לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1359313,593 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'מחזור כמה חודשים אחרי גרידה מאוחרת'
מחזור כמה חודשים אחרי גרידה מאוחרת
16/11/2019 | 20:15
1
9
היי לכולן ערב טוב ושבוע טוב
בסוף אוגוסט עברתי גרידה מאוחרת בשבוע 19 בשל תסמונת כרומוזונאלית שאושרה במי שפיר.
מאז היו לי שני מחזורים יחסית סדירים ואז פתאום, אחרי שבועיים בלבד הגיע מחזור שנמשך כבר עשרה ימים.
האם מישהי חוותה אי סדרים במחזור כמה חודשים אחרי סיום ההריון? המחזור הלא קשור הגיע אחרי טיפול רגשי מאוד קשה וטעון שהייתי בו ואני מבינה שלהורמונים וסטרס יש משקל בהקדמת המחזור, אבל אני לא רגילה למחזור כזה ארוך
תודה מראש
לי
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
17/11/2019 | 07:41
3
האמת היא שאני לא יודעת לענות לך ומציעה להתייעץ עם הרופא/ה שלך. 
אני גם לא כל כך יודעת אם מה שהשפיע היה הסטרס. 
האם המחזורים שלך סדירים? ובנוסף- גם 10 ימים נשמע לי הרבה מאוד. האם יש אופציה שמדובר באיזושהן שאריות מהגרידה? האם הדימומים הם חזקים כל 10 הימים או משהו חלש? 
 
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'הקשר בין הפלות חוזרות לטבעונות או צמחונות'
הקשר בין הפלות חוזרות לטבעונות או צמחונות
13/11/2019 | 16:04
3
29
אני בת 29 אימא לילד בן 9 מקשר קודם, אני ובעלי הנוכחי ניסינו להיכנס להריון לפני שנתיים, ההריון הפסיק להתפתח. הפסקה של שנה, ניסיון של שנה שלמה ללא הצלחה, פנייה לרופא, הריון מושרה לטרזול, עובר חיוני עם דופק, לאחר כשבוע כבר לא היה דופק, הפלה טבעית בשבוע 7 של ההריון, התזונה שלי צמחונית, ושלו טבעונית, הבדיקות יצאו תקינות.
משהי יודעת אולי יכול להיות קשר בין ההפלות החוזרות לתזונה?
לצפיה ב-'צר לי על אובדני ההריון'
צר לי על אובדני ההריון
14/11/2019 | 13:02
18
לפי מה שאני מבינה, היו לך שתי הפלות בראשית השליש הראשון. 
כתבת: "הבדיקות יצאו תקינות". לאלו בדיקות את מתכוונת? פרטי יותר כדי שאוכל להבין.
 
בכל מקרה, ממליצה לך לשאול את השאלה הזו תזונאית וגם את הרופא/ה שלך.
לפי מיטב הבנתי, אם אין תת תזונה ובעיות רפואיות או חוסרים כלשהם- לא אמורה להיות בעיה. 
אני אוכלת כל, והיו לי 7 הפלות. סתם בגלל הרבה חוסר מזל ועוברים לא תקינים.
כמעט כל אישה שרוצה יותר מילד אחד תעבור בשלב כלשהו הפלה בשליש הראשון. זה משפט שאמרה לי הרופאה הגניקולוגית שלי. עד כדי כך הפלות בשליש הראשון הן נפוצות. רוב הנשים הן לא צמחוניות ולא טבעוניות, ולכן אני לא רואה שום קשר בין הדברים. אבל שוב- ממליצה להתייעץ עם גורמים מוסמכים. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'"הריון מושרה לטרזול"- את יכולה להסביר? '
"הריון מושרה לטרזול"- את יכולה להסביר?
14/11/2019 | 13:04
1
10
לצפיה ב-'תשובה '
תשובה
14/11/2019 | 16:23
23
הרופא נתן לי כדורים להגדלת הביציות. לטרזול זו התרופה שמגדילה ביציות.
כלומר אפשר להגיד עם קצת תמיכה.
לצפיה ב-'ניסיון לשלוח '
ניסיון לשלוח
14/11/2019 | 12:57
7
לצפיה ב-'שמחה לשתף שילדתי, לא היה פשוט...'
שמחה לשתף שילדתי, לא היה פשוט...
08/11/2019 | 17:55
3
85
אז ככה...
אחרי שלושה הריונות ולידות בלי סיבוכים משמעותיים, החלטנו להביא ילד רביעי ובשבוע 17 נאלצנו לעבור הפסקת הריון בעקבות מום קשה והכל השתנה...

החלטנו לנסות שוב וההיריון נקלט יחסית מהר.
הסקירה עברה בשלום אבל נצפתה מחיצה שעלולה הייתה לגרום לפגיעה בעובר ולאורך ההיריון בדקנו מה שלומה, לקראת סוף ההיריון היא נעלמה וחשבתי שזהו, מעכשיו אין חרדות, הכל זורם.
אבל עדיין בהריון הזה הרגשתי שונה, המחשבה שאולי אני לא בהריון חלפה בראשי לא פעם (אמרתי לעצמי- יש לך בטן, עשית מי שפיר, ראית א.ס. את בהריון!), לא התחברתי לעובר ולא הצלחתי לדבר איתה וכל הזמן חששתי מהבשורה המרה.

ציפיתי ללדת בשבוע 37 והיו צירונים קטנים שלא התפתחו ללידה ושוב הוצפתי בפחדים. בשבוע 39 החלטתי שמספיק ועשיתי סטריפיניג. התחלנו לידה עם צירים לא ממש סדירים, הפתיחה גדלה והתינוקת לא ירדה, התחילו האטות בדופק ופתאום הצירים התרווחו. ביקשו שאעשה עיסוי פטמות- וזה יצר את הצירים, כעבור שעתיים מתישות הנסיכה יצאה והמיילדת אמרה "התינוקת הזו היא נס" היה קשר בחבל הטבור, היא לא הייתה אמורה לשרוד את הלידה חוץ מזה שהיא נולדה על הגב ולכן התקשתה לרדת.

היום הנסיכה הקטנה שלי, הלוחמת, הנס שלי, שוכבת בעגלה, היא יפהפיה ומתוקה ואני מאוהבת בה והמחשבה "מה היה אילו..." מבקרת מפעם לפעם ואני מודה לאלוהים על ההשגחה ועל שנולדה בחיים, בריאה!

לא היה פשוט בכלל, אבל אני מתמקדת בתוצאה.
אני מודה לכן בפורום המקסים הזה ובפורום השכן- שנתן לי המון כוחות. גם אם רק קראתי ופחות כתבתי. היכרתי צד אחר שקיים בי שלא היכרתי קודם ובזכותכן לא נפלתי והמשכתי קדימה.
תודה ובשורות טובות לכולכן וכמובן לידה קלה וידיים מלאות!!!

לצפיה ב-'תודה על השיתוף המרגש'
תודה על השיתוף המרגש
10/11/2019 | 15:32
36
אכן- נס. 
ואכן- נפלא שיש ניסים שכאלו.
תודה על השיתוף, ובעיקר על הפידבק על הפורומים. שמחה שהם תרמו וסייעו לך. 
 
תהינו ותגדלו אות הקטנטונת באושר, בנחת ובבריאות.
ממני,
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מזל טוב !'
מזל טוב !
12/11/2019 | 06:51
6
לצפיה ב-'מזל טוב !'
מזל טוב !
13/11/2019 | 09:27
14
מרגש ומותח ושמחה כ"כ בשבילך.
 
ממליצה לעשות איזה עיבוד לידה או כמה שיחות עם איש/ת מקצוע כדי לעשות סגירת מעגל ועיבוד של כל מה שעבר עליך.
אני אישית חוויתי ממש סוג של פוסט טראומה, דוקא אחרי הלידה של הבן שלי שגם הוא היה ממש נס ונס ששרד את הלידה המאד קשה. הכל שקע וחלחל אחרי שהיה בידיי וזה עורר המון חרדות ותקופה קשה ומאד עזר לי לעבד את המחשבות וחוויות.
 
תהנו ממנה המון !
לצפיה ב-'מחקר בנושא חווית אובדן ההריון קרב גברים'
מחקר בנושא חווית אובדן ההריון קרב גברים
28/10/2019 | 13:23
44
*פרסמת שוב באישור מנהלת הפורום*

שלום, שמי פורטנוי מריה ואני אחות מוסמכת.
במסגרת לימודיי לתואר שני בסיעוד אני עורכת מחקר העוסק באובדן ההריון מנקודת הגבר.
תחום אובדן הריון הינו מוזנח הן בחברה שלנו והן בקרב הצוותים המקצועיים המטפלים בחדרי הלידה ומחלקות הנשים ופעמים רבות אינו מקבל את תשומת הלב והרגישות.
אני עורכת מחקר זה בתקווה כי יתרום להעלאת המודעות לגברים וזוגות החווים אובדן קשה זה, במיוחד בקרב אנשי המקצוע המטפלים הנותנים מענה למי שחווה אובדן קשה זה
אני מקווה כי בעזרתכן ועזרתכם אוכל להגיע לכמה שיותר אנשים.
הערות והארות מתקבלות בברכה,
תודה רבה!

https://goo.gl/forms/rGi4utPuxHzKNH8d2

לצפיה ב-'מחר התל"מ האחרון שלי'
מחר התל"מ האחרון שלי
23/10/2019 | 10:24
7
164
עוד לידה שלא תקרה.
כבר חצי שנה שאני לא בהריון, לא מתכננת את ההריון הבא ולא מנסה להיות בהריון.
חצי שנה של השלמה והפנמה, תהליך שעדיין לא הסתיים ואני לא בטוחה אם אי פעם הסתיים.
אני קלה יותר. לא פיזית. פיזית אני עדיין טוחנת יותר מדי שוקולד ועושה מעט מדי פעילות גופנית, אבל אני קלה יותר במחשבות שלי, בהתנהלות שלי בעולם, בנכונות שלי לתכנן דברים קדימה.
 
לא יודעת למה אני כותבת את ההודעה הזו, אולי כדי שתהיו שותפות למסע שלי גם אחרי שחציתי את קו הגבול.
לצפיה ב-''
23/10/2019 | 12:24
24
לצפיה ב-'-'
-
24/10/2019 | 08:56
54
את אישה מיוחדת, אינטליגנטית  ומעוררת השראה. תודה על השיתוף.
אין לי ספק שהתהליך שאת עוברת מורכב מאין כמותו. 
יפה הגדרת את המצב של "חציית הגבול". היו פה בעבר כאלו, מתארת לעצמי שיש פה כאלו גם כעת, ויהיו גם בעתיד. הפורום הזה בהחלט צריך להיות המקום לשיתוף גם אחרי "חציית הגבול" הכואבת הזו. 
כל אחת והמסע שלה, כל אחת והמשא שלה. 
 
ממני, 
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה על השיתוף הזה '
תודה על השיתוף הזה
27/10/2019 | 10:43
71
מוצאת עצמי הרבה מתלבטת אם וכמה נכון לשתף פה על התלאות במה שהוא ככל נראה סוף המסע שלי גם... הסוף קרב והחוויה הזו משנה לחלוטין את הכל וטורפת את הקלפים כל הזמן.
 
מוזר כ"כ לראות שכבר עברה חצי שנה, נדמה שזה היה ממש לא מזמן.
איזו נקודת ציון עצובה, דוקא משום שהיא הסוף.
הריון אחרון שלי עד כה היה כבר לפני מעל לשנה. התל"מ עבר וחלף לו ואני כל יום תוהה, אם אולי גם אני כבר עברתי את נקודת הציון הזו, רק שעוד לא יודעת או מפנימה את זה ?
 
אני יודעת שאין פה המון נשים שנמצאות במקום הזה, של ההתלבטויות לפני הסוף ושל אחרי ההחלטה ועדיין, אולי ממקום אישי שלי עכשיו, אבל גם לפני שנים מאד עניין אותי לקרוא ולשמוע על זה, כי זה חלק מהתהליך וחלק חשוב כ"כ שחלקנו נגיע אליו וחשוב שיעלה לשיח.
 
אני ובטוחה שיש עוד אחרות, נשמח להיות שותפות למסע שלך אחרי חציית הגבול
לצפיה ב-'חיבוק גדול'
חיבוק גדול
06/11/2019 | 07:28
7
לצפיה ב-'חלום שהיה לי הלילה'
חלום שהיה לי הלילה
06/11/2019 | 07:31
2
48
בדיוק הלילה חלמתי שחברה עוברת לידה שקטה,
כל מה שעשיתי מיד היה להתכרבל לידה על הרצפה, לחבק את הכאב שלה בלי מילים.
זה מדהים כמה שקשה להניח דברים מאחור
להמשיך ללכת קדימה אבל איפה שהוא תמיד לזכור
לצפיה ב-''
06/11/2019 | 08:18
8
לצפיה ב-'שולחת לך חיבוק בחזרה'
שולחת לך חיבוק בחזרה
06/11/2019 | 22:07
14
לצפיה ב-'גרידה שניה, מה עכשיו?'
גרידה שניה, מה עכשיו?
10/10/2019 | 15:24
9
177
בשנה וחצי האחרונות עברתי 2 גרידות. שתיהן בסביבות שבוע 8. האחרונה הייתה לפני שבועיים.
אני יודעת שרק אחרי פעם שלישי זה נחשב הפלות חוזרות ושולחים למומחה.... אבל אני באמת צריכה לעבור את זה שוב בשביל להבדק?
אני סופרטאית, וכל זה מעמיד אותי במצב של "לא לפה ולא לשם". אני לא מתחרה כבר תקופה כי אני בהריון, או בנסיון להריון, או אחרי גרידה.
זה עוצר את החיים שלי לגמרי. אני לא מסוגלת להמשיך לנהל אורך חיים תקין.
אני לא יודעת מה לעשות עכשיו. פשוט לנסות שוב? לעבור לאמצעי מניעה עד שאבדק? לוותר על הספורט? להמשיך כרגיל?
אני מרגישה כל כך אבודה. 
איך בכלל ממשיכים לנסות אחרי פעמיים כאלה? אני מפחדת. אני לא יודעת איך להתמודד אם זה.
באימונים, בתחרויות, אני יודעת שכשאני משקיעה ומתאמנת התוצאות בהתאם.... אבל במצב הזה לא משנה מה אני אעשה, זה לא תלוי בי. אני מרגישה חסרת אונים.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדנים '
משתתפת בצערך על האובדנים
10/10/2019 | 21:56
81
מתחילה עם כמה שאלות:
1. מה היו נסיבות ההפלות - האם היה עובר? האם היה דופק שפסק? האם היה עובר אך לא נצפה דופק?
2. הריונות ספונטניים או טיפולים?
3. האם אחרי הגרידה הראשונה עברת היסטרוסקופיה אבחנתית?
4. בת כמה את?
 
