לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1393613,936 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי?'
איך היה השבוע שלי?
15/06/2017 | 22:09
16
32
?
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
15/06/2017 | 22:14
62
לצפיה ב-'היתה מסיבת סיום בי"ס יסודי '
היתה מסיבת סיום בי"ס יסודי
16/06/2017 | 06:42
172
שמסתיים פה בכיתה ה'. היה מרגש.... כלל מופע שקופיות עם מוסיקה של כל תלמיד עם תמונה מגן חובה לעומת תמונה מעכשיו...
 
ומחר היום האחרון לשנת הלימודים - עוד שנה עברה...
 
והתעצבתי לקרוא על עו"ד קרן נהרי שנפטרה ולראות את התמונה של הבנות היתומות שלה. אפילו שלא מכירה אותן בכלל - מתכווץ הלב
 
והיה אצלנו "פיגוע" (בערך... ירי על חברי קונגרס ואחד מהם נפצע אנושות)
 
בקיצור - טוב שנגמר כבר השבוע הזה
לצפיה ב-'שבוע די קשה ומתיש '
שבוע די קשה ומתיש
16/06/2017 | 19:23
3
265
הבעל נסע מטעם העבודה לכמה ימים וזה לא היה קל להיות איתה נונסטופ בלי הפסקה. מילאתי את השבוע הזה בפעילויות כיפיות וסה"כ עבר בשלום- שרדנו כדי לספר ואפילו הלילה ישנתי לא רע בכלל והקטנה פירגנה לי התעוררות מאוחרת יחסית (שבע וחצי, כן?) כך שאפילו צחצחתי שיניים בלי בכי היסטרי ברקע
 
אתמול לקחתי אותה לפארק ליד הבית. היה מזג אוויר מושלם- מאוד נעים עם שמש חמימה אך לא יוקדת והיה תענוג. היא כל כך הייתה מבסוטית ורגועה. פיזרתי לה כמה צעצועים ושרתי לה שירים והיא הקשיבה לציפורים ולקולות של ילדים מסביב ואפילו הזמנתי איזו אמא נחמדה עם ילדה שהתלהבה מהקטנה שלי ופטפטנו
לצפיה ב-'זו אכן "הישרדות" - ברכות '
זו אכן "הישרדות" - ברכות
18/06/2017 | 02:03
122
מבינה לליבך.
 
פעם כשבנותי היום בנות 6 חודשים, שלוש וחמש, רמבו נסע להלוויה רחוקה בסופ"ש ארוך של שלושה ימים.  אני זוכרת את הסיטואציה באופן חד - הרגיש כמו פרק ב"הישרדות"
לצפיה ב-'בגיל הזה זה קשה מאוד לבד '
בגיל הזה זה קשה מאוד לבד
20/06/2017 | 08:16
93
אני זוכרת שהאיש רצה ליסוע כשהבן שלנו נולד (לא נסיעת עבודה) והסברתי לו שלבד אני לא נשארת בגיל הזה ועוד עם שניים. זה היה לא פשוט בכלל.
לא מזמן הוא נסע ונשארנו לבד והאמת, לא היה קשה בכלל. כשהם גדלים זה הרבה יותר קל.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/06/2017 | 03:59
7
לצפיה ב-'ילדתי :)'
ילדתי :)
17/06/2017 | 17:23
9
255
טוב, זה בעצם היה בשבוע שעבר, אבל אני מניחה שלא תתקטננו איתי...
הגעתי לבית החולים עם צירי לחץ וילדתי בלידה טבעית (לא מתוכננת) תוך רבע שעה. אחר כך לקח לי יומיים להתאושש מההלם
אבל הכי כיף להיות אחרי. לפני שבוע עוד הכל כאב לי והיה לי כבד ומסורבל ועכשיו אני שוב משתוללת עם הבן הגדול שלי על השטיח ואפילו חזרתי למשקל טרום. למעשה היה הריון לא קל עם שלל תופעות, אז אני במשקל יותר נמוך מטרום ההריון, רק צריך לשמור על זה. אני בד"כ לא עולה כתוצאה מההריונות אלא כתוצאה מחופשת הלידה וחוסר השינה שנלווה אליה...
אבל העיקר שכולנו בריאים ואחרי. רק בעלי שחוזר לעבודה מחר מעכיר את שמחתנו. טוב, נראה מה יהיה לי לומר בשבוע הבא...
לצפיה ב-'מזל טוב! '
מזל טוב!
17/06/2017 | 17:36
92
נשמע שהייתה לידה מדהימה.
תהני בחופשת לידה! אני השמנתי מלא ב״חופשה״ הזו, עכשיו רוצה להוריד לקראת החזרה לשגרה ):
לצפיה ב-'מזל טוב ! '
מזל טוב !
18/06/2017 | 00:12
1
118
נשמע שהגעת רגע לפני לידה ברכב.... האומנם?
 
לצפיה ב-'בדיעבד כן :) הסיפור במלואו למטה'
בדיעבד כן :) הסיפור במלואו למטה
18/06/2017 | 08:47
156
אמנם אני סומכת על בעלי שהיה עושה את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר, אבל הוא לא סמך על עצמו בכלל. טוב שהגענו לבי"ח בזמן :)
לצפיה ב-'הו - מזל טוב!!!'
הו - מזל טוב!!!
18/06/2017 | 02:07
2
111
נשמעת לידה מעולה! ובית החולים עשה עסק מצוין! (15 דקות עבודה שלך) - תמיד עדיף ככה 
 
ספרי עוד טיפה! ילדת בן או בת?  וכמה זמן "משכת" עם צירים? וקלטת שהתינוק/ת אוטוטו בחוץ?
 
תהני מהקלילות הנעימה - עדיף לה להיות בחודש תשיעי בשיא הקיץ....
לצפיה ב-'תודה :) ואכן כמעט ילדתי באוטו (לחרדתו של בעלי)'
תודה :) ואכן כמעט ילדתי באוטו (לחרדתו של בעלי)
18/06/2017 | 08:44
1
200
הגעתי בבוקר עם צירים סדירים, אבל בלי מחיקה או פתיחה, אז שלחו אותי הביתה. אחרי כמה שעות של באסה בבית עם כרית חימום צמודה לגב וחתול מגרגר על הרגליים (הוא אף פעם לא מתיישב לי על הרגליים, בטח הריח מה קורה), הצירים התחזקו. עודי עמוק תחת רושם הפדיחה שאישה בלידה שניה עושה כזו טעות של חובבנים ומגיעה לבי"ח מוקדם מדי, התלבטתי אם להעיר את בן הזוג שישן צהריים, אבל אחרי שעה של תזמונים - מי רוצה להגיע שוב לשווא לבי"ח - כשזה כבר נעשה פחות נעים, הוא התעורר לבד. הוא סידר תיק ללינה אצל סבתא עבור הילד הגדול ויצאנו לנסיעה הכי ארוכה בחיי. העיניים שלי כל הזמן על התזמון של הוויז ואני סופרת אחורה כמה צירים עוד נשארו עד לתום הנסיעה... בסוף הנסיעה כבר היו לי צירי לחץ, אבל הדחקתי את העובדה הזו בנחישות. נכנסנו למיון יולדות, שיגרו אותי ישר לחדר לידה ויאללה תלחצי. ואני עוד נובחת על המיילדת שאמרה לי פתיחה 9 "מה 9? אני רוצה אפידורל!"
כמובן שלא היה שום אפידורל. לא הספיקו למדוד לי לחץ דם, לא פתיחת וריד, בקושי מוניטור תוך כדי הלחיצות. הייתי כל כך הלומה אחרי שהיא היתה בחוץ שאני בקושי זוכרת איך היא נראתה, והיא היתה בידיים שלי כמעט כל הזמן. לא עיכלתי שזהו. היא גם נולדה שבועיים לפני התל"מ, אז למרות שידעתי תיאורטית שזה יכול לקרות בכל רגע, זה תפס אותי לא לגמרי מוכנה.
מה שכן, אחרי יומיים-שלושה כשהמוח מקטלג את זה כחוויה כואבת אבל שוכחים את החוויה עצמה, זה בהחלט מתחיל להיראות כמו לידה קלה (פפפף) ומוצלחת. אחרי שזה עבר בהחלט אפשר לראות את היתרונות שבויתור על המחט בחוט השדרה... ואת זה אומרת מי שבלידה הקודמת התאוששה מופלאות אחרי האפידורל.
אז זהו, בן ובת, הוא מקבל אותה בינתיים יפה מאוד והיא פצפונת מתוקה. אני לא יודעת אם לייחס את זה לאופן הלידה, לכך שהיא קטנה יותר מאחיה או לכך שזו לידה שניה, אבל ההתאוששות הפעם ממש קלילה (לשמחתי את שתיהן סיימתי ללא חתכים או קרעים הודות למיילדות המדהימות של לניאדו). הגוף שלי בד"כ נכנס לאופוריית "היי, אני כבר לא בהריון!" אחרי לידות, ועכשיו הרבה יותר כיף כי אני יכולה לחזור לשבת עם הבן שלי על השטיח ולחבק אותו ולהתכרבל איתו בלי שייגמר לי האוויר וילחץ לי והבטן תהיה באמצע.
עכשיו מחכים בקוצר רוח שמשכב הלידה יסתיים
לצפיה ב-'איזה כיף! "נקרא" מעולה '
איזה כיף! "נקרא" מעולה
18/06/2017 | 22:54
98
לדעתי בכלל לא פידחת כשהגעת בפעם הראשונה. זה הם שפידחו בכך ששלחו אותך חזרה הביתה (כלומר - בהנחה שהם רצו שתלדי אצלם - מה שבדיעבד ל היה נחוץ )
 
לדעתי לשלווה בבית עם ה-   המגרגר היתה תרומה להתקדמות המהירה של הלידה. אין כמו בבית...
 
נשמעת כמו לידה מעצימה ומעולה. תשמרי את הפוסט הזה כדי שתזכרי לספר לה . ואכן יש יתרונות בויתור על מחט בעמוד השידרה
 
מאחלת הסנפות כיפיות ושהאבל של הבכור (שעוד יגיע כשהוא יקלוט שהיא לא "להחזרה") יעבור לו מהר.
 
הרבה אושר למשפחה המתרחבת 
לצפיה ב-'בשעה טובה וסחטיין על הלידה המהירה '
בשעה טובה וסחטיין על הלידה המהירה
18/06/2017 | 23:57
24
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
20/06/2017 | 08:12
65
נקראת לידה מעצימה ביותר.
נקרא שהיה הריון קל ולידה קלה הכי כייף שיכול להיות.
הגדול עוד יבין בסוף שזה לא צעצוע וזה לוקח המון זמן מההורים אבל בסופו של דבר זה הכי כייף שבעולם אחים/אחיות.
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
26/06/2017 | 12:19
4
לצפיה ב-'כבוד לדויד גרוסמן על הזכיה בפרס בוקר היוקרתי '
כבוד לדויד גרוסמן על הזכיה בפרס בוקר היוקרתי
15/06/2017 | 03:25
2
92
 
מישהי מכם קראה את הספר הזוכה? האם לדעתכן הוא היה מעולה?
לצפיה ב-'קראתי '
קראתי
15/06/2017 | 04:07
111
ולא יכולתי להניח אותו עד הסוף.
ממליצה מאוד לאוהבי גרוסמן.
לצפיה ב-'הרבה כבוד לגרוסמן! את הספר לא קראתי. '
הרבה כבוד לגרוסמן! את הספר לא קראתי.
15/06/2017 | 22:27
94
את גרוסמן שמעתי אותו היום ברדיו. היה קשה לי להקשיב למה שאמר כי הקול שלו עשה לי דז'וו לתסכית של "דו קרב".
והבנתי כמה אהבתי להקשיב לתסכיתים וכמה הילדים של היום מפסידים כי הם בעיקר צופים בטלביזיה/ מחשב ופחות מאזינים.
לצפיה ב-'"ארה"ב של אמריקה מדינת עולם שלישי"'
"ארה"ב של אמריקה מדינת עולם שלישי"
12/06/2017 | 18:12
16
243
יש כתבה מעניינת בדה מארקר על מגמות בארה"ב, לפיה הקיטוב החברתי הולך וגדל:
 
 
לדעתי אם תקראו אותה זה *מיד* יגרום לכן להרגיש יחסית טוב יותר לגבי ישראל
 
אבל בעיני היא כוללת הרבה דברים שאינם נכונים עובדתית. למשל
 
בבתי ספר דתיים בארה"ב *כן* לומדים מדעים (ובתי ספר יהודיים מצטיינים בהם...)
 
איגודים מקצועיים וזכויות עובדים הם בקאנטים בארה"ב כבר למעלה מ-100 שנה (ע"ע https://en.wikipedia.org/wiki/Lochner_v._New_York) - זו ממש לא מגמה חדשה)
 
ובעיני זה בסדר לדרוש איזושהי תעודה מזהה ממצביעים בבחירות - גם אם זה דורש טיפה מאמץ מהבוחרים. זה טירוף בעיני שלא דורשים. לא צריך רשיון נהיגה בשביל תעודה מזהה במדינות ארה"ב, אפשר גם להוציא מקבילה לתעודת זהות (State ID)
 
 
לצפיה ב-'מצאתי בשבילך ציטוט... '
מצאתי בשבילך ציטוט...
12/06/2017 | 20:13
2
197
מתוך "בית מטבחיים חמש" של קורט וונגוט, שנכתב בשנות ה-60:
 
"אמריקה היא האומה העשירה בתבל, אבל רוב תושביה עניים, והאמריקנים העניים מוכרחים לשנוא את עצמם... למעשה רואה האמריקני את העוני כפשע, אף כי אמריקה היא אומה של עניים. בכל האומות האחרות יש סיפורים מסורתיים עממיים על אנשים עניים חכמים מאוד ובעלי-מידות, הראויים לכבוד יותר מבעלי הממון והשררה. סיפורים כגון אלה אינם רווחים בקרב עניי אמריקה. הם לועגים לעצמם ומעריצים את העולים עליהם. בכל מסעדה עלובה או בר עלוב, שבעליהם עני, תמצא, קרוב לוודאי, פלקאט על הקיר ועליו השאלה האכזרית: 'אם אתה כל כך פיקוח, מדוע ת'ה לא עשיר?'... השקר ההרסני ביותר אומר שכל אמריקני יכול לעשות כסף בקלות רבה. הם לא יודו לעולם כמה קשה להרוויח את הכסף, ועל כן אלה שאין להם כסף מאשימים ומאשימים את עצמם. ההלקאה העצמית הזאת הייתה מאז ומתמיד מעוז כוחם של העשירים ובעלי השררה, שהיו חייבים לעשות למען העניים, בדרך ציבורית או פרטית, פחות מאשר כל מעמד שליט אחר, מאז, נאמר, ימי נפוליאון".
 
משעשע-משהו, לא? לעצם מה שכתבת, נראה לי (עד כמה שאני יכולה לשפוט מרחוק, לא חייתי מעולם בעצמי בארה"ב) שעניין זכויות העובדים והאיגודים המקצועיים בארה"ב הוא באמת בקאנטים מאז שהיא קיימת, מתוך אידיאולוגיה בסיסית, שבה כל מה שמריח קצת מסוציאליזם רחמנא ליצלן נעצר באבו. נראה לי שהתקופה היחידה - והחריגה - שבה הייתה מגמה קצת אחרת בארה"ב בעניין, הייתה בתקופ הניו דיל, וזה קרה כי המשבר הכלכלי של שנות ה-30 באמת יצר מצבים חמורים כל כך שהשתכנעו שאין ברירה, ונשיא כריזמטי במיוחד שהצליח להעביר את זה. והתקופה ההיא השאירה אחריה למשך כמה עשורים איזו מורשת עם גוון 'סוציאלי' ורפורמות מסוימות שנתנו קצת יותר כוח והגנה לעובדים בארה"ב (במושגים אמריקאיים, לפחות), עד שבעשורים האחרונים שאריות הניו דיל האלה הולכות ונשחקות חזרה למצב שהיה קודם, ולכן נוצר הרושם של כותבי הכתבה שזו כביכול מגמה חדשה.
 
אבל יכול להיות גם שאני מדברת שטויות שבאות מנקודת מבט של מי שלא מכירה את ארה"ב מקרוב, אלא רק מידע היסטורי כללי.
לצפיה ב-'הו, איזה ציטוט מעולה!'
הו, איזה ציטוט מעולה!
13/06/2017 | 03:04
1
114
מודה ומתוודה שמעודי לא קראתי אף ספר של וונגוט, וזה כנראה הפסד שלי. האם "בית מטבחיים חמש" הוא החביב עליך?
 
רוב הפיסקה הזו נכון לחלוטין גם היום. רוב תושבי ארה"ב הם עניים, מוציאים יותר מאשר יש להם, וחיים על חובות כרטיסי אשראי גדולים (המקבילה האמריקנית ל"אובר-דראפט" הישראלי).  
 
נדמה לי שזו מציאות שלא כל כך מוכרת (בטח שלא מסרטים הוליוודיים..). למשל בבתי הספר הציבוריים פה, כשאוספים כסף לטיול כיתה או משהו כזה, אז תמיד תמיד יש אזור בטופס לסמן אם אין להורים כסף לשלם עבור הטיול [ותמיד כתוב שם שהזכות להשתתף בטיול/פעילות לא תישלל משום ילד בשל חוסר יכולת לשלם].  וכמות עצומה מהאוכלוסיה נתמכת על ידי "בולי מזון" כלומר תלושים שהיא מקבלת מהמדינה כדי לקנות מזון בסופר-מרקט.
 
בהכללה, לדעתי רוב עניי ארה"ב אכן מעריצים את ה"עשירים" (אולי תופעת טראמפ היא חלק מזה? אם כי הילארי מיליונרית בפני עצמה אז לא יודעת....). אבל אני לא בטוחה לגבי הלקאה עצמית.
 
מנסה לחשוב אם יש עניים-מפורסמים בארה"ב (כמו דיוגנס אצל הרומאים). את וושינגטון הם מעריצים, על פי האגדה, על יושרו כי הוא "לא היה מסוגל לשקר".  אבל בלי קשר וושינגטון גם היה עשיר גדול בעל אדמות ועבדים
 
אני לא יודעת הרבה על ההיסטוריה של איגודי עובדים בארה"ב. לפי ויקיפדיה הנשיא רוזוולט דווקא היה נגדם
לצפיה ב-'האמת,"בית מטבחיים 5" הוא הספר היחיד של וונגוט שאני מכירה '
האמת,"בית מטבחיים 5" הוא הספר היחיד של וונגוט שאני מכירה
13/06/2017 | 10:46
85
אמנם לפני 30 שנה קראתי גם את הספר "אמא לילה" שלו, אבל אני לא זוכרת אותו ברור, פרט לכך שהוא מדכא מאוד.
אגב, את הציטוט שהבאתי מ"בית מטבחיים 5" הוא שם בספר בפיו של גרמני בשנות ה-40 שצופה בשבויי מלחמה אמריקאים בזמן מלחמת העולם השנייה ועושה מעין מחקר על ארה"ב במטרה להסביר את התנהגותם ולייעץ כיצד לנהוג בהם...
לצפיה ב-'היתה כתבה דומה לגבי האובמה קייר'
היתה כתבה דומה לגבי האובמה קייר
13/06/2017 | 14:03
1
117
לפני כמה ימים בהארץ - אנסה לחפש - כתבה ממש מעניינת
כתבו גם שם על כמה שהאמריקאים עניים , להרבה אין ביטוח רפואי ובכלל זה ממש מרגיש כמו מדינת עולם שלישי בחלקים נרחבים של ארה"ב
לישראלי  שקורא -  זה נשמע ממש הזוי . לא לקבל טיפול רפואי בגלל היעדר ביטוח
לצפיה ב-'כן, זה נכון....'
כן, זה נכון....
13/06/2017 | 19:20
80
וזה נכון לא רק בכל מיני מקומות שכוחי אל באמצע השום מקום.
 
לבתי יש חברה בביה"ס שאמא שלא לא עובדת (אף פעם לא עבדה) ואבא שלה הוא יועץ עצמאי. אז אין להם ביטוח רפואי.  הם משתדלים מאוד לא לצרוך שירותי רפואה כי זה עולה הון.
 
ויש הרבה מיליונים כאלה, שלא מקבלים שירותי רפואה מונעת/רגילה כי אין להם ביטוח. התוצאה היא שהם מגיעים לבתי חולים/מיון כשהמצב כבר ממש רע - מה שהיה אפשר למנוע עם רפואה קהילתית - ושם הם מקבלים טיפול שעולה למערכת בתי החולים עשרות אלפים.  
 
