לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1322913,229 עוקבים אודות עסקים

פורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אובדן הריון תמיכה

ברוכים וברוכות הבאים לפורום אובדן הריון - תמיכה,אין צורך להכביר במילים על התחושה הקשה, ההלם, הבלבול ותחושת האובדן עימם מתמודדים כאשר מאבדים הריון.מעטים הם הפורומים באינטרנט בעברית או בכלל, המתמודדים עם נושא אבדן הריון.אכזבה... מדוע אף אחד לא מדבר על הנושא הכל כך חשוב הזה?!הפורום מהווה קבוצת תמיכה חמה ומשפחתית אשר עוסקת בכל ההיבטים הנפשיים הכואבים המלווים אחד או יותר מן האירועים הבאים: א. הפלה טבעית במהלך הריון.ב. הפסקת הריון עקב בעיה רפואית של האם/ עובר.ג. מות העובר מוות טבעי ברחם במהלך ההריון או הלידה.ד. מות התינוק/ת בסמוך או מספר חודשים לאחר הלידה.למי מיועד הפורום?ראשית, לנשים חד הוריות וזוגות אשר חוו לצערם בעבר הקרוב או הרחוק אחד מן האירועים שצוינו. בנוסף הפורום מיועד לבני משפחה (אבות, אמהות, אחים ואחיות וכו`) , חברים, מעסיקים, עובדים של נשים או בני זוגן אשר חוו אחד מן האירועים המצערים שצוינו קודם לכן.הפורום יעזור לכם לפנות אל הקרובים שלכם ולדבר איתם בצורה נכונה ותומכת. על ידי גלישה בפורום תבינו מה עובר על הקרובים שלכם ותקבלו עצות כיצד לשוחח עימם. מה להגיד ומה לא להגיד ? כיצד להתחבר אליהם בכאבם וכו`.הפורום מיועד גם לנשים וזוגות אשר חוו בעבר אבדן הריון, עברה תקופה, היום הם הורים, לא שוכחים את העבר ולכן מעונינים לתמוך רגשית באחרים החווים אבדן טרי.בפורום ניתן תמיכה ונחזק האחד את השני בין היתר על ידי עצות מעשיות להתמודדות עם השכול והאובדן. כיצד להתמודד עם המצב הלא צפוי והכואב? מה כדאי לעשות? איך להתמודד עם המשפחה,החברה, בעבודה?נחלוק את הסיפורים האישיים שלנו עם החברים בפורום (האינטרנט יקל עלינו מאד, כיוון שאין חובה להיחשף), ועל ידי תגובות החברים בפורום נקל במעט את תהליך ההתמודדות הקשה המלווה אותנו.מאמרים וכתבות:החומר המצוי בעברית בנושא הינו מועט ביותר, לכן נעדכן האחד את השני בחומר על הנושא ויחדיו נחבר בעצמנו ולעצמנו מאמרים וכתבות אישיות העוסקות בנושא בעברית , ועל ידי כך לא נצטרך לגלוש באתרים בשפות זרות, דבר שמקשה את ההתמודדות עקב קשיי תרבות ושפה שונים. הפורום עוסק במקרים של מות עובר או תינוק בלית ברירה ואין כוונת הפורום לדון בעד או נגד הפלות או שאלות מסוג זה שכן אוכלוסית החברים בפורום עשו כל שביכולתם כן להביא ילד בריא לעולם ולגדלו.תחושתנו היא כי אנו נבין הכי טוב את עצמנו... כלומר, קיימת בחברה נטיה לא לטפל בנושא של אבדן הריון מן ההיבט הנפשי והרגשי הן לאשה החווה טראומה מסוג זה והן לבן זוגה המלווה אותה בתהליך. אנו חשים כי הפורום יהווה מקום מפגש רציני, איכותי בו כולנו נמצא כל אחד את עצמו, ילמד על עצמו באמצעות שיחות הנפש (נאחל לעצמינו הרבה כאלה...) והתמיכה שכה חיונית לכל אחד מאיתנו.מילה על ולבני הזוג...חשוב להבין שגם בני הזוג חשים בעוצמה רבה את תהליך אבדן ההריון שהתרחש. אמנם לא חשים זאת מבחינה פיסית, אולם בכל שלבי ההריון בני הזוג חושבים על העובר הצומח ומתפתח בבטן , נקשרים אליו, מדמיינים איך הוא נראה ועוד....כאשר מתרחשת הפסקת הריון, שני בני הזוג מאבדים את היקר מכל, וזה כואב, כואב מאד...לכן חשוב לפנות אליכן הנשים החברות בפורום, נסו לשתף את בן הזוג, גם כן בפורום .כפי שכתב "תמיד איתנו" מייסד הפורום: "כבן זוג אני יודע עד כמה עז ומשמעותי האבדן מבחינה נפשית, ומשוכנע כי השתתפות פעילה של בני הזוג תתרום להם מבחינה רבה .ומילה לבנות הזוג, שתפו את בן זוגכן, ספרו לו מה אתן חשות ומרגישות ומה הייתן מצפות ממנו. אם לא תאמרו הוא לא ידע..."לסיום,ראשית ,השתדלו לספר עליו לזוגות שחוו אבדן הריון כלשהו, בכדי שידעו על קיום הפורום.שנית,אנו מקוות, כי הפורום ישיג עבור כל החברים בו את המטרות,ומאחלות לכולנו כי בעת השהות בפורום תרגישו תחושת נוחות , חום ושותפות אמיתית !יעל של עדי ונאשא
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אנא קראו את תקנון הפורום לפני כתיבת הודעה חדשה
הודעת הריון ניתן לעדכן עד שלב הדופק בסימון מיוחד של אזהרה|זהירות| וזאת על מנת לכבד את אלה שקשה להן עם ההודעה  
 
המשך >>

לצפיה ב-'פינת הביניים / איך משחררים את הכמיהה'
פינת הביניים / איך משחררים את הכמיהה
14/01/2019 | 22:14
11
79
פינת הביניים מיועדת לכל מי שמצויה בתווך המכאיב שבין אובדן הריון/הריונות לבין הריון חדש. לכל מי שמודדת רירית, סופרת בטנים, מסובבת את הראש אחרי כל עגלה, מחשבת גילאים והפרשים, כאובה מהתקווה ומהייאוש ולא פנויה לכל כך הרבה דברים אחרים שהעולם מציע.
 
אובדתעצות שואלת את סימון איך משחררים את הרצון להרות שוב. אני פה המון שנים. עד כמה שידיעתי מגעת קשה מאד לשחרר את הכמיהה, אני מכירה רק שתיים שחזרו - בידיים ריקות - לספר איך זה אחרי השחרור הזה: מיק ניק וחובטת שטיחים.
שתיהן סיפרו על כאב עצום ועל קושי בהשלמה, ולצד זאת על ידיעה ברורה שאל התווך המצוי בין התקווה לידיים מלאות - לבין האפשרות לאובדן נוסף - אל התווך הזה הן לא שבות עוד. שהרצון להתמלא שוב הוסט לכיוונים שונים, שעם הויתור נתגלה גם המחיר של הכמיהה ונפתחו אפיקים חדשים.
 
נדמה לי שהשאלה לגבי שחרור הכמיהה טומנת בחובה שתי שאלות שונות. האחת היא באמת איך מרפים מחלום כל כך גדול, מכמיהה שכואבת בגוף ממש. והשנייה היא - במה ממלאים את החלל הזה. בתקופה של הנסיונות המיקוד הוא על השגת הריון, ביצוע בדיקות, אם מושג הריון כל הכוח מושקע בו - אם נופלים לאובדן הכוח מושקע בהחלמה, בחזרה לתפקוד, בשיקום הריסות הגוף והנפש. אבל אם לא זה ולא זה - מתפנים גם הרבה זמן וגם הרבה משאבים נפשיים.
 
אני חושבת שיש הרבה נשים שלא מסוגלות לשחרר את הכמיהה הזו. והן ממשיכות בכוח התקווה והאינרציה, בציפורניים שלופות, בכל מה שיש להן ואין להן - הלאה וקדימה במטרה להשיג את ההריון המנצח --------------אבל עד מתי? ? ? עד שהטבע מחליט עבורן, עד שהנפש כורעת, עד שהגוף קורס, עד שאי אפשר יותר, עד שבאמת באמת באמת באמת באמת באמת. אי. אפשר. יותר. בכלל.
אצל כל אחת קו הגבול הזה שונה, לרוב הוא מתעתע כמו האופק (עוד נסיון אחד. בעצם אפשר להספיק עוד נסיון לפני שאחגוג יומולדת. בעצם גיל 40 הוא לא הקו האחרון. קראתי מחקר חדש/ ועוד כהנה וכהנה), נע וזע עם התקדמות הגיל.
 
לכל מי ששרויה בתהום הפעורה שבין האובדן להריון החדש (אמן), לכל מי שמאוכלת על ידי הכמיהה, שכואבת את ההעדר, שהפצע שלה מדמם כך ששום תחבושת לא יכולה לבלום את הדימום הזה - לכל מי שכואב לה נורא אבל לא כואב לה מספיק כדי לעצור - לכולכן אני מקדישה את פינת הביניים. והלוואי ותצאנה ממנה בידיים מלאות.
לצפיה ב-'אנצל הזדמנות לכתוב על סוג "חדש" של אובדן'
אנצל הזדמנות לכתוב על סוג "חדש" של אובדן
15/01/2019 | 17:56
10
92
של יאוש מעורב עם תקווה, שלא פעם מרגישה תקוות שווא.
חדש עבורי כמובן, גם בפורום הזה, רבות לפניי חוו....
 
עם ההבנה שהפוריות כבר מושפעת מהגיל ופתאום הריון לא מגיע כל נסיון ראשון-שלישי ואפילו לא פעמיים בשנה ואפילו לא אחת לשנה... הבנתי שהגענו לעוד גבול ששמתי לעצמי כאבן בוחן להמשך הדרך, טיפולים.
 
האמת ?
הפתעתי את עצמי שוב עם האופטימיות שליוותה אותי עד כה.
במשרדים של רופאי הפוריות, אשה בת 40 היא עוד צעירה מספיק והם בטוחים שיוציאו תגובה טובה מגוף שהצליח להרות טבעי כמה וכמה פעמים ואני ? האמנתי להם.
מזריקה בקלות, זריקות ההורמונים קלות בעיני הרבה יותר מ9 חודשים של קלקסן פעמיים ביום...
מליון בדיקות ואדמיניסטרציה שדורשת עבודה בזה במשרה מלאה ולא מבינה איך נשים בכלל עובדות ככה בטיפולים, ביחוד בעבודה תובענית.
מגיעים לשאיבה - מעל 10 זקיקים נוצרו אחרי פרוטוקול של 26 ימי הזרקה מהנים, רירית כמו שמעולם לא היתה לי, נכנסת להרדמה עם חיוך שלא יורד לי מהשפתיים וחישובים שמנסים להיות אופטימיים זהירים - בטח חלק מהזקיקים לא יניבו ביצית טובה, חלק מהביציות לא יהפכו לעוברים, חלק מהעוברים לא יגדלו ליום 3, חלק מיום 3 לא ישרדו את המניפולציה לפיג'ידי וחלק יצאו חולים... אבל אפשר לקוות נגיד ל2-3 מיותר מ10 ? ואם לא - הלוואי ואחד ישרוד... שיתן לי סיבה וכוח להמשיך בזה ולראות שזו יכולה להיות אלטרנטיבה טובה לנו, כי אם לא - נראה שנגמרות לנו האלטרנטיבות...אבל נתמודד עם זה בשעתו.
 
מוציאים אותי להתאוששות ובעודי רדומה עדיין אני שומעת את האחות מתקשרת למעבדה בספיקר !!! ושואלת כמה ביציות יצאו לגב' XXX ומהצד השני עונים לה 0.
0 היא צועקת חזרה ? תבדקי שוב.
לא מסתכלת אפילו לכיווני לראות שאני ערה ומביטה בה... המד סטורציה מצפצף פתאום ואז היא מסתכלת ורואה אותי ערה ובאה אליי... מנחמת במילים שלא מנחמות בכלל וכבר שמעתי יותר מידי פעמים בעבר - זה לא אומר כלום, תנסו שוב, את צריכה להישאר רגועה...
אני מהנהנת, רק שתעזוב אותי בשקט.
הדמעות מגיעות חצי שעה אחרי, כשבן הזוג אומר את אותם הדברים וממנו אני בהחלט מצפה ליותר !
ממנו אני לא רוצה לשמוע אמירות ריקות מתוכן כאלו ללא שום בסיס מציאותי.
אתה לא יכול להבטיח את זה הרי. מי כמוך כבר אמור לדעת ?
 
26 ימים של הזרקות על שלל תופעות הלוואי שלהן, מלא ימים ששוב נעדרתי כאמא לזיו שלי בבקרים כי יצאתי לבדיקות עם שחר ובערבים כי הייתי חייבת להשלים שעות, כי בעבודה לא מרוצים מכל האיחורים.
26 ימים של קושי עצום מול בן הזוג שלא מבין ולא מצליח להכיל את הדרקון הממורמר אליו הפכתי ומרגיש שגם לו קשה ואני לא מכילה אותו.
לא הניבו כלום חוץ מריק ענקי.
 
להחליט מה הלאה ?
לא מצליחה להחליט כלום.
לצפיה ב-'ואוו, השארתן אותי ללא מילים'
ואוו, השארתן אותי ללא מילים
15/01/2019 | 21:59
46
כלכך כואב וכלכך נכון
לצפיה ב-'וואו ויקטור '
וואו ויקטור
15/01/2019 | 22:00
4
50
איזה 0 אכזרי וריק
איזה מאמץ אדירים עשית
 
את הרי מרגישה את האפס הזה כל כך חזק בגוף, בנשמה, מול זיו, מול הבנזוג, מול העבודה, מול כל פרט בחיים שלך.עכשיו תחשבי שהאפס הזה היה 1. תנסי לדמיין איך היית מרגישה.
אפס מכאן אחד משם. לאן את הולכת?
 
אני מאמינה שכשלא מוכנים יותר לפגוש את האפס (או את השלילי) תנועת המאזנים מתהפכת ואפשר להרפות. אני לא חושבת שאפשר לדעת את זה או לחשוב את זה, אלא שזו החלטה שמתקבלת מהבטן, כשהסבל כך כך גדול שהאחד לא מושך כפי שהאפס מפחיד.
 
אני מחבקת אותך על הריק הנורא שאת חווה עכשיו.
אני מחבקת אותך על עוד כל כך הרבה ריק שהיה מנת חלקך בכל כך הרבה צמתים במהלך הדרך.
 
 
לצפיה ב-'אוי ויקטור החתול'
אוי ויקטור החתול
16/01/2019 | 09:15
40
ממש כואב בבטן לקרוא מה שכתבת. לא יודעת מה להגיד בכלל. מפח נפש שרק פה יבינו אותו.
 
 
לצפיה ב-'כנראה שאת צודקת '
כנראה שאת צודקת
16/01/2019 | 10:31
2
44
צריכה להזכיר לעצמי את זה ולשחרר קצת את הלופ הבלתי נגמר של מחשבות...
מניחה שמתישהו פשוט מגיעים לקצה גבול היכולת ומשם ההחלטה אולי קורית כמעט מעצמה, פשוט כי להמשיך זה בלתי אפשרי ?
לצפיה ב-'יש אנשים שרוצים למות'
יש אנשים שרוצים למות
16/01/2019 | 11:50
1
39
זה מנוגד לגמרי לאינטואיציה הטבעית שלי (של כולנו אני חושבת). אבל בהחלט יש אנשים שמייחלים למוות שיגאל אותם מהייסורים שהם חווים בהווה. בהרבה מקרים מדובר באנשים חולים מאד, שהגוף שלהם מיוסר, שאין להם תקווה לעתיד נעים יותר. הסבל בהווה והסבל הנצפה בעתיד חזקים מרצונם לחיות ולחוות את המשך חייהם. 
 
ככה אני מדמיינת החלטה על הפסקת ילודה בתוך מרוץ נחוש מהסוג שלך. כמו מוות. אבל לא מוות אלים. אלא מוות שנותן מנוחה אמיתית, שבולם את הסבל. שמפנה מקום לדברים אחרים. כל הדברים הטובים שאני כותבת הם לא דברים שאפשר לראות אותם או אפילו לדמיין אותם בתוך המרוץ או אפילו כשמגיעה ההחלטה לעצור, לדעתי. אלה דברים שרואים רק במבט לאחור בפרספקטיבה של אחרי הויתור. 
הויתור עצמו - שוב, ככה אני מאמינה - הוא סוג של מוות כפוי, פשוט הגעה לקצה גבול היכולת האישית. ומשם הכרה צלולה וברורה שאי אפשר עוד להמשיך. אפילו אם יזדמן אחד בהמשך הדרך. האפס נורא מדי. ריק מדי. אכזר מדי. 
התקווה זעירה ביחס לסבל האפשרי. 
 
אומרת לך כמי שקוראת אותך מהצד שאני בספק אם באמת הגעת לקצה היכולת האישית שלך. אני אומרת את זה לא על בסיס הייאוש והריקנות של עכשיו, אלא על בסיס המאבק ההירואי שלך להשיג הריון נוסף, גם במחיר מהלך של הפריה מלווה ברירת עוברים. מישהי נחושה כל כך - נדמה לי - מרימה ידיים לאט יותר ממישהי נחושה פחות. זו כמובן רק התחושה שלי והיא לא אומרת שום דבר על המקום האמיתי שלך. 
 
אני שולחת לך עוד חיבוק. ענק. 
כל כך מצטערת שלא קיבלת את האחד שלך. 
לצפיה ב-''
17/01/2019 | 09:44
1
לצפיה ב-'אוי ווי '
אוי ווי
16/01/2019 | 09:42
1
54
אין לי מלים, אז ברשותך מיממתי את החוויה שלך כפי שאני רואה אותה.
לצפיה ב-'כבר כשכתבתי, דמיינתי בממים'
כבר כשכתבתי, דמיינתי בממים
16/01/2019 | 10:03
41
אבל מאותגרת טכנולוגית שאני....
קלעת לי בול !
לצפיה ב-'כמו סכין בלב'
כמו סכין בלב
17/01/2019 | 12:01
13
מאוד הצטערתי לקרוא. על ההתנהלות, על חוסר המודעות של האחות, ובעיקר בעיקר- הצטערתי לקרוא על המצב, ועל הטיפולים המורכבים שלא צלחו, ועל הריק הגדול. 
את לא צריכה להחליט עכשיו כלום. ובכלל- לא תמיד אפשר בכלל להחליט ולהכריע. זו האמת. 
 
שירה. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'זה באמת לגמרי אובדן'
זה באמת לגמרי אובדן
17/01/2019 | 13:59
10
אובדן של תפיסת העצמי כאישה פוריה, אובדן של אפילו קצה של סיכוי כי על ה"בטוח" כבר ויתרנו מזמן.
אני חושבת שאת עוד לא לגמרי שם, אולי כי אני מאד מזדהה ואני יודעת שאני עוד לא שם. אני אחרי סבב ראשון של IVF שהיה פשוט פתטי ומתנחמת בזה שהבנות אומרות שהסבב הראשון הוא רק ניסוי כלים כדי להבין איך הגוף שלך מגיב. ואמרת נכון- מבחינת הרופאים לגבי נשים בגיל 40, הם מרגישים שיש להם הרבה עם מה לעבוד.
 
