לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'לפעמים אני קוראת כתבות וחושבת: לאנשים האלה מגיע עונש מיוחד '
לפעמים אני קוראת כתבות וחושבת: לאנשים האלה מגיע עונש מיוחד
28/07/2016 | 23:10
2
27
והפעם הכתבה על סרבן הגט שנמלט מהארץ
 
כמה רוע באיש אחד גם מתעלל וגם ברח בכוונה. סרבנות גט זה אחד מהפשעים הכי נגד החברה שיש (לדעתי).
מקווה שימצאו לו עונש מירבי באגף מתאים. וגם לאלו שתומכים בו ועזרו לו לברוח.
 
לצפיה ב-'זוועה, וגם עוד דוגמא בעיני לכך שאין שום קשר בין רמת השכלה'
זוועה, וגם עוד דוגמא בעיני לכך שאין שום קשר בין רמת השכלה
29/07/2016 | 00:00
1
17
לבין אנושיות או מוסריות (לא שחשבתי אי פעם שיש  - אבל נדמה לי שיש איזה סטריאוטיפ כזה)
 
רבאק הבן אדם פרופסור לפיסיקה. במקום שינצל את יכולותיו הקוגניטיביות לטובת האנושות הוא מנצל אותן כדי להתעלל במסכנה שעשתה את הטעות והתחתנה איתו
 
מאחלת לו להתפוצץ במעבדה שלו באיזו תאונה [כשאין אף אחד אחר בסביבה ]
 
וגם - לפעמים שיימינג זה דבר נפלא.... שמחה שחבריו ומכריו יודעים עכשיו.
לצפיה ב-'המקרה הספציפי הזה הוא סיפור ארוך'
המקרה הספציפי הזה הוא סיפור ארוך
29/07/2016 | 07:37
9
ועוד לפני שברח מהארץ כבר עשו לו שיימינג וכל חבריו ומכריו והעובדים לצידו ידעו.
זה לא עזר.
זה סיפור ממש עצוב ורוב הסיכויים שהוא יעדיף להיות שנים בכלא מאשר לתת לה גט.
 
הגיע הזמן שהרבנות תהיה יותר יצירתית ונועזת ושימצאו את הטריק ההילכתי להתיר את הנישואין ולשחרר את האישה גם אם הוא מסרב.
לצפיה ב-'האם הילדים שלכם באים אתכם לעבודה לפעמים ?'
האם הילדים שלכם באים אתכם לעבודה לפעמים ?
29/07/2016 | 00:03
1
15
האם זה מקובל?
האם בילדות הייתם מצטרפים להורים שלכם לעבודה ?
לצפיה ב-'עכשיו אני עובדת מהבית'
עכשיו אני עובדת מהבית
29/07/2016 | 06:18
10
אבל כשעבדתי באוניברסיטה, יצא לילדות לבקר, ולגדולה גם להישאר כמה שעות כדי שאשגיח עליה. וגם אצל בעלי זה המצב (הוא פרופסור עכשיו, אז בוודאי שזו לא בעייה. אבל גם בשלבים הקודמים).
לא זכור לי שאי פעם ביקרתי בעבודה של אבא שלי, ולא נראה לי שזה היה אפשרי. אבל כן ביקרתי בעבודה של אמא שלי (היא לא "לקחה אותי לעבודה" ולא נשארתי זמן רב - הייתי כבר אמא כשהיא התחילה לעבוד...) - אם כי לאחרונה היא החליפה עבודות, ובחדשה לא הייתי.
לצפיה ב-' איך היו השבועיים שלי'
איך היו השבועיים שלי
28/07/2016 | 20:30
8
14
סליחה על ההעדרות שבוע שעבר.
לצפיה ב-' דברים טובים '
דברים טובים
28/07/2016 | 20:30
2
7
לצפיה ב-'העברנו את הצעיר לקייטנה אחרת'
העברנו את הצעיר לקייטנה אחרת
28/07/2016 | 22:19
1
21
והילד חוזר לפרוח
 
את המהלך הזה אי אפשר היה לעשות קודם כי היינו באותה סירה עם עוד חבר מהגן. למחרת ההודעה שהם החליטו לוותר על הקייטנה בהמשך הקיץ התייצבתי לבקש להעביר אותו.
לקח יום ולמחרת הוא כבר בקייטנה בגן אחר.
(כ"כ מבסוט שם שהעדיף ללכת לקייטנה ולא איתי לעבודה )
לצפיה ב-'הוא העדיף קודם ללכת איתך לעבודה?'
הוא העדיף קודם ללכת איתך לעבודה?
28/07/2016 | 23:57
11
באמת המצב היה קשה
 
אצלנו בבית זה נחשב "משעמם" ברמה של "אפילו ארוחת צהריים במסעדה לא גורמת לזה להיות שווה"
לצפיה ב-'שבועיים בסימן לחץ בעבודה וכדורגל '
שבועיים בסימן לחץ בעבודה וכדורגל
28/07/2016 | 22:26
17
בשבועיים האחרונים נראה כאילו כולם רוצים לסיים את כל הפרוייקטים עד ה1 באוגוסט.
לחץ מטורף שגרם לכך שהייתי בעבודה גם בשישי (עובדת 5 ימים בשגרה) - כך שמרגיש לי כמו שבוע ארוך במיוחד.....
 
ואחרי כל הלחץ, הילדים מוצאים אותי אחרי הצהריים לשחק איתם כדורגל
אני אוהבת את זה שהם לא מוותרים לי  
 
האמצעי היה אצל אמא שלי 3 ימים וחזר מאושר. הבכור היה במחנה וחזר מאושר 
ועל הצעיר המאושר כתבתי במשהו טוב.
וחצי חופש כבר עבר אז גם אני מבסוטית 
לצפיה ב-' לא משהו אבל "גם זה יעבור"'
לא משהו אבל "גם זה יעבור"
28/07/2016 | 23:38
3
5
לצפיה ב-'אורחים (המכה ה-11)'
אורחים (המכה ה-11)
28/07/2016 | 23:55
2
16
שבוע שביעי רצוף של אורחים בביתנו [לא כל הזמן אותם אורחים. זה המחזור השלישי אם זה משנה משהו...]
 
 לא אגיד יותר חוץ מאשר: עוד 45 שעות אבל מי סופר....
לצפיה ב-'אין כמו חופשת קיץ באמריקה '
אין כמו חופשת קיץ באמריקה
29/07/2016 | 00:00
1
15
אללי.... לפחות אלו אורחים שעוזרים?
תחזיקי מעמד 
לצפיה ב-'אוי'
אוי
29/07/2016 | 00:04
14
טו בי פייר - לא קל להם לעזור. שניים משלושת גלי האורחים הגיעו עם שלושה ילדים.  בגל הראשון גילאיהם היו: 9, 5 ו-18 חודש כולם בנים
בנגלה השניה/נוכחית הגילעים הם 8, 4 ו-8 חודשים - שניים מהשלושה בנים.
 
בשני המקרים הצעיר בחיתולים שאנחנו זוכים לפגוש לא מעט פתוחים לרווחה ליד הכיור כשהולכים לרחוץ ידיים 
לצפיה ב-'רק אני והכינוי שלי '
רק אני והכינוי שלי
26/07/2016 | 19:07
9
169
בפעם הראשונה שהתחברתי לאתר "תפוז" הייתי צריכה לבחור כינוי ומודה שהרגשתי כאילו אני מחליפה את השם שלי, אז בהתחלה בחרתי כינוי שמזכיר את השם שלי, שהוא היה סוג של כינוי של אנשים עבורי.
 
בהמשך החלפתי לכינויים יותר כלליים ועכשיו אני כבר כמה שנים טובות עם הכינוי הנוכחי.
 
יש בי לפעמים את הרצון לשנות את הכינוי אבל משום מה, הכינוי הזה מרגיש לי לגמרי בבית.
 
אז ספרו קצת על הכינוי שלכן
איך הגעתן אליו האם אנשים מחייכם הלא וירטואליים מכירים ומזהים את הכינוי התפוזי כמה כינויים החלפתן עד הנוכחי
 
ושאלה אחרונה חביבה
מתי ,אם בכלל, אתן מגלות לאנשים את השם האמיתי שלכן שמסתתר מאחורי הכינוי
לצפיה ב-'הניק ואני'
הניק ואני
26/07/2016 | 21:59
127
ספרו קצת על הכינוי שלכן

* איך הגעתן אליו?  רציתי ניק שמתחיל באותה האות כמו שמי האמיתי (דוריס ). ואז עלתה במוחי דבי מסדרת לימוד האנגלית המיתולוגית גבי את דבי (אנד דה מג'יק סטיק)
 
כמובן ש"דבי" בלי כלום היה תפוס. אז התחלתי לנסות דבי עם כל מיני מספרים אחרי (1, 2, - היו תפוסים). לדעתי ה-12 עלה במוחי בגלל "עורב-12" שהיה החבר המיתולוגי של הדובון קולרגול (אם כבר סדרות טלויזיה מפגרות משנות השבעים, אז עד הסוף)
 
*  האם אנשים מחייכם הלא וירטואליים מכירים ומזהים את הכינוי התפוזי. מקווה שלא.  בעבר ותיקות הפורום הכירו אותו, אבל מאחר שנראה שכולן כבר לא פה אז לא....
 
* כמה כינויים החלפתן עד הנוכחי. אפס. לא החלפתי. משעממת שכמוני. לא עלה על דעתי
 
ושאלה אחרונה חביבה 
 
* מתי ,אם בכלל, אתן מגלות לאנשים את השם האמיתי שלכן שמסתתר מאחורי הכינוי. הכי מעט שאפשר  בהתחשב בעובדה שמדובר בבית מזכוכית.
 
לצפיה ב-'הכינוי--'
הכינוי--
26/07/2016 | 22:21
111
איך הגעתן אליו? הרכב האותיות הוא פתיח של שמי הפרטי ושם המשפחה.
 האם אנשים מחייכם הלא וירטואליים מכירים ומזהים את הכינוי התפוזי?
רק הבנות שלי שבד"כ מפעילות ומתעסקות עם המחשב. אחרים לא,
 כמה כינויים החלפתן עד הנוכחי?
לא החלפתי, פשוט זה דבר פונקציונלי ולא רואה צורך.
מתי ,אם בכלל, אתן מגלות לאנשים את השם האמיתי שלכן שמסתתר מאחורי הכינוי?
רק כאשר יש צורך בו לדברים בהם אני יכולה להועיל.
אחרת אף אחד לא צריך אותו.
לצפיה ב-'אישה בחופשה'
אישה בחופשה
26/07/2016 | 22:29
123
פעם היה לי ניק אחר. מתישהו תפוז בקשו לעדכן סיסמאות אבל לא זכרתי את הסיסמא המקורית וגם תא הדוא"ל המקושר כבר לא היה פעיל . לכן נאלצתי להמציא כינוי חדש.
הניק הומצא רגע לפני יציאה לחופשה
מאז בפורומים אחרים כבר שאלו אם אני באמת בחופשה (הלוואי)
לא מגלה את השם שלי. חושף יותר מידי.
לצפיה ב-'הניק שלי'
הניק שלי
27/07/2016 | 18:47
1
100
איך הגעתן אליו ?
את הניק הזה פתחתי לפני קרוב לעשרים שנה, כשגלשתי בפורום פוריות של IOL. נועם היה השם שבעלי ואני בחרנו לבן שלנו שאז עוד לא נוצר. בהתחלה  בIOL לא היתה הרשמה וכל אחד יכול היה לפתוח הודעה באיזה שם שרצה.אני כתבתי תחת השם נועם. אחר כך עברו לניק ששיך לגולש ומחייב הרשמה. כמובן שנועם כבר היה תפוס אז בחרתי בנועם@בת .
האם אנשים מחייכם הלא וירטואליים מכירים ומזהים את הכינוי התפוזי?
כן, בני המשפחה שלי מכירים. כשניהלתי את פורום פוריות בתפוז בן משפחה קרוב  ניהל פורום אחר. יום אחד הוא קרא הודעה שלי בפורום מנהלים ומיד אמר לאשתו- זאת בתיה, אי אפשר לטעות . הרבה מחברותי הוירטואליות הפכו לחברותי גם בחיים האמיתיים, לפחות במפגשים ובפייסבוק. יום אחד היתה כאן בביתי חברה ולא הפסיקה לקרוא לי נועם. נועם האמיתי- הבן שלי- היה די המום.
 
כמה כינויים החלפתן עד הנוכחי?
לא החלפתי, אבל יש פורום אחר בו אני קצת יותר דיסקרטית ובו אני כותבת בניק אחר. ברור שמי שהכירה אותי מספיק בפורום פוריות וקראה גם בפורום ההוא, זיהתה אותי די מהר.
 
מתי ,אם בכלל, אתן מגלות לאנשים את השם האמיתי שלכן שמסתתר מאחורי הכינוי?
המפגשים של פורום פוריות הזדהיתי בשמי. ואחרי שנועם שלי נולד, יצאתי מהארון והתחלתי לחתום על ההודעות בשמי.
 
בתיה
 
 
לצפיה ב-'וואו - עברו הרבה שנים'
וואו - עברו הרבה שנים
28/07/2016 | 05:44
60
האמת שגם אצלי בראש קוראים לך "נועם" למרות שאני יודעת שזה רק ניק.
 
