לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'שאלת "מה קונים" '
שאלת "מה קונים"
26/05/2016 | 20:00
10
307
בת דודה שלי ילדה תינוק ממש לאחרונה.
הברית נעשתה בצורה מצומצמת מאוד, לא ברור אם יעשו אירוע אבל לדעתי לא (אם חד הורית ודודה שלי במצב רפואי קצת בעייתי).
אני אולי אקפוץ לשם אם זה יתאים ,במיוחד כדי לעזור וחשבתי לבוא עם מתנה אבל בגלל שהאירוע בסימן שאלה לא יודעת אם לקנות משהו קטן וזהו או להשקיע במשהו יותר רציני טיפה.
 
וגם תוהה מה לקנות
חשבתי לקנות שמיכת עיטוף שעוזרת לתינוק להירדם (זה מה שקניתי לחברה שילדה וביקשה ספציפית) ,משהו איכותי- נראה לכן מתאים?
 
מה הייתן קונות במידה והייתן מגיעות לשם (למטרת עזרה)? כמה כסף הייתן משקיעות
אני פה לעוד חודש ולא יודעת אם יהיו הרבה הזדמנויות להגיע אליה... ומצד שני, אם יהיה עוד אירוע זה אומר עוד מתנה ונהיה עסק יקר...
לצפיה ב-'אם את באה לעזור, זה כבר טוב '
אם את באה לעזור, זה כבר טוב
26/05/2016 | 22:26
6
168
את יכולה להביא משהו קטן וסמלי כמו ספר לתינוק
או אוכל מבושל או קנוי וטעעם.
ומתנה "גדולה" אפשר לדעתי להביא גם בהמשך,
כשיתברר אם יש\אין אירוע וגם היא אולי תדע מה היא צריכה.
לצפיה ב-'לדעתי זה בסדר לשאול בעדינות אם מתוכנן אירוע בחודש הקרוב'
לדעתי זה בסדר לשאול בעדינות אם מתוכנן אירוע בחודש הקרוב
27/05/2016 | 05:15
2
143
אלא אם כן את חושבת שעצם השאלה תצער אותה (?), שאז כמובן לא הייתי שואלת.
 
אם האירוע יהיה בעוד יותר מחודש אז כבר לא תהיי בארץ וזה לא משנה לך בעצם - נכון?
 
אני עם אורורה - תבואי לבקר אותה עם אוכל מבושל טעים *בשבילה* ונכונות להחזיק את התינוק בזמן שהיא אוכלת/מתקלחת/הולכת לשירותים רגע, בהנחה שהיא מהמסכימות/משחררות [החיים לא קלים עם תינוק טרי].  אם היא לא מהמשחררות את יכולה להציע לרחוץ כלים, להעמיד מכונת כביסה, לקפל כביסה, או כל מטלה אחרת שתקל עליה קצת את היום
 
ואז במהלך הביקור את יכולה להתעניין אם יש משהו שחסר לה או שהיתה רוצה כמתנה.
 
היה פה פעם שרשור "הלכות ביקור היולדת" -אם אמצא אקשר.
 
ותסניפי את התינוק קצת - סגולה
 
קחי בחשבון שאולי הביקור יסתיים מהר אם לא יתאים לה שאת שם (כי התינוק יתחיל לצרוח, כי היא מניקה ולא נוח לה להניק במחיצתך/ההנקה הולכת קשה, כי היא שואבת ועוד. 
לצפיה ב-'מצאתי את השרשור ההוא'
מצאתי את השרשור ההוא
27/05/2016 | 05:20
109
הנה כך - מצאתי את השרשור ההוא. עכשיו רואה שזה שרשור איך להתנהג בביקור ולא שרשור מתנות - אבל שיהיה, לא מזיק
 
 
 
לצפיה ב-'תודה, אני אסתכל בשרשור הנ"ל '
תודה, אני אסתכל בשרשור הנ"ל
27/05/2016 | 07:40
104
אני אנסה לברר לגבי אירוע , אבל בכל מקרה כן חשוב לי להגיע עם משהו.
לא יודעת אם אוכל יתאים- אני אשאל אותן אבל בטח יגידו לי שלא צריך וכו'.
 
אני עם נכונות מלאה לבוא לעזור לפי הצורך שלהן וגם יודעת שיש מצב שזה יהיה סופר קצר או סופר ארוך
 
וברור שאסניף את הצוציק
 
הבהרתי לבת דודתי שזה יהיה לפי הנוחות שלה ומה שמתאים לה ואם זה לא מתאים-זה גם בסדר. אנחנו גם די פתוחות אחת עם השנייה כך שיודעת שהיא תרגיש בנוח להגיד לי כי יודעת שאני לא אעלב.
לצפיה ב-'מה יכול להיחשב כמתנה סמלית?'
מה יכול להיחשב כמתנה סמלית?
27/05/2016 | 07:36
2
154
ספר לתינוק אני בטוחה שיש לה
חשבתי בגד יפה אבל כניסה לשילב הבהירה לי שבגד יפה עולה שם הרבה כסף ובכלל המקום יקר-ברחתי משם די מהר
 
קשה לקנות בארץ דברים שאתה יודע שעולים כל כך זול בארה"ב
 
לגבי אוכל- אני לא מבשלת אצל אמא שלי אבל אולי באמת לקנות משהו קנוי וטעים רק שאני לא הכי בקשר רציף איתם כך שלא יודעת מה הכי טעים ובא להן שאני אני אביא. אולי אשאל למרות שבטוחה שיגידו שלא צריך...
לצפיה ב-'ההצעה שלי,'
ההצעה שלי,
27/05/2016 | 10:04
1
178
כרגע אל תקני כלום לתינוק.
הכנסי לללין, קני קצת סבונים לאמבטיה.
איזה קרם נעים. תפנקי אותה, עם פתק החלפה.
וכשתבקרי, תשאלי להעדפותיה לגבי מה היא צריכה לתינוק,(_אולי משלוח של בגדים לחורף הבא דברים מיוחדים מנו יורק?)אני למשל קיבלתי משם אוברול מעיל ששימש בלי סוף, ואין כזה בארץ. )
וזה בכלל לא קשור לארוע כן או לא--(את גם יכולה להבהיר זאת)
זה קשור לקשר ביניכן,וליכולת שלך.
לצפיה ב-'רעיון יפה '
רעיון יפה
27/05/2016 | 18:18
20
לצפיה ב-'אני בעד לשאול זה הכי טוב'
אני בעד לשאול זה הכי טוב
28/05/2016 | 07:10
1
100
אני תמיד שואלת חברות מה הן צריכות כדי לא לקנות משהו שלא צריך. במידה ולא שואלת ו/או לא יודעת פשוט קונה gift card שהמקבל יוכל לקנות מה שהוא צריך. בשילב זה מעולה כי אז אפשר לבחור צעצוע או בגד למשל.
לגבי אירוע כן/לא כשנולדה הגדולה דודה שלי הביאה לנו מתנה גדולה הביתה כי לא ידעה שנעשה אירוע. בסוף כשעשינו אמרנו לה לבוא בלי מתנה שכבר קיבלנו. היא לא רצתה לבוא בידיים ריקות אז הביאה משהו קטן באירוע עצמו.
לצפיה ב-'תודה לך ולכולן '
תודה לך ולכולן
28/05/2016 | 08:31
20
לצפיה ב-'מעדכנת '
מעדכנת
03/06/2016 | 07:09
41
בסוף לא הספקתי לבקר כי זה לא התאים להם (והאמת שגם לי לא היה ממש זמן-הייתי ממש פעילה השבוע!) וקיבלתי הזמנה לאירוע קטן שהם עושים בעוד שבועיים.
ניצלתי את זה שהבחור בארה"ב ומגיע ביום האירוע ועשיתי הזמנה מאמאזון של בגדים מיוחדים מקרטרס ושל שמיכות עיטוף.
 
מקווה שהיא תאהב את זה
אני מרוצה ממה שבחרתי ושלחתי את זה לכמה אמהות שמכירה ומכבדת את הדיעה וכולן אישרו שזה ישמח אותה אז מבחינתי עשיתי את שלי
לצפיה ב-'זוועת הטביעות '
זוועת הטביעות
25/05/2016 | 21:02
4
244
מזעזע. כל דקה טובעים אנשים עם ילדיהם או לנגד עיניהם
 
איך?  כולם חושבים "לי זה לא יקרה"? 
 
 
לצפיה ב-'לגמרי זוועה, אבל האחריות הבלעדית היא על הטובעים עצמם '
לגמרי זוועה, אבל האחריות הבלעדית היא על הטובעים עצמם
25/05/2016 | 21:44
2
174
הים מאוד מטעה ואנשים לא מבינים את הכח שלו
ולא שומרים על כללי הזהירות....
מתעלמים מהכלל שלא נכנסים לים כשאין מציל (טוחנים את זה ברדיו ללא הפסקה)
זה דומה לאנשים שהולכים לטיולים במדבר בלי מספיק מים, או נכנסים לשיטפון ומישהו צריך להציל אותם.....
 
האחריות של הרשויות היא לגבי שעות הפעילות של המצילים.
ישנן ערים שהמצילים עובדים עד 19:00 וישנן רשויות שבהן המצילים עובדים רק עד 18:00.
אצלנו המצילים עובדים רק עד 18:00 - זה משאיר אותי בבית בימי חול כי לא ניתן להספיק להנות מהרחצה בים אחרי העבודה. 
בימי הקיץ הארוכים זה לגמרי מעצבן.
 
לצפיה ב-'לפי התקשורת המצילים בעיצומים/שביתה'
לפי התקשורת המצילים בעיצומים/שביתה
26/05/2016 | 15:57
1
101
ולכן עובדים רק עד הצהריים. 
 
וגם - נראה שרבים מאוד מהטובעים הם תיירים, אז לא שומעים/מכירים רדיו בעברית. 
 
צירוף נסיבות עגום שעולה בחיי אנשים
 
על כל פנים - אם כבר מישהי דביל מספיק כדי לתת לילד/ה להיכנס לים בחוף בלי מציל אז רבאק - שישים עליהם לפחות חגורת הצלה (ווסט הצלה כזה).
לצפיה ב-'בחופים המוכרזים יש הרבה דגלים שחורים '
בחופים המוכרזים יש הרבה דגלים שחורים
26/05/2016 | 22:00
84
ושמעתי שיש גם פקחים.
 
 
לצפיה ב-'עצוב נורא '
עצוב נורא
26/05/2016 | 08:24
141
אחד הטובעים בימים האחרונים הוא אח של חברה. כואב הלב.
 
מהניסיון שלי עם הים הוא מתעתע. אי אפשר לראות מה קורה מתחת לפני השטח, יכולות להיות מערבולות שיוצרות שינויים בקרקעית וסוחפות פנימה את המתרחצים. בשניות זרמים יכולים לקחת אותך עמוק פנימה.
אני כמעט נמנעת מללכת עם הילדים עכשיו כשאנחנו עם שלושה כי אי אפשר להיות בשמירה אישית עליהם. וכמובן רק חוף מוכרז עם מציל.
לצפיה ב-'כורסת הנקה בלתי ניתנת להשגה!'
כורסת הנקה בלתי ניתנת להשגה!
24/05/2016 | 14:13
1
197
שלום לכולן,
אני לא בטוחה אם זו הפלטפורמה הנכונה (ואם לא אז סליחה מראש )
פשוט אני מחפשת בנרות את כורסת הנקה דגם יסמין בצבע טבעי, כלומר שגוף הכורסא בצבע עץ אלון והריפוד בשמנת.
התקשרתי להרבה חנויות, ולכולן יש במלאי בצבע וונגה או שמנת.
ולא, לא ניתן להזמין בצבע הטבעי שאני מחפשת 
 
אז אולי מישהי יודעת איפה ניתן להשיג?
 
תודה
לצפיה ב-'בדקת בשילב ? '
בדקת בשילב ?
25/05/2016 | 23:25
84
פעם היה אפשר להזמין אצלהם כמעט כל מה שאת רוצה..
 
לצפיה ב-'למה אנחנו מבינות שהיינו יפות רק בדיעבד?'
למה אנחנו מבינות שהיינו יפות רק בדיעבד?
23/05/2016 | 05:45
6
370
כתבה פגז ממוסף הארץ לפני כמה חודשים - http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.28256...

מצאתי אותה מעולה (חוץ מתגובות הבבונים בסוף....) ומצאתי את עצמי מהנהנת בהסכמה הרבה
לצפיה ב-'נשמע נושא מעניין '
נשמע נושא מעניין
23/05/2016 | 22:10
179
בפן הפסיכולוגי של האישה
 
חבל שאני לא יכולה לקרוא את הכתבה ורק את התקציר
לצפיה ב-'כדי לקרוא צריך לשלם מנוי או להירשם לאתר שלהם.... '
כדי לקרוא צריך לשלם מנוי או להירשם לאתר שלהם....
24/05/2016 | 21:21
134
אז נותרתי רק עם קריאת תגובות הבבונים... 
לצפיה ב-'אההה - סליחה'
אההה - סליחה
25/05/2016 | 00:39
3
208
חשבתי שרק לקוראים בחו"ל נדרש מנוי ושבארץ זה בחינם.
 
הנה ציטוט קצר לצרכי דיון (לא יכולה להדביק את הכתבה המלאה מסיבות של זכויות יוצרים):
 
"שאת צעירה ועורך עדיין מתוח, די במקלחת וחפיפת ראש כדי להיראות בסדר גמור, או אם חוננת בנתונים הטבעיים המתאימים, להיראות יפהפייה ממש. זה, כמובן, לא אומר שתרגישי יפהפייה, יפה או נאה. אשה לא נולדת אשה, אלא הופכת לאשה — אמרה סימון דה בובואר, והמשמעות היא, אף על פי שלא לכך התכוונה, שמה שהופך פעוטה שמחה בחלקה או ילדונת מאושרת לאשה היא שטיפת מוח לגבי אידיאל היופי שהיא צריכה לשאוף אליו, אף על פי שלעולם לא תוכל להגיע אליו. מה שאומר, כמובן, שאסור לה לנוח לרגע ממסע השיפוצים והשכלולים שהיא צריכה להעביר את עצמה. או, בקיצור, המעבר מילדה לאשה כרוך אצל רובנו בתחושה בסיסית של חוסר נחת מעצמנו ורובנו מעבירות את חיינו בתחושת "הלוואי ש". הלוואי שהיינו רזות יותר, שמנות יותר, גבוהות יותר, נמוכות יותר, הלוואי שהיו לנו עצמות לחיים בולטות, פרצוף דמוי לב, שפתיים עבות יותר, דקות יותר, עיניים כחולות, שיער חלק, תלתלים, צוואר ארוך, מותניים צרים יותר ומה לא."
 
בהמשך הכתבה היא מדברת על זה שנשים נוטות תמיד להתמקד רק בחלק בפניהן/גופן שהן *לא* אוהבות ואיכשהו להתמקד עליו דווקא.  וגם על זה שעם השנים מגיע איזשהו בטחון עצמי והשלמה שחבל שלא היו לנו (=לנשים) הרבה יותר קודם בחיים.
 
הכתוב "דיבר" אלי מאוד. אני תמיד מנסה לחזק את בטחונן העצמי של בנותי במראה שלהן - הכתבה מזכירה לי כמה זה חשוב.
לצפיה ב-'הייתי השבוע באיזו חנות מקומית ליד ההורים שלי'
הייתי השבוע באיזו חנות מקומית ליד ההורים שלי
25/05/2016 | 07:56
2
261
מדדתי חולצה, שהרגשתי שלא יושבת עליי משהו ומבליטה לי את הבטן בגלל שהיא צמודה.
אני מאוד רגישה לבטן שלי כי עם כל הטיפולים שעוברת- מן הסתם לרוב השינוי הפיזי מתבטא בבטן (יכולה להיראות בהריון מתקדם לפעמים .
 
אמרתי למוכרת שאני מעדיפה לא משהו שצמוד באיזור הבטן כי זה איזור בעייתי אצלי.
והיא ישר התחילה במחמאות "את רזה, חכי שתהיי בגילי ואז תראי מה זה ואיך הגוף משתנה".
 
המשפט הזה של "את רזה" שלרוב מגיע עם תוספת של "חכי חכי" תמיד מעצבן אותי כי זו נקודה שמאוד רגישה לי.
 
אני תמיד הייתי רזה מקל, רזה ברמה שלא רצו לגייס אותי לצבא ונאלצתי להלחם על הגיוס שלי לשם ולהוכיח שלא מצליחה להעלות במשקל גם אם שותה שייקים מיוחדים (מי שחושב שזה קל להעלות במשקל כשאתה בתת משקל-טועה!).
 
סבלתי המון התנכלויות בגלל שהייתי כל כך רזה, כל הזמן חשדו בי וטענו שאני אנורקסית/בולימית למרות שממש לא הייתי. פשוט לא הייתי אכלנית גדולה ועדיין לא אכלנית גדולה.
 
כשהתחלתי לצאת עם בעלי- נפתחתי יותר ויותר לאוכל, התחלתי לבשל ולאפות והעליתי טיפה אבל זה היה במידה וסה"כ אהבתי את זה שטיפה יצרתי גוף.
 
לקראת החתונה קצת נלחצתי כי אמא שלי התחילה להעיר לי לשים לב מה אוכלת וכל מיני משפטים כמו "חבל על הדיאטה" למרות שלא עשיתי דיאטה... זה היה מתוך כוונה טובה אבל כמובן שהדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.
 
בסופו של דבר, אני עכשיו אומנם רזה סה"כ אבל יש לי בטן - בטן שיש לי יחסי אהבה-שנאה. אני לוקחת כל כך הרבה הורמונים ומתעסקים לי עם הגוף ברמה שרק מטופלת פוריות תבין. כל יום יכולה לקום עם בטן במצב שונה- לפעמים נראית הריונית ואז כולם מתלהבים ושואלים שאלות ואז צריכה לבשר שלא, אין התקדמות בטיפולים ויש ימים שהבטן שלי שטוחה כאילו אני מתעמלת שבדית .
 
לי היה מאוד קשה מחשבתית להודות שאני כבר לא רזה מקל כמו פעם ופתאום לגלות שלא יכולה לזלול חטיפים בלי הפסקה או לאכול מה שבא לי. הייתה לי תקופה שממש שנאתי את עצמי ואת המראה שלי אבל למדתי לאהוב את זה ולהבין שזה חלק מהתהליך של הטיפולים ולקבל את זה.
לצפיה ב-''
25/05/2016 | 21:10
1
116
מבינה ללבך. גם אני תמיד הייתי רזה "מקל". עבר לי.... (בסביבות גיל 40 אם זה משנה משהו)
 
וטיפולי פוריות זה בכלל סופת הוריקן עם נזקים - גם לגוף וגם לנשמה.
 
מה אניגיד? החיים הם שיעור בקבלה עצמית וענווה (או שיש כאלה שנעזרות בסכין ניתוחים - וזה גם בסדר בעיני - רצונן, כבודן)
לצפיה ב-'אני משתדלת לאט לאט לקבל את זה שאני לא אהיה'
אני משתדלת לאט לאט לקבל את זה שאני לא אהיה
26/05/2016 | 09:45
164
רזה כמו פעם וזה בסדר. זה לא שאני שמנה, אפילו אי אפשר לומר שאני מלאה... אני פשוט כבר לא מקל ולא אהבתי להיות מקל.
 
הבעיה היא שאנשים מרשים לעצמם להיכנס לצלחת של אחרים ולהעיר הערות...
לשמחתי, לרוב אנשים שלא מכירה בד"כ פשוט בהלם מזה שאני בת 32 כי לרוב נותנים לי סביב ה-20 (וגם זה חדש ורק בגלל שרואים את טבעת הנישואים ).
 
