לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'הסיפור שלי '
הסיפור שלי
22/02/2017 | 10:26
17
103
 

הי בנות
ההודעה נכתבה כתגובה למיכל שביקשה לשמוע סיפורי הצלחה , אבל אז הבנתי שאני צריכה לתת אותו לכולן פה.
הי מיכל
זה מדהים , הייתי במקום שלך , במצב של חוסר וודאות ייאוש ותסכול , מחפשת ברשת סיפורי הצלחה כדי להאחז במשהו ושום סיפר לא באמת ענה לי . 
אני זוכרת שהבטחתי לעצמי שברגע ש"אעבור" את זה , זה מה שאעשה. 
אז אתחיל מהסוף, היום שנה ושמונה אחרי לידת בת בריאה ומדהימה ,
החלטתי להכנס ולקיים את מה שהבטחתי . 
והנה ההודעה שלך קפצה וזה מדהים וכנראה של מקרי. 
אז ככה, וזה הולך להיות ארוך
שמי הילה . 
לפני חדשים חגגתי בת 40. 
הסיפור שלי מתחיל בגיל 27 , התחברתי במקום עבודה עם אשה מבוגרת אם לילד אחד ששיתפה אותי כי עברה 7 הפלות רצופות בשלבים מאוחרים בשל ירידת מים  עד שהביאה את בנה היחיד. 
 בגיל 28 , הריון ראשון התלהבות התרגשות וגם לחץ מסויים שלא יקרה משהו ... מגיעים לבדיקת דופק ואז נתקלים במבט הזה המוטרד "הדופק חלש" , יכול להיות 50 50.  אני שבמהותי לחוצה כבר הספדתי ולא הצלחתי לראות שביב של תקווה ובאמת אחרי שבועיים , זה סופי , אין דופק וצריך להוריד. 
עם תסכול ועצב קשים , תחושת לבד (כי בתחושה הבן זוג לא לוקח את זה כמוני) , לא מוכנה לוותר . במהלך תקופה של חצי שנה נכנסת במקרה לאיזה סדנת מודעות שבמהלכה נכנסת להריון נוסף ושלם שמסתיים בלידת ביתי הבכורה - קראתי לה רון (היום השמח והמאושר ביותר בחיי ), היום בדיעבד מבינה שעם שחרור הלחצים והפחדים בתפיסה , בתודעה ברוח הסדנא היה לזה חלק משמעותי בסוף הטוב. 
כשבתי היתה בת חצי שנה נכנסתי  להריון שני , בשבוע 11 באמצע העבודה דימומים מטורפים , מוצאת את עצמי רצה עם מכנסי ג'ינס ספוגות בדם שלא מפסיק לרדת לבית החולים . 
בבית החולים , עם שביב תקווה שזה לא הסוף , מודיעים לי כי עדיין יש דופק אבל הפרדות קרומים רצינית ובשלב זה יש סיכוי שהעובר ישרוד בתקווה שההפרדות תקטן, כשבעינהם משדרים פסימיות . באותו יום הגיע רופא מכר של אבא שלי , אני זוכרת שאמר לי שהתפקיד שלו זה להציל לי את ההריון הזה והוא מבקש שארגע והוא סיפר לי סיפורים כמו המקרה שלי שהסתיימו בטוב .
שכבתי כ- 3 שבועות ביית החולים , הדימום לאט לאט הפסיק ושוחררתי לבית.
עם הרבה חששות אבל גם עם אמונה שיהיה טוב וגם פועלת בשביל זה (למשל העסקתי משהי שתטפל בבתי , שתרים אותה, הרבה מנוחה גם כשהרופאים אומרים שלא צריך) המשכתי את ההריון כשבאמצע גילו חשש לוריד טבורי מורחב (הרופא ביקש בכל לשון של בקשה שלא אקרא על זה באינטרנט וזה מה שעשית) בשבוע 38 עם זירוז ילדתי את בני , קראתי לו אור איל (האיר את חדר הלידה  , איל - הבטחתי לעצמי שאם הוא שורד את ההריון עם ההפרדות קרומים הוא צריך לקבל משמעות של חזק ואיל עם י אחת זה חזק) . 
כשאור היה בן 3 החלטנו להרחיב לילד שלישי , ככה בעיני ראיתי "משפחה" , 
התחלנו ונקלטנו.  באותו זמן עבדתי במקום שהיה לי לא טוב בו ובכלל כאמא לשני ילדים קטנים ובן זוג שעובד עד מאוחר היה לי מאד קשה . 
ההריון התחיל , יש לציין שבכל ההריונות ההתחלה קשה ברמות של חולה קשה , דכאונית לא מסוגלת לקום מהמיטה ולתפקד , עובדה זו הקשתה גם על בעלי שעיקר הנטל בטיפול בילדים נפל בעיקר עליו ומתחים ביננו לא חסרו. 
ככה עבר לו שליש ראשון ובשבוע 13 כשאני יושבת בעבודה אני מרגישה רטיבות , 
מהשלב הזה התחלתי "רומן " בהמשך של שנים עם "ד"ר גוגל".
קראתי שרטיבות זה לא טוב , רצתי לשירותים התחלתי לבדוק ראיתי דימום דליל (סליחה על התיאור)  ומיד עלה לי בראש גם הסיפור של החברה לעבודה בתחילת דרכי. רצתי למוקד האשה , אולטראסואנד , הכל תקין (כנראה זו בת אמרו לי) 
אבל  לא מרגישה טוב , מרגישה בעלפון , ובמקרה  לאחר יומיים גם ככה בבדיקת רופא ושם על כיסא הטכנאית מתחיל הסרט.... 
רואים דופק אבל אין מים, בקושי רואים את העובר כי הכל לוחץ , אותו רופא להריון בסיכון גבוה שאני אצלו "בפרוטקציה " כי לא באמת צריך , זה שהציל לי את ההריון הקודם , מודיע לי בלב כבד שאין לו מושג למה ובשלב כזה , ואני עוד בתמימות ושאלות של איך מייצרים מים , אבל זהו נגמר חייבים להוריד ובאותו זמן הנוהל בהדסה שבשלב זה תבוצע "לידה" ואחר כך גרידה. 
הכל מהיר מחשש לזיהום וכמו סרט בלהות רע מאד זה קורה . 
אני זוכרת שהייתי כל כך בשוק שהאחות נכנסה ואמרה לי שאני יכולה גם לבכות , רק אז נפל האסימון שזה באמת נגמר. 
חופשה קצרה וחזרה לעבודה למבטים מרחמים , תחושת עצב וקושי עצום . 
לא מוותרת לאחר חצי שנה הריון נוסף , מחליטה לשנות רופא , בעבודה ממשיך להיות קשה מכל בחינה , הפעם הרבה חרדות , פוחדת להיכנס לשירותים , מכווצת מלחץ מגיעה לשבוע 14 , עברתי את השלב שנפל , הקלה מסוימת , אבל עדיין חרדה ואז שבועיים לפני זה מתחיל , מרגישה רטיבות , מתחילה לרוץ לעוד רופאים עוד חדרי מיון בבתי חולים שונים, רואה את אותו סרט , מרגישה את כל הרופאים אדישים ואני צועקת חברה זה אותו סיפור!!!
בודקים אותי ויש מים והכל תקין אבל יש דימום קל ומשהו לא מרגיש לי תקין , כולם עושים ממני משוגעת . שבועיים מאותו רגע , ירידת מים מאד ברורה בבוקר , הולכת לבדוק מיד , מצחיק שעדיין נראה הכל תקין , הולכת לעבודה באפיסת כוחות , עוזבת באמצע יום , בדיקה נוספת ואכן אותו סרט ... עם עובר גדול יותר (אמרו לי שזה בן ) בשבוע 16 צריכה להוריד. הפעם בוחרת בית חולים שלא עושה "לידה" אלא ישר גרידה. 3 חודשים אחר כך , לא נגמר , השאירו שארית שלייה , צריכה לעשות לסטרסקופיה להוציא את זה. 
 
בזמן הזה נכנסת לטרוף , לא מוכנה לוותר רוצה את זה בכל מחיר , כולם אומרים יש לך בן ובת תרפי ואני לא רואה כלום , לא מוותרת , כל העיסוק שלי סביב זה, כל הסיפורים שלי סביב זה , כועסת על רופאים ועל העולם כמו ילד קטן שלקחו לו צעצוע שרוקע ברגליו , נעול ולא שומע כלום, עזבתי את העבודה ולא עבדתי. 
ככה נכנסתי להריון הבא ,הריון עם דימומים שהתחיל מחשש להריון חוץ רחמי , אשפזו אותי 3 שבועות בבית חולים מדממת עם מעקב בטא כשבסוף נצפה שק בתוך הרחם (מהלחץ המטורף עשיתי בדיקת הריון מרגע לפני שנקלטתי :)  )
חוזרת לרופא הראשון , מרגישה אותו פחות מרגיע, פחות מגוייס (היום מבינה ששגעתי אותו) , ככה עם לחץ מטורף ללא עבודה משגעת את עצמי ואת הפסיכולוגית , מגיעה לשבוע 13 והסרט עם הבן חוזר על עצמו , הפרדות שליה , אשפוז , העובר (בת אמרו לי) לא שורד , שבוע 15 הפעם אין דופק וזהו מורידים. 
שבועיים לפני חמתי נפטרה , בעלי היה באבלו ובאותה נקודה אין תחושת לבד יותר גדולה. 
במצב של תשישות ואפיסת כוחות אוספת את השברים , ממשיכה בטיפול נפשי מוצאת מקום עבודה קרוב לבית ונעים , מבינה שעכשיו מרפה , הגוף והנפש עייפים למרוץ נוסף , העצב מלווה תמיד , אבל מנסה להנות מהיש ותחושת ההרפיה טובה יותר (במקביל בודקת/קוראת  פה ושם אם יש בכלל תקווה בעניין שלי , אם יש סיפור דומה). ככה כשנתיים עוברות להן , מסביבי כולן כבר בנו את "המשפחה האידיאלית" (עבורי) . 
ואז עמיתה לעבודה נכנסת להריון , בשיחה חטופה בשל סקרנות שלה אני  מגוללת את סיפורי והיא מספרת שהיא בת לאמא שעברה 5 הפלות בינה לבין אחיה, שמנהלת מרפאה של רופא מדהים בהריון בסיכון , ביקשה ואפילו הציקה שאדבר איתה. אמרתי שהרמתי ידיים , אבל הלב שם לא נרגע , האמא התקשרה אלי בערב , ביקשה שאגיע לייעוץ לקבל עוד חוות דעת. 
הלכתי , ד"ר בועז ויס , הודה שהמקרה שלי הוא עצוב , שלא טופל כמו שצריך , שבאמת הייתה אדישות בנה לי תכנית עבודה , בהסתמך על חוות דעת של קופרמינץ וכארפ אליהן פניתי לאחר ההפלה האחרונה. 
חושבת , מתייעצת עם הבעל  "זה הגוף שלך , תחליטי את" ומחליטה ללכת על זה. 
אבל הפעם אני מחליטה לנהל את העניין לא להיות יותר בחוסר וודאות , הולכת על כל האפשרויות בהבנה שאם לא הולך אני בהשלמה שניסיתי הכל לפני שהרמתי ידיים.  הפעם לא מצליחה להיקלט ובאופן מוזר לא נלחצת , שמחה על כך , כי אם יש אפשרות שהבעיה בעובר אז  נוכל לכוון את זה כך שייקלט הזרע "המובחר" :)
ערב כיפור , עשינו הזרעה עם השבחה לזרע , אני מאד רגועה ויודעת שיהיה בסדר, באמת היה בסדר ונקלטנו.  במקביל , עשיתי דיקור , טיפול נפשי , בהתאם לתכנית העבודה הבעל הזריק קלקסן מניעתי (כי לא הוכחה קרישיות) בכל יום ,קיבלתי אנטיביוטיקה , קיבלתי כדורים מיובאים שאין בסל לבחילות הקשות (ההריון הכי קל מהבחינה הזאת), בשבוע 12 קשירת צוואר רחם ,ככה מלווה במקום עבודה מדהים ותומך בצעד צעד עם הרבה רוגע ועבודה של דמיון מודרך וחשיבה חיובית , אני מגיעה לסוף!! בשבוע 39+1 יולדת בלידה מדהימה את בתי  עדי ומודה לאל!!!!! 
בנות תרפו , תדמיינו  א
לצפיה ב-'מוסיפה את החלק שנחתך '
מוסיפה את החלק שנחתך
22/02/2017 | 10:29
6
47

בנות תרפו , תדמיינו  את זה קורה , תשתמשו בכל כלי שעשוי לעזור  (תרופתי , נפשי ..) ,
תמנעו מכל הסיפורים המלחיצים והכושלים , לעזור זה לא , ההיפך רק יעכב.
תודו על מה שיש לכן היום שלא מובן מאליו  ותמצאו דרך תמיד להיות בשמחה.
 
בכל עצה שאלה תמיכה ועזרה במה שאוכל אשמח לענות לכל אחת מכן. 
 
לצפיה ב-'הילה- תודה שכתבת לנו ונתת תקווה- וגם תגובה לכולן ממני-'
הילה- תודה שכתבת לנו ונתת תקווה- וגם תגובה לכולן ממני-
22/02/2017 | 12:09
3
54
הסיפור שלך מורכב, וסופו טוב ונפלא. השמות שבחרת (בחרתם) לילדים מרגשים בהקשר של המשמעות שלהם. תהנו מהם ומהגידול שלהם ותרוו נחת ואושר.
 
קראתי את הדברים ללא נשימה והזדהיתי עם הרבה מאוד מהתחושות שתיארת.
 
חשוב לי רק לכתוב משהו לך, ובעיקר לבנות שקוראות את הדברים שלך- אולי תסכימי איתי ואולי לא...וזה נוגע לחשיבה החיובית-
אותי טמטם והכעיס שאמרו לי בזמנו: "תחשבי חיובי", "תרפי, וזה כבר יגיע מאליו...", "אם רק לא תהיי לחוצה כל כך, זה יקרה", "אולי ההפלות קורות כי את לחוצה נורא?"...ועוד ועוד ועוד.
 
וחשוב לי לומר- אני מסכימה שחשיבה חיובית חשובה בהקשר שלנו על מנת לשמור על הנפש ועל מנת לתפקד בחיי היום יום. לא תמיד ניתן להשיג אותה. ובטח ובטח היא לא משפיעה בכלום וכהוא זה על יכולת ההיקלטות ועל מהלך ההריון ועל תקינותו ותקינות העובר.
 
אז נכון- צריך לטפל בעצמנו, בכל דרך אפשרית שנראית לנו- שיחות, טיפול תרופתי, יוגה, דמיון מודרך, ביבליותרפיה, טיפול באמצעות מוסיקה ו/או אומנות, ושלל טיפולים מהרפואה הלא קונבנציונאלית.
חשיבותם של הטיפולים היא לאפשר לנפש מקום לפרוק את הכאב, מקום שבו יכילו אותנו, יבינו אותנו, יעזרו לנו לעבד את הקשיים והאבל, מקום שנוכל בו קצת לנשום (לצד הבכי), וגם לתת לנו כלים להתמודדות עם המשפחה והסביבה.
אבל אף אחד מהטיפולים הללו והחשיבה החיובית לא קשור לנושא הביולוגי ולאימתני הטבע שבגופנו.
 
זו הגישה שלי. אני מכבדת גישות אחרות, אך לפעמים הן עלולות לפגוע באישה ולגרום לה להאשים את עצמה, על לא עוול בכפה (לדוגמא: "בגלל שהייתי שלילית בגישה ופסימית ולא חשבתי חיובי, איבדתי את ההריון"), ופה טמונה סכנה גדולה מאוד לנפש.
 
מקווה שאת לא כועסת על דבריי. הן נועדו להגן על הבנות הנפלאות פה, שכל מה שקרה להן, לא קרה בכלל  בגלל משהו שהן עשו או חשבו.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מזל טוב הילה / מחזקת את דברי שירה'
מזל טוב הילה / מחזקת את דברי שירה
22/02/2017 | 12:19
36
תודה להילה על הסיפור המשמח והמאיר והרבה אושר, שמחה ובריאות לכל המשפחה.
מסכימה עם שירה לגבי ענין הרוגע והאשמה. אין קשר בין רוגע למהלך ההריון, נשים יולדות תינוקות בריאים גם בתקופות מלחמה (בסוריה שכנתנו לצערי הרב), בעקבות אונס, גילוי עריות והתעללות נפשית, בתקופת השואה, אחרי אבדן ילדים. לעומתן נשים אחרות, שהחיים שלהן תותים וההריונות עננים, מאבדות הריון ככה סתם.
כמובן כפי שכתבה שירה - במקום העצוב והכואב עדיף לאשה לטפל בעצמה, בגופה ובנפשה.
 
לצפיה ב-'מסכימה אך מצטערת דעתך לא סותרת ואף מוסיפה לדעתי '
מסכימה אך מצטערת דעתך לא סותרת ואף מוסיפה לדעתי
22/02/2017 | 12:47
1
37

הי שירה 
לא כועסת מסכימה ואת רק מחזקת את מה שרציתי להעלות כאן. 
בכל התהליך שעברתי לא מצאתי מקום להסתכל על איזשהו טוב וחלילה לא חושבת לרגע שאני זו שהבאתי את המצב על עצמי , יש פה הרבה מרכיבים מעבר לחשיבה של ידע ודרכי טיפול .  
אבל בהחלט חיפשתי כלים לפחות מבחינה נפשית להישאר שפויה וזו הנקודה . 
אני זוכרת את עצמי משוטטת חופרת וחופרת בכל האי הוודאות המטורפת כשלאף אחד אין תשובות בשבילי ,  כדי למצוא איזושהי תקווה משהו שיוציא אותי מהאבדן המתמשך שמלווה אותי כמו צל  ומייד הבנתי שדווקא הסיפורים הטובים הם אלה שעשו לי טוב, נתנו לי פיסת תקווה ורצון לחלום ולחשוב חיובי.
והיה לי הסכם עם עצמי שכפי שחיפשתי עזרה לעצמי אתן את העזרה הזאת למשהי אחרת. 
מעבר לכך מהנסיון הפרטי שלי בהסתכלות על כל מה שעברתי , הבנתי איך פעלתי אחרת בהריון האחרון ואני בהחלט מאמינה עבורי שהייתה לזה השפעה , מעברר לחשיבה החיובית כפי שציינתי השתמשתי בכל הכלים האחרים , לא נטרלתי אותםם לרגע (תשימי לב למה שכתבתי) , מהנסיון האישי שלי לגמרי אם זה יוכל להועיל למישהי כאן. מבחינתי עשיתי את העבודה , קיימתי את ההבטחה. 

