פורום אובדן הריון תמיכה

משתתפת במערך על האובדנים ועל הדרך הארוכה והקשה.

 

1+2. לא יודעת אם הקופה שלך תגדיר את ההפלות כ3 הפלות חוזרות משום שההפחה הראשונה מאוד שונה במהותה. לו אני במקומך, אם הקופה לא מאשרת בירור מלא, הייתי עושה במימון עצמי.

3. בעקרון אני: אחרי לידה שקטה+גרידה (כמוך), גרידה עם שאריות והיסטרו ניתוחית, עוד גרידה עם שאריות והיסטרו ניתוחית, ואז ציטוטק עם שאריות+גרידה להוצאת השאריות. נקלטתי להריון ה7 שלי שהפסקנו בשבוע 13 בגלל ממצא שמורש ממני. אז אמנם ההריון לא הסתיים בידיים מלאות, אבל לא היתה בעיה להיקלט, ואני כבר בת 40.

4. למיטב ידיעתי אין מניעה כזו ויש טענה שדווקא אחרי היסטרו אבחנתית סיכויי ההיקלטות עולים. חשוב לעשות את ההיסטרו לפני הביוץ כדי לא לדחוף את העובר/ביצית בחזרה לשחלות.

ההימנעות היחידה שאני מכירה לתקופה כזו ארוכה היא אחרי זריקת המסה להריון חוץ רחמי.

1. לא בטוחה שניתן בכלל להיקלט כאשר יש שארית.

2. איך תרגישי אם באורח פלא תיקלטי אבל יהיו בעיות שיובילו להפלה ספונטנית נוספת?

3. אם באורח פלא תיקלטי, לשארית עלולה להיות השפעה על בדיקות הדם של סקר שליש ראשון וסקר שליש שני.

 

בעיניי עדיף לחכות ולהתחיל את נסיונות ההיקלטות כשהרחם נקי משאריות וכך עשיתי אחרי 3 הפלות שבהן היו לי שאריות.

אבל ממה שקראתי בעבר, לפעמים גלולות לפרק זמן קצר עוזרות עם הספיגה.

מה היתה המלצת הרופא מבחינת הציסטה?

אמורים לקבל מחזור אחרי 6-8 שבועות מההפלה- לא משנה באיזו צורה היא היתה. 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

בראשונה 30 ימים אחרי הציטוטק.

בשניה אני לא זוכרת במדויק, אבל נדמה לי שבערך 5 שבועות אחרי הציטוטק.

 

בהודעה שפתחת בתחילת השבוע באותו הנושא, שירה ומיק ניק הגיבו לך שגם 8 שבועות אחרי הפלה זה זמן סביר.

אני לא רואה הרבה טעם בסקר כזה משום שאין קשר בין מועד חזרת הוסת של אחת למועד חזרת הוסת של אחרת. אפילו אצל אותה אישה (אני) היה הבדל תהומי בתגובת הגוף לציטוטק והוסת חזרה במועדים שונים.

קחי בחשבון שיש דברים שאי אפשר להאיץ. הגוף זקוק לזמן ההתאוששות שלו.

 

רוב הרופאים אומרים שהוסת אמורה להתחיל 4-6 שבועות אחרי הפלה ללא קשר לאופן שבו היא התבצעה: ציטוטק, גרידה או לידה שקטה.

רוב הרופאים כנראה לא יהיו מודאגים אם אחרי 7 שבועות הוסת לא הגיעה.

אני משערת שרוב הרופאים יבצעו אולטרסאונד ואולי פרופיל הורמונלי אם אחרי 8 שבועות אין סימן לוסת.

 

אם את מאוד מודאגת (ואני מתרשמת שאת מאוד מודאגת), את יכולה להיבדק אצל רופא נשים ולהתייעץ איתו בנושא.

מצער מאוד לשמוע על מה שעברת.

אני מזמינה אותך לעיין בהודעות שכתבתי לחנה - סקרתי שם כמה כיוונים אפשריים להפלות לא מוסברות. אם יש לך שאלה ספציפית את מוזמנת לשאול, ואם אדע - אשמח לענות. 

חזקי ואמצי . 

מצטערת שעברת את ההפלות.

את לא כתבת מה עם זרע ? עשיתם בדיקה בקופת חולים או גם אצל בר טוב ?

אצלנו בדיקה בקופת חולים הייתה גרועה מבחינת מורפולוגיה , אבל בדיקה אצל ברטוב הייתה עוד יותר גרועה וקופה אישרה לי IVF.

האם יאשרו הפריה או לא זה גם תלוי ברופא - הרי רופא ממלא בקשה לקופה. ורופא טוב יודע איך לבקש. במידה כמובן שהוא יהיה משוכנע כמוך שמשם תבוא ישועה. דרך אגב, אני הייתי בטוחה שאני חייבת IVF , למרות שרופא מקופה וגם פרופ' מאוד ידוע חשבו שממש אין צורך. ואני צדקתי. אז לאינטואיציה שלנו יש מקום.

המון בהצלחה, יקירה !

החוק אומר שעד 2 ילדים את זכאית אלה אם כן עברת את הגיל 

כתבת שעברת 12 הפלות? אין לי תובנות או עצות עבורך, אלא חיבוק ענק מהלב. כולי תקווה שאת מטופלת רגשית, כי בלתי נתפס מה שעובר עליך.

אלוהים אדירים! היחידה פה שאני מכירה עם שיא כזה היא "סנופי" (שם המשתמש שלה כתוב באנגלית), שלאחר מספר כזה של הפלות פנתה לפונדקאות, וזכתה לפני זמן מאוד קצר בבת בריאה ומתוקה (יש לה בת אחת מהריון ראשון ורגיל, שלאחריו הגיעו כל ההפלות). 

 

בני כמה אתם? 

האם היציעו לכם לגשת לתהליך של פונדקאות? 

לאורך כמה שנים אתם בסיפור הנוראי הזה של ההפלות החוזרות?

האם אתם מקבלים איזושהי תמיכה מקצועית רגשית? 

ובכלל- איך אתם מתמודדים עם המספר הבלתי נתפס הזה של ההפלות?

 

שירה. 

 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

צר לי מאוד לשמוע על מה שאת עוברת. אני עצמי עברתי שלוש הפלות חוזרות בנסיבות דומות, ללא כל סיבה נראית לעין. אשמח אם תספרי קצת עליכם (בני כמה אתם? האם אתם נכנסים להריון באופן טבעי?) מה כבר ניסית (קלקסן? עירוי IVIG? מיון ברטוב? משהו אחר?) ועם מי התייעצת (קופרמינץ? כארפ? מישהו אחר?). 

בצד המעשי, אני חושבת שיש מה להציע: להלן קישור למאמר שבדק את ההשפעה של PGS על תוצאות IVF בגילאי 38-41. הוא מעיד על ירידה בשיעור ההפלות מ39% ל3%. ולידת חי כבר בהחזרה הראשונה 52% לעומת 24%. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28433371. אם את רוצה המלצה על רופא ממש נחמד ומקצועי, שמתמחה ב-PGS, אני ממליצה בחום על ד"ר דורון גולדברג. 

אם תפרטי קצת יותר, אשמח לנסות להציע כיוונים נוספים (וגם להזהיר מפני שרלטנים). 

 

היי אליסקה , 

אני בת 38   יש לנו ילד אחד בן 13  שאיתו נכנסתי להריון טבעי ללא שום עזרה . 

אחרי 3 ששנים נכנסתי להריון ספומטני  ומאז סיפור חוזר על עצמו של הפלות. 

אחרי הפלה ראשונה אמרו לי שזה קורה וצריך להמשיך  . 

אני פניתי למומחה לפוריות והתחלתי תהליך של הזרעה  ומכיוון שיש לי שחלות פוליציסטיות הייתה לי היפר סטימולציה והעבירו אותי לIVF על מנת שנוכל להמשיך עם התהליך על מנת שלא נאבד זמן . עברתי שאיבה של 22 ביציות הופרו רק 9 עוברים.  בהחזרה ראשונה הוחזרו 2 עוברים שנקלטו ולשניהם היה דופק  אך בין שבועות 7-9 לשניהם עצר הדופק ועברתי גרידה . 

לאחר מכן היה עוד הריון כתוצאה מIVF והכל חזר על עצמו . 

בהחזרה אחרונה לא נקלטו עוברים  והחלטנו שאנחנו עוצרים ועושים את כל הבירורים וכמובן החלפנו כמה רופאים בדרך. 

תוך כדי נכנסתי לשני הריונות הזרעות  והכל חזר על עצמו ( אמרו לי שאין סיבה כי הכל אמפירי וצריך לנסות עד שיצליח)  . אני הגשתי כבר אז שישנה בעיה מכיוון שיש דפוס ומשהו לא בסדר . 

עברנו לד"ר טל יוסף  והוא שלח אותנו  לבדירת קריוטים, קרישיות , היסטרוסקופיה אבחנתית , צילום רחם   וכו'. 

לאחר שכל התוצאות היו תרקינות הלכנו לעוד ניסיון של IVF כי כבר התחלנו בתהליך  לא מתוך צורך מסויים אלא כי כבר היינו בו ואז עברתי שאיבה גם של  18 בציות  והופרו  רק  5 עוברים ( אמרו שספירת זרע היה  תקין אך בגלל שבעליה היה חולה בשפעת באותה תקופה זרע נחלש ) . החזרה ראשונה הייתה של 2 עוברים  וגם הם נקלטו ולשניהם נעלם דופק. 

בפעם שניה לא נקלטו עוברים . 

היה גם ניסיון של הזרקה של קלקסאן על מנת לראות האם ישנה  אפשרות שזה אכן בעיה של קרישיות מקומית  ( גם אמפירי ולא מוכח ) . 