ממשיכה עם תשובות כלליות:
1. אחרי 2 הפלות שליש ראשון רצופות, הייתי מנסה להוציא מהקופה אישור לבדיקות קרישיות. אם הקופה מסרבת לממן, הייתי בודקת איפה ניתן לבצע במימון עצמי (נדמה לי שמישהי כאן כתבה פעם שעשתה ברמב"ם, אבל אני לא סגורה על זה).
2. חזרה לפעילות ספורטיבית אינטנסיבית - אך ורק באישור רופא.
עניין התחרויות תלוי גם באישור הרופא וגם בגישה שלך לגבי המשך הנסיונות להרות וללדת.
באופן אישי מנעתי הריונות עד להשלמת כל הבירורים הנדרשים אחרי כל הפלה.
3. מאוד מפחיד לנסות שוב. באופן אישי המשכתי פשוט כי הפחד לעצור היה גדול יותר מהפחד להמשיך.
לפני חצי שנה עצרתי.
יש לי ילדה אחת, עברתי 8 הפלות - מתוכן 7 הפלות רצופות. הפחד להמשיך הפך לגדול ומשמעותי מדי, הרחם שלי עבר הרבה יותר ממה שהוא אמור לעבור וכך גם הנפש שלי.
 
בהתאם לתשובות שלך, יכול להיות שיהיו לי תובנות ועצות נוספות.
 
עצובה ביחד איתך.
לצפיה ב-'מחשבות שלי'
מחשבות שלי
11/10/2019 | 17:13
66
הי !
משתתפת בצערך, זה באמת קשה, לחוות שתי הפלות ברצף.
את בת 28, כמו שכתוב בפרופיל ? לא כתבת, אבל אני מבינה, שעדיין אין לך ילדים.
יש שתי גישות - גישה אחת אומרת - למחצית מהפלות בטרימסטר ראשון לא מוצאים סיבה, אז בואו תמשיכו לנסות. גישה שניה אומרת - בכל זאת, למחצית מההפלות בטרימסטר ראשון כן מוצאים סיבה, אז בואו ננסה למצוא אותה לפני שממשיכים.
אני בעד גישה שניה.
כמו שכתבה מרעישה, הייתי מבקשת הפניה לבדיקות קרישה ולשקול היסטרוסקופיה.
אבל לא רק. תבקשי מגינקולוג (או, אם הוא לא משתף פעולה - מאנדוקרינולוג) את פרופיל הורמונלי, כולל בדיקת כל ציר הפופיזה ובדיקה של בלוטת התריס.
מרופא נשים תבקשי לעשות פרופיל אוטואימוני.
ולבעל צריך לעשות בדיקת זרע.
אחר כך, עם כל התוצאות צריך לגשת לרופא נשים טוב ולחשב את הצעדים הבאים.
אביא לדוגמא סיפור שלי. יש לי שני ילדים גדולים ואז היו לי 3 הפלות ברצף. התחלתי לעשות בירור אחרי שתי הפלות. התברר שיש לי בעיה הורמונלית פלוס לבעלי הייתה בעית זרע. 
זה בפאן הפיזי. 
לגבי פאן נפשי. ברור שאת מפחדת, איך לא... מקווה שיש לך מעגל נשים שיכול להקשיב לך ולהכיל את החרדות שלך - אימא/אחות/חברות. אם לא , אפשר ללכת לפסיכולוגית.
לתל השומר יש מרפאת "חווה", המתמחה בנשים עם הווה מיילדותי בעייתי, אבל כל פסיכולוגית טובה תוכל לעזור.
ואנחנו פה בשבילך.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
12/10/2019 | 10:53
47
אני אחכה שתעני על השאלות ששאלו אותך, כי כל מידע הוא מאוד חשוב.
בנוסף, האם אלו היו ההריונות היחידים שהיו לך, או שיש ילד/ים בבית? שוב- כל מידע הוא חשוב. 
 
ועוד- בנושא הספורט- כתבת שאת ספורטאית. תפרטי קצת בבקשה- את ספורטאית מקצועית ומתפרנסת מזה או שאת עוסקת בספורט להנאתך? 
בכל מקרה- בכל שאלה לגבי העיסוק בספורט- אנא התייעצי עם הרופא/ה שלך או עם רופא הספורט שמלווה אותך. 
 
מחכה לתשובות שלך ולאחר מכן אמשיך הלאה. 
שירה. 
 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
13/10/2019 | 07:37
1
68
קודם כל, תודה על התגובות והתמיכה, זה ממש עוזר :)
ועכשיו עוד מידע עלי:
אני בת 28, ללא ילדים, 2 הריונות, 2 הפלות.
ב-2 הפעמים היה דופק שפסק.
ההריונות ספונטניים.
לא עברתי היסטרוסקופיה, אני בכלל לא יודעת מה זה (*הולכת לקרוא*)
אני עוסקת באומנויות לחימה ולא מתפרנסת מהספורט.
לצפיה ב-'מנסה לענות ולחשוב יחד איתך-'
מנסה לענות ולחשוב יחד איתך-
14/10/2019 | 17:15
50
כתבת גם למעלה שהפסקות הדופק היו בסביבות שבוע 8. 
כותבת פה את עמדתי בלבד, וזה לא מחליף התייעצות עם רופא/ה. 
 
בהנחה שאת בריאה, ללא מחלות רקע (כגון מחלות אוטואימוניות, קרישיות יתר, מחלות כבד וכן הלאה)- לא רואה סיבה להיכנס עכשיו לקלחת הבדיקות.
אם יש מחלות רקע או חשד למשהו- אז כדאי למהר ולהתייעץ לגבי העניין.
מומלץ כמובן תמיד לעשות את הבדיקות הגנטיות שמומלצות לכלל האוכלוסיה, לפי המוצא. במידה ועשית- יופי. במידה ולא- מומלץ לעשות. 
 
שתי הפלות בשליש הראשון הן, לצערי הרב, דבר נורמאטיבי בעולם הילודה, גם בגיל צעיר יחסית. זה לא מוריד ולו בטיפה את העצב והכאב, אבל זו עובדה של הטבע שחשוב לדעת. 
אני  מאלה שחושבות שצריך לחשוב ולהפעיל שיקול דעת לגבי צורך בבדיקות, ולא לרוץ לכאלו. 
יש גישה אחרת, כמובן, וזכות האישה להחליט לאיזו גישה היא מתחברת. 
 
חשבי עם עצמך ועם בן זוגך, וגם עם הרופא/ה הגניקולוג/ית שלך, והחליטי מה מתאים לך. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'אענה רק על עניין הספורט'
אענה רק על עניין הספורט
14/10/2019 | 17:47
71
גם אני עסקתי בספורט והתחריתי וכשהתחלנו לנסות, בהתחלה המשכתי כרגיל. כשלא הגענו להריון טבעי והתחלנו  לעקוב עם רופא פוריות ולתזמן וכו, הרופא טען שאפשר להמשיך להתאמן אבל לא אומנויות לחימה, אז קצת הורדתי הילוך בשבועיים שאחרי הביוץ.
כשהגענו ל ivf הפסקתי להתאמן ביום יומיים שלפני שאיבה ואחרי החזרה עד לבדיקת בטא. אז גם הפסקתי להתחרות..
כשכבר נכנסתי להריון, מהפחד לא התאמנתי בכלל עד חודש שלישי ואחכ כבר רק שחיתי כדי לשמור על השפיות והכושר.
אני לא חושבת שיש נכון או לא, הגוף שלך רגיל לספורט שאת עושה וזה לא צריך להפריע כל עוד את מרגישה שזה בסדר, לגבי מכות בעיטות או אגרופים לבטן גם אם זה דרך מגן, נראה לי שעדיף שלא..
לצפיה ב-' '
16/10/2019 | 13:54
46
בהחלט אפשר לבקש מהרופא נשים הקבוע שלך שיתן לך בינתיים את פאנל הבדיקות לשלילת קרישיות יתר והייתי מתייעצת איתו לגבי יעוץ גנטי.
שירה צודקת שסטטיסטית, שתי הפלות מוקדמות יכולות בהחלט לקרות, ועדיין כמו שהלב שלך צועק לך, לא חייבים לשבת בחיבוק ידיים ולחכות חלילה לראות אם הרולטה תכה גם בפעם השלישית ולהרגיש שאין לך שום שליטה.
יש לנו מעט שליטה בכל זאת ואחת הדרכים שלך להחזיר לעצמך מעט ממנה, היא לעשות משהו בנדון ולבקש מהרופא להתחיל לבדוק.
שתי הפלות צמודות, בשבוע 8, לאחר שכבר היה עובר עם דופק, זה לךא נדיר אבל מתחיל לעורר נורית אזהרה ורופאים רבים יסכימו לשלוח להתחלה של בדיקות.
הייתי גם בודקת דברים מאד סטנדרטים שגם רופא משפחה יכול לתת ויכולים אף הם להקשות על הריון תקין ולגרום להפלות, כמו תפקודי בלוטת התריס.
 
לגבי ספורט - אם את רגילה להתעמל, אין שום סיבה להפסיק. לא במהלך הנסיונות להרות ולא בהריון עצמו, כולל לא בתחילתו.
לגוף שרגיל לעומס מסוים, שעבורו הוא שיגרה, זה יכול אפילו רק להועיל.
ובוודאי לנפש.
 
בהצלחה.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
28/10/2019 | 16:12
1
25
תודה על כל התגובות והעצות...
מחכה לתור לרופא כדי לבקש בדיקות.
מקווה לפעם הבאה מוצלחת.
תודה.
לצפיה ב-'בהצלחה רבה רבה!'
בהצלחה רבה רבה!
29/10/2019 | 07:31
4
לצפיה ב-'מועד הלידה שלא תתרחש מתקרב'
מועד הלידה שלא תתרחש מתקרב
06/10/2019 | 20:15
4
182
וכואב לי
לצפיה ב-''
07/10/2019 | 09:34
24
לצפיה ב-' באמת כואב- '
באמת כואב-
07/10/2019 | 14:50
2
65
עשיתי חיפוש וראיתי שהגרידה היתה באיזור ליל הסדר. ועכשיו אנחנו גם עם ענייני החגים, והמפגשים המשפחתיים, והחגיגיות, שהרבה פעמים היא מורכבת ומצריכה התמודדות נוספת. 
האם הרגשת את החוסר והעצב באופן בולט יותר גם בגלל החגים, או שלא? 
איך את ביום יום? שלא לקראת מועד הלידה?עובדת? מצליחה להינות מהעשייה? ושאלה מאוד אישית ותרגישי הכי בנוח גם לא לענות עליה- האם אתם מנסים להרות שוב? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'זה לא רק החגים'
זה לא רק החגים
07/10/2019 | 21:34
1
94
אולי המחזור. והרצון שזה יקרה כבר. והזמן שחיכינו והתחושה שאין מי שממש מביןה, חוץ מכאן בפורום אולי. וכן מנסים.
לצפיה ב-'כן, מוכר ומובן מאוד. בהצלחה רבה!! שיהיו בשורות טובות'
כן, מוכר ומובן מאוד. בהצלחה רבה!! שיהיו בשורות טובות
08/10/2019 | 13:27
23
לצפיה ב-'שיליית פתח- האם משפיעה על גרידה- בבקשה עזרה'
שיליית פתח- האם משפיעה על גרידה- בבקשה עזרה
03/10/2019 | 22:15
6
148
היי לכולן,
הגיעה אליי שאלה- הריון בשבוע 16, שיליית פתח, העובר ללא דופק. האם וכיצד משפיעה שיליית פתח לגבי גרידה בשבוע זה? מסכנת? מסבכת?

אודה לתובנות, באם יש לכן.
שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028


לצפיה ב-'אין לי מושג, אבל מה האופציות?'
אין לי מושג, אבל מה האופציות?
03/10/2019 | 23:25
1
82
למיטב ידיעתי בלידה שמחה עם שליית פתח, מבצעים קיסרי. אז אני לא יודעת אם השראת לידה רלוונטית כאן.
האם קיסרי זו בכלל אופציה בשבוע כזה? וגם אם כן, אני חושבת שגרידה פחות פולשנית ומאפשרת התאוששות מהירה יותר של הרחם, שלא לדבר על ההשלכות של קיסרי על הריונות ולידות עתידיים.
 
בלי קשר לתשובות שיהיו כאן, נראה לי שזה מסוג השאלות שהייתי מעלה בפני רופא, עדיפות לרופא שמבצע גרידות בשבועות כאלה ויכול להסביר את הסיכונים האפשריים.
לצפיה ב-'תודה, יקירה- '
תודה, יקירה-
03/10/2019 | 23:40
63
אכן נכונים הדברים שכתבת. ביום ראשון תהיה להם פגישה עם רופאים מומחים בבית החולים. הם פשוט מאוד מבולבלים כעת ומבוהלים. 
תודה תודה שהתייחסת וענית. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'עונה ממחשבה, לא מידיעה'
עונה ממחשבה, לא מידיעה
04/10/2019 | 00:11
1
82
הסיבוך בלידה עם שליית פתח הוא שהשלייה תתנתק כשהעובר בתוך הרחם, הוא לא יקבל אספקת דם=חמצן עד שיצא החוצה. ככל הנראה יארך פרק זמן של מינימום מס' דקות ולרוב הרבה יותר וימות.
זה לא חשש, זו מציאות וודאית שתתרחש אם השליה חוסמת את המעבר.
 
