לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום נשים לאחר לידה - תמיכה
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

משאלת הזמן
27/04/2016 | 05:13
7
159
לו היו לכן יותר שעות ביממה או יותר זמן פנוי באופן כללי, מה הייתן עושות/מוסיפות שאין לכן זמן בשבילו עכשיו?
בשלב זה של חיי
27/04/2016 | 12:54
2
138
אין לי בעיה של זמן.
כייף
אני מניחה שלא תמיד זה היה המצב (?)
27/04/2016 | 17:10
1
122
אז בהשוואה לאז - מה את מספיקה/מצליחה/נהנית לעשות עכשיו שלא הספקת אז?
שאלה מעניינת
27/04/2016 | 21:57
109
לחיות
לנשום
להיות אמא
לחיות בבית מתוקתק בלי עוזרת
וגם להמרח הרבה...
מה הייתי עושה עם עוד כמה שעות ביממה...
27/04/2016 | 23:15
95
ישנה.
עושה עבודות בית בלי לצאת מוקדם מהעבודה או על חשבון הזמן הכל כך קצר שיש לי עם הילדים.
מצליחה לעשות סידורים בבית שהם מעבר להכרח היומיומי.
מצליחה לנוח מספיק שכשחברה מזמינה אותי לדייט או מציעה בייביסיטר כדי שאוכל לצאת עם בעלי יהיה לי כוח להגיד "כן".
ישנה, בוהה, מתעמלת שעה ביום
28/04/2016 | 02:45
93
ישנה שעת צהריים, מטיילת עם הכלבה בנחת 45 דקות ביום, מבשלת, ישנה, עושה מניקור, מכינה אלבומי תמונות מושקעים, ישנה כבר אמרתי?
הייתי בעיקר דואגת שכל שנה תמשך שנתיים
28/04/2016 | 16:41
76
כי הילדים שלי גדלים ואני כבר רואה את היום שהם יהיו מחוץ לבית
 
אם, לעומת זאת, היית רוצה שאענה מה צורך הזמן הכי שנוא עלי בעולם, זה היה כנראה לבשל. בגלגול הבא תהיה לי מבשלת (הודית! אני מתה על אוכל הודי!) שתדאג לי ולילדים לארוחת צהריים חמה בכל יום. זה החלום שלי.
עכשיו אני בתקופה כזו...
29/04/2016 | 08:08
57
אני בארץ למטרת טיפולי שיניים ועל הדרך כמובן מנסה לשלב גם דברים יותר מהנים אבל לא רגילה שיש לי כל כך הרבה זמן פנוי פתאום ומן הסתם לא כולם פנויים בשעות היום כך שזה די מבאס.
 
אני בנאדם שדי יודע להעסיק את עצמו ,הבעיה זה העלות...
מאוד רציתי לעשות פה עיסת נייר או משהו יצירתי אחר אבל מצד שני גם מנסה לא להוציא הרבה כסף.
 
אולי אלך פה לאיזו סדנא או משהו- מאוד חשוב לי כן לעשות דברים מהנים. ועכשיו בזכותך שמתי לעצמי מטרה לחפש סדנאות כאלה בגרופון
המלצה לסופש
28/04/2016 | 23:17
1
44
החלטתי לפנק את אחותי ולהזמין אותה לסופ"ש
מתכננות בסופש הבא
מחפשת מלון כיפי באזור המרכז שיש בו ספא מפנק.
נשמח גם למרכז קניות קרוב ולהמלצה עם מסעדה מפנקת בקרבת מקום

תודה וחג שמח!

כרמים
29/04/2016 | 12:25
4
שרשור "גיסתי ואני"
25/04/2016 | 11:33
26
214
ספרו קצת על גיסותיכן אם יש לכם כאלה
 
* איך הן גיסות שלכן? (נשואות לאח שלכן? לאח של בן הזוג? דרך אחרת)
* כמה שנים הן כבר בחייכן?
* מה מידת הקירבה ביניכן? מה אתן עושות ביחד, אם בכלל?
* יש לכן גיסות-לשעבר? אתן בקשר איתן?
* מה למדתן מהן? מה לימדתן אותן?
* כל נקודת אחרת העולה על דעתכן בנוגע אליהן - אפשר להוסיף שאלות...
אז ככה
25/04/2016 | 16:54
196
יש לי שתי גיסות בהווה, ואחת "לשעבר"
 
איך הן גיסות שלכן? (נשואות לאח שלכן? לאח של בן הזוג? דרך אחרת)
 
מהשתיים הנוכחיות: אחת נשואה לאחי (חצי אח) ואחת לאח של הישן לצידי.  אותו האח היה נשוי בעבר לאישה אחרת - הלוא היא הגיסה לשעבר.

* כמה שנים הן כבר בחייכן? אחי התחתן ב-2003 - אז כמעט 13 שנה. הגיסה השניה - בערך 8 שנים. 

* מה מידת הקירבה ביניכן? מה אתן עושות ביחד, אם בכלל? אין קירבה. אני גרה במרחק הרבה שעות טיסה מכל אחת מהן, וכל אחת מהן במיקום אחר. יש בינינו קורקטיות וחיבה כללית - אבל שום דבר מעבר לזה.  כל אחת מהן גם מאוד שונה ממני בתחומי העניין, סגנון החיים וכו'.

* יש לכן גיסות-לשעבר? אתן בקשר איתן? כאמור, אחת. אין לי שום קשר איתה וגם לא היה לי עת היתה גיסה-בפועל למעט פגישות קורקטיות באירועים משפחתיים. ואז דווקא גרנו בארץ אבל היינו מאוד שונות

* מה למדתן מהן? מה לימדתן אותן? לא נעים לי לומר אבל מרגישה שכלום - משני הכיוונים. בחיי שאני לא כזו אנטיפטית בד"כ - אבל איכשהו אין שם הרבה בקשר הזה. 

* כל נקודת אחרת העולה על דעתכן בנוגע אליהן - אפשר להוסיף שאלות...
סיפור משעשע - פעם כשהיינו סטודנטים ביקרנו אצל אחי וחברתו-לימים-אשתו. הם היו בני עשרים וחצי ולכן לא הורשו לקנות יין בארה"ב. בטרם עזבנו, רמבו ואני הלכנו לחנות משקאות וקנינו להם איזה חצי תריסר בקבוקי יין לסעודות רומנטיות וכאלה. עד היום הם זוכרים לנו את החסד המופלא הזה - וזה כנראה הצליח כי בסוף הם התחתנו
 
יש לי שתיים
25/04/2016 | 23:34
161
אחת כ- 9 שנים שנייה כ- 8 שנים.
אנחנו רחוקות פיזית כך שהמפגשים הם בחגים, שבתות ימי הולדת. אין ממש הרבה מפגשים מעבר. 
אני זוכרת  מהתקופה שהייתי ילדה שאמא שלי ואחותה היו מקטרות על הגיסה (אשתו של אחיהן) שהיא לא מספיק דואגת לו.  לפעמים אני מוצאת שאני מדברת עם בעלי שיחות דומות על אחת מהגיסות.
הרבה מהשיחות עם הגיסות הן בנושא גידול ילדים, לנו יש ילדים בוגרים יותר, לפעמים אנחנו משתפים מנסיוננו, אבל לרוב גם אם נשתף, הם יחשבו שזאת דרך לא נכונה
יש לי רק גיסים
26/04/2016 | 09:51
151
ביחסים טובים איתם, במיוחד עם בעלה של אחותי שהוא כמו אח גדול עבורי.
 
ובהזדמנות זו, מזמינה אותכן גם לפורום "חמותי ואני", אנחנו מדברים שם גם על גיסים/ות וגם על יחסי חמות-כלה
קצת חבל לי שהגיסות שלי אינן קרובות אלי
26/04/2016 | 11:18
3
154
כיוון שאחי קרוב אלי בגיל וגם דומה לי באופי, היתה לי בצעירותי פנטזיה שגיסתי תהיה חברה קרובה שלי. זה לא קרה.
יש לי שלוש גיסות סה"כ - 2 מהצד של בן הזוג ואשתו של אחי. אשתו של אחי צעירה ממני, השתיים האחרות מבוגרות ממני. עם כולן אני ביחסים טובים, אני מסמפטת אותן, אבל אין בינינו קשר של ממש בגלל הבדלי אופי, תחומי עניין או סתם כך. נפגשות במפגשים משפחתיים שמתרחשים אצלנו בערך אחת לשבוע-שבועיים - אנחנו מנהלות שיחות קטנות על הא ודא אך לא יותר מזה.
זה הגיוני לחשוב שהגיסה תהיה חברה טובה /דומה לנו כי הרי
26/04/2016 | 16:34
2
127
הן אוהבות את אותו אחד שאנחנו אוהבות (בין אם זאת אשתו של האח (האהוב) ובין אם זאת אחות של הבעל (האהוב))
 
מעניין שמתוך השרשור עולה שזה לרוב לא קורה 
גם בעיני התשובות מעניינות
27/04/2016 | 05:11
80
חשבתי שרק אני לא ממש מחוברת לגיסותי. מסתבר שלא כך הוא.
זה אולי נשמע לא משהו, אבל כשמדובר בנשים
28/04/2016 | 16:25
37
תמיד יש נטייה לפרשנויות ייתר או רגישות יתר. 
במקרה שלי, מדובר באשתו של אח של בעלי והאחים ממש שונים אז אולי 
יש היגיון מסוים... 
 
יש לי רק אחת
26/04/2016 | 15:32
1
136
לבן הזוג שלי אחות אחת וזו גיסתי
אני מכירה אותה כאורך ההיכרות ביננו - 12 שנים.
בשלב זה של חיינו, אנחנו בעיקר נפגשים באירועים משפחתיים ולפעמים בביקורי גומלין או פעילויות משפחתיות (סטייל פיקניק של המשפחה, טיול ביחד).
בעבר בזכות החיבה ההדדית ביננו, היינו יכולים להפגש יחד למסעדה, לדאבל דייט וכו'. היום אין זמן לאף אחד.
 
גיסתי מרשימה מאד ביכולות שלה וגם בקריירה שלה.
אולי מזה אני צריכה ללמוד ממנה קצת יותר, היא התקדמה מהר וגבוה באירגון שלהץ
 
אני חושבת שיש שוני די גדול ביננו בדרך החינוך של הילדים, בעיקר בפרטים הקטנים. לא יודעת אם הם לומדים מאיתנו או מסתכלים עלינו כעל מוזרים. אבל השוני די בולט.
בכל מקרה יש הרבה חיבה הדדית ויש גם דמיון בגילאי הילדים וזה כיף.
אין ספק שדמיון בגיל הילדים הוא מרכיב חשוב
26/04/2016 | 16:28
103
בחיבור המשפחתי. 
אנחנו שומעים את זה מחברים שנעלבים ומתמרמרים כל הזמן בשם הבנות הצעירות שלהם כאשר הגיסה עם הבנות הבוגרות מעירה על ההתנהגות שלהן.
בגילאיים דומים היו גורמים לאיזון בינהם (אם כי זה גם עלול ליצור תחרות סמויה) 
 
רק אחת
26/04/2016 | 21:08
81
נשואה לאח של בן הזוג.
8 שנים בערך, ואנחנו ביחסים קרובים אבל לא אינטנסיביים. אנחנו יכולות לשבת שתינו במפגש משפחתי ולגולל שיחות, אבל אין לנו מפגשים רק שתינו או ביוזמת שתינו. מדי פעם יוצא שאנחנו מזמינים רק אותם או להפך וזה כיף, אבל זה די נדיר.
אין לשעבריות, ואין ממש מה ללמוד או ללמד בקשר שלנו.
באופן כללי אני מאוד אוהבת אותה, היא מקסימה - אבל רוב עולמות התוכן שלנו לא משיקים. היא, כמו כל שאר הנשים במשפחה של בעלי, עובדת בתחום טיפולי במשרה חלקית, ואני העוף המוזר היחיד שהוא אישה קרייריסטית עם שעות לא שפויות. בניגוד לחמותי היא לא שופטת אותי על זה אלא מפרגנת
למה רק גיסתי ואני מה עם גיסי ואני?
26/04/2016 | 21:25
1
131
יש לי גיסות מהצד של הבעל. 
כבר כמעט 2 עשורים בחיי
אין ביננו קרבה למרות שנפגשים המון כי יש מפגשים משפחתיים קבועים וקרבה בגילאי הילדים אבל היחסים ביננו לא חמים והדוקים לא ציפיתי ליותר ולכן לא התאכזבתי. אוהבת אותן מאוד אנחנו פשוט מאוד שונות.
מעולם לא חשבתי שהגיסות שלי יהיו חלק עמוק בחיי לעומת זאת מהגיסים שלי כן ויש לי איתם מערכת יחסים טובה מאוד אבל זה בגלל שהם כמו אחים גדולים עבורי.
סבבה - גם "גיסי ואני" הולך. אם כי...
27/04/2016 | 05:05
93
נראה לי שמערכת יחסים קרובה מדי עם הגיס איכשהו עשויה להיות בעייתית
יש לי מלא גיסות
27/04/2016 | 12:53
118
נשואות לאחים שלי יש 3,
עם כולן אני מסתדרת מעולה,
עם אחת זה לקח יותר זמן עד שנכנסה למרקם המשפחתי.
(פז"ם. 14 שנה, נשואה לאחי הגדול. כמו אחות גדולה בשבילי.
10 שנים. נשואה לאח שמעלי. מסתדרות לא רע אבל לא באופן מיוחד.
5 שנים. לאח נוסף. מסתדרות ממש טוב. אני הגיסה היחידה הלא דתיה שלה (היא לא דתיה גם) וזה יוצר מכנה משותף)
עם כולן אני בקשר רציף בוואטצאפ ומידי פעם סקייפים.
 
לאיש שלי יש 3 אחיות ו2 אחים. האחים לא נשואים אז בצד שלו יש לי בינתיים גם רק 3 גיסות.
אחותו הקטנה היא אחת מהחברות הכי טובות שלי.
היינו צמודות במשך שנים (עד שעברנו לחו"ל) ואני גם הכרתי לה את בעלה.
עם 2 האחיות הגדולות זה אחרת..
אחת לא בקשר איתנו כבר מעל עשור, מאז שלמדתי לשחרר את הכאב של הניתוק, אני מבינה שיש לזה הרבה יתרונות..
השניה לא היתה איתנו בקשר 8 שנים וחזרה להיות איתנו בקשר בשנתיים האחרונות.
זה עוד מאוד מורכב ודורש הליכה על ביצים.
איזה כייף שאנחנו רחוקים
 
אפשר להתייעץ לגבי יחסים עם גיסה ?
28/04/2016 | 15:36
10
111
היי,
קוראת סמויה. 
אני ובעלי גרים ביישוב קטן ליד הורי בעלי, לפני כשנתיים גם אח של בעלי ואשתו 
עברו להתגורר באותו יישוב . 
לי יש בת גדולה ועוד קטנה בגילה של הבת של גיסתי (להם יש רק בת אחת) . 
ביישוב הגנים עד ארבע, אבל הוחלט שהגננות יישארו עוד שעה בתשלום 
(כרגע רק שלושת הבנות נשארות עד חמש באחד הגנים ומטפלת אחת אוספת מהגנים את שלושתן, בעתיד אולי יצטרפו עוד ילדים) . 
בקיצור, 
גיסתי ציפתה שאם אני מגיעה כעשר דקות לפניה, תמיד לאסוף גם את הבת שלה מהגן ולחכות לה (בגן שעשועים ליד למשל) ומבחינתה אין אופציה להשאיר את הבת שלה אפילו דקה לבד עם המטפלת. 
כך יצא שהיא הוציאה את הבנות שלי (אני לא איחרתי אבל עדיין הוציאה אותן וחיכתה לי ולהיפך) - מה שגורר פרידה לפעמים מעצבנת או סוג של חובה לזרום יחד אחרי הגן (אליי או אליה, הבית שלי יותר קרוב אז יותר אליי) . 
יצא שפעם אחת השארתי את הבת שלה לבד לחכות שתגיע ודווקא ביום הזה היא איחרה ולא הייתה לה סוללה (הסברתי שחיכו לי 2 בנות שרצו להתארח אצל הגדולה והבת שלה הייתה ללא נעליים והמטפלת אמרה שתשים לה נעליים ושאלך). התקשרתי לבעלה ליידע שאשתו לא עונה לי ושיצאתי, הוא ביקש שאחזור לקחת גם את ביתו, אמרתי שכבר יצאתי ושאם מסתבכים שיודיעו. 
בעלה הבין משום מה שלקחתי גם את הבת שלו איתי. 
הגיסה באותו אחרה"צ פרצה בבכי, ולא מדברת איתי ואח"כ כתבה לי הודעות שנאה בווטסאפ שאני אגואיסטית וכו'. 
אח"כ היא התנצלה ואמרתי לה שמבחינתי הנושא סגור והמשכנו לדבר רגיל יחסית. יצא שגם חזרנו באותה שבוע כשבוע אז זרמנו יחד אחרי הגן וכו'. 
אח"כ היה איזה שבוע שהגעתי לפניה והוצאתי רק את בנותיי (לאחר כ 5 דקות היא הגיעה וכבר לא היינו) ופתאום הגיסה לפעמים אומרת לי שלום ולפעמים לא (נשארת עם הבעה קפואה או מפנה לי את הגב כאילו כדי לדבר עם מישהו אחר) . 
אז החלטתי גם לא להתייחס אליה יותר ולא להגיד לה שלום. 
רציתי את דעתכן הכנה על הסיטואציה ההזויה שנקלעתי אליה. 
תודה, וסליחה על האורך ...
 
 
 
מוסיפה עוד פרט,
28/04/2016 | 16:13
4
87
שהבכורה שלי נולדה גיסתי שאלה מה לקנות לנו, 
בעלי זרק בלי לחשוב או לדעת מחירים - אוניברסיטה. 
עשינו אירוע קטן במסעדה יוקרתית והם הביאו לנו את האוניברסיטה שקנו בשילב. 
אחרי שהבת שלהם נולדה שאלנו מה לקנות- ביקשו אוניברסיטה. 
בגלל שאנחנו לא גרים ממש ליד שילב ובלי קשר, ראיתי אוניברסיטה יפה בכפר 
השעשועים עם כרית שתומכת בהרמת הראש ורכשתי להם. 
הם לא אהבו שלא קניתי בשילב והכריחו אותנו (פשוטו כמשמעו) להחזיר לחנות ולקנות להם משילב (לטענתם אין להם מה לקנות בכפר השעשועים כלומר למה להחליף) - השיחה התנהלה עם הבעל מול בעלי (אחים) אבל ברור לי שהגיסה הייתה מעורבת לחלוטין . 
אולי חשבו שנקבל זיכוי על האוניברסיטה (לא קבלנו זיכוי כספי אבל קניתי לנו משהו אחר) . 
אחרי הלידה, קניתי לבית החולים לגיסתי פיג'מה חמודה מדלתא . 
אנחנו לא קבלנו מהם כלום מתנה לבת השנייה (נולדה חודש וקצת אחרי שלהן ) . 
אחרי הסיפור הזה היחסים המשיכו לכאורה כרגיל אבל ברור שמשהו מחלחל 
מה דעתכן גם על הסיפור הזה ? ... 
ואיך לדעתכן אני אמורה לנהוג בהמשך ? 
 
