לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1327613,276 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'יום הולדת 17 לפורום החודש'
יום הולדת 17 לפורום החודש
21/02/2019 | 10:18
1
40
שלום לכל חברות וחברי הפורום

למי מכן/ם שהכנוי "תמיד איתנו" אינו מוכר, אני ממעט לכתוב כאן, אולם הייתי פעיל בפורום מיום הקמתו ועד ספטמבר 2004 כמנהל הפורום יחד עם יעל של עדי.

בת זוגתי ואני חווינו כמו כולן/ם כאן אבדן הריון, והפורום סייע לי רבות להתמודד עם האבדן.מקווה שגם אני סייעתי כפי שסייעו לי.

חודש פברואר 2019 הוא חודש ציון לפרום. לפני 17 שנים (!), 13 פברואר 2002, החל הפורום את הפעילות הברוכה שלשמה נוצר.

ביום זה אני חש כי עלי לשוב ולציין עד כמה אני מודה באופן אישי לכל חברות וחברי הפורום, אשר תומכות ותומכים ברגעים הקשים ביותר (ולא חסרים כאלו) בתקופה שבסמוך ולאחר האבדן

אילולא החום, התמיכה, האוזן הקשבת והכתף שתמיד נמצאת כאן לבכות עליה ולקבל חיזוק מחברות וחברי הפורום, הרבה נשים וגברים היו חווים את האבדן בצורה פחות נעימה ויותר כואבת.

כפי שכתבו רבות ורבים כאן לפני, אילולא הפורום ההתמודות היתה קשה הרבה יותר.

בנימה אישית, אני חש לשתף את כולכן/ם בתחושתי לגבי האבדן האישי שלי ובכלל...מבין הסטיקרים הרבים שאנו רואים על מכוניות בעת ההמתנה ברמזורים וכו'...אחד מהם אהוב עלי במיוחד ובו כתוב:"תחשוב טוב – יהיה טוב".ברגעים הקשים ביותר שחוויתי, בהם שתי כמו במערה חשוכה בלי פנס...והכל מסביב שחור וקר...תמיד תמיד לא איבדתי את התקווה. תמיד אמרתי לעצמי, יהיה טוב, תהיה אבא, כגודל הכאב כך גודל השמחה שבעתיד מי ייתן ותשמח.

המסר שלי למי שכעת נמצא עמוק בתוך הכאב, הוא להתאבל, לבכות, לעכל את האבדן הקשה...אבל לא לאבד תקווה. האושר בו יבוא...אם רק נחכה לו בסבלנות, על אף שלעיתים ההמתנה כה קשה ומייסרת.

לסיום הרשו לי להודות בשמי ובשמכן/ם למנהלות הפורומים הנוכחיות וכל הקודמות לאורך כל שנות קיום הפורום על הניהול החם, האיכותי והתומך של הפורום בהתנדבות מלאה ומכל הלב וכל מנהלות משפחת הפורומים אובדן הריון- תמיכה, הריון לאחר אובדן- תמיכה, הורות לאחר אובדן בעבר ובהווה.

אילולא התמיכה והחום שכה חיוניים למי שמנהל את הפורום, הוא לא היה מגיע לאן שהגיע אחרי 17 שנים, והודות לצוות ניהול הפורומים בעבר ובהווה אני חש כי הפורום מהווה בית חם וחשוב מאין כמותו!

מכל הלב , תמיד שלכן/ם ומי ייתן וכל שתבקשו לו יהי

תמיד תמיד איתנו

לצפיה ב-'תודה על המילים החמות והמרגשות. הלוואי וכל שנבקש לו יהי. '
תודה על המילים החמות והמרגשות. הלוואי וכל שנבקש לו יהי.
21/02/2019 | 14:26
5
לצפיה ב-'פינת הביניים / מה יגידו אזובי הקיר'
פינת הביניים / מה יגידו אזובי הקיר
14/02/2019 | 21:01
5
135
מזהירה שהכותבת כותבת מנקודת מבטה - אחרי הטלטלות של תקופת הביניים. מי שרגישה מדי כרגע, עדיף שתמנע.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אני מחוץ למרוץ. אני אחרי לידת הקשת שלי. אני לא סופרת ימים, לא בודקת ביוצים, לא טרודה בהפרשות.
בגלל שהילדה האחרונה נולדה אחרי הזרעה, ובגלל שמסיבה רפואית אסורים עלי הורמונים, אמצעי המניעה שלנו לא לגמרי 100%. אבל בהתחשב בגילנו הקשיש ובהתחשב בהתערבות שנדרשה להבאת הילדה האחרונה, אלה אמצעים מספיקים לגמרי לשלב הזה.
 
 
אני אמנם לא עוקבת אחר הוסת באופן צמוד במיוחד, אבל המחזור שלי מאז ומעולם די סדיר, ואני יודעת בערך מתי הוא צפוי להגיע. באחד הימים הבחנתי שהוסת אינה, שחזרתי את הפעם האחרונה, ראיתי שמתעכבת מעט והנחתי לזה. חלפו עוד ועוד ימים ו.... נאדה. אני שוב מריצה תאריכים בראש וקולטת שאני בשבועיים איחור.
 
שבועיים. הלב עוצר לשניה. אני רצה למגירת התרופות, שם ממש בפינה האחורית זרוקות עוד כמה בדיקות מימים עברו. אני מחכה בקוצר רוח. פס אחד מופיע בבירור. אני מחכה עוד. כלום. אני רצה עם הבדיקה לחלון. אני מסובבת את הבדיקה לכל הכיוונים. אני בודקת גם מתחת לפנס. הלב שלי הולם כמו משוגע.
בבת אחת אני נזרקת לציפיה. למתח עצום, ללב שכל כך כל כך כמה, לגוף שמאכזב. הבדיקה עקשנית. לא עוזר החלון ולא עוזר הפנס ולא עוזרת הכמיהה. אין פס שני.
לצפיה ב-'אני מנסה להבין מה את כותבת, '
אני מנסה להבין מה את כותבת,
15/02/2019 | 23:19
112
 
או מה את בעצם רוצה לומר, ואני לא מצליחה. 
האם את רוצה עוד ילד? לא רוצה? מרגישה את הכמיהה לעוד ילד? או רק נזכרת באותה כמיהה לפני ילדת הקשת? 
 
יכולה לומר לך שהרופאה הגניקולוגית שלי אמרה לי בזמנו, לאחר לידתה של מעיין, שכל אישה שרוצה להימנע מהריון נוסף, צריכה להשתמש באמצעי מניעה כאלו או אחרים עד שהיא מפסיקה לקבל את הווסת. היא לא התייחסה לבטיחות של אמצעי כזה או אחר, או לסטטיסטיקות. גם לי יש מגבלות בעניין- בשל בעיות של מגרנות, אינני יכולה להשתמש בגלולות, אבל יש פתרונות אחרים... 
 
אשמח אם תוכלי לנסות ולנסח את הדברים בצורה בהירה יותר מבחינת התחושות שלך, אם הדברים ברורים עבורך. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'אני חושבת שאני מבינה בהחלט'
אני חושבת שאני מבינה בהחלט
17/02/2019 | 09:49
1
84
גם כשמשחררים ומוותרים פתאום כשעולה האפשרות שוב מתחברים בכל העוצמה לכמיהה. אני חושבת שמאד קשה לסגור לגמרי דברים , לא ברמת השלמה שמופיעה בסרטים אמריקאים, לא ברמת ההשלמה שהיינו רוצות לזכות לה. אבל המצב שאת מתארת הוא דווקא לא רע בכלל, בלי טריגרים מאד ספציפיים יש השלמה ואפשר להמשיך הלאה בטוב. לו הייתי שם, הייתי מאד גאה בעצמי.
לצפיה ב-'מודה שאצלי זה אחרת לגמרי- '
מודה שאצלי זה אחרת לגמרי-
17/02/2019 | 10:13
75
ברגע שקיבלתי את מבוקשי- זהו. נסגרה לגמרי (!) הכמיהה לעוד ילד. 
גם כך כל כך הייתי קרובה לחוסר הגשמת החלום, שברגע שבקשתי מולאה- מאז- אני הכי מאושרת בחלקי ורק מתפללת לבריאותם של כולם. 
אני חושבת ומרגישה שתחושת השלמות הזו מאפשרת לי לנהל את הפורום הזה ואת הפורום השני. 
 
זו אני, כמובן, וכל אחת עוברת תהליכים אחרים, גם לאחר לידת ילד/ת הקשת. 
 
מרשה לעצמי לאחל לכולן הגעה לתחושה של שלמות ורוגע. 
 
שירה. 
 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'אני רואה שכוונתי לא הובנה כלל - הסבר בפנים'
אני רואה שכוונתי לא הובנה כלל - הסבר בפנים
17/02/2019 | 12:48
1
90
הי לכולן,
הכותרת שלי - מה יגידו אזובי הקיר - מתייחסת אלי. אני אזוב הקיר, המצוי בצדי ההתרחשויות, רחוק מהטלטלות של תקופת הביניים, אחרי תקופת הביניים, אחרי לידת הקשת, תוך שימוש באמצעי מניעה, ללא רצון לילד נוסף ----- ועל אף כל זאת ברגע שחשדתי שיש אולי אפשרות פצפונת שנקלטתי למרות המניעה - רצתי עם המקלון לעמוד באור השמש בחלון והרגשתי מחדש את הכמיהה של פעם -
 
ואם אני מרגישה ככה - בגילי - אחרי לידת הקשת - באיזו עוצמה חוות את זה הנשים האמיצות שכאן - דהיינו הארזים החסונים --- הנלחמות על ילד נוסף, המצויות בעין הסערה, בשיא הטלטלה ??? מאחוריהן אובדן ולפניהן... אין לדעת.
לצפיה ב-'תודה על ההסברים. כעת הדברים ברורים ומובנים'
תודה על ההסברים. כעת הדברים ברורים ומובנים
17/02/2019 | 12:58
18
לצפיה ב-'מעתיקה לבקשת המנהלת- מה עושים בשביל לשחרר?'
מעתיקה לבקשת המנהלת- מה עושים בשביל לשחרר?
07/02/2019 | 15:55
10
232
שנה ורבע לאחר אובדן בני ולידה שקטה בשבוע 37+2.
בספטמבר התחלנו שוב לנסות.
איכשהו הייתי תחת האשלייה שמיד איכנס להריון כפי שקרה בהריון של הלידה השקטה. לא קרה...
המחזורים שלי מדוייקים כפי שלא היו אף פעם, הביוץ נצפה כל פעם ע"י מקלוני ביוץ, מזוהה גם ע"י הפרשות וע"י כאבים. ועדיין לא נקלטתי.
וכולם אומרים לי לשחרר כי הלחץ גורם לכך שאני לא איקלט.
אז איך משחררים? אני כבר בת 37 (וחצי..) הזמן מתחיל לתקתק לי ממש חזק בראש...
בבית יש בנות לא קטנות בנות 11 ו-8 שמביעות כמיהה לאח קטן נוסף.
יש לי בעל מדהים ותומך שמרים אותי כל חודש,
יש לי עבודה מעניינת ומספקת ורק אני חיה מחודש לחודש וכל פעם מתפללת שבשמונה בחודש לא אראה את הדימום...עד מתי?!?!
לצפיה ב-'ועדכון...'
ועדכון...
07/02/2019 | 15:55
170
גם החודש הזה אפשר להספיד עקב המחזור שהפתיע והגיע יומיים מוקדם יותר
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
07/02/2019 | 19:57
5
125
הגבתי לך באריכות בפורום השני.
מה שרציתי עוד לשאול אותך קשור לנסיבות הלידה השקטה- האם ידעו לומר מה קרה? או שזה היה אחד מאותם מקרים שלא יודעים מה הסיבה? האם שלחו אותך לבדיקות קרישיות יתר? שלחו את העובר לבדיקות כלשהן? 
אני כמובן שואלת כל זאת לא חלילה כדי להכאיב עוד יותר, אלא כדי לבדוק האם אפשרי לעשות משהו כדי למנוע חס וחלילה הישנות של הדבר. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
10/02/2019 | 09:20
4
136
ידוע מה קרה. לפני עשור ילדתי בניתוח קיסרי ושלוש שנים אחרי זה ילדתי לידה רגילה. גם הפעם התחלתי ללדת רגיל, אבל בפתיחה מלאה הרחם נקרע, לצערי, הייתה היפרדות שליה מלאה, מה שגרם לבני מוות כמעט מיידי.
הבהילו אותי לניתוח, אבל זה היה מאוחר מדי.
ההוראות להריון הבא הן פשוט לא להגיע לצירים, וכנראה שיילדו בשבוע 37 לכל היותר.
לצפיה ב-'נותרתי ללא מילים, רק חיבוקים'
נותרתי ללא מילים, רק חיבוקים
10/02/2019 | 09:35
35
לצפיה ב-'איזה סיפור קשה, שולחת לך חיבוק דרך המיקלדת'
איזה סיפור קשה, שולחת לך חיבוק דרך המיקלדת
10/02/2019 | 09:43
2
107
לגבי השאלה בהודעה הפותחת - אין לי עצה, אני לא ממש הצלחתי לשחרר. אבל כשנותנים לשיגרה היומיומית למלא את הזמן, יוצא שהדברים הטובים - הילדים, הבעל, העבודה המספקת, תופסים מקום מאד דומיננטי וזה יכול להקל.
לגבי האחרים שממציאים שבגלל הלחץ את לא מצליחה - שטויות במיץ ולא ברור לי איך אנשים מרשים לעצמם לתת עצות אחיתופל שכאלו. חוץ מלהגביר את האשמה ,מה התועלת באמירות כאלו?? הלוואי וכולנו יכולנו לצאת לסדנת שנטי בנגב ולפתור את כל שלל הבעיות שעולות כאן. נראה את כל המייעצים נרגעים לפי דרישה כשהם יהיו בסטרס.
ולגופו של עניין - האם בדקו שהקרע ברחם לא פגע ברירית ובסיכויי ההקלטות? עשית  היסטרוסקופיה?   
   
לצפיה ב-'היסטרוסקופיה'
היסטרוסקופיה
11/02/2019 | 13:32
1
68
ביולי הלכתי לפרופ' שיף (עשרה חודשים אחרי הלידה השקטה) והוא בדק אותי, אמר שהרחם נראה תקין. המליץ על היסטרוסקופיה אבחנתית כדי לבדוק שהכל בסדר באזור התפר. הלכתי אח"כ למומחית בתחום פה בצפון, שבדקה אותי ואמרה שהיא לא רואה צורך בהיסטרו', כי גם הפעולה הזו יכולה לעשות הידבקויות והיא מבקשת שרק אם יהיה איזשהו שינוי בכמויות הדימום או אם אנסה כמה חודשים ולא אצליח להיקלט אז שאחזור אליה. אני עכשיו בהתלבטויות אם לחכות עוד חודש חודשיים, או ללכת אליה ובכל זאת לבצע את ההיסטרוסקופיה
לצפיה ב-'כמו שויקטור כתבה- היסטרוסקופיה אבחנתית לא אמורה לפגוע ברירית'
כמו שויקטור כתבה- היסטרוסקופיה אבחנתית לא אמורה לפגוע ברירית
12/02/2019 | 21:23
40
בסה"כ ממלאים את הרחם במים ומצלמים אותו מבפנים עם סיב אופטי- נראה כמו סרט בערוץ המדע.
יש מעט מאד דימום אחרי הבדיקה לא שמעתי מעולם שהיא יכולה לגרום להידבקויות, רק לאבחן אותן.
לצפיה ב-'לשחרר ?'
לשחרר ?
10/02/2019 | 09:35
2
131
מצטערת כ"כ על האובדן הקשה שעברת ועברתם.
קראתי שכתבת שהלכתם יחד לטיפול וזה עזר ואני ממליצה לך להמשיך טיפול פרטני כלשהו (לא חייב בכלל להיות פסיכולוגי אם מיצית, זה יכול להיות גם משהו שקשור באומנות, או בצחוק, או ספורט, קבוצת תמיכה עזרה לי מאד... כל דבר שאת חושבת שיעזור לך להמשיך ולעבד את מה שעברת ולהשיג מעט שלווה, עד כמה שאפשר).
 
5 חודשים של נסיונות, ללא הצלחה בגילך, הם לא עניין של מה בכך כמו שכולם סביבך טוענים ואחרי חצי שנה , אם לא יצלח, תוכלי בהחלט להתחיל ברור.
ואם הלב שלך מאותת לך שיש מה לבדוק - אז תמצאי את הרופא שיקשיב לך. גם אם הוא בפרטי.
 
ממליצה בתור התחלה, פחות לשתף את כולם ולאותת לכולם שיפרססו לך מהרחם. העצות האלו של להרפות... מלחיצות רק יותר.
כל מי שהיתה בסיטואציה הזו, תדע לאמר, שזו אחת האימרות הכי מעצבנות, לא תומכות ומכילות והכי מתסכלות שיש.
זה הזמן להתכנס מעט ולשתף רק את מי שבאמת מכיל ואמפתי לרגשות שלכם ולכבות את רעשי הרקע.
הלוואי ותצליחו בקרוב.
 
