סמך גוגל- אף פעם ובשום עניין!!!-
02/05/2016 | 10:17
8
הרעיון של לחזור על הבדיקות שוב בחודש הבא (אם יהיה רלוונטי...) נראה לי רעיון טוב. כנ"ל לגבי בדיקת הזרע, פשוט כדי להיות על הצד הבטוח.
הייתי חוזרת לרופאת הנשים עם הבדיקות ואז מתייעצת מה הלאה. לאו דווקא למהר לרופא פוריות. צריך לשקול ולבדוק, לפי תוצאות הבדיקות, ולפי המלצת הרופאה (אני מקווה שהיא מקצועית). לא לקבל החלטות מתוך אמפולסיביות ולחץ. להכניס גם שיקול דעת לתוך כל הקלחת הרגשית הזו. בשביל זה יש את הרופאה וגם את הבעל- לצורך האיזון וקבלת החלטות שקולות ולא חפוזות.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
ווסת אחרי לידה בשבוע 19
27/04/2016 | 12:24
3
128
לפני 6 וחצי שבועות עברתי לידה בשבוע 19 קיבלתי מחזור ואחרי שלושה ימים הוא נפסק ביום השלישי לווסת הייתי אצל הרופא והוא אמר שנשאר חתיכה קטנה של שיליה והיא תיצא במחזור הבא..זה בסדר הגיוני קצת חוששת כי בדרך כלל הווסת שלי נמשכת 5 ימים ולא 3ימים
וגם אני יודעת שארית שיליה זה דבר מפחיד למרות שהוא הגדיר אותה קטנה
אני הייתי הולכת לרופא נוסף כדי לקבל עוד דעה
27/04/2016 | 14:45
2
47
קודם כל צר לי על האובדן 
 
לגבי השארית וההשלכות, אני משערת שהשארית ללא זרימה (כלומר ללא מערכת דם פעילה). למיטב ידיעתי שארית שנותרת ברחם עלולה לגרום להידבקויות או דלקת.
אני במקומך הייתי הולכת לקבל חוות דעת נוספת מרופא אחר. יכול להיות שהשארית תצא בעצמה ויכול להיות שיש צורך בהיסטרוסקופיה.
זהו שמזה אני חוששת דלקת או הדבקויות
27/04/2016 | 20:36
1
37
הרופא דיבר איתי אמר יש סיכונים הוא פרופסור מוכר.. הוא אומר עם איך שזה נראה זה יצא לבד.במחזור הבא ולא לשכוח שהרחם עבר סוג של טראומה וצריך לתת לדברים לקרות לבד והוא בטוח שזה יצא מחזור הבא ולבוא לביקורת אחרי המחזור ולבדוק את מצב הרירית  .
עכשיו מתי אני יצתרך לברר על היסטרקופיה? אחרי המחזור הבא?
תלוי בך
27/04/2016 | 21:08
30
אצלי היתה שארית עם זרימה, אז בוצעה היסטרוסקופיה ניתוחית די מהר.
קשה לייעץ לך האם לרוץ להיסטרו אבחנתית, או לחכות לוסת הבאה ולראות מה קורה.
 
לא מנסיון אישי, אבל אחד הרופאים ששמם מצוין לטובה ועולה שוב ושוב בפורומים הרלוונטיים בהקשר של היסטרו (הן אבחנתית והן ניתוחית) הוא דר' חן גולדשמיט.
צורת T קלה ברחם - ייעוץ
26/04/2016 | 16:39
6
99
היי לכולן,
עשיתי בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית אצל ד"ר חן גולדשמיט (שאגב, היה ממש מצוין, עדין וקשוב -ממליצה!). נאמר לי שיש לי צורה קלה מאוד של T ברחם. יתר הדברים כמו מחיצה או הדבקויות, נשללו. הוא לא ידע בוודאות האם שתי ההפלות שעברתי קשורות בזה או לא, מכיוון שהצורת T היא קלה. מצד אחד הוא אמר לי שהוא חושב שאני כן אוכל לשאת הריון תקין עד הסוף ומצד שני אמר שמאחר ושתי ההפלות שהיו לי הן רצופות וקרו עד שבוע 10, אז אולי כן ייתכן ויש קשר.
שורה תחתונה, נאמר לי לחכות לתוצאות בדיקת קרשיות, להתייעץ עם רופא הנשים שלי, ואז בעצם להחליט אם אני רוצה בניתוח שיפתור את צורת ה-T הקלה שאצלי.
 
השאלה שלי היא האם אתן מכירות רופא טוב מומחה בהפלות חוזרות שעובד עם מכבי? אני אשמח להמלצות כדי שאוכל ללכת אליו עם כל התוצאות כשיהיו לי, ולקבל ייעוץ טוב. ד"ר גולדשמיט מדהים אך איננו עובד עם מכבי (אלא אם כללית, יהיה שווה לעבור קופת חולים בשביל זה?). והביטוח הפרטי שלי לא מכסה טיפולי פוריות לצערי.
וכמובן אם מישהי מכירת את עניין צורת ה-T ברחם ,זה די חדש לי. הבנתי שאם יש צורת T מלאה אז חייבים ניתוח, אבל המקרה שלי קל. אולי מישהי עברה משהו דומה?
 
תודה לכולן על הקריאה ועל התגובות 
לא מבינה בזה
26/04/2016 | 22:14
1
32
וזו פעם ראשונה שאני שומעת על רחם בצורת T. האם יכול להיות שזה מה שנקרא רחם דו קרני?
 
לגבי בחירת הרופא, אני חושבת שאני הייתי שוקלת ברצינות מעבר קופה, כדי להיות מטופלת ע"י רופא מומחה שגם מתנהל בצורה נעימה, מכבדת ונוסכת תחושת בטחון.
לא זה לא רחם דו קרני
27/04/2016 | 08:56
25
לא זה לא רחם דו קרני (שאלתי ספציפית את הרופא), זה רחם שמזכיר צורת T. הצורה היא לא צורה מלאה ומכאן חוסר הוודאות לגבי האם זה הגורם להפלה והאם לעבור ניתוח. בכל אופן אני בהחלט אשקול לעבור קופה במידה ואלך על ניתוח. תודה!!!
מומחה נוסף
27/04/2016 | 00:49
1
35
אני אף פעם לא נתקלתי במושג הזה. לגבי רופא שאפשר ללכת לדעה שניה - הייתי מתיעצת עם רב פירר. יש לו ידע רחב מאוד לגבי רופאים מומחים. לא כל כך קל להשיג אותו, אבל שווה מאמץ (בעיניי כמובן). כי בעצם יש פה התלבטות של ניתוח/לא ניתוח.
העתקתי איך ליצור איתו קשר מאתר של האגודה . (אני הייתי צריכה את העזרה שלו בנושא לא מיילדותי, הצלחתי להשיג אותו וקיבלתי מידע רלוונטי).
הדרך ליצירת קשר טלפוני עם הרב פירר:
בימים א,ב,ד,ה, בטלפון שמספרו 03-5777001 בשעה 11:00 בבוקר בדיוק נפתחת מערכת ממוחשבת רב קווית (לכרבע שעה) הקולטת את 50 הפונים הראשונים ולאחר שהם משאירים את פרטיהם ע"פ הוראת המערכת, הרב פירר חוזר אליהם באותו יום.
מכיוון שרבים הם הפונים למספר הנ"ל, המלצתנו היא להתקשר שוב ושוב (רצוי ממספר טלפונים בו זמנית) ניתוק וחיוג חוזר, עד ליצירת קשר.
לתשומת לב: על מנת לקבל את המענה המיטבי, יש לשלוח את סיכומי המחלה הרלוונטים בפקס. 
מס' הפקס למשלוח חומר רפואי: 03-6161177. לתשומת לב, הרב פירר אינו עובר על הפקסים!!! רק לאחר קביעת שיחה באחת מהדרכים האמורות הוא עובר על הפקס תוך כדי שיחה עם הפונה.
תודה רבה. אני אתייעץ ואראה למי מפנים אותי... תודה על הפרטים
27/04/2016 | 08:57
9
עונה מניסיון אישי ומרגיעה
27/04/2016 | 11:27
1
41
גם אצלי בהיסטרוסקופיה עלה חשד על צורת הרחם, זה היה אחרי הפלה שלישית, עדין לא שיתפתי פה, רק קראתי (אצלי זה אחרי 3 ילדים בהריונות תקינים).
דובר על צורה קלה של אחת מהאופציות. (מחיצה קלה- שליש, רחם דו קרני וצורת T) אז הוסבר לי שבמידה שזו מחיצה או רחם דו קרני יש משמעות למקום שההריון משתרש ברחם. למשל ברחם עם מחיצה- אם השתרשות בחלק שהרחם תקין- ההריון יתפתח, ואם משתרש במחיצה ייפול מהר, אם בתחילת המחיצה שעדין יש כלי דם וממילא- אספקת לשליה- יפול יחסית מאוחר.
אם היה המצב הזה היה מסביר את ההריונות התקינים שלי ומנגד- הפלות בשבועות מגוונים (15 שהעובר בגודל 10, 7, 21 שהעובר בגודל 15) וגם שמפסיק דופק והעובר לא יוצא כ"כ הרבה שבועות כי יתכן ובשבועות האחרונים התפתח לאט יותר ומכאן הפער הגדול, ולא שהדופק הפסיק ו 5,6 שבועות הגוף לא הוציא את ההריון.
 