לאחר מכן החלטנו שאנחנו לא עוברים עוד סבב IVF כי אין סיבה  . 

מקסימים הזרעות וניסיון טבעי של כניסה להריון מניסיונות היו עוד מספר הריונות עם אותן תוצאות . 

 בפעמיים אחרונים  פניתי לפרופסור שולט והוא המליץ לפנות לבית חולים שערי צדק  לתהליך PGS  . הייתי בשערי צדק וממש חשבתי על תחילת התהליך אבל לאחר שישבתי עם גנטיקאית  היא הסבירה לי שהכל אמפירי והיא לא רואה בהיסטוריה משפחתית בעייות דומות + ככל שמספר הפלות עולות אז הסיכוי של בעיות במבנה גנטי של העוברים יורד ובעיה כנראה אצלי. היא אמרה לי שאם אני רוצה לבצע את התהליך היא לא מבטיחה לי שום הצלחה ולא מורידה את הסיכויים של הפלה מהכיוון שמבנה גנטי של כל עובר שונה ועומד בפני עצמו. 

עצרנו, הייתי צריכה הפסקה והטענת מצברים . 

התחלנו לחשוב מחדש  ופנינו לפרופסור כרפ ,אני כרגע מטופלת אצלו וטרם התחלנו תהליך. 

עשיתי עוד מספר בדיקות שלא עשיתי בעבר ולפי ותחושה פנימית מרגישה זעירות של אופטימיות . 

 

תודה מראש ☺

 

 

 

 

אני אתחיל בלהתייחס לילד בן ה-13- ראשית, אני מאוד מאוד שמחה שיש לכם ילד. אני יודעת שזה לא מנחם ולא מפחית בכלום את הכאב הנוראי על ההפלות (אני עצמי בוגרת של 7 הפלות), אבל ממש נשמתי כאשר קראתי על קיומו. 

תודה לאליסקה ששאלה, כי לא ציינת הריון תקין בפנייתך הראשונה.

האם בנך יודע על הנסיונות? שואל משהו? ביקש בעבר אח/ות? הוא כבר גדול, ואני מתארת לעצמי שצריך לספק לו תשובות כלשהן. 

 

שנית- אני נאלצת להסכים על מה שאמרה הגנטיקאית לגבי תהליך הPGS. זה גם מה שאמרו לי בזמנו, לפני מספר שנים. אמרו לי גם שהתהליך כה מורכב ומסובך, שעלול להיווצר עובר תקין בהיבט הכרומוזומאלי, אבל שפגום בדברים אחרים, בגלל ההתערבות המורכבת. בקיצור- זה עוד לא הפיתרון האידאלי. אני מקווה שהטכנולוגיות תלכנה ותשתכללנה, ושזה כן יהווה פיתרון בעתיד.

 

שלישית- אני לא כל כך הבנתי- את ההפריות שעשית, עשית בגלל השחלות הפוליציסטיות או בגלל סיבה אחרת? 

 

רביעית- כתבת שעשית עוד בדיקות שלא עשית בעבר שבעקבותיהן את מרגישה זעירות של אופטימיות. האם את מוכנה להרחיב באילו בדיקות מדובר? האם על הכרוס מאטש (לא מאמינה בזה...) או בבדיקות נוספות ואחרות? 

 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

היי שירה , 

קודם כל אני רוצה להודות על התמיכה . 

בני יודע שאנחנו רוצים עוד  ילדים , אנחנו מדברים על זה ואני משתפת אותו  באינפורמציה שמתאימה לילד בגילו. 

ולשאלתך לגבי טיפול IVF אליהם עברתי בהמלצת רופא מהסיבה שהייתה לי היפר-סטימולציה וריבוי ביציות  כשבמקור הייתי אמורה לעבור תהליך IUI. 

רופא הסביר לי שישנם 2  אופציות במקרים כמו שלי : 

1.  לעצור את כל תהליך ההזרעה ואז להמתין למחזור ולהתחיל הכל מהתחלה 

2. לעבור לטיפולי IVF מכיוון שישנם מספר רב של ביציות 

בחרתי באפשרות 2. 

 

 

לגבי בדיקות נוספות שעשית לאחרונה שטרם עשית לפני כן. חשוב לי גם לתת אינפורמציה ככל שאני יודעת, וגם לקבל מידע רלוונטי, כדי לתת אותו אחר כך לבנות נוספות. 

 

בנוסף- האם בנסיון הבא מציעים לכם גם הפרייה חוץ גופית או הזרעה או טבעי? האם מישהו דיבר איתכם על אופציה של פונדקאות? 

 

אני מנסה לשבור את הראש יחד איתך, ובו זמנית- גם לקבל ממך מידע שיכול להיות רלוונטי לאחרות. 

 

שירה. 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

תודה שפירטת. אז פרה-פרה:

א. איכות הביציות - את כותבת "הופרו רק 5 עוברים", "הופרו רק 9 עוברים", אבל המילה "רק" אינה במקומה. כמות ההפריות דווקא מכובדת, ולדעתי זו אינדיקציה לכך שהביציות באיכות סבירה או אפילו טובה. האם העוברים מגיעים לשלב הבלסטוציסט? אני שואלת גם כי זה מעיד על איכותם, וגם כי זה תנאי מקדים ל-PGS. 

ב. איכות הזרע - האם נעשתה לבעלך בדיקת זרע? אם יש בעיה במורפולוגיה, ניתן לנסות IVF לאחר מיון ברטוב, המכונה IMSI. במיון כזה (שעולה כ-4,000 ש"ח למנת זרע, לפי מיטב ידיעתי), בוחרים את תאי הזרע שנראים תקינים במיקרוסקופ מיוחד, ומפרים בהם את הביצית. יש בנות בפורום פוריות שממליצים על השיטה הזו בכל פה. 

ג. כארפ - אני לא יודעת איך התרשמת ממנו. הייתי אצלו פעם אחת, ולא הרגשתי שהוא יכול לעזור. הוא עשוי להציע לך את העירוי שהזכרתי בהודעה הקודמת. העירוי הזה שנוי במחלוקת, ואם תחפשי "IVIG" בפורום זה ובפורום "הריון לאחר אובדן" תראי שיש בנות שזה עזר להן ויש בנות שלא, כך שהייתי שוקלת היטב אם לקבל עצה כזו, כי הבנתי שזה יכול לפגוע באפשרות שלך לקבל תרומת איברים בעתיד, אם תצטרכי. בכלל, הייתי גם כארפ וגם אצל קופרמינץ, שמחשיבים עצמם מומחים להפלות חוזרות, ולדעתי אף אחד מהרופאים לא יודע לעזור. 

ד. בלוטת התריס - האם עשית בדיקה? אולי את לא מאוזנת ולכן ההפלות? אני יודעת שפרופ' זלוצובר הוא הכתובת שלך, אם בדיקת בלוטת התריס יוצאת לא תקינה. את ההפניה לבדיקה את יכולה לקבל אצל אנדוקרינולוג בקופה, ולהתחיל משם. 

ה. לגבי PGS בשערי צדק - אני, במקומך, הייתי בהחלט מנסה את זה, אם אין בעיה כספית (זה מאוד יקר! עולה 2,700 ש"ח לעובר, וחלק מהעוברים נהרסים בבדיקה. את צריכה להכין את עצמך למסע ארוך ולא פשוט!). ד"ר גולדברג, עליו המלצתי, עובד בשערי צדק. אני עצמי עמדתי להתחיל איתו תהליך כזה, אבל בסוף נקלט הריון תקין ולא הספקתי. 

ו. קלקסן - האם קיבלת מינון של 1 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף? זה מינון טיפולי ולא אמפירי. קלקסן אמנם לא הוכח כמונע הפלות, אבל אפשר לנסות. 

ז. כל מיני כיוונים - יש כל מיני סברות להפלות חוזרות בשבועות מוקדמים שעדיין בשלבי מחקר ולכן גם אין להם עדיין טיפול, כמו חוסר בתאי גזע ברירית וחלבון קשירה לרירית שלעיתים חסר ולכן העובר לא מצליח להשתרש כראוי:

כתבה על תאי גזע: https://healthy.walla.co.il/item/2941949

לגבי החלבון החסר, סנופי גילתה עליו. זה חלבון שקשור לחיבור של העובר לרירית הרחם. סנופי התכתבה עם החוקר בייל, שאמר לה שזה יכול להתאים למקרה שלה (גם היא ילדה בעבר, כמוך), אז כנראה שזה יכול להיות נרכש. היא כתבה פה בפורום שהבדיקה היא לא פשוטה אבל יש פרוטוקול ברור ואפשר אפילו לעשות בארץ ולשלוח אליו: "האמת שהוא היה מקסים והציע לי לשלוח לו את הסליידים של הגרידות והוא יעבור עליהם. אני מודה שלהתקשר לבתי חולים ולבקש את הסליידים עורר בי חלחלה אז החלטתי לוותר אבל בעיניי זה מידע חשוב. זה האתר שלו: http://klimanlabs.yale.edu/infertility/eft/index.a...;, וזה הלינק להודעה של סנופי: http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/98/182340889...;

 

אליסקה  יקרה, 

 

 אני רוצה להודות לך על הכל .

אני מתכוונת לקרוא ולחקור את הנושאים .

קשה להיות בתחום האפור ולא לדעת מה הבעיה. 

הייתי כולי תקווה לא להיות במצב שאני נמצאת בו היום, וכן לדעת מה הבעיה כדי למצוא לה פיתרון כזה או אחר . 

 

פעם נוספת אני רוצה להודות לך, 

חנה 

 

לא יאומן מה שאת עוברת. 

כמה כוחות נפש.

 

בתור מטופלת של כארפ לשעבר, תוכלי בבקשה לפרט אילו בדיקות פרופ כארפ נתן לכם ואיזה טיפול הוא מציע להריון הבא?

