לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1192111,921 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'איךך ממשיכים?'
איךך ממשיכים?
24/09/2017 | 13:44
5
127
הריון ראשון ונאיבי.
נקלטת בחודש הראשון שבו אנחנו מנסים, חודש וחצי אחרי שהפסקתי גלולות.
רואה 2 פסים חיוביים ומתחילה לבחור עגלות ושמות. שמחה עילאית. אושר נקי. 
בדיקה אצל הרופא שבוע 6. רואים שק, עובר והכל נראה בסדר. מבקש שאחזור עוד שבוע כי עדין אין דופק.
שבוע 7. יש דופק, דקה של התרגשות ושמחה ואז פסימיות של הרופא שלא היתה גדילה משבוע שעבר, אבל נמתין טיפה כי כן התפתח דופק. תחזרי עוד שבוע. כעס.
הולכת יום אחרי לרופא פרטי שאמר שהכל נראה בסדר ואולי היה ביוץ מאוחר. נשמע אופטימי. כועסת על הרופא של הקופה. נשמע לי עדין חשוד כי גיליתי על ההריון כבר ביום האיחור, אז איך ביוץ מאוחר? חצי שמחה חצי עצובה.
שבוע 8. חוזרת לרופא. אין דופק. עובר מתאים ל6 פלוס 3. אין התפתחות. הייתי צריכה לסמוך עליו. הוא ראה מהרגע הראשון שמשהו לא בסדר. וכבר סיפרנו להורים. אוף.
מיון. סבב ציטוטק ראשון, אין שום התקדמות. אפילו לא טיפת דם. 5 ימים אחרי סבב ציטוטק שני, אותו דבר. אפילו לא טיפה. מצלצלת ומבקשת גרידה. מרגישה שלא יכולה נפשית לחכות. כל ערב מלווה בהמון בכי. העובר בתוכי מת כבר 3 שבועות.
שבוע 9, גרידה. 10 דק ונגמר. ריקנות. 3 ימים בבית וחזרה לעבודה. שגרה.
כעבור שבועיים, שבוע שעבר, ביקורת. הרחם נקי. הכל תקין.
ועכשיו, 3 שבועות אחרי גרידה ממתינה בסבלנות למחזור.
אבל מפחדת. ב3 שבועות האלה טיילתי בפורום לא מעט. קראתי סיפורים. בכיתי עם כל אחת מכן. ועכשיו מפחדת. רוצים לחזור לנסות אחרי המחזור הבא (בהוראת הרופא). אבל איך אפשר לעבור הריון שלם בלי להיות בחרדה תמידית? מה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה שוב? 
אני יודעת שזה לא בגללנו. כולם אמרו שמשהו גנטי לא תקין גרם להפסקת ההפתחות. שהעובר היה חולה. ועדיין משהו בלב מרגיש אשם. אולי הגלולות עדין היו במחזור הדם? אולי המשקה ששתיתי לפני שגיליתי?
מתבאסת שלא יהיה יותר הריון נאיבי. מקנאת בכל אלו סביבי שחוות אחד כזה.
כל כך קשה
לצפיה ב-'איך ממשיכים, בין מה שהיה למה שיהיה'
איך ממשיכים, בין מה שהיה למה שיהיה
24/09/2017 | 13:59
77
אתחיל במה שהיה ואמשיך במה שבתקווה יהיה.
משתתפת בצערך על האבדן. טבעי שבחושך הזה מתרוצצות מחשבות בהן גם האשמה עצמית לגבי הגלולות, לגבי אותו משקה. אבל האמת היא שנשים הרו הריונות תקינים גם עם גלולות (מכירה), בטח חודש וחצי אחרי. נשים שתו יותר ממך - לא בהגזמה אבל יותר (גם אני, והילדים שלי בסדר גמור ויותר), נשים אכלו חומוס, נבטים, עישנו ואפילו אכלו סושי. קל להגיד, קשה לעשות - אבל בבקשה נסי שלא להחמיר עם עצמך. מניחה שכשדברים ישתנו לטובה או כשיחלוף זמן התחושות האלה תדעכנה, אבל אם לא - שימי לב ואל תזניחי.
מהיכרות עם נשים שעברו חוויות דומות במציאות וכאן בפורום, בטווח גילאים רחב, יש סיכוי טוב שאבדת את התמימות ומצטערת על כך עבורך. אבל - רוצה לעודד שסיכוי טוב שבגילך (26 לפי הכרטיס שלך) כן תזכי להריונות תקינים בעתיד, פחות תמימים, אבל תקינים (ואפילו אופטימיים קצת אחרי שכן תזכי להריון תקין).
לגבי החרדות - קיים פורום שכן, 'הריון לאחר אבדן - תמיכה' שבו אפשר לתת ביטוי לחרדות ולחששות, ולקבל לגיטימציה מנשים שעברו חוויות דומות ושונות. מאחלת לך מכל הלב שתגיעי לשם במהרה ולאט לאט תתאוששי ותצברי בטחון מסוים עד ללידה בידיים מלאות.
 
לצפיה ב-'בדברים מסויימים האובדן הראשון הוא הכי קשה'
בדברים מסויימים האובדן הראשון הוא הכי קשה
24/09/2017 | 21:03
57
מקווה בכל לבי שלא תגלי את הדברים הקשים שמביאים איתם אובדנים נוספים.
 
ההפלה הראשונה שלי היתה של ההריון הראשון שלי. היה דופק, הפסיק דופק, בין לבין היה דימום קל.
לפני שגיליתי שאני בהריון (שבועות 3-4) לקחתי אנטיביוטיקה, שתיתי אלכוהול, טסתי לארה"ב ועברתי שם כמה פעמים בשיקוף בשדות התעופה.
אני מבינה את המקור לרגשות האשם שאת מרגישה, אבל באמת שאין בכך צורך. אם היה כל כך פשוט להפסיק הריון לא רצוי, המוני נשים היו עושות זאת. 
 
אחרי ההפלה הראשונה פחדתי מאוד מהעתיד, ובכל זאת הייתי נחושה.
נקלטתי להריון השני אחרי המתנה של וסת אחת. החודשים הראשונים של ההריון היו מאוד מלחיצים, כולל נורת לילה בשירותים כדי לוודא שלא מתחיל דימום בלילה.
בערך בשבוע 16 נרגעתי והחרדות והלחצים הפכו להיות דומים לאלו של מי שלא עברה אובדן.
ההריון השני הסתיים לפני כמעט 5 שנים בידיים מלאות ובאושר גדול.
 
רק את יודעת כמה המתנה את צריכה לפני הנסיון להיקלט להריון נוסף.
מחזיקה לך אצבעות שההריון הבא יגיע ברגע שתרצי בכך ושתזכי להעביר חודשים ארוכים בפורום השכן (הריון אחרי אובדן) עד להודעת הלידה המשמחת.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
24/09/2017 | 23:33
41
הדברים של שתיכן חיזקו אותי ממש. המון תודה על התמיכה. אני אכן צעירה (26) ובגלל זה מקווה שזה יתרום לסטטיסטיקה של הריון תקין ומלא בפעם הבאה. כמו שלמדתי אי אפשר לדעת..
קוראת הרבה גם עכשיו בפורום של הריון לאחר אובדן.
בשורות טובות לכולנו...
לצפיה ב-'מצטערת כך כך בשבילך ובשבילכם'
מצטערת כך כך בשבילך ובשבילכם
25/09/2017 | 10:37
34
אצלי גם היון הריונות נאיבים וטובים תודה לאל,עד השלישי,שהסתיים בגרידה.אז למעשה,היה מבחינתי אובדן התמימות.זו הייתה מבחינתי תקופה קשה מאד,שהצריכה טיפול תרופתי ושיחות.לקחתי את העניין מאד קשה.לא האמנתי ולא ידעתי שיש בכלל אפשרות שיקרה משהו לא טוב.זה תמיד קורה לאחרים,ופתאום,אני הייתי בסרט הזה.לי זה גם היה קשה במיוחד,כי יש לי פחד ואימה נוראיים מבתי חולים,בדיקות דם וכו.אז לעבור גרידה,עם כל מה שכרוך בכך,מבחינתי היה טראומה ענקית.
כעת אני בהריון,אבל אין רגע שבו אני לא חרדה.החרדה נמצאת אצלי תמיד,ואני רק מתפללת לטוב.מקווה כל כך שהכל יעבור בשלום.אין לי באמת שליטה על מה שקורה,וזה קשה.קשה מאד.מאחלת לך המון הצלחה בהמשך,ואל תחמירי עם עצמך.
לצפיה ב-'לא יהיה יותר הריון נאיבי'
לא יהיה יותר הריון נאיבי
25/09/2017 | 20:56
10
באמת קשה. אני מצטערת על אובדן ההריון ועל אובדן התמימות ביחד איתו.
באותה נשימה מעודדת שהפלות בשליש הראשון נפוצות מ-א-ד, והמוני נשים הרות הריונות תקינים ומביאות חיים לעולם אחריהן (כולל חברה טובה שלי, בגיל 43).
מקווה שההריון הבא שלך יימשך עד סופו הטוב. ובינתיים - אנחנו פה. להכל. כל הזמן.
לצפיה ב-'שוב זה קרה..'
שוב זה קרה..
23/09/2017 | 10:50
5
182
בערב החג עברתי הפלה שלישית.. הפלה ראשונה לפני שנה טבעית, לפני חצי שנה לא נראה דופק בשבוע 8 ועברתי גרידה ולצערי גם השבוע החלו דימומים בשבוע 8 שק ללא עובר.. בערב החג החלו דימומים קשים וביצעתי גרידה בוולפסון..
מיואשת , מבואסת אבל מקווה שהשנה החדשה תביא איתה בשורות טובות..
ברקע אפלא ונשלחתי להתחיל בדיקות ולמרפאה להפלות חוזרות.
שאלה לי מישהי פה סבלה מכאבי גב תחתון אחרי הגרידה.. זה לא קרה לי פעם קודמת והפעם זה ממש מפריע וכואב
 
 
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
23/09/2017 | 16:02
1
63
אויש, גם איזה טיימינג מחורבן...לא שיש טיימינג טוב להפלות, חס וחלילה, אבל בערב ראש השנה- איזה באסה!!!- גם לי קרה פעם אחת יומיים לפני ראש השנה. חרא אמיתי. 
 
אודה לך אם תסבירי מה זה "ברקע אפלא". מתי גילו ואם כבר ידוע שיש לך את זה, האם טופלת באחד ההריונות במדדלי דם? 
אני לא מומחית לאפלא, אבל עד כמה שאני יודעת, היא לא קשורה לשק ללא עובר...שק ללא עובר זה אומר שלא היה שם משהו מספיק איכותי בשביל להתפתח. לכן, אני בכלל לא בטוחה שההפלות שאת מתארת, שהיו בשבועות מאוד מוקדמים, קשורים לזה. 
לפעמים יש גם אפלא וגם סתם המון חוסר מזל בבחירת הביציות/הזרעים לצורך יצירת עובר תקין. 
 
לאילו בדיקות נשלחת? 
לגבי כאבי הגב התחתון- יש נשים שיש להן כאבי גב תחתון במחזור, לדוגמא. אולי זה משהו דומה- כאבים של התכווצות הרחם בעקבות הגרידה, שמקרינים על הגב. אם אינך סובלת מכאבי גב תחתון ברגיל, אני מתארת לעצמי שמדובר על משהו זמני, שיחלוף. 
יש גם אנשים רבים שסובלים מכאבי גב ברגיל, בלי קשר למחזור. כלומר- צריך להבין למה זה קשור. 
 
אני לא סובלת מכאבי גב ברגיל, אבל לאחר הניתוחים הקיסריים, בגלל ההרדמות, סבלתי לאורך תקופה מכאבים, ולאחר מכן זה חלף כלא היה. 
 
שירה. 
 
 שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 
לצפיה ב-'אפלא'
אפלא
24/09/2017 | 21:09
28
יודעת על האפלא עוד מאז שאני ילדה.. הריון ראשון שלי עבר ברוך השם תקין ויש לי נסיכה מדהימה בת שלוש וחצי כאשר בהריון שלה טופלתי בקלקסן.
בכל 3 ההריונות האחרים שלא צלחו גם טופל.י בקלקסן ובאחרון גם הוסיפו אספירין. 
מתחילה לחשוב שהבעיה כנראה לא בקרישיות ואולי זה משהו אחר... נשלחתי למרפאה להפלות חוזרות עם תור רק בינואר לבדיקת הרוסקופיה
 
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
23/09/2017 | 20:16
2
63
עברתי כמה גרידות, אבל לא זכור לי כאבי גב שהופיעו אחריהן.
כן היו כאבי בטן בעוצמות משתנות ולפעמים הם גם הקרינו לגב, אבל היה ברור שמקורם בבטן.
יכול להיות שאני היסטרית, וזה תלוי גם בעוצמת הכאבים, אבל במצב כזה אני הייתי הולכת להיבדק.
לצפיה ב-'הייתי במוקד'
הייתי במוקד
24/09/2017 | 21:11
1
45
אין שאריות ברחם, בדיקות דם ושתן תקינות.. כנראה אין קשר בין השניים.
 
 
לצפיה ב-'תודה על העדכון'
תודה על העדכון
24/09/2017 | 21:21
29
האם התור הרחוק למרפאה להפלות חוזרות הוא רק בגלל שטרם עברת היסטרו? אם כן, את יכולה לעבור היסטרו באופן פרטי (אצל חלק מהרופאים יש השתתפות מסויימת מהקופה) וסביר להניח שהתור אצל רופא פרטי יהיה הרבה יותר מהיר.
לצפיה ב-'ביקור היום אצל הרופא שבוע וקצת אחרי ההפלה..'
ביקור היום אצל הרופא שבוע וקצת אחרי ההפלה..
24/09/2017 | 19:24
3
60
אמר שנשארו לי קצת קרישי דם 3 מ"מ ושזה בטח יצא במחזור הבא, לא הביא לי בדיקת בטא לבדוק אם התאפס לי לא מוזר? חוץ מזה נתן לי סידרת בדיקות של קרישות יתר וגם בדיקת סוכר , בלוטת התריס ובדיקת נוגדים ללופס לא יודעת מה זה קשור, בכל אופן אמר שרוצה להתחיל כבר בירור ולא לחכות עם זה...מקווה לטוב
לצפיה ב-'עברתי 6 הפלות, מעולם לא בדקתי בטא אחרי הפלה'
עברתי 6 הפלות, מעולם לא בדקתי בטא אחרי הפלה
24/09/2017 | 21:09
2
44
ב-3 מהן היו שאריות וגם אז לא קיבלתי ולא ביקשתי הפניה לבטא.
לגבי בדיקות הקרישיות, חשוב לברר האם ניתן לעשות כבר עכשיו או שצריך לחכות מפני שהריון עלול לשנות את התוצאות.
חשוב לבצע בדיקת אולטרסאונד אחרי הוסת כדי לוודא שהשארית אכן יצאה.
לצפיה ב-'מה הכוונה לחכות עם הבדיקות אני כרגע לא בהריון שבוע אחרי הפלה'
מה הכוונה לחכות עם הבדיקות אני כרגע לא בהריון שבוע אחרי הפלה
25/09/2017 | 10:51
1
6
לצפיה ב-'שבוע אחרי הפלה פירושו שהשפעת ההריון עדיין לא חלפה'
שבוע אחרי הפלה פירושו שהשפעת ההריון עדיין לא חלפה
25/09/2017 | 12:27
6
לצפיה ב-' הודעת לידה של חברת פורום ותיקה- snoopy96'
הודעת לידה של חברת פורום ותיקה- snoopy96
23/09/2017 | 21:44
3
123
בהתרגשות גדולה, אני מעתיקה לפה את הודעת הלידה של סנופי, שעברה דרך יסורים של 11 הפלות, עד שבאה אליה ביתה השנייה- בסיוע אם פונדקאית.

ולהלן ההודעה-

"היא אצלנו :)
אנחנו בטביליסי, הלידה היתה ביום שני האחרון.
היא קטנטונת ממש שתיים וחצי קילו, מתוקה להפליא, נראית שתי טיפות מים אחותה, ככה שמבחינתי אפשר לדלג על הבדיקות הגנטיות.
הייתי בלידה, היה מאוד מורכב, כאב לי לראות את הקיסרי של הפונדקאית, לא האמנתי שאני סוף סוף פוגשת את הקטנה שלי, ושהיא בסדר, בוכה כמו שחיכיתי לראות.
בגלל שאני מניקה נתנו לי זמן אחרי הלידה שהיא עליי יונקת, נתתי לה קולוסטרום שקיבלתי בתרומה, אני יודעת שזה נשמע טריוויאלי, אבל זה ממש לא. בגלל ההנקה אפשרו לי גם להתאשפז ולהיות איתה בביות מלא. היה מהמם, בועה שלי ושלה.
היה לי זמן עם הפונדקאית לתת לה להחזיק אותה, לחבק אותה ולהודות לה על שהיא הצליחה לעשות את מה שאני לא.
אני מודה שהיו רגעים שהתחברו עם כל הטראומות, חדר ניתוח, רק הפעם אני בצד אחר, מקום לקבל את התינוק, רק הפעם תינוקת בוכה, נשים בהריון מסביבי, אבל אנחנו אחרי, אני יכולה עכשיו כמו הורה רגיל לדאוג לאם היא אכלה מספיק, או  מתי עשתה קקי.