לצפיה ב-'בסדר גמור- תודה על התוספת וההבהרות-'
בסדר גמור- תודה על התוספת וההבהרות-
22/02/2017 | 14:05
20
מעולה שהיה לך הסכם עם עצמך, ומעולה שעמדת בו ובהבטחתך וכתבת לנו.
גם אני, כמוך, חיפשתי בזמנו בנרות סיפורים שהיו דומים לשלי ונגמרו בידיים מלאות.
בגלל הסיבה הזו, אני מקפידה לכתוב פה הודעות על לידות של בנות מהפורום, עם סימון מיוחד, כדי לאפשר את התקווה הזו לבנות פה, למי שעוד במירוץ הזה של להביא ילד.
 
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'רוצה לחדד נקודה '
רוצה לחדד נקודה
22/02/2017 | 20:44
1
18
בנות יקרות 
נראה לי שהמטרה שלשמה כתבתי כאן נתקלה באי הבנה מסויימת. 
אני מסכימה ומדגישה כי עבודה על חשיבה חיובית היא לא זו שאמורה להביא "להצלחה" . 
הכוונה שלי היא שבתוך כל הכאוס בתוך כל החוסר הוודאות המטורף למצוא דרך לשמור על השפיות. 
אגב אני בדיוק כמו כולן לא ניסיתי אפילו לחפש , בדיעבד החיפוש אחר סיפורי ההצלחה זה חיפוש אחר משהו להקל על הנפש.
הייתי שקועה בעצב (שעדיין קיים במידה מסויימת היום , מבחינתי איבדתי 3 ילדים).
בנסיון האחרון זה היה המקום היחיד שנתתי לעצמי לשחרר ולא משנה איך הוא היה מסתיים הצלחתי להקל על עצמי במהלכו. 
וזו הנקודה , אני לא טוענת לרגע שזה מה שיביא לתוצאה שתשמח את כולנו, 
אבל כן אומרת שאם יש איזשהי דרך להקל על המסע הנפשי הכל כך כבד הזה , שגובה כל כך הרבה חרות , איזשהי דרך למצוא שמחה ונחמה זה חשוב .
אז אם לא הבנתן אותי נכון אני מתנצלת כי ממש אבל ממש זו לא הייתה הכוונה .
ואני מצדי אם יש דרך שאוכל לסייע כאן , להקל במשהו , לכל אחת ואחת מכן אני אתכן.   
 
 
לצפיה ב-'להילה- הכל בסדר, באמת'
להילה- הכל בסדר, באמת
22/02/2017 | 21:06
13
נוצרה איזושהי אי הבנה, שהובהרה, והכל בסדר. אני בטוחה שסיפורך המרגש נתן תקווה וזרע אופטימיות בלבבות הבנות פה, ולכן טוב עשית שכתבת.
וזה גם בסדר גמור שנוצר פה שיח תרבותי סביב נושאים שונים שמועלים. אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-' שירה אני מסכימה עם כל מילה ומוסיפה'
שירה אני מסכימה עם כל מילה ומוסיפה
22/02/2017 | 12:39
45

שבישראל נולדים המוני ילדים אחרי טיפולי פריון - ושלב הטיפולים הוא כל דבר אבל כל דבר מלבד רגוע - הורמונים, ריצות, בדיקות דם, הזרקות, טלפונים עם האחיות, שאיבות והחזרות, ושאיבות חירום וכמובן חרדה גבוהה לגורל ההריון שהושג בעמל - ועדיין שיעורי ההצלחה טובים מאד וכמעט שאין מטופלת פוריות שתגיד לך שהיא עברה אותם 'ברגוע' או בלי לחץ בכלל.
וכמובן שחוץ ממטופלות הפריון יש גם נשים חולות שיולדות ילדים בריאים, נשים שמטפלות בהורים מבוגרים, נשים שכרגע עברו פיטורים, נשים שמצויות במצב נפשי קשה עקב נסיבות חייהן, נשים בעלות אמצעים כלכליים דלים, נשים יחידניות המתמודדות עם הכל לבדן ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד.... !

כך שחשיבה חיובית והיעדר לחץ והרפיה טובים מאד לנפש אבל בהחלט לא הכרחיים להריון תקין וילד.  רואה את הדברים עין בעין כמוך.
 
לצפיה ב-'מה גם שלא תמיד זה מצליח'
מה גם שלא תמיד זה מצליח
22/02/2017 | 16:18
8
32
עם כל המחשבה החיובית, הטיפול הפסיכולוגי, הדיקור, הכוונה ,הרצון, האמונה שהפעם יהיה אחרת, האצבעות שמחזיקים והחלומות, עדיין, לצערי הרב, לא לכולנו זה מצליח וחלקנו נאלצות למצא פתרונות אחרים שדורשים ויתורים כואבים או להצליח ללמוד להנות מהחיים גם בלי שהגשמנו את החלום.
 
 
לצפיה ב-'תודה סנופי, בדיוק כתבתי ל R מחכה'
תודה סנופי, בדיוק כתבתי ל R מחכה
22/02/2017 | 17:01
7
35
הלוואי שכל מי שהיתה מאבדת הריון היתה זוכה לתיקון, שהיה איזהוא צדק קוסמי שאפשר לבנות עליו ולדעת שאם קורה משהו רע עכשיו יקרה משהו טוב אחר כך.
לצפיה ב-'אם הייתי יכולה לדעת שיש פיצוי מתישהו לאורך הדרך'
אם הייתי יכולה לדעת שיש פיצוי מתישהו לאורך הדרך
22/02/2017 | 17:32
6
26
מכל המחשבות האלה ישבתי לכתוב על רגע האכזבה הכי קשה שהיה לי, טוב, אולי לא הכי קשה... אלא אחד מיני רבים :)
 
זוכרת את הרגע הזה, אני בשבוע 11, פעם ראשונה שאני מגיעה לשבוע הזה מאז שהתחילו ההפלות, אנחנו בטיול בארצות הברית, יש לי מלא בחילות ואני מניחה שזה סימן טוב ואני מרגישה שסוף סוף הכל טוב, שאולי השמש, המנוחה, ההקשבה לעצמי, היציאה מהשגרה, , הדיקור, הלא לראות אף רופא, עשו לי טוב, מי אמר שאנרגיות חיוביות לא עוזרות?  והנה אנחנו עומדים מחובקים מסתכלים על הזיקוקים המדהימים האלה בדיסנילנד, המוסיקה, ההתרגשות באויר, מחובקים, ועוברת בי התחושה שעברנו את זה, יחד (!) את הגיהנום הזה הפרטי שלנו,הרגע הכי אופטימי שהיה לי בחיים, דמעה של אושר, נדירה כזאת מתגלגלת לי על הלחי והאושר לא מצליח למצא מנוחה, הוא כל הוויתי. יום אחרי בדיקת רופא, הפנים שלו לא מבשרות טובות, הפנים האלה שאני כבר מזהה כל כך טוב, התפתחות לא תקינה, צריך ממש מהר גרידה, אנחנו באמצע טיול, וככה יממה אחרי הרגע המאושר הזה אני לבד בהכנה לחדר ניתוח, ערב ראש השנה בארץ, אני כמה מטרים מדיסנילנד מהמקום השמח ביותר בעולם, דיסנילנד, ואני עוברת לגרידה, לבד, בבית חולים שאינני מכירה בו איש. כמה ימים אחרי, עם התמוטטות הורמונים קשה, מקבלים את הבשורה, הריון מולארי חלקי, סכנה להתפתחות גידול, אסור להכנס להריון חצי שנה וצריך להיות במעקב רפואי. ככה נשמט , ממני החלום שכבר היה נראה כל כך קרוב.... מדרון חלקלק, מאז עברו עוד שלוש וחצי שנים ועוד אי אלו הפלות
 
לצפיה ב-'כתבת כל כך נוגע ללב'
כתבת כל כך נוגע ללב
22/02/2017 | 17:40
3
23
הלוואי שבדרך החדשה שבחרתם תזכו להפוך להורים!
מותר לשאול אותך אם יש התקדמות? (כמובן אל תעני אם לא מתאים לך, אני לא מתכוונת לחטט)
לצפיה ב-'אני כותבת בלוג, ככה שאין ממש משהו פרטי ;)'
אני כותבת בלוג, ככה שאין ממש משהו פרטי ;)
22/02/2017 | 17:54
2
21
בשלבים ממש ראשוניים של הריון, אחרי שאיבות קשות מאוד עם מעט מאוד עוברים.
אנחנו מאוד חרדים כרגע כי כיוון שלא ידועה הסיבה להפלות אנחנו לא יכולים לדעת אם אלו העוברים או אני, ככה שעד שלא תהיה התקדמות לא באמת יהיה אפשר להיות רגועים, אפילו בקצת... 
לצפיה ב-'סנופי את יכולה להוסיף קישור לבלוג שלך?'
סנופי את יכולה להוסיף קישור לבלוג שלך?
22/02/2017 | 21:18
1
3
לצפיה ב-'אני כותבת כי חשוב לי לחשוף את הרגשות שעולים כאם מיועדת'
אני כותבת כי חשוב לי לחשוף את הרגשות שעולים כאם מיועדת
22/02/2017 | 22:05
6
 
אני חושבת שכשנכנסתי לתהליך נורא רציתי להבין מה התהליך הרגשי שעובר על מי שמחליטה ללכת על פונדקאות, דיברתי עם המון נשים מדהימות שהן אמהות מיועדות בעצמן בשלבים שוניםן של הדרך ושאלתי על הקשיים בדרך ואיך זה מרגיש, לא רק הבירוקרטיה. רציתי שלמישהי הבאה שתעמוד בצומת הדרכים הזאת יהיה יותר קל טוב לדעת למה היא נכנסת ואולי היא גם תרגיש שהיא לא לבד, אז אני כותבת. מקווה שיהיה סוף :)
לצפיה ב-'לסנופי- ואו, איזה תיאור כואב...ממש נורא'
לסנופי- ואו, איזה תיאור כואב...ממש נורא
22/02/2017 | 21:11
1
13
אני לא מבינה משהו- לא הייתם בטיול? איך היתה לך פגישה עם רופא ביום למחרת?
 
ולגבי ההווה- כל מילה שלי מיותרת. אמן ואמן שנדע ממך בשורות טובות.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אכן היינו בטיול'
אכן היינו בטיול
22/02/2017 | 22:13
6
הייתי כבר אחרי חמש הפלות מוקדמות, אז הסכימו לעשות לי ביטוח של הריון בסיכון רק לחודש. נסענו כדי לנקות קצת את הראש מהתקופה הקשה ההיא. הביטוח עמד לפוג באותו שבוע והיו עוד שלושה שבועות טיול, התחילו לי כאבים בבטן התחתונה בבוקר אז קבעתי לרופא הראשון שמצאתי כדי לוודא שהכל בסדר לפני שאין יותר ביטוח...
מפה לשם הוא היה יהודי עם משפחה בארץ, חמוד מאוד והוא גם זה שעשה לי את הגרידה יום אחרי.
לפחות אישרו לי אח״כ כיסא ממונע של נכים כי אני יום אחרי ניתוח ועליתי על הרכבת הרים, מה כבר יקרה? אני אעבור הפלה :)
 
תודה לך שירה יקירה, אנחנו הולכות יחד כבר דרך ארוכה
לצפיה ב-'אולי תוכלו לעזור'
אולי תוכלו לעזור
22/02/2017 | 14:17
5
49
שלום לכולם
בת 48
לאחר חמש שנים של נסיונות הריון מתרומת ביצית
אתמול שבוע 15 ללא דופק...
העובר בגודל 13 +
לא יכולה להפסיק לבכות
רוצה לעשות גרידה הכי מהר שאפשר
בכל מקום המתנה של לפחות שבוע
איפה אפשר לעשות מהר?
לא יכולה לחשוב להסתובב כך עוד שבוע.
אולי למישהי יש עצה?
 
לצפיה ב-'אוי ואבוי. משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
אוי ואבוי. משתתפת בצערך על אובדן ההריון
22/02/2017 | 14:58
4
40
ברור שאת לא יכולה להפסיק לבכות. אין לתאר את הכאב. ליבי איתך.
 
שתי הצעות לשאלה ששאלת-
1. אם את מטופלת אצל רופא/ה שעובדים גם בבית חולים- ניתן לבקש מהם בכל לשון של בקשה לנסות ולסדר לך תור כמה שיותר קרוב.
2. לפנות לגרידה באופן פרטי, לדוגמא- באסותא.
אם תהיי מעוניינת באופציה הפרטית, כתבי פה איזור מגורים ובנות יוכלו להמליץ לך על רופאים ו/או בתי חולים פרטיים.
 
ליבי איתך. מקווה שיש לך תמיכה מהסביבה הקרובה אלייך זה מאוד קשה לעבור זאת לבד.
 
שולחת חיבוקים עם הרבה כוחות
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה ושאלה'
תודה ושאלה
22/02/2017 | 17:25
3
30
שירה
תודה על המילים החמות..
הרופא שלי לא עושה גרידות...
מנסה באסותא
איך דר טונגרייך? מישהי הייתה אצלו?
לצפיה ב-'אני לא מכירה אותו, אבל השם שלו עולה פה הרבה...'
אני לא מכירה אותו, אבל השם שלו עולה פה הרבה...
22/02/2017 | 20:57
12
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'בנות- אנא עזרתכן- המלצות על רופא/ה לגרידה באופן פרטי'
בנות- אנא עזרתכן- המלצות על רופא/ה לגרידה באופן פרטי
22/02/2017 | 20:58
1
10
 
 
לצפיה ב-'האם שאלת את הרופא שלך לגבי המלצות? '
האם שאלת את הרופא שלך לגבי המלצות?
22/02/2017 | 21:13
4
לצפיה ב-' פינת הביניים (בין אובדן להריון חדש)'
פינת הביניים (בין אובדן להריון חדש)
21/02/2017 | 11:39
7
109
בעקבות הפוסט של שלינקה שמתחרפנת, אני מקדישה את הפינה הפעם לא לשאלה האם כן או לא לנסות שוב - אלא לזמן הנסיונות שמתארך ונמתח, לתחושת חוסר האונים המלווה כל הופעת מחזור, לשעון שמתקתק ולא עוזר לאף אחת, להרגשה שאולי יש מה לעשות כדי להגדיל את הסיכויים, להתרוצצות בין רופאים שונים ואסכולות שונות כשכל אחד אומר משהו אחר לחלוטין, לתקווה שנוסקת ומתרסקת, ולחרדה העמוקה שמלווה את התהליך הזה - שאולי ההריון בכלל לא יגיע, ועד מתי אפשר עם הטלטלה החודשית הזו.
לצפיה ב-'אני רוצה להביא זוית אחרת אם אפשר'
אני רוצה להביא זוית אחרת אם אפשר
21/02/2017 | 12:45
5
89
ואם זה לא מתאים,אנא מחקו את ההודעה.
בין כל הפחדים שיש לי מההריון הבא,יש לי גם את הפחד מהצלחה.אני יודעת שזה נשמע מוזר,ואולי אפילו לא מתאים לכאן,ולכן הצעתי שתמחקו,אבל היום יום שלי עם הילדים לא קל.אני לבד איתם רוב הזמן,בסופי שבוע,גם קשה,כי רבים המון,הם לפעמים פשוט בלתי נסבלים כשהם יחד,וכשאני חושבת להכניס עוד תינוק קטן שדורש כל כך הרבה,פלוס עייפות שלי אחרי לידה,פלוס שאני כבר בת 38,ועוד לא התחלתי לנסות להרות,אני לא בטוחה אם זה לא רעיון טוב להשאר עם שניים.זהו פרקתי.
לצפיה ב-'הכל לגיטימי, מה פתאום שנמחק את ההודעה שלך?!'
הכל לגיטימי, מה פתאום שנמחק את ההודעה שלך?!
21/02/2017 | 21:18
4
55
את בסה"כ משתפת ברגשות שלך. אני מאד יכולה להבין איך את מפחדת מהצלחה, וגם איך השילוב של האובדנים מצד אחד ושל היומיום העמוס מהצד השני, והמסע הארוך של ההריון בתווך - גורמים לך להישאר בעמדת הביניים ולשקול את המשך צעדייך. ובהחלט יכול להיות שעבורך זה רעיון טוב להישאר עם שניים. רק את יכולה לדעת את התשובה.
 
פעם כתבתי בהקשר הזה שאין קו אחיד של סוף הילודה. כל אשה והקו שלה. כל אחת והשיקולים שלה והאיזונים הפנימיים והחיצוניים שלה. אחת לא תביא ילד אם אין לה X כסף בבנק, אחת לא תיכנס להריון אחרי גיל מסויים, אחת לא תצא למסע הזה לבדה. כל אחת ומערך שיקוליה הפרטי.
ויותר מזה - אני חושבת שהשאלה הזו של המשך הילודה פתוחה עד לרגע שבו היא נסגרת. יש נקודה מסויימת במהלך החיים שהיא סוף הילודה, אבל לדעתי לא יודעים אותה מראש. והיא לא תמיד כרוכה בהולדת ילד. היא פשוט פתוחה עד שהיא נסגרת,
מהבחינה הזו לכל הנשים שאני מכירה - גם נשים שלא חוו אובדנים - יש איזשהוא שלב בחיים שהוא מעין 'שלב ביניים' שבו הן מקימות את המשפחה ויוצאות ממעגל החיים במידה מסויימת עם ההריון ובמידה רבה יותר עם הלידה - וחוזרות אליו - ואח"כ שוב, ושאלת הילודה מצויה ברקע לאורך כל הזמן הזה.
 