 

 

חנה יקרה !

נקרע הלב לקרוא הודעה שלך.

אני עברתי 3 הפלות ולא מתארת לעצמי איך את מתמודדת.

ראיתי שעברת הרבה בדיקות ואליסקה רשמה עוד בדיקות חשובות

זה מה שיש לי להוסיף למה שאת ואליסקה רשמו: 

1-הורמונים - לא רק תריס, אלא כל ציר היפופיזה. אנדוקרינולוג רגיל יכול להפנות אותך.

2-סוכר בצום.

3-פרופיל אוטואימוני

4-תרבית וגינלית ל-STD

ואז עם כל התוצאות ללכת לרופא תותח (לאו דווקא כארפ). אני מאוד ממליצה על רופא שלי-פרופ' רבינוביץ מתל השומר. אבל כל רופא המסוגל לחשוב מחוץ לקופסא יכול להתאים.

 

אני יודעת שבברזילי אפשר בלי הפניה לקבוע תור. זה עולה בערך 1400₪ וגם מקבלים את התוצאות יחסית מהר (משהו כמו שבועיים)

לגבי בדיקת הקריוטיפ- אני עשיתי בזמנו במדיקל סנטר, וזה עלה 1000 ש"ח לבדיקה. בעלי עשה בקופת חולים מאוחדת ולקח מעט זמן. 

אני שייכת לכללית, וזה היה לוקח משהו כמו 4-6 חודשים, כי היה צורך בתור ליעוץ גנטי קודם לבדיקה והיו תורים מאוד ארוכים. 

אני זוכרת שכן היתה לי הפניה למדיקל סנטר- מהרופא הגניקולוג ששלח אותי לכל הבדיקות. 

 

והשאלה שלי- אם את מוכנה לשתף- לפי מה שאני זוכרת, זכית לבן או לבת (סליחה שאני לא זוכרת את המין...) באמצעות תהליך פונדקאות. אם אני טועה- אז עימך הסליחה. ואם אני לא טועה- אז אודה לך אם תזכירי לי את ההסטוריה שלך, למה פנית בזמנו לפונדקאות ולמה את עכשיו רוצה לעשות בדיקת קריוטיפ. 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
ללכת לכנס. חשוב בעיניי שבית החולים רואה לנכון לארגן כנס כזה. 

 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

הלוואי והיה כנס כזה כשאני עברתי לידה שקטה לפני 3 שנים

למיטב ידיעתי מקובל לאסוף קליפות אתרוגים שבירכו עליהם ולהכין מהן ריבת אתרוגים כסגולה לפריון או ללידה קלה.

 

האתרוג נחשב על פי חלק מהמדרשים לפרי עץ הדעת ולכן האמונה שיש בכוחו לבטל את העונש " בעצב תלדי בנים".

 

יודעת שיש מקומות בהם מקובל להשיג ריבת אתרוגים שרב מקובל בירך עליהם.

 

כך או כך - מאחלת לכל מי שמייחלת לכך הריונות טובים, שמחים  ושלמים עם ידיים מלאות בסופם.

משתתפת בצערך על אובדן שני ההריונות.

זה באמת מאוד כואב ועצוב לאבד הריונות כה רצויים. 

יחד עם כל הכאב והצער, הבכי והאבל, צריך להבין ששתי הפלות מהסוג הזה שאת מתארת, של השליש הראשון בשל הפסקת דופק, הן דבר שנחשב משהו נורמטיבי מבחינה סטטיסטית. זאת בשל העובדה שמרבית ההפלות מהסוג הזה מתרשות כתוצאה מעוברים לא תקינים, וזו דרכו של הטבע להתמודד עם חוסר התקינות שלהם- הפסקת דופק והפלה. 

 

האם את יכולה לספר לגבי ההריון של ההפלה הראשונה- כתבת שהיתה גרידה בשבוע 10 בגלל שלא היה דופק. האם לפני כן ראו דופק? באיזה שבוע? ולאיזה שבוע התאים גודל העובר? 

גם לגבי ההפלה הנוכחית- האם ראו דופק? ומתי? מה זה אומר שהקוטב העוברי התמוסס? היה משהו בשק ההריון או שבקושי? 

כל פרט הוא חשוב. כל דבר יכול לרמז על סוג ההפלה ועל הסיבה להפלה. 

 

אם נצא מנקודת הנחה שההפלות שלך נובעות ככל הנראה מבחירה לא נכונה של הטבע, וכך גם רוב ההפלות בשליש הראשון מאותו הסוג שלך, אז אין זה מפתיע שלא ממליצים על בדיקות כלשהן, כי זה לא יעזור בכל מקרה. 

 

לגבי השרירנים- אין בינם לבין ההפלות דבר, ואני כותבת זאת מתוך ידע ונסיון. 

ציסטות- לעיתים ישנה ציסטה שהיא תוצאה של ההפלה והיא עוברת מעצמה. כמובן שאינני יודעת אצלך במה מדובר.

 

אם בכל זאת, לאחר גמר ההפלה עם הציטוטק, תחשבי שכדאי לך לעשות את הבדיקות של בירור ההפלות החוזרות- זוהי זכותך. בכל מקרה, שתי הפלות לא נחשבות הפלות חוזרות, ואני מקווה גם שבעתיד לא תיכללי בקטגוריה זו. 

 

האם הכינו אותך לגבי הכדורים? זה יכול לעבור בקלות, וזה יכול לעבור עם תופעות לא פשוטות. חשוב שתהיי מודעת לכל התרחישים האפשריים. אם תרצי- אפרט, ואם לא- אז לא. 

 

אני בהחלט מאוד מבינה אותך, את התסכול ואת הרצון בהריון תקין סוף סוף, אבל לטבע דרכי פעולה משלו, ולא תמיד הכל הולך כמו שאנחנו מתכננות ורוצות. 

צריך לגייס הרבה סבלנות וכוחות לקראת ההריון הבא. אולי שווה לשקול ללכת לתהליך טיפולי רגשי (ישנה בפורום רשימה של מטפלות רגשיות שמתמחות באובדני הריון. אם תרצי סיוע בחיפושה- רשמי לי ואסייע לך). 

 

אנחנו פה לכל דבר ועניין שאת זקוקה לו,

שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

תודה על התגובה המפורטת והנעימה, אני אספר על ההפלות קצת יותר בפירוט: את ההפלה הראשונה עברתי בשבוע 11, לאחר שבשבוע 6 ראו שני שקים לא כ״ך ברורים אחד גדול אחד קטן ובשני הייה קוטב עוברי, שבוע שמונה הייה דופק השק השני איבד צורה ונראה נוזלי כזה, אז הרופא ביקש שאחזור שוב עוד שבוע וכבר בשבוע 9 לא הייה דופק וקבעו לי הפלה לשבועיים אח״כ. ואכן העובר לא התפתח לא הייה דופק ובשבוע 11 הוא עדין נשאר בגודלו תואם לשבוע 9.
ההפלה הזו- כיוון שידעתי בדיוק מתי ביוץ והכל הגעתי לבדיקה כבר בשבוע 5, ראו שוב שני שקים אחד בבירור שק עם קוטב מאד קטן והשני לא ברור מהו בדיוק ושוב ביקשו שאגיע שבוע וחצי אחכ על מנת לבדוק דופק, שהגעתי לבדיקה ראו שק אחד בבירור כשק ריק ואת השני לא ידעו לומר אם הוא צ׳יסטה או שרירן או כל דבר אחר.. ועל כן הציעו לי לעבור את הציטוטק כי זה עוד שבוע יחסית נמוך. ולגבי מה שאמרת שיש לך להוסיף ולומר אני יותר מאשמח לשמוע. תמיד. תודה על הפורום הזה תודה על הבנות שיש כאן ותודה על המילים והחיזוקים. זה שווה זהב.
 
אובדן הריון תמיכה >>

עכשיו אני עוד יור בטוחה במה שכתבתי לך. זה נראה כמו הפלות קלאסיות של ראשית השליש הראשון (חודש שני), שנובעות כתוצאה מחוסר התפתחות עוברית. 

עד שאנחנו לא מתחילות להיכנס לעולם הילודה, אנחנו לא יודעות עד כמה ההפלות הללו נפוצות. כלומר- אנחנו כן יודעות, אבל עד שלא חוות זאת על בשרינו ונפשינו, אנחנו לא ממש מאמינות לעד כמה זה נפוץ, ובטח לא שתי הפלות ברצף. 

 

לגבי הציטוטק- יש אפשרות להחדיר ואגינאלית ויש דרך המסה בפה (או בליעה), יש אפשרות לעבור זאת בבית חולים, ויש אפשרות בבית. לא יודעת מה אמרו לך הרופאים/ות. 

צריך לדעת שברוב המקרים הציטוטק עוזר להוצאת כל החומר ההריוני, אבל יש אחוז לא מבוטל של מקרים בהם יש צורך בפרוצדורת המשך.

יש בנות שתוך כמה ימים הרחם מתנקה לאחר דימומים קשים, ויש כאלה (כמוני) שלוקח זמן רב ודימומים מסוגים שונים לאורך שבועות ארוכים עד ריקון מוחלט של הרחם.

יש כאלה שסובלות מתופעות קשות של כאבי בטן עזים (התכווצות הרחם), ממש כמו צירים ו/או שילשולים ו/או איבוד הכרה כתוצאה מאיבוד דם מאסיבי ו/או הקאות. ויש כאלו כמובן שלא חוות את כל הזוועה הזו ושזה עובר אצלן ממש בקלות בהיבט הפיזי. 

אם בחרת בדרך הזו ומשום שאת לא יודעת כיצד הגוף שלך יגיב- אני מציעה שיהיה איתך מישהו בשעות שלאחר לקיחת הכדורים.