אותי שלחו לבדיקת אולטרסאונד תלת מימד דווקא קרוב לקבלת המחזור- שרירית הרחם תהיה מעובה, כדי לוודא מה מבין 3 האפשרויות הוא הממצא אצלי.
 
ברוך ד' גם אצלי עלה שהרחם בצורת T. ולי אמרו שזה אומר שאין קשר להפלות. כל הרחם הוא עם רירית תקינה שמאפשר השתרשות הריון (להבדיל ממחיצה שאינה חלק רחם עבה ותקין, עם אספקת דם), וזה פשוט צורה לא מושלמת כמו שכל האיברים שלנו יכולים להיות לא סימטריים, להבדיל משרטוטים בספרי הרפואה. עוד נאמר לי ע"י הרופא שפוגשים הרבה רחם תקין שצורתו אינה מושלמת.
 
הערה: גם היסטרו וגם צילום רחם עשיתי דרך הקופה. אולט' תלת מימד אצל רופא ולא טכנאית. 
 
אגב, אנקדוטה:
סיפור מלפני 30 שנה
מישהי שאני מכירה מקרוב עברה הפלה מאוחרת. שלחו לבדיקות, לא יודעת בדיוק מה היה אז והיא לא סיפרה לי במדוייק, אבל היסטרוסקופיה או צילום רחם- מה שהיה לבדיקת צורת הרחם. הבודק אמר שלפי צורת הרחם המקרה מוסבר ולא יתכן שרחם כזה יסחוב עובר עד סוף ההריון.
רק מה? האישה ענתה לרופא/טכנאי שכבר יש לה מספר ילדים ואחרי אותו מקרה ילדה עוד הרבה ילדים.......
תודה רבה
27/04/2016 | 11:39
27
 תודה רבה על התגובה, זה קצת מעודד אותי, עד כמה שאפשר. אני מחכה עדיין לתוצאות בדיקת קרשיות דם ואז אתייעץ עם רופא הנשים שלי. אגב, התייעצת עם רופא מומחה מסוים כלשהו? אולי אוכל להעזר בו.
שמעתי על בדיקת התלת מימד, אבל לא שלחו אותי - זה משהו שאני יכולה וכדאי לי לבקש? זה מצריך הפניה או שזה לגמרי פרטי? ואצל מי עשית?
 
בעיקרון הבנתי מהרופא שעשה לי את ההיסטרו, שהוא לא חושב שזו הסיבה להפלות (אבל כאמור לא ידע לומר בטוח) ושאם הייתי באה בלי הפלות אז הוא בוודאי לא היה נוגע בשום דבר. הוא כן אמר שהוא חושב שאני יוכל לשאת הריון תקין עד הסוף.
אני פשוט ממש חוששת שכשאכנס שוב להריון, במידה ולא אעבור ניתוח, ואם חלילה תהיה שוב הפלה... אני לא רוצה לעבור את כל זה שוב :(
החג הזה קשה מאוד, ומעלה לי עוד שאלות
26/04/2016 | 12:38
10
197
עוד חודש תעבור שנה מההפלה הגדולה וחודשיים מההפלה הקטנה (ביחס לחודש ההריון). היידים עדיין ריקות, הלב כבד והראש מלא בשאלות. קשה לנו עם החג הזה. רק לפני שנה ישבנו בליל הסדר ודיימנו שבערב החג הבא כבר נהיה עם תינוק בן כמה חודשים. המציאות החליטה אחרת - כלום ושום דבר, וכל החברים מעלים תמונות של טיולים ברחבי הארץ ובעולם עם האפרוחים הקטנים. כמה שמחה מהולה בעצב... 
 
טמונה בי הרבה אופטימיות, למרות הכול. בעיקר כי נכנסו להריון טבעי. אבל יש בי גם הרבה שאלות, במיוחד לאור הגילאים שלנו. אני מתקרב ל-37, היא חגגה 33 עכשיו. אני בחרדות שהזמן הולך ואוזל, וכל חודש שעובר קטנים הסיכויים להצליח.
 
אני יודע שלחץ אף פעם לא טוב, אבל ככל שהזמן עובר, ואני שומע על עוד ועוד מקרים מצערים מסביב, אני חש שהמאבק הופך למלחמה. שהמקריות תמיד תיפול בצד הלא נכון. 
 
 
 
26/04/2016 | 13:39
61
אני מקווה שברור לך שהלחץ לא משפיע על סיכויי ההיקלטות ולא על סיכויי ההישרדות של ההריון.
מתוסכלת ביחד איתך מהסטטיסטיקה החד צדדית הזו, שמכה שוב ושוב.
מבינה אותך היטב
26/04/2016 | 14:20
4
78
זמני החגים, שאמורים להיות שמחים ומשפחתיים, הרבה פעמים הופכים, בצל אובדן/י ההריון, להיות קשים ולהזכיר לנו עוד יותר את החסר.
 
לגבי הגילאים שלכם- אז נכון, אתם לא צוציקים בני 25, אבל בהחלט נמצאים בגילאי הפוריות והילודה. אז הגילאים בסדר, והזמן לא הולך ואוזל, וכל חודש שעובר- לא קטנים הסיכויים להצליח. בהן צדק.
 
לחץ לא משפיע על הסיכוי להיכנס להריון וגם לא על תקינות העובר וההריון, אבל הוא מאוד מקשה על הנפש.
 
אני מאחלת לכם שהמקריות תיפול בפעם הבאה על הצד הנכון.
אני יודעת שבעבר לא היית מעוניין בטיפול רגשי, אבל לאור מה שכתבת, אני דווקא כן מציעה על טיפול שכזה- אישי או זוגי. תעשה משהו אקטיבי כדי טיפה להקל על הנפש. זו ההמלצה הכי חכמה שאני יכולה לתת כרגע, מעבר לתמיכה במסגרת הפורום הזה.
 
מעניין אותי לדעת האם גם אישתך חשה את אותן תחושות שאתה חש והאם באותה עוצמה כפי שאתה חש אותם.
מנסיוני, החוסן הנפשי של הבעל הוא דבר מאוד משמעותי עבור האישה.
ולכן עוד יותר אני חושבת שמומלץ ללכת לאיזשהו תהליך טיפולי, כדי לשמר חוסן זה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
ההתמודדות
26/04/2016 | 16:30
3
75
אני חושב שבאופן יחסי לאירועים שקרו אנחנו מתמודדים עם זה די בסדר. אפילו בצורה טובה. כלומר שנינו די חזקים ורק לעתים רחוקות - כמו בחגים, מרגישים קצת שבריריים. מדברים על הכול ולא מחזיקים בפנים, מבינים שהחיים לא תמיד הוגנים, שטרגדיות קורות ועוד יקרו לצערנו בתחומים אחרים, ומאמינים, למרות החששות והצלקות שזה כן יקרה, מתישהו. רק שהמתישהו הזה כל פעם מתרחק כשנדמה שמתקרבים. כאן התסכול הבאמת גדול שמלווה אותנו כל שבוע וחודש. 
 
מבחינתי, שינוי אחד שכן חל בי לפחות הוא ההתפכחות, וגם סוג של התחשלות. אחרי 2 הפלות אתה מבין שאין באמת משמעות סימבולית לשום דבר; אירועים משמחים או עצובים הם סתם מקריים. אז אולי שמה נעוצה התקווה הגדולה שלנו שאיפשהו בהמשך המקריות תפתיע לטובה. 
 
 
אנשים טועים וחושבים שפנייה לטיפול= התמודדות לא טובה שלהם
26/04/2016 | 17:45
2
58
וזה לא נכון. זה שאתם מתמודדים עם האירועים בסדר, זה עוד לא אומר שאתם לא יכולים להפיק תועלת מתהליך טיפולי. זה כמובן עניינים האישי בלבד, ואתם לא צריכים לתת דין וחשבון לאף אחד בעניין זה.
 
לא כל כך הבנתי מה זה "אין באמת משמעות סימבולית לשום דבר". אתה רוצה להסביר שוב?
לגבי האמירה "אירועים משמחים או עצובים הם סתם מקריים"- מסכימה עם זה באופן חלקי, כי תלוי מה האירוע. זה נכון שלגבי נושא של הריונות וילודה, יש הרבה השפעה לגורם המזל.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
לא שולל
26/04/2016 | 18:24
1
60
לגבי טיפול ושיחות אני לא שולל. להפך אפילו. אבל אני מרגיש וגם לפי האינדקציה ממנה שהיא לא זקוקה לזה כרגע.  גם אז שאלתי אותה והיא אמרה שאין צורך. היא לא פחות חזקה ממני.