ועצה קטנטנה ששווה לנסות אולי - קראתי בשבוע שעבר על מחקר שנעשה ותמך בשימוש בגביעונית (אמצעי רב פעמי לאיסוף דם הוסת) או כובעון נשי לאחר קיום יחסים, ע"מ לשמור את הזרע באזור צואר הרחם ליותר זמן (כמה שעות) וכך למקסם את הסיכוי להריון ולעזור לטבע, בימים הפוריים.
אולי שווה לנסות
לצפיה ב-'קראתי את זה גם!'
קראתי את זה גם!
11/02/2019 | 13:36
1
91
אני בהחלט משדרת לכולם שיעזבו אותי בשקט ושייצאו לי מהרחם,
נראה שזה די עוזר, כי כבר מפחדים לשאול אותי.
אבל מי שאני כן פותחת את ליבי בפניה לגבי התסכול שלי בעניין הזה,
מייד אומרת לי שאני צריכה להרפות ושזה יקרה כשזה יקרה.
עצה שכאמור לא באמת ניתנת לביצוע ברמה הפרקטית...
נראה לי באמת שאם עוד חודש-חודשיים לא יצלחו הניסיונות, אחזור לבירורים ואולי באמת אבצע את ההיסטרוסקופיה, למרות שגם זה מפחיד אותי
לצפיה ב-'היסטרוסקופיה אבחנתית אינה פולשנית'
היסטרוסקופיה אבחנתית אינה פולשנית
12/02/2019 | 12:05
63
ולכן אינה אמורה בפני עצמה לגרום להידבקויות.
אני עשיתי מס' אבחנתיות ומס' ניתוחיות והוסבר לי ע"י ד"ר חן גולדשמיט, שהוא אחד המומחים המובילים בארץ לתחום שרק התעסקות פולשנית עם הרחם והרירית עשויה לגרום להידבקויות וגם אז הסיכון הוא די נמוך, אצל מי שאין לה נטיה לכך (נשים רבות עוברות קיסרי וגרידות ולא סובלות מהידבקויות כתוצאה ולמעשה גם אני אישית עברתי מס' גרידות וללא שום סיבוך מהן שהוביל בזמנו לקושי להרות... הכל התחיל אצלי בשלב מתקדם יותר ולמעשה אחרי הקיסרי במקרה שלי).
לצפיה ב-'ANA חיובי והקשר להפלות'
ANA חיובי והקשר להפלות
08/02/2019 | 11:25
2
155
שלום בנות,
לצערי גם אני מצטרפת לפורום הזה עקב הפלה נדחית שעברתי לפני שבוע.
קצת רקע שלי:
בת 31, עברתי טיפולי פוריות מפרכים במשך שנה עקב PCOs, ונקלטתי להריון ראשון לאחר החזרת עובר מוקפא שלצערי נפסק בשבוע 9 כאשר העובר הפסיק להתפתח והדופק נפסק. גיליתי את זה רק בסוף שבוע 11 כשהגעתי לשקיפות עורפית מלאת ציפייה וחטפצי את הכאפה של החיים שלי.
אושפזתי לצורך הפלה עם ציטוטק. הסתבר שאני מה-20% שזה לא משפיע עליהם, ואחרי 3 ימי אישפוז עברתי גרידה.
ברקע: תת פעילות של בלוטת התריס (מטופלת תרופתית) ונשאות של מוטציות הטרוזיגוטיות לפקטור 2 ו- mthfr (טופלתי בקלקסן בסבב האחרון).
בנוסף, בבדיקות הדם יצא שיש לי ANA חיובי בטיטר של 1:160 ו- anti-histone שמעל מהנורמה (בדיקת כל שאר הנוגדנים תקינה).
ביקרתי ראומטולוגית כבר בתחילת ההריון שאמרה לי שכיוון שזו הבדיקה היחידה שיצאה חיובית, אין לזה משמעות ולא צריך שום טיפול. גם רופא הנשים שהייתי אצלו במעקב וכן רופא הריון בסיכון שניהם אמרו את אותו דבר כמו הראומטולוגית.
עם זאת, שיטוט באינטרנט מעלה קשר בין ANA חיובית להפלות.
רציתי לשאול אם גם למישהי מכן היתה ANA חיובית בהריון שנגמר בהפלה?
האם קיבלתן טיפול כלשהו בעקבות כך?
אם כן מהו?
מי היה הרופא שנתן אותו?
האם עזר בהריון הבא?
תודה.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
08/02/2019 | 15:12
1
75
ובכלל- עצוב לקרוא על הדרך שמתארכת, על טיפולי הפוריות, ההפלה והגרידה. 
 
קראתי מספר פעמים את מה שכתבת, ולמעשה, אני מבינה ש-3 רופאים אומרים לך את אותו הדבר לגבי הבדיקה על הANA. אני לא מבינה בתחום בכלל מבחינה רפואית. רק רוצה לסבר את אוזנך, שעברתי 7 הפלות, ואין לי ANA חיובי. 
(וגם לא היתה לי קרישיות יתר, ולא בעיות רחמיות, ולא כלום. רק עוברים דפוקים..., עד שהגיע המזל). 
 
אנחנו תמיד מחפשים תשובות, ולא תמיד יש כאלו. שמעת חוות דעת של 3 רופאים. נשמע לי די והותר. מקווה שאולי מישהי פה תוכל לשפוך יותר אור על העניין או לספר לך מנסיונה האישי. 
 
מאחלת לך שההריון הבא יגיע במהירה, ויסתיים בידיים מלאות.
שירה. 
 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה רבה על המלים החמות! '
תודה רבה על המלים החמות!
08/02/2019 | 18:13
17
לצפיה ב-'לידה שקטה ותמיכה '
לידה שקטה ותמיכה
06/02/2019 | 04:34
4
271
היי יקרות.. מקווה שזה בסדר שאני שואלת כאן. 
גיסתי עוברת לידה שקטה בחודש 8,זה הריון ראשון שלה, אני רוצה לדעת איך אני יכולה לתמוך ולעזור עד כמה שניתן .
קצת רקע: בסקירה המורחבת גילו חסימה במעיים של העובר ומאז עברו מי שפיר אקו לב שהיו תקינים, ו mri שהראה שהחסימה במעי הדק.
 
אתמול לא חשה בתנועות העובר הלכה להיבדק ואמרו לה שאין דופק��
לא יודעת אם יש קשר בין החסימה המעיים למה שקרה אם בכלל. 
אני בעצמי עברתי 2 גרידות בשבועות מוקדמים (7-8) ועדיין אני לא מסוגלת להשוות ללידה שקטה.
כל הזמן חושבת עליהם ורוצה לדעת איך אני יכולה לתמוך ולעזור גם לגיסתי וגם לאחי היקר. 
אודה לעזרה��
לצפיה ב-'היי הילית87- משתתפת בצער המשפחה על אובדן ההריון'
היי הילית87- משתתפת בצער המשפחה על אובדן ההריון
06/02/2019 | 08:45
3
136
ברור שזה בסדר שאת שואלת כאן- אם לא כאן- אז איפה?
 
את גיסה ואחות מקסימה ורגישה. 
אני חושבת שהמפתח לתשובה שלי עבורך נמצא בדברים שאת בעצמך כתבת: "כל הזמן חושבת עליהם ורוצה לדעת איך אני יכולה לתמוך ולעזור גם לגיסתי וגם לאחי היקר". 
אני חושבת שזה בדיוק מה שאת צריכה לומר להם. 
המפתח הוא הבעת אמפטיה, הבעת רצון לתמוך, ואמירת האמת- "אני משתתפת בצערכם, חושבת עליכם, עצובה יחד איתכם, רוצה לתמוך ולא יודעת כיצד". 
 
אין פה תשובה אחת נכונה, כי לכל אחת ולכל אחד עוזר משהו אחר. 
אחת צריכה רק לבכות. 
השנייה צריכה לבכות ולצאת להתאווררות
השלישית צריכה לחזור מהר לעבודה
הרביעית צריכה להיות בחופשת "לידה" מלאה
החמישית רוצה עידוד ושיגידו לה שהיא עוד תלד בעתיד
השישית רוצה כעת רק להיות באבל ושלא ידברו איתה על העתיד
 
וכנ"ל כמובן גם לגבי הבעל (במקרה זה- אחיך).
 
לכן- מה שהכי נכון לעשות זה להביע אמפטיה ורצון לתמוך, ולתת לצד השני לומר למה הוא זקוק ממני. 
 
ממליצה לקרוא באתר נפלא שיצרה אחת מאיתנו- נועה אמא של רואי. יש שם הרבה מידע וגם עצות לרוצים לתמוך. 
 
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
07/02/2019 | 20:37
2
72
נכון את צודקת כל אחד מתמודד בדרך שלו... אני אעשה מה שאמרת.
אגב, אם את יודעת מבחינת חופשת לידה יש מינימום של זמן שהיא חייבת לקחת? נניח אם היא רוצה לחזור לעבודה לפני שמסתיימת החופשת לידה...
לצפיה ב-'כמו בלידת חי'
כמו בלידת חי
16/02/2019 | 18:44
1
57
מינימום של 6 שבועות.
מצטרפת לכל מה ששירה כתבה ומוסיפה רק שהכי חשוב זה לא להיעלם,  ולהיות מאד סבלנית. אם בחודש או חודשיים או שלושה הראשונים אחרי הלידה היא לא רוצה לראות אותך, זה לא אומר שהיא לעולם לא רוצה יותר לראות אותך, או שתמשיכי לנסות להראות ניסיונות להתעניין. לפעמים מה שמתאים בהתחלה משתנה בהמשך , לאט לאט.
ועוד דבר, ממש בלי לזלזל במה שאת עברת - וברור לי שכל חוויה היא קשה, והנסיבות הן משמעותיות ואני לא מכירה את הנסיבות שהיו אצלך - בכל זאת - בבקשה אל תגידי לה שעברת הפלה בשבוע 7-8... למרות שכל דבר הוא בפני עצמו קשה, זה באמת לא דומה בשום צורה. זה קצת כמו לבוא לחולה סרטן ולספר לו שהיתה לך דלקת ריאות. זה פשוט לא קרוב בכלל.
מעבר לזה, את יכולה להפנות אותה לכאן. זה מקום מאוד תומך והאנונימיות מאוד מקלה על השיתוף.
משתתפת מאוד בצערה, לא יכולה לדמיין איך שורדים את זה בילד ראשון
לצפיה ב-'תודה רבה מקבלת מה שאמרת.... '
תודה רבה מקבלת מה שאמרת....
16/02/2019 | 18:49
14
לצפיה ב-'האם מישהי קיבלה מחזור פחות מחודש לאחר ההפלה?'
האם מישהי קיבלה מחזור פחות מחודש לאחר ההפלה?
31/01/2019 | 18:44
2
103
שלום לכולם
לפני 3 שבועות הייתה לי הפלה טבעית בשבוע 7. יצא שק ודיממתי. הרופא אמר שיש שאריות וצריך להוציא. עשיתי גרידה לפני שבועיים. אתמול עשיתי אולטרסאונד והכל היה נקי ועשיתי גם בדיקת פאפ. היום התחיל דימום קליל שהגבר והפך לחזק עם כאבים קלים של מחזור. האם זה הגיוני שקיבלתי כבר מחזור?
לצפיה ב-'אני קיבלתי מחזור 23 יום לאחר הגרידה'
אני קיבלתי מחזור 23 יום לאחר הגרידה
31/01/2019 | 22:04
1
79
גם לי הייתה שארית קטנה שלא יצאה לאחר הציטוטק ואחרי יותר משבועיים ללא דימום בכלל התחיל לי דימום יומיים לפני הגרידה שלתחושתי היה מחזור, אבל הרופאים טענו שלא יכול להיות. הדימום הפסיק לחלוטין אחרי הגרידה ואז אחרי 23 יום קיבלתי מחזור.
24-25 יום זה אורך המחזור החודשי שלי, ככה שמאוד הסתדר לי שקיבלתי מחזור מתי שקיבלתי.
האם המחזור החודשי שלך קצר בד"כ (פחות מ-28 יום)?
לצפיה ב-'מחזור'
מחזור
31/01/2019 | 23:45
60
כן,המחזור בדרך כלל קצר יותר מ28.אבל בפעם הקודמת אחרי גרידה קיבלתי בול אחרי 30 יום
לצפיה ב-'נהלים חדשים של משרד הבריאות לגבי אובדן הריון'
נהלים חדשים של משרד הבריאות לגבי אובדן הריון
21/01/2019 | 15:55
8
248
מתוך כתבה מאת עידו אפרתי, שהתפרסמה בעיתון הארץ (חלק מהכתבות פתוחות רק למנויים):
"נוהל חדש של משרד הבריאות קובע כי במקרה של אובדן הריון הוצאת העובר המת מרחמה של האשה תבוצע תוך 72 שעות לכל המאוחר מרגע האבחון. הנוהל, שכבר נכנס לתוקף, מסדיר לראשונה את תהליך הטיפול במקרים של אובדן היריון, בכל שלב, ואת קבורתו של העובר – שנקבע כי ייטמן בתוך עשרה ימים לכל היותר".
הדרך כמובן ארוכה ונדרשים שיפורים נוספים סביב אובדני הריון - אבל טוב לשמוע שלפחות מחלק מהנשים ייחסך העינוי שבהמתנה מתמשכת לפרוצדורה בתוך האובדן.
בקישור:
https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6855694
לצפיה ב-'וואוו, מקווה שזה אפשרי לביצוע'
וואוו, מקווה שזה אפשרי לביצוע
22/01/2019 | 00:16
99
הרי כשזה לא קרה, אמרו לנו שזה מכיוון שאין תורים פנויים, איך פתאום יהיו?
או שבית החולים שאליו פנית יהיה מחויב למצוא לך תור לפחות במקום אחר?
אולי קופת החולים תצטרך למצוא תור לגרידה בבית חולים באיזור?
בקיצור, מעניין איך זה יתבצע בפועל.
 
לצפיה ב-'תודה על הכתבה, אבל- '
תודה על הכתבה, אבל-
22/01/2019 | 08:38
2
135
1. לא ברור לי איך אפשר לבצע את זה בתכלס. מערכת הבריאות קורסת תחת הנטל הכללי, ראשי בתי החולים מודיעים שהמחלקות והצוות על סף קריסה, יש על כך כתבות השכם והערב...אז איך פתאום יוכלו למצוא למישהי תור תוך 72 שעות? זה לא נראה לי ישים. לצערי הרב. 
עם כל הכבוד לחוקים, אם אין אפשרות לבצעם בפועל- זה לא שווה הרבה. כי פה העיקר היא לא רק הכוונה, אלא גם הביצוע. 
 
2. אולי פספסתי- אבל לא ראיתי התייחסות לעוברים פגועים ולמצבים שבהם צריך להפסיק את ההריון, למרות שיש עדיין דופק אצל העובר. אם כבר חוקקו חוק (למרות חוסר היכולת לישם אותו), כדאי היה גם להתייחס למצבים אלו. גם לשאת ברחם עובר פגוע שמשול למת, זה מצב בלתי נסבל בשביל האישה. 
 
אני יודעת שאף אחד מהגורמים האמונים על כך לא קורא את הדברים פה, אבל כתבתי בכל זאת...גם אני צריכה וונטילציה מדי פעם.
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מסכימה לגמרי'
מסכימה לגמרי
22/01/2019 | 10:54
1
87
ברור שכפי שכתבתן (מנסיונכן ומנסיונן של רבות וטובות כאן) - המערכת לא ערוכה טכנית לעמידה בחלק מהיעדים שנמנו בכתבה.
בכל זאת - מדובר בצעדים ראשונים של *הכרה* ממסדית, גם אם חלקית (כי כפי שציינת - אין התייחסות להפסקת הריון של עובר פגוע) בהיבט הנפשיים של התמשכות מצב הריון, הצורך בתיאום בתוך מערכת הבריאות ונושא קבורת עובר.
 
לצפיה ב-''
22/01/2019 | 11:22
7
לצפיה ב-'ההכרה במצב היא כברת דרך ארוכה'
ההכרה במצב היא כברת דרך ארוכה
23/01/2019 | 10:21
70
אבל זה אכן לא ישים.
גרידה היא ניתוח לכל דבר, הדורש חדר ניתוח ומרדים, מנתח וכמובן צוות רפואי מלא והרי ברור לכולנו שלא ניתן להפעיל את כל חדרי הניתוח אך ורק ואפילו לא בעיקר, עבור גרידות, כשיש ניתוחים מצילי חיים גם לבצע.
 
אני צופה שמה שיקרה זה הרבה הרבה יותר ציטוטק.
גם היום נותנים לרוב למטופלות את הבחירה בין ציטוטק לגרידה עם הסבר שלגרידה יש להמתין לתור פנוי וציטוטק ניתן מיידי, אם כי לוקח זמן להשפעה , אם בכלל ולפעמים נדרשת גרידה בסוף ממילא.
 