יש לך עוד זמן להמשיך ולהרהר בהמשך הדרך הפרטית שלך. אני מניחה שבסופו של דבר תרגישי שלמה יותר עם אחת מכפות המאזנים וכך תקבלי את ההכרעה.
לצפיה ב-'תודה רבה על התמיכה'
תודה רבה על התמיכה
22/02/2017 | 10:20
1
23
ועל התשובה המאד חכמה ומורכבת שלך.את תמיד מדהימה אותי ביכולת שלך,לנתח את הדברים,ולומר את המילים הנכונות.
הייתי רוצה שבאמת אני זו שאקבל את ההחלטה,אם כן ללדת עוד ילד,או לא,ולא בגלל שהזמן החליט עבורי...
אני באמת באמת מתלבטת,בייחוד לאור זה שכתבתי,שיש לי רגעים עם הילדים,שאני ממש לא מבינה למה כדאי לי לנסות בכלל לעבור מסע כל כך קשה שוב.,יחד עם זאת,ישנם רגעים כל כך טובים ומרגשים,כמו אתמול למשל,שהבת שלי,כתבה לי ברכה ליום המשפחה,בתוך לב אדום שהיא יצרה,וכתבה בו,אמא,תודה שילדת אותי.אני אוהבת אותך.אלה בדיוק הרגעים שגורמים לי כן לצאת מסע הזה.אני מנסה מאד לתפוס פרספקטיבה שלמה של המצב,להסתכל ממרום השנים,נגיד,אם הייתי עכשיו בת שמונים,אם הייתי מצטערת שלא ניסיתי ללדת עוד ילד,ומצד שני,יודעת שהחיים מורכבים מסכום החלקים,כלומר,עד גיל שמונים,אצטרך לעבור המון קשיים כאמא,וגם המון רגעים שמחים בתקוה.אז מה מכריע את הכף?באמת שעוד לא החלטתי:(לפעמים קשה להחליט כשהחיים הם לא שחור ולבן,אלא אסופה של צבעים,וגוונים,וריחות,ורוחות,ומערבולות,וחום וקור,וגם מזג אויר נעים.
לצפיה ב-'לאורהגנוז- להיות אמא ואבא-'
לאורהגנוז- להיות אמא ואבא-
22/02/2017 | 11:39
22
להיות אמא ואבא זו הקריירה הכי הכי הכי- מכל הבחינות-
קשה
מפרכת
אין רגע מנוחה
מעייפת
לא מקבלים עליה תמורה כספית
אין סוף הוצאות כספיות
מצריכה אין סוף משאבים- של סבלנות, סובלנות, כוחות, אנרגיה, וכסף- כבר אמרתי?
מאתגרת
דורשת יצירתיות, פתרון בעיות, חשיבה, אסרטיביות
דורשת נתינה אין סופית
 
וגם-
מדהימה
נפלאה
מרגשת
מהנה
מיוחדת במינה
אין מילים לתאר אותה- את האהבה הזו כלפי הילדים.
מרוממת נפש
מגדילה- אותנו ההורים- מכל הבחינות
מלאה בנתינה, אהבה, חום וגאווה
 
והתמורה?- ואו! התמורה- אם עושים זאת נכון, התמורה היא עצומת מימדים, מעצימה וממלאת את הלב עד כדי שהוא עומד להתפוצץ מרוב אהבה וגאווה.
 
ועוד ועוד ועוד- יכולתי להמשיך ולכתוב עוד מילים ועוד תיאורים....
 
והכי חשוב- להיות הורים זו זכות, ולא חובה. כל החלטה היא לגיטימית.
 
לגבי ההתנהלות בבית, המריבות בין הילדים וכל מה שתיארת- ממליצה לך לפנות להדרכת הורים, כדי לקבל את הכלים הדרושים על-מנת שתוכלי להינות יותר מחווית ההורות ועל-מנת שהאוירה בבית תהיה נעימה יותר. אני חושבת שבשלב כלשהו, כל הורה (אמא ואבא גם יחד) זקוקים להכוונה כזו או אחרת, וכדאי לנצל את הידע הרב שיש לאנשי המקצוע בתחום.
 
ממני,
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מה מכריע את הכף?'
מה מכריע את הכף?
22/02/2017 | 12:19
1
21
אני חושבת שכפי שכל אחת מציבה גבול שונה לילודה, כך גם כל אחת מקבלת החלטות באופן שונה. את שואלת: איך אפשר להכריע אם את מצויה באמצע? מצד אחד הלב והברכה, מצד שני הריבים והמתחים והעומס היומיומי. התשובה היא שכרגע אי אפשר להכריע - את לא יכולה להכריע - את באמת מצויה בעמדת הביניים. עם הזמן דברים יתבהרו עבורך ותדעי מה נכון לך.
 
הורות היא מאד מתגמלת מצד אחד אבל היא גם עבודה קשה מאד מהצד השני. פה בתפוז יש 5 פורומים של הורים (שאני מכירה, ואחד מהם אני גם מנהלת) ויש עוד המון סוגי קבוצות תמיכה / הדרכות הורים / אנשי מקצוע משלל סוגים - שעוזרים לנו בעבודה הקשה הזו, שאין לה ספר חוקים מוגדר, ואין רק דרך אחת 'נכונה ' למלא אותה. כמספר בני האדם כך מספר סגנונות ההורות.
 
מהיכרותי את עולם הפריון גיל 38 ממש לא חייב להיות סוף הילודה עבורך. יש לך זמן. חיי את חייך, טפלי בעצמך, ומדי פעם תמשיכי להרהר בסוגיה הפתוחה של המשך הילודה. התשובות יבואו אלייך. אין אקדח מוצמד לרקתך המחייב אותך לקבל החלטה דווקא עכשיו. קחי את הזמן.
 
בעיני, אגב, יציאה למסע הזה שוב, אחרי האובדנים ותוך ידיעתם, מצריכה אומץ גדול יותר ומבנה נפשי חסון יותר מאשר בלעדיהם, ולכן אני חושבת שבשביל להמר שוב תצטרכי מאד מאד לרצות את הילד השלישי, לרצות ברמה שזה בוער בך. אם לא יבער בך הילד הנוסף אני משערת שתוכלי להשלים עם השניים שישנם ולשמוח בהם ובמשפחתך כמו שהיא.
 
והערה חשובה לסיום - פה בפורום המשך הילודה נתפסת כפסגת האושר. מי שזוכה למכסת הילדים שתכננה זוכה באושר הגדול. אבל כמובן שלא כל יולדת הופכת לאשה מאושרת באופן אוטומטי.
לא כל הקשיים האחרים בחיים נמחקים ונמוגים אם מושג הריון וילד בסופו, וההתמודדות הכללית תמיד נמשכת - עם שני ילדים או עם שלושה.
כאן אנחנו מתמקדות באספקט של הילודה בלבד, אבל החיים מורכבים מעוד רבדים ותינוק חדש כמובן מוסיף גם קושי, לא רק אושר, ובהחלט מותר להגיד את זה ולחשוב על זה ולקחת את זה בחשבון.
 
לצפיה ב-'יופי של תובנות, כרגיל'
יופי של תובנות, כרגיל
22/02/2017 | 14:08
1
לצפיה ב-''
22/02/2017 | 11:41
7
לצפיה ב-'אני מתחרפנת.'
אני מתחרפנת.
20/02/2017 | 20:57
5
140
כאמור בת 40+ לאחר 3 הפלות ללא ילדים.  עשיתי את כל הבדיקות. ההורמונליות -הכל תקין.   לא עשיתי היסטרוסקופיה.   אין קרישיות יתר עשיתי בדיקת פקטורים 2+5
התשובה מציטוגנטיקה בנוגע לעובר תגיע עוד 3 שבועות.
אני בטוחה שכולכן כאן הרגשתם כמוני - חוסר אונים,  בלבול ופחד.  
התחושה היא שאין שום סיבה ואני לא יודעת מה יש לעוד רופא לחדש לי. התחושה היא שאני רק ת"ז  ואין לשום רופא מה לחדש.  
בהנחה שזו בעיה כרומוזמלית זה אומר שזה גנטי ומתמשך? זה אומר שייתכן והריון הבא יכול להיות תקין?
איזה עוד בדיקות לעשות? באופן קונקרטי.
האם ivf עוזר במקרים של הפלות חוזרות?  למרות שההריונות היו טבעיים?
האם מישהי ניסתה דיקור?

אני חופרת לכן וקיבלתי תשובות אבל החוסר אונים שאני שרויה בו מטריף אותי.  בעלי והמשפחה שלי מקשיבים ואומרים "לכי לרופא"  אבל כבר הייתי אצל הרופא באופן פרטי וחוץ מלתת לי אסטרוגן "לא יועיל לא יזיק", הוא לא חידש לי דבר.
אשמח לכל עצה. חיזוק אפילו נזיפה.
מודה מראש לכל העונות.


.

לצפיה ב-'המלצות'
המלצות
20/02/2017 | 21:55
1
86
קודם כל - אל תוותרי על ההיסטרוסקופיה. זו בדיקה חשובה ושונה מהאחרות וכדאי לעשות אותה אצל מומחה בכיר (כי מי שמבצע אותה מאבחן תוך כדי). יש פרופסור מאד מומלץ בפורום פוריות. לפעמים מתגלות בעיות שלא התגלו קודם לכן.
לגבי מעבר ל IVF - הבעיה שלך היא לא בעיית פוריות שלשמה נועדה ההפריה, אלא בעיה בהחזקת ההריון. כך שאין טעם לפנות לטיפולים וסתם להזריק הורמונים אם את משיגה הריון באופן טבעי.

במצב של הפלות חוזרות אם אין אבחנה מדוייקת של בעיה הרבה פעמים מנסים כל מיני דברים אמפיריים כמו הזרקת קלקסן או מתן אספירין ובטח דברים נוספים שאני לא יודעת - ובשביל הדברים האלה כדאי לפנות לרופא שראה הרבה מטופלות ואולי יהיה לו רעיון יצירתי.
וחוץ מזה כמובן צריך גם מזל. אם אכן מדובר בעוברים לא תקינים פשוט צריך מזל.

 
מצטערת על הדרך הקשה והכואבת שאת עוברת. מצב חוסר הוודאות קשה מנשוא. הלוואי והייתי יכולה להגיד לך משהו ברור וחד משמעי שאם תעשי אותו בטוח תזכי בהריון תקין ובילד.
למרות שאין לי משהו כזה להגיד אני מאחלת לך מכל לבי שתזכי להיות אמא כמה שיותר מהר. שולחת לך חיבוק גדול. ומקווה שאת מטפלת בעצמך כי אלה ימים קשים ומורכבים. אני מזמינה אותך אלינו לפרוק, להתלונן, לבכות, לקנא, להרגיש כל דבר שאת מרגישה ביחד איתנו.
 
לצפיה ב-'מחבקת אותך!!! תודה מכל הלב! '
מחבקת אותך!!! תודה מכל הלב!
20/02/2017 | 22:34
18
לצפיה ב-'שאלת אותי בפרטי. ענה לך כאן'
שאלת אותי בפרטי. ענה לך כאן
21/02/2017 | 11:00
2
63
ראשית, איתך בכאבך.... 
אני עוברת את ההפלות עם ילדים בבית. וקשה. וכואב. כשעוד אין ילדים.... בכלל.....
 
את אחרי 3 הפלות וקנית ביושר את זכותך לבדיקות נוספות....
 
אשאל גם באיזה שבועות היו ההפלות שלך כי משנה את התמונה.
 
ועכשיו לבדיקות:
*קרישיות: למה לבדוק רק פקטור 5 ו 2? יש רשימה שלמה של בדיקות קרישיות..... יכולה לגשת להמטולוג מהקופ"ח ולבקש הפנייה לסט מלא.
*היסטרוסקופיה: כמובן שכדאי לעשות. (אני עשיתי למרות הריונות תקינים לפני ההפלות כשבעצם לא היה חשש אמיתי למחיצה ברחם וכד') 
*בדיקות דם הקשורות לבלוטת התריס, נוגדנים לבלוטת התריס. יש קשר הדוק להיריון ולהפלות.
*בדיקות דם לנשאות גנטית (מאמינה שעשיתם....) לפי מוצא ההורים. רצוי לכל זוג שמתכנן הריון, ללא קשר להפלות.
*קריוטיפ הורי- בדיקת כרומוזומים שלמים של 2 בני הזוג. (יש אנשים בריאים שיש להם 'טרנסלוקציה' בכרומוזומים וההתבטאות תהייה רק בכרומוזומי מין שמעבירים כרומוזום אחד מכל זוג).
*מה כוונתך בציטוגנטיקה? במידה ובדקתם בעובר קריוטיפ והוא יחזור תקין, כדאי לשקול ביצוע צ'יפ גנטי (קריוטיפ בודק קיום את הכרומוזומים (קיימים 2 כרומוזומים כמו שצריך או 1 או 3, קיום זרוע קצרה וזרוע ארוכה בכל כרומוזום) הצ'יפ הגנטי 'מפרק' את הכרומוזומים ובודד לעומק מקטעים של דנ"א, תוספות וחסרים) בדיקה זו לא תאושר מקופ"ח ועלותה בערך 3000 שח.
 
ואחרי הכל לקחת בחשבון שאחוז ההפלות בגיל זה הרבה יותר גבוה בגלל הזדקנות של הביציות. ועם זה אין ממש מה לעשות (יש אסכולה שכן תתמוך במתן טיפול אמפירי רחב יותר)
לצפיה ב-'אני ממשיכה לקבל עצות מעולות - תודדדהה'
אני ממשיכה לקבל עצות מעולות - תודדדהה
21/02/2017 | 11:23
1
43
לא ידעתי שיש בדיקות נוספות לקרישיות,  אבקש מהמוטולוג,  היסטרוסקופיה לבצע אצל רופא מומחה ולא בהית חולים. מי מפנה לבדיקות נוספות של בלוטת התריס?
אני ובעלי היינו במכון הגנטי,  אתמול שוחחתי איתם שוב לא אמרו דבר על קריוטיפ הורי,  אם לי נעשתה בדיקה ומצאו תסמונת כרומוזמלית מסוימת זה אומר שזו הבדיקה?
כרגע העובר נשלח לפתולוגיה,  איך אני מתקדמת בכיוון ציפ גנטי? אם העובר לא תקין כרומוזמלית המשמעות היא שכולם לא יהיו תקינים בעתיד?
לצפיה ב-'עונה. מקווה שמדייקת....'
עונה. מקווה שמדייקת....
21/02/2017 | 12:43
40
בדיקות בלוטת התריס ומדגישה- גם נוגדנים לבלוטת התריס- כל רופא נשים יכול לתת. 
תסמונת כרומוזומלית זה הבדיקות הגנטיות שבודקות נשאות של תסמונות נפוצות. זה לא קשור לקריוטיפ הורי.
בקריוטיפ הורי בוחנים מושג שנקרא טרנסלוקציה. שאלי במכון הגנטי ויסבירו לך את המשמעות.
פתולוגיה זה שונה מגנטיקה.
ע"פ הידוע לי עובר שעבר תהליך בפתולוגיה כבר אין אפשרות לבצע עליו בדיקות גנטיות. (מושרה בחומרים שונים. החומר בפתולוגיה הורס את ההאפשרות לבצע בדיקה גנטית)
מראש צריכים לשלוח חלק לגנטיקה וחלק לפתולוגיה..... 
אם ההפלה טריה תבררי את הנושא במהירות. אולי כן נשלח גם לפתולוגיה וגם לגנטיקה?
בגנטיקה- לרוב ממליצים קודם בדיקת קריוטיפ לעובר (על זה מקבלים התחייבות).
אם קריוטיפ לא תקין- יש חסר או תוספת של כרומוזום שלם או של זרוע מתוך כרומוזום, אז בעצם זו הסיבה להפלה.
אם קריוטיפ תקין אפשר לשקול בדיקה 'לעומק' כדי לבחון חסרים ותוספות בתוך כל כרומוזום- פירוק הכרומוזום לדנ"א כדי להגיע לממצאים דקים יותר.
אם את נשאית של תסמונת כרומוזומלית מסויימת, אפשר לבדוק באופן ספציפי בעובר ואז העלות אמורה להיות נמוכה יותר.
אם העובר לא תקין זה ממש לא אומר שכל העוברים יהיו לא תקינים. אבל פה זה תפקיד יועצת גנטית לחשב מה הסיכויים להישנות הממצא, במידה והוא מורש מאחד ההורים ולא ממצא חד פעמי- כמו תאונה....- שיכול להתרחש לכל עובר ולכל בייצית, בפרט בגיל מבוגר.
 
לצפיה ב-'כמעט 24 שעות אחרי הלידה...'
כמעט 24 שעות אחרי הלידה...
17/02/2017 | 23:41
9
213
עדיין מתקשה לעכל ולספר את החוויה הטרגית שעברנו בעלי ואני.. ומנסים להבין איך להמשיך מכאן...

דבר אחד משמעותי שעולה לי מול העניים בשעות האחרונות הוא תגובת בעלי.. לאורך התהליך וקבלת ההחלטה הוא היה הגב שלי, ועכשיו..כשאנחנו אחרי הוא שבור לרסיסים לא פחות ממני..
אשמח לדעת אם מישהי מכן, יחד עם בעלה קיבלה טיפול ע"י עובד סוציאלי/פסיכולוג/קבוצת תמיכה?

אני מרגישה שלא נותנים מקום לבעלים שלנו..ובעלי המדהים זקוק לתמיכה לא פחות ממני...

אשמח לעצתכן...
לצפיה ב-'לא מכירה'
לא מכירה
18/02/2017 | 08:52
1
122
אבל אני רוצה שתדעי שאת מדהימה. מתוך הכאב הגדול את מצליחה לראות אותו ואת הצרכים שלו.
 
שולחת לך מלא חיבוקים   
לצפיה ב-'??'
??
18/02/2017 | 23:15
22
לצפיה ב-'חיבוק גדול לשניכם'
חיבוק גדול לשניכם
18/02/2017 | 11:25
3
80
אני קיבלתי טיפול לבד כי בן הזוג לא היה בעניין. מניחה שאפשר להחחליט ללכת לטיפול ביחד, יש א]שרות לפסיכולוג ועובד סוציאלי דרך קופת החולים ואינסוף אפשרויות בפרטי. זה מקסים בעיניי שהוא מרשה לעצמו להביע רגשות ולא מדחיק
לצפיה ב-'פגשנו עובדת סוציאלית לפני השחרור הבייתה אתמול'
פגשנו עובדת סוציאלית לפני השחרור הבייתה אתמול
18/02/2017 | 13:47
2
113
וראיתי שהוא מאוד שיתף אותה ולכן אני מוצאת לנכון למצוא לנו מסגרת.. אבל היא אמרה משהו נכון שאולי למצוא מסגרת בה ניצן יהיה להיפגש לא רק יחד איתה אלא גם בנפרד.. לכןן אני מחפשת עובדת סוציאלית/פסיכולוגית שמטפלת במקרה כזה יחד ולחוד...

איך מגיעים לעובדת סוציאלית בקופת חולים..?
לצפיה ב-'בכללית אפשר למצוא דרך איתור שירות'
בכללית אפשר למצוא דרך איתור שירות
18/02/2017 | 20:08
1
45
מניחה שזה דומה בקופות האחרות ובטח אפשר לקבל מידע במוקד הטלפוני
לצפיה ב-'תודה..מצאתי'
תודה..מצאתי
18/02/2017 | 23:14
12
לצפיה ב-'ראשית, טוב שאת אחרי'
ראשית, טוב שאת אחרי
19/02/2017 | 08:40
2
75
ושנית- עניין הבעלים הוא מורכב. חלקם (לצערי) פחות מדברים, חלקם (לצערי) פחות מרשים לעצמם להחצין את הרגשות.
טוב שבעלך מודע לעובדה שהוא זקוק לתמיכה ולסיוע.
כתבת שכבר מצאת עובדת סוציאלית? אם כן- אודה לך אם תוכלי לכתוב כיצד מצאת.
רציתי גם לכתוב לך שאני לא יודעת לגבי מסגרות ציבוריות, אבל מטפלות פרטיות בוודאי תקבלנה את שניכם לטיפול- ביחד ולחוד. יש כתובת לטיפול, ויש אפשרות לתמוך גם בבעלים.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מצאתי טלפון דרך הקופה..'
מצאתי טלפון דרך הקופה..
19/02/2017 | 09:32
1
55
אשמח אבל לקבל פרטים על יועצים / פסיכולוגים פרטיים שמתמחים בייעוץ במקרי אובדן..
לצפיה ב-'יש שרשור בפורום שעוסק בזה-'
יש שרשור בפורום שעוסק בזה-
19/02/2017 | 17:32
36
ב-30.12.16 פתחתי שרשור שעוסק בנושא זה. או שתדפדפי אחורנית, או שתכתבי במילות החיפוש: "שרושר המלצות על מטפלות", ותגיעי אליו.
 
