לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1223312,233 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'בדיקה פתולוגית אחרי גרידה'
בדיקה פתולוגית אחרי גרידה
11/12/2017 | 20:16
2
25
לצערי עברתי גרידה בשבוע 22 לפני כחודש. ביקשנו כי ישלחו את השלייה לבדיקה פתולוגית ונאמר לנו כי אכן ישלח ותשובות נקבל בתום חודש. יצרנו קשר עם הבית חולים והפרופ' אשר ביצע את הגרידה אמר כי השלייה נשלחה לקבורה ולא קיים דבר כזה בדיקה פתולוגית לאחר גרידה.
האם זה נכון? מרגישה שאחרי מה שעברנו לקבל תשובה כזאת זה פשוט זילזול ולא האמת
לצפיה ב-' זה הרבה מעבר לזלזול'
זה הרבה מעבר לזלזול
11/12/2017 | 21:51
1
12
תיאום ציפיות חשוב בכל דבר בחיים, ובוודאי בזמנים שבהם הלב שבור והראש מחפש תשובות.
לא יודעת להגיד אם קיימת אפשרות לבדוק את השלייה אחרי גרידה כי מעולם לא ניסיתי, מקווה שהאחרות יידעו לענות על כך.
 
כואבת איתך את האובדן וכועסת איתך על כך שבמצב כל כך כואב, נוסף עוד כאב מיותר לחלוטין.
לצפיה ב-'כאב ואכזבה'
כאב ואכזבה
11/12/2017 | 23:26
5
זאת הרגשה של חוסר אונים, של אי יכולת לסמוך על אף אחד מהמערכת הרפואית!
להגיד את לעולם לא תדעי למה היתה ירידת מים בחוסר אמפתיה, כמעט בצעקה.. 
 
זה אנחנו מול פרופ' בכיר שמבצע את ההליך של גרידה שנים באסף הרופא.
לצפיה ב-'ציטוטק'
ציטוטק
09/12/2017 | 08:35
13
78
אז אחרי 2 ילדים שבאו בדרך הקשה  ivf , סוף סוף הפתעה- הריון ספונטני... שבוע 6 נצפה דופק ראשוני... היינו בשמיים...
כמעט כמו באגדות, אבל אז שבוע 8+6 היו טיפה הפרשות אז הלכתי לרופא נשים והתברר שהעובר הפסיק להתפתח והגודל מתאים ל  6+3.
הרופא במוקד אמר שיש אופציה לקבל ציטוטק מהרופא המטפל (מכבי) במרפאה במקום להגיע למיון.
מישהי מכירה?
ספרו לי על נפלאות הציטוטק... (עד היום שמעתי שבעיקר לא עזר)
לצפיה ב-'דימום '
דימום
09/12/2017 | 13:00
8
43
בינתיים התחיל דימום כמו מחזור..
מה הסיכוי שזה יצא לבד?
האם צריך לנסוע למיון? יכול להסתבך?
יש לי תור מחר בצהריים לרופא שלי
לצפיה ב-'יש סכוי שזה יוצא לבד..'
יש סכוי שזה יוצא לבד..
09/12/2017 | 15:04
5
41
ואז תחסך ממך התערבות רפואית.
קרה לי גם, בשבוע צעיר יותר משלך (הייתי בשבוע 6 וחצי, וראו שק הריון שמתאים לשבוע 5 וחצי).
אני לא יודעת להנחות אותך רפואית בשבוע 6/8.
מה שכן חשוב מאוד רפואית הוא שאם יש לך סוג דם עם rh שלילי (כלומר: A- או B- או AB- או O-) את צריכה לגשת בהקדם למוקד לקבל זריקת אנטי-D. הייתי הולכת היום. אם אני לא טועה אמורים תוך 72 שעות מתחילת הדימום החלש, אבל זה לא משהו שאני לוקחת סיכון לגביו ומתמהמהת.
 (עד כמה שאני מבינה עם סוג דם חיובי לא צריך, אבל אני לא רופאה).
בנוסף, אחרי הוסת הרגילה הבאה שתקבלי, לכי לביקורת לוודא שהכל יצא. (המהדרים הולכים גם לפני הוסת).
 
לצפיה ב-'לפחות זה נחסך ממני..'
לפחות זה נחסך ממני..
09/12/2017 | 17:27
4
33
אני rh+ אז פחות טרדה אחת...
תודה על התשובה מקווה שיצא לבד...
הרופא במוקד לא היה אופטימי, אמר שזה 50 אחוז בערך סיכוי מול 85 אחוז עם ציטוטק, אבל למען האמת הוא היה די מעצבן וחסר טאקט בכללי...
לצפיה ב-'אז 50% סיכוי שנחסך ממך ציטוטק'
אז 50% סיכוי שנחסך ממך ציטוטק
09/12/2017 | 18:06
3
40
גם זה משהו.. ציטוטק הוא לא תמיד נעים. (את יכולה לקרוא עליו בתגובות לשרשור "הפסקת דופק וגרידה" למטה)
 
ומצטערת לשמוע על האובדן
לצפיה ב-'לצערי התרגלתי ליפול בצד הרע של הסטטיסטיקה'
לצערי התרגלתי ליפול בצד הרע של הסטטיסטיקה
09/12/2017 | 18:26
2
39
אבל צריך לשמור על אופטימיות, לא?
לצפיה ב-'סליחה, עניתי בהיסח הדעת'
סליחה, עניתי בהיסח הדעת
09/12/2017 | 19:13
1
38
האמת שאין לי מושג מה עושים במקרה שנשארת שארית אחרי ההפלה. בדיוק פתחתי על זה שירשור.
אבל מקווה מאד שלא תגיעי לזה.
אופטימיות זה חשוב.
לצפיה ב-'זה בסדר'
זה בסדר
09/12/2017 | 19:43
18
סתם רגע של מרמור...
לצפיה ב-'למעשה התחילה לך הפלה טבעית'
למעשה התחילה לך הפלה טבעית
09/12/2017 | 15:05
1
37
יש סיכוי שהכל ייצא בעצמו והדילמה שלך תיפתר מעצמה.
אין חובה להגיע למיון, אלא אם הדימום הופך לכבד, יש כאבים חזקים מאוד ו/או חום, ואז כן כדאי להיבדק.
 
אנא עדכני אותנו בהמשך על מצבך.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
09/12/2017 | 17:28
21
בינתיים הדימום סביר, כמו ביום הראשון למחזור...
לצפיה ב-'מקווה בשבילך שיצא לבד, '
מקווה בשבילך שיצא לבד,
09/12/2017 | 16:38
1
19
אבל חייבת לכתוב מניסיוני שזה שיש דימומים כבדים, זה עוד לא אומר שהכל יוצא...
ממליצה ללכת מחר להיבדק אצל הרופא ולהתייעץ איתו. 
אם תהיה לך בכל זאת דילמה לגבי ציטוטק- אז תכתבי לנו שוב. 
 
אנא עדכני במצבך,
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
09/12/2017 | 17:24
26
יש לי תור מחר אחה״צ. נראה מה הוא ימליץ ��
לצפיה ב-'מעדכנת ועוד כמה שאלות'
מעדכנת ועוד כמה שאלות
11/12/2017 | 20:25
1
10
אז אתמול התחיל דימום כבד והרופא שלי הפנה אותי מיידית למיון ששם הוחלט לתת ציטוטק. אז אחרי החוויה המאוד לא נעימה, השתחררתי היום הביתה לאחר שהדימום נחלש ונאמר לי להגיע לרופא לביקורת בעוד שבועיים לוודא שהכל יצא.
לידי שכבה בחורה צעירה אחרי הפלה יזומה שבועיים קודם עם ציטוטק שהתברר שההפלה לא הצליחה ואתמול היא הגיעה עם המוגלובין 5 למיון והופנתה לגרידת חירום לאחר שהתברר שהשק בצוואר הרחם.
ממש הפחיד אותי!
לא מבינה למה לא עושים א״ס לפני השחרור?
כמה זמן אמור להימשך הדימום? כרגע הדימום ממש נחלש (ההמוגלובין שלי ירד ב 12 שעות האשפוז מ 12.8 ל 11, אז תוהה כמה זה עוד ירד... אבל הדימום היו נוראים, אני אחסוך בפירוט).
חייבת לציין שלא הרגשתי שינוי משמעותי אחרי הציטוטק- לא ברמת הדימום ולא במה שיצא (סליחה), רק יותר חלשה וצמרמורות קור. אז למה היה צורך לתת אם כבר החלה הפלה ספונטנית? לא היה עדיף לחכות ואם לא משתפר אז לתת?
טוב... נראה לי שמספיק שאלות לערב אחד...
לצפיה ב-'יש קווי דמיון להפלת הציטוטק שהיתה לי לפני שנה'
יש קווי דמיון להפלת הציטוטק שהיתה לי לפני שנה
11/12/2017 | 22:32
2
אצלי הדימום הכבד הגיע אחרי הציטוטק (לפניו היה דימום חלשלוש). חזרתי בערב למיון והתאשפזתי ללילה. אצלי דווקא כן עשו US בבוקר, לא יודעת אם זה בגלל שיש לי היסטוריה של שאריות או בגלל פרוטוקול של ביה"ח.
בבדיקת האולטרסאונד בבוקר התגלה שלמרות הדימום המאוד כבד, יש שארית עם זרימה.
בזמנו בחרתי לא ללכת על גרידה מיידית אלא להשתחרר (וללכת למסיבת חנוכה בגן של הילדה).
אצלי הדימום נחלש אחרי יומיים, ואז פתאום התגבר מאוד, ואז פסק ושוב חזר בעוצמה גבוהה. 9 ימים אחרי הציטוטק עברתי גרידה להוצאת השארית.
 
לא יודעת למה הם בחרו לתת לך ציטוטק, משערת שאולי זה כדי לקדם את ההתכווצויות של הרחם ובכך לקדם את ההפלה ולהקטין את הסיכויים שתישאר שארית.
 
אני לא יודעת להגיד כמה זמן הדימום אמור להימשך, מאחר וזה מאוד משתנה בין אישה לאישה ובין הפלה להפלה, אבל נראה לי שאם הכל בסדר, הדימום אמור להסתיים תוך כשבוע.
 
בגלל הדימום הרב, אני ממליצה שתתחילי לקחת כדורי ברזל (חשוב להתייעץ עם הרופא שלך על כך).
 
מחזיקה לך אצבעות שהכל יצא ושהדימום ימשיך להיחלש.
ממתינה לעדכון נוסף ממך.
לצפיה ב-'עוד לא איתכן... אולי יש עוד תקווה?'
עוד לא איתכן... אולי יש עוד תקווה?
11/12/2017 | 20:25
1
24
היי בנות מקסימות..
אני ממש בסרטים והייתי רוצה לשמוע אם קרה למישהי משהו דומה והסתיים בהריון תקין ולידה..
יש לי 2 ילדים מתוקים בבית, עכשיו בהריון שלישי, שבוע 8+2, בת 33.5.
הכל התחיל בצורה צולעת.. הפסקתי גלולות אחרי 3 שנים רצופות ומיד נקלטתי..
בדיקות השתן יצאו שליליות, בדיקת הדם שהייתה יום אחרי איחור כביכול (היה הרי מחזור מדומה עם הגלולות, אבל סופרת משם) יצאה בטא 100 (שעם הגדולים בשלב זהה יצא 320 ו- 485). 
ההכפלה לא הייתה משהו בכלל.. מ-100 ל-1,663 לאחר 14 ימים! (הכפלה כל 4 ימים ולא כל יומיים- שלושה). לאחר מכן בדקתי שוב, והגעתי לבטא 3,140 (אחרי שלושה ימים).
בשבוע 7 הגעתי לאולטראסאונד ראשון- היה שק הריון אבל ריק..
בשבוע 8 הגעתי שוב, ציפיתי כבר לדופק, היה שק מעט גדול יותר מהפעם הקודמת וחלבון עוברי בתוכו.. הרופא אמר שאני ממש לא שבוע 8 כמו שאני חושבת..
ומיום חמישי, יום לפני הבדיקה האחרונה (ויום אחרי קיום יחסי מין) הפרשות חומות.. בלתי פוסקות.
והיום, הצטרפו לחגיגה דימומים של ממש (במיוחד בפיפי מטפטף מלא דם, בתחתונית פחות) ואף קרישי דם.. :(
חזרתי היום לרופא ואמר שעדיין אין דופק (בבדיקה האחרונה אמר שתוך שבוע מהרגע שרואים חלבון עוברי חייב להופיע דופק) ואמר שנראה שהכיוון הוא הפלה.. שנראה שהשק שינה טיפה צורה.. אמר שאם השק יהיה לכיוון תחתית צוואר הרחם סימן שהוא בדרך החוצה.. אך לא היה.
 
בכל אופן, נותן הזדמנות עד יום שישי כי לדבריו במצב כיום שיש עדיין שק וחלבון עוברי לא יתנו לי כדורים להפסקת ההריון, ולו מהספק הקטן שיש סיכוי להריון תקין.. אבל אם בשישי השק לא גדל ואין דופק, יפנה אותי למיון..
 
מטריד מאוד כי בגדולים היה דופק בשבוע 7-8 כבר, ומה שהוא ראה בשבוע 8 ראו אצלם בשבוע 5.. לא ידוע לי שאני מבייצת מאוחר (לא בדקתי את העניין).
והכי מלחיץ זה הדימום הזה..
אגב, אין שום כאבים.. אבל הרופא אמר שזה לא אומר כלום..
 
קרה למישהי שלא ראו דופק עד שבוע 8 וחצי והיו דימומים ובסוף המשיך תקין?
 
לצפיה ב-'לצערי נראה שהמסלול די ברור'
לצערי נראה שהמסלול די ברור
11/12/2017 | 22:15
11
הכפלות הבטא לא סבירות בעליל, מצב השק והתוכן לא סביר לשבוע שבו את אמורה להיות ונראה שהדימום הוא אכן התחלה של הפלה ספונטנית.
 
ממליצה שבימים הקרובים לא תישארי לבד, למקרה שהדימום יתגבר. דימום כבד עלול להוביל לחולשה ואף לעלפון.
בשעות שבהן הילדים בבית, כדאי שיהיה לפחות עוד מבוגר אחד בבית מלבדך למקרה שתזדקקי לעזרה ו/או להתפנות לבי"ח.
 
אנא עדכני אותנו מחר.
לצפיה ב-'מה עושים עם שארית?'
מה עושים עם שארית?
09/12/2017 | 18:20
10
102
זו הפעם הראשונה שיש לי שארית. אני עכשיו אחרי הוסת הראשונה הרגילה שלאחר הגרידה.
הרופאים ממליצים לחכות למחזור הבא ולראות אם נעלמה. ואם לא? אז חייבים היסטרו ניתוחית או שאפשר לנסות עם ציטוטק? (שארית "קטנטנה" לדברי הרופא, אם זה משנה). כדאי לנסות לחכות מחזור נוסף אם לא תעלם (כלומר שלושה מחזורים מהגרידה) או שאם לא יצאה תוך שניים כנראה שכבר לא תצא לבד?
אם ציטוטק - כדאי לנסות כבר עכשיו (אחרי המחזור הראשון שלאחר הגרידה)?
ואם היסטרו ניתוחית - האם גם אותה חייבים לעשות אחרי תום הדימום ולפני הביוץ? האם כדאי לקבוע תור ומקסימום לבטל? מטריד אותי שהחודשים עוברים להם, וחבל לי "לבזבז" עוד אחד רק בשביל בדיקת אולטראסאונד שאומרת שיש שארית.
זה כל כך מדכא אותי שהזמן עובר ועובר.

תודה!
 
לצפיה ב-'מוציאים'
מוציאים
09/12/2017 | 21:04
3
65
אם יותר מרופא אחד המליץ לחכות לוסת, כנראה שכדאי לחכות, אבל להתכונן לאפשרות שהשארית לא תתפנה בכוחות עצמה.
 
באופן אישי לא הייתי הולכת על ציטוטק להוצאת שארית, אלא על היסטרו ניתוחית.
 
בפעם היחידה שבה היתה לי שארית ללא זרימה (בגודל 8 מ"מ), חיכיתי וסת אחת ולאחריה עברתי ניתוחית להוצאת השארית.
בפעמים האחרות היו שאריות עם זרימות ולא חיכיתי לוסת לפני הפרוצדורה להוצאת השאריות.
 
אני לא חושבת שיש חשיבות לתזמון ביחס לוסת, אבל אם מבצעים אחרי ביוץ, כדאי למנוע הריון כדי שאם נוצר עובר הוא לא יידחף אל מחוץ לרחם.
 
מבואסת איתך על השארית 
לצפיה ב-'הרבה תודה! '
הרבה תודה!
09/12/2017 | 21:30
2
34
סליחה על השאלה המטופשת, אבל ב"זרימות" הכוונה היא לדימום?
 
ולא היית הולכת על ציטוטק בגלל החוויה הקשה שלך איתה שתיארת בשירשור השני, ובגלל שעדיין נשארה שארית? או שבאופן כללי זה לא ממש עוזר במקרים כאלה?
לצפיה ב-'שארית עם זרימות: שארית שמחוברת לדופן הרחם עם כלי דם פעילים'
שארית עם זרימות: שארית שמחוברת לדופן הרחם עם כלי דם פעילים
10/12/2017 | 06:12
1
48
אצלי זה באמת לווה בדימום שלא ממש פסק, אבל העניין העיקרי הוא ששארית עם זרימות לא צפה בחלל הרחם אלא מחוברת לדופן הרחם ויש כלי דם פעילים שמזינים אותה, מה שלעניות דעתי הלא מקצועית, מקטין מאוד את הסיכויים שהיא תצא בעצמה.
 
