לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1316013,160 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'הפלה+פעמיים הריון כימי'
הפלה+פעמיים הריון כימי
19/12/2018 | 00:28
9
היי ,
אנחנו זוג נשוי קרוב לשנה
נכנסתי להריון פעם 1 - הריון כימי שהסתיים אחרי שבוע בערך.
חודש אחרי-הריון שני שנמשך עד שבוע 11 אך לא היה דופק בכלל- רק שק הריון ושק חלמון, הסתיים בהפלה טבעית בדימום בבית ויצא תוכן ההריון בדימום.
לאחר כמה חודשים- גילוי הריון בבדיקה ביתית חיובית אך לאחר כמה ימים דימום הווסתי הגיע - שוב היה הריון כימי.
אנחנו נורא חוששים ומעוניינים לעבור את כל הבדיקות שאפשר כדי לגלות האם יש בעיה ואם כן- להתחיל לטפל.
רציתי להתייעץ למי שמבין ויכול לעזור,
האם המצב שלנו נחשב כ-הפלות חוזרות? ומהן הבדיקות שצריך לבצע? האם הן כוללות בסל הבריאות? מאד אשמח ואודה להתייחסות ותשובות
תודה מראש
לצפיה ב-'תסמונת החברה הנעלמת אחרי אובדן'
תסמונת החברה הנעלמת אחרי אובדן
16/12/2018 | 21:20
5
140
גםשלום בנות יקרות,
לצערי בשנה האחרונה הפורום מהווה לי בית מדי יום מאחר ואיבדתי את העוברית היפה שלי בשבוע 25. 
הייתה לי חברה מאוד מאוד טובה שהיינו בקשר שנים וגם יומיומי ומזה חצי שנה היא פשוט נעלמה לי, כאילו בלעה אותה האדמה. כעת נודע לי שהיא בכלל בשבוע 30 להיריון שלה, וסיפרו לי שהיא בטח לא רוצה לספר לי כי לא נעים לה ממני, ״היא לא רצתה שתבבאסי״. 
אנחנו מנסים להתאושש מהאובדן ואפילו שעברה שנה זה עדיין מאוד כואב כאילו קרה אתמול ועכשיו אני רואה שאני צריכה גם להתמודד עם נתק חברתי של אנשים שהיו קרובים אליי ואני פשוט ממש בדיכאון מזה.
גם לכן זה קרה? אני לא מבינה אותה, זה פשוט מראה לי שיש אנשים שברגעי האמת פשוט מוטב שיעלמו כי הם לא חברים באמת. 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
17/12/2018 | 08:12
52
שם המשתמש שלך לא מוכר לי. האם את מוכנה לספר קצת יותר על נסיבות האובדן? זה היה הריון ראשון? יש ילד/ה בבית? גילך? מה קרה בהריון?
 
 
לגבי החברה- אכן נושא כאוב מאוד. לצערי, איבדתי חברה קרובה וטובה אחרי 20 שנות חברות...במקרה שלי, דווקא אני הייתי זו שרציתי לנתק את הקשר. אני יכולה לספר פה במשך שעה מה היו הנסיבות, אך זה מורכב מדי לכתוב את כל הפירוט. 
בשורה התחתונה, היא לקחה את הניתוק מאוד קשה, וכתבה פה בפורום (שהיה ביתי מבצרי) כל מיני דברי בלע, כי ידעה שאקרא. זה סגר לגמרי את הגולל. 
 
בשנתיים האחרונות הופסקה חברות ארוכת שנים עם שתי חברות נוספות שלי, בנסיבות לחלוטין אחרות, ושבכלל לא קשורות לאובדן הריון. זה כואב ומאכזב מאוד לגלות שמישהי, שחשבת שהיא חברת אמת, מסתבר שהיא ממש לא. 
 
עמדתי היא שלמרות כל הקושי והאכזבה, מוטב לנו, לכולנו, לחפש קרבת חברות אמת. זה מצרך נדיר, וחבל. אבל זו האמת. 
 
מקווה שיש לך בכל זאת חברות אחרות, שאת יכולה להישען עליהן.
 
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
  
 
לצפיה ב-'כל כך מבינה אותך'
כל כך מבינה אותך
17/12/2018 | 09:03
49
גם אני חוויתי סביב האובדן שלי עוד אובדן של חברה מאוד קרובה (שכמו אצלך גם הייתה בהריון) האכזבה מאדם שאמור להיות קרוב ואוהב היא מאוד קשה.
אבל כמו שאמרת היא כנראה לא שווה את החברות ולא את המאמץ שלך. המלצתי היא שתתמקדי באלה שכן היו שם בשבילכם לאורך התקופה הקשה!
 
לצפיה ב-'מחשבות על רגעי אמת ועל חברות אמת'
מחשבות על רגעי אמת ועל חברות אמת
17/12/2018 | 10:44
2
60
אני מצטערת לשמוע על האובדן הכבד שפקד אתכם ועל האבל שמלווה מאז את חייכם. האובדן קשה והאבל כבד. פה את לא צריכה להסביר.
 
רגעי האמת. לרוב כשאנחנו משתמשות בביטוי הזה אנחנו מתכוונות לרגעים מכוננים של קושי / אסון / משבר. מהסוג שפוקד (כמעט) כל מי שחווה אובדן הריון. אני מאמינה שאובדן ההריון מטלטל עד כדי כך לא רק בשל אובדן העובר הרצוי כל כך, אובדן התקווה לחיים - אלא בפרט, ואולי אפילו בעיקר - בגלל אובדן התמימות. הבסיס של התמימות הוא בקישור בין שני הפסים על המקל לתינוק תוך 9 חודשים. אבל בעומק, מעבר לכך, חבויה התערערות כל מערכת הנחות היסוד שלנו. שנקום בבוקר, שנהיה בריאים, שהחיים מתנהלים לפי רצוננו ולפי התוכניות שלנו. זו פגיעה עמוקה ואנושה ביציבות הבסיסית של הנפש שלנו.
 
חברות אמת. כשאנחנו מדברים על חברות אמת אנחנו לרוב מדברים על אדם קרוב מאד (מאד) שיכול לצעוד איתנו בשביל החיים דרך כל המהמורות והקשיים. ושמסוגל להבין מה עובר עלינו למרות שהוא עצמו חי חיים נפרדים מהחיים שלנו.
 
אם ננסה לחבר את רגעי האמת עם חברות האמת נגלה שבהרבה מקרים יש אכזבות קשות ומרות דווקא (כמובן) מהאנשים שהכי קרובים אלינו. זה קורה כי מהם אנחנו מצפים להכי הרבה, וכי הם לא קוראי מחשבות, וכי החיים דינמיים.
 
אני לא מאמינה בגישה נוקשה וחדה. אנשים שליוו אותי עשורים מחיי - גם כאשר עשו טעויות לאורך הדרך - ונעשו טעויות שפגעו בי לאורך הדרך - מכירים אותי לעומק, אוהבים אותי באמת, יש להם חמלה ורוך כלפיי - רק שלפעמים הם לא יודעים להגיע אליי ואני לא יודעת להגיע אליהם. הקשרים שלי עם החברות הקרובות שלי ידעו עליות וירידות ואף נתקים כ.אלה ואחרים, אבל הם חזקים ואינטימיים ולא הייתי מוותרת עליהם על אף החריקות שבדרך.
 
אספר לך על רגעי האמת וחברויות האמת שלי.
בואי נתחיל בבעלי היקר. שבוע 8 בדיקת דופק. הוא  בא איתי. שבוע 9 בדיקה חוזרת, הוא באוניברסיטה, אני הולכת לבד. אני מגיעה לטכנאית. שקט. אין דופק. שיחה לבעל. הוא לא עונה. אני אצל הגניקולוג מקבלת הפניה לביה"ח. הוא עונה בלחץ, הוא עסוק, עוד מעט הוא יחזיר צלצול. אני בביה"ח בתור לרופא. הוא מדבר איתי. אומר שהוא לא יכול להגיע. אני מקבלת ציטוטק וגינלית. למזלי אני לא רועדת או מקיאה או מתעלפת או שלל תופעות לוואי סימפטיות אחרות. אני הולכת לאסוף את הילדים מהגן. אני משכיבה אותם לישון. אני מדממת כל הזמן. הוא חוזר בלילה. אני רוצה להגיד לו דברים איומים. אני שותקת.
 
החברה הכי טובה שלי - יותר מ-20 שנות חברות - שגרה בעיר אחרת - מדברת איתי כל שעה/שעתיים. יום שני. היא מתקשרת גם ביום שלישי. בבוקר וגם בערב. אחר כך אנחנו מדברות פעמיים גם ביום רביעי. וגם ביום חמישי. ואז, ביום שישי, היא מתקשרת פעם אחת. וביום שבת היא כבר לא מתקשרת. וגם ביום ראשון. מבחינתה היא ליוותה אותי מקרוב 4 ימים. יש לה החיים שלה. היא עסוקה. קצת נמאס לה לשמוע כמה קשה לי. והעומס גדול. והחיים ממשיכים הלאה. אנחנו מתרחקות. אני נכנסת לדיכאון. אחרי כמה חודשים אני מתחילה במקביל לטיפול הפסיכולוגי (שהתחלתי עוד לפני האובדן) גם טיפול פסיכיאטרי שמאד עוזר לי. בפרספקטיבה של זמן אני יודעת להגיד שהיא פשוט לא הבינה. בפרספקטיבה של זמן גם היא יודעת להגיד שממש, אבל ממש, לא היה לה מושג מה עובר עלי.
 
לצערי הרב לפני קצת יותר מחצי שנה היא עצמה עברה אובדן הריון בעצמה. שק ריק בשבוע 7. הריון ראשון. היא בהלם מעוצמת הכאב. היא יודעת להגיד לי היום שלא היה לה מושג מה אני עוברת למרות שהיא אוהבת אותי כמו אחות ממש. היה נדמה לה שאני כבר בסדר. כי כבר הייתי אמא. כי השבוע היה מוקדם. כי לא בכיתי כל היום וכל הלילה. כי הייתי חייבת לחזור לתפקד בשביל עצמי בשביל המשפחה בשביל להמשיך איכשהוא הלאה. כי האבל על אובדן הריון הוא אבל שקוף, אבל מהסוג שמצפים ש'יעבור' כבר, אבל שקשה להבין עד כמה הוא עמוק ומטלטל.
 
יש לי עוד המון סיפורים על חברות שהיו במקומות שונים ממני בחיים, על נתקים, כעסים וקרעים (חלקם למשך תקופות ארוכות). אני מאמינה באיחוי, בחיבור ובחמלה. אני יודעת שאף אחד אחר לא יכול לחיות את החיים שלי - גם לא אמא שלי או בעלי  או הילדים שלי - אני יודעת שהחוויות המדוייקות שאני עוברת הן שלי ושלי בלבד, אני יודעת שהיכולת שלי לשתף בהן גם היא מוגבלת - עובדה שלחברה הכי הכי טובה לא התקשרתי אז כועסת ואמרתי לה, מה קרה, קשה לך להמשיך להתקשר אלי - כי הייתי חלשה, כי הבנתי שהיא לא יכולה להחזיק לי את היד.
 
יש לי עוד המון מה להגיד אבל בשלב הזה אני רק מזמינה אותך לבוא אלינו ולשתף אותנו. אנחנו יכולות להחזיק לך את היד. ללוות אותך בכל צעד ושעל. לשמוע ממש את כל מה שיש לך להגיד - גם את מה שקשה להגיד בקול רם (לי היה קשה ואני ממש בנאדם שמדבר הרבה ובאופן פתוח). אני מבטיחה לך הבנה, הכלה, חמלה ורגישות. אני מבטיחה לך שלא תישארי ללא מענה. אני מבטיחה לך שאנחנו נהיה פה כל הזמן לעזור לך לעבד את האובדן שלך, שנשמע שבקושי התחלת להתתמודד איתו למרות שחלפה כבר שנה שלמה.
אני שולחת לך חיבוק חם ומזמינה אותך לבוא אלינו ככל שתרצי - את רק צריכה מקלדת. אנחנו כאן. כל הזמן.
לצפיה ב-'תודה לכולן על התגובות'
תודה לכולן על התגובות
17/12/2018 | 20:50
1
42
ראשית זה היה היריון ראשון ויקר, כזה שהושג אחרי חמש שנים של טיפולים קשים לגוף ולנפש. היו לי פתאום צירים ואז לידה באמבולנס ואז שבוע בפגיה ולאחר מכן האובדן הנורא מכל. כרגע לא יודעים ממה לידות מוקדמות קורות, יתכן מצוואר קצר יתכן מאלף דברים, עשינו כל בדיקה אפשרית אבל הרופאים אומרים שזה יכול לקרות שוב.
בקיצור כל הדיכאון ביחד, שלא נומר על זה שהייתי צריכה לעבור ניתוח ענק שבוע אחרי הפטירה ועכשיו אוצים שאעשה עוד ניתוח ל׳הצלחת הטיפולים׳ כי כבר שנה שזה לא מצליח. 
העניין הוא שכלפי חוץ אני נראית סופר מושלמת, אשת קריירה משגשגת ויפה. ממש מצליחנית. כל מי שרואה אותי אומר וואו זה עבר לה. אבל מבפנים? אני מתה מקנאה בכל אשה בהיריון בכל חברה שמודיעה על היריון. על עוד זוג שהתחתן לפני 3 חודשים וכבר בשבוע 10.
ואני ובעלי כבר נשואים 11 שנה ובלי זה. רק שנינו. בלי משפחה. ושוב, זה לא שהייתי מתבכיינת כל היום על הזה יחד איתה בשיחות שלנו, ההיפך היינו מדברות המון על המקצוע והיא הייתה מאוד גאה בי שאני תותחית, אבל את הדברים הרישיים של הטיפולים היא לא יודעת, מבחינתה זה היריון שהגיע במקרה. ועדיין, בחרה להתרחק. אני לא מסכימה עם זה שחבר שם רק כשטוב. אם היא לא יכולה להכיל אותי כשקשה לי, מוטב פשוט לא תהיה חברה. 
ובתוך כל הדיכאון של אובדן חברה, כל הזמן המחשבות על מה יהיה ומתי יהיה וכל דבר מפחיד וכל דבר מרתיע והשאלה כמה עוד אפשר לסבול מטיפולים בשביל ילדים. ובדרך אני מקדמת את הקריירה ואני אומרת מתי אהיה בביריון? בטח אהיה בשמירה משבוע 16, אז אולי לא אתקדם בעבודה? אולי לא אתקדם ואלמד עוד? אולי אין טעם כי עוד מעט אניה בהיריון ואז אכנס לשמירה. קיצר מלא מחשבות שאוכלות את הראש. 
אבל בינתיים הקנאה מכרסמת בי, שהצליחו לעבור עוד בדיקה ושהכל עובר לכולם בשלום, ושהם בכלל לא התאמצו להיכנס להיריון אבל עדיין אני ממשיכה להתקדם בחיים המוצלחים והכואבים שלי. ממש מתקדמת לצד האבל המבאס הזה
לצפיה ב-'- אני קוראת אותך, '
- אני קוראת אותך,
18/12/2018 | 09:44
32
וקודם כל רוצה לחבק אותך- על אמת- ולא בצורה וירטואלית...
המצב שלך באמת מורכב מאוד, ועצוב מאוד. יש עוד תקווה, אך היא מוסתרת מאחורי מסך העצב, הכאב והקנאה. 
 
המצב של טיפולי הפוריות המתמשכים ואובדן ההריון של העוברית בשבוע 24 משפיע על היחסים בינך לבין הסביבה, ומעלה דילמות שונות (כפי שתיארת בשורות האחרונות), וזה מובן לחלוטין. 
כל מה שכתבת מאוד הגיוני ולגיטימי נוכח סיפורך. 
 
הייתי רוצה להתייחס לכל אחת ואחת מהסוגיות שהעלית, אך אין ביכולתי לעשות זאת בצורה המעמיקה הנדרשת פה, בין דפי האינטרנט. 
לפני כשנה התחלתי ללוות באופן פרטי נשים לאחר אובדן הריון, ואף השתלמתי בעניין. באם את מעוניינת, את מוזמנת לפנות אליי לפרטי (הפרטים לגבי המקצוע שלי מופיעים בחתימה). 
אינני יכולה לתת לך את הדבר שאת הכי רוצה בעולם, שזה תינוק/ת בריא/ה, אך אני יכולה לתת לך מקום בטוח, אוזן קשבת, מקום שבו נוכל לשוחח על הדילמות הרבות, ולחשוב ביחד על דרכי התמודדות. 
 
באם הצעתי זו אינה רלוונטית- תרגישי הכי בנוח לגבי העניין, ואני מקווה שמלבד הפורום הנפלא פה, את גם מטופלת הלכה למעשה, כי מאוד קשה להתמודד ללא תמיכה משמעותית. 
 
ליבי איתך,
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'רופא/ת פריון'
רופא/ת פריון
10/12/2018 | 10:20
7
146
היי, כולן. מחפשת רופא/ת פריון טובה באזור המרכז.
בת 42 אחרי חמש הפלות מהריונות ספונטניים.
מכירות? מזעקי-טובי הרופא שלי ברגיל, אבל הוא לא מתעסק בזה. תודה רבה
לצפיה ב-'פרטי או ציבורי ?'
פרטי או ציבורי ?
10/12/2018 | 12:18
68
השאלה היא מה הנתונים ומה הקושי שניצב בפניכם ולפי זה לחפש רופא עם המלצות טובות והצלחות דומות.
אם יחס של רופא חשוב לך לא פחות ואולי יותר, זה גם שיקול.
 
