לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1337913,379 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'הבלגן באל על '
הבלגן באל על
15/02/2017 | 05:18
20
172
יש למי מכן מושג מה הרקע לבלגן באל על? החברה קיימת כבר כמעט 70 שנה. אז מה השתנה שם לאחרונה?  גורם לי להרהורים עגומים על חברת סאבנה ז"ל.
לצפיה ב-'בדרך לעבודה הבוקר שמעתי את מנהל משאבי האנוש שלהם ברדיו'
בדרך לעבודה הבוקר שמעתי את מנהל משאבי האנוש שלהם ברדיו
15/02/2017 | 09:37
2
170
באיזה שהוא שלב המראיין שאל משהו כמו "מה אמור לעשות לקוח שצריך היום להזמין טיסה?" ואני פרצתי בצחוק פרוע כי אני צריכה להזמין טיסה לארה"ב עכשיו ואין שום סיכוי בעולם שאזמין באלעל...
למיטב הבנתי המוגבלת, יש שם שילוב של כמה דברים: סכסוך משכורות ותנאי עבודה מתמשך עם הטייסים (תנאי העבודה שלהם הזויים, משהו כמו שבוע חופש בתשלום אחרי כל טיסה ארוכה, לעומת המצב הכלכלי הירוד לגמרי של אלעל), משבר עכשווי בענין הפרישה הכפויה של טייסים בני 65 מטיסה שנתיים לפני הפנסיה שלהם, מה שגורם לכך שהפנסיה שלהם מצטמקת במידה מטורפת (איש הHR טען שזה כבר פתור), ומאבקי אגו בין הנהלה מקצועית שרואה את המצב הכלכלי של החברה בקרשים לבין צוות טייסים עם יהלום-את-יודעת-איפה שחושבים שהעולם צריך לקוד קידה בהכנעה כל יום שהם קמים בבוקר (יש מצב שחלק מההנהלה זה טייסים לשעבר ולכן יש לחשוד גם בגודל האגו שלהם).
לצפיה ב-'מעניין - תודה'
מעניין - תודה
15/02/2017 | 20:45
1
90
מכל מה שכתבת - הכל אני מבינה/מסכימה, חוץ מהקטע של להפריש אנשים בכפיה בגיל 65 שנתיים לפני שהם זכאים לפנסיה. זה נראה לי שינוי מטורף של תנאים לרעה בגיל שבו כבר הם לא ימצאו עבודה אחרת בשלב הזה
 
אני מבינה שמצבה הכלכלי של החברה לא טוב וכו' ושרוצים להוריד את גיל הפרישה כדי לחסוך כסף. אבל אם זה המצב אז בעיני שיהיו אנושיים ויעשו את זה בהדרגה
לצפיה ב-'אלעל לא הורידה את גיל הפרישה'
אלעל לא הורידה את גיל הפרישה
16/02/2017 | 18:49
73
רשות התעופה האזרחית הבינלאומית לא מרשה למטוסים שמוטסים ע"י טייסים מעל גיל 65 לנחות בשדות התעופה ששייכים לה. אלעל מוכנה להמשיך להעסיק אותם עד הפנסיה (כמדריכי סימולטורים) אבל לא מוכנה להמשיך לשלם להם משכורת ובונוסים כמו לטייסים (כולל שבוע חופש וכו). בסוף זה נפתר (אני מניחה שממשיכים להפריש להם לפנסיה כאילו קיבלו משכורת של טיסים, אבל המשכורת עצמה נמוכה יותר - אם כי לדעתי הם לגמרי לא רעבים ללחם). 
לצפיה ב-'אנחנו מזמן הפסקנו לטוס עם אל על'
אנחנו מזמן הפסקנו לטוס עם אל על
15/02/2017 | 15:01
14
200
עם כל הכבוד לעברית ולזה שנעים לטוס בחברה שמדברים בשפה שלך, כל הביטולים ברגע האחרון והשינויים שאתה לא באמת יודע עם איזה חברה תטוס כי הם משלבים טיסות עם חברות אחרות וההרגשה עצמה בטיסה גם לא נעימה.
 
ההורים שלי מתעקשים לטוס רק אל על ואני מבינה כי נוח להם עם העברית ושהכל נגיש להם מבחינה שפתית. הם אמורים להגיע ללידה במאי ולומר את האמת די חוששת שיבטלו להם את הטיסה ברגע האחרון. ניסיתי לשכנע אותם להזמין דלתא או חברה אחרת אבל הם לא מוכנים...
לצפיה ב-'את בטוחה שזה בגלל השפה?'
את בטוחה שזה בגלל השפה?
16/02/2017 | 04:04
3
140
אני חושבת שלא מעט אנשים שטסים אל על (כולל כאלה מהדור הישן) טסים בה כי הם חושבים שהיא בטוחה יותר מחברות אחרות (מבחינה בטחונית וכו׳).
לצפיה ב-'זה פשוט עניין של להישאר באיזור הנוחות '
זה פשוט עניין של להישאר באיזור הנוחות
16/02/2017 | 05:12
2
130
מניחה שזה שילוב של השפה והרגשת הביטחון וגם מה שלכאורה יותר זול.
הם גם מתעקשים כל פעם מחדש להזמין דרך חברות תיירות מקשרות וזה משהו שאף פעם לא הבנו כי היה יוצא יותר זול בלי וניסינו להסביר, אבל נכנענו...
לצפיה ב-'אל על יותר זול?'
אל על יותר זול?
16/02/2017 | 08:12
1
16
לצפיה ב-'זה מה שהם טוענים...'
זה מה שהם טוענים...
16/02/2017 | 12:04
103
אנחנו כבר שנים לא טסים אל על.
 
לצפיה ב-'לא הבנתי את ה"לא יודע עם איזו חברה תטוס"'
לא הבנתי את ה"לא יודע עם איזו חברה תטוס"
16/02/2017 | 06:51
8
133
כמעט כל חברות התעופה הרגילות (= לא הלואו קוסט) היום עובדות עם "קוד שיירינג". כך שלכל טיסה יש איזה 5-6 מספרי טיסה שונים של חברות שונות. למשל אפשר לקנות כרטיס לופטהנזה לטיסה של יונייטד (כלומר - המטוס של יונייטד)
 
כשקונים את הכרטיס יודעים מראש מי מפעיל את הטיסה (המטוס נקרא בסלנג אמריקאי metal. לדוגמא: Lufthansa ticket, United metal זה כרטיס של לופטהנזה אבל המטוס עצמו יהיה של יונייטד). אני מניחה שזה אותו דבר באל על - קוד שיירינג אבל יודעים מראש מי יפעיל את הטיסה. או שזה שונה אצלם?
 
לגבי ה"הרגשה הלא נעימה" - תוהה במה בדיוק? יצא לי לטוס אל על במקרה לפני איזה שנתיים - במחלקת תיירים הכי רגילה. טיסה מציריך לישראל או משהו כזה - ודווקא נהניתי. האוכל היה לי הכי טעים מכל חברות התעופה (חוץ מטורקיש בעצם - גם אצלם האוכל טעים לי....). ויש לידי איש נחמד. הרגשתי בבית.
 
לא זכורות לי תקלות מיוחדות, חוץ מהעובדה שבכניסה למטוס היתה מישהי עם מזוודת טרולי שכבר לא היה לה מקום בתא הנוסעים אז אמרו לה לשלוח אותה בתא המטען. והיא התווכחה בקול רם עם צוות הדיילים שהיא לא מוכנה.... אבל הצוות התנהג בסדר גמור בעיני. הבעיה היתה עם הנוסעת...
לצפיה ב-'אנחנו נתקלנו בגסות רוח מצד הדיילים בכמה טיסות'
אנחנו נתקלנו בגסות רוח מצד הדיילים בכמה טיסות
16/02/2017 | 12:06
5
148
ובבלאגן של מקומות ששריינו ונתנו לאחרים, עיכובים בטיסות עם התראה אפסית וביטול טיסה ברגע האחרון...
 
אנחנו לא היחידים שנתקלנו בכל אלה- שרשורים מרובים בהרבה קבוצות שאני חלק מהן כותבים על זה.
לצפיה ב-'דיילת של לופטהנזה האשימה אותי שאני לא אוהבת את הבת שלי '
דיילת של לופטהנזה האשימה אותי שאני לא אוהבת את הבת שלי
16/02/2017 | 12:09
4
37
לצפיה ב-'למה? כי מנעת ממנה את הארוחה של המטוס ?'
למה? כי מנעת ממנה את הארוחה של המטוס ?
16/02/2017 | 20:54
3
25
לצפיה ב-'לא, כי שאלתי אותה אם היא חגורה בסדר,'
לא, כי שאלתי אותה אם היא חגורה בסדר,
17/02/2017 | 04:52
2
146
(היא הייתה ישנה ושכבה על הכסא) ולא נראה לדיילת איך שהיא הייתה חגורה, אז כששאלתי אותה "זה בסדר איך שהיא חגורה?" היא ענתה לי "רק אם את לא אוהבת את הבת שלך".
לצפיה ב-'נשמע כמו דיילת עם EQ אפס'
נשמע כמו דיילת עם EQ אפס
20/02/2017 | 00:48
1
82
לא ממש מתאימה לתפקיד הדורש עבודה עם אנשים...
אלא אם כן היא חשבה שזו בדיחה מצחיקה (שאז אני משדרגת את הדירוג שלה ל- EQ 20)
לצפיה ב-'היא לא נראתה מבודחת,'
היא לא נראתה מבודחת,
20/02/2017 | 08:16
75
ובכל אופן אני לא רואה איך זו יכולה להיות בדיחה.
לצפיה ב-'זה מודל אחר. באלעל, לא מדובר בקוד שיירינג אלא ב"חכירה רטובה"'
זה מודל אחר. באלעל, לא מדובר בקוד שיירינג אלא ב"חכירה רטובה"
16/02/2017 | 20:16
1
139
כלומר, הטיסה עדייין רשומה כ"מופעלת ע"י אל-על", אבל בפועל הם חוכרים מטוס עם צוותו מכל מיני חברות עלומות (לא חברות תעופה סדירות כמו במקרה של קוד שיירינג.
לצפיה ב-' <אבל תודה על המידע>'
<אבל תודה על המידע>
17/02/2017 | 05:13
88
על כזה דבר עוד לא שמעתי, שמגיעים למטוס והוא לא מופעל על ידי החברה שהיתה רשומה מראש כחברה המפעילה שלו.  זה נשמע כמו ישרא-בלוף מסוג מקורי ומיוחד.
 
לא הייתי טסה איתם שוב אם זה היה קורה לי (זה בכלל חוקי הדבר הזה? אתה קונה כרטיס טיסה בחברה מסוימת ומחליפים לך את התמורה עבורה שילמת בלי הסכמתך? אני יכולה להבין שלפעמים יש תקלה חמורה במטוס וכו' - אבל כדבר שבשגרה?)
לצפיה ב-'אני בטוחה שההורים'
אני בטוחה שההורים
16/02/2017 | 21:08
119
שלך טסו גם בחברות אחרות...
לצפיה ב-'הבלגן הסתיים'
הבלגן הסתיים
16/02/2017 | 08:44
109
לצפיה ב-'השופטת בבית הדין לעבודה היתה לטובת העובדים'
השופטת בבית הדין לעבודה היתה לטובת העובדים
16/02/2017 | 21:02
93
בגלל היכולת שלהם "להחזיק (ולהזיק) לחברה במקום אסטרטגי" מישהו בכלל הקשיב להם. נראה שלמרות הפגיעה בשכר הם במשכורות של הרבה מעבר לממוצע במשק (דברו על 50,000 ש"ח ל- 16 שעות עבודה שבועיות).
עצוב שמאבק עובדים הביא רק להטבות לעצמם ויביא לפירוק החברה (אם לא יקנו כרטיסים אין לחברה זכות קיום- או שיסבסדו אותה על חשבוננו)
 
עכשיו נראה אותה ואת ההסתדרות תומכים במפעילי העגורנים....
ששביתה שלהם זורקת אותם הביתה בלי להניד עפעף.
עובדים לא פחות קשה ובאחריות מעובדי עגורנים בנמלים ומרווחים אולי 20% מהשכורות 
 
לצפיה ב-'החיים - הם מה שקורה לך בזמן שאת עושה תכניות? '
החיים - הם מה שקורה לך בזמן שאת עושה תכניות?
13/02/2017 | 19:23
23
301
האם לדעתכן החיים שלכן נראים כמו שדמיינתם אותם כשהייתן ילדות? נערות? בוגרות צעירות?  או כמו שתכננתן אותן לפני, נניח עשור או חמש שנים?
 
נגיד מבחינת משפחה, עיסוק/קריירה, מקום מגורים, האופי שלכן, הילדים שלכן אם יש (כלומר - האם הם כמו שדמיינתן אותם בטרים הגיחו לחייכן).  
 
לחילופין - מה מכל אלא הייתי מתקשה להאמין שיקרה לו היתה מגדת עתידות מספרת לך על זה לפני שנים?
 
ואם כבר "מגדת עתידות" - האם הלכתן אי פעם למשהו מהז'אנר הזה (כל מיני עכו"מ למיניו) ומה דעתכן על החוויה?
לצפיה ב-'כבר בדרך למיטה, אז אענה רק על השאלה האחרונה'
כבר בדרך למיטה, אז אענה רק על השאלה האחרונה
13/02/2017 | 23:41
1
171
לא. או כמו שנהגו לומר בילדותי - לא ב-א'!
לא מגדת עתידות, לא קוראת בקלפים, לא נומרולוגית, לא רב, לא קוראת בקפה לא קוראת בכף היד, ולא שום יידעונית מהז'אנר. אני בנאדם רציונלי לגמרי, לא קונה את השטויות האלה.  מסתכלת כתרנגול בבני אדם במאסות האדירות של האנשים שכן הולכים לכל אומני אחיזת העיניים האלה, משפשפת טוב את העיניים, ומתקשה להאמין....
לצפיה ב-' מסכימה וחושבת בדיוק כך.'
מסכימה וחושבת בדיוק כך.
14/02/2017 | 07:16
25
לצפיה ב-'מנסה את כוחי'
מנסה את כוחי
14/02/2017 | 06:05
153
לא ממש דומה למה שדמיינתי כילדה
 
מבחינת משפחה - גדלתי כבת יחידה אז לדעתי דמיינתי משהו בכיוון. אז בורכתי בלא מעט ילדות . מה שכן, בתור ילדה תמיד נשבעתי שיהיו לי חיות מחמד, מה שלא היה לי כילדה - אז זה בהחלט מתאים לדמיונות מהילדות  
מבחינת בן זוג, זכיתי למעלה מהמשוער
 
עיסוק/קריירה - התחום שבו אני עוסקת היה מאוד לא מפותח כשהייתי ילדה, והתעשייה עצמה לא היתה קיימת עדיין
 
מקום מגורים - מדינה אחרת, לא חשבתי על זה כילדה.
 
אופי - נותר חם מזג וחד לשון. אין הפתעות גדולות. משתדלת להתמתן עם השנים
 
אף פעם לא ממש דמיינתי איך יהיו הילדים/ות שלי. רק דמיינתי ש"יהיו"
 
ידעונים למיניהם - יצא לי פעם להיות במסיבת נשים שהביאו אליה מישהי כזו [מארגנת המסיבה]. אני לא זוכרת שום דבר מעניין שהיא אמרה (וממילא אני לא מאמינה בכאלה) חוץ מזה שהיא שאלה איך קוראים לבת שלי - היתה לי כבר בת בכורה - והודיעה לי שזה שם לא מוצלח מבחינה נומרולוגית.  שוין... לא שיניתי לילדה את השם מאז
 
ופעם בחו"ל עצרתי עם ידיד אצל איזו ידעונית סינית שכזו. זה לא היה מתוכנן - חלפנו על פני החנות שלה, בחלון הראווה נמנם חתול ג'ינגי' מפוטם, וגררתי אותו בפרץ של הרפתקנות. הנ"ל כל הזמן רעד מפחד - אשקרה זה הלחיץ אותו.  אני לא לקחתי קשה - כי זה היה נראה לי קשקוש. על כל פנים - היא זרקה כל מיני קוביות וגם אנחנו, וחישבה כל מיני חישובים בסינית על דף (בחיי).  היה מצוין כי היא הודיעה לנו שאני אהיה הצלחה מקצועית כבירה והוא פחות (וזה היה שלב שבו הוא היה הרבה יותר בכיר ממני). בנוסף היא הודיעה לי שיש לי חוסר איזון הורמונלי (זה נכון) אבל בכל זאת חזתה לי 4 ילדים. היה משעשע. אני מניחה שהיא אמרה עוד דברים אבל אני לא זוכרת. זה היה מזמן מאוד. אני זוכרת שזה עלה גרושים. ברמה של כרטיס לוטו פשוט נגיד. מעל לזה לא הייתי משקיעה בכזה דבר
 
 
לצפיה ב-'תכניות מראש ומציאות,'
תכניות מראש ומציאות,
14/02/2017 | 07:23
117
עיסוק/קריירה--בהחלט מה שרציתי הייתי. נהניתי ואהבתי וכיף היום בפנסיה.
משפחה--הבעל--בהחלט הגשים חלום,
             הילדים--לא דימינתי--אבל בהחלט מרגישה שהם מה שיכולתי לחלום.
             והנכדים ריבית גדולה ומקסימה.
מקום מגורים--לא חלמתי, ואני בס"ה מרוצה.
 
רק דבר אחד קרה--מכת אלוה של חולי--שאין לאדם שליטה.
עצוב, כואב אבל מתמודדים.
 
לשאלה האחרוה עניתי למעלה ל"חת המתרגמות"
לצפיה ב-'עונה.'
עונה.
14/02/2017 | 09:19
119
וואלה, לא חזיתי כלום. אם היית שואלת אותי בגיל 12 איך החיים שלי ייראו, איפה אגור, איך ייראה המסלול המקצועי שלי, וכו' - כלום לא חזיתי. בעל ושלושה ילדים (כמו שיש לי היום) נשמע תחזית סבירה - אבל לא צפיתי שכולן תהיינה בנות, או איך הן תיראינה (אף אחת מהן לא מאוד דומה לי...), וגם לא באילו גילאים אלד. לגבי האופי - הוא השתנה באופן שלרוב הבגרות משנה - יותר מתחשב באחרים ורואה את האחר, פחות אנוכי - ואני מנסה להנחיל לבנות שלי את הדברים האלה עוד לפני הבגרות.
 
לגבי מגדת עתידות - לא, ממש לא הלכתי למשהו כזה. הדבר הכי קרוב הוא שאני והמשפחה שלי אוהבים עוגיות מזל במסעדות סיניות, ונהנים לקרוא את התחזיות בשביל הכיף... בגדול אני מאוד רחוקה מכל דבר שקשור לדת, או ליכולות על-טבעיות או וכו'.
לצפיה ב-'לא ממש דמיינתי'
לא ממש דמיינתי
14/02/2017 | 10:46
2
145
והמעט שכן - ממש לא נראה כך. אין שום קשר.
לא הלכתי לידעונים אבל חושבת שהייתי משתעשעת לנסות את זה אם היה מזדמן - לא מאמינה אבל סקרנית.
והחיים שלי הם עדין מה שקורה לי כשאני עושה תכניות. אמנם השכנגד טוען שאני בשליטה מלאה אבל איכשהו אני ממש לא רואה את זה.
לצפיה ב-'מעניין'
מעניין
15/02/2017 | 03:19
1
69
שלך זה מרגיש פחות שליטה על החיים מאשר לו.  את היותר מתוכננת מבין שניכם באופן כללי?
 
אני איתך בגישה לידעונים. חובבת שטויות באופן כללי אפילו כשהם בבירור קשקוש
לצפיה ב-'הרבה יותר מתוכננת ממנו'
הרבה יותר מתוכננת ממנו
15/02/2017 | 09:30
66
אני חושבת שהוא נישא לי כדי שאסדר לו את החיים בתוך הכאוס של הפרעת הקשב הפרועה מאוד שלו. בשנים האחרונות אני חולקת בנטל עם המזכירה שלו...
לצפיה ב-'אפילו לא קרוב למה שתיכננתי - לטוב ולרע.'
אפילו לא קרוב למה שתיכננתי - לטוב ולרע.
14/02/2017 | 14:46
1
166
הייתי בטוחה שאהיה אמא עד גיל 30. לפחות אממש את זה בע"ה בגיל 33
לא חשבתי שנעבור טיפולים- למרות שהייתה לי הרגשה...
הייתי בטוחה שבשלב זה של חיי כבר אהיה אמא לפחות ל-2 ילדים, אבל כל עכבה לטובה
 
בחיים לא דמיינתי שאני אעבור לגור בחו"ל ואוהב את זה. כשעברנו לפה זה היה מבחינתי לסמן V על זה למענו של בעלי וראיתי את עצמי חוזרת אחרי שנתיים וזהו. עכשיו כרגע המצב שלא רוצה לחזור לארץ, הביקור האחרון בארץ הביא לכך שאני רוצה להישאר פה לפחות עוד כמה שנים.
 
הייתי בטוחה שבשלב זה של חיי כבר אנהל גן משלי- הספינה הזו כרגע שטה.
אין אפשרות כלכלית לזה וזה בעייתי מבחינת השהייה שלי פה בחו"ל. מנסה לחשוב אם הייתי בשלב זה מקימה גן אם היינו נשארים בארץ- עדיין לא בטוחה לגבי התשובה.
 
לגבי מגדת עתידות, קריאה בקלפים/קפה וכו'- ממש לא אני. בקושי קוראת את המוסף של האסטרולוגיה וגם זה לשעשוע פעם במיליון שנה.
לצפיה ב-'כל עכבה, לטובה '
כל עכבה, לטובה
15/02/2017 | 03:13
14
לצפיה ב-'שאלות מעניינות'
שאלות מעניינות
14/02/2017 | 20:01
2
149
בגדול, החיים שלי לא מאד שונים ממה שהייתי מצפה. אני לא זוכרת את עצמי מדמיינת את עתידי כשהייתי ילדה. תמיד היו לי מטרות והן היו ממוקדות לקראת השלב הבא בדרך. לא דמיינתי את האיש שאיתו אתחתן, או חתונה, או את חיי כאשה. אבל, ברור שגם אם לא חושבים על זה, יש דברים שטבעי היה לצפות מהילדה שהייתי.
אני חושבת שמקצועית בגדול הגשמתי את הצפיות, אבל לא בצורה שבה חשבתי.
ילדים - תמיד רציתי שניים ואכן יש לי שתיים. 
מבחינת אופי אני מרגישה שגדלתי כאדם ועבדתי על לא מעט נקודות חלשות, אבל יש גם דברים שנשארים. 
לגבי עתידות - מעולם לא הייתה לי משיכה גדולה לנסתר. הדבר הכי קרוב: בילדותי אבא שלי לקח אותי לדיזנגוף סנטר ושם רכשנו תדפיס נומורולוגי שמתאר את האופי שלי ותחזיות לעתיד. זה היה די מטופש, אבל חוויה.
לצפיה ב-'חמוד אבא שלך'
חמוד אבא שלך
15/02/2017 | 03:12
1
82
נשמע לי קשקוש חביב (אבא שלי בחיים לא היה מוציא שקל על כזה דבר)
לצפיה ב-'זה גם לא אופייני לאבא שלי'
זה גם לא אופייני לאבא שלי
15/02/2017 | 09:09
84
הוא מאד רציונלי. אבל זה היה יום כיף בתל אביב לילדה מן הפרובינציה, ועשינו יחד משהו מטופש.
לצפיה ב-'האמת שלא תכננתי שום דבר בתור ילדה או נערה'
האמת שלא תכננתי שום דבר בתור ילדה או נערה
14/02/2017 | 21:46
2
152
הדברים פשוט קרו. לא תכננתי ללמוד רפואה, אבל מהרגע שהחלטתי הלכתי במסלול הזה. תכננתי להתמחות ברפואת ילדים וברגע האחרון החלטתי להתמחות ברפואת המשפחה.
לא דמיינתי את הילדים אבל הם דומים לי, כל אחד בדרכו.

לא מאמינה למגדת עתידות ונהנית לקרוא הורוסקופים בשבוע שאחר כדי להסתלבט עליהן
במסיבת רווקות של אחת מחברותי הייתי בהריון עם בכורי, הבאנו קוראת בקלפים בתור דאחקה...
אמרה לי שיש לי בת (הוא בן), שאני אכשל במבחני גמר של הרפואה כי אני כל היום מבלה בבתי קפה וקניונים (עברתי והייתי רחוק מכשלון). אני זוכרת שכעס לי על החוצפה והיומרנות... אם כבר את מחרטטת לפחות תחרטטי בנחמדות. בעיקר אם משלמים לך למסיבת רווקות

לצפיה ב-'מסכימה איתך לגבי החוצפה....'
מסכימה איתך לגבי החוצפה....
15/02/2017 | 03:11
1
114
אני זוכרת שגם אני, במסיבה האמורה, חשבתי לעצמי שה"רוחניקית" האמורה היתה חצופה. ראשית כי היא הגיעה באיזה 90 דקות איחור ממה שנקבע ושנית כי עיקר מה שהיה לה לומר לי זה שלבת שלי יש שם "גרוע" נומרולוגית. 
 
אם כבר שילמו לך כדי לשמח באיזו מסיבה, אי אפשר לומר משהו נחמד? 
לצפיה ב-'לשתיכן,'
לשתיכן,
15/02/2017 | 08:19
97
כל ה"רואת/קוראות/אסטרולוגיות/ וכו'"
הן למדו שיווק ופרסום--אם יאמרו רק דברים טובים תשמענה
לא אמינות--אז מה הבעיה לומר גם כמה דברים טובים ולהשחיל גם כמה "גרועים"
כאילו הן באמת יודעות, ומי שפחות חכמה מכן "נופלת" בקסם האמירה,
כי סטטיסטית היא לפעמים קולעת בול.
 
ואספר לכן, נוער בגיל ההתבגרות, די נתפס לדברים האלה,
כמחנכת ששמעה מהם, שהשבוע לא מבחן כי נבאו כישלון,(בעיתון)
במשך חודש אספתי את כל הפינות העוסקות בכך בעיתונות,
והראיתי להם--שאין זהות בניבוי, ושיניחו לשטויות.
זה היה אחד הנושאים שהיה קל להפריך ולגרום לחשוב שונה ממה שחשבו קודם.
לצפיה ב-'החיים שלי '
החיים שלי
15/02/2017 | 09:37
98
בצעירותי תכננתי אותם אחרת. מאז שכחתי כל מה שתכננתי. אני חושבת שכשנולדו הילדים כל החלומות שהיו מלפני נגוזו. לא מעניינים אותי יותר כי באמת החיים יפים הרבה יותר.
לא תכננתי להתחתן בגיל שהתחתנתי (חשבתי שיותר מוקדם אבל גם לא לחצתי יותר מידי שזה יקרה).
לא תכננתי ללדת בגיל שילדתי, תכניות לחוד ומציאות לחוד. שמחה על כל רגע בזמן שהם הגיעו לחיי. זה התאים בדיוק.
לא ראיתי את חיי יציבים כל-כך והם יציבים הרבה יותר ממה שחשבתי שיהיו, גדלתי בבית שלא היה ממש יציב כלכלית (לפחות ככה אמרו לי, חיו אחרת מאותה דרך).
חלומות מהעשור האחרון אני מגשימה, הקמתי משפחה, הקריירה במקום שמתאים לי כרגע, מקום המגורים שודרג לא מזמן והיום אנחנו בבית הקבע שלנו.
הדבר היחיד שהייתי מתקשה להאמין זה באמת היציבות הכלכלית שאנחנו נמצאים בה. שמחה שהגענו למקום הזה ומקווה שרק ימשיך לנו ככה. זה לא פשוט לנו ואנחנו עובדים קשה כל יום בשביל להגיע למקום הזה.
מגדת עתידות- בנערותי האמנתי לז'אנר מאוד, מאז עברו הרבה מים בנהר והשתניתי מאוד. כבר לא מאמינה לדברים האלה יותר. חושבת שהכל שטויות.
כשהייתי במקום פחות טוב ויותר אפל בחיי הצלחתי להתחבר לדברים האלה. הם נתנו לי תקוה שיגיעו ימים טובים יותר. לכן גם מצליחה להבין אנשים שמתחברים לזה.
לצפיה ב-'בכלל לא דומה למה שתכננתי בצעירותי.'
בכלל לא דומה למה שתכננתי בצעירותי.
15/02/2017 | 19:54
3
147
לעומת זאת דומה מאוד למה שתכננתי לפני 5 שנים.
דמיינתי את הבן שלי בת אבל הילד כל כך דומה לי, גם במראה וגם באופי, שבלתי אפשרי עבורי שלא להתחבר אליו. לא תכננתי פער כל כך קטן בין הילדים (אני בתחילת חודש שישי), אבל אני אומרת תודה על ההריון כי הוא תקין והושג בקלילות.
מבחינת קריירה, מקום מגורים, זוגיות ומצב משפחתי אני במקום די אידיאלי. האישיות שלי לא השתנתה, אבל גם לא ממש ראיתי צורך או רציתי בשינוי, כך שזה לא מפריע לי.
 