לא הייתי הולכת על ציטוטק מכל הסיבות שכתבת. באופן אישי אני מאמינה בציטוטק כטיפול ראשוני כאשר רוצים להימנע מפעולה פולשנית, אבל לא כטיפול משני אחרי פעולה פולשנית שלא צלחה.
ציטוטק אחרי גרידה זה פרוטוקול כל-כך נדיר, שאני לא זוכרת אם היתה כאן מישהי שניסתה את זה וגם אם היתה, אני לא זוכרת אם השארית יצאה.
לצפיה ב-'הבנתי. הרבה תודה!'
הבנתי. הרבה תודה!
10/12/2017 | 09:07
28
והמון המון בהצלחה בהיסטרו הניתוחית שלך!
לצפיה ב-'אם השארית באמת קטנטנה'
אם השארית באמת קטנטנה
11/12/2017 | 00:36
3
37
אפשר לעשות ניתוחית צ'יק-צ'ק אצל אחד ד"ר שלומי כהן במדיקל סנטר. 
הוא עובד בשיטת sea & treat. 
עשיתי אצלו בלי הרדמה (ועם הנגאובר מטורףףףף). בתוך שעתיים הייתי בבית (אבל זה כואב).
לצפיה ב-'תרנגולת14- את יכולה לפרט?'
תרנגולת14- את יכולה לפרט?
11/12/2017 | 09:22
1
28
מה זה אומר השיטה הזו? ממה היה ההנאובר המטורף? ומהי הפרוצדורה- כמו בגרידה אבל בלי הרדמה? שאיבה? הסטרוסקופיה ניתוחית ללא הרדמה? לא הבנתי כלום...
בגדול- נשמע כמו עינוי- בלי הרדמה, עם כאבים והנגאובר. אז מה היתרונות ולמה שמישהי תעשה את זה לעצמה?
(אני שואלת ברצינות, לא בציניות חלילה).  
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'See & Treat'
See & Treat
11/12/2017 | 20:45
12
(מתקנת את שגיאת האוטוקורקט מההודעה הקודמת - צ"ל לראות ולא ים)
 
אחרי הלידה הדוממת עשו לי סמי-גרידה כדי להוציא את השלייה.. במהלך שבועות ההתאוששות התחלתי בהכנות לסבב ivf חדש. הרופאה שלי שלחה אותי לאבחנתית "ליתר ביטחון" למרות שבאולטרסאונד הכל נראה טוב ונקי ואפילו ביוץ ממשמש.
בהיסטרו' אבחנתית מצאו שארית פיצית (8 מ"מ). התורים דרך קופת חולים היו ארוכיםםםם - חודש עד לפגישות ייעוץ, ורק אחר כך קובעים תור לניתוח, וניתוח כמו ניתוח, צריך לצום, צריך לבוא שעות לפני ואז הרדמה והתאוששות ו... אני רק רציתי לגמור עם זה כמה שיותר מהר ולחזור לטיפולים, אם אפשר עוד לפני שחוזרת לעבודה (בפועל, ולמרות מאמצי הרופאה שלי החודש ההוא התפספס, אבל זה סיפור אחר).
אז פניתי לרפואה הפרטית ומצאתי את ד"ר שלומי כהן (עם תורים פנויים לא בעוד חודש) שיש לו "כלי עבודה" עדינים וכשיש שארית קטנה הוא יכול להוציא אותה בלי כל הווג'ראס של ההרדמה (כמו היסטרו' לכל דבר).
רצה הגורל ויום לפני התור לניתוח הייתי בחתונה של קולגה, והיה וויסקי טוב וקצת התפרקתי. אז הגעתי למדיקל סנטר עם הנגאובר
ולגבי הכאבים: תוך כדי כאב ברמה של כאבי מחזור, אחר כך כשכבר הייתי בבית כאב כמו צירי לידה. לקחתי אקמול והלכתי לישון שעתיים. קמתי כאילו כלום לא היה.
לסיכום, כל התהליך מהרגע שהגעתי לבית החולים ועד שקמתי בלי כאבים - כ-4 שעות. בעיני זה יתרון משמעותי.
לצפיה ב-'אבדוק, תודה רבה! '
אבדוק, תודה רבה!
11/12/2017 | 09:55
5
לצפיה ב-'גם לי היה סיפור עם שארית'
גם לי היה סיפור עם שארית
11/12/2017 | 14:52
1
30
לפני שנה עברתי הפלה טבעית (היחידה שהיתה טבעית ולא הייתי צריכה גרידה- לכאורה!) מעקב בטא הראה שהבטא יורדת באיטיות מוגזמת ואז התחלנו גם מעקב us. חיכיתי שני מחזורים- לא יצא. במחזור השלישי נתנו לי ציטוטק- גם סבלתי וגם לא עזר. בסוף אחרי כמעט 5 חודשים עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית. חודשיים אחריה נכנסתי לעוד הריון (גם הוא נפל אבל בלי קשר...)
מצד אחד חבל על הזמן שעבר מצד שני הרופאה שלי רצתה ובצדק להימנע מעוד כניסה פולשנית לרחם שלי שגם ככה עברה ככ הרבה.
לצפיה ב-'אוי '
אוי
11/12/2017 | 19:39
10
נשמע מאד לא נעים
תודה רבה על התגובה!
 
לצפיה ב-'בקשה לתמיכה מקצועית'
בקשה לתמיכה מקצועית
10/12/2017 | 22:10
8
95
ערב טוב,
עברתי על כמה עמודים פה בפורום ורציתי דבר ראשון לומר לכן שאני מעריך אתכן על הפתיחות והתמיכה אחת לשניה. תמשיכו להיות חזקות ואני מאחל לכן שתדעו רק אושר והתרחבות משפחתית.
 
אני ואשתי גילינו במהלך השקיפות בשבוע 12 שהלב הפסיק לפעום והעובר תואם ל-9 שבועות. זהו ההריון השני, שבראשון נולדה בתנו הבכורה לפני שנתיים.
אשתי מתוכננת לעבור גרידה ביום רביעי הקרוב. 
מרגע ההודעה היא מסתגרת עם עצמה ולא מוכנה לדבר עם אף אחד ולצערי אפילו אני לא מצליח למצוא דרך לתקשר איתה. 
מאוד חשוב לי לעזור לה ולתמוך בה, אבל אני חושב שאולי תמיכה מיקצועית חיצונית תעזור לה יותר.
אשמח לשמוע מכן על המלצות ואני מקווה שאולי היא תצטרף לכאן להעזר בכן גם.
 
תודה 
 
לצפיה ב-'לבי אתכם'
לבי אתכם
11/12/2017 | 08:57
1
51
עצוב ושובר את הלב לאבד הריון רצוי. אנחנו כאן עבורה ועבורך.
לצפיה ב-'משתתפת בצערכם'
משתתפת בצערכם
11/12/2017 | 10:32
10
לצפיה ב-'משתתפת בצערכם על אובדן ההריון'
משתתפת בצערכם על אובדן ההריון
11/12/2017 | 09:26
2
42
לפני תגובה ארוכה יותר, חשוב לי להבין מתי גיליתם- לפני יום? שבוע?...
וגם- כשאתה כותב שהיא מסתגרת עם עצמה- האם אתה מתכוון רגשית או מסתגרת בחדר, לא שותה, לא אוכלת...וכמה זמן. 
 
אמשיך ואתייחס לעומקם של דברים לאחר שאבין טוב יותר. 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'הסבר מפורט יותר'
הסבר מפורט יותר
11/12/2017 | 10:03
1
52
ביום שישי האחרון (לפני שלושה ימים) בצענו שקיפות עורפית אצל הרופא המטפל, בשניה שראינו את העובר על המסך ישר הבנו את התמונה עוד לפני שנאמרה מילה.
אשתי עדכנה שהיתה לה הרגשה שמשהו לא תקין והבדיקה אישרה לה את.
מאותו יום היא בקושי אוכלת ולא רוצה לצאת מהבית. היא סגורה רגשית, יושבת בסלון ולא מנסה לעשות משהו מעבר לזה. פרט לפגישה עם חברה שעברה מקרה דומה היא לא מדברת עם אף אחד, לא עונה לטלפונים ושיחות איתי הן במשפט של מילה אחת ולא יותר.
 
אתמול היא החליטה להשאר בבית ולא ללכת לעבודה, היום היא כבר נסעה לעבודה אבל אני לא יודע לעדכן על מה שעובר עליה.
לצפיה ב-'תודה על הפירוט-'
תודה על הפירוט-
11/12/2017 | 10:30
47
מסכימה עם כל מה שכתבו לך.
 
אני מעריכה מאוד את דאגתך לאישתך, ומעודדת אותך לדאוג לעצמך גם כן. גם אתה חווה אובדן. נכון, אתה חווה זאת אחרת ממנה, אך בכל זאת...
התגובה של אישתך של ההסתגרות נובעת מעצם ההלם מהידיעה הקשה על הפסקת התפתחות העובר. נכון, היא אמרה שהיה לה איזשהו חשש, אך כעת, משהחשש אומת, התגובה הראשונית היא של הלם. ומכאן- ההסתגרות- כדי להיות עם עצמה ולנסות ולעבד את התחושות הראשוניות ולקבל את עצם הידיעה. 
 
אפילו אני, שאני טיפוס שמאוד משתף, הייתי זקוקה למספר שעות שכאלו- של הסתגרות עם עצמי. לפעמים עם בכי ולפעמים בלי. 
רק אחר כך יכולתי להתחיל לדבר- עם בעלי, עם אמא שלי, עם חברות...
 
אז אשתך היתה זקוקה ליומיים כאלו. נשמע לי ממש נורמאלי. הנה, היא אפילו אספה מספיק כוחות כדי לנסוע לעבודה, וזה קשה מאוד מאוד- לעבוד בידיעה שיש ברחמה עובר ללא חיים, ובעוד יומיים היא צריכה לעבור פרוצדורה רפואית.
 
אני מקווה שהתקשורת ביניכם טובה בדרך כלל. אתה בהחלט יכול לומר לה שאתה מאוד דואג לה, וחסר אונים ולא כל כך יודע מה לעשות, מה לומר, שגם אתה עצוב, שגם אתה באבל, ושחשוב לך שתשתף אותך בתחושות ובמחשבות שלה. 
 
לגבי הפורום הנוכחי- יש נשים שהוא מאוד מסייע להן (כמו לי- בעבר), ויש כאלה שזה דווקא לא מתאים להן. יש כאלה שבאות לפה לתקופה קצרה, ויש לארוכה. יש כאלה שרק קוראות, ויש כאלה שגם כותבות. יש כאלה שהפורום מהווה עבורן מעין קבוצת תמיכה, ויש כאלה שהפורום דווקא מלחיץ אותן, כי יש פה המון סיפורים מורכבים. כמובן שאפשר רק לכתוב פה ולקבל תמיכה, ללא קריאת הסיפורים של שאר הנשים. הכל הכל לגיטימי.
 
כמובן שניתן גם לפנות לסיוע מקצועי אצל אשת מקצוע שמתמחה באובדני הריון. יש שרשור בפורום שעוסק בכך. אם תהיה מעוניין- אכתוב לך פרטים יותר מדויקים לגביו.  
 
עוד דבר חשוב- לרוב, רק לאחר שעוברים את הגרידה או את הפרוצדורה של ההפלה, הדאגה לגוף מפנה את מקומה לנפש, ורק אז אפשר באמת להתחיל בתהליך עיבוד האובדן.
 
שירה. 
 
שירה דוד
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'משתתפת בצערכם על אבדן ההריון'
משתתפת בצערכם על אבדן ההריון
11/12/2017 | 09:42
2
43
...תמיד נראה לי שההתמודדות של בני הזוג אינה מדוברת מספיק. המורכבות הזו של הצורך להכיל ולתמוך, כשגם אתה חווה אובדן של הריון רצוי בוודאי איננה פשוטה ומאד נוגע ללב שאתה מחפש עזרה עבור האשה שאיתך . זה כלל לא מובן מאליו בעיני.
 
ישנו פה בפורום שרשור עם המלצות למטפלות העוסקות באבדן, אבל חשוב לי לכתוב גם שזה תהליך שהמוכנות לקראתו צריכה להבשיל. הרבה פעמים ההלם מאבדן ההריון כל כך גדול שרק לאחר תום ההליך הפיזי אשה יכולה להתפנות בכלל לחשוב על  קבלת עזרה מקצועית לשיקום הנפש.
כרגע עצמת הכאב מאד גדולה ולפעמים נכון לשהות שם לרגע (ממושך יותר או פחות) על מנת לעבד את מה שעובר עליכם.  
הפורום הזה הוא בהחלט מקום טוב להתחיל בו. יש כאן נשים שמבינות יותר מכל אחד אחר את שעובר עליה וידעו לתת לה עצה, אוזן קשבת וחיבוק וירטואלי אילו רק תרצה בכך.
הרבה פעמים הסביבה הקרובה  לא ממש יודעת איך להגיב לאבדן הריון, והניסיונות לנחם לא ממש מועילים, ואפילו מעצימים את תחושת הבדידות בתוך החוויה הקשה הזו.
 
גם אתה מוזמן כמובן לשתף אם וכאשר תרגיש צורך כזה.
 
איחולי לימים טובים יותר עבורכם.
לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
11/12/2017 | 10:09
1
37
אני במצב שכרגע אין לי זמן לחשוב על מה אני מרגיש, יותר חשוב לי שהיא תתמודד עם זה בצורה הבריאה ביותר שהיא יכולה. אני מקווה שהערב נוכל לשבת ביחד ולעבור ביחד על ההודעות פה.
 
אני אעבור על השרשור ומההכרות שלי עם אשתי אני בטוח שגם שיחה עם מישהו נטרלי (ולא מהמעגלים הקבועים) יעזור לה להתמודד עם המצב.
 
אני מניח שרק ביום חמישי (יום אחרי הגרידה) היא תיהיה פתוחה לדבר על זה.
לצפיה ב-'מצטערת לקרוא על האובדן'
מצטערת לקרוא על האובדן
11/12/2017 | 12:41
40
מכאיב כל כך. זה לא דבר שאפשר להתכונן אליו. ולא דבר שאפשר כך סתם לחזור אחריו לשגרה כאילו כלום. אפשר רק - בהשקעה רגשית עצומה - ללבוש מסכה של כאילו כלום ולצאת איתה לעולם.
הכוחות של אשתך מופנים עכשיו פנימה, להחזיק את עצמה חזק נוכח השבר הזה והריקנות, הכאב והפחד שהוא מעורר. לעתים, אצל חלק מהנשים, התפרקות רגשית מגיעה אחרי שההריון מסתיים.
אני מתנדבת להיות ה"מישהו נייטרלי" ולדבר עם אשתך אם היא תרצה בכך.
אנחנו כאן. כל הזמן. עבורך. עבורה. לכל שאלה או התייעצות, לפריקת הכאב, לכל דבר שיתאים לכם להביא אלינו.
לצפיה ב-'שאלה קטנה'
שאלה קטנה
08/12/2017 | 15:53
7
149
היי, כתבתי פה בעבר,
אזכיר בקצרה -
נכנסתי להריון חודש אחרי שהפסקתי גלולות. לפני 3 חודשים עברתי גרידה בשבוע 9 אחרי שנמצא עובר ללא דופק (אחרי שכבר היה דופק).
מאז שהפסקתי את הגלולות המחזור מאוד חלש.. כמובן שמדאיג אותי שכבר 3 חודשים עברו ועדין לא נקלטתי לעוד הריון (למרות שפעם קודמת "קלענו" בניסיון הראשון).. יש סיכוי שהמחזור המועט הוא הבעיה? מה הסיכוי להידבקויות? האם שווה ללכת לבדוק משהו?
אציין שאת הגרידה עשו לי בשילוב עם היסטרו אבחנתית, מניחה כדי לוודא אחרי שהכל בסדר.. לא כל כך הסבירו לי ולא ביקשתי. אולי כי היו הרבה מתמחים באותו יום? יש סיכוי שהיו מפספסים הידבקויות או בעיה אחרת אם עשו היסטרו אבחנתית מיד בסיום הגרידה?
 
תודה וסליחה על השאלות הרבות, הראש לא עוזב אותי במנוחה..
לצפיה ב-'אני לא יודעת לענות לך-'
אני לא יודעת לענות לך-
08/12/2017 | 18:43
57
ממליצה לפנות לרופא/ה הגניקולוג/ית שלך לצורך התייעצות. 
כמובן ש-3 חודשים לנסיון של כניסה להריון הוא כלום זמן, אבל אם משהו מטריד אותך ולא נותן לך מנוח- שווה להתייעץ רפואית לגביו. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'פעם ראשונה שאני קוראת על גרידה משולבת עם היסטרו אבחנתית'
פעם ראשונה שאני קוראת על גרידה משולבת עם היסטרו אבחנתית
08/12/2017 | 21:34
2
55
לעניות דעתי לא ניתן לבחון כך הידבקויות, מפני שהן נוצרות בימים והשבועות שאחרי הגרידה, כאשר דפנות הרחם נדבקות זו לזו במהלך ההחלמה מהגרידה.
הדבר היחיד שאולי אפשר לראות בפעולה כזו זה שאין שאריות, אבל גם בזה אני לא בטוחה, כי אחרי גרידה הכל מלא דם והרירית גם ככה פצועה.
 
השבוע עברתי היסטרו אבחנתית לראשונה בחיי, חצי שנה אחרי ההפלה השישית. ב-5 ההפלות הראשונות לא עברתי אבחנתית (אחרי 2 הפלות עברתי ניתוחית להוצאת שארית).
 
אני חושבת שלא אני במקומך, הייתי מתחילה מבדיקת US רגילה ומתייעצת עם הרופא לגבי האפשרות של היסטרו אבחנתית.
 
אשמח אם תוכלי לעדכן אותנו בהמשך.
לצפיה ב-'עשיתי בדיקה שבועיים אחרי הגרידה'
עשיתי בדיקה שבועיים אחרי הגרידה
10/12/2017 | 13:47
1
23
והוא אמר שהכל תקין. כדאי לחזור שוב? יש סיכוי שאפשר לפספס שאריות?
 
המון תודה על ההתייחסות
לצפיה ב-'גם אני עשיתי שבועיים אחרי הגרידה האחרונה'
גם אני עשיתי שבועיים אחרי הגרידה האחרונה
10/12/2017 | 15:08
23
וגם שבוע אחרי הוסת הראשונה והכל נראה תקין.
אני לא יודעת אם ניתן לראות הידבקויות בUS רגיל, אבל אם כן כנראה שאצלי הן נוצרו אחרי הבדיקות.
מאז הגרידה הוסתות שלי התאפיינו בדימום מועט מאוד (יום אחד בלבד של דימום) וזה היה הטריגר להיסטרוסקופיה האבחנתית שבה התגלו ההידבקויות.
 