חזקי ואימצי!
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'כמה זמן אחרי ציטוטק מפסיקים לדמם ???? '
כמה זמן אחרי ציטוטק מפסיקים לדמם ????
18/02/2017 | 19:56
7
70
וגם כמה זמן מגיע מחזור ??
לצפיה ב-'זה משתנה'
זה משתנה
18/02/2017 | 21:15
3
42
מאשה לאשה, וגם בין הפלה להפלה.
בהפלה הראשונה שלי עם ציטוטק, לקח כשבוע עד שהדימום פסק (גם כשהיה דימום, הוא לא היה נוראי. כמו מחזור).
בהפלה האחרונה, דימום כבד מאוד (הגעתי להחלפת תחבושת מלאה לחלוטין כל רבע שעה), פסק אחרי יומיים, חזר אחרי יום נוסף, פסק אחרי 3 ימים נוספים ואז חזר שוב. מכיוון שהיתה שארית עם זרימת דם, 9 ימים אחרי הציטוטק עברתי גרידה.
 
בהפלה הראשונה המחזור הגיע אחרי 32 ימים.
בהפלה האחרונה המחזור הגיע אחרי 35 ימים.
 
מה מצבך? כמה זמן את אחרי והאם הדימום כבד? האם עברת ביקורת לוודא שאין שאריות?
לצפיה ב-'אחרי יומיים '
אחרי יומיים
18/02/2017 | 22:07
2
34
הלכתי לביקורת ואמרו שהשק נפלט אני מקווה שזה אומר שזהו כן ??? כלומר שלא נשארו שאריות הכוונה נכון?? שבוע אחרי ....
לצפיה ב-'לא בהכרח'
לא בהכרח
18/02/2017 | 22:26
1
35
זה מצוין שהשק נפלט, אבל לצערי זה לא מבטיח שלא יהיו שאריות.
מצד שני, אני מאמינה שאם היו שאריות ברורות, היו אומרים לך את זה בביקורת.
 
האם הדימום עדיין באותה עוצמה כמו בהתחלה? איך את מרגישה מבחינה פיזית? האם יש התכווצויות של הרחם? האם את מרגישה חולשה בגלל הדימום?
לו אני במקומך, אם הדימום כבד יחסית ונמשך באותה עוצמה כבר שבוע, הייתי הולכת מחר בבוקר לביקורת נוספת במרכז בריאות האישה או במיון נשים בבי"ח.
לצפיה ב-'הי לא דימום רגיל '
הי לא דימום רגיל
18/02/2017 | 22:53
35
כמו מחזור רגיל בהחלט
לצפיה ב-'כפי שענו לך- זה משתנה '
כפי שענו לך- זה משתנה
19/02/2017 | 08:34
32
מאישה לאישה ומהפלה להפלה....
יש כאלו שמדממות ימים אחדים, יש כאלו ששבועיים, ויש כאלו ששלושה חודשים (כמוני). זה ששק ההריון יצא, עוד לא אומר שאין שאריות. אצלי היו דימומים מטורפים (!!!) ושק ההריון יצא, אך כל פעם נאמר לי שיש עוד המון קרישי דם.
אני מקווה שתהיי אחת מאלו שזה נגמר אצלן מהר יחסית.
מתי אמרו לך לבוא שוב לביקורת?
מחזור אמורים לקבל בין 4-6 שבועות מההפלה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אצל כל אישה זה אחרת'
אצל כל אישה זה אחרת
19/02/2017 | 12:11
27
היי,
כמו שכבר ציינו אצל כל אחת זה אחרת. אצלי היה דימום כבד כ3 ימים ולאחר מכן דימום קל שנימשך עוד כ 4-5 ימים.
הרופאים אומרים שהוסת צריכה להגיע עד 6 שבועות מההפלה. 
שק הריון שנפלט לא מבטיח שאין שאריות של חומר הריוני ברחם, אבל זה משהו שרואים בבדיקת אולטראסאונד וכשתלכי לביקרות יגידו לך.
מאחלת לך לעבור את הכל בקלות ובמהירות.
לצפיה ב-'אצלי'
אצלי
19/02/2017 | 12:39
39
הדימום ארך 5 ימים,המחזור הגיע אחרי 8 שבועות.
מצטערת מאד שאת פה איתנו
את מוזמנת בחום לספר לנו את הסיפור שלך ולבוא להתייעץ איתנו בכל דבר ועניין. אנחנו פה בשבילך.
לצפיה ב-'סיפורי הצלחה אחרי הפלות חוזרות - יש כאן כאלו? '
סיפורי הצלחה אחרי הפלות חוזרות - יש כאן כאלו?
16/02/2017 | 15:05
6
138
אם יש כאן סיפורי הצלחה אחרי הפלות חוזרות, אשמח לשמוע (או יותר נכון לקרוא), מה היה הסיפור ומה עזר לבסוף? האם נעשה משהו שעזר? או שפשוט נפלתם בסטטיסטיקה?
אני אחרי 5 הפלות, וצריכה עידוד, סיפורים עם סוף טוב ייתנו לי תקווה...
לצפיה ב-'שירה קיבלה את מעין אחרי 6 הפלות רצופות, רובן בשליש הראשון'
שירה קיבלה את מעין אחרי 6 הפלות רצופות, רובן בשליש הראשון
16/02/2017 | 15:11
3
127
מה שעזר לה זה שהעוברית היתה תקינה. היא תבוא ותספר לה בעצמה.
אני מקווה שמרעישה תגיע אלינו להריון מספר 7 בקרוב ושהוא יחזיק. בינתיים ההריונות נופלים והיא מאד רוצה אח/ות לבתה הגדולה.
 
אגב, אני ונשים רבות נוספות - לא סופרות הריון כימי כהריון - כי בתחושה זה (לפחות בשבילי, לא מנסה חלילה להמעיט מעוצמת האבל שלך) מחזור שהתעכב אבל עדיין לא עובר שהתפתח (וזה גם המצב הפיזי - מדובר בביצית מופרית שלא מצליחה להשתרש.
לו אני את הייתי 'מורידה' הריון אחד מהספירה ומתעודדת שכמות ההפלות נמוכה יותר משחשבתי. לפחות זה מה שאני עושה עם עצמי (כימי ביולי האחרון).
לצפיה ב-'מדייקת את ההגדרה שלי'
מדייקת את ההגדרה שלי
16/02/2017 | 16:15
2
128
איבדתי 5 הריונות, מתוכם 2 אובדנים היו יזומים.
בגלל שבחצי שנה איבדתי 2 הריונות רצופים עקב אובדן דופק בשבוע מוקדם ומכיוון שגם ההריון הראשון שלי הסתיים באופן דומה, אני כן מגדירה את עצמי כמי שחוותה הפלות חוזרות. אבל אני מחריגה את שני ההריונות שהסתיימו בשבוע 21 ובשבוע 13.
 
וכן, אני מאוד מקווה שהריון 7 יגיע, ויישאר, ושהעובר לא יישא את הפגם הגנטי שלי ושייגמר במועד ובידיים מלאות.
לצפיה ב-'מרעישה, שאלה לי אליך'
מרעישה, שאלה לי אליך
17/02/2017 | 07:05
1
82
ואת כמובן לא חייבת לענות אם השאלה שלי לא במקום.
אם את יודעת שאת מורישה פגם גנטי, למה את לא פונה ל pgd?
לצפיה ב-'ניסינו PGD'
ניסינו PGD
17/02/2017 | 08:16
88
את העובדה שאני מורישה פגם גנטי, גילינו בעקבות הלידה השקטה. שקלנו לעשות PGD, אבל החלטנו לנסות הריון ספונטני נוסף. ואז אחרי הגרידה של שבוע 13, הלכנו לPGD.
עברתי 4 שאיבות, היו מעט מאוד ביציות, רובן לא הופרו. ומאלה שהופרו, רק 5 עוברים שרדו עד לבדיקה. 2 נשאו את הפגם, 1 התפרק ורק 2 עוברים היו תקינים והוחזרו (בהפרש של 9 חודשים). אף אחד מהם לא נקלט.
אחרי שההחזרה השניה נכשלה, הרגשתי שמספיק לי PGD, שאני מוכנה לקחת את הסיכונים שיש בהריון ספונטני, משום שלתחושתי בספונטני יש לי גם יותר סיכויים (ביחס לPGD).
לצפיה ב-'לא על עצמי לספר ידעתי'
לא על עצמי לספר ידעתי
16/02/2017 | 18:28
112
אבל יש לי שתי חברות עם הפלות חוזרות שכבר ילדו, האחת נמצאה סיבה של בלוטת התריס והשניה תפר צווארי וחצי שנה של שמירת הריון הדוקה ומעקב צמוד.
 
אצלי כלום לא עבד, אבל זה כבר סיפור אחר :)
מקווה שעודדתי
לצפיה ב-'כן, יש- אבל אני מודה-'
כן, יש- אבל אני מודה-
17/02/2017 | 12:17
118
שככל שיש יותר הפלות, כך שמעתי על פחות סיפורי הצלחה. בזמנו, כל איזו תקופה- כתבתי פה בפורום שאלה ושאלתי בדיוק כמוך- בזמנו, לצערי הרב, שמעתי על מעט מאוד סיפורים של 6 הפלות וצפונה שנגמרו בטוב. ממש אספתי אותם בפינצטה.
 
מאז שאני מנהלת את הפורום, אני נחשפת ליותר ויותר סיפורי ניסים ונפלאות, ועל יותר ויותר נשים שהתרחש אצלן הנס. חלקן הלכו לכיוון פונדקאות, חלקן לתרומת ביצית, חלקן סתם היה להן מזל, חלקן לקחו קלקסן+סטרואידים+פרוגסטרון+השד יודע מה עוד.....
ויש גם כאלו שעדיין פה, שהיו להן 7-8-9 הפלות ברצף, והשלימו עם המצב והמשיכו בחייהן למטרות אחרות, חשובות ונפלאות לא פחות.
ויש גם כאלו שהיו להן המון הפלות והן פה ועדיין ממשיכות- בדרך זו או אחרת.
 
בקיצור- כל אחת והדרך שלה. כל אחת והסיפור שלה. אני מקווה שהסיפור שלך יסתיים בידיים מלאות:)
האם סיימת לבצע את הבדיקות, והאם קיבלת כבר תשובות עליהן?
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'שיתוף - אובדן טרי'
שיתוף - אובדן טרי
13/02/2017 | 17:55
29
344
היי לכן
פעם ראשונה שאני משתפת בפורומים... אני בת 35 אמא לשני ילדים. הגדולה עם צרכים מיוחדים. הקטן נולד תוך כדי אבחון הגדולה. בבדיקות שעשינו לאחר האבחון נמצא ממצא בציפ גנטי של בתי שאינו תקין.. ערכנו בירור גנטי במהלך השנים לא ארחיב כי זה ארוך.. לקח לי 3 שנים להחליט שאני הולכת על זה ואפשר לחשוב על ילד נוסף שאנחנו כה רוצים. החלטנו לפני כמה חודשים שאנחנו מנסים ובודקים בסיסי שליה לפי המלצת גנטיקאי בכיר שאנו סומכים עליו. כל החודשים האלה הסתרתי את ההריון.. לא הסכמתי לשתף אף אחד מלבד המשפחה הגרעינית ו 2 חברות.כל יום נמשך שנה עד לבדיקה ואז כל יום בהמתנה לתשובות נמשך כמו 10 שנים. לבסוף קיבלתי תוצאות לאחר 4 שבועות של המתנה! לצערי כל הממצאים הגנטיים נמצאו בעובר והחלטנו לא לקחת סיכון. לפני שבוע עברתי גרידה בשבוע 18. אני עדיין לא מעכלת שזה קרה לי. מאוד קשה לי לדבר על זה. אני בוכה לפעמים ללא סיבה ברורה. התחלתי טירוף של דיאטה כדי להיפטר מהבטן שצמחה לי ומזכירה לי את שקרה וזה גם לא מוסיף למצב רוח הקודר שלי. מנסה להיות חזקה למען ילדיי ואישי.. מנסה לחשוב איך עוברים הלאה. האם מפסיקים או מנסים שוב... 
תודה על ההקשבה.
לצפיה ב-' משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
13/02/2017 | 19:14
92
נשמע כל כך קשה ומורכב מה שאת עוברת... 
בשבילך לגדל ילד עם צרכים מיוחדים זה לא משהו תיאורטי, שאת מעדיפה להימנע ממנו... 
את חיה זאת ביומיום שלך ובטוחה שזה לא עושה את ההחלטה להפסיק את ההריון לקלה יותר, אולי אפילו להיפך. 
האובדן שלך טרי עדיין ונראה לי שכרגע מוקדם לעסוק במה הלאה. אפשרי לעצמך את הזמן להחלים, לעבד את מה שעברת ולהתאושש ואז תוכלי להתפנות להמשך. 
 
ליבי איתך. מאחלת לך בכל ליבי ימים טובים יותר. 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
13/02/2017 | 20:55
5
109
אצלי לקח שבועיים מאז סיסי השליה ועד שתוצאות הצ'יפ הגיעו, וזה הרגיש כמו נצח. לא מסוגלת לדמיין איך מרגישים 4 שבועות .

מסכימה עם mick nik שכתבה שעכשיו מוקדם מדי מכדי לחשוב מה הלאה, אבל בכל זאת משתפת אותך בחוויה שלי.
יש לנו ילדה אחת בריאה. לא עשינו לה צ'יפ גנטי. ההריון שלפניה הסתיים בלי דופק בשבוע מוקדם.
בהריון השלישי עשינו מי שפיר + צ'יפ, ואז גילינו ממצא שאינו חד משמעי אבל כזה שעלול להוביל לילדה עם צרכים מיוחדים. בלב כבד סיימנו את ההריון.
חודש אח"כ עשינו צ'יפ הורי וגילינו שהממצא מורש ממני - 50% סיכוי הורשה בכל הריון.
ההריון הבא הגיע 5 חודשים אח"כ, עשינו סיסי שליה + צ'יפ, ושוב אותו ממצא ושוב הפסקת הריון.
בשלב הזה החלטנו לנסות PGD. עברתי 4 שאיבות, 2 החזרות ו-0 הריונות.
חזרנו לנסיונות טבעיים, ונקלטתי לשני הריונות שהסתיימו בלי דופק בשבועות מוקדמים.
כרגע עובדים על ההריון השביעי. אם יהיה הריון שישרוד עד שבוע 11, אעבור שוב סיסי שליה + צ'יפ.

אני לא יודעת לייעץ לך אם להמשיך לנסות או להפסיק.
אני כן כותבת לך את מה שאני מזכירה לעצמי בכל פעם: אם ממשיכים, צריך להיות מודעים לאפשרויות, גם הטובות אבל גם הרעות (וממצא לא תקין בצ'יפ, הוא לא האפשרות הרעה היחידה).
עצובה ביחד איתך 
 
לצפיה ב-'תודה על השיתוף..'
תודה על השיתוף..
14/02/2017 | 22:17
4
77
איפה עשית סיסי שלייה שלקח רק שבועיים לחזור עם תשובה?
הגנטיקאי שלי הוא פרופ שוחט שאמר לי מפורשות ש4 שבועות זה ממש לא תקין..
אוכלת את עצמי שנתתי להם לסחוב אותי עד שבוע ככ מתקדם.
 
לצפיה ב-'4 שבועות זה בהחלט לא סביר'
4 שבועות זה בהחלט לא סביר
14/02/2017 | 22:56
3
92
לא רציתי לכתוב לך את זה קודם, כי לא רציתי לפגוע ולהוסיף לצער שאת כבר נושאת.
אפילו לא היו חגים שניתן לתרץ בעזרתם את העיכוב. 
 
את הבדיקה עשיתי ברמב"ם, אבל החומר הגנטי נשלח לבילינסון ונבדק שם.
להערכתי הטיול לבילינסון מוסיף עוד כ-4 ימים עד לקבלת התוצאה ברמב"ם: הבדיקה מבוצעת ביום שני, אבל נשלחת לבילינסון רק למחרת ולא ברור לי מתי מתחילים לעבוד על החומר בבילינסון. התוצאה מגיעה לרמב"ם ביום ראשון (13 ימים אחרי הבדיקה), אבל ייתכן שבילינסון שולחים את התשובה כבר ביום חמישי.
 
אני מבינה את התסכול והמועקה, ואני יודעת כמה שזה קשה, אבל בבקשה אל תאכלי את עצמך ואל תחיי שוב ושוב את האפשרות ללחוץ על המעבדה כדי לקבל תשובה מהירה יותר.
להתחרט על מה שעשית או לא עשית, לא תורם לך כעת, למרות שזה מאוד מפתה והמחשבות הולכות לשם מעצמן.
אם תהיי שוב בהריון ואם תעשי שוב בדיקה, תהיי חכמה יותר.
לצפיה ב-'עוד שאלה בנוגע לציפ'
עוד שאלה בנוגע לציפ
16/02/2017 | 10:27
2
34
יש לי עוד שאלה אם אפשר. ברמבם לא עושים ציפ גנטי ולכן הבדיקה נשלחה לבלינסון או שאת ביקשת?
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי ברמב"ם לא עושים'
למיטב ידיעתי ברמב"ם לא עושים
16/02/2017 | 11:02
1
37
יצא לי לעשות דרכם 3 פעמים צ'יפ:
1. צ'יפ ממי שפיר - הדגימה נלקחה ביום שני. התוצאה הגיעה לרמב"ם ביום ראשון אחרי 13 ימים.
2. צ'יפ הורי - לא זוכרת כמה זמן זה לקח. בשלב הזה כבר לא היתה דחיפות, כי הייתי חודש אחרי לידה שקטה יזומה בעקבות הממצא שהתגלה בצ'יפ ממי השפיר. את התוצאה קיבלנו מפרופסור שוחט כשהגענו אליו לפגישה באופן פרטי.
3. צ'יפ מסיסי שליה - הדגימה נלקחה ביום שני. התוצאה הגיעה לרמב"ם ביום ראשון אחרי 13 ימים. בהתחלה רציתי לעשות את סיסי השליה בכרמל, אבל הם לא יכולים לשלוח את הדגימה לבילינסון (אני חושבת שהם שולחים לרוטשילד), ובשלב הזה היה לי חשוב שהדגימה תיבדק ספציפית בבילינסון.
 
