לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1290412,904 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'שאלון על הפלה, כאב נפשי ותמיכה חברתית'
שאלון על הפלה, כאב נפשי ותמיכה חברתית
18/08/2018 | 09:06
4
נשים יקרות, 
שמי בת אל, סטודנטית שנה שלישית ואחרונה ללימודי פסיכולוגיה במכללת "מרכז ללימודים אקדמיים" באור יהודה. אני כותבת בימים אלו סמינריון העוסק  בנושא הפלות בקרב נשים בגילאים 18-65 וכל ההתמודדויות היוצאת מכך.
 
בממוצע כל אישה שלישית תחווה לפחות הפלה אחת בחייה ולרוב תשמור לעצמה את האובדן בעקבות חשיבה מוטעית כי שיח ציבורי על הפלות מוגדר כטאבו. בואו נתחיל בצעד קטן לשינוי... לטובת זה, במידה ועברת את החוויה הלא פשוטה של הפלה, אשמח אם תקדישי מספר דקות למענה על שאלון העוסק בנושא הרגיש והחשוב הזה. 
השאלון הינו אנונימי לחלוטין.
תודה מראש יקרות  ❤
 
לצפיה ב-' פינת הביניים / ה'אני' בביניים'
פינת הביניים / ה'אני' בביניים
14/08/2018 | 14:27
1
78
פינת הביניים מיועדת לכל מי שמצויה בתווך המכאיב שבין אובדן הריון להריון חדש. הפעם אני מקדישה את הפינה לנשים המצויות באיזור גיל 40, אי שם באמצע החיים, בשלב בו הזמן מקבל משמעות אחרת והביניים בולם כיווני התפתחות אישיים.
שינוי קריירה? עדיף להיכנס להריון בעבודה המוכרת (והמשעממת), דיאטה? בטח, אחרי ההריון, מעבר דירה? רק שלא אצטרך לעבור עם בטן. לימודים? כשאהיה פנויה יותר. חיזוק קשר חברי? כשיהיו לי יותר אנרגיות. וכך הלאה וכך הלאה.
איפה בחיים הביניים כובל אתכן? מה הייתן רוצות לממש שאתן נמנעות ממנו בגלל שאולי... ?
לצפיה ב-'בדיוק באותם נקודות אותם ציינת...'
בדיוק באותם נקודות אותם ציינת...
14/08/2018 | 20:17
62
אתחיל מהסוף.
נרשמתי לתואר שני... עם זאת חולפת בראשי מחשבה שאם לא הייתי דוחה את הרישום בפעם הקודמת אז השנה הייתי מסיימת..
בעוד כשנה הבן שלי חוגג בר מצווה אז זה לא מתאים עכשיו..
ארבעים בפתח אם לא עכשיו אז מתי??
הילדים כבר גדולים!! הפרש של כמעט עשר שנים זה עוול!!!
אבל אני רוצה אחות לקטנה שלי!!! כל אישה חייבת אחות
ואם ייצא בן?
ויש מלא סיכונים שבאים עם הגיל...
ויש גם מלא שיולדות מעל גיל 40 ויותר!! וכאלה שרק מתחילות סביב הגיל הזה???
ורציתי להגיע לגיל 40 רזה. קצת יותר. ושמחתי שתהיה לי סיבה לבטן...
ואולי זה באמת ישנה את איזון החיים... להתחיל הכול מהתחלה..
וחס וחלילה יהיה בעיה בהריון..בלידה...בתינוק... זה לא מגיע עם פתק החלפה!!
והרופאה נשים אמרה שהבעל לא קובע...ולמרות שהוא לא רוצה הוא מאוד שמח בפאנצ׳ר
כבר התחיל לתכנן איך לקנות אוטו חדש
ואיזה חדר יהיה לה..
ומתי לספר לכולם...
וחישב איזה חודש אהיה ביומולדת שלי ואם אפשר עוד לטוס... בכל זאת 40!!! יאיייי!!!
וחזרתי מהמקווה פעם ראשונה אחרי הפעולה
ולא היתה קירבה ולא היה מגע! כאילו שאפשר להתעבר מנשיקה!!
ועכשיו גם לי לא בא!!
ואת כל השאלות שאלתי את היקום! את הקב״ה! וטרם קיבלתי תשובה!
לצפיה ב-'מיואשת...'
מיואשת...
10/08/2018 | 11:54
16
229
אני קוראת כאן בשקט כבר תקופה של שמונה חודשים...קמתי הבוקר מרוסקת לחלוטין אחרי שגיליתי ששוב הגיע הדימום, הרגע המייסר הזה שאת מבינה ששוב חלום נגוז...כבר שמונה חודשים אנחנו בתוך סרט רע (היום ההפלה השלישית ברציפות) שמייאש, מתסכל ושובר כל פיסת אמונה בגוף שלי...ואין לי עם מי לחלוק את הכאב והאובדן כי התשובות של הקרובים הם שיש לנו ילדים בריאים ושנסתכל על הכוס המלאה...וזה נכון ועדיין...אנחנו בזוגיות שנייה ובנינו אותה אחרי המון קשיים ובנינו משפחה מדהימה אבל רצינו גם משהו שהוא שלנו יחד והתחושה הזו של ייאוש ואכזבה כל פעם מחדש מרסקת...וקוראת פה מדי פעם את ההודעות ומתנחמת והפעם העזתי וכתבתי כי התחושה פשוט נוראית 
 
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
10/08/2018 | 12:30
2
85
מבינה אותך. את רוצה קצת לפרט באיזה שבועות היו ההפלות?
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה המהירה!!! '
תודה רבה על התגובה המהירה!!!
11/08/2018 | 08:48
1
81
רשמתי את הפירוט כבר בהודעה לשירה.... כבר הוצאתי הכל...מתנצלת על האורך
לצפיה ב-'כואבת איתך'
כואבת איתך
11/08/2018 | 21:19
46
ממש ממליצה לחפש רופא מתאים שיתייחס ברצינות וישלח לבדיקות המתאימות.

מבינה לגמרי את הרצון בילד משותף. מאחלת לך מכל הלב שפעם הבאה תהיה מנצחת.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
11/08/2018 | 07:41
10
85
הרצון לילד משותף הוא טבעי מאוד, כאשר שני אנשים אוהבים אחד את השני, כי ילד הוא יצירה נפלאה משותפת, בין שני אנשים שקשרו את גורלם זה בזו, ורוצים ליצור משהו מחודש ונפלא ויפה וטהור. 
לכן, האכזבה היא כל כך קשה, וכל כך מובנת, למרות שיש לכם ילדים ממערכות יחסים קודמות. 
 
תארת במילים מאוד מדוייקות: "הרגע המייסר הזה שאת מבינה ששוב חלום נגוז". ממש כך. מייסר, וחלום שנגוז. מילים שפוגעות בול. 
וזה אכן מייאש, וזה אכן מתסכל מאוד. 
ונכון- הסביבה לא תמיד מבינה, ואפילו- לרוב לא מבינה, ובטח שלא מבינה עד הסוף ובטח שלא יודעת להכיל את הכאב הגדול הזה. 
 
אז אנחנו כאן, כדי להכיל את הכאב. ומעבר לכך- אני תמיד ממליצה על תהליך אישי ו/זוגי, כדי לסייע בעיבוד האבל. אל תישארי עם זה לבד. יש למי לפנות. 
 
שירה. 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'ריגשת'
ריגשת
11/08/2018 | 08:47
9
94
תודה רבה לכן על ההבנה ותודה שירה על המילים הכל כך מדויקות... הייתי צריכה לשמוע אותן.
מנבירה באינטרנט אני מבינה שהרופא שלי אולי יכול היה לחסוך ממני את חוויה האחרונה ולשלוח אותנו לבירור להפלות חוזרות. אם יש לכן המלצות למישהו כזה בצפון אז אשמח לשמוע...
קצת רקע: אני בת 39.8 ובעלי בן 38. לי יש שלושה ילדים שילדתי בטווח גיל 28-32 . קליטה טבעית, לידות טבעיות. שלושתם בשבוע 42...כך שבתפיסה הקודמת שלי הגוף שלי ידע להיקלט וידע להחזיק... היום מרגישה שהגוף בוגד בי... לא מצליחה כל כך להבין מה קורה...
לבעלי שתי בנות שנולדו כשהיה בן 29-31. קליטה טבעית, לידות טבעיות גם כן.
המתסכל הוא ששנינו יודעים שהצלחנו אז לא ברור לנו מה הגורם הפעם...פרט לגיל...
לפני שמונה חודשים נקלטתי, בשבוע 7 נצפה דופק, שבוע 9 החלו דימומים, נשלחתי לשבועיים מנוחה בבית בנסיון להציל ושבוע 11 קיבלנו את הבשורה האיומה שיש לבצע גרידה כי אין דופק. זה כשלעצמו היה חוויה טראומטית כי פנינו לבית חולים ציבורי. ההליך עצמו היה מזעזע, לקחו אותנו כקבוצה, בציניות כואבת קראתי לזה טיול מאורגן להפלות. כקבוצת נשים הסבירו לנו את ההליך. ללא פרטיות, ללא הכלה של או הבנה של הכאב. הליך נוראי כשכל אותו זמן בעלי בחוץ בערך ארבע שעות ואף אחד לא אומר לו מה קורה איתי...הדבר הזה הותיר את שנינו מצולקים וייקח לזה עוד זמן...
חזרנו הביתה, הגניקולוג אמר להמשיך כרגיל בלי הפסקה מיוחדת...המשכנו. כעבור חודש קיבלתי וסת ובערך שלושה שבועות לאחר מכן קמתי עם כאב חריג בצד ונאלצנו לנסוע לבית חולים. שם לאחר בדיקות מקיפות נסתבר שהייתי בהריון נוסף, חשדו מחוץ לרחם, בסופו של דבר בשלושה ימים שהייתי שם ו(סירבתי לעבור הליך רפואי אז נמצאתי רק תחת השגחה) הכל יצא באופן טבעי...
בעצת הרופא המתנו חודשיים ועכשיו שוב נקלטתי.
ההזוי הוא שהחלטתי שאני לא מתקדמת בקריירה במחשבה שכשניקלט והכל יהיה בסדר הכי נכון להישאר באותו מקום. מעל חצי שנה של תסכול ושתי הפלות חלפה והתסכול מהעבודה רק גבר ואז קראתי את הפוסט של מצב ביניים והחלטתי שאני רצה קדימה ולא תלויה ביותר במשהו שלא ידוע מתי יקרה...ביום שהחלטתי והודעתי למעסיקיי שמקבלת את הקידום (לפני שבוע) זה היום שבו גילינו שנקלטתי. והרשינו לעצמנו לשמוע מהשמחה הכפולה והרשינו לעצמנו להפליג בחלומות ובהתקדמות של השבועות... העצוב הוא שכל פעם כשאני נכנסת לשירותים מאז הפעם הראשונה אני מפחדת לגלות דימום, מפחדת מהרגע הזה... ולצערי ביום שישי זה הגיע...והעולם שלי באותו רגע קרס...
ומאז אני בסערת רגשות ונראה לי שאורך הפוסט מעיד על העניין...
לא מתכוונת לשתף את הקרובים שלי כדי לא לצער אותם, את החברות גם לא כי קשה להן להכיל את הכאב והן מנסות להראות את חצי הכוס המלאה. אז נותרנו שנינו אני ובעלי עם הכאב והאובדן ולפעמים מרגישה שקשה לי גם מולו עם כל החוזק שלו כי מרגישה שמושכת אותו למטה...
זהו... נראה לי שהצפתי אתכן...
אשמח להמלצות במידה ויש...ודעתכן לגבי בירור להפלות חוזרות
לצפיה ב-'רק מוסיפה...'
רק מוסיפה...
11/08/2018 | 08:52
3
87
מציינת רק שהפעם כבר לא טורחת ללכת למרפאה... לא מעוניינת לבלות סופ"ש בבית החולים...מחכה לראשון ואז אבדק...אבל הדימום מאוד דומה לפעמים הקודמות והתחושה הפיזית דומה...
לצפיה ב-'לפני שאני כותבת יותר בפירוט- '
לפני שאני כותבת יותר בפירוט-
13/08/2018 | 08:14
2
48
חשוב לי לדעת מה ההתפתחויות. האם הלכת אתמול לבדיקה ומה אמרו לך. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'ועוד שאלה- '
ועוד שאלה-
13/08/2018 | 08:21
1
38
ההריון השני- היה מחוץ לרחם או בתוכו? זו עובדה מאוד משמעותית כאשר את שואלת לגבי צורך בבירור הפלות חוזרות. כתבת רק שחשדו שמדובר בהריון חוץ רחמי. את יכולה להיות מדוייקת יותר ולהבהיר נקודה זו? 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'רוצה לעדכן? מה קורה? '
רוצה לעדכן? מה קורה?
15/08/2018 | 14:48
4
לצפיה ב-'בית החולים פעל בצורה מזעזעת!'
בית החולים פעל בצורה מזעזעת!
11/08/2018 | 09:44
90
אולי לכשתתאוששי יהיו בך תעצומות הנפש לכתוב תלונה עם העתק למשרד הבריאות, לפעול כדי לחסוך מאחרות את הצער המיותר הזה, ובאיזשהו אופן להחזיר שליטה.
לגבי החברות - אולי יש מי מהן שאת יכולה להסביר לה למה *את* זקוקה מבחינת מלים ותמיכה, כי לבד קשה מאוד (מה גם שילדים בגילאים 7-12 הם ממש צעירים ואני מניחה שאתם שומרים על איזשהו פאסון מולם, והם בבית).
לשאלתך  לגבי בירור הפלות חוזרות - אין לי תשובות טכניות, אבל מציעה לך למקד בשאלה את אזור החיפוש בארץ, קופה או פרטי, כדי שתקבלי תשובות רלוונטיות.
חולקת, שגם אנחנו פנינו לבירור לאחר שתי הפלות מוקדמות בגיל 39 שלי (גם הוא היה בסביבות 40) כשבעברנו שני הריונות תקינים ולידות טבעיות במחצית שנות ה-30. אנחנו קיבלנו הפניה מרופא הנשים לבירור בקופה, וכמובן התורים היו יותר איטיים. בכל זאת עבורי זה היה אקט של החזרה חלקית של שליטה בחיים. גם אם יש סיכוי שמדובר בהפלות על רקע גיל כמו שהיה אצלי, שווה לבדוק, כי בכל זאת יש סיכוי קלוש שכן יימצא משהו, ומוטב שיקרה עכשיו ולא בחלוף כמה חודשים ושברונות לב.
 
טוב שבאת לכאן, וממש לא הגזמת ולא הצפת
 
 
 
 
לצפיה ב-'בירור'
בירור
13/08/2018 | 00:06
3
58
הי, יקרה !
משתתפת בצערך על הפלות. הרצף הזה הוא נורא. ואני כותבת מנסיון - גם לי היו 3 הפלות רצופות אחרי 2 ילדים שילדתי עד גיל 30.
אז כמובן, שצריך בירור, גם לך וגם לבן זוג. בבערך מחצית מהמקרים אפשר לעלות על סיבת ההפלות.
בירור הוא - לבעל - בדיקת זרע. אפשר רגילה בקופת חולים. אם תוצאה לא משהו - אז ממליצה גם בדיקה אצל ברטוב + תרבית זרע (לשלול כלמידיה וכדומה).
לך - היסטרוסקופיה אבחנתית, פרופיל הורמונלי (כולל הורמוני בלוטת התריס ופרולקטין. עדיף לבדוק את כל ציר ההיפופיזה), פרופיל אוטואימוני, פרופיל קרישה מלא (לדעיתי, רק 6 שבועות אחרי הפלה אפשר לעשות. רופא ידריך אותך), סוכר בצום, תרבית וגינלית ל-STD, סקר נוגדנים (indirect coombs) מקווה שלא שכחתי כלום.
לשניכם - קריוטיפ. נחיצות של קריוטיפ קצת שנויה במחלקות, כי לשניכם יש ילדים בריאים. אבל הייתי מעדיפה לעשות, בשביל לסמן וי.
אם כל הבדיקות ללכת לגינקולוג טוב וחושב. לא מכירה בצפון, אבל בשביל רופא טוב אפשר גם לטייל למרכז.
שיהיה המון בהצלחה. שולחת לך כוחות.
אם יש שאלות - אנחנו כאן.
לצפיה ב-'בערך ממחצית מהמקרים אפשר לעלות על סיבת ההפלות?!-ממש לא! '
בערך ממחצית מהמקרים אפשר לעלות על סיבת ההפלות?!-ממש לא!
13/08/2018 | 08:19
2
65
את מתכוונת לסיבה שאפשר לעשות איתה משהו ולטפל כדי למנוע הפלה נוספת?!
מאיפה המידע הזה? 
ההפך הוא הנכון- במרבית המקרים הבדיקות הרבות מעלות חרס...
במרבית המקרים אין ממש מה לעשות כדי למנוע הפלות חוזרות נוספות ונותנים טיפולים אמפיריים בלבד. 
במרבית המקרים רב הנסתר על הגלוי.
זו האמת. גם אם היא נוראית וקשה וכואבת ומכעיסה נורא. 
זה עוד לא אומר שלא צריך לעשות בירור הפלות חוזרות. 
זה עוד לא אומר שלא צריך להתייעץ עם גורמים רפואיים שאנחנו סומכות עליהם.  
 
שירה דוד 
 
 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מסבירה ומביאה לינק'
מסבירה ומביאה לינק
14/08/2018 | 00:13
1
47
הי, שירה !
זה אחד המאמרים קלאסיים בעיתון הכי נחשב.
לא מצליחה לעשות "העתק הדבק" מתוך מאמר, אבל כן, כתוב שם, שלמחצית המקרים ניתן למצוא סיבה ולמחצית - לא.
 
 
לצפיה ב-'אז שהעיתון ירד יותר לעומק לשטח,'
אז שהעיתון ירד יותר לעומק לשטח,
14/08/2018 | 08:27
42
ויראה שזה לא נכון, והלוואי והנתונים אכן היו נכונים.
אני מתייחסת להפלות חוזרות- 3 ויותר, בשליש הראשון. 
מרבית ההפלות החוזרות בשליש הראשון מתרחשות בגלל עוברים לא תקינים, ועם זה אין כמעט מה לעשות, פרט לתרומת ביצית...
 
6 שנים בפורום ואין ספור מקרים של הפלות חוזרות נותנים לי סטטיסטיקה אחרת ממה שכתוב במאמר.
 
עובדה שבמרבית המקרים הבירור החוזר לא מגלה כל בעיה. זה כשלעצמו מוכיח את מה שאני כותבת.  
 
שירה דוד 
 
 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'גם אני משתתפת בצערך'
גם אני משתתפת בצערך
11/08/2018 | 08:57
63
כמו שכתבו מרעיש ושירה - הרצון לילד משותף לגמרי מובן וברור לי. והכמיהה היא כמיהה, גם אם יש בבית ילדים, אפילו משני המינים, אפילו המון (בעיני האחר) ואפילו משותפים.
ייתכן שכוונת הקרובים לנסות לעודד, אבל נשמע שאלה לא הדברים ש*את* צריכה לשמוע. אל תתני לאחר לרפות את ידייך רגשית, ואולי יש אפילו אפשרות לבקש מהקרובים להתחשב בהקשר הזה.
מאחלת לך שהגוף יחלים, ושתצליחו לשקם ולשמור את הנפש.
לצפיה ב-'קשה ומייאש '
קשה ומייאש
11/08/2018 | 13:19
67
מצטערת על כל מה שאת עוברת.
מובנים לגמרי הרצון לילד מבן הזוג הנוכחי, וההתרסקות בכל פעם שזה לא מצליח.
בהחלט כדאי לבצע בירור הפלות חוזרות. יש בעיות נרכשות וברות טיפול, כמו למשל קרישיות יתר מסוג אפלה. אפילו אם לא ימצא שום דבר, לפחות תדעי שניסית, ושעשית מה שהיה בידייך. אני לא מכירה רופאים מהצפון. (אם אני לא טועה אפשר לבצע ברמב"ם בדיקות קרישיות באופן פרטי, אבל אין שום סיבה שתעשי את זה באופן פרטי, מגיע לך מימון מהקופה).
החברות מנסות לעודד, ומזכירות את מה שכן קיים וטוב. מנסות לעזור בדרכן, אבל אני לגמרי מבינה שלפעמים הדרך הזאת מנותקת מהכאב שמרגישים, ולא עוזרת בכלל.
אני שמחה שהעזת לכתוב כאן
 
לצפיה ב-'מפגש פורום'
מפגש פורום
10/08/2018 | 07:44
15
124

כבר כמה זמן שאני מתלבטת אם לכתוב את זה, אז עכשיו אנשום עמוק, והנה -
האמת היא שהמון פעמים אני מרגישה בודדה. חברות אמיתיות לא מבינות, לשמחתי, את מה שעובר עלי. הפורום הוא מקום נפלא, מרגיש כמו בית, חם ומכיל ומחבק, אבל הוא ווירטואלי ופומבי. אין ספור פעמים נמנעתי מלכתוב כאן דברים בשל הפומביות שלהם. נכון שהשימוש בניק הופך אותי לאנונימית, אבל עדיין, אם מישהו מחיי האמיתיים באמת ירצה, הוא יוכל לזהות אותי יחסית בקלות. (טולסטוי כתב שכל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, וכל משפחה אומללה, אומללה בדרכה שלה. אז נראה לי שבאמת כל דמות כאן היא עם סיפור ייחודי ועצוב משלה).
אני לא בטוחה אם מפגש פורום הוא המענה. אני חושבת שאני מחפשת חברה בעולם האמיתי שמבינה את הצער שבהפלות. אולי ממפגש פורום שכזה יצאו חברויות אמיתיות, אולי אני לא היחידה שמרגישה ככה.
אולי אני כן, אבל גם "רק" לפגוש את הנשים מאחורי הניקים, נדמה לי שיהיה נהדר. כי הפורום הזה תופס לי מקום גדול בלב כבר כמעט שנה, גם אם אני לא תמיד כותבת הרבה.
 