השותף של מיזעקי הוא פרופ פרחי, אחד המובילים בטיפולי פוריות בארץ ותחת אותה מרפאה.
אם ציבורי, אז יש הרבה המלצות על אסותא ראשלצ ורמת החייל והרצליה מדיקל סנטר, שהם ממומנים על ידי הקופות אבל היחס הוא קצת יותר אישי.
 
אישית אני עכשיו מטופלת בשיבא ומרוצה מאד מהמחלקה ומהיחס ויש עליהם גם המון המלצות ממטופלות שלהם.
 
קריאה ברשת תוביל אותך לרופאים שממולצים יותר ופחות וכאלו שהשמות שלהם חוזרים הרבה במובן הטוב.
ממליצה לבקש להצטרף לקבוצת פייסבוק בשם פוריות הדרך להצלחה ולקרוא שם קצת.
לצפיה ב-'מצטערת לראות אותך פה'
מצטערת לראות אותך פה
11/12/2018 | 11:47
1
76
 
ממליצה בחום על ד"ר עופר גונן. מקבל בכפר הס (בשרון). מקצועי, אמין ואנושי. 
אינני יודעת אם הוא מתמחה בנשים בגיל זה, אבל כדאי להיפגש ולשמוע את חוות דעתו. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
  
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
11/12/2018 | 17:31
41
נראה לי שהגיעה השעה לברר על תרומת ביצית
לצפיה ב-'המלצות '
המלצות
11/12/2018 | 18:04
1
66
פרופ' משיח 
ד''ר מיכה באום
לצפיה ב-'נהדר. תודה'
נהדר. תודה
11/12/2018 | 21:19
9
לצפיה ב-'פרופ' ירון רבינוביץ'
פרופ' ירון רבינוביץ
12/12/2018 | 21:41
1
18
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
16/12/2018 | 10:12
6
לצפיה ב-'אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות'
אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות
05/12/2018 | 13:14
4
ביום ד', בין השעות 20:00-22:00, נארח בפורום את אבי לבנט, מומחה להומאופטיה
 
 
על האירוח
 
טיפול במחלות חורף כגון שיעול, שפעת והצטננות, באמצעות תרופות הומאופתיות.
ההומאופתיה היא שיטת ריפוי טבעית, עדינה, יעילה ובטוחה, אשר מותאמת אישית לכל אדם על פי המאפיינים הייחודיים שלו ברמה גופנית ונפשית. הטיפול ההומאופתי יעיל בפתרון של בעיות גופניות, רגשיות ומנטאליות ,הן כרוניות והן אקוטיות. הטיפול יוצר שינוי רחב היקף, שורשי ומעמיק אשר השפעתו ניכרת לטווח ארוך ברבדים שונים של חיי המטופל.
 
 
על המתארח
 
אבי לבנט, עוסק בתחום הטיפול על גווניו השונים מעל 20 שנה, ומתמחה בהומאופתיה יותר מעשר שנים. במהלך השנים הללו למדתי תורות ושיטות שונות במקומות שונים בעולם מטובי המומחים בכל תחום.
תחום זה של עיסוק הינו תהליך התפתחות אינסופי המוביל אותי כאדם, באופן מתמיד, לגבהים חדשים, תחומים מגוונים, דינאמיות רגשית ומנטאלית אשר ממנה אני יוצר תהליך אישי וייחודי, עבור כל אחד מהאנשים שמגיעים אלי לטיפול.
ניסיוני הרב, עם מגוון רחב של מחלות וקשיים בתחום הגופני והרגשי, מאות רבות של מטופלים, ארגז כלים רחב, ומסירות רבה לעבודה ולמטופלים שלי, מאפשר לי לעזור לאנשים שונים בהרבה מאוד תחומים.
 

העלו את שאלותיכם על גבי שרשור זה כבר עכשיו!
לצפיה ב-'הריון כימי'
הריון כימי
04/12/2018 | 14:39
3
143
שלום חברות
חוזרת לכאן בתקוה שזה רק עוד צעד במסע לקראת הילד/ה השני/ה שאני כל כך רוצה..
לפני כשבוע עברתי הריון כימי, כלומר- בדיקה ביתית חיובית, בטא נמוכה מאד (12) שכעבור יומיים התאפסה ולאחר כמה ימים הגיע הדימום, ונמשך יותר ימים מאשר וסת רגילה.
קצת רקע- אני בת 42, הריון ראשון שהיה לי הסתיים בהפלה טבעית בסוף שבוע 8, הריון שני כחודשיים לאחר מכן היה תקין תודה לאל ונולד לי ילד מהמם שהיום הוא בן 1.4.
לפני כחצי שנה עברתי הפלה טבעית של הריון שלישי, בסוף שבוע 8, ולאחריה בן הזוג שלי לקח צעד אחורה בכל הנוגע להריון נוסף. שיתפתי כאן בפורום בזמנו, כמה זה העצים את האבדן של ההריון השלישי.
לאחרונה חזרנו לנסות ואז הגיע ההריון הכימי, שאני לא ממש יודעת מה המשמעות שלו לגבי המשך הנסיונות. אודה אם מי שעברה את זה ויודעת תוכל לשתף אותי- האם הדימום הארוך דוחה את הביוץ? האם מחזור שהוא סדיר יחסית עלול להשתבש כעת עקב השינויים ההורמונליים? ברור לי שכל מקרה וכל גוף לגופו, ועדיין מאד קשה לי עם חוסר הודאות..
לצפיה ב-'מצטערת על המסע המפרך שאת עוברת'
מצטערת על המסע המפרך שאת עוברת
04/12/2018 | 15:28
64
באמת מתסכל ועצוב. אבל משמח מאוד שאת ובן הזוג שוב יחד ברצון להרחבת המשפחה, אני מאוד מאוד מקווה בשבילך שיצליח לכם.

לא חושבת שאפשר יותר מדי להסיק ממקרה אחד לשני. אבל אני עברתי שלושה הריונות כימים בתשעה חודשים האחרונים. אחד שהבטא בו היתה טיפה יותר גבוהה עשה לי קצת  בלאגן הורמונלי בחודש העוקב השניים האחרים שהבטא היתה ממש נמוכה לא עשו שום בעיות ואחרי הדימום הכל היה כרגיל לגמרי.

זה מאוד מייאש להאמין שיש הריון ואז להבין שבעצם אין. מקווה עבורך שפעם הבאה יהיה הריון שיסתיים בידיים מלאות.

לצפיה ב-' הקושי בהתמודדות עם חוסר הוודאות הוא הגיוני מאוד-'
הקושי בהתמודדות עם חוסר הוודאות הוא הגיוני מאוד-
05/12/2018 | 09:52
1
55
עברתי הריון כימי אחד. אני לא יודעת אם זה דחה את הביוץ, כי לא ניסיתי באותו החודש. חיכיתי לקבלת המחזור, הלכתי להיבדק, ורק אחר כך התחלתי שוב לנסות. 
המחזור שלי תמיד היה סדיר, וההפלות המרובות לא שיבשו אותו, פרט ללאחר הגרידה האחרונה שהיתה לי, שהיה שם איזשהו סיבוך שנפתר מעצמו (קיבלתי מחזור, אך הוא היה פנימי ולא יצא החוצה בגלל שצוואר הרחם התכווץ ולא איפשר לדם הויסתי לצאת. במחזור הבא הכל כבר היה רגיל. בין לבין הייתי במעקבים...).
 
חוסר הוודאות הוא, לצערי הרב, חלק מהחיים, כולל בתחום הילודה. מקווה שיש לך ולבן זוגך הכוחות הנדרשים להתמודדויות אלו.
 
שירה. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'לי זה דחה את הביוץ'
לי זה דחה את הביוץ
05/12/2018 | 12:06
53
אבל ממה שאני מבינה מכל השנים האלה, אין חוקיות שתופסת אצל כולנו. אחרי הכימי השתדלתי ונזהרתי שלא להרות לחודש אחד (שנה של הריונות כושלים נגמרת היום בהיסטרוסקופיה ניתוחית) ובכל זאת זה נקלט כי הביוץ לא היה בזמן.
אולי כדאי שתשתמשי במקלונים.
מקווה שאת בסדר יחסית
לצפיה ב-'רק לשתף...'
רק לשתף...
02/12/2018 | 13:21
9
299
שלום בנות,פעם ראשונה כאן וחייבת לשתף.אני בת 37 עם שני ילדים .לפני תשע חודשים עברתי לידה שקטה של תינוקת מושלמת בחודש תשיעי ללא שום סיבה.פשוט פסק הדופק.עכשיו אני בשבוע 12 בהריון חדש.לפני שבועיים עשיתי בדיקת וריפיי שיצאה לא תקינה לסינדרום דאון.לא רוצה לתאר מה אני מרגישה ,מי שעברה את זה תבין אותי.מחר ניגשת לשקיות עורפית ומחרתיים עושה סיסי שיליה באסותא באופן פרטי.קוראת על גרידה.מכינה את עצמי כבר לזה גם.לא בטוחה שאמצא כוחות להריון חדש.כבר כל כך עייפה מהכל,מהציפיות,התיקוות והאכזבות.
לצפיה ב-'שברון לב '
שברון לב
02/12/2018 | 20:44
116
כמה עצוב, כמה תקווה בטח הייתה בהריון החדש הזה ... כמה כאב ... אין לי מילים. שולחת חיבוק גדול.
לצפיה ב-'חיבוק'
חיבוק
02/12/2018 | 23:13
104
הי !
מאחלת לך כמובן שיתברר שווריפאי נתן תוצאה שגויה.
בכל מקרה, אם חלילה יתברר שעובר עם תסמונת ותשקלי להשאיר את ההריון, אני כאן בשבילך - אני מגדלת ילדה עם תסמונת דאון ועוד 3 ילדים רגילים. מבטיחה לא לשפוט, לא לשכנע, רק לתת מידע.
בפרטי או במייל
לצפיה ב-'נורא ואיום'
נורא ואיום
03/12/2018 | 10:33
4
105

אנא עדכני אותנו לאחר השקיפות.
 
שולחת חיבוקי כוחות
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

 
לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
03/12/2018 | 18:39
3
109
לצערי החדשות הןלא כל כך טובות.נמצאה בצקת 11 ממ.הרופא אמר שאין טעם ללכת לסיסי שיליה.עכשיו מבררת איפה ניתן לעבור הפסקת הריון הכי מהר שאפשר.הכאב הוא בלתי יתואר.
לצפיה ב-' ליבי איתך. אנחנו פה לכל מה שתצטרכי. '
ליבי איתך. אנחנו פה לכל מה שתצטרכי.
03/12/2018 | 20:28
36
לצפיה ב-'אין מילים '
אין מילים
03/12/2018 | 20:32
82
לצפיה ב-'באמת שאין מילים. אז רק חיבוק.'
באמת שאין מילים. אז רק חיבוק.
04/12/2018 | 15:28
21
לצפיה ב-'היי יקרה '
היי יקרה
08/12/2018 | 11:46
1
79
לפני שבועיים קרה לי אותו דבר... את יכולה להסתכל כמה עמודים אחורה ולראות את הפוסט שלי...
 
הריון ספונטני אחרי לידה שקטה, ואחרי המון המון טיפולים ....
 
שקיפות עורפית גבולית... ואז הוריפיי יצא לא תקין לתסמונת דאון... האמנתי בכל ליבי שזו טעות. ויש סיכוי קטן שהכל יצא תקין...אבל לצערי עברתי סיסי שליה ויצא שהבדיקת וריפיי לא טעתה...
 
עברתי גרידה בשבוע 15....
 
הלב שלי עדיין שבור מאוד מאוד .
אבל ההחלטה נעשתה , ועדיין לא התאוששתי ממנה.
 
אם את רוצה לדבר בפרטי , אני פה בשבילך. חיבוק ! 
לצפיה ב-'אשמח לדבר איתך'
אשמח לדבר איתך
08/12/2018 | 13:35
24
לצפיה ב-'גרידה שבוע 22 נחשב לידה שקטה?'
גרידה שבוע 22 נחשב לידה שקטה?
29/11/2018 | 08:40
4
193
היי לכולם
אני עוד מעט מסיימת שבוע 21 עם עוברית לא תקינה מבחינה גנטית.
הבנתי שמשבוע 22 יש חוק שהאשה מקבלת את כל התנאים של לידה , מענק לידה חופשת לידה וכו. 
מישהי יודעת האם זה מתכוון רק ללידה שקטה או גם גרידה החל משבוע 22?
 
לצפיה ב-'היי אורטית'
היי אורטית
29/11/2018 | 20:24
162
מצטערת שאת צריכה לעבור את זה . עברתי בעצמי לידה שקטה בשבוע 25.
החוק אינו מבדיל בכיצד נעשתה הפסקת ההריון, בין אם גרידה או בין אם לידה .
החוק מתייחס לשבוע ההריון בו הסתיים ההריון. ולכן את זכאית לחופשת לידה בתשלום.
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון. היכן תעברי את הגרידה?'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון. היכן תעברי את הגרידה?
02/12/2018 | 08:33
2
34
לצפיה ב-'תודה'
תודה
02/12/2018 | 09:55
1
103
אני עוברת את הגרידה ביום חמישי באסף הרופא . יום שלישי מתחילה את התהליך בהפסקת דופק העובר....
לצפיה ב-'מקווה שיעבור בקלות יחסית בהיבט הפיזי, '
מקווה שיעבור בקלות יחסית בהיבט הפיזי,
03/12/2018 | 10:30
62

 
ושלאחר מכן הנפש תוכל לקבל את המגיע לה.
 
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'הזמנה להשתתפות במחקר בנושא הקשר בין אירועי חיים לבין בריאות '
הזמנה להשתתפות במחקר בנושא הקשר בין אירועי חיים לבין בריאות
28/11/2018 | 10:40
1
59

שלום,
במסגרת עבודת הגמר לתואר שני בפסיכולוגיה רפואית, בימים אלו אנו עורכים מחקר בנושא החשוב של אובדן הריון. המחקר נערך בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל-אביב יפו בהנחיית פרופ' רונית אביצור חמיאל וד"ר סיגל לוי. אנו מקווים שהמחקר ישפוך אור על הקשר בין אירועי חיים שונים כגון היריון, לידה ואובדן היריון לבין מצב בריאותי ויתרום לשדה המחקרי והטיפולי בנושא.
אם חווית אובדן הריון (מכל הסוגים והסיבות ובכל שלב) בשנה האחרונה והנך בגילאים 20-40 נודה אם תסכימי להשתתף ולתרום למחקר בנושא חשוב זה. מילוי השאלונים אנונימי לחלוטין ואורך כ-15 דקות.
למילוי השאלון, לחצו על הלינק.
 
בתודה על שיתוף הפעולה,
דאנה ליכטר.
 
 
** ההודעה מפורסמת באישור מנהלת הקבוצה.
לצפיה ב-'פרסום המחקר הינו באישורי. שיהיה בהצלחה!'
פרסום המחקר הינו באישורי. שיהיה בהצלחה!
28/11/2018 | 10:53
15
לצפיה ב-'שאלה קצת אישית'
שאלה קצת אישית
24/11/2018 | 20:22
13
256
אני חודשיים וחצי אחרי לידה שקטה בשבוע 24 כבר חזרתי לעצמי פיזית וגם המחזור חזר לעצמו.
הבעיה היא שאני לא מצליחה להנות מיחסים עם בעלי.. (והוא ממש רגיש מתחשב ומשתדל)
קרה למישהי? יש עצות/הצעות? 
לצפיה ב-'את יכולה לחדד למה את לא מצליחה?'
את יכולה לחדד למה את לא מצליחה?
24/11/2018 | 21:08
8
125
זה כואב?  את מתכווצת? נפשית קשה לך להתמסר שוב?

פשוט לכל הרגשה יכולה להיות סיבה שונה בתכלית.
לצפיה ב-'לא עניין של כאב'
לא עניין של כאב
24/11/2018 | 22:47
2
167
יש שני דברים ששמתי אליהם לב:
אני מרגישה שהמוח עסוק במיליון מחשבות לא קשורות תוך כדי שרצות ומתחלפות לי בקצב מסחרר.
והדבר השני (מי שקשה לה עם תיאור נא להפסיק לקרוא)
הוא שיש לי תוך כדי תחושה פיזית שמזכירה קצת את השניה הזו שהראש של התינוקת יצא בלידה השקטה ואני לא מצליחה להתנתק מזה.
לצפיה ב-'אני חושבת שזה עניין שצריך לגשת איתו למטפל/ת מוסמך/ת'
אני חושבת שזה עניין שצריך לגשת איתו למטפל/ת מוסמך/ת
25/11/2018 | 08:59
1
133
בעיקר בגלל החלק האחרון של התגובה שלך לאובדתעצות.
 אזהרת תיאור פיזי. מי שמפריע לה מוזמנת לעצור את הקריאה.
 