לצפיה ב-'שבעה שבועות אחריי גרידה'
שבעה שבועות אחריי גרידה
17/01/2019 | 08:31
3
34
היי בנות,
אני שבעה וחצי שבועות לאחר גרידה וטרם קיבלתי וסת (לא בהריון).
הבנתי שעיכוב של הוסת מאוד נפוץ אחריי גרידה אבל ממש נראה לי שזיהיתי ביוץ לפני חודש בערך. קראתי פה בעבר על מקרה נדיר של סיבוך אחריי גרידה שהדימום הוסתי נשאר ברחם. ממי שמכירה, מה עושים במקרה כזה? אין כרגע תורים פנויים לרופא, עד כמה דחוף להגיע לבדיקה?
אוף, אני רק רוצה כבר להיות אחריי המחזור הזה ולהתחיל מחדש...
לצפיה ב-'לרוב מקבלים וסת אחרי 4-6 שבועות לאחר הגרידה, '
לרוב מקבלים וסת אחרי 4-6 שבועות לאחר הגרידה,
17/01/2019 | 10:41
2
16
גם 8 שבועות נחשב תקין.
המקרה שתיארת פה- היה אצלי. הוא לא הוגדר כנדיר, והיה כתוצאה מהתכווצות צוואר הרחם לאחר הגרידה. מחזור לאחר מכן הכל הסתדר מעצמו, לאחר שצוואר הרחם פשוט התרפה מעצמו, באופן טבעי. 
אם אין תורים פנויים לרופא, האם יש לך אפשרות ליצור עימו קשר באמצעי תקשורת כלשהו?- מייל? ווטסאפ? ממליצה לך פשוט לשאול ולברר, לתאר את הדברים ולשמוע לעצתו של הרופא. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה שירה'
תודה שירה
17/01/2019 | 10:58
1
15
אני אנסה ליצור עמו קשר באמת ואם לא אצליח אולי אלך לרופא פרטי רק לעבור בדיקה.
אם אפשר לשאול- אז בעצם במקרה שלך לא היה צריך לעשות כלום אלה רק לחכות לחודש הבא?  היית צריכה להימנע חודש נוסף מהריון?
לצפיה ב-'התייחסות-'
התייחסות-
17/01/2019 | 11:53
12
בעיניי, אין צורך ללכת לרופא פרטי בשביל זה. בכל קופת חולים יש מרכז בריאות האישה, ויש שם מה שנקרא "מיון". אפשר לבוא, אפילו בלי תור, לחכות זמן מסויים (אצלי זה היה בסביבות שעה...), ולהיכנס לבדיקה. צריך כמובן להסביר לפני כן למזכירה מהי סיבת ההגעה. 
 
במקרה שלי- לא ההיה צריך לעשות כלום. רק לחכות לחודש הבא, בתקווה שיסתדר. הרופא אמר שאם לא מסתדר לבד- אז צריך יהיה לעבור הסטרוסקופיה ניתוחית, אבל אמר שרוב הסיכויים שיסתדר מעצמו, ואכן כך היה. 
בוודאי שנמנעתי מהריון באותו החודש עד לקבלת המחזור. איך אפשר להתחיל ולנסות, כאשר את יודעת שמשהו לא בסדר ושהגוף צריך זמן להסדיר עצמו...
אנחנו לא רובוט, וגם הגוף שלנו לא רובוט. אין ברירה. זה שזה בער בי בדם ובעצמות ובכל מקום בגוף ובנפש לנסות ולהיכנס להריון- לא היה רלוונטי בכלל. 
 
תמשיכי לעדכן. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'היי יקרות תודה על הדאגה ימים קשים עברו עליי ...'
היי יקרות תודה על הדאגה ימים קשים עברו עליי ...
16/01/2019 | 14:14
1
53
בס"ד
בסוף לקחתי 2 ציטוטק בבית בהמסה מתחת ללשון (מגעיל וקשה
בטירוף...)
הפעולה עברה טוב אפילו בלי הרחבת צוואר הרחם
אבל נפשית היו ימי בכי קשים ועדיין ...
רק אתמול חזרתי לעבודה
הזמן יעשה את שלו ....
שוב תודה
לצפיה ב-''
17/01/2019 | 09:45
4
לצפיה ב-'גרידה מאוחרת פוגעת בפוריות? ואם כן, למה לא מציעים לידה שקטה?'
גרידה מאוחרת פוגעת בפוריות? ואם כן, למה לא מציעים לידה שקטה?
10/01/2019 | 11:14
10
130
מפרטת. לפני שנה עברתי גרידה בשבוע 16. כבר מיד אחרי זה כשראיתי שיש נשים, במיוחד בארצות הברית שעוברות לידה שקטה בשבוע הזה,  התבאסתי ממש שלא הציעו לי לידה שקטה. כי הייתי בוחרת בזה.

עכשיו כמעט שנה אחרי, כל הבדיקות תקינות, אבל כל ההריונות שלי נגמרים בכימי. כל מה שיש לרופאים להגיד שזה קשור לגיל שלי ( עכשיו כמעט 38 אבל התחלתי בעצם לפני 37, לא חושבת שזה כזה מבוגר). בהתחלה האמת שהאמנתי להם, שזה הגיל ואין מה לעשות. אני לכאורה אשמה שחיכיתי לכזה גיל מבוגר וזהו. אבל לאחרונה אני רואה מלא בנות מהשכבה שלי בהריון. אז כנראה שזה לא באופן אובייקטיבי הגיל שלי. כמספר.

אז התחלתי לחשוב, אולי גרידה מאוחרת גורמת איזה נזק משני לפוריות שלא מדברים עליו. כי כן מדברים על הידבקויות
אבל אין לי כאלו. (ואפשר בעיקרון לפתוח אותן). לצערי אני רואה הרבה נשים שהיתה להם פוריות תקינה ואחרי גרידה משהו השתבש ולא חזר לעצמו.

לא יודעת מה באמת אני שואלת. סתם לפרוק, מוזמנות לשתף בחוויות שלכן או מה ששמעתי בעניין.  פשוט כשהודיעו לי בעצם שאני צריכה לעבור את הגרידה לא דיברו איתי בכלל על הנזק שזה עלול לעשות לי ולא הציעו לי בכלל לעבור את ההפסקת הריון בדרך הטבעית. מרגישה שאני משלמת עכשיו על רשלנות של אחרים.
לצפיה ב-'דלתות מסתובבות'
דלתות מסתובבות
10/01/2019 | 13:47
2
135
אין דרך לדעת ואין סוף למחשבות מה היה קורה אילו. אילו עברת לידה שקטה בשבוע 16,  אולי בכל מקרה היית מתקשה עכשיו או שהיית עוברת בצורה מאוד קשה את החוויה הזאת או גם וגם. ואז היית חושבת שחבל שלא בחרת בגרידה. בנקודת זמן שבה התקבלה ההחלטה אי אפשר היה לדעת מה יבוא אחריה ורוב הסיכויים או כל הסיכויים שבאמת אין קשר בין גרידה להמשך הפוריות. אם אין זיהום או הידבקויות אז לא צריכה להיות בעיה לקבל אחכ הריון תקין. אם את רואה הרבה מקרים שיש בעיות אחרי גרידה, זה אולי כי זה יותר מעסיק אותך עכשיו, ולכן נדמה לך שפתאום יש מלא כאלה. ומעבר לזה, לפעמים לא הגרידה היא הסיבה לקושי אלא הפוך - היה קושי שבגללו היה צורך לעשות גרידה (עובר פגוע או הריון שלא התפתח) ואולי הוא חוזר על עצמו בהמשך וזה לא קשור לצורת ההתערבות של סיום ההריון הקודם.  אני עברתי הפלה בבית בשבוע 14 וזו היתה חווייה מזעזעת, הייתי מעדיפה לגמרי שזה יהיה בגרידה. באמת אי אפשר לדעת. (עברתי גם לידה שקטה בשבוע 39 אבל זה סיפור אחר לגמרי, לא דומה בכלל.)
 
נושא הגיל הוא חמקמק. ראשית כי הוא משתנה מאוד בין נשים, שנית כי תמיד נדמה שברגע אחד היכולת הזו מתאדה בלי שום התראה מוקדמת, אבל בעיקר לדעתי כי יש לנו עיניים למה שאנחנו רוצות. פתאום דווקא כשאת לא מצליחה להחזיק הריון תקין כולן מצליחות. אני כבר שנתיים רואה רק שכולן יולדות בנות (נגמרו הבנים?? למה יש לכולן רק בנות פתאום???), כולן נכנסות להריון בטעות בגיל 42, כולן מסתובבות עם תינוק פצפון בעגלה בגיל 44. וברור שזה לא המצב, אבל אני רואה את מה שאני רוצה שיהיה לי. אז זה מה שאני רוצה. וזה מה שאני רואה. וזה גם מה שאת רואה וזה לא אומר כלום על הסיכוי שלך. זה רק דוקר בעיניים, ובלב, והחשיפה לזה כל הזמן יכולה להיות קשה ומייאשת ולעורר הרבה מחשבות בכל מיני כיוונים. אני יכולה לספר לך שעד לפני חצי שנה בערך, רציתי כל הזמן לשמוע על נשים שהרו וילדו בגיל שלי (אני בת 42, מבוגרת ממך בהרבה), ובאמת כל הזמן שמעתי עליהן. אחר כך כשוויתרתי על הניסיונות להרות, הרגשתי שהסיפורים האלה לא מעודדים אותי כבר אלא ההיפך, מפריעים לי להתקדם וממש אטמתי אוזניים בכוונה - ומאז באמת נתקלתי בהרבה פחות כאלה. וברור שעכשיו ובשנה שעברה היה כנראה אותו מספר (זעום ביותר) של נשים שהרו במקרה בטעות ובלי כוונה, וילדו ילד בריא בגיל 42 או 43 או 45, אבל עכשיו הסיפורים האלה איכשהו כבר פחות מגיעים אליי. וזה הרבה יותר בריא לי. וזה הרבה עבודה... ואני עדיין שונאת את כל ההריוניות ואת כל אלה שמקטרות על לילות בלי שינה... אבל לפחות הן לא תקועות לי כל הזמן מול העיניים כמו שהיה קודם.
חפרתי מלא. אין לי באמת משהו חכם להגיד... שולחת חיבוק.  
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה שסימון בוליבאר כתבה'
מסכימה עם כל מילה שסימון בוליבאר כתבה
11/01/2019 | 08:18
18
לצפיה ב-'היו לך הרבה דברים חכמים דווקא'
היו לך הרבה דברים חכמים דווקא
11/01/2019 | 12:09
73
אני חושבת שעוד כשגיליתי ממש אחרי הגרידה שהיתה אפשרות ללידה שקטה שלא הציעו לי חטפתי זבנג.
היה לי מאוד קשה ללכת לישון עם ולהתעורר בלי. הייתי מעדיפה תהליך שמאפשר איזו פרדה. אז עוד משם אני סוחבת קושי. ברור לי שבכל מקרה זה טראומתי ונורא ואובדן הוא אובדן הוא אובדן.

לכאורה בגלל שהאובדן שלי היה טריזומיה 13, זה לא היה אמור לחזור על עצמו שוב. וקשה לי להאמין בזה שבמקרה גם הגרידה וגם הבעיות פשוט התחילו יחד. ושזה סתם צירוף מקרים לא קשור. לא היו לי בחיים הריונות כימיים לפני זה.
אז לתחושתי הפנימית יש קשר בין הדברים. יכול להיות שהקשר הוא נפשי. ושזה היה קורה לי בדיוק גם עם לידה שקטה.  יכול להיות שיש בי פחד פנימי, מעוד אובדן מתקדם אולי, שלא מאפשר לי להתקדם מכאן. לא יודעת. אני כמובן מנסה לעבוד עם זה. אבל זה לא קל בכלל.

מסכימה איתך מאוד שאנחנו רואים מה שאנחנו רוצים/חושבים/מרוכזים בו. ברור לי שזאת אמת. (דווקא נולדו הרבה בנים מסביבי השנה ;) )

אם יש בכוחך ורצונה לשתף אז אני אשמח לדעת איך מוותרים על הניסיונות להרות. הייתי מאוד רוצה לשחרר את המקום זה ולא מצליחה. כל פעם שאני מרגישה שסתם אני משקרת לעצמי ועובדת על עצמי. וכמובן שאני לא קונה את זה.

חיבוק חזרה.
לצפיה ב-'מסכימה עם סימון'
מסכימה עם סימון
11/01/2019 | 09:09
2
72
לפני שנה וקצת עברתי TOP בעקבות מום נדיר, ובחרתי בפרוטוקול קשה של לידה שקטה בשבוע 27.
פחדתי מהריון נוסף ברמות אחרות, אבל כמו שאני מכירה את עצמי אני צריכה לתפוס את הפחד בקרניים. אז אחרי 6 חודשים עם גלולות מניעה הייתי מוכנה להתמודד עם הפחד הזה של הריון נוסף, עדיין פוחדת לקוות ולהסכים לרצון שבי לעוד ילד.. אני אומרת אם יבוא- יבוא.. ואז אתמודד עם החרדות.
כולם אומרים לי את עוד צעירה, עוד יהיו לך ילדים...
ואחרי 8 ווסתות שאני ממש לא היסטרית החלטתי שאולי כדאי לבדוק שהכל בסדר. והכל באמת בסדר ותקין, ואין הריון גם לא כימי ב"ה.
לא חושבת שגרידה משבשת פריון, גם לא לידה שקטה.
בהבט הגופני לידה שקטה 'בריאה יותר' מהתערבות רפואית. אבל ממש לא בהבט הנפשי. ההחלמה לא פחות ארוכה, מייסרת (ואני מעיזה לאמר אפילו יותר).
אני חושבת שבשבוע 16 לידה שקטה בכלל לא אופציה רפואית בב"יח, בלי קשר לבחירה של האשה.
אני גם חושבת שחלק משקולי הרופאים להציע לידה שקטה או גרידה בשבוע מתקדם תלוי באשה ובהתמודדות הנפשית הנוכחית שלה. (זה יהיה קיסרי או לידה בד"כ)
אני מנסה, באמת, להשליך את האחריות שלא שייכת לי ולחכות בתחנה בלי לאבד את התקווה, כי אני זקוקה עדיין להגנה של 'לא משתוקקת להריון' כדי לא להתרסק.
 
לצפיה ב-'בהיבט הנפשי ההחלמה ארוכה מאוד. '
בהיבט הנפשי ההחלמה ארוכה מאוד.
11/01/2019 | 14:37
1
67
מתישה, דורשת תעצומות נפש (שלפעמים אין), מייסרת.

ברור לי שהחלק הנפשי היה מנת חלקי לא משנה באיזה דרך ההריון היה מסתיים ביידים ריקות.

כואבת איתך את הכאב הגדול שלך, לא מתיימרת בגלל להבין את הכאב שבלידה ראשונה שקטה. אבל אצלי המצב שונה (ומסתבר שכן יש אפשרות ללידה שקטה גם בשבוע 16, כנראה שזה פחות מקובל וכנראה ממילא נדרשת גרידה לשיליה). אבל לי, שעברתי 3 לידות ולמזלי קלות, היה חסר מאוד השלב הזה בין הריון לאין הריון. זה שלא היה שלב של ניתוק באמצע ובעצם ישנתי בתהליך מקשה עלי ומפריע לי בעיבוד של החוויה. כל אחת היא אחרת ואני בטח שלא מדברת בשביל אחרות, רק על עצמי.

טוב שהכל נמצא תקין אצלך, טוב שאת לא מאבדת תקווה.
מאחלת לך מכל הלב ידיים מלאות ולב שמח.
לצפיה ב-'הניסוח שלי'
הניסוח שלי
13/01/2019 | 21:55
43
 היה מטעה, יש לי 2 ילדים מדהימים ב"ה. זאת היתה לידה שלישית שלי, הריון רביעי.
הניתוק הזה שאת מדברת עליו, בין הריון ללא הריון נשמע לי קשה ונורא, (זה כמו להתעורר מאיבוד הכרה ולגלות שאבד איבר..) ובהחלט מבינה מדוע זה מקשה על העיבוד של האובדן. גם חוסר קבלת המידע על האופציות הרפואיות מכעיסה..
 
לגבי התחושה האישית שלך על 'צירוף המקרים' של הריונות כמיים והגרידה, גם היא בעלת חשיבות.
לא תמיד אפשר להוכיח שיש קשר רפואי, אבל בהחלט מתחשבים בתחושות האישיות של האישה, במיוחד כשמדובר במשהיא כמוך שממש מודעת וחווה את השינויים ההורמונליים.
 
מתפללת עבורך ולכל הבנות כאן, שהכאב לא ישלוט עלינו, שלא נאבד אף פעם את התקווה ושנזכה להריונות תקינים ומשעממים.
 
 
 
 
לצפיה ב-'טוב שאת פורקת את הקושי '
טוב שאת פורקת את הקושי
14/01/2019 | 10:47
1
38
גרידה אכן יכולה לפגוע בפוריות - הסיכונים הם בעיקר פיזיים לרחם ולרירית, כמו חלילה קרע לרחם, הידבקויות שציינת שאין במקרה שלך, חוסר השתקמות של הרירית (אפשר לבדוק בקלות במעקב אחר הרירית באולטרסאונד ולודא שהיא מגיעה לערכים הרצויים להשתרשות ואם לא, קל לטפל בתמיכה הורמונלית). הסיכונים הם באחוזים נמוכים יחסית ואכן ברובם ניתן לטפל ולהחזיר למצב תקין.
 
אצל מעטות מאיתנו, שעברנו גרידות חוזרות ורבות יחסית, יש לפעמים נטייה כבר להידבקויות וגם בזה כאמור מטפלים ככל שניתן.
 
ללידה שקטה יש סיכונים פחות משמעותיים, היא הליך טבעי והדרגתי ולכן גם נכון יותר לגוף, אבל לא פעם, קשה יותר לנפש.
חסרון גדול נוסף הוא שהיא תלווה לרוב בשבועות כאלו ואף מתקדמים יותר, בגרידה ממילא - אז עדיף לחשוב ואולי לחסוך מעצמך ככל שניתן.
בשבוע 16 העובר קטן והשלייה גם יחסית ולכן אין יתרון עדיין ללידה שקטה מבחינת שימור הפריון.
אישית אני מכירה שהמחמירים ממליצים על לידה שקטה החל משבוע 18, שגם הוא נחשב מוקדם יחסית ובתי חולים לא מעטים עוד מאפשרים בו גרידה.
 