לגבי המשמעות הסימבולית התכוונתי שיש לפעמים נטיה - בגלל גודל האירוע, להתייחס לתאריכים מסוימים כבעלי משמעות. נגיד להכנס להריון ביום ההולדת או ללדת בתאריך של ההפלה. דברים שהם מקנים לכאורה עוד איזה ערך אבל מעשית אין בהם כלום. כמו שאמרתי הכול מקרי.
עכשיו הבנתי-
26/04/2016 | 18:44
43
גם אני לא מייחסת משמעות לדברים הללו. בהקשר הזה אני גם חושבת שהכל מקרי.
לגבי הטיפול- כתבת שאשתך לא זקוקה לכך כרגע. זה עוד לא סותר. אחד מבני הזוג יכול ללכת, והשני לא. זה שלרוב, הנשים הן אלו שפונות ראשונות לטיפול ומצרפות אחר כך את הבעל לפי הצורך, זה משהו אחד. אבל זכותך לפנות עבור עצמך, בלי קשר לאישתך.
לכל אחד צרכים משלו.
 
חשוב לי מאוד להדגיש- כתבת שאשתך לא פחות חזקה ממך. פנייה לטיפול זה לא אומר שהאדם פחות חזק או לא יודע ולא מסוגל להתמודד לבד. פנייה לטיפול משמעה שהאדם חזק ומסוגל ויכול וצריך לעבור איזשהו תהליך בליווי אדם אחר, שהוא איש מקצוע. ואת זה אני כותבת גם כמטפלת בעצמי (אני מרפאה בעיסוק) וגם כמטופלת לשעבר.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
ההתמודדות באמת קשה
26/04/2016 | 16:45
45
ההתמודדות באמת קשה.. אני ממש מבינה לליבך. גם אצלי קרה לצערי מקרה מאוד דומה, נכנסתי להריון טבעית, פעמיים - כמה שמחנו וכמה דמיינו... הפלה אחת הייתה בשבוע 6, והשניה בשבוע 8. כבר שמענו דופק והיינו אופטימים, אבל אלוהי ההפלות רצה אחרת. 
גם סביבי כולן כבר בהריון בכל מקום, אני בת 30, לא אומרת שאני בלחץ אטומי אבל יש רצון חזק מאוד לילד, בעיקר אחרי שכבר "נכנסים לזה" אז החשק עולה. וגם ההריונות שסביב גורמות לחשוב על זה יותר ויותר, כל הזמן.
זה טוב אופטימיות, אני עוד מחכה שהיא תחזור אליי... מקווה שיהיה קל ונחמד יותר לכולנו בחג הבא!!! 
חגים הם קשים למתמודדים עם אובדן
26/04/2016 | 18:00
48
גם אני הייתי צריכה לשבת לשולחן החג עם תינוק קטן ואני ישבתי עם בטן ריקה. אגב גם אני בת 33 ולחוצה מהגיל
לא קל
26/04/2016 | 23:28
28
אבל חשוב להישאר אופטימיים למרות האובדנים . החגים הם מאוד משפחתיים וסימבולים ...מבינה את החשש את הלחץ אבל אתם עדיין בגיל פורה ואני בטוחה שנפלתם על הצד הלא טוב של הסטטיסטיקה . התמקדו במטרה וכולי תקווה שתעדכן אותנו בבשורות טובות בעתיד הקרוב !
27/04/2016 | 00:17
21
א. 33 אצל אישה לא נחשב לגיל מבוגר.
ב. אסור לך להתיאש ולהרים ידיים. תחשוב שאתה מטפס על הר גבוה. עליה קשה, חם, אתה לא בכושר. אבל אסור לוותר. בע"ה בקרוב מאוד יהיה לכם תינוק בידיים.
אוף
24/04/2016 | 21:17
10
252
בדרך כלל אני שומרת על אופטימיות, על תקווה.
היום אני מיואשת. היום אני אבודה. היום אין לי תקווה.
10 חודשים. 4 שאיבות. 2 החזרות. 4 חודשי הפסקה לנסיונות טבעיים.
0 הריונות.
היום עוד בטא שלילית מצטרפת לים השליליים שלי.
בעוד חודשיים אני מציינת שנתיים ללידה השקטה.
אני לא רוצה שההריון האחרון שלי יהיה זה שנגמר בגרידה לפני שנה וחודשיים.
אני לא רוצה שהבת שלי תהיה בת יחידה (צרות של עשירים, אני יודעת. לצערי זה פורום הבית שלי ולכן אני מרשה לעצמי לקטר פה).
אני רוצה עוד.
אני רוצה את התקווה שלי בחזרה.
ואני לא ממש יודעת איך להחזיר את התקווה.
ואין לי מושג האם אני רוצה להמשיך עם הPGD או לחזור להמר על נסיונות טבעיים.
אז היום אוף והרבה רחמים עצמיים.
האם מחר בבוקר האוף יילך והתקווה תחזור? אולי.
חיבוק
24/04/2016 | 21:26
63
יש תמיד את רגעי המשבר, הנפילות בדרך למטרה ... מבינה כל כל את היאוש והאכזבה שלך !
לא יודעת מה להמליץ לך , טבעי או הפריה רק מאחלת לך מכל הלב המון המון הצלחה ושתזכי להריון בהקדם שיסתיים בידים מלאות .
שיהיה חג שמח
אוף...
24/04/2016 | 21:57
49
שולחת לך חיבוק וירטואלי. זה יום מאוד מאוד קשה.
דווקא בגלל שאת כן בן אדם אופטימי ותמיד מודה על מה שיש (הבת המהממת שלך), אני בטוחה שיאוש יתחלף בקרוב לתקווה. 
מה עזר לך בעבר לעבור מיאוש לתקווה ?  
לגבי PGD/טבעי. מה הלב שלך אומר ?
כמובן, אני לא שואלת שתעני בפורום.. 
ואני ממש מקנאה ביכולת שלך לכתוב ביום שכזה. אני בימי הפלות לא הייתי מסוגלת לכתוב /להגיד מילה. קפאתי מבפנים...
ואו! זה באמת נורא קשה ומייאש
24/04/2016 | 23:37
5
75
את בחברה טובה- לי היו כל כך הרבה רגשי יאוש. אוף! אין. לא האמנתי כבר. המשכתי כי לא מצאתי את הכוחות והאומץ להפסיק. היאוש הזה שאוכל מבפנים זכור לי היטב.
ומותר שיהיו גם ימים עם רחמים עצמיים. מה קרה? מגיע לך קצת גם לשקוע מדי פעם. זה הכי טבעי בעולם.
כתבת שעשית בטא ורציתי לשאול אותך למה- כלומר- אם אתם בנסיונות טבעיים, אז זה אומר שהיה איחור במחזור? האם עשית בדיקה ביתית ויצאה חיובית, ואז עשית בטא שיצאה שלילית? סליחה על השאלות הטכניות. פשוט לא כל כך הבנתי.
 