 
 
אני ממש מבינה את הזכרון של התחושה הפיזית.
יותר מ-6 שנים חלפו מאז הלידה השמחה שלי ואני עדיין זוכרת את ההרגשה של הגוף שלה יוצא ממני. כמעט 4.5 שנים חלפו מאז הלידה השקטה שלי (שבוע 21) ואני עדיין זוכרת את ההרגשה של הגוף שלה מחליק החוצה.
 
אם זה מפריע לך, אם זה משתלט על המחשבות שלך בזמן שלא מתאים לך, נראה לי שאפשר להיעזר בטיפול רגשי כלשהו כדי למתן את המחשבות ולנסות לנתק את התחושות.
באופן אישי לא נעזרתי בטיפול כזה. הרגשתי שעם הזמן זה ישתנה וישתפר, ואכן כך היה.
לצפיה ב-'מסכימה עם ההמלצה של מרעישה בשקט'
מסכימה עם ההמלצה של מרעישה בשקט
25/11/2018 | 09:36
40
לצפיה ב-'.'
.
24/11/2018 | 22:57
26
לצפיה ב-'תראי, אני גם מסכימה עם מרעישה.'
תראי, אני גם מסכימה עם מרעישה.
26/11/2018 | 09:53
3
105
יש דברים שצריכים איש מקצוע בשביל לפרק ולעבד.

אבל אני רוצה להגיד בזהירות עוד משהו. שהוא משהו משלים ולא במקום לטפל בעצמך.
לי חודשיים וחצי אחרי האובדן עוד היה מאוד מאוד מאוד קשה. בהכל. ממש. אומנם לא זכור לי דווקא קושי ביחסים.
אבל היה לי קשה אפילו לקום בבוקר. כל דבר היה לי קשה. כל דבר הכי קטן הזכיר לי מה שאיבדתי. 
בכל רגע נתון רק התגעגעתי לתינוקת שלי, זה כל מה שחשבתי עליו כל היום. אני הולכת כבר שנים לקבוצת עבודה אז פתחתי את הדברים שם, ועשיתי עבור עצמי הרבה דברים שעשו לי טוב, ומשכתי את עצמי חזק חזק למעלה.
אני יכולה רק לעודד אותך שעכשיו אני הרבה יותר טוב, ברור שזה עוד כואב, אבל אני במקום אחר לגמרי, בזכות הטיפול וגם בזכות הזמן המרפא שחלף.

חיבוק גדול יקרה.
לצפיה ב-'תודה על התגובות'
תודה על התגובות
26/11/2018 | 10:17
2
86
אכן לא קל להזיז את עצמי בתקופה הזו, כל דבר נהיה קשה ולא פשוט.
בשגרה היומיומית אין ברירה, יש לי שני ילדים קטנים וזה סוג של "החיים ממשיכים" אבל המקומות שאני לבד או עוצרת לחשוב הכל מתחיל להסתבך.
התחלתי טיפול פסיכולוגי ואולי אני צריכה לפתוח שם את הנושא, למרות שזה אינטימי ומביך , ואולי אני צריכה עוד קצת זמן לעבד את הכל..
מה שבטוח זה שהכל עוד כאן ומציף למרות שאני משדרת לכולם שהכל בסדר
 
לצפיה ב-'הטיפול בו את נמצאת הוא המקום'
הטיפול בו את נמצאת הוא המקום
26/11/2018 | 10:34
80
לפתוח בו הכל. בוודאי! הייתי רוצה שבעקבות הטיפול גם תהיי מסוגלת לשדר לסביבה שלך שלא הכל בסדר. שהכל עוד כאן ומציף. חלק ממטרות הטיפול (בעיניי) הן לסייע בהתמודדות מול הסביבה. וכן- מותר וצריך לפתוח דברים במסגרת הטיפול, גם אם הם מביכים ואינטימיים. אחרת- לשם מה את נמצאת שם? 
 
בהצלחה!
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'המלצה חמה'
המלצה חמה
26/11/2018 | 10:44
83
לגמרי מביך, וחושבת שטוב מאד שהצלחת להוציא את זה בכתב.
ממליצה לך על מישהי ששמעתי מחברה טובה שלי שהיא מדהימה, העוסקת בריפוי ועיבוד של טראומה דרך הנשיות והאינטמיות שבזוגיות.
לצפיה ב-'אז שיתפתי היום את הפסיכולוגית'
אז שיתפתי היום את הפסיכולוגית
27/11/2018 | 15:13
3
123
עברה בי תחושת הקלה בזכות הלדבר על זה, היא היתה מאד קשובה, ביקשה ממני לספר על הלידה השקטה עצמה ועל התחושות שלי במהלכה.
היא הגדירה את זה כסוג של פוסט טראומה
אני מקווה שעכשיו היא תדע לעזור לי לפתור את זה ביחד איתה
לצפיה ב-'יופי, עשית טוב. גאה בך!'
יופי, עשית טוב. גאה בך!
27/11/2018 | 21:56
1
19
לצפיה ב-''
28/11/2018 | 09:06
10
לצפיה ב-'טוב מאוד ששיתפת'
טוב מאוד ששיתפת
04/12/2018 | 15:31
20
אני בכלל לא חושבת שזה מביך. לכולנו יש בעיות וקשיים וזה לגיטימי וזה אנושי לגמרי.

אני גם הרגשתי ממש פוסט טראומה בחודשים שאחרי האובדן. זה היה מאוד מציף. לאט לאט המצב השתפר מאוד.
לצפיה ב-'אניגמת הרירית'
אניגמת הרירית
23/11/2018 | 12:44
24
152
אולי למישהי יהיה רעיון...

אני ממש לא מבינה מה קורה לרירית שלי.
בהיסטרוסקופיה הכל תקין. כתוב במפורש רירית תקינה (לא לגמרי ברור לי מה זה אומר).
ההורמונים תקינים. האסטרוגן אפילו בצד העליון של הסקאלה.
שלב לוטלי 14 יום תקין....

אבל רירית 6 והדימום החודשי נמשך תכלס יומיים.

נסיתי כבר אסטרוגן לנרתיק, לא עזר. ניסיתי אסטרוגן בבליעה גם לא עזר וגם עשה לי תופעות נוראיות.

מה זה יכול להיות? יש מצב שזה פשוט ישתפר יום אחד?

(מזכירה גרידה בשבוע 16 לפני 10 חודשים, ו3 הריונות כימים מאוד מאוד קצרים מאז)


לצפיה ב-'מהו עובי רירית רצוי לצורך כניסה להריון? '
מהו עובי רירית רצוי לצורך כניסה להריון?
23/11/2018 | 13:03
16
30
לצפיה ב-'אם אני מבינה נכון סביב 8'
אם אני מבינה נכון סביב 8
23/11/2018 | 13:33
15
71
כביכול 6 הוא גבול תחתון ולא לא אפשרי להריון אבל לגמרי בצד הנמוך מאוד של הסקאלה.
העיניין שיש מצב שזה עושה לי את הבעיות.
לצפיה ב-'אבל הבדיקות תקינות,'
אבל הבדיקות תקינות,
23/11/2018 | 13:56
2
56

מה אומר/ת על כך הרופא/ה שלך? האם תקין? ואם כן- אז איך מסבירים את הדימומים המאוד קצרים של הוסת? 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'זהו שלא מסבירים'
זהו שלא מסבירים
24/11/2018 | 17:40
1
43
בעצם נשארתי בלי תשובה. כביכול הכל תקין. אבל ברור שמשהו פה לא תקין.

נכנסתי ל4 הריונות ולא לקח לי בחיים יותר משלושה ניסיונות. לא היה לי אף הריון כימי.
פתאום, סך הכל חצי שנה אחרי שנכנסתי להריון הרביעי שהופסק בשבוע 16, אני לא מצליחה כבר 10  חודשים להיכנס להריון והיו לי 3 הריונות כימיים. אז עם כל זה שאומרים שזה הגיל שלי (38) כמה יכול להיות שהשתנה בחצי שנה?


לצפיה ב-'מוסיפה שהרירית במבנה תלת שכבתי.'
מוסיפה שהרירית במבנה תלת שכבתי.
24/11/2018 | 17:56
41
אז לכאורה אני במינימום התקין רק שהתוצאה על הפנים....
לצפיה ב-'האם מדדו לך עובי רירית לפני כל הסאגה?'
האם מדדו לך עובי רירית לפני כל הסאגה?
23/11/2018 | 14:02
11
66
כחודשיים אחרי הפלת הציטוטק הראשונה שלי, הגעתי למיון עם כאבי בטן ומדדו רירית בעובי 5.5 מ"מ.
בדיעבד הבדיקה הזו בוצעה כשכבר הייתי בהריון (ימים ספורים לפני האיחור והסטיק הביתי). אותו הריון הסתיים בידיים מלאות.
 
מאז אותו הריון לא יצא לי לבדוק עובי רירית בחודש שבו נקלטתי, אבל ברור לי שכל ההריונות שלי היו עם רירית צנומה יחסית.
 
בפורום פוריות יש טענה שסלק מעודד עיבוי רירית. נראה לי ששווה לך לפחות חודש אחד לנסות לאכול הרבה סלק או לצרוך כמוסות סלק (לי יש של סולגאר).
לצפיה ב-'תודה על התגובה, לא זכור לי שמדדו לי לפני כל הבלאגן '
תודה על התגובה, לא זכור לי שמדדו לי לפני כל הבלאגן
24/11/2018 | 17:47
10
51
איכשהו זכיתי ולא היו לי בעיות לפני זה. אז לא בדקתי אף פעם כלום.
מה שכן, הווסתות שלי תמיד היו מאוד מועטות. רק שאני לא זוכרת בדיוק עד כמה. אני כן זוכרת שיכולתי להשתמש בפד אחד ביום לו רציתי... ואני גם זוכרת שהן לא היו ארוכות רק שלא חושבת שרק יומיים.  אז אני מניחה שכנראה לא הייתי בעלת רירית מטורפת גם לפני זה.  

הרופאה אמרה שרירית 6 לא מונעת הריון אבל איכשהו משהו לא מסתדר לי כבר 10 חודשים. ונכנסתי להריונות מאוד בקלות סך הכל חצי שנה לפני כל הסאגה הזאת. אז ברור לי שמשהו לא בסדר.

את יודעת מה הכוונה רירית תקינה בהיסטרוסקופיה? הרי באים בימים שהרירית לא בשיאה.

לצערי אני שונאת סלק ושונאת לבלוע כמוסות גדולות. את רואה שיפור ברירית שלך בזכות הסלק?
לצפיה ב-'גם אצלי תמיד היה מועט יחסית'
גם אצלי תמיד היה מועט יחסית
24/11/2018 | 19:39
5
56
אבל עם השנים ועם כל מה שעבר על הרחם שלי (ואולי גם עם הגיל) הוסתות נהיו קצרות ודלילות אפילו יותר.
 
אני חושבת שבהיסטרו בודקים שאין הידבקויות או ממצאים אחרים על הרירית שעלולים להפריע ולכך מתייחסים כשכותבים שהרירית תקינה, פחות לעובי שלה.
 
לעניין הסלק, אני מודה שאני לא מתמידה בצריכה, ובכל מקרה לא נמצאת במעקב אחר עובי הרירית כך שאין לי מושג האם משפר את מצב הרירית שלי באופן דרמטי.
אבל קראתי כמה נשים בפורום פוריות שכתבו שאצלן בהחלט היה הבדל משמעותי בין חודש עם סלק לחודש ללא סלק.
הקפסולות של סולגאר לא ענקיות, אבל הן די גדולות.
אני בגישה שגם אם צריכת הסלק לא תועיל, היא כנראה לא תזיק. בהתחשב במה שכבר עברתי, אני מוכנה לבלוע קפסולה אחת ביום בתקווה שאולי זה יעשה את ההבדל - בעיקר בשלב ההיקלטות וההשתרשות, נראה לי שזה לא רלוונטי להמשך ההריון.
לצפיה ב-'תודה יקרה'
תודה יקרה
24/11/2018 | 21:06
4
59
בעיקר מה שמוזר זה שההריונות הכימיים האלו זו בעיה שצצה פתאום. וכל הזמן מנסים להגיד שזה הגיל שלי. לי פשוט נראה מוזר שחצי שנה עושה הבדל כזה של שמים וארץ באיכות הביציות.

אני גם מוכנה רעיונית לבלוע קפסולה. רק שהרפלקסים שלי חושבים אחרת ויש לי נטיה להקיא את הכדורים תוך כדאי בליעה.זה היה לי תמיד אז אי אפשר להאשים את הגרידה בזה....

אני אלך לראות כמה גדולות הקפסולות ואולי אנסה דיקור חודש חודשיים.  בעיקר נורא נורא נמאס לי העיסוק הזה בהריון שלא מגיע. והמקום שזה תוקע את החיים בו. בטוחה שאת מבינה אותי.
לצפיה ב-'הכי הכי מבינה את המשפט האחרון שלך '
הכי הכי מבינה את המשפט האחרון שלך
24/11/2018 | 21:16
51
לצערי אני לא מאמינה שתצליחי לראות את גודל הקפסולות דרך הצנצנת הכהה שגם מכוסה במדבקה כמעט בכל שטחה.
אני יכולה לנסות להעלות מחר תמונה של קפסולה ליד מטבע כדי שתוכלי להעריך את הגודל.
לצפיה ב-'מצרפת תמונה של הקפסולה'
מצרפת תמונה של הקפסולה
25/11/2018 | 09:35
2
75
ליד מטבע של 10₪.
לצפיה ב-'וואי תודה. זה עצום!'
וואי תודה. זה עצום!
25/11/2018 | 11:36
1
13
לצפיה ב-'די גדול, אבל יותר קטן מהפרנטל שלהם'
די גדול, אבל יותר קטן מהפרנטל שלהם
25/11/2018 | 13:23
42
מה שקל לי בקפסולה של הסלק, זה שהיא מצופה בחומר דמוי פלסטיק. אם אני משהה אותה שניה בפה מלא מים, היא מחליקה בגרון ולא נדבקת, כך שלא נוצר אצלי רפלקס הקאה שלפעמים כן קרה לי עם הפרנטל של סולגאר.
לצפיה ב-'את מוסיפה מידע ממש חשוב ורלוונטי-'
את מוסיפה מידע ממש חשוב ורלוונטי-
24/11/2018 | 20:10
3
67
המידע הרלוונטי הוא לגבי הווסתות הרגילות שלך, לפני כל הבאלגנים. זה מידע שמשנה את נקודת המבט, ומחזק את המסקנה שאין בעיה עם הרירית. 
 
אני מבינה אותך היטב. גם אני הייתי שם. בניסיון להבין ולחפש תשובה להפלות. לא תמיד יש תשובה, ולפעמים- התשובה לא מובילה לפתרונות (כמו במקרה שלי- עוברים דפוקים...). לא אמרו לי מעולם כלום על משהו לא תקין ברירית. תמיד אחרי אחרי הסאגה- הייתי נבדקת ואמרו: "הרחם תקינה, הרירית תקינה". ובכל זאת- עוד הפלה ועוד הפלה.....
אני מעיזה לומר שאם כל הבדיקות תקינות, והרופאים שלך לא רואים שום בעיה ברירית הרחם- אני חושבת שכדאי להניח לזה, ולהבין שאכן הרירית בסדר. 
אין טעם לחפש בעיות איפה שאין בעיה. 
 
זו כמובן רק דעתי, והיא נסמכת על המידע שנתת, אבל אינה מחליפה התייעצות רפואית נוספת, באם את מעוניינת בכך. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'הרופאה שלי לא אמרה שהיא לא רואה שום בעיה ברירית'
הרופאה שלי לא אמרה שהיא לא רואה שום בעיה ברירית
24/11/2018 | 20:58
2
42
ההיפך. היא אפילו ניסתה לתת לי כדורים לעבות אותה. זה פשוט לא עזר לי.
הבדיקות לכאורה תקינות. זה בדיוק העניין. זה משהו לא בסדר גבולי שכזה. ולא נותנים לי ממש תשובות.

אני חושבת אולי לנסות דיקור.


וכמובן תודה רבה על ההתייחסות!
לצפיה ב-'אני חושבת שלא ממש נותנים תשובות, כי אין ממש תשובות'
אני חושבת שלא ממש נותנים תשובות, כי אין ממש תשובות
25/11/2018 | 09:19
1
11
לצפיה ב-'לגמרי ככה'
לגמרי ככה
25/11/2018 | 19:11
6
לצפיה ב-'לי תמיד אמרו מעל 8'
לי תמיד אמרו מעל 8
24/11/2018 | 16:43
2
53
אבל אצלי הכי עבה 6 ממ ושני הריונות תקינים עם לידות במועד וילדים מתוקים,
אבל גם הריון שלישי שהסתיים בלידה שקטה בשבוע 24
לצפיה ב-'תודה על התגובה '
תודה על התגובה
24/11/2018 | 17:37
1
42
מצטערת מאוד שזה מה שקרה לך. נאמר לך שההריון הסתיים בגלל עובי הרירית?