בפועל - לא חושבת שזה יקדם אותנו לאנשהו, מעבר להכרה שזה מצב פיזי ונפשי בלתי מתקבל על הדעת.
הלוואי שאתבדה.
לצפיה ב-'עוד כמה פרטים'
עוד כמה פרטים
26/01/2019 | 20:11
2
100
הנוהל גם מנחה את בתי החולים להפריד עד כמה שאפשר בין יולדות בלידות שמחות לבין יולדות בלידות שקטות.
בנוסף, בתי החולים יחוייבו לספק ליווי פסיכולוגי נשים שחוו אובדן הריון לאחר שבוע 14.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/01/2019 | 09:59
1
14
לצפיה ב-''
19/02/2019 | 17:49
5
לצפיה ב-'החלטתי'
החלטתי
21/01/2019 | 09:59
4
321
אחרי הפלה ו2 הריונות כימיים 
החלטתי לא לעשות בדיקת הריון ביתית עד יום 9 לאיחור לפחות
כבר חצי שנה שכל חודש חווה אכזבה .
כבר הבנתי שזה לא משנה , גם אם בדיקה ביתית תראה חיובי זה לא אומר כלום מבחינתי, אי אפשר לשמוח, עד שאין דופק לפחות.....
מקווה שאעמוד בזה כי כבר נמאס להתאכזב..... 
כרגע איחור 4 ימים למחזור... מקווה לטוב בלי הרבה ציפיות��
לצפיה ב-'אהבתי את הנושא: "החלטתי"-'
אהבתי את הנושא: "החלטתי"-
21/01/2019 | 12:59
3
118
אני לא מכירה אותך...רוצה קצת לפרט?- באיזה שלב היתה ההפלה? מתי היו ההריונות הכימיים? האם יש ילד/ים בבית? בת כמה את?
(אם לא מתאים לך לשתף- זה בסדר גמור. תרגישי חופשי). 
 
וכמובן- מאחלת לך מהר מהר לעבור לפורום השני, הריון אחרי אובדן.
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'היי'
היי
22/01/2019 | 00:43
2
93
אני בת 26 ובעלי 30
אין לנו ילדים.  
ההפלה הייתה שבוע 11 ללא דופק עובר.
תודה (::
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות'
מחזיקה לך אצבעות
22/01/2019 | 08:39
1
24
לצפיה ב-'תודה:)'
תודה:)
22/01/2019 | 08:48
22
לצפיה ב-'מחזור שהשתבש'
מחזור שהשתבש
18/01/2019 | 21:41
6
208
היי לכולן,
כאמור, עברתי את הגרידה ב-3.9. מאז היו שני מחזורים.
המחזור השלישי טרם הגיע חרף חלוף 60 יום אחרי הקודם.
בשישי בשבוע שעבר הייתי אצל רופאת נשים. שאלה האם בטוחה שאני לא בהיריון? השבתי לה שזהו אכן הדבר הראשון שבדקתי (כאילו זה לא מובן שזהו הדבר הראשון שיש לשלול). בדקה אותי, כי ביקשתי לבצע בדיקה. אמרה לי שהכל נראה תקין ושהשחלה השמאלית מוגדלת דבר המעיד על שהיה ביוץ לאחרונה. אז השיבה או שיגיע מחזור בקרוב ואם לא אז שאבין. הרגיז אותי. כאילו אני צריכה את הרופאה בשביל שתגיד לי את זה. עבר שבוע מאז הבדיקה. נמצאת בהמתנה. התסכול גובר שלא מספיק שחוויתי אובדן גם הגוף שלי עתה השתגע. המחזורים לפני כן היו כל 26-31 ימים, בטח לא ש60 יום עברו ולא קורה דבר. 
אתמול אחרי שישבתי זמן מה, קמתי. חוויתי כאב עז וחד ברחם, לא הצלחתי לעמוד. התקפלתי מכאב. התיישבתי על הספה מרוב הכאב. חלף אחרי כדקה. נבהלתי. הזכיר לי נשכחות. מתוסכלת.
מרגישה שהחיים צוחקים עלי. אחרי האובדן לא הצלחתי לחזור לעצמי באמת. בעיקר כועסת על החיים. התחלתי לחשוב על המסלול שלי מחדש, על הרצונות והשאיפות שלי. שהגוף שלי לא באמת נתון לשליטתי.
 
לצפיה ב-'אובדן הריון=אובדן שליטה'
אובדן הריון=אובדן שליטה
19/01/2019 | 15:13
1
104
נכון מה שכתבת. ההתמודדות עם אובדן השליטה הוא מורכב תמיד, ובטח ובטח כאשר מדובר על דברים שאנחנו כל כך רוצות ומשהו בדרך משתבש, בניגוד לכל תוכנית שתכננו. 
לגבי התכלס- האמת היא שאני לא כל כך מבינה- אם הכל תקין, אז למה הגוף דילג על וסת? מה ההסבר שהרופאה נתנה? זה הרי לא מאפיין את המנגנון ההורמונאלי מלפני כן. לא הבנתי. מודה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'לצערי לא נתנה כל תשובה'
לצערי לא נתנה כל תשובה
20/01/2019 | 20:27
55
לצערי הרב הרופאה לא נתנה כל תשובה. די התייחסה לתלונותיי כזניחות ולא ראתה בהן ממש.
בכללי, אני מאוד מאוכזבת מרפואה הציבורית. החל מחוויה המזעזעת שעברתי בהריון, חודש ימים כדי לקבוע שההריון שלי לא תקין, התהלכתי בין הרופאים, בבכי שנמשך חודש ימים, חסרת אונים ועד החוויה הנוכחית.
מסוג האמירות, "את צעירה, את תכנסי להיריון", "תראי, את צריכה לשמוח כי את יכולת להיכנס להיריון", וכיוצ"ב. 
ועד לאמירה המקוממת "תקיימי יחסים, אל תדאגי". וכל מה שעבר לי בראש, שאני כבר מבינה שמכאן לא תבוא הישועה והרופאה תיתן לי להמתין עוד אחרי ביוץ הנטען שראתה שהתרחש ואם לא יגיע מחזור, רק אז יבדקו במה מדובר.
 
לצפיה ב-'מוכר ומתסכל מאד'
מוכר ומתסכל מאד
20/01/2019 | 09:58
2
73
תני לעצמך להיות שם בתסכול - את צודקת בהרגשה שלך שהאובדן שליטה בכללי וחוסר היכולת לדעת ולסמוך על הגוף שלך בפרט, הם קשים מנשוא.
 
בעיני, קשה לא פחות היחס של הרופאים.
שירה צודקת בשאלה שהעלתה - למה הגוף דילג על מחזור אם הכל תקין ?
הרופאים לא מתעסקים בלמה וברפטואה מונעת טובה לצערי, מטפלים בבעיה רק כשהיא ממש ממש צורחת להם בפנים כבר.
אולי הכל תקין באמת ופשוט הביוץ התאחר, סביר אפילו להניח. הפלה עשויה לשנות את המאזן ההורמונלי ולפעמים לוקח לגוף זמן להתאושש, גם אם המחזור הראשון אחרי היה "רגיל".
להגיד לךף שתחכי לראות אם יגיע מחזור, או שלא, זה באמת קצת מזלזל ברגשות ובחוויה שלך את הדברים, לא סתם יצאת עם תחושה לא טובה.
 
מקווה שלמרות היחס, הרופאה צודקת ואכן הכל תקין.
 
יכולה לשתף שאצלי בשנה האחרונה המחזורים השתגעו לחלוטין וקשה היה לי לדעת מתי בדיוק לצפות להם.  
מה שעזר להחזיר מעט שליטה, היה להתחיל מעקב שמ"פ יסודי. זה עוזר לי לאתר את הביוץ +/- ואז אני יודעת לצפות למחזור בעוד כשבועיים.
מה שכן גיליתי היה שהביוץ לא קבוע אצלי כבר ולפעמים יש נסיונות ביוץ שלא מתממשים והביוץ עצמו מתעכב ולכן המחזור כולו ארוך יותר.
לי נאמר ע"י רופא פוריות שזה סממן לירידה בפוריות.
לצפיה ב-'מייאש'
מייאש
20/01/2019 | 20:39
1
40
תודה רבה על ההתייחסות.
ואכן הפריע לי מאוד שלא הייתה התייחסות אמיתית לתלונותיי.
בכללי, כאמור בתגובתי לשירה התאכזבתי מאוד מהרפואה הציבורית. בהיריון חוויתי טראומה של ממש בהתייחסות הרופאים המטפלים. אחרי האובדן התחלתי בטיפול פסיכולוגי שנמשך עד לימים אלו ולא חושבת כי התקדמתי הרבה.
העצוב והמכעיס הוא שרופאים רואים בחורה צעירה שנקלעת לסיטואציה זו ואז מגיעות האמירות שיש סטטיסטיקה ואין מה לעשות ונפלתי בה, או שאני לא אדאג ואכנס להיריון או שאני צריכה לשמוח כי הצלחתי להיכנס להיריון ואף אחד לא מבין שהנפש נקרעה לי אחרי החוויה, התמימות אבדה לה כאילו לא הייתה. 
אחרי החוויה לא הייתי בטוחה אם ארצה להיכנס שוב להיריון בקרוב, אבל הרצון גבר עלי, ואז בא הקושי, המחזור שהשתבש ולא ברור מה הולך לי עם הגוף. לפעמים כל שבא לי שפשוט אוכל להישאר בבית, לא ללכת לעבודה, לא לשמוע אף אחד ולא להכיל איש, כי כרגע אני בקושי מצליחה עם עצמי. 
משהו שנראה היה לי כל כך טבעי ומובן מאליו הסתבר כמשהו קשה. בסיפורי האישי, יש לי אמא צעירה יחסית שילדה בגיל 47 לי אחות קטנה. ברגעי משבר חשבתי על זה ואמרתי לעצמי איך זה הגיוני? אני סובבת חברים עם ילדים, אפילו יש לי אחות קטנה וזה רק לעיתים מגביר את הייאוש. מנסה למצוא איזון בחיים, אבל לעיתים כבר לא מצליחה.
לצפיה ב-'זה אכן מייאש... בעיקר חוסר הידיעה למה'
זה אכן מייאש... בעיקר חוסר הידיעה למה
22/01/2019 | 11:46
39
בנוגע ליחס הרופאים וחוסר מתן תשובה קונקרטית - אני חושבת שהרבה פעמים פשוט אין להם מושג. הם רואים מה שרואים ב US אבל הפרשנות היא שלהם והיא יכולה להיות מוטעית לחלוטין.
אני יכולה לומר לך ששלושה שבועות אחרי הגרידה שלי עשיתי US  אצל רופא שחדש לי, כדי לבדוק שהכל תקין והרופא (שהיה מקסים מקסים באמת) טען שרואה זקיק בגודל 18 מ"מ ושאני לקראת ביוץ, אבל אני הרגשתי ביוץ כ10 ימים לפני כן, ככה שבתחושה שלי הייתי דווקא לקראת ווסת. אחרי יומיים השגתי תור לרופא הקבוע שלי והלכתי כדי שיבדוק שוב והייתי צריכה ממש להתעקש עד שהסכים לבדוק אותי כי טען שאין צורך בבדיקה חוזרת אם נבדקתי לפני יומיים ו"שכל סטודנט שנה א' לרפואה יודע לבדוק את עובי הרירית". אחרי שממש התעקשתי עשה לי בדיקה מגוחכת של כמה שניות (אני לא מגזימה, ממש הכניס ומיד הוציא את המטול) ואמר את מה שהרופא הקודם אמר - שאני לקראת ביוץ. נחשי מה... באותו ערב קיבלתי ווסת... לא הופתעתי, כי לי היה ברור שהביוץ היה 12 יום קודם. הרבה פעמים אין להם מושג מה באמת הם רואים. אני יכולה לומר לך שלרופא הקבוע שלי אני לא חוזרת יותר (אחרי 5 שנים אצלו ושני הריונות, עשיתי אצלו גם את השקיפויות ואת כל הסקירות). כי אין שום סיבה שבנוסף לכל מה שאנחנו עוברות, גם נלך לרופא/ה שיוציאו אותנו טיפשות או היסטריות.
אני ממש יכולה להבין (ולהרגיש) את כל התחושות שתיארת... מאחלת לך שהגוף שלך יחזור לאיזון בקרוב ושהאמון שלך בו ייבנה מחדש 
לצפיה ב-'מזדהה עם תחושתך'
מזדהה עם תחושתך
27/01/2019 | 06:03
30
גם אני עברתי הפסקת הריון ב02.09 והייתי אמורה להיות עם תינוק קטן בידיי...
מדי חודש בדיקות ביוץ- שאינן קבועות על הדקה כפי שהיו בעבר- תמיד זזות יום יומיים קדימה או אחורה.
בכל חודש מרגישה בהריון- בחילות, חוש ריח מפותח ואז מגיעים כאבי המחזור והאכזבה. החודש החלטתי שאני לא בהריון, שותה קפה כרגיל, אוכלת כרגיל, אין בכלל סימנים להריון מלבד שלשול שלא חולף לו ואז אני חוששת שאולי אני בהריון ושוב איאלץ לעבור הפסקת הריון כי אני פוגעת בעובר המומצא שלי ומקווה שאני לא בהריון.
אין שליטה. תמיד חשבתי שהחיים שלי כ"כ בשליטה וכ"כ מתוזמנים ואז מישהו צחק עליי ובגדול.
מאחלת שהאיחור יתארך לתשעה חודשים, הריון ולידה בידיים מלאות במהירה! 
לצפיה ב-'שאלה בקשר לכמות דימום בהפלה טבעית, שבוע 6'
שאלה בקשר לכמות דימום בהפלה טבעית, שבוע 6
19/01/2019 | 22:00
5
143
הי לכולן,
אני שייכת לפורום פוריות אבל לצערי הדבר שהכי חששתי ממנו קרה והיום אני מוצאת את עצמי כאן.
הרקע בקצרה- החזרה של עובר קפוא לפני יותר מחודש, אולטרסאונד לפני עשרה ימים שהראה שק הריון ריק בשבוע 6.
מיום שבת שעבר (שבוע) דימום כבד עם קרישי דם, לא עושה סימנים שעומד להפסיק. דווקא בדיוק כשחשבתי שמתחיל להרגע- גם היום וגם אתמול שני קרישי דם ענקיים (אחד כנראה השק) ואחריהם שוב דימום מסיבי.
זה נורמלי שהדימום כלכך ממושך? כלכך מסיבי?
מתי זה כבר ייגמר?
ושאלה נוספת, אני כבר שבועיים לא עושה ספורט- גם הייתי חולה בוירוס בטן מזעזע, אח"כ התחילה ההפלה ועכשיו אני גם מצוננת. ברור שאני לא בשיאי...
חשבתי מחר לחזור להתאמן אבל עכשיו שוב התחילו התכווצויות ודימום כבד. אז אני משערת שזה לא חכם, נכון?
איזה ייאוש. זה פשוט לא נגמר.
לצפיה ב-'מנסה לענות'
מנסה לענות
20/01/2019 | 09:12
73
היי, עברתי הפלה טבעית אחת שבה הדימום להפך, היה ממש מועט. אני זוכרת שהרופא אמר לי שאם הדימום יהיה חריג וכבד ללכת להיבדק. אני מניחה שרב הסיכויים שהכל בסדר אצלך אבל אם יש חשש, אפילו קל כדאי ללכת להיבדק.
ותאמיני לי אני גם כל כך מבינה את הרצון להמשיך הלאה... זה עוד יקרה
לצפיה ב-'משתתפת בצערך. עצוב מאוד.'
משתתפת בצערך. עצוב מאוד.
20/01/2019 | 09:16
56
הגיוני שהיהי דימום כזה אם ההפלה טבעית ולא לקחת כלום. ליתר ביטחון הייתי קופצת למיון נשים של קופת החולים שלך, סתם בשביל להיות רגועה.
לגבי התעמלות - אני בדעה שצריך לתת לגוף להחלים ולנוח ממש. אחרי חמש כאלה, לא מתחברת לאמירה ש"למחרת את כמו חדשה". צריך לתת לזה מקום, גם פיזית.
שולחת לך כוחות.
לצפיה ב-''
20/01/2019 | 10:06
34
איזו אכזבה קשה .
 
קרישי דם, גם אם גדולים, הם אכן סימן להאטה מעט של דימום, הדם נקרש כי הוא עומד יותר לפני שיוצא וזה סימן שיש האטה בדימום.
מקווה שבימים הקרובים תחושי הקלה משמעותית.
 
אצלי בהפלה הטבעית שעברתי, הדימום נמשך שבועיים כדימום קשה והמשיך כהכתמה עוד כשבוע. הכל יכול להיות.
אם את מודאגת וזה מטריד אותך, את יכולה תמיד ללכת להיבדק אצל רופא מיון בקופה, ללא תור.
 
רוצה רק להוסיף הבהרה קטנה שבתקווה תקל עלייך מעט ואולי על אחרות שקוראות - שק ההריון בשבוע 6 וגם 7 הוא קטנטן ממש. זה נראה משמעותי באולטרסאונד, אבל בפועל זה מילימטרים בודדים ופחות מסנטימטר 1 בגודל ולא ניתן לראות אותו בעין רגילה כשיוצא החוצה. הוא יצא כחלק מהדם וההפרשות.
זה חשוב להבין גם כי יש נשים שמודאגות שאולי לא יצא אם אין להן קרישי דם גדולים, וזה לא כך.
קרישי דם משמעותם שהדימום מאט, הדם עומד יותר לפני צאתו ולכן מקריש.
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
20/01/2019 | 10:18
48
אכן הדימומים עלולים להיות כבדים מאוד וממושכים מאוד. 
כמו תמיד, אצל כל אחת זה אחרת. יש כאלו שהדימומים של ההפלה סבירים ומסתיימים תוך שבוע, ויש כאלו שהדימומים אצלן כבדים ולוקחים זמן רב. 
אצלי, למשל, בשבוע 6 עם שק הריון ריק- לקחתי ציטוטק, והדימומים היו כבדים במשך שבועיים, ולאחר מכן המשיכו והמשיכו והמשיכו לאורך שבועות ארוכים....
 