אני יודעת שהלכתי על הפתרון הכי קיצוני לבעית פוריות, אבל אני מאושרת על ההחלטה, לראות את הבת שלי עם אחותה הקטנה, את בעלי מחבק אותה, לתת לפיצית הזאת לנוק, להרדם עליי, לנשום אותה עמוק, כל זה נראה כמו חלום.  
שנה טובה ומלאת שמחות לכולן פה ותודה על התמיכה לאורך כל הדרך הארוכה".

עד כאן דבריה של סנופי.

גם מכאן- אני מאחלת לך ולכם מזל טוב ענקי עם מלא נשיקות מהדודה שירה.
גדלו את הקטנטונת בבריאות, באושר ובנחת.

ממני באהבה,
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

לצפיה ב-'וואו'
וואו
23/09/2017 | 23:52
46
לא מכירה את סנופי
אבל איזה סיפור מרגש
איזו התחלה נפלאה לחיים חדשים
מזל טוב!
לצפיה ב-'איזה מדהים לפתוח שנה בכזו הודעה משמח!!!!'
איזה מדהים לפתוח שנה בכזו הודעה משמח!!!!
24/09/2017 | 01:06
37
סנופי יקרה,
המון מזל טוב !!!!
כל כך משמח לקרוא את ההודעה שלך. אין מתנה ראויה מזו לפתוח בה שנה חדשה.
מאחלת לך שמעתה המסע שלך יכלול רק חוויות טובות והנאה רבה
מהרגעים הקטנים של משפחה  מתרחבת בראשית דרכה.
מדהים בעיני לקרוא שאת מניקה
 
מאחלת לך רק נחת , בריאות טובה ושעות שינה לרוב ושנזכה כאן לעוד הרבה הודעות מהסוג הזה מכל מי שמייחלת לכך
לצפיה ב-'המון מזל טוב !'
המון מזל טוב !
24/09/2017 | 09:31
32
סנופי יקרה !
אני מאושרת בשבילך !
תגדלו את הבנות בנחת !
לצפיה ב-'שארית לאחר גרידה... אולי'
שארית לאחר גרידה... אולי
23/09/2017 | 02:12
3
94
היי בנות,
לפני 3.5 חודשים עברתי גרידה מאוחרת (בפעם השנייה). כ-3 שבועות אחרי היה לי דימום קל, רופאת הנשים שלי עשתה לי אולטרסאונד וראתה משהו שנראה כקריש דם, שלחה אותי לבדוק זרימות ומצאו שזה ככל הנראה באמת קריש כי אין זרימות וביקשו שאבדק שוב לאחר מחזור. 5 שבועות לאחר הגרידה קיבלתי מחזור, לאחר המחזור הלכתי לרופאת נשים שראתה שהרחם ריק והכל בסדר והרירית נראית טוב. מאז קיבלתי עוד שני מחזורים סדירים וחזקים והכל היה נראה בסדר. הייתי אצל רופאת הנשים שלי עכשיו שוב, 3.5 חודשים אחרי ואמרה שהיא ״רואה משהו ברחם״ ושבעקרון צריך לבדוק זרימות, אבל היא לא מאד התרגשה ואמרה שאבוא אחרי המחזור הבא ולראות אם זה עוד שם ואם כן אז לבדוק זרימות...
קרה למישהי שכבר ראו שהרחם ריק ואז פתאום אחרי 3 חודשים ראו משהו?
מה זה עוד יכול להיות ממצא כזה שרואים ברחם שהוא לא שארית? מה הסיכוי שזה באמת יעבור עם המחזור?
היא שאלה אותי למשל אם יש סיכוי שאני בהריון... ואמרתי שלא.
כבר כמובן שאין כוחות יותר להתעסק בדברים האלה והדבר האחרון שאני יכולה לחשוב עליו עכשיו זה שוב התערבות ברחם.
מקווה שזה כלום, אבל כל דבר קטן כאן מלחיץ אותי
 
לצפיה ב-'היי'
היי
23/09/2017 | 10:26
54
אני לא מכירה את הסיטואציה. פעם הייתה לי שארית לאחר גרידה, אבל היא נצפתה מיד, והוסרה בהיסטריוסקופיה ניתוחית. 
אם את סומכת על הרופאה הזו, ומאמינה שיש חשד לשארית, למיטב ידיעתי אין מנוס מהיסטריוסקופיה אבחנתית. אני מאוד מבינה אותך, שאין לך כוח להתערבות נוספת ברחם, אבל הפעולה הזו ממש לא נוראית, ונמשכת ממש חצי דקה. פשוט משוטטים עם מצלמה קטנה בצוואר הרחם ואז בתוך הרחם. אני (ובנות רבות כאן בפורום) ממליצה על ד״ר חן גולדשמידט, שמקבל ברמת גן, והוא רופא מיומן ועדין שמתמחה בביצוע פעולות כאלו ובפענוח התוצאות.
הרופאה שחושדת בשארית צריכה לתת לך הפנייה, ואם אני זוכרת נכון - הקופה משתתפת.
אם יש שארית, את רוצה לדעת מזה, ואז באמת גם אין מנוס מהיסטריוסקופיה ניתוחית להסרתה (זו פעולה שנעשית בהרדמה, כמו גרידה). 
מאחלת לך שתכלה שנה וקללותיה, ושהשנה הבאה תהיה טובה ומתוקה. 
לצפיה ב-'לא קרה לי, אבל- '
לא קרה לי, אבל-
23/09/2017 | 15:46
31
אני לא מהווה מדגם מייצג. יכול להיות שהדיווח שהרחם נקי לגמרי היה לא מדויק. 
מציעה לא למהר עם פרוצדורות פולשניות כמו הסטרוסקופיה. הייתי עושה מה שהרופאה אמרה לך- מחכה עד המחזור הבא, ולאחריו באה להיבדק שוב. 
 
ברור לחלוטין שהדבר האחרון שאת יכולה לחשוב עליו זה שוב התערבות ברחם. 
אני מקווה שאכן לא תזדקקי לשום התערבות שהיא. 
 
תמשיכי לעדכן אותנו,
שירה. 

 
 שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'היו לי שאריות, אבל לא ככה'
היו לי שאריות, אבל לא ככה
23/09/2017 | 20:10
47
היו לי שאריות אחרי 3 הפלות. כשהיתה שארית ראו אותה באופן קבוע עד להוצאתה בהיסטרו ניתוחית או גרידה. מהרגע שראו שהרחם נקי, הוא נשאר נקי עד להריון הבא.
אני חושבת שההמשך תלוי בעד כמה את סומכת על הרופאה וזורמת עם ההנחיה שלה.
לו אני במצבך, סביר להניח שהייתי הולכת לחוות דעת נוספת ו/או היסטרו אבחנתית.
מצד שני אם הרופא שלי שאני סומכת עליו בעיניים עצומות היה אומר לי לחכות לוסת הבאה, הייתי מחכה לוסת הבאה.
 
מאוד מאוד מבואסת בשבילך על הממצא הלא ברור ואשמח שתעדכני אותנו בהמשך כשהדברים יתבהרו.
לצפיה ב-'אם יש מישהי שפספסתי אותה- כתבי לי במסר ואתייחס. '
אם יש מישהי שפספסתי אותה- כתבי לי במסר ואתייחס.
22/09/2017 | 05:28
20
לצפיה ב-'אשמח לעזרה'
אשמח לעזרה
19/09/2017 | 09:12
3
220
אנוכי בת 30 עם ילד אחד בבית מהזרעה טבעית
אחרי שנה התחלנו נסיונות וחוויתי 3 הריונות כימיים ( שלא הצליחו לגרד את שבוע 6 ) והריון טבעי עם הפסקת דופק בשבוע 15
נשלחתי לצילום רחם - תקין  , קריוטיפ - תקין , קרשיות - תקין
אני לוקחת יוטירקס אחד ביום ( עקב תת פעילות שהתגלתה רק בהריון הראשון )
מה עוד אפשר לעשות?
אני מהצפון כך שאשמח להפניות באזור
תודה על העזרה

לצפיה ב-'תרשמי השאלה בפורום פוריות'
תרשמי השאלה בפורום פוריות
20/09/2017 | 19:47
20
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
22/09/2017 | 04:29
1
60
מנסה להתייחס. אודה לך אם תוכלי לענות על שאלותיי:
1. ההריון עם הבן- האם מהלך ההריון היה תקין? שבוע הלידה? סוג הלידה? משקל בלידה? כיצד התת פעילות של בלוטת התריס התגלתה?- בדיקת דם שגרתית? משהו אחר? (כשכתבת תת פעילות- האם הבנתי נכון?- הכוונה היא לבלוטת התריס?). 
 
2. האם את במעקב אחר פעילות בלוטת התריס באופן שוטף? (ושוב- אם הבנתי לא נכון- אז תקני אותי).
 
3. ההריון עם הפסקת הדופק בשבוע 15- האם ידוע מה קרה שם? הספקת לעשות שקיפות? סקירה מוקדמת? ניפט? מה היו התוצאות? מתי התגלתה הפסקת הדופק? (שבוע 15? או יותר מאוחר?) האם קיבלת איזושהי השערה מהרופאים לגבי מה קרה?. 
 
4. למה נשלחת לעשות צילום רחם? לרוב עושים את הבדיקה כאשר יש קושי בכניסה להריון...לכן לא ברור לי. 
 
5. האם עשית בדיקות שקשורות למחלות אוטואימוניות ובדיקות הקשורות לנוגדנים הקשורים לבלוטת התריס? 
 
6. האם עשיתם את הבדיקות הגנטיות שמומלצות עבור כלל האוכלוסיה?
 
לאחר שתעני על השאלות אמשיך להתייחס.
 
שירה. 
 
שירה דוד
 
 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
לצפיה ב-'עונה לך'
עונה לך
24/09/2017 | 08:47
28
1. ההריון היה תקין , לידה טבעית , משקל 2900
התת פעילות התגלתה בבדיקת דם שהלכנו לרופא פוריות ושלחו אותי לבדיקות דם( אותו רופא שלח אותי לרופאת אנדו  
 
2.כן , אני במעקב שוטף מול הרופא כבר שנתיים הכל תקין
 
3.הכל היה תקין , עשיתי שקיפות תקינה 0.9 , חלבון תקין ( יצאו נתונים של 1:6000 ) , וסקירה ראשונה תקינה
הגעתי בשבוע 17 ואמרו לי שהעובר לא התפתח משבוע 15
 
4עשיתי צילום רחם כי מאז ההריון הראשון היו לי 3 הפלות כימיים והרופא החליט לשלוח אותי -יצא תקין
 
5.שלחו אותי לבדיקות שקשורות לבלוטת התריס שיצאו תקינות
מחלות אטונאמיות? כמו מה אם אפשר לדעת? ( עשינו קריוטיפ שיצאה תקינה )
 
6.כן , בוודאי עשינו את הבדיקות הגנטיות עוד בהריון הראשון ולא היה בעיה עם זה
 
תודה על העזרה
 
לצפיה ב-'היי בנות'
היי בנות
20/09/2017 | 17:18
2
136
עשיתי אתמול בדיקת בטא...שבועיים וחצי אחרי גרידה ויצא 11..עדיין לא התאפס ..בבדיקת אולטרסאונד ראו שהרחם נקי ואפילו זקיק קטן בשחלה.
השאלה שלי אם יכול להיות ביוץ כשהבטא עדיין לא מאופסת?
מתי אמורים לקבל מחזור אחרי גרידה?
וכמובן חג שמח ושנה טובה ופורייה לכולן!
לצפיה ב-'שמחה שהרחם נקי'
שמחה שהרחם נקי
21/09/2017 | 20:08
66
הוסת אמורה להגיע 4-6 שבועות אחרי הגרידה, אבל יש שטוענים שגם 8 שבועות זה עדיין בטווח הסביר.
לא יודעת להגיד לגבי ביוץ ובטא, מפני שמעולם לא בדקתי בטא אחרי הפלה.
 
שולחת לך בחזרה את איחולי השנה החדשה שלך.
מי ייתן ותהא זו שנה פוריה לכל מי שרוצה בכך 
לצפיה ב-'תודה על העדכון-'
תודה על העדכון-
22/09/2017 | 04:02
49
מעולה שהרחם נקי. 
מצטרפת לתשובותיה המדויקות של מרעישה בשקט.
לגבי השאלה באשר לביוץ- אני לא יודעת, וזה גם לא ממש משנה. בכל מקרה מומלץ להמתין מחזור אחד לפני חזרה לניסיונות להרות. 
תני לגוף את הזמן הדרוש לצורך התאוששות והתאפסות. 
 
מאחלת גם לך שנה טובה, שנה שבמהלכה תזכי להריון תקין שיסתיים בידיים מלאות.
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-' שנה טובה וחג שמח '
שנה טובה וחג שמח
19/09/2017 | 14:12
20
 
חג שמח לגולשי האתר
 
שנה טובה ומתוקה
שכולנו נכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום 
 
בברכה 
לצפיה ב-'3 שנים...'
3 שנים...
17/09/2017 | 09:14
18
244
אני שונאת את חודש ספטמבר. בלאק ספטמבר אני קוראת לו.
כי הוא מסמל עבורי תקופה של תהום. מסמל עבורי חיים אחרים שהם לא שלי.
אני רואה תמונות שלי מהילדות וחושבת... הילדה הזאת לא יודעת שחייה הולכים להשתנות בגיל 29. לפני רק 3 שנים.
3 שנים מאז הייתי בהריון עם דימומים כבדים והמטומה
3 שנים מאז ירדו לי המים בערב ראש השנה בשבוע 23
3 שנים מאז החלטתי לוותר עלייך
3 שנים מאז ניגשתי לוועדה הארורה
3 שנים שאני נזכרת איך בהתחלה הם אמרו לי לא
3 שנים מאז אמרו לי תישארי איתנו כאן עד חנוכה
3 שנים שאני נזכרת איך שכנעתי אותם לתת לי לסיים את ההריון שלך
3 שנים מאז נזכרת בפחד המשתק שמשפחתי תיהרס
3 שנים מאז פחדתי שאחותך הגדולה תצטרך לשאת בתוצאות
3 שנים של כאב צורב בנשמה
שלא היה יום שקמתי בלי לחשוב עלייך
שאין שעה שעוברת שאני לא נזכרת בכל מה שקרה
שאני מתחרטת שעשיתי את זה 
ולפעמים גם שלא ראיתי אותך ושאינני יודעת איפה את קבורה
שאני אומרת למה? למה לא נתתי לך הזדמנות?
שאני יודעת בתוך תוכי שאם היית נשארת הכל היה מסתדר
3 שנים מאז נולדה אחותך הקטנה בחנוכה (ורציתי כל כך לחשוב שזו את)
3 שנים מאז נולד גם אחיך הקטן שהתעברתי איתו בדיוק ביום השנה ללכתך
3 שנים שחיי לא רגילים 
שכולם בטוחים (כולל אבא שלך) ששכחתי והמשכתי הלאה
שהאושר לעולם לא יהיה שלם
שעד יום מותי אכאב את שקרה
שאתן הכל כדי להחזיר את הגלגל אחורה
שאוהב אותך בכל ליבי
ושנה ראשונה שמבינה שזה לא משנה כמה ילדים יהיו לי אין לך תחליף.
וסוף סוף יודעת, שנידונתי לחיות עם הכאב ולעולם, לעולם לא אסלח לעצמי.
 
