לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1282612,826 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'האם גם גברים מתמודדים עם אובדן הריון?'
האם גם גברים מתמודדים עם אובדן הריון?
17/07/2018 | 15:53
31
כיצד גברים מתמודדים עם אובדן הריון? האם גם הם זקוקים לתמיכה?
לאחרונה נתקלתי במספר גברים שמתמודדים עם אובדן הריון של בת הזוג. מהשיחות איתם הבנתי שהנושא מאוד מורכב ולכן החלטתי לחקור את הנושא במסגרת עבודת הגמר שלי בתואר השני בפסיכולוגיה.
לצערי גברים נוטים לענות פחות על שאלונים ולהשתתף במחקרים.
מההיכרות עם הפורום רוב המשתתפים כאן הם נשים, לכן אשמח אם תוכלו לבקש מבני הזוג שלכן לענות על השאלון.
הקריטריונים להשתתפות במחקר הם: גברים בגיל 20-40 שחוו אובדן הריון מכל הסוגים(לידה שקטה, הפלה וכו') בשנה האחרונה.
תודה רבה, יהודה
למילוי השאלון, לחצו: https://mta.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_dbXM2LUAT...
 
פרטים ויצירת קשר- yekahn@gmail.com
לצפיה ב-'כדאי לבקש תמיכת פרוגרסטון?'
כדאי לבקש תמיכת פרוגרסטון?
15/07/2018 | 21:21
2
54
אז שבוע שעבר עברתי הריון כימי מצער
מאז הפסקת הגלולות לפני כ4 חודשים, המחזור מגיע כל 24-25 יום מה שאומר שהשלב הלוטאלי קצר ואולי בגלל זה לא מצליחה להחזיק הריון תקין
האם כדאי לבקש מהרופא שיתן לי מרשם לתמיכה? 
לצפיה ב-'ממליצה לך לשאול את הרופא שלך לגבי העניין. '
ממליצה לך לשאול את הרופא שלך לגבי העניין.
16/07/2018 | 10:15
10
לצפיה ב-'מחזור חודשי קצר אינו שווה ערך לשלב לוטאלי קצר'
מחזור חודשי קצר אינו שווה ערך לשלב לוטאלי קצר
17/07/2018 | 14:00
19
למיטב הבנתי, כדי לקבוע האם השלב הלוטאלי אכן קצר (פחות מ11 ימים למיטב זכרוני, כי התקין נחשב בין 16-11 ימים בין הביוץ למחזור), יש לזהות בודאות ביוץ ורצוי במשך כמה חודשים כדי לראות שזה קבוע.
 
אצלי השלב הלוטאלי קצר ועדיין הרופאים ממש לא נוטים לתת תמיכה לצערי משום שלא תמיד זה מפריע לקליטת הריון ואין עדויות מספיק שפרוגסטרון עוזר.
מה שנהוג בIVF , לא תקף בהכרח להריון שנקלט טבעי.
לצפיה ב-' פינת הביניים / זוגיות בביניים '
פינת הביניים / זוגיות בביניים
15/07/2018 | 16:19
15
99
פינת הביניים מוקדשת לכל מי שמצויה בתווך הכואב שבין אובדן הריון להריון חדש, בין אם היא כבר אמא ובין אם טרם זכתה. לכל מי שמתלבטת לגבי ההמשך, האם יעמדו לה כוחותיה לעוד נסיון, שייתכן ויסתיים באושר גדול, אך עלול גם להסתיים באובדן נוסף. לכל הנחושות הרצות קדימה וחוות כל פעם מחדש את "המוות הקטן" עם בוא המחזור, לכל המצפות, הסופרות, המשתינות על מקלונים, המייחלות לחוויה מתקנת שתעמעם את כאב האובדן.
 
הפעם אני מקדישה את הפינה לנושא שפחות מדובר פה בפורום. לרוב אנו קוראות פה על ההתלבטות של האשה שאיבדה את ההריון, ואם הגיעה למסקנה שהיא בשלה ומסוגלת להמשיך הלאה - הרי שמיד היא ממשיכה הלאה וקדימה. בן הזוג, כך נדמה, תמיד משתף פעולה, דוהר בעקבותיה. גם אם אינו נחוש כמוה, הוא שם, ועל אף שבמקרה של טיפולים הוא לא עובר אותם, הרי שבנפשו וברוחו הוא תומך, מכיל, מבין, קרוב ושותף מלא בתהליך.
 
כותבת milla שאינה יודעת אם ינסו שוב. ההריון השלישי לא היה לגמרי מתוכנן אבל בן הזוג הצטרף. עכשיו, לאחר שאבד, הוא אינו יודע אם הוא מעוניין להמשיך לנסות. כואב. והגיל, כמובן, לא עוזר.
מספרת ויקטור שהיתה הקטר הנחוש, המוביל את התהליך הלאה וקדימה, שתפעלה בעצמה את כל המערך הבירוקרטי המורכב הנדרש בעניינם, שמחזיקה את התווך של הביניים כבר שנים - מספרת שהיא עייפה, שהספק מכרסם. לא איך להמשיך אלא האם בכלל להמשיך. ודווקא עכשיו, דווקא עכשיו בן הזוג מציע להוות כתף תומכת, משענת של ממש, להניע את התהליך קדימה והלאה, עכשיו כשהיא נחלשה הוא בטוח שהוא רוצה ללכת על זה בכל הכוח. 
 
אני אישית שהיתי בפער הזוגי משך זמן ארוך, וזה היה עינוי נפש נורא עבורי, והוא נתן אותותיו בזוגיות שלנו ובמערך המשפחתי שלנו והוביל למתחים ולקשיים במישורים רבים. אם תרצו אספר על החוויה שלי. אתן כמובן מוזמנות לכתוב על כל שלל הקשיים שמזמנת תקופת הביניים, לאו דווקא על אלה הזוגיים.
לצפיה ב-'את משטפת את בן הזוג שלך במה שעובר עליך? '
את משטפת את בן הזוג שלך במה שעובר עליך?
15/07/2018 | 17:10
71
אני לא משטפת את בן זוגי. כי פוחדת שאם אשטף אותו בקשיים שאני עוברת, הוא יחליט שאנחנו לא צריכים את העינוי הזה של דאגות, ציפיות, אכזבות ו״מוות קטן״ אחד אחרי השני תוך כדי תהליך. הרי זאת אני שחולמת להביא ילד. לקח הרבה זמן לשכנע את בן זוג, אז לא אקלקל עכשיו הכל בבכיינות שלי.
מאוד קשה לי עם זה. אין עם מי לדבר כי לא מספרת לאף אחד, רק הוא יודע.  מעכלת הכל לבד. כשעברתי הפלה ביוני -רק אמרתי לו שהריון לא תקין ואני מחקה להפלה.
יחד עם זאת הוא עושה הכל מה שצריך-מזריק לי הורמונים (אני לא מסוגלת), נוסע איתי לרופא אם צריך, מסיע אותי לעבודה אחרי בדיקות בבוקר (הרכב אצלו). וזה כבר הסג גדול, אני מוכנה לעבור הכל לבד, רק שהוא יסכים לתהליך.
לא תארתי לעצמי שטיפולי פוריות זה תנליך כזה מתיש וכואב. 
לצפיה ב-'לימבו'
לימבו
15/07/2018 | 17:55
75
זה מקום ממש קשה להיות בו. במיוחד כשאין תאריך תפוגה לשהות הזו.
לפני 3.5 שנים, אחרי לידה שקטה שמוטטה אותי ועם בן זוג שנראה היה שהמשיך עם חייו, הוא החליט גם ש"כרגע" אינו מעוניין בעוד הריון. כתבתי על זה המון בזמנו. קינאתי כ"כ באחרות פה... כולנו היינו באותה הסירה, אבל הן נראו לי ברות מזל (באופן יחסי כמובן), כי בן זוגן לא הפך בעצמו למכשול בפני הדבר היחידי שכאילו נותן להן תקווה ומחזיק אותן בחיים. ביחוד כשאין ילד בבית.
מאז עברנו המון -
המון טיפולים (זוגיים ואישיים), המון תקופות טובות והמון ירידות וגם המון שגרה שלפעמים מבאסת, עברנו הריון קשוח וחרדתי מאד מאד וגם נולד לנו ילד ונולדנו אנחנו כהורים וכל הדינמיקה הזוגית השתנתה והתערערה.
עם כל הטוב שבלידת ילד בריא ורצוי כ"כ, יש גם סערה עצומה.
גם אותה עברנו, עם המון קושי, אבל צלחנו אותה בסוף, רק כדי לנחות לעוד הפלה ועוד בעיה לסל הבעיות הרבות, ניתוחים וטיפולים ומה לא... ושחיקה זוגית קשה ואנחנו זוג די צעיר סה"כ בזוגיות שלנו.
 
היום המצב התהפך. אני מותשת ואיבדתי אמון בגוף שלי. מרגישה שלא מכירה אותו כבר כ"כ טוב, הוא הרבה פחות צפוי ועברנו כמה טלטלות קשות בשנה וחצי האחרונות ואני מתחילה להרגיש שהסוף קרב. בין אם יוחלט עבורנו או לא, אני מתחילה להרגיש שצריך לשים לזה דד ליין. אני אוכל לדחות אותו, אם ארצה, אם נרצה שנינו, אבל חשוב שהוא יהיה כבר ויתן לי סימן למתי זה "בסדר" להרים ידיים ולהתחיל להקדיש עצמי לחלומות אחרים שאני לא רוצה לפספס.
ובאופן לא צפוי, בן זוגי אוטומטית עבר לצד השני. בטוח שרוצה עוד ילד בכל מחיר. מוכן לעשות יותר, מה שצריך, כדי שנשיג את המטרה הזו.
הייתי כ"כ צריכה את הנחישות הזו והפרואקטיביות הזו לפני 4 שנים.
עכשיו זה כמעט מעט מידי, מאוחר מידי, כי אני כמעט באפיסת כוחות.
ביחוד שלצערי, יש לו המון רצון טוב, אבל פחות יכולת ואני עדיין נדרשת להתעסק ברוב בסופו של דבר, כדי שדברים יעשו טוב ויתקדמו.
 
אין לי שורה סופית.
מוצאת עצמי ספק מבטיחה, ספק מאיימת, כל חודש מחדש כשמגיע שוב המחזור, שזהו. מפסיקים.
אבל אני עדיין לא באמת שם ואני כ"כ רוצה את זה לעצמי ועבורו ועבור הילד שלנו.
אני מקווה רק שנצלח את המים הסוערים שעוד לפנינו.
לצפיה ב-'תיבת פנדורה!!'
תיבת פנדורה!!
16/07/2018 | 11:00
7
65
תיבת פנדורה נפתחה יחד עם ההריון שנגמר. 4 שנים התחננתי לתינוק נוסף לאחות... לילד רביעי במשפחה! ותמיד הצד החושב מנע את זה... מבחינה כלכלית.. אוטו גדול יותר... שיהיה יותר להעניק לילדים שיש! האמצעי שחקן טניס מקצועי, עכשיו בן 12 חוג שדורש מלאאא כסף!! הקטנה בת 8 והגדול בן 14.
4 שנים אחרות התפללתי לפאנצ'ר , להריון יחד עם גלולות עם התקן עם טבעת... 4 שנים של מחזור חודשי.
ועכשיו כשגיל 40 בפתח אני מרגישה את הלחץ בנשמה! את הפספוס הגדול!
למרות שאני רק שבוע אחרי גרידה.. אני שומעת משפטים כמו " לא צריך עוד חוויה כזאת.."
כל בוקר מחדש מרגישה כמו מדחום שנשבר כשכל הכספית נשפחת לכל עבר..
אט אט מתחילה לאסוף עצמי. לשים מסכה לעבודה.. לילדים... לבית..
לא מוכנה לוותר על זה.. עדיין לא!!
מפחדת לעשות את "ה-שיחה" כדי לגלות שמבחינתו אין מצב לנסות!!!
אני לא יודעת מה לעשות...
איך מתמודדים עם "לא " חד משמעי?
לצפיה ב-'יכולה רק להגיד על עצמי'
יכולה רק להגיד על עצמי
16/07/2018 | 11:25
6
61
באמת התמודדות קשה מאוד!

מבחינתי אין שום מצב בעולם שבעלי יגיד לי שאני לא יכולה להביא ילד. פשוט אין מצב.
בעיקרון אצלנו יש דיון תאורטי כרגע על ילד חמישי....  זה תאורטי כי הילדה שהיתה אמורה להיות הרביעית כבר לא מגיעה בחודש הבא....

בעלי לא רוצה ילד חמישי ( עכשיו אחרי האובדן בעמדה קצת יותר מרוככת אבל עדין לא רוצה) ואני אמרתי לו מראש שאין שום אפשרות שהוא מונע ממני ילד. גם כשהוא היה מאוד נגד.  

איך מישהו יכול לקחת ממני דבר כזה?  מבחינתי זאת זכות בסיסית.
אבל הייתי נוהגת גם הפוך ומביאה ילד נוסף רק כי בעלי רצה עוד ילד.

כמובן שזאת רק דעתי האישית. וברור לי שיש מי שיחשוב הפוך לגמרי.
לצפיה ב-'עונה לך מהצד השני - גם הזכות *לא* להיות הורה היא זכות בסיסית'
עונה לך מהצד השני - גם הזכות *לא* להיות הורה היא זכות בסיסית
16/07/2018 | 22:55
5
40
איך מישהו יכול לכפות עלי להיות אמא לילד שאני לא רוצה?
מה פתאום להכריח אותי להיות בתפקיד עד יום מותי כשאיני רוצה בו כלל?
מבחינתי אין שום מצב בעולם שמישהו יכריח אותי לעשות משהו שאני לא מעוניינת בו, גם אם הוא האדם עמו בחרתי לחיות את חיי, ואפילו - בפרט אם הוא האדם עמו בחרתי לחיות את חיי.
למה הרצון ש*כן* גובר על הרצון ש*לא* ?
מי אמר שהעמדה שלך עדיפה על העמדה של בעלך (אם הוא מתנגד לילד נוסף)?
 
הרי שניכם מגדלים את הילד, אתם הורים ביחד, לא בנפרד, נכון? מהטעם הזה מדובר בהחלטה משותפת ולא בהחלטה חד צדדית. וכשיש ניגוד עניינים במקום הזה זה באמת כואב. מאד. הייתי שם, אני יודעת בדיוק על מה אני מדברת.
לצפיה ב-'מסכימה! ולכן אין לי עדיין ילד רביעי'
מסכימה! ולכן אין לי עדיין ילד רביעי
16/07/2018 | 23:25
30
מצד שלישי...
היה לי "פאנצ'ר" והוא קצת שמח...
וקיבל את זה בקלילות...
ואמר שיהיה בסדר אם זו בת.. כי בן יותר קשה לגדל...
ו...וואלה... אז אולי זה לא "לא" חד משמעי!!
הוא נורא חושש מבחינה כלכלית... 
אין לי תשובה באמת...
לצפיה ב-'בגלל זה אמרתי שזאת דעתי בלבד'
בגלל זה אמרתי שזאת דעתי בלבד
16/07/2018 | 23:56
2
35
וברור לי שיש מי שתהיה לו הדעה הההפוכה.

אגב מבחינתי יש הבדל בין ילד נוסף לילד ראשון. לא הייתי מביאה ילד עם מי שלא רוצה ילדים.
כנראה שמבחינתי אם יהיו לבעלי 4 או 5 ילדים זה לא כזה הבדל בשביל שאני אוותר על החלום שלי.

אבל זאת הרגשה אישית שלי, וכל אחד יכול להרגיש אחרת.
לצפיה ב-'לגמרי מבינה מה את אומרת'
לגמרי מבינה מה את אומרת
16/07/2018 | 23:58
1
29
עובדה שהצורך לא עוזב אותי כבר 8 שנים!!
אבל מה אוכל לעשות????
 
לצפיה ב-'קשה לייעץ'
קשה לייעץ
17/07/2018 | 00:38
26
הדבר היחיד שאני יכולה אולי, בזהירות להציע זה למצוא שעת רצון, לשקף בה בשיא הכנות והפתיחות את הכמיהה והכאב שלך שלא עוזבים כבר 8 שנים.
בלי האשמות, בלי ציפיות, לדבר ממש רק עליך. ולא לצפות לתגובה באותה שיחה, לא לשבת שם ולחכות שהוא יענה. להניח את זה שם ולהרפות.

מקווה שאני מסבירה את עצמי, וכמובן שוב זאת אך ורק דעתי האישית והלא מקצועית.

חיבוק. באמת מאוד קשה.

לצפיה ב-'אשמח לשמוע איך זה היה אצלך...'
אשמח לשמוע איך זה היה אצלך...
16/07/2018 | 23:56
18
את אומרת הייתי שם..  איך זה נגמר??
לצפיה ב-'איך מתמודדים עם 'לא' חד משמעי לילד נוסף'
איך מתמודדים עם 'לא' חד משמעי לילד נוסף
17/07/2018 | 01:00
4
48
עונה לך מנסיוני האישי. הסיפור שלנו קצת דומה. גם לי כבר היו 3 ילדים. גם אני נכנסתי להריון לא מתוכנן, והטכנאית אפילו חשבה שהיא רואה 2 שקים. הוא מאד שמח, היה מגויס ולגמרי בעניין. רק שהדופק פסק בשבוע 9. ואז היה זמן לחשוב, והוא בחן את החיים שלו ואמר שהוא לא מוכן לילד נוסף. הוא היה מותש מהורות אינטנסיבית, הוא נבהל מעוצמת התגובה שלי, הוא דאג לי, הוא חשש מילד לא בריא, והוא לא רצה את רכבת ההרים הזו שוב. והוא היה שלם עם המשפחה שלנו כמו שהיא.

ככה נשארתי בלי כלום, גם בלעדיו, במובן מסוים, כי זה כאב כל כך, כל כך, וריחף כמו צל מעל הזוגיות שלנו. להיות עם השבר של אובדן ההריון, שגם אצלי היה כבר קרוב לגיל 40, ועם בעל שאומר 'לא' נחרץ וחד משמעי, היה קשה מאד. מאד. ניסיתי לשכנע אותו. דיברתי. בכיתי. הייתי מוכנה להתפשר על ה-כ-ל אם רק יסכים לנסות שוב. והוא עמד בסירובו.

הייתי, כמובן, בטוחה שהצדק איתי. מי הוא שימנע ממני להיות אמא לילד נוסף. מה פתאום הוא מערים קשיים. איך הוא לא רואה כמה אני סובלת. מה פתאום הוא בעמדה מנוגדת. איזו מין זוגיות זו בכלל. הכמיהה שלי כאבה לי בלב, וכאבה לי בשחלות, ומילאה את כל כולי. הסיבות שהציג בפני כנגד ילד נוסף נראו לי כמו תירוצים (מה זה אין כסף? מסתדרים! אז מה אם עייפים, מה זה עוד שנתיים לא לישון בלילה? אז מה אם כל ילד צריך תשומת לב אישית? גם ככה כל אחד מקבל 33% זה לא כ"כ נורא לרדת ל-25%....)
הוא יכול היה למנות בפניי 1000 סיבות למה לא עוד ילד, ומול כולן היתה לי רק סיבה אחת ויחידה למה כן - כי אני רוצה - כי אני כל כך כל כך רוצה - כי הכמיהה מעבירה אותי על דעתי - והסיבה האחת הזו עמדה כנגד כל סיבותיו ונימוקיו והסבריו ולא כהתה ולא התעמעמה ולא דעכה אלא בערה בי באש יוקדת.
 
ויום אחד קמתי בבוקר והרגשתי אחרת. עזבתי את הצד שלי ובחנתי טוב טוב את הצד שלו. הוא היה עייף. הוא לא רצה להתחיל שוב. הוא חשב שהמשפחה שלנו נהדרת כמו שהיא. פתאום הבנתי שהפעלתי עליו המון כוח מתוך מקום שבטוח בצדקתו.