שאריות תמיד גילו אצלי בUS רגיל. במידה והמכשיר לא איפשר לבדוק זרימות, הפנו אותי לבדיקה עם מכשיר אחר שמאפשר זאת. פעמיים היו לי שאריות עם זרימות (שאריות שמחוברות עם כלי דם פעילים אל דופן הרחם) ופעם אחת ללא זרימות.
לצפיה ב-'יכולה לנסות לענות מנסיוני'
יכולה לנסות לענות מנסיוני
09/12/2017 | 18:34
2
43
גם לי יש מחזור חלש מאוד, התברר שלפחות אצלי הסיבה היא רירית רחם דקה (מה שעלול להפריע להיקלט להריון).
לדעתי אם יש חשש לגבי העניין, כדאי להתייעץ עם רופא פוריות שיעשה בדיקה מקיפה- בדיקות דם להורמונים, מעקב זקיקים וגם יבדוק את הרירית.
לצפיה ב-'גם אם הצלחתי להיקלט כבר להריון?'
גם אם הצלחתי להיקלט כבר להריון?
10/12/2017 | 13:46
1
33
הוא נגמר בהפלה, אבל מניחה שלשלב הקליטה זה פחות קריטי
לצפיה ב-'האם גם בפעם הראשונה המחזור היה חלש או רק אחרי הגרידה?'
האם גם בפעם הראשונה המחזור היה חלש או רק אחרי הגרידה?
11/12/2017 | 20:35
5
תראי , לי יש רירית דקה ובכל זאת נקלטתי בסוף.. עניין של זמן..
3 חודשים זה נחשב לא הרבה, אבל כמו שרשמתי לך אם מטריד אותך , אז שווה בירור...
עושים ב״ד ביום 2-4 של המחזור ומעקב זקיקים ורירית. אם יש חשד נוסף אז גם עושים בדיקת זרע...
בדר״כ עושים ברור כזה אחרי חצי שנה- שנה של חוסר הצלחה להיכנס להריון (תלוי גיל).
לצפיה ב-'הפסקת דופק וגרידה'
הפסקת דופק וגרידה
08/12/2017 | 12:05
13
135
 
שלום לכולן
בשקיפות בשבוע 12 הרופא אמר שאין דופק ושהעובר לא התפתח ומתאים לשבוע 8+2 והפנה לגרידה. איפה עושים גרידה? איך התהליך,? יש אופציה אחרת חוץ מגרידה והאם זה משפיע על העתיד מבחינת נסיונות עתידיים להרות..? וגם לגבי התאוששות? 
אשמח להסברים ממי שתוכל
תודה
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
08/12/2017 | 15:25
6
54
גרידה בשבוע זה  ניתן לעשות גם בבתי חולים פרטיים וגם בבתי חולים ציבוריים. 
תהליך הגרידה עצמו מתבצע בהרדמה מלאה ולכן ההליך לא כואב כלל. 
יש אנשים שמגיבים לא טוב להרדמה המלאה עצמה, ולאחר ההתעוררות סובלים מתופעות כמו כאבי ראש, סחרחורת, בחילות והקאות. 
אני לא סבלתי מכל אלו. רק מחולשה ועייפות ביום למחרת, שאלו תופעות שלכולם יש בעקבות ההרדמה המלאה. 
 
מבחינת מנוחה לאחר הגרידה- יום-יומיים מנוחה- וזהו. דימומים- יש במידה סבירה במשך כשבועיים (עד שבועיים). 
 
מחזור אמורים לקבל בין 4-6 שבועות מהגרידה. גם 8 שבועות זה תקין. 
 
סיבוכים- לי מעולם לא היו, אבל יש כאלו שיש להן סיבוכים, כמו שאריות (שלרוב יוצאות במחזור, אבל יש כאלו שזקוקות להתערבות נוספת של הסטרוסקופיה ניתוחית). 
אם עולה החום בימים לאחר הפרוצדורה או מרגישים כאבים חזקים- צריך לבוא ולהיבדק. כאמור- אצלי הכל תמיד עבר חלק בהיבט הפיזי. 
 
גרידה לא אמורה להשפיע מבחינת נסיונות עתידיים להרות. כמובן שמדובר על פרוצדורה כירורגית וצריך להתייחס אליה בכובד ראש, אבל הרופאים והרופאות מאוד מאוד מיומנים בה, והיא נחשבת לא למשהו מורכב בהיבט הרפואי. 
כנראה שתקוע לנו משהו בראש שקשור להפלות בשנות ה-50 אי שם בארצות הברית, כמו שמראים בכל הסדרות והסרטים, ואז מסופר שפגעו לאישה ברחם והיא לא תוכל להרות יותר. מדובר בסיפורי אימה, שתודה לאל, בזכות התקדמות הרפואה והאנושות בכלל- נדיר ביותר להיתקל בהם בימינו אנו במדינות המערב. 
 
לגבי אופציות נוספות- לא בטוחה שיש לך. את בשבוע 12 והעובר בגודל 8+2. ציטוטק נותנים עד שבוע 8 או עד גודל של עובר של שבוע 8. נראה לי כבר מאוחרת מדי בשביל ציטוטק. יש יש ניסיון מאוד לא טוב עם הכדורים האלו משבוע 6 וחצי, אז כותבת מניסיוני. 
 
האם זה היה ההריון הראשון שלך? 
 
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'לי היה מקרה דומה'
לי היה מקרה דומה
08/12/2017 | 16:47
1
65
בבדיקת שקיפות בשבוע 12 נמצא שאין דופק לעובר, נאמר שהדופק פסק בשבוע 9+2. לי דווקא הוצעה האופציה של כדורי ציטוטק ומכיוון שזה היה הריון ראשון, זה מה שבחרתי לעשות. אחרי שבוע, נמצאה שארית ולקחתי עוד 4 כדורים ולאחר שבוע נוסף, נאמר שהרחם התרוקנה ואין שאריות אחרות. כל התהליך עבורי, מבחינה פיזית, לא לווה בכאבים, דימומים מוגברים במיוחד או תופעות אחרות יוצאות דופן, כך שאני מרוצה שבחרתי כדורים ע"פ גרידה. בכל מקרה, כנראה שאעשה היסטרוסקופיה אבחנתית על מנת אכן לוודא סופית שהרחם נקייה משאריות.   
לצפיה ב-'הי מישלית'
הי מישלית
08/12/2017 | 18:25
39
תודה על התגובה, אני באמת מתלבטת אבל לא הוצע לי הכדורים... 
לצפיה ב-'היי שירה'
היי שירה
08/12/2017 | 18:23
3
49
כן זה הריון ראשון... כרגע לא יודעת מה לעשות.. יש רופאים מומלצים לזה? 
לצפיה ב-'אויש, הריון ראשון שנגמר כך...מאוד עצוב-'
אויש, הריון ראשון שנגמר כך...מאוד עצוב-
08/12/2017 | 18:27
2
45
לא יודעת מה לומר לך לגבי רופאים מומלצים. עשיתי תמיד בבתי חולים ציבוריים. 
אם תכתבי איזור מגורים, אני מקווה שבנות תוכלנה לכתוב לך על רופאים מומלצים באיזור שלך. 
מציעה לך בכל מקרה ליצור קשר ביום ראשון עם הרופא/ה הגניקולוג/ית שלך או ללכת למרכז בריאות האישה, ולבקש הפנייה לגרידה בבית חולים. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'המלצות לרופא גרידה אזור המרכז'
המלצות לרופא גרידה אזור המרכז
08/12/2017 | 21:16
1
32
רחובות,ראשלצ, תל אביב.. לא משנה העיקר שיהיה מומלץ... מה עם אסותא?
לצפיה ב-'מקווה שיכתבו לך פה המלצות רלוונטיות. '
מקווה שיכתבו לך פה המלצות רלוונטיות.
08/12/2017 | 21:22
7
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
08/12/2017 | 21:25
2
54
גרידה אפשר לעשות בבי"ח ציבורי או באופן פרטי אצל רופא לפי בחירתך בבי"ח פרטי.
בציבורי התשלום היחיד הוא על ההתחייבות מהקופה, בפרטי יש תשלום לרופא ותשלום לביה"ח - סדר גודל של כמה אלפי שקלים (כשאני עשיתי בשנה שעברה עלה לי 5,400 הכל ביחד).
 
יש 2 אופציות נוספות כאשר אחת מהן פחות סבירה בהתחשב בכך שהדופק פסק לפני 4 שבועות.
1. להמתין להפלה טבעית. באופן אישי מעולם לא חיכיתי להפלה אבל בכל מקרה אם במשך 4 שבועות לא התחילה הפלה טבעית, לא סביר שהיא תתחיל עכשיו.
2. ציטוטק. בדרך כלל נותנים עד גודל עובר שתואם לשבוע 8, לפעמים קצת יותר.
ההפלה הראשונה שלי היתה עם ציטוטק והיא עברה מצוין - מעט דימום, מעט כאבים, 2 מנות ציטוטק בהפרש של 48 שעות זו מזו והרחם התרוקן.
ההפלה החמישית שלי היתה גם היא עם ציטוטק והיא עברה רע מאוד - דימום כבד מאוד שהצריך אשפוז לילה, כאבים עזים, והרחם לא התרוקן ולבסוף נזקקתי לגרידה כדי להוציא את השארית.
מצד שני היו לי שאריות גם אחרי גרידות (ב-2 הפלות אחרות), כך שבעיניי הסיכון לשארית קיים גם בגרידה וגם בציטוטק.
 
היתרון של ציטוטק הוא בכך שהוא פחות פולשני ביחס לגרידה, החסרון הוא שאף אחד לא יכול לצפות איך הגוף שלך יגיב לציטוטק. תופעות הלוואי עלולות להיות קשות ומתמשכות ולפעמים בכל זאת מגיעים לגרידה. חסרון נוסף נובע מכך שאת חווה ורואה את כל הדימום, כולל יציאת שק ההריון - לא מתאים לכל אחת.
היתרון של גרידה הוא במיידיות של ההפלה - רגע אחד הרחם מלא ולאחריו הרחם ריק. החסרון נובע מהרחבת צוואר הרחם לצורך הפעולה, ומההתעסקות עם הרחם. כמו עם ציטוטק, לפעמים לא הכל יוצא בגרידה ויש צורך בפעולה פולשנית נוספת כדי לרוקן את הרחם.
 
מבחינת התאוששות, לתחושתי ההתאוששות מגרידה מהירה יותר ביחס לציטוטק, אבל זה מאוד אינדיווידואלי וגם אצל אותה אישה יכול להיות שונה בין הפלות.
 
אם תבחרי בציטוטק כדאי:
להכין תחבושות עבות במיוחד.
לוודא שיהיה איתך מישהו ביומיים הראשונים למקרה של דימום כבד במיוחד.
להכין משככי כאבים - בהפלות אני מעדיפה אופטלגין נוזלי.
לוודא בביה"ח שמזמינים אותך לביקורת כ-48 שעות אחרי המנה הראשונה.
 
אם תבחרי בגרידה כדאי:
לדעת שייתכן ותקבלי ציטוטק כשעתיים לפני הגרידה, על מנת להרחיב את צוואר הרחם.
לבקש מהמרדים זופרן נגד בחילות.
לקרוא את כל הטפסים עליהם את חותמת. כתובים שם דברים שעלולים להפחיד, אבל הם כתובים שם כי הם קרו בעבר וככל הנראה יותר מפעם אחת. בעיניי חשוב לדעת מה יכול לקרות, גם אם זה מפחיד.
להכין תחבושות לדימום שאחרי. הדימום בדרך כלל נמשך כמה ימים.
 
אם יש לך שאלות נוספות, אשמח לענות מנסיוני.
לצפיה ב-'למרעישה בשקט'
למרעישה בשקט
08/12/2017 | 23:35
1
43
תודה לך על ההסבר המפורט. אני פשוט חוששת מהגרידה מבחינת זה שזה עלול ליצור נזק או להשפיע על ניסיון להרות בעתיד.. ידוע לך על השלכות כאלה? בנוסף האם הגרידה שמבצעים זה גרידת שאיבת וואקום? זה כאילו אותו דבר? 
אני ממש לא יודעת אם לבדוק את הציטוטק שלפי הבנתי הוא עד שבוע 7 או ללכת על הגרידה..
לצפיה ב-'כל התעסקות ברחם מהווה גורם סיכון'
כל התעסקות ברחם מהווה גורם סיכון
09/12/2017 | 21:17
42
מכירה לפחות שתי נשים שאחרי לידות תקינות לחלוטין חוו שאריות ו/או הידבקויות. אצל אחת זה קרה בלידה אחת ואצל השניה בשתי לידות.
 
למיטב ידיעתי הגרידה איננה שאיבה (שאפשרית לדעתי רק בשלבים סופר מוקדמים), אלא גרידה עם ציוד מכני שבעזרתו מגרדים את הרירית. מודה שלמרות שעברתי הרבה גרידות, מעולם לא התעניינתי איך בדיוק זה מבוצע.
 
לצערי אני לא יודעת מה לייעץ לך.
מצד אחד הציטוטק של ההריון הראשון שלי עבר ממש טוב ואחרי המתנה של וסת אחת הריתי שוב להריון היחיד שלי שהסתיים בידיים מלאות.
מצד שני הציטוטק השני שלי (הריון 5) היה מזעזע ברמה כזו שמבחינתי ברור שזה היה הציטוטק האחרון שלי.
מצד שלישי היו לי 2 גרידות עם שאריות (ועכשיו גם הידבקויות).
מצד רביעי היה לי גם ציטוטק עם שאריות, למרות דימום מאסיבי שגרם לאנמיה.
 
אין בחירה נכונה באופן מוחלט, ואף פעם לא ניתן לדעת מה היה קורה אם היינו בוחרים אחרת.
 
מאחלת לך שבלי קשר לדרך, תעברי את ההפלה בשלום כשפנייך לעבר ההריון הבא.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדן'
משתתפת בצערך על האובדן
10/12/2017 | 10:43
2
25
אפשר לעשות באופן פרטי או באחד מבתי החולים
לגבי ניסיונות עתידיים אני לא יודעת לעזור לך מצטערת אני עברתי גרידה ביולי ועדיין מנסה להיכנס להריון
התאוששות פיזית מהירה מאחלת לך שתוכלי לפרוק ולהתאושש נפשית במהרה ובצורה מיטבה
לצפיה ב-'עדכון אחרי גרידה'
עדכון אחרי גרידה
11/12/2017 | 19:58
1
5
היי עברתי היום את השאיבה.. יש לי קצת דימום כמו וסת וכאבי בטן... מקווה שייפסקו בזמן הקרוב .. הולכת לרופא עוד שבועיים למרות שהמליצו 3 שבועות לבדיקה.. מקווה שהכל בסדר
לצפיה ב-'גם אני מהמקדימות לבדוק'
גם אני מהמקדימות לבדוק
11/12/2017 | 21:45
2
מאז השארית הראשונה שלי, הולכת להיבדק בין שבוע לשבועיים אחרי הפלה.
אם תוכלי, אנא עדכני אותנו אחרי הבדיקה.
לצפיה ב-'תשובות מבדיקת עובר ותהיות חדשות'
תשובות מבדיקת עובר ותהיות חדשות
07/12/2017 | 21:15
12
148
משתפת שקיבלנו היום את התוצאות של בדיקת הצ'יפ הגנטי שעשינו לעובר האחרון- טריזומיה 18. לא מפתיע..
תקציר הפרקים הקודמים- 9 הריונות, 3 ילדים בריאים, 6 הפלות. מתוכם נבדקו 3 עוברים ולכולם היו מומים כרומוזומליים קשים, כל אחד מסוג אחר אבל אותה "משפחה". שלושתם האחרים לא נבדקו אבל ההנחה היא שגם הם לא היו תקינים.
 
היועצת הגנטית שדיברה איתי היום העלתה רעיון חדש (סיפרה שהמקרה שלנו עלה להתייעצות בישיבת הצוות השבועית שלהם) היא אומרת שידוע היום על כמה גנים שאם יש בהן מוטציה הם גורמים לבעיות בחלוקת הכרומוזומים וכך נוצרים שוב ושוב עוברים לא תקינים. היא אמרה שאפשר לעשות בדיקה של כל הרצף הגנטי של כל אחד מאיתנו שנקראת אקסום ולחפש את הגנים הפגומים. אם ימצאו, יוכלו לעשות pgd. 
מישהי שמעה על זה פעם? עד עכשיו דיברו איתנו רק על לנסות טבעי ועל pgs שכרגע לא מומלץ ככ בארץ.
לצפיה ב-'אני שמעתי'
אני שמעתי
08/12/2017 | 09:53
75
ריצוף גנטי אקסום נעשה בחו״ל, למיטב ידיעתי, ובאופן פרטי זה די יקר. הייתי מתייעצת עם ד״ר דורון גולדברג - הוא כבר שנים עושה pgd בשערי צדק, והיה רופא הפריון שלי. בסך הכל נשמע שאולי יש פתרון, ואני מאחלת לך הצלחה מכל הלב.
לצפיה ב-'לפני שאני מתייחסת, חשוב לי להבין-'
לפני שאני מתייחסת, חשוב לי להבין-
08/12/2017 | 11:16
6
73
האם קיבלתם כעת את התשובות לגבי העובר בהריון האחרון? מה הממצאים המדויקים?
 
וגם- היכן עושים את הבדיקה של האקסום ומה העלות? 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
 
לצפיה ב-'כן מדובר על העובר האחרון'
כן מדובר על העובר האחרון
08/12/2017 | 15:23
2
52
אמרו שהיתה לו טריזומיה 18 (כרומוזום 18 חוזר 3 פעמים במקום פעמיים)
לצפיה ב-'בבקשה תזכירי לי- '
בבקשה תזכירי לי-
08/12/2017 | 15:27
1
54
מהן 3 התסמונות שנמצאו בעוברים? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 
לצפיה ב-'שלושת התסמונות'
שלושת התסמונות
08/12/2017 | 15:34
62
עובר 1- תסמונת טרנר
עובר 8- טריפלואידי (כל הכרומוזומים חזרו על עצמם 3 פעמים)
עובר 9- טריזומיה 18
 
עוברים 4, 6, ו7 גם הפסיקו להתפתח אבל לא נבדקו.
 
לצפיה ב-'לגבי האקסום (קפץ לי)'
לגבי האקסום (קפץ לי)
08/12/2017 | 15:26
2
58
עושים את זה במעבדות פרטיות וזה אלפי שקלים- כ4000- 5000שח
לצפיה ב-'עושים פה בארץ? את יכולה טיפה יותר להסביר'
עושים פה בארץ? את יכולה טיפה יותר להסביר
08/12/2017 | 15:31
1
49
במה מדובר? זו בדיקה יותר מפורטת מבדיקת הקריוטיפ ההורי. זה בטוח- לפי המחיר. אבל לא ברור לי מה יוכלו לגלות שם, אם בכלל. אודה להסברים. 
ידוע לי -PGD עושים במקרים שבהם ידועה מחלה גנטית ואז ניתן לבודד עוברים בריאים ועוברים חולים לאחר הליך של הפרייה חוץ גופית. 
האם האקסום בודק גנים, כרומוזומים או מחלות גנטיות? 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'האמת שאני בעצמי לא יודעת להסביר לעומק'
האמת שאני בעצמי לא יודעת להסביר לעומק
08/12/2017 | 15:37
41
קבענו תור לשבוע הבא לייעוץ פרטי אצל פרופ יובל ירון מאיכילוב שיש לו התמחות גם בגנטיקה וגם בגניקולוגיה (ומנהל את יחידת הpgd באיכילוב) ונשמע מה דעתו. עניין אותי אם יש כאן עוד נשים שדיברו איתן על האופציה הזאת..
לצפיה ב-'לא רואה למה צריך למפות את האקסום'
לא רואה למה צריך למפות את האקסום
08/12/2017 | 15:55
2
67
אם הגנטיקאים חושבים ברצינות שיש בעיה בהפרדת כרומוזומים אז המסקנה היא שצריך לבדוק את הקריוטיפ של העוברים כלומר PGS.
הרופאה חושבת שעדיף לזהות את הגן הבעייתי אצלכם ואז לעשות PGD כי זה נראה לה עדיף על PGS? בעצם מדובר על פיתוח של פרוטוקול PGD עבורכם וגם זה לא עניין כל כך מהיר ופשוט.
 