קבלי חיבוקי עידוד ממי שהיתה שם עמוק ביאוש, ובכל זאת זכתה בתקוות ענק. מאחלת לך אותו הדבר
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
עונה במקום על שאלה טכנית
25/04/2016 | 00:09
80
עונה על שאלה טכנית במקום מרעישה. כפי שהבנתי מהודעה של מרעישה, בוצעה החזרה ומס' ימים מסוים אחרי החזרה מקובל לעשות בטא.
מה שאמאלוסי כתבה
25/04/2016 | 09:21
3
66
היינו בסבב החזרת מוקפאים ובדיקת הבטא נדרשת כדי לוודא אם יש צורך להמשיך תמיכה הורמונלית.
אני פשוט עייפה מהכל. אם הייתי צעירה יותר הייתי לוקחת פסק זמן מהנסיונות. אבל אני לא צעירה יותר ופסק זמן של כמה חודשים לא בא בחשבון.
הבנתי
25/04/2016 | 12:17
13
שאלה!
26/04/2016 | 10:11
1
41
איך קוראים לתמיכה שאת מקבלת ומאיזה יום של המחזור? תודה
עונה
26/04/2016 | 10:17
45
פעם ראשונה שהיה לי סבב מוקפאים, אז הפעם לקחתי פרוגינובה מהיום השני או השלישי של המחזור. אחרי שבוע בערך הוסיפו לי גם נרות אנדומטרין.
כשהיתה החזרה אחרי שאיבה, לא קיבלתי תמיכה מעבר לאוביטרל שלקחתי יום לפני ההחזרה.
הכי הכי אוף!
26/04/2016 | 09:22
10
מקווה שאת כבר יותר טוב היום
26/04/2016 | 17:58
33
ומה שאת מתארת זה ממש לא צרות של עשירים אלא מסע מאוד ארוך ומפרך אז תרגישי חופשי לקטר כאן. שולחת המון המון חיבוקים
כל כך בא לי להאחז במשהו ... לא בא לי להכנס לחג ככה
22/04/2016 | 17:54
13
263
היי כולם... לפני שבועיים בדיקה ביתית חיובית. הכל היה בסדר! בדקו אותי עשו אולטרסאונד ונראה שק הריון ללא עובר שמתאים לשבוע 5 פלוס 2 והגיל של ההריון היה אמור להיות 7 שבועות אבל כנראה ביוץ מאוחר. עשיתי בדיקת בטא ראשונה שיצאה 2729.90 שהתאים את גיל ההריון ואחרי יומיים שוב בדיקת בטא שיצאה 2624.50... מה שאומר שירד ב כמעט 100. אחרי הבדיקות שעשו לי בהפרשים של יומיים ואולטרסאונד וגינלי התחילו הפרשות חומות :(( ואז הרופא אמר שכנראה ההריון נעצר בשבוע 5 וההריון לא תקין.  מה שמוזר זה שהשק גדל בין אולטרסאונד אחד לשני ב 4 ימים והשר נראה בן 5פלוס 6 ועדיין אין עובר, הבנתי שלא רואים עובר עד שבוע 6 ... יש מצב אפילו קטן שלמרות הדימומים ובטא לא תקין יראו משהו שבוע הבא? או שאני פשוט אתחיל לקבל את זה שההריון לא תקין וזהו.  כבר התחילו לדבר איתי על הדרך שבה אני רוצה להפיל, כדורים או גרידה... אני לא מצליחה לעכל את זה בכלל... מה אתם חושבים? לצפות למשהו או שפשוט לקבל את זה...? לא בא לי לקבל את זה...
זה בסדר,אני אתמודד עם זה...
23/04/2016 | 01:57
107
תודה רבה למגיבות
היי Buffy-
23/04/2016 | 04:52
98
תראי, אני לא מבינה גדולה בבטא, ולמען האמת, לא מבינה למה שולחים נשים לכל כך הרבה בדיקות בטא. זה סתם מכניס ללחצים עוד יותר גדולים.
האם יש לך עכשיו דימומים משמעותיים, או רק הפרשות חומות?
תגידי, ואם אני אגיד לך לא לצפות, זה יעזור? ברור שלא. את תצפי בכל מקרה.
ולכן אני לא יכולה לומר לך שום דבר בשלב זה. אני חושבת שאת צריכה ללכת לבדיקת אולטרסאונד, ולבדוק מה קורה. מומלץ ללכת עם בן הזוג ולא לבד.
 
האם זה ההריון הראשון שלך, או שיש לך ילדים?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לא לפה ולא לשם
23/04/2016 | 10:16
10
104
האמת הכואבת והמרה היא שסביר להניח שההריון הזה לא יסתיים בטוב.
אני זוכרת כמה כעסתי על טכנאית האולטרסאונד שאמרה לי דברים דומים בהריון הראשון שלי. אבל הוא באמת נגמר שבוע אח"כ.
ברור לי שאי אפשר לכבות את התקווה שאיכשהו יקרה נס. אני מציעה שמקביל לשימור התקווה, תתכונני נפשית להיפרד מההריון.
 
לגבי הבחירה איך, יש את שתי האפשרויות הרעות שציינת ויש עוד אפשרות רעה של לתת לטבע לעשות את שלו.
היו כאן כמה נשים שבעודן ממתינות לתור לגרידה, החלה אצלן הפלה טבעית.
כשאני הייתי בשבוע 8+5 עם עובר ללא דופק שהתאים לשבוע 7+5, הציעו לי גרידה או ציטוטק (כדורים). בחרתי בציטוטק ונדרשו 2 מנות בהפרש של 48 שעות כדי לנקות את הרחם.
אני בין המקרים הבודדים בפורום שהציטוטק עבד אצלן בצורה טובה יחסית.
קחי בחשבון שציטוטק והפלה טבעית מובילים בהכרח למראות לא ממש נעימים.
מצד שני אני הרגשתי שזה איפשר לי להפרד מההריון ולהתאבל תוך כדי.
התחיל דימום.
24/04/2016 | 04:57
9
105
התחילו כאבי מחזור ודימומים עם קרישי דם. את החג העברתי בבכי עם בעלי, עשינו לבד כי אנחנו דתיים ובגלל הדימומים אנחנו בנידה ואין אפשרות לישון אצל חברים בחדרים נפרדים... ברגעים שאני הכי צריכה אותו אי אפשר לקבל חיבוק. האם זאת התחלה של הפלה טבעית? אני לא יודעת.... ככה נראית הפלה? ככה מרגישים? הדימום לא רציני אבל קיים. אני בת 34 וזה הריון ״ראשון״. כשהייתי בת 17 נאלצתי לעבור גרידה ( לזה לא נכנס) ובעלי אינו יודע... הרופאים המטפלים בי אינם יודעים שבטעות לא יגיע לבעלי. כל כך רציתי הריון מתקן סוף סוף! כל כך חיכיתי!! אף אחד לא ידע בחיים מה אני מרגישה... אולי ההריון הזה נפל בגלל ההפלה הקודמת? מה הסיכויים להריון תקין בהמשך? אני משתגעת שאני לא יכולה לדבר עם אף אחד. והרופאים?? הם צריכים לדעת על ההפלה הראשונה? יש מצב שזה ישפיע על העתיד? מה עושים במצב כזה?
מהתיאור שלך נשמע כמו התחלה של הפלה טבעית
24/04/2016 | 08:50
82
צר לי כל כך שככה נאלצתם להעביר את החג וצר לי שברגעים שבהם את זקוקה למגע מנחם, זה לא אפשרי.
בפן הפרקטי לגבי מצבך הנוכחי, אני חושבת שכדאי לברר עם מרכז בריאות האישה באזורך, או עם רופא הנשים שלך, מתי כדאי להגיע להיבדק. במקרה הטוב, הרחם יתנקה מעצמו. במקרה הפחות טוב יהיו שאריות ואז צריך להחליט אם מחכים שהן ייצאו מעצמן בוסת הבאה או שיש צורך בגרידה או היסטרוסקופיה (פעולות דומות, בהיסטרוסקופיה משתמשים בסיב אופטי כדי לראות את הרחם מבפנים ולבצע פעולה מדוייקת יותר).
מכל האפשרויות שציינתי בהודעה הקודמת, ככל הנראה הפלה טבעית הכי בריאה לגוף. הנפש היא סיפור בפני עצמו.
 
לגבי ההיסטוריה המיילדותית שלך, המצב מורכב.
מצד אחד אני משערת שהגרידה בוצעה בשלב מוקדם יחסית, ועברו מאז הרבה שנים וברור לי הרצון/צורך שבעלך לא יידע.
מצד שני עלולות להיות השלכות גם היום: הידבקויות, שארית שאולי נשארה ואין לי מושג אילו השלכות יש לכך על היכולת של הרחם לשאת הריון.
אני חושבת שבהחלט כדאי לברר את הנושא עם רופא נשים, כך שבמידה ויש בעיה שנגררת מאז, היא לא תפגע בהריונות העתידיים שלך.
 
בגלל הסיטואציה המורכבת שבה את נמצאת, אני חושבת שכדאי למצוא מישהו/מישהי שאיתו תוכלי לדבר בצורה גלויה לחלוטין ולשחרר את כאבי הנפש. אם אין חברה או בת משפחה שאת סומכת עליה, כדאי לפנות לטיפול נפשי (לא חייבים פסיכולוג/ית, זו יכולה להיות גם עובדת סוציאלית).
 
אנא עדכני אותנו בהמשך היום על מצבך 
תראי, זה לא נשמע בכיוון טוב, אבל-
24/04/2016 | 13:30
2
70
אין מנוס מללכת לרופא/ה ולבדוק. פה אף אחת לא תוכל לומר לך לאיזה כיוון זה הולך, כי אנחנו פשוט לא יודעות.
יש הריונות שמתחילים עם דימומים, בגלל לדוגמא המטומה, וממשיכים כרגיל. יש הריונות שיש בהם דימומים, והדימומים מצביעים על תחילת הפלה. לא יודעת. לכי להיבדק.
 
לגבי ההפלה ההיא שעברת בגיל 17- רוצה להרגיע אותך, שאם עברת את ההליך בבית חולים מסודר, ושהפרוצדורה הרפואית עברה באופן תקין, הסיכון להשפעה עתידית הוא קלוש ביותר עד אפסי.
באופן כללי, אני נגד סודות במשפחה. בכל מקרה, מול רופא/ה יש חסיון רפואי, ואני כן חושבת שמי שמטפל בך צריך לדעת על העבר.
 