היה יכול להיות זול יותר לתת להם רפואה קהילתית בחינם ובכך למנוע את האשפוז היקר בסוף. יש מרפאות כאלה בשכונות עוני אבל לא הרבה
לצפיה ב-'דברים שרואים משם לא רואים מכאן'
דברים שרואים משם לא רואים מכאן
14/06/2017 | 09:06
10
143
אני תוהה אם הכותב יודע באמת איך נראה עוני במדינות עולם שלישי.
כשהיינו בפוסט בארה"ב נחשבנו עניים מרודים - גרנו בדירה למרות שהיינו משפחה ולא רווק בודד, בלב הסברביה, ועוד היה לנו רק רכב אחד, ולמרות שהיה לנו ילד, זה לא היה SUV. אוי לבושה. אשכרה היו ילדים שבאו לפליי דייט שהתפלאו על הענין של הדירה (וגם ההורים שלהם, מזל שבJCC יש יותר טולרנטיות לישראלים). בשנה הראשונה גם הביטוח הרפואי שלנו היה מינימום שבמינימום. דא עקא, מבחינתנו, היינו על גג העולם וחיינו כמו מלכים, ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מזו שהיתה לנו בארץ לפני שנסענו, וגם אחרי שחזרנו (דירה גדולה ממש עם גראז', מדיח ומייבש? רכב ענק וממוזג היטב? טיולים ברחבי ארה"ב? אמריקה!) אם אנחנו העניים שהוא חושב עליהם, אין לו מושג על מה הוא מדבר ואני לא אתפלא אם הוא מעולם לא היה במדינת עולם שלישי ממש (גוואטמלה, למשל). נכון שיש בארה"ב עניים יותר, אבל זה לא הכפריים בפריפריה של מדינות עולם שלישי ואף לא קרוב לזה, מהסיבה הפשוטה שכשהם יהיו בסכנת חיים הם יוכלו להגיע לבי"ח קרוב מאוד בזמן ולקבל בו טיפול מציל חיים, שלא לדבר על מערכות תמיכה וולנטריות שמונעות רעב וכד'. אז נכון שהוא מצליח להלביש את התיזה שלו על המודל הכלכלי של עולם שלישי וזה עושה כותרות מצוינות, אבל זה לא קרוב אפילו למציאות.
לצפיה ב-'מסכימה איתך שהכל יחסי...'
מסכימה איתך שהכל יחסי...
15/06/2017 | 03:22
97
אבל את ארה"ב צריך בעיני לשפוט מול מדינות "מפותחות" אחרות, לא מול מדינות עולם שלישי [אבל את צודקת בעקרון - אז התואר "מדינת עולם שלישי" לא מתאים]
 
הזכרת לי אגב, הרצאה בה הייתי פעם שבה מישהו אמר: "בכל המדינות המפותחות אין עונש מוות בחוק הפלילי" ואז אכן המאזינים אמר: "רגע, רגע - בארה"ב יש!...".  חייך המרצה וחזר על ההצהרה הקודמת שלו: "הוא שאמרתי, בכל המדינות המפותחות אין כיום עונש מוות "
 
לגבי הדוגמא שלך - אבל בכל זאת היה לכם ביטוח רפואי כלשהו, וגם רכב ענק וממוזג היטב. בארה"ב לעניים "אמיתיים" אין גם את זה. אני מכירה אנשים שאין להם רכב פרטי בארה"ב. אז אולי לא הייתם עד כדי כך עניים?
לצפיה ב-'יש כאן שני דברים שונים'
יש כאן שני דברים שונים
15/06/2017 | 04:20
8
125
האחד הוא המעמד הכלכלי היחסי שהיה לכם ביחס לחברה שחייתם בה והשני, המצב בקהילות במרכז ודרום ארצות הברית, רחוק מן הריכוזים הכלכליים הגדולים.
 
גם אנחנו כשהגענו חיינו על משכורת אחת פיצפונת והרגשנו בעננים. היום, כשאני מסתכלת אחורה אני מחייכת כמה הייתי תמימה. המעוף ההוא התאים למשפחה צעירה שמחפשת את עצמה ויכולה להעביר ככה כמה שנים. עכשיו כשיש תשלומים לקולג' ויש משכנתא וצריך לחשוב על פנסיה- מבינים כמה כל זה עולה. ועדיין, קשה לי לשמוע אנשים שאומרים שבלי משכורות של שש ספרות אי אפשר לחיות באמריקה. 
 
לגבי החלק השני, נסיעה של שעתיים מהיכן שאנחנו גרים פותחת פתח לחיים אחרים לגמרי. אנשים שחיו כאן כל חייהם, דור חמישי, שישי ואפילו יותר, ואין להם חצי משכורת ממה שיש לי. אנשים שעובדים קשה כדי לכלכל את המשפחות שלהם וחושבים שמה שקורה בניו יורק, ניו ג'רזי וקליפורניה, קורה רק בסרטים. אז כן, אם לוקחים אותם בחשבון, זה ממש מזכיר מדינת עולם שלישי.
ודוגמא קטנה ואקטואלית: פלינט, מישיגן. אין שם מים זורמים לתושבים כמה כמה שנים כי הם מזוהמים להכעיס. ואין מי שעושה משהו.
לצפיה ב-'תסלחו לי'
תסלחו לי
15/06/2017 | 08:58
7
121
אנשים שאין להם רכב או אנשים שמקבלים מי שתיה בבקבוקים מהמועצה המקומית זה לא עוני של עולם שלישי. גם לא אנשים שלא יודעים מאיפה ישלמו את הקולג', או את המשכנתא על הבית-פרטי-עם-גינה-החלום-האמריקאי.
עוני של עולם שלישי זה אנשים שאין להם בטחון תזונתי (כלומר: לא יודעים אם יהיה להם מה לאכול בעתיד הקרוב), שאין להם גישה להשכלה, שאין להם מים זורמים (מזוהמים או נקיים), שאין להם גג בטוח מעל הראש לא כי אין להם כסף לשכירות אלא כי הגג הזה לא קיים במקום בו הם גרים. אפילו בישראל עוני כזה נדיר מאוד, בוודאי שבארה"ב, וזווית הראיה השבעה והנינוחה שלכן יושבת בדיוק על השטויות שכתב הכלכלן ההוא. צאו קצת מהבועה וסעו למדינות עולם שלישי אמיתיות (לא, זה לא כולל את מקסיקו, מקסיקו דומה מאוד לישראל וגם ישראל לא מדינת עולם שלישי). תשלחו את הילדים שלכם, אלה שאין להם "בטחון שכ"ל לקולג'", להתנדב בpeace corps. ייתן לכם קצת פרופורציות.
 
נ.ב. עשיתי פוסט וחייתי בלב הבייבל בלט, בדיוק מה שאת קוראת "דרום ארה"ב רחוק מהמרכזים הגדולים".
לצפיה ב-'תקראי קצת עובדות על מה שקורה באמריקה'
תקראי קצת עובדות על מה שקורה באמריקה
15/06/2017 | 16:47
120
לפני שאת שולחת אותנו להתנדב ב- peace corps.
 
 
לצפיה ב-'גם בסביבה שלי יש אנשים ללא בטחון תזונתי '
גם בסביבה שלי יש אנשים ללא בטחון תזונתי
16/06/2017 | 06:39
5
114
בבית הספר (גם היסודי וגם החטיבה) פה מוגשות גם ארוחת בוקר וגם ארוחת צהריים. לילדים מעוטי יכולת אפשר להגיש בקשה מלווה במסמכים לקבל אותן בהנחה גדולה או בחינם...
 
בנוסף בחטיבה יש מין מחסן מזון שמשפחות התלמידים מתבקשות לתרום אליו כי יש תלמידים, שבנוסף לארוחת בוקר וצהריים בחינם (אוכל דרעק - לא לקנא...) גם לוקחים מהמזווה הזה אוכל לקחת הביתה כדי שיהיה לארוחת ערב (שימורים, פסטה ועוד כל מיני)
 
והומלסים ללא גג קבוע גם יש לא מעט - גם משפחות, לא רק בודדים. יש להם מקלטים - ומדי פעם יש כל מיני סיפורים מזעזעים על ילדות שנעלמות מהם או נופלות קרבן לאלימות
 
המים מהברז פה ניתנים לשתיה - בקטע הזה זה דווקא בסדר.
לצפיה ב-'המדינה מממנת את הארוחות בבתי הספר ?'
המדינה מממנת את הארוחות בבתי הספר ?
16/06/2017 | 12:59
2
23
לצפיה ב-'כן - המחוז מממן, לא בדיוק המדינה (צירפתי לך קישור)'
כן - המחוז מממן, לא בדיוק המדינה (צירפתי לך קישור)
18/06/2017 | 01:53
1
63
בתי הספר פה מנוהלים ברמת המחוז/מועצה-מקומית, לא ברמה פדרלית ואפילו לא מדינתית
 
הנה - פה אפשר להגיש בקשה לארוחות בי"ס בחינם או מוזלות (הטופס מונגש בשלל שפות כמו ספרדית, אמהרית, קוריאנית, ויאטנמית, צרפתית ועוד - אני מניחה שאת השפות בחרו לפי מדינות עיקריות מהן מגיעות משפחות שצריכות עזרה כזו)
 
 
את ה"מזווה לארוחות ערב" מנהל בית הספר עצמו (מקבלים מיילים מהמנהלת מה חסר שם השבוע ומבקשים לתרום)
 
ולשאלה המתבקשת מה עושים בקיץ כשאין בית ספר - אז לקיץ יש תכנית הזנה נפרדת למעוטי יכולת לילדים עד גיל 18. ראי למשל פה
 
 
מפתיע, נכון? לא בדיוק מה שעולה בראש כשחושבים על ארה"ב....
לצפיה ב-'באמת מפתיע... מעניין עד כמה זה נפוץ בשאר המחוזות '
באמת מפתיע... מעניין עד כמה זה נפוץ בשאר המחוזות
18/06/2017 | 18:10
13
לצפיה ב-'לזה בדיוק כיוונתי'
לזה בדיוק כיוונתי
16/06/2017 | 16:25
1
96
בסביבתך יש ילדים שיודעים שבכל יום לימודים הם יקבלו ארוחה או שתיים, ויש להם גישה למחסן מזון בכל יום לימודים כזה. יש להם גישה למים וללימודים.
עוני במדינות עולם שלישי זה ילדים שלא יודעים מתי ומאיפה תבוא הארוחה הבאה. בכלל. כל החודש. או כל השנה. יש עוני בארה"ב - אבל זה לא עולם שלישי ולא קרוב לזה.
לצפיה ב-'אני חושבת שברור שהכוונה היא לא עולם שלישי פשוטו כמשמעו'
אני חושבת שברור שהכוונה היא לא עולם שלישי פשוטו כמשמעו
17/06/2017 | 16:12
75
ומן הסתם גם ישראל לא עולם שלישי ויש היכנו אותה כך וכמובן מגזימים.
כנראה הכוונה היא שאין כל כך אמצע
יש את המבוססים שחיים כמובן בבתים פרטיים וחיים ברווחה
ויש את העניים +הרבה הומלסים יחסית למדינת עולם ראשון .
כמובן שייתכן שאני טועה אבל נראה לי שזאת המגמה...
 
לצפיה ב-' פורום הישרדות נפתח מחדש '
פורום הישרדות נפתח מחדש
15/06/2017 | 13:05
5
 שורדים אמיתיים מכורים להדחות ומשימות חסינות
פורום הישרדות נפתח ומחכה לכם, במיוחד לרגל העונה החדשה המשודרת בימי רביעי ושבת ערוץ 2.
היכנסו ושתפו מי הפייבוריט שלכם
 
 
לצפיה ב-'התייעצות בנושא חצבת... '
התייעצות בנושא חצבת...
06/06/2017 | 21:48
19
224
לאור הטיול המתוכנן שלנו לאיטליה, התחלתי להילחץ יחד עם המדיה הישראלית (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4971556,00.html)

אפשר לשמוע מה אתן עשיתן? (לגביכן, לא לגבי הילדים - בהנחה שיש ביניכן קשישות כמוני שנולדו לפני 1978....).  התחסנתן? עשיתן בדיקת  נוגדנים?
 
עם הילדות אני יותר רגועה - דיברתי עם רופאי הילדים שלהם והם אמרו שהן מחוסנות ככל שניתן לחסן.

ד"ר T - אשמח לשמוע עצה...

תודה!!
לצפיה ב-'אני חושבת שעניתי על שאלות חצבת מיליון פעם בים'
אני חושבת שעניתי על שאלות חצבת מיליון פעם בים
06/06/2017 | 22:26
15
258
התשובה נכונה לילידי הארץ - ילידי 1956 ומבוגרים יותר או מי שחלה מחוסנים ולא צריכים להתחסן. 1957-1970 ( לא זוכרת במדויק... יש לי את זה כתוב) צריכים שתי מנות חיסון. ילידי 1971-1977 אם אינני טועה צריכים חיסון מנה אחת נוספת כי קיבלו מנה בילדות. אם את רוצה שנים מדויקות אני אבדוק בדיוק אך בעיקרון את צריכה חיסון.
בארץ מקבלים במרפאות מטיילים ויש טענה שיש מחסור בחיסונים בחלק מהמקומות, לא בדקתי.

עדיף להתחסן מראש אך אם זה לא מתאפשר בדיקת נוגדנים יכולה להראות אם את מחוסנת. אין הנחיה לבדוק לכולם נוגדנים אלא להתחסן.
אגב, גם בארץ היו מקרי חצבת.
לצפיה ב-'מיליון פעם ביום'
מיליון פעם ביום
06/06/2017 | 22:27
33
לצפיה ב-'תודה אם הבנתי נכון את ממליצה לילידי השנתונים '
תודה אם הבנתי נכון את ממליצה לילידי השנתונים
06/06/2017 | 23:14
13
165
הרלוונטיים פשוט להתחסן, ולא לבזבז מאמץ וזמן על בדיקת דם לנוגדנים שתגיד אם הם ספציפית מחוסנים?
לצפיה ב-'לגבי טווח השנים - לא ברור לי...'
לגבי טווח השנים - לא ברור לי...
06/06/2017 | 23:25
12
164
באתר של משרד הבריאות כתוב שצריך בין מנה אחת לשתיים בהתאם לגיל והמצב החיסוני
 
 
ובמקומות אחרים יש איזה קו מפריד בין השנים..
 
אשמח לשמוע מה ההנחייה המדויקת, למרות שלדעתי אין לנו 4 שבועות עד הנסיעה אז ממילא לא נוכל להספיק 2 מנות חיסון
לצפיה ב-'אז ככה'
אז ככה
07/06/2017 | 00:01
11
176
1957-1970 צריכים שתי מנות חיסון בהפרש של ארבעה שבועות בין המנות.
1971-1977 צריכים מנה אחת.
אתם צריכים מנה אחת לפי שנת הלידה שציינת.

לצפיה ב-'ואם קבלתי שתי מנות חיסון?'
ואם קבלתי שתי מנות חיסון?
07/06/2017 | 09:23
1
115
אני בטווח השנים של 1971-1977 אבל חוסנתי שנית לאחר הלידה של הילד הראשון ב- MMR
האם עדיין אני צריכה חיסון נוסף?
יש לי תור לבדיקת נוגדנים בשבוע הבא. 
תוכלי לפרט איך לפרש את תשובות הבדיקה?
המון תודה 
לצפיה ב-'אם קיבלת שתי מנות חיסון את נחשבת מחוסנת'
אם קיבלת שתי מנות חיסון את נחשבת מחוסנת
09/06/2017 | 16:46
63
ולא צריכה מנה נוספת, את גם לא צריכה לבדוק נוגדנים בעיקרון. משנה כמה מנות קיבלת ולא באיזו שנה נולדת.
אם כתוב לך בבדיקת הנוגדנים ״מחוסן״ או IgG חיובי״ את מחוסנת.
לצפיה ב-'באתר משרד הבריאות מופיע מידע סותר:'
באתר משרד הבריאות מופיע מידע סותר:
07/06/2017 | 09:56
118
"מי צריך להתחסן?
מי שנולד לפני 1957 נחשב למחוסן באופן טבעי ולכן אינו צריך לקבל חיסון. (באותן השנים לא ניתן החיסון בעולם).
ילידי 1966- 1957 נחשבים למי שאינם מחוסנים למרות שחלקם הגדול היה מחוסן באופן טבעי. משרד הבריאות ממליץ להתחסן רק במידה והתקיימה חשיפה לחצבת. באותן השנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל.
ילידי 1977-1967 נחשבים מחוסנים ב %95. משרד הבריאות ממליץ להתחסן במנה אחת, רק במידה והתקיימה חשיפה לחצבת. באותן השנים, ניתנה מנת חיסון אחת בישראל.
לילידי 1978 ואילך, ניתנו 2 מנות חיסון לחצבת ולכן התושבים נחשבים מחוסנים. משרד הבריאות קובע כי כאשר מתקיימת חשיפה לחצבת, יש לבדוק האם האדם מחוסן לפי שגרת החיסונים ולהשלימם בהתאם לצורך."
 
(הציטוט מכאן)
 
אז עכשיו התבלבלתי:  ילידי 69/70 מחוסנים חלקית או לא מחוסנים בכלל? ומה פירוש "רק אם היתה חשיפה לחצבת"?
לצפיה ב-'איזה יופי, חסכת לי בירורים'
איזה יופי, חסכת לי בירורים
09/06/2017 | 14:52
7
90
אני ילידת 1971, ובפנקס החיסונים מופיע חיסון (אחד) לחצבת בילדות. אם כך אני לא צריכה יותר מזה. איזה כייף! תודה רבה
לצפיה ב-'לא הבנת אותי נכון ראי הסבר'
לא הבנת אותי נכון ראי הסבר
09/06/2017 | 16:42
6
137
כשכתבתי שצריכים חיסון אחד - זה בנוסף לחיסון הבודד שכבר קיבלת.... כלומר את צריכה חיסון אחד *בנוסף* לזה שרשום לך בפנקס החיסונים. צר לי לבאס...

מי שנולד בתקופה שלא חיסנו צריך שתי מנות כמו שכתבתי.
לצפיה ב-' באסה.... לא נורא, יש לי עוד חודש ומשהו עד הנסיעה'
באסה.... לא נורא, יש לי עוד חודש ומשהו עד הנסיעה
09/06/2017 | 19:02
3
75
עד אז או שהחצבת תחלוף, או שאתחסן.... תודה בכל מקרה!
לצפיה ב-'קחי בחשבון שלחיסון לוקח 10-14 ימים לעבוד'
קחי בחשבון שלחיסון לוקח 10-14 ימים לעבוד
10/06/2017 | 00:15
2
84
עד שמתפתחים נוגדנים מגנים, אז כדאי להתחסן לפחות שבועיים לפני הנסיעה. לא נראה לי שהחצבת תחלוף כל כך מהר.
לצפיה ב-'תודה! אעשה את זה בסוף החודש, זה ישאיר לי 3 שבועות עד לטיול'
תודה! אעשה את זה בסוף החודש, זה ישאיר לי 3 שבועות עד לטיול
10/06/2017 | 13:34
19
לצפיה ב-'מנצלת את נוכחותך לעוד שאלה בנושא'
מנצלת את נוכחותך לעוד שאלה בנושא
17/06/2017 | 17:31
34
אני לא מצליחה למצוא בשום מקום מידע בנוגע לבן שנתיים שחוסן בהתאם לשגרת החיסונים המומלצת, אבל הספיק לקבל רק מנה אחת (כי זה מה שמקבלים). יש לנו קרובים שנסעו לאירופה ואני בדעה שצריך להפריד אותו מהם לשבועיים לפחות, עד שנוודא שהם בסדר (אחד מהם בוודאות לא חוסן).
כמובן מדברת על הבן שלי. את התינוקת אני בוודאות לא מקרבת אליהם. בעלי ואני מחוסנים.
לצפיה ב-'ד"ר T שאלה- אם אבי יליד 51 אבל לא בישראל , האם צריך חיסון? '
ד"ר T שאלה- אם אבי יליד 51 אבל לא בישראל , האם צריך חיסון?
12/06/2017 | 11:23
1
13
לצפיה ב-'זה תלוי האם קיבל חיסון במקום בו נולד וגדל'
זה תלוי האם קיבל חיסון במקום בו נולד וגדל
12/06/2017 | 17:04
58
למי שיש תיעוד בפנקס חיסונים שקיבל שני חיסונים - נחשב מחוסן. מי שקיבל מנה אחת צריך לקבל עוד אחת, מי שלא קיבל בכלל צריך שתי מנות.
עם זאת, ילידי 1956 ומטה (כולל 1951) נחשבים מחוסנים באופן טבעי מכיוון שרוב הילדים חלו בחצבת או נחשפו שוב ושוב וכך קיבלו חיסון טבעי. סביר להניח שהוא עונה על הדרישה הזו אך ליתר בטחון הייתי מציעה לו להתיעץ עם רופא המשפחה שלו בענין זה.
לצפיה ב-'מתכננת לחסן'
מתכננת לחסן
07/06/2017 | 13:50
110
בהתחשב בזה שאני לא אנטי חיסונים, לא רואה סיבה למה לא להתחסן וזהו.
גם אנחנו נוסעים לאיטליה, למיטב הבנתי היו כ2000 מקרים. עדיין במדינה של מליונים לא הייתי קוראת לזה מגיפה, אבל זה גם תלוי איפה מתכננים לטייל. אם את הולכת לעשות מסלולים בהרים, כנראה שלא תהיה שום בעיה.
לעומת זאת אם את הולכת להסתובב במרכזי ערים, מרכזי תיירות וכו , אולי יותר כדאי להתחסן.
אני קבעתי לילדים שלי תור לחיסון שני. ובעלי צריך גם הוא להשלים, הוא רוצה, זה יותר עניין של זמן.
לצפיה ב-'טוב - התחסנתי אמש '
טוב - התחסנתי אמש
08/06/2017 | 19:31
1
193
היה מכאיב (עדיין כואבת לי היד - מהחומר, לא מהדקירה כמובן) ובלילה הרגשתי לא משהו וכבר קיללתי את עצמי על הרעיון המפגר
 
אבל היום יום חדש וטוב יותר.
לצפיה ב-'תרגישי טוב '
תרגישי טוב
11/06/2017 | 04:08
114
אני קצת בהדחקה לגבי זה. לדעתי אני מחוסנת. הקטנה עדיין לא אבל לא מתקרבים לאיזורים הבעייתים בזמן הקרוב. נקווה שלא יגיע עד אלינו...
לצפיה ב-'מחפש תמיכה לאישתי?!'
מחפש תמיכה לאישתי?!
08/06/2017 | 00:09
3
292
שלום, אישתי מתחילה להתחרפן  בבית בשבועות האחרונים, התינוקת כבר בת 4 חודשים. 
לחזור לעבודה לא שייך עכשיו לפני החופש וגם היא לא רוצה לחזור לעבודה שלה מלפני הלידה.
 
לא היה את זה בלידות קודמות, כאילו האנרגיות שלה הולכות ונגמרות מהישיבה בבית.
מחפש רעיונות בשבילה מה לעשות בזמן הפנוי. משהו שימלא אותה עם עשייה קצת יותר מהדברים של הבית.
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אני מבינה אותה....'
אני מבינה אותה....
08/06/2017 | 00:22
208
גם אני התחרפנתי בבית, בכל פעם, ואחרי הרבה פחות מ-4 חודשים.
 