בגרידה שואבים את תוכן הרחם. אני חושבת שכבר לא משנה מה יוצא ראשון. ועל כן- תחילה תישאב השלייה ואח"כ העובר.
 
וכמובן- השאלה נשארת שאלה רפואית
וכן, ניתוחים קיסריים בשלבים מוקדמים מחייבים לידות הבאות רק בקיסרי (כי הרחם עדיין קטנה והחתך גדול ביחס אליה. מהווה סיכון לקרעים ברחם בלידה רגילה)
לצפיה ב-'תודה תודה על המחשבות ההגיוניות בתוך הכאוס. '
תודה תודה על המחשבות ההגיוניות בתוך הכאוס.
04/10/2019 | 09:00
19
לצפיה ב-'הי'
הי
04/10/2019 | 21:33
1
77
מניסיון - לא
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
05/10/2019 | 04:27
24
לצפיה ב-'חג שמח ושנה טובה, תודה שאתן כאן..'
חג שמח ושנה טובה, תודה שאתן כאן..
27/09/2019 | 08:45
1
115
מי ייתן שהשנה הבאה תהיה טובה מזו שמסתיימת בימים אלו..  שנה של תקווה והגשמת חלומות..

לצפיה ב-'אמן. מצטרפת לברכות היפות שלך עבור כולכן'
אמן. מצטרפת לברכות היפות שלך עבור כולכן
28/09/2019 | 08:50
18
לצפיה ב-'משתפת בעדכון משמח'
משתפת בעדכון משמח
15/09/2019 | 22:04
3
310
שלום לכולן,
מניחה שרובכן לא זוכרות אותי כי לא כתבתי הרבה. אבל האמת שהייתי כאן המון במשך תקופה ארוכה (שירה אפילו דיברנו בטלפון )
לקח לי הרבה זמן להיכנס לכאן שוב כי הכל עדיין רגיש ומציף אבל היה לי מאוד חשוב לשתף ש...
תודה לאל לאחר 5 הפלות רצופות (ועוד שתי הפלות ושלושה בנים...) ילדתי תינוקת בריאה ומתוקה.
הריון מספר 11!! מי היה מאמין...
רציתי לשתף כדי שאם יש כאן נשים במצבים דומים לשלי שידעו שיש תקווה, גם כשהסטטיסטיקה ממש מייאשת ונראה שזה לא יקרה אף פעם....
בין ההפלות עברנו את כל הבדיקות וכל הטיפולים האפשריים ולא עלו על כלום. עד ששמעתי במקרה על האופציה לבדוק עוברים שהפסיקו להתפתח במעבדה בתל השומר ולעשות להם צ'יפ גנטי. אז למרות שהגרידות בוצעו בבי"ח אחר לקחנו את העוברים לתל השומר (עשינו זאת כמה פעמים) ותמיד קיבלנו תוצאות שהם לא תקינים מבחינה גנטית
עברנו הרבה ייעוצים גנטים אצל טובי המומחים שהסבירו שכנראה יש אצל אחד מאיתנו בעיה בחלוקת הכרומוזומים ולכן, למרות שזה לא תורשתי, נוצרים עוברים לא תקינים כרומוזומלית (היה לנו טריפלואיד, טריזומיה 18 וטרנר)
פתרון אין, חוץ מpgs שממש לא הומלץ (גם לא על ידי פרופסור שעושה זאת) ואמרו לנו שעובדה שבכל זאת נולדו לנו 3 ילדים בריאים אז כנראה מסתתרים אי שם גם ביציות/ זרעים תקינים....
החלטנו להמשיך לנסות, עברנו תקופה מאוד קשה ונעזרנו במשפחה, חברים וטיפולים רגשיים... התפללנו הרבה ונתנו צדקה...


ובסוף זה קרה! אחרי הריון מלא בחרדות (ובדיקות) הצטרפה אלינו בת מתוקה.
היום היא כבר בת 4 חודשים ואין יום שאני לא מודה על הנס שקרה לנו.

מאחלת לכולכן שנה טובה! שנה של הגשמת חלומות. תודה רבה על התמיכה ועל הסיפורים המעודדים ששמעתי כאן ונתנו לי כח לנסות ולהמשיך.

שלכן,
בונה

לצפיה ב-'איזה יופי ! המון מזל טוב !'
איזה יופי ! המון מזל טוב !
15/09/2019 | 23:10
34
לצפיה ב-''
18/09/2019 | 09:26
79
זוכרת אותך ושמחה כ"כ עבורך ולקרוא את העידכון המשמח שלך.
תהנו ממנה ותגדלו אותה בשמחה.
שנה טובה ומשמחת גם לכם ותודה על החזרה והעידכון המשמח - זה בטוח יתן המון כוחות לאחרות פה.
לצפיה ב-'בטח שזוכרת אותך'
בטח שזוכרת אותך
19/09/2019 | 11:26
91
תודה רבה על השיתוף הנפלא, המרגש והמשמח! 
באמת נס. כל לידה של ילד בריא היא בגדר נס בעיניי, וכאשר הילד/ה מגיעים לאחר כל כך הרבה קשיים וכשלונות- אז הנס עוד יותר מועצם. וזה נפלא ומדהים. 
 
מאחלת לכם שתגדלו את הקטנטונת בנחת, בבריאות ובאושר.
ממני באהבה
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'השבוע עברה שנה מהיום המקולל'
השבוע עברה שנה מהיום המקולל
15/09/2019 | 10:00
2
227
ואני היחידה שזוכרת את זה.. (ואם בעלי זוכר הוא מתעלם)
שנה של נסיונות לא מוצלחים להכנס להריון, טיפולי IVF לא מוצלחים
שנה שאני מרגישה תקועה בהקשר הרחבת התא המשפחתי
שנה בה התחלתי לפקפק ביכולת להיכנס להריון בכלל, ולפעמים גם תוהה למה בכלל אני עדיין מנסה
עברה שנה
לצפיה ב-'אוי, התאריכים האלה'
אוי, התאריכים האלה
15/09/2019 | 10:18
108
מבינה אותך מאוד מאוד מאוד. מעבר לתאריכים (ויש פה מישהי שכתבה על זה משהו יפה בעבר, לא זוכרת מי) עכשיו מתקרבים החגים והעונה מתחלפת וזה תמיד הריח הזה באוויר שיזכיר גם שהחיים ממשיכים ובמקביל, הם נתקעו באיזה חילוף עונה לפני שנה.
ולגבי השאלה שלך, פעם שמעתי את פרופ' דן אריאלי אומר שאם לא היינו אופטימיים מטבענו וברמה בסיסית מאוד מאוד, האנושות לא הייתה מתקדמת לשום מקום. ככה אנחנו, גם הפסימיות ביותר בינינו. אולי בשביל המחשבה שמנסות הכול, שלפחות בחלק מהתהליך יש לנו שליטה. הלוואי שתצליחי.
 
 
לצפיה ב-' כל המחשבות והתחושות מוכרות לי-'
כל המחשבות והתחושות מוכרות לי-
19/09/2019 | 11:35
60
כולל הפסימיות, כולל הרגשת התקיעות בהקשר של הרחבת המשפחה, כולל התסכול, כולל התהיות עד מתי אוכל פיסית ורגשית להמשיך. 
אצלי זה לא היה קשור לטיפולי פוריות, אלא להפלות חוזרות.
 
אנחנו זוכרות הרבה יותר מהגברים. זה עובר על הגוף שלנו ועל הנפש שלנו. יכול להיות שבעלך כן זוכר ולא מתעלם. יכול להיות שהוא חושש לדבר על זה, פן יגרום לך לתחושות עוד יותר קשות. יכול להיות שהוא מרגיש שאת רוצה שיהיה כסלע יציב וחושש להחצין את הרגשות בגלל זה, ויכול להיות....המון דברים יכולים להיות. עד שלא תדברי איתו על זה- לא תדעי מה עובר לו בלב ובנפש. 
 
מקווה שאת ממשיכה בטיפול ובתמיכה רגשיים. גם אם לא ברצף. לפעמים מסיימים איזשהו רצף טיפולי, וחוזרים מדי פעם- כאשר מרגישים שצריכים.
 
מי יתן והאופטימיות תנצח והמזל יאיר פנים.
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-' מזכירה לכן שאני (ואנחנו) פה בשבילכן- '
מזכירה לכן שאני (ואנחנו) פה בשבילכן-
12/09/2019 | 09:33
122
בחודשים האחרונים יש פחות הודעות, ופחות פעילות בפורום.
אני לא כל כך יודעת לנתח את הסיבות.
בכל מקרה, מזמינה אתכן לשתף ולכתוב פה כל מה שאתן רוצות.

שלכן באהבה,
שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

לצפיה ב-'18 שנים עברו מהיום ההוא...'
18 שנים עברו מהיום ההוא...
16/08/2019 | 00:22
2
264
שלום לכולן/ם...
 
שמי יעקב, מייסד הפורום....
לפני 18 שנה, 15 אוגוסט 2001...שעת צהרים, אני ואשתי שתחיה טיילנו ברמת גן כאשר אשתי בהריון מתקדם....חודש שמיני....נהנים, מחייכים, מחכים.... הלכנו לאולטראסאונד שגרתי כדי לוודא שהעובר במצג ראש....ואז, לפני תום הבדיקה טכנאית האולטראסאונד נעה וזזה בחוסר שקט בולט...סעו מייד לרופא הנשים...יש בעיה.... עברנו 3 שבועות קשים מאד בסופם החלטנו על הפסקת הריון.
 
כמה חודשים לאחר מכן פניתי למנהלת הפורומים של תפוז, שיתפתי אותה בכאב האישי שלנו שאין לנו עם מי לחלוק את העצב, תחושת ההחמצה והבדידות...ותודה לאל שהיא מייד נענתה בחיוב לפתוח את הפורום...
 
אז היום, 18 שנים אחרי הבדיקה השגרתית ההיא בה השתנו חיינו למדתי רבות על שבריריות החיים (כמה נכון המשפט שנחיה כל יום כאילו זה יומנו האחרון...לנצל כל רגע!), על הקשר שלי עם הילד שלא זכינו לגדל (היה אמור להיות בן 18 בקרוב...) למדתי על חמלה, אהבה, אמונה ותקווה. 
 
לכל אלו שקוראות וקוראים את ההודעה - מאחל כי התהליך הקשה והמורכב יביא איתו השלמה, אמונה בטוב ותקווה לעתיד טוב בע"ה.
 
ממני , יעקב שהכינו תמיד תמיד איתנו משמעותו עבורי כי גם כי חלפו 18 שנה בננו  שלא זכינו להכיר תמיד איתנו... חיבוק של אהבה וחום...
 
נ.ב. תודה רבה מקרב לה לשירה1 וכל מנהלות הפורום בעבר על ניהול הפורום החשוב הזה .
לצפיה ב-'ריגשת בכתיבתך. תודה רבה על השיתוף'
ריגשת בכתיבתך. תודה רבה על השיתוף
17/08/2019 | 06:28
37
לצפיה ב-'תודה על המקום הזה '
תודה על המקום הזה
18/08/2019 | 09:52
105
שמהווה רשת תמיכה וירטואלית ולפעמים חוצה את גבולות הרשת וקורמת עור וגידים גם בעולם האמיתי, שממש הצילה רבות מאיתנו לתקופות ונתנה הרגשה שאפשר וצריך לדבר על הכל ויש מי שיבינו ויתמכו.
 
לצפיה ב-'חלק ממני תמיד כאן'
חלק ממני תמיד כאן
15/08/2019 | 07:41
4
279
אחרי 15 הריונות ולידה אחת.
יום חופש באוגוסט, לוקחת את הגדולה שלי ואת ילדת הקשת שהגיעה בתהליך פונדקאות ליום כיף בגן החיות התנכ״י.
מחפשת לי פח לזרוק את הענבים שהקטנה ירקה, מרימה את הראש ורואה פינת הנצחה לאובדני הריון...
זה מכה בי משום מקום, כל הכאב הזה, כל הצלקות, באמצע אחד הימים הטובים בחיי, מוכיח לי שלא משנה לאן אלך ולא חשוב מה נעשה זה חלק מחיי האובדנים
לצפיה ב-'היי סנופי יקירתי'
היי סנופי יקירתי
15/08/2019 | 08:53
2
142
קודם כל- ברור! ברור שאובדני ההריון הם חלק ממך. הם גם חלק ממני, ובגלל זה אני פה...אבל- יש בינינו הבדל משמעותי- 
שתינו זכינו לילדת קשת. אני בתהליך של הריון רגיל, ואת בתהליך של פונדקאות. 
אני עצרתי לאחר שזכיתי בהגשמת החלום, ואילו את- המשכת, וחווית עוד מספר אובדנים. 
הנפש שלי הבריאה, ואילו שלך המשיכה להיפצע פצעים אנושים. 
אני לא מתווכחת עם תחושות של אישה שרוצה לחוות בעצמה הריון ולידה. אני כן רוצה לשקף ולהמליץ שתבדקי עם עצמך או בתהליך טיפולי רגשי כלשהו את כל המורכבות של המצב. ניתן לסייע לך להגיע להשלמה. 
או שאולי את כבר שם, וצריכה רק עוד קצת עזרה. לא יודעת. 
 
ושאלה לי אלייך- לא הבנתי משהו. מה זאת אומרת שהרמת את הראש וראית פינת הנצחה לאובדני ההריון. איפה היא קיימת? (משהו מזה נשמע לי מוכר, אבל לא לגמרי, ואודה להבהרות). 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'שירה אהובתי'
שירה אהובתי
15/08/2019 | 16:34
1
144
הפינה המדוברת נמצאת ליד הכלוב של הפנדה האדומה בגן החיות התנכ״י. בשל העובדה שהייתי עם הבנות לא התעכבתי שם אבל היה כתוב משהו על לידות שקטות וילדי קשת.
במבט לאחור זה היה יכול להיות סגירת מעגל יפה להצטלם איתן שם, אבל באותו רגע זה בכלל לא היה נשמע לי אפשרי.
אנחנו בתהליך פונדקאות נוסף כרגע ויתכן זה גם מה שמחזיר לי את החששות הישנים ומזכיר לי כמה עבורי להביא ילד זה לא תהליך פשוט והוא כולל בחובו הרבה כאב.
אני אחרי 4 שנים של טיפול, רוב הזמן אני בסדר, לפעמים זה  מכה בי שוב ומזכיר לי שיש דברים שעברתי שהגוף והנפש פשוט לא יוכלו לשכוח.
לצפיה ב-'ליד הכלוב של הפנדה האדומה בגן החיות התנכ"י- '
ליד הכלוב של הפנדה האדומה בגן החיות התנכ"י-
15/08/2019 | 17:00
144
נשמע לי קצת הזוי, לא? מה הקשר בין זה לבין זה? אולי יש פה איזו כוונה שאני פשוט לא יורדת לסוף דעתה. אולי מישהי פה מהקוראות יודעות להסביר את העניין התמוה הזה?...
 