זה לא היה לי קל, אבל הבנתי שאין לי מונופול על ההחלטה הזו. נסוגתי. ויתרתי. אמרתי לו שאני מבינה - באמת מבינה - את המקום שלו. שאני אוהבת אותו. שאני מכבדת אותו. שאני לא רוצה לכפות עליו כלום. הצלחתי לראות אותו ואת המקום בו הוא נמצא. וגם לא רציתי לכלות את כוחותיי במאבקים. היתה לי משפחה נוכחת וקיימת, רציתי להתרכז במה שיש ולא במה שיכול אולי להיות.
ויתרתי באמת. הייתי עצובה מאד. מאד. קינאתי בכל מי שהעניין בכלל לא עולה על הפרק אצלה, שחוזרת מיד לנסיונות. נתתי לזה המון מקום בשיחות עם חברות ועם המשפחה. וגם בכתיבה. ובעיקר - המון מקום בלב שלי. 

ואז, בוקר בהיר אחד, בלי שום סימן מקדים, הוא קרא לי לרגע ואמר ששינה את דעתו. שהוא רוצה. בדיעבד אני מאמינה שהויתור המלא והאמיתי שלי הותיר לו את הבמה, נתן לו מרווח נשימה, אפשר לו לחשוב צלול רק עם עצמו. אולי היכולת שלי לראות את המקום שלו אפשרה לו לראות את הכמיהה שלי.

האובדן שלי היה ב- 9.3.2015 עד שהתאוששתי והתחלתי לחשוב על הריון חדש כבר היה קיץ. חזרנו לנסיונות בקיץ שאחרי. אובייקטיבית שנה היא לא זמן ארוך,  אבל בלב שלי זה הרגיש כמו נצח, והפער בינינו תפס המון מרחב וכילה הרבה אנרגיות. בסופו של דבר זכיתי לילדת הקשת שלי והיום אני אמא לארבעה.

 
לצפיה ב-'שמחה מאוד שהסתדר לך כמו שרצית'
שמחה מאוד שהסתדר לך כמו שרצית
17/07/2018 | 02:25
2
47
באמת ומכל הלב.

חייבים לקחת בחשבון שלו זה לא היה מסתדר כך, והיית מגיעה לנקודה שהביולוגיה כבר לא היתה מאפשרת לך ללדת והכמיהה היתה נשארת ללא מענה, יכול להיות שלא היית חשה שלווה והשלמה.  ויכול גם להיות שכן....


לצפיה ב-'אני קוראת בין השורות מידה מסויימת '
אני קוראת בין השורות מידה מסויימת
17/07/2018 | 11:03
1
32
של ביטול, שגם אני חשתי כלפי כל מי ש"הסתדר לה" - אני חלילה לא מתקיפה אותך - אני מכירה את המרירות ואת החיץ שעומד בין מי שזכתה ללדת ילד קשת למי שבדרך לשם.
ומהצד זה נראה שעכשיו, אחרי שהשיגה את מטרתה והשקיטה את הכמיהה, היא יכולה לדמיין דמיונות בלתי מבוססים על איך היתה מתנהגת אילו.... אבל היא לא שם ולא באמת מבינה.

אני תמיד קוראת לחובטת לבוא לספר על החיים בלי הילד הנוסף (2 ילדים, 8 הפלות בדרך לשלישי שלא הגיע) וגם למיק ניק. הפעם אני מזמינה גם את עצמי. יש הרבה דברים בחיי שממש לא "הסתדרו לי". חוויתי סוגים שונים של אובדן, אני מכירה היטב את התווך שבין האובדן לבין מילוי החסר, ממקומות נוספים. ואני אומרת לך בבטחון שהייתי מוצאת את הדרך. גם אם לא הייתי יולדת שוב.
כי החיים שלי יקרים לי, כי יש לי רק הזדמנות אחת לחיות אותם, וכי המחירים של הביניים גבוהים באופן בל יתואר, וניתן להעריך אותם באמת רק כשעומדים מחוץ לקו הזמן של הביניים - בין אם 'בזכות' הביולוגיה ובין אם מתוך החלטה מחושבת.
לצפיה ב-'חס וחלילה לא התכוונתי לביטול'
חס וחלילה לא התכוונתי לביטול
17/07/2018 | 12:08
27
אני יכולה להבין איך זה עובר כך בכתב. וחלילה אני גם לא מרירה כלפיך, ההיפך הוא הנכון, אני מלאת שמחה שהסתדר לך! גם עבורך וגם עבורי שאת משקפת לי עתיד טוב.

הדבר היחיד שאמרתי הוא שאף פעם אנחנו לא יודעים איך היינו מרגישים במציאות שלא קרתה. בשביל האחר שלא הלכנו בו. כי חיינו רק את מה שכן קרה לנו.

אני גם בטחה שהיית מוצאת דרך להיות מאושרת שוב  גם לו לא היית זוכה. לא לזה התכוונתי. התכוונתי שאולי היית מרגישה אחרת כלפי הוויתור שעשית על ניסיון למלא את הכמיהה מישום שבעלך לא רצה.
במילים אחרות, קשה לדעת איזה מטען היה נשאר לך כלפיו אם היית נשאר בחוסר הגדול הזה.

אני באמת לא טובה בלהבהיר את עצמי בכתיבה. אני שמה לב לזה רבות לאחרונה.
אז מקווה שזה בסדר שאני כותבת שבאופן גורף אני תמיד מאחלת לכולן מכל הלב את הטוב ביותר. עייני אינה צרה. כל אחת שמתגשם לה החלום מרחיבה את ליבי.

אני מצטערת ביחד איתך על מה שלא הסתדר לך, זוכרת חלק מהדברים ששיתפת, מקווה מקרב לב שלא תדעי עוד צער.
לצפיה ב-'מדהים!! מדהים!!! '
מדהים!! מדהים!!!
17/07/2018 | 09:08
33
ממש סיפור דומה :) גם לי היו 2 שקים ובשבוע 9...
ממש התרגשתי לקרוא אותך הבוקר!! שמחה בשבילכם!
רק אושר אמן!! ובריאות... והגשמה.. וצחוק.. ועוד ועוד ...
לצפיה ב-'אופטימיות'
אופטימיות
16/07/2018 | 21:09
5
76
 אז אתמול חזרתי מסיני. חופשה של יומיים וחצי רק אני והבנזןג צוללים במיצרי טיראן. היה מדהים היה נחוץ וכל כך סימלי.
אתמול גם קיבלתי מחזור השני שלי מאז הגרידה שלפני כמעט חודשיים בדיוק בזמן מה שנותן לי אופטימיות ואמונה בגוף שלי שחזר לעצמו למרות הפסקת הריון בסוף חודש חמישי. 
מחר אני חוזרת לעבוד, עוד לא עברו שלושה חודשי חופשת לידה אבל לי זה מתאים. היה לי זמן לבד עם עצמי וזמן לבד עם הבנזוג (מורה ולכן בחופשה) ומתאים לי לזכור כי אין מי שבאמת יחליף אותי ומתחילה ללחוץ עלי הידיעה של כמות הפרויקטים שמחכה לי. 
אבל אני מרגישה טוב, אחרי שנפרדתי מהתינוקת שלי ואחרי הזריקה שהמיתה אותה הגרידה כבר היתה תהליך פיזי נטו שצריך לעבור כדי לתת לגוף להחלים ואז הגיעה חופשת הלידה אם אפשר לקרוא לה ככה. וידעתי שכדי להחלים כדי לא לתת לאובדן הזה לשלוט בי ולא לתת להורמןנים לדכא אותה אני חייבת לעשות לעצמי טוב גופנית ונפשית. אז עשיתי ספורט, הרבה פילאטיס מכשירים אצל מורה שידעה לעקוב אחרי הגוף שלי ולעזור לו לחזור לכושר. סידרתי את הבית, פתחתי ארגזים שחיכו מהמעבר לפני 9 חודשים, צבעתי קירות וחידשתי רהיטים. עשיתי קורס גלישת רוח ואכלתי ארוחות צהרים על הים עם הבנזוג. הייתי עסוקה ויצרנית והעשייה מילאה אותי באושר ובאופטימיות. אני לא שוכחת את התינוקת שהייתה ויש רגעים שלעולם יהיו חרוטים לי בזיכרון אבל אני יכולה להגיד בלב שלם שאני ממשיכה הלאה ולוקחת מהחוויה הזאת את נקודות האור שלה ואת האושר שלי. חיבוק גדול ממני לכולכן ולילד קשת לכל מי שרוצה. 
לצפיה ב-'איזו הודעה של אור בפורום שחור '
איזו הודעה של אור בפורום שחור
16/07/2018 | 22:54
2
40
שימחת אותי מאוד עם ההודעה הזו, והלוואי ששמץ מהאופטימיות והעשייה שלך ידבק גם בי.
לצפיה ב-'ממש'
ממש
16/07/2018 | 23:25
28
בדיוק מה שמרעישה כתבה. יש תחושה של המון כוח ואור ממך. מרגש מאד.
לצפיה ב-'אולי צריך לפתוח שירשור עשיות משמחות....'
אולי צריך לפתוח שירשור עשיות משמחות....
17/07/2018 | 00:42
5
לצפיה ב-'הודעה מקסימה ומשמחת כל כך! '
הודעה מקסימה ומשמחת כל כך!
17/07/2018 | 00:00
27
מאחלת לך את כל הטוב.
לצפיה ב-'תודה על השיתוף, ומצטרפת לאיחולים שלך עבור כולן וגם עבורך'
תודה על השיתוף, ומצטרפת לאיחולים שלך עבור כולן וגם עבורך
17/07/2018 | 07:21
4
לצפיה ב-'מה קורה אחרי הריון כימי?'
מה קורה אחרי הריון כימי?
13/07/2018 | 18:59
5
61

בטא חיובית ביום האיחור 
ומיום רביעי אני במחזור... האם לגוף לוקח זמן לחזור לעצמו ולבייץ? עדיין לא הלכתי לרופא ולא בדקתי אם הבטא התאפסה 
 
לצפיה ב-'מניחה שכל אחת וכל הריון הוא אחר אבל מנסיוני'
מניחה שכל אחת וכל הריון הוא אחר אבל מנסיוני
13/07/2018 | 19:21
65
אצלי ברגע שהמחזור סוף סוף הגיע אז הוא היה רגיל לכל דבר ועניין. בייצתי בדיוק באותו יום שאני מבייצת על חודש.
ממליצה לך מאוד לבדוק שהבטא מאופסת.

בהצלחה וידיים מלאות
לצפיה ב-'אצלי - כלום'
אצלי - כלום
16/07/2018 | 11:29
3
35
יודעת בוודאות על 2 הריונות כימיים, אחריהם הגיע מחזור והגוף חזר לעצמו. לא בדקתי התאפסות של הבטא.
לצפיה ב-'שאלה לי '
שאלה לי
16/07/2018 | 21:44
2
18
הדימום שהיה לי זה לא מחזור בעצם? 
הדימום נגמר אתמול, עכשיו הגוף ינסה לבייץ או שיגיע שוב פעם מחזור ? 
לצפיה ב-'אצלי אחרי הכימי הגיע מחזור רגיל. אם את דואגת פני לרופא'
אצלי אחרי הכימי הגיע מחזור רגיל. אם את דואגת פני לרופא
16/07/2018 | 22:51
1
5
לצפיה ב-'הגיע מחזור ישר ללא ביוץ קודם? '
הגיע מחזור ישר ללא ביוץ קודם?
16/07/2018 | 23:06
1
לצפיה ב-'איך מחזירים את השמחה לחיים?'
איך מחזירים את השמחה לחיים?
13/07/2018 | 17:28
15
193
עברו חמישה חודשים מהגרידה.
4 נסיונות ו0 הצלחות מאז.....

לדעתי היום אני עוד פחות שמחה ממה שהייתי אחרי הגרידה. כלומר ממש אחרי הייתי באבל אבל לאט לאט המצב השתפר והאמנתי שיהיה טוב . האמנתי שנצליח להיכנס להריון תקין שוב.
חמישה חודשיים אחרי ואני מרגישה פסימיות מחלחלת, ואובדן האמון הזה הוא שמוציא לי את כל שמחת החיים.

למזלי אף פעם לא לקח לי כל כך הרבה זמן להיכנס להריון. וכל חודש מחדש האכזבה הצורבת והחור בלב שגדל וגדל.
אני מרגישה כאילו חצי ממני חסר. אני כאילו חיה. ובטח מסביבי כולם יגידו שאני בסדר. אבל אין לי השמחה שהיתה.

זה מאוד מאוד בולט אצלי. כי לפני הייתי מלאת שמחה, מוקפת בעשיות וחברות. תמיד מארחים.
בהתחלה ניסיתי מאוד להלחם בזה והבנתי שלהכריח את עצמי עושה לי רק יותר רע. אז אני מרשה לעצמי להיות במקום האמיתי שלי. אבל בסופו של דבר לא ככה אני רוצה לחיות. גם אם לא יהיה לי עוד הריון אני לא רוצה גם לאבד חצי ממני בדרך.....

לצערי משיחות עם חברות טובות שעברו את זה הבנתי שרק אחרי שילדו ילד קשת השמחה חזרה לבייתן. אבל הן כולן היו  צעירות ממני. וראלית כמה שזה כואב ושורף יש סיכוי שאצלי זה לא יקרה.

לצפיה ב-'מה שדחף אותי לכתוב '
מה שדחף אותי לכתוב
13/07/2018 | 18:43
105
כבר הרבה זמן שאני מבשלת את הפוסט הזה...
חברה הציעה לי עכשיו משהו שברור שלפני האובדן היה זורמת עליו.
נהייתי הרבה יותר ״כבדה״.

פעם הייתי מכינה אוכל טעים. היום אני מכינה אוכל.
לצפיה ב-'עצוב לי לקרוא שעברו חמישה חודשים'
עצוב לי לקרוא שעברו חמישה חודשים
13/07/2018 | 18:44
2
108
ועדיין לא חזרת לעצמך ..
אצלי עברו חמישה ימים.. גרידה ראשונה.
היום הרגשתי שנפשי נטמאה נאנסה!! מהידיעה שלא כל הריון מוביל ללידה שמחה.
ספרי לי..
יש לך עוד ילדים בבית?
את צעירה! איך את עושה ניסיונות? סופרת ימים? בודקת ביוץ? מה?
 
לצפיה ב-'תודה יקרה'
תודה יקרה
13/07/2018 | 19:16
1
109
חמישה ימים אחרי זה עוד ממש בתוך התופת. תני לעצמך את הזמן. אומנם באמת לא חזרתי לעצמי, אבל הרבה יותר טוב ממה שהייתי אחרי חמישה ימים! זה עוד שיא נפילת ההורמונים והתחושה זוועה.

יש לי שלושה בנים אהובים,  איבדתי עוברית בת. שמאוד מאוד רציתי. זה השאיר חלל וצלקת עצומה.

לפי הרופאים אני לא צעירה. הם אומרים שאני בדיוק בגיל שכל הצרות עם הפוריות מתחילות. ואכן האובדן שלנו היה פגם גנטי ששכיחותו עולה עם הגיל.

אני יודעת מתי הביוץ שלי לפי שיטת המודעות לפיריון. גיביתי את זה כמה פעמים בבדיקות דם ואולטרסאונד. אז אני יכולה להגיד מתי הביוץ ברמת ה24 שעות. וממש משתדלים סביב היום הזה.

היו לי בחמישה חודשים האלו שני הריונות כימיים. אז זה לא שאני מפספסת זה שהביציות עושות לי קונצ׳ים.

מאחלת לך שההרגשה האיומה של הנפש תתאזן ושתזכי לידיים מלאות ושמחות שוב.
לצפיה ב-'עוד 4 חודשים אני בת 40'
עוד 4 חודשים אני בת 40
13/07/2018 | 19:37
98
הכי מפחדת שפספסתי את הרכבת!! הכי!!
אני מאחלת לך בריאות הנפש ובאמת שמחה. והלוואי ויעבור בקלות בידיים מלאות אמן!
לצפיה ב-'חדשות טובות! אני לא ילדתי ילד נוסף אחרי ההפלות, אבל'
חדשות טובות! אני לא ילדתי ילד נוסף אחרי ההפלות, אבל
14/07/2018 | 16:41
1
115
אני ממש בנאדם שמח!
לא אגיד לך שזה קרה ביום. למעשה זה קרה רק הרבה זמן אחרי - כאשר החלטתי שאני מוותרת על ההריון הנוסף (יש לי שני ילדים) ועוברת לשלב הבא בחיים שלי. אז גם התחלתי למלא את החסר בעשייה אחרת שהיא לא ילודה אבל ממלאה את חיי במשמעות (כמובן יחד עם המשפחה הקטנה שלי).
אז מה אני אומרת - את עוברת את התהליכים שאת צריכה, עכשיו את בעצב בגלל הציפיה והאכזבה, החלומות ושיברם ותחושת חוסר האונים מול המציאות. וזה בסדר. אבל כשתחליטי שזה כבר גדול עלייך, כבד לך ופוגע באיכות החיים שלך ושל משפחתך באופן שאינך מעוניינת - את יכולה לשחרר את כל זה באמצעות ההחלטה אחת שלך וכל הציפיה, האכזבה, החלומות והשברים וחוסר האונים יהיו מאחורייך ותוכלי להתפנות לדבר הבא.
לצפיה ב-'אני ממש שמחה לשמוע'
אני ממש שמחה לשמוע
14/07/2018 | 20:44
61
אלו לגמרי חדשות טובות.

יש עוד סוגיות כבדות משקל לא פתורות בחיים שלנו וכרגע הכל נמצא בהמתנה.
וגם המצב הזה מעיק.

הלוואי שאצליח לשמוח בכאן ועכשיו עם כל החסרונות.

חיבוק ותודה ששיתפת אותי.
לצפיה ב-'אצלי '
אצלי
14/07/2018 | 17:19
8
86
אני כבר שנה אחרי ההריון החוץ רחמי. הוא היה כרוך בשבועיים אשפוז בבית חולים ואני חושבת שההתאוששות הראשונית שלי הייתה מזה, מהאשפוז. ואחרי שהבטא התאפסה (לקח עוד חודש אחרי האשפוז) הרגשתי הקלה, שמחה, הודיתי על מה שיש לי (ילדון אחד בבית) ושעכשיו זה מאחוריי. אבל זה לא היה. ומצאתי את עצמי עצבנית, חסרת סבלנות וכמובן עסוקה מאד רק במה שעברתי ובהמתנה להריון נוסף. אחרי ארבעה חודשים בערך (מהאשפוז) התחלתי טיפול פסיכולוגי. קיבלתי אותו במרפאה של ד״ר גבי רומנו באיכילוב, עם פסיכולוגית מקסימה. ואז באמת נכנסתי לעומקי התהליך הנפשי. אני זוכרת שהגעתי לפגישת האינטייק וחשבתי לעצמי שאולי אני כבר בעצם לא צריכה טיפול, סך הכל אני די בסדר ... אבל מהרגע שפתחתי את הפה לא הפסקתי לבכות ...
ואחר כך בטיפול פתחתי ואווררתי ושיתפתי בכל החרדות שלי
ובמקביל עברתי גם שנה לא פשוטה כשאיבדתי את סבא וסבתא שלי בו זמנית, אז המון המון התמודדות עם אובדן, לראשונה בחיי.
היום, שנה אחרי, אני חושבת שאני במקום אחר. עדיין במצב המתנה להריון הבא (שכולל הרבה בדיקות ופעולות אקטיביות) אבל כן במקום שבאמת יכולה יותר ליהנות ממה שיש (זו הייתה תמה מרכזית בטיפול שלי, ההתמקדות ב״יש״ ולא רק ב״אין״), אני הרבה יותר נהנית עם הילד שלי ויכולה גם ליהנות מהיתרונות של היותו ילד יחיד (בינתיים), אני מרגישה שאני עושה צעדים לקדם את הקריירה שלי ולא מקבלת החלטות רק על סמך - ואם אהיה אז בהריון ... כי כשזה יגיע אז נתמודד. ואני חושבת שאני יותר שמחה ממה שהייתי אחרי האובדן. ויותר במודעות להמון חלקים בעצמי שעלו בטיפול בעקבות האובדן אבל לא קשורים רק עליו.
אני חושבת שהשורה התחתונה שלי היא שאני ממליצה על טיפול נפשי. בעיניי ההתמודדות הזו היא קשה מאד וכדאי לעבור אותה בליווי אשת מקצוע.
שולחת לך חיבוק גדול וחם.
לצפיה ב-'תודה על השיתוף '
תודה על השיתוף
14/07/2018 | 20:48
7
66
שמחה שאת במקום יותר טוב, שאת מצליחה להתמקד ב״יש״.