אף פעם לא הלכתי לידעונים לסוגיהם. גם לו הייתי מאמינה בזה, ואני לא, את ההווה אני מכירה ואת העתיד אני לא רוצה לדעת.
לצפיה ב-'הו, איזה יופי! שיהיה בשעה טובה '
הו, איזה יופי! שיהיה בשעה טובה
15/02/2017 | 21:45
1
67
אחלה בשורות.
למשפט הראשון שלך - מה דמיינת בצעירותך שלא יצא אותו דבר?
לצפיה ב-'חיים אחרים לגמרי.'
חיים אחרים לגמרי.
02/03/2017 | 21:49
14
תכננתי חיים בוהמיינים, ללא התחייבויות כמו משכנתא ונישואים ובטח לא ילדים. היה לי ברור שלא תהיה לי זוגיות ארוכת טווח אלא רצף של בני זוג זמניים כי אין סיכוי שאמצא מישהו שיתאים לי, וממש לא רציתי ילדים.
למעשה אי שם בשלהי התואר השני עוד הזדעזעתי ממישהו שעבד בתחום מאוד קרוב למה שאני עושה היום, זה נדמה בעיני אז כשיא השעמום...
היום אני דוגמה ומופת לבורגנות מצטיינת. אמנם אנחנו לא נשואים פורמלית (נישואים אזרחיים בארץ, אנחנו מוכרים כידועים בציבור), ואכן כבר אין משכנתא, אבל בואי נאמר שאם אני בת ה21 היתה יודעת לאן אתגלגל היא היתה מזדעזעת ומשוכנעת שמדובר בחיים אומללים לחלוטין עבורי
לצפיה ב-'בשעה טובה '
בשעה טובה
16/02/2017 | 21:03
8
לצפיה ב-'תוכניות אני עושה בעבודה. בחיים שלי אני נותנת לזרם לסחוף אותי'
תוכניות אני עושה בעבודה. בחיים שלי אני נותנת לזרם לסחוף אותי
16/02/2017 | 21:14
82
אני לא זוכרת שדמיינתי את החיים הבוגרים שלי בילדות/ נערות. בטח לא משפחה.
אחרי שהכרתי את האיש, הסכמנו על כמה ילדים אנחנו רוצים ואת זה השגנו
 
הכי לא הייתי מאמינה לגבי מקום המגורים שלי. גדלתי במקום עם מרחבים והילדים שלי גרים באזור אורבני לגמרי.
 
מגדת עתידות - יש תמיד ברשת ב' בשישי בבוקר. חמותי לא מאמינה לזה אבל לא מפסידה את השידור של הפינה. 
פעם הייתי קוראת את המדורים בעיתונות. הכי כיף לקרוא שתקבל כסף. זה משאיר אותך אופטימי לכל השבוע. 
 
לצפיה ב-'דמיון די קלוש למה שתכננתי'
דמיון די קלוש למה שתכננתי
17/02/2017 | 07:41
97
התכוונתי לעבוד עם אבא שלי ולהמשיך לגור קרוב למשפחה.
בפועל, אני עובדת באותו מקצוע אבל עוד לפני שסיימתי את הלימודים אבא נפטר.
בעקבות העבודה ובן הזוג אני לא גרה קרוב למשפחה.
 
הדבר היחיד שתכננתי והתממש הוא הילדים והעובדה שמראש תכננתי לעבוד במשרה לא מלאה כשיהיו קטנים.
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
09/02/2017 | 19:32
10
14
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
09/02/2017 | 19:34
4
17
לצפיה ב-'חברה מארגנת לי בייבי שוואר בסוף החודש '
חברה מארגנת לי בייבי שוואר בסוף החודש
10/02/2017 | 12:59
1
171
כן זהו הפכו אותי לאמריקאית סופית
 
זה לא כל כך התניע מבחינת התשובות של אנשים אז אתמול פשוט כתבתי באופן אישי לכולם ושאלתי בצורה ישירה והתברר שכמה לא ראו בכלל את ההודעה וגילו את זה במקומות שונים במייל ובפייסבוק כי היא לא חברה שלהם.
אז מכמה בודדים פתאום יש 13 מוזמנות שמגיעות בטוח ועוד כמה עם סימני שאלה- לא ציפיתי להיענות כזו יפה וזה כיף!
 
וגם: אתמול הגיעו עמדת ההחתלה והמיטה שהזמנו,הרכבנו אותם ועכשיו אפשר להתחיל לסדר שם את החדר ולהחליט איפה כל דבר יעמוד כשיש את הדברים בפועל. היה לי ממש קשה לדמיין את זה.
לצפיה ב-'איזה יופי '
איזה יופי
12/02/2017 | 08:17
14
לצפיה ב-'שבוע מוצלח מאוד '
שבוע מוצלח מאוד
12/02/2017 | 08:16
1
67
חגגתי יומולדת, החלטתי כמו הבן שלי לחגוג שבוע במסיבות ואירועים.
ביום היומולדת הילדים ברכו וקנו לי מתנה(לקחתי אותם לחנות שיבחרו), הבעל הפתיע בזר מהמם ויצאנו לארוחת ערב משפחתית.
בחמישי לקחתי יום חופש ופינקתי את עצמי כל הבוקר.
בשישי אירחתי את המשפחה וחגגנו יומולדת לי לבן שלי (עיקר החגיגה כמובן) ולאילנות .
אתמול יצאתי עם חברות טובות והיה מוצלח ביותר.
שבוע מושלם וכייפי ביותר.
לצפיה ב-' הכי כיף חגיגות'
הכי כיף חגיגות
12/02/2017 | 19:29
7
לצפיה ב-'יצא שהשבוע אירחנו 3 חברים של הצעיר כל אחר ביום אחר'
יצא שהשבוע אירחנו 3 חברים של הצעיר כל אחר ביום אחר
09/02/2017 | 19:40
2
164
(בדרך כלל אחד בשבוע מרגיש לי המון...)
ובמקביל עשיה לבית כך שלא נשאר לי הרבה זמן לעצמי ולכן לא הייתי פה. סליחה.
 
לצפיה ב-'גם אני נוהגת לקטן לארח רק פעם בשבוע אם בכלל'
גם אני נוהגת לקטן לארח רק פעם בשבוע אם בכלל
12/02/2017 | 08:19
79
לא מספיקים בכלל עם החוגים והעיסוקים הרבים שיש לנו.
השבוע נחזור לארח, מקווה.
למזלי יש לו פעמיים בשבוע חוג ויום אחד אני עסוקה קבוע ולא יכולה לארח לו.
הגדולה מארחת ומתארחת על בסיס יומיומי כמעט, אבל בשבילה אני לא צריכה להיות בבית ואפילו מעדיפים שאני לא נמצאת .
לצפיה ב-'נשמע שאת משקיענית '
נשמע שאת משקיענית
12/02/2017 | 19:33
66
אצלי כיש לילדה אורחת (וזה כולל את גמדת הבית) זה אומר שיש לי 100% זמן להתעלם מהן כי הן עסוקות עם האורחת שלהן
 
כלומר, אורחת = יותר זמן לאמא לעצמה
 
וכך כנראה אני זוכה שנה אחר שנה בתואר האם המזניחה של העולם... נסי ותהני.
לצפיה ב-'שבוע נחמד וחביב עם יום שלג '
שבוע נחמד וחביב עם יום שלג
10/02/2017 | 12:55
167
סה"כ שבוע נחמד, עברתי את ההעמסת סוכר - האמת שהיה די מגעיל ולא הרגשתי משהו תוך כדי אבל עמדתי בזה בגבורה. עדיין מחכים לתוצאות, מקווה לקבל עדכון היום לגבי זה.
מתברר שאז כשהייתי ממש חולה זה לא היה סתם וירוס כמו שהרופאה המחליפה שהייתי אצלה טענה- אלא דלקת. הרופא נשים שלי אמר שלפי תוצאות בדיקות הדם שהוא עשה לי- פלא שעמדתי על הרגליים באותו יום של הבדיקה (שהיה ממש קרוב לסוף המחלה). עשינו בדיקות חדשות ונקווה שכל המדדים התאזנו. קצת מפחיד שרופאה כל כך לא אחראית מסתובבת ונותנת מרשמים לא מתאימים למטופלות (נתנה לי מרשמים לתרופות שאסור בהריון!) וטועה ככה באבחון של מישהי שהיא בהריון וזה יכל להיות מאוד מסוכן לעוברית. לקחתי את זה די קשה...
 
אתמול היה יום שלג ולא היה ביה"ס, זו הייתה הפוגה נחמדה מאוד סתם ככה לקראת הסופ"ש ויצא מעולה כי בד"כ זה היה יום שהמורה שעובד איתי היה אמור להיות בהשתלמות.
 
היום חגיגת טו בשבט בגן, תכננתי להכין איתם עוגת תפוזים בפלחי תפוז- במקום זה פשוט נכין את זה במולטי קייק אחרת לא אספיק לארוז...
 
היום מתכננת לצאת מוקדם לעבודה כי צריכה לארוז עציצים ולהכין את הדברים לחגיגת טו בשבט- כל מה שתכננתי לעשות אתמול אחרי שהילדים ילכו...
 
בסופשבוע- מנוחה, רגיעה ושיעור הכנה ללידה נוסף
לצפיה ב-'חביב '
חביב
12/02/2017 | 19:29
83
* מזג האויר התקרר בדרמטיות, אבל ללא שלג אז לא נורא
 
* דיברתי עם החברה שילדה בטקסס. היא היתה מאושרת שיצאה מזה בלי ניתוח קיסרי, להבדיל מיתר חברותיה לקורס ההכנה ללידה, בין היתר בזכות זה שהערכות המשקל היו שגויות כלפי מטה (התינוק שקל בערך 4,300)
 
* טרומבוניסטית הביתה ניגנה ברסיטל לוולנטיינ'ז דיי את מנגינת הנושא מהסרט "היפה והחיה" של דיסני.
 
* מכיון שהיו לנו 45 דקות פנויות לפני תחילת הרסיטל (היה צריך להוריד אותם שם מוקדם כדי להתאמן/להתחמם) אז לקחתי את גמדת הבית להסתפר במספרה הצמודה לבית הספר למוסיקה. בד"כ אין סיכוי לשכנע אותה - אבל תפסתי אותה ברגע של חולשה. וככה נפטרנו מאיזה 8 ס"מ של קצוות שרופים (עדיין נשארו לה מעל 20 ס"מ - לא לדאוג...). בנוסף, הספר הויאטנמי החמוד עשה לה פן בסוף התספורת והיא נותרה מוקסמת מהתוצאה . לדעתי עכשיו היא מוכנה ללכת למספרה פעמיים בשבוע - רק שייתנו לה...
 
* התקדמנו מאוד בדו"ח המיסים שלנו (מכת מצריים...דורש איסוף של הרבה ניירת והזנה של נתונים). המועד האחרון להגשה הוא ה-15 באפריל
 
* הכנתי מרק כתום (בטטה - דלעת - עדשים) ויצא שוס
 
שלא יהיה יותר גרוע
 
 
לצפיה ב-'שרשור סוציומטרי לגדולות '
שרשור סוציומטרי לגדולות
06/02/2017 | 02:44
26
298
תגידו, כמה חברות/ים טובות הייתן אומרות שיש לכם? כמה מהן/ם מהעבודה? וכמה מרקעים אחרים? כמה שנים אתן כבר חברות שלהן/ם?
 
וכמה מכרים/רות יש לכם שהייתן מגדירות כידידות/ים?
 
השבוע יצא לי לחשוב על זה שבצוק העיתים (מעברי מדינות, עבודה, נסיעות, טיפול בילדות וזמן איכות עם בן הזוג במעט הזמן שיש לי) יש לי כנראה אפס 
 
יש לי ידידות וידידים - כמעט כולם על רק מקצועי (מהעבודה או מעבודות קודמות) וכמה מרקע אחר (שכנות, הורים של ילדים מבית הספר, משפחה אחת שהתחברנו איתה לפני איזה עשור) אבל זהו.
 
אני לא מרגישה בדידות - המשפחה הגרעינית מספיקה לי וגם ככה אני בקושי נושמת
 
ובכל זאת - פתאום נפל לי האסימון בנושא. האמנם אני אלופת הפורום בסוציומטיות?
לצפיה ב-' חלקי - איך לזהות סוציומטים בראיון עבודה....'
חלקי - איך לזהות סוציומטים בראיון עבודה....
06/02/2017 | 05:10
3
202
בימים אלה אני משתתפת בתהליך ראיונות של מועמדים לתפקיד שמי שת/יאייש אותו יעבוד איתי די הרבה. לצערי האישה המקסימה שמילאה אותו קודם בחרה לעבור עבודה
 
את ההערכה המקצועית אני יכולה לצלוח לבד.... החשש העיקרי שלי הוא איך לזהות את מי שתהיה/יהיה קולגה מחורבנת מבחינה אישיותית/פוליטית....
ובמיוחד אני מודאגת אחרי שבשנה שעברה עודדתי לשכור מישהו לצוות שלנו שהתגלתה כטעות חמורה בתחום הזה: לא משתפת פעולה בכלל עם אחרים, מסתירה מידע, עושה שטויות מקצועיות בהסתר, עסוקה בעיקר בללקק לממונים אבל לא מביאה תוצאות והכי גרוע - לא מסתדרת עם חצי מהצוות.
 
איזה שאלות הייתן שואלות ברעיון כדי לתהות על אישיות המרואיין? כמובן שהטריק הוא לשאול ככה שהיא לא תבין לאן את מכוונת.....
 
כל טיפ יתקבל בברכה. מדובר בהחלטה הרת גורל...
לצפיה ב-'הטיפ היחיד שאני'
הטיפ היחיד שאני
06/02/2017 | 08:16
160
יכולה להציע הוא לקבל עובד לתקופת נסיון.
כדי שאם לא עונה על הדרישות--יוכלו להפטר ממנו בלי כאב לב.
אם צלח את התקופה הראשונה-- הייתי מאריכה את תקופת הנסיון.
בריאיון אולי לומר--הדבר החשוב ביותר הוא עבודת צוות,
האם זה משהו שמתאים לך? יש המלצה על זה?
למה שלא ירגיש המרואין שזו הדרישה? מה זה סוד?
לצפיה ב-'הטיפ הכי טוב בעיני זה לשלוח קולגה'
הטיפ הכי טוב בעיני זה לשלוח קולגה
07/02/2017 | 05:07
135
לדבר איתו ולראות מה הוא מרגיש כחוות דעת שנייה. מישהו שאת סומכת עליו מהצוות, שיראה איך הוא מבחינת יחסי אנוש.
לצפיה ב-'את האיש שלי שאלו ישירות '
את האיש שלי שאלו ישירות
09/02/2017 | 22:03
91
איך אתה בעבודת צוות?
האם אתה יודע להוביל צוות?
האם אתה יכול לעבוד תחת מישהו שנותן לך הוראות?
 
אולי גם שיחה לא מקצועית יכולה להרגיש את האדם.
בראיון עבודה שהייתי בו פעם התחילה שיחה קולחת על נושא שאינו עבודה.
די מהר מהשיחה שקלחה הבוס שלי הבין שאני העובד שהם חפשו.
לצפיה ב-'אתחיל ממשפט שלך,'
אתחיל ממשפט שלך,
06/02/2017 | 08:25
155
"אני לא מרגישה בדידות - המשפחה הגרעינית מספיקה לי וגם ככה אני בקושי נושמת"
מבינה, אבל....
זו תקופה חולפת. הילדים גדלים ופונים לעיסוקיהם, ואנחנו בהחלט צריכות חברה.
אל תזלזלי בענין גם לא עכשיו כשאת עסוקה ועמוסה.
אני פנסיונרית--וגם עסוקה בגידול נכדים ובניהול בית,
אבל אני גם מבלה המון עם חברות. וזה בהחלט ממלא,
זה לא רק שאינני עובדת--אני גם כבר לא משתלמת ולא נבחנת, וכן נשאר
זמן פנוי, אי תופרת/קוראת וכו אבל בהחלט זמן כיפי עם חברות
הוא זמן נחוץ וערכי.
יש לי חברות מכל תקופה בחיים--מלוות אותי, ואני בהחלט נהנית מהחברויות.
אגב, זה לא במקום הערך של משפחה גרעינית--זה תוסף ראוי.
לצפיה ב-'את לא סוציומטית'
את לא סוציומטית
06/02/2017 | 09:15
1
174
את פשוט אמריקאית. ככה זה בקורפורייט אמריקה (ובכל מקום עבודה אחר בארה"ב גם). גם אם תרצי, רוב האנשים בארה"ב (בהכללה גסה מאוד כמובן) פשוט לא מבינים את הצורך בחברים, אם ממילא אתה עובר מדינה מדי פעם ורוב החיים שלך אתה מחונך לתת ספייס ולא לחדור למרחב הפרטי של אחרים (שזה דבר חיובי בפני עצמו, כל עוד הוא נעשה במידה ולא הופך למטרה בפני עצמה. חברים, מטבע הדברים, הם חלק מהמרחב הפרטי שלי, אחרת הם לא חברים).
יש לי חברים מביה"ס, מהלימודים, מהעבודה, ומההורים של חברות שלה/ שכנים. חלקם טובים מאוד, קרובים יותר ממשפחה. אם הייתי צריכה לסמן ברשימת היתרונות של החיים בישראל, חברים היו גבוה ברשימה כזו. חלק מהחברים מהלימודים הם חברים ישראלים שפגשנו בעת הלימודים בארה"ב, והפכו למשפחה ממש באין משפחה. כולם חזרו לארץ (למעט שתי משפחות מעורבות שהן עדין - 10 שנים אחרי - חלק מהמשפחה) ונשארו חברים מאוד קרובים. למרות שהיינו מאוד מבודדים (באוניברסיטה בה למדנו היו עוד שתי משפחות ישראליות - זו אוניברסיטה של כ80 אלף איש - ופגשנו אותם רק כשנה אחרי שהגענו. שאר הישראלים לא היו באוניברסיטה אלא במקומות אחרים באיזור, ולקח לנו זמן להכיר אותם), ומאוד רצינו ליצור קשרי חברות עם אחרים (אמריקאים וזרים), זה לא צלח. למרות שאסור להכליל, אני חושבת שככה זה באמריקה.
לצפיה ב-'יכול להיות שזו "אמריקה"'
יכול להיות שזו "אמריקה"
06/02/2017 | 18:25
141
חלק מהאחריות היא שלי, ללא ספק. אין לי זמן פנוי ומספיק אנרגיה להשקיע בזה
לצפיה ב-'אם לך זה לא חסר אז למה את חושבת שזו בעיה?'
אם לך זה לא חסר אז למה את חושבת שזו בעיה?
06/02/2017 | 09:30
5
147
אני ללא חברות מרגישה בודדה. יש לי 2-3 חברות ממש טובות שאיתן אני מדברת על בסיס יומיומי כמעט. משתדלות וכמעט תמיד מצליחות.
יש לי עוד חברות קרובות פחות, קשה לי אפילו להגיד כמה שאיתן אני בקשר רחוק יותר.
 
מרבית החברות הטובות שלי הן מהעשור האחרון. מפרוץ הילדים לחיינו והפיכתי לאמא. חלקן הכרתי בפורומים של תפוז וחלקן במסגרות של הילדים.
חברות מהעבר מהילדות לימודים וכד' אין לי. הקשר נותק עם הזמן ולא חזר. לא חסר לי. 
 
לצפיה ב-'זה קצת מפריע לי כנראה....'
זה קצת מפריע לי כנראה....
07/02/2017 | 16:33
4
131
לפחות ברמת ה"עקרון"
גם לי אין קשר עם חברות/ים מהעבר (בית ספר, תיכון וכו'). כשעוברים מדינה זו תוצאה אורגנית של זה.... היתה לי חברה טובה מתקופת הצבא אבל קשה לשמור על קשר מיבשות שונות כששתינו עסוקות וכו'. 
 
יש מישהי מתקופת בית הספר התיכון שרודפת אחרי כבר שנים "לחדש קשר" ואני ממש לא מעוניינת. זה אולי עניין לשרשור אחר
 
לצפיה ב-'אם זה מפריע לך אז אשאל שאלה חשובה'
אם זה מפריע לך אז אשאל שאלה חשובה
08/02/2017 | 06:36
3
103
האם תמיד זה היה המצב או שרק בגלל עומס/מעבר למדינה אחרת השתנו לך החברויות?
 
ובנוגע לחברים מהעבר היו לי חברות כאלו שיצרו איתי קשר מהעבר הרחוק ניסיתי, נתתי לזה צ'אנס מעל ומעבר וגיליתי שאני השתניתי מאוד בשנים האלה אבל הן חיפשו את החברה הישנה שלהן ולי זה לא התאים וניתקתי שוב קשר. 
לצפיה ב-'שאלה טובה. זה לא תמיד היה המצב'
שאלה טובה. זה לא תמיד היה המצב
09/02/2017 | 13:49
2
92
זה שילוב של מעבר לארץ אחרת ועבודה מאוד תובענית (גם בשעות, אבל מנטאלית).
 
אני לא חושבת שזה קשור לחוסר הבנה של הקודים החברתיים. גרתי בארה"ב כילדה אם כי לא תקופה מאוד ארוכה, ולמדתי בה באוניברסיטה 3 שנים בתור גדולה לפני סיבוב המגורים הנוכחי.   
 
להרבה אנשים פה יש חברים מתקופה הקולג' - וזה פשוט משהו שלא אפשרי עבורי (לא הלכתי לקולג' בארה"ב)
 
וגם אירועים חברתיים למבוגרים פה (נגיד מסיבת הלואין של גדולים) כרוכים בחגיגות שתיית אלכוהול בטירוף, וזה פשוט משהו שלא מתאים לי (אני, אם אני מצליחה ללגום חצי מכוס יין שמזגו לי זה כבר הישג/שיא אישי). אז אני כנראה פשוט פחות משתלבת בסביבה מבחינה אובייקטיבית. רמבו ואני הלכנו כמה פעמים - אבל משעמם בחברת קבוצת הורים שיכורים....
לצפיה ב-'זה באמת מורכב מה שאת כותבת'
זה באמת מורכב מה שאת כותבת
12/02/2017 | 08:11
1
62
המנטליות החברתית של האנשים שונה משלכם ולכן קשה לך למצוא חברות.
האמת, לא יודעת מה הייתי עושה במקומך, בעלי אמנם אוהב ויודע לשתות אבל אני שותה ממש בקטנה ומצפייה בסדרות אמריקאיות וכמות האלכוהול שאני רואה ששותים שם גם אני לא הייתי מסתדרת חברתית .
יש לך אותנו, אנחנו חברות שלך, ואת מקסימה 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
12/02/2017 | 23:54
38
חיממת את ליבי
 
 
לצפיה ב-'הזכרת לי אנקדוטה מלפני מספר שנים'
הזכרת לי אנקדוטה מלפני מספר שנים
06/02/2017 | 11:54
187
כשעבדתי בתרגום כתוביות לטלוויזיה, הגיע אלי יום אחד סרט של מופע שבו, כך הוכרז בתחילת המופע, יחגוג אלטון ג'ון יום הולדת 60 "with 300 of his best friends". אותי, הישראלית עם המושגים הישראליים על מהם חברים ובוודאי מהם "החברים הטובים ביותר", המשפט הזה  שעשע עד בלי די
 
לעצם העניין: לאורך כל חיי מעולם לא יכולתי להכיל יותר מ-3-4 "חברים טובים". אני מניחה שאני מגדירה כ"חברים טובים" ככאלה שיש גם לי וגם להם מספיק אנרגיה ליזום מפגשים - פנים אל פנים או טלפוניים - של אחד על אחד איתם לאורך זמן (להבדיל מכאלה שמבלים בחברתם כי שגרת החיים מכוונת לשם. כיפיים ככל שיהיו האחרונים, אני לא מחשיבה את אלה לחברים אלא למכרים).
היו לי תקופות גם של "חוג מכרים שנפגש קבוע", אבל אלה, כאמור, לא נחשבים בעיניי ל"חברים טובים". ההבדל הדק בין יחסים אינטנסיביים ליחסים אינסטרומנטליים משחק כאן.
 
גם כיום, כמו שקורה תמיד, יש לי שניים-שלושה חברים שנכון לעכשיו אני יכולה להגדיר כ"חברים טובים". אחת אני מכירה כשנתיים וחצי והיא מהיישוב שבו אני גרה, אחד שגר במרכז והיה חבר שלי לפני 25 שנים בצבא וחידש את הקשר (במתכונת ידידות אלפטונית הפעם) לפני שלוש שנים ואנחנו מדברים בטלפון ופעם בחודש בערך נפגשים לערב, ועוד אחת שהייתה מחבריי לפני 10 שנים בתל אביב ולפני כשנה, אחרי שהתברר שעברה לגור ביישוב בו אני גרה, חודש הקשר.
 
אין הבדל בין מספר החברים הטובים שלי והזמןשאני משקיעה בהם בין התקופה שהייתי עם בן זוג לבין עכשיו. בעצם, אולי עכשיו אני משקיעה בחברים דווקא עוד קצת פחות, כי פחות פשוט העניין של להשאיר את הילדים לבד שעות, אין בן זוג להשאיר אותם איתו.
בדידות אני לא מרגישה - ישלי גם את הילדים וגםעבודה שכרוכה במפגשים אנושיים לרוב. אני לא חושבת שאני סוציומטית (טוב, אולי אני כן, אבל לא בקטע הזה, של מספר החברים...) וגם לא שיש לי "מעט מדי חברים". ישלי כמה שצריכים להיות לי וכמה שמתאפשר.
לצפיה ב-'את לא היחידה'
את לא היחידה
06/02/2017 | 17:44
7
220
ונראה לי שאני גרועה ממך.
יש מכרות מבתי הספר של הילדים וידידות בעבודה. אין אף אחת שיכולה להחשב כחברת נפש.
אני מצליחה להשאר בידידות לאורך זמן רק אם הצד השני מתחזקת את הידידות. אם זה תלוי בי, זה מתפוגג ונעלם.
בדרך כלל אני לא מרגישה בדידות, אבל לפעמים הייתי שמחה אם היה עם מי לדבר ועם מי לשבת לארוחת בוקר בבית קפה חוץ מבן הזוג.
אני זוכרת את יום הולדת 50 שחגגנו לאמא שלי, וכמה הבית היה מלא בחברות שלה. אין לי את מי להזמין ליום הולדת 50 שלי.
 