את מבזבזת אנרגיה מיותרת על כל הנושא הזה, לדעתי
28/04/2016 | 16:37
3
81
זו ממש בחישה בכוס מים. כל נושא המתנות - תקני מה שאת רוצה, בלי רגשות אשמה ובלי לעשות חשבונות. תקני כי זו המשפחה שלך, ותקני מה שיש לך אפשרות ומה שאת רוצה לתת.
בנושא הילדות והאיסוף שלהם: פשוט לומר לה- אני מבינה שאת מצפה שאני אאסוף את הבת שלך בכל פעם, אבל זה לא נוח לי ואני מקווה שלא תכעסי. כמובן שאם יש משהו מיוחד, תתקשרי ואבוא לקראתך, אבל לא בתור הרגל.
 
ממרומי גילי, כבר שמתי לב שדברים כאלה שהיו נורא חשובים לי בשנות העשרים שלי, היו בעצם מראה של הצורך שלי באישור בלתי פוסק מאחרים שאני בסדר. כשהגעתי לשנות הארבעים שלי, גם אני וגם החברות שלי גילינו שאפשר פשוט לעשות מה שנוח לנו, בלי רגשות אשמה ובלי חשבונות, ובכך גם לחיות יותר טוב וגם בלי להוציא את האנרגיה על מה חושבים עלי ואם הייתי בסדר ובלעשות חשבונות ל"מי לא היה בסדר". למדתי גם לומר שאני מצטערת שנפגעו בכל פעם שאני עושה משהו שלא נוח למישהו אחר, אבל לאו דוקא לקחת את זה ללב ובטח שלא לעשות דברים שמציקים לי רק בגלל הסצנה שמישהו אחר עושה.
 
כדי לסכם, מה הייתי עושה עם הגיסה שלך: ממש כלום. תתנהגי אליה יפה, זה משפחה שלך וזו הדודה של הבנות שלך. אל תקחי את הבנות שלה רק בגלל שהיא רוצה, אלא רק אם מתאים לך ולבנות שלך, או שיש ענין ספציפי. היא, ורק היא, מחליטה על הפרצופים שלה וההעלבות שלה. היא לא חייבת לאהוב אותך, אבל אם היא רוצה להיות חלק מהתנהלות של חשבונות זה יגרום לה להשקעה של הרבה אנרגיה וכאבי לב, ואני ממליצה לך פשוט לא להכנס לשם. תלמדי לשחרר ותחיי בכיף ותאמיני לי שאין מתסכל מזה לאנשים הקטנים שעסוקים בהתחשבנות.
תודה רבה על התגובה
28/04/2016 | 17:04
2
68
לא השקעתי אנרגיה בהתנהלות של המתנה, נתתי כדוגמא להתנהלות שלה באופן כללי. אבל לגמרי העברתי אחרי זה הלאה (רק כשקרו עוד דברים אז הבנתי שכנראה משהו בכל זאת חילחל ) . 
את צודקת מצד אחד, 
מצד שני גם לי קשה לא להשקיע בכלל אנרגיה כי אנחנו ניפגש ברחבי היישוב 
וזה גוזל אנרגיות אם ארצה או לא, 
אבל אשתדל באמת לנהוג בעצתך, צודקת לגבי זה שזה הכי מעצבן ...
אז פשוט להגיד לה שלום ולחייך גם אם היא מתעלמת ?
לדעתי זה גוזל אנרגיה בעיקר כי את משקיעה בזה אנרגיה
28/04/2016 | 17:29
1
71
בוודאי שלהגיד לה שלום, ולחייך חיוך קורקטי. אם היא תפנה אליך, לענות בנחת ובנעימות. אם לא תענה, לא תענה. תחשבי כל הזמן שאת רוצה להיות דוגמה לבת שלך, של איך להתנהג כמו בן אדם, וזה לא תלוי במה שאנשים אחרים עושים. אם גיסתך תפנה אליך ותחליט לפתוח את הענין, פשוט לומר לה: אני רואה שנעלבת, לא היתה לי כוונה לכך. עם זאת, יש אי הבנה כי אני לא התחייבתי וגם אני לא מתחייבת לענין איסוף הבת שלך.
 
תעשי תרגיל מחשבתי, כך לימד אותי מישהו פעם. אם גיסתך תבקש ממך לאמץ את אחת הבנות שלך, או שתקני לה בית עם בריכה, הרעיון היה כל כך מופרך מבחינתך שהיית פשוט אומרת לא ואפילו לא מתרגזת, כי היה ברור שאת לא יכולה להגיד לה כן, ולא משנה מה הנסיבות, גם אם מאד תתאמצי בשבילה. מיד לאחר שהיית אומרת לא, המצפון שלך היה נקי והיית יכולה להכיל כל תגובה שלה, בגלל שזה פשוט לא יקרה.
משום מה, כשמבקשים מאתנו משהו קטן יותר, ויש לנו קול פנימי שאומר לנו שהיינו צריכים להגיד כן, גם אם השכל אומר לנו שהיינו בסדר, הקול הפנימי מענה אותנו וגורם לנו להתעצבן ולהוציא אנרגיה מיותרת. אם תלמדי את עצמך להאמין שאת לא חייבת להוציא את הבת שלה, ושזה לגמרי בסדר, כל תגובה שלה תהיה פשוט - שלה. כל עוד את שומרת על קור רוח, לא מתפרצת ולא משנה את העמדה שלך, תוך הדגשה שזה לא משהו נגדה, פשוט ככה זה מבחינתך, תוכלי להגיע קרוב לנקודה הזו של הרוגע, בדיוק כמו בדוגמה. זה לא עובד במאה אחוז, מנסיון, אבל זה עוזר.
קלעת בול,
28/04/2016 | 23:01
54
בהתחלה זה באמת היה נראה לי אדיוטי לחלוטין וזניח,
אבל בגלל שהיא הגיבה בצורה כה חריפה (שלא נאמר היסטרית משהו) ונהנית 
לשחק את הקדושה המעונה (למרות שמאוד רחוקה מלהיות ) אז זה ערער לי את כל הביטחון. 
אני חושבת שהמפתח הוא לדבר עם מישהו הגיוני - ככל הנראה בעלה ולא איתה 
כי פשוט אין עם מי לדבר (וגם לא עושה שום חשק) . 
מקווה שהתרגיל (המהמם אגב) יעבוד אצלי, 
כשאראה אותה אגיד לעצמי בלב - "היא ביקשה ממני בית עם בריכה" 
מקווה שזה יכניס אותי למוד המתאים מולה . 
תודה
איזה דרמות
28/04/2016 | 17:48
72
אני נגד ברוגזים. לא אוהבת כשילדים עושים את זה ולא כשמבוגרים.
להתעלם מאנשים זאת התנהגות ילדותית ומטופשת ואם היא רוצה להתנהג בילדותיות היא מוזמנת, אבל זה לא אומר שאת חייבת לרדת לרמה שלה. היתה אי הבנה שנבעה מתקשורת לקויה בין שתיכן, תקשורת לקויה ששתיכן אחראיות לה במידה שווה. אם היית אומרת לה מלכתחילה שאת לא רוצה לאסוף את הבת שלה, כל הבלאגן היה נמנע. אבל החלטת לשחק משחקים והיא נפגעה מהם.
אז תהיי האדם הגדול ותגידי לה שלום כל פעם. אם היא רוצה לשחק משחקים ולא לענות, שתהיה בריאה. שתדעי בלב שאת זאת שהתנהגת בבגרות ושזה יספיק לך.
ובנוגע למתנות זה נשמע לי כל כך מגוכח שאין לי אפילו איך לענות. אני לא אוהבת את ההתחשבנויות וההתקטננויות האלה, היא קנתה לי ככה, אני קניתי לה ככה, היא קנתה לי שם, זה היה זול, זה יקר, דיי! את מוציאה אנרגיות ומחשבות על דברים ממש קטנים ולא חשובים וחבל.
תגובה אחרת
28/04/2016 | 22:06
3
70
תראי, אתן גרות באותו יישוב קטן, יחד עם ההורים של בעלך, ממש במיני-חמולה משפחתית. בנסיבות האלה, לי היה חשוב לשמור על קשר טוב. תמיד טוב שיש על מי להסתמך כשצריכים עזרה. חוץ מזה, אם אני מסתכלת במשקפיים של אמא טריה עם ילדה אחת, זה לא מופרך שכואב לה להשאיר את הבת שלה לבד עם המטפלת. אני לא אומרת שזה בהכרח רציונלי, אבל אני יכולה להרגיש אמפטיה כלפי הצורך שלה. אני גם כמובן מבינה את אי הנוחות עבורך. הייתי יוזמת שיחה (בצורה טבעית, כשאתן ממילא יחד בפארק למשל) ומסבירה לה שיש לך לעיתים תכניות ושקשה לך לפעמים להוציא את הבת שלה. אתן יכולות לסכם שתכתבו אחת לשניה הודעה בווטסאפ אם את אוספת היום או לא, והיא תכתוב לך כשהיא מאחרת וצריכה עזרה במיוחד וכו'. הרעיון הוא למצוא יחד מנגנון שעובד עבור שתיכן.
היי,
28/04/2016 | 22:55
51
בתחושה שלי אין עם מי לדבר. 
זה או שעושים בדיוק מה שהיא רוצה ואז הכל לכאורה בסדר 
או שהיא מפוצצת הכל בטירוף. 
עם בעלה למשל אפשר לדבר ויש הבנה מינימלית
היא רואה רק את הצורך שלה עם אפס הבנה לצרכיי. 
הרי לקחתי את הבת שלה קבוע, פעם אחת כשמבחינתי זה לא הסתדר והיא תקפה אותי בכזאת חריפות ובמילים ממש קשות. 
העניין הוא שאם נגיד ישחררו אותי מוקדם מהעבודה- אז אני מרגישה מחויבות 
להשאיר את הבנות עד חמש או לקחת את הבת שלה- אבל היא כן יכולה לעשות כרצונה כי לי יש שתיים ולה אחת. 
מדובר על כ 5 דקות שהבת שלה צריכה לחכות עד שאמא שלה תבוא
(וזה מה שקורה בכל גן - בעיניי זה לא סיפור). 
מבחינתי זה באמת טרחה כי זה גם לחכות כ 10 דקות וגם סוגר לי בד"כ את אחרה"צ איתן (שלא תמיד מתחשק).
בנוסף אם הגדולה רוצה לארח - הבנות בגן אומרות לה שכבר מאוחר ומעדיפות לקבוע ישר בחמש.
לי לא היה נח לקחת אחריות גם על הבת שלה כמו שציפתה (שאני זאת שמתקשרת ומבררת מתי היא מגיעה ולא היא )וגם שלא מבקשת עזרה לפעמים מהסבא אלא בנתה עליי קבוע. 
אני חושבת שבסופו של דבר אם היינו חברות טובות אז הכל היה זורם 
אבל לא היה נעים לי במיוחד לבלות איתה קבוע אחרה"צ ואחרי הפיצוץ בוודאי שעוד פחות. 
אני לא חושבת שהתגובה שלך אחרת
28/04/2016 | 22:59
45
ואם השתמע ממה שכתבתי אחרת, אז זו לא היתה הכוונה.
 
אני חושבת שזה בסדר לגמרי לא לרצות להוציא את האחיינית, וזה בסדר לגמרי גם לומר את זה לאמא שלה. כשמגיעים מהנקודה הזו, ולא ממקום שבו אני נדחפת לעשות משהו כדי לרצות מישהו אחר, אפשר להחליט לעשות כל דבר שמתאים לנו - להסכים, להעמיד גבולות, להגיע לפשרה. בכל מקרה, אם מחליטים להעמיד גבול, אז צריך להתמודד עם העובדה שהגיסה לא תאהב את זה, ואולי תחשוב עלינו דברים לא יפים למשך תקופה מסוימת, ושזה גם בסדר. לא חייבים שכולם יאהבו אותנו כל הזמן. זה משהו, שכמה שהוא נשמע טפשי, לקח לי עשרים ומשהו שנים להבין. מאז שאני מיישמת אותו, החיים שלי כל כך השתפרו - אני כבר לא נותנת להתנהלות כזו לחדור מתחת לעור שלי.
 
במקום אחד אני חושבת בניגוד אליך. לדעתי יש אנשים שיש בעיניהם דרך ספציפית שבה את צריכה להתנהג אליהם, ואם את כל הזמן עושה את החשבון של "מה הם יחשבו" את תרדפי אחרי הלא מושג. אם מאמאמיה חושבת שזו נקודה אחת ספציפית שתשפר משמעותית את היחסים שלהן, ניחא. אם זה רק נקודה אחת מיני רבות, אני אישית לא הייתי טורחת ליחס לזה חשיבות. אם יוצא ונוח לי - לוקחת את האחיינית, ואם לא - לא.
אגב, אחרי הפיצוץ הסברתי לה שאין לי בעיה להוציא את בנותיה
29/04/2016 | 07:20
42
במקרים מיוחדים אם תודיע לי מראש. 
אבל זה לא העניין, מבחינתה תמיד צריך להוציא את הבנות יחד (כל יום לא משנה 
מה תכננת ) וזה לא יעזור אם תכתוב לי מראש ווטסאפ - היא חוזרת בד"כ בהסעה ותמיד מגיעה כ 5 דקות אחריי כך שקבוע אני אצטרך להוציא את הבת שלה 
אלא אם אני אתקע (ואז יש את סבא או שהגננת תמתין כמה דקות במקרה חירום). 
זה באמת לכאורה משהו קטן אבל כל הגישה שלה לא מקובלת עליי 
(באופן כללי גישה של פקודות שאין לך אפשרות לסרב להן ) .
היתה לי גיסה ואז נפרדתי מאחיה
28/04/2016 | 23:04
1
78
ורווח לי. היא אף פעם לא סבלה אותי והיתה מכניסה לי מתחת לחגורה כל הזמן. מכיוון שבמשפחה שלה היא נחשבת נורא רגישה, אסור לומר לה שום דבר, ולכן שמרתי הרבה זמן בבטן, עד לשני פיצוצים גדולים. במבט לאחור לא הייתי טורחת ואני לא מבינה למה כל כך התעצבנתי. כנראה בגלל שהרגשתי שכולם מצפים שנהיה חברות טובות, ושנורא רציתי שיקבלו אותי במשפחה של בן הזוג. 
מהפרספקטיבה של היום, אני יכולה לבשר, שכל הנשמות הרעות עוד שם ועושות נזקים לעצמן בבחישה הבלתי פוסקת. אני כבר לא מעורבת, אבל לא הצלחתי להגיע לטוב הלב המתבקש ולהפסיק להרגיש שמחה לאיד. 
ממש לא צריכה להרגיש רע (לגבי השמחה לאיד)
29/04/2016 | 07:06
44
אם הייתה מכניסה קבוע מכות מתחת לחגורה וכדומה. 
אבל את תמיד יכולה להגיד לעצמך שאת שמחה כי אולי כך היא תלמד 
 
איך היה השבוע שלי
21/04/2016 | 22:30
10
21
משהו קטן וטוב
21/04/2016 | 22:31
6
25
כ-200 זחלים של טוואי המשי
22/04/2016 | 00:40
4
163
אחרי שהוצאנו אותם מקירור מאוחר יחסית והימים הקרים השהו את בקיעתם (וכבר דאגנו שזה לא יקרה) ספרנו השבוע כ- 200 זחלים קטנים של טוואי המשי.
 
לכ- 60 כבר מצאנו בית.
<אני מקווה שאחרי החופש נמצא עוד בתים מאמצים .כי חצי ממגרת הירקות במקרר מלאה עלי עץ תות ואם נשאר עם הכמות הזאת אני אצטרך להקריב חצי מקרר לעלי התות .....>
 
אפשר להיות בית מאמץ?
22/04/2016 | 10:58
125
מאז ששתלנו עץ תות בחצר אני מפנטזת על זחלים של טוואי המשי.
קיבלתם אותם מביה"ס כחלק משיעור בטבע?
23/04/2016 | 20:37
2
94
סתם תוהה איך מקבלים גולמים של טוואי המשי ומהן נסיבות הגעתם לביתכם.
 
הם לא אוכלים שום דבר אחר חוץ מעלי תות? (נשמע שהם קרובי משפחה רחוקים של האריה שאהב תות... )
לפני שנתיים מישהי בקבוצת הכדורשת שלי ספרה
24/04/2016 | 00:26
1
118
שהיא מגדלת את הזחלים כדי ללמד על גלגול הפרפר את המורות לעתיד שהיא מלמדת . 
אז פשוט בקשתי לקבל כמה. זכרתי מהילדות שלי שזה כייפי (היינו מגדלים בגן ובסופי שבוע מביאים הביתה)
קבלנו 20 זחלים די בוגרים.
שנה שעברה היתה בעיה בבקיעה... אבל זה הספיק גם בשבילנו וגם להביא לבית הספר כי באותו הזמן הם למדו על גלגול הפרפר (לדעתי, זה צריך להיות חובה בכל כיתה לראות את חומר הלימוד בזמן אמת...). הבונוס בשבילנו היה לראות את האחריות שהבן שלנו לקח על עצמו וכיצד הפך להיות המטפל הראשי שלהם בכיתה.
כאמור, השנה לא היתה בעיה בבקיעה 
וכן, הם אוכלים רק עצי עלי תות. (מכירים מקרה שנגמר טרגי שהזחלים הואכלו בטעות בחסה).
צריך גם להקפיד שהעלים לא יהיו רטובים, אחרת הם מקבלים שלשול  
 
מעניין - תודה
25/04/2016 | 06:22
65
קבלי צל"ש והמלצה לזכיה בתחרות אם השנה .
 
זחלים זה כבר למעלה מיכולתי, וזה למרות שאני בעקרון מרשה "כל חיה שבעולם" פחות או יותר
כל מיני עניינים ביורקרטיים שחששתי להם
22/04/2016 | 09:19
160
והיום נסגרו סופית
ובחור אחד שהוכיח שהוא תמיד לצידי וישב על הראש של כל הפקידות במרפאה כדי שנקבל את המרשמים שצריכה לקחת איתי לארץ (על הדרך אני אקנה זריקות בארץ לשאיבה הבאה).
 
כל הקצוות לקראת הנסיעה נסגרו ואפשר לנסות להירגע קצת
שבוע לא פשוט, אבל נגמר בצורה אופטימית
22/04/2016 | 09:17
198
עדכנו את ההורים בגן, כמובן שההורים קצת נכנסו להיסטריה אבל שמחתי שהצלחתי להרגיע את כולם. קיבלתי לפחות המון מחמאות על תפקודי כגננת
 
חוצמזה, היה שבוע לא פשוט בגלל כל הפרידות- מהילדים שלי, מהצוות- מקווה שיקרה נס וכן אצליח להגיע בזמן לסוף שנה. לפחות יודעת שמשאירה אותם בידיים טובות ושדאגתי שהכל יהיה מוכן ומסודר למחליפה.
 