אני לא דתיה, וקשה לי מאוד מאוד היה לקרוא שבגלל הדימום בעלך לא יכול לחבק אותך. נשמע לי הזוי שברגעים קשים בעל לא יכול לתמוך באשתו בצורת חיבוק. לא אוסיף לגבי נושא זה, שמא אפול בלשוני.
 
למה את לא יכולה לדבר עם אף אחד? יש לך בעל, ואני מתארת לעצמי שגם חברות ומשפחה. למה לא לדבר?!
 
כמה  בקשות לי אלייך:
1. לכי להיבדק.
2. דברי עם אנשים שקרובים אלייך.
3. בבקשה בבקשה אל תייסרי את עצמך על ההפלה ההיא. זה מיותר, לא מביא אותך לשום כיוון טוב, ולא מועיל בשום צורה שהיא. בתור מי שעברה 5 גרידות (מתוך 7 הפלות), ואחר כך ילדה תינוקת בריאה ומתוקה- האמיני לי שהרפואה היום מספיק מודרנית בשביל לבצע את הפרוצדורות בצורה שלא תיפגע ברחם.
כולנו ראינו יותר מדי סרטים על הפלות בשנות השישים בארצות הברית, שנערות ונשים הלכו למרפאות מסכנות חיים.
זו לא המציאות של היום, וגם לא של לפני 20 שנים בארץ. אנא אל תייסרי עצמך.
 