אני כבר בטיפול קבוצתי עם מנחה. יש חלקים שזה עוזר להם. גם שם מתמקדים מאוד בהעצמת ה״יש״ על החסר. ובאמת שיש לי המון.... ועדיין כאילו נפער לי בור בנשמה וכל ״יש״ שאני מכניסה אליו נעלם לתהום הנשייה.

חיבוק חזרה. מאחלת לך ידיים מלאות שמחה.


לצפיה ב-'מזדהה '
מזדהה
15/07/2018 | 12:26
1
44
היי אובדת עצות, מזדהה איתך כ"כ ...
עברו שלושה חודשים מאז הגרידה שלי בשבוע 17 ומהרגע בערך שיצאתי מבית החולים התחלתי כבר לחשוב על ההריון הבא.
זה היה ההריון הראשון כך שאני מקדישה את כל הזמן כולו רק לזה , קצת לבעלי התומך והחבר הכי טוב שלי , קצת בספורט לנפש וזהו! הכל זז הצידה.
ממש מזדהה עם מה שאמרת שכולם סביבך מסביב יגידו שאת בסדר וכ"כ מבינה שאת מתארת את השמחה שהייתה ונעלמה!!
אני מרגישה שאני חיה ממחזור למחזור.
חישובים של הביוץ ואז "עבודה" בימים האלה ואז מן רגיעה כזו והמתנה שמהר מאוד הופכת למתח ועצבנות ואז האכזבה והבכי והכעס על זה שאני מתנהגת ככה וזה חוזר חלילה.
ורק דבר אחד ימלא את החסר והכאב.
מאחלת לשתינו שיגיע בקרוב.
 
לצפיה ב-'מדהים שרשמנו ממש את אותה הודעה '
מדהים שרשמנו ממש את אותה הודעה
15/07/2018 | 17:26
39
עונה לך בשרשור שלך
לצפיה ב-'בדיוק רציתי לכתוב לך, אובדתעצות1, '
בדיוק רציתי לכתוב לך, אובדתעצות1,
15/07/2018 | 14:13
4
71
שאני חושבת שזה הזמן להתחיל טיפול רגשי. אך כבר התחלת, וזה מעולה. אולי כדאי להתייעץ עם מנחת הקבוצה, על כיוונים נוספים של טיפול, כולל לא לפסול טיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון. 
כדאי שיהיה טעם לאוכל, ויכול להיות טעם לאוכל...
ממליצה לך להתייעץ עם המנחה, ולבדוק איתה כיוונים נוספים. 
 
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
15/07/2018 | 17:28
3
58
אני חושבת שהטיפול שלי כרגע מתאים לי. אפילו שאני לא שמחה עדיין.
בוודאות לא חושבת שיש לי דיכאון או חרדה.

תודה בכל אופן על הרצון הטוב.
לצפיה ב-'אני לא כותבת מה יש לך או אין לך-'
אני לא כותבת מה יש לך או אין לך-
15/07/2018 | 17:58
2
60
ובכל מקרה, התכוונתי לדיכאון תגובתי ולא למחלה. 
היו כל מיני דברים במה שכתבת, שהצביעו לי על כך, וזה הכי הכי נורמאלי בעולם. זה לא משהו לא נורמאלי. אני לא מאבחנת לא אותך ולא אף אחת, אבל מכירה היטב את כל התופעות מקרוב מאוד, ולכן גם מנסה לכוון לדרכי טיפול שונות. 
כמובן שתעשי מה שאת מרגישה שנכון עבורך. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'הכל בסדר לא לקחתי את זה כביקורת.'
הכל בסדר לא לקחתי את זה כביקורת.
15/07/2018 | 18:30
1
12
לצפיה ב-'הבהרה חשובה- לכולן- '
הבהרה חשובה- לכולן-
15/07/2018 | 18:46
57
טיפול תרופתי הינו רק חלק מהטיפול. ללא שיחות או מענה רגשי אמיתי אצל אשת טיפול (או איש טיפול), זה לא מספיק. 
הדברים נכתבו לא למישהי ספציפית, אלא כהמשך לדברים שכתבתי בתשובה הקודמת. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'פשוט רוצה לשתף- שוב אכזבה '
פשוט רוצה לשתף- שוב אכזבה
15/07/2018 | 12:19
7
114
שוב קיבלתי מחזור! אוף! בטוחה שרק אתן תבינו כאן ולא יכולה לשתף אף אחד אחר שיבין כמה עמוק הכאב כשרואים את הכתם הארור הזה שמזכיר שגם הפעם זה לא קרה... 
פחות משלושה חודשים עברו מאז הגרידה וכן כבר שמעתי וטחנתי לעצמי את המוח ב: 
אל תדאגי הכל בסדר, קיבלת מחזור מאז ואפילו כמה פעמים, נכנסת להריון בצורה טבעית, הגוף צריך זמן, הנפש צריכה זמן ולא נעים לי להגיד כל השיט הזה!!!
שלא באמת מעניין אותי... כי רק הריון חדש יחזיר לי את השמחה והקצב לחיים... 
כמו שאמרה פה בפוסט מתחתי החיים שלי לא ממש חזרו להיות אותו דבר מאז ואני נותנת לזה מקום אבל כל היום מתעסקת רק בלהיכנס להריון, בחישובים, במחשבות ובמה לא!
ואז שוב יש ציפייה ושוב יש אכזבה ושוב יש לחץ ושלא נדבר על הפעולה שאמורה להיות הכי אינטמית וכיפית והופכת לכ"כ מכאנית ולא ספונטנית... 
זהו פשוט הייתי צריכה לפרוק. 
וזה היה הריון ראשון כך שאין לי ילדים בבית שאני צריכה לדאוג להם או להמשיך בשבילם, ואין כוח לבשל אז מכינים אוכל ואין כוח לנקות אז סתם מטאטים מסביב ומעבירים את הזמן בעוד סדרה מפגרת בטלויזיה כדי להשקיט את המחשבות וממשיכים ללכת לחד"כ רק כדי להרגיש חיוניות אבל השמחה קצת זזה הצידה והכאב והעצב משתלטים עלי@
 
 
לצפיה ב-'כמה דברים'
כמה דברים
15/07/2018 | 13:23
5
45
התחושות של חוסר רצון, עצב מאוד טבעיות ומוכרות. לא שזה מעודד, אבל את לא לבד בזה ואלה תגובות מאוד נורמאליות. גם החיים שסובבים סביב הפוריות - העצב סביב המחזור, הלחץ סביב הביוץ, ההמתנה לאיחור וחוזר חלילה (או לחילופין הריון).
נכון שיש ב'עבודה מכאנית' סביב תאריך ספציפי אלמנט מבאס, גם מלחיץ ומגביל (לא מקנאה בבן הזוג שיצייץ שהוא עייף או מותש מהעבודה סביב מועד הביוץ). אבל הסיכוי להרות באופן לא ספונטאני אלא מחושב הוא הרבה הרבה יותר גדול, לפחות לפי נסיוני האישי. ובבחירה שבין קצת 'מכאניות' לבין לחץ פנימי הולך וגובר תוך המתנה של חודשים ארוכים להריון ספונטאני - אין לי ספק מה הבחירה שלי לטווח הארוך (וגם לקצר תכלס).
מאחלת לך שהמחזור הבא יגיע בקיץ הבא ובין לבין הריון תקין וידיים מלאות.
 
לצפיה ב-'תודה על העידוד '
תודה על העידוד
15/07/2018 | 13:36
4
39
מסכימה עם הדברים שאמרת.... 
ברור שהפעולה הלא ספונטנית היא מבאסת אבל מנסים לעשות את זה נחמד ככל שניתן, שנינו מתגייסים למען המטרה וזה הדדי ביותר!
 
כמה זמן לאחר האובדן נכנסת להריון ? 
לצפיה ב-'התשובה שלך מעודדת בעצמה!'
התשובה שלך מעודדת בעצמה!
15/07/2018 | 13:59
3
32
המשפט שכתבת "שנינו מתגייסים למען המטרה וזה הדדי ביותר!" מאוד מרגש. בתוך סבך העצב הכללי והלחץ הפנימי לכניסה להריון, חוסר הרצון בפעילויות כלליות בחיים שעד לפני כמה חודשים היו משמחות או לפחות לא מעיקות, חוסר הספונטאניות ביחסים - מתקיימת חברות טובה ושותפות גורל.
עונה לשאלתך: אחרי שני הריונות ספונטאניים ותקינים (ילדתי בגיל 33 ובגיל 35) שהושגו בנסיונות בודדים סביב הביוץ, עברתי שתי הפסקות הריון בשבועות מוקדמים. בין האבדן הראשון לשני חיכינו כמה חודשים מסיבות חיצוניות, ואז הריתי מהר (גם כן בנסיונות סביב הביוץ), את הריון האבדן השני. אחרי האבדן השני הריתי (באותו חוסר ספונטאניות בדיוק) תוך שלושה חודשים, שהרגישו כמו נצח, והתאפיינו בתחושות שאת מתארת בעוצמות שונות - למרות שהייתי כבר אמא לשניים. למזלי הרב, ההריון החמישי שלי הסתיים בידיים מלאות.
רוצה להגיד שלא תתייאשי מהשיטתיות, כי נשמע שהנפש (וגם הזוגיות) תשלם מחיר הרבה יותר כבד ממשיכת זמן למען ספונטאניות.
לצפיה ב-'כבר יותר אופטימית'
כבר יותר אופטימית
15/07/2018 | 14:36
2
26
תודה רבה רבה לך על השיתוף והמילים החמות!! 
הכי חשוב לי שבתוך כל סערת הרגשות הזו לא אשכח שיש לי את בנזוגי האהוב שבדרכו שלו גם כואב את האובדן ויותר מזה מבין עד כמה זה חשוב לי ורוצה קודם כל למלא לי את החסר ממקום הכי מתחשב. 
בתוך תוכי אני יודעת ומרגישה שזה יבוא בקרוב פשוט אין לי סבלנות ואני כבר כ"כ רוצה שזה יקרה, גם זו פעם ראשונה בחיים שאני מתמודדת עם סיטואציות שאין לי כלל שליטה עליהן! 
למרות שאני מקבלת מחזור ויודעת להעריך מתי אני מבייצת משהו פה לא מצליח וזה מתסכל. 
מהסיפור שלך אני למדה שפשוט צריך להיות אופטימיים ושמחה שלצד האובדנים הקשים יש לך היום את מי לחבק בחוזקה!! 
תודה רבה רבה
לצפיה ב-'לפני ששירה תרים גבה ;)'
לפני ששירה תרים גבה ;)
15/07/2018 | 14:54
1
40
אסייג ואציין שאופטימיות לא היתה אצלי בחודשים ההם, להיפך. למעשה רק כשההריון התקדם התחילה לשוב האופטימיות.
זאת תקופה לא פשוטה, וייתכן שגם כשיגיע ההריון התקין המיוחל (אמן) - חוסר השליטה עדיין יתן אותותיו. זאת הסיבה שקיים הפורום השכן (פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה).
בכל זאת - שמחה שבשיחה שלנו אנחנו מצליחות להאיר את עכשיו.
.
לצפיה ב-''
15/07/2018 | 15:10
23
כשאתה בתוך זה אתה רואה רק שחור , אני יודעת אבל כמובן שסיפורי הצלחה נותנים איזה אור בקצה... ברור לי שההריון הבא ילווה בהרבה חרדות וחוסר תמימות שאמור להיות בהריון ראשון אבל יהיה בסדר וגם עם זה נתמודד 
לצפיה ב-'אני כמובן לגמרי מבינה אותך'
אני כמובן לגמרי מבינה אותך
15/07/2018 | 17:40
31
תארת את זה במדויק כל כך.

מקווה שתזכי במהרה להריון חדש ותקין ותעברי לחשב תאריכים אחרים.

חיבוק גדול.
לצפיה ב-'איך חוזרים לשגרה?'
איך חוזרים לשגרה?
15/07/2018 | 15:35
13
71
שבוע אחרי הגרידה, 3 שבועות מאז שהשמיים נפלו עלינו עם ההודעה הקשה שההריון צריך להסתיים ופשוט לא מסוגלת לחזור לעצמי...
מאז ההודעה לא הייתי בעבודה , לא מסוגלת לחזור...הסביבה כבר לוחצת , אומרים שזה יעשה יותר טוב ויעזור להחלמה אבל אני לא מוצאת את הכוחות...
אנחנו אמורים לקבל מפתח לדירה שחיכינו שנתיים להכנס אליה, ואין לי מוטיבציה לארוז\לעשות קניות או סידורים לדירה החדשה.
דוחה כל הצעה של חברות להפגש כי פשוט אין לי כח לראות אף אחד...
בעלי מקסים ותומך אבל אני מרגישה פשוט בלתי נסבלת...קשה לי עם עצמי.....
מרגישה שהחיים נעצרו לנו ב25/6 ואין יום ללא בכי מאז...
איך חוזרים לעצמי? איך ממשיכים הלאה עם חור כזה גדול בלב?
לצפיה ב-'קודם כל חיבוק ענק'
קודם כל חיבוק ענק
15/07/2018 | 15:53
2
39
היי רחליקו, מזדהה איתך מאוד! 
השמיים שלי נפלו ב25.4 ומאז יכולה להגיד לך שהכל השתנה. 
אני כמעט שלושה חודשים אחרי ועדיין חיי לא חזרו למסלולם. 
אני לא יודעת איזה הריון זה היה ולמה נאלצת לסיים אותו ובאיזה שבוע .
 
יכולה לספר מהחוויה שלי שפשוט נתתי מקום לכאב, ריחמתי על עצמי לרגעים, הייתי בלתי נסבלת לבעלי המכיל , התרחקתי מחברות, לעבודה חזרתי די מהר וגם לכושר ואלה שמרו אותי קצת שפויה כלפי חוץ אבל מבפנים עצב גדול! 
 
חוזרים לאט לאט, נותנים מקום לתחושות האלה ולא מנסים להילחם בהן. 
אבל מצד שני קובעים אולי יעד ומאותה נקודה מנסים להמשיך הלאה ולייחל להריון חדש!
 
את יותר ממוזמנת לספר עוד או לכתוב לי בפרטי :) 
חיבוק ענק 
לצפיה ב-'תודה שושילידה'
תודה שושילידה
15/07/2018 | 16:03
1
44
זה הריון שני  אותו נאלצתי להפסיק בשל מומים קשים שהתגלו בעובר (מומי עמוד שדרה וצלעות (מומים נדירים ביותר) שבוע 19 גרידה מאוחרת
,גם ההריון הראשון הסתיים באובדן (שבוע 8 פסק הדופק) לפני כ10 חודשים
שני ההריונות הושגו כתוצאה מטיפולי IVF איקסי ומיון זרע...
הלב כל פעם נצבט במהלך ההריון האחרון שנשאלתי איזה הריון זה וכמה ילדים יש בבית.
מפחדת מהרגע שבו שוב אשאל ואצטרך לענות הריון שלישי ללא ילדים :(
איך מוצאים כוחות לאסוף את עצמי ולחזור לעבודה? מרגישה שזה מה שמצופה ממני ופשוט לא מסוגלת
לצפיה ב-''
15/07/2018 | 16:19
29
כ"כ כואב לי לשמוע על האובדנים שלך ואני מאחלת לך שבמהרה תקלטי שוב והפעם תצאי בידיים מלאות!
מה שאת מתארת זה בדיוק הפחד שמלווה אותי עכשיו, שברור לי שההריון הבא ילווה בפחדים וחרדות ויכווץ את הלב כל פעם שישאלו שאלות אבל נתמודד גם עם זה. 
 
בנוגע לשאלתך- אני חושבת שדווקא לעבודה חשוב לחזור ולנסות קצת להיות בשגרה אבל כמובן שאל תעשי את זה כי מצופה ממך אלא ממקום שתנסי לראות אם יעשה לך טוב. 
אני לא יודעת מה אופי העבודה שלך, כמה אנשים סביבך ומי מהם ידע . 
הקושי העיקרי שלי היה בזה שאין לי כוח למבטים ולרחמים ולשאלות אבל בסופו של דבר אנשים לא מחטטים יותר מידי ויהיה לך קשה יום יומיים אבל לדעתי אחכ יעשה לך רק טוב. 
אני מבינה את הקושי בלחזור לעבוד אבל לפעמים צריך להכריח את עצמינו לעשות דברים וזה יעזור לך בצעד הקטן לעוד משהו שיחזיר אותך להיות יותר חיונית. 
בנוגע לעניין הבית- תני לעצמך את הזמן ואם זה לא מעניין אותך כעת אל תתאמצי שזה יהיה כי כרגע זה לא. מצד שני יכול להיות שכשתתחילי להתעסק בזה זה יעשה לך טוב ויסיט את המחשבות לכיוון אחר. 
את בתקופה עכשיו שמותר לך לעשות מה שבא לך בלי הסברים לאף אחד, תבחני מה עושה לך טוב ומה פחות ותעשי רק מה שטוב לך!
לצפיה ב-'עבר *רק* שבוע'
עבר *רק* שבוע
15/07/2018 | 15:54
3
34
שלושה שבועות שאתם במערבולת, ושבוע *בלבד* מאז שהתהליך הפיזי הסתיים.
אם היו בך כוחות זה היה מפתיע... ואת מוזמנת להגיד את זה לסביבה, ב-sms או בטלפון. להודות למתעניינים ולהגיד שכרגע אין בך כוחות, ושאת שומרת את ההצעות של חברות לזמן שתתאוששי. גם הסידורים לדירה יגיעו ברגע שתתחזקי. אם לא מדובר באסלה שאי אפשר בלעדיה (מניחה שזה לא זה, כי המפתח כבר קרוב),הרי שלא יקרה כלום אפילו אם תחיו תקופה בלי ארונות או עם פינת אוכל/ סלון זמניים.
כרגע זאת את!
מאחלת ללב שלך להתאושש, ומשם להתקדם הלאה לאט לאט בכל המישורים.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
15/07/2018 | 16:05
2
9
לצפיה ב-'אחרי התשובה שלך לשושילידה בכלל...'
אחרי התשובה שלך לשושילידה בכלל...
15/07/2018 | 16:17
1
33
אבדן שני.
גרידה מאוחרת כשהכל גם חשוף לכולם (אפילו לא שבוע מוקדם כשעוד אפשר להסתיר מהסביבה ולבחור את מי לשתף)
כל זה אחרי תקופה של נסיונות ושברון לב (מניחה שלא התחלתם IVF סתם ככה).
זה היה נס אם היו בך כוחות...
לצפיה ב-''
15/07/2018 | 16:29
9
לצפיה ב-'רחליקו היקרה '
רחליקו היקרה
15/07/2018 | 16:35
3
40
את שואלת איך חוזרים לשגרה, ואני אענה לך שתי תשובות - קצרה וארוכה.
 
הקצרה - אי אפשר לחזור לשגרה. איבדת 2 הריונות תוך שנה. אחד בשבוע  8 אחרי אובדן דופק, השני (-*רק* לפני שבוע בגרידה מאוחרת) בשבוע 19 בעקבות מום נדיר במבנה השלד. אי אפשר לקום ולהתהלך בעולם כמו קודם, כי הנפש אינה כשהיתה.
 
הארוכה - אפשר. את תרגישי טוב יותר, לאוכל שוב יהיה טעם, חוויות יומיומיות יחזרו להיות בעלות משמעות. אבל זה ייקח זמן. הרבה. ועבודה נפשית. 
 
השאלה המדוייקת שלך היא למעשה - "איך אני יכולה לחזור לעצמי עכשיו?"
ואת זה אי אפשר.
 
אז איך בכל זאת מחזירים ליומיום את הצבע ואת הטעם? ראשית, פונים לטיפול, אני הלכתי לפסיכולוגית וגם לפסיכיאטר, וממליצה מאד על השילוב של טיפול נפשי עם טיפול פסיכיאטרי. אבל זו כמובן רק אני והנסיון האישי שלי. יש נשים שפונות לדרמה, לספורט, לטיפולים אלטרנטיביים מכל מיני סוגים ומינים. אבל אחרי כזה אובדן אני בשום אופן לא הייתי מצפה מעצמי להמשיך ולהתגבר לבד.
 