אני כמעט מוכנה לנסיעה, ממש צריכה לעשות כביסה אחרונה ולהכניס בגדים של היומיום.
האמת שמחכה בקוצר רוח לנסיעה אבל מאוד בלחץ, יש לי הרגשה שאני ממש ארגיש כמו חייזר שם
 
אני לא יודעת אם זה מלחץ או סתם כי נרדמתי על הספה, עכשיו 2 ורבע באמצע הלילה פה ולא מצליחה לישון, שזה רע מאוד
נפלא! ככה צריך להיות חופש
24/04/2016 | 01:41
120
שבועיים ללא ילדים, אוכלים טוב, מבלים בבריכה, ישנים המון.
קצת קניות, קצת הופעות, אולי טיול או שניים בהמשך.
 
יהיה קשה לחזור לעבודה אחר כך.
טוב מאוד +
24/04/2016 | 03:48
119
שמחה רבה - אביב הגיע פסח בא....
 
לא נסעתי לשום מקום. אמא שלי באה לבקר. הכנתי חרוסת אליפות בסיוע ילדות הבית. 
 
ו....תחזיקו אצבעות - יש סיכוי שמצאתי בית מאמץ לאוגרת האומללה שלנו (היא אומללה כי לאפחד לא אכפת ממנה במיוחד )
פסח כשר ושמח
( לעמוד שלי בתפוז )
21/04/2016 | 10:50
13
17
גולשות וגולשים יקרים,
אנו רוצים לאחל לכם חג פסח כשר ושמח!
מי ייתן והאביב יביא עימו התחלות חדשות,
הנאות מתוקות והמון הפתעות מרגשות.

לקראת החג הכנו לכם מהדורה חגיגית וכשרה לפסח
של חם בתפוז.

את כל הקישורים לאייטמים בכתבה תוכלו למצוא (כמו בכל שבוע)
בעמוד הפייסבוק שלנו
 
חג פסח שמח!
חרוסת "לא אשכנזית" - הצילו
21/04/2016 | 19:31
9
148
המארחים שלנו ביקשו שנביא חרוסת "אבל מיוחדת - לא אשכנזית" בתור הישראליים  (מדובר בארה"ב - איכשהו נראה שכל היהודים פה אשכנזים לפחות בסביבתנו)
 
בתור לא בת לשום עדה, ולא בשלנית באופן מיוחד - אין לי מושג מה לעשות. עצות וטיפים יתקבלו בברכה
חרוסת של אמאשלי
21/04/2016 | 19:34
4
165
אמאשלי עושה לעניות דעתי את ה-חרוסת (בולגרית כלומר לא אשכנזית.. בינינו מה ההבדל?) קונה גוש של תמרים בוואקום - מועכת היטב עם יין אדום (הרבה יין) ועם אגוזי מלך. טעים להפליא, כל פעם שמתקשה קצת מוסיפים יין לתערובת. היא טובה ונשמרת זמן רב כי אין בה תפוחים שמשחירים או דברים נוספים. כמה בסיסי כמה טעים!
מעולה - תודה רבה!!
21/04/2016 | 20:40
92
"בולגרי" זה אחלה - כולנו בולגרים (ובכלל כל דבר שאני יכולה "למכור" שם מחר כ"לא אשכנזי" זה אחלה). ובתור בונוס מיוחד זה המתכון הכי פשוט שראיתי אי פעם
 
תודה מקרב לב.
יין אדום מתוק, כן?
21/04/2016 | 23:06
2
105
לפחות ככה במתכון שאני מכירה.
בגרסה שאני מכירה, מבשלים את התמרים בוואקום עם מים, טוחנים ומסננים (יש שם לא מעט חתיכות קשות, קליפות וכל מיני בררה), מבשלים מחדש את מה שסונן יחד עם סוכר, מורידים מהאש, מוסיפים שקדים ואגוזי לוז קלויים (לא מומלחים) קצוצים, ומדללים ביין אדום מתוק.
מורחים כמו נוטלה על כל מה שבא.
אז זהו שלנו
22/04/2016 | 07:58
112
היא יציקה ראויה לשמה. לא מתמסרת בקלות לממרחים וכו'. אמא שלי שמאד רגישה למרקמים מצליחה למעוך היטב את התמרים (הם כבר במילא בואקום מעוכים רק צריך לבדוק את הרכות שמעידה על טריות), אגוזי מלך קצוצים דק ואת זה עם הרבה יין אדום. אנחנו אוכלים את זה בכל ארוחה אחר כך. רק בשביל החרוסת אני מוכנה לסבול את פסח. 
אה - תודה. לא ממש הייתי סגורה על זה
22/04/2016 | 17:35
82
חשבתי שבכלל מוסיפים מיץ ענבים ולא יין.
החרוסת של חמותי העירקית
21/04/2016 | 22:36
141
סילאן עם אגוזים טחונים.
 
תמיד שעושים אצלה היא מודיעה לכולם שזאת החרוסת הכי טעימה
<האמת, טעים, אבל כלה לא יכולה להסכים עם החמות >
חוזרת לעדכן שיצא שוס
23/04/2016 | 20:44
2
142
אמנם הנגלה הראשונה כמעט שברה את מעבד המזון, למרות שהוספנו יין מתוק ביד נדיבה,  כי התמרים היו קשים להפליא. את הנגלה השניה כבר חתכנו לחתיכות קטנות יותר והשרינו במים רותחים 5 דקות מה שעשה הבדל עצום. 
 
ילדות הבית עזרו לי להכין, תוך כדי דיון מעמיק על יציאת מצרים, ארכיאולוגיה, עבדים ואבות אבותינו - מה שהיה כיף [לקח זמן כי התמרים נזקקו לעיבוד - הוצאת גלעינים והכתר הקשה מהצד וחיתוך לחתיכות קטנות יותר]
 
המארחים התעלפו מהתרגשות והערצה שכן מעולם לא ראו/טעמו חרוסת על בסיס תמרים.
כיף לשמוע!
25/04/2016 | 23:54
4
שמחה שיצא שווה.
26/04/2016 | 19:27
33
תמרים בוואקום מגולענים כך שמעולם לא נתקלתי בבעייה וכן להשקות ביין אדום בנדיבות עושה את ההבדל...
תודות לגיסתי, לסדר שלנו הצטרף השנה סטודנט מברזיל
25/04/2016 | 10:29
2
108
(חצי יהודי) מעבר לחגיגיות המיוחדת של הערב הזה, זה הפך את הערב למשהו מיוחד (ואולי אפילו עשינו לו חשק לעשות עליה)
 
 
שווה ולא טריביאלי שגרמתם לו להרגיש בבית עם משפחה שאיננה שלו
25/04/2016 | 11:22
1
84
אצלנו היתה מארחת-מהסוג-המפעיל ילדים. וכך לכל ילד היה תפקיד בהמחזת אחת ממכות מצרים. צעירת בנותי המטירה "ברד" על המסובין (סוכריות מרשמלו קטנות - יש בארה"ב מרשמלו שמגיע בחתיכות קטנות יחסית), האמצעית המטירה צפרדעים קטנות מגומי, והבכורה הובילה את הקהל בהתגרדות רבתי להמחשת שחין...
ילד אחר חילק עם מכחול "דם" לכולם על כף יד ועוד.
הילדים שלי היו מתים לכזאת הפעלה
25/04/2016 | 22:55
61
אני חושבת שאמא שלי / חמותי היו מתלהבות פחות אם זה היה בבית שלהן
איך לא מבאים את העבודה הביתה
18/04/2016 | 18:30
11
268
העבודה שלי עבודה משרדית מהסוג המצטבר. בזמן האחרון בגלל שנוספו לי פרוייקטים ונלקחו לי משאבים, אני לא עומדת בלוחות זמנים.
הבוס שלי לא תומך ולא מבין. בשיחה קודמת שאמרתי לו שאני לא עומדת בעומס ובקשתי עזרה, הוא האשים אותי בניהול זמן לא נכון. "מה הבעיה לכתוב מכתב - לוקח שעה"  (מכתבים לוקחים יותר זמן כי  אפשר לכתוב אותם רק אחרי שבדקתי נתונים ויש לי כ- 8 מכתבים וזה כבר הרבה יותר מיומיים עבודה ואני חייבת לעשת גם את העבודה השגרתית.... בקיצור קבלתי גם ביקורת מזלזלת)
היום צרחו עלי שני מנהלי פרוייקטים, אחד מהם שכבר הייתי בבית עם הילדים.
מבאס אותי שבמקום להיות עם הילדים, אני נאלצת לתת תשובות וכל מצב הרוח הטוב שהיה לי איתם, נהרס. גם בהמשך הערב יהדהדו לי בראש הדברים וגם מחר אקום ומיד אחשוב על רשימת המטלות שיש לי לעשת בעבודה. 
איך עושים את הקאט הזה שבין העבודה לבין הבית?? 
 
פרקתי..... אשמח לתובנות
 
 
 
 
כשתגלי תחלקי איתי...
19/04/2016 | 02:52
181
אין לי מושג. בעיקר לא בעידן המודרני של אימייל וסמארטפונים וברמות אחריות גבוהות.
 
מה שכן - נשמע שאצלך זה שינוי לרעה מובהק לעומת מצב קודם. אז אם זה מאוד מפריע לך אז נראה לי שאת צריכה לעבוד על זה מהר, לפני שזה יהפוך ל"נורמה" החדשה
 
מדוע נלקחו ממך משאבים? מקום העבודה במצב כלכלי מידרדר? או ששינו את סדרי העדיפויות? יש מצב למיקור חוץ של חלק מהעבודה בעזרת נותני שירותים בתשלום? (יועצים, עורכי דין, וכיו"ב)
 
קשה לענות בלי יותר פרטים
 
 באופן כללי לדעתי את צריכה להוציא מייל מנומס ולא אגרסיבי, אם כי כן אסרטיבי, שמסביר מדוע (נוספו פרוייקטים ונלקחו משאבים) את לא מסוגלת לעמוד בעומס המוטל עליך ואת מבקשת שיורידו ממך חלק ממנו.  ככה לפחות יש לך את זה מגובה בכתב עם תאריך...
 
 
אצלי רוב העבודה בבית- תמיד יש מה לגזור, לניילן, להכין...
19/04/2016 | 13:28
172
וברצינות- לי מאוד קשה לעשות את ההפרדה. עכשיו פחות כי אין לי קשר טלפוני/וואטסאפים עם הורים כי אסור שיהיה להם את המספר שלי (עזבו שמפה לשם , יש לי כי כל פעם מבקשים ממני כן לדבר איתם טלפונית) אבל בעבר הייתי מקבלת אס אמ אסים בלילה מאוחר או בסופשבוע וכל מיני כאלה וזה היה סיוט...מרגיש כאילו אין חיים.
 
זה ממש מעצבן שככה צעקו עלייך ועוד כשהיית כבר בבית, מבינה אותך לגמרי-גם לי זה היה הורס. אני מאלה שלוקחים מאוד ללב דברים כאלה
 
אני הייתי מסבירה למנהל שאת סה"כ בנאדם אחד ונוספה לך המון עבודה ולכן הדברים טיפה מתעכבים והוא צריך להוסיף עזרה או להתאזר בסבלנות- רצוי שניהם .
 
בהצלחה ואל תקחי ללב.
לעבור מקום עבודה. אם המקום הנוכחי לא
19/04/2016 | 19:25
5
171
מכבד את הזמן הפרטי שלך במידה שנוחה לך, אז תעברי. אני חושבת שבמצב שבו מישהו צורח עליך, בין אם את בבית עם הילדים, או בעבודה, הוא בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת ואני הייתי עושה הכל כדי לעזוב את מקום העבודה הזה כמה שיותר מהר.
הצעקות שקבלתי היו מלקוחות של החברה
19/04/2016 | 21:24
4
223
מאוד מקובל אצלנו בענף לכעוס בצעקות כך שלעבור מקום עבודה רק ישנה את מי שצועק עלי לא את זה שיצעקו 
 
אני צריכה ללמוד לדעת לחייך ולהמשיך .......
 
 
 
 
אם ככה אז ממש מבאס, מעצבן שאת צריכה להתמודד
20/04/2016 | 02:29
128
עם זה.
אווצ'
20/04/2016 | 12:47
2
137
נשמע לא נעים בכלל!
לא נראה לי שהייתי יכולה לעבוד במקום שבו צעקות זה דבר מקובל..
 
אין לי הצעות פרקטיות.
אני בימים של עומס הייתי נותנת פול גז עבודה ונשארת כמה ימים עד מאור או עובדת בלילה מהבית עד ש'מתאזנת' מחדש.. (גם אם זה היה מייצר כמה ימים שבהם הייתי בילתי זמינה לבית. אבל זה מה שהתאים לי..
מסכימה שלא נעים - אבל נראה שזה מה שמקובל בתחום שלה
21/04/2016 | 04:31
1
119
כך שאין לה שליטה על הקודים הנהוגים
 
סקרנית אם את יכולה לנחש למה זה כל כך מקובל? זה תחום שבו הלחצים בעבודה גדולים במיוחד? או יש אגרסיביות כלפי מתחרים שמחלחלת גם לאווירה הפנימית?
אכן זה מה שמקובל ...
21/04/2016 | 22:56
85
זה נכון שזה תלוי מנהל פרוייקט, אבל לפעמים גם שאומרים דברים בשקט הם שקולים לצעקות איומות .....
יש לוחות זמנים, יש כסף, יש אנשים שמנסים לקבל כסף עבור עבודה שהם לא עושים כולם רוצים לעשות מעט אז הכי קל לצעוק.....
הלחץ הוא כלפי פרוייקט לא בגלל מתחרים.
 
"מאבדים" את הטלפון.
20/04/2016 | 15:12
24
האם אין אפשרות להיות לא זמינה החל משעה מסויימת
21/04/2016 | 07:05
1
93
נשמע לי מעייף ומתיש שאחרי שעות העבודה ועם הילדים את צריכה להמשיך לעבוד, במיוחד כשאת מקבלת על הראש. זה בהחלט מעצבן.
אם מתקשרים רק כדי להעיר למה הם לא מחכים ליום המחרת לפגוש אותך ולדבר איתך זה נשמע לי מאוד לא בסדר. אולי תדברי איתם בנושא ותגידי שאת לא זמינה אחה"צ.
הבוס שלי יכול להתקשר אליי אחרי שעות העבודה לשאול שאלות. אבל ויש אבל גדול כאן הוא אף פעם לא יתקשר להעיר לי על משהו יחכה ליום שאחרי כשנפגש.
 
יש אנשים שאני שאני עונה להם ופשוט מודיעה שאני כבר בבית
21/04/2016 | 23:08
105
לפעמים יש כאלו שעוצרים ואומרים נדבר מחר
אחרים מבקשים משהו ואז אני אומרת יטופל מחר
ולפעמים המצפון גורם לטפל בהם...... (לא שבאמת היה קורה משהו אם זה היה נדחה למחר אבל אם הבטחתי ...)
 
הבוס שלי דווקא ממעט להתקשר. אם יש משהו הוא ישלח הודעות כתובות. גם לי זה נח.... 
(בענייני עבודה אני משתדלת לשלוח SMS כי וואטסאפ  מרגיש לי כתקשורת אישית/ חברית - יש תמונה, רואים מתי האיש היה זמין, האם קרא את ההודעה וכד)
 
 
 
רונית אלקבץ נפטרה
19/04/2016 | 21:28
6
116
והותירה אחריה בעל, תאומים בני שלוש וחצי, וודאי עוד קרובים מדרגה ראשונה.

אני זוכרת אותה מהסרט "חתונה מאוחרת" בתור שחקנית טוטאלית מאוד.

עצוב מאוד.

על תאומיה היתומים בני השלוש וחצי  ומעלה הרהורים עגומים. קולגה לשעבר שלי נפטרה מסרטן השבוע גם - הותירה אחריה בן ובת בני 12 ו-10. אוף. גורם להרהורים כללים עגומים
היא היתה משהו מיוחד
19/04/2016 | 22:59
3
167
מאוד אהבתי לשמוע אותה בראיונות (מהימים שהייתי נוסעת שעה וחצי לעבודה והיא היתה מתראיינת טצל ניב רסקין(
והקטע שהיה איתה לא מזמן בערות 2 (אם זכור לי נכון אצל עודד בן עמי)
בכלל גרם לי להעריץ אותה.
 
עצוב שאדם הולך ככה,
ושעשייה מדהימה כזאת נקטעת בשיא.
ספרי -- מה הקטע שהיה איתה בערוץ 2?
19/04/2016 | 23:31
2
146
ומסכימה איתך שזה לא גיל למות בו, קל וחמור כשיש לך שני פעוטות. אוף - נורא.
היא הוזמנה לראיון בנושא הסדרה החדשה שלה
20/04/2016 | 01:18
1
216
או סרט (לא זוכרת), ובמקום לשאול אותה על זה, השאלה הראשונה ששאלו אותה היתה רכילות על משה איבגי... היא התעצבנה שזה מה שמענין אותם ובכלל לא שאלו אותה על הסדרה ופשוט קמה ועזבה את הראיון .
נראתה מצוין, לא היה לי כל חשד שהיא חולה בסרטן. הצליחה להסתיר את זה יפה.

רונית אלקבץ היא אחת השחקניות האהובות עלי, יש לה איכויות מיוחדות והיא אינטליגנטית מאד.
צר לי מאד עליה ועל ילדיה הקטנים. וחבל על על הסרטים והיצירות שלא יצאו לפועל בכיכובה.
וואו - באמת גדולה מהחיים
21/04/2016 | 01:26
108
זה מסתדר לי עם הדמות שלה כשחקנית, ועם אחד ההספדים היפים שקראתי שנאמרו עליה ש"הגוף שלה היה קטן מדי/חלש מדי בשביל האישיות/נשמה הגדולה שלה"
 
 
עצוב מאוד
20/04/2016 | 08:09
117
כששמעתי את הידיעה ישר חשבתי על הילדים שלה, ולא דווקא על האובדן שלה כשחקנית וכמה זה נורא.
לא הכרתי אותה (מלבד בסרטים) אבל הרגישה לי אישה גדולה מאוד, עם נוכחות מרשימה, בכל אחד מהסרטים ששיחקה בהם, ובמקומות בהם ראיתי אותה מופיעה על המסך (טקס פרסי אופיר למשל)
 
21/04/2016 | 06:55
64
אישה מיוחדת במינה.
גם אני ברגע ששמעתי על מותה ישר חשבתי על הילדים הקטנים שנשארו ללא אמא. כל-כך עצוב.
עצוב מאוד 
הרדיו שלי
17/04/2016 | 18:11
7
149
לפני כמה ימים ניסיתי להסביר לבן שלי מהו תסכית רדיו.
כמי שבילדותה בלתה הרבה זמן בהקשבה לרשת א' נשארתי חובבת האזנה לרדיו.
בזמן האחרון בגלי צה"ל שינו את לוח המשדרים, אני יכולה להגיד שבמידה מסויימת שזה שינה לי את ההרגלים (ואני לא מרוצה).
 
האם גם אתן אוהבות רדיו?
האם גם לכן יש תוכנית רדיו שאתן אוהבות במיוחד?
מתגעגעות לשדרן מסויים?
האם גם סבתא שלכם היתה משאירה רדיו דולק על רשת ב' כדי שגנבים יחשבו שיש מישהו בבית? 
 
רדיו
18/04/2016 | 05:26
101
* האם גם אתן אוהבות רדיו?
בעיקר באוטו. בימות השבוע אני מבלה בממוצע 10 דקות באוטו ביום (5 בבוקר ו-5 בערב) אז לא יוצא לי הרבה.
 