ולעצם העניין- ברור שבגלל שאת עוד כל כך עמוק בתוך ענייני הילודה, ובתהליך פונדקות נוסף, זה היכה בך כה חזק.  
שמחה לשמוע שרוב הזמן את בסדר, ומאחלת הרבה הצלחה בתהליך העכשיוי
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-''
15/08/2019 | 10:26
131
חושבת שכל מי מאיתנו שהרגישה כאן חיבוק ותמיכה ומצאה סוג של בית, גם לתקופה מוגדרת ומשם המשיכה הלאה, מרגישה כך.
הפורום הזה הוא רק "המקום הפיזי" , אבל האובדנים שעיצבו אותנו גם הם, תמיד שם.
לפעמים יותר מאחורי הקלעים ולפעמים מבקשים לעצמם שוב קצת הכרה.
 
אני זוכרת את הפינת הנצחה הזו שכבר דיברו עליה כאן, תמיד תהיתי, למה דוקא שם היא הוקמה...
 
לגבי השלמה ומה ששירה שאלה והמליצה - אני אישית לא חושבת שאגיע להשלמה עם האובדנים, במובן של לעולם לא ארגיש שזה בסדר, שהייתי צריכה לעבור את זה כדי לזכות להיות אמא לזיו ובנסיונות לעוד ילד. לא מרגישה גם שזכיתי בו בזכות זה שאיבדתי את כל מי שהיו לפניו. אין לי ספק שגם אותם הייתי אוהבת באותה מידה ואין בי חלק שמודה אפילו לא במעט על האובדנים שקדמו לו בהרגשה שכך זכיתי בו.
אבל זו אני ויודעת שרבות הנשים שחשות אחרת ממני.
 
מאמינה שכמו ששירה כתבה ואחרות פה לפניה, יש טעם לבדל כשהמסע מסתיים באקורד צורם ועם אובדנים וכשלונות נוספים וכשההשלמה צריכה למעשה להיות עם העובדה שלא יהיה ילד / ילד נוסף. הטעם שנשאר בפה הוא מר, בניגוד לכשהוא מסתיים בהצלחה כמובן והתחושה האחרונה שתהדהד לנו היא זו של הכישלון.
 
טוב לשמוע שאת מרגישה בנוח לחזור לפה בכל עת שצריכה ורוצה, מי מאיתנו שעוד פה וזוכרת, כמובן שמחה להתעדכן ויום כיף עם שתי הבנות, גם עם מקום לעצבות שקצת מלווה, זה נשמע מושלם גם בחוסר מושלמותו.
לצפיה ב-'רופא עמוס מדי'
רופא עמוס מדי
21/07/2019 | 12:56
35
358
היי, חברות. מקווה שזה בסדר להתייעץ פה ולא בפורום אחר.
אחרי כל התלאות שעברנו, מצאנו את עצמנו במרפאה ברמת אביב, מדברים על תרומת ביצית. למעשה, לא היינו מוכנים לזה נפשית עדיין והרופא שבדק אותי והבין שלא עברתי הריון עם קלקסן החליט לשנות את התכנית ושלח אותי להפריה מלאכותית.
שאבו לי ביציות, מתוכן ארבע הופרו, היה בלסטו' אחד אבל לא הגיע ליום השישי וכך הוכרז הטיפול ככישלון נוסף במסע, כישלון שאת המשמעויות שלו אני מנסה לעכל, בגילי המתקדם.

מאז לא שמענו מהמרפאה כלום. לא סיכום של הטיפול, לא רמז לגבי העתיד, פשוט דממה. רק צלצלו לחייב את האשראי שלי.
בזמן הטיפול, המזכירות שלחו הוראות באימייל מבלי שמישהו דיבר איתי או הסביר לי על הטיפול בכללי. גם בשבועיים של ההזרקות הייתי צריכה לקבל מהן תשובות או באימייל או בחוסר אונים לנסוע אליהן (את זה האמת הבנזוג שלי פשוט עשה מתוך לחץ) בשביל שיענו על שאלה של מינון. תחושה של מפעל, שזה גם בסדר, אבל מעלה תהיות לגבי היסודיות של כל טיפול.


האם הייתן חוזרות למקום כזה? מדובר ברופא מהולל שאני מניחה שחלק מכן היו אצלו וזו גם הסיבה שאני מהססת.
תודה ואם השאלה פה לא במקום, אמחק.
לצפיה ב-'השאלה במקומה, וזה בסדר גמור-'
השאלה במקומה, וזה בסדר גמור-
21/07/2019 | 14:24
164
שמחה שלא ציינת פה את שם הרופא. מבקשת שתמשיכי לא לציין במי מדובר. זה כדי לשמור עלייך.
 
לגבי עצם השאלה- אני לא הייתי מטופלת פוריות, ולכן לא יודעת מה מקובל- האם מקובל לקבל סיכום טיפול? האם מקובל שמזכירות שולחות הוראות באימייל?...
לא יודעת. 
אם יש תחושה של מפעל- זה בעייתי. ולא משנה כמה הרופא/ה מהוללים. 
אם יש תחושה של חוסר אכפתיות- זה בעייתי. 
בעיניי, חשוב מאוד להיות מטופלת אצל רופא/ה גם מקצועיים, אך גם אנושיים. האישיות שלי בנויה כך שאני לא מסוגלת להיות מטופלת בצורה אחרת. בשום הקשר. אני חייבת את האנושיות, את החיוך, את האמפטיה. 
 
זו אני. אני מכירה מישהי אחרת שטופלה אצל רופא מסויים, שהוא די ציניקן וממש לא אמפטי, וזה לא עניין אותה. היא היתה מסוגלת להתמודד איתו, ובלבד שיביא את התוצאה המיוחלת. 
 
אז כל אחת והאישיות שלה, וכל אחת ומה שהיא זקוקה לו. 
 
בהצלחה רבה!
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'לפי אופי התלונה אני מנחשת במי מדובר '
לפי אופי התלונה אני מנחשת במי מדובר
21/07/2019 | 18:44
9
188
מצד אחד מגיע לו שאפו שאיתר בעיה בטיפולים שקיבלת עד עכשיו וידע לעצור את הרכבת ולהציע מסלול אחר. מצד שני זה לגמרי ברור שחוסר וודאות בטיפול רפואי הוא משהו לא נעים בכלל.
אם את יכולה להכיל את הבאלאגן במרפאה ולהסתדר איתו, הייתי נשארת עוד קצת ומבקשת להחזיר עוברים ביום קצת פחות תובעני מיום שש . זה שהיה עובר שהגיע עד יום חמש זה מאד מרשים, למה לאתגר אותו לשרוד בצלחת עוד יום? אפשר לעשות החזרה כפולה, להחזיר עובר אחד ביום 3 ליתר ביטחון ואם יש עוד עובר ביום 5, להחזיר גם אותו.
את יכולה לשאול את אותה שאלה בפורום פוריות ולקבל עוד דעות.
 
בהצלחה בשלב הזה, מקווה שההריון יושג מהר ובקלות.  
לצפיה ב-'איזו בעיה הוא איתר? '
איזו בעיה הוא איתר?
22/07/2019 | 06:12
8
129
שהיא לא קיבלה קלקסן? האם יש בעיה של קרישיות יתר? כותבת השאלה לא אמרה על זה דבר וחצי דבר (לפחות לא בשרשור הזה). 
מאיפה היסקת שהרופא עלה על בעיה כלשהי שאף אחד לא איתר קודם? 
לא הבנתי. אולי פספסתי משהו. אשמח להסברים. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'קלקסן'
קלקסן
22/07/2019 | 08:41
7
144
נמצא בשימוש נרחב בטיפולי פוריות כמו גם בהריונות בסיכון או בהפלות חוזרות. הרבה רופאים משכילים לדעת שלא פעם אין אבחון רשמי של קרישיות יתר, אבל זה לא אומר שאין כזו וביחוד כשהמופע הקליני מרמז עליה (לדוגמא אצלי - דימומים לאורך כל ההריון, שליות קטנות ועם ריבוי קרישי דם, בעיות בזרימות בחבל הטבור ועוד...). העובדה היא שיש מקרים לא מעטים בהם מתן קלקסן משפר את אחוזי ההיקלטות להריון וגם על שמירת והחזקת הריון, גם כשאין קרישיות יתר מאובחנת. כל הזמן מגלים עוד ועוד סמנים וגנים שאחראיים אף הם על קרישיות יתר ויש הבנה שיתכן מאד שסוגים לא מעטים של קרישיות אינם בגדר אבחון קליני ודאי היום ולכן חשוב להסתכל גם על הקליניקה.
זה אכן חלק מפרוטוקול טיפולי מתקדם בהפריות, לשלב קלקסן.
לצפיה ב-'לגבי המידע-'
לגבי המידע-
22/07/2019 | 11:43
109
תודה, ואני אכן מודעת לכל הדברים. פשוט מפריעה לי העובדה שיש רופאים שנוטים לשים את כל יהבם, ואת יהבן של הנשים בטיפול האמפירי בקלקסן, ולא כך הוא. יש להבהיר לנשים המטופלות את האמת, ולומר שהטיפול הוא אמפירי (כל עוד לא נמצאו הוכחות בבדיקות האישה לבעיה). 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'שאלה.. '
שאלה..
29/07/2019 | 12:23
5
94
סליחה שנדחפת ככה לשרשור בנושא לא ממש קשור, אבל חייבת לשאול - האם דימומים לאורך ההריון מקושרים לקרישיות יתר? אני בדיוק בתחילתו של בירור קרישיות בעקבות הפלה בשלב מאוחר יחסית.. ואכן היו לי בשבועות שלפני ההפלה דימומים קלים (אולי אפילו יותר נכון לומר הפרשות חומות/אדומות).. תוהה האם זה יכול גם להעיד על בעיית קרישיות.
לצפיה ב-'למימי, ראשית, אל תתנצלי...'
למימי, ראשית, אל תתנצלי...
30/07/2019 | 08:49
2
73
לכל אחת מותר להגיב ולכל אחת מותר לשאול.
אני לא בקיאה בכלל בנושא ששאלת עליו. ממליצה להתייעץ מבחינה רפואית עם גורמים המוסמכים לכך, בדיוק כפי שאת עושה. 
יחד עם זאת, קראתי שעברת הפלה בשבוע 11. זה לא נחשב בשלב מאוחר יחסית. עדיין בתוך השליש הראשון. לא כתבת האם פסק הדופק ומתי, או שאולי לא יודעים. 
בכל מקרה, טוב שאת בתהליך של בירורים, כדי שאם יש בעיה כלשהי, היא תטופל כראוי. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'עונה'
עונה
30/07/2019 | 11:20
1
53
אכן ההפלה הייתה בשבוע 11+4 בערך. כמה ימים לפני ההפלה עשיתי US שהיה תקין לחלוטין, כלומר הדופק פסק כנראה סמוך להפלה עצמה (שהתחילה עם דימום כבד). במשך כשבוע וחצי לפני ההפלה היו לי דימומים קלים במהלכם נבדקתי פעמיים והכל היה כביכול תקין. ממה שקראתי ונאמר לי הפלה בשבוע כזה (שאמנם הוא בשליש ה1, אבל בשלב מאוחר שלו) יכולה להיות מקושרת לקרישיות מסוג APLA ולכן נשלחתי לבירור...
ויקטור החתול כתבה שאצלה דימומים במהלך הריון הם אחד הסממנים של הקרישיות, וזה מה שתפס את תשומת ליבי, כי גם אצלי זה היה לפני ההפלה, ואני תוהה האם זה אכן סימן לבעיית קרישיות
לצפיה ב-'מקווה שויקטור החתול תיתן את התובנות שלה'
מקווה שויקטור החתול תיתן את התובנות שלה
30/07/2019 | 11:45
14
לצפיה ב-'דימומים בהריון'
דימומים בהריון
30/07/2019 | 14:06
1
91
יכולים להיות כתוצאה מהמון גורמים וגם יכולים להיות כלום.
לרוב נוטים קודם לכלום ורק משגיחים. בהריון ראשון, ביחוד אם הוא טבעי, נדיר מאד שמישהו יבדוק משהו ולא רק ירשום על טופס "הפלה מאיימת" ויגיד שהסיכוי הוא 50-50. מתסכל ממש אבל ככה זה.
הדימומים גם יכולים להיות ממקור שונה, יש נשים שצואר הרחם שלהן מאד רגיש ביחוד בהריון ובהשפעת ההורמונים ויטה לדימומים ויש כאלו שהדימום יהיה רחמי.
שבוע 11, הוא אכן בשליש ההריון הראשון, אבל זה שבוע שהסיכוי להפלה כבר יורד משמעותית (מעבר לשבוע 10), אבל חשוב לדעת שסיכויים בנויים על סטטיסטיקות של המוני נשים ובתוך כל זה, כל אישה היא עולם ומלואו ולא משנה מה הנשים סביבה עוברות, היא יכולה להיות השונה והיוצא דופן.
דימומים רחמיים מאוחרים יחסית יהיו כתוצאה מאחד מהגורמים הבאים: היפרדות שליה, היפרדות קרומים, סימן לקרישיות יתר, יתר לחץ דם וכו...
קשה למצוא רופא שיסכים לבצע ברור אחרי הפלה יחידה (אלא אם מדובר בהריונות שמושגים באמצעות טיפולים ואז הם נחשבים יקרים הרבה יותר וכן יעשו ברור, כי אותם הגורמים גם עשויים לתרום לקושי להרות).
לצפיה ב-'תודה ויקטור'
תודה ויקטור
30/07/2019 | 14:14
13
לצפיה ב-'נשמע שאולי אנחנו מטופלות באותו מקום'
נשמע שאולי אנחנו מטופלות באותו מקום
22/07/2019 | 09:42
17
153
בפרטי כרגע, או לכל הפחות, דומה.
ממה שאני רואה, ככל שאני לא פונה, הם לא פונים אליי ושואלים מה ארצה לעשות הלאה. אני מובילה את הטיפול מבחינת זה שמחליטה שהולכים לעוד סבב מיידי, או הפסקה או מיידעת אותם מה אני רוצה הלאה.
מעבר לזה, אפשר בפרטי.
לצפיה ב-'הוא לא איתר שום בעיה'
הוא לא איתר שום בעיה
22/07/2019 | 10:13
16
118
אני זו שאמרתי שלא קיבלתי קלקסן בצורה מסודרת בחמש ההפלות שעברתי. יש לי מחלה אוטואימונית וחשבתי ששווה לנסות. סיפרתי לו את זה בזמן שעשה לי היסטרוסקופיה והיה מרוצה ממה שראה ולכן החליט ללכת על הכיוון של IVF. כל זה בהנחה שהוא לא שינה כיוון בשביל לתת לי את התחושה שניסיתי הכול לפני תרומה.
 