אני כמעט בטוחה שגם בדיקות רגילות של מי שפיר וסיסי שליה (ללא צ'יפ) נשלחות מרמב"ם לבילינסון.
 
אם את מוכנה לשתף (מבינה לגמרי אם לא) - מה הממצא שלכם? 
לצפיה ב-'נמצא אצל בתי שני חסרים גנטיים'
נמצא אצל בתי שני חסרים גנטיים
17/02/2017 | 13:05
47
מורשים שניהם מהאב (בעלי בסדר גמור) ונמצאו גם אצל חמותי.. שלדעתי פשוט איננה מאובחנת.
שניהם יכולים לגרום לפגיעה נירולוגית. מאחר וכבר יש לנו ילדה עם צרכים מיוחדים ואנחנו יודעים כמה זה קשה רגשית וכלכלית החלטנו מראש שאם בבדיקה ימצא החסר הזה אנחנו לא ניקח את הסיכון גם אם הוא קטן וכך גם המליץ לנו פרופ' שוחט (שאני סומכת עליו בעיניים עצומות). אחוזים כמובן שיש לנו סיכוי של 50% שבעלי יוריש את החסרים לעובר.
שני החסרים יחד יוצרים סיכוי גבוה יותר.
לצפיה ב-'כל כך צר לי לקרוא'
כל כך צר לי לקרוא
14/02/2017 | 09:49
81
ברור שבכי ותהיה מבולבלת ולא תדעי מה הלאה, עכשיו עוד מוקדם מידי לחשוב על זה. שולחת לך המון המון חיבוקים וחיזוקים ((()))
לצפיה ב-'מרגישה שאני משתגעת'
מרגישה שאני משתגעת
14/02/2017 | 22:21
4
105
בעלי לא מבין מה עובר עליי.. חושב שהחלק הקשה מאחורינו.
ואני, רק בא לי לקבור את עצמי מתחת לשמיכה ולא לצאת.
אתמול יצאנו לכבוד יום ההולדת שלו.. במסעדה המלצרית ניגשה אלינו עם תפריט קינוחים ומבלי להתבלבל אמרה לי "אני אגיד לך מה מותר לך לאכול ומה לא". כלומר את בהריון אז בואי אני אפשט לך את זה....
כמה זמן לוקח עד שיורדת הבטן?? לא עובר יום מבלי שמישהו מברך אותי :(
בא לי למות
לצפיה ב-'לבי איתך, נויה'
לבי איתך, נויה
15/02/2017 | 09:54
1
54
משתתפת בצערך על האבדן ובכלל על סאת הייסורים שאתם עוברים עם הילדה הבכורה, וההחלטה הקשה.
המלצרית כנראה ילדונת שלא חושבת (יש נשים שזה מבנה הגוף שלהן, מכירה כמה בשנות החמישים והשישים שיש להן בטן אבל הן לא בהריון), ובמקרה שלך פגעה לך בול בלב. מצטערת שגם את זה היית צריכה לסבול.
מעלה הצעה, אולי לבקש מהבעל להכנס לכאן ולראות שאת לא היחידה שכואבת אבדן ולא רק שבוע אחרי. יש כאן גם כאלה שאין / יש להן ילדים ואבדו הריונות בשבועות שונים בכל הטווח, והן כואבות.
שולחת לך חיבוק ומקווה בשבילך שהבטן תרד מהר (ולפחות הברכות תחסכנה ממך) ושתצליחי לשקם את הנפש.
לצפיה ב-'תודה רבה על התמיכה'
תודה רבה על התמיכה
15/02/2017 | 20:58
10
לצפיה ב-'גברים נוטים לא להבין'
גברים נוטים לא להבין
15/02/2017 | 14:18
1
63
ואני הבהרתי לשלי שהוא לא חייב להבין אבל רצוי שידע ויפנים שיקח לי המון זמן להיות בסדר והוא הפנים. שולחת לך המון המון חיבוקים. לי הבטן ירדה בערך שבועיים אחרי גרידה בשבוע 20 ונראיתי סתם שמנה
לצפיה ב-'תודה שירה עצה טובה'
תודה שירה עצה טובה
15/02/2017 | 20:52
33
באמת אשוחח איתו ואבהיר לו את הנקודה כמו שאת אמרת. 
ולגבי הבטן שלי אני מקווה שכעבור שבועיים אראה שיפור. 
בכל מקרה אחרי שבועיים כבר אני יכולה לחזור לספורט אז אולי יעשה משהו בנדון. 
לצפיה ב-'אני לא מאמינה ביחד איתך '
אני לא מאמינה ביחד איתך
15/02/2017 | 10:28
1
84
בראש אני יודעת שאלה שטויות, אני לא אשה מאמינה ולא חושבת שיש יד מכוונת לעולם, ואין באמת כוס ייסורים שאם היא מלאה הייסורים מתרחקים מאותו האדם והולכים למישהו אחר. בראש אני יודעת.
אבל הלב שלי תמיד מתקומם. למה ניצולת שואה צריכה לסיים את חייה במאבק ארוך וקשה בסרטן. למה מי שכבר מתמודדת עם קושי שוטף ורצוף כאמא צריכה לעמוד מול תהום האובדן.  ----לא לומר, חלילה! שזה 'סבבה' שמישהי שאין לה ילדה עם צרכים מיוחדים תעבור אובדן בשבוע 18. אני מניחה שהבנת את כוונתי. -----
 
הלב שלי כואב את כאבך ואת המשא הכבד של חוסר ההוגנות שיש בחיים. ולא, את כמובן לא בוכה בלי סיבה. יש לך סיבה מצויינת. הנפש שלך כואבת, פצועה, מדממת. עד שהחלטת לנסות. שוקלת, מתחבטת, מתלבטת - מהמרת (וכמובן כמובן מייחלת לטוב). שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע. והתקווה נשברת והבטן עוד כאן אבל ההריון כבר לא. וההורמונים עדיין משתוללים כי הגוף מפרק את מה שבנה בשמונה עשר השבועות האחרונים.
 
את מנסה לחשוב מה הלאה ולי נדמה שיותר כדאי לך - כרגע - לחשוב מה עכשיו. עכשיו בוכים, מתאבלים, נותנים מקום אמיתי לרגש - אי אפשר להחניק אותו ולהעלים אותו מתחת למסכה של האמא והאשה החזקה - את צריכה מקום לפרוק אותו באמת.
זו יכולה להיות מסגרת טיפולית שייחתית 'רגילה' וזו יכולה להיות כל מסגרת אחרת שמרגישה לך מתאימה - דיקור, כושר, חוג אומנות, כתיבה יוצרת - פינה שהיא שלך ובשבילך.
אבל מצריך עיבוד, וכשהוא לא מעובד הוא 'מציץ' בכל מיני צורות ואופנים וצף על פני השטח. אני מזמינה אותך לבוא אלינו ככל שתרצי, לשתף, לבכות, להתמרמר, לקנא, לעשות בנו שימוש כדי להתחיל לעכל מה קרה ולעבד את כל החומרים שצפים עכשיו.
 
אחר כך, אחרי שההורמונים ישככו, והנפש קצת תתייצב - את תדעי מה את רוצה הלאה. התשובות יגיעו אלייך. אני פותחת כאן מדי פעם את פינת הביניים לכל מי שבין אובדן להריון חדש.
שולחת לך חיבוק וירטואלי גדול וחם. מצטערת שזו דרכך, מצטערת שהחיים אינם הוגנים, מצטערת שאין פיצוי ואיזון, מצטערת שאת צריכה להתמודד עם השבר הזה בנוסף לכל היתר.
לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
15/02/2017 | 20:57
9
לצפיה ב-'ועוד בנוסף להכל'
ועוד בנוסף להכל
15/02/2017 | 20:55
9
83
יש לי בצוות בעבודה בחורה שעובדת איתי שבהריון. היינו אמורות ללדת בהפרש של 3 שבועות.. אז כל יום אני פוגשת אותה ואת ההריון שלה שיהווה לי תזכורת יומית.. 
איזה כיף  לי:(
לצפיה ב-'shira טבעה פה בפורום את המושג "פאן לי במקסימום"'
shira טבעה פה בפורום את המושג "פאן לי במקסימום"
15/02/2017 | 21:27
75
כשאחרי 3 הפלות רצופות היא הגיעה לטיפולי פוריות.
בהחלט כיף לך במקסימום, אין כמו בטן מדי בוקר לשיפור מצב הרוח
 
 
לצפיה ב-'קבלי עוד חיבוק וירטואלי'
קבלי עוד חיבוק וירטואלי
16/02/2017 | 08:43
4
56
בגרידה של השבוע 20 הייתה איתי בקומה מישהי שחלקנו תלם. בהתחלה אחרי הגרידה הלכתי לשירותים בקומה אחרת כדי להיתקל בה פחות, זה היה הגהנום.
לצפיה ב-'בהחלט עצוב'
בהחלט עצוב
16/02/2017 | 10:31
3
48
לא מרגישה בנוח עם ההרגשה הזו אבל מה אעשה שזו האמת.. כל היום יושבת מולי עם שיחות ההריון האלה.
לצפיה ב-'נשמע נורא וקשה, נויה'
נשמע נורא וקשה, נויה
16/02/2017 | 12:07
2
43
ההרגשה שלך כל כך מובנת וברורה, בייחוד כשיש לך במשך כל כך הרבה שעות ביום מראה שמשקפת את היש מול האין. כאילו לא די במה שאת עוברת גם ככה.
יכול להיות שהיחסים הם כאלה שאינם מאפשרים, אבל האם יש לך אפשרות לדבר איתה ישירות או דרך מישהו שלישי שיוכל לתווך אבל בשיא העדינות, כדי שתחוס עליך ותסנן מעט? לא מתוך רוע כלפיה, אליה מתוך חמלה שלה כלפיך? או לעבור חדר? נשמע לי כל כך קשה נוסף על מה שאת עוברת עם עצמך ממילא לחזור לארבעה-חמישה חודשים בצל שיחות ההריון שלה.
שוב סליחה אם התערבתי, אבל אני קוראת את מה שכתבת וחושבת כמה קשה לך ואולי אולי אולי כן אפשר טיפה להקל לפחות בזה.
לצפיה ב-'אני חושבת שהיא בסך הכל משתדלת'
אני חושבת שהיא בסך הכל משתדלת
17/02/2017 | 13:09
1
36
לא לשוחח יותר מדי אבל אין מנוס מהבטן שלה. גם אנשים אחרים במשרד לא יודעים אז לכן אינם יכולים להתחשב והם מעלים זאת בפניה זה כנראה ממש כיף כל היום לשוחח על הריון. ולצערי אני לא יכולה לעבור חדר. זה כנראה חלק מהתמודדות שלי שאני צריכה לעבור.
ואת ממש לא מתערבת להפך, גיליתי שהפורום הזה הוא הדבר היחיד שעושה לי טוב. שאני יכולה לומר מה שאני מרגישה בלי שישפטו או יחשבו שהגזמתי או שהשתגעתי.
לצפיה ב-'מסובך'
מסובך
17/02/2017 | 14:18
28
הוקל לשמוע שהיא מודעת ומשתדלת, ובעצם הקושי הוא לא מעט בסיטואציות שאחרים יוצרים (באופן לא מודע). ממש מצטערת איתך. אז שיוני יגיע מהר :(
ושוב - את הכי נורמאלית שאפשר להיות במצב הלא נורמאלי שנקלעת אליו.
לצפיה ב-'הרגשה מוכרת...'
הרגשה מוכרת...
16/02/2017 | 10:51
2
60
גם אצלי בעבודה יושבת צמוד אלי בחדר מישהי בהריון היא שבועיים לפניי.
עכשיו היא כבר בשבוע 38, שזה אומר שאני הייתי צריכה להיות עכשיו ב 36.
באיזשהו מקום אני מחכה כבר שהיא תלד כדי שלא אצטרך להיתקל בה כל יום.
לצפיה ב-'אני ממש מזדהה.. '
אני ממש מזדהה..
17/02/2017 | 13:10
1
36
אולי יש לך המלצות :) יש לי עד יוני להעביר..
לצפיה ב-'המלצות אין לי'
המלצות אין לי
18/02/2017 | 09:39
26
הבחורה שיושבת לידי לא ידעה על ההריון שלי וגם בגלל שאנחנו יושבות בעיקר עם גברים, כמעט ואין שיחות הריון. במקרים שהיו והיה לי קשה לשמוע, פשוט יצאתי מהחדר.
מעבר לשיחות הריון, הכי קשה לי זה לראות את הבטן שלה. לכן (וזה ישמע מגעיל מצידי), פשוט הורדתי את האינטראקציה שלי איתה ל"שלום-שלום".
בנוסף, הרבה עבודה על עצמי, להזכיר לעצמי שהריון זה דבר משמח ומרגש (בעיקר עבורה כי הוא הראשון) ואין לי אופציה להתחמק ולברוח מהמציאות, אלא להתמודד איתה.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך :( '
משתתפת בצערך :(
18/02/2017 | 09:03
1
56
קשה מאוד וכל כך לא מובן להמתין 4 שבועות בשביל בשורה קשה כזו.
אני מניחה ששמעת על האופציה אבל אשאל בכל זאת, האם שקלתם pgd? אני מבינה שמדובר בשני חוסרים ושהמערכת שיבנו תהיה יותר מורכבת ויותר בררנית אמכירה בנות שהיו במצב דומה והיום בהריון בריא ותקין בעקבות התהליך.
אם תרצי עוד פרטים, אני אשמח מאוד לכוון ולעזור..
חיבוק חזק בינתיים.. עוד יגיעו ימים טובים יותר ?
לצפיה ב-'אני הייתי חומתת בסימן קריאה ולא בסימן שאלה'
אני הייתי חומתת בסימן קריאה ולא בסימן שאלה
19/02/2017 | 12:46
31
עוד יבואו ימים טובים יותר!
רק ייקח להם עוד זמן להגיע, וההתמודדות שלך באמת ממש לא פשוטה. הבטן-תזכורת מול העיניים. יפה מצדה שהיא משתדלת להתחשב. והיא באמת לא אחראית לסיטואציה הכואבת שנוצרה. זה רק לא אומר שהסיטואציה לא כואבת. קבלי חיבוק גדול וחם.
מהאיתי- לגבי סיפורים אחרים - זה מאד מאד אישי. יש נשים שזה מעודד אותן ויש נשים שלא. בעיני מאד רגיש מצידך לשאול ולא ישר לספר (מתוך רצון טוב, כמובן).
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
21/02/2017 | 20:32
1
13
סליחה על המענה המאוחר. מקווה שתקראי את דבריי בכל זאת...
 
קראתי את כל השרשור, ואת כל מה שכתבו לך הבנות הנפלאות ואני מסכימה עם כל מה שנאמר ונכתב.
את מתמודדת מספר שנים עם קושי משמעותי ועם אובדן אחר- בשל העובדה שאת מגדלת בת עם צרכים מיוחדים. את כבר בקיאה בתהליכי האבל ובשלבים השונים שלו,
כי גם כאשר מאבחנים ילד עם צרכים מיוחדים, ההורים עוברים תהליך של עיבוד אבל.
והנה כעת, שוב אובדן- בשל ממצאים לא תקינים של בדיקות העובר, אחרי הסתרה של מספר חודשים מהסביבה אודות ההריון. הסתרה שבוודאי גבתה ממך גם מחיר ואנרגיה רבה.
 
עבר עלייך כל כך הרבה, ולכן אין פלא שאת עדיין לא מעכלת שזה קרה לך. עברו רק שבועיים מאז הגרידה. זה זמן מאוד קצר. מאוד.
ההמלצה שלי היא כן לדבר על זה- עם מי שאת מרגישה בנוח איתו/ה, ואני גם תמיד בעד טיפול כלשהו לנפש (כפי שהיציעה "איןאריותכאלה").
 
על השאלה האם מפסיקים או מנסים שוב רק את תוכלי לענות. בעתיד. אולי כתוצאה מתהליך שתעשי עם עצמך.
 
לגבי הדיאטה- אני לא בעד טירוף של דיאטה, כפי שהגדרת זאת, אלא בעד אכילה מסודרת ומווסתת, שחשובה מכל הבחינות- גופנית וגם נפשית. אם את אוהבת ספורט, זה יכול כמובן לתרום גם כן (חשוב להתייעץ על כך עם הרופא/ה שלך- מתי מותר לך לחזור לפעילות ספורטיבית מלאה, אם זה משהו שאת עוסקת בו בשגרה שלך).
 
לגבי הקולגה שבהריון- ואללה- קשה. באמת קשה. קשה לראות יום יום את הבטן, שהיא לא שלך. קשה לראות משהו שכל כך היית רוצה למען עצמך, וכעת הוא בגדר משהו בלתי מושג.
 
בהיבט התכלסי- האם היציעו לכם טיפולים של PGD? אולי שווה לברר לגבי זה.
 
את מוזמנת להישאר פה כל עוד זה משרת אותך, ולשפוך את הלב ולהתייעץ ולקבל פה תמיכה מנשים שיודעות מה עובר עלייך.
 
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה שירה'
תודה שירה
22/02/2017 | 11:47
4
תודה על התמיכה בכל כך הרבה מילים. במילותייך תיארת את כל הרגשות שלי בבת אחת. הפורום הזה בהחלט נותן לי מקום לרגשות שלי להבדיל משאר החיים שהמשיכו הלאה כלא כלום.
לגבי הספורט חזרתי לפעילות מתונה עד לביקורת שלי (בדרכ אני מתאמנת 3 פעמים בשבוע)
לגבי Pdg האם זה בירור גנטי טרום הפריה? כי הגנטיקאי נתן את אחת האופציות.
לצפיה ב-'אתייחס לכולכן בימים הקרובים. עימכן הסליחה.'
אתייחס לכולכן בימים הקרובים. עימכן הסליחה.
15/02/2017 | 22:23
31
לצפיה ב-'סורי ההודעה שייכת לתגובה בנושא אחר שלי'
סורי ההודעה שייכת לתגובה בנושא אחר שלי
15/02/2017 | 20:50
61
 
 
לצפיה ב-'מתי הבטא אמורה לרדת'
מתי הבטא אמורה לרדת
14/02/2017 | 16:06
5
128
לצערי אני למודת הפלות

אבל פעם ראשונה שזה נופל לבד ללא גרידה

ולכן שאלה..
הפלה לפני שבוע (שק ללא עובר בשבוע 6, הפלה בפועל בשבוע 9)
עשיתי א.ס. וראו שאין שאריות
הרופאה אמרה לבדוק שוב אחרי המחזור, כי לפעמים שאריות קטנות יוצאות עם המחזור

עשיתי היום בדיקת דם (שבוע אחרי שהשק יצא)
והבטא 42 (E2 180 ופרוגסטון 3 - למרות שזה לא קשור)

זה אומר שיש שאריות
או שזה ירד לבד וצריך רק לעקוב?