מה שבטוח, שהגעתי סופסוף לגיל שזה כיף להיראות צעירה
לצפיה ב-'התייעצות בנושא מגורים'
התייעצות בנושא מגורים
23/05/2016 | 13:54
2
207
היי
אנחנו משפחה צעירה שגרה בחול כבר כמה שנים ועכשיו מתחילים לתכנן את החזרה לארץ.
הבעיה היא שאיןלנו כיוון לאזור מגורים.
בעלי יעבוד ככל הנראה באזור פתח תקווה , ההורים גרים בשתי קצוות הארץ והבילבול גדול.
חשוב לנו מאוד החינוך, אנחנו עוד בשלב הגנים פרטיים ועירייה, שיהיה אזור של אנשים טובים, בתים מתוחזקים/חדשים יחסית ונגיש.
חושבים לכיוון מרכז הארץ שיהיה ליד העבודה שלו ואפשרויות תעסוקה בשבילי אבל פתוחים גם לכיוונים אחרים.
התקציב יעמוד על 5500 (ריאלי?)
אשמח לשמוע מניסיונכן מה ואיפה כמה ולמה
לצפיה ב-'כנסי לאתר יד2'
כנסי לאתר יד2
24/05/2016 | 09:05
119
תראי מה עלות השכירות לדירות רלוונטיות (מס חדרים, מיקום, ריהוט, מעלית, חניה וכו) ותראי מה תוכלו להשיג בתקציב הנ"ל. השונות בין ערים ובין אזורים שונים באותה עיר היא מאוד גדולה.
לצפיה ב-'רק על עירי לספר ידעתי'
רק על עירי לספר ידעתי
29/05/2016 | 20:49
48
הוד השרון -
קרוב מאוד לפתח תקווה.
נחשבת "איכותית".
5500 בהוד השרון זה מן הסתם לא בית קרקע אלא דירה, אני כבר המון זמן לא בענייני נדל"ן אבל נדמה לי שבסכום הזה אפשר לשכור דירה מרווחת למדי (4-5 חדרים) אם כי לא חדשה ובוודאי לא דירת גן או פנטהאוז.
 
לצפיה ב-'פריון הוא אסון?'
פריון הוא אסון?
21/05/2016 | 06:11
25
342
ראיתן את הכתבה הפרובוקטיבית הזו?

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3688417,00.html?ref=ynet

מה דעתכן? (הולכת לישון ולהרהר בה)

 
לצפיה ב-'במאמר הוא מתכוון שפריון הוא אסון במקרה של '
במאמר הוא מתכוון שפריון הוא אסון במקרה של
21/05/2016 | 08:30
1
254
אוכלוסיות ספציפיות (ולא ננקוב בשמות)
היה ואוכלוסייה יהודית חילונית תביא כ 3 ילדים כל אחד (בד"כ מביאים 2-3 ילדים )
אין עם זה שום בעיה, להיפך (צריך יותר מ 2 ילדים על מנת שהאוכלסייה תגדל
ויהיה מי שיעבוד ויחזיק את האוכלוסייה המבוגרת ) .
לצפיה ב-'אני דווקא לא הבנתי אותו כמכוון לאוכלוסיה מסוימת'
אני דווקא לא הבנתי אותו כמכוון לאוכלוסיה מסוימת
22/05/2016 | 05:19
129
אלא כאדם ששיקולים אקולוגיים/סביבתיים קרובים מאוד מאוד לליבו, ולכן הוא מודאג מגידול האוכלוסין בישראל באופן כללי.  הוא מציין כמה סטטסיטיקות על פי קבוצות מסוימות אבל עושה את זה דווקא כדי לנפץ מיתוסים - אם הבנתי נכון.
 
זה נושא מאוד נפיץ....
 
בעיני, מבחינת השפעה על הסביבה נטו, מעל כל הדיבורים על צמצום טביעת הרגל האקולוגית ע"ע מיחזור, חסכנות במשאבים, צמצום שימוש ברכב, צמצום כמות האשפה וכו' - הרי שהנתון שיש לו הכי הרבה השפעה הוא פשוט כמה אנשים יש על הכדור = ילודה. מכיון שזה נושא מאוד נפיץ - אף אחד לא מדבר על זה בכלל. מה שנקרא באנגלית The Elephant in the Room - שזה משהו ענק ומשמעותי שלא מדברים עליו בכלל. אבל הוא שם והוא "בענק"....
לצפיה ב-'מזל שאני גרה בחו"ל '
מזל שאני גרה בחו"ל
21/05/2016 | 08:53
1
233
ומזל שאני לא מצליחה להביא ילדים לעולם- לכותב המאמר לא תהיה בעיה איתי
 
וברצינות, אני מבינה את הכוונה שלו אבל מצד שני אנחנו לא סין שצריכים להגביל את כמות הילודה.
 
בעיניי זה נכתב למען הפרובקטיביות נטו.
 
לצפיה ב-'אני לא חושבת שמדובר בפרובוקציה, '
אני לא חושבת שמדובר בפרובוקציה,
21/05/2016 | 09:10
168
אם האוכלוסיות שגדלות הכי מהר במדינה הן החרדית והערבית, 
זאת באמת יכולה להיות בעיה. 
 
לצפיה ב-'אסון?'
אסון?
22/05/2016 | 06:35
143
נראה שהוא חי במדינת ת"א. שם באמת צפוף מאוד,
אבל מי שמכיר את הארץ יודע--שהגליל לא צפוף, והנגב לא צפוף,
ואם תהיה תכנית מתאר נכונה, ותכנית כבישים ותחבורה ציבורית נכונה,
לא מוכרחים לגור בצפיפות.
ועוד שני דברים--
1)הוא משוה לארה"ב--הוא מתכוין לאי הצפיפות של ניו יורק?
 2)הרבה מדבריו הם פוליטיקה צרופה שמתחפשת לאיכות חיים.--חבל כי אז 
     אין אמינות לכל הקמפין של אדם טבע ודין--(שבמילא לא עושעםן הרבה--- מנסיון)
     ולכל מה שהירוקים משוקים.
 
ואם לא הובן-- לא מסכימה וא התחברתי לדבריו.
 
לצפיה ב-'יש משהו בדבריו....'
יש משהו בדבריו....
22/05/2016 | 22:45
10
165
אמנם האמירה הישירה של הגבלת הילודה מרגישה כבוקס בבטן אבל, בראיה כוללת של הבניה והתשתיות שידרשו בעתיד בהחלט יש משהו בדבריו.
אם נבדוק קודם את האני שסביבנו: כולם רוצים בית גדול וחדר לכל ילד ויש את "החוק" כיצד מתיישבים באוטובוס ריק...  ז"א כולם רוצים מרחב סביבם.
כיום כל הבניה החדשה בישובים מתרחבת לשטחים הפתוחים. במסמכי המדיניות של הבניה מגבילים את הפיתוח לפי אופי הישובים, אבל בעוד מספר שנים עתודות השטחים לבניה יתמעטו כל כך שידרש לסמן גבולות חדשים ע"ח שטחים ציבורים, פארקים, חקלאות וטבע.
מן הסתם ידרש גם לצופף את הבניה הקיימת אבל גם הפתרון הזה אינו פתרון קסם: בניה בתוך מרחב בנוי הינה מורכבת יותר הנדסית ובשל כך יקרה יותר מבניה בשטח פתוח וחדש.
הציפוף דורש גם תשתיות כבישים ומרחבי חניה רבים יותר, שבמרחב מוגדר קשה לספק. כבר היום יש הרגשה שכל הארץ כבישים ומחלפים ועם זאת מרגישים צפיפות על הכבישים.
 
לכן אני מסכימה איתו כי במרחב שטח מוגדר, גודל האוכלוסיה הינו פרמטר משמעותי לאיכות החיים.
ורק עד גודל אוכלוסיה מסויימת ניתן יהיה להגיד שעדיין נשמרת איכות חיים.
לצפיה ב-'לדבריך--'
לדבריך--
23/05/2016 | 07:08
9
114
שני דברים עקרוניים--
1)יש מספיק עתודות בניה, הבעיה שכולם רוצים לגור במרכז,
   באמצע ת"א. הפריפריה של ת"א זה כבר רחוק, במקרה כזה באמת כבראין ריאות           ירוקות ואין פארקים. המקום הקצת יותר רחוק כמו שפיים שאר הקיבוצים הפכו עצמם
   נדל"ן, (בתחילה שלא ביושר ואח"כ הכל אושר) 
   אני גרה בחיפה, לאנים מת"א זה נשמע כמעט כמו חו"ל רק בלי ההילה של חו"ל.
   זה רחוק להגיע אלי--הרבה יותר פשוט שאני אגיע אז זה קרוב
 
2)למשפט--חדר לכל ילד--זה בעיני לא מרחב--זה לגדל אנשים רחוקים אחד מהאחר.
    אישית אני ממש נגד. הילדים--אחים צריכים ללמוד לחיות יחד, להתחשב.
    יש מרחבים הורסים ולא בונים.
   לא קרה כלום למשפחות שארבעה או חמישה גדלו בחדר אחד. הם רק יותר אוהבים.
לצפיה ב-'אני לא מסכימה איתך בכלל (לגבי סעיף 1 לפחות)'
אני לא מסכימה איתך בכלל (לגבי סעיף 1 לפחות)
23/05/2016 | 08:54
8
119
גם אני מאיזור חיפה, וגם פה עתודות הבניה אוזלות והבניה הופכת למאד צפופה - לא יודעת אם ראית את איזור איצטדיון סמי עופר לאחרונה, אבל יש שם כרגע בניה מאד מאד צפופה ומזעזעת של מגדלים, אותו הדבר בטירת הכרמל וביקנעם
גם בקריות התחילה בניה צפופה,ובקרית חיים, שעד עכשיו בנו בה רק לגובה של 4 קומות, התחילו לבנות מעבר לכך
אפילו בעפולה השכונה החדשה בנויה כך שכל מרפסת צמודה למרפסת ממולה
וגם מי שירצה לעבור לגליל ולגולן יתקל בחלק מהישובים ברשימת המתנה
ואיך אני יודעת את כל זה? כי אנחנו זוג צעיר שמחפש דירה, ממש לא בגבולות חדרה-גדרה, ונתקל בקשיים
הטיעון של "כולם רוצים לגור בת"א" מזמן לא תקף, המון אנשים נוהרים צפונה ודרומה וכתוצאה מכך יש בניה מואצת ועליית מחירים מטורפת
לצפיה ב-'ראיתי גם ראיתי,'
ראיתי גם ראיתי,
23/05/2016 | 10:27
1
94
אבל אנחנו לא מתיחסות לאותו הדבר,
את כמי שמחפשת דירה--משהו מעשי--(והוא חשוב ללא ספק)
ואת יכולה לקנות רק שמוצע למכירה,
אבל ואבל גדול,
הבניה בצפיםות ולגובה היא מדיניות --זה נוח לקבלנים, זה נוח לעיריות שגובות ארנונה גבוהה, בין הבניה של נאות פרס לטירת הכרמל--עדין יש מקום בניה.
לאורך כביש פרויד עוד אפשר לבנות, דרומית לטירת הכרמל ומסביב לזכרון יעקב
יש אדמות לבניה,אגב, ראית איך פורידיס גדלה? ענקית התפרסה מזרחה עד שפיה,
ועברה לצד השני של הכביש לכיוון זכרון,
ולנו אין עתודות קרקע לבניה?
זה שהרצון לגרוף כספים גדול, זה סיפור אחר.
אלה אזורים שאני נמצאת בהם הרבה, יותר צפונה, אני נמצאת פחות לכן לא אכתוב,
מוכנה אפילו לעשות שעורי בית בנידון.
לצפיה ב-'אבל אז קורה בדיוק מה שאת מדברת עליו'
אבל אז קורה בדיוק מה שאת מדברת עליו
23/05/2016 | 17:31
74
הרס של ריאות ירוקות
גם ככה בחיפה כבר לא נשארו הרבה מהן (ראי ערך - גבעת זמר שבונים עכשיו על חשבון גבעה ירוקה)
אגב, גם מעל נאות פרס כבר יש תכנית בניה - מורדות אחוזה, הקרקעות נמכרות בזה הרגע
לצפיה ב-'נאות פרס היא שכונה שפעם בשבוע תהיה נצורה'
נאות פרס היא שכונה שפעם בשבוע תהיה נצורה
23/05/2016 | 20:58
5
123
בגלל משחקי הכדורגל.
 
היום כל האזור נחסם לתנועה בזמן משחקים מעניין איך יאפשרו לדיירים נגישות לבתים בזמן משחקים.
 
עם הסכמי הגג תהיה הרבה בניה גם באזור הקריות (ביאליק ואתא)
 
לצפיה ב-'שכונה מזעזעת בעיניי'
שכונה מזעזעת בעיניי
23/05/2016 | 21:00
1
97
בניה מאד צפופה, פקקים, מחסור בחניה ובאופציה לזוז בימים שיש משחק
בטח יתנו להם אישורים מיוחדים שבעזרתם יוכלו להיכנס
הכי מפתיע זה המחירים שם..ממש יקרים! לא ברור למה
 
ואיזה כיף שיש עוד מישהי מהאיזור כאן :)
לצפיה ב-'המחירים גבוהים,'
המחירים גבוהים,
23/05/2016 | 21:35
75
כי זו בניה חדשה.
וגם כי המחירים גבוהים בכלל,
אני מסתובבת עם אחת מבנותי לחפש דירה בעיר (הדר)
דירות קטנות, בבנינים ישנים, תנאי מגורים גרועים--ומחירים מטורפים.
וכן בהחלט נחמד לדעת שיש מהסביבה שבה גרים.
לצפיה ב-'שני דברים '
שני דברים
23/05/2016 | 21:32
2
68
נאות פרס, היא שכונה שרוב הבניה היא דירות השקעה של אנשים,
הם משכירים אותה, ושכירים עוברים ונודדים בד"כ.
מעט מאוד קנו שם כדי לגור.
 
לגבי סמי עופר כמה דברים--
1)המגרש עוד יפריע פחות מהקניון שעומד להפתח שם.
מור להיות עמוס בטירוף.
2)לגבי משחקים, האריכו לכיוון ההוא את המטרונית--ולא יגיעו עם רכבים פרטיים לא יאפשרו.,
3)כמי שגרה קרוב לאיצטדיון בקרית אליעזר--כן, הסבל גדול.
 
 
לצפיה ב-'אומנם אנחנו גולשים לפורום תשתיות וחיפה '
אומנם אנחנו גולשים לפורום תשתיות וחיפה
24/05/2016 | 00:00
1
84
אבל הארכת המטרונית (שלא ברור לי איזה קו צריך לקחת בשביל להמשיך איתו עד האיצטדיון), היא במקום בניית גשר להולכי רגל לאנשים שיבואו מכיוון הרכבת.
 
העדיפו שאנשים ישלמו עבור הגעה במקום להכין להם תשתית בטוחה ....
 
לצפיה ב-'ח ח ח אהבתי את'
ח ח ח אהבתי את
24/05/2016 | 06:08
63
הגלישה לתשתיות חיפה.
אבל לידיעה נדמה לי שזה קו 1, קו מספר 2 מסתים ומתחיל בבת גלים.
וזה גם לא משנה, כנראה עד יהיו שינויים, כי זה ברמה העקרונית אזור מתפתח מבחינת צרכים.
ואם כבר--האיצטדיון והעומס התחבורתי באזור מפריע לא רק לנאות פרס,
אלא לכל המשתמשים בכביש פרויד מצד אחד,
ולכל המדרימים כמו תושבי טירת כרמל.
לצפיה ב-'כתבה פרובוקטיבית '
כתבה פרובוקטיבית
23/05/2016 | 22:07
8
113
היה לי מאוד קשה לקרוא את דבריו המלומדים מבלי לחוש סלידה
כי לכל טיעון שהוא מעלה , יש כמה וכמה טיעוני נגד לא פחות מכובדים
נראה לי פרופר כתבת צבע , ואכן....בוקס בבטן
ומאוד פרובוקטיבית
 
 
לצפיה ב-'מה פרובוקטיבי?'
מה פרובוקטיבי?
24/05/2016 | 00:32
7
91
האנושות מתרבה, מאכלת ומעכלת את כדור הארץ, המשאבים סופיים וההתרבות ללא סוף.
לעצום את העיניים בהקשר הזה זה בדיוק ״ אחרינו המבול״
הפרובוקציה היחידה פה זה שכותב את זה ישראלי לעמו שצועד על רחמו.  
לו זו היתה מובאה אירופאית או צפון אמריקאית - זה היה עובר בהנהוני הסכמה.
מה לעשות שהתרבות פרועה למעשה מזהמת את הסביבה כמו כל צורך/ פולט אנרגיה לא נקיה אחר?
הוא מביא נתונים ברורים - כמה עשרות שנים לקח לבלום את הגידול שלצאוכלוסיית סין, מדדי זיהום וצפיפות.
גם אם כל האנרגיה שהדורות הבאים יצרכו תהיה ירוקה למשעי - כל המיליונים האלה ינשמו? יאכלו? יחרבנו?יתגוררו?-
גם ברמת המדינה וגם ברמת העולם המצב הולך והופך לבלתי נסבל.
אני מתפלאת על הרעש הגדול שהכתבה עוררה כי נדמה היה לי שכתוב שם מה שכבר ידוע לכולם
לצפיה ב-'אגיד לך מה בעיני '
אגיד לך מה בעיני
24/05/2016 | 18:07
5
67
פרובוקטיבי בכתבה, כי זה לא בני האדם והתצרוכת שלהם,
בסופו של דבר גידול האוכלוסיה לא ברמות שמסכנות,
מה שכן מסכן--זה כל הפיתוח הטכנולוגי, וכל חומרי הגלם התעשיתיים,
המחלות שהם מביאים איתם, והפיתוח הזה לא נעצר--הוא רץ קדימה, 
והעולם מנסה להעביר אותו גם למקומות שהיו "נקיים" ממנו,
ראיו אותם כפרימיטיביים--
ןלבוקס בבטן, גם בסין האיסור להוליד יותר מילד אחד---לא כ"כ הצליח, וחיים
בהסתרה ובגניבת ילדים לעבדות,
וכל העולם שותק. אז על ה'בוקס בבטן' זה נשמע נאור ואינטילגנטי וההתעלמות מגזרות שלא מועילות מותר.
זו פרובוקטיביות, "(ואולי עוד כמה מילות תואר לא ראויות לכתיבה).
לצפיה ב-'הוא לא הציע הגבלת ילודה ולא מודל סיני'
הוא לא הציע הגבלת ילודה ולא מודל סיני
24/05/2016 | 18:30
2
64
ולא עיקור.
הוא בסהכ אמר בצורה די פושרת שהתרבות ללא אבחנה זה אסון אקולוגי.
אמירה שכל התיעוש הוא הבעיה ולא ההתרבות היא מגוחכת.
האנושות לא היתה מצליחה להתרבות כל כך ללא התיעוש כוון שהוא זה שמספק מזון ופינוי פסולת לכל האוכלוסיה הזו.
גדילתה של כל קבוצת חיות אחרת מוגבלת עקב היעדר מזון ( חקלאות דורסנית, ייבוש מקורות מים טבעיים, שימוש במדינות עולם שלישי כאסם תבואה על חשבון מקומיים) מגפות ( רפואה, תעשיית תרופות, אנטיביוטיקה, זיהום מי תהום, זיהום תעשייתי) מזג אויר קיצוני ( חימום, פליטת פחמן דו חמצני) או זיהום עקב צואה וכו ( מערכת ביוב, דגירת חיידקים עמידים, מקור למגיפות, זיהום מי תהום וים).
נכון שיש צריכת אנרגיה גרגרנית בעולם המתועש, אך הוא גדל עקב התיעוש והתיעוש מגדיל אותו יותר.
שלא כמו אפריקה למשל שאוכלוסיות שלמות נעלמות שם עקב פגעי מזג האויר ומגפות


לצפיה ב-'ראשית 'מודל סיני''
ראשית 'מודל סיני'
24/05/2016 | 18:43
1
58
והגבלת ילודה זה אותו הדבר במילים אחרות.
פעם הגבילו לילד אחד היום לשנים, 
מילים נרדפות לאותו רעיון.
שנית--גם היום מתים בעולם אנשים מרעידות אדמה, ומפגעי מזג אויר וממלחמות.
זה פשוט פושט צורה ולובש צורה, פעם אריה טרף אדם, היום מטוס נופל מדובר במאות.
שלישית--תיעוש זה לא רק אוכל ותרופות--
שכחנו את כל המכשירים המקרינים--מיקרוגל ופלאפונים ובדיקות למינהם ועוד ועוד.
חומרים חדשים שהם מהונדסים ומעותים את המקור,
אבל--אם ינסה לגעת באלה, אוהו---איזו צעקה תקום--
אבל בילודה--נשמע פשוט והגיוני. קל, ממש קל.
לצפיה ב-'אני תוהה מה כוונתך'
אני תוהה מה כוונתך
25/05/2016 | 20:17
36
כלומר - אין ספק שיש הרבה דברים שמחרבים את כדור הארץ ומחלקם אנו נוטים להתעלם או לעגל פינות.
למשל - אני מפעילה מייבש. אמנם משתדלת פחות, אבל עדיין. נוחות שאני לא מוותרת עליה
ואנשים עושים ילדים ללא אבחנה וללא הכרה. כי ככה בא להם.
והדוגמאות שהבאת - ״ מהונדסים״ - בחיאת. אילו לא היו ירקות ופירות ובשר ״ מהונדס״ - מי ומה לדעתך היה מאכיל את כל תועפות האנשים? או שאולי הם היו מתים ברעב כברירת טבע ״ טבעית״ כמו שאכן קורה באפריקה כל בצורת.