מעבר למציאת המסגרת הטיפולית המתאימה לך, את צריכה להבין שיש גבול למה שהנפש יכולה לעשות, ויש מצבים בהם היא נאלמת דום - ואם זה מה שהיא יכולה לעשות כרגע - להניח ליומיום לחלוף לצדה מבלי שהוא נוגע בה - אז זה מה שיש כרגע. לא ניתן להאיץ בה או לדחוף אותה הלאה בכוח. ואם עכשיו היא קהה ואטומה, אז עכשיו היא קהה ואטומה וזו תגובה לגמרי הגיונית בהתחשב בנסיבות.
 
הסביבה - חושבת שאם תחזרי לעבודה יהיה לך יותר טוב, כי תוכלי לשחזר מציאות שקדמה לאובדן והיתה טובה בהרבה מהמציאות הנוכחית. אני חושבת שאת לא צריכה להקשיב לסביבה בהחלטות האישיות שלך, אלא להקשיב רק לעצמך, ללב שלך, ואם את מרגישה שחזרה לעבודה עדיפה על שהייה בבית - אז ורק אז כדאי לך לחזור.
 
לצפיה ב-'תודה על התשובה המפורטת..'
תודה על התשובה המפורטת..
15/07/2018 | 16:42
2
29
את בהחלט הצלחת לתאר מדוייק יותר את התחושות
יש לך המלצות למסגרת טיפולית שתעזור? (למרות שיתכן כי עוד מוקדם מידי כי אני כרגע עוד בשלב שאני סקפטית שמשהו יוכל להועיל בכלל)
לצפיה ב-'בשמחה, בשביל זה אני פה.'
בשמחה, בשביל זה אני פה.
15/07/2018 | 16:58
1
31
כותבת לך מסר.
לצפיה ב-'ניתן להמליץ פה באופן גלוי, ואפילו רצוי. '
ניתן להמליץ פה באופן גלוי, ואפילו רצוי.
15/07/2018 | 17:26
15
לצפיה ב-'וואו יקרה תני לך רגע'
וואו יקרה תני לך רגע
15/07/2018 | 17:35
1
39
עברת המון. בטח שלא חזרת לעצמך כמרי פופינס עם אצבע צרידה!

לצערי אני לא יכולה להגיד שזה משתפר מהר. אבל תדאגי לעצמך, תטפלי בעצמך. לאט לאט הכוחות יחזרו.

בעל תומך זה המון ואני בטוחה שאת לא בלתי נסבלת, את פשוט בסבל ומצוקה עצומים.

מציעה לא להתייחס בכלל לציפיות של הסביבה. תעשי מה שנכון לך בזמן שנכון לך. אף אחד לא עומד במקומך.

מאחלת לך מכל הלב לזכות ליידים מלאות. הלוואי שביתך החדש יהיה מלא שחוק ושמחה.
לצפיה ב-'אמן תודה!'
אמן תודה!
15/07/2018 | 17:42
6
לצפיה ב-'המלצות רופאים - תקראו בבקשה'
המלצות רופאים - תקראו בבקשה
11/07/2018 | 17:42
17
173
מי כמונו יודע עד כמה חשוב שהרופא, בנוסף להיותו מקצועי, יהיה גם אנושי ונעים. 
אשמח מאוד להכין מאגר מעודכן של רופאים מקצועיים ואנושיים בתחומי ההריון (מעקב, סקירות, שקיפות, מי שפיר וכו') ואובדן ההריון (גרידה, היסטרוסקופיה, צילומי רחם, בעיות קרישיות וכו').

האם תוכלו בבקשה להמליץ על רופאים כאלה? 

עבור כל רופא אשמח לקבל - שם מלא, איזה בדיקות מומלץ לבצע אצלו, איפה הוא מקבל (עיר, איזור בארץ), פרטי התקשרות אם יש לכן וכל מידע נוסף שבא לכן לחלוק. 

אפשר לשלוח לי כאן או בהודעות פרטיות. 
תודה רבה
לצפיה ב-'ספרקית, את נהדרת!'
ספרקית, את נהדרת!
11/07/2018 | 20:02
3
103
כל הכבוד לך על העשיה החשובה הזאת.
 
הלוואי ויכולתי להוסיף - לצערי נתקלתי בשנים הקודמות בעיקר ברופאים גרועים ביחסי האנוש: זה ששכח לציין תופעות לוואי של הציטוטק 'לפני' שנטלתי; ההוא שהחלפתי בראשון שנהם עלי שבאתי לסקירה מיותרת -מבחינתו- אחרי שני אבדנים בשבועות מוקדמים, אחד מהם אצלו, כי פשוט לא יכולתי להסחב ככה עוד שבועיים בחוסר ודאות; והשלישי - בסדר.
 
לצפיה ב-'רופאים מומלצים'
רופאים מומלצים
12/07/2018 | 11:23
1
115
היסטרוסקופיות: חן גולדשמידט ומוטי גולדברג
סקירות: פרופ' מלינגר, פרופ' אחירון, פרופ' צלאל
מי שפיר: דורון קרייזר (מכבי אסותא), פרופ' הנדלר (אסותא)
ייעוץ גנטי: מוטי שוחט ויובל ירון
איזורים - מרכז
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
12/07/2018 | 17:25
20
לצפיה ב-'מבאס מאוד'
מבאס מאוד
12/07/2018 | 17:24
73
גם אני "נפלתי" על עניין תופעות הצייטוטק
ובכלל, שנים לא הצלחתי למצוא רופא מעקב הריון שיהיה אנושי. את שני ההריונות האחרונים שלי העברתי בלי רופא מעקב הריון. רוצה לחסוף את החוויה הזו מאחרות. 
לצפיה ב-'רעיון מעולה'
רעיון מעולה
12/07/2018 | 14:58
1
71
סקירות: פרופ' ינון גלבוע
ייעוץ גנטי : ד"ר ליאור כהן
מי שפיר: פרופ' ישראל מייזנר
כולם באיזור המרכז
לצפיה ב-'תודה '
תודה
12/07/2018 | 17:25
12
לצפיה ב-'המלצה '
המלצה
12/07/2018 | 15:36
3
83
היסטרוסקופיה: ד״ר גיא רופא
ותודה תודה תודה למרעישה בשקט על ההמלצה, הוא היה פשוט מקסים.
מקבל פרטי בת״א ובחיפה. יש לו הסדר עם מכבי שלי.
ואם היה לי תקציב לזה, הוא היה הרופא הקבוע שלי.
לצפיה ב-'ועוד אחת '
ועוד אחת
12/07/2018 | 15:38
1
90
צילום רחם: ד״ר דניאל טוגנדרייך
הוא נחשב ה-מומחה בארץ לתחום. והוא היה ממש ממש בסדר בבדיקה המאיימת הזו.
אני יודעת שהוא גם עושה גרידות, הייתי אמורה לעבור אצלו גרידה באסותא לפני שנה והוא היה מספיק מקצועי כדי לזהות במסמכים שלי שהגרידה תהיה מיותרת ושלח אותי למיון נשים (מה שהיה החלטה מוצדקת מאד, זה היה סוג של חוץ רחמי)
לצפיה ב-'תודה '
תודה
12/07/2018 | 17:26
12
לצפיה ב-' ריגשת אותי'
ריגשת אותי
12/07/2018 | 20:16
16
לצפיה ב-'דר עמירם אבני - רמת השרון.'
דר עמירם אבני - רמת השרון.
12/07/2018 | 16:19
1
55
ממליצה בחום - נמצא בהסדר של הכללית. לצערי עברתי אצלו גרידה במדיקל סנטר. הוא היה מהמם ורגיש עוד מהשיחת טלפון הראשונה!
בניתוח הוא היה מהממם ומכיל וסבלני.
ממש ממליצה בחום!
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
12/07/2018 | 17:27
16
לצפיה ב-'ההמלצות שלי'
ההמלצות שלי
12/07/2018 | 20:12
1
83
לצערי יכולה לתת המלצות בעיקר בתחום ההפלות ופחות על בדיקות במהלך ההריון.
ייתכן שהרופאים שאני ממליצה עליהם מתמחים בבדיקות או פעולות נוספות, אני מתייחסת רק לבדיקות ופרוצדורות שעברתי אצלם.

רופא נשים למעקב הריון, גרידה, היסטרוסקופיה ניתוחית להוצאת שאריות: דר' גיא רופא.
מנהל את מרכז בריאות האישה באיכילוב.
מקבל בקליניקות בת"א ובחיפה (בחיפה פעם בשבוע, בת"א אני לא יודעת מה התדירות).
מבצע פרוצדורות באלישע בחיפה ובמדיקל סנטר בתל אביב (ייתכן שגם באסותא בתל אביב).
לפי האתר שלו, יש לו הסדר ייעוץ דרך מכבי ולאומית.
רופא מקצועי, רגיש ואמפתי עם ידי זהב ולב ענק.
מהחוויה שלי כמטופלת שלו, הוא מוכן לענות על שאלות (גם כשיש הרבה שאלות), מדבר בגובה העיניים, הוא מקבל מעורבות של המטופלת בתהליך הטיפול, הוא זמין מאוד בווטסאפ ובטלפון (אני מטופלת פרטית, לא יודעת מה קורה עם מטופלות שמגיעות אליו בהסדר של קופ"ח).
לינק לאתר שלו - https://guyrofe.com/
טלפון כפי שמופיע באתר - 072-2136699 (אני לא בטוחה אם זה מגיע למוקד השארת הודעות או לאחת הקליניקות, אני מתקשרת ישירות לסלולרי שלו או לקליניקה בחיפה).

רופא להיסטרוסקופיה אבחנתית ו/או ניתוחית: דר' חן גולדשמיט.
מיומן מאוד, בימים ראשון ורביעי מקבל במרכז נארא ברמת גן.
אבחנתית מבצע עם מים וללא ספקולום.
מקצועי ורגוע, עונה על כל שאלה שנשאלת, אבל לא יוצר תחושה שאפשר לשאול הרבה שאלות.
כשהמצב קשה, אומר זאת באופן ישיר ולא מנסה לייפות את המציאות וליצור תקוות שווא (בעיניי זה פלוס רציני מאוד).
אחרי ניתוחית זמין לשאלות בטלפון.
לינק לאתר שלו - http://www.hysteroscopy.co.il/
טלפון של המזכירה (לרוב יש צורך להשאיר הודעה והיא חוזרת אחרי כמה שעות) - 052-4822880
 
רופא לסקירה ראשונה: פרופ' משה ברונשטיין.
אני קצת שנויה במחלוקת עם עצמי לגביו בגלל המלצה שנתן לקרובת משפחה (היא לא שמעה בעצתו), אבל אם במקרה יהיה הריון תשיעי ואם אגיע לשבוע של סקירה, הוא יהיה הרופא שיבצע אותה.
מקצועי מאוד, ותיק מאוד ומבצע אלפי סקירות בשנה.
מקבל בחיפה באופן פרטי, נכון ללפני חודש סקירה עולה 2,700 ש"ח לעובר (סקירת תאומים עולה פי שתיים).
יש לו רוטינה במהלך הבדיקה שקצת משעשעת בהריון הראשון, אבל אח"כ נראית מיותרת (לא יודעת אם הוא עדיין עושה את זה, פעם אחרונה שהייתי אצלו היתה לפני קצת יותר מ-4 שנים).
לינק לאתר שלו - http://www.dr-bronshtein.co.il/
טלפון בקליניקה - 04-8667275
 
ספרקית - תודה על היוזמה 
לצפיה ב-'Great Minds... '
Great Minds...
15/07/2018 | 17:57
2
לצפיה ב-'המלצה'
המלצה
13/07/2018 | 14:25
55
מוסיפה כפי שמרעישה כתבה- המלצה חמה על ד״ר גולדשמיט להיסטרסקופיה אבחנתית
 
צילום רחם- עשיתי גם אצל אחד המומחים לזה- פרופ׳ יעקב פרחי (הוא גם רופא הפוריות שלי)
רופא סימפטי עדין ומרגיע... אני כמעט בטוחה שהוא גם מבצע מי שפיר (לא מניסיון אישי)
לצילום רחם הוא מקבל במדיקל סנטר
 
תודה ספרקית! אכן יוזמה מבורכת
לצפיה ב-'מוסיפה את ההמלצות שלי- '
מוסיפה את ההמלצות שלי-
13/07/2018 | 18:28
64
1. ד"ר דורית רביד- גניקולוגית, מעקב הריון, מעקב הריון בסיכון גבוה. 
2. ד"ר עופר גונן- פוריות, בירור הפלות חוזרות. 
3. ד"ר אניטה סילבר- שקיפות עורפית, סקירות מערכות. 
4. ד"ר רון שינמן- הסטרוסקופיה אבחנתית וניתוחית.
 
כולם עובדים באיזור השרון.
כולם מקצועיים ואנושיים ומומלצים בחום רב על-ידי. 
 
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
ליווי ותמיכה לנשים לאחר אובדן הריון
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'חשוב כ"כ !'
חשוב כ"כ !
15/07/2018 | 17:09
31
כמעט 5 שנים בזירה הזו לצערי, ועדיין לסרוגין אני מוצאת עצמי מאוכזבת מעוד רופא ולא מטופלת כיאות ומחפשת, שוב !!!, רופא חדש.
לי אישית חשוב שהרופא המטפל יהיה (כמובן) קשוב ואמפתי, שיקשיב לי ולנסיון שלי עם הגוף שלי ולא יזלזל בתחושות ומסקנות שלי, אלא יסכים לבדוק וללכת איתי (כי את כל האבחנות שלי כמעט, אני חזיתי ואו התחלתי את התגלגלות הגלגל). חשוב לי שיהיה חוקר וחדשני, שיקרא מאמרים ויהיה מעודכן ושלא יפחד.
שלא יפחד לקחת אחריות על אישה שעברה X הריונות וY אובדנים, שלא יחשוש מהיסטוריה מאתגרת ואו ממחלות רקע, שלא יחשוב משילוב של בעיה גנטית גם בכל הקלחת הכיפית הזו.
שיקח על עצמו את האתגר.
כבר כאן, ניפיתי את רובם, מסתבר.
אז אחרי כמעט 5 שנים של אובדנים, אלו ההמלצות שלי:
1. רופא למעקב הריון - ד"ר אורי ארליך. עומד באומץ (לרוב) בכל הנ"ל וכשלא, הוא כנה ומביע חשש ומתייעץ, כן עלינו, איתי ובמה שאני חושבת ורוצה. לא פעם מנהלת שיחות התייעצות, תוך כדי פגישה איתי ומולי, עם רופאים אחרים, כשמרגיש שזקוק לעוד חוו"ד.
2. מומחה להריון בסיכון - פרופ' מזעקי שלי. מקצועי ביותר, נעים כ"כ, אנושי ברמות שלא הכרתי אצל רופאים (ודאי לא ותיקים). מעודכן בכל החידושים, אבל בוחר לפעמים בשמרנות ומאד מאד מאד קשוב לרצונות המטופלת שלו. רואה את המטופלת.
הוא מקבל פרטי בלבד, וגם מנהלת את מחלקת הריון בסיכון בשיבא ושווה כל שקל (ואני לא מהרצות לפרטי, כשיש אופציות טובות בקופה).
זמין כל שעות היממה בטלפון ובוואטס אפ. עונה בזריזות ואם צריך גם מתקשר בעצמו. המון פעמים התקשר למחלקת הריון בסיכון בשיבא ווידא שאטופל בהתאם (והמחלקה שם די מעולה גם בלי זה ועדיין).
ביקר אותי בכל אשפוז בשיבא בהריונות ובא לאחל לי בהצלחה אישית כששמע (לא ממני) שאני עומדת להיכנס לניתוח קיסרי חירום) וגם ביקר לאחריו.
לקראת הפסקת ההריון האחרונה שלי, הוא התקשר אליי כמה פעמים כשראה שאני מתלבטת, לודא שאני שלמה עם ההחלטה ובשיחה אחת (לפני הכנסת הלמינריות במחלקה) פשוט שוחח איתי כ20 דקות והרגיע ועודד.
באמת שהוא יחיד במינו.
מחלקת הריון בסיכון: שיבא.
ביחוד בהשוואה לאחרות כמו איכילוב, אין מה להשוות בכלל.
מומחה לפוריות: עופר גונן. אנושי ונעים ומאד קשוב למטופלת. ישיר וכנה.
היסטרוסקופיה אבחנתית / ניתוחית: ד"ר חן גולדשמיט.
היחיד שעושה את הבדיקה בטכניקה עם שימוש במים במקום בספקולום וזה עושה כ"כ הבדל. הבדיקה כלל לא כואבת ומאד קלה ומהירה. פותח הדבקויות קלות במקום וללא תוספת עלות וחוסך כך זמן והתעסקות. בפגישה ראשונה הוא עובר כרציני וענייני מאד, אבל למטופלות חוזרות (לא עליכן), הוא מאד נעים ואפילו ציני ומשעשע בדרכו (עליי אישית זה מאד מקל). כנה מאד ונותן אבחנה מאד מאד כנה ולא מתפשרת, אומר את חומרת המצב, סיכויים בערך לפתרון קל יחסית ולהישנות וכשהמצב רציני וקשה, גם את זה הוא אומר ולי אישית זה היה מאד מאד חשוב. יצאתי ממנו, בניגוד לאחרים רבים, כשאני יודעת בודאות שאנו נמצאים בסוף הדרך המיילדותית שלנו ושאם נשיג שוב הריון, כדאי לחשוב עליו כעל אולי אחרון ולהחליט לפי זה איך מתקדמים (כאמור, יש בעיה גנטית אצלנו).
מאד זמין והתורים מהירים גם לניתוחית וגם לאבחנתית. המזכירה יעל מאד יעילה ועוזרת בניירת מול הקופה, אם צריך.
 
 
לצפיה ב-'מניחה שזה המקום לכתוב?'
מניחה שזה המקום לכתוב?
10/07/2018 | 21:53
8
214
היי, אחרי הרבה לבטים החלטתי לנסות לרשום פה.
בת 27, הריון ראשון, לפני חצי שנה עברתי גרידה בשבוע 16 בגלל מום קשה בעובר. למרות שההחלטה הייתה קשה, היה ברור לנו כי צריך לסיים את ההיריון ועם ליווי של רופא מדהים שתמך ותומך לאורך כל הזמן הזה.
בביקורת שלאחר הגרידה התגלתה שארית הריון, המתנו זמן מסוים בתקווה שהגוף אולי ינקה עצמו. אבל אחרי שלושה חודשים הוחלט על פרוצדורה רפואית נוספת - היסטרוסקופיה ניתוחית וטיפול של פרוגליטרון למשך חודש.
מאז עברו שלושה חודשים (ואחרי ביקורת שנאמר שהכל תקין), והגוף לא נראה חוזר לעצמו - לא פיזית ולא נפשית.
בהתחלה חשבתי שלדבר עם המשפחה והחברים הקרובים יעזור, אבל נראה שעכשיו אני פשוט מאבדת סבלנות מלדבר איתם - כל שיחה מסתכמת בכך "את בחורה צעירה..." אני ובעלי מאמינים בלדבר ומהבחינה הזו הוא עוזר, תומך ומדהים. אבל גם כבר לא אין יותר מדי תשובות.
 
ואם זה לא מספיק, מאותו יום כל דבר קטן בריאותי עכשיו מכניס אותי ללחץ, ברור לי שזה גם לא עוזר לגוף ולנפש להחלים.
אני בעיקר לא מצליחה להתמודד עם עניין החוסר וודאות והעובדה שאם בעבר הייתי יודעת למה לצפות מהמחזור שלי (דיוק מדהים) עכשיו הוא משובש לחלוטין, שלא לדבר על האכזבות שמגיעות עם כל מחזור.
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
10/07/2018 | 22:31
1
85
מתייחסת קודם כל לצד הטכני של הדברים.
מהם השיבושים שאת חווה מבחינת המחזור? האם ההפרש בין המחזורים השתנה, האם אופי ומשך הדימום השתנה?
האם אחרי הוצאת השארית עברת גם היסטרו' אבחנתית כדי לוודא שאין הידבקויות? אם טרם עברת אבחנתית, נראה לי שזה הזמן לעשות זאת.
מנסיוני ולפי מה שאני מבינה, הפרוגילוטון ניתן לך כדי לעבות את הרירית ולדמות סייקל רגיל של הגוף - עליית אסטרוגן (הכדורים הלבנים), לאחריה עליית פרוגסטרון (הכדורים החומים) ועם סיום החפיסה צניחה של הפרוגסטרון והגעת הוסת.
 