בבית אני לא אוהבת להאזין לרדיו
 
* האם גם לכן יש תוכנית רדיו שאתן אוהבות במיוחד?
אני אוהבת את התחנה של החדשות/דיבורים. לדעתי היא המקבילה של רשת ב' בישראל. היא נקראת NPR - National Public Radio
 
כשאני נכנסת לאוטו אחרי שנהגה בו האו-פר אחרונה תמיד זה על רשת מוסיקת מצעדים עדכנית, אבל אני ישר מחליפה תחנה. משעממת שכמוני.
 
* מתגעגעות לשדרן מסויים? לא במיוחד. זכורה לי מילדותי שוש עטרי כשדרנית מיתולוגית אבל לא מתגעגעת במיוחד.
 
אני גם זוכרת שכשהייתי ילדה ממש קטנה היתה תכנית שנקראה "התכנית כבקשתך" - נדמה לי ברשת א' - שאליה המאזינים היו שולחים גלויות לבקש לשמוע יצירות או שירים מסוימים. אבא שלי ואני שלחנו יחד גלויה (לדעתי זה היה לפני שידעתי לכתוב) והם קראו את שמנו וניגנו את היצירה שביקשנו ("הפרשים הקלים") וזו זכורה לי כאחת מנקודות השיא של ילדותי המוקדמת.

* האם גם סבתא שלכם היתה משאירה רדיו דולק על רשת ב' כדי שגנבים יחשבו שיש מישהו בבית?  לא. היא לא היתה אף פעם חובבת רדיו וחוצמזה היא בד"כ השאירה את בעלה בבית שישמור על הבית
 
אבל סבא שלי היה דבוק תמיד ל"טרנזיסטור" שלו. יתרה מזו - הוא לעתים היה שוכב לנוח עם שני טרנזיסטורים - אחד בכל אוזן וכל אחד מכויל על תחנה אחרת. אחד בד"כ על "רדיו מונטה קרלו" בערבית (הוא היה יליד הארץ ודיבר ערבית ועברית פחות או יותר באותה רמת רהיטות) ואחד על איזושהי תחנה של קול-ישראל. אני מניחה שרשת ב'.  השכן תמיד היה נכנס ומיד היה שואל אותו: 
נו? מה נשמע בעולם?" כי הוא תמיד היה מעודכן להפליא מהתחנות השונות.
 
באופן כללי רדיו נראה לי מדיה שהולכת ודועכת מן העולם.... כשאבא שלי היה נער הוא היה "חובב רדיו" היום לדעתי אין דברים כאלה יותר. והילדות שלי לעולם לא יאזינו לרדיו מיוזמתן.
 
אני לא חובבת גדולה של רדיו
18/04/2016 | 13:45
101
זה בעיקר ברבורים ואולי בגלל שאני לא ממש נוהגת אלא רק לעיתים רחוקות-בעיני זה מיותר ומעייף.
 
אני כן מאוד אהבתי לשמוע את טל ואביעד בתקופת הצבא-כל יום בנסיעה לבסיס שמעתי אותם בבוקר וזה היה ממש כיף ומצחיק
 
לגבי השאלה האחרונה- אמא שלי עדיין עושה את זה
אני מאוד אוהבת להאזין לרדיו
18/04/2016 | 18:08
71
רדיו אצלנו הוא אחד מהמכשירים החשמליים שעובדים הכי הרבה בבית (ויש כמה מכשירים...) אנחנו מדליקים אותו מיד כשקמים ועושים לו כיבוי עצמי כשהולכים לישון. בין לבין מזפזפים בין תחנות לפי התוכניות המשודרות.
 
אני מאוד אוהבת לשמוע מוזיקה וחדשות, זוכרת מהילדות שלי שירים שהיו מנוגנים בין 7 ל 8 בבוקר ברשת ג' ועד היום השירים האלו מרגישים לי שירי ילדות ובית. אני משתדלת שהילדים שלי יהיו חשופים לשירים עבריים ולא רק ללהיטי יוטיוב....
לגבי האקטואליה, אני מאוד אוהבת שמקריאים את כותרות העיתונים. זה ממצא את על מה ידברו היום.
תוכנית שירדה מגלי צה"ל ומאוד חסרה לי - תוכנית הספורט. אומנם דברו שם בעיקר על כדורגל, אבל לפעמים היו ראיונות מעניינים על ענפים אחרים: אופניים, גלישת רוח. 
שדרן שאני אוהבת במיוחד הוא דורי בן זאב שמשדר בימי שישי בין 12:00 ל- 14:00. תמיד יהיה לו בתוכנית משהו שיצחיק אותי. ושיר מקורי שקשור לאקטואליה.
השבוע הוא שידר שיר מתוכנית רדיו אחרת : סמרטוטים (על משקל הלהיט החיים שלנו תותים)
בלי התוכנית שלו השניצלים של שישי לא יוצאים לי טעימים  
היתה תקופה שהייתי אומרת לחמותי שזה שהיא משאירה רשת ב' פתוח - זה וודאי עבור גנבים שהבית ריק- כי אין מי שמאזין לרשת ב'. אבל מאז משהו השתנה כי הרבה פעמים כשאני בדרך הביתה אני שומעת רשת ב' (בעיקר מבזקי חצי). בכלל, די זנחתי את תוכניות האקטאליה בבוקר של  גל"צ ועברתי לרשת ב. אהבתי שאיילה חסון היתה עושה את התוכנית ביום חמישי שהוותה פרומו לתוכנית שלה בטלביזיה ביום שישי.
 אחרי שכתבתי את את כל הרשימה לעיל, הבנתי שאנחנו שומעים תחנות ארציות בלבד ולא תחנות מקומיות. אני יודעת שיש אנשים ששומעים רק תחנות מקומיות אבל לזה אני ממש לא מתחברת.
 
 
 
סקר כיפי
18/04/2016 | 20:43
1
79
ב"מהותי" ממש לא חובבת רדיו. כילדה, כן היה רדיו ברקע בבית (הרבה קול המוזיקה) אבל גדלתי בתקופה שהטלויזיה כבר היתה הרבה יותר דומיננטית, בדיוק נכנסו הכבלים וכו'.
עם זאת, עדיין זוכרת לטובה את התוכנית של אלכס אנסקי בבוקר, בזמן שמתארגנים לביה"ס. אפילו זוכרת שירים ששמעתי בזמנו ונחרטו כשירים משמעותיים אהובים (שלום חנוך, משיח, למשל).
 
בבגרותי הטלויזיה תמיד שימשה אצלי כ"מוזיקת רקע" תחליפית לרדיו, משהו שפתוח שלא בהכרח מצריך לשבת ולהסתכל עליו. עם זאת, בעלי שהוא מאוד "איש רדיו" לימד אותי עם השנים גם לחבב רדיו. אבל מודה שאין לי כוח לרדיו של דיבורים. או שירים נטו, או לפחות שיהיה מצחיק (סטייל ברמן וקיסוס, טייכר וזרחוביץ').
 
היום נוסעת הרבה, לרוב רגילה לגלגלצ בדרך למרות שלא בהכרח אוהבת את כל המוזיקה המושמעת שם. הרגל כזה. 
לילדים קטנים יחסית - ממליצה על התוכנית של ירדן בר-כוכבא ודידי שחר בימי שבת בבוקר. מקסים.
ולשאלתך האחרונה - 
שומעת מלא רדיו
18/04/2016 | 21:38
61
באמת שינו בגלצ את המישדרים
אבל אז הורדתי את האפליקציה שלהם
ואני מקשיבה לתוכניות שאני אוהבת בזמן ובמקום שמתאים לי
(בדרך הביתה מהעבודה)
מומלץ בחום.
בשנים האחרונות
19/04/2016 | 23:08
62
כלומר לפני שנסענו מעבר לים,
הייתי שומעת בבוקר גלי צהל בדרך לעבודה,
מאוד אהבתי את השקט שלי בבוקר להתעדכן על הקורה.
בעיקר את התוכנית של ניב רסקין,
אוהבת את הסגנון החביב והלא מתלהם...
 
תוכנית אהובה היתה ארבע אחהצ,
בימים שהייתי יוצאת מוקם ושומעת אותה לא היתה מאושרת ממני,
היא ממש מסמלת בשבילי את היציאה המוקדמת מהמשרד..
 
 
הרדיו שלי
21/04/2016 | 06:43
43
אני אוהבת רדיו ושומעת קבוע בדרך לעבודה ובחזרה ממנה. זה זמן השקט שלי.
התכניות האהובות עלי- בבוקר אין ממש כזו, עד לא מזמן הייתי שומעת שידורים חוזרים של גבי גזית אבל עכשיו אין את זה יותר בשעה שאני נוסעת. לא מתה עליו אבל המרואיינים שלו מעיינים מאוד.
בדרך הביתה יש לי מגוון תכניות שאני שומעת תלוי מה מעננין אותי- יעל דן בגלי צה"ל, זהבי עצבני ב-103 או שבא לי שקט מוזיקה בגלגלצ/99... איפה שמוצאת שירים שמתאימים לי. 
אם שומעת בעבודה רדיו ולא יוטיוב אז בדרך כלל גלגלצ עם הכי פחות דיבורים והפרעות רקע.
מתגעגעת לילדות ולכמות הרדיו שהיינו שומעים לשוש עטרי ז"ל והתכנית המקסימה שהיתה לה ובכלל היו אז תכניות שהתאימו לנוער והיה ממש כייף לשמוע רדיו. היום אני לא חושבת שיש תכניות כאלה יותר. בילדותי היינו מקליטים תכניות רדיו זה היה ממש כייף היינו ממציאים ראיונות ועושים קולות ורעשים. איזו נוסטלגיה לעבר.
לא רק סבתא שלי היתה משאירה רדיו לגנבים גם אמא שלי היתה משאירה להם רדיו .
בדיקת זכאויות בתחום הריון ולידה - בכל קופות החולים. חשוב.
18/04/2016 | 11:00
3
84
באתר "כל הבריאות" של משרד הבריאות, קיימים כ-8,000 ערכים לבדיקה חינמית של זכאויות וזכויות רפואיות, ביניהם גם הבראה ליולדת. כנסו ובדקו זכאותכן בקופה שלכן וגם בהשוואה לקופות האחרות.  
 
***חשוב***
תוכלו  להדפיס מכתב רשמי של משרד הבריאות ולהגישו לקופה במידת הצורך. (המכתב מודפס עם חותמת רישמית של משרד הבריאות).
בהצלחה!
כך ניתן להדפיס מכתב רישמי של משרד הבריאות בנושא זכאות רפואית
18/04/2016 | 11:06
53
1. היכנסו לאתר: כל הבריאות 
2. הקלידו את הערך המבוקש, למשל: הבראה ליולדת
3. הקלידו על "הדפס" בצד שמאל למעלה במסך.
4. תקבלו מכתב רשמי של משרד הבריאות בנושא הזכאות שבחרתם (מופיע סימן מים של משרד הבריאות).
5. שיהיה בהצלחה וחג שמח!
 
סקרנית אם מישהי פה היתה אי פעם ב"הבראה במוסד המיועד להבראה"
19/04/2016 | 07:23
1
92
אחרי לידה? ואם כן - איך היה? <לא שיש לי תכניות... אבל זה נשמע מסקרן>
אני הייתי
27/04/2016 | 18:09
11
קוראים לזה ״מלונית״..
איך היה השבוע שלי
14/04/2016 | 21:08
14
25
משהו קטן וטוב
14/04/2016 | 21:09
6
37
משחק של קבוצת הכדורשת שלי
15/04/2016 | 00:40
105
אמנם הפסדנו  אבל הרגשתי שהמשחק היה שקול יחסית.
הקבוצה שלי ממעטת לשחק משחקים תחרותיים, כך שעם עוד קצת אימונים של משחקים אמיתיים נראה לי שנשתפר מאוד .
האנדרנלין מהמשחק השאיר אותי בהיי כדי לצלוח את היום של אחר כך עם מיעוט השינה
 
האהבה של הילדים בגן אליי
15/04/2016 | 13:42
169
אולי הם מרגישים שאני עומדת לעזוב, אולי זה סתם בגלל שהם מחזירים אהבה- הם בזמן האחרון לא עוזבים אותי לרגע.
 
מודה שזה משגע אותי לפעמים כי כל רגע שומעת את השם שלי (ויש עוד מורה בכיתה!) אבל החיבוק שלהם והעובדה שכשהם קמים מחלום רע או לא מרגישים טוב הם פונים אליי לחיבוק ואפילו קוראים לי "אמא" עושה לי כל כך טוב בלב. אז נכון אני לא אמא לילדים משלי עדיין אבל אני לגמרי האמא שלהם מבחינתי לפחות בשעות הגן.
 
אפילו אחת האמהות בגן קראה לי "אמא אווזה" כשראתה את כולם הולכים אחריי לכל מקום
הסתפרתי!
16/04/2016 | 16:26
1
109
ועשיתי ממש שינוי, וגם קבלתי מחמאות. נחמד להתרענן מדי פעם.
תתחדשי!
16/04/2016 | 21:53
11
קיבלתי מתנת יומולדת מוקדמת
16/04/2016 | 22:42
100
קנווד מייג'ור חתיך וחמוד (:
 
שבוע מעולה
18/04/2016 | 05:11
47
ביום שישי יצאתי לקמפינג ב...מוזיאון. בכורתי ואני השתתפנו בפעילות של שינה במוזיאון יחד עם חברה שלה ואמא שלה/שכנה. כזה:
 
היה מרתק - למדתי דברים חדשים, והיה מיוחד וכיפי (למרות שמתיש ולא הכי נוח לישון בשק שינה על השטיח במוזיאון...)
 
ביום שבת הייתי בבר-מצווה בבית כנסת רפורמי. אחרי העליה לתורה וכו', נערכה שם מסיבת ריקודים עם "מפעילות" וכאלה שזה מה שחתן השמחה רצה.
וכך מצאתי את עצמי מפזזת בהנאה רבה עם בת ה-7 שלי שהפגינה יכולת פיזוז מרשימה, וגם משתתפת איתה (עם עוד בנות) בתחרות "שירת בצורת" (רק עם השפתיים ותנועות - עם מוזיקת רקע).  היה כיף גדול - קיבלנו כל מיני טבעות מנצנצות ושאר קשקושים מנצנצים. למשך שעתיים הייתי בגיל מנטאלי 12 בערך והיה אחלה.  היו שם גם אביזרי תחפושת וצלם מקצועי שצילם אותנו איתם והדפיס וחילק תמונות.
 
אפילו ביתי האמצעית שהיתה חמוצת פנים וסירבה להשתתף בכלום לא הצליחה להעיב על השמחה.
 
שבוע של סגירת קצוות
15/04/2016 | 13:39
2
223
מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת שהכל מסודר ומאורגן ואם לא- זה קצת מוציא אותי מאיזון.
לאט לאט דברים נסגרים בהקשר של הנסיעה שלי- יש סופסוף כרטיסי טיסה, רוב הדברים שהזמנתי כמתנות לחברים ומשפחה הגיעו, יש כמה תורים ראשונים שנקבעו לי לטיפולי השיניים, יש לי כנראה מחליפה, הכנתי כל מה שצריך עד סוף שנה למחליפה שלי, הצוות בגן יודע שאני עוזבת ועכשיו בעיקר מחכה שיעדכנו את ההורים. קצת חוששת מזה ומהתגובות. מחפשת עץ גבוה לטפס עליו .
 
קצת בלחץ והתרגשות מהנסיעה, ביקור ראשון בארץ ואני מאוד אוהבת את השקט שלי, מפחדת ללכת לאיבוד בנסיעה הזו ולחזור להיות פרפרית של פעם, שאני לא אוהבת...
גדלתי והתבגרתי מאוד בשנים האחרונות ואני אדם שונה לגמרי ולהורים שלי יש נטייה להחזיר אותי להיות הילדה שהייתי. אבל עם ההתבגרות והצמיחה האישית גם קיבלתי מספיק כלים להתמודד עם זה אז מאמינה בעצמי שאתמודד עם זה.
 
 
יהיה בסדר !
16/04/2016 | 22:00
1
83
נקרא שאת כבר מאורגנת היטב!
 
לגבי החזרה להורים, מאחר וזה לתקופה קצובה ולמרות שאת כבר לא מי שהיית, לא היייתי נכנסת איתם לריבים על הנסיונות להחזיר אותך להיות ילדה שלהם.....
חוץ מזה, בלהיות ילדה יש גם יתרונות יש מי שדואג לך- כל הזמן תחשבי ככה ואולי זה היה יותר קל   
 
<אם לא פשוט תקטרי  פה.... >


 
 
תודה
18/04/2016 | 13:50
55
האמת שהחשש הכי גדול שלי זה אפילו לא טיפולי השיניים אלא השהייה עם ההורים.
אומנם חלק מהזמן אהיה אצל חמותי-בהתחלה ובהמשך כשאחותי תגיע לארץ ובעלי יגיע גם לארץ, אבל עדיין... יש להם נטייה לנסות להחזיר אותי לילדה הקטנה שהייתי פעם ומאוד קשה לי עם זה.
 
והכי פוחדת מהמריבות שלהם... אתמול כולה דיברתי עם אמא שלי 20 דקות והתייאשתי כי ב-20 דקות שיחה הם לא הפסיקו לריב תוך כדי. המריבות שלהם באמת יהרגו אותי...
 
ברור שאני אדם שונה ולא האדם החלש וחסר הביטחון שהייתי פעם אבל מפחדת שהם יחזירו אותי שוב להיות הבחורה הזה שאני כבר מזמן לא ולא רוצה לזכור שהייתי.
 
ובכלל, יש לי קצת הרגשה שארגיש כמו חייזר כי אומנם רק שנתיים לא הייתי בארץ, אפילו פחות אבל... המון השתנה אצלי והתרגלתי להרבה דברים נוחים פה שבישראל אין למשל הדבר הבסיסי של לשלם למונית באשראי, או שפה למשל אפשר להזמין כרטיסי אשראי דרך האינטרנט ואתמול לקח לי שעה לעשות את זה טלפונית בישראל והעבירו אותי ל-5 נציגים שונים....
 