לצפיה ב-' ואת גרה בישראל אני מניחה?'
ואת גרה בישראל אני מניחה?
06/02/2017 | 23:01
6
162
ועוד שאלה - אמא שלך עבדה במשרה מלאה? ואת? <מנסה לחפש תירוצים בחוסר זמן>
 
אני דווקא מתחזקת את הידידויות שלי. ויש לי לא מעט. אני אפילו מחזיקה מעצמי יחסית מאוד חברותית באופיי. פשוט לא הייתי מגדירה אף אחד מהן "חברות" (בשורוק)
לצפיה ב-'לפי הפוסט כאן'
לפי הפוסט כאן
07/02/2017 | 00:19
153
אולי כדאי להתחיל את הדיון בהגדרת--מי הן חברות?
או מה היא חברות (בשורוק) בעיניננו.
הגדרה משותפת תוכל אולי לבחון את הענין מאותה נקודה.
לצפיה ב-'גרה בישראל'
גרה בישראל
07/02/2017 | 09:44
2
172
אני חושבת שאין לזה קשר לעבודה במשרה מלאה.
אמא שלי עבדה במשרה מלאה, וגם אני.
כשהילדים היו יותר קטנים הייתי מגיעה יחסית מוקדם הבייתה ויוצאת איתם לגני משחקים. הייתי נפגשת עם אמהות אחרות בגינה, אבל זה לא התפתח לחברות נפש.
אין תירוצים, זה אופי בעייתי.
שכנות אחרות שהיו מגיעות לגינה כן פיתחו חברות יותר עמוקה. אני לא.
לצפיה ב-'או קיי '
או קיי
07/02/2017 | 16:29
1
113
לא יודעת אם הייתי קוראת לזה אופי "בעייתי" שזה שם תואר שלילי
 
כל אחד/אחת הוא שונה. וזה בסדר להיות במקומות אחרים על סקאלת ה"חברותיות האקטיבית" (אין לי מילה יותר טובה)
 
אופי בעייתי זה בעיני להיות רוצח או פדופיל חלילה....
 
על כל פנים - עד כמה זה מפריע לך?
 
ועכשיו - משגרמת לי לחשוב על זה - נדמה לי שרמת החברותיות יכולה להשתנות בתקופות שונות בחיים. בתקופות יותר לחוצות כשאין זמן לנשום -- Something has got to give - צריך לבחור על מה לוותר. 
לצפיה ב-'לפעמים מפריע, לפעמים לא'
לפעמים מפריע, לפעמים לא
07/02/2017 | 17:20
105
כשהילדים היו קטנים, האינטרקציה החברתית בגינה הספיקה לי.
כשהם קצת גדלו, היה יותר לחץ בעבודה ובבית ואז לא היה לי זמן ולא חיפשתי את החברות.
עכשיו, כשהילדים גדלים, היה נחמד אם היו כמה חברות.
 
הייתה תקופה שהצטרפנו כמשפחה לקבוצה של עוד משפחות והנשים היו נפגשות יחד מדי פעם. היה נחמד, למרות שלא לגמרי התחברתי לחבורה.תמיד הרגשתי מבחוץ.
 
 
 
לצפיה ב-'בואי נוציא את חוסר הזמן מהמשוואה הזו'
בואי נוציא את חוסר הזמן מהמשוואה הזו
08/02/2017 | 10:00
1
143
אני עובדת במשרה מלאה ותובענית ביותר
אמא שלי גם עבדה כך, לפחות ב15 השנים האחרונות של הקריירה שלה
לשתינו יש והיו חברויות הדוקות ביותר. זה ענין של תן וקח - החברות שלי ערבות לי במידה מלאה, כאלה שאני יכולה לסמוך עליהן בעיניים עצומות שיצילו אותי כשאצטרך את זה, מלהוציא את הקטנה מהצהרון כשנתקעתי ועד לחלץ אותי מתאונה בכביש מרחק מאות ק"מ מהבית ולסעוד אותי באשפוז בביה"ח (זה נכון גם לחברים כמובן). הערבות בכיוון השני מחוייבת לא פחות. אני לא חושבת שהייתי טורחת לתחזק את זה אם הערבות לא היתה כזו, וזה לדעתי המפתח. אם אין לך חברים שאפשר לסמוך עליהם ככה, לא פלא שאת לא טורחת להקדיש להם את הזמן הזה.
לצפיה ב-'אהבתי והזדהיתי,'
אהבתי והזדהיתי,
08/02/2017 | 12:18
104
ואני בהחלט מתחזקת חברויות.
למרות שהיום בעקבות אכזבה, אני קצת יותר זהירה.
ואני חתכתי, היא כבר בקשה כמה פעמים שנחזור להיות חברות,
ואני ממש לא מוכנה. נגמר וזהו מבחינתי.
 
 
לצפיה ב-'אני אדם מאוד חברותי, אבל אין לי הרבה חברות קרובות'
אני אדם מאוד חברותי, אבל אין לי הרבה חברות קרובות
07/02/2017 | 05:06
191
יש לי בערך 2-3 חברות ממש קרובות, כמה "חברות לעבודה" שבעיקר נזכרות בקיומי כשצריכות משהו (בשבוע הזה שהייתי חולה אף אחת לא טרחה להתקשר, להציע עזרה למרות שידעו שאני לבד לגמרי, הזמנתי אותן לבייבי שוואר כולן עשו עצמן מתרגשות ועכשיו מחפשות תירוצים למה לא חושבות שיכולות לבוא...).
 
לי מאוד קשה בלי חברים סביבי- זה משהו שמאוד חשוב לי באופן אישי. בעלי קצת פחות בעניין, יותר קשה לו לשמור על חברויות.
מאוד קשה לנו להתחבר עם עוד זוגות כי לרוב הוא ימצא סיבות למה לא כך שאם כבר הוא כן אוהב בן זוג של חברה מבחינתי זה וואו גדול וכייפי.
לצפיה ב-'אני סוציומטית ידועה '
אני סוציומטית ידועה
07/02/2017 | 19:51
158
הצורך החברתי שלי מאוד נמוך. יש לי מעט חברים/ות קרובים/ות שאספתי לאורך הדרך, אבל זו מעין קרבה שברקע כזאת, יכולים לעבור חודשים מבלי שנדבר (תכל'ס החיים שלנו כאנשים בוגרים הם די רוטיניים כך שגם איך צורך ביותר כדי להתעדכן) וזה בסדר גמור.
האינטראקציות היומיות עם אנשים בעבודה מספקות אותי בד"כ, ובן זוגי משלים את התמונה בהיבטים עמוקים יותר או אם יש לי רצון להתייעץ. באופן כללי אני לא חשה צורך ביותר ממה שיש לי, אבל תמיד הייתי כזאת. אני בקצה התחתון של צורך בחברה, סבבה לי לגמרי לבלות עם עצמי.
לצפיה ב-'אצלי המחשבה הזאת היא לכיוון ה '
אצלי המחשבה הזאת היא לכיוון ה
09/02/2017 | 22:17
1
166
מי יבוא ללוויה שלי 
<לא הרבה >
מבלת"ק
אין לי חברת נפש. 
יש לי חברה שאני יודעת שהיא תהיה שם בשבילי אם אצטרך למרות שהיא רחוקה.
יש לנו עכשיו קבוצת חברים, הורים מבית הספר שאיתם מבלים לפעמים בשבתות. השיחות האלו לא שיחות נפש. 
 
קשה לנו לתחזק חברויות. פעם בשבועיים אנחנו בביקור משפחתי - המשפחה היא העוגן והאוזן הקשבת.
לפעמים החברות מהעבודה עולות לרמת חברות - ברמת השיחות.
אבל אין ממש מעבר לכך.
 
לפני כמה זמן מכרה הראתה לי תכתובת שלה עם חברה אחרת שלה שכללה תמונות והמלצות על בגדים ואיפור וחוו"ד, אם זה היה מעיניין אותי אולי הייתי מקנאה.
 
לעומתי, אחים שלי מתחזקים הרבה חברים ולאורך שנים ארוכות (לשניהם נותרו חברים מהיסודי) 
 
 
לצפיה ב-'חברים מהיסודי '
חברים מהיסודי
12/02/2017 | 19:31
90
התרשמתי. לא פלא שאת כזאת - נראה שהאחים שלך לקחו 9.9 מהקבין של תחזוק חברויות, אז לא נשאר לך הרבה
לצפיה ב-'נעלמו לי החיים'
נעלמו לי החיים
06/02/2017 | 09:58
21
355
הסיפור שלי מתחיל לפני עשור, ילדתי תינוק מקסים ורגיש, שלימד אותי להיות אמא שלו. כשכולם אמרו שאני מטורפת, אני הבנתי שהוא מיוחד במינו ונתתי לו את כל מה שהיה צריך. היום, הוא ילד רגיש, מיוחד ואהוב ואני שמחה שהייתי שם עבורו וסמכתי על עצמי.מאז נולדו לי עוד ילדים. האחרונה נולדה לפני 8 חודשים כממעט והפכה את חיי כולנו.תינוקת אהובה, יפה, רגישה מאוד.בקרוב אני חייבת לחזור לעבודה לחצי משרה.לצערי הרב אני לא מצליחה למצוא לה מטפלת כי היא צורחת עם זרים ללא הפסקה.ניסיתי הסתגלות הדרגתית, ניסיתי שהן יהיו איתי בבית במקביל. אפילו לסבתות היא מסרבת ללכת והאמת שכבר אף אחד, מלבד אבא שלה כמובן לא מוכן להיות איתה. אני מתייסרת עם המחשבה שאולי גם היא קצת מיוחדת ואני מאלצת אותה למשהו שהיא לא מסוגלת. אני חוששת שבאמת לא אמצא את האחת שתוכל לתור איתה חיבור. איך חוזרים לעבוד?? הצרחות האלה היו שם תמיד, זה לא חרדת נטישה קלאסית. אשמח לסיפורים מעודדים על תינוקות רגישים... אני כבר מתגעגעת לילדים הגדולים שלי, לעשות איתם משהו לבד, קצת להרפות מהקטנה. יודעת שזה עובר, אבל עדיין מתסכל אותי מאוד ובמיוחד אני חושבת בצורה פרקטית, איזה סידור אני מוצאת לה??צמצמתי משרה, התחשבו בי מאוד עם החזרה לעבודה, אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי. סיפורים מעודדים יתקבלו בברכה
לצפיה ב-'אספר את הסיפור המעודד שלי'
אספר את הסיפור המעודד שלי
06/02/2017 | 10:31
1
178
ביתי לא הסכימה לאכול בקבוק רק לינוק. עם בעלי כבר לא זוכרת אם בכתה אול לא אבל פשוט באמת כמעט ולא עזבתי אותה בחודשים שהייתי בבית. כשחזרתי לעבודה בגיל 4 חודשים בערך השארתי אותה אצל סבתא שחששה מעט (וגם אנחנו). חזרתי הדרגתית כדי שאוכל להגיע להניק אותה במידת הצורך. תוך שבוע הסכימה כבר לקחת בקבוק וכמעט ולא בכתה כשנשארה איתה. אחרי 3 חודשים חזרתי למשרה מלאה. היום היא כבר בבית ספר ילדה גדולה ומאושרת.
האם ראיינת מטפלות והן לא הסכימו לטפל בתינוקת? למה שלא יסכימו? נכון, לפעמים קשה בהתחלה אבל מטפלת מנוסה מסתדרת בסופו של דבר.
לצפיה ב-'הסכימו לטפל אבל...'
הסכימו לטפל אבל...
06/02/2017 | 13:16
150
2 כבר עזבו אחרי שהתחלנו הסתגלות. אחת אחרי 3 פעמים, אחת אחרי 7 -8 פעמים. הסבתות בכלל לא מוכנות להחזיק אותה כבר או לנסות להיות לבד,בשבוע הבא מנסה מישהי אחרת שאני סומכת עליה. כולי תקווה שיהיה קל יותר והיא לא תעלם
לצפיה ב-'אוי. בכורתי היתה כזו'
אוי. בכורתי היתה כזו
06/02/2017 | 16:18
155
כינוי החיבה שלה היה "צוויחי".... והיו לה תקופות בהן היא צרחה ברגע שבו העזנו לדבר עם מישהו אחר, גם כשהיא על הידיים שלנו.  היה ייאוש...
 
היא היתה עם מטפלת חמה וצמודה עד גיל 14 חודש. אחר כך בבית עם אבא חצי שנה בערך כי עברנו מדינה. ואז נשלחה למעון שם היא צרחה כמה חודשים וגם סירבה לצאת החוצה עם הילדים האחרים.
 
משם היא עברה למעון/גן מוצלח יותר שבו היא התחברה עם הגננת והפסיקה לצרוח. אבל עד היום היא רגישה בהרבה מאחיותיה והרבה יותר קשה עם עצמה/עם החיים [היא בת 12]
 
העצה היחידה שלי היא: אל תתייסרי יותר מדי. גם את צריכה לחיות... ויש לך עבודה. ויש עוד ילדים בבית שמגיעה להם קצת תשומת לב. את עושה כמיטב יכולתך בנסיבות לא פשוטות של תינוקת שדורשת הרבה מאוד
 
אה וגם - לדעתי ככל שיעבור יותר זמן בו היא תהיה רק איתך/עם אבא אז הדרישות והמצב רק יחמירו....
 
אני הייתי מוצאת מטפלת עם עצבי ברזל, מקשה את ליבי, והולכת.
לצפיה ב-'הכותרת של הפוסט '
הכותרת של הפוסט
07/02/2017 | 00:26
11
146
שלך ממש קשה.
לא נעלמו לך החיים, עשית חיים חדשים ילדת לפני 8 חודשים,
הילדה פתחה תלות בך, עם קצת פחות לחץ, וקצת סבלנות,
היא תיגמל ותגדל להיות דומה לילדיך האחרים, רגישה חכמה ונעימה.
עם ילדים ישתקופות קלות יותר, ומורכבות וקשות יותר.
אולי במקום מטפלת הביתה תנסי לחפש מעון טוב,
שם יש להם מיומנויות וצוות מטפל שיוכל להתמודד עם הענין.
אתם כמשפחה גם משדרים לה לחץ, הא מרגישה את זה,
הסבתות לא רוצות, את נמצאת עם המטפלות. היא בוכה ואת מיד מתיצבת.
צאי מהבית, היא תבכה קצת ותסתגל.
אל תהיי לחוצה--לא נעלמו לך החיים.
מאחלת לך רוגע ונחת.
לצפיה ב-'אני דווקא מבינה לליבה ולא רואה מקום לשיפוטיות'
אני דווקא מבינה לליבה ולא רואה מקום לשיפוטיות
07/02/2017 | 05:02
1
112
היתה לי ילדה כזו. וזה הרגיש כאילו נגמרו לי החיים במשך שנים. 
 
זה לא קשור ל"לחוצה". זו מועקה אמיתית כשיש לך ילדה שכל הזמן צורחת.
 
זה כמו עם ילדים שלא ישנים בלילה. מי שלא "הגריל" כזה דבר, לא יכול ממש להבין...
 
 
לצפיה ב-'הבהרה'
הבהרה
07/02/2017 | 07:37
105
לא התכונתי לשום שיפוטיות כשכתבתי את דברי,
נעלמו לי החיים--אפשר כל מצב לתרגם ל"סוף העולם"
ולראות רק את הקושי. יש לי יותר ילדים מאשר לך, עם כל הקושי,
ועם כל אחד מהם היה קושי, לא ראיתי בכך "נעלמו לי החיים"
ראיתי בכךסוג של מחויבות הורית שאיתה מתמודדים.
זה ענין של גישה--ולנסות לפתור קשיים מזוית ראיה אחרת.
להיות הורה זה קושי--את יודעת גם להפסיד ילד זה קושי--
אני מתמודדת עם מחלה של בת גדולה--ואני סופרת את הימים, 
ולא הכרזתי נעלמו לי החיים--להפך אוזרת כח ומתמודדת,מנסה לשמור על שפיות,
מנסה לשדר החוצה ולעצמי "עסקים כרגיל".
למצב של ילדה תלותית, צורחת מחפשים פתרונות, והצעתי מעון, כדי היא תתרחק ולא תשמע אותה צורחת. הילדה תתרגל, לא לקבע את המצב.
כשכותבים נגמרו לי החיים--שוקעים. 
אני בטוחה שהיא אוהבת את הילדה, אני בטוחה שקשה, 
בין הקושי--להגדרה הקשה --יש מרחק, כשההגדרה גורמת לשכנוע יותר בקושי.
שפיטה לא--נסיון לראות חיובי בכל מצב--כן, כדי למצוא פתרון.
שפיטה חלילה, עובדה ששלחתי לה חיבוקים. כן בהחלט קשה. לא נורא יעבור
כולכן כתבתן שיעבור--לא?
לצפיה ב-'זה לא עניין של לחץ'
זה לא עניין של לחץ
07/02/2017 | 09:06
8
111
יש לי 4 ילדים, אחד מהם היה רגיש מאוד, השניים האחרים ילדים שהתחברו בקלות,זרמו במעברים. עכשיו הקטנה שלי מלמדת אותי מה היא צריכה וזה שונה מכל מה שחשבתי שיהיה. אני יודעת שזה עובר, אני יודעת שזו תקופה, אבל אם נהיה פרקטים, בעוד חודש אני צריכה לחזור לעבוד. אם להיות אמיתית עם עצמי זה הדבר האחרון שאני רוצה ואני יודעת שהבת שלי זקוקה לי כרגע וזה לא לחניה לנצח. את הבן הרגיש, בזמנו הכנסתי למעון, כי לא מצאתי שום מטפלת שהסכימה לטפל בו. עד היום זה נראה לי כטעות הכי גדולה שעשיתי ואת ההשלכות ראיתי שנים קדימה. גם במעון הוא בכה בלי הפסקה כמעט. אני לא רוצה לחזור על טעויות. חייבת להגיד שאיתי הקטנה לא צורחת, אז השיגרה שלנו נעימה ורגועה. אני מקווה שאמצא לה מטפלת טובה ומכילה, שתתמודד עם הבכי ושבהדרגה היא תלמד לסמוך עליה. זה קשה מאוד לדעת שמלבד בעלי, אני האדם היחיד שיכול להיות איתה כרגע. היא חשופה לעולם ול״זרים״. היא פשוט רגישה ולמרות שאני יודעת שזה זמני, שמקביל לעובדה שאני יצרתי חיים ומגדלת תינוקת, אני גם קצת מרגישה שאיבדתי את עצמי
לצפיה ב-'מגיבה לדבריך,'
מגיבה לדבריך,
07/02/2017 | 16:16
6
93
יש לי יותר ילדים וצפופים, וגידלתי אותם ללא עזרה,
אמא שלי כבר לא חיה, והשניה לא יכלה/רצתה/נכחה,
אז אני מבינה את הקושי, אבל, אני חושבת שהרבה מזה זו גם גישה,
ואתיחס לכמה משפטים שלך--
"עכשיו הקטנה שלי מלמדת אותי מה היא צריכה וזה שונה מכל מה שחשבתי שיהיה"
היא לא מלמדת אותך, את מתרגמת אותה, והיא לומדת ממך מה הציפיות שלך,
שהיא לא תצרח ואז מיד את לוקחת אותה, בינננו מה יקרה אם היא תצרח כמה דקות? איזה אסון? אנחנו יוצרים הרגלים, גם אם היא "צריכה" לא כל הרצוות שלנו מתממשים, 
הקושי הוא יותר שלך משלה.
אם כך, אולי תדחי את החזרה לעבודה? שבי איתה שנה וחצי שנתיים, את מאמינה שזה יועיל? או תהפכי אותה ליותר תלותית? כשתעני לעצמך בכנות על זה תגיעי להחלטות הרבה יותר בקלות.
המעון של הבן היה לא מוצלח? אז מה? מחפשים מעון אחר מוצלח יותר.
כשאני גידלתי את ילדי לצערי לא היו מעונות, הנכדים שלי היו במעונות או משפחתונים מעולים.
החיים החופשיים נגמרים ברגע שאת אמא--כל פריזמת ההסתכלות החיים
משתנה וקובלת.
ותאמיני לי, הבכור שלי בן 43 ואני דואגת לו ולאשתו ולילדיו. ואם ארצה לטיל בחו"ל והוא יזדקק לעזרה כלכלית אותר ואפילו בשמחה. 
אז כן מערך החיים משתנה.
דברי נכתבים באמפטיה גדולה לתחושותיך, אבל ניסיתי להראות לך
עוד צד להסתכל.
מאחלת לך הרבה טוב.
 
לצפיה ב-'כנראה שההשקפה שלנו שונה וזה בסדר'
כנראה שההשקפה שלנו שונה וזה בסדר
07/02/2017 | 20:50
3
95
אני מאמינה שכמו שאנחנו מלמדים את ילדינו, הם גם מלמדים אותנו. לכל תינוק יש טמפרמנט מסויים, יש אופי ותכונות מולדות ויש כמובן היבטים של ויסות תחושתי ועוד. מעבר לכך יש גם את ההשפעה שלנו עליהם.  נכון שיש ילדים שבגיל צעיר נמצאים במעון או בוכים הרבה ו״שורדים״. אני לא מאמינה בדרך הזו. תינוקות יכולים לעמוד בהרבה אתגרים, כמו אימוני שינה למינהם, כמו בשעות רבות רחוקים מהורים ואף אחד לא מת מבכי. לגבי הבן שלי, אולי המעון היה טוב, אבל לא היה טוב עבורו ולא סיפק לו את הצרכים שלו. אם להיכנס לדקויות, ראו אותו שם כמו ילד מפונק שעושה שרירים, כשלמעשה הוא היה תינוק בן שנה, עם קשיים בויסות חושי, רגישות קשה לרעשים, שרוב הזמן היה בהצפה חושית, לא אכל כמו שצריך עדיין והיה רעב ומבוהל מהמולת הגן, היה עייף כי לא ישן שנת בוקר טובה וכו׳. לקח זמן עד שידעתי הכל ובאמת העברתי אותו משם, אבל עד שזה קרה הוא סבל וזה השפיע עליו לתקופה ארוכה מאוד והרבה אופנים. הילדים שאחריו שהו בבית עם מטפלות, אני צימצמתי את המשרה שלי והם נכנסו לגן סביב גיל שנתיים. היו ועדיין עצמאיים מאוד וחברותיים. אני לא חושבת שאם אני אשאר עם הבת שלי יותר אז אני אגרום לה להיות תלותית.היא תינוקת! היא מקבלת מענה לצורך ובתפיסה שלי זה גורם לה לחוש אמון וביטחון שזה הבסיס לכל קשר בריא. אני מבינה את מה שכתבת ויש עוד רבים שחושבים כמוך, חייבת להגיד שהגישה הזו ממש מעציבה אותי. ובאשר לחזרה שלי לעבודה, אני ארגיש נוח ברגע שתמצא המטפלת שתדע להכיל את הבכי והקושי, שלא תראה את זה כ״פינוק״ ותהיה שם עבורנו 
לצפיה ב-'כן, זה די הזוי להגיד למישהי '
כן, זה די הזוי להגיד למישהי
07/02/2017 | 21:07
2
106
שאם היא תישאר עם הבת שלה עד גיל שנה וחצי היא תהפוך לתלותית בגלל זה... שנה וחצי!
לצפיה ב-'תודה על ההבחנה, הזיות זה דוקא לא אצלי.'
תודה על ההבחנה, הזיות זה דוקא לא אצלי.
07/02/2017 | 21:49
1
84
אבל את בהחלט צודקת כמו תמיד. פככככ.
לצפיה ב-'לא, מי שלא מוסרת את התינוק'
לא, מי שלא מוסרת את התינוק
08/02/2017 | 05:25
80
שלה למעון או למטפלת עד גיל שנה וחצי היא ללא ספק לא בסדר ודנה אותו לחיי תלות. את קוראת בכלל את מה שאת כותבת? הזוי לגמרי. ואגב, את זו שיש לה בעייה (קשה) כשמישהו חולק עליה, לא אני - מה שנקרא הפוסל במומו פוסל...
לצפיה ב-'עונה לך- רואות דברים אחרת'
עונה לך- רואות דברים אחרת
07/02/2017 | 21:05
1
95
 
שהגישה שלנו שונה. כתבתי לך תגובה שנמחקה אנסה לשחזר.
ראשית אני חייבת להגיד שהתגובה שלך מעציבה אותי. זה לא משנה כמה ילדים ונכדים גידלת. אני חושבת שילדים עומדים בהכל, השאלה היא למה להעמיד אותם במצבים האלה? גם בבתי יתומים תינוקות לא בוכים, כי הם למדו שאין מענה לבכי. 
שנית, אני מאמינה שכל ילד מלמד אותנו, כמו שאנחנו מלמדים אותו. אני לא מתכוונת באופן קונקרטי על ילד בן 4 שרוצה מילקי לארוחת ערב... אני מדברת על הקשבה לתינוק, לצורך האמיתי, לטמפרמנט שלו, לתכונות המולדות. לכל אחד יש את הדרך שלו שכמובן גם מושפעות מאיתנו.זה היופי שבקשר. אני לא חושבת שאם אהיה בבית אחזק תלות. בעיני זה מענה לצורך אמיתי. את אותו הצורך יכולה למלא גם דמות אחרת, כמו אבא, סבתא, מטפלת, אבל היא חייבת להיות דמות שתדע להכיל את הבכי ולא להיבהל ולברוח ממנו. לגבי המעון של הבן שלי, אולי הוא היה טוב, אבל לא היה טוב עבורו! לקח זמן עד שגיליתי את כל הדברים והבנתי שהוא לא טוב לו ואז באמת העברתי אותו משם. הבעיה היא ששם ראו אותו כילד מפונק, כשלמעשה הוא היה תינוק עם קשיים בויסות תחושתי, רגישות לרעש, המולת הגן הציפה אותו, הוא לא אכל טוב, לא ישן טוב, היה מפוחד, לא דיבר  בגן...את הילדים שאחריו השארתי בבית עם מטפלת והם גדלו להיות עצמאיים וחברותיים ובניגוד למה שהעלת- רחוקים מאוד להיות תלותיים. לתת מענה לצורך ראשוני ובסיסי כל כך זה לא פינוק או פריבילגיה, זה דבר שיוצר ובוהה אמון וביטחון. כולי תקווה שאמצא במהירות את הדמות הנוספת שתאפשר לי חזרה קלה לעבודה. ועוד דבר קטן... אני רחוקה מלהיבהל מבכי ולא רצה לקחת אותה עם כל ציוץ. זו עובדה גמורה שבינתיים כל מי שהיה איתה ויתר מהר מאוד על הרצון לנסות להרגיע, כי הבכי שלה חריג לצערי. 
לצפיה ב-'חייבת התנצלות,'
חייבת התנצלות,
07/02/2017 | 21:53
97
ממ לא התכותי להעציבך,
ולא לשפוט, ולא לומר לך מה לעשות.
בס"ה חשבתי להרגיע ולהביא עוד פן ל הסתכלות. הכל בסדר.
את תבחרי, מה שכון לך לפי השקפת עולמך.
אני כבר בחרתי, ותודה לאל הכל בסדר.
אז היי ברוכה, מאחלת לך חיים טובים, והרבה נחת.
לצפיה ב-'נשמע שאת עושה עוול לבת שלך'
נשמע שאת עושה עוול לבת שלך
21/02/2017 | 00:48
33
מתוך 4 ילדים, 2 הם "רגישים" שלא מסוגלים להיפרד ממך. לי יש הרגשה שזה יותר קשור לסגנון האמהות שלך. הראשון היה "רגיש" ובת הזקונים גם היא "רגישה". תבדקי עם עצמך, האם האמא היא ה"רגישה"? כבר איבחנת את שניהם כסובלים מבעיות בויסות חושי (זה עדיין לא מסביר בכי אם את לא בסביבה). 
אני מסכימה שלהכניס תינוק למעון זה עוול. אני חושבת שתינוקות צריכים להיות עם האמא בבית עד בערך גיל 1.5-2, תלוי באופי הילד. אבל גם ילד שנשארים בבית עם אמא אמור להיות מסוגל להשאר עם דמויות מוכרות אחרות (סבים, בייביסיטרים) בלי צרחות בלי סוף. אם לא מאפשרים לתינוק להתנסות ולהתאמן בזה, הוא ימשיך לבכות כל פעם כשמנסים. אם את חושבת שיש לה בעיה כלשהי על הספקטרום האוטיסטי, גשי לאיבחון. הקלסיקון שלך מלא במונחים של אוטיזם אז אולי את חושדת בזה. 
ואם את לא חושדת בזה, תני לה את ההזדמנות קצת להיות בלעדייך, גם אם מדובר באישיות "רגישה". חשוב להיות קונסיסטנטים ולהפגין אהבה כלפי התינוק, להסביר לו שהולכים וחוזרים, להיות רגועים.
 
אגב, דווקא בסביבות 8 חודשים - שנה זה בדר"כ הזמן שתינוקות מפתחים חרדת נטישה, כך שאולי קצת פספסת את הרכבת ועכשיו יהיה קשה יותר. בדר"כ לא מומלץ להתחיל עם גן/מטפלת בגילאים האלו. 
 