יפה לכם שהצלחתם לבחור לו את השם כבר מראש. אצלנו זה היה מו"מ קשה כל פעם, עם מתח עד הרגע האחרון.....
לצפיה ב-'הא, זה סיפור ישן'
הא, זה סיפור ישן
28/07/2016 | 07:58
2
82
בזמנו, לפני 12 ומשהו שנים, זמן קצר לפני שנכנסתי להריון עם הבן הבכור שלי, סיימתי לנהל פורום אחר בתפוז (פורום מהסוג האינטלקטואלי, שסובב סביב תחום עניין ולימוד), שאותו ניהלתי בניק אחר. לפני כן היו לי שניים-שלושה ניקים אחרים, בפורומי איי.או.אל, נענע ותפוז.
לא רציתי להמשיך עם אחד הניקים הישנים, ונרשמתי עם הניק כרמיון לצורך כתיבה בפורום הריון ולידה (ואכן נכנסתי להריון זמן קצר אחר כך). הניק המשיך איתי בפורום הזה, וגם בבלוג שניהלתי, ולאחרונה זה נהיה כרמיון 1 אחרי שתפוז זרק אותי פתאום בפעם השלישית ולא היה לי כוח כבר להילחם שדייתן לי להיכנס בחזרה לחשבון המקורי.
פשר הניק: זה מבוסס על דמות אמיתית. בזמן שנרשמתי איתו, תרגמתי ספר על קליאופטרה, ולאומנת שלה בילדותה - שהמשיכה להיות קרובה אליה ואשת סודה בבגרותה - קוראים כרמיון. חיבבתי את הדמות, לפחות כמו שהיא מתוארת בספר (אומנת שיודעת להיות קשוחה כשצריך וגם מגניבה, מצליחה ליצור עם הילדה קשר טוב ולעשות עבודה טובה אחרי שהאומנות שלפניה כבר ברחו או פוטרו, בעלת חוט שדרה מוסרי חזק ועקרונות ועם זאת חושבת, ריאליסטית ולא צרת אופקים, כו'), וזה גם ניק שלא היה תפוס. הבנתי מאז שמשתתפות בפורום חשבו בגלל הניק שבטח קוראים לי בחיים האמיתיים כרמית. אז לא, לא קוראים לי כרמית, ובכלל, אין קשר בין הניק לבין השם האמיתי שלי
לצפיה ב-'בשבילי את תמיד תהיי כרמית .... '
בשבילי את תמיד תהיי כרמית ....
28/07/2016 | 20:27
5
לצפיה ב-'אף פעם לא חשבתי שזה "כרמית" '
אף פעם לא חשבתי שזה "כרמית"
28/07/2016 | 23:53
10
בהיותי חנונית צמרת מדופלמת, תמיד חשבתי ששם משפחתך האמיתי הוא כרמיה - כרמ - הגוי כמו "קרם" ידיים, "יה" כמו ב Oh Yeah" -בקיצור כמו הפוליטיקאי הצרפתי יהודי ו/או הרחובות הקרויים על שמו
 
וכך דמיינתי אותך בתור נצר למשפחה מכובדת ביותר מצרפת
 
 
לצפיה ב-'הניק שלי'
הניק שלי
28/07/2016 | 08:56
72
אל הניק שלי הגעתי אחרי שהיה לי ניק ורציתי לכתוב ולהיות שוב אנונימית בפורום בו הייתי פעילה. מאז הוא הפך לקבוע שלי וגם לו נתתי ניק חלופי בפעמים שרציתי להסתתר ולא לצאת לאור וזה מכיוון שהייתי הולכת למפגשי פורום ובנות רבות מכירות אותי בשמי האמיתי. מי שמכירה אותי מזהה את הכתיבה שלי וזיהתה אותי גם כשניסיתי להסתתר תחת ניק אחר.
אל הניק הגעתי משמות האחיינים שהיו לי באותה תקופה, מאז נוספו ואף הוכפלו כולל ילדיי שלי אבל הניק לא השתנה . כולם בטוחים ששמי הוא עדי למרות שזה אפילו לא הכיוון.
את שמי האמיתי מכירות כמובן בנות שפגשתי במפגשי פורום וחברות טובות מאוד שהכרתי מהגלישה בפורומים השונים. 
לצפיה ב-'נפתח פורום פוקימון GO'
נפתח פורום פוקימון GO
( לעמוד שלי בתפוז )
26/07/2016 | 11:58
1
17
 אם גם אתם נפלתם לטירוף החדש שמשגע את העולם, הפורום הזה נועד בדיוק בשבילכם!
היכנסו עכשיו לפורום פוקימון GO בתפוז, שם מחכים לכם פוקימונים נדירים ביותר:
לצפיה ב-'כמה המשחק הזה הוא לבני נוער בקיץ'
כמה המשחק הזה הוא לבני נוער בקיץ
26/07/2016 | 23:00
84
בסביבת העבודה שלי אין נוער.  וגם רוב הקולגות הורים לילדים בוגרים, כך שהתחיל הבאז לגבי הפוקימון באמצעי התקשורת כולם דברו על זה במשרד אבל אז הסתבר שכולם חוץ ממני מדברים באופן תיאורטי.
אני הייתי היחידה שראתה בפועל איך נראה המשחק ואיך זה עובד (בזכות הבן שלי).
הבן שלי התחיל לשחק ואפשר לומר שזה מוציא אותו מהבית.... אז יש בזה משהו.
 
לצפיה ב-'שרשור אמהות (שלנו) - מצאי את ההבדלים'
שרשור אמהות (שלנו) - מצאי את ההבדלים
23/07/2016 | 18:53
20
193
הפוסט של אחת המתרגמות גרם לי לחשוב.

* באלו דברים אתן חושבות שאתן דומות לאמא שלכן?

* באלו לא?

* אלו מההבדלים/נקודות דמיון שמניתן הן לטובה בעיניכן ואילו מהם - לא כל כך/לא בטוח?
לצפיה ב-'אמהות-דומות ושונות '
אמהות-דומות ושונות
23/07/2016 | 22:33
2
207
אני די שונה מאמא שלי אבל כמובן שגם די דומה לה
 
מבולבלות? גם אנחנו
 
וברצינות:
אני ואמא שלי דומות באיכפתיות שלנו, בלחשוב על אחרים לפני שחושבים על עצמנו, בזה ששתינו לפעמים רוצות משהו אבל לא מסתערות ועושות אלא מחכות להזדמנות הנכונה גם אם לעולם לא תגיע.
 
אני ואמא שלי שונות בזה שאני למדתי לפרגן לעצמי וללכת בעקבות האהבה שלי, אני מפתחת את עצמי המון לכל מיני כיוונים ותחומי עניין. אמא שלי מאלה שיעבדו עד יומם האחרון בכל מחיר- ממש הורגת את עצמה. אני גם יודעת לפנות זמן לדברים שעושים לי כיף.
 
אמא שלי מסתכלת על העלות ולא על האיכות, תקנה משהו לא איכותי אבל שעולה זול- אני קונה לפי איכות. אם יכולה לממן את זה ונראה לי מתאים וטעים/נחמד/יפה לי- אני אקנה את זה.
 
אמא שלי מקפיאת אוכל סדרתית ברמה שיש 2 מקפיאים מפוצצים באוכל לא מזוהה- אני לא מקפיאה אוכל לעולם.
לצפיה ב-'וכשהיא באה לבקר אצלך היא לא תמהה על המקפיא הריק? '
וכשהיא באה לבקר אצלך היא לא תמהה על המקפיא הריק?
26/07/2016 | 17:09
1
93
אתו דומות פיזית?
לצפיה ב-'תלוי את מי את שואלת '
תלוי את מי את שואלת
26/07/2016 | 17:29
93
המקפיא לא ריק, הוא פשוט מלא בשקיות של ירקות קפואים סטייל סנופרסט.
 
היא יודעת שאני קיצונית בקטע הזה ולא מקפיאה אוכל.
 
 
לצפיה ב-'מצא את ההבדלים'
מצא את ההבדלים
25/07/2016 | 06:53
1
137
הרצון הכללי שלי הוא לא להיות דומה לה בכלל . סיפור עצוב ומורכב שלא אפרט כאן אבל הקשר נותק לפני יותר מעשור.
מרגע שהפכתי לאמא אמרתי לעצמי אני לא אהיה כמוה. לפעמים אני רואה בי אותה אבל אז יודעת שרוצה שזה יהיה אחרת ועובדת על זה. שני דברים מאוד חשובים בעיניי שאני ממש לא דומה לה בהם אכתוב כאן.
הדבר הכי גדול לדעתי שאני מנסה לעשות עם ילדיי הפוך ממה שהיא עשתה איתי זה לא לפחד ולהתמודד עם דברים בחיים, נכון הם קטנים אבל בגיל הזה למשל אפשר לפחד לעלות על מגלשה או ללכת לחבר או לישון אצל חבר וכד'. אני נותנת להם כלים שירגישו שהם יכולים לעשות הכל אם רק ירצו ועוזרת להם לעשות אותם. בדיוק שבוע שעבר קיבלתי על זה פידבק חיובי שראו התנהלות שלי עם הילדה במקביל לסיטואציה אחרת שקרתה לאיש איתה. שמחתי שגם הוא לא ויתר לה, האמת שהוא הרבה יותר טוב ממני בזה.
דבר נוסף זה חום ואהבה, אצלנו הכל היה טכני ולא ממש היה קיים, אני דואגת לחבק לנשק מכל הלב ולתת להם המון חום ואהבה שידעו וירגישו כמה אני אוהבת אותם.
 
לצפיה ב-'נשמע מורכב'
נשמע מורכב
26/07/2016 | 17:10
52
טוב שלפחות הצליח לך להיות שונה כמו שרצית - זה ודאי נותן תחושה מעצימה
לצפיה ב-'אפשר אחרת?'
אפשר אחרת?
25/07/2016 | 09:15
4
163
אני יתומה מאמא מגיל יחסית צעיר,(כבר הייתי בוגרת ומבינה)
אבל אני אבקת על להיות כמותה--לא רק כאם--אלא כחברה,
כבת זוג, כאדם טוב.
הייו החברות הכי טובות--היא חסרה לי גם היום כשלי בעצמי
כבר יש כדה בגיל מעל 18.
אימי היא מודל לחיקוי בשבילי--ולא מאמינה שאגיע אי פעם לסגולותיה.
לצפיה ב-'כן - מה שמתאים '
כן - מה שמתאים
26/07/2016 | 00:08
3
93
באיזה גיל התייתמת מאמך?
לצפיה ב-'בגיל 26. שבהחלט הייתי בוגרת'
בגיל 26. שבהחלט הייתי בוגרת
26/07/2016 | 05:59
2
116
והייתי נשואה עם ילדים קטנים,
אז נכון שבכתיבה זה כבר גדולה, אבל לי זה היה שבר עצום.
היא היתה החברה הטובה ביותר שלי,
והיא היתה דמות מופתית, לא רק לי גם לחברותי,
ואני עד היום מרגישה שהחמצתי,
אבי היה צעיר ממנה בשנתיים ואחותי היתה רוקה, 
ואח"כ אני ממרחק גדול ניהלתי את הבית.
השלמתי עם פטירתה--רק לפני 4 שנים כשאבא נפטר. 
(בשבת אחרונה היה יום זכרון לאבי).
אבדנם--הוא אחד ממרכיבי החיים המשמעותיים מאוד עבורי.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'עצוב. ממליצה על ספר שקראתי פעם כנערה'
עצוב. ממליצה על ספר שקראתי פעם כנערה
26/07/2016 | 17:14
1
85
אם עוד אפשר להשיג אותו
 
 
לצפיה ב-'תודה, אנסה לרכוש'
תודה, אנסה לרכוש
26/07/2016 | 22:09
57
רק שיש אצלי מרחק בענין הספציפי הזה בין ההגיון ללב.
תודה רבה.
לצפיה ב-'אמי ואני'
אמי ואני
26/07/2016 | 17:26
2
91
במה אנחנו דומות? בהמון דברים, אני מניחה שזה נובע מהזה שהיא ההורה העיקרי שגידל אותי.
 
דומות בחיתוך הדיבור והאינטונציה, בכישורים החברתיים, בחוש ההומור הדומה, במטען תרבותי-ספרותי דומה, בכישורי הכתיבה, באופטימיות, במהירות החימה והלשון המושחזת (זה בא ביחד, קומפלט).
 
שונות:
* בכישורי הבישול/אוכל - אצלה בד"כ המקרר די ריק ובישול מעולם לא היה בראש מעייניה (היא משלימה במסעדות). היא תמיד צוחקת שכיף לבוא אלי הביתה כי "יש אוכל (ואפילו גם מבושל) במקרר".
 
* במידת הקשיחות- אני יותר "רכה". היא יותר "זאבה" ממני
 
* במערכות יחסים (עם בני זוג) - אני יותר "זוגית" ממנה באופי (ע"ע פחות "זאבה" אולי)
 
* בקונפורמיסטיות - אני הרבה פחות קונפורמיסטית ממנה. לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות, יותר ספקנית-כלשהו כלפי הממסד (ע"ע לידות בית) להבדיל ממנה שמצייתת לחלוטין להוראות המימסד הרפואי.
 
וגם קונפורמיסטיות מכל מיני סוגים.  היא תמיד אומרת עלי שבשואה סיכויי ההישרדות שלי כנראה היו עולים על שלה כי היא היתה מתייצבת בזמן ובמקום שאומרים לה לאיסוף, בעוד אני כנראה כבר הייתי בזמן הזה על טוסטוס גנוב בדרך לסיביר או משהו. 
 
דבקות במטרה/סבלנות לפרטים - אני יותר חזקה בקטע הזה (או יותר "מישוגעת" תלוי איך מגדירים את זה)
 
בחיצוניות - אני גבוהה ממנה ב-8-9 ס"מ ואין לי עיניים ירוקות מדהימות
 
יש עוד הרבה. זה רק מה שעולה לי ב"שלוף"
 
לא חושבת שאיזשהם מההבדלים הם טובים הם רעים (חוץ מאשר שהייתי שמחה לקבל את אותן העיניים...). שתינו די מאושרות בחיים. שלא יהיה יותר גרוע
לצפיה ב-'אמא שלך גם קרייריסטית?'
אמא שלך גם קרייריסטית?
28/07/2016 | 23:12
1
6
הוורקוהוליקיות זה משהו שלמדת בבית?
לצפיה ב-'כן (אבל יש הבדלים דוריים/נסיבתיים)'
כן (אבל יש הבדלים דוריים/נסיבתיים)
29/07/2016 | 00:07
6
כן - היא בהחלט מאוד קרייריסטית אף היא. אבל לדבריה היא "אף פעם לא הגיע לרמות הטירוף של[י]".  
 
בין היתר זה לא כי היא שונה בהארד דרייב אלא כי היא בת לתקופה אחרת ויש לה תפקיד שונה. במשך רוב שנות הקריירה שלה אנשים לא היו מחוברים כל הזמן בטירוף, והיא גם לא עבדה במשרה שכללה נסיעות עבודה לחו"ל. 
 
אז ההבדל בדור ובסוג התפקיד גרם להבדלים.
לצפיה ב-'אמא שלי ואני'
אמא שלי ואני
26/07/2016 | 20:45
2
103
 
אני מאוד דומה לאמא שלי -
בהשקפת העולם, בדרך החינוך, שתינו אוהבות להעיף דברים שלא צריך מהבית, טובות בסידור ומיקסום מקומות איחסון. שתינו אוהבות להכין דברים בעבודת יד.
 
