לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום נשים לאחר לידה - תמיכה
מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

שרשור תה-אולוגי <חובבות הקפה-בלבד לא יבינו>
04/02/2016 | 11:31
14
141
* לחובבות התה למיניו - כמה אתן אוהבות תה בסולם של 1 עד 10?
* מהו התה החביב עליכן ביום יום?
* איפה יצא לכן לשתות תה-אליפות שווה במיוחד ומה הוא היה?
* אם יש לכן ילדים - האם אתן מעבירות את חיבתכן לתה לדור ההמשך? באיזה גיל הם התחילו לשתות תה?
* בבית מדרשכן - תה בתפזורת? בשקיקים? גם וגם?
* האם אתן אוהבות גם קפה? 
* האם אתן יודעות להכין צ'אי בעצמכן?
* האם אתן נמנעות מתה המכיל קפאין החל משעה מסוימת ביום? (בארה"ב זו בערך הדת הלאומית - אורחים לארוחת ערב כמעט תמיד יבקשו תה/קפה ללא קפאין)
* הוסיפו כל נקודה תה-אולוגית חשובה שעולה על דעתכן....
אהבתי את התה-אולוגיה
04/02/2016 | 11:44
1
81
1. כמה אוהבת תה? זה המשקה החם היחיד שאני שותה מלבד סחלב וסיידר.
 
2. כרגע, האהובים עלי הם:
   - Mate Lemon של חברת Numi
   - White Peach Oolong של חברת Stash
   - תה ירוק ארל גריי של ויסוצקי
   - Thé du Hammam של חברת Palais des Thés (ויש להם עוד כמה תה-ים מעולים)
 
3. איפה? אני זוכרת לטובה את התה ששתיתי בגן הורדים של הגן הבוטני בוולינגטון, ניו זילנד, אבל אני חושבת שזה נבע מהיופי של המקום, והרבה פחות מאיכות התה.
 
מה שכן, ואני לא יודעת אם זה עונה על הדרישה של חווית תה יוצאת מגדר הרגיל, אני כן ממליצה לחובבי תה לקפוץ לחנות של Palais des Thés (יש להם גם זכיין/סניף בישראל ברחוב דיזינגוף אם אני זוכרת נכון, אבל החוויה הבאה זכורה לי בעיקר מהסניפים בצרפת). יש להם בחנויות הגדולות חדר אחורי בו מסודרות על מדפים חביות של תה, ואז המוכר שואל אותך מה את מעדיפה בתה (ירוק או שחור, ועוד כל מיני שאלות מכוונות), ולפי התשובות שלך, מביא לך חבית מסויימת ופותח שתריחי. בסוף, אחרי שהחלטת על משהו, הוא מביא לך לקנות אותו בשקית במשקל.
 
 
4. בהחלט. אצלנו שותים המון תה ובעיקר ירוק או חליטות. מאיזה גיל. הבכורה שתתה תה לראשונה בגיל 7 חודשים מהכוס (שכבר הייתה קרה) שלי. ובלי סוכר!
 
5. גם וגם. ברשימה שצירפתי למעלה הרוב בשקיקים (בכל זאת הרבה יותר נוח), מלבד האחרון שקונים בתפזורת, ומסניפים מדי פעם...
 
6. לא!!! זה ממש מגעיל אותי. אבל אני כן אוהבת גלידה בטעם קפה, אז go figure.
 
7. לא. אני נמנעת מכיוון ואני Lactose Intolerant, אז החלב לא מסתדר לי, וגם אני לא חובבת גדולה של תה שחור (מזכיר לי מילואים).
 
8. משתדלת לא לשתות תה עם קפאין בכלל במשך רוב היום (אבל בזמן האחרון אני אוהבת יותר תה ירוק מאשר חליטות).
 
ואיך שכחת לשאול את שאלת השאלות של התה: כמה סוכר?!
תודה על המידע הנפלא
05/02/2016 | 21:55
2
מעודי לא שמעתי על רשת החנויות .  ועכשיו מצאתי אותם ברשת - http://www.palaisdesthes.com/en/nos-boutiques/ - וברור לי לחלוטין שחיי היו דלים בלעדיה . מסתבר שיש להם 2 חנויות בניו יורק - אשים פעמיי לשם בביקורי הקרוב שם.
 
הקונספט של להסניף תה ואז לבחור נשמע לי מדהים. עוד הוכחה שהקפיטליזם מארגן לצרכנים בדיוק את מה שביקשה נפשם...
 
התה "המאאם" שציינת- מה הרכיבים שלו?
 
צודקת ששכחתי לשאול כמה סוכר.  אז כמה סוכר בספל שלך?  <ואגב - אין אייקון של תה בתפוז - והעולם שותק..... האייקון הזה הוא של "שוקו" ויש עוד אחד של "קפה">
ואני גם לא אבין. אמנם לא שותה קפה, אבל גם לא תה. רק מים.
04/02/2016 | 15:45
1
59
אם זה עוזר, בעלי חובב תה מושבע, אני קונה לו כל מיני סוגים של תה Twinings מחו"ל (הם קיימים בארץ, אבל לא במבחר מניח את הדעת) (ואני זו שקונה לו כי קניות ברשת הוא שמי השני )
תה בשקיקים, כדי לחסוך התעסקות. עם קפאין בלבד.
שני ילדים חובבי תה, ושני ילדים לא.
 
שתו רק מים!
הו Twining
05/02/2016 | 23:55
1
אחת מהפירמות האהובות עלי בתבל. איך אני אומרת לרמבו? יש נשים שמפוצצות כסף על תיקי עור יוקרתיים של פורלה וכאלה.  אשתך שמחה עד מאוד בחפיסת תה ב- $3.49 של Twining..... הצליח לו - מצא רעיה חסכונית.  אז לך יצא בעל חסכוני (אלא אם כן הוא גם חובב גאדג'טים בנוסף לתה)
 
אם כבר בטווינינג עסקינן, אני ממליצה בחום על ה Lapsang Souchong. אם בדרך נס לא שוברים את השיניים בנסיון להגות את שם התה, נהנים מתה בטעם מעושן וממכר עד מאוד.  הנה כך:
 
 
אגב - אצלנו הפוך - אני בעניין התה ורמבו יותר בעניין הקפה. למרות שהוא אוחז גם בזה וגם בזה למען האמת. 
התשובה הראשונה שעלתה לי בראש : רק כשחולים שותים תה...
04/02/2016 | 19:56
1
46
אבל בהמשך הבנתי שיש לי כמה תובנות למרות שאנני חובבת את הג'אנר אלא כי אני בת לאמא שאוהבת תה ונשואה לאיש שאוהב תה .
- תה שזכור לי במיוחד הוא הצ'אי ששתיתי בלאוס. מאוד אהבתי כי זה היה מאוד מתוק (הוסיפו חלב מרוכז ולא חלב רגיל).
-  למרות שיש מלאי מגוון בבית, תה אני שותה בעיקר בימים קרים בישיבות עבודה (ואז לרוב מה שמקבלים זה תה רגיל פושטי)
-  אם אצטרך לבחור מתוך מה שיש בבית זה יהיה תה לואיזה (עדיף עם עלים טבעיים)
-  הילדים שלי מבקשים תה בעיקר כשהם חולים או כשאמא שלי באה לבקר או כשנמצאים במקום שרוצים משהו חם ואין שוקו. 
- תה בעיקר בשקיות אבל יש לנו בבית גם בתפזורת. אני שונאת שהפירורים האלא "מטיילים" בכיור. 
- צ'אי אצלנו זה תה רגיל שלו מוסיפים חלב.
- אם בכלל אני שותה תה בעיקר בבקרים כך שלא בוחרת לפי עם/בלי קפאין 
- 2 סוכר
 
נגעת בנקודה טובה שלא חשבתי עליה
06/02/2016 | 00:07
כשגרים באקלימים צוננים יותר אז החיבה הטבעית לתה עולה, כי יש בו משהו מחמם/מחיה נפשות שכזה. נדמה לי שכשגרתי בארץ באופן כללי שתיתי פחות תה.
 