תודה
לצפיה ב-'היי יקרה אמיצה'
היי יקרה אמיצה
15/02/2017 | 10:31
2
64
אני מצטערת שאת פה איתנו (שוב!) וזוכרת היטב את הודעתך מהפורום השני. שולחת לך חיבוק ומקווה ש(לפחות) הצד הרפואי תכף מסתיים. למיטב הבנתי בטא של 42 היא די נמוכה ואמורה להתאפס מעצמה, אבל כמובן שאני לא רופאה ולא יכולה לתת לך תשובה מוסמכת. ביקשו ממך לבדוק שוב?
לצפיה ב-'תודה..'
תודה..
15/02/2017 | 16:16
1
44
האמת היא שרופאת המשפחה שלי שבקשתי ממנה הפניה לספירת דם (רציתי לראות שהמוגלובין תקין)
אמרה לי שכדאי לבדוק גם בטא
אז בדקתי על דעת עצמי (עם ההפניה שיש לי עוד מרופא הפוריות, מהטיפול)
 
גם לי היה נראה שזה נמוך
 
נבדוק שוב אחרי המחזור
 
תודה לך
האמת שלמזלי הצד הרפואי- טכני הפעם עבר בשלום
לא האמנתי שהפלה יכולה להסתיים כמעט ללא כאבים ובלי התערבות...
לפחות לא הייתי צריכה לסבול פיזית, גם זה משהו...
צריך להודות על כל דבר
שום דבר לא מובן מאליו
 
לצפיה ב-'את יודעת'
את יודעת
15/02/2017 | 17:34
40
אני נורא רוצה להסכים איתך, ובבסיס הדברים אני גם חושבת שאת צודקת. באמת יש על מה להודות: הצלחת לעבור הפלה באופן טבעי ללא התערבות, כמעט ללא כאבים.  את אומרת:שום דבר לא מובן מאליו. וגם עם הקביעה הזו אני מסכימה. לגמרי. אפילו לא זה שאנחנו נושמים. ובוודאי לא אלפי הנחות היסוד הברורות מאליהן עבורנו המנהלות את חיינו.
 
פשוט יש סיטואציות שקשה להודות בהן.  אז אני לא מודה עד דרכך. ואני מקווה עבורך לנס. ומייחלת לעצמי משהו ממידת ההשלמה שלך. בעיני את גיבורה.
לצפיה ב-'סליחה על המענה המאוחר-'
סליחה על המענה המאוחר-
19/02/2017 | 20:47
1
18
עצוב לי מאוד לראות אותך פה שוב.
אם ראו שאין שאריות ואין צורך בהתערבות נוספת, הייתי מחכה עד אחרי המחזור, ובודקת שוב את הבטא, ליתר ביטחון.
האמת היא שבאף אחת מההפלות שלי לא בדקתי את הבטא, כי לא הומלץ לי...תמיד הייתי הולכת לאחר המחזור לבדיקת אולטרסאונד כדי לוודא את מצב הרחם ובזה הרופאים שלי הסתפקו.
 
מקווה עבורך מאוד מאוד שהפעם הבאה תסתיים בידיים מלאות. אמן.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אמן! גם אני מקווה בשבילנו...'
אמן! גם אני מקווה בשבילנו...
19/02/2017 | 22:48
10
בעבר אף פעם לא בדקתי בטא
 
אבל זה פעם ראשונה שההריון נפל לבד בלי התערבות (תמיד הייתי צריכה לעבודה גרידה, ההפלות לא היו שלמות ונשארו שאריות או שהיו בשלב מתקדם)
 
אבדוק שוב אחרי המחזור
תודה לך על ההתייחסות
 
 
לצפיה ב-'מה זה אומר מעקב הריון סיכון?'
מה זה אומר מעקב הריון סיכון?
13/02/2017 | 15:50
5
152
היום היינו במרפאת הריון סיכון (המלצה אחרי הלידה, פרוטוקול קבוע כך הסתבר לנו). 
אז כמובן שלא מצאו כלום בפתולוגיה, השילייה תקינה, וכו'.  
אין בעיית קרישיות, גם לא חשבתי שתהיה.
הרגשתי שאם עוד פעם אחת אני שומעת "הכל תקין" אני אשכרה מעיפה למישהו סטירה... הכל תקין, עלק. 
ראו חריגה של תפקודי תריס בבדיקות דם שעשו לי מייד אחרי הלידה - שלמיטב ידיעתי זה לא קשור בשום צורה למוות תוך רחמי. אבל זה הדבר היחיד שהיה חורג מהנורמה ומאז כבר נבדקתי שוב וגם זה כבר בסדר. 
אמרו לנו שהריון נוסף יוגדר בר סיכון - שיא האבסורד, כי ההריון האחרון היה תקין לגמרי ומה זה עזר לי. ובעצם מה זה בכלל מעקב הריון סיכון? זה דרך הקופה עם רופא שמתמחה בהריון בסיכון? זה בדיקות צפופות יותר? בהריון האחרון עשיתי א"ס כל שלושה שבועות בגלל גדילת עובר (יש לי עוברים גדולים) - לא רואה איך אפשר להיות יותר קפדני מזה... 
למעשה אין לי בכלל כוח להיות "הריונית בסיכון". לא רואה בזה תועלת... הרי אף אחד לא יודע למה היא מתה בסוף, אז מה זה יעזור לי לעשות כל חודש בדיקות דם שממילא לא היו משנות כלום...
אשמח לשמוע כל שיתוף מחווייה אישית, וכל הסבר מה זה בכלל מעקב הריון סיכון כשאין שום סיבה ידועה לסיכון אלא פשוט מן זהירות מניעתית כללית..
תודה רבה. 
לצפיה ב-'שולחת לך מסר'
שולחת לך מסר
13/02/2017 | 17:16
29
לצפיה ב-'נשמע שאת יודעת מהו מעקב הריון בסיכון, '
נשמע שאת יודעת מהו מעקב הריון בסיכון,
13/02/2017 | 19:49
1
111
גם אם כרגע אינך רוצה להיות שם...
בהעדר סיבה ידועה להסתבכות ההריון הקודם ו/או למותה של התינוקת שלך טרם לידתה, סביר שאכן יומלץ לך מעקב צפוף ושמרני יותר וסביר גם שיומלץ לך על זירוז והקדמת הלידה למועד המוקדם ביותר האפשרי על מנת להימנע מאפשרות של אובדן נוסף.
 
ניסיוני במעקב הריון בסיכון היה על רקע אחר. שונה לחלוטין מזה שלך, אבל בצד הטכני ניתן לבצע מעקב אצל רופא מומחה להריון בסיכון במרפאת הנשים שלך או במחלקה להריון בסיכון בבית חולים.
בשני המקרים הרופא מתייעץ/ מפנה להתייעצות עם רופאים מומחים בתחומם בהתאם לצורך ובהתאם לשלבי ההריון.
 
ומעבר לצד הטכני - מבינה לחלוטין למה כרגע מעקב כזה נראה לך מיותר וחסר תועלת. עם זאת - הריונות לאחר אובדן מטבעם נוטים להיות חרדתיים יותר וייתכן שבזמן אמת המעקב הקפדני יותר יעזור לך להתמודד עם החרדה באשר לתקינות ההריון, במידה ותתמודדי עם כזו.
 
ומאחר ואני מבינה שלכך את מייחלת כרגע, מאחלת לך שהריון כזה יגיע במהרה, יעבור עלייך בשקט ויסתיים בידיים מלאות.
אמן.
 
 
 
לצפיה ב-'תודה על התשובה המפורטת'
תודה על התשובה המפורטת
15/02/2017 | 11:58
69
היה לי רעיון כללי, קיוויתי שלא חייבים להגיע כל פעם לאיכילוב המגעיל בשביל זה. אז טוב לדעת שלא חייבים.
תודה לך על האיחולים. הלוואי.
לצפיה ב-'היי סימון'
היי סימון
15/02/2017 | 13:08
54
איזה משגע זה שאפילו לא מצאו אף סיבה....ממש קשה.
לגבי הריון בסיכון,אני מניחה שבאמת תהיי ביותר מעקבים,וישמו לב יותר,אבל כמו שכתבת,הכל היה אצלכם בסדר,ובכל זאת זה קרה.לא יודעת מה לומר לך,כנראה שזה באמת משהו שממליצים אחרי אירוע נורא שכזה.
 
לצפיה ב-'סליחה על המענה המאוחר...-'
סליחה על המענה המאוחר...-
19/02/2017 | 17:46
27
מדהים- "הכל בסדר", אבל הכל כל כך לא בסדר.
 
הריון בסיכון גבוה משמעותו שהאישה נמצאת במעקבים הרבה יותר צפופים, אחר כל מיני מדדים- גם מדדים בריאותיים שלה עצמה (כמו סוכר, לחץ דם, צוואר הרחם, מצב הרחם, כמות מי השפיר ועוד...) וגם של העובר כמובן- דופק, תנועות, גדילה, התפתחות, משקל ועוד ועוד.
ניתן לעשות זאת או דרך בית חולים, או דרך רופא/ה שמתמחים בהריון בסיכון גבוה ומקבלים בקליניקה שלהם.
אני מאוד מאוד מבינה את הסקפטיות שלך. מאוד. ואני אפילו מצדיקה אותה.
 
אני הייתי במעקב של הריון בסיכון גבוה אצל הרופאה שלי, שמתמחה בזה, והגעתי אליה לקליניקה אחת לשבוע. אצלי היו בעיות של עוברים לא תקינים, אז כמובן שאם היה שוב עובר לא תקין- לא היה לאף אחד מה לעשות בנידון. בשבוע 25 היא ראתה שהדופן באיזור הניתוחים הקיסריים דקה מאוד, ואז גם החלה לעשות מעקבים צפופים לגבי זה, כדי לבדוק האם יש לילד אותי מוקדם מן הצפוי לפני שנוצר קרע ברחם, מצב שהוא מסוכן מאוד לעובר וגם לאישה. למזלי, לא היה צורך בכך.
הרופאה שלי גם מאוד דאגה לי בהיבט הנפשי, ושאלה לשלומי ושוחחה איתי וכל הזמן היתה עם האצבע על הדופק גם בעניין הזה (טופלתי בשיחות וגם בטיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון, לאור מצבי...). היא גם היחידה שהסכימה לרשום לי מרשם יום-יומי לכדורים שלי נגד המגרנה, שממנה סבלתי קשות בהריון.
אגב, בהריון הייתי כבר למעלה מ-40, שזה בפני עצמו גורם סיכון, בלי קשר לאובדני ההריון שהיו לי (ילדתי בגיל 41).
 
בקיצור- אני מבינה אותך וזו זכותך לשאול שאלות והרווחת ביושר את הזכות להיות סקפטית. כאשר הדבר יהיה רלוונטי, תצטרכי לבחור בדרך הפעולה שנראית לך ביותר.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'הפלות חוזרות '
הפלות חוזרות
13/02/2017 | 09:59
21
177
היי לכן,  קראתי בכאב רב את הפוסטים והסיפורים.  לצערי גם אני חוויתי השבוע הפלה. שלישית.  אין לנו ילדים.
אני גרה בקריות,  בת 40 בדיקות תקינות. רק עכשיו יקחו את העובר
לפתולוגיה.
אני ממש זקוקה לליווי של רופא טוב מאזור הצפון.  ובכלל אשמח לכל המלצה.


לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדנים'
משתתפת בצערך על האובדנים
13/02/2017 | 11:11
8
73
כדי לנסות לעזור לך, נדרשים הרבה יותר פרטים ממה שכתבת.
 
כתבת "בדיקות תקינות", אבל איזה בדיקות בדיוק? האם עשיתם קריוטיפ לשניכם? האם עשיתם בדיקות גנטיות נוספות? האם יש היסטוריה משפחתית של הפלות או פגמים גנטיים? האם עשית סט קרישיות מלא ובדיקות של בלוטת התריס? האם עברת היסטרוסקופיה אבחנתית? האם יש לך מחלות כרוניות שלא קשורות להריון?
 
באיזה שבוע היו ההפלות? מה הסיבה להפלות (הפסקת דופק ספונטנית, ירידת מים מוקדמת, לידה מוקדמת ספוטנית, הפסקת הריון יזומה)? איך ההריונות הסתיימו (גרידה, ציטוטק, לידה שקטה)? כמה זמן עבר בין ההריונות? האם ההריונות ספונטניים או טיפולי פוריות? אם טיפולי פוריות, האם הזרעות או IVF והאם לקחת תמיכה הורמונלית כלשהי?
 
האם את מחפשת רופא פרטי או דרך הקופה? אם דרך הקופה - לאיזו קופה את שייכת? כמה רחוק את מוכנה לנסוע (חיפה, זכרון יעקב, חדרה, נהריה, כרמיאל, עפולה)? האם את רוצה "מומחה" להפלות חוזרות או אולי רופא פוריות או אולי רופא בלי התמחות מיוחדת אבל עם הרבה ידע ונסיון?
 
כל מידע שתתני לנו, יעזור לנו לענות על השאלות שלך ולכוון אותך טוב יותר.
לצפיה ב-'לשאלותייך '
לשאלותייך
13/02/2017 | 13:44
7
87
מאזן הורמונלי , הומוסטצין, קרישיות יתר . תקינים
אני עשיתי בדיקה גנטית- נמצא אצלי פחות מ9% מוזאיקה של טרנר .
אין היסטוריה במשפחה, בדיקות בלוטת התריס TSH מעט מעט נמוך . השאר תקין
היסטורוסקופיה לא עשיתי .
ההריונות ספונטניים. בשני הקודמים- הפסקת דופק בשבוע 7 .
בהריון האחרון- חשבתי שזהו הנס קרה . זה גם היה בחנוכה , אז בכלל ...
הצלחתי להחזיק עד שבוע 9 , בשבוע 8+6 הייתי בבדיקת אוטלראסאונד - כל בדיקה כזו מוסיפה לי שערות לבנות. הכל היה תקין וכבר העזתי לקבוע תור לשקיפות עורפית, כמה ימים אח"כ , הפרשה חומה - ברגע שראיתי את זה הבנתי שזהו נגמר ושוב גרידה.
בין ההריונות חצי שנה .
לאחר ההפלה השנייה פניתי לרופא שאמר תמשיכי לנסות , נתן לי דופסטון פעמיים ביום , לקחתי אולי זה מה שהביא אותי עד לשבוע 9+2 .
נקבע לי תור לדר איסקוב - בקריון שמעתי שאסור להתקרב אליו .
אני מוכנה להגיע לכל מקום בחיפה קריות עמקים .
מקווה שזה עונה -אני אנסה להוציא עוד בדיקות שעשיתי
אני שלחתי בקשה לקריוטיפ הורי .
תודה על ההתייחסות !!
לצפיה ב-'לא מבינה בדופסטון ובתסמונת טרנר'
לא מבינה בדופסטון ובתסמונת טרנר
13/02/2017 | 14:11
6
63
מקווה שאחרות יוכלו לסייע לגבי נושאים אלה.
 
לדעתי אחרי 3 הפסקות דופק בשבועות מוקדמים, את זכאית לסט קרישיות מלא. חשוב לברר לפני ביצוע הבדיקות, כמה זמן אחרי ההפלה ניתן לבצע אותן (הריון משפיע על קרישיות). קחי בחשבון שייתכן ועבור חלק מהבדיקות יש השתתפות עצמית והן ככל הנראה מבוצעות בבי"ח (אני עשיתי במרפאות חוץ בבי"ח כרמל).
אני חושבת שכדאי לחכות לוסת הראשונה אחרי ההפלה ואז לבצע היסטרו אבחנתית כדי לוודא שאין הידבקויות.
 
אנחנו ביצענו צ'יפ הורי במימון עצמי (2,500 ש"ח לפני שנתיים וחצי). בצ'יפ גילו שאני מורישה פגם גנטי, ולכן הגשנו לביטוח לאומי בקשה להחזר העלות. לקח שנה וחצי ולבסוף קיבלנו את ההחזר מקופת החולים (חלק ניכר מהזמן התבזבז על ויכוח בין הקופה לבין משרד הבריאות מי אמור להחזיר לנו את העלות).
 
לגבי רופא, אני מטופלת אצל דר' גיא רופא. הוא לא מומחה בהפלות חוזרות ולא בפוריות, אבל הוא רגיש ואמפתי וקשוב (וזה חשוב לי) ובחוויה האישית שלי הוא גם מאוד מקצועי. עברתי אצלו פעמיים היסטרו ניתוחית וגרידה אחת.
הוא מקבל באופן פרטי פעם בשבוע בחיפה (אין השתתפות של הקופה) ומבצע פרוצדורות בבי"ח אלישע.
לצפיה ב-'תודה, מי נותן לי הפנייה לקרישיות מלא? האם רופאת נשים? '
תודה, מי נותן לי הפנייה לקרישיות מלא? האם רופאת נשים?
13/02/2017 | 18:45
5
30
מה משמעות הציפ להריונות הבאים?

לצפיה ב-'במקרה שלנו'
במקרה שלנו
13/02/2017 | 20:35
4
42
העובדה שאני מורישה פגם גנטי שמזוהה בצ'יפ, מקנה לי זכאות למי שפיר או סיסי שליה חינם בכל הריון, כולל צ'יפ לעובר, לא כולל בחירת רופא. אם אני רוצה לבחור את הרופא, אני משלמת מחיר מלא על הכל.
 
דבר נוסף שזה מקנה לי, זה PGD במימון הקופה. PGD זה הפריית מבחנה שבה בודקים את העוברים לפגם הגנטי הספציפי ומחזירים רק את העוברים שלא נושאים אותו. ניסינו 4 שאיבות של ביציות, הוחזרו 2 עוברים, אך לא נקלטו.
 