מה דעתכן?
 
לצפיה ב-'אני אשמח להיפגש'
אני אשמח להיפגש
10/08/2018 | 12:32
1
86
לי זה ברור שמכל מה שספרתי מי שמכיר אותי וקורא פה בוודאות יודע מי אני. אבל לא ממש איכפת לי למען האמת...

יש לי הרבה חברות שעברו הפלות, אולי זה עיניין של גיל. ( בטח בגיל 118 כבר לא נשארו לך הרבה חברות באופן כללי ;) )

תכתבי לי במסר איפה את גרה. אולי אפשר להיפגש לקפה.

לצפיה ב-''
11/08/2018 | 13:44
54
אשמח מאד! שולחת לך מסר בפרטי.
 
נראה לי שיש המון נשים שעברו הפלות. למען האמת, אני כמעט לא מכירה מישהי שיש לה 3 ילדים ומעלה ואין לה איזה סיפור ברקע - או שהיו קשיים להכנס להריון, או הפלה בעברה.
אבל התחושה שלי שונה משל כל החברות שלי מהחיים האמיתיים. אולי ההבדל הוא בייאוש - להן כבר יש את כל הילדים שהן רוצות והכריזו על "פרישה", ולי ממש לא, ולעומת זאת הסיכוי שלי לילד נוסף הוא קטן מאד, כך זה מרגיש.
לצפיה ב-'דברים שחשבתי עליהם בעקבות הקריאה- '
דברים שחשבתי עליהם בעקבות הקריאה-
10/08/2018 | 13:09
8
126
1. אכן מפגש פורום יכול להיות מאוד עוצמתי ומשמעותי. 
 
2. יש הבדל בין מפגש פורום לבין מפגשים חברתיים בין הנשים פה לבין עצמן.
מפגש פורום שכזה צריך להיות בהנחייה מסויימת, עם התכווננות מסויימת. 
מפגש חברתי ספונטאני בין נשים פה בפורום הוא כמובן בעל אופי אחר, ואינו מצריך שום הנחייה ושום התערבות.
 
3. לגבי מפגש פורום- אין לי, לצערי הרב, את משאבי הזמן לארגן ערב שכזה. כאמור- זה מצריך ממני התכוננות, התכווננות, וגם אין לי את המקום הראוי לכך (בית קפה- לא מתאים לצורך העניין, הדירה שלי- צריכה להיות ריקה מהמשפחה שלי כמובן בזמן המפגש וזה בעייתי, זמן- ימי שישי בבוקר אני עובדת, ובערבים- בעייתי מבחינת נוכחות המשפחה. מפגש פורום כזה הוא לפחות של 10 נשים, ולכן לא יכול להתרחש בקליניקה שלי, אלא בסלון...). 
 
4. מפגש בין הנשים פה לבין עצמן- מבורך בעיניי, והלוואי וקריאתך תישמע.
 
5. אני יכולה להציע לנשים פה איזושהי קבוצת תמיכה קטנה (לצורך הבהרה- זה לא יהיה חלק מההתנדבות שלי פה כמנהלת הפורום)- אם תהיינה 3-5 נשים שמעוניינות בקבוצת תמיכה בהנחייתי- אתכנן את העניין, אגבש רעיונות, ואתן לכן פרטים. 
אם יש מישהי שמעוניינת- שתרשום לי במערכת המסרים או בגלוי בהמשך לשרשור הזה, ואם תתגבש קבוצה קטנה, אז אמשיך משם. 
לידיעתכן- אני גרה ועובדת ברעננה. 
 
תודה לך, קונטרפונקט, על האומץ וגילוי הלב
 
שירה דוד 
 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה על ההתייחסות הרצינית שירה '
תודה על ההתייחסות הרצינית שירה
11/08/2018 | 13:35
3
56
אני בטוחה שקבוצת תמיכה בהנחייתך יכולה להיות נהדרת! (ספציפית לגבי, מפגשים קבועים זה בעייתי).
את צודקת שמפגש פורום צריך להיות בהנחיה מסוימת. לא היתה לי שום תמונה ברורה בראש לגבי איך זה יכול להתנהל.
להפגש אצלי זה קצת בעייתי. אנסה לחשוב על משהו - אולי להשכיר חדר במתנ"ס השכונתי? אנסה לברר אם יש אפשרות כזאת וכמה היא רלוונטית...
 
לצפיה ב-'כמה הבהרות לגבי אופציה של קבוצת תמיכה קטנה- '
כמה הבהרות לגבי אופציה של קבוצת תמיכה קטנה-
11/08/2018 | 15:02
2
66
מתוך מעט החשיבה שהספקתי לעשות-  הכי נראה לי משהו כמו 6 מפגשים, של שעה וחצי- שעתיים, אחת לשבועיים, בשעות הערב, בקליניקה שלי ברעננה. 
כלומר- זה לא משהו על בסיס קבוע, אלא קבוצת תמיכה- עם התחלה, אמצע וסוף, וזה צריך להיות מובנה ומונחה. 
כאשת מקצוע טיפולי, יש לי את הידע והכלים לבנות קבוצה שכזו, אך לא אתחיל לשבת ולתכנן ולבנות לפני שאדע שיש מעוניינות. 
 
להשכיר חדר במתנ"ס שכונתי או בכל מקום אחר- גם אני חשבתי על דבר שכזה, אבל זה סיפור, כי זה בתשלום, ואז צריך התחייבות מצד X בנות, כדי שאכן יהיה מספיק כסף ושאף אחת לא תצטרך לשלם יותר מהמתוכנן מראש.
בנוסף, זה צריך להיות מקום עם אווירה ביתית ונעימה, משרה רוגע, נקי ומסודר. 
בקיצור- סיפור....
 
נותנת בידייך את השרביט להריץ את זה קדימה, אם תחפצי בכך. 
אני לא יודעת אם יש לך כוחות לכך, כמובן, ובטח שאני לא אם יש לך את הכוחות והידע להנחות מפגש שכזה...אבל מאחלת בהצלחה, באם תבחרי בכך. 
 

שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'שתי הפסקאות האחרונות התייחסו למפגש פורום, ולא לקבוצת תמיכה.'
שתי הפסקאות האחרונות התייחסו למפגש פורום, ולא לקבוצת תמיכה.
11/08/2018 | 15:04
44
 
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
11/08/2018 | 20:05
39
אני גם לא יודעת אם יש לי את הכוחות לכך, ויודעת בוודאות שאין לי את הידע לכך. מה היה במפגש לפני שלוש שנים? מפגש עם הנחיה "מקצועית"? אין לי תמונה ברורה בראש, הנחתי שזה יהיה פחות או יותר סבב היכרות ושיחה חופשית של כולן.
אשמח מאד לעזור, אבל קשה לי לקחת את שרביט ההובלה באופן בלעדי - מצבי גם יהיה תלוי בזמן בחודש יחסית למחזור ה IVF שאולי אעבור בספטמבר. (מניחה שממילא אוגוסט לא רלוונטי כי המון אנשים בחופשות).
אולי נתחיל בלקבל תמונת מצב אם בכלל יש מתעניינות..
אם מישהי מעוניינת במפגש פורום, אשמח אם תכתבו כאן או בפרטי. אם יש לכן רעיון למקום פיזי השמיעו קול
לצפיה ב-'אפשר להיפגש אצלי , בואו נגיד שאני גרה בערך רבע שעה משירה'
אפשר להיפגש אצלי , בואו נגיד שאני גרה בערך רבע שעה משירה
11/08/2018 | 20:28
3
71
אבל לא ברור באמת מה לגבי הנחיה.

מה בעצם אמורים להנחות? הרי זאת לא ממש קבוצת טיפול.... יותר מפגש משותף של הצועדות יחד בדרך לא?





לצפיה ב-'עונה לשתיכן-'
עונה לשתיכן-
11/08/2018 | 20:46
2
69
אפשר לקחת מפגש פורום לכל מיני כיוונים. יכולות גם מספר בנות מפה להיפגש להן לקפה באחד הבתים...
במפגש כפי שאני מדמיינת אותו,  בגלל הנושא ובגלל הרגישות, רצוי שתהיה אשת מקצוע שתיקח את ההובלה ואת ההנחייה. 
אבל כאמור, אין לי את הזמן להתעסק בכך, ולכן גם לא היצעתי עד כה מפגש מעין זה. 
אני חוששת שאם לא תהיה מישהי שתיקח את ההובלה לגבי העניין, זה יתמסמס. 
אז הכל פתוח והרשות נתונה- לכל אחת מכן. 
כאמור, זה לא צריך להיות קשור בי או אליי. אתן יכולות להתארגן מספר בנות למפגש חברתי, ויכול להיות לזה אפקט של תמיכה הדדית. 
 
אובדת עצות1- אם הייתי מעורבת בערב שכזה, בשל המקצוע הטיפולי שלי, האופי שלי וחשיבות הנושא עבורי, לא הייתי יכולה להשאיר את זה בגדר "סתם מפגש חברתי של הצועדות ביחד בדרך", אלא מבחינתי זה היה מצריך הכנה וחשיבה מראש, והרבה מאמצים במהלך הערב עצמו, עם המון לקיחת אחראיות על מה שכל אחת ואחת מרגישה באותו ערב ובעקבות אותו ערב.
אי אפשר להוציא את המטפלת ממני, ואני גם לא רוצה להוציא אותה ממני. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מבינה אותך שירה'
מבינה אותך שירה
11/08/2018 | 21:14
1
47
אין לי ולו פרומיל טענה אליך.

מבחינתי אין דבר כזה מפגש טיפולי של ערב אחד. טיפול זה תהליך ארוך ארוך.
ממילא אוגוסט לא רלוונטי עם החופש הגדול והחום הנוראי. אני זורמת עם כל תצורת מפגש שתתאים.
לצפיה ב-'גם מבחינתי אין דבר כזה מפגש טיפולי של ערב אחד-ברור!'
גם מבחינתי אין דבר כזה מפגש טיפולי של ערב אחד-ברור!
12/08/2018 | 08:25
40
טיפול זה דבר ארוך, זה נכון. מה שהתכוונתי זה שמפגש פורום בניהולי אמור בעיניי להיות בעל אופי מסויים ולא "רק" מפגש חברתי. 
 

שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אני אשמח להגיע למפגש פורום'
אני אשמח להגיע למפגש פורום
10/08/2018 | 23:06
3
100
מסכימה עם שירה שבית קפה לא מתאים. צריך מקום מספיק גדול כדי להכיל בנוחות כ-10 נשים (אולי קצת פחות, אולי קצת יותר).
המפגש שהיה לפני שלוש שנים, התקיים בביתה המרווח של מנהלת הפורום הקודמת.
מודה שאני לא ממש זוכרת אם היתה הנחייה מצידה (הייתי חודש וחצי אחרי ההפלה של הריון 4), אבל אני משערת שצריכה להיות איזושהי יד מכוונת במפגש כזה, מעבר לסבב ההיכרות הראשוני.
 
לגבי האנונימיות שבפורום, ברור לי שמי שמכיר אותי מהחיים האמיתיים וקורא אותי כאן, מזהה בשניה. הצנזורה היחידה שאני מטילה על עצמי, נוגעת לדברים שקשורים לבעלי ולזוגיות שלנו, אבל גם אם זה היה פורום סגור הייתי מצנזרת את אותם הדברים בדיוק.
 
אם המפגש אכן יתגלגל, כדאי לקחת בחשבון שאין סיכוי למצוא מועד ומקום שיתאים לכולן.
בסופו של דבר יהיה כדאי להציע שניים או שלושה תאריכים ולראות לאיזה מהם יש את ההיענות הגבוהה ביותר.
לצפיה ב-'נכון, מרעישה- '
נכון, מרעישה-
11/08/2018 | 07:32
2
78
המפגש שהיה לפני קצת יותר משלוש שנים היה בביתה המרווח של "מקום בלב". 
היתה בהחלט יד מכוונת מצידה, ובצדק רב. 
אני הגעתי באיחור כלשהו עם מי שלקחה אותי טרמפ, ובאופן די סמבולי יצא שישבתי ליד "מקום בלב", והייתי אחרונה בסבב- כולן בכל מקרה כבר הכירו אותי די טוב מהפורום ומעיין היתה אז בת 3 חודשים, ואני באתי יותר ממקום של להקשיב, ופחות ממקום של לדבר.  
 
אני נותנת לך את המושכות, יקירתי, באם את רוצה לקחת את העניין על עצמך, במובן של ליזום מפגש שכזה, וגם להיות היד המכוונת במהלכו. 
עקב עיסוקיי הרבים והעומס, אני לא יכולה לקחת את זה על עצמי, וגם לא יכולה להתחייב שהתאריך והמקום שייבחרו יהיו נוחים עבורי. 
כמובן שאם לא מתאים לך עניין המושכות, אז לא. הכל יתקבל בהבנה ובאהבה. 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'אני מרגישה'
אני מרגישה
11/08/2018 | 08:05
1
92
שגדול עליי להוביל מפגש כזה.
גם הארגון קצת בעייתי לי - אנחנו לא בארץ כרגע, ולמרות שאני נכנסת לפורום כל הזמן, אני מעדיפה להפחית את הפעילות שלי פה בזמן החופשה.
לצפיה ב-'מאה אחוז. תהני בחופשה! '
מאה אחוז. תהני בחופשה!
11/08/2018 | 08:28
23
לצפיה ב-'איזה דברים קטנים ונחמדים אפשר לעשות?'
איזה דברים קטנים ונחמדים אפשר לעשות?
08/08/2018 | 09:22
29
160
כשיש לי כמה דקות פנויות ולא מתחשק לעשות שום דבר פרודוקטיבי, אז אני נכנסת לכאן או לפייסבוק או קוראת חדשות.
אבל חדשות זה מדכא, וגם פייסבוק לא בהכרח משמח ולפעמים נוגע בנקודות הרגישות.
איזה דברים נחמדים אפשר לעשות בכמה רגעים פנויים? כאלה שלא יזכירו הפלות או שאר צרות או כמיהה להרחבת המשפחה?
לצפיה ב-'רעיונות'
רעיונות
08/08/2018 | 10:44
98
נכון שמהמחשבות אי אפשר להתנתק, אבל אלה פעילויות מדיטטיביות שלחלקן אני (או האנשים סביבי) מתחברת :
גינון - במרפסת, בחלון או בחצר הבית. תמיד צריך לסלק עלים כמושים וקמלים, עלים שנידפו על הצמחים.
יצירה - שרבוט, מנדלות.
קריאה - אם אין כוחות לספר, אפשר לקרוא מגזין בנושא שאת מתחברת עליו כגון מדע, טבע, גיאוגרפיה, עיצוב, ספורט.
סודוקו/תשחצים.
 
לצפיה ב-'דברים קטנים ומשמחים'
דברים קטנים ומשמחים
08/08/2018 | 11:15
96
אני אוהבת לסרוג קרושה. יש לי פרוייקט שהתחלתי באפריל וטרם סיימתי... כל פעם עושה עוד שורה ועוד שורה. משרה שלווה ורוגע. מעסיק קצת את היידים.

פרוייקטים קטנטנים של יצירה. למשל אני אוהבת לעשות כרטיסי ברכה. תמיד יש אירוע שצריך. קניתי כרטיסים ריקים וכמה טושים וחותמות אבל של מבוגרים ויוצאים לי דברים לגמרי חמודים.

כשלא חם מוות אז נחמד באמת לעבוד קצת בגינה. אחרי הגרידה שתלתי לי בשלוש אדניות גינת ירק קטנטנה עם שרי ופלפלים וקצת תבלינים והיה נחמד להתעסק בזה. עכשיו מהחום הכללללל מת.

לעלעל בספרי בישול או בבלוגי בישול אהובים. אם תרצי יכולה להמליץ. זה תחביב ״כבד״ שלי. יש לי המון ואני בוחרת מתכונים להכין לסוף שבוע או אפילו לסתם ערב מפנק.

לשתות תה עם חלב ועוגיה. את זה צריך לעשות בזהירות  תה חם או קר ולקחת מראש לצלחת רק עוגיה אחת או שתיים.... אחרת כבר זללתי את החבילה.  זה נורא כייף וממלא אותי תחושה פינוקית.

למרוח לק על הציפורניים. ככה גם העברת זמן וגם את מהממת.... לאחרונה התפנקתי אפילו במדבקות קטנטנות לציפורניים משדרג וחמוד.

תחביב נוסטלגי משהו, לקרוא כמה עמודים בספר. מחזיקה תמיד איזה ספר במצב התחל, כשיש רגע קוראת לי קצת.

אני אנסה לחשוב על עוד דברים.



לצפיה ב-'איזו שאלה נפלאה, וכמה רעיונות יפים שהיצעו לך! מקסים-'
איזו שאלה נפלאה, וכמה רעיונות יפים שהיצעו לך! מקסים-
08/08/2018 | 11:54
11
105
האמת היא שאני אדם נורא פרודוקטיבי, וביקשת דברים לא פרודוקטיביים, אז אני בבעיה...
בכל זאת אוסיף משהו משל עצמי, שהוא תמיד עושה לי כיף ולוקח דקות אחדות- להשתלט על איזו מגירה במטבח או בחדר שינה- להוציא את הדברים, לנקות, לסדר ולנפות. רק ממגירה או מדף אחד- לא פרוייקט המאה. אפשר גם את תיבת התכשיטים או את המתקנים עליהם התכשיטים תלויים. 
כפי שאת מבינה,  אני "קצת" חולת סדר ונקיון. אמרתי שאני פרודוקטיבית:)
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'ממש, אבל ממש פרודוקטיבית ;)'
ממש, אבל ממש פרודוקטיבית ;)
08/08/2018 | 12:07
26
לצפיה ב-''
08/08/2018 | 12:10
8
71
חחח שירה, הרגת מצחוק.
אחלה תחביב לבית !
לצפיה ב-'לא היכרתן את הצד הזה בי עד היום, הה? '
לא היכרתן את הצד הזה בי עד היום, הה?
08/08/2018 | 12:12
7
23
לצפיה ב-'הכרתי ועדיין קורע'
הכרתי ועדיין קורע
09/08/2018 | 10:33
6
58
נפגשנו בזמנו במפגש של הקבוצה שעשינו אצל מקום בלב (אם אני לא טועה)...
עדיין לקרוא אותך מגדירה את זה כתחביב לשעות הפנאי, זה קורע.
לצפיה ב-'את לא טועה, אכן נפגשנו לפני מספר שנים אצל מקום בלב. '
את לא טועה, אכן נפגשנו לפני מספר שנים אצל מקום בלב.
09/08/2018 | 13:33
5
19
לצפיה ב-'נפגשתן לפני שלוש שנים ורבע...'
נפגשתן לפני שלוש שנים ורבע...
09/08/2018 | 15:56
4
60
זה היה לפני שלוש שנים ורבע בערך... אני לא הצטרפתי למרות שבדיעבד היה מעניין לפגוש אתכן.
לצפיה ב-'מפגש פורום'
מפגש פורום
09/08/2018 | 19:49
2
46
מנצל"שת את השרשור המקורי.
כבר כמה זמן שאני מתלבטת אם לכתוב את זה, אז עכשיו אנשום עמוק, והנה -
האמת היא שהמון פעמים אני מרגישה בודדה. חברות אמיתיות לא מבינות, לשמחתי, את מה שעובר עלי. הפורום הוא מקום נפלא, מרגיש כמו בית, חם ומכיל ומחבק, אבל הוא ווירטואלי ופומבי. אין ספור פעמים נמנעתי מלכתוב כאן דברים בשל הפומביות שלהם. נכון שהשימוש בניק הופך אותי לאנונימית, אבל עדיין, אם מישהו מחיי האמיתיים באמת ירצה, הוא יוכל לזהות אותי יחסית בקלות. (טולסטוי כתב שכל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, וכל משפחה אומללה, אומללה בדרכה שלה. אז נראה לי שבאמת כל דמות כאן היא עם סיפור ייחודי ועצוב משלה).
אני לא בטוחה אם מפגש פורום הוא המענה. אני חושבת שאני מחפשת חברה בעולם האמיתי שמבינה את הצער שבהפלות. אולי ממפגש פורום שכזה יצאו חברויות אמיתיות, אולי אני לא היחידה שמרגישה ככה.
אולי אני כן, אבל גם "רק" לפגוש את הנשים מאחורי הניקים, נדמה לי שיהיה נהדר. כי הפורום הזה תופס לי מקום גדול בלב כבר כמעט שנה, גם אם אני לא תמיד כותבת הרבה.
 
