לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1296812,968 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'אירועים עם הילדים '
אירועים עם הילדים
22/12/2016 | 21:00
30
201
הזמינו אותי לאירוע ספורט וההזמנה כוללת גם ילדים בגילאי בי"ס יסודי. 
כשסיפרתי לילדים, הצעיר שעוד לא בגיל בי"ס לקח ללב ונעלב. 
הסברתי לו שהאירוע יתקיים מאוחר והפעילות היא לילדים גדולים ולכן הוא ואני נהנה ביחד מפעילות אחרת ואחר כך אליך עם הגדולים. זה פייס אותו.
 
ההזמנה הגיעה דרך קבוצת ווטסאפ, כל אחת דיווחה אם תגיע ועם כמה ילדים.
 
אחת המשתתפות כתבה משהו בסגנון : אם לא כל הילדים שלי יכולים לבוא - לא אגיע (אני מרגישה שזה נכתב בטון כועס).
 
ואני שואלת את עצמי איפה הגבול בלקבוע לאחרים את מי להזמין ואת מי לא?
מה כ"כ גרוע בלבוא רק עם חלק מהילדים?
מה זה שונה מהגבלה של סרט?
האם "מותר" לקחת רק אחד מהילדים לעשות כיף?
לצפיה ב-'עונה לסקר הקצר,'
עונה לסקר הקצר,
22/12/2016 | 23:39
105

 איפה הגבול בלקבוע לאחרים את מי להזמין ואת מי לא?
לא חושבת שיש גבול, מי שמכין ארוע יודע מה מורכב, ולמי מתאים,
מה הקף המקום שעומד לרשותו, וכל מה ש"לא נכנס" לתוך
הקטגוריות ההולמות זה הגבול, במילים יפות יותר--מותאם למצב ולמציאות.

מה כ"כ גרוע בלבוא רק עם חלק מהילדים?
אין שום דבר גרוע בכך. אבל מי שכועס כנראה צריך להתארגן עם 
השארת ילדים, ברמה הלוגיסטית. ולכן כועס.

מה זה שונה מהגבלה של סרט?
בעיני לא שונה בכלל.

האם "מותר" לקחת רק אחד מהילדים לעשות כיף?
לא רק מותר אפילו רצוי. נראה לי שחשובה האינטימיות וההתיחסות
האישית הצפופה, ולא תמיד כולם יחד. לכל ילד צרכים משלו,
וצורך משלו.  אני  ממש מקפידה למצוא זמן ליחידות.
 
לצפיה ב-'כנראה שמדובר בפעילות שמיועדת רק לגיל הזה'
כנראה שמדובר בפעילות שמיועדת רק לגיל הזה
23/12/2016 | 02:00
110
ולא מתאימה לצעירים. אני חושבת שזה חלק מהחיים שלפעמים לא הכל מתאים לכולם וכמו שיש אירועים שמתאימים לקטנים ולא לגדולים- יש גם להיפך.
 
בעיני לא רק שמותר לקחת ילד אחד לאירוע שנחשב ככייפי זה אפילו חשוב- מאוד חשוב לבלות 1 על 1 מידי פעם ולתת זמן איכות פרטני.
לצפיה ב-'עונה בתור מי שכנראה לא הייתה מגיעה'
עונה בתור מי שכנראה לא הייתה מגיעה
23/12/2016 | 09:42
10
140
לדעתי זה סביר לגמרי שמארגני האירוע קובעים עם איזה גילאים מותר לבוא.
זה מצויין להגיע לאירועים רק עם חלק מהילדים, ולקחת רק ילד אחד לעשות כיף זה נפלא.
אבל, בקונסטלציה המשפחתית שלנו בהרבה מאוד מקרים זה פשוט בלתי אפשרי.
אצלנו ברוב הימים יש הורה אחד ושלושה ילדים מתחת לגיל 7, אחת מהן בת שנה וחצי. במצב כזה באמת אם אין לי אפשרות להגיע עם כל הילדים, או לשלוח את הילד הרלוונטי עם הורה של חבר שישגיח עליו, אנחנו פשוט נאלץ לוותר.
לרוב זה לא המצב ומאפשרים לנו לבוא בהרכב מלא אז אם הייתי נתקלת באירוע בודד הייתי מוותרת עליו בקלות. אבל אם רוב האירועים היו כאלו כנראה שבאיזשהו שלב הייתי מאבדת את השלווה ומתעצבנת. יכול להיות שזה מה שקרה לאותה אמא.
לצפיה ב-'מבינה, לא מסכימה,'
מבינה, לא מסכימה,
23/12/2016 | 10:22
9
123
הייתי הרבה זמן בהרכב דומה לשלך,
עם יותר ילדים, לא הגון בעיני שהילד שאמור להשתתף
יפסיד כי יש לו אחים קטנים,
מרבית הארועים לא מתמשכים על פני שעות רבות,
מה שעושים, לוקחים בייביסיטר, זו הוצאה אבל בהחלט נסבלת. נערת תיכון
יכולה להיות עם בת שנה וחצי גם שעתיים. והעלות לא גבוהה.
הרבה מהבעיות הטכניות ניתנות לפתרון טכני.ולא אמורות לגרום להתרגזות.
 
לצפיה ב-'כשהשעתיים האלו נופלות על ארוחת ערב, מקלחת והרדמה'
כשהשעתיים האלו נופלות על ארוחת ערב, מקלחת והרדמה
23/12/2016 | 11:26
1
118
של תינוקת זה יותר בעייתי.
וזה שעבורך זו עלות לא גבוהה, לא אומר שזה המצב גם עבור אחרים.
לצפיה ב-'רגע, רגע,'
רגע, רגע,
23/12/2016 | 11:54
106
כשזה נופל על שעות של ארוחת ערב והשכבה,
כתבת שהגדול בן 7, בד"כ אולי תמיד גם לילדים בני שבע הפעילות
היא לא בשעות של ארוחות ערב והשכבות.
בד"כ זה בשעות אחה"צ המוקדמות.
 
המשפט האחרון שלך לא יפה, כי לא כתבתי אם עבורי זו עלות גבוהה,
אם קל לי או קשה לי, ולא השויתי עצמי אליך או לאחרים.
אבל אני מניחה שלכולנו הוצאות --ואז יש סדרי קדימויות.
אז יש מי שמוכן לותר על בילוי עם הגדול שלו, או גם על בילוי של הילד עצמו.
ויש מי שמוכן למצוא דרכים הגם שלא קלות, כדי להנות איתו.
עלות לא גבוהה בהתיחס לתשלום חוג, בהתיחס לשמירת בייביסיטר כשהם כבר גדולים יותר וצריך מישהו מבוגר יותר כדי להשגיח.
הפרשנות שלך לתקוף את היכולות שלי--לא ראויות.
אבל בהחלט מותר להגביל הבאת תינוקות שלא יפריעו.
ילד בן שנה וחצי, לא מסוגל לשבת חצי שעה במשהו שאין לו בו ענין.
וכתבתי את דעתי--לא כפיתי עליך ולא על אחרים כלום.
והבחירה נתונה בידי כל אחד/ת.
לצפיה ב-'בחיים לא הייתי משאירה בת שנה וחצי עם בייביסיטר.'
בחיים לא הייתי משאירה בת שנה וחצי עם בייביסיטר.
24/12/2016 | 12:09
6
143
יצא לי גם להגיע לישיבה בבית ספר על אחת הילדות עם בת שנה וחצי, והיא אגב ישבה שם יפה מאוד - הבאתי ביסקוויטים וצעצועים שיעבירו אותה ולא הייתה בעייה בכלל.
לצפיה ב-'למה?'
למה?
25/12/2016 | 09:38
5
97
זה אומר שכשיש תינוקת בבית אתם לא יוצאים לבלות לבד אף פעם?
לצפיה ב-'אנחנו לוקחים אותה איתנו.'
אנחנו לוקחים אותה איתנו.
25/12/2016 | 11:13
4
29
לצפיה ב-'כמי שלוקחת את הילדים איתה לכל מקום כמעט '
כמי שלוקחת את הילדים איתה לכל מקום כמעט
25/12/2016 | 17:37
3
113
(וגם לעבודה לימים מלאים), אני חושבת שילדים כ"כ צעירים אפילו כשאינם מוציאים הגה הם מסיחי דעת. תשמחי במצב הקיים שלך כל עוד זה מתאפשר, נראה לי שאם שלוש קולגות היו באות עם הילדים לישיבה - זה כבר לא היה מתקבל כ"כ בקלות.
לצפיה ב-'נראה לי שמשהו פה התפספס.'
נראה לי שמשהו פה התפספס.
25/12/2016 | 17:43
2
100
אני לא מורה ולא עובדת בבית הספר. אני אמא של ילדה שהייתה פגישה לגביה בבית הספר, והבאתי את אחותה איתי לפגישה (בידיעת הצוות - לא בהפתעה).
כמו כן, אין מה לדבר על מה שיהיה בהמשך, כי הבת הקטנה שלי כבר בת יותר משלוש, והבאסטה נסגרה.
לצפיה ב-'אכן, הבנתי קצת אחרת ממה שכתבת.....'
אכן, הבנתי קצת אחרת ממה שכתבת.....
25/12/2016 | 19:22
1
22
לצפיה ב-'כן, הניסוח שלי לא היה ברור - מצטערת.'
כן, הניסוח שלי לא היה ברור - מצטערת.
25/12/2016 | 19:51
12
לצפיה ב-'אני לא יודעת מה הנסיבות של אותה אמא שהגיבה בכעס'
אני לא יודעת מה הנסיבות של אותה אמא שהגיבה בכעס
23/12/2016 | 12:38
119
אולי יש לה ילד קטן מאוד תלותי, שאין אפשרות להשאיר אותו עם בייביסיטר/ סבים? לא יודעת....
לפעמים זה גם עניין של "דווקא". אצלינו היה אירוע סיום של בית הספר היסודי, וההורים התבקשו לא להביא ילדים מתחת לגיל בי"ס. ישר קמה אמא מתלהמת, והודיעה בקבוצה של הכיתה שהיא מגיעה עם בת השנתיים שלה "ונראה מה המנהלת תעשה לי, מה, היא תשאיר אותי בחוץ עם הילדה על הידיים?" מהסגנון כבר הבנתן באיזה טיפוס מדובר
 
אני לא רואה רע בפעילויות שאי אפשר להביא אליהן ילדים קטנים. הכול שאלה של מידה. אם זו נניח פעילות פעם- פעמיים בשנה, זה לא נשמע לי בלתי סביר.
ומטעם ההורים ודאי וודאי שנכון לקחת רק אחד מהילדים לעשות כייף. יש דברים שאני עושה עם כולם, ויש דברים שב"אחד על אחד".
 
לצפיה ב-'מוסיפה שאלה'
מוסיפה שאלה
23/12/2016 | 18:30
7
152
והייתי מוסיפה: ומה דעתכן על אנשים שבמסיבת יום הולדת של הילד/ה שלכן, מביאים את האח/ות הקטנה של הילד שלהם שהוזמן, משאירים אותה/ו גם במסיבה, והולכים להם לענייניהם שמחים וטוב לב, נהנים משירותי בידור ובייביסיטר חינם לילד/ה שלא הוזמנ/ה.  האמת - שניה לפני שהם נעלמים הם שואלים: "זה בסדר שגם פוצי2 שלי תישאר, נכון?" [מה תעשי? תגידי לה "לא" למול פרצופה המתחנן של "פוצי2"?
עכשיו מילא אני - לי זה לא באמת מפריע עוד ילדה או שתיים. אבל הבת שלי, כלת השמחה, מתבאסת שפוצי2 ה"תינוקת" (היא לא תינוקת, אבל היא צעירה בשנתיים בערך) נדבקת למסיבה של ה"גדולות" בלי שהוזמנה כלל.
 
 
לצפיה ב-'זה נראה לי מוגזם לגמרי'
זה נראה לי מוגזם לגמרי
23/12/2016 | 19:33
5
135
יצא לי הרבה פעמים לבוא בהרכב מלא ליומולדת שהוזמן אליו רק אחד מילדי, כי כאמור האופציה השניה הייתה שאף אחד לא ילך. אבל לא הייתי חולמת להשאיר שם בלעדי מישהו חוץ מאשר את המוזמן בלבד. וגם בפעמים שהשארתי את המוזמן לבד במסיבה תמיד ווידאתי שיש הורה שאינו הורה של חתן או כלת השמחה שיהיו אחראיים על הילד שלי. להורים של חתן או כלת השמחה יש מספיק מה לעשות, הם לא צריכים גם את הילד שלי על הראש שלהם.
לצפיה ב-'בן כמה הילד שכן מוזמן אצלך?'
בן כמה הילד שכן מוזמן אצלך?
24/12/2016 | 06:00
4
103
אצלנו כלת השמחה חגגה 7, וזה היה גם הגיל של חברותיה. ה"אחות הנדבקת" (או ה"מודבקת" - נראה לי שזה בא גם מהאמא וגם ממנה) היתה בת קרוב ל-6 לדעתי. כך ששתיהן כבר בגיל עצמאי יחסית
 
האמת היא שלי זה לא כל כך הפריע, עד שגיליתי שכלת השמחה שלי מתבאסת.... וזה כבר היה  (כי, בכל זאת, זה היום שלה לשמוח שלו היא מחכה כל השנה...)
לצפיה ב-'אבל האמת - מה כבר אפשר לעשות?'
אבל האמת - מה כבר אפשר לעשות?
24/12/2016 | 06:01
91
לומר לאם "קחי את הילדה השניה שלך איתך"? הרי ברור שהילדה השניה תתחיל לבכות ולצרוח (לאור הבלונים/קוסם/שמחה רבה שהיא מפסידה)
 
אין פתרון פשוט למכה הזו
לצפיה ב-'יש לי שניים, 6.5 ו-4.5'
יש לי שניים, 6.5 ו-4.5
24/12/2016 | 08:08
2
115
את בת ה-6.5 כבר יצא לי כמה פעמים להשאיר לבד, את בן ה-4.5 עוד לא.
כשלהם היו ימי הולדת הם ביקשו בפירוש אחים, אז לא נתקלתי בבעיה הזו.
וגם כשאני מבקשת לבוא בהרכב מלא, תמיד זה מראש ובפרטיות בין המבוגרים. לא הייתי חושבת לרגע לעשות את זה מול הילדים.
לצפיה ב-'טוב את עושה שאת שואלת בין המבוגרים מראש....'
טוב את עושה שאת שואלת בין המבוגרים מראש....
24/12/2016 | 15:35
1
88
יש אגב גם את האורחים ה"מודיעים" שלא שואלים אלא מודיעים
 
את מוציאה מראש הזמנה, ובאישרור הם מצהירים: "תודה! פוצי1 ופוצי2 ישמחו להשתתף בחגיגה"
 
בעיני חלק מלהיות בעל טאקט בחיים זה לא להעמיד אנשים אחרים במצב לא נעים. כשכותבים כזה דבר האופציה היחידה של המזמין היא באופן אקטיבי לומר להורה השני: "לא מאמי, תשאירי את פוצי2 בבית/בחזקתך בבקשה, כי היא לא מוזמנת". זו לא בקשה שנוח לכתוב....
לצפיה ב-'אם היא הרגישה בנח לכתוב, את צריכה גם להרגיש בנח לענות '
אם היא הרגישה בנח לכתוב, את צריכה גם להרגיש בנח לענות
07/01/2017 | 17:17
11
לכתוב בעדינות , מצטערת אבל (את יכולה לכתוב את השם של הבת שלך)
בקשה שרק ילדי הכיתה שלה יהיו מוזמנים (מניסיון זה ממש מפריע לה ....)
מקווה שתמצאו סידור ....
 
לצפיה ב-'מוגזם לגמרי !'
מוגזם לגמרי !
24/12/2016 | 23:36
80
במיוחד אם האמא לא נשארה...... חצופה ממש!
 
אצלנו מקובל כשיש מסיבות שגם האחים באים (מבינים את ההכרח כשזה מסיבות של אחרי הצהריים). יש אצלנו משפחות שמגיעות בהרכבים מלאים כולל שני ההורים (במיוחד אם המסיבות בשבת בבוקר)!
לפני שנה היינו ביומולדת שהזמינו את 35 ילדי הכיתה וחולקו 70 טרופיות לכל הילדים שהיו שם......
 
 
באופן אישי, אם אני משאירה ילד בלעדי זה רק בהשגחת הורה אחר.
 
לצפיה ב-'עונה....'
עונה....
23/12/2016 | 18:41
86
 - ועונה על השאר...
 
* איפה הגבול בלקבוע לאחרים את מי להזמין ואת מי לא? בעיני כל הגבלה שיוויונית והגיונית מטעם המארגנים היא לגיטימית. כלומר משהו כמו שציינת זה בסדר גמור. זה אומר שכל הילדים מתחת לגיל בי"ס יסודי אינם מוזמנים (לא רק הילד של X), ויש בזה הגיון כי כנראה הפעילות איננה מתאימה לגילאים צעירים יותר או שצעירים יותר יפיעו לשאר
 
המתלוננת במקרה שלך היא בעיני קצרת רואי אם היא לא הבינה את זה (אם כי - לטקסט אין שום טון קול  - אז ייתכן שהיא לא נעלבה אלא פשוט דיווחה עניינית שהיא לא תגיע ואת הסיבה)

* מה כ"כ גרוע בלבוא רק עם חלק מהילדים? זה 100% בסדר. הדבר היחיד הוא שייתכן שיש כאלה שכיסן אינו מגיע לבייביסיטר- ואז לא יוכלו להגיע כלל. זה העניין שלהן.

* מה זה שונה מהגבלה של סרט? לא שונה - זה כמעט זהה - מדובר בתכנים שמתאימים רק מעל גיל מסוים. ההבדל היחיד אולי הוא שפה אדם פרטי עשה את ההחלטה ובסרט יש איזו וועדה ציבורית שמחליטה על הגיל אז זה נותן לזה יותר "תוקף". הבדל פסיכולוגי/אופטי שכזה.

* האם "מותר" לקחת רק אחד מהילדים לעשות כיף? כן. ובעיני חשוב שהילדים יבינו שמותר גם רק לאחד/ת לקבל איזה בילוי עם אבאמא. מה שכן - הייתי מבטיחה לצעיר איזה פיצוי קטן רק לו. נגיד ללכת לקנות לקבל גלידה לבד, רק הוא, עם אבא או אמא או משהו כזה.
 
לצפיה ב-'ומוסיפה שאלה - ומה אם זה אירוע משפחתי?'
ומוסיפה שאלה - ומה אם זה אירוע משפחתי?
23/12/2016 | 21:23
2
108
סתם לדוגמא, אחותו של בעלי חגגה לביתה יום הולדת בנות. אנחנו גרים במרחק של שעה נסיעה ממנה.
היא הזמינה רק את הבנות שלי, ללא הבן. זה נשמע הגיוני?
אני חשבתי שבמקרה כזה עדיף לא להזמין בכלל.
לצפיה ב-'אני חושבת שזה בסדר דווקא - כי אולי אם היא'
אני חושבת שזה בסדר דווקא - כי אולי אם היא
24/12/2016 | 06:06
103
לא היתה מזמינה אז היית נעלבת....
לו הייתי היא הייתי מתקשרת להזמין, מסבירה שזה לבנות בלבד אבל בו במקום באותה נשימה הייתי אומרת שאני מבינה שזה לא נוח/לא פשוט ולכן אבין לחלוטין אם לא תוכלו לבוא.  זה נראה לי יותר נחמד מלא להזמין בכלל
 
אגב, אצלנו ליסוע 45 דקות ליום הולדת זה שגרתי לצערי , בשל הורים %^%#%#$ שרוצים לחגוג לפוצי בכל מיני משחקיות ייעודיות הממוקמות בפרברים מרוחקים/טיזי נבי. נגיד כל מיני קירות טיפוס או טרמפולינות וכאלה.
 
שעה זה כבר קצת הרבה אפילו אצלנו. אבל 45 דקות זה גם סיוט. בעיקר אם צריך להיחנק שם ולחכות שייגמר בעוד מוסיקה צרחנית מחרישה את אוזניך. לפעמים, כשמגיעים מים עד נפש, אני עונה ש"לא נוכל להגיע כי זה רחוק לנו מדי" - זו בד"כ הזמנה ב- EVITE. אני תמיד מקווה שמישהו יבין את הרמז אבל זה לא קורה.
 
 
לצפיה ב-'לאחת מנכדותי חגגו בת מצוה,'
לאחת מנכדותי חגגו בת מצוה,
24/12/2016 | 17:52
105
היתה החלטה שיערך רק לפלג הנשי במשפחה.
הנסיעה בינינו רב המשפחה לחגיגה שעתים וחצי,(כיוון אחד, חזרנו בחצות)
נסענו בלי הנכדים גם הקטנים.
אף אחד מאיתנו איננו גביר גדול. וכולם מצאו פתרון.
כשרוצים מצליח. 
לצפיה ב-'אני מבינה לגמרי את הרצון להגביל גיל לאירועים'
אני מבינה לגמרי את הרצון להגביל גיל לאירועים
25/12/2016 | 09:55
3
105
הוזמנו לא פעם לאירועים שבהם הוגבלו הגילאים או מין הילד החוגג. אין לי בעיה עם זה אני תמיד נערכת מראש ודואגת שיהיה מי שישגיח על הילד שלא מוזמן לאירוע (לא זכור לי מצב ששילמתי כסף וכמעט אף פעם לא נעזרתי בבני משפחה, מן יחסי גומלין עם חברות. הילד שלא מוזמן מתבאס זה נכון אבל אם זה האירוע זה מה שעושים.
היתה תקופה שהגדולה ביקשה ממני להשאר איתה בימי הולדת, תמיד נשארתי ודאגתי שיהיה מי שישמור על אחיה, זה היה מסורבל ולא פשוט אבל לא נראה לי להביא אותו איתי לאירוע שלא מתאים לגיל שלו, הוא עלול להפריע.
ברור שמותר לקחת רק אחד הילדים לעשות כייף. בסוכות עשיתי לילדה לפני שבועיים עשיתי לילד. אני דואגת לעשות בילויים כאלה והם יודעים שמי שלוקחים אותו לפינוק חוזר הביתה עם קניות ולשני תמיד קונים משהו קטן.
לצפיה ב-'למשפט האחרון שלך,'
למשפט האחרון שלך,
25/12/2016 | 10:05
2
77
מכיון שיש לי יותר ילדים משיש לך כעת.
אני ממש הרגלתי לכל אחד קונים בזמנו.
ולא משוים למי קנו מה מתי. כי אין לזה סוף, 
כשצריך כל אחד מקבל את מה שצריך.
לצפיה ב-' מסכימה איתך לגמרי'
מסכימה איתך לגמרי
27/12/2016 | 06:56
1
40
ההורים של בעלי בדיוק כמוך ובניגוד לדרך שגידלו אותי אני מרגילה את הילדים כמוהם שלכל אחד קונים מה שצריך בלי להשוות.
אם אני קונה לאח/ות שלא הצטרפו זה תמיד משהו שגם הם צריכים לדוגמא בפעם האחרונה שביליתי עם ביתי קנינו נעלי בית לי ולה אז קנינו גם לאחיה שגם צריך. מרבית הדברים שקנינו היו עבורה כמובן כי יצאתי לקניות איתה.
לצפיה ב-'אצלנו זה שונה. אני לא קונה באופן שוויוני בהכרח,'
אצלנו זה שונה. אני לא קונה באופן שוויוני בהכרח,
27/12/2016 | 12:13
58
אבל לרוב הילדות הגדולות, ובמיוחד השנייה, מבקשות לקנות גם לאחות השנייה (לקטנה הן פחות מתייחסות, וזה גם לרוב משהו שלא רלבנטי אליה) - ואז אני כן קונה, ומשבחת אותן על כך שהן חושבות על האחות.
האחות השנייה פשוט סוגדת לבכורה וחושבת כל הזמן על טובתה, והבכורה לומדת קצת ממנה להתחשב באחותה גם.
לצפיה ב-'בעיות בזוגיות'
בעיות בזוגיות
15/12/2016 | 20:56
21
408
אני לא כותבת פה הרבה אבל אוהבת את הדעות פה, ואני צריכה מקום לפרוק קצת ולשמוע רעיונות.
אני ובעלי שנינו בהייטק, הוא בדרגה ניהולית ומרוויח יותר ממני . בתחילת הדרך עם הילדים עשינו החלטה שאני חוזרת מוקדם ומבלה עם הילדים, ובכך די מקריבה את אפשרות הקידום שלי (מרצון לגמרי!) והוא יתקדם.
הגעתי למסקנה שבהייטק יש שעות גמישות, אבל לא ניתן להגיע מעבר לדרגת הבסיס כאשר יוצאים ב3 מהעבודה, ואם היינו מתחלקים , שנינו לא היינו מתקדמים. מבחינתי, הייתי מוותרת על העבודה לגמרי, אני יותר נהנית בבית (וכמובן לא עושה את משלל סיבות) אז זאת היתה ההחלטה.
ב4 החודשים האחרונים בעלי מובטל. הוא בדרג ניהולי, אז קשה מאד למצוא תפקיד, ואין כלום באופק.
לאט לאט אני מרגישה יותר ויותר ממורמרת, מרגישה שזה פוגע לנו ביחסים, אנחנו הרבה רבים.
אני מצפה ממנו שאם הוא כל הזמן בבית, שיעשה הרבה יותר. שלא תבינו לא נכון, הוא מאז ומתמיד עושה הרבה בבית, אבל תמיד היינו בערך חצי חצי. אני מצפה שיקח על עצמו את הרוב אם לא את כל העבודות בבית.
אני קמה כל יום ב5 בבוקר, הולכת לעבודה וחוזרת ב4 להיות עם הילדים (גם עכשיו כשהוא בבית)
ואני צריכה לרדוף אחריו שבועות כדי שיעשה כל מיני דברים שאני מבקשת. קשה לי שאני עדיין בשגרה הקשה שלי והוא יושב בספה ורואה סרטים, ואז אני באה והבית מבולגן. לא יודעת איך להתמודד עם זה.
יש ימים שאני באה והוא אומר לי ש״הוא לא ישב לרגע״ ובגלל זה לא הספיק, כאילו שאני שיחקתי כל היום! כאמור ערה מ5 בבוקר!
בנוסף הילדים בצהרונים (3000 שח לערך) ויש לנו עוזרת (עוד 1000) ואני כל הזמן אומרת לו שזה לא הגיוני לשלם את זה בזמן שהוא בבית. והוא כל הזמן אומר כן כן, אבל לא עושה עם זה כלום כי יותר נוח לו ככה שהוא לא צריך לעשות כלום.
הוא לא בדיכאון או משהו, הוא די שמח שיש לו זמן פנוי כי היה שחוק מהעבודה, ובאמת נתתי לו חודשיים של סבבה להנות מהחופש. אבל כבר עברו 4, ועכשיו אני מצפה ליותר וכל דבר מעצבן אותי. לא יודעת איך להפטר מההרגשה הזאת.
לצפיה ב-'כדאי לך להשאיר הודעה גם בפורום זוגיות במשבר.'
כדאי לך להשאיר הודעה גם בפורום זוגיות במשבר.
15/12/2016 | 21:26
198
גם שם יש אנשים עם ראש טוב שעונים לעניין.
לצפיה ב-'ווואו. תקופה לא קלה בכלל....'
ווואו. תקופה לא קלה בכלל....
16/12/2016 | 03:50
18
269
מנסה לפרק לגורמים, כמו במשוואה מסובכת
 
*ב"קטנה" - לגבי הצהרונים, הייתי עוזרת לו עם ה"לא עושה עם זה כלום" על ידי הסכמה על ביטול צהרונים, ונראה לי שאת צריכה לבצע את הביטול כי לא נשמע שיש לו מוטיביציה לזה... (במקור התכוונתי לכתוב יותר גרוע). אני לא יודעת איך זה עובד בארץ. אפשר לבטל מחודש לחודש? או שזה לכל שנת הלימודים?
 