״ פעם אריה טרף אדם והיום נופל מטוס?....״
אולי פעם חיידק היה טורף כפר והיום יש אנטיביוטיקה?׳
אולי פעם מי ששבר את הרגל מת מרעב או זיהום או נטרף והיום יש בית חולים וגבס?
אולי איבוד שינים פעם היה הזמן בו איש קשיש מת כי לא יכל ללעוס בשר או שורשים קשים והיום יש שיניים תותבות ואוכל ייעודי ו.... והרבה דברים שהשאירו את הברירה הטבעית מאחור.
למעט את הדחף לפרות ולרבות עד כמה שאפשר.  
האיש צודק, עד כמה שלא נעים לשמוע מה שיש לו לומר
לצפיה ב-'רק לגבי סין'
רק לגבי סין
25/05/2016 | 00:42
1
64
מנסיעותי הרבות לסין נראה שהאכיפה די הצליחה להם. רוב האנשים שאני פוגשת הם ילדים יחידים. למיעוטם יש אח/ות והם מסבירים שזה כי הם גדלו באזור כפרי שם זה היה מותר
 
אני לא מצדדת בזה כמדיניות. פשוט מציינת שעל פניו נראה שבגדול האכיפה הצליחה להם.  בנוסף, הילדים שיש להם - כילדים יחידים - הם באופן כללי נערצים לגמרי. לא הבנתי את הקטע של גניבת ילדים לעבדות.
 
מה שכן - זה כן הביא לתופעות איומות של הפלת/רצח תינוקות בנות ולעובדה שיש שם הרבה יותר בנים מבנות בגלל זה
לצפיה ב-'אני מניחה שמה שראית'
אני מניחה שמה שראית
25/05/2016 | 07:22
63
הוא אכן שהאכיפה מצליחה,
כנראה לרוב.
זה עדין לא אומר שטוב ונכון לאוכלוסיה. ולא שזה היטיב למדינה.
מניחה שטרם נחקר לעומק.
 
ממליצה לך על הסרט "יקירי" מדבר על הנושא שהעליתי,
סחר העבדים הילדים בסין.
ואולי לפני צפיה, תקראי קצת רקע. אותי זה זעזע.
 
לצפיה ב-'הרעש הגדול של הכתבה הזו זה בדיוק '
הרעש הגדול של הכתבה הזו זה בדיוק
25/05/2016 | 23:19
60
מה שפרובוקטיבי בו
מסכימה איתך באופן כללי על כך שאיפה שהוא מה שהוא כותב אלו הם דברי אמת
-שלכל שורה ושורה מדבריו יש משפטי נגד טובים לא פחות-
אלא
שהוא כותב בסגנון שיותר מידי נקרא לי כסגנון שכל מטרתו למשוך אש
לעורר שיח בוטה, כנגד טווח רחב של אנשים בחברה,
נקרא לי כדיון שלמעשה מסווה תחתיו דברים , יותר משמעותיים
שהכותב המלומד לא מעז לכתוב
ולכן כתבתי שזו כתבת צבע ואין מה הרבה מעבר לזה
 
 
נכון, הוא לא מחדש כלום
אלא בא רק לעורר סערה או אם תקראי לזה במילים יפות ונאות
לעורר "דיון".
במילה אחרת - פרובוקטיבי
 
אנחנו לא מתווכחות , אני מסכימה איתך
לצפיה ב-'פריחה בפנים וחזה י'
פריחה בפנים וחזה י
19/05/2016 | 15:43
10
171
היי.
שבוע שעבר קיבלנו את החיסון של צהבת לגיל חודש ולמחרת (יום העצמאות) התחילה פריחה קלה בפנים ובחזה. הינו במרפסת מוצלת אבל היה חמים. אחרי חמישה ימים הפריחה עדין קיימת לא החמירה אבל לא עברה. הלכתי לרופא והוא אמר שזה דומה לאסמה של העור ונתן שמן לאמבטיה בלנאום כרם לחות צטומקרוגול ומשחה אלקום.
יש למישהי נסיון אם זה ?. הפריחה בחזה חלקה ובפנים קצת בולטת
לצפיה ב-'למיטב זכרוני גם הילדים שלי "פרחו" בגילאים האלו '
למיטב זכרוני גם הילדים שלי "פרחו" בגילאים האלו
19/05/2016 | 18:57
65
אם אני זוכרת טוב אצלנו זה יוחס להנקה (משהו בקשר להורמונים).
לצפיה ב-'ואוו...נשמע לי טיפול לפריחה שאולי'
ואוו...נשמע לי טיפול לפריחה שאולי
20/05/2016 | 19:46
8
86
אולי לא חובה לתת....
צריך לפני שמתחילים למרוח את כל אלו על התינוק  להבין
למה בכלל זה הגיע לשם
יש אכן פריחות רגילות לתינוקות רכים, שעוברות ללא כל טיפול מיוחד
פרט לשטיפה במים
ואולי בימים חמים לשטוף במים יותר מפעם ביום
יש פריחות אחרות שנובעות מאלרגנים  שונים
קשור  למזון / מגע  באוייר /מגע בעור וכו...
בדר"כ חיסון צהבת לא אמור לגרום לפריחה
הייתי  מתייעצת עם רופא עור כדי להיות בטוח
אומנם מה שהרופא שלך רשם זה לא טופל אגרסיבי
אבל נראה לי לא הגיוני להעמיס שכבות של שומן על עור התינוק
שאולי העור צריך בדיוק משהו הפוך...
 
?...
 
לצפיה ב-'אפרופו משהו הפוך'
אפרופו משהו הפוך
21/05/2016 | 05:51
7
115
אני חסידה אדוקה של קורנפלור - לא רעיל, עולה אגורה בערך, ובעל תכונות קסם בעיני לכל מיני כולירות של העור (למשל ישבנים תינוקיים אדמומיים) וכל מיני גירודים למיניהם (לא רק בחזה )
לצפיה ב-''
21/05/2016 | 20:45
6
74
תמיד מעדיפה קורנפלור
רק לקחת בחשבון שזה משאיר אמבטיה של תינוק
שנראת זוועה
לצפיה ב-'אני התכוונתי בלי אמבטיה'
אני התכוונתי בלי אמבטיה
22/05/2016 | 03:45
5
93
סתם לפדר את העור הפורח בקצת קורנפלור ו"למרוח" את האבקה על הפריחה (היא נופלת אחר כך - לא נדבקת - וזה גם בסדר)
לצפיה ב-'אוקיי...'
אוקיי...
22/05/2016 | 12:56
4
83
אני לא הבנתי אותך נכון
 
ממרומי חמישה ילדים עדיין  לא יצא  לי לפדר עור פורח ישירות עם  קורנפלור
רק באמבטיה עם  מים
לצפיה ב-'מזל שהשרשור הזה דווקא השבוע '
מזל שהשרשור הזה דווקא השבוע
22/05/2016 | 22:49
1
115
שבוע שעבר קניתיקונפלור לצורך בישול  והילדים שאלו אותי מה עושים עם האבקה הזאת.....
 
אם הייתי אומרת שאפשר לעשות עם זה אמבטיה- הם ישר היו רצים לנסות
 
לצפיה ב-''
23/05/2016 | 22:00
51
קרעת אותי מצחוק
לצפיה ב-'יש לך ילדות בחמישייה?'
יש לך ילדות בחמישייה?
27/05/2016 | 20:39
1
63
קורנפלור היא אבקת קסמים מדהימה שפותרת - בפידור ישיר ויבש, בלי מים -  את רוב בעיות הגירוד במקום-שיש-רק-לבנות   (זה פתרון משולב - גם פסיכולוגי וגם פיזיולוגי).  אני ממליצה בחום.... 
 
בנוסף, להבדיל מטאלק - היא לא רעילה, לא מסרטנת ואפילו נטולת גלוטן
לצפיה ב-'רק בננות '
רק בננות
28/05/2016 | 14:43
38
אבל רק אחת עדיין בשלבי הטיטולים
כל השאר גדולות
 
אאמץ את שיטת הפידור לשעת צרה שלא תבוא חמסה חמסה חמסה
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
19/05/2016 | 19:02
19
26
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
19/05/2016 | 19:04
7
37
לצפיה ב-'מסיבת יומולדת בגן '
מסיבת יומולדת בגן
19/05/2016 | 23:38
3
177
לבן הצעיר וזה בכלל עוד לא היומולדת שלו..... בגלל מסיבת סוף שנה והחופש הגדול חגגנו השבוע לילידי חודשים יוני ויולי
ראינו בגן ילד שמאוד אהוב על חבריו, התרשמנו כמה ההתנהגות שלו בוגרת (אפילו שהוא מהצעירים) וראינו כמה שהוא שמח וחייכן (במיוחד בהשוואה לילדי היומולדת האחרים שהיו די קפואים)
היה לנו הרבה נחת .
 
בגלל המסיבה הגענו לעבודה באיחור, אז גם היה יום קצר בעבודה... פעמיים כיף  
 
לצפיה ב-'נחת'
נחת
20/05/2016 | 12:15
19
לצפיה ב-'נשמע מעולה '
נשמע מעולה
21/05/2016 | 05:53
1
64
בן כמה (כמעט) חתן השמחה?
לצפיה ב-'אוטוטו בן חמש'
אוטוטו בן חמש
22/05/2016 | 22:50
3
לצפיה ב-'השתלמות נהדרת שהייתי בה '
השתלמות נהדרת שהייתי בה
21/05/2016 | 09:13
141
אני מאוד אוהבת להרחיב את הידיעות שלי וללכת להשתלמויות והלכתי להשתלמות של 2 נשים נפלאות שמלמדות מוסיקה ותנועה וקיבלתי מלא רעיונות וגם הכרתי גננות אחרות.
 
הגעתי לשם קצת לא מרגישה טוב ומהר מאוד האנרגיות דבקו בי ויצאתי משם עם חיוך ענקי וכמובן עם מלאי של כמה דיסקים ממש שווים להוסיף לאוסף הדיסקים הענקי שכבר יש לי עבור הגן
לצפיה ב-'רק בשני חזרנו אז הנופש כיכב גם השבוע '
רק בשני חזרנו אז הנופש כיכב גם השבוע
22/05/2016 | 06:42
1
73
בחמשוש פורגנתי בלילה לבד אז החלטתי בנוסף לסידורים השוטפים להשקיע ולטפח את עצמי בתספורת חדשה פדיקור, מניקור ועוד. היה ממש כייף והבעל שבדרך כלל לא מתעניין  שמח לקבל אישה משודרגת.
לצפיה ב-' '
22/05/2016 | 21:05
2
לצפיה ב-'השתלמות'
השתלמות
20/05/2016 | 11:52
6
206
חזרתי מהשתלמות קצרה (שבועיים וקצת ) בארה"ב. היה מקסים.
מה עושים עם הטעם של "עוד" ? במיוחד בגלל שהנסיעה הצליחה להמחיש לי שהחיים יכולים להיראות אחרת.
סליחה מראש על השאלה הטיפשית. חזרתי כבר לפני שבוע אבל התחושה לא עוברת.
 
לצפיה ב-'אולי את עוד בג'ט לג ובגלל זה התחושה לא עוברת ..וברצינות :'
אולי את עוד בג'ט לג ובגלל זה התחושה לא עוברת ..וברצינות :
20/05/2016 | 18:22
3
154
אם נשאר טעם של "עוד" - אז כנראה באמת היה מוצלח...  
לדעתי, תמיד אפשר לחשוב שהחיים יכולים להראות אחרת, אבל תלוי כמה רוצים את זה ומה המחיר שצריך לשלם בשביל זה.
מתוך ההודעה אני יכולה לחשוב על שני נושאים שנסיעה לחו"ל יכולה להראות ולהציף שהחיים יכולים להראות אחרת והם מאוד שונים:
- בן הזוג יודע להתמודד עם ניהול הילדים והבית 
- העבודה/ המשכורות החיים בחו"ל יותר טובים.
לכל אחד מהנושאים הפעולה לקידום השינוי  שונה אבל בסופו חוזר למשפט למעלה : תלוי כמה רוצים את זה ומה המחיר שצריך לשלם בשביל זה.
 
לצפיה ב-'המשפחה היתה איתי .'
המשפחה היתה איתי .
20/05/2016 | 19:58
1
145
בג'ט לג ,זה היה יותר גרוע לא רציתי לפרוק את המזוודות כי אולי אסע שוב.
אבל ברצינות: טיילתי דיי הרבה בחיי אך אף פעם לא גרתי תקופה ממושכת במקום אחד בחו"ל וזו חוויה שונה מטיול.
חייתי את אותם חיים כפי שאני חיה בארץ עם משפחתי אפילו כולל עבודה וזה היה כל כך שונה מהארץ . הרבה יותר נעים ואני לא יודעת בדיוק מה גרם לזה.
כי גם בישראל אני חיה חיים ממוצעים ודי נוחים וגם שם היה די נוח ולא יותר. אז מה עשה את החוויה כל כך שונה. טוב כנראה שאני סתם מגזימה. זו כנראה חביבות היתר שלהם והנימוסים המופלגים ששבתה אותי אבל אומרים שזה לא אמיתי
לצפיה ב-'מבינה אותך אני חיה בחו"ל ואומנם נכנסים לשגרה'
מבינה אותך אני חיה בחו"ל ואומנם נכנסים לשגרה
21/05/2016 | 09:17
144
מסוימת כמו בארץ אבל עדיין זה שונה.
יש יותר זמן לטייל, יש זמן לתחביבים, יש יותר כבוד לזמן משפחה וזמן עצמי מבחינת העבודה ויש גם סוג של שקט להיות רחוק מכולם.
 
יש משהו קסום בלגור בחו"ל גם אם אתה נמצא בשגרה כמו בארץ, זה מאוד שונה בעיני- לטוב ולרע.
לצפיה ב-'לגבי העבודה'
לגבי העבודה
21/05/2016 | 05:42
109
תוהה למה הכוונה ב"עבודה יותר טובה" (ציינת את זה בנפרד משכר)
 
את מתכוונת מבחינת עניין/אתגר?
 
העבודה לא בהכרח יותר טובה - תלוי...
לצפיה ב-'הו חזרתם - ספרי עוד על השהות!'
הו חזרתם - ספרי עוד על השהות!
21/05/2016 | 05:40
1
134
ביקרתם בוושינגטון בסוף? 
 
נשמע שמאוד נהניתם. השאלה לא טיפשית כלל.... ואפשר לקחת צעדים אקטיביים לשנות מיקום.
 
מצד שני הייתי לוקחת בחשבון שנסיעה של שבועיים היא לא "החיים הרגילים" - אז קצת לא פיירי להשוות לשגרה הקבועה.
לצפיה ב-'בוושינגטון...'
בוושינגטון...
21/05/2016 | 10:10
145
היינו בנסיעה קודמת לפני 14 שנה.
בנסיעה הזאת היינו רק בפילדלפיה ובפרבריה עד לנקסטר ,הכי רחוק שנסענו.
האמת שכל השנים פזלתי החוצה, אבל זה לא קרה.
החיים שלי שייכים לכאן. אם אמשיך לחפור בנושא , אני עוד אמצא את עצמי נוסעת שוב, מכיון שכל כך קל היה לחיות שם, בארץ ללא הגבלה הזאת... אז החלטתי לרדת מהנושא והזמן יעשה את שלו. כמו מי שאמר בפאנל ההוא בחדשות אתמול לרוני דניאל "אין לנו ארץ אחרת ,אתה רוצה לשנות, תשנה מבפנים".
מנסה להתלות במשפט הזה , מכיון שיש הרבה סיבות טובות לרצות ללכת.
וסליחה על הפאתוס.
לצפיה ב-'שבוע קצת קשה '
שבוע קצת קשה
21/05/2016 | 09:11
184
לא קל לחזור לגור עם ההורים, גם אם זה זמני...
הם די משגעים אותי ומתערבים הרבה
 
בגזרת הביורקרטיה וטיפולי השיניים- נאלצתי להתווכח שם עם המרפאה שיזיזו עניינים קצת יותר מהר ולא יעבדו בעצלתיים כל פעם רק שן אחת אלא יותר בכל טיפול, במידה וזה אפשרי כמובן. השבוע יש לי  4 תורים בשבוע וכל תור אמור להיות 45 דקות כך שמקווה שזה יזיז עניינים.
 
בגן שעבדתי בו יש המון בלאגן ומנסה לעזור מרחוק -לא פשוט...
 
התחלתי לשלב עם טיפולי השיניים פה גם בייביסיטר לילדה מתוקה וזה נחמד-גם מעבירה זמנים ריקים (כי כל החברות עובדות ובערב עסוקות עם הבעלים אז יוצא שאני רוב היום לבד) וגם מרוויחה קצת
לצפיה ב-'שבוע כמעט מושלם '
שבוע כמעט מושלם
22/05/2016 | 23:33
2
145
בתי האמצעית עברה את המבחן לחגורה שחורה בטאי קוואן דו. היא בת 10 וכבר 5 שנים לומדת טקד (מחצית חייה!). כולנו גאים בה מאוד.
 
נסתיימה שנת הלימודים בביה"ס לעברית של סוף השבוע - מה שמוריד מאיתנו וואחד עז כבדת משקל.
 
נסיעת עבודה מוצלחת מאוד שכללה גם "לג" אחד ובו שידרוג מזליסטי למחלקת עסקים שהיתה ריקה כמעט לגמרי - ראו תמונה. דובר במטוס של אייר צ'יינה - השירות היה מעולה והשמיכה היתה "כמו בבית" (עם ציפה מבד).  התמונה צולמה שניה לפני שנרדמתי ל-8 שעות...
 
לבסוף - נגד עין רעה - היום במסיבת הסיום של ביה"ס לעברית מישהו הביאה מין פיתות כאלה שהיא התגאתה שהם נטולות גלוטן ובמיוחד הביאה לי את המגש כדי שאתכבד. אז התכבדתי.....  אחרי רבע שעה היא הגיע כדי להתנצל ולומר שבעצם היה כתוב ללא GMO (כלומר ללא רכיבים מהונדסים גנטית) ולא Gluten- free . האמת היא שזו אשמתי - הייתי צריכה לדרוש לראות את העטיפה בעצמי - אבל היא היתה כל כך משוכנעת ומעודדת שנראה לי פרנואידי לבדוק אותה, מה גם שדובר באישה מאוד משכילה (אחת שקשה להאמין שסובלת מכשלים בהבנת הנקרא)
 
ועכשיו אני חוזרת למיטה/שירותים לרחם את עצמי...
לצפיה ב-'אוי ! תרגישי טוב !!'
אוי ! תרגישי טוב !!
22/05/2016 | 23:51
1
89
כל הכבוד לאמצעית! לאן מתקדמים אחרי חגורה שחורה??
 
 
לצפיה ב-'תלוי מי... היא פורשת בשיא'
תלוי מי... היא פורשת בשיא
23/05/2016 | 05:16
114
האמת שכבר חצי שנה בערך היא מבקשת להפסיק, אבל הוריה הלוחצים הודיעו לה שתוכל להפסיק רק אחרי שתקבל חגורה שחורה כי אנחנו כבר כה-קרובים....
 
