לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'שבוע 18 לידה ונתיחת עובר או גרידה?'
שבוע 18 לידה ונתיחת עובר או גרידה?
28/05/2017 | 14:08
5
83
היי בנות, אז אני לפני הפסקת הריון מאוחרת שניה ברצף בגלל מום גנטי במוח העובר.
את הפסקת ההריון הראשונה (לפני 8 חודשים) עשיתי בשבוע 19 בגרידה באסף הרופא.
מאחר ואין קצה חוט מה הסיבה, כעת מדברים איתנו על כך שנתיחת העובר תוכל לתת כיוון בפן הגנטי. 
ממש לא חשבתי עד עכשיו על לעשות לידה ועוד בכלל לעבור דבר כזה כלידה ראשונה, נפשית נראה לי אפשרי רק הגרידה...
יש כאן בנות שעברו לידה בשלב הזה? (שבוע 18)
מה היתרונות חסרונות? והאם יש בנות שביצעו גם נתיחה לעובר?
כל מידע יעזור בשלב זה, תודה :(
לצפיה ב-' אנחנו עשינו נתיחה בשבוע מאוחר יותר '
אנחנו עשינו נתיחה בשבוע מאוחר יותר
28/05/2017 | 17:11
65
אחרי הפסקת הריון בשבוע 25 , ולא על רקע גנטי. 
לא יודעת כמה הניסיון שלי רלוונטי עבורך אבל את מוזמנת לשאול כל דבר שיכול להועיל לך ... 
 
מבינה מאד את החשש מלידה שקטה כלידה ראשונה ומניחה שכבר בדקתם את החלופות. אינני זוכרת אם פניתם ליעוץ אצלם, אבל אולי לפרופ מלינגר או לפרופ שוחט יהיו רעיונות אחרים לבירור שאינו מחייב לידה ונתיחה של העובר. 
 
כואבת איתך ושולחת לך הרבה כוחות לימים הקרובים ולאלה שיבואו אחריהם. 
 
 
 
לצפיה ב-'זו טרפה וזו נבלה '
זו טרפה וזו נבלה
28/05/2017 | 19:56
69
אני כל כך מצטערת שזו הבחירה האיומה שעומדת בפנייך.
מצד אחד גרידה בהרדמה, 'קלה' הרבה יותר מלידה ראשונה שקטה.
מצד שני לידה שקטה שאולי תביא לממצא כלשהו שישפוך אור על הסיבה לאובדנים שלכם.
מעולם לא עמדתי במצבך (הפסקות ההריון שלי היו מוקדמות) ולא ילדתי אף לידה שקטה. ובכל זאת אני מרהיבה עוז לייעץ לך בהסתייגות שהעצה שלי תיאורטית.
את בראשית דרכך בעולם הילודה. נמצא מום חמור במוח מבלי שידועה הסיבה לכך. בעתיד תיכנסי להריון נוסף.
 
על סמך הנתונים האלה - לו אני את - הייתי מקשיבה לעצת הרופאים ועוברת לידה שקטה בכדי לנסות ולגלות ולו קצה חוט להימצאות המומים. אולי יימצא מום שניתן לאתר מוקדם יותר בהריון, או טוב מכך, מום שניתן לאתר באבחון גנטי טרום השרשרתי.
אגב, האם נבדקתם בקריוטיפ הורי?
 
לידה שקטה היא חוויה איומה, וודאי כלידה ראשונה (אבל גם כלידה מתקדמת יותר כמובן) וכדאי לעבור אותה עם דולה שמתמחה בכך. אבל הלידה השקטה היא גם 'רק' החותמת של הריון שכבר נחרץ גורלו וכבר לא יניב ילד. ואם היא יכולה לסייע לך להביא בעתיד ילד בריא לעולם, אני חושבת שהייתי אוזרת את כל כוחות הגוף והנפש ומקשיבה לעצת הרופאים במקרה הזה.
 
אני שוב מסייגת ומסבירה שאני מעולם לא ניצבתי בפני הדילמה הזו, ואני מאד מקווה שאני לא פוגעת בך בכך שאני מביעה את דעתי (שהיא למעשה תיאורטית) ומקווה שאת לא חושבת שאני חצופה בכלל לכתוב לך מעמדה של מי שלא חוותה זאת מעולם. אם ההודעה שלי מעוררת בך רגשות שליליים אבקש משירה להסיר אותה מהפורום.
 
אחרי שתחליטי על הדרך בה את מסיימת את ההריון אני ממליצה לך בחום להיעזר באיש מקצוע כדי לעבד את ההריונות הקשים של השנה האחרונה. מקווה שיש לך חברה/אמא/נשמה קרובה שמלווה אותך (פרט לבעלך, שגם עובר תהליכי אבל משלו).
ומזכירה לך שאנחנו פה. כל הזמן. תמיד. לכל דבר ועניין.
 
 
לצפיה ב-'שאלוהים יעזור לי. איזו דילמה-'
שאלוהים יעזור לי. איזו דילמה-
28/05/2017 | 23:43
2
55
אוף. נורא ואיום. לא יודעת מה לכתוב לך. אשכרה לא יודעת, אבל אנסה בכל זאת- 
במצב "רגיל" אני תמיד כותבת, שבעיניי, עדיף לעבור גרידה מאוחרת מאשר לידה שקטה. זה נראה לי יותר הומני כלפי האישה. יש בנות שחושבות אחרת ממני.
מצד שני, במקרה שלך, אומרים שחשוב לבצע נתיחה בעובר, ולכן ממליצים על לידה. אם אני זוכרת נכון, מדובר על פעם שנייה באותו סוג פגם. אני זוכרת נכון?
מה הרופאים מסבירים לך- מה לדוגמא הם יכולים לגלות כתוצאה מהנתיחה? הם יכולים לתת לך מספר אופציות? מה הם יחפשו? מה הם חושבים אולי למצוא? 
אולי שיחת הבהרה נוספת, תעזור לך לקבל את ההחלטה הקשה הזו. 
 
יש פה בנות רבות שעברו לידה שקטה, גם בשלבים שעוד ניתן היה לבצע גרידה מאוחרת. את יכולה לחפש קצת אחורנית ולקרוא.
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז

09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה בנות...'
תודה רבה בנות...
29/05/2017 | 16:48
1
32
בהחלט איום ונורא.
כרגע קבעתי גרידה לחמישי הקרוב,
מדובר פעם שנייה באותו הפגם, שמרנו מי שפיר משני ההריונות.
לא כל היועצים הגנטים החליטו שהנתיחה הכרחית, אחד מהם אמר שבכלל לא חובה.
וזה שאמר שכן אמר שכל מידע פשוט יעזור כאן כי הם באמת לא יודעים... אפילו מבחינת מיקוד הבדיקה הגנטית לפי ממצאים שאולי יימצאו בנתיחה.
אני כבר ככה גמורה מכל הסיפור הזה ולא מבינה איך לעזאזל דווקא לנו יש את הדבר הנדיר הזה. אבל לא מצליחה לראות את עצמי עושה לידה וחושבת כרגע שאסתפק במיי-שפיר.
לצפיה ב-'רק את יודעת מה אפשרי עבורך. מחזקת אותך'
רק את יודעת מה אפשרי עבורך. מחזקת אותך
30/05/2017 | 08:18
לצפיה ב-'מעדכנת - לאחר גרידה '
מעדכנת - לאחר גרידה
28/05/2017 | 08:49
3
99
אתמול בבוקר נכנסתי לגרידה . על אף החששות, הספקות וההתלבטויות לקחתי איתי את דבריכן- מרעישה בשקט, כבשה פועה ושירה .
הבנתי כמה מעט שליטה יש לי במה שקורה לי בשבועיים האחרונים ובחרתי בדרך שנראתה לי הכי פחות מועדת לסיבוכים ולהפתעות נוספות.
הבחירה הזו לא טבעית לי בכלל. התחברתי מאד למה שכתבה אין אריות על עיבוד תהליך הפרידה תוך כדי שחווים את האובדן אבל אחרי תקופה של תת תפקוד פשוט לא יכולתי להרשות לעצמי לקחת סיכון של הפלה מתמשכת או כל מיני תרחישים דרמטיים כאלה ואחרים.

פניתי לרופא שידעתי כי אפשר לסמוך עליו ושבידיו ארגיש בטוחה יחסית. הוא מצידו עשה מאמצים לקבל אותי בשבת ולחסוך ממני המתנה ארוכה שנדרשה במקומות אחרים . להפתעתי -גיליתי ההמתנה ממושכת למדי לעיתים גם כאשר הגרידה מבוצעת באופן פרטי.

בשישי בערב פתאום התחיל לו דימום לא סדיר שקצת ערער אותי , אבל בהתייעצות עם הרופא הוחלט שלא להמתין להתפתחות הפלה ספונטנית כפי ששקלתי לרגע . בעיקר לאור ההמוגלובין שלי שאינו במצב מזהיר.  

חייבת להודות שהופתעתי מכך שהגוף כמעט אינו זוכר כלום אחרי. מעט מאד דימום, כאבי מחזור לחלוטין נסבלים... החולשה מהתקופה האחרונה עודנה כאן אבל לא באמת ציפיתי שתעלם כל כך מהר.

בתוך השקט שאחרי מתחילה לחוש בהקלה על כך שהחלק הפיזי מאחורינו ויודעת שעוד יבואו ימים טובים יותר וימים טובים פחות, וזוהי חלק מהדרך לשוב אל השגרה ולתת לנפש את השהות להחלים מחדש.

אין אריות כאלה- כתבת לי כאן דברים ארוכים וחכמים על היום שאחרי ואני יודעת שעוד אשוב אליהם,  כיוון שבשבוע שעבר לא הייתי מספיק פנויה רגשית לעבד ולחשוב על הדברים.
יודעת שכפי שכתבת,   גם הקלה על סגירת הפרק הזה עוד בוא תבוא.  כרגע אני עדיין לא שם ויש עוד דרך לעבור,  אבל יודעת שבשולי הדרך ובסופה  אכן ממתינה לי עשייה בתחומים אחרים שדרשה משאבים שעד כה לא היו לי זמינים.

בינתיים מודה לכן כל כך בנות יקרות - שירה, מרעישה בשקט, כבשה פועה, אין אריות כאלה וכל אחת ואחת מהבנות  כאן, על התבונה וחוכמת הנשים, על עצם היותכן ועל קיומו של הפורום הנפלא הזה.

זה היה קשה הרבה יותר בלעדיכן.
 
לצפיה ב-'טוב שאת אחרי, ותודה על העדכון '
טוב שאת אחרי, ותודה על העדכון
28/05/2017 | 10:01
39
אכן יש הבדלים בין שיקום הגוף לשיקום הנפש. הגוף לרוב מתאושש צ'יק צ'ק, והנפש- יש לה את הקצב שלה ופעמים רבות היא נזקקת לסיוע כזה או אחר. 
עומד בפנייך תהליך מורכב, ואני מאחלת לך שתשכילי להתמודד עימו.
אנחנו תמיד פה- לכל דבר שאת רוצה וצריכה. 
 
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-''
28/05/2017 | 10:20
27
טוב שאת אחרי, טוב שלא נגרר ולא נמתח והסוף הוא סופי. עכשיו אפשר לתת לגוף להחלים ולהתאושש.
מאוד מוכר לי חוסר התפקוד והתשישות המוחלטת כשברקע גם אצלי היה המוגלובין נמוך אחרי ההפלה האחרונה. ממליצה לקחת תוסף ברזל לתגבור המאגרים.
 
ואחרי שהגוף יחלים, ואחרי שהנפש תשלים עם סופיות הדברים, תוכלי להתפנות לדברים אחרים.
 
לצפיה ב-'מיק ניק היקרה, אבל נפשי אחרי גרידה ומה הקשר לאיוב'
מיק ניק היקרה, אבל נפשי אחרי גרידה ומה הקשר לאיוב
28/05/2017 | 12:06
52
אני שמחה שהחלק הפיזי מאחורייך. ואני חושבת שבחרת בחוכמה באפשרות של הגרידה. זבנג וגמרנו לגוף מתאים בעיני לזבנג וגמרנו הנפשי עמו את מתמודדת. קשה לי לדמיין אותך מתמודדת עם סיבוכים / שאריות / 'סתם' הפלה מתמשכת.
הרי הנפש לא פנויה בכלל כשהגוף תחת מתקפה (פה הקשר לאיוב שלאחר מות שבעת בניו ובנותיו לא חטא בשפתיו ולא קלל את אלוהים, והשטן מקטרג עליו ואומר - אבל אם תגע בבשרו יחטא, אדם קרוב אל עצמו. איוב המצורע אכן נחלש קצת במידת הטוהר שלו).
ולנפש - לנפש יש עוד חיים שלמים לכאוב, לכעוס, לקנא, לעבד, להשלים ולצמוח.
אני באופן אישי צמחתי המון מהמקומות הכי קשים. הם הכריחו אותי לעמוד מול השדים, הם העניקו לי פרספקטיבה והצמיחו לי שלד חזק וגמיש בעת ובעונה אחת. הייתי מוותרת על מרבית הנסיונות הקשים שלי בחיים - אבל א. זה מעולם לא היה נתון לבחירתי ב. הם עיצבו אותי כאדם ואני לא רוצה להיות מישהו אחר.
הייתי מאחלת לך כמובן סוף אחר לילודה, אבל בהינתן שזה הסוף - ועכשיו מתחילה ההתמודדות הנפשית איתו - אני מאחלת לך לצמוח דווקא מתוך הקושי. זו לא קלישאה, זו אמת.
אני שולחת לך ברכת החלמה מלאה (קחי בחשבון טלטלות הורמונליות עזות בשבועות הקרובים, סערת רגשות שחלקה בנפש וחלקה בגוף).
אנחנו פה תמיד. תמיד.
לצפיה ב-'נראה לי שאני בעיצומה של הפלה'
נראה לי שאני בעיצומה של הפלה
24/05/2017 | 19:13
18
187
קוראת אתכן בשקט לאחרונה בעקבות חברה קרובה שעברה הפלה בשבוע 15 וניסיתי למצוא לה אינפורמציה פה. ביום שההפלה שלה (היתה טבעית בבית) התחילה אני גיליתי שאני בהריון. ההריון הזה היה מוזר מההתחלה, השק היה צעיר בשבוע מגיל ההריון, שבוע אחרי הופיע עובר עוד בלי דופק, כמה ימים אחרי דופק חלש. התחיל לי אתמול בערב דימום בניגוב. הבוקר התגבר. הלכתי לטכנאית אולטראסאונד שאמרה שהעובר באותו גודל שהיה בבדיקה לפני יומיים ושהדופק חלש. היתה מאוד פסימית ואמרה שזה נראה רע. שלחה אותי לרופא במוקד. נכנסתי לרופא והוא דווקא היה אופטימי ואמר שהדופק נורמלי לשבוע הזה והמדידה יכולה להיות לא מדויקת והדימום זו הפלה מאיימת אבל עוד שום דבר לא בטוח. ולחכות לראות. אני ממש מבולבלת. במשך שעה אחרי הטכנאית הייתי בטוחה שאני מפילה. ואז הרופא פתאום עם האופטימיות. חזרתי הביתה והדימום ממשיך ויש דם קרישי דם. כאבי מחזור ובחילות. בהריון הקודם שלי (תאומים מטיפולים) לא היו דימומים. ההריון הזה טבעי. למישהי יש נסיון עם דבר כזה עם סוף טוב? דופק בריקרדי + דימום שמתאושש?
לצפיה ב-'מצב מבלבל'
מצב מבלבל
24/05/2017 | 23:49
7
72
לגלות דימום, לשמוע אבחנה מהטכנאית ולהתחיל לעכל, ואז לפגוש ברופא האופטימי - נשמע מאוד מבלבל.
האם הדימום אדום או חום? כי דימום חום בשלב מוקדם יכול להיות דימום השתרשות (לי קרה בהריון תקין שהסתיים בידיים מלאות, לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל נדמה לי שקצת יותר מ-5). לפי דוקטור גוגל מצאתי שהגיוני בשבוע 4-6.
מקוה שהרופא צודק ושההריון ימשיך בשלום. אנחנו כאן עבורך בכל מקרה, ובתקוה לעדכון חיובי כמובן.
לצפיה ב-'התחיל חום'
התחיל חום
25/05/2017 | 06:08
6
93
המשיך אדום ורוד עם קרישי דם.
אני בשבוע 7+5
אבל לפי הגודל של העובר 5+6
:/
ממשיכה לדמם וסובלת מכאבי מחזור. לא מבינה איך יכול להחזיק הריון אחרי כל הדם הזה שיוצא...
לצפיה ב-'תראי, זה לא נשמע טוב-'
תראי, זה לא נשמע טוב-
25/05/2017 | 12:26
5
70
אבל אין לדעת. 
משום שיש חום- הייתי ממליצה לך לפנות לרופא/ה שלך או לרופא של מרכז בריאות האישה באיזור שלך, וללכת להיבדק. אפשר גם בלי תור. פשוט להופיע ולהסביר למזכירה מה מצבך. תצייני גם שיש לך חום. יכול להיות שזה סתם איזו מחלת חום, אבל יכול להיות גם שלא, ולא כדאי לקחת צ'אנסים פה. 
 
תעדכני אותנו לאחר מכן במצבך,
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'התכוונתי שהדימום התחיל חום'
התכוונתי שהדימום התחיל חום
25/05/2017 | 12:45
4
74
אין לי חום. רק דימום שהיום קצת יותר ורוד. מרגישה במחזור... כאבי בטן וגב תחתון. שמעתי על הרבה הריונות שמלווים בדימום אבל לא יודעת אם הכאבים האלו נורמלים. אולי אני צריכה תמיכה? יש לי ביום ראשון בערב תור לרופאה
לצפיה ב-'גם לי היה '
גם לי היה
25/05/2017 | 15:00
3
56
לצערי היה לי נסיון דומה שהסתיים רע לפני כ3 שבועות בשבוע 9.
גם אצלי היה עובר קטן משמעותית לגילו ,דופק איטי לעובר  כשבועיים שלושה ודימומים חזקים תכופים+המטומה 
לצערי לא הסתיים טוב-וגם כל הזמן לא נתנו לו הרבה סיכויים לשרוד-נחתי בבית והכל אבל לא שרד.-נפל לפני 3 שבועות בדיוק - כשהתאים כל הזמן לשבוע 6 ולא גדל.
אבל לגבי הכאבים גם כשהיה לי כאבים והתכווצויות ברחם +דימום וחשבתי שזה הפלה עוד היה לו דופק איטי-והמשיך כך 
כל עוד יש לו דופק-תני לו תקווה ומקווה בשבילך שיסתיים בטוב 
בהצלחה יקרה ותעדכני 
לצפיה ב-'כאבי תופת. מזכיר לי את הכאבים מהגירוי יתר פעם'
כאבי תופת. מזכיר לי את הכאבים מהגירוי יתר פעם
25/05/2017 | 15:14
2
87
אני נוסעת למוקד. לא מצליחה לנשום...
לצפיה ב-'אין דופק והשק נראה מעוות...'
אין דופק והשק נראה מעוות...
25/05/2017 | 17:43
1
46
לצפיה ב-' משתתפת בצערך על אובדן ההריון-'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון-
25/05/2017 | 19:02
63
וסליחה על חוסר ההבנה שלי ממקודם. אין פה ניקוד, אז חשבתי חום של מחלה או זיהום...גם זה יכול לקרות.
בכל מקרה, ברור שאם יש דימומים חזקים אז כדאי לחכות ולראות אולי הכל יצא בעצמו. לי זה מעולם לא קרה, וגם כאשר התחילו דימומים טבעיים, ואפילו חזקים- לא הכל יצא והייתי זקוקה לגרידה. אבל אולי אצלך זה יהיה אחרת. 
צריך לחכות מספר ימים וללכת שוב להיבדק. 
 
שמחה לקרוא על שני התאומים בני השנתיים שמעסיקים אותך ונותנים לך תקווה לעתיד. 
לנפש תתפני אחרי שהכל ייגמר בהיבט הפיזי. 
לי בזמנו עזר לדעת שיש המוני נשים שעברו הפלה וילדו לאחר מכן תינוק/ת בריא/ה. זה ממש עודד אותי לקראת העתיד.
 
היה עצוב לי לקרוא על חברתך שעברה כל כך הרבה הפלות. לא יודעת אם היא פה או לא, אבל היא מוזמנת לקהילה התומכת והנפלאה שבפורום הזה. 
 
אנא עדכני אותנו במצבך בימים הקרובים.
 
שולחת חיבוקי כוחות ונחמה,
שירה. 
 
 
לצפיה ב-'לצערי עכשיו אני יכולה לקבל אותך רשמית לפורום שלנו'
לצערי עכשיו אני יכולה לקבל אותך רשמית לפורום שלנו
25/05/2017 | 18:07
8
113
עד עכשיו כל הזמן קיוויתי עבורך לנס.
אין דופק זה הסוף, נשאר לך לבחור בפרוצדורה לסיום ההריון -
את יכולה להמתין להפלה טבעית, מצריך הרבה סבלנות ויכולת לשאת את מצב הביניים הזה בו את למעשה כבר לא בהריון אבל עדיין נושאת אותו.
את יכולה לעבור גרידה בהרדמה מלאה - נכנסת עם, יוצאת בלי, תוך 20 דקות של שינה העניין מאחורייך. החסרון - ההרדמה המלאה, הפעולה הרפואית.
ואת יכולה לבחור בכדורי ציטוטק - אשר גורמים לרחם להתכווץ ולפלוט את תוכן ההריון. היתרון - אין הרדמה, אין ממש פעולה רפואית. החסרון - המון נשים נזקקות למנה שניה ואף שלישית. חלקן סובלות מכאבים משמעותיים. והחסרון הכי גדול - לעיתים לא כל תוכן ההריון נפלט ואת בכל זאת צריכה לעבור גרידה.
 
לרוב הנפש מתפנה להתחיל ולעכל מה בכלל קרה רק אחרי שההיבטים הפיזיים כבר הושלמו. אני שולחת לך חיבוק גדול על האובדן ומזמינה אותך אלינו בכל שאלה, להציף כל כאב, לספר כל מה שעל לבך. יש כאן נשים נהדרות, חמות, תומכות וחכמות שחוו את האובדן על בשרן. לצערי את עכשיו חלק מאיתנו.
לצפיה ב-'תודה על הפירוט'
תודה על הפירוט
25/05/2017 | 18:20
7
79
כמו שסיפרתי בהתחלה, אני בדיוק אחרי ליווי של חברה שהפסיק לה הדופק בשבוע 15 כשהיינו יחד בבדיקה. היא עברה את ההפלה בבית, בלי התערבות. למרות שכולם סביבה ציקצקו. זה לקח שבועיים עד שהתחילה הלידה ותוך יומיים זה הושלם. לא דמיינתי שאחווה את זה בעצמי... זה נראה לי רחוק ממני (בשבילה זו הפלה 6 ) היא באה איתי אתמול והיום למוקד ועכשיו אני אצלה והיא מטפלת בי... הזוי. אני פחות בגישה הטבעית ממנה, אבל ברור שכבר התחילה ההפלה והדימום מתגבר, אז אתן לזה יומיים הזדמנות לצאת לבד. אני קצת מרגישה רדומה רגשית... לא יודעת מה אני מרגישה. מחשבות הזויות קופצות לי... כמו אפשר אלכוהול וביצת עין ולא צריך לקחת את הויטמינים... יש לי בבית תאומים בני שנתיים אז גם יש מחשבות על זה שעדיף שזה קרה עכשיו כשעוד לא הכרתי אותו והחזקתי אותו. שהעיקר שהילדים שיש לי בריאים ומאושרים. מניחה שיקח לי זמן לעכל ??
לצפיה ב-'בוודאי שיקח לך זמן'
בוודאי שיקח לך זמן
25/05/2017 | 18:30
6
61
מודה שגם אני לא חשבתי שלי זה יקרה. ויש עוד המון כמוני. רוב הנשים מודעות לסטטיסטיקה, יודעות שהשליש הראשון מועד יותר לאובדן בשל תקלות כרומוזומליות מכל מיני סוגים, ליוו חברה / אחות באובדן שלה - אבל עדיין יש הבדל עצום בין לדעת שאובדנים קורים, לבין לחוות אותם ממש על בשרך.
הסיבה שכתבתי לך שלרוב הנפש מתפנה רק אחרי שהרחם ריק הוא בגלל שההלם הראשון לרוב חזק מאד, ואז המון אנרגיה יוצאת על הסיום. כשהרחם ריק באמת, כשמותר סושי ועין ולהשתכר כהוגן, לרוב גם מגיעה מידה של ריקנות נפשית, של הבנת הסוף.
אני שמחה שאת חושבת על התאומים שלך, קטנטנים פעלתנים מאד עוזרים להסיח את הדעת, וטוב שהיא מוסחת, לפחות בהתחלה.
 