* את העוזרת לא הייתי מפסיקה כי גם ככה נשמע שהכל על סף פיצוץ. ועוזרת זה דבר מציל חיים ונישואין....
 
* בגדול, בעיני מה שקרה זה שהחוזה ביניכם נפתח והשתנה כרגע.  הוא יושב בבית כרגע. זה המצב עד שהוא ימצא עבודה [לא כתבת אגב אם הוא מחפש ובאיזו אינטנסיביות]. מכיון שכך אז גם לך בעיני רצוי לשנות. חלק מזה כבר כתבת בעצם - שעכשיו את מצפה ממנה לעשות הרבה יותר בבית, אם לא 100%.  אבל נראה שזה לא מתאים לו.
 
מה שלא הבנתי זה למה את קמה ב-5 בבוקר. אני מניחה שהוא יכול להכין את הילדים לבית הספר, לא? בנוסף - למה את עדיין חוזרת ב-4 אחה"צ? נראה לי שלו הייתי במקומך הייתי רואה את זה כתקופה שבה את כן יכולה להשקיע בעבודה ולצבור על זה קרדיט... ואז מסבירה לו את זה ומבצעת - עד שימצא עבודה.  מנסיוני - הרבה יותר קשה להתעצבן כשנמצאים בעבודה.  ובנוסף - אולי זה ישים לו "פלפל על הזנב" לחפש עבודה באופן הרבה יותר אנרגטי ונחוש כדי לברוח מהבית/ילדים
 
* אחרון - אני מניחה שהוא ספג מכה קשה לאגו מהפיטורין ולכן זו תקופה מאוד קשה עבורו. מנקודת המבט שלו את לא מספיק אמפטית/תומכת [אני לא אומרת שהוא צודק, אני כמעט תמיד בעד הצד של האישה..., רק משקפת לך מה אני מניחה שעובר לו בראש]. אז זה מצב מאוד נפיץ.  לו הייתי את בכלל לא הייתי יורדת לקווים של "אתה לא עושה מספיק עכשיו כשאתה בבית כל היום", אלא פשוט הייתי עוברת לקביעת עובדות שייקלו על חייך [לא קמה ב-5, לא חוזרת ב-4, ומבטלת צהרונים מסיבות כלכליות]. 
לצפיה ב-'אתחיל דוקא הפסקה האחרונה של דבי,'
אתחיל דוקא הפסקה האחרונה של דבי,
16/12/2016 | 07:50
2
246
זוגיות לא מגיעה להיות במשבר אם כל צד בזוג מבין מתחשב מרגיש
מה עובר על בן הזוג.
כל הכעס והכאב שלך שהוא ברור, הוא קצת הסתכלות טכנית חיצונית על המציאות,
מבלי להבחין ולהתיחס לקושי המנטלי והרגשי של בן הזוג שלך,
את אומרת שהוא היה מנהל--הוא גם כבר לא נער צעיר, רוצה לקבלל תפקיד
המתאים במעמד --תפקיד/תמורה כספית למצבו הקודם,
וזה כנראה לא קל, עד כמעט בלתי אפשר.
בבית הוא לא היה רגיל לעשות את כל מה שאת מצפה ממנו כעת, ואז הוא חווה השפלה נוספת, שאשתו מחליטה שלמרות שהיא שומרת על אורח חיים רגיל,
הוא עסוק כרגע בעצמו ולא רואה את הכאב והכעס שלך.
וכאן בנקודה הזו התקשורת נמחקה.
אז אל תהיי רק צודקת תהיי חכמה, תרככי את המכה,
תראי השתתפות במקום שהוא נמצא, אחרי כמה ימים, שוב תבררי איתו 
מה הוא מציע מבחינה כלכלית, מבחינת התנהלות, תחפשו יחד פתרון 
הוא יציע לבד אולי דברים שאת מכונת אליהם, ואולי אם זה נראה לך לא מספיק
תוסיפי משלך.
אני מבינה אותך, רק שתביני ששניכם נמצאים באותו הכאב.
לכן ההתנהלות שלך חשוב שתיעשה באוירה נינוחה ולא בכעס.
לצפיה ב-'לרכך?'
לרכך?
16/12/2016 | 08:13
1
232
איך בדיוק זה לרכך?
סתם לשבת בבית ולקבל את זה שיש ערימת כביסה לא מקופלת שהוא לא טורח לקפל ומחכה לי שאשב על זה בערב? זה רק הופך אותי ליותר ממורמרת.
לגבי בחינה כלכלית - הוא הציע בעבר לבטל את העוזרת ושהוא ינקה. עברו חודשיים ולא ביטל. וכמו שכתבו למעלה , דווקא הייתי מעדיפה לבטל את הצהרונים ולא את העוזרת. לא חושבת שהוא באמת ינקה, ואז יהיו עוד מריבות.
הוא טוען שכרגע יש לו דמי אבטלה אז בנתיים זה בסדר. לדעתי יש לו עוד חודשיים לדמי אבטלה. האם לתת לו להמשיך כך עד לסיום דמי האבטלה? אנחנו יכולים אולי להגיע לפשרה כזאת.
אפילו כשהצעתי לו לקחת את הילדים מבית הספר יום אחד בשבוע! הוא לא הסכים. כאילו ממש לא בא לו לוותר על הכיף שלו לבד בבית, ומצד שני אני עכשיו אף פעם לא לבד , הוא תמיד בבית, גם עכשיו כשהייתי חולה הוא בבית. ואני בנאדם שממש צריך את השקט שלו ואת הזמן לבד. וקשה לי האינטנסיביות הזאת
לצפיה ב-'אני מבחוץ ולא בתוך'
אני מבחוץ ולא בתוך
16/12/2016 | 08:49
177
אז אולי קל לי להראותלך בדיוק את מקומות החיכוך שלך,
איך כתבת כשאת רואה דברים לא עשויים, שנשארים לך, 
את נעשית יותר ממורמרת, אני מניחה שאז את כועסת ואומרת
משפטים שקשים לו ויוצרים לשניכם נאחס מוחצן.
ועל זה קשה להתגבר כי כל אחד מתבצר בעמדתו.
את בכלל רואה אותו "בכיף בבית" ואני אומרת לו רעלו בבית, הוא נשאר שם משתבלל בכאב שלו, ואין אף אחד איתו ם.
אם כשהיית חולה היית אומרת לו קח את הילדים ותלך לגינה, או תסע למישהו
לשעתיים כדי שאנוח והכאבים ירגעו, אני בטוחה שהיה קורה,
אבל את העדפת לשכב במיטה ולרגוז יותר.
לזה אני קוראת לרכך, אני מציעה לשוחח לאממקום מאשים, לא ממקום ממורמר,
אלא ממקום שצריך למצוא פתרון וביחד.ולהכין את התמונה העתידית יחד,
הוא לא ביטל עוזרת--גם את לא. את לא סומכת עליו שינקה אז כשעולה הצעה כזו
אומרים--אבל היא טובה ואתה תמצא עבודה עוד מעט ואז נישאר בלי,
אולי עדיף צהרונים--כי הם יחכו לנו. טיעונים שלא מתנצחים אלא משכנעים.
לצפיה ב-'כמה תשובות'
כמה תשובות
16/12/2016 | 08:05
14
272
לגבי הקמה ב5 - זה נובע מכמה סיבות -
1. כאמור אני רוצה להיות עם הילדים! זאת היתה הבחירה שלי, ואני מעדיפה את זה על פני עבודה (גם היא לרוב קשה יותר..)
2. אני גרה בפריפריה ועובדת בתל אביב. אני לא קמה כדי לארגן את הילדים, הוא עושה את זה. אני קמה כדי להגיע לעבודה ב6. כשיוצאים ב6 בבוקר, מגיעים תוך 20 דקות למשרד. כשיוצאים ב8-9 זה לוקח בשקט שעה וחצי. ווואלה, להחליף זמן בית בזמן כביש לא עדיף בעיניי
הוא מחפש ונראה שהוא משתדל, זה פשוט מאד קשה. אני לא חושבת שהוא מתעצל לחפש. פשוט נראה לי שכל כך הרבה שעות משותפות ביחד זה אולי לא הרעיון הכי טוב..
נראה לי ש״נחליט״ לבטל את הצהרונים של הגדולים אחרי חנוכה אם לא תהיה משרה באופק. נתחיל בזה ונתקדם
לצפיה ב-'אני נגד ביטול הצהרונים!'
אני נגד ביטול הצהרונים!
16/12/2016 | 12:24
245
צהרון עבור הילדים זה שגרה, כיף, (בבית ספר גם הכנת שיעורים) ולפעמים גם אוכל (אפילו שהם לא יודו שזה כיף - הם עם חברים).
אם הוא יאסוף אותם הביתה אז הם מפסידים הכל וגם 
- כשהוא ימצא עבודה - יהיה משבר של חזרה למסגרות
- זה ישאיר לו פחות זמן לטפל בעיסוקים של הבית (כי אם הוא מפזר ב שמונה ובשתיים עשרה אוסף - זה לא משאיר הרבה)
- אם הוא לא מעוניין בכך גם לילדים לא יהיה כיף 
 
בעוזרת הייתי מקצצת ....לא מבטלת..... שתבוא פעם בשבועיים - במחוזותינו זה מאוד מקובל.
 
ספרת לנו מה הוא לא עושה, אולי תראי מה כן:
- מפזר את הילדים
- שוטף/ מכניס למדיח?
- שם כביסה במכונה? תולה?
- עושה קניות?
 
<גם אני בורחת מקיפול כביסה>
 
גם אני חושבת שעדיף לנצל את התקופה למענך - ולהיות קצת יותר בעבודה.
 
 
 
לצפיה ב-'אה - לא הבנתי את זה מההודעה '
אה - לא הבנתי את זה מההודעה
16/12/2016 | 22:26
201
חשבתי שאת קמה מוקדם כדי לארגן את הילדים.  זו שעה מאוד מוקדמת. אני מסירה בפניך את הכובע. יש אנשים אחרים במשרד בשעה 6 בבוקר? סתם תוהה. 
 
הפתרון ההדרגתי שלך נשמע לי נכון.  ככה זה גם לא בא בבת אחת..... בני כמה הילדים? אני מניחה שאפשר להסביר להם שזה מאילוצים כלכליים. 
 
מאחלת לבן זוגך "נס חנוכה" - שימצא עבודה חדשה ושייפתרו הדילמות האלה .
 
ההודעה שלך הזכירה לי (לא שצריך תזכורת) עד כמה שברירית היציבות התעסוקתית בדור שלנו. אני חושבת, בקנאת מה, שדור ההורים שלנו חי בתקופה הרבה יותר רגועה מהבחינה הזו.
לצפיה ב-'מבינה אותך על הקימה המוקדמת והרצון להיות עם הילדים'
מבינה אותך על הקימה המוקדמת והרצון להיות עם הילדים
18/12/2016 | 10:55
133
גם אני מאז ומתמיד מתחילה מוקדם כדי לחזור להיות איתם. מעדיפה לעבוד בבוקר בשקט ולהנות מהם אחה"צ. תקופה שחיש עוברת לעולם לא חוזרת.
נראה שבעיקר מפריע לך שהוא בבית ואת ממשיכה בשגרה שהיתה קיימת גם לפני כן. מצד אחד את צודקת ומצד שני את לא משנה בהתנהלותך שום דבר אז למה שהוא (למרות ששגרתו השתנתה) יקח על עצמו יותר?
אני מבינה אותך מאוד כי אצלנו בשגרה אני לוקחת על עצמי הרבה יותר ולפעמים פשוט נשחקת מיזה.
אני חושבת שאתם צריכים לדבר.
נראה שיחד עם הדברים שכתבת שאני מסכימה איתם מאוד וגם לי מאוד מפריעים הוא כנראה צריך קצת חופש אחרי העבודה התובענית שעבד בה עד עכשיו. תנסי לשחרר קצת ולתת לו גם להנות מהחופש.
הייתי יושבת ומחליטה איתו על מטלה קבועה שיקח על עצמו כל יום ויוריד ממך. לפחות עד שיתחיל שוב לעבוד.
דבר נוסף שכדאי לך לדבר איתו זה אחה"צ, אם הוא יותר פנוי שיעזור כמובן לקחת לחוגים/חברים/שיעורים וכד'.
אם לך נראה שהכי נכון לבטל כרגע צהרונים הייתי מדברת איתו על זה עכשיו אבל בפועל שיתחיל רק אחרי שתגמר לו תקופת האבטלה.
בדור שלנו לא פשוט למצוא עבודה בטח שלא בתפקידים בכירים. רואה את זה מסביבי וחוששת מאוד מהעתיד התעסוקתי שלנו.
 
לצפיה ב-'קחי בחשבון שצריך לדאוג לארוחת צהריים '
קחי בחשבון שצריך לדאוג לארוחת צהריים
18/12/2016 | 13:02
162
לא יודעת מי אצלכם אחראי על הבישולים אבל אם גם זה יפול עליך ...
לצפיה ב-'מחשבה ראשונה...'
מחשבה ראשונה...
22/12/2016 | 14:47
9
123
אני חושב שכדאי מאוד לבעלך לא להיות בבית.
כלומר לקום ב...07:00 נגיד, ולחזור הבייתה בערך בשעה שאת גם חוזרת הבייתה.
 
אנסה להיזכר בעוד דברים אי"ה.
לצפיה ב-'אז גם אתה חושב שכדאי שימצא עבודה'
אז גם אתה חושב שכדאי שימצא עבודה
23/12/2016 | 07:59
8
97
שזה יקרה כולנו מאחלים לו.
לדעתי, עדיף שיקום קודם כי הוא אחראי על פיזור הילדים למסגרות
לצפיה ב-'שיזכה למצוא פרנסה.'
שיזכה למצוא פרנסה.
23/12/2016 | 09:29
7
97
לא עבודה. הוא לא עבד.
אבל לא כך התכוונתי.
התכוונתי, שימצא עיסוק כלשהוא,
יצא מהבית ויחזור אחה"צ ויצטרף לאשתו.
לצפיה ב-'אבל אם הוא בינתיים לא מביא פרנסה'
אבל אם הוא בינתיים לא מביא פרנסה
23/12/2016 | 12:41
6
91
אז יש עיסוקים בבית שדורשים טיפול .....
 
מסכימה שלמרות שאין לו עבודה הוא צריך גם "לחיות" ולעשות דברים שהוא אוהב מחוץ לבית (נגיד רכיבה על אופניים). אבל לא רק.
לצפיה ב-'בבית?'
בבית?
23/12/2016 | 12:57
5
111
הכלל אומר שאומר שבבית עושים הכל חוץ מללדת.
ובכל מקרה - אם שניהם עובדים אז מתחלקים חצי חצי.
אם הוא עובד, והיא לא (ואני חושב שגם להיפך), אז שבעים שלושים.
 
לצפיה ב-'תקרא את השרשור מהתחלה.....'
תקרא את השרשור מהתחלה.....
23/12/2016 | 14:15
1
84
הוא בבית וכנראה לא עושה 70%...... 
לצפיה ב-'קראתי, עיוני.'
קראתי, עיוני.
23/12/2016 | 16:02
85
לכן בחרתי באופציה של לעוף מהבית, מתוך הנחה שבבית הוא לא מועיל.
 
לצפיה ב-'לא הבנתי - למה לא ללדת בבית? '
לא הבנתי - למה לא ללדת בבית?
23/12/2016 | 17:45
2
131
זה דווקא מומלץ בחום בלידות בסיכון נמוך - גם מחקרית וגם מנסיון אישי
 
לצפיה ב-'לא זו הייתה כוונת הביטוי.'
לא זו הייתה כוונת הביטוי.
24/12/2016 | 18:25
81
לצפיה ב-'ידעתי שעל החלק הזה את תגיבי '
ידעתי שעל החלק הזה את תגיבי
24/12/2016 | 22:04
8
לצפיה ב-'באמת קשה, '
באמת קשה,
17/12/2016 | 21:05
204
אולי בינתיים יכול למצוא תעסוקה זמנית,
למשל להעביר שיעורים פרטיים במתמטיקה או בתחום שמבין בו,
אולי יכול לשקול הסבה כלשהי שלא דורשת מאמצים גדולים מדי
(הסבה שתישען על הידע שכבר יש לו עם השלמות קטנות) .  
לגבי הסדר והניקיון - הייתי פורטת לו למשימות  - לפחות בעלי זקוק לזה. 
כשנמצאים בבית באמת לפעמים הזמן טס (אולי ישן או נשאב לסדרות) 
ואז בארבע את כבר מגיעה ואם בישל לעצמו משהו הזמן עובר מהר. 
אז תתני לו משימות ממוקדות שאת מצפה ממנו לעשות 
למשל - "היום רק תקפל את הכביסה זה מאוד יעזור לי " . 
לגבי הצהרונים - זה תלוי במצב הכלכלי שלכם נטו - אם אי אפשר
כשתיגמר האבטלה למשל) אז אי אפשר ואני מאמינה שהוא יבין את זה . 
דווקא בשגרת אחרה"צ והערב שאתם יחד אתם יכולים לנצל את הזמן
לזמן איכות משפחתי בצורה טובה יותר -
למשל לעשות משהו יחד כל המשפחה (אפילו סתם ללכת לפארק יחד)
או להתפצל ושכל אחד ישקיע זמן אחד על אחד עם ילד/ים אחרים .
זאת נקודת אור שיכולה להקל . 
אגב אם מכין לעצמו צהריים אז זאת יכולה להיות גם ארוחת הערב
של הילדים וזה גם מקל מעט . 
זה מאוד מלחיץ (כלכלית ורגשית) ויכול להיות שהוא קצת בדיכאון
ולכן גם פחות פנוי למטלות הבית (מבחינה רגשית ) ויש גברים שלא
ממש יודעים לנקות (כמובן שלהפעיל מכונה/מדיח וסדר כללי כן אבל לא ממש לנקות) אז אולי שיתמקד בדברים שבאים לו יותר בטבעיות/בקלות . 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
15/12/2016 | 20:00
20
11
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
15/12/2016 | 20:01
16
25
לצפיה ב-'הזמנה לערב מדליק - ככה היה כתוב על ההזמנה'
הזמנה לערב מדליק - ככה היה כתוב על ההזמנה
15/12/2016 | 21:44
3
218
הבטיחו וקיימו!
הזמינו לשעה 17:30 והתחילו בול בזמן (כבר התחלה טובה)
זה המשיך שהמורה למדעים הוא גם מרקיד בעברו ולכן לימד את כולם - הורים וילדים 3 ריקודי שורות קלים
ואחרי זה עברנו לכיתות ועשינו ניסויים שונים.
אני לא יודעת כמה הילדים למדו מזה אבל הם נהנו לעשות את הניסויים וגם בשבילנו ההורים זאת היתה הזדמנות לראות את הילדים בפעולה.
למרות מזג האוויר הסוער רק שני ילדים לא הגיעו.
כיף שהילדים הולכים לבית ספר שמשקיע.
 
לצפיה ב-'נשמע נפלא. זה בית ספר ציבורי רגיל?'
נשמע נפלא. זה בית ספר ציבורי רגיל?
16/12/2016 | 03:32
98
לא איזה בית ספר מיוחד/חצי-פרטי? 
 
לא זכור לי מילדותי אירועים מושקעים בביה"ס בערב עם ההורים למעט מסיבת סוף השנה
לצפיה ב-'אחרי הודעה כזו את תיאלצי לספר לנו איפה את גרה'
אחרי הודעה כזו את תיאלצי לספר לנו איפה את גרה
16/12/2016 | 08:58
1
118
ומה שם בית הספר
לצפיה ב-'מדובר בבית ספר יסודי רגיל בחיפה '
מדובר בבית ספר יסודי רגיל בחיפה
17/12/2016 | 11:45
135
שמשלמים לו לפי מה שמשרד החינוך מאשר עבור שכפול וטיול שנתי וביקור במוזאון (כ- 700 ש"ח לשנה) + 20 ש"ח תרומה למזגנים.
אבל לא הכל כ"כ מושלם....בשבוע שעבר קבלנו הודעה מהמורה שהבי"ס ירוק ולכן הוא לא מאפשר להדפיס הכל - אז אם יש הורים שיכולים לעזור בצילומי דפים
אם למישהי זה רלוונטי, אשמח לשלוח את השם במסר (גם ככה זה אווטינג מטורף)
 
 
 
לצפיה ב-''
16/12/2016 | 04:01
9
199
הטמפרטורות צנחו משמעותית אל מתחת לאפס והרבה. לצערי ללא שלג כלל - יבש קפוא ועגמומי, בלי שלג. 
 
החתולה הביצ'ית די עברה אל השכנים - זוג מבוגר שאין לו בבית כלבה, עוד חתול וגדודים של ילדים ביתיים ומבקרים. הם מצידם די שמחים, ומקפידים לשלוח תמונות שלה כדי שלא נחשוב שהיא מתה בערבות הכפור בחוץ או משהו.
 
עוד 8 ימים עד לחופשת הכריסמקה יא מנאייק אבל מי סופר. עד אז עוד יש קונצרט חורף בטרומבון וחצי תריסר מסיבות חג אצל שכנים, חברים ומקומות עבודה.
 
והכי חשוב - תחזיקו לי בבקשה אצבעות קסם למשהו טוב. מבטיחה לעדכן אם יצליח...
לצפיה ב-'מאחלת הרבה בהצלחה,'
מאחלת הרבה בהצלחה,
16/12/2016 | 07:35
61
לצפיה ב-' מחזיקה '
מחזיקה
16/12/2016 | 08:36
4
לצפיה ב-'מחזיקה '
מחזיקה
16/12/2016 | 12:11
5
לצפיה ב-' תודה'
תודה
16/12/2016 | 22:13
72
ייקחו שבועות וקרוב לוודאי חודשים עד שייפול דבר בעניין. אז בינתיים אנא אל תשחררו  <ע"ע: לא מותק, אני לא יכולה לרחוץ כלים בחודשיים הקרובים - האצבעות שלי תפוסות כי אני מחזיקה אצבעות לדבי12 >
לצפיה ב-'בהצלחה מחזיקה אצבעות!'
בהצלחה מחזיקה אצבעות!
17/12/2016 | 13:43
10
לצפיה ב-'בהצלחה '
בהצלחה
17/12/2016 | 21:10
3
לצפיה ב-' מחזיקה לך אצבעות'
מחזיקה לך אצבעות
18/12/2016 | 10:57
2
לצפיה ב-' מחזיקה חזק חזק (להחזיק גם ברגליים?)'
מחזיקה חזק חזק (להחזיק גם ברגליים?)
19/12/2016 | 22:46
1
4
לצפיה ב-',תודה לך ולכולן. לא ברגליים.....'
,תודה לך ולכולן. לא ברגליים.....
22/12/2016 | 07:20
41
כדי שלא ישאלו אותך מדוע את צולעת
 
זה קשור לעבודה... אבל עכשיו ממילא נפלנו לתוך עונת החגים הכי משמעותיים של השנה בחו"ל אז הכל יהיה במקפיא איזה 3 שבועות לפחות.... (גם באופן מילולי - יען כי קר בחוץ).  באמת, מזמן כבר לא פתחתי שרשור "הקריירה אנה ולאן?"
לצפיה ב-'משחקים סיקרט סנטה בגרסה יהודית בביה"ס '
משחקים סיקרט סנטה בגרסה יהודית בביה"ס
17/12/2016 | 13:50
110
בין המורים במשך 4 ימים ופעם ראשונה במשחק כזה סטייל הענק והגמד שממש משקיעים בי!
 