היא יותר חברותית, אבל אני רואה שגם אני משתפרת עם הגיל אז אולי זה גם מה שקרה לה.
היא מכינה אוכל, אני מבשלת.
היא יותר קלילה, אני יותר חנונית כמו אבא.
לצפיה ב-'מעניין - מה ההבדל בין "מכינה אוכל" ל"מבשלת"?'
מעניין - מה ההבדל בין "מכינה אוכל" ל"מבשלת"?
26/07/2016 | 21:50
1
21
לצפיה ב-'חחח..'
חחח..
27/07/2016 | 08:53
74
שמעתי את זה מאהרוני פעם שכששאלו אותו מי מכין אוכל בבית הוא ענה שאשתו מכינה אוכל והוא מבשל :)
אצל אמא שלי אוכל זה פשוט משהו שעושים כי צריך. אין הרבה גיוון, אין רצון לנסות חומרי גלם חדשים וזמן ההכנה קצר יחסית (האוכל טעים שלא תטעו).
אני בדיוק ההפך.
משעמם לי להכין אותו מתכון כמה פעמים (גם אם יש פער של כמה שבועות). אם אני זוכרת את המתכון בלי המחברת, הגיע הזמן למשהו חדש. אני מאוד אוהבת חומרי גלם חדשים ושיטות הכנה שונות בגלל תחושת ההרפתקה הנלווית ואני לא חוששת להעמיד סיר לשעתיים או לתת לבצק לנוח לילה.
 
אגב, אותו הבדל קיים בינינו גם בעבודות יד.
לצפיה ב-'אמא שלי דומה ושונה'
אמא שלי דומה ושונה
26/07/2016 | 22:52
71
דומה- סדר בבית זה לא הדבר הכי חשוב . עדיף שיהיה מסודר אבל שלא יעלה בבריאות. דחיינות בנושא בריאות: אני אחלים לבד לא צריך לראות רופא. הילדים שלי הכי טובים בעולם (היא חושבת על שלה ). לתקשר בקלות עם אנשים בתור.
 
שונה - היא יותר לארג'ית בכסף ואני מרגישה קמצנית. היא מעשנת ואני לא. היא קולטת את הסביבה בצ'יק (נשים בתחילת ההריון, תקלות במנועים ברכבים, ילד מבואס) ואני לא ממש קולטת רמזים....
 
אני מקווה שעם השנים אני אצמצם פערים 
לצפיה ב-'רב השוני על הדימיון'
רב השוני על הדימיון
27/07/2016 | 12:51
2
74
דומה: דם חם ופיוז קצר בנסיבות מסוימות, וגם ירשתי ממנה נטיה קלה לאמונות טפלות. לא חלילה אמונות חתול שחור למיניהן, אבל בואו נאמר שאני משתדלת לא לספר על דברים טובים לפני שהם סופיים. היא תגיד עין הרע, ואני פשוט חושבת שזה תמיד נגמר רע  .
שונה - אמא שלי תמיד רצתה בת מטופחת, אשת בית טובה. אני לא מספקת את המודל הרצוי (למזלה, אני לא הבת היחידה שלה). עם השנים, אני שמה יותר דגש על טיפוח, אבל אני רחוקה מלהיות אישה מתוקתקת. גם הבית שלי לא מתוקתק. הוא במצב סביר בהחלט, אבל רחוק מלהיות ברמה של ספונג'ה כל יום.
מערכות היחסים שאנחנו רוקמות עם חברות, בזוגיות ועם הילדים שונות מאד. אני אדם פתוח, אני מדברת על כל מה שמפריע לי. אמא שלי מאד חברותית, אבל יותר סגורה, והיא שיפוטית מאד. 
 
לצפיה ב-'לגבי השיפוטיות'
לגבי השיפוטיות
27/07/2016 | 18:30
1
61
אני חושבת שזה גם משהו דורי.
ברור שגם דורנו משופע ב(א)נשים שיפוטיים אבל נדמה לי שבעידן הפוסט-מודרניסטי והניו-אייג'י זה כבר פחות on-trend. או אולי עניין של גיל?
בכל אופן יוצא לי לפגוש הרבה סבתות של חברים/ות של הילדים ואני שמה לב שיש להן הרבה מה להגיד על הכל. וגם גזענות הולכת יותר חזק בגילאים האלה (בעיקר מכיוון אשכנזי למזרחי). ואף שגם הן כבר מבינות שזה לא בון טון, נפלט להן מדי פעם... גם אימא של בעלי לוקה קלות במחלה ובחבר'ה שלה זה בכלל לגיטימי.
לצפיה ב-'זה נכון במידת מה'
זה נכון במידת מה
28/07/2016 | 13:53
32
אבל ההורים של בן זוגי פחות מחצינים את השיפוטיות שלהם, ולאמי יש מה לומר כמעט על כל בחירה של ילדיה בעיקר בכל מה שקשור לנכדים. את צודקת לגבי העניין הדורי אבל אני חושבת שיש לה גם מאפיינים ייחודיים. 
לצפיה ב-'איפה מצוי האושר '
איפה מצוי האושר
19/07/2016 | 23:24
20
328
קראתי תיאור של מאמר על אושר. הנה המאמר (אל חשש - לא התכוונתי להציע
 
 
התיאוריה היא כזו:
 
* 50% מהאושר הוא גנטי - וזה המנעד שבו אנחנו נעים. נגיד בין 3-7 מתוך 10. או 6-10.
 
* 10% כרוך בנסיבות חיים - כסף, בן/בת זוג, דברים כיפיים שעושים וכו'
 
* 40% הן פעולות מכוונות המצויות בשליטתנו. דברים כמו:
 
הכרת תודה והערכה של הקיים
היכולת לסלוח ובאמת לשחרר את הטינה
אימון סגנון חשיבה אופטימית
נתינה ועזרה לאחר
נוכחות ברגע
הצבת מטרות והתחייבות אליהן
מערכות יחסים חיוביות
פעילות גופנית
 
האמת - נראה לי די נכון. מה אתן שמות בסל של ה-40% שלכן?
 
לצפיה ב-'בחרתי מהרשימה שנתת'
בחרתי מהרשימה שנתת
20/07/2016 | 05:26
183
כמעט את כולם,
לא את השני--קשה לי לסלוח ולא לשמור טינה.
במיוחד על כפיות טובה. ולמדתי פשוט לנתק ולהתרחק.
וגם לצערי אינני עוסקת בפעילות גופנית--
נושא כאוב--אין לי פניות לענין---אולי צריכה ללמוד לחייב את עצמי.
בכל השאר אלה בהחלט ממאפיני האופי שלי.
רק רציתי להדגיש, שאושר הוא משהו בתוכינו, שגם ברגעים 
של קושי ועצב--אם הוא מצוי בתוכינו הוא יעזור בלהתגבר.
לצפיה ב-'משהו על ה-40% שלי '
משהו על ה-40% שלי
21/07/2016 | 01:21
1
158
מתישהו בגיל ההתבגרות, הסתכלתי יום אחד על אמא שלי, ופתאום הבליחה משום מקום ההארה, שאני חייבת לעשות הכול כדי לא להיות שלילית כמוה. ומאותו יום התחלתי, ממש באופן מודע, לעשות כל מאמץ בכיוון. היום, 30 שנה אחרי, אני יכולה לומר שבהחלט הצלחתי , וזה בעיני מרכיב משמעותי מאוד בתחושת האושר שלי.
לצפיה ב-'יפה שהצלחת!'
יפה שהצלחת!
23/07/2016 | 16:46
66
לא פשוט לשבור את "תבנית נוף הולדתך" = הדפוסים עליהם גודלת.
לצפיה ב-'משתדלת '
משתדלת
21/07/2016 | 09:12
1
156
 
הכי חזק אצלי סעיף הכרת תודה והערכה של הקיים - אנחנו בריאים, שלמים, מאושרים ובמצב כלכלי (טפו טפו טפו) שמאפשר לנו כל מה שיש לנו צורך בו, וגם לא מעט ממה שיש לנו רצון בו. משתדלת לעצור מדי פעם ולהעריך את הבריאות וההרגשה הטובה שלנו ובאמת להתמקד בחיובי. הדוגמאות הכי משפיעות עלי בנושא הזה הן משפחת המוצא שלי... ובדיעבד בחרתי בן זוג שגם אצלו הגנום הוא לא מרוצה בהגדרה - שנינו מכירים מבית את חוסר שביעות הרצון הכרוני והחלטנו שהבית שלנו ייראה אחרת, שאצלנו יהיו צחוק ושמחה וחשיבה חיובית.
נוכחות ברגע - זה נושא שקצת בעייתי אצלי, במיוחד כי, כאמור, מבחינה גנטית האושר לא חזק אצלנו. זה נוכח בחיי במובן של דאגה מהעתיד וחשש חסר פרופורציה מסיכונים. עכשיו, למשל, בן זוגי רוצה לשדרג דיור ואני שמה ברקסים כי גובה המשכנתא וההגבלות שלה על התזרים שלנו מפחידים אותי. ומדובר על קצת פחות מ30% מההכנסה החודשית שלנו, אבל הסכומים האבסולוטיים ממש מטרידים אותי.
הצבת מטרות והתחייבות אליהן - כן, אבל אני לא בטוחה שזה קשור לאושר. אולי כשמצליחים להשיג אותן.
מערכות יחסים חיוביות - יש לי מערכת יחסים זוגית שאני באמת מברכת עליה כל יום, וזה שילוב של מזל מדהים ומופלא והיכולת להעריך את המזל הזה. לשמחתי גם בעבודה התחלפו בעלי תפקידים ויש לי מערכות יחסים מאוד נעימות עם רוב הממשקים שלי, וזה מאוד מקל על החיים. אני מאוד משתדלת לראות את החיובי והמדהים שבינוקא, על אף שהרבה פעמים קשה לי עם הפעלתנות הבלתי פוסקת שלו, שמנוגדת באופן חד לטמפרמנט שלי.
פעילות גופנית - לא מספיק, לא מספיק. וזה ממש מבאס, כי אני יודעת ומרגישה שזה עושה לי טוב (כלומר, אני לא מאלה שסובלות מזה). פשוט אין לי כוח בסוף הימים העמוסים שלי.
מוסיפה גם פרופורציות של מה חשוב ומה זניח בחיים. משתדלת מאוד מאוד ורוב הזמן מצליחה לא לתת לימים רעים בעבודה לזלוג הביתה.
 
 
היכולת לסלוח ובאמת לשחרר את הטינה - וואו. לחלוטין בלתי קיימת. אני מהאנשים היותר נוטרים שהכרתי. לשמחתי האנשים שאני קרובה אליהם לא נותנים לי סיבות לנטור. מכאלה שכן אני מתרחקת.
אימון סגנון חשיבה אופטימית - לא מתאמנת ולא אופטימית, אבל כאמור באמת שאין לי בסיס לתלונות אובייקטיביות (טפו טפו טפו) משמעותיות. מאוד משתדלת להעריך את זה כל הזמן, גם זה סוג של אימון אולי?
נתינה ועזרה לאחר - רק למי שקרוב אלי. כן תורמים כסף, אבל לא זמן ומשאבים אחרים. עכשיו אחרי שאני כותבת את זה אני מרגישה קצת לא נעים עם עצמי
לצפיה ב-'לדעתי לא צריך להיות לך לא נעים'
לדעתי לא צריך להיות לך לא נעים
23/07/2016 | 18:50
69
נהפוך הוא - כל דבר שאת עושה/נותנת למען אחרים "נחשב" ותורם לאושר. זה לא חייב להיות "הרבה"
 
אם זה גורם לך להרגיש טוב יותר... הסעיף העיקרי אצלי בקטיגוריה הזו הוא לקנות את העיתון של הההומלסים שיוצא אחת לשבוע, ולשוחח 30 שניות עם המוכר/ת ההומלסי/ת של העיתון. בד"כ אני שואלת אותם אם יש השבוע טור שהם כתבו. בהרבה מהמקרים התשובה היא "כן" והם פותחים את העיתון בעיניים בורקות לעמוד שבו מופיע הטור שלהם כדי להראות לי אותו. אם לא - אז בד"כ הם מספרים לי בד"כ על הטור שכתבו לא מזמן.
 
עכשיו - העיתון עולה 2 דולר (זה גובה התרומה המומלץ. לפעמים אני נותנת 3). ולא כל שבוע אני מגיעה לזה. והשקעת הזמן היא בין 30 - 45 שניות.  בד"כ אין לי סבלנות לקרוא אותו אז אני פשוט נושאת אותו איתי וממחזרת בצד השני של הנסיעה כדי לא להעליב ולזרוק מול עיניהם.  לפעמים אני מרפרפת בו.
 