קצת מלחיץ כל הביקור הזה!
חופשתפסח - בינתיים
15/04/2016 | 23:01
1
119
עם כל החששות מזה שהילדודס בבית להרבה זמן, כמה ימי חופשה ראשונים עברו ממש בשלום+ הספקתי לעבוד בהם.
הייתה התגייסות ספונטנית של בני משפחה והיה משהו נחמד בהורדת ההילוך בבקרים, לא צריך להספיק לגן...
יש עוד שבוע עד חול המועד ואני כבר מריחה את החופש שלקחתי בחול המועד עצמו, כך שיש באוויר הרגשה נעימה וחגיגית
שימשיך כך
16/04/2016 | 22:03
50
גם אני כבר מצפה לחופש של חול המועד
שגרה כייפית כזאת
16/04/2016 | 22:44
91
לשמחתי פסח יוצא בסופש אז בכלל לא הולך לשנות לנו את הרצף המתוק
שגרתי ורגיל. הילדים מרגישים חלקית את החופש
17/04/2016 | 06:53
89
הם עדיין חלקית לפחות במסגרות עד אמצע השבוע.
אחרי כן אצטרך למצוא פתרון.
מתכוננת לחופש הנחמד שהולך להיות שבוע הבא למרות שהולך להיות עמוס, מתכננים כל-כך הרבה מקוה להספיק כל מה שמתכננים.
שרשור דרקונית המרק
14/04/2016 | 07:09
32
213
מרק הוא סוג מזון חביב עלי, בין היתר כי אפשר להכין סיר גדול ואז יש לגמדות הבית "מה לאכול" (שאיננו איזה קשקוש/חטיף) למשך 3-4 ימים. בנוסף, זה סוג מזון "סלחני" שלא דורש דיוק מקסימלי בכמויות ו/או הקצפות או כישורי על קולינריים
 
אני יודעת שזו לא העונה... אבל איזה מרק אתן יודעות להכין ויוצא שוס? ומה הסוד שלו?
אני מכירה רק 2 סוגים...
14/04/2016 | 07:13
180
מרק עוף - בצל, תפוחי אדמה, בטטות, גזר, קוביות, שורש פטרוזיליה (מקופסה קטנה שהקפאתי מראש), שום כתוש מהצנצנת, עוף וצרור פטרוזיליה ושמיר ששולפים מהמרק בסוף אחרי שגומר להתבשל
 
מרק כתום - בערך אותו כנ"ל רק בלי העוף ועם קצת יותר גזר ולפעמים דלורית כלשהי. אפשר לטחון בסוף בבלנדר מוט מה שמונע מגמדות הבית לבחור/לדלות את הדבר וחצי שהן מעדיפות.
 
מה עוד?
הפולנים שלי לא משתפים פעולה עם שומדבר חוץ ממרק עוף קלאסי
14/04/2016 | 11:24
132
אבל לי ולחצי אני מכינה לפעמים מרק כתום (גזר, בטטה, דלעת והרבה שורשים - פטרוזיליה, סלרי וכו).
המרק הכי אהוב הוא דוקא מרקר עדשים. שוטפים ומשרים את העדשים (ירוקות/חומות) במים. בזמן הזה חותכים לקוביות בצל, גזר, תפו"א, מטגנים קלות (רצוי עם שמאלץ) את הבצל והגזר ואז מוסיפים מים, את העדשים, סלרי ופטרוזיליה - עלים ושורש. מבחינת תיבול - מלח, פלפל וכמון.
מרק ערמונים מאתר "פתיתים"
14/04/2016 | 13:32
5
203
 
המרק הזה קל להכנה יחסית, קל להשיג את החומרים להכנתו והוא יחסית מהיר.
אני מאוד אוהבת להכין אותו.
פעם ראשונה שהכנתי אותו זה היה פה בניו יורק, ביום מאוד סגרירי ולא נעים. הכנתי והבאתי בכוסות אישיות חד פעמיות לכל אחד מהדורמנים בבניין והם עדיין זוכרים לי את זה. קצת חששתי מהתגובות אבל הם כל כך התלהבו כי זה היה בדיוק במקום (גם לי וגם להם).
 
זה מרק שנדיר שלא מצליח ומשאיר רושם מאוד גדול
וואו - מעניין! מעודי לא שמעתי על כזה מרק
14/04/2016 | 15:09
4
168
באמת נשמע מרשים ומתוחכם (ורב קלוריות)
 
איפה בסופר את מוצאת "ערמונים בוואקום"?
אני קונה כאלה שנמכרים בארץ
15/04/2016 | 00:15
143
יש פה חנות בשם seasons שמוכרת דברים מהארץ ומוכרים ב-2 דולר לחבילה-טעימים בטירוף!
רואים שאת לא בארץ ...
17/04/2016 | 00:19
2
107
אני חושבת שכל מסעדה שניה בערך מגישה ורסיה כזו או אחרת על המרק הזה
הוא באמת מאד טעים
תודה על המתכון , אנסה בהקדם
מעניין
19/04/2016 | 02:54
1
54
אני אוכלת בכל מיני מקומות מוזרים על פני כדור הארץ - בעיקר באירופה ובאסיה - ומעולם לא נתקלתי במרק ערמונים. נתקלתי בערמונים רק בקינוחים (מוס ערמונים וכאלה)
 
ישראל היא תמיד המקום הכי מיוחד
בשנים האחרונות הערמונים עברו מהמנות האחרונות
19/04/2016 | 15:26
47
לתחילת הארוחה :)
אני מסכימה איתך שנראה כי מנה אחרונה היא מקומם האולטימטיבי
אבל הם חווים פריחה , נדמה לי שזה התחיל עם מנת ניוקי ערמונים במסעדת טוטו
ואחרכ הם התפשטו כאש בשדה קוצים בעוד מנות/מסעדות מלבד מנות אחרונות
מרק עדשים כתום של ניקי ב
14/04/2016 | 13:37
2
138
עדשים, בטטה ורסק עגבניות בתור בסיס. בנוסף כל עשב ירוק שיש לי במקרר או בפריזר (פטרוזיליה וסלרי בד"כ...) וגם פפריקה וכמון.
אני גם טוחנת הכל בסוף, בניגוד למתכון המקורי.
להיט.
רגע - והירוק לא צובע את הכל בירוק?
14/04/2016 | 15:01
1
454
יש לך ילדים שמוכנים לאכול מרק עם צבע *ירוק*? (  זו מפלצת הקנאה הירוקה...)
א. הילד שלי יושב ליד עציץ עם עירית ופטרוזיליה ומנשנש להנאתו
14/04/2016 | 21:51
113
ב. זה לא באמת יוצא ירוק. מילא אפשר להגיד שזה יוצא עם חתיכות של עלים, ויש שזה מפריע להם. אפשר לדוג אותם אחרי הבישול...
ג. על אף האמור בסעיף א', הילד שלי לא אוכל את זה. למה? כי ככלל, הוא לא ממש אוהב מרק...
 
הכתום הכי מוצלח אצלנו
14/04/2016 | 13:45
89
זה תמיד דלעת ובטטות, לפעמים גם עדשים כתומות וגזר, וחלב קוקוס לרוב.
 
מוצלח וסירים ענקיים נגמרים פה, אבל רק בחורף.
גם אחלה מרק לתינוקות בשלבי הטעימות השונים
אצלנו: מרק כתום, מרק עוף, מרק אפונה
14/04/2016 | 14:31
2
78
מרק כתום - אני אוהבת לכלול הרבה פלפלים צהובים, וכתוספת בטטה וגזר, כך שהוא לא כבד. טחון.
מרק אפונה - אפונה קפואה של סנפרוסט, בצל ותפו"א. תבלינים. גם טחון. חוץ ממרק עוף, אני אוהבת אך ורק מרקים טחונים.
גם אני הכי אוהבת טחונים חוץ ממרק עוף
14/04/2016 | 17:54
1
64
כי הטעמים מתערבבים וגם מונע מילדות הבית לדוג החוצה חצי מהרכיבים (בלי זה הצעירה שבהם מוכנה רק "מים של מרק בלי כלום עם שקדי מרק")
 
הבעיה היא שהישן לצידי הוא מעדות ה"איכס, זה כמו גרבר". 
 
הרבה פעמים אנחנו מחלקים לשני סירים במקרר - אחד טחון ואחד לא. אבל זה מחזיר את הבעיה כי גמדות הבית מעדיפות את שלו שמאפשר להעיף החוצה את רוב/כל הרכיבים.  אכן מורכבים וקשים הם החיים... 
 
המרק אפונה נאכל גם על ידי הטף? לקח להם זמן להתרגל או שמיד?
הטף - תלוי במצב הרוח
14/04/2016 | 21:06
54
בדר"כ אין נכונות לאכול מרק שאינו מרק עוף. אבל לפעמים פתאום מתחשק.
המרקים שלי
14/04/2016 | 17:34
2
237
המושלם-
קישואים, שום ובצל מאודים בהרבה חמאה ומלח.
הקישואים מפרישים המון נוזלים ולכן רק לאחר הטחינה אני מוסיפה - אם צריך - מים רותחים.
הטעם של קישואים שמתבשלים במיץ של עצמם יוצר טעם אלוהי.
 
הכתום-
דלורי, בטטה, תפוא ושום. סה-טו.
נטחן למרקם חלק ואם רוצים מוסיפים שמנת.
 
הירוק-
כרישה גזר ושום מאודים בחמאה,
אחכ מוסיפים מים וברוקולי.
וגם הוא נטחן - שוב, אפשר להוסיף שמנת.
 
תירס-
טוחנת בצל, שום ותירס לעיסה,
מאדה בחמאה.
מוסיפה נוזלים - טוחנת ולבסוף מוסיפה גרגירים שלמים.
אני אוהבת להכין למרק הזה בצקיות - קמח, ביצה, מלח וקצת מהמרק.
כשהמרק רותח מפילה פנימה עם כפית מהבצק.
 
טוב אני יכולה להמשיך ככה עד מחר...
יש לציין שאת כל המרקים הטחונים הבנות שלי אוכלות באהבה ובהנאה..
וואו - יש אליפות אולימפית במרקים?
15/04/2016 | 06:52
1
95
כי אם כן, ברגע זה לקחת מדליית זהב בקלות
 
תודה על הרעיונות
 
תגידי לבני משפחתך שהם זכו
חחח
16/04/2016 | 22:48
57
חמודה שאת
מרק כתום מתחסל אצלי
14/04/2016 | 22:44
2
125
דלעת, גזר, בטטה, תפוחי אדמה, בצל.
 
גם מרק ירוק נאכל, למרות שבפחות התלהבות. קישואים, שומר, בצל, תפוחי אדמה.
 
כשמחפשים משהו זריז, מרק עגבניות עם אורז הולך טוב ומתחסל בארוחה אחת. רסק עגבניות, אורז, עדשים כתומות.
מרקגבניות עם אורז נשמע טעים
19/04/2016 | 04:10
1
35
אבל מרק שמתחסל בארוחה אחת זה בניגוד לאינטרס שלנו, עדת העצלניות הממקסמות.... צריך משהו שיתן אוכל לטף במשך 3 ימים. וכמה שיותר - הרי זה משובח....
זה תלוי בגיל ובתיאבון של הטף
19/04/2016 | 20:22
31
כשיש בבית גם נער מתבגר, כמויות שהספיקו פעם לכמה ימים מתחסלות בארוחה אחת.
הכי שווים מבחינתי - מרק פלפלים אדומים, ומרק בצל
15/04/2016 | 22:13
5
106
את הראשון אני עושה קצת חריף, ומטביעה בתוכו (בצלחת) מדליון של גבינת פרומעז, שמתרכך ובחלקו נמס. סוף הדרך.
מרק בצל - אהבה אמיתית, אוהבת להמיס בצלחת פרוסה של גבינת גאודה. יאמי....
גם כתום הולך אצלינו טוב, ויש גם מרק ירקות עם גריסים והרבה כוסברה שהולך טוב.
איך מכינים מרק פלפלים אדומים?
19/04/2016 | 04:08
4
34
טוחנים אותו בסוף? הקליפה הדקיקה/שקופה של הפלפלים לא נתקעת בשיניים?
 
מרק עם גריסים וכוסברה לא יתקבל אצלנו בבית - עוכרי שמחות שכמונו. גם אני וגם רמבו מתעבים כוסברה (תבלין/ירק שחביב מאוד על האמריקאים אגב....) וגריסים זה חיטה = מכיל גלוטן.  
 
הגבינה על כל פנים נשמעת שוס!
עונה באיחור של כמה ימים, מקווה שעוד תראי. הנה פירוט:
26/04/2016 | 00:05
3
19
10 פלפלים אדומים - קוביות
2 בצלים - קוביות
טימין - גבעול לא גדול
4 שיני שום
6 כוסות מרק עוף (מבחינתי, מאבקה)
פלפל צ'ילי - כמה שאוהבים (אני משתמשת בקוביות קפואות של "דורות", לא יודעת מה יש אצלכם. אני שמה 4 קוביות על הכמות הזאת, שזה חריף למדי)
מלח, פלפל שחור
מטגנים במשך 10 דקות בצל, פלפלים, טימין, שום, פלפל שחור, צ'ילי.
מוסיפים מרק צח, ומלח, מרתיחים, מבשלים 1/2 שעה
טוחנים ומסננים.
 
 
מעניין! רואה גם רואה ומתכננת לנסות
26/04/2016 | 04:52
2
11
נראה לי רעיון מעניין לגיוון רפרטואר המרקים הכה דל שלי.
רגע - שאלת הבהרה
27/04/2016 | 05:23
1
6
מה זאת אומרת "מסננים"? באיזו מסננת? אחרי שטוחנים בעצם מה נשאר לסנן?
 
סליחה על הפיגור...
נהוג לסנן בגלל הקליפות של הפלפלים
29/04/2016 | 18:50
המרקים שלנו פלפלים וירקות אבל לא סתם ירקות
17/04/2016 | 06:47
87
מרק פלפלים זה מרק שאני מבשלת וטוחנת בסוף. הקטן שלא אוהב לראות ירקות בצורתם הטבעית אוהב מאוד את המרק הזה.
מרקים נוספים שהולכים אצלי המון זה מרק ירקות בואריאציות שונות. קניתי לפני מספר שנים את ספר המרקים של בני סיידא בכריכה דקה בכלום כסף, רעיונות אני מקבלת משם וממשיכה כיד הדמיון ומה שיש בבית כמובן.
יש לנו כמובן גם מרקי שעועית למיניהם אז כמובן יש את המתכון מבית אמא (של האיש) אבל שוב, גם כאן יש מתכונים בספר לעיל שמומלץ בחום שאני מכינה.
 
מרק גריסים - במיוחד לגמדות
25/04/2016 | 09:18
3
28
5-4 גזרים
2 קישואים
שיני שום - כמה שאוהבים
כוס גריסים
1/2 כוס עדשים אדומים
 
בסיר גדול: מאדים על טיפונת שמן גזרים וקישואים מגוררים (דבי, "מאדים" זה אומר שמשכיבים אותם שם על אש קטנה ומערבבים פעמיים עד שהמים רותחים בקומקום). מוסיפים כוס גריסים. ממלאים את הסיר במים רותחים וזורקים פנימה שיני שום, מלח וקצת פלפל. מבשלים לפחות 40 דקות,מוסיפים את העדשים, מבשלים עוד 20 דקות.
מכבים את האש, משאירים סיר סגור.
 
זה מרק מאוד(!) סמיך. "עומד" (כזה שתוקעים בו כף והיא נשארת לעמוד)
תודה
25/04/2016 | 10:21
1
17
גם על ההסבר למאותגרות (שדרוש לי בהחלט)
 
אך אללי - גריסים לא בבית ספרי בגלל הגלוטן. אני מעדות המצוליאקים, ועד שאני כבר מבשלת משהו צריך שגם לי יהיה מותר לאכול ממנו - כי גם ככה אני קצת מאותגרת אופציות מזון מחוץ לבית.
הו, סליחה!
25/04/2016 | 10:44
3
נשמע מעולה
26/04/2016 | 20:14
7
נראה לי שהבנים שלי יחבבו. נשמור לחורף הבא.
שלום! ושאלה שטחית
12/04/2016 | 10:11
11
383
שלום לכולן! ושאלה שטחית (אולי נהפוך לשרשור המלצות צרכניות??)
אני מחפשת טישירטים מעניינים לקיץ. משהו עם אמירה, או גזרה מעניינת, או מבד מיוחד. עדיפות לחנויות שמוכרות ברשת. בינתיים מצאתי רק דברים בנאליים או חולצות מהממות (אצל ZUCKERׂ) אבל ב300 שח וצפונה...
תודה!
The mountain
12/04/2016 | 10:15
1
227
חולצות מעניינות, מארהב.
גזרות סופר סטנדרטיות.
קנינו דרך אתר שמכר בארץ בזמנו, במחירים מופקעים

לדורין פרנקפורט יש מידי פעם יציאות חביבות

Cotton


מעולם לא נכנסתי לדורין פרנקפורט. איכשהו היה לי דימוי של מקום
12/04/2016 | 11:36
186
מבוגר וכבד. לנסות?
ו-תודה!
HDL דפנה לוינסון
12/04/2016 | 11:33
1
202
הגזרות שלה לא מתאימות לי בדרך כלל אבל זה בהחלט מקום טוב לטישירטים מעניינים למי שכן מתאים לה.
לגמרי שכחתי ממנה! תודה רבה. לי דווקא הגזרות שלה
12/04/2016 | 11:35
181
מתאימות בדר"כ. רעיון מצוין!
ראיתי בזארה
12/04/2016 | 15:03
165
לא התאימו לי, כנראה מתאים לנשים שטוחות חזה, אבל החולצות חמודות.
 
בתיה
המלצה על ארון עם דלתות הזזה ?
12/04/2016 | 15:10
5
108
אנחנו צריכים ארון לחדר החדש של הבכורה, ומשיקולי (חוסר) מקום, כנראה שיהיה ארון עם דלתות הזזה. מכיוון יש לנו נסיון רע עם ארון כנ"ל בחדר השינה שלנו (הדלתות מתפרקות \ יוצאות מהמסילות) ,אשמח לקבל המלצות - עדיף באיזור חיפה\צפון, אבל לא הכרחי. (גם השמצות תתקבלנה בברכה  - שנדע ממי להזהר).
תבוא הברכה על ראשיכן!
 
אין לי נסיון עם דלתות הזזה אבל יש לי המלצה
13/04/2016 | 09:08
89
אנחנו קנינו לפני מספר שנים בדובל'ה ב-ACE ארון עם דלתות פתיחה רגילה אמנם אבל מאוד מרוצים מהארון. את דלתות ההזזה שלהם לא בדקתי. לא היה לי צורך.
באזור שלך לא מכירה חנויות שיהיה בהצלחה
לאיקאה יש ארון עם דלתות הזזה לבנות/שקופות
13/04/2016 | 19:09
89
או לפחות פעם היה להם (הם משנים את קו המוצרים מדי פעם). ראיתי אותו אצל מכרה פעם והוא נראה יפה - אין לי מושג לגבי האיכות/איכות המסילות.
יש לי שני ארונות עם דלתות הזזה
14/04/2016 | 14:46
2
92
גם אני הלכתי על דלתות הזזה בגלל חדרים קטנים במיוחד, אבל בסופו של דבר אני חושבת שזה מאוד נוח, והייתי הולכת על זה גם עם חדרים גדולים יותר.
 
ארון אחד הוא של Riviera, והשני הוא של אידיאל. משניהם אני מאוד מרוצה. בזה שבחדר הילדים התקמצנתי על מה שהם מכנים ״טריקות שקטות״, ואני קצת מתחרטת. הרבה יותר נעים כשיש טריקות שקטות.
 
אציין רק שארון אחד נמצא אצלי חודשיים, והשני שלוש שנים, אז אולי עדיין אין לי פרספקטיבה. אבל בינתיים, טפו טפו, הדלתות לא מתפרקות ולא יוצאות מהמסילות.
גם אני שמעתי דברים טובים על ריביירה
17/04/2016 | 06:49
1
47
מתכננים להזמין ארונות בקרוב ולבקר בחנות לראות אם אפשר למצוא שם את הארון המתאים עבורנו. זה חלק מהתכנון לחופשת פסח מקוה שיצא לפועל.
תודה (מרוכזת) לכולכן
17/04/2016 | 09:12
57
ריביירה ואידיאל הם באמת שמות שעלו - נבדוק אותם.
עם רהיטי דובל'ה (אייס) היה לי נסיון לא טוב (שולחן מחשב שביום בהיר אחד אחד המדפים שלו קרס על הראש שלי ). 
 