מצפה להמשך וכיף שלא רק אני משקיעה ובכלל שכולם די התלהבו מהמשחק ומשקיעים המון כדי לשמח את הקולגות.
 
בהתחלה לא ממש היה לי אנרגיות למשחק כי היה לי ברור שאתאכזב ולכן זו הפתעה לטובה
לצפיה ב-'היה שבוע טוב בסיכום הכללי'
היה שבוע טוב בסיכום הכללי
18/12/2016 | 09:15
48
חזרתי לשגרת האירוח לילדים (היינו כל-כך עמוסים בתקופה האחרונה שלקטן לא תמיד הצלחתי לארח).היו אירוחים מוצלחים וילדים מאושרים.
 
ההורים של האיש מעריכים מאוד את היחס החם והאוהב והעזרה שאני נותנת להם. שמחה שכך ומרגישה שמערכת היחסים שלנו עלתה מדרגה ולמקום טוב יותר (לא שאי פעם היא לא היתה במקום טוב), סופסוף מרגישה את האהבה העצומה שלהם אליי ולא רק יודעת שהם אוהבים אותי (מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי)
 
היו בישולים טובים וטעימים. נסיונות לסופגניות שגמרו לי להבין שאני כנראה לא אוהב את מה שאני מכינה ואמשיך להכין את הסופגניות המסורתיות שלנו ולביבות תפוחי אדמה. הילדים לעומת זאת אהבו מאוד . מטוגן ומתוק איך לא יאהבו?
 
לצפיה ב-'סה"כ שבוע סביר '
סה"כ שבוע סביר
17/12/2016 | 13:57
2
165
קצת לא הרגשתי טוב תודות להורים בגן שהביאו את הילד שלהם חולה - היה לי חום קל , לא משהו מדאיג אבל הרופא אמר לי לנוח ולכן לא הלכתי לגן ודי התחרפנתי בבית.
 
חוץ מזה, שבוע די שגרתי בגן, התחלנו במשחק של הסיקרט סנטה בין המורים שכתבתי עליו וממשיכים ללמד על חנוכה.
 
השבוע נפלתי כשירדתי מהאוטובוס, פספסתי מדרגה- למזלי קלטתי את הנפילה ובלמתי את עצמי עם כפות הידיים אבל לפחות הבטן לא נפגעה.
 
מחכה בקוצר רוח לחופשת החורף- האמת שזקוקה לשבוע הזה ובגלל שהבעל לא בחופש כנראה שבעיקר איפגש עם חברה שגם תהיה בחופש, אולי אלך לסרט עם עצמי- הלכתי לפני תחילת שנת הלימודים בפעם הראשונה והיה ממש נחמד.
 
כרגע מזג האוויר פה די מבאס- קפוא פה כבר כמה ימים והיום שלג ודווקא רציתי לקפוץ למייקלס לקנות כמה דברים. החלטתי שאני מכינה אלבום הריון
 
 
לצפיה ב-'אלבום הריון......'
אלבום הריון......
17/12/2016 | 21:02
1
180
לי יש תמונות מעטות מההריונות......
אני חושבת שמה שבעיקר מצער את הילדים שלי לגבי זה, שהצילומים לא עושים את הבטן שקופה ולא רואים אותם
 
ואי אפשר בלי משפט פולני:.... תזהרי עם הנפילות, במיוחד עם השלג והקרח.... 
לצפיה ב-'חח גדול '
חח גדול
17/12/2016 | 21:48
151
אני מצטלמת כל שבוע לשרשור של בנות הקומונה שאני חברה בה (הקבוצה כבר עברה לפייסבוק) -אנחנו עושות שרשור בטן וגם המשפחה והחברים דורשים תמונות אז מצטלמת- אומנם זה בחדר אמבטיה ויוצא לא הכי יפה אבל בדיוק עומדים לנסוע לאיקיאה ובין היתר נקנה גם מראה נורמלית וגם הבחור יתחיל לצלם אותי במקום שאני אצטלם מול מראה. בסלפי אני ממש גרועה אפילו סבתא של בעלי יודעת יותר טוב ממני.
 
הזמנתי כל מיני דברים נחמדים שאפשר להצטלם איתם ושמשדרגים את התמונה כמו מדבקות ששמים על הבגד עם מספר שבועות ההריון וכל מיני כאלה
 
ולגבי המשפט הפולני- תאמיני לי שנזהרת. אני מאוד קלמזי מטבעי ואני סופר זהירה עכשיו. שונאת שלג - זה נחמד אבל כשאתה בבית מתחת לפוך
לצפיה ב-'חנוכה / חופש חנוכה '
חנוכה / חופש חנוכה
12/12/2016 | 02:44
6
133
אז מה אתן מתכננות לחופשת-ביה"ס שבקרוב נופלת עלינו (לטובה, לטובה - הכל לטובה )

השנה חנוכה וקריסמס יוצאים בדיוק אותו יום. נדמה לי שהנר הראשון של חנוכה יוצא ב-24 בחודש (= "ערב" קריסמס) מה שדי נוח.

אני מקווה לקחת חופש של שבוע - את השבוע של ה-26-30 בדצמבר. ה-26 השנה הוא חג ממשלתי לכולם (כי ה-25 יוצא ביום ראשון), וכך גם ה1.1. שבוע אחר כך.

כל היתר מצוי בהליכי משא ומתן.... פסטיבלים/פסטיגלים למיניהם אין פה.
לצפיה ב-'לנו בביה"ס יש חופשת חורף שנופלת על חנוכה/כריסטמס'
לנו בביה"ס יש חופשת חורף שנופלת על חנוכה/כריסטמס
12/12/2016 | 04:58
157
אין לנו ממש תוכניות חוץ מבדיקה סופר חשובה שיש באחד הימים. הבעל שלי בכלל לא בחופש ברוב הימים האלה כך שכנראה שאני בעיקר אתבטט (מלשון בטטה ) בבית ואהנה מהשקט והשלווה.
לצפיה ב-'לי אין חופש בחנוכה'
לי אין חופש בחנוכה
12/12/2016 | 08:16
2
129
אחרי כמעט חודש ללא עבודה בין ראש השנה לסוכות אין לי אפילו זכות לבקש מהבוס.
הקטן בצהרונית מרבית הימים והגדולה תהיה בבית עם חברה (לסירוגין נחליף בין הבתים). מקוה שיהיה מזג אויר טוב ויוכלו לצאת קצת מהבית ולהסתובב למטה שלא ישתגעו.
עדיין נשארים לי יומיים ללא סידור, בדיוק דיברתי עם בעלי בנושא מכיוון שהם כבר מספיק גדולים יתכן ונשאיר אותם 3-4 שעות לבד בבית. הוא יצא מאוחר מהרגיל לעבודה ואני אחזור מוקדם מהרגיל.
פסטיבל/פסטיגל והצגות למיניהן הן לא הטעם שלי ומעולם לא היו. שנה שעברה הבעל החליט שגם לא הטעם שלו והפסיק לקחת אותם (גם כשלקח זה היה פעם/פעמיים לא יותר). זה לא הז'אנר שלנו ולשמחתי הילדים לא מציקים ומבקשים יותר מידי שניקח אותם (מרפי קורא כאן והם בטח יבקשו השנה ).
לצפיה ב-'כמובן ששכחתי לציין לגבי הדלקת נרות'
כמובן ששכחתי לציין לגבי הדלקת נרות
12/12/2016 | 10:19
108
אחת שהיא מנהג קבוע עם חברים של הילדים שזה כייף גדול. כל שנה בבית אחר.
אחת תהיה עם הכיתה של הגדולה, חשבתי שהשנה כבר לא תהיה.
אחת אנסה לתכנן עם המשפחה של האיש ואולי לארח את כולם אצלי ,בתקווה שההורים שלו יסכימו לבוא, אם לא אז נלך אליהם ונכין אנחנו הכיבוד (הם כבר לא מארחים בפורמט כזה).
אולי אנסה גם עם המשפחה שלי למרות שמנסיון העבר זה אף פעם לא מצליח לנו, אולי השנה סופסוף נצליח. אוטוטו כבר לא יהיו ילדים קטנים לחגוג איתם יחדיו.
לצפיה ב-'באמת פסטיגלים למיניהם הם די מכה'
באמת פסטיגלים למיניהם הם די מכה
13/12/2016 | 18:13
89
אבל מילדותי הם זכורים לי כשוס אדיר... (רק הפסטיבלים. לפסטיגל לא לקחו אותי - חיפה היתה רחוקה מדי ).
 
עוד דוגמא לאיך הפרספקטיבה משתנה.
 
בינתיים הסתיים המו"מ המדיני בביתנו עם הסכמי ביניים לגבי יומיים במלון שיש בו פארק מים פנימי/מקורה (כי בחוץ קר מדי כמובן).  אקח איתי מסיכת אב"כ נגד הרעלת אדי ריח כלור....  לא מדובר במלון מפואר מאוד - כך שטיפול ספא לאמא לא בא בחשבון (כי אין שם ספא ).  מקווה שהן תזכורנה לי את זה לטובה עוד 40 שנה.... 
לצפיה ב-'לגבי חנוכה,'
לגבי חנוכה,
12/12/2016 | 09:58
111
בגלל נסיבות החיים, החלטתי לשנות ממנהגי,
במקום להזמין את כל ילדי ונכדי לערב משותף--
של כיף, לביבות סופגניות, משחקים דמי חנוכה וכו'.
אנחנו נסע כל יום לילד אחר, אעזור עם הנכדים כי הילדים עובדים.
בקשתי מההורים לקנות מתנות דמי חנוכה אני משלמת ומחלקת לנכדים.
אביא מטעמים, וזהו. לא בכל מצב הביחד מתאים.
מקוה שיהנו. 
לצפיה ב-'אני מחכה לחנוכה '
אני מחכה לחנוכה
14/12/2016 | 21:57
79
בנר ראשון מתוכנן לנו מפגש משפחתי מורחב (ברמת בני דודים שלי וילדיהם) שגם הילדים מחכים לו 
לילדים יש מועדונית כל השבוע , למעט ב 1.1 - ואז אהיה בחופש כי גם ככה יש רק חצי מהעובדים במשך הבוקר
יש לי כרטיסים לעוץ לי גוץ לי. הילד שיבוא איתי הוא רק תירוץ . היידעתן שזאב רווח היה פעם המלך במחזה?
הילדים לא בקשו ללכת למופעי פסטיבל /פסטיגל. אז לא נלך ......
אני אוהבת סופגניות 
לצפיה ב-'האסון הנורא בנחל צאלים לא יוצא לי מהראש '
האסון הנורא בנחל צאלים לא יוצא לי מהראש
13/12/2016 | 18:16
8
186
רבאק, יוצאים הורה לילד לטיול במסלול מוסדר ומסומן - נשמע לגמרי מיין סטרים ואחראי - ומוצאים שניהם את מותם באופן נורא.

ועוד יותר לא יוצאת לי מהראש הרעייה/האם  ושני הילדים האחרים בבית, שמעולם לא פגשתי, אבל שחייהם נהרסו בין רגע . איך מתאוששים מכזה דבר?
 
ובעצם, בדיעבד, אם האב לא היה מזנק אחריו אז הוא היה נשאר בחיים. והילד במילא נהרג.
 
אולי עדיף להישאר בבית ולא ללכת לשום מקום. אוף.
לצפיה ב-'זה נורא נורא ואיום אין מילים'
זה נורא נורא ואיום אין מילים
13/12/2016 | 20:57
1
192
האב לא היה יכול לחיות עם עצמו אם לא היה קופץ להגן על בנו, כמו שהבנתי היה אישיות מיוחדת במינה. גם האם באצילות נפש שמתוך האבל הכבד תרמה את איברי בנה להציל אנשים וילדים של אחרים. להצדיע לה ולחבק אותה.
לצפיה ב-'אכן. גם אני מבינה לגמרי את האב...'
אכן. גם אני מבינה לגמרי את האב...
14/12/2016 | 01:07
158
אף הורה לא היה נוהג אחרת. זה רק בדיעבד שזה עצוב כל כך כי בסוף שניהם נהרגו. אבל הוא לא היה יכול לדעת כמובן.
 
להבדיל אלף אלפי הבדלות קרה לי מקרה דומה בעקרון הקיץ. האו-פר חסרת המוח שלנו באה לאסוף את אמצעיתי מאיזה חוג ונעמדה בצד הרחוק/שני השל הכביש (לא כי לא יכלה לעמוד בצד הקרוב....). ובמקרה הייתי שם גם כן, בגלל בעיית תקשורת עם אותה האופר המבריקה.
 
ואז הופיעה הילדה ועמדה לחצות את הכביש לצד של האופר בלי להסתכל לשני הכיוונים....והיה רכב נע בדרך אליה. בלי להתבלבל זינקתי באוויר כמו לוליין כדי לעצור אותה... והצלחתי. אבל משסיימתי את משימתי זו... נחתתי ונקעתי את הרגל נקע איום שלקח לו איזה 3 שבועות להחלים.  אבל מה שבטוח הוא שלא חשבתי שנייה לפני שזינקתי. ואני לא מחזיקה מעצמי הורה מסורה במיוחד. זה אינסטינקט אבולוציוני שכזה... שלא קשור לסיכויי ההצלחה להציל.
 
מסכימה איתך לגבי אצילות האם. שלא תדע עוד צער
לצפיה ב-'גם לי '
גם לי
13/12/2016 | 23:28
2
189
הטרגדיה היא קשה ואצילות הנפש של האם ללא ספק מדהימה.
 
אבל אני חושבת על האסון בהקשר של מה היה קורה אילו..... ועל איך אנשים מעיזים לצאת למסלולים בלי ידע ובלי ציוד מתאים ....
 
בפסח עשינו את מסלול נחל גוב, במסלול יש מצוק ומפלים ובהם מותקנים ידיות אחיזה וחבלים (מאוד דומה לנחל צאלים). מאוד התלבטנו איך לעשות את המסלול בעליה או בירידה ובסוף בחרנו בעליה, כי יותר קל לעלות בסולם בלי לראות את הגובה מאחוריך מאשר לרדת..... את מרבית המסלול עשיתי בצמידות לבן של החברים שחשש ללכת לבד והילדים שלי הלכו עצמאית. היום בדיעבד אני די  מהמחשבה.
יצאנו מוקדם כי אלו היו ימים חמים בערבה.
בסופו של יום היה מסלול אחד המהנים ביותר שעשיתי. וגם הילדים זוכרים אותו ככזה!
אבל נתקלנו בדרך במטיילים חסרי אחריות: 
באמצע המסלול, כשסיימנו לטפס את המצוק האחרון, פנתה לבעלי בחורה עם מנשא על הגב ובקשה שישרוך לה את השרוך בנעל כי קשה לה להתכופף והקבוצה שלה כבר המשיכה... אחרי שהוא קשר לה היא המשיכה וירדה לבד את המצוק עם ידיות האחיזה ....
 
למרות שיצאנו מוקדם סיימנו את המסלול בסביבות שעה 12:00, כזכור, חום של קיץ (קשה לדמיין את זה עכשיו, אבל פעם היה פה קיץ ) הגיעו אנשים עם ילדים צעירים (גלאי גן ומטה) בלי כובעים, בסנדלים ובלי מידע לגבי אורך המסלול. בדיעבד, הצטערנו שלא אמרנו להם לוותר......
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לוודא שהבנתי - במנשא הגב את '
לוודא שהבנתי - במנשא הגב את
14/12/2016 | 01:12
1
170
מתכוונת שהיה לה תינוק על הגב?  והקבוצה שלה אפילו לא חיכתה לה? מתמיה
 
לגבי המקרה הספציפי הזה לא היה כתוב בשום מקום שהם לא היו מצוידים כיאות או משהו כזה. מה שגורם לתחושה שזה יכול לקרות לכל אחד בעצם.
לצפיה ב-'הבהרות : '
הבהרות :
14/12/2016 | 21:48
125
בחוסר ההתאמה למסלול לא התכוונתי לגבי המקרה הספציפי אלא באופן כללי....
 
ואכן היה גם תינוק על הגב ....והיא היתה חלק מקבוצה וראו עליה שהיא מטיילת ותיקה (לפי סוג הנעליים והמנשא) ואין הרבה איפה לחכות באמצע הירידה, כך שמי שהתחיל לרדת לא היה יכול לחכות לה.
 
 
לצפיה ב-'גם אני לא מפסיקה לחשוב על זה '
גם אני לא מפסיקה לחשוב על זה
14/12/2016 | 00:45
168
טרגדיה נוראית כל כך. כששמעתי שגם הבן נפתח זה בכלל גרם לי לבכות
 
לצפיה ב-'האסון הזה מזעזע גם אותי'
האסון הזה מזעזע גם אותי
14/12/2016 | 20:14
120
חבר פייסבוק שלי כתב שהוא היה במסלול עם 2 ילדים צעירים (ואשתו) בקיץ, שהם שאלו מס פעמים את עובדי השמורה האם המסלול מותאם לילדים צעירים וקיבל תשובה חיובית. הוא כתב שגם הוא היה רגע מלסיים כמו האב והבן האחרונים
 
מודה שאני נכנסתי לפחדים רציניים, ובאמת צריך לבדוק כל מסלול לפני שיוצאים ולברר מה יש בו ולהחליט בהתאם לילדים הספציפיים שלי, ולא לפי אמירות כלליות של כן זה מתאים
לצפיה ב-'אסון נוראי '
אסון נוראי
14/12/2016 | 20:33
110
גם לי הוא לא יוצא מהראש, בלתי נתפס.
טיילנו בעבר במקומות שאמרו לנו שמתאימים לגיל הילדים ולא תמיד באמת תאמו אבל לא ברמת סכנת חיים יותר מבחינת קושי לסיים את המסלול. 
הזינוק של האבא זה האינסטינקט הטבעי שלנו. ככה אנחנו אמורים להגיב.
ליבי עם האם שריגשה אותי ובתוך כל הצער והכאב הבלתי נסבל הסכימה להציל חיים של אחרים. 
לצפיה ב-'האם גרמתם לפיטוריו של אדם?'
האם גרמתם לפיטוריו של אדם?
10/12/2016 | 12:09
10
294
הרבה פעמים כשיש נותני שירות גרועים במיוחד - אנחנו מתלוננים.
לפעמים זה כדי להוציא את הכעס על הסיטואציה ולפעמים זה כי באמת אנחנו חושבים שהאיש לא מתאים למשרתו.
האם יצא לכם פעם להתלונן עד כדי כך שפיטרו את האיש?
 אם אתן מכירות היכרות אישית את האיש וקבלתן שירות גרוע -האם הייתן מתלוננות?
אני נמצאת בסיטואציה של הכירות אישית, אבל את השירות הטוב והראוי לא מקבלת.... 
מתלבטת מה לעשות----
 
לצפיה ב-'לא ידוע לי שפטרו מישהו כי התלוננתי'
לא ידוע לי שפטרו מישהו כי התלוננתי
10/12/2016 | 18:48
140
ואני מהמתלוננים .......ומאידך יודעת גם להחמיא כשצריך....
לא יצא לי לקבל שירות גרוע ממשהו מוכר (אישי), זה בדרך כלל אמור להיות ההיפך לא? 
הייתי לוקחת לשיחה בארבע עיניים את נותן השירות ונותנת לו להבין שאת לא מרוצה ואולי להבין מאיפה זה נובע.....אולי זה בגלל שמכירים אותך אז מחפפים?
 
 
לצפיה ב-'כן, אבל לא בדיוק נותן שירות'
כן, אבל לא בדיוק נותן שירות
10/12/2016 | 21:14
130
כשהייתי בתיכון גרמנו לפיטורין של אחת המורות.
אז היינו בטוחים שהגיע לה, היום אני כבר לא כל כך בטוחה.
לדעתי, אם את מכירה אישית, אולי כדאי לדבר איתו?
לצפיה ב-'לא חושבת שגרמתי לפיטורים אבל'
לא חושבת שגרמתי לפיטורים אבל
10/12/2016 | 22:38
122
אם אני לא מרוצה בצורה קיצונית ברור שאתלונן והתלוננתי. לא מוכנה לקבל שירות גרוע.
אם את מכירה אישית את נותן השירות אולי כדאי לך לפנות אישית לנסות לפתור הבעיה, אם היא לא נפתרת הייתי מתלוננת. 
למה לדעתך יפטרו? אולי רק יקבל נזיפה וידאגו שתקבלי שירות טוב יותר.
לצפיה ב-'האמת שקרה פעם בעקיפין'
האמת שקרה פעם בעקיפין
11/12/2016 | 04:24
128
וזו לא הרגשה נעימה. לא דובר בנותן שירות אלא במישהו שהיכרתי אישית. לא יכולה לכתוב יותר . אבל בוודאות לא הייתי הגורם היחיד, אלא ה"קש ששבר את גב הגמל"
 
במקרה שלך -- חסרים פרטים במה ששאלת. היתה לך רק אינטראקציה אחת איתו או שאת מקבלת ממנו שירות או יחס גרוע שוב, שוב ושוב?  אם מדובר רק באינטראקציה אחת שנגמרה כבר - אפשר לנסות להתמקד בלתקן אותה וזהו [הרי לא תסבלי מחוסר המקצועיות שלו יותר...] 
 
אם את מכירה אותו - את יכולה לנסות להוציא ממנו יחס נאות, לא?
 
אם את לא מצליחה לקבל את מה שלדעתך מגיע לך אחרי זה, לדעתי זה בסדר להתלונן. לא ברור לי למה את חושבת שאם תתלונני הוא יפוטר. נדמה לי שלא מפטרים מישהו כל כך מהר..... [אבל אולי יש יותר פרטים בסיטואציה שלא פירטת]
לצפיה ב-'לא כתבת על איזה שירות מדובר'
לא כתבת על איזה שירות מדובר
11/12/2016 | 06:28
96
והאם הוא נותן השירות היחיד במקום.
אם הוא לא היחיד היתי פשוט פונה למיהו אחר,
ומנסה לקבל שירות ראוי ממנו.
אם הוא היחיד --הייתי אומרת את מה שמרגישה,
ולא מתרה שאתלונן אבל בהחלט מתלוננת.
את השירות לא מקבלים בחינם, אלא משלמים עליו,
והמוטו שלי בענין הזה--"בעד הכסף שלי אני גבירה"
 
אם הוא לא רוצה שיפטרו אותו שיעבוד כמו שצריך --
אלא אם יש נסיבות חיים מקלות ואז הייתי מתחשבת.
לצפיה ב-' עונה לכולכן'
עונה לכולכן
11/12/2016 | 23:55
4
184
אני יודעת שזה עשוי להביא לפיטורים כי שמעתי מגורם שלישי (שלא היה מודע להיכרות שלי) שיש לגביו תלונות קודמות.
ואפשר לומר לקוח שאני משמעותי שיקשיבו לו.....
 
האמת, לרגעים חשבתי היום שאולי בכלל מדובר בבעיה רפואית אחרי שקבלתי תשובות על משהו מיום חמישי בסגנון "אני לא זוכר מה בדיוק ביקשת..." וגם "דווקא עשיתי ולא זכרתי ביום חמישי להגיד.... התבלבלתי...."
לצפיה ב-'הייתי מנסה דרך ביניים'
הייתי מנסה דרך ביניים
12/12/2016 | 02:38
91
מאחר שעולה ממה שתיארת שיכול להיות שאין פה שום זדון אלא שהאדם חסר יכולת למלא את תפקידו...
 