חוויתי שאריות אחרי 3 הפלות, פעמיים הן הוצאו עוד לפני הוסת הראשונה, ופעם אחת מיד אחרי הוסת הראשונה. אני מודה שאני כבר לא זוכרת לפרטים את כל הוסתות והמחזורים שבאו אחרי הוצאת השאריות, אבל זכור לי שהוסת הראשונה אחרי השארית הראשונה היתה מאוד שונה מהרגיל, והוסת הבאה אחריה הגיעה באיחור ניכר בלי שום סיבה הגיונית (נמנענו מלהיקלט באותו החודש).
 
מבחינה נפשית ורגשית, אני חושבת שלאור התגובות שאת מקבלת מהסביבה הקרובה, זה הזמן להפחית את השיחות איתם בנושא.
אם את מרגישה שאת צריכה לדבר את החוויה שלך, כנראה שכדאי לפנות לטיפול כלשהו - זה יכול להיות טיפול פסיכולוגי, או שיחות עם עובדת סוציאלית, או כל פורמט מילולי אחר שמתאים לצרכים שלך.
באופן אישי אני מעדיפה להוציא את המילים שלי בכתב ולפרסם הודעות כאן בפורום.
הפורום לא אמור להוות תחליף לטיפול פסיכולוגי, אבל מבחינתי הוא מספק לי מקום להוציא בו את כל המרה השחורה שלי.
 
ההתמודדות עם חוסר הוודאות מהווה חלק ניכר מההתמודדות עם האובדן והנסיונות להיקלט שוב. מדי פעם נפתחים כאן בפורום שרשורים של פינת הביניים - פינה שמוקדשת בדיוק לזמן הזה של חוסר הוודאות בין הריון אחד למשנהו.
אחרי 4 שנים של אי וודאות, עדיין לא מצאתי דרך לייצר וודאות יש מאין.
אין וודאות על מועד ההיקלטות להריון חדש ואין וודאות לתקינותו של ההריון החדש.
 
לגבי לחץ וסטרס - הם בהחלט לא עוזרים להחלמה, אבל למיטב ידיעתי והבנתי הם לא מונעים היקלטות להריון ובאופן אישי אני לא חושבת שניתן למנוע סטרס באופן מוחלט.
נשים נקלטו להריון (וגם ילדו ילדים) במצבי סטרס קשים הרבה יותר ממה שאנחנו חוות.
ברמה האישית - בתחילת ההריון השני שלי הייתי מאוד חרדתית, כולל מנורת לילה בשירותים עד שבוע 16, כדי שאוכל לבדוק אם יש לי הכתמות בניגוב. ההריון הזה הוא ההריון היחיד שלי עד כה שהסתיים בידיים מלאות.
 
אני שמחה שהעזת לכתוב כאן.
שולחת לך חיבוק חזק 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
10/07/2018 | 23:01
61
תודה על השיתוף, 
אין לי באמת בסביבה האישית שלי מישהו שחווה או עבר משהו דומה (ומקווה שגם לא יעברו) וזו אחת הסיבות שהחלטתי סוף סוף לכתוב פה ולא להיות רק צופה.
 
נראה לי שנושא הוודאות יותר נוגע להכרת הגוף, יחד עם ההריון פיתחתי אורטיקריה כרונית שמשבשת את היומיום ומהווה מעין שארית מהחוויה הזו שתמשיך איתי לעוד הרבה זמן (מתפרצת בעקבות שינוי הורמונלי).
לגבי הטכני - מלבד האורך של המחזור שמגיע בין 36-42 יום, הוא מתנהג מוזר בכך שיש יומיים שלושה דימום ואז יום וחצי הפסקה (נקי לגמרי) וחוזר אח"כ לעוד יום וחצי.
בהחלטה עם צוות הרופאים נאמר לי שהם לא רואים סיבה להיסטרוסקופיה אבחנתית. אבל יש לי ביקורת נוספת שבוע הבא. נקווה לטוב.
ברור שלחץ אי אפשר למנוע, אבל הלוואי והלחץ היה רק חיצוני ולא מעין לחץ פנימי כלפי עצמי.
תודה רבה.
וחיבוק בחזרה!
לצפיה ב-'תגובתי'
תגובתי
11/07/2018 | 11:56
3
66
היי יקירה, מזדהה איתך מאוד ויכולה רק לתמוך בשיתוף הסיפור שלי: 
בסוף אפריל עברתי גרידה בשבוע 17 אחרי סקירה ראשונה בה גילו מס' מומים בעובר שלא השאירו מקום לספק בכלל. זה הריון ראשון ונהנתי מכל רגע, מהתחושות, מהמראה, מהעתיד ואני לא צריכה לספר לך בטח כמה נשברתי אח"כ ולו רק מכל החלומות והציפיות שנמוגו בבת אחת. 
חוויתי תקופה של חודשיים כמעט של עליות וירידות- התקפי זעם בלתי מוסברים, התבודדות, נסגרתי, בכיתי, כעסתי, שמחתי , הגוף שמשתנה, אולי בדיעבד השפעת ההורמונים והכי הכי כל הזמן חשבתי ועדיין מתי אכנס להריון נוסף. 
מבולבלת מהמחשבה שמצד אחד רוצה כבר הריון שיחזיר את מה שאבד ומצד שני חוששת שהריון חדש יביא עימו חרדות שלא היו עד כה והחשש מאיבוד "התמימות" אבל- כ"כ רוצה כבר!!! כי זה היה שם... אני יכולה .... ואז זה חמק ....כלא היה.
בנוגע לצד הטכני- נראה שהכל עבר חלק אחרי הגרידה והתנקה בצורה מלאה. 
לפני ההריון המחזור והביוץ היו מדויקים. 
בדיעבד יכולה לאמר שמיום הגרידה ולאחר 26 ימים קיבלתי את המחזור הראשון ומאז קיבלתי עוד אחד אחרי 28 יום ועכשיו מחכה לא לקבל את המחזור השלישי ואני בטוחה שאת מכירה את התחושה ואוי כמה תיהיה אכזבה אם יהיו כתמים על התחתון. אוףףף אף אחת שלא עברה זאת לא יכולה להבין את התחושה הזו . 
והמתח הזה שיש שבוע לפני המחזור, נעשיתי מומחית לפיענוח מיצי גוף, תחושות פנימיות וכו'...בחיים לא הייתי ככ קשובה לעצמי. 
שום מילות עידוד של את צעירה, הגוף יכול כי הוא כבר היה שם, עוד יהיה לך ילד בריא וחמוד ואת תשכחי הכל שום דבר מאלו למרות שהם כנראה נכונים לא מעניינים אותנו כרגע. 
העצה שלי בשבילך היא שפשוט תשלימי עם זה שאת בלחץ וסטרס ורוצה מאוד משהו כי הבנתי שאי אפשר להתעלם מזה ובאמת "לטפל " בזה. תחיי את החיים השגרתיים אבל דווקא לצד הרצונות והמחשבות שלך להיכנס שוב להריון כי אני מאמינה שכשאנחנו רוצות משהו אנחנו צריכות לזמן אותו אלינו ! 
מקווה שקצת עזרתי ואת כמובן מוזמנת לכתוב לי בפרטי מה שבא לך אם זה יעזור לך לדבר :) 
חיבוק חם 
לצפיה ב-'שכחתי לחדד '
שכחתי לחדד
11/07/2018 | 12:03
2
69
בנוגע למחזור רציתי דווקא להראות לך צד נוסף- כביכול אצלי הכל עבר חלק והמחזור גם מגיע בזמן ונראה שיש ביוץ והכל ועדיין יש דברים שלא נבין למה הם לא קורים כרגע.
אין לי תשובה לזה ונראה לי שגם לרופא לא אבל כנראה יש דברים שהם מעבר אלינו ושהם קורים הם קורים.
גם כשנכנסתי להריון זה היה חצי שנה אחרי שהפסקתי גלולות. הייתי בטוחה שתוך שניה אני נקלטת כי הכל היה תמיד מסודר אצלי מבחינת מחזור וכו וזה לא קרה מיד כמו שציפיתי ואין לי הסבר למה זה קרה דווקא בזמן שקרה .
מקווה שהצלחתי להעביר את מה שניסיתי
לצפיה ב-'תודה'
תודה
11/07/2018 | 19:03
1
49
מבינה למה התכוונת :) תודה על התשובה.
ההמתנה הזו והרצון לקראת מה שהיה בהחלט קשים,
מנסה ומשתדלת לשלב את זה עם שגרת היומיום, בתקווה גם לנסות להעסיק את עצמי ולא לשקוע בזה יותר מדיי.
 
וכמובן שתוכלי לכתוב גם לי בפרטי אם תרצי לדבר.
לצפיה ב-'תודה!!! '
תודה!!!
12/07/2018 | 09:46
30
אני בדיוק בזמן הזה המותח .... מחכה
זה הורג אותי. 
 
לצפיה ב-'מבינה אותך כל כך'
מבינה אותך כל כך
13/07/2018 | 14:14
22
אובדן העובר, אובדן הוודאות, חוויה קשה של חוסר ועצב.

בעצמי עברתי לפני חמישה חודשים גרידה בשבוע 16 של עוברית אהובה ורצויה בגלל תסמונת חמורה. מאז לא הצלחתי להקלט להריון תקין.

האכזבה שמגיעה עם כל מחזור היא עצומה וכואבת כל כך. וברור שקשה לגוף ולנפש להחלים.
ברור שזה לא עוזר לך להתגבר שאומרים לך שאת צעירה, אבל זה כן אובייקטיבית מעלה את הסיכוי שלך לסיים בפעם הבאה ביידים מלאות ויש בזאת איזו נחמה פרוטה.

מאחלת לך שקט נפשי וידיים מלאות בקרוב.

לצפיה ב-'אכן זה המקום לכתוב'
אכן זה המקום לכתוב
15/07/2018 | 14:25
13
משתתפת בצערך על אובדן ההריון. 
לגבי הנושא הפיזי- נראה שאת מטופלת היטב. המשיכי לקבל חוות דעת רפואיות, ואני מקווה שהביקורת השבוע תעבור בשלום.
 
לגבי הנושא הרגשי- הטיפול בנפש מורכב לא פחות, ולפעמים אפילו יותר מאשר הטיפול בגוף. את (ואתם) זקוקה (וזקוקים) להכלה רבה כעת. משפטים ואמירות כמו : "אתם צעירים...", נובעים כתוצאה מהרצון של הסביבה לעודד ולהתעודד. אבל בהחלט יכול להיות שהמשפט הזה לא עוזר לך, ורק מעצבן אותך (אגב, מישהי אחרת כן היתה מתעודדת מזה, אבל זה בכלל לא חשוב. מה שמתאים לאחת, לאו דווקא מתאים לאחרת...). 
לא פשוט ללמוד להתמודד עם הסביבה בנסיבות מורכבות אלו. 
 
במידה ואת נמצאת בטיפול רגשי כלשהו, הייתי ממליצה לך להתייעץ גם בנוגע להתמודדות עם הסביבה. מומלץ לבחון ביחד את מערכות היחסים השונות שלך עם דמויות משמעותיות בחייך, ולחשוב ביחד עם המטפלת כיצד לעזור לסביבה לעזור לך. במידה ואת לא מטופלת, אולי זה הזמן הנכון לפנות לייעוץ ולהכוונה בנושא. 
 
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מישהי אולי יודעת - מנת ציטוטק שלישית, האם אפשרי??'
מישהי אולי יודעת - מנת ציטוטק שלישית, האם אפשרי??
11/07/2018 | 19:55
5
86
אז אני אחרי 2 מנות ציטוטק - הראשונה ואגינלית שלא השפיעה כמעט בכלל, השניה דרך הפה שאחריה היו כחמש שעות "טובות" שהוציאו את רוב מה שהיה צריך לצאת. היום 6 ימים אחרי עם דימום מועט ביותר כבר יומיים (נראה לי שעונה להגדרה של מכתים) - עשיתי US ונמצא שעדיין יש תוכן, 16 מ"מ לפי סיכום הבדיקה במוקד
קיבלתי הפניה למיון נשים. לדברי הרופא של המוקד, רק במיון ניתן לקבל מרשם לציטוטק במצב שלי - הוא לא יכול לתת וגם לא הרופא שלי.
הבנתי שיש בתי חולים שהפרוטוקול שלהם מאפשר מנה שלישית. מכיוון שתופעות הלוואי שהיו לי עם ציטוטק הן סבירות לדעתי, אם יש אפשרות למנה שלישית אני בהחלט ארצה לנסות במקום ללכת לגרידה.
האם מישהי יודעת על אפשרות כזאת?
התחלתי את התהליך באיכילוב, אז אני צריכה להמשיך שם... למישהי אולי יש מושג מה הסיכוי שיאשרו לי עוד ניסיון לפני גרידה?
לצפיה ב-'אני לא מכירה מקרה שבו נתנו מנה שלישית'
אני לא מכירה מקרה שבו נתנו מנה שלישית
11/07/2018 | 23:39
40
נדמה לי שהיתה כאן מישהי בשנה האחרונה ששקלה את זה (אולי צומבה?), אבל לדעתי לא קיבלה מנה שלישית.
לצפיה ב-'כן'
כן
11/07/2018 | 23:53
43
אני קיבלתי שלוש מנות ציטוטק דרך הפה מרופא פרטי.
לצפיה ב-'חוזרת לעדכן שאכן לא היה סיכוי למנה שלישית באיכילוב, אבל...'
חוזרת לעדכן שאכן לא היה סיכוי למנה שלישית באיכילוב, אבל...
13/07/2018 | 10:38
2
56
גם אין כרגע צורך בגרידה! תהיה בדיקת מעקב עוד שבועיים ואז נראה.
אני אופטימית שעד אז הכל יצא איכשהו.
 
לצפיה ב-'טוב לשמוע, זלופית'
טוב לשמוע, זלופית
13/07/2018 | 10:52
5
לצפיה ב-'מקווה מאוד שזה מאחורייך מבחינה פיזית. חיבוק.'
מקווה מאוד שזה מאחורייך מבחינה פיזית. חיבוק.
13/07/2018 | 14:15
4
לצפיה ב-'ההריון נגמר??'
ההריון נגמר??
10/07/2018 | 07:56
7
151
יום חמישי הבטא היתה 35
יום ראשון עלתה רק ל41 כנראה בשבת עוד הכפיל את עצמו ובראשון כבר התחיל לרדת ולהתאפס
אתמול כבר התחיל כתמים ,אז זה בעצם הריון כימי?? לא צריך ללכת לרופא אפילו?
לצפיה ב-'לא יודעת לענות על ההיבט הרפואי אבל'
לא יודעת לענות על ההיבט הרפואי אבל
10/07/2018 | 10:51
2
61
רוצה להציע לך לספר יותר.
אני מרגישה את המצוקה מההודעות שלך.
רוצה לספר לנו אם זה הריון ראשון? כמה זמן אתם מנסים?

אולי תפרקי ותשתתפי את אשר על ליבך.

חיבוק גדול.
לצפיה ב-'תודה יקרה'
תודה יקרה
10/07/2018 | 12:20
1
51
יש בבית 2 ילדים בריאים 
עברתי לידות רגילות,  ללא הפלות 
מנסים 3 חודשים אחרי 5 שנים של אמצעי מניעה 
מקווה  שחודש הבא יהיה טוב! 
לצפיה ב-'מקווה בשבילך מאוד'
מקווה בשבילך מאוד
10/07/2018 | 13:44
40
לעניות דעתי עם הנתונים האלו ואם הגיל שלך בכרטיס נכון יש לך את כל הסיכוי לזכות בידיים מלאות.

מבינה לגמרי את האכזבה והכאב אך אל תיפול רוחך!
לצפיה ב-'לי זה נשמע הריון כימי '
לי זה נשמע הריון כימי
10/07/2018 | 14:36
45
אני לא רופאה, אבל ההריון שלך לא תקין, אני מצטערת. בכימיים שלי לא הלכתי לשום ביקורת. חיכיתי שיגיע המחזור וישטוף את הכל והמשכתי אח"כ כרגיל. מאחלת לך שהפעם הבאה תוביל להריון מלא ומשמח.
לצפיה ב-'רוצה לעדכן במשהו? '
רוצה לעדכן במשהו?
11/07/2018 | 13:32
2
20
לצפיה ב-'תודהה קיבלתי מחזור'
תודהה קיבלתי מחזור
11/07/2018 | 14:23
1
65
והפניה לבדיק בטא לראות אם התאפסה
אעשה ביום ראשון
 
לצפיה ב-''
11/07/2018 | 16:35
11
לצפיה ב-'שבוע אבל'
שבוע אבל
09/07/2018 | 23:35
5
185
אני גמורה
אם חשבתי לפני שבוע שאני גמורה, אז היום אני משתמשת במילה הזו אחרת..
 
מה היה לנו-
ביום שני גרידה
ביום רביעי דוד שלי נפטר (טיסת חירום לאמא למשפחה בחו"ל)
אתמול נהרג ילד יקר בן 9, הבן של חבר קרוב מאוד של בן הזוג שלי. ההלוויה היתה הערב, העצב האימה והכאב בלתי נסבל
 
כמו סולם של אבל, בכל אחד מהם את מגלה שבעצם כן- יכול עדין להיות יותר גרוע
וזה בלי להזכיר התמודדויות אחרות שהיו השבוע עם הסביבה שלגמרי מחווירות עד כדי שאין לי כח אפילו להעלות אותן על הכתב, על אף שבכיתי גם מהם ולא מעט
 
מנסה להפריד בין כל סוגי האבל. ולא לשקוע מידי באבל שלא שלי ישירות. אם יש דבר כזה.
ומי אמרה נפילה הורמונלית? כן, אז אחד כזה תוסיפו למילקשייק שהוא התודעה המקרטעת שלי כרגע
 
הולכת לישון
כי מהיום הזה כבר לא נשאר ממני כלום
לצפיה ב-'עוגיות, זה פשוט נורא'
עוגיות, זה פשוט נורא
10/07/2018 | 07:42
79
כבר אי אפשר לאחל כלום, כי זה פשוט נורא.
לצפיה ב-'אין לי מילים ואין נחמה'
אין לי מילים ואין נחמה
10/07/2018 | 15:41
55
שולחת לך חיבוק.
לצפיה ב-'אין לי מילות נחמה, רק חיבוקים והרבה אמפטיה ומעט תובנות- '
אין לי מילות נחמה, רק חיבוקים והרבה אמפטיה ומעט תובנות-
11/07/2018 | 13:31
44
לפעמים האבל הפרטי שלנו על מה שאבד לנו מתערבב עם אבל מסוג אחר על טרגדיות שמתרחשות במעגלים רחוקים יותר, אך שעדיין מאוד משפיעות עלינו. 
לצערי הרב, לפעמים זה חלק מהחיים שלנו.
לנפש קשה להכיל את כל האבל הזה. מותר לך לתקופה מסויימת להתרכז באבל הפרטי שלך, פשוט כדי להגן על עצמך ולשמור על נפשך. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תמיד יכול להיות יותר גרוע'
תמיד יכול להיות יותר גרוע
13/07/2018 | 02:54
31
מפחיד ולא נעים לחשוב ככה, אבל זו האמת. אובדן אחד אינו מחסן בפני אובדן אחר. מוות אחד לא מחסן בפני מוות אחר.
מהנסיון הפרטי ארוך השנים שלי בנושא האבל, התובנה העיקרית שלי היא שמגיע שלב בו האבל כבר כל כך טמוע בנשמה עד שהוא מקבל פינה מסודרת בנפש. במטבן מסוים זה קל יותר כי זו פינה מוכרת. אני כבר מכירה את עצמי מתאבלת. אני יודעת כמה נמוך אני נופלת. ואני גם יודעת שאני קמה. ובמובן מסוים האבל הופך לקל יותר. כך אני גם מפרשת את ההתמודדות של מרעישה, שסיפרה שהיא לא יודעת מנין הכוחות, אבל סיומו של הריון מספר 8 לא שבר אותה, על אף שנראה שזו התגובה המצופה.
שולחת לך חיבוק. מאחלת ויודעת שיבואו גם ימים אחרים. אנחנו כאן בשבילך כל הזמן, עוגיונת.
לצפיה ב-'מטלטל. משתתפת בצערך.'
מטלטל. משתתפת בצערך.
13/07/2018 | 14:18
17
מאחלת לך ימים טובים.