לצפיה ב-'אני נוטה להסכים עם בשדרת האיזדרכת-'
אני נוטה להסכים עם בשדרת האיזדרכת-
08/12/2017 | 18:39
1
46
כן טוב תעשו שתלכו להתייעצות, אבל בהתחשב בגילך הצעיר (30) ובגילו הצעיר של בעלך, ובהתחשב בעובדה שיש 3 ילדים בריאים, אני ממש לא בטוחה שהייתי מכניסה עצמך לסאגה הקשה מאוד של טיפולי פוריות מורכבים עם פרוצדורות מורכבות שאינן מבטיחות דבר. 
גם לי היה מקרה של טריזומיה 18 והמון עוברים שלא שרדו שבועות 7-9, והייתי בגיל הרבה יותר מבוגר ממך, ולא היציעו לי תהליך של PGD. זה היה לא רלוונטי. אם כבר- PGS, שאז לא עשו כמעט בארץ, וכפי שאמרתי לך טלפונית- גם הוא תהליך מורכב מאוד מאוד, שלאו דווקא מבטיח משהו בסיומו. 
 
אני מתארת לעצמי שתהיי חכמה יותר לאחר פגישת היעוץ. אודה לך אם תוכלי לשתף אותנו בתובנות שלך לאחר הפגישה. 
 
חייבת לומר שבשל גילך הצעיר, ובשל העובדה שיש 3 ילדים בריאים, אני שומרת על אופטימיות זהירה לגבייך, גם ללא טיפולי פוריות מורכבים. את צריכה מזל. מזל של עובר תקין. יש לך את הזמן להגיע אליו. אני לא ממעיטה בכלום מהקושי שאת חווה. אני מכירה היטב את הסיוט הזה של הפלות חוזרות, אבל זמן בעולם הפוריות והילודה הוא מרכיב חשוב מאוד. ויש לך אותו. יש לך. עכשיו את צריכה מזל טוב, וזה מה שאני מאחלת לך. 
 
אני מדגישה שהדברים שלי אינם מחליפים חלילה התייעצות רפואית עם גורמים מוסמכים לעניין. כתבתי אך ורק לפי ראות עיניי על-פי נסיוני. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה לכולן על התגובות'
תודה לכולן על התגובות
11/12/2017 | 14:56
4
גם נטיית הלב שלי היא להמשיך לנסות טבעי למרות שזה כאילו לעשות שוב ושוב דבר שלא מצליח ולכן יש מחשבות על אפשרויות נוספות.
אעדכן מה יעלה בייעוץ והלוואי שזה יהיה לעזר גם לנשים נוספות כאן.
לצפיה ב-'היי'
היי
09/12/2017 | 17:43
32
משתתפת בצערך על האובדנים. נשמע ממש לא פשוט מה שעברת.
אין לי באמת עצה לגבי הפן הגנטי של השאלה שלך, אבל לצערי מכירה היטב את עולם ה Ivf ויכולה להתייחס לעניין הנ״ל.
קחי בחשבון כמה דברים
א. במדינת ישראל המימון לטיפולים הוא לשני ילדים. ילד שלישי ומעלה כנראה שזה נחשב כפריבילגיה ולכן המימון הוא עד 50 אחוז. סבב אחד של Ivf כולל תרופות, יכול להגיע לאלפי שקלים  (וזה בלי עלות pgd שאני לא יודעת כמה עולה).
ב. כדי לעשות pgd חייבים לגדל את העוברים לשלב הבלסטוציסט, נכון ללפני שנתיים הסטטיסטיקה בארץ עמדה על 30 אחוז הישרדות של עוברים לשלב הבלסטו׳ שמתוך זה רק חלק יהיו תקינים. וכמובן גם בהחזרת בלסטו׳ תקין בתנאים מושלמים, סיכוי ההקלטות הוא כ 40 אחוז בתנאים אופטימליים.
ג. Ivf זה עולם לא קל ולא פשוט, זה אומר להזריק לעצמך לפעמים גם 3-4 זריקות ביום, כדורים ונרות ומיני ממתקים. לפעמים הייתי מרגישה שיש לי בית מרקחת פרטי בבית.
זה ככה על קצה המזלג..
לא יודעת אם הפן הכלכלי מטריד אותך וקשה לי להגיד מה הייתי בוחרת במצבך... כי גם אובדן הריון זה דבר מאוד קשה נפשית אך גם הטיפולים אינם קלים כלל וכלל.
לצפיה ב-'עצות בתמיכה'
עצות בתמיכה
05/12/2017 | 17:57
13
218
שלום,

אתחיל ואגיד שאני משתתף בכאבה של כל אחת שעברה אובדן, ואני מקווה שההודעה הזו נכתבת בפורום הנכון.

אחות שלי מנסה מזה מספר שנים להביא ילדים, אך לצערה חוותה קשיים - שתי לידות שקטות לצד מספר הפלות חוזרות. היא נמצאת בדיכאון קשה, התרחקה והתנתקה מהמשפחה, לא מצליחה להמשיך בחיים ובעיקר מסתגרת בתוך עצמה. בתחילה המחשבה הייתה לתמוך בה מרחוק (בגלל הסירוב להיפגש), לתת לה מרחק, לא להציק ולתת לה זמן להתאבל. כעת מסתבר שההתנהלות שלנו הובילה לסוג של כעס כלפי המשפחה, שפשוט לא יודעת איך לעזור לה.

תהייתי, איך לדעתכן, כמי שחוו את זה, כיצד יש להתנהג מולה? כיצד לתמוך בה?

המון תודה,
לצפיה ב-'ריגשת אותי מאוד-'
ריגשת אותי מאוד-
05/12/2017 | 20:19
4
131
הגעת לפורום הנכון...
לפני שאני מתייחסת, חשוב לי להבין את כל הסיטואציה. אודה לך אם תוכל לענות על השאלות שאשאל, ואז אהיה קצת יותר חכמה-
1. האם מדובר באחות גדולה ממך או צעירה? 
2. האם אתה והאחים/ות שלך בעלי משפחות? האם יש אמא ואבא בתמונה? (אני מתכוונת להורים שלכם). 
3. האם אחותך נמצאת בזוגיות, או מנסה להביא ילד לבד? במידה והיא בזוגיות- האם ישנו קשר בינכם לבין בן זוגה?
4. בת כמה אחותך? 
5. האם אתה יודע יותר פרטים על הלידות השקטות ועל ההפלות? באילו נסיבות הן היו? האם ידועה הסיבה למשהו ממה שעברה? 
6. האם יש לה תמיכה ממקור אחר, כמו חברה, טיפול כלשהו...?
7. האם יש נתק מוחלט ביניכם או שיש קשר כלשהו? כתבת שכעת מסתבר שההתנהלות שלכם הובילה לסוג של כעס כלפי המשפחה. האם אתה יודע זאת ממנה? האם דרך גורם אחר? 
8. האם אחותך מטופלת בטיפול תרופתי או שיחות או כל צורה אחרת של טיפול?
 
אני מקווה שתבחר לענות, ואז אוכל להמשיך ולהתייחס.
בכל מקרה, אני מאוד מעריכה את הפנייה שלך ואת הרצון שלך לסייע לאחותך.  
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מעט יותר פירוט..'
מעט יותר פירוט..
05/12/2017 | 20:56
3
140
אני אפרט קצת יותר.. מדובר באחות תאומה, נשואה, בתחילת שנות ה-30 לחייה. ישנם גם הורים, ואחות גדולה נוספת שילדה לפני כחצי שנה ילד. מעבר לכך, ככל הידוע לי שתי הלידות השקטות היו קשורות לירידת מים מוקדמת והשניה למיעוט מי שפיר, שני המקרים בחודש רביעי. לגבי שאר ההפלות (אולי 4), אני פחות בקיא בפרטים (אי התפתחות העובר). עיקר הקשר איתה מתבצע בהודעות בוואטסאפ, על רובן היא נוטה שלא להגיב, ואם כן אז במילה אחת, שגורמות לצד השני שלא לשתף עם זה פעולה (זה עלול ליצור מרמור או אדישות). היא שיתפה אותי לאחרונה בתחושת הכעס שהיא מרגישה כלפי המשפחה, לתחושתה, אנחנו לא נמצאים שם בשבילה בתקופת משבר כפי שהיא ציפתה. קשה להתווכח עם התחושות שלה, וזה קשה לשמוע את זה, בשעה שכל מה שאנחנו רוצים זה להיות שם בשבילה. דבר אחרון, אני יודע שלכל אורך התהליך היא נפגשת עם פסיכולוגית, שאיתה ככל הנראה היא מדברת ומתקשרת באופן שוטף וכמובן עם בעלה המקסים שתומך בה.
לצפיה ב-'ועוד שאלה אחת- לך יש משפחה משל עצמך?'
ועוד שאלה אחת- לך יש משפחה משל עצמך?
05/12/2017 | 21:37
33
לצפיה ב-'אני עדיין רווק'
אני עדיין רווק
05/12/2017 | 21:48
38
לצפיה ב-'טוב, ראשית אפתח מזה שגם לי יש אח תאום...'
טוב, ראשית אפתח מזה שגם לי יש אח תאום...
06/12/2017 | 09:40
115
ועוד אח שצעיר ממני ב-5 שנים. כך שנושא התאומות על כל יופיו ומורכבותו מוכרים לי היטב. 
יש לי כל כך הרבה דברים לכתוב, אבל אנסה להתמקד-
1. מסכימה עם כל מה ש"מרעישה בשקט" כתבה. 
2. הלוואי ואחי התאום היה בא אליי ואומר לי את מה שאתה כותב פה. למרות היחסים הקרובים בינינו, נפגעתי ממנו עמוקות בזמנו. במהלך השנים שעברתי את ההפלות, נולדה לו בת שלישית. הוא הרבה לקטר עליה (למרות היותה מקסימה, כן?), בעיקר סביב למה הוא לא יכול לשבת בשקט לאכול, ולמה היא מנדנדת בדיוק כאשר הוא רוצה לנוח, וכו'...הוא קיטר עליה המון בנוכחותי, ואני חשקתי שפתיים. 
באיזושהי פעם סוף סוף היה בינינו ריב גדול סביב משהו שקשור לאובדני ההריון שלי, שהראה לי עד כמה הוא בכלל בכלל לא מחובר ולא מבין, ואז הפתרון שלי היה לצרף אותו למפגש עם המטפלת הרגשית שלי. 
אגב, אם היום אפתח זאת בפניו, סביר להניח שלמרות היותו מקסים בפני עצמו, אין לי ספק שהוא בכלל לא יבין על מה אני מדברת, ולא יבין למה אני לא מניחה את זה בצד...
3. "חפרתי" לך בנקודה 2, כדי להגיע לנקודה 3- עצם העובדה שאתה פה, ואתה רוצה לנסות, ואתה מראה רגישות גבוהה כלפי אחותך- זה כבר משהו מדהים בעיניי.
4. אין כלל למשהו שנכון עבור כולם- בשום נושא בעולם, וגם לא בנושא התמודדות עם אובדן/י הריון. לכן, מה שעזר לי, לאו דווקא יעזור לאחותך. 
לכן, הייתי מציעה לך לשוחח איתה, ולומר לה את הדברים בריש גלי: "אני רואה אותך, אני רואה את המצב שלך, ואני לא יודע מה לעשות. איך עליי או עלינו כמשפחה שלך לנהוג? מה את מצפה מאיתנו? מה את חושבת שיעזור לך? האם להתעניין ולשאול? האם לדבר איתך על דברים אחרים? כאשר את מספרת לנו את סוגרות ליבך- האם רק להיות אמפטיים, להקשיב ולבכות יחד איתך או לומר מילות נחמה או לומר שיהיה בסדר או שזה יעשה לך לא טוב? האם להציע לך לבוא לארוחות משפחתיות או לעזוב אותך מזה?....
לפתוח את הדברים, לדבר על הדברים. ניתן גם לשאול האם אפשרי להצטרף פעם אחת למפגש עם הפסיכולוגית שלה (כפי שאני היצעתי לאח שלי לעשות). 
5. שמחתי לקרוא שיש לאחותך תמיכה מצד בעלה ושהיא אכן מטופלת.
6. אתה יכול להציע לאחותך לפנות אלינו, לפורום אובדן הריון. שוב- זה לא מתאים לכולן, אלא לחלק. עבורי זה היה בזמנו קרש הצלה של ממש. 
 
מקווה שסייעתי לך בחשיבה ואני מקווה שמה שכתבנו פה יביא לך, לאחותך ולמשפחה כולה תועלת.
 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'כנראה שהיא לא יכולה* להעריך או להבין את זה כרגע'
כנראה שהיא לא יכולה* להעריך או להבין את זה כרגע
05/12/2017 | 21:51
1
113
אבל איזה כיף לה שיש לה אותך.
* לא יכולה - לא כביקורת אלא כמצב נתון.
 
למרות שכל מי שכותבת בפורום עברה אובדן (או אובדנים), כולנו מגיבות באופן שונה. מה שטוב לאחת, מכעיס את האחרת, מה שמציק לאחת, מרגיש לאחרת נעים ואמפתי.
לכן אני חושבת שגם אם תיתן מענה לכל השאלות של שירה (והלוואי שתוכל לענות עליהן), לא בהכרח נוכל לתת לך עצות מועילות.
 
תוהה האם לא כדאי לומר לה את כל מה שכתבת לנו. את הרצון שלך לכבד את המרחב שהיא זקוקה לו, ובו זמנית את הדאגה והאהבה שאתה מרגיש כלפיה.
בפורמט טקסטואלי מאבדים הרבה פעמים את הטון והרגש, אבל איכשהו למרות שכתבת מאוד קצר ותמציתי, כשאני קוראת את המילים שלך אני מרגישה את הכאב והעצב וממש רואה את הידיים שלוחות קדימה, מנסות לחבק ולא יכולות.
אם אחד האחים שלי היה אומר לי משהו כמו מה שאתה כתבת, הייתי מתרגשת עד אין קץ, אבל זו אני ואין בי את המשקעים שאתה מתאר שקיימים כרגע אצל אחותך.
 
הלוואי שתצליח לגשר על הנתק שנוצר, הלוואי שתוכל לתמוך באחותך כמו שאתה רוצה, הלוואי שהיא תסכים לקבל את החיבוק.
אם תצליח לדבר איתה, אולי תוכל לספר לה עלינו ולהזמין אותה לשתף אותנו, אפשר גם תוך הבטחה שאתה לא תיכנס לכאן לקרוא. אם תצליח לדבר איתה על כך ואם היא תירתע מהפורום, אפשר גם להציע לה לכתוב לאחת מאיתנו במסר פרטי (מנדבת את עצמי לצורך כך, אבל בטוחה שיש כאן רבות וטובות שישמחו לעזור).
 
מחכה לראות מה תענה לשירה, אולי יהיו לי תובנות נוספות.
לצפיה ב-'לקח לי "קצת" זמן לכתוב את התגובה'
לקח לי "קצת" זמן לכתוב את התגובה
05/12/2017 | 22:05
112
ובינתיים כבר ענית לשירה.
אין לי תובנות נוספות, אבל אני רוצה לכתוב לך שוב כמה אני מעריכה את הרגישות שלך כלפי אחותך ושאני מאחלת לך שתצליח לחדור את השריון שהיא בנתה כדי להגן על עצמה מפני העולם.
אל תתייאש ואל תוותר עליה.
לצפיה ב-'אתה מקסים'
אתה מקסים
06/12/2017 | 22:40
4
58
שירה ומרעישה ענו לך תשובות נבונות.
אני חושבת שמעבר לכך, יכול להיות שבאמת איתך יהיה לה קל יותר לדבר מאשר עם שאר המשפחה. זה באמת מאד תלוי בדינמיקה המשפחתית, אבל אני מנחשת שעם האחות שילדה לא מזמן יהיה מטען שלא קיים מולך, בהיותך רווק.
עם הורים לפעמים קשה לדבר בגלל אלף סיבות שונות.
העובדה היא גם שאתה הוא זה שחיפשת את הפורום הזה וכתבת כאן, ולא שאר בני המשפחה.
אם באמת תצליח ליצור איתה שיחה פתוחה כמו שהציעו מעלי, אני חושבת שהיא תרגיש ממך את האכפתיות הזאת, ולמרות שכל אחת מגיבה אחרת לסיטואציה, נראה לי שאמפטיה ותחושת אכפתיות מהסביבה ישמחו רבות מאד.
 
לצפיה ב-'תודה רבה לכולן'
תודה רבה לכולן
07/12/2017 | 23:29
3
62
כמובן שאין פתרון קסם, אבל לקחתי הכל לתשומת לבי. כמובן, במידה שתהיה התפתחות חיובית אז אני אעדכן ואשתף.

אני אישית, באופן קלישאתי, באמת מאמין שלמרות כל הקשיים שאתן חוות - בסוף הכל יהיה בסדר, צריך להאמין בזה ??
לצפיה ב-'הלוואי, אבל לא תמיד הסוף ורוד'
הלוואי, אבל לא תמיד הסוף ורוד
08/12/2017 | 00:43
18
לצפיה ב-'אשרי המאמין. לו יהי '
אשרי המאמין. לו יהי
08/12/2017 | 11:17
8
לצפיה ב-'הלוואי '
הלוואי
08/12/2017 | 18:29
26
נשמח אם תשתף
לצפיה ב-'היי אלון '
היי אלון
09/12/2017 | 21:02
26
היי, קודם כל כל הכבוד שאתה שואל איך אתה יכול לעזור לה. כמי שעברה הפלה לפני כחודשיים ונמצאת במצב דומה ממש חשוב שתתן לה לדבר ולשתף מבלי לשפוט ובלי להגיד- "זה לא אשמך", "זה היה צריך לקרות", "העובר לא היה תקין" "הגוף יודע מה הוא עושה" "תנסי שוב אל תחכי". והכי חשוב שתתן לה לבכות ולפרוק. וכן תדבר איתה על הנושא, אל תתעלם ותדברו על נושאים אחרים.. מניסיון זה כל מה שעובר לה בראש במיוחד שהיא נפגשת עם משפחה. מקווה שזה יעזור!
 