לצפיה ב-'למרות הפוסט הקשה (שנראה שרק רציתי לפרוק) אודה לתגובות ועידוד'
למרות הפוסט הקשה (שנראה שרק רציתי לפרוק) אודה לתגובות ועידוד
17/09/2017 | 12:31
2
142
או דעתכן באופן כללי
לצפיה ב-'רונית'
רונית
17/09/2017 | 16:27
1
132
אין לי דעה. כדי שתהיה לי דעה, הייתי צריכה להיות אני במקומך, ואני הרי לא הייתי במקום הקשה והנורא ההוא, בהכרעה האכזרית בין שתי אפשרויות קשות מנשוא. הלוואי והיה אחרת. בינתיים אנחנו כאן, וכל שאני יכולה לעשות הוא לחבק אותך מכאן ולקוות איתך שהעוברית תחיה תמיד תהיה בלבך ולצדה יתקיימו גם אושר ושמחה.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
17/09/2017 | 18:32
73
עזרת
לצפיה ב-''
17/09/2017 | 12:46
1
120
מחבקת אותך חזק חזק. הלוואי שהייתי יכולה לתקן את העולם עבורך, הלוואי שהייתי יכולה לעזור לך כמו שאת רוצה, כמו שאת צריכה.
לא יודעת מה לכתוב לך לגבי החרטה והסליחה לעצמך.
מצד אחד ברור לי למה את מרגישה ככה, מצד שני כל כך קיוויתי בשבילך שתוכלי לסלוח לעצמך, שתוכלי לשחרר את "מה אם...", שתוכלי להיות שלמה עם ההחלטה וההשלכות שלה.
ואני יודעת שלעולם לא תשכחי ואני יודעת שלא המשכת הלאה ואני יודעת שהאושר שלך אף פעם לא יהיה שלם.
ובכל זאת אני ממשיכה לקוות עבורך, שמתישהו יהיה לך קצת יותר קל, קצת פחות קשה.
 
שולחת לך חום ונחמה.
מזכירה לך שגם אם היו בינינו חילוקי דעות, אני רוצה בטובתך ובשמחתך, עכשיו ולתמיד.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
17/09/2017 | 13:04
88
אוהבת אותך ומקווה בשבילך רק לטוב.
לצפיה ב-'רונית היקרה '
רונית היקרה
17/09/2017 | 20:43
2
131
אין לה תחליף.
אין ולא יכול להיות.
3 שנים שאת בעינויי נפש קשים סביב ההחלטה על הפסקת ההריון.
3 שנים שאת נושאת אותה בלבך, זוכרת, משחזרת וכואבת את רצף האירועים.
3 שנים שאת מריצה את התסריט המכאיב כל כך של "מה היה אילו ------- " ואינך מרפה מעצמך, ואינך מניחה לחייך להיות מה שהם היום, מסרבת לקבל את המציאות וכואבת כל כך את המציאות החלופית בה את מאמינה - שהיה יכול להיות בסדר, שהיא יכלה להגיח בריאה ושלמה אל אויר העולם.
 
הלוואי והייתי יכולה להציע לך תסריט אחר בו תאמיני.
הלוואי והיית מאמינה לתסריט שציירו בפנייך הרופאים ומרבית המחקרים.
הלוואי שהיית מאמינה בנזקי הפגות הקשים, באומללות ובדאגה התמידית שהיתה נגזרת עלייך ועל משפחתך הקטנה.
שאולי היית בוחרת שלא להגדיל עוד כי לגדל ילד עם צרכים מיוחדים זו משימה קשה ומורכבת, והיא משליכה על הבריאות ועל הנפש ועל בן הזוג והילדים הקיימים. וברקע ההחלטה שלך עמדה הבנה כזו. שנשתכחה ממך מאז.
 
אז במקום כל האיחולים הללו, שאני מאחלת לך ממש מאז האובדן, אני מאחלת לך שלאט לאט, עם הזמן החולף, עם המשפחה המתרחבת, עם ההתקדמות הקריירה, עם הצמיחה האישית - תמצאי מקום קטנטן בלבך של חמלה עצמית - מקום קטן שלא יהיה שיפוטי ואכזר ונוקב ומר, אלא מכיל ומקבל - מקום שיאמין באמת שבחרת הכי טוב שיכולת בנסיבות שעמדו בפנייך.
 
 
 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
17/09/2017 | 21:06
1
78
באמת שעשית לי טוב.
לצפיה ב-''
17/09/2017 | 21:56
15
לצפיה ב-'רונית יקרה '
רונית יקרה
17/09/2017 | 23:15
3
107
מזדהה עם הקושי שלך סביב חודש ספטמבר וחגי תשרי.
ב1 בספטמבר האחרון ליוויתי את בתי לכיתה א' ובתוך כל צהלת פתיחת השנה רק אני זכרתי שאני מציינת שנתיים לאובדן ההוא.
 
הפער הזה בין חווית האובדן שלנו לבין הזכרון של הסובבים אותנו גדול כל כך שקשה להסביר אותו למי שלא היתה שם...
 
חושבת שמי שלא חוותה זאת לא יכולה להבין איך ילד/ה שלא זכית לגדל בכלל יכולים בעצם העדרם להיות נוכחים כל כך.
 
בעניין האשמה כתבתי לך בעבר  על עצמי שעל אף שיש לא מעט משותף בנסיבות האובדן שלנו, אני נושאת איתי מטען כבד מאד של כאב, אבל אינני חשה  חרטה או אשמה.
אולי זה בגלל שבשונה ממך, אנחנו  לא הפסקנו את ההריון באופן מיידי כשהומלץ לנו על כך,  וראינו באופן מוחשי איך תרחישי האימים של סיבוכים בעקבות מיעוט מי שפיר קיבלו להם ביטוי ממשי במהלך הימים בהם התלבטנו .
 
שמחה עבורך שזכית לחוות הריונות תקינים שהגיעו לסופם בידיים מלאות וכואבת מאד  עבורך על שאינך מצליחה לסלוח לעצמך על ההחלטה שנכפתה עלייך בנסיבות שכמעט ולא הותירו לך אופציה אחרת.
 
בחרת בביתך הבכורה ובמשפחה העתידית שלך .
בעיני זוהי בחירה אמיצה.
כולי תקווה שיבוא יום וגם את תלמדי לחיות איתה מבלי לתת מקום גדול כל כך לרגשי האשם לכרסם בך.
 
לצפיה ב-'תודה. אודה לך אם תזכירי לי'
תודה. אודה לך אם תזכירי לי
18/09/2017 | 09:47
2
104
את הסיפור שלכם. אינני זוכרת.
אגב, גם אצלנו זה לא היה מיידי. לקח 5 ימים מיום ירידת המים ליום הפסקת ההריון כי היה חג ולא הייתה וועדה וגם התלבטנו בימים האלה ורצינו לראות אם כמות המים תעלה מה שלא קרה כמובן. כשברקע הרופאים אומרים שאלד גג בתוך שבועיים והחשש היה מלהיכנס לשבוע שכבר לא ניתן להפסיק הריון על רקע זה או ממש ללדת.
לצפיה ב-'מיעוט מי שפיר בסקירה שניה והפסקת הריון שלושה שבועות אחכ '
מיעוט מי שפיר בסקירה שניה והפסקת הריון שלושה שבועות אחכ
18/09/2017 | 13:56
1
117
אצלי, בשונה ממך, ירידת המים לא התרחשה בבת אחת אלא בטפטופים שהחלו לאחר דיקור מי השפיר . מאחר וההריון מתחילתו לווה בדימומים לא זיהיתי נכון כי ישנה דליפת מים וגם הרופאים במספר בדיקות שונות  לא אבחנו זאת. 
 
היום אני יודעת שהמטומות בתחילת הריון מעלות משמעותית את הסיכון לירידת מים בעקבות הדיקור אבל  לא הפנו את תשומת ליבנו לכך וככל הנראה נפלנו בסטטיסטיקה.
 
כאשר הגענו לסקירה השניה מיעוט המים היה קיצוני  מאד וקיבלנו המלצה די ברורה להפסיק את ההריון. זה היה בתחילת שבוע 23. 
התחלנו בסבב בירורים והתייעצויות ועד שגיבשנו החלטה לקבל את המלצת הרופאים עברנו את גבול החיות ונדרשנו כבר לוועדת על, שבאופן בלתי צפוי הערימה עלינו קשיים משיקולים לא ענייניים.
בשלב זה הייתי מאושפזת במחלקה להריון בסיכון וכמעט שכנעו אותנו שאם ההריון שורד למרות מיעוט המים, הסיכון העיקרי  הוא סיבוכי פגות קיצונית, שאינם מהווים עילה להפסקת הריון. 
 
למזלנו, מאחר ורופא הנשים שלי, שהוא עצמו מומחה להריון בסיכון,  הזהיר אותי לאורך כל הדרך באופן מאד נחרץ  מהמשמעויות של המשך הריון תחת מיעוט מי שפיר לאורך זמן,  התעקשנו על סקירה מורחבת נוספת ואז התגלה כמה הפגיעה בעוברית שלנו היתה משמעותית. אילו היתה שורדת, לא היה לה סיכוי  בשל פגיעה קשה מאד בהתפתחות הריאות. 
 
מאחר וביצענו נתיחה לאחר הלידה, אנו יודעים בדיעבד  כי היתה גם בצקת במוח שעליה לא דובר איתנו וגם פגיעה כלייתית קשה. 
 
בסקירות קודמות שנעשו לי באותם שלושה שבועות אף רופא אחר לא הצליח לזהות עד כמה העוברית הזו כבר נפגעה.
 
הקטסטרופה מבחינת הרופא הבכיר שהתערב בוועדה ושכנע שלא לאשר לי הפסקת הריון היתה כה גדולה עד שכינס וועדת חירום באופן מיידי והזעיק מהבית רופא בכיר אחר שיזריק לי את זריקת ההמתה מבלי שהייתי מוכנה לכך, בעוד בנותי אצלי בביקור בחדר הסמוך. 
 
מספרת לך את כל זה רק כדי לומר שאישית נוכחתי שאין באמת ניסים והסיכויים להגיע לסיום הריון תקין עם מיעוט מים בשבועות מוקדמים נמוכים מאד עד לא קיימים. 
 
אני נחרדת מהמחשבה שלא הייתי מתעקשת על בדיקות נוספות וממשיכה בשמירת הריון וברור לי שאז השבר יכול היה להיות גדול אפילו יותר. 
 
הייתי במקום שלך ואני יודעת כמה תחושת האחריות קשה. חושבת שההחלטה על הפסקת ההריון ההוא היתה מהקשות שקיבלתי, אבל יודעת גם שלא באמת היתה אפשרות אחרת.
 
מניחה שהעובדה שהפגיעה בעוברית שלי לא נותרה בגדר תיאוריה מקלה על ההשלמה שלי עם ההחלטה שקיבלנו.
תחושת האובדן, ההחמצה והכאב  עדיין איתי  וכנראה ימשיכו איתי הלאה. עם זאת- יודעת שמהרגע שאותו הריון השתבש כל כך לא באמת היה לה סיכוי, ולכן אין בי חרטה או אשמה. 
מקווה שגם את תצליחי יום אחד להכיר בכך שבחרת הכי טוב שיכולת בנסיבות שלא באמת איפשרו לך אחרת. 
 
 
 
לצפיה ב-'וואו. תודה על הפירוט המלא. '
וואו. תודה על הפירוט המלא.
18/09/2017 | 17:50
74
כמה שזה עצוב זה עוזר לי לשמוע. ודווקא לי כן אמרו שגם כתוצאה ממיעוט המים עלולות לצוץ בעיות ודווקא אצלי כן אמרו שהפגות הקיצונית היא עילה מספקת. אני גם ניגשתי לוועדת על בגלל שטעיתי בשבועות ההריון. הייתי בתחילת שבוע 23 עם שיטפונות שיצאו ממני. גם אצלי הפרופסור הגדול תחילה לא רצה לאשר. לאחר שהעליתי טיעוניי עשו לי אולטרסאונד נוסף עי מומחה בעל שם ולאחר מכן החליטו לאשר... אותו פרופסור אמר לי אחרי האישור שזו ההחלטה הנכונה. אגב. שניה לפניי נכנסה מישהי בהריון יותר מתקדם משלי ואישרו לה בשניה. אולי בגלל שהיו לה 4 ילדים בבית. ולי רק אחת בזמנו.
לצפיה ב-'רונית היקרה'
רונית היקרה
19/09/2017 | 13:14
71
השארת אותי ללא מילים. כמה צער ועצב מקופלים בכל מילה ומילה.....
ברור לי שלא היתה לך ברירה אך הכאב בתוכך הוא ממש כאילו הבחירה היתה בידך.
כאילו את בעצמך חרצת את דינה.
מתפללת איתך שתסלחי לעצמך למרות שלא תשכחי בוודאי לעולם....
שימיך יתמלאו באושר וצחוק ילדים ושהזמן יקהה מעט את הכאב...
הלוואי 
לצפיה ב-'רונית היקרה, '
רונית היקרה,
22/09/2017 | 04:20
1
46

יש מקרים בחיים שנדמה כאילו היתה זו הבחירה שלנו, וזו לא היתה הבחירה שלנו. לא ממש. לא בכלל. רק למראית עין. 
אני מכירה אותך כבר מספר שנים דרך הפורום, וזוכרת היטב את כל פרטי המקרה. הטרגדיה אצלך היא שלמראית עין הבחירה היתה בידייך, ולכן את מיוסרת כל כך ומלאת יסורי מצפון. אילו רק היית מבינה שהמציאות נכפתה עלייך- היה לך יותר קל לסלוח לעצמך. 
ירידת מים בשבוע 23 לא נותנת סיכוי לעובר. היא לא. וזה לא קשור לבחירה. לא בחרת שירדו לך המים בשלב כזה. נכון? משהו אחר הכריע פה- אני אגיד הביולוגיה והריון לא תקין (אם אני זוכרת נכון- היו המטומות בשלב מוקדם יותר של ההריון), ואת אולי תגידי- גורל, אלוהים...
אני יודעת שאת אישה מאמינה, אז דווקא בגלל זה קל לי להציע לך לכעוס עליו, על ההוא מלמעלה היושב במרומים. 
כאישה לא מאמינה, לא היה לי על מי לכעוס...וזה מעצבן שאין את מי להאשים ובמי להטיח האשמות. אז לך יש את הפריווילגיה הזו, שלי לא היתה
 
יכול להיות שנידונת לחיות עם הכאב לעולם, אבל לא נידונת לחיות עם תחושות האשמה לתמיד. לא יכולה להסכים עם הגישה הזו, בסדר? 
 
 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'זה בלתי נשלט לצערי'
זה בלתי נשלט לצערי
25/09/2017 | 15:12
6
תודה על התגובה. אוהבת ומעריכה.
ר
לצפיה ב-'מורכבות הנפש'
מורכבות הנפש
22/09/2017 | 18:05
2
64
הי רונית,
אמנם רק השבוע זכיתי לקבל את הבת שלי לאחר מסע הייסורים שלי שלשמחתי כלל ״רק״ אובדנים בשליש ראשון, אבל אֿני יכולה להבין את הקושי הזה להמשיך הלאה, הנפש שלנו זוכרת את הכל, גם אם על הנייר המשכנו הלכה.
אני מסתכלת על הבת שלי החדשה ולא יכולה שלא לחשוב על הבנות שלי שאיבדתי לאורך הדרך, אני נכנסת לחדר ניתוח לקיסרי ויחד איתי באים כל הגרידות, אני יוצאת מבית חולים עם תינוקת בערב ראש השנה, ויחד איתי הגרידה שעשיתי לפני ארבע שנים בערב ראש השנה לבד בארצות הברית. לצערי אי אפשר למחוק את הטראומות והן הולכות איתנו כמו צל, יש ימים קשים יותר שהכל צף ויש ימים שיותר קל לטבוע לשגרה הקיימת.
עם זאת, אני חושבת שאמנם נידונת לחיות עם הכאב, אך לא עם רגשות האשם, זאת החלטה בלתי אפשרית שלא נראה לי שיש לה בחירה ״נכונה״
שולחת לך חיבוקים חמים
לצפיה ב-'אני לא מאמינה! מזל טוב, סנופי!'
אני לא מאמינה! מזל טוב, סנופי!
22/09/2017 | 23:54
13
לצפיה ב-'תודה'
תודה
25/09/2017 | 15:12
6
המון מזל טוב
לצפיה ב-'אתייחס לכולן בימים הקרובים'
אתייחס לכולן בימים הקרובים
18/09/2017 | 16:39
35
לצפיה ב-'שבוע קשה במיוחד הפלה עם ציצטוק'
שבוע קשה במיוחד הפלה עם ציצטוק
17/09/2017 | 21:28
7
164
אחרי סופ"ש במיון שהביאו לי כדור ציצטוק לנרתיק מפה הבנתי שזה נגמר 
איזה מחזה מזעזע בצהריים סביבות 4 יצאתי מהעבודה והיו לי ממש כמו צירים אפשר לומר לא יכלתי לזוז מרחוב מרב כאב לקחתי מיד משכך כאבים באתי הביתה צנחתי למיטה.. נחתי שעה והיו עדיין לחצים ברחם.. קמתי פתאום מרגישה משהו הולך לצאת ממני ונפלט לי חתיכת בשר בגודל סליחה על התאור 5 ס"מ עם חוט דק כנראה השיליה באותו רגע התפרצתי בבכי ועיכלתי שזהו באמת עכשיו זה נגמר רעדתי בכייתי מהמחזה מקווה שלא ישאיר לי טראומה..זה נורא זה קשה זה מרסק מה עוד אומר מקווה שהכל יצא לי ואתחיל בדרך חדשה......:( אני בת 39  אין לי את כל הזמן שבעולם.....
לצפיה ב-'את כותבת והעיניים שלי דומעות יחד איתך '
את כותבת והעיניים שלי דומעות יחד איתך
18/09/2017 | 12:33
37
לצפיה ב-'אובדן הוא קשה'
אובדן הוא קשה
18/09/2017 | 13:17
2
94
אני מצטערת שככה הסתיים ההריון שלך. אני מאחלת לך שבזאת סיימת את החלק הפיזי שלו. ואני מקווה מאד שתיקלטי בקרוב להריון מלא ותקין. את צודקת, גיל 39 אינו צעיר, אבל הרבה נשים מתחילות ומסיימות הריונות בידיים מלאות לקראת ואחרי גיל 40. מאחלת לך בכל לבי שתזכי לכך.
אנחנו פה ללוות אותך בתהליכים של עיבוד האבל, בבגידות שמתלווה לעתים לאובדן, בטלטלות הרגשיות וההורמונליות. חיבטק גדול.