בכל מקרה שאת חוששת או לא בטוחה- פני לרופא/ה שלך או לרופא/ה במיון במרכז בריאות האישה אליו את שייכת. 
 
ספורט- התשובה ברורה....תני לגוף זמן. תני לדימומים לעבור, ואז חיזרי לשגרת האימונים (הלוואי עליי המסירות שלך לעניין זה). 
 
שירה.
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה לכן'
תודה לכן
20/01/2019 | 12:29
43
שאלתי את הרופא שלי היום והוא אמר שאכן קורה שיש דימום ממושך.
אני אמורה להגיע אליו לאולטרסאונד בהמשך השבוע (גם אם ימשיך הדימום) למעקב בכל מקרה. 
היום בבוקר נראה שיש קצת רגיעה. אולי בסופ"ש היה הגל האחרון? לא יודעת. 
מה שאני לא מבינה זה איך יש כלכך הרבה דם? הרחם הרי עוד כלכך קטן. מאיפה כל הדם הזה מגיע? 
אתמול פשוט היתה לי נקודת שבירה. אני רק רוצה לחזור להרגיש רגיל, ללבוש מכנסיים בהירים (ולא שחור כל הזמן- אני פוחדת שתהיה תקלה...), חצאיות. שלא לדבר על לחזור לשחות.
החודש וחצי האחרונים היו פשוט מערבולת רגשית- בהתחלה שמחה מהבטא, אח"כ היא דשדה והתאוששה לסירוגין- אז כל הזמן תקווה וייאוש. בסוף ההודעה על השק הריק- שלא הייתה כלכך מפתיעה לאור הבטא אבל אפשרה לי כן לתת פורקן לכל הלחץ שהיה לפני. ואז כבר רק רציתי שזה ייצא באופן טבעי, ועכשיו גם זה לא נגמר.
לא רוצה כל פעם שאני הולכת לשירותים להיזכר שיש לי הפלה. 
 
לצפיה ב-'רוצה לשתף ובעיקר לפרוק'
רוצה לשתף ובעיקר לפרוק
18/01/2019 | 15:13
6
304
השבוע הבן הקטן שלי חגג יום הולדת 3. לא תכננתי לחגוג לו כי הייתי אמורה ללדת את אחותו הקטנה שבועיים קודם לכן.. אבל עכשיו, כשאני 4 חודשים אחרי לידה שקטה, אין לי באמת תירוץ לא לחגוג לו.
אז הזמנתי את כל המשפחה, גם שלי וגם של בעלי למחר אלינו הביתה. אני עסוקה בלהכין עוגות ולארגן הכל אבל עמוק בפנים, ממש לא מתחשק לי..בעלי לא מבין עד כמה זה קשה המפגש המשותף, הידיעה שכולם המשיכו ואני עדיין חושבת על זו שאיבדתי שכולם שמחים ורק אני לא.. והצוציק בכלל לא אשם, הוא גם איבד אחות וגם רוצה לחגוג..
לצפיה ב-'מאוד מבינה אותך'
מאוד מבינה אותך
19/01/2019 | 09:38
4
119
בנפש שלך גרים בכפיפה אחת שימחה ואושר על מה שיש, ואבל ועצב גדול על מה שאין, על מה שאיבדת. ההתמודדות עם התחושות הכה סותרות הללו קשה ודורשת כוחות רבים. 
זכורים לי מספר ימי הולדת כאלו של ביתי ובני, שבהם גייסתי את כל הכוחות שהיו לי ושלא היו לי, כדי שהם לא ייפגעו, וכדי שיהנו, וישמחו, ויקבלו את החגיגות שכה מגיעות להם. 
המוטו שלי היה שהם באמת לא אשמים. בכלום. שאף אחד לא אשם במה שקרה לי, ושמגיעה להם אמא מתפקדת וששמחה איתם, ושגאה בהם ושרוצה להיות איתם, לבלות איתם ולחגוג איתם. 
אז איכשהו, בלית ברירה, מצאתי את הכוחות לכל החגיגות, והיו רבות וטובות כאלו- ימי הולדת בבית, בגן ולחברים אחר הצהריים, טקסים, מסיבות חנוכה, מסיבות סוף שנה, אירועי פורים, הופעות סוף שנה...
וטוב שהיו חגיגות, וטוב שהיה לי בשביל מי ובשביל מה למצוא את הכוחות.
 
מאחלת מזל טוב לבנך, ושולחת כוחות עבורך.
שירה. 
 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה והשיתוף'
תודה על התגובה והשיתוף
19/01/2019 | 22:29
3
83
בדיעבד, היה מקסים.
הילד התרגש ושמח ולא הפסיק לחבק ולנשק ולהגיד אמא אני אוהב אותך.
נראה לי שהוא מרגיש אותי..
היה שווה רק בשביל האושר שלו
לצפיה ב-'חיבוק גם לך וגם לו'
חיבוק גם לך וגם לו
20/01/2019 | 09:10
54
כל הכבוד לך שעשית בכל זאת
לצפיה ב-''
20/01/2019 | 10:11
51
ריגשת ממש.
גם אני הרגשתי בדיוק כך ביום ההולדת 3 של בני לפני חודש.
היה לי קשה ממש להתגייס, לעשות וליזום ולהיפגש, אבל עשיתי מאמצים (שהרגישו מאמצי על ממש ומעט ביאס שבן הזוג לא זיהה כמה זה דרש ממני) והיה שווה את זה.
 
בגיל הזה הם כבר נהנים ומעריכים והקטנטן שלי, כמו גם שלך, העריך כ"כ וגם לי הרגיש ומרגיש כל הזמן, שהוא ממש ממש מרגיש אותי.
לצפיה ב-'נפלא! כל הכבוד לך!!!'
נפלא! כל הכבוד לך!!!
20/01/2019 | 10:13
20
לצפיה ב-'משתפת ביומולדת 4 של הבת שלי'
משתפת ביומולדת 4 של הבת שלי
20/01/2019 | 12:17
119
זה היה ביום חמישי (בגן), קבעו את זה המון זמן מראש, דיברנו והתרגשנו ותכננו את העוגה. גיליתי על הפסקת הדופק ביום שני, ומיד רצתי לרופא לקבל הפניה ומשם למיון. שכחתי לגמרי שיש את העניין הזה של היומולדת בגן, מזל שהיא הזכירה לי ביום רביעי באופן אישי, ואז כבר היה מאוחר מדי לבטל.
הגעתי מדממת בלב ובגוף ליום ההולדת, עם עיניים אדומות מבכי ונפש קבורה באדמה. הגננת והסייעת מיד שאלו מה קרה. הרגשתי לגמרי בתחפושת. ובכל זאת היה מקסים ושמח, היא התרגשה מאד וגם אני התרגשתי מאד לשבת ליד כסא היומולדת שלה ולראות אותה עוברת בין החישוקים. עד היום אני זוכרת שהיה ויכוח דרמטי לגבי הגיל שלה. הגננת לא האמינה לי שהיא בת 4 והיתה בטוחה שהיא כבר בת 5....
אני עצרתי אבל העולם סביבי לא עצר.
אני שמחה שחגגת לו בכל זאת. יש כוח בעולם שממשיך למרות שלפעמים זה מרגיש הכי לבד בעולם. מאחלת לך שתזכי לחגוג יום הולדת לאח/ות קטן/ה בקרוב.
לצפיה ב-'פינת הביניים / איך משחררים את הכמיהה'
פינת הביניים / איך משחררים את הכמיהה
14/01/2019 | 22:14
28
232
פינת הביניים מיועדת לכל מי שמצויה בתווך המכאיב שבין אובדן הריון/הריונות לבין הריון חדש. לכל מי שמודדת רירית, סופרת בטנים, מסובבת את הראש אחרי כל עגלה, מחשבת גילאים והפרשים, כאובה מהתקווה ומהייאוש ולא פנויה לכל כך הרבה דברים אחרים שהעולם מציע.
 
אובדתעצות שואלת את סימון איך משחררים את הרצון להרות שוב. אני פה המון שנים. עד כמה שידיעתי מגעת קשה מאד לשחרר את הכמיהה, אני מכירה רק שתיים שחזרו - בידיים ריקות - לספר איך זה אחרי השחרור הזה: מיק ניק וחובטת שטיחים.
שתיהן סיפרו על כאב עצום ועל קושי בהשלמה, ולצד זאת על ידיעה ברורה שאל התווך המצוי בין התקווה לידיים מלאות - לבין האפשרות לאובדן נוסף - אל התווך הזה הן לא שבות עוד. שהרצון להתמלא שוב הוסט לכיוונים שונים, שעם הויתור נתגלה גם המחיר של הכמיהה ונפתחו אפיקים חדשים.
 
נדמה לי שהשאלה לגבי שחרור הכמיהה טומנת בחובה שתי שאלות שונות. האחת היא באמת איך מרפים מחלום כל כך גדול, מכמיהה שכואבת בגוף ממש. והשנייה היא - במה ממלאים את החלל הזה. בתקופה של הנסיונות המיקוד הוא על השגת הריון, ביצוע בדיקות, אם מושג הריון כל הכוח מושקע בו - אם נופלים לאובדן הכוח מושקע בהחלמה, בחזרה לתפקוד, בשיקום הריסות הגוף והנפש. אבל אם לא זה ולא זה - מתפנים גם הרבה זמן וגם הרבה משאבים נפשיים.
 
אני חושבת שיש הרבה נשים שלא מסוגלות לשחרר את הכמיהה הזו. והן ממשיכות בכוח התקווה והאינרציה, בציפורניים שלופות, בכל מה שיש להן ואין להן - הלאה וקדימה במטרה להשיג את ההריון המנצח --------------אבל עד מתי? ? ? עד שהטבע מחליט עבורן, עד שהנפש כורעת, עד שהגוף קורס, עד שאי אפשר יותר, עד שבאמת באמת באמת באמת באמת באמת. אי. אפשר. יותר. בכלל.
אצל כל אחת קו הגבול הזה שונה, לרוב הוא מתעתע כמו האופק (עוד נסיון אחד. בעצם אפשר להספיק עוד נסיון לפני שאחגוג יומולדת. בעצם גיל 40 הוא לא הקו האחרון. קראתי מחקר חדש/ ועוד כהנה וכהנה), נע וזע עם התקדמות הגיל.
 
לכל מי ששרויה בתהום הפעורה שבין האובדן להריון החדש (אמן), לכל מי שמאוכלת על ידי הכמיהה, שכואבת את ההעדר, שהפצע שלה מדמם כך ששום תחבושת לא יכולה לבלום את הדימום הזה - לכל מי שכואב לה נורא אבל לא כואב לה מספיק כדי לעצור - לכולכן אני מקדישה את פינת הביניים. והלוואי ותצאנה ממנה בידיים מלאות.
לצפיה ב-'אנצל הזדמנות לכתוב על סוג "חדש" של אובדן'
אנצל הזדמנות לכתוב על סוג "חדש" של אובדן
15/01/2019 | 17:56
23
268
של יאוש מעורב עם תקווה, שלא פעם מרגישה תקוות שווא.
חדש עבורי כמובן, גם בפורום הזה, רבות לפניי חוו....
 
עם ההבנה שהפוריות כבר מושפעת מהגיל ופתאום הריון לא מגיע כל נסיון ראשון-שלישי ואפילו לא פעמיים בשנה ואפילו לא אחת לשנה... הבנתי שהגענו לעוד גבול ששמתי לעצמי כאבן בוחן להמשך הדרך, טיפולים.
 
האמת ?
הפתעתי את עצמי שוב עם האופטימיות שליוותה אותי עד כה.
במשרדים של רופאי הפוריות, אשה בת 40 היא עוד צעירה מספיק והם בטוחים שיוציאו תגובה טובה מגוף שהצליח להרות טבעי כמה וכמה פעמים ואני ? האמנתי להם.
מזריקה בקלות, זריקות ההורמונים קלות בעיני הרבה יותר מ9 חודשים של קלקסן פעמיים ביום...
מליון בדיקות ואדמיניסטרציה שדורשת עבודה בזה במשרה מלאה ולא מבינה איך נשים בכלל עובדות ככה בטיפולים, ביחוד בעבודה תובענית.
מגיעים לשאיבה - מעל 10 זקיקים נוצרו אחרי פרוטוקול של 26 ימי הזרקה מהנים, רירית כמו שמעולם לא היתה לי, נכנסת להרדמה עם חיוך שלא יורד לי מהשפתיים וחישובים שמנסים להיות אופטימיים זהירים - בטח חלק מהזקיקים לא יניבו ביצית טובה, חלק מהביציות לא יהפכו לעוברים, חלק מהעוברים לא יגדלו ליום 3, חלק מיום 3 לא ישרדו את המניפולציה לפיג'ידי וחלק יצאו חולים... אבל אפשר לקוות נגיד ל2-3 מיותר מ10 ? ואם לא - הלוואי ואחד ישרוד... שיתן לי סיבה וכוח להמשיך בזה ולראות שזו יכולה להיות אלטרנטיבה טובה לנו, כי אם לא - נראה שנגמרות לנו האלטרנטיבות...אבל נתמודד עם זה בשעתו.
 
מוציאים אותי להתאוששות ובעודי רדומה עדיין אני שומעת את האחות מתקשרת למעבדה בספיקר !!! ושואלת כמה ביציות יצאו לגב' XXX ומהצד השני עונים לה 0.
0 היא צועקת חזרה ? תבדקי שוב.
לא מסתכלת אפילו לכיווני לראות שאני ערה ומביטה בה... המד סטורציה מצפצף פתאום ואז היא מסתכלת ורואה אותי ערה ובאה אליי... מנחמת במילים שלא מנחמות בכלל וכבר שמעתי יותר מידי פעמים בעבר - זה לא אומר כלום, תנסו שוב, את צריכה להישאר רגועה...
אני מהנהנת, רק שתעזוב אותי בשקט.
הדמעות מגיעות חצי שעה אחרי, כשבן הזוג אומר את אותם הדברים וממנו אני בהחלט מצפה ליותר !
ממנו אני לא רוצה לשמוע אמירות ריקות מתוכן כאלו ללא שום בסיס מציאותי.
אתה לא יכול להבטיח את זה הרי. מי כמוך כבר אמור לדעת ?
 
26 ימים של הזרקות על שלל תופעות הלוואי שלהן, מלא ימים ששוב נעדרתי כאמא לזיו שלי בבקרים כי יצאתי לבדיקות עם שחר ובערבים כי הייתי חייבת להשלים שעות, כי בעבודה לא מרוצים מכל האיחורים.
26 ימים של קושי עצום מול בן הזוג שלא מבין ולא מצליח להכיל את הדרקון הממורמר אליו הפכתי ומרגיש שגם לו קשה ואני לא מכילה אותו.
לא הניבו כלום חוץ מריק ענקי.
 
להחליט מה הלאה ?
לא מצליחה להחליט כלום.
לצפיה ב-'ואוו, השארתן אותי ללא מילים'
ואוו, השארתן אותי ללא מילים
15/01/2019 | 21:59
136
כלכך כואב וכלכך נכון
לצפיה ב-'וואו ויקטור '
וואו ויקטור
15/01/2019 | 22:00
4
132
איזה 0 אכזרי וריק
איזה מאמץ אדירים עשית
 
את הרי מרגישה את האפס הזה כל כך חזק בגוף, בנשמה, מול זיו, מול הבנזוג, מול העבודה, מול כל פרט בחיים שלך.עכשיו תחשבי שהאפס הזה היה 1. תנסי לדמיין איך היית מרגישה.
אפס מכאן אחד משם. לאן את הולכת?
 
אני מאמינה שכשלא מוכנים יותר לפגוש את האפס (או את השלילי) תנועת המאזנים מתהפכת ואפשר להרפות. אני לא חושבת שאפשר לדעת את זה או לחשוב את זה, אלא שזו החלטה שמתקבלת מהבטן, כשהסבל כך כך גדול שהאחד לא מושך כפי שהאפס מפחיד.
 
אני מחבקת אותך על הריק הנורא שאת חווה עכשיו.
אני מחבקת אותך על עוד כל כך הרבה ריק שהיה מנת חלקך בכל כך הרבה צמתים במהלך הדרך.
 
 
לצפיה ב-'אוי ויקטור החתול'
אוי ויקטור החתול
16/01/2019 | 09:15
103
ממש כואב בבטן לקרוא מה שכתבת. לא יודעת מה להגיד בכלל. מפח נפש שרק פה יבינו אותו.
 
 
לצפיה ב-'כנראה שאת צודקת '
כנראה שאת צודקת
16/01/2019 | 10:31
2
106
צריכה להזכיר לעצמי את זה ולשחרר קצת את הלופ הבלתי נגמר של מחשבות...
מניחה שמתישהו פשוט מגיעים לקצה גבול היכולת ומשם ההחלטה אולי קורית כמעט מעצמה, פשוט כי להמשיך זה בלתי אפשרי ?
לצפיה ב-'יש אנשים שרוצים למות'
יש אנשים שרוצים למות
16/01/2019 | 11:50
1
125
זה מנוגד לגמרי לאינטואיציה הטבעית שלי (של כולנו אני חושבת). אבל בהחלט יש אנשים שמייחלים למוות שיגאל אותם מהייסורים שהם חווים בהווה. בהרבה מקרים מדובר באנשים חולים מאד, שהגוף שלהם מיוסר, שאין להם תקווה לעתיד נעים יותר. הסבל בהווה והסבל הנצפה בעתיד חזקים מרצונם לחיות ולחוות את המשך חייהם. 
 
