לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי'
איך היה השבוע שלי
07/07/2016 | 20:36
8
24
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
07/07/2016 | 20:37
2
31
לצפיה ב-'התחיל החופש הגדול'
התחיל החופש הגדול
07/07/2016 | 20:41
128
אפילו שאני לא בדיוק נהנת ממנו, עובדת כרגיל ובנוסף יש את העול של הסעות וסידורים מיוחדים בגלל הקייטנות וכד' יש משהו באווירת הקיץ, בימים הארוכים ובכך שמותר קצת לאחר בבוקר למסגרות שהופכים את שגרת היום לנעימה יותר.
מזיעה, אבל אוהבת את התקופה 
לצפיה ב-'עשיתי הליכה בסנטרל פארק כמעט כל יום השבוע '
עשיתי הליכה בסנטרל פארק כמעט כל יום השבוע
08/07/2016 | 16:38
185
ממש נהנית מזה ומגלה מקומות מדהימים!!!
לצפיה ב-'שבוע חביב '
שבוע חביב
08/07/2016 | 16:34
168
האמת שעבר די מהר כי היה סופשבוע ארוך כזה והשבוע עצמו היה יותר קצר.
האמת שדי מפעילה את עצמי-נפגשת עם חברות, מסדרת עניינים ביורקרטיים שקשורים לטיפולים ורואה טלויזיה (תודה על הנטפליקס ועל המנוי החדש שעשינו לאתר מאקו- רואה "דני הוליווד" באיחור של מיליון שנה ).
 
עכשיו אני בהכנות לקראת ארוחת שבת שאנחנו עושים הערב עם חברים
לצפיה ב-'התחיל ונגמר '
התחיל ונגמר
09/07/2016 | 07:47
2
304
בתחילת השבוע התחילו הקיטנות ובאופן מפתיע קיבלתי טלפונים מאמהות שבקיטנה עם הגדולה. אחת התלוננה על התנהגות ביתי ועוד באמצע יום עבודה כשאין לי אפילו יכולת לתקשר עם ביתי לדעת מה קרה באמת. מה שבסוף התגלה כשטות וילדה אחת מקסימה שאני אוהבת מאוד שהעבירה אינפורמציה מלאת רגשות ולא אמיתית לאמא שלה. אח"כ קיבלתי טלפון מאמא נוספת שהתלוננה על ילדות בקיטנה שלא עשו כלום לבנות שלנו רק שלא מתאים לה איך שהן מתנהגות. ולא שהן לא מתנהגות יפה רק על הבחירות שלהן בקיטנה. זה כבר שיגע אותי לתחילת שבוע והתגעגעתי פתאום לבית ספר למרות שחיכיתי שתגמר השנה הזו.
 
ביום חמישי להבדיל מכל השטויות שלמעלה התקשרה חברה טובה מאוד שלי, חברת נפש שהכרתי בפורום מקביל לספר שאבא שלה הלך לעולמו. היה בבית אבות, ידענו שהסוף יגיע מתישהו. אבל צעיר מאוד ועצוב מאוד. היתה לוויה קשה מאוד בגלל סכסוכים עם האחים של האבא. לוויה קטנה אבל עם המון אהבה וחום לחברתי ובני משפחתה. אתמול הייתי אצלה כל היום וראיתי כמה אהבה היא מקבלת במקום שבו היא גרה וכל-כך שמחתי בשבילה שבתוך כל זה רואים כמה אהבה וחום יש בין אדם לחברו במצבים כאלה. 
 
לצפיה ב-'נשמע שאין לאמהות האלה הרבה מה לעשות בחיים'
נשמע שאין לאמהות האלה הרבה מה לעשות בחיים
11/07/2016 | 05:08
1
153
בעיקר לאמא השניה, אבל גם לראשונה אם לא מדובר בחיים ומוות אז אפשר לשלוח טקסט או מייל שמבקשים לדבר איתך בערב/אחרי שעות העבודה.
 
מצטערת על היתמות של חברתך. לא הבנתי את טיב הביטוי ה"מקום שבו היא גרה". החום והאהבה לא מגיעים מהמשפחה שלה?
לצפיה ב-'מה שכתבת על האמהות לגמרי'
מה שכתבת על האמהות לגמרי
11/07/2016 | 09:10
139
והכי מעצבן זה שיש להן הרבה מה לעשות בחיים ולמרות הכל מצאו לזה זמן.
לגבי חברתי, היא גרה במושב מאוד עוטף חם ואוהב שכולם שם אחד בשביל השני. יש לה גם מלא חום ואהבה מהמשפחה אבל המשפחה שלה קטנה מאוד.
לצפיה ב-'הייתי בחופש '
הייתי בחופש
11/07/2016 | 01:50
128
לא הייתי פה כמעט בכלל, ואפילו איבדתי כל קשר עם הטלפון הנייד שלי למשך 3 ימים (כלומר - לא היה לי מושג איפה הוא והוא התרוקן בשקט מהבטרייה שלו)
 
לא נסעתי לשום מקום - היינו פה ואירחנו משפחה (נסענו הרבה למרכז העיר אם זה נחשב )
 
היה מעולה. מחר נגמר. אני מפחדת לפתוח את המיילבוקס של העבודה בכלל. ממילא הוא בטוח סתום מעל לגודל המקסימלי שלו.
 
מתקשה לראות איך אחזור לשיגרה....
לצפיה ב-' אמריקה (ארצות הברית של-) '
אמריקה (ארצות הברית של-)
06/07/2016 | 05:10
48
437
לרגל יום הולדתה/עצמאותה שחל השבוע, מעניין לשמוע רשמים שלכן הקשורים לארה"ב כמו:
 
הביקור הראשון שלכן בה (בהנחה שביקרתן בה)
מה אתן שונאות בה? (תרבות, אופי וכאלה)
המשך>>
לרגל יום הולדתה/עצמאותה שחל השבוע, מעניין לשמוע רשמים שלכן הקשורים לארה"ב כמו:
 
הביקור הראשון שלכן בה (בהנחה שביקרתן בה)
מה אתן שונאות בה? (תרבות, אופי וכאלה)
מה אתן אוהבות בה?
אם ביקרתן בה - אילו מקומות אהבתן במיוחד ואילו לא?
אמריקאיות/אמריקאיים שפגשתן והשפיעו על חייכן - כחברים/ות, מודל לחיקוי, השראה, וכו'
אמריקאיות/יים מפורסמים החביבים/שנואים עליכן
 
ועוד - כל דבר קשור שלא חשבתי לשאול
 
<הולכת לחשוב על התשובות שלי. אני בחופש השבוע אז לא הרבה מול המחשב>
 
לצפיה ב-' לוח מודעות'
לוח מודעות
08/07/2016 | 08:54
2
9
לצפיה ב-''
04/07/2016 | 17:38
25
לצפיה ב-' דמי הלידה שלכן נפגעו בעקבות ימים שהחסרתן בעבודה?'
דמי הלידה שלכן נפגעו בעקבות ימים שהחסרתן בעבודה?
05/07/2016 | 14:55
133
רוצות לברר לגבי הזכויות שלכן בהריון ובלידה? דמי הלידה שלכן נפגעו בעקבות ימים שהחסרתן בעבודה? ומה לגבי שמירת הריון? האם תקופת אבטלה נספרת לצורך דמי הלידה?
ומה מגיע למי שעברה ניתוח קיסרי אלקטיבי בבית חולים ציבורי?
תוכלו להתייעץ חינם עם גילי תמיר בתכנית הרדיו החדשה שלה, היא תשמח לענות לכל השאלות שלכן וגם לשאלות האבות לגבי חופשת לידה לאב, מענק לידה ודמי לידה לאבות יחידניים. פנו אלינו, 03-9190707 "זה מגיע לכם"- על כל הזכויות שלכם
לצפיה ב-'משקל אחרי לידה'
משקל אחרי לידה
06/07/2016 | 09:52
4
260
הי
רציתי לדעת אם מישהי מכירה..
בהריוןן עליתי 9 קג ונראיתי בסדר.
מאז שילדתי ירדתי רק 2 קג (למרות שאומרים ש5 אמורים לרדת מיידית), אני כמעט שבועיים אחרי לידה
אני לא יכולה לשאת את המראה שלי. מישהי נתקלה בדבר כזה? שלא יורדים אחרי לידה? אין י בצקות או משהו אני פשוט 7 קג מעל המשקל הרגיל שלי.
לצפיה ב-'מה שאת בעצם אומרת'
מה שאת בעצם אומרת
06/07/2016 | 18:52
180
שיש עליך  ק"ג עודפים.
זה לא מעט, אבל ואבל גדול--מה שאת לא יכולה "לשאת את המראה שלך"
ציטוט שלך--בעיני לא קשור לעודפים--
את בס"ה שבועיים אחרי לידה, הפעילות ההורמונלית עדין בעיצומה--
(אם את מניקה, הנטיה היא להרבות באוכל, גם חוסר השינה מגביר תיאבון)
לכן, תנסי לסדר לך סדר יום של אוכל מאוזן. וגם מספיק שעות שינה.
והגוף יחזור פחות או יותר למצבו הקודם בשלושת החודשים שאחרי הלידה.
זה יסתדר.
הרבה מזל טוב והרבה נחת.
 
לצפיה ב-'לקח לך תשעה חודשים לעלות את זה'
לקח לך תשעה חודשים לעלות את זה
06/07/2016 | 22:48
170
ואת רוצה לרדת תוך שבועיים? זה לא עובד ככה.
האם נתקלתי בזה שלא יורדים מיד אחרי הלידה- המממ... לא נתקלתי באלה שכן ירדו אחרי הלידה. למרות כל הסיפורים על ההיא שנכנסה מיד לג'ינס שלה והרביצה הופעה לברית- זה פשוט לא עובד ככה. הגוף שלך צבר נוזלים, העלה שומן, העצמות זזו מעט ממקומן. זה יקח יותר משבועיים לרדת. תני קרדיט לגוף הזה, הוא נשא תינוק במשך תשעה חודשים ואת רוצה שהכל ישכח תוך שבועיים או תוך חודשיים.
תני לעצמך זמן, תאכלי בצורה מאוזנת, תשתי מים ותחכי בסבלנות. אחרי שתתחזקי תוכלי לעשות קצת פעילות גופנית ועם הזמן המשקל ירד.
 
חוצמזה- הכי חשוב- מזל טוב לך.
 
בתיה
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
07/07/2016 | 09:23
81
את שבועיים אחרי לידה, לגוף לוקח זמן. כמו שכתבו לך לעלות לקח 9 חודשים לוקח זמן גם לרדת.
 
לצפיה ב-'בסך הכל עלית מעט בהריון,'
בסך הכל עלית מעט בהריון,
07/07/2016 | 14:45
123
ויכול להיות שהעובדה שירדת מעט לאחר הלידה קשורה לכך. הרי, לשם הקצנה, אם היית עולה רק 4 ק"ג לא מאוד סביר שהיו יורדים 5 ק"ג. אני עליתי משהו כמו שלושים ק"ג בהריון הראשון, ואולי באמת ירדו חמישה ק"ג בסביבות הלידה - אבל נשארו לא מעט, והכל ירד כשהתחלתי לצאת כל יום לטיול נמרץ עם בעגלה לגן ובחזרה (כשהתינוקת הייתה בת שנה וחצי, אמנם, אבל אין מניעה לצאת לטיולים כאלה גם כשהילד בן מספר חודשים - אני פשוט לא עשיתי את זה...). באמת שזה לא מה שצריך להטריד אותך עכשיו, ואין מה לדאוג - הכל יירד בסופו של דבר, עם הפעילות הנכונה.

לצפיה ב-'שרשור על דכאון - המחלה המסוכנת'
שרשור על דכאון - המחלה המסוכנת
03/07/2016 | 19:45
8
352
נתקלתי בכתבה שמראיינת אישה שהתאלמנה באפריל השנה. בעלה שסבל מדכאון במשך שנים התאבד (אחרי נסיונות התאבדות כושלים בעבר)
 
 
היא מתראיינת, בין היתר, כדי "להסיר את הבושה".
 
לא ידעתי שיש בושה הקשורה בדבר (הוא לא גנב שום דבר מאף אחד.... הוא סבל ממחלה). אבל אם יש - אז טוב שהיא התראיינה.
 
מה שיותר נגע לליבי וציער אותי היא העובדה ש
 
1. היא סובלת מרגשי אשמה ש"אולי יכלה לעשות עוד משהו", וגם
 
2. העובדה שלמרות הרפואה המודרנית וכו' - לא הצליחו להציל אותו (כלומר לא הצליחו "למנוע ממנו להתאבד בהצלחה"
 
יצא לי בסביבתי לראות כמה מקרים מצערים כאלה. של אישה צעירה בשנות העשרים לחייה שהתאבדה, וגם של אב לילדים קטנים שהתאבד -- שניהם על רקע של דכאון. אצל האישה היו נסיונות קודמים. 
 
וגם של אישה ש"הצליחו" לשים אותה על כדורים שמחקו לה את האישיות ואת נסיונות ההתאבדות והיא חיה אחר כך עוד 15 שנה בערך עד שמתה מוות טבעי בסביבות גיל 50 (עישנה את עצמה למוות פחות או יותר)
 
בעיני, יש אנשים שלא רוצים לחיות, ואין דרך להתגבר על זה  . המשפחה שלהם משלמת מחיר עצוב בכאב העצום שנגרם לה.
לצפיה ב-' עצוב מאוד'
עצוב מאוד
04/07/2016 | 06:52
2
159
אני חושבת שצריך להיות מטופל במצב כזה ומאמינה שבעזרת טיפול נכון יש יותר רצון לחיות.
אני דווקא חושבת שהיום לא מרגישים בושה עם דכאון אולי הדור של ההורים שלנו אבל לא הדור שלנו.
ראיתי לא מזמן כתבה לא זוכרת איפה שדיברה בחופשיות כמה שהיום זה טבעי להיות מטופל תרופתי בחרדות ודכאון. אני חושבת שהדור שלנו דווקא פחות מתבייש ופתוח יודעת לדבר בנושא.
מכירה סביבי אנשים בדכאון שמטופלים תרופתית, עוברים תקופות טובות יותר ופחות כמובן, אני לא יודעת על מחשבות אובדניות שלהם ומקווה שהן לא קיימות, לדעתי קשה לחיות כשאתה לא רוצה לחיות וגם קשה לך לטפל בעצמך כמו שצריך, אתה לא מצליח לחשוב כמו שצריך.
 
לצפיה ב-'גם לי קפצה לעין העובדה שמדובר במבוגרים מאיתנו, מדור אחר.'
גם לי קפצה לעין העובדה שמדובר במבוגרים מאיתנו, מדור אחר.
04/07/2016 | 10:34
1
149
זה נכון לגבי דברי האישה, שמדבריה ניכר שמאוד חרדה לאורך כל הדרך מעניין ה"סטיגמה" וכו'.
עם זאת, לגבי האדם עצמו שנמצא בדיכאון, אני כן יכולה לומר, כשאני נזכרת בדיכאון שהיה לי, שיש איזה מימד של בושה "בילט אין", שבא כחלק ממעגל השנאה העצמית והביטול העצמי שכרוכים בדיכאון. אם אדם מאמין שהוא נכשל כאדם, שהוא לא אדם כמו שאדם צריך להיות (שזה - מניסיוני ונראה לי שמניסיונם של רבים אחרים - לעתים קרובות חלק מהקטע של דיכאון), אז ממילא דבר שקשור בך יכול להיתפס על ידך כ"אות קין", גם דברים שהחברה סביבך לאו דווקא רואה באותה צורה ובאותה חומרה.
לצפיה ב-'נקודה טובה שהסובלים מדכאון מתביישים "בילט אין"'
נקודה טובה שהסובלים מדכאון מתביישים "בילט אין"
04/07/2016 | 15:31
81
מה שקפץ לי יותר זה שהיה נראה שהיא עצמה (בת הזוג שלא סובלת מדכאון) מרגישה שיש מה להתבייש.
 
אולי אתן צודקות שזה פשוט נובע מכך שמדובר בדור אחר. 
לצפיה ב-'נראה לי שיש כאן'
נראה לי שיש כאן
04/07/2016 | 08:29
4
153
מורכבות גדולה יותר מזו שמוצגת .
לא כל דיכאון מוביל להתאבדות אוללא לרצות לחיות.
ולא כל התאבדות נובעת מדיכאון.
בני נוער שמחליטים להתאבד, הרבה פעמים--זה מלאות את העולם בקצוות שחור לבן--
ונדמה שהשחור סוגר על אפשרות קיום,
יש דכאונות שהם סוג של "אבלות " על עולם שנעלם ולא יודעים איך ואין כח להכיל
את העולם החדש. בד"כ כשמופר במוח האיזון --הכימי--הורמונלי---
כמו אחרי לידה--אפשר בקלות(יחסית, להתאים את הכדור)לאזן בתרופות ולשכח
שהיתה בעיה.
לסביבת המתאבד תמיד יהיו רגשי אשם--למרות שלא הם אשמים--
רק שבני אדם מרגישים מחויבות כלפי סביבתם--
עצוב וקשה.
לצפיה ב-'זה תיאור מפורט של מקרה מסוים'
זה תיאור מפורט של מקרה מסוים
04/07/2016 | 10:42
1
115
לא חושבת שהוא מתיימר לדבר על כל דיכאון שהוא (כמובן שיש מקרים שונים)
 
לצפיה ב-'נכון,'
נכון,
04/07/2016 | 10:52
60
אבל בכונה הבאתי הראות שיש מנעדים שונים,
כי אנשים עם מחשבות אובדניות -ואלה שעושים מעשה האבדותי--
לצערי, "מעתיקים"וכדאי להראות שיש אלטרנטיבות. ושצרך לתת סיכוי.
 
לצפיה ב-'את צודקת. לא כל הסובלים מדכאון מתאבדים, ולא כל המתאבדים'
את צודקת. לא כל הסובלים מדכאון מתאבדים, ולא כל המתאבדים
04/07/2016 | 17:28
1
108
עושים זאת על רקע של דכאון רפואי. גם אני מכירה עוד מקרים שאינם על רקע של דכאון (למשל בן של קולגה לשעבר שלי ניסה להתאבד מספר פעמים - הוא/היא הפכ/ה לטרנסג'נדר בשנה אחרי התיכון והי/תה מאוד מאוד אומלל/ה :- ( )
 
אבל אם מתמקדים בנישה של הסובלים מדכאון ברמה המובילה להתאבדות - גם אם יש תרופות שמאזנות, עובדה שעדיין יש לא מעט מתאבדים אני מניחה על רקע של חולים הבוחרים שלא לקחת אותן או להפסיק לקחת אותן (כמו בעלה המנוח של המרואיינת בכתבה). או שאולי יש כאלה שהתרופות לא עובדות עליהם.
 
בכל מקרה - זו מחלה איומה במיוחד בעיני . אולי בגלל הרכיב הלא נודע שלה. במחלות פיזיולוגיות, בד"כ יודעים שזה הולך לקראת הסוף. במחלה כזו - כל יום מחדש אי אפשר לדעת מה יקרה. 
 
ובנוסף יש בה את האלמנט המתעתע כאילו לחולה יש שליטה במצב, כי התאבדות היא צעד אקטיבי
לצפיה ב-'מסכימה ומוסיפה'
מסכימה ומוסיפה
04/07/2016 | 17:33
71
ראשית המשפט האחרון שלך הוא שלחולה יש הרגשה של שליטה,
הסביבה חושהת שיש לה שליטה ויכולת לשמור--וזו אשליה.
שגורמת להרבה עצב ורגשי אשם.
שנית--נכון שזו מחלה שכאילו אין עליה מספיק ידע, 
אבל גם על מחלות פיזיות--יש הרה שאיןן עליהן מספיק ידע, והן גורמות לניוולו של האדם,
קשה להיות ולראות.
 
אבל כדי להשאר אופטימיים--יש גם הצלחות.
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
30/06/2016 | 20:35
12
18
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
30/06/2016 | 20:37
7
25
לצפיה ב-'פגישה טובה עם רופא הפוריות '
פגישה טובה עם רופא הפוריות
01/07/2016 | 00:50
5
258
המצב נראה טוב וכנראה שנעשה ממש בקרוב שאיבה והחזרה טרייה, ונקווה לטוב .
 
וגם:
גיליתי השבוע כמה אני משמעותית לאנשים שלא חשבתי שממש איכפת להם:
החל מהדורמנים בבניין ואפילו הדוור שכל כך שמחו לראות אותי ועד טכנאית האולטרסאונד במרפאה שלי שלמרות שלא הייתי 3 חודשים במרפאה, זכרה משום מה את תאריך הלידה שלי בעל פה . יש בזה משהו ממש נחמד
לצפיה ב-'בהצלחה.'
בהצלחה.
01/07/2016 | 08:12
2
22
לצפיה ב-'תודה '
תודה
02/07/2016 | 04:02
1
112
מאז היה קצת שינויים בגלל ביורקרטיה. נקווה לטוב .
 