לא הבנתי למה "לא שייך" לחזור לעבודה. הכוונה היא שהיא מורה ולכן לא עובדת בקיץ, או שזה מכיון שיש ילדים אחרים לטפל בהם שיהיו בחופש?
 
תן קצת יותר פרטים כדי שנוכל לתת הצעות מועילות יותר - בני כמה הילדים האחרים? כמה רחוק גרים ההורים ועד כמה הם עוזרים? מה אשתך אוהבת לעשות - יש לה תחביבים?
 
בתור התחלה, שיעור התעמלות שבועי בקבוצה יכול להציל נפשות אם יש משהו שהיא אוהבת.
לצפיה ב-'רעיונות'
רעיונות
08/06/2017 | 22:53
129
אולי יעזור לה למצוא פעילויות מותאמות לחופשת לידה למשל,
סדנת עיסוי תינוקות
חוג ליווי התפתחותי
יוגה לאם ולתינוק
התעמלות עם עגלות
...
ויש גם מעגלי שיח נשי
סדנאות הורות
מפגשי מניקות של ליגת לה לצ׳ה
...
יש המון דברים לעשות.
אבל הכי הכי חשוב - תבין אותה,
תכיל אותה,
תשאל אותה כל הזמן מה שלומה,
הרבה חיבוקים והרבה מגע (זה עוזר למניעת דיכאון),
פרגן לה ותגיד לה שהיא אלופה והכי טובה בעולם!
לצפיה ב-'מניסיון זה לא פשוט'
מניסיון זה לא פשוט
11/06/2017 | 04:13
159
אני בבית מאז שמירת הריון שהתחילה 3 חודשים כמעט לפני הלידה ועכשיו כבר חודשיים בבית ובתכנון להישאר עד שהקטנה תהיה בת שנה בערך, אולי טיפה קודם וזה לא פשוט.
אני די מתחרפנת אם אני בבית ומאוד מנסה להעשיר את הימים שלי בלהיפגש עם אנשים, להסתובב, ללכת לפעילויות שונות וכו'.
 
אני לא יודעת אם יש כאלה בקופת חולים אבל אני למשל הולכת למפגשים של אמהות טריות- כל שבוע זה נושא אחר וזו שעה וחצי שמדברים על דברים שקשורים להורות ומקבלים טיפים. ככה כבר הכרתי 2 חברות שהתחברנו מעבר למפגשים. יש מלא חוגים- חלק חוגי התעמלות לאישה שמשלבים את התינוק, יש חוגים שקשורים ישירות לתינוקות כמו חוגי שחייה, חוגי עיסוי תינוקות ועוד...
 
חשוב כמה שיותר לצאת מהבית במיוחד אם יש יום קשה- לעשות הכל כדי להתארגן ולצאת.
 
אתה כותב שבעבר בלידות הקודמות זה לא היה ככה- זה הגיוני מאוד שהיא תהיה עייפה ופחות אנרגטית כי יש עוד ילדים, הרבה פחות שינה והיא כבר לא בת 16.
 
תהיה שם בשבילה, אל תבקר אותה, אל תנסה לנהל לה את היום שלה (בעלי ניסה, הוא לא יחזור על הטעות הזו...).
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
08/06/2017 | 21:29
10
21
??
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
08/06/2017 | 21:32
5
39
לא חייב להיות לבן
לצפיה ב-'האמצעי ניצח בתחרות "אלוף העברית" בכיתתו'
האמצעי ניצח בתחרות "אלוף העברית" בכיתתו
08/06/2017 | 21:34
3
102
גאווה.
 
לצפיה ב-'הו מעולה! מה בתחרות? איות נכון של מילים?'
הו מעולה! מה בתחרות? איות נכון של מילים?
08/06/2017 | 21:47
1
66
או גם שאלות של אוצר מילים?  הוא עולה משם לתחרות של כל ביה"ס או ארצית?
 
בהחלט כבוד גדול! זה בא מההורים...
לצפיה ב-'בתחרות שלושה שלבים: חריזה, מילים נרדפות ואיות'
בתחרות שלושה שלבים: חריזה, מילים נרדפות ואיות
08/06/2017 | 22:04
85
הוא אמר שהיו סה"כ 6 סיבובים בכיתה כדי להיות בשלושה אחרונים. זה ממש עצוב לדעתי.
הוא ייצג את הכיתה בתחרות הבית ספרית.
 
וההורים עושים ככל יכולתם, אבל לפעמים זה תלוי גם בילד
<במקרה שלו אנחנו מנסים להשקיע ולדרבן אותו לקרוא וללא הצלחה >
 
 
לצפיה ב-'כל הכבוד '
כל הכבוד
12/06/2017 | 08:47
3
לצפיה ב-'סופ"ש לבד עם הילדים'
סופ"ש לבד עם הילדים
12/06/2017 | 10:27
37
האיש נסע ונשארנו לבד. פינקתי ובילינו המון. היה ממש כייף. התגעגענו מאוד אבל שמחתי ופרגנתי. הוא היה זקוק לזה מאוד.
 
לצפיה ב-'שילוב של רב-הוצאות ונוסטלגי'
שילוב של רב-הוצאות ונוסטלגי
08/06/2017 | 21:46
1
133
הבוילר שלנו סיים את חייו אחרי 21 וחצי שנים של שירות נאמן (הותקן ב-1995, היה בבית כשעברנו הנה) מה שדרש בוילר חדש ושעות ארוכות עם טכנאי 
 
בנוסף היה צורך לנקות את תעלות המיזוג המרכזי בבית ואת צינור היציאה הארוך של המייבש שהיה סתום (עוד שני טכנאים עם 3 שעות עבודה) 
 
ורשמתי את צעירתי לקייטנות   
 
והביטוח לא מכסה חיסונים אלקטיביים לצורך נסיעות כמו החצבת, אז כאב לא רק ביד  (למרות שלא נורא יחסית לשאר הסעיפים פה)
 
בקיצור, שבוע קשה לחשבון הבנק. כרטיס האשראי שלי מעלה עשן מהוצאות לא כיפיות במיוחד (מילא אם זה היה משהו כיפי)
 
בלי קשר תפסה אותי השבוע שיחת עבודה ארוכה ליד הגנון/גן טרום חובה אליו הלכו שתי בכורותי. אז יצא לי לעמוד שם ליד איזה חצי שעה ובינתיים לבהות בילדים בגן המשחקים וכו'.  הן היו שם איזה 3 שנים כך שהמקום מוכר לי היטב. ופתאום זה הרגיש לי כאילו עברו 100 שנה מאז היו לי ילדות שם, וילדי הגנון נראו לי כה קטנים וצעירים, והגננות גם נראו לי צעירות (רובן בשנות ה-20 לחייהן).
 
חלפתי ליד קיר הזכוכית של הגן ממנו נהגו הבנות שלי לנפנף לי בבוקר/להיצמד לזכוכית עם הפנים לפרידה אחרונה בעודי מפליגה הלאה לכיוון העבודה אחרי שהורדתי אותן שם.
 
בקיצור - מין שילוב של נוסטלגי עם מהורהר וקצת עצוב.... החיים עוברים
לצפיה ב-'גם אני מרגישה שהחיים עוברים לי מהר'
גם אני מרגישה שהחיים עוברים לי מהר
12/06/2017 | 07:41
59
שנה שעברה סיימנו עם גני הילדים.
הילדים עצמאים יותר, יכולה להשאיר אותם לבד (הקטן רק בהשגחת הגדולה כמובן). מתחילה להרגיש שאוטוטו כבר לא יצטרכו אותי , שמחה על הבחירות שלי בשעות העבודה הלא הגיוניות שלי שגורמות לי לקבל את הגדולה בצהריים, שנה הבאה אולי גם הקטן לפחות חלקית יהיה בבית, יום הלימודים הקצר לא מאפשר לי לקבל גם אותו.
 
ההוצאות הבלתי צפויות בהחלט מעמיסות את חשבון הבנק, גם לנו היה חודש כזה עם כל קיטנות החופש ששריינתי ורשיון/ביטוח לרכב שיצא ביחד.
לצפיה ב-'איך היה? '
איך היה?
08/06/2017 | 22:48
89
זה טוב שיש את הסיכום השבועי הזה, גורם לי לחשוב..
השבוע הבת שלי נפלה מהמיטה בפעם הראשונה. שבעה חודשים הצלחתי ללא נפילות ופתאום זה קרה ): מהמיטה שלנו, כשאני עומדת ליד ומתלבשת, היא זחלה בכיף שלה ופתאום בום!
ממש התבאסתי, אבל היא בכתה רק שתי דקות ונרעה מהר.
תודה לאל, הכל בסדר.
היה גם ריב עם הבעל שלא נגרר יותר מידי.
והיו גם המון ג׳וקים בביניין כי היה ריסוס.
נשמע רע אהה?
אבל חוץ מזה היה מושלם,
מפגש שיח אימהות מקסים שהייתי בו,
יום מושלם ובו פגישה עם חברה מהעבר שגם בחופשת לידה,
ותינוקת אחת מתוקה שעושה לי טוב (:
לצפיה ב-'שבוע שגרתי '
שבוע שגרתי
12/06/2017 | 10:25
41
עמוס כרגיל בלי ארועים מיוחדים.
לצפיה ב-'פריצות (בחולם!) - המכה ה-11'
פריצות (בחולם!) - המכה ה-11
05/06/2017 | 06:21
23
345
השבוע היו ברחוב שלנו שתי פריצות, שבאחת מהן נגנב גם רכב. 
 
זה מלחיץ כשזה כל כך קרוב... וילדות הבית לחוצות מזה מאוד.
 
ניסיתי לשכנע אותם שהנבחנית הגדולה שלנו תעשה הרבה רעש אם זה יקרה... ובכל זאת, זו הרגשה מאוד לא נעימה, גם עבורנו. ואין לנו בבית מי יודע מה דברים שיעניינו גנבים, אז הם בטח סתם יתעצבנו.
 
פרצו לכן פעם הביתה? לפני עידן הילדים או אחרי?
לצפיה ב-'מפחיד מאוד '
מפחיד מאוד
05/06/2017 | 08:16
1
161
בשנות העשרים של חיי פרצו לבית של ההורים שלי כשישנו. זה היה מפחיד מאוד, קמנו בבוקר וראינו שהרכב שלי נגנב ואיתו מוצרי חשמל שהיו בהישג יד.
לקח לי המון זמן להתגבר על זה, זו היתה תקופה קשה מאוד.
גם בעבודה שלי פרצו פעם בלילה כשלא היינו פה, אין פה הרבה מה לגנוב היה מעט כסף באחת המגירות לקניות שוטפות לקחו אותם ובגלל שזה משרד כנראה לא חיפשו יותר מיזה. אפילו לא הודענו למשטרה לדעתי. הם גם ככה לא עושים עם זה יותר מידי.
בדיוק אתמול חשדתי שאולי מנסים לפרוץ לנו הביתה כשקיבלתי טלפון מוזר מחברת שליחויות. בסוף זה התגלה כמשלוח אמיתי שלא תיאמו איתי בכלל שמביאים, פרסום . ההרגשה שאני בעבודה ויש מישהו מחוץ לבית שלנו הכניס אותי ללחץ גדול מאוד. כבר הקפצתי את הבעל שילך לראות שהכל בסדר.
לצפיה ב-'באמת מלחיץ. עכשיו הזכרת לי שפעם לפני שנים'
באמת מלחיץ. עכשיו הזכרת לי שפעם לפני שנים
06/06/2017 | 05:06
119
בן זוגי איבד את הארנק שלו (או שאולי הוא נגנב?). על כל פנים, הוא קיבל טלפון ממישהו שביקש להחזיר לו אותו, וביקש לקבוע פגישה במקום שלישי - כלומר לא אצלנו בבית - כדי להשיב את הארנק
 
ובדיוק קראנו איפשהו שזה סוג של "עוקץ" שכך הפורצים יודעים על בטוח שלא תהיה בבית בשעה הזו שאתה הולך לנקודת המפגש לקבל חזרה את הארנק - ופורצים...
 
וזה הלחיץ אותנו בטירוף והושבנו מישהו בבית בזמן הזה.  בסוף זה סתם היה מישהו שבאמת מצא את הארנק ואילו אנחנו חיינו בסרט....
לצפיה ב-'לצערי יש לנו נסיון בפריצות'
לצערי יש לנו נסיון בפריצות
05/06/2017 | 21:51
1
186
כשגרתי בבאר שבע בתוך שטודנטי. פרצו לי תוך חודשיים פעמיים... בפעם הראשונה לקחו את כל רכושי הסטודנטיאלי המועט, שכלל תכשיטים לא יקרים (רק יקרים לליבי שרשרת שקיבלתי כשנולדתי מסבתי ז״ל ושרשרת שקיבלתי ממנה לבת המצווה - שהגנב הנרקומן בוודאי מכר בשקלים בודדים ....), מערכת הסטריאו המאפנה שלי וכל אוסף הדיסקים שלי. הוזמנה משטרה שהזעיקה מז״פ שבאופן ממש נדיר הצליחה לתפוס את האידיוט לפני שמכר את המערכת והיא הוחזרה לי (רק כדי להגנב לי שוב בפריצה אחרי חודשיים, כשעליה עדיין מודבקת המדבקה של משטרת ישראל).

במקום מגורינו הנוכחי פרצו לנו לפני שנים כאשר היתה מגיפת פריצות ברחוב, זה קורה בד׳״כ כאשר בונים ברחוב.
לא הספיקו לקחת כלום כי השכנים הפריעו להם, הם שברו את התריס והרסו את הסורגים לאור יום. נפלה להם לצערם ספריות הספרים הרפואיים שלי , ששוקלת  לא רע בכלל, מה שגרם לרעש גדול, השכנים שמעו והם ברחו, לא לפני ששפכו אתכן תוכן הארונות והמגירות בבית על הרצפה. תחושת פגע. כזו בפרטיות- תחתונים, חזיות, דברים פרטיים, הכל בבלגן גדול, על כל הרצפה, דרכו עליהם עם נעליים עם בוץ ברגל גסה.

לפני כשנה השכנים הצמודים שלנו נסעו לחו״ל ופרצו להם בשעת ערב בסביבות 19:00, אנחנו הגענו עם הילדים הביתה בשעה שהגנבים היו צמודים  לבית שלנו אך מאחורה ולא ראינו אותם, זו היתה הרגשה מפחידה מאד לדעת שהם לא מפחדים לפרוץ בשעות שבהן אנשים עוד מסתובבים ברחוב עם ילדים... רוקנו להם את כל הבית ולקחו את הרכב.

מאז הפריצה חברת הביטוח חייבה אותנו בסורגים בכל הבית ואזעקה, אני שונאת לגור ככה. בכל מקרה הכל מבוטח.
לצפיה ב-'וואו. באמת הרגשה איומה. וזה לא הפחיד/מפחיד את הילדים?'
וואו. באמת הרגשה איומה. וזה לא הפחיד/מפחיד את הילדים?
06/06/2017 | 05:03
89
הרכוש לא מטריד אותי (אין לנו מי יודע מה דברים בבית. הדבר היחיד בעל ערך סנטימנטלי הוא טבעת הנישואין שלי והיא עלי).
 
אבל מטרידה אותה התחושה של חוסר בטחון אישי. הפריצות פה היו כשהאנשים היו בבית, פשוט הם ישנו
לצפיה ב-'להורים שלי פרצו הבייתה ואני זו שגיליתי'
להורים שלי פרצו הבייתה ואני זו שגיליתי
06/06/2017 | 03:10
2
210
עדיין גרתי שם. זה היה בתקופה שהייתי סטודנטית נדמה לי. הגעתי הבייתה ואז ראיתי שהדלת של הבית פתוחה לרווחה והבית הפוך. חשדתי שאולי הגנבים עדיין שם אז מיהרתי לשכנים והזמנו משטרה. אחרי זה  יחד עם השכן נכנסתי ומבלי לגעת בכלום חיפשנו את החתול.
 
הם כנראה בעטו בו כי מצאנו אותו עם פגיעה בגוף והוא התחבא מתחת למיטה של ההורים וכשראה אותי יילל בהתרגשות.
 
זה היה מאוד מפחיד ומלחיץ ברמה שזוכרת שלא יכולתי לישון בבית כמה ימים. ממש רעדתי מפחד.
לצפיה ב-'חתול מסכן... מקווה שהתאושש מהטראומה...'
חתול מסכן... מקווה שהתאושש מהטראומה...
06/06/2017 | 07:07
1
28
לצפיה ב-'לצערי כבר נפטר מאז. יש להם אחד אחר'
לצערי כבר נפטר מאז. יש להם אחד אחר
06/06/2017 | 15:31
29
לצפיה ב-'לא פרצו אליי אישית,'
לא פרצו אליי אישית,
07/06/2017 | 06:12
115
אבל פרצו לדירה בבניין שלי כשהייתי ילדה. ההורים אמרו לי שהדייר שם ישן (זה היה בצהריים) והשאיר את הדלת פתוחה וכך נכנסו הגנבים (אבל לכי תדעי אם זה באמת מה שקרה).
וכמו כן, בטיול שלנו לאירופה לאחרונה גנבו לבעלי את הארנק - מה שמעבר לכך שגרם לנו לאבד לא מעט כסף, גם סיבך את התכניות שלנו כי לא יכולנו לשכור רכב בלי הרישיון שלו (במקום זה התניידנו ברכבות ומוניות לאן שהיינו אמורים להגיע, וזה לא היה מאוד פשוט עם הילדות והמזוודות ורכבות שעוצרות רק לדקות ספורות בתחנה).
לצפיה ב-'הברחתי פורץ באמצע הלילה '
הברחתי פורץ באמצע הלילה
08/06/2017 | 00:57
2
163
לא משהו שהייתי רוצה לחוות שוב.
 
לצפיה ב-'אוי ויי'
אוי ויי
08/06/2017 | 04:00
1
102
היית בבית כשמישהו פרץ? והוא ברח פשוט מהצרחות? 
 
איזו זוועה
לצפיה ב-'הייתי לבד בבית'
הייתי לבד בבית
09/06/2017 | 16:47
113
זה היה אמצע הלילה כששמעתי רעשים בבית.
היה לי יותר מזל משכל בלילה ההוא כי הייתי בחודש שביעי, לבד בבית וקמתי מהמיטה חצי מטושטשת. כנראה המראה שלי לא היה מלבב כי הפורץ ברח מייד כשראה אותי 
רק אחרי שהוא ברח פתאום נפלה עליי המשמעות של מה שקרה. לקח לי זמן להישאר לבד בלילה בבית.
לצפיה ב-'זו חוויה מפוקפקת לגמרי!'
זו חוויה מפוקפקת לגמרי!
08/06/2017 | 21:55
92
אמא שלי שגרה באזור שקט של בתים פרטיים חוותה פריצות מספר פעמים (בדרך כלל נלקח כסף)
 
הפריצה המשמעותית שלקחו רכוש היתה כשהיינו אצלה. 
בערב ראינו תוכנית מצחיקה של שי שטרן על גנבים (לא הצלחתי למצוא ברשת)
ובבוקר קמנו בלי מכונית (חדשה, 3 ימים על הכביש, עם עגלת תינוק וכדורירגל) , טלפונים ניידים, מצלמות ותכשיטים.
אחותי מאז הפסיקה לישון אצל אמא שלי ואם חייבת ישנה מאוד גרוע.
אני מאז עונדת את התכשיטים האהובים שלי בקביעות, כדי שלא ישארו לבד בבית....
 
אצל חמותי עשו ביקור ביום העצמאות!
<לא נחים לרגע....>
לצפיה ב-'גם אני הברחתי פורץ'
גם אני הברחתי פורץ
09/06/2017 | 16:11
10
177
התעוררתי (נו מה הפלא, הוא פתח את השער מדרגות של הזוחלת דאז, שהצירים שלו היו לגמרי לא משומנים וחרקו) והתיישבתי במיטה ונבהלתי לראות מישהו בפתח חדר השינה, מהבהלה שלי הוא ברח ואפילו לא צעקתי. השכנגד התעורר ורדף אחריו, רק כדי לחזור אח"כ לחדר השינה ולשאול אם רדף אחרי חתול - הוא היה בלי המשקפיים ופשוט רץ אחרי מה שברח ממנו.. אחרי הלילה ההוא התקשיתי לישון כמה חודשים (פרומו לגיל המעבר...) ובסוף שכחתי. אנחנו מפעילים את האזעקה כל לילה (כן גם בלילה ההוא, ובכל זאת הוא נכנס בלי להפעיל אותה), יש לנו סורגים על חדרי השינה, כלבה בהמה ענקית (שסביר שתלקק את ידי הפורץ, אם היא בכלל תתעורר), ותקווה גדולה בלב שהפריצה הבאה תקרה כשאנחנו לא בבית. נראה לי שתעודת הביטוח הכי טובה שלנו היא העובדה שאנחנו גרים בבית הכי קטן וצנוע ברחוב, עם המכוניות הכי ג'יפה. לא אטרקטיבים... (אנחנו לא מסכנים אבל מה שהולך ברחוב הזה סביבנו זה לגמרי לא "מעמד הביניים הממוצע"). 
לצפיה ב-' '
09/06/2017 | 16:49
1
92
היה לנו מזל שזה נגמר ככה... 
לצפיה ב-'בהחלט'
בהחלט
09/06/2017 | 21:22
91
ומצד שני, כמה כבר אפשר לאיים עלי אחרי שהברחתי פורץ? בין ד'ר דאן ד'אט.
לצפיה ב-' מאוד מפחיד. קרה לנו משהו דומה אמש (ספוילר: לא זהה)'
מאוד מפחיד. קרה לנו משהו דומה אמש (ספוילר: לא זהה)
09/06/2017 | 23:41
1
122
אז עכשיו לרגל הלחץ רמבו התקין מין אזעקה עם גלאי נפח אחד כדי שתקלוט אם מישהו עולה במדרגות לכיוון חדרי השינה שלנו. זה משהו מאוד פשוט - אלחוטי כזה - יחידת האם כדי להפעיל את זה בלילה היא ליד המיטה שלנו, מחוברת לשטקר.
 