ולאחר כל זה, אם את רואה שלבת שלך לא מתאים מעון ומשום מה אף מטפלת לא מוכנה להיות איתה (צורחת בלי סוף...), מדוע האפשרות של לעזוב את העבודה לא בא בחשבון? 
לצפיה ב-'לא פשוט '
לא פשוט
07/02/2017 | 05:02
111
אולי לנסות כמה שיותר לאפשר להיות עם אחרים. גם אם צורחת- לנסות למצוא דרכים שירגיעו אותה...כל האמצעים כשרים.
 
מקווה שזה באמת יעבור בקרוב.
לצפיה ב-'היא תהיה תינוקת בסך הכל שנה.'
היא תהיה תינוקת בסך הכל שנה.
07/02/2017 | 12:41
3
138
אין שום אפשרות לחזור לעבודה בעוד מספר חודשים? או, לא יודעת, לקחת אותה איתך לעבודה? או לעבוד מהבית? משהו? כי באמת היא אוטוטו מתחילה להיות יותר עצמאית, ללכת, לדבר קצת, וכו' - ואז הדברים ייראו אחרת. עם זאת, גם כשאת איתה, ממליצה מאוד לדאוג לצאת איתה הרבה החוצה, להפגיש אותה עם הסבתות, חברות וחברים שלכם ושל הילדים, לקחת אותה למשחקיות ולגני משחקים, וכו', ולתת לה לשחק עם אחרים כשאת בסביבה - שאת תהיי הבסיס הבטוח שממנו היא תלמד להכיר את העולם, ולא רק תמשיך להיצמד אליו.
אני חושבת שהניתוק של התינוק מהאם הוא משהו שלא טבעי לא לתינוק ולא לאם, ויש תינוקות שלוקחים את זה יותר קשה מאחרים. זה ממש לא אומר שנעלמו לך החיים, כי, כאמור, הם תינוקות רק זמן ממש קצר  - החיים האחרים שלך רק מתעכבים קצת - ובינתיים תנצלי את הרגעים האלה שהיא תינוקת, כי עוד מעט זה ייגמר.
אני, אישית, לא הצלחתי למסור אף ילדה לטיפול של מישהו אחר (מטפלת, מעון, וכו') לפני גיל שנה וחצי - והייתה לי הפריבלגיה באמת לא לעשות את זה. עם האחרונה חיפשנו וחיפשנו סידור, ולא מצאנו - אז היא נכנסה לגן רק בגיל שנתיים.
לצפיה ב-'חוזרת לעבוד מעט שעות'
חוזרת לעבוד מעט שעות
07/02/2017 | 14:01
2
111
 זו הפשרה שהגעתי אליה בעבודה
זה אומר שאעבוד בין יומיים לשלושה ימים בשבוע מ08:00-13:00( שבוע אחד 3 ימים ושבוע שאחריו יומיים), לסרוגין... לתקופה של 5 חודשים. זה מתאפשר לי בזכות המחליפה שלי כרגע וזה מצויין ובאמת לא מאוד תובעני, אבל עדיין קשה. גם אני אוהבת להכניס לגן אחרי גיל שנתיים וקל יותר לשחרר את הילדים, כשאני מרכישה שגם הם משחררים אותי)
לצפיה ב-'זה באמת נשמע מעולה.'
זה באמת נשמע מעולה.
07/02/2017 | 14:15
1
96
כשאני עבדתי בזמן שהקטנה הייתה בת 9 חודשים, ככה, בעלי היה זה שטיפל בה - ותכלס בגיל הזה הם גם ישנים בבוקר, אז זה אפילו עוד פחות שעות לטפל בהם ממש. את הולכת איתה לסבתות והיא נצמדת אלייך לאורך כל הביקור, או שהיא נפתחת אחרי זמן מסוים? כי גם אצלנו היו ילדות שלקח להן משהו כמו חצי שעה "להתחמם" בכל פעם, אבל אחר כך הן היו יותר חופשיות וכבר לא נצמדו אליי.
לצפיה ב-'זה משתנה'
זה משתנה
07/02/2017 | 20:35
98
לרןב היא לא צמודה אלי כל הזמן, היא יכולה לשחק על השטיח עם דודה/ סבתא, או אפילו להיות על הידיים לזמן קצר, אבל רק כשאני בשדה הראיה. מספיק שאזוז ויהיה בכי שאך אחד מלבדי לא מצליח להרגיע ( או אבא שלה כמובן).והכל בתנאי שהיא לא עייפה או בהצפה חושית
לצפיה ב-'אני מנסה לקרוא בין השורות'
אני מנסה לקרוא בין השורות
09/02/2017 | 23:47
100
ועושה פה הימור.....
הבכור שלך הוא ילד מאובחן? הוא ילד על הסף?.....
נסי להפריד בין מה שאת מרגישה עם כל הצורך שלך להתנצל מול הסביבה פלבין מה שעובר על הילדה. אני כן חושבת שרגישות אמהית יכולה לשנות דברים שנתפסים היום כגזירת גורל.....
אני חושבת שאם יש היסטוריה משפחתית של אבחון או כמעט אבחון ( ואת מבינה מה אני אומרת) יש פה שיקול הרבה יותר משמעותי מלשים גבולות ולא לאבד את עצמך. אני בעצם רוצה לחזק את ידייך בנוגע לאינסטינקטים שלך מול התינוקת ולא מרשימים אותי סיפורי ה״ הוא היה ילד קשה״ של אחרים.
אני יודעת שאם אחד הבנים שלי לא היה מקבל ממני מה שקבל בינקותו - הוא לא היה ממצה את הפוטנציאל שלו.  אני יודעת שהאחרים לא נזקקו לי ככה ואותם היה לי קל יותר לשחרר.
החלק האופטימי הוא שגם איתו הרגשתי כמוך והתחושה היתה שזה לא יעבור לעולם. וזה פשוט קרה,  יותר קרוב לגיל שנה מאשר לשנתיים
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
02/02/2017 | 19:57
24
18
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
02/02/2017 | 19:59
9
29
לצפיה ב-'אחד הילדים בגן אמר שחלם עליי בלילה '
אחד הילדים בגן אמר שחלם עליי בלילה
03/02/2017 | 21:50
2
169
שכבר בוקר והוא רואה אותי בגן ושהוא ממש התגעגע אליי.
אמא שלו אמרה שהוא היה מוכן לצאת לגן בחמש בבוקר וכל הזמן דיבר על זה שהולך לראות אותי.
 
מהמם קטן
לצפיה ב-'איזו מחמאה ענקית! איזה כיף '
איזו מחמאה ענקית! איזה כיף
04/02/2017 | 15:22
1
16
לצפיה ב-'לגמרי! '
לגמרי!
04/02/2017 | 15:41
11
לצפיה ב-'חגגתי יומולדת פעמיים השבוע לפי התאריך העברי ולפי התאריך '
חגגתי יומולדת פעמיים השבוע לפי התאריך העברי ולפי התאריך
04/02/2017 | 15:32
1
72
הלועזי. וזה לא היה באותו היום
אפילו לא עשינו משהו מיוחד אבל משהו בימים האלו היה כיף.
 
בעבודה, בדר"כ חוגגים אצלנו ביחד לילידי החודש עם כיבוד פירות/ עוגה.
הפעם, עשו תותים בקצפת ! היה טעים ומיוחד (וגם המתנגדים לאירוע החגיגי הנ"ל, טעמו ונהנו).
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
05/02/2017 | 06:37
22
איזה כייף זה יומולדת .
לצפיה ב-'חגגנו יומולדת'
חגגנו יומולדת
05/02/2017 | 07:26
3
53
הבן המתוק שלי חגג יומולדת. עשינו מסיבה לילדי הכיתה. חגגתי איתו בדייט זוגי וגם עשינו לו מלא הפתעות בבוקר היומולדת. בשישי האחרון הכנתי לו עוגה נוספת להמשך החגיגות, החגיגות ימשכו גם השבוע כשנחגוג עם המשפחה המורחבת. 
 
 
לצפיה ב-'וואו - איזה כיף. הרבה מסיבות....'
וואו - איזה כיף. הרבה מסיבות....
06/02/2017 | 02:37
2
25
סחטיין על ההשקעה . בן כמה חתן השמחה?
לצפיה ב-'אצלנו חוגגים לילדים שבוע לפחות '
אצלנו חוגגים לילדים שבוע לפחות
06/02/2017 | 08:28
1
36
יש בכיתה, בצהרון, עם המשפחה של האיש ועם המשפחה שלי. 
השנה קיבל גם אירוע כיתתי מחוץ לשעות הלימודים שזה תוספת.
אפילו בחוג מביאים משהו מתוק לכל הילדים ובסוף החוג מזכירים את יום ההולדת.
בגלל זה יוצא לנו חגיגות ארוכות ביותר כי לא תמיד מצליחים להפגש עם המשפחה בשבוע היומולדת. השנה לא חגגנו עם המשפחה של האיש לצערי מקוה ששנה הבאה כולם יהיו בריאים ונחגוג גם איתם.
החתן בן 7, ילד גדול 
לצפיה ב-'הו, מעולה'
הו, מעולה
06/02/2017 | 19:12
23
גם קטינא בת 7. אולי נשדך ביניהם מתישהו, למרות שלדעתי את לא רוצה כזו כלה חזקת אופי
לצפיה ב-'שגרתי יחסית. הכי טוב שגרתי '
שגרתי יחסית. הכי טוב שגרתי
03/02/2017 | 00:00
7
141
לא נסעתי לשום מקום.
 
בת ה-7 חפרה לי במוח כך ערב שעה על התככים והבעיות בין בנות נבחרות בכיתה (עד כדי כך ש-4 נבחרות הוזמנו לשיחת מוטיבציה ובירור אצל היועצת . למותר לציין שקטינא שלנו היא בין המובחרות). בקצב הזה אוזלת לי האמפטיה והסבלנות, אבל אני משתדלת לשמור על ארשת תומכת. 
 
ביום ראשון הצטרפתי להחלקה משפחתית על הקרח אבל נכשלתי קשות. כאב לי רק מלעמוד על המחליקיים
 
בן זוגי נסע לנסיעת עבודה. אני לגמרי מושתקת . מקווה שהוא נהנה <שבוע העבדוה פה נגמר רק עוד איזה 24 שעות>
 
חברה שלי ילדה בן ראשון - אבל היא רחוקה עכשיו מרחק כמה שעות טיסה. אני סקרנית לשמוע את סיפור הלידה אבל לא רוצה להציק... ולבקר פנים אל פנים לא בא בחשבון. 
 
ויש למה לצפות בסופשבוע - בת מצווה ענקית של חברים.
 
 
 
לצפיה ב-'לא נסעת השבוע, אבל נקרא שלרגעים אם יכולת היית נוסעת... '
לא נסעת השבוע, אבל נקרא שלרגעים אם יכולת היית נוסעת...
04/02/2017 | 15:28
6
85
תככים ומזימות דווקא נשמע מעניין לעומת תיאור שידור חוזר של מהלכי כדורגל שהיו בהפסקה הגדולה .
למה שיחה אצל היועצת? אין מורה - מחנכת לכל הארבע?
 
ומה זה בת מצוה ענקית? 
אחרי התיאור של הבית יוצא הדופן שהיית בו, אשמח לקרוא על בת מצוה ענקית (אצלנו הבן לא מסכים למסיבה משפחתית)
 
לצפיה ב-'כן, יש בזה משהו '
כן, יש בזה משהו
06/02/2017 | 02:36
5
56
יש מחנכת אבל יש גם יועצת בית הספר שתפקידה לתווך בנושאי התנהגות וילדים שלא מסתדרים ביניהם. כמו שהזכרתי בשרשור אחר, אחת האמהות - במקום להתקשר אלינו - התקשרה ליועצת וביקשה שתזמן את הילדות לשימוע פורמאלי (ואני מודה, בענווה, שכנראה קטינא שלנו חזקת האופי הרוויחה את מקומה ביושר בשימוע. אם כי הבת של האמא המתקשרת מאחורי גבנו לא טומנת את ידה בצלחת כנראה ).  קטינא התלוננה שהילדה השניה חתכה אותה כל הזמן ולא נתנה לה לדבר ולתת את גירסתה. אין לי מושג- לא הייתי שם.... מה שאני כן יודעת שכל היועצות איתן ניסיתי לדבר בעבר היו בזבוז זמן = לא נתנו שום עצה מיוחדת לשיפור המצב. אז אני מניחה שעיקר הרעיון היה פשוט השימוע עצמו.
 
הבת מצווה - פשוט משפחה ותיקה פה אז יש להם הרבה מכרים. אבל שכחתי בכלל שלחלק העיקרי לא הוזמנו 
 
בד"כ בר/בת מצוות פה כוללות 2 רכיבים עיקריים. עלייה לתורה ביום שבת בבוקר - סדר גודל של 3 שעות לשבת על כסא ולהתפלל/לצפות בעולות/לים לתורה. סיוט. מי שהטלפון שלו מצלצל דמו בראשו - גם אם רק מנסים לכבות...(הסדרנים מקפידים).
 
ובסיום האירוע - מוגשת בד"כ ארוחת צהריים חלבית קרה למוזמנים [= סלט ביצים, בייגלים, גבינת שמנת. עלי גפן ממולאים קרים מקופסה, זיתים, סלט חצילים במיונז כמו מהסופר, סלט עלים ירוקים ולצידו איזה רוטב תעשייתי. בקיצור - לא משהו שמצדיק את הסבל שקדם לו.
 
לזה הוזמנו. לא היו מקומות ישיבה לכולם. בת ה-7 נמסה מייאוש ושעמום ואני נזכרתי למה אנחנו לא חברים בבית הכנסת. אחר כך חיכינו בתור ארוך לארוחת הצהריים הקרה.
 
בקיצור - הנאה גדולה זה לא. זה הורס חצי מיום שבת ורואים את הורי כלת השמחה לשניה וחצי. אבל צריך ללכת - אין מה לעשות...
 
בערב עצמו היתה ארוחת ערב ומסיבה עם די ג'יי במלון בסביבה (לא מלון סופר מפואר - אבל מלון בסדר). הקטע הוא שקיבלנו הביתה בדואר הזמנות לשתיהן, ובארוחת הערב ביקשו לבחור מנה למבוגרים (דג, או בשר או צמחוני). אז כתבתי חזרה עם הבחירות שלנו ואז כתבו לי חזרה: "אה, סליחה. זו אי הבנה. רק בת -12 שלכם מוזמנת לאירוע בערב - לא אתם..."
 
עד כאן תיאור שגרתי של בת מצווה בתפוצות.
 
בת ה-12 שלנו סירבה לכזה, וממילא כבר איננו חברים בשום בית כנסת כך שגם לו רצתה זה לא אופציה (זה עולה אלפי דולרים בשנה. שילמנו כמה שנים אבל אז התייאשנו, בעיקר כי אף פעם בחיים לא הלכנו.... וכל פעם שהלכנו - התייאשנו והשתעממנו)
 
היא גם מסרבת לקרוא בתורה או משהו כזה (היא כן הולכת לאיזה בית ספר של יום ראשון) ואנחנו לא מכריחים בנושא הזה
 
אז כנראה שנערוך לה מסיבה בגינה וזהו - עם קייטרינג או משהו. ואולי גם איזו צלמת אם נגדיל ראש. בנוסף - הודעתי לה שאם היא לא קוראת בתורה היא צריכה לשאת נאום תודה להוריה המדהימים. והיא אמרה בסדר - שזה עדיף לה על פני לקרוא בתורה .
לצפיה ב-'גם בנות עולות לתורה בבית כנסת?'
גם בנות עולות לתורה בבית כנסת?
06/02/2017 | 08:24
4
51
את זה אני קוראת פעם ראשונה.
נקרא באמת ארוע עמוס והרבה פחות כייפי לילדה. שמחה שבחרה מה שמתאים לה וכמובן שזה מתאים לכם.
הכי כייף לקבל ברכת תודה מהילדים, לא רואה את שלי מוכנה לעמוד מול אורחים ולעשות את זה. בגדול אנחנו לא חובבי האירועים הגדולים ויש לנו עוד כמה שנים עד שנגיע לשם למרות שזה מתקרב בצעדי ענק ואוטוטו זה כאן.
לצפיה ב-'גם בישראל'
גם בישראל
06/02/2017 | 09:07
2
65
קוראים לזה "יהדות מתקדמת" ומותר שם לאמא לעמוד ליד הבן או הבת בזמן שהם עולים לתורה, וגם לשבת איתם בתפילה, והיא לא חייבת לשבת ביציע הדחויות המשפיל ולראות איך אחרי שנים של הנקה וטיפול וגידול וחינוך, הדת שלה מכירה רק באבא שלו כהורה חשוב. בקרוב אצלך.
לצפיה ב-'חידשת לי, לא מכירה את זה'
חידשת לי, לא מכירה את זה
06/02/2017 | 09:33
1
53
אני לא מרגישה דחוייה ביציע, אולי כשנגיע לרגע זה ירגיש לי אחרת. באירועים משפחתיים שהייתי היה לנו דווקא נחמד.
לצפיה ב-'באמת חכי שזה יגיע'
באמת חכי שזה יגיע
06/02/2017 | 17:53
52
אני לא הרגשתי דחויה ביציע באירועים משפחתיים, בעיקר בגלל שאת רוב הזמן ביליתי בלקשקש עם בנות המשפחה בחוץ.
כשזו הייתה הבר מצווה של הבן שלי, ההרגשה של דחויה ביציע, מאחורי הוילון, משתתפת רק בזריקת סוכריות מרחוק, היכתה בי חזק.
לצפיה ב-'כן - גם בנות עולות לתורה. זה היה אגב'
כן - גם בנות עולות לתורה. זה היה אגב
06/02/2017 | 18:23
52
בית כנסת קונסרבטיבי, לא רפורמי - אם זה משנה משהו.
 
וכל מיני בני משפחה התכבדו וקראו לצידן/איתן פסוק פה, פסוק שם [זו היתה בת מצווה משותפת של שני בנות. יש יותר ילדים בני מצווה משבועות בשנה אז חולקים....]
 
אמא ואבא של כלת השמחה עמדו שם לצידה חלק מהזמן ואמא שלה קראה קצת גם. האב דווקא לא.
 
וזרקו עליהן סוכריות כשהן סיימו.
 
האמת שזה בית כנסת שאני לא כל כך אוהבת כי אין שם שום אישה בתפקיד רשמי (הרב, חזן וכו' - כולם גברים. בשבילי זה יותר מדי הגמוניה גברית). אבל כנראה שהכל יחסי...
 
 
לצפיה ב-'חגגתי יום הולדת '
חגגתי יום הולדת
03/02/2017 | 21:48
5
168
המתנה הלא מוצלחת של הרופא שלי הייתה לומר שההעמסת סוכר לא יצאה משהו וביום שלישי אמורה לעשות העמסת סוכר של 100 על כל המשתמע מכך. נקווה לטוב. בנוסף גם יש לי אנמיה חמורה אז התחלתי לקחת כדורים שעושים בי קצת שמות אבל יותר טובים מכדורים אחרים שלקחתי בעבר...
 
חוץ מזה, חגגו לי בגן והיה מקסים הילדים ממש התרגשו מהיום הולדת שלי. פינקתי אותם ביוגורטים שהם ממש אוהבים ובבייגלים מ- H&H עם גבינה/קוטג' וקניתי מתנה לגן- פאזל ריצפה של תיבת נוח בד"כ אני אוהבת לפנק עם ארוחה גדולה וחגיגית אבל לא נהוג בביה"ס אז רק הבאתי בקטנה את היוגורט והבייגלים והבאתי מתנה כמו שבד"כ הילדים בגן מביאים מתנה לגן.
 
מחר מתחילים את קורס ההכנה ללידה- מרגש!!!!
לא יאמן.
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
04/02/2017 | 15:21
1
70
איזה כיף לידלים פינוקי יומולדת של הגננת (אצלנו זה לא היה ככה, נראה לי שהגננת חגגה עם קבלת צייורים מהילדים וזהו )
 
בהצלחה בבדיקת הסוכר!
לצפיה ב-'אני תמיד מכינה ארוחה מפנקת'
אני תמיד מכינה ארוחה מפנקת
04/02/2017 | 15:42
108
או קונה כל מיני תוספות שוות לארוחת הבוקר שלהם והפתעות. פה בביה"ס זה ממש לא נהוג ואפילו מנוגד לגישה שלהם אז לא רציתי להיכנס למלחמות ובדרכי שלי פינקתי את הילדים.
מבחינתי זו החגיגה הכי שווה שיש- לחגוג עם הילדים
 
תודה!
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
05/02/2017 | 06:41
1
106
איזה ילדים מתוקים 
בהצלחה בהעמסה של ה-100.
תקפידי על הברזל זה מאוד חשוב, אשלח לך במסר שם של כדור שיש לו פחות תופעות לוואי לא יודעת אם יש לכם אותו שם אולי כדאי שתשאלי את הרופא שלך.
לצפיה ב-'קיבלתי, שלחתי תשובה אבדוק ביום שלישי מולו.'
קיבלתי, שלחתי תשובה אבדוק ביום שלישי מולו.
05/02/2017 | 14:35
99
תודה!
לצפיה ב-'אוי - מקווה שיסתדר'
אוי - מקווה שיסתדר
06/02/2017 | 02:21
60
רק לציין שיש גם דעות חלוקות על מבחן העמסת הסוכר האמור:
 
 
 
לצפיה ב-'קבוצת אמהות ותינוקות בסביבה חושית המעודדת התפתחות, ב"סנוזלן"'
קבוצת אמהות ותינוקות בסביבה חושית המעודדת התפתחות, ב"סנוזלן"
01/02/2017 | 21:18
65
נפתחת קבוצה כנ"ל לחיזוק הקשר "אמא-תינוק", בבית איזי שפירא, רעננה.
טל. 09-7701222.
לצפיה ב-'הכנסת אישרה מענק לידה בלידות בית '
הכנסת אישרה מענק לידה בלידות בית
30/01/2017 | 23:04
104

שהחיינו - איזה יופי! מי אמר שהכנסת לא עושה שום דבר מועיל?

פעם לפני שנים הייתי מעורבת בנסיון לאפשר את זה, אבל בית הדין הארצי לעבודה (= בעל הסמכות בענייני חוק הביטוח הלאומי) טירפד את זה בנותנו פרשנות מצרה ודווקנית לחוק הביטוח הלאומי משנות החמישים, שמנסחיו לדעתי בכלל לא חשבו על זה.

יום שמח .
לצפיה ב-'טראמפ'
טראמפ
26/01/2017 | 17:29
6
237
סוף סוף מצליחה להיכנס לתפוז אחרי 5 ימים בהם הוא לא נתן לי להיכנס...
 
השבוע הייתי בנסיעת עבודה, הראשונה מאז התחלף נשיא בארה"ב. וניכר שהנושא מעסיק את אזרחי מדינות אחרות. כל נהג מונית או פקיד/ת קבלה במלון התעניינו ושאלו שאלות מודאגות. אשקרה כמעט בחו"ל כמו להיות ישראלי, כלומר - לכולם יש הערות.  
 
וכמובן בתוך ארה"ב עצמה יש תחושה חזקה של קיטוב שלא זכורה לי בעבר.
 
הסרטון הויראלי שרץ באירופה הוא זה של הולנד מברכת לשלום את טראמפ:
 
לצפיה ב-'נראה לי שממש נסחפים עם הדאגות, '
נראה לי שממש נסחפים עם הדאגות,
27/01/2017 | 18:31
4
153
טראמפ התמודד מול הילרי שהייתה ממשיכה ישירה של מדיניותו של אובמה.
מאז שאובמה נבחר ונשא את "נאום קהיר" בו הוא פינטז על שלום ואחווה
בין העולם הערבי לשאר העולם לא ראיתי לא שלום ולא אחווה.
כך שטראמפ לא התמודד כמועמד עצמאי אלא מול הילארי שגם היא לא הבטחה
גדולה בעיניי. לא כל כך הבנתי מה כל כך מפחיד ?
מה כבר יכול לקרות ומה כבר יכול להיהרס שלא נהרס כבר בשנות כהונתו של אובמה ?
לצפיה ב-'החשש באירופה (שם הייתי השבוע, לא יודעת במקומות'
החשש באירופה (שם הייתי השבוע, לא יודעת במקומות
27/01/2017 | 21:41
3
161
אחרים) הוא מכך שטראמפ יפסיק את התמיכה הכספית והמעשית בנאטו - ברית ההגנה הטראנס-אטלנטית נגד רוסיה, ואז נאטו תתמוטט. זה ישאיר אותם חשופים לרוסיה שלא מסתירה את כוונותיה - למשל כבר השתלטה מחדש על חלק מאוקראינה
 
בנוסף, צוללות רוסיות מסיירות ביום השחור סנטימטרים משבדיה וכאלה.
 
את החשש בעניין נאטו אפשר לראות את זה בסרטון שאליו קישרתי
 
יש הרבה מדינות באירופה, ולא מדובר במדינות מוכות רעב ועוני עד כדי כך, אז האמת שלא ברור לי איך הן כולן כה עלובות בהגנה על עצמן. בעיקר אחרי מאות שנים שכל מה שהן עשו זה להילחם אחת בשניה.  אבל עובדה
 
אבל עובדתית ברור שהפחד העיקרי שלהם הוא מהתמוטטות נאטו
לצפיה ב-'האם רק "אנשים מהרחוב" דברו איתך על הממשל החדש?'
האם רק "אנשים מהרחוב" דברו איתך על הממשל החדש?
27/01/2017 | 21:48
117
או גם קולגות/ לקוחות שהיית אצלם?
האם זה מקובל שמדברים איתך על נושאים פנים אמריקאים במדינות אחרות? או שנושא טראמפ הוא ייחודי?
 
מעניין לראות איך האיש הזה ישפיע על חייהם של כל תושבי הגלובוס.
לצפיה ב-'האירופאים מאמינים שרוסיה תשתלט על מדינות באירופה '
האירופאים מאמינים שרוסיה תשתלט על מדינות באירופה
27/01/2017 | 22:15
1
147
כלומר מדינות כמו גרמניה שבדיה וכו ??
נשמע לי מוזר ....
ההשתלטות על חלק מאוקראינה שונה בעיניי (גם כי בעבר אוקראינה הייתה חלק
מברית המועצות) .
 
בכל מקרה, זה נכון שהצבאות במערב אירופה לא מאומנים בלחימה ממשית
(וטוב שכך ...) יש להם מימון וכח אבל אין להם ממש ניסיון לחימתי.....
לצפיה ב-'חלקית - כן....'
חלקית - כן....
29/01/2017 | 05:16
112
גרמניה הרי היתה פעם חצויה וחציה המזרחי נשלט על ידי ברית המועצות. 
 
שבדיה - אני לא חושבת שהחשש הוא השתלטות מלאה [אם כבר מישהו צריך לרעוד זה הפינים, שהם קרובים יותר, ולמיטב זכרוני איבדו חללים רבים במלחמה עקובה מדם עם ברית המועצות במאה ה-20 ששמרה על עצמאותם - אבל זה רק מזכרון]
 
אבל בכל זאת לאחרונה היה להם קטע עם צוללת רוסית פחות או יותר במים מול שטוקהולם בשנה שעברה שהכניס שם את כולם ללחץ
 
 
גם אם זו לא השתלטות של ממש, מציאות של רוסיה חזקה ואגרסיבית "על הגדר" מטר מהם מול אירופה הדמוקרטית נטולת כל כוח צבאי מלחיצה אותם.
 
תחשבי, בהתאמה, שנאטו חלשה זה כמו להחליש מאד את צה"ל + בשעה שבירדן/סוריה/לבנון/מצרים יש שלטון מיליטריסטי חזק שלוטש עיניים...
לצפיה ב-'בינתיים, אחרי שכתבתי את ההודעה הפותחת'
בינתיים, אחרי שכתבתי את ההודעה הפותחת
30/01/2017 | 16:35
148
הכל נכנס לסחרור/טירוף עם הצווים החדשים עליהם הוא חתם שעוצרים כניסה מ-7 מדינות, והפגנות גדולות.  ועל צו המגביל מימון הפלות לנשים עניות.
 