הריונות כימיים אינם קשורים ככל הנראה לגרידה ולרוב נובעים באמת מעובר שאינו תקין ואת זה לרוב משייכים להשפעת הגיל (אם את ממשיכה להיות לחוצה להשפעה כלשהי לגרידה על גופך - עשי מה שצריך כדי להשקיט את החשש ובקשי לבדוק. ממליצה למען השקט הנפשי שלך לבדוק את עובי הרירית לפני הביוץ ואחריו ולודא שהוא תקין).
לא בטוחה איך את מאבחנת את ההריונות הכימיים הללו - איחור במחזור, אפילו של שבוע ויותר אינו מעיד על הריון. יש לודא או באמצעות בדיקה ביתית או דם, או מעקב שמ"פ מלא שיאשר בודאות מתי התרחש הביוץ ושעברו לפחות 18 ימים של חום שחר גבוה מהביוץ.
יכולה לשתף שאצלי היה שינוי לאחר לידה שקטה וגרידה באורך המחזורים ואכן לפני שהתחלתי ללמוד את השיטה ולעקוב ממש, הייתי בטוחה גם שאני מאבדת הריונות שנקלטו ממש בצעירותם פתאום. המעקב גילה לי שלא כך.
 
התקופה הזו של לנסות להרות שוב אחרי אובדן, מלווה אצל חלקנו הגדול באובדנים "קטנים" מידי חודש, בכל חודש שלא צולח ולא הושג הריון וזה מדובר פה המון בפורום וחשוב לתקשר ופרוק את זה, כי באמת אנחנו לבד בהתמודדות הזו עם האכזבה המתמדת מהגוף שלנו שכאילו לא מתפקד לשביעות רצוננו.
 
זה באמת מאתגר וקשה לעבור את תקופת הביניים הזו בכל פעם.
 
לצפיה ב-'תודה יקרה'
תודה יקרה
14/01/2019 | 16:58
33
קודם כל, לצערי הרב, הכימיים שלי וודאיים. או בטא בדם או בדיקת הריון. אבל בכל מקרה אני לא באמת צריכה את זה.
הביוץ שלי מאז ומתמיד מלווה בשעתיים של כאבים לא קלים. המחזור מגיע בדיוק 14 יום מלאים אחריו. בבוקר ביום ה15. כל הריון אצלי מלווה בבחילות קשות שמתחילות יום אחרי ההשתרשות. שגם היא מלווה (תמיד זה היה ככה) בכאבים כמו כאבי מחזור. אז בעצם ברגע שיש את הכאבים האלו אני כבר יודעת שהמחזור לא יגיע. וכל פעם אני צודקת. אני גם יודעת מתי זה כימי כי הבחילות מפסיקות להן פתאום, כשתקין אצלי הן לא מפסיקות עד הלידה.

עשיתי את הבדיקות. הרירית שלי גבולית אבל נחשבת תקינה, תלת שכבתית. ואפילו היתה 8 מ״מ באחד החודשים. ניסיתי גם אסטרוגן לנרתיק לעבות אותה, ליתר ביטחון וזה לא עזר.

אז נכוון, אומרים לי שזה עוברים לא תקינים. אבל פתאום כלללל העוברים שלי נהיו לא תקינים? אולי זה ככה וסתם קשה לי להשלים עם זה. לא יודעת. הלוואי והייתי כבר משלימה עם זה וממשיכה הלאה בחיי. עם כל הטוב שיש לי ובלי הענן השחור והנורא הזה שמטיל צל על כל דבר.

מאחלת ימים טובים יותר לכולנו כאן.

לצפיה ב-''
15/01/2019 | 00:30
1
34
קודם כל, שולחת חיבוק.
אח"כ - בשבוע כל כך מוקדם, גם אם הייתה לך לידה שקטה, שליה לא יוצאת לבד והיית צריכה בכל זאת לעבור גרידה להוצאת השלייה. אז כמו שאת רואה, זה לא היה מונע הליך כירורגי, אז אין על מה להתחרט מההיבט הזה.
כמו שכתבה סימון, אם אין הדבקויות ולא היה זיהום, אין סיבה שגרידה תפגע בפוריות.
פעם שאלתי רופא שעשה לי גרידה, האם היא תפגע בי (היו לי 2). הוא אמר שבא מרומניה, שם גרידה הייתה בגדר "אמצעי מניעה" ונשים עשו המון כאלה וזה לא פגע בהם בכלל. 
אז, לדעתי, גרידה לא פגעה בסיכויי הריון שלך.
לא יודעת מה את עושה, הזרעות או IVF. אם את רוצה, תפרטי ונראה ביחד. או שבעצם את מתיעצת בפורום פוריות גם ? באופן כללי, יש לי שריטה עם הזרע. אני חושבת שרופאים חושבים מעט מדי על איכות הזרע (חוץ מבודדים, כמו ברקוביץ למשל) ויתכן שגם אצלכם צריך לטפל בכיוון הזה ולא לחשוב רק על נזקי גרידה.
כתבתי המון ומקווה שלא פגעתי בך. שולחת חיבוק עוד פעם ומאחלת לחדשות טובות.
לצפיה ב-'ממש לא פגעת. תודה על התגובה '
ממש לא פגעת. תודה על התגובה
15/01/2019 | 18:00
29
עשינו בדיקת זרע. יצא זרע מעולה. הרבה מעבר לממוצע, אז לצערי לא יכולה להאשים אותו.

אני לא עושה כלום. שום טיפול. כי בעצם הרופאים אומרים שזה הגיל שלי ועוברים לא תקינים  ולא הומצא לזה טיפול.
לכאורה אפשר לעשות ivf אבל הטענה שהסיכויים במקרה שלי ישארו אותם סיכויים אז חבל. כי הבעיה אצלי היא לא הקלטות אלה הריונות כימים.


לצפיה ב-'זהו הגיע היום מחר הגרידה ייעוץ לגבי ציטוטק'
זהו הגיע היום מחר הגרידה ייעוץ לגבי ציטוטק
08/01/2019 | 11:29
8
106
בס"ד
היי יקרות
אז השבועיים הנצחיים עברו ומחר בבוקר הגרידה
נאמר לי להיות בצום מ 12 בלילה היום
ולבלוע 2 ציטוטק מחר ב 5 בבוקר
ורפלקס ההקאה שלי מאד רגיש
מישהי בלעה פעם ציטוטק ?
איך מתמודדים אם אי אפשר לאכול או לשתות אחרי?
לצפיה ב-'מחזיקה אצבעות עבורך'
מחזיקה אצבעות עבורך
08/01/2019 | 11:54
55
שאלת לגבי בליעה - בליעה או המסה מתחת ללשון?
האם קיבלת הנחיות לגבי לקיחת (או איסור לקיחת) אופטלגין או משכך כאבים אחר לפני נטילת הכדורים? כותבת לך משום שאני חוויתי את הציטוטק בצורה קשה, כולל צירים ממש, ומשככי כאבים היו כנראה ממתנים את החוויה הפיזית. גם מקלחות חמות יכולות להקל, רצוי להדליק את הבוילר מראש.
אני נטלתי את הכדורים (פעם אחת וגינאלי ופעם אחת בהמסה מתחת ללשון) ולא עברתי גרידה אחרי, כך שלא נדרשתי לצום ואיני יודעת כיצד להתמודד בהקשר זה.
שולחת חיבוק ומחזיקה אצבעות עבורך שהתהליך יעבור בשלום פיזית, כך שתוכלי להתפנות לעבד את האבדן ובבוא העת להחליט כיצד להמשיך להתקדם.
 
לצפיה ב-'7 הפלות כולן עם ציטוטק אבל אף פעם לא בבליעה'
7 הפלות כולן עם ציטוטק אבל אף פעם לא בבליעה
08/01/2019 | 15:32
1
81
או החדרה וגינלית או המסה בפה.
כשהיה צורך, ביקשתי וקיבלתי אישור לקחת אופטלגין נוזלי ואחריו שלוק של מים כדי להוריד את הטעם המר של האופטלגין.
 
ממליצה לשקול להגיע לבית החולים לפנות בוקר ולקחת את הציטוטק שם, בגלל שאת לא יודעת איך הגוף שלך יגיב.
לצפיה ב-'העצה של מרעישה מצוינת'
העצה של מרעישה מצוינת
08/01/2019 | 19:34
52
אפילו לא יכולה לדמיין נסיעה לבית החולים תוך כדי ציטוטק (בייחוד אם מדובר במרחק).
כמובן מאחלת מכל הלב שאת תהיי מאלה שעוברות את הציטוטק בקלות.
לצפיה ב-'נכנסתי במיוחד לאחל לך בהצלחה מחר.'
נכנסתי במיוחד לאחל לך בהצלחה מחר.
08/01/2019 | 17:17
45
מקווה שיהיה פשוט וקל עד כמה שניתן.
 
אני קיבלתי ציטוטק בבליעה להפלה בבית. עבר לי בלי תופעות לוואי, רק אח"כ הבנתי מהפורום שהוא יכול להיות לא נעים .
לצפיה ב-'מקווה שיעבור לך בקלות ככל שניתן מחר'
מקווה שיעבור לך בקלות ככל שניתן מחר
08/01/2019 | 17:59
36
ושתהיי אחרי במהרה.
לגבי שאלתך - מותר בצום לשתות שלוק או שניים של מים לשם בליעת כדורים שהורו לך, הכוונה היא לא לשתות כמות משמעותית.
מנסיוני האישי בלבד, לוקח לציטוטק זמן עד שמשפיע (אצלי לקח כמה שעות טובות וכמה סבבים של 2 כדורים מתחת ללשון בכל פעם), כך שאם את מתוכננת להגיע למחלקה להכנה לפני ההרדמה ב8-9 בבוקר, אני מקווה שעוד לא תרגישי סימפטומים משמעותיים ורק תחל מעט הרחבה של צואר הרחם ואולי טיפה התכווציות כמו של מחזור.
מחזיקה אצבעות שיעבור בקלות.
לצפיה ב-'חשבתי עליך הבוקר'
חשבתי עליך הבוקר
09/01/2019 | 22:56
2
36
מתעניינת מה שלומך.
לצפיה ב-'כנ"ל'
כנ"ל
10/01/2019 | 08:10
10
לצפיה ב-'גם. מקווה שאת מתאוששת פיזית.'
גם. מקווה שאת מתאוששת פיזית.
10/01/2019 | 09:55
11
לצפיה ב-'היי, ראיתן את הכתבה לגבי הבדיקה החדשה?'
היי, ראיתן את הכתבה לגבי הבדיקה החדשה?
08/01/2019 | 14:30
2
109
לצפיה ב-'עכשיו קראתי, ולא הבנתי מה הם רוצים לומר-'
עכשיו קראתי, ולא הבנתי מה הם רוצים לומר-
09/01/2019 | 05:05
1
77
הכתבה ממש לא טובה בעיניי. עושים שם מיקס לא מוצדק בין שני מצבים שונים-  הפלות חוזרות ובעיות פוריות (בעיות בכניסה להריון). 
הכתבה לא מסבירה כלום. ונגיד שמתייחסים לבעיות פריון (המילים הללו הוזכרו הרבה יותר פעמים בכתבה מאשר הפלות חוזרות)- ונגיד שמגלים משהו גנטי. נו אז? מה עושים עם המידע הזה? על מה ממליצים לאישה/לזוג? מה דרכי הפיתרון לאחר גילוי הבעיה? 
 
כתבה מיותרת, לא ברורה ולא מקצועית שעושה מיקס מבולבל בין דברים שלא קשורים בהכרח זה בזה. 
לא אהבתי. לא הוסיף לי ידע, ועלול לבלבל נשים שאין להן ידע והבנה בתחום. 
סורי. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'כתבה מסחרית בעיקר'
כתבה מסחרית בעיקר
09/01/2019 | 12:08
48
ולכן לא נוטפת מקצועיות ולא מבהירה כלום וגם בעיני מבלבלת על גבול הנותנת מידע שעלול להתפרש לא נכון ע"י נשים רבות, שבאמת רק נכנסות לעולם הזה עכשיו ועדיין לא מבינות הרבה.
 
להבנתי זו בדיקה שלכאורה תאבחן מצבים מסויימים שעלולים לגרום לקשיים להרות ואו לשאת הריון תקין לסופו. רק מצבים מסויימים, לא את כל הגורמים שידועים היום. וגם רק את אלו שנובעים ממקור גנטי, שלהבנתי הם דוקא לא הרוב.
 
לגבי ההמשך - הם לא מתיימרים להסביר מה עושים אחרי שהבדיקה תאבחן בעיה או שלא, רק את האפשרות הנוספת לאבחון שלא היתה קיימת עד כה.
 
לצפיה ב-'לא יודעת מה לעשות'
לא יודעת מה לעשות
08/01/2019 | 16:32
3
122
היי בנות יקרות עוקבת אחרי הפורום כבר הרבה זמן מעולם לא כתבתי כאן אתן קצת רקע צריכה עייוץ ותמיכה תודה מראש אז ככה אני אמא לשלושה ילדים שהקטנה מבנהם בת חצי שנה בעלי לפני חמישה וחצי חודשים עבר יוד רדיואקטיבי כי הוציאו לו את הבלוטת הטריס הסרטנית היום בבדיקת הריון גיליתי פס חלש אבל אני הבנתי שאני לא יכולה להשאיר את התינוק לצערי מכיוון שהזרע לא תקין ויגרום למומים בעובר השתמשנו באמצעי מניע אבל זה קרה אני לא יודעת מה לעשות אני בוכה פה ללא הפסקה לא בא לי לעבור הפלה בבקשה אם מישהי היה מקרה דומה והכל היה בסדר אם תוכלי לענות לי להרגיע ליעץ אם צריך לעבור הפלה אז איך איפה הדמעות לא מפסיקות תודה מראש
לצפיה ב-'למה את חושבת שיש בעיה?'
למה את חושבת שיש בעיה?
08/01/2019 | 17:10
1
89
א. יוד הרדיואקטיבי מצטבר בבלוטת התריס אבל מתפנה משאר הרקמות בגוף מהר מאד.
ב. זרע בשל שמגיע להפריה    התחיל את תהליך ההתמינות שלו שלושה חודשים לפני כן.  הרבה זמן אחרי שבעלך סיים את הטיפול.
ג. נשים עם טיפול רדיואקטיבי מקבלות המלצה להמנע מהריון כ6-12 חודשים אחרי הטיפול כי תיפקוד תקין של הבלוטה חשוב להריון. אצלכם אין שום קשר כי את זאת שבהריון והבלוטה שלך היא אחלה.
 
דברי כמובן עם הרופא המטפל של בעלך אבל לדעתי גם הוא יאחל לך המשך הריון רגוע   

לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
08/01/2019 | 19:09
75
תודה רבה על העיוץ אנחנו נפנה לרופא ונקווה לטוב הרגעת אותי קצת
??
לצפיה ב-'ממליצה להתייעץ עם הגורמים הרפואיים המתאימים. בהצלחה!!'
ממליצה להתייעץ עם הגורמים הרפואיים המתאימים. בהצלחה!!
08/01/2019 | 18:36
17
לצפיה ב-'הריון לאחר אובדן הריון הפלה\ לידה שקטה'
הריון לאחר אובדן הריון הפלה\ לידה שקטה
30/12/2018 | 11:58
6
238
היי שמי שרונה קראוס, לצערי נשים רבות חוות אובדני הריון כגון הפלה או לידה שקטה . חוויה כואבת ולא פשוטה שלא מספיק מקבלת מקום ומענים תמיכתיים. לאור זאת אני עורכת מחקר בנושא פחדים שעולים בעקבות אובדני הריון כמו הפלות ולידה שקטה. השתתפותך במחקר יכולה לסייע לנשים אחרות, המתמודדות עם אובדן הריון ולאפשר להן להיעזר בצורה מיטבית בתוכניות התערבות עתידיות שיוצעו על בסיס מחקר זה. אנא מלאי את השאלון בכנות המירבית. הזמן הנחוץ למילוי השאלון הוא כ10 דקות והוא מתבצע בעילום שם. כל התשובות לשאלונים ישארו חסויים ויעשה בהם שימוש לצורך המחקר בלבד. את מוזמנת לפנות אלי בכל שאלה או הרגשה לא נוחה במילוי השאלון במייל si1986@walla.com. בהוקרה והערכה שרונה קראוס . להלן הקישור לשאלון אשמח לסיוע בשיתופו והפצתו. https://www.questchain.com/platform/main/response....

לצפיה ב-'שלום שרונה'
שלום שרונה
30/12/2018 | 12:57
2
124
יישר כוח על הרצון הטוב, אבל יש מספר נקודות שהייתי משנה ומחדדת בשאלון.
לא כולן מעוניינות לשתף בטווח ההשתכרות ואופן ההעסקה (אם כבר, מה לגבי עצמאית?), מציעה להוסיף לשונית "לא מעוניינת לשתף".
המשיבה מתבקשת לבחור בשאלה 14 איזה אובדן מיילדותי חוותה ובאיזה שבוע. חשוב לחדד ולייצר שאלון שמאפשר מילוי מספר אובדנים, או לחילופין להבהיר שיש אפשרות למלא שאלון נוסף, כי ברור שלמספר אבדנים יש משמעות מצטברת, ומה על העונה למלא? את האובדן האחרון? המתקדם? המטלטל ביניהם?
13 - מספר הלידות - האם כולל את הלידה השקטה במידה והיתה?
יש עוד מספר נקודות שעולות, מציעה לעבד ולחזור לכאן עם שאלון מדויק יותר, ובאישור מנהלת הפורום.
בהצלחה!
 
 
לצפיה ב-'במענה להתייחסותך'
במענה להתייחסותך
07/01/2019 | 14:18
1
55
היי,
במענה להארותייך. השאלון הוא אנונימי ולכן כל המידע כולל ההכנסות
 אנונימי לחלוטין . מה גם שאינך מתבקשת לציין גובה השכר שלך . כמו כן אין רלוונטיות לחלוקה בין עצמאי לשכירה . השאלה מתייחסת לעבודה בשכר או לא (גם עצמאי עובד בשכר).
משתנה ההכנסה עלול לשקף האם למעמד סוציו אקונומי קשר לאופן התמודדות עם אובדן.
שאלה 14 יש התייחסות לסוגי אובדנים בכך שאת יכולה למלא כל רובריקה בנפרד (לידהשקטה, הפלהמלאכןתית והפלה טבעית) ולציין מס אובדנים ובאיזה שבוע כל אובדן.  
מס' לידות - כן כולל הלידה השקטה.
השאלון נבנה עי שאלונים שעברו תיקוף והוא כבר הופץ לכן אין לי יכולת לשנותו.
המחקר נולד מתוך הבנה שנשים שעוברות אובדן, הכאב והקשיים אינם נגמרים בכך אלא ממשיכים ללוות האישה ולהשפיע על ההריון הבא שלה. לצערי אין מספיק הבנה לתהליך הלא פשוט שאישה לאחר אובדן עוברת ואין כמעט מענים תמיכתיים שיסייעו לה וילוו אותה בשאיפה מרגע האובדן ועד תום ההריון הבא. מתוך כך ביקשתי לערוך מחקר בו נשים ישתפו בחוויות , הקשיים וההתמודדות שלהן (לפי השאלון המובנה הזה שמתוך כך אינו מצליח להיות מדויק עם כל אחת) בכדי שמתוך כך נוכל ללמוד ולהציע תוכניות התערבות שיוכלו לסייע לנשים.
 