אבל לממשיכים נדמה לי שיש דרגות בחגורה השחורה - דאן 2, דאן 3 וכן הלאה. אני לא 100% סגורה על זה. צריכה לשאול את האב המסור (שהוא במקרה או שלא במקרה גם מכור לט ק ד) אבל הוא בנסיעת עבודה.
לצפיה ב-'"104 ימים יש בכל חופש קיץ ואין שום בי"ס בכלל....." '
"104 ימים יש בכל חופש קיץ ואין שום בי"ס בכלל....."
19/05/2016 | 19:31
8
269
ככה מתחיל הפתיח לסדרה המצויירת הנהדרת פינאס ופרב.
המציאות פחות נהדרת .....
אנחנו כבר שקועים עמוק בנסיונות לתכנן את החופש הגדול מבחינת סידור לילדים.
אנחנו שמחים שאנחנו לא בארה"ב ואין לנו 104 ימי חופש  קיץ, אבל גם עם  ה 62 ימים של החופש בארץ זה פשוט בלתי אפשרי!
לקייטנות העירוניות לילדי הגן ניתן להרשם רק מה 14.06! נראה לי שבראשון ליולי יהיה שם בלאגן.... לארגן שיבוץ לכ"כ הרבה ילדים תוך פחות משבועיים נראה לי בלתי אפשרי.... מה אם לא יהיה מקום לבן שלי? 
פה באזור כבר יש "יריד קייטנות". זה נראה לי בכלל טירוף.
איפה הימים שהיינו נשארים לבד בבית ורואים בערוץ 1 6-6???
מה קורה בחו"ל בחופשות ? האמא מפסיקה לעבוד??
 
לצפיה ב-'העסק קל לי יחסית, גם כלכלית וגם ארגונית'
העסק קל לי יחסית, גם כלכלית וגם ארגונית
20/05/2016 | 12:15
2
202
הילדה (8) בכיתה ב', מה שאומר שגם הקיץ עוד יש לה קייטנת בית ספר מסובסדת ב-3 השבועות הראשונים. אני לא דואגת בגלל מועד ההרשמה, לכולם יש מקום. אחר כך יש פה 3 שבועות קייטנה פרטית מאוד נחמדה שהיא הייתה בה בקיץ שעבר והיא רוצה שוב, זה במחיר הוגן ביותר שוווה לכל נפש (מתוך אידיאולוגיה של מנהלת הקייטנה). אז היא מסודרת עד אמצע אוגוסט במחיר סביר.
לילד (11) יש קייטנה ("קייצת") חינם כל יולי בביה"ס שלו, כי הוא בחינוך מיוחד. אבל 99% שהוא לא יסכים ללכת לשם, כמו שהיה בקיץ שעבר. חבל, אבל אין מה לעשות. הוא יצטרך להעסיק את עצמו בבית בלי להפריע לי יותר מדי לעבוד, כי אני עובדת מהבית.
לצפיה ב-'גם האמצעי שלי ילך לקייטנת בי"ס (למרות שאינו רוצה)'
גם האמצעי שלי ילך לקייטנת בי"ס (למרות שאינו רוצה)
20/05/2016 | 18:28
1
129
בשנה שעברה היו שם תכנים טובים ומעניינים ורוב החברים מהכיתה גם השתתפו. ואיתו זה הכי קל כי גם יש קייטנות אחרות שמתאימות לו להמשך החופש.
 
הגדול בחר קייטנה יעודית לחוג שהוא אוהבת שתעסיק אותו לכל החופש (ועל הדרך נשלם הון), אבל לפחות תהיה לו מסגרת ולא כל היום מחשב......
 
אבל עד עכשיו לא ברור לי מה עושים עם הצעירים יותר  ולמה לילדי הגנים אין קייטנה מסובסדת במחיר של ילדי בית הספר ??
 
לצפיה ב-'אצלנו יש קייטנות לילדי הגנים 3 שבועות ראשונים'
אצלנו יש קייטנות לילדי הגנים 3 שבועות ראשונים
21/05/2016 | 03:56
82
הן פועלות במתכונת דומה לקייטנות בתי הספר (קייטנה שממוקמת בגן עצמו), רק שהן לא קשורות למשרד החינוך אלא למועצה. המחיר שלהן הוא משהו כמו 650 שקלים, איפשהו באמצע בין המחיר המסובסד של קייטנות בית הספר הממלכתיות לבין המחיר של קייטנות המתנ"ס לתלמידי בית הספר.
ובהחלט הסתמכתי על קייטנות הגנים האלה כשהיו לי ילדים בגן. האמת שחשבתי שבכל יישוב יש דבר כזה...
לצפיה ב-'השנה אני עוד לא ממש מתמודדת עם זה'
השנה אני עוד לא ממש מתמודדת עם זה
20/05/2016 | 23:52
90
מבחינת הסידורים לילדים שהם עדיין "פרטיים" ומכסים אותי,
פחות או יותר.
להערכתי אני אצטרך לפתור רק 4-6 ימים בקיץ, אולי בחופשה משפחתית כלשהי...
בשנה הבאה... נצטרך להתחיל לדאוג
לצפיה ב-'איפה יש 104 ימים? היכן מתרחשת הסדרה?'
איפה יש 104 ימים? היכן מתרחשת הסדרה?
21/05/2016 | 06:02
129
אצלנו היום האחרון לשנה"ל השנה הוא ה-20 ביוני (היה צריך להיות ה-17 אבל הוסיפו יום אחד הארכה במקום איזה 9 במשך השנה שבוטלו בשל שלג. לא ממש עסק טוב לצד של ההורים....)
 
ושנה"ל הבאה מתחילה ב-29 לאוגוסט.  אז זה 70 ימים בערך.
 
גם פה יש קייטנות למכביר אבל עונת ההרשמות מתחילה בראשון לינואר. והאמהות המסודרות/אחראיות דואגות לעניין בינואר. 
 
יש המון המון מבחר בכל מיני מחירים. גם פה הכי זולות הן אלה בביה"ס שמופעלות על ידי וועד ההורים והרווחים הולכים חזרה לוועד ההורים/רווחת התלמידים. רוב המפעילים הם המורים הקבועים.
 
האמהות הפחות מסודרות - ע"ע שפחתכן הנאמנה - מחליטות מאוחר יותר.  אצלנו יש ביקוש השנה לקייטנת טאי קוואן דו כמו תמיד (שתיים מהבנות לומדות טקד), לקייטנת כלי נשיפה/טרומבון, ולקייטנת לה קרוס (מין משחק כדור).
יחידת הרישום היא בד"כ לשבוע - כלומר אפשר לערבב כל עוד כל קייטנה היא לפחות שבוע.
 
אנחנו במילא צריכים עזרה רבה - בין בקיץ ובין בשנת הלימודים - כך שיש לנו עזרה.
 
אצלי בת -12 מסרבת לכל קייטנה, זו כבר השנה השניה. מאחר שיש או-פר בבית און אנד אוף אז אני לא מכריחה. במשך השנה יש לה כל כך הרבה פעילויות והתחייבויות שמגיע לה לנוח/לישון עד מאוחר (מה שלאחרונה הופך חביב עליה יותר ויותר).  חוץ מזה שתי חברותיה הקרובות גרות במרחק 40 ו-140 מטר מאיתנו - אז אני מניחה שהיא והן תבלינה הרבה על "ציר המספרים" הזה שבין שלושת הבתים שלנו.
לצפיה ב-'בבתי ספר יהודים זה בכלל סיוט'
בבתי ספר יהודים זה בכלל סיוט
21/05/2016 | 09:04
158
כי יש חופש גם בחגים יהודים וגם בחגים אמריקאים (חגים לא דתיים)- כל שבוע שני כמעט יש לפחות יום חופש
 
האמת שלפי מה שראיתי אצלי בגן- רוב האמהות לא עבדו כך שלא הייתה בעיה. בארה"ב גם יש קייטנות בתוספת תשלום בגנים/בתי ספר עצמם.
 
מה לגבי קייטנת אימהות- יש אפשרות כזו?
לצפיה ב-'אני כבר כמעט סגורה לקיץ לפחות בתכנונים'
אני כבר כמעט סגורה לקיץ לפחות בתכנונים
22/05/2016 | 06:30
85
הגדולה תהיה 3 שבועות בקיטנה שמפעילה הצהרונית שלה (מחיר שפוי) ואחר כך תהיה בקיטנה שעולה הון כסף אבל גם נותנת המון פעילויות למשך 3 שבועות נוספים. אחרי כן תהיה כשבוע בלי סידור, מקווה שתסתדר בין סבתא לחברה לבת דודה איכשהו עוד לא קבעתי.
הקטן חודש ושבועיים בקיטנה דרך הצהרונית שיש לנו בגן, אין לנו בעיה בשיבוץ לפחות לא בחודש הראשון שכולם כמעט נרשמים וממשיכים באותו מקום בשבועיים הנוספים מקוה שלא יהיה כאוס בכל מקרה גם אם לא בגן יהיה באחד הגנים השכנים. שבוע נוסף מצאתי דרך חברה עוד לא נרשמתי אבל כל החברים שעוד מחפשים סידור ילכו לשם אז אין לי ממש אופציות אחרות לבחירה.
זהו, יעלה הון ובסוף עוד אצטרך למצוא להם סידור לכמעט שבוע נוסף כי בדרך כלל לוקחת שבוע באוגוסט ואחרי המעבר השנה לא נראה לי שאוכל לקחת יותר מיזה.
לצפיה ב-'אצלנו זו פונקציה של כסף'
אצלנו זו פונקציה של כסף
24/05/2016 | 09:11
64
המתנ"סים (שמפעילים את הצהרונים בעיר, חברת בת של העיריה) פירסמו מחירים לפני שבוע וחצי. "זכינו" במקום שני או שלישי בארץ מבחינת יוקר הקיטנות לגילאי הגן, אלה שהעירייה מארגנת
בעקבותיהם צעדו כל הקייטנות הפרטיות שהחלו לפרסם. המחיר כמובן גבוה יותר בכמה מאות שקלים אבל התוכן יותר עשיר.
 
אצלי הם עוד בגילאי גן אז להישאר בבית זו לא אופציה, יש לנו עוד כמה שנים עד אז.
אני זוכרת שאני כילדה ישבתי ימים שלמים מול הטלויזיה ושיעמם לי בטירוף. חושבת שצריך מסגרת כלשהי לפחות לחלק מהתקופה (אני הלכתי עד גיל יחסית מאוחר לקיטננות, כולל כל מיני קיטנות "בוטיק" כמו אנגלית וכו).
לצפיה ב-''
19/05/2016 | 21:54
3
7
לצפיה ב-'צילום ניובורן | תינוקות קטנטנים'
צילום ניובורן | תינוקות קטנטנים
19/05/2016 | 12:25
103
מזל טוב לכל האמהות הטריות , אני מצלמת תינוקות רכים, בבית הלקוחה או אצלי בסטודיו, סאשן של 2.5 שעות.
המחיר נוח, התמונות מקסימות..
אשמח שתפנו אל 0544771436
לצפיה ב-'התקן מירנה'
התקן מירנה
18/05/2016 | 13:20
68
השתמשתי הרבה שנים בהתקן מירנה, כשהגיע מועד להחליף לחדש קניתי את ההתקן והלכתי לרופא נשים, אבל הוא המליץ לי לעבור לגלולות, ולבדוק אם זה ישפר מצב עור הפנים שלי (היה לי אקנה) וזה באמת שיפר.
עכשיו אני משתמשת בגלולות וההתקן נשאר ואי אפשר להחזיר אותו לבית מרקחת. ההתקן מאוד יקר. אשמח למקור אותו עם הנחה ב450 ש"ח במקום 750. ההתקן חדש וארוז. מי שמעוניינת תצרו קשר בkoyfmanm6@gmail.com

 
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
15/05/2016 | 12:14
23
 עונה חדשה של "המירוץ למליון" עולה למסך, והפורום חוזר לפעולה!
אז בואו נצא לסיבוב מסביב לעולם עכשיו בפורום המירוץ למליון!
 
 יש לכם שאלות לגבי תביעות סיעוד נגד חברות הביטוח?
עכשיו בפורום תביעות ביטוח סיעודי תוכלו לקבל מידע מקצועי ומהימן!
 
 חושבים על מעבר לאוסטרליה? יש לכם שאלות בנוגע לתהליך?
היכנסו עכשיו לפורום הגירה לאוסטרליה בתפוז!
לצפיה ב-'מפגש אמהות בהרצליה?'
מפגש אמהות בהרצליה?
19/05/2016 | 15:36
1
68
היי. אני אמא פעם ראשונה עם תינוק בן חודש ושבוע.
מחפשת מפגש בהרצליה אשמח לכל המלצה
איריס
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
19/05/2016 | 19:01
54
כדאי לך לפרסם את המודעה בפורום הורים לתינוקות שם יש יותר סיכוי למצוא חברות למפגש עם ילדים בגילאיים צעירים.
לצפיה ב-'שרשורפואי - לכל ברואי תבל '
שרשורפואי - לכל ברואי תבל
17/05/2016 | 02:14
3
28
לצפיה ב-'מה יהיה עם ?'
מה יהיה עם ?
17/05/2016 | 02:19
2
191
 
יש וטרינרית בקהל? או נשואה/קרובה של וטרינרי/ת? או סתם בעלת נסיון?
 
החתול החביב עלי סובל שוב מדלקת חניכיים. הוטרינרית שמה אותו של 3 שבועות של אנטיביוטיקה. זה כבר סיבוב שלישי שלו.  אוף....
 
זה מסוכן עבורם כי דלקת חניכיים רצינית מגיעה להם להם ללב (אצל חתול המרחקים קצרים...גם אצל בני אדם בעצם)
 
מישהי מכירה/ניסתה/מכירה טיפים?  לקחתי אותו לניקוי שיניים אבל כל פעם אי אפשר לבצע אותו כי יש לו דלקת חניכיים
 
הוא לא כל כך קשיש - לדעתי בן 5 בערך (הוא אומץ בגינה אז זה על פי הערכת גיל בזמן האימוץ)
 
כמובן שמדובר בחתול נשמה ולא בחתולה הביצ'ית (שפחות קרובה ללבי) .  היא, קסנטיפה חתולית שכמותה, בטח תחיה לנצח
 
 
לצפיה ב-'לא מבינה בזה בכלל רק '
לא מבינה בזה בכלל רק
17/05/2016 | 06:45
1
97
גם אצל בני האדם דלקת בחניכיים היא סבל וכאב אז בטח אצל חתול שלא יכול להסביר מה כואב לו.
מקווה שתבוא מישהי עם תובנות וידע יותר טוב משלי.
 שולחת לך מכאן איחולי בריאות מהירים ומלאים.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
19/05/2016 | 06:22
58

נקווה לטוב. בינתיים בכורתי מקפידה על מתן האנטיביוטיקה בקפידה. כל בוקר וערב היא מפוררת לו אותה לתוך גוש קטן של אוכל רטוב טעים, מניחה אותו על כפית ומאכילה אותו בסבלנות. מרוב שזה טעים הוא מלקלק היטב את הכפית בסוף וכך אנחנו יודעים שהכל "נכנס". הוא גם נהנה מאוד מהיחס וההגשה האישית
 
אגב, בשל הכותרת המקורית שלי עלה בדעתי עד כמה קרובות המילים "בריאות" = health ו"ברואים" או "בריאה" (כלומר creatures or creation)
 
לצפיה ב-'דיכאון קשה אחרי לידה '
דיכאון קשה אחרי לידה
15/05/2016 | 12:53
32
365
שלום לכולן, אני מקווה שאני בפורום הנכון ואם לא, אשמח שתפנו אותי.

אני בת 32, חודש אחרי לידה רביעית (הגדולים בני 10,8.5,6)... ההריון לא היה הכי מתוכנן, מאמצעו נתקפתי בדיכאון קשה ורציתי להפיל אך לא הייתי מסוגלת גם בגלל השבוע המתקדם שבו הייתי. קיוויתי שזה יקרה לבד ונשים הכל מאחוריי ואמשיך הלאה... נתקפתי חרדות קשות, לא יצאתי מהמיטה ולא תפקדתי בבית, בקושי אכלתי ושתיתי. ניסיתי לעבוד על עצמי והיו ימים טובים יותר, אך עד הסוף קיוויתי בסתר שמשהו ישתבש.
אם להיות כנה, יתכן שהעובדה שהתפללתי כ"כ לבת אחרי 3 בנים והייתי בטוחה שזו בת וגיליתי שזה בן, תרמה למצב. מעל לכל ביקשתי בריאות, ללא קשר למין וב"ה תינוק בריא ושלם. אבל לחשוב שלא תהיה לי בת, קשה מאוד. כל ההריון חשבתי לעצמי לשאני הורסת את המשפחה היפה שבניתי, שעדיף היה להישאר עם 3 בניי האהובים שגדלתי במרווחים צפופים  בגיל צעיר, בשמחה...
קיוויתי שמצבי ישתפר לאחר הלידה אבל לצערי כ-3 ימים לאחר הלידהה הייתי ממש כאדם חולה, הרגשתי שאני מאבדת את השפיות! הקושי של לחזור לטפל בתינוק אחרי שיש לי ילדים עצמאיים שלא תלויים בי, היה כבד מנשוא, לא יצאתי מהמיטה במשך ימים שלמים לא הכנסתי פירור או טיפה לפה, בוכה, מחשבות טורדניות של "למה הייתי צריכה את זה", רוצה את החיים שלי בחזרה, עד שמצאתי עבודה נוחה והחיים נכנסו למסלול נוח וטוב, למה לא הערכתי, למה הייתי צריכה להכניס את עצמי לזה ולמה לא חשבתי לעומק, עד שהילדים גדלו ואפשר להנות ולהיות חופשיים יותר , שוב תינוק, לקום בלילה, שיניים, להכניס שוב למעון... 4 ילדים זה גדול עליי, זה קשה לי, לא רוצה את כל זה, לא  רוצה! קחו את זה ממני, לא רוצה" הייתי צועקת מרוב שהמחשבות אכלו לי את המוח, מחשבוות קשות מאוד, צעקתי דיי דיי, היו לי רעידוות בגוף, דפיקות לב חזקות, הרגשה מחרידה,  לא תפקדתי בבית בכלל בכלל! כל היום מריצה סטים בראש איך אסתדר, איך אתן תשומת לב לכל אחד, מה אני צריכה תינוק עכשיו בבית, מה לי ולתינוקות, לא רוצה לגדל עוד ילד מההתחלה! מפחדת לאבד שליטה ולפספס משהו.. מה לי ולעגלה, כבר לא יודעת מה זה, כל עולם התינוקות הזה, מבינה שלא התגעגעתי לזה בכלל, אז למה עשיתי את זה לעצמי? כעסתי על עצמי נורא נורא והצטערתי על ההריון הזה, התינוק המתוק הזה פשוט לא נראה לי קשור למשפחה שלנו ואני כל הזמן  חושבת שהייתי רוצה לחזור לחיי הקודמים בנחת, לא רוצה לחשוב ככה אבל זה לא עוזב אותי, כל היום מחשבות טורדניות וחוסר חשק ועניין... היום אני יותר מתפקדת אבל בראש עדיין אותו הדבר
מישהי עברה משהו כזה ויכולה אולי להרגיע ולתמוך? אשמח מאוד, כי למשפחה שלי כבר נמאס לשמוע...
לצפיה ב-'כל היום מחשבה'
כל היום מחשבה
15/05/2016 | 13:00
1
265
של למה לעזאזל לא הפלתי? למה לא עשיתי הפלה?? למה חשבתי שיש לי סבלנות וכוחות לגדל עוד ילד?? כמה כעס היה לי ל עצמי... הגיוני לחשוב ככה אחרי שהילד כבר בידיי?? מנסה לחשוב שזו מחלה שגורמת לי לחשוב ככה אבל כואב לי שככה אני מרגישה! הרופא אבחן דיכאון, אמר שטיפול פסיכולוגי יקח זמן ורשם תרופות נגד דיכאון ונגד חרדה, בנתיים לקחתי 4 נגד חרדה, ואני מפחדת להתחיל עם נוגדי הדיכאון. מצד שני זה לא עובר כבר הרבה זמן... אני עדיין לא מצליחה לראות את הטוב, רק רע ושחור, כל היום תסריטים רעים על כמה קשה הולך להיות לי, לא רואה את הטוב שבילד החדש ולמה הייתי צריכה את זה
לצפיה ב-' עצוב לשמע'
עצוב לשמע
15/05/2016 | 16:42
167
את הקושי שלך,
מציעה לך קודם כל לגשת לרופא ולקבל תרופות נוגדות דכאון--
עד שתתחזקי. ותרגישי שאת מתגברת.
אני מבינה את הקושי--אבל, את יכולה להעזר בילדים הגדולים שיטילו ויטפלו 
קצת בתינוק.
התינוקות גדלים וכמו שהשתחררת מהטיפול האינטנסיבי בהם--את תגיעי גם לשלב הזה איתו. אני בטוחה שעכשיו יהיה קל יותר בזכות הגדולים.
אני קוה שיש לך מי שיכול לעזור פיזית--ולאפשר לך לצאת עם חברות,
להשתחרר ולהתאורר.
מאחלת לך התרגעות והרבה טוב.
לצפיה ב-'זה נשמע כל כך קשה אבל את לא צריכה לעבור'
זה נשמע כל כך קשה אבל את לא צריכה לעבור
15/05/2016 | 17:43
2
220
את זה לבד בלי עזרה! אם אדם לא רואה טוב הוא מרכיב משקפיים, ואם לך כרגע יש בעיה באיזון במוח את צריכה תרופה. תלכי מחר לרופא ותדברי איתו או איתה על כל הרגשות שלך, ותקשיבי ותקבלי את העזרה שיציעו לך. את לא צריכה להיות לבד ברגשות האלה ויש הרבה פתרונות לעזור לך!
לצפיה ב-'לגמרי '
לגמרי
16/05/2016 | 00:24
1
140
ממליצה לך לקבוע תור לרופא/ת המשפחה שלך בהקדם - יש הרבה מה לעשות ואין לך במה להתבייש.  לא "גנבת" את המצב הרפואי הזה מאף אחד וזו תופעה ידועה ונפוצה הרבה יותר ממה שחושבים
 
מאחלת לך בריאות במהרה 
לצפיה ב-'קראתי שוב וראיתי שכבר ראית רופא'
קראתי שוב וראיתי שכבר ראית רופא
16/05/2016 | 00:31
167
משאירה את ההודעה הקודמת "שיהיה"
 
אבל לשאלתך - לדעתי זה נורמלי לגמרי המחשבה הזו של "למה לעזאזל הייתי צריכה את זה?"   קרה לי לא מעט.... (וזה מבלי שהגעתי לילד רביעי).
 