 
לצפיה ב-'פינת הממים'
פינת הממים
07/12/2017 | 15:18
17
94
ההיסטרו האבחנתית סיפקה לי חומר להרבה ממים, מוזמנות להוסיף ממים משלכן על החוויות שלכן בצל האובדנים.
לצפיה ב-'עניין של מזל'
עניין של מזל
07/12/2017 | 15:22
90
לצפיה ב-'לפעמים חלומות מתגשמים'
לפעמים חלומות מתגשמים
07/12/2017 | 15:23
102
ולפעמים לא.
לצפיה ב-'הרחם לא מרחם'
הרחם לא מרחם
07/12/2017 | 15:25
89
לצפיה ב-'הרחם שלי מדבר אליי'
הרחם שלי מדבר אליי
07/12/2017 | 15:26
1
77
לצפיה ב-'חחח הרגת - הגיון בריא משותף לשתינו'
חחח הרגת - הגיון בריא משותף לשתינו
10/12/2017 | 09:03
2
לצפיה ב-'הדברים הקטנים שמשמחים אותי'
הדברים הקטנים שמשמחים אותי
07/12/2017 | 15:28
79
לצפיה ב-'אז ההיסטוריה שלי ארוכה'
אז ההיסטוריה שלי ארוכה
07/12/2017 | 15:30
3
92
רוצה לעשות מזה סצנה?
לצפיה ב-'הרגת אותי!'
הרגת אותי!
07/12/2017 | 20:14
2
61
הפינה הזאת היא סוג של תרפיה עבורי. גם לקרוא וגם ליצור.
גיליתי את האור!
לצפיה ב-' שימחת אותי מאוד'
שימחת אותי מאוד
07/12/2017 | 21:22
1
44
מבחינתי להדביק כמה שיותר אנשים ונשים באהבת הממים.
אם אני לא פותחת את הפינה ויש לך כמה ממים בקנה, את לגמרי מוזמנת לפתוח בעצמך.
לצפיה ב-''
07/12/2017 | 22:19
6
לצפיה ב-'הדברים הקטנים שמשמחים אותי #2'
הדברים הקטנים שמשמחים אותי #2
07/12/2017 | 15:32
79
לצפיה ב-'הדברים הקטנים ש"משמחים" אותי..'
הדברים הקטנים ש"משמחים" אותי..
07/12/2017 | 20:17
66
לצפיה ב-'מתי אכנס להריון הבא?'
מתי אכנס להריון הבא?
07/12/2017 | 20:20
1
87
לצפיה ב-'רק להגנתו של הרופא'
רק להגנתו של הרופא
07/12/2017 | 20:47
67
שלא יצא שבעקיפין השמצתי...
 
האישור להרות היה אישור עקרוני, שלא אצטרך לעבור עוד המון בדיקות שלוקחות זמן (קרישיות וכו').
אחרי הוסת נמצאה השארית
לצפיה ב-'הדברים הקטנים שמשמחים אותי 2'
הדברים הקטנים שמשמחים אותי 2
07/12/2017 | 20:32
2
69
לאחרונה נזכרתי שבהריון #3 נהיה לי כבר פצע בוושט מרוב הקאות, זה היה נורא.
בהריון #4 הייתי עם כדורים נגד בחילות במינון מקסימלי, ואז תדירות ההקאות ירדה לפעם ביומיים, ואפילו הייתי מסוגלת לאכול בחציו הראשון של היום!
 
מרגישה פיזית נפלא אחרי שההריונות נפסקים.
לצפיה ב-'אלופות! משהו! '
אלופות! משהו!
08/12/2017 | 11:19
1
12
לצפיה ב-'תודה '
תודה
08/12/2017 | 16:00
6
לצפיה ב-'סימפיזיוליזיס שלא עובר'
סימפיזיוליזיס שלא עובר
07/12/2017 | 13:49
4
99
אחרי הפסקת הריון בשבוע 14 לפני חודש כבר, היה למישהי ?
היה לי בכל ההריונות שעברו את שבוע 10 ותמיד עבר מיד וכבמטה קסם אחרי סיום ההריון.
מה קורה פה ואיך מעבירים את זה ?
בקושי מסוגלת ללכת או לזוז ואפילו לא "מוצדק" או נסבל, כי אני לא בהריון.

לצפיה ב-'אויש, נשמע ממש "לא הוגן"'
אויש, נשמע ממש "לא הוגן"
07/12/2017 | 14:29
50
(לא שיש ממי לדרוש שיהיה הוגן) אין לי נסיון בכאבים כאלו, אבל מפני שאת לא בהריון אולי לפחות אפשר לבקש מהרופא משהו שיקל על הכאב, או משהו אנטי דלקתי?
לצפיה ב-'לא היה לי אז לא מבינה בזה'
לא היה לי אז לא מבינה בזה
07/12/2017 | 15:53
41
אבל ממש מבואסת בשבילך שלמרות שההריון נגמר, תופעת הלוואי עדיין איתך ואת בטח מנוטרלת בלי שום "תירוץ" הגיוני.
האם יש לך רופא נשים שאת יכולה להתייעץ איתו בנושא?
לצפיה ב-'מוזר'
מוזר
07/12/2017 | 18:20
34
הסימ' נגרם מהורמון שמופרש בהריון (רלקסין), ולכן עצם העובדה שזה ממשיך גם כ"כ הרבה זמן אחריו מצדיקה, לדעתי, בדיקה, כי אולי זה לא זה. ואם כן, אני מניחה שיש לעבור בדיקת דם לראות אם ההורמון הזה עדיין מופרש, ולמה. אני מניחה שזו התמחות של אנדוקרינולוג, אבל אין לי ידיעה אישית בנושא.  
לצפיה ב-'נשמע נורא. התייעצת אולי עם פיזיוטרפיסטית? '
נשמע נורא. התייעצת אולי עם פיזיוטרפיסטית?
08/12/2017 | 21:23
1
לצפיה ב-'הטוב הרע והלא נודע - סיכום היסטרוסקופיה אבחנתית'
הטוב הרע והלא נודע - סיכום היסטרוסקופיה אבחנתית
07/12/2017 | 08:48
7
121
 הטוב
לא כאב לי. היתה תחושת אי נוחות זמנית במהלך הבדיקה, היתה אי נוחות ומלאות בבטן במהלך הנסיעה הארוכה הביתה, אבל לא כאב לי. אני חושבת שאחת הסיבות לכך שלא כאב לי היא אפקט העז: כל הזמן התכוננתי לחוויית הספקולום המפוקפקת, ובסוף הוא בכלל לא השתמש בספקולום. מרוב הפתעה ושמחה על כך שלא היה ספקולום, החוויה הפיזית היתה טובה יחסית.
 
 הרע
בהתחשב בכמות ומשך הדימום בוסתות שמאז הגרידה, לא הופתעתי לגלות שיש הידבקויות. חלק היו בכניסה לרחם והוא הפריד אותן, אבל יש נוספות שכדי לטפל בהן צריך היסטרו ניתוחית.
 
 הלא נודע
אין לי מושג אצל מי אני רוצה לעשות את הניתוחית. יש לי 2 אפשרויות: הרופא שלי או דר' גולדשמיט שאצלו עשיתי אתמול את האבחנתית.
יש לי "בעד" ו"נגד" עבור כל אחד מהם ואני רוצה להחליט עוד היום כדי להתקדם בתיאום התור.
אם יש לכן תובנות ורעיונות במי לבחור ולמה, אשמח שתשתפו אותי.
לצפיה ב-'קודם כל, שמחה שלא כאב '
קודם כל, שמחה שלא כאב
07/12/2017 | 09:18
5
59
מבאס שאכן מצאו ממצאים (אם כי, כמו שאת אומרת, לא מאד מפתיע).
לדעתי את זו שיודעת הכי טוב, היות ואת הרופא שלך את מכירה גם ויש לך כבר השוואה בין שניהם.
אני אישית חויתי את גולדשמיט כענייני, קצר, נעים סה"כ (אם כי לא מאד נחמד וסבלני, אני אוהבת לשאול הרבה שאלות ולדעת ה-כ-ל והוא היה מעט ענייני לטעמי, אבל לפחות ענה ולא התעצבן, שזה כבר לא מעט יחסית לרוב הרופאים שהכרתי).
החוויה שלי אצלו היתה טובה, בעיקר כי התוצאה היתה טובה וכי סה"כ עבר בסדר.
היות ואת מתלבטת בין שניהם, הייתי מתייחסת גם לנסיונו של שלך בניתוחיות, למי את מתחברת יותר ומרגישה אצלו בטוחה יותר ונעים יותר ומי זמין יותר במידת הצורך וכמובן גם לנוחות הפיזית (אם כל שאר המשתנים קרובים יחסית ולא שוברית שוויון) של קרבה וכו.
אם עדיין שניהם קרובים בהשוואה, הייתי בוחרת לפי תור פנוי, עלות ומשתנים ממש טכניים שנשארו..
 
לצפיה ב-'אכן קצר וענייני'
אכן קצר וענייני
07/12/2017 | 09:58
4
54
וזה לא מפתיע בהתחשב בכך שהתורים לאבחנתיות הם כל 10 דקות.
הוא אמנם מתקתק הכל מאוד ביעילות, אבל ב-10 דקות אין ממש זמן לשאלות.
 
גם אני כמוך אוהבת לשאול ולדעת הכל, ועם הרופא שלי יש לי התנהלות הרבה יותר נינוחה, הוא מאפשר לי לשאול גם על דברים שלא רלוונטיים לאותה הפגישה (למשל בשבוע 7 שאלתי אותו מלא שאלות בנוגע לאפשרות של גרידה יזומה במקרה של צ'יפ לא תקין), ובאמת אכפת לו ממני באופן אישי.
 
היתרון העיקרי של גולדשמיט על פני הרופא שלי, זה שככל הנראה יש לו יותר נסיון בהפרדת הידבקויות. אני בטוחה שגם הרופא שלי טיפל בהרבה הידבקויות, אבל אני חושבת שלא באותה הכמות כמו גולדשמיט.
את הנושא הכספי אני שמה בצד כרגע, כי לא ברור מה הביטוח הפרטי יכסה.
בכל שאר הפרמטרים הרופא שלי עדיף מבחינתי: קרבה פיזית (כביכול זניח, אבל מאוד משמעותי כשצריך סידור לילדה לערב שלם), בי"ח לעומת מרכז רפואי, פתיחות לשאלות ולמעורבות שלי בהחלטות (למשל אני רוצה להעלות את האפשרות שאקח פרוגינובה אחרי הניתוחית), גמישות במועד התור לניתוחית.
 
תוך כדי כתיבת ההודעה, הבנתי שכשאני מזקקת את השאלה, אני בעצם מגיעה להתלבטות האם הנסיון הרב של גולדשמיט, מצדיק התפשרות בכל שאר הפרמטרים.
התלבטות משנה היא האם אעשה אבחנתית בחודש העוקב, ואם אכן אעשה - אצל מי לעשות אותה.
לצפיה ב-'אולי זה יעזור טיפה אם אוסיף'
אולי זה יעזור טיפה אם אוסיף
07/12/2017 | 10:58
3
44
גולדשמיט עושה את הניתוחיות בבוקר / צהריים ואחרי התאוששות קצרה משתחררים. עד אחה"צ או ערב כבר תהיי בבית, אז לא צריך סידור לילדה מהבחינה הזו (כן צריך אבל עזרה כי תהיי במנוחה ובלי מאמץ...).
הוא גם נתן לי פרוגינובה אחרי הניתוחית באופן אוטומטי ובלי שביקשתי.
אני גם התכוונתי לבקש (והכנתי כבר את הטיעונים שלי) והוא הכין לי לבד מרשם עוד לפני שבכלל אמרתי משהו והסביר שזה ימנע הידבקויות שוב.
מרכז נרא הוא אכן מרכז רפואי בלבד ולא בית חולים, אבל לפרוצדורה באשפוז יום זה מספק לחלוטין (מבאס רק שהכל ישן שם קצת, אבל חדר הניתוח עצמו וחדר ההתאוששות הם סבירים לחלוטין, זה בעיקר המסדרונות שמבאסים).
 
אני גם שמה נסיון ספציפי בפרוצדורה במקום הראשון (גם מעל יחס אנושי אגב, כל עוד זה לא רופא גועלי ופוגעני) כי התוצאה היא החשובה לי ביותר.
 
אולי לעשות אצל גולדשמיט ניתוחית ואז את האבחנתית (אם אכן תעשי שוב, אני שאלתי והוא אמר שאין סיבה לעשות והוא לא ממליץ אוטומטית, רק אם עדיין יהיה קושי להרות לפחות 3 חודשים) אצל הרופא שלך (זה פחות דורש מיומנות מיוחדת גם... מרגיש לך נכון ?
 
לצפיה ב-'שריינתי אל גולדשמיט בכל מקרה'
שריינתי אל גולדשמיט בכל מקרה
07/12/2017 | 11:16
2
50
ביקשו שאגיע ב15:00, כאשר ההיסטרו ב-16:00.
מהנסיון שלי לוקח לי לפחות שעה וחצי להתעורר ברמה שמאפשרת נסיעה, לרוב יותר, לפעמים הרבה יותר.
נניח שאנחנו יוצאים מרמת גן ב17:30 (במקרה הכי טוב, גם אם לא ממש ריאלי), אנחנו נתקעים בכל פקק אפשרי בדרך חזרה לחיפה, ויוצא שאנחנו מגיעים הביתה רגע לפני שהיא נכנסת למיטה.
 
התוצאה אכן הכי חשובה מבחינתי, אבל לא הרופא הזה ולא הרופא הזה יכולים להתחייב על הצלחה. וגם אם ההידבקויות יופרדו בהצלחה, זה לא מבטיח שיהיה הריון.
מצד אחד אני מרגישה שההתלבטות מיותרת ושאני "חושבת" את העניין יותר מדי. מצד שני, עוד 3 חודשים אהיה בת 41, אין לי זמן לבזבז על נסיונות.
לצפיה ב-''
07/12/2017 | 13:45
4
לצפיה ב-'תודה על העדכון'
תודה על העדכון
07/12/2017 | 13:48
38
אני חושבת שאכן ההתלבטות היתה קיימת, וזה טבעי, אבל שבסך הכל, ההכרעה כאן היא בין שתי אופציות של רופאים טובים. 
ההתערבויות הפולשניות הללו קשות לנפש. מחזקת את ידייך. 
 
שיעבור בקלות!
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-''
07/12/2017 | 11:05
40
מקווה שהעובדה שמצאו את הבעיה, ושיש לה טיפול, מקלה. כל הכבוד לך שהלכת להבדק!
שמחה שלא כאב
אין לי תובנות בקשר לרופא.. זאת בכל מקרה נשמעת מהצד כמו בחירה בין טוב לטוב
לצפיה ב-'4/12'
4/12
04/12/2017 | 11:16
6
205
היום לפני 9 שנים ילדתי את הנסיכות שלי, אחת מהן לא זכתה לנשום ונפטרה בבטן והשנייה אדווה שלי נולדה קטנטנה אבל אמיצה שבועיים הייתי איתה בפגיה לא הסכמתי שאף אחד יחליף לה חיתול ( זה המעט שיכלתי לעשות) דיברתי איתה שעות ליטפתי שרתי שאבתי רק שתתחזק המלאכית הקטנה שלי לא זזתי ממנה. בלילה הראשון שהלכתי לישון בבית קמתי בבוקר טסתי לאדווה שלי נישקתי אותה לבוקר טוב ואז התחיל משהו מוזר היא לא נשמה כמו שצריך הרופאים בדקו אותה ואז פשוט הוציאו את כולם מהפגייה ומאז הכל היה כמו סרט נע ושחור. רואה מהדלתות ערמות של רופאים על המיטה של הקטנטנה שלי לוקחים אותי בכוח למשרד מנהל המחלקה במקביל בעלי גם הספיק להגיע יושבים מספרים לנו שהיא לא החזיקה מעמד היא קטנה מידי  והגוף שלה היה בקריסת מערכות האוויר פשוט נגמר לי הרגשתי כאילו אני בחלום רע . רואה את בעלי בוכה ולא קולטת שאני ממררת בבכי . התחילו לדבר איתנו על נהלי קבורה שאלו אם רוצה להחזיק את אדווה שלי ובעלי פשוט אמר לא , המילים שלי לא יצאו מהפה  הרי זה חלום רע זה לא קורה לי זה לא קורה לי.... 3 שנים חיכיתי למלאכיות שלי 3 שנים של ציפייה וכאב אבל הכל למען המטרה והן הן המלאכיות שלי היום. חיה את חיי ( עם שני אהבות מדהימות בבית) אבל חיה את חיי עם כאב ומחשבה יומיומית על אדווה שלי ועל אחותה המלאכית שלי. אני לא מדליקה נר לזכרם אני לא מדברת על זה בכלל כי זה פשוט כואב לכולם וכאילו כולם שוכחים אבל לא אני לא אשכח לאף דקה מחיי לא את המלאכיות שלי לפני תשע שנים ולא את המלאכית מלפני 5 חודשים. אני חיה את חי ואוהבת את המשפחה שלי עד אין סוף ומודה כל יום על האהובים שלי אבל הלב שלי חתוך
סליחה אדווה שלי שלא נתתי לך חיבוק אחרון, סליחה שאולי לא הייתי חזקה מספיק בשבילך ערנית יותר
אוהבת אתכן לנצח
לצפיה ב-'כואבת איתך '
כואבת איתך
04/12/2017 | 13:54
30
לצפיה ב-''
04/12/2017 | 15:28
67
כל כך עצוב. בוכה איתך.....
אין לי מילות נחמה. כואבת איתך 
לצפיה ב-'קורע לב '
קורע לב
04/12/2017 | 15:30
75
בבקשה בבקשה בבקשה - אל תאשימי את עצמך! עשית כל מה שהיה אפשר לעשות. אי אפשר היה לעשות יותר מכך.
לצפיה ב-'ואו מצמרר. בוכה ביחד איתך'
ואו מצמרר. בוכה ביחד איתך
05/12/2017 | 08:37
55
חיבוק ענק
מסכימה עם קונטרפונקט עשית את מה שיכלת לעשות באותו הרגע. זה רגע מאוד קשה, לא תמיד אנחנו יודעים מה לעשות ברגע האמת. זה גם הלם, מי חשב בכלל שדבר כזה יכול לקרות?? הרי לא שומעים על תינוקות שנפטרים בפגיה, שומעים רק את הסיפורים השמחים..
 
לצפיה ב-'עצוב כל כך'
עצוב כל כך
05/12/2017 | 09:44
1
61
את נשמעת כמו מישהי עם המון המון רגש, וטוב שבחרת לפתוח פה את הדברים ולכתוב ולתת  דרור למילים, למחשבות ולרגשות. 
לא כתבת פה את הפרטים, אבל קראתי אחורנית. חודש שביעי, 600 גר'...תאומות. 
סיכויי ההישרדות הם ממש אפסיים. זה נורא ואיום. 
תיארת את רגעי ההלם ההם ועיניי דמעו כאשר קראתי. 
 
את לא תשכחי, כי זה חקוק בליבך ובגופך. האם בכל זאת יש מישהו או מישהי שאת יכולה מדי פעם כן לדבר איתו/ה על מה שקרה? אפילו שעברו 9 שנים, ואפילו שנולדו שני ילדים בריאים...בכל מקרה, טוב שמצאת פה בפורום מקום לביטוי הקושי. 
 