הייתי פונה לממונה עליו ומסבירה שאת לא מרוצה מהשירות ומבקשת להחליף נציג שירות/מבקשת שמישהו אחר יטפל בך מעכשיו [אם הבנתי נכון יש לך קשר הולך וחוזר עם האדם הזה]. אם את באמת לקוח משמעותי - אז ירצו שתהיי מרוצה ויתנו לך מישהו אחר.  וככה גם יצאת לא מתלוננת עליו באופן אישי חזק מדי, וגם פותרת את הבעיה שלך....
לצפיה ב-'אני מבינה שאת נזהרת'
אני מבינה שאת נזהרת
12/12/2016 | 08:04
99
מלתת פרטים.
אבל הנה כתבת שכנראה יש בעיה שלא ידעת עליה,
ואולי הוא בכלל בלחץ מהאיום לפטר אותו.
ואז האלה כמה את בקשר איתו? יש מצב להזמין אותו לכוס קפה,
ובשעה רגועה לומר שיש בעיה ואולי אפשר לעזור לו--אבל בעבודה
הוא צריך לתת את ה-100%.
אולי יש אשה חולה בבית? אולי יש בעיות אנושיות. 
כיון שאת כ"כ מתלבטת סימן שזה נוגע לך,
כדאי לפתוח דברים--כדי להרגיש שעשית את הכי טוב בלי
לפגגע אבל גם לא להפסיד את מה שמגיע לך כשרות.
לצפיה ב-' תודה על התגובות'
תודה על התגובות
12/12/2016 | 19:00
1
93
ב"חיים האמיתיים" קבלתי  עיצה של להתלונן ולגמור עם זה ודי כי השירות הגרוע משליך גם על התוצרים שלי.... שהרגיש לי כפתרון קיצוני...קשה לי עם המצפון שמשהו יאבד את הפרנסה בגללי לכן אני חושבת שבעצתכן אנהל שיחת הבהרות ולמה אני מצפה ואנסה לגשש מה מחוץ לעבודה מפריע לעבודה..... תודה על התשובות המתונות.
 
 
לצפיה ב-'בהצלחה. אשמח אם תשתפי. '
בהצלחה. אשמח אם תשתפי.
12/12/2016 | 19:15
9
לצפיה ב-'מה דעתכן על הקמפיין של הביטוח הלאומי? בעייתי משהו, לא?'
מה דעתכן על הקמפיין של הביטוח הלאומי? בעייתי משהו, לא?
10/12/2016 | 12:45
10
308
כשהילדה הלבנה תגדל, היא רוצה להיות מיילדת.
אבל מה יכול להיות ילד אתיופי? מה כבר יכול לצאת ממנו .....המממ.... תנו לי לחשוב.... יש לו עור כהה... אז.... שחקן כדורסל! ברור!
הוא הרי לא יכול לרצות להיות רופא, יזם הייטק, עורך דין, נכון?
הייתי מצפה מרשות ממשלתית לקצת יותר מחיזוק סטראוטיפים....
וזה בשנה שבה מתמנה שופטת ממוצא אתיופי, קצין ממוצא אתיופי קיבל דרגת אל"מ, וכו' וכו'...
לצפיה ב-'באופן עצוב, ממש לא מופתעת '
באופן עצוב, ממש לא מופתעת
10/12/2016 | 14:16
41
לצפיה ב-'המשונה שהילד לא רוצה להיות שחקן כדורגל....'
המשונה שהילד לא רוצה להיות שחקן כדורגל....
10/12/2016 | 18:51
180
לדעתי, זה מה שרוב הבנים רוצים....
אבל ילדים רוצים להיות מה שהם מכירים בסביבתם, לא?
 
בעיני משונה ומיותר קרב הקמפיינים בין נעמת לויצו.
 
לצפיה ב-'מצד אחד כן, מצד שני לא בטוח'
מצד אחד כן, מצד שני לא בטוח
10/12/2016 | 21:16
147
במבט ראשון זה בהחלט מחזק סטריאוטיפים.
מצד שני בקריאה נוספת זה לגמרי נראה כאילו שאלו את הילדים וכתבו מה שהם אמרו. השילוב של שחקן כדורסל ומוכר פלאפונים הוא לגמרי שילוב של ילד ולא של מבוגר.
לצפיה ב-' לא בטוחה שזו היתה הכוונה'
לא בטוחה שזו היתה הכוונה
10/12/2016 | 22:42
1
140
יתכן ששאלו הילדים ואלו היו התשובות שלהם.
בגלל שאנחנו שרואים דברים כאלה מעמיקים אנחנו מפרשנים כבר מעבר למה שאולי היתה כוונת הקמפיין.
לצפיה ב-'גם אם אלה התשובות שלהם, כשאת לוקחת ילד אחד בלבד מהעדה'
גם אם אלה התשובות שלהם, כשאת לוקחת ילד אחד בלבד מהעדה
11/12/2016 | 21:45
99
האתיופית, ומציגה תשובה כזו, זה משמיע משהו גם על הגוף שמאחורי הקמפיין.
נניח שהיו שואלים אותו מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול, והוא היה עונה "מנקה רחובות", האם גם תשובה כזו היו מכניסים לקמפיין? האם לא הגיוני לשאול ילדים נוספים מהעדה, ולבחור בתשובה (אותנטית!) שתישמע פחות סטראוטיפית?
לצפיה ב-'מעניין'
מעניין
11/12/2016 | 04:18
2
171
התשובה של הבן נראית כאילו היא יכולה להיות אמיתית (כלומר, באמת מה שהוא אמר). אבל התשובה של הבת בעיני ממש לא - קשה לי לחשוב על ילדות קטנות שכבר בשלב הזו יודעות שהן תרצינה להיות מיילדת.
 
אני מסכימה איתך שהיה טוב לא היו "מדביקים" לילד שאיפה למקצוע פחות סטיריאוטיפי
 
אבל אם כבר מתלוננים.... למה לילדה אין שם וגיל אלא רק לילד?
לצפיה ב-'הפרטים הנוספים מופיעים בהמשך הסרטון, אני עשיתי צילום מסך'
הפרטים הנוספים מופיעים בהמשך הסרטון, אני עשיתי צילום מסך
11/12/2016 | 21:42
1
31
לצפיה ב-'אה '
אה
12/12/2016 | 02:32
11
לצפיה ב-'כן ולא'
כן ולא
12/12/2016 | 00:17
1
107
נניח שילדה אתיופית הייתה רוצה להיות מיילדת, וילד לבן היה רוצה להיות שחקן כדורסל ומוכר פלאפונים - היית מרגישה פחות אי נוחות? ואם הילד האתיופי היה רוצה להיות מיילד, והילדה הלבנה הייתה רוצה להיות שחקנית כדורסל וכו' - מה אז?
לא מזמן נתקלתי באיזה עניין אחר, וחשבתי לעצמי שאילו אישה בפרסומת הייתה עובדת בבנק וגבר היה מופיע בבגדי טבח, יש סיכוי שהיא הייתה נתפסת כפקידה / טלרית, והוא היה נתפס כשף, בעוד שאם זה היה הפוך הוא היה נתפס כמנהל כלשהו והיא הייתה טבחית.
מה שאני רוצה לומר הוא שכשמגיעים לסטריאוטיפים הכול נצבע בזה, וקשה מאוד לייצר תמונה תקינה. שיוויון אמתי יהיה כשהילד האתיופי יוכל לרצות להיות שחקן כדורסל ומוכר פלאפונים, אם זה מה שמתחשק לו, והילדה תוכל לרצות להיות מיילדת.
 
אגב, פעם עבדתי עם מישהו שהיה לו פרוייקט חלומות עם ילדים אתיופיים בבאר יעקב. שיגע אותו שהחלומות שלהם "קטנים" מאוד - לשטוף כלים במסעדה וכו'. בדומה להורים. ולי זה הפריע - מי קבע מה החלום ה"נכון" למישהו? למה להיות עבד הייטק, למשל, עדיף על פני איש משפחה שמרוויח די לקיומו בשטיפת כלים? באמת לא יודעת
לצפיה ב-'לפסקה האחרונה שלך,'
לפסקה האחרונה שלך,
12/12/2016 | 08:13
91
אני מצטטת אותה--"אגב, פעם עבדתי עם מישהו שהיה לו פרוייקט חלומות עם ילדים אתיופיים בבאר יעקב. שיגע אותו שהחלומות שלהם "קטנים" מאוד - לשטוף כלים במסעדה וכו'. בדומה להורים. ולי זה הפריע - מי קבע מה החלום ה"נכון" למישהו? למה להיות עבד הייטק, למשל, עדיף על פני איש משפחה שמרוויח די לקיומו בשטיפת כלים? באמת לא יודעת"
 
אגיד לך שאולי אין נכון ולא נכון מה עדיף--יותר מזה, נראה לי שהילדים הולכים ללמוד יותר את מה שהם מכירים, יש להם את "השפה" אולי גם כישורים,--נכון 
שיש גם אחרים ושינויים אבל...
לגבי חלומות--גם הם לא באים על בסיס רק דמיון אלא על מה שמכירים.
אבל מה לעשות שאיש הייטק מרויח פי עשרה (אם לא יותר)משוטף כלים,
ואז כח הקניה, וכח היכולת לקדם את הילדים של כל אחד מהם שונה.
מה לעשות שרופא מרויח פי כמה ממתקן פנצ'רים? 
אז כן לילדים אתיופים, יש כשרונות, ויכולת חשיבה--לא פחות מלאחרים--
ואם נלמד אותם לחלום בגדול יוכלו לעסוק בכל דבר ולהיות תורמים לחברה ולעצמם ולמשפחה שיקימו.
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
08/12/2016 | 19:31
19
16
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
08/12/2016 | 19:32
13
32
לצפיה ב-'סיימנו את הפאזל '
סיימנו את הפאזל
08/12/2016 | 19:35
7
265
1,500 חלקים.
 
לצפיה ב-'מהמם! כמה זמן לקח לכם?'
מהמם! כמה זמן לקח לכם?
09/12/2016 | 03:24
5
117
אני פעם ניסיתי לעשות פאזלים ארוכים כאלה ואיבדתי סבלנות. חמותי ממש אוהבת ויכולה לשבת שעות ולעשות פאזלים כאלה. היא מדביקה את זה על קאפה ואז ממסגרת אחרי כל פרוייקט גדול כזה.
לצפיה ב-'באמת מקסים! אני תוהה - באיזה מקום בעולם '
באמת מקסים! אני תוהה - באיזה מקום בעולם
09/12/2016 | 16:02
4
134
צולמה התמונה שמופיעה על גבי הפאזל?
 
פרפרים - מה זה "קאפה" ואיך מנקדים את זה? מעודי לא שמעתי את המילה הזו
לצפיה ב-'התמונה היא של עיירה באיטליה cinque terre vernazza italy'
התמונה היא של עיירה באיטליה cinque terre vernazza italy
09/12/2016 | 22:01
3
127
 
לוח קאפה (בקמצים מתחת לק ולפ' ועם דגש בפ') זה לוח עבה מוקצף וקל.
כשרוצים תמונות גדולות בלי מסגרת וקלות - זה חומר שנוח להדביק עליו.
 
הפאזל היה  מורכב 4 ימים למען יראו האורחים (חברים של הילדים ) וכבר פורק (לפני שחברים של הילדים יטפלו בו ).
 
 
 
לצפיה ב-'אההה - תודה על ההסבר'
אההה - תודה על ההסבר
10/12/2016 | 01:28
2
84
עכשיו הבנתי מה זה. יש לנו כזה בבית מאיזה פרוייקט. עדיין לא הבנתי איך מדביקים את הפאזל. הרי קודם צריכים לסיים להרכיב אותו, ואז כשהוא כבר מורכב אי אפשר להרים אותו ולשים דבק מתחתיו כי הוא מתפרק, לא?
 
הפאזל שלנו, בן ה-1000 חתיכות, שסיימנו בערך לפני חודש עדיין מעטר את השולחן הקטן בסלון כי לאף אחד אין "לב" לפרק אותו. אשלח תמונה שלו כשאחזור הביתה (אינשאללה, יום אחד זה יקרה )
לצפיה ב-'איך מדביקים פאזל'
איך מדביקים פאזל
10/12/2016 | 21:24
1
105
בונים אותו על משטח, לוח קאפה למשל.
כשהוא גמור פורסים עליו בד כלשהו, אני השתמשתי במגבת.
על הבד מניחים לוח נוסף.
בארבע ידיים לפחות מחזיקים את הסנדוויץ': לוח, פאזל, בד, לוח.
מרימים הכל יחד והופכים.
מניחים את הפאזל ההפוך ומורידים את הלוח שעליו הרכבנו.
מורחים דבק על הפאזל, ומניחים עליו את המשטח שרוצים שהפאזל יהיה מודבק אליו.
אוספים את כל הספרים בבית ומניחים על המשטח. לפעמים צריך גם ספרים מהשכנים אם זה פאזל גדול במיוחד.
מחכים לפחות יומיים שלושה אם זה דבק פלסטי. אם קניתם דבק מיוחד לפאזלים צריך להיות כתוב עליו כמה זמן לחכות.
מורידים את הספרים, הופכים בחזרה את הסנדוויץ', מורידים את הלוח.
לאט לאט ובזהירות מורידים את הבד. הזהירות היא כי לפעמים קצת דבק חודר דרך החיבורים של הפאזל מדביק את הבד לפאזל. אם זהירים מספיק אז גם אם זה קורה אפשר לרוב להפריד בקלות.
לצפיה ב-' רבה - למדתי משהו '
רבה - למדתי משהו
12/12/2016 | 02:34
10
לצפיה ב-'כל הכבוד נראה מקסים'
כל הכבוד נראה מקסים
10/12/2016 | 22:18
41
אני תמיד פרקתי את הפזלים שעשיתי, מעולם לא הדבקתי ולכן היום כשאני רוצה שילדיי ידבקו ממני באהבה לפזלים יש לי מלא פזלים בגדלים שונים להלהיב אותם. בינתיים זה לא מצליח וגם לא מספיק מנסה. מקוה בקרוב לעבוד עליהם יותר ושנתחיל לעשות. אני אוהבת. זה כייף גדול.
לצפיה ב-'הילדודס שלי בגן '
הילדודס שלי בגן
09/12/2016 | 03:26
2
187
התחלתי ללמד על חנוכה וזה מדהים לראות איך הילדים תפסו תאוצה וקולטים הכל וכל כך מבסוטים ונהנים מכל מה שהכנתי להם: משחקים,אביזרים ושירים.
הם כבר יודעים לשיר את מרבית שירי חנוכה המסורתיים ועוד כמה חדשים
 
ובנוסף קיבלתי מחמאה ענקית מהאחראית על הגיל הרך אצלנו שאמרה שלדעתה אני צריכה לכתוב ספר על העברת מפגשים בגן כי היא רואה איך הילדים מהופנטים במפגשים אצלי
לצפיה ב-'כל הכבוד לך ! איזה כיף שרואים מהצד את ההצלחות שלך '
כל הכבוד לך ! איזה כיף שרואים מהצד את ההצלחות שלך
09/12/2016 | 22:03
1
18
לצפיה ב-'לגמרי, גם מקבלת פידבקים מההורים שלומדים'
לגמרי, גם מקבלת פידבקים מההורים שלומדים
10/12/2016 | 14:18
80
עברית דרך הילדים. אנחנו כותבים להם תמיד ב-daily journal את המילים שהילדים למדו ואיך אומרים את זה בעברית כך שהם מתרגלים ותמיד בבוקר שואלים שאלות כמו איך אומרים X בעברית. זה ממש חמוד ומקסים
לצפיה ב-'בסימן עבודה/בדרכים '
בסימן עבודה/בדרכים
10/12/2016 | 02:09
69
ביום שבת בשעה שמונה בבוקר יצאתי בריצה מהבית לנסיעת עבודה רחוקה. ומאז לא הפסקתי לעבוד. 
 
צפויה להגיע חזרה הביתה היום (שוב שבת) בשעה 9 בלילה. אז מעשית "נשתו" לי 3 ימי סופשבוע (או סופשבוע וחצי).
 
חצי הכוס המלאה היא שהעבודה מעניינת. וגם שתי הילדות הגדולות כבר מתקשרות איתי במייל ישיר [כך למשל, התנדבנו לפרוייקט בבי"ס - הם אספו כסף לקנות מעילים לילדים הומלסים. והמורה ביקשה ממשפחות להתנדב לקנות את המעילים/כפפות. אז אני ואמצעיתי מחליפות מיילים עם רעיונות איזה מעיל נקנה/נבחר לילדה שבחרנו לקנות עבורה]
 
והכי כיף שביום ראשון אנחנו צפויים ללכת למחזמר חגיגי. נראה איך יהיה.  זה נקרא Into the Woods ומסתבר שהיה גם סרט כזה של דיסני. מישהי מכירה?
 
 
לצפיה ב-'יומולדת לסבתא ועוד, שבוע די מוצלח במשהו טוב'
יומולדת לסבתא ועוד, שבוע די מוצלח במשהו טוב
10/12/2016 | 22:22
44
לא שלי, שמזמן כבר לא איתנו, של הילדים שלנו  היה ממש מרגש עבורנו לחגוג.
הכנו מלא אוכל וגם פעילות כייפית משפחתית. היה מוצלח ביותר.
למדתי להקשיב לגוף שלי, פעם ראשונה שלא הגעתי לכדורים נגד כאבים כי תפסתי את עצמי לפני האל חזור. שמחתי שסופסוף למדתי לקרוא את הגוף שלי.
אתמול עשינו סידורים לבית, היה יום מוצלח ביותר. לאט לאט כמעט שנה אחרי מתחילים שוב להזיז עניינים של דברים שלא טיפלנו בהם וחשוב לטפל בהם בדחיפות.
ארוחה משפחתית עם צפייה משפחתית בטלויזיה, זה היה מוצלח ביותר הערב של אתמול. היה כייף לבלות עם הילדים.
לצפיה ב-'השבוע טס לי '
השבוע טס לי
09/12/2016 | 03:23
4
200
אני גודלת ותופחת- ממש נהנית מהבגדים שאחותי שלחה לי וגם מהעובדה שסמול (גם אם זה סמול של הריון) עולה עליי
חוץ מזה, היה שבוע מאוד נחמד בגן למעט יום אחד שהיה עמוס בטירוף ושילמתי על זה בכאבי גב נוראים. כל מיני תרגולים של מה עושים במקרה של שריפה וכל מיני כאלה בביה"ס ולרדת עם הילדים 3 קומות כמה פעמים רצוף יכול לגרום להרבה כאבים בגוף- לא מומלץ
 
חוץ מזה, עושים בקרוב סיקרט סנטה והייתה לנו פגישת צוות מצחיקה בטירוף תודות למנהלת המדהימה שלנו שהחליטה שלכבוד חנוכה היא מדברת בשפת ה-ח' ועשתה ככה ישיבה שלמה מה לא עושים כדי להשאיר אותנו ערים לישיבת צוות אחרי שעות הגן .
 
מחכה בקוצר רוח למפגש של מועדון קוראות בסוף השבוע-קראנו ספר ממש מעולה ומחכה לראות מה יהיו התגובות של האחרים.
לצפיה ב-'על איזה ספר תדברו השבוע?'
על איזה ספר תדברו השבוע?
09/12/2016 | 22:07
1
107
אמנם הריון זה לא מחלה, אבל את צריכה לשמור על עצמך בתרגילים האלו שדורשים פעילות גופנית מאומצת (לעלות שלוש קומות כמה פעמים זה לא קל לכל אחד....)
 
מה הכוונה בסיקרט סנטה?
לצפיה ב-'אליזבת איננה- ספר מדהים! '
אליזבת איננה- ספר מדהים!
10/12/2016 | 14:22
139
ברור, שומרת על עצמי מאוד וכמובן ישר מההנהלה של ביה"ס היו איתנו לאורך התרגיל אבל מן הסתם הילדים העדיפו להיות איתי ועם המורה שאיתי ולא איתם שהם פחות מכירים. אני לא מרימה אף אחד, רק נותנת ידיים וכמובן מחבקת וכל מה שירגיע אותם. זה פשוט היה מתיש לא פחות מבחינה רגשית כי היו כמה ילדים שממש נלחצו.
 
סיקרט סנטה זה כמו הענק והגמד- צריך להביא מתנות קטנות במשך כמה ימים כדי לשמח חבר לעבודה מבלי שהוא ידע שאתה מביא לו עד שבסוף עושים את הגילוי של מי זה.
אצלנו זה נקרא אחרת כיאה לגן יהודי, אבל זה העיקרון
לצפיה ב-'כיף לקרוא '
כיף לקרוא
10/12/2016 | 03:35
1
115
ולדעתי מגיע לך פטור רפואי מתרגולים כאלה כרגע - לא? (באמת, אני לא צוחקת... את יכולה להביא פתק מהרופא/ה או משהו)
לצפיה ב-'לא מגיע פטור אבל כן עושים הכל כדי להקל עליי'
לא מגיע פטור אבל כן עושים הכל כדי להקל עליי
10/12/2016 | 14:25
125
לא הייתי צריכה לבקש, ישר כל ההנהלה של ביה"ס הגיעה ועזרה לנו אבל בכל זאת, מן הסתם הילדים בכיתה מעדיפים את הגננת והגנן שלהם ולא אחרים.
 
 
לצפיה ב-'ניהול נכון של זמנים'
ניהול נכון של זמנים
07/12/2016 | 09:40
17
1112
שלום לכולן.
ילדתי לפני כשנה. תינוקת חמודה ובריאה . אני אוהבת אותה.
הייתי בבית בחופשת לידה 5 חודשים, ולאחר מכן חזרתי לעבודה.
אני סטודנטית. לומדת לתואר שני. עובדת בהייטק בחברה מוכרת כמשרת סטודנט. לאחרונה נורא קשה לי לשלב את הכל ביחד.
הסמסטר לקחתי על עצמי רק 2 קורסים. אני נעדרת מהעבודה ליומיים בהם אני מגיעה לאוניברסיטה. שיעורי בית עושה בערבים ( לפעמים ערה עד 3 בלילה כדי להספיק) ובסופי השבוע. וקשה לי , כי אני לא נותנת 100 אחוז בכל דבר.
לא יכולה לתת 100 אחוז בלימודים, לא יכולה לתת 100 אחוז לילדה, ולא יכולה לתת 100 אחוז בעבודה.
מצד אחד, העבודה מאוד חשובה לי. חשוב לי להישאר שם גם לאחר שאסיים עם התואר . זהו מקום עבודה טוב והתנאים נוחים. מצד שני, חשוב לי להצליח גם בלימודים. אבל כדי להצליח אני צריכה לשבת וללמוד, וללמוד.. וללמוד. ואין לי זמן לזה. אבל גם מאוד חשוב לי להיות עם הילדה. לשחק איתה, להסביר לה דברים, לבלות איתה. קשה לי להשאיר אותה במסדרת לפעמים כי אני מרגישה שהיא לא מקבלת את כל מה שהיא יכולה לקבל כשהיא בבית איתי.
סבא וסבתא עוזרים לי ב- 3 ימים בשבוע , לוקחים אותה מהגן ומקלחים אותה. וזה עוזר לי המון, ובו זמנית גורם לי להרגיש רע עם עצמי. בשביל מה עשיתי אותה? בשביל שמישהו אחר יטפל בה? איפה אני כ'אמא'. אני כל כך עסוקה שאני מרגישה שאני בקושי בחיים שלה.
קשה לי .
בעלי ואני גם כל הזמן רבים. הוא טוען שגם לו קשה , וזה שהוא לא מתלונן כמוני זה לא אומר שגם לא קשה. טוען שאני "לא שמה עליו". לא נעים לי לחיות בבית ככה. אולי שנינו בלחץ ולכן ממהרים לתקוף את השני. " למה עשית ככה במקום ככה", "למה אני מספיק לעשות דברים ואת לא" וכו'.
אני באיפשהו מקום חושבת שאולי אני לא מנהלת נכון ,את הזמן שלי. אולי אם אנהל את הזמן טוב יותר, אולי חיי לא יהיו חיי " כיבוי שריפות" כמו שהם עכשיו, ואולי זה יוריד לי מהלחץ.
 
היום למשל, הילדה החליטה להתעורר מ-2 ועד 4 בבוקר. מוכנה למשחק. וזאת לאחר שב3 ימים האחרונים ישנתי כ3 שעות בלילה כי יש לי עבודה גדולה להגיש. אני אמורה ללכת לעבודה. אבל עייפה מידי, ועוד יש לי חובות אקדמאיות. אז בא לי לומר לעבודה שאני לא יכולה לבוא. אבל לא רוצה שיפרשו את זה כ"אני לא רוצה לעבוד". אבל באמת שקשה לי . תוהה גם ביני לבין עצמי האם אני לא "מפונקת מידי".
האם מישהי כאן נמצאת במצב דומה? אני זקוקה לעצות.
 
תודה.
לצפיה ב-'אני אתחיל מהסוף '
אני אתחיל מהסוף
07/12/2016 | 14:05
3
365
את ממש, אבל ממש, לא מפונקת. 
 
להיות סטודנטית + לעבוד + להיות אמא לבת שנה זה עומס בלתי נתפס
 
הדבר הבא שהייתי עושה זה הייתי מורידה את רגשי האשמה, אבל מהר.... למה את מרגישה רע עם עצמך על כך שסבא וסבתא עוזרים בטיפול בה? זה כיף להם, זה כיף לה וזה מעולה [אם זה גורם לך להרגיש טוב יותר - אני גרה מרחק יבשות מרוב הסבים של ילדותי, וכתוצאה מכך נישלתי אותם מנוכחות מלאה של הסבים בחייהן. זה הרבה יותר גרוע...].  
 