בהמשך, לצד האבל על האובדן והימים הקשים שעברו עלייך בתוך הטלטלה - חשוב שזכרי שאובדן בשבוע מוקדם לרוב נובע מאי תקינות כרומוזומלית של העובר (ואז מנגנון הברירה הטבעית של הטבע נכנס לפעולה) וזה באמת עוזר לחשוב שעדיף שזה קרה מוקדם מאשר מאוחר יותר אם את מסוגלת לזה (אותי האמירה הזאת רק עצבנה בשבוע 8, אבל זו כמובן אני ולא את) - והמוני נשים שחוו אובדן כזה נכנסו להריון חדש ותקין והביאו לעולם ילד בריא.
 
אנחנו כאן
לצפיה ב-'תודה לכן על החיבוק הזה...'
תודה לכן על החיבוק הזה...
25/05/2017 | 19:22
5
69
ההריון הזה התחיל מוזר... ההריון של התאומים הגיע אחרי טיפולים עם בעיית זרע. ההריון הזה הגיע בהפתעה... אחרי שהגעתי למסקנה שאני בשלה לעוד אחד. לא שמרנו מאז שגילינו על בעיית הזרע. הבטא קירטעה... בדקתי כל 72 שעות. התחילה מ37 ועלתה ל68. ואז זה היה צעיר ב10 ימים בכל פעם שבדקתי. וכשהופיע דופק, כבר הייתי בשבוע 7+2 והדופק היה איטי. כשחברה שלי הפילה זה היה אחרי שקיפות ואחרי שראתה את העוברית מוצצת אצבע. ראיתי גם את העוברית. היא היתה מושלמת... ממש תינוק. התהלכתי שבורת לב במשך שבועיים. פשוט שבורה. כל כך כאב לי. רציתי לעטוף אותה. הייתי מחוברת רגשית מהרגע הראשון. אבל פה אני מרגישה רדומה ?? מבינה שזה טבעי...
לצפיה ב-'אוי ואבוי '
אוי ואבוי
25/05/2017 | 20:25
4
85
אני כל כך מצטערת לשמוע שאת נאלצת לעבור את זה. ולצערי כל כך מבינה את ההרגשה שלך עכשיו. 
את מפעילה מנגנוני הישרדות עתיקים מאוד, ואת חווה עובדות בלבד, אין כמעט שום מרחב רגשי. וטוב שכך. זה מנגנון הגנה מאוד בריא והוא שומר עלייך עכשיו בכל הכוח. גם המחשבות שלך על היתרונות של המצב, על הביצה הרכה (אצלי זה היה יין אדום) ובטח על הילדים הבריאים שכבר יש לך - גם הן מגנות עלייך, גם הן מחשבות בריאות מאוד, כי את מצליחה לקיים רציונליזציה, עיבוד שכלי עם הטייה חיובית.  
שיהיה ברור: כל מה שאת מרגישה וחווה ועוד תרגישי ותחווי - הכל לגיטימי לגמרי, אני רק מצביעה על כך שאת מבטאת כרגע עוצמה שטבועה באופייך, נטייה לשמור על שלם ולא להישבר. זאת לא רק מחמאה, אלא פשוט אבחנה. 
מעבר לזה שברור שאנחנו נהיה פה אחרי שתוסר חומת ההישרדות, וברור שאת לא תישארי אטומה רגשית; אני רק מציעה שיש תרחיש אפשרי שלפיו ייתכן שגם לא תחושי את אותו אסון שחווית ביחס לחברתך, שהרציונליזציה אכן תחלחל לחוויה הרגשית שלך גם בחשבון אחרון, וייצא שלא תפלי לתהום ושלא תתרסקי. אולי הדברים האלה עוד לא בזמנם, רק את תגידי, ואני מצטערת אם כן. 
לצפיה ב-'תודה על התגובה שלך'
תודה על התגובה שלך
26/05/2017 | 15:43
3
75
עשה לי ממש טוב לקרוא אותה. קראתי 3 פעמים. היום היה יום קשה, עם ריב נוראי עם בן הזוג. הוא חשב שזה הזמן הנכון לזרוק למחזור שקיות בגדים ששמרתי לילד הבא. ממש ממש עכשיו כשעוד לא סיימתי להפיל אותו זה הזמן הנכון לריב איתי על השקיות האלו. אז רוב היום בכיתי :\
לצפיה ב-'אויש...באמת ריב שעדיף היה שלא יהיה...'
אויש...באמת ריב שעדיף היה שלא יהיה...
26/05/2017 | 19:08
61
אם יש דוגמא לחוסר רגישות לפעמים של הבעלים- זה זה. אוף!
מה שנקרא- אחלה של תזמון הוא מצא לו לעניין הזה.
אוי. 
אבל טוב שהבכי יצא. רוב הסיכויים שהוא היה יוצא איכשהו, אז עדיף עכשיו. 
שמרי על ערוץ תקשורת כמה שיותר פתוח עם בעלך. אני לא חושבת שהוא ממש הבין מה הוא עושה היום. אולי גם הוא לא יודע מה לעשות עם זה ואיך להתמודד. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז

09-7749028
לצפיה ב-'וואו. אם צרת רבים יכולה לעודד אותך'
וואו. אם צרת רבים יכולה לעודד אותך
27/05/2017 | 12:01
1
56
בזמנו בעלי לא היה איתי בבדיקה בה גיליתי שאין דופק. זה היה בסדר. אבל כשהוא לא הצטרף אלי לרופא לקחת הפניה, משם בריצה לביה"ח לקחת ציטוטק, ואז לאסוף את הילדים ולהיות איתם עד ההשכבות כשכל הזמן אני מרגישה את ההריון הולך ונפלט ממני.... לא שעתו היפה ביותר של האיש שאני אוהבת.
כעסתי, התרחקתי, התמרמרתי, סלחתי והתקרבתי. כמו בהרבה דברים אחרים בחיים, גם ההתמודדות שלנו עם האובדן היתה שונה.
מה שעזר לי איתו היה לשים הכל על השולחן, לא לשמור בבטן, לדון בדברים תוך כדי תנועה. ברגע שהוא הבין כמה היה לי קשה הוא הצטער על האטימות שלו, אבל היא באמת היתה חלק ממנגנון ההתמודדות ההישרדותי שלו באותו הרגע. ואני אוהבת אותי בכל שעותיו, לא רק היפות.

לצפיה ב-'אותו'
אותו
27/05/2017 | 12:02
12
לצפיה ב-'מאוד מצטערת בשבילך'
מאוד מצטערת בשבילך
25/05/2017 | 19:16
64
זה כואב ועוד יכאב-לנפש לוקח זמן להתאושש .
תרגישי טוב 
לצפיה ב-'שלום לכל הבנות המקסימות'
שלום לכל הבנות המקסימות
24/05/2017 | 10:30
6
188
רציתי רק לכתוב לכן,שאני קוראת בפורום מדי כמה ימים,ולרוב אין לי זמן לכתוב,לחזק,ולהגיב,אבל כל הכבוד לשירה,מנהלת הפורום,לכבשהפועה,למרעשיה בשקט,ולאין אריות כאלה,וסליחה אם שכחתי מישהי,כל הכבוד על המילים המחזקות,התומכות,והחכמות כל כך.
לצפיה ב-'תודה רבה לך, מילותייך ריגשו אותי מאוד וחיזקו אותי.'
תודה רבה לך, מילותייך ריגשו אותי מאוד וחיזקו אותי.
24/05/2017 | 11:47
20
לצפיה ב-'תודה יקרה ובאהבה'
תודה יקרה ובאהבה
24/05/2017 | 13:07
1
47
מרגש שהזכרת אותי באותה נשימה עם שירה המופלאה ועם מרעישה ואיןאריות שאני כל כך מעריכה.
לצפיה ב-'גם אני התרגשתי לקרוא'
גם אני התרגשתי לקרוא
24/05/2017 | 16:26
53
במרבית המקרים אני שולחת את המילים, המחשבות והרגשות שלי הלאה ולא יוג את מי - אם בכלל - לוקחת מהם משהו. תודה לך יקרה.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
26/05/2017 | 19:53
2
51
ודווקא השבוע תפוז עצבנו אותי עד כדי כך שגזרתי על עצמי ריחוק מהפורומים.
לצפיה ב-'וכי למה??'
וכי למה??
28/05/2017 | 12:40
1
10
לצפיה ב-'התנהלות מכעיסה ומזלזלת של הנהלת הפורומים'
התנהלות מכעיסה ומזלזלת של הנהלת הפורומים
28/05/2017 | 13:21
38
פרסום הודעה פרובוקטיבית ופוגענית בעמוד הראשי של תפוז, תוך התעלמות מבקשות של גולשות אחרות באותו הפורום, והכל לטובת הטראפיק והחשיפה של עוד גולשים לעוד ועוד פרסומות.
בקיצור מרגישה שתפוז נהנים מכך שהגולשים (אנחנו, כל מי שכותב בפורומים) מייצרים את התוכן בחינם, ועל הדרך מאביסים אותנו בכוח בפרסומות קופצות, גולשות, זזות, משתלטות.
אפשר לומר שהתבאסתי.
לצפיה ב-'שאלה -היסרטוסקופיה ניתוחית לאחר הפלה'
שאלה -היסרטוסקופיה ניתוחית לאחר הפלה
22/05/2017 | 23:12
9
110
שלום בנות יקרות 
לצערי אני כשבועיים וחצי לאחר הפלה -פעמיים ציטוטק ושאריות עם זרימה שלא חושבות לצאת בעצמן.
הומלץ לי על הסטרוסקופיה ניתוחית.-אותה אבצע כנראה בציבורי.
האם יש המלצות באיזה בי"ח  מומלץ לעבור את הפרוצדורה?(באיזור המרכז)
מי יותר מומחה בתחום?-מתלבטת על תל השומר או מעייני הישועה .
בתודה ובשמחות אצל כולן
לצפיה ב-'מבואסת ביחד איתך'
מבואסת ביחד איתך
23/05/2017 | 12:56
54
וזוכרת כמה זה מתסכל לגלות את השארית ולהבין ושאין מנוס מעוד פרוצדורה.
בשארית הראשונה שלי, גם אחרי ההיסטרו נשארתי עם הרבה דם וקרישי דם בחלל הרחם, מה שהוביל לשבועיים נוספים של כאבים, עד להגעת הוסת. בזמנו קיבלתי גם הורמונים לעיבוי הרירית, כדי למנוע הידבקויות וגם אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהום ברחם. ממליצה לך לשאול על כך בביה"ח בו תעברי את הפרוצדורה.
 
לא יודעת להמליץ על בתי חולים במרכז, אבל מחזיקה לך אצבעות שאחרי ההיסטרו הרחם יתנקה ותוכלי להמשיך הלאה.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
24/05/2017 | 13:23
7
37
אני לא יודעת לענות לך לגבי בית חולים ציבורי.
בזמנו, עברתי הסטרוסקופיה אבחנתית אצל ד"ר רון שינמן במדיקל סנטר בהרצליה והוא היה מאה אחוז. 054-8119887. 
הומלץ לי בזמנו על עוד רופא, אך אני לא מצליחה להיזכר בשמו. 
 
מקווה שתעברי את הפרוצדורה במהירות ובקלות, ושתוכלי להמשיך הלאה, בתקווה להריון תקין. 
 
שולחת חיבוקי כוחות ותנחומים,
שירה. 
 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה רבה -קבעתי כבר בציבורי'
תודה רבה -קבעתי כבר בציבורי
25/05/2017 | 15:13
6
25
מקווה שיהיה טוב ואוכל להמשיך הלאה מהר
לצפיה ב-'מאחלת לך בדיוק את מה שאת מאחלת לעצמך'
מאחלת לך בדיוק את מה שאת מאחלת לעצמך
25/05/2017 | 18:52
5
14
לצפיה ב-'אחרי הפלות מצערות מאחלת לעצמי שימצאו סיבה להפלות החוזרות'
אחרי הפלות מצערות מאחלת לעצמי שימצאו סיבה להפלות החוזרות
25/05/2017 | 19:13
4
35
ושילדים בריאים שיבואו לנו יפצו על הסבל הרב שעברנו יחד -ולבד
 ושיבואו כבר
נמאס לי לחכות להם
לצפיה ב-'אויש, מצטערת לשמוע-'
אויש, מצטערת לשמוע-
27/05/2017 | 22:08
3
18
לא מכירה את הסיפור שלך. חיפשתי אחורנית ולא ראיתי. 
את רוצה לשתף במה דברים אמורים? כמה הפלות? באילו שבועות? באילו נסיבות? בני כמה אתם?האם היה גם הריון תקין?....
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז

09-7749028
לצפיה ב-'לצערי עברנו לא מעט'
לצערי עברנו לא מעט
28/05/2017 | 00:08
2
19
ואנחנו רק בני 25,
נשואים 3.5 שנים 3 הריונות לא תקינים ועדיין ללא ילדים.
הריון ראשון-חוץ רחמי שנגמר בזריקה
הריון שני -הסתיים ללא דופק כלל שבוע 7 
והריון שלישי נגמר לפני 3 שבועות -בשבוע 9 -אחרי דופק איטי לעובר במשך שבועיים שלושה+דימומים חזקים -המטומה מסוף שבוע 6.  הריון סיוטי לגמרי -שעם כל דימום כבר פחדתי שנפל-ודווקא כשגיליתי שהוא ללא דופק-היה יום נקי לגמרי מדימום.
הריון מאכזב מאוד לאחר טיפולים ושנתיים של ציפיה שיגיע.
בין ההריון השני לשלישי הסתבכתי עם שאריות ברחם מס' חודשים
ועכשיו כנ"ל-יש לי עוד שבוע וחצי היסטרוסקןפיה ניתוחית להוצאת שאריות.
האמת נגמר לי הכוח להמשיך .
כל תגובה כמו:מה את כל זה הספקת עברת ואת רק בת 25? מציפה אותי רגשית.
מפחדת שלא ימצאו סיבה להפלות בבירור שנעשה
אחרי הריון שלישי לא תקין כל הכאב מתפרץ בבת אחת.
מעריכה מאוד על ההקשבה וההשתתפות.
לצפיה ב-'יש לי עוד כמה שאלות- אם תבחרי לענות-'
יש לי עוד כמה שאלות- אם תבחרי לענות-
28/05/2017 | 07:57
1
17
המטרה בשאלות היא לנסות ולעזור בחשיבה הלאה, לא לחטט. מקווה שאת מבינה את זה.
 
1. ההריון השני- כתבת שהסתיים ללא דופק כלל בשבוע 7. האם היה עובר או שהיה שק הריון ריק?
2. כתבת שבין ההריון השני לשלישי הסתבכת עם שאריות מספר חודשים. כיצד ההריון השני נגמר? הפלה טבעית? ציטוטק? גרידה? 
3. כתבת שההריון השלישי היה לאחר שנתיים של ציפיה שיגיע וטיפולים. אם מותר לשאול- למה טיפולים בגיל כה צעיר ואיזה סוג? האם יש בעיה ידועה? האם שני ההריונות הראשונים הושגו אף הם בטיפולים? 
4. האם את בריאה? ידועות מחלות כלשהן? קרישיות יתר, סכרת, מחלות אוטואימוניות, מחלות כבד וכן הלאה? 
5. האם עשיתם את הבדיקות של המחלות הגנטיות המומלצות לכלל האוכלוסיה (לפי מוצא)? 
6. מה הומלץ לכם, אם בכלל, לגבי בירורים? לא סגורה על זה שצריך בירורים כלשהם. אבל רוצה לשאול מה אמרו לכם ועם מי התייעצתם. 
 
לגבי הפן הנפשי- זה באמת מאוד קשה. אין לי מה לומר. זה קשה, מאכזב, מכעיס, עצוב. כל הרגשות הקשים בערבוביה. 
האם יש לך תמיכה מהסביבה? הסביבה הקרובה יודעת מה עובר עליכם בשנים האחרונות? 
אתם שייכים למגזר הדתי? (זה סתם ניחוש לפי גיל הנישואין...) 
למה אני שואלת את זה?- כי השפעת הסביבה היא דבר חשוב בהיבט זה. 
לדוגמא: אם את חילונית, אז סביר להניח שרוב החברות שלך עדיין לא נשואות, וגם אם כן- עדיין ללא ילדים, כך שלמרות כל הכאב שאת עוברת, את לפחות לא מרגישה "מאחור". לעומת זאת, אם אתם דתיים, אז סביר להניח שרוב החברות שלך נשואות, ואני מתארת לעצמי שלרובן יש ילד...ולכן- זה הופך את ההפלות שלך לאפילו עוד יותר כואבות ולעוד יותר קשות להתמודדות.
 
אנחנו פה לכל דבר ועניין, יקירתי.
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז

09-7749028
לצפיה ב-'עונה לך'
עונה לך
28/05/2017 | 17:42
11
בהריון השני היה עובר ללא דופק מתאים ל5+6
ההריון הזה נפל עם ציטוטק-ואחריו היסטרוסקופיה גם ההריון הזה עם ציטוטק-כך החלטתי-רציתי להמנע מפרוצדורה  -לא כ"כ הצליח לי כנראה
הריונות ספונטניים חוץ מהשלישי עקב בעיית זרע קלה
אנחנו ב"ה בריאים-ולא עשינו כלל בדיקות סקר גנטי וכנראה שעכשיו נעשה.
הומלץ לנו ע"י רופאה של הריון בסיכון לעשות בירור הפלות -בדיקות קריוטיפ וקרשיות יתר-לא חד משמעי וכל מיני דברים שאני לא זוכרת 
 לקרישיות יתר לא  קיבלתי לזה אישור מהקופה -
האם יש עניין ללחוץ עליהם או לעשות את הבדיקה בפרטי?
האם לדעתך יש צורך בבירור מלא? ועל מה להשקיע?
הקופה מסתכלת על זה כשתי הפלות-ועושים לי בעיות-אבל אני לא מתכוונת לחכות ח"ו להפלה נוספת.
ואכן אנחנו דתיים כך שרוב חברותי כבר עם שני ילדים
אשמח לכיווני חשיבה נוספים ותודה מראש
לא כ"כ סיפרנו -רק להורים או לקרובים ממש
אפילו רוב  חברותי הקרובות לא יודעות דבר. וזה אכן לא קל-מרגישה קצת מאחור.
 
 
לצפיה ב-'רירית לא סדירה- עצה...'
רירית לא סדירה- עצה...
24/05/2017 | 10:29
6
110
בנות אשמח לעצה....
בחודש 1/2017 עברתי הפלה בציטוטק (הפלה שנייה ברצף)
מאז ועד היום אין לי מחזור נורמאלי - הוא אומנם מגיע כל 28 יום אבל רק הפרשות חומות. חודש לאחר הציטוטק הגעתי לבדיקת רופא נשים ובבדיקה טען שהרירית לא סדירה, באתי אחרי חודשיים ועדיין ללא שינוי. לאחר התייעצות נתן לי כדור שאמור לפרק את עובי הרירית - לא עזר
ב 9/5 הייתי אצלו שוב והוא ראה שהרירית עדיין על 13 ממ ולאחר התייעצות עם רופא נוסף הוחלט על ריקון הרחם.... מיותר לציין שזה מרגיש שוב את כל התהליך הנפשי (חדר ניתוח, הרדמה, גרידה, באסה)
מהעצבים לא נשמעתי לרופא ולא נזהרנו לא בקונדום ולא בכלום (אני בתוכנית להפלות חוזרות ועדיין לא סיימנו את כל הבדיות אז נדרשת להשתמש באמצעי מניעה). היית אמורה לקבל אמש מחזור והוא לא הגיע. מפחדת לבדוק. 
מחר התור לריקון הרחם
 
מה הסיכוי לדעתכן שנקלטתי? האם בכלל אפשרי להקלט עם רירית לא סדירה אחרי הפלה? 
לצפיה ב-'באמת בלאגן...'
באמת בלאגן...
24/05/2017 | 12:06
5
53
האמת היא שאני לא כל כך מבינה- קבעו לך תור לריקון הרחם לזמן מחזור?! לא היה עדיף לחכות שהמחזור הזה יסתיים, ואז לבדוק את המצב? 
לא נשמע לי סביר קליטה להריון בצורה כזו, אבל אם יש לך מחר תור לפרוצדורה רפואית, הדבר הכי חכם שאני יכולה להמליץ לך כרגע זה לדווח לרופא ולשאול לעצתו. 
 
מעבר לכך, כתבת שהיו לך שתי הפלות ושאת כרגע בתהליך של בירורים. 
את מוכנה לפרט יותר על ההפלות ומדוע הומלץ לך על בירורים ועל אילו בדיקות מדובר? 
 
חיזרי אלינו (אם את רוצה) לאחר ההתייעצות עם הרופא. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'מענה'
מענה
24/05/2017 | 12:15
4
58
תודה לתגובתך
קבעו לי תאריך שהרופא פנוי (פרטי) אחרי שבהפלה ראשונה בביהח עשו לי חור ברחם וזיהומים לא לקחתי סיכון.
 
המחזור שלי הוא ללא דימום אלא הפרשות חומות לכמה ימים 
החודש לא הגיע בכלל 
מפחדת לבדוק אם נקלטתי למרות שהרירית לא סדירה.
האם לפני ריקון רחם מבצעים בדיקה ואגינלית? 
 
אני בהפלות חוזרות כי הריון ראשון שבוע 9 תאומים ללא דופק
הריון שני שבוע 7 לא התפתח כלום
שניהם היו ספונטנים
בחודש 1/2017 נתנו לי 2 מנות של ציטוטק 
 
לצפיה ב-'המשך תגובה- '
המשך תגובה-
24/05/2017 | 12:28
3
54
1. שוב- חוזרת על המלצתי לפנות לרופא שאמור לבצע לך מחר את הפרוצדורה ולשאול את השאלות הרפואיות.
2. לא ברור לי מי שלח אותך לבירורים של הפלות חוזרות ומי הגדיר אותך ככזו. חבל לי על הטעייה של נשים ועל גרימת הסטריה מיותרת.
שתי הפלות בשליש הראשון אינן נחשבות הפלות חוזרות. זה לא קשור כמובן לצער ולכאב ולעצב הרבים שהן גורמות. הנושא הנפשי הוא נושא משמעותי שצריך לטפל בו ולהתמודד איתו. 
רוב ההפלות בשליש הראשון נגרמות כתוצאה מעוברים לא תקינים על רקע כרומוזומאלי. את מתארת הריון תאומים שהפסיק כתוצאה מהפסקת דופק של העוברים, והריון בשבוע 7 שבו לא התפתח כלום (אני מתארת לעצמי שאת מתכוונת לשק הריון ריק...). 
אם האישה בריאה, המחזורים סדירים (כלומר- לא ידוע על איזושהי בעיה במערכת ההורמונאלית) , ללא מחלות אוטואימוניות, ללא בעיות ידועות של קרישיות דם אצלה או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה, ללא מחלות כמו סכרת, לחץ דם, מחלות כבד, לב וכן הלאה, ואם ההפלות הן מהסוג שתיארת אצלך- אין צורך לעבור את מסכת הבדיקות המפרכות, שגם גוזלות הרבה זמן ואנרגיה, וגם מצריכות לחכות מספר חודשים לא מבוטל עד הניסיון הבא.
 