לצפיה ב-'לא דווקא להיפך'
לא דווקא להיפך
24/11/2018 | 20:16
44
אמרו שכנראה עובי הרירית לא פקטור מבחינת ההריונות שלי.
אם אני לא טועה הרירית רלוונטית רק לקליטת ההריון וההשתרשות וכן לשבועות הראשונים, לאחר שהשלייה גדלה אין לרירית משמעות בכלל
לצפיה ב-'בתור מומחית לרירית ---'
בתור מומחית לרירית ---
25/11/2018 | 10:45
1
81
זו תמיד היתה הבעיה שלי, תמיד דקה.
ניסיתי ה-כל: סלק, דיקור, רפלקסולוגיה, כדורי אסטרוגן לנרתיק ולבליעה, מדבקות צמחי מרפא. הרירית שלי לא עברה את ה 6 אף פעם. אז לי 6 נשמע ממש עבה
 
זה לעיתים השפיע לי על ההחזרות, אבל הרופאים תמיד אמרו לי שכל עוד היא סדירה ותלת שכבתית - זה מה שחשוב. נקלטתי להריון עם רירית 5.5.
 
אני מאמינה שזה יסתדר לך, בעיקר כשבעבר לא היתה לך בעיה. הייתי מציעה לך לנסות אולי פיפל או לבדוק את האפשרות הזו לפחות.
 
בהצלחה !!!!
לצפיה ב-'תודה יקרה. אבדוק את הפיפל '
תודה יקרה. אבדוק את הפיפל
25/11/2018 | 19:15
17
לצפיה ב-'בין הרצוי למצוי'
בין הרצוי למצוי
25/11/2018 | 13:58
1
60
אכן עובי רירית של 8 ומעלה הוא האידיאלי, אבל בפועל לנשים רבות יש 6 ומעלה וזה אכן הגבול התחתון התקין ולא מונע קליטה להריון.
גם אצלי תמיד היתה רירית של 6 בערך וכבר כמה הריונות נקלטו כך. לא זה הפריע אצלי.
לגבי השינוי בביציות ובתקינות העוברים - הוא אכן חד יחסית ומאד מאד מפתיע. אצלנו עברנו משלב בו הצלחנו להרות בקלילות בנסיון 1-3 בכל הריון לפתאום שנה ויותר לכל הריון, לרוב הקליטה אחרי פרוצדורה פולשנית כלשהי ופתאום יש גם הריונות כימיים שאותם אני לא סופרת כהריון.
הרופאים די תמימי דעים שמדובר בהשפעות הגיל על איכות הביציות, הפוריות גם נפגעה מכל הפרוצדורות הפולשניות ויחד מאד קשה לנו להרות כרגע, ודאי הריון תקין. 
לצפיה ב-'את צודקת אבל זה נורא מוזר שאיכות הביציות יורדת פתאום ברגע.'
את צודקת אבל זה נורא מוזר שאיכות הביציות יורדת פתאום ברגע.
25/11/2018 | 20:02
46
מקווה מאוד עבורך להריון תקין ומהמם במהרה.
לצפיה ב-'איכשהו אני שוב פה'
איכשהו אני שוב פה
21/11/2018 | 15:47
6
288
הריון 14, גרידה 6, ביקור אצל רופא מספר 2854
אחרי שכבר אבדו כל הדרכים, אחרי שכבר נואשנו, אחרי שכבר הצלחנו להביא ילדה בפונדקאות, שוב הריון, שוב אין דופק, שוב גרידה ושוב כאבים
 
עם זאת אנחנו עם הפנים קדימה, חותמים על חוזה פונדקאות נוסף, מסתכלים קדימה ומתנחמים בכפות ידיים בקטנות שאוחזות בכף ידנו.
החזרה הזאת לאותו מקום טראומטי היא קשה, ההבנה שפה זה לא יקרה, לא יהיה כאן איזה הריון נס מפתיע שהנה שניה אחרי הפונדקאות הכל יגמר וזה רק היה הכל מלחץ. לחזור לשאלות האופטימיות של האחיות והרופאים כשאת כבר יודעת שהכל גמור, שזה בכלל מצב זמנים, לחדר ניתוח, להכווצויות הרחם ולרחמים של למה זה קורה לי. עברתי כברמספיק, הרבה יותר מידי.
לצפיה ב-'אני בשוק-'
אני בשוק-
21/11/2018 | 20:40
141
מה את בכלל עושה פה?! אלוהים אדירים.
סליחה על התגובה, אבל זה באמת תפס אותי בהלם (כמו גם  הסיפור העצוב עכשיו של "קרן שמש מאוחרת"). 
 
המשיכו להתנחם בכפות הידיים הקטנות שאוחזות בכף ידכם. אין נפלא מזה. מדהים שיש בכוחכם וביכולתכם ללכת שוב על פונדקאות. ישר כוח!
רק את (ושכמותך) יודעת כמה המסלול הזה של הפונקדאות קשה ומורכב בפני עצמו, וכמה גם שם לא מובטח דבר. הלוואי הלוואי הלוואי. 
 
ממני,
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מיליוני חיבוקים '
מיליוני חיבוקים
21/11/2018 | 20:47
96
מיליוני חיבוקים ואין מילים.
בוכה איתך על הכל, מקווה איתך שבראש השנה הבא תזכי לכתוב את הסוף השמח של פונדקאות 2.0.
לצפיה ב-'רק רציתי לחבק...'
רק רציתי לחבק...
22/11/2018 | 10:27
72
ולהגיד לך שאני מעריצה אותך על כוחות הנפש האדירים. מאחלת לך שתבוא הקלה שתרטטי נחת מהילדה, ושתבוא עוד אחת/ד בשעה טובה
לצפיה ב-'סנופי היקרה'
סנופי היקרה
22/11/2018 | 10:45
93
אגרוף בבטן לקרוא אותך פה.
כל כך מעט מילים לחתיכה ענקית של חיים. מילים קטנות וקצרות שמקפלות בתוכן כל כך הרבה כאב. תנודה אינסופית של תקווה וייאוש, וקימה מאובדן, ונחישות וכוחות נפשיים וזוגיים עצומים.
מצטערת שאין לי נחמה להציע לך על האובדן הנוסף.
נאחזת איתך בתקווה לחיים נוספים בהליך הפונדקאות השני, הלוואי שתצליחו להרחיב את המשפחה ש(תודה לאלוהי המזל/הגורל/האל/השד יודע) זכיתם להקים.
לצפיה ב-' אין מילים'
אין מילים
23/11/2018 | 12:39
17
לצפיה ב-'אוף, מעציב ממש לראות אותך כאן שוב'
אוף, מעציב ממש לראות אותך כאן שוב
26/11/2018 | 11:18
41
מוצאת עצמי כותבת ומוחקת ולא מוצאת משהו לכתוב שבאמת ישקף את האמפטיה וכאב שלי עבורך.
עצובה ומאוכזבת בשבילך.
חיבוק ענק.
לצפיה ב-'הפסקת הריון בשבוע 15 - מעדכנת'
הפסקת הריון בשבוע 15 - מעדכנת
20/11/2018 | 18:14
14
283
עשיתי הבוקר סיסי שיליה, בטני ולא וגינלי.
הייתי בחרדות גדולות מאוד, אבל בדיעבד זה לא כאב פיזית. רק נפשית. מאוד.
כמו שכתבתי בשרשור אחר, לראות אותו זז על המסך, ולדעת שזה המפגש האחרון שלנו, היה קורע לב. בכיתי בבדיקה רק בגלל זה.
 
"לשמחתי" כעבור 4 שעות כבר התקשרו מהמכון הגנטי שהגיעו תוצאות שאכן יש לעובר תסמונת דאון. זו כמובן לא היתה הפתעה גדולה, אבל בהחלט ניפץ את כל התפילות שלי שאצלי זה יהיה שונה, והוריפיי טעה. אולי כי בסקירה הוא היה נראה כל כך מושלם...
 
כמובן שזה מעלה המון תהיות לגבי המוסריות של הפסקת הריון בגלל ת"ד, האם לא ראוי לתת לילדים כאלו לחיות, כמה התסמונת קשה או קלה, האם זה נכון עבורי, עבור המשפחה שלי. בהפסקת הריון הקודמת (שבוע 25) הסיטואציה היתה כל כך שונה, לא היה לי זמן לחשוב על זה זה, מאחר והייתי בסכנת חיים והיינו צריכים לקחת החלטה מעכשיו לעכשיו. לא מאמינה שאני בסיטואציה הזו שוב, בה אני נאלצת לקחת נשמה של עובר, ולהחליט על המשך חייו. זה כל כך קשה.
 
לאור התוצאות המהירות, הצלחתי להקדים את הגרידה באופן פרטי, והיא תהיה כבר בחמישי, כאשר מחר הועדה להפסקת הריון. אני לא מסוגלת להמתין שבוע בשביל ביח ציבורי, כל יום נוסף הוא עינוי עבורי.
 
מחר - למינריות.
אשמח לטיפים איך לעבור את זה בשלום, אני שומעת *רק* סיפורים קשים.. מאוד קשים... גם ככה הכל קשה לי כרגע, אז אשמח להתמקד באיך להקל על המצב.
 
תודה לכולכן על התמיכה בימים האחרונים ...
 
לצפיה ב-' צר לי כל כך'
צר לי כל כך
20/11/2018 | 22:16
3
140
אין לי מילות נחמה, כי אין נחמה כרגע.
 
שמחה שהצלחת להקדים את הגרידה, לקצר מעט את פרק הזמן הנוראי שבין ההחלטה לבין הביצוע.
יש לי המון מה לכתוב בנוגע להחלטה להפסיק את ההריון, אבל אני לא רוצה להלאות אותך בשלב הזה, אז רק אסתפק בלכתוב שלו אני במקומך, הייתי מחליטה את אותה החלטה בדיוק.
 
עצובה איתך מאוד 
לצפיה ב-'תלאי, תלאי'
תלאי, תלאי
21/11/2018 | 03:37
2
119
זו המטרה, אני מחטטת בפצעיי גם ככה
ולכן אשמח לשמוע את דעתך....
 
תודה לך כמובן , זה מחזק 
לצפיה ב-'באתי להלאות - יצא ארוך'
באתי להלאות - יצא ארוך
21/11/2018 | 09:48
1
140
מתחילה בכך שישנן אוכלוסיות שבהן פשוט לא מבצעים בדיקות במהלך ההריון, מהטעם הפשוט שגם אם תתגלה בעיה, האישה לא תבצע הפלה.
מכאן אני מגיעה למשפט שכתבתי בעבר בפורום - מי שלא מוכנה לעבור הפלה יזומה, מראש לא מבצעת בדיקות.
מהרגע שבחרתי לעבור את כל הבדיקות, אני בעצם מודעת לכך שאם תתגלה בעיה, האפשרות של הפלה יזומה עומדת על הפרק.
 
אחרי שביססתי שהאפשרות של הפלה יזומה קיימת ורלוונטית, נשאלת השאלה איפה עובר הגבול.
זו שאלה מהתחום האפור ואין עליה תשובה נכונה ואחידה לכולן. לכל אישה (ולכל משפחה) קו הגבול שונה.
במקרה שלי, יצא לי לפגוש ולדבר עם בני משפחה של ילדים פגועים (פגיעות מגוונות), ובנוסף נחשפתי לחוויות של אמא שלי שעבדה עם ילדים פגועים.
הטיפול בילד פגוע דורש משאבים פיזיים, נפשיים וכלכליים מטורפים.
בעקבות הדברים שראיתי ושמעתי, אני מתכוונת לעשות כל שביכולתי כדי לא ללדת ילד פגוע.
המחשבות שמנחות אותי הן:
1. ההשפעה של ילד פגוע על הילדות של בתי הקיימת, על ההווה שלה.
2. ההשפעה של ילד פגוע על הבגרות של בתי הקיימת, והעובדה שסביר להניח שהחל משלב מסויים היא תצטרך להיות האפוטרופוס שלו.
3. חיים של חרדה תהומית לגבי מה יהיה עם הילד הפגוע כשאנחנו נזדקן ונמות.
4. חיים של חרטה מוחצת על כך שהורשתי לילד שלי פגם שגורם לו להיות פגוע (לא רלוונטי לך במקרה של תסמונת דאון, אבל בהחלט מהווה חלק חשוב בהחלטות שלי).
ברור לי שאין שליטה מלאה, ויש הרבה דברים שיכולים לקרות במהלך הלידה עצמה שיובילו לכך שהוולד יהיה פגוע, אבל אני עושה את כל מה שאני יכולה לשלוט בו.
 
במקרה של הממצא הגנטי שלי, לא ידוע האם העוברים עם המקטע החסר יהפכו לילדים רגילים או שיהיו להם בעיות קוגניטיביות ברמה זו או אחרת - הסקאלה נעה בין שום השפעה, עוברת דרך אוטיזם על דרגותיו השונות ומסתיימת בפיגור שכלי קשה.
במצב כזה, אפילו כשיש אפשרות שהעוברים יגדלו להיות ילדים (ואחר כך מבוגרים) בלי שום בעיות, אני לא מוכנה לקחת סיכון ועברתי 3 הפסקות יזומות בגלל אותו ממצא.
קל וחומר כשמדובר בתסמונת דאון שלגביה אין שום ספק לגבי קיומן של בעיות פיזיות, רפואיות וקוגניטיביות.
תסמונת דאון מחייבת טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים (ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת וכנראה עוד כמה דברים), לרוב הילדים מתחנכים בחינוך המיוחד, אני יודעת שילדי דאון מקבלים קצבת ילד נכה (אני די בטוחה שהקצבה הזו מכסה שבריר מהעלויות של הטיפול בילד כזה), אבל לא ברור לי האם מקבלים קצבת נכות גם כבוגרים.
ברור לי שאם אני הייתי במקומך, הייתי מפסיקה את ההריון על אף הכאב העצום שבהפסקת הריון כל כך רצוי שהושג אחרי שנים ארוכות של קשיים.
 
מאחלת לך שהיומיים הקרובים יעברו מהר, למרות שברור לי שכל דקה וכל שניה מרגישה כמו נצח נצחים בדרך לגרדום.
מחזקת אותך שוב בהחלטה שלך (שלכם).
מזמינה אותך לכתוב לי כאן או בפרטי, אם את מרגישה שאת זקוקה לחיזוקים נוספים.
לצפיה ב-'מרעישה , את מדהימה'
מרעישה , את מדהימה
21/11/2018 | 17:20
87
כל כך מודה לך על מה שכתבת.
השקכת כל כך הרבה מחשבה בניסוח המדוייק הזה.
את לא מבינה כמה עזרת לי.
קשה לי להפריד בין הצד הרציונלי שמבין את כל הטיעונים שלך. לבין הרגש שרוצה את ההריון הנכסף הזה, שקשה לי לשחרר אותו.
 
תודה שוב על כל מה שכתבת.
לצפיה ב-'אוייי. עצוב לי. כל כך קיוויתי איתך.'
אוייי. עצוב לי. כל כך קיוויתי איתך.
21/11/2018 | 09:29
1
90
אין מילים. באמת ״מזל״ שהם התקשרו ממש מהר. 

אין לי נחמה להציע אז מציעה רק עידוד פרקטי.
הלמינריות לא היו לי כל כך גרועות. החלק הכי לא נעים היה המכשיר שמחזיק את צוואר הרחם במקום. אבל זה באמת כואב לרגעים ספורים. ממש מציעה לך לעשות הכל בשביל להרפות. אני איכשהו הצלחתי ובאמת ההחדרה עברה יחסית בקלות.  איכשהו פשוט אל תחשבי על כלום לחמש דקות. באמת שזה לא היה כל כך  טראומתי. אני מבינה שיש גם סיפורים קשים אבל זה לא חייב להיות ככה.

חיבוק ענק.
לצפיה ב-'תודה רבה !!'
תודה רבה !!
21/11/2018 | 17:21
56
עזרת לי מאוד והרגעת
לצפיה ב-'מצטערת מאוד. ליבי איתך-'
מצטערת מאוד. ליבי איתך-
21/11/2018 | 13:16
81
במידה והיית מטופלת במהלך השנים הקשות עד להולדת הבן/ת באמצעות פונדקאית, ממליצה לך בחום לחזור לטיפול או לפחות למספר מפגשים. זאת כדי לסייע לך לעבד את המחשבות והתחושות הכה מורכבות. 
מורכב לי מדי להתייחס לכך באינטרנט, ואני חושבת שאת ראויה להתייחסות רצינית ומעמיקה (מוזמנת לפנות אליי לגבי זה במערכת המסרים). 
מחזקת אותך ומחבקת,
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'יקרה, איך את מרגישה?'
יקרה, איך את מרגישה?
23/11/2018 | 12:40
21
לצפיה ב-'כל כך קיוויתי לבשורה אחרת'
כל כך קיוויתי לבשורה אחרת
24/11/2018 | 23:48
38
חשבתי עליך ונכנסתי לפה כדי לשמוע עדכון ממך. מאחלת שיעבור מהר, בקלות ועם מינימום כאב
לצפיה ב-'***אני אחרי ***'
***אני אחרי ***
25/11/2018 | 11:01
4
96
אוף... מנסה שלא יהיה ארוך מידי.. ועצוב מידי...
 