אין שום כלל כתוב או לא כתוב לגבי זה שאת צריכה לקלח אותה. בעיני אחד הכללים כי חשובים הן שאת צריכה לדאוג לעצמך, כי ככה תהיי במצב רוח סביר כשאת כן רואה אותה וגם כי אחרת מי ידאג *לך*? 
 
העצה המעשית המידית שלי תהייה לארגן לעצמך יותר עזרה כי יש עליך הרבה עומס. וככה בשאיפה תוכלי קצת יותר "לנשום". אני מניחה שזה גם יוריד ממך קצת לחץ וישפר את מערכת היחסים עם בן זוג.
 
זו תקופה והיא תעבור ותשתפר... הילדה תגדל. התואר יסתיים אינשאללה (כמה עוד נשאר?). בינתיים - פרגני לעצמך עזרה 
לצפיה ב-'רגשות אשמה'
רגשות אשמה
08/12/2016 | 18:36
2
233
רגשות אשמה זו הדרך שלי להיות ביקורתית עם עצמי ועל ידי כך לנסות להשתפר.  לפעמים בעלי אומר לי שאני קשה מידיי עם עצמי, אבל זו הדרך שלי להתמודד. 
אני בכלל אוהבת להיות עצמאית. לא אוהבת להיתלות על אנשים אחרים. מרגישה שאם אני עשיתי ילדה אני צריכה לקחת אחריות עליה.  אני צריכה לעבוד על עצמי, אבל זה קשה וזה לוקח לי זמן. אני מבינה שכנראה הבעיה היא גם בי, אבל מכאן ולמצוא לזה פיתרון הדרך עוד ארוכה. 
לצפיה ב-'אולי הילדה יכולה לעזור לך להשתפר בעניין הזה '
אולי הילדה יכולה לעזור לך להשתפר בעניין הזה
10/12/2016 | 01:45
1
199
עם כל העומס העצום שלידת ילד/ים מוסיפה לחיים, בעיני אחד היתרונות בהצטרפותם לחיינו הם התובנות שהם עוזרים לנו להגיע אליהם. לתחושתי הם עוזרים לנו "לגדול" מבחינה נפשית/מנטלית.
 
מכירה את הפתגם: "פעם היו לי עקרונות. היום יש לי ילדים?". בעיני זה בדיוק ככה. יכולה להעיד על עצמי אישית ש"טרום-הילדים" הייתי הרבה יותר פרפקציוניסטית, קשה עם עצמי, וקונטרול פריקית. אז זה לא שהיום אני מגדלת בשלווה עיזי הרים בהימלאיה בעודי מעשנת גראס על כסא נוח....אבל יכולה לומר שבהחלט יש שיפור ניכר  
 
בעיני מה שהכי חשוב לילדי/ות, בכל גיל, הוא לדעת שההורים אוהבים אותם ודואגים להם [ובגיל טיפה יותר גדול - שסומכים עליהם ומאמינים בהם].  כל השאר זה "כסף קטן". אם יש גם מבוגרים אחרים בסביבה - סבים או מטפלת - יכולים לתת את אותה התחושה - מה טוב. 
 
לגבי אהבת העצמאות, את זה אני מבינה לגמרי. מהסיבה הזו אנחנו תמיד נעזרנו (גם בארץ) בהרבה מאוד עזרה בתשלום. כי ככה הרגשנו פחות "חייבים" לסבים [וגם כי אצלנו לסבים היה גבול ברור בכמות העזרה שהם מעוניינים להגיש. וגם זה בסדר בעיני. הם, את הילדים שלהם, סיימו לגדל. ורובם עדיין עבדו בשלב הזה].  אם חלק מזה זו התחושה שלך שאת נשארת "חייבת" להם אז אני מבינה....
 
לגבי ה"לקחת אחריות עליה" - 50% מהאחריות עליה היא של אבא שלה, לא? איכשהו עולה מהתיאור שכתבת שאת לוקחת 100% מהאחריות עליך. חבל בעיני, מה גם שאולי זה מבאס אותו?
לצפיה ב-'דבי, כתבת דברים כל-כך נכונים'
דבי, כתבת דברים כל-כך נכונים
10/12/2016 | 22:29
142
גם אני חושבת שאנחנו גדלים עם הילדים מבחינה נפשית.
צריך לדעת לתת גם לאחרים לעשות דברים.
לפעמים אנחנו 100% במה שאנחנו עושים למרות שזה לא ה-100% של הסה"כ. כמו שכתבת למשל על אחריות על הילדה, ה-100% שלה הם 50% מהסה"כ למשל.
צריך לדעת לשחרר ולוותר.
אנחנו בגילאים הקטנים נעזרנו בהורים, אף פעם לא הרגשתי חייבת. היום כשהילדים גדלו והם צריכים את עזרתנו אנחנו נותנים להם. ככה זה בחיים. לזכור בעתיד מה שקיבלת. אני לא חושבת שצריך להרגיש חייבים אם הם רוצים ומוכנים לעזור. אם זה לא ככה עדיף באמת לקחת עזרה בתשלום. 
לצפיה ב-'את בטוחה שאת חייבת לעבוד?'
את בטוחה שאת חייבת לעבוד?
07/12/2016 | 14:35
2
268
משרת סטודנט זה נחמד, אבל לרוב לא חובה, ואפשר להתקבל לעבודה גם בלי להיות שם סטודנט.
בנושא הכללי, מה שלי עזר היה הפרדה בין הזמנים. למשל, בשנה הראשונה שלי לדוקטורט עבדתי במעבדה ולמדתי, ושתי הילדות (שנה וחצי בערך וארבע וחצי בערך) היו במסגרת שעות ארוכות (עד 5 או משהו בסגנון - כבר הספקתי לשכוח - השנייה כבר בת שמונה פלוס פלוס). כשהן היו במסגרת, הייתי 100 אחוז בעבודה ובלימודים (פרט למקרי חירום שבהם קראו לי מהגן, כמובן). אבל מייד אחרי, כשבאתי לאסוף אותן - הייתי רק איתן, עד שהן הלכו לישון - הלכנו יחד לגן משחקים, קילחתי אותן, אכלנו, הקראתי להן ספרים, וכו'. במקרה שלי זה היה יחסית פשוט כי ממילא בעלי לא היה איתנו בשנה הזאת (הוא עבד במהלך השבוע בעיר אחרת), אז לא ממש הייתה ברירה. אבל השעות האלה איתן (שלא היו שעות רבות) הוקדשו במלואן להן - לא לשום דבר אחר. מעבר לכך שהרגשתי שהן מקבלות ממני את המקסימום בשעות שהן איתי, גם לי זה נתן תחושה של שחרור השעות האלה איתן (שחרור מהעבודה ומהלימודים). דווקא אלה השעות שהיו הכי רגועות עבורי.
בסופי שבוע בעלי היה חוזר ומטפל בהן, ואני הייתי לומדת. אף אחד לא עזר לנו, כי גרנו בחו"ל. 
מה שכן, ממש לא עשיתי לילות לבנים כדי להגיש עבודות - זה משהו שבאמת לא מסתדר עם להיות אמא, וכדאי מאוד למצוא דרך לנהל את הזמן כך שהעבודה הגדולה לא תדחה לימים האחרונים ולא תצטרכי לישון 3 שעות בלילה - אחרת באמת מתמוטטים. מצאי דרך לאפשר לעצמך להשקיע 100% בלימודים כשאת לומדת, 100% בעבודה כשאת עובדת, ו-100% עם הילדה כשאת איתה - והמצב יהיה הרבה יותר טוב. אל תקחי עבודה הבייתה, ותכנני את זמן הלימודים נכון יותר (אם צריך להשקיע את כל סוף-השבוע, אז זה מה שעושים. אין ברירה...).
 
 
לצפיה ב-'לא יכולה להפסיק לעבוד'
לא יכולה להפסיק לעבוד
08/12/2016 | 18:21
1
264
 
אני מסכימה כי יש לי בעיה בניהול הזמנים.  הלוואי והייתי מגיעה למצב בו כשאני בבית זה רק כדי להיות עם הילדה ולנוח. 
כל כך חבל לי על סופי השבוע. עד שיש יום בו אני יכולה להיות איתה כל היום חבל לי שהיא תישאר תקועה בבית. אז אני מנסה להוציא אותה טיפה מהבית ב1 ל שבועים בשבתות. 
אני חייבת לעבוד. נהנת מהכסף שהעבודה נותנת לי. צריכה אותו כדי לשלם חשבונות וכדי לחסוך לבית משלי. 
אולי את צודקת בזה שאת אומרת שמקום אחר יכול להעסיק אותי באותה מידה. אולי כדאי לי להוריד טיפה עומס מהעבודה. עניין הלימודים הוא זמני עד שאסיים את התואר. 
התחלתי אותו רק עכשיו,  אז ייקח לי שנתיים פלוס לסיים אותו אם אני לוקחת את הזמן. 
בעלי לא תמיד יכול לשמור על הילדה בסופי שבוע. הוא עובד ב2 עבודות, אחת מהבית והשניה העבודה הראשית, ולרוב עובד בסופהשים. 
באופן כללי, נורא קשה לי ללכת אחורה ולוותר על הדברים שאני עושה כי אני באמת רוצה להצליח בכל.  עדיין לא מצאתי את האיזון. 
 
לצפיה ב-'כשבעלך כן נמצא בסוף השבוע,'
כשבעלך כן נמצא בסוף השבוע,
08/12/2016 | 19:00
185
הוא יכול ללכת עם הילדה לאנשהו (זה מה שבעלי נהג לעשות) - היא בהחלט לא חייבת להישאר בבית. כשהטא לא, את יכולה אולי להיעזר בסבים בחלק מסופי השבוע. עכשיו אנחנו בארץ, ובהחלט קורה שאנחנו, למשל, נוסעים לחמים שלי, שנינו עובדים והחמות נמצאת עם הילדות.
עבודה יותר גמישה יכולה באמת לעזור. אני עבדתי בתרגום בתואר השני, כפרילנסרית - התנאים על הפנים מבחינת תשלום, אבל הגמישות מוחלטת.
לצפיה ב-'אני אוהבת מאוד את הפוסט הזה'
אני אוהבת מאוד את הפוסט הזה
07/12/2016 | 17:20
1
308
כי הוא כ"כ אותנטי ואמיתי, כי הוא כ"כ נכון,
אבל במבט לאחור אאגיד לך את האמת שלי--כסבתא--
אוי כמה עוד תתגעגעי לימים האלה--אין לך מושג.
 
לגבי ארגון--ראשית, שבי עם בעלך, ותנסו לחלק את הזמנים הכי טוב ביניכם,
תפחיתו כעסים--ובתוך כל זה תפנו לעצמיכם גם שעתיים לוש בילוי משפחתי.
תמיכה ושיתוף מפחיתים הרבה מהקושי.
מסכימה עם כל מי שכתבה שעזרה מבחוץ כמה שאפשר,
ואז תמירי את הרחצה בזמן איכות. לילדה לא משנה מי רחץ אותה חשוב 
שהיא נקיה. תשמחי שאלה סבא וסבתא שאוהבים ומשקיעים,
ואת גם נהנית.
עוד משהו--כשעושים 3 דברים יחד שלושתם הם  100%--את.
אז כרגע בבית עזרה, 
לימודים גם בלילות ועבודה בעבודה--אל תקחי הביתה.
זו תקופה עמוסה, אבל בסופה הרבה סיפוק. הפחיתי לחץ. הכל יסתדר.
ממני קבלי חיבוק חם.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
08/12/2016 | 18:30
154
תודה רבה על התגובה.  היא עודדה אותי. 
כל התגובות עודדו אותי. גרמו לי להרגיש שאני לא לבד , ומבינים אותי. 
אני הראשונה מבין החברים שיש לה ילדים, אז הסביבה החיצונית שלי לא באמת מבינה מה עובר עלי.
ושוב.. תודה.  
 
לצפיה ב-'אני הייתי מחכה עם התואר'
אני הייתי מחכה עם התואר
08/12/2016 | 19:24
4
245
תראי, אני יודעת שבארץ נורא פופולרי להיות סופר וומן שמאמינה בשיוויון מוחלט בין הגבר לאשה. 
איפה שאני גרה החיים הם קצת פחות פמיניסטים. רוב האמהות שסביבי הקדישו עצמן לילדים בשנות החיים הראשונות, ואני מאוד בעד הגישה הזו. ככל שהילד יותר קטן הוא יותר זקוק לאמא. השנים האלו חולפות מהר מאוד. כשלאישה יש הרבה עיסוקים שחשובים לה באמת קשה למצוא את הזמן באמת להיות עם התינוק ולהנות ממנו ב- 100%. 
לדעתי, שום דבר לא רודף אחרייך. עכשיו זו התקופה שהתינוקת הכי צריכה אותך, ומגיע לה אמא רגועה שמתרכזת בה. את העבודה את צריכה מבחינה כלכלית, ואת גם אומרת כמה התנאים שם טובים, לכן כדאי לשמור עליה. 
הלימודים יכולים לחכות. מה יקרה אם תתחילי עוד שנתיים? ואם אז יהיה עוד ילד, אז שנתיים אחרי שהוא נולד (דעי לך, הכי קשה עם הילד הראשון. עם השני כבר הרבה הרבה יותר קל)? 
 
לצפיה ב-'לא מסכימה'
לא מסכימה
10/12/2016 | 13:14
3
217
תמיד יהיה משהו שיפריע ללימודים. ילד ראשון, ילד שני וכו. מה גם שככל והזמן עובר ללא לימודים, מתרגלים ללא ללמוד והחזרה ללימודים קשה יותר (כי לא שולטים בחומר טוב מספיק כמו בעבר, כי אם לא משתמשים במידע ביום-יום, שוכחים).
לצפיה ב-'אל תסכימי, זו דעתי'
אל תסכימי, זו דעתי
10/12/2016 | 22:14
2
174
תינוק ראשון זה התקופה המלחיצה ביותר בחיים, ולדעתי לא טוב לשלב זאת עם לימודים. אידיאלי לא לעשות זאת גם בזמן שהתינוק השני נולד, אבל אז הרבה יותר קל. 
לצפיה ב-'מדובר בפעוטה, לא בתינוקת. היא כבר בת שנה.'
מדובר בפעוטה, לא בתינוקת. היא כבר בת שנה.
11/12/2016 | 16:22
45
לצפיה ב-'תינוק שני זה גם מלחיץ'
תינוק שני זה גם מלחיץ
11/12/2016 | 18:05
150
ותינוק שלישי בכלל, כי יש עוד 2 ילדים בבית, וכשנולד הרביעי אז בכלל אסור לצאת לעבוד כי צריך לגדל 4 ילדים
 
אני שמחה שהתקדמנו מלפני 100 שנה ויש לי בחירה להתוות את חיי לפי מה שמתאים לי ולמשפחה שלי.
 
לצפיה ב-'לא פשוט נשמע כמו המון עומס נפשי ופיזי'
לא פשוט נשמע כמו המון עומס נפשי ופיזי
09/12/2016 | 03:28
197
אולי כדאי לקחת פסק זמן ולהתאוורר קצת. לנצל את חופשת חנוכה למשל לנסוע לאנשהו ולצבור כוחות.
 
לגבי רגשות האשמה כשהילדה עם אחרים- זה לא שהולדת אותה ונטשת אותה, את עובדת למענה ולמען עצמך ורווחת המשפחה שלך ואת לומדת למען ההתפתחות שלך שגם תורמת לכל זה. תהיי גאה בעצמך. לא כולם היו מסוגלים לעשות את זה.
 
וכן, תרשי לעצמך לפעמים לקחת יום חופש אם את מרגישה שאת לא מסוגלת.
לצפיה ב-'אני זוכרת את השלב הזה'
אני זוכרת את השלב הזה
10/12/2016 | 09:08
172
היה קשה.
הייתי יושבת ללמוד בשעה 9 בלילה, אחרי שהקטנה הלכה לישון. בסופי שבוע הייתי שולחת את בן הזוג להורים שלו ביחד עם הקטנה כדי שיהיה לי בית שקט וכמה שעות רגועות ללימודים.
 
עוברים את זה.
מבטיחה לך שהמצב של כיבוי שריפות לא ישאר ככה לתמיד.
הילדה תגדל, הלימודים יסתיימו וניהול הזמן יהיה פשוט יותר .
לצפיה ב-'הי, '
הי,
11/12/2016 | 22:00
100
קודם כל, לא כולן נולדו עם היכולת לתקתק את הזמן ביעילות מירבית. אני למשל, לא. אבל כיוון שגילי כמעט כפול מגילך, כבר סלחתי לעצמי מזמן על זה. יש אנשים שלא יודעים לעשות דברים שאני עושה. אז תרגיעי. 
 
שנית, את לא מפונקת מידי. מה שאת לוקחת על עצמך זה חתיכת חבילה, וקשה מאוד. 
 
עושה רושם שאת די מסתדרת עם הכל, חוץ מאשר עם עצמך. כלומר, הדבר הכי קשה לך הוא השפיטה העצמית. תרדי מזה. את מצוינת, אמא מצוינת. אמא שלי גידלה אותי אצל סבא וסבתא. לא 3-4 פעמים בשבוע, אלא כל יום. כי היא עבדה משרה מלאה בימים שזה לא היה נהוג. אז היה לי עוד בית, והיו לי עוד מטפלים, והיתה לי עוד אהבה גדולה, והיו לי בכלל גם עוד אחים, תודה לאל, כי הייתי בת יחידה. ובקיצור - הכל תלוי איך מסתכלים על זה. במסגרת היכולת של סבא וסבתא - זה פשוט מעולה. אין עם זה שום בעיה לילדה. 
 
אני חושבת שלהשקיע עכשיו בעתיד של המשפחה ובעתיד שלך זה מצוין. כי אחרת זה ילך ויהיה קשה יותר. אני כן רוצה לציין שאם את נופלת מהרגליים, וזה כבר פיסי ולא רגשות אשמה, תורידי משהו. 
 
ובעניין מה להוריד? אני מאוד נגד להוריד עבודה שאפשר להמשיך בתוכה ועם תנאים טובים. אני גם לגמרי לימודים-אוריינטד. אבל אני חושבת שאם צריך, אפשר לפצל את הלימודים על 4-5 שנים במקום על 3. הבריאות שלך חשובה יותר, אל תהרסי אותה. 
 
ובעיקר, תהיי רגועה. הנשים בארץ חיות חיי ג'אנגלינג. מי שאין לה לעזר סבא וסבתא לוקחת עזרה בכסף. מאוד קשה בלי זה, על גבול הבלתי אפשרי. את בסדר, הילדה בסדר, הכל בסדר. בהצלחה. 
לצפיה ב-'הסדר הטיעון עם אופק בוכריס... '
הסדר הטיעון עם אופק בוכריס...
04/12/2016 | 17:10
7
179

מה דעתכן?

האמת? ברי לי שהבן אדם חלאה שלא תאומן... אבל אם מה שכתוב נכון, וזה שהמתלוננות לא רצו לעלות על הדוכן להעיד נגדו - אז מה לעשות? ברור שזה יביא להסדר טיעון ועונש מופחת...

אתן מוזמנות לזרוק עלי עגבניות ולשכנע אותי אחרת - אני פתוחה לשכנוע.... [אבל עכשיו הולכת לישון בשעון זמן אסיה]
לצפיה ב-'טוב, את דעתי על הסדרי טיעון מקלים הבעתי לא פעם'
טוב, את דעתי על הסדרי טיעון מקלים הבעתי לא פעם
06/12/2016 | 23:12
1
151
לטעמי הפרקליטות חותמת על הרבה יותר מדי הסדרי טיעון והדבר גורם לאיבוד האמון של העם במערכת המשפט, יחד עם ענישה מקלה מאד.אמרתי את זה גם לשופטת דורנר בזמנו.
אני לא חושבת שהמתלוננות לא הסכימו להעיד אלא שנוצר מצב שבו כנראה שכנעו אותן שהדרך לשם תהיה רצופה סיוטים , השמצות, זריקת רפש וזמן רב מאד. אני לא חושבת שאף מתלוננת רצתה שיגדירו את האונס שלה כרומן, יצמצמו 17 אישומים בהם חמורים מאד, לשלושה אישומים קלים בהרבה, שהאשם ישאר בדרגה אחת פחות מדרגתו הבכירה ונשאר עם הפנסיה שלו. ההגדרה המאולצת כדי לקבל את הסדר הטיעון ש״החיילת לא רצתה לקיים איתו יחסי מין אבל בוכריס לא הבין זאת בשעתו״ זו לא פשוטו כמשמעו הגדרה של אונס? אמרו לו לא והוא לא כיבד את הלא, אז מה זו הצביעות הזו ? זה סימן שאסור היה להפחית עד כדי כך את האישומים. אונס זה אונס.לא זה לא. וזה צריך להיות המסר. לצערי זה לא.

בקיצור שווה לעבור עבירות מין כלפי חיילות הצעירות ממך בלמעלה מעשרים שנה. אתה אפילו לא צריך להתנצל

לצפיה ב-'אני חולקת איתך לגמרי את התסכול והבאסה '
אני חולקת איתך לגמרי את התסכול והבאסה
07/12/2016 | 13:57
87
לא ברור לי איך אפשר לשלוח ילדה לצבא בכזה מצב (כמעט כועסת על הורי על ששלחו אותי... למרות שיצאתי "בנס" "רק" עם שנתיים של הטרדות מילוליות בגוונים שונים. שיט היה סיוט להיות חיילת...)
 
אני בטוחה שעורכי הדין של המתלוננות ראו את טובתן לנגד עיניהם...   
 
מצד שני אני מניחה שלו הן היו מסרבות לעסקה והיו מעידות, החלאה *כן* היה יוצא מזה עם עונש מחמיר יותר מפנסיה של אל"מ עד סוף ימיו ותו לא. 
 
אולי צריך ליזום שינוי חקיקה שבו בעילה של מישהי כפופה למרותך תיחשב אונס באופן חוקי 
 
וגם - אני תוהה - איך רעייתו שיצאה להגנתו וחפותו מרגישה עכשיו. אני לא הייתי מסכימה להישאר נשואה לכזה תת-אדם
לצפיה ב-'מצדיעה לנשים המופלאות שיצרו את הקליפ הזה'
מצדיעה לנשים המופלאות שיצרו את הקליפ הזה
08/12/2016 | 02:17
87
לצפיה ב-'אני חושבת שהמחאה בפייסבוק '
אני חושבת שהמחאה בפייסבוק
08/12/2016 | 19:41
65
#יותר מבוכריס 
אומרת הכל.......
 
לפחות יסולק מתפקידו...
לגבי הפנסיה - אני לא רואה מצב שאפשר לפגוע בו. הוא עבד במשהו וחסך לו. אני לא חושבת שפגעו לקצב במשכורת (אולי את הלישכה שמגיעה לו הלאימו). 
לצפיה ב-'לא מעורה מאוד במקרה, אבל בנתיים נראה שהוא יצא עם עונש כל כך '
לא מעורה מאוד במקרה, אבל בנתיים נראה שהוא יצא עם עונש כל כך
09/12/2016 | 03:30
80
קל שזה מוגזם. לא סתם יצאו בפרוייקט הזה בפייסבוק של "יותר מבוכריס".
אנשים שעשו דברים "פחות קשים" קיבלו יותר ממנו...
 
זכה מן ההפקר, בזה אין ספק- זה למה חשוב כן להעיד ולהלחם באנשים שמנצלים את התפקיד שלהם אבל גם מצד שני- מבינה את המתלוננות שלא רצו את העליהום ואת הפומביות.
לצפיה ב-''
10/12/2016 | 22:35
53
זה נראה לי פשוט נורא ואיום ההסדר טיעון הזה.
אז הבנות החליטו שהן לא מוכנות להעיד אז מה, ברור שיש להם מספיק ראיות נגדו והם פשוט מחליטים להקל עליו עם העונש.
שמחה על הרעש שעשו בתקשורת וברשת בנושא בתקווה שהאנס הבא יקבל את עונשו בלי עסקאות טיעון.
לצפיה ב-'נראה ששירי המחאה ממשיכים'
נראה ששירי המחאה ממשיכים
15/12/2016 | 18:08
24
 
מחמם לב בעיני שלא נותנים לזה לעבור לסדר להיום.
לצפיה ב-'נסיעה לחו"ל לבד '
נסיעה לחו"ל לבד
03/12/2016 | 23:12
15
288
חמותי החליטה לנסוע לחו"ל והחליטה כי לא מתאים לה הפעם להתחשב ברצונות של שותפים ולכן טסה לבדה לשבוע ברומא. (היא אלמנה).
 
כשחזרה היא ספרה שהרבה אנשים שאלו אותה "אם הילדים הרשו / הסכימו שהיא תסע לבד" (היא אמרה שענתה שהיא כבר מספיק גדולה להחליט על עצמה )
 
כששאלתי היא סיפרה שלרגע לא היה לה משעמם או הרגיש לבד.
(היא שלחה לנו הודעות פעם אחת ביום)
 
האם הייתן נוסעות לטיול לבד? 
במידה ובן משפחה מחליט לנסוע לבד - האם הייתן מתערבות לו בהחלטה?
 