ואני איתך בעניין הפירורים בכיור.... בלעכס. הם גם נראים כמו נמלים או לחילופין כמו טבק של סיגריה שלא-עושנה שמישהו פורר לתוך הכיור, וגם מכתימים אותו.
עוד לקטוזית שאינה שותה קפה
04/02/2016 | 21:16
1
49
10 - אבל תה שחור, רק לחשוב עליו אפילו עושה לי רע. אני מרגישה שהמרירות מייבשת את הפה במקום להרוות. זכור לי במיוחד לרעה התה הסיני שהוגש בכל חור בקנדה. ככל שהוא הוכן יותר בקפידה כך היה לי יותר חשק להקיא ממנו - במיוחד במהלך היריון.
 
ביום יום - תה פירות יער של ויסוצקי או תה קינמון ולעיתים נדירות צ'אי. כפי שניתן להבין אני מתמקדת בנטולי קפאין. ניסיתי המון סוגים צפון אמריקאיים וכולם הרגישו לי מתוקים באופן לא טבעי. כמעט כאילו אפילו לחליטת תה הם מוסיפים סירופ תירס (אני יודעת שלא, אבל לא טעים לי).
 
בישראל היינו שותים חליטת למון גראס היישר מהעציץ. מעדן. באלסקה שתינו הרבה ארל גריי נטול קפאין. קניתי אותו בקנדה לשחזר את הטעם. אותה חברה. אותו תה. הטעם - לא זה. לא ברור למה.
 
הילדים עוד לא שותים תה
 
בהיריון האחרון קניתי תה בתפזורת אחרי מפגש מקרי עם תה קר של פירות יער של רשת תה קנדית. אבל כמו הרבה דברים - בלי ההורמונים של ההריון לא היה לזה אותו טעם.
 
קפה שחור - מבושל - מורתח פעמיים - שמכינים יודעי דבר - והריח לבדו מפיל מהרגליים. לא שתיתי קפה מאז שהשתחררתי מהצבא להוציא הפעם האחת שעשיתי מילואים...
 
בטח שאני יודעת להכין צאי - קונים שקית שכתוב עליה צאי ושופכים עליה מים רותחים. בקנדה היו לנו חברים שהיו מכורים לצאי מאסלה של ויסוצקי שהייתי קונה בסופר ישראלי מרוחק. בכלל עסקתי שם ביבוא פנים של מוצרים ישראלים לקנדים מכורים - זעתר, תה וממרחי תמרים.
 
לא אוהבת תה עם קפאין כאמור, למרות שזו לא נראית לי בעיה. עם הרגלי השינה של הקטן שלי אני מסוגלת להרדם בכל שעה של היום.
השוני בטעמים לדעתי יכול לנבוע מכמה סיבות:
05/02/2016 | 14:15
24
- הטעם של המים
- סוג חומר החיטוי
- אותה חברה אבל מפעל שונה (כמו שלתנובה יש מספר מחלבות)
תקנים שונים המתירים ריכוזים שונים לאותם מוצרים(כמו שעכשיו קטשופ הינץ נקרא מטבל עגבניות  או משהו כזה)
- כשרות...
מכורה לקפה, אך מבליחה גם עם תה
05/02/2016 | 06:06
32

* לחובבות התה למיניו - כמה אתן אוהבות תה בסולם של 1 עד 10?
עניין של תקופות. בחורף ובעונות המעבר אני שותה תה באופן די סדיר. ומדי פעם הגוף שלי מאותת לי שהוא לא רוצה קפה בכלל ואז לכמה ימים אני שותה רק תה. 

* מהו התה החביב עליכן ביום יום?
עכשיו, בחורף, אני מוסיפה לתה רגיל תפוזים סיניים שאני קוטפת בדרכי, חוצה אותם לשניים ושמה בתה. יש לי גם תקופות של תה צמחים ממה שאני מוצאת וקוטפת בדרכי (גרניום, נענע, זוטה, מרווה וכו'). וצ'אי. הילדים אוהבים ארל גריי ואני שותה איתם. בקיצור, די מגוון.

* איפה יצא לכן לשתות תה-אליפות שווה במיוחד ומה הוא היה?
אני לא עד כדי כך פיינשמקרית של תה. לא זוכרת דבר כזה.

* אם יש לכן ילדים - האם אתן מעבירות את חיבתכן לתה לדור ההמשך? באיזה גיל הם התחילו לשתות תה?
הם התחילו בגיל צעיר, ושניהם אוהבים תה, בעיקר הגדול, שמתחיל את היום עם תה עם חלב.

* בבית מדרשכן - תה בתפזורת? בשקיקים? גם וגם?
גם וגם. וגם עלים טריים.

* האם אתן אוהבות גם קפה? 
כן, מכורה.

* האם אתן יודעות להכין צ'אי בעצמכן?
יש לי קומקום חליטה ואני מכינה בו צ'אי מתערובת שאני קונה (אם התכוונת להכנה של התערובת עצמה בעצמי, אז לא).

* האם אתן נמנעות מתה המכיל קפאין החל משעה מסוימת ביום? (בארה"ב זו בערך הדת הלאומית - אורחים לארוחת ערב כמעט תמיד יבקשו תה/קפה ללא קפאין)
אני נמנעת מקפה החל משעה 16:00-17:00 אחה"צ בערך. לגבי תה אני ליברלית יותר.

* הוסיפו כל נקודה תה-אולוגית חשובה שעולה על דעתכן....
למרות המשפט ששמעתי מכמה אנשים כמה פעמים, "הידעת?! בתה יש יותר קפאין מבקפה!!" (זה נאמר בהבעה ידענית וסנסציונית) - ראיתי בחוברת מדע וטבע טבלה מדעית של שיעורי הקפאין במשקאות שונים, ולפי אותה טבלה, האמירה הזאת לא נכונה, ובכוס תה "סטנדרטית" יש קצת פחות קפאין מבכוס קפה (בשיעור די קרוב לקפה). כמובן שאפשר לשאול מה זה אומר "כוס תה" ו"כוס קפה" (יש סוגים שונים של תה ואפשר להכין איתם תה ברמות שונות של עוצמה, וכנ"ל לגבי הקפה), אז אני מניחה שגם אלה וגם אלה יכולים לומר שצדקו. בהרגשה שלי, בקפה יש משהו אחר, שמעורר בצורה אחרת, ובתה יש משהו יותר עדין ומרגיע, גם אם יש בו גם קפאין. 
סקר כלבבי
05/02/2016 | 09:04
24
לחובבות התה למיניו - כמה אתן אוהבות תה בסולם של 1 עד 10? כל חליטה היא במקום אחר בסולם, אי אפשר לענות על זה
* מהו התה החביב עליכן ביום יום? זה תלוי תקופה. לאחרונה בעיקר חליטות מבוססות רויבוש.
* איפה יצא לכן לשתות תה-אליפות שווה במיוחד ומה הוא היה? תה לבן דובדבנים שהוגש למרבה הפלא בג'פניקה. התעלפתי עליו לגמרי.
* אם יש לכן ילדים - האם אתן מעבירות את חיבתכן לתה לדור ההמשך? באיזה גיל הם התחילו לשתות תה? הינוקא בן שנה ו3, כבר שותה חליטות מדי פעם.
* בבית מדרשכן - תה בתפזורת? בשקיקים? גם וגם? גם וגם.
* האם אתן אוהבות גם קפה? שותה, כן, לא הייתי אומרת שאוהבת - ורק הנס הכי פושטי וחלשלוש.
* האם אתן יודעות להכין צ'אי בעצמכן? בוודאי
* האם אתן נמנעות מתה המכיל קפאין החל משעה מסוימת ביום? (בארה"ב זו בערך הדת הלאומית - אורחים לארוחת ערב כמעט תמיד יבקשו תה/קפה ללא קפאין) בעיקרון לא, אבל מרבית החליטות שלנו הן גם כך ללא קפאין.
* הוסיפו כל נקודה תה-אולוגית חשובה שעולה על דעתכן.... הסוד לתה לבן מוצלח הוא חליטה ממש קצרצרה שלו. עד שהוא מתחיל להעלות ניחוח, וזהו. חליטה ממושכת יותר פוגמת בטעם.
עונה!
05/02/2016 | 11:17
19
חובבות התה למיניו - כמה אתן אוהבות תה בסולם של 1 עד 10? 12!
* מהו התה החביב עליכן ביום יום? ארל גריי של ויסוצקי.
* איפה יצא לכן לשתות תה-אליפות שווה במיוחד ומה הוא היה? בבית
* אם יש לכן ילדים - האם אתן מעבירות את חיבתכן לתה לדור ההמשך? באיזה גיל הם התחילו לשתות תה? אמממ.. מודה שכן. כשהילד חולה, הוא שותה תה עם לימון ודבש.
* בבית מדרשכן - תה בתפזורת? בשקיקים? גם וגם? שקיקים. אין כוח להתעסק בתפזורות/חליטות למיניהן.
* האם אתן אוהבות גם קפה? באררווווור!!!!
* האם אתן יודעות להכין צ'אי בעצמכן? לא...
* האם אתן נמנעות מתה המכיל קפאין החל משעה מסוימת ביום? (בארה"ב זו בערך הדת הלאומית - אורחים לארוחת ערב כמעט תמיד יבקשו תה/קפה ללא קפאין) לא, ממש לא.
* הוסיפו כל נקודה תה-אולוגית חשובה שעולה על דעתכן.
כשאני חולה, אני לא מסוגלת לשתות קפה. זה היה גם נכון במשך 2 השלישים הראשונים של ההריון. מהרגע שנכנסתי לשבוע 6, לא יכלתי להריח קפה מרוב גועל.
חשבתי שעניתי, אבל מסתבר שלא
05/02/2016 | 12:33
40
אני לא מחובבי הקפה בכלל, מעדיפה לשתות שוקו חם או תה.
קונה מידי יום צ'אי לאטה בסטארבקס שליד הגן, לרוב שותה אותו כבר קר
 