לצפיה ב-'* בבדידות'
* בבדידות
18/09/2017 | 14:57
25
לצפיה ב-'תודהה רבההה לכולם על העידוד מנסה להתחזקק'
תודהה רבההה לכולם על העידוד מנסה להתחזקק
18/09/2017 | 20:31
23
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון '
צר לי על אובדן ההריון
22/09/2017 | 04:40
2
27

 
סליחה, אבל לא כל כך הבנתי- נתנו לך במיון ציטוטק בסוף השבוע, ולאחר מכן הלכת לעבודה? לא אמרו לך לקחת ימי מחלה לאחר נטילת הכדור/ים? 
בכל מקרה- נשמע לי מאוד טראומטי מה שעברת. 
שאלת מה זה אומר ושאת מקווה שהכל יצא. את צריכה לחזור לרופא/ה שלך ולבדוק את מצב הרחם. פעמים רבות קורה ששק ההריון אכן יוצא, אך שעדיין יש קרישי דם וצריך לקחת עוד מנה. 
יש גם מצבים שבהם הכל יוצא, ואין צורך בעוד מנה של הכדור.
את צריכה לחזור לרופא/ה ולהיבדק. 
האם זה היה ההריון הראשון שלך? באיזה שבוע היית?
 
שירה. 
 
שירה דוד
 
 
 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה, מחר יש לי תור לביקורת והולכת להיבדק שהכל יצא...'
תודה, מחר יש לי תור לביקורת והולכת להיבדק שהכל יצא...
23/09/2017 | 20:37
1
5
לצפיה ב-'נקווה לטוב. '
נקווה לטוב.
23/09/2017 | 20:59
6
לצפיה ב-'השיר של ריטה יום אחד זה יקרה...שיר שמלווה אותי בתקופה הזו'
השיר של ריטה יום אחד זה יקרה...שיר שמלווה אותי בתקופה הזו
17/09/2017 | 22:45
5
134

יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו
ולא יהיה ממה לחשוש.

וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד
וחיכה שנבחין בו

וזה יבוא, אתה תראה
הידיים הקפוצות יתארכו
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל
זה יבוא, כמו שהטבע רגיל
להיות שלם עם עצמו

יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו יגע בנו, משהו ירגע בנו
ולא יהיה ממה לחשוש

וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד
וחיכה שנבחין בו

וזה יבוא, אתה תראה...

וזה יבוא, אתה הרי יודע
לא הכל יטלטל אותנו
לא הכל יכה
ומה שייפתח לנו
מחכה
לצפיה ב-'ממש נוגע ללב'
ממש נוגע ללב
17/09/2017 | 23:59
2
91
עברו קצת יותר משבועיים,מתחילה להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי.היום היה יום בלי בכי בכלל.והרגשתי מוכנה לכתוב את המכתב על היחס מסביב שהיה לי באסף הרופא.כרגע שלחתי אותו,מקווה שמשהו ישתנה שם,שיהיו יותר רגישים.
לצפיה ב-'כל הכבוד לך על המכתב, משתפת'
כל הכבוד לך על המכתב, משתפת
18/09/2017 | 09:40
68
מקוה שמעבר למה שהמכתב מקל אולי מעט על התחושות שלך - שהוא יתרום לשינוי לטובת מי שלצערנו עוד תעבורנה אבדנים בעתיד.
לצפיה ב-'למשתפת- כל הכבוד לך! אם יענו לך- תשתפי אותנו. '
למשתפת- כל הכבוד לך! אם יענו לך- תשתפי אותנו.
22/09/2017 | 04:41
4
לצפיה ב-'גם אותי הוא ממש מלווה בתקופה זו '
גם אותי הוא ממש מלווה בתקופה זו
18/09/2017 | 12:30
50
תודה על השיתוף
הוא בא לי גם בדיוק ברגע הנכון
נאמין ויבוא
לצפיה ב-'תודה על השיר. מקסים ומרגש. '
תודה על השיר. מקסים ומרגש.
22/09/2017 | 04:41
4
לצפיה ב-'הפסקת הריון שבוע 22'
הפסקת הריון שבוע 22
16/09/2017 | 15:22
18
248
שלום לכולן
לא חשבתי שיצא לי אי פעם לכתוב בפורום הזה. אבל החיים לא עובדים ככה, כנראה. 
הריון רביעי, בן אחרי 3 בנות נהדרות.  שבוע 22+1 היום (שבת). הכל היה תקין. עד שאתמול הגיעו תוצאות מי השפיר (עשיתי עקב גיל, בת 37).
לצערי הרב "זכיתי" להכיר את טריזומיה 16, תסמונת נדירה עם סיכוי גבוה לפיגור וכמעט 100% של רעלת הריון, לידה בשבועות מוקדמים ופגות קשה. 
החלטנו לא לקחת את הסיכון להרס המשפחה שלנו ואנחנו מפסיקים את ההריון, בלב מדמם וכואב. 
השבוע הוא גבולי, להבנתי. ביום רביעי ערב חג, מה שאומר שכדי לא לעשות לידה שקטה אני צריכה לבצע גרידה בשלושת הימים הקרובים. 
מה עושים? עם מי מדברים? מה צריך? 
בין התקף בכי אחד לשני אני מנסה להתרכז בפן המעשי. 
אודה לכן על כל עצה שתוכלו לתת. 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון '
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
16/09/2017 | 18:01
3
121
אף אחת פה לא חשבה שיצא לה אי פעם לכתוב בפורום הזה. אף אחת (כולל אותי) לא רצתה להגיע לפה. כולנו פה בלית ברירה ובכאב גדול. 
אם את אכן רוצה גרידה מאוחרת, אז זה באמת כמעט הרגע האחרון לכך. בקפלן מבצעים גרידות עד שבוע 22 (כך נדמה לי) ובאסף הרופא עד 24. אולי אפשר גם לברר בתל השומר אם הם מבצעים גרידות בשבועות כאלו. 
 
יש לך מכתב הפנייה כלשהו מהרופא/ה שלך? 
בכל מקרה, תרימי מחר על הבוקר טלפון לאסף הרופא ותבררי. לפני הגרידה צריך לעבור ועדה (אלא אם כן לעובר אין כבר דופק), ורק לאחר מכן נותנים תור לגרידה. 
כלומר- את קודם כל צריכה תור לועדה, וגם זה לוקח זמן. אבל בגלל שאת כבר בשבוע כה מתקדם, אז יכול להיות שיזרזו את התור.
תבררי עוד היום את הטלפונים- תעשי רשימה- אסף הרופא, קפלן ותל השומר ותתקשרי ותבקשי לדבר עם העובדת הסוציאלית לגבי תהליך של גרידה מאוחרת בשל טריזומיה 16. תדגישי את השבוע שאת נמצאת בו ואת המצוקה שלך. 
 
את צריכה להשיג תור לועדה ולאחר מכן לגרידה, ושכל זה יהיה תוך שבוע- שבוע וחצי, כאשר 4 ימים מתוך זה זה חג. אוף. נורא מורכב. 
 
אגב, אם תהיי מוכנה לשתף, אודה לך- האם עשית בדיקות אחרות בהריון? שקיפות עורפית? סקירת מערכות מוקדמת? ניפט? האם הספקת לעשות סקירה מורחבת? האם ראו משהו בבדיקות הללו? כי לרוב, בתסמונות כה קשות, רואים כל מיני דברים לא תקינים עוד בטרם בדיקת מי השפיר. 
 
טוב שאת מנסה להתרכז גם בפן המעשי. נסי לגייס גם את בעלך לצורך כל הבירורים והטלפונים. 
 
בנות כמה הבנות שלך? הן ידעו משהו על ההריון? במידה ולא ידעו על ההריון- זה טוב. במידה וידעו על ההריון- נעזור לך לחשוב מה הכי מתאים לומר להן, בהתחשב במצב הקשה. כתבי לנו את הגילאים שלהן. ההסבר הוא תלוי גיל. 
 
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
16/09/2017 | 18:13
2
112
עשיתי את כל הבדיקות, למעט בדיקת הדם של סקר השליש השני (פיספסתי אותה). השקיפות והסקירה היו מצוינות. בחלבון העוברי היתה תוצאה מעט גבוהה (2.04) אבל הרופאים לא היו מודאגים, כי היא בוצעה כמה ימים אחרי מי השפיר וזה משפיע על התוצאה. 
מוזאיקה של טריזומיה 16 היא מאוד נדירה אז זה לא משהו שמישהו חשב עליו. 
הבנות שלי בנות 9, 7 ו3. הם ידעו על ההריון, בוודאי. הבטן שלי ענקית כבר, י אפשר לפספס, כבר מחודש שני. 
התחלנו לחשוב יחד על שמות... 
היום סיפרנו להן בדמעות שלא יהיה לנו תינוק, כי הוא לא בסדר והוא צריך לחזור למקום שתינוקות באים ממנו עד שיהיה לו מתאים יותר לבוא לעולם. הקטנה היתה סקרנית אבל מן הסתם לא מבינה את המשמעויות. האמצעית היתה די אדישה והגדולה בכתה. אמרנו להן שנורא רצינו את התינוק וחיכינו לו, ולכן אנחנו מאוד עצובים אבל כל הזמן זוכרים שיש לנו 3 בנות נהדרות. אמרתי להן שחיבוקים מאוד עוזרים לי להתגבר ברגעים הקשים. הן בסדר מאז, לא נראה שהן מתעסקות עם זה. 
לצפיה ב-'מתייחסת לאבל של הבנות שלך'
מתייחסת לאבל של הבנות שלך
16/09/2017 | 23:43
100
ילדים מעבדים רגשות אחרת ממבוגרים, והם חפים, לרוב, מהקודים התרבותיים שלנו. זה שהיום נראה שהן אינן מתעסקות בכך לא אומר שזה באמת המצב. אני מהמרת שהמצב רחוק מכך ושתידרשי להתייחס לשאלות ולהבעות רגש מצידן.
הייתי משקיעה מחשבה בבחירת המילים המדוייקות בהן אני מעבדת איתן את האובדן, מילים שמצד אחד ישקפו את המצב ומצד שני לא יהיו מאיימות מדי עבור ילדות רכות.
מעבר לשאלות ולרגשות שיעלו מצידן באופן ספונטני, כמובן שהכאב שלך ושל בעלך יעבור ויגיע אליהן, באופן טבעי ומתבקש. אני לא הייתי מנסה להעלים אותו לגמרי מצד אחד (אם עולות לך דמעות בעיניים באמצע ארוחת ערב לא הייתי נמלטת לחדר אחר), אבל כמובן גם לא הייתי נותנת לעצמי להתפרק לידן. והייתי נותנת מקום לעצב שלי - האמת, באותן מילים בהן השתמשת, שאמא מאד עצובה ושחיבוקים מאד עוזרים.
אני מניחה שיעלו גם שאלות מורכבות יותר בהמשך, בעיקר מצד הגדולות, והייתי חושבת על המילים לא רק כדי לומר אותן להן - אלא גם כדי שהן יוכלו לשתף אחרים במה שעובר עליהן. מן הבחינה הזו מסע האבל שלך הוא גם אישי, גם זוגי וגם משפחתי.
שולחת לך חיבוק גדול על שהגעת אלינו ככה פתאום בלי שום הכנה, על הלחץ ה'טכני' של סיום ההריון, על הכתמת חגי תשרי באובדן ובסיום במקום בחיים ובהתחלה חדשה.
אנחנו פה. כל הזמן. תמיד. מתי שתרצי. לכל סוג של שיתוף.
לצפיה ב-'מגיבה לאחר שקראתי את כל השרשור- '
מגיבה לאחר שקראתי את כל השרשור-
22/09/2017 | 05:01
19

שירה. 
 
 ראשית, סליחה על המענה המאוחר. ראיתי וקראתי את כל מה שכתבו לך- דברים יפים וחכמים ומועילים. 
אני מבינה שאת כבר אחרי הזריקה, וביום ראשון תעברי את הגרידה. 
מקווה מאוד שהחדרת הלמינריות והגרידה עצמה יעברו עם כמה שפחות סבל פיזי. 
מודה שיש לי בעיה עם הניסוח שבחרתם לומר לבנות: " לא יהיה תינוק כי הוא לא בסדר, והוא צריך לחזור למקום שתינוקות באים ממנו עד שיהיה לו מתאים יותר לבוא לעולם". 
פשוט בניסוח הזה יש כל כך הרבה גורמים שהם אינם ברורים, וגם מאוד לא מדויקים...
עדיף לומר משהו בסגנון: "לצערנו קרה משהו עצוב מאוד. העובר בבטן של אמא לא מתפתח טוב, ולכן לא יוכל לגדול ולהיות לתינוק". 
צריך להיות קשובים לבנות בתקופה הקרובה (אפילו עוד יותר מהרגיל) ולאפשר להן לדבר ו/או לשאול. 
מותר להן לראות שאת עצובה, אבל אני ממליצה את מרבית הבכי לא לעשות לידן. 
בכל מקרה, חשוב מאוד להדגיש בפניהן שאת אמנם עצובה כי לא יהיה תינוק מההריון הזה, אבל שאת מאוד אוהבת אותן וגאה בהן, כפי שאכן עשית, וזה נפלא. 
מקסים גם שאמרת להן שחיבוקים מאוד עוזרים לך להתגבר ברגעים הקשים. 
חשוב שכל אחת מהן תמשכנה בחייה ובשגרה שלה. 
הן צריכות להרגיש משוחררות ולהתנהל ולהתנהג באופן רגיל איתך, כולל הכל, כך שאם את מרגישה איזושהי חריגה מצידן- רצוי לבדוק זאת עם עצמך ומולן. 
 
אנחנו פה לכל דבר ועניין. 
אודה לך אם תוכלי לעדכן אותנו במצבך. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
17/09/2017 | 20:28
56
ומתעניינת מה העלו הבירורים שלך היום.
 
כשאני הייתי בשבוע 21, זמן ההמתנה לגרידה מאוחרת עמד על כשבועיים. אני בחרתי שלא לחכות ובסופו של דבר עברתי לידה שקטה. אם בכל זאת תגיעי ללידה שקטה, אני ממליצה לקחת דולה שתלווה אותך בתהליך. זה אחד הדברים העיקריים שאני מתחרטת עליהם בדיעבד, וחושבת שלו היתה לי דולה, הלידה השקטה היתה הרבה פחות קשה עבורי.
 
כמו ששירה כתבה לך, אף אחת מאיתנו לא רצתה להיות כאן, ובכל זאת טוב שהפורום קיים ושיש מקום שבו אפשר לכתוב את הכאב ולדעת שמי שקוראות אותו מכירות ויודעות בדיוק איך זה מרגיש.
עצובה ביחד איתך.
לצפיה ב-'עדכון '
עדכון
17/09/2017 | 20:34
2
107
היום הייתי באסף הרופא מהבוקר 
הייתי בועדה להפסקת הריון 
וקבעו לי תור ליום ראשון בעוד שבוע לגרידה
לפני זה, ביום שלישי, אני אבוא לקבל זריקה להפסקת הדופק, כדי שעובר לא ימשיך לגדול 
זה אומר לעבור את החג עם בטן מלאה בעובר מת, בתינוק שלי שכבר לא חי
ואז ביום שבת לבוא לקבל את הטבליות האלה להרחבת צוואר הרחם, ביום ראשון בבוקר גרידה. 
זה הולך להיות השבוע הקשה בחיי
אבל לפחות זו לא לידה שקטה אלא גרידה
לצפיה ב-'תודה על העדכון'
תודה על העדכון
17/09/2017 | 21:39
77
ונהדר שלמרות החגים הם מצליחים להכניס אותך מהר באופן יחסי (ברור לי שכל שניה מרגישה כמו נצח, אבל באמת שזה מהר).
 