מה דעתכן?
לצפיה ב-'קונטרפונקט- אנא כתבי את הדברים בשרשור חדש. תודה'
קונטרפונקט- אנא כתבי את הדברים בשרשור חדש. תודה
09/08/2018 | 22:35
1
9
לצפיה ב-''
10/08/2018 | 07:45
2
לצפיה ב-'נכון, כבשה. יש לך זיכרון מעולה:)'
נכון, כבשה. יש לך זיכרון מעולה:)
10/08/2018 | 15:33
7
לצפיה ב-'לא שאת קורעת '
לא שאת קורעת
08/08/2018 | 21:31
16
לצפיה ב-'תודה לכן רעיונות מהממים!'
תודה לכן רעיונות מהממים!
08/08/2018 | 21:19
9
52
לגמרי מתחברת לחלקם, ורוצה לאתגר את עצמי בשאר
יהיה ביקור במשתלה בקרוב, וכרטיסים יוכנו (איפה קונים כרטיסים ריקים?)
אתן מהממות
ושירה - זה אמנם לא סידור מגירה, אבל בהשראתך כמעט לקחתי על עצמי היום לנקות אבק ממדף גבוה, ואז התעצלתי אבל עכשיו אני והמדף מחליפים מבטים כל פעם שאני בסביבה. הוא מכווץ את עיניו ואומר "נראה אותך!" ואני מאיימת "אתה עוד תראה.. השבוע!" זה עכשיו עניין של אגו בינינו.
לצפיה ב-'אני קונה באתר הזה. חנות עם מלא דברים נותני השראה ורוגע.'
אני קונה באתר הזה. חנות עם מלא דברים נותני השראה ורוגע.
08/08/2018 | 21:35
6
66
http://mo.netanella.com/מוצר-31161-American-Crafts-A2-Cards-White.aspx

תמיד נחמד להוריד אבק ואני בהחלט אוהבת פרויקטים כאלו שנדחקים לנצח. לא מזמן לקחתי סולם והורדתי בכל הבית אבק מגופי תאורה
לצפיה ב-'ניסיתי לקשר מוצר ספציפי אבל נראה שלא הצלחתי'
ניסיתי לקשר מוצר ספציפי אבל נראה שלא הצלחתי
08/08/2018 | 21:37
1
40
תשוטטי באתר זה גם תעסוקה טובה
לצפיה ב-'חחח, לגמרי. תודה!'
חחח, לגמרי. תודה!
09/08/2018 | 19:25
6
לצפיה ב-'אבק מגופי תאורה?- נפלא! אהבתי!'
אבק מגופי תאורה?- נפלא! אהבתי!
09/08/2018 | 08:07
2
9
לצפיה ב-'זה היה מאוד מספק '
זה היה מאוד מספק
09/08/2018 | 11:40
1
40
עוד פרויקט למייטיבי לכת..... מאווררי התקרה  D-:
לצפיה ב-''
09/08/2018 | 13:32
3
לצפיה ב-'יופי של אתר. תודה.'
יופי של אתר. תודה.
09/08/2018 | 08:09
7
לצפיה ב-'בהצלחה בניצחון מול המדף:) מכירה את משחקי האגו האלו:)'
בהצלחה בניצחון מול המדף:) מכירה את משחקי האגו האלו:)
09/08/2018 | 08:05
1
7
לצפיה ב-'תודה :)'
תודה :)
09/08/2018 | 19:26
5
לצפיה ב-'עדיין באינטרנט - אני נכנסת ליוטיוב ושמה שיר שאני אוהבת'
עדיין באינטרנט - אני נכנסת ליוטיוב ושמה שיר שאני אוהבת
12/08/2018 | 22:15
1
23
ו/או שלא שמעתי הרבה זמן.
או רואה טריילרים של סרטים - אפשר גם טריילרים ישנים (ואז אפשר לראות בפופקורן/נטפליקס) וגם חדשים ואז אני מתכננת איך ומתי אלך לראות (מה שאף פעם לא קורה, הפעם האחרונה שהלכתי לסרט של מבוגרים היה לפני שנה וחצי בערך )
לצפיה ב-'תודה! רעיונות מעולים'
תודה! רעיונות מעולים
13/08/2018 | 17:38
14
ייושם
לצפיה ב-'קטנים ונחמדים...'
קטנים ונחמדים...
14/08/2018 | 09:42
2
18
חשבתי אתמול על השאלה שלך.. וגיליתי על עצמי שאני עושה דברים קטנים ואולי פחות נחמדים. בעיקר לנקות. לבשל. הבוקר אני עם הבן שלי בבית (קיטנת אמא), מנסה לעבוד (ושמחה שיש מעט עבודה יחסית כרגע). חטפתי את הג'ננה והלכתי לשטוף רצפה. מה שאומר שהמצב קשה! החלק הפולני שלי לא מאפשר לי פשוט לשבת ולעשות משהו נחמד, אז אני עושה מטלות. במקרים נדירים אני מזכירה לעצמי שמותר לי ושאני לא בעונש או משהו, וקוראת קצת.
 
מה שמזכיר לי שרציתי לספר לכן שאני קוראת את "ספר האושר", שהוא מקבץ שיחות בין הדלאי למה ודזמונד טוטו. הם מדברים באחד הפרקים על אבל, ומגיעים לתובנה היפה שאבל הוא תזכורת לאהבה שחלפה. ושללא אהבה לא יכול להתקיים אבל.
חשבתי שזה נוגע באופן מסוים גם למה שאנחנו עוברות, למה שאני חווה בחודש וחצי האחרונים..
 
מאחלת לנו המון דברים קטנים- ונחמדים!
 
עוגיונת
לצפיה ב-'מקסים! תודה על השיתוף המעניין. '
מקסים! תודה על השיתוף המעניין.
14/08/2018 | 12:50
2
לצפיה ב-'תודה '
תודה
14/08/2018 | 20:44
10
צריך להזכיר לעצמנו לעיתים קרובות יותר להיות רחומות יותר לעצמנו.
 
יפה, ומרגיש נכון עם עניין האבל והאהבה.  
מה דעתך על הספר? עד כמה הוא מדכא/מעודד?
מצטרפת לאיחול שלך לכולנו
לצפיה ב-'אז כרגע עוברת שוב הריון כימי'
אז כרגע עוברת שוב הריון כימי
09/08/2018 | 13:04
1
85
אוףףף מה לא בסדר ?? 
מתסכל כל כך. 
לראות 2 פסים ואחרי כמה ימים לקבל מחזור
לצפיה ב-'אוי נורא! אבל רגע רגע'
אוי נורא! אבל רגע רגע
09/08/2018 | 14:30
72
עשית בדיקת דם?

לפעמים הריונות תקינים גם מתחילים בדימום, לפעמים חסר פרוגסטרון. שווה לבצע את הבדיקות האלו.

אם אכן זה שוב כימי החודש ואני זוכרת נכון וכתבת פה גם חודש שעבר על כימי אז שווה לעשות בדיקת פרוגסטרון אחרי הביוץ. הרופאה שלי שלחה אותי לעשות בדיקות כאלו לראות אם חסר לי פרוגסטרון אחרי שני הריונות כימיים שהיו לי לאחרונה.
בכלל שווה להתייעץ עם הרופא המטפל ולנסות להבין מה הוא מציע.
הרופאה שלי אמרה שהכימים שלי הם כנראה בגלל ביציות לא תקינות בגלל גילי (37).

לפעמים יש גם דברים נוספים לעשות כמו בדיקות קרישיות ואולי עוד דברים שאני לא חושבת עליהם אבל הרופא ידע לכוון. יש לך כבר ילדים? אם כן לפני כמה שנים היתה הלידה האחרונה שלך? קרישיות למשל כן יכולה להיות נרכשת עם הזמן.

בסופו של דבר מרבית הסיכויים שגם שני הריונות כימיים לא אומרים שמשהו לא בסדר אצלך. ממש מקווה בשבילך שבקרוב יהיה לך הריון שלם ארוך ותקין.



לצפיה ב-'מחקתי עוד הודעה של הנהלת הפורומים'
מחקתי עוד הודעה של הנהלת הפורומים
06/08/2018 | 15:10
23
77
לצפיה ב-'תודה, כי הפעם זה באמת היה מוגזם בטירוף'
תודה, כי הפעם זה באמת היה מוגזם בטירוף
06/08/2018 | 15:40
1
137
בעצם - גם בפעם הקודמת לא ממש הפעילו שם למעלה את הראש.
לצפיה ב-'תודה על הרגישות שירה '
תודה על הרגישות שירה
07/08/2018 | 06:49
30
לצפיה ב-'עכשיו העלו תזכורת להודעה. שירה, בבקשה תדאגי להוריד אותה.'
עכשיו העלו תזכורת להודעה. שירה, בבקשה תדאגי להוריד אותה.
08/08/2018 | 13:17
20
91
גם אם ההודעות עולות אוטומטית לכל הפורומים, אפשר להגדיר הגדרות שתגרענה הודעות פוגעניות לקהלי יעד ספציפיים כגון פורום פוריות / אבדן הריון תמיכה / הריון אחרי אבדן - תמיכה.
 
וזה הכי נחמד שאני מצליחה להתנסח.
לצפיה ב-'התלונה כמובן מופנית להנהלת הפורומים, חלילה לא לשירה שלנו'
התלונה כמובן מופנית להנהלת הפורומים, חלילה לא לשירה שלנו
08/08/2018 | 13:37
1
13
לצפיה ב-'כתבתי להם כעת. נראה מה יגיבו...'
כתבתי להם כעת. נראה מה יגיבו...
08/08/2018 | 19:08
13
לצפיה ב-'מעניין שאני לא רואה את הפרסומים האלו'
מעניין שאני לא רואה את הפרסומים האלו
08/08/2018 | 21:29
17
18
לצפיה ב-'גם אני לא'
גם אני לא
08/08/2018 | 22:28
16
55
כנראה שאני תמיד נכנסת לאחר המחיקה..
לצפיה ב-'וטוב שכך...כלומר, טוב שאני מספיקה למחוק לפני שחלקכן רואות...'
וטוב שכך...כלומר, טוב שאני מספיקה למחוק לפני שחלקכן רואות...
09/08/2018 | 08:02
15
17
לצפיה ב-'משתפת אתכן בתכתובות עם הנהלת הפורומים- '
משתפת אתכן בתכתובות עם הנהלת הפורומים-
09/08/2018 | 11:28
14
97
נשלח ע"י: שירהד1 
אל: הנהלת הפורומים, 
תאריך: 08/08/2018 בשעה 19:07 
 
היי מור, 
אני לא יודעת אם את עדיין בתפקיד ואם אני מגיעה למקום הנכון- 

שמי שירה דוד, ואני מנהלת את פורום אובדן הריון ואת פורום הריון אובדן. 
לאחרונה, אני נאלצת למחוק הודעות מטעם הנהלת הפורומים, העוסקות בהזמנות לאירוחים בנושאים שונים, כגון האכלת תינוקת, שינה של תינוקות, אימהות לעומת קריירה, וכן הלאה. 

הנושאים הללו אינם רלוונטים לפורומים שבניהולי, ואף פוגעים פגיעה קשה בנשים שם, שמתמודדות עם אובדן/י הריון. הדעת לא סובלת שאישה תקרא הודעה על הזמנה לאירוחים שכאלו, לאחר שחוותה אובדן הריון כואב ונוראי. 

אנא מכם, הקפידו שלא לפרסם בשני הפורומים הללו פרסומים ואירוחים אשר הינם פוגעניים בצורה נוראית שכזו עבור קהל המשתמשות. 

אני מחכה לתגובתך, 

תודה,  
שירה 09-7749028 
 
 
וזו התגובה שקיבלתי-
 
היי שירה, 
אני מבינה אותך, 
אני חושבת שקיבלתי פניה כזאת בעבר, למשל מפורום פוריות. 
 
אני לא יכולה לבצע את בקשתך וזה לא דבר נכון לעשות. 

ההודעות האלו מופיעות למשך 24 שעות בלבד, אם חשוב לך תמחקי בעצמך קודם. 
מדובר בפעולות מבורכות באתר, כל פעילות בכל נושא אף פעם לא תתאים לכולם, איני יכולה לסנן חלק מהפורומים. 
אשה שלצערי חוותה אובדן הריון מוקפת באימהות ותינוקות בחייה, אינה יכולה לדרוש מאיתנו לא לשלוח הודעות אלו, היא אף יכולה לשאול שאלה עבור אחות/חברה וכדומה, כולן וכולם מוזמנים להשתתף. 
אלו דיונים כלליים באתר אנונימי, פונים לגולשים הכותבים וגם להרבה צופים אורחים שמשתתפים. כאמור, אני מבינה אותך, אבל גם אם זה לא רלוונטי ממש לא נכון לראות בזה תוכן פוגעני. 

עד כה הדברים שנכתבו. ניסיתי...
 
שלכן,
שירה. 

 
לצפיה ב-'בקשה חשובה מכולן-'
בקשה חשובה מכולן-
09/08/2018 | 11:34
92
מבקשת מכן להודיע לי במערכת המסרים במידה ואתן רואות פרסום כלשהו מהנהלת הפורומים או מגורמים אחרים, אשר אינם תואמים את תכני הפורום, ואכנס ואמחק את ההודעות.
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'ניסית'
ניסית
09/08/2018 | 11:36
6
71
העולם מלא בנשים בהריון ותינוקות, האמת הכאב שלי נותר אותו כאב בין אם הם מפרסמים אירוח בנושא תזונת תינוקות או לא.

האמת.... לו הייתי רואה פה הזמנה לאירוח בנושא תזונת
תינוקות הייתי מתפקעת מצחוק מרב שזה מטופש.

לצפיה ב-'צחוק זו דרך מעולה להתמודד...אותי זה מכעיס יותר מאשר מצחיק. '
צחוק זו דרך מעולה להתמודד...אותי זה מכעיס יותר מאשר מצחיק.
09/08/2018 | 11:38
10
לצפיה ב-'יש שמתפקעות, לאחרות מדובר בסכין בלב במקום שאמור להיות בטוח'
יש שמתפקעות, לאחרות מדובר בסכין בלב במקום שאמור להיות בטוח
09/08/2018 | 15:54
4
58
אותי ההודעות ממש מכעיסות בחוסר הרגישות, בייחוד כשאני חוזרת וכותבת בגוף ההודעה (שאותה פקידה בהנהלת הפורומים בודאי קוראת ומתעלמת) ועוד יותר - האטימות והקהות מול פניה של שירה.
מניחה שאני הייתי בצד של הסכין בלב ולא בצד המתפקע...
לצפיה ב-'חס וחלילה לא רציתי לפגוע באף אחת או לזלזל'
חס וחלילה לא רציתי לפגוע באף אחת או לזלזל
09/08/2018 | 16:54
3
58
פשוט אני לא מוכנה לתת לאחרים את הכח לצער אותי יותר ממה שאני בצער כבר ככה.

אני הייתי אמרה ללדת היום ואני זוכרת את זה כמו סכין בלב עם ובלי הודעות/תמונות של תינוקות/ תלונות של הריוניות
לצפיה ב-''
09/08/2018 | 17:06
10
לצפיה ב-'היום התל"מ? '
היום התל"מ?
09/08/2018 | 17:51
1
50
מובן שלא פגעת בי, ואני מניחה שגם לא באחרות.
בשיא הרצינות - אשרי מי שמצליחות להתנתק מההשפעות החיצוניות ולא להיות מושפעות. אבל עבור מי שעבורן קשה ורגיש, ויש בינינו גם כאלה - ממש לא מתאים שבמקום הבטוח הזה תעלינה הודעות על קשיים בהורות וכולי, גם אם העולם לא עצר מלכת וכל הדברים האלו מתקיימים במציאות ומול העיניים.
שולחת לך חיבוק ביום הלא פשוט הזה.
לצפיה ב-'אכן'
אכן
09/08/2018 | 18:08
39
ברור שאני מסכימה איתך שהיה עדיף בהרבה שיפעילו קצת את הראש ויחשבו מה מתאים לשים איפה.
לצפיה ב-'תודה שניסית. את מה שהיא ענתה אפשר לנסח במילים אחרות :'
תודה שניסית. את מה שהיא ענתה אפשר לנסח במילים אחרות :
09/08/2018 | 19:11
3
60
"אלו תנאי החוזה שחתמנו עם המפרסמים ולכן אין סיכוי בעולם שאצמצם את שטח הפירסום שהבטחנו להם"
נגיד שאין לה ברירה והיא לא יכולה לבטל. כמה נוח לחיות במציאות שבה אפשר להגיד למישהי שקשה לה, תתקדמי, לא כולן כמוך ואת לא העיקר פה, בלי לחשוב אפילו שיש דרך אחרת להתנסח.
לצפיה ב-'לא ניתן להתעלם מצרכי המערכת'
לא ניתן להתעלם מצרכי המערכת
13/08/2018 | 13:10
2
17
נכון שיש כאן חוסר רגישות ובעיקר קושי להתמודד עם סינון של תכנים ופרסומים, עם כל המוני הפורומים שיש בתפוז ולמי לפרסם מה - יצטרכו מישהו שזה עיקר תפקידו.
בעיני זה בסדר להאציל את הסמכות למנהלת הפורום שתסנן ותמחק מה שלא רלוונטי ולהבין שזה פרסום אוטומטי ולא נעשה מתוך חוסר רגישות
לצפיה ב-'חוסר הרגישות הוא כמובן בתגובה'
חוסר הרגישות הוא כמובן בתגובה
13/08/2018 | 14:10
16
לפני ששירה פנתה ישירות, כתבתי אני תגובות לכל אחד מפרסומי האירוחים הללו.
מניחה שמישהו קרא את ההודעות שם למעלה ויכול היה להפעיל שיקול דעת בפעם הבאה.
לפחות לא להגיב באטימות לאחר שהדברים הועלו.
לצפיה ב-'גם זו דרך להסתכל על הדברים. אכן אמחק גם בעתיד...'
גם זו דרך להסתכל על הדברים. אכן אמחק גם בעתיד...
13/08/2018 | 15:56
2
לצפיה ב-'מרתיח'
מרתיח
11/08/2018 | 21:36
1
32
יש לי כל כך הרבה דברים נוראיים כרגע לרשום על אותה אשה חסרת רגישות, ש׳הגדילה ראש׳ והפכה לפסיכולוגית בגרוש. מכיוון שאני בספק שהם יעמדו בתקני הפורום, לא אציין מעבר.
 
 
לצפיה ב-'נכון, צודקת. '
נכון, צודקת.
12/08/2018 | 08:19
3
לצפיה ב-'התייעצות - עוד חודש לא מוצלח... '
התייעצות - עוד חודש לא מוצלח...
03/08/2018 | 22:23
8
249
ישנם לא מעט רגעים שבהם אני מרגישה צורך לכתוב כאן שוב, גם כדי לפרוק וגם כדי לשמוע קצת עצות מועילות מנסיון של אחרות... לקח לי כחצי שנה מאז ההודעה הראשונה והאחרונה שכתבתי, ומאז קרה המון וגם לא קרה כלום. 
 
רקע קצר: אחרי טיפולים (קצרים יחסית), הריון ראשון ותקין, עד לירידת מים מוקדמת, הפסקת הריון בהמלצת הרופאים ולידה שקטה. עשינו היסטרוסקופיה אבחנתית ובדיקות קריושיות, הכל ניראה תקין. לא מצאו סיבה וההנחה היא שהיה זיהום ולא בעיה שאמורה לחזור. למרות זאת, ההריון הבא לכשיגיע יוגדר כהריון בסיכון עם הזהרה מפורשת שריבוי עוברים הוא מסוכן וצריך לכוון לעובר בודד בלבד. 
 
חיכינו חודשיים וחצי ואז התחלנו לנסות שוב. חודש ראשון טבעי ללא הורמונים (עם תזמון יחסים מדוייק) ואחריו שלושה חודשים של איקוקלומין, אורביטרל והזרעות כפולות. וכלום. בשונה מההזרעות שלפי ההריון, עכשיו זה פשוט לא קורה.
בעקבות הכשלונות, עלינו שלב לשלב הזריקות ואחרי מעקב שעברתי השבוע הוחלט על הזרעה בראשון בבוקר. ההזרעה כבר תואמה, אבל לא הייתי בטוחה בנוגע לתזמון שהרופא (המחליף, כי שלי בחו"ל) קבע והייתי מודאגת ממספר הזקיקים, אז החלטתי ללכת למעקב גם היום.
התוצאות היו 2 זקיקים של 16, 2 זקיקים של 15, 1 של 14 ועוד לא מעט בין 10 ל-12 מ"מ. התקשרתי למרפאה וביקשתי שידברו עם הרופא, כי חששתי שבעייתי להמשיך עם התוכנית המקורית. הם דיברו איתו וחזרו אליי, שאין שום בעיה, להגיע להזרעה בראשון לפי התכנון. 
אני בטוחה שחלקכן לפחות יכולות להבין עד כמה זה מתסכל להציע לבטל הזרעה רגע לפני ולהכתיר עוד חודש ככשלון, אבל החלטתי כן להתעקש ולבקש לדבר עם הרופא כדי לוודא שהוא מכיר את הרקע שלי. שוחחנו והוא חזר בו ואמר שהוא ממליץ לבטל את ההזרעה ובכלל - שהוא חושב שבמקרה שלנו רק IVF זה הפתרון (כדי להחזיר עובר אחד בכל נסיון). אנחנו מתוסכלים מאוד, אבל מתכננים לוותר על החודש, בתקווה שאנחנו עושים את ההחלטה הנכונה. 
 