אני מעריכה את התייחסותך,
בברכה
לצפיה ב-'מותר לך להתבצר בנחישות בשאלון המקורי,ועדיין זה לא מדייק אותו'
מותר לך להתבצר בנחישות בשאלון המקורי,ועדיין זה לא מדייק אותו
07/01/2019 | 16:14
52
ניחא החדירה לפרטיות סביב נושא ההכנסות (והיעדר אפשרות לבחור שלא לענות). ניחא הנקודה שעצמאית היא לא שכירה (בתור עצמאית אין זכאות לשבריר יום מחלה, לא ביום הפרוצדורה הרפואית גם אם היא מתבצעת בבית חולים, בטח לא לימי החלמה) ושגם לזה יש קשר לאבדן ולהתמודדות, אם כבר. ניחא שבשאלה 14 לא ברור שאפשר למלא מספר אפשרויות, וגם מרעישה האירה על הקו הדק בין הפלה טבעית למלאכותית (ואולי גם להתפלגות ההתאוששות לאחר הפלה ספונטאנית מוקדמת / ציטוטק / גרידה מוקדמת / גרידה מאוחרת / לידה שקטה - בהשוואה כמובן לאפשרויות רלוונטיות לשבועות דומים של האבדן). ניחא וניחא וניחא.
 
העירה לך מרעישה בשקט את ה-הערה לגבי הריון עתידי כאמת אבסולוטית (מה שאני לא העזתי לכתוב). למרות שאני לא הגעתי לצומת ההחלטה, ברור לי - גם מהפורום וגם מהעולם בחוץ, שלא תמיד יש happy end.
 
 
עזבי תיקוף לא תיקוף, עזבי שכבר הפצת. כיוון שאת מבקשת מנשים שעברו אבדן לפתוח את לבן - הייתי מצפה להפנמה, הכלה ואם יש צורך - לדיוק שאלון טוב יותר. זה לא אסון. רובנו מקבלים משוב בעבודה ומבצעים שינויים גם אם זה פחות נחמד. ההתעקשות שלך לדבוק באותו שאלון גורמת לי לחשוב שיותר חשוב לך לגמור כבר עם הקורס ופחות להפיק ממנו מסקנות בעלות תועלת לשימוש עתידי, ובטח שאין לי כוונה להכרית זמני.
 
לצפיה ב-'היי שרונהק-'
היי שרונהק-
30/12/2018 | 15:09
105
נהוג לבקש אישור על פרסום המחקר ממני (מנהלת הפורום). 
משום שכבר פרסמת, מציעה לך להתייחס לכל ההארות (בכוונה אני כותבת ב-א') של כבשהפועה. 
מפאת קוצר בזמן, לא נכנסתי לשאלון ועוד לא התעמקתי בו, אך אני סומכת על כבשה פועה שכל מה שכתבה הינו מוצדק. 
 
שיהיה בהצלחה!
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'גם אני מוסיפה נקודות לחידוד'
גם אני מוסיפה נקודות לחידוד
31/12/2018 | 00:12
1
105
מעבר להארות המצויינות של כבשהפועה, מוסיפה עוד קצת משלי:
 
חלק מחברות הפורום הן נשים שעברו אובדן אחד או יותר ולאחר מכן זכו לידיים מלאות. האם השאלון רלוונטי גם להן? אם כן - איך את מבדילה בינן לבין אלו שעדיין לא זכו לידיים מלאות מאז האובדן האחרון?
 
סעיף 14 - ההגדרה של הפלה טבעית/מלאכותית לא ברורה: איך את מגדירה מצב שבו דופק העובר פסק באופן ספונטני וההפלה בוצעה באמצעות כדורי ציטוטק או גרידה? איך את מגדירה הפסקת הריון יזומה שמסתיימת בלידה שקטה?
 
מסעיפים 18, 22 ו-23 משתמע שכל מי שעברה אובדן הריון, תזכה להריון נוסף ("ההריון הבא") שיסתיים בלידה ("הלידה הבאה").
לצערנו לא כל מי שעוברת אובדן, זוכה להריון נוסף ולא כל מי שזוכה להריון נוסף זוכה ללדת ולסיים את ההריון בידיים מלאות.
אני חושבת שעדיף להשתמש במונחים הריון עתידי ולידה עתידית.
 
סעיף 29 - אני משערת שהניסוח כזה בגלל שאלו שאלות שעברו תיקוף, ובכל זאת אני לא מסוגלת לענות על שאלות שבהן אובדן הריון מכונה "האירוע המלחיץ" - למשל ההיגד: "מאז האירוע המלחיץ, אני מתקשה להתרכז בדברים מסוימים".
מעבר לכך האובדן הראשון שלי היה לפני שבע שנים והאחרון לפני חצי שנה. לאיזה אובדן משבעת האובדנים שלי אני אמורה להתייחס בתור "האירוע המלחיץ"?
 
נראה שכוונתך טובה, אבל במתכונתו הנוכחית השאלון שלך לא רלוונטי לחלק גדול מחברות הפורום.
אם תערכי את השאלון, אשמח לנסות למלא אותו.
לצפיה ב-'במענה להארותייך'
במענה להארותייך
07/01/2019 | 14:48
54
המחקר מתמקד בהתמודדות עם פחדים שעולים בנשים בהריון לאחר שחוו אובדן  (הפלה מלאכותית טבעית או לידה שקטה)  הן יכולות למלא תשאלון כשהן כיום בהריון או שהיה להן הריון לאחר אובדן . ההנחה שכל הריון מכיל בתוכו פחדים טבעים אך כשההריון מגיע לאחר אובדן הוא הופך למורכב יותר כאשר הפחדים יכולים להתעצם ולהתרבות. 
שאלה 14 את יכולה לענות איך שאת מרגישה ולפרט.
לגבי הערותיך על הניסוח, מקבלת הארותייך, לצערי אין לי יכולת לשנות בשלב זה את הניסוחים.
 
אני מעריכה את הארותייך וצר לי על תחושתך, אך אני מכבדת אותה.
בשורות טובות
שרונה
לצפיה ב-'החלום ושברו 2 ...'
החלום ושברו 2 ...
26/12/2018 | 13:20
12
262
בס"ד
היי יקרות
חוזרת לכאן לעדכן בעצב גדול
יום א הייתי בקליניקה והקטנציק לא מתפתח ואין דופק
אותו סרט כמו לפני שנה ...
רק שהפעם הוא ממש קטן 5+6
אז עליתי למיון בדקו שאכן ושאר בדיקות
ואמרו לקבוע תור לגרידה...

הנחמה היחידה אולי שהפעם יש מוקפאים
חצי דרך חצי נחמה ...
אבל אם זה לא תקין בגלל
הגיל אז מה החידוש במוקפאים ?
רבות מחשבות ...

בייחוד שהתור נקבע לעוד שבועיים 9/1/19
אחלה פתיחה לשנה אזרחית ...
לא שממש אכפת לי ...
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
26/12/2018 | 21:50
1
107
משתתפת בצערך. מבינה ללבך וכמה שזה כואב. אף אחד אחר אשר לא עבר זאת לא יבין.
אולם, חשוב לי לציין שזה לא בהכרח הגיל.
בחודש ספטמבר האחרון עברתי גם אני גרידה בשל הפלה נדחית, בגיל 27. גם אצלי העובר לא התפתח ולא נמצא דופק. במשפחה שלי אין היסטוריה של הפלות, כולן בריאות. יתרה מזאת, אמא שלי ילדה בגיל 47, הריון טבעי לחלוטין...
באשר לגרידה, באיזה קופת חולים את נמצאת? אם במכבי, כדאי לנסות לפנות לאסותא, תורים זריזים יותר. 
לצפיה ב-'מנחם מאד לשמוע שאולי זה לא תלוי גיל ככה פרופ' משיח אמר אז '
מנחם מאד לשמוע שאולי זה לא תלוי גיל ככה פרופ' משיח אמר אז
27/12/2018 | 09:22
88
בס"ד
אז קטונתי ...
אני בקופ"ח כללית
תודה וובשורות טובות לכולן
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
27/12/2018 | 03:40
4
85
 
אכן החלום ושברו. 
מילים כל כך מדויקות. 
 
את לא מוכרת לי. רוצה לספר קצת יותר? יש ילד/ים בבית? מה קרה בפעם הקודמת לפני שנה? 
 
שולחת חיבוקי כוחות
שירה. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'תודה שירה על הפורום הנפלא אני ב"ה בת 42 עם CP שיתוק מוחין '
תודה שירה על הפורום הנפלא אני ב"ה בת 42 עם CP שיתוק מוחין
27/12/2018 | 12:53
3
134
בס"ד
מלידה , נשואה באושר 9 שנים לאיש מקסים ללא ילדים עדיין
מתוכן 6 שנים בטיפולים
התחלנו ב 2012 בפשוט בבי"ח כרמל - 3 סבבים ושלחו לתרומת ביצית ישר ...
לא ויתרנו והלכנו לטופ פרופ' משיח המדהים
היו לנו הרבה השגים איתו יותר ביציות יותר הפריות
וגם הריון כימי אחד
הריון  שנה שעברה עד שבוע 11 כשבפועל בשבוע 13 גילינו שהופסקה התפתחות ואין דופק - ציטוטק לא עבד ואז גרידה בהרדמה
ועכשיו הריון שבוע 8 בפועל גודל 5+6 בלי דופק
בדיקה נוספת זהה במיון - שיחרור ותור לגרידה ב 9/1/19
אקח ציטוטק בבוקר הגרידה אבל מעדיפה הרדמה בשליטה
מדימום וכאבים בלי שליטה עם המגבלה ... 
סוף סבב 13 ...
לצפיה ב-'ואו, סיפור חיים מורכב'
ואו, סיפור חיים מורכב
28/12/2018 | 07:47
82
את בוודאי מנוסה בהתמודדות עם משברים וקשיים, אז קטונתי מלשאת עיצה כזו או אחרת. 
דפוסי ההפלות מאפיינים את הגיל ואת גיל הביציות. כמובן שהפלות מהסוג שתיארת של השליש הראשון יכולות להתרחש גם בגילאים צעירים הרבה יותר, וכמובן שיש לא מעט נשים בגיל שלך שכן יולדות תינוקות בריאים. אני חושבת שמדובר בהרבה הרבה הרבה מזל...
מאחלת לך שאחרי הגרידה, תעשו חושבים ותתייעצו עם המומחים לגבי המשך הדרך הנכונה לכם ביותר. ולא פחות מזה- מאחלת לכם הרבה מזל. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'כל כך מתיש ומסתכל, שולחת לך חיבוק מעודד'
כל כך מתיש ומסתכל, שולחת לך חיבוק מעודד
28/12/2018 | 13:54
1
53
כולנו כאן היינו מאחלות לעצמנו ולחברות הפורום שהדרך הייתה פשוטה ותמימה יותר - הריון, לידה, תינוקי. אבל בפורום הזה הדברים אינם כך .
עכשיו תתרכזי בהתמודדות עם מה שקורה כרגע, ממה שהסברת נראה  לי שאת יודעת לזהות ולבקש את מה שמתאים לך - זאת תכונה מאד חשובה ובכלל לא עניין של מה בכך!  
לגבי הבירור בהמשך - לי היו שתי הפלות ספונטניות מהריונות ספונטנים סביב גיל 40, אחת בשבוע 14   ואחת בשבוע 9. בשתיהן היה דופק ואז פסק. היו לי שני הריונות תקינים סביב גיל 30 כך שאני בטוחה שהסיבה היא הגיל. 
עשיתי בירור להפלות חוזרות ועלה איזשהו חשד לקרישיות יתר , בהריון השלישי הזרקתי קלקסן והוא הסתיים בידיים מלאות. אני חושבת שהסיבה האמיתית היא שהגרלנו ביצית טובה.    אבל אם יהיה עוד הריון, בטוח אזריק שוב ליתר ביטחון. 
 
לצפיה ב-'אני מזריקה קלקסן 60 תמיד בתק' טיפול בגלל פחד לקרישי דם מחוסר'
אני מזריקה קלקסן 60 תמיד בתק' טיפול בגלל פחד לקרישי דם מחוסר
30/12/2018 | 11:44
53
בס"ד
תזוזה תודה על העידוד
ב"הצלחה
לצפיה ב-'חיבוק'
חיבוק
28/12/2018 | 02:30
2
56
הי, יקרה !
משתתפת בצערך.
את צודקת לגבי זה שביציות הן אותן ביציות, אבל מה לגבי זרע ? עשיתם מיון / שקלתם מיון זרע ? מה משיח חושב על זה ?
לצפיה ב-'לגבי הזרע לא נאמר כלום ע"י הפרופ' יש הפריות טובות הפעם היו 5'
לגבי הזרע לא נאמר כלום ע"י הפרופ' יש הפריות טובות הפעם היו 5
30/12/2018 | 11:47
1
43
בס"ד
מתוך 8 והגענו למוקפאים פעם ראשונה
עשינו השבחה אחת במכון אלה סגל בתק' בי"ח כרמל
לא הניב כלום
תודה
לצפיה ב-'זרע'
זרע
30/12/2018 | 22:37
28
השבחה, לעניות דעתי, לא עוזרת בכלום. 
כמובן, מאחלת לך שמהמוקפאים יהיה הריון ותינוק, בע"ה.
בכל מקרה, תקראי על שיטת ברטוב - בדיקה ומיון זרע. 
 
לצפיה ב-'עכשיו קלטתי שהגרידה היא בעוד שבועיים '
עכשיו קלטתי שהגרידה היא בעוד שבועיים
28/12/2018 | 14:22
1
81
אם חשוב לך להימנע מדימום שיתחיל באופן ספונטני אולי צריך להתאמץ להקדים את הפרוצדורה. אם אין דופק, ההפלה יכולה בהחלט להתחיל בזמן הזה.
לצפיה ב-'בדקתי אין אפשרות הקדמה ה' יעזור....'
בדקתי אין אפשרות הקדמה ה' יעזור....
30/12/2018 | 11:50
64
בס"ד
תודה
לצפיה ב-'ניסיון להרות לאחר גרידה'
ניסיון להרות לאחר גרידה
23/12/2018 | 22:31
6
167
אז חלקכן כבר מכירות אותי בפורום וחלקכן פחות. ב3.9 עברתי גרידה בעקבות אי התפתחות של ההריון. מאז, מחזור אחד 6 שבועות אחרי הגרידה ומחזור נוסף שאיחר בשבועיים. עד לפני ההריון, היו מחזורים סדירים יחסית שנעו בין 26-31 ימים. 
כמובן, שבחודש שעבר התרגשתי, חשבתי הנה שוב אולי יש תקווה. איחור של שבועיים. הפעם, ובעקבות 4 בדיקות ביתיות שליליות בהריון הקודם ובדיקת דם חיובית, ביצעתי כבר מיידית בדיקת דם שעם כל הצער שבדבר יצאה שלילית.
עתה, המחזור שוב מאחר במספר ימים כבר. יש סיפטומים, אולם כבר קיים גם פחד לבצע כל בדיקה. פחד מאכזבה בעיקר. 
אני כבר מתחילה לחשוב שאולי מרוב שאני רוצה הריון נוסף אני כבר מדמיינת סיפטומים יש מאין. 
האם גם לכן לחלקכן שעברו גרידה איחרו המחזורים לאחר הפעולה וזאת למרות חלוף מספר חודשים?
איך שומרים על השפיות עם כל האיחורים האלה? פוחדת לבצע בדיקות ביותיות שכן מצאתי אותן בהריון הקודם לא הכי מדויקות עבורי. המלצות? עצות? אשמח :)
לצפיה ב-'בוקר טוב. תראי את השרשור של אובדתעצות מתחתייך'
בוקר טוב. תראי את השרשור של אובדתעצות מתחתייך
24/12/2018 | 10:02
68
בטח שהווסת קצת משתבשת, ככה גם הריתי בטעות. אני בעד לחכות קצת, אבל תקראי גם פה למטה, בדיוק בסופ"ש אובדתעצות העלתה את הסוגייה שכולנו משתגעות ממנה. בהצלחה!
לצפיה ב-'הפחד מאכזבה מובן לחלוטין (!!!), אבל- '
הפחד מאכזבה מובן לחלוטין (!!!), אבל-
26/12/2018 | 10:47
1
68
כפי שכבר כתבתי לפני מספר ימים, זו חובתנו להיות אחריות על הגוף שלנו ועל הנפש שלנו. לכן, אם המחזור אכן מאחר, ממליצה לבדוק זאת- קודם בבדיקה ביתית (אצלי הן תמיד היו מדויקות) ובמידת הצורך- גם בבדיקת דם.
 
שולחת חיבוקים עם תקווה:)
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'בדקתי'
בדקתי
26/12/2018 | 21:34
45
היי שירה,
היום מסקרנות בדקתי בבדיקה ביתית שיצאה שלילית.
עם זאת, בהריון הקודם שנגמר באובדן 4 בדיקות ביתיות שליליות היו, ובדיקת דם חיובית שאכן התבררה כהריון. כך שאני לא לגמרי סגורה. יש כל מני סימנים מהיריון הקודם, אבל מפחדת שהראש שלי משחק בי, שהרצון עז יותר מהמציאות. מכל מקום, יש לי הפניה לבדיקת דם, וכנראה אבצע אותה למען הסר ספק. 
לצפיה ב-'המלצות לשפיות לצערי אין לי '
המלצות לשפיות לצערי אין לי
26/12/2018 | 11:59
2
61
אצלי אין איחורים סתם. רק הריונות כימיים שלא צולחים.  אם חשוב לך לדעת
האם זה כימי או איחור אז אין ברירה אלה לבדוק.
יש פה גם שאלה מה זה מחזור מאחר. לפי מה את בודקת? בעצם איחור המחזור הוא כשעבר השלב הלוטאלי הקבוע שלך מאז הביוץ. אבל הביוץ עצמו לפעמים זז קצת ואז את יכולה לקרוא איחור למה שהוא בעצם לא איחור. מקווה שאני ברורה. את יודעת בדיוק מתי בייצת? עוקבת אחרי הביוץ? כי אם לא אז אולי כדאי לך. ואז תגלי מה אורך השלב הלוטאלי (הזמן בין ביוץ לווסת) ואז לא תלחצי מאי חורים שהם בעצם רק דחיה של הביוץ ביום יומים ולא איחור בווסת.