אותי יותר מטריד הנושא של שיקום רירית הרחם. זה הדבר שצריך לדאוג לו בראש ובראשונה. 
לאחר הפרוצדורה, תחשבו שוב ותתייעצו שוב האם יש צורך בבירורים כלשהם. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'הגדרת הפלות חוזרות'
הגדרת הפלות חוזרות
24/05/2017 | 13:19
2
69
שירה יקרה, תרשי לי לחלוק עלייך.
 
את אכן צודקת בקביעה שהפלות חוזרות בישראל מוגדרות מ-3 ומעלה. 
אבל האיגוד האמריקאי לרפואת פוריות כבר קובע: דרושה התייחסות שונה לאחר שתי הפלות. 
אם בעבר המדע לא יכול היה להסביר מחצית מהמקרים של הפלות חוזרות (קרי - תקלה אד-הוקית של התחלקות התאים וכדומה), כיום הנתון הוא שליש בלבד. 
הנה בגסות חמש הקטיגוריות שזיהוי שלהן עשוי לשפר את סיכויי ההריון החוזר: 
א. מבניות בעייתית של הרחם ב. קרישיות לפני ובזמן הריון ג. הורמונים ד. גנטיקת הנפל ה. בעיות בזרע. 
 
וכך אומר הרופא הישראלי פרופ' אשר בשירי: אם מגיעה אלינו אישה שעברה שתי הפלות, ובהתאם להגדרה הקיימת אני אומר לה 'תמתיני להפלה השלישית ואז תחזרי ונטפל בך', אני למעשה מגדיל את הסיכון שאכן תהיה לה הפלה נוספת במקום להתחיל לברר את הסיבות לשתי ההפלות שכבר היו לה ולטפל בהתאם".
 
"כיוון שהספרות אינה חד־משמעית בנושא, אני מאמין שחשוב לא לגרור את הפונות לבדיקות אינסופיות, אבל כן לעשות הכל כדי להעלות את שיעור הלידות החיות אצלן. אחד הדברים שאני מכוון אליהם הוא בדיקת הגנטיקה של הנפל אצל נשים שעברו הפלה שנייה". 
 
אני לוקחת את הדברים מכתבה שפורסמה לאחרונה בטמקא: 
 
אני מתגוררת במדינה מעט יותר מתקדמת מישראל ואצלי נשלח כבר הנפל הראשון לבדיקה גנטית, והופניתי לבדיקת קרישיות לאחר ההפלה השנייה. כל זה במסגרת הביטוח הרפואי הסטנדרטי.
 
בקיצור, לאחר שאת עוברת שתי הפלות, את יכולה לחפש את עצמך בשני השלישים, או להניח מראש שאת שייכת לשליש היותר חסר שליטה.  
 
שתי העמדות לגיטימיות לחלוטין כמובן, האחת משקפת תפיסת עולם יותר פאסיבית והשנייה - מאמץ להשיג שליטה. האחת רציונלית במובן הצר של המילה יותר מהשנייה (אם יש לך בעיה שניתן לאבחן, ולא אבחנת, את לא פועלת בהתאם לשאיפות שלך, פחות רציונלית).
השנייה מציעה למרבה העניין יתרון לא רציונלי, של שלווה רגשית-נפשית, שבאופן מוזר (ואפילו מקומם) מחקרים מצביעים עליה כעקבית עם ניסיונות מוצלחים בעתיד. 
 
אני מציגה את הדברים כדי שתשקלי את עמדתך מחדש. גם אם תבחרי לדבוק בה, אני חושבת שיש להציג אותה במסגרת גישה, תפיסה, השקפת חיים, ולא בתור טענת ידע. ובכל אופן ולכל הפחות, הייתי שמחה לשכנע אותך להימנע מקביעות כמו "הטעייה של נשים" ו"גרימת היסטריה מיותרת", שכן לאור הנתונים שהצגתי הן אינן במקומן. 
 
 
לצפיה ב-'אני מרשה לך לחלוק עליי, אנחנו עדיין חיות במדינה דמוקרטית'
אני מרשה לך לחלוק עליי, אנחנו עדיין חיות במדינה דמוקרטית
24/05/2017 | 13:33
1
49
ראשית, את דבריי אני מבססת לא רק על עצמי כמובן, אלא גם מקריאת דברים רלוונטיים בתחום וגם ממחקרים הכי חמים שיש כרגע בנושא שמפורסמים באמצעי התקשורת. 
אני אומרת שצריך לבדוק כל מקרה לגופו. 
מי שפתחה את הפוסט, כתבה על הריון אחד מתוך השניים שבו בכלל לא היה עובר. כלומר- שק הריון ריק. שק הריון ריק יכול להיות קשור לביצית או לזרע שאינם תקינים, כך שלא יכלו ליצור בכלל עובר.
לפיכך, הסיבה להפלה פה ידועה, וגם רוב רובם של הסיכויים שההריון של התאומים לא צלח בגלל סיבה דומה (הפסקות דופק בגלל בעיות כרומוזומאליות קשות בעובר).
 
אני לא פוסלת בירור הפלות לאחר שתי הפלות. רק מבקשת שרופאים/ות יבדקו ויחשבו האם יש צורך רפואי בכך, לפי סוג ההפלה. אחד הדברים שהכי אהבתי אצל הרופאה והרופא שלי זה שהם הפעילו את השכל, ועשו חשיבה משמעותית ורצינית.
לא שהיה להם משהו להציע לי, אבל ראיתי תהליך של חשיבה רציונאלית רפואית. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-' '
24/05/2017 | 14:18
9
לצפיה ב-'עצובה'
עצובה
23/05/2017 | 11:41
10
210
אני פונה לפה בזמן של הרגשת חנק וקושי. אני בת כמעט 36, יש לי בבית ילדה מתוקה בת שנה וחצי אחרי הריון תקין ללא אובדנים לפניו פרט להריון כימי קצר. הילדה הגיע בעזרת השראת ביוץ בנסיון ראשון (אני פוליצסטית). אני מאוד רוצה עוד ילד, עשיתי שוב השראת ביוץ ונקלטתי בנסיון שני. הכפלות הביטא לא היו תקינות וUS שבוע 5+2 בקושי ראו משהו (ספק שק הריון קטן). הרופא מקווה שזה ייפסק לבד אבל אין בינתיים סימן זה. אני עם בחילות ועייפות קשה. אני ככ עצובה, ככ רציתי את ההריון הזה חשבתי שהנה יהיה לילדה שלי אח או אחות וככ שמחתי. עכשיו פשוט אין לי כוח, אפילו לא לילדה המדהימה שלי, לא לבן זוג שלי, לא לכלום. אני מפחדת שלא אצליח להיכנס שוב להריון וזה שאני עוד שניה בת 36 מלחיץ אותי בטירוף. אני ממש רוצה עוד ילדו ומרגישה ככ מגעיל להיות בהריון שאני יודעת שצריך להפסיק אותו.
לצפיה ב-'לבי איתך, גוגו '
לבי איתך, גוגו
23/05/2017 | 15:07
1
72
שלום גוגו
קשה ללכת לקראת אבדן הריון, הכל שחור בלב, והגוף עדיין בהריון. אני מבינה אותך כל כך, אבל רוצה לעודד. את *רק* כמעט בת 36 ויש לך שנים אחדות לנסות - ולהצליח, אני מקווה.
לא יודעת אם כרגע יעודד אותך לשמוע, אבל שירה מנהלת הפורום ילדה בגיל 41 את בתה השלישית אחרי הפלות כואבות. אני ילדתי את בני השלישי בגיל 40.5 אחרי שתי הפלות (את הגדולים ילדתי סביב הגיל שנולדה בכורתך, 33 ו-35.5). ויש בפורום רבות וטובות שזכו בהריון תקין וילד בריא אחרי הפלה אחת (וחלילה גם יותר). אם תהיי גלויה עם נשים בסביבתך, תגלי שכל כך הרבה מהן עברו הפלה בשבוע מוקדם, ובסופו של דבר הן אמהות לשניים-שלושה-ארבעה ילדים בריאים. צרת רבות. אז כרגע את עדיין שם, אפילו עוד לא אחרי. מאחלת לך שאם תצטרכי לעבור הפלה (בין אם ציטוטק בין אם בגרידה) - שתעבור עליך בשלום ולא סיבוכים. אחר כך וגם עכשיו בואי להתאבל איתנו כאן, להחלים בגוף, להתחזק בנפש ולצאת שוב למסע. מאחלת לך שבשנת 2018 תזכי לידיים מלאות.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
23/05/2017 | 19:05
45
על המילים החמות והעידוד. כרגע באמת הכל שחור, גם אי הוודאות איך ומתי יסתיים ההריון. ומתי יגיע אחד נוסף
לצפיה ב-'שבוע 5 זה מממממש מוקדם כדי להספיד'
שבוע 5 זה מממממש מוקדם כדי להספיד
23/05/2017 | 20:32
63
אולי מחכה לך הפתעה חביבה בשבוע 7?
 
לצפיה ב-'שבוע חמש?זה ממש מוקדם'
שבוע חמש?זה ממש מוקדם
24/05/2017 | 10:08
38
אולי צריך לחכות עוד זמן?
לצפיה ב-'אכן נשמע לא בכיוון הטוב'
אכן נשמע לא בכיוון הטוב
24/05/2017 | 11:58
5
41
אני רוצה להבין קודם כל בהיבט הרפואי- מה אמרו לך? לחכות? לבוא למעקב בעוד שבוע?....
חשוב לי גם לדייק אותך בבחירת המילים. כתבת: "מרגישה כל כך מגעיל להיות בהריון שאני יודעת שצריך להפסיק אותו". הדיוק שלי את המילים הוא שלא צריך להפסיק את ההריון, כי ככל הנראה הוא ייפסק לבד, מעצמו, משום שהוא לא תקין. במידה ואכן כך יקרה, צריך יהיה לדאוג שהחומר ההריוני יצא ושהרחם יהיה נקי.
 
בואי נתמודד עם זה שלב שלב, בסדר? קודם כל תכתבי מה הצפי- מתי את צריכה לבוא לעוד בדיקה, ואחר כך יהיה לי קל יותר לסייע בהיבט הרגשי. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה על ההתיייחסות'
תודה רבה על ההתיייחסות
24/05/2017 | 12:07
4
48
אני עכשיו 5+5, עשיתי הבוקר US והיה שק הריון שגדל לעומת יום ראשון, אבל הביטא שוב בקושי הכפילה ב72 שעות (ביום ראשון היתה 750 והיום היא 1300), ככה היו כל ההכפלות שלי מהבדיקה הראשונה ב12.5. אני לא ככ רואה את ההריון נופל לבד כי אין לי דימומים והביטא ממשיכה לעלות אבל מצד שני אני מבינה שלאור ההכפלות הלא טובות די בטוח שההריון לא תקין. 
לגבי המילים את צודקת - הכוונה הריון שיהיה צריך להוציא אותו כשיהיה ברור שהוא מפסיק להתפתח. פשוט קשה לי כי כ רציתי את ההריון הזה, נורא רציתי כבר אח או אחות לילדה הקטנה שלי (היא בת שנה וחצי). ועכשיו אני שרויה באי ודאות גדולה - כמעט בטוח שלא תקין אבל צריך לחכות כי זה לא מאה אחוז והבדיקות ביטא התכופות האלו מוציאות אותי מדעתי :(. וגם אי ודאות לגבי מתי אצליח שוב להיכנס להריון ופחד גדול שגם הוא יהיה לא תקין
 
לצפיה ב-'נכון, באמת קשה עם חוסר הוודאות הזו-'
נכון, באמת קשה עם חוסר הוודאות הזו-
24/05/2017 | 13:13
32
ואפשר כמעט להשתגע, אבל אין ברירה אלא לחכות. 
פחד שקשור לאי כניסה להריון אני מכירה כמעט מכל הנשים בעולם פחות או יותר, כולל מעצמי, למרות שזה לא היה מבוסס כלל ועיקר. 
אני מתארת לעצמי שאם הצלחת להיכנס להריון פעמיים, תצליחי גם פעם נוספת, בתקווה להריון תקין.
 
תמשיכי לעדכן אותנו בבקשה במצבך,
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'האם רופא או רופאה אמרו לך שכנראה לא תקין?'
האם רופא או רופאה אמרו לך שכנראה לא תקין?
26/05/2017 | 13:55
2
24
כי בטא שעלתה מ-750 ל-1300 זה אולי לא הכפלה מדוייקת, אבל זאת עלייה מאוד יפה. 
ההכפלות שבודקים לא צריכות להיות (וגם כמעט אף פעם לא) בול כפול 2.
לצפיה ב-'זה היה ב72 שעות'
זה היה ב72 שעות
26/05/2017 | 20:15
1
24
ככה שזה לא הכפלה תקינה אבל הרופא שלי אומר לחכות. הוא לא אוהב את העליה העקומה של הביטא אבל אמר שעוד לא ניתן לקבוע. ביקש שאפסיק עם הביטא שזה כבר לא תורם ונמשיך מעקב us כל כמה ימים. ב5+1 היה ספק שק פיצי ואחרי 3 ימים ב5+4 כבר היה שק ברור. אעשה שבוע הבא עוד פעם ונראה מה קורה אבל ככל הנראה זה לא תקין. פשוט עוד מוקדם לקבוע משהו סופי.
בהריון עם הבת שלי הביטא התחילה בערך של אלף, הכפילה פי 3 והיה כבר דופק ברור ב5+2. ככה שעכשיו זה ממש לא קרוב לזה
פשוט זה כבר מתיש, רוצה לשים את זה מאחורי :(
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות שתתבדי, ושמדובר בעובר מעט עצלן '
מחזיקה לך אצבעות שתתבדי, ושמדובר בעובר מעט עצלן
27/05/2017 | 12:44
4
לצפיה ב-'לאסוף את השברים'
לאסוף את השברים
23/05/2017 | 21:11
1
124
שבוע וקצת אחרי הפסקת ההריון, מתחילה לצד הכאב גם לחשוב על העתיד, תוך הבנה שאני ארצה להעזר בליווי מקצועי.
לא בטוחה אם זה נהוג בקבוצה (במידה ולא מתנצלת - אין בעיה למחוק את ההודעה!), אבל אשמח לשמוע אם יש איזו רשימת פסיכולוגיות מומלצות באזור הצפון מנסיונכן או מפידבקים ששמעתן ושיוכלו לעזור בעיבוד החוויה (ובטיפול שירחיב את היריעה מהנושא הזה והלאה בבוא הזמן)?

לצפיה ב-'אכן, לאסוף את השברים'
אכן, לאסוף את השברים
24/05/2017 | 12:12
41
נשמע שאת יודעת היטב מה מתאים עבורך, וטוב שאת עושה מאמצים כדי לסייע לעצמך. 
יש רשימת המלצות על מטפלות בפורום. את יכולה לכתוב במילות החיפוש (צד שמאל למעלה)- "שרשור המלצות על מטפלות רגשיות בנושא אובדן הריון". השרשור הוא מתאריך ה-30.12.16. 
אני מקווה שתמצאי מטפלת מתאימה עבורך באיזור שלך. כתבת "צפון" והצפון בארץ רחב וגדול מאוד...החל מחיפה ועד קריית שמונה. 
אם לא תמצאי ברשימה מישהי מהאיזור שלך, תכתבי פה או במערכת המסרים ואנסה לכוון אותך כיצד למצוא. 
 
בהצלחה!!!
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'סוף תקופת הביניים - מטפסת על הקירות...'
סוף תקופת הביניים - מטפסת על הקירות...
21/05/2017 | 18:55
16
222
בתקופה האחרונה לא מצאתי את הכוחות לכתוב כאן יותר מדי. הרגשתי צורך להתרחק קצת מחווית האובדן ולחשב מסלול מחדש ...

קצת יותר משנה וחצי מאז הצטרפתי אליכן בעקבות הריון שהופסק בשבוע 25 בלידה שקטה. אחריו עוד הפלה ספונטנית בשבוע 6 וכימי אחד,  כשברקע השעון הביולוגי מתקתק במלוא המרץ. אט אט חלחלה בי ההכרה שהספיקה לי תרומתי לסטטיסטיקה ושפספסנו את חלון ההזדמנויות להרחבת המשפחה שלנו. 

לאיש שאיתי היה קשה יותר לוותר. הוא ביקש כל הזמן חוויה מתקנת והזדמנות לנסיון נוסף.
וכך,  לאורך זמן התנדנדתי בין התחושה שלא אעמוד בניסיון נוסף לבין הקושי לשאת באחריות על כך שאני נוטלת ממנו את החלום.

ככל שנחשפתי כאן לסיפורים של אחרות, הבנתי כמה מזל נפל בחלקנו שזכינו בתחילת מסע הילודה שלנו לשני הריונות ספונטניים תקינים עם חוויות לידה טובות, שהביאו לנו את שתי הבנות הנהדרות שלנו. 

שוב ושוב שמעתי כמה ילד נוסף הוא המפתח לסגור מעגל ולהתרומם מהאבדן, אבל גם ידעתי כמה לא מובן מאליו שנזכה לכך, בעיקר בהתחשב בכך שכבר מזמן עברתי את רף הגיל שהצבתי לעצמי בענייני ילודה.

ודווקא כשהבשיל אצלי התהליך, עם שיחות אינסופיות על תחושת ההחמצה שתמיד תלווה את ההחלטה לעצור. דווקא אז איחרה הוסת.
נכון, ידענו שזו אפשרות אבל בכל זאת  הופתעתי.  בחודש הזה כנראה היה ביוץ מוקדם מהרגיל כשבדרך כלל המחזורים שלי סדירים מאד.

מודה שהאיחור התקבל אצלי ברגשות מעורבים. כאילו הקלפים נטרפו מחדש ושוב אנחנו נתונים לחסדי כוחות גדולים וחזקים מאיתנו.  מצד אחד תקווה ומצד שני ספקות באשר לעתיד וחרדה גדולה .

נסענו עם הבנות לחופשה שתוכננה מראש כשתופעות הלוואי של ההריון מכות בי במלוא עוצמתן.  בחילות, חולשה נוראית, סחרחורות. כל הכיף. במקסימום האפשרי.  
באופן אבסורדי היה בכך משהו מרגיע. כאילו ההריון הזה מכריז על נוכחותו ועל כוונתו לשרוד בינתיים.

כשחזרנו חיכיתי עוד שבוע לתור אצל רופאת הנשים שלי ואם אני כותבת את כל הסיפור דווקא פה אתן יכולות להבין לאן זה הולך מכאן...

לרגע אחד התרגשות של הרופאה  משני שקי הריון ושניה אחרי זה שקט כשאיתרה רק עובר אחד ללא דופק.
קיבלתי  הפניה למיון ונאלצתי להמתין יומיים עד שניגשתי לשם כיוון שהאיש שלי היה בנסיעת עבודה ולא התאים לי להתמודד עם זה לבד.
במקום לפעול באופן אופרטיבי, חפרתי כאן וברשת בינתיים בניסיון להכריע בין ציטוטק לגרידה ולא באמת הגעתי להכרעה.
ביום שישי במיון הרופאה  שפגשנו היתה פחות נחרצת וביקשה להמתין מספר ימים למקרה שההריון צעיר יותר ודופק עוד עשוי להתפתח בהמשך.

קיבלתי את ההמלצה להמתין,  אבל לא באמת תולה בה תקווה. יודעת שהתסריט של הריון צעיר הוא לא התסריט במקרה הזה  .
מתסכל כל כך להרגיש כה הריונית ללא תכלית.  מתפקדת במינימום ההכרחי  ובינתיים מנסה רק לשרוד את ההמתנה לבאות...

מחכה שאולי תתפתח הפלה באופן טבעי ועדיין לא יודעת באיזה אופן להפסיק את ההריון במידה ולא.
בעלי מחכה לנס ואני מנמיכה ציפיות. פשוט יודעת בתוך תוכי שזה לא.

לא יודעת איך יעברו הימים הקרובים אבל יודעת שבסופו של דבר הם יעברו...

וכבר מתחילה לסגור ביני לביני את הפרק הזה.
כתבה לי כאן פעם אין אריות כאלה שכאשר אשה מגיעה לסוף פרק הילודה היא פשוט יודעת. אז הנה אני כאן... לחלוטין יודעת, כואבת, נפרדת, משלימה. שוב ושוב מתפרקת ואוספת את עצמי מחדש.  עם הרבה כאב, אבל עם הבנה שהגעתי לסופה של הדרך.
יודעת שניסיתי ושאין בי כוח לנסות עוד.


 
לצפיה ב-'רגע, אני רוצה להבין-'
רגע, אני רוצה להבין-
21/05/2017 | 20:38
2
136
את יכולה בבקשה לכתוב את השבוע המדוייק שלך? ואם אפשר גם תאריך של וסת אחרונה. אני רוצה להבין עד כמה יש מקום לאופטימיות ו/או לפסימיות. 
מתי היית אצל הרופאה שלך (מבחינת שבוע מדויק) ומתי היית אצל הרופאה במיון (שוב- שבוע מדויק)? לא כתבת מה הרופאה במיון ראתה?  
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז

09-7749028
לצפיה ב-'תודה, שירה'
תודה, שירה
21/05/2017 | 21:36
1
123
וסת אחרונה היתה ב23.3. 
ב3/4 היה ספק דימום קצר שקצת תעתע בי ובדיעבד יכולה להניח כי היה דימום של השתרשות אולי. 
אצל הרופאה שלי הייתי בשלישי האחרון - היה אמור להיות אמצע שבוע 7 ואצל הרופאה במיון ביום שישי - 3 ימים אחר כך. 
שתיהן ראו שני שקים - אחד ריק ובשני עובר ללא דופק המתאים לשבוע 6+5 . 
 
הרופאה שלי דיברה מיד על פרוצדורות להפסקת הריון  ואילו הרופאה במיון חשבה שאולי מדובר בעובר קטן יותר ומכאן - הריון צעיר יותר ולכן הציעה לגלות זהירות ולחכות. 
 
מאחר וסביב המועד המשוער של הביוץ ואחריו נמנענו מיחסי מין התסריט של הריון צעיר פחות סביר בעיני.  בואי נאמר שאם אגלה שהייתי פסימית לשווא, לא אצליח ליישב את המתמטיקה כאן, אבל מודה שהרציונל שלי יצא לשביתה. עד להודעה חדשה. 
 
בינתיים מרגישה שאין מנוס מן ההמתנה למרות הכל ,  על אף שעבורי זו עמדה מערערת מאד להיות בה. 
 
 
לצפיה ב-'ואו, מורכב-'
ואו, מורכב-
21/05/2017 | 22:40
85
אצל הרופאה היית בשבוע 7+5 (אני קוראת וכותבת את מספרים משמאל). 
אצל הרופאה השנייה מהמיון- בשבוע 8+1.
לצערי, זה שבוע שצריך לראות עובר עם דופק. 
אוף. לא מבשר טובות. אבל כמובן שצריך ללכת ולהיבדק. 
 
אני לא כותבת כלום לגבי פרוצדורה כזו או אחרת, וגם לא לגבי העניין הנפשי. אני חייבת עובדות מוגמרות בשביל לעשות זאת. 
ההמתנה הזו גומרת את החיים. אני יודעת. הייתי שם. 
אם ההמתנה היא בלתי אפשרית כבר עבורך, לכי להיבדק כבר מחר ואל תחכי ליום שלישי. 
 
אנו מחכות פה איתך- לכל תסריט שהוא. 
שירה. 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז

09-7749028
לצפיה ב-'כואבת איתך את ההמתנה'
כואבת איתך את ההמתנה
21/05/2017 | 20:50
7
85
קודם כל שתי שאלות טכניות:
1. באיזה שבוע את כרגע עפ"י וסת אחרונה?
2. מתי את אמורה לחזור לבדיקה נוספת?
לא אנסה להפיח בך תקווה. לא כי אני לא חושבת שאין מקום לתקווה, אלא כי זכותך המלאה להיות פסימית ולגלות שצדקת. ואם במקרה יקרה הנס שבעלך מייחל לו ויופיע דופק, את כנראה תמשיכי הלאה עם הפסימיות, עד לסוף הטוב או עד לסוף הרע.
 