הנפילה ההורמונלית היא איומה. אני הרגשתי ממש כלואה ברכבת הרים רגשית שיצאה מכלל שליטה.
לצפיה ב-'עדכון+ שאלה- הגר טסט?'
עדכון+ שאלה- הגר טסט?
09/07/2018 | 11:02
5
152
היי בנות,
בעצתכן פניתי לתל השומר להתיעצות לפני כניסה להריון נוסף. הפנו אותי לבדיקות רבות שאחת מהן היא הגר טסט אבל לא הסבירו לי מה זו הבדיקה הזו אלא רק ביקשו שאגיע לבצע אותה. האם מישהי עברה ויכולה להסביר לי פחות או יותר? אני לא מוצאת אצל ד"ר גוגל שום מידע עליה
לצפיה ב-'לא יודעת לענות, ומפנה אותך בחזרה'
לא יודעת לענות, ומפנה אותך בחזרה
09/07/2018 | 12:47
72
למי שנתן לך את ההפנייה. זו זכותך לשאול את הרופאים/ות מהי הבדיקה, מה היא בודקת, היכן מתבצעת וכיצד. זכות המטופל על גופו ועל נפשו. 
אני לא חושבת שמישהי אמורה להסתמך על ד"ר גוגל או על הפורום. בראש ובראשונה מומלץ להיות מטופלים אצל אנשי מקצוע מעולים בתחומם, שגם מסבירים את הדברים, ובנוסף- כמובן שניתן לבוא לפורום ולקבל תמיכה. 
אני כותבת את הדברים כמובן גם כמטופלת לשעבר, שטופלה ונתמכה על-ידי אנשי מקצוע נפלאים, והפורום היווה עבורי תמיכה חשובה נוספת. 
אין פטור לרופאים/ות מלענות על שאלות רלוונטיות וחשובות, רק בגלל שיש גוגל או פורומים...

 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מנסה'
מנסה
09/07/2018 | 13:58
3
108
מהמעט שהצלחתי למצוא, בבדיקה אמורים לנסות להרחיב את צוואר הרחם ולבדוק את ההתנגדות של הצוואר לפתיחה.
 
אני לא יודעת אם הבדיקה טומנת בחובה סכנות כלשהן, אבל אני בטוחה שאם מישהו היה מפנה אותי לבדיקה שבה מרחיבים את צוואר הרחם באופן מכאני, הייתי מתעקשת שאותו המישהו יסביר לי למה הבדיקה רלוונטית במקרה שלי, מה הסיכון  בבדיקה, מה ההשלכות שלה ומה אותו המישהו מתכוון לעשות לאחר קבלת התוצאות - למשל האם בקבלת תוצאה מסויימת יוצע תפר צווארי בהריון הבא ומה ההשלכות של תפר צווארי.
 
אני מסכימה לחלוטין עם שירה לגבי זכותך לשאול ולקבל תשובות בנוגע לסיבות לביצוע הבדיקה, אופן ביצועה ובסופו של דבר הבחירה שלך האם לבצע את הבדיקה או לא.
הרופאים יכולים להמליץ על בדיקות וטיפולים, את כמטופלת לא מחוייבת להסכים איתם וזכותך לסרב ואף להציע בדיקות או טיפולים אחרים.
 
השנים האחרונות לימדו (שלא לומר אילצו) אותי להיות מאוד מעורבת בבדיקות ובטיפולים שאני עוברת.
הרבה רופאים מעדיפים מטופלים פאסיביים, כאלה שעושים מה שאומרים להם בלי לשאול שאלות.
ככל שזה תלוי בי, אני בוחרת רופאים שמקבלים אותי עם כל הנסיון והידע שצברתי, רופאים שלא נרתעים כשאני יוזמת בדיקות או טיפולים מסויימים.
וכשזה לא תלוי בי ואני נתקלת ברופא שמביע התנגדות, אני עומדת על הזכויות שלי כמטופלת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
09/07/2018 | 14:08
1
62
הערתן את עיני במובן הזה, אני מניחה שלעיתים אני נותנת אמון מלא ברופאים מבלי לברר באמת את הסיכונים הטמונים בכך. אעשה את הבירור בימים הקרובים, התור שקבעתי הוא בעוד חודש כך שיש לי זמן לחשוב על זה ברצינות ולשאול את כל השאלות המתאימות. 
לגבי תפר צווארי- זוהי בדיוק ההתלבטות שלי ושל הרופאים ועקב ההפלות שעברתי אנחנו מנסים להבין מה קדם למה, הצירים או הפתיחה. כי הגעתי לבית החולים שכבר היתה פתיחה בפעם אחת ובפעם האחרת ירדו לי המים. כך שלא היתה לי אפשרות להבין באמת. 
 
תודה בנות 
לצפיה ב-''
09/07/2018 | 14:33
61
חשוב לי להדגיש שמבחינתי המעורבות שלי לא מגיעה ממקום של חוסר אמון ברופאים (לפחות לא בכולם באופן גורף), אלא מצורך אישי שלי - ידע זה כוח, גם כשהידע הזה כולל דברים מאוד מפחידים או מלחיצים.
 
כמה דקות לפני הגרידה בשבוע שעבר, שוחחתי עם הרופא שלי וביקשתי כדורים מסויימים לעיבוי הרירית. לקחתי אותם כמה פעמים בעבר (לא מיד אחרי הפלה, אלא בכל מיני נסיבות אחרות).
הוא אמר שייתן לי מרשם לכדורים אחרים.
זה הרופא שלי, זה שאני סומכת עליו בעיניים עצומות, זה שמלווה אותי כבר 3.5 שנים, זה שכנראה מכיר את הרחם שלי יותר טוב מכל אחד אחר, ובכל זאת שאלתי אותו מה ההבדל בין הכדורים ולמה כדאי דווקא את אלה שהוא מציע.
התשובה שקיבלתי ממנו הניחה את דעתי ואני אכן לוקחת את הכדורים שהוא המליץ עליהם.
 
אם תוכלי ותרצי בכך, אשמח שתכתבי לנו כשיהיה לך יותר מידע על הבדיקה שהוצעה לך.
לצפיה ב-'מרעישה, חידדת את דבריי. תודה '
מרעישה, חידדת את דבריי. תודה
09/07/2018 | 14:19
23
לצפיה ב-'אין דופק הארור... מישהי כאן רשמה!'
אין דופק הארור... מישהי כאן רשמה!
06/07/2018 | 10:00
38
278
וואו... אתחיל בזה שאני בהלם מכמות הנשים פה שעוברות את זה...
אני כמעט בת 40, הריון רביעי, לא מתוכנן אבל כל כך מבורך!!! שלושה ילדים גדולים הקטנה בת 8. אז אחרי שהתאוששנו מההלם של ההריון אני מיד שמחתי והתחלנו לחלום ולתכנן וכבר רציתי לצעוק לכולם!!! ואז בדיקה בשבוע 8 ... יש 2 שקים (מה זה אומר?) ואין דופק...
חוסר רגישות של הרופאה... טוב.. ניצלת מהפנצ׳ר איזה מזל!!! או שזה פתאום עשה לך חשק חחחחחחח ועוד ועוד.. ברחתי משם!
אני שבורה! זה ממוטט אותי! יש לי גרידה במדי קל סנטר ביום שני הקרוב. ואני רוצה לשאול... הבעל מתנהג כרגיל... כאילו דפק את הזרת בשולחן. זה לא מזיז להם?
שואל אם בא לי ללכת לשחק טניס.. מה אני מכינה צהריים?
למה חוסר רגישות... אולי זו הקלה?
לא מסוגלת לדבר על זה! ישר בוכה!! כל רגע בוכה!! אני פשוט בודדה! מצאתי כאן נחמה... אין לי מושג מה מחכה לי בגרידה.
עוד לא קיבלתי חיבוק .. אני גרה רחוק ממשפחתי.. אבל קרוב למשפחה שלו. אימא שלו לא סימסה אפילו...
בקיצור.. אני לבד. ואני שבורה ועצובה.

לצפיה ב-'דבר ראשון שולחת לך חיבוק ענק...'
דבר ראשון שולחת לך חיבוק ענק...
06/07/2018 | 12:06
2
109
אני גם הייתי בשוק מכמות הנשים שגיליתי שעברו אובדן הריון,עד שזה לא קרה לי בכלל לא הייתי מודעת.כשאנחנו עברנו הפלה מאוחרת פתאום גיליתי חברות שעברו גם אובדנים.
אצלינו היה גם הריון בהפתעה בגיל 41+ ,לקח קצת זמן לעכל אבל אז הייתי בתוך זה למרות שמי שלא ראה אותי,לא ידע ז"א לא סיפרנו,מי שראה  ראה את הבטן ישר ידע.
כאילו היתה הרגשה..ואז לפני ואחרי ההפלה הבכי לא פסק. חייבת לציין שעד היום יש נפילות,גם עכשיו שאני כותבת לך,זה סוג של אבל.(עברתי את זה ב31.8)
 
לגבי הבעל,אצלי בעלי ידע להכיל אותי,אבל הוא לא לקח את זה קשה כמוני,לא זוכרת שראיתי אותו בוכה.אני יודעת שהוא דאג שאדבר עם נשים בעבודה שלו שעברו אובדנים.היה חשוב לו שאני אבכה,אדבר על זה שאוציא הכל...(גם לפני כן להכין אותי למה שיבוא,כי אני פחדתי מהתהליך)
 
בקיצור כל אחד לוקח את זה אחרת,אבל חשוב שתמצאי חברה שתוכלי לדבר איתה,להוציא את הדברים.  שווה שתבדקי אפילו ללכת לטיפול לעבד את הדברים.
לי היו מס' חברות שהתקשרו כל יום לדבר ולוודא מה קורה,לא בצורה מנדנדת,אבל משהו שהייתי צריכה,עד היום הן יודעות להכיל אותי.
 
שולחת לך חיבוק ענק,ואנחנו פה בשבילך.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך!'
משתתפת בצערך!
06/07/2018 | 19:04
1
66
רציתי לדעת אם ילדת מאז או שהחלטת שזהו...?
לצפיה ב-'תשובה..'
תשובה..
07/07/2018 | 22:20
49
אני לא מוכנה ,רוצה לעבור את זה שוב,זו היתה החלטה קשה.
אך עם יד על הלב כשהמחזור לפעמים מאחר,יש בי תקווה וגם חשש...
 
עדיין יש מחשבות על התינוק שהיה אמור להיות לנו היום,במיוחד כשיש לי חברות שב"ה היה להם הריון תקין וילדו בתקופה שאני הייתי צריכה לחבוק אותו.
 
לפני שבוע הרמתי את התינוק של חברה שלי והצלחתי להגיב אליו בטבעיות ובלי לבכות והייתי גאה בי.בעלי גם אמר לי אח"כ שהיה גאה בי,שהתייחסתי בטבעיות לתינוק .
 
מצד שני קשה לי להתקרב לתינוק של גיסתי כי נולד בתקופת ההפלה שלי.
כרגע אני נמנעת ממפגשים איתה,כי לי זה לא עושה עדיין טוב.
 
לצפיה ב-'כואב כל כך'
כואב כל כך
06/07/2018 | 12:29
1
68
מצטערת מאוד שאת צריכה לעבור את זה. באמת לפי מה שאני רואה ככל שעולה הגיל השכיחות לעוברים לא תקינים עולה ויש הרבה הפסקות דופק/אין דופק ארור.

על מה שהרופאה אמרה ממש אין מילים. מזעזע. אנשים לא סותמים.

בטח שאת בוכה.... תבכי. זה משחרר. זה עצוב נורא.  כנראה שיש כל מיני סוגים של תגובות מהבעל.
אני איבדתי עוברית אהובה מאוד בשבוע 16. בעלי היה עצוב כמה ימים. ואז לגמרי המשיך הלאה. הוא לא סוחב את זה כמוני. ולא מרגיש קשר לתינוקת הספציפית הזאת. אין מה לעשות. זה בתוך הגוף שלנו וחלק מאיתנו ובשבילם זה כנראה משהו אחר לגמרי.

חיבוק גדול ממני.
אנחנו כאן בשבילך.
לצפיה ב-'משתתפת בצערך! תודה על החיבוק!!'
משתתפת בצערך! תודה על החיבוק!!
06/07/2018 | 19:02
19
לצפיה ב-'את לא לבד, אנחנו איתך '
את לא לבד, אנחנו איתך
06/07/2018 | 17:04
12
75
מנסה להתייחס לכל מה שכתבת, ואולי גם לכמה דברים שלא כתבת, יצא לי ארוך.
 
תגובת הרופאה נוראית. מקווה שאליה כבר לא תחזרי.
מתישהו כשיהיו לך כוחות בעוד כמה שבועות או חודשים, יש מקום לשלוח מכתב על מה שאמרה לך. אם זו רופאה במרפאה - לכתב את מנהל/ת המרפאה ואולי גם את משרד הבריאות. אם זו רופאה פרטית אז אולי לשלוח רק למשרד הבריאות.
 
לא יודעת להגיד לך מה מקור התגובות של בעלך: אדישות, הקלה, חוסר הבנה, ניתוק פיזי ורגשי מההריון. בעיניי גם לא כל כך משנה מה המקור של התגובות שלו, אבל בהחלט חשוב לשבת לשיחה רגועה ולהסביר שאת חווה את ההריון ואובדנו בצורה שונה ושאת זקוקה לעזרתו. כדאי לפרט מה את צריכה בפן הפיזי והרגשי. אפשר לשאול אותו מה הוא מרגיש ואיך הוא רואה את הדברים.
נכתב כאן לא מעט על כך שהרבה נשים "נקשרות" להריון מרגע שיש בדיקה ביתית חיובית ואילו לבני הזוג לוקח הרבה יותר זמן להתחבר, להתרגש וגם להישבר במידה וההריון נפסק.
 
מותר לך לבכות, להישבר, לרצות להיעלם, להיות במיטה יומיים ברציפות, לאכול בלי הפסקה, לא לאכול בכלל.
מותר לך הכל כי זה כואב נורא ולמרות שאין דופק, זה עדיין לא לגמרי הסתיים.
אני לא יודעת אם יש סיכוי לביוץ מאוחר, אבל אם יש שמץ של סיכוי כזה - אנא היבדקי ביום ראשון או שני כדי לוודא שאין הפתעה לטובה.
 
לא עברתי גרידה במדיקל סנטר, אבל בעקרון את אמורה להגיע בצום, ללא תכשיטים ואיפור.
סביר להניח שכשעתיים לפני הגרידה, תקבלי 2 כדורי ציטוטק עם הנחיה לבלוע אותם או למוסס אותם מתחת ללשון (לכל רופא השיטה המועדפת עליו). התפקיד של הכדורים הוא להרחיב את צוואר הרחם לקראת הגרידה. תופעות הלוואי שלהם מגוונות ולא כל הנשים חוות את כולן: צמרמורות, רעידות בכל הגוף, בחילה, כאבי בטן, שלשול, דימום, כאבי ראש.
בהפלה שעברתי השבוע חוויתי צמרמורות, רעידות, בחילה (לא הצלחתי להקיא) ואחרי כשעתיים התחיל דימום שמאוד שימח אותי כי זה סימן שהכדורים עשו את העבודה שלהם.
לפני הכניסה לחדר הניתוח את תחליפי לכובע, גרביים וחלוק שיינתנו לך ע"י האחיות.
בחדר הניתוח קר מאוד, ישאלו אותך לשמך ולמספר תעודת הזהות שלך ויבקשו ממך לטפס על השולחן.
הטוסיק אמור להיות באויר מעבר לקצה השולחן, הרגליים על משענות ייעודיות (הצוות יהדק את הרגליים למשענות, שלא תבעטי בהם בטעות במהלך ההרדמה).
יד אחת עם מד לחץ דם, ביד השניה פותחים וריד לצורך קבלת נוזלים והחדרת חומר ההרדמה, על הפנים מסכת חמצן (יש לו קצת ריח, לא להיבהל).
ממליצה לבקש מהמרדים חומר נגד בחילה, מפני שהרבה פעמים ההרדמה גורמת לבחילה במהלך ההתאוששות.
כעשר שניות אחרי החדרת חומר ההרדמה את תישני, עד שיעירו אותך בחדר ההתאוששות.
ברוב המקומות ייתנו לך כוס תה כשעה אחרי שתתעוררי.
שחרור מתבצע לרוב כשעתיים לאחר סיום הפרוצדורה.
הנחיות השחרור כוללות 3 ימי מנוחה (כדאי להקפיד על זה ולא להיות גיבורה גם אם את מרגישה טוב).
הדימום אחרי הגרידה אמור להיות במגמת הפחתה ולהיפסק לאחר כשבוע, לפעמים יכול להיעלם ולחזור שוב - זה תקין.
 
אם יש לך שאלות נוספות, אל תהססי לשאול.
 
ההתאוששות הנפשית ארוכה הרבה יותר מההתאוששות הפיזית, ואנחנו כאן כדי ללוות אותך.
שולחת לך חיבוק וירטואלי ענק.
את לא לבד, אנחנו איתך.
לצפיה ב-'תודה יקירה על כל תשובה ותשובה'
תודה יקירה על כל תשובה ותשובה
06/07/2018 | 19:01
11
70
במדי קל סנטר זה באופן פרטי עם המושלם כי בבית חולים קבעו לי ל 15/7 -אין לתאר!
והרופאה הזאת.... לא הקבועה שלי בטוח!!
התחילו לי כתבים חומים.. חלקם גושים בגודל בוטן.. זאת הפלה טבעית???
צר לי מאוד על אובדנך!!!
בהתחלה הרגשתי היסטרית!! כאילו איך אני לוקחת קשהההה ולמה כל הבכי???? ובעלי אמר יהיה בסדר זה קורה....
עכשיו אני רואה שזה בסדר וזה לגיטימי להרגיש כך.
תודה

לצפיה ב-'נשמע כמו התחלה של הפלה ספונטנית'
נשמע כמו התחלה של הפלה ספונטנית
06/07/2018 | 19:20
10
62
 קחי בחשבון את חוסר השליטה שבהפלה כזו.
לא עברתי הפלה ספונטנית, אבל מנסיוני עם הפלת ציטוטק (יש דמיון בין 2 סוגי ההפלות), הדימום יכול להיות מאוד מאסיבי.
כדאי לוודא שיש לך מספיק תחבושות עבות, להתכונן לאפשרות של כאבים חזקים (אני מעדיפה אופטלגין נוזלי במצב כזה) ולא לתכנן שום דבר שכרוך בהתרחקות מהבית.
אם במהלך הסופש את מרגישה שהדימום כבד מדי, או שהכאבים גדולים עלייך, גשי למיון. למיטב ידיעתי במצב כזה של הפלה ספונטנית, כל הקופות מכסות פניה למיון כשאין מרפאה זמינה. אפשר לנסות לברר כבר עכשיו עם המוקד של הקופה שלך, רק כדי להיות רגועה למקרה שאכן תרצי לגשת למיון.
 