הרופא שלי בחו"ל, אני יודעת שהוא רצה להגיע לקצת יותר זקיקים הפעם, אבל די בטוחה שלא לזה הוא התכוון... אשמח לשמוע מנסיונכן \ מה דעתכן, ובכלל - איך ממשיכים לשמור על אופטימיות כשההרגשה היא שאתה רק הולך אחורה במקום להתקדם למקום שהיית כבר אמור להיות בו מזמן. 
 
ואם אני כבר כאן שוב, אני רוצה להודות למרעישה בשקט, שהגיבה להודעה שלי בינואר עם הודעה שמלווה אותי מאז. ואז כשפתאום האובדן מכה שוב ברגעים לא צפויים, אני נזכרת שהיא הזהירה שזה עוד יקרה... ונרגעת שזה טבעי וזה בסדר. אז כנראה שבכלל לא ידעת שעזרת, אבל עזרת מאוד.  
לצפיה ב-'טוב שכתבת ופרקת'
טוב שכתבת ופרקת
04/08/2018 | 08:48
82
אין לי עצות ותובנות לגבי התהליך של טיפולי הפוריות. אולי תבואנה אחרות, פה או בפורום פוריות ותדענה לומר לך משהו בכל זאת. 
 
התסכול מאוד מובן, וכן הקושי לשמור על אופטימיות. שאלת איך ממשיכים בכל זאת לשמור על אופטימיות?- לפעמים אפשר לשמר אותה בכוחות עצמינו, ולפעמים עם עזרה- של הסביבה הקרובה ו/או של תמיכה רגשית מסוג כזה או אחר.
זו בהחלט התמודדות מאתגרת. מקווה שאת דואגת לעצמך לתמיכה ולסיוע שהכי מתאימים עבורך. 
 
קבלי חיבוקים עם כוחות להמשך ההתמודדות
שירה.  
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מתחילה מהסוף'
מתחילה מהסוף
04/08/2018 | 13:07
2
123
קראתי את ההודעה שלך אתמול בלילה לפני השינה, וממש התרגשתי לגלות שהמילים שלי מלוות אותך כבר חצי שנה, תודה שכתבת את זה. 
 
לעניין הנסיונות הכושלים בחודשים האחרונים, האם אחרי ההפלה עברת היסטרו אבחנתית ו/או צילום רחם כדי לוודא שאין הידבקויות או חסימה של החצוצרות?
 
התסכול מביטול ההזרעה מאוד ברור לי, אבל אני תוהה האם במקום לבזבז את החודש, עוד יש סיכוי לעשות IVF חירום? לארגן אישורים זריזים מהקופה ולבצע שאיבה?
במצב הזקיקים שלך כרגע, די ברור שאסור ללכת על הזרעה וחשוב גם למנוע הריון ספונטני.
אני תומכת בכיוון של הרופא המחליף, בIVF יש הרבה יותר שליטה ויודעים בדיוק כמה עוברים נכנסים לרחם.
מאוד משמח לקרוא שאת מעורבת בתהליך הטיפול שלך, גם כי יש סיכוי שמנעת מעצמך הריון מרובה עוברים, וגם כי המעורבות הזו מקנה לך מעט שליטה בתהליך שבו אין לך ממש שליטה.
בעיניי תחושת השליטה מחזקת את היכולת להתמודד עם המאמץ הנפשי והרגשי שנדרש במהלך המסע לעבר ההריון המיוחל והידיים המלאות.
 
אם החודש הולך לפח ולא תבצעו הזרעה או שאיבה, כדאי לברר עם הרופאים איך מונעים מהזקיקים להפוך לציסטות, כך שהם לא יפריעו הורמונלית בחודש הבא.
אם עדיין לא יצא לך לקרוא בפורום פוריות, ממליצה לך לבקר גם שם.
לצפיה ב-'מנסה לשלוח לך מסר'
מנסה לשלוח לך מסר
10/08/2018 | 18:33
1
8
אשמח לדעת אם התקבל תיבת המסרים תמיד עושה צרות.
לצפיה ב-'קיבלתי, כבר עונה לך'
קיבלתי, כבר עונה לך
10/08/2018 | 19:23
1
לצפיה ב-'כשהדרך מתארכת'
כשהדרך מתארכת
04/08/2018 | 21:08
78
מבינה לליבך מאוד. זה כואב ומתיש ומתסכל שמה שכבר היה לנו כמעט ביד חמק.
אני הייתי אמורה ללדת את ביתי השבוע וטרם הצלחתי אפילו להיכנס להריון חדש.

מחזקת אותך בהחלטה לא ללכת להזרעה עם חמישה זקיקים פוטנציאליים. מאחלת
לך דרך קצרה כמה שיותר ושימצא הטיפול שמתאים לך.

לגבי האופטימיות. לא חייבים תמיד להיות אופטימים. העיקר שעושים מה שצריך. זה המוטו שלי לאחרונה. עברה חצי שנה מהגרידה המאוחרת שלי. כל חודש שלילי ושלילי. מודה שאיבדתי לגמרי את האופטימיות שלי. עד כדי כך שאפילו אין לי שמץ אמונה שהחודש הזה תהיה תשובה שונה. אבל זה לא חשוב. אופטימיות לא מכניסה להריון. אנחנו עושות מה שצריך והשאר לא בידינו.

דבר אחרון, מרעישה כרגיל צודקת! האובדן תופס אותנו שוב ושוב בעיקר כשהדרך מתארכת והאור לא נראה באופק.
זה לא תהליך אבל אחד שמשתפר וזהו זה. בהחלט יש בדרך נפילות חזרה לאותו מקום עצוב.

חיבוק ממני.
לצפיה ב-'מחשבות על IVF'
מחשבות על IVF
05/08/2018 | 10:37
84
אוף, מייאש וקשה.
רציתי לשתף אותך במחשבות שלי על הדרך שעברתי, אולי יגרום לך לשקול מחדש את נושא ה ivf, או לעשות אותו, במידה ותצטרכי, מתוך תחושה טובה יותר.
יש לי בן אחד מההריון הראשון ועוד שלושה אובדני הריון, שמתוכם כנראה לפחות 2 עוברים היו בריאים. (כנראה השילייות אצלי נהרסות ולכן העוברים לא שורדים). לכל ארבעת ההריונות נכנסתי ספונטנית וממש מהר. ועכשיו... התבגרתי בינתיים, בכל זאת כל מחזור של הריון והפלה לוקח את הזמן שלו, ועכשיו, פתאום בבת אחת, קשה להכנס להריון לעשות עכשיו ivf יניב הרבה פחות עוברים מאשר אם הייתי עושה אותו 5 שנים אחורה.
אם יש משהו שאני כל כך מצטערת עליו, הוא שלא עשיתי לפני 5 שנים מחזור ivf אחד או שניים, אפילו על חשבוני, כדי להקפיא עוברים לעתיד. משתדלת לא להלקות את עצמי בנושא, כי לא יכולתי באותה נקודת זמן לצפות את כל ההפלות האלה.
מספר הזקיקים שיש לך הוא יפה. אני חושבת שאולי שווה לשקול ivf בשביל הקפאת עוברים לעתיד, במידה ותרצו הריונות נוספים פרט לזה שאתם עובדים עליו כרגע. מה גם, שלדעתי, הקושי הגדול בivf הוא לקיחת ההורמונים, אם ממילא את כבר לוקחת אותם, אז ההרדמה של ה ivf עצמה, לדעתי, היא כבר קלה יותר מכל השבועות  עם ההזרקות שקדמו לה.
 
מעבר לזה, גם לי אסור ריבוי עוברים, והרופאים שהתייעצתי איתם לא המליצו על הורמונים ליצירת זקיקים מרובים במקרה של הזרעה, בדיוק מהחשש הזה.
 
לצפיה ב-'תודה על התגובות'
תודה על התגובות
05/08/2018 | 20:25
1
70
 
תודה לכולכן על העצות ועל הלגיטימציה שנתתן לתסכול שלי...
 
את ההזרעה ביטלתי והלכתי הבוקר למעקב במקום. הסתבר שהביטול היה הדבר הנכון, כי כבר היו 6 זקיקים של 17-22, עוד 2 של 15 שעלולים לבייץ, ועוד כמה בין 10-14.
 
מרעישה בשקט - הנחתי שלא ידעת שעזרת והיה לי חשוב לכתוב את זה, כי בלי ההערה ההיא הייתי כנראה כועסת על עצמי ברגעי הריגרסיה וסביר שגם נלחצת מזה... אבל במקום, קיבלתי אותם בהשלמה. 
את צודקת כמובן לגבי ה-IVF. ניסיתי ללחוץ על IVF חירום כבר משבוע שעבר עם עוד נסיון נוסף היום, אבל הבהירו לי שזה לא יקרה... 
לגבי היסטרו', עשינו אחרי הלידה, הכל היה ניראה תקין. לצילום רחם לא שלחו אותנו כי האמינו שאין צורך.
ותודה על ההערה לגבי מניעת הציסטות, שאלתי לגבי זה בזכות ההערה הזו ואכן קיבלתי כדורים שאמורים לעזור. 
 
אובדת עצות - תודה על התגובה. אני מאוד מזדהה. הייתי אמורה ללדת לפני ארבעה חודשים וההרגשה היא שההריון הבא רק הולך ומתרחק ממני. לרגע לא דמיינתי שלא אהיה בהריון בשלב הזה... ואת צודקת, אופטימיות לא היא שתביא להריון וצריך פשוט להמשיך לנסות... ממה שכתבת אני מניחה שזה עלול להיות שבוע קצת קשה רגשית עבורך, שולחת הרבה חיזוקים.
    
 קונטרפונקט - תודה על השיתוף. כמובן שלא היתה לך שום דרך לדעת, בדיוק כמו שהמחשבה שללכת לשאיבה עכשיו יעזור לטיפולים של ההריונות הבאים לא חלפה לי בראש לרגע, עד שקראתי את מה שכתבת. זו נקודה מעניינת וחשובה... תודה. מקווה שההמשך יהיה קל ומוצלח יותר עבורכם.  
 
שוב תודה על המידע, התגובות והתמיכה שלכן... ונקווה לחודש מוצלח יותר בחודש הבא. 
לצפיה ב-'תודה יקירה'
תודה יקירה
06/08/2018 | 08:48
44
מאחלת לך גם הרבה אושר ובקרוב מאד הריון מלא ותקין
לצפיה ב-'לפני גרידה מאוחרת'
לפני גרידה מאוחרת
03/08/2018 | 08:36
7
218
היי, חדשה פה, הרגשתי צורך לשתף ולפרוק.
אני לפני גרידה מאוחרת שבוע 22+ , הפסקת הריון יזומה לאחר גילוי מום בעובר. לצערי הריון 4 ללא ילדים. 2 הפלות ציטוטק בשבועות יחסית מוקדמים, ועוד הפסקת הריון יזומה בשבוע 17.
כל הריונות הושגו באמצעות IVF מטופלת כבר קרוב ל 5 שנים.
לא יודעת איך ממשיכים מפה, איך מתמודדים שוב עם כל הסבל והכאב הנפשי והפיזי של הטיפולים ולאחר מכן.
איך עכשיו מתמודדים עם אנשים, עם הפרצופים, עם הרחמים וה"עצות" המאוד לא מועילות של מי שלא באמת יודע מה זה לעבור את זה. איך שמים את זה מאחור ומנסים להמשיך בכל זאת?(בהריון הקודם עדין לא ידעו והיה קל יותר להתמודד)
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
03/08/2018 | 13:39
89
לא מצליחה להתחיל לדמיין מה עובר עליך במשך חמש שנים (ויותר, כי אני מניחה שלא הגעת ל-ivf בלי תקופה ארוכה של נסיונות).
אין לי עצות רבות, אבל מקווה שאת מטפלת גם בנפש באמצעות שיחות או תרפיה, בכל דרך שאת מתחברת אליה.
לגבי אנשים ותגובותיהם - קל להגיד, לא תמיד קל ליישם - אם השיחה מתפתחת לכיוון שמקשה עליך, נסי להציב גבולות במפורש ופשוט לבקש לעבור נושא. מי שלא יבין (יהיו גם כאלה) - תסבירי שוב.
מי שמקשה עליך - נסי להתרחק, גם אם מדובר במשפחה. כרגע את והנפש שלך לפני (כמעט) הכל.
שולחת לך חיבוק ומקווה עבורך לימים טובים יותר.
לצפיה ב-'אין מילים '
אין מילים
03/08/2018 | 18:29
67
כאב עצום. מקווה שיש לך תמיכה והבנה לפחות בסביבה הקרובה.

עכשיו בטח שבלתי אפשרי לחשוב על איך ממשיכים. את בשיא הכאב. תני לעצמך לעבור את ההליך הפיזי ולהתאושש ואל תחשבי בנתיים על ההרים שיש לעבור אחרי. 

חיבוק גדול
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
04/08/2018 | 12:32
2
64
קשה מאוד. כואב מאוד. רצף של אובדנים. שנים של טיפולים. כמה כוחות הנפש צריכה (והגוף, כמובן, גם). 
לא כתבת אם המום בהריון הנוכחי דומה או שונה ממה שהיה בהריון שהופסק בשבוע 17. לא כתבת אם הוצע לכם יעוץ גנטי, או שמדובר על שני דברים שונים לחלוטין, שאינם גנטיים. לא כתבת מה הנסיבות ללקיחת הציטוטק (שק הריון ריק, עובר ללא דופק, ובאילו שבועות). אני מנסה גם לחשוב פרקטית, בתוך כל המבול הנוראי הזה של בשורות האיוב. 
 
איך מתמודדים?- שאלת השאלות. מתמודדים. בוכים. מתאבלים. משתפים את מי שמתאים לנו לשתף אותו, ולא משתפים את מי שלא מתאים לנו לשתף אותו, מטפלים בנפש באמצעות קבוצת תמיכה או בטיפול אישי, מגלים כלפי עצמנו סבלנות וסובלנות. 
איך שמים את זה מאחור ומנסים להמשיך בכל זאת?- לא שמים מאחור, וממשיכים בכל זאת, כי רוצים ילד. מנסים לחשוב יחד עם רופא/ה האם יש משהו לעשות כדי למנוע אסון נוסף. מוצאים את משאבי הכוחות- או בעצמנו או בסיוע מקצועי. 
 
ליבי איתך,
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
05/08/2018 | 12:13
1
60
אני אחרי הפעולה. עכשיו נשאר רק ההתאוששות וההתמודדות. 
לצערי מדובר באותו מום כמו בהריון הקודם שנבדק גנטי למקרים ספציפים ויצא תקין. והוגדר כתקלה ככול הנראה בעקבות הליך ההפריה. עכשיו מתחילים בירור גנטי מקיף יותר.. ההריונות שהופסקו בציטוטק באחד לא התפתח שק הריון ובשני הדופק הופסק בשבוע 8-9.
תודה לכולם על התגובות והתמיכה, בהתחלה היססתי לרשום אבל חייבת לציין שזה קצת הקל לפרוק קצת. 
שוב תודה ונשמע כולנו בשורות טובות
לצפיה ב-''
05/08/2018 | 13:03
31
משתתפת בצערך, כל כך עצוב.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על הרצף הלא הגיוני של האובדנים'
משתתפת בצערך על הרצף הלא הגיוני של האובדנים
04/08/2018 | 12:37
86
בעיניי המחשבות על ההמשך יכולות לחכות, כרגע ההתמקדות אמורה להיות בלשרוד את ההפלה, בלעבור את השבוע הראשון שאחרי ההפלה בלי לאבד את השפיות.
על הדרך ממליצה לך לשקול לרכוש עוד לפני ההפלה כדורי דוסטינקס שאמורים למנוע ייצור חלב. מסיבה שלא ברורה לי, בחלק מבתי החולים נמנעים מלתת אותם. כשאני חוויתי גודש אחרי הפלות, המצב הנפשי המעורער מלכתחילה, התערער עוד יותר.
מבחינת התאוששות הנפש, אנחנו הגענו לסוג של שגרה: הפלה, התאוששות פיזית ולאחריה חופשה בארץ או בחו"ל (או גם בארץ וגם בחו"ל). כל החופשות הללו מאפשרות לי לייצר זכרונות טובים בין שלל הזכרונות הרעים של השנים האחרונות.
מבחינת ההמשך הפיזי והמשך תכנון הילודה, קשה לייעץ בלי לדעת את הסיבות להפלות היזומות. אני מקווה שהרופאים מסבירים לך ומשתפים אותך בהחלטות ובבחירות שנוגעות לעניינים הרפואיים.
 
לגבי הסביבה, אצלי זה היה קצת שונה כי כבר היתה לי ילדה, אבל כשעברתי הפסקת הריון יזומה בשבוע 21, כולם סביבי ידעו שאני בהריון.
כשחזרתי לעבודה הייתי בעיקר על אוטומט, אני לא חושבת שהחברים סביבי הלכו על ביצים, אבל בהחלט נתנו לי להחליט אם לשתוק או לדבר, הקשיבו גם כשפירטתי יותר מדי ובאופן כללי נתנו לי ספייס עד שהאוטומט הסתנכרן עם החיים (בערך. הרי מעולם לא באמת חזרתי לעצמי).
היו גם את אלו שנתנו עצות סרק או אמרו ש"הכל לטובה". בזמנו לא העזתי להתעמת, אז מלמלתי מלמולי הסכמה ובלב כעסתי עליהם. עם הנסיון שיש לי היום, אולי הייתי מסוגלת לענות באופן יותר תקיף, אבל בסופו של דבר כל התגובות הלא מועילות וכל המילים שלא מתאימות בכלל, מגיעות בדרך כלל מכוונה טובה ומחוסר ידע וחוסר הבנה איך הדברים מרגישים מבפנים.
 
עצובה מאוד עבורך ומקווה שההליך הפיזי יעבור בשלום.
לצפיה ב-'ממש אין מילים '
ממש אין מילים
07/08/2018 | 22:46
27
ממש קשה!
אני מזדהה איתך, בתור אחת שגם בטיפולים וגם עברה הפלות (3), וגם עדיין בלי ילד.
בשבוע 22 זה בכלל נורא.
שולחת חיבוק
 
לצפיה ב-'מחקתי הודעה של הנהלת הפורומים, שלא היתה מתאימה. '
מחקתי הודעה של הנהלת הפורומים, שלא היתה מתאימה.
01/08/2018 | 17:06
1
53
לצפיה ב-'תודה, שירה '
תודה, שירה
01/08/2018 | 18:34
28
לצפיה ב-'הפסקת הריון בשבוע 10 - שאלות'
הפסקת הריון בשבוע 10 - שאלות
30/07/2018 | 13:52
7
220
היי,

אני כרגע בשבוע 10. לפני כשבוע, בבדיקת רופא ראשונית, נמצא שק הריון ללא עובר, ממצא שאושר על ידי אותו הרופא שבוע לאחר מכן. מיידית הוא הוציא לי הפנייה למיון לסיום ההריון. היות ומדובר באדון קצר רוח שלא הראה יותר מדי סבלנות לשאלות (ויוחלף בעתיד בשל כך, ללא ספק), אני מגיעה לכאן כיוון שאני קלולסית לגמרי בנושא (הייתי בהריון בעבר, אבל הוא הסתיים בילד בריא).

מה בעצם אני אמורה לעשות? פשוט להגיע למיון ו... ייקחו אותי לעבור גרידה? אני צריכה לתאם איתם לפני? להביא משהו איתי, חוץ מההפנייה ותעודה מזהה? להיות בצום? יש שעות שבהן יותר ופחות טוב להגיע אליהן למיון נשים? (כנראה בי"ח מאיר).

תודה מראש על המענה המהיר.
לצפיה ב-'היי'
היי
30/07/2018 | 14:41
105
קודם כל, מצטערת על האובדן שלך. כשקרה לי מקרה דומה- בשבוע 9 שק הריון ריק- הלכתי למיון ונתנו לי מנת ציטוטק. לא היה צורך בגרידה. מגיעים למיון עם הפנייה מהרופא, אם יש בדיקות אולטראסאונד אחרונות- עדיף לקחת, אבל במיון בכל מקרה עושים גם בדיקות דם וגם אולטראסאונד לפני שמאשפזים במחלקה. כן צריך תעודת זהות. גם אם תחליטי שאת מעדיפה גרידה- לא עושים על המקום כשאין חשש לזיהום. לי בכלל הציעו גם את האופציה לחכות שבועיים-שלושה ולראות אם ייפול לבד. אבל אם תרצי גרידה- יקבעו לך תאריך ויסבירו את כל מה שרלוונטי. לגבי שעות המיון- בכל מקרה ייקח המון זמן...
לצפיה ב-'מנסה '
מנסה
30/07/2018 | 14:53
108
קודם כל, ההפנייה ניתנה לפני שבוע? תבדקי אם היא בתוקף כי הפנייה למיון היא ל 24 שעות ושלא יטרטרו אותך סתם.
אני כשקיבלתי הפנייה לגרידה בחרתי לא ללכת מיד לבית חולים אלא התקשרתי וקבעתי תור באסותא (אני במכבי אז קובעים לי לשם בלי מסמכים נוספים)
קבעו לי לשבוע אחר כך. במקרה שלי זה קצת הסתבך ובסופו של דבר במקום לבצע גרידה נשלחתי למיון נשים ואז גילו לי חוץ רחמי ואושפזתי לשבועיים. אבל מאחר ויש לך שק ברחם אני מניחה שזה לא המקרה.
לגבי כמה זמן במיון, יגידו לך פה המנוסות. אבל יכולה לומר לך שבהיותי מאושפזת במחלקת נשים (באיכילוב) פגשתי לא מעט שהגיעו לגרידה וזה לקח זמן גם כשעלו כבר למחלקה כי הייתה עדיפות לניתוחים דחופים. אז קחי בחשבון את זה ותדאגו כמובן לסידור לילדים אם יש. זה אגב אחרי שהרופא במרפאה אמר לי שזה רק עניין של כמה שעות וזהו ...
ובלי קשר לכל הנאמר, רוצה להשתתף בצערך על האובדן, לשלוח לך חיבוק ולאחל לך שהתהליך הכואב יסתיים במהרה ותזכי להריון תקין בקרוב.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדן'
משתתפת בצערך על האובדן
30/07/2018 | 15:51
1
127
למיטב ידיעתי וכפי שנכתב בתגובות מעליי, שק הריון ללא עובר עשוי לאפשר לך בחירה בין:
1. המתנה להפלה ספונטנית.
2. הפלה באמצעות ציטוטק (כדורים).
3. גרידה.
 
לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות (כתבתי על ההבדלים בהרחבה בעבר, את יכולה לעשות חיפוש בפורום).
בתמציתיות:
הפלה ספונטנית והפלת ציטוטק עלולות להיות מלוות בדימום רב (למרות שלפעמים הדימום ממש סביר) + קרישי דם, את בהחלט עשויה לראות את שק ההריון, ייתכנו שאריות שיחייבו גרידה או פרוצדורה אחרת להוצאת השאריות.
גרידה מבוצעת בהרדמה (קצרה יחסית) בבי"ח, אחריה ייתכן דימום ברמה של וסת, גם אחרי גרידה ייתכנו שאריות אבל באחוזים נמוכים יותר ביחס לציטוטק.
 
באופן אישי ובהפלות בשבועות מוקדמים עברתי 2 הפלות ציטוטק ו-2 גרידות (היו לי שאריות גם אחרי ציטוטק וגם אחרי גרידות, אבל אני מקרה חריג).
בהפלת הציטוטק השניה שלע הדימום היה כבד מאוד וביליתי לילה באשפוז. בסופו של דבר כשבוע אחרי הציטוטק עברתי גרידה ולאחריה החלטתי שלא אעבור יותר הפלות ציטוטק.
 
מבחינת תיאום התור לגרידה, בכל בי"ח מבוצע מעט אחרת, אבל אני לא מאמינה שיהיה בי"ח שיקבל אותך לגרידה על המקום.
שווה אולי להתקשר לביה"ח שרלוונטי לך ולברר בטלפון מה הנהלים שלהם.
ציטוטק בדרך כלל כן יינתן על המקום, וברוב בתי החולים מזמינים לביקורת יומיים או שלושה אחרי מנת הציטוטק, על מנת לבדוק אם צריך מנה נוספת.
אם יש לך מסמך רשמי עם סוג הדם, כדאי להביא איתך לביה"ח. אם אין לך - יעשו לך בדיקת סוג דם שם. בלי קשר לאופן ההפלה, במידה וסוג הדם שלך שלילי, כנראה תצטרכי לקבל זריקה שמנטרלת יצירת נוגדנים מסויימים, כדי שבהריונות עתידיים הגוף שלך לא ידחה עוברים עם סוג דם חיובי.
 
אם את מעוניינת בגרידה, סביר להניח שהתור בבתי חולים ציבוריים יהיה לשבוע הבא.
אם יש לך ביטוח פרטי שמכסה, קיימת אפשרות לבצע גרידה אצל רופאים פרטיים.
 
תומכת בהחלטה שלך לא להישאר מטופלת של רופא קצר רוח.
זכותך כמטופלת לקבל תשובות מהרופאים. וזה לא משנה אם את אצל רופא פרטי, רופא קופה או רופא בבי"ח.
מכיוון שבמצבך (שק ללא עובר) כנראה שיש אפשרות לבחור איך את רוצה לעבור את ההפלה, אני מחזקת אותך לשאול את הרופאים עד שתרגישי שאת מבינה איזו דרך עדיפה עבורך (או יותר נכון איזו דרך פחות נוראית עבורך).
לצפיה ב-'הוצאת לי את המילים מהפה'
הוצאת לי את המילים מהפה
30/07/2018 | 19:31
25
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
31/07/2018 | 12:28
54
אין לי מה להוסיף על דבריהן המדויקים של הנשים הנפלאות פה. 
מזמינה אותך בכל עת לכתוב ו/או לשאול ככל שתרגישי צורך בכך.
 
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך יקירה'
משתתפת בצערך יקירה
31/07/2018 | 23:07
52
1
במיון לא עושים גרידה במיידי...
כשזה קרה לי לפני פחות מחודש התקשרתי לקבוע טוב במיון נשים.
בשרון נתנו לי תור לעוד שבועיים, במאיר לעוד שבוע..
בסוף עשיתי באופן פרטי במדיקל סנטר בהרצליה. בכללית מושלם נותנים לך רשימה של רופאים. השתתפות עצמית 300 שח. קבעו לי תור תוך מס' ימים, ההליך שם מסודר ונעים..
הצוות היה אדיב ומכיל.. 
בנימה אישית, אני ממש משתתפת בצערך ומאחלת לך הריון תקין וידיים מלאות אמן!
אמן!!!
לצפיה ב-'תודה רבה לכולכן. אתן מקסימות.'
תודה רבה לכולכן. אתן מקסימות.
01/08/2018 | 12:35
16
לצפיה ב-'שאלה דחופה עבור חברה עם הפסקת הריון '
שאלה דחופה עבור חברה עם הפסקת הריון
25/07/2018 | 19:03
6
261
היי יקרות, חברה שלי הייתה בוועדה להפסקת הריון , עקב מיעוט מי שפיר ובדיקות לא תקינות. בים ראשון 29.7 נכנסת לשבוע 21 . פרופ' סיוון המליץ על גרידה בעוד שפרופ' קרייזלר והוד המליצו על לידה שקטה. אשמח לשמוע מה דעתכן , היא מתלבטת מאד .
לצפיה ב-'משתתפת בצערה'
משתתפת בצערה
25/07/2018 | 19:54
2
130
כדי לעזור לחברות כאן לחוות דעת, מעלה שאלות לגבי עברה:
האם זה הריון ראשון שלה? האם ילדה בעבר בלידה נרתיקית? האם יש בה כוחות נפש להמתין לתור לגרידה מאוחרת אם תדרש?
מניחה שיש משמעות גם להרדמה מלאה ולתקופת ההחלמה הפיזית מלידה (משמעותי אם יש ילדים בבית).
כיוון שלי אין מידע לחלוק בנושא ועד שתבואנה אחרות שתתרומנה מנסיונן, מעלה קישורים מדיונים שהתנהלו כאן בעבר בהכרעה.
מוסיפה, שיש לחברתך מזל שאת שם עבורה ברגעים הקשים האלו. מאחלת לה שהתהליך הפיזי יעבור עליה בשלום ומזמינה אותה, כשתתאושש בגוף, אלינו עבור הנפש. 
 
לצפיה ב-'שרשור מפברואר 2016'
שרשור מפברואר 2016
25/07/2018 | 19:54
121
לצפיה ב-'שרשור ממרץ 2016'
שרשור ממרץ 2016
25/07/2018 | 19:55
57
לצפיה ב-'משתתפת בצערה'
משתתפת בצערה
26/07/2018 | 07:11
2
101
הכבשה שלנו דאגה לצרף שני שרשורים מאוד רלוונטיים. תודה. 
ראיתי שכתבתי באחד מהם כבר הכל...
בגדול- בהיבט הנפשי, אני בדעה שעדיפה גרידה מאוחרת על פני לידה שקטה, כל עוד מבחינה רפואית ניתן לעבור את הפרוצדורה. 
זו העמדה שלי, היא לאו דווקא מתאימה לכולן. 
מקווה שחברתך תבחר את מה שהכי נכון עבור עצמה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה לכן יקרות '
תודה לכן יקרות
26/07/2018 | 10:58
1
124
תודה, מסרתי לה ואני גם מסכימה שרצוי גרידה .. 
לצפיה ב-':( כדאי לקחת בחשבון זכאות לחופשת לידה'
:( כדאי לקחת בחשבון זכאות לחופשת לידה
28/07/2018 | 22:49
97
משבוע 22,
מכוון שהיא כבר בשבוע 21, יש לה את אפשרות הבחירה להמתין לגרידה / לידה שקטה בשבוע 22, ואז להיות זכאית לחופשת לידה מלאה מביטוח לאומי.
כמובן שזו בחירה שלה האם תרצה לקחת חופשה מלאה או לא, אבל לדעתי - לפחות תהיה לה את האפשרות הזאת אם היא מסוגלת לחכות עוד שבוע.
אישית, העדפתי לידה שקטה על פני התערבות כירוגית משיקולים בריאותיים שלי.
ולקחתי חופשת לידה שקטה מלאה, לא מתחרטת.
שולחת חיבוק לחברה,
 
 
 
לצפיה ב-'צילום רחם'
צילום רחם
22/07/2018 | 11:32
7
175
צריכה לעשות צילום רחם ואשמח להמלצות היכןכדאי ומומלץ לעשות ושיש תורים זמינים.
אני בעיקרון בקופת חולים כללית ואשמח דרך הקופה, אבל נראה שאין להם והם מפנים לבתי חולים בלבד, בניגוד לקופות אחרות.
מישהי יודעת ?
ומישהי עשתה בפרטי אולי וממליצה ? מה העלויות ?
לצפיה ב-'מאיפה את? '
מאיפה את?
22/07/2018 | 18:48
67
גיסתי עשתה דרך הכללית בבית חולים השרון (פתח תקווה) ושם עושה את זה ד״ר טוגנדרייך שהוא ממש ממש מומלץ (אני עשיתי אצלו דרך מכבי, הוא שם דבר בתחום ושמעתי מכל כיוון המלצות עליו)
הייתי מתקשרת למשרד שלו ובודקת איפה הוא מקבל דרך כללית
לצפיה ב-'צילום רחם'
צילום רחם
22/07/2018 | 23:18
65
הי, ויקטור !
כמו שבחורה מעליי, ממליצה על טוגנרייך. הבעיה זה זמינות תורים. אז תנסי באמת בהשרון. מקווה שיהיה מזל ויהיה תור קרוב. אם לא-תנדנדי למזכירה שם.
לגבי פרטי - אני עשיתי אצל רופא שלי-פרופ' ירון רבינוביץ. הוא עושה באסותא. שילמתי איזשהו סכום לאסותא ונדמה לי 2000 שקל לרופא.
 
לצפיה ב-'טוגנדרייך'
טוגנדרייך
23/07/2018 | 09:23
1
72
אני מתל אביב.
יש למישהי אולי טלפון לקביעת תור לצילום לבית חולים השרון ? טלפון ישיר כאמור למזכירה שלו, לנסות לתאם תור קרוב ?
והשאלה באמת אם רק טוגנדרייך עושה שם ?
לצפיה ב-'כשאני עשיתי במכבי השלום המזכירה שלו אישרה לי שרק הוא עושה '
כשאני עשיתי במכבי השלום המזכירה שלו אישרה לי שרק הוא עושה
23/07/2018 | 11:56
62
פשוט תבדקי איתה
יש את הטלפון בגוגל (אין לי, אחרת הייתי רושמת בשמחה)
לצפיה ב-'לא יודעת, אבל..'
לא יודעת, אבל..
23/07/2018 | 21:43
2
74
אני לא בטוחה אם עושים צילום רחם בחדרי ניתוח או בקליניקות, או כמו בהיסטרו אבחנתית ובסלפינגוגרפיה (בדיקה דומה לצילום רחם) - גם וגם, תלוי רופא.
במידה שיש אפשרות לחדר ניתוח, הייתי עושה את זה שם, ע"מ להפחית את הסיכון לזיהום.
לצפיה ב-'זה לא חדר ניתוח '
זה לא חדר ניתוח
24/07/2018 | 15:46
1
61
צילום רחם הוא בדיקת רנטגן ובמכבי השלום, שם אני עשיתי, יש לזה חדר מיוחד ששייך למכון רנטגן
לצפיה ב-'אוקיי, תודה'
אוקיי, תודה
25/07/2018 | 07:36
6
לצפיה ב-' פינת הביניים / קריירה בביניים '
פינת הביניים / קריירה בביניים
22/07/2018 | 22:23
6
174
פינת הביניים מוקדשת לתווך הכואב שבין אובדן הריון לבין (אולי) הריון חדש, שמועדו אינו ידוע, שעצם הצלחתו מוטלת בספק, ושלעתים השגתו קשה וארוכה מאד. הפעם אני בוחרת להקדיש את הפינה לשאלתה של אובדתעצות, הנוגעת להתקדמות בקריירה כתלות בהשגת הריון חדש - שכן אם הריון חדש מושג הרי שההתקדמות אינה רצויה לה, השהות עם הילד בבית חשובה לה יותר, וכך גם עשתה עם ילדיה האחרים; אולם מנגד, אם ההריון יבושש לבוא, הרי שהיא למעשה מבטלת את זמנה לריק, סובלת מבדידות ומחוסר עניין ובעיקר מתחושה של תקיעות (נוספת) בחיים, בנפרד מהתקיעות בתחום הילודה.
 
שאלתה המדוייקת היא - איך מקבלים החלטה בתחום הקריירה בהתבסס על משתנה שערכו לא ידוע (0 או 1)?
 
ואני מרחיבה את השאלה שלה הרבה מעבר לכך - איך בכלל מקבלים החלטות בהתבסס על משתנה שערכו לא ידוע?
האם לרכוש דירה או להמתין? האם להחליף עבודה או להמתין? האם לקנות אוטו גדול יותר (..... או להמתין)
וברזולוציה קצת נמוכה יותר - האם לנסוע לחופשה היוקרתית בחו"ל (או לחסוך לילד שיגיע), האם לתת 100% מעצמי בעבודה או להוריד קצת הילוך, האם לעבור לשכונה טובה יותר (או לחכות...) האם להשקיע במהפך החיצוני שתכננתי כבר זמן מה (או שלא כדאי לעשות את זה בתקופה של הורמונים), האם לעבור את ניתוח הלייזר בעיניים / את הסרת השיער?
וברזולוציה עוד יותר נמוכה - האם להשקיע בעצמי כשאני קמה בבוקר או להתלבש כמו שאני מרגישה (לא מזהיר), האם לבשל אוכל מושקע (ואולי סתם עוף ואורז זה מספיק), האם ללכת לחוג הכושר בערב או סתם להימרח על הספה, האם להשקיע במתנה רומנטית לבן הזוג או שמספיק להגיד לו שאני אוהבת אותו או לרשום פתק.
ועוד
ועוד
ועוד
 
אני מאמינה שהקושי הטמון בתקופת הביניים מחלחל אל הרבה מאד נישות בחיים, להרבה מאד מישורים בנשמה, ומשליך על שלל בחירות בהרבה מאד רמות. המועקה הנובעת מההמתנה לעתיד הבלתי ידוע קשה מנשוא.
לצפיה ב-'מספרת על הביניים שלי בענייני קריירה ובכלל. אובדתעצות - '
מספרת על הביניים שלי בענייני קריירה ובכלל. אובדתעצות -
22/07/2018 | 22:39
1
153
השאלה הזו מעניינת רבות, אני מצטערת שרק עכשיו יצא לי להתפנות ולענות לך כראוי. אני מוצאת שהכתיבה והקריאה בפורום הזה מאירה הרבה מאד זוויות ונותנת כיווני חשיבה שונים. עבורי הכתיבה הוותה ומהווה עדיין תרפיה ואני נעזרת בה כדי לחדד לעצמי סוגיות שונות הכרוכות באובדן, ואני חושבת שיש עוד הרבה נשים שחשות בצד התרפויטי של הקריאה והכתיבה כאן.
 

היום - לי אישית - יש תשובה ברורה לשאלה הזו ולשאלה הגדולה יותר של איך בכלל להתנהל בעולם תחת מגבלת חוסר הוודאות. אני בוחרת את הבחירות שלי לפי מה שאני מרגישה עכשיו ולפי מה שנכון לי בנקודת הזמן הנוכחית. מהסיבה הפשוטה שכל התוכניות שלי וכל המחשבות שלי וכל הרצון שלי (בנושאי ילודה ואני מכלילה את התשובה הזו לענייני בריאות בכלל) - לא משפיעים על המציאות.
וזו גם המלצתי החמה לך בנוגע להחלטה הניצבת בפנייך. בגלל שאין לך דרך לדעת איך יתגלגלו ענייני הילודה, בחרי לפי מה שנכון לך כרגע - האם בראשון בספטמבר יתאים לך להישאר לבד בבית? ואם הנסיונות יימשכו עד דצבמר? עד מרץ? עד יולי? ואם חלילה הנסיון הבא לא יצליח?
בגלל שיש לך גמישות בקבלת ההחלטה (כתבת שאת לא חייבת להיות צמודה לשנה האקדמית), לו אני את הייתי נותנת לזה נסיון. קחי לך פרק זמן לחוות את הלבד הזה שמאיים עלייך, ותראי איך הוא מרגיש במציאות (ולא בדמיון שלך ביחס לעתיד). אולי תגלי שממש מתאים לך לעבור זמן שקט לבדך? אולי יש דברים אחרים שהזנחת ותוכלי לפתח בחודשים נטולי העבודה? אולי זה יהיה נורא ואיום ותחושי בדידות נוראית ותדעי מיד שזה לא בשבילך?
בהינתן הגמישות אני הייתי נותנת למהלך הזה צ'אנס ובוחנת את הרגשות שלי בזמן אמת, לפחות לפרק זמן מסוים.

אותי תקופת הביניים עיכבה בענייני הקריירה. השקעתי המון אנרגיה בקשר הזוגי ובהבנה של בן זוגי (כפי שסיפרתי כאן לא מזמן), הייתי מחוברת מאד למשפחה שלי והשתדלתי בכל כוחי לחיות את מה שיש לי בהווה - כי ההווה הוא החיים שלי, הוא החיים היחידים שיש לי - ואם אעביר אותם במרירות ובכעס הם יעברו בדיוק באותה מהירות כמו שיעברו אם אעביר אותם במקום שרואה גם את כל הטוב (ולא רק את מה שחסר), מקום שיש בו חמלה אמיתית (לעצמי ולאחרים). אני לא מדברת על הדחקה, אני מדברת על מידה של איזון.

אצלי האיזון הזה הופר מדי חודש בימים שלפני הגעת המחזור, שלוו תמיד בדכדוך, בתחושת סגירות והתכנסות, וגם במשיכה (פיזית ממש) אל האדמה. ברגע שהופיע המחזור עצמו תמיד היתה הקלה. ולאחריו ימים חדשים של תקווה והתחדשות. אצלי מהלך המחזור הטבעי לווה בהמון רגש, והייתי מחוברת אליו מאד לאורך כל התקופה. עשיתי עם עצמי המון את העבודה של ביירון קייטי וניתחתי שוב ושוב (ושוב) את המשפט - אם לא יהיה לי ילד נוסף אני אהיה אומללה. נלחמתי בכל כוחי במחשבה שיש רק גאולה אחת ללופ אליו נקלעתי, ושאם לא אזכה בה אני נדונה לחיים של סבל.
 
אני יודעת שיש נשים שזכו ללדת את ילד הקשת שלהן, שטוענות ש*רק* לידה שמחה היתה יכולה להרים אותן, לגרום להן לחיות חיים טובים.
גם אני זכיתי ללדת את ילדת הקשת שלי - אבל אף פעם לא טענתי כך ואני לא מאמינה בזה גם היום. כי אם אשליך את כל האושר שלי על גורם חיצוני שאינו בשליטתי - אני למעשה מסירה מעצמי כל אחריות לאושרי וחיה בהמתנה לא רק להריון המיוחל אלא גם לחיים הטובים שיבואו איתו.
עברתי מספיק בחיים כדי לטעון במידה גבוהה של סבירות, שגם לו הייתי עוברת אובדן נוסף הייתי מצליחה לקום. כי קמתי ממחלה קשה ומאובדן של שנים לחולי, קמתי מאובדן של אבא שהיה כרוך בחילוף תפקידים נורא, אובדן שארך קרוב לשני עשורים, שהחל עוד בהיותי בחורה צעירה והסתיים רק לאחרונה, קמתי מכל מיני סוגים של דכאונות וקשיים, וגיבשתי לעצמי עמוד שדרה חזקה ויציב. אני לא מוכנה להכל - ממש לא - אבל אני אדע להתמודד עם כל מה שהחיים יזמנו לי, ואף אחד לא מבטיח לי שהם יזמנו לי רק טוב.

 
לצפיה ב-'התחברתי לכל מה שכתבת פה'
התחברתי לכל מה שכתבת פה
24/07/2018 | 12:34
62
אני מאוד שמחה שזכית בביתך המתוקה.