אמש היה הלילה הראשון שהתקנו אותה. מתישהו, באיזור 4 בבוקר, היא התחילה לצפצף.  רמבו, נאמן לשמו הוירטואלי, ישר התיישב במיטה, וזינק ממנה החוץ כדי לרדוף אחרי הפורץ/ים.  
 
אני, עפוצה קצת וחצי פאזה אחריו, קמתי גם ואמרתי לו: "חכה! אני באה איתך! אל תלך לבד!" (הוא לא חיכה, הוא היה 2 מטר לפני).
 
כשהגעתי לקו המדרגות ולרמבו, הוא עצר שם. חשבתי שזה היה כי הוא נהייה ג'נטלמן והחליט לחכות לי כמו שביקשתי. אלא שלא... זה היה כי על הפודסט באמצע גרם המדרגות ישב לו ה-  המפגר שלנו.
 
מה שכן - לא כיף להתעורר באמצע הלילה! נזכרתי למה לא צריך עוד תינוקות, גם אם הם נראים כה-חמודים אצל אחרים....
לצפיה ב-''
15/06/2017 | 04:27
2
לצפיה ב-'עדיף ג'יפה על פני ג'יפ '
עדיף ג'יפה על פני ג'יפ
09/06/2017 | 23:45
5
136
<לא יכולתי להתאפק, משחק המילים קרץ לי>
 
לא הבנתי - הכלבה-בהמה לא התעוררה בכלל?! אוי ואבוי. גם כשהוא רדף אחרי הפורץ?
 
ובגיל המעבר לא ישנים בלילה? חשבתי שזה רק בגיל הפוריות שלא ישנים בלילה, בגלל היונקים המייללים! שיט. אז מתי ישנים בעצם?
 
לצפיה ב-' '
10/06/2017 | 09:33
93
מתי ישנים בעצם...

נראה לי שישנים כשהילד הכי קטן בבית באותו זמן בין גיל 5 ל-12, בערך (כלומר, אלא אם גיל המעבר הגיע כבר).

לצפיה ב-'הבהמה לא היתה אז'
הבהמה לא היתה אז
10/06/2017 | 10:54
3
115
אבל לפעמים היא לא טורחת לקום כשאני חוזרת מטיסות בשעות הזויות, למה שאחשוב שהיא תתאמץ על פורץ...
נדודי שינה (הו איזה שם עדין) זה הסמן הראשון, בד"כ שנה-שנתיים לפני המנופאוז. תצברי שעות עכשיו, שיהיה לך. 
לצפיה ב-'תודה על האזהרה - יש למה לחכות '
תודה על האזהרה - יש למה לחכות
12/06/2017 | 17:23
2
67
כלבת הענק שלנו נובחת באבוהה כשאני מגיעה עם מונית מטיסות בשעות הזויות. זה בערך הדבר המועיל היחיד שהיא עושה
 
השבוע היו אצלנו כל מיני טכנאים, והיא נבחה כמה נביחות למען הרקורד ורצה להתחבא בחדר האהוב עליה. כמו שאמר אחד מהם, שמבין לנפשם של כלבים, היא נבחה את המסר:  "Mommy! save me! I'm so scared...."
לצפיה ב-'לכן את צריכה פינצ'ר עצבני וחסר מודעות עצמית'
לכן את צריכה פינצ'ר עצבני וחסר מודעות עצמית
13/06/2017 | 16:49
1
52
שיעיר אותה וירביץ בה ביטחון
לצפיה ב-' - את צודקת לגמרי....'
- את צודקת לגמרי....
13/06/2017 | 17:33
44
מתחילה לחשוב שאולי פינצ'ר הוא בכלל כלב יותר מוצלח למטרות אזעקה/שמירה על הבית.  
 
כמו הדויד'קה במלחמת העצמאות (שלמיטב ידיעתי היתה נשק שבעיקר עשה רעש/הפחיד את האויב.... לא יותר מזה)
לצפיה ב-' פורומים מתחדשים במיוחד בשבילכם '
פורומים מתחדשים במיוחד בשבילכם
07/06/2017 | 13:51
9

מחכים לכם מנהלים חדשים ופורומים שצומחים מחדש 
 
 זקוקים לייעוץ בנושאים כמו התאזרחות של בני זוג זרים, ויזה, הגירה או אשרת עבודה בארץ? היכנסו לפורום מעמד זרים ומומחה ישיב לשאילותיכם  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2569
 
 חושדת שבעלך בוגד בך? רוצים לגלות פרטים על אדם מסוים? היכנסו לפורום חקירות פרטיות ותבררו הכל  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2456

 בעלי עסק חדש ונתקלים בקשיים? מעוניינים בצמיחת החברה? בפורום עסקים תקבלו פיתרונות להכל  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2292

 מתמודדים עם הפרעות אכילה? זקוקים לתמיכה נפשית? 
יש לכם את מי לשתף   http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/198
 
 הבניין שלכם לקראת תהליך פינוי בנוי או תמ"א 38? מומחה בפורום תמ"א 38 והתחדשות עירונית מחכה לשאלותיכם  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2454
לצפיה ב-'עולם הולך ונעלם - קריסת החנויות הפיזיות '
עולם הולך ונעלם - קריסת החנויות הפיזיות
04/06/2017 | 15:47
11
256
בסביבה שלי, החנויות הפיזיות מסביבי הולכות ונסגרות ויש גם מגמה רחבה יותר של סגירת קניונים [שאני לא מרגישה אבל אני לא ממש חיית קניות...] שמתוארת גם במדיה, למשל:
 
 
 
בסביבה שלי יש חנות ספרים (בארנס אנד נובל) גדולה שמהווה את העוגן של מרכז העיר ותיסגר השנה, מה שמאוד מעציב. היא מרכז קהילתי כזה - יש בה כל מיני אירועים איסוף כספים לגני הילדים המקומיים וכו', ויש בה גם בית קפה נחמד.
 
למרות שאני לא חיית קניות, מבאס אותי עולם הקניות העתידני שבו קונים נעליים ב11 בלילה לבד מול המחשב, מה גם שנעליים צריך לנסות....  שלא לדבר על זה שכבר לא יוצא אף פעם להיתקל באיזו שכנ/ה או חבר/ה בסופרמרקט, חנות או רחוב כי כולם קונים ברשת. נתקלים רק במקלדת שלהם....
 
פעם היו מצרים על כך שחנויות פרטיות קטנות מפנות את מקומן לרשתות. עכשיו גם הרשתות פה בקשיים (מייסיס, סירס, ג'יי סי פני, כולן בערך )
 
גם בארץ אנשים מעדיפים להזמין בזול מאמאזון ועלי אקספרס - לא? זה לא משפיע על החנויות המקומיות?
 
לצפיה ב-'אני חושבת שבארץ מזמינים הרבה מחו"ל אבל לא ברמה שלנו בארה"ב'
אני חושבת שבארץ מזמינים הרבה מחו"ל אבל לא ברמה שלנו בארה"ב
04/06/2017 | 16:24
2
175
אני זוכרת שכשהייתי בארץ התחרפנתי מחוסר הזמינות של הזמנת דברים- זה היה ממש גמילה כפויה מאמאזון. אנחנו מזמינים מלא מאמאזון. כמעט כל יום מחכה לנו קופסא
לפעמים דברים קטנים, לפעמים דברים גדולים- לא תמיד זה הכי זול שם אבל אין ספק שנוח מאוד במיוחד כשיש תינוקת ניו בורן בבית ועדיין אי אפשר להעלות לרכבת/אוטובוס אז זה נגיש בהזמנה באינטרנט.
 
בד"כ אני קונה למשל חולצות או בגדים לקטנה דרך האינטרנט. עד עכשיו נפלתי רק פעם אחת על משהו ממש לא איכותי. אני מקפידה לקרוא תמיד ביקורות וחוות דעת אבל לפעמים זה כאלה שסתם כתבו כי קיבלו את המוצר בהנחה או בחינם אז משתדלת למצוא את חוות הדעת האמיתיות...
 
 
לצפיה ב-'אני מסכימה איתך שזה מאוד נוח כשיש תינוק/ת בבית'
אני מסכימה איתך שזה מאוד נוח כשיש תינוק/ת בבית
05/06/2017 | 06:23
1
126
אנחנו מתבאסים, כשמזמינים מאמזון, מכמות האריזות והעטיפות העצומה שם. וגם קשה למחזר את הקרטון כי הם מדביקים אותו במין טייפ שחור שכתוב עליו אמזון שלא כל כך יורד (עם מין סיבים מעצבנים)
לצפיה ב-'בדיוק קיבלנו 2 קופסאות של זוגות מוצצים ועוד משהו קטן'
בדיוק קיבלנו 2 קופסאות של זוגות מוצצים ועוד משהו קטן
06/06/2017 | 03:06
103
הגיע בקופסא קטנה שנכנסה לקופסא ענקית של אמאזון עם מלא שקיות... בזבוז
לצפיה ב-'וואו אני קונה הכל באינטרנט'
וואו אני קונה הכל באינטרנט
04/06/2017 | 17:23
1
170
החל מסבונים ובגדים וכלה במוצרי חשמל.
אני חושבת שאני מפורצי הדרך בנושא, קונה באינטרנט כבר כ4-5 שנים, הרבה לפני שזה הפך לנחלת הכלל..
אישית לא סובלת קניונים, לא אוהבת מוכרות שמסתכלות עליי בחנות, לא אוהבת לחפש דברים בחנות. זה גם גוזל המון זמן.
אני עובדת משרה מלאה, ואחר כך מגדלת 4 ילדים קטנים, הזמן הפנוי שלי שואף ל0.
ככה אני יכולה בערב כשכולם ישנים לשבת על האייפד ולהזמין כל מה שאני צריכה.
חסכוני ונוח.
מה שכן, המשלוחים מארהב נהיו מאד יקרים לאחרונה וזה צמצם לי מאד את החנויות מהן אני מזמינה וזה מבאס
לצפיה ב-'אז בשורה התחתונה - זה אומר שהמגמה הזו לא משנה'
אז בשורה התחתונה - זה אומר שהמגמה הזו לא משנה
05/06/2017 | 06:24
114
לך לכאן או לכאן? (סתם תוהה)
לצפיה ב-'שמעתי ראיון ברשת ב' בעקבות הכתבה בכלכליסט '
שמעתי ראיון ברשת ב' בעקבות הכתבה בכלכליסט
04/06/2017 | 22:35
1
153
הראיון היה עם ד"ר מבר אילן (לא זוכרת את השם ולא את הטייטל של עיסוקו)
 
הוא אמר שהאדם יצור חברתי ולכן כל עוד החנויות יגישו ערך חוויתי, הן ישארו קיימות. בנוסף חוש המישוש גם ישאיר חלק מהחנויות וגם הזמינות המיידית של הסחורה שומרת על החנויות (הם הביאו דוגמא שבארה"ב מקבלים ביום למחרת, בארץ זמן האספקה ארוך הרבה יותר)
 
אחר כך דברו על זה שכמו שבתי הקולנוע נסגרו כשיצאו כל ה"חוויות הקולנוע הבייתי" ועכשיו נפתחים מחדש, אז צפוי תהליך דומה עם הקיניונים.
 
באופן אישי, אני כמעט ולא קונה באינטרנט. בעלי כן, אבל לא הרבה.
 
פעם כתבתי על זה, שאני משתדלת לקנות גם בחנויות ליד הבית, אפילו שהן יותר יקרות, כדי להשאיר אותן חיות ופועלות.
מבאס אותי לראות חנויות סגורות. בעיקר בגלל שזה אומר שמישהו איבד את הפרנסה שלו.
 
 
לצפיה ב-'כן - זה בדיוק הקטע החברתי הזה שנעלם יחד עם החנויות'
כן - זה בדיוק הקטע החברתי הזה שנעלם יחד עם החנויות
05/06/2017 | 06:27
97
וגם ככה גדל דור שכל מה שמעניין אתו זה מסך הטלפון שלו. אז אם החנויות ייעלמו זה רק ייחזק את זה
 
בתי הקולנוע בסביבתי נסגרים גם הם (לא כולם - אבל רבים)
 
מבינה לליבך. גם אני משתדלת לקנות בחנויות ליד הבית או בשווקי איכרים למיניהם ובהם גם לשלם במזומן.
לצפיה ב-'ביישוב שאני גרה בו רק נפתחים עוד ועוד מרכזי קניות'
ביישוב שאני גרה בו רק נפתחים עוד ועוד מרכזי קניות
05/06/2017 | 04:44
1
158
וזה מוגזם ומעצבן כשלעצמו, כי זה לא שחסרות חנויות, כל פעם נפתח מרכז חדש שמחסל את המרכזים הישנים ולוקח מהם לקוחות, ורשתות פוגעות בחנויות המקומיות. ובמקום שיבנו מרכזים שחסרים ביישוב ובסביבה כולה, ויש בהם צורך ורצון ,ועם תכנון נכון הם יכולים להעשיר את חיי האנשים ואת אפשרויות התעסוקה - קאנטרי, מכללה, בית קולנוע... תקצר היריעה - כל פעם בונים עוד איזה מרכז קניות מיותר, בחלק מהמקרים על שטחים ירוקים פתוחים, והוא מאכלס חנויות רשת סתמיות של מוצרים שכבר קיימים (כבר מזמן יש פה איפה לקנות כלי בית, בגדים, ספרים...) ועובדים בהן אנשים מחוץ ליישוב, בשכר מינימום. אני אפילו רואה גם איך סדר העדיפויות והתפיסה חסרת הדמיון (והשגויה!) "הבילוי היחיד שאנשים רוצים וצריכים זה שופינג" משפיעה מעבר לזה. למשל: בשנתיים האחרונות טרחו והוסיפו קווי אוטובוס ייעודיים שמביאים ממרכז המושבה ישר למרכז ביג, אבל בין שתי המושבות הצמודות וקשורות מוניציפלית וחברתית עדיין מחבר רק קו אוטובוס אחד, שנוסע בתכיפות נמוכה בהרבה. וכל יוזמה שבה נעשה ניסיון להקים מרכז תרבות מסוג אחר כלשהו, היא יוזמה פרטית ועצמאית לגמרי, על שטח שכור ועם המון עזרה מחברים נלהבים שעושים זאת בהתנדבות.
בקיצור, איפה שאני גרה אנחנו נצמאים בשיאו של התהליך שהסביבה שלך כבר נמצאת בשלב שבא אחריו... מרכזי המושבות ומרכז ביג עדיין שוקקים חיים, ועדיין נראה שהחניה שם מפוצצת אז נראה שאנשים הם עדיין בקטע של קניות פיזיות.
בנימה אישית, אין מצב שאקנה בגדים דרך הרשת, ובטח שלא נעליים. איך אפשר בלי למדוד? בכלל, מעולם לא קניתי מוצר ברשת, חוץ מ-snuggle nest שאני ואבא של הילד קנינו כשנולד. בגלל איזו תקלה גם לא הצלחתי לפתוח פייפאל כשאחרי לחץ של הבן שלי עמדתי לקנות לו איזה משחק וניסיתי. מאז לא ניסיתי.
לצפיה ב-'בהפוך על הפוך אני קצת מקנאה'
בהפוך על הפוך אני קצת מקנאה
05/06/2017 | 06:30
147
באווירה השוקקת שאת מתארת.
 
לגבי בגדים ברשת - לאחרונה ניסיתי את stitch fix לראשונה. זה מודל מעניין של בגדים ברשת - והאמת שזה נחמד מאוד
 
לצפיה ב-'אני עדיין קונה בקניון'
אני עדיין קונה בקניון
05/06/2017 | 08:09
110
לא מסוגלת לקנות דרך הרשת צריכה למדוד ולראות כל בגד על הגוף.
משונאת קניונים וקניות נהייתי אוהבת קניונים בזכות חברה טובה שלימדה אותי להנות מהקניות ושינוי רציני שעשיתי במשקל בשנה האחרונה, והצורך לקנות מלתחה חדשה .
יודעת שיש אנשים שקונים המון ברשת אצלי זה עוד לא עובד עדיין. הבנתי שהאחיינים שלי לא הולכים בכלל לחנויות וקונים הכל באינטרנט. 
 
בשישי האחרון קניתי ספר בישול, חברה אמרה בשביל מה? היום יש הכל ברשת. היא צודקת ובמיוחד הספר שקניתי שבטוח מרבית מהמתכונים שלו ברשת כי הוא מבוסס על תכנית בישול בטלויזיה. אני גם מבשלת המון ממתכונים ברשת ועדיין אוהבת על מדף הספרים שלי ספרי בישול לרוב. לא רואה את עצמי מפסיקה לקנות אותם כרגע. מידי פעם מפנקת את עצמי עם ספר חדש. קניות בחנויות הן אותו דבר עבורי. לפחות כרגע. 
לצפיה ב-'"אישה לעולם לא תקנה בגד באינטרנט"'
"אישה לעולם לא תקנה בגד באינטרנט"
06/06/2017 | 04:44
136
רק דיברתי, וכבר יצאה כתבה שוביניסטית הזויה....
 
 
לדעתי המצוטט חי בסרט.....
לצפיה ב-'היי, מחפשת בלוג מפעם שלא ילד שלא אכל כלום מלבד נוזלי'
היי, מחפשת בלוג מפעם שלא ילד שלא אכל כלום מלבד נוזלי
04/06/2017 | 18:26
3
227
והאמא עברה איתו תהליך שתיעדה בבלוג של מעבר למזון מוצק (ילד גדול, בגיל בית ספר)
לדעתי היא הייתה מהקבוצה פה.
מישהי מפה במקרה זוכרת מי זו הייתה או איך אפשר למצוא את הבלוג? (אם קיים בכלל))

תודה מראש
לצפיה ב-'3 לידות והזיכרון עוד עובד '
3 לידות והזיכרון עוד עובד
04/06/2017 | 20:39
2
247
לצפיה ב-'אלופה!!! תודה '
אלופה!!! תודה
04/06/2017 | 20:54
20
לצפיה ב-'זכרתי שזו היתה מרב. (= מרב נקודה. בלי י')'
זכרתי שזו היתה מרב. (= מרב נקודה. בלי י')
05/06/2017 | 06:15
156
אבל לא זכרתי/ידעתי שהיא כתבה בלוג. כיף לקרוא אותה.
לצפיה ב-'היית צריכה לבקש'
היית צריכה לבקש
01/06/2017 | 16:33
16
862
הקומיקס הזה מעלה הרבה מחשבות על חלוקת התפקידים בין בני זוג במשפחה.

https://english.emmaclit.com/2017/05/20/you-should...

הכותבת אומרת שגם אם חלוקת התפקידים היא "שיוויונית" ובן הזוג עושה מחצית ממטלות הבית, העומס המנטלי נשאר על האישה.
היא זו שתתכנן את חלוקת התפקידים ותחלק מטלות.
האישה נאלצת להיות ה"מנהלת" של משק הבית ובן הזוג יעדיף להשאר במעמד של "עובד" ללא אחריות. לא יוזם, עושה בדיוק את המוטל עליו ולא שום דבר מעבר לזה.
בהרבה מקרים בת הזוג תעדיף לעשות בעצמה מאשר להשקיע את המאמץ המנטלי בלהעביר את התפקיד לבן הזוג.

מה המצב אצלכן?
האם גם את מוצאת את עצמך "מנהלת" את בן הזוג ומחלקת לו מטלות? או שאולי אצלכם זה הפוך?
עד כמה שיוויונית חלוקת המטלות בבית?
מי אחראי לזכור ימי הורים/מועדי חיסונים/לקבוע תור לרופא וכו'?
לצפיה ב-'מצד אחד, יש דברים שאני אחראית עליהם,'
מצד אחד, יש דברים שאני אחראית עליהם,
01/06/2017 | 17:50
252
כמו בית הספר, בגדים, צעצועים, ספרים, חוגים, רפואה, וכו'. מצד שני, יש דברים שהוא אחראי עליהם כמו כל מה שקשור לאוטו, למחשבים ולאלקטרוניקה, לחשמל, תשלום חשבונות, תיקונים בבית (גם אם מדובר בלהזמין מישהו שיתקן), וכו'. נכון שלכאורה הדברים שאני אחראית עליהם לא קשורים אליי אלא רק לילדות, ואילו רוב הדברים שהוא אחראי עליהם קשורים גם אליו, אבל במאזן של כך שהדברים צריכים להיעשות, זה לא מאוד משנה. בסופו של דבר, אני לא יכולה להתלונן על החלוקה בבית שלנו, לא מבחינת מטלות שוטפות ולא מבחינת חלוקת אחריות.
 
מה שכן, תמיד מעצבן אותו שהוא שואל אותי, נניח, "את רוצה איקס?" ואני לא מוכנה לקרוא לזה משהו שאני רוצה, אלא משהו שהבנות / הוא רוצים / צריכים.
 