 
לצפיה ב-'נסעתי לבד פעמיים, היה ממש כיף '
נסעתי לבד פעמיים, היה ממש כיף
04/12/2016 | 00:04
192
בפעם הראשונה פשוט לא הסתדר לאף אחד לנסוע איתי. וכבר חשבתי לוותר על הנסיעה, ואז מישהי שאני סומכת על דעתה אמרה לי מניסיון אישי שזה ממש כיף לנסוע לבד. אמרתי לעצמי שאנסה! היה פשוט כיף.
טסתי ללונדון אהובתי, שבה אני מרגישה נוח ומתמצאת, והיה ממש מעולה. גם כי מה שחיפשתי בחופשה היה בעיקר זמן לעצמי, וגם כי זה כל כך מפשט את הנסיעה, יכולתי לעשות בה באמת מה שבא לי, בלי צורך להתפשר, כמו שעשיתי בנסיעות קודמות, שבהן מי שטסה איתי לא התעניינה בדברים מסוימים, אז אותם לא עשינו, וכן התעניינה בדברים אחרים (ומשמימים) שבזבזנו עליהם יום שלם, יקר ומיותר.
אז אני לא יודעת לומר לגבי חמותך, אם היא אישה בריאה, למשל, או אם היא מתמצאת בקלות במקומות זרים, אבל הרעיון עצמו בעיני לגמרי לא רע, ועובדה, כמו שסיפרת בעצמך, היא גם נהנתה...
לצפיה ב-'נסיעה לבד לארץ נחשבת?'
נסיעה לבד לארץ נחשבת?
04/12/2016 | 00:34
182
חוצמזה, הנסיעות היחידות שלי לבד היו כאלה שהיו לי קרובי משפחה במקום שאליו הגעתי ולא באמת הייתי לבד.
אני מאלה שממש לחוצים בנסיעות וטיסות אז משתדלת לא להגיע למצב שטסה לבד.  
 
כל הכבוד לחמותך, שיחקה אותה לגמרי!
לצפיה ב-'כל הכבוד לה,'
כל הכבוד לה,
04/12/2016 | 02:12
6
143
אני מבינה שטסה לבד--הכונה שלא היה מישהו שהיא מכירה מקודם,
אבל בעצם בטיול קבוצתי.
אם כך זה הרבה פחות קשה, כי בקבוצה מכירים אנשים חדשים.
והארגון קיים. אני לא רואה בכך שום בעיה.
מפליאה אותי העובדה שאחרים שאלו אותה, אם הילדים הרשו וכו'
אלא אם היתה בעיה. אחרת מה זה ענינם.
לצפיה ב-'היא נסעה לבד בטיול שארגנה לעצמה (לא קבוצתי)'
היא נסעה לבד בטיול שארגנה לעצמה (לא קבוצתי)
04/12/2016 | 20:42
5
141
בטיולים קבוצתיים קודמים היא חלקה חדרים עם נשים שלא הכירה קודם והתידדה איתן עד כדי כך שיצה איתן לטיולים נוספים.
 
אני חושבת שהשאלה נשאלה כי זה לא מאוד רגיל לפגוש מישהו שנוסע לבד 
לצפיה ב-'סתם מענין'
סתם מענין
04/12/2016 | 21:23
4
138
אילו אנשים שאין שום קשר, שואלים שאלה כזו.
די תמוה.
בטיולים קבוצתיים,אכןמצתותים אל הבלתי ידוע וזה הרבה
פעמים מצליח מאוד.
לצפיה ב-'אנשים שהיא פגשה בדרך.....ישראלים '
אנשים שהיא פגשה בדרך.....ישראלים
04/12/2016 | 23:01
3
29
לצפיה ב-'מוכרחה לומר'
מוכרחה לומר
04/12/2016 | 23:27
2
125
שעל פניו הם חצופים, כילמה הם מחוים דיעה על התנהלות
של מישהו--אלא, אם אמך שיתפה.
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שזה מחוצפה, אולי דווקא דאגה'
אני לא בטוחה שזה מחוצפה, אולי דווקא דאגה
04/12/2016 | 23:40
1
106
חמותי כבר לא צעירה. אני לא מכירה אנשים בגילה שנוסעים לבדם בעולם.
לצפיה ב-'טוב שאת רואה זאת כך.'
טוב שאת רואה זאת כך.
05/12/2016 | 05:51
19
לצפיה ב-'אמא שלי נהגה לטוס לבדה, בכל קיץ.'
אמא שלי נהגה לטוס לבדה, בכל קיץ.
04/12/2016 | 11:34
183
היא טיילה בארצות שונות ומשונות, באירופה הקלאסית, אמריקה, והמזרח הרחוק. כששאלה אותי בפעם הראשונה אם אני רוצה להצטרף אליה, הבנתי שהיא הזדקנה. מאז תמיד אני או אחותי דואגות לטייל איתה פעם בשנה. לא היינו רוצות שחוסר הביטחון שהגיע עם הגיל, יהרוס לה את הנאות החיים.
אני, לעומת אמא שלי, לא נהנית לטייל לבדי. מתפצלת בשימחה, אבל רוצה פרטנר לארוחת ערב ושיתוף בחוויות.
לצפיה ב-'לגמרי הייתי נוסעת'
לגמרי הייתי נוסעת
04/12/2016 | 13:19
139
למעשה, כמעט ועשיתי את זה לפני חודשיים וברגע האחרון הצטרפה אליי חברה. הייתה לי מוכנות חד משמעית לטוס לבד. נחמד להיות אדון לעצמי, לעשות מה שמתחשק מתי שמתחשק בלי צורך להתחשב באף אחד חוץ ממני. כמובן שבחירת היעד מושפעת מהלבד הזה. רומא אידיאלית. גם לונדון לטעמי.
לצפיה ב-'אענה על השאלה השניה קודם'
אענה על השאלה השניה קודם
04/12/2016 | 17:07
146
בחיים לא הייתי מתערבת לאף בגיר - לא בן משפחה ולא חבר/ה - בהחלטה אם ליסוע לבד לטיול. עצם השאלה נראית לי הזויה לחלוטין. מיהם אלה ששאלו אותה אם הילדים הסכימו/הרשו? [הזכרת לי - שהשבוע ראיתי עם הילדות את הסרט "מואנה". יש שם קטע משעשע שבו היא "גונבת" את הסירה של השבט ומפליגה בים בניגוד למה שאבא שלה מרשה לה. אבל מואנה היא ילדה... לא בגירה. על כל פנים - היא כמעט מתה בסופת גלים ובסוף נסחפת לחוף. סבתא שלה החמודה והתומכת מוצאת אותה. ואז מואנה מתחננת בפניה שלא תספר לאבא שלה (= הבן של הסבתא, האבא של מואנה) שהיא הפליגה וכו'
 
אז הסבתא מרגיעה אותה שאין חשש ואומרת לה בחדווה:
Honey, I'm his mother! I don't have to tell him anything!
 
נראה לי הזוי שחמותך צריכה לתת דיון וחשבון למישהו
 
לגבי ליסוע לבד - לא הייתי בוחרת ליסוע לצרכי חופשה לבד. לא כי קשה לי להסתדר - אלא כי זה לא נראה לי כיף. בעצם, אני נוסעת לבד לצרכי עבודה בממוצע פעמיים בחודש לכל מיני יעדים הזויים-לפרקים.  זו לא ההגדרה שלי לכיף
 
אבל אני יכולה בקלות להבין שזה יכול להיות כיף למי שיש לה פחות פסקי זמן מהמשפחה.
 
 
לצפיה ב-'עונה לעצמי '
עונה לעצמי
04/12/2016 | 23:36
120
לאחר שהתלבטתי מאוד בשאלות האלו....
 
אתחיל מהשניה. היא הודיעה לנו שהיא מתכוונת לנסוע לבד אחרי שכבר קנתה כרטיס טיסה. לאור ההיסטוריה בנסיעות קודמות עם בני משפחה שגרמו לה להנות פחות, הבנתי את הרצון שלה לנסוע לבד. כנראה היה קשה לי לקבל את ההחלטה שלה כי אני שונה..... (אבל לא אמרתי לה את זה)
אני צריכה עוד מישהו כדי לדבר על החוויות. יצא לי לחוות ימי טיול לבד. בטיולים עצמם היה כיף ומעניין אבל מה שהיה לי הכי קשה היה בארוחות, לשבת לבד במסעדה.  לא הייתי חוזרת על החוויה 
אח שלי שטייל לבד במספר טיולים - לא הבין על מה אני מדברת.... 
 
לצפיה ב-'מספר פעמים נסעתי לבד'
מספר פעמים נסעתי לבד
08/12/2016 | 19:36
82
מטעם הלימודים/עבודה והוספתי לי עוד 1-2 ימים במקום כדי לטייל. נהנתי מאוד מאוד, גם מתחושת העצמאות להיות לבד במקום חדש. 
עם זאת, לא הייתי לוקחת מיוזמתי טיול לשם הנאה לבד, לפחות לא בשלב זה של חיי. יותר כייף לי ביחד. 
 
לצפיה ב-'אני לא טיפוס של לטייל לבד'
אני לא טיפוס של לטייל לבד
10/12/2016 | 22:33
51
בעבר הרחוק הייתי הולכת לבד לקולנוע, אני זוכרת שהיו מתפלאים שאני אוהבת ללכת לבד. היו סרטים שלא רציתי לקחת איתי אנשים אלא ללכת לראות לבד ונהניתי מאוד. היום אני לא חושבת שזה משהו שהייתי עושה לבד.
במידה ובן משפחה היה מחליט לסוע לבד לא הייתי מתערבת. אם אוהבים ונהנים מיזה זה ממה לא ענייני.
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
02/12/2016 | 16:09
37
10
לצפיה ב-' משהו קטן '
משהו קטן
02/12/2016 | 16:11
34
19
לצפיה ב-'ערב פתיחת שנת שורשים '
ערב פתיחת שנת שורשים
02/12/2016 | 20:46
2
94
בכיתה של הגדול.
בשבילי זאת היתה פעם ראשונה של מפגש עם חלק מהחברים לכיתה והוריהם.
 
אח"כ ראינו את ההצגה "תמונה משפחתית".
לדעתי ההורים ישבו מרותקים יותר מהילדים.
 
לצפיה ב-'מהי שנת שורשים?'
מהי שנת שורשים?
02/12/2016 | 21:24
1
60
זו שנה שבה את כל השנה מקדישים לבניית עץ משפחה? באיזה כיתה עושים את זה?
לצפיה ב-'כיתה ז' - אמורים לכתוב עבודה על המשפחה '
כיתה ז' - אמורים לכתוב עבודה על המשפחה
02/12/2016 | 23:25
72
בהתכנסות הכיתתית המחנך סיפר על כך שעבודת השורשים של אחותו הגדולה היא משהו שהוא זוכר גם היום. נראה לי שזה הפיח בבן שלי איזו סוג של מוטיבציה  (למרות שאין לו אחות )
הוא הבהיר שזאת עבודה של הילדים לא של ההורים
 
את העבודה הם אמורים לפי פרקים.
לצפיה ב-'משהו גדול- סקירת מערכות תקינה!'
משהו גדול- סקירת מערכות תקינה!
03/12/2016 | 14:31
24
292
הייתי סופר לחוצה מהבדיקה הזו אבל הכל היה תקין והלוואי וימשיך ככה.
לצפיה ב-'ואוו! אילו חדשות טובות!!! שיעבור בקלות ובשעמום '
ואוו! אילו חדשות טובות!!! שיעבור בקלות ובשעמום
03/12/2016 | 15:22
1
157
ממש שימחת אותי  ואנחנו אפילו לא ממש מכירות  
לצפיה ב-'תודה '
תודה
03/12/2016 | 15:23
133
חיכיתי קצת שאתקדם והבעיות עם ההריון ירגעו כדי לצאת מהארון
הייתה התחלה קצת לא פשוטה (הריון עם הרבה סימני שאלה בהתחלה, דימומים וכל מיני כאלה) אבל נראה שמתקדמים לכיוון חיובי
לצפיה ב-'בשעה טובה!'
בשעה טובה!
03/12/2016 | 16:02
1
107
חיכית לזה המון זמן
שימשיך ככה, משעמם ורגוע
לצפיה ב-'תודה '
תודה
03/12/2016 | 16:06
92
אכן, חיכינו לזה כמעט 4 שנים. מה לא עברנו בדרך לזה...
העיקר שאנחנו בתקופה מרגשת ומחכים בקוצר רוח שההריון ימשיך להתקדם כהלכה
לצפיה ב-'בשעה טובה. שמחה לשמוע'
בשעה טובה. שמחה לשמוע
03/12/2016 | 17:50
1
99
מאחלת לך שיעבור בקלות ובשלום.
תבשרי תמיד טוב.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
03/12/2016 | 17:50
18
לצפיה ב-' בשעה טובה !'
בשעה טובה !
03/12/2016 | 23:02
1
55
בשורה נהדרת!
שימשיך טוב ויעבור בקלות
לצפיה ב-'תודה'
תודה
04/12/2016 | 00:31
6
לצפיה ב-' איזה כייף בשעה טובה'
איזה כייף בשעה טובה
04/12/2016 | 09:33
1
46
שמחה לקרוא את הבשורות הטובות.
מאחלת לך המשך תקין ורגוע.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
04/12/2016 | 13:45
4
לצפיה ב-'ווואו!! איזה יופי! קולולולולולולו'
ווואו!! איזה יופי! קולולולולולולו
04/12/2016 | 15:55
1
76
שמחה מאוד להתבשר. שיהיה בשעה טוב וימשיך ללא לחצים ודרמות עוד 23 שבועות
 
איזו נחת
לצפיה ב-'תודה ואמן '
תודה ואמן
04/12/2016 | 15:56
10
לצפיה ב-'חדשות מעולות! תמשיכי כך!'
חדשות מעולות! תמשיכי כך!
04/12/2016 | 19:26
1
10
לצפיה ב-'תודה '
תודה
04/12/2016 | 21:03
5
לצפיה ב-'נכנסתי לרגע לתפוז אחרי מליון זמן'
נכנסתי לרגע לתפוז אחרי מליון זמן
04/12/2016 | 22:05
1
142
פשוט מאושרת לקרוא!!
חיבוק ענק ענק והתרגשות גדולה
לצפיה ב-'תודה יקירה '
תודה יקירה
04/12/2016 | 22:40
18
לצפיה ב-'בשורה משמחת ביותר! '
בשורה משמחת ביותר!
05/12/2016 | 17:08
1
89
שימשיך תקין עד סופו
לצפיה ב-'תודה ואמן '
תודה ואמן
06/12/2016 | 00:45
8
לצפיה ב-'וואו! כמה חיכיתי לשמוע את זה!'
וואו! כמה חיכיתי לשמוע את זה!
05/12/2016 | 20:22
1
71
אני קוראת אותך כבר הרבה זמן, והחזקתי לך אצבעות עם כל מחזור טיפול... ממש שימחת אותי עם ההודעה הזאת! מאחלת לך שימשיך קל ומשעמם
לצפיה ב-'תודה '
תודה
06/12/2016 | 00:51
50
וואו לא ציפיתי לקבל תגובות כל כך שמחות בשמחתי. ממש מחמם את הלב.
לצפיה ב-'בשעה טובה'
בשעה טובה
07/12/2016 | 19:49
1
22
אנחנו לא מכירות אבל הבשורה הזו שימחה אותי מאד.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
08/12/2016 | 01:23
4
לצפיה ב-'בשורה משמחת מאוד, בשעה טובה!'
בשורה משמחת מאוד, בשעה טובה!
08/12/2016 | 19:39
1
5
לצפיה ב-'תודה '
תודה
08/12/2016 | 23:52
2
לצפיה ב-'השקעתי ופינקתי את עצמי '
השקעתי ופינקתי את עצמי
04/12/2016 | 09:49
1
116
גם פדיקור וגם קניית בגדים, עוד לא סיימתי את הקניות לגזרה החדשה שלי .
 
לצפיה ב-'נשמע כיפי '
נשמע כיפי
04/12/2016 | 15:57
36
וגם מעורר מוטיבציה לשמור על המשקל החדש (כדי שהבגדים החדשים ימשיכו להתאים)
לצפיה ב-'ראינו את הסרט מואנה בהרכב משפחתי מלא'
ראינו את הסרט מואנה בהרכב משפחתי מלא
04/12/2016 | 17:16
3
121
 
זה היה הדבר המיוחד היחיד השבוע...
לצפיה ב-'איזה כיף לכם!'
איזה כיף לכם!
04/12/2016 | 21:13
2
70
הרכב הגילאים אצלנו מאוד מקשה על אפשרות לבחור סרט שיתאים לכולם.
 
זה נראה סרט כייפי.
(בהתחלה רציתי לשאול אם זה סרט "בנות" אבל לפי הטריילר הוא סוג של הרפתקאות, לא?)
לצפיה ב-'ממש לא סרט בנות'
ממש לא סרט בנות
05/12/2016 | 20:03
1
86
סרט "אקשן" אנימציה. לדעתי מתאים לכל הגילאים - אולי בן פחות מ-5 קצת יפחד בקטע של המפלצת מהאש אבל אפשר לשבת ליד אבאמא ולטמון את הראש אם צריך
 
הגיבורה היא במקרה ילדה אבל זה לא קטע חשוב בסיפור. והיא לא מתאהבת בשום בן/נסיך מה שמאוד נחמד. והיא מאוד אסרטיבית וגיבורה. אבא שלה הוא יותר ה"פחדן" בסרט.
 
ראינו את זה בגירסת התלת מימד עם משקפיים כאלה
 
אני מניחה שידבבו לעברית בארץ אלא אם כן כל הילדים שלך כבר קוראים כתוביות?
 
את יכולה לראות קטעים קצרים ביו טיוב כדי להתרשם
 
גם המבוגרים לא סבלו [לא הכי שווה בעולם... מזוטופיה נהניתי יותר. אבל לא רע]
לצפיה ב-''
05/12/2016 | 22:09
5
לצפיה ב-'האמת שהשבוע ממש טס לי...'
האמת שהשבוע ממש טס לי...
03/12/2016 | 14:29
167
היה יום אחד שדי הרגתי את עצמי בגן כי המורה שאיתי היה בהשתלמות, והמורה המחליף לא בדיוק ידע לעבוד אז הכל היה עליי וזה התבטא בסוף בהרבה כאבים בסוף היום, מה שלא בריא למצבי כרגע (יוצאת מהארון... אני בהריון,שבוע 17, עם בת בדרך... אחרי התחלה קשה ולא ברורה, עם הריון בסיכון והרבה דימומים, תודה לאל סקירת מערכות הראתה שהכל תקין).
 
חוץ מזה, היה לנו גם יום של אסיפות הורים- נראה לי שהרבה זמן לא ישבתי על כיסא כל כך הרבה. רגילה לנוע ולזוז... את האסיפת הורים האחרונה כבר עשיתי יושבת על הריצפה, מזל שזו אמא שיודעת שאני בהריון (היא גם מורה בביה"ס שלי). היה ממש מוצלח וקיבלנו פידבקים מעולים. והכי חשוב- דיברתי בבטחון מלא באנגלית ובלי להתבייש אם שכחתי מילה או לא הצלחתי לבטא נכון באנגלית. איזו התקדמות מתחילת השנה!
לצפיה ב-'שבוע עמוס, טס במהירות'
שבוע עמוס, טס במהירות
04/12/2016 | 09:41
82
ימים עמוסים מאוד עוברים עליי לצערי, לא מצליחה לעשות אותם רגועים יותר. 
ביום הראשון של המערכת החורפית (כמו שקוראים לה), היתה לנו הפסקת חשמל מעצבת ביותר ששינתה לנו את התכניות.
 
לצפיה ב-'Drive - מה מניע אנשים להשקיע בעבודה'
Drive - מה מניע אנשים להשקיע בעבודה
30/11/2016 | 06:44
17
224
חוזרת מארוחת ערב שבה נידון הספר הזה

https://www.amazon.com/Drive-Surprising-Truth-Abou...

לא קראתיו (עדיין?) אבל מי שדיבר עליו סיפר שהוא טוען שיש 3 משתנים שגורמים לאנשים להיות בעלי מוטיבציה בעבודה שלהם והם

1. אוטונומיה
2. "מטרה" - purpose
3. היכולת להתמחות בתחום - mastery

וכל זאת - להבדיל מכסף

מה דעתכן? זה נכון או קשקוש? האם זה מה שהיה גורם לכן למוטיבציה בתפקיד? או דברים אחרים?

האמת - מרגיש לי הגיוני. ולראיה, הרבה פעמים מתמחים (interns) למיניהם הם העובדים הכי משקיעים למרות שלא מרוויחים כמעט.
לצפיה ב-'כמה תובנות שלי לנושא'
כמה תובנות שלי לנושא
30/11/2016 | 20:39
2
111
(לא קראתי) אלא מתיחסת לדברים שכתבת.
1)כסף הוא לא המניע היחיד, אבל אם על אותה עבודה ניתן במקום אחר
   להרויח יותר--נראה לי שזה יכול להוות מניע.
2)לא חושבת שיש מניע אחד, לכל אדם יש מניע אחר שהוא הדומיננטי.
   יש מי שחשוב לו  ויתמקד בבמטרה, ויש מי שחשוב לו להוכיח יכולות כמו
   המתמחים שציינת, שרוצים להיות מערכים גבוה,
3)מערכת יחסים אישית טובה בצוות, יכול להוות טריגר רציני.
    מוטיבציה גורמים רבים לה.
    כסף הוא נתן למדידה, בעוד רוחים אחרים--אינם ניתנים למדידה
    ולכן מתיחסים אליהם פחות, למרות שלעיות דעתי הם חשובים
     לא פחות ואולי בכלל יותר.
לצפיה ב-' מהם בעינייך/אצלך המדדים שתורמים הכי הרבה'
מהם בעינייך/אצלך המדדים שתורמים הכי הרבה
01/12/2016 | 01:42
1
63
למוטיבציה שלך בעבודה?
לצפיה ב-'אני כבר בשלב אחרי'
אני כבר בשלב אחרי
01/12/2016 | 03:38
81
כי אני פנסיונרית, (הייתי מורה 40 שנה)ומה שהיוה עבורי מוטיבציה,
זו האהבה שלי לתלמידים, לערכים שהקניתי, למה שחשבתי שאני יודעת
ועושה הכי טוב. 
היום במבט לאחור--הסיפוק, האהבה שאני מקבלת חזרה מתלמידים
שאני פוגשת, ומוצאת כמה התקדמו (עבדתי בפריפריה בישוב
שסוציואקונומי היה ירוד) אני בהחלט חושבת שהכישורים שלי והאהבה היו
מוטיבציה גדולה מאוד. כיון שזה במסגרת עובדי מדינה, כלכלית זה נמוך,
אבל מצד שני מסודר, ולא היה שיקול בשום שלב.
להפך היום אני כועסת שויתרתי על כלכלה, כי הפנסיה נמוכה ולא הגונה.
לצפיה ב-'בדיוק בדיוק מה שמדבר אלי'
בדיוק בדיוק מה שמדבר אלי
01/12/2016 | 00:57
4
124
אבל, וזה אבל גדול -
בשלב ההתפתחות וה״ לעוף על״ משהו - 3 הדברים האלו מספיקים לי לגמרי. השלב הזה נגמר מתישהו ואז נושא התגמול החומרי רלוונטי לי הרבה יותר
לצפיה ב-'מעניין - לא הבנתי עד הסוף'
מעניין - לא הבנתי עד הסוף
01/12/2016 | 01:40
3
94
כאת אומרת "שלב" ההתפתחות - את מתכוונת לשלב בחיים/גיל/קריירה? או שזה שלב בכל תפקיד שהיה לך עד היום שבו בהתחלה הדברים האלה מספיקים ואז הם הופכים פתאום כמעט לא רלוונטיים?
 
ועוד שאלה - את חושבת שיש לזה גבול? נגיד למשל שהיית עוברת לעבודה חדשה מחר שבה היית מרוויחה בדיוק כפליים מהיום (2X). האם אחרי כמה זמן גם היית רוצה יותר תגמול /מתבאסת מהתגמול הכספי של העבודה?
 
ועוד שאלה - רק התגמול הכספי היה חשוב לך פתאום הרבה יותר או גם ה"תואר" של של התפקיד (title)?
 
אני מתחבטת עם הדברים האלה בעצמי
לצפיה ב-'אענה בכייף, ואשמח לשמוע דעותיך גם'
אענה בכייף, ואשמח לשמוע דעותיך גם
01/12/2016 | 07:28
26
לצפיה ב-'אין לי תשובות מוחלטות - רק את אלה שלי...'
אין לי תשובות מוחלטות - רק את אלה שלי...
02/12/2016 | 04:36
58
 
זה נושא שמעסיק אותי לא מעט - בעצם לא כל כך ה"מוטיבציה" כמו מה משפר את דרגת הסיפוק מהעבודה ומוריד את העקצוץ-להחליף-עבודה שנוטה להגיע אחרי כמה שנים.
 
בעיני הדבר אולי הכי חשוב זו הידיעה שיש לאן "לגדול"/להתקדם וגם לשנות באופן אופקי - מבחינת 1. התכנים בתפקיד, 2. דרגת האחריות 3. התואר - טייטל ו4. התגמול הכספי.  
 