ככה אני מדמיינת החלטה על הפסקת ילודה בתוך מרוץ נחוש מהסוג שלך. כמו מוות. אבל לא מוות אלים. אלא מוות שנותן מנוחה אמיתית, שבולם את הסבל. שמפנה מקום לדברים אחרים. כל הדברים הטובים שאני כותבת הם לא דברים שאפשר לראות אותם או אפילו לדמיין אותם בתוך המרוץ או אפילו כשמגיעה ההחלטה לעצור, לדעתי. אלה דברים שרואים רק במבט לאחור בפרספקטיבה של אחרי הויתור. 
הויתור עצמו - שוב, ככה אני מאמינה - הוא סוג של מוות כפוי, פשוט הגעה לקצה גבול היכולת האישית. ומשם הכרה צלולה וברורה שאי אפשר עוד להמשיך. אפילו אם יזדמן אחד בהמשך הדרך. האפס נורא מדי. ריק מדי. אכזר מדי. 
התקווה זעירה ביחס לסבל האפשרי. 
 
אומרת לך כמי שקוראת אותך מהצד שאני בספק אם באמת הגעת לקצה היכולת האישית שלך. אני אומרת את זה לא על בסיס הייאוש והריקנות של עכשיו, אלא על בסיס המאבק ההירואי שלך להשיג הריון נוסף, גם במחיר מהלך של הפריה מלווה ברירת עוברים. מישהי נחושה כל כך - נדמה לי - מרימה ידיים לאט יותר ממישהי נחושה פחות. זו כמובן רק התחושה שלי והיא לא אומרת שום דבר על המקום האמיתי שלך. 
 
אני שולחת לך עוד חיבוק. ענק. 
כל כך מצטערת שלא קיבלת את האחד שלך. 
לצפיה ב-''
17/01/2019 | 09:44
14
לצפיה ב-'אוי ווי '
אוי ווי
16/01/2019 | 09:42
1
181
אין לי מלים, אז ברשותך מיממתי את החוויה שלך כפי שאני רואה אותה.
לצפיה ב-'כבר כשכתבתי, דמיינתי בממים'
כבר כשכתבתי, דמיינתי בממים
16/01/2019 | 10:03
110
אבל מאותגרת טכנולוגית שאני....
קלעת לי בול !
לצפיה ב-'כמו סכין בלב'
כמו סכין בלב
17/01/2019 | 12:01
79
מאוד הצטערתי לקרוא. על ההתנהלות, על חוסר המודעות של האחות, ובעיקר בעיקר- הצטערתי לקרוא על המצב, ועל הטיפולים המורכבים שלא צלחו, ועל הריק הגדול. 
את לא צריכה להחליט עכשיו כלום. ובכלל- לא תמיד אפשר בכלל להחליט ולהכריע. זו האמת. 
 
שירה. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'זה באמת לגמרי אובדן'
זה באמת לגמרי אובדן
17/01/2019 | 13:59
72
אובדן של תפיסת העצמי כאישה פוריה, אובדן של אפילו קצה של סיכוי כי על ה"בטוח" כבר ויתרנו מזמן.
אני חושבת שאת עוד לא לגמרי שם, אולי כי אני מאד מזדהה ואני יודעת שאני עוד לא שם. אני אחרי סבב ראשון של IVF שהיה פשוט פתטי ומתנחמת בזה שהבנות אומרות שהסבב הראשון הוא רק ניסוי כלים כדי להבין איך הגוף שלך מגיב. ואמרת נכון- מבחינת הרופאים לגבי נשים בגיל 40, הם מרגישים שיש להם הרבה עם מה לעבוד.
 
לצפיה ב-'גורם לרצות לצרוח'
גורם לרצות לצרוח
20/01/2019 | 14:40
1
60
קשה להאמין כמה לא הוגן זה וכמה סבל את עוברת.  ברור שאת לא מצליחה להחליט כלום. צריך קודם בכלל איכשהו לפנים את הדבר הזה.

לגבי בן הזוג, סתם רוצה להגיד שאני ממש מזדהה ומבינה, גם לגבי מה שרשמת בשירשור של היומולדת,
שהוא לא הבין כמה אנרגיות נפשיות זה דרש ממך. הם פשוט לא מסוגלים להבין אותנו עד הסוף. אני נשואה לגבר שנחשב רגיש, עסוק בלימוד התפתחות אישית ועבודה עצמית וכאלה. אפילו הוא לא באמת מצליח להבין אותי. להבין כמה כוחות נפש נדרשים לי בימים מסויימים לפעילות הכי הכי יום יומית. כמה לפעמים קשה סתם להתקיים במציאות כזאת שהיא כל כך כל כך לא מה שדמיינת ורצית לעצמך.

אז רק שולחת לך חיבוק גדול גדול. והזדהות והבנה לפחות ממני.
לצפיה ב-'בן הזוג'
בן הזוג
20/01/2019 | 17:01
71
שלי עוסק במקצועו במקצוע טיפולי שנחשב נשי.
אמפטיה ורגישות הם כלי העבודה הכי חזקים שלו.
ועדיין ... בתחום הזה, בינינו, הוא מאד מתחשב אבל לא באמת מבין וזה קשה להכיל.
 
לצפיה ב-'מזדהה מאוד ומחבקת '
מזדהה מאוד ומחבקת
21/01/2019 | 02:34
52
כמישהי שחוותה את זה כמה פעמים לצערי.
אם את רוצה לדבר בפרטי, את יותר ממוזמנת.
זה כל כך קשה, התחושות חוזרות אליי עכשיו, למרות שכבר עברו כמה שנים מהחוויות המפוקפקות האלה (ולא, אין ילד/ה עדיין בבית).
 
את לא צריכה להחליט בזה הרגע כלום, זה בסדר כעת להיות באובדן.
יכולה לומר שהכוחות איכשהו חוזרים.
ושוב, שולחת חיבוק
לצפיה ב-'כל כך מבינה אותך'
כל כך מבינה אותך
24/01/2019 | 12:39
6
54
בתור בוגרת הפלות, קיוויתי שלפחות בשאיבת בייציות יהיה יותר קל.
איזה אכזבה, מפח נפש, שלא לומר תחושת דכאון קליני, לא רוצה לצאת מהמיטה זה היה.
 
מרוב אכזבה כתבתי על זה פוסט http://intendedmominisrael.blogspot.com/2017/01/bl...
קיוויותי שאולי אם יהיו בנות שידעו למה לצפות יהיה להם יותר קל לא להתאכזב
אבל לצערי גם את נפגעת :(
לצפיה ב-'קראתי עוד פוסטים, איזה בלוג מרגש!'
קראתי עוד פוסטים, איזה בלוג מרגש!
24/01/2019 | 20:40
1
11
לצפיה ב-'שמחה שאהבת'
שמחה שאהבת
28/01/2019 | 09:25
7
לצפיה ב-'אני תמיד נכנסת להרפתקה חדשה רק אחרי'
אני תמיד נכנסת להרפתקה חדשה רק אחרי
28/01/2019 | 10:25
3
46
שקראתי, חקרתי והשכלתי את עצמי מכל הכיוונים.
זו השליטה היחידה שאני מרגישה שיש לי ובאפשרות היחידה שאני חשה שמאפשרת ולו מעט שליטה בידיים שלי כמטופלת.
מעולם לא הייתי מאלו שסמכו בעיניים עצומות על הרופאים שלה, ודאי לא אחרי ההיסטוריה שלי.
הגעתי מאד ריאליסטית לIVF+PGD. גם הגעתי אליו רק כשהסיכויים לטבעי מאד מאד ירדו ובפועל לא נשארה ברירה, כדי לנסות ולמקסם את חלום הפוריות לפני שנסגר סופית.
 
הציפיות שלי היו ממש נמוכות - קיויתי ממש שמ10 זקיקים + כמה קטנים יותר, יצאו כמה בודדות. התפללתי שלפחות יהיו עובר או שניים שניצלח גם את הפיגידי. קיויתי שיהיה לפחות אחד, לפחות סיכוי.
הייתי בידיעה שאולי לא יהיו הפריות כלל, אולי אם יהיו הפריות, אף עובר לא ישרוד ליום 5, אולי גם אם ישרוד / ו ליום 5, לא ישרדו את ההליך שעושים לפיגידי, או שפשוט לא יצאו תקינים ושלא יהיה מה להחזיר.
הנחתי שמאד יתכן שבגילי, כשאני רואה שבטבעי לוקח כשנה ויותר כבר להשיג הריון - סיכוי משמעותי ש10 זקיקים, אינו שווה ל10 ביציות ובטח לא ל10 עוברים.
 
רק לא הייתי מוכנה ל0 ביציות בכלל.
הייתי "מוכנה" לכישלון אפשרי, ידעתי מראש שיש יותר סיכויים לאי הצלחה מאשר להצלחה. רק לא הייתי מוכנה לכישלון כ"כ מוחץ שלא משאיר אפילו טיפת אויר בריאות.
 
ועדיין חושבים איך להמשיך הלאה, כי אין אפשרות אחרת ומטעם האינרציה וכי טרם ויתרתי על הרצון בעוד ילדים.
 
 
לצפיה ב-'ויקטור, שולחת לך חיבוק'
ויקטור, שולחת לך חיבוק
28/01/2019 | 11:17
28
כבר שנים שעוקבת ומקווה לנס עבורך.
לצפיה ב-'ברור שזאת אכזבה קשה מאוד'
ברור שזאת אכזבה קשה מאוד
30/01/2019 | 10:05
28
מבאס מאוד להשקיע את כל כולך בפעם המליון ולא לקבל אפילו עובר אחד.
אני זוכרת אותך עוד מימי הקומונה של פליטות פורום לפני הריון או משהו כזה....
מה מצבך כרגע? אני לא זוכרת כמה ילדים יש לך?
אם תרצי אשמח לדבר איתך
לצפיה ב-'מבינה מאוד מאוד'
מבינה מאוד מאוד
04/02/2019 | 19:25
20
שוב, כמי שחוותה את זה בדיוק. השמיים נופלים עלייך, את לא מוכנה לזה בכלל.
גם לי זה קרה בשאיבה ראשונה כשהיו כשבעה זקיקים (אני כבר לא זוכרת מספר מדויק, זה היה לפני הרבה שנים. זה מעלה בי דמעות לחשוב לפני כמה שנים זה היה, ושעדיין אין ילד/ה..), אין דרך להיות מוכנה לכזאת אכזבה, אי אפשר להשוות את זה לאכזבה של פחות ביציות ממה שחשבת אבל עדיין יש כמה אפילו אחת... אני לא אשכח שבאותה שאיבה הייתה לידי מישהי שגם עברה שאיבה באותו יום והתלוננה על 7 ביציות כי ציפתה לעשר (משהו כזה. לא זוכרת את המספרים המדויקים).
אני שולחת עוד חיבוקים ושוב מזמינה אותך, אם תרצי, לפרטי
לצפיה ב-'מזעזע'
מזעזע
26/01/2019 | 20:20
39
ליבי איתך
 
לצפיה ב-'להחליט'
להחליט
29/01/2019 | 10:57
1
42
אני החלטתי לעבור לתרומת ביצית. הטיפולים הורסים, ואפילו לא מדברת על צד הבריאותי. זה כמו להחיות בבועה. אני לא באמת עם הילדים שלי, לא באמת מתעניינת בעבודה, עיבדתי את הקשר עם החברות שלי, ספרים להנאתי לא קוראת-רק מחקרים בנושא פוריות, נהייתי מומחית פוריות בעצמי. לא מעניין שום דבר חוץ מזריקות, זקיקים, רירית וכל זה. לפעמים מוציאה את הראש מחוץ לבועה הזאת- ומגלה שהחיים סביבי נמשכים וטוססים, אנשים יוצאים, חוגגים ימי הולדת לילדים, נפגשים עם חברים, עושים ימי קייף. ואני חיה טיפולים, לא בא לי לצאת, לא בא לי להשתתף במסיבות הגן ובית ספר, לא בא לי כלום. אפילו להסתפר אני גוררת את עצמי פעם בתקופה ארוכה. טיפולי פוריות כבשו אותי. אבל חיים זה לא טיוטה שאני אחזור ואחיה פעם שניה מחדש. הילדים יגדלו ומה אני אזכור מהתקופה הזאת? נכון-זקיקים, רירית, בלסטוציסטים וכל זה. לא רוצה יתר להחליף את החיים האמיתיים בחיים של טיפולים. חלס. מאוד רוצה עוד ילד, אבל כמה אפשר להלחם בטבע? לא בטוח שגם תרומה תצליח, אבל בטוח יש יותר סיכוי בגיל כמעט 44.
לצפיה ב-'ursula1111- '
ursula1111-
30/01/2019 | 06:26
35
קשה היה לקרוא את התיאור שלך.
אהבתי מאוד את המשפט: "החיים זה לא טיוטה שאני אחזור ואחיה בפעם שניה מחדש". 
מקווה שאת מקבלת תמיכה וסיוע בהיבט הרגשי.
 מאחלת לך שתקבלי את מבוקשך באמצעות תרומת הביצית, הליך שהוא מורכב בכל ההיבטים, אך פעמים רבות נותן תקווה ומאפשר להגיע לילד/ה הנכסף/ת. 
 
בהצלחה רבה!!
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מדויק ביותר'
מדויק ביותר
18/01/2019 | 21:28
75
 
 
לצפיה ב-'מה עושים כשאומרים לך לשחרר?'
מה עושים כשאומרים לך לשחרר?
05/02/2019 | 15:18
2
29
שנה ורבע לאחר אובדן בני ולידה שקטה בשבוע 37+2.
בספטמבר התחלנו שוב לנסות.
איכשהו הייתי תחת האשלייה שמיד איכנס להריון כפי שקרה בהריון של הלידה השקטה. לא קרה...
המחזורים שלי מדוייקים כפי שלא היו אף פעם, הביוץ נצפה כל פעם ע"י מקלוני ביוץ, מזוהה גם ע"י הפרשות וע"י כאבים. ועדיין לא נקלטתי.
וכולם אומרים לי לשחרר כי הלחץ גורם לכך שאני לא איקלט.
אז איך משחררים? אני כבר בת 37 (וחצי..) הזמן מתחיל לתקתק לי ממש חזק בראש...
בבית יש בנות לא קטנות בנות 11 ו-8 שמביעות כמיהה לאח קטן נוסף.
יש לי בעל מדהים ותומך שמרים אותי כל חודש, 
יש לי עבודה מעניינת ומספקת ורק אני חיה מחודש לחודש וכל פעם מתפללת שבשמונה בחודש לא אראה את הדימום...עד מתי?!?!
לצפיה ב-'את מוכנה לכתוב את הדברים בשרשור נפרד? ואז גם אגיב לך'
את מוכנה לכתוב את הדברים בשרשור נפרד? ואז גם אגיב לך
06/02/2019 | 09:12
1
5
לצפיה ב-'החלטתי להעביר את זה לפורום הריון לאחר אובדן. תודה :)'
החלטתי להעביר את זה לפורום הריון לאחר אובדן. תודה :)
06/02/2019 | 17:26
4
לצפיה ב-'שבעה שבועות אחריי גרידה'
שבעה שבועות אחריי גרידה
17/01/2019 | 08:31
5
149
היי בנות,
אני שבעה וחצי שבועות לאחר גרידה וטרם קיבלתי וסת (לא בהריון).
הבנתי שעיכוב של הוסת מאוד נפוץ אחריי גרידה אבל ממש נראה לי שזיהיתי ביוץ לפני חודש בערך. קראתי פה בעבר על מקרה נדיר של סיבוך אחריי גרידה שהדימום הוסתי נשאר ברחם. ממי שמכירה, מה עושים במקרה כזה? אין כרגע תורים פנויים לרופא, עד כמה דחוף להגיע לבדיקה?
אוף, אני רק רוצה כבר להיות אחריי המחזור הזה ולהתחיל מחדש...
לצפיה ב-'לרוב מקבלים וסת אחרי 4-6 שבועות לאחר הגרידה, '
לרוב מקבלים וסת אחרי 4-6 שבועות לאחר הגרידה,
17/01/2019 | 10:41
4
58
גם 8 שבועות נחשב תקין.
המקרה שתיארת פה- היה אצלי. הוא לא הוגדר כנדיר, והיה כתוצאה מהתכווצות צוואר הרחם לאחר הגרידה. מחזור לאחר מכן הכל הסתדר מעצמו, לאחר שצוואר הרחם פשוט התרפה מעצמו, באופן טבעי. 
אם אין תורים פנויים לרופא, האם יש לך אפשרות ליצור עימו קשר באמצעי תקשורת כלשהו?- מייל? ווטסאפ? ממליצה לך פשוט לשאול ולברר, לתאר את הדברים ולשמוע לעצתו של הרופא. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה שירה'
תודה שירה
17/01/2019 | 10:58
3
42
אני אנסה ליצור עמו קשר באמת ואם לא אצליח אולי אלך לרופא פרטי רק לעבור בדיקה.
אם אפשר לשאול- אז בעצם במקרה שלך לא היה צריך לעשות כלום אלה רק לחכות לחודש הבא?  היית צריכה להימנע חודש נוסף מהריון?
לצפיה ב-'התייחסות-'
התייחסות-
17/01/2019 | 11:53
2
51
בעיניי, אין צורך ללכת לרופא פרטי בשביל זה. בכל קופת חולים יש מרכז בריאות האישה, ויש שם מה שנקרא "מיון". אפשר לבוא, אפילו בלי תור, לחכות זמן מסויים (אצלי זה היה בסביבות שעה...), ולהיכנס לבדיקה. צריך כמובן להסביר לפני כן למזכירה מהי סיבת ההגעה. 
 