הייתי שמחה שפעם משהו בחיי יעבור בצורה חלקה...
לצפיה ב-'מאחלת לך בהצלחה '
מאחלת לך בהצלחה
03/07/2016 | 11:46
52
ושהבירוקרטיה לא תשבש לך את התהליך.
לצפיה ב-'מחזיקה לך את כל האצבעות שאפשר'
מחזיקה לך את כל האצבעות שאפשר
04/07/2016 | 21:35
1
52
אני קוראת הודעות שלך בפורומים שונים ואני רוצה לומר:
א. את מקסימה אמיתית
ב. האופטימיות שלך מרשימה
ג. נוווו שיסתדר לך כבר, ותודיעי שאת בהריון! 
 
חוזרת להחזקת אצבעות..
לצפיה ב-'תודה '
תודה
06/07/2016 | 13:17
38
חיממת לי את הלב
לצפיה ב-'ממשיכה לרדת והשבוע במיוחד '
ממשיכה לרדת והשבוע במיוחד
03/07/2016 | 11:57
15
לצפיה ב-'שבוע של חזרה לשגרה ללא שגרה'
שבוע של חזרה לשגרה ללא שגרה
01/07/2016 | 00:48
189
חזרנו מישראל בשבת בערב ודי מאז אני סוחבת ג'ט לג ומכירה מקרוב את השעה 3 לפנות בוקר. רק היום התקדמתי לחמש בבוקר.
 
יש משהו די מבאס בלחזור הבייתה מחופשה/ביקור ושאין ממש מטרה ממוקדת.
מתחילה לעבוד באמצע אוגוסט וקשה לי להתחייב לבייביסיטרים וכאלה בנתיים כי אני תכף מתחילה טיפול ואם נודה על האמת- הרופא גם מאוד בעד שאני אעשה את הטיפול בלי עבודה והלחצים של עבודה אז די מצאתי את עצמי משועממת רוב השבוע...
 
מצד שני, פגשתי חברה חדשה שהתחלתי לדבר איתה בזמן שהותי בארץ ותודות לבעל ששינה את התזונה בהיעדרי- נפתחתי לאתגרים חדשים במטבח והאמת שממש נהנית מזה ומכינה דברים שפעם לא הייתי חושבת אפילו להכין ואפילו אוכלת בעצמי!
 
מקווה למצוא את האיזון ולא להשתעמם יותר מידי אבל גם מצד שני, לא להיכנס להוצאות מיותרות כי לא חסר על מה להוציא...
 
 
לצפיה ב-'יחסית למשפחות אחרות - שפר גורלי'
יחסית למשפחות אחרות - שפר גורלי
03/07/2016 | 05:05
1
199
הייתי בנסיעת עבודה, במהלכה היה הפיגוע הגדול בנמל התעופה של איסטנבול
 
בצ'ק אין בחזרה (זה היה בנמל התעופה של בריסל - זה שנפגע לאחרונה) כולם נראו מתוחים ולחוצים. שלא לדבר על זה שבימים אלה המונית מורידה את הנוסעים איזה 800 מטר מהטרמינל וצריך להזדחל עם המזוודות בכל מיני פיתולים ועיקולים כולל עליה איומה בתוך מבנה חניה גדול רק כדי להגיע אל הטרמינל.  הנוסעים המבוגרים יותר נראו לי על סף עילפון.
 
יש פה סופשבוע ארוך (יום שני הוא ה-4 ביולי) שזה נחמד. ובשבוע הבא אני בכלל בחופש.
 
בקיצור
 
מאידך, סיפור הרצח של הילדה במיטה בקריית ארבע לא יוצא לי מהראש. יש דברים שאחרי שאת כבר הורה הם עוד יותר מרסקים לחשוב עליהם
לצפיה ב-'איזה כייף סופ"ש ארוך וחופש בכלל'
איזה כייף סופ"ש ארוך וחופש בכלל
03/07/2016 | 11:50
98
סיפור הרצח, מסכימה איתך לגמרי שכשהפכתי לאמא הרגשות שלי בסיפורים האלה התעצמו.
אני בכלל ברגשות קשים מאוד מכל מה שקורה פה בימים האחרונים.
בלחץ גם מהמתיחות בדרום והרקטה שנפלה שם בסופ"ש.
שוב קיץ, שוב התחילו קיטנות ואני רק מקווה שאנחנו לא לפני עוד מערכה .
לצפיה ב-'זהו, שבוע אחרון ללימודים, התחיל החופש'
זהו, שבוע אחרון ללימודים, התחיל החופש
03/07/2016 | 11:56
81
או ליתר דיוק הקיטנות כי אנחנו לא ממש בחופש אז צריך שמישהו ישמור על הילדים.
משנה לשנה אני ממש מחכה באופן מסויים לחופש הגדול עם כל הקושי והעלויות של הקיטנות אני די מיציתי את השנה הזו. 
ולסיכום מה היה לנו-
בגן המשכנו באותה מסגרת שהילדים אוהבים וההורים פחות , צוות גרוע שעד היום האחרון המשיך לעצבן אותי. העיקר שאנחנו אחרי ולילד היתה שנה די טובה וזה חשוב מאוד. 
הגדולה סיימה שנה עם התקדמות בלימודים, רואים תוצאות לעבודה הקשה וזה ממש כייף.
ואני, הייתי בשבוע עמוס ביותר כשביום חמישי ממש לפני סיום הותשתי סופית והרגשתי גרוע. נראה שתקף אותי וירוס והוא כבר מאחוריי.
לצפיה ב-'שרשור סרטים/קולנוע - המלצות ודיס-המלצות'
שרשור סרטים/קולנוע - המלצות ודיס-המלצות
29/06/2016 | 19:26
6
62
ראיתן סרט שווה? או, להבדיל, "נפלתן"?
 
חלקו, שתפו ונמקו שנהנה כולנו מההמלצות/אזהרות
 
אם אפשר, אנא תנו קישור לסרט או פרטים לגבי השם באנגלית או השחקנים 
לצפיה ב-'Hello, My name is Doris '
Hello, My name is Doris
29/06/2016 | 19:45
159
עם סאלי פילד ומקס גרינברג בתפקידים הראשיים - הנה כך:
 
 
ראיתי השבוע בטיסה ואני חצויה. 
 
מהפן החיובי: היא שחקנית מדהימה ובכלל כל צוות השחקנים עושה עבודה נהדרת - כולל פיטר גלגר (אהוב ליבי החתיך עוד מהסרט הותיק "סקס, שקרים ווידיאוטייפ"), וטין דיילי שמשחקת את החברה הכי טובה שלה (ושחקה בסדרה "קגני ולייסי" לפני מיליון שנה)
 
מקס גרינפילד גם הוא חתיך ביותר אבל איכשהו משחק פחות אמין את הדמות שלו
 
בנוסף - נחמד ונדיר שיש פעם סרט רומנטי עם אישה מבוגרת מהגבר.
 
מהפן השלילי: התסריט מרגיש הזוי - קשה "להאמין" ולשקוע בסרט למרות שהשחקנים עושים כמיטב יכולתם. יש בדיחות מאולצות ורדודות (כמו הסצינה שהוא מנפח לה את הכדור בזמן שהיא יושבת עליו)
 
בשורה התחתונה: הייתי נותנת 3 מתוך 5 כוכבים. לא סיוט אבל לא להיט. מבחינה מוסרית (שחקנית כוכבת שאיננה בת עשרים וסיגריה) חשוב בעיני לתמוך בסרטים כאלה....
 
 
לצפיה ב-'אפשר גם סרטים ישנים יותר - לא חייבים חדשים'
אפשר גם סרטים ישנים יותר - לא חייבים חדשים
01/07/2016 | 18:36
75
ולא לענות כולן ביחד!!
לצפיה ב-'ללכת בדרכך '
ללכת בדרכך
02/07/2016 | 03:59
2
126
קראתי את הספר לא מזמן (ומאז עוד 2 ספרים של מויס) והסרט אומנם קיטשי בטירוף אבל גם מרגש וסרט שכיף לראות
 
לצפיה ב-'עכשיו ראיתי את הטריילר'
עכשיו ראיתי את הטריילר
12/07/2016 | 00:20
1
27
באמת נראה סרט כיפי!!! תודה
 
הזכיר לי קצת את הסרט הצרפתי הדומה על מטפל (גבר) המסייע לנכה משותק עד הצוואר. לא מצליחה לזכור איך קראו לו - המטפל היה צרפתי-אפריקני, ולא היה שם סיפור אהבה ביניהם. אבל היו מוטיבים דומים.
 
תודה רבה על ההמלצה
לצפיה ב-'מחוברים לחיים'
מחוברים לחיים
20/07/2016 | 22:37
10
מזכיר אבל לא דומה בכלל....
לצפיה ב-'יש לי דיס המלצה, לא רואים הרבה קולנוע'
יש לי דיס המלצה, לא רואים הרבה קולנוע
04/07/2016 | 06:24
110
אם כבר לצאת עם בעלי מעדיפה מסעדה, בר וכד' שיהיה לנו זמן איכות לדבר קצת יחד.
הסרט האחרון שראינו היה 999 שהיה בהמלצה של חברה טובה, היא נהנתה מאוד אנחנו ממש לא אז מבחינתי לא ממליצה עליו.
הסרט פשוט איטי וארוך כל-כך ולא מרגיש שהוא מתקדם לשום מקום.
הוספתי קישור לאתר סרט עם פרטים עליו.
לצפיה ב-'גלולות לאחר הנקה'
גלולות לאחר הנקה
01/07/2016 | 23:53
1
53
שלום. אני 8 חודשים אחרי לידה. לפני כחודשיים הפסקתי להניק הנקה מלאה. עדיין לא קיבלתי מחזור. עד היום לקחתי גלולות מיקרולוט. אני רוצה לעבור לגלולות רגילות (מליאן). האם זה בסדר לעבור למליאן למרות שלא קיבלתי מחזור עדיין? האם להמשיך עם מיקרולוט עד שאקבל מחזור? תודה
לצפיה ב-'פני לרופא/ת הנשים שלך'
פני לרופא/ת הנשים שלך
02/07/2016 | 01:18
34
ואל תקבלי עצות מזרים בפורום אינטרנטי.
לצפיה ב-'למרגרט אטווד זה לא היה קורה'
למרגרט אטווד זה לא היה קורה
30/06/2016 | 22:39
12
477
מהכריכה של הספר מסתכלות אלי הפנים שלה, פני ריבר סונג היפות והחכמות והבטוחות. רעמת תלתלי הכסף ועיני הפלדה. היא היא ריבר סונג המקורית, אני בטוחה בכך.
 
היא חכמה ונחושה והיא היתה רואה את תחילת ההתפוררות. היא היתה יכולה לשים על זה אצבע. לעצור בזמן.  להבין בזמן, לפני הניכור והמחסומים והמציאות המדומה שבניתי לעצמי, והתירוצים שתירצתי לעצמי. לעצמו.
 
והיא לא היתה מתפרקת ככה.
 
You said young man I do belive you're dying.
היום כבר לא מתים מאהבה. 
מהמקום בו אני נמצאת כרגע המשפט הזה נשמע לי לא מציאותי.
 
אני אצליח. אני אבנה לי מגננות ואעמיד לי חומות.
אני רק מקווה שזה יקרה בקרוב מאד, כי אני נוזלת דרך כל הסדקים.
 
תקציר מנהלים: הוא מבין שזה סופי. אנחנו נפרדים. הילדים השמחים שלי עומדים להיות מאד מאד עצובים. אני לא נושמת.
 
 
לצפיה ב-' '
30/06/2016 | 22:51
170
תאמיני בעצמך, בטוב שבך. מותר להתאבל, מסתיים פרק אבל כמו שכתבת : את תצליחי!
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'למרגרט זה לא היה קורה'
למרגרט זה לא היה קורה
30/06/2016 | 23:31
197
בסיפור--בחיים הכל יכול לקרות לכל אחד,
אין ביטוח לאף אחד בשום תחום.
 
הצומת בה את עומדת איננה פשוטה, 
בכל צעד שתבחרי יש קושי, אבל את תצליחי--כי את רוצה ולכן יכולה להצליח.
המקום של הספק מפחיד--נכון, 
ההכרעה והביצוע --ירגיעו.
 
הילדים השמחים שלך--לא ניהיו עצובים,
כי אמא שמחה ובטוחה בצדקתה--מקנה ביטחון ושמחה.
 
ולסיום אומר יש לי בת גרושה--עברתיי איתה (עדין עוברת)
יש לה ילד--הוא התרגל, והוא שמח וחכם וילד מאושר.
אז תירגעי. מאחלת לך לעבור את התקופה הזו בסבלנות.
 
 
לצפיה ב-'יקירה '
יקירה
01/07/2016 | 00:43
147
זה לא פשוט מה שאת עוברת. קוראת אותך מפוסט לפוסט והלב נשבר.
 
בתור בת להורים שהיו צריכים מזמן להתגרש ושמשאלתי היחידה באחד מימי ההולדת בתור ילדה הייתה שזה מה שיקרה כי לא יכולתי לסבול את המריבות שלהם- גירושין ופרידה זה לא בהכרח יעשה להם רע. ברור שזה לא נעים וכואב אבל עדיף שני הורים מאושרים ופרודים מאשר שני הורים נשואים שקשה להם וסובלים.
 
אני יודעת שזה לא פשוט לעיכול מה שרשמתי פה, אבל זה לגמרי מהלב.
 
תהיי חזקה-אנחנו פה בשבילך
לצפיה ב-''
01/07/2016 | 18:34
100
מצער מאוד לשמוע. 
 
תפסיקי לייסר את עצמך על זה ש"לא עצרת את זה בזמן". זה לא את בכלל. נשמע מהסיפור שלך שמישהו חי לצידך בשקר 6 שנים. הוא כנראה שקרן מאוד מוצלח (אם הוא זוכר תאריכים הוא גם אינטלגנטי מאוד - זה עוזר).  בתוך ההמולה והעומס של חיים עם ילדים קטנים, אף אחת לדעתי לא בודקת כל יום בדיוק עם סטופר את "מצב הזוגיות" ואפילו אם היא כן בודקת - איך אפשר לדעת אם ישן לצידך אמן הונאה מחונן?
 
לפני שבוע כתבת שהוא "רוצה לתקן". אני בטוחה שזה לא שבשבוע האחרון הוא "הבין שזה סופי" (אחרת הוא לא היה מתייאש מהנסיון לתקן תוך שבוע). הוא פשוט רצה לעשות את זה הדרגתי-עאלק - כמו בבדיחה המפגרת למה לפיל יש זנב? (תשובה: כדי שהוא לא ייגמר באופן פתאומי)
 
אני מנחשת שהוא קיבל החלטה לדלג סופית לחיקה החם של זוגתו הנוספת מזה כמה (6?) שנים וזאת אסטרטגיית הביצוע.
 
הילדים השמחים שלך יהיו בסדר. יש חיים עם הורים גרושים והם חיים טובים (מנסיון. הורי התגרשו כשהייתי בת 4 ואני אדם מאושר)..
 
תמצאי לעצמך עו"ד טוב מהר כדי לעמוד על זכויותיך ולגבש אסטרטגיה (בימ"ש לעניני משפחה וכו'). שימי בפול ווליום באוטו את I will survive. ואם זה עוזר לך למצב רוח - תזמיני ברשת לוח חצים לקיר עם התמונה שלו כדי לתלות במשרד [לא בבית.... לא מערבים ילדים].
 
ובעיקר - תמשיכי לנשום! שייחנק הוא הדרעק, לא את. 
לצפיה ב-'את תצליחי '
את תצליחי
01/07/2016 | 22:05
108
כמו שכתבו לפני, הילדים ישרדו. יהיה להם קשה והם יעברו את זה. וגם את. האם יש לך מערכות תמיכה? הורים, חברים, משפחה? אני מקווה שתהיי מוקפת באהבה ובעזרה, ותעברי את התקופה הקשה הזו.
לצפיה ב-'נישואיה של מרגרט אטווד החזיקו מעמד 5 שנים'
נישואיה של מרגרט אטווד החזיקו מעמד 5 שנים
04/07/2016 | 06:41
1
143
הלכתי לבדוק בוויקיפדיה.... - היא היתה נשואה מ- 1968 עד 1973, ללא ילדים.
 
אחר כך חברה לבן זוג לחיים שממנו נולדה לה בת ואיתו היא עד היום (כבר 43 שנים)
 
לא כתוב בוויקיפדיה של מי היתה היוזמה להתגרש - אז 50% סיכוי שהוא עזב אותה ואולי בכלל לא היה לה מושג שזה בא?
לצפיה ב-'את מאד חמודה שהלכת וביררת את כל זה '
את מאד חמודה שהלכת וביררת את כל זה
12/07/2016 | 08:54
15
לצפיה ב-'hang in there '
hang in there
04/07/2016 | 08:41
1
138
הרבה אנשים (ונשים) עוברים את זה. גם נשים חכמות, מוצלחות ומוכשרות.
את יודעת מה אומרים על חכמה בדיעבד...
יודעת שקשה לברוח מההלקאה העצמית, אבל המצב שנקלעת אליו לא אומר בהכרח משהו עלייך.
אצלי היה קושי לקבל את זה שיש דברים שמשפיעים על עולמי מבלי שיש לי שליטה עליהם. אשליית השליטה זה נקרא. *אשליה*
ראיתי ששאלת לגבי אובדן התמימות. חושבת שאין דרך חזרה, על החסרונות ועל היתרונות שבכך.
הגנות נופלות והגנות קמות. כתבה לי מישהי חכמה בפורום הזה פעם "דמייני שאת בביצה טובענית. גם אני הייתי שם. יש בסוף יציאה מהביצה. יהיה קשה, אבל גם את תגיעי לשם"
איכשהו הדימוי הזה של הביצה ליווה אותי הרבה זמן.
לי לקח זמן רב לשתף את הסביבה. חבל. יכלתי לקבל כל כך הרבה תמיכה ועזרה.
לצפיה ב-'קשה לשמוע שלא סיפרת '
קשה לשמוע שלא סיפרת
12/07/2016 | 09:08
53
הלו"ז שלי יותר צפוף, בעיקר מכיוון שב3.6 קיבלתי את הבוקס הראשוני, ב30.6, את הנבוט של הגירושין ישר בראש, וב1.7 הוא כבר סיפר לכל המשפחה שלו. בכיף שלנו.
 
האמת שלא התכוונתי לספר למשפחה שלי כל כך מהר, אבל הייתי חייבת עצות מאחי, ומסתבר שהוא שומר סוד פחות מוצלח ממני וכך יצא שכל המשפחה שלי עכשיו מסתובבת בהלם מוחלט.
 
אנסה להאמין לך בראשר ליציאה מהביצה הטובענית. בינתיים אני קצת יותר מתה בכל יום.
לצפיה ב-''
08/07/2016 | 10:39
2
76
אני יודעת שאת עוד לא שם. אך אני מכירה נשים לא מעט, שהפרק ב' בחייהן עם בן זוג אחר , היה הרבה יותר טוב מפרק א'.
תחזיקי מעמד ותמשיכי הלאה.
לצפיה ב-'את מותק. הוא אהבת חיי. אני לא חושבת שיהיה פה חלק ב''
את מותק. הוא אהבת חיי. אני לא חושבת שיהיה פה חלק ב'
12/07/2016 | 09:09
1
24
לצפיה ב-'אל תגידי.... "מחשבה בוראת מציאות" '
אל תגידי.... "מחשבה בוראת מציאות"
13/07/2016 | 18:49
46
את נשמעת נעולה לגמרי ש"לא יהיה חלק ב'", ברמה כזו שזה ימנע את האפשרות שיהיה.
 
Never say never. תני לחיים לזרום בלי לקבוע מסמרות. אף פעם אי אפשר לדעת.
לצפיה ב-'אז קניתי לי ספר של אלנה פרנטה'
אז קניתי לי ספר של אלנה פרנטה
23/06/2016 | 23:16
15
561
זה היה עשרה ימים אחרי שהוא אמר לי שהוא לא אוהב אותי יותר. שבעצם ההרגשה הזאת מלווה אותו בשש השנים האחרונות. וחברים ראו את מצוקתו והציעו לו ללכת למטפל זוגית להבין מה קורה לו.
 
הוא אמר שהוא רוצה לנסות לתקן (איך אפשר לנסות לתקן אחרי שש שנים) אבל אמרתי כן (אני כל כך אוהבת אותו) ונסעתי לתל אביב, לפגישה עם המטפלת.
 