אתחיל ואומר שאני כל כך שמחה שלא חיכיתי, ושעשיתי הכל פרטי במדיקל סנטר. הפרופ שטיפל בי היה כל כך נעים ומקצועי וזה הפך את הכל לנסבל פיזית. 
כל מה שקשור לפרוצדורה עצמה, הלמינריות, הציטוטק, כל מה שחששתי ממנו - לא היה נורא.
היה לי מאוד קשה נפשית, בעיקר כשהייתי כבר בחדר ניתוח. אני אחרי 2 כדורי ציטוטק. קושרים לי את הידיים. כל הרופאים לידי, מחכים שארדם. ואני בוכה , הצוות שואל אם כואב לי, אני עונה שלא. מחכה להרדם, ובכמה שניות הללו אני נפרדת ממנו, ובעיקר מבקשת סליחה. 
ואז התעוררתי בחדר התאוששות ומרגישה ריקנות איומה.
כל תהליך ההחלמה פיזית אחרי היה בסדר גמור, דימומים והתכווצויות של מחזור , שהחזירו אותי כמה חודשים אחורה בזכרונות.
תם ונשלם הריון מס' 4. מקווה לימים טובים יותר, ושיום אחד אזכה ללדת ילד חי ובריא.
 
עכשיו אני מתמקדת בנפש המרוסקת שלי, ובלב השבור. אשמח להמלצות איך לעבור את התקופה הקרובה... תודה רבה לכולכן על התמיכה. אתן לא מבינות כמה זה עזר לי.
 
לצפיה ב-'איתך בצערך'
איתך בצערך
25/11/2018 | 14:32
41
אין לי הרבה מדי עצות, אבל יש אחת שלא תסולא בפז - כרגע את קודמת לכל.
נסי להתחשב קודם כל בצרכים הרגשיים (והפיזיים שלך), בשבועות הקרובים. את יכולה לעגל פינות מסוימות (כמובן עם איזושהי חשיבה על ההשלכות לכשתתאוששי מעט),  להיתמך ופחות לתמוך, לבחור את מי לשתף וכמה.
ומעל לכל - חיבוק לתקופה שעוברת ותעבור עליך.
 
לצפיה ב-'חיבוק גדול'
חיבוק גדול
26/11/2018 | 09:45
29
זה באמת מרסק. הריקנות עצומה. מותר לך עכשיו להתאבל ולכאוב.
העצה היחידה שיש לי לאיך לעבור את התקופה הקרובה היא לעשות כמה שיותר דברים נעימים עבור עצמך. לעשות דברים שאת אוהבת, אולי אם אפשרי לך איזה חופש קטן. לי זה מאוד עזר לעבור את התופת הראשוני.
אחר כך, אחרי שקצת מתאוששים אז כל הזמן להזכיר לעצמך את הטוב שיש לך (בהתחלה לפחות לי זה לא עזר). לראות את כל מה שעושה אותך מאושרת בצורה יותר ברורה, כל הדברים שלקחנו תמיד כמובן מאליו.
והזמן, הזמן הוא חבר. ככל שעובר הזמן הטראומה מקבלת מקום קצת פחות נוראי. לא חושבים עליה כל רגע ורגע ומתפנה מקום בלב לדברים אחרים.

עכשיו זה ממש קשה. אנחנו כאן עבורך.
לצפיה ב-' חשבתי עלייך במהלך סוף השבוע'
חשבתי עלייך במהלך סוף השבוע
27/11/2018 | 08:28
39
עכשיו כשאת אחרי, אני יכולה לכתוב עד כמה הוקל לי בשבוע שעבר כשקיבלת את התוצאות תוך שעות בודדות ושלא נגררת עם ההמתנה מורטת העצבים.
אני שמחה שבחרת ללכת על פרטי ולא לחכות ימים ארוכים לתור בציבורי, ואני שמחה על כך שהחלק הפיזי עבר בקלות יחסית.
 
לא יודעת לתת הצעות קונקרטיות לאיך לעבור את התקופה הקרובה, אבל בהחלט ממליצה להיות קשובה לצרכים הפיזיים והרגשיים שלך.
כרגע את הכי חשובה, גם אם זה אומר שהשגרה קצת מתפרקת.
 
שולחת לך חיבוק ענק, ומקווה יחד איתך לימים טובים יותר 
לצפיה ב-'תודה על העדכון'
תודה על העדכון
28/11/2018 | 12:00
24
מחבקת אותך, ומצטרפת לכל הדברים החכמים שקודמותיי כתבו.
 
חיזקי ואימצי,
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'קבוצת תמיכה לנשים שחוו אובדן הריון'
קבוצת תמיכה לנשים שחוו אובדן הריון
21/11/2018 | 14:39
12
160
נשים יקרות
נפתחת קבוצה מדהימה וחשובה לנשים שחוו אובדן הריון.
מזמינה אתכן להסתכל בתמונה המצורפת לפרטים נוספים
מעיין
לצפיה ב-'כמה דברים- '
כמה דברים-
21/11/2018 | 15:02
2
123
1. נהוג לפני הפרסום לבקש אישור על כך ממני, מנהלת הפורום. 
2. אם כבר פרסמתן- כתבו היכן הקבוצה תתקיים ומתי היא עתידה להיפתח. 
אילו הם פרטים שכדאי שייכתבו כבר בפרסום הראשוני, עוד לפני שנשים כותבות לכן במייל או מתעניינות באופן טלפוני בפרטים נוספים. 
 
שיהיה בהצלחה!
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'ועוד משהו חשוב- '
ועוד משהו חשוב-
21/11/2018 | 15:09
1
103
באמת שחבל שלא ביקשתן אישור, משום שמחקתי כעת את הפרסום מהפורום השני. 
יש סיבה להפרדה בין שני הפורומים, למרות הקשר המאוד הדוק ביניהם.
לא נראה לי הגיוני שאישה תגיע לקבוצה עם בטן של חודש חמישי, כאשר שאר חברות הקבוצה חוו אובדן הריון, וטרם הגיעו לשלב של ההריון הבא. 
 
באם תחליטו לפתוח קבוצה גם עבור נשים שנמצאות בהריון לאחר שחוו אובדן/י הריון, כתבו לי במערכת המסרים, ואאשר את הפרסום בפורום השני...
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'צודקת וסליחה'
צודקת וסליחה
21/11/2018 | 15:31
91
צודקת לחלוטין. תודה שהשבת את תשומת ליבי..לא לחלוטין הבנתי איך זה פועל בפורומים ובאמת פרסמתי מתום לב (אני אפילו לא מנחת הקבוצה אלא רק עוזרת לה להגיע ליותר ויותר נשים)
תודה רבה על החידודים ואם יהיה לי עוד פרסומים מסוג זה הם כמובן יעברו דרכך
לצפיה ב-'רעיון מבורך'
רעיון מבורך
21/11/2018 | 15:12
8
90
כמה הצעות ייעול:
1. כדאי לציין באיזה איזור בארץ הקבוצה נמצאת.
2. אובדן הריון הוא תחום מאוד רחב: הפלה בשליש ראשון לא דומה להפלה בגלל ממצא בשבוע 18 ושתיהן לא דומות ללידה שקטה בשבוע 39. למי אתן מייעדות את הקבוצה?
3. יש הבדל בין מי שעברה אובדן אחד לבין מי שעברה מספר אובדנים. האם אתן מזמינות את כולן ומסוגלות להתמודד עם ההבדלים בין הצרכים השונים?
 
ככל שתחדדו ותספקו פרטים על הקבוצה בהודעה בפורום, כך יותר נשים יוכלו לדעת האם רלוונטי להן ואולי גם להציע לחברות שלא גולשות כאן בפורום.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
21/11/2018 | 15:36
7
66
אמרת דברים מאוד מאוד חשובים.
מכיוון שאני עוזרת רק בלהנגיש את הקבוצה ליותר נשים אני מעבירה לאחראית הקבוצה את השאלות הללו ואעביר את התשובות שלה לכאן.
לצפיה ב-'יש תשובות והתייחסות כלשהי ממנחות הקבוצה?'
יש תשובות והתייחסות כלשהי ממנחות הקבוצה?
28/11/2018 | 09:20
6
17
לצפיה ב-'היי'
היי
28/11/2018 | 09:54
33
כן, שלחתי לך בפרטי
תודה
לצפיה ב-'פרוספקט מעודכן'
פרוספקט מעודכן
28/11/2018 | 12:29
4
38
היי
מצרפת את הפרופסקט המעודכן עם הפירוט הרלוונטי
מעיין
לצפיה ב-'תודה על העדכון'
תודה על העדכון
28/11/2018 | 12:58
3
29
מחדדת עוד נקודה שכדאי להתייחס אליה:
אני עברתי ועדה להפסקת הריון + לידה שקטה בשבוע 21.
חברות אחרות בפורום עברו לידה שקטה בשבועות 38-41 לאחר שהתברר שהעוברים שלהן מתו מוות תוך רחמי.
 
על אף שגם הן וגם אני עברנו לידות שקטות, הנסיבות מאוד שונות.
כדאי להבהיר (בהודעה הנלווית לפרוספקט) האם קבוצת התמיכה מיועדת גם למי שעברה הפסקת הריון או רק למי שעברה לידה שקטה בעקבות מוות תוך רחמי.
לצפיה ב-'תודה על ההתייחסות'
תודה על ההתייחסות
28/11/2018 | 14:28
2
26
היי
מודה לך על ההתייחסות ומבינה את הפער המשמעותי בין שני המקרים הכואבים שהצגת. כאשת טיפול אנחנו הרבה פעמים נתקלים בשאלה עד כמה להפריד אוכלוסיות, מול התייחסות יותר כוללת לתמות מרכזיות שעולות, למשל בשני המקרים מתמודדים עם "אובדן" (אני מציגה את הרעיון כמובן באופן פשטני)
או למשל האם להתייחס לקבוצה העוסקת בפוביה באופן כללי או לפרק לקבוצה העוסקת בפוביה מפרוצדורות רפואיות, פוביה מטיסות וכולי. זו שאלה..
אני חושבת שזה באמת תלוי המנחות ולכן אני לא יכולה לענות בשמן (אני רק עוזרת להן בהנגשת המודעה במדיות רלוונטיות) ואולי באמת כדאי לברר איתן דרך המייל שפרסמתי
אני מודה לך על ההתייחסות ועל נקודת המבט החשובה שלך מתוך המקום האישי.
מעיין
לצפיה ב-'הקבוצה לא רלוונטית לי מהמון סיבות'
הקבוצה לא רלוונטית לי מהמון סיבות
28/11/2018 | 15:36
1
43
אבל בעברי הייתי לקוחה פוטנציאלית לקבוצות כאלו, למעשה חיפשתי ולא מצאתי באזור שלי.
אני זוכרת שבזמן שהייתי בתהום, היה לי מאוד קשה עד בלתי אפשרי לערוך את שיחות הבירור הנדרשות.
אם הייתי נתקלת בפרסום כמו זה שאת העלית כאן, לא הייתי יוצרת קשר כי הוא לא מספיק ברור ולא ממוקד (גם אחרי התיקון).
 
כתבת שאת עוזרת להן בהנגשת המודעה, אז אני מנסה לעזור לך לעזור להן בהבנת הצרכים של קהל היעד: נשים שנמצאות בשלב כל כך כואב בחיים שלהן, עד כדי כך ששיחת טלפון או שליחת אימייל לבירור פרטים על הקבוצה, יכולות להיות שקולות לטיפוס על האוורסט.
ככל שהן יהיו ממוקדות וברורות בפרסום, כך ייקטן המאמץ שנדרש מהלקוחות הפוטנציאליות ויגדל הסיכוי שהן ייצרו קשר עם מנחות הקבוצה.
לצפיה ב-'��'
��
28/11/2018 | 16:08
23
אני מבינה ומקבלת..
אני אעביר להן את ההערות האלו
תודה
 
לצפיה ב-'7 שנים'
7 שנים
20/11/2018 | 09:03
9
242
לפני 7 שנים נגמר ההריון הראשון שלי.
לפני 7 שנים לא כתבתי כאן, רק קראתי. אבל הפורום הזה הוא הבית שלי. בית ממש כמו הבית האמיתי שבו אני חיה.
 
7 שנים ואני זוכרת את המילים והטון הרך של הרופא כשהוא נאלץ לבשר לנו שאין דופק. זוכרת את הדמעות הגדולות שהתגלגלו אל המיטה במיון נשים.
לפני 7 שנים התוודעתי לראשונה לציטוטק, הכדור הארור שיהיה חלק מכל ההפלות שבאו אחר כך. במצטבר לאורך השנים השתמשתי ביותר מ-30 כדורי ציטוטק.
7 שנים ואני זוכרת את האישה שישבה לידי בחדר ההמתנה, זו שהגיעה לשקיפות בשבוע 13 וגילתה שאין דופק, ועכשיו היא מחכה לגרידה. זוכרת שהיא הציעה לי תחבושת, כי לא התכוננתי כמו שצריך.
7 שנים ואני זוכרת שבעלי היה צריך לנסוע לפגישת עבודה במרכז הארץ. הגענו הביתה והוא נכנס להביא את המחשב שלו, בזמן שאני ניקיתי את השמשה של הרכב שהציפורים לכלכו בזמן שהיינו בבית החולים.
יום אחד בחיים, וכל כך הרבה זכרונות.
לצפיה ב-'ליבי איתך '
ליבי איתך
20/11/2018 | 09:10
81
אני כל כך מזדהה... כמה עצוב וכמה כואב.
 
לנצח אזכור את הלידה השקטה שעברתי וכל הדברים "מסביב" לאותו אירוע (כמו שאת כתבת על השמשה של הרכב).
אומנם הצלחתי להקים משפחה צאז, אבל הזיכרון "שלה" לנצח יהיה איתי.
 
הדרך לא קלה ומלאת אכזבות ואתגרים.
מאחלת לכולנו ימים טובים יותר.
 
חיבוק ענק ממני !!!
לצפיה ב-'בדמעות איתך'
בדמעות איתך
20/11/2018 | 10:12
31
לצפיה ב-'מבינה ומזדהה'
מבינה ומזדהה
20/11/2018 | 10:12
1
81
קוראת ומזדהה עם כל מילה. כמה קשה לקבל את הבשורה המרה. עד כמה אני מתגעגעת לתחושה האופטימית שכל הריון מסתיים עם ידיים מלאות. עכשיו אני יומיים אחרי גרידה בפעם השנייה מזה 3 חודשים. שמונה שנים אחרי לידה שקטה בשבוע 30. גם אני קוראת כאן כבר שנים רבות ולפעמים כותבת. לרב מרגישה שאין לי מילים למרות שאני מבינה את הכאב. שולחת לך חיבוק וגם הרבה תודה כי לא פעם ולא פעמיים התגובות שלך חיזקו אותי ועודדו אותי להמשיך הלאה
לצפיה ב-'כן, גם אני רציתי להוסיף תודה למרעישה'
כן, גם אני רציתי להוסיף תודה למרעישה
20/11/2018 | 10:21
72
ולענבר234, אוי ווי.
לצפיה ב-'אוי, מרעישונת'
אוי, מרעישונת
20/11/2018 | 12:11
61
לבי ומחשבותי איתך.
לצפיה ב-'הלוואי'
הלוואי
20/11/2018 | 16:23
65
7 שנים של אובדנים ומלחמות, כמה קשה. ליבי ממש איתך
 
הלוואי שכעת יתחילו להן 7 שנים קלות וטובות מלאות בהצלחות והגשמה.
הלוואי כ"כ.
לצפיה ב-' יקירתי-'
יקירתי-
21/11/2018 | 09:05
40
תודה על השיתוף המרגש. 
תודה שאת פה גם בשביל אחרות.
יש בך עוצמות מיוחדות במינן.
איתך בכאבך.
 
שירה. 
 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אוף. כואב ומתסכל.'
אוף. כואב ומתסכל.
21/11/2018 | 09:24
37
הלוואי שתזכי מעכשיו רק לשנים נפלאות.
לצפיה ב-''
21/11/2018 | 22:23
4
לצפיה ב-'NIPT לא תקין'
NIPT לא תקין
14/11/2018 | 18:24
30
265
הריון ספונטני לקראת גיל 40 בגדר נס (שנים של טיפולים שלא צלחו, ילד שנולד בהליך פונדקאות אחרי שכל הרופאים הרימו ידים) .
שקיפות גבולית 2.5
לא יכולתי להמתין עד למי שפיר, שתכננתי לבצע בכל מקרה, אז עשיתי NIPT של וריפיי. לצערי יצא סיכון מוגבר לתסמונת דאון (T 21).
אני שבורה, לא מאמינה שקיבלתי כזו מתנה, שהצלחתי להחזיק את ההריון, אבל אני בסיטואציה כה מורכבת (בעברי הפסקת הריון בשבוע 25, כולל לידה שקטה).
כמה שאלות:
1. מחר אני אצל הרופא לבדוק אם עדיין אוכל לבצע סיסי שילייה על מנת לא להמתין כעת חודש עד המי שפיר כדי לקבל תוצאה סופית. מישהי פה עברה את הבדיקה ויכולה להרגיע אותי שהיא אינה נוראית?
2. האם מישהי שמעה על תוצאה חיובית כוזבת (FALSE POSITIVE) בבדיקות הללו ובסוף יצאה תוצאה שלילית? יודעת שזה סיכוי של 10 אחוז, אבל אשמח לשמוע משהו מעודד.
3. במידה ולא אספיק לבצע סיסי שיליה, ואאלץ להמתין למי שפיר + פיש ולבצע הפסקת הריון בשבוע 18, מה הפרוצדורה של הגרידה בשבוע כזה ?
תודות
לצפיה ב-' כמה קשה'
כמה קשה
14/11/2018 | 19:30
3
140
לפני שאני עונה על השאלות שלך, מחזירה לך בשאלה: באיזה שבוע את כרגע?
זה קריטי בעיקר בהקשר של האפשרות לבצע סיסי שליה.
 