כל החברות שלי שעברו אובדן זכו ללדת את ילדי הקשת שלהן. באמת נתון מדהים. כנראה זה תלוי ברמת הנחישות ורמת המוכנות ללכת גם בדרכים פחות מוכרות. חברה טובה שלי אחרי מספר אובדנים עברה לתרומת ביצית וילדה תאומים מתוקים. אחותי היקרה השתמשה בפונדקאית וחברות אחרות פשוט לא הפסיקו לנסות.....אם אתן זוכרות את החברה שהיתה אמורה ללדת יחד איתי, היא עברה שנים מאוד קשות, אובדנים רבים וזוכה בתקווה ללדת החודש את בנה בגיל 43. אז לא נשארה אף אחת שתגיד איך זה מרגיש אם לא מצליחים. מצד שני הן בהחלט משקפות את זה שאפשר להצליח. כולן פה אחד טוענות שמה שהחזיר את השפיות לבייתן היה תינוק/ת הקשת שלהן. חלקן היו בהחלט עובדות/ חיות/ אמהות גם לפני, אבל אומרות שהיה בור עצום בלב שלא התמלא בשום דרך אחרת.

אני אהבתי את העצה שלך לא להחליט רחוק אלה להחליט כל פעם מחדש אם אני רוצה להישאר בבית או לצאת. גם אני חשבתי על זה ובאמת שזה מה שהחלטתי לעשות.

בנתיים החלטתי להתייחס לזמן הזה כחופשה, כזכות קצת להרפות מהמשימות ולהנות וללמוד דברים שלא היה לי זמן אליהם.... אם למישהי יש הצעות לקורסים קצרים וכייפים אשמח לשמוע. בנתיים ממילא חופש גדול אז אין מה לדבר על זמן שקט
לצפיה ב-'נושא חשוב שגם אני מתעסקת איתו לא מעט '
נושא חשוב שגם אני מתעסקת איתו לא מעט
22/07/2018 | 23:20
91
בשנה שעברה, אחרי החוץ רחמי, התנהלתי כאילו כל עניין שאינו הריון פשוט על הולד. כל דבר חישבתי לפי זה שבעוד 9 חודשים כבר אהיה בהריון מתקדם ואצא לחופשת לידה אז איך אפשר ... ואז הגיעה מחשבה להוסיף לתפקיד שלי הנחיית קבוצה מעניינת, ואני התלבטתי, מה הטעם להיכנס לזה רק לשנה? אולי פחות משנה ... ושיתפתי חברה חכמה מהעבודה והיא אמרה לי חד משמעית, שאני לא יכולה לקבל החלטות על סמך הריון שעוד לא קיים. ובחרתי להקשיב לה. תודה על חברות טובות וחכמות. אני שנה אחרי ובינתיים עוד לא בהריון ... וסיימתי שנת הדרכה עם הקבוצה וזה בהחלט אתגר מקצועי ואני עוד פה. ועם הזמן לקחתי על עצמי השנה עוד ועוד אתגרים מקצועיים, עדיין המחשבות קיימות ומדי פעם אני עושה חישובים של תשעה חודשים, אבל ... בתקופה האחרונה אני מרגישה שגם חזר לי החשק להשקיע בקריירה שלי ואני יכולה להסתכל קדימה ולראות יותר מהריון. נרשמתי ללימודי תעודה שיתחילו בנובמבר, פותחת קבוצה טיפולית חדשה בעבודה, מגלגלת מחשבות על פנייה לתחומי טיפול נוספים ... בקיצור, חושבת מתעסקת בפיתוח הקריירה שלי. וכשההריון יגיע, הוא ישתלב בתוכניות. כרגע אני אופטימית.
לצפיה ב-'שאלה רלוונטית'
שאלה רלוונטית
23/07/2018 | 10:23
89
אני בדיוק שם, בשאלה הזו.
זה פוגש אותי בכמה מקומות-
- בעבודה, עברתי ממש  עכשיו קידום לתפקיד מאתגר (שלא לומר מלחיץ) שעבדתי מאוד קשה להתקדם אליו בשנים האחרונות. כשזה קרה ממש גיליתי שאני בהריון (לא להאמין שנלחצתי וחשבתי לעצמי שזה תזמון מחורבן להגיד למעסיק אה , כן, ובעוד שבעה חודשים אני נעלמת ומשאירה אותך ללא מענה). כך או כך, בערך שבוע לפני שעמדתי לספר נחסכה לי הדילמה... אין הריון...
- קבעתי חופשה ממש מפנקת מראש ליומולדת שלי בסוכות. לזנזיבר. בפעם הראשונה שקבעתי חצי שנה (אולי יותר) מראש חופשה שממש רציתי (היו לי המון נקודות, כך שגם כמעט לא עלה כלום). ומה ? עכשיו הבנתי שבעצם זה אזור שחשוף לזיקה, כמו חצי מהעולם. ומאז אני בהתלבטות קשה אם לבטל את החופשה (וליסוע לאירופה, בערך היעד היחיד האפשרי) או ללכת לחופשה החלומית ואולי לקחת בכך סיכון לא ידוע (ההמלצה היא לא להכנס להריון חצי שנה אחרי ביקור שם). בגיל שלי אין מה לדבר על חצי שנה הפסקה- אז נראה שאני אבטל. ועדין לא מוצאת את הכח להרים טלפון ולגרום לזה לקרות, זה ילדותי אבל מרגיש כמו מחיר לא הוגן.
 
בעיקר אני מבינה שאין לי מושג מה יהיה ושאי אפשר להתכונן לכלום.
מאוד התחברתי למה שלביאה כתבה (איןאריותכאלו? מי אמר, עמי רובינגר? זה דיון אחר)- אנחנו חיות כאן, בהווה. וכל ניסיון לחיות את מחר הוא חסר טעם. זה לא "אכול ושתה כי מחר נמות"- אבל בהחלט מותר לקבל החלטות בטווח הזמן הבינוני (עד שנה?) על סמך מה שיודעים היום ולא על סמך מה שאולי יקרה.
 
וכן- הכי תקיעות.
זה מפריע לי אפילו ללכת לחנות לקנות בגד חדש.
מציק לי להרשם לספינינג (כי למה, אם בעוד שבועיים שלוש חודש שוב אהיה הורמונלית וכואבת ולא אוכל להמשיך?) - אבל כן חזרתי השבוע ליוגה, שזה בעצימות יותר קלה לי וכן מרגיש לי קצת כמו לחזור לשגרה
 
אוף , מלא מחשבות רצות לי בראש עם הנושא הזה. באמת פתחת תיבת פנדורה
לצפיה ב-'אי אפשר'
אי אפשר
23/07/2018 | 10:57
98
לשבת על 2 כיסאות. אי אפשר להקדיש את עצמי במלואו להריון וילד ל 3 שנים ולהתקדם בקריירה. לדעתי-לא חייב גם. מילת מפתח-איזון. בין קריירה לילדים. יש מלא נשים שיש להן 2-3-4 ילדים ומתקדמות יפה מאוד וגם משקיעות זמן לילדים. אני מדברת על נשים במחקר ובהייטק שאני מכירה אישית. שמתקדמות יפה וילדים שלהן מפותחים ואהובים, שיודעות לחלק את הזמן שלהן ולמצוא את האיזון הזה. אגב, זה לא אומר לוותר על חופשת לידה של חצי שנה. אבל לא שנתיים... 
מי שמחליטה שהיא מקדישה 3 שנים להריון וילד, שתוותר על הקריירה לשנים האלו. כי זה בלתי אפשרי וגם בא על חשבון אחרים (שיש להם גם ילדים ומשפחה, אגב). 
לגבי רכב חדש/חופשה/דירה חדשה וכל זה -לפני שבכלל יש הריון-למה לשקול את זה בכלל? אנחנו חיים את הרגע, החיים זה לא טיוטה שאפשר לכתוב מחדש. למה לבנות על משהוא שעוד לא קיים (וגם אולי לא יהיה)? כשיגיע-אז כבר נחשוב ונשנה תוכניות.
כל הנושא של השגת הריון וילד גוזל המון משאבים (זמן, כוחות נפשיים והפיזים) מהמשפחה, עבודה וחיים בכלל. אני חוויתי את זה על בשרי. קשה להתנתק מזה, קשה לעשות טיפולים ולנסות להקלט להריון ״בין לבין״ (כי זה מה שחשבתי בתחילת הגרך שכך יהיה). אבל חייבים ללמוד לחיות עם זה בלי שזה יפגע בכל התחומים בחיים, לפחות להשתדל להקטין כמה שאפשר את ההשפעה הזאת. כי זאת השפעה הרסנית. כך אני מרגישה וזו דעה אישית שלי. 
 
לצפיה ב-'מאוד מאוד נכון כל מה שכתבת'
מאוד מאוד נכון כל מה שכתבת
24/07/2018 | 12:23
85
המתנה זה מצב מעיק מאוד.
לצפיה ב-'כמה שאלות לאחר'
כמה שאלות לאחר
22/07/2018 | 07:55
2
241
היי בנות... אולי תוכלו לעזוא מניסיונכן .
אני כמעט שלושה חודשים אחרי גרידה.
מחזור די סדיר ( יש יומיים טפטופים כהים ואז יומיים של דם ממש כמו פצע ואז עוד יומיים טפטופים כהים) לא ככ מרגישה ביוץ פיזית כמו שהרגשתי פעם וטרם הצלחתי להיקלט עדיין , מבינה שאולי הגוף עוד לא מוכן.
הייתי אצל רופא הנשים שלי אחרי הדימום הראשון והוא אישר שהרחם נקי.
לשאלות:
יש טעם לבדוק שהבטא התאפסה אחרי תקופה כזו? 
האם יכול להיות אחרי גרידה מחזור ללא ביוץ?
כרגע אני מתייחסת למחזור כאילו הוא מתחיל רק מרגע הדימום הרציני, האם זה נכון?
אני רואה פה הודעות של בנות שמספרות שהן היו אצל רופא נשים שאמר להן שהוא רואה שהן אחרי ביוץ... האם אני יכולה ללכת לרופא נשים כדי לבדוק זאת באמת? פשוט לבקש בדיקה רגילה ולשאול אם אני לפני אחרי? 
 
אני פשוט משתגעת מזה שאני לא מרגישה שליטה בגוף או יודעת לתרגם את התחושות.
רוצה מאוד להיכנס כבר להריון.
 
תןדה לכן
לצפיה ב-'המלצתי אלייך- '
המלצתי אלייך-
22/07/2018 | 08:36
99
אני ממליצה לך בחום לקבוע תור מסודר אצל הרופא/ה שלך, ולשאול את כל השאלות. כתבי את השאלות באופן מסודר לפני פגישת היעוץ, ותבואי מוכנה. 
הרופא/ה שלך הוא הכתובת הנכונה בעיניי לשאילת כל השאלות ולבירור כל הדברים. 
תחושת חוסר השליטה היא משהו מאוד בולט כאשר מדובר באובדן הריון. 
טוב את עושה שאת מנסה ולו במעט להחזיר לעצמך את התחושה הבטוחה. 
אשמח לשמוע מה הרופא/ה שלך ענה על שאלותייך הרלוונטיות והחשובות. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'קשה לענות על השאלות'
קשה לענות על השאלות
22/07/2018 | 21:46
72
הכי טוב למצוא רופא שאת סומכת עליו.

רק רציתי להגיד שאני מבינה אותך מאוד! הקושי של האובדן שליטה על הדבר הכי יקר לנו.  הרצון להרות והאכזבה והשבר פעם אחרי פעם. זה כואב מאוד. ואני מבינה למה את משתגעת.

חיבוק ממני.
לצפיה ב-'המתנה וקריירה'
המתנה וקריירה
19/07/2018 | 18:15
12
240
נראה לי שפעם כתבתי פעם קצת בנושא.

אני ממש ממש בהתלבטות.

הייתה לי תוכנית נהדרת... עבדתי עד שילדתי את הקטן שלי (עכשיו שנתיים וחצי) קצת לפני גיל שנתיים הכנסתי אותו למעון עד אחת.  חודשיים אחר כך נכנסתי להריון, ככה הזמן עבר סביר. הרגשתי זוועה אבל היה לי הרבה זמן לנח. התינוקת היתה אמורה להוולד ממש עכשיו בחופש הגדול ובספטמבר הקטן מתוכנן להיכנס למסגרת עד 16. מושלם לא? רק תינוקת אין.

עכשיו אני חמישה חודשים בבית, בלי הריון, מחכה ומחכה. והזמן בנתיים מתבזבז. עד כה זה היה סוג של סביר. בעצם ב1 לספטמבר אני אמורה להיות לבד בבית כל היום.... עד 16 כשכולם חוזרים. הגדולים מאוד נהנים עם החברים ובחוגים של המסגרות ולא רוצים לבוא מוקדם. והמסגרת של הקטן תהיה עד 16 עם שינה.

אז מה ההתלבטות.... בעיקרון אני רוצה להתחיל דוקטורט. רק שאני מאוד מתקשה להחזיק עבודה חדשה בהריון עם הקאות מסביב לשעון. בנוסף ואני מבינה שזאת פריבלגיה לא נורמלית, אני רוצה להיות עם הילד/ה שיוולד שנתיים בבית כמו שהייתי עם האחרים. ככל שעובר הזמן וההריון לא מגיע זה יותר ויותר מדכא שאני בעצם מוותרת בנתיים ולא מתקדמת בשום תחום.

דוקטורט זה עבודה במשרה מלאה בתחום שלי. אני מדענית ויש לי תואר שני מחקרי. זאת עבודה שאני מאוד אוהבת ובהחלט יכולה להכניס לי שמחה לחיים. אבל בהריון הקודם היה לי לא פשוט וזה עוד היה במקום שהייתי בו שנים והכירו אותי. להתחיל גם אומר לוותר על להישאר בבית יותר מחצי שנה אחרי הלידה (שאני מבינה בשכל שיכולה בכלל לא להגיע אבל בלב לא לגמרי)... כי לא יאפשרו לי יותר.

כתבתי מבולבל.... ממש לא יודעת מה להחליט.
מה שכן, אני לא מחוייבת לתחילת שנת הלימודים האקדמית. אני יכולה להתחיל בכל שלב.

אשמח לרעיונות.
לצפיה ב-'אני מאמינה שילדים באים לחיים שלנו'
אני מאמינה שילדים באים לחיים שלנו
19/07/2018 | 21:27
11
139
אני גם נכנסתי להריון במהלך הדוקטורט. הריון לא פשוט בשום שלב ואני לא מאמינה שצריך לעצור בשבילו. אגב גם בדוקטורט את יכולה לקרות חל"ת נוסף, תכתבי מאמרים במהלך התקופה
לצפיה ב-'תודה על התשובה'
תודה על התשובה
19/07/2018 | 22:51
10
100
אני מאוד חוששת להתחיל ואז להיכנס להריון ולהפסיד הרבה ימים. שזה אומר להפיל על מישהו אחר את הטיפול בכל הניסויים שלי. כי לא יתנו להכל לרדת לטמיון. מניחה שזה לא יעשה לי שם טוב במיוחד.
לצערי ברור שאני אאלץ להפסיד אם אכנס להריון חדש, יש שבועות שאני לא יכולה בכלל לצאת מהבית ובטח לא לנהוג ברכב מרב חולשה והקאות.

מעניין אם אפשר באמת לקחת חל״ת. מניחה שזה תלוי ביזה שלב בדוקטורט יולדים.
לך הסתדר לקחת חל״ת?

אני מאוד מאמינה במה שאת אומרת, שילדים באים לחיים. פשוט בפועל אני פתאום לא מצליחה להבין איך אני עושה את זה. והכל בהולד כבר יותר מדי זמן וזה לא עושה לי טוב.
לצפיה ב-'יש לי שאלה לגבי ההקאות- '
יש לי שאלה לגבי ההקאות-
20/07/2018 | 07:48
8
99
אני פשוט לא זוכרת אם כתבת על זה משהו בעבר- נשמע שאת סובלת נורא בהריונות. יש משהו תרופתי שניתן לקחת כדי להקל על ההקאות? אני יודעת שיש כל מיני תרופות שמותר לקחת בהריון לצורך העניין. האם ניסית פעם? הוצע לך?
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'בטח, ניסיתי הכל.'
בטח, ניסיתי הכל.
20/07/2018 | 10:12
7
99
זה עוזר לי קצת. אבל לא לאורך זמן. גם עם התרופות יש לי בחילות מטורפות 24 שעות ביממה שאפילו מעירות אותי בלילה. ועדיין יש הקאות אולי טיפה פחות, אבל התרופות עושות אותי מאוד עייפה. אני באמת סובלת מאוד בהריונות וברור לי שלא ככה מרגישה אישה ממוצעת. בהריון האחרון בחמישה חודשים ירדתי  כמעט 6 קילו.... ומראש אני מאוד רזה ובלי עודף. כן יש שיפור כלשהו לקראת חודש שישי. אבל אז אני כמעט לא יכולה לזוז כי יש לי בעיה עיצבית באגן וכשהרחם גדל והוא לוחץ על העצב זה כאבי תופת. בקיצור באמת שזאת תקופה מאוד מאוד קשה עבורי ואני לגמרי בטראומה שסבלתי כמעט חצי הריון ככה ויצאתי בידיים ריקות. ושזה גם חלילה עלול לקרות שוב.
לצפיה ב-'נשמע ממש לא פשוט. '
נשמע ממש לא פשוט.
20/07/2018 | 10:43
69
את ממש אמיצה לרצות לעבור שוב הריון ככה
לצפיה ב-'נשמע נורא...'
נשמע נורא...
20/07/2018 | 13:43
5
87
האמת היא שנראה לי שמאוד מאוד קשה לתפקד באופן כללי במצב גופני שכזה, בלי קשר להחלטה שלך האם ללכת לכיוון דוקטורט או לא. 
לגבי ההתלבטות- שוב- כפי שכתבתי זאת בעבר גם לך וגם לבנות נוספות, יש דברים שגדולים עליי במסגרת האינטרנט. לא יכולה להתחיל להתדיין בעניין הזה באופן הרציני שהוא דורש במסגרת זו.
מאחלת לך שתשכילי להחליט נכון עבור עצמך. 
 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אני כמובן לא מצפה שמישהי תחליט עבורי'
אני כמובן לא מצפה שמישהי תחליט עבורי
20/07/2018 | 19:10
4
86
סתם רציתי לשמוע קצת דעות....

וברור שההרגשה הרעה היא זאת שגורמת להחלטה מה לעשות הלאה להיות כל כל מורכבת. כי קצת קשה להחזיק ראש בעבודה מהספה  בסלון עם דלי ליד הראש.
לצפיה ב-'אני מבינה את כוונתך, '
אני מבינה את כוונתך,
21/07/2018 | 14:55
60
אך בעיניי דעות של אחרות לא רלוונטיות. אף אחת לא חיה את החיים שלך, ואף אחת לא ממש יכולה לחוות דעה כזו או אחרת. רק את יודעת מה מתאים לך, ומה לא מתאים לך. רק את יודעת איך את מרגישה בהריונות, רק את יודעת מה ההשפעות על חייך של החלטה כזו או אחרת. רק את תהיי זו שתחיי את ההחלטות שלך עצמך. 
 
 
שירה דוד 
 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'עוד משהו מאוד חשוב- '
עוד משהו מאוד חשוב-
21/07/2018 | 16:37
2
70
הנושא שהעלית מאוד חשוב ומאוד משמעותי. אני חושבת שהוא קצת גדול על הפורום הזה, ובטח שעליי, בהתחשב במסגרת האינטרנטית.
יחד עם זאת, ממליצה לך בחום להעלות את הנושא בקבוצת התמיכה שאת נמצאת בה. מנחה אותה אשת מקצוע, אשר אני רוצה להאמין, תדע לשאול אותך את השאלות הנכונות, ולהעלות בך מחשבות, אשר בסופו של דבר יסייעו בהתמודדות עם תחושת התקיעות שאת מתארת. 
התחושה הזו משותפת בוודאי לחלק מהנשים בקבוצה, וזה יכול לפתוח שיח חשוב ומעשיר. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה יקרה'
תודה יקרה
21/07/2018 | 20:35
1
62
כנראה שזה באמת נושא שפחות מעניין את האחרות.
חשבתי שזה יפתח דיון בנושא. הכל בסדר. אני אברר את זה במסגרות אחרות.
לצפיה ב-'זה לא פחות מעניין אחרות, אלא'
זה לא פחות מעניין אחרות, אלא
22/07/2018 | 08:31
65
פחות מתאים לפורום אינטרנטי, ויותר מתאים לדיון במסגרת קבוצת תמיכה או במסגרת טיפול פרטני. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'אני לא יודעת באיזה תחום את'
אני לא יודעת באיזה תחום את
20/07/2018 | 10:45
97
אבל יש תקופות יותר רגועות ויש שם זמני כתיבה או סקר ספרות וכדומה
לצפיה ב-'האם גם גברים מתמודדים עם אובדן הריון?'
האם גם גברים מתמודדים עם אובדן הריון?
17/07/2018 | 15:53
8
239
כיצד גברים מתמודדים עם אובדן הריון? האם גם הם זקוקים לתמיכה?
לאחרונה נתקלתי במספר גברים שמתמודדים עם אובדן הריון של בת הזוג. מהשיחות איתם הבנתי שהנושא מאוד מורכב ולכן החלטתי לחקור את הנושא במסגרת עבודת הגמר שלי בתואר השני בפסיכולוגיה.
לצערי גברים נוטים לענות פחות על שאלונים ולהשתתף במחקרים.
מההיכרות עם הפורום רוב המשתתפים כאן הם נשים, לכן אשמח אם תוכלו לבקש מבני הזוג שלכן לענות על השאלון.
הקריטריונים להשתתפות במחקר הם: גברים בגיל 20-40 שחוו אובדן הריון מכל הסוגים(לידה שקטה, הפלה וכו') בשנה האחרונה.
תודה רבה, יהודה
למילוי השאלון, לחצו: https://mta.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_dbXM2LUAT...
 