הגעתי מוקדם, אז הלכתי לדיזינגוף סנטר ועשיתי את מה שאני עושה בשעות מצוקה קשות והלכתי ליומית בקולנוע לב, ועד שהסרט יתחיל ניגשתי לצומת ספרים וקניתי לי ספר. את הספר השני ברומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה. 
ככה זה בשעות מצוקה קשה. אני צריכה סרט בקולנוע (סדרות לא עובדות אצלי במקרים כאלה, הן משאירות יותר מדי מקום למחשבות) ואני צריכה ספר. ושיהיה ספר טוב. קלילונים ומותחנים פשוטים אני קוראת כמו סדרות טלויזיה. תמיד יש מקום למחשבות. והדבר היחיד שאסור לי כרגע הוא להמשיך ולחשוב.
 
אז קניתי לי ספר של אלנה פרנטה. וקראתי אותו קצת בחנות, וקצת בספסל מול הקליניקה של המטפלת (ההולכים אל המות מברכים אותך קיסר) ושקעתי בו, כי אלנה פרנטה היא מלכת עולם. באמת.
ואני חייבת לומר לכם - אסור לקרוא אלנה פרנטה במעברים כאלה. כי אז נזכרים בימי הנטישה והנה לכם הסיבה שקניתם ספר של אלנה פרנטה.
ואסור להיזכר בימי הנטישה. אני לא רוצה ככה. ממש לא ככה.
 
אבל איך אני רוצה כן? ויש משמעות לרצון שלי? ולמה אני לא מסוגלת לכעוס? אני  אדם לא כועס. אני אדם נעצב ואדם מאוכזב, ואני לא יודעת איך כועסים. ומגיע לי לכעוס. כי שש שנים ושקר. ואני סתומה ואני אומרת תראה, אבא של יואב עזב את רונית. כבר שנים יש לו מאהבת. והוא לא אוהב אותה בכלל. אתה תגיד לי אם תפסיק לאהוב אותי, נכון? נכון. וזה היה לפני ארבע שנים. איזו ספירה איומה נחתה עלי פה.
 
המקרים האלה שאמרתי לעצמי הנה, זה האושר, עכשיו תמסגרי ותתלי לך על לוח הזכרונות. מתי זה היה בדיוק? כן, אחרי הספירה. סתומה.
 
ויש לי פלייליסט. ואני בדרך כלל לא זוכרת שירים, לא שולפת שירים לפי מילים ולא לפי נושאים. והנה פתאום יש לי, תראו מה זה.
חדשות לא טובות היא עוזבת אותי
ונראה ביחד סרט ונחליט שנשארים
you dont love me anymore
and it's so like candy....
 
אז למה באתי לפה? כי פעם מזמן מזמן הייתי חלק קטן מפה.
וכי אני חייבת לכתוב, ולא למחברת. 
אני חייבת לכתוב לקהל.
זה עושה את הכל יותר ממשי.
(זה עושה את הכל ליותר ממשי)
 
סליחה על ההפרעה ותודה על הסבלנות
 
לצפיה ב-''
24/06/2016 | 06:39
6
241
מכמיר ומצער.  
 
לא ציינת בדיוק מהו קו פרשת המים של ה"ספירה האיומה" שאת מתארת, אבל אני מניחה שמדובר במערכת יחסים מקבילה שלו אחרת איך קובעים "קו פרשת מים" לספור ממנו
 
אם תסתכלי על עשירית הכוס המלאה, כתבת שהוא "רוצה לנסות לתקן" אז זה לא נשמע לי כמו נטישה של ממש. וכתבת שאת מאוד אוהבת אותו אז זה טוב שהוא רוצה לנסות לתקן...
 
איך היתה הפגישה עם המטפלת? (האסוסיאציה של גלדיאטורים שנתת נשמעת קצת קיצונית - הוא רוצה לתקן, לא להרוג...)
 
תחזיקי מעמד
לצפיה ב-'מנסה בשלישית, אני חוששת שגם תפוז רוצה לעזוב אותי '
מנסה בשלישית, אני חוששת שגם תפוז רוצה לעזוב אותי
25/06/2016 | 08:56
5
334
אני לא חושבת שיש בגידה ברקע. בכל מקרה אם יש, היא תתגלה בעתיד הקרוב, לא?
אני סופרת שש שנים. שש שנים זה המון זמן לא לאהוב. שש שנים זה המון דברים שקרו לנו במערכת המשפחתית. שש שנים זה המון דברים שעשינו ביחד. קושי רב.
ולעניין הטיפול, ראי המוטיב החוזר: שש שנים . אני מאמינה שהוא באמת רוצה לתקן, אני מנסה בכל כוחי להאמין שאפשר. רוב הזמן אני נכשלת. שש שנים זה המון זמן לסדק להתרחב ולהפוך לשבר שאי אפשר כבר להדביק מחדש.
לצפיה ב-'אם יעזור...'
אם יעזור...
25/06/2016 | 11:00
207
מכירה מקרוב סיפור דומה לשלך. שם היתה ההתרחקות (משני הצדדים אומנם) של  10 שנים, עד שאחד מבני הזוג שם את הנקודה. ומשם התחילה הידברות ( ללא יעוץ) מתוך החלטה משותפת שרוצים לשמור על הקשר והיחסים השתקמו.
בקיצור רוצה לומר לך שמצב כזה כן יכול להיות הפיך.
לצפיה ב-'ליבי איתך.'
ליבי איתך.
25/06/2016 | 17:12
3
206
אני חושבת שאם שש שנים הרגשת אהבה ואושר ועשיתם דברים יחד כמשפחה, זה היה אמיתי. אי אפשר לשקר שש שנים. אז אל תלקי את עצמך על כך שלא הבנת, או לא ראית. אולי יותר נכון לומר שהוא מגדיר את הרגשות שלו עכשיו, בדיעבד, כמשהו שקורה כבר שש שנים. זה כמובן מאד חמור ומעציב, זו האמת הסובייקטיבית שלו כרגע שאי אפשר להתעלם ממנה, אבל זה לא הופך את כל הזמן שחלף לשקר.
אני חושבת שהכי חשוב כרגע הוא למצוא לעצמך תמיכה, בלי קשר ליועצת הזוגית.  
לצפיה ב-'מסכימה לגבי ה"לפני 6 שנים" כנקודת מפנה זה בלתי אפשרי'
מסכימה לגבי ה"לפני 6 שנים" כנקודת מפנה זה בלתי אפשרי
26/06/2016 | 15:57
2
223
. אולי לפני 6 שנים היה היום שבו הוא התאהב במישהי אחרת ופצח איתה מערכת יחסים מקבילה (שנמשכת עד היום? או אולי לא)  וממנה הוא סופר. אבל גם בעיני "אין מצב" שיום אחד לפני 6 שנים הוא עבר מ"1" ל"0" ביחס שלו כלפיך.  סביר מאוד שזה סיפור שהוא מספר לעצמו/מטפלת/לך כדי להקל על על עצמו את רגשי האשמה שלו ["כבר 6 שנים שזה המצב ולא עשיתי עם זה כלום/נשארתי איתך כי אני כזה מצפוני", או לחילופין, כהצדקה עצמית - "לפני 6 שנים עברתי מהפך והפסקתי לאהוב אותה, וזו הסיבה שפצחתי במערכת יחסים עם X"]
 
רגשות הם עניין דינמי. הם לא עוברים מ"1" ל"0" בנקודת זמן מדויקת.
 
תחשבי על זה רציונלית - נניח, לצורך הדיון,  שיום אחד לפני 6 שנים הוא אמר לעצמו בבוקר מול המראה "וואלה - אני כבר לא אוהב אותה" - נראה לך שהוא הלך לסמן את היום הזה בלוח השנה/שלח לעצמו מייל כדי לזכור - וככה עד היום הוא זוכר מתי זה היה = לפני 6 שנים. זה אפשרי תיאורטית - אני לא מכירה אותו....אבל רוב הגברים הם לא כאלה מסודרים עם תאריכים.
 
בקיצור - זה לא קרה ביום אחד ואת לא "סתומה" כבר 6 שנים. בעצם את לא סתומה בכלל כי הוא כתב שהוא רוצה לתקן אז יש שם משהו טוב ביניכם עדיין. אחרת הוא יכול היה לומר "יאללה ביי"..... וזה לא משהו שהוא עושה.
 
 
 
י
לצפיה ב-'השם האינדיאני שלו הוא "איש זוכר הכל"'
השם האינדיאני שלו הוא "איש זוכר הכל"
29/06/2016 | 09:28
1
198
כך שאני מאמינה שדווקא הוא יכול לשייך תחושות לתאריכים בדיוק מפחיד. 
אני כמובן ההפך המוחלט ונאחזת בגילאים של הילדים כדי לנסות להעלות זכרונות מהתקופה הזאת.
את עניין הבגידה אני אפתח בקרוב. כשיהיה לי מספיק אומץ...
מנסה לשאוב קצת מהאופטימיות שלך.
לצפיה ב-'שלא ייצא שהמלצתי לפתוח/לגשש את נושא הבגידה הפוטנציאלית....'
שלא ייצא שהמלצתי לפתוח/לגשש את נושא הבגידה הפוטנציאלית....
29/06/2016 | 18:08
136
 
רק ציינתי שסטטיסטית נראה לי לא סביר שאין בגידה שקשורה בסיפור, כי ממה שראיתי בסיפורים מסביבי גברים בד"כ הם לא כאלה "גיבורים" והודעות מהסוג הזה בד"כ מגיעות רק אחרי שיש מישהי אחרת . אבל, אבל אבל:
 
(1) כתבת שיש לו זכרון ברזל לתאריכים אז אולי הוא "יוצא מן הכלל" בעוד דברים.
 
וגם 
 
(2) זה נושא מאוד נפיץ שמעלה הרבה רגשות קשים. וזה גם ממכר שכזה ויכול להפוך למוקד עצום של האנרגיה שלך רק לנסות-לדעת-כמה-שיותר -- אנרגיה שאולי את יכולה לנצל חלופית לתיקון.... ולכן, אולי את בעצם מעדיפה לא  לדעת את התשובה לשאלה הזו? (אני לא צוחקת, אני רצינית)
 
בעיני תמיד עדיף להיות אופטימית. מקסימום מתבדים... אבל אף פעם לא כדאי להיות פסימית-מראש, כי בעיני יש ביקום אלמנט לא מבוטל של "מחשבה בוראת מציאות", ואז אם פסימיים מראש זה יוצר קארמה שלילית ועשוי להיות נבואה שמגשימה את עצמה גם אם במקור זה היה מצב נייטרלי שיכול היה לצאת לכאן או לכאן.
ה
תחזרי לעדכן! 
 
xoxo
 
נ.ב. בזכותך קראתי קצת ברשת על אלנה פרנטה שלא היכרתי (יען כי אני כבר מזמן אינני אשת תרבות וספר ). מרתקת החידה הזו של מי היא באמת.  קראת עוד ספרים שלה? מי מהם החביב עליך?
לצפיה ב-' כתבת כ"כ יפה וכ"כ עצוב'
כתבת כ"כ יפה וכ"כ עצוב
24/06/2016 | 16:29
1
210
כמו דבי, גם אני חושבת שיש כאן תקווה, לפחות מהמעט ששיתפת. ברור לי שזה כרגע כואב מאד. אנחנו כאן 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
25/06/2016 | 10:16
32
לצפיה ב-'חיבוק.'
חיבוק.
25/06/2016 | 21:31
122
שש שנים זה הרבה ממה שהוא אומר
לא קראתי הכל, אבל בשש שנים הרבה קורה, ולא עוברים ממצב של "אוהב" מיד ל"לא אוהב".
או שהוא לא היה מבקש בכלל טיפול זוגי.
כנראה גם עליו עובר הרבה.
וגם עליכם.
בכל מקרה, אני קוראת אותך, ואיתך
לצפיה ב-''
26/06/2016 | 08:08
87
ספר וסרט--צפירת ארגעה, על סרט וספור חיים.
התמודדות לא קלה.
נראה לי שמה שחשוב--זה שתבדקי עם עצמך---מה את באמת רוצה.
תכוני את הטיפול בשלב ראשון לא לשינוי המערכת ביניכם
אלא לבחינה, האם את באמת רוצה, והאם הוא באמת רוצה,
אם כן, כדאי להשקיע בבניה מחודשת.
בהצלחה בכל בחירה.
לצפיה ב-'כתבת מקסים ומרגש '
כתבת מקסים ומרגש
26/06/2016 | 09:59
150
שולחת ענקי
לצפיה ב-'כואב '
כואב
26/06/2016 | 10:40
1
235
המילים שלך כל כך מעבירות את התחושה. את מוכשרת ממש.
מזדהה עם ההרגשה של חיים בתוך מציאות שקרית וגילוי פתאומי שמה שחשבת שונה ממה שבאמת.
אולי זו נחמת טיפשים, אבל מאז החוויה שלי אני כל הזמן רואה את זה קורה. תסריטים שנראו דימיוניים מתרחשים לפתע ומערערים את הביטחון שלך באחרים ובעצמך.
אם יש מקום להתפרק בו, אם יש מי שיכול לתת כתף, כדאי להיעזר.
לצפיה ב-'תודה לכולכן '
תודה לכולכן
29/06/2016 | 09:24
248
אתן מהממות של ממש ואני שפכתי עליכן את כל המלל ונטשתי קצת..
אני מנסה להאחז בסיפורים הטובים. תודה לכן.
 
לוסי ניצנים סיקרנת אותי, אני מקווה שיצאת מחוזקת מהסיפור. אני מאד מפחדת להפוך לצינית ולחסרת אמונה. ואני כזאת פתי, תמיד הייתי וקצת שמחתי בכך. כי עדיף לי להיות פתיה אופטימית מאשר סקפטית ופסימית ואני חוששת שאני הופכת בדיוק לכזאת.
 
לצפיה ב-'לא תמיד מרגישים'
לא תמיד מרגישים
01/07/2016 | 14:27
125
אחרת רוב הזוגות היו נפרדים ...
לא סתומה אלא אשה אוהבת וקל לנו להיות במקומות המחבקים האלה
הנעימים של שום דבר רע לא יכול לקרות לנו
שולחת חיבוק של תקווה שאולי אולי אולי יצא מההלם משהו אחר
שתצליחו להשיג חזרה משהו מהאהבה ושהיא תשוב להיות אותה אהבה גדולה 
כי אולי יש ניצוץ
שבת שלום
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
23/06/2016 | 20:46
16
21
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
23/06/2016 | 20:47
8
33
לצפיה ב-'מסיבות סיום מעייף אבל מתגמל '
מסיבות סיום מעייף אבל מתגמל
24/06/2016 | 11:06
144
מסיבת סיום בחוג של הקטן היתה מוצלחת ביותר בפעילות הורה ילד.
מסיבת סיום בבית ספר היתה מוצלחת ביותר הילדה שלי הראתה לי איך התבגרה וכמה טוב לה חברתית ובכלל. רק נחת בתחום הזה לפחות ולטעמי החשוב ביותר בבית ספר יסודי.
והיום מסיבת סיום של הקטן זהו, נגמר עידן הגן מתחילים בית ספר. היה מרגש מאוד ומפתיע, ציפיתי לפחות וקיבלתי יותר.
לצפיה ב-'משהו גדול וטוב: אחותי התחתנה!'
משהו גדול וטוב: אחותי התחתנה!
24/06/2016 | 13:01
3
214
היה אירוע מרגש, מושקע וטעים.
הרב שחיתן התחשב בקהל המזיע ועשה טקס קצר ולעניין
והמשפוחה עשתה שמיייח בלי סוף  
לצפיה ב-' - באמת משהו גדול!'
- באמת משהו גדול!
24/06/2016 | 18:21
2
138
ספרי עוד קצת פרטים - העם רוצה לדעת! 
 
הנאה החתן בעיניך? ומה נתנו לאכול? ואיזו שמלה לבשת את? הצלחת לא לבכות מהתרגשות בטקס? וההורים?  הם נוסעים לירח דבש באיזה מקום מיוחד?
 
בקיצור - תני פרטים חשובים כדי שנהנה באופן שילוחי.
לצפיה ב-'נתחיל ממה שלבשה הכלה :'
נתחיל ממה שלבשה הכלה :
25/06/2016 | 11:26
1
203
שמלה לבנה 
אמנם זה אאוטינג אבל אני לבשתי שמלה כחולה ארוכה.
היו לי המון התלבטויות לגבי הלבוש שלי, מאחר ואצלנו במשפחה לא נהוג להתלבש בשמלות מהודרות (בסגנון שמלות ערב על השטיח האדום) ואני מאלה שאין להן שמלות בארון (למרות שהחיפוש אחרי שמלה עשה לי חשק) ולכן חפשתי משהו שהוא לא מהודר מידי אבל גם כזה שאף אורחת לא תהיה לבושה כמו אחות הכלה.....
כדי להשלים את חסרונם של האבות מתחת לחופה עמדנו האחים לצד האמהות (אחר כך אמרו לי שהחזקת הידים הידיים ביניינו היתה מרגשת בפני עצמה)
מזג האוויר בחופה היה כ"כ מזיע שהיה קשה גם להתרגש  לשמחת הנוכחים הרב ערך את החופה בטוב טעם ובמהירות האפשרית (זה אותו רב שחיתן גם אותנו)
האוכל היה מצויין! לפחות מה שאני הצלחתי לטעום
הם בילו את השבוע האחרון במלון בת"א. חו"ל יגיע בהמשך.
 אנחנו כבר מחכים לשמחה הבאה  (רק שנצטרך לחכות לפחות 9 חודשים...)
לצפיה ב-'הו מעולה! נשמע לי כיף גדול'
הו מעולה! נשמע לי כיף גדול
26/06/2016 | 06:08
95
שהאחים עמדו גם מתחת לחופה
 
הזכרתי לי את החתונה של אח שלי (חצי אח אבל לאמשנה) שנערכה לפני 13 שנה (לאן עף הזמן?) בחודש יולי אחר הצהריים. אמנם לא בארץ - באזור בוסטון - אבל זה לא משנה - היו איזה 50 מעלות חום, בחיי. והגברים כולם נדרשו ללבוש חליפה מלאה. בעלי לדעתי זוכר את ההזעה הזו עד היום  - והוא לא אחד שנדיר שהוא מזיע . אבל זו היתה סאונה מיוחדת במינה. 
 
אם הטמפרטורה היא סימן לבאות אז הוא והכלה-מאז עדיין נשואים באושר רב - 13 שנה ושלושה ילדים+כלבה אחר כך
 
שיהיו רק שמחות
לצפיה ב-'חזרנו הבייתה '
חזרנו הבייתה
26/06/2016 | 10:06
2
175
לשקט שלנו, לביחד שלנו, לדברים שלנו
 
ממש מרגישה רוגע מסוים שלא היה לי במיוחד בחודש האחרון...מרגישה בבית סופסוף ושלא חיה על מזוודה.
לצפיה ב-'אין כמו ב- '
אין כמו ב-
27/06/2016 | 10:40
1
88
<גם כשזה נוגע ללידות אגב >
 
תהני מהשקט.
לצפיה ב-'לגמרי נהנית '
לגמרי נהנית
27/06/2016 | 11:09
112
ומי חשב לפני שנתיים שאני אקרא לניו יורק "בית"
החיים מפתיעים
לצפיה ב-'מישהי כאן צלחה את ״ החוחית״?'
מישהי כאן צלחה את ״ החוחית״?
24/06/2016 | 21:33
152
מתלבטת אם לקנות.....
תודה
לצפיה ב-'שבוע עם שתי לוויות ולהבדיל חתונה '
שבוע עם שתי לוויות ולהבדיל חתונה
25/06/2016 | 22:26
143
על החתונה כבר כתבתי במשהו גדול וטוב
 
השבוע האחרון נפתח בלוויה ביום ראשון והסתיים בלוויה נוספת ביום שישי.
שתי הלויות היו של קרובים מדרגה ראשונה של קולגות בעבודה. שני הנפטרים היו אנשים מבוגרים עם נינים.
בלווויה הראשונה משפחה גדולה ומאוד עצובה, אך עם זאת הם ראו את הדעיכה וידעו והתכוננו ליום.
בלוויה השניה, יש רק משפחה קטנה מאוד שאינה מתגוררת בארץ ולכן הקולגה שלי עמדה לבדה מול הקבר מוקפת בחברים לעבודה בלבד. היה עצוב (ודי ברור שהקולגה תעזוב בקרוב את העבודה כדי להתאחד עם משפחתה שבחו"ל)
 
חוץ מזה היו גם :
סיום חוג כדורגל בו שחקנו הורים וילדים ביחד ובסופו המשחק המשותף המאמן וההורים האחרים (בעיקר האבות) שבחו אותי על יכולות הכדורגל שלי
טיול הורים וילדים לכבוד סיום בית ספר (היה כיף)
ימים של חופש בשל החתונה.
לצפיה ב-'די טוב '
די טוב
26/06/2016 | 06:11
1
129
סגרתי 5 שבועות ללא טיסות - שיא אישי ואולימפי (מחר הוא ייחתך והשעון יתאפס)
 
בית הספר נגמר השבוע אז ילדות הבית מאושרות. הן ממשיכות שיעורי נגינה למשך הקיץ וקייטנות ספורדיות פה ושם (למשל שבוע של קייטנת כלי נשיפה לטרומבוניסטית הצעירה) אבל סה"כ הן בעיקר נחות, משחקות ביניהן ורבות גם
 
ויש לי יומולדת מחר <אייקון של ילדה עם זר יום הולדת על הראש>
לצפיה ב-'מזל טוב! '
מזל טוב!
26/06/2016 | 09:31
13
לצפיה ב-'וואו שבוע מטורף כזה '
וואו שבוע מטורף כזה
26/06/2016 | 10:04
2
212
הבחור הגיע לישראל ודי מאז לא ישבתי לרגע ולא הפסקנו לאכול ולטחון...
אנחנו אוהבים להתפנק מידי פעם ולצאת לאכול אבל זה היה ממש מוגזם ומרוב שאנשים רצו לפגוש אותנו ואנחנו אותם יצא שאכלנו 3 ארוחות בחוץ ואומנם אני די אוכלת מעט ומתמלאת מהר אבל גם העלות הכספית הייתה די גבוהה ויצאתי די מעולפת מבחינה פיזית ורגשית.
 