במקרה שלי- לא ההיה צריך לעשות כלום. רק לחכות לחודש הבא, בתקווה שיסתדר. הרופא אמר שאם לא מסתדר לבד- אז צריך יהיה לעבור הסטרוסקופיה ניתוחית, אבל אמר שרוב הסיכויים שיסתדר מעצמו, ואכן כך היה. 
בוודאי שנמנעתי מהריון באותו החודש עד לקבלת המחזור. איך אפשר להתחיל ולנסות, כאשר את יודעת שמשהו לא בסדר ושהגוף צריך זמן להסדיר עצמו...
אנחנו לא רובוט, וגם הגוף שלנו לא רובוט. אין ברירה. זה שזה בער בי בדם ובעצמות ובכל מקום בגוף ובנפש לנסות ולהיכנס להריון- לא היה רלוונטי בכלל. 
 
תמשיכי לעדכן. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
20/01/2019 | 09:21
1
56
אז בשעה טובה הוסת הגיעה היום, חודשיים אחריי הגרידה.
הרגשה טובה של ניקוי ומחשבות על מה שיקרה הלאה.
מרגישה שלגמרי איבדתי את התמימות של לגלות הריון ולהיות בטוחה שיוצאת עם ידיים מלאות בסיומו. ההפלה הראשונה לא השפיעה כך בכלל, הייתה תחושה שנפלתי בסטטיסטיקה וההיגיון אומר שאח"כ יהיה הכל תקין. אבל עכשיו אחריי הפעם שנייה אני
כבר הרבה פחות בטוחה. מבינה שהסיכויים עדיין לטובתי אבל עדיין ממשיכה לחפור בפורומים ולחפש סיפורים שונים, לא יודעת למה ואיזו נחמה אני מוצאת בזה.
אני קוראת סיפורים כל כך הרבה יותר קשים משלי ומקווה שגם אני אמצא את האומץ להמשיך הלאה כמו כל הבנות הנהדרות פה.
לצפיה ב-'שמחה לשמוע שנקודת הציון הזאת הגיעה'
שמחה לשמוע שנקודת הציון הזאת הגיעה
20/01/2019 | 10:12
36
מזדהה מאוד עם התיאור שלך לגבי אבדן התמימות באבדן השני. מאחלת לך מכל הלב שתדעי לבחור בדרך הנכונה עבורך (מהקריאה נשמע שאת כן מעוניינת להמשיך קדימה ופחות לעצור ולשנות כיוון) וכמובן שהדרך תוביל אותך למחוז חפצך.
לצפיה ב-'היי יקרות תודה על הדאגה ימים קשים עברו עליי ...'
היי יקרות תודה על הדאגה ימים קשים עברו עליי ...
16/01/2019 | 14:14
2
230
בס"ד
בסוף לקחתי 2 ציטוטק בבית בהמסה מתחת ללשון (מגעיל וקשה
בטירוף...)
הפעולה עברה טוב אפילו בלי הרחבת צוואר הרחם
אבל נפשית היו ימי בכי קשים ועדיין ...
רק אתמול חזרתי לעבודה
הזמן יעשה את שלו ....
שוב תודה
לצפיה ב-''
17/01/2019 | 09:45
15
לצפיה ב-''
21/01/2019 | 02:35
2
לצפיה ב-'גרידה מאוחרת פוגעת בפוריות? ואם כן, למה לא מציעים לידה שקטה?'
גרידה מאוחרת פוגעת בפוריות? ואם כן, למה לא מציעים לידה שקטה?
10/01/2019 | 11:14
10
227
מפרטת. לפני שנה עברתי גרידה בשבוע 16. כבר מיד אחרי זה כשראיתי שיש נשים, במיוחד בארצות הברית שעוברות לידה שקטה בשבוע הזה,  התבאסתי ממש שלא הציעו לי לידה שקטה. כי הייתי בוחרת בזה.

עכשיו כמעט שנה אחרי, כל הבדיקות תקינות, אבל כל ההריונות שלי נגמרים בכימי. כל מה שיש לרופאים להגיד שזה קשור לגיל שלי ( עכשיו כמעט 38 אבל התחלתי בעצם לפני 37, לא חושבת שזה כזה מבוגר). בהתחלה האמת שהאמנתי להם, שזה הגיל ואין מה לעשות. אני לכאורה אשמה שחיכיתי לכזה גיל מבוגר וזהו. אבל לאחרונה אני רואה מלא בנות מהשכבה שלי בהריון. אז כנראה שזה לא באופן אובייקטיבי הגיל שלי. כמספר.

אז התחלתי לחשוב, אולי גרידה מאוחרת גורמת איזה נזק משני לפוריות שלא מדברים עליו. כי כן מדברים על הידבקויות
אבל אין לי כאלו. (ואפשר בעיקרון לפתוח אותן). לצערי אני רואה הרבה נשים שהיתה להם פוריות תקינה ואחרי גרידה משהו השתבש ולא חזר לעצמו.

לא יודעת מה באמת אני שואלת. סתם לפרוק, מוזמנות לשתף בחוויות שלכן או מה ששמעתי בעניין.  פשוט כשהודיעו לי בעצם שאני צריכה לעבור את הגרידה לא דיברו איתי בכלל על הנזק שזה עלול לעשות לי ולא הציעו לי בכלל לעבור את ההפסקת הריון בדרך הטבעית. מרגישה שאני משלמת עכשיו על רשלנות של אחרים.
לצפיה ב-'דלתות מסתובבות'
דלתות מסתובבות
10/01/2019 | 13:47
2
223
אין דרך לדעת ואין סוף למחשבות מה היה קורה אילו. אילו עברת לידה שקטה בשבוע 16,  אולי בכל מקרה היית מתקשה עכשיו או שהיית עוברת בצורה מאוד קשה את החוויה הזאת או גם וגם. ואז היית חושבת שחבל שלא בחרת בגרידה. בנקודת זמן שבה התקבלה ההחלטה אי אפשר היה לדעת מה יבוא אחריה ורוב הסיכויים או כל הסיכויים שבאמת אין קשר בין גרידה להמשך הפוריות. אם אין זיהום או הידבקויות אז לא צריכה להיות בעיה לקבל אחכ הריון תקין. אם את רואה הרבה מקרים שיש בעיות אחרי גרידה, זה אולי כי זה יותר מעסיק אותך עכשיו, ולכן נדמה לך שפתאום יש מלא כאלה. ומעבר לזה, לפעמים לא הגרידה היא הסיבה לקושי אלא הפוך - היה קושי שבגללו היה צורך לעשות גרידה (עובר פגוע או הריון שלא התפתח) ואולי הוא חוזר על עצמו בהמשך וזה לא קשור לצורת ההתערבות של סיום ההריון הקודם.  אני עברתי הפלה בבית בשבוע 14 וזו היתה חווייה מזעזעת, הייתי מעדיפה לגמרי שזה יהיה בגרידה. באמת אי אפשר לדעת. (עברתי גם לידה שקטה בשבוע 39 אבל זה סיפור אחר לגמרי, לא דומה בכלל.)
 
נושא הגיל הוא חמקמק. ראשית כי הוא משתנה מאוד בין נשים, שנית כי תמיד נדמה שברגע אחד היכולת הזו מתאדה בלי שום התראה מוקדמת, אבל בעיקר לדעתי כי יש לנו עיניים למה שאנחנו רוצות. פתאום דווקא כשאת לא מצליחה להחזיק הריון תקין כולן מצליחות. אני כבר שנתיים רואה רק שכולן יולדות בנות (נגמרו הבנים?? למה יש לכולן רק בנות פתאום???), כולן נכנסות להריון בטעות בגיל 42, כולן מסתובבות עם תינוק פצפון בעגלה בגיל 44. וברור שזה לא המצב, אבל אני רואה את מה שאני רוצה שיהיה לי. אז זה מה שאני רוצה. וזה מה שאני רואה. וזה גם מה שאת רואה וזה לא אומר כלום על הסיכוי שלך. זה רק דוקר בעיניים, ובלב, והחשיפה לזה כל הזמן יכולה להיות קשה ומייאשת ולעורר הרבה מחשבות בכל מיני כיוונים. אני יכולה לספר לך שעד לפני חצי שנה בערך, רציתי כל הזמן לשמוע על נשים שהרו וילדו בגיל שלי (אני בת 42, מבוגרת ממך בהרבה), ובאמת כל הזמן שמעתי עליהן. אחר כך כשוויתרתי על הניסיונות להרות, הרגשתי שהסיפורים האלה לא מעודדים אותי כבר אלא ההיפך, מפריעים לי להתקדם וממש אטמתי אוזניים בכוונה - ומאז באמת נתקלתי בהרבה פחות כאלה. וברור שעכשיו ובשנה שעברה היה כנראה אותו מספר (זעום ביותר) של נשים שהרו במקרה בטעות ובלי כוונה, וילדו ילד בריא בגיל 42 או 43 או 45, אבל עכשיו הסיפורים האלה איכשהו כבר פחות מגיעים אליי. וזה הרבה יותר בריא לי. וזה הרבה עבודה... ואני עדיין שונאת את כל ההריוניות ואת כל אלה שמקטרות על לילות בלי שינה... אבל לפחות הן לא תקועות לי כל הזמן מול העיניים כמו שהיה קודם.
חפרתי מלא. אין לי באמת משהו חכם להגיד... שולחת חיבוק.  
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה שסימון בוליבאר כתבה'
מסכימה עם כל מילה שסימון בוליבאר כתבה
11/01/2019 | 08:18
29
לצפיה ב-'היו לך הרבה דברים חכמים דווקא'
היו לך הרבה דברים חכמים דווקא
11/01/2019 | 12:09
108
אני חושבת שעוד כשגיליתי ממש אחרי הגרידה שהיתה אפשרות ללידה שקטה שלא הציעו לי חטפתי זבנג.
היה לי מאוד קשה ללכת לישון עם ולהתעורר בלי. הייתי מעדיפה תהליך שמאפשר איזו פרדה. אז עוד משם אני סוחבת קושי. ברור לי שבכל מקרה זה טראומתי ונורא ואובדן הוא אובדן הוא אובדן.

לכאורה בגלל שהאובדן שלי היה טריזומיה 13, זה לא היה אמור לחזור על עצמו שוב. וקשה לי להאמין בזה שבמקרה גם הגרידה וגם הבעיות פשוט התחילו יחד. ושזה סתם צירוף מקרים לא קשור. לא היו לי בחיים הריונות כימיים לפני זה.
אז לתחושתי הפנימית יש קשר בין הדברים. יכול להיות שהקשר הוא נפשי. ושזה היה קורה לי בדיוק גם עם לידה שקטה.  יכול להיות שיש בי פחד פנימי, מעוד אובדן מתקדם אולי, שלא מאפשר לי להתקדם מכאן. לא יודעת. אני כמובן מנסה לעבוד עם זה. אבל זה לא קל בכלל.

מסכימה איתך מאוד שאנחנו רואים מה שאנחנו רוצים/חושבים/מרוכזים בו. ברור לי שזאת אמת. (דווקא נולדו הרבה בנים מסביבי השנה ;) )

אם יש בכוחך ורצונה לשתף אז אני אשמח לדעת איך מוותרים על הניסיונות להרות. הייתי מאוד רוצה לשחרר את המקום זה ולא מצליחה. כל פעם שאני מרגישה שסתם אני משקרת לעצמי ועובדת על עצמי. וכמובן שאני לא קונה את זה.

חיבוק חזרה.
לצפיה ב-'מסכימה עם סימון'
מסכימה עם סימון
11/01/2019 | 09:09
2
99
לפני שנה וקצת עברתי TOP בעקבות מום נדיר, ובחרתי בפרוטוקול קשה של לידה שקטה בשבוע 27.
פחדתי מהריון נוסף ברמות אחרות, אבל כמו שאני מכירה את עצמי אני צריכה לתפוס את הפחד בקרניים. אז אחרי 6 חודשים עם גלולות מניעה הייתי מוכנה להתמודד עם הפחד הזה של הריון נוסף, עדיין פוחדת לקוות ולהסכים לרצון שבי לעוד ילד.. אני אומרת אם יבוא- יבוא.. ואז אתמודד עם החרדות.
כולם אומרים לי את עוד צעירה, עוד יהיו לך ילדים...
ואחרי 8 ווסתות שאני ממש לא היסטרית החלטתי שאולי כדאי לבדוק שהכל בסדר. והכל באמת בסדר ותקין, ואין הריון גם לא כימי ב"ה.
לא חושבת שגרידה משבשת פריון, גם לא לידה שקטה.
בהבט הגופני לידה שקטה 'בריאה יותר' מהתערבות רפואית. אבל ממש לא בהבט הנפשי. ההחלמה לא פחות ארוכה, מייסרת (ואני מעיזה לאמר אפילו יותר).
אני חושבת שבשבוע 16 לידה שקטה בכלל לא אופציה רפואית בב"יח, בלי קשר לבחירה של האשה.
אני גם חושבת שחלק משקולי הרופאים להציע לידה שקטה או גרידה בשבוע מתקדם תלוי באשה ובהתמודדות הנפשית הנוכחית שלה. (זה יהיה קיסרי או לידה בד"כ)
אני מנסה, באמת, להשליך את האחריות שלא שייכת לי ולחכות בתחנה בלי לאבד את התקווה, כי אני זקוקה עדיין להגנה של 'לא משתוקקת להריון' כדי לא להתרסק.
 
לצפיה ב-'בהיבט הנפשי ההחלמה ארוכה מאוד. '
בהיבט הנפשי ההחלמה ארוכה מאוד.
11/01/2019 | 14:37
1
96
מתישה, דורשת תעצומות נפש (שלפעמים אין), מייסרת.

ברור לי שהחלק הנפשי היה מנת חלקי לא משנה באיזה דרך ההריון היה מסתיים ביידים ריקות.

כואבת איתך את הכאב הגדול שלך, לא מתיימרת בגלל להבין את הכאב שבלידה ראשונה שקטה. אבל אצלי המצב שונה (ומסתבר שכן יש אפשרות ללידה שקטה גם בשבוע 16, כנראה שזה פחות מקובל וכנראה ממילא נדרשת גרידה לשיליה). אבל לי, שעברתי 3 לידות ולמזלי קלות, היה חסר מאוד השלב הזה בין הריון לאין הריון. זה שלא היה שלב של ניתוק באמצע ובעצם ישנתי בתהליך מקשה עלי ומפריע לי בעיבוד של החוויה. כל אחת היא אחרת ואני בטח שלא מדברת בשביל אחרות, רק על עצמי.

טוב שהכל נמצא תקין אצלך, טוב שאת לא מאבדת תקווה.
מאחלת לך מכל הלב ידיים מלאות ולב שמח.
לצפיה ב-'הניסוח שלי'
הניסוח שלי
13/01/2019 | 21:55
56
 היה מטעה, יש לי 2 ילדים מדהימים ב"ה. זאת היתה לידה שלישית שלי, הריון רביעי.
הניתוק הזה שאת מדברת עליו, בין הריון ללא הריון נשמע לי קשה ונורא, (זה כמו להתעורר מאיבוד הכרה ולגלות שאבד איבר..) ובהחלט מבינה מדוע זה מקשה על העיבוד של האובדן. גם חוסר קבלת המידע על האופציות הרפואיות מכעיסה..
 
לגבי התחושה האישית שלך על 'צירוף המקרים' של הריונות כמיים והגרידה, גם היא בעלת חשיבות.
לא תמיד אפשר להוכיח שיש קשר רפואי, אבל בהחלט מתחשבים בתחושות האישיות של האישה, במיוחד כשמדובר במשהיא כמוך שממש מודעת וחווה את השינויים ההורמונליים.
 
מתפללת עבורך ולכל הבנות כאן, שהכאב לא ישלוט עלינו, שלא נאבד אף פעם את התקווה ושנזכה להריונות תקינים ומשעממים.
 
 
 
 
לצפיה ב-'טוב שאת פורקת את הקושי '
טוב שאת פורקת את הקושי
14/01/2019 | 10:47
1
62
גרידה אכן יכולה לפגוע בפוריות - הסיכונים הם בעיקר פיזיים לרחם ולרירית, כמו חלילה קרע לרחם, הידבקויות שציינת שאין במקרה שלך, חוסר השתקמות של הרירית (אפשר לבדוק בקלות במעקב אחר הרירית באולטרסאונד ולודא שהיא מגיעה לערכים הרצויים להשתרשות ואם לא, קל לטפל בתמיכה הורמונלית). הסיכונים הם באחוזים נמוכים יחסית ואכן ברובם ניתן לטפל ולהחזיר למצב תקין.
 