תעדכני מה היה אחרי הבדיקה.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
אני יודעת שזאת התחלה של הפלה
24/04/2016 | 16:59
1
88
פשוט הדימום ממש חלש. יש לי תור לרופא ביום רביעי.. הרגעת אותי שירה, כי עשיתי הכל בבית חולים פרטי..תודה רבה לכן על העידוד..:)
תודה שעדכנת אותנו
24/04/2016 | 18:12
53
שולחת לך חיבוק חם.
את לגמרי מוזמנת להמשיך לשאול ולהתייעץ וגם סתם לפרוק את מה שסוער לך בלב ובנפש.
24/04/2016 | 19:29
4
40
הי, יקירה !
זאת אכן הפלה טבעית וטוב שכך. עדיף שהריון יפול לבד ולא תצטרכי לעשות גרידה. תלכי להבדק לרופא, שיוודא שהכל יצא. אם נשארו שאריות, יתנו לך כדורי ציטוטק (שאותם עדיף לקחת וגינלית).
ממש מצטערת שאת עוברת את זה. שולחת לך חיבוקים וירטואליים. 
 אני בטוחה שהריון נוכחי לא נפל בגלל הגרידה ההיא. הריונות לצערי נופלים כי נוצר עובר לא תקין. 
לדעתי את כן צריכה ללכת בלי בעל לרופא נשים טוב (אולי פרטי, שלא יהיה רישום בקופת חולים) ולספר על הגרידה ההיא. אולי הוא יחשוב שצריך לפנות אותך להיסטרוסקופיה (בדיקת רחם). 
מה סיכוי להריון תקין בהמשך ? - הפלות קורות , באחוזים גבוהים מאוד, סביר להניח שאחרי הפלה תוכלי להכנס להריון תקין וללדת ילד בריא, בע"ה. תלכי מתוך סקרנות לפורום "הריון אחרי אובדן" - תשאבי אופטימיות.
אנחנו פה בשבילך.
הדימום אמור להיות חלש?
24/04/2016 | 20:48
3
56
היו ממש כאבי מחזור ונעלמו אתמול והיה דימום חלש עם קרישי דם מידי פעם , ממש ציפיתי לדימום יותר חזק. יש מצב שלא הכל יוצא אם הדימום חלש?
...
24/04/2016 | 21:37
34
טוב, תמיד עדיף דימום חלש על פני דימום חזק ומסכן חיים.
יכול להיות שבאמת לא הכל יצא. ראיתי שכתבת שיש לך תור לרופא ביום רביעי. מקווה מאוד שימשיך לצאת ולא ישארו שאריות. 
הדימום יכול להיות חלש או חזק-
24/04/2016 | 23:39
1
52
אין פה חוקים. ברור שאם הוא חלש, אז יצא מעט, ואם הוא חזק- אז יצא יותר, אבל גם כשיש דימומים מאוד חזקים, זה לא אומר שיצא הכל (אני כותבת מנסיון אישי, כמובן).
דווקא טוב שיש לך תור רק ביום רביעי, כי כך אפשר יהיה לראות בינתיים מה קורה ולהיכן זה מתפתח.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
היית כבר אצל הרופא/ה?
26/04/2016 | 18:08
6
נמחקה הודעה שתוכנה לא תאם את הפורום
24/04/2016 | 23:28
63
אובדן הריון ראשון
21/04/2016 | 15:41
18
366
היי לכולם,
לאחר שגלשתי וקראתי וחיפשתי באינטרנט אחר מקרים דומים לשלי, הגעתי לקבוצה הזו והרגשתי את הצורך והאומץ לשתף במקרה האישי שלי... 
הכל התחיל בבדיקת האולטרסאונד הראשונה כאשר בעלי ואני הגענו לרופאת הנשים בשבוע חמישי על מנת לראות דופק וכדי לאמת לנו שאכן ההריון תקין...
ואכן הרופאה ראתה שק הריון אך לא זיהתה דופק מאחר ושבוע ההריון היה מוקדם מדיי. בעלי התלוצץ ושאל אם היא רואה אחד או שניים? והיא ענתה לו בינתיים רואים אחד אבל עדיין לא ממש ברור, יכול להיות שבהמשך ניראה שניים וצחקה... בסיום הבדיקה התבקשנו לחזור בשבוע לאחר מכן לבדיקה אולטרסאונד נוספת.
 השבוע עבר בציפייה רבה והתרגשות עצומה... הפעם לבדיקה הזו הגעתי לבדי. התיישבתי על הכיסא מחכה בקוצר רוח לראות דופק, והנה סוף סוף!!! היא רואה דופק אחד ואז באופן מפתיע עוד אחד........
לרגע הסתכלתי על המסך להבין אם אני רואה נכון, הרופאה לא הוציאה מילה והמשיכה לטייל עם מכשיר האולטרסאונד ימינה ושמאלה כאילו משהו לא בסדר. שברתי את השתיקה ושאלתי רגע יש שם שניים???! ואז היא ענתה כן רואים שניים באותו שק הריון אבל הם מאוד צמודים ונדמה שאין מחיצה.... תחכי לי כאן אני רוצה שתכנסי עכשיו לרופא בכיר מומחה אולטרסאונד שיראה אותך גם... 
לאחר כמה דקות נכנסתי לחדר עם פלזמה גדולה מול העיניים ומכשור משודרג יותר... 
הרופא התחיל הבדיקה ואומר לטכנאית שיושבת במחשב ממולו, תרשמי תאומים זהים חשד למומו. (מי??? מה???) לא הבנתי כלום..... טוב אולי תדבר איתי ותגיד לי מה אתה רואה שגם אני אדע... אמר לי שכרגע לא רואים מחיצה בין השניים ושיש לחזור על הבדיקה בעוד שבועיים... שאלתי מה זה אומר? מה הסיכונים כאשר אין מחיצה? והוא המעיט במילים וענה בפשטות, כאשר אין מחיצה יש סיבוכים שאנו רוצים להימנע מהם, תחזרי על הבדיקה בעוד שבועיים ונדע כיצד לפעול. יצאתי מהחדר בשוק מוחלט! קודם כל הבשורה שיש לי שניים ושיש דופק והכל בסדר מהבחינה הזאת אבל עדיין משהו במבטים ובהסברים של הרופאים שידר לי שכנראה ומשהו לא בסדר. מיד אחר כך טלפנתי לבעלי וסיפרתי לו את החדשות (כמובן שהוא הצטער שלא היה איתי אבל התרגש בו זמנית) אמרתי לו להנמיך ציפיות ולחכות לעוד שבועיים לבדיקת אולרסאונד הנוספת... והנה עוברים להם הימים והרגיש כאילו זה נצח!!!! כל יום אני פותחת את האינטרנט וקוראת מה זה אומר תאומים זהים מה הסיכונים והסיבוכים ומה עושים כאשר אין מחיצה בין השניים? ראיתי שמעקב הריון של תאומים זהים באופן אוטומטי הוא מעקב של הריון בסיכון גבוה אשר מתבצע באחת ממרפאות החוץ בבתי החולים וכי יש סיבוכים רבים שהשכיח מביניהם זה העניין של מעבר הדם בין העוברים מאחר והם מחוברים עם חבלי הטבור לשלייה אחת משותפת הם חולקים את הדם ביניהם ויכול לקרות מצב כאשר עובר אחד לוקח יותר דם ואז יש סכנה חיים לשניהם.
חוץ מזה שכשאר אין מחיצה חבלי הטבור של השניים יכולים להסתבך ולגרום לחנק. קראתי וקראתי וקראתי וככל שאני קוראת אני מבינה את הסיכון שבהריון אבל מרגישה מחוברת לעצמי ולשניים שיש לי בבטן ואף רוצה אותם יותר. 
הגיע יום הבדיקה... שבוע 8, החלטתי ללכת לרופאה פרטית שתבדוק בעצמה את מלב ההריון. 
הלב שלי דופק, אני לא מסוגלת לנשום מהלחץ אבל מנסה להרגיע את עצמי למעני ולמען הקטנים שבבטן. קצת יושבים ומדברים, שאלות כלליות שנשאלות בתחילת כל בדיקה... ואז לרגע המיוחל אני נכנסת לחדר האולטרסאונד,ממתינה על הכיסא מסתכלת על בעלי ומחכה לראות ולשמוע....  ובלי יותר מדיי בלבולים הרופאה אומרת אוקיי יש מחיצה בין השניים אפשר לנשום. לא האמנתי..... החיוך לא ירד לי מהפנים!!! ואז היא השמיעה לנו את פעימות הלב של כל אחד בנפרד- פשוט נס משמיים! זה לא להאמין איך נוצר פלא שכזה..... תאומים מוניטין אלייך ביאמניוטיים.
נשמנו אוויר סוף סוף. חזרנו הביתה עם רשימה של בדיקות והמלצות שהראשונה מביניהן היתה השקיפות העורפית. 
לאחר שלושה שבועות הגעתי לבדיקת שקיפות עורפית שאני בשבוע 11,5 ו11,1. הבדיקה היתה  מדהימה! כבר ראו את כל האיברים, את זרימות הדם מהלב אל חבל הטבור, והקטנים שלי לא הפסיקו לזוז.... השקיפות העורפית הייתה נפלאה כך נמסר לנו מהרופא שהיה כל כך נעים וכל כך מרגיע.... הוא בדק הכל ביסודיות ואפילו עשה סוג של סקירת מערכות. יצאנו בהיי טוטאלי. ההתחלה היתה עם מתחים ולחצים ועכשיו אפשר קצת לשחרר לתת לגוף לעשות את שלו...
בשלב הזה כבר לא יכולתנו להתאפק והאמת שהבטן כבר יצאה ואי אפשר היה ממש להסתיר לכן סיפרנו למשפחה הקרובה ששמחה כל כך לשמוע וכבר התחילו לתכנן תכנונים... 
חזרנו לשיגרה נרגענו קצת, קבענו תור לסקירת מערכות מוקדמת ל10.4 אחר הצהריים וממש באותו יום בבוקר תור ראשון למעקב הריון בסיכון. 
 שבוע 14.5 ו14.1 טרימסטר שני מפלס הלחץ יורד בעוד מדרגה (הסיכויים להפלה טבעית יורדים משמעותית :) ).
מגיעים לבית החולים  נרגשים אך מאופקים. מחכים לרופאה שתגיע . לשמחתנו אנחנו ראשונים בתור :)
ובשעה 9:30 נכנסים לחדר של הרופאה שמקבלת אותנו בחיוך שואלת קצת שאלות.  מרגיעה אותנו מהמילה ומההגדרה של  הריון בסיכון ומסבירה לנו את המשמעות שעומדת מאחורי המעקב של הריון כזה... ואז לאחר כל הדיבורים שואלת אותנו אם אפשר להציץ על הקטנטנים ולראות אותם... וכמובן שאנחנו מסכימים. מכשיר האולטרסאונד מתיישב לו על הבטן והרופאה מתחילה לטייל ולהסתכל... תחילה היא מאתרת את המחיצה ומראה לנו אותה. לאחר מכן ממשיכה לזוז עם המכשיר קצת ימינה קצת שמאלה, לא ממש רואים משהו ברור.... ראיתי שמשהו לא בסדר, ניסיתי להישאר רגוע. הייתה דממה באוויר כאילו הזמן עצר מלכת. בראש שלי כבר עברה המחשבה של ׳מה שקורה, קורה.׳  אני מרגישה שהתנועות של המכשיר הולכות ונהיות מהירות יותר וחזקות יותר. לא רואים תזוזות לא רואים הבזקים של הלב... אני כבר הבנתי. ואז היא אמרה את זה , אני מצטערת אני לא רואה דופק. אנחנו מאוד נזהרים להגיד אבל אני רוצה שרופאה נוספת תיראה אותך ומקווה שאני טועה ותחזרו אליי עם חדשות משמחות. אני בהלם עוד לא ממש עיכלתי.. בעלי נסער ואפשר להבין.... אנחנו מגיעים לחדר אולטרסאונד שם מחכה לנו רופאה נוספת. נכנסים מתיישבים אני מבקשת ממנה לסגור את הטלוויזיה שממולי - מעדיפה שלא לראות.
ואז היא מתחילה, בעלי עומד מאחוריה ומסתכל... עוברות כמה דקות וגם היא מאשרת בצער רב שאין דופק אצל שניהם. הם מתו ממש לפני כמה ימים והתפתחותם נעצרה בשבוע 13.6 14.1 . הגדול מבין שניהם עם בצקת. 
אני עדיין לא ממש מעכלת לא ממש מבינה... בעלי כבר בוכה. הכאב והאובדן קשים מנשוא. החיבור שלי איתם כאילו התנפץ לו ביום אחד ואפילו לא הרגשתי ולא ידעתי... לא יכולתי לעשות שום דבר! תחושה של חוסר שליטה וחוסר אונים שאי אפשר להסביר במילים... הריון ראשון עם כל הציפיות והפחדים והמכשולים שעברנו מפסיק בלי שום התראה או אזהרה. זה פשוט קורה.
חזרנו לרופאה  עם סיכום הבדיקה והתמונות האחרונות שלנו מהם... הזיכרון האחרון. היא מעודדת אותנו שעדיף שזה קרה בשלב כזה ולא בשלב מאוחר יותר. שכיחות של הפסקת דופק בשלבים כאלה של ההריון היא גבוהה במיוחד בהריון של תאומים זהים - כאשר אחד לא בסדר ומפסיק להתפתח במיידי גם השני מושפע ומפסיק גם הוא. שמעתי והקשבתי לכל מילה ומילה שיוצאת לה מהפה אבל הייתי עדין בהלם. אני זוכרת שהיא אמרה משפט של ״זה אובדן לכל דבר, ואנחנו מתייחסים אל זה ככה. מותר לבכות ומותר להתאבל על זה וגם צריך. אל תרגישו אשמים, זה לא משהו שעשיתם לא בסדר. כנראה משהו בהתפתחות שלהם לא היה תקין, וזה גם לא משהו שנוכל לדעת. אתם יכולים להיות רגועים שאתם עוד צעירים ושרוב הסיכויים שההריון הבא יהיה בסדר. עכשיו הדבר היחיד שאנחנו צריכים לדאוג לו זה לרוקן את הרחם ושאת תהיי בריאה. ״ היא היתה באמת נחמדה ומרגיעה אבל לא יודעת למה הרגשתי ניתוק מוחלט מהסיטואציה דבר שכל כך לא אופייני לי בדר״כ. 
אמרנו תודה ויצאנו. התיישבנו בחוץ הייתה שמש הסתכלנו אחד על השנייה ואז פרצתי בבכי. לא האמנו, לא האמנתי איך זה קורה לי... איך זה קורה לנו.... למה זה קרה? מה עשינו לא בסדר? כל השאלות צפות לנו או לפחות לי בראש... שאלות שאין עליהן ממש תשובות. התקשרנו לעדכן את המשפחה... ומשם המשכנו לאשפוז. התחילו איתי עם ציטוטק לכיווץ הרחם על מנת שהגוף יפלוט את העוברים ושלא תהיה התערבות כירורגית. כל 6 שעות שני כדורים. מחכים לצירים. אבל שום דבר לא קורה.... חמישה ימים עם ציטוטק וכלום לא זז.... התחושה הזאת שרצית להביא חיים לעולם ועכשיו את חווה את הדבר ההפוך לגמרי שלא התכוננת אליו בכלל - מוות. לאחר התבלטות רצינית החלטתי לשנות תכנית ולעבור בית חולים לביצוע הפלה מאוחרת.
למינריות להכנת צוואר הרחם, ויום לאחר מכן הפלה בהרדמה מלאה.. וכך היה. 
כואב לי, קשה לי, לא יודעת איך מתקדמים... אבל מקווה שהזמן יעשה את שלו.
בלבי תמיד אזכור את התאומים שהיו לי. ❤️
אני קוראת ודומעת
21/04/2016 | 18:39
1
82
כל כך מבינה אותך ומזדהה עם התחושות האלה איבדתי גם תאומים לפני 4 חודשים בשבוע 22 (הפלה חמישית וללא ילדים עדיין) וכל מילה שכתבת שם החזירה אותי למה שקרה וממש התחלתי לבכות איתך. זה כאב עצום. מותר לך לבכות ולהתאבל אין מילים שיכולות לנחם אני רק יכולה לאחל לך שבע"ה תחווי חוויה מתקנת ותיזכי להריון תקין ושלם שבסופו תצאי עם ידיים מלאות אמן.
מתחזקת ��
22/04/2016 | 09:26
50
אין ספק שהכאב הוא עצום וכל דבר ביום מזכיר לי ומחזיר אותי אחורה לאותו רגע נורא.
נאחזת בתמיכה ובהבנה, בעזרת השם שכולנו נזכה להריון תקין ����
תודה רבה !
גם אני איבדתי תאומות זהות
21/04/2016 | 18:53
3
129
בשבוע 24...
אצלי הייתי צריכה לקבל החלטה ולהפסיק את ההריון... תארי לך...
אין מילים לנחם... לא משנה מה יגידו.
אני 3 חודשים אחרי ויכולה להגיד לך שהתאוששתי קצת נפשית.. ממש קצת. 
תקחי לך את הזמן ותעכלי, גם בעלך.
הגוף מתאושש מהר אבל הנפש לא.
יהיה בסדר.
את יכולה לדבר איתי בפרטי על הכל.
מחזקת אותך.
22/04/2016 | 09:39
1
58
כל כך עצוב וכואב! 
לא יכולה בכלל לדמיין את שעברת ושמחה לשמוע שהתאוששת קצת... 
אני יודעת שזה יקח לי זמן ועכשיו כשעוד הכל טרי כל דבר מציף לי את הרגשות בצורה קיצונית....
מקווה שהזמן יעשה את שלו.
מעודד ולא מעודד לדעת שיש עוד נשים שחוו מקרים דומים לשלי.
שלא נזכה לחוות עוד מקרים כאלו! 
המון תודה, אשמח לדבר איתך בפרטי. 
בשמחה
22/04/2016 | 13:11
32
בכיף... מתי שתרצי אני פה 
משתתפת בצערך
24/04/2016 | 16:19
23
הסיפור שלך זהה כמעט לחלוטין לסיפור ההריון הראשון שלי.
תאומות זהות, הכל תקין, יש מחיצה, שבוע 16 סקירה - אין דופק לשתיהן, אחת בצקתית ואחת מצומקת.. והלם מוחלט..
כל כך מבינה את כאבך..
ושולחת לך חיבוק ענק..
אם תרצי לדבר אני כאן.
21/04/2016 | 21:16
1
64
דומעת פה... ברגע אחד משמחה לייאוש, כמה קשה!
22/04/2016 | 10:53
48
לגמרי ברגע אחד משמחה ליאוש!
חפרתי וקראתי באינטרנט לאורך כל תקופת ההריון ובמיוחד בתקופה האחרונה, במטרה להתחזק ולחפש אור בקצה המנהרה...
קראתי המון מקרים ונכנסתי להמון פורומים אבל החלטתי שלא לשתף ולהגיב.
ועכשיו בקבוצה הזאת אזרתי אומץ ושיתפתי ואני שמחה על כך כי זה באמת מאוד מחזק לקבל תגובות מעודדות מנשים שונות.
אז תודה, ושיהיה חג שמח ובשורות טובות לכולנו!
21/04/2016 | 22:14
2
51
אוי, יקירה, זה כל כך כואב. שולחת לך חיבוק... משתתפת בצערך על אובדן עוברים..
22/04/2016 | 13:28
54
תודה רבה!!! 
חג שמח ובשורות טובות לכולנו.
22/04/2016 | 13:30
29
תודה רבה!!! 
חג שמח ובשורות טובות לכולנו.
משתתפת בצערך על אובדן ההריון הכפול
21/04/2016 | 22:34
5
96
כל כך כואב, עצוב וקשה לאבד הריון כה רצוי, שטומן בחובו תקווה כה גדולה.
ועוד בהריון ראשון...עם כל התקווה והאופטימיות והתמימות המתוקה, שנגוזה תוך שנייה.
 