קיוויתי שהם יובילו את הטיפול ולא אני, כי שמעתי עליו  גדולות ונצורות, לכן אני מופתעת. אני מסיקה מהניסיון הזה מסקנות פטאליות אבל אני לא רופאה ואולי פשוט מקווה שיגידו לי דברים שאני רוצה לשמוע והם לא ששים להשמיע.
בכל מקרה, אני לא יודעת איך זה במרפאות אחרות, השלב של אחרי הטיפול וכולי. 
לצפיה ב-'ההתרשמות שלי שהבנות שמטופלות אצלו'
ההתרשמות שלי שהבנות שמטופלות אצלו
22/07/2019 | 10:33
8
136
מוכנות להתמודד עם העמימות שמקובלת במרפאה הזאת כדי להיות מטופלות אצלו.
יכול להיות שזה פחות מתאים למישהי שעוד לא עברה הרבה טיפולים ולא מכירה את הפרוטוקולים חצי בע"פ.
אני מטופלת אצל רופא פרטי אחר, עברתי בסה"כ שני סבבים. הוא זמין בווטסאפ ועונה על השאלות שלי. אומנם עונה בקיצור ותמציתיות והייתי שמחה ליותר פירוט אבל מבינה שזאת לא ציפיה הגיונית כשמדובר ברופא בכיר ועמוס.
הייתי בטיפול גם של רופא מקסים מהקופה, צעיר יותר , אבל כבר די בכיר, דר   יוסי חסון , והתקשורת איתו הייתה נהדרת הוא תמיד היה זמין לשאלות ושמח להסביר טת השיקולים שלו.הוא גם מאד הרשים אותי לטובה מבחינה מקצועית. פשוט כבר התחלתי בפרטי והחלטתי לא להחליף רופא מהר מידי.
לצפיה ב-'זה מה שאני מנסה להבין'
זה מה שאני מנסה להבין
22/07/2019 | 10:56
7
92
שוב, אם זה מה שמקובל, אז בסדר. אני מבינה שעברת שני סבבים אצל רופא שעונה לך בתמציתיות. אין לי בעיה עם תמציתיות. חלפו שבועיים ואני לא יודעת כלום, זה בגדול העניין.
הציפיות שלי מאוד הגיוניות, מרופאים בכירים ועמוסים וגם מרופאים בקופת חולים. כל כך הגיוניות שאנשים מסביבי טוענים כלפיי שאני ממש רכיכה מולם ונחמדה ועושה הכול בשביל לא לנדנד, לא לשאול סתם, מבררת לבד וצייתנית מאוד. זו גם הסיבה שאני שואלת פה.
 
לצפיה ב-'ציינתי לטובה את הרופא שלי שעונה '
ציינתי לטובה את הרופא שלי שעונה
22/07/2019 | 17:34
1
86
אני חושבת שלי היה קשה עם מרפאה כמו שאת מתארת. במיוחד כי אני מטופלת מתחילה וגם לא שיגרתית בגלל ההיסטוריה שלי.
בכלל לא התכוונתי להכעיס וחבל לי שהבנת שאני מתרברבת בתיאור של מה שקורה אצלי.
כוונתי הייתה שאין נכון ולא נכון, יש מה שנכון לך. אולי הייתי נותנת לו עוד צ'אנס אחד, אבל אם את מרגישה שאין שום כימיה והתקשורת פוגעת באיכות הטיפול, צריך לעבור הלאה.
לצפיה ב-'לא לא לא כעסתי בכלל'
לא לא לא כעסתי בכלל
23/07/2019 | 10:55
57
ובטח לא חשבתי שהתרברבת. שוב, תמציתיות זה אחלה בעיניי כשהיא עונה על שאלות. אני גם לא מחפשת כימיה. באמת באמת תהיתי אם הגיוני ששבועיים אחרי טיפול שנכשל לא שמעתי כלום מהמרפאה ואם זו הפרוצדורה, אז בסדר גמור.
 
לצפיה ב-'תראי, אל תצפי שיזמו עבורך המשך טיפול'
תראי, אל תצפי שיזמו עבורך המשך טיפול
23/07/2019 | 17:19
4
70
זה לא משהו שקורה גם במחלקות IVF בבתי חולים ציבוריים מסודרות להפליא או בקופה. אם את רוצה סבב נוסף, את צריכה להביע רצון כזה ולקבוע תור לפגישה עם רופא (או אצל רופא פרטי, לשלוח מייל או הודעה , כי הם חוסכים לך הגעה לביקור ותשלום עליו, הם עוברים לבד על התיק, מסיקים מסקנות ומוציאים פרוטוקול חדש והנחיות).
 
אני עזבתי את שיבא, אחרי 4 סבבים שלא צלחו ואחרי שכבר עשיתי פגישה עם רופא לקביעת פרוטוקול לסבב 5 ואז החלטתי שאנסה בפרטי. פשוט לא הגעתי יותר ולא טרחו להתקשר או לשאול כלום. הם בקשר איתך רק במהלך פרוטוקול ועד לסופו כך או כך ואז כדי להניע תהליך חדש, זה את צריכה ליזום.
לצפיה ב-'ברור. לא ידעתי אם הם חושבים שיש טעם בכלל.'
ברור. לא ידעתי אם הם חושבים שיש טעם בכלל.
24/07/2019 | 08:50
3
41
לצפיה ב-'זה לא קו המחשבה המנחה'
זה לא קו המחשבה המנחה
24/07/2019 | 12:16
54
שום רופא לא יזום עבורך את הטיפול הבא, את צריכה להביא רצון ולקבוע מה את רוצה ומשם הוא יחווה את דעתו.
נגיד - טיפולים צמודים ללא הפסקות, לעשות הפסקות ובהן הזרעות, את יכולה לבקש ולשאול על פרוטוקולים ואפילו להציע משהו והרופא יגיד מה דעתו המקצועית ואם זה לא לטובתך ולא מתאים, אז הוא אמור להגיד לך.
אם ידיע הרגע שלא יהיה טעם יותר ורופא חושב שהגיע הזמן לתרומת ביצית, הוא יגיד את זה כשתבקשי עוד טיפול והוא יעבור שוב על התיק ועל מה כבר עשיתם ויראה שאין עוד מה לעשות לדעתו.
גם אז את תמיד יכולה ללכת לאחר, יש כאלו שזורמים עם נשים שמוכנות שנים להמשיך, למרות הסיכוי הנמוך.
 
לצפיה ב-'מסכימה עם ויקטור (כרגיל?) אבל אוסיף ואומר שככל שהמרפאה עמוסה'
מסכימה עם ויקטור (כרגיל?) אבל אוסיף ואומר שככל שהמרפאה עמוסה
25/07/2019 | 10:56
1
69
יותר , כך את צריכה להיות פרו-אקטיבית יותר.
וכנראה על אחת כמה וכמה במרפאה שלך שדוגלת בהתנהלות עצמאית כמעט מול המזכירות ואפילו לא מול הרופא ישירות.
 
אני חושבת על זה כמו prompt  בתוכנת מחשב שרצה. כל פעם מתקדמים צעד:
פגישה עם הרופא, הוא נותן פרוטוקול ומחכים לוסת.
הגיעה וסת - מודיעים למרפאה על התוצאות של הבדיקות, מקבלים הנחיה
עושים בדיקות - מודיעים למרפאה מקבלים הנחיה וחוזר חלילה
שאיבה - מתקשרים למרפאה לשמוע מה מצב העוברים ומתי מתוכננת החזרה
החזרה- מקבלים הנחיות לתמיכה
בדיקות בטא - מתקשרים למרפאה לעדכן תוצאות
סוף סבב (אם בטא חיובית ממשיכים מעקב הריון אצל אותו רופא לכמה שבועות ועוברים; אם בטא שלילית, מחכים לוסת )
 
זהו. אם אתם מעוניינים להמשיך, צריך להתחיל מיוזמתך מההתחלה.
לצפיה ב-'נשמע נורא טכני ומנוכר- ומה לגבי הסבב הנפשי של האישה? '
נשמע נורא טכני ומנוכר- ומה לגבי הסבב הנפשי של האישה?
25/07/2019 | 12:50
49
האם לא ראוי שאנו (נשים וגברים, בכל נושא רפואי), נשאף להיות מטופלים ומטופלות אצל רופאים ורופאות שרואים מעבר לגוף האדם? שמסוגלים גם להביע אמפטיה, שמבינים שאנחנו לא רק בשר ודם, אלא גם מעבר? שרוצים לפגוש אותנו? שרוצים תקשורת ישירה איתנו המטופלים? שרוצים לשאול לשלומינו? 
 
ידוע לי שבשנים האחרונות שמים מאוד דגש גם בלימודי הרפואה על הנושא הזה, של היחס למטופל, של האמפטיה, של הלראות מעבר. 
 
ושוב- אני מדברת באופן כללי, לא על רופא/ה ספציפי, וגם לא רק על תחום הפוריות או תחום אובדני ההריון. 
 
יכולה לספר שרופאת המשפחה שלי היא כזו. גם מקצועית מאוד וגם אנושית מאוד. כשהיא שואלת אותי לשלומי, היא באמת מתכוונת שזה אשכרה מעניין אותה. 
 
ושלא נדע, ושלא נזדקק. אבל אני בעד מקצועיות ואנושיות ביחד. זה ממש אפשרי. גם במערכת הציבורית וגם בפרטית. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'לציטה- '
לציטה-
22/07/2019 | 11:56
6
92
האם את מטופלת למחלה האוטואימונית? האם הומלץ על טיפול כלשהו מיוחד בזמן הריון? 
ובלי קשר- גם לי, בגיל 40 (כשהייתי צעירה יותר ממך), נאמר באומץ רב על-ידי איזושהי רופאה שהלכתי אליה לחוות דעת שלישית, שתרומת ביצית תעלה את הסיכויים להריון תקין (הייתי אז לאחר 6 הפלות ברצף, ולאחר 7 במניין הכולל). 
היא לפחות אמרה לי את האמת, ולא ניסתה לייפות את המציאות. 
גם היא האמינה בקלקסן אמפירי, אך אמרה לי במפורש, שבמקרה שלי, המטרה היא שאם יגיע הריון, אז לתת את כל התנאים הכי אידאליים לקליטתו והתפתחותו, ובגלל זה גם המליצה על תמיכה של פרוגסטרון... 
אני לא האמנתי בכל הטיפולים האמפיריים הללו לגביי, ולכן בהריון עם מעיין לא טופלתי בכלום. ידעתי שאני צריכה עובר תקין. 
אבל אין לי מחלות רקע כלשהן וגם היו לי ילדים. 
 
בהחלט יכול להיות שאת צריכה להיות מטופלת בכל התותחים הכבדים, אבל צריך לזכור את נושא הגיל כגורם המרכזי. 
והציפיה שלך שהרופא הוא זה שיוביל את הטיפול מוצדקת. הוא אמור להוביל, ואת אמורה להיות שותפה לקבלת ההחלטות ולהתוויית הדרך יחד איתו.
נראה שאת מרגישה בודדה במערכה. 
אני לא מבינה למה נשים מתפשרות על יחס הולם והגון מצד הרופא המטפל. 
ואני לא כותבת פה על רופא מסויים, אלא אומרת אמירה כללית. 
מדובר על דיני נפשות, ורופא שהופך לטכנוקרט ושוכח את נפש האישה- חוטא בעיניי לעבודתו ולמטופלותיו. 
 
וזה אחד הדברים שהכי אהבתי את הרופא והרופאה שלי. שהיו גם מאוד מקצועיים, וגם מאוד אנושיים. ודאגו באמת לי ולנפשי.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מסכימה איתך כמעט בכול'
מסכימה איתך כמעט בכול
22/07/2019 | 12:02
3
74
פרט לעניין הזה של טכנוקרט. מצדי שיהיה רובוט, אבל שיביא בחשבון את כל מה שצריך וייתן תשובה מושכלת.
מה שאני מנסה להבין פה אם זה הגיוני לחכות שבועיים, לא בגלל הרגשות שלי אלא מהחשש שאם אני נופלת שם בין הכיסאות אז הוא לא יסודי כמו שציפיתי. כתבו לי המזכירות שם שהן שולחות לי חיזוקים וזה בדיוק העניין, לא צריכה חיזוקים, רוצה לוודא שהרופא יודע מה קורה איתי כי הנה, נניח שהיה רוצה עוד סבב, אז פספסנו אותו כי עברו שבועיים. 
 