1. פעמיים עברתי מי שפיר ופעמיים סיסי שליה. סיסי שליה יותר מפחידה בעיניי. אצלי בוצע וגינלי, למרות שאני יודעת שלפעמים עושים סיסי שליה בטני (אני עשיתי בשבוע 11, כך שסביר להניח שבגלל השבוע המוקדם, הרחם לא עלה מספיק גבוה). בבדיקה משתמשים בספקולום שאני מתעבת, והתהליך לא נעים על גבול הכואב (יש רגעים שממש כואב). מבחינת מנוחה והתאוששות - אחרי סיסי שליה חשתי צורך לנוח הרבה יותר מאשר אחרי מי שפיר. בסופו של דבר ועם הסטטיסטיקה שלי - העדפתי את הכאב הקצר של סיסי שליה על פני האופציה לעבור מי שפיר ואז הפסקת הריון בשבוע מתקדם.
2. היתה כאן מישהי עם חיובי כוזב לטריפל X, אבל אני לא זוכרת את הכינוי שלה ולא את החברה שדרכה היא ביצעה את הבדיקה.
את יכולה לנסות לחפש כאן או בהריון אחרי אובדן הודעות על חיובי כוזב, מאמינה שתמצאי אותה.
3. בזה אני לא מתמצאת - פעם אחת הפסקתי בשבוע 21 ופעמיים בשבוע 13. מקווה שתקבלי תשובות מאחרות שכן מבינות בזה.
 
צר לי לראות אותך שוב כאן, מקווה שיתברר שמדובר בשלילי כוזב.
לצפיה ב-'אני באמצע שבוע 13...'
אני באמצע שבוע 13...
14/11/2018 | 20:16
1
60
לצפיה ב-'אם הכוונה לשבוע 13 וכמה ימים'
אם הכוונה לשבוע 13 וכמה ימים
14/11/2018 | 20:30
123
אני חוששת שסיכוי קלוש שתספיקי לבצע סיסי שליה.
אני יודעת שמבצעים החל משבוע 11+0 ולא זוכרת את הרף העליון, אבל לדעתי זה 13+0 או 13+6.
מכיוון שאנחנו לקראת סוף השבוע, סביר להניח שעד שתספיקי לתאם תור, כבר תהיי בשבוע 14.
 
מחדדת ומתקנת שני דברים מההודעה הקודמת שלי:
קודם כל תיקון למשפט הסיום - מקווה שזה חיובי כוזב כמובן, ולא שלילי כוזב.
לגבי חברת הפורום שהיה לה חיובי כוזב - מחדדת שהיא עברה מי שפיר והתגלה שאין טריפל X ולבסוף ההריון ההוא הסתיים בידיים מלאות.
לצפיה ב-'windcriesmary עם חיובי כוזב לטריפל X'
windcriesmary עם חיובי כוזב לטריפל X
16/11/2018 | 23:52
22
לצפיה ב-'סיסי שליה'
סיסי שליה
14/11/2018 | 21:39
103
מקווה לבשורות טובות!
אני עברתי סיסי שליה בשבוע 12+4. הייתי בהריון אחד לכן לא יכולה להגיד מה יותר עדיף. הבדיקה עצמה לא הייתה כואבת אבל הייתה לי נפילת לחץ דם, הרופאה שביצעה לי את הבדיקה  אמרה שזה קורה הרבה בגלל הלחץ שמופעל על הנרתיק. הבדיקה הייתה וגינלית 5דק' בערך.לפני הם מבצעים  us כדי להבין באיזו גישה לקחת דגימה נרתיקית או ביטנית, בנוסף הם ביצעו לי שקיפות עורפית. ביררתי במספר מקומות בקשר לסיסי השליה ומבחינת הטווחים הם שונים בכמה ימים בין בתי החולים.
את התשובה קיבלתי שלושה ימים לאחר הבדיקה (לא שילמתי תוספת תשלום לזירוז התוצאה). 
לצפיה ב-'מעדכנת - '
מעדכנת -
15/11/2018 | 12:11
1
149
הסכימו לבצע סיסי שיליה בטני - לא וגינלי
אהיה באמצע שבוע 14
מישהי עברה בדיקה כזו ?
 
לצפיה ב-'בררתי פעם על האפשרות הזו'
בררתי פעם על האפשרות הזו
15/11/2018 | 13:08
117
לא עברתי בסוף בעצמי (כשעשיתי סיסי שליה זה היה בשבוע 12-11 כל פעם).
לי הוסבר בזמנו שקיים "סיכון" שהדיקור לא יצליח להיות אפקטיבי מבחינת איסוף מספיק סיסים ויתכן שבסופו של דבר יהיה אילוץ בכל מקרה לעשות גם מי שפיר (ומצד שני, הם מסבירים את זה בכל בדיקה של סיסי שליה ומהחוויות האישיות שלי, אצלי דקרו תמיד לפחות פעמיים עד שהוציאו מספיק).
לצפיה ב-'היי יקירתי '
היי יקירתי
16/11/2018 | 14:03
3
95
אני כמובן זוכרת אותך היטב...
 
יש אפשרות נוספת, והיא לבצע בשבוע 15 סקירת מערכות. ייתכן שגם הסקירה תשפוך אור (או חושך) על המצב ולא יהיה צורך לחכות למי שפיר. 
האמת היא שעם שקיפות גבולית ובדיקת ניפט עם תוצאות כאלו- אני לא אופטימית .
היה לי מקרה דומה, עם טריזומיה 18. שקיפות גבולית (באיזור ה-2.5. לא זוכרת בדיוק, אבל לא תקין). לא עשיתי סיסי שיליה, כי הרופאה לא המליצה. כן המליצה על ניפט. עברתי שבועיים של תופת נפשית, כי ידעתי. בשבוע 15, ביום של הסקירה המוקדמת הגיעו התוצאות העגומות של הניפט. עברתי סקירת מערכות, ובה ראו את כל הקטסטרופות, ומשם- הדרך ידועה...(לא הייתי צריכה לעבור מי שפיר, כי כל הממצאים היו ברורים לחלוטין). 
 
אני מכירה מישהי שעברה סיסי שיליה בקפלן, והיחס היה מדהים. זה היה בשבוע מוקדם יותר, משהו כמו 11 או 12. זה היה אחרי שהשקיפות היתה לא תקינה. מסיסי השליה למדו שהיה עובר עם תסמונת דאון. 
 
ניתן לבקש מה שנקרא "פיש", ואז מקבלים תוצאות של תסמונות מרכזיות תוך יומיים. 
 
מאחלת לך שלא תצטרכי לחכות למי השפיר. זה סיוט לחכות. עדיף לדעת את האמת כמה שיותר מוקדם. 
 
אנא המשיכי לעדכן אותנו. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-774902
8
 
לצפיה ב-'תודה שירה, ועוד עדכון'
תודה שירה, ועוד עדכון
16/11/2018 | 17:30
2
122
יש לי ביום שלישי תור לסיסי שליה בטני
אעשה גם פיש וכך התוצאות יגיעו תוך יומיים .
אני לא אעשה סקירת מערכות מאחר ותסמונת דאון אפשר לפספס בקלות, בעיקר כשבמקרה שלי נצפתה עצם האף והלב תקין.
 
שאלה - אני חוששת מתורים ארוכים לגרידה.
האם מישהי עשתה גרידה בשבוע 15\16 - באופן פרטי ? ולא בביח ציבורי ?
לצפיה ב-'נכון, את צודקת לגבי התסמונת דאון והסקירה המוקדמת-'
נכון, את צודקת לגבי התסמונת דאון והסקירה המוקדמת-
16/11/2018 | 21:38
94
פשוט לפעמים כן אפשר לראות לראות דברים לא תקינים (אך לא תמיד). 
לפני מספר שנים לא היתה אופציה לעשות גרידה מאוחרת בשבועות 15-16באופן פרטי, אך ייתכן שהדברים השתנו מאז. 
אין לי מידע עדכני לגבי העניין. 
 
ימים קשים לפנייך. חיזקי ואימצי!
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'רמת החייל'
רמת החייל
17/11/2018 | 00:49
71
עשיתי באסותא רמת החייל בשבוע 15, קבעתי את התור שבוע מראש.  
האמת שהתקשרתי למספר מקומות כדי לברר איפה ניתן לעשות הכי מהר שאפשר.מחזיקה אצבעות ומתפללת שלא תצטרכי להגיע לזה.
לצפיה ב-'כל כך מבינה אותך!'
כל כך מבינה אותך!
17/11/2018 | 20:46
8
63
כואב נורא. הלב נשבר.

עברתי תהליך דומה. אצלי זיהו מום בסקירה. בהתחלה לא היו בטוחים אם הוא בר תיקון ועברנו תהליך קשה ובסופו התגלה שלעוברית יש כנראה טריזומיה 13.

אני מבינה ממש כמה קשה לקבל בשורות לא טובות בהריון כל כך רצוי. מקווה ממש איתך לנס. שמעתי על חיובי כוזב אבל לא בתיסמונת דאון, מרבית הטעויות הן בכרומוזומי המין x ו - y, לדעתי החברות גם מזהירות מראש שהאחוזי ודאות בכרומוזומים האלו נמוכה יותר. ממש ממש מקווה שתתבשרי שהכל היתה טעות.

לא עברתי סייסי שליה עברתי רק מי שפיר. באמת התוצאות לשלושת הכרומוזומים בהן בתיסמונת הנפוצות הגיעו ממש תוך יומיים שלושה. תבקשי שיזרזו לך כמה שאפשר.

אני עברתי הפסקת הריון בשבוע 16 במדיקל סנטר אצל דר רועי משיח. עד כמה שהבנתי אלו היו ממש הימים האחרונים לעבור גרידה פרטית.

מקווה איתך מכל הלב לנס ענק. חיבוק.
לצפיה ב-'פתאום ראיתי עוד משהו שכתבת'
פתאום ראיתי עוד משהו שכתבת
17/11/2018 | 20:57
7
85
הם אמרו לך שיש לך 10 אחוז שאין תסמונת?
כי עד כמה שידוע לי (כשחיפשתי נתונים לעשות בעצמי בדיקה דם כזאת כשעוד היו לי תקוות)  הם כותבים 99 אחוז וודאות בבדיקה לתסמונת דאון. אם ככה אז אולי יש לי סיפור מעודד.

בהריון של גיסתי היתה שקיפות גבולית, יחד עם הבדיקות דם יצא להם סיכוי של 1:6 לתסמונת דאון. כולם כבר הכינו אותה לזה שזה המצב. היא לא יכלה לעשות סייסי שלייה וחיכתה בחרדה נוראה למי שפיר ויצא שאין תסמונת דאון. אצלה היו בעיות קשות בשליה שגרמו לתמונת מצב דומה. אבל בסופו של דבר הילד בריא.

אז הלוואי הלווואי שגם אצלך ה10 אחוז יתגשמו ואם ככה אולי עוד אפשרי לאחוז בשביב של תקווה.
לצפיה ב-'היי !! עונה '
היי !! עונה
18/11/2018 | 06:48
6
100
הכוונה לחיובי כוזב 92% , כלומר 8 אחוז שזו טעות.
הם אומרים שזה 99 אחוז מדוייק , במידה וזה נכון... ככה הסבירה לי היועצת הגנטית של וריפיי אחרי קבלת התוצאות.
8 אחוז זה לא מעודד, במיוחד לאור הגיל שלי, ולאחר העובדה שהשקיפות היתה גבולית והבדיקות דם גם לא משהו .
 
רועי משיח עשה לי בעבר היסטרוסקופיה ניתוחית, אני אבדוק אם יוכל לעשות לי גרידנ פרטית . אהיה בין שבוע 15 ל 16 .
 
האם עשה לך עם למינריות ? 
לצפיה ב-'נכון זה לא מעודד. '
נכון זה לא מעודד.
18/11/2018 | 07:59
67
אבל תמיד אפשר לקוות.  אני מאוד ניסיתי להאחז בתקווה, כשכולם אמרו כבר שיש לה תסמונת אני עוד דברתי עם מנתחים פלסטים לראות אם יש איך להציל אותה. ( אצלנו באמת היה מקרה מורכב מבחינת הגילוי הראשוני).

כן הכניסו לי למינריות בבוקר והגרידה היתה ב21 בערב בערך. ההכנסה עצמה היתה כואבת אבל אחר כך עבורי זה לא היה בלתי נסבל. (במסגרת הסיטואציה שהיא כמובן בלתי נסבלת נפשית).

מאז עוד מעט עוברת שנה, אני יכולה להגיד שאני עכשיו הרבה יותר טוב. הגעתי להשלמה עם זה שהילדה הזאת כבר לא תגדל אצלי בבית. לא עובר יום שאני לא חושבת עליה אבל זה כבר לא צורב ושורף.


אני יודעת כמה זאת תקופה קשה. מקום איום ונורא איפה שאת נמצאת עכשיו. מאחלת לך בשורות טובות  וימים טובים יותר.

לצפיה ב-'בשבוע זה חייבים למינריות'
בשבוע זה חייבים למינריות
18/11/2018 | 11:01
4
29
לצפיה ב-'אפשר קצת פרטים על הלמינריות?'
אפשר קצת פרטים על הלמינריות?
18/11/2018 | 20:44
3
40
לא עברתי את זה ואין לי מושג למה לצפות 
לצפיה ב-'החוויה שלי עם למינריות היתה די מפוקפקת'
החוויה שלי עם למינריות היתה די מפוקפקת
18/11/2018 | 22:20
1
57
למינריות הן מקלות עשויות אצות שמתרחבות במגע עם נוזל.
הלמינריות מוחדרות אל צוואר הרחם ביחד עם ספוגיות שנטבלו במים והמטרה שלהן היא להרחיב את צוואר הרחם באופן מכאני, כדי לאפשר את ביצוע הגרידה מבלי שהציוד יפגע בצוואר הרחם.
 
אני לא בטוחה כמה החדירו לי, אבל כנראה יחסית מעט (הייתי בשבוע 13).
לדעתי זו היתה הפעם הראשונה שהרופאה החדירה למינריות והיא נעזרה ב"חבר טלפוני", החוויה שלי היתה בהתאם.
אחרי החדרת הלמינריות קיבלתי גם ציטוטק, אז אני לא יודעת מה מהכאבים נבע מהציטוטק ומה מהלמינריות (בהפלה השניה בשבוע 13 קיבלתי ציטוטק בלבד).
די מהר ביקשתי אופטלגין נוזלי והלכתי לשכב במיטה בחדר ההתאוששות (היו לי שעתיים עד הגרידה. סביר להניח שבשבוע מתקדם יותר, זמן ההמתנה עם הלמינריות יהיה ממושך יותר).
 
במקרה שלי ביה"ח נהג ברשלנות והצוות לא ספר את הספוגיות שהוצאו במהלך הגרידה.
כך יצא ש-36 שעות אחרי הגרידה, גיליתי במקלחת שמשהו מבצבץ מהנרתיק.
טסתי למיון ושם הרופא שלף את הספוגית שנשכחה בתוכי.
 
אני יודעת שיש נשים שגם ההחדרה וגם ההמתנה עם הלמינריות עוברת עליהן בקלות יחסית, כך שהחוויה שלי לא בהכרח משקפת את מה שכולן חוות.
בעקבות הנסיון שלי, אני ממליצה לשאול את הצוות כמה ספוגיות הוחדרו, ולוודא שכולן הוצאו בסיום.
בעבר קראתי כאן על נשים שנאמר להן לדווח לצוות אם במקרה אחת הספוגיות יוצאת במהלך ההמתנה, כדי שהספירה תהיה מדוייקת, כך שברור לי שיש בתי חולים שבהם מבצעים ספירה של הספוגיות.
 
מאחלת לך שהבדיקה תצא תקינה ושכל הבירורים שלך לגבי גרידה יהיו מיותרים.
לצפיה ב-'תודה לך !!'
תודה לך !!
19/11/2018 | 07:16
14
לצפיה ב-'אצל כל אחת החוויה עם הלמינריות היא שונה- '
אצל כל אחת החוויה עם הלמינריות היא שונה-
19/11/2018 | 23:13
25
ההחדרה שלהן כואבת, אך רמת הכאב היא שונה מאישה לאישה. 
עבורי זה היה עינוי סיני נוראי. אין לי מילים אחרות לתאר את זה. זה לא היה קשור לרופאה עצמה. היא היתה מקסימה והיתה סבלנית. גם ככה אני סובלת בזמן בדיקות ואגינליות רגילות, וגם עברתי שני קיסריים, וצוואר הרחם לאחר ניתוחים שונה מעט במבנה שלו, ולכן זה מקשה על ההחדרה. 
אני לא יודעת איך לשחרר פיזית בדברים הללו. ישר מתכווצת נורא, השרירים מתכווצים באופן לא רצוני, ולכן הסבל הוא בל יתואר.
מישהי אחרת, שעברה לידות רגילות, ויודעת איך לשחרר את השרירים- תעבור זאת הרבה יותר בקלות. 
 
גם התגובות הפיזיות לאחר ההחדרה הן שונות מאישה לאישה- לי ישר התחילו כאבי תופת. ממש צירים. הייתי באשפוז, מחוברת לאינפוזיה של בן דוד של מורפיום, אבל היו צריכים להפסיק לי את זה בשלב די מוקדם, כדי לנקות את הגוף לפני ההרדמה המלאה. כך שגם בקטע הזה ממש התייסרתי פיזית.
 