וההרגשה היא שלאירופה יש הרבה פחות מה לדאוג מלארה"ב עצמה....
 
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
26/01/2017 | 21:15
18
16
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
26/01/2017 | 21:17
6
32
לצפיה ב-'תרמתי דם תרמתי דם (למי שזוכרת מותר לשיר )'
תרמתי דם תרמתי דם (למי שזוכרת מותר לשיר )
27/01/2017 | 07:24
1
118
הביאו את הניידת לעבודה- כך שהיו פטפוטי עבודה בזמן ההתרמה.
 
יצאתי עם הרגשה של מעשה טוב שחייך אותי כל השבוע.
לצפיה ב-'יפה! ולא הרגשת אחר כך '
יפה! ולא הרגשת אחר כך
27/01/2017 | 21:43
86
מסוחררת ועייפה/מסכנה?
 
מודה שאני לא טובה בלתרום דם. תרמתי פעם אחת בצבא - בשביל היום חופש . ואחר כך לא הרגשתי טוב 
לצפיה ב-'שבוע הבא מתחילים קורס הכנה ללידה- מרגש!!! '
שבוע הבא מתחילים קורס הכנה ללידה- מרגש!!!
30/01/2017 | 03:07
3
30
לצפיה ב-'איזה יופי ואיזו התרגשות שיהיה בהצלחה'
איזה יופי ואיזו התרגשות שיהיה בהצלחה
30/01/2017 | 08:46
2
17
לצפיה ב-'תודה, עדיין לא נקלט שאנחנו בשלב מתקדם '
תודה, עדיין לא נקלט שאנחנו בשלב מתקדם
30/01/2017 | 13:45
1
105
בקרוב גם עושים סיור בחדרי לידה וכו'... קצת נכנסתי ללחץ מכל זה.
לצפיה ב-'זה באמת מלחיץ. אבל יהיה בסדר '
זה באמת מלחיץ. אבל יהיה בסדר
30/01/2017 | 23:06
63
כמו שכתבו לי נכון פה במורד העמוד. הורות היא שיעור באובדן שליטה. וזה מתחיל כבר מהלידה...  תתאמני על לשחרר ולקוות לטוב <אמרה הקונטרול פריקית הידועה...>
לצפיה ב-'מעדכנת על שבועיים כי הייתי מנותקת...'
מעדכנת על שבועיים כי הייתי מנותקת...
27/01/2017 | 06:25
3
213
* בשבוע שעבר חטפו רוב בני ביתי וירוס בטן (או אולי הרעלת קיבה באיקאה -הדעות חלוקות). על כל פנים, רמבו חטף את זה קשה במיוחד, מה שהריץ אותנו לחדר מיון בסביבות חצות כדי לקבל נוזלים ותרופה נגד בחילה - שניהם לוריד - אחרי שעות בהן הוא לא הצליח להחזיק נוזלים בכלל. פייר, היה מלחיץ. ואני לא מהנלחצות בד"כ. אבל המהירות שבה זה הידרדר וההתייבשות שלו היו מלחיצות. 
אחרי שתי שקיות נוזלים מלאות וקצת תרופה נגד בחילה יחד איתן - המצב התייצב. נותן פרספקטיבה לחיים... באמת הכי חשובה הבריאות
 
*חוץ מזה אני עדיין בקריזה שלא קיבלתי את הקידום שרציתי. אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה - זה לא שמישהו/י אחר קיבל אותו במקומי. אלא שאין מוכנות ליצור אותו /להכיר בחשיבות התחום.  וזה לא כי לא לחצתי לכיוון (בדיוק התבדחתי עם קולגה שבפעם האחרונה שלחצתי כל כך חזק זה לדעתי היה כשילדתי ). 
 
* בתי האמצעית החליטה שהיא לא רוצה ללכת לשום בית ספר יהודי בשנה הבאה. 
 
* הייתי במסיבת עשור לארגון שעבדתי בו פעם. לא ייאמן איך חלפו להן עשר שנים כל כך מהר. החיים טסים....
לצפיה ב-'נשמע כמו בלאגן רציני הסיפור עם רמבו!'
נשמע כמו בלאגן רציני הסיפור עם רמבו!
29/01/2017 | 22:07
2
82
למה הוא חטף את זה כ"כ קשה? 
נקרא לגמרי מלחיץ!  איך שאר בני הבית?
איך המרגש היום?
לצפיה ב-'תודה. הוא חזר לאיתנו תוך 24 שעות בערך....'
תודה. הוא חזר לאיתנו תוך 24 שעות בערך....
29/01/2017 | 23:20
1
82
החשש הנקודתי היה מהתייבשות כי הוא לא הצליח להחזיק שום נוזלים. אפילו כפית... והוא כבר לא ממש היה במצב הליכה כשהגענו לחדר מיון, אז אני לא מתחרטת שהחלטתי לדחוף ללכת למיון (סביר שזה יעלה הרבה מאוד כסף אגב. לחשבונות בד"כ לוקח חודשים להגיע)
 
אחרי שהם ייצבו אותו עם נוזלים ליד ותרופה נגד בחילה ליד, הם ציידו אותו בתרופה נגד בחילה שמתמוססת מתחת ללשון, וכך יכולנו להתמודד עם ההמשך.
 
אלא שלבד בבית בחצות לא היה לנו אותה....
 
הילדות היו חולות אבל לא שום דבר מלחיץ ברמות שלו... נחו יומיים בבית מול הטלויזיה ונגמר.
 
אין לי מושג למה הוא היה הרבה יותר גמור מהן. הוא אומר שאכל הרבה יותר מהסלמון באיקיאה שחשוד בנושא....
 
 
 
לצפיה ב-'נקרא מבהיל ביותר תרגישו טוב '
נקרא מבהיל ביותר תרגישו טוב
30/01/2017 | 08:45
16
לצפיה ב-'שבוע של התאוששות ממחלה '
שבוע של התאוששות ממחלה
30/01/2017 | 03:06
2
134
חלק נכבד מהשבוע שהבחור היה בנסיעת עבודה- הייתי ממש חולה, ברמה שלא יכולה אפילו ללכת לרופא פיזית. עכשיו הרבה יותר טוב, עדיין משתעלת אבל זה פחות נשמע נוראי כמו שהיה בהתחלה (ברמה שהשכנים בקומה שאלו אם אני בסדר אחרי שיצאתי...).
 
התחלנו קצת לארגן את הבית לקראת הגעת התינוקת- הדברים שאחותי שלחה לנו הגיעו אז עשיתי מיון בבגדים ואפילו הספקנו לכבס את בגדי הניו בורן ולסדר את הצעצועים וגם קיבלנו כסף מזומן מחמי וחמותי אז אפילו קנינו עגלה
 
היום ביליתי במפגש של איזו קבוצה בפייסבוק- עשינו מפגש של כל אלה שגרות באיזור. היה ממש כיף
לצפיה ב-'תרגישי טוב '
תרגישי טוב
30/01/2017 | 08:45
1
21
לצפיה ב-'תודה '
תודה
30/01/2017 | 13:46
9
לצפיה ב-'שבועות עמוסים וקשים עוברים עלינו'
שבועות עמוסים וקשים עוברים עלינו
30/01/2017 | 08:48
3
118
וזה פשוט לא נגמר. 
מקוה שסופסוף בסופשבוע הקרוב יתחיל להיות פחות עמוס ויותר קל, בעיות בריאותיות של ההורים ממש קשה ומלחיץ.
 
לצפיה ב-'אוי. בעיות רפואיות של ההורים זה מלחיץ '
אוי. בעיות רפואיות של ההורים זה מלחיץ
30/01/2017 | 16:25
2
76
ומדיר שינה....  מקווה שישתפר 
 
אצלנו ילדות הבית שואלות הרבה על ענייני בריאות ותוחלת חיים הנוגעים לסבים, ורואים את החרדה נשקפת מעיניהן
לצפיה ב-'קשה ומלחיץ, תודה רבה'
קשה ומלחיץ, תודה רבה
31/01/2017 | 11:43
1
85
כבר היינו קרובים לסוף ועכשיו התסבכנו בבעיה נוספת מקוה באמת שבקרוב המצב ישתפר.
משתדלת לא לחשוף את הילדים יותר מידי למצב וכמה שיכולה מונעת מהם.
לפני כמה חודשים היתה להם שיחה על המוות אחרי שפרס נפטר והיה יום זכרון ליצחק רבין אז הסברתי להם שמתים כשמגיעים לשיבה טובה וכמה שהמקרה של רבין הוא קיצוני (עדיין עוטפת אותם כמה שאפשר) ואז הקטן תיקן אותי ואמר מתים משיבה טובה או מסרטן  נשארתי ללא מילים. 
 
לצפיה ב-'טוב שאמר את מה'
טוב שאמר את מה
31/01/2017 | 18:46
63
שהוא מתמודד איתו במחשבה.
זה טוב לדבר ולשחרר.
התמודדות עם מות ופרידה זו לא התמודדות קלה גם לא למבוגרים.
 
לצפיה ב-'ואיך אתן עם חוק השקיות? '
ואיך אתן עם חוק השקיות?
22/01/2017 | 23:25
31
92
לצפיה ב-'רצית לברר איך אני עם שקרים מובנים?'
רצית לברר איך אני עם שקרים מובנים?
23/01/2017 | 07:46
1
250
אז אני פשוט שונאת את זה שעובדים עלי,
אני שונאת שאין שקיפות של מי באמת מרויח מזה.
אני שונאת התחכמויות שאין בהן צורך.
אני שונאת שלוקחים כסף בשם אידיאולוגיה חסרת כיסוי.ושיקרית,
כאילו זו אג'נדה ראויה.
 
עם העובדה שלא אקבל את השקית אין לי בעיה,
בעד שקל יש לכל דורש עשר שקיות. מגוחך, מטומטם טפשי,
בבקשה שרק יחשפו את הסוד--מי מתעשר מזה.
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם מתעשרים, אבל הסופרים מרווחים מהמהלך'
אני לא יודעת אם מתעשרים, אבל הסופרים מרווחים מהמהלך
25/01/2017 | 22:25
108
במקום לתת משהו בחינם- היום הם מוכרים אותו.
כנ"ל את השקיות הרב פעמיות. לא ברור לי למה רק מי שקנה ב 100 ש"ח קיבל והמבצע נגמר כ"כ מהר.
מרווחים נוספים הם יצרנים/ יבואנים של השקיות הרב פעמיות.
לצפיה ב-'היה חוק?'
היה חוק?
23/01/2017 | 08:50
10
257
כבר שנים שאני הולכת לסופר (אם אני הולכת לסופר, זה לא קורה הרבה) עם סלים רב פעמיים ששוכבים תמיד בבגאז' של האוטו שלי. כשאנחנו לא הולכים לסופר הקניות מגיעות אלינו הביתה במשלוח בשקיות נייר שאיתן אני חיה די בשלום (משנעת כל שבוע למחזור). גם כשאני בקניות "רגילות" אני לא לוקחת את השקית שמציעים לי בקופה אם אני לא חייבת (אם אין לי מקום בתיק ושכחתי את הסל אני מכניסה את כל הקניות לשקית הראשונה שמגיעה אלי - תמיד הן גדולות מדי ממילא - ומסרבת לכל הבאות). ארוחות ארוזות של הילדים והשכנגד נשלחות בקופסאות כבר שנים, ושלי מגיעה לעבודה בשקיות נייר (רק כי אני נוסעת רחוק יותר באוטובוס). את השקיות שכן מגיעות הביתה אנחנו ממחזרים שוב ושוב ביישומים שונים, כולל פחים וכו', ועדין הבית מפוצץ בשקיות מיותרות. אם החוק הזה יפחית במשהו את זיהום השקיות, לא אכפת לי מי מרוויח ממנו.
אני אני15 ואכפת לי מהסביבה.
לצפיה ב-'בדיוק למשפט האחרון '
בדיוק למשפט האחרון
23/01/2017 | 20:56
9
165
התיחסתי, אם העולם נעשה גרוע  *רק* בגלל השקיות? היילון מזיק לו?
אז בבקשה שיאסרו שימוש בכלים ח"פ, במפות שולחן בניילון,
את כל הכיסוים בניילון המתפוצפץ שמגן על אביזרים ארוזים.
להוסיף? או הרעיון ברור.
עוד משהו--המון דברים משחיתים את העולם, הרכב והפיח שהוא מיצר,
מכשירי חשמל הבלתי מתכלים, המזגנים שמזהמים,
אף אחד לא עוצר את הטכנולוגיה הזו--להפך ממשיכים לפתח ולקדם אותה.
אז ההרגשה הטובה שלך שחסכת 20 שקיות בחודש. זה בהחלט מכבד.
אבל זה לא הפתרון--והשקר הזה מעצבן אותי. (לא באמת מענין אותי מי מרויח--)
מה גם שרוח לא מוכרח להיות כספי--אם גרינפיס מתפרסמים מזה זה בהחלט רוח.
אבל השק--אוי השקר הזה....
לצפיה ב-'בדיוק! לכל מילה'
בדיוק! לכל מילה
23/01/2017 | 23:38
105
כי בינינו קודם כל שיפתרו את הבעיות של המפעלים הכה גדולים שמזהמים בענק  שגם אם כולנו כל האזרחים נמחזר בלי סוף עדיין יהיה פה וואחד זיהום ופסולת. אם מישהו חושב שחוק השקיות עוזר לכדור הארץ יבושם לו (לכי לאפריקה ותראי כמה לכלוך יש שם כי כל העולם התרבותי והנאור זורק את הפסולת שלו ליבשת המהממת ההיא)
לצפיה ב-'בוודאי שכל הדברים האלה מזיקים'
בוודאי שכל הדברים האלה מזיקים
24/01/2017 | 12:21
7
119
האם זה סיבה לא לעשות את המעט שאנחנו יכולים לעשות?
אם את כמורה הצלת ילד אחד מבורות וחינכת אותו היטב, אבל מערכת החינוך כולה - תסלחי לי על ההכללה - היא קטסרופה מנוונת שמנחילה ערכים מעוותים לרוב הילדים, אז זה אומר שההישג שלך על ילד אחד הוא מיותר?
זו חלקת האלוהים הקטנה שלי שבה אני עושה מה שאני יכולה ומה שבאחריות שלי בלי להשוות ובלי להטיל את האחריות שלי על החלטות של אחרים, גדולות וחשובות ככל שיהיו. הלוואי וכולם היו עושים כמוני.
 
לצפיה ב-'על המעשה שלך'
על המעשה שלך
24/01/2017 | 12:52
106
לא חלקתי, ההפך כיבדתי.
כאן מדובר בחוק על ענין מזערי ביחס למכלול הבעייתי,
והוא חוק פופולליסטי, אם רוצים באמת אבל באמת להציל 
ולתקן את העולות, אז בבקשה, שיחקקו על הכל, אבל שם הון ושלטון חברו,
פרסום וכסף נצמדו--והלבישו על אג'נדה,שאין בינה לבין הקצת הזה דבר וחצי דבר,ובמי פגעו? באזרח הקטן, 
האם ראית את הזקנה הכפופה שצריכה לשאת שק גדול עם 2 ידיות גדולות 
שקורסת תחתיו. וכך יכלה לקחת 3 שקיות נילון קטנות ולחלק בין 2 ידים.
 
כך עשו עם שעון הקיץ--עוד שעה של שמש יוקדת כשמשכימים קום בגלל האור הגדול, אבל כל המבנים החדשים עם תו תקן לא פתוחים בשום צורה לאויר ולא לאור, ורק תאורה מלאכותית דלוקה בהם והמזגנים בקיץ ובחורף.
 
לתקן, מעולה, אז הכל--הכל--ואם לא הכל אז 80%,
ולא גזל העשר אגורות--שלעשירים לא מדקדק ולקשיי יום מעיק ואין עזרה לעולם 
אפילו לא בפרומיל.
 
ולענין הצלת ילד אחד--כן כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא--
כך חינכו אותי ובתקוה שהאחד הזה יציל עוד כמה.הוא לא שקית, הוא נפש.
ויש עוד הרבה מה לכתוב בענין--אבל זה לא הענין כרגע.
לצפיה ב-'רציתי להוסיף משהו--'
רציתי להוסיף משהו--
24/01/2017 | 13:48
5
93
להוכחת האבסורד והשקר.
אם השקיות הן הבעיה הגדולה אשאל למה לא הוצאו בכלל מחוץ לחוק?
למה גובים עבורן--והנה האבסורד, אם זה חשוב לי--
ואני משתמשת בהן--אפריש עשרה ש"ח וקניתי מאה שקיות--
לחודש זה באמת לא משמעותי--נכון? אבל לאן הלכו עשר הש"ח הללו?
לא מעסיק אותך? לא מענין? 
לצפיה ב-'מדובר בהיטל על שקיות'
מדובר בהיטל על שקיות
24/01/2017 | 14:31
4
99
שהחוק מחייב את הקימעונאים הגדולים להעביר (להבנתי למשרד לאיכות הסביבה).
 
אני מציעה שתקראי על החוק באמצעות גיגול פשוט במקום לטעון שאין תשובות לשאלות שהעלית. הטענה שאם משהו מהווה בעיה אז יש להוציא אותו מהחוק לחלוטין מתעלמת מהמורכבות של החיים ומוחקת כל פשרת ביניים.
 
אין פה לא אבסורד ולא שקר.  
לצפיה ב-'לא שאלתי כלום'
לא שאלתי כלום
24/01/2017 | 17:03
2
83
כל השאלות היו שאלות רטוריות של קביעת עובדה.
איכות הסביבה תקבל היטל של 10אג' על שקית ואז???
מה הלא שקר שבענין? לא רצו לומר שמטילים עלינו נעוד מס? הם מתבישים לדעתך?
אין כאן שום פשרה.
אם החומר לא מתכלה ומסכן את כדור הארץ--שזו הטענה--
אז למה בכלל מאפשרים שימוש בהם, למה מרשים ליצר אותן?
למה נטפלו דוקא לשקיות האלה ולא לכל המוצרים מאותו חומר עצמו?
 
ולמה את ממעיטה מיכולתי להבין ואת יודעת שלא קראתי?
אני קראתי, ואני רואה את המסיונרים של גרינפיס, וגם טרחתי להקשיב להם--
מיותר ומטופש.
 
לצפיה ב-'אי אפשר לתקן הכל'
אי אפשר לתקן הכל
24/01/2017 | 21:04
1
82
וודאי לא בבת אחת.
 
מדובר בצעד חיובי ותורם לאיכות הסביבה, שבוצע כבר במדינות רבות. לא יקרה כלום לאף אחד, כולל לזקנה שדיברת עליה, אם יבואו למרכול עם תיקים מתאימים. לסביבה זה יועיל. אני מודה שאותי אישית  לא מטריד מה יעשה עם הכסף מאחר והתרגלתי כבר שכספי המיסים שלי מושלכים לריק.
 
 
 
לצפיה ב-'המשפט הראשון שלך מדויק בעיני,'
המשפט הראשון שלך מדויק בעיני,
25/01/2017 | 05:19
71
אז בסדר לא הכל--אבל נושא אחד וכולו,
לאסור יצור ניילון, כל הניינולים באשר הם,
מפות שולחן ח"פ שעשויות מהחומר הזה, שקיות אוכל קטנות לכריכים.
שקיות ניילון במרכוולים בעמדת הירקות והחלב.
וגם את האופציה לקנות את השקיות המדוברות.
בדברים וחומרים בלתי מתכלים אחרים לא לגעת.
ושוב, אין לי דבר וחצי דבר בצורך בשקיות האלה אני מסתדרת מעולה--
(אני גם לא זו שעורכת קניות רב הזמן ששש) מרגיז אותי השקר,
הכעין אג'נדה ריקנית--שגורמת לחיפוש אחרי ההכנסה המעטה בשם הכלום.
רק לזה התיחסתי. ואני שונאת שחושבים שכולו טפשים--אז לא...
לצפיה ב-'אני מוכרחה להגיד שיש בחוק הזה נג'וזיות. '
אני מוכרחה להגיד שיש בחוק הזה נג'וזיות.
25/01/2017 | 22:39
83
עדיין לא יצא לי לקנות שקית, אבל בכל קניה שואלים אותי, לקחת שקית? את צריכה?
 
לפני שבוע החזרתי 10 בקבוקים חשבתי בכסף הזה לקנות שקיות. זה גם מיחזור לא?
לצפיה ב-'אני יכולה להגיד שבאופן אישי'
אני יכולה להגיד שבאופן אישי
24/01/2017 | 18:38
144
אני קודם כל מרוצה מכך ששקיות הניילון החדשות חזקות ועמידות יותר מהישנות - מה שאומר שאני יכולה לסחוב בשקית אחת, בלי שתיקרע, מה שהיה דורש פעם לפחות שתי שקיות, אם לא שלוש. בנוסף, העובדה שהשקיות אצל הקופאית וצריך להחליט כמה לבקש אומר שהעניין של החוק ושל איכות הסביבה נמצא מאוד במודעות, לפחות כרגע כשזה שינוי חדש יחסית מהמצב הקודם. לגבי ההתנהלות האישית שלי, אנחנו גרים די קרוב לסופר, ואני הולכת לשם ברגל. עוד לא יצא לי להגיע לשם עם שקית בד. פעם-פעמיים קיבלתי בחינם שקית בד, פעם קניתי, ופעמיים-שלוש, קניתי שקית ניילון אחת וסחבתי בה הכל. ביתר הפעמים הסתדרתי בלי שקית בכלל. זה שינוי ממש משמעותי לעומת כמות השקיות שצרכתי בעבר (גם אנחנו השתמשנו בהן שימוש חוזר, אבל רבות היו נקרעות תוך זמן קצר או אפילו בדרך הבייתה. השקיות החדשות טובות יותר גם מבחינת שימוש חוזר).
לצפיה ב-'גילינו לפתע את העסקים הקטנים באזור '
גילינו לפתע את העסקים הקטנים באזור
24/01/2017 | 21:07
1
162
מאז שהחוק נכנס לתוקף קנינו פעם אחת ברשת, והסתדרנו עם שקיות שהיו לנו ברכב ובתיק במקרה. אגב, קיבלנו שובר לשקים רב פעמיים שכמובן אזלו מהמלאי - התנהלות צפויה אך מעצבנת.
בעיקרון עכשיו אנחנו קונים במכולות פרטיות באזורנו. הן גם פתוחות בשבת כך שהרווח כפול.
מבחינתי זה סתם מציק. בעלי, לעומת זאת, כבר שנים מנסה לקנות עם סלים רב פעמיים ולא לקחת שקיות. מה ששבר אותו זה הצורך בשקיות לחיתולים של הילד...
לצפיה ב-'מה ששבר אותנו היה דווקא כשהצעיר נגמל מהחיתולים '
מה ששבר אותנו היה דווקא כשהצעיר נגמל מהחיתולים
25/01/2017 | 22:36
109
ונוצרו לנו מלאים ענקיים של שקיות (שהיו ממוייינים לשימוש חוזר/לאשפה)
לא הצלחנו להתגבר על המלאי.....היינו חייבים להפסיק ולצבור ולכן התחלנו להשתמש בשקיות רב פעמיות.
יש לי שקית בד קטנה מתקפלת בתיק הרגיל שלקניית לחם חלב וגבינה מספיקה.
לצפיה ב-'האמת שאחלה'
האמת שאחלה
24/01/2017 | 22:56
92
מזמן, לפני פרוץ הילדים, בעידן בו שוטטתי הרבה באירופה, אימצתי את מנהג התיקים הרב פעמיים.
לצערי, אחרי שנולדו הילדים הקניות בסופר הפכו רבות ועמוסות יותר, המשימות השוטפות רבות והזמן קצר- וככה קרה שבמרבית המקרים ויתרתי לעצמי והשתמשתי בשקיות. כמובן שאלו שהיו במצב טוב- מוחזרו ושומשו, אבל רבות מהן לא החזיקו, נקרעו והושלכו
כך שהחוק החדש משמח אותי כי אני בהחלט בעד צימצום השימוש בשקיות.
לצפיה ב-'הרעיון לא מפריע לי יותר מדי'
הרעיון לא מפריע לי יותר מדי
25/01/2017 | 17:57
7
120
אני רגילה לזה כבר מטיולים באירופה.
 
הדבר היחיד שחסר לי זה האורזים בקופות. כשהיו שקיות בחינם היו אורזים לי את הקניה, מה שהיה מזרז מאד את המעבר שלי בקופה. עכשיו שאני צריכה לארוז לבד, לוקח יותר זמן.
ברוב המקרים אני שמה את המצרכים בחזרה בעגלה כפי שהם, ואורזת בתיקים הרב-פעמיים כשמכניסה לאוטו.
לצפיה ב-'אצלנו לא ארזו גם קודם.'
אצלנו לא ארזו גם קודם.
25/01/2017 | 20:54
18
לצפיה ב-'אצלנו בסופר שהיו אורזות יש גם עכשיו'
אצלנו בסופר שהיו אורזות יש גם עכשיו
26/01/2017 | 06:44
2
84
אני לא אהבתי אז כשארזו ובטח לא היום כשיכולות לעשות יותר בלגן מפעם. מעדיפה תמיד לארוז לבד.
לצפיה ב-'אני שונאת לארוז'
אני שונאת לארוז
30/01/2017 | 17:07
1
41
גם שונאת לפרוק בבית.
אהבתי שחסכו לי חלק מהעבודה.
לצפיה ב-'אני אוהבת לפרוק בבית.'
אני אוהבת לפרוק בבית.
31/01/2017 | 09:40
39
הבעייה עם לארוז לבד היא שתמיד יוצא שאת מעכבת קצת את הבא אחרייך, וצריכה לעשות הכל מאוד מהר - כי את קודם מוציאה מהעגלה (וצריך גם שהסרט הנע יתקדם כדי לשים הכל) ורק כשאת מסיימת את מתחילה לארוז - ובינתיים הקופאית כבר העבירה לא מעט מוצרים, וכך תמיד נוצר פיגור באריזה.
מצד שני, בחו״ל היו אורזים לי, אבל העסיקו לעתים תכופות אנשים עם מוגבלות שכלית כאורזים - ותמיד הם היו אורזים לי את המרק החם עם הגלידה, וכו׳, והייתי צריכה מייד עם היציאה מהסופר לארוז מחדש, כדי שהם לא ייעלבו...
לצפיה ב-'מעניין - מה הקשר בין השקיות לאורזים?'
מעניין - מה הקשר בין השקיות לאורזים?
26/01/2017 | 17:01
1
79
יש לך מושג למה קודם היו אורזים ועכשיו אין? לא ברור לי הקשר בין השניים
 
אצלנו יש חוק שקיות מזה שנתיים בערך. אבל שירותי האריזה לא השתנו. לא תמיד יש אורזים. האמת שבד"כ הקופאי/ת אורז תוך כדי (יש להם מין וו שמחזיק את השקית פתוחה). והם עושים את זה בין שאלה שקיות ניילון או שיש רב פעמיות
 
אורז שהוא אדם נוסף זה יותר נדיר
 
אני בד"כ מוותרת על הטובה ואורזת בעצמי בזמן שהן מעבירות בקופה כי 4 ידיים זה יותר מהר משתיים...
 