לא עברתי זריקה כזו וגם לא גרידה מאוחרת, אבל ממליצה בחום לא להסתכל על המסך בזמן ההכנה לזריקה ובמהלכה.
לדעתי הטבליות הן למינריות: מקלוני אצות שמוחדרים לצוואר הרחם יחד עם ספוגיות רטובות. הלמינריות אמורות להתרחב במגע עם הנוזלים ובכך להרחיב את צוואר הרחם לקראת הפעולה.
יש נשים שעוברות את ההחדרה בקלות ויש כאלה שלא. ממליצה לקחת אופטלגין נוזלי כחצי שעה לפני ההחדרה (ביום שלישי תוכלי לברר אם הם יוכלו לספק לך, או שכדאי שתקני מראש בבית מרקחת - אין צורך במרשם).
כמו כן, ממליצה להתכונן מראש עם מרשם לדוסטינקס - אם לוקחים שעות ספורות אחרי הפסקת ההריון, הכדורים אמורים למנוע היווצרות חלב. אם כבר נוצר חלב, ניתן לקחת אותם לצורך הפסקת הייצור, אבל אז בדרך כלל כבר יש גודש. ואין כמו חלב שנוצר עבור תינוק שלא קיים כדי להוסיף כאב לב במצב שגם כך הוא קשה נורא.
לפי מה שכתבו נשים אחרות שעברו פרוצדורה באסף הרופא, הם לא ששים לספק את הכדורים, ולכן אני חושבת שכדאי להתכונן עם מרשם מהרופא שלך.
 
מתייחסת לעוד כמה דברים שנראים לי חשובים, למרות שחלקם טכניים וקרים ואולי נראה לא הגיוני להתעסק בהם כרגע:
 
אני לא יודעת מה התוכניות שלכם לחג ומה מתאים לך, אבל נראה לי לגיטימי לחלוטין לבצע שינוי בתוכניות בהתאם למה שיעזור לך: להיות רק ארבעתכם ביחד, להיות לבד ושבעלך ייסע עם הילדות אל קרובי משפחה, ללכת אל חברים אוהבים ותומכים. לדעתי את בעדיפות ראשונה כרגע, אפילו לפני הילדות.
 
אני מקווה שבאסף הרופא המליצו לך איך לשתף את הילדות במה שקורה. מחר כדאי יהיה לשתף גם את הגורמים המתאימים בביה"ס ובגן. אין חובה לומר בדיוק מה קורה, אבל ליידע שהמצב לא טוב ושההריון יופסק מוקדם מהצפוי ולא בנסיבות טובות. כדאי לשתף את הגורמים הרלוונטיים בניסוחים שבחרתם עבור הילדות, כדי שכולכם תדברו באותה השפה ושיוכלו לתת להן מענה הולם במידה ויהיה צורך.
 
אם טרם עשית זאת, מחר כדאי לדבר גם עם מקום העבודה שלך. לדעתי את זכאית לחופשת לידה מלאה של 14 שבועות בתשלום, אבל לא יודעת מה יקרה אם תרצי לוותר על חלק מהתקופה. גם למקום העבודה את לא חייבת לפרט את הנסיבות, ובהחלט אפשר לציין שההריון ייגמר בידיים ריקות בלי לפרט את הנסיבות המלאות ואת הדרך שבה ההריון ייגמר.
 
ליום ראשון כדאי להכין תחבושות עבות. הדימום שאחרי הגרידה עשוי להיות מועט, אבל ייתכן גם דימום רב ועדיף להתכונן לכך מראש.
לגרידה את תצטרכי להגיע בצום (באסף הרופא יעדכנו אותך כמה שעות צום נדרשות), ללא לק, ללא איפור וללא תכשיטים. ממליצה להשאיר את כל התכשיטים בבית.
ההתאוששות מהגרידה אורכת שעות ספורות בדרך כלל והמשך המנוחה מתבצע בבית.
 
את מוזמנת להמשיך לשאול כל מה שעולה על דעתך, נשמח לעזור ולענות על כל דבר.
לצפיה ב-'ליבי איתך '
ליבי איתך
17/09/2017 | 22:21
55
משתתפת בכאבך על האובדן . לא יכול להיות תזמון מתאים לאבד בו הריון מתאים ובכל זאת - לעבור חוויה מטלטלת כל כך בתוך כל אווירת החג של תחילת השנה מעצים את הכאב הגדול ממילא. 
הזמן מטבעו עובר בסוף, אבל אין ספק שתידרשי להמון כוחות בימים אלה ומצטרפת למה שנאמר לך על כך שזה הזמן להעמיד את עצמך ואת מה שתרגישי שמתאים לך לעשות במהלך החג במקום הראשון על מנת לשרוד את הימים הללו.  
 
מרעישה, כהרגלה, השיבה לך בתבונה והתייחסה למרבית הדברים החשובים לקראת התהליך שאת עומדת לעבור. 
 
מוסיפה רק בעניין הפטוסייד שקראתי מתישהו שיש מקומות שמבצעים את הזריקה תחת אלחוש ו/ או מתן תרופות הרגעה. לי בזמנו לא הציעו זאת, אבל בדיעבד אילו ידעתי שישנה אפשרות כזו, בהחלט הייתי מבקשת. 
אני חוויתי את הזריקה הזו כקשה מאד בהיבט הרגשי, מה שהוסיף גם כאב פיזי משמעותי בשל קושי להרפות את שרירי הבטן כפי שהתבקשתי. 
 
מאחר והסיטואציה כולה ממילא כרוכה בעומס נפשי גדול מאד, אני נוטה לחשוב שכדאי לנסות להקל על הכאב במקומות בהם ניתן לעשות זאת. 
 
כואבת איתך את האובדן ואת ההמתנה הנוראית שנכפית עלייך. 
 
מוזמנת לשתף ולחלוק איתנו בימים הקרובים ובאלה שעוד יבואו בהמשך... 
 
אנחנו כאן בשבילך. 
לצפיה ב-'עדכון נוסף'
עדכון נוסף
23/09/2017 | 15:47
4
29
אני בבית עכשיו אחרי למינריות.
שמו לי 13.
חייבת לציין שהכנתי את עצמי לכאב נורא, אבל היה ממש סביר. בעיקר לא נעים. אין לי סף כאב גבוה בכלל, אבל באמת לא נורא.
יש לציין שלקחתי 2 ואבן ו50 טיפות אופטלגין נוזלי, לא יודעת כמה עזר.
מאחורי גם 3 לידות רגילות, כנראה שתרם גם כן.
מה שבאמת היה קשה ונורא ואיום ומרסק ומזעזע, זו הזריקה להפסקת הדופק. זה היה הדבר הכי קשה שהייתי צריכה לעשות בחיים. זה ריסק אותי לגמרי.
זהו, שני הדברים הקשים הללו מאחורי. מחר בבוקר גרידה, בהרדמה מלאה אז לא פוחדת.
ואז.... אז אפשר להתחיל לאסוף את השברים....
לצפיה ב-'תודה על העדכון-'
תודה על העדכון-
23/09/2017 | 18:27
1
17
עצוב מאוד, אבל טוב לשמוע שלא סבלת בזמן החדרת הלמינריות ושאין לך צירים...
שיהיה בהצלחה מחר בגרידה. אני מודה שלפעמים ממש כבר חיכיתי להרדמה המלאה. קצת לא להרגיש כלום- לא בגוף ולא בנפש. מן שקט כזה. בלי רעשים חיצוניים ו/או פנימיים. 
 
תעדכני אותנו בשלומך,
שירה. 
 
 
 שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'אנחנו נהיה פה מחר'
אנחנו נהיה פה מחר
23/09/2017 | 18:56
17
נעזור לך לאסוף את השברים כמיטב יכולתנו. מנסיוני, אחרי שהרחם ריק, הנפש מתפנה לעכל מה באמת קרה. חיבוק גדול על החג הקשה. מקווה שהגרידה תעבור בקלות ובשלום בהיבט הפיזי.
לצפיה ב-'קצת בלחץ - כי לא כואב... '
קצת בלחץ - כי לא כואב...
24/09/2017 | 01:47
1
16
היי בנות, לא יודעת אם מישהי ערה... עברו כמעט 12 שעות מאז שהכניסה לי הרופאה 13 למינריות, ועדיין לא התחילו כאבים... אני מפחדת שאולי זה לא עושה את העבודה, ואז כשאגיע לשם ידחו את הגרידה.... יכול להיות שלא כואב אבל ההרחבה עדיין מתבצעת?
לצפיה ב-'מניחה שאת כבר בדרך לביה"ח'
מניחה שאת כבר בדרך לביה"ח
24/09/2017 | 07:58
13
או שאולי כבר הגעת.
לא יודעת לענות לך לגבי הכאב, אבל משערת שזה עובד גם אם לא כואב.
מאחלת לך שייגמר מהר ובשלום, ממתינה לעדכון של אחרי.
לצפיה ב-'עדכון נוסף ולצערי לא אחרון '
עדכון נוסף ולצערי לא אחרון
24/09/2017 | 22:25
4
16
אני באסף הרופא, אחרי, אבל לא לגמרי. אחרי שרק ב12 הכניסו אותי לחדר ניתוח.
הגרידה עברה באופן תקין, אבל אח"כ, בהתאוששות, לא הפסקתי לדמם והרופאים דאגו. קיבלתי עירויים ומלא תרופות והחליטו בכל זאת להשאיר אותי להשגחה ללילה.
לא אכלתי 24 שעות ומתפוצץ לי הראש.... הסיוט הזה לא רוצה להסתיים
לצפיה ב-''
24/09/2017 | 23:06
8
טוב שאת אחרי הגרידה.
צר לי על הסיבוך וכואב לי על האשפוז הלא צפוי.
אני כל כך מקווה שזה יסתיים באשפוז ללילה אחד ולא יותר מזה.
שולחת לך חיבוק גדול וממתינה לעדכון שלך מחר בבוקר.
לצפיה ב-'וגם, השרשור הזה כבר לא קופץ'
וגם, השרשור הזה כבר לא קופץ
24/09/2017 | 23:12
8
פתחת אותו לפני יותר משבוע.
ממליצה את העדכון של מחר לעשות בהודעה חדשה כך שהוא יופיע בין ההודעות הראשונות בעמוד.
לצפיה ב-'אין מה לאמר אלא '
אין מה לאמר אלא
25/09/2017 | 09:21
1
6
מקוה שהבוקר קצת פחות גרוע.
לצפיה ב-'סיוט!'
סיוט!
25/09/2017 | 10:14
4
אני מקווה שאת כבר אחרי, שנמצאה הסיבה לדימום וטופלה בהצלחה, שהראש לא מתפוצץ, שאת בדרך לקבלת מכתב שחרור ולחזור הביתה כבר.
מחכה לעדכון נוסף. עוד חיבוק.
לצפיה ב-'אחרי ציטוטק'
אחרי ציטוטק
15/09/2017 | 10:17
7
102
יום רביעי קיבלתי 4 כדורי ציטוטק, בלילה היו דימומים כבדים מאוד...ומאז דימום ממש מועט..זה נורמלי? יכול להיות שהציטוטק לא לגמרי משפיע? (אציין שבלילה שבין רביעי לחמישי היה דימום ממש כבד יכול להיות שהכל יצא כבר אז? או שמנסיונכן לצפות לעוד גל של דימום? אוש שזה בכלל אומר שזה לא היה יעיל לגמרי?
לצפיה ב-'אי אפשר לדעת אם הכל יצא-'
אי אפשר לדעת אם הכל יצא-
15/09/2017 | 11:06
2
53

צריך ללכת ולהיבדק. אצלי היו דימומים מטורפים כולל שק ההריון שיצא, ועדיין- בכל פעם שבאתי לביקורת, הרופאה אמרה שיש עוד שאריות, ועוד קרישי דם....לקח לרחם חודשיים להתנקות...
 
לעומת זאת, יש נשים שיש אצלן דימומים חזקים כמה ימים וגם פחות מזה, ובזה נגמר הסיפור והכל יוצא. 
גם בזה צריך מזל.
למתי קבעו לך ביקורת? 
 

 שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'ליום שני הקרוב...'
ליום שני הקרוב...
15/09/2017 | 11:24
1
19
לצפיה ב-'או. קי. בואי נקווה שהכל יצא. '
או. קי. בואי נקווה שהכל יצא.
15/09/2017 | 14:41
19
לצפיה ב-'איך את מרגישה עכשיו?'
איך את מרגישה עכשיו?
17/09/2017 | 21:44
3
31
בהפלה האחרונה של הציטוטק, הדימום שלי היה כבד מאוד והגיע בגלים עם הפוגות של יום-יומיים בין לבין.
מאחלת לך שהביקורת מחר תגלה שהכל יצא ושנשאר לחכות לוסת.
לצפיה ב-'אוף צריך מנה שניה :('
אוף צריך מנה שניה :(
18/09/2017 | 11:00
2
28
השק הריון יצא אבל נשארו יותר מידי שאריות שמחייבות מנה נוספת :(
לצפיה ב-'אל תתייאשי'
אל תתייאשי
18/09/2017 | 11:13
28
יש סיכוי שהמנה השניה תעשה את העבודה. בהפלה הראשונה שלי השק יצא רק אחרי המנה השניה.
ממשיכה להחזיק לך אצבעות וממליצה להגיע לביקורת נוספת בשבוע הבא.
לצפיה ב-'אכן אוף! תעדכני אותנו לאחר הבדיקה הבאה. '
אכן אוף! תעדכני אותנו לאחר הבדיקה הבאה.
22/09/2017 | 04:43
4
לצפיה ב-'אחרי לידה שקטה'
אחרי לידה שקטה
14/09/2017 | 19:36
12
265
הי כולן. 
 
אני אחרי לידה שקטה בשבוע 42. אני לא יודעת מה לכתוב הרבה , יש לי הרבה מחשבות להיכנס להריון מאוד מהר מצד אחד, מצד שני פחד גדול לעשות את זה שוב וגם תחושה כאילו אני בוגדת בתינוקת שנפטרה . 
 
מוכר לכן ? איך מתמודדים?  כדורים ? 
לצפיה ב-'איזה שבר'
איזה שבר
14/09/2017 | 22:59
2
161
פוליאנה היקרה. אני מצטערת מעומק לבי לשמוע שאיבדת את התינוקת שלך בשבוע כל כך מאוחר. האסון כמעט בלתי נתפס. שולחת לך חיבוקים חמים ומזמינה אותך לבוא לכאן, לשתף, לעבד, לכאוב, להתלבט, לכעוס ולקנא. ובעיקר לבטא את כל מה שאת מרגישה.
 
הרצון להתמלא שוב מוכר לרבות פה. החלל כל כך עמוק, כל כך נורא, שהכמיהה הכי בסיסית היא לשוב ולמלא אותו, ליצור חיים שיביסו את אימת המוות.
גם תחושת הבגידה מוכרת. הפחד שהריון חדש עלול לפגוע באבל, בזיכרון, בעוצמת הרגש. אני מאחלת לך מכל לבי שבזמן שיהיה נכון לך תגיעי אל הפורום השני ("הריון אחרי אובדן") ותסיימי את הריון הקשת שלך בידיים מלאות. בינתיים אני אומרת לך שאין סכנה אמיתית כזו - את לא תשכחי אותה לעולם. גם אם תלדי עוד ילדים רבים. כרגע האבל מתנקז למקום הזה של הפחד מהשכחה. הוא יתנקז לעוד המון מקומות אחרים בחייך.
 
איך מתמודדים את שואלת. אני נטלתי תרופות פסיכיאוריות סביב שני האובדנים שלי (שהיו בשבועות מוקדמים) והן עזרו לי לקום בבוקר ולתפקד ולהרגיש שלא הכל הכל שחור ונורא. נטלתי תרופות והייתי גם בטיפול פסיכולוגי. אז אני עונה לך בחיוב על השאלה - מנסיון חיי אני בהחלט ממליצה על שילוב של תרופות וטיפול.
 
אני כל כך מצטערת שאת כאן. קראתי את ההודעה שלך והלב שלי צנח. את לא יודעת מה לכתוב ואני לא יודעת מה לענות. עצובה מאד מאד שהגעת אלינו.
 