תה רגיל שותה לעיתים רחוקות , אני יותר אדם של שתייה קרה ולא חמה.
יש לי מתחת לבית חנות תה
05/02/2016 | 15:08
34
אשכרה חנות גדולה מלאה בתפזורות שונות ומשונות,
לא הבנתי מה העניין,
ואז באת עם השירשור הזה
 
מה שכן,
הריח בחנות מעלף
סקר כיפי
05/02/2016 | 21:45
7
8. עד לפני ההריון האחרון ממש הייתי אשת-תה. שתיתי קפה אחד בשבוע. ההריון הביא איתו קרייבינג מטורף לקפה, ורק בכוח החזקתי על מקסימום 2 כוסות קפה ביום. בחודשים האחרונים אני לצערי הרב נמנעת מחלב בגלל הקטנצ'יק, ואחד הדברים שכל כך חסרים לי הוא הפוך. אז חזרתי לצרוך תה בגדול.
ביום יום - לרוב תה שחור רגיל של ליפטון. אם היו לי עלים זמינים, הייתי שמחה. פייבוריט חדש מהזמן האחרון - תה ג'ינג'ר לסוגיו השונים.
הגדולה שלי לא ממש אוהבת תה. מנסה להציע לה מידי פעם אבל אחרי שלוק אחד היא ממצה. 
בבית - רק שקיקים, ועלים לעת מצוא.
קפה - ראו לעיל. מתגעגעת!!
תכל'ס אין לי ממש מושג מה זה צ'אי לא משקיק.
עדיין לא נמנעת מקפאין, זה מגיע בגיל 50 פלוס, לא??
 
איך היה השבוע שלי
04/02/2016 | 19:06
9
13
משהו קטן וטוב
04/02/2016 | 19:07
6
18
שבוע ב"בסיס" עם שבתות מקוצרות ...
04/02/2016 | 23:22
1
79
לצערי יצאתי מהבית ביום שבת ב-3 אחה"צ, ומאז אני בדרכים או בג'נבה.  ואנחת בחזרה בדיוק אחרי שבוע, ביום שבת ב-3...עד שאגיע הביתה כבר יהיה 4 וחצי.
 
שבוע נסיעת עבודה מתאפיין בד"כ בהמון עבודה ומעט יחסית של שעות שינה.
 
בחצי הכוס המלאה: לא נורא קר (בטח שלא יחסית לתחילת פברואר) וראיתי חצי אופרה - זאתי: http://www.geneveopera.ch/production_307 ;
 
החזקתי מעמד עד ההפסקה. 
 
זו היתה הופעה תזמורתית - כלומר הזמרים עמדו על הבמה ליד התזמורת ושרו - בלי תלבושות/תחפושות מיוחדות או תפאורה.   היכולות הקוליות שלהן היו מרשימות אבל הייתי עייפה, ולא היה שם אוויר (היה דחוס), וחיכתה לי עוד הרבה עבודה, אז שתי המערכות הראשונות הספיקו לי בהחלט. 
לא פלא שאת נשואה לרמבו.... את סופרוומן !
05/02/2016 | 22:07
9
איזה הספק בשבוע. כולל תרבות 
איך מתמודדים עם הג'ט לג? מתרגלים?
 
שתהיה לך נחיתה רכה 
סיור מקצועי ב"פרוייקט על"
04/02/2016 | 23:56
53
במסגרת העבודה הוצע לי לסייר בנמל הדרום הנמצא בשלבי הקמה ראשוני.
קבלתי סיור של 1 על 1 במהלכו הוסבר לי על השיטות בהן יבנה הנמל וראינו את העבודה נעשית- היה מרתק. 
תושבות אשדוד (אם ישנן פה כאלה), או תושבות חיפה שעוברות ליד הטכני, יכולות להתרשם מכמות האבנים והבטון שנאגר לצורך בניית הנמלים.
 
לשמחתי גם מזג האוויר האיר לי פנים והיה ממש נעים אז אפילו שהעבודה הצטברה על השולחן במשרד, זה היה שווה. 
הצלחתי להרדים את הילד שלא רוצה לישון
05/02/2016 | 12:40
1
49
הכנתי מוקפץ אחרי מלא זמן שלא הכנתי ויצא ממש מעולה...!
 
קיבלתי מחמאות מכמה הורים על זה שרואים איך הנוכחות שלי בגן עושה טוב לילדים.
 
חגגתי יום הולדת
מזל טוב
05/02/2016 | 13:19
8
אנחנו כבר אחרי הניתוח
05/02/2016 | 15:03
31
והסימנים נראים אופטימים.
מקווה שימשיך ככה.
 
אנחנו מקבלים המון תמיכה 'במגזר' ומחוצה לו,
מרגש עד דמעות
שבוע קצת מתיש...
05/02/2016 | 12:37
47
יש לי ילד בגן שלא ישן בצהריים והוא מאוד שובב כך שאין שנייה לנשום. הצלחתי פעם אחת להרדים אותו השבוע והרגשתי שמגיע לי פרס נובל לשלום . בגלל זה אני מגיעה למצב שאני לא אוכלת וממש מותשת כי האמריקאית לא ממש מזיזה את עצמה
 
מקווה לבשורות טובות בקרוב, אני גמורה מכל הבחינות-פיזית ונפשית
היה שבוע מתיש פיזית ולחוץ בעבודה
05/02/2016 | 13:33
32
עקב ישיבות מתמשכות לאורך השבוע, היום שביליתי באשדוד (ע"ע משהו קטן וטוב) והילד החולה שנשארתי איתו בבית יום וחצי, לא הצלחתי לטפל בנושאים השוטפים הנערמים על שולחני, עד כדי כך שנאלצתי ללכת היום כדי להשלים את ההכנה לפגישה מתוכננת ביום ראשון בבוקר (הייתי לבד במשרד)
 
במסגרת חגיגות יום המשפחה, הוצאנו תמונות חתונה מהאלבום כדי שהצעיר יוכל להביא לגן. זאת הסיבה שהאלבום הזה נפתח מידי פעם
בהמשך גם השתתפנו במסיבת יום המשפחה של המועדונית. היו ריקודים והיה שמח. למדתי שלארועים האלה כדאי לבוא אחרי מנוחה, זה עושה אותם יותר נסבלים (בקצת).
 