 
לצפיה ב-'אף אחד מאתנו לא מנהל את השני.'
אף אחד מאתנו לא מנהל את השני.
01/06/2017 | 19:28
235
יש לנו חלוקה של תחומי אחריות. לי, למשל, אין שום מושג איך מפעילים את מכונת הכביסה. לעומת זאת קיפולים הם בתחום האחריות שלי. החלוקה שלנו מאוד שיוויונית ואף אחד לא מרגיש מקופח, כיוון שחילקנו את המטלות תוך התחשבות מקסימלית במטלות שכל אחד מאתנו מתעב. לשמחתי הוא באמת לוקח אחריות על מה שמוגדר כאחריות שלו. למשל, אם תורו לאסוף את הילד מהגן והוא נתקע, הוא דואג לסידור חלופי ורק מעדכן אותי.
ספציפית מועדי חיסונים ותור לרופא זה שלי. לעומת זאת קבוצת הוואטסאפ של הגן היא שלו. לא חושבת שהייתי רוצה להתחלף
לצפיה ב-'לפני תשובות'
לפני תשובות
02/06/2017 | 07:19
206
ומספר תובנות שלי מנסיון חיי.
1)אין מושג כזה שיויון, בשוםם תחום ובשום ענין,
   השאיפה לשם מתישה ומיותרת.
2)תפקידים בבית (כמו בעבודה כמו בשכנות בחברות) היא תלוית אופי בסיסי
   תלוית אינטרסים, כישורים ואינטראקציות בינאישיות.
ועכשיו לזוגיות האישית לפי השאלות:
האם גם את מוצאת את עצמך "מנהלת" את בן הזוג ומחלקת לו מטלות? או שאולי אצלכם זה הפוך?
נראה לי שהיו תקופות שאני ניהלתי מתוקף העובדה שהדברים היו תלויים בי,
למשל, כשילדתי והיה לטפל בתינוק, והוא היה בחוץ, והיה צריך לארגן יותר בבית.
או שברבות הזמן צרכים השתנו אז הוא ניהל ענינים מסוימים ואני אחרים,
אני הייתי שר הפנים והוא שר החוץ.
אבלמאז ומעולם הוא ערך קניות אני הכנתי רשימת מצרכים--אבל הוא מאוד עצמאי והוסיף לפי הכדאיות הצורך, אבל כי להוריו היתה מכולת וזה זרם אצלו.
עד כמה שיוויונית חלוקת המטלות בבית?
שוב, אני עשיתי הרוב בתוך הבית, אבל בהחלט עזר גם מיוזמתו,
האחריות היתה שלי, אבל הרבה שנים יש לי עוזרת, אבל הוא זה שמוזג קפה ומגיש, הוא זה שנתן ארוחות לילדים ואני בישלתי, בהחלט התחלקנו.
מי אחראי לזכור ימי הורים/מועדי חיסונים/לקבוע תור לרופא וכו'?
לקבע תור לרופאים, תלוי למי ותלוי איפה, לקופ"ח ענינים שבשגרה
פעם לא קבענו הלך מי שהיה פנוי, לבי"ח הוא כי הוא עובד שם.
ימי הורים בד"כ הלכנו יחד. היום כשאנחנו כבר לא מתמודדים עם
התאריכים האלה אלא עם ימי זכרון להורים אז כל אחד את שלו ומזכירים ומשתפים. 
ורק ענין אחרון, כמו שהצרכים משתנים בחלוף הזמנים,
כך קורה שגם התפקידים משתנים.
וכשהילדים נוסעים לחו"ל ואני מתבקשת להיות אצלם כבייביסיטר,
הוא אמנם עוד עובד, אבל לפחות בחלק מהזמן מצטרף ובהחלט "עוזר".
לצפיה ב-'אנחנו חולקים'
אנחנו חולקים
02/06/2017 | 11:53
179
לא שיוויוני, אבל זה מה שעובד לנו.
בעקרון רוב עבודות הבית הן דווקא עליו - הוא אחראי למדיח ולכלים, ולאחרונה גם להפעיל מכונות כביסה.
אני כן אחראית על המטלות מבחינת לזכור - אני זאת שעוקבת אחרי הקבוצות וואטסאפ ויודעת מה יש מתי לכל אחד. גם אחראית לחוגים ולהרשמות. פחות או יותר כל מה שקשור לילדים הוא עליי. אבל אם אני צריכה מתנת יום הולדת אז אני בהחלט יכולה לשלוח אותו לקנות במקומי. הוא לא יעשה את זה על דעת עצמו כי זה בתחום שלי.
בעלי אחראי לדאוג לרכבים ולכל הטכנאים בבית פשוט כי הוא יותר טכני ממני (יודעת שזה מגדרי אבל אצלנו זה גם נכון)
 
לצפיה ב-'בתקופה שהייתי בשמירת הריון '
בתקופה שהייתי בשמירת הריון
04/06/2017 | 06:00
197
הוא עשה הכל כמעט אבל נדיר שזה היה מיוזמתו וזה די חירפן אותי כי אני לא אוהבת "לנהל" גם אם הוא זה שמבקש. גם עכשיו בלילה הוא אומר לי להעיר אותו אם צריכה עזרה או רוצה שיתעורר במקומי כי הוא לא מתעורר מהבכי שלה וזה מחרפן אותי כי אם אני כבר התעוררתי -מה זה משנה כבר...
 
נכון לעכשיו בגלל שאני בחופשת לידה- אני עושה את רוב הדברים. לקחתי על עצמי את הקניות גם כי זה מעסיק אותי וגם כי כבר הוכחתי שמתי שאני עושה קניות-זה יוצא לנו יותר זול. לנקות אני היחידה שמנקה. הוא מנקה אם משהו התלכלך לו וזה לרוב הוא שם לב אם אני דואגת שהוא ישים לב. הוא אחראי על גיהוץ ש99 אחוז מהדברים של הגיהוץ הם שלו ועל כביסות וכל מה שקשור לביורקרטיה.
 
חיסונים ורופאים למיניהם- אלא אם זה רופא מומחה ורוצה שיבוא איתי- אני זו שקובעת כי אני זו שהולכת עם הקטנה.
לצפיה ב-'המצב אצלנו '
המצב אצלנו
04/06/2017 | 08:35
138
אני מרגישה שהחלוקה אצלנו לא שוויונית אבל גם אני אשמה. אני המנהלת וקשה לי לשחרר ולהאציל סמכויות.
במשפחה של האיש אף אחד אצלו לא אוהב לעשות מטלות בבית אני לעומת זאת הייתי חולת נקיון (השתניתי מאז שנולדו הילדים ועכשיו פחות), אוהבת סדר, לא אוהבת לאגור כביסה, כלים בכיור וכד' ולכן בסופו של דבר המטלות האלה הן באחריותי. כשהיו באחריותו עצבן אותי שלא עושה אותן מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה ולכן עדיף לי ככה. גם הסופר באחריותי מבחירה כי אני אוהבת ונהנית . תשלומים תורים לרופא ימי הורים וכד' גם באחריותי, בירוקרטיה זה לא החלק שלו בכלל. אני מטפלת גם בניירת שלו כשצריך.
מצד שני האיש לוקח חלק גדול בטיפול  בילדים, לוקח אותם לטיולים, לבריכה לים גם כשאני אחרי שבוע עמוס עייפה ולא מצטרפת. מרדים אותם כל לילה וקורא איתם לפני השינה, לוקח ומארגן אותם למסגרות בבוקר. 
יש גם מטלות שהן באחריותו אבל הן לא ממש בשוטף, לדוגמא כשתכננו את הבית הוא עשה את מרבית העבודה מול אנשי המקצוע, הוא עיצב ותכנן וחיפש את האביזרים הדרושים אני הצטרפתי בדרך כלל לבחירות הסופיות. גם היום כשלא כל הריהוט מושלם ואנחנו ממשיכים בקניות הוא זה שהולך בודק ומחפש. כשמוצא משהו שנראה לו מתאים מזמין אותי להצטרף אליו שאראה ונחליט יחד אם כדאי לקנות.
אני כרגע מרוצה מהמצב ככה, אם הייתי רוצה בטוחה שהיה יכול להיות אחרת.
לצפיה ב-'מעניין הקומיקס הזה'
מעניין הקומיקס הזה
04/06/2017 | 15:09
3
182
את מנויה עליו?
 
על כל פנים - הרבה ממה שהוא כותב על ה mental load הוא נכון - הוא באמת בלתי נראה, ומאוד מתיש/צורך הרבה עבודה.
 
נדמה לי שאצלנו במטלות הפיזיות אני עושה רבע  בערך וה- נושא בשלושת רבעי. הוא עושה את כל הדברים הטכניים שגברים עשו לפני מאה שנה - מטפל ברכבים, תיקונים/שיפוצים/תחזוקים בבית, בגינה, וכאלה. וגם בבית הוא "מוביל-עלי בדברים כמו רחיצת כלים, קיפול כביסה, ספונג'ה וכאלה.  לא שאני לא עושה כלום - אבל אני במקום השני....
 
מצד שני ב mental load - אני מובילה.... אני אחראית על תשלום חשבונות (יש פה אלפים. כל ביקור רופא זו סאגה עם ניירת כי זה יורד ממס), על ניירת בכלל (ע"ע אלפים/רבבות), על לזכור את מבוך הפעילויות של ילדות הבית, ביקורי רופא וניהול על באופן כללי
 
כשאני בנסיעות עבודה אני כל הזמן בקשר עם מורים/הורים אחרים ושולחת לו הודעות ותזכורות. ואפילו אז זה לא תמיד עוזר. למשל היה לאחת הבנות תור לאורתודנט כשלא הייתי, הזכרתי לו יומיים לפני, יום לפני, ובערב לפני. כשהגיע הבוקר המיוחל הוא שכח
 
אז הודות לקומיקס זה - אני שמחה לראות שיש שם למטלות הבלתי נראות שלי. מצד שני אני מרגישה שאנחנו די שיוויוניים כי הוא מוביל עלי במטלות הכן-נראות. 
 
ואני מודה שאני לא משחררת את ה mental load מכיון שיודעת שהוא לא מצליח לזכור דברים כאלה
 
 
לצפיה ב-'הגעתי אליו במקרה'
הגעתי אליו במקרה
04/06/2017 | 16:14
130
בעצם, לא ממש במקרה  
גוגל המליץ לי עליו.
מותקן לי בטלפון הנייד הלאונצ'ר של גוגל, והוא מציע לי מאמרים לקרוא בנושאים שמעניינים אותי. השבוע הוא הציע לי קישור למאמר שמדבר על הקומיקס הזה, בתור מאמר בנושא משפחה.
 
 
 
לצפיה ב-'המשפט האחרון שלי קלע בול למה שקורה אצלנו'
המשפט האחרון שלי קלע בול למה שקורה אצלנו
05/06/2017 | 06:36
1
154
אני לא משחררת כי הוא לא זוכר.
מצד שני האם זה נכון? אם היינו משחררות אולי הם היו לוקחים יותר אחריות וזוכרים? כשהוא מאוד רוצה לזכור משהו הוא זוכר אצלי.
לפחות זו הסיבה שבגללה אני לפחות לא משחררת.
אצלנו מטלות היומיום גם נופלות עליי אבל זה באמת כי לי יותר חשוב סדר ונקיון ממנו ואם אעביר אליו מטלות אלה זה פחות יתאים לי. למדתי לשחרר ולדרוש מעצמי פחות ברמת הנקיון. יש עוזרת אחת לשבועיים, רובוט שמנקה כמעט כל יום את הרצפה, אני מתחזקת את הבית בשוטף אבל לא משועבדת לנקיון כי זה לוקח המון זמן ואנרגיות שאין לי. אם זה היה חשוב לו כמו שזה חשוב לי יכולתי להעזר בו אבל זה לא ככה בכלל. המשפחה שלו תמיד משבחת אותי איך אני מתחזקת את הבית ושהוא כזה נקי. אני רואה גם איפה שלא .
 
לצפיה ב-'המשפט האחרון שלך '
המשפט האחרון שלך
05/06/2017 | 08:01
18
לצפיה ב-'אני חיה עם חולה ניקיון אז... לא '
אני חיה עם חולה ניקיון אז... לא
05/06/2017 | 01:18
137
יש לנו חלוקה, אבל הוא זה שתמיד מעיר לי כי הוא הרבה יותר רגיש לנשוא, כאמור.
בכל מקרה מה רע בלנהל ולהיות זאת שקובעת? כן, עם הכוח מגיעה גם האחריות, אבל עדיין, כוח... באופן כללי אני מעדיפה לקבוע לאדם אחר מה לעשות משיקבעו לי (זה לא האופן שבו אנחנו מתנהלים, אבל זה לא רע בעיניי).
 
לצפיה ב-'הדור הזה שונה מדורות קודמים.'
הדור הזה שונה מדורות קודמים.
05/06/2017 | 06:31
132
אם בדורות קודמים רוב העומס של מטלות הבית היה על
האשה, כי היא לא עבדה בחוץ וגידלה ילדים, הרי עכשיו
זה שונה, גם הבעל משתתף במטלות הבית. ואני רואה
את ההבדל בין בעלי לבין הבנים. הייתה תקופה שלא עבדתי
עד שהילדים גדלו, ובתקופה זו רוב מטלות הבית היו עלי.
כשהתחלתי לעבוד זה לא כל כך השתנה. לכן גם הכנסתי
את הבנים לתוך הקלחת הזו של עזרה בבית, ולכן הבנים
עכשיו לוקחים חלק די נכבד במטלות הבית וטיפול בילדים.
זה סגנון החיים עכשיו, שגם בעלים ישתתפו בעזרה לכל מה
שיידרש.
לצפיה ב-'אצלנו'
אצלנו
05/06/2017 | 10:06
88
הוא אחראי על רוב התפעול השוטף של הבית ביום-יום - כלים, כביסה, קניות וכאלה.
הוא גם אחראי על חשבונות, ושנינו שותפים לקביעת תורים לרופאים והליכה לשם. הבעיה שהזכרון שלי נוראי בזמן האחרון, אתמול פשוט שכחתי שהיה לקטן שלי תור לרופא עיניים...
אני והסבתות אחראיות על הוצאה מהגן ולקיחה לחוגים ולטיפולים שונים (ויש הרבה...)
התחומים שהם האחריות שלי - להחליט מה אוכלים, לדאוג שיהיו מצרכים בבית (בן הזוג קונה ומכין, אבל כאן דווקא הוא מחכה שאגיד לו מה), לחשוב על פעילויות לילדים ולנו ולהוציא לפועל. כל מיני דברים "רכים" יותר...
לצפיה ב-'אצל כל זוג זה אחרת'
אצל כל זוג זה אחרת
05/06/2017 | 10:19
138
בן דוד שלי למשל מנהל את מרבית משק הבית פלוס טיפול בילדים בזמן שבת הזוג מפהקת על הספה.
אצלנו זה פשוט מחולק לפי מה שכל אחד אוהב לעשות. בן הזוג שלי אוהב לכבס ברמה שהוא מעדיף שלא אתקרב למכונת הכביסה, אז זה תחום האחריות שלו. כלים במדיח שנינו שמים, אני לא חושבת שהוא מנקה משהו אז אני אחראית על הנקיון והוא עוזר לי במה שאני מבקשת. בטוטאל אני חושבת שאני עושה יותר אבל אני בוחרת לעשות זאת כי אני חושבת שאני עושה זאת טוב יותר ושמה לב יותר לפרטים שלא עולים בדעתו. ואני לא מתחשבנת או מתרמרמת על זה. הוא תורם את חלקו בדרכים אחרות. וגם אם אצטרך לבקש אז מה? לגברים לפעמים צריך להסביר כי הם לא חושבים על הדברים כמונו או רואים דברים אותו הדבר (בן הזוג שלי ממש לא שם לב ללכלוך שישר קופץ לי לעין מקילומטרים).
לצפיה ב-'הגעתי מהראשי'
הגעתי מהראשי
05/06/2017 | 13:28
1
142
לצפיה ב-'ברוכ/ה הבא/ה '
ברוכ/ה הבא/ה
06/06/2017 | 05:08
14
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
01/06/2017 | 20:05
6
38
אפילו שמרגיש קצת יום ראשון, היום יום חמישי
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
01/06/2017 | 20:07
3
68
אפשר לציין גם מתכנון מנצח 
לצפיה ב-'מרגישים שסוף שנת הלימודים מתקרב'
מרגישים שסוף שנת הלימודים מתקרב
02/06/2017 | 16:32
100
ראינו את מופע הסיום של הבן הגדול. מסתבר שיש לו כישרון משחק אדיר שהוא מחביא היטב רוב הזמן.
 
בשכבה של הבן הקטן התחילו בחזרות לקראת מופע הסיום שלהם. המחנכת הודיעה שהם לא ילמדו בשבועות הקרובים וביקשה שיביאו משחקי קופסא כדי שלא ישתעממו כשמחכים לקטע שלהם.
 
קיבלנו הזמנה לטקס קבלת התואר של הבת הגדולה.
 
הילדים גדלים כל כך מהר.
לצפיה ב-'הממ...'
הממ...
04/06/2017 | 05:56
80
1) הביקור של הילדה מהגן.
 
2) זוג חברים הודיעו שהם בהריון- בשורה משמחת מאוד
 
3) היה לי משברון של חלב בשאיבה ולשמחתי זה נפתר מהר.
לצפיה ב-'שבוע שבועות הכי כייף'
שבוע שבועות הכי כייף
04/06/2017 | 07:44
54
יומיים חופש באמצע שבוע הכי כייף.
החג האהוב עליי שבועות, למרות יחסי אהבה שנאה שלי עם גבינות הכנתי ארוחת חג טעימה מאוד והזמנו את ההורים של האיש. היה מוצלח וטעים מאוד.
יום כייף עם הגדולה בקניון שהיה מוצלח יחד עם זאת הילדה מתחילה את גיל ההתבגרות המאתגר  והיו כמה רגעים מתאגרים אבל צלחתי גם אותם.
יום כייף עם חברה בקניון שהיה מוצלח מאוד עם הרבה קניות. נהניתי מאוד.
בשישי חגגנו לגדולה יומולדת עם המשפחה, היה כייף והיא שמחה מאוד מהמתנות שקיבלה (אני קונה ומחזירים לי כסף הכי כייף ככה קולעת בדיוק למה שהיא צריכה).
שבת מוצלחת, האיש פרגן לי יום שקט בבית ולקח את הילדים, בערב יצאנו לדייט זוגי היה כייף מאוד. הליכה ארוכה ושיחה כייפית, הרבה זמן לא עשינו את זה התגעגעתי לשקט בשניים.
לצפיה ב-'שבוע די משעמם, דווקא הסופשבוע מעניין'
שבוע די משעמם, דווקא הסופשבוע מעניין
04/06/2017 | 05:54
122
אתמול ילדה מהגן הגיעה לבקר אותנו
אמא שלה ואני התחברנו בפייסבוק עכשיו כשאני לא עובדת בגן וסתם התכתבנו והיא רשמה שהילדה מאוד מתגעגעת (זו ילדה שממש הייתה קשורה אליי מהיום הראשון בגן) והצעתי שאם מתחשק להן-מוזמנות לבוא לבקר והיא ממש התלהבה וביום שישי הגיעו לבקר אותי והילדה ממש התרגשה. פינקתי בעוגיות (לצערי לא מעשה ידי- אני עדיין מחכה להכין את הבלינצ'ס שתכננתי להכין לכבוד שבועות והצלחתי רק להדפיס את המתכון) וממש נהניתי איתן והילדה הייתה באופוריה.
 
הלכתי ביום שישי לחפש בגדים למתנה לברית שחברה שלי עורכת, והאמת שהזדעזעתי מהמחירים כי רגילה לקנות בבייביס אר אס או באינטרנט אז היום נסעתי לשם ומצאתי כל מיני דברים מאוד נחמדים ושווים למתנה ולפני זה קצת הסתובבתי ומצאתי 3 זוגות מכנסיים שזה נפלא כי אני מאוד בררנית בקשר לבגדים וגם כי עכשיו עם זה שיש לי בטן של ניתוח קיסרי - המכנסיים היחידות שעדיין עולות עליי הן מכנסי הריון וזה לא יושב עליי יפה בכלל.
 
שבוע טוב לכולנו
לצפיה ב-'שבוע מעורב '
שבוע מעורב
04/06/2017 | 14:47
81
היה שבוע עבודה קצר רק של ארבעה ימים (כי יום שני היה ממוריאל דיי)
 
מצד שני היו לי הרבה דרמות ולחצים בעבודה בארבעה ימים שנשארו
 
בצד של הנחת - היה קונצרט סוף שנה של חטיבת הביניים של בכורתי (כל שלושת הכיתות ביחד - אם כי כל קבוצה היא תזמורת נפרדת אז נגנה קטעים שונים). היתה ממש מוסיקה טובה. וגולת הכותרת, היא שהשנה הם החליטו להזמין לקונצרט גם תלמידי כיתה ה' כרגע בתור "עולים לכיתה ו'".  
 
הקונצרט היה פתוח לכל העולים לכיתה ו' (וזה הרבה, כי החטיבה מנקזת ארבעה בתי ספר יסודיים) אבל כמובן זה היה על בסיס וולונטרי - לא חובה.  ובכן... רק שני תלמידים נענו לאתגר, ואחת מהם היא בתי האמצעית יחד עם הטרומבון שלה. המורה/מנצחת עשתה להם כבוד גדול, הזמינה אותם לעמוד אחרי שסיימו לנגן את היצירה והם קיבלו מחיאות כפיים ומתנה קטנה מבית הספר (מין תג גדול כזה שמחברים לתיק הנגינה כדי לציין למי הוא שייך ומצידו השני יש את השם והסמל של חטיבת הביניים). היה שמח.
 
 
לצפיה ב-'דרעי חשוד בגניבה ועבירות פליליות - סרט ההמשך'
דרעי חשוד בגניבה ועבירות פליליות - סרט ההמשך
31/05/2017 | 19:01
4
106
קשה להגיד שאני מופתעת מהחקירה, מה שקצת מרגיש בלתי נתפס זה הטמטום של הבוחרים/מערכת הפוליטית.  
 
כאילו, מה הם חשבו, שעכשיו הוא לא גנב?
 