לגבי ההפניה לקרישיות, אני ביקשתי מרופאת המשפחה שלי הפניה להמטולוגית של הקופה והיא זו שנתנה את ההפניה לכל בדיקות הדם.
לצפיה ב-'היי מרעישה ותודה '
היי מרעישה ותודה
14/02/2017 | 11:13
3
30
גם לי הומלץ PGD איפה עשית ?
לצפיה ב-'בהתחלה בדקנו אפשרות לעשות בבילינסון'
בהתחלה בדקנו אפשרות לעשות בבילינסון
14/02/2017 | 11:51
2
31
אבל בסוף עשינו ברמב"ם בגלל הקרבה הפיזית אלינו. כאמור, לא נקלטתי להריון מהטיפולים.
אם אתם שוקלים לעשות PGD, ממליצה לבחור בי"ח בהקדם. יש הרבה בדיקות שצריך לעשות והתוצאות של חלקן מגיעות אחרי די הרבה זמן. גם אחרי שמניעים את התהליך, יש בניית מערכת שלרוב אורכת כ-3 חודשים.
לצפיה ב-'מזל שכתבת לי'
מזל שכתבת לי
14/02/2017 | 12:23
1
27
אני כל כך מבולבלת. פשוט לא מוצאת רופא אחד שיש לי אמון בו.אני לא יודעת בוודאות אם ללכת על זה.  התייעצתי בפורום עם פרופ זיידמן הוא אמר שכנראה ההפלות לא קשורות לפגם.  אני מעדיפה הריון טבעי ומאד מבולבלת ומפחדת.  את ממליצה על רמבם? פשוט לפנות אליהם עצמאית על סמך בדיקה גנטית?
 

לצפיה ב-'לדעתי בשביל PGD צריך המלצה מיועץ גנטי'
לדעתי בשביל PGD צריך המלצה מיועץ גנטי
14/02/2017 | 13:50
26
אבל אולי אני טועה.
 
יש לי היסטוריה קשה ברמב"ם, שהתחילה הרבה לפני הIVF.
בניסוח מאוד עדין ומרוחק, אני יכולה לומר שפרט למכון הגנטי, ההתנהלות בביה"ח (גם ביחידת הIVF) לא מתאימה לי.
את יכולה לנסות ללכת לפגישה במכון הגנטי ברמב"ם, ולהבין אם הם חושבים שהם יכולים לסייע לך.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך, שלינקה'
משתתפת בצערך, שלינקה
13/02/2017 | 11:12
1
55
לא יכולה להמליץ לך על רופא (?פוריות?), אבל משתתפת בצערך על האבדנים. מאחלת לך מכל הלב שתזכו במהרה להריון תקין ולידיים מלאות.
לצפיה ב-'תודה. אממן לכולנו'
תודה. אממן לכולנו
13/02/2017 | 18:43
6
לצפיה ב-'צר לי ממש עלהאובדנים שלך ((()))'
צר לי ממש עלהאובדנים שלך ((()))
13/02/2017 | 12:32
1
17
לצפיה ב-'תודה , מעריכה זאת '
תודה , מעריכה זאת
13/02/2017 | 13:49
5
לצפיה ב-'אין לי תובנות להוסיף. רק השתתפות בצערך והרבה תקוות בשבילך לע'
אין לי תובנות להוסיף. רק השתתפות בצערך והרבה תקוות בשבילך לע
13/02/2017 | 19:20
2
38
לעתיד טוב יותר...
לצפיה ב-'כן... את חיפאית? רופא טוב? '
כן... את חיפאית? רופא טוב?
13/02/2017 | 19:46
1
6
לצפיה ב-'צר לי. לא מכירה רופאים בצפון. '
צר לי. לא מכירה רופאים בצפון.
13/02/2017 | 19:50
5
לצפיה ב-'סליחה על המענה המאוחר-'
סליחה על המענה המאוחר-
20/02/2017 | 13:32
4
17
משתתפת בצערך על אובדן ההריונות. מאוד קשה, כואב ועצוב. ליבי איתך.
 
קראתי את כל השרשור, והייתי ממליצה לך להתחיל מלקבוע תור אצל הרופא ש"מרעישה בשקט" המליצה. מהיכרותי איתה, כל המלצה שלה- צריך לקחת ולממש.
 
אני חושבת גם שכדאי שתסיימי את כל הסט של הבדיקות, כולל קריוטיפ הורי של שניכם, הסטרוסקופיה אבחנתית וכל הסט של בדיקות הקרישיות. כמו כן, חשוב להבין מה המשמעות של הממצא המסויים של בלוטת התריס שכתבת.
אני מתארת לעצמי שההפלות הן לא על רקע הבעיה הגנטית של תסמונת טרנר, כי העוברים הללו שורדים את ההריון ולא נופלים בראשיתו, אבל בהחלט צריך להתייעץ לגבי ההמשך- מבחינת מה עדיף- האם הריונות טבעיים או הריונות של PGD.
 
מקווה שקיבלת פה איזשהו כיוון חשיבה וביצוע.
את מוזמנת לכתוב פה ולשאול פה כל מה שאת רוצה, וננסה לסייע ככל יכולתינו- במתן מידע, בתמיכה ובחיבוק.
 
שולחת חיבוקי נחמה וכוחות
שירה.
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'סט קרישיות יתר'
סט קרישיות יתר
20/02/2017 | 14:38
1
5
עשיתי בדיקה לפקטור 2ו5.זה נחשב המורחב?  לצערי,  בלוטת התריס לא אחראית כםי הנראה כי זה נחשב גבול.  
אני קוראת את מה שכתבת על אי הצלחות לאחר הפלות חזרות וזה כל כך מבאס,  אני ממש רוצה להבין למה זה קורה ומצחיק שהלוואי שימצאו לי משהו העיקר שימצאו.  
לצפיה ב-'עונה- '
עונה-
21/02/2017 | 20:00
3
יש סט שלם של בדיקות קרישיות יתר.
לצערי הרב, לא תמיד אפשר לגלות את הגורם להפלות. הרבה פעמים מדובר על בעיות כרומוזומאליות של העוברים, שלא מאפשרות התפתחות, אבל גם שאי אפשר לגלות אותן.
אני ממש מבינה את התחושה שלך. כך בדיוק הרגשתי בזמנו.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'אגב שמחתי מאד לקרוא שהצליח לכם, האם גילו משהו שטופל '
אגב שמחתי מאד לקרוא שהצליח לכם, האם גילו משהו שטופל
20/02/2017 | 14:42
1
10
או שזה פשוט עניין של ניסים..?
לצפיה ב-'עונה לגבי מה ששאלת-'
עונה לגבי מה ששאלת-
21/02/2017 | 20:05
7
לא גילו אצלנו שום דבר, ולכן גם אי אפשר היה לטפל, כי לא היה במה לטפל.
בזחילה על הגחון- פיזית ובעיקר נפשית, עשיתי עוד ניסיון, והפעם סוף הסוף המזל היה לצידי. סתם מזל.
נורא עד כמה אין לנו שליטה אמיתית על דברים כה משמעותיים בחיינו. עד כמה אנו תלויים לפעמים במשהו אקראי כמו מזל. נורא כעסתי על זה בזמנו. על חוסר הצדק הזה. הרגשתי מאוד חסרת אונים על כך שאין לי יכולת להשפיע ביולוגית על מה שקורה בגוף שלי. זו תחושה מאוד קשה. מבינה אותך ואת התסכול הרב.
 
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'קושי בקבלת טופס 17 למרפאת הפלות חוזרות - כללית - שאלה'
קושי בקבלת טופס 17 למרפאת הפלות חוזרות - כללית - שאלה
14/02/2017 | 10:15
9
59
לאחר 5 הפלות, האחרונה לפני שבועיים, יש לי תור בעוד יומיים למרפאת הפלות חוזרות בשיבא - תל השומר.
הבעיה - כללית לא מאשרים לי את ההפניה, דחו אותי פעמיים בטענה שלא ברור מה הסיבה (5 הפלות?!? לא ברור?!?).
הגשתי שוב יותר מפורט ובנתיים אין מענה... והתור קרב ובא, האם מישהי נתקלה בתופעה דומה עם כללית? אם כן, מה עזר? תודה.
לצפיה ב-'מעדכנת שאישרו סוף סוף... - לא מצליחה למחוק את ההודעה...'
מעדכנת שאישרו סוף סוף... - לא מצליחה למחוק את ההודעה...
14/02/2017 | 12:16
11
לצפיה ב-'אני ממש אשמח לשמוע מה הציעו לך בשיבא'
אני ממש אשמח לשמוע מה הציעו לך בשיבא
20/02/2017 | 15:44
7
5
לצפיה ב-'בינתיים כלום רק לחכות לתוצאות הבדיקות ואז לבוא שוב'
בינתיים כלום רק לחכות לתוצאות הבדיקות ואז לבוא שוב
20/02/2017 | 15:49
6
4
לצפיה ב-'רק עכשיו שלחו לבדיקת קרישיות והורמנליות? או שבדיקות נוספות '
רק עכשיו שלחו לבדיקת קרישיות והורמנליות? או שבדיקות נוספות
20/02/2017 | 15:53
5
4
לצפיה ב-'הגעתי עם תוצאות של רוב הבדיקות'
הגעתי עם תוצאות של רוב הבדיקות
20/02/2017 | 16:01
4
13
אבל לא קיבלתי עדיין תוצאות קריוטיפ, ויש לי עוד 2 בדיקות קרישיות מיוחדות שהן לא בסל. רק אחרי שיהיה הכל ייתנו אבחנה, כי כרגע הכל תקין.
לצפיה ב-'קריוטיפ זו בדיקה גנטית שלך? או של העובר? '
קריוטיפ זו בדיקה גנטית שלך? או של העובר?
20/02/2017 | 17:03
2
5
לצפיה ב-'שלי ושל בעלי'
שלי ושל בעלי
20/02/2017 | 18:08
1
7
היסטרוסקופיה עשיתי 5 פעמים, אז היו לי תוצאות, לא היה צריך לבקש... צילום רחם לא ביקשו.
לצפיה ב-'הבנתי. '
הבנתי.
20/02/2017 | 18:20
8
אם אצלי יש בדיקה שקשורה לכרומוזומים אני משערת שזה הקריוטיפ...
 
 
לצפיה ב-'ביקשו ממך צילום רחם? היסטרוסקופיה? '
ביקשו ממך צילום רחם? היסטרוסקופיה?
20/02/2017 | 17:17
2
לצפיה ב-'עכשיו בתוכנית של דני רופ בבוקר- על לידות שקטות'
עכשיו בתוכנית של דני רופ בבוקר- על לידות שקטות
13/02/2017 | 09:12
2
70
לצפיה ב-'מסתבר שיותר קל לי לקרוא'
מסתבר שיותר קל לי לקרוא
13/02/2017 | 11:26
1
126
מאשר לראות/לשמוע.
מצאתי את השידור בפייסבוק ("דני רופ עד 10". החלק הרלוונטי מתחיל בערך בדקה 12:00 למי שמעוניינת), וצלחתי עד שהוא עבר לדבר עם האחות (וטעה בשמה, וגמגם ).
מאוד סביר שהקושי שלי הוא בגלל הפורמט של תוכנית בוקר (שונאת תוכניות בוקר), אבל אני פשוט לא מסוגלת להמשיך לראיונות של האחות והרופא.
לצפיה ב-'לרוב אני מתחילה לעבוד בשעה 10:00,'
לרוב אני מתחילה לעבוד בשעה 10:00,
14/02/2017 | 07:11
60
ולפני כן אני עוסקת במלאכות הבית המשמימות למיניהן, אז הטלויזיה פתוחה על תוכניות הבוקר...
הוא לא רק טעה בשמה של האחות, הוא גם לא היה ממש בפוקוס, ולא זכר כל מיני פרטים שהמרואיינים סיפרו לו שתי דקות לפני כן. יש מצב להפרעת קשב לדני רופ?...
אני כמובן צוחקת. לא מאבחנים זאת כך, כמובן:)
אני חושבת שיש לו הרבה כוונות טובות, אבל מראיין טוב- הוא לא.
 
יחד עם זאת, העלאת הנושא למודעות- היא טובה.
דיברו שם על לידות שקטות בשבועות מתקדמים- החל משבוע 30, והיתה לי חסרה ההתייחסות לאובדני הריון בשלבים המוקדמים יותר.
כמו כן, נתנו שם את מספר הטלפון של האחות, שמעבירה קבוצות תמיכה, אך לא התייחסו בכלל לגורמי תמיכה נוספים שקיימים, דוגמת הפורום וקבוצות הפייסבוק. וחבל.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'משתפת בטלפון מרגש של מישהי מהסמויות- שווה להיכנס'
משתפת בטלפון מרגש של מישהי מהסמויות- שווה להיכנס
14/02/2017 | 07:01
87
לפני שנה שוחחה איתי מישהי מהפורום, מהסמויות, וגוללה בפניי את כל סיפורה הארוך- שני ילדים, ולאחריהם- 4 אובדני הריון בשבועות 11-15. מליון רופאים, בדיקות, תסמונת אפלא גבולית (שייך לקרישיות יתר), חוסר הסכמה ביו הרופאים לגבי הדרך שבה יש לנהוג...ברור לכם מה היה מצבה הנפשי בזמן השיחה, כן?

היא אמרה שתעדכן אותי. אפילו לקחתי ממנה את המייל, אבל לא היה לי זמן לחזור אליה. יחד עם זאת, מדי פעם חשבתי עליה ואמרתי לעצמי שכדאי לכתוב לה מייל.

ופתאום- בצהרי יום ראשון (לפני יומיים)- היא מתקשרת אליי ומספרת לי שלפני חודש ילדה תאומים- בן ובת בריאים, בשבוע 35, הריון בסיכון גבוה, מלא חרדות, קלקסן וסטרואידים (ואולי עוד דברים....), אבל הסוף- מתוק כפול שניים.

כמובן שמאוד התרגשתי ושמחתי עבורה. ביקשתי רשותה לכתוב את הדברים פה.
בנוסף, היא אמרה שאם יש מישהי עם סיפור דומה לשלה שרוצה לשוחח איתה- אז היא תעשה זאת בשמחה.
אם אתן מעוניינת לשוחח איתה, רשמו לי במסר, ואקשר ביניכן.

הלוואי ונדע בשורות נפלאות שכאלו
שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

לצפיה ב-'כתבה אודות לידות שקטות בעיתון הארץ'
כתבה אודות לידות שקטות בעיתון הארץ
10/02/2017 | 13:24
13
155
קראתי אותה בעצב רב ולא הפסקתי לחשוב עליכן, סימון בוליבאר, מאמרוני, nn0aa ועוד רבות וטובות שעברו לידות שקטות בסמוך לתאריך המיועד, וגם עליכן - מרעישה בשקט, רונית 294, lilis10, mick nick, פילפילוני20, אם הבנות2 ורבות אחרות, שעברו לידות שקטות וגרידות מאוחרות ובעצם על כולכן כאן.
מקוה שהכתבה הזאת - והמחקר שעומד במרכזה - הם צעד בדרך להכרה ולחמלה, ומאחלת לכולן כאן בריאות, שלווה (וידיים מלאות למי שעוד בדרך).
http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.37382...
לצפיה ב-'תודה.לא הצלחתי לקרוא.צריכים לעשות מנוי...'
תודה.לא הצלחתי לקרוא.צריכים לעשות מנוי...
10/02/2017 | 17:01
20
לצפיה ב-'לקחתי את העיתון מהוריי. אקרא בימים הקרובים. תודה. '
לקחתי את העיתון מהוריי. אקרא בימים הקרובים. תודה.
11/02/2017 | 09:24
15
לצפיה ב-'אולי תצלמו ותעלו את הכתבה לכאן? לרובנו אין מנוי'
אולי תצלמו ותעלו את הכתבה לכאן? לרובנו אין מנוי
11/02/2017 | 10:46
1
13
לצפיה ב-'אוף, יש לי "קצת" בעיה טכנית לעשות את זה. '
אוף, יש לי "קצת" בעיה טכנית לעשות את זה.
11/02/2017 | 11:52
23
לצפיה ב-'תכנסו לקישור דרך "גלישה בסתר" בדפדפן'
תכנסו לקישור דרך "גלישה בסתר" בדפדפן
11/02/2017 | 15:55
85
זה מאפשר לקרוא כתבות מ"הארץ" בשלמותן.
לצפיה ב-'תודה, יקירה. מנסה להעלות צילום של הכתבה'
תודה, יקירה. מנסה להעלות צילום של הכתבה
12/02/2017 | 08:44
1
96
כמוך, גם אני חשבתי על  הבנות כאן ועל כך שההכרה באובדן כפוסט טראומה יכולה להיות משמעותית כל כך ביחס לחוויה הנוראית שמביאה את כולנו להשאר כאן...
לצפיה ב-'תודה רבה, מיקניק'
תודה רבה, מיקניק
12/02/2017 | 09:18
30
קראתי דרך האתר והגליון לא היה בידי, תודה שהעלית לכאן.
לצפיה ב-'וההמשך...'
וההמשך...
12/02/2017 | 08:53
41
לצפיה ב-'עוד...'
עוד...
12/02/2017 | 08:56
25
לצפיה ב-'ואחרון...'
ואחרון...
12/02/2017 | 08:59
2
20
לצפיה ב-'מיק ניק תודה רבה !!!! '
מיק ניק תודה רבה !!!!
12/02/2017 | 09:03
1
3
לצפיה ב-'תודה גם ממני.'
תודה גם ממני.
12/02/2017 | 12:56
8
לצפיה ב-'תודה כתבה חשובה מאוד!'
תודה כתבה חשובה מאוד!
12/02/2017 | 21:21
42
קראתי ורציתי לשתף כאן. טוב שהעלת את הכתבה היא חשובה מאוד מכמה סיבות. קודם כל שסוף סוף מישהו שם את כל הסיפור הזה במרכז ונותן לו מקום. 
חוץ מזה, חשוב שידעו ויתנו מענה לכל אישה לפי הצרכים ולפי מה שהיא עוברת. זה לא משנה אם זה לידה, גרידה מאוחרת או אובדן הריון שגרם לזעזוע עמוק, כולן צריכות טיפול. המערכת חייבת להתאפס על עצמה ולתת לנשים את הזמן ואת הכלים להחלים. בכתבה משווים את עוצמת הטראומה להלם קרב. וזה כל כך נכון ומדויק. כי זה מה שנשאר כששולחים אישה לחזור הביתה עם עובר מת בתוכה לארבעה ימים. זה טירוף. 
זה לא מכבד. אישה היא לא צנרת שצריך לפתוח וכדאי שמערכת הבריאות תבין ותכיר בזה. אין מענה אמיתי בבתי החולים, אין ליווי נפשי ופיזי לטראומה הזאת. זה פשוט מגוחך כי זה קורה כל כך הרבה. צריך להפסיק להפוך את האבל הזה למושתק. למשהו שלא מדברים עליו. הרי הסטטיסטיקות שם. מעל גיל 35 אחוזי ההצלחה להריון הם קטנים. זה המצב. זה הטבע. זה לא שדים ורוחות זה פשוט מה שזה. וככל שתהיה יותר מודעות כך יהיה יותר קל. 
תודה על השיתוף. בשורות טובות.
לצפיה ב-'באסה פיצוץ עם הבעל '
באסה פיצוץ עם הבעל
12/02/2017 | 19:31
1
134
משתפת בגלל חברת פורום מקסימה ביותר אין אריות כאלה, שעודדה לשתף ולקבל תמיכה מכן למרות שאני מרגישה כרגע ככ דפוקה בגלל מה שקרה. 
 החלטנו להתחיל לנסות מחדש אחרי תקופה לא טובה.
 קימפרנו אתמול ושלשום, הסטיק היה חזק מאוד אתמול, היום נחלש כלומר אולי היום הביוץ? ככ רציתי להיות רגועה היום ומרוב שרציתי התרחש פ-י-צ-ו-ץ ענקי! עם הבעל.
 מתוסכלת כי ידוע שמתח ולחץ הם אמצעי המניעה הכי יעיל ואני בכיתי וצעקתי היום המון ונלחצתי המון מהמצב שהייתי שרויה בו!!! אז איך אפשר להקלט ככה?! מתוסכלת מבואסת וככה פותחת את השבוע מדוכאת בא לי לקבור את עצמי
לצפיה ב-'מעתיקה את תשובתי מהפורום השני- '
מעתיקה את תשובתי מהפורום השני-
12/02/2017 | 20:32
93
מנסה להרגיע-
 
אפשר להיקלט במצבי מתח ולחץ. עובדה. אפשר. אז אם לא יקלט הפעם- תדעי שזה לא בגלל המריבה והצעקות. באמת שלא. ואם אם יקלט וחלילה לא יתפתח- זה גם לא קשור למריבה ולמתח. הלוואי והיתה לנו כזו שליטה על הבריאות שלנו ושל העוברים שלנו ושל הילדים שלנו. זה לא עובד ככה.
 