ימים של פרידה אחרי ביקור הם ימים מאוד קשים, את רוצה להיפגש ולראות את כולם, להיפרד, הלב נשבר וכואב ומצד שני- גם רוצים לחזור הבייתה.
 
חזרנו אתמול הבייתה והאמת שזו הרגשה מדהימה- ממש מרגישה שחזרתי הבייתה.
היה כל כך כיף לראות את הדורמנים, לראות את הדירה שלנו, הדברים שלי
 
הטיסה הייתה קצת מלחיצה כי באנו עם 40 קופסאות של זריקות ופחדנו שיעשו בעיות ואולי זה לא ישמור על הקור אבל הכל ממש זרם בסדר והטיסה הייתה סה"כ נעימה.
 
 
לצפיה ב-'בשעה טובה'
בשעה טובה
26/06/2016 | 10:07
1
147
מאחלת שהות נעימה בביתכם.
ושכל חלומותיכם יתגשמו.
לצפיה ב-'תודה יקירה '
תודה יקירה
26/06/2016 | 10:12
27
לצפיה ב-'רילוקיישיניות (פרפרי אהבה?), אך לא רק '
רילוקיישיניות (פרפרי אהבה?), אך לא רק
23/06/2016 | 08:49
17
388
שלום לכולן,
אולי למישהי כאן יש רעיון יצירתי.
אחרי שהיינו ברילוקיישן בארה"ב, נשארתי בקשר עם מישהי שאני מאד מעריכה מקצועית ואישית.
היא דוברת אנגלית וממש ממש מעט עברית (מילים כמו שלום, אני..). היא רוצה ללמוד עברית, וכפי שכתבה לי "להיות צעד אחד לפני הילד שלומד כעת בגן ובשנה הבאה ילך לכיתה א".
היא אישה מאד עסוקה ולכן היצעתי לה שאקליט את עצמי, כך שהיא תוכל לשמוע אותי תוך כדי נסיעות ומטלות אחרות. היא שמחה על ההצעה.
השאלה מה להקליט את עצמי אומרת? חשוב לי שזה באמת יהיה אפקטיבי מבחינת למידה, קצר וענייני (10-15 דק' כל הקלטה), וגם נעים, כך שתהיה לה מוטיבציה להמשיך ולשמוע. 
כל כל כל רעיון יתקבל בברכה.
תודה רבה מראש 
לצפיה ב-'היא מבינה עברית?'
היא מבינה עברית?
23/06/2016 | 09:58
1
156
מה התכוונת להקליט לה?
 
אפשר להשיג audiobooks של ספרי ילדים, שבהם רמת העברית בסיסית מספיק.
לצפיה ב-'טיפונת, רק מילים בסיסיות כמו "שלום" ו"אני"'
טיפונת, רק מילים בסיסיות כמו "שלום" ו"אני"
23/06/2016 | 10:10
137
מה התכוונתי להקליט לה? זו בדיוק השאלה  אין לי מושג מה להקליט ולכן אני פונה אליכן.
תודה על הרעיון, אך רציתי לייצר לה משהו בעצמי.
תודה לתגובה 
לצפיה ב-'הייתי הולכת על ספרי ילדים בהתחלה'
הייתי הולכת על ספרי ילדים בהתחלה
23/06/2016 | 18:09
2
164
אולי משהו שיש לו גם גרסה באנגלית ולומר משפט בעברית ואז התרגום שלו באנגלית ושוב לחזור על זה בעברית.
 
 
לצפיה ב-'אוליביה! רעיון טוב תודה!'
אוליביה! רעיון טוב תודה!
28/06/2016 | 08:34
1
13
לצפיה ב-'אני משוגעת על אוליביה '
אני משוגעת על אוליביה
28/06/2016 | 10:53
59
אין על החזרזירה הזו .
לצפיה ב-'האם היא רוצה ללמוד עברית כדי שהיא תוכל לנהל שיחה?'
האם היא רוצה ללמוד עברית כדי שהיא תוכל לנהל שיחה?
23/06/2016 | 18:20
1
103
או שהיא רוצה ללמוד עברית כדי להבין קצת מה הבן שלה ילמד?

אם זה למטרת שיחה - את יכולה להקליט את עצמך,כביכול מנהלת דו שיח בכל מיני סיטואציות. למשל בחנות מכולת , מנהלת שיחה עם המוכר, או בבנק, או בדואר או בשפת הים.... מקווה שהבנת למה אני מתכוונת. פעם, כשאנחנו היינו עולים חדשים, היו לנו ספרים של שיחות בסיסיות (לא יודעת אם זה עדיין קיים. אולי תחפשי באינטרנט ואז תוכלי להקליט את עצמך).

אם זה למטרת הבנת הילד- את יכולה ללמד אותה את האותיות ובכל הקלטה ללמד אות מסויימת. למשל א- אבטיח. פרי של קיץ.... זה יכול להיות כמו המשחק של ארץ עיר- חיות, ערים בישראל, מאכל, ירק וכו׳.... אם את יכולה, בסיום ההקלטה את יכולה לצרף שיר לאותה אות... יש דיסק כזה, של שירים לפי האותיות... אם זה מעניין אותך, אוכל לאמר לך מה שם הדיסק ואפילו לתת לך את רשימת השירים.

בהצלחה


לצפיה ב-'נראה לי שיותר לילד'
נראה לי שיותר לילד
28/06/2016 | 08:41
32
נתת לי כיוון טוב, שהתחלתי לעבוד עליו. תודה!
לצפיה ב-'מכירה את Duolingo?'
מכירה את Duolingo?
23/06/2016 | 22:42
1
141
זאת אפליקציה מצוינת ללימוד שפות. הבטא בעברית יצאה אתמול, והיא זמינה כרגע רק באתר שלהם, אבל בהמשך תהיה זמינה גם בנייד. אם היא יודעת לקרוא בעברית זה ממש יכול להתאים לה.
לצפיה ב-'נכנסתי לאפליקציה היום'
נכנסתי לאפליקציה היום
28/06/2016 | 08:28
55
נראית טוב!
הבעיה שהיא ויזואלית בלבד, בעוד אני רוצה להכין לה קובץ קול לשמיעה בכל מקום: בזמן נסיעה וכו.
תודה רבה.
לצפיה ב-'עזרתן לי מאד, תודה רבה לכולן '
עזרתן לי מאד, תודה רבה לכולן
25/06/2016 | 09:29
14
לצפיה ב-'אני הייתי מתחילה'
אני הייתי מתחילה
26/06/2016 | 08:10
6
99
דוקא משירי ודיקלומי ילדים.
זה קליל, זו שפה שמכלה הרבה פעלים, והרבה תיאורים,
ודרך מנגינה וקצב קל יותרלזכור.
 
לצפיה ב-'השאלה איך בדיוק'
השאלה איך בדיוק
27/06/2016 | 09:26
5
57
לשים שיר ולתרגם אותו לאחר מכן?
שורה שורה?
אני בדילמה לגבי הפרטים הקטנים. 
חשוב לי שיעניין אותה, והיא לא תרים ידיים מהר כי לא מבינה כלום.
 
תודה 
לצפיה ב-'לפי דעתי כך,'
לפי דעתי כך,
27/06/2016 | 09:56
42
שיר שלם בעברית, כדילקבל "תמונה מלאה"
ואזלשיר שורה ולתרגם (אם אפשר במנגינת השורה--לאחייבת)
וכך קטע שלם,
ואז הקטע השלם בשיר.
עד סופו,
ואז את כל התרגום, ולהשמיע את השיר במלואו.
בהצלחה.
לצפיה ב-'עוד משהו---'
עוד משהו---
27/06/2016 | 09:57
3
62
תבקשי מהחינוכית איך הם מלמדים אנגלית, 
זה אמנם לילדים--לתלמידים--אבל זה לימודי שפה.
לצפיה ב-'מה ז"א תבקשי מהחינוכית? '
מה ז"א תבקשי מהחינוכית?
27/06/2016 | 11:48
2
16
לצפיה ב-'הטלויזיה החינוכית'
הטלויזיה החינוכית
27/06/2016 | 18:57
1
70
יש להם תכנית של של הוראת אנגלית. אולי ברכיון,
פשוט "להעתיק" רעיונות.
לצפיה ב-'הבנתי, תודה רבה! '
הבנתי, תודה רבה!
27/06/2016 | 20:29
7
לצפיה ב-'כתבה ב"הארץ" על אובססיה לנדל"ן'
כתבה ב"הארץ" על אובססיה לנדל"ן
18/06/2016 | 06:10
11
298
יש כתבה היום בעיתון הארץ היום מאת ניסן שור - "נדל"ן לא מעניין אותך? אתה ברברי. אתה לוזר" שמדברת על זה שלכאורה כל האנשים במדינה מדברים על נדל"ן כל הזמן - http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.29760...

מסיבות של זכויות יוצרים לא אדביק אותה פה במלואה, אבל במסגרת שימוש הוגן לצורך דיון אתן רק כמה ציטוטים קצרים וקצת תיאור  - היא שילוב של מצחיקה ואולי-קצת-נכונה?

"אלה שאין להם נדל"ן — מדברים על נדל"ן. אם רק היה ברשותם נדל"ן, הם לא היו צריכים לשכור דירות במחירים מופקעים. הם נתונים בתוך טורנדו, ומפנטזים על הגעה למקום מבטחים. הם לא יגיעו לשם, וזה מדכא אותם עד מוות. נדל"ן זה המדד לכל דבר שקורה — הצלחה, כישלון, הימור נכון, הימור כושל, מה שיש ומה שאין. נדל"ן זה הפוליטיקה, זו החברה, אלה היחסים הבינאישיים. בחור פוגש בחורה. השאלה הראשונה שנשאלת: יש נדל"ן או אין נדל"ן?"

...

"אלה שיש להם נדל"ן — מדברים על נדל"ן. הם שיחקו אותה. אז הם רוצים להראות לכולם שהם שיחקו אותה. נדל"ן שלא מדברים עליו — האם הוא קיים? הנדל"ניסטים מתפארים בנדל"ן שלהם כמו שג'יגולו מתפאר בכיבושיו. עוד דירה ועוד דירה ועוד דירה. נו, ומה עוד? זה הכל? בטון, קצת טיח ומרצפות עשויות שיש? על זה כל הרעש?"

ואז זה מדבר על הורים וסבים בישראל שצאצאים רואים אותם בתור "פוטנציאל לחצי דירה" (כלומר זה כל מה שיש להם בראש כשהם רואים אותם). ואיך כבר בלוויה הם מחלקים את השלל בראש ועושים תכנונים
"לשמור על הדירה? למכור אותה? יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבֵּנָדְלַ"כוֹן וּבֶּדִירָתְכוֹן וּבֵּפֵנְטְהַאוּזְכוֹן וּבֵּדוּפְּלֶקְסְכוֹן וּבֶּתְשוּאוֹתֶיְכוֹן, בֶּצָהָלָה וּבֶּרַמָת אָבִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. כולם ביחד — אמן.

אמן שאנשים יפסיקו לדבר על נדל"ן"

ברור שזו כתבה היתולית. לדעתכן יש בה גם שמץ של אמת? (אני לא גרה בארץ אז קשה לי לענות - אבל חושבת על זה במקום שסביבי)

ובכל מקרה שאפו ענק לכותב הזה שנדמה לי שלא קראתי אף פעם והוא כותב מדהים בעיני.

לצפיה ב-'לא כל האנשים במדינה'
לא כל האנשים במדינה
19/06/2016 | 17:18
1
180
בסביבה שלך אף אחד לא מדבר על נדל"ן, אבל אולי זה בגלל שכולנו "בעלי בתים" כבר הרבה שנים, והילדים עוד לא הגיעו לשלב הזה.
 
מצד שני, יכול להיות שזה נושא שיחה מקובל ב"מדינת תל אביב".
לצפיה ב-'*שלי*'
*שלי*
19/06/2016 | 17:32
22
לצפיה ב-'גם בסביבה שבה אני גרה לא מדברים על נדל"ן'
גם בסביבה שבה אני גרה לא מדברים על נדל"ן
20/06/2016 | 06:36
148
גם אצלנו יש הרבה בעלי דירות אבל יש גם דירות מושכרות (אחוז קטן יותר), לא שומעת דיבורים לא מבעלי נדל"ן ולא משוכרי דירות. בקיצור לא מבינה על מה הכתבה.
לצפיה ב-'אובססיה לנדל"ן?'
אובססיה לנדל"ן?
20/06/2016 | 09:12
3
170
נראה לי שהנושא כפי שמוצג, מדבר או ברמה של אנשי עסקים,
שאכן רוכשים דירות להשקעה, 
או ברמה של עשירי ת"א שרוצים השקעה מניבה--
כ לחסוך בבנקים זה כבר מזמן לא חוסך, כ"כ הרבה מיסוי וכ"כ מעט ריביות בחיסכון
שבאמת לא כדאי.
 
מנקודת מבטי, הייתי רוצה שלכל אחד מילדי תהיה דירה, שיוכל לגוור בה.
ומכון שמשכנתא היא הוצאה גדולה--היא בכ"ז עדיפה ע"פ תשלום שכר דירה.
גם מפני שאם זו דירה שלי, יש אופציה לתקן ולשפץ לפי צורך, בעוד בדירה שכורה,
תתחנן בפני הבעלים שיסדרו אביזרים בדירה שהיא שלהם.
וגם מפני שבתשלום משכנתא בסוף הנכס הוא שלך, בשכירות לעולם תשלם
והמחיר מאמיר.
 
אבל שיחות כמו בכתבה לא במחוזותינו.
לצפיה ב-'הכתבה מתארת גם את ה"משקיעים בנדל"ן"'
הכתבה מתארת גם את ה"משקיעים בנדל"ן"
20/06/2016 | 17:58
2
118
וגם את אלה שמרגישים בחיים לא יהיה להם נדל"ן (מינימלי - למגוריהם שלהם, לא כ"השקעה")
 
אז זה לא רק המשקיעים. היא מתארת קוטביות בין ה"משקיעים" ל"אלה שמרגישים בחיים לא יהיה להם נדל"ן"
לצפיה ב-'רק חסר המשפט הכואב'
רק חסר המשפט הכואב
20/06/2016 | 19:20
152
שמשקיעי הנזל"ן נעשו כאלה א רק מהשקעה פרטית וישרת דרך, אלא מהרבה 'הזדמנויות' לא ראויות (Pכמו תחכום במיסים ועוד)
והם בהחלט אלה שגם גורמים לחלשים שלא יוכלו לממש חלום לנדל"ן.
אפילו לא למגורים.
לצפיה ב-'ואולי רק עוד משפט אחד--'
ואולי רק עוד משפט אחד--
20/06/2016 | 19:21
112
לכן המחאה החברתית, היתה מחאה גורפת ובצדק,
רק שמארגניה מינפו עצמם פוליטית והאש להשגים דעכה בפוליטקה הקטנה והמכוערת.
לצפיה ב-'האמת שאצלנו במשפחה הקטנה שלנו הדיעות חלוקות...'
האמת שאצלנו במשפחה הקטנה שלנו הדיעות חלוקות...
22/06/2016 | 07:13
182
בעלי למשל נכנס להיסטריה מזה שכל אלה שאנחנו מכירים במקום המגורים שלנו בחו"ל קנו דירה ושרק אנחנו למעשה לא קנינו. בעיני הוא פחות מסתכל על זה בראייה מרחבית של לא צריך לעבור דירה ושיש מקום קבוע לגור בו אלא יותר כאל סמל סטטוס.
 
אני לגמרי עדיין לא שם, עוד לא החלטנו אם נשארים או לא. יש לנו עוד שנתיים סגורות כרגע ואם לקנות זה יהיה ממש מחוץ למנהטן ומחייב נהיגה ואני לא מתלהבת מהעניין,בלשון המעטה.
 
שלא לדבר על זה שלא רואה טעם לעשות דבר כזה כל עוד אנחנו בטיפולי פוריות וההוצאות שלנו בשמיים.
 
 
לצפיה ב-'שטויות'
שטויות
23/06/2016 | 14:05
94
אצלנו זה היה נושא "חם" כשחיפשנו דירה, ומהרגע שקנינו (כבר כמה שנים טובות) זה מאחורינו ורחוק מלהיות נושא לשיחה בבית שלנו.
לצפיה ב-'אצלנו הדיון בנדל"ן הוא כמעט יומיומי מאחר ואנחנו מחפשים דירה'
אצלנו הדיון בנדל"ן הוא כמעט יומיומי מאחר ואנחנו מחפשים דירה
23/06/2016 | 20:55
137
אבל זה בעיקר דיון עם בן זוגי הרבה הרבה פחות עם המשפחה המורחבת.
לפעמים אם אנחנו רואים דירה שווה, אני מתייעצת בעבודה אם היא כדאית או לא ואז זה גולש לענייני מי קנה דירה לאחרונה ובכמה. 
הנושא בדר"כ לא עולה בשיחות ע"י אחרים.
 
 
לצפיה ב-'יש ועוד איך!'
יש ועוד איך!
28/06/2016 | 11:02
65
במשפחה של בעלי, נדמה שדיבור על נדל"ן זה ממש תחביב. בעיקר של הבנים אבל לא רק.
כולם בעלי דירה אחת.
אוהבים להשוות - מי קנה לפני העלית מחירים ומי אחרי וכמה הוא נדפק, כמה שווה הנכס שלהם היום, עוד כמה שנים למשכנתא, חייבים שיפוץ, יצא יפה? חבל שלא עשיתם אחרת... אם חבר או קרוב משפחה קונה/מוכר/משפץ אוהבים להכנס לכל הפרטים הקטנים - למה מכר, בכמה, איפה קנה, בכמה, נשארו באותו אזור? למה לא לעבור כבר לעיר אחרת 'טובה יותר'? למה שיש כזה, למה מרפסת תלויה...
ואם כבר יש פירגון אז 'טוב, נו, הם לקחו מעצבת...'
אין לזה סוף.
 
לצפיה ב-'איך היה השבוע שלי?'
איך היה השבוע שלי?
16/06/2016 | 21:11
32
20
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
16/06/2016 | 21:12
8
33
לצפיה ב-'הבעל סופסוף הגיע-כמה התגעגעתי! '
הבעל סופסוף הגיע-כמה התגעגעתי!
17/06/2016 | 08:02
3
286
פעם ראשונה שנפרדנו לכל כך הרבה זמן!
לצפיה ב-'תהנו יחד עד 120. '
תהנו יחד עד 120.
17/06/2016 | 11:42
16
לצפיה ב-'איזה יופי, תהנו'
איזה יופי, תהנו
18/06/2016 | 21:13
11
לצפיה ב-'תודה יקירות '
תודה יקירות
18/06/2016 | 22:37
132
עוד שבוע וחוזרים הבייתה .
האמת שמחכים לזה בקוצר רוח, במיוחד אני...מיציתי
זקוקה לבית שלי,למיטה שלי, לדברים שלי, לבגדים שלי כשהם בארון ולא במזוודה
לצפיה ב-'ממשיכה לרדת ומקווה שימשיך ככה'
ממשיכה לרדת ומקווה שימשיך ככה
18/06/2016 | 21:16
2
154
עובדת קשה בשביל זה וזה בכלל לא פשוט אבל שווה.
יום שישי כייף אחרון עם חברה לפני שמתחיל החופש הגדול (שבוע הבא יש מסיבות סיום).
קניתי לעצמי מתנות לכבוד הירידה במשקל עוד כמה בגדים לארון שלאט לאט גדל ונהיה הרבה יותר נחמד ממה שהיה עד עכשיו.
 