דווקא מקהל בוחרים דתי הייתי מצפה שיהיו "חזק" בקטע של עשרת הדיברות. יכול להיות שהם נתקעו בדיבר השביעי בלי להגיע לשמיני? [האמת, עכשיו משעיינתי ברשימה, אני גם קצת מופתעת ש"לא תגנוב" קיבל רייטינג כה נמוך. מקום 8 מתוך 10?!]
לצפיה ב-'לדעתי, התשובה היא שזה באמת לא במקום מאוד גבוה בסולם הערכים'
לדעתי, התשובה היא שזה באמת לא במקום מאוד גבוה בסולם הערכים
01/06/2017 | 08:30
3
135
בסולם הערכים, הרעיון של הגינות ויושר ללא פשרות, גם כשזה נוגע לכסף.הרבה אנשים לא ממש מצפים מבכירים שיעמדו בזה, לא חושבים שזה ריאלי. אני מאמינה שבעיני לא מעט אנשים זה על תקן של "לא יפה, אבל נסלח", "כולם עושים את זה ממילא", ורבים גם בגישה של לוותר מראש על הסטנדרט - "אין אדם שלא יתפתה", "אם נותנים לך, לא תיקח?" ולא נראה לי שיש הבדל מיוחד בין חילונים לדתיים בהקשר הזה.
אחד הדברים שמביאים לזה, לדעתי, הוא החשיבה היותר סקטוריאלית ושיוכית שמאפיינת את ימינו (וזה דבר שאני רואה ביטויים שונים שלו במקומות שונים בעולם המערבי, אגב). אדם לא מצופה בכלל שיתעלה מעל ללהיות טוב בשביל הקבוצה שלו וישאף להיות טוב לכולם, ובוודאי שלא לאיזה מוסר וצדק כלליים ונצחיים.
ואגב, כשאני מסתכלת על מעשי הממשלה הנוכחית, אני רואה גם את המעשים החברתיים/כלכליים המסוימים שאכן תורמים (או שמא מצ'פרים, מקילים על החיים לפחות בקטנה) בדיוק לאותו מעמד בינוני-נמוך שהוא התיימר לייצג בבחירות. במילים אחרות, אני רואה דברים שבהם דרעי וחבריו אכן מספקים את הסחורה שבוחריהם מצפים לה מהם, ואולי בגלל זה הם גם מוכנים למחול לו מוסרית על השחיתות האישית שנתפס בה. אני לא חושבת שזה קשור לטמטום של הבוחרים, כמו שאת משערת. אני לא חושבת שהם מופתעים כל כך מזה שדרעי היה מסוגל לגעת בכסף שלא שלו. אני חושבת שרבים כבר הביאו את האפשרות הזאת בחשבון, קבעו שהוא בכל זאת עדיף על אחרים ובחרו בו בכל מקרה.
 
(וזה כשאני מתעלמת כרגע ממה שאפשר לקרוא לו "משמעת רבנית" בהצבעה, שזו תופעה שקיימת בחברה החרדית, ומתייחסת לבוחרים כאילו כולם בוחרים משיקוליהם הפרטיים ובלי הנחייה מגבוה).
לצפיה ב-'ואללה, את כנראה צודקת'
ואללה, את כנראה צודקת
01/06/2017 | 14:52
2
101
בדיוק פתחתי את הטור השבועי של רוביק רוזנטל, "הזירה הלשונית" שמגיע אלי למייל כל שבוע, ובמקרה הפעם הוא מדבר על עשרת הדיברות, לכבוד חג מתן תורה - אז בחרנו שבוע טוב לדון בנושא
 
והוא מסביר שם באופן מעניין איך השימוש הלשוני מראה שגניבה לא נתפסת כחטא או בעיה מי יודע מה. ראי פה:
 
 
לגבי החשיבה הסקטוריאלית/שיוכית/שבטית או איך שלא נקרא לזה, אני לא בטוחה שזה משהו שמאפיין דווקא את ימינו. זה משהו שנעוץ באופי האנושי משחר ההיסטוריה, לא?  בעיני דווקא בימינו יש מקומות שבהם קצת השתחררו מזה (נגיד, לתחושתי, שבדיה פחות סקטוריאלית מלבנון מבחינה פוליטית) גם אם הרוב נשארו כאלה.
 
את גם צודקת לגבי הלספק-את-הסחורה לבוחרים. בוושינגטון די סי היה פעם ראש עיר, מאריון ברי,  שנוי במחלוקת שרוב תומכיו היו ממעמד נמוך כי הוא דאג ועזר להם ולילדיהם בכל מיני טרדות יום יום, עבודות וכאלה. הוא גם ישב בכלא - אבל על שימוש בסמים ולא על עבירות מסוג גניבה. זה בעיני הבדל גדול....
על כל פנים - הוא חזר להיבחר אחרי שיצא מהכלא
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'חמוד, רוביק רובנטל... '
חמוד, רוביק רובנטל...
01/06/2017 | 15:48
1
91
לגבי החשיבה הסקטוריאלית / שבטית, אני קושרת את זה איכשהו גם לגל שהגיע למיטב ידיעתי מארה"ב עם פרוץ הפוליטיקלי-קורקט לחיינו לפני שני עשורים או מתי שזה היה. זאת לא הייתה הכוונה המקורית בגישת הפוליטיקלי-קורקט, כמובן, ואני יכולה להבין את הכוונה הטובה שבה, אבל לקיחת החשיבה הזאת לקיצונות גדולה יותר ויותר הביאה לאיזה שיח שבו כל אחד נחרד מזה שיפגעו חלילה בציפור נפשו ובקבוצת היחס שלו, נחפז להיעלב מדברים שבעבר היו נתפסים כחלק מדיון או כבדיחה לא מזיקה או כהתייחסות לאדם ספציפי ולא לקבוצת יחס, ובהמשך, דבק יותר ויותר בקבוצת היחס שלו ועומד על זה שעיקר השיח צריך להיות "פשוט לפרגן". זה לא חייב להיות על בסיס של סקטור לאומי או דתי דווקא, ולכן זה יכול לעבוד בכל מקום. הכל הולך. אם לא תפרגן, תירגם בעגבניות ותבקש סליחה, וזה לא מצחיק!!!!! (ועכשיו מחכה לעגבניות...)
 
לגבי הלספק את הסחורה לבוחרים, התכוונתי לדברים שהם באמת בגדר מדיניות והכנסת חוקים, לא התכוונתי לטובות אישיות שדרעי, או מישהו אחר, עושה לאנשים שפונים אליו (אולי גם זה קורה, כמובן, אני לא יודעת, אבל לא התכוונתי לאספקט הזה). אני רואה חוקים כאלה שמועברים בשנים האחרונות, וגם מיושמים. לא רק אישית מכיוונו של דרעי, כמובן. בכל אופן, לא כדאי לזלזל בשיקול כזה שמפעילים אנשים לבחור במי שהם רואים שמקדם את הדברים האלה.
 
דוגמאות:
טיפולי שיניים חינם לילדים - הצעת חוק שהתקבלה לפני מספר שנים (לפני הקדנציה הנוכחית) ומקורה בח"כים חרדים. ליצמן, ולפניו העלו את הרעיון אלי ישי או דרעי (אחד מהם, אני לא זוכרת מי). מכיוון שטיפולי שיניםהם דבר לא זול וזו הוצאה שוטפת שמתמודדות איתה הרבה משפחות, זה משמעותי ומקל מאוד. וכמובן שהחוק הזה הותקף בזמנו כ"פופוליסטי". הרי ידוע שמהלך שמיטיב באמת עם הצורך של מעמדות נמוכים יותר (שלא לומר, יותר מכולם הצורך של משפחות מרובות ילדים... אתם יודעים באיזה מגזר יש הרבה כאלה... ישר מופעל שריר הסלידה) יוגדר, על ידי מי שזה לא האינטרס האישי שלו, לא כ"חברתיות" אלא כ"פופוליזם".
 
בקדנציה הנוכחית, מחירי התחבורה הציבורית ירדו (!!!) אני שמה הרבה סימני קריאה כי אני לא זוכרת שדבר כזה קרה אי פעם בישראל. ולא זו בלבד, אלא שקווי אוטובוס חדשים נוספו בשנים האחרונות, ורשת האוטובוסים התעבתה. נכון שהדבר האחרון קורה גם מתוך הרמה המקומית. אבל זה מתאפשר בפירוש כי זה לא נחסם ברמה הארצית. אני לא זוכרת אי פעם מגמה כזאת. תמיד היה ידוע שהמגמה היא שרק מבטלים לאט לאט עוד ועוד אוטובוסים, כי זה פאסה, או שזה "לא רווחי", ושאנשים יקנו כבר רכב וגמרנו. ולהוריד מחירים? זה בכלל היה מדע בדיוני, לכל היותרהיה אפשר להאט את עלייתם. עכשיו זה קרה. זה לא הפריע לאי-אלו אנשים בשנה האחרונה להעלות מניפסטים בפייסבוק שבהם הם מאשימים את הממשלה בין שאר הדברים גם ב"הרס התחבורה הציבורית", ככה על הדרך, וזה מצחיק אותי. בטח שמי שמתנהל כל יום מהאוטו הפרטי שלו משער - בלי לדעת - שהממשלה בטח גם הרסה את התחבורה הציבורית, למה לא.
 
- קייטנות מסובסדות לילדים ביסודי, בעיקר בפריפריה - נכון, זה התחיל בקדנציה הקודמת, ולאו דווקא בא מדרעי או ממפלגות חרדיות בכלל. אני מביאה את זה כדוגמא למשהו חדש שנכנס ומאוד מקל ומאוד משמעותי עבור משפחות רבות, בעוד שאנשים שמרוויחים מעל לממוצע הרבה פחות מרגישים את המשמעות של זה ולכן פחות מחשיבים את זה. כשזה נכנס, בקדנציה הקודמת, בהתחלה כהצעת חוק לכל היסודי ואז הוגבל לכיתות א'-ב' כפיילוט, אני - ישראלית צינית שכמוני - הייתי בטוחה שתוך כמה שנים ימצאו כבר דרך לנגוס בזה, שזה יבוטל לגמרי או שבמקרה הטוב יישאר רק לכיתות א'-ב'. והנה, זה נשאר, והקיץ זה דווקא מתרחב גם לכיתות ג'. וואללה.
 
- דרעי העביר בקיץ שעבר חוק שהכניסה לחופי הים חייבת להיות חינם והכריז שאסור לגבות על הים כסף, גם אם החופים מוכרזים ויש שירותי הצלה, כי זה משאב ציבורי שזכאים ליהנות ממנו כל הציבור. נכון שבחופים מסוימים מנסים להתחכם וגובים על החניה במקום על החוף. אבל פעם היו גובים גם על החניה ובחלק מהחופים גם על החוף עצמו, ויש כיום יותר חופים שבאמת לא גובים בכלל - חלקם חופים יפים ומסודרים מאוד, כמו חוף דור. (ועד כה, לא נראה שזה גורם לפחות חופים להיות מוסדרים. להיפך, רשויות מקבלות תקציבים מיוחדים לתת שירותים מלאים בחוף).
 
במקרה של דרעי מדובר גם בחוקים דתיים שהוא מנסה להעביר, שאין לומר שהם באינטרס של כל מי שמרוויח סביב החציון או מתחתיו, אבל הם כן באינטרס של הבוחרים החרדים שהם חלק מבוחריו והם מן הסתם ציפו לזה ממנו והגיוני שיהיו מרוצים ממנו. 
לצפיה ב-'מעניין - תודה'
מעניין - תודה
03/06/2017 | 02:02
41
נראה שהוא באמת העביר הרבה חוקים חברתיים שעוזרים לאוכלוסיות חלשות יותר מבחינה כלכלית.
 
לא ייאמן שהורידו את מחירי התחבורה הציבורית - בחיי. וגם הרפואת שיניים בחינם די מדהימה. אני תוהה אם יש עוד מדינה בעולם שעשתה את זה [זה לכולם כולם? או שצריך להוכיח עם תלושי משכורת וכו' שההכנסה נמוכה? האמת שהאפשרות האחרונה נראית לי הגיונית/רצויה]
 
אני חושבת שאולי הסקטוריאליות הזו התחזקה בגלל העליה ביוקר המחיה. פעם (מזמן...) משפחה זוגית ממוצעת היתה יכולה לחיות היטב ממשכורת אחת בלבד עם הורה אחד שהית/ה עקר/ת בית, והיו הרבה משפחות כאלה [ואולי גם מספר הילדים הממוצע שלהם היה קטן יותר מבחינה סטטיסטית]
 
היום זה הפך קשה יותר. ומכיון שיותר קשה כלכלית, האוכלוסיה בגדול יותר זקוקה לכאלה חוקים....
לצפיה ב-'ביכורים.... '
ביכורים....
30/05/2017 | 06:29
8
180
יאללה, אם כבר שבועות אז עד הסוף...

מה עשיתן/חוויתן/קרה לכן השנה בפעם הראשונה?
לצפיה ב-'הממממ'
הממממ
30/05/2017 | 06:33
121
נתתי לילדות שלי לעשות פסים סגולים וורודים בשיער.
 
עשיתי מניקור ג'ל (ולא התלהבתי - זה כימיקלי/אגרסיבי מדי בעיני)
 
ביקרתי בפורטוגל (עבודה. לא להתלהב. אבל מקום חמוד)
 
גיליתי קצת אורך רוח (מה שבעבר היה הס מלהזכיר)
 
זהו בערך.... לא בדיוק מלוא הטנא סל פאר. אולי בשנה הבאה יהיו יותר.
 
לצפיה ב-'השנה מאז שבועות הקודם?'
השנה מאז שבועות הקודם?
30/05/2017 | 07:07
2
142
בפעם הראשונה:
מכרתי אוטו.
סיימתי דוקטורט.
טסתי לתקופה של יותר משבוע בלי הילדות.
עשיתי סבב חטיבות (עם הבכורה).
עשיתי טיול בת מצווה (לבכורה).
מסרתי בגד לגיהוץ.
השתתפתי במסיבת יום הולדת בגן עירוני.

לצפיה ב-'כן, התכוונתי מאז שבועות בשנה שעברה'
כן, התכוונתי מאז שבועות בשנה שעברה
30/05/2017 | 17:22
1
93
יפה לך!! נשמע כמו כמה דברים חדשים מאוד מרשימים!!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
30/05/2017 | 19:58
15
לצפיה ב-'האמת ניסיתי לחשוב,'
האמת ניסיתי לחשוב,
30/05/2017 | 13:05
120
וגיליתי שיש דברים שהבגרות בגיל המבוגר מאפשר,
אז ככה--
1)פעם ראשונה השנה שאנחנו בחגים לא מארחים 
   אלא יוצאים לבית מלון ומזמינים ילדים איתנו.
2)פעם ראשונה "העזתי" לומר לילדי שבשבת מסוימת שרצו להגיע--
   לא מתאים לי.זה שאב ממני המון כח--מעולם לא סירבתי.
3)פעם ראשונה אחתן נכדה בעוד פחות מחודש.
  (מתמודדת עם השמחה בלעזור לנכדה, ובוכה על כך שאמא 
   שלה לא מסוגלת, זה עצוב לי)
אולי היו עוד דברים שלפעם ראשונה?! מענין.
לצפיה ב-'הפכתי להיות אמא '
הפכתי להיות אמא
01/06/2017 | 00:36
2
143
אין ספק שזו הייתה שנה מיוחדת- זו השנה הראשונה שהיה לי הריון שהסתיים בידיים מלאות וסופסוף הפכתי להיות אמא.
לצפיה ב-'יפה לך הביכורים השנה '
יפה לך הביכורים השנה
01/06/2017 | 04:15
1
96
בהחלט עונה על הגדרת "מלוא הטנא". תהני!! הרווחת אותה ביושר
לצפיה ב-'תודה '
תודה
01/06/2017 | 15:37
8
לצפיה ב-'מתהפכת לי הבטן, אשמח לעצה טובה'
מתהפכת לי הבטן, אשמח לעצה טובה
27/05/2017 | 00:09
54
738
אחת משלכן וכו. כבר כתבתי הודעה ארוכה שככל הנראה נמחקה.
 
השבוע נודע לנו שילדה מהכיתה של בני (כיתה ג) אמרה שהיא רוצה להכניס אותו למחסן ולהפשיט אותו. מזועזעת כולי פניתי לרכזת השכבה. המנהלת עורבה מייד ולמחרת נערך בירור בביה"ס. הוזמנו לשיחה לאחר הבירור הבנו שאמנם מדובר...
המשך>>
אחת משלכן וכו. כבר כתבתי הודעה ארוכה שככל הנראה נמחקה.
 
השבוע נודע לנו שילדה מהכיתה של בני (כיתה ג) אמרה שהיא רוצה להכניס אותו למחסן ולהפשיט אותו. מזועזעת כולי פניתי לרכזת השכבה. המנהלת עורבה מייד ולמחרת נערך בירור בביה"ס. הוזמנו לשיחה לאחר הבירור הבנו שאמנם מדובר בצוות חינוכי טוב, אבל חוקרות במשטרה הן לא. לדברי הצוות הילדה לא אמרה זאת, איך הן יודעות? כי היא אמרה שלא אמרה והיתה עקבית בתשובתה.
 
מעבר לזה שמבחינתי הטיעון הזה לא תופס, תחושת הבטן שלי חזקה. אני מכירה אותה. למען האמת מדובר בסיפור עצוב. היא גרה עם אמה, מסתובבת כל היום בחוץ (אע"פ שהאמא בשש בערב בבית). כולם מכירים אותה באיזור בתור "הילדה עם התיק על הגב". לסבר את האוזן, גם בחורף בעשר בלילה תראו אותה בחוץ. עד היום הרבה הורים פנו לביה"ס, שלדבריהם העבירו לרווחה, אך על פניו המצב נראה כפי שהוא.
 
אני יודעת שהיא צופה בסרטים כחולים וממש חוששת שבכוונתה להוציא לפועל את מה שהיא רואה, אם לא עשתה זאת כבר. ראיתי אותה בביתנו מתנהגת בעודף בטחון (שאולי מסווה חוסר בטחון), יודעת להשיג את מה שהיא רוצה, ובעיקר חסרת טאקט ומעצורים. לדפוק על דלת ביתנו ב-9 בבוקר בשבת זה לא חריג מבחינתה.
 
המקרה הזה בקשר למחסן הוא הקש ששבר את גב הגמל. הבן שלי בכיתה שאלימות היא דבר שכיח בה. אם בהתחלה חשבנו שהוא ילד שלא מתמקד בחיובי (כי כל הזמן מתלונן על הכיתה) או קשה לו ליצור חברויות, אנחנו מבינים שהילד שלנו הוא הנורמאלי והכיתה הזו, שכל יום יש בה מכות, היא הלא נורמאלית. שוב לסבר את האוזן, מסיבת יומולדת אחרונה הסתיימה שם בקטטה ענקית. בני חזר נסער, בוכה ומלוכלך.
 
אחרי מחשבה רבה החלטנו להעביר אותו בי"ס. איך עושים זאת בירוקרטית? האם יערימו עליי קשיים בעירייה בשלב הזה? גרים באיזור חולון-בת ים-ראשלצ, השאלה אם בכלל מותר לי לרשום אותו לעיר אחרת?
 
והכי חשוב - איך עושים שיעורי בית כאלה שהפעם נדע שמכניסים אותו לכיתה טובה עם ילדים כמוהו? בכמוהו הכוונה באמת לילד טוב, שכיודע שלילד אחר אין חברים, הוא יבקש שנזמין אותו הביתה, יבלה איתו בהפסקות, ידאג לו. הוא רוצה להיות וטרינר, מתנדב כל הפסקה בפינת החי בביה"ס, באמת נשמה טובה. כואב לי שכל פעם חוזר עצוב מביה"ס, מבקש שנוציא אותו משם בגלל שחטף סטירה, בעיטה וכו'. 
 
כאמור, הבטן שלי מתהפכת, אני ישנה רע בלילה. הצוות החינוכי נראה שעושה כמיטב יכולתו אך כנראה ידיו כבולות. אני מוכנה כבר להתפשר על צוות קצת פחות טוב, רק רוצה חברים נורמאליים  
 
כל עצה טובה תתקבל בברכה. 
תודה מראש.
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
25/05/2017 | 19:55
31
29
ואיך השפיע עלי ביקורו של טראמפ
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
25/05/2017 | 19:57
25
53
לא חייב להיות קשור למוצרי חלב
לצפיה ב-'עשור לאמהות '
עשור לאמהות
26/05/2017 | 11:31
4
132
חגגנו יומולדת לבכורתי המקסימה-
הפתעות בבוקר היומולדת כמו תמיד חיכו לה על השולחן כולל בלונים.
בצהריים החברות ארגנו לה מסיבת הפתעה, היא לא חשדה בכלל והיה מוצלח ביותר.
אחהה"צ האיש לקח אותה עם שתי חברות טובות ואחיה לבריכה ואני המשכתי להחזיר את הבית למצבו הטבעי (בכל זאת חגגו כאן יומולדת).
היה יום מוצלח ומאושר ביותר. לא מאמינה איך עברו וחלפו להם ככה עשר שנים במהירות כזו.
 
היום חגגנו לצעיר מסיבת שבועות/סופשנה בכיתה שכללה טקס שהופיעו מולנו. היה מקסים ומרגש מאוד.
לא הזלתי דמעה אמיתית אחת כל הטקס לצערי, בלב זלגו המון מהתרגשות אושר וגאווה. התהליך שעברתי חיזק וחיסן אותי. התלוננתי אצל חברה שבוע שעבר שפשוט הפסקתי לבכות. לפעמים זה כייף שאני לא כזו רגישה ולפעמים כמו היום כל-כך רציתי להיות האמא הזו אבל אני כבר לא .
 
טיפול שעברתי שבוע שעבר אצל חברה נתן לי המון כח פנימי השבוע, שחררתי המון והצלחתי להנות עם המהמורות והקשיים שליוו אותו.
לצפיה ב-'מרגש! מזל טוב אמא כבר עשור!'
מרגש! מזל טוב אמא כבר עשור!
26/05/2017 | 16:19
1
77
נשמע כמו שבוע טוב וכיף שעברת את הטיפול הזה שנתן לך כוח - באיזה טיפול מדובר?
לצפיה ב-'תודה '
תודה
28/05/2017 | 10:48
32
עברתי אימון אישי ועכשיו כמה טיפולי NLP.
השינוי העיקרי התחיל באימון אבל מאז אני כל הזמן בעבודה על עצמי, גם אחרי שהטיפול התסיים.
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
26/05/2017 | 21:09
1
40
ימי הולדת של הילדים הם תמיד משהו מרגש
 
<האם תמיד בכית מהתרגשות במסיבות של הילדים? >
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
28/05/2017 | 10:49
25
אני הייתי מהאמהות הבוכות תמיד. אפילו באסיפות הורים מהתרגשות הייתי מזילה דמעה.
לצפיה ב-'הקטנה ממש נעשתה פעילה'
הקטנה ממש נעשתה פעילה
26/05/2017 | 16:28
3
168
מזהה שירים, התחלנו להקריא לה סיפורים והיא ממש נהנית (נרדמת תוך שנייה עם "תפילילה"), באוניברסיטה היא ממש מזיזה את הבובות השונות ויש לה בובה רכה כזו שהיא כמו שמיכי-סוג של חפץ מעבר שהיא "מפטפטת" איתה וישר מחייכת כשרואה אותה.
לצפיה ב-'איזה כיף! בת כמה היא עכשיו?'
איזה כיף! בת כמה היא עכשיו?
27/05/2017 | 03:54
2
17
לצפיה ב-'חמישה שבועות '
חמישה שבועות
27/05/2017 | 05:34
1
156
עושה חגיגה בלילות... אני בקושי ישנה אבל כנראה התרגלתי לזה כי אפילו כבר לא קורסת בשמונה בערב
 
היא בעלת אופי מאוד ברור ומאוד אוהבת הכל בדרך שלה- בדיוק כמו ההורים שלה
החזקתי אותה לא כמו שהיא רצתה כנראה וקיבלתי בתמורה משיכה של האף שלי בכל הכוח (ויש לה כוח!).
לצפיה ב-'זו תקופה והיא עוברת '
זו תקופה והיא עוברת
28/05/2017 | 10:53
102
איזה כייף שהיא מתחילה לתקשר.
 