פרטים ויצירת קשר- yekahn@gmail.com
לצפיה ב-'יהודה שלום, '
יהודה שלום,
18/07/2018 | 14:55
6
126
לפני פרסום לגבי מחקר כזה או אחר, נהוג לבקש אישור על כך ממנהלת הפורום (דהיינו, ממני).
משום שכבר פרסמת, אודה לך אם תוכל לכתוב כיצד אתה מתחבר לנושא.
אני תמיד מעודדת נשים וגברים להשתתף במחקרים ולמלא שאלונים או להתראיין.
אני מקווה שאכן יהיה שיתוף פעולה. 
אני חושבת שכדאי שתראה דוגמא אישית, ותכתוב לנו קצת על עצמך, וכיצד אתה קשור לנושא הכאוב הזה. 
 
שיהיה בהצלחה!
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'שלום לשירה ולכולם'
שלום לשירה ולכולם
18/07/2018 | 15:18
5
118
ראשית, אני מתנצל על ההתפרצות מבלי לבקש רשות משירה מנהלת הפורום.
אני לקראת סיום התואר השני בפסיכולוגי רפואית. במסגרת הלימודים וההתנסות המעשית נחשפתי לעולם הכאוב של אובדני ההריון. נחשפתי לקושי ולהתמודדות של בני הזוג שחווים את האובדן. אני לא חוויתי אובדן הריון אך יצא לי לשוחח עם מספר גברים שחוו אובדן הריון במטרה לנסות להבין ולו במקצת את החוויה אותה הם עוברים. במסגרת השיחות שלי איתם הכרתי עולם שלא היה מוכר לי קודם לכן ושכמעט ולא נחקר בעולם- ההתמודדות של הגברים שחוו אובדן הריון של בת הזוג. אין בעבודה שלי נסיון להפחית מההתמודדות הקשה של הנשים שחווים את האובדן אלא לנסות לשפוך מעט אור על ההתמודדות של הגברים. 
יהודה.
לצפיה ב-'אתמול נכנסתי לשאלון'
אתמול נכנסתי לשאלון
18/07/2018 | 15:57
4
134
אחרי שראיתי את ההודעה הראשונה שלך ומתוך מחשבה שאוכל להציע לבעלי למלא את השאלון.
אבל אז ראיתי שמי שעושות את המחקר הן שתי נשים, ואתה הזדהית כאן כגבר, מבלי לספר על עצמך דבר.
אח"כ ראיתי את שגיאות הכתיב והניסוח. אולי הן מינוריות, אבל בעיניי הן זועקות חוסר מקצועיות.
התלבטתי אם ואיך להגיב להודעה הראשונה שלך, אבל שירה הקדימה אותי.
 
אני חושבת שבבואך לבקש את עזרת הציבור במחקר בנושא כל כך רגיש, אתה מחוייב לשקיפות מלאה (מי אתה ומה תפקידך במחקר), אתה מחוייב לעבור על כל אות ואות בשאלון לפני הפצתו לציבור, אתה מחוייב למקצועיות מינימלית.
אני שמחה שיש מי שחוקר את נושא האובדן, אבל אני לא אציע לבעלי למלא את השאלון הזה.
 
נקודתה לזכותכם - מספרי הטלפון של ארגונים ועמותות תומכי נפש שמופיעים בעמוד הראשון של השאלון. אני חושבת שהשאלון שלכם הוא הראשון שבו אני רואה את הרעיון המצוין הזה.
 
בהצלחה במחקר.
לצפיה ב-'חלקי במחקר'
חלקי במחקר
18/07/2018 | 16:10
3
118
אנחנו שלושה סטודנטים מתואר שני שחוקרים את הנושא במסגרת עבודת הגמר. 2 הסטודנטיות האחרות בודקות את החוויה של הנשים באובדן ההריון ויש להן מספיק נבדקות.כפי שכתבתי, אני חוקר את החוויה של הגברים. השאלון פונה הן לגברים והן לנשים כדי להקל על איסוף הנבדקים. המחקר נערך בהנחיית פרופסור רונית אביצור וד"ר סיגל לוי שרשומות בדף ההסכמה ועבר את ועדת האתיקה של המכללה.
יהודה
לצפיה ב-'אני חושבת שהנושא חשוב מאוד, '
אני חושבת שהנושא חשוב מאוד,
18/07/2018 | 16:33
2
105
היה פה סטודנט נוסף לפני מספר חודשים שכתב לגבי מחקר שעשה. 
אני לא מצליחה לקרוא את השאלון. כנראה צריך למלא את הפרטים ורק אז אפשר להתקדם הלאה לעמוד הבא...
האם יש לך אפשרות לשלוח לי את השאלון למייל?בצורה כזו שאוכל לראות את כולו, בלי למלא פרטים.  חשוב לי להבין את ההערות שנכתבו לך ולתת את האינפוט שלי. 
אני לא יכולה לבקש מבעלי למלא את השאלון, כי אנחנו מעל גיל 40 ואובדני ההריון היו לפני מספר שנים. 
המייל שלי הוא: shanty1@netvision.net.il
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'שלחתי'
שלחתי
18/07/2018 | 17:06
1
24
לצפיה ב-'תודה, עניתי לך בחזרה. מקווה שתהיה היענות. בהצלחה רבה!'
תודה, עניתי לך בחזרה. מקווה שתהיה היענות. בהצלחה רבה!
18/07/2018 | 17:31
25
לצפיה ב-'הגבתי, וכמה הערות בנוסף'
הגבתי, וכמה הערות בנוסף
21/07/2018 | 14:06
78
ראשית כל, בהצלחה עם המחקר החשוב ובכלל סיום התואר. אני מסכים עם ההערות שהועלו כאן לפני, ואוסיף שמן הראוי גם לציין מה שאלת המחקר - כלומר כיצד הולכים לעשות שימוש במידע. בתחילה היה נראה שמדובר במחקר ספציפי להתמודדות הגברים, אך לאחר מכן השתמע שזהו מחקר שכולל את שני המינים, אשר אני מניח שיש בו רצון להתחשב במין כמשתנה מתערב.
 
מעבר לכך, הערה ספציפית על אחת השאלות, בה נשאל על תוצאת סיום ההריון. בשאלה זו ישנה הפרדה בין הפסקת הריון לבין לידה שקטה, ולא ניתן לבחור מספר אפשרויות. יש לציין שהפסקת הריון בשלב מאוחר - משמעותה לידה שקטה על כל המשתמע בכך (לרבות ההחלטות הקשות שבני הזוג צריכים לקבל).
 
בנוגע לשאלון עצמו, אכן קלעת נכון כשאמרת שגברים פחות נמצאים בקבוצות התמיכה הללו וכנראה שמשתפים פחות. דווקא מסיבה זו, חשוב לדעתי לקחת בחשבון הטייה סטטיסטית - אלה שיענו לך על השאלות ייתכן ולא מייצגים גבר שחווה אובדן הריון אשר נדגם באופן אקראי מאוכלוסיית המטרה. אולי הדבר נכון גם לנשים.
 
בהצלחה ותודה על התעניינות בנושא החשוב.
 
לצפיה ב-'כדאי לבקש תמיכת פרוגרסטון?'
כדאי לבקש תמיכת פרוגרסטון?
15/07/2018 | 21:21
2
118
אז שבוע שעבר עברתי הריון כימי מצער
מאז הפסקת הגלולות לפני כ4 חודשים, המחזור מגיע כל 24-25 יום מה שאומר שהשלב הלוטאלי קצר ואולי בגלל זה לא מצליחה להחזיק הריון תקין
האם כדאי לבקש מהרופא שיתן לי מרשם לתמיכה? 
לצפיה ב-'ממליצה לך לשאול את הרופא שלך לגבי העניין. '
ממליצה לך לשאול את הרופא שלך לגבי העניין.
16/07/2018 | 10:15
25
לצפיה ב-'מחזור חודשי קצר אינו שווה ערך לשלב לוטאלי קצר'
מחזור חודשי קצר אינו שווה ערך לשלב לוטאלי קצר
17/07/2018 | 14:00
62
למיטב הבנתי, כדי לקבוע האם השלב הלוטאלי אכן קצר (פחות מ11 ימים למיטב זכרוני, כי התקין נחשב בין 16-11 ימים בין הביוץ למחזור), יש לזהות בודאות ביוץ ורצוי במשך כמה חודשים כדי לראות שזה קבוע.
 
אצלי השלב הלוטאלי קצר ועדיין הרופאים ממש לא נוטים לתת תמיכה לצערי משום שלא תמיד זה מפריע לקליטת הריון ואין עדויות מספיק שפרוגסטרון עוזר.
מה שנהוג בIVF , לא תקף בהכרח להריון שנקלט טבעי.
לצפיה ב-' פינת הביניים / זוגיות בביניים '
פינת הביניים / זוגיות בביניים
15/07/2018 | 16:19
18
196
פינת הביניים מוקדשת לכל מי שמצויה בתווך הכואב שבין אובדן הריון להריון חדש, בין אם היא כבר אמא ובין אם טרם זכתה. לכל מי שמתלבטת לגבי ההמשך, האם יעמדו לה כוחותיה לעוד נסיון, שייתכן ויסתיים באושר גדול, אך עלול גם להסתיים באובדן נוסף. לכל הנחושות הרצות קדימה וחוות כל פעם מחדש את "המוות הקטן" עם בוא המחזור, לכל המצפות, הסופרות, המשתינות על מקלונים, המייחלות לחוויה מתקנת שתעמעם את כאב האובדן.
 
הפעם אני מקדישה את הפינה לנושא שפחות מדובר פה בפורום. לרוב אנו קוראות פה על ההתלבטות של האשה שאיבדה את ההריון, ואם הגיעה למסקנה שהיא בשלה ומסוגלת להמשיך הלאה - הרי שמיד היא ממשיכה הלאה וקדימה. בן הזוג, כך נדמה, תמיד משתף פעולה, דוהר בעקבותיה. גם אם אינו נחוש כמוה, הוא שם, ועל אף שבמקרה של טיפולים הוא לא עובר אותם, הרי שבנפשו וברוחו הוא תומך, מכיל, מבין, קרוב ושותף מלא בתהליך.
 
כותבת milla שאינה יודעת אם ינסו שוב. ההריון השלישי לא היה לגמרי מתוכנן אבל בן הזוג הצטרף. עכשיו, לאחר שאבד, הוא אינו יודע אם הוא מעוניין להמשיך לנסות. כואב. והגיל, כמובן, לא עוזר.
מספרת ויקטור שהיתה הקטר הנחוש, המוביל את התהליך הלאה וקדימה, שתפעלה בעצמה את כל המערך הבירוקרטי המורכב הנדרש בעניינם, שמחזיקה את התווך של הביניים כבר שנים - מספרת שהיא עייפה, שהספק מכרסם. לא איך להמשיך אלא האם בכלל להמשיך. ודווקא עכשיו, דווקא עכשיו בן הזוג מציע להוות כתף תומכת, משענת של ממש, להניע את התהליך קדימה והלאה, עכשיו כשהיא נחלשה הוא בטוח שהוא רוצה ללכת על זה בכל הכוח. 
 
אני אישית שהיתי בפער הזוגי משך זמן ארוך, וזה היה עינוי נפש נורא עבורי, והוא נתן אותותיו בזוגיות שלנו ובמערך המשפחתי שלנו והוביל למתחים ולקשיים במישורים רבים. אם תרצו אספר על החוויה שלי. אתן כמובן מוזמנות לכתוב על כל שלל הקשיים שמזמנת תקופת הביניים, לאו דווקא על אלה הזוגיים.
לצפיה ב-'את משטפת את בן הזוג שלך במה שעובר עליך? '
את משטפת את בן הזוג שלך במה שעובר עליך?
15/07/2018 | 17:10
122
אני לא משטפת את בן זוגי. כי פוחדת שאם אשטף אותו בקשיים שאני עוברת, הוא יחליט שאנחנו לא צריכים את העינוי הזה של דאגות, ציפיות, אכזבות ו״מוות קטן״ אחד אחרי השני תוך כדי תהליך. הרי זאת אני שחולמת להביא ילד. לקח הרבה זמן לשכנע את בן זוג, אז לא אקלקל עכשיו הכל בבכיינות שלי.
מאוד קשה לי עם זה. אין עם מי לדבר כי לא מספרת לאף אחד, רק הוא יודע.  מעכלת הכל לבד. כשעברתי הפלה ביוני -רק אמרתי לו שהריון לא תקין ואני מחקה להפלה.
יחד עם זאת הוא עושה הכל מה שצריך-מזריק לי הורמונים (אני לא מסוגלת), נוסע איתי לרופא אם צריך, מסיע אותי לעבודה אחרי בדיקות בבוקר (הרכב אצלו). וזה כבר הסג גדול, אני מוכנה לעבור הכל לבד, רק שהוא יסכים לתהליך.
לא תארתי לעצמי שטיפולי פוריות זה תנליך כזה מתיש וכואב. 
לצפיה ב-'לימבו'
לימבו
15/07/2018 | 17:55
115
זה מקום ממש קשה להיות בו. במיוחד כשאין תאריך תפוגה לשהות הזו.
לפני 3.5 שנים, אחרי לידה שקטה שמוטטה אותי ועם בן זוג שנראה היה שהמשיך עם חייו, הוא החליט גם ש"כרגע" אינו מעוניין בעוד הריון. כתבתי על זה המון בזמנו. קינאתי כ"כ באחרות פה... כולנו היינו באותה הסירה, אבל הן נראו לי ברות מזל (באופן יחסי כמובן), כי בן זוגן לא הפך בעצמו למכשול בפני הדבר היחידי שכאילו נותן להן תקווה ומחזיק אותן בחיים. ביחוד כשאין ילד בבית.
מאז עברנו המון -
המון טיפולים (זוגיים ואישיים), המון תקופות טובות והמון ירידות וגם המון שגרה שלפעמים מבאסת, עברנו הריון קשוח וחרדתי מאד מאד וגם נולד לנו ילד ונולדנו אנחנו כהורים וכל הדינמיקה הזוגית השתנתה והתערערה.
עם כל הטוב שבלידת ילד בריא ורצוי כ"כ, יש גם סערה עצומה.
גם אותה עברנו, עם המון קושי, אבל צלחנו אותה בסוף, רק כדי לנחות לעוד הפלה ועוד בעיה לסל הבעיות הרבות, ניתוחים וטיפולים ומה לא... ושחיקה זוגית קשה ואנחנו זוג די צעיר סה"כ בזוגיות שלנו.
 
היום המצב התהפך. אני מותשת ואיבדתי אמון בגוף שלי. מרגישה שלא מכירה אותו כבר כ"כ טוב, הוא הרבה פחות צפוי ועברנו כמה טלטלות קשות בשנה וחצי האחרונות ואני מתחילה להרגיש שהסוף קרב. בין אם יוחלט עבורנו או לא, אני מתחילה להרגיש שצריך לשים לזה דד ליין. אני אוכל לדחות אותו, אם ארצה, אם נרצה שנינו, אבל חשוב שהוא יהיה כבר ויתן לי סימן למתי זה "בסדר" להרים ידיים ולהתחיל להקדיש עצמי לחלומות אחרים שאני לא רוצה לפספס.
ובאופן לא צפוי, בן זוגי אוטומטית עבר לצד השני. בטוח שרוצה עוד ילד בכל מחיר. מוכן לעשות יותר, מה שצריך, כדי שנשיג את המטרה הזו.
הייתי כ"כ צריכה את הנחישות הזו והפרואקטיביות הזו לפני 4 שנים.
עכשיו זה כמעט מעט מידי, מאוחר מידי, כי אני כמעט באפיסת כוחות.
ביחוד שלצערי, יש לו המון רצון טוב, אבל פחות יכולת ואני עדיין נדרשת להתעסק ברוב בסופו של דבר, כדי שדברים יעשו טוב ויתקדמו.
 
אין לי שורה סופית.
מוצאת עצמי ספק מבטיחה, ספק מאיימת, כל חודש מחדש כשמגיע שוב המחזור, שזהו. מפסיקים.
אבל אני עדיין לא באמת שם ואני כ"כ רוצה את זה לעצמי ועבורו ועבור הילד שלנו.
אני מקווה רק שנצלח את המים הסוערים שעוד לפנינו.
לצפיה ב-'תיבת פנדורה!!'
תיבת פנדורה!!
16/07/2018 | 11:00
7
115
תיבת פנדורה נפתחה יחד עם ההריון שנגמר. 4 שנים התחננתי לתינוק נוסף לאחות... לילד רביעי במשפחה! ותמיד הצד החושב מנע את זה... מבחינה כלכלית.. אוטו גדול יותר... שיהיה יותר להעניק לילדים שיש! האמצעי שחקן טניס מקצועי, עכשיו בן 12 חוג שדורש מלאאא כסף!! הקטנה בת 8 והגדול בן 14.
4 שנים אחרות התפללתי לפאנצ'ר , להריון יחד עם גלולות עם התקן עם טבעת... 4 שנים של מחזור חודשי.
ועכשיו כשגיל 40 בפתח אני מרגישה את הלחץ בנשמה! את הפספוס הגדול!
למרות שאני רק שבוע אחרי גרידה.. אני שומעת משפטים כמו " לא צריך עוד חוויה כזאת.."
כל בוקר מחדש מרגישה כמו מדחום שנשבר כשכל הכספית נשפחת לכל עבר..
אט אט מתחילה לאסוף עצמי. לשים מסכה לעבודה.. לילדים... לבית..
לא מוכנה לוותר על זה.. עדיין לא!!
מפחדת לעשות את "ה-שיחה" כדי לגלות שמבחינתו אין מצב לנסות!!!
אני לא יודעת מה לעשות...
איך מתמודדים עם "לא " חד משמעי?
לצפיה ב-'יכולה רק להגיד על עצמי'
יכולה רק להגיד על עצמי
16/07/2018 | 11:25
6
119
באמת התמודדות קשה מאוד!

מבחינתי אין שום מצב בעולם שבעלי יגיד לי שאני לא יכולה להביא ילד. פשוט אין מצב.
בעיקרון אצלנו יש דיון תאורטי כרגע על ילד חמישי....  זה תאורטי כי הילדה שהיתה אמורה להיות הרביעית כבר לא מגיעה בחודש הבא....

בעלי לא רוצה ילד חמישי ( עכשיו אחרי האובדן בעמדה קצת יותר מרוככת אבל עדין לא רוצה) ואני אמרתי לו מראש שאין שום אפשרות שהוא מונע ממני ילד. גם כשהוא היה מאוד נגד.  

איך מישהו יכול לקחת ממני דבר כזה?  מבחינתי זאת זכות בסיסית.
אבל הייתי נוהגת גם הפוך ומביאה ילד נוסף רק כי בעלי רצה עוד ילד.

כמובן שזאת רק דעתי האישית. וברור לי שיש מי שיחשוב הפוך לגמרי.
לצפיה ב-'עונה לך מהצד השני - גם הזכות *לא* להיות הורה היא זכות בסיסית'
עונה לך מהצד השני - גם הזכות *לא* להיות הורה היא זכות בסיסית
16/07/2018 | 22:55
5
89
איך מישהו יכול לכפות עלי להיות אמא לילד שאני לא רוצה?
מה פתאום להכריח אותי להיות בתפקיד עד יום מותי כשאיני רוצה בו כלל?
מבחינתי אין שום מצב בעולם שמישהו יכריח אותי לעשות משהו שאני לא מעוניינת בו, גם אם הוא האדם עמו בחרתי לחיות את חיי, ואפילו - בפרט אם הוא האדם עמו בחרתי לחיות את חיי.
למה הרצון ש*כן* גובר על הרצון ש*לא* ?
מי אמר שהעמדה שלך עדיפה על העמדה של בעלך (אם הוא מתנגד לילד נוסף)?
 
הרי שניכם מגדלים את הילד, אתם הורים ביחד, לא בנפרד, נכון? מהטעם הזה מדובר בהחלטה משותפת ולא בהחלטה חד צדדית. וכשיש ניגוד עניינים במקום הזה זה באמת כואב. מאד. הייתי שם, אני יודעת בדיוק על מה אני מדברת.
לצפיה ב-'מסכימה! ולכן אין לי עדיין ילד רביעי'
מסכימה! ולכן אין לי עדיין ילד רביעי
16/07/2018 | 23:25
80
מצד שלישי...
היה לי "פאנצ'ר" והוא קצת שמח...
וקיבל את זה בקלילות...
ואמר שיהיה בסדר אם זו בת.. כי בן יותר קשה לגדל...
ו...וואלה... אז אולי זה לא "לא" חד משמעי!!
הוא נורא חושש מבחינה כלכלית... 
אין לי תשובה באמת...
לצפיה ב-'בגלל זה אמרתי שזאת דעתי בלבד'
בגלל זה אמרתי שזאת דעתי בלבד
16/07/2018 | 23:56
2
72
וברור לי שיש מי שתהיה לו הדעה הההפוכה.