חייבת לומר שמנסיוני האישי אני "מעדיפה" גרידה על פני ציטוטק, אבל יש פה לא מעט בנות שהחוויה שלהן מהציטוטק היתה פחות טראומטית משלי. 

 

אני מקווה שזה יעבור עלייך בקלות יחסית ושתהיי מאלה שכותבות פה לאחר שבוע שהכל ריק ושלא סבלו משום תופעה קשה (פרט להתכווצויות קשות של הרחם ודימומים מאסיביים- שזה חובה כחלק מההפלה...). 

 

אני מחכה לעדכונים ממך.

תרגישי טוב!

שירה. 

 

 

ומבינה לגמרי את עניין הלב השבור.

לא מתמצאת בציסטות ושרירנים, אבל כן מתמצאת באובדנים מרובים.

בניגוד לדעתה של שירה, אני חושבת שבמקרים מסויימים יש מקום לבצע בדיקות כבר אחרי 2 הפלות ואין צורך לחכות לשלישית.

לא יודעת להגיד לך מה הייתי עושה במצבך, אבל אם חשוב לך לבדוק את הדברים ואם הקופה לא מאשרת את כל הבדיקות, תמיד ניתן לבצע את הבדיקות באופן פרטי.

אם חלילה יתגלה במהלך הבדיקות ממצא כלשהו, ניתן לנסות להשיג החזר מהקופה.

 

אני יותר מבוגרת ממך ולכן אולי יותר קל לי לקבל את העובדה שמדובר בביש מזל ונפילה חוזרת בסטטיסטיקה. יכול להיות שאם הייתי בגילך, היה לי יותר קשה לקבל את השרירותיות וחוסר הצדק של האובדנים.

 

מצטרפת לכל מה ששירה כתבה לגבי ציטוטק, הכדורים יכולים לעבוד מצוין ובלי הרבה דרמות, או רע מאוד ועם המון דרמות.

חוויתי את שתי האפשרויות במצבי קיצון:

ההפלה הראשונה שלי עם ציטוטק הצריכה 2 מנות ציטוטק, היו כאבים מינוריים, דימום כמו וסת והרחם התרוקן.

ההפלה השניה שלי עם ציטוטק הובילה לדימום מאסיבי שגרם לאנמיה תוך שעות ספורות, התכווצויות נוראיות, חזרה למיון ואשפוז ללילה. אחרי קצת יותר משבוע שבו הדימום הכבד בא והלך, הייתי צריכה גרידה כי הרחם לא התרוקן לגמרי ונותרה בו שארית פעילה.

חייבת לציין שהיו לי שאריות גם אחרי 2 הפלות בגרידה, כך שגרידה לא מבטיחה חסינות מפני שאריות.

 

מאחלת לך שייגמר מהר ובשלום ושהמשך דרכך בעולם הילודה יהיה טוב יותר.

נורא קשה לעבור את הכאב הזה פעם אחת, ובטח שיותר. לגבי הבדיקות - נכון שיש סיכוי שלא יתגלה שום ממצא, ושמדובר בצירוף של חוסר מזל (שבתקווה לא יחזור לעולם), אבל כדי שאת תחיי בשלום עם עצמך ואפילו כדי שתחזירי שליטה מסוימת לחייך - שווה לפנות לרופא הנשים ולבקש הפניות להמטולוג, לגנטיקאי ולכל בדיקה רלוונטית, ואפילו לשלם על בדיקות אם יידרש ויש באפשרותך.

סליחה שמגיבה כל כך מאוחר, ומקווה שתספיקי לקרוא. חשוב לי להוסיף על דברי מרעישה בשקט, שמעבר למישהו שיהיה לצדך ביום של הציטוטק, כדי לשמור עליך - רצוי לדאוג לסידור לילדה עד לערב, אפילו לישון אצל סבתאסבא, אם אפשר. עלי הציטוטק פעל קשה ואלים (בשתי הפלות שעברתי), בצירים של ממש, והיה מזעזע אם הילדים שלי היו בסביבתי. ממליצה לדאוג מראש למשככי כאבים וגם להדליק בוילר למקלחת.

מחזיקה אצבעות עבורך, שהיום הקרוב יעבור עד כמה שאפשר בשלום פיזית, ללא כאבי גוף קשים וללא שאריות, שתצליחי להתחזק בעזרתנו או בטיפול, ושהדרך תוביל אותך להריון מלא וללידה במועד ברגע שתהיי מוכנה לשוב ולנסות.

תודה רבה לכן על כל הטיפים המעולים. אתן מחזקות אותי ממש שוב תודה����

 

את אחרי? מקווה שצלחת את היום הזה בשלום, עד כמה שניתן.

הייתה לי בדיקה נוספת אתמול אצל הרופא שלי כי בחג זו הייתה רופאת מיון והוא המליץ על גרידה. אז אסע היום לקבוע תור, מחכה שזה יהיה מאחורי כבר. תודה על ההתעניינות

 

ולכן העתקתי את הדברים לפה. 

 

לגבי ההסטרוסקופיה- צריך לעשות את הבדיקה בזמן מסויים של החודש מבחינת המחזור, אבל אינני זוכרת מתי. מציעה לך להתקשר לרופא שאמור לעשות לך את הבדיקה ולשאול מולו, או לשאול את הרופא ששלח אותך לבדיקה. 

 

סקירה וגינאלית- אני מכירה רופא אחד שבאמת מעדיף לעשות את סקירת המערכות הראשונה באופן זה, והרופאה שלי בזמנו לא שלחה אותי אליו (למרות שמבחינה מקצועית הוא מעולה), כי ידעה שזה מאוד יכאב לי ושאני צריכה מישהו או מישהי פחות אגרסיביים...אז באמת שתדעי לפעם הבאה מה לבקש. 

 

אני לא מכירה שמות של המטולוגיים. 

 

בדיקות של דברים הקשורים למערכת האוטואימונית- אני חושבת שאפשר אפילו לבקש מרופא/ת המשפחה שלך. לא זוכרת את שמות הבדיקות, ואני גם לא רופאה. אבל את בהחלט יכולה לבדוק זאת מול רופא/ה המשפחה ו/או מול רופא/ה אנדוקרינולוג (נדמה לי שכתבת שאת מטופלת אצל רופא/ה כזה). 

 

בכל מקרה, "מרעישה בשקט" כתבה לך גם המלצה על הרופא שלה. כדאי אולי לבדוק איתו האם הוא יכול להאיר משהו פה. 

אני הלכתי בזמנו לרופא מקסים, ד"ר עופר גונן, כדי לקבל חוות דעת שנייה. אבל הוא נמצא באיזור השרון ואת בצפון. בדקי מול הרופא שעליו המליצה "מרעישה בשקט". 

 

שיהיה בהצלחה!!! ותעדכני אותנו. 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

רוצה לעודד אותך אבל לא יודעת איך.

בפעמיים שבהן היה לי דופק איטי, הוא נגמר אחרי כשבוע. אבל אצלי גם היה דימום בשני המקרים.

ממשיכה להחזיק לך אצבעות בכל הכוח.

הלוואי 

ושוב נשאר כאילו הספק הזה ... הרופא שביצע את הבדיקה שלח אותי למזכירה להמשך הסברים על מעקב הריון ועוד... לא הבנתי למה הם עושים את זה. לי זה ברור שסיכוי אפסי שזה קטן ... ממש הרגשתי שהם מתעללים בי. והרופא - מה , הוא מטומטם ? סליחה על המילה .. אבל למה לא להגיד את האמת ? כששאלתי אותו אם זה לא אומר שזה לא תקין אמר שלא, כרגע זה תקין. לא מבינה למה צריכה לעבור את זה שוב ושוב ........... אוף אחד גדול

מי כמו בנות הפורום כאן יודעת טוב יותר לגבי להמשיך כשיש תקווה. אבל כשמדובר על עוברים פגומים בשל הגיל מתחילה לחשוב שאולי זה לא ריאלי כל הנסיונות האלו. נראה ....ובהזדמנות זו שולחת לך הצלחה ... ככ שמחה שאת בסוף ההריון שלך. מי היה מאמין. שיעבור בשלום ! 

צומבה יקרה, תודה רבה לך שאת זוכרת ומייחלת, מאד לא מובן מאליו עבורי.

גם אני מייחלת עבורך - שהדופק האיטי יפתיע, שההריון הזה יהיה שונה מקודמיו ויימשך עמוק אל תוך השנה הבאה.

ואם לא.

את אומרת שאת חושבת שאולי כל הנסיונות הללו לא ריאליים.

חושבת.

נדמה לי שההחלטות הללו לא מתקבלות מן השכל.

אני חושבת שהן מבוססות באופן טהור ומלא על הרגש.

אני מאמינה שתעצרי כשהלב יגיד לך לעצור.

הלוואי שלא תצטרכי לעמוד בדילמה הזו שוב.

 

זה שהוא מקבל אותי עם כל השחור והפסימיות והשאלות על גרידה בזמן שאני בשבוע 7 ויש דופק תקין והכל סבבה.

כמובן שהוא מקפיד לומר לי את דעתו המקצועית, אבל הוא יודע למה אני שואלת שאלות קשות והוא עונה לי תשובות ישירות ולא מתחמקות.

 

גם אני לא הייתי ששה לשיחות על המשך מעקב הריון במצב שבו את נמצאת כרגע. המקסימום שהייתי מסוגלת לשאת זה תיאום פגישה לעוד שבוע תוך הבהרה מצידי לרופא שייתכן ואגיע למוקד לפני כן - וזה אכן מה שעשיתי בהריון מספר 6.

כאמור, הרופא שלי מבין למה אני מתנהלת כמו שאני מתנהלת.

 

מתי הבדיקה הבאה שלך?