עכשיו בטוח תרגישי קדושה יחסית אלי 
לצפיה ב-'חשוב גם להסתובב בחברת אנשים עם אנרגיות טובות '
חשוב גם להסתובב בחברת אנשים עם אנרגיות טובות
22/07/2016 | 08:49
1
129
כי מעבירים אחד לשני אנרגיות .
ילדים בד"כ מתמקדים במשהו קטן שלילי (לא קנו לי X בטיול)
ולא בכל הדברים החיוביים שהיו בטיול , אז לחשוב כמה זה מעצבן וליישם גם אצלנו .
לצפיה ב-'מסכימה מאוד וגרמת לי להרהר'
מסכימה מאוד וגרמת לי להרהר
23/07/2016 | 13:55
85
על כך שיש מסביבי כמה אנשים בעלי אנרגיה שלילית מאוד שלצערי מאוד מחבבים אותי ומאוד רוצים להיות חברים שלי, וקשה לי לנתק איתם קשר לגמרי יען כי
 
1. הם שכנים ו-
2. הם הורים של חברות קרובות של שתיים מבנותי
לצפיה ב-'הרשימה כולה נראית לי אחלה'
הרשימה כולה נראית לי אחלה
23/07/2016 | 17:07
81
את הסעיף האחרון הייתי מרחיבה ל"להיות טובה לגוף שלך" שזה כולל גם פעילות גופנית מהסוג החביב עליך (או הסוג הכי פחות "מענה" לאלה שאיננן חובבות הז'אנר כולו ). אבל גם כל מיני דברים כמו: לישון/לנוח מספיק, לעשות דברים שכיפיים לך, לאמץ דימוי גוף חיובי, להשתדל לאכול "טוב"/נכון וכאלה
לצפיה ב-'הרשימה שהצגת יפה ונחמדה, אבל בריל לייף'
הרשימה שהצגת יפה ונחמדה, אבל בריל לייף
23/07/2016 | 22:29
4
181
לפעמים מחסור של משהו יכול לגרום לכך שלא משנה מה- לא נהיה מאושרים.
לצערי אני מבינה את זה מיום ליום
 
לצפיה ב-'מותר להציע משהו'
מותר להציע משהו
24/07/2016 | 06:08
2
160
מחסור לאדם שרוב אופיו הוא ביכולת למצוא אושר--
לא מונע אושר, אלא הוא עצוב על המחסור ויש בו תקוה להשלים.
ולפעמים אן השלמות כי יש אובדן--אבל אז מוצאים פורקן בחלופות אחרת כמו--
זכרונות, כמו מה ששאר מ"אין".(מתמחה בתחום)
ולפעמים במחסור--בונים אלטרטיבות. ושם נמצא האושר.
בכלל אושר הוא לא דבר סטטי, אלא יש רגעי אושר שמאפשרים האה.
מאחלת לך למלא את כל החוסרים באהבה ובשמחה.
לצפיה ב-'זה קצת מעבר לזה '
זה קצת מעבר לזה
24/07/2016 | 15:26
1
137
יש דברים שמילים לא יודעות אפילו להסביר...
לצפיה ב-'אני מבינה '
אני מבינה
25/07/2016 | 05:52
91
מקווה שיסתדר. יהיה טוב. חייב להיות...
לצפיה ב-' הייתי שם ולכן מבינה אותך ואיך שאת מרגישה'
הייתי שם ולכן מבינה אותך ואיך שאת מרגישה
25/07/2016 | 06:38
88
מאחלת לך שזה יקרה במהרה ואז תראה איך הכל משתנה .
לצפיה ב-'האושר שלי '
האושר שלי
25/07/2016 | 06:43
1
86
טעון שיפור, אם 40% בשליטתי אני בעצם יכולה לשלוט באושר שלי.
הסעיפים שכתבת קיימים אצלי, כולם, אבל יש כאלה שבאמת צריכה לעבוד עליהם יותר כדי להיות מאושרת יותר.
לצפיה ב-'50% זה מנעד אושר גנטי צרוב בהארד דרייב שלך'
50% זה מנעד אושר גנטי צרוב בהארד דרייב שלך
25/07/2016 | 19:40
52
אז עדיין זה הפקטור הכי כבד משקל מכולם על פי המחקר הזה.
 
יכול להיות שמנעד האושר הגנטי ש"הגרלת" ברולטת החיים נמוך יותר.
לצפיה ב-' עוד כתבה "שווה" בנושא....'
עוד כתבה "שווה" בנושא....
27/07/2016 | 07:10
4
44
לצפיה ב-'לא יודעת למה לא מצליח הקישור'
לא יודעת למה לא מצליח הקישור
27/07/2016 | 07:12
3
33
זה בעמוד הזה, הכתבה השלישית תחת "נצפים ביותר"
 
לצפיה ב-'מה הכותרת של הכתבה? '
מה הכותרת של הכתבה?
27/07/2016 | 08:13
30
לא רואה נצפים ביותר בחלונית שנפתחת לי.
לצפיה ב-'הכתבה נקראת "אושר: גזור ושמור" מאת יעקב בורק'
הכתבה נקראת "אושר: גזור ושמור" מאת יעקב בורק
27/07/2016 | 14:44
1
31
טור הנצפים ביותר מופיע אצלי בעמוד הכניסה של אלכסון, הכי בצד שמאל של הדף, בתחתית העמוד (צריך לגלול עד הסוף למטה)
 
אגב, אני מאוד אוהבת את האתר ההוא
לצפיה ב-'הנה הכתבה רצ"ב - מאתר אלכסון www.alaxon.co.il'
הנה הכתבה רצ"ב - מאתר אלכסון www.alaxon.co.il
27/07/2016 | 16:34
28
האתר פתוח וחינמי.
לצפיה ב-'ככל שאישה מרוויחה יותר שביעות רצון בן הזוג נפגעת'
ככל שאישה מרוויחה יותר שביעות רצון בן הזוג נפגעת
18/07/2016 | 18:14
22
265
שביעות רצון הן מהמשפחה והן מהקריירה ראו כתבה בגלובס:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001...

WTF? נראה לי קשקוש מוחלט. אני מנסה לנחם את עצמי שה"מכללה האקדמית נתניה" היא אפעס לא בחזית המחקר העולמית

שאם זה נכון - אלו מסקנות אפשר להסיק? לחנך את הילדות להתחתן רק עם נשים? לא להתחתן בכלל? לא להרוויח יותר מדי חלילה?
לצפיה ב-'WTF#2 ? בן זוגי היה מתמוגג אם בזכות '
WTF#2 ? בן זוגי היה מתמוגג אם בזכות
18/07/2016 | 20:31
1
203
משכורת גבוהה יותר שלי הוא היה יכול לצאת לפנסיה מוקדמת
לצפיה ב-'כנ"ל אצלנו... הוא תמיד אומר'
כנ"ל אצלנו... הוא תמיד אומר
18/07/2016 | 21:27
181
Come on baby - show me the money.... יען כי הוא ישמח לצאת לפנסיה אף הוא.
 
בינתיים - תנוח דעתכן - אף אחד  מאיתנו לא ממש יוצא לפנסיה בזמן הקרוב
לצפיה ב-'אני מבינה את הכתבה קצת אחרת '
אני מבינה את הכתבה קצת אחרת
18/07/2016 | 23:39
1
176
אני מבינה שגברים יותר "לוקחים ללב" ופחות מרוצים מהקריירה שלהם כאשר הנשים שלהם מרוויחות יותר (זה לא שהם לא מרוצים מהנשים שלהם, אלא הם מרגישים שהם לא ממצים את יכולתם)
נושים יותר מפרגנות אם הבעל מרוויח יותר וההשפעה של זה על שביעות רצון מהקרירה של עצמן היא ביחס לעצמן ולא ביחס לבעל.
 
יש שם משפט שאומר שכשנשים מרוויחות יותר הן יותר שבעות רצון מהקרירה שלהן (עם השוות אחוזים). אני חושבת שזאת שאלה שאינה תלוית מגדר- כל אחד שמרוויח יותר - יותר מרוצה מהקרירה שלו, לא?
לצפיה ב-'אולי היו צריכים לעשות מחקר רחב יותר שיוכיח'
אולי היו צריכים לעשות מחקר רחב יותר שיוכיח
19/07/2016 | 18:49
76
שבאופן כללי נשים הן מפרגנות יותר/אמפטיות יותר <בשביל זה צריך מחקר?>
 
מסכימה איתך שהמשפט הזה לא ממש מפתיע
לצפיה ב-'יש גורמים כל כך רבים שעשויים להיות מעורבים.'
יש גורמים כל כך רבים שעשויים להיות מעורבים.
19/07/2016 | 07:09
100
למשל, שכר הנשים נמוך מהגברים - כך שאם גבר מרוויח כמו האישה אולי זה אומר שהשכר שלו נמוך יחסית, ולכן הוא לא מרוצה.
חוץ מזה, העבודה של האישה, וביחס לזו של הגבר, עשוייה להשפיע גם על חלוקת העבודה בבית, על המקום של הקריירה של הבעל בסדר העדיפויות של המשפחה (אם הבעל מרוויח יותר, הקריירה שלו תעמוד גבוה יותר בסדר העדיפויות, כי המשפחה תלויה בה - ואחרת הוא עלול להרגיש שהוא לא מתקדם בקריירה כפי שיכול היה כי ההחלטות שמתקבלות בבית הן לאו דווקא בכיוון של מקסום הקריירה שלו), וכו'.
בקיצור, מאוד סביר שהסיבה שהגבר לא מרוצה היא לא משהו כמו קנאה באשתו על כך שהיא מרוויחה יותר ממנו, אלא השלכות אחרות של העניין.
לצפיה ב-'בחינת שביעות הרצון'
בחינת שביעות הרצון
19/07/2016 | 07:47
99
*רק* ביחס ההשואה למשכורת האשה --
ולא בהקשרים של הקריירה והשכר שבה בעקבותיה--
בהשואה לגברים אחרים מצד אחד,
ובלי קשר למערכת היחסים הזוגית בבית  מצד שני--
קצת בעייתית בקשר למסקנות נחרצות כ"כ.
לא היה פירוט במאמר--אם זה כשהם עובדים באותו "ענף" קרייריסטי,
או שזה במקצועות עבודה שונים.
 
אגלה לכם שאני שמחה לשמוע שיש נשים שמרויחות טוב יותר מגברים--
רק כדאי שנבחן זאת האם באותה עבודה הגבר שלידה לא מרויח יותר.
כי בכל מקרה השובניזם כנראה, טרם הודבר לחלוטין.
 
לצפיה ב-'כן'
כן
19/07/2016 | 11:01
5
128
זה לגמרי לא קשקוש
אנחנו זוג מאוד שוויוני והרבה שנים הרווחתי הרבה יותר ממנו. מעולם הוא לא הרשה לעצמו "לצאת לפנסיה" או לא לעבוד בכלל, גם כשהרוויח פרוטות או למד, כי זה הציק לו. הוא כמובן שמח על האפשרות שנתתי לו - בלי זה הוא לא היה יכול לעשות מהלכים מסוימים בקריירה שלו או את התואר השני, אבל זה בהחלט הציק. היום הוא מקפיד להראות לי בניסים ונפלאות שהוא מרוויח דומה או יותר ממני בכל פעם שאנחנו מגישים את הדו"ח השנתי למס הכנסה. ומדגישה - ממש לא מדובר במאצ'ו או גבר מסורתי בשום תחום. כדי לסבר את האוזן, עכשיו כשהוא מרוויח יפה הצעתי לו לעזוב את העבודה שלי ולטפל בלעדית בבית כשהוא מתמסר לעבודה שלו (היום כששנינו מתחזקים קריירות לגמרי לא זניחות, אנחנו מתחלקים מאוד במטלות הבית). בתגובה הוא הודיע לי שהוא יתגרש ממני אם אהיה בבית כל היום (גם כי אני אשתגע, וזה די נכון, וגם כי השוויוניות ממש חשובה לו, מכל מיני סיבות).
אל תשלו את עצמכן - זה יפה שהגבר שלכן אומר דברים כאלה, אבל הסיכוי שהוא באמת יעשה את זה (פרישה מעבודה) אם תרוויחו היטב, נמוך למדי. פגשתי (רק בארה"ב, בישראל זה באמת לא קיים) stay at home dads, שנשותיהם הרוויחו מעל ומעבר, שטסו החוצה מהבית לעבודה בשניה שרק יכלו. אחד מהם עד היום עובד כמעט בשכר רעב, זה לא משתלם למשפחה שלו בשום אופן, אבל הוא לא מוכן לוותר על זה בשביל תחושת הערך העצמי.
אל תשלו את עצמכן 2 - גברים ונשים זה לא אותו הדבר, והחברה המודרנית ביותר שאתן מכירות היא לא באמת שוויונית לגמרי (עדין, אני מקווה). גברים מחונכים להרוויח ולפרנס (הו הו הו), נשים מחונכות לגדל ילדים ולהיות מטופחות, וכל השאר בסדרי עדיפויות נמוכים יותר. המסקנות? לשמוח שיש גברים שמוכנים להתמודד עם התסכול הזה... לפחות בזה התקדמנו. ולשים דוגמא הולמת לילדות שלכן, שידעו שזה אפשרי ואפשר גם יותר (אני15 מנצלת את הפוסט כדי להביע את תסכולה העמוק מנשים צעירות שב2016 עדין נסמכות על הבעל המפרנס שלהן בשלל תירוצים צבעוניים כאלה ואחרים).
לצפיה ב-'אני מסכימה שהסיכוי שיעשה את זה (יפרוש בשלב זה) זניח'
אני מסכימה שהסיכוי שיעשה את זה (יפרוש בשלב זה) זניח
19/07/2016 | 23:12
4
125
אבל עדיין יתכן מאוד שהוא מפרגן לגמרי לאישה שמרוויחה יותר וזה לא "מציק" לו.  כלומר, אם לומר אחרת ,זה שהוא לא יפרוש לא אומר שזה מציק לו.
 
אצלנו היינו פה וגם שם. בעבר הוא הרוויח יותר לא מעט שנים. לפני 3 שנים התחלפנו. לא נראה לי שאיש מאיתנו התבאס
 
מסכימה איתך מאוד עד כמה חשוב לתת דוגמא הולמת לילדות. יום יום, שעה שעה. זה מזבח שאני מוכנה למות עליו (למות מעייפות/תשישות....).
לצפיה ב-'למשפט האחרון שלך כאן'
למשפט האחרון שלך כאן
20/07/2016 | 05:15
3
106
אני בהחלט מסכימה שחינוך לעצמאות כלכלית של אשה והדרכה כזו
לבנות היא חשובה וערכית--
אבל העובדה שאת מוכנה "למות" עליה --
היא פרי תרבות והשקפה של מציאות חדשה.
"בעולם ישן" בו הבעל היה אחראי כמעט בלעדי בהבאת פרנסה,
והאשה היתה עקרת בית, היה סדר עולם שלא העמיד במבחן את "התחרות"
ביניהם על גובה השכר והמעמדות היו ברורים. (ולא באתי לשפוט רע או טוב בכלל לא--רק לשקף) היום "בעולם החדש" כמעט לא ויתרנו על היותינו עקרות בית,
(גם אם הגברים שותפים בעשיה הם כמעט אינם שותפים בעול ובחריות)
והפכנו גם להיות נשים קריריסטיות---אז כן אנחנו "מתות" מעייפות ותשישות.
כותבת מי שפירנסה המון שנים---והוא למד. וללא ספק השגתי בנזוג 
שבסופו של דבר הגיע להשגים נהדרים ו"ההשקעה" היתה כדאית.
אז כן בנותי כבר קרייריסטיות בפני עצמן. לא רואה שקל--והנה אני בגימלה--
עוזרת להן---וממשיכה להיות עייפה.,
החינוך הצליח--המציאות תובענית.
סתם חומר למחשבה.
לצפיה ב-'דווקא אני די ויתרתי על "עקרות הבית"'
דווקא אני די ויתרתי על "עקרות הבית"
20/07/2016 | 10:46
2
120
ללא ספק הישן לצידי עושה יותר בתחום הזה ממני ולשנינו אין סטנדרטים מאוד גבוהים בתחום. ובתחום הטיפול בילדות יש לנו עזרה רבה מאוד בתשלום.
 