לגבי ההמשך, קטונתי מלייעץ בפן של ההתמודדות הנפשית עם הידיעה שזהו, זה סוף הילודה ולא יהיה עוד.
מודה שאני מפחדת נורא מלהגיע לשם, להיות במקום שבו את נמצאת כרגע, אבל בתוך תוכי מבינה ומפנימה שאם יהיה עוד אובדן, כנראה לא יהיו עוד הריונות אחריו.
 
ואם בכל זאת לא יקרה הנס, ואם בכל זאת צריך לבחור, השיקולים מגוונים.
אם תרצי, אוכל לפרט לך מנסיוני באובדני דופק, גרידות וציטוטק.
 
"שוב ושוב שמעתי כמה ילד נוסף הוא המפתח לסגור מעגל ולהתרומם מהאבדן". האמת היא שבשיחה פנים אל פנים, אף אחד לא העיז לומר לי כזה דבר (למעשה הרבה אנשים יעצו לי להסתפק בילדה אחת), אבל כאן בפורום יצא לי לקרוא כמה פעמים אמירות כאלה. וזה כואב נורא. כי ברור שאם יצליח אז זה יעזור להתרומם מהאובדן, אבל מה עושים כששוב ושוב ושוב לא מצליח ובור האובדן רק מעמיק?
לפעמים צריך להתרומם מהאובדן גם בלי ילד נוסף. ואצל חלק מהנשים בלי ילד בכלל. זה עצוב וכואב באופן שלא ניתן לתאר, אבל זו המציאות.
לצפיה ב-'המון תודה גם לך'
המון תודה גם לך
21/05/2017 | 22:02
6
105
האופן בו את, שירה, אין אריות כאלה ועוד נשים נפלאות כאן, מצליחות לגעת שוב ושוב במקום הכואב הזה כדי לתמוך במי שזקוקה לכך תמיד מעורר בי המון השתאות והערכה. 
בתשובה לשאלתך, אמורה להיות בשבוע 8, עובר ללא דופק מתאים לשבוע 6+5 והתבקשתי להמתין ולשוב לבדיקה לקראת יום שלישי. 
לא יודעת אם באמת אמתין עד אז או שאגש שוב מחר. 
מרגע שנפתחה אפשרות לספק, מרגישה שחובתי להמתין על אף המעמסה הנפשית ועל אף שאני אכן שומרת על זכותי לפסימיות, למרות גישתי האופטימית בדרך כלל. 
לא יודעת אם זה מנגנון הגנה או קול הרציונל שמונע ממני לפתח תקוות שוא אבל לפחות כרגע לא מצליחה להתחבר לתחושה אחרת. 
קראתי כבר על דופק שצץ פתאום בשבוע 10 או 12 אבל חושבת שקרוב היום שנאלץ להגיע להכרעה. 
 
זכרתי שיש לך התנסות גם בגרידה וגם בציטוטק וחזרתי להודעות שלך בעניין. 
אם בכל זאת יש לך תובנות נוספות , אשמח לסדר בראש. 
מודה שיש בי רתיעה מגרידה - בעיקר בגלל אובדן השליטה כנראה. עם זאת - החוויה שלי עם ציטוטק לצורך השראת לידה לא היתה קלה, אבל  ברור לי שהתהליך שונה בהריון צעיר ולכן עדיין מתלבטת. 
יודעת שכך או כך עדיין אהיה נתונה לחסדי המזל ואולי אני מחפשת שליטה במקום שבו היא כבר ניטלה ממני. 
 
ובאשר להמשך, אני עוד אצטרך כמובן לעבד את הדברים . 
ולגמרי בשונה מהסרט שהגרלתי לעצמי, מאחלת לך בכל ליבי שתזכי לחוויה מתקנת אמיתית של הריון שקט, בריא ונטול דרמות, עם ידיים מלאות בסופו,  כי באמת הגיע זמן ואת כל כך כל כך ראויה לכך. 
לצפיה ב-'אין דבר זה דופק שמופיע פתאום בשבוע 10-12- '
אין דבר זה דופק שמופיע פתאום בשבוע 10-12-
21/05/2017 | 22:46
1
92
איפה קראת את המידע השגוי הזה? יכולה רק לתאר לעצמי שזה היה באיזה אתר מפוקפק של אגודות כמו אפרת, או שזה היה הריון של מישהי שממש לא מחוברת לגוף שלה, ולא היה לה מושג מתי קיבלה את המחזור האחרון. 
 
 
 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מנפלאות גוגל... הזוי גם בעיני. '
מנפלאות גוגל... הזוי גם בעיני.
21/05/2017 | 23:05
81
ושוב תודה.על האכפתיות, הדאגה ועל היותך תמיד כאן. 
זה לא מובן מאליו בכלל. 
 
אעדכן... 
לצפיה ב-'מחשבות על ציטוטק וגרידה'
מחשבות על ציטוטק וגרידה
21/05/2017 | 23:14
3
81
ב-3 השנים האחרונות עברתי 10 פרוצדורות בהרדמה: גרידות, היסטרוסקופיות ניתוחיות ושאיבות של ביציות. אני יודעת שזו קלישאה, אבל ההרדמה הרבה פחות נוראית ממה שאנחנו מדמיינות. ועוד קלישאה שנכונה עבורי היא שההרדמה היא החלק הכי טוב בגרידה (וגם בהיסטרו, וגם בשאיבה). בהרדמה האחרונה המרדים היה כל כך טוב, שאפילו פתיחת הוריד לא כאבה לי.
אם חלילה אעבור אובדן נוסף, אבחר בגרידה פרטית, אצל הרופא שלי.
מימד חוסר השליטה בגרידה, קטן בעיניי לאין שיעור ממימד חוסר השליטה בציטוטק (ההודעה שלי מ-22/12/16 מדגימה כמה חוסר שליטה יש בציטוטק).
העובדה שיש לך ילדים בבית ושאי אפשר לדעת כמה זמן יימשך הדימום ומה תהיה עוצמתו, מגדילה בעיניי את חוסר השליטה בציטוטק.
הסיכון לשארית (מבחינתי) קיים גם בגרידה וגם בציטוטק, לא יודעת מה הסטטיסטיקה של נשים אחרות.
בסופו של דבר, לא ממש נשארו לציטוטק יתרונות מבחינתי.
 
את מעט השליטה שלי אני מוצאת בבחירה בין האפשרויות הרעות. ואם אני בוחרת בגרידה, אז באפשרות לבחור לבצע אותה אצל הרופא הפרטי שלי. האמת היא שבאובדן הרביעי (הריון חמישי) רציתי שהוא יבצע את הגרידה, אבל את ה"אין דופק" גילינו בדיוק יום לפני שהוכנסו תקנות חדשות לגבי רפואה פרטית, והוא לא ידע לומר לי אם יוכל לקבל אותי או לא, אז בסוף הגרידה היתה בציבורי וההיסטרו להוצאת השארית של אותה הגרידה היתה אצלו בפרטי.
 
אני חושבת שעל אף הקושי שבהמתנה, אם כבר חיכית, עדיף להמשיך ולחכות ליום שלישי. מצד שני אני יודעת כמה ההמתנה הזו קורעת לגזרים וכמה היא בלתי אפשרית.
ממתינה ביחד איתך 
 
מודה לך מאוד על האיחולים, הלוואי הלוואי הלוואי 
לצפיה ב-'בהחלט הוספת לי חומר למחשבה. מכיוון שלא חשבתי עליו. '
בהחלט הוספת לי חומר למחשבה. מכיוון שלא חשבתי עליו.
22/05/2017 | 14:44
2
44
אכן ממתינה למחר ולהתמודדות שיביא איתו. 
מודה לך מאד על הפרספקטיבה הרחבה יותר ומצרפת את כל 20 האצבעות שלי לאלה שלך 
לצפיה ב-'חושבת עליך ומקווה עבורך להכי טוב שאפשר בנסיבות הללו'
חושבת עליך ומקווה עבורך להכי טוב שאפשר בנסיבות הללו
23/05/2017 | 08:55
21
מסכימה עם מרעישה לגבי מימד השליטה בגרידה מול הציטוטק. זה למרות שאני בחרתי פעמיים בציטוטק, למרות שאחרי הפעם הראשונה שהיתה סיוט אולי היה נכון לבחור בגרידה. כתבתי כאן בעבר, אבל שתי החוויות שלי עם הציטוטק היו עבורי - בפן הפיזי כמובן, נפשית זה מובן - גיהנום. עבורי הציטוטק היה הרבה יותר קשה וארוך מהלידות הטבעיות בלי אפידורל, גם באותה נקודת זמן וגם בפרספקטיבה בלידה שאחרי האבדנים.
שולחת לך כוחות שתעברי בשלום את התקופה הזאת .
לצפיה ב-'מחכה לעדכון שלך'
מחכה לעדכון שלך
23/05/2017 | 12:00
2
לצפיה ב-'איזה כאב לב, מיק ניק'
איזה כאב לב, מיק ניק
22/05/2017 | 00:05
1
63
מאחלת לך מזור לנפש ולגוף ושולחת לך חיבוק.
לצפיה ב-'המון תודה . אתן קרן גדולה של אור בתוך החושך. '
המון תודה . אתן קרן גדולה של אור בתוך החושך.
22/05/2017 | 14:48
13
לצפיה ב-'למיק ניק - כמה מילים על ההתמודדות עם סוף הילודה'
למיק ניק - כמה מילים על ההתמודדות עם סוף הילודה
22/05/2017 | 15:15
88
מיק ניק היקרה. קראתי בצער את הטלטלות הקשות שפוקדות אותך בחודשים האחרונים בהקשר של פרידה מהילודה. לפעמים הגורל אכזרי ומתעתע - ראיה לכך היא היקלטות ההריון דווקא בנקודה של השלמה וקבלה של המשפחה הקיימת.
 
אני אגיד קודם כמה מילים על ההיבטים הפרקטיים של סיום ההריון הנוכחי ואחר כך עוד קצת יותר מילים על ההיבטים הרגשיים.
 
בהיבט הפרקטי - כמובן שעלייך לחכות. את מוכרחה להסיר את הספק מלבך ולסיים את ההריון בידיעה מוחלטת שהוא אכן הגיע אל סיומו. הימים הבודדים הקשים הללו שווים בעיני לגמרי את הוודאות.
אישית לא שמעתי על דופק שחוזר ומופיע, ובשבוע 8 בהחלט אמורים לראות כבר דופק פועם, אבל אם הרופאה אמרה להמתין עד יום שלישי כמובן שהייתי עושה כמצוותה.
בכל מקרה, לפני סיום ההריון - בין אם באמצעות ציטוטק ובין אם באמצעות גרידה - יבצעו לך א"ס נוסף, שקט ועצוב, שייתן את החותמת הסופית לביצוע ההפלה. אם זה לא הנוהל (כך היה אצלי בשני המקרים) אני הייתי מתעקשת על ביצועו.
 
לעניין גרידה או ציטוטק - אני אישית הייתי בוחרת בציטוטק אבל זו אני ואני מסתמכת על הנסיון הטוב שהיה לי עם הכדור הזה. אצלי הציטוטק גרם לפליטה מלאה של שק ההריון תוך 4 ימים, לווה בכאבים נסבלים בהחלט, ואפשר לי סוג של "פרידה פעילה" - חוויתי את הכאב ואת יציאת השק ויכולתי במישור הרגשי להיפרד מההריון ולחוש את סופו. לי זה עזר בהיבט הרגשי.
לעומת זאת בגרידה הלכתי לישון עם וקמתי בלי ותחושת הריקנות היתה עבורי בלתי נסבלת.
 
****** הסתייגויות ****** הרבה מאד נשים עוברות גרידה אחרי הציטוטק כי לא כל תוכן הרחם נפלט. ואז לא 'הרווחת' כלום, אלא התענית פעמיים. הרבה נשים סובלות משאריות ברחם. הרבה נשים זקוקות למנה שניה או יותר. הרבה נשים סובלות מכאבים והתכווצויות קשות.
הסיפור שלי על חוויה טובה וחלקה עם הציטוטק די בודד בנוף עד כמה שאני יודעת. גם הלידות שלי היו כולן קלות וטבעיות, אני לא יודעת אם זה קשור או לא.
בכל מקרה, הייתי מקבלת את ההחלטה אך ורק על סמך התחושה הנפשית שלי - איזה סוג פרידה מההריון יהיה קל לנפש לשאת.
 
 
לגבי ההיבטים הרגשיים.
קודם כל - כמובן שלא כך איחלתי לך שתסיימי את דרכך בעולם הילודה. ואילו יכולתי הייתי מעניקה לכל אחת ואחת החפצה בכך את התינוק הנוסף שיקל עליה את כאב האובדן ואת חבלי הפרידה מעולם הילודה.
לצערי לא בורכתי בכוחות כאלה ויש נשים הנאלצות להתמודד עם סיום הילודה באקורד צורם.
כל הנשים הללו בוחרות לשים נקודה ולהיפרד מעולם הילודה, כי כף המאזניים נוטה באופן חד לטובת סיום הפרק הזה. לא כי התשוקה לילד באה על סיפוקה, אלא כי סאת החרדות, הקשיים, האבל וההמתנה גדושה עד תומה, והן בוחרות להמשיך הלאה בחייהן ולצאת מעמדת הביניים.
 
עם כל הקושי והכאב על גניזת חלום הילד השלישי - אני משוכנעת שיש בך גם הקלה עם קבלת ההחלטה. יש גבול לכמות חוסר הוודאות בו הנפש מסוגלת לעמוד, גבול לכמות הזמן שניתן להשקיע בנושא הילודה, גבול למפח הנפש, למידת החרדה, לחשש, לעצירת הנשימה עד ש....... אולי יקרה הנס ואולי לא.
 
 
כל מי שבוחרת לצאת אל המסע מכירה את הסיכונים, ודאי בוגרות הפורום שלנו. כל אחת יודעת את מערך כוחותיה, אמונותיה, מעגלי התמיכה שלה, חוסנה הנפשי.
אני בטוחה שלא בקלות ראש קיבלת את ההחלטה לעצור, ואני בטוחה שסיבותייך איתנות וטובות.
 
האנרגיה הנפשית הרבה שהושקעה בנושא הילודה תשתחרר ותאפשר לך לידות בתחומים אחרים, הסרת משא הכובד של התקווה המהולה בחשש, של ספירת הימים, של תוכניות שאולי יתממשו ואולי לא - תקל את מסעך בחיים. זמן וכוחות יתפנו להיות מושקעים במה שיש ובמה שעוד יהיה.
עצוב לי איתך מאד על אי מימוש חלום הילד השלישי, אבל אני גם נושמת איתך לרווחה על הפרידה מעמדת הביניים, שלא סתם ולא בכדי פתחתי לה פינה נפרדת דווקא בפורום אובדן - יש מחירים להמתנה ואת תפסיקי לשלם אותם מעכשיו.
 
אני מזכירה לך את ספרקית שנפרדה מעולם הילודה בלי הילד הנוסף, את החובטת שעזבה אחרי 8 הפלות את חלום הילד השלישי, ווודאי יש עוד רבות וטובות שאיני זוכרת כרגע.
יש בהחלט מקום לעיבוד רציני ועמוק של הפרידה מעולם הילודה, יש מקום לאבל ולכאב. אני מקווה שתתמודדי איתם בעזרת איש מקצוע שיעזור לך לפענח את כל התהליכים שעוברים עלייך כרגע ויקל עלייך את הדרך, ואני מאחלת לך מכל לבי לידות מסוגים אחרים וצמיחה אישית דווקא מתוך העמידה במקום הכואב והקשה הזה.
ואת מוזמנת אלינו, תמיד, לשתף אותנו בכל שלב שתרצי בדרך. אנחנו פה.
לצפיה ב-' רק מעדכנת שאכן לא... '
רק מעדכנת שאכן לא...
24/05/2017 | 10:25
1
71
המון תודה על התמיכה, האכפתיות, הדאגה והמילים החכמות. 
בטוחה שעוד אשוב ואחזור לתובנות שלכן כשאתפנה לכך. 
יום האתמול הפתיע עם עניינים בריאותיים אחרים במשפחה ורק הבוקר הלכתי להיבדק. בלי ציפיות בכלל ובכל זאת עם צביטה גדולה בלב עם קבלת האישור הסופי לכך שזה נגמר . 
 
למרות שהנטייה הראשונית שלי היתה להימנע מכך, בעקבות התובנות שלכן, מחכה לרופא שאני סומכת עליו לתיאום תור לגרידה ובינתיים מקווה שאולי בכל זאת תחסך ממני החוויה הזו לאוסף. 
הפלה טבעית אני כבר מכירה, למרות שברור לי שגם זה תרחיש לא צפוי בכלל...
 
שוב תודה. הלוואי שאף אחת כאן לא תמשיך לצבור ידע וניסיון מסוג זה.
אתן פשוט נפלאות.  
לצפיה ב-'אכן עצוב מאוד, למרות שלא היו ציפיות'
אכן עצוב מאוד, למרות שלא היו ציפיות
24/05/2017 | 11:46
32
חשוב לי להרגיע לגבי תהליך הגרידה וההתאוששות הפיזית. אכן טוב את עושה שהולכת להתייעצות עם רופא שאת סומכת עליו. ייתכן שידבר איתך על שתי האופציות (גרידה או ציטוטק) ויתן לך לבחור בין שתיהן.
אצלי הגרידות עברו בקלות בהיבט הפיזי, ואילו עם הציטוטק היה לי סנריו של מספר חודשים עד שהכל התנקה.
הדברים הללו מאוד אינדיבידואליים, וכל אחת צריכה לבחור עבור עצמה, גופה ונפשה מה עדיף לה. 
 
את מוזמנת לכתוב פה מתי שאת רוצה ומה שאת רוצה.
שולחת חיבוקי כוחות ותנחומים,
שירה. 
 
 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'מחשבות אחרי אובדן הריון'
מחשבות אחרי אובדן הריון
23/05/2017 | 09:39
4
129
אז עברו 4 חודשים בערך מהאובדן שלי..
אובדן בשבוע 19 , לאחר 2 הפלות (בשבוע 7 ובשבוע 9)
בחודש שעבר קיבלתי מחזור ראשון אחרי ההפלה, וכשחזרתי מהמקווה, בעלי רצה לנסות שוב, אני לא רציתי... והרגשתי שאני אומרת לו "לא" מפחד וחששות, לא באמת כי אני לא רוצה תינוק.
אני בת 44 , אני נורא מפחדת לעבור את זה שוב, נורא מפחדת מהריון לא תקין, נורא מפחדת מללדת תינוק לא בסדר. הרופא שלי אומר שיש סיכונים ויש מחלות שיש בגיל הזה שלא ניתן לבדוק , אז גם אם יהיה עכשיו יותר חכם וישלח אותי לסיסי שלייה כדי שלא אגלה במי שפיר רק, עדין יש דברים שלא ניתן לגלות.
אני רוצה עוד ילד, אבל אני מפחדת.
האם לוותר על החלום ?
איך אני יכולה לעמוד מול בעלי שאני בעצמי עדין לא בטוחה במאה אחוז.
היום קיבלתי מחזור, עוד 13 ימים ה"מקווה" ושוב אצטרך לחשוב מה לעשות...
כל חודש המפגש הזה עם הביוץ... האם לנסות, האם להשמר ? לא יודעת.
להקלט- אני נקלטת... אבל ההריונות לא מחזיקים.
האם לנסות שוב ?
אני לא מחפשת מכן תשובות, רק תמיכה. האם מישהי במצב שלי?
קשה לי מאד עם כל הההתלבטויות האלו...
ואף אחד בסביבה שלי לא תומך (חוץ מבעלי שרוצה), חברות שלי ואפילו אמא שלי, אומרת שאני מפגרת שאני חושבת בגיל שלי על עוד ילד.. שאני כבר נורא מבוגרת, ואיך אחרי 3 הפלות וכל מה שעברתי, אני חושבת לנסות שוב.
אוף !!!
לצפיה ב-'אני חושבת שיש נקודת זמן בה ההכרעה ברורה לגמרי'
אני חושבת שיש נקודת זמן בה ההכרעה ברורה לגמרי
23/05/2017 | 10:24
1
88
לכאן או לכאן. הנפש מתבהרת ואת יודעת בוודאות שאת רוצה לנסות שוב, או לחלופין, שסיימת את פרק הילודה ושאת לא מוכנה להיכנס לתהליך המורכב הזה פעם נוספת.
ועד אותה נקודה - ברוכה הבאה לעמדת הביניים. זו עמדה לא קלה להיות בה. במובנים מסויימים היא תופסת אפילו יותר נפח מקבלת הכרעה, כי כשאת מקבלת החלטה - את ממוקדת. אם החלטת להמשיך, את שוקעת בנסיונות להרות, בתקוות להריון חדש, בבדיקות, בתסמינים, בכל ההיבטים של הנסיון החדש. ואם החלטת לעצור - את מתפנה לתהליכי אבל על סיום הילודה, על מעבר שלב בחיים. עמדת הביניים היא עמדה שואבת אנרגיות שפותחת וסוגרת את הדילמה מדי חודש, היא עומדת במרכז הזוגיות במובנים רבים, וודאי בגיל מבוגר יותר בו זה עכשיו או לעולם לא.
 
מבחינה רפואית אין לי מה לחדש לך. אכן, סטטיסטית הריון בגיל 44 טומן בחובו סיכונים רבים יותר מאשר בגיל 20. אבל כידוע גם נשים צעירות מאד חוות אובדנים, וגם נשים מבוגרות יולדות ילדים בריאים. את מכירה את הסיכונים ואת הסיכויים, את יודעת איך זה להיות בצד הטוב של הסטטיסטיקה ואיך זה להיות בצד הרע שלה. את מכירה את עצמך ואת בעלך ואת הקשר ביניכם.
את צריכה להתמקד פנימה ולחשוב לאן הכף נוטה - מה מפחיד אותך יותר - לעצור פה ולהגיד די, עד כאן, אזלו כוחותיי, אני מוותרת ומסיימת את פרק הילודה אחרי שלושה אובדנים ומתחילה לעבוד על השלמה וקבלה של המציאות הצורמת הזו. או אולי מפחיד אותך יותר להרות וחלילה לאבד עוד הריון.
התשובות בתוכך. אנחנו כאן ללוות אותך בדילמה. בתור מי ששהתה בעמדה הביניים פרק זמן ממושך אני מאד מבינה ללבך. תסמכי על עצמך - את תדעי את התשובה. בהתחלה חודש בחודשו, בהמשך תדעי את ההכרעה האמיתית שלך לגבי המשך הילודה. אני שולחת לך כוחות וחיבוק.
 
 
לצפיה ב-'תודה על התמיכה... קשה מאד !!!'
תודה על התמיכה... קשה מאד !!!
23/05/2017 | 10:43
15
לצפיה ב-'מחזקת את מה שכתבה איןאריותכאלה'
מחזקת את מה שכתבה איןאריותכאלה
23/05/2017 | 12:33
42
אחרי כל אובדן עברתי התלבטות דומה. בסופו של דבר מה שמכריע את הכף שוב ושוב, זה הפחד לעצור. הפחד לעצור חזק יותר מהפחד לעבור אובדן נוסף, ולכן אני ממשיכה.
ובכל הריון אני ריאלית ומזכירה לעצמי את הסיכויים (קלושים) ואת הסיכונים (רבים. אינספור סיכונים).
 
אני חושבת שכל מי שאומר לך לעצור, אומר זאת מתוך דאגה ואהבה כלפייך. האמירות כל כך מכאיבות בגלל שאת בדיוק בתקופת הביניים, בגלל שאין לך החלטה שאת שלמה איתה.
אני חושבת שזה גם לגיטימי לומר לכל אותם אנשים, שכרגע את לא בטוחה מה את רוצה, ושיכבדו את ההתלבטות שלך.
 