אגב מבחינתי יש הבדל בין ילד נוסף לילד ראשון. לא הייתי מביאה ילד עם מי שלא רוצה ילדים.
כנראה שמבחינתי אם יהיו לבעלי 4 או 5 ילדים זה לא כזה הבדל בשביל שאני אוותר על החלום שלי.

אבל זאת הרגשה אישית שלי, וכל אחד יכול להרגיש אחרת.
לצפיה ב-'לגמרי מבינה מה את אומרת'
לגמרי מבינה מה את אומרת
16/07/2018 | 23:58
1
63
עובדה שהצורך לא עוזב אותי כבר 8 שנים!!
אבל מה אוכל לעשות????
 
לצפיה ב-'קשה לייעץ'
קשה לייעץ
17/07/2018 | 00:38
63
הדבר היחיד שאני יכולה אולי, בזהירות להציע זה למצוא שעת רצון, לשקף בה בשיא הכנות והפתיחות את הכמיהה והכאב שלך שלא עוזבים כבר 8 שנים.
בלי האשמות, בלי ציפיות, לדבר ממש רק עליך. ולא לצפות לתגובה באותה שיחה, לא לשבת שם ולחכות שהוא יענה. להניח את זה שם ולהרפות.

מקווה שאני מסבירה את עצמי, וכמובן שוב זאת אך ורק דעתי האישית והלא מקצועית.

חיבוק. באמת מאוד קשה.

לצפיה ב-'אשמח לשמוע איך זה היה אצלך...'
אשמח לשמוע איך זה היה אצלך...
16/07/2018 | 23:56
51
את אומרת הייתי שם..  איך זה נגמר??
לצפיה ב-'איך מתמודדים עם 'לא' חד משמעי לילד נוסף'
איך מתמודדים עם 'לא' חד משמעי לילד נוסף
17/07/2018 | 01:00
4
129
עונה לך מנסיוני האישי. הסיפור שלנו קצת דומה. גם לי כבר היו 3 ילדים. גם אני נכנסתי להריון לא מתוכנן, והטכנאית אפילו חשבה שהיא רואה 2 שקים. הוא מאד שמח, היה מגויס ולגמרי בעניין. רק שהדופק פסק בשבוע 9. ואז היה זמן לחשוב, והוא בחן את החיים שלו ואמר שהוא לא מוכן לילד נוסף. הוא היה מותש מהורות אינטנסיבית, הוא נבהל מעוצמת התגובה שלי, הוא דאג לי, הוא חשש מילד לא בריא, והוא לא רצה את רכבת ההרים הזו שוב. והוא היה שלם עם המשפחה שלנו כמו שהיא.

ככה נשארתי בלי כלום, גם בלעדיו, במובן מסוים, כי זה כאב כל כך, כל כך, וריחף כמו צל מעל הזוגיות שלנו. להיות עם השבר של אובדן ההריון, שגם אצלי היה כבר קרוב לגיל 40, ועם בעל שאומר 'לא' נחרץ וחד משמעי, היה קשה מאד. מאד. ניסיתי לשכנע אותו. דיברתי. בכיתי. הייתי מוכנה להתפשר על ה-כ-ל אם רק יסכים לנסות שוב. והוא עמד בסירובו.

הייתי, כמובן, בטוחה שהצדק איתי. מי הוא שימנע ממני להיות אמא לילד נוסף. מה פתאום הוא מערים קשיים. איך הוא לא רואה כמה אני סובלת. מה פתאום הוא בעמדה מנוגדת. איזו מין זוגיות זו בכלל. הכמיהה שלי כאבה לי בלב, וכאבה לי בשחלות, ומילאה את כל כולי. הסיבות שהציג בפני כנגד ילד נוסף נראו לי כמו תירוצים (מה זה אין כסף? מסתדרים! אז מה אם עייפים, מה זה עוד שנתיים לא לישון בלילה? אז מה אם כל ילד צריך תשומת לב אישית? גם ככה כל אחד מקבל 33% זה לא כ"כ נורא לרדת ל-25%....)
הוא יכול היה למנות בפניי 1000 סיבות למה לא עוד ילד, ומול כולן היתה לי רק סיבה אחת ויחידה למה כן - כי אני רוצה - כי אני כל כך כל כך רוצה - כי הכמיהה מעבירה אותי על דעתי - והסיבה האחת הזו עמדה כנגד כל סיבותיו ונימוקיו והסבריו ולא כהתה ולא התעמעמה ולא דעכה אלא בערה בי באש יוקדת.
 
ויום אחד קמתי בבוקר והרגשתי אחרת. עזבתי את הצד שלי ובחנתי טוב טוב את הצד שלו. הוא היה עייף. הוא לא רצה להתחיל שוב. הוא חשב שהמשפחה שלנו נהדרת כמו שהיא. פתאום הבנתי שהפעלתי עליו המון כוח מתוך מקום שבטוח בצדקתו.

זה לא היה לי קל, אבל הבנתי שאין לי מונופול על ההחלטה הזו. נסוגתי. ויתרתי. אמרתי לו שאני מבינה - באמת מבינה - את המקום שלו. שאני אוהבת אותו. שאני מכבדת אותו. שאני לא רוצה לכפות עליו כלום. הצלחתי לראות אותו ואת המקום בו הוא נמצא. וגם לא רציתי לכלות את כוחותיי במאבקים. היתה לי משפחה נוכחת וקיימת, רציתי להתרכז במה שיש ולא במה שיכול אולי להיות.
ויתרתי באמת. הייתי עצובה מאד. מאד. קינאתי בכל מי שהעניין בכלל לא עולה על הפרק אצלה, שחוזרת מיד לנסיונות. נתתי לזה המון מקום בשיחות עם חברות ועם המשפחה. וגם בכתיבה. ובעיקר - המון מקום בלב שלי. 

ואז, בוקר בהיר אחד, בלי שום סימן מקדים, הוא קרא לי לרגע ואמר ששינה את דעתו. שהוא רוצה. בדיעבד אני מאמינה שהויתור המלא והאמיתי שלי הותיר לו את הבמה, נתן לו מרווח נשימה, אפשר לו לחשוב צלול רק עם עצמו. אולי היכולת שלי לראות את המקום שלו אפשרה לו לראות את הכמיהה שלי.

האובדן שלי היה ב- 9.3.2015 עד שהתאוששתי והתחלתי לחשוב על הריון חדש כבר היה קיץ. חזרנו לנסיונות בקיץ שאחרי. אובייקטיבית שנה היא לא זמן ארוך,  אבל בלב שלי זה הרגיש כמו נצח, והפער בינינו תפס המון מרחב וכילה הרבה אנרגיות. בסופו של דבר זכיתי לילדת הקשת שלי והיום אני אמא לארבעה.

 
לצפיה ב-'שמחה מאוד שהסתדר לך כמו שרצית'
שמחה מאוד שהסתדר לך כמו שרצית
17/07/2018 | 02:25
2
115
באמת ומכל הלב.

חייבים לקחת בחשבון שלו זה לא היה מסתדר כך, והיית מגיעה לנקודה שהביולוגיה כבר לא היתה מאפשרת לך ללדת והכמיהה היתה נשארת ללא מענה, יכול להיות שלא היית חשה שלווה והשלמה.  ויכול גם להיות שכן....


לצפיה ב-'אני קוראת בין השורות מידה מסויימת '
אני קוראת בין השורות מידה מסויימת
17/07/2018 | 11:03
1
104
של ביטול, שגם אני חשתי כלפי כל מי ש"הסתדר לה" - אני חלילה לא מתקיפה אותך - אני מכירה את המרירות ואת החיץ שעומד בין מי שזכתה ללדת ילד קשת למי שבדרך לשם.
ומהצד זה נראה שעכשיו, אחרי שהשיגה את מטרתה והשקיטה את הכמיהה, היא יכולה לדמיין דמיונות בלתי מבוססים על איך היתה מתנהגת אילו.... אבל היא לא שם ולא באמת מבינה.

אני תמיד קוראת לחובטת לבוא לספר על החיים בלי הילד הנוסף (2 ילדים, 8 הפלות בדרך לשלישי שלא הגיע) וגם למיק ניק. הפעם אני מזמינה גם את עצמי. יש הרבה דברים בחיי שממש לא "הסתדרו לי". חוויתי סוגים שונים של אובדן, אני מכירה היטב את התווך שבין האובדן לבין מילוי החסר, ממקומות נוספים. ואני אומרת לך בבטחון שהייתי מוצאת את הדרך. גם אם לא הייתי יולדת שוב.
כי החיים שלי יקרים לי, כי יש לי רק הזדמנות אחת לחיות אותם, וכי המחירים של הביניים גבוהים באופן בל יתואר, וניתן להעריך אותם באמת רק כשעומדים מחוץ לקו הזמן של הביניים - בין אם 'בזכות' הביולוגיה ובין אם מתוך החלטה מחושבת.
לצפיה ב-'חס וחלילה לא התכוונתי לביטול'
חס וחלילה לא התכוונתי לביטול
17/07/2018 | 12:08
83
אני יכולה להבין איך זה עובר כך בכתב. וחלילה אני גם לא מרירה כלפיך, ההיפך הוא הנכון, אני מלאת שמחה שהסתדר לך! גם עבורך וגם עבורי שאת משקפת לי עתיד טוב.

הדבר היחיד שאמרתי הוא שאף פעם אנחנו לא יודעים איך היינו מרגישים במציאות שלא קרתה. בשביל האחר שלא הלכנו בו. כי חיינו רק את מה שכן קרה לנו.

אני גם בטחה שהיית מוצאת דרך להיות מאושרת שוב  גם לו לא היית זוכה. לא לזה התכוונתי. התכוונתי שאולי היית מרגישה אחרת כלפי הוויתור שעשית על ניסיון למלא את הכמיהה מישום שבעלך לא רצה.
במילים אחרות, קשה לדעת איזה מטען היה נשאר לך כלפיו אם היית נשאר בחוסר הגדול הזה.

אני באמת לא טובה בלהבהיר את עצמי בכתיבה. אני שמה לב לזה רבות לאחרונה.
אז מקווה שזה בסדר שאני כותבת שבאופן גורף אני תמיד מאחלת לכולן מכל הלב את הטוב ביותר. עייני אינה צרה. כל אחת שמתגשם לה החלום מרחיבה את ליבי.

אני מצטערת ביחד איתך על מה שלא הסתדר לך, זוכרת חלק מהדברים ששיתפת, מקווה מקרב לב שלא תדעי עוד צער.
לצפיה ב-'מדהים!! מדהים!!! '
מדהים!! מדהים!!!
17/07/2018 | 09:08
105
ממש סיפור דומה :) גם לי היו 2 שקים ובשבוע 9...
ממש התרגשתי לקרוא אותך הבוקר!! שמחה בשבילכם!
רק אושר אמן!! ובריאות... והגשמה.. וצחוק.. ועוד ועוד ...
לצפיה ב-'לא נושמת מרוב פחד.. כמה שהנושא הזה טעון.. פוסט פריקה '
לא נושמת מרוב פחד.. כמה שהנושא הזה טעון.. פוסט פריקה
28/07/2018 | 14:37
2
47
אין אריות כאלה, נתקלתי בפוסט הזה שלך רק אתמול,
כבר חודש שני שבדיקת הביוץ חיובית ואנחנו בכלל לא עושים סקס. אני מכילה את המצב הזה בכל פעם מחדש עד שמגיע רגע הביוץ ואני מוצאת את עצמי מוותרת על עוד חודש יקר לי. ואני מבוהלת ומתוסכלת מזה כל כך. 
מישהי פה אמרה- לדבר איתו בשעת רצון. לשקף לו בצורה פתוחה את הכמיהה שלי. וכאילו אין שעה כזו, מתאימה, לפתוח ולגעת בנושא. הכל כל כך טעון ורגיש ביננו. 
בשבועיים האחרונים אני מוצאת את עצמי מתפתלת בכל פעם ששיתפתי אותו על יום קשה שהיה לי, או על חוסר שינה או עייפות.. הוא בכל הזדמנות זורק לי- "ואת רוצה עוד ילד.." או- "אולי עוד ילד יפתור את זה".. בסופו של דבר שיתפתי אותו בכך שאני מרגישה כך ונכנסת ללחץ בכל פעם שאני "חושפת" את החולשות שלי. והרי זה כל כך טבעי שקשה ומאתגר לי עם ילד בן שנה, ועדיין לא מצדיק את הויתור על ילד נוסף. 
אני יודעת שבמידה רבה יש לו את הרצון. יחד עם חששות גדולים. בעיקר ענייני עייפות ואנרגיות. לוקחת על עצמי ככל שניתן.. באמת שאני מנסה להקל עליו ולאוורר לו ולמרות זאת הוא עייף וקורס. טובע. בין היתר בעבודה. אבל גם בתוך מחוייבויות הבית. ובנוסף כעת מחפשים דירה. והכל בלחץ של זמן.. ואיכשהו השעון הביולוגי שלי בעיניו פחות דוחק.. ואני כבר בת 41.7. וכבר חודשיים וחצי מההפלה. ומפחדת לאבד את המומנטום של פוריות מוגברת שלאחר ההפלה. ופוחדת כרגע בכלל. ועוד לא דיברתי על הכמיהה למגע ולאינטימיות. 
מבולבלת כל כך.   
לצפיה ב-''
29/07/2018 | 10:50
27
כואב לקרוא את המצוקה שלך והיא כ"כ עוברת בכתוב.
אם היית עושה חיפוש בערך 4 שנים אחורה בפורום, היית יכולה לקרוא הודעות די דומות שלי.
הייתי במקום מאד דומה עם בן זוגי.
אחרי לידה שקטה, הוא נבהל ותהה בינו לבינו למה למהר ואולי רצנו מהר מידי והחליט שלא דחוף לו הריון פתאום (ההריון עצמו היה הריון ראשון שלנו והיה מאד מורכב ומלחיץ, מה שיצר קשיים).
אצלי בניגוד מוחלט אליו, היה דחף בלתי נשלט ממש לעוד הריון. לתיקון. לילד בעיקר.
הפער בינינו רק גדל, כי לא הצלחנו לגשר בטוב עליו.
זה באמת מקום מאד מאד קשה להיות בו ולהצליח לתקשר חיובי עם בן זוג שמתבצר בעמדה הפוכה לך... לשמחתי אנחנו פנינו ליעוץ זוגי והיא מאד מאד עזרה לנו.
תחילה אפילו שקלתי פרידה, לא הייתי מוכנה לשים על המתן את מה שכבר היה כמעט בידי וזלג מהן ולא הושג בטעות, אלא בכוונה מלאה של שנינו.
לא הייתי מוכנה ללכת אחורנית רק כדי להמשיך לאחוז בידו.
אבל יש פה אחרות שעשו זאת וקיבלו באהבה והבנה את הלבטים של בן הזוג והמתינו על שהיה מוכן שוב ובקבלה גם לאפשרות שאולי זה לא יקרה.
 
אני ממליצה מאד להיעזר במטפל/ת.
נשמע שאצל שניכם יש משקעים שמונעים מכם לתקשר בטוב ולהתקדם יחד - את מאד חוששת לדבר את שעל ליבך כדי לא לעורר בו חלילה אנטי והוא מלא כעסים כנראה, משום שבוחר לעקוץ אותך על הקושי עם הילד הקיים ולהטיח בפנייך שילד נוסף רק יעצים וזה במקום להכיל את הקושי שלך ולעזור קודם כל, עייף ככל שיהיה ולדבר בטוב על מה הלאה.
מאחלת לכם להצליח לגשר ולהגיע לשלווה. 
לצפיה ב-'גם אנחנו עברנו תקופה כזו'
גם אנחנו עברנו תקופה כזו
30/07/2018 | 19:39
29
עברנו, אבל קצרה.
אצלו (ובשקט בשקט אני אודה- שגם אצלי) נוצר פחד גדול. פחד מהקושי בגידול ילד (שנינו כבר חצינו את ה 40 וברקע הבן שלי מזוגיות קודמת, בן 8). פחד שאולי בעצם למה לסבך... טוב לנו.. למרות שעמוק בפנים שנינו מאוד רוצים ילד משותף, ראשון שלו ושני שלי.
אני חושבת שרק עכשיו, חודש אחרי הגרידה, אני יכולה להתחיל לחשוב על להתחיל מחדש את ההשתדלות לילד. כל החודש הזה התכנסתי בעצמי, והייתי בפוקוס על לקבל את עצמי חזרה- את הגוף שלי שהתנפח מאוד מהטיפולים וההריון (שנגמר בשבוע 8), את הנפש שלי שעברה טלטלה קשה, את השקט הפנימי. ולאט לאט לאט לאט לאט זה מתחיל לחזור, ואיתו הכוחות לחשוב קדימה.
 
מסכימה עם ההצעה לתת מקום לטיפול
ובכל מקרה, גם לתת קצת זמן. ומקום לכל החששות. לפעמים כשמדברים אותם הם נוטים להתפוגג קצת, אחרי שהתאווררו..
 
ובעיקר, אני מאחלת לך שמה שתרצי יקרה. ובבית הנכון, בזוגיות הנכונה.
זה מסוג הקשיים שמאוד מעמיס על זוגיות, אבל יכול גם לקרב. בתוך כל האבדן הזה..
 
אנחנו כאן בשבילך לפרוק, להקשיב, לתת כתף וחיבוק ככל שתרצי לשתף
לצפיה ב-'אופטימיות'
אופטימיות
16/07/2018 | 21:09
5
253
 אז אתמול חזרתי מסיני. חופשה של יומיים וחצי רק אני והבנזןג צוללים במיצרי טיראן. היה מדהים היה נחוץ וכל כך סימלי.
אתמול גם קיבלתי מחזור השני שלי מאז הגרידה שלפני כמעט חודשיים בדיוק בזמן מה שנותן לי אופטימיות ואמונה בגוף שלי שחזר לעצמו למרות הפסקת הריון בסוף חודש חמישי. 
מחר אני חוזרת לעבוד, עוד לא עברו שלושה חודשי חופשת לידה אבל לי זה מתאים. היה לי זמן לבד עם עצמי וזמן לבד עם הבנזוג (מורה ולכן בחופשה) ומתאים לי לזכור כי אין מי שבאמת יחליף אותי ומתחילה ללחוץ עלי הידיעה של כמות הפרויקטים שמחכה לי. 
אבל אני מרגישה טוב, אחרי שנפרדתי מהתינוקת שלי ואחרי הזריקה שהמיתה אותה הגרידה כבר היתה תהליך פיזי נטו שצריך לעבור כדי לתת לגוף להחלים ואז הגיעה חופשת הלידה אם אפשר לקרוא לה ככה. וידעתי שכדי להחלים כדי לא לתת לאובדן הזה לשלוט בי ולא לתת להורמןנים לדכא אותה אני חייבת לעשות לעצמי טוב גופנית ונפשית. אז עשיתי ספורט, הרבה פילאטיס מכשירים אצל מורה שידעה לעקוב אחרי הגוף שלי ולעזור לו לחזור לכושר. סידרתי את הבית, פתחתי ארגזים שחיכו מהמעבר לפני 9 חודשים, צבעתי קירות וחידשתי רהיטים. עשיתי קורס גלישת רוח ואכלתי ארוחות צהרים על הים עם הבנזוג. הייתי עסוקה ויצרנית והעשייה מילאה אותי באושר ובאופטימיות. אני לא שוכחת את התינוקת שהייתה ויש רגעים שלעולם יהיו חרוטים לי בזיכרון אבל אני יכולה להגיד בלב שלם שאני ממשיכה הלאה ולוקחת מהחוויה הזאת את נקודות האור שלה ואת האושר שלי. חיבוק גדול ממני לכולכן ולילד קשת לכל מי שרוצה. 
לצפיה ב-'איזו הודעה של אור בפורום שחור '
איזו הודעה של אור בפורום שחור
16/07/2018 | 22:54
2
100
שימחת אותי מאוד עם ההודעה הזו, והלוואי ששמץ מהאופטימיות והעשייה שלך ידבק גם בי.
לצפיה ב-'ממש'
ממש
16/07/2018 | 23:25
65
בדיוק מה שמרעישה כתבה. יש תחושה של המון כוח ואור ממך. מרגש מאד.
לצפיה ב-'אולי צריך לפתוח שירשור עשיות משמחות....'
אולי צריך לפתוח שירשור עשיות משמחות....
17/07/2018 | 00:42
25
לצפיה ב-'הודעה מקסימה ומשמחת כל כך! '
הודעה מקסימה ומשמחת כל כך!
17/07/2018 | 00:00
67
מאחלת לך את כל הטוב.
לצפיה ב-'תודה על השיתוף, ומצטרפת לאיחולים שלך עבור כולן וגם עבורך'
תודה על השיתוף, ומצטרפת לאיחולים שלך עבור כולן וגם עבורך
17/07/2018 | 07:21
19

חם בפורומים של תפוז

אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
איתן שמואל יועד - נומרולוג
איתן שמואל יועד
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