כך שהמציאות שלי תובענית גם די ללא עקרות הבית, או לפחות אם לעשות הרבה פחות מ-50% ממנה (הן ב"בית" והן ב"ילדים").
 
מה שכן - נשארות לי כמובן מטלות "בית/ילדים" - וזה שונה ממישהי שבוחרת לא לעבוד בכלל שאז יש לה אפס מטלות בתחום הזה.
 
החיים תובעניים בלי קשר. הם גם תובעניים עבור גברים.
 
 
לצפיה ב-'כנ״ל. בעלי עושה יותר בבית ממני.'
כנ״ל. בעלי עושה יותר בבית ממני.
20/07/2016 | 11:38
97
וגם הסטנדרטים שלנו ״לא מאוד גבוהים״. האמצעית שלנו התחילה לאחרונה לפתח חיבה לסדר ולכן היא דואגת לאחרונה לכך שחדר הילדות יהיה מסודר (הן שלוש בחדר), וגם מחמיאה לנו כשאנחנו מסדרים ומנקים .
לצפיה ב-'עונה לשתיכן,'
עונה לשתיכן,
20/07/2016 | 17:58
83
אצלינו היתה חלוקה הגונה מבחינת המטלות.
והכל הסתדר מצוין.
אז אולי בגלל הסטנדרטים שלי/האופי שלי/ או אולי הצורך של שנינו--
הארגון מעל--היה באחריותי ובסמכותי.
היום שאני גימלאית--ואם נדמה לכם שיש פחות צרכים של בית --טעיתן
הנשואים מגיעים על משפחותיהם, הנכדים כאן הרבה מאוד, 
חזרתי להיות עקרת בית במשרה וחצי--מבחינת בישולים--הקיטרינג פועל--
מבחינת שמרטפות אני עושה יותר מאשר על ילדי.
אבל זה מסב לי נחת ואושר. 
מאחלתצ לכן לזכות ולהנות.
לצפיה ב-'זה לא חדש'
זה לא חדש
20/07/2016 | 10:11
96
נעשו הרבה מחקרים סביב הרעיון הזה וכולם מראים שהעולם שלנו עדיין שוביניסטי מאד וגברים יותר מרוצים כשהאישה לצידם מרויחה פחות מהם, רצוי גם פחות חכמה מהם.
 
אני לא רואה משהו שאפשר לעשות חוץ מאשר לעשות את המאמץ להמשיך לדחוף את המהפיכה הפמיניסטית קדימה ולקוות שלבנות שלנו יהיה יותר קל.
הרגלים רעים של אלפי שנים קשה לשנות בזמן כל כך קצר.
לצפיה ב-'בן זוגי הוא stay home dad'
בן זוגי הוא stay home dad
20/07/2016 | 20:40
8
202
כך היה כשחיינו בארה"ב וגם מאז שחזרנו.
לאחרונה קשה כלכלית, אז הוא יוזם איזשהו פרוייקט מהבית, אבל זה כלכלית נטו.
מבחינתו להיות זה שבבית, מטפל בילדים וכל מה שקשור לבית: כביסה, בישולים וכו'.
אני זו שעובדת קשה לאורך כל השנה, כי בארץ נורא קשה לחיות ממשכורת אחת. מאד.
מבחינתי ההדר הזה מצוין, כי אני אוהבת את העבודה שלי, נהנית לעבוד, ומצד שני לא מתה על עבודות הבית בלשון המעטה.
לצפיה ב-'הו, מעולה '
הו, מעולה
20/07/2016 | 22:54
3
137
אחותי האובדת את (גם בעניין אהבת העבודה שלך וגם, להבדיל, בנוגע לעבודות הבית).
 
סקרנית- יש אבות אחרים של ילדים בגן/כיתה שמקנאים בו?
לצפיה ב-' לא יודעת לגבי אבות, אבל כן יודעת'
לא יודעת לגבי אבות, אבל כן יודעת
21/07/2016 | 09:40
2
146
לגבי אמהות.
בדיוק אתמול אחת האמהות שלחה לי תמונה שלו עם הילדים במפגש הורים וילדים של הקייטנה (אלוהים יודע למה צריך את זה, אבל זה כבר משהו אחר), וכתבה לי שהוא "אב השנה". זה אחרי שהחמיאה לו הרבה בוואטסאפ הכיתתי על זה שהכין פשטידה למסיבת סיום שנה. כתבתי לה להירגע כי אני צריכה לחיות אח"כ עם האגו שלו 
כ"כ מובן מאליו שהאמא צריכה להיות יותר פעילה בכל מה שקשור לילדים. לי באופן אישי אין סבלנות לזה. איפה שהוא יכול להיות מנודב, אז זה הוא. 
באופן כללי אנחנו משתדלים להיות כמה שפחות מקובעים, ועושים מה שטוב לנו, גם אם זה לא סטנדרטי/נורמטיבי.
לצפיה ב-'מעניין'
מעניין
21/07/2016 | 11:17
1
115
הישן לצידי גם הוא מרבה לקבל מחמאות נלהבות על "איזה אבא מדהים הוא", וזה למרות שהוא עובד במשרה מלאה (כמו רעייתו שתחיה), ורק בזכות זה ש
 
1. הוא מתחלק עם רעייתו בערך חצי חצי בנוכחות באירועים מהסוג שתיארת (כל מיני מסיבות כיתה באמצע היום שבהן ההורים מצופים להשתתף)
 
2. יש לו תחביב משותף עם בנותיו שהם עושים ביחד (טאי קוואן דו - יש שיעורי "משפחה" לבני גילאים/רמות שונות).
 
3. בנותיו כרוכות אחריו עד מאוד, ושנים רבות מאוד הוא סחב בכל רגע נתון 2-3 ילדות (לפעמים אחת בכל יד ואחת והשלישית על הכתפיים - התחתנתי עם רמבו וזה גם עוזר שמדובר בילדות קלות משקל.
 
4. רעייתו שתחיה (אותה אחת מהסעיף למעלה ) נוסעת לכל מיני נסיעות עבודה הרחק מהבית, ובזמנים שהיא לא נמצאת הוא, אלליי, ההורה האחראי בבית [עם סיוע לוגיסטי במשרה מלאה מהאו-פר, אבל בכל זאת]. רבים השומעים זאת החושבים שמגיע לו פרס נובל על כך.  
 
יצא לו גם לשמוע לא מעט מגברים - רק ישראליים אגב - את המשפט "אני? בחיים לא הייתי מסכים לכזה דבר".  וזו אולי הסיבה שאין לנו בסביבתנו חברים ישראליים.
 
לצפיה ב-'ככה צריך! אצלנו זה פשוט יותר: '
ככה צריך! אצלנו זה פשוט יותר:
21/07/2016 | 11:33
119
הוא אחראי על מטלות הבית והילדים, ואני על העבודה.
שוב, כלכלית זה כבר לא קל כ"כ, ולכן הוא יוזם משהו, אבל עדיין אם הילדים רעבים או צריך לתפור בגד, הם פונים אליו.
לצפיה ב-'זה לא יוצר בעיות?'
זה לא יוצר בעיות?
21/07/2016 | 10:51
3
153
בפורום אחר הועלתה בזמנו תלונה ע"י אחת האמהות שילד בא לשחק אצלם אחה"צ מלווה באבא, האבא נשאר בזמן ששיחקו יחד (כמו שעושות אמהות מלוות הרבה פעמים), והיא הרגישה חוסר נוחיות עד כדי כך שהחליטה לא להפגיש יותר את הילד שלה עם אותו ילד בגלל נוכחות האבא.
לצפיה ב-'למה בעיות? במקרה הספציפי שתארת לא נתקלנו'
למה בעיות? במקרה הספציפי שתארת לא נתקלנו
21/07/2016 | 11:35
2
149
כי אם כבר יוצא שחברות מגיעות אל הילדה, כלומר אלינו.
אם היא הולכת, אז משאירים אותה שם וזהו. כיום בת 5.5, אבל גם לפני כן.
בקשר לבן - כנ"ל.
בכל מקרה להישאר עם הילדים אצל חברים נשמע לי מעיק לשני הצדדים, לא?
לצפיה ב-'כשהילדים קטנים זה קורה הרבה'
כשהילדים קטנים זה קורה הרבה
21/07/2016 | 12:35
1
150
הרבה פעמים ילד לא מוכן לשחרר את ההורה המלווה גם אם הוא נהנה בביקור.
ככה נוצרות חברויות בין האמהות. הילדים משחקים והם שותות קפה ומקשקשות בצד.
לצפיה ב-'מודה ומוותדה'
מודה ומוותדה
21/07/2016 | 12:59
147
שמעולם לא הייתי בקטע הזה.
אם זה היה הדדי ובאמת נחמד לנו לשוחח, אז בסדר, וגם זה קרה אולי פעם או פעמיים.
האמת שאת אחת החברות הטובות שלי עד היום היכרתי באופן הזה, אבל זה באמת יוצא דופן.
בגילים הצעירים ברב המקרים נפגשנו למטה עם הילדים/ות.
לצפיה ב-'טורקיה '
טורקיה
21/07/2016 | 10:57
149
תגידו, אתן מכירות מישהי/ו בטורקיה? קיבלתם איזשהם תיאורים ממקור ראשון שאינם מהתקשורת?
 
זוועה החדשות משם. מסע "טיהורים" נרחב ומזעזע. הדיקאנים והרקטורים של כל האוניברסיטאות אולצו להתפטר כמו גם אלפי אנשי משרד החינוך.  
 
תמונות של מאות אנשים אזוקים ופצועים ממכות על ידי המשטר
 
מעלה לי הבזקי סיוט מהספר "שרה גיבורת ני"לי" עם תיאורי העינויים שלה שם
לצפיה ב-'נפתח פורום שמאות מקרקעין'
נפתח פורום שמאות מקרקעין
( לעמוד שלי בתפוז )
21/07/2016 | 09:57
5
6
 האם אתם לקראת רכישה או מכירה של נכס? נמצאים בהליך לקיחת משכנתא וזקוקים לסיוע או הכוונה בהתנהלות עם שמאי הבנק?
 
בפורום שמאות מקרקעין בתפוז תקבלו תשובות לכל השאלות:
לצפיה ב-' מחפשת רעיונות למתנה'
מחפשת רעיונות למתנה
25/07/2016 | 12:09
4
42
מחפשת רעיונות למתנה לאבא שלי שחוגג יום הולדת 70.
רשמית בפנסיה, אך עדיין עובד.
אין לו תחביבים מיוחדים.
כל המתנות הכוללות תמונות של הנכדים בשלל ואריאציות כבר מוצו בימי הולדת קודמים ולכן אני מעדיפה לגוון הפעם.
 
בקיצור - רעיונות למתנות יתקבלו בברכה
לצפיה ב-'לדעתי המתנה הכי טובה וכיפית היא '
לדעתי המתנה הכי טובה וכיפית היא
25/07/2016 | 15:12
3
48
זמן איכות כיפי עם המשפחה והנכדים. משהו כמו כנס משפחתי כיפי באווירה כיפית - נגיד 2 לילות באיזה אתר נופש/מלון בארץ או בחו"ל כשכולכם נוסעים ביחד כדי לחגוג לו ומבלים ביחד את היומיים האלה. 
 
אם אפשר לשלב את זה בסיורים באזור שבו הוא גדל או לשלב חברי ילדות - עוד יותר אחלה.
 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה '
תודה על התגובה
25/07/2016 | 15:32
2
47
הקטע החווייתי המשפחתי המורחב כבר מתוכנן.
אני מחפשת רעיון למתנה חומרית בנוסף.
לצפיה ב-'בנתי. אבל הממממ - למה בעצם?'
בנתי. אבל הממממ - למה בעצם?
25/07/2016 | 21:19
37
אני מניחה שבגיל 70 כבר יש לו מספיק חפצים בבית.  אלא אם כן יש משהו ספציפי שאת יודעת שהוא מאוד רוצה/חסר לו - למה צריך מתנה חומרית?
 
מקסימום הייתי מציגה כרטיס ברכה מושקע ביותר, חתום על ידי כולם, שכותב שמסיבות אקולוגיות בחרתם לתת לו אהבה רבה מכולכם ובכך לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של הארוע. או במקום כרטיס - אולי לראיין את כולם בצילום וידיאו לגבי מה הם מאחלים לו וכו' ואז לנגן את הסרט הזה במסיבה?
לצפיה ב-'הקטע החווייתי כולל חולצות לכל החמולה?'
הקטע החווייתי כולל חולצות לכל החמולה?
26/07/2016 | 22:35
5
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
14/07/2016 | 22:55
14
25
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
14/07/2016 | 22:56
2
61
לצפיה ב-'עדיין לא הרגתי את העציצים של השכן '
עדיין לא הרגתי את העציצים של השכן
15/07/2016 | 13:59
195
אני גרועה עם עציצים, כל הזמן אומרת שעם ילדים הרבה יותר טובה
השכן שנסע לביקור בארץ ואז נסיעה למקום אחר ויעדר חודש הפקיד בידיי את העציצים שלו ורק מההיסטריה שמשהו יקרה להם- אני דואגת להם כמו אם פולניה
לצפיה ב-'סופ"ש לבד '
סופ"ש לבד
16/07/2016 | 20:57
106
הבעל לקח הילדים לטיול ואני נשארתי בבית.
וואו, איזה הספקים היו לי שזה לא יאמן, כמות עבודות הבית שהספקתי במקביל לסידורים והשלמת שעות עבודה וכמובן הכי חשוב זמן איכות לעצמי, אתמול בערב פגשתי חברה יקרה ואהובה שנשארה גם לבד (+תינוקת אבל זה לא נחשב ), הצלחנו לקיים שיחה של גדולים ולאכול ארוחת ערב יחד כולל ביקור אצל אמא שלה. היה ממש מוצלח. ובנוסף מנוחה, כבר מזמן לא יצא לי לנוח ככה בכייף, השלמתי קצת שעות מסך.
לצפיה ב-'השבוע היה בסימן טלפונים מהקייטנה באמצע היום '
השבוע היה בסימן טלפונים מהקייטנה באמצע היום
14/07/2016 | 23:06
3
250
אחרי השבוע הראשון שעבר בכיף ובשמחה, הגיע השבוע שהיה בסימן ילד בוכה שרוצה שאמא שלו תבוא לקחת אותו.
את הטלפונים קבלתי בימים ובשעות שלא יכולתי להגיע וגם לא היה לי את מי לשלוח.
באופן מדאיג גם חברה נוספת מהגן גלתה השבוע חוסר רצון ללכת.
לא הצלחנו לשאוב מהם מה קרה , אבל כנראה משהו השתנה שם. גם שיחה עם הגננת לא הביאה לפתרון. מקווה ששבוע הבא יהיה יותר טוב.
חוץ מזה לחץ מטורף בעבודה, שוב ביליתי בכבישים כדי להגיע לישיבות מיותרות וסוף סוף הגיע סוף שבוע , (אבל כנראה גם מחר אלך לעבוד....)
 