אם בדיקות ביתיות לא מדוייקות אצלך אז את
יכולה לבקש מרופא משפחה הפניה ל6 בדיקות דם לבטא. זאת כרטיסיה כזאת. כזה לי יש עכשיו בהוראת הרופאה שלי.
לצפיה ב-'לא לגמרי בדקתי'
לא לגמרי בדקתי
26/12/2018 | 21:43
1
58
לא לגמרי בדקתי את יום הביוץ המדויק.
אולם במחזורים טרם ההריון, הטווח שלהם היה בין 26-31 יום. כך שבערך ניחשתי מתי הביוץ שלי ואכן כך גם נקלטתי להיריון אחרי 3 חודשים שניסיתי.
עתה, חודש שעבר המחזור הופיע גם אחרי 38 יום ללא שום סימפטומים והיום גם 36 יום אחרי כלום לא קורה למעט סימפטומים שיותר מזכירים לי את ההיריון הקודם. ביצעתי בדיקה ביתיתית היום שיצאה שלילית, אולם כמו שאמרתי מעלה לא סגורה לגבי זה. בהריון הקודם 4 בדיקות ביתיות שליליות ובדיקת דם שיצאה חיובית (גיליתי עוד טרם שהיה ניתן לצפות בשק הריון בכלל, בשבוע 4)... 
לצפיה ב-'מחזקת את דבריה של אובדת עצות'
מחזקת את דבריה של אובדת עצות
01/01/2019 | 09:45
26
השלב הלוטאלי (בין הביוץ למחזור) הוא הקבוע לרוב אצל כל אישה (ואם השתנה, אז כדאי לבדוק למה).
מה שעשוי להשתנות ומושפע מאד מטראומה פיזית או נפשית, סטרס, דיכאון, תזונה, גיל וכו.... הוא מועד הביוץ עצמו. לרוב כשהמחזור מתארך מהרגיל, זה אכן מעיד על ביוץ שהתאחר לו. השלב הלוטאלי כן ישאר קבוע (שוב, לרוב).
כדי לקבוע איחור במחזור, לא מספיק להשוות אותו למחזורים קודמים, אלא צריך לעקוב אחרי סימני פוריות ולאתר את חלון הפוריות ואת היום החשוד לביוץ. רק אם השלב הלוטאלי מתארך בהשוואה לנורמלי שלך ומעבר ל18 ימים, זה נחשב איחור שדורש ברור האם יש הריון.
התקצרות של מחזורים או התארכותם, מעידים לרוב על דברים אחרים.
לצפיה ב-'מחזור משתגע'
מחזור משתגע
24/12/2018 | 19:42
2
126
3 חודשים וחצי לאחר לידה שקטה בשבוע 24.
המחזור הראשון הגיע 5 שבועות אחרי
המחזור השני 35 יום
השלישי 28 יום
ועכשיו, נדמה לי שהרגשתי את הביוץ ביום 11 כך שיהיה מחזור של 25 ימים..
מה לעזאזל קורה בגוף שלי?
לצפיה ב-'אני מצטטת את אחד הרופאים שלי- '
אני מצטטת את אחד הרופאים שלי-
26/12/2018 | 09:45
101
אלה לא המילים המדויקות, אבל אני מעבירה פה את רוח הדברים שבזמנו גם נאמרו לי: 
"מדובר בגוף שלך, ולא בגוף של רובוט, ויכולים להיות שינויים כאלו ואחרים במחזור באופן נורמטיבי, ובוודאי שלאחר מה שעברת"...
 
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'הי יקרה'
הי יקרה
26/12/2018 | 12:15
55
ברור שאנחנו לא רובוט והגוף עוד מחלים. אבל אם זה ממשיך והביוץ מגיע בימים מוקדמים אני בעד לפנות לרופא. בעיקר כי ביוץ ביום מחזור מוקדם לפעמים לא יעיל לכניסה להריון כי הרירית דקה מדי או שהזקיק לא באמת בשל ( אם למשל מבייצים עם אסטרוגן נמוך) אז כדאי לעשות בדיקות דם ולפנות לרופא למעקב על מנת להשיב את המצב לתקין.

חיבוק
לצפיה ב-'שאלון של קרן בריאה'
שאלון של קרן בריאה
24/12/2018 | 12:03
7
189
יקרות מוכרות, ולא מוכרות
מצרפת לינק לשאלון של קרן בריאה

היה שאלון דומה בשנה שעברה על בדעקות גניקולוגיות, ותוצאותיו שינו את מערך הבדיקות בקופות החולים.. זו ההזדמנות שלנו לעזור מניסיוננו המר
https://goo.gl/forms/G8Q0MpPLlXmKA6Ij2

לצפיה ב-'כל כך חשוב'
כל כך חשוב
24/12/2018 | 20:41
3
72
מדהים איך פרוייקט שהתחיל מאובדן של אשה אחת, הפך למשהו שמשנה את העולם שלנו.
 
תודה שהבאת את הלינק לכאן 
 
 
לצפיה ב-'yes, we can!'
yes, we can!
26/12/2018 | 09:33
2
50
ממש מרגש אותי, שאנחנו מצליחות לדאוג לעצמנו
שאנחנו מצליחות לשנות את העולם כדי שיתאים גם אלינו (סופסוף!!)
היא ממש מדהימה, שרה, המנהלת והיוזמת של כל זה
 
דש יקרה, חושבת עליך ..
לצפיה ב-'הי, אפשר לאתגר טיפה?'
הי, אפשר לאתגר טיפה?
30/12/2018 | 01:58
1
39
הי,
קודם כל תודה. כל כך מרגש לשמוע שיש השפעה על תהליכים וקורים שינויים. כל הכבוד!!
נכנסתי לשאלון מתוך סקרנות והתחלתי לנסות לענות, אבל האובדן שלי לא שם.
הבת שלי נולדה בניתוח חירום בשבוע 40 וקצת ונפטרה בטיפול נמרץ 6 ימים אחכ, אז אני לא מתאימה לאף קטגוריה.
הסיפור האישי שלי לא רלוונטי לשאלון כי לא עברתי אותו בישראל (אם אני טועה ורלוונטי אשמח לענות), אבל אני כותבת לך כי בוודאי יש נשים כמוני בישראל שהתשובות שלהן לשאלון יוכלו לעזור להתאים את הטיפול בצורה טובה בעתיד.
 
המון תודה, 
עדי
לצפיה ב-'בטח שאפשר'
בטח שאפשר
06/01/2019 | 10:57
16
מהיכרותי המצומצמת עם הנפשות הפועלות, אני יכולה לשער שהן ניסו להכליל כמה שיותר, וישמחו לתקן את השאלון כדי שכל הנשים תוכלנה למלאו
בארץ הנושא של אובדן תינוק רך עוד יותר נעדר מהשיח מאשר אובדן הריון, אני משערת שאנחנו בתחילת הדרך, וכשנתקדם, יתקדם גם הטיפול והשיח סביב נושא ההפלות, וגם סביב נושא המוות של התינוקות הרכים
תנחומיי, מבלי להכיר, זה צובט את ליבי
מקווה שאיפה שאת נמצאת את יכולה למצוא הרבה יותר בנוחות "קטגוריה" כי ההשתייכות מאוד חשובה להחלמה
תודה שהארת את תשומת ליבי, אנא כתבי זאת גם לכותבות השאלון כדי שידעו זאת ממקור ראשון. 
לצפיה ב-'כל הכבוד על העשייה המבורכת! ותודה נועה יקרה'
כל הכבוד על העשייה המבורכת! ותודה נועה יקרה
25/12/2018 | 12:44
24
לצפיה ב-'זה כל כך חשוב, תודה לכן על חיבור השאלות, ניתוחו והטיפול בו'
זה כל כך חשוב, תודה לכן על חיבור השאלות, ניתוחו והטיפול בו
26/12/2018 | 10:18
43
אתן עושות עבודת קודש ממש.
לצפיה ב-'ואווו מרגש לראות שמישהו עושה משהו'
ואווו מרגש לראות שמישהו עושה משהו
07/01/2019 | 17:11
21
תודה רבה, למרות שבאמת לא קל למלא את השאלון ולהזכר בכל מה שאתה מנסה להדחיק....
כל הכבוד על העשייה
לצפיה ב-' פינת הביניים / אולי הריון'
פינת הביניים / אולי הריון
24/12/2018 | 10:24
4
198
פינת הביניים מוקדשת לכל מי שמצויה בתווך המכאיב שבין אובדן הריון להריון חדש, לכל מי שסופרת את הימים ועושה או לא עושה בדיקה ביתית, מודעת עד כאב לתאריך ולמשמעותו.
כל כך מדויק ניסחה אובדתעצות - 2 פסים על מקל הם רק 'אולי הריון' וכל כך יפה כתבה בשדרת האזדרכת - זה היה 'אולי הריון' עד ששמו לה תינוקת בידיים בחדר הלידה.
 
הקושי אחרי האובדן מתחלק לכל כך הרבה שלבים.
קודם כל צריך בכלל להשיג הריון, ולפעמים זה הרבה יותר קשה ממה שהיה לפני כן, וגם שם מושקעות אנרגיות לא מבוטלות (שכבר אין ממש, רק שאין ברירה). ואז צריך לעבור אותו לאט לאט, יום אחרי יום (חיבוקים ענקיים לך, סימון היקרה) בתקווה שיגיע לסופו הטוב.
 
והרבה פעמים הסביבה בכלל לא יכולה להבין. אני זוכרת את החברה הטובה שלי לא מצליחה להבין את הכמיהה להריון נוסף (אבל יש לך כבר ילדים....). לכי תסבירי לה שלא מדובר במחשבה תיאורטית "כן, זה יהיה ממש נחמד אם יהיה לנו עוד ילד, שניה, נבדוק את החסכונות, את הכוחות, את הזוגיות, את המצב הנפשי, את היכולת להעניק" ---- וואלה, לא בדקתי אף אחד מאלה ----- ראיתי אדום בעיניים, הכאב שבהעדרו של הילד הנוסף הזה היה עצום, מכלה כל, מאפיל על המציאות היומיומית.
לא שלא תפקדתי, לא שלא עבדתי, לא שהזוגיות היתה על הקנטים (טוב, היא גם לא היתה בדיוק בשיא), לא שהילדים היו מוזנחים, אבל הנשמה שלי היתה כרוכה כולה בכמיהה הזו. זו לא היתה מחשבה נחמדה, זה היה דומה יותר לצורך קיומי.
חדר מרופד, מישהי?
לצפיה ב-'סליחה, בשדרת האזדרכת'
סליחה, בשדרת האזדרכת
24/12/2018 | 13:43
1
124
זה היה 'אולי הריון' עד שששמו לך תינוק בידיים בחדר הלידה.
לצפיה ב-'תודה שדייקת'
תודה שדייקת
25/12/2018 | 19:28
82
כי הרי הסיבה העיקרית ללימבו שאני נמצאת בו, יסוריי בשלב הביניים הם בגלל שזכינו בתינוק בעוד שאני רציתי בת. עכשיו ברור לי שזה הילד שתמיד אמור היה להיות לי, למרות שלא התחברתי להריון אפילו לרגע.
אבל הכמיהה לחזור להיות שוב אמא לילדה, אינה מרפה. ואני ממשיכה להתייסר, במקום לעשות לעצמי את החיים קלים ולשמוח במה שיש לי.
לצפיה ב-'תארת כל כך יפה ומדוייק את התחושות שלי'
תארת כל כך יפה ומדוייק את התחושות שלי
24/12/2018 | 19:32
1
89
מחר חוזרת לעבודה לאחר סיום 15 השבועות.. לא יודעת מה ואיך יהיה
הדבר היחידי שיש לי בראש זה שכל כך רוצה עוד הריון...
אני צריכה תמונת נצחון! לצאת מאיכילוב עם תינוק בריא בסלקל..
לצפיה ב-'כל כך מבינה'
כל כך מבינה
29/12/2018 | 01:21
37
החודש כבר הייתה לי תקווה שהנה אולי שוב הריון.שוב הרגשתי סימנים מהריון הקודם...
אבל ככל הנראה, סתם מחזור שהשתבש אחרי הגרידה.
המחזור לא הגיע וחלפו 40 ימים כשבכ"ד מחזורים שלי היו בין 26-31 יום.
ואתמול בדיקת דם מאכזבת. כשהייתי בטוחה שתראה חיובי, אבל לא, כמובן היא הייתה שלילית. כ"כ מאוכזבת. אפילו בדקתי בשנית שרואה תוצאה נכון. כמה אבסורד! 
קשה לי לראות נשים הרות סביבי, קשה לי לראות שהנה לאחרות זה מצליח ואני מנסה לשרוד מלא לפרוץ רק מכבי כאשר מדברים איתי על הנושא. לא כולם יודעים אודות האובדן, לא כולם מבינים כמה זה קשה שפתאם מראים לך אולטרסאונד של מה שאת רק איחלת לעצמך ואין לך. אבדה התמימות שהריון חייב להסתיים בידיים מלאות. לא יודעת איך שורדים בהמתנה למחזור בלי להשתגע. ובכלל לא מספיק הכאב של האובדן, עתה צריך להתמודד גם עם הסוגיה שלא ברור מה הולך עם הגוף למרות שחלפו כמעט 4 חודשים מאז האובדן... כל יום מרגיש כמו מלחמה של אני עם עצמי, ולא ברור מי מנצח. 
 
לצפיה ב-'אני מבינה שאני נשמעת מטורפת אבל חייבת לפרוק ולשאול'
אני מבינה שאני נשמעת מטורפת אבל חייבת לפרוק ולשאול
20/12/2018 | 14:17
28
268
איך אתן מתמודדות עם איחורים במחזור?

אחרי האובדן לפני 10 חודשים ושלושה הריונות כימיים מאז, די איבדתי את האמון שלי. קשה לי להסביר אפילו במה.
המחזור שלי מאחר ואני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות בדיקת הריון. ממילא זה יכול להיות כימי ולהתפוגג גם אם הבדיקה חיובית. בדיקות הריון שליליות אני פשוט לא מסוגלת לראות יותר, זה שברון לב שאחריו קשה לאסוף את השברים. מצד שני אני לא יודעת מה כן לעשות?

בראש שלי יש בעיקר אפשרויות שליליות או מטורפות  כמו לא לבדוק בכלל אף פעם.
אשמח לדעתכן, מקווה שתבינו אותי כי בעלי חושב שירדתי מהפסים לגמרי.
לצפיה ב-'בכמה ימים מאחר לך עכשיו? '
בכמה ימים מאחר לך עכשיו?
20/12/2018 | 20:26
1
38
לצפיה ב-'שלושה, אבל כבר היה לי כימי שגרם לשבועיים איחור.'
שלושה, אבל כבר היה לי כימי שגרם לשבועיים איחור.
20/12/2018 | 21:43
89
אז אין לי מושג כמה זמן לחכות כדאי לוודא שאם אני בודקת זה לא כימי.... כי אני לא מסוגלת לראות יותר כימים. ממילא אמרו לי שאין מה לעשות, אז חבל על הכאב לב שלי.

בעצם כבר מעכשיו אני בסוג של סבל, כי בראש אני יודעת שהמחזור שלי שעון שוויצרי ולא מאחר אף פעם. אבל ממש לבדוק לראות חיובי ושוב לקבל זה אני פשוט לא מסוגלת.


לצפיה ב-'בשנים האחרונות שלי רק מקדים'
בשנים האחרונות שלי רק מקדים
20/12/2018 | 22:28
1
93
אבל ממילא אני עושה בדיקות ביתיות עוד לפני האיחור.
אני חושבת שבתקופות שבהן אני בנסיון היקלטות, המניה של חברת קליר בלו מרקיעה שחקים.
אני מבינה את הרתיעה שלך, אבל לו אני הייתי במקומך, הייתי עושה בדיקה ביתית או אפילו בטא בדם. גם אם זה כימי, הייתי רוצה לדעת.
לצפיה ב-'אז אני באמת לא רוצה לדעת'
אז אני באמת לא רוצה לדעת
21/12/2018 | 00:44
77
עשיתי את כל הבדיקות, הכל תקין. אבל זה לא עוזר לי הרבה.
ככה שלא מרגישה שלדעת יעזור לי במשהו.

יכולה לגמרי להבין למה את או מישהי אחרת כן רוצה לדעת, אבל אני רוצה רק לצרוח.
לצפיה ב-'לא הצלחתי להתאפק ובדקתי מתוך ידיעה שאין לי איך להתמודד'
לא הצלחתי להתאפק ובדקתי מתוך ידיעה שאין לי איך להתמודד
20/12/2018 | 22:46
1
121
פשוט הבנתי שזה המצב, אני באמת לא לגמרי על הפסים. וידעתי שאם פעם היה קשר בין התוצאה ובין זה שיש הריון הרי שהמצב השתנה, ושני פסים הם רק בגדר "אולי הריון".
לצפיה ב-'בדיוק מה שכתבת. ״אולי הריון״ מבחנתי זה מצב אכזרי'
בדיוק מה שכתבת. ״אולי הריון״ מבחנתי זה מצב אכזרי
21/12/2018 | 00:46
84
לא מסוגלת להכיל את זה שממילא בדיקה לא אומרת שום דבר. איך נרפאים מהפוסט טראומה?

לצפיה ב-'את לא נשמעת מטורפת בכלל...'
את לא נשמעת מטורפת בכלל...
20/12/2018 | 23:03
6
92
אם את מסוגלת לעמוד בזה, לדעתי תעשי בדיקה רק אחרי שבועיים וחצי איחור - יותר מהכימי הכי ארוך שלך. לעשות עכשיו בדיקה ולראות שלילי זה איכסה, ואני רק מתארת לעצמי מה זה לראות חיובי ואז אחרי כמה ימים לראות דימום....  
אצלי המחזור התחרפן לגמרי ב-10 חודשים האחרונים - זה התחיל בזה שהקדים בשבוע ואז איחר ב3 ימים ואז כשחודש אחרי כבר איחר ב-9 ימים עשיתי בדיקה שיצאה חיובית (או שהביוץ הקדים בלפחות יומיים או שלבעלי יש זרע-על שמחזיק 5 ימים...) ואז בשבוע 8 US ראשון ואין דופק.
קיבלתי מחזור 3 שבועות אחרי הגרידה וחודש אחרי איחר לי ב- 4 ימים (עשיתי בדיקה אחת ביום שאמורה לקבל ואז עוד אחת 4 ימים אחרי וכבר הייתי בטוחה שהיא תצא חיובית ושהבדיקה הראשונה נעשתה מוקדם מידי ולכן יצאה שלילית, כי אף פעם לא איחר לי יותר משלושה ימים בלי היריון... אבל יצא שוב שלילי ואז 3 שעות אחרי הבדיקה קיבלתי מחזור - לקבל מחזור כמעט מייד אחרי הבדיקה זה כאילו שמישהו שם למעלה עושה ממך צחוק .
ואז חודש שעבר דווקא קיבלתי בדיוק בזמן, אבל ברור שלא התאפקתי ועשיתי בדיקה בבוקר ובערב קיבלתי מחזור. 
עכשיו אני נחושה בדעתי שלא להישבר ולבדוק רק ביום ה- 30 (איחור של 4-5 ימים), נשארה לי בדיקה אחת ואני לא קונה עוד אחת בקרוב!!
חפרתי ממש... כמה פתאטי זה להיות ביחסי אהבה שנאה עם קליר בלו 
לצפיה ב-'אני מבינה שזה מגוחך'
אני מבינה שזה מגוחך
21/12/2018 | 00:52
5
79
אבל לעשות בדיקה קשה לי בהרבה מלא לעשות.  ככה שאני לא מרגישה שקשה לי לעמוד בזה או משהו... ממילא אני לא מאמינה לבדיקה! זה ההזוי.
אני פשוט לא יכולה לראות יותר בדיקות שליליות, כנראה גם לא בדיקות חיוביות. אני מבינה שאני השתגעתי. לא עשיתי בדיקות הריון בכלל במחזורים האחרונים. מאז הכימי השלישי. זה היה כנראה הקש ששבר את גב הגמל.