מחר מתוכנן שאסע להפגש עם חברות בת"א. מקווה שהגשם לא יהרוס את החוויה.
 
 
 
 
השבוע דובר הרבה על ההטרדות המיניות לכאורה של השחקן המוכר
05/02/2016 | 13:52
1
54
בגלל שבעצם לא שמעו אף אחת אחת מהמתלוננות שנשארו חסויות, היו הרבה דיונים ברדיו על הנושאים שמסביב : 
יכול להיות/ לא יכול להיות 
צריך לפרסם שמות לפני שיש תלונה במשטרה כן או לא.
הכח של השיימינג.
 
מהדיונים הנ"ל הרשימה אותי השחקנית שרית וינו - אלעד שלא פחדה לומר שיתכן שהמקרים כנראה קרו כי הסבירות של הנשים לתיאום גרסאות מאוד נמוכה (אמרה במילים קצת אחרות).
שמחתי לשמוע קול מתוך התעשיה של הסרטים/ טלביזיה שלא מנקה מכל אשמה באופן מיידי מישהו שנחשב גדול, רק בגלל שזה הוא.
 
 
 
 
לא הבנתי - זה שחקן אחר בנוסף לידיעה על משה איבגי?
05/02/2016 | 18:52
23
 
לא ידעתי שהתעשיה מנקה מכל אשמה כל מי שנחשב גדול... אם הנשיא עצמו יושב בבית סוהר - זה דווקא נראה לי שהמצב לא כזה - לא?
 
 
מוות והומור שחור
05/02/2016 | 13:54
2
12
רבקה מיכאלי מספידה את עצמה בפרסומת למחזור בקבוקים
05/02/2016 | 13:56
32
מצבות
05/02/2016 | 14:09
35
בהמשך לפוסט של דבי ולשרשור ובעקבותיו 
 
לאחרונה, בהרבה בתי קברות בארץ, נבנו מצבות שחורות עליהן מוטמעות תמונות של אנשים.
מתברר שחלק מהאנשים מוסיפים על המצבות תמונות לא של המת עצמו אלא של משפחתו שקבורה ברוסיה.
 
הדבר הראשון שאני בוחנת במצבות הוא גיל הנפטר. 
 
 
 
 
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי
01/02/2016 | 10:43
20
216
האם יש משהו שלמדתן ממקור יחסית בלתי צפוי - למשל מהילדים שלכן? או ממישהו שלא היכרתן קודם שנתקלתם בו/בה במהלך אירוע/נסיעה?  

אם כן - חלקו את הטיפ/תובנה וספרו ממי למדתן אותם
בקטנה
01/02/2016 | 13:07
146
מילים בספרדית אני לומדת מהמנקה במשרד שלנו, ובאמהרית מנהגי מוניות (כמעט כולם באזורי הם אתיופיים).
 
מילדות הבית אני לומדת שירים עכשווים שבלעדיהן אין סיכוי שאכיר, דקלומים משעשעים שאני לא מכירה, ומנסה ללמוד לסרוג מבכורתי אבל אני כזאת כשלון בתחום שלא הגעתי רחוק.
לומדת יום יום מהילדים בגן
01/02/2016 | 13:38
138
וזה חלק מהכיף וההנאה בעבודה מבחינתי כי לומדת המון מהם על החיים, על העולם ועל עצמי.
 
 
למדתי המון מהילדות שלי.
01/02/2016 | 14:12
115
באופן כללי, ילדים גורמים לך לחשוב על דברים שלקחת כמובנים מאליהם קודם לכן - למה דברים בנויים בצורה מסוימת, איך כל מיני דברים פועלים, למה החברה היא כמו שהיא, וכו'.
אני לומדת מגוגל
01/02/2016 | 15:45
1
151
- כמעט כל יום הם חוגגים יומולדת למישהו מיוחד בדף הראשי (שאצלנו זה דף הבית)- אז אני משתדלת לקרוא על מי ולמה הוא קיבל את הכבוד.
 
- כשהייתי בארה"ב ראיתי שרוולי ניילון המחולקים בכניסה לחנויות עבור המטריות המטפטפות. כשיורד גשם מלבד מטריה אני משתדלת לקחת איתי גם שקית עבורה.
 
- הבן שלי לימד אותי איך אפשר לגלות את הסיסמא כשרואים ******* (אבל שכחתי איך )
 
 
 
 
ועוד משהו שלמדתי - מקולגה, טריק באקסל
02/02/2016 | 08:35
134
"חתירה למטרה"
אני לומדת מלא מפייסבוק. אני עוקבת אחרי כל מיני
01/02/2016 | 18:19
3
186
דפים כמו היסטוריה גדולה בקטנה, היום בהיסטוריה וכו' ודפים שעוסקים במדע, וכל יום אני נתקלת במלא עובדות שלא ידעתי ודברים מאוד מעניינים. אני בכלל חולת היסטוריה אז מצאתי המון דפים בפייסבוק שעוסקים בנושא ואני נורא נהנית.
וואו - נשמע כיף. אנא הבי קישורים לדפים שעוסקים
01/02/2016 | 18:42
2
146
בהיסטוריה בפייסבוק - נשמע כיפי!!
אני לא יודעת לשים קישורים שיעבדו בתפוז
01/02/2016 | 21:26
1
133
אז אני ארשום שמות של כמה דפים שאני אוהבת ואפשר למצוא אותם בטח בחיפוש בתפוז
בוקר טוב ביולוגי
רגעים היסטוריים
היסטוריה עולמית
מדע גדול, בקטנה
יום בהיסטוריה
women you should know
אמ;לק מדע
היום למדתי
היסטוריה גדולה, בקטנה
המקום הכי חם בגיהינום (לא ממש עמוד היסטורי או מדעי, יותר כמו מגזין חברתי, אבל עם כתבות נורא מעניינות)
 
 
זאת רשימה חלקית של מה שמצאתי עכשיו שחיפשתי בפייסבוק, והרשימה היא ללא סדר מסוים, סתם לפי מה שמצאתי. אם את מעיינת בדף ואוהבת אותו פייסבוק הרבה פעמים מציעים עוד דפים בסגנון, ואני מציעה לבדוק אותם - ככה גיליתי הרבה דברים מעניינים.
 
תודה רבה - אחפש
02/02/2016 | 23:35
10
אני לומדת הרבה מהמטופלים שלי
02/02/2016 | 20:42
145
וגם  מהסטודנטים שאני מלמדת.
אני למדתי משהו ממצבה (בערך)
02/02/2016 | 23:52
9
186
כיתוב על מצבה בבית קברות (מסוג הדברים שתמיד מעניינים אותי) היה מעל קברה של אישה שהיה כתוב שנולדה ב"מנוחה הקטנה, רוסיה"
 
זה נשמע לי תמוה לחלוטין. מקום ברוסיה שנקרא "מנוחה הקטנה"? מה זה - סיפור של שלום עליכם? או אולי בדיחה? 
 