לצפיה ב-'תודה . '
תודה .
15/09/2017 | 11:18
1
124
נדמה לי שהיא  איתי איכשהוא. נשארה איתי . אם אני אמשיך הלאה היא תעזוב אותי ולא תהיה פה יותר. איזו מחשבה מוזרה אבל ככה אני חושבת . או מרגישה. ומצד שני המחשבה שאפשר כבר להמשיך הלאה ... שהכאב פוחת ומה זה אומר עלייי שזה פחות כואב לי עכשיו. 
לצפיה ב-'היא לא תעזוב.'
היא לא תעזוב.
15/09/2017 | 20:52
78
את לא תשכחי.
אבל האופן בו תחווי את הכאב ילבש ויפשוט צורות רבות לאורך השנים. גם הנפח שהכאב הזה יתפוס בחייך ישתנה.
אלה תהליכים טובים, שמעידים על בריאות הנפש ועל דבקותה בחיים. מנגד הם גם תהליכים כואבים מאד, שכוללים עיבוד והשלמה, ויצירת חיץ בינך לבינה - כפי שכתבת בתגובה אחרת - את כאן והיא לא.

לצפיה ב-'משתתפת בצערך על מות התינוקת'
משתתפת בצערך על מות התינוקת
14/09/2017 | 23:51
1
122
אין מה לומר. אסון כבד מאוד. כבד מאוד. 
אני מקווה שיבואו לענות לך נשים שילדו בלידה שקטה בשבועות מתקדמים כאלו. 
אם אראה שבימים הקרובים אין מספיק מענה עבורך, אפנה לפחות לשלוש נשים  במסר פרטי ואבקש שיכנסו  לפה. 
 
חשוב לי לשאול אותך האם יודעים מהי סיבת המוות של התינוקת. כי זה משנה את התמונה לגבי מתי להיכנס להריון- גם בצד הפיזי. לפעמים יש לברר כל מיני בירורים רפואיים- שלך ושלה. האם יש חשד לגבי משהו? ממצא כלשהו?...
 
לא כתבת אם זה ההריון הראשון שלך. אלוהים, אני כל כך מקווה שיש לך ילד/ה/ים בבית. לא שזה מקטין במשהו את מימדי הטרגדיה והכאב, אלא שפשוט יש את מי לחבק. אני לא כותבת "להתנחם", כי אין נחמה. אין. 
 
איך מתמודדים?- אני מהראשונות שמאמינות בתהליך טיפולי רגשי, ובמידת הצורך- גם לשלב טיפול תרופתי. ואני כותבת זאת כמובן גם מניסיוני האישי. 
 
לא כתבת כלום על בן זוג. האם את יחידנית או שיש בן זוג? אם יש- האם אתם מתקשרים את הרגשות והמחשבות? איך הוא מתמודד? אם את יחידנית- האם יש מישהו שתומך בך רגשית? 
ובכלל- יש לך סביבה תומכת? משפחה? חברות נפש? 
כולי תקווה שיש לך על מי לסמוך ועל מי להישען בזמנים קשים אלו. 
 
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
15/09/2017 | 11:13
125
הי , יש לי בן בן ארבע וחצי בבית. ואני עם בן זוג. סיבת המוות היא CORD ACCIDENT לפי מה שאמר לי הרופא שקיבל אותנו במיון . זה עלול לקרות בסוף הריון והסטטיסטיקה עולה בשבועות מאוחרים. זה קשה מאוד לדבר עם חברות ולהסביר. בכמה שבועות אחרי שזה קרה רציתי לספר על הבת שלי , איך היא נראתה , איך חיבקתי אותה ובכיתי לפני שלקחו אותה. המיילדות היו צריכות אבל קשה לאנשים לשמוע על תינוקות מתים. ואני הייתי אומרת לעצמי : למה שישמעו? הם נמצאים בעולם החיים, בעולם שכולו טוב. ואיזו סיבה יש לי לקרב אותם לעולם שאני נמצאת בו עכשו, עולם המוות? שישארו בעולם היפה שלהם... ולא בציניות או מרירות, אלא כמו מתוך רצון להגן עליהם.. כמו על ילדים שאתה לא רוצה להראות להם תכניות טלוויזיה מלאות אלימות. קשה להסביר ולהגיד.  
לצפיה ב-'תחושותיך אכן מוכרות'
תחושותיך אכן מוכרות
15/09/2017 | 08:20
4
212
אינם זרות 
הכאב החד שאין לו באמת מילים
חור גדול שחור שנוצר בלב
ריח המוות ו אובדן של בשר מבשרך
והרצון להתמלא בחיים בחדש
 אנחנו רוצות לייצר חיים לא מוות
זוכרת לגמרי את התחושות
מצד אחד להתמלא מחדש לתת תקווה מחודשת מצד שני מאילו כוחות בדיוק? אחרי השבר מאיפה אפשר לקום ולעבור הריון שוב? והתינוק? זו לא בגידה בו? כל כך מהר להתקדם?
טוב שאת שואלת את עצמך את השאלות האלה. כל כך טבעי. תני לעצמך מקום לכל מחשבה או רגש שעולים. תשהיי בהם. לכל רגש יש מקום. אני ממש זוכרת איך הופתעתי איזו קשת של רגשות יכולות לחיות במקביל זו עם זה. זה בסדר לפחד, לכאוב וגם לרצות להתמלא מחדש. הכל בסדר. 
מעומק הלב מציעה לך , אם יש בן זוג אז לכם לפי הצורך, להיות בליווי ריגשי, טיפול פסיכולוגי או כל ליווי תמיכתי שאת מתחברת אלייו. מנסיון אישי הייתי מיד אחרי בטיפול פסיכולוגי ושילבתי גם דיקור סיני ושיאצו גוף ולנשמה. השילוב עזר לי מאד. הוא נתן מקום לגוף ולנפש לחזור לאט לאט להאמין בעצמי ובגופי שיכול לשאת הריון חדש, שמסוגל ליצור שוב חיים.
השאלות ששאלת גרו בתוכי זמן מסויים. עד שהבשילו לידי מקום שהרגשתי שאני מסוגלת שגופי מסוגל לזה. ועד שהגיע אותו הריון מיוחל שהביא איתו את ילד הקשת שלי, שחר, שכשמו הביא אור מתוך החושך שהיה בי. הוא לא מחק את שהיה  אך נולד מתוכו.
אומנם ההריון היה רצוף חרדות לכל אורכו ממש, אך הגעתי אליו ממקום שלם, שעבר תהליך עם עצמו ולקראתו. וכן נעזרתי בטיפול לכל אורכו. וגם היו לי תרופות לאם ארגיש צורך. אך איכשהו הסתדרתי בלי( עצם העובדה שהיה לי אותם בתיק נתן לי תחושת שליטה וזה כנראה עזר גם) וכמובן רופאים ואחיות וטכנאיות שמתי שרק רציתי לבוא לביקורת כדי להרגע קצת איפשרו בלי לשאול למה. 
מקווה בשבילך שזה יגיע מתי שתהיי מוכנה לכך. ושההריון הבא יביא איתו תינוק/ת חי/ה ובריא/ה
צר לי שזה מסלולך, שנאלצת להיפרד בכאב מבתך שגדלה בתוכך 9 חודשים מלאים. 
אני 3.5 שנים אחרי וכאמור עם ילד קשת בן 1.5. ויכולה להגיד לך שלא שוכחים.. שלעולם לא אשכח. הוא חרוט בנפשי וקרוב מאד לליבי( יש לי שרשרת שלא יורדת ממני כבר 3.5 שנים עם תליון של תינוק ופרח שעוטף אותו)
אך אין ספק שעוצמות הכאב משתנות עם הזמן. וכמובן שחר שהביא הרבה אור לחיינו. 
שלא תדעי עוד צער
כואבת את כאבך
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
15/09/2017 | 11:00
3
119
עברו חודשים וחצי . אני בטיפול ושוקלת לקחת כדורים גם. לפני שבוע קיבלתי מחזור.. מאוד שמחתי אבל פתאום נתקפתי פחד גדול. כן כמו שכתבת זה המסלול שלי.. מי היה מאמין ? והמחשבות שחוזרות שרק אם היינו יום לפני עושים קיסרי או מיילדים הכל היה נראה אחרת. איך יום אחד יכול לשנות לחיים ומוות. אולי בכלל לא מגיע לי להיות אימא כי לא שמרתי עליה מספיק טוב . אז עכשיו זה באמת המסלול שלי. ולא רק שלי , של אחיה הגדול , בני הבכור, של אביה. 
לצפיה ב-'יקירה, את האמא הטובה ביותר לבנך ולבתך המנוחה'
יקירה, את האמא הטובה ביותר לבנך ולבתך המנוחה
16/09/2017 | 02:29
87
קודם כל - משתתפת בצערך הנורא על אבדן הבת. קשה לתאר ואין מלים לנחם. רוצה לחבק אותך, ולהזכיר שלו היה חשד כלשהו - היו מיילדים אותך בו ברגע, או מאשפזים אותך  לשמירת הריון ואת בודאי היית עושה הכל כדי לשמור עליה.
טוב שאת מטפלת בנפש שלך, שעברה אסון כזה, והמחשבות בודאי רצות המון. מאחלת לך שתעבדי את המחשבות ותחזרי להרגיש שכן מגיע לך להיות אמא - לבן הבכור, לתינוקת המנוחה שתמיד תחיה בלב שלך, ולילד שהלואי ויגיע בשלום כשתרגישי מוכנה.
כתבת שהיית רוצה לספר על התינוקת, אבל לאנשים קשה לשמוע. אנחנו כאן עבורך, גם בזה - אם תרצי (אם את חושבת שזה יהיה קשה למישהי, את יכולה להזהיר בנושא באמצעות תמרור   ).
 
לצפיה ב-'חוכמת הבדיעבד'
חוכמת הבדיעבד
16/09/2017 | 22:44
1
78
אילו היינו יודעים מראש שככה וככה יהיה
היינו פועלים ככה וככה
וכמה שהשכל יודע שאין בזה ממש שהרי איך אפשר היה לדעת מראש? איך יכולתם לדעת שזה מה שיקרה?  אויש הרגשות לפעמים יכולים להיות אכזריים. שהרי ברור ברור ברור שהייתם פועלים אחרת. אך רצה הגורל/ היקום/ אלוקים אחרת. וזה עצוב וזה מתסכל וזה מכאיס. 
אני יכולה להגיד לך מליון פעמים שאת אמא טובה ושלא באשמתך זה קרה וששמרת עליה ככל שיכולת. וגם חשוב לי להגיד לך את זה. אבל גם לרגשות אשמה יש מקום בתהליך ולא יעזור שאגיד לך לסלק אותם. כן הייתי ממליצה לשים אותם במקום תחום כזה, שלא משתלט על הכל  ואם קשה אז אפשרי כמובן לעבוד על זה בטיפול. כי אשמה לרוב לוקחת הרבה כוחות, מחלישה ולא מצמיחה. שוחחי איתה, תביני את מקומה של האשמה. כי גם להילחם בה דורש כוח. עם הזמן מקומה אמור להיות קטן יותר ויותר. ואולי אף להעלם מקשת הרגשות שתחווי.. וטוב שכך..
 
לצפיה ב-'אילו רק - - - - - '
אילו רק - - - - -
16/09/2017 | 23:31
71
זה מקום כל כך כואב. אבל גם מפתה באיזה אופן מכאיב ולא רציונלי. כמו פצע שמחטטים בו עוד ועוד. ועוד. אילו רק.
לראות את האור כתבה כל כך ברגישות ובתבונה על 'חוכמת הבדיעבד' ובעיקר על המקום ההרסני וגוזל האנרגיות של האשמה, על הרצון לסלק אותה, ועל כך שכדאי לנסות ולתחום אותה. לא יודעת אם אפשר בשלב כל כך מוקדם של האבל.
אולי בהמשך. אולי כשההכרה והרגש ייפגשו. והרגש יסכים עם ההכרה. שלמעשה לא יכול היה להיות אחרת. שלמעשה שמרת עליה הכי טוב שיכולת. שהזמן נע בכיוון אחד בלבד ושיש לנו מסלול חיים אחד בלבד בו אנו פוסעים. והמסלול החלופי, זה שאנו מתאווים לו כל כך, הוא בגדר פנטזיה בלבד ואינו קיים במציאות.
עצוב לי עבורך מאד. מאד.
 
לצפיה ב-''
15/09/2017 | 21:56
1
82
יקירה, משתתפת בצערך על אובדן התינוקת. 
לראות את האור כתבה לך כל כך טוב, אין מה להוסיף.
רציתי רק להגיד שטוב שחיבקת אותה ונפרדת ממנה. בטח היה צריך המון אומץ לעשות זאת.
שולחת חיבוק.
לצפיה ב-'סליחה על התגובה המאוחרת-'
סליחה על התגובה המאוחרת-
22/09/2017 | 05:27
25
כואבת את כאבך. ליבי איתך. 
כתבו לך פה הבנות דברים כל כך נבונים ורגישים, ואני מצטרפת לכל מילה ולכל אות. 
ממליצה להתמיד בטיפול, ובמידת הצורך- להתייעץ לגבי טיפול תרופתי. 
 
התהליך שאת צריכה לעבור הוא מורכב וקשה ביותר. 
אנו פה כדי ללוות אותך. 
הרגישי בנוח לשתף אותנו בדברים שאת לא מעיזה לשתף אחרים, כולל כל מה שאת רוצה ומרגישה בלב שאת זקוקה לו.
המקלדת תספוג הכל, וגם אנחנו. בשביל זה אנחנו פה. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מצטרפת בצער'
מצטרפת בצער
15/09/2017 | 22:45
5
166
שלום לכולן, קוראת פה לא מעט ורק עכשיו אוזרת אומץ גם לשתף ולכתוב.
אני בת 27, בריאה, בלי ילדים, השנה עברתי 2 הפלות בשבועות יחסית מאוחרים (14 ו-16) לשניהם נכנסתי באופן ספונטני.
כרגע בשלב הבירורים (קרישיות שבדקו גם פעם קודמת ויצאה תקינה, הורמונלי, גנטי והיסטרוסקופיה) מלאה בפחדים וחששות, מפחדת שהתשובות יהיו קשות ושלעולם לא נקבל תינוק בריא.
אשמח לעזרתכן איזה עוד בדיקות מומלץ לעשות בשביל לא לחוות את הסיוט הזה שוב.
אשמח לשמוע מכן האם שמעתן בעבר על מקרים מסוג זה והאם יש תקווה (צרת רבים..).
תודה.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן שני ההריונות'
משתתפת בצערך על אובדן שני ההריונות
16/09/2017 | 13:29
4
67
טוב שאזרת אומץ וכתבת ושיתפת אותנו. 
את מוכנה לפרט יותר על ההפלות?
האם החלו להתרחש באופן טבעי?
האם היו דימומים באיזשהו שלב של ההריונות?
האם ראו המטומות?
האם עשית בדיקות של שקיפות עורפית וסקירה מוקדמת? 
אם כן- מה היו התוצאות בכל אחד מההריונות?
האם עשית  בדיקת ניפט בהריונות?
אם כן- מה היו התוצאות?
לאיזה שבוע התאימו העוברים?- כלומר- יכול להיות שאישה באה לבדיקה של סקירה מוקדמת בשבוע 16 ורואים שהעובר ללא דופק ומתאים לשבוע 11. 
האם עשיתם בדיקות גנטיות שמומלץ לכלל האוכלוסיה לעשות ומה התוצאות? 
האם יש לרופא/ה איזושהי השערה לגבי מה קרה בהריונות?
 
אנא כתבי על כל הריון בנפרד. כך יהיה לי קל יותר לעקוב ולהבין. 
 
תקווה יש. בוודאי שיש. בטח בגיל שלך. זה בטח מעצבן אותך שאומרים לך את זה, אבל הגיל הוא קריטי בכל מה שקשור בעולם הילודה. זו המציאות הביולוגית. ולכן, ככל שגיל האישה צעיר יותר, כך יש יותר זמן. וזמן הוא מאוד קריטי. 
 