לצפיה ב-'מירוץ המדרגות 2017 (בחיפה)- 1,075 מדרגות '
מירוץ המדרגות 2017 (בחיפה)- 1,075 מדרגות
27/05/2017 | 10:34
2
92
עשיתי הפעם את המסלול עם הצעיר (אוטוטו בן 6)
שרץ והלך את המסלול בנחישות ,בשימחה ובחיוך ובכלל באופן מעורר הערצה  (משוחדת).
<האלופים עשו את המסלול ב 17-20 דקות, אנחנו ב 37 דקות.....>
 
 
 
לצפיה ב-'וואו כל הכבוד לך ולילד'
וואו כל הכבוד לך ולילד
28/05/2017 | 10:50
7
לצפיה ב-' בהחלט מעורר הערצה - לשניכם'
בהחלט מעורר הערצה - לשניכם
29/05/2017 | 06:25
7
לצפיה ב-'בסימן גנדרני '
בסימן גנדרני
29/05/2017 | 06:24
12
91
ברגע של אי שפיות זמנית, אישרתי לשתי ילדות הבית הגדולות לעשות כמה פסים/גוונים בשיער - אחת בחרה בסגול, ואחותה בורוד.  ואף לקחתי אותן לספרית המתוקה שלי שתדאג לעניין. 
 
תוהה אם השירות להגנת הילד יבוא להוציא אותן מפה בימים הקרובים.... אבל בינתיים הן מרוצות מאוד.
 
חוץ מזה היינו בחתונה מאוד דתית של חברה נוצריה אדוקה, שאני שמחה מאוד בשבילה שהתחתנה (פעם ראשונה, היא בשנות ה-40 לחייה), והיה מעניין. היתה חתונה מאוד צנועה כי לחתן והכלה אין הרבה כסף. המסיבה עצמה היתה במתחם הכנסיה.
 
ויש פה סופשבוע ארוך - היום, יום שני, הוא חופש פה. אבל כל הזמן יורד גשם מה שדי מבאס...
לצפיה ב-'על ילדים של מישהו אחר שיער צבעוני זה יפה '
על ילדים של מישהו אחר שיער צבעוני זה יפה
29/05/2017 | 21:57
11
80
תתחדשו.
למרות היופי, אני לא יודעת איך הייתי מגיבה אם היו מבקשים ממני....
ניסיתי להילחם הרבה זמן בתסרוקת האוגר (כמו של סטטיק רק בלי החימצון)... והפסדתי במערכה....
 
לגבי יום חופש השבוע וגשום... אל תתחילי.... פה יש את חופשת שבועות וכאילו הילדים בעצמם חולבים את הפרות וחובצים חמאה - חופש 3 ימים 
לצפיה ב-' תסרוקת אוגר (סנאי זה הכי קרוב שמצאתי)'
תסרוקת אוגר (סנאי זה הכי קרוב שמצאתי)
30/05/2017 | 06:23
10
74
אוי, את גדולה. זה את המצאת את הכינוי הזה לתספורת או שהוא רווח?
 
חלילה, לא התלוננתי על החופש. הוא חופש גם להורים ובכלל יש פה כל כך מעט חופשים שאומרים תודה על מה שיש.
לצפיה ב-'תסרוקת אוגר זה לא שלי.....'
תסרוקת אוגר זה לא שלי.....
31/05/2017 | 16:01
9
53
ששמעתי את המושג לראשונה עוד היינו בתסרוקת רונלדו (כדורגל) ועוד לא ממש הבנתי למה הכוונה...
אני לא בטוחה שכולם מכירים במושג כי יש כאלו שחושבים שזה יפה......
 
לכבוד מה היה החופש בשני?
 
לצפיה ב-'החופש היה לרגל יום הזיכרון Memorial Day'
החופש היה לרגל יום הזיכרון Memorial Day
31/05/2017 | 23:31
8
50
אלא שבניגוד לישראל, זה לא בדיוק חג עצוב, אולי כי השכול נוגע פה בשיעור קטן יותר מהאוכלוסיה
 
רוב האנשים מנצלים את היום/סופש הארוך הזה לקניות, התארחויות וברביקיו למיניו. הוא גם נחשב להתחלה הרשמית של הקיץ (לא מבחינה אסטרונומית...אבל מבחינה חברתית). לכן, למשל, הוא היום שבו הבריכות הלא-מקורות נפתחות בד"כ.  למרות שהרבה פעמים עדיין לא ממש חם גם כמה שבועות אחרי זה....
 
אנחנו היינו מוזמנים בשלושה מקומות (חתונה ועוד שני אירועים חברתיים). עבר מהר...
לצפיה ב-'מעניין מה שאת אומרת, '
מעניין מה שאת אומרת,
01/06/2017 | 17:48
7
42
שזה לא בדיוק יום עצוב ...
מעניין אם זה באמת בגלל שהשכול נוגע בשיעור קטן יחסית מהאוכלוסייה
או שיש סיבות אחרות .
זה מתחבר לנושא של חטיפת חייל,
שבארץ דברו על גלעד שליט כעל "הילד של כולנו" ושחררו כ 1000 מחבלים
ונראה שאם היה מדובר בחטוף אמריקני - לא היה ממש הד
או שהתגובות לחטיפה היו פחות רגשיות מבארץ - אני טועה  ?
(ובוודאי לא היו משחררים ולו חטוף אחד ) .
אולי גם כי בארץ החיילים ממש מגינים על הארץ שלנו, ונהרגו בעת שהגנו עליה
ובארה"ב החיילים נשלחים למדינות מרוחקות (לפעמים ממניעים מעורפלים)
וגם הם התנדבו לשרת בצבא תוך ידיעת הסיכונים להבדיל מחובת הגיוס בארץ ....  
 
 
לצפיה ב-'את צודקת - התגובות בארה"ב הן הרבה פחות רגשיות'
את צודקת - התגובות בארה"ב הן הרבה פחות רגשיות
02/06/2017 | 21:57
6
42
לדעתי זה משתי סיבות.
 
האחת היא שזה יותר "רחוק" סטטיסטית מרוב האוכלוסיה (זו מדינה הרבה יותר מאוכלסת וגדולה מישראל)
 
והשניה היא לתחושתי כי האמריקאיים כתרבות הם פחות רגשניים.
 
דווקא התחושה של "שירות של המדינה שלך" זהה לדעתי. בטיסות בארה"ב למשל עכשיו, חיילים על מדים עולים לטיסה ראשונים לפני מחלקה ראשונה אפילו.... ויש הרבה כבוד לאנשי כוחות הבטחון.
 
הרבה אמריקנים בוחרים לשרת בצבא מסיבות כלכליות (אחר כך הצבא משלם להם את האוניברסיטה, וגם יש פנסיה בסוף - גם אם קטנה אם שירתת לא הרבה שנים)
לצפיה ב-'ואולי באופן כללי, האמריקאים הם עם יותר שמח?'
ואולי באופן כללי, האמריקאים הם עם יותר שמח?
05/06/2017 | 07:57
5
53
עניין של גישה לחיים.
אני זוכרת שהרשים אותי השיר הזה, מדובר בשיר שנכתב לרגל הפיכת תאריך הולדתו של מרטין לותר קינג ליום לאומי בארה"ב. וזה שיר שמח מאוד. ובאמת, לפי הגישה הזאת, יש משהו שמח ביום זיכרון למרטין לותר קינג: למה לא לשמוח ולהודות על כך שהאומה האמריקנית זכתה באדם כזה, בעל שיעור קומה, שהספיק במהלך חייו לתרום לה כל כך הרבה ולעורר כל כך הרבה השראה?
זה היפותטי, אבל אינסטינקטיבית, נראה לי שאין מצב שבישראל היו מצליחים להתייחס בכזאת צורה חיובית ואופטימית ליום זיכרון לאדם שנרצח כמו מרטין לותר קינג. אם היו עושים יום לכבודו, היו מדגישים בו את הטראגיות של מותו ולא את הטוב שבחייו, והיו עושים מזה יום מאוד עצוב וכבד.
לצפיה ב-'והלינק לשיר... '
והלינק לשיר...
05/06/2017 | 07:58
31
לצפיה ב-'הו כן, לגמרי... למשל הלוויות פה'
הו כן, לגמרי... למשל הלוויות פה
06/06/2017 | 17:25
3
37
שהן לא ממש הלוויות אלא יותר טקס השכבה כי לא מחוברות ישירות לקבורה, והרבה/הרוב לא קוברים בכלל, בקיצור טקסי השכבה כאלה הרבה פעמים נקראים
"Celebration of the Life of _____"
 
כשהרעיון הוא לחגוג את החיים שחי/ה המנוח/ה. אנשים מספרים עלי/ה, הרבה פעמים יש גם תמונות/שקופיות שמראים
 
אז כמובן שכולם עדיין עצובים, אבל הספין החיובי על האירוע הוא משהו מאוד מאוד אמריקאי
 
השיר של סטיבי וונדר מקסים! הזכרת לי שלפני כמה שנים נפטרה פה אלמנתו של מרטין לותר קינג וערכו לה הלוויה מאוד ממלכתית וגדולה. וגם אלפים מתושבים העיר עברו לפני הארון לחלוק לה כבוד
לצפיה ב-'זאת גישה שאני יכולה מאוד להתחבר אליה.'
זאת גישה שאני יכולה מאוד להתחבר אליה.
07/06/2017 | 13:30
2
7
לצפיה ב-'תלוי מה סיבת המוות/גיל הנפטר ... '
תלוי מה סיבת המוות/גיל הנפטר ...
09/06/2017 | 14:16
1
5
לצפיה ב-'התכוונתי לומר שכך הייתי רוצה שיתייחסו אלי ואל מותי.'
התכוונתי לומר שכך הייתי רוצה שיתייחסו אלי ואל מותי.
09/06/2017 | 16:48
22
בדיוק הבן שלי שאל אותי "אמא, מה הדברים האחרונים שתרצי לומר לפני המוות?" (זאת הייתה שאלה היפתטית, אני לא מצפה למות בזמן הקרוב... יש לו שאלות כאלה)
אמרתי לו שאני לא יכולה לדעת מראש, כמובן, אבל אם הוא שואל אותי עכשיו, מה שעולה על דעתי זה לבקש מהקרובים לי: בבקשה אל תזכרו ותזכירו רק (או בעיקר) את המוות שלי והנסיבות שהובילו לו, תזכרו את החיים שלי ומי הייתי במיטבי.
בדרך כלל כשאדם מת היום, החודשים או השנים האחרונות שלפני מותו מתאפיינים כתקופה של ירידה: סבל, מחלה, ירידה ביכולות פיזיות ולפעמים גם מנטליות... וזו התקופה האחרונה שמזכירים, "אוי, כמה הוא סבל". ואם מישהו מת פתאםו, בתאונה או רצח או מוות פתאומי אחר, אומרים "כמה חבל, למה הוא היה צריך למות מזה כל כך מוקדם... היה יכול לחיות יותר שנים" וכו'. כך או כך, הדרך שבה מזכירים אותו היא כמו אנגרטה של טרגדיה / קורבן / עוו / סוג של כישלון, אפילו. כל אלו רגשות טבעיים כשמישהו מת ואני לא אומרת לנסות להשתיק אותם. אבל אני כן רוצה שאלה לא יהיו הרגשות השולטים כשייזכרו בי, בטח לא לאורך זמן. עד שאותו אדם חלה או הזדקן מאוד או נפגע בתאונה, הוא חי חיים מלאים שהיו בהם בדרך כלל צחוק והנאה ויצירתיות והשפעה על סביבתו. למות ממילא כולם צריכים, לא משנה איך אמות, החיים שלי הם לא אנדרטה של קורבן או כישלון, ואני לא רוצה שמה שיעלה במוחם של אנשים כשייזכרו בי יהיה צער וכאב, "המסכנה הזאת שמתה". אני אעדיף בהרבה שההיזכרות בי תהיה מלווה בהנאה - איך אמרתי או כתבתי משהו מצחיק או מחכים שנחרט בזיכרון, איך אפשר היה ללמוד ממני משהו (אני מקווה...), איך סרגתי או ציירתי משהו יפה, איך עזרתי... לכן הרעיון ש"יחגגו את חיי" נראה לי הרבה יותר מתאים, יותר מכבד את האדם הספציפי שהייתי (או שכל אדם אחר היה). ומשמח אותי לדעת שזה אפשרי: הנה, מסתבר שאמריקאים רבים מצליחים לנהוג כך.
ואם הקרובים לי מסוגלים לנהוג כך גם הם - זאת כבר שאלה אחרת.
לצפיה ב-'שבוע רגיל של אמא בחופשת לידה...'
שבוע רגיל של אמא בחופשת לידה...
26/05/2017 | 16:25
185
בין החלפת חיתולים להרדמות ולילות ללא שינה כמעט...
די גמורה אבל איכשהו מצליחה לעבור את הימים ואז ישנה שעה-שעתיים בערב וקמה עם כוחות מחודשים ללילה של התעוררויות (היא מתעוררת רק בין פעמיים לשלוש בלילה אבל עד שמאכילה, מרדימה שוב ואז שואבת ואני כבר יוצאת מהשינה...).
 
הולכת לקבוצת תמיכה לאמהות טריות וממש נהנית מהקבוצה הזו אם כי השבוע קצת התרגזתי כי המנחה שלרוב דווקא מקצועית- עשתה השוואה בין כולן ושאלה מה כל אחד מהתינוקות עושה כבר מבחינה התפתחותית וזאת מבלי לסייג שכל ילד וההתפתחות שלו ושזה לא תמיד לפי הספר...זה מאוד הלחיץ את מרבית האמהות וחלקן יצאו בוכות בהיסטריה מהמפגש. אני בחרתי לא לשתף פעולה עם זה ו"ברחתי" לשירותים. קצת הוריד לי את החשק לחזור בשבוע הבא אבל כן אחזור כי הכרתי באמת נשים נחמדות שם ואפילו הרחבנו את ההיכרות מעבר למפגשים.
 
הא וגם היה הרבה שופינג
ההורים קנו לקטנה שמלות לבחירתי וגם הזמנתי כמה דברים חמודים מאמאזון- אמור להגיע היום, מקווה שלפני שנריץ כביסה וסופסוף יהיה מבחר יפה להלביש את הקטנה. רופאת הילדים שלנו כל הזמן מתלהבת מאיך שמלבישה אותה והיא רואה מלא ילדים- תמיד שואלת מאיפה כל בגד כדי לקנות לבת שלה
לצפיה ב-'שבוע קצר כי בחמישי ליוויתי את טיול בי"ס של האמצעי'
שבוע קצר כי בחמישי ליוויתי את טיול בי"ס של האמצעי
27/05/2017 | 10:50
3
115
פעם ראשונה שאני יוצאת עם הכיתה שלו לטיול.
נתחיל בזה שהיה ריב בין הורים - מי ייצא ללוות. התנדבו 11 הורים (ולא ברור למה) הגבילו ל- 7 בלבד (ההורים ממילא שילמו בכניסות לאתרים !)
הייתי מוכנה לוותר לאחרים אבל הבן שלי התעקש שאבוא (אין לו הרבה פעמים שהוא מתעקש - אז החלטתי לא לוותר...)
 
הופתעתי לטובה מכמות הסבלות שיש למחנכת. וואוו, כמה אתגרים.....
הופתעתי לרעה מהזמן שהוקדש לאכילת ממתקים. כל ילד (מלבד אחד שנשלח ללא ממתקים כלל) הביא לפחות 2 חטיפים וכנראה אפילו יותר.....
היה (לי) די מעניין. קשה לדעת מה הילדים הבינו מהמקומות שהיינו....
העיקר שחזרנו בשלום.
 
 
לצפיה ב-'וואו כל הכבוד על הליווי'
וואו כל הכבוד על הליווי
28/05/2017 | 10:57
75
כנראה שתמיד מוצאים על מה להתלונן, אצלנו התלוננו הורים שלא נבחרו לקחת חלק בטיול.
אני עוד לא התנדבתי לדברים האלה בבית ספר נראה לי מאתגר מאוד.
גם אצלנו הבנתי שהיו מלא ממתקים בטיול, הבת שלי שאוהבת ממתקים וקיבלה לא פחות מילדים אחרים העדיפה בהפסקות אוכל לאכול אוכל טעים ששלחתי איתה. לא הבנתי איך ולמה חזרה עם כל החטיפים הביתה עד שקיבלתי דיווח שהיתה להם אפשרות לאכול אוכל/ממתקים ושלי אכלה את האוכל שהביאה.
לצפיה ב-'אצלנו הגבלת כמות ההורים המלווים זה בגלל '
אצלנו הגבלת כמות ההורים המלווים זה בגלל
28/05/2017 | 16:52
1
109
מספר מוגבל של מקומות באוטובוס שמסיע אותם. וכמעט תמיד יש יותר מדי אמהות מתנדבות בגלל הכמות הגבוהה של אמהות שבחרו לסיים את חייהן המקצועיים ביום שבו ילדו. ולכן הן יושבות בבית ומשתעממות-טיכו..... וכל טיול כיתה כזה בשבילן הוא הזדמנות פז להתאוורר קצת, כמו גם לצבור נקודות זכות לקראת תואר "האם המושלמת של העשור" (שבשבילו הן כנראה הפסיקו לעבוד)
לצפיה ב-'אני כנראה לא אזכה "באם המושלמת..."'
אני כנראה לא אזכה "באם המושלמת..."
28/05/2017 | 19:46
96
זאת היתה פעם ראשונה שהצטרפתי לטיול עם הכיתה של האמצעי (והילד בכיתה ג')
 
נראה לי שהגבילו כדי שזה לא יהיה טיול הורים וילדים אלא טיול שנתי,  כי באוטובוס היה מקום לעוד 10 הורים.....
לצפיה ב-' רק רציתי להגיד שהפרסומות עם שני כהן'
רק רציתי להגיד שהפרסומות עם שני כהן
25/05/2017 | 11:43
6
297
לחברת ביטוח כלשהי* מעולות, והיא אדירה. ראיתן את זאת עם המחשב שהיא גוררת מסמך? היא פשוט קורעת...

*אני מקפידה להיות ממש גרועה בלזכור איזו חברה כל פרסומת מפרסמת - אני זוכרת רק מה בגדול הם מפרסמים (מזגן, שוקו, ביטוח, ארטיק כלשהו, וכו'...). פה אני זוכרת את שוקה, אז אם יש חברת ביטוח אמיתית עם סוכן בשם שוקה - שיחקתם אותה, אם ארצה ביטוח אחפש אתכם .
לצפיה ב-'יש סוכן בשם שוקה.'
יש סוכן בשם שוקה.
25/05/2017 | 20:45
1
184
אני זוכרת שקראתי פעם שסוכן ביטוח שכינויו שוקה תבע אותם, והפסיד.
לצפיה ב-' וואלה, אז יש לו לקוחה עתידית.'
וואלה, אז יש לו לקוחה עתידית.
25/05/2017 | 20:51
27
לצפיה ב-'את מצחיקה - פספסת לגמרי את הפואנטה של הפירסומת'
את מצחיקה - פספסת לגמרי את הפואנטה של הפירסומת
28/05/2017 | 00:48
3
175
זו פרסומת לאחת מחברות הביטוח הישיר שצוחקת על חברות הביטוח ה"מסורתיות " שבהן לכאורה הלקוח "מממן סוכן". 
(וכן, שני כהן אדירה!)
לצפיה ב-'רגע, ושני כהן גם לא באמת סוכנת ביטוח?'
רגע, ושני כהן גם לא באמת סוכנת ביטוח?
28/05/2017 | 06:53
2
36
לצפיה ב-'לא, בכלל לא'
לא, בכלל לא
28/05/2017 | 07:07
154
היא שחקנית וזמרת ובת זוג ואמא,
היא במקרה הזה פשוט נלקחה ע"י חברת הביטוח
לפרסם אותה, והיא משחקת את זה נפלא. 
לצפיה ב-'את גדולה!'
את גדולה!
28/05/2017 | 08:33
35
לצפיה ב-'יש לכן רופא/ת משפחה?'
יש לכן רופא/ת משפחה?
25/05/2017 | 02:12
18
209
הכתבה הזו גרמה לי להרהר:
 
 
לצערי אין לנו יותר רופאת משפחה. היתה לנו עד לפני כמה שנים. אבל תמיד היה שם תור מזעזע אז התייאשנו. ועברנו למין "מרפאת חירום" כזו שבה תמיד אפשר לבוא בלי לקבוע תור מראש ולהיראות על ידי רופא/ה תוך חצי שעה גג. ופתוח שם מ9 בבוקר עד 9 בערב 7 ימים בשבוע....אז זה נוח
 
אבל הם מוגדרים emergency care ולא רופאי משפחה, ולדעתי אין לנו אצלם "תיק" או משהו כזה. כל פעם שבאים - זה כאילו מחדש.
 