לצפיה ב-'תתחדשי ותהני '
תתחדשי ותהני
18/06/2016 | 23:21
1
6
לצפיה ב-'תודה '
תודה
20/06/2016 | 06:52
6
לצפיה ב-'הבוסים שלי מקבלים בהבנה את הימים שאני מגיעה לעבודה עם הילדים'
הבוסים שלי מקבלים בהבנה את הימים שאני מגיעה לעבודה עם הילדים
19/06/2016 | 00:05
160
יום שני היה יום חופשה בבית הספר, אבל בעבודה אצלי היה לחוץ 
ולאור ימי החופש שמתוכננים בחודשים הקרובים, התקמצנתי לקחת יום חופש, כך שהגעתי עם שני ילדים לעבודה.
לשמחתי, הם די העסיקו את עצמם כך שגם הצלחתי לעבוד.
ולשמחתי (2) הם לא עשו בושות
לצפיה ב-'די נאחס'
די נאחס
17/06/2016 | 00:58
20
339
האו-פרית המיועדת לא קיבלה ויזה ואנחנו לא מצליחים למצוא חדשה (כל המועמדות כותבות לנו אחרי יום: תודה, אבל בחרתי במשפחה אחרת). אלמנט הלחץ מתחיל לחלחל.... 
 
החתולה התחילה לצלוע לפני שבועיים. לקחנו אותה לוטרינר ואחרי 260 דולר (בלי צילום רנטגן או משהו חלילה - זה עולה הרבה יותר) שאמר שהרגל לא שבורה ושהטיפול השמרני הוא לחכות. בינתיים חלפו שבועיים וקצת והיא עדיין צולעת. 
וזו החתולה הפחות חביבה עלי.
 
כל מיני עניינים ביורוקרטיים עולים על שרטונים מסוגים שונים.
 
 
שייגמר כבר השבוע הזה ושהסרט של שבוע הבא ייראה יותר טוב...
 
 
לצפיה ב-'באסה על האו-פר'
באסה על האו-פר
19/06/2016 | 00:01
2
215
איך הגעתם לתסבוכת כזאת שהיא נבחרת אבל לא מקבלת ויזה?
 
ולגבי החתולה- אין לכם ביטוח לבעלי החיים?
מנסיון של חברים שכבר הוציאו יותר מ 15K על טיפולים לכלב שנדרס - זה די מאסט
 
לצפיה ב-'אצלנו, הביטוח לא הסכים לעשות ביטוח לחתולים-'
אצלנו, הביטוח לא הסכים לעשות ביטוח לחתולים-
19/06/2016 | 20:18
166
והם גם יודעים למה...טיפולים ובדיקות לבעלי חיים זה דבר מאוד מאוד יקר, וחברות הביטוח הרי שונאות לשלם כסף, אז בזמנו, כשביררנו לגבי העניין, אמרו לנו שלא עושים.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'זו פעם ראשונה שזה קורה לנו ודי נדיר בכלל '
זו פעם ראשונה שזה קורה לנו ודי נדיר בכלל
20/06/2016 | 01:42
167
או-פריות בד"כ מקבלות ויזה בלי בעיה (בגלל זה זו תכנית חביבה על אנשים צעירים בגיל אחרי צבא כזה שרוצים לראות אמריקה אבל לא היו מקבלים ויזה אחרת....)
 
הסיבה הרשמית שהיא קיבלה לדחייה היתה שהיא "לא הוכיחה מספיק קשרים למדינת המוצא שלה" כלומר המראיינ/ת לא השתכנע/ה שהיא מתכוונת לחזור לעיר הקטנה בפרו בה היא גרה אחרי שנת האו-פריות
 
אני מניחה שזה רושם שהיא נתנה בתשובות שלה
 
אין לנו ביטוח לחיות. האמת שיש פה ביטוח כזה - אבל אף פעם לא חשבתי על זה. בד"כ הם מסתפקים בביקור שנתי וזהו. אבל בחצי שנה האחרונה היו לחיות שלנו הרבה אירועים. אני מניחה שעכשיו ממילא הכל ייחשב "מצב קודם" (ע"ע החתול עם הדלקת חניכיים שחוזרת) ואז הביטוח לא יכסה.
לצפיה ב-'לרוב רובם של האנשים אין בכלל את הפריבילגיה להחזיק אופר...'
לרוב רובם של האנשים אין בכלל את הפריבילגיה להחזיק אופר...
19/06/2016 | 20:20
15
62
לצפיה ב-'אני לא חיה בישראל, וה"או-פר" שאני מדברת עליה איננה'
אני לא חיה בישראל, וה"או-פר" שאני מדברת עליה איננה
20/06/2016 | 01:34
14
262
מה שנקרא "או-פר" בישראל. מדובר באישה צעירה בין גיל 18-26 שמגיעה לארה"ב לשנה לעזור בטיפול בילדים תמורת חוויה של "לראות אמריקה" ו"לשפר את האנגלית" + משכורת סמלית מאוד.
 
היא לא עושה שום עבודות בית, ולעתים קרובות (מדי) צריך בעיקר לנקות ולסדר אחריה, משל היתה ילד נוסף בבית.
 
בסביבה שבה אני גרה יש להרבה אנשים את הפריבילגיה לחזיק אופר-מהסוג-האמריקאי - לרבות עובדי מדינה (אני הייתי עובדת מדינה כשהתחלנו עם זה), כי המשכורת שלה היא נמוכה מאוד. למעשה, אופר-מהסוג-האמריקאי נחשבת לאלטרנטיבה זולה בהרבה  מאשר מטפלת מקומית קבועה שלא גרה איתך, ובודאי שהרבה יותר זולה ממועסקת שהיא גם מטפלת בילדים וגם עושה עבודות בית.
 
אנשים אמידים באמת פה לא מתעסקים עם או-פר (יש הרבה טירחה - הן מתחלפות כל שנה, ויש להן משברים של געגועים הביתה, והן דופקות את האוטו לא מעט. צריך גם לצרף אותן באופן מלא לפעילויות משפחתיות במידה והן מעוניינות, כולל ארוחות משותפות וכאלה - בקיצור - יש סיבה בגינה זה זול יחסית).
 
 
לצפיה ב-'מה שנקרא- הבדלי תרבות- אבל יש לי שאלה מקשה בכל זאת-'
מה שנקרא- הבדלי תרבות- אבל יש לי שאלה מקשה בכל זאת-
20/06/2016 | 11:54
13
241
אם להחזיק מן סוג כזה של אופר זה "כזו טרחה"- אז למה להחזיק אותה בכלל?
אפשר לבחור גם לא להחזיק אופר, לא? אין דבר כזה שם  באמריקה הגדולה בייביסיטר?
כלומר- אני מבינה את הצורך בסיוע עם הילדים כאשר שני ההורים עובדים, ואתם גרים רחוק מהארץ, כך שאין עזרה מסבים-סבתות, אבל- אי אפשר פשוט להיעזר בבנות שמשמשות כבייביסיטר?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
 
לצפיה ב-'"בייביסיטר"'
"בייביסיטר"
20/06/2016 | 17:45
12
226
ה"בייביסיטר" צריכה להיות בעלת רשיון נהיגה ונהגת טובה כדי לתת את העזרה הדרושה - כי צריך לקחת/להחזיר את הילדות לחוגים וחברות.
 
בנות בגילאי תיכון בארה"ב לא עושות "בייביסיטר" מעבר לשעתיים-שלוש בלילה בסופ"ש (נגיד כדי שההורים יוכלו לצאת לסרט או משהו) ונהגות מנוסות ממילא הן לא. אז את התיכוניסטיות מחקנו.
 
נשארנו עם סטודנטיות בקולג' - עוד לא מצאתי אחת שתתייצב לעזור בין 7 וחצי ל9 בבוקר, ואז תתייצב שוב בין 3 - 8 אחה"צ/ערב בכל יום מימות השבוע.
 
בנוסף - גם אם מוותרים על העזרה בבוקר (למרות שאצלנו היא מאוד נחוצה. לעתים לא רחוקות אני במדינה אחרת והאב המסור צריך לצאת ב-7 וחצי לפגישות שמתחילות ב-8 בבוקר), עדיין יש בעיות. 
 
הבעיה היא שתלמידות קולג' בד"כ (1) אינן זמינות בכל יום מימות השבוע [או קיי - נניח מצאת שתיים נפררדות שיחלקו את השבוע ביניהן); (2) נוטות להתפטר/לעזוב כל חודשיים שלושה  וגם (3) נוטות לא להיות זמינות בכלל בתקופות בחינות סוף סמסטר וכאלה.
 
אם נעבור לעזרה שאיננה סטודנטית - אלה בד"כ מתפטרות בשניה שהן מוצאות משרה מלאה  (בלי החלון הריק הזה בין 9 בבוקר ל-3 אחה"צ)
 
בנוסף - כל בייביסיטר כזו ללא מגורים/מזון עולה כמובן יותר כי אצל האו-פר חלק מהתשלום זה המגורים/מזון שהם תשלום זניח עבורנו.
 
אופר נותנת גם גמישות של "יש מישהו בבית בערב" בד"כ אם צריך לרוץ לאיזה סידור
לצפיה ב-'אז אם ככה- האם לכל משפחה יש אופר באיזור מגורייך?-'
אז אם ככה- האם לכל משפחה יש אופר באיזור מגורייך?-
21/06/2016 | 08:57
11
179
זה כל כך שונה מהארץ...האם בלתי אפשרי באיזור שלך לחיות בלי אופר? נשמע קצת הזוי, אבל אולי זה כי החיים שם מאוד שונים מהחיים פה בארץ.
עוד כמה זמן תהיו שם?
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'לא לכל משפחה פה יש או-פר'
לא לכל משפחה פה יש או-פר
21/06/2016 | 21:01
2
185
יש הרבה מאוד משפחות בהם האמא לא עובדת מבחירה (וזאת גם אם השקיעה כסף ושנים רבות בהתמחות במקצוע מסוים) - אז הם לא צריכים או-פר.
 
יש משפחות בהן האבא לא עובד מבחירה (פחות נפוץ אבל קיים)
 
יש משפחות בהן אחד מההורים עובד במשרה חלקית שמאפשרת לאסוף את הילדים מביה"ס.
 
יש גם "צהרון" בביה"ס (זה נקרא אפטר קייר). גם בבוקר החל משעה 7:30 עד שעה 9:00 שבה הלימודים מתחילים. וגם אחרי סיום הלימודים - משעה 3:20 בערך עד השעה 6:30 בערב. אז יש אנשים שנעזרים באפטר קייר במקום באו-פר - בבוקר, אחה"צ, גם וגם, וכו'. האפטר קייר פועל יום מלא ברוב הימים בהם יש חופש מבי"ס בגלל מזג אוויר או יום אחד למורים שבגללו ביה"ס סגור - בקיצור - ימים שבהם יש להורים עבודה למרות שביה"ס סגור.
 
החסרון של אפטר קייר שהוא כמובן מגביל את האפשרות לחוגי העשרה לילדים (יש כמה במסגרת האפטר קייר בתשלום נוסף).
 
יש כאלה שנעזרים רק בתלמידת קולג' אחרי הצהריים אחרי בי"ס ומקללים בפה מלא כל כמה חודשים כשהסטודנטית הנוכחית מתפטרת/נעלמת לצרכי בחינות ולא חוזרת וכו'. 
 
יש כאלה שיש להם נני/מטפלת שאיננה או-פר, כלומר שלא גרה איתם - וזה עולה יותר. 
 
האפשרויות הן רבות ומגוונות....
 
הדבר היחיד שכמעט אין פה - זה "ילדי מפתח" כמו כשהייתי ילדה בעצמי. על פי החוק אסור לילדים עד גיל 13 לבלות שעות ארוכות לבד ואנשים באופן כללי מצייתים לחוק.
לצפיה ב-'או, קיי- אז מה שבטוח משותף בין החיים פה לשם-'
או, קיי- אז מה שבטוח משותף בין החיים פה לשם-
21/06/2016 | 21:07
1
164
זה שבמשפחות דו קרייריסטיות, כל הזמן מתעסקים בנושא של ההתארגנות עם הילדים- מי יקח, מי יחזיר, מתי, כמה ולמה...
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
לצפיה ב-'כן. בערך....'
כן. בערך....
21/06/2016 | 21:25
148
כשיש או-פר בד"כ היא זו שלוקחת ומחזיקה ב90% מהמקרים.
 
אבל בהחלט יש הרבה תיאומים לעשות, שעולים ככל שיש יותר ילדים במשוואה.
 
ויש גם הרבה דברים שהאו-פר לא יכולה לעשות - כמו לקחת לרופא/ה למשל. אבל היא בהחלט יכולה להביא אותן לשם ואפשר לפגוש אותה/את הילדה התורנית שם.
לצפיה ב-'בארהב נהוג שאמא בבית. אם אמא עובדת יש אופר שזו האופציה'
בארהב נהוג שאמא בבית. אם אמא עובדת יש אופר שזו האופציה
21/06/2016 | 21:06
7
176
הזולה או מישהי שגם עושה את עבודות הבית - וזו האופציה היקרה.
מאוד שונה מפה, ומפתיע יחסית לעובדה שהיא נחשבת למדינה מתקדמת. גם חופשת הלידה זה משהו סימלי ומי שנשארת בבית מפוטרת בלי מצמוץ מה שמחזק את מעגל האמא הלא עובדת.
זה אכן שונה מאוד ולא נראה לי שדבי מתכוונת לחזור. בישראל, מסתבר, יש דברים שבעיני רוב העולם נראים הזויים יותר שכן מרביתו שואף להגיע לארהב ולא לישראל.....
לצפיה ב-'דבי- באמת אחוז הנשים האימהות העובדות בארה"ב '
דבי- באמת אחוז הנשים האימהות העובדות בארה"ב
21/06/2016 | 21:11
2
184
נמוך מבישראל? אם אני נגיד עושה סטטיסטיקה גסה בקרב האוכלוסיה שאני באה איתה במגע- גם בעבודה וגם כאמא- רובן ככולן עובדות- ממשרה חלקית עד משרה מלאה. בארה"ב זה לא כך? נגיד- רוב האימהות שאת מכירה לא עובדות?
(אם אכן זה כך- קצת חזרו שם לשנות ה-50...קצת מוזר לי).
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 
 
 
 
לצפיה ב-'לתחושתי - כן בהחלט'
לתחושתי - כן בהחלט
21/06/2016 | 21:22
1
186
לא ערכתי על זה מחקר מסודר - אני מניחה שיש נתונים של הלמ"ס בישראל למול נתונים סטטיסטיים בארה"ב
 
אחוז האמהות הלא עובדת תלוי בגיל הילדים. כשבנותי היום בגן טרום חובה - רוב האמהות לא עבדו אבל - למען האמת - דובר בגן שפתוח מ-9 בבוקר עד 12 כל יום. כך שזה לא היה מדגם מייצג. במעון עם השעות הארוכות בהן הן היו קודם - כל האמהות עבדו - וזה גם היה מדגם לא מייצג
 
לדעתי חלק מהגדול מהסיבה שיש כל כך הרבה אמהות לא עובדות שזה כי.... הן יכולות להרשות לעצמן את זה (ע"ע הבדיחה הדבילית: למה חיות מלקקות את עצמן ב%^#$%#$?  תשובה: כי הן יכולות ).  חלק נוסף הוא חברה שמרנית יחסית בה יש איזה מוסכמה חברתית שאמא שיושבת בבית היא אמא טובה יותר.
 
אבל בניגוד לשנות ה-50 - אף אחד לא מכריח אותן לשבת בבית. אפשרויות התעסוקה בחוץ הן אינסופיות.... זו בחירה שלהן.
לצפיה ב-'מעניין מאוד.'
מעניין מאוד.
22/06/2016 | 20:11
18
לצפיה ב-'באזור שלי לפחות לא הייתי אומרת ש"נהוג" שאמא בבית'
באזור שלי לפחות לא הייתי אומרת ש"נהוג" שאמא בבית
21/06/2016 | 21:18
3
174
אבל בהחלט הייתי אומרת שנפוץ הרבה יותר מאשר בחברה הישראלית החילונית שהאמא לא עובדת.
 
אני מכירה הרבה משפחות עם אמא עובדת שמוצאות פתרון אחר מאשר או-פר, כמו שציינתי.
 
חופשת לידה בתשלום על פי חוק איננה קיימת (אפילו אגב עבור עובדות מדינה) - כך שהיא איננה סמלית אפילו. יש מקומות שנותנים תשלום בחופשת הלידה מטוב ליבם - אבל זה לא על פי חוק וזה על חשבונם.  משרד פרטי שבו עבדתי פעם נתן 6 שבועות על חשבונו + 6 שבועות נוספים שולמו על ידי חברת ביטוח בשל "אובדן כושר עבודה זמני" - כך שביחד זה נתן 12 שבועות.
 
יש חוק פדרלי - FMLA - שמאפשר לקחת עד 16 שבועות חופשה בשל אירוע כגון לידה - אבל זה ללא תשלום (אלא אם כן מתחשק למעביד מטוב ליבו לשלם כאמור).
מה שכן - אסור לפטר כזו חופשה.
במשרדים ממשלתיים נהוג לצבור ימי מחלה רבים עבור חופשות לידה, ואז ימי המחלה ביחד עם ימי החופשה (הדי נדיבים בעבודה ממשלתית) ביחד מכסים חופשת לידה.  אפשר גם לקחת ימי מחלה כאלה ב"הלוואה" על חשבון ימי מחלה עתידיים לצורך מינימום של 6 שבועות חופשת לידה בלידה וגינלית, או 8 שבועות בלידה בניתוח בטן.
 
לא הבנתי את ה"מי שנשארת בבית מפוטרת בלי מצמוץ". בכל מקום בעולם מי שלא מתייצבת לעבודה מפוטרת.... לא? אבל כאמור אסור לפטר בלקיחת חופשת FMLA של עד 16 שבועות ללא תשלום.
לצפיה ב-'חוק פדרלי?....'
חוק פדרלי?....
21/06/2016 | 21:56
2
139
מכירה מישהי שלא חזרה לעבודה לאחר השבועיים שהוקצו לה ופוטרה.  
לפי מה שאת אומרת, כנראה שמה ששמעתי מהסיפור היה חלקי ביותר.

לצפיה ב-'The Family and Medical Leave Act (FMLA)'
The Family and Medical Leave Act (FMLA)
21/06/2016 | 22:48
1
119
 
הוא לא חל על כל העובדים במשק - כמו שאת רואה, יש תנאים מקדימים (כגון המועסק/ת צריכים להיות מועסקים אצל המעסיק הזה לפחות 12 חודשים קודם, מס' מינמלי של שעות במצטבר, למשרד יש יותר מ-50 עובדים).
 
ארה"ב רחוקה מאוד מלהיות מדינת רווחה (Welfare State)... לא טענתי אחרת.  ובכל זאת קיים חוק כזה. ואם אני לא טועה יש סטטייטס ספציפיות שהוסיפו זכויות מעבר לכך - כלומר ה FMLA הוא רק הרצפה, לא התקרה.
 
בכל מדינה אגב, עדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה (או עני ונזקק לחופשת מחלה בתשלום כגון בשל לידה)
לצפיה ב-'בישראל אסור לפטר עד 7 חודשים מהלידה'
בישראל אסור לפטר עד 7 חודשים מהלידה
23/06/2016 | 14:03
88
למיטב זכרוני חופשת לידה בתשלום מעוגנת בחוק במדינות מסויימות בארה"ב (קל? מס? משהו כזה).
ביי פאר עדיף להיות עני וחולה בישראל לעומת ארה"ב.
לצפיה ב-' גם על האופר וגם על החתול הצולע'
גם על האופר וגם על החתול הצולע
20/06/2016 | 06:55
171
שמחה ששאלו כאן על האופר כי אני גם לא ידעתי שזה כל שנה מתחלף לכם ואיזה תיק זה גם עבורכם. לא חושבת שהייתי מסוגלת להכניס אליי הביתה אופר ובטח שלא אחת שתתחלף כל שנה נראה לי לא פשוט בכלל. 
לצפיה ב-'שבוע די חביב '
שבוע די חביב
17/06/2016 | 07:59
255
התחלתי אתגר אופטימיות-כל יום מעלה לפחות 3 דברים אופטימים שקרו לי והאמת שזה ממש נחמד, גורם להסתכל על חצי הכוס המלאה, גורם לצפות לדברים
ומתברר שהשפעתי על כמה אנשים שגם עושים את זה בעקבותיי ובאירוע משפחתי מלא בני משפחה שאצלי בפייסבוק התלהבו מזה.
 
חוצמזה, הבעל הגיע סופסוף ,שכרנו רכב וסופסוף אחרי שנתיים פלוס נהגתי (כי מכרנו את האוטו כמה חודשים לפני המעבר) -היה ממש כיף, עדיין גרועה בחניות
 
חוץ מזה, שיאצו ושיחה מעניינת עם מי שעשה לי את השיאצו
אירוע משפחתי נחמד שבזכותו גם ראיתי את כל המשפחה המורחבת...
 