לגיטימי לחשוב בראש מה שבא לך - אל תרגישי אשמה! בעוד שבועיים התינוק יתחיל לחייך ואולי המצב ישתפר קצת.... [גיל חודש זה הגיל הכי  בעיני  - חיתול צואה כל 10 דקות ובלי שום חיוך/הכרת תודה. ואם מדובר בתינוק שקצת קשה לו עם עצמו - ויש כאלה יותר מאחרים - זה גם בא עם צרחות/בכי בילט-אין]. 
 
אם למשפחה שלך נמאס לשמוע אותך אני מציעה שיקחו אותו לטיול בחדר המדרגות 20 דקות ויתנו לך לנשום/להתקלח בשקט רגע.  ככה יהיה שקט גם להם ממך וגם לך מהתינוק.  תינוקות מאוד אוהבים שצועדים איתם....
לצפיה ב-'תודה לכולן על התגובות'
תודה לכולן על התגובות
16/05/2016 | 10:01
26
249
מעודד לשמוע שאני לא לבד, זו פעם ראשונה שאני חווה את זה, אני תמיד החזקה וזו שעוזרת ותומכת ומייעצת לכולם, הם בהלם ממני, לא רגילים שאני ככה ולא יודעים איך לאכול את זה, אבל מנסים ומזל שיש לי אותם. הם גם באים בכל הזדמנות ועוזרים.
היום בכיתי לבעלי והוא עודד אותי מאוד וחיזק אותי, אבל ברגע שסיימנו את השיחה חזרתי לחרדות ולמחשבות.
אני מפחדת מכדורים כי יש תופעות לוואי (ושונאת תרופות כלשהן באופן כללי)...
אני קמה בבוקר בעצבות וריקנות, במחשבות תמידיות של כמה כיף אם הייתי ממשיכה בחיי איך שהיו ושאני לא רוצה את התינוק הזה. כמה שהוא מגביל אותי וכמה קשה יהיה לדאוג לצרכים של כל אחד מהם... הרחקתי במחשבות, עד לנכדים כבר, איך נעניק ומה יהיה... אתן לא רוצות לדעת לאן הלכתי עם המחשבות
ומפחיד שזה לא בשליטתי ועוד יותר מפחיד שזה לא עובר ומתגבר, ומשפיע על כל המשפחה. מפחדת שארגיש כך כל הזמן...
כבר לא יודעת מה נכון ומה לא, איבדתי קשר עם המציאות, הכל נראה שחור ,הכל נראה רע , מחשבות פסימיות, לא מצליחה להכניס מחשבה אופטימית שתרגיע אותי...
תודה שוב בנות יקרות.
 
לצפיה ב-'יקירתי, תקשיבי,'
יקירתי, תקשיבי,
16/05/2016 | 17:56
25
223
יש מצבים שמענה הגיוני ושכלי לא מועיל,
את הגדרת שאת בדיכאון--ואת הגדרת שאת בחרדה,
את יודעת שאלה מצבים של שינויים הורמונליים וכימיים בגוף--
לא אין לך שליטה עליהם, עזרה מבחוץ היא גם ובעיקר בעזרת תרופות.
יש מביניהן עם תופעות לואי מועטות ביותר--תקבלי מהן תקופה ותרגישי פיזית טוב יותר.
 
רק כדי להרגיעך--יש לי בת חולה מאוד--
המלה כנראה פחות מזיקה מהתרופות שעושות שמות לגוף--
אבל המחלה מסוכנת.
 
את לא במחלה מסוכנת אבל לך רע --תופעות הלואי לא משמעותיות,
אז אל תתעקשי, תיעזרי ותני לרופאים לעזור לך.
בעוד כמה חודשים תצחקי על הימים האלה--את סובלת בחינם.
 
מאחלת לך בהצלחה והרבה טוב.
לצפיה ב-'וואו , תודה'
וואו , תודה
16/05/2016 | 18:12
24
183
אני מרגישה שקשה לי מאוד, ש-4 ילדים זה גדול עליי מאוד, אין לי טיפת כוח פיזי ונפשי להתמודד עם הכל, שוב אני מוגבלת, שוב לגדל ילד...לא רוצה את זה, חרדות קשות מהעתיד וממה שזה יעשה לי לילדים ולזוגיות, כל היום סרטים בראש לא מרפים! מחשבות טורדניות!
 
לגבי התרופות - את מכירה אולי תרופה ללא תופעות? אני מפחדת בעיקר להתמכר (יש לי דודה קבוע על ציפרלקס) וזו תרופה שלפני שהיא מועילה, היא מחמירה את המצב בשבועיים הראשונים ורוב נוגדי הדיכאון הם ככה ויש לי שכנה שהתאבדה אחרי שהתחילה ליטול תרופה ומצבה החמיר.... אז מפחיד אותי.
 
מאחלת רפואה שלמה לביתך היקרה, שנדע רק טוב ובשורות טובות אמן! תודה רבה!
 
לצפיה ב-'ואת צודקת אני ממש ממש ממש סובלת'
ואת צודקת אני ממש ממש ממש סובלת
16/05/2016 | 18:16
18
187
איבדתי צלם אנוש, לפעמים אני אומרת שהייתי מעדיפה כאבים פיזיים ולא את זה!
 
מחכה ומתפללת לימים שאצחק על זה, הלוואי שיגיעו במהרה!
 
ודווקא מעודד אותי לשמוע סיפורים וחוויות או סתם מילות עידוד רק משהו אופטימי להיאחז בו, אני צריכה שמישהו יגיד לי את זה, כי אני לא מצליחה להגיד לעצמי מילים טובות ומעודדות כרגע...
לצפיה ב-'אז הנה משהו אופטימי '
אז הנה משהו אופטימי
16/05/2016 | 18:51
17
206
יש לי יותר מארבעה ילדים,
והם כבר גדולים רובם נשואים.
והקושי בהיותם קטנים וצפופם--הוא קושי פיזי שנובע מקשיים טכניים--
כשמתארגנים נכון--אז הכל מתגמד.
וגידלתי אותם ללא כל עזרה מלבד שנינו בעלי ואני.
לי לא היתה אמא וחמותי לא היתה בשבילי מעולם,
והסתדרתי--אני בטוחה, שאם תיעזרי בכל המסביב,
(נכון שתרופות נוגדות דיכאון לוקח זמן שישפיעו--אבל אין להן כ"כ הרבה תופעות לואי)
והסיפורים שאת הבאת--זה כי אולי המצב שלה היה חמור ואחר משלך,
את נשמעת חכמה, ומפוקסת--ויודעת להגדיר, 
זה לא דומה לאחרות. אז תירגעי,
ואשמח שתבואי לשתף כשתרגישי טוב.
אגב, את רוצה שניפגש? קצת תתאוררי--אני ניידת. אין לי בעיה להגיע אליך.
זה יעזור לך? אז בשמחה.
לצפיה ב-'את מקסימה'
את מקסימה
16/05/2016 | 19:38
16
180
גם אמא שלי אומרת שגידלה אותנו באהבה 4 ילדים בדירת 2 חדרים עם קשיים רבים...
 
אני עונה לה שהיום זה שונה, הכל אחרת, יש דרישות מהילדים, יש להם צרכים אחרים, צריך להיות קשובים ועירניים ולדעת מה עובר על כל אחד מהם, ההורים מעורבים יותר, צריך הרבה משאבים נפשיים להתמודד עם הכל, כל מה שקורה היום... הכל שונה ומלחיץ אותי מאוד מאוד !
אני תוהה האם זה נורמלי כל מה שאני חושבת ומרגישה, או שהמצב שלי מעצים את החרדות ומונע ממני לראות את הדברים הטובים. נראה לי שאקח את התרופה שרשם לי הרופא. אני חייבת לצאת מהמצב הזה!
 
אני גרה בבאר שבע, אם את מהאיזור, בשמחה! לצערי התנתקתי גם מהחברות ... טוב שיש לי משפחה ובעל תומך ב"ה. תודה רבה רבה לך!
לצפיה ב-'רוצה לומר לך,'
רוצה לומר לך,
16/05/2016 | 19:48
2
163
שאני מכירה את הטיעון של פעם והיום,
ואענה לך שי דברים--
1)עבדתי בישוב פריפרי --אוכלוסיה סוציואקונומית חלשה.
   היו משפחות עם חיים של השרדות. הילדים שלהם--למדו התפתחו התחתנו והסתדרו,
  אני מדברת על עכשיו. לא על פעם. אז תני לילדים שלך זמן לגדול ולגדל את עצמם,
  הם יסתדרו בדיוק כמו שאתם הסתדרתם.
2)אני גרתי בדירה של 50 מ"ר --3 ילדים בחדר של 9 מ"ר.
    כשעברו דירה והכפלנו שטח ופיצלנו אותם כדי שהיה יותר מרחב--
   הם הפסידו המון--פתאום שמענו--זה שי, וזה שלי,
   והחברה הזו מפריעה, והחבר ההוא מיותר. 
   תאמיני לי--אם שמח בבית וכיף--אז ה'דאגה' איך היא ממש מתגמדת.
לצפיה ב-'נכון, נקודה למחשבה'
נכון, נקודה למחשבה
17/05/2016 | 08:55
1
143
מפחיד אותי שאני מרגישה שזה גדול עליי, מפחיד אותי שאני קמה כל יום עם תחושה של למה עשיתי את זה לעצמי?? למה הייתי צריכה אותו? לא נהנית מהטיפול בו, הכל טכני ויבש, לא מרגישה קרבה אליו... והוא כזה מתוק... כואב לי... כל היום חושבת למה לא נשארתי עם ה3 שלי, שכבר עצמאיים וגדולים, למה הייתי צריכה את הקושי הזה... רוצה להות העבודה ולהמשיך הכל איך שהיה.  אני חושבת על ההמשך, על השלבים בהתפתחות ונתקפת חרדה כי אין לי כוח לזה, אין לי סבלנות לתינוק. שכחתי כבר מה זה ולמה נכנסתי לזה שוב??
אם לא הייתי חייבת לקחת את הילדים לבי"ס הייתי כל היום במיטה כנראה..
לצפיה ב-'איזה יופי!'
איזה יופי!
17/05/2016 | 09:24
101
שאת לוקחת אותם לביה"ס.
תגידי ברך חזור אין בית קפה--לשתות קפה עם קוראסון טעים וחם,
לחזור אל הבייבי קצת אוכל ובינתיים להכין צהרים---
ולקרא קצת, ולראות תכנית בוקר.
להתרענן איפה שניתן.
 
לצפיה ב-'בבאר שבע'
בבאר שבע
17/05/2016 | 12:43
129
תעשי לעצמך טובה ותתקשרי ל"אם לאם". הם באמת נהדרות ויוכלו לעזור. תנסי, וזה חינם.
 
ובענין טיפול רגשי, באותו מקום, "אשה ב-שלה" הוא כתובת טובה מאוד לדיכאון אחרי לידה:
 
לצפיה ב-'תגידי, אם הרופא היה אומר לך שאת צריכה משקפיים'
תגידי, אם הרופא היה אומר לך שאת צריכה משקפיים
17/05/2016 | 19:06
11
179
גם היית מסרבת לקחת? יש לך מצב רפואי שמצריך טיפול רפואי. אל תתחילי להאשים את עצמך, אין פה אשמה, זה לא גם עניין של הנסיבות, זה יכול לקרות גם בילד ראשון. זאת מחלה כמו דלקת אוזניים או כל מחלה אחרת, והרפואה המודרנית הצליחה למצוא לזה פתרון, אז למה להתנגד לקחת?
לצפיה ב-'את ממש צודקת,'
את ממש צודקת,
17/05/2016 | 19:12
134
אבל יש שתי בעיות בענין--
האחד, יש כאלה שחושבות--אתגבר ויסתדר. 
השני--דיעה קדומה שדיכאון ודומיהן--הן סטיגמטיות לבושה,
וזה כ"כ לא נכון--זה פשוט חוסר איזון כימיקלי--שפוגע באנשים מסוימים ולא באחרים,
בדיוק כמו רגישויות אחרות --לדלקות בדרכ השתן או אלרגיה ל---
 
אני מקוה שתקרא את דבריך--ותעזור לעצמה.
 
          
לצפיה ב-'אני "מתה" על הטיעון הזה...'
אני "מתה" על הטיעון הזה...
18/05/2016 | 07:20
8
205
כן! אני במקרה באמת צריכה להרכיב משקפיים ואני מסרבת להרכיב משקפיים (באמת. לא כמטאפורה) ואני מכירה אנשים שצריכים להרכיב מכשירי שמיעה ומסרבים להרכיב אותם ואני מכירה מספיק אנשים שהרופא רושם להם טיפול תרופתי למחלות פיסיות שונות והם לא לוקחים.
לצפיה ב-'אויש נו...לדבריך,'
אויש נו...לדבריך,
18/05/2016 | 09:27
6
143
לא חבל? אם אפשר להעזר במכשירים ותכשירים שמקלים על החיים,
או שחוסר השימוש בהם--גורם להפסד?
מי שלא שומע טוב, וצועק כל הזמן מה? זה נעים?
 
ובאותה מידה אנחנו כבר לא רוכבים על חמור כדי להגיע למחוז חפצינו--
כל מה שפותח --זה כדי לאפשר חיים נוחים יותר ושלמים יותר.
 
ואדם בדיכאון--לא רק שהוא מפסיד את הסביבה--(לא רואה לא שומע לא נוסע)
הוא מפסיד את עצמו--יש בראש ובנשמה 'רעש' תמידי,
מאבדים את שמחת החיים, את הרצון---זה קשה,
אז כן כדאי להעזר במה שיכול להקל.
לצפיה ב-'הרכבת משקפיים *מקשה עליי* את החיים הרבה יותר ממה שהיא מקלה'
הרכבת משקפיים *מקשה עליי* את החיים הרבה יותר ממה שהיא מקלה
18/05/2016 | 09:30
4
28
לצפיה ב-'סתם סקרנות שלי'
סתם סקרנות שלי
18/05/2016 | 16:13
3
96
במה הרכבת משקפים מקשה עליך?
באמת שלא שמעתי על כך מעולם--ומלבדי כאן בבית כוווולם מרכיבי משקפים.
ולחלקם זה אפילו עושה עוד יותר מענין ומיוחד עם המשקפים.
 
אני מרכיבה רק משקפי שמש כל השנה--
כי מציק לי סנוור האור. ולא מרכישה קושי,
אז סתם ללמוד עוד משהו אשמח אם תסבירי.
לצפיה ב-'אני יכולה לספר על עצמי... (אני לא הניק הזמני ההיא)...'
אני יכולה לספר על עצמי... (אני לא הניק הזמני ההיא)...
23/05/2016 | 20:54
2
54
יש לי משקפי ראיה עם צילינדרים מאוד קטנים 
התרגלתי לראות את העולם קצת לא בפוקוס, אבל אני רואה טוב.
 
למה אני לא אוהבת את המשקפיים ונמנעת מהרכבתם:
- המשקפיים הם עוד משהו שצריך שיהיה להם נרתיק בתיק.
- אם הרכבתי את המשקפים בבוקרו של יום, למשך כל אותו היום אצטרך להרכיב אותם אחרת אהיה עייפה
- אני צריכה אותם לרחוק, כך שרוב היום גם ככה אני לא צריכה אותם.
- אני שונאת לדבר עם אנשים ולראות אותם דרך המשקפיים (לא יודעת להסביר מה מפריע לי בזה). 
- ובסוף יוצא שאם אני מרכיבה, אני מרימה אותם על הראש כמו משקפי שמש ואז השיער נתקע באפונים (או איך שקוראים לצ'ופצ'יקים האלה על האף).
בקיצור אין לי הרגל של שגרה עם משקפיים לכן אני כל הזמן שמה לב להמצאותם עלי. 
לצפיה ב-'אז מה שאת אומרת'
אז מה שאת אומרת
25/05/2016 | 07:11
36
שמי שלא מוכרחה משקפיים, המשקפיים יכולים להציק לה והיא יכולה להעדיף להסתדר בלעדיהם. זה נכון גם לגבי הטיפול התרופתי. מי שלא זקוקה לו באופן נואש, יכולה להסתדר בלעדיו.
 
מי שקשה לה מאד להסתדר בלי משקפיים -  לא יכולה לנהוג, לא מזהה אנשים ברחוב בלעדיהם - אין לה את הפריבילגיה של להגיד שלא נוח לה והיא תסתדר בלעדיהם. וכך גם עם הטיפול התרופתי בדכאון. בשלב מסויים הקושי כל כך גדול שמוכרחים להעזר בו.
לצפיה ב-'הבנתי , לא בהכרח'
הבנתי , לא בהכרח
25/05/2016 | 08:09
24
הסכמתי, כי את דיברת על בעיות טכניות--
אביזר שאת לא בשימוש רציף איתו---ואת צריכה למצוא לו פתרונות טכניים,.
הריני להציע כמה כאלה--למשל, לרכוש משקפיים קטנים וקלילים, ונרתיק בהתאם,
ואני מודיעה לך שיש בנמצא.
אגב, מכשיר הנייד הוא גם בעיה של נשיאה, ולא ראיתי מי שמותר עליו כי הוא מחייב שמירה או אחזקה ביד.
אם כך זה יותר רצון להשתמש באביזר מאשר הוא מעיק.
אבל לפחות איזה שהוא סיפוק סקרנות הצלחת לתת לי.
אני לא התמודדתי מעולם עם משקפים--והסובבים אותי עם משקפים מעולם לא התלוננו חוץ מאשר על רצון לחדש--אופנה מספר וכדו' וזה מה זה יקר, אלפים....
וכיון שצריך אז לא חוסכים. 
 