מששבתי הביתה הלכתי לחפש ברשת, וגיליתי שהיו ברוסיה כמה מושבות איכרים יהודיות לחלוטין (רק של יהודים) שבהן התקיים יישוב חקלאי יהודי במשך כמעט 140 שנה עד שהגיעו הנאצים ימ"ש ורצחו את כולם. לשתיים מהן קראו "מנוחה הגדולה" ו"מנוחה הקטנה" 
 
ראו כאן:
 
מרתק
03/02/2016 | 12:28
106
וגם אני מחבבת כיתובי מצבות.
פה כתוב על הקברים את המקצוע של הנפטר.
ובעיירה קטנה כשלנו זה ממש מעניין
חשבתי שרק אני חובבת מצבות...
03/02/2016 | 22:48
7
92
בעיקר מעניינים אותי האנשים. כשהייתי ביורק לפני שנתיים מצאתי בית קברות מלפני 250 שנה, וממש ריתק אותי לקרוא את הכיתוב על המצבות, אנשים ממש קורמים עור וגידים ()
הו - ממש לא רק את
04/02/2016 | 00:36
6
86
בעלי חושב שזה תחביב נקרופילי/חולני משהו.... אבל זה לא המצבה עצמה שמעניינת אותי אלא האיש/ה שהיו פעם שאותם היא מתארת שמעניינים אותי.
 
שמחה שיש המבינות לליבי...
בחיי את אחותי האובדת אני קוראת מודעות אֶבֶל....
04/02/2016 | 19:40
5
54
זה תמיד מעניין לקרוא על איך מגדירים כל אחד מבני המשפחה במודעות.
יש כאלו שכותבים :הבן בני וב"ב או בנו וכלתו או בנו בני וכלתו או בנו בני וכלתו בתיה.
זה מראה הרבה פעמים מי ניסח את המודעה.... 
 
הכי משונה בעיני שכותבים במודעות את כל השמות של כל הנינים. 
 
ברור!! מודעות אבל זה חלק חשוב מאוד
04/02/2016 | 22:51
1
67
זה דומה למצבה, רק לעצלנים - לא דורש לזוז מהספה. ותמיד מעניין לקרוא כמה ילדים, ומה השמות שלהם (ולפעמים לכל מיני נכדים ונינים כבר יש שמות זרים), ומה מנסחי ההודעה בחרו לכתוב ובכלל.....  האמת שזה בכלל ענין לשרשור נפרד שייפתח ביום אחר.
 
בארה"ב מודעות אבל הו ארוכות יותר - משהו כמו עשרים משפטים על החיים שלהם, והרבה פעמים הן עם תמונה וגם עם צלב או מגן דויד למעלה לציין את דתו/ה של המנוח/ה [אני מניחה שגם סהר - אבל לא יצא לי לראות כזה]
קרעת אותי עם המשפט הראשון
04/02/2016 | 23:48
36
צריך לפתוח שרשור כי אני מתאפקת לא להגיב  
מודעות אבל נראו לי מסקרנות בילדותי, וזוכרים לי לדיראון עולם
05/02/2016 | 00:26
2
56
שפעם ניגשתי לאמא שלי עם מדור מודעות האבל, והצעתי לה שהיא תבחר לה דמות אחת, ואני דמות אחרת, ונשחק ברוחות.
05/02/2016 | 07:08
5
אבל למה לדיראון?????
05/02/2016 | 12:58
32
זו הברקה ענקית!

שרשור כולבו
01/02/2016 | 15:31
6
29
אבחון דיסלקציה - שאלות
01/02/2016 | 15:34
2
121
איפה מתחילים?
האם אפשר דרך קופ"ח? 
האם כל מכון אבחון מוכר להמשך הדרך בבית הספר?
כל עיצה והמלצה תתקבל בשמחה
יכולה לנסות לברר בשבילך קצת יותר
01/02/2016 | 20:08
1
81
אבל בכל מקרה - בן כמה הילד/ה?
כבר עשה בעבר אבחון פסיכולוגי/פסיכודידקטי כלשהו?
כיתה ו
01/02/2016 | 20:29
91
מחונן. קורא המון. כותב בשגיאות כתיב.
 
אשמח לאינפורמציה.
יש פה מישהי שעובדת בחינוך מיוחד שאוכל להתייעץ איתה במסרים?
03/02/2016 | 08:03
17
עבודת גרפיקה קטנה
03/02/2016 | 19:01
1
69
לצורך הכנת מתנת יום הולדת לחבר, אני זקוקה לעבודה גרפית קטנה.
יש טקסט, שזקוק לעיצוב מוצלח,
שהכוונה היא שיראה כלקוח מספר ויודפס על קנבס.
לכאורה, פשוט מאד.
למעשה, אני ממש לא בנויה לעשות את זה.
מכירות מי שתעשה עבודה גרפית קטנה בתשלום? כמה צריך לעלות?
אשמח להמלצה.
מעצבת גרפית מוכשרת
05/02/2016 | 15:13
11
אין מושג במחירים
פורומים חדשים בתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
03/02/2016 | 15:21
6
 מתעניינים בצורפות? מחפשים טבעות נישואין וזקוקים להכוונה?
בפורום צורפות טבעות נישואין תוכלו לשאול ולהתייעץ!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2550
 
 מעצבים את הסלון מחדש וזקוקים לייעוץ לגבי הוילונות? מתלבטים בין וילון ארוך לקצר?
בפורום וילונות תוכלו להתייעץ עם מומחה מתחום הוילונות!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2549 

 מעוניינים לדעת מהם הכלים הטובים ביותר להשקעה נבונה וחסכונית? רוצים לנסות להשיג את המקסימום משוק ההון?
בפורום ייעוץ השקעות תוכלו לקבל מענה לכל השאלות!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/1591 

 מתעניינים בעולם הגאדג'טים ורוצים לדעת מהם החידושים הכי חמים בתחום? היכנסו עכשיו לפורום גאדג'טים בתפוז!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/673
 
 יש לכם שאלות בנושא בריאות הגוף והנפש? מתעניינים בשיטת הרפואה הפונקציונלית?
בפורום ריפוי ותזונה טבעית תוכלו להתייעץ עם מומחה מהתחום!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2552 
 
 רוצה לתקן את נזקי הזמן ולהעניק לפנים מראה צעיר יותר? מתעניינת בניתוח למתיחת פנים?
בואי לדבר על זה עכשיו בפורום מתיחת פנים!
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2046
 
מחפשת המלצה על גניקולוג/ית לליווי של הריון עם בעיות בלוטה
30/01/2016 | 16:51
5
100
אולי זה ספציפי מדי, אבל אולי למישהי היתה התנסות חיובית עם רופא שליווה הריון שהיו בו בעיות בבלוטת התריס? 
אני בהריון ראשון, עם יתר פעילות, ויש לי אנדוקרינולוגית טובה אבל חשבתי שכדאי שגם הגניקולוג המטפל יהיה מישהו שערני לבעיות האפשריות, לתופעות לוואי של טיפול תרופתי, וכו... אם למישהי יש המלצה זה יהיה מעולה!  עדיף מישהו שעובד עם מאוחדת אבל פתוחה גם להמלצות אחרות 
מי הזיז את הוסתות שלי
31/01/2016 | 15:37
1
140
בעבר הדימום הוסתי שלי נמשך כשבוע פלוס-מינוס מתוכו יומיים-שלושה דימום משמעותי ואז הדימום הפך מינורי ובסוף - הכתמות. וסתות נורמליות, בקיצור.
 
בשנה האחרונה ה"וסתות" שלי השתנו לגמרי. הוספתי מרכאות כיוון שהן מאוד מינוריות. מדובר בהכתמות קלות בלבד שנמשכות יום בודד (בלחץ) וזהו.
 
יש לציין שלא הייתי בהריון ב-10 השנים האחרונות, כך שזה לא קשור ל"אחרי לידה"/ אחרי הנקה.
כמו כן, לא השתמשתי באמצעי מניעה הורמונליים ב-10 השנים האחרונות, כך שזה לא קשור לנ"ל.
 