אצל מעטות מאיתנו, שעברנו גרידות חוזרות ורבות יחסית, יש לפעמים נטייה כבר להידבקויות וגם בזה כאמור מטפלים ככל שניתן.
 
ללידה שקטה יש סיכונים פחות משמעותיים, היא הליך טבעי והדרגתי ולכן גם נכון יותר לגוף, אבל לא פעם, קשה יותר לנפש.
חסרון גדול נוסף הוא שהיא תלווה לרוב בשבועות כאלו ואף מתקדמים יותר, בגרידה ממילא - אז עדיף לחשוב ואולי לחסוך מעצמך ככל שניתן.
בשבוע 16 העובר קטן והשלייה גם יחסית ולכן אין יתרון עדיין ללידה שקטה מבחינת שימור הפריון.
אישית אני מכירה שהמחמירים ממליצים על לידה שקטה החל משבוע 18, שגם הוא נחשב מוקדם יחסית ובתי חולים לא מעטים עוד מאפשרים בו גרידה.
 
הריונות כימיים אינם קשורים ככל הנראה לגרידה ולרוב נובעים באמת מעובר שאינו תקין ואת זה לרוב משייכים להשפעת הגיל (אם את ממשיכה להיות לחוצה להשפעה כלשהי לגרידה על גופך - עשי מה שצריך כדי להשקיט את החשש ובקשי לבדוק. ממליצה למען השקט הנפשי שלך לבדוק את עובי הרירית לפני הביוץ ואחריו ולודא שהוא תקין).
לא בטוחה איך את מאבחנת את ההריונות הכימיים הללו - איחור במחזור, אפילו של שבוע ויותר אינו מעיד על הריון. יש לודא או באמצעות בדיקה ביתית או דם, או מעקב שמ"פ מלא שיאשר בודאות מתי התרחש הביוץ ושעברו לפחות 18 ימים של חום שחר גבוה מהביוץ.
יכולה לשתף שאצלי היה שינוי לאחר לידה שקטה וגרידה באורך המחזורים ואכן לפני שהתחלתי ללמוד את השיטה ולעקוב ממש, הייתי בטוחה גם שאני מאבדת הריונות שנקלטו ממש בצעירותם פתאום. המעקב גילה לי שלא כך.
 
התקופה הזו של לנסות להרות שוב אחרי אובדן, מלווה אצל חלקנו הגדול באובדנים "קטנים" מידי חודש, בכל חודש שלא צולח ולא הושג הריון וזה מדובר פה המון בפורום וחשוב לתקשר ופרוק את זה, כי באמת אנחנו לבד בהתמודדות הזו עם האכזבה המתמדת מהגוף שלנו שכאילו לא מתפקד לשביעות רצוננו.
 
זה באמת מאתגר וקשה לעבור את תקופת הביניים הזו בכל פעם.
 
לצפיה ב-'תודה יקרה'
תודה יקרה
14/01/2019 | 16:58
46
קודם כל, לצערי הרב, הכימיים שלי וודאיים. או בטא בדם או בדיקת הריון. אבל בכל מקרה אני לא באמת צריכה את זה.
הביוץ שלי מאז ומתמיד מלווה בשעתיים של כאבים לא קלים. המחזור מגיע בדיוק 14 יום מלאים אחריו. בבוקר ביום ה15. כל הריון אצלי מלווה בבחילות קשות שמתחילות יום אחרי ההשתרשות. שגם היא מלווה (תמיד זה היה ככה) בכאבים כמו כאבי מחזור. אז בעצם ברגע שיש את הכאבים האלו אני כבר יודעת שהמחזור לא יגיע. וכל פעם אני צודקת. אני גם יודעת מתי זה כימי כי הבחילות מפסיקות להן פתאום, כשתקין אצלי הן לא מפסיקות עד הלידה.

עשיתי את הבדיקות. הרירית שלי גבולית אבל נחשבת תקינה, תלת שכבתית. ואפילו היתה 8 מ״מ באחד החודשים. ניסיתי גם אסטרוגן לנרתיק לעבות אותה, ליתר ביטחון וזה לא עזר.

אז נכוון, אומרים לי שזה עוברים לא תקינים. אבל פתאום כלללל העוברים שלי נהיו לא תקינים? אולי זה ככה וסתם קשה לי להשלים עם זה. לא יודעת. הלוואי והייתי כבר משלימה עם זה וממשיכה הלאה בחיי. עם כל הטוב שיש לי ובלי הענן השחור והנורא הזה שמטיל צל על כל דבר.

מאחלת ימים טובים יותר לכולנו כאן.

לצפיה ב-''
15/01/2019 | 00:30
1
54
קודם כל, שולחת חיבוק.
אח"כ - בשבוע כל כך מוקדם, גם אם הייתה לך לידה שקטה, שליה לא יוצאת לבד והיית צריכה בכל זאת לעבור גרידה להוצאת השלייה. אז כמו שאת רואה, זה לא היה מונע הליך כירורגי, אז אין על מה להתחרט מההיבט הזה.
כמו שכתבה סימון, אם אין הדבקויות ולא היה זיהום, אין סיבה שגרידה תפגע בפוריות.
פעם שאלתי רופא שעשה לי גרידה, האם היא תפגע בי (היו לי 2). הוא אמר שבא מרומניה, שם גרידה הייתה בגדר "אמצעי מניעה" ונשים עשו המון כאלה וזה לא פגע בהם בכלל. 
אז, לדעתי, גרידה לא פגעה בסיכויי הריון שלך.
לא יודעת מה את עושה, הזרעות או IVF. אם את רוצה, תפרטי ונראה ביחד. או שבעצם את מתיעצת בפורום פוריות גם ? באופן כללי, יש לי שריטה עם הזרע. אני חושבת שרופאים חושבים מעט מדי על איכות הזרע (חוץ מבודדים, כמו ברקוביץ למשל) ויתכן שגם אצלכם צריך לטפל בכיוון הזה ולא לחשוב רק על נזקי גרידה.
כתבתי המון ומקווה שלא פגעתי בך. שולחת חיבוק עוד פעם ומאחלת לחדשות טובות.
לצפיה ב-'ממש לא פגעת. תודה על התגובה '
ממש לא פגעת. תודה על התגובה
15/01/2019 | 18:00
51
עשינו בדיקת זרע. יצא זרע מעולה. הרבה מעבר לממוצע, אז לצערי לא יכולה להאשים אותו.

אני לא עושה כלום. שום טיפול. כי בעצם הרופאים אומרים שזה הגיל שלי ועוברים לא תקינים  ולא הומצא לזה טיפול.
לכאורה אפשר לעשות ivf אבל הטענה שהסיכויים במקרה שלי ישארו אותם סיכויים אז חבל. כי הבעיה אצלי היא לא הקלטות אלה הריונות כימים.


לצפיה ב-'זהו הגיע היום מחר הגרידה ייעוץ לגבי ציטוטק'
זהו הגיע היום מחר הגרידה ייעוץ לגבי ציטוטק
08/01/2019 | 11:29
8
164
בס"ד
היי יקרות
אז השבועיים הנצחיים עברו ומחר בבוקר הגרידה
נאמר לי להיות בצום מ 12 בלילה היום
ולבלוע 2 ציטוטק מחר ב 5 בבוקר
ורפלקס ההקאה שלי מאד רגיש
מישהי בלעה פעם ציטוטק ?
איך מתמודדים אם אי אפשר לאכול או לשתות אחרי?
לצפיה ב-'מחזיקה אצבעות עבורך'
מחזיקה אצבעות עבורך
08/01/2019 | 11:54
75
שאלת לגבי בליעה - בליעה או המסה מתחת ללשון?
האם קיבלת הנחיות לגבי לקיחת (או איסור לקיחת) אופטלגין או משכך כאבים אחר לפני נטילת הכדורים? כותבת לך משום שאני חוויתי את הציטוטק בצורה קשה, כולל צירים ממש, ומשככי כאבים היו כנראה ממתנים את החוויה הפיזית. גם מקלחות חמות יכולות להקל, רצוי להדליק את הבוילר מראש.
אני נטלתי את הכדורים (פעם אחת וגינאלי ופעם אחת בהמסה מתחת ללשון) ולא עברתי גרידה אחרי, כך שלא נדרשתי לצום ואיני יודעת כיצד להתמודד בהקשר זה.
שולחת חיבוק ומחזיקה אצבעות עבורך שהתהליך יעבור בשלום פיזית, כך שתוכלי להתפנות לעבד את האבדן ובבוא העת להחליט כיצד להמשיך להתקדם.
 
לצפיה ב-'7 הפלות כולן עם ציטוטק אבל אף פעם לא בבליעה'
7 הפלות כולן עם ציטוטק אבל אף פעם לא בבליעה
08/01/2019 | 15:32
1
121
או החדרה וגינלית או המסה בפה.
כשהיה צורך, ביקשתי וקיבלתי אישור לקחת אופטלגין נוזלי ואחריו שלוק של מים כדי להוריד את הטעם המר של האופטלגין.
 
ממליצה לשקול להגיע לבית החולים לפנות בוקר ולקחת את הציטוטק שם, בגלל שאת לא יודעת איך הגוף שלך יגיב.
לצפיה ב-'העצה של מרעישה מצוינת'
העצה של מרעישה מצוינת
08/01/2019 | 19:34
75
אפילו לא יכולה לדמיין נסיעה לבית החולים תוך כדי ציטוטק (בייחוד אם מדובר במרחק).
כמובן מאחלת מכל הלב שאת תהיי מאלה שעוברות את הציטוטק בקלות.
לצפיה ב-'נכנסתי במיוחד לאחל לך בהצלחה מחר.'
נכנסתי במיוחד לאחל לך בהצלחה מחר.
08/01/2019 | 17:17
58
מקווה שיהיה פשוט וקל עד כמה שניתן.
 
אני קיבלתי ציטוטק בבליעה להפלה בבית. עבר לי בלי תופעות לוואי, רק אח"כ הבנתי מהפורום שהוא יכול להיות לא נעים .
לצפיה ב-'מקווה שיעבור לך בקלות ככל שניתן מחר'
מקווה שיעבור לך בקלות ככל שניתן מחר
08/01/2019 | 17:59
43
ושתהיי אחרי במהרה.
לגבי שאלתך - מותר בצום לשתות שלוק או שניים של מים לשם בליעת כדורים שהורו לך, הכוונה היא לא לשתות כמות משמעותית.
מנסיוני האישי בלבד, לוקח לציטוטק זמן עד שמשפיע (אצלי לקח כמה שעות טובות וכמה סבבים של 2 כדורים מתחת ללשון בכל פעם), כך שאם את מתוכננת להגיע למחלקה להכנה לפני ההרדמה ב8-9 בבוקר, אני מקווה שעוד לא תרגישי סימפטומים משמעותיים ורק תחל מעט הרחבה של צואר הרחם ואולי טיפה התכווציות כמו של מחזור.
מחזיקה אצבעות שיעבור בקלות.
לצפיה ב-'חשבתי עליך הבוקר'
חשבתי עליך הבוקר
09/01/2019 | 22:56
2
48
מתעניינת מה שלומך.
לצפיה ב-'כנ"ל'
כנ"ל
10/01/2019 | 08:10
12
לצפיה ב-'גם. מקווה שאת מתאוששת פיזית.'
גם. מקווה שאת מתאוששת פיזית.
10/01/2019 | 09:55
13
לצפיה ב-'היי, ראיתן את הכתבה לגבי הבדיקה החדשה?'
היי, ראיתן את הכתבה לגבי הבדיקה החדשה?
08/01/2019 | 14:30
2
184
לצפיה ב-'עכשיו קראתי, ולא הבנתי מה הם רוצים לומר-'
עכשיו קראתי, ולא הבנתי מה הם רוצים לומר-
09/01/2019 | 05:05
1
111
הכתבה ממש לא טובה בעיניי. עושים שם מיקס לא מוצדק בין שני מצבים שונים-  הפלות חוזרות ובעיות פוריות (בעיות בכניסה להריון). 
הכתבה לא מסבירה כלום. ונגיד שמתייחסים לבעיות פריון (המילים הללו הוזכרו הרבה יותר פעמים בכתבה מאשר הפלות חוזרות)- ונגיד שמגלים משהו גנטי. נו אז? מה עושים עם המידע הזה? על מה ממליצים לאישה/לזוג? מה דרכי הפיתרון לאחר גילוי הבעיה? 
 
כתבה מיותרת, לא ברורה ולא מקצועית שעושה מיקס מבולבל בין דברים שלא קשורים בהכרח זה בזה. 
לא אהבתי. לא הוסיף לי ידע, ועלול לבלבל נשים שאין להן ידע והבנה בתחום. 
סורי. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'כתבה מסחרית בעיקר'
כתבה מסחרית בעיקר
09/01/2019 | 12:08
66
ולכן לא נוטפת מקצועיות ולא מבהירה כלום וגם בעיני מבלבלת על גבול הנותנת מידע שעלול להתפרש לא נכון ע"י נשים רבות, שבאמת רק נכנסות לעולם הזה עכשיו ועדיין לא מבינות הרבה.
 
להבנתי זו בדיקה שלכאורה תאבחן מצבים מסויימים שעלולים לגרום לקשיים להרות ואו לשאת הריון תקין לסופו. רק מצבים מסויימים, לא את כל הגורמים שידועים היום. וגם רק את אלו שנובעים ממקור גנטי, שלהבנתי הם דוקא לא הרוב.
 
לגבי ההמשך - הם לא מתיימרים להסביר מה עושים אחרי שהבדיקה תאבחן בעיה או שלא, רק את האפשרות הנוספת לאבחון שלא היתה קיימת עד כה.
 
לצפיה ב-'לא יודעת מה לעשות'
לא יודעת מה לעשות
08/01/2019 | 16:32
3
212
היי בנות יקרות עוקבת אחרי הפורום כבר הרבה זמן מעולם לא כתבתי כאן אתן קצת רקע צריכה עייוץ ותמיכה תודה מראש אז ככה אני אמא לשלושה ילדים שהקטנה מבנהם בת חצי שנה בעלי לפני חמישה וחצי חודשים עבר יוד רדיואקטיבי כי הוציאו לו את הבלוטת הטריס הסרטנית היום בבדיקת הריון גיליתי פס חלש אבל אני הבנתי שאני לא יכולה להשאיר את התינוק לצערי מכיוון שהזרע לא תקין ויגרום למומים בעובר השתמשנו באמצעי מניע אבל זה קרה אני לא יודעת מה לעשות אני בוכה פה ללא הפסקה לא בא לי לעבור הפלה בבקשה אם מישהי היה מקרה דומה והכל היה בסדר אם תוכלי לענות לי להרגיע ליעץ אם צריך לעבור הפלה אז איך איפה הדמעות לא מפסיקות תודה מראש
לצפיה ב-'למה את חושבת שיש בעיה?'
למה את חושבת שיש בעיה?
08/01/2019 | 17:10
1
120
א. יוד הרדיואקטיבי מצטבר בבלוטת התריס אבל מתפנה משאר הרקמות בגוף מהר מאד.
ב. זרע בשל שמגיע להפריה    התחיל את תהליך ההתמינות שלו שלושה חודשים לפני כן.  הרבה זמן אחרי שבעלך סיים את הטיפול.
ג. נשים עם טיפול רדיואקטיבי מקבלות המלצה להמנע מהריון כ6-12 חודשים אחרי הטיפול כי תיפקוד תקין של הבלוטה חשוב להריון. אצלכם אין שום קשר כי את זאת שבהריון והבלוטה שלך היא אחלה.
 
דברי כמובן עם הרופא המטפל של בעלך אבל לדעתי גם הוא יאחל לך המשך הריון רגוע   

לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
08/01/2019 | 19:09
98
תודה רבה על העיוץ אנחנו נפנה לרופא ונקווה לטוב הרגעת אותי קצת
??
לצפיה ב-'ממליצה להתייעץ עם הגורמים הרפואיים המתאימים. בהצלחה!!'
ממליצה להתייעץ עם הגורמים הרפואיים המתאימים. בהצלחה!!
08/01/2019 | 18:36
24
לצפיה ב-'הריון לאחר אובדן הריון הפלה\ לידה שקטה'
הריון לאחר אובדן הריון הפלה\ לידה שקטה
30/12/2018 | 11:58
6
338
היי שמי שרונה קראוס, לצערי נשים רבות חוות אובדני הריון כגון הפלה או לידה שקטה . חוויה כואבת ולא פשוטה שלא מספיק מקבלת מקום ומענים תמיכתיים. לאור זאת אני עורכת מחקר בנושא פחדים שעולים בעקבות אובדני הריון כמו הפלות ולידה שקטה. השתתפותך במחקר יכולה לסייע לנשים אחרות, המתמודדות עם אובדן הריון ולאפשר להן להיעזר בצורה מיטבית בתוכניות התערבות עתידיות שיוצעו על בסיס מחקר זה. אנא מלאי את השאלון בכנות המירבית. הזמן הנחוץ למילוי השאלון הוא כ10 דקות והוא מתבצע בעילום שם. כל התשובות לשאלונים ישארו חסויים ויעשה בהם שימוש לצורך המחקר בלבד. את מוזמנת לפנות אלי בכל שאלה או הרגשה לא נוחה במילוי השאלון במייל si1986@walla.com. בהוקרה והערכה שרונה קראוס . להלן הקישור לשאלון אשמח לסיוע בשיתופו והפצתו. https://www.questchain.com/platform/main/response....