לצפיה ב-'אוי כמה שאת צודקת לגבי הרעש!'
אוי כמה שאת צודקת לגבי הרעש!
18/05/2016 | 15:02
100
נכון, מחשבות בלתי פוסקות וחרדות ומחשבות שלא אסתדר ושהכל יהיה רע...
 
אובדן שמחת חיים ורצון.. ממש תיארת נכון זה מה שעובר עליי
 
אוווףףףף
לצפיה ב-'אויש נו'
אויש נו
18/05/2016 | 21:23
86
אז את מסרבת להרכיב משקפיים, וסבתא שלי היא בגיל שמתקרב לתשעים ומסרבת להשתמש במכשיר שמיעה למרות שממזמן היא צריכה. אבל רוב האנשים מבינים שאין סיבה לסירוב הזה וזאת סתם עקשנות שפוגעת בהם ובסביבה שלהם. אנשים שצריכים משקפיים ואז נוהגים בלעדיהם? לא רעיון טוב, מקווה שאת לא נוהגת באמת.
לי יש משקפיים מגיל צעיר אבל אחי היה צריך משקפיים מגיל ההתבגרות והוא סירב לשים, לא ראה כלום בלוח בבית הספר, והיה טינאייג'ר עקשן שיותר חשוב לו המראה החיצוני מאשר להיות מסוגל להשתמש באחד מהחושים הכי חשובים שיש לנו. אבל גם הוא התבגר ולטעמי מאוד יפה לו עם משקפיים עכשיו.
לצפיה ב-'צודקת, כנראה לא לוקחת מפחד שישפיע לרעה'
צודקת, כנראה לא לוקחת מפחד שישפיע לרעה
18/05/2016 | 15:00
14
לצפיה ב-'אני רק לגבי הציפרלקס... אצלי לקח 3 ימים עד שהוא השפיע'
אני רק לגבי הציפרלקס... אצלי לקח 3 ימים עד שהוא השפיע
17/05/2016 | 14:58
1
177
אחרי 3 ימים השמש ממש זרחה לי! ואחרי שבועיים ממש לא הצלחתי להבין למה לא עשיתי את הצעד הזה קודם כי אי אפשר היה הלסביר את השינוי בהרגשה שלי. לא היתה החמרה של המצב לרגע, להיפך. הוא רק השתפר וממש מהר...
מבחינתי זו היתה ממש הצלה. הייתי בבור שחור ועמוק, עם עננה שחורה שמרחפת מעלי כ-ל היום. היום אני שמחה רוב הזמן. נכון שיש ימים בהם אני עצבנית או כועסת (אבל הי, למי אין?) אבל זו לא שאלה שהכדורים האלה הצילו לי את החיים. חבל לסבול!
לצפיה ב-'מעודד לשמוע!'
מעודד לשמוע!
18/05/2016 | 15:03
78
נכון, בהחלט עננה שחורה, כאילו נהרסו לי החיי וזהו הכל יהיה שחור מעכשיו... חס ושלום!
 
אז סתם הפחידו אותי מהתרופות...?
לצפיה ב-'מניסיוני האישי עם תרופה נוגדת דיכאון'
מניסיוני האישי עם תרופה נוגדת דיכאון
17/05/2016 | 18:20
2
184
לפני 6 שנים לקחתי תרופה נוגדת דיכאון בשם רסיטל. היא התחילה להשפיע אחרי כמה ימים, פחות משבוע, וההשפעה מיד הייתה לטובה. התרופה מאוד שיפרה את המצב. לגבי תופעות לוואי - היו קצת, אבל הן היו קלות, לא הציקו לי במשך הרוב הגדול של הזמן, ובהחלט היה שווה. לקחתי את התרופה במשך כמה חודשים ואז הפסקתי (בהדרגה, בהתחלה ירדתי לחצי כדור ביום ואז הפסקתי לגמרי). לא התמכרתי, הודיכאון לא חזר מאז, ולא נזקקתי מאז לתרופה. בקיצור - הניסיון שלי בהחלט חיובי ושונה ממה שאת מתארת שיקרה.
לצפיה ב-'אז לאור דבריכן אני חושבת שאתחיל את התרופה'
אז לאור דבריכן אני חושבת שאתחיל את התרופה
18/05/2016 | 15:06
1
125
אני ממש רוצה לעזור לעצמי ולא רוצה להרגיש ולהיות ככה כמו סמרטוט... ועם חרדות איומות שכאלה... זה לא חיים.
 
מה ההרגשה עם התרופה? אין יותר חרדות ודאגות..? כאילו מה, היא תביא לי שמחה ותשנה לי את המחשבה ..? תגרום לי לאהוב את התינוק...? מעניין...
 
 
לצפיה ב-'כשתקחי את התרופה,'
כשתקחי את התרופה,
18/05/2016 | 16:19
126
ההורמונים והכימיקלים בגוף יאוזנו, ואז תחזרי להיות האדם שהיית.
כשתחשבי על 'בעיה' היא תופיע בגודל הטבעי שלה,
ולא בגודל 'המפלצת' שאת רואה היום.
 
את כבר אמא לשלושה גדולים יותר...אני בטוחה שהיו בעיות,
בעיה היא דבר נורמלי בחיים, ואדם נבון (ואני בטוחה שאת כזו) מתמודד
ופותר אותה. היא לא 'מאיימת'  עליו לאורך זמן.
 
כרגע--אין לך ראיה כזו. התרופה תעזור לך להגיע לשם.
 
לצפיה ב-'בעקבות שרשור קודם'
בעקבות שרשור קודם
15/05/2016 | 07:10
11
410
שעסק בנושא פיטורים.

אני הרבה פעמים תוהה --הכיצד מנהלים
חושבים שבהנהגת "יד קשה" חוסר התחשבות ודרישות מוגזמות,
יוכלו להשיג את התוצרים אותם הם רוצים בסופו של דבר.
הרי לו היו קשובים יותר, מתיחסים יותר---יוצרים נאמנות מצד העובדים
למערכת אותה הם מיצגים--היו מפיקים הרבה יותר.

למה בשטח--זה לא עובד, ואנחנו יותר ויותר מוצאים 'בוסם' קשוחים.
מה דעתכן ניתן לשינוי?

לצפיה ב-'יש שני צדדים למטבע'
יש שני צדדים למטבע
15/05/2016 | 12:36
5
178
מצד אחד מה שתיארת. מצד שני איפה שהבוס "רך" יותר והמערכת מאפשרת יש המון ניצול ואבטלה סמויה (יותר או פחות). בד"כ מישהו שהתנסה במערכת כזו הופך אח"כ למנהל קשוח ודורש יותר. זה לפחות מהניסיון המועט שלי (כעשור בשוק העבודה של "הגדולים", הייטק ומוסד ממשלתי).
לצפיה ב-'לא חולקת על דעתך,'
לא חולקת על דעתך,
15/05/2016 | 13:23
4
107
אבל יש כמה דברים חשובים בענין,
1)האבטלה הסמויה שאת מדברת עליה, יכולה לנבע משני גורמים שנובעים מניהול לא נכון , בעיני.
   1)דרישה ממוקדת ענינית באוירה טובה לא מחייבת קשיחותוחוסר התחשבות.
      מנהל טוב (גם אנושי ומסביר פנים)אמור לבדוק אם העבודה מתבצעת, ואיך.
  2)דמויות נצלניות ועצלניות שלא עובדות ויוצרות אבטלה סמויה--ראשית--למנהל             תפקיד בענין ושנית הן יצליו להתעצל גם אצל מנהל קשוח, אם לא ידרשו מהם.
 
מה דעתך על זה, או באמת הפתרון הוא 'קשיחות' ואוירה של אין דרך אחרת.
 
לצפיה ב-'אני איתך '
אני איתך
15/05/2016 | 14:05
3
81
חושבת שדוקא מנהל שמתנהל בצורה נעימה יוצר יותר מוטיבציה.
לעניין הדמויות הנצלניות אז לצערי רואה את זה הרבה במוסד הממשלתי בו אני עובדת וזה קורה תחת כל סוגי המנהלים. אנשים ותיקים עם קביעות שאי אפשר לאיים על משרתם.
לצפיה ב-'והנה חזרנו לשרשור'
והנה חזרנו לשרשור
15/05/2016 | 15:23
2
74
לגבי פיטורים.
לאיים אפשר תמיד. 
לטעמי אחת הבעיות הגדולות היא, שמנהלים בממסד ערכתי /ממשלתי,
יושבים על תפקידם שנים רבות---
הם לא יוזמים, לא מאתגרים, וההגדרה שלהם, רצון ל'שקט תעשיתי'
וכשיש מישהו שרוצה 'להגדיל ראש'
מיד הוא מאיים על המערכת, (בעיקר על המנהל הקשוח)ו'חונקים' את הרצון שלו.
וכשאדם לא מאותגר, ומתחיל להשתעמם אז נוצרת אבטלה סמויה.
ובעיקר אוירה לא נעימה--
אפשר אחרת.....
אני חויתי זאת בעבודתי כמורה---עזבתי רק בגלל הרגשת ה'חנק'
ואני חווה זאת במערכת הבריאות שאני מכירה מקרוב מכמה פנים שלה.
אני בטוחה שך זה מתנהל בהרבה מוסדות 'קפואים' רק ריענון והחלפת תפקידים--
היו משנים הכל.
 
 
 
 
לצפיה ב-'זה הולך ומשתנה'
זה הולך ומשתנה
15/05/2016 | 15:31
1
58
אנשי ה"קביעות" של פעם שהיו לה משמעויות הולכים ויוצאים מהמערכת אם באופן טבעי או בעידוד שחל פרישה מוקדמת וכו. הדברים האלו הופכים לאט לאט (ממש לאט) להיות נחלת העבר ובהחלט מרגישים שיש שינוי. אין כבר כמעט דבר כזה מנהל שיושב באותו כיסא שנים על גבי שנים. במינימום - יש רוטציה בין תפקידים חופפים בגופים דומים.
לצפיה ב-'מעולה, שמחה לשמוע.'
מעולה, שמחה לשמוע.
15/05/2016 | 16:35
37
רק שיהיה מספיק תבונה למנהלי העל--
לא לשפוך את המים עם התינוק.
יש לאנשי השטח הרבה נסיון והרבה ידע מקצועי--
הם יכולים לתרום מזוית אחרת של עשיה.
לצפיה ב-'מוסיפה מנקודת מבטי - מקום עבודה פרטי '
מוסיפה מנקודת מבטי - מקום עבודה פרטי
15/05/2016 | 22:17
1
148
הכל תלוי בכריזמה של הבוס.
יש לנו צוותים בחברה שמובלים ע"י בוסים שונים.
יש שני צוותים שראשי הצוותים שלהם הם בעלי כריזמה של מנהיגים (במקרה או שלא במקרה הם גם בעלי דרגות קצונה - זה אולי נושא לדיון אחר), בצוותים האלו יש הרבה קשיחות אבל העיניינים מתנהלים באופן יעיל ועם מסירות לעבודה.
בצוותים שאין התנהלות כריזמטית / יד קשה - יש חיפוף של העבודה - אנשים יוצאים ובאים ללא מוסר.
 
לדעתי, הרבה מהנאמנות של העובד למקום באה גם מתוך דוגמא אישית וגיבוי:
אם הבוס דורש לעשות עבודה רבה אבל הוא בעצמו נעלם באמצע היום, זה לגמרי מוריד את המוטיבציה.
אם הבוס נוסע במכונית יקרה ואת לא מקבלת תוספת למשכורת - זה יוצר תחושת מרירות.
למה זה לא עובד? כי יותר קל לעבוד פחות ולדרוש מהעובדים שלך יותר וגם כי להיות קשובים יותר לעובד עולה לפעמים במשאבים וכסף (רואה אצלנו את היחס הטוב למשרתים במילואים ולאמהות, מתנות יומולדת שמקבלים מהמשרד וכד')
 
 
לצפיה ב-'אחלק את תגובתי'
אחלק את תגובתי
16/05/2016 | 05:31
57
לפי שתי הפסקות שכתבת.
 
פסקה א'--אני מצטטת את המשפט האחרון:
"בצוותים שאין התנהלות כריזמטית / יד קשה - יש חיפוף של העבודה - אנשים יוצאים ובאים ללא מוסר."
אם הבוס כריזמטי וחרוץ, לא צריך יד קשה--אצלי המושג יד קשה,היא מקבילה
ללהיות רע --(יכול ליות שהתכונת למשהו אחר)אם הבוס כריזמטי, מאתגר מלהיב
האוירה תהיה כזו שתתן תפוקה ועבודה רצינית באוירה טובה.
הוא לא צריך להיות עם ידקשה.
ומוסר הוא תלוי חינוך ואופי האדם. לא משהו שהבוס יכול להעניק.
לפסקה ב'--
מזדהה מאוד עם הנושא של דוגמא אישית.--לא יודעת אם בהקשר
הדוגמא של תנאי שכר, כי כולם מבינים שאחד הפרמטרים בהיררכיה היא תנאי שכר,
אבל בהחלט בעשיה בשטח.
לצפיה ב-'שאלה מעניינת'
שאלה מעניינת
16/05/2016 | 00:19
2
113
גרמת לי לחשוב
 
אני חושבת שהרבה מהאנשים שמגיעים לקידום/דרגות ניהול הם אלה שיודעים לשחק את המשחק הפוליטי היטב = לרצות/להתחבב את הממונים עליהם. כלומר שם הפוקוס שלהם. ואז, גם ברגע שיש להם עובדים המדווחים אליהם, הפוקוס שלהם ממשיך להיות לרצות את ההנהלה. הכפיפים לא ממש מעניינים אותם כי לא ייצא להם מהם כלום.  כל זה כמובן ברמת הסטטסיטיקה/סטירואוטיפ אבל לדעתי זה משחק תפקיד.
 
בנוסף - אולי הם שוגים לחשוב שזה מה שבונה עבורם "מנהיגות"/סמכותיות בתור מנהלים (?) ואולי זה גם קשור בתרבות באופן כללי? 
לצפיה ב-'המשפט הכי קשה לי'
המשפט הכי קשה לי
16/05/2016 | 05:33
1
122
שלא מענינים אותו הכפיפים--
לו הם היו מענינים אותו--היה לו הרבה יותר קל להוציא מהם
חריצות נאמנות ועשיה מבורכת.
זה בעני בוס חסר מעוף ואולי גם קצת חסר שכל
לצפיה ב-'מסכימה'
מסכימה
16/05/2016 | 11:14
63
אבל הפוקוס שלהם הוא לא "עשייה" - אלא קידום אישי שלהם.....
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי'
איך היה השבוע שלי
13/05/2016 | 08:33
9
26
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
13/05/2016 | 08:35
3
49
לצפיה ב-'לא אישי - אבל חמוד'
לא אישי - אבל חמוד
13/05/2016 | 15:43
204
הקליפ של עמישראל שר "שלום לך ארץ נהדרת" - כיפי לצפייה בעיני (למרות שרוב התגובות אליו שליליות)
 
חוץ מזה לא להיט במחוזותי. נראה שהקיץ או אפילו האביב לא יגיעו השנה אי פעם, והרסו את הבית מאחורינו והתחילו לבנות חדש. זה גם מרעיש וגם מטריד (כי בטח יבנו מפלצת, מה גם שהמגרש ההוא גבוה משלנו ומתנשא מעלינו).
 
לצפיה ב-'מצאתי מתנות לכל האחיינים שלי '
מצאתי מתנות לכל האחיינים שלי
13/05/2016 | 17:27
191
זה די מתנות בקטנה כי אני בד"כ הולכת איתם לחנות ונותנת להם לבחור בעצמם מתנה אבל אוהבת תמיד להביא להם משהו קטן ממני כשהם מגיעים
מחכה בקוצר רוח לבואם
לצפיה ב-'יום עצמאות '
יום עצמאות
14/05/2016 | 21:50
70
הצלחנו לשכנע את אמא שלי להזמין את כל המשפחה המורחבת אליה.
היא חששה שלא יהיה מקום לכולם, אבל משחק הכיסא החם וילדים על הדשא הצליח והיה מפגש כייפי.
היה גם כיף שלמחרת היה יום שישי, אם כי עד עכשיו לא ברור לי למה משרד החינוך לא עשה גשר..... היה מבאס לקום מוקדם ביום שישי.....
לצפיה ב-'בגזרת טיפולי השיניים- לאט לאט זה תופס תאוצה'
בגזרת טיפולי השיניים- לאט לאט זה תופס תאוצה
13/05/2016 | 17:25
209
ורואים שיפור גם בחניכיים וגם עם השיניים. אני רק מקווה שנספיק הכל ולא אצטרך לדחות את החזרה הבייתה לארה"ב.
 
זה לא קל לחזור לחיות עם ההורים, זה די מוציא אותי מהאיזון כך שמחכה בקוצר רוח לשיאצו ודיקור- לרוב זה מאזן אותי גם מבחינה רגשית
 
סה"כ נחמד לי פה ומנסה לשלב יחד עם טיפולי השיניים גם טיולים ומפגשים עם חברות וכו'.
הסתובבתי השבוע בדרום תל אביב, הספקתי לקפוץ לסמינר הקיבוצים ולקנות מלא דברים להשלמת מה שראיתי שחסר לי- קיבלתי שם יחס ברמה של שטיח אדום
 
הספקתי לקרוא 3 ספרים ביום וחצי - יש לי הרגשה שאני אקרא עד סוף השהות פה את רוב הספרים שיש בספריה בחדר שאני ישנה בו
לצפיה ב-'היה שבוע קצר ואינטנסיבי'
היה שבוע קצר ואינטנסיבי
14/05/2016 | 22:00
86
האמצעי הופיע עם המקהלה בטקס יום הזכרון.הופתענו,  לא ידענו שהמורה/ המנצח על המקהלה כ"כ מוכשר היה מרגש לשמוע אותם שרים.
 
היה שבוע עם המון עבודה שהיתה צריכה להתבצע בחצי שבוע.... אבל יום הזיכרון הוא יום שמאוד קשה להתרכז בעבודה אז בכלל התקצר השבוע... ככה שנשארו לי משימות רבות לשבוע הקרוב.
 
על יום העצמאות כבר כתבתי במשהו קטן וטוב. 
 
מעכשיו מתחילה אצלנו עונת המסיבות : ל"ג בעומר, יום הולדת בגן, סיום חטיבה, סיום חוגים וכד'.... בכל שבוע חגיגה אחרת. יהיה כיף ומעייף.
 
 
לצפיה ב-'חזרנו מסופ"ש זוגי '
חזרנו מסופ"ש זוגי
16/05/2016 | 12:34
2
138
לא יכול להיות יותר טוב מיזה.
פעם ראשונה מאז נולדו הילדים שיצאנו לסופ"ש, לפני מספר שנים נסענו ללילה ומאז לא ניסיתי ליזום כלום למרות שמאוד רציתי כי אין לי מישמור.
האיש רצה לנסוע עם חבר אמרתי למה לא איתי ומכאן הכל התחיל להתגלגל. בשיתוף פעולה מדהים של משפחה וחברים הצליחו הילדים לעבור מבית לבית חלק כל אחד בנפרד וחלק ביחד. כבר חולמת על הפעם הבאה. 
היה מדהים מרענן ומעייף כי באמת שלא נחנו בכלל רק התרוצצנו וטיילנו המון ואחד עם השני, כל-כך הרבה זמן איכות שהיה חסר לנו.
היה מרגש לפגוש את הילדים ולראות שהתגעגעו אלינו לא פחות ממה שאנחנו התגעגענו אליהם.
זהו היום ארגונים והשלמת שעות שינה ומחר חוזרים לשגרה.
לצפיה ב-'וואו - נשמע נפלא. אלופים אתם!'
וואו - נשמע נפלא. אלופים אתם!
16/05/2016 | 19:38
1
73
לאן יצאתם?
לצפיה ב-'כי באמת היה מדהים וכייף'
כי באמת היה מדהים וכייף
17/05/2016 | 06:41
76
היינו בברצלונה, קיבלנו אחלה מזג אויר.
לצפיה ב-' יום הזכרון '
יום הזכרון
10/05/2016 | 18:28
3
92
לזכרם של אלה שנתנו את היקר להם מכל
 
כשהייתי ילדה תמיד היינו מחלקים הזמנות של ביה"ס להורים שכולים של בוגרים. הנופלים היו בד"כ ממלחמת ששת הימים/התשה/יום הכיפורים.
 