למישהי זה קרה ו/או יודעת מה ההסבר? האם זה פונקציה של גיל (אני בת 42+)?
אני לא מומחית...אבל אם תגגלי perimenopause
31/01/2016 | 18:35
111
שזו ההגדרה הרפואית לשנתיים עד שמונה שנים שלפני הפסקת מוחלטת של הווסת למשך שנה מלאה ("מנופוזה") כתוב שהתופעות כוללות שינויים בדימום הווסתי שיכולים להיום גם דימום רב יותר וגם דימום מועט יותר
 
<לא מתיימרת חלילה לאבחן או להסביר - רק חולקת מידע לחיפוש>
יש את ד"ר משה זלוצובר
31/01/2016 | 21:02
91
לפני ההריון הראשון (כלומר לפני כ-6 שנים) הלכתי לייעוץ אצלו (אני עם תת פעילות), במרכז לבריאות האישה ברמת אביב. היתרון שלו שהוא במומחיותו גם גניקולוג וגם אנדוקרינולוג. עד כמה שאני זוכרת הוא היה בסדר גמור, אבל כאמור לא הייתי איתו בקשר ארוך טווח של מעקב ואני לא יודעת אם הוא מבצע מעקב הריון "פרופר". בהצלחה!
אין לי המלצות
01/02/2016 | 09:23
78
אבל עברתי הריון אחד עם תת פעילות ועכשיו אני בתחילת השני.
הלכתי פעם אחת, לייעוץ, לרופא שהוא גם אנדו' וגם גיניקולוג, כי לא הצליחו לאזן אותי.
זהו.
מאז אני עוקבת אחרי ההנחיות שלו, ולא מרגישה צורך להמשיך מעקב דווקא אצלו. הלכתי אליו דווקא כי הרגשתי שהאנדו' לא מספיק מתייחסת להריון בהמלצות שלה.
הרופא שהייתי אצלו הוא ד"ר זלוצובר משה.
אני מציעה לך
01/02/2016 | 20:29
75
להיכנס לפורום פוריות ולעשות חיפוש בנושא הבלוטה. את תמצאי הרבה מידע על רופאים בתחום כולל על הרופא שרשמו לך כאן.
הכנות ל"יום הדין"
30/01/2016 | 23:38
6
199
הפוסט של דבי על הצורך להשאר בבית שבוע בשל השלג, עשה לי דז'ה וו לשני נושאים שמתקשרים לי זה עם זה;
האחד - לפני כמה שנים שודרה בערוץ 8 (אם אני לא טועה) סידרה "יום הדין" שהראתה כל מיני אמריקאים (קצת הזויים) שמתכוננים ליום הדין. יום בו תהיה מהפכה/ מהומה/ רעב / אנרכיה . הראו איזה בונקרים אנשים מכינים וזכור לי במיוחד איש שחפר תעלות ושוחות בחצר ביתו על מנת שיוכל להתחבא שם.
 
והשני - לפני כחצי שנה, השתתפתי בקורס על רעידות אדמה ודברו על סנריו בו תהיה רעידת אדמה שתרעיד את כל הצפון (בית שאן-  חיפה וכל האזורים שסביב ערים אלו) ועל ההשלכות שתהינה לרעידה על האוכלוסיה.
ראינו הרבה תמונות של הרס מטורקיה ונפאל.
 
גם הסדרה וגם הקורס הביאו אותי אז למחשבות - כיצד אפעל ואגן על משפחתי במידה ואכן תתרחש רעידת אדמה או אירוע אחר שיגרום להפסקת אספקת מזון ומים או מצב של צורך להיות נצורים בבית.
וכמו שאמרו בקורס - אתה פועל רק כשאתה יודע שדברים יתרחשו - תדע שיירד גשם - תיקח מעיל ומטריה . אבל רעידת אדמה - לא יודעים לחזות ולהתריע  ולכן אנשים לא מתכוננים אליה.
 
האם אתן ערוכות "ליום הדין"? 
 
 
 
בסערת השלג האחרונה שהייתה כל האמריקאים פה היו בהיסטריה
31/01/2016 | 13:10
161
אני בקושי זכרתי שיש משהו. הדורמנים בכניסה שאלו אותי אם אני מוכנה נפשית להערב (ערב הסופה) ושאלתי אותם-מה קורה הערב??
 
בדיעבד, אנשים אשכרה נפגעו ונפטרו מהסופה הזו כי יצאו, אני פשוט הייתי מוכנה מראש-קניתי לנו מים וכל מה שצריך כמה ימים קודם וזהו. כשהסערה נרגעה-יצאנו החוצה.
 
לגבי מה לעשות ביום הדין- זה נחמד לתכנן וכו' אבל אף אחד לא מבטיח לך שתוכל לעשות את זה.
לא ממש
31/01/2016 | 17:08
129
יש לנו במרתף כמה מיכלי ענק של מים מינרליים (זה מגיע במין פלסטיק שמכיל משהו כמו 10-20 ליטר) למקרה שתהיה בעיה של מים.  ובכל הבית מפוזרים שלל פנסים למקרה של הפסקות חשמל.
 
יש לנו גם גנרטור - לא מי יודע מה גדול אבל אמור להיות מספיק כדי לתחזק מקרר, קצת אורות, ולטעון מחשבים וטלפונים
 
כל הנ"ל אני מניחה לא יהיה ממש מועיל במקרה שהבית יקרוס..... 
 
הסיטואציה היותר סבירה אצלנו היא טורנדו שיכול לשטח את הבית - ולצורך זה יש מרתף
 
לפני כמה שנים הייתי ברעידת אדמה יחסית מפתיעה במחוזותי שהיתה די חזקה (בניגוד לקליפורניה - אני לא גרה במקום המיועד לרעידות אדמה).  הייתי בעבודה והיה מאד לא נעים. זה היה הרבה יותר מ"חפצים שרועדים בחדר" - הרגיש כאילו הרצפה שוחה מתחת לרגליים.  תוך שניה וחצי היה לי ברור מה זה וגלשתי אל מתחת לשולחן במשרד. אחר הסתבר שרבים אחרים שם חשבו שזה "פיגוע טרור שמגיע מתחת לאדמה"
 
על כל פנים - נראה לי שאין הרבה מה לעשות חוץ מלקוות לטוב...
 
במשרדים בארה"ב יש, מאז פיגועי ה-11 בספטמבר, ערכות חירום מנויילנות. מזמן כבר לא הצצתי מה יש בהן - זה דברים כמו פנס, ווסט צהוב זוהר, בקבוק מים, ערכת עזרה ראשונה, משרוקית וכאלה.
אז גם הסנדלר הולך יחף...ואולי הכותרת של יום הדין היא קיצונית
31/01/2016 | 19:18
102
אבל ברור שתהיה רעידת אדמה משמעותית באזורינו 
שתשפיע על כל המדינה (לפני כמה שנים היתה רעידת אדמה דרומית לאילת ובראשון לציון מעליות יצאו מהמסילות בגללה).
אנחנו התכוננו ע"י יידוע של הילדים מה עושים ברעידת אדמה ואף הנחנו את הילדים כיצד לפעול במקרה של קטסטרופה (שמן הסתם תגרום גם לניתוק טלפונים). איפה תהיה נקודת המפגש הראשונה ואיפה תהיה נקודת מפגש שניה. בכל מקרה, הוחלט שהראשון שיגיע לאזור הבית - הולך לחפש את הצעיר בגן.
מעבר לכך, אני משתדלת שתמיד יהיה בבית מלאי שימורים.
 
גנרטור הוא מצרך שאנשים לא כ"כ מודעים לחיוניותו בארץ. אנשים רבים מתקינים תריסים חשמליים אבל לא מצטיידים בגנרטור למקרה של הפסקת חשמל.... 
חבל שאדריכלים לא מוצאים לנכון ליידע את הקלייינטים שלהם בנושא.
 
טיפים שקבלנו בקורס (ועוד לא הספקתי ליישם הכל):
- להעלות ל"ענן" / או לדיסק און קי שהולך איתכם לכל מקום את כל המסמכים האישיים והבירוקרטיים כולל ביטוח הדירה 
- למקרה של רעידת אדמה - לצאת עם המפתחות של הרכב (אם לא תוכלו לשוב לבית- לפחות תוכלו לישון באוטו או לנסוע למקום שלא נפגע.....).
 