לצפיה ב-'אוי. בן כמה הילדון?'
אוי. בן כמה הילדון?
15/07/2016 | 14:09
1
27
לצפיה ב-'הוא בן חמש'
הוא בן חמש
16/07/2016 | 10:36
109
ולשמחתנו יש לו בטחון העצמי שמאפשר לו להגיע למקום חדש ולהסתגל ולהתחבר בלי בעיות.
הוא גם די דברן ומשתף, כך שזה מאוד מוזר. אין משהו ספציפי שמפריע לו. פעם אחת שמעתי שהוא אמר שמשעמם לו שם (אני בספק אם זה נכון לאור כמות היצירות שהם עושים....)
 
לצפיה ב-' מקווה שהשבוע יחול שיפור ויהיה לו יותר טוב'
מקווה שהשבוע יחול שיפור ויהיה לו יותר טוב
16/07/2016 | 21:05
57
אני גם קיבלתי השבוע טלפון אבל מילדה קצת יותר גדולה ובטוח מפונקת , ביקשה שאבוא לקחת אותה מפעילות שנסעו אליה מהקיטנה. זה התחיל בווטסאפ ועבר לשיחת טלפון כשבסוף פניתי למדריכה וביקשתי שתתמודד עם זה. אני אמנם יכולתי לצאת לאסוף אותה לו רק רציתי אבל במקרה שלי זה באמת רק פינוק ואני נגמלת מלתת לה אותו. צריך ללמוד להתמודד עם דברים בחיים
לצפיה ב-'שבוע די משעמם, האמת '
שבוע די משעמם, האמת
15/07/2016 | 13:57
153
בעיקר סבב סביב בישולים ועניינים-ממש עקרת בית למופת
 
ניחמתי חברה לצרות שקיבלה שלילי, הגיעה אליי מיד ופינקתי אותה-האמת שיש משהו מאוד מרגש בחברות כזו ושגילינו אחת את השניה ואנחנו דומות כל כך באופי ובהתנהלות שמחה שזכיתי להכיר אותה.
 
וזהו...מתקדמים עם הטיפולים, היה גם בייביסיטר שהיה נחמד והתחלתי ללמוד צרפתית ...לא מתקדמת עם זה כל כך אבל לפחות עשיתי את הצעד ועשיתי עם עצמי משהו.
לצפיה ב-'שגרתי [בלי תלונות ]'
שגרתי [בלי תלונות ]
15/07/2016 | 23:55
2
154
שבתי לעבודה. עניתי לאלפי מיילים (חציים משבוע שעבר - שבוע החופשה).
 
החופש נתן לי פרספקטיבה/מרחק מסוים מקלחת העבודה מה שמועיל לי מאוד. 
 
לא נסעתי לשום מקום.
 
הייתי בבריכה 
 
אני תיכף יוצאת לקונצרט של בתי האמצעית שמסיימת השבוע שבוע של "קייטנת כלי נשיפה" - 6 שעות ביום של הוראה/נגינה בטרומבון עם כל מיני נושפים בכלים אחרים. את הקייטנה מעבירים רביעייה של נגנים מקצועיים שילוו את המנגנים הלא-מקצועיים אז אני בטוחה שיישמע אחלה בזכות המלווים 
 
שמחות קטנות של יום חולין
לצפיה ב-'אני עד היום זוכרת את הופעותיו של אחי עם הכינור......'
אני עד היום זוכרת את הופעותיו של אחי עם הכינור......
16/07/2016 | 10:40
1
130
הוא ניגן סביר, אבל אני זוכרת ילד שהתחיל לנגן עצר ואמר "אמא זה לא מצליח לי....."
 
מקווה שנהנת יותר 
 
לצפיה ב-'נהניתי מאוד - היה כיף גדול'
נהניתי מאוד - היה כיף גדול
17/07/2016 | 18:40
74
הם ניגנו בתזמורת גדולה של כלי נשיפה כך שהמקצועיים הצליחו לתקן/לטשטש את הטעויות של המתחילים יותר.
 
ונגנית הבית הצעירה שלנו הרגישה מועצמת עד מאוד
 
חוץ מזה בשליש הראשון נגנו רק המקצועיים והיה כיף לשמוע (חמישיית כלי נשיפה זה לא הרכב שיוצא לי לשמוע בד"כ). אפילו האחיות שלה ישבו מוקסמות.
לצפיה ב-'היה עמוס, חשבתי שבחופש יהיה לי יותר קל'
היה עמוס, חשבתי שבחופש יהיה לי יותר קל
16/07/2016 | 21:02
2
145
זה התחיל בניחום אבלים של החברה הטובה, כשבאותו יום עוד הספקנו לקנות לקטן תיק חדש לבית ספר.
האין צהרון של הגדולה מכריח אותי לבשל יותר ומכיוון שאני צריכה גם אוכל דיאטה לעצמי לפעמים לא מוצאת זמן עבורו.
ובכלל כל יום אחה"צ יש לנו רצונות לבילויים שונים והחום בחוץ מתיש.
לצפיה ב-'ההסתובבות בחוץ אחרי הצהרים לגמרי מתישה'
ההסתובבות בחוץ אחרי הצהרים לגמרי מתישה
16/07/2016 | 23:04
1
120
אני משתדלת לדחות את הסיבובים / גנ"ש לאחרי 18:00 (ואפילו אחרי).
 
אין משהו בחזקת דיאטתי שמתאים גם לך וגם לילדה?
חבל שאת נאלצת לוותר על הצורך שלך.
לצפיה ב-'אם אני נערכת בשבת אז יש לי בישולים לתחילת שבוע'
אם אני נערכת בשבת אז יש לי בישולים לתחילת שבוע
17/07/2016 | 06:41
117
והכל בסדר אבל אם לא הספקתי או שהכל התחסל אז אני לא תמיד מספיקה או שיש לי כח להכין לי שוב.
לפעמים משכנעת הילדה והיא אוכלת איתי את האוכל "שלי" אבל לפעמים זה לא עובד ואז אני מכינה לה שניצל לדוגמא שאין סיכוי שאני אוכלת.
אני לא מרגישה שאני מוותרת על הצורך שלי אלא מתעצלת, יכולתי להכין גם לעצמי אבל לפעמים פשוט מכל הריצות כבר אין לי כח.
לצפיה ב-'זמן פנוי ושעמום '
זמן פנוי ושעמום
14/07/2016 | 17:36
9
326
כרגע בסוג של חופש:
הגן שעבדתי בו נסגר עד שחזרתי מישראל והגן החדש מתחיל את ההכנות לשנה"ל רק באמצע-סוף אוגוסט כך שאני די פנויה.
כרגע במהלך טיפול שאמור להיות בסוף החודש ולכאורה חוץ מפגישה פעם בשבוע עם הרופא אני די פנויה...
 
אז פרסמתי את עצמי בקרב ההורים בגן לגבי בייביסיטר ועושה כמה פעמים בשבוע אבל זה ייפסק אחרי שאעשה את הטיפול כי אסור לי להרים ילדים ויותר מידי להתאמץ (כי לא יודעת לעצור את עצמי מבחינת המאמץ הגופני).
 
החלטתי לקנות חוברת ללימוד צרפתית כי זה חלום שיש לי ולומדת כל יום קצת וזה נחמד.
אני עושה כל בוקר הליכה ארוכה ומהירה ומגלה כל מיני פינות חמד פה בעיר ואין על הסנטרל פארק אבל לרוב אני פשוט משועממת ומתחילה להרגיש כמו עקרת בית נואשת.
 
כאילו הכל סובב אצלי בעיקר סביב הבית: בישול ארוחת צהריים לעבודה עבור הבעל, נקיונות,כביסות, סידורים ובשאר הזמן- עושה קצת יצירה, רואה הרבה טלויזיה ובעיקר...מתחרפנת.
 
אני משתדלת לצאת וכו' אבל לא ממש מצליחה למצוא דברים שכיף לעשות אותם לבד (כי מה לעשות כולם עובדים) ושלא עולים כסף או עולים ממש מעט (כי יש גבול כמה אפשר לבזבז כשמסתמכים על משכורת אחת...).
 
זה לכאורה צרות של עשירים ובאמת זה חשוב שאתמקד בטיפולים- אבל אני מתחרפנת שוב להיות במקום הזה של העקרת בית ושגולת הכותרת כל יום זה מה אני מכינה בצהריים .
 
רעיונות/מחשבות/תובנות יתקבלו בברכה
לצפיה ב-'בכלל לא צרות של עשירים'
בכלל לא צרות של עשירים
15/07/2016 | 05:15
3
214
מבינה לליבך ולבאסה מאוד. זה בודד ומבודד וכו'.
 
כמה רעיונות:
 
1. התעמלות בקבוצה - כזו שרואים את אותן הנשים כל פעם - זה נחמד ועוזר בהרגשה. נגיד קבוצה אירובי או פילאטס או מה שאת אוהבת לעשות
 
2. להתנדב איפשהו (לא יודעת איך/איפה. יש אתרים של התנדבות בניו יורק?)
 
3. לעשות קצת כסף באתר כמו taskrabbit 
 
4. אני מניחה שגמרת לסדר ולארגן כל דבר שאי פעם רצית בבית (אלבומי תמונות? סריקת מסמכים כדי ליצור תיקיות אלקטרוניות ולגרוס/להעיף ניירת מהבית?)
 
5. להתיידד עם שכנים בעלי כלב/ה גדולים שאפשר לטייל איתם בפארק. תמיד יותר סימפטי עם כלב ובעלי הכלב ישמחו.
 
אנסה לחשוב על עוד רעיונות. מתי מתחילה העבודה החדשה?
לצפיה ב-'תודה מותק '
תודה מותק
15/07/2016 | 13:54
2
171
לגבי התעמלות בקבוצה- פחות עושה לי את זה ובעייתי עם הטיפולים.
 
לגבי התנדבות- עשיתי את זה כשבאנו למשך כמה כמה חודשים טובים וזה מאוד בעייתי בשילוב עם עבודה והטיפולים. לא רוצה להתחייב למשהו כשלא יודעת איך יראו חיי.
 
מה זה taskrabbit? יכול להיות רעיון לא רע. עשיתי בעבר מילוי סקרים ושאלונים אבל זה לא כזה הרבה כסף וזה די מעביר את הזמן לעשר דקות בערך זה משהו בסגנון?
 
אנחנו לא טיפוסים של אלבומים אבל בגדול כבר ארגנתי את כל חנות היצירה שיש לי בבית ואת הדברים של הגן ואת המטבח וכו'.
 
מנסה להתיידד עם השכנים, דווקא שכנה אמריקאית שממש התחברתי איתה לצערי עזבה בדיוק כשהייתי בארץ. זה בניין ענקי ואני בקומת הלובי ולא ממש יוצא לי להתחבר ולדבר יותר ממילה או שניים עם אנשים פה.
 
העבודה החדשה מתחילה באמצע אוגוסט
 
תודה על הניסיון לעזור
לצפיה ב-'טאסק רביט זה אתר שמשדך'
טאסק רביט זה אתר שמשדך
15/07/2016 | 21:58
1
183
בין אנשים ככה שאפשר לעשות "סידורים" ו"שליחויות" עבור אנשים אחרים תמורת כסף - כזה https://www.taskrabbit.com/how-it-works
 
אין לי נסיון אישי אבל שמעתי על זה ברדיו יום אחד וזה נשמע מעניין. 
 
נגמרו לי הרעיונות (הגעתי לרמה של להציע פוקימון גו - נראה לי שזה עושה כושר). 
 
צריך להמציא סטארטאפ שימצא פתרון לכאלה מצבים של "בטלה" זמנית
לצפיה ב-'נשמע מעניין, אבדוק זאת. תודה! '
נשמע מעניין, אבדוק זאת. תודה!
16/07/2016 | 01:20
132
ועד לפוקימון הזה...אין סיכוי
 
אגב מעניין שלא ראיתי את זה בניו יורק עד עכשיו, אולי אני פשוט מסתובבת במקומות הנכונים
לצפיה ב-'מה לגבי כל הפרויקטים שתמיד דוחים אותם כי אין זמן?'
מה לגבי כל הפרויקטים שתמיד דוחים אותם כי אין זמן?
15/07/2016 | 22:25
1
148
אין לך כמה כאלה בשרוול?
לי יש את הספות בסלון שצריך להזמין מישהו לרפד אותן, את תיקוני התפירה שאני אף פעם לא מגיעה לפתוח את מכונת התפירה ולעשות אותם, להחליף את הרכב.... בקיצור, יש לי מלא פרויקטים שאני רוב הזמן רק דוחה אותם. מצלצל לך באיזה פעמון?....
לצפיה ב-'לא ממש '
לא ממש
16/07/2016 | 01:19
156
להזכירך אין לי ילדים ואני בעצמי בנאדם שלא אוהב לדחות אלא לעשות דברים ישר אז אין ממש פרוייקטים.
אני עכשיו מנסה לתכנן כל מיני הכנת דברים לגן אבל קצת קשה כי לא יודעת עדיין מה יהיה הרכב הגילאים וכמה ילדים וכו' אבל מתחילה מהבסיס
 
תודה!
לצפיה ב-'קורסים מקוונים בקורסרה וכד''
קורסים מקוונים בקורסרה וכד'
16/07/2016 | 10:17
2
35
לצפיה ב-'אני אבדוק זאת תודה!'
אני אבדוק זאת תודה!
16/07/2016 | 15:20
28
לצפיה ב-' הייתי לומדת שפה או מלטשת את '
הייתי לומדת שפה או מלטשת את
18/07/2016 | 09:57
97
האנגלית אם יש צורך (אחרי כמה שבועות בארץ?). באזור שלי יש ברוב הספריות הציבוריות קבוצות דיבור אנגלית בחינם בבקרים. לא מכירה את ניו יורק. 
לצפיה ב-'דינמיקה משפחתית מבאסת (מבט מהצד)'
דינמיקה משפחתית מבאסת (מבט מהצד)
14/07/2016 | 15:59
13
382
מציק לי - אז פורקת.
 