יש סופר אחד שבו אפשר בכלל לסרוק לבד את המוצרים ולשים בשקיות - מקבלים מין סורק אלחוטי שמחזיקים ביד. ואז בקופה רק משלמים. בדיוק השבוע ניסיתי את זה וזה לא צלח - היה צריך להוציא מהשקיות ולסרוק מחדש. לא אנסה שוב... אבל אחרים נראים מרוצים מאוד
לצפיה ב-'בארץ בשופרסל יש קופות שאפשר לעשות לבד את החשבון'
בארץ בשופרסל יש קופות שאפשר לעשות לבד את החשבון
30/01/2017 | 08:44
54
לי זה מאוד נוח כשאני באה עם קניה לא גדולה במיוחד. נראה לי שזה שונה מאיך שזה עובד אצלכם. כמובן שיש גם קופות רגילות בסופרים האלה. 
אני אף פעם לא נותנת לאורזות לארוז לי ועכשיו עם תיקים רב פעמיים בכלל. הן לא יודעות לארוז כמו שאני אוהבת. קשה לרצות אותי ואני עושה את זה בשמחה. זה כבר מוכן לפירוק בבית בדיוק כמו שאני אוהבת.
לצפיה ב-'בעצם כן מפריע לי'
בעצם כן מפריע לי
27/01/2017 | 08:29
69
לא מפריע לי שאין שקיות בקופה, כן מפריע לי שעכשיו במחלקת ירקות ובשר במקום שקיות גופייה יש שקיות רגילות, יותר קטנות.
במחלקת ירקות עכשיו לא נוח לקשור את השקית.
במחלקת בשר ודגים השקיות פשוט קטנות מדי.
באירופה יש שקיות גופיה דקיקות בכל המחלקות.
לצפיה ב-'חשבתי שיהיה לי קשה וטעיתי ממש אוהבת את האין שקיות'
חשבתי שיהיה לי קשה וטעיתי ממש אוהבת את האין שקיות
26/01/2017 | 06:49
89
לא צריכה בסוף הקניה לאסוף מלא שקיות ולשים במתקן של איקאה  כשכבר אין בו בכלל מקום. בסוף הן יגמרו השקיות שנמצאות שם אבל יקח עוד קצת זמן מרוב שאגרנו כל-כך הרבה.
אני בעד כל דבר לטובת הסביבה ומודה שחוטאת בעצמי בתחומים שונים אבל דווקא השקיות הרב פעמיות התגלו לי כפתרון מעולה לקניות. הרבה יותר נוח. 
בתיק יש לי קבוע תיק רב פעמי מתקפל קטן אם אני עוברת לקנות משהו קטן בסופר ובאוטו יש לי קבוע תיקים שכשאלך לסופר אשתמש בהם.
 
לצפיה ב-'החוק בישראל חל רק על סופרמרקטים?'
החוק בישראל חל רק על סופרמרקטים?
26/01/2017 | 19:26
2
77
במחוזותי הוא חל גם על חנויות אחרות - למשל חנויות בגדים, או סופר-פארמים למיניהם
לצפיה ב-'כן רק על הסופרים'
כן רק על הסופרים
26/01/2017 | 19:43
77
מענין הבת שלי הזכירה לי שתי רשתות (אחת של ביגוד ואחת של הנעלה)
עד לאחרונה המוצרים היו ניתנים בתוך ניר שהתחתית היתה רחבה.
ועכשיו הן עברו לשקיות ניילון עם ציור וכיתוב.
 
לצפיה ב-'רק סופרמרקטים ורק רשתות גדולות'
רק סופרמרקטים ורק רשתות גדולות
27/01/2017 | 08:24
72
ליד הבית שלי עדיין יש סופרמרקט של רשת קטנה שבו יש שקיות כרגיל.
לצפיה ב-'פה ב-whole food אם אתה מביא שקיות בד'
פה ב-whole food אם אתה מביא שקיות בד
30/01/2017 | 13:47
1
114
איתך יורדים כמה סנטים מהחשבון, וזה במטרה לעודד שימוש בשקיות בד.
בעיני זו דרך יותר חיובית.
לצפיה ב-'בישראל מאמינים במקלות. לא בגזרים....'
בישראל מאמינים במקלות. לא בגזרים....
31/01/2017 | 16:28
20
לצפיה ב-'בהמשך לשאלתי לגבי דיכאון אחרי לידה- מחפשת המלצה על מטפל/ת ב'
בהמשך לשאלתי לגבי דיכאון אחרי לידה- מחפשת המלצה על מטפל/ת ב
22/01/2017 | 14:52
2
122
בפרחי באך...לאחר שעשיתי בדיקות דם מקיפות מסתבר שחססר לי ברזל ויתכן שזה גם אחת הסיבות לתחושות שלי אבל זה לא רק..עדיין מרגישה תסמינים לא הכי נעימים ,הרגשה של מתח ולחץ ושלא ממש חוזרת לעצמי.. 
קיבלתי המלצה חמה לנסות טיפול בפרחי באך / טיפול הומאופטי ..אבל חוששת להגיע למטפלת לא מוסמכת וכו..
לכן מחפשת המלצה לטפלת בתחום מומלצת שאם מישהי מכירה מניסיון אשמח לשמוע באזור מודיעין/ שוהם והסביבה הקרובה ..
אני ממש אשמח קלבלל המלצות בכדי להתחיל לעזור לעצמי ולהקל עד כמה שניתן .. :) 
תודה מראש! 
לצפיה ב-'אחותי גרה באזור ששאלת לגביו'
אחותי גרה באזור ששאלת לגביו
22/01/2017 | 22:22
85
הבטיחה לי לבדוק ולחזור כשאדע אעביר לך.
לצפיה ב-'לא נמצאה מישהיא שבעיניה נחשבת.'
לא נמצאה מישהיא שבעיניה נחשבת.
26/01/2017 | 15:17
16
לצפיה ב-'חרדות מחדשות על "ילדות" שנרצחות '
חרדות מחדשות על "ילדות" שנרצחות
20/01/2017 | 21:38
5
303
הכיסוי החדשותי של הרצח של הילה נגר מדיר שינה מעיני
 
 
תקופה ארוכה היא הסתירה את הקשר הזה, והאלימות/התעללות מהמשפחה שלה, שכנראה בכלל לא ידעה
 
אחרי זה כתוב שלאנשים היתה תחושה - אבל הם לא הצליחו לעזור לה.
 
היא אמנם כבר בוגרת אבל היא "ילדה" של מישהו. ....
 
בתור אמא לשלוש ילדות (בלי מרכאות כרגע....) איך אני אמורה לישון בשקט בלילה כשיש אפשרות שעוד כמה שנים הם יחברו לאיזו חיית אדם שתפוצץ אותן במכות ובסוף תרצח אותן -- וכל זה כשהן מסתירות ממני את זה במשך תקופה ארוכה של התעללות?
 
אני מבינה (מקריאה וכאלה - עדיין קשה לי לתפוס) שבמצבים של אישה מוכה כחלק ממשפחה, וכשיש ילדים וצריך פרנסה וכאלה אז זה מאוד מורכב ולא צריך לשפוט. אבל רבאק - פה היא לא היתה נשואה לו, לא היו להם ילדים משותפים, ובכל זאת היא המשיכה להתראות איתו מרצונה החופשי.  זה בלתי נתפס בעיני. וגם - מפחיד מאוד שאחת הילדות שלי תגדל להיות בוגרת כזו.
 
מה לדעתכן, אם בכלל, אפשר לעשות כדי למזער את הסיכויים?
 
לצפיה ב-'להעצים, לחזק ולהתפלל חזק!'
להעצים, לחזק ולהתפלל חזק!
21/01/2017 | 11:17
124
מכירה הרבה נשים חזקות ואסרטיביות שנקלעו למערכת יחסים לא בריאה: נשים חזקות, עצמאיות, עובדות, בעלת מעגל חברים. נראה לי כי הסטירה הראשונה כל כך משתקת ואת כל כך מתביישת שדווקא את שנחשבת חזקה ומדהימה חטפת אותה שאת מדחיקה מה עוד שתמיד התוקף מתנצל ויורד על ברכיו ושולח מתנות ונשבע שלעולם לא עוד ואז חוזרת עוד תקופה של ירח דבש סוער ושוב מכות...מעגל כזה. הראתה לי מישהי אסופה של טבעות וצמידים על כל מכה הוא היה מגיע עם תכשיט יקר ומתנצל עד עפר ושוב...
אני מאמינה שעם הסטירה הראשונה יש לקום וללכת גבר שמכה פעם אחת לא מתפלק לו בטעות הוא תמיד יכה שוב. 
ובקשר לבנות? מנסה לחזק מעכשיו להטמיע בהן יכולות, להעצים אותן לטרחן להן שלא יתפשרו אפעם ולהתפלל שתמיד תהיינה מוגנות ומאושרות. 
לצפיה ב-'חשוב לזכור '
חשוב לזכור
21/01/2017 | 18:59
122
שלא הכל תלוי בנו, ההורים
ויכול להיות הורה מדהים שמגדל את הילדים שלו ומחנך אותם להיות אנשים מופלאים וזה לא קורה
 
אני כל הזמן מלמדת (גם במעשים, לא רק במילים) שלא נשארים במקום שבו לא מכבדים אותך, לא מתייחסים אליך כראוי. זה מתחיל ממש מהקטנות- הבת שלי נהנית לחפור לי באיזו נקודת חן, ולפעמים החפירות שלה הופכות לממש מציקות. אני לא מאפשרת לה להציק לי, גם כי זה באמת לא נעים וגם כדי להעביר לה מסר שהיא לא צריכה לסבול בשביל אף אחד. גם כשאנחנו מגיעים למקום, ואפילו אם זה מקום שביקשו ללכת אליו, ושילמנו כניסה, ואחרי כמה דקות הם לא נהנים בגלל שהסביבה לא נעימה להם- נעשה אחורה פנה. חשוב לי שידעו להקשיב לאינסטינקטים של עצמם ולא להישאר רק כי לא נעים או כי שילמנו.
 
וכמובן גם בדיבורים על זה שלאף אחד אסור לעשות משו לא נעים לאחר
לצפיה ב-'רוצה להוסיף משהו--'
רוצה להוסיף משהו--
21/01/2017 | 21:48
120
אחת הבעיותשל הבנות לגברים מכים שבגלל זה הן לא מתרחקות--
הם מחזרים מדהימים, הם אלה שירעיפו ממילים חמות ומתנות,
ותשומת לב --שכל זה נובע מהרבה קנאה לבת הזוג.
היתה לי תלמידה--שכך שנתיים היתה קשורה לבחור כזה--
אמא שלה לא הצליחה למנוע ממנה, הוא הכין לה כריכים לביה"ס
וליוה אותה כל יום ואסף אותה בסוף יום, הואלקח אותה לבילויים,
אבל היא חטפה מכות, כל פעם שלא נשמעה לו.
יום אחד הגיעה ללימודים--וראיתי משהו מוזר, יצאתי איתה לטיול מחוץ לעיר,
(ע"ח יום הוראה, המנהל החליף אותי) וכשהיא ספרה, שוחחנו,
לקחתי אותה למישהיא שזה תחום העבודה שלה לעוד שיחה,
היא פחדה לא לחזור אליו --הייתי איתה במשטרה,
והם הזהירו אותו לא להתקרב אליה. כבר חלפו נים מאז, היא היום מורה,
ומודה לי--הפחד לחטוף מהם כשמודיעות על עזיבה לא פחות
מפחיד מלהשאר שם.
לצפיה ב-'לפי העיתונים במקרה של הילה נגר, המשפחה היתה כבר מודעת '
לפי העיתונים במקרה של הילה נגר, המשפחה היתה כבר מודעת
21/01/2017 | 22:11
173
ונסתה להרחיק אותו ממנה ואותה ממנו.
הכתובת כבר היתה על הקיר.... עצוב.
 
איך למנוע? 
אולי ע"י שיחה על מקרים ועל פתרונות (לדוגמא - לספר לחברה/ מקלט לנשים מוכות) כדי שהמידע (למקרה של צרה) כבר יהיה משהו שיושב בראש.
 
<זה מה שאני מנסה ללמד את הילדים שלי למקרה שמישהו יפגע בהם>
 
לצפיה ב-'הורות היא שיעור באובדן שליטה'
הורות היא שיעור באובדן שליטה
23/01/2017 | 08:51
22
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
19/01/2017 | 19:33
4
15
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
19/01/2017 | 19:35
3
33
לצפיה ב-'מישהו מצא את הטלפון של הבן שלי והחזיר '
מישהו מצא את הטלפון של הבן שלי והחזיר
19/01/2017 | 19:36
2
162
וסירב לקחת את התשורה (הכספית) שרצינו לתת לו כתודה.
 
מתברר שיש עוד אנשים טובים בדרך 
לצפיה ב-'יפה! זה קרה לי פעם לפני שנים רבות'
יפה! זה קרה לי פעם לפני שנים רבות
20/01/2017 | 20:13
1
123
כשטלפונים סלולריים בדיוק התחילו להיות נפוצים. הייתי מתמחה עניה... ונפל לי כנראה הטלפון ליד האוטו (נוקיה מגושם )
 
מישהו מצא אותו ומסר אותו לחנות של סלקום בדיזנגוף סנטר והם התקשרו אלי לבוא לקחת
 
כשבאתי לקחת הם אמרו שזה היה מישהו חרדי שלא הזדהה וש"יש לך מזל כי כל בן אדם נורמלי היה פשוט לוקח את הסוללה וזורק את הטלפון"
 
באמת יש אנשים  טובים. רוב האנשים הם טובים
לצפיה ב-'קרה לי כמה וכמה פעמים...'
קרה לי כמה וכמה פעמים...
01/02/2017 | 10:49
7
לצפיה ב-'שרשור התרגזויות והעלבויות....'
שרשור התרגזויות והעלבויות....
17/01/2017 | 19:14
27
332
תגידו, לדעתכן אתן ממהרות להתרגז? להיעלב?

איזה סוג של דברים מרגישים או מעליבים אתכן (אם בכלל)?

אם כבר התרגזתן או נעלבתן - האם אתן שומרות את זה בפנים ומבעבעות מפנים, או שאתן מחצינות?  מה מהשניים עדיף בעיניכן?

האם השתניתן בעניין הזה עם הגיל?
 
האם אתן דומות בעניין הזה למי מהוריכן? או שזה בהארד דרייב שלכן באופן עצמאי?

יש איזה כיוונים חשובים בנושא ששכחתי לשאול עליהם?

אוסיף את הגיגיי עוד מעט. זה נושא שמעסיק אותי השבוע
לצפיה ב-'היית אצלי בבית אתמול??'
היית אצלי בבית אתמול??
17/01/2017 | 20:12
1
252
.....בסוף הבן שלי אמר : על זה את לא כותבת בפורום שלך  
לצפיה ב-'לא - אבל מן המפורסמות הוא שאת אחותי האובדת '
לא - אבל מן המפורסמות הוא שאת אחותי האובדת
17/01/2017 | 22:45
178
מהמעט שכתבת אני מקישה שתשובתך לשאלה: "האם זה השתפר אצלך עם הגיל?" היא: לא!
 
ובכן - הנה תשובותי
 
* האם אתן ממהרות להתרגז? להיעלב? 
לא מהירה להיעלב כלל. למעשה בן זוגי גורס שאני בלתי-עליבה בעליל ושאני "לא קולטת כשאנשים עושים דברים מעליבים ביותרץ
 
לגבי ה"להתרגז" זו כבר אופרה אחרת..... מילדותי הייתי מהירה "להתחמם" 

* איזה סוג של דברים מרגיזים או מעליבים אתכן (אם בכלל)? רק מרגיזים - כאמור אני לא מהנעלבות.  ובכן: התנהגות שעושה עוול או לא צודק [ולמרבה הצער העולם אינו תמיד מקום הוגן, חוסר יושר/יושרה].  גם נהגים שמצפצפים על חוקי התנועה ותוקעים נהגים אחרים - נגיד מתעקשים לפנות שמאלה במקום שבו הפניה שמאלה אסורה ובכך "תוקעים" את טור המכוניות שאחריהם במשך כמה מחזורי רמזור ירוק.  ובכלל נהגים שמפגינים חוסר אכפתיות בולטת לחיי אדם.

* אם כבר התרגזתן או נעלבתן - האם אתן שומרות את זה בפנים ומבעבעות מפנים, או שאתן מחצינות?  מה מהשניים עדיף בעיניכן?  80% מחצינות. לדעתי בעולם המבוגרים עדיף המצב ההופכי של 80% שומרות בפנים. לצערי לא נולדתי מתאימה....

* האם השתניתן בעניין הזה עם הגיל? כן - פעם הייתי 100% מחצינה. לא התקדמתי הרבה...
 
* האם אתן דומות בעניין הזה למי מהוריכן? או שזה בהארד דרייב שלכן באופן עצמאי? כן - לאמא שלי שהיתה המגדלת העיקרית שלי. נדמה לי שהיא יותר מרבה להתרגז מ

* יש איזה כיוונים חשובים בנושא ששכחתי לשאול עליהם? אה כן - יש לכן טיפים לאיך להשתפר?
 
לצפיה ב-'לפני תשובות לשאלות,'
לפני תשובות לשאלות,
18/01/2017 | 08:23
112
לא ברור לי למה כרכת התרגזויות והעלבויות יחדיו?
ומגיבה--
תוכן:
תגידו, לדעתכן אתן ממהרות להתרגז? להיעלב? אין לי מושג מה ההגדרה
של ממהרות --אני בהחלט מגיבה מהר, ספונטני, אבל מיד ממתנת.
זה קצת מצחיק--כי מי שמכיר אותי יודע שבעוד רגע "אדבר"
ההתרגזויות שלי הן על עולות ועל שקרים--
ההעלבויות הרבה פחות --אני מבינה ומגיבה מאוד עניני או מתרחקת.

איזה סוג של דברים מרגישים או מעליבים אתכן (אם בכלל)?
מרגיזים אותי שקרים ותככנויות, והתנהגות רשעית של אנשים. בעיקר
"כשמשפריץ" מההתנהלטות הזו אגואיזם.
מעליב אותי מאוד חוסר יחס של אנשים קרובים כשחשבתי שאני סומכת עליהם,
שהם יהיו שם בשבילי והם אכזבו. 
נעלבת ממש בקטנה ממשפטים מקטינים או אמירות לא נחות, בד"כ
לאמגיבה להם בכלל ולפעמים לאחר זמן.

אם כבר התרגזתן או נעלבתן - האם אתן שומרות את זה בפנים ומבעבעות מפנים, או שאתן מחצינות?  מה מהשניים עדיף בעיניכן?
כשאני מתרגזת--מגיבה בקול רם ומוסיפה מילים קשות מאוד.
כשאני נעלבת אנימתכנסת בעצמי ומתרחקת.

האם השתניתן בעניין הזה עם הגיל? כן, בהחלט, התמתנתי.
החיים מלמדים מצד אחד לשתוק יותר, ומצד שני לצפות פחות מאחרים,
החייםמלמדים גם לשנות תגובות.

 
האם אתן דומות בעניין הזה למי מהוריכן? או שזה בהארד דרייב שלכן באופן עצמאי? לא דומה להורי בענין. זה לגמרי אני. ויכולה לומר, שרק אחת מבנותי
דומה לי שאר ילדי מתונים בתגובותיהם.
 
לצפיה ב-'אוהו'
אוהו
18/01/2017 | 09:29
79
בהחלט מתרגזת ונעלבת. לא המון, אבל כשכן - עם כל הלב.
 
נעלבת כשאני מרגישה שלא סופרים אותי. מתרגזת - כשלא פועלים לפי רצוני, כשמבזבזים את זמני, כשמצפצפים על חוקים ועל הדרך זה פוגע בי או באחרים
 
אם אני נעלבת, אני לא מסוגלת להסתכל בעיניים. אם אני מתרגזת, כל שפת הגוף שלי צועקת עצבים. אם כבר הגעתי לדיבורים - יש לי תרבות דיבור
 
פעם הייתי נעלבת הרבה הרבה יותר
 
טיפים לאיך לא? התבוננות נטולת שיפוט
לצפיה ב-'איך נפלת על זה דווקא כשזה מעסיק אותי'
איך נפלת על זה דווקא כשזה מעסיק אותי
18/01/2017 | 10:10
2
143
תגידו, לדעתכן אתן ממהרות להתרגז? להיעלב?
כן, למרות שלפעמים אני לא רגישה לדברים כאלה ולכן לא "רואה" דברים שאנשים אחרים נעלבים או מתרגזים מהם. כשאני רואה, אוהו.
 
איזה סוג של דברים מרגישים או מעליבים אתכן (אם בכלל)?
כל מיני, בהרבה מקרים זה זלזול (שלו פנים רבות, זה יכול להיות אשי אבל גם מקצועי)
 
אם כבר התרגזתן או נעלבתן - האם אתן שומרות את זה בפנים ומבעבעות מפנים, או שאתן מחצינות?  מה מהשניים עדיף בעיניכן?
גם וגם. אני חושבת שעדיף לא להחצין, בדרך כלל זה לא נגמר טוב. עדיף לחשוב טוב (ולאט) על הדרך הכי יעילה וטובה לפתרון. אבל לא כל כך מצליחה בזה.
 
האם השתניתן בעניין הזה עם הגיל?
מאוד (ראי לעיל)
האם אתן דומות בעניין הזה למי מהוריכן? או שזה בהארד דרייב שלכן באופן עצמאי?
ההורים שלי מאוד מחצינים, בכלל בלי שום פילטרים. לכן עד גיל 30 בערך גם אני הייתי כזו. התבגרתי, לפחות חלקית.
 
יש איזה כיוונים חשובים בנושא ששכחתי לשאול עליהם?
איך מתמודדים עם זה? לאחרונה נורא נעלבתי ממישהו קרוב. הוא לא מצליח להבין את זה. אני לא מתכוונת להתנתק ממנו בגלל זה. אז איך ממשיכים מכאן?
 
לצפיה ב-'כי זה נושא מטריד....'
כי זה נושא מטריד....
18/01/2017 | 20:20
1
77
לגבי המקרה שלך, מדוע שלא תאמרי לו שנפגעת ממנו *בלי* להתנתק ממנו כמובן. זה שהוא יידע שנפגעת לא אומר שצריך להתנתק ממנו.
 
אם קשה לך לאמר את זה פנים אל פנים, אפשר גם במייל או טקסט.... מה שמאפשר בשיקול דעת לנסח את זה באופן זהיר.  אפשר גם לא להכביר פרטים במייל/טקסט, רק לכתוב שנפגעת ממנו בהקשר ל-X... (בקווים מאוד כלליים).
 
כאמור אני לא מומחית. אני יותר מתרגזת מאשר נעלבת....
לצפיה ב-'אמרתי'
אמרתי
19/01/2017 | 09:39
56
הוא טוען שאני מגזימה (זה גם קצת מעליב)
לצפיה ב-'אני פעם הייתי מתרגזת מאוד בקלות'
אני פעם הייתי מתרגזת מאוד בקלות
18/01/2017 | 14:04
150
וזה היה כמעט תמיד נגמר בבכי שלי.
אני ממש מרגישה שמאז הטיפולים - עם כל ההורמונים זה דווקא נרגע אצלי , דברים נכנסו לפורפורציות, כבר לא מתרגשת מדברים כמו פעם ואם כן משהו מפריע לי- אני אומרת בצורה ישירה או מתייחסת לזה בציניות ועושה מזה צחוק כדי להקליל את זה.
 
בהרגשה שלי פעם ההתרגזויות היו פחות נשלטות ועכשיו אני כן מצליחה. אני יכולה לומר ב-100 אחוז שאני כמעט ולא מראה את כל ההר געש שלפעמים יש לי בלב במיוחד כתוצאה מההריון וההורמונים ולא מתפרקת בגן.
 
קרה רק מקרה אחד והוא שילדים מכיתה אחרת השאירו את השער של הגינה שהיינו בה (גינה פנימית בתוך גינה גדולה) פתוח ושני ילדים שלי יצאו והייתי עם מורה מחליפה שלא שמה לב שהם יצאו תוך כדי שאני החלפתי בצד חיתול וחיפשתי אותם וממש נלחצתי כי פחדתי שיצאו לגמרי מהגינה הגדולה וממש איבדתי את זה...
זה היה בתחילת ההריון וממש לקחתי את זה קשה. לא הצלחתי להירגע אחרי זה.
זה הביא לכך שאני פשוט ויתרתי על הפסקות שלי במידה והם בזמן של הפארק כי לא סומכת על המורה המחליפה הזו יותר.
לצפיה ב-'זה נושא נפיץ אצלי השבוע'
זה נושא נפיץ אצלי השבוע
19/01/2017 | 18:15
18
193
היום אני לא נעלבת בקלות עם השנים פיתחתי עור עבה. בצעירותי נפגעתי הרבה יותר. עם השנים למדתי לסנן - מי שחשוב לי ונפגע ממני או להיפך - יזכה להתנצלות מתאימה או שאני אפגע מאד. ממי שלא חשוב לי - כמו שבעלי אומר "תעבירי הלאה".
אני ממהרת להתרגז וממהרת להירגע כך שאני נותנת לעצמי הרבה זמן לפני שאני מגיבה / שולפת. 
לפני שנה נעלבתי נורא שלא קיבלתי קידום במקום מסוים עקב התרשמותו של הממונה עלי מתפקודי המקצועי. כל כך נעלבתי שבכיתי יומיים ברציפות ואז ישבתי וכתבתי לממונה מעליו מכתב מפורט - מסכם את כל התפקוד מעכשיו ועד עולם. קיבלתי את התפקיד בסופו של דבר זה היה חשוב לי להוכיח שאני כן מקצועית וכולם כן חושבים כך והוא מסיבותיו האישיות לא באתי לו טוב בעיניים וזכותו אבל שלא יעז לפקפק ביכולותיי המקצועיות.
אני נורא נעלבת ונפגעת מכך שפוגעים בבנות שלי. אני אמא מאד טוטלית ועכשיו השבוע אני רותחת בשל בכורתי. שתי אמהות אסרו על בנותיהן לשחק איתה בטענה שהיא זו שמתסיסה את האווירה (מדובר בבת שבע כן?). במקום שה%$^
האלה יקחו גם את הילדות שלהן לשיחה או ינסו לתווך מצאו להן פתרון ומידרו אותה. מיותר לציין שהילדה חוזרת כל יום הביתה פגועה וממררת בבכי. שקלתי להתקשר ל&%*%* ולהוריד להן את הראש אבל החלטתי לנתק מגע. הילדה קיבלה הוראה להתרחק ומיידית מהבנות הללו. נורא קשה לה כי היא מאוד אוהבת אותן וקשה לי להסביר לה שהאמהות אוסרות עליהן להזמין /לשחק איתה לכן הסברתי לה שאני אוסרת עליה לשחק איתן. שוקלת אפילו להעביר כיתה מרוב שהסיפור הזה מתחילת השבוע יושב לי על הנשמה!
לצפיה ב-'את צודקת שהתרגזת'
את צודקת שהתרגזת
20/01/2017 | 07:08
15
109
ניסית לערב את המחנכת? זה לגמרי מצב של חרם, לא משנה אם זה ביוזמת הילדות או ביוזמת האמהות. זו התנהגות לא מקובלת בבתי ספר.
 
לצפיה ב-'נראה לי שנכון לפנות'
נראה לי שנכון לפנות
20/01/2017 | 08:58
14
95
למחנכת כפי שהצעת,
אבל צריך מצד שני, לא להעלב לא להתרגז, וממש לא להתערב
במערכות יחסים שבין ילדים,
אלא אם זה מסכן ---כמו חרם.
הם מתרחקים ומתקרבים, בברוגז ובשולם, לפעמים עם מישהו מסכסך,
הם בסוף מסתדרים, ואנחנו לא אמורים להיות במקומם.
לצפיה ב-'מסכימה אבל אני לא התערבתי'
מסכימה אבל אני לא התערבתי
20/01/2017 | 18:28
13
105
האמהות האחרות הן אלו שהתערבו ודורשות מהילדות לא להזמין אליהן לא לשחק איתן וכו'. אחת אמרה לה במפורש שאמא שלה לא מרשה לה לשחק איתה. ניחא אם היה מדובר בילדה אלימה/פרועה אבל לא. מדובר בילדה דעתנית שקצת עומדת יותר מדי על שלה אז במקום לתווך מרחיקים. חינוך לשמו...
לצפיה ב-'כמה דברים,'
כמה דברים,
22/01/2017 | 08:42
67
1)רגע, אל תפלי לאולי מלכודת, יכול להיות שהאמהות לא הרחיקו,
   אלא שאין לבנות האחרות כח מול הבת שלך ומשתמשות ב"אמא שלי"
   כמו ילדים בגן שאבא שלהם שוטר ומפחידים את החברים.
2)אכן, נכון לפנות למחנכת בשביל חינוך.
3)אם אכן הבת שלך דעתנית, שזו מעלה גדולה, נכון יהיה מצידך גם 
   ללמד אותה, שבחברויות לפעמים נכון גם לותר.וזה לטובתה בשביל
   חברה(הח' מנוקדת בסגול) שתהיה לה בעתיד. שזה חינוך ולימוד בבית.
4)תותרי על הכעס כי הוא לא מאפשר חשיבה יצירתית לפתרון. הוא חונק.
   