מתייחסת גם לחילוקי הדעות בינך לבין בעלך.
במקרה שלנו, לא היו חילוקי דעות לגבי האם להמשיך או לא (וגם איך להמשיך. היה שלב שבו ניסינו PGD ואז חזרנו לספונטני). בכל פעם שאנחנו דנים בדברים, בעלי אומר לי שמכיוון שאני עוברת את הטראומה הפיזית, מה שאחליט מקובל עליו ואז אומר לי מה הוא חושב ומה הוא רוצה.
הפעם היחידה שבה היו לנו חילוקי דעות, היתה לפני כמעט שנה כשרציתי לעבור היסטרו פרטית להוצאת שארית, והוא עשה בהתחלה קולות של חבל על הכסף (כמעט 9,000 ש"ח). הבהרתי לו שזה הגוף שלי והנפש שלי ושאני חייבת לעבור את הפרוצדורה אצל רופא שאני סומכת עליו, ובסופו של דבר הוא התרצה. בדיעבד גילינו שהביטוח הפרטי שלנו מכסה את מלוא העלות.
יכול להיות שהיו מקרים נוספים שבהם הוא חלק על דעתי אבל בחר לשתוק, אבל הדינמיקה שלנו היא כזו שבה לצד אחד (אני) יש יותר משקל בהכרעות שקשורות לענייני הריון ואובדן, מהטעם הפשוט שאני חווה את הדברים באופן ישיר ומוחלט.
 
מאחלת לך שתקופת הביניים הנוראית תסתיים במהרה, עם הכרעה לכאן או לכאן.
לצפיה ב-'הייתי מאחלת לכל אישה, וגם לך-'
הייתי מאחלת לכל אישה, וגם לך-
23/05/2017 | 13:28
62
שבגיל 44 היא תוכל לחיות עם עצמה בשלום בהיבט של עולם הילודה, להסתכל אחורנית, ולהיות שבעת רצון ממה שהצליחה להשיג בהיבט זה של חייה.
הבאסה הקשה אצלך, כמו אצל חלק מהנשים בפורום הזה, זה שלסיים את פרק הילודה בצורה כזו קשה וצורמת ועצובה- זה דבר נורא קשה. 
 
ההחלטה היא אך ורק בידייך. אך ורק. לא של בעלך. תמיד- בהקשר זה, ההחלטה היא בסופו של דבר של האישה- האם להמשיך או להפסיק. אין לאף אחד את הרשות או היכולת לשכנע אותך כך או אחרת. 
כתבת בעבר שאת נמצאת בתהליך של טיפול רגשי. אני מציעה לצרף מדי פעם גם את הבעל, כדי לעזור לשניכם לעבור את התהליך הקשה הזה של פרידה אפשרית מפרק זה של חייכם, תוך כיבוד הדדי והבנה שלו את הצרכים והמצב שלך. 
 
זה אמנם מקובל היום שנשים יולדות עד גיל 45 (וגם לעיתים צפונה מזה), אך צריך לזכור שהחשש להפלות הוא עצום בגיל זה, בשל הזדקנות הביציות והזרעים, והסיכויים הם קטנים מאוד להריון תקין. הם קיימים, אבל נמוכים מאוד. זו לא המצאה שלי. זה דבר ידוע. 
את צריכה לחשוב היטב אם הנפש שלך תוכל לעמוד בעוד מפלה, מבלי שתתמוטטי מזה לחלוטין. 
 
מחזקת את ידייך וסומכת עלייך שתשכילי להחליט נכון עבור עצמך. 
שירה. 
 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

  
 
לצפיה ב-'"חוויות" מאובדן הריון '
"חוויות" מאובדן הריון
22/05/2017 | 12:02
2
162
שלום לכולן..
פעם ראשונה שאני נכנסת לכאן, מקווה למצוא קצת תמיכה אחרי שנה לא פשוטה.
אני בת 33, נשואה מזה שנה, חודש אחרי החתונה נכנסתי להיריון שלצערי לא התפתח וצריך היה לעשות גרידה (התחלנו עם ציטוטק, לא עזר אז צריך היה לעשות גרידה). כתוצאה מהגרידה נפגעה הרירית והיא לא מתעבה מספיק.
לפני כחמישה חודשים הלכתי לרופא מומחה, פרטי ששלח אותי לעשות היסטרוסקופיה, היו הידבקויות ונתנו לי אסטופרם ופרוברה למשך חודש.
לאחר מכן, החלטתי להמשיך טיפול דרך מרפאת פריון של הקופה מכיוון שהעלות אצל הרופא הפרטי היתה בעייתית לנו קצת בשלב הזה.
שבוע שעבר הייתי אצל רופא פריון מטעם הקופה, הוא בדק ואמר שהרירית מאד דקה וצריך שוב היסטרוסקופיה
מכיוון שאנחנו רק מתחילים לנסות לטפל ובעצם עשיתי היסטרוסקופיה אחת וקיבלתי הורמונים לחודש שלא שיפרו את המצב כל כך, שאלתי את הרופא בתמימות מה האופציות הבאות, כלומר במידה וההיסטרוסקופיה לא תעזור...
בנונשלנטיות מרגיזה הוא אמר "פונדקאות". מיותר לציין שנחנקתי וישר התחלתי לבכות. והוא בשלו. לא אומר מילה טובה, לא מספר על אופציות נוספות, לא אומר שאנחנו רק בהתחלה ויש עוד טיפולים שאפשר לנסות..
ואחרי זה הסתבר שהוא מנהל מחלקת הפריות באחד מבתי החולים...
פשוט נורא, חוסר האמפטיה, הרגישות שיש לרופא שמתעסק עם נושא רגיש שכזה...
 
עכשיו עזבתי את הקופה ואני מחכה לקבוע תור לד"ר זכות, שקיבלתי עליו המלצות מכל כך הרבה נשים, והוא מקבל בקופה אחרת אז לא צריכה לגשת לפרטי.
במקביל התחלתי טיפול בשיטת "אביבה", כמו שאומרים, יורה לכל הכיוונים.
כל כך מקווה שזה יצליח, אין דבר שאני רוצה יותר מלהיות אמא...
 
 
לצפיה ב-' לא יודעת הרבה על טיפולי פוריות אבל '
לא יודעת הרבה על טיפולי פוריות אבל
22/05/2017 | 14:35
72
טוב שאת מחליפה רופא.  זה תהליך כל כך מורכב פיזית ונפשית שלפני הכל את ראויה לרופא אנושי, שיראה אותך ואת הצרכים שלך ולא את התיק המונח בפניו. 
 
משתתפת בכאבך על הדרך שאת נאלצת לעבור ומאחלת לך שהסבב הבא יהיה מהיר וקל יותר, עם התוצאה הרצויה שתביא אותך להגשמת חלום האמהות. 
לצפיה ב-'קיבלת הורמונים בשביל לטפל בהידבקויות?!'
קיבלת הורמונים בשביל לטפל בהידבקויות?!
22/05/2017 | 20:55
51
לא שמעתי מעולם על דרך כזאת...
יש עוד הרבה דרכים לירות לכל הגיוונים, אבל רופא טוב הוא נקודת ההתחלה.
מציעה לבוא להתייעץ בפורום פוריות על האפשרויות שעומדות לפניכם אחרי שתשמעי מה מציע הרופא החדש.
לצפיה ב-'שאלות לאחר אובדן הריון '
שאלות לאחר אובדן הריון
21/05/2017 | 13:47
2
145
היי,
לפני שבועיים עברתי גרידה, זה היה ההריון ה 3 שלי. בעבר עברתי 2 לידות תקינות שהסתיימו בידיים מלאות תודה לאל. מאז הגרידה אני לא מפסיקה לנסות להבין את הסיבה ועולים לי לראש כל מיני מחשבות שחשוב לי לפתור עם עצמי אותן. קצת פרטים על ההריון שהסתיים: שבוע 9. התחיל תקין בבדיקת דופק שבוע 6. בשבוע 8 התחיל דימום ממש קטן אבל היה אדום טרי. הלכתי לרופא והוא אמר שזה קורה לפעמים ויש דופק לעובר אז הכל בסדר. המשכתי לתפקד כרגיל וחזרתי לעבודה שלי, היו לי ימים אינטנסיביים בעבודה וגם לאחר מכן. עבדתי קשה בבית, היו לי הרבה דברים לסדר וגם פעילויות של אחהצ עם הילדים ובלעדיהם. לאחר 3 ימים שוב הופיע דם, הפעם היה יותר חום ובכמות קצת יותר מרובה, הלכתי למיון, שם בדקו דופק והיה תקין, אמרו לי שוב שזה תופעה מוכרת בהריונות ויש בנות שמדממות ללא סיבה מובנת אבל אם יש דופק אז אין לי מה לדאוג. שאלתי את הרופאה האם עליי לנוח, האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לשמור על ההריון? היא אמרה שלא, שהכל בסדר והמשך תפקוד רגיל. יום למחרת קמתי בבוקר עם דימום אדום טרי שהתגבר אבל עדיין לא היה בכמות גדולה, הרגשתי גם כאבי בטן והתכווצויות, דומה לכאבי מחזור. הלכתי למיון בערב ושם כבר לא היה דופק לעובר. השאלה האם דימום כזה שמתחיל מספר ימים לפני שהדופק נפסק, זה מעיד על בעיה שהייתה אצלי ולא בעובר? האם היו צריכים לבדוק אצלי משהו מיוחד בעקבות הדימום? הרופא אומר שהם לא בודקים שום דבר מיוחד בהפלה ראשונה כי רוב הסיכויים שזאת הייתה בעיה בעובר אבל אני לא מבינה אם יש בעיה בעובר מה גרם לי לדמם 4 ימים לפני שפסק הדופק? יכול להיות שהדימום היה ממאמץ רב שלי וזה גרם לרחם לא להחזיק את ההריון? אשמח אם יהיו לכן תובנות בנושא.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדן'
משתתפת בצערך על האובדן
21/05/2017 | 15:01
64
קודם כל והכי חשוב, את לא גרמת לדימום.
סביר להניח שמשהו בעובר לא היה תקין ולכן הגוף החל בהפלה ספונטנית.
 
עברתי 3 הפלות עקב אובדן דופק, ב-2 מתוכן היה דימום כשבוע לפני הפסקת הדופק (ההריון הראשון וההריון השישי), אצלי יחד עם הדימום נצפה גם דופק איטי יחסית. בהריון הראשון הטכנאית אמרה לי שהיא לא אופטימית, בהריון השישי כבר הבנתי לבד שדימום + דופק איטי לא מבשרים טובות ופשוט חיכיתי שהדופק ייפסק. לצערי מה שנאמר לך אכן נכון, ברוב מוחלט של המקרים וללא היסטוריה של הפלות בשבועות מוקדמים, אין מה לעשות אם מתחיל דימום. החריג העיקרי שאני מכירה שיש מה לעשות עם דימום זה במקרה של נשים בטיפולי פוריות שצריכות תמיכה הורמונלית ואז דימום עשוי להעיד על תמיכה לא מספקת.
לצפיה ב-'צר לי על אובדן ההריון'
צר לי על אובדן ההריון
21/05/2017 | 16:54
50
מחזקת את כל מה שכתבה "מרעישה בשקט" ומסכימה עם כל מה שכתבה לך.
בכל זאת, אני בוחרת לכתוב לך כמה דברים, שבאים כחיזוק לדברים שכתבה:
 
1. אחת מכל 4 נשים תעבור בחייה הפלה כלשהי. זו הסטטיסטיקה העכשיוית בנושא. סטטיסטיקה לא משהו, אני מודה, אך זו המציאות של עולם הילודה.
 
2. מרבית ההפלות שמתרחשות בשליש הראשון נובעות כתוצאה מעוברים שאינם תקינים על רקע כרומוזומאלי אקראי (כלומר- שלא מועבר מההורים). אין מה לעשות עם זה. עובר לא תקין- עדיף שלא ישרוד, ועדיף שזה יקרה בשלב כמה שיותר מוקדם של ההריון. 
 
3. הפלות אינן נגרמות כתוצאה ממאמץ שעושה האישה (בהנחה שמדובר על מאמצים סבירים, כמו אלו הקשורים במלאכות הבית ובתיזוז עם הילדים...מתארת לעצמי שלא עבדת בבניין ובלבנים, וגם אז- זה לא גורם להפלה). 
 
4. הדימום שהיה לך, היה ככל הנראה ראשית הפלה, ואכן אין מה לעשות עם דימומים שכאלו. אין מה להמליץ לאישה על מנוחה, כי אם העובר לא תקין והטבע בוחר שלא ימשיך להיות- אז זה מה שצריך לקרות. מה גם שכפי שכתבתי לך, מאמץ אינו קשור להפלות, כך שלא היה צורך במנוחה. 
 
5. הרחם שלך כבר סחב שני הריונות תקינים. לא היה לו מה לסחוב פה עוד...אל תחפשי אשמה- לא בך ולא ברחם שלך. במקסימום- את יכולה לבקש לעשות בדיקת פרופיל הורמונאלי, כדי לוודא רמות פרוגסטרון (הורמון החשוב לצורך השרשת הריון). גם זה נראה לי מיותר, אלא אם כן את מטופלת פוריות או שיש לך איזשהם עניינים עם מחזור לא סדיר וכן הלאה. 
אם את מקבלת מחזור באופן סדיר, וההריונות הושגו באופן טבעי- אין צורך בשום בדיקה. הרופא שלך צודק. 
 
6. יש המוני נשים (!!!!!!!) שעברו הפלה ולאחר מכן ילדו תינוק/ת בריא/ה. זה דבר שמאוד עודד אותי בזמנו. 
 
7. אני מודה לך על הפוסט הזה, כי זה איפשר לי לכתוב הרבה דברים חשובים, בעיקר לגבי נושא ההאשמה העצמית של האישה, שהיא מיותרת ואינה מבוססת מבחינה מדעית, ועדיף לחיות בלעדיה. 
כנראה משהו בחינוך שאנו מקבלות מעודד אותנו לרגשות אשמה, וחבל שכך. 
זו נקודה למחשבה, כאימהות לבנות ולבנים. 
 
מאחלת לך שההריון הבא יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות.
 
שולחת חיבוקים עם נחמה ועם הרבה תקווה לעתיד,
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.

09-7749028
לצפיה ב-'מלא שאלות - תסמונת גנטית נדירה'
מלא שאלות - תסמונת גנטית נדירה
19/05/2017 | 13:22
6
202
היי בנות, אני נמצאת במצב מאד בעייתי וקשה (לפני הפסקת הריון מאוחרת בפעם השנייה וללא ילדים) כנראה שיש לנו משהו גנטי, אולי יחסית נדיר, אך אף אחד לא יודע לומר לנו מהו מאחר ובדיקות הסקר הגנטיות, מי שפיר וצ׳יפ הכל תקין.
1. האם יש כאן בנות שעברו את הבדיקה הגנטית של ריצוף אקסומי? (הבדיקה שנשלחת לחו״ל ומרצפת קטעי dna ואמורה להתאים במקרים שלא נמצאה הבעיה הגנטית בבדיקות אחרות)
2. בנות שעשו גרידה מאוחרת באסף הרופא, תל השומר או איכילוב? עד איזה שבוע ניתן לעשות בכל מקום, האם החוויה שם עברה באופן סביר והאם יש המלצה למנתח?
אודה ממש לתשובות מאחר ואני כבר אובדת עצות...
 
לצפיה ב-'שולחת לך כוחות'
שולחת לך כוחות
19/05/2017 | 18:07
99
היי יקירה,
אני מאוד מצטערת לשמוע שאת צריכה לעבור זאת בפעם השניה, האם את מתכוונת לPGD או PGS?
לגבי השאלה השניה, הפסקת הריון הכי מאוחרת עד שבוע 24 מאשרים רק באסף הרופא למיטב ידיעתי, ביתר עד 22-23. באסף הרופא עברתי גרידה בשבוע מוקדם יותר והצוות היה נעים יחסית.
פה עבורך אם תרצי לשוחח,
עינבל גיל,
יועצת פרטנית, זוגית ומשפחתית
0546863456
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון שהיה ועל זה שצפוי '
משתתפת בצערך על אובדן ההריון שהיה ועל זה שצפוי
19/05/2017 | 22:00
3
99
אודה לך מאוד, אם תוכלי קצת יותר לפרט במה דברים אמורים. יהיה לי יותר קל להתייחס. 
בכל מקרה, אנסה לענות לשאלותייך לגבי הגרידה המאוחרת-
באסף הרופא- עד שבוע 24.
בקפלן- עד שבוע 22.
תל השומר ואיכילוב- אני לא יודעת עד מתי ניתן לבצע. עד לא מזמן בכלל חשבתי שבתל השומר אי אפשר לבצע גרידה מאוחרת, אך נודע לי ממישהי פה שניתן, לפחות עד שבוע 17 (אולי יותר- לא ידוע לי). 
 
אני אודה לך מאוד אם תוכלי לפרט יותר-
1. בני כמה אתם?
2. מה קרה בהריון הראשון? מה גילו? באיזו בדיקה? באיזה שבוע? איך גילו? האם חשדו שזה משהו שמורש על-ידיכם או משהו מקרי?מה היו ההמלצות לגבי ההריון הבא? 
3. מה קרה בהריון הנוכחי?- אותן שאלות+האם מדובר על אותו מקרה כמו בהריון הראשון? אצל אילו רופאים הייתם? יועצים גנטיים? משהו אחר? 
4. האם אתם עצמכם עברתם בדיקת קריוטיפ? 
 
שולחת חיבוקים עם המון כוחות ותנחומים,
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'קצת פרטים'
קצת פרטים
20/05/2017 | 11:55
2
124
היי שירה, תודה רבה על המענה,
 
קצת פרטים,
אני ובעלי בני 30, אין במשפחה שום רקע למחלה כלשהי ועשינו לפני ההריון לשנינו סקר גנטי פאנל מורחב (היה משהו כזה בבילינסון לפני שנתיים, הבנתי שכבר לא קיים), בו לא נמצאנו נשאים לשום דבר.
הריון ראשון וספונטני לפני שנה, תקין לחלוטין, בסקירת מערכות מוקדמת שבוע 16 התגלתה הרחבת חדרים במח העובר (זכר), ללא ממצאים נוספים. הומלץ לנו ללכת להפסקת הריון והחלטנו לא לקחת את הסיכון כשמדובר במוח. עשינו מי שפיר וצ׳יפ והכל חזר תקין.
עשיתי גרידה באסף הרופא שבוע 19.
התייעצנו ייעוץ גנטי (שוחט), עם נוירולוג ועם פרופ מלינגר ומאחר וכל הבדיקות חזרו תקינות, כולם חשבו שזו תקלה חד פעמית ואמרו שבהריון הבא יהיה בסדר, שזה בדרך כלל לא חוזר בהריונות. ההמלצה היתה להכנס להריון ספונטני נוסף.
אחרי 4 חודשים נכנסתי שוב להריון, הפעם עם עוברית נקבה, עכשיו אני בשבוע 16 הלכנו לסקירה מוקדמת אצל מלינגר ולצערנו הרב, שוב, חדרים מורחבים במוח, בדיוק באותה הצורה. כל הרופאים שמטפלים בנו הופתעו מאד.
אז עכשיו אנחנו פה, מתקשים לקבל את זה שצריך לעבור את זה שוב, בתקופה כל כך קצרה. אני מאד מפחדת לעבור את זה שוב, גם מבחינת הטראומה הפיזית לגוף ולרחם. (8 חודשים מאז הפעם הקודמת)
הפעם כשאנחנו כבר מבינים שזה כנראה משהו גנטי, ההנחה היא שזה גן רצסיבי שמגיע משנינו, הסיכוי ככל הנראה שזה יהיה בכל הריון הוא 25%, ואנחנו כבר נפלנו פעמיים ברצף.
בייעוץ גנטי (פרופ ירון) הומלץ לנו לעשות ריצוף אקסומי, זו בדיקה שקיימת רק כשנתיים והיא הכי מקיפה ונכנסת עמוק לתוך הגנים שיש היום בשוק. שמרנו מי שפיר מהעובר הקודם, ככה שהבדיקה תהיה לנו + מי שפיר מההריון הקודם + מי שפיר מהנוכחי. 50% שימצאו שם משהו. לוקח בערך חודשיים עד שיש תשובות.
אם יימצאו משהו אז יש מה לעשות (pgd או סיסי שלייה) אבל אם לא מוצאים... אני אצטרך כל פעם להכנס להריון, לחכות לשבוע 16 ולהתפלל שהפעם זה טוב. זו מחשבה קשה מאד. לא מעכלים כל כך שזה קורה לנו.
האם יצא לך לשמוע על מקרים דומים? כרגע אנחנו מרגישים היחידים בעולם שנפל עליהם משהו כזה...
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'ספרקית עברה גיהנום מהסוג הזה עם ספינה ביפידה'
ספרקית עברה גיהנום מהסוג הזה עם ספינה ביפידה
20/05/2017 | 21:19
98
אני מצטערת מאד על האובדנים הקשים והרצופים שלכם ועל העתיד הלוט בערפל.
במקרה שלה זו היתה תסמונת נדירה ברמה כזו שיש משפחות ספורות ברחבי העולם כולו שסובלות ממנה. בדיעבד התברר שהעוברים לא יכלו לקלוט את החומצה הפולית (שנלקחה במינון גבוה) ושקיים סוג אחר של חומצה שעשויה להיקלט על אף התסמונת.
כולי תקווה שהבעיה תתגלה ושיימצא לה פתרון, ושההריון הבא יהפוך אתכם להורים.
לצפיה ב-'קראתי בעיון, וזה אכן הזכיר לי מיידית את הסיפור של '
קראתי בעיון, וזה אכן הזכיר לי מיידית את הסיפור של
21/05/2017 | 10:42
75
ספרקית, כפי שפירטה אותו "איןאריותכאלה". 
 
פרופ' ירון- אינני מכירה אותו, אך ממש כרגע סיימתי לראות אותו בתוכנית של רפי קרסו. הוא עשה עליי רושם מעולה. למעשה, הוא לא חידש לי דבר, אך זו לא חוכמה, עם שנות הנסיון שלי- מעצמי ומהפורום. הקשבתי קשב רב למה שאמר והסכמתי עם דבריו (ואני מאוד ביקורתית...). 
אני חושבת שהשלב הזה של בדיקת הריצוף האקסומי הוא הדבר הנכון לבצעו, וטוב שאתם נמצאים בידיים אמונות, טובות ומקצועיות. 
הלוואי ואכן ימצאו משהו בבדיקה, כך שיהיה אפשר לבצע טיפול של PGD. כך לפחות יחסך ממך הקושי הבלתי אפשרי הזה של להיכנס להריון ולחכות לשבוע 16...משהו בכל זאת יהיה טיפה בשליטתכם. 
 
אגב, ספרקית ובעלה זכו בילד תקין, אך היו לכם מספר הפסקות הריון- לפני הילד הזה, ואחת אחריו, בעקבות גילוי של מום משמעותי במערכת העצבים המרכזית בשם ספינה ביפידה. 
 
חיזקי ואימצי, יקירה. מצבכם מורכב, אך כולי תקווה שיגיע ההריון התקין והמיוחל.
תעדכני אותנו במצבך ותכתבי פה ותשאלי ותתייעצי.
אנחנו פה בשביל לתמוך בך. 
 
שירה. 
 
שירה דוד
 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע'
מצטערת לשמוע
20/05/2017 | 23:03
72
תהיי חזקה! מאחלת לך שבעזרת ה׳ ההריון הבא יהיה תקין ומשעמם. לגבי גרידה מאוחרת, אני עשיתי באסף הרופא לפני כמעט חודש. אני הייתי שבוע 21+1. הצוות הרפואי היה מקסים וסובלני, הבינו את הצער והכאב שלי והיו שם בשבילי לכל דבר שהייתי צריכה.
מאחלת לך בהצלחה ושתעברי את התקופה הזאת עם כמה שפחות כאבים (נפשיים ופיזיים)
לצפיה ב-'טיפול לאחר אובדן הריון'
טיפול לאחר אובדן הריון
17/05/2017 | 12:07
13
239
היי בנות,
רציתי להתייעץ איתכן.
לפני מספר ימים עברתי אובדן הריון בשבוע 21
זה היה הריון תאומות ועברתי לידה שקטה אחת והשנייה עם גרידה.