 
לצפיה ב-'עדיין עמוס מאוד '
עדיין עמוס מאוד
18/06/2016 | 21:14
146
ויישאר ככה עד סוף שנת הלימודים. מקווה שאחרי זה יהיה פחות עמוס.
לצפיה ב-' זקוקה להמלצה על טיפול זוגי'
זקוקה להמלצה על טיפול זוגי
15/06/2016 | 22:27
5
353
עקב הנושא הרגיש - מסתתרת בעילום שם.
מבלי להיכנס לפרטים - אשמח לקבל המלצות למטפל/ת לזוג במשבר עמוק על סף פרידה, באזור ראשל"צ - נס ציונה - רחובות והסביבה.
 
לצפיה ב-'רק שולחת '
רק שולחת
15/06/2016 | 22:41
1
147
לא מהאיזור שלך, אז לא מכירה.
מאחלת לך הצלחה.
לצפיה ב-'תודה רבה! אם מישהו כן מכיר באזורי - אשמח לשמות מומלצים '
תודה רבה! אם מישהו כן מכיר באזורי - אשמח לשמות מומלצים
16/06/2016 | 10:37
35
לצפיה ב-'מכירה מישהי מעולה- אבל ברעננה- '
מכירה מישהי מעולה- אבל ברעננה-
16/06/2016 | 14:48
160
ד"ר יעל עזרא (את יכולה לגגל ולהגיע לפרטי ההתקשרות).
בעיניי- שווה את הנסיעה.
אולי יש לה קולגות באיזור שלך, ותוכל להמליץ לך.
 
בהצלחה!!!
שירה.
 

שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
לצפיה ב-'חיבוק ושם'
חיבוק ושם
17/06/2016 | 09:45
155
שרה פינקלשטיין. נס-ציונה.
מעולה!!!
לצפיה ב-'מכירה!'
מכירה!
18/06/2016 | 01:10
176
יכולה להמליץ על
דרורית אל גד יגר - ברחובות
גלית וינגרטן -  קליניקה פרטית בגני תקווה לדעתי, מקבלת בראשון במסגרת תלמ ראשון לציון
מיכל ליבני - קליניקה פרטית ומקבלת גם היא בתלמ ראשון לציון
כולן מוסמכות האגודה לטיפול משפחתי וזוגי, שזה אומר שיש להן הכשרה מעמיקה והרבה שעות ניסיון בתחום הזוגי.
לצפיה ב-'היעדים החמים לחופשה הבאה שלכם'
היעדים החמים לחופשה הבאה שלכם
( לעמוד שלי בתפוז )
15/06/2016 | 15:56
11
60
 מתכננים את חופשת הקיץ? מעוניינים לדעת מהם היעדים שהכי מתאימים לחופשה עם ילדים וכיצד ניתן להוזיל את העלויות?
ביום ג', 21/6/16 נארח בפורום טיולים וחופשות בחו"ל את מקס, מומחה בהשוואת מחירי מלונות מחברת HotelsCombined, שישיב על שאלותיכם בנושא השוואות בין בתי מלון והמלצות לקיץ הקרוב!
 
 אתם מוזמנים להעלות שאלות כבר עכשיו:
 
לצפיה ב-'הו - נושא כלבבי'
הו - נושא כלבבי
15/06/2016 | 21:38
9
231
אז מה תכניות החופשה שלכן לקיץ הזה?
 
שלי כוללות בעיקר בילוי זמן במטבח בלבשל ארוחות לגדודי האורחים אמרה דבי12 בפולנית צחה וגלגלה את עיניה.  אבל אני בדיוק במו"מ לגבי חופשת סתיו בנובמבר - תחזיקו לי אצבעות, אם יצליח אעדכן.
לצפיה ב-'הו- בדיוק אתמול דיסקסנו את הנושא'
הו- בדיוק אתמול דיסקסנו את הנושא
16/06/2016 | 16:58
5
216
באוגוסט אנחנו נוסעים לשבוע לקייפ קוד. כל שנה אנחנו נפגשים עם החברים הקנדיים שלנו בקייפ קוד. זה כאילו להיפגש באמצע הדרך אנחנו משכירים קוטג׳ גדול על החוף ומבלים שם שבוע... זה מאוד כיף, במיוחד לילדים.

לצפיה ב-'אתם תמיד שוכרים את אותו הבית? או כל פעם אחד אחר?'
אתם תמיד שוכרים את אותו הבית? או כל פעם אחד אחר?
17/06/2016 | 01:01
4
161
הים שם חם מספיק לשחיה?
 
החלום שלי לנובמבר זה הפלורידה קיז (לא חייב להיות קי ווסט - אבל אחד מהם) <איפה האייקון של מחזיק אצבעות?>
לצפיה ב-'בדרך כלל את אותו בית'
בדרך כלל את אותו בית
17/06/2016 | 16:22
3
163
השנה, הבית לא פנוי, אז שכרנו בית אחר. בכל מקרה, זו מאותה חברה שמנהלת את הבתים....
בעקרון, המים בים קרים, אבל המים בבריכה מחוממים וזה מה שחשוב לי כי אני מעדיפה בריכה על פני ים.

מחזיקה לך אצבעות שהחופשה בפלורידה תתגשם!
לצפיה ב-'נקבעה החופשה בפלורידה - אבל לא בקיז'
נקבעה החופשה בפלורידה - אבל לא בקיז
22/06/2016 | 15:16
2
77
מכמה סיבות. האחת היא שילדות הבית ראו איזה סרט מדעי על גלי צונאמי [כשלא היינו בבית...], כולל הצונאמי הקטלני שהיה באיי תאילנד ב-2004, ונכנסו ללחץ אטומי לפיו הן "לא מוכנות ליסוע לאי".  
 
השניה היא שאין טיסות ישירות מאיתנו לקיז בחברת התעופה שבה היו לנו כרטיסי חינם. אז זה יצא שיום שלם היה לוקח ליסוע ולחזור (6-8 שעות באוויר+ קונקשן בנמל גדול שצריך בו זמן לקונקשן, + נסיעה של איזה 3 שעות לפחות מנמל התעופה של מיאמי לשם + זמן לאסוף רכב וכו'. בקיצור - ניג'וס.
 
אשר על כן ניסע לאורלנדו ל-5 ימים - טיסה ישירה של שעתיים, והרבה פחות זמן משדה התעופה למלון. התכניות חלוקות - אני בעד מסאז' ובריכה (בצל), אב הבית ובנותיו רוצים את הפארק של יוניברסל כי "יש בו אגף הארי פוטר". בסוף תהיה פשרה מדינית כמו תמיד.  
 
 
לצפיה ב-'כשאמרת לי על הקיז, ישר חשבתי על הנסיעה'
כשאמרת לי על הקיז, ישר חשבתי על הנסיעה
22/06/2016 | 15:41
61
הנסיעה לשם היא סיוט! אמנם הדרך מאוד יפה, אבל ממיאמי זה מינימום שלוש שעות וזה סיוט....  איזה יופי, תיהנו באורלנדו. אני בטוחה שתהיה לכם חופשה מוצלחת.
לצפיה ב-'הפעם, אני בעד אב הבית ובנותיו'
הפעם, אני בעד אב הבית ובנותיו
23/06/2016 | 20:59
42
תהנו!
לצפיה ב-'ה"חופשה" העלק שנתית שלנו היא פה בישראל'
ה"חופשה" העלק שנתית שלנו היא פה בישראל
17/06/2016 | 07:48
189
עלק שנתית כי אנחנו די תלויים בטיפולים ולא ממש מתכננים כלום, כל הנסיעות שלנו בנתיים הן  די ספונטניות ולרוב בשנייה האחרונה
לצפיה ב-'התכנון המקורי היה חו"ל עם הילדים '
התכנון המקורי היה חו"ל עם הילדים
18/06/2016 | 21:19
135
אבל בגלל המעבר דירה והפרגון הזוגי שכלל נופש בחו"ל השנה נשאר בארץ.
רצינו אילת כמו כל שנה אבל המחירים מטורפים אז אולי ניסע ביולי במקום באוגוסט.
בסוף הקיץ עוד לא יודעת איך נחלק ביננו את החופש אבל שבוע בטוח אהיה עם הילדים בבית, רציתי יותר אבל שוב בגלל המעבר דירה לקחתי הרבה חופש ואנחנו בתקופה לחוצה בעבודה אז יהיה לי קשה לקחת יותר מיזה.
לצפיה ב-'אני עוברת דירה בעוד כשבועיים, לא נראה לי שתהיה חופשה'
אני עוברת דירה בעוד כשבועיים, לא נראה לי שתהיה חופשה
19/06/2016 | 05:02
133
מעבר הדירה דורש משאבים של זמן, כסף וכמה ימי חופש מהעבודה, ואם נוסיף לזה את ההוצאות על הקייטנות של הילדים (למרות שכמו שכתבתי כאן, אלה סכומים צנועים יחסית למה שקורה בשוק הפרטי בתחום) - לא נראה לי הגיוני גם לצאת לחופשה.
אני מן הסתם אפצה את עצמי בדרך כלשהי על הבלגן של מעבר הדירה, אבל יתר בקטנה.
לצפיה ב-'אנחנו בדרך כלל נופשים בארץ בשיטת איפה שיהיה מקום '
אנחנו בדרך כלל נופשים בארץ בשיטת איפה שיהיה מקום
23/06/2016 | 21:10
59
לשם ניסע. אולי השנה נחפש דיל לחו"ל קרוב, למרות החשש מעומס ישראלים....
היתה שנה שלא הסתדר לנו מבחינת לו"ז חופשות של האיש ושלי כך שיצאנו לקמפינג. 
 
הכי אתגרי/ מרגיז בחיפוש חופשה זה למצוא מקום שמתאים למשפחה של 5 נפשות בלי עלות של חדר נוסף לילדים. 
 
 
לצפיה ב-'יציבות ותזזיתיות תעסוקתית '
יציבות ותזזיתיות תעסוקתית
15/06/2016 | 00:06
28
257
אמנם מאז חורבן בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים.... אבל בכל זאת מסקרן אותי

האם בעוד עשור מהיום את רואות את עצמכן באותו "מקום" תעסוקה?  (המרכאות נועדו לכלול עצמאיות וכל תרחיש אפשרי).  ואם כן - האם באותו התפקיד?

ועוד שאלה קשורה-חלקית - לא לא נזקקתם לכך מסיבות של פרנסה האם הייתן עובדות? ואם כן - האם באותו המקום בו אתן עובדות עכשיו?
לצפיה ב-'מתחילה....'
מתחילה....
15/06/2016 | 00:32
187
* האם בעוד עשור מהיום את רואות את עצמכן באותו "מקום" תעסוקה? לא

* ועוד שאלה קשורה-חלקית - לו לא נזקקתם לכך מסיבות של פרנסה האם הייתן עובדות? כן ללא ספק. נדמה לי שבאותו המקום. אולי ב-80% משרה למרות שזה לא אפשרי/ריאלי בעצם [אבל זה שאלון תיאורטי...]
לצפיה ב-'מתיחסת לסקר מזוית אחרת,'
מתיחסת לסקר מזוית אחרת,
15/06/2016 | 06:28
171
כון שאני כבר פנסיונרית.
לו היתי בעבודה עדין---נראה לי שהייתי עונה--
כן בעוד 10 שנים אהיה באותו מקום כי אהבתי מאוד את העבודה שלי,
וממילא גם לא היה משעמם, היתה תחלופה בדברים למרות שהמקום קבוע.
ולשאלה השניה הייתי עובדת גם לא לצרכי פרנסה.
 
היום במרחק של זמן--
אני שמחה שעזבתי, כי ראיתי שאני מלאת תשוקה לעשיה ועם אג'נדה של שליחות,
בעוד המערכת התרוקנה ממנה, ולא בנתה חזון ורצון אלא רק אגואיזם של קידום.
והיום לא הייתי רוצה לעסוק בכך--גם אם היו משלמים פי 10.
וגיליתי שיש בחוץ עולם נפלא, ואני מרגשה חיונית בדברים אחרים.
עדין עובדת חלקיות בכיף שלי וגם בהתנדבות.
 
לצפיה ב-' Should I stay or should I go?'
Should I stay or should I go?
15/06/2016 | 07:54
12
245
עיתוי מעניין לשאלה... רציתי לשאול שאלה ברוח דומה לגביי...

https://www.youtube.com/watch?v=GqH21LEmfbQ
בקצרה: כפי שאפשר להבין מהניק - ההתלבטות שלי היא בנושא העבודה וכפי שניתן להבין מהכותרת - ההתלבטות היא האם לעזוב אותה או להשאר בה.
 
בהרחבה: עובדת סדר גודל של עשור בתפקיד מסויים נישתי וייחודי (אני ה"מתורגמנית לאכדית ספרותית" למי שזוכר את השרשור ההוא ). מעולם לא עבדתי בתפקיד אחר ו/או במקום אחר.
ניתן לספור על כף יד אחת (של נגר ) את מספר המשרות הקיימות בשוק בתפקיד הזה (וגם הן מאויישות כרגע), כך שהמשמעות של עזיבה של העבודה הנוכחית שלי הלכה למעשה היא עזיבה של התחום באופן כללי. אין משהו קרוב לזה, דומה, "ליד". עזיבה פרושה להתחיל מחדש (ללמוד מחדש וכו').
א-ממה? אני סובלת. ממש. אני סובלת ממהות העבודה והתחום, מהלחץ, מהשעות, מהאנשים... בקיצור - מהכל. לא אוהבת את העבודה.
מדובר בהרגשה מתמשכת לאורך תקופה ארוכה מאוד, כך שלא מדובר בהודעה שנכתבת בעידנא דריתחא או בשבוע קשה. מדובר ב-present progressive .
 
יש לי סכום כסף שיאפשר לי לחיות ברמת החיים הנוכחית עד סוף חיי (לא משנה כרגע איך-יכול-להיות-הרי-את-עובדת-רק-כעשור-מאיפה-יש-לך-כ"כ-הרבה-כסף. יש לי. ואגב, לא מדובר על להיות תלויה כלכלית בבן זוגי (יש לנו חשבונות נפרדים)). אבל, הדגש הוא על *ברמת החיים הנוכחית* ומי יודע מה ילד יום (בטח ובטח כשמדובר על עשרות שנים קדימה).
 
אז... מצד אחד, אני אומרת: (Fuck it (forgive my Yiddish .  רע לי בעבודה, יש לי כסף. למה אני נשארת?
מצד שני, סיכון רציני – מי ערב לי שלא יצוצו כל מיני דברים בהמשך הדרך שדורשים סכומי כסף גדולים יותר?
מצד שלישי, אז שווה לסבול בהווה (ובכמה עשרות שנים שנותרו לי עד הפנסיה) בשביל הסיכון של 'אולי'?
מצד רביעי, אני יכולה לעזוב, ללמוד משהו אחר ולעבוד במשהו אחר, אבל א) אין לי כוח להתחיל הכל מחדש ו-ב) פה גם יש לקיחת סיכון כי מדובר בהשתלבות בתחום חדש בגיל מופלג.
 
יש עוד הרבה "צדדים" למטבע הזה, אבל אפסיק כאן
אני יודעת שבסופו של דבר זו החלטה שלי ואף אחד לא יכול להחליט בשבילי וכל השיט הזה (שוב - forgive my Yiddish ), אבל בכ"ז – שימו עצמכן בנעלי הג'ימי צ'ו שלי (סתם. יותר בכיוון של כפכפי אצבע בשקל תשעים ) – איך הייתן פועלות במקומי? יש לכן תובנות? עיצות? אולי משהו שלא חשבתי עליו?
 
תודה למי שהגיעה עד הלום ותודה מראש על התגובות
 
לצפיה ב-' "התעייפתי"'
"התעייפתי"
15/06/2016 | 08:40
4
199
הדילמה שלך נשמעת חזק מאוד,
הצעה פשוטה היא לערוך טבלה--שבה בצד אחד טיעוני הבעד לעזוב,
והשני נגד,
רק שנראה לי שיש פרמטרים שקראתי בין השורות והם אלה המעכבים אולי את ההחלטה.
 
מצד אחד הדגשת לא רק את הקושי--אני שמעתי סבל מתמשך.
מצד שני--את אוהבת מאוד את העבודה עצמה --התרגום, וגם הרגשת היחודיות ומיוחדות מתלוה לכך.
אני מניחה שאין לך קושי ללמוד משהו "חדש": שהוא קרוב למה שאת עושה,
למשל---תרגום לשפה אחרת, ונניח שאינך בקיאה בשפה נוספת,
אולי כדאי ללמוד אותה, הרי את מיומנות התרגום יש לך,
ואז תוכלי לעשות מעבר בתוך מקום העבודה, פשוט לאזור  אחר, שיהיה גם עם אנשים אחרים.
 
אישית אני חושבת שמי שרגילה לעבוד --
לא תהנה מהחופשה התמידית. 
וזה בהחלט מעבר לשיקול כלכלי. יש לנו הרבה "רוחים" מעצם היותינו עובדות/ים.
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
15/06/2016 | 08:49
3
129
"רק" שני תיקונים משמעותיים (כנראה לא הייתי ברורה קודם):
א) אני ממש ממש *לא* אוהבת את העבודה עצמה. אני לא פחות ממתעבת אותה. לא ברור לי מדוע השתמע אחרת.
ב) אני אהנה *מאוד* מהחופשה התמידית. זו לא הבעיה בסיפור
לצפיה ב-'תודה על התיקונים,'
תודה על התיקונים,
15/06/2016 | 09:48
2
120
לגבי הראשון---כי 'יחדת' מאוד את התפקיד. ראיתי בכך 
                      סוג של הנאה אהבה לענין. וגם שכתבת שאין אופציה לאותה עבודה                           במקום אחר--עכשיו אני מבינה שטעיתי.
לגבי השני---כל מי שעובדת והיא צעירה (יחסית , ועובדה שאינך בגיל פרישה)
                   חושבת/בטוחה שהחופשה התמידית היא הנאה. ואני חושבת 
                  שצריך היטב לבחוןמה לעשות אחרי מיצוי 'הבטלה' והשחרור.
                  וזה אני אומרת מהכרות עם הרבה עוזבי עבודה אפילו בגיל פרישה.
 
בכל מקרה,, לעזוב--זה לעשות באופן  נכון-
1)לבדוק ולהבטיח לעצמך את הזכויות שלך. (להכין ש"ב טובים ולא לותר)
2)לא בטריקת דלת, אלא תמיד להשאיר אופציה, לאפשרות לחזור. 
    לעולם אין לדעת מה ילד יום.
לצפיה ב-'תודה! איך/ איפה אני יכולה לברר את הזכויות שלי? למה הכוונה?'
תודה! איך/ איפה אני יכולה לברר את הזכויות שלי? למה הכוונה?
15/06/2016 | 09:55
1
18
לצפיה ב-'לגבי הזכויות שלך'
לגבי הזכויות שלך
15/06/2016 | 10:06
103
אינני יודעת אם יש לכם ועד, אם כן יש פונקציה שם שיכולה/צריכה לתת מענה.
כן אגיד משהו כללי,--מגיעים לך פיצויים וגם פנסיה,
בכספי הפנסיה אל תגעי. זה סוג של בטחונות.
את גם יכולה לגשת להסתדרות העובדים--יש מי ששם יכול לתת מענה.
מה הסכמי העבודה במקום שאת עובדת--יש דברים יחודיים? צריך לדעת.
ואם תרצי לשאול על דברים מסוימים אנסה לעזור אבל במסרים.(לא כאן על גבי הפורום)
לצפיה ב-'לדעתי - אם רק הפחד הקיומי אוחז בך שם -'
לדעתי - אם רק הפחד הקיומי אוחז בך שם -
15/06/2016 | 17:05
1
140
הוא גם זה שיסיע אותך הלאה ויאפשר לך למצוא פרנסה מספקת בעתיד. זאת בתנאי שלא תשקעי בדיכאון כשלא תהיי מחוייבת לעבודה. ( אני מאלה. עדיף לי לסבול בעבודה מלשקוע בבית. נוסה).
בחיי שסקרנת אותי. ממש. איזה מקצוע הוא זה שהוא כזה ייחודי, אין בו מגוון תעסוקתי, ומשקיעים בו כל כך הרבה זמן לימוד.....
ואגב, אם את רק עשור במקצוע, גם אם ההכשרה ארכה עשר שנים - כמה גילך כבר יכול להיות מופלג?....
לצפיה ב-'קצת עיגלתי את המספרים'
קצת עיגלתי את המספרים
16/06/2016 | 09:12
116
עובדת *כ*עשור זה אומר יותר מעשר שנים - כל דבר פחות מ-20 שנה
ההכשרה ארכה יותר מעשר שנים.
לא התחלתי את הלימודים בגיל 16 בדיוק אלא הרבה הרבה אחרי...
היו הפסקות פה ושם מסיבות כאלו ואחרות...
Now you do the math   
 
ותודה על התגובה
לצפיה ב-'חסרים פרטים - עונה בכלליות'
חסרים פרטים - עונה בכלליות
15/06/2016 | 21:35
1
119
הבנתי שאת שונאת את העבודה הנוכחית.
 