לצפיה ב-'לא, בחיי שאת לא רוצה רובוט-'
לא, בחיי שאת לא רוצה רובוט-
22/07/2019 | 12:54
2
65
 
את רוצה רופא חושב, בעל נסיון, מקצועי, שגם רואה אותך כאישה וכאדם. 
אני באופן אישי לא מבינה איך אפשר להיות מטופלת אצל מישהו שאת לא סומכת עליו במאה אחוז. 
ואני כותבת גם כמטופלת- מטופלים אצלי ילדים שההורים סומכים עליי במאה אחוז. כאשר זה לא קורה, ויש המון סיבות לכך, כמו חוסר הסכמות על דרכי הטיפול- אני בעצמי כמטפלת עוצרת את הטיפול ומסיימת. כי בלי מתן אמון מלא שלהם בי- כלום לא יעבוד. 
אף אחת פה לא תוכל לתת לך עיצה לגבי איזה רופא מתאים לך. את צריכה להסתכל לתוכך ולבחון מה את צריכה והאם את מקבלת מענה במקום שבו את מטופלת.
אני לא אוהבת שעושים מרופא כזה או אחר אלוהים. אף אחד הוא לא אלוהים.
אף אחד. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'אוי, למקרה שלא הבהרתי'
אוי, למקרה שלא הבהרתי
22/07/2019 | 13:04
1
86
בהחלט רוצה רופא שסומכת עליו במאה אחוז. בהחלט בהחלט. זו הסיבה לשאלה שלי פה. אם הרופא שאני מטופלת אצלו אכן לוקח את הזמן הרב מאוד בשביל להיות יסודי על הטיפול שלי, אקבל את זה. אני פשוט לא סגורה על זה ולכן תוהה אם יש כאן נשים שעברו את זה אצלו.
 
ואני לגמרי איתך בעניין הזה שרופאים הם ממש ממש לא אלוהים. את צריכה לשמוע איך אני עונה לחמה המדענית האתאיסטית, שמבחינתה רופאים הם קוסמים ויש להם שפנים בשרוול ואלוהים מדבר אליהם וכולי. פעם אפילו ציטטתי לה ממשהו שאת ענית פה לאחת החברות.
עובדה שאת רוב הידע שלי ולא מעט מהתמיכה הנפשית והפרספקטיבה אני שואבת מכאן ולא מהגופים שאני משלמת להם מאות ואלפי שקלים.
לצפיה ב-''
22/07/2019 | 13:23
15
לצפיה ב-'בקשר לאוטואימונית'
בקשר לאוטואימונית
22/07/2019 | 12:04
1
74
כן, מטופלת ביוטירוקס מדי יום ואם יש הריון צריכה לקחת סטרואידים. רגיל מאוד.
לצפיה ב-'סבבה. טוב שאת יודעת מה לעשות בעניין זה. '
סבבה. טוב שאת יודעת מה לעשות בעניין זה.
22/07/2019 | 12:48
18
לצפיה ב-'מעדכנת שהרגע הגיעה תשובה מפורטת מאוד'
מעדכנת שהרגע הגיעה תשובה מפורטת מאוד
22/07/2019 | 15:09
3
179
וכן, אני מרגישה שבתשובה הזאת יש כיוון שמאחוריו מחשבה.
לצפיה ב-'??? נשמע מסקרן...מה הכיוון? '
??? נשמע מסקרן...מה הכיוון?
22/07/2019 | 17:54
2
41
לצפיה ב-'מבחינתו'
מבחינתו
23/07/2019 | 10:48
1
170
עוד יש עם מה לעבוד. מקווה שזה בסדר שלא מרחיבה מעבר לזה, אני מוצפת במחשבות מבלבלות ותהיות לגבי מה אני באמת רוצה, אם בכלל. כבר זמן מה שאני רוצה להפסיק את המסע הזה אבל מכוח האינרציה ממשיכה. 
 
 
לצפיה ב-'ברור שזה בסדר שאת לא מרחיבה מעבר. שיהיה המון בהצלחה!!!'
ברור שזה בסדר שאת לא מרחיבה מעבר. שיהיה המון בהצלחה!!!
23/07/2019 | 13:01
17
לצפיה ב-'כל כך ברור במי מדובר'
כל כך ברור במי מדובר
23/07/2019 | 00:11
1
176
ד״ר בר חווה ה״מהולל״. רק לציין את שמו גורם לי לכעס. יותר נשים צריכות לדעת ולהשמר לפני שהן הולכות אליו - וגם אם מחליטות שכן, לפחות לדעת למה הן נכנסות.
 
עברנו אצלו טיפול אחד - שגרר יחס נוראי של מפעל תעשייתי (וזאת לאחר האובדנים הקשים שעברנו), חוסר רגישות ואמפתיה באובדן שעברנו אצלו, וטיפול רשלני שגרר הפלה כמעט חודשיים וגם במידת מה סיכן את ההריונות הבאים.
 
כן אגיד שלקחנו ממנו כמה רעיונות (לא הרבה, ולא משהו שאי אפשר לחשוב עליו לבד), והלכנו לרופא מומחה וידוע אחר שגם נותן לנו יחס מקסים ומכיל.
לצפיה ב-'מבקשת שלא לציין שמות של רופאים/ות, '
מבקשת שלא לציין שמות של רופאים/ות,
23/07/2019 | 07:33
134
אלא אם כן אתם רוצים להמליץ עליהם/ן. 
 
אני חייבת לשמור עליכן (ועליי) מפני תביעות כלשהן. כותבת מנסיון אישי, אגב. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'התייעצות'
התייעצות
22/07/2019 | 09:42
7
207
היי, בנות... שוב אני.
אז עברו כמעט 6 שבועות מאז הגרידה, ועדיין לא קיבלתי ווסת. מכיוון שזו לא הגרידה הראשונה, אני מופתעת כי בפעמים הקודמות הווסת הופיעה כמו שעון אחרי 28 יום. עשיתי בדיקת הריון (חיה בסרט, אני יודעת), יצא שלילי, ועכשיו אני ממש אוכלת סרטים. כי בשבוע שעבר היו יומיים של הכתמות חומות בודדות וזהו... זה הידבקויות? אני אלך לרופאה היום בערב לבקש הפנייה לאולטראסאונד, אבל מה נראה לכן סביר? כי הראש הדפוק שלי כבר לוקח אותי לכיוונים מאוד מלחיצים
לצפיה ב-'היו כאן כמה נשים שהוסת שלהן הגיעה אחרי 7-8 שבועות'
היו כאן כמה נשים שהוסת שלהן הגיעה אחרי 7-8 שבועות
22/07/2019 | 10:11
2
82
אבל במצבך כנראה שגם אני הייתי הולכת לאולטרסאונד. חייבת לציין שבאולטרסאונד רגיל לא ניתן לראות הידבקויות.
מציעה לעשות גם פרופיל הורמונלי (בדיקת דם, אפשר לקבל הפניה מרופא המשפחה).
בפרופיל הורמונלי בסיסי בודקים רמות אסטרוגן, פרוגסטרון ו-LH. לפי התוצאות ניתן להעריך אם כבר היה ביוץ.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/07/2019 | 10:30
1
51
הייתי פחות נלחצת אם לא היו את ההכתמות האלה שלא התפתחו לשום דבר. בהחלט אבקש גם פרופיל הורמונלי. לאבחון הידבקויות צריך היסטרוסקופיה?
לצפיה ב-'אכן היסטרוסקופיה אבחנתית'
אכן היסטרוסקופיה אבחנתית
22/07/2019 | 11:56
18
לצפיה ב-'קיבלתי 8 שבועות אחריי'
קיבלתי 8 שבועות אחריי
22/07/2019 | 10:54
1
79
אכן היה מתסכל לחכות אבל בסוף זה הגיע ולא היו הידבקויות בכלל. וגם היו הכתמות בין לבין
לצפיה ב-'תודה, זה מעודד '
תודה, זה מעודד
22/07/2019 | 14:43
8
לצפיה ב-'עד 8 שבועות נחשב תקין'
עד 8 שבועות נחשב תקין
22/07/2019 | 13:29
1
59
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
22/07/2019 | 14:44
15
לצפיה ב-'הזמנה לאלו שהיו אמורים להיות סבתות וסבים...'
הזמנה לאלו שהיו אמורים להיות סבתות וסבים...
18/07/2019 | 19:18
4
197
בעקבות פנייה מאוד מרגשת של סבתא, ששוחחה איתי טלפונית לפני תקופה בעקבות אובדן הריון, והתקשרה היום לבשר על לידת ילדת הקשת-

אני מזמינה בכל עת גם את הדור המבוגר יותר שחווה את אובדני ההריון של הבת או הכלה- הפורום הוא גם בשבילכם.

אמנם כותבות פה בעיקר נשים, אך הפורום מיועד גם לגברים, וגם לאלו שרצו להיות סבא וסבתא ולא צלחה הדרך. וגם הם חווים קושי ומשבר ועצב, ובד בבד צריכים לתמוך באישה ובגבר שמתמודדים עם האובדן.

ובדמעות אני כותבת, שאם היתה מישהי שהיה לה יותר קשה ממני בשנים בהן עברתי את ההפלות- זו היתה אמא שלי.
בזמנו, כמובן שהייתי זקוקה להכלה בלבד, ולא היתה לי היכולת הרגשית להכיל אותה. אבל הייתי מודעת היטב לכאבה, בעיקר עליי. בעיקר על כך שידעה עד כמה אני רוצה עוד ילד, ולא היתה יכולה לעזור לי להגשים את חלומי. וכן, היא גם ספגה ממני לפעמים את הכעס והכאב. לא היה פשוט. לא הייתי במצב פשוט. מודה.  

אז אנחנו פה, עבור כולן ולכולם. כיום אני במקום אחר, במקום שבו הלב כל כך רחב, ויש בו מקום לכולם/ן.

ממני באהבה,

שירה.




שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

לצפיה ב-'אמא שלי'
אמא שלי
21/07/2019 | 10:16
3
170
כתבתי פה לא פעם על הכאב שלי ותחושות האשמה שלי לגביה.
במשך 6 שנים כבר היא עוברת גיהנום, יחד איתי. חווה את הכישלונות הצורבים, בשמי, כאילו היו שלה. אני ממש רואה איך הכל נצרב בבשרה ובליבה.
כשבכתה יחד איתי בלידה השקטה, ראיתי ממש את ליבה נשבר. היתה שם נקודם מפנה שהלוואי שיכולתי לקחת חזרה ולהגן עליה מפניה.
היום כאמא, אני רואה ומרגישה כמה כל כאב של זיו, שובר את ליבי, וזה עוד כלום.
נראה היה שאימי הזדקנה בפתאומיות, בעיות בריאותיות צצו בזו אחר זו, בעיות קשות שהראו הנפש ממש כואבת והגוף לא מכיל את הכאב שלה.
היום, רק 6 שנים אחרי ומצבה ממש הידרדר בשנים האלו וגם אין לה את המוטיבציה לנסות ולעשות מפנה.
היא חיה איתי את הכאב של האובדנים עדיין ואת הכאב של חוסר ההצלחה להביא ילד נוסף והיא בזה מידי.
חלק מהרצון לשמור ולהגן על מה שיש, הוא גם הרצון להגן עליה, לפני שיהיה מאוחר מידי.
מדמיינת את כולנו אחרי זה, בשלב הבא של חיינו, שהלוואי שיכיל עוד ילד, אבל גם אם לא, הלוואי רק שנצליח להשתקם ולהיות שוב בטוב משם ואליך.
השנים האלו קשות מאד ואמא שלי היא דמות המראה שלי - עליה אני רואה את כל הסימנים החרוטים עמוק, של כל מה שעברתי והיא עברה יחד איתי כאמא.
לצפיה ב-'אויש, ויקטור החתול'
אויש, ויקטור החתול
21/07/2019 | 14:32
2
101
 
איזה תיאור קורע לב. ממש ממש עצוב.
יחד עם כל הכאב, חשוב לי לשאול (ואני מקווה שתבחרי להתייחס)- האם אימך זוכה לרגעי אושר עם זיו שלך? מתנחמת בו? מקרבת אותו אל ליבה ומסניפה כל נשימה שלו? יש עוד נכדים שממלאים את ליבה? 
האם את משתפת אותה גם ברגעי האושר והגאווה בזיו? האם היא עוקבת יחד איתך בהתרגשות אחר התפתחותו וגדילתו ונהנית לראותו ולבלות עימו? 
כי חייבים, פשוט חייבים להכניס לחיים שלה אור, והרי זיו זה אור
 
כואבת יחד איתך ועם אימך, אך מרגישה מחוייבות  להצביע על נקודת האור הנפלאה, שהיא עולם ומלואו. 
 