חם בתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
14/04/2016 | 14:17
10
סופ"ש נעים!
את כל האייטמים שבכתבה תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שלנו-
אז למה אנחנו עובדות כל כך קשה?
11/04/2016 | 07:55
21
371
מצרפת קישור לכתבה מרתקת בנושא הזה. היא סוקרת את ההתפתחות ההיסטורית של מקום העבודה בחיינו, ואת הקשר המאוד הדוק היום בין קריירה לחיים הפרטיים

אני מוצאת אותה נכונה ב-100%. תוהה איך אתן תראו אותה:

https://www.1843magazine.com/features/why-do-we-wo...  
מי זה "אנחנו"
11/04/2016 | 13:42
9
94
תודה על תגובתך המושקעת והמעשירה
11/04/2016 | 19:48
8
310
נדמה לי שהיא מתאימה יותר לשרשור למטה על פסח ע"ע: "רשע, מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם. לכם - ולא לא". אחלה שרוח החג כבר שורה עליך.
 
על כל פנים, כותבת המאמר, שסקרה את ההיסטוריה של שוק העבודה, סבורה שמדובר בתהליכים חברתיים גורפים, להבדיל ממקרה אחד ספציפי של דבי12.
12/04/2016 | 07:22
7
244
בטח שלא נכנסות לכאן כותבות חדשות כי מי שכבר מעיזה חוטפת פטיש 5 ק"ג על הראש.
 
אני הרשע?... נראה לי שרוח החג שורה גם עלייך...
אחרי שקוראים על הסיבובים בעולם שדבי עושה במסגרת העבודה
12/04/2016 | 09:21
6
257
ואחרי כל ההשקעה שלה כאן, לכתוב לה (גם אם זה היה ציני או ברצון להצחיק), "מי זה אנחנו? בניק חדש של אחת שלא עובדת קשה- זה בהחלט מרגיז ומעליב.
 
תחשבי איך את היית מגיבה אם מישהו בניק בדוי בשורה אחת היה מזלזל ומבטל את העשייה שלך.... היית שולחת לו פרחים ? 
 
<ואנחנו מאוד משתדלות לענות יפה לחדשות>
12/04/2016 | 10:01
5
255
עובדתית הסטטיסטיקה מדברת על כך ש*רוב* הנשים (בישראל) עובדות פחות מ-35 שעות בשבוע (או שאינן עובדות כלל), כלומר: רוב הנשים אינן עובדות קשה בטח ובטח לא ברמה של דבי (שבכלל לא ניסיתי להעליב אותה. להיפך: ניסיתי להגיד שרוב ה(א)נשים אינם/ן עובדים כך ולא מסוגלים/ות לעבוד כך).
ככה שמה שכתבתי היה עובדה - מי זה "אנחנו"? הלא רובן המכריע של הנשים לא עובדות קשה.
 
אני אשמח לקבל קישור לסטטיסטיקה הזו
12/04/2016 | 11:07
175
כי רוב הנשים בסביבתי לגמרי עובדות קשה.
עובדתית? סטטיסטית? מאיפה את מביאה את הנתונים האלה?
13/04/2016 | 08:47
3
123
אפשר קישור למקום שממנו את מביאה את הנתונים האלה? 
הנשים שאני מכירה וסובבות אותי עובדות יותר מ-35 שעות בשבוע. 
לא ממקום של לריב או להתווכח כאן בפורום באמת בשביל לדעת.
 
 
חכם, רשע, תם, שאינו יודע לשאול
13/04/2016 | 09:12
2
181
מצרפת מסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבינלאומי 2016 (לפני כחודש). מתוכו הנתונים הרלוונטיים נמצאים בעמוד 4:
אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של נשים הינו 59.1%.
67.6% מכלל המועסקות עובדות עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע).
מכאן שכ-40% מהנשים (=67.6% מתוך 59.1%) עובדות יותר מ-35 שעות בשבוע.
מכאן שכ-60% מהנשים (=רוב הנשים) עובדות פחות מ-35 שעות בשבוע.
 
אני מניחה את המזוודה שלי (=I rest my case )
לדעתי, אחד הנתונים המדהימים במסמך הזה הוא
13/04/2016 | 23:41
1
141
אחוז האמהות העובדות:
אחוז האימהות הנשואות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-75.0%. 77.5% בקרב אימהות לילד אחד, 78.9% בקרב אימהות ל-2 ילדים ו-62.5% בקרב אימהות ל-4 ילדים או יותר.
 

אני שואלת את עצמי האם משרה של מורה היא יותר מ 35 שעות?

 
<מאיפה הנתון שרק 59.1 מהנשים משתתפות בכח העבודה? באילו גילאים מדובר? כי חלק מהסטיטיקות מדברות על נשים מגיל 15 ובגילאים 15-20 ברור שמרביתן לא עובדות במשרה מלאה ואם נשים יוצאות לפנסיה לפני גברים זה גם מעוות את אחוז ההעסקה מתוך הכלל....>
 
 
 
 
 
גם אותי תפס במסמך % האמהות העובדות
14/04/2016 | 07:02
94
אחוז מרשים ביותר ואז שאלתי את עצמי באמת האם הנתונים באמת משקפים את המציאות כמו שכתבת.
צריך לקחת גם בחשבון שבגילאי 20-25 אחרי צבא טסים לחו"ל אז יש תקופות שלא עובדים וכשלומדים באוניברסיטה אי אפשר לעבוד במשרה מלאה בדרך כלל אז.
 
אני מתנצלת
12/04/2016 | 11:30
4
259
אני קוראת המון באנגלית בעבודה, ולא בא לי לקרוא טקסט ארוך למדי באנגלית למטרות "בידוריות". אפשר תקציר?
כן ודאי - הנה תקציר בגוף הסרט
12/04/2016 | 17:19
3
223
זה מתחיל שכשהיא היתה ילדה היא חשבה שאבא שלה עובד הרבה שעות. היתה לו חברת רואי חשבון בבעלותו והוא מאוד אהב את העבודה שלו.
 
אבל יחסית להיום - הוא לא עבד קשה.... יש שם נתון ש 1/3 מהגברים בעלי השכלה אוניברסיטאית בארהב עובדים כיום 50 שעות בשבוע, ועו"ד "יוקרתיים" (אין לי מושג מה ההגדרה - כתוב elite) עובדים בממוצע 70 שעות בשבוע, כל שבוע בשנה
 
בתחילת המאה ה-20 העובד הממוצע עבד 60 שעות בשבוע. ואז החלה צניחה. בשנות החמישים של המאה ה-20 זה כבר היה 40 שעות בשבוע בממוצע [לגברים. האישה הממוצעת לא עבדה מחוץ לבית].  
 
בין 1930 ל- 1970 (או שנות השבעים באופן כללי) הצניחה המשיכה
[ולכן הכלכלן קיינס בשנות ה 1930 צפה שבימינו יעבדו בערך 15 שעות בשבוע]
 
אלא שאז באזור שנות ה-70 חלה תפנית ושעות העבודה הממוצעות לעובד/ת חזרו לעלות. היא מדברת של 60 שעות בשבוע אצל כל אחד מבני זוג נשוי
 
והיא מנסה לחשוב מה הסיבות היא מסבירה דברים כמו
 
1. פערי השכר גדלו מאוד בין עובדים בעלי הכנסה גבוהה לכאלה עם פחות כישורי עבודה
2. הפנסיות הממשלתיות הולכות ונעלמות
3. אצל הרבה אנשים העבודה היא חלק חשוב מאיך שהם מגדירים את עצמם ואת מטרתם בחיים. בעוד שבעבר כשהיא היתה ילדה, אבא שלה עבד "כדי להרוויח כסף" אצלה העבודה היא חלק ממי שהיא בעיניה. וההורים שלה לא מבינים את זה.
4. "מירוץ העכברים" למימון בית/דירה, רכב טובים יותר או חינוך טוב יותר לילדים (בי"ס פרטי - זו כתבה אמריקאית)
5. אצל העובדים הרבה שעות העבודה היא חלק מהכיף שלהם
6. הסמארטפנים טשטשו כל גבול בין שעות עבודה לשעות פנאי
 
הכתבה לא נכתבה בלשון נקבה (באנגלית אין זכר/נקבה לשמות עצם). אני כתבתי בלשון נקבה פשוט כי רוב הקוראות פה הן נשים, כך נדמה לי לפחות.
 
מצאתי את הכתבה מעניינת, בין היותר בסטטיסטיקות שלה (לא ידעתי על הצניחה בשעות בין 1900 לשנות השבעים והעליה ההדרגתית מאז)
 
מן הסתם זו כתבה אמריקאית עם נתונים אמריקאיים. אבל העולם בימינו די מחובר. ולתחושתי גם בישראל אנשים עובדים מאוד קשה ואין הפרדה בין החיים הפרטיים לעבודה
"Why Do We Work so Hard" זו הכותרת של הכתבה
12/04/2016 | 17:28
126
ולכן גם הכותרת (הלא מקורית) של הפוסט פותח השרשור הזה
תודה על התקציר
13/04/2016 | 09:04
1
92
קודם כל חידשת לי כמו גם לך לגבי הצניחה בשעות העבודה שהיתה במאה הקודמת.
כמו כן חידשת לי לגבי שעות העבודה בארה"ב, כל היום מדברים כאן כמה שהישראלי עובד מלא שעות ובאף מדינה בעולם לא עובדים קשה כמו פה ולפי המאמר אני רואה שגם בארה"ב עובדים הרבה שעות.
 
אצלי כשאני בבית אין עבודה. נדיר שיש במקרים מיוחדים וכמובן אם החלטתי ביום מסוים לעבוד מהבית שזה גם נדיר אבל אז כמובן שאני מרוכזת במחשב. האיש לעומת זאת ממשיך לפעמים עם הטלפון אחרי שחוזר הביתה. אני בדרך כלל אומרת לו מספיק (וגם הוא מעדיף כמובן להתעלם והרבה פעמים מתעלם), חזרת הביתה מוקדם תנצל את היום ותהיה איתנו.
ברור שיש מרוץ אחרי הכסף מצד אחד אבל יש גם המון בנושא של הגשמה אישית במיוחד אצלנו הנשים לעומת פעם לדעתי שנשים ישבו בבית היום אנחנו רוצות להתפתח ולהיות עצמאיות לא כמו שהיה בדור הקודם.
לי מאוד חשובה עצמאות כלכלית ולכן אני לא רואה את עצמי לא עובדת, יותר/פחות היו לי תקופות שונות ומגוונות. כמו שכתבתי כאן פעם כשהאיש היה יותר פנוי אני השקעתי יותר בעבודה. היום כשהוא פחות פנוי אני דואגת ליותר שעות בית להשקיע בילדים.
 
מסכימה איתך בהכל - רק לגבי ה"דור הקודם"
13/04/2016 | 22:22
71
נראה לי שזה יותר 2-3 דורות אחורה, לא רק דור אחד.
 
מסתכלת על המשפחה האישית שלי - לאמא שלי יש (ותמיד היתה) קריירה. וכך גם לרוב האמהות של חברותי לכיתה
 
סבתא אחת שלי סיימה לעבוד אחרי שנישאה אבל זה לדעתי גם כי היא אהבה מאוד את "תרבות הפנאי" שלה (שזו דרך אוהבת לתאר אותה ). אבל לסבתא אחרת היתה עבודה במשרה מלאה, ואני רואה קרובות משפחה בנות דורן שבהחלט היתה להן קריירה (למשל, אחת היתה רופאת משפחה, אחרי שזכתה לשרוד קריירה מוקדמת יותר כרופאה של הפרטיזנים ביערות...)
 
ארה"ב יחסית שמרנית בעיני - אז לדעתי ארה"ב של שנות החמישים של המאה העשרים (עליה כתוב בכתבה) מקבילה אולי לשנות ה 20-30 של המאה העשרים באירופה. אבל זו רק התחושה שלי.
אני חושבת שאנשים עובדים קשה כי זו הנורמה שהורגלנו
13/04/2016 | 13:30
5
177
אליה ויש איזושהיא מחשבה ששעות ארוכות= תפוקה טובה, מה שלא בהכרח נכון ואפילו לרוב הפוך כי כשעובדים הרבה שעות- מתעייפים והתפוקה בהתאם לעייפות.
 
העבודה אצלי מאוד משתלטת על החיים כי האופי שלה הוא כזה:
כגננת אני כל הזמן לומדת אפילו פה בפורומים, לא סתם אני פעילה בכל פורומי ההורים-זה מתוך רצון ללמוד ולשמוע את הצד של ההורים ולמדתי המון לאורך השנים ולו רק מקריאה. רק בשנים האחרונות אני התחלתי להרגיש בנוח להגיב למרות שאני לא הורה בעצמי.
 
העבודה משתלטת כי למרות שיש לי הכל מוכן, אני אוהבת תמיד לחדש ולבטא את היצירתיות שלי ולכן אני גם תמיד מכינה ויוצרת עוד ועוד פעילויות, משחקים וכו'.
אני כל הזמן חושבת על הגן, אין שבוע שאני לא מבקרת בחנות ציוד יצירה למרות שיש לי סוג של חנות יצירה בבית- תמיד צריכה משהו
 
אגב לגבי שעות עבודה:
בארץ בעלי היה חוזר מאוד מאוד מאוחר, לא היה שום כבוד למשפחה וניצלו את העובדה שאין לו ילדים. ידעו על הטיפולים שלנו ובקושי אישרו לו ימי חופש במידת הצורך-כל הזמן עשו לו בעיות. אני זוכרת שעשיתי הזרעה בארץ ותוך כדי הפריעו לו עד שהוא סגר את הנייד למרות שהבוס ידע שאנחנו שם ולא ביום כיף...
 
פה זה כל כך אחרת. אז נכון הוא לפעמים מגיע מאוחר אבל לרוב מגיע בשעות סבירות לגמרי. פה רק אמרנו על הטיפולים והורידו לו נסיעות לחו"ל ואפילו ביטלו לו נסיעה שהוא כן הסכים אליה ודאגו להביא את הלקוחות לפה כי היינו בשלב ההזרקות והייתי חייבת אותו לצידי (קצת בעייתי למצוא מי שיזריק לי בישבן בלילה) והם הבינו את זה וכל מה שצריך מצידם-מתקבל במיידי.
 
 
אני מסכימה איתך לגבי התפוקה/שעות
13/04/2016 | 22:26
4
101
לגבי שעות העבודה של בעלך - סקרנית אם מדובר במקום עבודה פרטי (ובאותה החברה?) בשני המקומות או שאולי זה גם הבדל רלוונטי.  ואולי התפקיד הנוכחי שלו בהגדרה פחות תובעני?
 
 
לפעמים שעות העבודה המקוצרות נובעות מאיך מציגים את העניין
13/04/2016 | 23:21
96
כשבעלי היה במקום העבודה הקודם והבנו שאחת לשבוע באופן שגרתי הוא יצטרך לצאת מוקדם כדי לאסוף את הילדים, הוא ביקש שיאשרו לו את זה (זה לא היה קיצוץ בשעות כי הוא היה משלים את השעה וחצי בימים אחרים) והסתכלו עליו בעין עקומה.
במקום העבודה הנוכחי, הוא הציג את זה כעובדה בראיון העבודה וקבלו את זה לגמרי בהבנה ויותר מזה, במקום העבודה הנוכחי , פעם בשבוע ביום קבוע סוגרים את המשרד מוקדם כדי שהעובדים יהיו עם בני משפחותיהם (זה מנהג שבעלי הבית התחילו והעבירו גם לעובדים).
 
אותה חברה, תפקיד יותר משמעותי לעומת בארץ
14/04/2016 | 01:49
2
118
פשוט יש יותר חשיבה על המשפחתיות ומאוד באים לקראת העובד כי חשוב להם שהעובדים ירגישו טוב שם.
אני חושבת שזה בעיקר תלוי בבוס שיש לו היום לעומת הקודם
14/04/2016 | 06:38
1
93
בעבודה הקודמת שלי בנסיונות להפוך לאמא היה לי בוס זוועתי ודוחה בהבנת העובד. לא הבנתי עד כמה רק אחרי שעזבתי. למזלי אחרי שהפכתי לאמא הוא החליט להפטר ממני.  הגעתי למקום הנוכחי עם בוס אנושי מקסים מכיל ומבין. שמבין שלא רק לו מותר שתהיה משפחה אחרי שעות העבודה (והוא כבר סבא),  גם לי יש משפחה.
 
דוגמא- אצל הבוס הקודם אם הייתי באה חולה לעבודה הוא היה דורש ממני לעבוד יום מלא ולא מבין שאני לא מרגישה טוב. הבוס הנוכחי מבין אותי במצבים כאלה ומקבל שאתן לו 1/2-3/4 יום. עדיף חלק מכלום הוא בטח אומר וצודק ב-100%.
לצאת מוקדם זה לא חכמה, אני מתחילה מוקדם ומסיימת מוקדם כי אני מקבלת את הילדים אחרי המסגרות.
בהחלט תלוי בבוסים
14/04/2016 | 13:38
90
אצלי בעבודה מקבלים את העדרויות שיש לי אבל כמובן שיש הרבה דברים לא חוקיים שקורים שם כמו במקום להוריד ימי מחלה -מורידים לי שכר.
בשלב מסוים כבר התייאשתי להעיר ולדרוש שישנו את זה ופשוט זרמתי בשקט כי פחדתי שעוד יכריחו אותי להגיע אחרי החזרה כי זה מה שהבוסית שלי קבעה בהתחלה ואני הצבתי עובדה שיומיים אחרי החזרה אלה יומיים קריטים ובהנחיית הרופא שלי אני נחה בהם. כל הזמן היו מלחיצים אותי....
אבל מצד שני, כן נתנו לי כל מה שצריכה והבינו למשל שלא יכולה להרים ילדים ולא נתנו לי להרים ילדים- להיפך כל הזמן התעצבנו אם הרמתי כדי להושיב עליי וניסו להגן עליי וכל פעם שהיה הריון כימי או הטיפול נכשל- קיבלתי הרבה חיבוק והבנה מצד החברות לעבודה.
 
הפעם הבאה שאעשה שאיבה והחזרה תהיה כשאני בחופש מוחלט כך שאני באמת מקווה שזה יתרום להצלחה .
Book Club- הספר "כאב"/צרויה שלו
02/04/2016 | 14:17
1
88
קצת על הספר:
הספר נפתח בכאבים שחזרו לתקוף את איריס עילם שנפצעה בפיגוע טרור כעשר שנים לפני שהעלילה מתרחשת. איריס, בשנות הארבעים לחייה, אמא לשני ילדים בוגרים ומנהלת בית ספר מצליחה.
איריס  פונה למרפאה לכאב ולתדהמתה הרופא שניכנס לחדר הוא לא אחר מאשר אהוב נעוריה שזנח אותה לאנחות לפני כשלושים שנה.
 