יודעת שזה כנראה לא ישנה את מה שאת חשה וחושבת, אבל אני בטוחה (לפי התיאור המפורט שלך) שנעשה כל מה שהיה ניתן כדי להצילה. כאמור, סיכויי ההישרדות בשבוע כזה ובמשקל כזה הם מינימליסטיים. אני מקווה שלפחות תמשיכי בחייך ללא ייסורי המצפון הנוראיים הללו. 
באשר לחיבוק האחרון לאחר מותה של אדווה- עשית בזמנו את מה שהיה מתאים לך באותו הרגע. אל תשפטי את עצמך לחומרה. וכמה קשה שזה יהיה, אכתוב לך בכל מקרה- את החיבוק לאחר מותה היא לא היתה מרגישה. החיבוק היה אולי יכול לפתור אותך מיסורי המצפון שמלווים אותך. הוא נועד למענך. אז חבקי עצמך ואימרי לעצמך שאת אמא מדהימה, ושכל מה שקרה- לא קרה באשמתך. שחררי את יסורי המצפון. הם הרסניים לנפש שלך. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה!!!'
תודה!!!
05/12/2017 | 10:34
66
תודה לך ולכל הבנות היקרות
היום אחרי תשע שנים מצליחה לשחרר ולשתף בטוחה שעם השיתוף ייסורי המצפון ידעכו ולו במעט...
תודה רבה!!!
לצפיה ב-' האם מותר לבנזוג להכנס לחדר ניתוח להיסטרו אבחנתית?'
האם מותר לבנזוג להכנס לחדר ניתוח להיסטרו אבחנתית?
03/12/2017 | 20:38
12
69
ההיסטרו האבחנתית מחר השכם בבוקר, היה לנו ברור שהוא מצטרף, ופתאום אני תוהה אם מותר לו בכלל להיות נוכח במהלך הפרוצדורה בחדר ניתוח.
אם לא, נראה לי שעדיף שימשיך לישון... (צריכים להיות בבי"ח בשש בבוקר! :O )
 
לצפיה ב-'עד כמה שאני זוכרת- בעלי כן נכנס איתי. שיהיה בהצלחה!'
עד כמה שאני זוכרת- בעלי כן נכנס איתי. שיהיה בהצלחה!
03/12/2017 | 21:10
7
10
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
04/12/2017 | 05:35
6
8
לצפיה ב-'איך היה בבדיקה? '
איך היה בבדיקה?
04/12/2017 | 09:53
5
13
לצפיה ב-'תודה! בסה"כ בסדר'
תודה! בסה"כ בסדר
04/12/2017 | 15:10
4
61
תחושת הלחץ של המים ברחם כאבה קצת אבל לא נורא. בן הזוג הגיע גם אבל לא נתנו לו להכנס לחדר ניתוח (בסוף רצה להגיע בכל מקרה).
הכל תקין מבחינת הרחם, אבל יש שארית קטנטנה מהגרידה. אם לא תצא אחרי המחזור הבא אצטרך לשקול היסטרו ניתוחית.
לצפיה ב-'מקווה שלא תצטרכי את הניתוחית!!'
מקווה שלא תצטרכי את הניתוחית!!
05/12/2017 | 08:43
1
28
ואיזה יופי שבן זוגך בא איתך ולא היית לבד. למרות שלא נתנו לו להכנס, עצם העובדה שהיה שם!!
לצפיה ב-'תודה! מקווה מאד גם..'
תודה! מקווה מאד גם..
05/12/2017 | 08:54
28
וכן, זה באמת שימח אותי שהוא היה שם.
 
לצפיה ב-'יופי, תודה על העדכון. נקווה שהשארית הקטנטנה תצא...'
יופי, תודה על העדכון. נקווה שהשארית הקטנטנה תצא...
05/12/2017 | 09:45
1
3
לצפיה ב-' '
05/12/2017 | 12:02
3
לצפיה ב-'כן. הוא היה איתי. '
כן. הוא היה איתי.
04/12/2017 | 13:26
3
71
לא כואב בכלל
לצפיה ב-'רונית 294 וכולן- משהו חשוב-'
רונית 294 וכולן- משהו חשוב-
04/12/2017 | 14:10
1
81
עדיף לכתוב על החוויה האישית שלכן. לדוגמא: "לא כאב לי בכלל". ולא לנסח משהו כללי ולא נכון: "לא כואב בכלל". "לא כואב בכלל" זה אומר שזה לא כואב בכלל...וזה פשוט לא נכון, כי לצערי הרב יש נשים רבות שהבדיקה כן כואבת להן.
לכן תמיד עדיף לציין את החוויה הסובייקטיבית שלכן.
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'מסכימה מאוד עם שירה, וזה נכון לכל חוויה שאנחנו דנות בה כאן'
מסכימה מאוד עם שירה, וזה נכון לכל חוויה שאנחנו דנות בה כאן
05/12/2017 | 00:49
46
נכון לכל חוויה נפשית ופיזית במנעד שנדון כאן.
לצפיה ב-'תודה על התגובה! '
תודה על התגובה!
04/12/2017 | 15:18
10
לצפיה ב-'קצת משקשקת ופורקת...'
קצת משקשקת ופורקת...
02/12/2017 | 09:59
8
235
לקראת החדרת למינריות היום וגרידה מחר לאחר שהעוברית נמצאה ללא דופק :(
אני טכנית בשבוע 19 אבל גילינו שהיא הפסיקה לגדול בין שבוע 14 ל 15 למרות שבמי שפיר בשבוע 17 עדיין היה דופק.
 
אני ממש דואגת לקראת הלמינריות. נסיון עבר עם ציטוטק היה סיוט נוראי שכלל הקאות, 2 היסטרוסקופיות אבחנתיות שמאוד מאוד כאבו, בדיקת סיסי שליה נוראית שבסוף לא הצליחו לבצע, וצוואר רחם ארוך מאוד. דווקא יש לי סף כאב גבוה אבל הבדיקות האלו כאבו לי במיוחד.
 
אני מניחה שאין הרבה מה להגיד אבל הייתי חייבת לפרוק.
יש לי ילדונת מתוקה בבית ולכן אני מעדיפה לא להתאשפז.
 
לצפיה ב-'למינריות'
למינריות
02/12/2017 | 17:01
7
104
אני אחרי ההחדרה, וזה היה הרבה פחות נורא משחששתי. לא נעים וגם קצת כואב, אבל לגמרי נסבל ובינתיים לא התפתחו שום כאבים.
לקחתי נרוסין שעה לפני ואופטלגין 15 דק לפני.
לצפיה ב-'טוב לקרוא שההחדרה עברה בקלות יחסית'
טוב לקרוא שההחדרה עברה בקלות יחסית
02/12/2017 | 18:53
73
מאחלת שגם הגרידה תעבור בשלום וממתינה לעדכון של אחרי.
לצפיה ב-'שמחה מאד לשמוע! '
שמחה מאד לשמוע!
02/12/2017 | 18:54
5
61
מקווה שהכל יעבור מחר בשלום. לפחות ההיבט הפיזי יהיה בקרוב מאחורייך.
אשמח אם תעדכני.
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
03/12/2017 | 20:58
4
80
אני אחרי.  קודם כל אעדכן שאתמול דאגתי לקחת כדורים עד מתי שהייתי צריכה להיות בצום וזה מאוד עזר.  לתפוס את הכאב לפני שהוא ממש מגיע.  היו התכווצויות ואי נוחות אבל לגמרי נסבל.  אני חושבת ששווה לקחת מראש מאשר לגלות בדיעבר שכואב.
 
ההליך היום עבר חלק, גם היום אני לוקחת כדורים אם כי פחות כי נראה לי שהכאבים סבירים.  הצוות היה נחמד, 3 שעות ההתאוששות והביתה.  (עדיין, הייתי שם משעה 7 ועד 14:00 ונכנסתי ראשונה).  הגוף עייף מאוד וכאוב אבל זו הקלה גדולה שהחלק הפיזי מאחורי.  עכשיו אוכל לפנות מקום לנפש...
 
מבחינה רגשית הייתי בסדר היום.  אתמול ממש פחדתי אבל היום הייתי רגועה.  ידעתי שאשן ולא ארגיש כלום.  בעיקר אני מרגישה הקלה גדולה.  ידענו שיש הסתברות מאוד גדולה לבעיות לפני 7 שבועות אחרי בדיקת השקיפות ועכשיו אני מתחילה בעיקר להרגיש את המתח שנשאתי כל השבועות האלו.
נראה מה יולידו הימים הקרובים.
 
תודה עמוקה ומכל הלב לכולכן על המילים החמות והעזרה להתכונן פיזית ונפשית. 
לצפיה ב-'תודה על העדכון'
תודה על העדכון
03/12/2017 | 21:27
1
45
7 שבועות של חוסר ודאות מותירים משקע כבד בגוף ובנפש.
7 שבועות של טלטלות איומות.
 
מאחלת לך החלמה מהירה של הגוף, ושסערות הנפש לא ישברו אותך.
זכרי שאנחנו כאן ואת תמיד יכולה לכתוב לנו.
לצפיה ב-''
04/12/2017 | 11:15
8
לצפיה ב-'טוב שזה מאחורייך'
טוב שזה מאחורייך
04/12/2017 | 15:17
26
שמחה שעבר תקין ובאופן נסבל.
עכשיו נותרה ההתמודדות הרגשית, שבטח תשנה את פניה לאורך הזמן.
חיבוק גדול
לצפיה ב-'סליחה על המענה המאוחר. מה שלומך היום?'
סליחה על המענה המאוחר. מה שלומך היום?
07/12/2017 | 13:51
3
לצפיה ב-'פינת הביניים/ או: לשחרר את הילד השלישי'
פינת הביניים/ או: לשחרר את הילד השלישי
03/12/2017 | 21:57
140
להמשיך ולהסתכן באובדן נוסף?
לעצור את מסע הילודה בידיים ריקות?
הדילמה הזו מלווה רבות מחברות הפורום, לעתים לפרקי זמן ממושכים, אפילו ממושכים מאד. היא עולה ומתעוררת אחרי כל אובדן במלוא עוצמתה. וכפי שכתבה מיק ניק, לרוב התשובה האוטומטית של הסביבה (ולעתים גם של הנשים עצמן) היא - להמשיך.

קודם כל בגלל התקווה. כי אם יהיה הריון נוסף אז יש סיכוי לידיים מלאות. וללא הריון נוסף דלת הילודה נטרקת בצרימה נוראית ומותירה צלקת כואבת.
המחירים של המשך מסע הילודה נידונים הרבה פחות. אבל גם הם קיימים, אם כי הם לעתים סמויים יותר, להוציא המחיר של אובדן נוסף, שהוא גלוי, ברור ומוחשי מאד.

מה על תקופת הנסיונות? המחיר של סקס 'טכני' ומתוזמן, המחיר של מקלוני ביוץ/מעקב זקיקים, או אפילו המחיר 'סתם' של לעקוב בקפדנות אחרי ימי הפוריות. מה על הספונטניות במיטה?
ומה לגבי השחיקה בזוגיות? יש זוגות שבכלל לא מסכימים לגבי המשך הילודה, גם אצל כאלה שמסכימים הרבה פעמים יש צד אחד שרוצה יותר (מסתכנת ואומרת שלרוב זו האשה), מה לגבי ההצטמצמות של הזוגיות, על האבל שלובש פנים שונות אצל שני בני הזוג, כעסים ותסכולים שנזרקים לתוך המערכת הזוגית.
מה לגבי ההתפתחות האישית? כשכל כך הרבה אנרגיות מושלכות לכיוון מסוים, הן בוודאי נגרעות מתחומים אחרים, ואלה נותרים מוזנחים 'בינתיים' - ולעתים ה'בינתיים' הזה אורך שנים.
קריירה, תחביבים, טיולים, ילדים קיימים, חברים, בני משפחה מהמעגל השני ושלל חלומות ועיסוקים - כל אלה ממתינים ל'מחר', ל'אחר כך' בתקופת הביניים.

כל אחת שוקלת במאזניים הפרטיים שלה את המחירים השונים, הגלויים והסמויים, של ההמשך או של העצירה. מיק ניק כתבה באומץ על המחירים של העצירה - וגם על הברכה שהיא מביאה עמה.
כל אחת שוקלת את המחירים של המשך דרכה בעולם הילודה. וכל אחת מקבלת את ההחלטה הנכונה לה ביותר כרגע, בזמן הזה. ממש כמו לגבי כל החלטה אחרת שמקבלים בחיים.
לצפיה ב-'ספרו לי על היסטרו אבחנתית'
ספרו לי על היסטרו אבחנתית
30/11/2017 | 22:39
20
154
בשבוע הבא אעבור בפעם הראשונה היסטרו אבחנתית (אצל גולדשמיט), ואני רוצה להתכונן מראש.
עד כמה זה כואב? האם כדאי לקחת משכך כאבים לפני? האבחנה מבוצעת מיידית? כדאי לקחת תחבושות? האם צפוי דימום לאחר הבדיקה? כמה זמן אורכת הבדיקה?
לצפיה ב-'מנסיוני החד פעמי'
מנסיוני החד פעמי
30/11/2017 | 23:24
3
114
עברתי היסטרו אבחנתית בעקבות הפלה ספונטנית בשבוע 14. אחרי כשבועיים של דימומים ראו בא.ס. שארית עם זרימות (חוכמה גדולה כשמשחררים הביתה הפלה בשבוע כ"כ מתקדם בלי גרידה ) ונשלחתי להיסטרוסקופיה.
הייתה לי דווקא חוויה מאד חיובית, בניגוד לא.ס. התמונה במסך בצבע ואפשר ממש לראות את רירית הרחם שלך בלייב.
לי לא כאב כלום , יתכן כי צוואר הרחם עוד היה פתוח וגמיש אחרי ההפלה. הצנרת שמחדירים לשם באמת מאד עדינה ואת "הניפוח" של הרחם במים לא הרגשתי בכלל.
 
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
01/12/2017 | 10:15
2
71
אפשר לשאול אם עשית את הבדיקה כשעדיין היו דימומים? (כך נראה לי שהבנתי ממה שאמרת)
אני שואלת כי אעבור גם בשבוע הבא ויתכן ועדיין יהיה טיפונת דימום של סוף המחזור וזה מלחיץ אותי. לא יודעת אם אין בכך סיכון נוסף. הייתי דוחה את הבדיקה אבל הרופא שקבעתי אליו מבצע את זה רק פעם בשבוע, ושבוע אח"כ כבר אהיה אחרי הביוץ.
 
תודה מרעישה וכולכן! השרשור הזה הגיע בשבילי בול בזמן
 
לצפיה ב-'לא רואה איך יכול להיות בכך סיכון'
לא רואה איך יכול להיות בכך סיכון
01/12/2017 | 11:44
1
62
אני חושבת שאם הדימום מאד כבד החשש הוא שהוא לא יצליח לראות כמו שצריך כי מדובר על סיב  אופטי שממש מצלם בתוך הרחם. בכל מקרה לא מדובר בסיכון למטופלת.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
01/12/2017 | 12:15
6
לצפיה ב-'לא נוראית אבל...'
לא נוראית אבל...
30/11/2017 | 23:31
82
הרופא שכח לציין שיתכן שחלק מהמים יצאו במהלך הימים הקרובים. פתאום כשהיתה "התנקזות", נבהלתי מאד, ואז נזכרתי שהבדיקה נעשתה באמצעות נוזל...
בשורות טובות ובהצלחה!
 
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
30/11/2017 | 23:31
75
כדאי לך לשאול גם בפוריות - המון נשים שם עברו את הפרוצדורה הזו (והרבה מהן עשו אותה אצל גולדשמיט)
לצפיה ב-'מהחוויה שלי'
מהחוויה שלי
01/12/2017 | 03:10
73
פעמיים אצל בר חווה, היה כאב קשה מאוד. זה כנראה תלוי מבנה הגוף. צילום רחם שעברתי כאב הרבה פחות. אבל זה יחסית קצר, הכאב פוסק ברגע שמסיימים ולפחות במקרה שלי לא היו דימומים או כאבים אחרי ההיסטרוסקופיה.
לצפיה ב-'אמנם זה מאוד אינדבדואלי'
אמנם זה מאוד אינדבדואלי
01/12/2017 | 07:38
79
אבל לי היתה חוויה ממש טובה.
לא כאב בכלל, אפילו לא קצת. וההדמיה עצמה מאוד מעניינת.
בעצם זו לא הדמיה, אלא צילום ממש בצבעים חיים, כך שהיה מעניין לפגוש את הרחם והחצוצרות פנים אל פנים.
שיהיה בהצלחה בכל מקרה - ולתוצאות טובות 
לצפיה ב-'כמה דברים מנסיוני-'
כמה דברים מנסיוני-
01/12/2017 | 15:46
2
71
האמת היא שבגלל שסף הכאב שלי כל כך נמוך, באתי בצום כדי שתהיה אפשרות לעשות את הבדיקה בהרדמה מלאה.
זה כמובן היה מתואם עם הרופא. אפילו פגשתי לפני הפרוצדורה את הרופא המרדים, לכל מקרה שלא יבוא. 
בסופו של דבר הצלחתי לעבור את הבדיקה ללא הרדמה. 
הרופא התחיל בפרוצדורה, והסביר כל שלב ושלב. הוא אמר לי שינסה בכל זאת ללא הרדמה, כדי לחסוך לי את זה, ואם אראה שזה בלתי אפשרי, אז מיד יפסיק ונעשה הרדמה. 
זה הרגיע אותי מאוד.
 
הבדיקה כן כאבה לי, אבל כאב נסבל. כמו התכווצויות חזקות מאוד של מחזור. 
לא היה מאוד ארוך, אבל לא זוכרת כמה זמן. 
 
חיכינו קצת בחוץ והוציאו לנו את הטפסים עם התוצאות. גם דיברנו עם הרופא שדיווח גם בעל פה. 
 
עד כמה שאני זוכרת, לא היה לי דימום אחרי הבדיקה וגם לא כאבים. אבל אולי הספקתי להדחיק. מציעה לך לשאול את הרופא לגבי הצפי לאחר הבדיקה. 
 
בקיצור- היה לי מאוד לא סימפטי, כן כואב, אבל במידה נסבלת. 
זו לא זכורה לי כטראומה נוראית כמו החדרת הלמינריות. 
הרופא היה ד"ר רון שינמן והוא היה מאה אחוז. 
 
תזכירי לי בבקשה למה את צריכה לעשות? 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה לכולן ועונה לשירה'
תודה לכולן ועונה לשירה
01/12/2017 | 21:29
1
96
הסיבה לרצון שלי לבצע את הבדיקה, היא שמאז הגרידה האחרונה (אמצע יוני) המחזורים התקצרו ל25-26 ימים וגם הוסת מאוד מאוד התקצרה.
יש לי עכשיו יום אחד של דימום "כבד" - תחבושת אחת מספיקה לכל היום. אח"כ יש עוד יום או יומיים של "מריחות" וזהו.
 