כל אלה בנוסף לשלושת הפרמטרים מהספר שגם נראים לי נכונים. אז הם נכונים, אבל לא מספיקים
 
בלי זה - אין אופק מרוצות ארוך טווח בעיני...
 
מבחינת "כמה כסף כבר צריך", אז בעיני גם אם המשכורת מוכפלת נגיד בעבודה חדשה, עדיין בשביל הנשמה-החמדנית-כנראה, צריך להרגיש שיש "אופק להתקדם" ולו רק ב1% בשנה או משהו. אחרת זה מבאס-טילים.
 
 
לצפיה ב-'קראתי את תשובתך ואנחנו די דומות.... כנראה כמו כולם'
קראתי את תשובתך ואנחנו די דומות.... כנראה כמו כולם
02/12/2016 | 12:15
59
ברור שהכל תלוי גיל/ מצב מקצועי וכל מה שפרטת.
אם אעבור תחום - אסכים לרדת בדרגת השכר אבל ממש לא בדרגת העניין ( הרי בשביל זה עברתי,לא?)
ואחרי שגמרתי לפתח משהו חדש במקום העבודה- לא בהכרח אתגר חדר מייד יקסום לי מיידית- אבל כנראה ששדרוג שכר כן.  עד ששוב ארים את הראש ואבדוק מה נשמע אצלי.
לכן - מנהלים טובים זה נכס.
זה לא סתם אנשים שנתקעו מספיק זמן באותו מקום - אלא אילו שיכולים לראות את העובדים שלהם ולדעת לתגמל ולזרוע מוטיבציה בזמנים הנכונים
לצפיה ב-'אני חושבת שזה תלוי בשלב שבו נמצאים בחיים'
אני חושבת שזה תלוי בשלב שבו נמצאים בחיים
01/12/2016 | 07:26
77
כותבת מנקודת המבט שלי על החיים שלי. 
אני חושבת שהיום עבודה זה לא רק בשביל פרנסה. לפחות לא עבורי. חשוב לי לקום בבוקר ולאהוב את מה שאני עושה, אם לא הייתי אוהבת לא הייתי עובדת בעבודה הזו.
כשמתחילים לעבוד, מתמחים במקצוע, משקיעים באמת הרבה כי רוצים להתקדם ולהתפתח.
אחרי כן זה תלוי הרבה במצב בבית (ככה לפחות מבחינתי) גם כלכלי וגם מבחינת ילדים.
לפני שבעלי היה "נשוי" גם לעבודה, והיה יותר פנוי הייתי משקיעה שעות בעבודה כי ידעתי שיש לי גיבוי בבית. כשהוא התחיל להעדר שעות מהבית לי דווקא התאים להיות יותר בבית ולהשקיע יותר בילדים. ברור לי שכשהם יגדלו עוד קצת ויהיה לי קצת יותר זמן אוכל להשקיע יותר בעבודה אבל זה יקח עוד כמה שנים. לי זה מתאים ככה. 
אני חושבת שגם הפן הכלכלי חשוב. לפעמים נשארים במקום עבודה מתגמל טוב כי צריך את הפרנסה. זה אמנם תקופות בחיים ולא לתמיד, ואז ברור שזה פוגע באיכות החיים אבל לפעמים הכסף חשוב יותר מכל הנ"ל. 
לצפיה ב-'מדובר במדע מעמיק ומפורט'
מדובר במדע מעמיק ומפורט
01/12/2016 | 09:53
2
108
פעם עברתי סדנא שעסקה בנושא הזה
אם זה נורא חשוב לך אחפש את המקורות שהוצגו בה
בקצרה, יש המון פקטורים, חלקם "הכרחי אבל לא מספיק" (כמו ההכנסה הכלכלית) וחלקים נותנים את ה"פוש" שמעבר. המעניין היה ללמוד שמספיק פקטור אחד שלילי לחרב את כל הדרייב של הפקטורים החיוביים.
לצפיה ב-'מרתק - אשמח לשמוע....'
מרתק - אשמח לשמוע....
02/12/2016 | 04:38
1
62
אם זה נכון שמספיק רק פקטור אחד שלילי כדי לחרב אולי זה מסביר מדוע רוב האנושות (כך נדמה לי) לא מרוצה מהעבודה שלה.
 
ואגב, קולגות לא נעימים יכול להיות גורם מחרב כמובן...
לצפיה ב-'זה במשרד'
זה במשרד
02/12/2016 | 18:09
59
אז תאלצי לחכות עד יום שני
בינתיים סורי נא לקומונה - לאפלא צריכה שם ייעוץ מהסוג שאני חושבת שאת יכולה לתת.
לצפיה ב-'אני רואה את "המטרה" בשני אופנים '
אני רואה את "המטרה" בשני אופנים
02/12/2016 | 20:28
3
89
-  להיות בכיר 
-  להיות ידוע בעבודה טובה ורצינית ולקבל הכרה
 
לצערי, בעבודה אני לפעמים רואה שסעיף אוטונומיה גורם לאנשים לנצל את ההזדמנות ןלחמוק מלעבוד.
 
ואין ספק שבוס טוב גורם למוטיבציה.
יש אצלנו בוס (צעיר יחסית), שיודע לסחוף את הצוות שלו אחריו. חברות בצוות שלו סיפרו לי שהן משקיעות כדי שחלילה לא לאכזב אותו (הן יכולות להיות אמא שלו).
 
 
לצפיה ב-'מעניין. את יכולה לתת קווים לדמותו של ה"בוס שיודע לסחוף"?'
מעניין. את יכולה לתת קווים לדמותו של ה"בוס שיודע לסחוף"?
04/12/2016 | 16:24
2
48
מה יש בהתנהלות שלו שמביא אנשים ללכת אחריו באש ובמים/להתאמץ?
לצפיה ב-'בעיני אומר תכונות שנחשבות סוחפות.'
בעיני אומר תכונות שנחשבות סוחפות.
04/12/2016 | 19:04
55
1)סומך ומחמיא על העובד. מאפשר ומעודד וזמה.
2)הערות והארות באוירה לא לוחצת. ומרגיעה.
3)אמינות ואי אפליה בין עובדים.
4)התחשבות גם בצרכים האישיים של העובד.
5)יצירת אוירה שמאפשרת.
לצפיה ב-'אני חושבת שאצלו זה שילוב של דוגמא אישית'
אני חושבת שאצלו זה שילוב של דוגמא אישית
04/12/2016 | 23:21
56
עם שילוב של איש מאוד מיוחד שהוא גם מאוד חכם וגם ספורטאי טוב וגם איש משפחה למופת (אבא שותף) ורציני.
הוא עובד לא פחות שעות מהצוות שלו. ובאמת עובד (קשה עד בלתי אפשרי לתפוס איתו שיחת חולין באמצע יום עבודה).
הצוות שלו יודע שהוא עומד בלחצים גדולים ושצריך להכין פרוייקטים גדולים.
וגם כשלחוץ וגם כשטועים בדרך, הוא לא מתעצבן ולא מרים הקול (מה שבוסים אחרים מרשים לעצמם) ולכן הם משתדלים ככל יכולתם שהוא יהיה מרוצה. הם פשוט מעריכים ואוהבים אותו כאדם ואת אופן הניהול שלו.
 
 
 
לצפיה ב-'אני גננת, כך שכסף מעולם לא הניע אותי...'
אני גננת, כך שכסף מעולם לא הניע אותי...
03/12/2016 | 14:36
103
להיפך, היו שנים שהוצאתי יותר ממש שהרווחתי- באופן עצוב
מה שמניע אותי זה האהבה של הילדים, ההנאה של להכין עבורם דברים, הריצה שלהם אליי כל בוקר לחיבוק.
 
לי למשל היה מאוד חשוב כגננת שתהיה לי האפשרות לבטא את עצמי וזה משהו שמבחינתי היה עניין שלא הסכמתי לעבוד בכמה בתי ספר מאוד נחשבים בגלל זה. אני לא בנויה להיות רובוט או בובה על חוטים. אין לי בעיה שיגידו לי את הנושא אבל חייבת שיאפשרו לי ללמד בדרך שלי, להשתמש ברעיונות שלי. תודה לאל בביה"ס שלי זה מה שקורה ונהנית מאוד.
לצפיה ב-'עזרה ליוצר של ספר מקסים במימון המונים'
עזרה ליוצר של ספר מקסים במימון המונים
28/11/2016 | 08:54
1
188
שלום לכולן
אני כבר לא כותבת פה הרבה, ועדיין חשבתי שאולי תוכלו למצוא עניין בספר הנ"ל.
היוצר של הספר הזה כתב כמה ספרים גרפיים מקסימים ממש. הוא משורר ומאייר ומאד מוכשר. הפעם הוא כתב ספר שנקרא מקסים מקסים על אהבה. יש לו עוד  4 ימים למימון הספר, המחיר שהוא מציע לעותק סביר ביותר, ואני ממש ממש רוצה לעזור לו ולראות אותו מצליח...
אז אם למישהי בא לקנות מתנה לאהוב/חברים שמתחתנים/סתם לעצמה, זה הזמן!
תהנו
לצפיה ב-'נראה חמוד - הזמנתי ותמכתי'
נראה חמוד - הזמנתי ותמכתי
28/11/2016 | 18:19
90
כתוב שזה יחייב רק הם זה יגיע לסכום המבוקש. את מכירה את היוצר באופן אישי?
 
חבל אגב שאין שם אפשרות לתמוך ב"קטנה" בלי להזמין את הספר. נראה לי שזה היה מגדיל את מאגר התומכים.
 
חוץ מזה כיף לראות את ניקך המוכר. מה שלומך? 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
24/11/2016 | 22:20
21
17
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
24/11/2016 | 22:32
5
35
לצפיה ב-'חגגנו יום נישואים '
חגגנו יום נישואים
27/11/2016 | 07:05
4
145
היה מוצלח ביותר, קצת זמן זוגי.
ישבנו במסעדה מוצלחת וטעימה.
לצפיה ב-'יפה לכם! יום נישואים "עגול"?'
יפה לכם! יום נישואים "עגול"?
27/11/2016 | 16:25
1
17
לצפיה ב-'תודה,אם התכוונת לכסף אז עדיין לו'
תודה,אם התכוונת לכסף אז עדיין לו
28/11/2016 | 06:49
102
אם התכוונת לעגול מבחינת שנים אז חצי עגול 
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
27/11/2016 | 23:03
1
7
לצפיה ב-'תודה '
תודה
28/11/2016 | 06:50
4
לצפיה ב-'קצר וקולע'
קצר וקולע
25/11/2016 | 05:09
10
237
* שבוע קצר יחסית. אתמול, יום רביעי, כבר היה "ערב חג" (ההודיה) אז בתכל'ס אנשים כבר בקושי עבדו. וחמישי שישי הם חופש מוחלט
 
* לקחתי את שתי הבנות הגדולות שלי לקניית בגדים לחורף ביוניקלו שסוף סוף פתחו באזורנו (Uniqlo). היה מאוד מוצלח - שלושתנו קיבלנו מעילי חורף, שלושתנו + אחותן הקטנה קיבלו שלל "פליזים" שימושיים, וחולצות ארוכות וגופיות.  ולקינוח אכלנו שם ליד במזללת סושי-על-מסוע שכזו.  המונח "מסעדה" יהיה קצת גדול על המקום - שמצוי באמצע קניון הומה. על כל פנים - שלושתנו נהנינו עד מאוד מאוד מלבחור כל מיני צלחות קטנות (היה גם מוס שוקולד וסלט פירות )
 
* בתי הצעירה (כיתה ב') למדה בבי"ס על מכתבים כאמצעי תקשורת אפקטיבי. אז היא שלחה לכולנו מכתבים משעשעים בדואר הרגיל, וכולנו ענינו לה בדואר גם כן (שנשלח לכיתה שלה).
אבל הכי שוס היה שהיא מאוד רצתה לכתוב למתעמלת הקרקע האולימפית סימון ביילס. וכך אכן עשתה בסיוע המורה שעזרה לה למצוא את הכתובת. והשבוע... הגיע מכתב התשובה מסימון .  אמנם מודפס ולדעתי הוא מכתב שטאנץ - אבל השם שלה מופיע עליו, והטקסט מעודד אותה לעבוד קשה ולהיות "הכי טובה בעולם בכל מה שרק תרצה". לא זאת ועוד - מצורפת למכתב מתנה קטנה - מין גלויה צבעונית עם כל מיני תמונות של סימון בפעולה באולימפיאדה וכו'.
 
בקיצור - הכותבת הצעירה שלנו בעננים מזה שקיבלה תשובה, ומרגע זה הפכתי גם אני באופן רשמי למעריצה של סימון ביילס כפרעליה! איזו נשמה.
 
* היום כבר היה חג ו... לא בישלנו שום דבר מיוחד. היה מעולה. ניצלנו את הזמן לעשיית סדר בניירת העניפה שלנו (סריקות, גריסות וכאלה) ואחר כך יצאנו למסלול הליכה/טיול עם הכלבה שנכנסה לכל מקווה מים קרים אפשרי אבל נהנתה ביותר.
 
בשבוע הבא ישוב טירוף העבודה לחיינו.
לצפיה ב-'אין על המעילים של יוניקלו'
אין על המעילים של יוניקלו
25/11/2016 | 11:04
9
185
לפני שנתיים קניתי לבן שלי מעיל ביוניקלו, לדעתי הוא לא יצא ממנו כל החורף, מרוב שהוא "מושי" ומלטף. לילה אחד מצאתי אותו ישן במיטה עם היוניקלו שלו!! יש להם גם גופיות תרמיות דקות ונעימות.
לצפיה ב-'כשהייתה לי אפשרות לקנות מעילי יוניקלו '
כשהייתה לי אפשרות לקנות מעילי יוניקלו
25/11/2016 | 17:59
1
187
היה אמצע הקיץ והם היו נראים חמים מידי בשביל הארץ.... עכשיו אני בכלל מתבאסת...
לצפיה ב-'גם אני קניתי ביולי....'
גם אני קניתי ביולי....
25/11/2016 | 18:02
62
לצפיה ב-'הכל אצלם כמעט "מושי" ונעים להפליא'
הכל אצלם כמעט "מושי" ונעים להפליא
27/11/2016 | 05:12
6
182
למשל הסווצרים האלה שילדות הבית קיבלו בשלל צבעים....
 
זה מרגיש כמו ללבוש את חתול המשי הביתי שלנו (ארוך השיער)
 
לצפיה ב-'מעולה! וגם המחיר'
מעולה! וגם המחיר
27/11/2016 | 10:53
5
133
ברגע שהילדה תחזור מבית הספר אני אבקש ממנה לבחור את הצבעים בהם היא מעוניינת, ונזמין.
יש לך המלצות נוספות?
בקרוב נטוס לארה"ב, וכרגע אני עושה את השופינג, שיחכה לנו  בבית של חברה. כמה שנקנה עכשיו יותר, ישאר לנו יותר זמן בילוי עם החברים בחופשה.
לצפיה ב-'יש את אותו הסווצ'ר גם במידות של נשים'
יש את אותו הסווצ'ר גם במידות של נשים
27/11/2016 | 16:24
4
131
רק בצבעים יותר סולידיים (שחור, לבן, בורדו, חום, וטורקיז - בלי הורוד/סגול למיניו). זה נעים גם לגדולות
 
הילדות קיבלו גם כמה חולצות גולף ומאוד מרוצות - כאלה
אולי זה פחות מתאים לאקלים בארץ (?). על כל פנים - הן קיבלו מידה של גדולות XS. מדובר בבת כמעט-11 ובת 12 וחצי שתיהן רזות מאוד, וזה טיפה גדול בעיני אבל יהיה טוב עוד מעט וגם עכשיו - זה פשוט מרגיש ארוך/עשיר
 
אני ממליצה מאוד גם על הגופיות שלהן לגדולות. הן נעימות ומאפשרות ללבוש חולצה כמה פעמים בין ניקוי לניקוי (כי מחליפים את הגופיה...)
 
מתעצלת להביא את האריזה כרגע, אבדוק לך אחר כך. זה משהו כמו זה
 
 
אבל נדמה לי שלא כתוב על זה טי-שירט. וזה מגיע באריזות של 2 גופיות לאריזה.
לצפיה ב-'תודה. נרשמתי באתר,'
תודה. נרשמתי באתר,
27/11/2016 | 21:14
3
105
וקיבלתי הודעה שתוך 24 שעות אקבל קופון לקניה הראשונה. כרגע אני מחכה לקופון, וכשיגיע ארכז קניה
לצפיה ב-'תוציאו לנו את העיניים, למה לא '
תוציאו לנו את העיניים, למה לא
27/11/2016 | 22:59
2
133
בטח אם היו פותחים סניף בארץ המחירים היו כפולים....
 
לעומת המעילים, הסוודרים לא נראים כאלו שאפשר לצאת איתם מהבית ולהראות לבוש סביר (נגיד ברמת ללכת לסופר) או שאני טועה?
לצפיה ב-'סליחה. מפסיקה '
סליחה. מפסיקה
28/11/2016 | 18:52
1
109
רק עונה על השאלה שלך: אכן, הם לא ממש סוודרים - מין "פליזים" לכיוון הסווט-שירט.
 
בארץ לא הייתי יוצאת איתם מהבית. אבל תזכרי שארה"ב היא 1) מין מדינה כזו שבה אנשים לא מתביישים לצאת מהבית עם משהו שנראה כמו פיג'מה כשזה לא לעבודה. וגם
 
2) הסיכוי שלי לפגוש בסופרמרקט מישהו שמכיר אותי לצרכי עבודה הוא פחות או יותר אפס (רובם ביבשת אחרת, מיעוטם גרים לפחות 20 ק"מ ממני אז לא ישתמשו באותו סופרמרקט)
 
כך שבהחלט הייתי יוצאת עם כזה פליז מהבית במחוזותי, אבל מסכימה איתך שבישראל זה לא כך כך היה "עובר"
 
אגב - יש ליוניקלו גם סוודרים "מקשמיר" - אבל המרכאות הן כי הם נראים די מסכנים -לא נראים מי יודע מה [בקיצור, נראים כמו שהם עולים.... להבדיל משאר הבגדים שלהם שרובם נראים די טוב למרות תג המחיר הזעום]
 
אגב - שלא תשכחי - היום הוא סייבר מאנדיי הגדול....
 
לצפיה ב-'אל תפסיקי....'
אל תפסיקי....
02/12/2016 | 20:48
42
אולי יום אחד אגיע שוב ליוניקלו או לחנויות אחרות
 
 
לצפיה ב-'השבוע חזרנו לשגרה מוכרת....'
השבוע חזרנו לשגרה מוכרת....
25/11/2016 | 18:10
1
210
בשל שינוי במקום העבודה של האיש חזרה השגרה של קימה מוקדמת ועשרים דקות של "מפעל ההזנה"- ארוחת בוקר במקביל להכנת סנביצ'ים ואוכל להמשך היום.
הילדים עצובים כי קודם היה להם יותר שעות אבא....אבל העבודה היא חיינו......
 
חוץ מזה היה שבוע רגיל שהסתיים מוקדם בשל השריפה בחיפה.
הייתי מחוץ לעיר כשהתחילו ההתרחשויות והיה מאוד קשה להתרכז בישיבה בשל חוסר הידע על מה קורה. גם בחלק מבתי הספר/ גנים היתה פניקה למרות שהם ממש מרוחקים ממוקדי האש.
יהיו הרבה לקחים..... 
 
לצפיה ב-'השגרה נשמעת מבאסת לכולכם '
השגרה נשמעת מבאסת לכולכם
28/11/2016 | 06:52
72
אתם גרים בחיפה? ליבי אתכם , שבוע שעבר היה שבוע לא פשוט בכלל עבורכם.
לצפיה ב-'שוב שבוע עמוס ביותר'
שוב שבוע עמוס ביותר
27/11/2016 | 07:04
1
116
בתחילת השבוע האיש נעדר מהבית בעזרה להוריו, בהמשך השבוע היה חולה ולכן אני החלפתי אותו במקביל לטיפול השוטף בבית ובילדים. היה עמוס ומתיש, טוב שהיה סופ"ש רגוע.
לצפיה ב-'אוי תרגישו טוב !'
אוי תרגישו טוב !
27/11/2016 | 23:07
54
כשלוחצים אותנו לפינה יוצאת הסופרוומן.....
 
רק אל תשכחי שגם היא צריכה לשמור על הכוחות שלה.....
 
 
לצפיה ב-'מחפשת משתתפות למחקר חדשני בגרייה מוחית מגנטית עמוקה (dtms) ב'
מחפשת משתתפות למחקר חדשני בגרייה מוחית מגנטית עמוקה (dtms) ב
27/11/2016 | 15:22
58
מתחילים סבב גיוס נוסף!
המחקר עוסק בטיפול חדשני (ללא תרופות) בגרייה מוחית מגנטית עמוקה (dtms) ובודק את יעילותו בסיוע להתמודדות עם תסמינים נפשיים דוגמת תנודתיות ניכרת במצב הרוח, עצבנות ודכדוך, המופיעים בימים לפני קבלת הווסת (המחזור החודשי).

המחקר מתקיים באיכילוב במרפאה לבריאות הנפש של האישה. הוא מיועד לבוגרות מעל גיל 18 הסובלות מתסמונת קדם וסתית חמורה (PMDD). במהלך המחקר ייפגשו המשתתפות עם פסיכיאטר מומחה, ימלאו שאלונים ויעברו סריקת מוח ב-fMRI. לאחר מכן יעברו סדרה של טיפולי גרייה מגנטית עמוקה, תוך מעקב אחר מצבן הקליני.

המחקר יימשך כחמישה חודשים.

מוזמנות ליצור איתנו קשר בטלפון: 03-6973685 ובמייל  maayanmo@tlvmc.gov.il
מעיין

לצפיה ב-' מה שלומכן??'
מה שלומכן??
24/11/2016 | 14:55
8
32
לצפיה ב-'אנחנו ספונים בבית בחיפה'
אנחנו ספונים בבית בחיפה
24/11/2016 | 16:28
161
רואים את האש והעשן אבל מספיק רחוקים.
 
נראה שההרקולס עשה את העבודה המצופה.
לצפיה ב-'לא בחיפה - אבל מתבאסת ביותר '
לא בחיפה - אבל מתבאסת ביותר
24/11/2016 | 17:04
140
אני ביום חופש היום, אבל אמא שלי התקשרה לעדכן שחיפה בוערת והכותרות השחורות מבאסות.  משמעות אחרת ל"בלאק פריידי"
 
מזכיר לי את הבית מהשיר של עמנואל הרוסי משנות העשרים.... - http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=254 - יש דברים שלא משתנים.
 
מקווה שייסתיים במהרה
 
בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף,
וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן...
אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף,
נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן.
 
 
לצפיה ב-'אני בחיפה,'
אני בחיפה,
24/11/2016 | 17:49
4
167
כאן אין אש אבל אני סובלת מאסטמה--אין לי אויר.
פעמיים נחנקתי. טוב שהאינהלציה היתה כאן.
עצוב שנתפסו שני סטודנטים מאוניברסיטת חיפה מציתים.
וגם נערים מהמגזר הערבי נתפסו ברוממה עם קרטנים ונפט בדרך להצתה.
תמונות נאספות ונשלחות בווטצאפ.--
עצוב שכך מחנכים על ברכי השנאה. 
מצד שני מחמם את הלב לשמוע מחברים רחוקים ומבני משפחה שמתענינים
ומציעים עזרה. אז טוב שזה נשאר בנו, האכפתיות החברית הזו.
לצפיה ב-'מהיכן הפרטים על המציתים שנתפסו?'
מהיכן הפרטים על המציתים שנתפסו?
25/11/2016 | 04:46
3
122
לא ראיתי אותם באמצעי התקשורת
 
מקווה שאיכות האוויר אצלך השתפרה בינתיים [לא מוצאת את האייקון של מחזיק אצבעות]
לצפיה ב-'הכל עובר בווטצאפ'
הכל עובר בווטצאפ
25/11/2016 | 06:28
117
אתמול בחדשות של השעה 11.00 כבר נמסר באופן רשמי
שלמעלה מ--50% מהדליקות הן הצתות, ונתפסו 10 מציתים,
הכל הועבר דרך הרשתות החברתיות, והם ממשיכים לחפש
ברשתות החברתיות ומקוים שאלה שנתפסו יגלו את ההודעות הנוספות.
נראה לי שמה שמנסים כרגע לבדוק, אם זה מאורגן ע"י גוף מסוים,
והתמונות מועברות בווטצאפ, האמת--זה פשוט מתקבל אצלי
כמעט מכל קבוצה שלי  בווטצאפ. מבלי שאנשי קבוצה אחת יודעים על האחרים.
עכשיו כאן די קריר, האויר עדין לא נקי, נראה מה יתפתח במהלך היום.
לצפיה ב-''
26/11/2016 | 20:05
12
לצפיה ב-'אנחנו רחוקים מהאש אבל צמודים לטלויזיה'
אנחנו רחוקים מהאש אבל צמודים לטלויזיה
24/11/2016 | 18:38
123
נורא מה שקורה במדינה שלנו, ועצוב מאוד.
הגדולה אמורה לצאת לטיול מבית ספר בתחילת השבוע ומחר כנראה יודיעו לה שבוטל הטיול. מחכים לעדכונים מהמערכת אבל להבנתנו במצב הנתון לא יצאו. 
 