יש כאלו שכמעט ולא כואב להן לאחר ההחדרה, קצת התכווצויות כמו של מחזור סטנדרטי, קצת אופטלגין וזהו. 
 
יש לי חברה שעברה את הפרוצדורה הזו באותו בית חולים, בשבוע יותר מתקדם ממה שאני עברתי, ועברה זאת ממש בצורה חלקה מבחינת הכאבים. אגב, היא גם עברה קיסריים, אבל איכשהו כן הצליחה להרפות בזמן החדרת הלמינריות. גם אחרי ההחדרה ועד לגרידה היא חזרה הביתה ולקחה בסך הכל אופטלגין וזהו. 
 
כולי תקווה שאכן תעברי זאת בקלות יחסית בהיבט הפיזי. הדוגמא שלי לא מייצגת. תמיד אצלי הדברים צריכים להיות באיזשהו אקטרים
 
אגב, לאחר שהתעוררתי- לא היו כאבים. ההתאוששות הפיזית היתה מהירה. 
 
המשיכי לעדכן. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'בוקר טוב - עדכונים ועוד כמה שאלות על גרידה '
בוקר טוב - עדכונים ועוד כמה שאלות על גרידה
19/11/2018 | 07:51
2
97
אני כבר מתכוננת ל99% ידיעה שזה קורה, וזה עוזר לי קצת להעביר את הזמן, על אף הכאב הנפשי הנוראי שאני חשה. 
תזכורת אהיה באמצע שבוע 15.
 
יש לי שתי אופציות לגבי היכן לבצע את הגרידה :
 
1. ביום שני בבית חולים מדיקל סנטר דרך הביטוח הפרטי שלי , על ידי פרופ' מאוד נחשב שלא פגשתי מעולם. הוא שוחח איתי בטלפון , היה ממש נחמד, ביקש שאגיע יום קודם לקליניקה שלו כדי שיחדיר לי את הלמינריות. שוב, לא פגשתי אותו , לא מכירה את הצוות הרפואי שם וכו'. לא עולה לי כסף כלל.
 
2. ביום חמישי (4 ימים לאחר מכן) בביח ציבורי בו הרופא הפרטי שלי עובד כמנהל מחלקה, שם אבצע מחר את הסיסי שליה. שם אני מכירה חלק מאנשי הצוות. אבל - לא יודעת מי ישים את הלמינריות ולא יודעת מי בפועל ינתח ויבצע את הגרידה (בוודאות לא הרופא שלי כי זה לא התחום שלו).
 
בשני המקרים - למינריות יום קודם. גם מזה אני חוששת מאוד , מהכאב, גם ככה קשה לי, אז להרגיש כאב פיזי מבחינתי זה נורא. אשמח לטיפים אם יש לגבי זה גם..... עברתי לידה שקטה עם בלון בעבר אבל בסיטואציה ממש ממש שונה .
 
אשמח לעזרה... בתחושת בטן כדאי לסיים ביום שני ולא להמתין 4 ימים נוספים , השאלה כמה הצוות הרפואי קריטי (לא אומרת שתהיה בעיה במדיקל פשוט לא מכירה , למרות שזו רפואה פרטית לכל דבר)
 
תודה אם קראתן עד לפה !! 
לצפיה ב-'אני הייתי הולכת על הפרטי'
אני הייתי הולכת על הפרטי
19/11/2018 | 08:50
57
בעיקר כי זה מוקדם יותר, וכל יום המתנה מרגיש כמו נצח.
אבל גם כי את יודעת מי הולך לבצע את הפרוצדורה וזה יוצר תחושת שליטה ובטחון במצב שבו בעצם אין לך שום שליטה.
 
אני מבינה את הצורך שלך להתכונן לתרחיש הרע, זה בדיוק מה שאני עושה בכל פעם שאני בהריון. כולל את הפעם שבה שאלתי את הרופא שלי על גרידה בשבוע 13, בזמן שבכלל הייתי בשבוע 7. כולל לחשב מתי יהיה סיסי שליה וגרידה, רגע אחרי שיש לי בדיקה ביתית חיובית.
באופן אישי אני מעדיפה להיות פסימית ואז להיות מופתעת לטובה, מאשר להיות אופטימית ואז להיות מופתעת לרעה.
 
בגלל שאני הייתי איתן רק שעתיים, אני לא יודעת לתת טיפים לגבי התמודדות עם הלמינריות.
אני יודעת שחלק מהנשים מתאשפזות ללילה בגלל הכאבים. לא יודעת איך זה אמור לעבוד אם תעברי את הגרידה באופן פרטי.
 
בהצלחה בבדיקה מחר.
לצפיה ב-'הייתי בוחרת בתור הקרוב יותר'
הייתי בוחרת בתור הקרוב יותר
19/11/2018 | 13:07
42
הי,
אין לי נסיון עם למינריות רק עם ציטוטק (עברתי שתי גרידות בשבועות יותר מוקדמים).
אני חושבת שהצוות חשוב לתחושת הבטחון הכללית אבל אין ספק שמי שמבצע את הפעולה הוא הגורם המשמעותי ביותר. אני מסכימה עם מרעישה בשקט שכדאי לעבור את הגרידה כמה שיותר מהר (במידה ואכן תצטרכי לעבור אותה). אני כמעט יכולה להבין מה את מרגישה עכשיו. מלבד שתי הגרידות עברתי הפסקת הריון בשבוע 30. אני זוכרת את תחושת חוסר האונים הקשה מנשוא. זה לא פשוט בכלל גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רגשית אבל אבל אני גם בטוחה שאת תהיי בסדר! מחזיקה לך אצבעות שתוצאות הבדיקה יפתיעו לטובה ואנחנו כאן בשבילך לשמוע ולתמוך
לצפיה ב-'הפסקת הריון בשבוע 17'
הפסקת הריון בשבוע 17
19/11/2018 | 15:01
6
88
צר לי על מה שאת עוברת, ועברתי את אותו הדבר לפני שבועיים בדיוק.
שקיפות עורפית לא תקינה עם סיכון של 1:3.
ביצעתי סיסי שלייה בשבוע 14+1 בעיקר בגלל החשש להמתין למי שפיר ואז לעבור לידה שקטה.
המתנתי לתשובות 10 ימים והגעתי לועדת להפסקת הריון באיכילוב בשבוע 16+1. בשל השבוע המתקדם הם התחשבו וקבעו לי תור יחסית מוקדם והפסקת ההריון הייתי בשבוע 17+1 עם אשפוז של שני לילות ושימוש בשתי מנות של ציטוטק.
מקווה שיעבור בשלום. באמת לא קל.
 
לצפיה ב-'תודה על השיתוף'
תודה על השיתוף
19/11/2018 | 16:03
5
68
אוף כמה עצוב !!! ומנחם להיות אחרי...
עוברת לפרטי , יש לי כמה שאלות
לצפיה ב-'זה היום נכון?'
זה היום נכון?
20/11/2018 | 10:15
4
52
חשבתי עלייך הבוקר, בדיקת סיסי השילייה היא היום? מאחלת לך שיעבור בשלום
לצפיה ב-'כן, אני אחרי'
כן, אני אחרי
20/11/2018 | 12:02
3
78
האמת שהייתי מאוד מאוד לחוצה .
מאוד.
בפועל , לא היה נורא בכלל מבחינה פיזית.
הרופאים שאלו אם אני מבינה שלא יהיו הפתעות מחר (עם קבלת התשובות). כמובן שאני יודעת ,ועניתי שכן.
בסוף הבדיקה בכיתי , הרופא שאל אם כאב, אמרתי שלא. הסיבה שבכיתי היא כי הסתכלתי על המסך של ה us. וזו למעשה היתה פרידה מהילד שלי. זו הפעם האחרונה שאראה רותו זז. הוא אפילו נופף לי עם היד. זה היה קורע לב.
 
 
 
לצפיה ב-' אין מלים לנחם'
אין מלים לנחם
20/11/2018 | 12:13
18
לצפיה ב-''
20/11/2018 | 16:24
8
לצפיה ב-'שאלה,אני באותו מצב..'
שאלה,אני באותו מצב..
03/12/2018 | 22:54
12
שלום לך
 
אני יכולה לכתוב לך בפרטי?היום קיבלתי תוצאות שקיפות והוריפיי.אפילו אין טעם ללכת לסיסי שיליה.אמרו לי שהועדה הקרובה בבית חולים ציבורי תיהיה רק עוד שבועיים.אני כבר שבוע 12 פלוס.אחרי לידה שקטה בחודש תשיעי לפני שמונה חודשים.איך אפשר להקדים את התור?גם באסותא התורים ארוכים.רוצה כבר להיות אחרי כל זה.הכאב הוא חונק.
לצפיה ב-'לפני תור לרופא...'
לפני תור לרופא...
14/11/2018 | 11:13
6
245
בנות יקרות שלום,
הייתי שמחה להיעזר בכן ולשמוע מנסיונכן לפני שאני הולכת מחר לרופא לאחר הפלה שניה.
אתחיל מזה שיש לי שני ילדים (בני 6 ו-4)  בבית שנולדו בהריונות תקינים. לפני שנה בדיוק עברתי הפלה ראשונה (ספונטנית) בשבוע 6. לקח לי הרבה זמן להחליט שאני רוצה שוב לנסות, למזלי נקלטתי בנסיון הראשון אבל גם ההריון הנוכחי לא צלח ועכשיו אני בעיצומה של ההפלה השניה שהחלה בתחילת שבוע 7. הרופא במוקד ישר אמר לי שככל הנראה לא ישלחו אותי לבירורים אחריי שתי הפלות וכנראה שזה עניין של גיל (בת 37) ואין באמת מה לבדוק...
אני מרגישה שחייבת לעשות בירור לפני שמנסה שוב... התחושה שלי שמדובר בעניין הורמונלי... ב-10 שנים האחרונות השלב הלוטאלי של המחזור שלי מאוד קצר ומתחילות הכתמות הרבה לפני המחזור עצמו. בנוסף, גם ההריונות התקינים שהיו לי התחילו בדימומים בשבועות הראשונים אבל לא ייחסתי לזה חשיבות בזמנו כי הכל המשיך באופן תקין. עכשיו לאחר שתי הפלות יש לי חשד שמדובר במחסור בפרוגסטרון.... 
האם לדעתכן כדאי בשלב זה לבקש בירור מלא-כולל קרישיות יתר, קריוטיפ וצילום רחם או להסתפק בבדיקה הורמונלית?
המון תודה לעונות
לצפיה ב-'היי'
היי
14/11/2018 | 11:40
1
65
משתתפת בצערך על האובדנים. אני בכל זאת הייתי מבקשת בירור מעמיק. הרופא שלי שלח אותי לבירור כזה כשהייתי בת 34 או 33 אחרי הריון אחד כימי והריון אחד של שק הריון ריק, ואישרו לי את כל הבדיקות מהקופה. למרות שהוא חשש שלא יאשרו את הכל, כי לפעמים מתעקשים שבירור כזה (במיוחד קריוטיפ והצמתת סרומים) ייעשה רק אחרי 3 הפלות. לדעתי חבל לאבד את הזמן היקר, אולי ימצאו משהו שניתן לטפל בו בקלות יחסית. שיהיה בהצלחה רבה!
לצפיה ב-'תודה ומוסיפה..'
תודה ומוסיפה..
14/11/2018 | 13:42
64
תודה רבה! נראה לי שאכן אבקש בירור מעמיק.
מישהי יודעת האם בעיית קרישיות היא מולדת או עלולה להתפתח עם הגיל?
לצפיה ב-'איתך בכאב'
איתך בכאב
14/11/2018 | 14:12
59
לא יודעת לענות מה כדאי לבדוק. תמצאי רופא שאת סומכת עליו ותאמיני בו.
לגבי שלב לוטאלי קצר זה  לדעתי דורש בדיקה והיא פשוטה . אני עשיתי בדיקה של הפרוגסטרון 7 ימים אחרי הביוץ כי חששו שיש לי פרוגסטרון נמוך. ואפשר גם לעשות שוב בדיקה יומיים שלושה אחרי אם את חוששת שהוא תקין ואז צונח מוקדם מדי סהכ זאת בדיקת דם פשוטה ממש.

לשאלתך, יש קרישיות מולדת ויש קרישיות נרכשת. אז אכן יכולה לצוץ באמצע החיים.

קשה מאוד לעבור הפלות רצופות. אצלי היתה הפלה בחודש חמישי ומאז הריונות כימים ואני מבינה את הכאב שלך והאכזבה העמוקה. מאחלת לך ידיים מלאות בקרוב.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
16/11/2018 | 14:15
35
 
אכתוב בנקודות, כדי להיות ממוקדת:
1. שתי הפלות ברצף מהסוג שאת מתארת, עם כל הצער והכאב שהן מביאות עימן, עדיין נחשבות נורמטיביות מבחינה סטטיסטית בכל הקשור לעולם הילודה. נשמע נוראי? נכון, אבל זו האמת הביולוגית. 
 
2. לרוב מתחילים לבצע בירור הפלות לאחר 3 הפלות ברצף (בתקווה שכמובן לא יהיו לך). 
 
3. אני מאלו שלא חושבות שצריך לרוץ ולבצע כל בדיקה אפשרית, אלא לחשוב ולהתייעץ עם רופא/ה שמפעיל/ה שיקול דעת מקצועי. 
 
4. צילום רחם בכלל לא עושים כחלק מבירור הפלות חוזרות (ושתי הפלות מהסוג שתיארת עדיין לא נחשבות "הפלות חוזרות"), אלא כחלק מבירור בעיות פוריות (מה שכל מקרה אין לך...). 
 
5. אם תרגישי יותר בטוחה להתחיל ולנסות שוב לאחר בירור פרופיל הורמונאלי- אז תעשי את הבדיקה. מדובר בסך הכל בבדיקת דם פשוטה. אם זה מה שירגיע אותך- אז תעשי אותה. 
 
אנא עדכני בהתפתחויות.
שירה. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה על התמיכה. מעדכנת...'
תודה רבה על התמיכה. מעדכנת...
17/11/2018 | 11:40
1
67
אחריי ביקור אצל הרופא- הייתי בטוחה שהכל מאחורי כמו פעם קודמת, אחריי דימום של יותר משבוע אבל בבדיקה נצפה עדיין שק עובר ברחם, כך שאצטרך לעבור ככל הנראה גרידה  זה תפס אותי מאוד לא מוכנה ולא הפסקתי לבכות כל היום... הרופא אמר שניתן לחכות עוד שבוע כי הדימום נמשך אבל אני כבר בספק.
לגביי הבדיקות הוא אמר שייתן לי אם זה ירגיע אותי אבל הוא בספק אם יש בעיה. ציין את עניין הגיל ושכיחות ההפלות...
לגביי בדיקות הורמונליות הוא ממש שלל את העניין ואמר שהוכח שתמיכה עם נרות פרוגסטרון הי רלוונטית רק למטופלות IVF ורופאים נותנים את זה סתם...
נראה לי שאחריי הגרידה אלך לחוו"ד נוספת.
תודה רבה בנות על התמיכה... 
 
לצפיה ב-'באסה שהצד הפיזי עוד לא מאחורייך,'
באסה שהצד הפיזי עוד לא מאחורייך,
17/11/2018 | 15:58
43
מסכימה עם הרופא שלך לגבי הגישה הרפואית. 
זכותך ללכת לחוות דעת נוספת, וייתכן שיגידו לך אותם דברים וייתכן שיגידו לך דברים אחרים. תלוי מי הרופא/ה ומה הגישה. 
בסופו של דבר את זו שתצטרכי לנווט את הספינה הזו:). 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'5 שנים'
5 שנים
11/11/2018 | 14:00
3
247
11.11.2013
קמה בבוקר ללא שינה
עיניים נפוחות מדמעות 
אחרי שעות של כתיבת מכתב פרידה
נוסעת ברכב בדממה
המחשבות מתרוצצות איך יהיה ומה
מגיעה למיטת האשפוז
רואה את המבטים של הנשים מהיי ריסק
הנה זאת שעולמה חרב עליה
הנה זאת שגזר הדין מוות נקבע לתינוקה
מחכה במיטה לאישור הועדה
מתענגת על כל בעיטה ותזוזה אחרונה
חצי שעה וכבר העו"ס נותנת לנו אישור ברעדה
בעלי ואני הולכים יחד לחדר המוות
נשכבת על מיטה
הרופאים מסבירים ואני לא שומעת
מתייחדת עם רגעיו האחרונים של תינוקי
עוצמת עיניים אומרת שמע ישראל 
שומעת אט אט את השקט שאחרי
המסך שחור, אין על מה להסתכל
מלווה בכסא גלגלים למחלקה
אין כוח להחזיק את עצמי יותר
אמא באה גם אחות
צירים ראשונים
פתיחה 2 חדר לידה
אפידורל
חדר חשוך
שוכבת במיטה שומעת שירים
איכה של שולי רנד
לחץ , פתיחה , לידה
פוצע מוות מתוכי
תינוקי שוכב בזרועותיי
עוד חמים ואדמדם
בוכה, נפרדת, מחבקת, מנשקת
מצלמת בתוכי את מי שלא אראה עוד
 
5 שנים
וכל רגע ורגע מאותו יום זכורים לי בזכרון חרוט
לא אשכח ולא ארצה לשכוח
השבוע זה שבוע הזכרון
מתחיל היום ומסתיים בשישי בתאריך העברי
הגעגוע הוא אינסופי
לא ניתן להגדיר אותו במילים
הוא חלק ממני
למדתי לחיות איתו. אני אמא ל4 חיים ואחד מת
מאז גופי נתן עוד חיים, שחר שלנו כבר בן 3 עוד מעט
מאז אפילו ליוויתי זוגות שעברו בעצמם לידה שקטה
מאז למדתי לחיות עם האובדן
הוא חלק ממני.
היום, מרשה לעצמי לעצור רגע
לחשוב על מסע חיי בשנים האחרונות
להיות גאה בעצמי
על הדרך שעברתי וממשיכה לעבור
היום מרשה לעצמי 
לסלוח, לאהוב, לחבק את אוהביי
להדליק נר
לנשמה שהייתה פה לפניי 5 שנים בדיוק
והשאירה געגוע וכיסופים בלב לעד
 
 
 
לצפיה ב-'זוכרת אותך ואיתך '
זוכרת אותך ואיתך
11/11/2018 | 16:28
97
ריגשת אותי כ"כ.
 