הסיטואציה: שני הורים, ושלושה בנים בני 9, 5 וחצי, ושנה וחצי. אנשים טובים, חכמים, אנושיים - כמו כולם.
 
אממה? הבן הבכור מתויג כ"ילד הרע". הוא חכם כשד, אך נוטה למצבי רוח ולא תמיד מתנהג מי יודע מה [אם כי בינינו - איזה ילד כן?]. ההורים שלו מרבים להתלונן - אפילו בנוכחותו - על זה שהוא "ילד קשה" ו"ילד רע".
 
בכל רגע שפורץ חיכוך/מריבה בין האחים [מה שקורה כל 5 דקות בערך] הוא מיד ה"חשוד המידי" ומיד נענש. מבלה דקות ארוכות בכל יום ב"עונש" שכולל דברים כמו להפסיק לשחק, לבוא לשבת ליד ההורים בעוד שני הילדים האחרים ממשיכים בעניניהם (אחד כמעט תינוק אם נודה על האמת), איסור זמן מחשב/טכנולוגיה למשך ימים וכו'
 
הוא לא ילד טיפש - ולכן מרבה לתהות "למה רק אני נענש כל הזמן" והוא גם מקבל תשובות כגון "זה אתה אשם בזה. זה בגלל ההתנהגות שלך"
 
הילד נראה אומלל. וממש קשה להביט בכל זה מהצד . במבט מהצד זה לא מרגיש כאילו מדובר בילד כה "רע". להבדיל, זה מרגיש כאילו הוא כבר מתויג במשפחה רשמית כחשוד המידי/האשם התמידי וכו'
 
מצד שלישי - לא מדובר בעונשים פיזיים או משהו כזה ובכלל - מרגישה שזה לא ענייני
 
מצד רביעי - זה מציק לי.
 
הייתן עושות משהו? סתם שותקות ומתבאסות? [לא מדובר במשפחה שלי. אני לא יודעת איך "לעשות" בנים.... ]
לצפיה ב-'תלוי בקשר עם ההורים ועד כמה לדעתך אפשר להאיר לתשומת ליבם'
תלוי בקשר עם ההורים ועד כמה לדעתך אפשר להאיר לתשומת ליבם
14/07/2016 | 17:29
173
אני אישית לא מתערבת בענייני חינוך (לדוגמא, ממש לא מסכימה עם הדרך החינוכית של אחותי) אבל כן הייתי מצידי מתייחסת אליו כמישהי מהצד כמה שיותר בצורה חיובית ונותנת חיזוקים חיוביים כאשר מגיע.
 
 
לצפיה ב-'לדעתי כן כדאי להגיד משהו כללי '
לדעתי כן כדאי להגיד משהו כללי
14/07/2016 | 17:42
153
כמו למשל,
"קראתי מאמר על תיוג ילדים...שמדבר על זה שלפעמים מתייגים ילד אחד
בצורה שלילית וזה משפיע עליו ...אני גם מנסה לשים לב ....אם את יכולה לתת דוגמא
לתיוג שאולי לך יוצא לעשות/ תייגו אותך בתור ילדה ... אז אני משתדלת לשים לב לזה ".
לדעתי זה חשוב ושווה וגם לא ממש מעליב בעיניי אלא מאיר עיניים
(כשנעשה ברגישות ובעדינות כמובן ) .
לצפיה ב-'גם אצלנו הגדולה נענשת יותר,'
גם אצלנו הגדולה נענשת יותר,
14/07/2016 | 18:04
3
221
וגם מתלוננת על זה - והסיבה פשוטה - היא גדולה יותר ולכן הציפיות מההתנהגות שלה גבוהות יותר. לשם הקצנה, אם תינוק בן שנה חוטף לילד בן עשר צעצוע, זה לא אותו דבר כמו אם ילד בן עשר גונב לתינוק צעצוע, מבחינת ההבנה של המעשה, היכולת להתאפק, וכו'. זה פשוט חלק מלהיות הילד הגדול, לדעתי, וזה מגיע יחד עם יתרונות וחסרונות אחרים של להיות הגדול.
זה לא בסדר לקרוא לילד רע או קשה בנוכחותו, אבל הענשה יתרה יחסית לילדים הקטנים יותר, אפילו כששני הצדדים נוהגים בדיוק באותה צורה, היא פשוט הגיונית, כאמור, כי הדרישות והציפיות שונות. אישית, לא הייתי מעירה.
לצפיה ב-'גם אצלנו זה ככה'
גם אצלנו זה ככה
15/07/2016 | 00:16
1
161
וגם אצלנו הגדול מתלונן על קיפוח שלילי.
למרות שאנחנו אומרים לו שההתנהגות שלו לא לרוחנו, זה לא לרמת "ילד רע" / "ילד קשה"/ מתייגת.
אני לא יודעת בכמה סיטואציות כאלו היית נוכחת, אם זה שגרה או מקרים ספורדיים ומה היחס של ההורים אליכם, האם לכולם הם מספרים ומקטרים על הילד או רק לכם.
רק לפי הנ"ל הייתי מחליטה אם להאיר או לא וגם רק לגבי תיוג של ילד ולא על הקיפוח עצמו....
לצפיה ב-'אנחנו לא מספיק קרובים כדי לדבר עם ההורים'
אנחנו לא מספיק קרובים כדי לדבר עם ההורים
15/07/2016 | 05:45
127
<עכשיו משחשבתי על זה>
לצפיה ב-'מסכימה שהדרישות שונות על פי גיל'
מסכימה שהדרישות שונות על פי גיל
15/07/2016 | 05:41
111
אבל לתחושתי יש איזושהי נקודה שמעבר לה זה כבר לא רק "כי הוא יותר גדול ולכן צריך לעמוד בכללי התנהגות גבוהים יותר" (שזה בסדר בעיני) אלא זה כבר
 
1/ הוא תמיד אשם. ובהתאמהלכן  גם
2/ הדרישות מהאח הקטן (לא התינוק.... הבן חמש וחצי) הן אפס
 
לא יכולה לשים על זה את האצבע על הגבול הזה.
 
בכל מקרה - לא אעיר. השתכנעתי...
 
לצפיה ב-'לא יודעת אם הייתי'
לא יודעת אם הייתי
14/07/2016 | 22:01
3
160
אומרת משהו--אבל בטוח הייתי עושה.
כשאני באה לשם, או אם הם באים אלי, הייתי מכינה מתנה קטנה,
תשומת לב--ומבקשת ממנו לעזור לי--לגמרי בשקט כממתיקה סוד,
למשל--לאסוף משחקים--ואז נותנת לו משהו--ומשבחת אותו כמה הוא גדול וחרוץ ועוזר.
וככה חוזרת על המעשה--ומשבחת אותו ע"י הוריו,
ולוחשת לו נכון שגם בבית אתה כזה בוגר ועוזר ונחמד.
אני בטוחה שתהיה התיחסות--וזה יעלה כנושא מצד ההורים--
ואז להביא את משנתי ההורית.
אגב, הרבה התנהגויות יכולות להשתנות כאשר לא נוח לי משהו ואני עושה "טויסט"
התנהגותי, ומיד אח"כ יש תגובה אחרת.
קל מאוד לנסות ולחוות.
לצפיה ב-'מסכימה איתך לגבי התשומת לב החיובית סתם כך'
מסכימה איתך לגבי התשומת לב החיובית סתם כך
15/07/2016 | 05:44
2
133
בלי לתאם בינינו כלל, יצא שגם אני וגם רמבו נתנו לו תשומת לב כזו (כי שנינו הרגשנו שהוא הנענש הסדרתי בתפקיד ה"ילד הרע" הרשמי), והיה ברור שהוא מתרפק עליה בהנאה רבה עד מאוד.  לא יצא לדבר עם ההורים.
 
לא הבנתי למה התכוונת עם הטוויסט ההתנהגותי - התכוונת אצל ההורה?
לצפיה ב-'למה התכונתי?'
למה התכונתי?
15/07/2016 | 06:53
1
147
לגישה כללית שלנו.
בד"כ בין אנשים שנמצאים בקשר מתמיד, בבית בעבודה, בשכנות,
בין חברים, הדינמיקה הבינאישית --מקבלת דפוס, בד"כ איננו מרגישים בכך,
כי נוח לשני הצדדים, 
למשל--בין חברות, אחת בד"כ היא המובילה --הנותנת, הדואגת--והאחרת 
היא הלא יודעת, ומוכנה כאילו לכל הצעה --כאשר צד אחד "שובר" את הדפוס הזה--
צד השני "מתבלבל"  וצריך לחשב מסלול מחדש.
כך גם בין "הילד הרע" אם מישהו היה מלמד אותו--למשל--לא לשחק עם האחים 
תקופה מסוימת, או להיות בחדר שלו, או להתקרב לאמא שלו ולעזור--
פתאום היה היחס כלפיו משתנה. אלא שהוא צעיר מכדי להבין,
ומה שאני הצעתי לעשות איתו--היה ללמד אותו לשנות מהפוזיציה והדינמיקה המקובלת כלפיו.
לצפיה ב-'הבנתי '
הבנתי
15/07/2016 | 23:07
74
יש הרבה חכמה בתובנות שלך. נתת לי רעיון (לא רק לגבי הילד הספציפי הזה )
לצפיה ב-'תודה לעונות. החלטתי לא לומר להורים כלום'
תודה לעונות. החלטתי לא לומר להורים כלום
15/07/2016 | 23:12
152
אסתפק בלהיות נחמדה במיוחד לילד כשיוצא לי לראות אותו. 
 
החיים הם לא דבר פשוט.... וזה לא הילד שלי ולא מדובר בשום דבר קיצוני שהיה מוגדר כהתעללות בילדים...  בנוסף, הם מכירים את הילד שלהם טוב ממני ורואים את שלל ההתנהגויות שלדבריהם הן חמורות בהרבה ממה שיצא לי לראות.
 
הם סיפרו למשל, שלאחרונה בהתקף זעם הוא זרק אבן מהגינה לכיוון הבית וניפץ לרסיסים דלת זכוכית גדולה המובילה מהבית לגינה  [הרסיסים לא נפלו על הרצפה כי זו זכוכית בטיחותית על פי התקן - אבל הזכוכית עברה להיראות כמו רשת קורי עכביש והדלת יצאה מכלל שימוש.....]
לצפיה ב-'הגעתי לשרשור הזה קצת מאוחר, אחרי שהכול כבר נאמר, אז רק רציתי'
הגעתי לשרשור הזה קצת מאוחר, אחרי שהכול כבר נאמר, אז רק רציתי
19/07/2016 | 22:18
1
88
לומר, שמחמם את הלב לראות איך ששמת לב לדינמיקה הזאת, ואת הרצון שלך להושיט יד ולעזור. בפרט שלא מדובר במשפחה שמאוד קרובה אליכם.
לצפיה ב-'תודה. תמיד יותר קל עם ילד של אחרים....'
תודה. תמיד יותר קל עם ילד של אחרים....
19/07/2016 | 23:05
69
כי אין מטען ובכלל זה "מהצד" 
 
זה לא שאני אם השנה בפני עצמי (loin de la - אני מרבה להרהר שאני פינאליסטית קבועה, מדי שנה, בתחרות האם הגרועה בתבל. יש לי תואר לשמור עליו....)
 
וגם - אני זוכרת מילדותי הרחוקה מאוד כמה מבוגרים מסבירי פנים ומכבדים, ואיך זה יכול להאיר באפילה. לא פשוט להיות ילד/ה. זה לא עולה כסף ולא מצריך זמן - רק כשיוצא לראות את הילד/ה הזו.
לצפיה ב-'אלמודובר זאת בעיה קשה מאד'
אלמודובר זאת בעיה קשה מאד
12/07/2016 | 09:28
53
991
והרי לכם שאלה מעניינת לשעות הבוקר:
 
אם אלמודובר הוא מהבמאים האהובים עלי ביותר,
ואלמודובר הוא אחד הבמאים האהובים עלינו ביותר,
ואם ראינו את כל הסרטים שלו ביחד,
האם תוכל ימי הנטישה ללכת לראות את חולייטה ולצאת מזה בשלום?
אני מהמרת על...
המשך>>
והרי לכם שאלה מעניינת לשעות הבוקר:
 
אם אלמודובר הוא מהבמאים האהובים עלי ביותר,
ואלמודובר הוא אחד הבמאים האהובים עלינו ביותר,
ואם ראינו את כל הסרטים שלו ביחד,
האם תוכל ימי הנטישה ללכת לראות את חולייטה ולצאת מזה בשלום?
אני מהמרת על לא.
 
ועוד שאלה מעניינת: הדחף הזה שיש לי כבר למעלה מחודש, להכין איזה גספצ'ו טוב ולתבל אותו בכמה כדורי שינה, זה הגיוני?
והעובדה שאני נמנעת בכוונה מצפיה ב"נשים על סף התמוטטות עצבים", זה אומר עלי משהו? 
 
הדבר היחידי, היחידי שאפשר לומר לטובת עסק הביש שאני מצויה בו הוא שעכשיו אני יודעת שברון לב מהו. מאשה שחיה חיים מוגנים, בטוחה באהבתה ובמשפחתה ורק תוהה למה לעזאזל בעלה לא ממש משתתף איתה בחיפוש דירה חדשה, הפכתי פשוטו כמשמעו לגוש של כאב.
 
ועכשיו אני יודעת שכל התיאורים שנראו לי מוגזמים: של לילות ללא שינה, של חוסר יכולת לנשום, של כאב פיזי בלתי פוסק הם בעצם תיאור נאמן למציאות של שברון לב קלאסי. שוטה שכמוני, נפלתי למלכודת העתיקה ביותר. 
 