אני מאוד מתחברת לרפואה משלימה
ומחפשת מישהי שאוכל לפנות אליה על מנת לטפל בעצמי
גם מהצד הנפשי וגם מהצד הפיזי.

האם אתן מכירות מישהי מאיזור קריות/חיפה?

תודה רבה
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על האובדן '
משתתפת בצערך על האובדן
17/05/2017 | 12:25
12
102
את רוצה לשתף אותנו בנסיבות האובדן? איך את מרגישה מבחינה פיזית?
 
אני התחלתי דיקור סיני לפני שבועיים. הקליניקה קרובה למרכז הכרמל ועד כה אני מאוד מרוצה מהמדקרת.
אם רלוונטי לך, אשמח לשלוח לך את הפרטים במסר.
לצפיה ב-'הסיפור שלנו...'
הסיפור שלנו...
17/05/2017 | 16:11
11
160
הפלה שלישית במספר.
פעמיים הפסקת דופק לפני שבוע 8
והפעם הריון תקין עם שתי נסיכות בבטן.
מעקב צמוד של צוואר הרחם ולמרות זאת כנראה שלו היו תכניות
קצת אחרות.
ביום רביעי האחרון קיבלתי צירים, מחיקה של הצוואר
ובלי בכלל שהבנו מה קורה היינו בחדר לידה.
עברתי לידה שקטה אחת
והשנייה כבר הייתה בגרידה.

נפשית, אני שבורה ולא מצליחה להתאושש. אבל יודעת שזה גם מאוד טרי
ואני צריכה זמן.
גופנית אני גם עדיין נורא חלשה.
ועדיין יש לי דימום ואני מתחילה לחשוש ממנו.

מצד אחד אני נורא רוצה לתת לעצמי את הזמן לנוח
מצד שני אני חייבת טיפה לחזק את עצמי. אני כמו סמרטוט
ונורא קשה לי עם זה.

לצפיה ב-'כואב כואב'
כואב כואב
18/05/2017 | 14:24
2
70
וברור שאת שבורה נפשית. אני מתרשמת שאת כבר יודעת שהמצב הנפשי הנוכחי איננו סטטי ומתישהו את תצליחי להתרומם.
 
מבחינה פיזית הייתי עושה כמה דברים:
1. בדיקות דם. סביר להניח שיש צורך בתוסף ברזל ואולי עוד כמה דברים. אחרי ההפלה האחרונה שלי (שבוע 7) ההמוגלובין שלי צנח בגלל הדימום הרב. לקחתי ברזל במשך קצת יותר מחודש וממש הרגשתי איך הגוף מתמלא באנרגיה.
2. בדיקת אולטרסאונד על מנת לוודא שאין שארית. נכון שקורה שיש דימום והכל תקין, אבל קורה שיש דימום בגלל בעיה ואז כדאי לדעת על כך ולטפל בהתאם לצורך.
3. הקפדה על תזונה בריאה. לא יודעת אם את בקטע של אכילה רגשית, אבל אני כן ובעיקר שוקולד. גם בזמנים רגילים התזונה שלי לא משהו וכוללת הרבה שוקולד, אבל אחרי הפלה אני משחררת כל רסן וטוחנת שוקולד כאילו אין מחר. ברור לי שלתזונה שלי יש השפעה על ההרגשה הפיזית שלי.
לצפיה ב-'עונה לגבי מה שרשמת.'
עונה לגבי מה שרשמת.
18/05/2017 | 15:28
1
81
קודם כל תודה על התגובה וההתייחסות.

אני יודעת שההמוגלובין שלי נמוך מאוד (8.5)
אני מחכה למכבי שיצרו איתי קשר לגבי עירוי ברזל.
כבר יש לי אישור מהמטולוגית.

לגבי התזונה אני מאוד משתדלת להזין את הגוף שלי בדברים בריאים
אני די פריקית של תזונה בריאה ביום יום
ואני מנסה מאוד לחזק את הגוף גם שם
למרות שאני גם יודעת להרשות לעצמי לברוח לאוכל רע כשאני ממש צריכה.

ולגבי האולטרסאונד חשבתי על להיבדק,
אבל אני כן אתן לזה עוד כמה ימים.
אני מאוד לחוצה בנושאים רפואיים ואני מאוד מנסה לעבוד על עלמי
ולהבין שהגוף שונה מאחת לאחת ובכלל ממקרה למקרה
ואולי בגרידה הקודמת זה הסתדר בציק, אבל עכשיו הגוף כן צריך עוד כמה ימים.

לצפיה ב-'האם מותר לך לקחת כדורי ברזל'
האם מותר לך לקחת כדורי ברזל
18/05/2017 | 21:25
55
עד שתתחילי עם העירוי? 8.5 זה ממש ממש נמוך ולא פלא שאת מרוסקת פיזית.
את בטח כבר יודעת, אבל כדאי לקחת את הכדורים עם ויטמין C (קיווי, גמבה, תותים) ורחוק ככל שניתן ממוצרי חלב.
 
לגבי האולטרסאונד, לדעתי אם עד יום ראשון אין שינוי משמעותי, כדאי ללכת להיבדק. אני כותבת את זה די הרבה, אבל בעיניי עדיף להיחשב היסטרית ולגלות שהכל בסדר מאשר להימנע מבדיקה ולגלות באיחור שיש משהו שדורש טיפול.
 
אשמח שתעדכני אותנו בשבוע הבא לגבי מצבך, בתקווה שהעדכון יהיה שהדימום פסק ושאת מרגישה טוב יותר.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על כל אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על כל אובדני ההריון
19/05/2017 | 22:32
6
59
ממש עצוב וקשה. ברור שנפשית את שבורה ומתקשה להתאושש. חכי. תני לעצמך זמן. כתבת שרק לפני מספר ימים עברת את הטראומה הקשה הזו- אובדן תאומות בשבוע 21- אחת בלידה שקטה והשנייה- בגרידה. 
נורא קשה. ועוד לפני כן חווית שתי הפלות בשבוע 8 בגלל הפסקות דופק. אז בכלל...הנפש שלך כבר פצועה ומדממת. יקח לה הרבה זמן להשתקם, וכשאני אני אומרת להשתקם- אני מתכוונת כמובן לא לריפוי, אלא להתאוששות.  
 
לגבי הדימום- דימומים יכולים להיות במשך שבועיים אחרי גרידה מאוחרת, ואולי אפילו לאורך יותר זמן לאחר לידה שקטה. התייעצי עם הרופא/ה שלך. תארי לו/ה את סוג הדימומים וקבלי ממנו/ה חוות דעת. בעיניי, אם הדימומים אינם חזקים ואינם מלווים בכאבים משמעותיים, אז אין סיבה לדאגה. אבל אם אינך בטוחה- שאלי. 
 
אני רוצה לשאול משהו- כתבת שהיה בהריון הזה מעקב צמוד אחר צוואר הרחם. האם היתה סיבה לכך? היה ידוע משהו מראש שמועד לפורענות? 
ועוד- האם ההריון היה כתוצאה מטיפולים או טבעי? כי אם מדובר בטיפולים- אז נראה לי מאוד הגיוני להחזיר בפעם הבאה עובר אחד, ולא שניים. 
אם מדובר על טבעי- אז נקווה שבפעם הבאה יהיה עובר אחד, חזק, בריא, ושההריון ימשיך בביטחה ויסתיים בידיים מלאות. 
לקראת ההריון הבא- תבררי עם הרופאים מה הם מציעים לך- אולי יציעו קשר צווארי...יש מספר בנות שאני מכירה שזה סייע להגיע לקו הסיום בביטחה. אני לא מומחית בעניין, אבל מציעה להתייעץ עם הרופאים/ות, כאשר הדבר יהיה רלוונטי. 
 
שולחת חיבוקים עם הרבה כוחות ותנחומים,
שירה. 
 
 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'עונה לשתיכן, וסליחה על הדלהיי (תכף הוא יובהר)'
עונה לשתיכן, וסליחה על הדלהיי (תכף הוא יובהר)
23/05/2017 | 13:01
5
32
ביום שישי בבוקר קמתי עם סחרחורות איומות והקאות שלא פוסקות.
זה הגיע למצב שפינו אותי לבית חולים באמבולנס לאחר טשטוש כי לא הייתי מסוגלת לקום מהמיטה.
כמובן שהדבר הראשון שבדקו זה סיבוך עקב הלידה והגרידה שעברתי. אבל גניקולוג בדק אותי ואמר שהכל נראה תקין. ושאולי יש טיפה שארית אבל שהיא בלי זרימות ויכול להיות שהיא תצא לבד במחזור.  ששאלתי לגבי הדימום שממשיך הוא אמר שזה יכול לקרות.    הדימום כרגע ממש מועט.                                             מה דעתכן? נשמע בסדר?
 
בסופו של דבר קבעו שזה כנראה וירוס ואתמול במעקב אצל הרופא משפחה הוא אמר שזה כנראה ורטיגו.
 
שירה, לגבי מה ששאלת כן ההריון הוא מטיפולים ואנחנו בהחלט לא נחזיר שניים אלא אחד.
לגבי הקשר צווארי, הייתי במעקב צמוד של צוואר הרחם כי שקלו תפר. אבל בביקורת האחרונה שהייתי הוא היה 28-29 שזה תקין. ופספסנו ביום ביקורת בגלל האישפוז שלי.
 
מרעישה, לגבי ההמוגלובין - ביום שישי כשהייתי במיון ההמוגלובין עלה ל10.5
אז מה שסיכמתי עם הרופא משפחה שלי זה שהיום בבוקר עשיתי בדיקות דם לראות גם את ההמוגלובין וגם פריטין ולפי זה נחליט איזה טיפול אני אעבור.
 
 
לצפיה ב-'וואו. ימים מורכבים מאוד עוברים עלייך'
וואו. ימים מורכבים מאוד עוברים עלייך
23/05/2017 | 13:15
1
28
לבי הדימום, מאחר ונבדקת במיון ומאחר והוא במגמת הפחתה, נראה לי שכרגע מספיק לעקוב ולראות שהוא ממשיך במגמת ההפחתה.
במצב של שארית, גם אם היא ללא זרימות, בהחלט ייתכן שהדימום ימשיך עוד קצת. כדאי להתכונן גם לאפשרות של יציאת קרישי דם.
אם הדימום מתגבר או אם מופיע דם אדום טרי, ממליצה לגשת להיבדק בהקדם.
 
לגבי ההמוגלובין, נראה שהמגמה טובה. האם התחלת לקבל ונופר או שזה עם כדורים בלבד? לא קיבלתי מעולם ונופר, אבל נראה לי שאם בדיקת הדם מהיום תאפשר, עדיף לקחת כדורים ולא לתזז את עצמך למרפאה לצורך קבלת העירוי.
 
האם יש לך תור לביקורת בביה"ח בו עברת את הלידה והגרידה?
 
מאחלת לך החלמה מהירה.
לצפיה ב-'עונה...'
עונה...
24/05/2017 | 11:42
17
בנתיים מיום ליום הדימום נחלש יותר ויותר, אז אני אחכה בסבלנות לביקורת ונקווה שיהיו בה בשורות טובות.
את הביקורת אמרו לי לעשות אצל הרופא המטפל. והאמת שאני גם מעדיפה. כי קצת הספיק לי מבתי חולים לאחרונה ומעדיפה לעשות אותה אצל הרופא שלי.
 
היום הייתי אצל הרופא משפחה שלי, ההמוגלובין כבר עלה ל11.1, המחסנים עצמם טיפה נמוכים. 
אבל אמר שאין סיבה להתחיל עירוי ושתזונה וכדורי ברזל בהחלט יכולים לעבוד.
 
כרגע ננסה כדורים אחרים אולי הם יהיו לי יותר קלים מהפריפול.
 
ומקווה לימים טובים יותר  :)
לצפיה ב-'ואו, מה שעבר עלייך...'
ואו, מה שעבר עלייך...
27/05/2017 | 22:15
2
10
מקווה שעכשיו את מרגישה יותר טוב. היה לך פעם ורטיגו או שזו פעם ראשונה? נשמעת חוויה ממש מפוקפקת. 
 
מאחלת לך מכל הלב הריון תקין של עובר יחיד ומיוחד, שיגיח לעולם בזמן וימלא את ידייך ואת ליבך. אמן. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
לצפיה ב-'היי'
היי
28/05/2017 | 09:51
1
5
לא היה לי לפני ורטיגו ומאחלת לכל אחד ואחת מכל הלב שלא ידעו מזה.
אלה היו כמה ימים ממש מפחידים.
 
אני כרגע בעיקר ממתינה שתגיע הווסת
ושבוע שעבר חזרתי לעשות דיקור, לחזק את הגוף מחדש.
לצפיה ב-''
28/05/2017 | 10:14
1
לצפיה ב-'כל כך עצוב לקרוא . משתתפת בצערך '
כל כך עצוב לקרוא . משתתפת בצערך
21/05/2017 | 11:52
15
לצפיה ב-'קצת חוששת'
קצת חוששת
17/05/2017 | 20:07
4
214
הי בנות יקרות ,
עברתי שתי גרידות בשבועות 6 ו7 בהפרש של שלושה חודשים אחת מהשנייה בגלל שלא היה דופק.יש לי שתי בנות בריאות בבית.הרופא אמר שלא צריך בירורים בינתיים ולנסות שוב עוד 3 חודשים.
מי עברה שתי גרידות רצופות בהפרשים קטנים אחת מהשניה ,ונכנסה אחכ שוב להריון תקין ? אני חוששת שהגרידות עשו חלילה נזק למרות שבביקורת הכל היה תקין...לחוצה :( 
לצפיה ב-'אני'
אני
18/05/2017 | 09:59
79
במבית יקרה, אני מצטערת לשמוע על כל מה שעברת. גם אני חוויתי בשנה החולפת שתי גרידות, גם מאחר שלא היה דופק, גם בשבועות דומים (ההפלות שלי היו נדחות, בשתיהן לא היה דימום ולכן התגלה בשבוע מאוחר יחסית שההריון לא התפתח). לפני כשבוע גיליתי שאני בהריון שוב. אני לא יכולה לדעת עדיין אם הוא תקין, עוד לא צלחתי את השלב הקריטי של בדיקת דופק. 
 
אז אני רק רוצה לעודד אותך, מצד אחד, שחוסר הוודאות הוא ברור, והקושי מובן מאוד, והחששות מאוד לגיטימיים. ומצד שני, שאין לך סיבה לאבד את האמון ביכולת שלך להרות. 
 
אחרי האובדן הראשון שנאתי את ההמתנה של שלושה חודשים ונכנסתי להריון בסיבוב הראשון האפשרי. אז גם חזר לי הביטחון שאני מסוגלת להיכנס להריון שוב. לאחר האובדן השני, רופאת הנשים שלי דווקא ייעצה לי לנסות מייד אחרי המחזור הראשון ולא לפי חוק שלושת החודשים. אבל אז לקח חודשיים עד שהגיע המחזור הראשון לאחר הגרידה, וזאת היתה המתנה מעיקה. אחר כך עברו עוד שלושה חודשים עד שנכנסתי להריון, כאמור זה שאני בו - כנראה - עכשיו. זאת היתה ההמתנה הכי מלחיצה ומדאיגה ומעיקה, כי במהלכה איבדתי גם את האמונה ביכולת שלי להיכנס להריון בקלות. אבל הנה, בינתיים טפו טפו יש משהו בבטן שלי. 
 
בעיקרון הרופא שלך צודק, אין לך קושי להיכנס להריון, ושני אובדנים אינם מצביעים על בעיה שיטתית. מבחינה רשמית, רק שלושה אובדנים רצופים נכנסים לקטיגוריה של הפלות חוזרות. לצערי הרב, לא רק שאת לא שם, אלא שגם אם תהיי שם, אין שום ביטחון בכך שהרופאים יוכלו לזהות את הבעיה. לפי סטטיסטיקות, חצי מהמקרים של הפלות חוזרות הן מסיבה שאינה ניתנת לטיפול בשלב זה של המדע הרפואי - ככל הנראה משהו נקודתי בביצית או בזרע, או במפגש שלהם, שבאופן נקודתי לא עבד. לכן הרופאים מעדיפים בשלב זה לתת סיכוי לעוד ערבוב של הקוביות, כך שיש סיכוי מאוד גבוה שבפעם הבאה ההריון יהיה תקין לגמרי. אני מאמינה ששירה תספר לך על הניסיון שלה עם הפלות חוזרות ונשנות. 
 
 
 
אם חשוב לך מאוד לבדוק את כל הכיוונים האפשריים, את יכולה לעשות שני מהלכים:
אם חשוב לך להירגע בעניין תקינות הרחם, את יכולה לעשות היסטרוסקופיה אבחנתית. להבנתי, נזק חמור לא נעשה לרחם שלך, כי היית יודעת מזה, בין אם בכאב גדול ובין אם בביקורת. לגבי תופעות קלות יותר שעשויות להקשות על הריון: לי כבר זיהו פעם ציסטה בביקורת אולטרה סאונד רגילה, אבל היסטרוסקופיה זה הליך הרבה יותר מדויק. 
 
אם את רוצה לבדוק את אחת הסיבות להפלות המוכרות לרפואה - גשי לבצע בדיקת קרישיות יתר בדם. בשלב זה, לפני שאת מוגדרת בקטיגוריית ההפלות החוזרות, כנראה שתצטרכי לעשות זאת באופן פרטי. 
אני הלכתי לבדיקת קרישיות יתר לאחר האובדן השני, והכל היה תקין. במעבדה ביקשו ממני להגיע ביום שבו אני מגלה שאני בהריון, כי יש קרישיות שקיימת באופן קבוע בדם, ויש כמה סוגים של קרישיות שהיא נרכשת, כלומר מתפתחת רק כשהגוף בהריון. בשבוע שעבר כשגיליתי על ההריון הלכתי להיבדק, והשבוע הגיעו התוצאות: יש לי קרישיות יתר נרכשת ואני צריכה לקבל זריקה בכל יום, בנוסף לכדור של אספירין. כל אלה דואגים לדלל את הדם, וכנראה שהם מקטינים את הסיכוי להפלה. 
 
אני מקווה שלא הארכתי מדי בדברים, ומאחלת לך הרבה הצלחה ומאמינה שבוא תבוא ובמהרה בימינו. בכל אופן, אני פה בשבילך לכל דבר. 
לצפיה ב-'אני'
אני
19/05/2017 | 18:11
43
היי יקירה,
אני עברתי 3 הפלות צמודות, ונכנסתי להריון תקין.
בין ההפלה השניה לשלישית פניתי לפרופ' כארפ שמתמחה בהפלות חוזרות והתחלתי בירור, הוא בעצמו אמר, שגם אם ימצא משהו, אז יש סיכוי של יותר מ60% שגם בלי טיפול ההריון הבא יסתיים בילד, וזה אכן קרה.
ממליצה לך לעשות מה שנכון לך ואם את מרגישה שאת צריכה דעה נוספת עשי זאת.
בהצלחה,
עינבל גיל,
יועצת פרטנית, זוגית ומשפחתית
0546863456
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן שני ההריונות'
משתתפת בצערך על אובדן שני ההריונות
19/05/2017 | 22:12
33
ראשית, לשאלתך, וכדי להרגיע אותך- אני עברתי מספר לא מבוטל של גרידות (5 גרידות, מתוכן אחת גרידה מאוחרת, וזה בנוסף להריון שהסתיים עם ציטוטק והריון כימי אחד שאף הוא באמתחתי...).
הרחם הוא איבר חזק במיוחד כנראה, אם אחרי 2 קיסריים, 5 גרידות ועוד שתי הפלות, בכל זאת איפשר גידול של ביתי השלישית...
 
נכון שגרידות הן פרוצדורה פולשנית וניתוחית, אך היא מבוצעת ללא סוף, על-ידי רופאים/ות מיומנים/ות. בכל דבר בחיים יש סיכון, אך הסיכון שבגרידה קטן בהרבה מהסיכון מלהיפצע בתאונת דרכים במדינת ישראל. זו לא סטטיסטיקה בדוקה, אבל פשוט אני רוצה להסביר לך שאין לך מה לדאוג לגבי פגיעה ברחם, מה גם שעברת ביקורת וראו שהכל תקין, אז למה להכניס לעצמך דאגות מיותרות? 
 
לגבי עד מתי לחכות כדי לנסות שוב- יש גישה שאומרת שצריך לחכות 3 חודשים. לי מעולם לא אמרו זאת. כל עוד אין צורך בבירורים, והרחם תקין ובבדיקה רפואית שהתבצעה של הרחם (אולטרסאונד) נאמר לך שהכל בסדר, מומלץ לחכות מחזור אחד (כלומר- וסת אחת), ולאחר מכן להמשיך בניסיונות. 
 
לגבי נושא הבירורים- אני פותחת תשובה חדשה. 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'ממשיכה ועונה-'
ממשיכה ועונה-
19/05/2017 | 22:18
43
בעצם, לפני שאני עונה, אני צריכה לשאול אותך כל מיני שאלות. זאת כדי לענות בצורה מושכלת יותר.
 
 
1. בני כמה אתם?
2. פרטי על ההריונות התקינים- מתי היו? באיזה שבוע נולדו הבנות? באיזה משקלים? מהו סוג הלידות? מה היה מהלך ההריונות (תקין, בעיות כלשהן ומהן). 
3. מה מצבך הרפואי הכללי? הכוונה היא האם בריאה, האם יש מחלות רקע, כמו לחץ דם, סכרת, מחלות אוטואימוניות, בעיות בתפקוד בלוטת התריס, בעיות כבד....
4. פרטי על ההפלות- באילו שבועות מדוייקים מדובר ומה היו נסיבות ההפלות? הפסקת דופק, עובר שלא היה בו דופק מלכתחילה, שק הריון ריק, המטומות....
5. מהלך הגרידות- האם תקין? 
 
לאחר שתעני, אוכל להמשיך בתהליך החשיבה. 
 
שולחת חיבוקי כוחות ותנחומים,
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז

09-7749028
לצפיה ב-'בנות שעברו הפסקת הריון מאוחרת יותר מפעם אחת?'
בנות שעברו הפסקת הריון מאוחרת יותר מפעם אחת?
17/05/2017 | 17:09
4
166
אני לצערי הולכת לקראת הפסקת הריון מאוחרת הפעם השנייה בתוך פחות משנה :(
נראה שאנחנו מעבירים איזה פגם גנטי לעוברים.
יש כאן בנות שעברו הפסקת הריון מאוחרת יותר מפעם אחת? אני אשמח לדעת איך זה עבר עליכן בפעם השניה? יותר שואלת מבחינה פיזית, כי מבחינה נפשית זה דיי ברור לי לצערי...
תודה רבה
לצפיה ב-'אפשר לומר שאני'
אפשר לומר שאני
17/05/2017 | 20:55
3
125
לפני כמעט 3 שנים עברתי לידה שקטה בשבוע 21, עקב ממצא גנטי.
לאחר הלידה השקטה בדקנו את עצמנו וגילינו שהממצא מורש ממני בסיכוי של 50% בכל הריון.
5 חודשים אחרי הלידה השקטה נקלטתי להריון נוסף, ואז כבר בחרתי לעבור סיסי שליה כדי לא להגיע שוב לשבוע מאוד מתקדם.
לצערי גם בהריון ההוא הופיע אותו הממצא ולכן עברתי גרידה יזומה בשבוע 13.
 