לצפיה ב-'שלום שרונה'
שלום שרונה
30/12/2018 | 12:57
2
148
יישר כוח על הרצון הטוב, אבל יש מספר נקודות שהייתי משנה ומחדדת בשאלון.
לא כולן מעוניינות לשתף בטווח ההשתכרות ואופן ההעסקה (אם כבר, מה לגבי עצמאית?), מציעה להוסיף לשונית "לא מעוניינת לשתף".
המשיבה מתבקשת לבחור בשאלה 14 איזה אובדן מיילדותי חוותה ובאיזה שבוע. חשוב לחדד ולייצר שאלון שמאפשר מילוי מספר אובדנים, או לחילופין להבהיר שיש אפשרות למלא שאלון נוסף, כי ברור שלמספר אבדנים יש משמעות מצטברת, ומה על העונה למלא? את האובדן האחרון? המתקדם? המטלטל ביניהם?
13 - מספר הלידות - האם כולל את הלידה השקטה במידה והיתה?
יש עוד מספר נקודות שעולות, מציעה לעבד ולחזור לכאן עם שאלון מדויק יותר, ובאישור מנהלת הפורום.
בהצלחה!
 
 
לצפיה ב-'במענה להתייחסותך'
במענה להתייחסותך
07/01/2019 | 14:18
1
73
היי,
במענה להארותייך. השאלון הוא אנונימי ולכן כל המידע כולל ההכנסות
 אנונימי לחלוטין . מה גם שאינך מתבקשת לציין גובה השכר שלך . כמו כן אין רלוונטיות לחלוקה בין עצמאי לשכירה . השאלה מתייחסת לעבודה בשכר או לא (גם עצמאי עובד בשכר).
משתנה ההכנסה עלול לשקף האם למעמד סוציו אקונומי קשר לאופן התמודדות עם אובדן.
שאלה 14 יש התייחסות לסוגי אובדנים בכך שאת יכולה למלא כל רובריקה בנפרד (לידהשקטה, הפלהמלאכןתית והפלה טבעית) ולציין מס אובדנים ובאיזה שבוע כל אובדן.  
מס' לידות - כן כולל הלידה השקטה.
השאלון נבנה עי שאלונים שעברו תיקוף והוא כבר הופץ לכן אין לי יכולת לשנותו.
המחקר נולד מתוך הבנה שנשים שעוברות אובדן, הכאב והקשיים אינם נגמרים בכך אלא ממשיכים ללוות האישה ולהשפיע על ההריון הבא שלה. לצערי אין מספיק הבנה לתהליך הלא פשוט שאישה לאחר אובדן עוברת ואין כמעט מענים תמיכתיים שיסייעו לה וילוו אותה בשאיפה מרגע האובדן ועד תום ההריון הבא. מתוך כך ביקשתי לערוך מחקר בו נשים ישתפו בחוויות , הקשיים וההתמודדות שלהן (לפי השאלון המובנה הזה שמתוך כך אינו מצליח להיות מדויק עם כל אחת) בכדי שמתוך כך נוכל ללמוד ולהציע תוכניות התערבות שיוכלו לסייע לנשים.
 
אני מעריכה את התייחסותך,
בברכה
לצפיה ב-'מותר לך להתבצר בנחישות בשאלון המקורי,ועדיין זה לא מדייק אותו'
מותר לך להתבצר בנחישות בשאלון המקורי,ועדיין זה לא מדייק אותו
07/01/2019 | 16:14
70
ניחא החדירה לפרטיות סביב נושא ההכנסות (והיעדר אפשרות לבחור שלא לענות). ניחא הנקודה שעצמאית היא לא שכירה (בתור עצמאית אין זכאות לשבריר יום מחלה, לא ביום הפרוצדורה הרפואית גם אם היא מתבצעת בבית חולים, בטח לא לימי החלמה) ושגם לזה יש קשר לאבדן ולהתמודדות, אם כבר. ניחא שבשאלה 14 לא ברור שאפשר למלא מספר אפשרויות, וגם מרעישה האירה על הקו הדק בין הפלה טבעית למלאכותית (ואולי גם להתפלגות ההתאוששות לאחר הפלה ספונטאנית מוקדמת / ציטוטק / גרידה מוקדמת / גרידה מאוחרת / לידה שקטה - בהשוואה כמובן לאפשרויות רלוונטיות לשבועות דומים של האבדן). ניחא וניחא וניחא.
 
העירה לך מרעישה בשקט את ה-הערה לגבי הריון עתידי כאמת אבסולוטית (מה שאני לא העזתי לכתוב). למרות שאני לא הגעתי לצומת ההחלטה, ברור לי - גם מהפורום וגם מהעולם בחוץ, שלא תמיד יש happy end.
 
 
עזבי תיקוף לא תיקוף, עזבי שכבר הפצת. כיוון שאת מבקשת מנשים שעברו אבדן לפתוח את לבן - הייתי מצפה להפנמה, הכלה ואם יש צורך - לדיוק שאלון טוב יותר. זה לא אסון. רובנו מקבלים משוב בעבודה ומבצעים שינויים גם אם זה פחות נחמד. ההתעקשות שלך לדבוק באותו שאלון גורמת לי לחשוב שיותר חשוב לך לגמור כבר עם הקורס ופחות להפיק ממנו מסקנות בעלות תועלת לשימוש עתידי, ובטח שאין לי כוונה להכרית זמני.
 
לצפיה ב-'היי שרונהק-'
היי שרונהק-
30/12/2018 | 15:09
119
נהוג לבקש אישור על פרסום המחקר ממני (מנהלת הפורום). 
משום שכבר פרסמת, מציעה לך להתייחס לכל ההארות (בכוונה אני כותבת ב-א') של כבשהפועה. 
מפאת קוצר בזמן, לא נכנסתי לשאלון ועוד לא התעמקתי בו, אך אני סומכת על כבשה פועה שכל מה שכתבה הינו מוצדק. 
 
שיהיה בהצלחה!
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'גם אני מוסיפה נקודות לחידוד'
גם אני מוסיפה נקודות לחידוד
31/12/2018 | 00:12
1
119
מעבר להארות המצויינות של כבשהפועה, מוסיפה עוד קצת משלי:
 
חלק מחברות הפורום הן נשים שעברו אובדן אחד או יותר ולאחר מכן זכו לידיים מלאות. האם השאלון רלוונטי גם להן? אם כן - איך את מבדילה בינן לבין אלו שעדיין לא זכו לידיים מלאות מאז האובדן האחרון?
 
סעיף 14 - ההגדרה של הפלה טבעית/מלאכותית לא ברורה: איך את מגדירה מצב שבו דופק העובר פסק באופן ספונטני וההפלה בוצעה באמצעות כדורי ציטוטק או גרידה? איך את מגדירה הפסקת הריון יזומה שמסתיימת בלידה שקטה?
 
מסעיפים 18, 22 ו-23 משתמע שכל מי שעברה אובדן הריון, תזכה להריון נוסף ("ההריון הבא") שיסתיים בלידה ("הלידה הבאה").
לצערנו לא כל מי שעוברת אובדן, זוכה להריון נוסף ולא כל מי שזוכה להריון נוסף זוכה ללדת ולסיים את ההריון בידיים מלאות.
אני חושבת שעדיף להשתמש במונחים הריון עתידי ולידה עתידית.
 
סעיף 29 - אני משערת שהניסוח כזה בגלל שאלו שאלות שעברו תיקוף, ובכל זאת אני לא מסוגלת לענות על שאלות שבהן אובדן הריון מכונה "האירוע המלחיץ" - למשל ההיגד: "מאז האירוע המלחיץ, אני מתקשה להתרכז בדברים מסוימים".
מעבר לכך האובדן הראשון שלי היה לפני שבע שנים והאחרון לפני חצי שנה. לאיזה אובדן משבעת האובדנים שלי אני אמורה להתייחס בתור "האירוע המלחיץ"?
 
נראה שכוונתך טובה, אבל במתכונתו הנוכחית השאלון שלך לא רלוונטי לחלק גדול מחברות הפורום.
אם תערכי את השאלון, אשמח לנסות למלא אותו.
לצפיה ב-'במענה להארותייך'
במענה להארותייך
07/01/2019 | 14:48
72
המחקר מתמקד בהתמודדות עם פחדים שעולים בנשים בהריון לאחר שחוו אובדן  (הפלה מלאכותית טבעית או לידה שקטה)  הן יכולות למלא תשאלון כשהן כיום בהריון או שהיה להן הריון לאחר אובדן . ההנחה שכל הריון מכיל בתוכו פחדים טבעים אך כשההריון מגיע לאחר אובדן הוא הופך למורכב יותר כאשר הפחדים יכולים להתעצם ולהתרבות. 
שאלה 14 את יכולה לענות איך שאת מרגישה ולפרט.
לגבי הערותיך על הניסוח, מקבלת הארותייך, לצערי אין לי יכולת לשנות בשלב זה את הניסוחים.
 
אני מעריכה את הארותייך וצר לי על תחושתך, אך אני מכבדת אותה.
בשורות טובות
שרונה
לצפיה ב-'החלום ושברו 2 ...'
החלום ושברו 2 ...
26/12/2018 | 13:20
12
369
בס"ד
היי יקרות
חוזרת לכאן לעדכן בעצב גדול
יום א הייתי בקליניקה והקטנציק לא מתפתח ואין דופק
אותו סרט כמו לפני שנה ...
רק שהפעם הוא ממש קטן 5+6
אז עליתי למיון בדקו שאכן ושאר בדיקות
ואמרו לקבוע תור לגרידה...

הנחמה היחידה אולי שהפעם יש מוקפאים
חצי דרך חצי נחמה ...
אבל אם זה לא תקין בגלל
הגיל אז מה החידוש במוקפאים ?
רבות מחשבות ...

בייחוד שהתור נקבע לעוד שבועיים 9/1/19
אחלה פתיחה לשנה אזרחית ...
לא שממש אכפת לי ...
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
26/12/2018 | 21:50
1
124
משתתפת בצערך. מבינה ללבך וכמה שזה כואב. אף אחד אחר אשר לא עבר זאת לא יבין.
אולם, חשוב לי לציין שזה לא בהכרח הגיל.
בחודש ספטמבר האחרון עברתי גם אני גרידה בשל הפלה נדחית, בגיל 27. גם אצלי העובר לא התפתח ולא נמצא דופק. במשפחה שלי אין היסטוריה של הפלות, כולן בריאות. יתרה מזאת, אמא שלי ילדה בגיל 47, הריון טבעי לחלוטין...
באשר לגרידה, באיזה קופת חולים את נמצאת? אם במכבי, כדאי לנסות לפנות לאסותא, תורים זריזים יותר. 
לצפיה ב-'מנחם מאד לשמוע שאולי זה לא תלוי גיל ככה פרופ' משיח אמר אז '
מנחם מאד לשמוע שאולי זה לא תלוי גיל ככה פרופ' משיח אמר אז
27/12/2018 | 09:22
99
בס"ד
אז קטונתי ...
אני בקופ"ח כללית
תודה וובשורות טובות לכולן
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
27/12/2018 | 03:40
4
96
 
אכן החלום ושברו. 
מילים כל כך מדויקות. 
 
את לא מוכרת לי. רוצה לספר קצת יותר? יש ילד/ים בבית? מה קרה בפעם הקודמת לפני שנה? 
 
שולחת חיבוקי כוחות
שירה. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'תודה שירה על הפורום הנפלא אני ב"ה בת 42 עם CP שיתוק מוחין '
תודה שירה על הפורום הנפלא אני ב"ה בת 42 עם CP שיתוק מוחין
27/12/2018 | 12:53
3
165
בס"ד
מלידה , נשואה באושר 9 שנים לאיש מקסים ללא ילדים עדיין
מתוכן 6 שנים בטיפולים
התחלנו ב 2012 בפשוט בבי"ח כרמל - 3 סבבים ושלחו לתרומת ביצית ישר ...
לא ויתרנו והלכנו לטופ פרופ' משיח המדהים
היו לנו הרבה השגים איתו יותר ביציות יותר הפריות
וגם הריון כימי אחד
הריון  שנה שעברה עד שבוע 11 כשבפועל בשבוע 13 גילינו שהופסקה התפתחות ואין דופק - ציטוטק לא עבד ואז גרידה בהרדמה
ועכשיו הריון שבוע 8 בפועל גודל 5+6 בלי דופק
בדיקה נוספת זהה במיון - שיחרור ותור לגרידה ב 9/1/19
אקח ציטוטק בבוקר הגרידה אבל מעדיפה הרדמה בשליטה
מדימום וכאבים בלי שליטה עם המגבלה ... 
סוף סבב 13 ...
לצפיה ב-'ואו, סיפור חיים מורכב'
ואו, סיפור חיים מורכב
28/12/2018 | 07:47
96
את בוודאי מנוסה בהתמודדות עם משברים וקשיים, אז קטונתי מלשאת עיצה כזו או אחרת. 
דפוסי ההפלות מאפיינים את הגיל ואת גיל הביציות. כמובן שהפלות מהסוג שתיארת של השליש הראשון יכולות להתרחש גם בגילאים צעירים הרבה יותר, וכמובן שיש לא מעט נשים בגיל שלך שכן יולדות תינוקות בריאים. אני חושבת שמדובר בהרבה הרבה הרבה מזל...
מאחלת לך שאחרי הגרידה, תעשו חושבים ותתייעצו עם המומחים לגבי המשך הדרך הנכונה לכם ביותר. ולא פחות מזה- מאחלת לכם הרבה מזל. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'כל כך מתיש ומסתכל, שולחת לך חיבוק מעודד'
כל כך מתיש ומסתכל, שולחת לך חיבוק מעודד
28/12/2018 | 13:54
1
59
כולנו כאן היינו מאחלות לעצמנו ולחברות הפורום שהדרך הייתה פשוטה ותמימה יותר - הריון, לידה, תינוקי. אבל בפורום הזה הדברים אינם כך .
עכשיו תתרכזי בהתמודדות עם מה שקורה כרגע, ממה שהסברת נראה  לי שאת יודעת לזהות ולבקש את מה שמתאים לך - זאת תכונה מאד חשובה ובכלל לא עניין של מה בכך!  
לגבי הבירור בהמשך - לי היו שתי הפלות ספונטניות מהריונות ספונטנים סביב גיל 40, אחת בשבוע 14   ואחת בשבוע 9. בשתיהן היה דופק ואז פסק. היו לי שני הריונות תקינים סביב גיל 30 כך שאני בטוחה שהסיבה היא הגיל. 
עשיתי בירור להפלות חוזרות ועלה איזשהו חשד לקרישיות יתר , בהריון השלישי הזרקתי קלקסן והוא הסתיים בידיים מלאות. אני חושבת שהסיבה האמיתית היא שהגרלנו ביצית טובה.    אבל אם יהיה עוד הריון, בטוח אזריק שוב ליתר ביטחון. 
 
לצפיה ב-'אני מזריקה קלקסן 60 תמיד בתק' טיפול בגלל פחד לקרישי דם מחוסר'
אני מזריקה קלקסן 60 תמיד בתק' טיפול בגלל פחד לקרישי דם מחוסר
30/12/2018 | 11:44
59
בס"ד
תזוזה תודה על העידוד
ב"הצלחה
לצפיה ב-'חיבוק'
חיבוק
28/12/2018 | 02:30
2
59
הי, יקרה !
משתתפת בצערך.
את צודקת לגבי זה שביציות הן אותן ביציות, אבל מה לגבי זרע ? עשיתם מיון / שקלתם מיון זרע ? מה משיח חושב על זה ?
לצפיה ב-'לגבי הזרע לא נאמר כלום ע"י הפרופ' יש הפריות טובות הפעם היו 5'
לגבי הזרע לא נאמר כלום ע"י הפרופ' יש הפריות טובות הפעם היו 5
30/12/2018 | 11:47
1
55
בס"ד
מתוך 8 והגענו למוקפאים פעם ראשונה
עשינו השבחה אחת במכון אלה סגל בתק' בי"ח כרמל
לא הניב כלום
תודה
לצפיה ב-'זרע'
זרע
30/12/2018 | 22:37
36
השבחה, לעניות דעתי, לא עוזרת בכלום. 
כמובן, מאחלת לך שמהמוקפאים יהיה הריון ותינוק, בע"ה.
בכל מקרה, תקראי על שיטת ברטוב - בדיקה ומיון זרע. 
 
לצפיה ב-'עכשיו קלטתי שהגרידה היא בעוד שבועיים '
עכשיו קלטתי שהגרידה היא בעוד שבועיים
28/12/2018 | 14:22
1
92
אם חשוב לך להימנע מדימום שיתחיל באופן ספונטני אולי צריך להתאמץ להקדים את הפרוצדורה. אם אין דופק, ההפלה יכולה בהחלט להתחיל בזמן הזה.
לצפיה ב-'בדקתי אין אפשרות הקדמה ה' יעזור....'
בדקתי אין אפשרות הקדמה ה' יעזור....
30/12/2018 | 11:50
71
בס"ד
תודה

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ד
מתקשים בפוריות?
פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