למעשה עכשיו כשאני חושבת על זה, ההריון האחרון התחיל אחרי וסת שהקדימה ביומיים, אז אולי קיצור המחזורים התחיל עוד לפני הגרידה. אבל הדימום המועט התחיל אחריה.
לצפיה ב-'הבנתי-'
הבנתי-
02/12/2017 | 07:49
59
אצלי בזמנו גם התקצרו המחזורים- ממוצע של 26 ימים (לעומת 28), אבל הדימום היה כבד כפי שהיה לפני ההתקצרות ומישכה של הוסת היה רגיל. נאמר לי שהתקצרות המחזורים אופיינית לעלייה בגיל (לקראת גיל 40...). 
אני חושבת שטוב את עושה שאת בודקת, כי אופי הדימום הוא באמת ביזארי. 
 
אנא עדכני אותנו לאחר הבדיקה- איך היה ומה התוצאות. 
 
עוד עיצה אחת- ממליצה לך לומר לרופא שאת בלחץ ושיעזור לך אם יעשה כך וכך.....לי עזר שהוא הסביר תוך כדי כל דבר מבחינת מה הוא עושה, ומה צפוי. קצת כמו אצל רופא שיניים, לדוגמא. אולי יש כאלו שזה לא טוב להם ההסברים הללו.
חישבי עם עצמך מה יכול לעזור לך און ליין ושתפי את הרופא. 
 
יכולה לספר לך (להבדיל אלף אלפי הבדלות) שאני פוחדת (עדיין) מבדיקות דם. אני ממש שונאת את זה. אז הדבר הראשון שאני אומרת לאחות זה שתדע שאני פוחדת ושיש לי ורידים עדינים ולא פשוטים...עצם העובדה שאני אומרת את הדברים ושהיא יודעת את זה- כבר עוזר לי. 
 
שיהיה בהצלחה ובקלות,
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'לא נעים לי לומר, לי כאב והיה מאד לא נעים '
לא נעים לי לומר, לי כאב והיה מאד לא נעים
03/12/2017 | 20:17
1
52
מה שכן -זה קצר ושהרופא תוך כדי מסביר ואומר שהכל תקין זה בהחלט מקל .
 
אני ממליצה על משכך כאבים . האבחנה מידית
 
לצפיה ב-'נעים נעים'
נעים נעים
03/12/2017 | 20:45
42
ברור לי שכמו כל דבר, גם בבדיקה הזו כל אחת חווה את הדברים אחרת, אבל התגובות ברובן מתארות כאב נסבל ורגעי ובלי כאב מתמשך לאחר הבדיקה.
נראה לי שאחרי כל מה שעברתי, אצליח לעבור גם את זה. אקח איתי משככי כאבים ואחליט שם אם להשתמש.
 
תודה על השיתוף.
לצפיה ב-'מוסיפה חויה שלי מהיסטרו אצל גולדשמיט'
מוסיפה חויה שלי מהיסטרו אצל גולדשמיט
04/12/2017 | 00:12
4
42
היה מהיר מאוד , ממש דקות בודדות, לא כאב בכלל. בן אדם מאוד מקצועי. באמת הרופא לבדיקה הזאת.
את התחבושות הם נותנים במקום - מזרימים סליין, אז הוא נשפך.
לא לקחתי משכך. לא היה דימום. עצם הבדיקה מעלה סיכויים להרות בביוץ אחר כך.
לצפיה ב-'מגיבה למשפט האחרון- '
מגיבה למשפט האחרון-
04/12/2017 | 09:14
31
כשאמרתי לרופא ששמעתי שעצם הבדיקה מעלה סיכויים להרות בביוץ הבא, הוא צחק...
אמאלוסי- האם את כותבת את זה בעקבות הסבר רפואי כלשהו ששמעת, או שגם את ניזונת מאותה אגדה אורבנית שגם אני רציתי להאמין בה? (שמעתי את זה מרופאת השיניים של הילדים שלי). 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'זאת אומרת שמותר להכנס'
זאת אומרת שמותר להכנס
04/12/2017 | 09:23
2
32
להריון בביוץ שמיד אחרי הבדיקה?
הרופא שביצע לי את הבדיקה טען שכן, אבל משום מה לא הייתי בטוחה אם הדעות לגבי זה חלוקות.
מה אמרו לכן? (ומי)
לצפיה ב-'התייחסתי לא להאם מותר או אסור, '
התייחסתי לא להאם מותר או אסור,
04/12/2017 | 09:51
1
29
אלא לאמירה של אמאלוסי שאחרי הבדיקה, הסיכויים להרות בביוץ שלאחר מכן- עולים. לי נאמר על ידי הרופא שעשה את הבדיקה שזו סתם אגדה אורבנית ואין בה מן האמת.  
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'זכור לי שאכן היה מותר להתחיל ולנסות בביוץ לאחר הבדיקה. '
זכור לי שאכן היה מותר להתחיל ולנסות בביוץ לאחר הבדיקה.
04/12/2017 | 09:53
7
לצפיה ב-'משתפת מנסיוני'
משתפת מנסיוני
04/12/2017 | 12:13
33
קודם כל ממליצה ממש ממש, לעשות אצל מי שיכול במקום להמשיך לניתוחית, אם יש צורך (לדעתי גולדשמיט יכול ועושה את זה, אבל ממליצה לודא), כך שאם חלילה יש ממצא, במקום כבר מטפלים ולא מבזבזים זמן בלקבוע שוב תור נוסף.
 
לגבי הבדיקה עצמה: אכן משתנה מאד בין נשים שונות (שמעתי כאלו שתארו את זה ככאבים קשים וכאלו שאמרו שלא הרגישו כלל). אצלי כל הבדיקות האלו די דומות (היסטרו, סיסי שליה, החדרת למינריות....) ההתעסקות עם צואר הרחם כואבת ולא נעימה ואח"כ אצלי אישית אני מרגישה גם ברחם. לא כאבים קשים, אבל לא נעים.
אז אני חושבת שאת יכולה בערך לדעת איך ירגיש אצלך מנסיונך בבדיקות ופרוצדורות הפולשניות האחרות.
אם לרוב כואב לך, קחי מראש כדור או שניים שאת יודעת שמשפיעים עליך ועוזרים לכאבים וזה מקל.
 
הבדיקה עצמה די מדהימה - מעניין ויפה לראות את הרחם על חלקיה השונים. הכל בלייב, בצבע. מדהים.
אצלי ראו ישר הידבקויות ואחת שיצרה ממש מחיצה, היה מבאס, אך מעניין לראות ולדעת מה בדיוק קורה שם שמונע ממני את ההריון הבא הנכסף.
 
הבדיקה ממש קצרה. רואים במקום מה קורה ומקבלים תשובה מיידית שזה נחמד.
 
שיהיה ממש בהצלחה !!!
 
לצפיה ב-'עשית? איך היה? '
עשית? איך היה?
06/12/2017 | 22:24
1
לצפיה ב-'חוזרת לכאן'
חוזרת לכאן
28/11/2017 | 15:24
21
327
שבה אליכן אחרי חצי שנה בערך. הריון חמישי, שני ילדים מתוקים בבית, אח"כ הריון שנגמר בהפסקת דופק בשבוע 19 והריון שלא התפתח ונגמר בהפלה טבעית בשבוע 8. אחרי המון עבודה פנימית, שינוי תזונתי וכניסה להריון בלי ממש להתכוון, חשבתי שהפעם זה יקרה. ביום ראשון היינו בUS ראשון וראינו דופק והיום בעבודה משום מקום כמויות עצומות של דם. פיניתי את עצמי הביתה, בדיוק השכנות הפוריות שלי עמדו בחוץ ופטפטו (אני גרה ביישוב דתי ויכולה לשרוף את כולם במבט עכשיו) ואני טסתי הביתה מסתירה את הבגדים המוכתמים שלי. די בטוחה שזה נגמר, לפי ניסיון ההפלה הקודמת
יודעת שזה לא הזמן אבל כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה איך אני משחררת את הילד השלישי. לא יודעת אם אעמוד בזה שוב, מעריכה את אלו שיכולות להתאבד על זה, לא יודעת אם אני מהזן. יש לי בעיית קרישיות שהתגלתה אחרי הלידה השקטה, לא עשיתי עוד בדיקות (לא הומלץ משהו מיוחד חוץ מבירור גנטי שלדברי הרופא סתם שלח אותנו כי לא היה לו משהו יותר טוב להציע), לא יודעת אם נכון לי לעשות צילום רחם ודברים פולשניים. אני כועסת ונמאס לי. רוצה רק להנות מהחיים שלי
מבקשת מכן אני מניחה אישור לוותר
לצפיה ב-'מצער מאוד '
מצער מאוד
28/11/2017 | 18:47
1
130
קודם כל, בוודאי שיש לך ״אישור לוותר״. אשרייך שיש לך שניים, ותעצומות הנפש הן עצומות. איש לא ישפוט אותך על כך. 
גם אני עם בעיית קרישיות, וגם אני עברתי שלושה אבדנים - בכולם לא היה דופק בשליש הראשון. מדוע אינך מטופלת בקלקסן ובאספירין? את לא רוצה לנסות לפני שאת מרימה ידיים? ההריון הרביעי שלי הצליח (או לפחות מצליח בינתיים - אני בשבוע 29), והוא בתמיכה של קלקסן במינון טיפולי ואספירין במינון נמוך. לי אין ילדים, ולכן גם לא יכולתי לוותר, אבל במקומך הייתי שוקלת לפחות להיעזר במעט שהרפואה כן יכולה להציע (וזה באמת לא הרבה). 
בכל מקרה - חיבוק חם.
לצפיה ב-'לקחתי קלקסן הפעם'
לקחתי קלקסן הפעם
28/11/2017 | 21:14
121
בקודם לא הספקתי
לצפיה ב-'צר לי שאת שוב כאן'
צר לי שאת שוב כאן
28/11/2017 | 21:22
108
קודם כל, חשוב להיבדק ולוודא מה המצב. מכירה מנסיונן של אחרות, מקרים של דימום כבד ברמה שהן היו בטוחות שההריון נגמר, אבל בסופו של דבר ההריון שרד והסתיים במועד ובידיים מלאות. הלוואי שזה המצב אצלך.
האם בהריונות שאחרי הלידה השקטה השתמשת במדללים? האם כרגע את עדיין משתמשת במדלל?
 
בהנחה שההריון הזה אכן בשלבי סיום, ובהנחה שאת מרגישה שהגוף והנפש עברו יותר מדי, הרי שלגמרי הגיוני בעיניי להחליט שמספיק ודי.
זה לא פשוט בסביבה דתית, זה לא פשוט כשלכולם מסביב יש הרבה יותר ילדים, זה לא פשוט כשאת עדיין רוצה עוד.
אם גילך בכרטיס מדויק, אפשר גם להחליט שדוחים את מועד ההחלטה לעוד כמה חודשים או אף יותר.
 
באופן אישי אני מזן המתאבדות על זה, אבל אני חושבת שזה בעיקר בגלל שיש לי ילדה אחת ואני ממש רוצה שהיא תחווה אחאות. אם היו לי 2 ילדים לפני הלידה השקטה שלי, כנראה הייתי עוצרת מיד אחריה.
כרגע אני במירוץ להריון ה-8 והאחרון. אם אצליח להרות שוב ואם חלילה אסיים את ההריון בידיים ריקות, זה יהיה סוף דרכי בעולם הילודה. הגוף והנפש שלי מצולקים, רצוצים ושבורים. מצד אחד ההגיון אומר לעצור עכשיו ולשמור על עצמי, מצד שני הלב לא מקשיב להגיון, והלב רוצה עוד.
נכון לרגע זה, הפחד שבתי תישאר ילדה יחידה, גדול יותר מהפחד לאבד עוד הריון.
 
אנא עדכני אותנו לאחר שתיבדקי.
לצפיה ב-'תעשי מה שטוב לך'
תעשי מה שטוב לך
28/11/2017 | 21:56
95
גם אלו שמתאבדות על זה משלמות מחיר יקר שאינו יסולא בפז, רק את מכירה את עצמך, איפה הגבולות שלך ומה מתאים לך. אני מעריכה מאוד את היכולת שלך להגדיר לעצמך מה את רוצה וכמה זה פוגע לך בחיים. אני אישית לא ידעתי להגיד די ואני מרגישה שדי שרפתי את עצמי בדרך.
לצפיה ב-'לשחרר את הילד השלישי'
לשחרר את הילד השלישי
28/11/2017 | 22:16
133
הכמיהה קשה, מכאיבה, טורדת מנוחה. צריך המון תעצומות נפש כדי לעצור. צריך המון כוח כדי להמשיך. איפה את ניצבת במאזן שבין סיום הילודה אחרי 3 אובדנים רצופים, בגוף עייף והורמנלי, בידיים ריקות מילד שלישי, בלב קר, כועס, זועם ובעיקר כואב - לבין גיוס הכוחות לסיבוב נוסף שאולי יביא איתו את המזור הנכסף - איפה את ניצבת רק את יודעת.
בטלטלה הזו, במרחב הרגשי שאני מכנה 'תקופת הביניים', העיסוק בנושא הילודה מעורר המון כאב. כואב לעצור, כואב להמשיך. אבל המאזנים לא עומדים ללא נוע, הם מטלטלים, והכף נוטה לכיוון אחד, ואליו תפני בסופו של דבר.
אני מחבקת אותך על דרך החתחתים שלך. אנחנו פה כל הזמן - לכל סוג של שיתוף, התלבטות, עצה ותמיכה.
לצפיה ב-' אני מסכימה עם כל מה שכתבו לך,'
אני מסכימה עם כל מה שכתבו לך,
29/11/2017 | 05:45
89
אנא עדכני אותנו לאחר שתיבדקי, ואז כגם אכתוב לך עוד כמה דברים.
 
חזקי ואימצי!
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'זוכרת אותך...'
זוכרת אותך...
30/11/2017 | 15:04
1
75
את האמת, אם לא ההריון שהסתיים בשבוע מאוחר בלידה שקטה הייתי אומרת לך עזבי... יש לך 2 ילדים בריאים ב"ה. קשה לך להילחם על הריון אולי באמת תוותרי. אבל לסיים את הילודה בכאלה טונים צורמים? לא חושבת שזה יעשה לך טוב לטווח הרחוק. הייתי נלחמת על הריון נוסף. אם זה לא מסכן אותך...
לי יש 2 ילדי קשת והם שווים את הקושי של ההריונות בסיכון שהיו מאוד קשים והגידול הצמוד. יודעת שיש כאן בנות עם גישה שונה משלי. אבל יכולה להגיד לך שמצבי הנפשי השתפר פלאים רק לאחר לידת האחרון שלי.
בנוסף, לי היה דימום קל בכל הריון תקין שהיה לי. אז מקווה שאולי הכל בסדר.
עדכני אותנו ובהצלחה.
לצפיה ב-'יש לציין שההריונות אחרי האובדן היו קשים מבחינה'
יש לציין שההריונות אחרי האובדן היו קשים מבחינה
30/11/2017 | 15:07
78
נפשית ולא פיזית. הם היו תקינים לחלוטין.
פשוט גם אצלי הרקע לאובדן היה הריון לא תקין ולא בעיה בעובר. אז פחות סמכתי על הגוף שלי.
לצפיה ב-'את רוצה לעדכן? היית בבדיקה כלשהי?'
את רוצה לעדכן? היית בבדיקה כלשהי?
30/11/2017 | 16:10
15
לצפיה ב-'מותר לך להחליט שדי ומותר לך גם לשנות דעתך בהמשך '
מותר לך להחליט שדי ומותר לך גם לשנות דעתך בהמשך
30/11/2017 | 22:10
5
93
אני קוראת את הכאב הרב שאת חווה וצר לי מאד על האובדן הנןכחי וגם על אלו שלפניו.
אין אריות כאלה בתבונתה הרבה כתבה לך מאד מדויק על תקופת הביניים בעולם הילודה.
 
אינני יודעת מה מצבך בינתיים ובדרך כלל הייתי נוטה להציע להמתין עם קבלת החלטות, אבל מזדהה מאד עם התחושה שאינך יכולה להכיל עוד את ההמתנה וההתמודדות עם אובדן נוסף.
 
כל אחת יודעת מה כוחותיה ובניגוד למה שמקובל לחשוב ולהציע, לא תמיד התיקון להתמודדות עם אבדני הריון יגיע בדמות הריון תקין שתינוק בריא בסופו.
 
על עצמי אני יכולה להעיד שברגע שהבנתי שאני עומדת בפני אובדן שלישי מיד בישרתי לבעלי שלא יהיו עוד ניסיונות. הרגשתי שעמדת ההמתנה לילד שלישי וההתמודדות עם אובדן אחרי אובדן נטלו את כל האנרגיות שלי ולא יכולתי להכיל זאת עוד.
 
חצי שנה לאחר אותה החלטה יכולה להעיד שבהחלט נותרה בי תחושת החמצה, אבל יש גם הרבה מאד שחרור. מרגע שאינני בעמדת המתנה עוד, התפנו משאבים רגשיים שלא היו לי קודם ואני מוצאת שפתאום יש לי יכולת להשקיע בעצמי. אני מפתחת את תחומי העיסוק שלי, התחלתי ללמוד משהו שרציתי, חזרתי לשחות אחרי הפסקה של שנים וזה עושה לי טוב... וחשוב לי לכתוב זאת כדי לומר לך שיש חיים גם אחרי.
 
אבל חשוב לי לכתוב גם  שזהו הסיפור שלי ומה שהיה נכון לי לא בהכרח נכון לאחרת . אצלי גם הגיל היווה פקטור משמעותי ואת כנראה צעירה יותר... לחלוטין מותר גם להחליט שלא להחליט. אפשר לעשות הפסקה ולהשהות את ההחלטה הסופית  ומותר גם להחליט ולהתחרט בהמשך.
מאמינה שכשאת שם ואין בך כוחות יותר את פשוט יודעת וגם כאשר הכמיהה לילד נוסף חזקה יותר מהכל, את יודעת.
 
מאחלת לך שבכל החלטה שתחליטי תהיי שלמה ושתזכי לחוות רק טוב. כך או כך.
 
תהליך ההתלבטות גם הוא לא פשוט ואנחנו כאן
 
לצפיה ב-'תודה ששיתפת מה קורה אחרי שמגיעים להחלטה לעצור'
תודה ששיתפת מה קורה אחרי שמגיעים להחלטה לעצור
30/11/2017 | 22:32
3
69
יש כאן מעט מאוד נשים שעצרו, ואני חושבת שאחרי שהן עצרו הן לא המשיכו לכתוב כאן.
אני עדיין לא יודעת איפה הקו האדום שלי, אבל בהחלט עוזר לי לקרוא על חוויית החיים שאחרי.
 