בעיני רוחי גרידה אמורה להיות יותר פשוטה מלידה שקטה. אצלי זה לא ממש היה ככה בפן הפיזי.
החדרת הלמינריות לפני הגרידה כאבה לי נורא.
36 שעות אחרי הגרידה הרגשתי משהו מבצבץ ולא ידעתי מה זה. אז רצתי למיון בלילה (לבד, בעלי נשאר בבית עם הילדה) והתברר ששכחו להוציא את אחת הספוגיות של הלמינריות. את יכולה לתאר לעצמך כמה כיף זה כשהרופא מחטט כדי לוודא שלא נשכחו ספוגיות נוספות .
שבועיים אחרי הגרידה התברר שיש שארית עם זרימת דם (שארית פעילה שעדיין מחוברת לדופן הרחם) ועברתי היסטרוסקופיה להוצאתה. גם אחרי ההיסטרו היו לי כאבים ודימום ונותר הרבה דם וקרישי דם בחלל הרחם, אז קיבלתי אנטיביוטיקה למניעת דלקת ברחם והורמונים כדי שלא יהיו הידבקויות.
שארית הינה תקלה אפשרית של גרידה שנפוצה יותר ממה שחושבים. בטפסים של הגרידה שעליהם כולן חותמות יש התייחסות למה שיכול לקרות אחרי גרידה ויש שם התייחסות לשארית (קראתי הכל לפני שחתמתי). לצערי היו לי שאריות גם ב-2 ההפלות הבאות שנבעו מהפסקת דופק בשבוע מוקדם (אחת גרידה והשניה ציטוטק).
 
בפן נפשי, התחלתי את ההריון ההוא כשאני מודעת לכך שיש סיכוי שנצטרך להפסיק אותו מוקדם מהצפוי, אז לא הופתעתי כשקיבלתי את הבשורה.
ובכל זאת היה כאב גדול ומצוקה ואח"כ תסכול רב על התקלות המרובות שליוו את הגרידה שלפחות אחת מהן גובלת ברשלנות רפואית.
 
הדבר הטוב שיצא לי מהגרידה ההיא, זה שבגלל השארית פגשתי את מי שהיום הוא רופא הנשים שלי. הוא עשה לי את ההיסטרו והיה כל כך רגיש ואמפתי, כך שעכשיו אני מטופלת שלו באופן פרטי.
 
את רוצה לשתף אותנו באיזה שבוע את נמצאת והאם הכיוון הוא לידה או גרידה?
לצפיה ב-'תודה על התשובה'
תודה על התשובה
17/05/2017 | 21:20
2
94
אני בשבוע 16 כרגע אך מניחה שייקחו עוד שבועיים לפחות עד שנעשה בירורים וייקבע התור.
בפעם הקודמת גרידה באסף הרופא בשבוע 19. גם לי הלמינריות היו חוויה קשה. חוץ מזה הגרידה עצמה עברה באופן סביר.
לי באופן אישי קשה לחשוב על לידה ולא על גרידה בשל הפן הנפשי. מרגיש לי טראומתי מדיי ומוחשי מדיי עבורי
לצפיה ב-'האם יש אפשרות לתאם ועדה כבר עכשיו?'
האם יש אפשרות לתאם ועדה כבר עכשיו?
18/05/2017 | 14:28
1
63
שישריינו לך מקום הן לועדה והן לגרידה?
כדאי לברר גם עם תל השומר וקפלן, יכול להיות שגם שם יוכלו לקבל אותך ואולי עם המתנה קצרה יותר.
 
אני מבינה את הרתיעה שלך מלידה שקטה, והאינסטינקט הראשוני שלי אכן היה ללכת על גרידה. אבל זמן ההמתנה הארוך לגרידה והעובדה שכבר נשקתי לשבוע 21 היטו את הכף לטובת לידה שקטה.
לצפיה ב-'תודה אני אנסה'
תודה אני אנסה
19/05/2017 | 01:25
40
תודה רבה על התגובה, אני בהחלט אנסה לתאם, יודעת אולי עד מתי אפשרי גרידה באיכילוב?
לצפיה ב-'שאלה לגבי הפסקת הריון בשבוע 16'
שאלה לגבי הפסקת הריון בשבוע 16
14/05/2017 | 14:51
9
228
שלום,
לאחר גילוי מום בעובר במהלך סקירה ראשונה, בצער רב החלטנו על הפסקת הריון.
את הסקירה עשינו אצל פרופ' ברונשטין, שהמליץ על הפסקה באמצעות ציטוטק, כשהמטרה היא להקטין סיכויים לסיבוכים ולפגיעה בפוריות.
בהמשך עברנו ועדה להפסקת הריון עם שני רופאים ועובדת סוציאלית. גם שם, הומלץ ציטוטק. 
אתמול בלילה,מוצאי שבת, הגענו לאשפוז, ובזה אחר זה, הצוות המקצועי ממליץ דווקא על גרידה. נאמר לנו שבשבוע זה (16) אין הבדל בסיכונים, והתהליך קצר יותר. בחרנו ציטוטק, כי זו ההמלצה שקיבלנו לפני כן. כעת אנחנו לאחר שלוש מנות, ועד כה זה לא משפיע כלל. הצוות ממליץ, כי אם לאחר שש מנות ("ניסיון ראשון", שלאחריו עושים 24 שעות מנוחה, ואז עוד ניסיון) זה לא מצליח,כדאי בכל זאת לעשות גרידה. הבחירה עדיין בידינו.
 
אנחנו די מבולבלים מהמידע הסותר שקיבלנו. האם תוכלו לנדב ידע וניסיון בנושא?
תודה!
 
לצפיה ב-' ממש מבלבל'
ממש מבלבל
14/05/2017 | 15:20
115
ואני באמת לא יודעת לומר לך מה עדיף.
אני חושבת שההמלצה על השראת לידה מגיעה מהרצון לשמור על צוואר הרחם וגם על הרחם עצמו.
מצד שני, לפעמים גם אחרי השראת לידה ויציאת העובר, יש צורך בגרידה (מיידית) להוצאת שאריות, ואז יוצאים "מופסדים" משני הכיוונים.
 
מזכירה לך שאצלי אכן הגעתי להפסקה של 24 שעות בציטוטק ורק אחרי מנה נוספת (או שתיים, לא זוכרת) הגעתי ממש ללידה ומיד אחריה נלקחתי לגרידה על מנת לוודא שאין תוכן הריוני (נוהל קבוע ברמב"ם בשבוע שבו הייתי).
במקרה שלי הגעתי ללידה השקטה אחרי לידה אחת תקינה ובכל זאת ההתקדמות היתה איטית ומתסכלת מאוד.
 
איך את מרגישה מבחינה פיזית? אני חושבת שיש גם משמעות למצבך הפיזי בתוך בליל ההחלטות.
לא יודעת אם דיברו איתך על כך, אבל אני די בטוחה שאת יכולה לבקש פטידין (מטשטש) אם תרצי.
 
כשתהיי אחרי ותוכלי, אנא עדכני אותנו. דואגת לך וחושבת עלייך.
 
שולחת לך מלא חיבוקים 
לצפיה ב-'כתבתי לך בשרשור הקודם את עמדתי-'
כתבתי לך בשרשור הקודם את עמדתי-
14/05/2017 | 23:22
93
כל עוד זה אפשרי מבחינה רפואית, מעדיפה את תהליך הגרידה המאוחרת. 
באמת שאני לא מבינה למה רופאים מלחיצים את הנשים בנוגע לזה. המטרה היא להתקדם מבחינה רפואית טכנולוגית ולעשות את המקסימום כדי לדאוג לבריאותה הפיזית והנפשית של האישה. 
 
מה מצבך עכשיו? האם היתה התקדמות? 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'חוזרת לעדכן'
חוזרת לעדכן
17/05/2017 | 10:41
2
105
קודם כל, בעיקר לטובת ידיעת הכלל, ובניגוד למה שחשבנו לפני כן שאחרי שבוע 14-15 עושים גרידות רק ב2 בתי חולים במרכז - ברגע האמת מסתבר שבבית חולים כרמל מאפשרים גרידה עד שבוע 17. לנו נתנו את האפשרות להחליט, ובשבוע 16+ החלטנו על האופציה של השראת לידה עם ציטוטק. אבל בשביל אלו שמתלבטות או אלו שלא בטוחות  שיאפשרו להן, תדעו שזה קיים.
לגבי התהליך, נתנו לי שש מנות של ציטוטק (2 כדורים בכל פעם), בהפרש של 6-7 שעות זו מזו. לא היתה השפעה, וכבר מהמנה הרביעית התחילו להכין אותי לחשוב על אפשרויות למקרה שזה לא יעבוד, כשהצוות פחות התלהב מהאפשרות של לעשות הפסקה ולנסות עוד כמה מנות אחריה, ויותר כיוון לכיוון של גרידה (כולל צום ליתר בטחון). כמה שעות אחרי המנה האחרונה, התחיל דימום ממש קל בניגוב, חשבתי שזה בגלל תהליך החדרת הציטוטק והחיכוך עם הכפפות. אחרי עוד שעתיים היתה סוג של ירידת מים אבל לא בכמות גדולה אז עוד לא הינו בטוחים. היו גם כאבי מחזור אבל ממש קלים - כאלו היו גם מוקדם יותר ולא התרגשתי מהם. לאט הכאבים התגברו והצוות החליט לתת מנה שביעית של ציטוטק בלי הפסקה של 24 שעות. ברגע שכאבי המחזור הפכו מתוזמנים - הבנתי שזה לא כאבי מחזור אלא צירים, לשמחתי הם היו מאד נסבלים (או שיש לי סף כאב גבוה או שיש לי כאבי מחזור מאד מזעזעים בנורמה), ובחרתי לא לקבל משככי כאבים. כעבור כמה שעות בודדות הרגשתי שאני כבר מתחילה להתפתל והכאבים כאילו מתחברים לאחד רצוף. שעה לפני כן בדקו לי פתיחה והייתי רק בפתיחה של 1 אז הנחתי שיש לי עוד הרבה זמן והחלטתי כן לבקש משכך כי לא ידעתי כמה אוכל לשאת את הכאב הרצוף הזה במשך שעות. כנראה שאלו היו סוג של צירי לחץ כי דקה אחרי העובר כבר התחיל לצאת לבד, לפני שמישהו הספיק להגיע. בשלב הזה כבר לא הרגשתי שום כאב ולא היה טעם במשכך, הכל פשוט קרה מעצמו במין בועה של שקט נטולת תחושה וכאב. שני רופאים ואחות הגיעו מיד, וליוו את התהליך תוך הסבר איך ללחוץ כדי לעזור להכל לצאת, ועזרה פיזית שלהם בלחיצות על הבטן. ביקשתי לא לראות את העובר כי פחדתי ממה שאראה, רטרואקטיבית אני אולי קצת מתחרטת על  זה. השלב הזה כאב הרבה פחות ממה שציפיתי, וחצי שעה אחרי כבר הייתי בגרידה כי השליה יצאה רק בחלקה, ושאבו את היתר.
 
לטובת המתלבטות לעתיד, וזו אולי דעה קצת יוצאת מהכלל אבל חשוב לי שגם היא תשמע - אני כן הייתי ממליצה על השראת לידה בשבוע כזה.
השיקולים האישיים שלנו היו כאלו:
לי היה מאד חשוב להרגיש את הלידה, כולל הכאב, כחלק מהתהליך של האובדן והאבל על הילד שאיבדנו. מודה שהיה לי גם קצת חשוב שיכאב לשם הכאב, כדרך לבקש סליחה, כדרך לשחרר אותו בהדרגה, כדרך לזמן כאב פיזי שימסך ולו לקצת את הכאב הנפשי. ברור לי שלא כל אחת תתחבר לגישה הזו וברור שאני לא באמת אשמה, אבל אני כן הרגשתי את הצורך להרגיש את הכאב עד הסוף. הצוות מצידו חזר והמליץ והציע לקבל משכך מתי שרק ארצה ככה שאם מישהי בוחרת בזה, היא תוכל לעבור את התהליך בלי כאב.
היה לי חשוב לתת לו את ה'כבוד' להיוולד שלם. באיזשהו שלב הבנתי שבשבוע כזה גם בהשראת לידה הם לא תמיד יוצאים שלמים וזו היתה אחת הדאגות שלי. בסוף הוא יצא שלם ומושלם וכמו הילד הטוב שהוא היה במשך כל ההריון - בלי להכאיב לי בכלל, בצורה כמעט לא מורגשת, בלי להפריע, במין הכנעה כזו ששברה לי את הלב.
כל רופא שדיברנו איתו לפני התהליך הסכים שעבור הרחם, יותר בריא ללדת בשלב כזה, ובגלל ההרגשה שגם ככה כל דבר הסתבך לנו עד עכשיו - העדפנו לבחור את האופציה הארוכה יותר, ואולי הקשה יותר רגשית, אבל זו שתטמון בחובה סיכון כמה שיותר נמוך לרחם. נכון שברוב המוחלט של המקרים בכל זאת יש צורך בגרידת שליה, אבל אי אפשר להשוות בכלל גרידה של כל התוכן ההריוני לגרידה של השליה בלבד (או חלק ממנה שנשאר). יצא לי לראות בזווית העין את התוכן שנאסף ממני במהלך הלידה, שמילא צנצנת גדולה - ושמחתי שזה יצא ככה ולא בגרידה של רחם כל כך מתוח ומלא.
לגבי הקושי הרגשי של לעבור לידה לצורך הפסקת הריון, ועוד בהריון ראשון, לא הרגשתי שזה מעצים את הקושי. היו לנו חמישה ימים לפני האשפוז שהיו קשים ורוויי בכי, דווקא באשפוז עצמו הרגשתי יחסית אסופה וממוקדת כי היתה לי 'משימה' שקצת שמה את הכאב בצד והכריחה אותי לתפקד. יתרה מזאת, השלב הכי קשה היה דווקא ההתעוררות בחדר התאוששות אחרי גרידת השליה - אז כל עוצמת הכאב והבדידות והאובדן והריקנות מכה ברגע אחד. אז כל נפילת המתח מהימים הארורים האלו מגיעה והכל פתאום כל כך סופי ומוחלט ולא בר שינוי. והבטן שכבר רכה ושטוחה, וההבנה שזהו, שהכל באמת נגמר.. שכבתי שם, עם ורידים פתוחים בשתי הידיים, שונאת את הרגע שפקחתי בו עיניים, מרגע שהתעוררתי לא הפסקתי לבכות, והם שחררו אותי מאד מהר למחלקה, לפני שבדקו שאני מטילה שתן. ככה שלפחות מהחוויה שלי, אני לא בטוחה שהיה לי קל יותר רגשית לעבור רק גרידה, כי היא היתה השלב הקשה ביותר בשבילי.
 
אחרי שחזרתי למחלקה, נתנו לי לבחור האם להשאר בהשגחה עוד לילה או להשתחרר עוד בערב, העדפתי להשאר כדי שאוכל לשוחח למחרת בבוקר עם הרופאים שהיו נוכחים גם בגרידה כדי לוודא שהכל היה בסדר, וגם בלידה.
עכשיו אני בבית, מודה על זה שהציטוטק כן השפיע בסוף, מסרבת להוריד את תמיד האשפוז מהיד כי זו העדות האחרונה שנשארה. מסתכלת בתמונה האהובה עלי מהבדיקות, צילום בתלת מימד של הרגליים וכפות הרגליים המתוקות של הבן הראשון שלנו, מקופלות בזווית כל כך תינוקית ותמימה, בהלם מעוצמת האין, בהלם מעוצמת התמימות שנלקחה מאיתנו, בהלם שאני כבר לא בהריון, בהלם מהתהום הזו שנפערה בלב, מהמוות והריקנות הפנימית הזו,מהתחושה שחלק בי מת ולא ישוב עוד לעולם. רוצה לבכות אותו עד הסוף לפני שאני משחררת וחוזרת לחיים. ומוכנה לתת הכל כדי שאף אחת לא תצטרך לחוות אובדן כזה בחיים.
 
תודה לכן נשים יקרות על המקום המבורך הזה. על הנוכחות שלכן והיותכן. ובתקווה לימים קלים יותר, ולחיים.
 
לצפיה ב-' קראתי בשקיקה כל מילה ומילה'
קראתי בשקיקה כל מילה ומילה
17/05/2017 | 12:18
53
אני שמחה שבסופו של דבר התהליך התרחש באופן שכיוונת אליו, וממש התרגשתי לקרוא על האופן שבו הצוות שיתף אותך (ואתכם) בתהליך ושלא הכריחו אותך לבחור בדרך שלא מתאימה לך.
לצערי היכולת לשוחח עם הרופאים אינה מובנת מאליה בכל בי"ח, וזה כל כך ברור לי שביה"ח שבו בחרת הוא כזה שכן מאפשר את זה, יחד עם האפשרות להשתחרר מוקדם כי אולי תעדיפי להתאושש בבית.
הלוואי שבשנה הבאה תזכי להגיע לצד הטוב של קומה 7 ואז לצד הטוב של קומה 2 
 
החושך הגדול שבו את נמצאת כרגע לא יימשך לעד. זה כואב וזה נורא וכרגע זה מרגיש שלתהום אין תחתית. מנסיוני האישי בסוף מוצאים את התחתית, ואח"כ מתחילים לטפס לאט לאט, עד שחוזרים אל האור, אל החיים.
שולחת לך מלא חיבוקים, ומאחלת לך בריאות, החלמה וחזרה לחיים.
 
לצפיה ב-'טוב שאת אחרי, ותודה רבה על העדכונים החשובים-'
טוב שאת אחרי, ותודה רבה על העדכונים החשובים-
17/05/2017 | 14:09
46
התרשמתי מאוד ממה שכתבת על הצוות הרפואי, על המקצועיות שבהם פעלו והרגישות שהפגינו כלפייך. כך זה צריך להיות, אבל זה לא מובן מאיליו.
 
תודה גם על המידע לגבי בית חולים כרמל שמבצע גרידות מאוחרות עד שבוע 17. לא ידעתי זאת וזו אינפורמציה מאוד רלוונטית לפורום הזה. 
 
תחושת ההלם והריק והכאב המפלח נורמאליות מאוד בהתחשב בנסיבות ובמה שעברת ובמה שאיבדת. 
 
אני שוב מוצאת עצמי מתלבטת לגבי בחירת המילים והסמנטיקה, ולא יודעת אם לכתוב או לא. כי באמת שזה נורא אינדיבידואלי. אני ממש מתלבטת. 
רק אכתוב לך שיש בעיניי חשיבות עצומה לבחירת המילים שבהן אנחנו משתמשות. יש הבדל ביכולת לקום מהאבל בין אם אני מרגישה וחושבת: "איבדתי את בני הראשון", לבין אם אני מבינה קוגניטיבית ואומרת לעצמי: "איבדתי עובר, העובר לא היה תקין. היה לו מום קשה שלא איפשר לו להמשיך ולהיות. איבדתי הריון רצוי, שהביא עימו המון שמחה ותקווה, איבדתי עובר, שאם היה תקין, היה יכול להיות בני הבכור...". 
 
האבל הוא אבל, לא משנה מה אני אומרת לעצמי, אבל היכולת לקום ממנו ולהשתקם, כן מושפעת גם מהפן הקוגניטיבי (חשיבתי) ומהנרטיב שאני אומרת לעצמי. 
 
כתבת הרבה על הבכי. יש משהו בבכי שהוא מאוד מאוד משחרר. צריך להוציא איכשהו את כל פרץ הרגשות הללו, ולכן אני חושבת שזה טוב לבכות. אצלי הבכי כמעט ולא היה נשלט, בטח בימים הראשונים וגם בשבועות הראשונים שלאחר הגרידות (התאפקתי לא לבכות ליד ילדיי ובטח שלא בזמן העבודה...). 
כמובן שאם יש מי שקוראת אותי והבכי פחות מדבר אליה, זה גם ממש בסדר. 
לי עזר לבכות. לבכות ולשחרר. עם כל דמעה, השתחרר עוד משהו. 
 
אני מקווה עבורך שיבוא יום, לא רחוק, שבו תבכי דמעות של שמחה ואושר, כאשר תאחזי תינוק/ת בריא/ה. אמן. 
 
פעמים רבות אני ממליצה, בנוסף לכתיבה בפורום, גם לפנות לטיפול רגשי אצל אשת מקצוע שמתמחה באובדני הריון. אני חושבת שזה דבר חשוב מאוד, ויכול לסייע בעיבוד האובדן ובהתמודדות המורכבת הזו.
בדקי עם עצמך האם את מרגישה שאת זקוקה לסיוע שכזה. 
 
שירה.
 
שירה דוד
 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מנסיוני עדיף גרידה'
מנסיוני עדיף גרידה
17/05/2017 | 17:47
2
53
כל הרופאים שהייתי אצלם,הסבירו לי,שלא תמיד הציטוטק עוזר,ואז חווים גם את הציטוטק,שזה לא נעים בעליל,דימום רב מאד,חלקי רקמה ,כאבים וכו,וגם עוד אחר כך צריך לכ=עבור גרידה כדי לנקות את מה שלא יצא.אז למה לסבול ואו לקחת סיכון.
הגרידות הן בטוחות,ולא אמורות לפגוע בפוריות
לצפיה ב-'יש הבדל'
יש הבדל
17/05/2017 | 21:27
1
51
בין גרידה בשבוע מוקדם לגרידה בשבוע מאוחר.
אם אני זוכרת נכון את עברת גרידה בשבוע 9 (שאז ציטוטק לרוב לא רלוונטי, כי העובר כבר גדול מדי ואכן סביר להניח שיהיה צורך גם בגרידה). מה שפותחת השרשור עברה אינו הפלה בשבוע מוקדם באמצעות ציטוטק, אלא השראת לידה באמצעות ציטוטק.
רוב הנשים יסיימו גרידה ללא תקלות וללא שאריות. כך גם רוב הנשים שיקבלו ציטוטק בשבוע רלוונטי כהפלה בשבוע מוקדם.
ובכל זאת לא הייתי כותבת שגרידות הן בטוחות. כל התערבות ברחם היא מסוכנת והטופס של הגרידה מלא בדברים מפחידים שעלולים לקרות. הסיבה שהם מופיעים בטופס היא שהם כבר קרו בעבר, וסביר להניח שהרבה יותר מפעם אחת. שאריות הן סיבוך קל יחסית, אבל ניקוב של הרחם או חלילה כריתה של הרחם בעקבות גרידה הם סיבוכים נדירים והרבה יותר מורכבים וכואבים.
לצפיה ב-'תודה על ההבהרה'
תודה על ההבהרה
20/05/2017 | 16:54
6
לצפיה ב-'תודה לכן נשים יקרות '
תודה לכן נשים יקרות
18/05/2017 | 18:08
32
זה כל כך לא מובן מאליו בעיני מה שאתן עושות כאן, הכוחות והאור והנוכחות שיש במקום הזה יקרים מפז.
לצפיה ב-'לקראת הפלה שישית'
לקראת הפלה שישית
15/05/2017 | 11:57
12
241
חשבתי שהפעם יהיה סוף טוב, סיימתי בירור הפלות חוזרות, והכל תקין, בכל זאת הומלץ על פרגניל. האמנתי שהפעם דברים ישתנו, כי הדברים שונים גם בתמיכה, גם בבירור וגם בשינויים בפן הרוחני שעשיתי - אבל כנראה שלא.
אני בשבוע 5+1, מקבלת תמיכה של אנדומטרין + פרגניל + אספרין.
ההורמונים היו מצוינים, היו הכפלות של בטא, פרוגסטרון גבוה, לפני 3 ימים בשבוע 4 וחמישה ימים, כבר ראו שק הריון עגול...
אבל אז... בשבת התחילו לי כאבי מחזור שנמשכים עד עכשיו, קראתי שזה יכול לקרות בתחילת הריון וקיוויתי לטוב, עד שאתמול בערב, בדיוק התיישבנו במסעדה, הלכתי לשירותים וראיתי - דם!!! חזרתי לבעלי - אמרתי לו מיד למיון...
במיון לקח לרופאה זמן למצוא את השק, והמבנה שלו היה שונה, כבר לא עגול אלא מוארך... אמרה שאין מה לעשות, להמשיך עם התמיכה, לעשות בדיקות דם (היום בבוקר), ואם הבטא ירדה או לא הכפילה להפסיק תמיכה...
בינתיים הדימום קצת הפסיק, אבל הכאבים לא, ואני מרגישה ממש פעילות רחמית, בדיוק כמו שיש לי לפני מחזור.
לא מצליחה להבין איך עם פרוגסטרון גבוה (130) יש דימום... ממש מבואסת. וגם בכל ההריונות הקודמים לא היה לי דימום, להפך גם כשהפסקתי תמיכה וחיכיתי להפלה טבעית זה לא קרה... כך שלא ברור לי למה זה קורה הפעם!!!
קיוויתי לסוף טוב, כבר אין לי כוחות.
לצפיה ב-'אני מחבקת אותך'
אני מחבקת אותך
15/05/2017 | 15:15
90
את עוברת דרך ארוכה ומייסרת ואני מקווה שאת מוקפת בתמיכה. לפעמים אין לרפואה תשובות חד משמעיות לגבי הסיבות לאובדנים. יש נשים שפונות לדרך אחרת.
מקווה מאד עבורך שתמצאי את דרכך אל האמהות.
לצפיה ב-'לפני שאני כותבת באריכות,'
לפני שאני כותבת באריכות,
16/05/2017 | 08:18
9
105
אני בכל זאת רוצה לשאול מה התוצאות של הבדיקה של הבטא ומה הומלץ בעקבותיה?
לאחר מכן- אדע טוב יותר מה לכתוב.
 