והיה אחד מה מחליפים שלו. רופא נחמד שאני מכירה אבל הרגשה שמשקרים לי ובעצם לא אומרים לי את האמת שיגעה אותי. קבעו לי לעוד שבועיים. אני אמרתי להם שאני באה עוד שבוע. נראה לי מחר או רביעי בוקר אקפוץ שוב למוקד או מחר ערב לטכנאים אולטרסאונד אצל בר חווה. לי ברור שגם ההריון הזה נגמר רק שוב אני צריכה לעבור התעללות רגשית. ועכשיו השאלה מה אני עושה הלאה. ממשיכה עוד ועוד ? נראה שכל העוברים דפוקים אצלי. כנראה שזה הגיל וזה ככ מייאש שאני לא רואה אופק תקין ...

איזו אכזבה, צומבה יקרה. כמה קשים אי הוודאות וחוסר האונים, פשוט בלתי נסבל.

אני בטוחה שהרופא מאמין באמת ובתמים שמוקדם מדי לקבוע, גם בהינתן ההיסטוריה שלך, אבל ברור שמבינה את הצורך שלך להימנע מתקוות אכזב בנוגע להריון הזה. מקווה שתחזיקי מעמד את הימים הקרובים המעיקים האלה. אוף! 

יש עוד מקום לאופטימיות..הבנתי שפער של עד שבוע בגיל ההריון זה בגדר התקין..

הלוואי ויהיו חדשות טובות בקרוב ��

הלוואי והפעם.

שבוע 7+6 ועובר מתאים ל7+1. דופק בעין נראה תקין לחלוטין ... כבר לא יודעת מה לחשוב .........

איזה בשורה משמחת, רוממת את לבי צומבה יקרה! אז מכפת לנו מהבדל של חמישה ימים, זה באמת משנה? אני כמובן הכי מבינה את החשש, אבל עכשיו יש הריון, והריון, בשלב זה בחיינו, זה יותר מגניב מלא-הריון. מחזיקה לך את כל האצבעות. 

הפער בימים כיוון שזה ivf עדיין מדאיג. הלוואי הלוואי. 

הלוואי הלוואי עבורך.

את יכולה להיות פסימית או אופטימית או גם וגם.

את יכולה לתכנן את הגרידה או שאת יכולה לתכנן את חופשת הלידה או גם וגם.

לעובר זה לא מזיז. הוא יתפתח או לא יתפתח ואין לך שליטה על זה.

 

הלוואי שייגמר בעוד המון חודשים בידיים מלאות 

אמשיך לעדכן ...... תודה תודה תודה

האם הם המליצו לך על בדיקת המשך (משהו יקר שקוראים לו אקסום)?

שולחת לך עוד חיבוק ענק������

שיהיו החלטות טובות����

ולפעמים אני עדיין מוצאת את עצמי תוהה איך היו נראים חיי אם לא הייתי עושה צ'יפ.

לא מתיימרת לנסות לייעץ לך מה לעשות, אבל רוצה לשתף אותך במה שעברתי מאז הצ'יפ הראשון שלי.

 

 ***הטקסט בהמשך ההודעה עשוי להיחשב בוטה ו/או קשה. מי שמרגישה שגדול עליה, מוזמנת לעצור את הקריאה כעת*** 

.

.

.

.

.

.

.

.

בנסיבות אחרות ולגמרי מבחירה (ובמימון עצמי) עשינו צ'יפ ממי שפיר וקיבלנו תוצאה שאומרת שיש מקטע חסר ב-1q21.1.

יש לנו ילדה אחת בריאה. בהריון שלה לא עשינו צ'יפ.

בייעוץ הגנטי הראשוני נאמר לנו 75% סיכוי לאוטיזם או פיגור שכלי ועל סמך המידע הזה החלטנו להפסיק את ההריון.

אח"כ בדקנו את עצמנו והתברר שהמקטע החסר מורש ממני עם סיכוי של 50% הורשה בכל הריון.

רמת החדירות משתנה, ולמרות שההורשה ממני וברור שאין לי אוטיזם או פיגור, לא ניתן לדעת מראש אם לחסר תהיה השפעה על העובר או לא.

את הייעוץ הגנטי אחרי הצ'יפ ההורי עשינו אצל שוחט, והוא כבר דיבר על 40% סיכוי לבעיות קוגניטיביות אצל העוברים.

 

ההחלטה להפסיק את ההריון ההוא היתה ההחלטה הקשה ביותר בחיי ובו זמנית הקלה ביותר: יש לי ילדה בריאה והיא חשובה לי יותר מהכל, גם מהעוברית ההיא וגם מאלו שבאו אחריה (הפסקתי 2 הריונות נוספים עקב אותו ממצא).

אני לא מוכנה ביודעין לדון את הבת שלי לחיים בצל הטיפולים האינסופיים שלהם נזקק ילד עם צרכים מיוחדים.

אני לא מוכנה ביודעין לדון את הבת שלי לחיי אפוטרופוסות על אח/ות עם בעיות תפקוד, אחרי שבעלי ואני כבר לא נהיה.

אני מעדיפה לעבור את הסבל והכאב באובדנים חוזרים (יזומים וספונטניים), אני מעדיפה שבתי תהיה ילדה יחידה על פני האפשרות המאוד ברורה של אח/ות שצורך/ת את כל המשאבים הפיזיים, הנפשיים והכלכליים שלנו בגלל ממצא שמקורו בי.

 

חשוב לי להבהיר שמאז אותה הפלה עברו קצת יותר מ-3 שנים וחצי ומאז כל חיי סובבים סביב הריונות והפלות והנסיון להפוך את בתי מילדה יחידה לאחות גדולה.

עברתי המון בשנים הללו.

התפטרתי מהעבודה במהלך תקופת הPGD וגם אחרי שחזרנו לנסיונות הספונטניים נשארתי מובטלת מרצון. התפטרתי לפני שנתיים וחודשיים, עברתי מאז 3 הפלות ואני עדיין אמא לילדה אחת ולמיטב ידיעתי אני לא בהריון כרגע. ואני בת 40.5.

 

ועדיין, למרות הכל אני יודעת שההחלטה להפסיק את ההריון ההוא היתה נכונה עבורנו.

לפני 4 חודשים כשחזר הצ'יפ האחרון, בעלי רצה לברר עוד ולהתייעץ שוב ולשאול עוד שאלות. אז זה מה שעשינו ואחרי 24 שעות קיבלנו את אותה החלטה בדיוק: הילדה הקיימת קודמת לכל וחשובה יותר מכל דבר אחר.

 

אם לא הייתי עושה את הצ'יפ הגנטי, חיי היו נראים אחרת לגמרי. אבל אין לי מושג אם הם היו החיים שאני מאחלת לעצמי, או החיים שאני עושה הכל כדי להימנע מהם.

 

את מוזמנת לשאול אותי כל שאלה שתרצי כאן בפורום או במסר פרטי.

עצובה ביחד איתך 

קראתי את הסיפור שלך כמה וכמה פעמים. רק עניין האחוזים היה חדש לי. קשה מאוד מה שעברת, יש לך לא מעט כוחות כדי לעבור זאת.

 

עברה בי מחשבה שאולי אולי בהריון הבא לעשות רק א הבדיקות ההכרחיות ולא לבדוק מעבר לזה. אבל אני עוד לא שם ולא יודעת מה יהיה.

 

לבנתיים העובר זז אצלי בבטן וקבעו לי תור רק לשבוע הבא זה אומר שעוד שבוע של בכי והתלבטות אם זה הדבר הנכון עשות

הלוואי שלא היית עומדת בפניה.

התחום האפור הזה הוא הנורא מכל.

כותבת כמובן על עצמי בלבד - אבל מניחה שלו היו אומרים לי שהעובר מאד מאד פגוע, שיחיה חיים קצרים ורוויי סבל - לצד הכאב הנורא הייתי חשה שלמה עם ההחלטה.

 

אבל כאן. האחוזים הלא חד משמעיים. העובדה שיש לכם שני ילדים בריאים (שלא עשיתם להם צ'יפ אני מניחה). המחשבות שדוהרות לכיוון של חוסר הידיעה (אם לא היינו בודקים).

 

בגלל סופיות ההחלטה ואי היכולת לחזות את תוצאותיה עד תום, בגלל שהיא מתקיימת במרחב שמכיל מידה לא מבוטלת של חוסר וודאות - האפשרות לעינוי עצמי גדולה במיוחד. השתדלו להימנע ממנו ככל יכולתכם, אתם סובלים מספיק גם בלעדיו. אם יש צורך לכו למומחה נוסף, תשאלו הכל הכל הכל, דברו ביניכם, דברו עם אנשים אחרים, כתבו לעצמכם תחושות ומחשבות - עשו הכל כדי שתדעו שבסופו של דבר קיבלתם את ההחלטה הנכונה עבורכם בנקודת הזמן הזו.

אני מצטערת נורא שזו נקודת הזמן שלכם וזו ההחלטה שאתם צריכים לקבל. הלוואי שהיה אחרת.

 

 

 

מורכב מאוד. עד כדי כך מורכב שקראתי באינטרנט באתר של פרופ' שוחט, וצירפתי גם את בעלי שהוא אדם בעל תואר שני בביולוגיה ואיש הרבה יותר שכלתני והרבה פחות אמוציונאלי ממני...

שאלתי אותו מה הוא חושב שהיינו מחליטים אם אלו היו הממצאים באחד ההריונות. תשובתו היתה ברורה לגמרי. שקיפות עורפית לא טובה+בדיקות גנטיות עם ממצאים של 15 אחוז לעובר לא תקין= החלטה על הפסקת ההריון. 

זה בחישוב מהיר שלו, של 2=1+1. כמובן שהחיים הרבה יותר מורכבים מזה. 

 

אני מודה שלא עמדנו בפני דילמות כאלו, כי הממצאים אצלנו תמיד היו מאוד חד משמעיים- או הפסקת דופק או טריזומיה 16. 