לצפיה ב-' "חג ההודיה" '
"חג ההודיה"
22/11/2016 | 18:53
9
141
מחרתיים (יום חמישי) חל בארה"ב חג ההודיה (Thanksgiving) שנועד במקור לציין את הכרת התודה של המתיישבים האירופיים המוקדמים ב"עולם החדש" לאינדיאנים המקומיים שעזרו להם לשרוד באקלים/מקום החדש  [נדלג על איך המתיישבים האירופיים "הודו" להם בטווח הארוך - בואו נגיד שזה לא נגמר טוב עבור האינדיאנים].

על כל פנים, לרגל אחד החגים המעטים בלוח השנה הצפון אמריקני (אין הרבה כאלה), והיחיד שכולל "בערך" 2 ימים רצופים וסופ"ש = 4 ימים  [אני אומרת "בערך" כי כמובן שזבנים בחנויות עובדים גם עובדים, ואפילו בממשלה הפדרלית יום שישי הוא יום עבודה רגיל ויש חלוקת דואר ביום הזה], אני מהרהרת בנושא של תודה והודיה.

* למי אתן מודות בדיעבד למרות שבזמן האמת לא הודיתן (בין כי לא ראיתן לנכון/זה לא נראה לכם משהו מועיל ובין כי התביישתן/לא יצא לכן מסיבות אחרות)?

* על מה הודו לכן בעבר?

* יש מישהו או דבר שאתן נעלבות אם הוא/היא לא מודים לכן?

* האם השתנה עם השנים יחסכן לעניין הזה של להודות?

* ובכלל, על מה אתן מודות ליקום?
לצפיה ב-'תודה להורי שהביאוני עד הלום '
תודה להורי שהביאוני עד הלום
22/11/2016 | 19:41
1
154
הייתי חייבת לכתוב את זה ..... עכשיו אני יכולה לענות.....
 
 * למי אתן מודות בדיעבד למרות שבזמן האמת לא הודיתן (בין כי לא ראיתן לנכון/זה לא נראה לכם משהו מועיל ובין כי התביישתן/לא יצא לכן מסיבות אחרות)?
הווי הרשימה ארוכה :
- לאבא שלי על התמיכה האמונה בי והחינוך.
- לסבים ולסבתות שלי שלימדו אותי הרבה והביאו גאווה
- לבוס שלי שנפטר ולימוד אותי הרבה "וזרק" אותי למים
- לזאת שעזרה לי עם כרטוס בשבוע שעבר- בסוף לא עליתי איתה ולא הספקתי להודות לה (ברגע שנעלמה לי מהעיין הצטערתי על כך)
באופן כללי משתדלת להודות על הכל (במזכירות, בתחבורה הציבורית)

* על מה הודו לכן בעבר? 
- על כל מיני עזרות ודברים של מה בכך (הבאתי דפי טיוטה, אספתי חבר שאמא שלו איחרה להגיע לגן)

* יש מישהו או דבר שאתן נעלבות אם הוא/היא לא מודים לכן?
- לא עולה לי בראש העלבויות.

* האם השתנה עם השנים יחסכן לעניין הזה של להודות?
- יש את העניין של להביא מתנה למארח כתודה. די מפשלת בעיניין גם היום כבוגרת.

* ובכלל, על מה אתן מודות ליקום? 
ברור.
שיר אופטימי שאני אוהבת :
לצפיה ב-'פככככ'
פככככ
23/11/2016 | 05:49
91
הזכרת לי את פליטון "הבר מצווה של אביגדור" של אפריים קישון, ואת הבת שלי שמסרבת לבר מצווה ובה אלמנטים דתיים כלשהם. אשר על כן הודעתי לה שבמקום זה אם כך היא חייבת לשאת נאום של "תודה לאבי ואמי המדהימים בתבל וכו'"
 
ספרי על הגאווה מהסבים/סבתות ברמת מה שאפשר
 
וואו - באמת שיר נחמד! מצאתי קישור יותר מלא אליו - הנה
https://www.youtube.com/watch?v=yzGLMvDnmYg. הוא מתנגן הרבה ברדיו בארץ?
לצפיה ב-'עונה'
עונה
22/11/2016 | 23:33
78
* למי אתן מודות בדיעבד למרות שבזמן האמת לא הודיתן (בין כי לא ראיתן לנכון/זה לא נראה לכם משהו מועיל ובין כי התביישתן/לא יצא לכן מסיבות אחרות)?
אני מצטערת על שני דברים, האחד --שאימי נחטפה מאיתנו ולא הספקתי להודות לה על מי שהיא היתה ומה שהעניקה לנו. השני--אמנם לאבא אמרתי תודה
אבל אולי לא מספיק.
 


* על מה הודו לכן בעבר? כל אחד מהמקום שלו. תלמידים בד"כ הודו
  על שנתתי בהם אמון ושהקשבתי. אחרים על זרות חשובות בעינים.

* יש מישהו או דבר שאתן נעלבות אם הוא/היא לא מודים לכן?
  לא נראה לי שיש עלבון, אבל לפעמים דוקא אנשים קרובים מתיחסים
  לעזרה, או לעשיה שלי אליהם כמובן מאליו וזה יותר מרגיז ממעליב.

*  האם השתנה עם השנים יחסכן לעניין הזה של להודות?
   לא נראה לי. בעיני זה נימוס וחינוך. ולכן, לא חושבת שהשנה אצלי משהו.


* ובכלל, על מה אתן מודות ליקום? 
  אישית לא אוהבת את המושג יקום בהקשרים של מה העניק נתן וכד'
אבל כן מודה על המזל שהיה לי להיות שייכת למשפחה מופלאה, על הקשר הכייפי 
עם אחי ואחותי, ובהחלט לילדים שלי על מי שהם.
לצפיה ב-'עונה חלקית - אמשיך מחר'
עונה חלקית - אמשיך מחר
23/11/2016 | 05:56
99
* האם השתנה עם השנים יחסכן לעניין הזה של להודות? 
כשהייתי ילדה היה נראה לי מביך להודות למארחים כאלה (ההורים תמיד אומרים לך להגיד תודה למארחים
 
בנוסף, מסביבי מקובל מאוד לשלוח כרטיס תודה לכל מי שבא ליום הולדת של ילד/ה. לא זו אף זו - אנשים אשקרה עושים רשימה כשפותחים את המתנות (כמו בחתונה) כדי שכל כרטיס תודה יהיה אישי ויודה על המתנה הספציפית שהובאה. ואותם שולחים בדואר רגיל. 
 
בקיצור - אני לא עושה את זה, כי גם ככה בקושי יש לי זמן לנשום. אבל זה נוסף לי לרשימת רגשי האשמה שאני לא עושה את זה <זה מתגבר כל פעם שמגיע עוד כרטיס כזה בדואר>
לצפיה ב-'סיפור מעניין על תודה'
סיפור מעניין על תודה
24/11/2016 | 18:44
3
100
אחרי שקראתי מה שכתבת הבנתי שמכיוון שאני אוהבת לומר תודה לסובבים אותי תמיד על כל דבר שעושים עבורי/נותנים לי אני פתאום קולטת שהדבקתי את כולם במתנת התודה וכולם מודים לי תמיד בחזרה. באותה הדרך שאני מודה להם.
 
לא חושבת שאי פעם לא הודיתי למישהו בזמן אמת.
מודים לי תמיד, על כל נתינה שאני עושה כמו שכתבתי למעלה ואני מודה תמיד בחזרה.
לפעמים נראה לי מוזר אם לא מודים לי כמו שאני מודה לאחרים ואז אני קולטת שלא כולם כמוני וזה בסדר לא צריך כל היום לומר תודה על כל דבר.
כמו שכתבתי למעלה גיליתי שכל היום אני מודה ולכן אני מנסה לשנות את זה לפעמים וזה עובד קצת, לא תמיד.
אני מודה ליקום שנותן לי כח להשתנות כל הזמן ולמצוא לעצמי מקום טוב יותר. 
לצפיה ב-'אם את מודה הרבה יותר משאחרים מודים לך אז'
אם את מודה הרבה יותר משאחרים מודים לך אז
25/11/2016 | 04:49
2
78
אולי את מרגישה יותר "חייבת לכולם", ואז הם גם בטח קולטים את זה
לצפיה ב-'לא יודעת לגבי עדיקים'
לא יודעת לגבי עדיקים
25/11/2016 | 10:02
1
68
אבל גם אני מודה המון לאחרים.
לא מרגישה שאני חייבת יותר, אבל בהחלט חושבת שגם אם מישהו עושה את מה שהוא אמור לעשות עדיין מגיעה לו הכרת תודה על כך שעשה זאת, ובטח אם עשה זאת היטב ובנעימות.
לכן אני מודה לאנשים בעבודה, גם אם עשו את תפקידם ולא חרגו ממנו למעני, ומודה לאיש אם שטף כלים וקיפל כביסה, על אף שזה תפקידו לא פחות מתפקידי, ומודה לחברות על שיחה נעימה והקשבה וכן הלאה.
לצפיה ב-'בדיוק, מסכימה עם מה שכתבת'
בדיוק, מסכימה עם מה שכתבת
27/11/2016 | 07:00
33
מודה לגמרי כהכרת תודה.
לא מרגישה שחייבת יותר פשוט זה לא ברור מאליו העזרה שאני מקבלת, אפילו אם אני מחזירה באותו מטבע בדיוק לנותן. 
 
לצפיה ב-'עונה על השאר'
עונה על השאר
25/11/2016 | 05:00
54
למי אתן מודות בדיעבד למרות שבזמן האמת לא הודיתן (בין כי לא ראיתן לנכון/זה לא נראה לכם משהו מועיל ובין כי התביישתן/לא יצא לכן מסיבות אחרות)?

* על מה הודו לכן בעבר? אנשים נחמדים - כשאני עוזרת להם, לא משנה במה.

* יש מישהו או דבר שאתן נעלבות אם הוא/היא לא מודים לכן? אני משתדלת לא להיעלב באופן כלי כי חלק ניכר מלהיעלב זו "בחירה" והיא בעצם להעניש את עצמך על התנהגות מגעילה של מישהו אחר...  [אם תשאלו את בעלי אני בעצם בעלת עור של פיל וטמבלית מרוב שקשה להעליבותו ]
 
יוצא לי לעתים להיתקל ביצורים נאלחים (גם נשים וגם גברים) שמנצלים אותי לעזרה במשהו ואז נעלמים מחיי בלי לומר תודה אפילו ובלי להחזיר טובה אף פעם. אני פשוט מוחקת אותם מהתודעה... וכשנתקלת בהם באירועים חברתיים, אני אומרת יפה שלום אבל מקפידה לא להקדיש להם יותר מעשר שניות מזמני.

* האם השתנה עם השנים יחסכן לעניין הזה של להודות? כמעט ולא.
בארה"ב מקובל מאוד לסיים כמעט כל מייל עם המילה "thanks" לא משנה מה כתוב בו בערך. אז אולי אני עושה את זה יותר במיילים מקצועיים מפעם
 
כרטיס תודה אישי לכל מי שבא ליום הולדת של הילדה שלי אני כאמור לא שולחת... אני מקווה שהם לא נעלבים... כי כאמור זו הנורמה

* ובכלל, על מה אתן מודות ליקום? על כל הטוב שנפל בחלקי. בלי לפרט יותר מדי... משפחה, כישורים, עבודה, הזדמנויות. טפו טפו חמסה. שלא יהיה יותר גרוע.
לצפיה ב-'מוסיקה... ותיקה/חדשה/מה שבא '
מוסיקה... ותיקה/חדשה/מה שבא
20/11/2016 | 17:25
6
124
בהמשך לשרשור שהיה פה עם פטירתו של נחום היימן , השבוע היה פתוח היו-טיוב אצלנו על "אוטומטי" (כזה שזה כל הזמן בוחר אוטומטית את השיר הבא), ואז יצא לי לגלות שיש אלבום של אורי הרפז מנגן בגיטרה את שיריו כי עלה "ארץ שבעת המינים" בגירסה אינטרומנטלית לגמרי של גיטרה בלבד:

https://www.youtube.com/watch?v=VKgvRvIXFHc

היה מרגיע  ומקסים בעיני, אז חולקת.

לאיזה שיר/יצירה כיפיים יצא לכם להאזין לאחרונה?
לצפיה ב-'שיר זה אחד מהעולמות'
שיר זה אחד מהעולמות
20/11/2016 | 19:16
1
129
הממלאים את הנפש.
אוהבת שירי ארץ ישראל הישנים.
אבל מוסיקה היא הכי כיף שיש.
השיר שלאחרונה מלוה אותי בלופ.
געגועים של חוה אלברשטיין.(אנסה לעשות קישור)
תהנו.
 
לצפיה ב-''
21/11/2016 | 04:20
53
לא הכרתי את השיר הזה. הוא באמת יפה וגם עצוב באותה מידה.
 
נדמה על פי הבעות פניה שהיא כמעט בוכה כשהיא שרה אותו.
 
תודה שקישרת אליו!
לצפיה ב-'האיש שלי שומע לאחרונה את מייקל קיוונוקה'
האיש שלי שומע לאחרונה את מייקל קיוונוקה
23/11/2016 | 23:13
1
53
 
<שומעים הרבה ב 88FM>
לצפיה ב-' - שמחתי להכיר. לא הכרתי אותו בכלל'
- שמחתי להכיר. לא הכרתי אותו בכלל
25/11/2016 | 04:47
28
באמת נעים לשמעוע אותו.  הופתעתי מאורך השיר - זה שיר של 8 דקות (!). הרדיו נותן 8 דקות בלי פרסומות? וואו.
לצפיה ב-' אפרופו מוסיקה ותיקה...'
אפרופו מוסיקה ותיקה...
25/11/2016 | 04:53
1
48
כששמים את היו-טיוב על לופ של אוטומטי להמשיך עם שירים דומים, ומתחילים עם שירים עבריים ישנים, אז עולים שירים שמעצבנים אותי.
 
החל מ"אל תעברי ילדה לבד ברחוב" (שמעתן פעם את המילים של השיר המזעזע הזה?), דרך "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת" וכלה ב"אהבת פועלי בניין" (שהשם הנאות עבורו הוא בעיני "הטרדת פועלי בניין").
 
תמיד אומרים ש"פעם השירים לא היו כאלה מגעילים כמו היום". ובכן - אהם אהם - אני לא בטוחה שאני מסכימה
 
זה נכון שיש גם שירים מאוחרים יותר עם טקסטים מגעילים (כמו ההוא עם ה"הייתי רוצה לשבור לך יד, ואז לתת לך רחמים...."). אבל נראה לי ששירים כאלה היו תמיד
לצפיה ב-'משהו לגבי השירים שהעלית...'
משהו לגבי השירים שהעלית...
25/11/2016 | 08:22
46
 נכון שאם את לוקחת רק את המילים זה עלול להשמע כך,
אבל, שני דברים, 
1)חלק מהם פרודיה על המציאות.
2)חלק מהם הם שיקוף של תקופה, פועלי הבין אז היו חברה צעירים
שראו בבנין תקומת מדיינה, חלקם אפילו היו ניצולי שואה, 
וחלקם אידיאליסטים --הם היו השכנים מהרחוב ליד.
אני עוד זוכרת שלחו אותנו עם פינגן בצהרים לתת להם לשתות קפה.
 
אותי דוקא מרגיזים שירים עכשויים מבהם הבחורה מתחננת שהבחור לא יעזוב אותה, למה מי הוא? מה הוא? באמת לא תוכלי לחיות בלעדיו?
או כל השירים שמחפיצים את האשה--הידעת שרק אשה יפה יכולה להיות בת זוג?
היום שכאילו התקדמנו בתובות של שיויון מגדרי, אלה הרבה פעמים
קלישאות, ולא מהות.
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
17/11/2016 | 20:59
8
17
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
17/11/2016 | 21:17
2
35
לצפיה ב-'שוב שבוע עמוס אבל מוצלח ביותר'
שוב שבוע עמוס אבל מוצלח ביותר
19/11/2016 | 18:24
104
ברביעי הייתי בדייט עם בכורתי ונהננו מארוחת צהריים וקניות משותפות.
בחמישי הייתי בחופש, החלטתי לעצור רגע מהמרוץ של החיים ולפרגן לעצמי לקחת את הדברים באיזי.
אתמול אירחתי את המשפחה והיה מוצלח ביותר. כייף גדול.
 
לצפיה ב-'כמה דברים קטנים:'
כמה דברים קטנים:
19/11/2016 | 23:23
98
- הלכתי עם הילדים לראות משחק כדורגל - היה כיף (אפילו שלא הובקעו שערים) ונגמר מספיק מוקדם שהספקתי ללכת לספורט שלי אחר כך.
- אישה אחת צעירה ונחמדה עזרה לי בעמדת כרטוס (אחרת עד לרגע זה הייתי עוד תקועה על הרציף...)
- האמצעי הביא תוצאות יפות של בחנים מבית ספר
 
לצפיה ב-'חלף ביעף'
חלף ביעף
19/11/2016 | 00:27
4
191
* ה-  היה בנסיעת עבודה חלק ניכר מהשבוע (איך הוא מעז? ), אבל האמת היא שזה כבר לא כזה קשה כמו שהיה פעם.
 
* בכורתי, נתגלתה כמצויה באחוזון ה- 59% מה ששימח מאוד את כולנו עד מאוד יען כי יש לה רקע של בעיות גדילה. מסתבר שהאחוזון ה-59% בגובה הסופי מיתרגם ל- 1.64 ס"מ <אייקון של שיר מזמור / הללויה>
 
* יש תחושה רבה של אי וודאות לגבי איך ייראה המימשל החדש של ארה"ב.
 
* מתחילים להרגיש את החג (חג ההודיה - בשבוע הבא)
 
* ביום ראשון אנחנו מוזמנים לחנוכת בית של איזה בית שאמור להיות מדהים עד מאוד. אני סקרנית לראות איך יצא
 
* אמרנו שלום לשכנים אהובים שעוזבים לבית אבות אחרי 67 שנים בשכונה.... סופה של תקופה. 
לצפיה ב-'אז איך היתה חנוכת הבית? '
אז איך היתה חנוכת הבית?
22/11/2016 | 19:45
3
93
עמד בציפיות?
 
יש בYNET הרבה פעמים תמונות של בתים משופצים / בתים חדשים מיוחדים.
תמיד מעניין (אותי) לראות איך אנשים אחרים בוחרים לחיות.
 
ולגבי השכנים - מה קרה שהם עברו לדיור מוגן?
נשמע שגילם מתקדם ובדרך כלל מי שמגיע לגיל כזה ועוד לא יוצא מהבית מעדיף להשאר בבית, לא? 
לצפיה ב-'היה מפואר ברמה שקשה לתאר....'
היה מפואר ברמה שקשה לתאר....
23/11/2016 | 05:45
1
128
עשרות חדרים גדולים. 5 חדרי שינה גדולים כל אחד עם שירותים משלו וחדר ארונות.  חדר השינה המאסטר עם אח מול המיטה, תקרה משופעת בצורת פירמידה מרובעת וחדר ארונות ענק גם הוא עם אי באמצע, ומדפים עד התקרה, וסולם על גלגלים שנוסע מסביב על מסילה כדי שניתן יהיה להגיע למדפים הקרובים לתקרה.
 
, ועוד כל מיני חדרים: מטבח ענק עם אי באמצע בגודל של קפריסין בערך....., ואליו צמוד מין עמדת בר רטוב עם כיור ועוד כל מיני. סלון, חדר משפחה, חדר כושר, חדר טלויזיה/קולנוע ביתי עם מקרן ומושבים שדומים לקולנוע, מרתף יין, חדר קטן ספון עצי ארז על כל הקירות (cedar) מה שמפיץ ריח נעים ומבריח כל מיני עש למיניו - אז זה לאכסון סוודרים ובגדים, ובריכה כמובן.   כמה וכמה אחים/קמינים על בסיס גז (נדלקים בקלות בהנף כפתור).  
 
מלא טריקים כמו למשל חלונות שהופכים חלביים/של-פרטיות בחדרי האמבטיה בהנף שאלטר.
 
שני חדרי כביסה, כל אחד עם מייבש ומכונה ענקיים - אחד בקומה השניה היא קומת חדרי השינה ואחד במרתף (עם מין פיר כזה שאפשר לזרוק לשם בגדים מלמעלה. 
 
חדר מעילים/מגפיים גדול
 
כל זה משתרע על פני 4 קומות - מרתף, קומת כניסה, קומה שניה ועליית גג ובה מין מיטה בנויה ולכן כמובן גם.... מעלית.
 
במטבח הכל בילט אין (כולל שני מקררים ופריזר ענק + כל מיני מגרות פריזר. כולל למשל מדיח כלים בילט אין אחד מכל צד של הכיור העיקרי. כמובן שיש כיור נוסף באי (ע"ע קפריסין ) וגם בבר הצמוד למטבח. וגם - בכל כיור מטבח יש שני פדאלים שאפשר ללחוץ עליהם עם הרגל כדי שייצאו מים - פדאל אחד לחמים ואחד לקרים.   כמובן מעל תנור הבישול יש ברז נוסף - זה מאוד מקובל בבתים מפוארים - כדי למלא סיר מרק במים למשל וכאלה.   והשיש הוא שיח כחול בהיר יוקרתי שכורים "רק במקום אחד בעולם" (שאלתי איפה אבל בעלת הבית הכה גאה לא ידעה)
 
המעקה של המדרגות (לא מה שמחזיקים ביד - כוונתי לשבכה שבין זה לבין רצפת כל מדרגה) מיוחד מאוד ונעשה במיוחד תמורת 50 אלף דולר...
 
בקיצור - מאוד מאוד מפואר. מאוד [ולא חסרים פה בתים מפוארים, קל וחומר בשכונה בה הוא עומד]
 
מבחינה חיצונית אסור היה לשנות את חזית הבית כי הוא לשימור. אז מבחוץ יש עליו שפריץ מגעיל ודלת מכוערת ולא מבודדת של שנות העשרים של המאה שעברה. ובעיקר הדלת מרגישה לא מוגנת....
 
ובכל זאת - לא הייתי רוצה להתחלף עם בעלת הבית. כאמור, היא סיימה להתגרש לאחרונה גירושים לא נעימים (לא שיש נעימים מאוד...). היא גרה שם לבד חצי מהזמן, וחצי נוסף מהזמן עם 3 ילדים בגילאי 7-12 בלתי חינניים בעליל, שכולם על תרופות התנהגות כל הזמן לדבריה כי זה חיוני.
 
היו מעט אנשים (בעבר המסיבות שלה תמיד היו ענקיות. אני מניחה שהרבה "חברים" בחרו את הצד של בעלה לשעבר)
 
והבית מפואר מפואר וענק אבל בלי שום נשמה בעיני. עוד חדר ארונות, ועוד חדר ארונות.... אבל בלי נשמה. 
 
אני מקווה שהבית יביא לה שימחה וקארמה טובה . אבל לי הוא לא "עשה את זה"
לצפיה ב-'נשמע מזעזע וגם כל כך קשה לתחזוק ...'
נשמע מזעזע וגם כל כך קשה לתחזוק ...
23/11/2016 | 19:46
96
ולמה 2 חדרי כביסה ו 2 מדיחים ?
חדר מעילים/מגפיים ??
ומה שאמרת על הברכות ששולחים בדואר לכל אחד שהביא מתנה
התרבות האמריקאית אכן מוזרה למדי...
 
לצפיה ב-'אה והשכנים...'
אה והשכנים...
23/11/2016 | 05:52
113
גרו בבית עם מדרגות. שניהם צפונה מגיל 85. זה נהיה קשה... שניהם עם מקל הליכה כבר, והוא על דיאליזה. החליטו לעבור לדיור מוגן כדי שיהיה יותר קל בחיים - גם מדרגות, גם בישולים וכו'. בנוסף, הם בחרו מקום שבו יש דרגות של סיעודיות וכו' אם יזדקקו בהמשך...
 
 

חם בפורומים של תפוז

תחרות מפלצתית עם פרסים שווים במיוחד!
תחרות מפלצתית עם...
משתפים אותנו בסיפורים בדיוניים וזוכים בכרטיסים...
תחרות מפלצתית עם פרסים שווים במיוחד!
תחרות מפלצתית עם...
משתפים אותנו בסיפורים בדיוניים וזוכים בכרטיסים...
אירוח מומחה בפורום בנושא אבטלה
אירוח מומחה בפורום...
ביום ראשון, 13.8, יתקיים אירוח בנושא אבטלה בו...
אירוח מומחה בפורום בנושא אבטלה
אירוח מומחה בפורום...
ביום ראשון, 13.8, יתקיים אירוח בנושא אבטלה בו...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פורום רב לחתונה
פורום רב לחתונה
ד
לייעוץ אורולוג ילדים
טבורית- בנק דם טבורי
שימור דם טבורי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