מעניין שרק החברות מעבר לים התייחסו ושיתפו על ההכנות להן. 
האם זה אומר שהישראלים סומכים על "יהיה בסדר"?
(או שזה סתם העיתוי של השעות)
להכין מקלט זה נחשב ״יום הדין״?
31/01/2016 | 19:19
2
119
אני מניחה שלא, כי בשנים האחרונות ההסתברות לשימוש במקלט הייתה פעם בשנתיים שלוש... אז זה יותר ״ימי הדין״
 
במקלט יש לנו מים, קצת חטיפים ושימורים, תאורת חירום, טלפון קווי, טלביזיה, וכאשר הזמנים לחוצים יותר גם מזרונים עם שמיכות וכריות להעביר את הלילה בנוחות (בלי שצריך להעיר את הילדים ולהריץ אותם חצי רדומים למקלט).
 
מה שכן, את המקלט גם התאמנו בזמנו למתקפה ״לא קונבנציונאלית״ (עם מסננים ואטימה) אז אולי זה כן נחשב ״יום הדין״...
 
כבר חזרתי בי מביטוי יום הדין....ונקרא שאתם מסודרים
31/01/2016 | 22:09
87
אבל כמה אנשים כמוכם את מכירה?
כי אני לא מכירה אף אחד (חוץ ממך)
אצלנו הממ"ד מוכן חלקית
31/01/2016 | 23:33
96
יש בקבוקי מים, טלפון, טלויזיה ותאורת חירום.
בתקופות יותר לחוצות מדינית היו שם גם חטיפים.
 
בבית יש לי תמיד שימורים ומוצרי אוכל יבשים בכמות שמספיקה לגדוד. לא צריך להכין במיוחד.
 
כשגרנו בארה"ב (בקליפורניה ) בבית הספר לכל ילד הייתה ערכת חירום לרעידות אדמה מנויילנת בכיתה, עם בקבוק מים ודפי עבודה.
איך היה השבוע שלי :
28/01/2016 | 18:19
37
81
התגעגעתי לשרשור הזה 
אז מתחילה שוב את המסורת....
 
ספרנה איך היה לטוב ולפחות טוב ....
משהו קטן וטוב
28/01/2016 | 18:21
10
134
מה חימם לכן את הלב השבוע ?
משחק כדורגל של מכבי חיפה באצטדיון סמי עופר
28/01/2016 | 22:57
5
131
כנראה בגלל שמכבי חיפה קצת מדשדשת העונה, הקהל התחיל לא להגיע למגרשים, ואולי בגלל יחסי ציבור הם חילקו כרטיסים דרך חוגי כדורגל.
ידענו כבר משבוע שעבר שאני אתלווה לאמצעי.
באותו הבוקר כבר הבנו שהקור והסערה בדרך אבל החלטנו שלא משנים תוכניות.
אבל התוכניות השתנו שהתברר שבעלי לא יחזור בזמן כדי להשאר עם הגדול והקטן ולכן כמוצא בקשנו עוד שני כרטיסים עבורם.
לשמחתנו הרבה היו. 
התלבשנו היטב (כל אחד ב5 שכבות לפחות )
ויצאנו לדרך.
בכניסה לאיצטדיון פגשנו את ילדי החוג בעיקר עם האמהות שלהן  (שזה הפתיע אותי מאוד)
הבאתי איתנו שמיכות פליז - שלא הכזיבו והיה ממש כיף לכסות את הרגלים. מומלץ!
והאיצטדיון הו האיצטדיון - חוויה אדירה! הכל מסודר ומתוקתת שרותים נקיים ומסודרים, הרבה דוכנים שניתן לקנות בהם מזון.
השחקנים משחקים כאילו על כף ידך, האוהדים השרופים שרים כ"כ חזק שכל האיצטדיון שומע. מדהים.
אחרי שהתיישבנו במקומות התחיל הגשם.... הוא נמשך לסירוגין לאורך המשחק והיתה הפוגה קצרה משיצאנו מהאיצטידון עד שהגענו לאוטו והתחיל מבול....
כשהגענו לאוטו מד הטמפרטורה הראה 7 מעלות.... (והוא לא הרגיש את הרוח) 
 
החוויה היתה כ"כ כייפית שנשאר לנו טעם של עוד.
עכשיו אני מבינה את אלו שעושים מנוי לכדורגל, זה ממש מלהיב!
 
איזו טלפתיה - אני ראיתי משחק הוקי קרח אמש
29/01/2016 | 02:15
2
134
לראשונה בחיי. אנחנו מתואמות בלי לדעת.
 
זה באולם סגור, אבל בגלל שיש במרכזו משטח קרח גדול - היה קר בערך כמו אצלך לדעתי
 
היתה הרבה התלהבות בקהל, כולל כל מיני אוהדים עם חצוצרות.
 
ובין המערכות שיחקה קבוצת ילדים פיציים (אולי בני 6 משהו כזה) שאחר כך ראיינו אותם על המסך באמצע. היה מצחיק - מין "מסיבת גן" שכזו.
 
לצערי זה התחיל רק ב-8 בערב, אחרי יום עבודה ארוך והייתי גמורה מעייפות. החזקתי מעמד למשך 2 מ-3 המערכות ואז ברחתי הביתה. גם ככה הגעתי באיזה 10 וחצי....
 
איך פתאום התגלגלת למגרש ההוקי? ועוד כמה שאלות בפנים.....
29/01/2016 | 17:20
1
70
כמה עולה כרטיס כרטיס להוקי ? 
תמיד בסרטים רואים רק שחקני הוקי גברים, יש גם קבוצות של נשים בהוקי ?
כשאת בנסיעות עבודה את מנצלת את האפשויות לצריכת תרבות/ ספורט מקומית?
 
 
 
 
 
 
 
אל תשאלי. זו היתה עיסקת חבילה בשלבים...
30/01/2016 | 17:27
77
 
ביום רביעי בבוקר התקשר אלי מישהו שאני עובדת איתו/מולו והציע לי להשתתף באיזו פגישת עבודה בשעה 4 באותו היום. זו היתה הצעה מאוד מועילה/מוצלחת עבורי וכמובן שאמרתי "כן" מיד.   או אז הוא גם הוסיף שיש לו כרטיסים להוקי אחרי הפגישה באותו אזור בעיר, ושהוא בד"כ הולך עם הבן שלו (הבן שלו בגילי בערך אגב) אבל הבן הבריז הפעם ולא מתחשק לו ללכת לבד.... אז אולי אני מוכנה לבוא איתו. 
 
הוקי אינו בראש מעייני ויש לי הרבה דברים אחרים על הראש. אבל אחרי שהוא הזמין אותי לפגישה שלפני וכבר אמרתי כן - היה לי לא נעים להגיד: "אה לא, תיחנק לבד עם ההוקי שלך אבל תודה על הפגישה שלפני ויאללה ביי "
 
וכך מצאתי את דרכי למשחק הוקי בהתראה קצרה.
 
ספציפית זה לא עלה לו לחוד, כי יש לו מנוי זוגי לכל העונה (כהוצאה עסקית אגב - יורדת ממס).  אין לי מושג כמה מנוי שנתי עולה ומחולק על כמה משחקים זה.  מבט זריז באתר של הקבוצה מעלה שכרטיס בודד עולה 17 דולר במושבים הזולים ו-24 במושבים הטובים. אני מניחה שבמנוי שנתי יש הנחה פר משחק...  אנחנו היינו בזולים וזו היתה הוצאה מוכרת עבורו. בקיצור הייתי "דייט" די זול
 
מאחר שאנחנו טלפתיות כתמיד - גם אני שאלתי אותו לגבי קבוצות נשים. הוא חשב שאין קבוצות נשים מסחריות. אבל בקבוצה של הבן שלו (שזו קבוצת מבוגרים חובבים) משחקת אישה אחת כך מסתבר.
 