 
שירה.
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מוסיפה פרטים'
מוסיפה פרטים
16/09/2017 | 21:55
3
74
בהריון הראשון עברנו שקיפות שהייתה בסדר גמור. בסקירה שהייתה בשבוע 15 הרופא גילה שהעובר בלי דופק והגודל התאים לשבוע 14. לא היו דימומים ולא מצאו שום דבר חריג.
בהריון השני גם כן עברנו שקיפות תקינה וסקירה (אפילו ראו שזה בן..) והכל היה תקין בלי שום ממצא חריג. בשבוע 17 בבדיקה שגרתית אצל הרופא שוב לא היה דופק ועובר שהתאים לשבוע 16.
בשני ההריונות לא הרגשתי שום דבר חריג לא היו דימומים ולא כאבים.
לפני ההריון עשינו סקר גנטי ולא עלה כלום.
הרופא חושב שיש איזושהי בעיה גנטית כיוון שזה בשבועות יחסית מאוחרים ויש ככל הנראה מומים שלא התגלו בסקירה. שבוע הבא אנחנו הולכים לייעוץ גנטי לקבל הפניה לקריוטיפ.
תודה רבה על המענה
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדנים'
משתתפת בצערך על האובדנים
16/09/2017 | 22:22
1
64
אכן מדובר בשבועות יחסית מאוחרים להפסקת דופק.
אמרת שבדקתם בעבר קרישיות? האם בדקתם קרישיות מסוג אפלה שהיא נרכשת? הפסקות דופק בשבועות כאלה מתאפיינות מאפלה..
טוב שאתם גם מתייעצים על העניין הגנטי. בכל מקרה נשמע שאתם עושים בירורים ומקווה שימצא הגורם לכך
כפי ששירה כתבה את אכן צעירה וזה ממש מקום לתקווה. מאחלת לך הריון תקין עם תינוק/ת בריא/ה בסופו..
 
לצפיה ב-'סליחה שאני מתערבת'
סליחה שאני מתערבת
19/09/2017 | 08:04
40
אבל אני באותה סיטואציה כמו " אנבי "
אבל אני אישית עברתי קרשיות וגם קריוטיפ שאכן יצאו תקינים
איך אני מבקשת את הבדיקות דם הללו? ( האם כדאי ללכת לפרטי? ) או שלבוא ולרופא ולבקש פשוט ?
לצפיה ב-'סליחה על המענה המאוחר-'
סליחה על המענה המאוחר-
22/09/2017 | 05:18
21
אכן הוספת הרבה פרטים. תודה. 
אין ספק שצריך פה להמשיך בתהליך הבירורים. מסכימה עם ההמלצה של "לראות את האור" לגבי בדיקת בעיית קרישיות מסוג אפלה. ובכלל- צריך פה לעשות בירור קרישיות מלא. ייתכן שכבר עשית. אינני יודעת. 
כמו כן- הסטרוסקופיה אבחנתית, בדיקת קריוטיפ לשניכם, בלוטת התריס ונוגדנים, וכן בדיקות של מחלות אוטואימוניות.  
 
מצטערת מאוד שזוהי מנת חלקכם בשלב זה. ממש מורכב. 
את מוזמנת להישאר איתנו, לעדכן, לשתף ולקבל תמיכה ואוזן קשבת.
אנחנו פה תמיד. 
 
שירה. 

 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'פחות משבוע...'
פחות משבוע...
14/09/2017 | 21:05
5
197
ביום חמישי שקיפות עורפית, מגיעים נרגשים, הולכים לראות אותו שוב! דקה מתחילת הבדיקה הפנים של הרופא נראות כאילו הוא הולך להגיד לי שאני הולכת למות, אבל זו לא הייתי אני שהלכה למות... 
ביום ראשון סיסי שילייה, מנסים להיאחז בתקווה קלושה, מצליחים עוד להוציא חיוך אחד מהשניה. זה קצת כואב אבל לא אכפת לי, לא אכפת לי מה תעשו לי כבר, רק תגידו לי שהוא בסדר.
ביום שני בבוקר שומעת את המפתח בדלת, יודעת כבר שאם הוא הגיע ולא התקשר, זה לא יכול להיות טוב. מייד כשנכנס שואלת מה לא בסדר, והוא עונה תסמונת דאון... כאב שלא ידעתי שיכול להיות קיים.
בצהריים כבר הולכים לוועדה ובערב כבר מתאשפזת ומקבלת ציטוטק.
ביום שלישי גרידה, אחרי שעתיים הולכים הביתה.
וזהו. אין יותר. 
הכל ריק.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
14/09/2017 | 23:36
3
76
אכן, מאוד מאוד עצוב וכואב לאבד הריון כה רצוי. כולנו יודעות שחס וחלילה עלולים לגלות משהו לא תקין בעובר (אחרת לא היינו עושות את הבדיקות), אבל כשפטיש 5 בטון נוחת לנו על הראש- זה נוחת במלוא העוצמה ומכה בנו חזק וכואב וקשה. 
 
עבר שבוע מהשקיפות ובקושי שלושה ימים מהגרידה. מניסיון, רק אחרי שהגוף מסיים את החלק שלו, אז הנפש יכולה להתחיל את תהליך האבל. ולמרות שהוא היה רק עובר, ולמרות שהוא היה לא תקין, מדובר באבל. אבל אמיתי, על התקווה שנגוזה שמההריון הזה יצא תינוק בריא וחמוד. 
 
לא כתבת אם זה היה הריון ראשון שלך, או שיש ילד/ים בבית. אם את רוצה- את יכולה לכתוב לנו. 
מה הרופא ראה בשקיפות העורפית? ציסטיק הגרומה?
 
אני מקווה שתעברי את תהליך האבל, ושברגע שתחליטי לגבי הריון חדש, שאכן הריון חדש יגיע, ושהפעם יגמר בידיים מלאות. 
 
אני לא יודעת אם זה יעודד אותך, אבל אני מכירה הרבה מאוד נשים שזכו לתינוק/ת בריא/ה לאחר שבהריון קודם התגלה עובר עם תסמונת כלשהי. 
יש נשים שזה מעצבן אותן לקרוא את זה, כי מה זה נוגע להן בכלל, הן כעת באבל ולא רוצות לשמוע עידוד, ויש נשים שזה כן מעודד אותן ומאוד רוצות לשמוע על סופים טובים שכאלו. לכן בחרתי לכתוב את זה. 
 
היכן עברת את בדיקת סיסי השליה והאם זכית ליחס טוב? 
 
שירה. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'אני כבר שבוע וחצי אחרי'
אני כבר שבוע וחצי אחרי
15/09/2017 | 07:12
88
כתבתי את הימים בצורה הזו כדי להמחיש את המהירות שבה הכל קרה... חוסר הזמן לעכל את מה מה שקורה, מצד אחד אולי עדיף ככה, בלי יותר מידי זמן לחשוב - בעלי עובד בבית החולים כך שהבירוקרטיה פשוטה יותר, אבל מצד שני אני עדיין מרגישה שאני בתוך סיוט ושמישהו יעיר אותי כבר...
את בדיקת סיסי השילייה עשיתי בבני ציון אצל פרופ׳ גונן, שהוא מתחשב ומאוד מקצועי.
לצפיה ב-'וזה היה הריון ראשון '
וזה היה הריון ראשון
15/09/2017 | 07:14
1
94
אחרי שנה וחצי של נסיונות, טיפול הורמונלי ראשון הצליח, חשבנו שיש לנו מזל...
לצפיה ב-'סליחה על התגובה המאוחרת- '
סליחה על התגובה המאוחרת-
22/09/2017 | 05:07
15
מצער מאוד מאוד לשמוע שזו היתה מנת חלכך (וחלקכם) בהריון הראשון. 
ושנה וחצי של ניסיונות...איזה מפח נפש
מה זה אומר טיפול הורמונאלי והאם יודעים משהו בהיבט של הפוריות?- לאיזה כיוון תלכו בניסיון הבא? 
כולי תקווה שההריון הבא יבוא במהירה, ויסתיים בידיים מלאות
 
שירה. 
 
 
שירה דוד
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'הכל ריק'
הכל ריק
15/09/2017 | 09:59
87
והריקנות הזו איומה. שקטה. שחורה.
אני מצטערת שכך הסתיים ההריון הראשון שלך. ששמחת שהגיע מהר אחרי תחילת הטיפולים.
אני מצטערת שכבר לא תזכי לחווית הריון תמימה ו'רגילה' (איזה יופי! 2 פסים! בוא נצבע את חדר הילדים).
אני מצטערת שזה המסלול שהותווה עבורך. ואני מזמינה אותך לבוא אלינו, כי מנסיוני ומנסיונן של רבות, לפעמים האבל על אובדן הריון מטשטש, נבלע, לא מקבל את המקום הראוי לו, את המקום האמיתי שהוא תופס בנשמה של מי שחוותה אובדן.
כאן יש לך ויהיה לך תמיד מקום.

לגבי המהירות בה הכל התרחש. אכן מאד מהר. אבל גם לו היית ממתינה חודשיים לגרידה (אני המתנתי פרק זמן כזה) הכאב היה חד ופוצע.
אובדן הוא אובדן, בין אם הוא מתגלגל במהירות ובין אם הוא אורך זמן. והוא מצריך עיבוד של הרגשות המורכבים שהוא מעורר.

חיבוק גדול על הריק שהוא מנת חלקך כרגע. השחור לא תמיד יהיה כל כך שחור. עם הזמן ועם התקדמות התהליכים הרגשיים יבואו גם ימים אחרים. והלוואי שגם הריון חדש, ארוך, שיסתיים בידיים מלאות.
לצפיה ב-'מה הסיכונים?'
מה הסיכונים?
13/09/2017 | 12:18
9
192
רקע: 2 הריונות תקינים ו2 הפלות (2 מהן רצופות)
 
הרופאה אמרה ש"אין סיכונים" אבל אני יודעת שלכל דבר יש...
HYSTEROSCOPY DIAGNOSTIC
ENDOMETRIAL BIOPSY
וכמו כן הבנתי למה היא רוצה את הראשונה, אבל לא הבנתי מה למה היא רוצה את הבדיקה השניה...
כבר כמה חודשים שיש לי את ההפניה הזאת, ואני לא עושה איתה כלום...
יש לי גם אפשרות לא לעשות את הבדיקות בינתיים
תודה!
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על שתי ההפלות'
משתתפת בצערך על שתי ההפלות
13/09/2017 | 13:37
8
89
לפני התשובות- יש לי המון שאלות. 
אם תבחרי לענות עליהן, אוכל להמשיך ולהתייחס-
1. מה הגילאים שלך ושל בן זוגך? (אם את יחידנית, אז רק את הגיל שלך, כמובן). 
2. פרטי על כל אחד מההריונות- לפי סידרם-
על התקינים תכתבי בבקשה מתי היו, מהלך ההריון, סוג הלידה, משקל בלידה, שבוע הלידה. 
על ההריונות הלא תקינים- פרטי- מתי היו, באיזה שבוע של ההריון היו ההפלות, מה היו הנסיבות? וסוג ההפלה- טבעי, ציטוטק, גרידה. 
3. מצב בריאותך הכללי. האם ידועות מחלות כלשהן?
4. האם את סובלת מאנדומטריוזיס וכיצד זה בא לידי ביטוי? האם השפיע על היכולת להיכנס להריון? האם ההריונות הם תוצר של טיפולי פוריות או טבעיים?
5. כתבת שהיו לך שתי הפלות, וש-2 מהן רצופות. אז לא הבנתי. האם היו שתי הפלות או יותר? (הניסוח מבלבל. אודה להבהרות). 
6. מה הרופאה שלך הסבירה לגבי הבדיקות? כתבת שהבנת למה היא רוצה את הראשונה. אז תפרטי פה את ההסבר. ולגבי השנייה- לא הבנת למה הרופאה רוצה אותה. מציעה לך בראש ובראשונה לפנות אל הרופאה ולברר מולה את ההסבר. 
 
שירה. 
 
 
שירה דוד 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'וואו המון שאלות'
וואו המון שאלות
13/09/2017 | 20:01
7
84
אני קצת פחות מ30 הוא קצת מעל 30
הריון 1 תקין, לידה שבוע 40, משקל מעל 3.5 ק"ג
הריון 2 ציטוטק עובר מתאים ל9 נפל שבוע 11+
הריון 3 תקין לידה שבוע 39 משקל מעל 3.5
הריון 4 ציטוטק עובר מתאים ל6 נפל בשבוע 10+
הריון 5 נפל לבד שבוע 6 בערך
לידות רגילות ב"ה אין בעברי לא גרידות ולא קיסריים. קיצור לא שום דבר פולשני ולכן אני חוששת מהביופסיה כי אם זה לא הכרחי זה כן פולשני וזה מפחיד אותי
כל ההפלות בגלל עובר שהפסיק להתפתח
מצב בריאותי תקין ב"ה לא ידוע לי על מחלות ואין לי אנדו'
כל ההריונות ספונטאניים אם כי למספרים 2, 3, ו5 חיכינו 11 חודשים
 
ה"2 הפלות" כנראה התפלץ לשם ה2 במקום 3
הבנתי שהיא רוצה לראות מה קורה שם אם הכל שם תקין/ אם משהו חסום או יש מחיצות
רק אחרי שיצאתי הבנתי שהיא הוסיפה את הבדיקה השנייה
 
יש לי מלא זמן עד התור ואין לי אפשרות לדבר איתה בטלפון. והיא ביקשה שאחזור או עם החלטה שאני מדלגת על הבדיקה או עם התוצאות שלה ביד.
לצפיה ב-'עכשיו הרבה יותר ברור'
עכשיו הרבה יותר ברור
13/09/2017 | 21:30
3
67
חיכיתי שתעני לשירה, כי היה חסר המון מידע בהודעה הראשונה שלך.
 
מה אני הייתי עושה לו אני הייתי במצבך:
1. בירור קרישיות מלא. לדעתי הקופה תאשר מאחר ועברת 3 הפלות, אבל אם הם מאשרים חלקית, כדאי להשלים את הסט המלא במימון עצמי. מהנסיון שלי גם כשעושים דרך הקופה, חלק מהבדיקות כרוכות בהשתתפות עצמית.
2. היסטרו אבחנתית. אני הייתי הולכת למישהו פרטי שמתמחה בזה ולא לציבורי. כאן ובפורומים אחרים עולה שמו של דר' חן גולדשמיט עם המלצות חיוביות מאוד, ואני ממליצה על הרופא שלי - דר' גיא רופא, שאמנם לא עשה לי אבחנתית, אבל כן עשה לי 2 היסטרו ניתוחיות ו-2 גרידות.
3. ייעוץ גנטי כדי להבין האם מומלץ לבצע קריוטיפ הורי, צ'יפ גנטי או כל בירור גנטי אחר.
4. בדיקת זרע. נשמע קצת מופרך לאור העובדה שאתם נקלטים ספונטני, אבל נראה לי רלוונטי משתי סיבות: א. בחלק מההריונות לקח לכם די הרבה זמן להיקלט. ב. יש טענה שבעיות בזרע עלולות לגרום להפלות בשבועות מוקדמים, ואז מיון זרע יכול לעזור.
 
לא יודעת לייעץ בנוגע לביופסיה. זו בדיקה שאני לא מכירה ונראה לי לגמרי לגיטימי לשאול את הרופאה בפגישה הבאה מה היא חושבת שניתן יהיה להשיג מהבדיקה הזו.
חייבת לציין שאני לא אוהבת את הגישה של רפואה מעל לראש המטופלת שנראה שהרופאה שלך נוקטת ואני כנראה הייתי בוחרת לעבור לרופא/ה אחר/ת.
לדעתי את ההחלטה אם לבצע את הבדיקה, ניתן לעשות רק לאחר שמבינים מה מטרת הבדיקה בהקשר של האובדנים שלך. אני לא הייתי מסוגלת להחליט מבלי להבין למה הרופאה מציעה את הבדיקה הזו.
 
משתתפת בצערך על האובדנים המרובים.
לצפיה ב-'אישרו לי בירור קרישיות, הכל יצא תקין.'
אישרו לי בירור קרישיות, הכל יצא תקין.
13/09/2017 | 22:16
2
52
אבל אין לי מושג אם אישרו לי את הכל. רק יודעת שכשלחצתי על ההמטולוג, הוא אמר שהוא נתן לי "כל מה ששייך לתחום שלו." אישית לא מאמינה (נגיד הוא לא בדקת פקטור V) אבל לא יודעת למי לפנות כדי לקבל את ההפניות הנוספות, אם לא להמטולוג.
 
הבנתי שהמצלמה זה כמו היסטרו אבחנותית, לא? ייתנו לי לעשות את הבדיקה הראשונה ולהתעקש שלא יעשו לי ביופסיה?
 
חשבתי על בדיקת זרע, שאלתי את הרופאה (היא מומחית להפלות חוזרות), היא אמרה שאין סיבה.
 
ייעוץ גנטי אכן לא עשינו, ספציפית החלק הזה מכניס אותי לסרטים אז אני מעדיפה לעשות את כ-ל השאר לפני כן ורק אם גם לא אכנס להריון תקין וגם כל השאר ייצא תקין, אעשה את זה.
 
קיצר, את אומרת שצריך למצוא רופא אחר.
 