חידוש הקשר עם איתן מעמיד אותה בפני דילמה. היא צריכה לבחור בין שלמות המשפחה לבין אהוב ליבה, ובד בבד היא מנסה להציל את בתה עלמה מידי בחור שמשדל אותה לקיים יחסי מין עם זרים לצורך תיקון הנפש.
שאלה ראשונה במסגרת הבוק קלאב
02/04/2016 | 14:20
148
האם לדעתכן הספר מדבר על כאב או דווקא על הזדמנות שנייה
איך הדמויות של איריס ועלמה גדלו דווקא מתוך הכאב שהן חשו
 
שאלה לגבי דמי לידה - ביטוח לאומי
10/04/2016 | 10:19
2
108
שלום לכולן,
רוצה להתייעץ לגבי דמי הלידה שקיבלתי.
ילדתי את בתי הראשונה בפברואר. אני עובדת שכירה ומקום עבודתי העביר לביטוח לאומי פירוט של 3 המשכורות המלאות האחרונות (נובמבר-דצמבר-ינואר).
בחודש נובמבר הייתה לי משכורת גבוהה מהרגיל בגלל הרבה שעות נוספות שעשיתי, ובחודש דצמבר המשכורת הייתה גבוהה מהרגיל עקב מספר החזרים שהייתי זכאית להם (אחזקת רכב והשתתפות בשכר לימוד). בחודש ינואר המשכורת הייתה הבסיסית ביותר שלי.
כיוון שהיו פערים גבוהים בין המשכורות - ביטוח לאומי החליטו לשלם לי את דמי הלידה לא לפי ממוצע אלא לפי המשכורת הנמוכה ביותר.
כעת אני רוצה להגיש תביעה לחישוב מחדש (אני יודעת שההחזרים לא אמורים להיכלל בדמי הלידה, אבל שעות נוספות כן) אבל אני חוששת שמא הפירוט שאביא להם מהעבודה יגרום להם לעשות איזשהו בירור מעמיק ולמצוא דרך במקום להוסיף לי כסף להוריד לי. אני יודעת שזה נשמע תלוש אבל עם ביטוח לאומי אני מלכתחילה מגיעה חשדנית.
למישהי היה ניסיון דומה? יש לכן איזשהן המלצות בנידון?
המון תודה מראש!!
 
את בטוחה שזה התשלום הסופי?
10/04/2016 | 18:12
77
אצלי היה משהו די דומה - באותה תקופה המשכורת שלי היתה משתנה מחודש לחודש (בגלל עמלות), וביטול לאומי שילם קודם כל לפי משכורת הבסיס, בצירוף הודעה שהם בודקים את ההפרשים, ולאחר זמן מה הם שלמו גם את ההפרש. 
במקרה שלי הגיעה חשבת חדשה לחברה שראתה את המספרים
10/04/2016 | 23:11
108
שהוגשו בדיעבד, וראתה שהמשרד הגיש הצהרות על משכורת נמוכה יותר (ענייני ברוטו/ רכב שלא חושבו וכד') ושלחו מכתב לבט"ל עם עדכונים.
אחרי תקופה קבלתי את ההפרשים.
אבל 
4.5 שנים אחרי, מס הכנסה נזכר שבט"ל שילם לי בלי שהפריש מס הכנסה ודרש את החלק שלו בחזרה  (עדיין יצא שקבלתי סכום).
 
בקיצר, מציע לך להתייעץ עם החשבות אצלכם, אולי יש להם ניסיון.
 
איך היה השבוע שלי
07/04/2016 | 19:31
25
28
משהו קטן וטוב
07/04/2016 | 19:32
11
37
השבוע חגגנו ימי הולדת לשני הגדולים
08/04/2016 | 10:27
2
124
בתאריך הלועזי הם בימים עוקבים.
זה מאוד כיף לקבל שיחות עם ברכות מהמשפחה שמגיעות יום אחרי יום
מזל טוב!!
09/04/2016 | 22:46
12
מזל טוב
10/04/2016 | 06:25
3
סגרתי חוזה עבודה עם ביה"ס ממש נחשב
08/04/2016 | 13:00
6
225
לפחות יש משהו אחד סגור בחיי, הכל קצוות פתוחים.
האמת שמאוד הפתיעו אותי, כנראה שממש התלהבו כי לא מפסיקה לקבל מיילים מכל הגורמים המנהלתיים שם שהם שמחים שהצטרפתי אליהם וגם העבירו את המסר דרך גורמים אחרים. כיף ומלחיץ אחד .
 
מה שבטוח, זו תהיה פעם ראשונה שאני עובדת במקום רציני כזה ולא גן -הכל מאוד מסודר וזה כל כך טוב לי.
 
יפה! בהצלחה!
08/04/2016 | 13:09
16
איזה יופי!! בהצלחה רבה!
09/04/2016 | 22:46
7
תודה
09/04/2016 | 23:18
8
מעולה
10/04/2016 | 04:07
63
מקום עבודה מסודר מקנה הרבה שלוות נפש (לפחות לחננות כמוני)
מעולה בהצלחה
10/04/2016 | 06:27
1
11
תודה גם לכן, דבי ועדיקים
10/04/2016 | 14:29
12
יש רהיט חדש דיאטה שמצליחה ודייט זוגי
10/04/2016 | 06:40
107
כל משימה שמושגת בדירה היא התקדמות מבחינתי.
האיש התקשר באמצע שבוע שמצא מזנון לחדר מחשב בעלות מגוחכת. אמנם מתצוגה אבל מה זה משנה.
בנסיונות נואשים מצא מישהו שיעזור לו להוביל אותו הביתה. עכשיו שוב יש בלגן קטן כי עוד לא הספקנו לסדר ואמורים לקבל את שאר הריהוט לחדר עד פסח אז שוקלת אם בכלל כדאי לסדר בינתיים או לחכות.
התחלתי לפני כשבוע דיאטה ושמחה שאני מצליחה לעמוד בה. צריכה לרדת והמון מקווה שהפעם אדע גם לשמור על המשקל אחרי ולא לעלות הכל שוב.
בשישי היה לי דייט בבוקר עם חברה שהיה מוצלח ביותר. בערב בוטלה ארוחה משפחתית ויצאנו אני והאיש. היה כייף מאוד. שמחה שהתחלנו לצאת יותר בזמן האחרון זה בהחלט עושה לנו טוב.
 
שבוע מאוד מתוח...
08/04/2016 | 13:07
4
227
הייתי כל השבוע מאוד במתח כי יש הרבה דברים לסגור ולעשות והכל בבת אחת נהיה עם סימן שאלה.
היה לי מאוד קשה להסביר את המצב בגן -קיבלו את זה בצורה יחסית סבירה. אני ממש מקווה שאספיק להגיע בזמן לפני סוף שנה. ממש עושה הכל כדי שזה יקרה. סיטואציה מאוד לא נעימה...
 
מול זה גם היו הרבה מחשבות לגבי מה הלאה מבחינת הקריירה וממש שמחה שסגרתי את הנושא של עבודה לשנה"ל הבאה. ממש מרגש!
 
וזהו, עכשיו צריכה רק לסגור טיסה ולהתחיל להכין הכל לגן (מכינה תוכנית עבודה וכל מה שצריך למי שמחליפה אותי) ובעיקר להתכונן נפשית להגעה לארץ לבד, לטיפולי שיניים ולכל מה שמסביב.... די בלחץ.
מקווה שהכל יסתדר הכי נכון שאפשר במסגרת האילוצים
09/04/2016 | 23:07
1
14
תודה
09/04/2016 | 23:17
69
משתדלת לעשות את המיטב כדי להקל, כבר יומיים מכינה דברים שלא ירגישו אפילו בחסרוני ממש מהבסיס-מערכי שיעור, דברים ליצירה, פעילויות, אביזרים וכו'...
בהצלחה בטיפולי שיניים
10/04/2016 | 06:31
1
89
עברתי המון טיפולים בשנים האחרונות מבינה אותך. וזה שאת צריכה לבוא לפה ולעזוב שם הכל זה בטוח לא פשוט.
שיעבור בקלות.
אולי תצליחי להפגש איתנו כשתהיי פה 
בשמחה
10/04/2016 | 14:32
86
אני עוברת טיפול מקיף כל כמה שנים ועדיין זה יותר מלחיץ אותי מכל טיפול פוריות שעוברת, ברמת הרעד...
הבעיה שראיתי שיש בעיות אבל בגלל טיפולי הפוריות כל הזמן דחיתי ועכשיו זה ממש קריטי- אני כבר מתקשה לאכול כי פוחדת שאיזה כתר או משהו יעוף שם... שונאת טיפולי שיניים.
 
 
התחיל בשמחה עם ימי ההולדת
08/04/2016 | 13:24
3
253
לשני הגדולים. הם מאוד התבגרו בשנה החולפת ולפי הבגדים אני רואה כמה הם גדלו .
ולהבדיל
היום הייתי בלוויה של מנהל פרויקטים שעבדתי איתו בשש השנים החולפות במספר פרוייקטים. איש מיוחד עם גישה חיובית ולקיחת אחריות בחיפוש אחרי הפתרון שיחסר בנוף בענף שבו זה לא הסטנדרט.
אלה החיים
09/04/2016 | 23:09
83
ולמרות זאת,
זה לא מפסיק להפתיע.
הערבוב
באמת מצער
10/04/2016 | 04:09
80
תמיד איכשהו אצלי בראש, אם מישהו נפטר, ראוי שהוא יהיה "פנסיונרים".  כי אנשים שעובדים עדיין  לא אמורים למות <לא שמלאך המוות מקשיב לי....>
10/04/2016 | 06:29
10
ואז וכרגיל תשישות בסוף
10/04/2016 | 04:13
2
147
בנוסף - קר פה מאוד יחסית לעונה, ה-  מכרסמת כל מה שנקרה בדרכה.
 
לסיכום: שבוע הבא יהיה יותר טוב. חייב להיות
קור למרות שאני שונאת אתמול היה פה בדיוק ההפך
10/04/2016 | 06:35
1
112
שרב כזה נוראי שנגמר בערב בסופת אובך מגעילה ונוראית.
את טסה המון מהעבודה שלך נכון? באיזו תדירות? האם הטיסות תמיד למקומות רחוקים או שיש לך גם טיסות ליעדים קרובים יותר? נשמע לא פשוט בכלל ומעייף מאוד.
מאחלת לך שבוע קל יותר שבוע הבא.
 
כן - טסה הרבה
11/04/2016 | 07:58
90
בארבעת השבועות האחרונים הייתי בנסיעות 3 מתוך 4 שבועות. אבל זה היה חודש קשה במיוחד.   
 
בד"כ טיסות ארוכות. אם יש לי מזל אז לאירופה (בערך 7-8 שעות טיסה) ואם פחות מזל אז אסיה (בערך 12 שעות טיסה פלוס מינוס). האמת היא שבאופן פרדוקסלי אסיה יותר קל אי אפשר לדפוק שינה של 10 שעות בטיסה (קל לישון כשעייפים)
מצד שני כשמגיעים הפרש השעות לשם הוא בערך 12 שעות
 
השבוע לא נוסעת לשום מקום (חמסה) וגם בשבוע הבא לא.
עמוס מאוד מרגישים שאוטוטו פסח
10/04/2016 | 06:41
91
המזג אויר השתפר ואנחנו הרבה בחוץ אחה"צ, מה שהופך את היום למעייף יותר. לפחות הילדים נהנים מאוד.
 השבוע המזג אויר משתגע אז מקווה שנהיה יותר בבית.
יש לי גם המון דברים לעשות בבית פשוט אין לי כח. מקוה שחופשת פסח תעזור לי לסגור קצוות ולהתקדם בנושא הבית.
לא קשור, אבל זקוקה לייעוץ עו״ד לענייני משפחה
09/04/2016 | 07:41
1
168
אני גם אחרי לידה וגם לפני...
זקוקה לייעוץ בבעיה משפחתית מורכבת 
אשמח אם יש פה מישהי שתוכל לתת ייעוץ ראשוני בפרטי
 
תודה
 
 
 
מדוע בעצם לא להתייעץ בפורום?
10/04/2016 | 04:14
109
זה לא שניק שלך עלול לזהות אותך.....
אז איפה אתן בליל הסדר/פסח?
05/04/2016 | 00:50
17
140
אמנם הוא יוצא מאוחר השנה, אבל עוד לא קם ה-%$#$# שיעצור את הזמן.

אז איפה אתן בליל הסדר?

ומה דעתכן על חג המצות? (מחבבות/שונאות/אדישות/לא-חוגגות אותו כלל - זה גם ז'אנר... כמו שלמדתי כשהתחתנתי)

איזה ליל סדר זכור לכן כמוצלח במיוחד?

ואיזה מהם זכור לכם כ"נפילה"?

האם כבר יצאתן מעבדות לחירות או שאתן עוד בדרך/במדבר?

איזה ממאכלי הפסח חביב עליכן ואיזה ?

אתן מוזמנות להוסיף עניינים כיד המצות הטובה עליכן...

** גם סמויות מוזמנות לענות. אפשר גם בתור "אורחת"....
ליל סדר וחג הפסח
05/04/2016 | 08:43
183
את הסדר השנה עושים עם המשפחה של האיש.
עוד לא יודעת באיזה פורמט נהיה, מי עוד מגיע והאם לא נזמין אותם בכלל אלינו השנה.
עד לפני שנה בערך המשפחה שלו היתה עושה סדר למשפחה המורחבת ואז היינו מלא אנשים ילדים וטף. עכשיו זה בפורמט צנוע יותר, רק המשפחה הגרעינית של האיש.
אני אוהבת את פסח כי אני אוהבת מצות לצערי הרב. כי ממש בימים אלה מתחילה דיאטה וצריכה לרדת המון ולא יודעת איך זה יעבוד עם המצות האלה. מזל שיש גם פריכיות כי אותן אני אוהבת מאוד וכנראה שהשנה אסתפק בהן בעיקר.
לא זכור לי סדר מסויים אבל זכור לי שבילדות קרוב משפחה שלנו היה מתחפש לאליהו הנביא כל שנה ובא כאילו הוא אליהו הנביא לסעודת הפסח. 
בסדר לפני כמה שנים הייתי קצת אחרי לידה, עשינו סדר המוני עם המשפחה ונלווים שכל אחד הביא איתו. כל הסדר סבלתי מצרבת נוראית זוועתית וכמעט ולא ישבתי עם הסועדים אלא שכבתי בחדר סמוך. זה היה נורא. בכלל שכחתי מיזה רק לבקשתך נזכרתי בסדר הנוראי הזה.
אני חושבת שאף פעם לא אצא מעבדות לחירות אבל צריך ללמוד לשחרר ועל זה אני עובדת ולומדת כל הזמן.
כמו שכתבתי אני מאוד אוהבת מצות וגם גפילטע (מתגעגעת לטעם של הבית ואין לי אותו יותר לצערי) וכמובן קניידלך. הילדים שלי מחכים כל השנה לפסח ללביבות מצה שאני מכינה להם.
וכמובן איך אפשר לשכוח שבוע שלם של חופש איזה כייף. אולי סופסוף נצליח לקנות כמה רהיטים לבית. לאט לאט הכל מסתדר לנו בסוף. איזה כייף.
סקר תמים עם שאלות מוקש
05/04/2016 | 18:09
199


אז איפה אתן בליל הסדר? אצל אמא שלי. איזה כיף!
ומה דעתכן על חג המצות? (מחבבות/שונאות/אדישות/לא-חוגגות אותו כלל - זה גם ז'אנר... כמו שלמדתי כשהתחתנתי). אני אוהבת. חג של אביב. אצל ההורים שלי היה תמיד כשר לפסח בגלל המשפחה המורחבת. כשהיינו ללא ילדים היתה הגישה מהבית של בעלי - לא שומרים. עכשיו עם הילדים, אנחנו משתדלים לשמור אבל בלי הנקיונות הפסיכיים.

איזה ליל סדר זכור לכן כמוצלח במיוחד? ליל סדר אצל דודה שלי כשאת קריאת ההגדה עשינו בפינת ישיבה סביב עורך הסדר וכשהילדים יושבים על מחצלת סביבו. תוך כדי, נשאלו שאלות מההגדה והבן שלי שהיה יחסית צעיר (ומהחינוך החילוני לעומת משתתפים אחרים) ידע לענות על מרבית השאלות ועשה לנו נחת.
אח"כ הסבנו לשולחן ואכלנו את הדגים של דודה שלי <יותר מזה לא צריך>.

ואיזה מהם זכור לכם כ"נפילה"? אצל חמותי. תמיד יש ריב בסוף . הבן שלי כל שנתיים מנסה לשכנע אותנו שלא נעשה שם ....

האם כבר יצאתן מעבדות לחירות או שאתן עוד בדרך/במדבר? כנראה עוד במדבר. עובדת קשה . אני אנוח רק בפנסיה

איזה ממאכלי הפסח חביב עליכן ואיזה  ?כמעט הכל: מצות, חרוסת, ביצים, חמאה וגבנ"צ, עוגיות יין, עוגיות בוטנים, מצות מטוגנות, מצות בקפה ובטח עוד יש הרבה .....

אתן מוזמנות להוסיף עניינים כיד המצות הטובה עליכן...
 אחותי כבר מתלוננת שיהיה משעמם, כי נהיה במתכונת מצומצת של רק אמא שלי, אחיי וחמותי (סה"כ 13 איש). ניסיתי לרמוז לה שלהכין ארוחת חג זאת הרבה השקעה ואם נגדיל את הפורום תדרש עזרה אבל לא ממש הצלחתי.
 
אצל אמא
06/04/2016 | 15:24
132
אבל עם גיסי ומשפחתו וחמותי כבר חג שני של איחוד משפחות. בעבר הייתי אצל החצי אלא אם אמא שלי אירחה אבל מאז שסבא שלי נפטר יש יותר גמישות באירוח. אני מופקדת על עיצוב השולחן היות ושתי אחיותיי הרווקות הצליחו להתעופף לחו"ל כמה ימים לפני.
 
אני אוהבת את ההווי של ליל הסדר, המסובין וכו. אוכל זה תמיד טוב (ויש דברים שמפציעים רק פעם-פעמיים בשנה). סיפור ההגדה עצמו לא משהו אבל נהנית בגדול מהקריאה והשירה. החופש ארוך מדי. במצות לא נגעתי שנים.
 
ליל הסדר הכי מוצלח זכור לי כ"מרד ליל הסדר" אי שם בשנות הטיפש עשרה שלי. אני ואמא שלי ארגנו סדר אצל סבתא שלי ורק יומיים שלושה לפני הודענו לבעלה שחוגגים שם. זה היה מחטף רציני (כי עשרים שנה היה נהוג המשפט "מה אם זה החג האחרון של סבא"), הוא ישב בפרצוף חמוץ כל הערב אבל זה זכור גם אצל אחיותיי שהיו ילדות כסדר מיוחד ומופרע.
 
כנפילה יש רבים מדי...
 
מעבדות לחירות - אני מניחה שתלוי במה. בחלק יצאתי ובחלק אני עוד בדרך...
 
שונאת מצות, מתעבת כבד קצוץ. מאוהבת בקניידלעך ובגפילטע פיש (בלי גזר וג'לי רוטט).
 
 
פסח
06/04/2016 | 16:57
152
* איפה אתן בליל הסדר/פסח? אצלי בבית, עם המשפחה הגרעינית + אמא שלי.