וחוץ מזה- שברור שהיה פיצוץ עם הבעל. זה ממש חובה הרי שבימים הכי קריטיים, שהכי חשובים לנו מבחינת קליטת הריון- זה ברור שנהיה יותר במתח, וזה ברור שתהיה יותר נטיה למריבות עם בן הזוג או שלו- איתנו. אלו הם החיים.
גם לנו היו פעמים שבדיוק בימים הקריטיים או בחלקם- דווקא אז- הוא היה עייף נורא, דווקא אז רבנו נורא, דווקא אז- יצא כל החשק  בגלל המתח.
אני , אגב, לא ראיתי ממטר- מריבה כזו או אחרת- זה לא עניין אותי בכלל. אבל אני לא לבד בעסק הזה...ונאלצתי להתחשב במצב הרוח שלו.
 
ברוב המקרים הצלחתי לא לפתוח במריבה, או לא לשתף פעולה עם מריבה, וכן לגרום לאוירה נעימה ורגועה יחסית.
 
אז את יכולה להרגע, ולהבין שאת רק בת אנוש, ואני מקווה שהטבע יאפשר לכם הריון תקין בקרוב:)
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'עד כה קראתי אבל מרגישה צורך לשתף'
עד כה קראתי אבל מרגישה צורך לשתף
11/02/2017 | 10:15
6
231
אז מאיפה להתחיל... זה סיפור ארוך (לצערי)
מנסים ברוטו כבר 3 שנים.
הריון ראשון ביוכימי - נגמר מהר (הצלחנו אחרי 10 חודשים באופן טבעי לאחר שהתחלנו עם מקלות ביוץ, בניסיון הראשון עם מקלות ביוץ הצלחנו - מאוד ממליצה דווקא לעומת חוות דעת של רופאים)
הריון שני שהגיע מהר אחרי הראשון - רק הפרש של מחזור אחד... אולטראסאונד ראשון - הרופאה לא מבינה מה היא רואה בכלל...ולא ציינתי עדיין אבל יש הפרשות חומות כל הזמן... חשד להריון חוץ רחמי - מיון - במיון רואים משהו ברחם ונותנים לזה עוד שבוע כי אולי זה הריון צעיר... שבוע אחרי חוזרים לרופאה אחרי שבוע לחוץ במיוחד וקשיי נשימה קלים - חשד להריון מולארי - מיון - אשפוז מיידי - גרידה - חולשה ואשפוז לעוד יום (כל זה 4 ימים לפני יום הולדת 28 שלי... כיף). אחרי כמה שבועות מקבלים את התוצאות וזה אכן היה הריון מולארי מלא - למי שלא מכירה (מאחלת שלא תכירו לעולם) - אחרי הריון מולארי שבעצם לא מתפתח עובר אלא רק תאי שילייה - צריך להימנע מהריון במשך שנה!! (שכנענו את הרופא להקטין את הזמן הזה ל-8 חודשים)
מאז ההריון המולארי עברנו שמונה חודשים עם גלולות למניעת הריון (לגמרי סוריאליסטי לאור העובדה שאנחנו כל כך כמהים להריון המיוחל), לאחר מכן עוד כמה חודשים של נסיונות טבעיים שלא צלחו (כמובן עם מקלות ביוץ מאחר ואלו עזרו לנו מאוד בפעמיים הראשונות).
התחלנו בירורים - יועץ גנטי, בדיקות קרישיות תקינות, הרכב הורמונלי, צילום רחם, בדיקות זרע והכל תקין!
אבל מה... מחזור יחסית חלש מאז הגרידה של ההריון המולארי - תמיד ציינתי זאת לרופאה ולכן גם שלחה לצילום רחם אבל יצא תקין (בערך - כי לקח המון זמן לצד ימין להתמלא והייתי בכאבי תופת...).
אחרי הזרעה אחת על בסיס ביוץ טבעי הרופאה שלי היתה בחו״ל וניצלתי את ההזדמנות להחליף רופאה למנהלת מרכז הפריון - ההחלטה הטובה ביותר עד כה. 
היא שלחה אותנו להיסטרוסטוקופיה אבחנתית שאכן איבחנו הידבקויות ברחם בצד ימין (כנראה תוצאה של הגרידה). מכאן - היסטרוסטוקופיה ניתוחית ואז עוד אחת אבחנתית והכל תקין! סוף סוף! אחר כך ניסינו 4 חודשים לבד וכשלא הצלחנו התחלנו הזרעות עם זריקות הורמונים.
הזרעה ראשונה לא צלחה - אכזבה ענקית - אם הכל תקין - למה לוקח כל כך הרבה זמן?!?!
הזרעה שניה - השקענו וגם קיימנו יחסים באותו ערב, שבועיים אחרי - בדיקה ביתית חיובית - דמעות של אושר (כבר שנתיים לא ראינו בדיקה חיובית!!).
אולטראסאונד ראשון - 4 שבועות אחרי ההזרעה - לא רואים דופק עדיין - עובר קטן מאוד אבל יש שק שנראה תקין, חלמון תקין ועובר!!! (זה מרגש עבורנו כי פעם קודמת לא ראו כלום!! ומאוד פחדתי מהריון מולארי נוסף) - יש קצת הפרשה חומה - נותנים חיזוק לתמיכה וזריקת פרוגרסטרון וחוזרים אחרי שבוע - העובר גדל קצת אבל עדיין מאוד קטן ואולי רואים דופק - כלומר - האבחנה היא דופק בספק. החרדה לא יורדת וצריך למשוך עוד שבוע! (איך? לא ברור אבל גם השבוע הזה עובר לו....).
שבוע אחרי - יום לפני יום הולדת 30! מתפללים למתנה שתאפשר לנו לחגוג כמו שצריך.. ומקבלים אותה!! יש דופק! הרופאים ישר ראו את הדופק של העוברון הקטן שלנו - איזו הקלה - איזו שמחה - חוגגים יום הולדת הכי שמח בחיים שלנו.
שלושה ימים אחרי - הפרשה חומה.... אמרתי שאני חייבת להיות רגועה אז קפצתי למרכז לבריאות האישה ועשינו בדיקה.
מכאן כבר הסוף די ברור כי אחרת לא הייתי משתפת כאן (כל כך חיכיתי לשתף בסיפור ההצלחה שלי כדי לתת תקווה לאחרות שהיה להן מסע לא קל של מולה או הידבקויות... אבל לצערי לא הפעם).
לא היה דופק. הייתי לבד כי בעלי היה בדרום באותו היום. ההורים הגיעו להיות איתי עד שהוא חזר.
בכיתי יומיים... חזרנו לעוד בדיקה אצל הרופאה שלנו כדי לוודא שלא היתה טעות ואכן אין טעות. עצוב, כל כך עצוב. וגם כעס! כמה חוסר מזל וצירופי מקרים סטטיסטיים אפשר?!?! (למי שתוהה - אין קשר בין המקרים...).
אז זהו, אתמול היינו במיון נשים, ציטוטק, כאבים, דימום.
היום קמים ליום חדש, אופטימי, מקווים שהכל יצא ולא נצטרך עוד פעולות משלימות.
מחכים לנסיון הבא.
ורוצים להתחיל ביחד עם הניסיון הבא גם דיקור שאולי יעזור לגוף שלי לתת תמיכה טובה יותר לעובר הבא. (אם יש המלצות - אשמח לשמוע - אני בכללית)
תודה על ההקשבה ובהצלחה לכולנו.
 
לצפיה ב-'קשה'
קשה
11/02/2017 | 11:59
78
לכמוה למשהו לאורך כל כך הרבה זמן. לבי איתך על הדרך הארוכה והפתלתלה שעוברת עלייך (ועליכם). קשה לנסות לאורך זמן. קשה ליפול בצד הרע של הסטטיסטיקה. קשה יותר ליפול בו פעמיים. שולחת לך חיבוק גדול ומזמינה אותך לבוא אלינו ככל שתרצי, לשתף בכל מה שכואב, קשה, מורכב. אנחנו תמיד פה בשבילך.
אני חושבת שדיקור יכול לעשות לך טוב, גם כשלעצמו, ובפרט כי הוא מהווה מרחב טיפולי אינטימי ואני חושבת שטוב שתטפלי בעצמך.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
11/02/2017 | 18:21
44
את צודקת בזה שאת כועסת ומרגישה תחושה של חוסר צדק וחוסר אונים- כמה חוסר מזל וצירופי מקרים סטטיסטיים אפשר?! צודקת.
אני, כמוך, מקווה שהציטוטק יעשה את עבודתו, ומהר. את כמובן צריכה להיות במעקבים רפואיים כדי לוודא זאת.
 
חייבת לומר שמקריאה של הדברים, היה לי הרושם שמיהרו איתך בכל הנוגע לטיפולים. אני לא מומחית בנושא של פוריות, אבל כתבת, לדוגמא, שהתחילו הזרעות+הורמונים אחרי 4 חודשי ניסיון. למה כבר המליצו על הזרעות+הורמונים? ההריון הראשון אמנם הושג לאחר 10 חודשים, אבל עדיין זה נחשב משהו שהוא בסטטיסטיקה הנורמאטיבית להשגת הריון. אולי יש עוד דברים שקשורים לנושא הפוריות, שבחרת לא לפרט פה. וזה בסדר גמור.
האם את משוכנעת בצורך בטיפולים? אני שואלת זאת לא כדי לערער את בטחונך ברופאים/ות, אלא כדי שתבדקי עם עצמך ועם הרופאים/ות מה ההמלצה הטובה והנכונה ביותר מבחינה רפואית.
 
לגבי הדיקור- כמו שכתבתי פה לא מזמן למישהי- אני חושבת שאת צריכה לעשות מה שמדבר אלייך ומה שאת חושבת שנכון עבורך. לפי כל התיאור שנתת, הבעיה לא היתה שהגוף שלך לא נתן תמיכה טובה לעובר, אלא שהיה המון ביש מזל בהיווצרות ההריון ו/או בעוברים. אם המצב ההורמונאלי שלך תקין, אז אין צורך להוסיף משהו נוסף לצורך תמיכה חיצונית כמו דיקור או כל דבר אחר. זה לפי האני מאמין שלי. יש כאלו שמאוד מאמינות בדיקור, ומשוכנעות שזה מה שעזר להן להיקלט או "להחזיק" הריון. אני לא באה להתווכח עם תחושות של אנשים. כל אחת צריכה לעשות מה שמרגיש לה טוב עבור עצמה.
אם את מרגישה שדיקור יסייע לך- לנפש ו/או לגוף, להתמודד עם הריון נוסף, אז לכי על זה.
 
מקווה מאוד עבורך, שההריון הבא יביא עימו את הנס המיוחל, ויסתיים בידיים מלאות ובאושר גדול.
 
שולחת חיבוקי נחמה עם הרבה כוחות ואופטימיות להמשך
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'איזה דרך קשה את עוברת ((()))'
איזה דרך קשה את עוברת ((()))
12/02/2017 | 11:16
24
מקווה כל כך שסיימת את חלקך במזל הרע ושההריון הבא יגיע מהר ויסתיים בידים מלאות
 
לצפיה ב-'קודם כל חיבוק גדול '
קודם כל חיבוק גדול
12/02/2017 | 11:34
23
נורא קשה לדמיין בכלל את כל מה שעבר ועובר עלייך. זו חוויה מאד קשה וכואבת ופשוט צריך לפרוק את זה מהגוף, להוציא, לבכות אם רוצים, לכתוב פה לנו הנשים שנבין אותך הכי טוב כי כולנו באותה הסירה בצורה כזאת או אחרת. אחרי שהצער מתפרק לאט לאט ויוצא  מגופינו והנשמה מרגישה מעט הקלה, זה הזמן להגיד לעצמך שמפה את בוחרת להתחזק. וכל אחת עושה זאת בדרכה שלה. אם את מאמינה שהדיקור יעשה לך טוב אז עשי זאת מבלי לחשוב פעמיים. תגיעי לטיפול ותגידי לעצמך בכל פעם שהינה עכשיו את עוזרת לעצמך להתחזק. 
מנסיון אישי ,מאד חיובי , יכולה רק להמליץ לך על טיפולים ברפואה משלימה. הם בסופו של דבר טיפולים לא פולשניים, טבעיים וכל מטרתם היא לחזק את הגוף והנפש.
לפעמים קשה לנו להבין מדוע אנחנו עוברים בדרך כה מורכבת וכואבת. פי כמה וכמה זה קשה כשאנחנו בתוך הצער והיגון. אז אל תחשבי על סטיסטיקות או ביש מזל. תכווני את עצמך מהיום למקום חיובי, למחשבה חיובית וטובה. זה נורא קשה אבל אפשרי.
אני מאחלת לך להתחזק במהירות. שולחת לך שוב חיבוק גדול 
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
12/02/2017 | 13:08
1
57
היי לכולן.
קודם כל אני רוצה לעדכן שאני אחרי! וזו הקלה... תחושה של התחלה חדשה שתגיע בקרוב.
חשוב לי אגב לציין כמה דברים:
1. לגבי מי שמתלבטת לגבי הדרך - יכולה רק להעיד מהניסיון שלי ואני בטוחה שזה מאוד אינדיבידואלי אך בכל זאת חשוב לשמוע. בפעם הקודמת עברתי גרידה (חירום) בגלל המולה. הגרידה היתה בסדר גמור - התעוררתי אחרי בלי יותר מדי כאבים וכמעט בלי דימום - בעיקר עם תחושת חוסר נוחות בשל הקטטר ובכיתי מההתעוררות וההלם שאחרי ההרדמה. עבורי הטראומה האמיתית אחרי הגרידה היתה שנה וחצי אחרי כשגילו את ההידבקויות.
הפעם בחרנו בציטוטק ואני חייבת להגיד שמעט חששתי לאור סיפורי הזוועה שקראתי פה. לי היתה חוויה ״טובה״ עד כמה שניתן. היו כאבים אבל ברגע שלקחתי אופטלגין הם ממש עברו... אז לקחתי 3 אופטלגין סה״כ ביום של הציטוטק ובוקר אחרי כבר הכל עבר לגמרי. לגבי הדימום - התחיל כשעה וחצי אחרי מתן הכדורים (כחצי שעה אחרי שהתחילו הכאבים) ואני די בטוחה שתוך חצי שעה השק יצא. שכבתי על הספה כל היום פרט לכל שעה-שעתיים שישבתי בשירותים ונתתי לגוף להוציא כל מה שצריך. (בעמידה הדימום אכן היה חזק מאוד ולכן העדפתי לשכב). יום אחרי הדימום כבר היה כמו מחזור רגיל פרט למעט קרישי דם שיצאו מדי פעם בשירותים.
היום בביקורת - הכל תקין! (יומיים אחרי). צריכה לחזור לביקורת אחרי המחזור אבל לפני זה מתחילה ביקורת של בטא ואולטראסאונד אצל הרופאת פריון המדהימה שלי.
לאור ההידבקויות בביה״ח המליצו על היסטרו אבחנתית נוספת כדי לוודא שהכל תקין ואני נוטה ללכת עם ההמלצה (אפילו שהרופאה שלי אמרה שלא חובה ואפשר לדעת לפי מדדים אחרים כמו כמות דימום במחזור הבא אבל לאור הנסיון שלי אני חושבת שעדיף לי ללכת על בטוח).
 
2. לגבי ההערה בנושא הפוריות - ציינתי הכל אך הספירה של ה-4 חודשים היתה מסיום נושא ההיסטרו והניתוח להפרדת ההידבקויות. בפועל זה הטיפולים החלו כשנה לאחר החזרה לניסיונות פעילים לאחר תקופת הצינון של ההריון המולארי. כך שאנחנו לא מרגישים שמיהרנו ואנחנו מרגישים שלאחר הרבה זמן (3 שנים מאז תחילת הניסיונות שלנו וההחלטה להרות) - אנחנו בידיים טובות ואופטימיים לגבי הסיכוי שלנו להיכנס שוב להריון (תקין אמן!!!!).
 
לצפיה ב-'כשם המשתמש שלך- כך את- אופטימית'
כשם המשתמש שלך- כך את- אופטימית
12/02/2017 | 14:09
30
אני איתך, באופטימיות ובהסתכלות לעתיד מתוך תקווה לטוב.
שנדע עדכונים טובים ממך בעתיד,
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'הודעת לידה של אשת חבר פורום- dubigadol'
הודעת לידה של אשת חבר פורום- dubigadol
11/02/2017 | 11:49
129

אני מעתיקה לפה את הודעת הלידה המרגשת-

"ואז זה קרה....

יצאת אלינו לעולם בשעה 10:00 בבוקר.
אני אבא. היא אמא. ואת שלנו, תינוקת אהובה.

כמה חיכינו לך. כמה בכינו. ועכשיו את כאן. אין לנו עוד מילים. רק אושר.
הפכנו למשפחה".

אני מאחלת לכם, גם פה, הרבה מזל טוב. תודה על ההודעה המרגשת. אתה זכור לי היטב, הקושי והאבל על אובדני ההריון שלכם חקוקים בליבי.

גדלו את הקטנה באושר, בנחת ובבריאות.

שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028



חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
בית הספר הישראלי ל NLP
בית הספר הישראלי ל NLP
פרופסור ברטוב- המרכז המקיף לפוריות הגבר
פרופסור ברטוב

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