זה הרגיש לנו בזמנו כאילו זה היה המון זמן לפני כן (למרות שהיה פחות מ-20 שנה) וכאילו בדור שלנו זה לא יקרה.
 
לצערי שניים מהכוכבים הזוהרים של השכבה שלי נהרגו במהלך שירותם הצבאי (בתאונות). יהי זכרם ברוך.
לצפיה ב-''
11/05/2016 | 07:37
12
לצפיה ב-'שאלתי את בכורי איך היה הטקס בבית הספר'
שאלתי את בכורי איך היה הטקס בבית הספר
13/05/2016 | 12:38
157
האם היו גם הורים שכולים והוא אמר שאינו יודע.
ושבטקס הקריאו את שמות הנופלים.
 
אני זוכרת שבבית הספר היסודי תמונות הנופלים היו תלויות בחדר מורים ושראש העיר היה מגיע לטקס בבית הספר כי אח שלו שנהרג גם למד בבית הספר שלנו.
והיה אב שכול (קבוע) שהיה נואם בהתרגשות.
 
אני חושבת שעשיו התכנים בטקסים האלו יותר "עדינים"
 
היינו בטקס של בני השכונה. היו מעט מאוד דיבורים ובעיקר שירים וריקודים (עם מנגינות עצובות).
 
 
 
לצפיה ב-'ועוד משהו של יום הזכרון '
ועוד משהו של יום הזכרון
15/05/2016 | 22:32
44
השנה (אחרי יותר מ- 20שנה) נזכרתי בצפירה בפעם הראשונה שבה הייתי בהקשבה בזמן אמת לאירוע בו נהרגו חיילים. 
ההקשבה לאירועים היתה חלק מהתפקיד ולצערי, השמיעה של האירועים הקשים הפכה לשגרה. עד היום אני נזכרת בשמות של חלקם ובאירועים על אף שלא הכרתי אותם  אישית.
 
 
 
לצפיה ב-'פיטורים (דיון כללי )'
פיטורים (דיון כללי )
08/05/2016 | 16:23
24
400
בעקבות הפיטורים הנרחבים באינטל (חברה שעושה לי בלי קשר אבל זה כבר עניין לשרשור אחר), של 12,000 עובדים ברחבי העולם, פתאום נפל לי אסימון קטן.

עלה לכן בראש פעם שיש סיכוי שתפוטרו? (או שבן זוגכן יפוטר)  אם כן - איך אתן נערכות ליום הזה? בעצם לפני כן - איך אתן נערכות למיזעור הסיכוי שזה יקרה?

ואולי בעצם זה גם יכול להיות לטובה לפעמים? (יש לי דוגמא קונקרטית בראש)

אפשר להוסיף כל נקודה שעולה לכן בראש בנושא
לצפיה ב-'אני לא כל כך חושבת על זה'
אני לא כל כך חושבת על זה
08/05/2016 | 16:58
272
אבל כנראה זו סתם שאננות מזן עדות ה"לי זה לא יקרה" או אולי קשור גם למחשבה לא רציונלית בנוסח "עין רעה" (כלומר אם אדוש בזה יותר מדי זה גם יקרה).
 
זה בהחלט משהו שיכול לקרות לכל אחד/ת וראיתי/רואה את זה קורה מסביבי לא מעט, והרבה פעמים לא קשור ישירות לרמת התפקוד של העובד/ת אלא שינויים מבניים, צמצומים וכאלה. 
 
אין הערכות אצלי מעבר לנסיון לשמור על "כרית" של חסכונות נזילים למקרה כזה.
 
לטובה-לפעמים: יש לי ידיד/קולגה (מכירה אותו מהעבודה) שפוטר בקיץ מחברת טכנולוגיה שמצבה הולך ורע. כלומר - משרתו בוטלה - זה לא היה קשור לרמת התפקוד שלו (באנגלית אמריקאית יש לזה מונחים נפרדים - laid off לעומת fired)
 
המורל שלו בחברה המידרדרת מן הסתם לא היה גבוה כי זה תחושה לא נעימה לעבודה בחברה מידרדרת/בפאניקה שבה ההנהלה כל הזמן משנה כיוון וכו'. 
אבל הוא לא רצה לעזוב מיוזמתו, גם כי היה לו נוח, וגם כי באירופה אם מפטרים אותך אז מקבלים תנאי פיטורים מדהימים עם הרבה חודשי משכורת וכו'.
 
בקיצור - חודשיים-שלושה אחרי הפיטורין הוא מצא עבודה מדהימה, פי עשר יותר טובה מהקודמת בערך. הוא מודה שלבד לא היה בכלל פונה לחפש כזו ולכן באופן כללי מודה על מזלו הטוב על שפוטר.  בנוסף - הוא קיבל פיצויי פיטורין נדיבים כחוק, אבל מכיון שמצא עבודה אחרת מהר יחסית, למעשה הרוויח "משכורת כפולה" על לא מעט חודשים.
 
 
 
 
לצפיה ב-'היינו בסיטואציה לפני כשנתיים'
היינו בסיטואציה לפני כשנתיים
08/05/2016 | 22:19
1
295
בוקר בהיר ללא שימוע הודיעו לבעלי שהוא מפוטר.
הדבר הכי קשה בסיטואציה והכי קשה לתיקון היה הפגיעה בבטחון העצמי.
לשמחתנו, אנחנו אנשים חוסכים, כך שכלכלית הסתדרנו.
אני הצהרתי שמבחינתי לעשות לימונדה ומאחר והוא עובד כ"כ הרבה שנים ברצף זה הזמן  שהוא יצא לחופשת לידה (חופשה עם עיסוקים ואחריות) ושיהנה.
בסופו של דבר זאת היתה תקופה מאוד משמעותית של בניית קשר טוב וחם עם הילדים - הוא היה שולח אותם בבוקר ואוסף מהמסגרות וגם דואג לארוחות צהריים לכולנו
לפעמים כולנו מתגעגעים לתקופה הזאת
 
הפחד מפטורים לדעתי הוא כאשר מגיעים לגילאי 50 וצפונה שבו היצע העבודה מוגבל.
 למרות שכל עבודה מכבדת את בעליה, קשה לי לראות אנשים מבוגרים עובדים במשרות של צעירים רק כדי שתהיה להם עבודה (ע"י בדיקת רכבים בקניון, מכירה בחנויות צעצועים, פיצריות וכד ')....
לצפיה ב-'נשמע שעשיתם מלימונים לימונדה '
נשמע שעשיתם מלימונים לימונדה
09/05/2016 | 07:13
168
לגבי העבודות שציינת כשל צעירים - אני מסכימה איתך. זה לא רק קשה פיזית בגילאים מבוגרים יותר אלא שגם יש פה עניין כלכלי טהור - אלה בד"כ משרות זמניות ובלי הטבות סוציאליות כלשהן
לצפיה ב-'פיטורים- על עצמי ועוד'
פיטורים- על עצמי ועוד
09/05/2016 | 06:35
1
255
אני בדרך כלל עובדת במקומות תקופות ארוכות ולא מחליפה עבודה.
בעבודה הקודמת שלי רציתי להתפטר תקופה ארוכה ולא עשיתי זאת בשביל לא להפסיד את הפיצויים שלי. היה לי שם רע מאוד (הכחשתי את זה) ובסוף כשפוטרתי הייתי שבר כלי כאילו הפסדתי את המקום הטוב ביותר בעולם. כולם מסביבי שמחו רק אני בכיתי הרגשתי סוג של בגידה. אבל כמו שאומרים הכל לטובה, מצאתי בצ'יק עבודה חדשה במקום שמעריך אותי הרבה יותר. יש לי פה בטחון אבל אני אף פעם לא לוקחת את מקום העבודה כמובן מאליו. אם יפטרו אותי אני תמיד לוקחת בחשבון שאוכל לחתום אבטלה תקופה ומאחלת לעצמי שאמצא עבודה בזריזות, זה מלחיץ אותי אבל לא מעסיק אותי ביומיום כי באמת שיש לי פה מערכת יחסים טובה עם הבוס. מקווה שאני לא טועה. אנחנו אנשים מחושבים ובטוחה שנצליח לעבור את זה אם זה יקרה.
לבעלי לעומת זאת אני מאוד חוששת, הוא פחות עקבי ממני בעבודה ורק בשנים האחרונות הוא איכשהו עובד ברצף. מפחדת שיפוטר ואם כן כמה זמן יקח לו למצוא מקום חדש במיוחד עם ההתחייבויות הרבות והגדולות שיש לנו. הוא עם פחות אמביציה למצוא עבודה ויכול לחכות שיציעו לו משהו ומזה אני קצת חוששת. למקומות האחרונים שעבד הגיע  דרך זה שפנו אליו  ולא הוא חיפש אותם. היה עצמאי תקופה ואז הפך לשכיר מה שהביא אותנו לשקט יחסי.
יש לי קרוב משפחה שכל שנתיים בערך מחליף עבודה, אוטוטו בן 50 וזה מאוד לא פשוט לו ולאישתו החוסר שקט התעסוקתי מאוד לא פשוט.
 
לצפיה ב-'באמת יצא לטובה בסוף '
באמת יצא לטובה בסוף
09/05/2016 | 06:46
128
נשמע שהגעת למקום עבודה מוצלח יותר.
 
לגבי בעלך אני מכירה גם את המצב ההפוך, שבו אנשים לוקחים הצעת עבודה לא-אידיאלית רק בשל תחושת החובה לעבוד והלחץ שלא למצוא משרה אחרת יותר מתאימה.
 
מצד "שלישי" יש אנשים (בני מזל!) שכל הצעת עבודה/מקום עבודה בו התחילו לעבוד הוא תמיד האידיאלי "בהגדרה" כי ככה הם (הם לא מבלפים - הם באמת מרגישים ככה). כלומר גם אם אובייקטיבית זה נראה כמו לא משרה מי יודע מה שוס - בעיניהם היא כזו.
לצפיה ב-' רוצה להבין פעם אחת ולתמיד מה המשמעות של קביעות בעבודה'
רוצה להבין פעם אחת ולתמיד מה המשמעות של קביעות בעבודה
09/05/2016 | 07:21
9
222
יש הטוענים שקביעות משמעותה שאי אפשר לפטר את העובד/ת (אולי במקרים ממש קיצוניים, קרי: עברה פלילית, אבל לא "סתם" כי העובד אינו טוב מספיק בעבודתו) ויש הטוענים שאין חיה כזאת. אפשר לפטר תמיד. אולי טיפה יותר קשה. אולי צריך לנסח את הסיבה בצורה קצת אחרת, אבל אף אחד אינו חסין.
 
אז מה נכון?
לצפיה ב-'מאחר ואני בתחום של הגנת עובדים'
מאחר ואני בתחום של הגנת עובדים
09/05/2016 | 08:40
7
255
אומר לך--שפעם היתה משמות גדולה מאוד לקביעות.
לא ניתן היה 'להזיז' עובד ממקומו .ואני מדברת רק על מקומות שהם מאוגדים
בועדים של הסתדרות כלשהיא. (מקומות פרטיים זה שונה ואין המושג קביעות)
גם היום יש משמעות אבל חלקית--כלומר--יש תנאים מגנים --כמו:
לא יכולים להביא עובד חדש-במקום העובד הקבוע. 
וכן יש הגנה במסלול הפיטורין--יש הליך--מקבלים מכתב, ואז יש שימוע--
נציג עובדים והנהלה.
נכון שהיום נכנסו מושגים שונים שקצת מעקרים את חשיבות הקביעות
ובכ"ז חשוב להשיג את הסטטוס הזה.
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה '
תודה על התגובה
09/05/2016 | 09:11
4
145
ובכ"ז לא הצלחתי להבין מה המשמעות של קביעות *כיום*.
הלא גם במקומות פרטיים כשכן מפטרים לא מפטרים מעכשיו לעכשיו וגם שם יש פרוצדורה מסודרת הכוללת שימוע. אם כך - מה בעצם ההבדל בין מקום פרטי למקום הסתדרותי?
 
השורה התחתונה שלך אומרת "ובכ"ז חשוב להשיג את הסטטוס הזה". חשוב למה? במה הסטטוס הזה בא לידי ביטוי?
לצפיה ב-'אתן דוגמא--'
אתן דוגמא--
09/05/2016 | 09:38
157
אם את במקצועך אחות, או מורה (בכונה לוקחת דוגמאות של מקומות מוסדרים,
בי"ח ממשלתי או עירוני) ואת "לא מסתדרת עם האחראיים עליך במקום)ויש לך קביעות,
הם עקרונית לא יכולים לפטר, מבלי לתת צ'אנס להעביר אותך למקום אחר,
למשל--לבי"ח ממשלתי אחר, אולמחלקה אחרת.
או אם את מורה--לעבור לבי"ס אחר במחוז.
 
אבל אם את עובדת בתור מורה או אחות--במסגרת של עמותה פרטית אפילו במקום מוסדר, כמו המקום הקודם שהזכרנו--אין לך את האופציה הזו.
היכולת שלהם לפטר היא כמו מקום פרטי, שמודיעים על פיטורים שבועים מראש.
וזה ההבדל בים הקביעות כן, או לא.
לצפיה ב-'עוד דבר '
עוד דבר
09/05/2016 | 09:45
2
119
קביעות משמרת גם זכויות כמו למשל--הקף משרה.
לא יכולים ל'הוריד' מכסת שעות' מעובד קבוע כדי לתת לעובד אחר.
מה שבהחלט יכולים לעשות לעובד ללא קביעות.
לצפיה ב-'חידוד לגבי מעמד מקצוען עם קביעות'
חידוד לגבי מעמד מקצוען עם קביעות
10/05/2016 | 09:59
1
119
לצורך הדיון, עובד בארגון בקביעות ושתחום ההתמחות שלו נדיר מספיק כדי שהארגון לא יוכל להציע לו אלטרנטיבה מקבילה בתחום/רמת בכירות וכיו"ב (נגיד מתורגמן לאכדית ספרותית ),
אם הבנתי נכון מהאמור לעיל - האם חוץ ממוערבות של וועד העובדים, שאת זה אין בד"כ בחברות פרטיות, מסלול הפיטורין יהיה זהה?
לצפיה ב-'אשתמש בדוגמא שהבאת,'
אשתמש בדוגמא שהבאת,
10/05/2016 | 13:39
92
1)מקצוע יחודי כמו שציינת אין לו גם הרבה מתחרים--
   לכן בד"כ גם לא ימהרו לפטר. מבחינה זו ליחודיות יש יתרון בבטחון המקצועי.
2)מאחר והשתמשת במושג ארגון--וקטת בכותרת של המקצוע--
   אני יכולה להבין שמדובר במוסדות אקדמאיים--אלה בד"כ מוסדות מאורגנים
   שהם אמנם פרטיים--אבל יש להם אגודים מקצועיים/הסתדרותיים ו
    וגם יש ועדים--במקרה כזה בד"כ הנהלים הם זהים לנוהל במרדי הממשלה.
3)בחברות פרטיות הנוהל שונה--בגלל כמה סיבות.
   והנוהל הוא--מקבלים מכתב אם תאריך תפוגת זמן עבודה.ואין ערעור על כך,
   מקבלים את הפיצויים, וצריך לקבל אישור על הפסקת עבודה,כדי להמשיך לשלם את      הפנסיה.
המסלול  במקומות מאורגנים-מקבלים מכתב פיטורין, ואז יש שימוע--
בו יושב נציג החברה/ארגון המעסיק, העובד ונציג הועד המיצג את העובד,
וזכות העובד להבא עו"ד. והרבה פעמי יצליחו למנע את הפיטורין. וימצאו דרכים להשארו בארגון.
מקוה שאני ברורה.
לצפיה ב-'אבל בשירות המדינה/ על פי התקש"יר'
אבל בשירות המדינה/ על פי התקש"יר
09/05/2016 | 17:42
1
126
קשה עוד יותר לפטר - כלומר לקביעות יש משמעות רבה יותר ממה שתיארת - לא? (אני לא מומחית בתחום. איכשהו זה מה שתקוע לי בראש אבל אולי זה מיתוס שהגיע הזמן להפריך אותו)
לצפיה ב-'קשה יותר כן,'
קשה יותר כן,
09/05/2016 | 18:43
102
כי המסלול מורכב יותר, אבל לא בלתי אפשרי.
קצת מיתוס--כן, כי המציאות כשהיא מעיקה, (עודפי מורים למשל,)
תמיד יש התחכמות והמנגנון מצליח להוציא.
מה שברור--שהרבה יותר קשה ממה שבמקום פרטי, או במקום שיש חוזה אישי--
 
לצפיה ב-'זה תלוי בהסכם.'
זה תלוי בהסכם.
18/05/2016 | 20:45
14
תנאי הקביעות ואפשרויות הפיטורין קבועות בכל הסכם קיבוצי בפני עצמו. יש קביעויות שרק נותנות לך נציג ועד בשימוע ותנאים קצת יותר טובים ממה שקבוע בחוק, ויש קביעויות שפשוט אי אפשר לפטר אותך בלי להשיג הסכמה של הועד.
ההסכמים הותיקים יותר בד"כ כוללים קביעות שיותר קשה להתגבר עליה. זה גם תלוי כמה כוח יש לועד במקום העבודה, ועד כמה הועד מוצא לנכון להילחם נגד פיטורי עובדים קבועים.
לצפיה ב-'אנחנו חוסכים כסף (לפחות מנסים) לימים אפורים שכאלו'
אנחנו חוסכים כסף (לפחות מנסים) לימים אפורים שכאלו
09/05/2016 | 08:10
241
אין ספק שעל בסיס המשכורת שהרווחתי בשנים האחרונות אי אפשר להסתמך אבל כן השתדלנו להצטמצם ואפילו למרות כל ההוצאות סביב הטיפולים-הצלחנו לחסוך.
 
אנחנו די חוששים מפיטורים בעבודה של הבעל כי יש המון שינויים שם בשנה האחרונה וזה למה אנחנו כל כך לחוצים לקבל את הגרין קארד ואז לא נהיה תלויים בהם. בכל מקרה, ממש לא מזמן הוא חתם על עוד שנתיים שם כך שלא נראה לי שיפוטר בקרוב .
 
אותי אישית פיטרו רק פעם אחת וזה היה ממלצרות ולגמרי הבנתי אותו-אני לא מלצרית כזו טובה... עד כה או שהגן נסגר או שהתפטרתי מסיבות כאלה ואחרות.
לצפיה ב-'אני יכולה לספר על חמי'
אני יכולה לספר על חמי
09/05/2016 | 08:28
2
303
שהיה סמנכ"ל של איזו חברת הייטק, והבין שבגילו (50 וטיפה) הוא כנראה לא ימצא מקום עבודה אם יפוטר מהתפקיד הזה
ולכן הקדים אותם, התפטר, ועשה הסבת אקדמאים להוראה
מאד מרוצה, בדיוק גם קודם וקיבל תפקיד של רכז מחוזי באחד המקצועות
 
לגבנו -
בעיקרון שנינו במקצועות רפואיים וכנראה שאם יום אחד נפוטר נמצא יחסית מהר עבודה חדשה, אז פחות דואגים מכך
לצפיה ב-'איזה סיפור מעודד ומעורר השראה!'
איזה סיפור מעודד ומעורר השראה!
10/05/2016 | 09:37
1
133
הסבה מקצועית מוצלחת בגיל של מעל 50, ולא כעצמאי אלא כשכיר - מאוד משמח. תודה שחלקת.
לצפיה ב-'בכל מה שקשור לעבודה גם הוא וגם חמותי מעוררי השראה :)'
בכל מה שקשור לעבודה גם הוא וגם חמותי מעוררי השראה :)
16/05/2016 | 11:50
9
לצפיה ב-'אני מפוטרת אינטל בעברי'
אני מפוטרת אינטל בעברי
09/05/2016 | 09:46
3
414
אחד הדברים הטובים שקרו לי. נהניתי מהריון ראשון מלא טיולים ומפגשים (חתמתי אבטלה כי אף אחד לא יקבל עובדת בהריון) ובעיקר לא נכנסתי לעבודה במשרה מלאה בתוך כלוב של זהב.
 