בינתיים שולחת חיבוקים,
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'הבטא'
הבטא
16/05/2017 | 14:26
8
106
הבטא היתה בסביבות 9,700 בנתיים לא הומלץ כלום. אני צריכה לעשות שוב מחר לראות אם זה במגמת עליה או בירידה. לא אופטימית.
לצפיה ב-'אבל יחסית לבדיקה הראשונה (אם ביצעת כזו)-'
אבל יחסית לבדיקה הראשונה (אם ביצעת כזו)-
16/05/2017 | 14:32
7
83
האם זו עליה או ירידה או אותו הדבר?
את מתארת מן מצב ביניים כזה שאנחנו נאלצות לחכות לגזר הדין, ואין לנו בכלל שליטה עליו, ומרגישות את החרב על צווארנו. מצב מאוד מאוד קשה בהיבט הנפשי.
אני מחכה פה יחד איתך. תודיעי לנו כאשר תהיינה לך תשובות כלשהן. 

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
16/05/2017 | 14:48
6
79
אכן חוסר שליטה, יש לי כאבי מחזור כך שמניחה שזה הסוף ורק צריך להפוך את זה לרשמי. מאוד מבואסת ומאוכזבת.
הבטא היתה בעליה לעומת בדיקה קודמת 4 ימים לפני היה 1700.
לצפיה ב-'אז אולי בכל זאת יקרה נס? '
אז אולי בכל זאת יקרה נס?
16/05/2017 | 16:18
30
לצפיה ב-'דיברו איתך על האפשרות של חוץ רחמי?'
דיברו איתך על האפשרות של חוץ רחמי?
17/05/2017 | 12:32
4
48
הבטא שעולה ויורדת מאוד אופיינית לחוץ רחמי.
 
אני לא זוכרת אם את בהריון ספונטני או מטיפולים, אבל אם טיפולים אז עולים לי לראש שני תרחישים אפשריים מעבר לתרחיש של הפלה רגילה:
1. שני עוברים. אחד חוץ רחמי ואחד תוך רחמי.
2. שני עוברים תוך רחמיים שאחד מהם הפסיק להתפתח.
יכול להיות שהתרחישים הללו אפשריים גם בהריון ספונטני.
 
בדקו מה קורה בחצוצרות שלך? הכאבים מפושטים או ממוקדים באזור אחד?
 
לצפיה ב-'ראו שק תוך רחמי'
ראו שק תוך רחמי
17/05/2017 | 13:17
3
71
כך שזה בטוח לא חוץ רחמי, מה גם שאני אכן בטיפולים והחזירו רק עובר אחד...
בכל מקרה הבטא לא עלתה וירדה, אלא רק עלתה (בינתיים...).
 
היו לי כאבי מחזור ודימום. הדימום פסק באותו יום שהייתי במיון, והכאבים פסקו היום...
בנתיים אין לי מושג, אבל לא נראה לי חיובי. צריכה לחכות לתשובות מהבדיקה היום ואם יהיו תקינות אז של האולטראסאוונד בשבוע הבא... 
 
לצפיה ב-'אני ממש מבינה את הפסימיות'
אני ממש מבינה את הפסימיות
17/05/2017 | 13:28
54
וההמתנה החוזרת ונשנית לבדיקות בטח חונקת אותך.
 
חייבת לציין שבפורום פוריות קראתי לפחות פעם אחת על מישהי שנקלטה חוץ ותוך רחמי במקביל. עובר אחד במקום הנכון, עובר שני איבד את הדרך והשתקע בחצוצרה. נדמה לי שבגלל שראו הריון תוך רחמי, לקח זמן עד שהבינו שיש עובר נוסף מחוץ לרחם.
אם הוחזר לך עובר אחד, הסבירות לכך נמוכה יותר, אבל כבר קרה שהוחזר עובר אחד ואיכשהו צץ לו עובר נוסף (הפריה ספונטנית שהתרחשה במקביל להחזרת עובר הIVF).
לצפיה ב-'גם לי אין מושג, '
גם לי אין מושג,
17/05/2017 | 13:46
49
ואני מאוד מבינה את הפסימיות, אבל באמת שאין פה ברירה, אלא ללכת צעד אחר צעד ולחכות לתוצאות הבדיקות בימים ובשבועות הקרובים. 
למרות ההתחלה המקרטעת, אני עדיין מרשה לעצמי לקוות עבורך. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'מיכל336- יש משהו חדש?'
מיכל336- יש משהו חדש?
22/05/2017 | 11:42
6
לצפיה ב-'עצוב עצוב עצוב- אבל זה בדרך כלל בגלל בעיות כרומוזמליות '
עצוב עצוב עצוב- אבל זה בדרך כלל בגלל בעיות כרומוזמליות
21/05/2017 | 11:55
8
לצפיה ב-'לפני שלושה חודשים ילדתי לידה שקטה בשבוע 37+ להריוני'
לפני שלושה חודשים ילדתי לידה שקטה בשבוע 37+ להריוני
16/05/2017 | 14:23
9
224
הייתי בקבוצת תמיכה וזה עזר כל זמן שהייתי שם. מאז שנסגרה הקבוצה אני מרגישה צורך לדבר על זה אבל לא יודעת בדיוק מה.
היה לי הריון בסיכון גבוה, שמרתי מאוד, התרטרתי בין הרופאים כל השבוע, בין אולטראסאוד לסקירה, לדיאטנית, לפרופ' מומחה וכו'... הכול נראה מעולה. שמרתי מצוין והתינוק שלנו נראה בריא מבעד לאולטראסאוד שהרגיע אותי לרגעים מתוקים.
בפנים הרגשתי שזה הולך להשתבש. אמרו לי שאני מפחדת בגלל ההפלה שחוויתי לפני אבל הרגשתי משהו אחר. הרגשתי שאני לא אזכה בתינוק הזה. שהיחסים שלנו זה זמני בלבד. שאני צריכה להתחיל להיפרד.
הגעתי לחודש תשיעי, שבוע 36, מוניטור מצוין, משקל שלי מעולה, עובר טיפה גדול לגילו אבל לא משהו נוראי.
ואז, שבוע אחרי, קמתי בבוקר וידעתי שהוא איננו. צדקתי. באולטראסאונד לא מוצאים דופק ושלחו אותנו ללידה שקטה.
לידה ב"ה טבעית. תינוק מתוק במשקל 3.300, ילד מת, יפייפה ושלי.
מתתי מפחד 3 חודשים ארוכים, כי הבעיה הייתה בי, לא שמרתי מספיק, הוא היה חולה בגללי, המון האשמות רצו בראשי. לפני כמה ימים התקשרו להודיע לי שלפי פתולוגיה של השליה היה סיבוך עם חבל הטבור, חבל הטבור נמחץ או התלפף סביבו וככל הנראה זה הגורם למוות.
שמחתי. כי זה אומר שהוא לא סבל, או גסס. כי זה אומר שזה יכול לקרות לכל אחת ולא קשור לזה שההריון היה בסיכון, לא באשמתי. אבל כאבתי, כי זה כואב עדיין. כי הכול היה בסדר והוא היה תינוק בריא ומתוק. כי יכולתי להיות אמא שלו, אם הקדוש ברוך הוא לא היה מחליט אחרת ברגע אחד קטן וטרגי.
כואב לי, וזה בא בגלים. המשכתי הלאה, אבל כל הזמן נמשכת אחורה חזרה.
בעיקר מתגעגעת ורוצה שיחזור.
מפחדת מהריון חדש ורוצה אותו יותר מהכול. 
מבולבלת בקיצור.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך ובאבלך'
משתתפת בצערך ובאבלך
16/05/2017 | 14:46
4
109
שבוע 36, כבר כמעט תינוק, כבר יכול היה להיוולד ולחיות. היה במשקל נפלא. כל כך טראגי. אין מילים מנחמות לאובדן שכזה. אובדן של תינוק. 
 
אנסה לשאול אותך מספר שאלות, כדי להמשיך את הדיון-
1. כתבת שחווית לפני כן הפלה אחת. כלומר- זה היה ההריון השני? 
2. כתוב בכרטיס שלך שאת בת 21. האם זה נכון? כי אם כן- זה גיל כל כך צעיר לחוות טרגדיה כזו גדולה. כתבי קצת על עצמך- בת כמה את? בן כמה בן זוגך? האם את זוכה לסביבה תומכת? 
3. כתבת שההריון היה בסיכון, אך לא ציינת את הסיבה. למה הוא היה מוגדר כהריון בסיכון? כתבת שהלכת להמון רופאים, דיאטנית (למה?), פרופסור מומחה...מומחה במה? 
4. ההאשמות הנוראיות הללו שהאשמת את עצמך, טוב שבאו לידי פיתרון בדמות מה שדווח לך. לא הבנתי מה זאת אומרת: "פחדתי שהוא היה חולה בגללי...". הוא הרי לא היה חולה, נכון? האם עשיתם את הבדיקות במהלך ההריון ומה היו התוצאות? כתבת שפחדת שלא שמרת עליו מספיק. למה את מתכוונת? האם היית צריכה להיות בשמירת הריון? 
 
מעבר לכך- לצערי הרב, יש הרבה דברים בחיים  שאיננו יכולות לשלוט עליהם. אנשים מאמינים כמוך, אומרים שזו בחירה של הקדוש ברוך הוא, ואנשים לא מאמינים, כמוני, אומרים שהטבע והביולוגיה מזמנים לנו מתנות נפלאות, כמו גם אסונות גדולים. 
 
ליבי איתך.
שולחת חיבוקי כוחות ותנחומים,
שירה. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
16/05/2017 | 15:06
3
132
1.זה היה הריון שני באמת. בהריון ראשון לא התפתח דופק ובשבוע 6+6 קרתה הפלה טבעית. הייתי בדיכאון נוראי עד ההריון השני...
2. אני בת 21, ביוני אהיה בת 22. בן זוגי, בעלי היקר והמדהים שהיה איתי לכל אורך הדרך וחווה בעצמו כאב גדול, בן 24. יש לי סביבה תומכת אני חושבת. אף אחד לא מבין חוץ ממי שעבר ובע"ה שיעברו כמה שפחות. כולם כואבים את כאבינו מאוד. סבתא שלי עברה 9 הריונות ומתוכם יש לה רק את אמא שלי. חלקם נולדו ומתו, חלקם מתו בבטן, חלקם הפלות בשלבים מאוחרים. כל זה עקב רעלת הריון שב"ה לי לא היה בשום שלב. היא הכי עוזרת- היא עוזרת לי להמשיך הלאה ולשמוח מהדברים הטובים.
3. יש לי מחלה גנטית נדיר. הפוכה מסכרת. יש לי עודף אינסולין מלידה. עקב כך ההריון היה בסיכון כי פחדו שאפתח סכרת- שלא פיתחתי ב"ה. זה דרש דיאטנית צמודה והרבה עבודה קשה. הפרופסורים הם פרופ' אוריאל אלחלל המקסים, שבהחלט עזר המון וידע מה הוא עושה מומחה לסכרת הריון בפרט והריון בסיכון בכלל, ופרופ' דוד גיליס אינדיקרינולוג שמכיר אותי מילדות ופיקח על הסוכרים. הפחד היה שהתנודות של הסוכר ישפיעו על התינוק. או בעיה גנטית כלשהי... את בעלי בדקנו לפני והוא לא נשא. כך שהתינוק לא יכול להיות חולה במחלה שלי, אלא רק לסבול מהתוצאות שלה עלי.
4. לא הייתי בשמירה, רק שמירה על דיאטה ועל סוכרים. כשהיו הקאות נאלצתי להישאר בבית כדיי לשמור על הסוכר ולא להוציא אנרגיה. כל הבדיקות יצאו תקינות פרט לאולטראסאוד אחד שהראה ריבוי נוזלים ואח"כ סקירת מערכות שהראתה שהכול בסדר והנוזלים ירדו לנורמה באופן טבעי.
 
תקראי לזה ביולוגיה, תקראי לזה בורא עולם- זה כוח שגדול מאיתנו. אני חוזרת בתשובה וידעת מה הם חיים חילוניים. איני טועה בכך שיש בורא לעולם, אבל גם לו הייתי טועה, חיים של אדם מאמין קלים יותר, בטח ברגעים כאלו.
 
תודה על החיבוקים והתנחומים
אני בסדר, משתדלת להיות.
תמר.
 
לצפיה ב-'ואו, תמר- איזה סיפור...'
ואו, תמר- איזה סיפור...
16/05/2017 | 16:35
2
93
נפלא שיש לך בן זוג תומך ומכיל, וסבתא גיבורה ואמיצה שכזו, שגם מסוגלת לתמוך בך. הסיפור שלה עצמה נשמע איום ונורא. אין לי מילים. 
נראה שאכן טופלת בהריון האחרון מכל הכיוונים האפשריים ושהיו לך רופאים מעולים ודיאטנית נפלאה וממש השכלת לטפל בעצמך ובעובר בצורה מושלמת. 
 
לא אתווכח אתך האם יש אלוהים או לא. זה לא המקום ולא הזמן, וגם בעניין של אמונה- אין פה מקום לדיון וויכוח. כל אחד ואמונתו הוא. 
אני מסכימה איתך שחיים של אדם מאמין קלים יותר, בעיקר בעת התמודדות עם אסונות, כי יש לו לפחות את מי להאשים או על מי לכעוס או שחושב שיש סיבה כלשהי רוחנית למה שקרה.
לי לא היה על מי לכעוס בכל 7 ההפלות שלי, ולפעמים אפילו קינאתי בבנות המאמינות, שלפחות יש להן במי להטיח את האשמה והכעס. 
ומי שמאמין בקיומו של גן עדן- אז בכלל אני מקנאה בו. בחיי. 
 
כתבת שאת בסדר או משתדלת להיות. את יכולה לספר מה מסייע לך? סיפרת על קבוצת התמיכה. היכן התקיימה? האם נשארת בקשר עם מישהי מהנשים שם? 
כיצד העסקת עצמך ב"חופשת הלידה"? כיצד את מעסיקה עצמך כיום?
ואני כמובן רוצה לכתוב לך ולכל מי שקוראת אותי שיש גם לגיטימציה לא להיות בסדר. הרווחת זאת ביושר. 
 
שירה דוד
 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
לצפיה ב-'שירה היקרה שעושה כאן עבודת קודש'
שירה היקרה שעושה כאן עבודת קודש
16/05/2017 | 23:54
1
73
כשדיברתי על הקדוש ברוך הוא לרגע לא התכוונתי להיתווכח- זה מה שנותן לי את הכוחות.
האמונה שזה קרה לי כי זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות, שהורדתי נשמה לעולם ושזה בדיוק מה שהילד שלי היה צריך, שהוא היה טהור ולא היה צריך יום אחד, דקה אחת של ריחוק מהשם בעולם הזה. 
הקבוצת תמיכה הייתה נחמדה, נשים מקסימות. הקבוצה הייתה בירושלים, הקבוצה של המיילדת מלכה מהדסה. הכרתי אותה עוד אצל הפרופ' שעקב אחרי והיא ישר התקשרה אחרי מה שקרה. נשאר קשר במייל עם כל הנשים. לא יומיומי אבל קיים אם צריך. כל אחת מאוד כאובה ולפעמים לא מתחשק להכאיב עוד. היה לי קצת קשה לפרוק שם בגלל זה. הרגשתי חזקה יחסית ולא רציתי להכביד. למרות זאת פרקתי- אבל לרוב זה רק הוריד אותי למטה והיה לי מאוד קשה לקום אחרי כל מפגש.
לא הייתה לי חופשת לידה, אני לומדת לקראת תואר בע"ה, ושבועיים אחרי הלידה כבר חזרתי לסמסטר שני. טוב שכך, אחרי ההפלה בקושי קמתי, אם לא הייתי קמה ישר ומתחילה לזוז לא הייתי קמה לעולם- זאת הייתה התחושה בכל אופן. בכיתי תוך כדיי החיים ולא עצרתי הכול. עכשיו כשמגיעים המבחנים זה טיפה קשה יותר.
תמיד יש לגיטימציה להיות לא בסדר- לא משנה מה קורה בחיים תמיד יש משהו קשה.
החיים זאת התמודדות אחת ארוכה, גם שאני לא לגמרי בסדר, אני מעדיפה לצעוד קדימה.
תודה שירה
זה נעים להרגיש שאכפת לך ובכלל הפורום הזה הוא הצלה להמון נשים- תודה. 
לצפיה ב-' ריגשת אותי מאוד. תודה. המשיכי לצעוד קדימה, יקירה. '
ריגשת אותי מאוד. תודה. המשיכי לצעוד קדימה, יקירה.
17/05/2017 | 09:12
16
לצפיה ב-''
16/05/2017 | 16:46
3
78
עצוב מאד ומתסכל.
הלוואי שתמצאי רגעי אושר ושלווה בתוך הכאב הקשה מנשוא.
חיבוק
לצפיה ב-'את גיבורה'
את גיבורה
16/05/2017 | 20:45
1
85
היה לי מאד עצוב לקרוא על הדרך המייסרת שלך בדרך לאמהות, והיה לי מאד עצוב לחשוב שאלה שני ההריונות הראשונים שלך, ושבגיל כל כך צעיר איבדת את התמימות ואת האופטימיות שלרוב מתלווות להריון ראשון.
אני מאחלת לך את הכוחות שיש לך, את הפכחון הבהיר, את האמונה, את הבעל האוהב ואת הסבתא הנפלאה -מי ייתן וכל אלה ילוו אותך הלאה בהריון הבא עד סופו הטוב.
אנחנו כאן בשבילך, תמיד. אם תרצי את מוזמנת לדבר איתי במסר. חיבוק גדול.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
17/05/2017 | 00:01
47
אני עוד אשתמש בהזמנה הזו ברגעים של נפילות...
תודה. 
דרך קשה עוזרת גם להעריך את מה שמקבלים ואת מה שיש.
לצפיה ב-''
16/05/2017 | 23:59
47
עצוב ומתסכל שאחרי כל זה, זה מה שקרה.
אבל אני מאושרת- לא ידעתי אם אוכל בכלל להיכנס להריון (בגלל המחלה שלי טופלתי בהורמונים בילדותי) וב"ה אני יכולה.
לא ידעתי אם אוכל לשמור על תינוק ברחמי 9 חודשים- והצלחתי.
לא ידעתי אם אוכל ללדת לידה רגילה וטבעית- ועשיתי זאת.
תינוק לא היה צריך כנראה להיות עוד- בע"ה זה יגיע.
כואב שהוא איננו כי ציפיתי לו, ב"ה יש גם הרבה על מה לשמוח.
חיבוקים רבים חזרה, תודה על האמפתיה.
לצפיה ב-'מחכה לימים קלים יותר'
מחכה לימים קלים יותר
16/05/2017 | 17:58
2
154
שלום לכולן,
הרבה זמן אני משוטטת בפורום בסתר. אתן מהממות ומקסימות ונכנסתן לליבי. איבדתי תאומים אהובים בשבוע 11 לפני חמישה חודשים. הכאב גדול ותאומים ... זה היה חלום!!
יש לי ב"ה 2 בנות בריאות בבית שכל יום שואלות אותי עם הבטן שלי גדלה ויש בה תינוק (הן  לא ידעו על ההריון ).
יש לי היום יומהולדת ופשוט נשברתי...חזרתי אחורה והדמעות לא מפסיקות לזלוג... יש סוף לכאב?? למה הזמן לא עושה את שלו??!! 
 
 
לצפיה ב-'הזמן יעשה את שלו. אני חותמת לך על זה.'
הזמן יעשה את שלו. אני חותמת לך על זה.
16/05/2017 | 20:53
60
הכאב הזה ידהה, עוצמתו תהפוך נסבלת, הוא לא ישתלט עליך כמו עכשיו. פשוט 5 חודשים הם עוד לא מספיק זמן כדי להקהות את הכאב. והוא כמובן עולה ומתפרץ בזמנים רגישים יותר, כמו יום ההולדת. אני אומרת לך את זה בבטחון מלא של מי ששקעה ואיבדה וקמה מהמקומות הכי נמוכים שיש. מאבל קמים. לא תמיד תרגישי כך ביחס לאובדן. החיים חזקים ממנו.
לצד ההתמודדות הרגשית המורכבת, אני מאחלת לך מכל לבי הריון מלא וטוב.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון הכפול'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון הכפול
16/05/2017 | 22:39
43
יש זמנים שאנחנו נשברות בהם, וזה הכי נורמאלי וטבעי, ואחר כך- אנחנו מגייסות עצמינו להמשיך בשגרה, כאשר הדמעות זולגות מתי שהן זולגות...
צריך לקבל זאת בהבנה. 
אגב, מה קרה בהריון עם התאומים? הפסקת דופק? משהו אחר? (עד כמה שאני יודעת, זה עוד שלב מוקדם מדי בשביל לגלות מומים כלשהם). 
 
כיצד את מתמודדת עם השאלות שבנותייך שואלות אותך. בנות כמה הן? מה את עונה להן? 
אגב, אני לא יודעת בנות כמה הן, אבל אם השאלה הזו צורבת לך ועושה לך לא טוב, בהחלט ניתן לומר להן שאת מבינה שהן מאוד רוצות אח או אחות, אבל שאת מבקשת מהן לא לשאול אותך יותר לגבי העניין, שמדובר על משהו פרטי שלך ושל אבא. משהו בסגנון הזה. 
אני יודעת לבטח שאם הילדים שלי היו שואלים אותי את זה, ועוד במינון של פעם ביום, הייתי נגמרת מזה, ובשלב כלשהו הייתי מבקשת מהם להפסיק.
 
שאלת אם יש סוף לכאב. לא יודעת לענות לך.
אני דווקא לא בין אלו שאומרות שהזמן עושה את שלו. הזמן אצלי עשה רק רע יותר, כי ככל שהוא עבר, גם עברתי עוד ועוד הפלות, והכאב רק התעצם עוד יותר.
אצלי, תהליך הריפוי האמיתי החל לאחר לידת ביתי. 
יש פה בפורום מישהי שביקשה ממני בעבר לא להדגיש את הכוח שבריפוי שיש בלידת תינוק/ת לאחר אובדן/י הריון, אז אני לא מדגישה, אלא מספרת על עצמי. 
כמובן שיש פה גם בנות שלא זכו בנס המיוחל, ומצאו לעצמן נחמה בדברים אחרים בחיים, וילדו המון דברים אחרים וחדשים ונפלאים. 
 
אני מאחלת לך שאם תבחרי בכך, תזכי בהריון תקין שיסתיים בידיים מלאות.
 
שולחת חיבוקים המכילים הרבה כוחות,
שירה. 
 
 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

חם בפורומים של תפוז

מכינים עוגת גבינה מכל הלב וזוכים בפרסים!!!
מכינים עוגת גבינה מכל...
שלחו לנו מתכון + תמונה של עוגת הגבינה הכי מקורית...
מכינים עוגת גבינה מכל הלב וזוכים בפרסים!!!
מכינים עוגת גבינה מכל...
שלחו לנו מתכון + תמונה של עוגת הגבינה הכי מקורית...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ד
מתקשים בפוריות?
בית הספר הישראלי ל NLP
בית הספר הישראלי ל NLP
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