גם את וגם בעלך צודקים.
הוא צודק שזה קורה (זה קורה בהמון הריונות. אצלי 4 הריונות הסתיימו בלי דופק בשבועות מוקדמים יחסית), והוא צודק שיהיה בסדר - העובדה היא שאין ברירה אלא לקום מהתהום.
ואת צודקת בתחושה שהשמיים נפלו עלייך והיקום קורס ואיכשהו העולם ממשיך למרות שאת עצרת.
התחושות והרגשות שלך לגמרי לגיטימיים, וזה בסדר שהוא לא מרגיש אותו הדבר, אבל תבקשי שלא ינסה "לתקן" אותך כרגע.
כרגע רע לך ומר לך ואת צריכה תמיכה וכוח.
לצפיה ב-'עדיין אין דימום מסיבי'
עדיין אין דימום מסיבי
07/07/2018 | 00:25
9
44
אך לא חשבתי להתכונן לכך..
תודה על התמיכה,
לא הייתי יכולה לעבור את זה לבד.
כרגע אין דימום רק ממש קצת בניגוב.
הוחלף הצבע מחום שחור לאדום..
ניראה איך אעבור את הלילה
 
לצפיה ב-'מה שלומך הבוקר?'
מה שלומך הבוקר?
07/07/2018 | 10:18
8
24
לצפיה ב-'כל כך מרגשת אותי השאלה הזאת!!!'
כל כך מרגשת אותי השאלה הזאת!!!
07/07/2018 | 11:02
7
83
אני אותו דבר ..
צבע הדימום הפך אדום וניראה רק בניגוב..
לצפיה ב-'מקווה שימשך כך ולא יחמיר כשכולכם בבית היום.'
מקווה שימשך כך ולא יחמיר כשכולכם בבית היום.
07/07/2018 | 13:20
6
38
אנחנו כאן, אני חושבת עליך.
לצפיה ב-'אפשר ונכון לספר לילדים?'
אפשר ונכון לספר לילדים?
07/07/2018 | 14:29
5
65

הבת שלי בעיקר לא מבינה מה קרה לי. היא ילדה נבונה ורגישה אליי נורא! היא לא מבינה למה אני ככה
תשושה. גמורה. עצובה ולא קמה מהמיטה..
אפשר לספר לה?
לצפיה ב-'האם שיתפת אותם קודם?'
האם שיתפת אותם קודם?
07/07/2018 | 15:23
3
66
הבת שלך נשמעת נבונה ורגישה, אבל לדעתי זה כבד מדי עבור ילדה בגילה (הילדים הגדולים שלי בגילאים דומים והיו צעירים משמעותית לפני 3-4 שנים שאני עברתי אבדנים). אם לא שיתפת בעצם ההריון - חושבת שאני הייתי נמנעת מלשתף ועונה שאמא לא מרגישה טוב כרגע, אבל מטפלת בזה ותתאושש תוך כמה ימים.
מקווה שתיכף תצטרף שירה עם הנסיון האישי והמקצועי שלה. מניחה שהיא תדע להנחות לגבי הטרמינולוגיה, אבל ככל הזכור לי - גם היא לא שיתפה את ילדיה (שהיו צעירים יחסית לגדולים שלך) באבדנים שהיו מנת חלקה.
 
לצפיה ב-'תודה כבשה- הקדמת אותי בטיפה, ודייקת בדברייך. '
תודה כבשה- הקדמת אותי בטיפה, ודייקת בדברייך.
07/07/2018 | 15:29
35
לצפיה ב-'לא שיתפתי. חיכיתי לדופק...'
לא שיתפתי. חיכיתי לדופק...
07/07/2018 | 15:59
1
63
אבל היא כזאת ילדה...
אומרת לי מה קרה לא כאב לך הראש החודש?
לא קיבלת?
ועוד כל מיני דברים בסגנון...
אבל את צודקת.. לא אספר..
באמת צרות של גדולים
לצפיה ב-'לא לספר, אבל כן לתת מענה לדאגה שלה, '
לא לספר, אבל כן לתת מענה לדאגה שלה,
07/07/2018 | 17:30
56
כפי שפירטתי בתשובתי. ובכל אופן, המענה צריך להיות מרגיע. 
 
אגב, ייתכן שהיא כבר יודעת הרבה מעבר לבנות גילה, לדוגמא על מחזור וכאבי ראש שקשורים למחזור..יכולה לספר לך על ביתי, שהיא אוטוטו בת 12, ובשבוע הקרוב אני רק אספר לה לגבי המחזור החודשי....
זה כבר דיון שגולש לתכנים שונים ולאיך מספרים לילדים ומתי מספרים להם כל מיני דברים. 
בכל אופן, חשוב שהילדים שלך ימשיכו בשגרת יומם, יהנו מהחופש, יתעסקו בעניינים שמתאימים לגילם, ולא יפתחו חששות או חרדות שאינם תואמים לגילם. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
07/07/2018 | 15:28
52
בנוסף לכל הדברים החכמים שכתבו לך פה, אני רוצה להתייחס לשאלה שלך לגבי הילדים- לא מומלץ לספר לילדים. מדובר בשבוע מוקדם והם עוד לא ידעו על ההריון. לכן כדאי להגן עליהם מפני צרות החיים, ולא לספר. 
את עצובה, ובצדק רב. נפלא לשמוע שהילדה שלך נבונה ורגישה לסביבתה. את יכולה לומר לה שאת לא מרגישה טוב, ושאת גם קצת עצובה בגלל כל מיני דברים שלא קשורים אליה ולאחים שלה. כמו שילדים עצובים לפעמים, אז גם מבוגרים עצובים לפעמים. שהיא והאחים שלה ממלאים אותך גאווה ושמחה, ושאת תהיי בסדר. שאת זקוקה לכמה ימי מנוחה. 
שמרי עליהם. אם הם היו יודעים על דבר ההריון, זה היה כבר סיפור אחר. אז כבר לא היתה ברירה, והיית צריכה לשתף במה שקרה. כל עוד יש ברירה- כדאי לא לשתף בעינייני המבוגרים המורכבים כל כך.  
 
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'חיבוק גדול יקירה '
חיבוק גדול יקירה
06/07/2018 | 17:13
2
51
אני מצטערת מאוד לקרוא על האובדן שלך
אני מזועזעת מתגובת הרופאה. חצופה. פשוט מרתיח. נשמע שהיא מרשה לעצמה להיות מאוד חופשיה ומשוחררת לידך. אם זו רופאה שמכירה אותך טוב, הייתי מעירה לה שהייתי מגיעה לביקורת אחרי. שתבין עד כמה היא היתה חסרת רגישות. חבל שלא מוסיפים כמה קורסים בפסיכולוגיה בנושא התנהלות מול בני אדם ואימוני אמפתיה ללימודי הרפואה
לגבי בעלך, כן, לפעמים גברים לוקחים את זה אחרת. ולפעמים הם פשוט לא יודעים מה להגיד ואיך להתנהל. לפעמים חוסר הרגישות נובע רק מחוסר אונים שלו. חוסר הבנה איך לעודד אותך. מניסיון אישי למדתי שלפעמים צריך ללמד אותם איך לעזור לך. לקחת נשימה עמוקה ופשוט להסביר לו מה יקל עלייך. לפעמים זה עוזר. 
ההלוואי והיתה איזושהי דרך להקל מעט מתחושת הבדידות הזו :(
לצפיה ב-'תודה יקירה! יש דרך להקל על הבדידות וזה בדיוק אתן!'
תודה יקירה! יש דרך להקל על הבדידות וזה בדיוק אתן!
06/07/2018 | 19:05
1
23
לצפיה ב-''
08/07/2018 | 17:08
23
לצפיה ב-'עבודת קודש זה מה שאתן עושות כאן!!!'
עבודת קודש זה מה שאתן עושות כאן!!!
06/07/2018 | 18:55
1
66
התחילו לי כתבים חומים- שחורים.. אני מאמינה שזה תחילתו של הפלה טבעית?
לקחתי עצתכם ואני נחה וקוראת וקצת מנותקת...
תודה על החיבוקים והתשובות המפורטות! אני מרגישה עטופה בזכותכן!
כמה חשובה התמיכה הזאת!!!! יואווו אני מניחה שאתן יודעות בעצם...
תודה על הכול
חיבוק חזרה..
כולכן לביאות
שבת שלום
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
06/07/2018 | 20:25
40
כואב כשזה קורה לך, גם אם יש לך ילדים בבית, גם כשההריון לא ממש מתוכנן, גם כשמדובר בשבוע מוקדם.
נשמע שמתחילה הפלה ספונטנית וכפי שהמליצה מרעישה - אל תתכנני 'הרפתקאות' מחוץ לבית. מוסיפה וממליצה, שאם קיימת אפשרות - שלחי את הילדים למקום אחר, כי הפלה עלולה להתפתח לכאבים גדולים. אמנם לא חוויתי הפלה ספונטנית, אבל הפלות הציטוטק שלי היו כואבות הרבה יותר מהלידות הטבעיות (לפחות מהשניה לפניהן ובודאי שמהשלישית אחריהן). אם יתפתח כאב - כנסי למקלחת + טלי משכך כאבים. מים מקלים מאוד על הכאב.
אם טרם רכשת - תחבושות vania באריזה ורודה (מניחה שיש יצרנים נוספים, אבל את אלה אני מכירה) הן הדבר היחיד שיכול לשטף הדם.
מצטרפת לעצה טובה נוספת של מרעישה - להתלונן על הרופאה. אני בשוק מהאטימות שהיא הפגינה כלפיך ברגע קשה במיוחד. את יכולה לכתוב לעצמך נקודות ולאת המכתב עצמו לשלוח אחרי שתחלימי בגוף. במכתב כזה יש מן השליטה שאובדת בחיינו ברגעים כאלה.
משתתפת בצערך, מקווה שבן הזוג יצליח להבין את הכאב, שקיים (למרות כל הטוב שכן קיים בחייכם). כרגע עצוב, כנראה יהיה כך בתקופה הקרובה. אנחנו כאן כדי לעודד ולהכיל את קשת התחושות שאת עשויה להרגיש. בעיקר - שההליך הרפואי יעבור בשלום ובלי הסתעפויות.
לצפיה ב-'שולחת חיבוק ענק'
שולחת חיבוק ענק
07/07/2018 | 22:24
28
ממש לאחרונה עברתי הפלה טבעית בשבוע 8 ללא תמיכה כמעט של בן הזוג שלי. רגשות מעורבים שלו לגבי ההריון וההפלה הביאו לזה שלא ממש היה מעורב הפעם.. דימום של שבועיים וחצי וחולשה אדירה שרק מי שעברה את זה יכולה להבין איך זה מרגיש. 
מאחלת לך שההפלה תגיע טבעית ושלמה ללא התערבויות ושתרגישי מחוזקת ומחובקת, גם אם בזכות הפורום הזה.  
לצפיה ב-'יקרה, מה שלומך היום?'
יקרה, מה שלומך היום?
08/07/2018 | 16:06
13
9
לצפיה ב-'עכשיו בעיקר פוחדת ממה שיקרה מחר'
עכשיו בעיקר פוחדת ממה שיקרה מחר
08/07/2018 | 21:32
12
75
אני בפסק זמן מהכול! ספורט. בישולים. ניקיונות. עבודה. . 
אני חושבת שזה עזר לי להירגע! ונרגעתי. ודיברתי עם בעלי הוא תמיד מתלונן שאני שומרת בבטן וזה נכון ..
היום הייתי במרפאה לקחתי זריקת אנטי די בגלל סוג דם מינוס. 
חוץ מיזה אני רואה סיפורה של שפחה!! איזה טעות!! חמורה!!
מחכה שיגמר כבר.
לצפיה ב-'מקווה מאוד שיעבור בקלות האפשרית '
מקווה מאוד שיעבור בקלות האפשרית
08/07/2018 | 23:44
1
48
באמת סידרה קשה לעיכול במיוחד סביב הריונות/לידות/אובדנים.
אבל גם אני מכורה.

ליבי איתך למחר.
לצפיה ב-'ואו- גם אני מהמכורות (הקשות)- '
ואו- גם אני מהמכורות (הקשות)-
09/07/2018 | 08:30
53
אבל, אני מודה שבטוח (!!!) שלא הייתי מסוגלת לראות אותה בשנים בהן היו ההפלות. אין מצב! 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות, שתעברי בשלום את מחר'
מחזיקה לך אצבעות, שתעברי בשלום את מחר
09/07/2018 | 01:12
11
לצפיה ב-'עדכני אותנו אחרי...'
עדכני אותנו אחרי...
09/07/2018 | 08:31
8
11
לצפיה ב-'אני בבית.'
אני בבית.
09/07/2018 | 16:40
7
69
היה יום ארוך.
ברגע שהגענו הים היה פרוס לפני זה היה מדהים! הבירוקרטיה הייתה מהירה ועניינית.
הגעתי לחדר קטן שם ביקשו שאחליף לחלוק... והרגע הזה.. כאילו רמס את כבודי. חשבתי איך אצא משם לחדר הניתוח כשאני ככ חשופה. הבכי השתלט. הבעל חיבק ונרגעתי.
הרופא היה מדהיםםםםם ורגיש וענייני! גם גם האחות והמרדים...
בחדר ניתוח השכיבו על מיטה רגילה. הניחו לי לבכות כאהבת נשפי! סופסופ לא הסתרתי ואפילו נתנו לזה אישור. האח החתיך ניגב את הדמעות.. הרופא ליטף את רגלי כדי שארגע. חיברו הרדמה לוריד.. שמו מסיכה... וזה נגמר.
הסיפור נגמר.. עם תהיות רבות על בורא עולם ולמה זה קרה לי?
הכי כואב לי על יצר התקווה והאמונה שלא נכנעה עד הרגע האחרון וכיוותה לסוף שמח.. אפילו דמיינתי איך אני מספרת את זה כאן... בזהירות ורגישות.
זהו..
תודה נשים יקרות
תודה על התמיכה האינסופית.
תודה שהייתן כאן
אמן ותהיו כולכן!!! בחדר לידה בשנה הבאה! לידה שמחה ובריאה בידיים מלאות��
אמן!!!
לצפיה ב-'מאחלת לך התאוששות פיזית מהירה'
מאחלת לך התאוששות פיזית מהירה
09/07/2018 | 22:58
29
חשוב לעבור בדיקת אולטרסאונד אחרי הוסת הראשונה (שאמורה להגיע תוך 4-6 שבועות), כדי לוודא שהרחם אכן התרוקן ושהכל תקין.
 
ההתאוששות הנפשית יכולה לארוך זמן רב, עם עליות ומורדות.
לצפיה ב-'רפואה שלמה'
רפואה שלמה
10/07/2018 | 11:06
4
22
טוב לקרוא על חוויה מתקנת בהקשר של הצוות הרפואי.
אנחנו כאן.
לצפיה ב-'חשבתי כל הלילה...'
חשבתי כל הלילה...
10/07/2018 | 12:54
3
40
על כל הנשים שנמצאות כאן...
על חודש יוני הנורא!!! של אחת מהם!
על נערות צעירות שצריכות לעבור את זה בגלל הריון לא רצוי..
חשבתי כמה מעצבן המשפט..
הכול לטובה,
מה שצריך לקרות קורה!,
לא נורא...!!!!
בהההאאאאאאאאאא������
הייתי עצובה ולא עצמתי עין.
 
לצפיה ב-'נשמע מוכר'
נשמע מוכר
10/07/2018 | 13:47
42
העצב, המחשבות, נדודי השינה.
את צודקת - לא הכל לטובה. זה משפט שנועד להרגיע את המאזין, אבל את חלקנו הוא רק מדליק. לפעמים הדרכים מתפתלות לתהום וממשיכות משם (תוך שכותבת חושבת על ההודעה הקשה שהעלתה גברת עוגיונת הבוקר). לפעמים הדרך כן מגיעה בסופו של דבר למקום טוב, אבל לא תמיד.
כל אחת ויוני הנורא שלה.
לצפיה ב-'יש משהו'
יש משהו
10/07/2018 | 15:50
1
50
בהפלה ראשונה ששובר את הרוח והלב והנפש בצורה שונה.
אני חושבת שזה מה שקורה אצלך כרגע. סדרי עולם השתנו. בדיקה ביתית חיובית לא בהכרח מובילה לידיים מלאות.
ההלם כשמתברר כמה נשים את מכירה שעברו את זה, כשאת מבינה כמה נשים את לא מכירה ועברו את זה.
מסתכלת על נשים ברחוב, בסופר, בקניון, תוהה האם גם הן מכירות את הכאב המר הזה, האם גם הן עצובות מבפנים והולכות עם מסכה של שגרה על הפרצוף.
 
הלוואי שזו תהיה ההפלה הראשונה והאחרונה שלך.
מאחלת לך שהלילה תצליחי לישון.
לצפיה ב-'������ אמן. אמן ועדיין לא מאוחר ...'
������ אמן. אמן ועדיין לא מאוחר ...
10/07/2018 | 19:44
16
לצפיה ב-'תודה על העדכונים'
תודה על העדכונים
11/07/2018 | 13:34
25
היה מרגש לקרוא על יחס הצוות הטיפולי אלייך. 
מצטרפת לאיחולים שלך ולתקווה שלך. אמן. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'הריון כימי?'
הריון כימי?
09/07/2018 | 07:17
1
68
יום חמישי יואב 12 בטא 35
אתמול יום ראשון יואב 15 בטא רק 41
אוףףףף מה עכשיו?? פשוט לחכות למחזור שיגיע?
לצפיה ב-'אוף. אכזבה.'
אוף. אכזבה.
09/07/2018 | 08:14
53
אכן נשמע כמו מה שקרה לי והיה הריון כימי.
לצערי קרה לי פעמיים בחודשים האחרונים.
הרופאה שלי בקשה לעקוב אחרי הבטא עד להתאפסות. 

לגבי המחזור פעם אחת הוא הגיע האיחור של שבוע. ופעם שניה באיחור של יומיים. אז כנראה תלוי במהירות של ירידת ההורמונים.

לגמרי מבינה את הכאב והאכזבה שלך. אם תרצי לשתף עוד אנחנו פה.
לצפיה ב-'לאן ממשיכים '
לאן ממשיכים
05/07/2018 | 15:08
12
254
שלום חברות יקרות, רוצה לשתף אתכן.. ולקבל חיזוק אם אפשר.  
לפני כחודש וחצי עברתי הפלה חצי טבעית עם השלמה בציטוטק, בסוף שבוע 8.
שיתפתי כבר כאן ואפרט שוב בקצרה-
זה היה ההריון השלישי שלי.
ההריון הראשון שלי לפני כשנתיים נפל בצורה דומה (לא התפתח ובסוף שבוע 8 היתה הפלה טבעית)
חודשיים וחצי לאחריו זכיתי בהריון תקין ובבני המהמם.
וכעת היה הריון שלישי שכאמור נפל.
לכאורה יכולתי להמשיך די אופטימית מהנקודה הזאת, ולנסות שוב להקלט בהקדם להריון תקין.
אני בת 42 בקרוב, והזוגיות שלי די טריה (התחילה סביב ההריון הראשון שהאובדן שלו גרם לשנינו להבין כמה אנחנו רוצים בזה). לצערי בן הזוג שלי כרגע מתלבט אם הוא מעוניין בילד נוסף..
כמה כואב המקום הזה, שכבר היינו בדרך לשם. הוא היה מאד מופתע מההריון והיו לו רגשות מעורבים, בעיקר עקב קשיים ביננו, אבל מעל לכל שמח ורצה בהריון. ההפלה כשבוששה להגיע איימה וריחפה מעלי יחד עם הידיעה שיתכן שנמצא את עצמנו במקום שבו אנחנו נמצאים כעת.. מה שהפך את האובדן להרבה יותר מורכב. המעורבות שלו והתמיכה בזמן ההפלה (דיממתי כשבועיים וחצי וכאמור גם קיבלתי ציטוטק) היו מאד עקומות וחסרות.
והנה אנחנו כאן.. אני בשיא הכמיהה ובשיא ההורמונלי שמנסיוני יכול להביא איתו את כל הטוב הזה.. הריון תקין וילד מדהים. אני כבר אחרי הוסת הראשונה של אחרי ההפלה, השבוע זיהיתי ביוץ במקלונים.. וגם פיזית הרגשתי אותו.. ולא יכולתי לעשות עם זה כלום. אפילו לא להגיד לו.
אני רוצה להאמין שהכל קורה נכון והכל לטובה.. וכרגע השיעור הזה מאד מאד מבלבל ומפחיד אותי.. מעלה שאלות פילוסופיות קיומיות וגם מאד מאתגר את שלום הבית שלנו, שגם ככה לא במיטבו.  


לצפיה ב-'אכן מצב מורכב, שדורש התייחסות מקצועית- '
אכן מצב מורכב, שדורש התייחסות מקצועית-
05/07/2018 | 15:43
2
83
כתבתי לך בעבר, ואני כותבת לך שוב את המלצתי המפורשת- ממליצה לפנות לתהליך של טיפול זוגי סביב נושא אובדן ההריון וההחלטה המורכבת באשר לעתיד. 
מורכב מדי לעבד את כל הדברים הללו דרך האינטרנט, וגם לא נכון בעיניי לעשות זאת. 
נשמע שיש הרבה פערים לגשר על פניהם, והרבה במה לדון- שניכם ביחד וכל אחד לחוד. מיצאי אשת מקצוע שאת סומכת עליה, וטפלי בעצמך ובזוגיות. 
אם בן הזוג לא מסכים לפנות לתהליך שכזה, התחילי את, וייתכן שבהמשך- בן זוגך יתרצה ויצטרף. 
 