ממני,
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'בודאי '
בודאי
22/07/2019 | 08:29
1
95
זיו הוא אכן האור הבוהק בחיים שלי ושל בן הזוג ושל כל המשפחה.
גם האחים שלי כ"כ שמחים בילד המיוחד הזה, כולם יודעים וחוו כמה שהוא נס.
יש לאחותי 4 בנות מתוקות ומקסימות, חלקן גדולות וחלקן קטנות מזיו. אנחנו קרובים יחסית, אם כי הייתי שמחה להיפגש הרבה יותר, משפחה זה כ"כ חשוב ואני רואה כמה זיו ואנחנו כולנו פורחים ונהנים כשכולנו יחד.
אמא שלי מגיעה לפחות אחת לשבוע להיות איתי ועם זיו. פעם זה היה יותר , אבל מתחיל להיות לה קשה פיזית הנסיעה. אני מנסה לשדל אותה לבוא יותר ומגיעה אליה לבקר. היא מאד שמחה וגאה בזיו, לא תמיד מסכימה עם ההורות שלי והדרך שלי והכל מאד נורמלי ורגיל תוך כדי, אבל הטיפולים במלוא השיא והיא מעורבת (אם כי פחות מבעבר, כי אני רואה שקשה לה כל כשלון עד מאד).
הנכדות שלה מאד משמחות אותה גם, אבל אחותי לא נפגשת איתה הרבה או מספיק לצערי, אלא כשהיא צריכה את עזרתה... אבל זה נושא אחר.
אחת לשבוע (והלוואי שנצליח גם יותר), אמא שלי מגיעה להיות איתנו ובעיקר עם זיו. השיחות שלהם... מקסימות וממלאות אותה בפליאה כל פעם. הסבלנות שלה אליו ואיך שהם משחקים יחד והיא מסבירה ומלמדת והוא כ"כ סקרן ושותה בשקיקה כל פרט מידע שהיא מספקת - זה פשוט תענוג.
אני תמיד יוצאת מזה מלאת אסירות תודה ונראה לי שגם היא, אבל לצערי זה לא ממסך על מה שקורה עוד ברקע.
לצפיה ב-'תודה על השיתוף'
תודה על השיתוף
22/07/2019 | 13:25
54
שמחתי והתרגשתי לקרוא. וברור- אני יודעת שזה לא ממסך את כל מה שקורה עוד ברקע. התיאור של היחסים בין זיו לאימך ממש מרגשים. שמחה שיש להם זה את זו. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מחקר בנושא חווית אובדן הריון בקרב גברים '
מחקר בנושא חווית אובדן הריון בקרב גברים
21/07/2019 | 11:43
54

*פרסמת שוב באישור מנהלת הפורום*
 
שלום, שמי פורטנוי מריה ואני אחות מוסמכת.
במסגרת לימודיי לתואר שני בסיעוד אני עורכת מחקר העוסק באובדן ההריון מנקודת הגבר.
תחום אובדן הריון הינו מוזנח הן בחברה שלנו והן בקרב הצוותים המקצועיים המטפלים בחדרי הלידה ומחלקות הנשים ופעמים רבות אינו מקבל את תשומת הלב והרגישות.
אני עורכת מחקר זה בתקווה כי יתרום להעלאת המודעות לגברים וזוגות החווים אובדן קשה זה. ומקווה כי בעזרתכן ועזרתכם אוכל להגיע לכמה שיותר אנשים.
הערות והארות מתקבלות בברכה,
תודה רבה!
 
https://goo.gl/forms/rGi4utPuxHzKNH8d2
לצפיה ב-'כמה עצוב לי... אם אפשר עצתכן ונסיונכן'
כמה עצוב לי... אם אפשר עצתכן ונסיונכן
10/07/2019 | 00:01
23
346
כמה עצוב לי לכתוב כאן אבל מודה מאוד על המקום לשתף מכאבי.
שנתיים נסיונות להכנס להריון. שבוע חמש דופק איטי... שבוע 6 אותו הדבר. שבוע אחרי לא היה דופק. הרופאים מיד המליצו- ציטוטק. לא לקחתי... יש לי נטיה לדימום. לפני כשלוש שנים דיממתי עד לעלפון ופוניתי למיון.זה היה עקב בדיקה פולשנית ברחם. אז לא לקחתי כלום וכעבור יומיים יצא השק. הייתי אופטימית. לא קלחתי כלום עדיין למרות ההמלצה של הרופאה. כעבור כמה ימים 
הייתי במרפאת נשים והרופא בישר שהרחם כמעט נקי. שמחתי בכל העצב הזה.
זה היה לפי שבועיים. כיום, כמעט חודש לאחר הדימום הראשוני, יש עדיין דימום ושוב... הפנייה למיון, ציטוטק.
שאלתי אנונימי בקבוצת אמהות מקומית וקיבלתי תגובות נוראיות. כמעט כולן דיממו בטירוף ואחת הגיעה באמבולנס מעולפת למיון לגרידת חירום.
אני פשוט מרגישה בביצה טובענית.
לא ציפיתי לתחושות האבל הקשות שאני חווה.
חשבתי שהפלה... היא כמו וסת כבדה. לא חלמתי שזה פשוט סרט רע, סיוט.
אני
לא
יודעת
מה
לעשות.
היום הבנתי שזה חייב להגמר. שזה לא בריא ומסוכן. עבר חודש כמעט. היום ראו המון תוכן והמון דימום ברחם.
מי עברה כאן ציטוטק בשלום? כמה זמן התהליך לוקח? ימים? שעות?
הייתי מעדיפה גרידה אבל הגרידה שעברתי דפקה לי את הרירית באופן קשה ממש אני חוששת שלא אוכל להכנס שוב להריון.
עצוב לי וקשה לי. אני בוכה כבר חודש שלם. עד שהתאוששתי היום נפלתי מהרגליים שוב.
ההפניה שלי טובה עד מחר בצהריים.
אני פשוט לא יודעת איך אני לוקחת את עצמי לקבל את הכדור הזה...
תודה למי שקראה... אשמח לחיבוק :(
לצפיה ב-'נסתרות דרכי הציטוטק'
נסתרות דרכי הציטוטק
10/07/2019 | 09:23
1
123
היי. ממש משתתפת בצערך. 
לגבי הציטוטק, נראה לי שכל אחת יכולה לספר לך סיפור אחר לגמרי ואפילו אצל כל אחת, אם חוותה יותר מהפלה אחת,עשויים להיות הבדלים בין פעם אחת לאחרת. 
אין תגובה אחידה לכדור הזה ומבחינת סיכון, לגרידה ולכדור יש כמעט אותם אחוזים של סיכונים, אבל אולי מישהי כאן תדע טוב ממני.
נכון, יש סיפורים קשים, אבל יש גם הצלחות של "שגרי ושכחי". 
מקווה מאוד בשבילך שהסאגה הזאת תיגמר בימים הקרובים.
 
רק שאלה קטנה. למיטב ידיעתי הדימום הוא הגיוני להפלה, אבל וידאו שבאמת יש שם שארית שמדממת? מודה שלא לגמרי הבנתי.
לצפיה ב-'ציטה תודה רבה'
ציטה תודה רבה
10/07/2019 | 12:21
77
בעברי עשיתי היסטרוסקופיה שנגמרה כמעט באסון. אני חוששת ומרגישה ופוחדת שציטוטק יעשה לי את אותו האפקט (דימום שיוצא מהליטה)
לגבי הדימום. לפני שלושה שבועות הייתי בבית החולים והרופא אמר שהרחם כמעט נקי.
אתמול הייתי בקופה והטכנאית אמרה שהרחם מלא. דימום, תנועתיות. ממש מלא תוכן.
האם יש מצב שזה מאוחר מידיי לכדור?
אני חושבת ללכת ישר לגרידה... :( :( :(
אני מצטערת שלא נכנסתי לכאן קודם... מרוב הכאב, והשוק שזה באמת קורה לי...
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
10/07/2019 | 09:50
20
107
קודם כל מצטרפת לכל מה שכתבה מעליי ציטה9, ומוסיפה לשאלות שלה - אם נצפתה שארית, האם היא שארית עם זרימות (שארית שמחוברת לדופן הרחם עם כלי דם פעילים).
 
כפי שציטה9 כתבה, אי אפשר לדעת איך הכדורים ישפיעו עלייך.
 
ההריון הראשון שלי הסתיים בציטוטק (עובר קטן מדי ודופק שפסק). קיבלתי 2 מנות בהפרש של 48 שעות זו מזו, השק יצא 24 שעות אחרי המנה השניה.
הדימום היה סביר למדי - מעט יותר חזק מוסת.
הכאב היה נסבל לחלוטין - אקמול הספיק כדי להרגיע אותו.
שבוע אחרי המנה השניה הגעתי לביקורת וראו שהרחם התרוקן לחלוטין.
 
ההריון השישי שלי הסתיים גם הוא בציטוטק (שוב עובר קטן מדי ודופק שפסק).
הדימום היה מטורף, כולל גושים של דופן הרחם שהתפרקה.
4 שעות אחרי שקיבלתי את הציטוטק, חזרתי למיון. הדם עבר את התחבושת, התחתונים והמכנסיים.
התאשפזתי ללילה שבמהלכו קיבלתי אופטלגין נוזלי לשיכוך הכאבים. בבדיקה למחרת בבוקר ראו שעדיין ישנה שארית.
בגלל שעברתי המון גרידות והתערבויות ברחם, בדיון ביני לבין הרופא בביה"ח החלטנו לתת לציטוטק צ'אנס 
הדימום נרגע במהלך אותו היום, אבל יומיים אח"כ שוב התעצם. כך במהלך כמה ימים הדימום בא והלך, ובכל פעם שהוא חזר, הוא היה בעוצמה גבוהה עם כאבים ממש חזקים.
9 ימים אחרי הציטוטק עברתי גרידה להוצאת השארית.
 
חוץ מהשארית אחרי הפלת הציטוטק, היו לי 3 גרידות שאחריהן היו שאריות.
 
אני מבינה את המצוקה שאת נמצאת בה, ולצערי הרב אין פתרון שהוא נכון יותר במצבך.
הדבר היחיד שאני יכולה להציע בהקשר של התערבות כירורגית - זה שאם את בוחרת בגרידה, לעשות אותה באופן פרטי אצל מישהו מומלץ.
אם תרצי, אוכל להמליץ על שני רופאים שטיפלו בי במהלך השנים האחרונות.
 
בלי קשר לדרך שבה תבחרי - הלוואי שיסתיים מהר ושהרחם שלך יתאושש.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
10/07/2019 | 12:27
19
74
כואב לי הלב לקרוא את כל קורותייך. קראתי פוסטים קודמים והצלחתי קצת ״להכיר״ אתכן. חיבוק.


אז, האם הציטוטק גם מזיק לרחם?
לפני הדימום שהגיע אחרי היסטרוסקופיה, שכמעט נגמר באסון, הרירית שלי הייתה מגיעה ל-10 בלי בעיה. אחרי הגרידה הארורה, הרירית בקושי רב הגיעה ל-8. רע לי כל כך!!!!
אני חוששת שעוד גרידה תהרוג את זה לגמרי 
האם גם הדימום של הציטוטק גורם לנזק?
יש לי הרגשה שאצלי זה יהפוך לסאגה שתתכן ותסתיים בגרידה. אני ממש בבוץ. אני מבינה שזה חייב להתסיים ואין דרך טובה, נעימה, או ביטוח על מה שיקרה וזה קשה לי כל כך!!!!!!
כמובן שכל זה לא קורה בעולם מושלם. יש לי לחצים אדירים נוספים ואני מוצאת את זה כל כך קשה להתרכז, לטפל בעצמי. לעשות טלפונים. להחליט. אני בוכה כל כך הרבה. נשברתי.
אני רוצה לסיים השבוע. אולי מחר להגיע למיון ולסיים עם זה :(

בבקשה כן אנא תני לי המלצות?
את ממליצה בפרטי, אני מקווה שיש החזרים. אנחנו חיים על חובות 
לצפיה ב-'נראה לי שיש נשים שאצלן כל אופציה הופכת לסאגה'
נראה לי שיש נשים שאצלן כל אופציה הופכת לסאגה
10/07/2019 | 12:40
18
107
אני כזו ונראה לי שגם ויקטור החתול ויכול להיות שגם את.
 
באופן עקרוני ציטוטק פחות פולשני מגרידה.
הבעיה היא שהוא גם הרבה פחות צפוי מגרידה, ואם יש לך נטייה לדימום (תת קרישיות?) אז הוא עוד פחות צפוי.
 
הרופאים שאני ממליצה עליהם עובדים בפרטי, אבל לשניהם יש הסכמים עם חלק מקופות החולים ו/או חברות הביטוח.
הסיבה שאני ממליצה עליהם היא שעברתי תחת ידיהם והם הרופאים שהכי התרשמתי מהמקצועיות שלהם.
שניהם ראו הכל מהכל, מנוסים מאוד ומקצועיים מאוד.
הראשון הוא דר' גיא רופא. אני מטופלת שלו בחיפה, אבל הוא מקבל גם בתל אביב. רופא שהוא קודם כל בן אדם, כזה שרואה את המטופלת, מקשיב לה ומסתכל לה בעיניים. מעבר לזה הוא ממש מיומן וסביר להניח שאם הוא היה עושה לי את הגרידה האחרונה, היא לא היתה נגמרת עם שארית (אולי עם הידבקויות).
השני הוא דר' חן גולדשמיט. עברתי אצלו 3 היסטרוסקופיות ניתוחיות ועוד 6 אבחנתיות. מאוד מיומן ובעל ותק בהיסטרוסקופיות. אני יחושבת שהוא עושה גם גרידות בשבועות מוקדמים. מקבל ברמת החי"ל.
באופן תיאורטי את יכולה להיתקל בהם גם בבתי החולים הציבוריים שבהם הם עובדים, אבל אף אחד לא יכול להבטיח לך שהם אלו שיבצעו את הפרוצדורה שלך.
לצפיה ב-'מצטרפת להמלצות של מרעישה'
מצטרפת להמלצות של מרעישה
10/07/2019 | 13:11
1
74
אם את בוחרת בגרידה, תפני לאחד מהשניים שהיא ציינה. 
גולדשמיט מקבל לגרידה בהסדר עם הכללית, זה יוצא איזה 300 שקל. יודעת שנוהגים להציג את ההליך הזה כעניין של כמה שעות ואת כמו חדשה, אבל מי כמוך יודעת שאת הרחם שלך תפקידי רק בידי זהב.
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
10/07/2019 | 13:38
53
חושבת שהם יוכלו לבצע? או שיקבעו לי לעוד מלא זמן :(
לצפיה ב-'תודה'
תודה
10/07/2019 | 13:45
15
64
מרגישה קצת מטורפת לגשת מיד לגרידה. מרגישה שאולי זה יסגור את הסוף על הרחם שלי.
אבל אני מרגישה גם חזק שהכדור יצא משליטה.

אני אבדוק מבחינת תורים מה קורה עם רופאים אלו :(
לצפיה ב-'זה לא יהיה היום, ככה שיהיו לך עוד כמה ימים לעכל'
זה לא יהיה היום, ככה שיהיו לך עוד כמה ימים לעכל
10/07/2019 | 14:07
14
55
ענת, המזכירה של ד"ר גולדשמיט - 052-4822880
בהצלחה תהיה מילה מוזרה פה, אבל באמת מאחלת לך שתצליחי לשים את זה מאחורייך, לפחות את ההיבט הפיזי. 
לצפיה ב-'ד״ר גיא רופא, איך הוא לדעתכן?'
ד״ר גיא רופא, איך הוא לדעתכן?
10/07/2019 | 14:58
13
64
לא יודעת אם גולדשמידט מקבל מכבי, אבדוק
מקווה שאני לא עושה דבר מטורף. מה דעתכן? יש הגיון בלגשת לגרידה וזהו? כמובן לא שואלת עצה רפואית רק מעניין אותי אם יש נשים שבוחרות בזה וזהו
תודה שאתן פה, תודה שבזכותכן שברתי את מעגל השתיקה והבדידות שלי
לצפיה ב-'אוף באמת אני לא מאופסת. הרי כתבת עליו למעלה'
אוף באמת אני לא מאופסת. הרי כתבת עליו למעלה
10/07/2019 | 15:01
20
לצפיה ב-'כבר כתבתי עליו ובכל זאת מוסיפה'
כבר כתבתי עליו ובכל זאת מוסיפה
10/07/2019 | 16:13
11
79
פגשתי אותו בפעם הראשונה בבי"ח ציבורי. הוא הוציא את השארית הראשונה שהיתה לי.
מעבר למיומנות המקצועית, נפעמתי מהגישה האישית שלו כלפיי כמטופלת ובחרתי ללכת אליו באופן פרטי בהריונות שהגיעו לאחר מכן.
מבחינתי צריך לשכפל אותו ולהרחיב את ההתמחות שלו לכל תחומי הרפואה.