לצרכים שלנו זה מספקים אבל רופא/ת משפחה ממש שיודע מי אתה, לדעתי זה לא
 
לצפיה ב-'רופא משפחה '
רופא משפחה
25/05/2017 | 06:45
147
היה לי רופא מעולה עד לפני שנה+. אחד שהייתי מבקרת אצלו המון רק בזכות האנושיות והמקצוענות שלו. לצערי הוא עזב את העבודה (נסע לטפל בהוריו) ונשארתי ללא רופא. 
כשאני צריכה יש לי רופא בקופה אבל אני כמעט לא מבקרת שם וכשצריכה דברים אני מבקשת דרך האתר.
לבעל יש רופא משפחה שאני מאוד לא אוהבת אבל הוא לא מוכן לוותר עליו ולכן הוא אצלו(הוא לא איתי בקופת חולים). לא סומכת עליו בכלל.
לילדים יש רופאים במרפאה ממש ליד הבית מעולים. יש כמה רופאים לפי תורנויות שונות אני אוהבת את כולם.
 
לצערי עם השנים למדתי שאנחנו מכירים את הגוף שלנו הכי טוב ויכולים לדעת הרבה דברים לבד אבל ברור לי שיש בדיקות שאנחנו לא יודעים לפענח ולדעת מה הסיכונים ולצערי לי ולבעלי אין רופא שאני יכולה לסמוך עליו בדברים האלה. 
 
לא הספקתי לקרוא את הכתבה אקרא אותה יותר מאוחר.
לצפיה ב-'כן. (אחרי זמן רב שלא הייתה לנו).'
כן. (אחרי זמן רב שלא הייתה לנו).
25/05/2017 | 11:40
26
לצפיה ב-'לענין הזה כמה הבטים,'
לענין הזה כמה הבטים,
25/05/2017 | 12:15
4
151
חשוב לומר תחילה, שזה כמו בכל במקצוע תלוי אדם
יש מי שמשקיע ואכפתי ומשתדל ויש מי שלא.
ולשאלתך,
1)לי יש רופאת משפחה מעולה, מאבחנת טובה,
   וגם וזה חשוב ביותר קשובה ואנושית.
אבל--ואבל גדול--
הנהלת הקופות מסרסות את עבודתה בכמה אופנים:
1) כי לא יתכן שצריכים להיות אצלה בדיוק כל חולה 10 דקות,
    ואז או שתדלג על המקצועיות, או שהתור משתרך לשעות.
2)הנהלת הקופה מבקשת הפניה לכל רופא מקצועי, אז כן היא 
    חייבת לתת ניירת ואישורים וגם תרופות כרוניות לחידוש.
3)גם כשהיא מפנה לרופאים מקצועיים, אם היא מתערבת
   לטובת החולה היא ננזפת. אז למה היא תרצה לעשות זאת?
 
ככלל רציתי להוסיף ולומר--הקופות הפכו עצמם לעסק כלכלי, 
לא טובת החולה מקבל השירות, אלא הרוחים הכספיים שלהם
עומדים לנגד עינהם, 
ואז --הכסף מעוור ומסנור ולא רואים את האדם החולה.
לצפיה ב-'סעיפים 1 ו-2 בהחלט קיימים ובעייתיים מאד כמו שגם אני כתבתי'
סעיפים 1 ו-2 בהחלט קיימים ובעייתיים מאד כמו שגם אני כתבתי
25/05/2017 | 21:55
102
לגבי סעיף 3 אני אישית לא נתקלתי בנזיפה כאשר אני מפנה ליועצים ואני רואה זאת כחובתי להתערב לטובת החולה.

אחת הסיבות לכך שהקופות הפכו לגופים כלכליים היא המדינה שמתקצבת אותן כבר שנים בחסר, זאת למרות החלטת בית המשפט העליון שקבע שהמדינה חייבת כספי עתק לקופות אך לא משלמת.
אגב, קופת חולים לנצח תהיה עסק לא רווחי ולא כלכלי עקב אופי הארגון ולכן רווח בוודאי שאין כאן אלא בעיקר צמצום גרעונות. אנשים חולים וזקנים עולים כסף, לא מרויחים כסף.
לצפיה ב-'לגבי אישורים וחידוש תרופות'
לגבי אישורים וחידוש תרופות
26/05/2017 | 09:17
2
75
את זה אפשר לעשות באינטרנט או במשרד.  אין שום סיבה לבזבז זמן בתור לרופאת המשפחה בשביל זה.
לצפיה ב-'לא תמיד ולא בכל דבר.'
לא תמיד ולא בכל דבר.
26/05/2017 | 09:27
18
לצפיה ב-'אני מסכימה עם mykal- תלוי איזה אישור'
אני מסכימה עם mykal- תלוי איזה אישור
27/05/2017 | 11:27
69
סיכום מידע רפואי למשל אין בעיה להשאיר אבל עבור בדיקה לרשיון נהיגה צריך להגיע, גם לחידוש תרופות צריך להגיע פעם בכמה חודשים לבדיקה ומעקב.

ורק הערה לסיום - כל הבקשות בלי להגיע במחשב לא נעשות אוטומטית...יש בן אדם שיושב שעות ועושה אותן, בד׳״כ בלי לקבל שעות נוספות ומעבר לשעות הקבלה במרפאה (מדובר כמובן ברופא המשפחה).
לצפיה ב-'לנו יש רופאת משפחה '
לנו יש רופאת משפחה
25/05/2017 | 21:10
88
אנחנו מעדיפים ללכת אליה כפניה ראשונה (כשצריך כמובן ), בגלל הזמינות והידע (מודה שלפעמים זה בסדר הזה...)
לקח לנו זמן ללמוד ללכת אליה לפני שפונים לרופאים מקצועיים. 
 
אני מצטערת שרופאת הילדים שלנו עזבה, אחרי שכבר למדה להכיר את הילדים ואותנו. 
לפניה היה רופא נהדר, שתמיד היה מרגיע (כשהילדים היו קטנים זה היה מאוד חשוב)
עכשיו יש לנו רופאה ותיקה שמשדרת לחץ. לדוגמא: 
הלכתי עם שנים מהילדים: הנבדק, והשני (שהצטרף אלינו כי לא היה לי סידור אחר), ראתה לרגע את השני ואמרה : "למה הוא חיוור"? ובדקה גם אותו (הוא בהיר טבעית...)
לצפיה ב-'הו, כמה דברים יש לי לומר בנושא, כמו שאת מתארת לך'
הו, כמה דברים יש לי לומר בנושא, כמו שאת מתארת לך
25/05/2017 | 21:49
5
152
בתור רופאת משפחה בעצמי אני מרגישה דומה למה שכתבה ד״ר אביבה אלעד, רופאת משפחה שכתבה ספר מומלץ בשם ״חלוק לבן פרום״ ומובילה מהלך לשינוי פני הרפואה הציבורית, לאחר שגם חוותה את הקשיים באופן אישי.

רופא משפחה טוב אמפתי ומקצועי הוא נכס לכל אדם ולכל משפחה. מי שלא מבין זאת מפסיד בגדול. הבעיה שלא נותנים תנאים לתת את הרפואה הטובה שלה הוכשרנו. התוצאה (לפחות אצלי) היא המתנה ממושכת בתור, מכיוון שאני לא מקדישה 10 דקות ברוב המקרים ולא זורקת אף אחד מהחדר כשנגמר לו הזמן. העומס הבלתי נסבל והעדר הקצאת משאבים (וזמן הוא משאב יקר ביותר) גורם לכך שהרופא עצמו צריך להחליט אם הוא מתפשר על איכות הרפואה שהוא נותן, או שמחליט להקצות בעצמו את המשאב היקר הזה - על חשבונו. זה אומר להשאר זמן רב לשעות נוספות ללא שלום כשמי שמשלם את המחיר זה אתה ומשפחתך . גם עומס נפשי של מתן בשורות קשות, הצורך לעשות החלטה רפואית כל כמה דקות, בלי לעשות טעויות, הבדידות שבהחלטה שאותה עושים לבד, גודל האחריות, והכל בתוך מעטפת לחוצה מאד של זמן מקום ואנשים שכל הזמן בלחץ.

אם מערכת הבריאות על כל גווניה תשכיל להבין זאת ולהקצות משאבים וגם להמנע מבזבוז זמנו של רופא המשפחה על שטויות מנהלתיות כולנו נרוויח רפואה טובה , פחות אשפוזים, יותר סבלנות ואמפתיה לחולים.
לצפיה ב-'יש משהו שחשוב'
יש משהו שחשוב
26/05/2017 | 03:44
3
104
לומר, רפואה היא ענין יקר, אבל, הפרט משלם הרבה מאוד בשבילה,
אחת הסיבות שקופות החולים בגרעונות כי נפחו מנגנונים לא יעילים.
למשל--הכוכבית לתורים--
כשמצלצלים להזמין תור--(לרפואה מקצועית) מקבלים תורים כעבור חודש או חודשים,
אבל לי כואב עכשיו. את הפקידה שיושבת שם לא מענין.אין לה שליטה,
ואני מזמינה אותך לראות כמה אבטלה סמויה יש שם.
מסדרונות ריקים, פקידים מעשנים, רופאים מסתובבים.
למה בכלל צריך פקידות כפולה? זה בזבוז.
אני לא צעירה, ובקושי צריכה את הקופה, תודה לאל,
אבל עכשיו אני עם ציסטה בייקר מאחורי הברך, כבר מפסח התור לרופא אורטופד ברך, יהיה ב--27/6 בהתערבות פניות ציבור. נראה לך הגיוני?
אני אומרת לך--יש אורטופדים שאין להם מה לעשות.
המנגנון מנופח --כן אז יש גרעונות,
אותו דבר עקשנות הקופה על טיפול בבי"ח שלה ולא במה שיעיל לחולה,
למרות שאצלה יותר יקר. (יש לי עובדות בענין ואפילו סיפור שחבל
שאני לא כותבת מאמרים/ספר)
יש ברפואה גם בקופות וגם בבתי חולים המון שחיתות. וזה ע"ח חולים.
וזה ע"ח רפואה ותרופה. (וזה לא בגלל רופאי משפחה בנמצאים בפרונט,
זה בגלל המנגנון וההנהלות. 
לצפיה ב-'אני האחרונה שאסנגר על מערכות בזבזניות'
אני האחרונה שאסנגר על מערכות בזבזניות
27/05/2017 | 17:20
2
95
ויש הרבה מאד מקומות לקצץ בהם, וצריך לעשות את זה כחלק מתהליך יעול, אבל אורך התורים, לפחות מנסיוני כאן בפריפריה, נובע ישירות ובעיקר ממחסור ברור בכוח אדם מכל הסוגים. לדוגמה - אנדוקרינולוגים אני מכירה כאן באיזור חיפה מספר קטן מאד של מומחים. התור לפחות 3 חודשים. וזו רק דוגמה אחת מיני רבות.
ולא, זה לא הגיוני ולא הוגן
לצפיה ב-'זה גם מחסור בכ"א אבל גם מחסור בתקציבים'
זה גם מחסור בכ"א אבל גם מחסור בתקציבים
28/05/2017 | 14:25
47
בבתי"ח לפחות יש מרפאות שלמות שלא עובדות אחהצ בגלל אי כדאיות כלכלית. עלות השכר אחהצ (שהוא בד"כ ססיוני - שכר פר פעולה) גבוהה וההכנסה בגינה היא בעיקר ביקורי רופא וקודי שירות שונים שמשרד הבריאות מתמחר בחסר. בי"ח ציבורי לא יכול להפעיל עוד משמרת כי אז הוא נכנס לגרעון.
לצפיה ב-'מעניין. דווקא הנתונים הסטטיסטיים לא רעים'
מעניין. דווקא הנתונים הסטטיסטיים לא רעים
28/05/2017 | 17:07
51
לפי נתוני ה OECD, בישראל יש 3.5 רופאים לכל אלף תושבים. שזה מקום לא רע על הסקאלה (הכי נמוך זה הודו עם 0.7 רופאים לכל 1000תושבים בערך, והכי גבוה אוסטריה עם קצת יותר מ5 רופאים לכל אלף).
הנתונים הם מהאתר הזה: https://data.oecd.org/healthres/doctors.htm
 
אבל איכשהו למרות שהיחס לא רע יחסית, משהו שם "מתפספס"
 
גם אצלנו לוקח לפחות 3 חודשים לקבוע תור לאנדוקרינולוג ילדים. נדמה לי שאנדוקרינולוגיים אחרים יותר קל. אולי זה כי זה תחום שבישראל פחות פונים אליו כי יש פחות סיכוי לפרקטיקה פרטית משגשגת?
לצפיה ב-'אכן - תיארתי שיהיו לך תובנות '
אכן - תיארתי שיהיו לך תובנות
28/05/2017 | 16:58
45
וברור לי שאת עובדת בתנאים מתסכלים ולא פשוטים....
 
אין סיכוי לעזור עם בזבוז הזמן על ידי הקצאת עוזר/ת/מזכירה שאינם רופא/ה שיכולים לחסוך לך זמן על ידי הדפסה של כל מיני הפניות ומרשמים? למיטב זכרוני מהארץ, חלק ניכר מזמן הביקור אצל רופא "מתבזבז" על הזמן שבו הרופא/ה מחפשים במחשב את הקוד הנכון, והמרשם הנכון וכו'
 
אגב, בארה"ב ביקור רופא הוא.... לגמרי לא ממוחשב. את ההפניה או המירשם הם משרבטים בכתב יד על דף קטן - כמו בארץ לפני מיליון שנה. ואז הם תולשים, נותנים לך ביד ועפים מהחדר חיש לפציינט הבא.  כך שאין מצב שבו "המחשב לא נותן" או הם לא מוצאים במחשב או משהו כזה
 
אני מסכימה איתך שרופא/ת משפחה טובים הם אחלה. היו לי בילדותי, אבל איכשהו לא עוד
לצפיה ב-'לי יש רופאת משפחה מדהימה!'
לי יש רופאת משפחה מדהימה!
26/05/2017 | 16:33
121
ישראלית לשעבר, צעירה אבל עם הרבה ניסיון יחסית לגילה כי היא מהגאונים האלה שהם סטייל דוגי האוזר , מאוד מקצועית ומגדילה ראש.
 
פעם ישבה יחד איתי והייתה בשיחת טלפון עם אבא שלה שהוא גם רופא והעברית שלו יותר טובה כדי לתרגם את החיסונים השונים לקראת תהליך של קבלת גרין קארד. זה היה מיוזמתה לגמרי ולי ממש לא היה נעים אבל היא התעקשה.
 
אומנם יש לה המון מטופלים אבל היא זוכרת כל מטופל וכל עניין שהיה לו בעבר מבלי להסתכל. הבחור הולך אליה בתדירות גבוהה יותר לבדיקות מסודרות וכו' ותמיד היא שואלת לשלומי ואיך הולך עם הכניסה להריון(בתקופת הטיפולים) וכשהוא סיפר לה שאני בהריון בפעםה קודמת שהיה אצלה- היא ממש קפצה ונתנה לו חיבוק והתקשרה אליי במיוחד כדי לאחל מזל טוב.  הייתי קופצת עם הקטנה לומר לה שלום ושתראה אותה אבל מעדיפה פחות לחשוף אותה לאנשים חולים וכו'...גם כשתהיה מחוסנת.
לצפיה ב-'לנו לא'
לנו לא
28/05/2017 | 10:04
1
92
כי המרפאה ביישוב שלנו לא מאפשרת את זה: התורים לרופא המשפחה (למבוגרים) מתחילים מהמתנה של שבוע לרופא הראשון הפנוי, ואם להיות אצל רופא קבוע אומר המתנה של שלושה שבועות ומעלה, זה פשוט לא יקרה. גם הענין הזה של 10 דקות לכל תור הופך את ענין ההיכרות וכו לצחוק מהעבודה. מה כבר אפשר לדבר בעשר דקות שכוללות גם בדיקה פיסית וטופסולוגיה.
להורים שלי יש רופאת משפחה קבועה מקסימה ואכפתית, באמת שאנחנו אסירי תודה לה ביותר. הבעיה היא שהיא לא מומחית בגריאטריה, ולכן הטיפול שלה באנשים מבוגרים ממש (בני 90+), אכפתי ככל שיהיה, איך לומר, לא מיטבי (היא פספסה דליריום רציני אצל אבא שלי, שהגריאטר תפס בשניה וגם אמר מיד איך לפתור אותו, וגם אישרה לאבא שלי לנהוג בגיל 90, כשהוא כבר כמעט לא שומע - גם עם מכשיר - וגם הראיה לא משהו, כי "הוא צלול לגמרי ושיקול הדעת שלו מושלם".) אכפתיות ו"ראיה כוללת" זה לא תמיד תחליף לידע, וחבל שהפניה לרופא משפחה לפעמים מעכבת את ההגעה למומחים.
לצפיה ב-'גם לחירשים לחלוטין מותר לנהוג.'
גם לחירשים לחלוטין מותר לנהוג.
28/05/2017 | 10:13
22
לצפיה ב-'לי יש רופא משפחה, ויש רופאת ילדים'
לי יש רופא משפחה, ויש רופאת ילדים
29/05/2017 | 18:08
60
אושניהם אותם רופאים שהיו לנו כבר קרוב לעשר שנים. אבל אין בזה יתרון מיוחד במקרה שלנו. כלומר, אני מרגישה שההיכרות ארוכת השנים של רופאת הילדים עם הילדים שלי לא משנה בפועל את מה שקורה בכל פעם שאנחנו מגיעים אליה מסיבה כלשהי. כשאני נאלצת להגיע עם אחד הילדים למרפאה בעיר השכנה (כשהמרפאה ביישוב שלנו סגורה), אני רואה את זה: הרופאים התורנים שם, שלא ראו את הילדים מעולם, נותנים שירות לא פחות טוב / נעים / מדויק.
לא שרופאת הילדים היא נוראה במיוחד, אבל אין שם גם ערך מוסף: האבחנה נעשית באופן נקודתי או בהתאם להמלצות של רופאים מקצועיים שאני מגיעה אליה עם המלצותיהם. כנ"ל לגבי רופא המשפחה שלי. הוא איש חביב ומנומס ונתן לי להרגשתי טיפול נכון ומתאים במקרים שונים, אבל אני לא חושבת שהוא מקשר כל מקרה שבו אני באה אליו עם מקרים אחרים שבהם פניתי אליו, ולא משתמש בידע שיש לו עלי מהעבר.
לצפיה ב-'טוטו-טראמפ '
טוטו-טראמפ
21/05/2017 | 15:44
6
149
הבו את ההימור שלכן - איך יהיה הביקור של טראמפ בישראל?  יהיו פאדיחות מצד המקומיים או האורחים?
 
ועוד בטופס: האם לדעתכן הנשיא טראמפ יסיים את כהונתו במועד או יודח באמצע? לפי מהדורות החדשות פה יש על זה הימורים ברשת ומשהו כמו למעלה מחצי מהמהמרים סבורים שיודח לפני הסוף.
לצפיה ב-'יהיה ביקור סתמי..'
יהיה ביקור סתמי..
21/05/2017 | 23:33
3
100
לא יעשה כלום ולא יזיז כלום..

לדעתי יהיה נשיא 8 שנים ): יהיה סוג של ביבי, לא עושה כלום, מדבר יפה, גורם להפחדה ומאשים אחרים..
לצפיה ב-'אולי. אני דווקא מהמרת על '
אולי. אני דווקא מהמרת על
22/05/2017 | 02:08
2
127
פאדיחה של מיקרופונים פתוחים שיקלטו איזה הגיגים שלהם שלא היו אמורים להיות משודרים.
 
ומהמרת על זה שהוא יודח מתישהו לפני סוף הקדנציה הראשונה, שאז סגנו יתפוס את מקומו ולא תהיה קדנציה לו שניה.
 
נחיה ונראה...
לצפיה ב-'איך מדיחים נשיא בארה"ב ? זה כבר קרה ?'
איך מדיחים נשיא בארה"ב ? זה כבר קרה ?
25/05/2017 | 20:04
1
11
לצפיה ב-'זה נקרא impeachment. זה כמעט קרה'
זה נקרא impeachment. זה כמעט קרה
13/06/2017 | 04:02
2
לנשיא ריצ'רד ניקסון בעקבות פרשת ווטרגייט. אלא שהוא התפטר בעצמו שניה לפני שעשו לו אימפיצ'מנט
לצפיה ב-'אורן חזן גרר את טראמפ לסלפי: "סיפרתי לו שאומרים שאני טראמפ '
אורן חזן גרר את טראמפ לסלפי: "סיפרתי לו שאומרים שאני טראמפ
22/05/2017 | 15:15
1
160
הישראלי"
.....
 
"הוא היה סופר-סבלני - המתין וחיכה עד שאסדר את המצלמה. עשינו את התמונה ואני אומר לך - בשבילי ואני חושב שגם בשבילו זה רגע היסטורי"
 
הנ"ל ציטוט מטמק"א.  
לצפיה ב-'האפקט- יותר לא יהיו לחיצות ידים של השרים '
האפקט- יותר לא יהיו לחיצות ידים של השרים
25/05/2017 | 20:14
80
בהתחלה ששמעתי על הסלפי, צחקתי.
בדיעבד, צודק יו"ר הכנסת-  זה בעיקר בושות.
זוכרים את זה יותר ממה שאמר טראמפ.....
 
רגע לפני הנחיתה, היתה התרגשות.
 
התמונה הכי יפה מהביקור, לדעתי, נשות הנשיאים צועדות תוך החזקת ידיים. 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא התמודדות עם ילדים בעת גירושין
אירוח בנושא התמודדות...
ביום שלישי, 1.5, תתארח בפורום מעיין אטיה, מדריכת...
אירוח בנושא התמודדות עם ילדים בעת גירושין
אירוח בנושא התמודדות...
ביום שלישי, 1.5, תתארח בפורום מעיין אטיה, מדריכת...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

ג'הארה דולה - בית מפנק ללידה טבעית
ג'הארה דולה
פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה
פורום לידה פעילה וביתית
לידה פעילה וביתית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