1. עם יד על הלב - את שונאת אותה בשל מה שהיא או שפשוט כבר נמאס לך אחרי עשור בה? (שואלת כי אם רק "נמאס" קחי בחשבון שסביר שיימאס לך גם מהבאה)
 
2. וגם - הרבה יותר חשוב - אולי פספסתי, אבל את יודעת מה את *כן* רוצה לעשות? כי לשקול האם לעזוב או לא בלי לשקול מה הלאה נראה לי לא שקילה מלאה...
 
3. בהנחה שאת יודעת מה את כן רוצה לעשות - המעבר חייב להיות חד ונקודתי? את לא יכולה, נגיד, להוריד לחצי משרה את העבודה הנוכחית בעודך בונה את הכישורים הנדרשים למה שאת כן רוצה לעשות (נגיד לימודים, סטאז', משהו כזה). ככה את משאירה רגל אחת בכל אחד מהעולמות וזה גם מאפשר לך להתנסות בדבר החדש עם פחות סיכון של נטישת העולם התעסוקתי הישן. לנטוש סופית תמיד אפשר - זה לוקח שניה וחצי....
 
בברכת $^%^%$&$%  (זה בהצלחה באכדית עתיקה )
 
12^%^$^
לצפיה ב-'מוסיפה - עכשיו משחשבתי הלאה'
מוסיפה - עכשיו משחשבתי הלאה
15/06/2016 | 23:58
105
השאלה שלך היתה בעצם האם לעזוב ולנטוש את שוק העבודה לנצח.
 
וכמו שדי ברור מהתשובה שלי - אני הייתי מנסה לפתח כיוון מקצועי אחר (לא, לא רק בגלל פרנסה/כסף, אלא גם ובעיקר בגלל משמעות/מהות/עניין החיים). לפי הרהיטות שבה את כותבת, לדעתי גם לך קצת ישעמם... ובכלל - כמו שכתבתי, לנטוש סופית את עולם העבודה אפשר בכל רגע נתון
 
אבל אם ה"מגבלות" במשוואה שנתת לנו הן נוקשות לחלוטין והן רק 1 או אפס, כלומר או עבודה שאת שונאת או לא לעבוד בכלל כשכסף או עניין בחיים לא נראים לך בעיה בהקשר הזה - אז התשובה פשוטה- הייתי עוזבת.
 
אבל החיים הם בד"כ לא בשחור-לבן....
לצפיה ב-'אנסה לשפוך כמה מחשבות'
אנסה לשפוך כמה מחשבות
16/06/2016 | 09:26
2
108
ספונטנית, נשמע לי שמאוד כדאי לך לעזוב אם את סובלת כל כך ואיכות החיים והרווחה הנפשית שלך נפגעות כל כך + יש לך רשת ביטחון כלכלית טובה יחסית (את לא תיקלעי למצוקה בגלל חודש בלי משכורת).
אני מבינה שמעולם לא עבדת במקום אחר / בתחום אחר, אבל אני לא יכולה לקרוא בהודעה שלך אם יש תחומים / סוגי עבודות שמציתים בך עניין כלשהו, שאת חושבת שיש סיכוי שהיית יכולה למצוא בהם עניין. אני חושבת שבמקומך, הייתי מתכוונת לעזוב את העבודה, אבל אולי לא בבת אחת. הייתי מתחילה לחקור ולדרוש בתחומים ועבודות שיש סיכוי שתוכלי לעשות בלי להתחיל ללמוד מקצוע שלם מחדש במשך שנים. או תחומים שבהם אפשר להתחיל ברמה פשוטה יותר ואז, אם מתעורר עניין, להמשיך ללמוד בתחום. יש תחומים שבהם אפשר אפילו להתחיל לעבוד בהתנדבות, גם תוך כדי העבודה הנוכחית, כדי לצבור קצת ניסיון בקורות החיים ולראות אם התחום מעניין ומוצא חן. יש אנשים בעשור החמישי לחייהם שהדרך שלהם "להתחיל מחדש" בתחום אחר היא לפתוח עסק עצמאי. אני הייתי מתקשה להיות עצמאית, אבל זה גם נכון שבגיל מסוים, בהרבה תחומים העצמאות מאפשרת יותר לאנשים מאשר השוק הנוקשה וה"ממוקצע" של השכירות. אני מכירה גם כאלה שהתחילו מעסק מוגבל במקביל לעבודה קיימת ואחרי שהריצו אותו וקיבלו ביטחון, התפטרו ועברו לעסוק בעסק העצמאי כפרנסה יחידה.
כמובן שמכיוון שאני מניחה שאת עובדת במשרה מלאה וגם מטפלת בילדים, קשה ומאתגר למצוא גם זמן להתנדבות מחייבת או לניהול עסק עצמאי מהצד כל עוד את שם (אני יודעת שבאורח חיי הנוכחי אני ממש לא יכולה למצוא זמן כזה). ואת כותבת שאת סובלת גם מהשעות, אז אני מניחה שהן מרובות. אז אולי במקרה שלך כן כדאי לחתוך לגמרי, לעזוב ולחפש את דרכך בדרכים האלה.
לצפיה ב-'שאלת לגבי תחומים/ עבודות שמציתים בי עניין'
שאלת לגבי תחומים/ עבודות שמציתים בי עניין
16/06/2016 | 10:54
1
91
אז למעשה כתיבה הוא תחום שמצית בי עניין וזה מעניין שאת שואלת כי את הלא עוסקת בכתיבה למחייתך. אז אם אפשר לשאול - איך מגיעים לעסוק בעיתונאות? מאיפה מתחילים? למי פונים?
לצפיה ב-'אנסה לענות'
אנסה לענות
17/06/2016 | 06:20
67
אף פעם לא למדתי תקשורת בצורה פורמלית, אז אני דווקא האדם המתאים לשאול אותו את זה. התקופה שלנו מאפשרת להתחיל באופן עצמאי. אני הגעתי לזה דרך כתיבה (כמעט יומיומית) באתר חדשות גולשים, לא תמורת שכר. אחרי שכתבתי לאתר ההוא כתבות תקופה מסוימת, והתנסיתי בכתיבה - גם אינפורמטיבית וגם ביקורתית - על נושאים שונים, הצגתי בפני העיתון שאני עובדת בו כיום את ניסיוני שנמצא ברשת. (במקביל לכתיבה באתר חדשות הגולשים גם היה לי בלוג).
אני מכירה כמה וכמה שהתחילו בזה ששלחו כתבות - לא תמורת שכר - לכלי תקשורת שונים (בדרך כלל אינטרנטיים), הרשימו אותם מספיק כדי שיפרסמו אותן, ואחרי זמן מסוים עברו לשלב שבו התחילו לשלם להם תמורת זה. (כמובן, אם יכולות הכתיבה והעבודה שלהם מאפשרות את זה).
לצפיה ב-'עונה'
עונה
15/06/2016 | 14:02
1
165
בעוד עשור כנראה אעבוד באותו מקום. מסגרת העבודה דינאמית אז אוכל לגוון אם ישעמם לי.
הייתי עובדת גם ללא צורך בפרנסה. אני מפיקה הרבה סיפוק והנאה מהעבודה.
 
היו הרבה התלבטויות לפני שנכנסתי לתחום. הרבה אמרו לי שאני יכולה יותר (יותר מעמד, יותר כסף). מי שלימים הפך לבעלי הודיע לי חד משמעית שיותר חשוב שאני אוהב את מה שאני עושה ויאמר לזכותו שהוא עדין עומד מאחורי המילים שלו גם כשהחשבון בנק צועק.
לצפיה ב-'הו מעולה '
הו מעולה
15/06/2016 | 21:19
98
נשמע שהתחתנת "טוב" אם ככה.  "כבוד" לבן זוגך !
לצפיה ב-'האמת שמבחינה מקצועית אני הכי לא יציבה'
האמת שמבחינה מקצועית אני הכי לא יציבה
16/06/2016 | 07:51
141
למרות שהייתי שמחה להיות
מאוד מקווה שהביה"ס שאני הולכת לעבוד בו יהיה ה-מקום עבורי, גם אם זה אומר שלמעשה נשארים בארה"ב.
 
הייתי בכל מקום סביב השנה-שנתיים-שלוש וכל פעם עברתי מסיבה כזו או אחרת.
 
מקווה שבביה"ס יהיה לי באמת טוב, בנתיים זה נראה ממש טוב- יותר רציני ,מסודר,מקצועי- קיבלתי רשימה של הציוד שיהיה לי לשימוש בכיתה וזה פשוט תענוג... סופסוף לא צריכה לקנות מהכסף שלי!
 
שאלת לגבי אם הייתי עובדת במידה ולא הייתי חייבת- בואי נגיד שחצי השנה שלא עבדתי בה כשעברנו לארה"ב הייתה חצי שנה מאוד קשה עבורי ומצאתי את עצמי שם למעשה רק כשהתחלתי לעבוד בגן כי פשוט התחרפנתי. אפילו פה בביקור בארץ אני כבר חודש וחצי פה ואחרי 3 ימים הצעתי את עצמי לעשות בייביסיטר ועשיתי באופן קבוע כמה פעמים בשבוע כי פשוט לא יכולה להתרחק מעבודה עם ילדים
 
בגן הספציפי שעבדתי בו- לא... אבל מחכה בקוצר רוח להתחיל במקום החדש .
לצפיה ב-'שירשור בהחלט מעניין'
שירשור בהחלט מעניין
16/06/2016 | 09:06
3
134
השירשור מוצא אותי במקום מעניין מבחינת תעסוקה. לפני חצי שנה אפשר לומר שקיבלתי קידום, לקחתי על עצמי עיתון נוסף (קודם הייתי אחראית - כלומר, כתבת בלעדית - על עיתון אחד, ועכשיו שניים) וכמובן שזה התבטא גם בתוספת משמעותית במשכורת. העבודה שלי מעניינת אותי, יש בה מצד אחד את המסגרת המיטיבה של השכירות ואת ההיבטים הקבועים והחוזרים, ומהצד השני יש את העצמאות והיד החופשית שאני מקבלת בהרבה דברים, ואת העניין שנוצר כי תמיד מתחדש משהו משבוע לשבוע (מרואיינים חדשים, נושאים חדשים, חדשות מתפתחות ומתחלפות). יש גם מימד של לחץ ודדליינים. זה נכון. 
מבחינת התנאים, אני מעריכה שמה שיש לי כרגע הוא פחות או יותר המכסימום שאני יכולה להוציא בשוק בתחום המדויק שלי (עד כמה שידוע לי, המתחרים באזור היו נותנים לי תנאים פחות טובים), וגם הכי טוב שאני יכולה להגיע אליו לעומת עבודות לא-מקצועיות שאני יכולה להתקבל אליהן בשוק העבודה (בהינתן העובדה שאני אם חד הורית לשני ילדים בגילאי בית ספר יסודי, העבודה הזאת מאפשרת לי גמישות, לפזר בבוקר ולקבל בצהריים, עבודה מהבוקר עד שעות אחה"צ המאוחרות מחוץ לבית היא בלתי אפשרית בשבילי ובכל עבודה שאני יכולה לעשות בחצי משרה מחוץ לבית, בשיטה של "לדפוק שעון", ישלמו לי הרבה פחות. 
האם אני רואה את עצמי באותו מקום ובאותו תפקיד בעוד 10 שנים? (מצחיק, זו אחת השאלות הקבועות במדור שלי בעיתון: איפה תהיה בעוד 10 שנים...) - אין לי מושג. זה לא מוסד ממשלתי וזה לא עסק מהסוג שלא נופל לעולם. אני לא מרגישה תסכול של חוסר מיצוי מקצועי, שעמום וכדומה, כמו שתואר כאן, אבל בהחלט ייתכן שאשחק בשלב מסוים, בין אם מהעבודה ובין אם מהלחצים. אני לא חושבת שמתאים לי להתקדם אי פעם לכיוון של להיות עורכת. לא מתאים לי. כן יש מסלול שעיתונאים כמוני מגיעים אליו הרבה פעמים אם הם עוזבים את העיתונאות - תחום הדוברות. אם אאבד מסיבה כלשהי את העבודה הנוכחית שלי, או שיצמצמו לי אותה לרמה שאי אפשר להתפרנס ממנה, או שארצה לעזוב מסיבה כלשהי, בוודאי אנסה לפחות את האפשרות הזאת, ולכן: עד כמה שאני יכולה לראות, בעוד 10 שנים (שאהיה אז בריאה, טפו טפו) אני מניחה שאהיה עיתונאית או דוברת
 
ולשאלה השנייה: אילו לא נזקקתי לכך מסיבות של פרנסה, אני מניחה שהייתי עובדת, ואולי גם באותו תחום, אבל בהיקף שעות מצומצם ורגוע יותר. בוודאי כל זמן שהילדים שלי חיים איתי. הייתי רוצה יותר זמן פנוי להשקיע בהם, בבית ובעצמי. אבל לא הייתי רוצה להפסיק לגמרי לעבוד.
לצפיה ב-'גם אני חושבת שתהיי עיתונאית או דוברת'
גם אני חושבת שתהיי עיתונאית או דוברת
16/06/2016 | 23:28
2
86
גם בעוד 10 שנים - הודות לכישורי הכתיבה שלך
 
ונשמע שאת סה"כ במקום מאוד מאוד "טוב" מבחינה מקצועית
 
ומוסיפה שאלה: את חושבת שפעם היתה בך יותר תזזיתיות תעסוקתית שנרגעה עם השנים?
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שאני מבינה למה הכוונה בתזזיתיות תעסוקתית '
אני לא בטוחה שאני מבינה למה הכוונה בתזזיתיות תעסוקתית
17/06/2016 | 06:33
1
70
אם את מתכוונת לחוסר יציבות, אז עבדתי בעבודות שונות בעבר ולא התבייתתי על תחום מסוים, וגם לא התמקצעתי ממש. הדברים שעשיתי לא עניינו אותי מספיק כדי להתמיד ולהתמקצע / להתרחב / להתקדם, ונשחקתי מהם יחסית מהר. אם הייתי עושה אותם היום, זה היה קורה שוב. תחומי העניין שלי לא היו כאלה שהיתרגמו לעבודה בשכר, מסיבות שונות. לדוגמא, אני מאוד אוהבת ומתעניינת בתחום ההיסטוריה, ועשיתי תואר בתחום. לא היו לי עניין ונטייה לדברים שאפשר לעשות עם זה ישירות - להיות מורה להיסטוריה בתיכון או להמשיך באקדמיה. לא הרגשתי שמתאים לי אחד מהכיוונים האלה, בגלל אופי העבודה. בסופו של דבר, הדבר היחיד שיצא לי לעשות כסוג של עבודה (צדדית) היה שתקופה מסוימת ניהלתי פורום היסטוריה ברשת תמורת תשלום מסוים. אבל אני כן יכולה לומר שאני מרגישה שהחשיבה ההיסטורית שלי מפרה אותי כיום, גם בעבודה שאני עושה. אני באופן טבעי ובסיסי לוקחת אירועים היסטוריים, מנתחת אותם, משליכה על החיים 'דרך' ההיסטוריה וכו'. אלא שזה לא עובד ישירות, אחד לאחד, בדרך של עיסוק בתחום כעבודה.
אני זוכרת שכשעבדתי בעיתון פעם ראשונה (לפני 6 שנים) החזקתי מעמד רק 3 חודשים כי התנאים היו אז לא נסבלים, אבל כן קיבלתי ב-3 החודשים האלה את התחושה שבפעם הראשונה אני עושה משהו שאני יכולה לקרוא לו 'קריירה'. עזבתי והלכתי לעבוד בתחום אחר שנתיים וחצי, העריכו אותי שם ולא היה לי שם רע, אבל היה לי ברור שאחזור לתחום העיתונות ברגע שיזמנו לי תנאים יותר טובים. וכך באמת היה.
לצפיה ב-'בערך - ב"תזזיתיות" התכוונתי לחוסר יציבות תעסוקתית - אבל'
בערך - ב"תזזיתיות" התכוונתי לחוסר יציבות תעסוקתית - אבל
20/06/2016 | 21:39
35
(1) כזו שבאה מבפנים - כלומר כשאת בוחרת לשנות, לא שזה מגיע מכיוון המעסיק/ה וגם
(2) לשינוי של מקום התעסוקה נטו = של זהות המעסיק - לאו דווקא שינוי של התחום שבו עוסקים או של סוג התפקיד. מה שהיה לי בראש היה דווקא הישארות באותו תחום
 
פעם כשהיינו ילדים, דור ההורים שלנו עבד רוב הקריירה באותו המקום (ככה זה לפחות מרגיש לי - זו הכללה גסה כמובן, אבל בממוצע מרגיש לי שעבדו יותר שנים במקום עבודה). היום, שוק העבודה יותר דינמי (שוב - הכללה גסה אבל ככה זה מרגיש)
 
בסביבה היותר דינמית של היום, עדיין יש כאלה שנשארים עשורים באותו מקום עבודה ויש את התזזיתיים תעסוקתית (מונח שאני המצאתי) שיש להם קוצים בישבן.
 
נשמע שהשינויים הרבים שלך בעבר לא נבעו מ"קוצים בישבן"/תזזיתיות תעסוקתית.
לצפיה ב-'נושא מעניין'
נושא מעניין
16/06/2016 | 16:27
2
150
האם אני אעבוד באותו מקום עבודה בעוד עשר שנים? לא חושבת. לא מתארת לעצמי. למרות שזו עבודה מצויינת. אני עובדת עירייה והתנאים מצויינים והקולגות שלי הם אנשים מקסימים....

ולשאלה השניה- כרגע אני עובדת למרות שאנחנו מבוססים כלכלית ואני למעשה לא צריכה לעבוד למטרות הכנסה. לפני שנולד בני, עבדתי חצי משרה כי הרגשתי שאני לא ממצה את עצמי. אמנם למדתי והתפתיתי מבחינה אקדמאית, אבל משהו היה חסר. ואז מצאתי את העבודה הזו, שמבחינתי היא עבודת החלומות שלי, והיא מילאה לי את הריקנות שהיתה לי בחיי אפילו שזו היתה חצי משרה... לאחר שבני נולד הפסקתי לעבוד ונשארתי איתו בבית. אבל שוב, לאחר שנה וחצי, כשרהכנסתי אותו למשפחתון, עוד פעם צץ השיעמום והכמיהה לחזור לעבודה. הבוסים שלי קיבלו אותי בזרועות פתוחות לאותו תפקיד שהיה לי, אבל קיצצתי עוד במשרה ועכשיו אני עובדת כ35 אחוז משרה. ועכשיו אני ממש מאושרת! יש לי המון זמן לבלות עם הבן שלי, ללכת לקאנטרי קלאב וגם קצת לעבוד.....
לצפיה ב-'35% משרה? '
35% משרה?
16/06/2016 | 23:31
1
119
נשמע כיפי. סקרנית - איך זה עובד מעשית? כל יום 3 שעות בין 9-12? או סידור אחר?
 
ומה במשרה הנוכחית - חוץ מהיקף השעות כמובן - עושה אותה למשרת חלומות מבחינתך? (ברמת הפירוט שמתאימה לך...) איך היית משווה אותה למשרות קודמות שלך שלא היו "משרת חלומות"?
לצפיה ב-'אני משחקת עם השעות'
אני משחקת עם השעות
17/06/2016 | 16:02
114
אם יש יום שמסיימת יותר מאוחר, אז לוקחת יום חופש ביום אחר. לפעמים מגיעה רק להדרכה אחת, לשעתיים בערך...
אני עובדת שם כבר כמה שנים, כך שהמנהלים מאוד גמישים איתי ונותנים לי יד חופשית בסידור לוח הזמנים שלי.