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'תודה שירה'
תודה שירה
07/07/2018 | 22:51
1
41
אנחנו אכן מנסים שוב ושוב, תהליכים זוגיים שלצערי לא נמשכים לאורך זמן. בכל מקרה הם גם לא ממוקדים רק לנושא הזה. 
הבחירה שלי לשתף בפורום הזה היא בעיקר מהמקום של תחושה שלי בימים האחרונים, שהאובדן של ההריון מתעצם בתוך מציאות זוגית שכזאת. אני זוכרת אחרי ההפלה הראשונה איך הוא תמך בי והיחה יחד איתי בכאב וברצון להקלט שוב להריון תקין בהקדם. ותודה לאל זה קרה. 
וכאן הפעם.. החרדה מאד גדולה. יש את החרדה הפיזית של הגיל שלי וכמובן החרדה שמלווה כל אשה שנופלת בסטטיסטיקת הטרימסטר הראשון. היא ליוותה אותי מההריון הראשון שנפל להריון השני התקין ובעצם לכל אורכו. 
ויש בנוסף לזה את החרדה שהוא לא ירצה שוב. ושאלות קיומיות סביב כל המצב הזה. 
לצפיה ב-''
09/07/2018 | 08:19
3
לצפיה ב-'לא פשוט... אבל החיים דינאמים '
לא פשוט... אבל החיים דינאמים
07/07/2018 | 10:16
4
68
אני מסכימה מאד עם מה ששירה כתבה לך וגם מציעה לך כרגע לטפל בנושא היחסים, כלומר להשקיע במה שיש ולהתקרב מחדש, בייחוד שיש כעסים ואכזבות ברקע. לא בטוח שהוא לא ירצה בעוד חודשיים אבל יייתכן שכל הכאבים סביב העניין של ההריון גורמים לו לא לרצות ילד נוסף ואולי הוא עדיין לא בשל -בכל מקרה אני מאמינה שזוגיות טובה חשובה לא פחות מילד ...תני לו את הזמן ... 
לצפיה ב-'מבקשת להגיב על דבריך, נטעים 90'
מבקשת להגיב על דבריך, נטעים 90
07/07/2018 | 13:17
2
63
מאוד קשה עד בלתי אפשרי לתת את הזמן בגיל 42. הזמן עשוי להיות תהליך של חודשים ארוכים, שאין כרגע. מנקודת מבטי 'לתת את הזמן' עלול להעצים את הרגשות ולהביא לפיצוץ מהצד של האשה. עדיף להציב את הדברים בצורה ישירה, חלילה לא כאולטימטום ולא באופן של צומת דרכים, אבל כן בצורה שיבין שההחלטה על ילד נוסף צריכה להתקבל עכשיו, תוך כמה שבועות, אבל לא בעוד חודשים ארוכים.
את זה אני כותבת מתוך החוויה שלי, כמי שעברה הפלות על סף גיל 40 (אמנם עם שני ילדים בבית, ובן זוג שהסכים להמשיך למרות שספג לא מעט בתקופה ההיא).
 
לצפיה ב-'מסכימה עם כבשה פועה, מה גם '
מסכימה עם כבשה פועה, מה גם
07/07/2018 | 22:55
49
שזה כבר על השולחן. הוא חווה את הלחץ ויודע שצריך לקבל החלטה בהקדם. וזה מאד מלחיץ אותו עד כדי ריחוק פיזי מוחלט ממני. 
הסיטואציה שהיתה לי בשבוע שעבר כשזיהיתי ביוץ במקלונים ופשוט נאלצתי לדלג על החודש הזה.. היתה ממש נוראית בחוויה שלי. חודש שאין לו ציפיה, תקוה, ולא ברור מה בחודש הבא. 
המצב נוראי עבורי. מנסה להכיל את המקום שלו ולא מצליחה. 
 
לצפיה ב-'ברור שהשעון מתקתק! אבל יש פה סיפור נוסף '
ברור שהשעון מתקתק! אבל יש פה סיפור נוסף
08/07/2018 | 14:45
34
של זוגיות , ויש לפתור שם כמה דברים -לפעמים ששמים תלחץ בצד ומנסים להבין את הצד השני -רואים שאולי יש פתרונות שמקובלים על שניהם, אני האחרונה לומר קחו את הזמן -אבל בהנחה שיש ילד והיא פוריה -חודשיים נוספים יכולים להקל על הלחץ ומתוך כך מי יודע אולי יהיה ילד . ובכלל, נראה לי שהחיים מלמדים אותנו להתמקד במה שיש ולא במה שאין . זו דעתי. 
לצפיה ב-'אני'
אני
11/07/2018 | 23:42
8
שנתיים בזבזתי על לשכנע את בן הזוג להביא עוד ילד. ויכול להיות שאם הייתי מתחילה לפני שנתיים-לא הייתי צריכה טיפולים. אין זמן בגיל 42, אני הייתי טיפשה שחיקיתי עד לרגע שהוא ״יהיה מוכן״, הייתי צריכה להיות יותר משכנעת, יותר עקשנית. עכשיו הוא מוכן, כן, ואפילו היה רוצה עוד ילד-אבל כבר מאוחר לניסיונות טבעיים. ולנסיונות בכלל. אני כל כך כועסת. והוא מבין שהאשמה חלקית שלו, ומסכים כבר להכל-לעשות זריקות, להסיע אותי למרכז הארץ לרופא. אבל מה זה עוזר עכשיו?
אני חושבת שצריך להסביר לבן זוג טוב טוב-שאם לא עכשיו, אז יכול להיות שלעולם לא, כי ככה הטבע בנוי ומאוד קשה להלחם בו.
לצפיה ב-'השעון המתקתק הוא המעיב על היחסים!'
השעון המתקתק הוא המעיב על היחסים!
07/07/2018 | 11:10
3
86
בהמשך להפנייה מקצועית..
הייתי שמה את הכול בצד ואם שניכם רוצים הייתי מתרכזת בניסיון נוסף..
יש בי המון כעס על שנים!! שנים שבעלי לא רצה ועדיין לא רוצה!!
והיום על סף 40 .. יש בי המון אכזבה..
לצפיה ב-'היחסים שלנו מאד מורכבים מלכתחילה'
היחסים שלנו מאד מורכבים מלכתחילה
07/07/2018 | 22:44
2
84
התחילו ממש סביב הריון ראשון שלא התפתח והמשיכו ברצון רב להריון השני והתקין. למעשה רוב הזמן שאנחנו יחד אני הורמונלית- בהריון/אחרי הפלה/ אחרי לידה.. 
לצערי אין כרגע הסכמה משותפת לגבי ילד שני. וההריון השלישי שלאחרונה נפל, היה מתנה- נס משמיים, לא מתוכנן אבל מאד מאד רצוי מצידי. אתמול בלילה רבנו ומצאתי את עצמי ממש מתייפחת על זה שהאובדן הזה היה גדול פי כמה, כי מכאן אני לא יודעת אם ננסה שוב. וזה כל כך כואב.  
לצפיה ב-''
08/07/2018 | 06:23
6
לצפיה ב-'אל תעשי החלטות פזיזות במצבך'
אל תעשי החלטות פזיזות במצבך
08/07/2018 | 09:54
49
אל תריבי. אל תקבלי החלטות. כשאת במצב כזה הראש לא עובד! מחר יש לי הפלה. שבוע 9  אני בת 40.. זה היה הריון מבורך!!! כל הימים רביעי חמישי שישי הייתי מפורקת!! פשוט מפורקת!! חמישי שישי לא יצאתי מהמיטה. לא דיברתי עם בעלי. . אגרתי וחשבתי ונתתי לזמן ולגוף ולנפש לעכל. בשישי מצאתי את הפורם הזה. וזה הרגיע אותי! למרות שעדיין זה לא מאחוריי אני מרגישה כבר בסדר..
אתמול דיברנו ברוגע!!! הבנתי הכול!
תני לנפש רגע..
לצפיה ב-'מרוסקת'
מרוסקת
06/07/2018 | 10:07
6
225
הריון ראשון, לפני חצי שנה, הסתיים בשבוע 8 כשלא היה דופק. היה עצב, לקחתי ציטוטק ולמזלי עבר חלק יחסית בלי שאריות בלי יותר מדי כאבים ודימומים וזהו. הריון שני, נקלטתי בתחילת מאי. חששות גדולים לאור הניסיון הקודם, אבל בתחילת שבוע 6 היה דופק והיה אושר והתרגשות. אתמול (תחילת שבוע 9) היתה הפרשה חומה אז הלכתי לבדיקה ואין דופק :( צריכה לעבור שוב הפלה. לא מפסיקה לבכות. אני בת 39 וככ רוצה כבר ילד וגם בעלי. התמזל מזלי למצוא כזה גבר מדהים שככ רגיש אליי, זו הנחמה העיקרית. אבל ככ עצובה וגם מקווה שגם הפעם ההפלה תעבור בלי הסתבכויות...לא יודעת איך אתמודד בהריון הבא, אחרי שהחשש הכי גדול שלי התגשם. הייתי רוצה ללכת לישון ולהתעורר בשליש השני. איך יוצאים מהעצב הזה?
לצפיה ב-''
06/07/2018 | 12:32
1
54
אין מילים.
נקווה שהחלק הפיסי יעבור בקלות. לאט לאט החלק של העצב קטן והשמחה חוזרת. לאט לאט.
מאחלת לך הריון תקין וידיים מלאות.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/07/2018 | 18:08
12
לצפיה ב-'משתתפת בצערך '
משתתפת בצערך
06/07/2018 | 17:18
3
50
וברור שאת מרוסקת.
האם גם הפעם ההפלה תהיה עם ציטוטק, או שהפעם גרידה?
 
כל מי שאי פעם עברה כאן, היתה רוצה להיכנס להריון ולהתעורר 9 חודשים אח"כ בחדר הלידה עם תינוק על הידיים.
מכיוון שאין אפשרות כזו, כל אחת מוצאת איך לעבור את ההריון הבא בשפיות יחסית. חלק בוחרות ללכת לטיפול פסיכולוגי, חלק בוחרות בטיפול אלטרנטיבי, חלק בוחרות להיעזר בכדורים וחלק נעזרות בפורום השכן - הריון לאחר לידה, שלמרות שהוא פורום הריון, הוא לא פורום שמח אלא פורום חרדתי ודואג ומלא חששות.
 
אחרי מרבית ההפלות האחרונות שלי (4 שנים, 6 הפלות), יצאנו לחופשה בארץ או בחו"ל.
החופשות לא מהוות תיקון או נחמה לאובדנים, אבל הן כן מספקות לי רגעי אושר שאח"כ אני יכולה לחזור אליהם בראשי.
 
בפן הפרקטי ומפאת גילך, למרות שרוב הרופאים ממליצים על בירור הפלות חוזרות רק אחרי 3 הפלות, אני חושבת שיש מקום להתחיל בירור כבר עכשיו אחרי 2 הפלות.
ייתכן שהקופה שלך תסרב לממן חלק מהבדיקות, לדעתי שווה לעשות במימון עצמי את מה שהקופה לא תאשר.
 
מאחלת לך שגם הפעם ייגמר מהר ובשלום ושההריון הבא יהיה ארוך ויסתיים במועד ובידיים מלאות.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/07/2018 | 18:16
2
35
לגבי הדרך - אני יכולה לבחור בין ציטוטק לגרידה. יש לי הפרשות חומות כך שיש מצב אפילו שזו התחלה של הפלה טבעית. יש לי תור לרופא שלי בראשון בבוקר, נראה מה יגיד...אם לבחור, אבחר בציטוטק.
 
לנו במקרה יצא שהיינו בחו"ל גם לפני שגילינו שאין דופק וגם ממש עכשיו (חזרנו ביום שני). אבל בכל זאת, בפעם הקודמת אחרי שהתאוששתי, נסענו לצימר. וגם אתמול בעלי אמר שאחרי שיסתיים העניין נעשה איזו חופשה בארץ. מהבחינה הזו באמת בורכתי, בבעל ככ עוטף וחם, וגם משפחה כזו (משני הצדדים).
 
ולגבי רצף ההפלות וגילי את צודקת, יכול להיות שיש מקום לבירור כבר עכשיו, למרות שאני מאמינה שיש אולי סיכוי שמדובר בחוסר מזל.
אני מאמינה שהרופא ינחה אותנו.
 
תודה רבה על ההתייחסות 3>
לצפיה ב-'שלגיה'
שלגיה
06/07/2018 | 20:31
1
41
ראשית - משתתפת בצערך על האבדנים, ומאחלת לך שהעתיד יהיה שונה לטובה.
לגבי בירורים - ייתכן שמדובר בחוסר מזל, אבל לו אני במקומך הייתי מבררת, כדי שאם יש בכל זאת סיכוי שמדובר במה שהתערבות רפואית תציל - כך יהיה. אני בקשתי בירור בגיל דומה ואכן התחלנו בירורים (ובמקביל המשכנו לנסות).
טוב לשמוע שבן הזוג מכיל ותומך, וגם המשפחות - זה ממש לא מובן מאליו.
לגבי הציטוטק - מזל שעבר בקלות, אבל קחי בחשבון שעלול להיות מלווה בתופעות לוואי שונות, כך שנסי לפנות את אותו יום וכמה ימים אחרי כדי להתאושש.
מאחלת לך שההליך הרפואי יעבור בשלום, בקלות ובהצלחה, כך שתוכלי לחזור ולנסות - ומכל הלב, שתזכו לידיים מלאות במהרה.
לצפיה ב-'תודה רבה רבה'
תודה רבה רבה
06/07/2018 | 23:39
34
כן בהחלט אקח כמה ימים, גם להתאוששות הנפשית. בפעם הקודמת הייתי 3 ימים בבית. ושלא נדע יותר
לצפיה ב-'שחרור '
שחרור
05/07/2018 | 16:05
3
171
אז עברתי היום צילום רחם. היה הרבה מתח לפני, כל הליך רפואי מייצר אצלי לחצים ומתחים, בעיקר כזה ששמו הולך לפניו ... הרופא אמר שיש קצת חסימה בחצוצרה ושהוא פותח אותה. עכשיו שתיהן תקינות. וזה היה לא נעים אבל באמת לא נורא. פיזית.
ואז ישבתי בחוץ, חיכיתי למסמך במשרד הקבלה ופתאום התחלתי לבכות. הרגשתי נפילת מתח, סוג של הקלה עצומה, כאילו נפתח גם משהו נפשי.
שנה עברה מאז ההריון החוץ רחמי, תשעה חודשים של ניסיונות להיקלט שוב, תור בשבוע הבא לרופא פוריות. כבר לפני 4 חודשים אמר לי רופא פרטי שכנראה זו חצוצרה שחסומה ובאמת שאר הבדיקות היו תקינות (היסטרו׳, א״ס מבנה רחם, פרופיל הורמונלי). כותבת רק כדי לשתף, שמשהו באופטימיות שלי התרחב היום עוד יותר. והלוואי שמפה תתקצר הדרך להריון ולילד/ה.
לצפיה ב-'אופטימית יחד איתך ומקווה עבורך'
אופטימית יחד איתך ומקווה עבורך
05/07/2018 | 16:08
13
לצפיה ב-'אהובה רוצה לעודד אותך'
אהובה רוצה לעודד אותך
05/07/2018 | 16:51
52
אחרי ההפלה השניה שלי עברתי סדרת בדיקות בינהן היסטרו וצילום רחם, לאחר היסטרו תקינה אמרו לי לוותר על צילום רחם והרגשתי שכדאי לי לעשות בכל זאת כי אחרי מה שעברתי אולי זה ינקה הכל(קראתי שזה פותח את כל המעברים ונשים נקלטות מהר אח"כ)
יכולה לספר לך שאחרי הצילום נקלטתי בנסיון אחד ויחיד. באותו החודש הייתי בתקופה ממש לחוצה ולא הספקנו מעבר לזה. ועוד זה היו תאומות זהות בסוף. 
אז אפילו שהיה סוף רע להריון הזה, זו לא הפואנטה פה, הפואנטה שבאמת נקלטתי ממש מהר לאחר צילום הרחם ואני מאחלת גם לך!! בהצלחה ♥
לצפיה ב-'מקווה יחד איתך'
מקווה יחד איתך
06/07/2018 | 12:33
34
חצוצרה סתומה זה חצי מהחודשים בממוצע שהולכים ״לפח״.
מקווה מאוד מאוד להריון תקין וארוך במהרה עבורך!
לצפיה ב-'קבותרים '
קבותרים
05/07/2018 | 14:29
7
133
מישהי לקחה? שמעתי רק על הדוסקינטקס והרופאה רשמה לי קבותרים..
איך לוקחים? ביום הגרידה או למחרת? מה המינון? תופעות לוואי?
תודה
לצפיה ב-'ממליצה לשאול את הרופאה שרשמה לך את המרשם. '
ממליצה לשאול את הרופאה שרשמה לך את המרשם.
05/07/2018 | 15:44
9
לצפיה ב-'זה אותו הדבר כמו דוסטינקס'
זה אותו הדבר כמו דוסטינקס
05/07/2018 | 15:59
5
46
פשוט יצרן אחר ולכן השם אחר.
הרופאה שלך לא נתנה לך הנחיה איך ומתי לקחת? ממליצה לא להשתמש בכדורים ללא הנחיה ברורה מהרופאה או מהרופאים באסף הרופא.
בכל מקרה חובה ליידע את הרופאים באסף הרופא שהכדורים ברשותך שאת מעוניינת להשתמש בהם.
 
אני לא רופאה ולכן לא מתכוונת להנחות אותך איך להשתמש בתרופה, ובכל זאת אסביר כיצד אני השתמשתי בה.
אחרי 2 הפלות לקחתי כדי לייבש גודש שכבר נוצר. מכיוון שעברו יותר מ-24 שעות ממועד ההפלה, אופן הלקיחה היה חצי כדור כל 12 שעות (קיבלתי 2 כדורים).
אחרי הפלה אחת לקחתי כדי למנוע ייצור חלב. לקחתי את 2 הכדורים בבת אחת, כ-12 שעות אחרי ההפלה (הייתי לוקחת לפני כן, אבל את המרשם קיבלתי מהרופא בלילה ורק בבוקר בעלי קנה את הכדורים).
 
אני לא זוכרת האם אמורים לקחת את הכדורים עם אוכל וגם לא מה תופעות הלוואי האפשריות, אבל זה אמור להופיע בעלון לצרכן.
אם במקרה קיבלת את הכדורים ללא עלון לצרכן, את יכולה לחפש באינטרנט - אני מצאתי ככה את העלון לצרכן של ציטוטק.
 
חושבת עלייך הרבה.
לצפיה ב-'תודה ❤'
תודה ❤
05/07/2018 | 17:16
4
8
לצפיה ב-'מה שלומך?'
מה שלומך?
08/07/2018 | 21:07
3
6
לצפיה ב-'נראה לי שאני עוד בהדחקה..'
נראה לי שאני עוד בהדחקה..
09/07/2018 | 06:58
2
28
אחרי הסופש הנורא בחיי (התאשפזתי ללילה בעקבות כאבי תופת מהלמינריות)
מנסה לעכל את מה שקורה ועדיין לא מצליחה.. :(
תודה על הדאגה..זה מחמם את הלב...❤
ומה שלומך?
לצפיה ב-'חבל לי לקרוא על הכאב הפיזי, '
חבל לי לקרוא על הכאב הפיזי,
09/07/2018 | 08:26
19
ולגבי הכאב הנפשי- תני לעצמך זמן. לאט לאט. לא להאיץ בעצמך. הנפש היא אפיילו עוד יותר מורכבת מהגוף, וצריכה גם היא את ההתייחסות ההולמת. 
 
שירה. 
 
שירה דוד 
 ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'איתך בהדחקה'
איתך בהדחקה
09/07/2018 | 10:33
18
לא מסוגלת להתמודד כרגע עם ההפלה, אז מדחיקה בכל הכוח.
מבחינתי זה בסדר גמור ואני מקבלת את התנהלות הנפש כפי שהיא. מתישהו אתמודד עם הכל, אבל כרגע זה יותר מדי בשבילי.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