 

ההחלטה היא כמובן אך ורק שלך ושל בעלך, ולא של אף אחד אחר. 

 

אם עוד לא עברת את הגרידה, אני מציעה לך להיפגש עם פרופ' שוחט (יועץ גנטי) או עם כל בר סמכא שאת מקבלת עליו/יה המלצות. לפעמים עוזר לשמוע מכמה גורמים את אותן אמירות, וזה יכול לסייע בהשלמה עם ההחלטה. 

 

אם עברת כבר את הגרידה, אנא עדכני במצבך. 

 

שירה. 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

הי, אני כבר אחרי לחצתי שזה יהיה בשבוע שעבר. למזלי בדיוק התפנה מקום. זה היה דבר הכי קשה שעברתי. אבל חייבת לציין לטובה את הצוות של וולפסון שכולם באמת היו ממש נחמדים. החל מהועדה ועד הביצוע עצמו.

רציתי לדעת מה קורה מבחינת הדימום, יש דימום חלש ממש רק בניגוב, אבל טרי. כמה זמן זה צפוי להמשך?

דעי לך שדברייך ממש עודדו אותי, כי נוצר סביבי מן קשר שתיקה כזה אף אחד כבר לא מדבר איתי על זה כי לא רוצים לגרום לי לבכות וכבר אף אחד לא אומר לי שזה היה הדבר הנכון לעשות ומסתבר שאני עדיין צריכה לשמוע את זה מבחוץ. כנראה בגלל שאני עדיין לא שלמה עם זה לגמרי.

אני חושבת שהאנשים סביבך שותקים כי זה מפחיד אותם להתעסק בזה. מפחיד אותם להכאיב לך, מפחיד אותם לחשוב מה הם היו עושים במקומך ומפחיד אותם לחשוב על החלטה כל כך נוראית.

יכול להיות שחלקם חושבים שאם החלטת ועשית, אז את שלמה עם ההחלטה ואין טעם לדוש בכך שוב.

 

ברור לי שההחלטה מאוד אישית וכל אישה וכל זוג מחליטים בהתאם לעולם הערכים והאמונות שלהם, אבל בעיניי החלטת נכון ואני מוכנה להזכיר לך את זה בכל רגע שתרצי.

 

לגבי הדימום, זה מאוד אינדיבידואלי, אבל נדמה לי שבהפלה האחרונה שלי בשבוע 13, הדימום פסק תוך כשבוע.

עברתי גם הפלה בשבוע 13 שלאחריה נותרו שאריות, ומאז אני מהמחמירות (יש שיגידו היסטריות) והולכת להיבדק כשבוע עד שבועיים אחרי הפלה, על מנת לוודא שאין שאריות.

בהפלה הראשונה עם השאריות, הדימום הטרי פסק תוך ימים ספורים, אבל נשאר מעט דם כהה בניגוב ואחרי שבועיים נבדקתי והתגלתה שארית פעילה.

 

רציתי לשאול אותך מה דעתך לגבי מה שכתבתי על ההריון הבא(אם יהיה , אני מקווה שיהיה). לא בדקנו את עצמנו כי לא אישרו לנו. ככל שאני חושבת על זה יותר אני לא באמת רוצה לדעת. מעדיפה לחשוב שזה היה מקרי ואין לזה השפעות על ההמשך... מה דעתך

להתייחס לתרחיש הגרוע ביותר בהקשר של הממצא: אם לא היינו בודקים את עצמנו, ואם בהריון הבא לא היינו עושים צ'יפ, ואם היה נולד לנו ילד עם בעיות קוגניטיביות בינוניות-חמורות.

לא יודעת איך ואם הייתי מסוגלת לחיות עם עצמי, אם בדיעבד היה נודע לי שיכולנו למנוע לידת ילד פגוע.

אני חייבת לציין שמכל מה שקראתי ושמעתי, כל ההורים לילדים פגועים אמרו שהם לא היו מוותרים על הילדים הללו ולא מתחרטים על כך שהילדים נולדו, אבל לא יכולה לדעת איך אני הייתי מתמודדת עם מצב כזה.

 

אני לא יודעת אם זה בגלל שראיתי משפחות עם ילדים פגועים ושמעתי את הסיפורים של בני המשפחה. אני לא יודעת אם זה בגלל שאמא שלי עבדה בתחום שבו היא טיפלה בין השאר גם בילדים כאלה. אני לא יודעת אם זה בגלל שכרגע יש לי ילדה אחת וברור לי שאם יהיה לה אח/ות פגוע/ה, היא לבדה תצטרך להיות המבוגר האחראי לאחר לכתנו.

אף אחד לא מבטיח לי שאם אהיה בהריון ואם הצ'יפ יהיה תקין אז לא יהיו בעיות קוגניטיביות או בעיות אחרות, אבל אני לא מסוגלת לקחת את הסיכון ולהמר שהכל יהיה בסדר. מבחינתי אני חייבת לדעת, גם במחיר הנוראי של להפסיק עוד ועוד הריונות רצויים, גם במחיר של להישאר אמא לילדה אחת.

 

כשאת כותבת שלא בדקתם את עצמכם כי לא אישרו לכם, האם הקופה סירבה? האם ניסיתם לערער על הסירוב?

את הבדיקה של הצ'יפ ההורי בכלל לא ניסינו לבצע דרך הקופה. עשינו אותה במימון עצמי וכשקיבלנו את התוצאה, הגשתי למשרד הבריאות בקשה להחזר. אחרי ביורוקרטיה מתישה מאוד שנמשכה כשנה, הגענו לשלב שבו הוסכם שצריך להחזיר לנו את עלות הבדיקה, אבל משרד הבריאות והקופה התווכחו ביניהם מי אמור לשאת בעלות. שנה וחצי אחרי הגשת הבקשה, הוחזר לנו מלוא הסכום של הצ'יפ ההורי.

והגשנו ערעור וגם לא אישרו. שוב אני חושבת שאני לא באמת רוצה לדעת.

האם בשקיפות עורפית של ההריונות שלך גילו משהו? כי אצלי גילו אז אני נוטה לחשוב שאם יהיה עוד הריון והשקיפות תיהיה טובה אז להמשיך כרגיל... לא הגיוני?

ומה שהגדיל סיכון לתסמונת דאון היה בעיקר הגיל שלי.

בהריון הראשון שבו עשינו צ'יפ, התגלה בסקירה הראשונה משהו שקשור לעורק הלב של העוברית. הממצא מופיע אצל 10% מהאוכלוסיה ואין לו קשר למקטע החסר.

אבל בכל מקרה המקטע החסר שלי לא משוייך לתסמינים פיזיים שניתן לאתר באולטרסאונד, כך שהבחירה שלנו להפסיק את ההריונות מתבססת אך ורק על המקטע החסר שמתגלה בצ'יפ הגנטי.

האם נאמר לכם שיש קשר בין השקיפות העורפית המעובה לבין המקטע הכפול?

 

בהריון של הבת שלי לא עשינו צ'יפ, כך שאין לנו מושג אם גם לה יש את המקטע החסר או לא. אין לה בעיות קוגניטיביות וכשהיא תהיה מבוגרת היא תוכל לבחור אם לבדוק את עצמה.

 

אני חושבת שאם את מעדיפה לא לעשות צ'יפ בהריון הבא, אין טעם לבדוק את עצמכם ועדיף באמת לקוות שזה היה שינוי חד פעמי.

שמחה שהסירוב של הקופה תואם לנטיה שלך שלא לבדוק.

לא מתמצאת בענייני בלוטת התריס, אבל למיטב ידיעתי שק ריק לא קשור לבעיות אמהיות.

מה הרופאים אומרים לגבי העובדה שבשני האובדנים לא התפתח עובר והשק נותר ריק?

 

ממליצה להתייעץ בנושא גם בפורום פוריות.

 

הרופאים אומרים שזה כנראה פגם גנטי בעובר

אבל אני לא אשת רפואה, רק מאבדת סדרתית 

 

אני מזדהה עם ההרגשה שאת מרוסקת, מנחשת שאת בטח חושבת לעצמך שלא תוכלי לעמוד בעוד אובדן כזה ושחייב להיות משהו שאת או הרופאים יכולים לעשות כדי להבטיח הצלחה בנסיון הבא.

הבעיות שלי שונות משלך, ובכל זאת אחרי כל אובדן אני מרגישה שאין סיכוי שאני אשרוד עוד דבר כזה, ובכל פעם אני מגלה שאין ברירה אלא לשרוד.

 

מאחלת לך שלא תצטרכי לגלות כמה כוחות יש בך, מאחלת לך שעם או בלי שינוי - הסבב הבא יהיה הסבב המנצח.

בודקים קריוטיפ ומה הלאה?

כמה שזה דפוק, גם לא בטוח שיאשרו לי בדיקת קריוטיפ כרגע, כי זה "רק" 2 הפלות...

תודה שוב, מאחלת לך גם המון בהצלחה

כדי שיהיה לי מושג עם מה אני מתמודדת.

אם מתגלה משהו בבדיקות, אפשר אח"כ להיאבק ולקבל החזר מלא או חלקי.

אנחנו עשינו צ'יפ לעצמנו במימון עצמי אחרי הפלה יזומה עקב ממצא גנטי בעוברית. התברר שהממצא מורש ממני ולקח לי שנה וחצי לקבל החזר מלא על הבדיקה הזו.

 

ההיסטוריה שלי כוללת (לא לפי סדר כרונולוגי) הריון אחד שהסתיים בידיים מלאות, 3 הפלות שבהן היה עובר עם דופק והדופק פסק בשבוע מוקדם ו-3 הפלות יזומות עקב ממצא גנטי שכאמור גילינו שמורש ממני.