כתבת בפירוט, ואני שמחה על כך. יש המון כוח בכתיבה, גם בהיבט הטיפולי-רגשי. זה עוזר לעבד את הדברים. אפשר לקרוא זאת שוב ושוב, ומעבר לזה- הנייר (או המחשב) סופג הכל. אז טוב שהחלטת לכתוב פה.
 
הכל טרי מאוד, והלב נקרע ומדמם. אין מנוס מלעבור את הכאב העצום הזה, את האבל הזה. הלוואי ואפשר היה להנמיך את עוצמת הכאב.
 
נשמע שהרופאה שלך אמרה בדיוק את המילים הנכונות, ופעלה בצורה מקצועית ומאוד אמפטית ואנושית.
הניתוק המוחלט שהרגשת בסיטואציה של השיחה איתה, מיד לאחר שהסתבר שאין דופק לעוברים, נובע מההלם שבו היית. זו תגובה נורמאלית. לנפש קשה לקבל את בשורת האיוב, והיא חייבת להגן על עצמה, בצורת "ניתוק", אפילו למספר רגעים.
 
למען האמת, אני כועסת על בית החולים, שהיציע לך ציטוטק. מי הרופא/ה שחשבו שתאומים בשבוע 14-15 (לא כתבת איזה שבוע מדויק זה היה) יכולים להיפלט לבד, בלי התערבות כירורגית. חבל שגררו אותך כך במשך מספר ימים. הנפש גם כך היתה פצועה. לא צריך להוסיף קושי גם לגוף.
 
איך את בהיבט הפיזי? מרגישה טוב?
 
לגבי הפן הנפשי- את בראשיתו של תהליך ארוך וקשה. נשמע שאת ובעלך קרובים מאוד אחד לשני. מציעה לך (ולכם) לא להישאר לבד, אלא לפנות לסיוע של אשת מקצוע שמתמחה באובדן הריון. אתם עוברים כעת תהליך של אבל, ובעיניי, חשוב לקבל סיוע מקצועי.
במקרים מסויימים, ניתן כמובן גם להיעזר בטיפול תרופתי, אבל זה לא בא במקום העבודה הקוגניטיבית-רגשית הנדרשת.
 
את כמובן גם מוזמנת להישאר פה, ככל שתחפצי, לקרוא, להיות סמויה, או להיות גלויה, לשתף ולהשתתף. אנחנו פה לכל דבר ועניין שתזדקקי לו.
 
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות.
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
 
כל כך מסכימה איתך
22/04/2016 | 14:35
4
84
הריון ראשון עם כל התקוות והציפיות פשוט התנפצו להן בשנייה, על אף שאני חייבת לציין שתמיד ניסיתי לשמור על פרופורציות ולכל בדיקה שהגעתי הכנתי את עצמי שכל דבר יכול לקרות וששום דבר אינו מובן מאליו, זה הכין אותי להתמודדות עם המצב שאני נמצאת בו כיום..
 
בנוגע לטיפול בציטוטק - הייתי בשבוע 14.5 כאשר התחלתי ליטול את הכדורים הרחם התאים לשבוע 18 מאחר והיו שני עוברים. 
אין לי מושג מדוע בחרו בשיטת טיפול זו לצורך ההפלה... נאמר לי מהרופאים כי הכדורים פשוט יזרזו את התהליך ושכך או כך הגוף יפלוט אותם מתישהו.
(אמרו שזה יכול לקחת כחודש-חודשיים ויש כאלה שאפילו פחות) כאן כבר הבנתי שאני לא מסוגלת להמשיך, והשהייה במחלקה הגניקולוגית בבית החולים לא הוסיפה להתמודדות הקשה. חיפשתי התייעצתי וראיתי שישנה אפשרות לעבור 'הפלה מאוחרת' .
הדבר ה"טוב" שיצא מהשהייה שם הוא שלאחר שבוע העוברים קטנו לפי הערכתם של הרופאים, דבר שהקל על ההליך הכירורגי.
 
מהבחינה הפיזית סך הכל אני מרגישה טוב. בימים האחרונים כאבים חזקים מאוד באיזור הבטן התחתונה, והחזה עדיין רגיש... כנראה שרמת ההורמונים בגוף עוד לא ממש ירדה...
 