גם אני זוכרת כל רגע וכל תמונה מהיום שבו אני נפרדתי מהעוברית שלי.
צילמתי אותה במוחי ובניגוד לפנים ודמויות של אנשים, שלפעמים דוהים עם הזמן, הזכרון שלה מאד חד. מנחם, מעורר געגוע ופוצע והכל יחד.
 
נזכור את כולם  
לצפיה ב-'יקירתי, תודה על השיתוף המרגש'
יקירתי, תודה על השיתוף המרגש
12/11/2018 | 08:40
22
לצפיה ב-'מדליקה יחד איתך '
מדליקה יחד איתך
13/11/2018 | 22:49
48
שמחה שזכית להביא חיים. עם  זאת הגעגוע למה שאבד מבלי שוב תמיד ישאר איתנו. אמא לא שוכחת לעולם.

מקדישה לך שיר. אני מדמיינת אותי שרה אותו לעצמי. קצת מוזר,  אבל לפעמים רק אנחנו נרים את עצמנו חזרה מתוך התופת אל כל הטוב שיש לנו וכל הטוב שעוד יהיה.

https://m.youtube.com/watch?v=2FhQCYGYXzw


לצפיה ב-'שתי הפלות רצופות'
שתי הפלות רצופות
10/11/2018 | 11:41
9
236
שלום בנות יקרות,
אתחיל מזה שיש לי שני ילדים. לפני 8 שנים (בין לידת הבכור לבתי הקטנה) לידה שקטה בשבוע 30. למרות שתמיד ידענו שאנחנו רוצים ילד שלישי לא ניסינו מכל מיני סיבות, עבודה, לימודים וכדומה שבזמנו נראו הגיוניות וכעת אנחנו לא מצליחים להבין למה חיכינו. בכל מקרה כשכבר החלטנו שכן נקלטתי יחסית מהר אבל ההריון לא התפתח ובשבוע 6 עברתי גרידה שהסתיימה בצורה מהירה עם קבלת מחזור כעבר 4 שבועות. להפתעתי נקלטתי מיד שוב וההריון לווה בדימומים קלים שהדירו שינה מעיני. אבל כבר היה דופק והיה נראה שהכל בסדר. ביום ראשון לפני שבוע בבדיקה שגרתית (שבוע 9) התברר שאין דופק ושהעובר הפסיק להתפתח כבר לפני שבועיים בערך. הופניתי למיון והעדפתי לקבל ציטוטק (הגרידה היתה רק לפני 3 חודשים). בביקורת כמה ימים אחרי נראה שהשק יצא אבל עוד היה חומר הריוני אז קיבלתי 4 כדורים נוספים. 
כשגיליתי שהפסיק הדופק התגובה שלי היתה שאין סיכוי שאעבור את זה שוב ושאני מוכנה להשלים עם זה שיהיו לנו שני ילדים מקסימים. אבל כעבור יום או יומיים פגשתי רופאה נחמדה במיון שאמרה לי: "תקשיבי, ברור שזה בגלל הגיל שלך, אם את רוצה עוד ילד, אל תחשבי על כלום, אל תנתחי פילוסופית, חכי לוסת ותנסו שוב".
הייתי שמחה לשמוע מנסיונכן. כמה זמן חיכיתן אחרי הפלה בכדורים? האם הגוף צריך זמן להתאושש? בגלל שאני בת 40 נראה לי שאין לי הרבה זמן "לבזבז" ומצד שני 2 הפלות ב-3 חודשים זה לא עניין פשוט. אני מנסה לקבל את שתי ההפלות כחלק ממכלול החיים ולא לחשוב או להתאבל. לא קל, אבל משתדלת.
תודה שקראתן 
לצפיה ב-'כמה דברים-'
כמה דברים-
10/11/2018 | 14:54
1
122
לרחם שלי לקח 3 חודשים להתנקות מהריון שנגמר בשבוע 6 וקצת, שבו היה שק הריון ריק ללא עובר. כך שבכל מקרה, נאלצתי לחכות עד שהתחלתי לנסות שוב. 
 
אני לא יודעת כמה זמן לקוח לכל גוף ולכל נפש להתאושש. יש כאלו שיותר, ויש כאלו שפחות. הכל מאוד אינדיבידואלי. 
 
טוב שאת מסוגלת להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולהבין ששתי ההפלות הן חלק ממכלול החיים, אבל זה לא אומר שאסור לך להתאבל. מותר להתאבל, כמה שאישה מרגישה צורך בכך. אם מנסים להקטין את זה, לא לחשוב ולא להרגיש- בסופו של דבר זה עלול לחזור אלינו כמו בומרנג (אני מתכוונת בפן הרגשי). 
 
אז מותר לך להתפלסף, ומותר לך להתאבל, ומותר לך כן לחשוב וכן להרגיש. אנחנו לא רובוטיות. לצערי. הייתי שמחה אילו הייתי יכולה פחות להרגיש ופחות לחשוב, ובכלל- פחות....ומצד שני- אם הייתי פחות- אז לא הייתי פה כמנהלת פורום כבר כמה שנים:). יש גם יתרונות ללהיות "יותר". 
 
מקווה שתקבלי את ההחלטות הנכונות עבורך.
שירה. 
 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה שירה '
תודה רבה שירה
10/11/2018 | 20:26
26
לצפיה ב-'עונה מנסיוני'
עונה מנסיוני
10/11/2018 | 20:18
3
108
אחרי הפלת הציטוטק הראשונה שלי (הייתי בת 34.5 וזה היה ההריון הראשון שלי) חיכינו וסת אחת וקיבלנו אישור להמשיך לנסות.
נקלטתי בנסיון הראשון, וההריון השני הוא ההריון היחיד שלי עד כה שהסתיים בידיים מלאות.
 
אחרי ההפלות הבאות היו מקרים שבהם המשכנו לנסות מיד והיו מקרים שבהם לקחנו פסק זמן (הנסיבות היו שונות בכל פעם). לפעמים נקלטתי מיד בנסיון הראשון ולפעמים לקח כמה חודשים.
 
הבחירה אם להמשיך מיד או לחכות היא מאוד אינדיווידואלית, אבל סביר להניח שלו אני במקומך, הייתי עוברת ביקורת אחרי הוסת הראשונה ומיד חוזרת לנסות.
לצפיה ב-'המון תודה'
המון תודה
10/11/2018 | 20:34
2
77
על השיתוף וגם על העצה הקונקרטית. זה מאד עוזר לי. הסביבה הקרובה ידעה על שני ההריונות האחרונים ומה שהפתיע אותי זה שמשפחה שלי הרגישה צורך להעיר לי עוד ביום ההפלה שאני צריכה להבין שבגילי (40) כבר אי אפשר. בן זוגי ואני מאד מאד רוצים לנסות שוב וגם הרופאה שלי לא חושבת שיש מניעה. לא תיארתי לעצמי שדווקא המשפחה שלי לא תבין את הרצון הזה.
לצפיה ב-'לגבי תגובת הסביבה- '
לגבי תגובת הסביבה-
11/11/2018 | 08:30
86
יכול להיות שהסביבה הקרובה שלך באמת לא מבינה את הרצון הזה בעוד ילד, ויכול להיות שהיא כן מבינה, אך רוצה להגן עלייך מפני אכזבה קשה נוספת. 
כמובן שזו לא הדרך והדברים שנאמרו לך לא היו צריכים להאמר בצורה זו וגם לא בטיימינג שנאמרו. 
בתור מי שעברה 7 הפלות, 6 מהן ברצף, אף אחד בסביבה שלי לא הבין אותי עד הסוף. כי אי אפשר להבין. כי הרצון והכמיהה בעוד ילד בערו בי בנשמה ובגוף, ומי שהסתכל עליי מהצד חשב שאני קצת משוגעת שממשיכה. והאמת היא שמבחינה רציונאלית גם אני לא הבנתי את עצמי. זה היה חסר כל הגיון להמשיך ולנסות. 
אבל רצה המזל, ונולדה בת בריאה ונפלאה (כיום כמעט בת 4). 
 
בסופו של דבר, האישה היא זו שיש לה את הכוח להחליט לאיפה היא מושכת את העגלה הזו (בשיתוף בן הזוג, כמובן- אם מדובר באישה שהיא לא יחידנית). 
וזה סוג של כוח חיובי- בכל חווית חוסר השליטה הזו, זה סוג של שליטה על חיי- אני מחליטה- להמשיך או להפסיק, תוך התבוננות מעמיקה והבנה של ההשלכות של כל החלטה על חיי וחיי המשפחה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'לגבי תגובות לא במקום של הסביבה'
לגבי תגובות לא במקום של הסביבה
11/11/2018 | 10:31
70
תגובות הסביבה יכולות להיות קשות ומחלישות מאוד, גם כשהן נאמרות מכוונה טובה ומדאגה, שהרי את ממילא נתונה במצב נפשי מורכב כרגע. מותר לך לענות ולבקש שיניחו לך, וכמובן מותר לך לבחור את מי את משתפת ועד כמה ואת מי לא מרגע זה ואילך (גם זה חלק מהחזרה מסוימת של שליטה בהמשך לתגובה ששירה כתבה לך).
רוצה להפיח בך תקווה מסוימת, שהריון תקין אפשרי גם בנקודת הזמן בו את נמצאת. ברור שהסיכוי פחוּת בהשוואה להשגת הריון תקין בתחילת שנות ה-30 (אם כי מי כמוך יודעת שגם בשנות ה-30 יכול לפקוד אסון), אבל אפשרי.
אני ילדתי בסופו של דבר בגיל 40.5. כמה מהנשים סביבי ילדו בגיל 40 (עם או בלי הפלות בדרך), ולמעשה שלוש חברות בנות 42 ילדו בשנה החולפת תינוקות בריאים. ברור שזה לא מבטיח כלום, אבל גם ממש ממש לא חסר סיכוי כפי שהעירו לך ובתזמון שאין פחות מתאים ממנו.
מחזיקה עבורך אצבעות, ומאחלת לך ששנת 2019 תהיה שנה של אושר גדול בחייכם.
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך, ענבר, ומוסיפה מנסיוני'
משתתפת בצערך, ענבר, ומוסיפה מנסיוני
11/11/2018 | 09:39
1
90
הסיפור שלי דומה ושונה משלך - דומה בכך שגם אני הייתי על סף גיל 40 כשהתחלנו לנסות להביא לעולם ילד שלישי, אחרי שנולדו לנו בן ובת בריאים בשליש השני של שנות השלושים שלי. שונה - כי אתם חוויתם את השבר הנורא של אבדן עובר בשבוע מתקדם תוך כדי התחלת הקמת המשפחה.
נורא קשה לעבור כאלה טלטלות אחת אחרי השניה, בלי שזה יחלחל ואולי גם ישתקף בתפקוד בעבודה, עם הילדים, בזוגיות ובמערכות יחסים אחרות. רק את יודעת האם יש בך כוחות להמשיך לנסות. הפוגה של חודש-חודשיים היא לגמרי הגיונית לטעמי, אבל באמת לא הייתי 'לוקחת את הזמן' אם (נשמע שאכן כך) הכמיהה בוערת בך.
בסוף שנות ה-30 הריתי הריון ספונטאני שהסתיים בציטוטק בשבוע מוקדם. מכל מיני סיבות חיכינו מספר חודשים, וכשחזרנו לנסות שוב הריתי הריון ספונטאני, שנגמר אף הוא בשבוע מוקדם. אחרי ההפלה השניה חזרנו לנסות ברגע שהרופא אישר (נדמה לי שאחרי מחזור אחד), ולמזלי הרב תוך חודשים בודדים שנדמו כנצח הריתי שוב, ובסוף הריון רווי חששות ילדתי את ילדנו השלישי. הלוואי שבזה הסיפורים שלנו יהיו דומים.
 
לצפיה ב-'מאד ריגשתן אותי - תודה!!'
מאד ריגשתן אותי - תודה!!
11/11/2018 | 13:21
66
שירה, מרעישה בשקט וכבשה0פועה, קראתי כמה פעמים את התגובות שלכן. דבר ראשון, המון תודה! זה מאד עוזר לי לשמוע גם מנסיונכן וגם את העצות הקונקרטיות. אני מרגישה שמצד אחד אני יכולה להתבונן מבחוץ על הסיטואציה ולהמשיך בחיים ומצד שני, הגוף עובר כל-כך הרבה שינויים בזמן כל-כך קצר. לגבי הסביבה, גם כשאני לא שואלת הם מתנדבים להביע דעה לגבי הריון נוסף.
יש בי כוחות לנסות שוב כי בסופו של דבר במידה וההריון יסתיים בלידה זה שווה הכל.
שוב מקרב לב, המון המון תודה על המילים המרגיעות. עודדתן אותי מאד!
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
13/11/2018 | 22:43
32
לאנשים תמיד יש מה להגיד. לפעמים צריך לעשות לכולם mute. להתחבר לרצון ולכוחות שלך ולרוץ עם זה.

מאחלת לך בשורות טובות. שולחת חיבוק.
לצפיה ב-'היי, שתי שאלות:'
היי, שתי שאלות:
10/11/2018 | 22:43
5
193
1. האם וסת אחרי הפלה (הפלה טבעית בשבוע 9, היו דימומים וכאבים שבסופם פשוט כל השק יצא..) חייבת להיות משמעותית כמו מחזור?
או שגם יכול להיות שיהיו רק קצת דימומים חלשים, אם בעצם הגוף לא ממש התאפס על עצמו.. ?  
 
2. נניח והקופה לא מאשרת לעשות בדיקת קרישיות. איפה אפשר לעשות באופן פרטי באיזור ירושלים/ ת"א, ומה העלות? 
 
תודה, שבוע טוב ובשורות טובות!
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדן'
משתתפת בצערך על האובדן
11/11/2018 | 08:17
1
68
ומנסה לענות מנסיוני.
 
1. הוסת הראשונה לא חייבת להיות משמעותית כמו מחזור, אבל וסת מועטה יכולה להעיד על הידבקויות שאותן ניתן לאבחן רק בהיסטרוסקופיה אבחנתית.
אני הייתי מתחילה עם בדיקת US רגילה בסיום הדימום הוסתי, ושוקלת היסטרו אבחנתית.
כמה זמן עבר בין ההפלה לבין הוסת הראשונה?
 
2. סביר להניח שללא רקע משפחתי של קרישיות ועם הפלה אחת בלבד, הקופה לא תאשר בדיקות קרישיות.
אני לא יודעת איפה אפשר לעשות במימון עצמי בירושלים או במרכז, אבל קראתי פעם מישהי שכתבה שהיא עשתה ברמב"ם במימון עצמי.
לצפיה ב-'בנתיים עוד לא היתה וסת, חלפו 4 וקצת שבועות. תודה'
בנתיים עוד לא היתה וסת, חלפו 4 וקצת שבועות. תודה
13/11/2018 | 20:36
9
לצפיה ב-'מנסה לענות-'
מנסה לענות-
11/11/2018 | 08:34
2
56
1.הוסת לאחר הפלה יכולה להיות מוגברת או חלשה יותר מהרגיל. מומלץ ללכת לאחר קבלת המחזור לבדיקת אולטרסאונד כדי לוודא מצב הרחם. 
 
2. לא יודעת לענות לך, אבל רציתי לשאול למה את רוצה לעשות בדיקת קרישיות? יש איזושהי התוויה רפואית? חשד? מישהי מהמשפחה הקרובה? המלצה של רופא/ה? 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תהייה אם נכון ללכת לבדוק.. ללא התויה רפואית.'
תהייה אם נכון ללכת לבדוק.. ללא התויה רפואית.
13/11/2018 | 20:56
1
13
לצפיה ב-'לא הבנתי את תשובתך. פרטי יותר. '
לא הבנתי את תשובתך. פרטי יותר.
14/11/2018 | 10:06
13
לצפיה ב-'ניסיון 3'
ניסיון 3
09/11/2018 | 08:23
44

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

איתן שמואל יועד - נומרולוג
איתן שמואל יועד
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
ד
מתקשים בפוריות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