בין לבין ניסינו גם IVF+PGD, אבל היה מיעוט ביציות ומיעוט הפריות. 4 שאיבות הניבו 2 החזרות בלבד והחלטתי שהספיק לי ושאני חוזרת להסתכן עם ההריונות הספונטניים.

 

אני מקבלת את העובדה שב-3 ההריונות שנגמרו מעצמם, משהו בעוברים לא היה תקין ולכן הדופק נגמר מעצמו. לא בדקנו את העוברים הללו וגם לא עשינו קריוטיפ הורי. מבחינתי מדובר בתקלה בעוברים הספציפיים הללו ואין משהו שאני יכולה לעשות או לא לעשות כדי למנוע הפלה כזו בעתיד.

 

אני מנסה להיקלט להריון בפעם ה-8 (והאחרונה. באמת לא רואה הגיון להמשיך מעבר לזה). מקווה שאקלט ומקווה שאסיים בידיים מלאות.

מאחלת לך המון בהצלחה בהריון הבא.

לי כבר אין את האופציה של הריון טבעי לצערי. ההיסטרוסקופיה שעשיתי לפני שנתיים להוציא את שארית ההריון זיהמה את החצוצרות וכרתתי אותן...

אני גם עם רזרבה נמוכה ומרגישה שהזמן דוחק והשעון מתקתק, לא יודעת עד כמה PGD יהיה רלוונטי לאור מצבה העגום של הזרבה השחלתית שלי

שלושה חודשים שהיו כמובן ארוכים מאוד, וגם ההריון שאחריהם לא היה שלו, אבל בדיוק כעבור שנה מההפלה (השניה שלי) ילדתי. מאחלת גם לך מכל הלב.

את שני הילדים הגדולים ילדתי בשליש השני של שנות השלושים לחיי. סביב גיל 39 עברתי שתי הפלות בשבועות מוקדמים, ואת הילד השלישי ילדתי כמה חודשים אחרי גיל ארבעים.

כלומר בהתחלה זה באמת למראית עין: חיוכים מזוייפים, כששואלים מה שלומי עונה "מצוין", משתדלת להיות עסוקה כדי לא לבכות, משתדלת להיות פרקטית לקראת ההריון הבא (כמו שאת עשית כשקבעת תור לרופא הפוריות).

חודש אחרי ההפלה הראשונה נסענו לטייל באגמון החולה, רכבתי על אופניים (אין מצב שארכב בהריון) והיה ממש כיף. חודשיים אחרי ההפלה השניה טסנו לחו"ל עם הילדה. חודשיים אחרי ההפלה האחרונה טסנו לחו"ל עם הילדה. החופשות עוזרות לשנינו, מעין פיצוי על התקופות הקשות.

בסופו של דבר אחרי תקופה של זיוף ומראית עין, הגוף והנפש סוגרים את הפער ואני באמת מרגישה טוב יותר.

 

אבל אני אף פעם לא ממשיכה הלאה במובן המוחלט של הביטוי. אני כל הזמן בתוך זה והאובדנים הם חלק בלתי נפרד ממני.

 

אם את מרגישה שאת טובעת בכאב, נראה לי שכדאי לפנות לאיש/אשת מקצוע. זה לא פתרון קסם, אבל תמיכה מקצועית עשויה לעזור לך ליצור את הפתרון שלך.

כל כך קשה...אם אני אחרי פעם אחת כל כך מרוסקת לא יכולה לדמיין מה את מרגישה...

לא יודעת איך אעמוד בפעם נוספת כזו (שהלוואי ולא אעמוד במבחן הזה)

מאחלת לך הריון בריא עם סוף טוב בקרוב...

חוויתי את זה שלוש פעמים, לצערי. 

הדבר היחיד שקורה לבטח - הזמן עושה את שלו, וככל שהוא יעבור, תחושתך תשתפר. מתישהו אפילו תשאלי את עצמך אם זה באמת קרה. 

מאחלת לך הריון חדש ותקין במהרה, ושולחת חיבוק. 

לקחתי את עצמי לרופאת משפחה וביקשתי ציפרלקס,ולקחתי את עצמי לפסיכולוגית.הייתי פשוט שבר כלי,ברמה הכי גבוהה שיש,כולל התקפי חרדה איומים,רצון להתחבא מתחת לשמיכות,ממש שוכבת על הרצפה בנסיון לעזור לעצמי לקום ולתפקד.הייתי לוקחת רגיעון יום ולילה,כלום לא עזר.רק הציפרלקס הציל אותי,והשיחות,אבל בעיקר הכדורים.הם כאילו ממסכים אצלי את הכאב,ומטשטשים אותו בצורה נפלאה.הכדור הזה פשוט חיזק אותי נפשית ופיזית.

אני בהריון ה-4 שלי בשנה האחרונה ! הראשון היה עם דופק ובשבוע 11 גיליתי שאין דופק משבוע 8-9... , שני בטא עלתה ואז ירדה, שלישי התפתח לאט, התאים לשבוע פחות.. דופק הופיע ולאחר שבוע, בשבוע 9 הפסיק ... וכעת מחר בדיקת דופק ואני הכי פסימית בעולם. נראה לי שכל תופעות הלוואי נעלמו ושוב לא יהיה דופק או שיהיה ואז יפסיק שוב ....מוכרחה לומר שהפעם הראשונה היתה לי ממש קשה. לא האמנתי שזה קורה לי. ריחמתי על עצמי וגם הבנתי לראשונה שאולי לא אשיג את התינוק שאני ככ רוצה .... האמת שבשנה האחרונה התרחקתי מאוד מחברים ומשפחה שלא יודעים על הטיפולים וההריונוות. לא מסוגלת לשחק אותה ולדבר על דברים אחרים מטומטמים כשכל 3 חודשים יש הריון, אחכ הפלה שזה סיוט בפני עצמו ( גרידא , שאריות , סבבי ציטוטק ...). יכולה לומר שכן הזמן עושה את שלו. אני גם הלכתי לטיפול תקופה מסויימת שדי עזר.... שולחת חיבוק וממליצה כן למצוא איש מקצוע שיעזור. אין דרך אחת נכונה להמשיך הלאה. לאחת עוזר להאמין , לאחת לשקוע בזה ואז להתרומם, לאחרת להדחיק ולהשקיע בעבודה ולא להתמודד.... מה שלא יהיה לתכנן קדימה , לי לפחות, אפשר לראות איזשהו עתיד ועזר לי להתקדם.... שולחת חיבוק. 

ומגיע בגלים...יש שעות ביום שאני "שוכחת" ואז זה מכה ובעוצמה חזקה...

הבטא עוד יחסית גבוהה (99) ועברו 3 שבועות מהסבב השני של הציטוטק..מקווה שזה לא מעיד על שאריות רבות מידי ברחם.

מאחלת לך מכל הלב בשורות טובות מחר והריון שלם ,בריא ומשעמם...

הלוואי ונשמע ממך בשורות טובות בקרוב וזה בהחלט יפיח תקווה...

 

בשעה טובה צומבה יקרה, אני מתרגשת לשמוע ומחזיקה לך אצבעות לקראת הבדיקה. בהצלחה! ובבקשה תעדכני.  

 

חוצמזה, האם ביצעת בדיקת קרישיות עם הגילוי על ההריון? אם יש לך קרישיות נרכשת, רק בדיקה בזמן הבטא החיובית תעלה עליה.

וכן, עשיתי את כל בירורי הקרישיות ששלח אותי קופרמינץ. 2 הריונות קודמים היו גם בנוכחות קלקסן וסטרואידים. אני זקנה בת 43 וזו כנראה הסיבה לצערי ... עוברים מביציות זקנות ודפוקות. זה מה שמטעה ... עוברים יפים ״ מושלמים״ מעבדתית כולל בלסטואים ...  

איזה מהבדיקות יש לעשות בבטא חיובית שיכולות לתת תוצאה שונה ? קופרמינץ נותן קלקסן במינון טיפולי עד סוף ההריון בלי שום ממצא אז אמרה שלא משנה בעצם הקרישיות אם חיובית או שלילית. פתאום חושבת אולי יש משהן שפוספס פה כי אני החלטתי לא לקחת קלקסן אן סטרואידים יותר בלי סיבה מאובחנת. 

צומבה יקרה, אני רק על עצמי יכולה להעיד,

בפעם הראשונה בדקתי לאחר האובדן בבטא שלילית

בפעם השנייה בדקתי בתחילת ההריון עם הבטא הראשונה.

 

ההבדל היה מטלטל: שני ערכים שהיו לגמרי בנורמה בבדיקה הראשונה השתוללו כלפי מעלה בבדיקה השנייה. כך הגיעו למסקנה שיש לי קרישיות נרכשת (כלומר, כזו שמופיעה רק בזמן ההריון), וציידו אותי בקלקסן פלוס אספירין יומי. 

 

בשני האובדנים שלי צלחתי בקושי דופק (באחד לא, ובשני האובדן התרחש יממה אחרי). ולאחר ההבחנה של האפלא ההריון החזיק יותר מכך. בינתיים. 

 

אני מחזיקה לך אצבעות חזק חזק לבשורה מפתיעה!

או חלק מהן? ידוע לך איזה בדיוק?

פרסמתי עבורך לפני כמה חודשים את כל הערכים שנבדקו אצלי, אני לא מצליחה למצוא את הפוסט הזה. 

נראה לי פשוט אוציא הפניות להכל שוב ואעשה מחדש. שוב תודה

הסתכלתי אחורנית וקראתי שוב את הסיפור- הריון ראשון, הפרייה ראשונה, הפסקת דופק בשבוע 6. גילו בשבוע 8. 