אני בדרך כלל לא כותבת ומשתפת, וגם כאשר הייתי בהריון חיפשתי וקראתי באינטרנט אחר חומרים וסיפורים ונושאים שונים שמשותפים לי והיה לי קשה לכתוב על הנושא האישי שלי....
עד שנכנסתי לקבוצה הזאת והרגשתי את הצורך לכתוב ולשתף. אני מאוד שמחה על כך זה באמת עוזר לשחרר קצת מהרגשות והמטענים שיושבים על הנפש והתמיכה מצד הנשים שנמצאות כאן עוזרת גם היא... 
תודה רבה על ההתייחסות והמילים החמות והמעודדות!
שיהיה לכולנו חג פסח שמח, ושבפסח הבא נזכה לכתוב דברים משמחים יותר בע"ה! :)
מאוד אודה לך אם תוכלי לכתוב את שם בית החולים-
22/04/2016 | 15:02
3
84
נשמע לי הזוי מה שאת מספרת. הזוי. שאישה תיקח ציטוטק בשבוע כזה, כאשר הרחם  מתאים לגודל 18 שבועות, ושתחכה במצב הזה חודש-חודשיים עד שהגוף יפלוט את העוברים והשליות וכל מה שכרוך בהריון?! מה? אנחנו בימי הביניים? איפה נשמע כדבר הזה?! לא יאומן כי יסופר. ומה האישה אמורה לעשות במשך החודש חודשיים הללו? לא לעבוד? להיות צמודה לשירותים? לבית חולים? לא לתפקד? והנפש? מה איתה? אני ממש בשוק מזה.
איפה בסופו של דבר עברת את ההליך הכירורגי?
 
האמת היא שלא אהבתי את הדיווח שלך לגבי הכאבים החזקים מאוד בבטן התחתונה. האם אלו כאבים שקיימים כל הזמן, או באים והולכים? האם יש לך חום? דימומים יוצאי דופן?
צריך לעקוב אחרי זה ובמידת הצורך לגשת לבית החולים לבדיקה. אפילו אם יש צורך- בחג. לא אמורים להיות כאבים מאוד חזקים, לא חום, ולא דימומים חזקים.
 
מאחלת לך שאכן בפסח הבא תזכי לכתוב דברים משמחים יותר.
תרגישי טוב,
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
תגובה
22/04/2016 | 15:48
2
94
בעניין בית החולים, מעדיפה שלא לרשום ולהזכיר שמות של רופאים או בתי חולים הן לטובה והן לרעה.
 
כפי שראית גם בפוסט הראשון שפירסמתי, לא ציינתי שמות כי רציתי לספר ולשתף את המקרה שלי בצורה הניטרלית לחלוטין כפי שחוויתי, ובמידה והפוסט עזר עוזר או יעזור לנשים אחרות להתמודד עם סיטואציה שכזו אז אני שמחה על כך וזו המטרה שלי מעבר לשיתוף...
 
בקשר לכאבים בבטן התחתונה הם באים והולכים וכרגע כבר לא מורגשים... חום אין ודימומים יש ממש מעט.
בכל אופן, תודה על הטיפ אהיה במעקב. :)
 
 
 
בסדר גמור. תרגישי טוב.
22/04/2016 | 17:34
21
אם יש אפשרות להיבדק בחול המועד - כדאי
23/04/2016 | 10:01
44
קראתי ברפרוף את כל השרשור, ושירה כתבה את כל מה שאני חושבת, אבל חשוב לי להתייחס לעניין הכאבים.
אני הסתובבתי שבועיים עם ממש מעט דימום כהה של דם ישן (בעיקר בניגוב) וכאבי בטן לא משתקים אבל נוכחים רוב הזמן. בדיעבד התברר שהיתה לי שארית מהגרידה (שבוע 13) שהצריכה היסטרוסקופיה.
אני מקווה שכל התחושות שאת חווה הן התכווצות הרחם ותו לא, אבל למקרה שהכאבים מעידים על משהו רציני יותר, כדאי לגלות את זה מוקדם ככל שניתן.
תודה ששיתפת אותנו 
משתתפת בצערך
24/04/2016 | 16:24
36
טעיתי בשרשור קודם..
הסיפור שלך זהה כמעט לחלוטין לסיפור ההריון הראשון שלי.
תאומות זהות, הכל תקין, יש מחיצה, שבוע 16 סקירה - אין דופק לשתיהן, אחת בצקתית ואחת מצומקת.. והלם מוחלט..
כל כך מבינה את כאבך..
ושולחת לך חיבוק ענק..
אם תרצי לדבר אני כאן.
שאלה למי שעברה הפלה טבעית בחודש שני
22/04/2016 | 11:22
2
125
האם, בנוסף לדימום, אמורים להיות כאבי בטן, חזקים  לסירוגין, ולכמה זמן בערך?
צר לי על אובדן ההריון
22/04/2016 | 11:32
55
באיזה שבוע מדויק את? האם היית אצל הרופא/ה שלך לבדיקה?
עלולים להיות כאבי בטן, אפילו חזקים, כתוצאה מהתכווצות הרחם. לכמה זמן? לא יודעת לומר לך- לאורך ימים נשמע לי הגיוני מאוד. הרי הרחם צריכה לפלוט את העובר ואת שק ההריון. כשזה קרה לי- היו לי כאבים מאוד חזקים ודימומים מרובים.
בכל אופן, אני תמיד ממליצה להיות במעקב רפואי וליידע את הרופא/ה באשר לכל התפתחות ולהתייעץ התייעצות רפואית מסודרת.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לי לא היו כאבי בטן.
22/04/2016 | 22:11
43
 
 
לא צריכה ניתוח בסוף... יש מצב כזה?
21/04/2016 | 14:53
5
150
היי בנות, הייתי צריכה לעבור היסטרוסקופיה וכשהייתי בטרום ניתוח, ראה אותי רופא בכיר שלווה אותי במהלך הפסקת ההריון לפני שלושה חודשים, ואמר שלא רואה שארית (שנראתה בתחילת החודש באולטרסאונד) כי כנראה שיצאה או נספגה. לא קיבלתי מחזור בחודש הזה עדיין,חודש שעבר היה מחזור.. 
יכול להיות ששארית נספגת ונעלמת לפני מחזור? 
רגע, תזכירי לי....
21/04/2016 | 22:46
4
48
לא הבנתי- הוא עשה הסטרוסקופיה אבחנתית, ולפי זה הוא אמר שאין שארית?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
היי
22/04/2016 | 08:24
3
34
לא, הרופא עשה אולטרסאונד... לא דיבר על היסטו' אבחנתית ולא דיבר על בטא..
זה רופא בכיר ואני סומכת עליו... אבל עדיין, יכול להיות ששארית נספגת או קטנה ברחם?
גם ככה אנחנו עוברים טיפולים ולא בא לי עוד בעיות...
מציעה להתעקש על היסטרוסקופיה
22/04/2016 | 12:08
2
27
הרופאה שלי עשתה אולטרסאונד והכל נראה טוב, אבל שלחה אותי להיסטרוסקופיה ליתר בטחון, ונמצאה שארית פצפונת ולא יכולתי להמנע מניתוח.
השאלה אם שארית פצפונת יכולה
22/04/2016 | 13:09
1
29
לגרום לבעיות בכניסה להריון או מסוכן לרחם?
הרופאה שלי אמרה שכן
22/04/2016 | 15:48
10
רוצה לשתף
22/04/2016 | 10:40
1
153
היי בנות, אולי חלקכן זוכרות אותי. אזכיר שבספטמבר האחרון עברתי לידה שקטה וגרידה בשבוע 18 עקב מום בעובר. לאחר זמן שנתבקשנו להמתין, אני בהריון עכשיו שבוע 15. הזמן בסוף עובר, בהתחלה זה נראה כמו נצח אבל זה קורה. 
שבוע הבא יש לי סקירה מוקדמת, לאחר סקירה טראומתית מאוד בהריון הקודם אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. אני לא אוכל לעמוד בעוד אכזבה, בעוד כאב והחלטה קשה. אין לי מושג איך להעביר את הימים האלה, ככל שזה מתקרב זה יותר ויותר קשה. מפחדת להכנס לסקירה. איך עוברים את זה?
 
אאחל לכולכן חג שמח ורק בשורות טובות ובמהרה! תיהיו חזקות, הזמן עושה את שלו ובסוף הכל יסתדר לטובה. אחרי הפסקת ההריון מאוד עזר לי לשמוע על מקרים שכן הצליחו להכנס להריון אחרי, ואני מקווה שאני נותנת לחלקכן סיבה להאמין ולקוות שיהיה טוב.
 
תודה, ג'ול-
22/04/2016 | 11:00
70
אני שמחה שיש הריון חדש, ומאחלת לך שיסתיים בידיים מלאות ובאושר גדול.
לגבי החרדות- את מוזמנת לפורום "הריון אחרי אובדן"- לשתף ולהשתתף. אם תקראי שם, תוכלי לראות שחרדות לאחר אובדן הריון, הן דבר נורמטיבי, וכולן מנסות איכשהו בדרכים כאלו ואחרות להתמודד איתו.
 
חג שמח, עם הרבה תקווה ואופטימיות!
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
ד
מתקשים בפוריות?
ד
להתגבר על פחד קהל
פרופסור ברטוב- המרכז המקיף לפוריות הגבר
פרופסור ברטוב
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