ודבר אחרון, הילדה שלך עוד צעירה עוד תיתקלי בהרבה עולות כלפיה,
זה כואב ומציק ואנחנו שם בשבילם, אבל למדתי, אמנם בדרך הקשה--
להסתכל קצת יותר ברגיעה כי ממילא לא נוכל להיות במקומם, והם ילמדו משגיאותיהם.
 
 
לצפיה ב-'אני רק שאלה'
אני רק שאלה
23/01/2017 | 08:53
11
74
מתנצלת מראש אם היא מרגיזה:
אם האמהות האחרות היו מתווכות כפי שהצעת, והתיווך שלהן היה בהערה לבת שלך על מה שנראה להן כהתנהגות לא הולמת, איך היית מגיבה? (רוב האמהות היו משתוללות על "איך היא מעיזה לחנך את הנסיכה שלי" וכו. מסיבה זו הבחירה שלהן בהרחקה במקום התמודדות יכולה להיות מובנת)
לצפיה ב-'הן עשו גם את זה...'
הן עשו גם את זה...
23/01/2017 | 23:34
1
71
גם היום חזרה הילדה נסערת ובוכה. הזמינה את אחת משתי הבנות אליה והשנייה קפצה והזמינה גם ואז התקשרו להורים שאישרו לה  להזמין רק חברה נוספת-  כמובן שאת הבת שלי לא. הקטע שלהן יש פלאפונים (כיתה ב'!) והן מתקשרות על כל פיפס להורים. זה מאוד מקשה עליה. אני אדבר עם המחנכת (לא רואה איך היא יכולה לעזור כי הן די פקאצות (גם הילדות וגם האמהות... טוב אני מעוצבנת עכשיו). בעלי שחטף קריזה מכל העניין אוסר על הילדה להזכיר את השם שלהן אפילו ואסר עליי לנסות ולהתקשר לאמהות ולברר מה העניין. 
לצפיה ב-'אני מציעה שתנסי לדבר עם האמהות האלה'
אני מציעה שתנסי לדבר עם האמהות האלה
24/01/2017 | 12:23
46
ולו כדי לתת להן את הסיכוי להראות שזה לא משהו שבא מהן אלא אי הבנה, או פרשנות של הילדות שלהן, או "אבא שלי שוטר" (בשני המקרים האחרונים לפחות תדעי להסביר לבת שלך למה לא כדאי לה להתקרב לפקאצות האלה). ראי מה שכתבה מתחת בת האלפ - אני חושבת שהיא מאוד צודקת.
לצפיה ב-'מניסיון (די טרי)'
מניסיון (די טרי)
27/01/2017 | 11:25
8
60
לבת שלי (בכיתה ג') יש חברה טובה שהיא מבלה אצלה די הרבה, כבר כשנתיים שהן חברות.
לפני כשבועיים האבא של אותה ילדה החזיר אותה מוקדם במפתיע, והילדה סיפרה שהיא והילדה השניה רבו (לא משהו אלים, ויכוח), ופתאום האבא של הילדה נזף בבת שלי, אמר לה משהו כמו "אני לא מוכן שתוציאי פה כעס בצורה הזאת", והחזיר אותה מיד הביתה. אחרי שהיא סיפרה לי את זה התקשרתי אליו - לא כדי לצעוק ו"להשתולל" - כפי שאת מניחה שרוב האמהות היו עושות - אלא כדי לברר מה בדיוק היה מנקודת מבטו ולהבין את הצד שלו ולמה הגיב כפי שהגיב. ואני חושבת שיש עוד הרבה אמהות כמוני. לא הייתה תשובה בטלפון, ואחר כך המקרה התמסמס, הבנות השלימו בבית הספר, הבת שלי התארחה אצלם שוב בלי תקריות מיוחדות, ויצא שלא דיברתי עם ההורים שלה על המקרה בכלל.
אז חבל שהורי הילדה לא תקשרו איתי בנוגע לתקרית, אבל אני חושבת שאם הם היו פשוט מחליטים שהם לא מקבלים את הבת שלי יותר אצלם ואומרים לילדה שלהם לא להתחבר איתה, בלי לומר לבת שלי כלום, הייתי נפגעת יותר. הרבה יותר. מבחינתי עדיף כבר שהאבא אמר לה ישירות שהוא כועס, ואמר לה על מה. ייתכן שהגזים בתגובתו וייתכן שלא היה הוגן, אבל לפחות שידר לה שגם אם כועסים נקודתית על מישהו (על משהו לא קיצוני) ומביעים את הכעס הזה, זה לא אומר שהיחסים אבודים וזה לא אומר שהוא מחוק מבחינת אלה שכעסו עליו. זה עדיף בעיניי על האפשרות השניה.
לצפיה ב-'אולי לא היתה תשובה בטלפון כי הוא '
אולי לא היתה תשובה בטלפון כי הוא
27/01/2017 | 22:50
7
54
התחמק ממך / לא היה לו נעים או רצון לדבר איתך?
 
לנו יש מקרה הפוך עכשיו. בת השבע חזקת האופי (מודה...) לא מסתדרת עם איזו ילדה שהיתה פעם חברה שלה. האמא שלה הילדה, שאנחנו מיודדים איתה דווקא, במקום להתקשר אלינו התקשרה ליועצת של בית ספר
 
וכך זומנה בת ה-7 לשימוע בפני היועצת עם עוד 3 בנות (הצ'ילבה, ועוד שתי גורמות מסבכות), וחזרה הביתה עם טענות שהצ'ילבה כל הזמן קטעה את דבריה ולא נתנה לה לשטוח את גירסתה בפני היועצת [גמדת הבית מוכנה לקריירת ליטגציה אני חושבת]
 
אני בכלל לא הייתי פה השבוע. אבל אב הבית ניסה להתקשר לידידתנו-אמא-של-הצ'ילבה. לא כדי לצעוק חלילה אלא בנסיון להבין ואולי לגבש איסטרטגיית יישור הדורים ביחד. אבל היא לא עונה ולא חוזרת אליו.....
לצפיה ב-'את האפשרות הזאת הבאתי כמובן בחשבון '
את האפשרות הזאת הבאתי כמובן בחשבון
28/01/2017 | 08:37
6
49
למרות שלו ולאשתו יש עניין שלפעמים הם לא עונים לטלפון הנייד, מסיבה זו או אחרת. במקרה הזה, שיערתי כמובן שיש מצב שהוא מתחמק ממני.
אלא ש(להבדיל ממה שתיארת עכשיו שקרה עם הבת שלך השבוע) - במקרה שלי, לא היה לזה המשך. האבא לא אמר כלום להורים אחרים ולא ניסה לערב עוד גורם כלשהו (אני לא שמעתי כלום, לפחות, והבת שלי לא נתקלה בשום בעיה), וגם אני מצדי לא ניסיתי שוב לתפוס אותו בטלפון בנושא הזה, אז אני לא יכולה לומר שהמשיך להתחמק מהנושא בשיטתיות. פשוט הבאתי בחשבון את המעלות הגדולות שיש להורים שלהילדה ולקשר בינה לבין הבת שלי -באמת שהם מארחים אותה מאוד יפה בסך הכל, חוץ מאותו מקרה - והחלטתי שמוטב למחול ולעבור הלאה, גם אם הוא התפרץ באותו ערב והשתפן מיד אחר כך.
חלק מהחיים שלי זה להתרגל לעובדה שיש אנשים שמתנהלים הרבה פחות בשקיפות, פחות ביושר, ממני ומהסטנדרטים שלי, הרבה אנשים מעדיפים לפתור דברים בדרך שתיארת. הפער הזה בין סטנדרטים של יושר ושקיפות הוא חלק מחיי. זה מעצבן, כמובן, ואני מבינה אותך, כי אני באמת מרגישה ומאמינה שהחיים היו יותר טובים, קלים ופשוטים אם יותר אנשים היו עושים דברים בדרך השקופה.
לצפיה ב-'סתם כמה תובנות שלי לתגובתך,'
סתם כמה תובנות שלי לתגובתך,
28/01/2017 | 22:33
5
40
1)בגלל העובדה שבד"כ הילדים רבים ואח"כ הם מסתדרים,
    התערבות מבוגר ובודאי הורים של שניהם --לפעמים יוצרים כעס וסיבוך מיותרים.
     גם מורים/יועצת חכמתם תהיה בלהרגיע ולא להפוך את הענין למשפט
    ובודאי לא "לקחת צד"
2)הוא לא ענה, לדעתי, לא בגלל חוסר שקיפות, אלא כי הוא לא רצה להפוך
    את הענין לנושא--הוא ראה שהבנות רבו הרחיק את האחת מהאחרת,
    לא התעסק עם זה, ולא חשב שצריך לדוש בנושא, בעיני זו גישת המגדר הגברי.
3)בעיני לקחת את הענין רחוק רחוק--זה לא שקיפות וישרות. זה "לחתוך" כאן          ועכשיו, בלי לתת מחשבה לעומק מה זה עושה לילדים.
   זה שאנשים היום הם פחות שקופים וישרים, נכון, בעיני לא בהקשר הזה. 
 
לצפיה ב-'חוסר השקיפות הוא בהתחמקות ממני (ובוודאי מדבי, בסיפור שלה)'
חוסר השקיפות הוא בהתחמקות ממני (ובוודאי מדבי, בסיפור שלה)
29/01/2017 | 06:52
4
46
אם מישהו מנסה ליצור איתך קשר כדי לברר משהו שקרה עם הילד שלו איתך (או כדי לברר כלדבר אחר שהיית מעורבת בו), ואת מתחמקת ממנו בכוונה ומתעלמת מהניסיונות שלו לברר - כאן יש חוסר שקיפות וחוסר ישרות. אם הוא לא רצה להפוך את העניין לנושא, הוא היה יכול גם לומר לי את זה בטלפון, שלדעתו זה לא ביג דיל ולא צריך לעשות מזה נושא (כאמור, לא התקשרתי כדי לתת לו על הראש ואפילו לא כדי לדוש מי-יודע-מה בנושא, ובאופן כללי, אני לא נושכת). לדבר על משהו כמה דקות בטלפון זה להתעסק איתו כלכך הרבה ולעשות ממנו נושא עצום? לדעתי, הדפוס של ההתחמקות בא מסוג של פחדנות ולא יותר, חוסר רצון לקחת אחריות על משהו שעשית או אמרת או שהיית מעורב בו (גם אם מישהו חושב שצדק והיה בסדר בסך הכל, לא בא לו לקחתעלזה את האחריות המינימלית של להסביר את זה חמש דקות), אין לזה קשר עם הרצון לחתוך כי לחתוך אפשר גם בגלוי, ולפי מה שאני רואה, זה לא מאפיין את המגדר הגברי יותר מאשר את המגדר הנשי.
לצפיה ב-'עם המשפט האחרון'
עם המשפט האחרון
29/01/2017 | 07:21
2
25
אני ממש מזדהה. אין בהכרח הבדל בגילוי לב בין מגזרים.
לגבי הניתוח של שקיפות--רק לומר--שאנחנו מתיחסות שונה לסיטואציה.
ההתחמקות הרבה פעמים היא בגלל שתי סיבות--1)לא יודע מה צד שני מצפה שיקרה, ואני כבר עברתי הלאה. 2)הסתכלות על "נבירה" בענין כמשהו קטנוני
מיגע שלא שווה דיבור.
זו הסתכלות מאוד גברית על ענינים של חברויות בכלל ושל ילדים בפרט.
אני לא חושבת שהוא לא לוקח אחריות, אם תשאלי אותו, הוא היה אחראי ונדיב,
הוא הפריד כוות בשעת מריבה, והוא לא הזעיק אותך, אלא החזיר אותה.
אבל אני לוקחת בחשבוןשאנחנו לא מנתחות את הסיטואציות ואת התגובות
באותו אופן. וזה לגמרי בסדר
 
 
לצפיה ב-'כאמור, ההתייחסות שלי לחוסר לקיחת אחריות'
כאמור, ההתייחסות שלי לחוסר לקיחת אחריות
29/01/2017 | 07:37
1
31
קשורה רק לכך שהתחמק מהטלפון. לא למה שהיה קודםלכן.
 
זה שהפריד בין הבנות בשעת מריבה, שלא הזעיק אותי, שהחזיר אותה - הכל אחראי ובסדר (ומעבר לכך, זו גם זכותו העקרונית, זה הבית שלו והבת שלי היא אורחת). אם כי מכיוון שהתחמק מהשיחה איתי, אין לי אפשרות לשמוע את זה ממנו. 
 
זה שהתחמק מלענות לטלפון שלי וגם לא חזראלי למרות שידע שהתקשרתי (ואני אמא של הילדה שמדובר בה, וטבעי שארצה לברר מה קרה) - כאן זה נהיה לא אחראי (אם כי לצערי, בגבולות הנורמה המקובלת של אנשים רבים). בתכלס, זה כמו שהייתי פונה אליו בפתח בית הספר כדי לשאול והיה מתעלם ממני בכוונה ולא עונה לי. כמובן, בטלפון, כשלא רואים את הבנאדם, קל יותר לעשות את התרגיל של ההתעלמות ולא צריך להסתכל לו בפנים.
כמו שכתבתי לדבי, זה לא סוף העולם מבחינתי, המשכתי הלאה, למשפחה הזאת ולחברות עם הבת הזאת יש מספיק יתרונות כדי שאתן לו להצליח עם ההתחמקות הזאת. שלא לדבר על כך שאני מודעת לכך שגם אני לא מושלמת ויש להניח שעשיתי את תרגיל ההתחמקות משיחה הזה בעצמי למישהו אחר פעם (אני לא זוכרת כרגע, אבל זה בהחלט אפשרי).
אבל כן, ספציפית - היה בהתחמקות מלענות לשיחה חוסר נטילת אחריות. כך אני מנתחת את זה.
לצפיה ב-'לדעתי, הוא סינן את השיחה כי חשב שיקבל ממך "מקלחת"'
לדעתי, הוא סינן את השיחה כי חשב שיקבל ממך "מקלחת"
29/01/2017 | 22:19
33
אולי כבר קיבל אותה מאמא של הילדה המארחת וציפה שאת תגיבי גם ככה.....
<מודה שכשאני בעבודה וצפויות לי שיחות כאלו, אני לא תמיד עונה ולפעמים חוזרת אחר כך, כשאני מוכנה נפשית לשיחה....>
כשסיפרתי לאיש שלי על הסיטואציה הוא אמר - אולי הוא היה עצבני לגמרי והעדיף לא לדבר.
 
אני כבר הייתי בסיטואציה של איום על ילד מתארח שאם ההתנהגות לו תמשיך כך- אני אקרא לאמא שלו שתאסוף אותו הביתה (לא הייתי מחזירה אותו בעצמי- זאת טרחה, ולכן גם שהאב החזיר את ביתך הביתה זה לא מובן מאליו).
זה לגמרי לא כיף לארח מישהו ששובר את כללי הבית.
(וגם ילדים אורחים שמחטטים במקרר בלי רשות...., אבל זה מסיפור אחר...)
 
 
לצפיה ב-'מסכימה איתך לגמרי - גם בעיני זו פחדנות....'
מסכימה איתך לגמרי - גם בעיני זו פחדנות....
30/01/2017 | 23:11
27
מנסיוני רוב האנשים הם כאלה. פוחדים עד מוות מעימותים, אז מעדיפים להתנהל בדרכים עקיפות כגון שיחה ליועצת בית הספר.
 
האמת שהאם האמורה היא מאוד לא אסרטיבית, אז זו כנראה היתה דרך ההתמודדות היחידה שלה.
 
שוין - שאלה יהיו הצרות שלנו...
לצפיה ב-'הקטעים בגיל הזה הם לא פשוטים '
הקטעים בגיל הזה הם לא פשוטים
20/01/2017 | 18:57
95
גם לי יש בת שבע. שכל הזמן חוזרת הביתה עם סיפורים מייאשים על חרמות ומידורים בין הבנות בכיתה וכו'. גמדת הבית התלוננה שמחרימים אותה וכאלה
 
אני מיודדת עם אמא של אחת הבנות, אז התקשרתי אליה בנחמדות רק לחלוק את מה שאני שומעת. יצא ששמעתי ממנה חזרה הכל בדיוק אותו דבר על הבת שלי - על פי דיווח של הבת שלה. שהבת שלי מחרימה וממדרת ווטאבר
 
כך שזה לא פשוט...
 
וגם - אצלי אחרי שעות של חפירות והתלוננויות של גמדת הבית על ילדה X או Y אז אני בד"כ אומרת לה: "טוב. אז אם היא כזאת מעצבנת ומחרימה אותך כל הזמן אז אל תשחקי איתה. תמצאי חברות אחרות"....  [אני לא אוסרת עליה לשחק עם אף אחת. אבל זאת העצה שאני נותנת אחרי שעה של תלונות....]
 
ממליצה לנסות לדבר עם האמהות האחרות - אולי זה יעזור.... זה גיל/תופעה מעצבנים. אני מודה
לצפיה ב-'לא כתבתי פה שנים אבל לא יכולה שלא להגיב.'
לא כתבתי פה שנים אבל לא יכולה שלא להגיב.
23/01/2017 | 09:55
108
כשבכורתי הייתה בגיל הזה היא חזרה הביתה ואמרה שאחת מחברותיה הטובות לא מורשית לשחק איתה יותר. היה לי מוזר, כי הן מסתדרות יפה ואני חברה של האמא. התקשרתי ושאלתי בעדינות והסתבר שהאמא פשוט ביקשה מהבת לצרף עוד בנות ולא להידבק לביתי. מקובל לגמרי ובריא גם בעיני. הילדה הקצינה את זה. שתינו שוחחנו עם הילדות והסברנו את החשיבות של עוד חברים.
מאז ועד היום (היום היא בת 10) קרו לי המון דברים כאלו. אני תמיד אומרת שכל עוד אלו הורים שאפשר לדבר איתם הכל בסדר, לכל סיפור יש שני צדדים וניתן לתווך הכל. למשל לשאול בכנות את הבנות האחרות מה ילדתך עושה שמעכיר את האווירה. אולי היא בכלל לא מתכוונת לזה וניתן להסביר לה שמשהו בהתנהגותה מפריע? ואולי הן עושות משהו שגורר ממנה תגובה לא נעימה ואפשר להסביר להן?
כל עוד מתגברים על הכעס והעלבון הראשוני ומוצאים דרך לדבר הכל פתיר. כשאי אפשר לדבר עם הורים וכשאני נענת בכעס או בהתממות של 'מה פתאום הילדה שלי מלאך' גם אני שמה גבול ומשוחחת עם ביתי על שמירת מרחק.
סליחה אם חפרתי.
לצפיה ב-'מחקר לנשים עם דיכאון אחר לידה, או אמהות בריאות.'
מחקר לנשים עם דיכאון אחר לידה, או אמהות בריאות.
16/01/2017 | 11:15
1
140
דיכאון לאחר לידה הנה הפרעה נפוצה, ושכיחותה מוערכת כיום בכ-10%-20% מהלידות. דיכאון בחודשים שלאחר הלידה יכול להיות מאופיין במגוון התחושות שמביא עמו הדיכאון: עייפות, עצבות מתמשכת, קושי להנות מפעילויות שהיו מהנות בעבר, מחשבות טורדניות, בכי רב ותחושת חוסר ערך. עבור אם צעירה, המרכיב המשמעותי שנכנס לתמונה בשלב זה הוא התינוק, שנמצא בחודשי חייו הראשונים. חודשים אלה משמעותיים ואף קריטיים הן עבור האם והן עבור תינוקה, לביסוס קשר מיטיב ביניהם ולהתפתחותו הרגשית והחברתית של התינוק. כך, לצד הקושי הבסיסי שחווה האם ומצב הרוח הירוד שמלווה אותה, יכול להתעורר קושי משמעותי לטפל בתינוק ובעיקר ליצור עמו קשר רגשי, נעים ומהנה הן עבורו והן עבור האם. מערכת היחסים הזאת הנה הבסיס למערכות היחסים שיחווה התינוק בהמשך חייו, והיא זו שתאפשר לו לפתח את יכולות האמפטיה, השותפות וההנאה מנוכחות האחר. חשוב לדעת שרגשות האשם ותחושת חוסר המסוגלות שמלווים לעתים קרובות את האם הנם ברי טיפול! ושישנן דרכים מבוססות לסייע לאם להתגבר על הדיכאון וכן לשפר ולהיטיב את הקשר שלה עם תינוקה. כמו כל דיכאון, גם דיכאון לאחר לידה מגיע ללא הזמנה, וחשוב להכיר בכך שאינו מתרחש באשמת האם. בעזרת טיפול מתאים ניתן להקל על חוויתה של האם ושל המשפחה, והקשר של האם עם תינוקה יכול בהחלט להפוך גם למקור שמחה והנאה.
בבית החולים איכילוב נעשה מחקר הבודק את הקשר בין רמת ההורמון אוקסיטוצין לבין תגובה מוחית לאמפתיה והתקשרות. המחקר מתקיים בבית חולים איכילוב, ומיועד לאמהות בריאות לתינוקות בגילאי 3-8 חודשים, או אמהות הסובלות מדיכאון אחרי לידה. במחקר יתקיימו פגישות בבית החולים ובביתך, המלוות על ידי פסיכולוגית.
ישנו תגמול כספי למתאימות
המעוניינות להשתתף במחקר ולשמוע עוד פרטים מתבקשות לפנות לאורטל שמעון רז בטלפון: 0528855976 או במייל: ortalsh@hotmail.com

לצפיה ב-'תגידי, קיבלת אישור של ועדת אתיקה'
תגידי, קיבלת אישור של ועדת אתיקה
17/01/2017 | 11:23
143
על הנוסח הזה של הפנייה? כי מה שמתאים להצעת מחקר, לאו דווקא מתאים לפנייה לאוכלוסיית הנבדקות הפוטנציאליות או בכלל לציבור. אם מישהי באמת חווה דיכאון אחרי לידה, משפטים כמו "חודשים אלה משמעותיים ואף קריטיים הן עבור האם והן עבור תינוקה, לביסוס קשר מיטיב ביניהם ולהתפתחותו הרגשית והחברתית של התינוק." "מערכת היחסים הזאת הנה הבסיס למערכות היחסים שיחווה התינוק בהמשך חייו, והיא זו שתאפשר לו לפתח את יכולות האמפטיה, השותפות וההנאה מנוכחות האחר" גם אם הם נכונים לגמרי, עלולים אפילו להחמיר את מצבה. לא די בכך שהיא בדיכאון, היא פוגעת בכך בהתפתחותו של התינוק שלה לכל חייו? זה נראה לך מסר שצריך לכתוב לאישה בדיכאון? העובדה שאת כותבת בהמשך שאפשר לטפל לא מונעת את הנזק שגרמו המשפטים הראשונים, ובמיוחד כשמביאים בחשבון שהיא לאו דווקא תפנה לטיפול אפילו אם כתבת שזה אפשרי (ולאו דווקא אפילו תגיע למשפטים הנ"ל בהודעה שלך) - כך שיתכן שאת פשוט העברת לאישה בדיכאון את המסר "לא רק שרע לך, בגללך התינוק שלך יסבול כל חייו וההתפתחות שלו תיפגע".
לצפיה ב-'אני בדיכאון? '
אני בדיכאון?
15/01/2017 | 13:43
7
307
שלום,
אני כותבת כאן די בחשש ...אני חודש וחצי בערך אחרי לידה ..לידה שלישית ואני מרגישה תחשות שלא חוויתי אחרי ההריונות הקודמים..
מידי פעם אני מרגישה כמו דאון כזה..מין תחושה של עצבות שמשתלטת עלי...רצון לבכות ומין מועקה קשה שמלווה בהדפיקות לב ומין תחושה של כאב בטן לא נעים כמו במצב של חרדה וממש מתלווה לזה תחושה ממשית של פחד..אני לא מצליחה לשים את האצבע באופן מדוייק מה בדיו קורה לי או מה בדיוק מפריע לי ..והדמעות מתחילות לזלוג בלי שליטה..זה מלחיץ אותי ברמות..אני לא חווה את התחושות האלו כל יום כל היום אבל כשזה קורה ה מלחיץ אותי כל כך...ומפחיד אותי שאני נכנסת לאיזה שהוא סחרור חלילה..משהו שאני לא מצליחה לשלוט בו...זה מין מעגל כזה שהמחשבות מתרוצצות והפחד הוא שברגע שזה קורה הראש לי עף בלי שליטה למחשבות מאוד לא נעימות...אני ממש מבקשת ממי שקוראת את זה וחוותה סוג של מצב כזה או דומה שתשתף אותי מה היא חושבת...והאם אני אצא מזה?? אני חוששת להתחיל טיפול כל שהוא שיהיה כולל טיפול בכדורים בגלל שמפחיד אותי המחשבה על ההשלכות של זה ,מצד שני אני גם כל כך לא מרגישה שחזרתי לעצמי ואני כל כך רוצה להיות שמחה עם הבנות שלי ובעלי..רוצה לחזור לשגרה רגילה..שוב אני רק מדגישה שזה לא כל היום וכל הזמן אבל בפעמים שזה קורה זה ממש מלחיץ...
איך אפשר לדעת האם זה דיכאון שאחרי לידה או פשוט פרץ הורמונלי טבעי אחרי לידה?? 
אני אובדת עצות וחוששת...
ממש מודה מראש כל מי שתוכל לעזור מנסיונה...
תודה והמשך יום נפלא,
לצפיה ב-''
16/01/2017 | 03:13
2
123
אני לא מומחית גדולה בנושא... וגם אין לי נסיון אישי לחלוק. 
 
נדמה לי שחודש וחצי אחרי לידה זה בדיוק סיום משכב לידה כך ש"פרץ הורמונלי" זה לא נראה לי בשלב הזה
 
יש ברשת מידע/שאלונים שיכולים לעזור. למשל
 
 
 
אני מניחה שיש שאלון אדינבורו גם באנגלית ברשת
 
ההמלצה שלי תהיה להתחיל מלקבוע תור עם רופא/ת המשפחה שלך. את לא חייבת לקחת כדורים - את אדון (בעצם, גברת) לגופך. 
 
שאלה פרקטית בינתיים: יש לך עזרה עם הילדות/תינוקת החדשה? כי בעיני האישיות לפחות, זה קשה ומייאש להיות לבד בבית עם תינוקת + עוד ילדים קטנים....
 
מקווה שבעלות יותר נסיון ממני יוכלו גם לייעץ
לצפיה ב-'תודה על התשובה! '
תודה על התשובה!
16/01/2017 | 10:11
1
121
וכן אני מקבלת עזרה אמנם לא כל בוקר א,יותר אחהצ כההורים שלי חוזרים מהעבודה..בעלי עובד במשמרות לכן יש גם בקרים שהוא איתי..
כבר פניתי לרופאת המשפחה שדבר ראשון שלחה לבדיקות דם מקיפוץ וכרגע ממתינים לתשובות..
אני ממש מקווה שזאת תקופה קצת לחוצה כזאת וזה ייגמר בהקדם..
לצפיה ב-'אה, מעולה'
אה, מעולה
17/01/2017 | 01:24
70
אז התחלת בכיוון הנכון.
 
מקווה איתך שישתפר מעצמו. באופן כללי לידת תינוק חדש - אפילו שלישי - מערערת את הסדר הקיים בבית ולוקח זמן לכולם להתרגל ולשיווי המשקל להסתדר מחדש. אז מבחינה אובייקטיבית דברים בד"כ מסתדרים רק אחרי איזה חצי שנה בעיני. 
 
אבל כמובן יכול להיות שאצלך "יושב" מעל זה גם דכאון שלאחר לידה.
 
תרגישי טוב
לצפיה ב-'לא יודעת לעזור .... ואי אפשר לאבחן דרך האינטרנט....'
לא יודעת לעזור .... ואי אפשר לאבחן דרך האינטרנט....
16/01/2017 | 23:08
1
87
מציעה לשתף את הסובבים אותך ברגשות.
 