אז דבר ראשון בדרך לשיקום הנפשי זה שתתחילי להשתמש במילים קצת אחרות. במקום: "לילד שכל כך השתוקקנו אליו אין דופק"- תאמרי- "חיכינו כל כך להריון הזה. רצינו כל כך שיצא מההריון הזה תינוק. אבל לעובר הפסיק הדופק בשבוע מוקדם. הוא לא היה תקין ולא היה יכול להמשיך ולהתפתח". 

 

למילים יש משמעות. 

 

לגבי התיאורים שלך לגבי זה שאת לא נהנית מכלום ושלשום דבר אין טעם- זה תיאור של מצב דיכאון תגובתי, שהוא מצב הגיוני נוכח הטיפולים שעברת וההפלה, אך  אם תוך חודש המצב לא משתפר- פני לקבלת סיוע מקצועי, והתייעצי גם לגבי טיפול תרופתי. 

 

בינתיים- המשיכי בשגרה. קומי בבוקר, תתארגני, לכי לעבודה. נסי למצוא בכל יום משהו, אפילו קטן, שאת מפיקה ממנו הנאה, אפילו קטנה. 

תהיי מודעת למצבך, ופני לקבלת סיוע בהתאם. 

 

שירה. 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

מצד אחד עברתי לידה שקטה.

מצד שני היא היתה יזומה ולא עקב מוות תוך רחמי.

מצד שלישי בגלל ששבוע הלידה היה לפני סף החיות, יש כאלה שלא מגדירים אותה כלידה שקטה.

מצד רביעי כדי להגן על עצמי, אני לא מגדירה אותה כתינוקת אלא כעוברית. רק ככה אני מסוגלת לחיות בשלום עם ההחלטה.

מצד חמישי היו צירי פתיחה וירידת מים.

מצד שישי לא ילדתי בחדר לידה אלא במחלקת נשים בעודי לובשת חיתול.

 

לא יודעת אם הלידה השקטה שלי נכללת בתוך חודש המודעות.

חושבת עלייך ועל שאר חברות הפורום שברור לי באופן מובהק מה השייכות שלהן לחודש הזה.

על הלידה השקטה, שהיתה יזומה, שיש שלא מגדירים אותה ככזו, על כך שאת לא חושבת עליה כעל תינוקת אלא כעל עוברית, על הפתיחה וירידת המים, על חווית הלידה במחלקת נשים.חשבתי וחשבתי מה כל הצדדים האלה אומרים. וחשבתי שאם את מרגישה שאת שייכת לחודש המודעות - זה הדבר היחיד שקובע.

 

אני אישית, לצערי, חושבת עלייך כעל רצת מרתון בענייני אובדן. לא כעל ספרינטרית. ומבחינתי וודאי ווודאי שיש לך מקום של כבוד בחודש הזה.

אבל אני ותחושתי איננו חשובות, אלא את ותחושותייך. אולי הצדדים נועדו להגן עלייך מפני השייכות לחודש המודעות. אולי את מעדיפה להשקיף עליו ולא להיכלל בו. רק את יודעת מה המקום הכי מתאים בשבילך. אני מניחה שזה המקום המדויק בו את נמצאת עכשיו.

שאת לא חלק מהקהילה שלשמה נוצר החודש מודעות הזה

אבל אני בודקת אם את רוצה להיות כלולה בו?

 

בעיני, חודש המודעות הוא כדי להביא את החברה למודעות שנשים ומשפחות חווים אובדנים בדרך להקמת המשפחה, אובדנים שצובעים את חייהם בקשיים

כל מי שכאבה אובדן, כל מי שעברה את הפרקטיקה של להיות מטופלת בשירותי הבריאות עקב אובדן הריון, וכל מי שעבורה הריון הוא משאת נפש ופחד אלוהים, כולן הן חלק מאותה קהילה. קהילה שיכולה להיות שקופה למי שלא שייך אליה. 

 

אני בימים האחרונים חושבת על כמה אנחנו שקופות בפני שירותי בריאות. כמה הצרכים הייחודיים של אשה שאבדה הריון לא מקבלים מענה כשאנחנו זקוקות לשירותי בריאות, אני חושבת על מה שכתבה לפני כמה ימים דברת25 ועל הסיפור שלך, ועל עוד הרבה מאוד סיפורים ששמעתי ועל הסיפור שלי. ובדיוק אני מתלבטת אם אולי כדאי לעשות משהו. 

 

זה בעיני פחות אישי. החודש הזה. יותר פוליטי, כלפי חוץ

יותר למען אלו שבעתיד לצערנו יצטרפו למעגל שלנו

 

מבחינתי אני כלולה בחודש הזה, אבל תוהה ברצינות האם כל הקהילה מקבלת אותי. מזכירה לך את קבוצת הפייסבוק שהמנהלות שלה דחו נשים שעברו לידה שקטה בשבוע 22, מפני שהן עברו את הלידה השקטה לפני סף החיות.

ביום ראשון מישהי פתחה שרשור בנושא בפייסבוק בקבוצת ממים של הורים. הכנתי כמה ממים על החויה שלי, חשבתי לשלוח אותם לאחד האדמינים שיעלו באנונימיות. ובסוף החלטתי שלא, כי אני לא רוצה לפגוע במי שחושב שאולי אני לא שייכת.

 

בגלל כמות ומורכבות האובדנים שלי, אני לא מוצאת נישה שמכילה את "כולי". זה עלה גם בשאלות ששאלתי את זו שפתחה הודעה על קבוצת תמיכה בצפון.

לפעמים אני מרגישה שאני "יותר מדי". יותר מדי מנוסה, עם יותר מדי הפלות בשבועות מוקדמים ויותר מדי הפסקות הריון יזומות ויותר מדי שאיבות כושלות עבור PGD. פשוט יותר מדי.

 

אני לא זוכרת אם זה היה ביום של ההיסטרו הראשונה שלי או בפעם אחרת שנפגשתי עם הרופא שלי, אבל זה בוודאות היה בבי"ח ציבורי במהלך החודש שאחרי הגרידה הראשונה של שבוע 13.

אני זוכרת שסיפרתי לו על הלידה השקטה שעברתי 8 חודשים לפני כן בבי"ח אחר. אני זוכרת את הפנים שלו בזמן שדיברתי ואת ההרגשה שהוא מבין אותי.

הוא שאל אותי אם אהיה מעוניינת לדבר עם סטודנטים לרפואה ולספר להם את הסיפור שלי.

בזמנו זה מאוד התאים לי רעיונית, אבל לא ראיתי איך אני מכניסה את זה בלו"ז של העבודה, אז לא קידמתי את זה.

מאז חשבתי הרבה פעמים לשאול אותו אם זה עדיין רלוונטי, אבל איכשהו לא הגעתי לזה.

 

מבינה את הרצון שלך לפעול למען מי שעוד תצעד בדרך הזו.

 
את הרי כה מדהימה, ובאמת שעברת יותר מדי. אין בזה בכלל צל של ספק. 

מי יתן ולא תדעי יותר צער, יקירתי. 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

הייתי מאוד נסערת מההודעה שלך. איכשהו לא כתבתי דבר מכל הסער הזה.. אני זועמת על מי שלא ברור לי באיזה זכות עזרה לך להרגיש לא חלק מקהילת האובדן

 

יש לי בטן מלאה על האג'נדה הזאת, וחבל שנותנים להן כזה כח.. בטח שאת חלק, ולמי שיש עם זה איזשהי בעיה שתפתח לה קהילה משלה, מבאס כל כך שאת מרגישה כך..

 

יש הרבה שמרגישות כך ופתחו קבוצה אלטרנטיבית בפייסבוק בשם נשות הלוטם.. 

 

את ממש לא יותר מדי.. את בדיוק בדיוק במידה, ואת מגדירה את המידה 

 

ועבורי - את ממש נהדרת

 

אני מעולם לא ניסיתי להצטרף לקבוצה ההיא בפייסבוק שלמיטב ידיעתי מוגדרת כקבוצה עבור נשים שעברו לידה שקטה, אני מעדיפה את האנונימיות של הפורום.

אבל היו כאן נשים שניסו ונדחו בטענה שהן לא שייכות לקבוצה בגלל שלא עברו את סף החיות, ואני כואבת את כאבן ועלבונן

 

מקווה שמתישהו אני לא ארגיש שאני יותר מדי, אלא בדיוק במידה.

בינתיים קמתי לבוקר אדום, עוד חודש חלף ללא הצלחה.

החבר׳ה פה קצת  lost in translation

אובדן הריון, לא רק לידות דוממות. אז ברור שאת שייכת. 

 

אוקטובר כחודש הוא חודש המודעות לסרטן השד.

 

ושאלת טריוויה:

איזו מודעות שייכת לחודש נובמבר?

 

 

 
זה היה נראה לי לא במקום ההפרדה הזו. ממש מודה לך על ההסבר. חבל באמת שלא תרגמו נכון, ושיש נשים רבות מאוד שיכלו להרגיש חלק מקהילה חמה ותומכת, וייתכן שלא תרגשנה את התמיכה הראויה בגלל תרגום לא מוצלח או אינטרפטציה לא נכונה. 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

מעניין אותי אם מייפים את הדברים, או שמראים גם את הצד המאוד קשה של העניין ואת הלבטים המוסריים הנלווים. 

 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

 

מקווה שזה בסדר מבחינתך דברת25, שכתבתי את מה שקרה, כמובן בלי שום מראה מקום. מה שכתבת הלך איתי ימים, ואני לא רוצה שעוד אשה תצטרך לעבור תהליך שכזה עם כזה יחס מאנשי הצוות הרפואי. אז רציתי לספר שיצרו איתי קשר מקרן 'בריאה', והייתי רוצה לקדם איזה שינוי בתחום, ואם יש מישהי שרוצה להצטרף אלי, אני אשמח

 

------------------

זה הפוסט:

 

 

אני מקווה שבסדר להפנות, שירה, אם לא, תגידי לי ואמחק..