הבעיה היחידה שבעלי כן רוצה שאעשה בדיקה. אני בנתיים הודעתי לו שאם הוא שומע אותי צועקת ״אפידורל״ אז כנראה שאני בהריון. פחות מזה ממילא לכי תדעי מה יהיה.
לצפיה ב-'אז מצאת את הפיתרון שמתאים לך'
אז מצאת את הפיתרון שמתאים לך
21/12/2018 | 07:40
4
86
לי פשוט היה יותר קל לעשות בדיקות ו"להתעלם" מהתוצאה מאשר ההיפך.
אין לי מושג איך יוצאים מהפוסט טראומה. אצלי בסופה של דרך הגיע הריון תקין ולא התחברתי אליו בכלל עד ששמו לי תינוק בידים בחדר הלידה.
 
לצפיה ב-'הבעיה שזה לא באמת פיתרון'
הבעיה שזה לא באמת פיתרון
21/12/2018 | 13:38
3
68
קודם כל אני ממש שמחה שזכית לסיום מתוק ויידים מלאות.
מבינה לגמרי איך לא התחברת עד שלא היה לך בידיים. אבל זה בדיוק מה שאני מרגישה וזה מצער אותי. מרגישה שלא אוכל להתחבר, מרגישה שכל שניה אני מפחדת שהגיע דימום. התחושה הזאת זה בכלל לא מה שאני רוצה שיהיה חלק ממני. לחכות ולפחד שהשמים יפלו. זה ממש לא אני.
לצפיה ב-'תראי- כמו שאבא שלי, שהוא פסיכולוג, אומר-'
תראי- כמו שאבא שלי, שהוא פסיכולוג, אומר-
21/12/2018 | 15:06
2
100
אין מנוס. 
אין מנוס מלהתמודד.
בחרת לנסות ולהיכנס שוב להריון, אז אין ברירה אלא להתמודד עם זה כעת. 
את יכולה לא לעשות בדיקה ולחכות שבועיים-שלושה, ואת יכולה לעשות בדיקה בעוד מספר ימים או שבוע או מחר בבוקר. 
אין פה חוקים.
החוק היחיד הוא שבאיזושהי דרך את צריכה להתמודד. 
התעלמות מהמציאות אינה התמודדות. אין פה מה להתעלם. אי אפשר להתעלם. 
מדובר בגוף שלך ובנפש שלך. 
 
מקווה שתמצאי את הדרך הנכונה ביותר עבורך להתמודד. 
מבינה היטב את הפחד והחרדה האוחזים בך. הייתי שם. הייתי והתמודדתי, ובדקתי בדיקה ביתית ולא הפסקתי לבכות במשך מספר ימים, כי כבר התאבלתי על ההריון ההוא, שבא אחרי 7 הפלות (6 מהן ברצף). 
לאחר הריון קשה וחרדתי ביותר, שבו טופלתי מכל הכיוונים, נולדה ביתי מעיין, כיום בת 4. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'תודה לך שירה ולכל מי שענתה.'
תודה לך שירה ולכל מי שענתה.
22/12/2018 | 19:58
1
67
בראש אני מבינה את זה. בלב הכל מסובך יותר.
בכל אופן עוד לא קבלתי. מנסה איכשהו להתעלם ואולי אלך לבדיקה אצל הרופאה עוד כמה שבועות אם לא יגיע המחזור עד אז.
לצפיה ב-'ברור שבלב הרבה יותר מסובך-'
ברור שבלב הרבה יותר מסובך-
22/12/2018 | 20:04
56
הכל מובן. 
מה שאני אמרתי לעצמי בזמנו היה שמדובר בגוף שלי ובנפש שלי, ולכן אני חייבת (!!!) מבחינת האחריות שלי כלפי עצמי , לדעת מה קורה אצלי בגוף. 
אני מעודדת כל אחת פה לאזור אומץ ולגלות אחריות כלפי עצמה ולא לתת לפחד לנצח. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'בכלל לא מטורפת'
בכלל לא מטורפת
23/12/2018 | 11:29
2
97
בתור בוגרת הריונות כימיים למרחקים ארוכים אני ממש מבינה אותך, הפסקתי לעשות בדיקות הריון בשלב מסויים. זה התיש אותי ההתעסקות עם זה.
עם זאת, זה מגוחך להגיד שהפסקתי לשים לב, אני בדרך כלל יודעת שאני בהריון ויודעת שמאחר לי.
מרוב הדחקה הגעתי לדימום של שבועיים שבו חשבתי שזה מחזור נורא ארוך ובסוף היה הריון עם המטומה שנגמר בגרידה אז אני לא יודעת מה עדיף, אבל בכל מקרה אי אפשר להתעלם מזה, כי זה פשוט שם, עם המקל או בלעדיו.
לצפיה ב-'סנופי, דייקת אותי. תודה. '
סנופי, דייקת אותי. תודה.
23/12/2018 | 12:11
20
לצפיה ב-'תודה על ההבנה'
תודה על ההבנה
23/12/2018 | 14:40
60
נשמע מפחיד.
אני אומרת לעצמי שיש לא מעט נשים שלא יודעות על הריונות לפני שבוע 6-7. ככה אני יודעת מחברות שלא עברו אובדנים ולא כל כך שמות לב לתאריכים.
אני חושבת שאם אגיע לשם אז לפחות כימי זה לא יהיה. ואז באמת יהיה טעם לבדוק מה קורה שם. כרגע ממילא אין לי בעצם שום דבר לעשות שיהיה מועיל.
תודה שחידדת לי. שאם יהיה דימום חריג  אני כמובן אגש להיבדק.

אני פשוט יודעת שבדיקת הריון תכניס אותי להמון סרטים, כל כך הרבה לחץ טמון בפסים צבעוניים....

שוב תודה לכל מי שקראה והתייחסה.
לצפיה ב-'אם ככה אז שתינו מטורפות ביחד'
אם ככה אז שתינו מטורפות ביחד
23/12/2018 | 15:36
2
114
אי שם בעולם הקודם, הייתי חושבת לי שאולי אני בהריון, מחכה איזה שבוע כדי שבטוח זה איחור "אמיתי" ובטוח יראו שני פסים יפים ותמיד תמיד ראו באמת שני פסים יפים. אחרי הלידה השקטה שלי זה לקח חצי שנה להכנס להריון (בדיעבד זה מהר, באותם שבועות זה היה נראה נצח, ואובייקטיבית זה היה המון זמן בהשוואה לחודש חודשיים שהיה לוקח לי קודם). שני פסים והפלה בשבוע 6 וכעבור חודשיים שוב שני פסים והפלה בשבוע 14, ומאז לקח לי המון זמן שבמהלכו עברתי את כל הפאזות האפשריות. בהתחלה הייתי עושה בדיקה ביום של האיחור כדי לא להשלות את עצמי אפילו לא לשעה. כך למדתי לראשונה בחיי בגיל 41 המופלג איך בעצם נראית בכלל תוצאה של פס אחד. קשה להסביר כמה ברור ומובהק זה נראה שבשום מצב אין פה שני פסים, גם לא אם נחזיק את זה מול החלון, ליד החלון, מאחורי החלון, ליד האור, מעל האור, מתחת לאור... פס אחד שצוחק לי בפנים. אחרי כמה פעמים כאלה נמאס לי להיעלב מזה כל פעם מחדש והפסקתי לעשות את הבדיקה, החלטתי שאני פס אחד לא רואה יותר. ואת הבדיקה אני עושה רק כשעוברים שבועיים לפחות מהאיחור. מה שקרה בפועל הוא שבאמת לא עשיתי יותר את הבדיקה - אבל זה בכלל לא היה יותר קל, כי ממש נגד רצוני ונגד כל ההחלטות שלי והנמכת הציפיות המעושה, האמת היא שכל איחור של חצי יום היה בונה אצלי תקוות מטורפות ואז אחרי יומיים שלושה חמישה - התרסקות. אחרי חצי שנה בלי בדיקות ועם איחורים של יומיים שלושה בכל פעם, שהטריפו לי את המוח, החלטתי שסיימתי עם הניסיונות, סיימתי להנדס את החיים שלי סביב הביוץ, סיימתי.  אחרי חודשיים נכנסתי להריון הכי לא מחושב ולא מתוכנן, ונאלצתי לעשות בדיקה ביתית אחרי יומיים בלבד של איחור במחזור כי היינו לפני איזו נסיעה ולא רציתי שיהיו לי שם הפתעות. ואיזה תענוג זה היה לראות שני פסים - חצי לילה רק שכבתי במיטה ונעצתי עיניים במקלון הדפוק הזה. נסענו לשבוע וחזרנו והלכתי וקניתי עוד בדיקה שממש לא הייתי צריכה לעשות, רק כדי למצות עד תום את הרגע המאושר הזה שאת מחכה ומחכה ומקבלת שני פסים... אשכרה עשיתי פיפי על מקל רק כדי ליהנות מהתוצאה שכבר ידעתי מה היא תהיה... רציתי פיצוי על כל ה"פס אחד" האלה (ואת חשבת שאת מטורפת... :)). חשבתי לי איזה בנאלי זה יהיה אם עכשיו אצליח להשלים הריון, בגיל 42 אחרי שכבר הפסקתי לחשב והפסקתי לספור והפסקתי לקוות. אבל כנראה שנגמרו לי הניסים, ואיבדתי את ההריון הזה בשבוע 6 פלוס משהו, לפני חודשיים.  וזה היה ועדיין קשה מאוד מאוד מאוד... קשה עד בלתי נסבל, בלתי נתפס. הלוואי שהיה לי סיפור יותר שמח בשבילך אבל לפחות תדעי שאת ממש לא מטורפת... ואם את מטורפת אז אני כנראה צריכה להיות בחדר המרופד כבר מזמן.... שולחת חיבוק.
לצפיה ב-' אוי מה שכתבת בול. ושורף.'
אוי מה שכתבת בול. ושורף.
23/12/2018 | 16:27
88
אוי סימון. אני כל כך רוצה שתבואי לספר לי שלא נגמרו לך הניסים! ולקוסם היה עוד נס אחד בשרוול.  
יכולות לשבת שתינו בחדר המרופד.  ולדפוק את הראש בריפוד.

לא יכולה לראות פס אחד שצוחק לי בפנים ולא יכולה גם לראות שני פסים... כאילו הביא חבר לצחוק יחד.

חיבוק חזרה.
לצפיה ב-'סימון, קבלי חיבוק חזק ממני'
סימון, קבלי חיבוק חזק ממני
23/12/2018 | 17:59
26
לצפיה ב-'זה עוד הריון כימי. אי אפשר לשאת את זה.'
זה עוד הריון כימי. אי אפשר לשאת את זה.
24/12/2018 | 15:34
8
109
אחרי שבוע של בחילות קשות היום קמתי מרגישה טוב. אז החלטתי לבדוק בכל זאת. ויצא פס כמעט בלתי נראה. אני כבר בשבוע איחור כמעט.

לא מצליחה בכלל להתחיל להכיל שזה קורה לי שוב פעם.
לצפיה ב-'לפחות התחיל דימום. גם לי לא היה נס חנוכה.'
לפחות התחיל דימום. גם לי לא היה נס חנוכה.
24/12/2018 | 16:05
33
לצפיה ב-' אין לי מלים'
אין לי מלים
24/12/2018 | 20:45
1
24
לצפיה ב-'אוף'
אוף
25/12/2018 | 08:40
14
לצפיה ב-''
25/12/2018 | 08:39
9
לצפיה ב-'אובדתעצות1- שאלה לי אלייך-'
אובדתעצות1- שאלה לי אלייך-
26/12/2018 | 09:48
3
75
אני לא כל כך מבינה איך את יודעת להבדיל בין הריון כימי לבין מצב של איחור במחזור, גם אם זה איחור של מספר ימים והוא אינו אופייני. לפי מה שהבנתי, לא בדקת בבדיקה ביתית, אז אולי המחזור פשוט איחר? גם זה יכול להיות, וגם קרה לי בזמנו, רק שבגלל שבדקתי, היה לי ברור שמדובר באיחור ולא בהריון כימי. 
גם בכימי שהיה לי, ידעתי בוודאות שזה היה כימי, כי מספר ימים לפני כן בדקתי והבדיקה היתה חיובית (בדיקה ביתית). 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'אני יודעת בוודאות'
אני יודעת בוודאות
26/12/2018 | 11:49
2
82
בשביל להסביר את בסוף אני מסבירה את ההתחלה....
יש לי כנראה רגישות קיצונית לעליה הורמונלית, אני מתחילה בחילות והקאות יום אחרי השתרשות. (אני גם תמיד מרגישה אותה בסוג של כאבי מחזור). כל זה גם היה ב4 ההריונות האחרים שלי. המחזור שלי מדויק כמו שעון שווצרי 15 יום אחרי ביוץ על הבוקר. חוץ מבחודשים שאני יודעת מראש שהוא לא יגיע כי היתה השתרשות, אחוזי הדיוק שלי הם 100. מעבר לזה, בשני ההריונות הכימים הראשונים כן עשיתי בדיקות, עוד לפני האיחור אפילו. והיתה ירידה. רק אחר כך נהייתי כל כך בטראומה מהפסים. בשני האחרונים, עשיתי בדיקה ביום שקמתי והרגשתי טוב. והיה פס חלש אבל לגמרי קיים ונראה בלי זווית בלי חלון וגם על ידי בעלי. ותמיד באותו יום מגיע גם הדימום. כי בעצם מה שאני מרגישה זה את הירידה של ההורמונים שגורמת להפסקת הבחילות.

בקיצור לצערי אני לא יכולה אפילו באמת לטמון את הראש בחול כי אני פשוט מרגישה הכל. ואז אני כבר יודעת לבד את החלום ואת שיברו.

בכל אופן הרופאה שלי הכריזה שכל חודש מעכשיו עלי לעשות בדיקת בטא בדם ביום 11 אחרי הביוץ ואם יש אפילו בטא פצפונית להתחיל תמיכת פרוגסטרון. שבכלל לא חסר לי. אבל כנראה שהיא רוצה להרגיש שעושים משהו.

תודה על ההתעניינות והאיכפתיות.
לצפיה ב-'הבנתי מחזיקה אצבעות לעתיד לבוא'
הבנתי מחזיקה אצבעות לעתיד לבוא
27/12/2018 | 03:42
12
לצפיה ב-'אהבתי את הגישה של הרופאה שלך. בהצלחה!'
אהבתי את הגישה של הרופאה שלך. בהצלחה!
30/12/2018 | 20:00
8
לצפיה ב-'כאבים ותהיות אחרי היסטרו' ניתוחית'
כאבים ותהיות אחרי היסטרו' ניתוחית
22/12/2018 | 11:21
5
84
היי, שבת שלום. לפני שבועיים עברתי אצל גולדשמיט ניתוחית והוא רשם לי פרוגילוטון.
שתי שאלות- האם הווסת תשנה את המועד שלה בעקבות הכדורים? אני אמורה לקבל היום.
נוסף על זה, יש לי כאבים באזור הרחם. לא משהו בלתי נסבל, אבל כן מפחיד קצת. כאבים הם אינדיקציה להצלחת / כישלון הניתוח?

תודה רבה
לצפיה ב-'לא זוכרת אם היו לי כאבים אבל יכולה לענות לגבי ההורמונים'
לא זוכרת אם היו לי כאבים אבל יכולה לענות לגבי ההורמונים
22/12/2018 | 13:20
4
61
אחרי ההיסטרוסקופיה קיבלתי הורמונים בערך כמו שלך כדי לעודד את צמיחת הרירית וכשמסיימים אותם ורמת ההורמונים בדם יורדת, הרירית נושרת, ויש דימום. הצמיחה של הרירית נועדה למנוע הידבקויות במקום שבו ביצעו את הניתוח. כמובן שההורמונים ישפיעו על הוסת ולא יהיה קשר לתאריך שהיית אמורה לקבל לפי המחזור הטיבעי שלך.
אצלי, אחרי הדימום הזה למיטב זכרוני המחזור חזר ממש מהר להיות סדיר.
לצפיה ב-'פתרת לי חידה שלא מצאתי לה תשובה בשום מקום. תודה!'
פתרת לי חידה שלא מצאתי לה תשובה בשום מקום. תודה!
22/12/2018 | 13:22
18
לצפיה ב-'ואני עונה תשובה שונה לגבי ההורמונים'
ואני עונה תשובה שונה לגבי ההורמונים
22/12/2018 | 21:38
2
48
אחרי שתי ניתוחיות אצל גולדשמיט קיבלתי פרוגילוטון, ובשתי הפעמים הוסת הגיעה עוד לפני שעברתי לכדורים החומים.
הדימום בוסתות הללו היה מוגבר ביחס למה שאני רגילה, כך שהרגשתי שהיתה השפעה מיטיבה על עובי הרירית.
לצפיה ב-'חשבתי שעם כדורי אסטרוגן אין דימום עד שלא מפסיקים'
חשבתי שעם כדורי אסטרוגן אין דימום עד שלא מפסיקים
22/12/2018 | 22:22
1
30
אבל לא נראה לי שזה משנה בפועל כל עוד הרירית גדלה. אני יודעת שיש רופאים שלא נותנים בכלל הורמונים ומסתפקים במחזור טיבעי. בכל מקרה, נראה לי שאחרי התערבות כזאת,  אי אפשר לדעת אם הוסת תגיע בדיוק ביום הרגיל.
לצפיה ב-'טוב, תודה לשתיכן בכל מקרה '
טוב, תודה לשתיכן בכל מקרה
23/12/2018 | 00:02
8
לצפיה ב-'הפלה+פעמיים הריון כימי'
הפלה+פעמיים הריון כימי
19/12/2018 | 00:28
3
130
היי ,
אנחנו זוג נשוי קרוב לשנה
נכנסתי להריון פעם 1 - הריון כימי שהסתיים אחרי שבוע בערך.
חודש אחרי-הריון שני שנמשך עד שבוע 11 אך לא היה דופק בכלל- רק שק הריון ושק חלמון, הסתיים בהפלה טבעית בדימום בבית ויצא תוכן ההריון בדימום.
לאחר כמה חודשים- גילוי הריון בבדיקה ביתית חיובית אך לאחר כמה ימים דימום הווסתי הגיע - שוב היה הריון כימי.
אנחנו נורא חוששים ומעוניינים לעבור את כל הבדיקות שאפשר כדי לגלות האם יש בעיה ואם כן- להתחיל לטפל.
רציתי להתייעץ למי שמבין ויכול לעזור,
האם המצב שלנו נחשב כ-הפלות חוזרות? ומהן הבדיקות שצריך לבצע? האם הן כוללות בסל הבריאות? מאד אשמח ואודה להתייחסות ותשובות
תודה מראש
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדני ההריון'
משתתפת בצערך על אובדני ההריון
19/12/2018 | 09:36
66
לפני תשובות- כמה שאלות:
1.בני כמה אתם? גיל הוא דבר קריטי בכל הקשור לענייני ילודה. 
 
2.ההריון השני- את מתכוונת שלא היה עובר בכלל? כי כתבת "לא היה דופק- רק שק הריון ושק חלמון". האם בשבוע 11 זו היתה הבדיקה הראשונה של אותו הריון, או שלפני כן היתה עוד בדיקה וכן ראו משהו, ואם כן- אז מה ראו ומתי? כל פרט הוא חשוב...
 