* ומה דעתכן על חג המצות? חולה עליו - לגמרי. פסח הוא חגם הבלתי מעורער של עדת הצליאקיים. אז אנחנו פושטים על החנויות וקונים כל מיני דברים נטולי גלוטן במחירים של אנשים נורמליים - אטריות, עוגות, אבקות מרק ושאר מרעין בישין טעימים.

* איזה ליל סדר זכור לכן כמוצלח במיוחד? כל אלה של ילדותי - אצל סבא וסבתא שלי (הזוג היחיד שזכיתי להכיר), עם גפילטע פיש תוצרת בית ודילוגים קלים בהגדה אבל כל השירים בסוף

* ואיזה מהם זכור לכם כ"נפילה"? לפני שנה או שנתיים ארחנו חברים ישראליים והאוכל יצא מזעזע - תפל, פושר, לא אפוי מספיק - בקיצור זוועה. בד"כ אנחנו מכינים אוכל די טעים - לא יודעת מה קרה לנו.  אמא שלי גם היתה ומרבה להזכיר את הזוועה עד היום - מה שעוזר לשמר אותו בזכרון כנפילת ענק.   הערב ההוא היה זוכה בתואר "מכת מצריים" עצמאית משל עצמה.

האם כבר יצאתן מעבדות לחירות או שאתן עוד בדרך/במדבר? עוד בדרך יען כי שפחה חרופה לעבודה שלי. מקווה לשפר את הנושא.

* איזה ממאכלי הפסח חביב עליכן? קציצות גפילטע פיש לא-מצנצנת עם ג'לי רוטט אבל לא הגזר וכמובן לא הראש - בלעכס (סבתא שלי היתה קוראת לג'לי "מרק דגים" אגב - למרות שזה די רחוק ממרק). חזרת. חרוסת.  עוגיות קוקוס. בקיצור - הכל - רק תביאו

* אתן מוזמנות להוסיף עניינים כיד המצות הטובה עליכן.  על מסורת הנקיונות אני מדלגת, בהיותי חלשה בתחום. עדיין יחסית לרמבו אני מסורתית עד מאוד - יען כי הוא גדל בבית שבו הפסיקו לחגוג את ליל הסדר ביום שסבא וסבתא נפטרו, ולדעתי לא קנו שם קופסת מצות מימיהם. 
 
** מזכירה ל"אלה שאינן יודעות לשאול" שמותר לענות....
חג האביב
06/04/2016 | 23:32
109
אז איפה אתן בליל הסדר? השנה אצל אחותי, עם ההורים גם. יהיה כיף.
 
ומה דעתכן על חג המצות? (מחבבות/שונאות/אדישות/לא-חוגגות אותו כלל - זה גם ז'אנר... כמו שלמדתי כשהתחתנתי)
אוהבת את האביב, שונאת את חג הפסח. נתחיל מזה שכחילונית קשה לי לראות את כל המדפים העטופים בניילון בסופר. שמונה ימים שבהם ישראל הופכת לאיראן.
נמשיך בזה שמצות זה לא טעים. אפשר כבר לאכול דיקט, או קלקר, הטעם כנראה יהיה אותו טעם, אבל לפחות בהם אין את כל הקלוריות.
 
איזה ליל סדר זכור לכן כמוצלח במיוחד?
לא מחבבת לילות סדר. שוב, כחילונית כל הריטואלים האלה לא מדברים אלי. לשיר שירים זה נחמד, אבל כל הטקסיות הדתית - לא בשבילי. לכן אני מעדיפה את לילות הסדר עם המשפחה שלי. אצל בעלי קוראים את כללללללל ההגדה, כולל החלק שאחרי השולחן עורך, אלוהים ישמור!
 
האם כבר יצאתן מעבדות לחירות או שאתן עוד בדרך/במדבר?
אני לגמרי חופשיה ומאושרת!
 
איזה ממאכלי הפסח חביב עליכן ואיזה ?
יש חרוסת על פי מתכון שבא מהמשפחה של בעלי, שאפשר להזריק אותה לווריד..... בחסות האגודה לעידוד סוכרת....
 
אתן מוזמנות להוסיף עניינים כיד המצות הטובה עליכן...
מספרים עלי שבליל סדר שנערך כשהייתי בת 4 שתיתי יין והתחלתי לדבר שטויות...
פסח השנה בסימן שאלה...
07/04/2016 | 05:03
189
לא ברור עדיין איפה נהיה
אז איפה אתן בליל הסדר? שאלה טובה לא יודעת עדיין באיזו מדינה אהיה
 
ומה דעתכן על חג המצות? (מחבבות/שונאות/אדישות/לא-חוגגות אותו כלל - זה גם ז'אנר... כמו שלמדתי כשהתחתנתי) אני אוהבת את פסח, אנחנו לא שומרים כשרות אבל כן חוגגת על המצות ומכינה לחמניות פסח וכו'-בשביל הקטע.
 
איזה ליל סדר זכור לכן כמוצלח במיוחד? הממ... ליל הסדר הראשון עם המשפחה של בעלי- היה מצחיק לאללה
 
ואיזה מהם זכור לכם כ"נפילה"? כל סדר במשפחה שלי-זה תמיד נגמר בעצבים...
 
האם כבר יצאתן מעבדות לחירות או שאתן עוד בדרך/במדבר? אני בדרך לחירות...מקווה לפחות.
 
איזה ממאכלי הפסח חביב עליכן ואיזה ? מצברייט או סתם מצה עם חמאה
 
פסח
07/04/2016 | 08:16
110
אז איפה אתן בליל הסדר? 
- המשפחה מתכנסת אצל אחת מאחיותיי.

ומה דעתכן על חג המצות? (מחבבות/שונאות/אדישות/לא-חוגגות אותו כלל - זה גם ז'אנר... כמו שלמדתי כשהתחתנתי)
- אני מחבבת אותו בעיקרון ויש לו פוטנציאל להיות עבורי משהו גם מהנה וגם מעשיר. אך אליה וקוץ בה. אני משתתפת במה שנעשה במשפחתי המורחבת ונהנית מאספקטים מסוימים. אבל מודה שלא לוקחת תפקיד אקטיבי במה שניתן לקרוא התכנית האמנותית. אני מרגישה שהמשפחה המורחבת שלי לא סגורה על עצמה מבחינה מנטלית על העניין של פסח לפחות ב-25 השנים האחרונות. חלק משמעותי ומוביל במשפחה סולדים מהחג באופן עקרוני, ומצד שני רוצים לחגוג אותו, אבל לא בדיוק יודעים איך (ואיך יידעו אם למעשה סולדים ממנו?) אז בוחרים בשיטת ה"מנסים ולא אומרים נואש ומרגישים שלמרות התוכן שאנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים ממנו לפחות ראינו אחד את השני וקשקשנו בכיף והיה אוכל טוב". לי אין פניוּת להתערב בזה, בעיקר בעשור האחרון, וגם לא ביטחון: אני לא בעמדה מנהיגותית כדי לכוון את העגלה ולנסות אפילו להחזיק את הנר. סדרים אלטרנטיביים למיניהם דווקא קיימים באזור שלי, וחלקם נשמעים כמו משהו שיכולתי בהחלט ליהנות ממנו, אבל אני לא מנסה אותם אפילו, כי לא נעים לי לא להראות את פרצופי בערב פסח עם המשפחה המורחבת (לא מספיק שאני משאירה את ההפקה לאחרים, אני גם אבריז עם ילדיי? זה באמת לא יעלה על הדעת).

איזה ליל סדר זכור לכן כמוצלח במיוחד?
באופן כללי, הסדרים של ילדותי היו מוצלחים בעיניי ונהניתי מהם, בין אם היו בקיבוץ עם המקהלה האדירה והמושקעת והילדים עם השיבולים וכל השאר, ובין אם היו בבית של סבתא שלי, עם הצחוקים והדודים והתמהיל הנכון לנו של קריאה ושירים שאנחנו (אני ואחיותיי) תכננו והובלנו. 

ואיזה מהם זכור לכם כ"נפילה"?
-סדר בקיבוץ של הדוד שלי מצד האמא. זה לא היה כל כך מוצלח שם וגם לא הרגשנו בבית.

האם כבר יצאתן מעבדות לחירות או שאתן עוד בדרך/במדבר?
במדבר זה כבר חירות, לא? זה השלב של החירות לפני ההתבססות.

איזה ממאכלי הפסח חביב עליכן ואיזה  איחסה?
אני אוהבת חזרת, קניידלעך ואת רוב המאכלים של פסח. לא כל כך אוהבת חרוסת. לא יודעת, מעדיפה פירות כשהם שלמים או חתוכים ולא כשהם מעוכים.
אצל חמותי
07/04/2016 | 11:12
113
אז איפה אתן בליל הסדר?
אצל חמותי למרות שמאד רצינו לארח לשם שינוי אצלנו (גם ככה מביאים ומתחלקים בהכנת המזון בין האורחים). אבל היא התעקשה, אז נהיה אצלה. אני רק מרחמת עליה כי היא תמיד "מגדילה" את רשימת המנות ומכינה הרבה הרבה אקסטרה, אבל ככה זה אצלה. אני בטח אכין שתי מנות.
 
ומה דעתכן על חג המצות? (מחבבות/שונאות/אדישות/לא-חוגגות אותו כלל - זה גם ז'אנר... כמו שלמדתי כשהתחתנתי)
אוהבת, אני מקווה שנצליח להנות מחופשה משפחתית וממנוחה, הכל תלוי במה יהיה אצל בנזוגי בעבודה.
איזה ליל סדר זכור לכן כמוצלח במיוחד?
אין לי אחד ספציפי... אולי עוד יהיה
ואיזה מהם זכור לכם כ"נפילה"?
כנ"ל
האם כבר יצאתן מעבדות לחירות או שאתן עוד בדרך/במדבר?
אני מרגישה שאני עדיין עובדת על זה
איזה ממאכלי הפסח חביב עליכן ואיזה ?
מרק עם קניידלך בחג עצמו, בליל הסדר כשזה עדיין לא מאוס. ועוגיות גזר-ג'ינג'ר של סבתא שלי. הן נקראות ביידיש "אימברלך".
 
שאלה מעניינת במיוחד השנה
07/04/2016 | 22:39
1
190
אז איפה אתן בליל הסדר? לא ברור. לראשונה אי פעם אנחנו נוסעים בפסח לחו"ל. נבלה את החג בלאס וגאס. אמא שלי,  שזה התור שלה לארח אותנו, לא ממש מרוצה. לפחות הילדים יבואו אליה לארוחת החג.
 
ומה דעתכן על חג המצות? (מחבבות/שונאות/אדישות/לא-חוגגות אותו כלל - זה גם ז'אנר... כמו שלמדתי כשהתחתנתי) מחבבת מאד. שבוע בבית עם הילדים שבו אנחנו בדרך כלל מטיילים בארץ. גם כשהייתי ילדה זה היה כך. כל המשפחה מחכה שיגיע פסח כי מתגעגעים לאכול מצות ומאכלי מצות. קופסא של 2.5 ק"ג בדרך כלל לא מספיקה לנו.
 
איזה ליל סדר זכור לכן כמוצלח במיוחד? רובם מוצלחים, די דומים זה לזה. שנה אחת, כשגרנו בארה"ב, חגגנו עם חברים וזה זכור כחוויה מיוחדת. הייתי שמחה אם גם בארץ היה יוצא לחגוג פעם את החג עם חברים. ברור לי שעקב אילוצי משפחה זה כנראה לא יקרה.
 
ואיזה מהם זכור לכם כ"נפילה"? לא זוכרת כזה
 
האם כבר יצאתן מעבדות לחירות או שאתן עוד בדרך/במדבר? עדיין עבד לעבודה, אבל לפחות בזכות העובדה שהילדים כבר יותר גדולים, קל יותר לצאת לחופש לבד מדי פעם.
 
איזה ממאכלי הפסח חביב עליכן ואיזה ? מצה עם חמאה או נוטלה, מרק קניידלך, גפילטע פיש, כבד קצוץ.  הולך אצלנו הרבה מצה-פיצה, טוסט-מצה ומצאבריי כל בוקר. שונאת חרוסת  וחזרת.
חברים של אח שלי הציעו לאחי ואישתו לחגוג איתם את הסדר.
08/04/2016 | 13:36
130
אח שלי ואישתו דווקא שקלו לחיוב, אבל אני הרגשתי שזה ממש מעליב שבמקום לחגוג איתנו אצל אמא שלי הם שוקלים להבריז. 
הילדים שלי כ"כ מחכים למפגש ולחוויה..... 
אז בהתחלה ממש התנגדתי לרעיון (ואפילו העזתי להגיד לאחי שזה מעליב), אבל אח"כ הבנתי שאולי בגלל שזה בעצם חד פעמי התרצת, אבל הם ירדו מהרעיון בסוף.
 
ליל הסדר
08/04/2016 | 08:45
80
השנה נהיה בפרובנס בליל הסדר, רק אנחנו והילדים.
אני לא אוהבת את פסח ומשתדלת לברוח ממנו כשרק מתאפשר (ראה ערך הערות של דודתי כשהייתי ילדה: "כמה השמנת" וכו').
לפני 4 שנים ההורים של בעלי כנסו את כל חמשת ילדיהם ומשפחותיהם (המחולקים בין ישראל לארה"ב) בוילה באיטליה למשך כל חול המועד, ושם גם חגגנו את ליל הסדר עם הגדות שהובאו במיוחד מהארץ. היה כייף גדול.
אני מקווה שאני בתהליכי יציאה לחרות.
את האוכל בפסח דווקא אוהבת, בעיקר גפילטפיש ועוגיות בוטנים מצופות שוקולד. יאמי.
כייף של שאלון
09/04/2016 | 23:00
74
אז איפה אתן בליל הסדר?
בביתנו הקט, בעירה קטנה שכוחת אל אי שם בדנמרק...
 
ומה דעתכן על חג המצות? (מחבבות/שונאות/אדישות/לא-חוגגות אותו כלל - זה גם ז'אנר... כמו שלמדתי כשהתחתנתי)
אוהבתתתת!!
 
איזה ליל סדר זכור לכן כמוצלח במיוחד?
הווו יש הרבה!
האמת שבדרך כלל ליל הסדר הם תענוג, זוכרת ממש בודדים שלא היו משהו..
האוכל, השירים, המשפחה, כייף!!
 
ואיזה מהם זכור לכם כ"נפילה"?
נסיון שלי 'לבגוד' במה שאני מכירה ואוהבת ולחגוג סדר עם הדודים (שאהובים מאוד אבל מנהגהם שונים) היה מבאס עד דמעות.
 
האם כבר יצאתן מעבדות לחירות או שאתן עוד בדרך/במדבר?
תמיד בדרך.
מאמינה ש'הדרך היא האור'
 
איזה ממאכלי הפסח חביב עליכן ואיזה ?
מצבריי וקניידלך
 
אתן מוזמנות להוסיף עניינים כיד המצות הטובה עליכן...
היינו פעמים בליל סדר במוצבים בחרמון,
חוויות מדהימות!
כייף לחגוג עם חיילים צעירים וחמודים, להפוך להם את החג המבאס שנשארו בו בבסיס - לחג אמיתי בריח קל של בית.
וכמובן שחוויה מיוחדת להיות יומיים על פיסגת החרמון המושלגת מאוד
(חייל: את רואה את הפלסטיק הירוק פה בשלג?
אני: כן
חייל: זה מכסה של צפרדע (פח)
אני:
מוסיפה תת-שרשור - שירי פסח בשגיאות
11/04/2016 | 08:00
4
75
כידוע, ילדים קטנים לא תמיד קולטים את השירים את הסוף. איזה טעויות/וריאציות משעשעות על שירי החג שמעתם?
אווזים היינו.... א-וו-זים
11/04/2016 | 08:02
75
אמא - למה פעם היינו אווזים?
"עבדים היינו - לסבתא במטבח"
11/04/2016 | 09:53
2
121
"כל מה שעשינו - היא זרקה לפח"
 
(לא בדיוק שגיאות - אבל אחד משירי הילדות האהובים)
 
וגם: 
"הנה מה טוב ומה נעים
סבתא נפלה למים
סבא קפץ אחריה
והוא בלע צפרדע"
 
 
את שתי השורות האחרונות של מה טוב ומה נעים
11/04/2016 | 17:58
75
לא הכרתי עד עכשיו
גדול
11/04/2016 | 19:51
61
לא הכרתי את ה"עבדים לסבתא במטבח" - זה מזכיר לי שנים רבות של עבודת ילדים  (קילוף וניקוי רימונים, קילוף ביצים קשות, ושאר מלאכות בזויות של עוזרת-ילדה).
 
אבל דווקא היתה לי סבתא חיובית שלא זרקה את התוצרים
ילדת בשנה האחרונה?
06/04/2016 | 19:36
1
199

נשים ואימהות יקרות,
שמי ליטל ידיד ואני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית במכללה האקדמית תל אביב-יפו. כחלק מעבודת הגמר שלי (בהנחייתו של ד"ר הנדלזלץ יונתן), אני עורכת מחקר העוסק בקשר בין חווית הלידה הסובייקטיבית ודימוי הגוף לתפקוד המיני ושביעות הרצון המינית, ארבעה חודשים עד שנה לאחר הלידה.
הלידה הינה חוויה מורכבת, משמעותית וייחודית בחייה של כל אישה. אני מעוניינת לחקור ולדעת איך הרגשתן במהלך הלידה. אני מאמינה שחוויה רגשית זו עלולה להיות קשורה לאופן שבו אתן תופסות את גופכן לאחר הלידה וכמו כן, קשורה לתפקודכן המיני ולשביעות רצונכן המינית.
מעבר להזדמנות לחלוק את החוויה האישית והייחודית שלך, למחקר עשויה להיות תרומה משמעותית. ראשית, בשל היכולת להבין כיצד חוויה זו קשורה ומשפיעה על תחומי חיים אחרים ומעבר לכך, ביכולת לפתח התערבויות מותאמות למניעת פגיעה בתפקוד המיני ובשביעות הרצון המינית של היולדת.
לכן, אני זקוקה לעזרתכן.  אם הנך אישה בטווח הגילאים 18-40 וילדת לפני ארבעה חודשים עד שנה- אודה לך מאוד אם תסכימי להקדיש כ-20 דקות מזמנך ולהשתתף במחקר. המחקר כולל מענה על מספר שאלונים. המענה הוא כמובן בעילום שם, וללא פרטים מזהים אחרים.
אנא היכנסי ללינק הבא ומלאי אחר ההוראות
https://mta.eu.qualtrics.com/SE/?SID=SV_efDRyRfzAO...
תודה מראש על השתתפותכן ועזרתכן!
במידה ויש צורך בפרטים נוספים הנוגעים למחקר, תרגישו חופשי לפנות.
ליטל ידיד. 
 
את יוצאת מתוך הנחה שבן הזוג היה נוכח בזמן הלידה
07/04/2016 | 22:26
148
יש חלק שלם שבו כל התשובות שלי נובעות מעצם העובדה שהוא כלל לא היה נוכח בלידה, אבל אין שום מקום שניתן לציין זאת, או את הסיבה שהוא לא היה נוכח בלידה.
חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
הודעות נבחרות
פורום דם טבורי
פורום דם טבורי
מנהיגים צעירים
מנהיגים צעירים
פורום גני ילדים
פורום גני ילדים
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