בעיקרון, אני עובדת במחלקת חינוך והסברה באחד מגני החיות בעיר ניו יורק. למדתי חינוך ולמדתי זואולוגיה ולכן השילוב של שני המקצועות בעבודה, זה שילוב מנצח. למי שאוהבת מאוד בעלי חיים כמוני, זו באמת משרת חלומות כי אני יכולה להעביר את האהבה לבעלי חיים ואת הידע שיש לי בתחום לאנשים אחרים (ובמיוחד לילדים). וגם, סביבת העבודה כל כך רגועה והאנשים מאוד נחמדים. כולם מגיעים לעבודה כי הם באמת אוהבים בעלי חיים והם אוהבים לעבוד במקום העבודה הזה.... וחוץ מזה, הפלוס הענקי מבחינתי שכמעט כל יום, אני מגיעה יותר מוקדם בבוקר והולכת לבקר כמה מהחברים הפרוותיים שלי. רק אני והם לפני שגן החיות נפתח לקהל. והכי חשוב, הבן שלי הוא בן בית שם. לפחות פעם בשבוע אני לוקחת אותו לשם והוא מאוד אוהב חיות ומאוד אוהב ללטף את החיות ולהאכיל אותם בפינת הליטוף. וכשאני רואה את האושר שלו, אני מאושרת!
לצפיה ב-'הסקרים שלך מעניינים '
הסקרים שלך מעניינים
17/06/2016 | 16:22
83
אני רואה את עצמי באותו מקום, אבל לא באותו מקצוע - או באותו מקצוע, אבל לא באותו מקום. בעיקרון אני רואה את עצמי מתקדמת. או בתפקיד או במעבר לתפקיד מקביל בחברה יותר גדולה. במצב הנוכחי מאוד טוב לי במקום העבודה שלי, יש לי יחסים מצוינים עם המנהלים שמעלי (יש בסך הכל שניים), אני מאוד מוערכת ובניתי צוות טוב במחלקה שלי. מאידך במצב העסקי של היום אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד חצי שנה, אז בטח לא בעוד עשור... אחד הדברים הכי טובים שאני לוקחת איתי מהעבודה הזו הם קשרים מצוינים כאמור, כך שאני גם בהחלט רואה תרחיש שבמסגרתו אני עובדת במקום אחר אבל תחת אותו סמנכ"ל או מנכ"ל שאני עובדת איתם היום. גם זה סוג של להישאר באותו מקום
 
בן זוגי מרוויח מספיק בכדי שלא אצטרך לעבוד. אני מרוויחה מספיק בכדי שהוא לא יצטרך לעבוד. עם זאת, שנינו עובדים, אז זה די עונה על השאלה. יש אתגר בניהול משק בית עם שתי קריירות תובעניות, אבל יש בזה גם הרבה סיפוק. (כמובן שרמת החיים גבוהה יותר מזו שהיינו יכולים להרשות לעצמנו לו רק אחד מאתנו היה עובד, אז אולי לא לזה התכוונת.)
בדיוק דנו היום בצהריים בהבדל בין שותפות שבה כל אחד אחראי על טריטוריה אחרת (למשל האישה על הילדים והבית והגבר על הפרנסה) לבין שותפות מהסוג שלנו, שבגדול שנינו אחראים 50-50 על הכל.
לצפיה ב-'מצטרפת ועונה לסקר '
מצטרפת ועונה לסקר
18/06/2016 | 21:12
57
האם הכוונה באותו המקום או באותו מקצוע? מבחינת מקצוע בטוח שכן, מבחינת מקום הלוואי וכן.
בעבר היו לי חלומות לעשות שינוי רציני ביותר בתעסוקה לכיוון שונה לגמרי ממה שאני עושה היום אבל מבחינה כלכלית לא יכולתי להרשות לעצמי וגם באותה תקופה רצינו להרחיב את המשפחה וזה כמובן היה הרבה יותר חשוב. החלום נגוז וגם לא ממש מעניין אותי עכשיו. אולי עוד יבוא לי החשק הזה אבל כרגע זה ממש לא נראה לי מתאים. זו תהיה עבודה הרבה יותר תובענית, אצטרך להיות עצמאית ולהקים עסק, כרגע לא מתאים לי זה תיק גדול מדי בשבילי. ושוב, הכי חשוב אני באמת לא שם, אין לי זמן בשביל זה וגם לא ממש חשק.
אם לא נזקקתי לעבוד בשביל פרנסה אני בטוחה שהייתי עובדת אבל פחות ממה שאני עובדת עכשיו. היום אני עובדת 90% משרה אבל הייתי שמחה לרדת ל-60%. שאוכל לעבוד אבל שיהיה לי גם מספיק זמן להשקיע יותר בילדים ובדברים מסביב. כרגע אני ובעלי מבחינת פרנסה מביאים הביתה בערך אותה משכורת ולכן אין אפשרות שאחד מאיתנו לא יעבוד.
לצפיה ב-'באיחור מה, אבל גם אני אשתף '
באיחור מה, אבל גם אני אשתף
23/06/2016 | 21:34
34
אם היית שואלת את אותן שאלות לפני שנתיים התשובות שלי היו אחרות.
 
עד לפני כשנתיים היה מאוווווד נדיר אצלנו שפיטרו מישהו וגם אז זה היה בשל אי סדרים או חוסר באמינות.
בתקופה האחרונה החרב הונפה כלפי עובדים ותיקים שלא היו מרוצים מעבודתם, כך שמצד אחד אני יכולה לכתוב שאני מקווה שאהיה באותו מקום
מצד שני היתה תחלופה בחלק הניהולי, כך שיש כל מיני שינויים ונהלים חדשים שאני לא יודעת כמה אצליח להסתגל אליהם.
בשורה התחתונה, אני לא אדם של שינויים כך שמקווה שאהיה באותו מקום.
 
לגבי עבודה שלא לצורך פרנסה- שאלה ממש קשה!
אני אוהבת את העבודה שאני עושה אבל זאת עבודה שואבת. מאוד קשה אולי עד בלתי אפשרי להיות בה במשרה חלקית וגם במשרה המלאה לפעמים אני נאלצת לעשות יותר שעות.
לכן אם לא אצטרך להתפרנס כנראה אחפש משרה חדשה חלקית. מה שבטוח שבתקופה הראשונה אהיה בבית עם הילדים.
לצפיה ב-'מנוי לסטודיו סי - אל תיפלו בפח '
מנוי לסטודיו סי - אל תיפלו בפח
16/06/2016 | 16:26
5
263
בתאריך 18.1.16 עשיתי מנוי ל-14 חודש לסטודיו סי
הציגו בפני שזו האופציה היחידה
נתתי 14 צקים ע"ס 249 שח כל אחד + 299 דמי הרשמה
בתאריך 15.5.16 החלטתי לבטל והודעתי להם
אמרו לי שזה תהליך של חודש ימים
ב-15.6 צלצלתי לברר מה קורה
למחרת נציגה שלהם צלצלה ואמרה שיש לה 6 צקים שלי החל מאוקטובר 2016 ומעלה
כלומר את כל הצקים עד אוקטובר הם מתכוונים להפקיד ואנחנו היום בחודש יוני  
וכל זאת שהחל מחודש מאי אני ביטלתי ולא מגיעה לשיעורים
כלומר מגיע לי בעצם עונש על כך שביטלתי את המנוי
נניח שממאי עד יוני הם לוקחים את הצק כדמי ביטול גם לא מגיע כי לקחו דמי הרשמה
אבל מיוני עד אוקטובר על מה אני משלמת ??????????????????
עונש על הביטול
כלומר 717 שח אני משלמת סתם
אני כבר לא מנויה
ואני שואלת אתכם למה ?
על מה מגיע להם 717 שח יותר ?
למה הם מחייבים אנשים לעשות מנוי כל כך ארוך – 14 חודש ?
ולא נשכח שהם בנוסף לתשלום גם גובים 299 שח דמי הרשמה
אין לי בעיה עם המחיר הגבוה זו היא זכותם
יש לי בעיה שאני משלמת 717 שח דמי ביטול
על מה ולמה ?


לצפיה ב-'הי hllfe,'
הי hllfe,
17/06/2016 | 11:08
166
האם שאלת ו/או אמרו לך מראש מה המדיניות בנושא ביטולים?  יש לך את זה בכתב?
 
מכוני כושר וספורט ידועים לשימצה בנושא הזה, ואם אין לך משהו כתוב נראה לי שיהיה בעייתי לעשות עם זה משהו, מלבד אולי לפנות ל"טוב ליבם" או לנסות לדסקס את זה איתם ברוח טובה ולנסות להוריד את סכום הקנס..
את יכולה לפנות גם למועצה לצרכנות. אני בטוחה שיש להם תלונות לא מעטות בנושא הזה.
לצפיה ב-'מנסיון המועצה לצרכנות'
מנסיון המועצה לצרכנות
17/06/2016 | 12:19
154
זה גוף נטול שיניים,
הם לא באמת מסוגלים לעמוד על זכויות הצרכים.
ואני כבר מזמן  מצטרפת למקומות שיש בהן תחנות יציאה מראש,
או לא מצטרפת כלל.
זה עצוב לחשוב שעסק פרטי חושב לעשוק את המשתמשים בו.
אףאחד לא חושב שהוא אמור להיות מלא רוחי, אבל הגינות מושכת קהל,
ועושק מרחיק--חבל שהם לא יודעים זאת.
 
לצפיה ב-'תמכרי את המנוי ביד 2'
תמכרי את המנוי ביד 2
17/06/2016 | 19:01
2
29
לצפיה ב-'זה רעיון טוב'
זה רעיון טוב
20/06/2016 | 10:17
1
85
רק שכדאי לקונה לבדוק היטב שלא יהיו לה בעיות אח"כ מול הסטודיו, וכל מיני תשלומים נוספים כמו "העברת בעלות" וכאלה. 
לצפיה ב-'לפני שנתיים מכרתי את המנוי למישהי. אם אני זוכרת'
לפני שנתיים מכרתי את המנוי למישהי. אם אני זוכרת
20/06/2016 | 21:29
101
נכון הקונה צריכה להוסיף 100 שקל דמי רישום (אם לא שינו את זה מאז).
התחלקנו בסכום הזה. אפילו שמכרתי לה את המנוי בטיפה פחות כסף
ממה ששילמתי זה עדיין יצא מאוד משתלם. 
ממליצה גם לבדוק את החוק בנושא שהשתנה לא מזמן
 
לצפיה ב-' לוח מודעות'
לוח מודעות
15/06/2016 | 22:04
2
11
לצפיה ב-'מחפשת משתתפות למחקר חדשני בתסמונת קדם וסתית חמורה'
מחפשת משתתפות למחקר חדשני בתסמונת קדם וסתית חמורה
15/06/2016 | 10:06
58
מדוכאת ועצבנית לפני הווסת? סובלת מתנודות במצב הרוח? יש לך חברה שחווה זאת?
אני עובדת במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב ואנחנו עורכות מחקר, בו אנחנו מנסות לעזור לנשים הלוקות בתסמונת קדם וסתית חמורה. המחקר מציע טיפול חדשני, ללא תרופות, בגרייה מוחית מגנטית עמוקה (dtms), ובודק את יעילותו בטיפול בתסמינים הנפשיים המופיעים בימים שלפני קבלת הווסת.

לפרטים את מוזמנת ליצור עימי קשר במייל tal.vinitzky@gmail.com או בטלפון 03-6973685.
שבוע מצוין!
טל

לצפיה ב-'התקן מירנה למכירה'
התקן מירנה למכירה
15/06/2016 | 14:36
85
בחצי מחיר באריזה
ניתן לפנות למייל assis4@bezeqint.net
לצפיה ב-' שאלות כלליות '
שאלות כלליות
12/06/2016 | 17:18
12
58
לצפיה ב-'שאלה לגבי "חלוקת" ילדים בין הורים גרושים '
שאלה לגבי "חלוקת" ילדים בין הורים גרושים
12/06/2016 | 17:25
6
325
בסביבתנו אין הרבה הורים גרושים, כך שאין לי דוגמאות מהחיים (אני מכירה מקרים שבהם הילדים נשארו באופן מוחלט אצל האמא והאבא התפייד).
בשיחה שהיתה לי עם אמא שלי, היא ספרה על משפחה שהילדים עוברים כל יומיים בין הבתים של ההורים.
תהיינו שתיינו אם זה מצב שגרתי (והגיוני עבור הילדים) ומי בעצם מחליט מה הסדר החלוקה בין ההורים. 
 
לצפיה ב-'אני לא מומחית במיוחד'
אני לא מומחית במיוחד
12/06/2016 | 18:23
233
אני מניחה שההורים מסכימים ביניהם ובית משפט (לענייני משפחה?) מאשר ונותן להסכם תוקף של פסק דין.
 
כשאני הייתי ילדה להורים גרושים הייתי מבלה את סופי השבוע לסירוגין בין ההורים (= מששי אחרי בית ספר עד יום ראשון בבוקר כשבית סבפר מתחיל), את ימי שלישי מאחרי בי"ס עד יום רביעי בבוקר אצל אבא שלי, ואת ימי ראשון אחרי בי"ס עם אבא שלי "בלי לישון" (הוא היה מחזיר אותי לאמא שלי בלילה).  
<העובדה שזה חרות בזכרוני לדעתי סתם נובעת מהזכרון שלי שמסרב למחוק פרטים...זה לא כי זה היה משהו מיוחד>
 
זה לא היה מאוד נוח כי לעתים קרובות הייתי שוכחת לקחת איתי את הפרוייקט במלאכה או מה שזה לא היה שהיינו אמורים להביא לביה"ס ביום אחר כך..... נגיד - אם מלאכה היתה ביום רביעי אז הייתי צריכה לזכור לקחת את זה איתי לבי"ס כבר ביום שלישי בבוקר. הרבה פעמים שכחתי וננזפתי.... [בתור תלמידה מצטיינת וחננת צמרת - אלה היו הפעמים היחידות בכל שנות לימודי בהן ננזפתי על משהו]
 
מצד שני לא נראה לי לא-הגיוני במיוחד.
 
לבתי יש כעת חברה שעושה שבוע-שבוע - כמו טבחים בצבא. שבוע אצל אבא, שבוע אצל אמא. לי זה מרגיש כמו יותר בלגן לילד מאשר החלפות תכופות יותר. אבל זו סתם תחושה של צופה מהצד.
 
אגב - בתי האמצעית בכיתה ד' והשנה התגרשו בשכבה שלה לדעתי 20% מההורים - תוהה אם סטטסיטית גיל 10 זה גיל שבו הרבה אנשים בנישואים לא טובים מרגישים ששרדו עד הלום ואפשר לפרק.
לצפיה ב-'בהחלט יש מצב כזה'
בהחלט יש מצב כזה
12/06/2016 | 21:18
184
כשהולכים לכיוון של משמורת משותפת, מנסים לחלק את הימים\לילות בצורה שווה בין ההורים.
א נניח אם מבלים סופש אצל אמא, בראשון בבוקר הולכים לבי"ס ואז לבית של אבא, משם לבי"ס ולאמא  -או לכל תיאום אחר שעושה שהגיוני בעיני ההורים ובית המשפט.
מי מחליט זו שאלה טובה.
הכי טוב בעיני זה כשההורים מחליטים בצורה משותפת תוך התחשבות בטובת הילדים.
לצפיה ב-'מהמעט שאני רואה כשיש משמורת משותפת'
מהמעט שאני רואה כשיש משמורת משותפת
13/06/2016 | 06:32
169
הילדים מתחלקים בין הבתים שווה בשווה.
אצל חבר של בעלי זה ככה.
זה כמובן צריך להיות רצון של שני בני הזוג.
הם דאגו גם לגור קרוב אחד לשני ככה גם לילדים קל יותר.
לצפיה ב-'משמורת משותפת'
משמורת משותפת
15/06/2016 | 12:54
94
הוא מצב בו אף אחד מהצדדים לא משלם מזונות לשני (בישראל זה בדרך כלל האב), ובתמורה הוא צריך להוכיח שהוא משקיע במידה שווה בילדים (ולכן הוא צריכים לבלות אצלו חצי מזמן, כולל חוגים, קניות וכו'). ספציפית האם מדובר ביומיים-יומיים או שבוע-שבוע צריך להחליט בהסכמה בין ההורים ואם אין הסכמה אז בית המשפט קובע (בד"כ בהתייעצות עם השירות הסוציאליׂ).
 
לצפיה ב-'זה לא הסדר נפוץ'
זה לא הסדר נפוץ
15/06/2016 | 15:01
107
ממה שאני רואה ברוב רובם של המקרים יש משמורת אצל האם והסדרי ראייה "קלאסיים" שכוללים שני ורביעי, ובנוסף כל סופ"ש שני אצל האבא. יש כמובן ניאנסים בכל משפחה- עם לינה, בלי לינה וכו' אבל זה ההסדר הנפוץ ביותר שאני מכירה.
מי שמחליט על הסדרי הראייה הם או ההורים עצמם בהסכמה, או במקרים שאין הסכמה- בית משפט ומערבים פקידת סעד לסדרי דין (ככל הידוע לי).
לגבי האם זה הגיוני לילדים- זו שאלה טובה שבעיני אין עליה תשובה אחת.. אני חושבת שזה מאוד תלוי בגיל הילדים, באישיות שלהם ובמאפייני הקונסטלציה המשפחתית.
לצפיה ב-' תודה לעונות זה עשה לי סדר בדברים.'
תודה לעונות זה עשה לי סדר בדברים.
15/06/2016 | 21:51
70
בצרוף מקרים מעניין, במסגרת שיעורי כישורי חיים למדו בכיתה של הבן שלי (כיתה ב!) על נושאים שדורשים שינויים בחיים, שבוע שעבר דיברו על אירועים משמחים ואירועים עצובים כמו לידה, חתונה, תאונה מוות והשבוע דברו על גירושים,
מתוך השיחה שהיתה בכיתה עלה נושא הסדרי ראיה והמורה הסבירה להם מה זה.
אחד הילדים שיתף ממה שקורה בבית שלו.....
מתוך הפורום הכיתתי נראה כי יש הרבה הורים שכועסים כי נושא הגירושים עלה לדיון. הרבה כתבו שזה יעלה שאלות אצל הילדים ולא צריך לדבר על דברים כאלו בכיתה ב'. אחרים כעסו על כך שהמורה נתנה לספר מה קורה בבית...
 
לדעתי זה נושא שמתאים לנושא כישורי חיים ובגלל שגרושים כ"כ נפוצים היום לא הצלחתי להבין למה כ"כ התרגזו על המורה. 
לצפיה ב-'באיזה גיל אמא הופכת לפדיחה '
באיזה גיל אמא הופכת לפדיחה
12/06/2016 | 20:41
4
278
בהמשך למשהו קטן וטוב שכתבתי עליו- ששחקתי עם הילדים ועם  חבריהם מבית הספר, שאלתי את עצמי האם בעצם המשחק עם הילדים אני לא פאטת ולא עושה לילדים פדיחות? (אני ברמת כדורגל סבירה כמו ילד בכיתה ד )
בעלי טוען שגם אם האחרים חושבים שזה פדיחות שאתה משחק עם אמא, יש בזה גם קנאה כי לא הרבה אמהות משקיעות ככה בילדים....
 
<אני לא זוכרת שאמא שלי שחקה אתנו בכדור ואני לא זוכרת שהיא עשתה לי פדיחות>
 
לצפיה ב-'אני מניחה שילדיך אינם בני ״ עשרה״'
אני מניחה שילדיך אינם בני ״ עשרה״
12/06/2016 | 23:37
185
והאמת, שגם אם כן - הם מזמן היו מסמנים לך באופן זה או אחר אם היית מפדחת אותם. ולפי דעתי, זה מה שחשוב. פידוח עצמי בכל מה שקשור לילדי לא עניין אותי מעולם. כל זמן שנראה להם שווה לעשות איתי דברים, אני שם.  
( בכל מקרה אני מאוד לא ייצוגית, ולעולם לא אראה כמו האמהות המתוקתקות על הדשא ליד הכדורגל או על הדשא ליד הבריכה.  אז אני בכדורגל ובתוך הבריכה).
לצפיה ב-'זה תלוי אם הצאצא הוא ממין זכר או נקבה נדמה לי...'
זה תלוי אם הצאצא הוא ממין זכר או נקבה נדמה לי...
13/06/2016 | 04:31
154
כמדומני (וזה לא מגובה במחקר) שאמא הופכת לפאדיחה בממוצע מוקדם יותר בעיניהן של בנות מאשר בנים....
 
יכולה לאשרר שבן זוגי וילדות הבית (כיתות א, ד' וו') משחקים כדורגל וטניס ביחד בהנאה רבה בלי שהדבר נחשב פדיחה (עדיין?)
 
מודה שאני פחות בקטע.... מקסימום אני משחקת איתן סטנגה לפעמים.
 
לצפיה ב-'אני יודעת באיזה גיל דודה הופכת לפדיחה '
אני יודעת באיזה גיל דודה הופכת לפדיחה
13/06/2016 | 06:36
191
יום אחד הייתי אצל אחותי ועשיתי פדיחות לאחד החברים של אחיין שלי, מאז אנחנו עושים מיזה בדיחה כל פעם כשנפגשים ויש חבר לאחד האחיינים הגדולים שלי.
זה קרה לדעתי בסביבות גיל 13~.
אני חושבת שכל עוד זה לא מפריע לילדים זה לא פדיחה.
לצפיה ב-'הילדים כבר יגידו לך'
הילדים כבר יגידו לך
16/06/2016 | 18:00
79
כל הם הם לא מגרשים אותך מהמגרש, כנראה שהם לא חושבים שזו פאדיחה.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

ד
לייעוץ אורולוג ילדים
ליאת ארנון - יועצת הנקה
ליאת ארנון
רביד שר ישראל
רביד שר ישראל

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