אני לא בטוחה שישר נותנים כדורים לדכאון (וגם אם כן, הייתי מסתכלת גם על חצי הכוס המלאה- אולי זה יעזור להחזיר לך את שמחת החיים, נראה לי שלהפסיק תמיד אפשר אם זה לא עושה טוב).
 
תרגישי טוב
 
 
 
לצפיה ב-'יש שאלון ברשת'
יש שאלון ברשת
18/01/2017 | 20:36
42
נקרא שאלון אדינבורו, ומטרתו לתת אבחון ראשוני לאבחון של דכאון אחרי לידה
אפשר לנסות כצעד ראשון.
לצפיה ב-'חיבוק גדול '
חיבוק גדול
18/01/2017 | 14:00
1
78
אני לא חושבת שזה לעניין לאבחן אותך במיוחד שאין לנו את הכלים אבל באמת ההרגשה היא שמדובר בדיכאון אחר לידה. אני הייתי מתחילה בללכת לרופאת משפחה ולעשות בדיקות דם הורמונליות ובהחלט הייתי הולכת להתייעץ עם פסיכולוג/ית שאת מרגישה בנוח איתם- לשתף, לספר, להוציא מהלב.
 
במקביל ממליצה בחום לעשות ספורט, אפילו עם הבייבי- לצאת להליכות, לצאת עם חברות, לעשות משהו שהוא למען עצמך.
 
וכמה שיותר לקבל עזרה-בכסף או בהתנדבות של המשפחה והחברות.
 
לצפיה ב-'תודה יקירתי על התגובה! אכן משתדלת לעזור לעצמי עד כמה שניתן .'
תודה יקירתי על התגובה! אכן משתדלת לעזור לעצמי עד כמה שניתן .
22/01/2017 | 14:48
16
לצפיה ב-'קריאה- סקר '
קריאה- סקר
14/01/2017 | 00:32
17
140
באזור שלנו יש שתי ספריות ציבוריות.
לאחר שהסתבר כי אין חפיפה בספרים שיש בכל אחת מהן, פיצלנו את המינויים שלנו בין שתיהן.
 
לפני שבועיים הייתי באחת מהן. על המדף חיכה לי הארי פוטר והילד המקולל (כבר כתבתי שמואד אהבתי ). מאוד התפלאתי. זה ספר שסביר שתהינה לגביו הזמנות.
כשפתחתי אותו, התברר לי שאף אחד עוד לא פתח את הספר הזה לפני והוא טרם הושאל!
 
האם אתן קוראות באופן קבוע?
מאיפה הספרים?
האם הילדים שלכן קוראים? אם לא, האם זה מפריע לכן? (חשוב לי לדעת לאור מה שאמר לי הבכור, כשאענה אפרט)
ספר מומלץ ?
מוזמנות להוסיף שאלות 
 
 
לצפיה ב-'בעקבות המעבר לחו"ל חזרתי לקרוא הרבה'
בעקבות המעבר לחו"ל חזרתי לקרוא הרבה
14/01/2017 | 04:22
177
תודות לבוק קלאב שהצטרפתי אליו כמה חודשים אחרי המעבר.
היה לי הרבה זמן פנוי ולא הכרתי ממש אנשים ואז לאט לאט התחלתי לקרוא עוד ועוד.
 
קוראת בעיקר בעברית, מפעם לפעם קוראת באנגלית- לרוב קוראת בנייד דרך האפליקציה של "עברית", לפעמים עושה החלפות ספרים דרך הבוק קלאב או חברות וזה ממש נחמד.
 
 
לצפיה ב-'נושא כאוב '
נושא כאוב
15/01/2017 | 07:08
1
120
* האם אתן קוראות באופן קבוע? ספרי פנאי - לא. רק חומר מקצועי והמון.
זה מבאס כי בילדותי/נערותי וקצת מעבר לזה הייתי תולעת ספרים מדופלמת - מאלה שגומעות ספרים. 

* מאיפה הספרים? המעט שאני קוראת מגיעים כמתנה מהורי האהובים (בעברית) או לעתים רחוקות מהספריה הציבורית שלנו.

* האם הילדים שלכן קוראים? אם לא, האם זה מפריע לכן? (חשוב לי לדעת לאור מה שאמר לי הבכור, כשאענה אפרט)
 
בכורתי (בת 12) היא העתק מדויק שלי בילדותי. תולעת ספרים מדופלמת. מתנדבת לעזור/לעבוד בספרית בית הספר (היא תנצל כל תירוץ כדי לשהות במחיצת ספרים). היא קוראת המון
 
שתי האחרות הרבה פחות. זאת שמלאו לה 11 משתפרת קצת... בת ה-7 - ככה ככה. הן חייבות לקרוא כחלק מדרישות בית הספר. אבל לא עושות את זה בהתנדבות לצערי. מה שעוד מצער אותי זה שאני לא ממש מהווה דוגמא טובה עבורן בשלב זה של חיי
 
* ספר מומלץ ? עכשיו בדיוק סיימתי את "ראשית" של מאיר שלו שקיבלתי מתנה לחנוכה מאבא שלי. נהניתי ממנו מאוד. הוא קריא להפליא וסיימתי אותו בפחות מיומיים...
 
מוזמנות להוסיף שאלות  - מוסיפה וגם עונה
 
* אתן קוראות גם באנגלית? שוב - ספרות פנאי ב"התנדבות" (להבדיל מקריאה מקצועית) לא ממש. ולדעתי זו גם חלק מהסיבה שאני קוראת פחות. כי לא ממש מתכייף לי לקרוא באנגלית. אין לי בעית שליטה בשפה - זה סתם פחות כיף.
 
* אתן קוראות בדפדפן אלקטרוני/טאבלט? לצערי לא ממש התרגלתי או התחברתי למדיה הזאת. אז לא.
 
 
 
לצפיה ב-'טרם התנסיתי בקריאה בטאבלט.'
טרם התנסיתי בקריאה בטאבלט.
16/01/2017 | 18:55
54
אני חושבת שכשיהיה לך את הזמן הפנוי ולא תצטכי לקרוא את החומר המקצועי - הקריאה תחזור אליך.
האמת, הייתי בטוחה שזה מה שעושים בטיסות.
 
 
לצפיה ב-'עונה'
עונה
15/01/2017 | 11:59
60
הכ
האם אתן קוראות באופן קבוע? קראתי המון, עכשיו רק מפעם לפעם,
אין לי סבלנות, "הראש" לא פנוי. לא נלחמת בזה.
מאיפה הספרים? מהספריה בשכונה.
האם הילדים שלכן קוראים? אם לא, האם זה מפריע לכן? (חשוב לי לדעת לאור מה שאמר לי הבכור, כשאענה אפרט) הילדים שלי כבר גדולים,
הנכדים כולם "תולעי" ספרים. וזו בד"כ גם הבקשה להם במתנות.
ספר מומלץ ?יכולתי להכין רשימה, רק לא עכשיו אבל יש לי המלצה,
אחת מכלותי הציעה שתתן לי רשימת ספרים שהיא אוהבת כדי שאכיר אותה טוב יותר, ונשוחח על הספרים, בעיקר ספרי נעורים, וזה ממש נחמד.
 

 
לצפיה ב-'ספרים וקריאה '
ספרים וקריאה
15/01/2017 | 12:47
2
91
בצעירותי הייתי תולעת ספרים, היום אין לי זמן והרבה פחות מושך אותי לקרוא לצערי. כשאני כבר מתחילה לקרוא ספר אני נשאבת וקוראת אבל זה לא קורה הרבה בכלל.
יש לנו מלא ספרי קריאה בבית שעוד לא הגעתי לקרוא אותם. יש גם ספריה עירונית אבל אני לא לוקחת משם ספרים עדיין, מלאי הספרים שלנו גדל משמעותית בשנה האחרונה ויש לי עוד מלא מה לקרוא.
הילדים- הקטן מאוד רוצה ומנסה (כיתה א'), מקווה שבסוף באמת יאהב לקרוא כמוני. הגדולה פחות אוהבת לקרוא, כדי שתקרא הרבה פעמים הולכות יחד לקנות ספרים אבל גם לוקחות מידי פעם בספריה.
אני אוהבת לקרוא סופרים ישראלים (חברה הדביקה אותי באהבה הזו, ככה מתחברים למקומות ידועים ומוכרים).
לצפיה ב-'מניסיונך, אם את קונה לילדה את הספר היא תקרא '
מניסיונך, אם את קונה לילדה את הספר היא תקרא
16/01/2017 | 18:45
1
72
אותו ואם זה יהיה ספר מהספריה היא תימנע ?
 
<מתלבטת הרבה בסוגיה לגבי האמצעי שלי>
לצפיה ב-'קניתי לה הרבה רק בשביל תקרא'
קניתי לה הרבה רק בשביל תקרא
17/01/2017 | 06:41
49
אמרה שמוכנה לקרוא רק אם נקנה את הספר. כבר תקופה ארוכה לא היינו בספריה, עכשיו בדיוק מסיימת ספר ואמרה שאת החלק הבא בסדרה ניקח מהספריה (למזלי). אמנם יש הרבה ספרים שגם הקטן יוכל לקרוא בעתיד אבל יש הרבה ספרים של בנות שקניתי לה ואחרי שסיימה וגדלה אין לי הרבה מה לעשות איתם.
לצפיה ב-'עונה לעצמי'
עונה לעצמי
16/01/2017 | 18:43
1
75
אני משתדלת לקרוא. מאז הניתוק מהכבלים - יש לי יותר זמן וקוראת יותר.
בעלי מתלונן שלפעמים שכשיש לי ספר מרתק אני לא שומעת כשמדברים אלי ועבודות הבית לא מתקדמות (והוא צודק ).....
הספרים שאני קוראת הם או כאלו שעוברים במשפחה המורחבת או מהספריה
לילדים- יש ספרי קריאה שנקנו עבור הבכור.
הבכור היה כמוני. תולעת ספרים שכל הזמן מחזיק ספר. לאחרונה הוא מאבד את זה לאור שעות המחשב הרבות. כשהצעתי לו ספר / לבוא איתי לספריה -הוא ענה שהמורה לספרות אמרה להם "שלהכריח ילדים לקרוא זה לא יעיל" ולכן היא בגישה שאין צורך ביומני קריאה. והוא מאמץ את הגישה 
 
האמצעי לא אוהב לקרוא. מתחיל ספרים ולא מסיים. הספרים האהובים עליו הם בון ודומיו (קומיקס) שאותם הוא מסיים. בהתחלה הייתי ממש נגד- כי בעיני אלו אינם ספרי קריאה. אחרי שהבנתי שלא נצליח אחרת, אני מאפשרת לו. 
 
בתוספת המקרה עם ספר הילדים החדש שלא נלקח מהספריה, אני שואלת את עצמי מה עושים?
לא לקרוא בעיני זה הפסד מאוד רציני ומיומנות וכישור חיים חשוב.
האם להקשיב למורה? - לדעתי היא שוגה אבל באמת אני לא יכולה להכריח......
האם זה מסתדר בעתיד? האם יש כאלו שלא קראו בכלל בילדות ועכשיו קוראים הרבה? אני מכירה אולי שניים כאלו (שקוראים בבגרותם, אבל לא הרבה)
 
אותי המצב מיאש. 
 
 
לצפיה ב-'אני מבינה את ההרגשה שלך...'
אני מבינה את ההרגשה שלך...
17/01/2017 | 01:21
58
גם אני מרגישה ככה עם בנותי הצעירות לא מעט. והתחושה שלי היא שזה לא מסתדר מאוחר יותר. איפשהו באזור גיל, נגיד 10 או 11, זה מתקבע.
 
מה גם שלמבוגרים בד"כ יש פחות זמן פנוי מלילדים.
 
הגישה של בית הספר מפתיעה קצת. אצלנו יש יומני קריאה וההורים צריכים לחתום בהם על כך שהילד/ה קורא/ת 20 דקות ביום כפי שנדרש.  וזה נראה לי בסדר שיש דרישה כזו. ובכלל יש די הרבה לחץ מכיוון בית הספר ש"צריך לקרוא"
 
יש לך "דיבור" עם המורה לספרות אולי? אולי אפשר באופן חיובי להתייעץ איתה "מה לעשות" וליצור דיאלוג.
 
ואולי פשוט בכלל צריך להשלים עם העובדה שבמסגרת השינוי הטכונולגי העצום של העולם הקריאה כבר לא תהיה מה שהיתה פעם .   אני זוכרת איך בילדותי כשסבתא שלי היתה מספרת ש"לא היתה טלויזיה כשהייתי לדה" זה היה נראה לי בלתי נתפס כמעט. ואילו היום יש לא רק טלויזיה אלא גם מחשבים משוכללים, טאבלטים, טלפונים ניידים שהם גם מחשבים ורדיו וטלויזיה, מכוניות מחוברות לאינטרנט ובכלל כל כך הרבה גאדג'טים מחוברים למיניהם שמספרם גדול מהרבה מאשר "ספרים.
 
לי זה גם לא פשוט לריב עם הילדות על העניין הזה כשאני בשלב זה של חיי לא נותנת דוגמא אישית טובה . ובעניין הזה אני מודה שאמא שלי נתנה "דוגמא אישית" הרבה יותר טובה [זה לא תירוץ... אבל עובדתית היה לה יותר זמן פנוי וזה היה בשפת האם שלה]
לצפיה ב-'עונה גם'
עונה גם
17/01/2017 | 10:25
37
קוראת באופן קבוע פחות או יותר, יכולה לקרוא 3 ספרים בחודש ואח"כ כלום חודש - חודשיים 
אני מנוייה לספרייה הציבורית ומשאילה רק משם, יש לנו 2 ספריות שאנחנו מנויים בהן, קטנה שקרובה לבית עם מבחר קטן, אבל יותר ביתית, וגדולה שרחוקה מהבית עם מבחר גדול יותר
הילדים עדיין לא קוראים בעצמם  אבל אנחנו משאילים גם עבורם
 
לצפיה ב-'אני קוראת באופן קבוע'
אני קוראת באופן קבוע
19/01/2017 | 15:51
6
60
אבל כבר לא שואלת מהספריה הציבורית.
בעיקר קוראת בטאבלט, או מקשיבה לספרי אודיו בנסיעות. הפעם האחרונה שקראתי ספר נייר הייתה כשהלכתי לשגרירות ארה"ב להוציא ויזה ואסור להכניס לשם מכשירים אלקטרוניים.
 
הבנות הגדולות אוהבות לקרוא, הצעירה יותר מהבוגרת. הצעירה אוהבת לקרוא ספרים ממש, אבל בגלל אילוצים (צבא, נסיעות וכו') התחילה לקרוא ספרים דיגיטליים בטלפון ונהנית מהזמינות של הספר בכל מקום שהיא נמצאת. הבוגרת לא אוהבת ספרים דיגיטליים, אבל לא מספיקה לסיים ספרים בקצב שמאפשר השאלה בספריה. לאחרונה היא למדה ממני לשמוע ספרי אודיו בנסיעות ונהנית מזה מאד.
 
הבן הקטן אוהב לקרוא אבל יותר קשה להושיב אותו לקרוא. קורא בעיקר בבית הספר, שם "מכריחים" אותם להוציא ספר ולקרוא כל בוקר.
בהתחלה היינו לוקחים עבורו ספרים מהספריה אבל הוא לא עומד בזמנים והגענו למצב של קנסות בספריה, אז ויתרתי. יותר זול כבר לקנות ספרים.
 
הבן הגדול לא אוהב לקרוא וחבל לי. אם אין לו ברירה והוא חייב לקרוא ספר בשביל דו"ח לביה"ס הוא ילך לחפש ספר אודיו.
לצפיה ב-'עד שקראתי את הודעתך חשבתי שספרי אודיו '
עד שקראתי את הודעתך חשבתי שספרי אודיו
19/01/2017 | 19:32
5
57
מיועדים ונגישים עבור לקויי ראיה. הפתעת אותי. 
אחרי החיפוש המהיר שעשיתי, התברר לי שמדובר בעולם ומלואו..... ונגיש לכולם.
מה עושים אם מגיעים ליעד באמצע חלק מותח בספר? ממשיכים עד נהריה?? היה לך מקרה כזה?
 
איך נראה ספר בנייד? כמו כתבה ארוכה?
לצפיה ב-'ספרי אודיו הופכים את הנסיעה למהנה יותר'
ספרי אודיו הופכים את הנסיעה למהנה יותר
20/01/2017 | 06:57
4
72
כשאני נוסעת עם הבן הצעיר אני בוחרת ספר שגם הוא יאהב ואחר כך יש לנו נושא משותף לשיחה.
אם מגיעים ליעד בקטע מותח במיוחד לפעמים אני מחכה ברכב עוד כמה דקות או שאני מוציאה אוזניות וממשיכה להקשיב מחוץ לרכב.
לפעמים אני מרוצה שיש פקק כי הרווחתי עוד כמה דקות של ספר .
 
ספר בנייד נראה איך שנוח לך לקרוא. אפשר לקרוא כמו כתבה ארוכה ואפשר שהוא יראה כמו ספר נייר ומדפדפים בסוף כל עמוד. תלוי מה האפשרויות של התוכנה שאת משתמשת בה. בגילי המתקדם  כשפתאום צריך גם משקפי קריאה, נוח לי שאני יכולה להגדיל את האותיות.
 
 
 
לצפיה ב-'באיזו אפליקציה את משתמשת?'
באיזו אפליקציה את משתמשת?
25/01/2017 | 20:27
3
16
את קונה את הספרים?
לצפיה ב-'לאודיו או לקריאה?'
לאודיו או לקריאה?
25/01/2017 | 20:35
2
8
לצפיה ב-'לאודיו'
לאודיו
27/01/2017 | 10:22
1
13
לצפיה ב-'Smart AudioBook Player'
Smart AudioBook Player
28/01/2017 | 08:17
14
הגירסא החינמית מספיקה, אבל אני שדרגתי לגירסא המלאה שמכילה עוד כמה אופציות נחמדות.
 
אני מורידה ספרים מאתרים חינמיים או מיוטיוב.
התוכנה משמיעה ספרים גם ב MP3 וגם mp4.
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
12/01/2017 | 19:34
19
18
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
12/01/2017 | 19:36
6
23
לצפיה ב-'עשיתי פעילות על שיר חורף שלמדנו'
עשיתי פעילות על שיר חורף שלמדנו
13/01/2017 | 01:44
2
173
5 טיפות בתוך ענן של מים
שרנו כמה פעמים כבר את השיר הזה ואז גזרתי להם ענן וטיפות של גשם והם צבעו בצבעי מים ואז שמתי סקוצים איפה שצריך וככה כששרים את השיר, אפשר להפוך את זה למשחק/המחשה.
 
הוספתי את המילים של השיר בעברית ובאנגלית.
עכשיו קיבלתי מיילים מ-2 הורים שאמרו שהילדים לא מפסיקים לשיר ולשחק בזה.
 
כיף לקרוא את זה!
לצפיה ב-'אני לא מכירה את השיר. מניסיוני אני יכולה לכתוב שלפעמים '
אני לא מכירה את השיר. מניסיוני אני יכולה לכתוב שלפעמים
14/01/2017 | 00:12
1
109
שירים קליטים הם מאוד בעיתיים להורים....
כי ההורים מוצאים את עצמם מזמזמים אותם בעבודה  
לצפיה ב-'יכולה לספר שגננות למשל לפעמים שרות את השירים מתוך שינה'
יכולה לספר שגננות למשל לפעמים שרות את השירים מתוך שינה
14/01/2017 | 04:16
109
הבעל אומר שלפעמים אני עושה מפגשים משלמים מתוך שינה
לצפיה ב-'מפגש ילדי גן בבית הספר '
מפגש ילדי גן בבית הספר
14/01/2017 | 00:17
2
106
בית הספר עשה לילדי הגנים יום פתוח: הרקדה, תחנות למידה (בזמן הזה ההורים נפגשו עם המנהלת)  וארוחת בוקר.
 
מתחנות הלמידה הצעיר חזר הביתה עם שאלה : יש לנו חומץ וסודה לשתיה? אני יכול לנפח בלונים בלי לגעת ...... 
הבטחנו לו לעשות את הניסוי מחר.
לצפיה ב-'הכימאי הצעיר '
הכימאי הצעיר
15/01/2017 | 07:11
1
56
ספרי על הניסוי, שנלמד משהו...
לצפיה ב-'ניסוי של חומצה - בסיס'
ניסוי של חומצה - בסיס
17/01/2017 | 19:58
31
אנחנו הלכנו על השיטה של חומץ לבקבוק וסודה לשתיה לבלון (הפוך מבסרט)
 
שמתי בערך 100 מ"ל חומץ - וכשלוש כפיות של סודה (בבקבוק של חצי ליטר) - וזה היה הרבה. אפשר גם טיפה פחות מכל חומר.
צריך להחזיק את הבלון שישאר צמוד לבקבוק.
 
הילדים ובני הדודים היו מבסוטים.
לצפיה ב-'שבוע מעייף ומתיש '
שבוע מעייף ומתיש
13/01/2017 | 01:41
4
182
יומיים המורה שעובד איתי לא היה בגלל מחלה, קיבלתי "עציץ" על תקן מורה מחליף: לא יודע להעביר מפגשים, לא יודע להחליף חיתולים ומעופף לגמרי... היה ממש "כיף" שהכל היה עליי. העברתי מפגשים באנגלית, החלפתי כל הזמן (ומזל שזה רק שני ילדים עם חיתולים) והתוצאה הייתה שחזרתי מפורקת לגמרי הבייתה.
תודה לאל הוא חזר היום והעומס קצת ירד. שבוע הבא זכיתי ביום חופש על חשבון המערכת כי נתנו לנו יום חופש לעבוד על דוחות התפתחות ואני כבר עשיתי בסופשבוע שעבר כי לא ידעתי על התוכנית לקבל את יום החופש הזה- זה בטוח יהיה כיף!
 
חוצמזה, היום התחלתי שבוע 23
חברה מתכננת לי בייבי שוואר בעוד כחודשיים- מרגש! לאט לאט מתחילים לארגן את הבית מבחינת ריהוט משלים- קנינו שולחן אוכל סופסוף! ודברים לארגן את הארון בגדים של הליידי בדרך.
 
מחר סקירה מכוונת כי הליידי דפקה ידיים בדיוק על כמה מקומות שהם בדקו בסקירה המורחבת והם רוצים לוודא שבאמת הכל תקין באותם מקומות. מקווה שימשיך להיות תקין.
לצפיה ב-'בהצלחה '
בהצלחה
14/01/2017 | 00:09
3
12
לצפיה ב-'תודה הייתה סקירה מוצלחת '
תודה הייתה סקירה מוצלחת
14/01/2017 | 04:19
2
124
הגברת הפעם שיתפה פעולה
יצאו כמה תמונות מתוקות לאללה שלה: מסתירה את העיניים כאילו עושה קו-קו, משפשפת את העיניים, תופסת את הרגל וכל מיני דברים מצחיקים וחמודים שהטכנאית אולטרסאונד המהממת שהייתה לנו היום הצליחה לתפוס.
 
והעיקר- הכל תקין!
לצפיה ב-'מעולה - שימשיך תקין ומשעמם '
מעולה - שימשיך תקין ומשעמם
15/01/2017 | 07:09
1
58
אני זוכרת מהסקירות, לפחות שתיים מהן, שהן מצצו אצבע וזה היה נראה חמוד
לצפיה ב-'תודה ואמן '
תודה ואמן
15/01/2017 | 14:17
55
לא מפסיקה להסתכל על התמונות, התמכרתי
לצפיה ב-'שבוע קשה ועתיד לא פשוט'
שבוע קשה ועתיד לא פשוט
15/01/2017 | 12:31
3
129
מקרה בריאותי לא פשוט של אשה קרובה ואהובה, היה שבוע עמוס, עוזרים כמה שאפשר ויותר. חשבנו שהתחלנו תקופה טובה יותר ואז נחתה עלינו בעיה נוספת. מצטערת שמעורפלת לא רוצה לעשות לעצמי אאוטינג.
מקווה שהמצב לאט לאט ישתפר (אמור להשתפר) ושתרגיש טוב יותר ונעבור את זה. קשה לראות אותה סובלת ככה ועצוב מאוד.
לצפיה ב-'חיבוק ענקי והמון בריאות '
חיבוק ענקי והמון בריאות
15/01/2017 | 14:19
1
10
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
17/01/2017 | 12:46
8
לצפיה ב-'מקווה שהמצב ישתפר והבריאות תחזור לאיתנה '
מקווה שהמצב ישתפר והבריאות תחזור לאיתנה
17/01/2017 | 20:35
17
נקרא לא פשוט לראות אותה סובלת. מקווה שהרפואה והחברה מקלים עליה.
תחזיקי מעמד  
לצפיה ב-'שבוע מעורב'
שבוע מעורב
16/01/2017 | 04:54
2
117
בגזרת החדשות הטובות:
 
* זוכרות את סיפור הגירושים המייאש שחלקתי פה בקיץ?
 
ובכן - השבוע נערך משפט הוכחות נוסף (סה"כ היו 9 ימי דיונים מלאים מול שופט בתיק) וניתנה החלטה סופית מעולה שנותנת לאב משמורת משותפת על הילדים, מאמצת את דו"חות המומחים שלא מצאו כל בסיס לטענות האם ודוחה מכל וכל את הטענות חסרות השחר של האם .  
 
* בת ה-7 שלי התקבלה לקבוצת המתקדמת של מתעמלות הקרקע. אבא שלה בנה לה מתח בבית כדי להתאמן עליו, וגם קורה נמוכה (כמעט בגובה הרצפה) והיא מפליאה עשות בתרגילים סטייל אולימפיאדה. 
 
* הנביחות שלי הולכות ושוככות ( 4 שבועות מאז פרוץ הברונכיטיס ויש הרגשה של שיפור קל כל הזמן)
 
בגזרת הפחות טובות - הדבר שעבורו החזקתן לי אצבעות עבורו לא יסתדר כנראה (דובר בקידום בעבודה) .  
לצפיה ב-'ברכות על כל החדשות הטובות '
ברכות על כל החדשות הטובות
16/01/2017 | 13:53
70
לגבי העבודה- דלת נסגרת פותחת דלת אחרת.
מבאס, אבל אולי בקרוב תהיה הזדמנות אחרת ומי יודע- אולי תהיה טובה יותר.
לצפיה ב-'מסתבר שטחנות הצדק טוחנות לאט אבל לפחות בסוף הצדק ניצח'
מסתבר שטחנות הצדק טוחנות לאט אבל לפחות בסוף הצדק ניצח
17/01/2017 | 20:07
54
חבל על שלא הצליח עם הקידום, מצטרפת לפרפרי אהבה- נסגרת דלת תפתח אחרת!
 
אלי ריזמן - מאחוריך , שיהיה בהצלחה! מאז שהתבגרתי "יועץ הבטיחות" שבי מקשה עלי לראות אנשים מעופפים באוויר (אני כל הזמן חוששת להם)
לצפיה ב-'מאיר בנאי '
מאיר בנאי
12/01/2017 | 22:08
3
71
אני זוכרת שהלכתי לראות הופעה שלו בשנת 1989.
כרטיס עלה 15ש"ח (לא יודעת למה נשאר לי המידע הזה בראש)
זה היה אחרי התקליט הראשון.
אולם לא מלא (ימים של טרם הפופולריות שלו)
אבל היתה הופעה מדהימה!
 
עצוב.
לצפיה ב-'עצוב כל כך '
עצוב כל כך
13/01/2017 | 01:25
84
השנה הזו ממש מתחילה רע, במיוחד לאור העובדה שהשנה הקודמת גרמה לנו לאובדן של יוצרים מדהימים.
 
 
לצפיה ב-'אוי ואבוי '
אוי ואבוי
13/01/2017 | 03:42
83
הצצתי באתר שלו בויקיפדיה - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D...
 
וראיתי שם את פס הקול של ילדותי ובחרותי
 
ועוד יותר "אוי ואבוי" שהוא הותיר אחריו את שני הוריו, ייבדלו לחיים ארוכים. לא זו דרך העולם
 
מעולם לא הייתי בהופעה שלו אבל אני מאוד מצטערת לשמוע.
לצפיה ב-''
15/01/2017 | 12:35
3

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

ד
לייעוץ אורולוג ילדים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