במצבך הנוכחי ועם מעט ההיסטוריה שחשפת בפנינו, אני חושבת שבהחלט הגיוני לגשת ישר לגרידה.
לפני כשנה, עם היסטוריה של 6 הפלות, חלקן עם שאריות או הידבקויות, בחרתי לעבור אצלו גרידה של עובר שהפסיק להתפתח בשבוע 7.
יכולתי לבחור בציטוטק, אבל בחרתי באפשרות שנראתה לי הכי נכונה לגוף שלי והכי שפויה לנפש שלי.
הגרידה הזו הסתיימה עם הידבקויות ואני עדיין מטופלת מרוצה (שלא לומר מעריצה) שלו. הרחם שלי עבר המון, והגיוני שאחרי כל כך הרבה התערבויות, יהיו הידבקויות.

לצפיה ב-'קבעתי איתו מחר...'
קבעתי איתו מחר...
10/07/2019 | 21:50
10
78
לצערי רק לייעוץ. אין לי מאיין להביא 4000 שח להליך פרטי  
לצפיה ב-' העניין הכלכלי מבאס מאוד'
העניין הכלכלי מבאס מאוד
10/07/2019 | 23:05
4
78
אשמח אם תוכלי לעדכן אותנו לאחר הפגישה איתו.
לצפיה ב-'כן וודאי שאעדכן'
כן וודאי שאעדכן
11/07/2019 | 10:05
3
57
הוא אמר שמעוניין לראות את כל ההיסטוריה שלי (מה שאף רופא לא חשב לשניה לעשות לפני שזרק לי ״כדור והביתה״). יש כמה אופציות והוא יביע את דעתו מה כדאי. אולי לא גרידה? אולי זה משהו שאוכל לעמוד בו. 4000 שח אני פשוט לא יכולה לשלם... במצב כזה אפנה לבית החולים ואקווה שיגיע מנתח טוב.
לצפיה ב-'אני רוצה לנסות ולהרגיע לגבי גרידה בבית חולים ציבורי-'
אני רוצה לנסות ולהרגיע לגבי גרידה בבית חולים ציבורי-
11/07/2019 | 10:59
2
77
לצערי, עברתי 5 גרידות. כולן בבתי חולים ציבוריים. 4 בבית חולים "מאיר" וגרידה מאוחרת בבית חולים "אסף הרופא". בכל הפעמים נתקלתי בצוותים מאוד מקצועיים ואמפטיים. הרופאים/ות מיומנים/ות בפרוצדורה של הגרידה. 
אני כמובן לא יודעת באיזו אופציה תבחרי או מה יומלץ לך, אך היה לי חשוב לכתוב את הדברים. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה רבה אכן'
תודה רבה אכן
11/07/2019 | 13:58
1
56
הרי הרופאים הפרטיים גם מקבלים בבתי חולים והההפך.
אז אני חושבת שיהיה בסדר... בכל מקרה, אנחנו בחובות כבדים עקב הטיפולים אז פשוט אין לי סיכוי. הכל חסום.
חשבתי להתקשר ולבקש מאמא שלי שגם לה אין
אני נוטה לחשוב  שכדאי לשמור את האופציה הזאת למשהו שאין לו אלטרנטיבה...
מה שאני לא מבינה זה איך מגיעים לגרידה בבית החולים? רק דרך חדר מיון? דרך רופא נשים? אין לי מושג
לצפיה ב-'כן, דרך הפנייה מרופא הנשים או מהרופא שאת מתייעצת איתו. '
כן, דרך הפנייה מרופא הנשים או מהרופא שאת מתייעצת איתו.
11/07/2019 | 16:53
20
לצפיה ב-'משתתפת בצערך. גם אני אודה לעדכונים'
משתתפת בצערך. גם אני אודה לעדכונים
11/07/2019 | 00:51
4
25
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
11/07/2019 | 23:24
3
130
אז היי, נסעתי אליו היום. באמת מקסים, יסודי סבלני.
חידש לי. מאמינות? כבר תהליך שנמשך בדיוק חודש ואף אחד לא באמת הסביר לי שום דבר באופן מסודר. עצוב.
אז ככה. מאוחר מידיי לכדור. גרידה לא מתאים. יש שארית. גרידה זה כאשר יש את כל תוכן ההריון (ככה הבנתי)
הפתרון שהוא מציע (ואני אקבל) זוהי היסטרוסקופיה ניתוחית. אני רק צריכה לשלוח את זה לרופא הפוריות שלי, שיאשר כי אני חייבת ליידע אותו.

אז כמה דברים:
קודם כל זה דרך הקופה אז נשמתי לרווחה. ממש אבל.
ואני אגיע אליו לאסותא.

יש לי וריד בולט בתוך הרחם שאם יתברר שזה וריד ועורק אני בבעיות ובעיות איומות. הוא מקווה וחושב שזה לא. בבית חולים גם בדקו אותי וראו את זה ואמרו שזה לא. בכל מקרה הפנה אותי לא.ס לבדוק את זה לפני כל פרוצידורה.
אני חייבת לחזור אליו מהר שיכתוב לי ״דחוף״ על ההפניה מכיוון שהתור הוא לסוף אוגוסט כרגע!

אז כל הדרך הביתה בכיתי ובכיתי.
לא יודעת אם מותר ומקובל לספר בפורום אבל יש לי שני פעוטות בבית. בחודש וחצי האחרונים אני לא אמא. אני צל של אמא וזה מורגש אני יודעת שהם מרגישים.  חברה שלי אמרה לי שאני מקשה על עצמי ואני אמא נפלאה ואין כמו אמא אפילו אם אמא לא הכי נוכחת :( ולא הכי סבלנית :(

היום הרגשתי שאני פשוט עומדת להתמוטט נפשית. עד היום כל המערכת הנשית שלי הייתה ללא רבב ועכשיו אני מרגישה שעולמי חרב עליי. אני מרגישה שהחלום לילד שלישי הולך ומתרחק. אני מרגישה חסרת אונים, בודדה, עייפה, עצובה. לא אופטימית.

ראיתי הודעה כאן שהיו לה המון תגובות על איך מוותרים על הכמיהה. מכיוון שאני חדשה פה אני תוהה אם זה בכלל לילד לא משנה איזה מספר? או הכוונה לילד ראשון?
אני מנסה כבר שנתיים שתעבור לי הכמיהה הזאת ולא הולך. אני מסתכלת על הילדים שלי וליבי נשבר. ולפעמים יש את הקול הזה שאומר לי די. די תנוחי. את עומדת להקריב פה את בריאותך, בלשון המעטה. את עושה לילדים שלך עוול, לעצמך, לבעלך. תנוחי. תתחילי להנות. להשתקם. לעמוד על הרגליים כלכלית (כי עכשיו זו קריסה) כל מי ששכל בראשו יגיד לנו שאנחנו מטורפים!! אף אחד למעשה לא יודע לא חולם ולא מנחש שאנחנו מנסים כל כך אבל כל כך!
ולא.
לא מצליח לעבור לי. רוצה רוצה רוצה. כנראה זה הקטע הילדותי הזה שרוצה מה שתכננתי מה שחלמתי ולא מסוגל להשלים.
ויש לי כל כך הרבה! כל כך הרבה לחיות בשבילו . יש לי למי לתת ולמי להעניק ואני מרגישה שהמשאבים שלי פשוט נעלמים.  אבל רואה איך זה מתרחק. החלום ושברו. אחרי שנתיים פתאום חיובי פשוט לא האמנו. לא האמנו שזה קורה. 
ופתאום זה נגמר. איזו צלקת איזה כאב.

 
לצפיה ב-'עד עכשיו קראתי'
עד עכשיו קראתי
12/07/2019 | 09:48
86
לא היה לי מה לתרום בנושא היסטרוסקופיות וגרידות (בוגרת פעמיים ציטוטק).
קוראת את ההודעה האחרונה ומבקשת לעודד אותך, נערהמספרד יקרה, שלא תכעסי על עצמך, כי מספיק קשה לך גם ככה כשאת כבר חודש בתוך התהליך הפיזי, שסופו עדיין לא הגיע, וברור שככה התהליך הנפשי לא יכול להתקדם להבראה. כל כך טבעי שתהיי מכונסת בתוך עצמך אחרי שנתיים קשות כל כך בהן תיפקדת גם וגם, ותוך כדי שאת לא בהריון אבל גם לא לא בהריון. רוצה לעודד אותך, שלא מהיום למחר, אבל בסוף תחזרי לעצמך מול הילדים, מול בן הזוג (וגם בעבודה אם את עובדת). והילדים - יעברו את זה והכל יסתדר ביניכם, ומותר גם לך להיות קצת חלשה ועדיין אמא נפלאה.
באשר לכמיהה - כשהיא שם, היא שם, ולא משנה כמה ילדים יש בבית. חברות וקוראות כאן בפורום נשים בכל מיני הרכבים משפחתיים, מנשים ללא ילדים ועד לאמהות לשניים-שלושה וגם לארבעה שכמהות לילד החמישי. אני עצמי הכרתי לפני כמה שנים אמא לחמישה (חילונית דווקא), שעברה שתי הפלות מתוך כמיהה לילד שישי. אני עצמי עברתי שתי הפלות כשבבית היו שני ילדים, ואם יעודד לשמוע - לא תיפקדתי מי יודע מה (בלשון המעטה) מול הילדים (שהיו בגילאים 5-7 ו-3-5 באותה תקופה), ובטח שלא בעבודה, ובכל זאת דברים שבו למסלולם בסוף, גם עם הילדים וגם בקריירה.
אז זה לא קטע ילדותי, ומניחה שלא בגלל ש'ככה תכננת', אלא כי זה מה שהלב שלך ביקש, ובאמת כאב שככה נגמר.
מאחלת לך מכל הלב שהתור ייקבע בהקדם האפשרי, ושתוכלי לשקם את הגוף והנפש.
לצפיה ב-'אני רוצה להבין טוב יותר את המצב, ברשותך- '
אני רוצה להבין טוב יותר את המצב, ברשותך-
12/07/2019 | 12:02
93
אני מבינה היטב את כל מה שאת כותבת, גם ברמה הרגשית. האמיני לי.
יחד עם זאת, אני רוצה לנסות ולהבין טוב יותר את המצב, לאשורו.
זאת כדי שאוכל להתייחס בהתאם.
 
ברשותך- מספר שאלות. אם תבחרי לענות עליהן, אוכל להמשיך להתייחס בצורה מתאימה. 
1.בני כמה אתם? (לגיל יש משמעות...).
2.בני כמה הילדים? 
3.כמה הפלות היו לך? הזכרת הפלה לפני שלוש שנים, וכעת. אודה להבהרות. מה היה, מתי, באילו נסיבות. 
4.האם ההריון הנוכחי היה תוצאה של טיפולי פוריות או טבעי? (לכלה דבר מחיר- פיזי ונפשי, וחשוב לי להבין את הנסיבות המדוייקות).
5.עובדת? עובדת בעבודה שמספקת אותך? במקצוע שמעניין אותך? 
6.קריסה כלכלית- במה מדובר? עד כמה שאת מוכנה לשתף. פשיטת רגל? מינוס נורמטיבי של משפחה ישראלית טיפוסית? חובות לנושים?.....
 
אי אפשר לנתק את ההפלה ואת מה שאת עוברת מנסיבות חייך. קשה לי מאוד להתייחס ללא עוד מידע משמעותי. 
אשמח אם תבחרי לשתף, כדי להקל עליי לעזור לך. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מותר להרגיש הכל - גם כמיהה לילד שלישי'
מותר להרגיש הכל - גם כמיהה לילד שלישי
12/07/2019 | 23:53
96
אני, מתוך כמיהה כזאת, מוצאת את עצמי בגילי בטיפולי IVF מגוחכים . (כלומר בהמתנה להתחיל עוד סבב טיפולים כי הגוף כבר מגיב בצורות מוזרות ואני לא מצליחה אפילו להגיע לטיפול).
להיות בתוך חוסר-ודאות הוא אחד המצבים הכי סוחטים מבחינה ריגשית ובנוסף לכך יש המעמסה הפיזית על הגוף כשהדימום לא נפסק כבר חודש. אז מותר לך גם להרגיש שאת לא ממש כאן עם הילדים שלך, אלא פועלת במקביל ועושה המיטב יכולתך במסגרת הנסיבות. כאימהות, כל כך קל להרגיש אשמה על כל דבר, אבל אם את יכולה - שחררי מעצמך את המעמסה הנוספת הזאת.
 
לגופו של ענין (תרתי משמע) מבחינה רפואית/גופנית, אני עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית בעקבות הפלה לא מלאה בשבוע 14, כי נשארה שארית והדימום לא פסק כמו אצלך. לדעתי זאת האופציה הכי טובה - מנקים את הרחם אבל לא עושים את זה "על עיוור" כמו בגרידה. אח"כ קיבלתי כדורי אסטרוגן ופרוגסטרון כדי לעודד את בניית הרירית ולמנוע הידבקויות , אחרי כמה שבועות מפסיקים את הכדורים ואז יש דימום כשהרירית מתקלפת. אחרי זה הוסת חזרה כרגיל .

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
ד
מתקשים בפוריות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