ולשאלותייך:
כן. לגבי ולגבי החצי. ואפילו כמה וכמה פעמים. הוא בהייטק ולכן זה תמיד איום ריאלי (יש לנו "קרן פיטורין" שכזו בצד ליום גשום). אצלי, אני אמנם כיום במוסד מאוד יציב אבל בשנה וחצי האחרונות היו פה המון שינויים ארגוניים ואיחוד פונקציות. עד לפני כחצי שנה לא ממש היה ברור מה עתיד המחלקה שלי ואחרי האיחוד שלה אני די שודרגתי בתפקיד והקולגות שלי לא ממש. אחד ספג נפילה רצינית ואחר היה על סף סיום העסקה ודי ניצל ברגע האחרון בזכות הרבה תושיה ועבודה קשה (עובד מעולה ומגיע לו).
לגבי מזעור הסיכוי - אני תמיד משתדלת לעשות את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר. התוצרים שלי מגיעים להנהלה בכירה ואני דואגת לקבל קרדיט על העבודה שלי גם אם לא אני זו שמציגה אותה. אני משתדלת ללמוד כל הזמן דברים חדשים ולהיות מעורבת בפרוייקט חוצה ארגון אחד לפחות. חשוב לי גם להיות מקור ידע, מי שמדריכה אחרים בנושאים מסויימים.
כמו שציינתי בהתחלה - בהחלט זה יכול להיות גם לטובה. אז עמדתי לפני מעבר למשרה קבועה ומלאה בחטיבה מסויימת. שבוע לאחר ההודעה על אישור המשרה והכנות למעבר תפקיד ירדה הודעה שהחטיבה המיועדת נסגרת. זכיתי במנהלים ישירים מדהימים שעשו המון שמיניות באויר והגמשה של חוקים בכדי להשאיר אותי אצלם עוד כשנה. כל הזמן הזה חיפשתי משרה בארגון ומחוצה לא ופשוט לא היה כלום (המשבר של 2008-9). נקבע לי כבר תאריך הפסקת עבודה, וקצת אחרי שהוא נמסר לי גיליתי על ההריון הראשון. יכלתי להודיע על כך ולא היו פונים לתמ"ת אלא מבטלים את הפיטורין אבל בחרתי שלא. היתה חצי שנה מדהימה (שאחריה היתה שנה קשה מאוד עם ילד ראשון ודכאון אחרי לידה ועבודה חדשה) ואני מאוד שמחה עליה.
לצפיה ב-'הטיפים למזעור הסיכויים שלך מעולים בעיני '
הטיפים למזעור הסיכויים שלך מעולים בעיני
10/05/2016 | 01:20
2
190
הייתי מוסיפה "לעבוד עם כמה שיותר אנשים בארגון" (וליצור קשרים טובים איתם).
 
מפתיע אותי שבחרת לעזוב למרות שבשל ההריון יכולת להישאר. זה היה כי כבר קצת נמאס לך מהם? אם הבנתי נכון דובר בחצי שנה לפני שילדת, לא אחרי הלידה (?)
לצפיה ב-'הייתי בשבוע 11 כשעזבתי'
הייתי בשבוע 11 כשעזבתי
11/05/2016 | 09:12
170
(גיליתי בשבוע 9). זה היה אחרי תקופה של מעל לשנה במשרה זמנית כי הייתי אמורה לעבור לתקן של משרה קבועה ומלאה והיה כל הבלאגן. תפקיד שהיה קטן עליי בכמה מידות, שיעמם לי, אחרי שלקחתי על עצמי כמה פרוייקטים גדולים והובלה מקצועית של צוות. לא היה לאן לגדול. ראיתי את זה כאופציית מילוט נוחה (דמי אבטלה) וידעתי שאם תיפתח משרה מתאימה יהיו לי המון ממליצים מתוך הארגון ואוכל לחזור פנימה. מאוד שמחה על איך ולאן שהתגלגלתי בסוף
לצפיה ב-'בענין מזעור הסיכונים'
בענין מזעור הסיכונים
11/05/2016 | 12:58
129
עם כל הכבוד לטיפים שהזכרתן, מספיק שיהיה מישהו אחד בכיר מספיק ש"לא תבואו לו טוב", וכל הקשרים/ קרדיטים/ ידע וכו' היו כלא היו. לפעמים מצב כזה בכלל לא תלוי בך - זה פשוט משהו שקורה, או מצב שמשרת את האינטרסים של הבכיר הזה. הדרך העיקרית בעיני למזער סיכונים כאלה היא להיות חיונית ובלתי ניתנת להחלפה לארגון (ראה להלן המתורגמן לאכדית ספרותית...). וזו עבודה קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרית.
לצפיה ב-'המודעות לאפשרות של פיטורים בהחלט קיימת'
המודעות לאפשרות של פיטורים בהחלט קיימת
10/05/2016 | 10:08
197
למעשה, לפני 5 שנים גם כתבתי פוסט על מצבו של מי שחושש מפיטורים תמיד. כאן, אם מעניין מישהי: http://www.tapuz.co.il/blogs/viewEntry/2229059
 
בינתיים זרמו אי-אלו מים בנהר, אבל נכיוון שאין לי שום גב כלכלי, אני עדיין מודעת בהחלט לאפשרות שאפוטר (מסיבה כלשהי, שלא בהכרח קשורה ביכולותיי כעובדת. כמו בדוגמא שנתת למעלה, קיצוצים מתרחשים, ומקומות גם נסגרים), ואני גם מודעת לכך שזה ישאיר אותי באתגר כלכלי רציני.
 
אין לי הרבה מה לעשות כדי למזער את הסיכוי שזה יקרה. חוץ מלעשות כמיטב יכולתי בעבודה, כמובן, כולל שמירה על יחסי אנוש תקינים במידת האפשר, שאת זה אני עושה. גם לחסוך ליום צרה אין ממש אפשרות. התגובה שלי לאפשרות של פיטורים היא בהתנהלות מודעת ובתכנונים. אני מודעת למקום שאני נמצאת בו מבחינת תעסוקה: התקדמתי (במידת האפשר, כרגע) במקום העבודה שלי. מקומות עבודה חלופיים בסביבה, אם אפוטר ואיאלץ לפנות אליהם, הם אופציה של חוסר ברירה, אך לא יותר מזה. אין מה לבנות עליהם. ראשית, כי הם מעטים (יש רק שניים-שלושה בסביבה כולה), ושנית, כי הם ייטו פחות לקבל אותי, וגם ישלמו לי פחות (אני יודעת מה התנאים אצלם). אז בתחומי, המקום שאני עובדת בו הוא האופציה היחידה. "למצוא עבודה במה שלא יהיה" זה לא פשוט, כי אני חד הורית לשניים ועבודה במשרה מלאה ולא-גמישה שמחייבת לצאת מוקדם בבוקר מהבית ולחזור מאוחר היא בעיה פרקטית רצינית. להתקיים במקרה של פיטורים מעבודות פרי-לאנס בתחומים שחלטרתי בהם בעבר, זה יוריד את רמת החיים שלי (שלא לומר: יסבך אותי כלכלית), יהיה לא יציב וארוויח בזה משמעותית פחות ממה שאני מרוויחה עכשיו. אז קודם כל, אני מתנהלת כלכלית בזהירות - למרות ההעלאה עכשיו אני לא ממהרת להיכנס להתחייבויות שיעלו משמעותית את ההוצאות שלי, למשל. אני מודעת לאפשרות שהכנסתי תרד ואז לא אעמוד בתשלומים.
 
אבל איך שאני רואה את זה, נותרה אופציה נוספת שאני רואה למקרה של פיטורים, ואם אצליח לעשות זאת, באופציה הזאת יש סיכוי שאוכל להחזיק מעמד, לשמור על רמת חיי ואולי אפילו להתקדם: לעבור לתחום עיסוק מסוים, שהוא שונה מהתחום שאני עושה עכשיו אבל אנשים שאני מכירה מתחומי עברו אליו בשלב מסוים של הקריירה שלהם, וזה מקובל בתעשייה: ניסיון בתחום שלי נחשב כרלוונטי גם לצורך התקבלות לתחום ההוא. אם הייתי יכולה להתחיל לעסוק גם באותו תחום בקטנה 'מהצד' כרגע, כדי להתנסות, ליצור קשרים ולצבור עוד שורה בקורות החיים שלי, זה היה יכול להיות לא רע, אבל זה מאוד לא פשוט לעשות דבר כזה עכשיו, גם בגלל קוצר זמן (רק לפני כמה חודשים הרחבתי את המשרה שלי במקום הנוכחי, מה שמביא לי עוד כסף וגם עוד לחץ בעבודה) וגם כי זה יוצר ניגוד עניינים עם העבודה הנוכחית שלי. אבל אני כן מתכוונת לחקור עוד בעניין. ואם ארגיש רוחות של פיטורים מנשבות סביבי, אני מאמינה שאתן גז בכיוון הזה.
 
לצפיה ב-'מקוה שזה בסדר,'
מקוה שזה בסדר,
09/05/2016 | 08:44
8
375
אני קוראת כאן הרבה זמן,
ובזמן האחרון מגיבה, האמת למי שהכרתי מפורומים אחרים.
לא נראה לי נכון שלא לבקש רשות להצטרף,
אני כבר הרבה שנים אחרי לידה,
אני בעיקר עכשיו אחרי לידות של בנותי וכלותי.
 
מבקשת להצטרף באופן רשמי.
אם זה בסדר, אם לא מתאים, חשוב לי לדעת.
יום טוב.
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
09/05/2016 | 10:06
130
שמחות שהצטרפת אלינו.
 
ההגדרה של "אחרי לידה" היא עניין מאד גמיש. גם 10 שנים וגם 40 שנים אחרי, וגם עוד לא ילדתי אבל נחמד לי כאן . הכל תופס.
 
נחמד לקבל פרספקטיבה נוספת.
לצפיה ב-'בוודאי - ברוכה הבאה '
בוודאי - ברוכה הבאה
09/05/2016 | 15:55
5
126
גם 100 שנה אחרי לידה זה בסדר וגם לא אחרי לידה. כלל האצבע היחיד הוא שמשתדלים להתמקד פה על עצמנו (לא בילדים. אם כי התייעצות בנושאי הורות זה נחשב בצד שלנו כמובן).
 
ספרי קצת על עצמך - ברמת החשיפה שמתאימה לך. עיסוקים, תחביבים, בנות כמה הבנות/בנים - מה שבא לך בעצם.
לצפיה ב-'אז ככה,'
אז ככה,
09/05/2016 | 17:15
4
198
נהנית מהיותי פנסיונרית. ואני עסוקה לפחות כמו בזמן שעבדתי.
הייתי מורה בתיכון, הגשתי לבגרות בהרבה מקצועות רבי מלל.
אני למדתי עוד מקצועות כמו, הנחית קבוצות, גישור, ואני עוסקת היום בפועל בתחומים אלה. 
אני שייכת גם לעמותת בסוד שיח--שעיקר עיסקה הוא בתרבות השיח הדיאלוגי.
עורכים כנסים ועוד.
אני בהחלט סבתא במשרה מלאה, ונהנית להיות עם הנכדים הרבה.
אם תרצו לשאול אענה ברצון.
לצפיה ב-'מרתק - תודה'
מרתק - תודה
09/05/2016 | 22:24
3
115
לא הכרתי את העמותה הזו קודם - זו נשמעת עמותה נפלאה שמנסה להפחית שנאת חינם 
 
יש לי עוד מלא שאלות אבל אתחיל בכמה:
באיזה גיל פרשת לגמלאות? זה היה מוקדם מהצפוי, מאוחר מהצפוי או בדיוק כמו שתכננת תמיד?  בני כמה הנכדים? מה היו כלותיך אומרות עליך לו היינו שואלות מאחרי גבך ? (או בקיצור - איך היחסים שלך עם כלותיך)  איך שמעת על הפורום הזה?
 
 
 
לצפיה ב-'אשתדל לענות על השאלות,'
אשתדל לענות על השאלות,
10/05/2016 | 05:56
2
168
באיזה גיל פרשתי?
פרשתי לא בגלל גיל, (הייתי בת 57) ואדגיש שגם לא בגלל מה שמיחסים למורים
שחיקה, ממש לא, אהבתי את מקצועי, אהבתי מאוד את התלמידים,
פרשתי מפני שהגיע לנהל את ביה"ס אדם שרצונו היה קידום אישי, ללא כל אג'נדה חינוכית, קידומו היה תלוי בכך בהוראת פיקוח--כמה מורים ותיקים (יקרים למערכת)
הוא 'יוציא'--סגניתו (חברתי)רצתה לשרוד --ושיתפה פעולה בלי להשאר חברה--
ראיתי שכך---לא חיכיתי לאמירתם--והלכתי,
אחרי 40 שנות---זה בסופו של דבר היה תיזמון מוצלח.
 
בני כמה הנכדים?
הגדולה בת 18 וחצי--לומדת הנדסת מחשבים,
הצעירה ביותר בת כמעט שנתיים. (יש גם בנים )
 
דעת כלותי עלי--
את זה צריך לשאול אותן--אבל שלא אהיה בסביבה, כדי שתאמרנה את האמת--
אבל דעתי עליהן, אני אשמח לתת,
יש לי שתי כלות--המשותף להן ששתיהן, חרוצות, אימהות ניפלאות,,
יפות, וטובות, הן עושות את בני מאושרים ועל כך אני מודה להן.
הן שונות בגישות להרבה דברים--האחת "ייקית" דייקנית וקפדנית --
מותר רק אוכל בריא, והכל תמיד צריך להיות מדויק--תמיד רצינית,
והאחרת קלילה יותר וחייכנית, 
אני די אשת סודן, ומאפשרת להן נסיעות מחו לבית ואז אני בביתן
במקום ההורים. המחותנים שלי משני הצדדים לא יעשו זאת כל אחד מסיבותיו.
אבל אנחנו חברים איתם.
 
ואיך הגעתי לפורום--
הכרתי את הפורום כבר מזמן, אח"כ היה בו משבר--
הפעם מישהיא אמרה שאקרא בו משהו--חזרתי וקראתי תקופה--
ושמחה להצטרף.
לצפיה ב-'הי אני מכירה וזוכרת אותך... ברוכה הבאה!'
הי אני מכירה וזוכרת אותך... ברוכה הבאה!
10/05/2016 | 16:01
1
28
לצפיה ב-'תודה, נעים שזוכרים.'
תודה, נעים שזוכרים.
10/05/2016 | 17:52
122
וחן חן על קבלת הפנים.
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
11/05/2016 | 07:40
92
אפילו אני פה ולא אמא בכלל אז לך בטוח יש מקום
 
לצפיה ב-'טיפולי שיאצו לנשים אחרי לידה'
טיפולי שיאצו לנשים אחרי לידה
11/05/2016 | 00:24
45

שלום רב
אני רינת, מטפלת שיאצו/טווינה בכירה, בעלת קליניקה בגבע כרמל. ( חוף הכרמל) 
אז מגיע לך מזל טוב, ילדת בשעה טובה.
ובתוך כל המרוץ של הנקה חיתולים, כביסה, סידורים, עבודה, לחץ ... שכחת את עצמיך!
התרגלת לכאב בגב, ללילות ללא שינה, ללחץ... 
כמטפלת אני מזמינה אותך לעצור את הכל, ולהגיע אלי לאבחון ולטיפולי שיאצו וטווינה על מנת לשפר את מצביך הבריאותי ואיכות חייך. 
לפרטים ולקביעת תור 
Rinatmyebay@gmail.com
 
לצפיה ב-'מחפשת חברות :)'
מחפשת חברות :)
09/05/2016 | 19:03
4
309
היי בנות, כן..אני יודעת שהכותרת קצת פאתט... אבל זאת האמת. אני בת 31, אימא לילד בן שנה וחצי, גרה ביישוב באזור פרדס חנה - כרכור. לפני הנישואים והאימהות למדתי ועבדתי בת"א במשך 6 שנים ורוב החברות הטובות שלי גרות שם, אבל היום בקושי יוצא לי לראות אותן והקשרים דיי התנתקו לצערי, העניין הוא שאני מרגישה שממש קשה לי להתחבר לאנשים איפה שאני גרה ואין לי פה כל כך חברים ובקיצור... מרגישה דיי בודדה חברתית, הייתי רוצה להכיר אנשים חדשים, ליצור חברויות חדשות... אולי ליצור איזשהו מעגל נשים (שלא מדברים בו רק על ילדים...) או סתם לשבת על קפה... אז אם את מרגישה דומה וגרה באזור את מוזמנת לשלוח לי מייל rg84@walla.com  תודה      
לצפיה ב-'בכלל לא פאתטי '
בכלל לא פאתטי
09/05/2016 | 22:28
1
170
התקופה שאחרי לידת בכורתי תקופה לי כתקופה הבודדת ביותר בחיי. המצב השתפר אחרי 3 חודשים עת חזרתי לעבודה.  וגם אחר כך היה קשה למצוא חברות שאפשר לדבר עליהן על דברים שלא נוגעים לחיתולים/גמילה מהם, בקבוקים, גרבר וכאלה.... ובכלל - רוב הנשים שאני מכירה עם ילדים קטנים מאוד עסוקות ב"הישרדות" ואין להן זמן לחיי חברה של ממש.
 
אם הבנתי נכון את לא עובדת כרגע?
 
אני גרה בחו"ל כך שזה לא רלוונטי אבל רק רציתי לכתוב לך שאין שום דבר פאתטי בפוסט שלך.
לצפיה ב-'היי, תודה על התגובה '
היי, תודה על התגובה
09/05/2016 | 23:57
136
נכון, באמת ההרגשה היא שעסוקים בעיקר "בהישרדות" ואין זמן לחיי חברה....:) כן, אני עובדת.
לצפיה ב-'חיפוש חברות בתקופה'
חיפוש חברות בתקופה
10/05/2016 | 07:29
142
שאת נמצאת בה-היא די טבעית--למי שמגיעה לאיזור מגורים וחיים חדש.
אבל, הרבה יותר יעיל, לחפש באזור מגוריך 'בשטח' עצמו--
למשל--להצטרף לחוג של תחביב מסוים, או לקבוצת ספורט,
או אפילו לצאת לגינת שעשועים אחה"צ עם העגלה, במיוחד עכשיו בקיץ,
שהימים ארוכים יותר, שם תמצאי אימהות לילדים קטנים
שהנושאים המשותפים הם "הטיפול בילדים" תמיד תמצאי את המתנדבת לתת לך טיפים בגידול הילד. וכך תוכלי להכיר נשים חדשות, כחברות.
מאחלת לך בהצלחה. והרבה נחת.
לצפיה ב-'כדאי גם לנסות בפורום הורים לתינוקות'
כדאי גם לנסות בפורום הורים לתינוקות
10/05/2016 | 11:19
106
כשנולדה בתי הראשונה, לפני אי-אילו שנים, גם אני הייתי זקוקה לחברה בעיר מגורי. מכיוון שאני לא הטיפוס המתיידד בגינות ציבוריות, ולא היה לי חשק לכל מיני חוגי עיסוי תינוקות למיניהם, נעזרתי בשרשור שנפתח בפורום הורים לתינוקות. את הפורום עזבתי מהר מאד, אבל פעם בשבוע הם פתחו בזמנו שרשור שמחבר אמהות הגרות בסמיכות. פגשתי מישהי נחמדה מאד וההיכרות איתה מאד הקלה עלי.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא זכויות הקשישים
אירוח בנושא זכויות...
שירות הייעוץ לקשיש של הביטוח הלאומי פועל למיצוי...
אירוח בנושא זכויות הקשישים
אירוח בנושא זכויות...
שירות הייעוץ לקשיש של הביטוח הלאומי פועל למיצוי...
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

Developy - Your First Step as a Parnt
Developy - התפתחות, תזונה
רביד שר ישראל
רביד שר ישראל
ד
לייעוץ אורולוג ילדים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