יש המלצות לרופא טוב במכבי באר שבע?
לצפיה ב-'בתגובה הזו הוספת עוד מידע'
בתגובה הזו הוספת עוד מידע
13/09/2017 | 23:01
1
65
1. קרישיות. לא יודעת איך משיגים סט מלא באופן פרטי. אבל זה נראה לי חשוב. יודעת שבצפון אפשר לעשות ברמב"ם, אבל לא יודעת לייעץ על מקומות אחרים. מקווה שאחרות יידעו לענות על כך.
2. לא עברתי מעולם היסטרו אבחנתית אלא רק ניתוחיות, אבל בהיסטרו (אבחנתית וניתוחית) מחדירים לרחם סיב אופטי שמאפשר לרופאים לראות פיזית מה קורה שם. לא יודעת אם לזה את מתכוונת כשאת כותבת "המצלמה", אבל בין הבדיקות הפולשניות, נראה לי שהיסטרו אבחנתית זו בדיקה שכדאי לבצע על מנת לוודא שאין משהו ברחם שמפריע לשרידות ההריונות. הידבקויות ברחם יכולות להופיע גם אחרי הפלה ספונטנית, ציטוטק ואף אחרי לידה תקינה במועד.
את מחליטה אילו בדיקות לעשות והיסטרו אבחנתית לא מחייבת שום ביופסיה. לרופאים אין יכולת להכריח אותך לעבור ביופסיה כחלק מהאבחנתית.
3. כן, נראה לי שזה הזמן למצוא רופא שמבין שאי אפשר לטפל בבני אדם בלי לשתף את המטופלים בתוכנית.
בשנים האחרונות נבדקתי ע"י המון רופאים בנסיבות מגוונות. אני מגיעה לפגישות ולבדיקות עם רשימת שאלות ומוסיפה עוד שאלות בכל פגישה. לקח לי זמן ללמוד איך לעמוד על שלי, אבל כיום אני מתעקשת לקבל תשובות שברורות לי ומסיימת את הפגישה רק כשהכל מובן לי. לשמחתי מצאתי רופא שמבין את מה שנראה שהרופאה שלך לא מבינה, והוא עונה על כל השאלות שלי בסבלנות.
בדרך כלל בזמן הפגישה אני כותבת על דף את התשובות, כי אח"כ אני תמיד שוכחת חלק מהפרטים.
לצערי לא יכולה לייעץ על רופאים באזורך.
4. בדיקת זרע. זו בדיקה לא פולשנית ולמרות שעל פניו נראה שאין בה צורך, אני חושבת שכדאי למצות את כל הבדיקות הלא פולשניות שניתן, לפני שעוברים לבדיקות פולשניות.
5. תוהה למה דווקא הייעוץ הגנטי מכניס אותך לסרטים. משערת שאולי זה קשור לפן אמוני, אבל לא בטוחה בכך. כמובן שאת לא מחוייבת להתייחס לתהיה שלי וזה לגמרי בסדר להשאיר את העניין בכך שכרגע את לא רוצה לבדוק את הנושא.
בדיקות גנטיות הן בדיקות פשוטות מאוד (הרוב המוחלט בדיקות דם, ויש גם משטח תאים מהצד הפנימי של הלחי), חלקן בהשתתפות עצמית מסויימת או במימון עצמי מלא, ובעיניי הן קריטיות.
אם טרם עברתם ייעוץ גנטי כלשהו, נראה לי שזה הזמן. ייעוץ גנטי זו שיחה שבה שואלים על המוצא של ההורים/סבים שלכם, מחלות מוכרות במשפחה, היסטוריה מיילדותית שלך וכך נבנה עץ משפחתי עם הערות בכתב של מי שמעביר את הייעוץ (יועצת גנטית, אחות או רופא/ה).
על סמך המידע, ניתן יהיה לספק המלצות לבדיקות שכדאי שתבצעו. ההמלצות לא מחייבות אתכם בשום צורה שהיא, ובסופו של דבר אתם היחידים שמחליטים אילו בדיקות לבצע, אם בכלל.
הבדיקה הגנטית היחידה שאני מכירה שיש בה תחום אפור היא בדיקת הצ'יפ הגנטי, ואם תקבלו המלצה לבצע צ'יפ הורי, לגמרי לגיטימי לבקש שלא יציגו בפניכם ממצאים שאין מידע לגבי האופן שבו הם משפיעים (יש סעיף כזה בטפסים של הצ'יפ).
לצפיה ב-'נתת לי המון על מה לחשוב...'
נתת לי המון על מה לחשוב...
13/09/2017 | 23:27
43
לגבי התהייה שלך אני עונה לך בפרטי
לצפיה ב-'נכון, המון שאלת, כדי שאפשר יהיה להבין את המצב לאשורו-'
נכון, המון שאלת, כדי שאפשר יהיה להבין את המצב לאשורו-
13/09/2017 | 21:56
1
52
אנא כתבי גם מתי היו ההריונות- גם לזה יש משמעות.
נגיד- הריון ראשון- גיל כך וכך, או לפחות תכתבי לפני כמה זמן היו. כל דבר הוא רלוונטי.
 
ועוד שאלה- אני לא מכירה את הבדיקה השנייה שהיא המליצה לך. את יודעת במה מדובר? באיזה סוג של ביופסיה? מה דוגמים? לא הבנתי. 
 

שירה דוד 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'לוקחים דגימה מהרירית ובוחנים אותה'
לוקחים דגימה מהרירית ובוחנים אותה
13/09/2017 | 22:24
45
דגימה, כלומר, צובטים את הרירית
2010
ינואר 2013
2014
ינואר 2016
פברואר 2017
(ההפסקות ה"גדולות" יותר נוצרו בגלל הנקות ארוכות )
 
קיצר, למדתי לא להיכנס להריון כשהתל"מ יהיה אמצע-סוף אוקטובר עד תחילת נובמבר. זה לא נגמר טוב.
לצפיה ב-'מתייחסת-'
מתייחסת-
14/09/2017 | 08:38
41

תראי, "מרעישה בשקט" מציגה למעשה גישה שלפיה מומלץ לך לבדוק, ולבדוק לעומק (אני מוסיפה לך לרשימה גם בדיקות שקשורות למחלות אוטואימוניות, לתפקודי בלוטת התריס ונוגדנים לבלוטת התריס- אלו בדיקות דם). 
 
יחד עם זאת, מניתוח הדברים שכתבת- תכלס זה נראה לי הפלות קלאסיות של השליש הראשון בגלל עובר לא תקין. 
היו לך שני הריונות מלאים, תקינים, עם תינוקות שנולדו בזמן, במשקלים תקינים. 
היו לך 3 הפלות, 1 בין שני הילדים, ועוד 2 ברצף. כל ההפלות היו בשבועות מוקדמים 6-9. לא היו התערבויות כירורגיות כלשהן. 
 
אני תמיד כותבת את זה- שתי הפלות בשליש הראשון, עם כל הצער והכאב שהן גורמות, הן עדיין נחשבות משהו נורמאטיבי מבחינה סטטיסטית בעולם הילודה. לכן, ההמלצה היא להתחיל בבדיקות לאחר 3 הפלות ברצף (חלילה אם מתרחשות, וגם אז- במרבית המקרים- לא מגלים כלום). 
 
יש זוגות שמחליטים לבצע את הבדיקות לאחר 2 הפלות ויש כאלו שלא. זו נראית לי די בחירה שלך לאיזה כיוון ללכת.
עדיין לא ברור לי למה הרופאה רוצה ביופסיה. היא חושדת חלילה בתהליך סרטני של רירית הרחם בגלל איזושהי סיבה? פשוט לא שמעתי על בדיקה כזו במקרים של הפלות. אבל בהחלט יכול להיות שיש חידושים והמצאות שאינני יודעת לגביהם. 
 
לגבי בדיקת הזרע- אני לא חושבת שיש צורך. הזרע מפרה. בעיניי אין סיבה לבדיקה, אבל תעשי מה שאת חושבת לנכון. 
 
לגבי בדיקות גנטיות- תמיד מומלץ לבצע בדיקות גנטיות שעושה כל האוכלוסיה. מספר הבדיקות קשורות למוצא שלכם. האם עשיתם את הבדיקות שמומלצות לכלל האוכלוסיה? 
לגבי בדיקות מעמיקות יותר של הקריוטיפ ההורי- שוב, בגלל שנולדו שני ילדים בריאים, קשה לי מאוד להאמין ששם הבעיה. לשיקולכם. 
 
תדעי שברפואה זה אף פעם לא שחור לבן. יש כל מיני גישות וכל מיני עמדות. 
כל אחת צריכה לבחור במה שהכי מתאים ונכון עבור עצמה. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'ציטוטק באיכילוב'
ציטוטק באיכילוב
11/09/2017 | 11:38
7
135
אז בצער רב קבעתי למחר ציטוטק באיכילוב...
מישהי עברה את זה באיכילוב? האם הם נותנים את זה נרתיקי או דרך הפה? האם משאירים להשגחה?
טיפים איך לעבור את זה עם כמה שפחות סבל? מה להביא?
תודה
לצפיה ב-'אני לא יודעת לענות-'
אני לא יודעת לענות-
11/09/2017 | 11:59
77

 כאשר לקחתי ציטוטק, זה היה ואגינלית ובעלי עזר לי להחדיר בבית. 
תוך כלום זמן התחילו התכווצויות קשות ודימומים נוראיים...
לפעמים לוקח כמה שעות עד שהעסק מתחיל לעבוד ולפעמים אף חולפת יממה ועדיין אין דימומים.
 
לקחתי גם פעם אחת דרך הפה בהמסה מתחת ללשון לפני פרוצדורה של גרידה מאוחרת. זכור לי טעם מגעיל, חולי כזה. לאחר הפרוצדורה של החדרת הלמינריות (זה משהו שעושים בגרידה מאוחרת כדי לשמור על צוואר הרחם), טסתי לשירותים ושלשלתי את נשמתי. בזמנו, חשבתי שזה תוצר של הסטרס והפרוצדורה הקשה שעברתי. בדיעבד, ככל הנראה, זה נגרם כתוצאה מהציטוטק.
 
יש נשים שהחוויה עם הציטוטק היא הרבה יותר סבירה והן בכלל לא מבינות מה זה ה"הפחדות" הללו שהן קוראות עליהן באינטרנט. 
כל אחת מגיבה אחרת מבחינה גופנית. אני מקווה שאת תהיי מאלו שתדווחי על מינימום תופעות לוואי ומקסימום יעילות. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 

 
לצפיה ב-'לבי איתך, חולקת מנסיוני הכללי (לא באיכילוב)'
לבי איתך, חולקת מנסיוני הכללי (לא באיכילוב)
11/09/2017 | 12:07
80
כל אשה עוברת את ההליך הפיזי בציטוטק בצורה שונה, כשיש הבדל גם בין ההשפעות של מתן הכדורים (נרתיקי או דרך הפה). עלי הכדורים השפיעו באופן קשה מאוד, וההפלות היו הרבה הרבה יותר קשות מהלידות הטבעיות שעברתי לפני ואחרי. בהמסה מתחת ללשון הכדורים השפיעו עלי עוד לפני שהתמוססו לגמרי, בשלשול ובצירי לידה שארכו מספר שעות. במתן נרתיקי (בבית חולים באזור מגורי) היתה לי השהות לחזור הביתה בכוחות עצמי, ורק אז התחילו תופעות דומות (שלשול וצירים קשים).
ממליצה לרכוש מבעוד מועד תחבושות עבות (דוגמת vania, באריזה ורודה נדמה לי) נגד הדימום המאסיבי שעשוי להמשיך בימים שאחרי. ליום ההפלה - כדורים משככי כאבים (אדוויל, נורופן, אם אפשר לסירוגין אפילו, או תרופות שחברות אחרות בפורום עשויות להמליץ לך) והרבה מים זורמים לשיכוך הכאבים. אפילו להדליק דוד אם יהיה צורך.
לא קראתי בשרשור הקודם האם יש לך ילדים (אמנם כתבת 'הפריה ראשונה', אבל מעלה את הנקודה בכל זאת) - אם יש, חובה לדאוג לסידור אחר עבורם עד שעות הערב המאוחרות, כדי שתהיי פנויה להתמודד רק עם התהליך הפיזי שלך.
עוד כתבת שאת אנמית, ועל מנת שחלילה לא תתעלפי, ממליצה מאוד לדאוג שיהיה לצדך מישהו, אפילו בחדר סמוך, רק כדי להשגיח עליך.
לבי איתך על האבדן שהנפש עוברת ועל התהליך הפיזית שאת עתידה לעבור. מאחלת לך מכל הלב, שברגע שתהיי מוכנה לשוב ולנסות - תזכי בהריון תקיד שיסתיים בידיים מלאות במועד.
לצפיה ב-'לא מכירה את איכילוב'
לא מכירה את איכילוב
11/09/2017 | 13:45
4
79
ולא יודעת מה הפרוטוקול שלהם לגבי אופן הלקיחה, אבל בכל מקרה נהוג להמתין בביה"ח לפחות חצי שעה לפני השחרור הביתה.
מצטרפת להמלצות של כבשהפועה: להביא איתך כמה תחבושות עבות ככל שניתן ולדאוג שיהיה מלאי גדול בבית.
במצבים כאלה אני דוגלת באופטלגין נוזלי, למרות שבהפלת הציטוטק הראשונה שלי הסתפקתי באקמול והכל היה בסדר.
אם הדימום מתחיל בזמן ההמתנה, אני מציעה להחליף תחבושת רגע לפני היציאה הביתה ואולי אף לפרוש מגבת או ניילון על המושב באוטו.
למרות ההקלה בחימום אזור הבטן, להימנע ממקלחת מאוד חמה ומשימוש בכרית חימום/בקבוק חם. החימום גורם לדימום רב יותר.
לדעתי לפחות ב-24 השעות הראשונות כדאי שיהיה איתך מבוגר שיכול לסייע במקרה של דימום כבד וחולשה.
בגלל הסיכוי לבחילות/שלשול/הקאות, כדאי לאכול במתינות ולא להגיע עם בטן עמוסה.
קחי בחשבון מנעד גדול של תופעות לוואי אפשריות. לא כולן חוות הכל ולא באותה העוצמה.
 
אחרי ההפלה האחרונה נותרו לי כדורים (לא הסכימו למכור לי רק את ה-4 שהייתי צריכה), אז יש לי את העלון לצרכן ועיינתי בו כעת.
התגלית המפתיעה מבחינתי היא שהכדורים משמשים גם לטיפול בכיבי קיבה, וזה עשוי להסביר למה התכווצויות של הרחם מופיעות כתופעת לוואי נדירות.
מצטטת את מה שכתוב בעלון לצרכן מבחינת תופעות הלוואי:
תופעות לוואי המופיעות לעתים קרובות - הפרעות בעיכול, שלשול, בחילה, הקאות, כאב בטן, נפיחות, עצירות, צרבת, סחרחורת, כאב ראש ופריחה בעור.
תופעות לוואי המופיעות לעתים רחוקות - דימום וגינלי (כולל דימום לאחר המנופאוזה), דימום שלא במועד הוסת, הפרעות במחזור החודשי, חום.
תופעות לוואי המופיעות לעתים נדירות - התכווצויות של הרחם.
תופעות לוואי בשכיחות לא ידועה: כאבי מחזור, צמרמורות ועוד כמה דברים רעים שיכולים לקרות גם בגרידה.
 
מאחלת לך שייגמר עם ציטוטק ותוכלי לחזור לרופא הפוריות שלך.
אנא עדכני אותנו כשתוכלי.
לצפיה ב-'מזתומרת לא הסכימו למכור לך רק 4?'
מזתומרת לא הסכימו למכור לך רק 4?
11/09/2017 | 15:17
3
64
אני צריכה לקנות בעצמי את הכדורים? אין לי מרשם...
לא מקבלים אותם פשוט בבית החולים?
לצפיה ב-'את לא צריכה לקנות'
את לא צריכה לקנות
11/09/2017 | 15:22
2
74
בציבורי את מקבלת אותם בביה"ח לפי הכמות הנדרשת.
בפרטי לעומת זה צריך לקנות והרוקחות התעקשו שאסור להן לגזור מהסטריפ, אז קיבלתי 15 כדורים (אחד מהם גזור מסטריפ אחר, אבל לא ניסיתי להבין את ההגיון המעוות).
נשארו לי 11 כדורים ולמרות שעברו כמעט 3 חודשים, אני עדיין לא מסוגלת לזרוק אותם.
לצפיה ב-'מאחלת לך שלא תזדקקי להם יותר לעולם'
מאחלת לך שלא תזדקקי להם יותר לעולם
11/09/2017 | 15:26
1
19
לצפיה ב-'תודה '
תודה
11/09/2017 | 16:00
14

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
ד
מתקשים בפוריות?
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