אני עדיין מתלבטת אם לראות את הנשים על סף התמוטטות עצבים. אני יודעת שאני שם איתן, על הסף, אבל הן עומדות הרבה יותר קרוב לקצה. והן כל כך נהדרות.
לצפיה ב-''
10/07/2016 | 11:23
83
400
המשך>>
לצפיה ב-'קלישאות על זוגיות - או שלא?'
קלישאות על זוגיות - או שלא?
12/07/2016 | 17:30
3
288
אלו סעיפים מהרשימה הזו 
 
 
נכונים מאוד בעיניכן? אילו מהם הן קשקוש? מה חסר ברשימה לדעתכן?
לצפיה ב-' רובם קשקוש בגרוש או כה מגוחכים'
רובם קשקוש בגרוש או כה מגוחכים
12/07/2016 | 19:18
170
שלא ברור איך מישהי חשבה אותם פעם. 
 
שניים שדיברו אלי הם מס' 7 ("אם כולם אוהבים אותך, זה לא סימן טוב") ומס' 9 בקוים כלליים (שתפיסות עולם דומות מקלות מאוד)
 
מה שחסר ברשימה וממוטט את רוח הכתבה זה שעדיף לא לערב את אמא שלך בענייני זוגיות, וגם לא בהכרח להישען על מה שהיא לימדה אותך או לא  
לצפיה ב-'קלישאה היא ענין'
קלישאה היא ענין
12/07/2016 | 22:58
111
ש"עבדו עליו הרבה שנים" כדי שיהיה קלישאה"
ברשימה המובאת --נראה לי שיש יותר תובנות מקלישאות--
אבל כל אחת מהתובנות מתאימה למישהו/לסיטואציה אחרת.
 
חלקן לא אהבתי את הניסוח בכלל.
 
לצפיה ב-'חלק ניכר מהם נראה לי מובן מאליו'
חלק ניכר מהם נראה לי מובן מאליו
15/07/2016 | 21:32
60
ואם את צריכה שמישהו יסביר לך את זה, אז חבל בשבילך.
למספר 13 לא התחברתי, כי אף אחד לא יכול להבטיח לך שתמצאי זוגיות מהחלומות, ומספרי 17 ו18 הם קשקוש של ממש, כי לא, זה לא תפקידו של בן זוגי להטריף אותי, ולא, לא כל קשר צריך להיות "חיזור גורלי". ובקשר ל14, לא יזיק לך אם תתבונני בעצמך קצת כדי לראות למה דווקא הוא ולא אחר, במקום לפטור את עצמך באמירה שזה "סוד".
נו באמת...
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי'
איך היה השבוע שלי
07/07/2016 | 20:36
8
24
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
07/07/2016 | 20:37
2
30
לצפיה ב-'התחיל החופש הגדול'
התחיל החופש הגדול
07/07/2016 | 20:41
127
אפילו שאני לא בדיוק נהנת ממנו, עובדת כרגיל ובנוסף יש את העול של הסעות וסידורים מיוחדים בגלל הקייטנות וכד' יש משהו באווירת הקיץ, בימים הארוכים ובכך שמותר קצת לאחר בבוקר למסגרות שהופכים את שגרת היום לנעימה יותר.
מזיעה, אבל אוהבת את התקופה 
לצפיה ב-'עשיתי הליכה בסנטרל פארק כמעט כל יום השבוע '
עשיתי הליכה בסנטרל פארק כמעט כל יום השבוע
08/07/2016 | 16:38
179
ממש נהנית מזה ומגלה מקומות מדהימים!!!
לצפיה ב-'שבוע חביב '
שבוע חביב
08/07/2016 | 16:34
164
האמת שעבר די מהר כי היה סופשבוע ארוך כזה והשבוע עצמו היה יותר קצר.
האמת שדי מפעילה את עצמי-נפגשת עם חברות, מסדרת עניינים ביורקרטיים שקשורים לטיפולים ורואה טלויזיה (תודה על הנטפליקס ועל המנוי החדש שעשינו לאתר מאקו- רואה "דני הוליווד" באיחור של מיליון שנה ).
 
עכשיו אני בהכנות לקראת ארוחת שבת שאנחנו עושים הערב עם חברים
לצפיה ב-'התחיל ונגמר '
התחיל ונגמר
09/07/2016 | 07:47
2
295
בתחילת השבוע התחילו הקיטנות ובאופן מפתיע קיבלתי טלפונים מאמהות שבקיטנה עם הגדולה. אחת התלוננה על התנהגות ביתי ועוד באמצע יום עבודה כשאין לי אפילו יכולת לתקשר עם ביתי לדעת מה קרה באמת. מה שבסוף התגלה כשטות וילדה אחת מקסימה שאני אוהבת מאוד שהעבירה אינפורמציה מלאת רגשות ולא אמיתית לאמא שלה. אח"כ קיבלתי טלפון מאמא נוספת שהתלוננה על ילדות בקיטנה שלא עשו כלום לבנות שלנו רק שלא מתאים לה איך שהן מתנהגות. ולא שהן לא מתנהגות יפה רק על הבחירות שלהן בקיטנה. זה כבר שיגע אותי לתחילת שבוע והתגעגעתי פתאום לבית ספר למרות שחיכיתי שתגמר השנה הזו.
 
ביום חמישי להבדיל מכל השטויות שלמעלה התקשרה חברה טובה מאוד שלי, חברת נפש שהכרתי בפורום מקביל לספר שאבא שלה הלך לעולמו. היה בבית אבות, ידענו שהסוף יגיע מתישהו. אבל צעיר מאוד ועצוב מאוד. היתה לוויה קשה מאוד בגלל סכסוכים עם האחים של האבא. לוויה קטנה אבל עם המון אהבה וחום לחברתי ובני משפחתה. אתמול הייתי אצלה כל היום וראיתי כמה אהבה היא מקבלת במקום שבו היא גרה וכל-כך שמחתי בשבילה שבתוך כל זה רואים כמה אהבה וחום יש בין אדם לחברו במצבים כאלה. 
 
לצפיה ב-'נשמע שאין לאמהות האלה הרבה מה לעשות בחיים'
נשמע שאין לאמהות האלה הרבה מה לעשות בחיים
11/07/2016 | 05:08
1
148
בעיקר לאמא השניה, אבל גם לראשונה אם לא מדובר בחיים ומוות אז אפשר לשלוח טקסט או מייל שמבקשים לדבר איתך בערב/אחרי שעות העבודה.
 
מצטערת על היתמות של חברתך. לא הבנתי את טיב הביטוי ה"מקום שבו היא גרה". החום והאהבה לא מגיעים מהמשפחה שלה?
לצפיה ב-'מה שכתבת על האמהות לגמרי'
מה שכתבת על האמהות לגמרי
11/07/2016 | 09:10
136
והכי מעצבן זה שיש להן הרבה מה לעשות בחיים ולמרות הכל מצאו לזה זמן.
לגבי חברתי, היא גרה במושב מאוד עוטף חם ואוהב שכולם שם אחד בשביל השני. יש לה גם מלא חום ואהבה מהמשפחה אבל המשפחה שלה קטנה מאוד.
לצפיה ב-'הייתי בחופש '
הייתי בחופש
11/07/2016 | 01:50
126
לא הייתי פה כמעט בכלל, ואפילו איבדתי כל קשר עם הטלפון הנייד שלי למשך 3 ימים (כלומר - לא היה לי מושג איפה הוא והוא התרוקן בשקט מהבטרייה שלו)
 
לא נסעתי לשום מקום - היינו פה ואירחנו משפחה (נסענו הרבה למרכז העיר אם זה נחשב )
 
היה מעולה. מחר נגמר. אני מפחדת לפתוח את המיילבוקס של העבודה בכלל. ממילא הוא בטוח סתום מעל לגודל המקסימלי שלו.
 
מתקשה לראות איך אחזור לשיגרה....
לצפיה ב-' אמריקה (ארצות הברית של-) '
אמריקה (ארצות הברית של-)
06/07/2016 | 05:10
48
430
לרגל יום הולדתה/עצמאותה שחל השבוע, מעניין לשמוע רשמים שלכן הקשורים לארה"ב כמו:
 
הביקור הראשון שלכן בה (בהנחה שביקרתן בה)
מה אתן שונאות בה? (תרבות, אופי וכאלה)
המשך>>
לרגל יום הולדתה/עצמאותה שחל השבוע, מעניין לשמוע רשמים שלכן הקשורים לארה"ב כמו:
 
הביקור הראשון שלכן בה (בהנחה שביקרתן בה)
מה אתן שונאות בה? (תרבות, אופי וכאלה)
מה אתן אוהבות בה?
אם ביקרתן בה - אילו מקומות אהבתן במיוחד ואילו לא?
אמריקאיות/אמריקאיים שפגשתן והשפיעו על חייכן - כחברים/ות, מודל לחיקוי, השראה, וכו'
אמריקאיות/יים מפורסמים החביבים/שנואים עליכן
 
ועוד - כל דבר קשור שלא חשבתי לשאול
 
<הולכת לחשוב על התשובות שלי. אני בחופש השבוע אז לא הרבה מול המחשב>
 
לצפיה ב-' לוח מודעות'
לוח מודעות
08/07/2016 | 08:54
2
9
לצפיה ב-''
04/07/2016 | 17:38
25
לצפיה ב-' דמי הלידה שלכן נפגעו בעקבות ימים שהחסרתן בעבודה?'
דמי הלידה שלכן נפגעו בעקבות ימים שהחסרתן בעבודה?
05/07/2016 | 14:55
133
רוצות לברר לגבי הזכויות שלכן בהריון ובלידה? דמי הלידה שלכן נפגעו בעקבות ימים שהחסרתן בעבודה? ומה לגבי שמירת הריון? האם תקופת אבטלה נספרת לצורך דמי הלידה?
ומה מגיע למי שעברה ניתוח קיסרי אלקטיבי בבית חולים ציבורי?
תוכלו להתייעץ חינם עם גילי תמיר בתכנית הרדיו החדשה שלה, היא תשמח לענות לכל השאלות שלכן וגם לשאלות האבות לגבי חופשת לידה לאב, מענק לידה ודמי לידה לאבות יחידניים. פנו אלינו, 03-9190707 "זה מגיע לכם"- על כל הזכויות שלכם
לצפיה ב-'משקל אחרי לידה'
משקל אחרי לידה
06/07/2016 | 09:52
4
253
הי
רציתי לדעת אם מישהי מכירה..
בהריוןן עליתי 9 קג ונראיתי בסדר.
מאז שילדתי ירדתי רק 2 קג (למרות שאומרים ש5 אמורים לרדת מיידית), אני כמעט שבועיים אחרי לידה
אני לא יכולה לשאת את המראה שלי. מישהי נתקלה בדבר כזה? שלא יורדים אחרי לידה? אין י בצקות או משהו אני פשוט 7 קג מעל המשקל הרגיל שלי.
לצפיה ב-'מה שאת בעצם אומרת'
מה שאת בעצם אומרת
06/07/2016 | 18:52
175
שיש עליך  ק"ג עודפים.
זה לא מעט, אבל ואבל גדול--מה שאת לא יכולה "לשאת את המראה שלך"
ציטוט שלך--בעיני לא קשור לעודפים--
את בס"ה שבועיים אחרי לידה, הפעילות ההורמונלית עדין בעיצומה--
(אם את מניקה, הנטיה היא להרבות באוכל, גם חוסר השינה מגביר תיאבון)
לכן, תנסי לסדר לך סדר יום של אוכל מאוזן. וגם מספיק שעות שינה.
והגוף יחזור פחות או יותר למצבו הקודם בשלושת החודשים שאחרי הלידה.
זה יסתדר.
הרבה מזל טוב והרבה נחת.
 
לצפיה ב-'לקח לך תשעה חודשים לעלות את זה'
לקח לך תשעה חודשים לעלות את זה
06/07/2016 | 22:48
164
ואת רוצה לרדת תוך שבועיים? זה לא עובד ככה.
האם נתקלתי בזה שלא יורדים מיד אחרי הלידה- המממ... לא נתקלתי באלה שכן ירדו אחרי הלידה. למרות כל הסיפורים על ההיא שנכנסה מיד לג'ינס שלה והרביצה הופעה לברית- זה פשוט לא עובד ככה. הגוף שלך צבר נוזלים, העלה שומן, העצמות זזו מעט ממקומן. זה יקח יותר משבועיים לרדת. תני קרדיט לגוף הזה, הוא נשא תינוק במשך תשעה חודשים ואת רוצה שהכל ישכח תוך שבועיים או תוך חודשיים.
תני לעצמך זמן, תאכלי בצורה מאוזנת, תשתי מים ותחכי בסבלנות. אחרי שתתחזקי תוכלי לעשות קצת פעילות גופנית ועם הזמן המשקל ירד.
 
חוצמזה- הכי חשוב- מזל טוב לך.
 
בתיה
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
07/07/2016 | 09:23
78
את שבועיים אחרי לידה, לגוף לוקח זמן. כמו שכתבו לך לעלות לקח 9 חודשים לוקח זמן גם לרדת.
 
לצפיה ב-'בסך הכל עלית מעט בהריון,'
בסך הכל עלית מעט בהריון,
07/07/2016 | 14:45
122
ויכול להיות שהעובדה שירדת מעט לאחר הלידה קשורה לכך. הרי, לשם הקצנה, אם היית עולה רק 4 ק"ג לא מאוד סביר שהיו יורדים 5 ק"ג. אני עליתי משהו כמו שלושים ק"ג בהריון הראשון, ואולי באמת ירדו חמישה ק"ג בסביבות הלידה - אבל נשארו לא מעט, והכל ירד כשהתחלתי לצאת כל יום לטיול נמרץ עם בעגלה לגן ובחזרה (כשהתינוקת הייתה בת שנה וחצי, אמנם, אבל אין מניעה לצאת לטיולים כאלה גם כשהילד בן מספר חודשים - אני פשוט לא עשיתי את זה...). באמת שזה לא מה שצריך להטריד אותך עכשיו, ואין מה לדאוג - הכל יירד בסופו של דבר, עם הפעילות הנכונה.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא פוריות
אירוח בנושא פוריות
ד``ר נהרי מומחית לפריון מגיעה לענות על שאלותיכם
אירוח בנושא פוריות
אירוח בנושא פוריות
ד``ר נהרי מומחית לפריון מגיעה לענות על שאלותיכם
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פורום גני ילדים
פורום גני ילדים
טבורית- בנק דם טבורי
שימור דם טבורי
מנהיגים צעירים
מנהיגים צעירים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