3. האם את בריאה? יש מחלת רקע כלשהי?- סוכרת, לחץ דם, קרישיות יתר (אצלך או אצל מישהי במשפחה הקרובה- אמא, אחות, דודה), מחלות אוטואימוניות, חוסר איזון של בלוטת התריס...
 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'עונה'
עונה
19/12/2018 | 11:39
77
הי יקרה,
אני מצטערת על האובדן שחווית ועל ההריונות הכימיים.
הריון כימי אינו נספר כהפלה. מדובר במצב רפואי בו הביצית המופרית לא מצליחה להשתרש ברחם. מצד אחד הזרע והביצית אכן נפגשו והתאחדו בחצוצרה, מצד שני העוברון לא הצליח להשתרש בדופן הרחם והוא נפלט ביחד עם הרירית כאשר מגיע המחזור. על פי רוב הסיבה לאי ההשתרשות היא מנגנון הברירה הטבעית של הגוף. הבטאות בהריונות כימיים לרוב נשארות נמוכות מאד (עשרות בודדות) והמחזור מאחר בכמה ימים.
זו תופעה מאד מתסכלת ולא נעימה, נשים שמנסות להיכנס להריון לרוב מזהות את ההריונות הכימיים (לי היו שניים שאני יודעת עליהם), אבל נשים שלא נמצאות בנסיונות בהרבה מקרים אפילו לא יודעות שהיו בהריון והמחזור מתעכב מעט.
 
בירור מקיף להפלות חוזרות נעשה לרוב לאחר 3 הפלות. זה לא המצב במקרה שלכם.
הבדיקות הבסיסיות שניתן לבצע בשלב זה הן בדיקת זרע לבעל ופרופיל הורמונלי לך (=בדיקת דם פשוטה שנעשית ביום 2-4 למחזור ומאפשרת להעריך את מצב הרזרבה השחלתית).
 
פינת העידוד:
אני מכירה רק אשה 1 שלא עברה הפלה - חברה טובה מאד שלי שהיתה בהריון פעם אחת וילדה תאומים.
חוץ ממנה כל אשה - כל אשה שאני מכירה עברה הפלה. אמא שלי. דודה שלי. סבתא שלי. אחות שלי. 3 חברות שלי. 4 חברות של בעלי. כמה אמהות חברות מהגן של הילדים. אם תתחילי לשתף תגלי שאת לא לבד בסירה המעיקה הזו.
הפלה אחת לא אומרת כלום לגבי הסיכוי שלך להקים משפחה.
אני שולחת לך חיבוק חם ומקווה שתזכי בקרוב להריון תקין.
 
 
 
לצפיה ב-'קרה לנו בדיוק אותו הסיפור...'
קרה לנו בדיוק אותו הסיפור...
23/12/2018 | 14:23
41
אנחנו נשואים 3 שנים ובשנתיים האחרונות עברתי הריון כימי, לאחר מכן הריון שהסתיים בשבוע 9 (ללא עובר - בסוף נחשב כהריון מולארי) ואח"כ שוב פעם הריון כימי. 
ההריון הכימי האחרון היה בספטמבר. אנחנו מאז ממשיכים לנסות.
עברתי כבר את כל הבדיקות האפשריות כולל בדיקת קרישיות.
כל הרופאים שהייתי אצלם, אמרו לנו פשוט להמשיך לנסות, ואנחנו ממשיכים.
עדיין אין הריון אבל אני באמת אופטימית שהכל זה סטטיסטיקה רעה.
חייבים להמשיך להאמין ככה כדי להישאר שפויים.
 
בכל מקרה, אם תרצי לדבר בפרטי אז בכיף! נוכל לחזק אחת את השניה :)
מאחלת לך שבקרוב מאוד תתבשרי בבשורות טובות! כולנו!
לצפיה ב-'תסמונת החברה הנעלמת אחרי אובדן'
תסמונת החברה הנעלמת אחרי אובדן
16/12/2018 | 21:20
11
282
גםשלום בנות יקרות,
לצערי בשנה האחרונה הפורום מהווה לי בית מדי יום מאחר ואיבדתי את העוברית היפה שלי בשבוע 25. 
הייתה לי חברה מאוד מאוד טובה שהיינו בקשר שנים וגם יומיומי ומזה חצי שנה היא פשוט נעלמה לי, כאילו בלעה אותה האדמה. כעת נודע לי שהיא בכלל בשבוע 30 להיריון שלה, וסיפרו לי שהיא בטח לא רוצה לספר לי כי לא נעים לה ממני, ״היא לא רצתה שתבבאסי״. 
אנחנו מנסים להתאושש מהאובדן ואפילו שעברה שנה זה עדיין מאוד כואב כאילו קרה אתמול ועכשיו אני רואה שאני צריכה גם להתמודד עם נתק חברתי של אנשים שהיו קרובים אליי ואני פשוט ממש בדיכאון מזה.
גם לכן זה קרה? אני לא מבינה אותה, זה פשוט מראה לי שיש אנשים שברגעי האמת פשוט מוטב שיעלמו כי הם לא חברים באמת. 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך על אובדן ההריון'
משתתפת בצערך על אובדן ההריון
17/12/2018 | 08:12
121
שם המשתמש שלך לא מוכר לי. האם את מוכנה לספר קצת יותר על נסיבות האובדן? זה היה הריון ראשון? יש ילד/ה בבית? גילך? מה קרה בהריון?
 
 
לגבי החברה- אכן נושא כאוב מאוד. לצערי, איבדתי חברה קרובה וטובה אחרי 20 שנות חברות...במקרה שלי, דווקא אני הייתי זו שרציתי לנתק את הקשר. אני יכולה לספר פה במשך שעה מה היו הנסיבות, אך זה מורכב מדי לכתוב את כל הפירוט. 
בשורה התחתונה, היא לקחה את הניתוק מאוד קשה, וכתבה פה בפורום (שהיה ביתי מבצרי) כל מיני דברי בלע, כי ידעה שאקרא. זה סגר לגמרי את הגולל. 
 
בשנתיים האחרונות הופסקה חברות ארוכת שנים עם שתי חברות נוספות שלי, בנסיבות לחלוטין אחרות, ושבכלל לא קשורות לאובדן הריון. זה כואב ומאכזב מאוד לגלות שמישהי, שחשבת שהיא חברת אמת, מסתבר שהיא ממש לא. 
 
עמדתי היא שלמרות כל הקושי והאכזבה, מוטב לנו, לכולנו, לחפש קרבת חברות אמת. זה מצרך נדיר, וחבל. אבל זו האמת. 
 
מקווה שיש לך בכל זאת חברות אחרות, שאת יכולה להישען עליהן.
 
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
  
 
לצפיה ב-'כל כך מבינה אותך'
כל כך מבינה אותך
17/12/2018 | 09:03
106
גם אני חוויתי סביב האובדן שלי עוד אובדן של חברה מאוד קרובה (שכמו אצלך גם הייתה בהריון) האכזבה מאדם שאמור להיות קרוב ואוהב היא מאוד קשה.
אבל כמו שאמרת היא כנראה לא שווה את החברות ולא את המאמץ שלך. המלצתי היא שתתמקדי באלה שכן היו שם בשבילכם לאורך התקופה הקשה!
 
לצפיה ב-'מחשבות על רגעי אמת ועל חברות אמת'
מחשבות על רגעי אמת ועל חברות אמת
17/12/2018 | 10:44
2
134
אני מצטערת לשמוע על האובדן הכבד שפקד אתכם ועל האבל שמלווה מאז את חייכם. האובדן קשה והאבל כבד. פה את לא צריכה להסביר.
 
רגעי האמת. לרוב כשאנחנו משתמשות בביטוי הזה אנחנו מתכוונות לרגעים מכוננים של קושי / אסון / משבר. מהסוג שפוקד (כמעט) כל מי שחווה אובדן הריון. אני מאמינה שאובדן ההריון מטלטל עד כדי כך לא רק בשל אובדן העובר הרצוי כל כך, אובדן התקווה לחיים - אלא בפרט, ואולי אפילו בעיקר - בגלל אובדן התמימות. הבסיס של התמימות הוא בקישור בין שני הפסים על המקל לתינוק תוך 9 חודשים. אבל בעומק, מעבר לכך, חבויה התערערות כל מערכת הנחות היסוד שלנו. שנקום בבוקר, שנהיה בריאים, שהחיים מתנהלים לפי רצוננו ולפי התוכניות שלנו. זו פגיעה עמוקה ואנושה ביציבות הבסיסית של הנפש שלנו.
 
חברות אמת. כשאנחנו מדברים על חברות אמת אנחנו לרוב מדברים על אדם קרוב מאד (מאד) שיכול לצעוד איתנו בשביל החיים דרך כל המהמורות והקשיים. ושמסוגל להבין מה עובר עלינו למרות שהוא עצמו חי חיים נפרדים מהחיים שלנו.
 
אם ננסה לחבר את רגעי האמת עם חברות האמת נגלה שבהרבה מקרים יש אכזבות קשות ומרות דווקא (כמובן) מהאנשים שהכי קרובים אלינו. זה קורה כי מהם אנחנו מצפים להכי הרבה, וכי הם לא קוראי מחשבות, וכי החיים דינמיים.
 
אני לא מאמינה בגישה נוקשה וחדה. אנשים שליוו אותי עשורים מחיי - גם כאשר עשו טעויות לאורך הדרך - ונעשו טעויות שפגעו בי לאורך הדרך - מכירים אותי לעומק, אוהבים אותי באמת, יש להם חמלה ורוך כלפיי - רק שלפעמים הם לא יודעים להגיע אליי ואני לא יודעת להגיע אליהם. הקשרים שלי עם החברות הקרובות שלי ידעו עליות וירידות ואף נתקים כ.אלה ואחרים, אבל הם חזקים ואינטימיים ולא הייתי מוותרת עליהם על אף החריקות שבדרך.
 
אספר לך על רגעי האמת וחברויות האמת שלי.
בואי נתחיל בבעלי היקר. שבוע 8 בדיקת דופק. הוא  בא איתי. שבוע 9 בדיקה חוזרת, הוא באוניברסיטה, אני הולכת לבד. אני מגיעה לטכנאית. שקט. אין דופק. שיחה לבעל. הוא לא עונה. אני אצל הגניקולוג מקבלת הפניה לביה"ח. הוא עונה בלחץ, הוא עסוק, עוד מעט הוא יחזיר צלצול. אני בביה"ח בתור לרופא. הוא מדבר איתי. אומר שהוא לא יכול להגיע. אני מקבלת ציטוטק וגינלית. למזלי אני לא רועדת או מקיאה או מתעלפת או שלל תופעות לוואי סימפטיות אחרות. אני הולכת לאסוף את הילדים מהגן. אני משכיבה אותם לישון. אני מדממת כל הזמן. הוא חוזר בלילה. אני רוצה להגיד לו דברים איומים. אני שותקת.
 
החברה הכי טובה שלי - יותר מ-20 שנות חברות - שגרה בעיר אחרת - מדברת איתי כל שעה/שעתיים. יום שני. היא מתקשרת גם ביום שלישי. בבוקר וגם בערב. אחר כך אנחנו מדברות פעמיים גם ביום רביעי. וגם ביום חמישי. ואז, ביום שישי, היא מתקשרת פעם אחת. וביום שבת היא כבר לא מתקשרת. וגם ביום ראשון. מבחינתה היא ליוותה אותי מקרוב 4 ימים. יש לה החיים שלה. היא עסוקה. קצת נמאס לה לשמוע כמה קשה לי. והעומס גדול. והחיים ממשיכים הלאה. אנחנו מתרחקות. אני נכנסת לדיכאון. אחרי כמה חודשים אני מתחילה במקביל לטיפול הפסיכולוגי (שהתחלתי עוד לפני האובדן) גם טיפול פסיכיאטרי שמאד עוזר לי. בפרספקטיבה של זמן אני יודעת להגיד שהיא פשוט לא הבינה. בפרספקטיבה של זמן גם היא יודעת להגיד שממש, אבל ממש, לא היה לה מושג מה עובר עלי.
 
לצערי הרב לפני קצת יותר מחצי שנה היא עצמה עברה אובדן הריון בעצמה. שק ריק בשבוע 7. הריון ראשון. היא בהלם מעוצמת הכאב. היא יודעת להגיד לי היום שלא היה לה מושג מה אני עוברת למרות שהיא אוהבת אותי כמו אחות ממש. היה נדמה לה שאני כבר בסדר. כי כבר הייתי אמא. כי השבוע היה מוקדם. כי לא בכיתי כל היום וכל הלילה. כי הייתי חייבת לחזור לתפקד בשביל עצמי בשביל המשפחה בשביל להמשיך איכשהוא הלאה. כי האבל על אובדן הריון הוא אבל שקוף, אבל מהסוג שמצפים ש'יעבור' כבר, אבל שקשה להבין עד כמה הוא עמוק ומטלטל.
 
יש לי עוד המון סיפורים על חברות שהיו במקומות שונים ממני בחיים, על נתקים, כעסים וקרעים (חלקם למשך תקופות ארוכות). אני מאמינה באיחוי, בחיבור ובחמלה. אני יודעת שאף אחד אחר לא יכול לחיות את החיים שלי - גם לא אמא שלי או בעלי  או הילדים שלי - אני יודעת שהחוויות המדוייקות שאני עוברת הן שלי ושלי בלבד, אני יודעת שהיכולת שלי לשתף בהן גם היא מוגבלת - עובדה שלחברה הכי הכי טובה לא התקשרתי אז כועסת ואמרתי לה, מה קרה, קשה לך להמשיך להתקשר אלי - כי הייתי חלשה, כי הבנתי שהיא לא יכולה להחזיק לי את היד.
 
יש לי עוד המון מה להגיד אבל בשלב הזה אני רק מזמינה אותך לבוא אלינו ולשתף אותנו. אנחנו יכולות להחזיק לך את היד. ללוות אותך בכל צעד ושעל. לשמוע ממש את כל מה שיש לך להגיד - גם את מה שקשה להגיד בקול רם (לי היה קשה ואני ממש בנאדם שמדבר הרבה ובאופן פתוח). אני מבטיחה לך הבנה, הכלה, חמלה ורגישות. אני מבטיחה לך שלא תישארי ללא מענה. אני מבטיחה לך שאנחנו נהיה פה כל הזמן לעזור לך לעבד את האובדן שלך, שנשמע שבקושי התחלת להתתמודד איתו למרות שחלפה כבר שנה שלמה.
אני שולחת לך חיבוק חם ומזמינה אותך לבוא אלינו ככל שתרצי - את רק צריכה מקלדת. אנחנו כאן. כל הזמן.
לצפיה ב-'תודה לכולן על התגובות'
תודה לכולן על התגובות
17/12/2018 | 20:50
1
118
ראשית זה היה היריון ראשון ויקר, כזה שהושג אחרי חמש שנים של טיפולים קשים לגוף ולנפש. היו לי פתאום צירים ואז לידה באמבולנס ואז שבוע בפגיה ולאחר מכן האובדן הנורא מכל. כרגע לא יודעים ממה לידות מוקדמות קורות, יתכן מצוואר קצר יתכן מאלף דברים, עשינו כל בדיקה אפשרית אבל הרופאים אומרים שזה יכול לקרות שוב.
בקיצור כל הדיכאון ביחד, שלא נומר על זה שהייתי צריכה לעבור ניתוח ענק שבוע אחרי הפטירה ועכשיו אוצים שאעשה עוד ניתוח ל׳הצלחת הטיפולים׳ כי כבר שנה שזה לא מצליח. 
העניין הוא שכלפי חוץ אני נראית סופר מושלמת, אשת קריירה משגשגת ויפה. ממש מצליחנית. כל מי שרואה אותי אומר וואו זה עבר לה. אבל מבפנים? אני מתה מקנאה בכל אשה בהיריון בכל חברה שמודיעה על היריון. על עוד זוג שהתחתן לפני 3 חודשים וכבר בשבוע 10.
ואני ובעלי כבר נשואים 11 שנה ובלי זה. רק שנינו. בלי משפחה. ושוב, זה לא שהייתי מתבכיינת כל היום על הזה יחד איתה בשיחות שלנו, ההיפך היינו מדברות המון על המקצוע והיא הייתה מאוד גאה בי שאני תותחית, אבל את הדברים הרישיים של הטיפולים היא לא יודעת, מבחינתה זה היריון שהגיע במקרה. ועדיין, בחרה להתרחק. אני לא מסכימה עם זה שחבר שם רק כשטוב. אם היא לא יכולה להכיל אותי כשקשה לי, מוטב פשוט לא תהיה חברה. 
ובתוך כל הדיכאון של אובדן חברה, כל הזמן המחשבות על מה יהיה ומתי יהיה וכל דבר מפחיד וכל דבר מרתיע והשאלה כמה עוד אפשר לסבול מטיפולים בשביל ילדים. ובדרך אני מקדמת את הקריירה ואני אומרת מתי אהיה בביריון? בטח אהיה בשמירה משבוע 16, אז אולי לא אתקדם בעבודה? אולי לא אתקדם ואלמד עוד? אולי אין טעם כי עוד מעט אניה בהיריון ואז אכנס לשמירה. קיצר מלא מחשבות שאוכלות את הראש. 
אבל בינתיים הקנאה מכרסמת בי, שהצליחו לעבור עוד בדיקה ושהכל עובר לכולם בשלום, ושהם בכלל לא התאמצו להיכנס להיריון אבל עדיין אני ממשיכה להתקדם בחיים המוצלחים והכואבים שלי. ממש מתקדמת לצד האבל המבאס הזה
לצפיה ב-'- אני קוראת אותך, '
- אני קוראת אותך,
18/12/2018 | 09:44
80
וקודם כל רוצה לחבק אותך- על אמת- ולא בצורה וירטואלית...
המצב שלך באמת מורכב מאוד, ועצוב מאוד. יש עוד תקווה, אך היא מוסתרת מאחורי מסך העצב, הכאב והקנאה. 
 
המצב של טיפולי הפוריות המתמשכים ואובדן ההריון של העוברית בשבוע 24 משפיע על היחסים בינך לבין הסביבה, ומעלה דילמות שונות (כפי שתיארת בשורות האחרונות), וזה מובן לחלוטין. 
כל מה שכתבת מאוד הגיוני ולגיטימי נוכח סיפורך. 
 
הייתי רוצה להתייחס לכל אחת ואחת מהסוגיות שהעלית, אך אין ביכולתי לעשות זאת בצורה המעמיקה הנדרשת פה, בין דפי האינטרנט. 
לפני כשנה התחלתי ללוות באופן פרטי נשים לאחר אובדן הריון, ואף השתלמתי בעניין. באם את מעוניינת, את מוזמנת לפנות אליי לפרטי (הפרטים לגבי המקצוע שלי מופיעים בחתימה). 
אינני יכולה לתת לך את הדבר שאת הכי רוצה בעולם, שזה תינוק/ת בריא/ה, אך אני יכולה לתת לך מקום בטוח, אוזן קשבת, מקום שבו נוכל לשוחח על הדילמות הרבות, ולחשוב ביחד על דרכי התמודדות. 
 
באם הצעתי זו אינה רלוונטית- תרגישי הכי בנוח לגבי העניין, ואני מקווה שמלבד הפורום הנפלא פה, את גם מטופלת הלכה למעשה, כי מאוד קשה להתמודד ללא תמיכה משמעותית. 
 