תודה 
לצפיה ב-'מודה שהתלבטתי אם נכון להרחיב כאן '
מודה שהתלבטתי אם נכון להרחיב כאן
30/11/2017 | 23:11
2
85
...לא בטוחה כמה את רוצה לשמוע על החיים שאחרי כשאת בתוך חווית האובדן נטולת כוחות ובמוד של השרדות מיום ליום.
כתבתי בכל זאת כי המלצה הכמעט גורפת ששמעתי בכל מקום אחרי הלידה השקטה שחוויתי היתה להכנס להריון נוסף מהר ככל האפשר כדי לחוות חוויה מתקנת. כשכבר מצאתי את הכוחות לנסות גיליתי כמה זה לא פשוט וכמה אובדן אחד לא מקנה חסינות מפני אובדנים נוספים ( ומי כמוך יודעת...).
יכולה להבין כמה ילד קשת מביא איתו נחמה אבל לצערנו לא כל מי שנמצאת במסע הזה תזכה לכך או תהיה מסוגלת להמשיך לנסות.
אנו בהחלט משלמות מחירים על עמדת הביניים ועל כל חווית אובדן נוספת וכל אחת צריכה לדעת להקשיב לקול הפנימי שלה ולדעת היכן המחיר יקר מדי.
כשאני הייתי שם הרגשתי שהעיסוק בשאלת ההריון הנוסף הפך כמעט למרכז חיי. בהחלט על חשבון היכולת לפנות אנרגיה לדברים אחרים. יותר מדי דברים שמתי על הולד בלי יכולת לנסות אפילו לעסוק בהם.
תשאלי אותי אם אתחרט יום אחד על כך שלא המשכתי לנסות? אינני יודעת. אבל יודעת שלנקודת הזמן הזו זו ההחלטה היחידה שיכולתי לעשות.  
 
חייבת להוסיף שאני כל כך מקווה עבורך שלא תעמדי שוב בצומת הזו ושאני מאחלת לך בכל ליבי שתזכי סוף סוף להריון התקין שאת מייחלת לו.
לצפיה ב-' תודה על האיחול'
תודה על האיחול
01/12/2017 | 22:52
1
45
כתבתי בעבר אבל אני חייבת לציין שבחיים האמיתיים, גם אחרי הלידה השקטה אבל בעיקר מאז הגרידה הראשונה שהגיעה 8 חודשים אחרי הלידה השקטה, כמעט ולא נתקלתי בהמלצות להמשיך "כי רק הריון נוסף ייתן לי חוויה מתקנת".
המקום היחיד שבו נתקלתי בהמלצות כאלה שוב ושוב, זה כאן בפורום, במקום שבו אמור להיות ברור לכולם שהריון לא בהכרח מסתיים בידיים מלאות. הסיכויים שלי ושל כמה אחרות כל כך קלושים, עד שאני מתקשה להבין את אלו שממליצות באופן גורף להיכנס להריון נוסף, מבלי להתייחס לגיל ולהיסטוריה האישית של הכותבת.
אני עושה הפרדה בין תקוות ואיחולים שאני מקבלת בברכה לבין המלצות לנסות שוב (שמהן אני סולדת) ובין כל אלו לבין הצהרות נחרצות שרק עוד ילד יביא את הנחמה (שבעיניי מהוות יריקה בפרצוף וממש פוגעות בי, גם כשהן נכתבות לאחרות). הרי במקרה שלי מאוד סביר שלא יהיה עוד ילד, אז האם נידונתי לחיות את שארית חיי ללא נחמה? בעיניי זה נורא לתלות את הנחמה שלי במשהו שהוא לא בשליטתי.
אם אגיע לקצה ואם אחליט לעצור, הנחמה תגיע בדרכים אחרות, אני אביא אותה בדרכים אחרות, כי אין בכוונתי לחיות את כל חיי ללא נחמה.
 
קו הסיום שלי קרוב מאי פעם, החיים שלי בהולד מוחלט, והילד השני הוא מרכז החיים כבר 3.5 שנים. יש בי חלקים שהתנוונו מרוב התמקדות במטרה הזו של הילד השני, עד כדי כך שאני לא יודעת אם אוכל להחיות אותם אחרי שהמירוץ יסתיים בדרך זו או אחרת.
המחיר שאני משלמת על הבחירה להמשיך בנסיונות הוא מחיר מטורף לחלוטין.
לו אני הייתי היחידה שמשלמת את המחיר היה לי קל יותר, אבל גם בעלי ובתי משלמים על המירוץ: הוא שותף להחלטה להמשיך במירוץ, אבל היא משלמת את המחיר בעל כורחה ולא מבחירה.
אני לא מתחרטת על המירוץ, אני לא מתחרטת גם אם אסיים עם הילדה האחת שיש לי ובלי ילד נוסף.
אני לא מתחרטת כי אין מקום לחרטה. אני שלמה עם כל הבחירות וההחלטות שקיבלנו לאורך השנים הללו, כולן היו נכונות עבורנו בזמן אמת.
 
אם אי פעם תרצי לכתוב על החיים שאחרי ההחלטה לעצור, אני ארצה לקרוא, בלי קשר לסטטוס שלי במירוץ או מחוצה לו.
לצפיה ב-'דיון מעניין מאוד וחשוב מאוד- '
דיון מעניין מאוד וחשוב מאוד-
02/12/2017 | 08:03
44
יכולה לספר על עצמי שהמון אנרגיות וכוחות נפש הושקעו בזמנו בלא לתת למצב הקשה להשפיע על שאר תחומי חיי. כלומר- להמשיך כרגיל להתפתח בקריירה, לנהל כרגיל את הבית, להיות אמא רגילה לבת ולבן, לנסות עד כמה שזה ניתן שההתמודדות עם אובדני ההריון תיפגע כמה שפחות בזוגיות...
דווקא המאבק היום-יומי להמשיך את השגרה גזל המון אנרגיה, ובו בזמן סייע בהתמודדות. 
 
ואכן- הרבה מאוד נשים זוכות בילד קשת, אך לא כולן. כל בחירה- להמשיך או להפסיק היא קשה ואמיצה. לעיתים כן כותבות פה אלו שבחרו להפסיק וכותבות על לידות חדשות מסוג אחר. 
יכולה לספר על עצמי, בלי בושה, שמעיין גאלה אותי. אילולא נולדה, הייתי נאלצת לגאול עצמי בדרכים אחרות, לא יודעת איך, אבל הייתי עושה זאת עם המון מאמץ וסיוע מקצועי. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028
 
לצפיה ב-'מצטרפת ל"מרעישה" בתודה לך על העלאת נושא "היום שאחרי"'
מצטרפת ל"מרעישה" בתודה לך על העלאת נושא "היום שאחרי"
04/12/2017 | 13:26
26
גם אני חושבת על הנושא רבות ומתלבטת עם בן זוגי, איפה עובר הגבול הזה בשבילנו אישית (הוא לא זהה אגב עבורי ועבורו) ומתי יהיה נכון לעשות קאט ולהסתפק בילד האחד והמתוק שלנו, כדי שלא לשחוק עד עפר את הגוף שלי ואת הנפש וההווה של כולנו.
 
גם אני הייתי שמחה מאד לקרוא עוד על היום שאחרי ועל החיים שאחרי, כי זה כ"כ מפחיד לחשוב על זה והיה עוזר לקרוא מנסיונה של מי ששם היום.
אולי זה אפילו יתרום להתלבטות, כי הלא נודע, הוא המרתיע מכל.
לצפיה ב-'רק את יכולה להחליט מה את רוצה'
רק את יכולה להחליט מה את רוצה
30/11/2017 | 23:23
50
וכל החלטה שתקחי תהיה טובה לך.
כבר למדתי מנסיוני שאם יש לך בערך 70% ביטחון באיזו החלטה, זה כנראה יהיה הכיוון (כי הרי אין אף פעם 100%, תמיד יש לבטים).
 
 
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
02/12/2017 | 20:13
4
87
היינו ביום חמישי בבדיקה וההריון ממשיך
מבחינתי זה ממש נס. עם כל מה שיצא לא היה לי צל של ספק. אני בשמירה עכשיו ומקווה לטוב. ביום חמישי הייתי במקום מאד משחרר, מתוך הבנה שאין לי באמת שליטה בהריון הזה. אבל לצערי ההבנות האלו לא מחזיקות אצלי הרבה זמן ועכשיו אני בחרדה מאד גדולה.
אז עוברת לפורום השני. ומודה לכן על הלב הפתוח ועל הכנות והאומץ
אני מאד מעריכה. 
לצפיה ב-'תודה על העדכון ,וגם שאלה- '
תודה על העדכון ,וגם שאלה-
02/12/2017 | 22:02
54
מה הרופאים אמרו לגבי הדימום? ממה הוא נובע? האם הוא עדיין ממשיך?מתי את צריכה לבוא לבדיקה נוספת? 
(זה בסדר גמור אם תתייחסי לשאלות בפורום השני ולא פה...). 
אמן שיהיה המשך טוב ותקין
שירה. 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה שעדכנת. בשורות נפלאות. '
תודה שעדכנת. בשורות נפלאות.
03/12/2017 | 10:11
35
שולחת את מיטב איחולי להמשך הריון רגוע ככל הניתן ונטול דרמות נוספות, עד לסיומו בעז"ה, בעיתו ובידיים מלאות.
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות שההריון הזה ימשיך עד הסוף!!!'
מחזיקה לך אצבעות שההריון הזה ימשיך עד הסוף!!!
03/12/2017 | 12:14
26
ותזכי לידיים מלאות!!! 
מסכימה איתך לגבי החרדות, זה פשוט מתסכל!! אל תתמודדי עם זה לבד, תלכי לטיפול פסיכולוגי/עובדת סוציאלית..
לצפיה ב-'מאחלת מכל הלב הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות ובסיום מתוק'
מאחלת מכל הלב הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות ובסיום מתוק
03/12/2017 | 23:34
6
לצפיה ב-'מרעישה'
מרעישה
30/11/2017 | 18:53
1
158
קיבלתי את ההודעות שלך ועניתי עליהן - אני חושבת שהמסרים שלי לא מגיעים אלייך
לצפיה ב-'את צודקת'
את צודקת
30/11/2017 | 22:26
108
לא הגיע כלום 
לצפיה ב-'כמה הגיוני ללכת לגרידה בלי מלווה?'
כמה הגיוני ללכת לגרידה בלי מלווה?
26/11/2017 | 19:37
14
228
מחר אני עוברת גרידה. העובר בשבוע 11. קבעתי תור אבל אין מי שיצטרף אלי, כי באמת לא סיפרנו לאף אחד וטוב שכך. בעלי בבית עם הילדים ויבוא כמובן לאסוף אותי כשאצטך להשתחרר, כך שבהחלט לא אסע הביתה לבד. כמה חשוב שיהיה מישהו איתי לאורך התהליך?
אם זה משנה, אני מהנשים האלו שפשוט מסתדרות לבד אם צריך, חושקות שיניים וממשיכות הלאה, אולד סקול. מה דעתכן?
(אני מרוכזת עכשיו רק בצדדים הטכנים של העניין ומקווה שאף צד ריגשי לא יפתיע פתאום כי אין לי כוחות להתמודד)
לצפיה ב-'תביאי בייביסיטר ותסעי עם בעלך.'
תביאי בייביסיטר ותסעי עם בעלך.
26/11/2017 | 19:56
114
צריך מישהו נוסף שילווה בהתאוששות. 
לצפיה ב-'לדעתי לא כדאי'
לדעתי לא כדאי
26/11/2017 | 19:57
118
אם אין שום - ממש שום ברירה - כמובן שאפשר. אבל לטעמי לא כדאי. הפסקת הריון היא מאורע עצוב. מאד. ולעבור אותו בבדידות מוסיף לקושי הקיים ממילא.
בני כמה הילדים? אם הם צעירים אולי אפשר לגייס סייעת מהגן (בתשלום). מה לגבי שכנה?
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שביה"ח יאשר'
אני לא בטוחה שביה"ח יאשר
26/11/2017 | 20:26
122
אני לא משוכנעת שביה"ח יאשר לך לעבור גרידה בלי מלווה. אני לא בטוחה שכשהם אמרו לבוא עם מלווה זו היתה המלצה ולא דרישה.
 
מעבר לפן הנפשי הקשה, יש גם סיבות פיזיות. אפילו אם את מסתדרת לבד בדר"כ, אפילו אם הכל עובר חלק ללא סיבוכים. למשל, להרדמה לוקח זמן להתפוגג ובהתחלה מטושטשים נורא. בגלל זה הייתי צריכה שבעלי יעזור לי בשירותים כי פחדתי ליפול. כמו כן טוב שבעלי היה איתי בהדרכה של האחות בשחרור כי לא זכרתי מילה ממה שהיא אמרה 5 דקות אחרי שהיא נגמרה.
לצפיה ב-'עצוב לי שאת פה, שוב...'
עצוב לי שאת פה, שוב...
26/11/2017 | 20:57
113
שאלת כמה זה הגיוני ללכת לגרידה בלי מלווה, ואני כותבת לך שבעיניי זה לא הגיוני, אבל זה ההגיון שלי, לא שלך. 
חשוב שיהיה מישהו איתך לאורך התהליך בעיקר בהיבט הרגשי, אבל גם בהיבט הפיזי והפרוצדורלי - הבירוקרטי. 
ממליצה בחום למצוא פיתרון ושבעלך יהיה איתך. מגיעים לך ליווי ותמיכה. 
מאוד מקווה עבורך שלא תהיי לבד. 
אנא עדכני במצבך. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
09-7749028

 
לצפיה ב-' לא הגיוני לי לראות אותך שוב כאן'
לא הגיוני לי לראות אותך שוב כאן
26/11/2017 | 20:58
128
אני יודעת שאת עוצרת את הרגש, ואני גם מבינה למה, אבל כל כך כואב לי בשבילך.
 
כמו המגיבות הקודמות, גם אני לא בטוחה האם ההמלצה למלווה היא המלצה או הנחיה, בכל מקרה אני חושבת שעדיף שמישהו מטעמך יהיה בחדר ההמתנה.
כתבת שבעלך בבית עם הילדים, אז אני משערת שהגרידה תתבצע בערב בבי"ח פרטי. אני חושבת שאני הייתי שומרת על שגרת הערב של הילדים עם אבא, ומבקשת מחברה טובה ללוות אותי.
גם אם לא סיפרתם לאף אחד, אני מקווה שיש לך לפחות חברה אחת שבמידת הצורך עוזבת הכל ובאה להית איתך.
 
בפן הפרקטי, מכיוון שנדמה לי שלא עברת עדיין גרידה:
ממליצה לבקש זופרן במהלך ההרדמה, הוא מקל על הבחילה ואצלי ממש מונע אותה ואת ההקאות שהיו לי ללא זופרן. בכל מקרה לקחת שקית למקרה של הקאה בנסיעה חזרה הביתה.
אם העובר בגודל שתואם לשבוע 11, אני חושבת שהייתי הולכת על ציטוטק להרחבת צוואר הרחם ולא על למינריות. בגרידה האחרונה שלי בשבוע 13, המסתי שתי מנות של 2 כדורים: 4 שעות לפני הגרידה, ושעה לפני הגרידה.
לא להתבייש לבקש משכך כאבים - לפני ו/או אחרי הגרידה. בהפלות אני מעדיפה אופטלגין נוזלי.
לשקול לבקש מרשם לדוסטינקס. שבוע 11 זה מוקדם ואני לא בטוחה שיש בכך צורך, אבל כשלי היה גודש (גם בשבוע 13) והייתי צריכה לתזז בשביל מרשם, הרגשתי שזו עוד מכה בגוף ונפש חבולים ורצוצים.
 
מאחלת לך שיעבור בשלום. אשמח אם תוכלי לעדכן אותנו מתישהו כשתהיי אחרי.
לצפיה ב-'כך אני עשיתי'
כך אני עשיתי
27/11/2017 | 10:12
91
אולד סקול זאת הגדרה טובה, גם אני הלכתי *פעמיים* לצערי - לבד והוא אסף אותי עם ההשכמה מההרדמה. זה לא היה לי טראומטי או משהו כזה, דווקא בשלב הטכני העניין לא הפריע לי. זה אמנם יצא ככה כי הוא לא יכול היה, ולא רציתי להיות עם אף אחד אחר. חוצמזה שיש פה כמובן עניין אישיותי, כשאני במצוקה הנטייה שלי תהיה לדאוג למצבו הנפשי של המלווה שלי...  
בכל אופן כואב לי לשמוע על מה שאת חווה, ואני מקווה שקודם כל הההליך יעבור באופן תקין ומקווה בשבילך לטוב!   
לצפיה ב-'הליווי הוא לשם השחרור'
הליווי הוא לשם השחרור
27/11/2017 | 11:04
81
לא משחררים אחרי, בלי מלווה.
אני גם תואמת לתיאור שלך ומוצאת עצמי מתנהלת בקלות יותר לרוב בלי מלווה שלרוב אני אדאג לו נפשית ולא להפך.
אימי הגיעה לשחרר אותי.
 
את מכירה עצמך הכי טוב, אם את צופה שאולי יעלה בכל זאת קושי נפשי ותזדקקי לתמיכה, תדאגי ללכת עם מישהו שיהווה תמיכה כזו עבורך.
מצטערת כ"כ שאת פה שוב ומאחלת שיעבור בקלות ככל שניתן.
לצפיה ב-'אבוי. כל כך עצובה לראות אותך כאן שוב.'
אבוי. כל כך עצובה לראות אותך כאן שוב.
27/11/2017 | 13:18
79
כל כך מצטערת שגם את זה את צריכה לעבור.
שואלת ואת כמובן תעני רק אם נוח לך - מניחה שהבכור שלכם לא מודע רשמית להריון, אבל האם אתם יודעים להסביר לו היכן תהיי ומדוע את מתאוששת? הקטן כמובן מחוץ למשוואה הזאת.
לבי לבי אתכם
לצפיה ב-'מה שלומך?'
מה שלומך?
28/11/2017 | 11:04
42
לצפיה ב-'המון תודה לכולן, אני אחרי'
המון תודה לכולן, אני אחרי
28/11/2017 | 11:55
4
134
לקחתי את כל מה שכתבתן לתשומת ליבי, ודווקא מצאתי בקלות פיתרון לילדים כדי שבעלי יוכל להצטרף. הוא הגיע אחרי שסיימתי את כל הבירוקרטיה ובאמת היה עדיף להיות ביחד ולא לבד.
בנתיים אני מרגישה בסדר גמור ושמחה שהכל עבר חלק ומהר. נקווה שלא יהיו הפתעות בביקורת.
שוב תודה - על העצות ועל האמפתיה.
לצפיה ב-'טוב שאת אחרי ושעבר בשלום. התאוששות מהירה'
טוב שאת אחרי ושעבר בשלום. התאוששות מהירה
28/11/2017 | 13:50
16
לצפיה ב-'שולחת חיבוק.'
שולחת חיבוק.
28/11/2017 | 13:50
10
לצפיה ב-' מחזיקה אצבעות לביקורת תקינה. שולחת חיבוק'
מחזיקה אצבעות לביקורת תקינה. שולחת חיבוק
28/11/2017 | 15:07
12
לצפיה ב-'שמחה שעבר בשלום ושהסתדר עם הבנזוג '
שמחה שעבר בשלום ושהסתדר עם הבנזוג
29/11/2017 | 19:10
10

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פרופ' יוסף שלו- ייעוץ אישי מי שפיר
ייעוץ אישי - מי שפיר
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