ליבי איתך,
שירה. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
לצפיה ב-'מה יהיה ועד מתי (והערה על הפער בין הפנים לחוץ)'
מה יהיה ועד מתי (והערה על הפער בין הפנים לחוץ)
19/12/2018 | 11:25
88
bis יקרה.
קראתי שוב ושוב את דברייך. אני פה שנים ארוכות מאד, קראתי הרבה סיפורים קורעי לב. ובכל זאת הייתי צריכה לקרוא שוב ושוב כדי לחלץ מבין השורות את הסיפור שלך. כל כך הרבה כאב. כל כך הרבה שנים. לבי איתך על הסבל ארוך השנים שעברת/ם. על התקווה ושברון הלב שהביאו איתן חמש (!) שנות טיפולים. על ההריון היקר שהושג בסופה של הדרך הארוכה. על הפתאומיות של התפתחות הצירים והלידה המוקדמת. באמבולנס. על התקווה לחיים כשהיא היתה בפגייה. היא לא היתה עוברית. היא היתה תינוקת. על כך שהיית צריכה לעבור ניתוח ענק שבוע אחרי שנפטרה. על זה שהטיפולים נשמרו בסוד אפילו מהחברה הטובה. שכבר בשבוע 30 עכשיו. שכמו כולם השיגה את ההריון בקלות וממשיכה אותו בלי להבין עד כמה היא ברת מזל.
 
לא הערכתי נכונה את מימדי האסון שפקד אתכם ואת עוצמת האבל.
אני שמחה לקרוא שאת אשת קריירה מצליחה, מצליחה ממש - תותחית. אני שמחה שאת משגשגת ופורחת בתחום הזה של חייך ואני מעזה להניח שהקריירה מעניקה לך סיפוק, עוזרת לך לקום בבוקר, מאפשרת לך לחזור לתפקוד מתוך המקומות הנמוכים שאת מגיעה אליהם בתוך האבל הפרטי שלך.
 
אני חושבת שאת לא נותנת לאבל מספיק מקום בחייך. או אפילו איזשהוא מקום בתוך החיים שלך. השאלות שאת כותבת על הקריירה שתפגע - כן או לא - אם וכאשר יושג הריון חדש - מלמדות אותי שאת 'מאפסת' את האובדן שלך וחוזרת לעמדה של מישהי שמתכוננת להריון ראשון.
 
בתהליך טיפולי מתחברים למקומות הכואבים והקשים. לא עושים את זה במטרה להכאיב אבל זה חלק מתהליך הריפוי. כדי להתגבר על הקושי צריך לגעת בו. את נשמעת לי מאד רחוקה מהקושי ומהמגע בו (זה הכי טבעי בעולם, אני חלילה לא מנסה לשפוט אותך) כמנגנון השרדות ראשוני.
אבל כמנגנון לטווח ארוך זה מנגנון גרוע כי כשתהיי בעתיד שוב בהריון הפצע הזה יפתח מחדש בעוצמה שקשה לחזות אותה מראש. לרוב בעוצמה קשה מאד. אני ממליצה לך מאד לשקול תהליך טיפולי אמיתי שייגע בכאבים, בחוסר השליטה, בחוסר האונים, בחוסר הידיעה, באבל, במחשבה שזה יכול לקרות שוב (ולפעמים זה באמת קורה שוב). תהליך טיפולי אמיתי נוגע בכאבים, מציף אותם, ועוזר להנכיח אותם בחיים.
 
אני עברתי טיפול על רקע מחלה של אבא שלי ובעקבותיה מחלה שלי. הייתי צריכה להתמודד עם אובדן שליטה ותחושה של התערערות סדרי העולם. לאורך זמן סוגי האובדנים - חוויתי מגוון כאלה לאורך חיי - נטמעו בנפשי - ובמקום להפוך לארוע מכונן ונקודתי הם היום חלק ממי שאני. האובדן מלווה אותי לא כמו צל מאיים אלא כחלק מהקיום היומיומי שלי.
 
מה יהיה.
אני לא יודעת. אף אחד לא יודע. הלוואי שיהיה טוב. רק טוב. רק שאין הבטחה כזו.
 
עד מתי.
גם על השאלה הזו אין לי תשובה. מצטערת על הטיפולים, על הקושי להיכנס להריון בשנה האחרונה (למרות שלא אובחנה סיבה), על כך שאי הוודאות שלטת בחייך כרגע.
 
 
אין לי נחמה להציע לך על מה שקרה. אני רק יכולה להמליץ לך לטפל בנפש הפצועה שלך כדי שתתחזקי ולא תרגישי כמו שתיים. מסיכת תפקודיות כלפי חוץ. כאב וריקנות מבפנים. הפער בין השתיים האלה מכאיב וקשה לסבול אותו לאורך זמן.
 
 
לצפיה ב-'כמה כאב בסיפור שלך. כל כך מצטערת איתך.'
כמה כאב בסיפור שלך. כל כך מצטערת איתך.
20/12/2018 | 14:10
58
לצערי אנשים עסוקים בעצמם ובחייהם. למדתי לא לצפות ולא להתאכזב מאף חברה.
יש לי חברות שלגמרי לא מסוגלות להתמודד בעיתות משבר והן פשוט נעלמות. אני מבינה שזה שייך אליהם ולא
אלי.
לפעמים יש חברות שמגלים שלא מתאימות לנו יותר לחיים. הרבה אנשים לא יודעים להתמודד עם קשיים ולא יודעים לתת כתף ומעדיפים פשוט להתעלם. לפעמים אני מחליטה לקבל את החברה כמו שהיא ולהמשיך את החברות עכשיו כשאני יודעת למה אפשר לצפות ממנה, לפעמים יש חברות שמוטב שיעלמו מחיי לגמרי.

מצטערת על הכאב שלך ועל הכאב שהחברה מוסיפה לך. מקווה שאת מטפלת ודואגת לעצמך. לא פשוט בכלל.

חיבוק
לצפיה ב-'נראה לי שפשוט לא נעים לה ממך'
נראה לי שפשוט לא נעים לה ממך
21/12/2018 | 11:28
60
תשמעי זה ממש לכ קל לאבד עובר בשבוע 25 . שולחת לך חיבוקים והמון כוחות
לגבי החברה, נראה  לי שהיא פשוט התרחקה כי לא נעים לה שהיא בהריון מתקדם ואת לא. והיא לא יודעת איך תגיבי. אם היא חברה ממש טובה הייתי מנסה לשבור את הקרח ולשלוח לה הודעה ולראות לאן זה מתפתח
לצפיה ב-'הצד השני'
הצד השני
23/12/2018 | 11:39
1
59
גם אני איבדתי חברה על רקע ההפלות, חברה טובה מאוד, אחות, היא חסרה לי כל הזמן ועד היום. ניסינו להחיות את הקשר בנינו מספר פעמים וזה פשוט לא הצליח.
אני רוצה רגע לתת גם את הצד שלה, זה שכל כך קל לנו להתאכזב ממנו.
לפעמים לצד השני אין את הכלים, אין מילים, אין יכולת הכלה, אין רגישות מספקת, אין הבנה. וגם אם יש שם אהבה גדולה, לפעמים היא פשוט לא מספיקה, כי אולי היא בעצמה לא היתה מצליחה להתמודד כזאת סיטואציה, או שהיכולת שלה להתמודד עם משברי החיים היא נמוכה.
היום אני בוחרת להתסכל על המערכת יחסים הזאת שנגמרה כעובדה שדרך החיים לקחה אותנו במסלולים שונים והיא פשוט לא ידעה איך להתמודד עם המסלול שלי. אני מתגעגעת אליה ועם זאת מקווה שהיא לא תצטרך להתמודד עם משהו כזה כי היא פשוט תתרסק מזה לגמרי. ולי מגיע יותר מזה, מגיע לי חברה שתדע להכיל אותי, שלא תגיד לי דברים חסרי רגישות ושאני אפגע ממנה פעם אחרי פעם
לצפיה ב-'כל כך נכון, סנופי. תודה על התגובה. '
כל כך נכון, סנופי. תודה על התגובה.
23/12/2018 | 12:13
13
לצפיה ב-'אני הייתי חברה כזו...'
אני הייתי חברה כזו...
03/01/2019 | 09:34
24
בהריון השלישי שלי עם בת בבטן חברה עם שלוש בנים הצהירה שהיא גם בהריון כמעט באותו שבוע גם עם בת בבטן. איזה שמחה וצהלה - אין לתאר!!! בחודש חמישי הדופק אצלה פסק והיא עברה גרידה. היא לא סיפרה לי ושמעתי את זה מחברה משותפת. ליבי נדם! את חושבת שיכולתי להתקשר אליה? ולהגיד לה מה? בכלל הבנתי מזה? הייתי עצובה ובכיתי המון.. כך חשבתי! אך לא ידעתי מאום. כלום ושום דבר!! מבחינתי על מקל עם שתי פסים שווה לתינוק!! איזה אושר יאיייי :) היא זכתה ברוך השם לילד קשת ואנחנו בקשר. 
9 שנים אחרי הסיפור הזה הגורל הכיר לי את המושג הפלה לפני כמה חודשים ואני רוצה להגיד שאין חברה אחת שידעה מה להגיד! שאמרה את הדבר הנכון! אלמלא הפורום הזה שירה, אובדת עצות, איןאריותכאלה ואחרות שידעו לומר את המילים הנכונות!! מילים.. רק מילים.. 
ואימא שלי שלא הפסיקה להתקשר ולדאוג אם לא הם לא יודעת איך  הייתי קמה על הרגליים!! אבדה התמימות.. לעולמים.
בעלי- לא הבין על מה המהומה..
אחרות אמרו הכול לטובה/ הכול מלמעלה..
מי שידעתי שלא תוכל להכיל אותי (כי ידעתי שזה קשה להיות בצד השני) סגרתי את האופציה הזאת עבורן!
מה שאני רוצה להגיד לך שאם בא לך לחדש את הקשר אז.. צרי קשר. לא חייב להיות בנושא הזה.. לא כל החברות חייבות להכיל את כולך. 
משתתפת בצערך ומאחלת לך הריון קל ובריא ואושר. 
לצפיה ב-'רופא/ת פריון'
רופא/ת פריון
10/12/2018 | 10:20
7
204
היי, כולן. מחפשת רופא/ת פריון טובה באזור המרכז.
בת 42 אחרי חמש הפלות מהריונות ספונטניים.
מכירות? מזעקי-טובי הרופא שלי ברגיל, אבל הוא לא מתעסק בזה. תודה רבה
לצפיה ב-'פרטי או ציבורי ?'
פרטי או ציבורי ?
10/12/2018 | 12:18
97
השאלה היא מה הנתונים ומה הקושי שניצב בפניכם ולפי זה לחפש רופא עם המלצות טובות והצלחות דומות.
אם יחס של רופא חשוב לך לא פחות ואולי יותר, זה גם שיקול.
 
השותף של מיזעקי הוא פרופ פרחי, אחד המובילים בטיפולי פוריות בארץ ותחת אותה מרפאה.
אם ציבורי, אז יש הרבה המלצות על אסותא ראשלצ ורמת החייל והרצליה מדיקל סנטר, שהם ממומנים על ידי הקופות אבל היחס הוא קצת יותר אישי.
 
אישית אני עכשיו מטופלת בשיבא ומרוצה מאד מהמחלקה ומהיחס ויש עליהם גם המון המלצות ממטופלות שלהם.
 
קריאה ברשת תוביל אותך לרופאים שממולצים יותר ופחות וכאלו שהשמות שלהם חוזרים הרבה במובן הטוב.
ממליצה לבקש להצטרף לקבוצת פייסבוק בשם פוריות הדרך להצלחה ולקרוא שם קצת.
לצפיה ב-'מצטערת לראות אותך פה'
מצטערת לראות אותך פה
11/12/2018 | 11:47
1
107
 
ממליצה בחום על ד"ר עופר גונן. מקבל בכפר הס (בשרון). מקצועי, אמין ואנושי. 
אינני יודעת אם הוא מתמחה בנשים בגיל זה, אבל כדאי להיפגש ולשמוע את חוות דעתו. 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
  
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
11/12/2018 | 17:31
65
נראה לי שהגיעה השעה לברר על תרומת ביצית
לצפיה ב-'המלצות '
המלצות
11/12/2018 | 18:04
1
95
פרופ' משיח 
ד''ר מיכה באום
לצפיה ב-'נהדר. תודה'
נהדר. תודה
11/12/2018 | 21:19
20
לצפיה ב-'פרופ' ירון רבינוביץ'
פרופ' ירון רבינוביץ
12/12/2018 | 21:41
1
31
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
16/12/2018 | 10:12
17
לצפיה ב-'אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות'
אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות
05/12/2018 | 13:14
6
ביום ד', בין השעות 20:00-22:00, נארח בפורום את אבי לבנט, מומחה להומאופטיה
 
 
על האירוח
 
טיפול במחלות חורף כגון שיעול, שפעת והצטננות, באמצעות תרופות הומאופתיות.
ההומאופתיה היא שיטת ריפוי טבעית, עדינה, יעילה ובטוחה, אשר מותאמת אישית לכל אדם על פי המאפיינים הייחודיים שלו ברמה גופנית ונפשית. הטיפול ההומאופתי יעיל בפתרון של בעיות גופניות, רגשיות ומנטאליות ,הן כרוניות והן אקוטיות. הטיפול יוצר שינוי רחב היקף, שורשי ומעמיק אשר השפעתו ניכרת לטווח ארוך ברבדים שונים של חיי המטופל.
 
 
על המתארח
 
אבי לבנט, עוסק בתחום הטיפול על גווניו השונים מעל 20 שנה, ומתמחה בהומאופתיה יותר מעשר שנים. במהלך השנים הללו למדתי תורות ושיטות שונות במקומות שונים בעולם מטובי המומחים בכל תחום.
תחום זה של עיסוק הינו תהליך התפתחות אינסופי המוביל אותי כאדם, באופן מתמיד, לגבהים חדשים, תחומים מגוונים, דינאמיות רגשית ומנטאלית אשר ממנה אני יוצר תהליך אישי וייחודי, עבור כל אחד מהאנשים שמגיעים אלי לטיפול.
ניסיוני הרב, עם מגוון רחב של מחלות וקשיים בתחום הגופני והרגשי, מאות רבות של מטופלים, ארגז כלים רחב, ומסירות רבה לעבודה ולמטופלים שלי, מאפשר לי לעזור לאנשים שונים בהרבה מאוד תחומים.
 

העלו את שאלותיכם על גבי שרשור זה כבר עכשיו!
לצפיה ב-'הריון כימי'
הריון כימי
04/12/2018 | 14:39
3
173
שלום חברות
חוזרת לכאן בתקוה שזה רק עוד צעד במסע לקראת הילד/ה השני/ה שאני כל כך רוצה..
לפני כשבוע עברתי הריון כימי, כלומר- בדיקה ביתית חיובית, בטא נמוכה מאד (12) שכעבור יומיים התאפסה ולאחר כמה ימים הגיע הדימום, ונמשך יותר ימים מאשר וסת רגילה.
קצת רקע- אני בת 42, הריון ראשון שהיה לי הסתיים בהפלה טבעית בסוף שבוע 8, הריון שני כחודשיים לאחר מכן היה תקין תודה לאל ונולד לי ילד מהמם שהיום הוא בן 1.4.
לפני כחצי שנה עברתי הפלה טבעית של הריון שלישי, בסוף שבוע 8, ולאחריה בן הזוג שלי לקח צעד אחורה בכל הנוגע להריון נוסף. שיתפתי כאן בפורום בזמנו, כמה זה העצים את האבדן של ההריון השלישי.
לאחרונה חזרנו לנסות ואז הגיע ההריון הכימי, שאני לא ממש יודעת מה המשמעות שלו לגבי המשך הנסיונות. אודה אם מי שעברה את זה ויודעת תוכל לשתף אותי- האם הדימום הארוך דוחה את הביוץ? האם מחזור שהוא סדיר יחסית עלול להשתבש כעת עקב השינויים ההורמונליים? ברור לי שכל מקרה וכל גוף לגופו, ועדיין מאד קשה לי עם חוסר הודאות..
לצפיה ב-'מצטערת על המסע המפרך שאת עוברת'
מצטערת על המסע המפרך שאת עוברת
04/12/2018 | 15:28
74
באמת מתסכל ועצוב. אבל משמח מאוד שאת ובן הזוג שוב יחד ברצון להרחבת המשפחה, אני מאוד מאוד מקווה בשבילך שיצליח לכם.

לא חושבת שאפשר יותר מדי להסיק ממקרה אחד לשני. אבל אני עברתי שלושה הריונות כימים בתשעה חודשים האחרונים. אחד שהבטא בו היתה טיפה יותר גבוהה עשה לי קצת  בלאגן הורמונלי בחודש העוקב השניים האחרים שהבטא היתה ממש נמוכה לא עשו שום בעיות ואחרי הדימום הכל היה כרגיל לגמרי.

זה מאוד מייאש להאמין שיש הריון ואז להבין שבעצם אין. מקווה עבורך שפעם הבאה יהיה הריון שיסתיים בידיים מלאות.

לצפיה ב-' הקושי בהתמודדות עם חוסר הוודאות הוא הגיוני מאוד-'
הקושי בהתמודדות עם חוסר הוודאות הוא הגיוני מאוד-
05/12/2018 | 09:52
1
66
עברתי הריון כימי אחד. אני לא יודעת אם זה דחה את הביוץ, כי לא ניסיתי באותו החודש. חיכיתי לקבלת המחזור, הלכתי להיבדק, ורק אחר כך התחלתי שוב לנסות. 
המחזור שלי תמיד היה סדיר, וההפלות המרובות לא שיבשו אותו, פרט ללאחר הגרידה האחרונה שהיתה לי, שהיה שם איזשהו סיבוך שנפתר מעצמו (קיבלתי מחזור, אך הוא היה פנימי ולא יצא החוצה בגלל שצוואר הרחם התכווץ ולא איפשר לדם הויסתי לצאת. במחזור הבא הכל כבר היה רגיל. בין לבין הייתי במעקבים...).
 
חוסר הוודאות הוא, לצערי הרב, חלק מהחיים, כולל בתחום הילודה. מקווה שיש לך ולבן זוגך הכוחות הנדרשים להתמודדויות אלו.
 
שירה. 
 
 
שירה דוד 
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז. 
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'לי זה דחה את הביוץ'
לי זה דחה את הביוץ
05/12/2018 | 12:06
62
אבל ממה שאני מבינה מכל השנים האלה, אין חוקיות שתופסת אצל כולנו. אחרי הכימי השתדלתי ונזהרתי שלא להרות לחודש אחד (שנה של הריונות כושלים נגמרת היום בהיסטרוסקופיה ניתוחית) ובכל זאת זה נקלט כי הביוץ לא היה בזמן.
אולי כדאי שתשתמשי במקלונים.
מקווה שאת בסדר יחסית

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

דליה גרינבאום - טיפול וייעוץ זוגי
דליה גרינבאום
פורום פוריות הגבר
מתקשים להיכנס להריון?
פורום הורים בטיפולי פוריות
פורום הורים בטיפולי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