בנסיעות עבודה - תמיד שמחה ללכת לאירוע תרבות/ספורט/קולינרי/פולקלורי מקומי. לא תמיד מצליחה לאור לחץ העבודה -מצליחה אולי שליש מהפעמים - אבל בכל מקרה תמיד רואים משהו מעניין [ולו רק מחלון המונית בדרך]
 
זה משחק דווקא נחמד - דומה יחסית בכללים לכדורגל (כולל כלל לגבי נבדל ו"בעיטות" עונשין עם המקל) אז אפשר לי להבין מה קורה פחות או יותר. והוא מהיר מאוד בגלל הקרח.  החסרון הוא שהדסקית שמשמשת ככדור קטנה יחסית ומוקפת שחקנים, והיא גם עפה מהר מאוד על הקרח - אז קשה לעקוב "איפה הכדור" בחלק ניכר מהזמן - בעיקר כשיושבים במושבים הזולים.
נשמע כיף!
30/01/2016 | 19:19
1
71
בנעורי הייתי חובבת כדורגל בגרוש (עקבתי אחרי משחקים, היתה לי קבוצה מועדפת), אבל מעולם לא הייתי במשחק. התיאור שלך עושה חשק.
לכי על זה! זאת חוייה כייפית!
30/01/2016 | 22:30
47
למיטב ידיעתי רוב האיצטדיונים החדשים מותאמים גם להגעת קהל נשים.
ותמיד אפשר להביא ילד ולהגיד שהוא ביקש לבוא
 
פחדתי שלא נשרוד את 90 הדקות - והן עברו ממש מהר!
ומודה שאפילו מצאתי את עצמי צועקת "נו, תבעט כבר "......  
 
 
כיף שפתחת מחדש את השרשור הזה
29/01/2016 | 13:57
1
81
לא עולה במוחי משהו מיוחד אצלי השבוע
די שיגרתי
 
וכללל כךךךך חיכיתי כבר שיגיע הסופש, זמן למנוחה ולהיות בבית.
באדיבות קצת חום שפיתחה הבכורה, נהיה הסופש לגמרי במנוחה בבית.
אני לחלוטין בסדר עם זה
שגרה זה כיף! ואין כמו בבית
29/01/2016 | 17:22
18
היה שבוע טוב
30/01/2016 | 19:17
1
57
זכיתי בפרס מקצועי. חמם לי את הלב, במיוחד כי אני מרגישה בחודשים האחרונים שאני מדשדשת. כל ההמולה מסביב היתה מרגשת, ובסוף גם יהיה טקס (משעמם, יש להניח), אז בכלל נחמד.
כל הכבוד!
30/01/2016 | 22:13
37
לפעמים אחרים רואים את מה שאנחנו לא רואים בעצמנו......
בטוח שכיף לקבל הכרה ובטח בטקס (אצלי טקס = התרגשות )  
 
 
שבוע לא קל
28/01/2016 | 19:20
7
380
אחרי שקיבלתי בשוורות לא טובות על מחלה של מישהו קרוב ואהוב.
מאז מרגישה מושבתת.
לא מצליחה להתפנות רגשית לדברים אחרים ובטח שלא לכתוב פה או בבלוג.
כותבת בעיקר כדי להסביר את ההעלמות..
אוי מצטערת לקרוא
28/01/2016 | 22:41
110
אל תשכחי שאת לא לבד, אני פה בשבילך
מקווה שתמצא הדרך להחלמה מלאה
28/01/2016 | 22:59
22
מצטערת איתך
29/01/2016 | 00:18
78
לא קל להיות רחוק גיאוגרפית מאנשים אהובים כשהם חולים
כמה קשה מקווה שיהיו בשורות טובות יותר
29/01/2016 | 11:32
80
ומקווה שהוא יחלים
מצטערת בשבילך
29/01/2016 | 14:04
11
30/01/2016 | 07:45
6
אוי ואבוי
30/01/2016 | 19:20
8
התחיל בכיף נגמר בחוויה מעניינת ובאמצע - שגרה
28/01/2016 | 22:05
4
266
על הכיף ארחיב במשהו קטן וטוב - צפיה במשחק של מכבי חיפה בכדורגל....
 
השגרה היתה קרה כמו בכל הארץ
 
והחוויה המעניינת שהיתה לי היום התחילה לפני 3 שנים בערך....
הייתי עדה לכך שרכב פגע ברכב אחר והמשיך לנסוע .....
כאזרחית טובה, רשמתי את הפרטים של הרכב הפוגע והשארתי פתק עם הפרטים ופרטים שלי על השמשה (הייתי רוצה שאם יקרה דבר כזה לי, גם לי ישאירו פרטים).
עד היום חברות הביטוח לא הסתדרו ביניהן ולכן זה הגיע למשפט.
זומנתי כעדה נייטרלית. נסעתי שעתיים ורבע, חיכיתי כשעה וחצי, העדתי 10 דקות ונסעתי שעתיים ורבע חזרה. הלך יום עבודה. 
בשבילי זאת פעם ראשונה שהייתי בבית משפט שלום. ציפיתי שיהיה צפוף ובעיות חניה אבל שני הדברים לא התקיימו. אני מוכרחה לציין לטובה את בודקי התיקים בכניסה לבנין שהיו אדיבים ומסבירי פנים. לא טריוויאלי. 
 
 
 
 
וואו - איזו נשמה טובה את!!
28/01/2016 | 23:08
1
144
חברות הביטוח שילמו לך על זמנך ועל הוצאות הנסיעה? (ובכלל איך זה כזה רחוק? זה היה בבימ"ש באילת? )
זה לא כזה רחוק פשוט היתה לי גם עצירת ביניים אצל אמא שלי
29/01/2016 | 10:51
145
להשאיר אצלה ילד חולה (כי נראה לי מוגזם להביא אותו איתי.....)
אני אקבל החזר/ תשלום של 350 ש"ח . לא מכסה על יום עבודה והוצאות הנסיעה (לאור הילד החולה נסעתי עם הרכב ובכביש 6 במקום ברכבת..... ).
 
כשחיכינו בחוץ נשאלתי אם יש לי חרטות על כך שהשארתי פתק. 
אז מצד אחד ממש לא - כפי שכתבתי גם אני הייתי רוצה לקבל מידע. מצד שני זה היה לגמרי נדנוד עד שהגיע רגע הדיון. המון שיחות טלפוניות של קביעת תאריכים וביטולם וכל התהליך עד העדות.
למרות הכל, גם היום הייתי משאירה פתק.
 
 
על האזרחות הטובה שלך
30/01/2016 | 07:44
1
66
לנו זה גם קרה פעם וככה הצלחנו להגיע למי שפגע לנו ברכב.
התקשרו אלי מהמשטרה שעד ראה מישהו שפגע לנו ברכב. קיבלתי את פרטי הרכב וכך הגענו לנהג הפוגע שלא הכחיש ולכן חברת הביטוח שלו שילמה את הנזק שקרה לרכב שלנו.
לא בטוחה אם במצב של בית משפט אותו אדם היה מסכים להתייצב, בטח לא בסכום שלא מכסה לו את ההוצאות.
הסכמתי להעיד עוד לפני שידעתי שהדיון יהיה כ"כ רחוק
30/01/2016 | 22:22
80
ואחר כך קבלתי זימון מבית משפט (שבעצם אי אפשר להתחמק ממנו)
שבוע די משעמם
28/01/2016 | 22:43
4
243
עברתי טיפול ומאז אני בימי מנוחה בבית- דווקא הרגשתי ממש טוב עד היום, והיום- התכווצויות וממש חלשה כך שחזרתי מחר לגן לא בטוחה ואני לא מתה על זה.
 
קיבלתי סרטון שהאמריקאית צילמה שהילדים אירגנו לעצמם מפגש בעברית ושרו את שיר האותיות שאני שרה להם, עם כל התנועות- איזה מרגש זה
 
חוץ מזה, מקווה שהטיפול הזה יצליח- מנסה לא לחשוב קדימה מידי ומצד שני גם לא להיות פאסימית מידי, וזה לא קל.
 
חזרתי לצבוע מנדלות- שזה נחמד ומרגיע
מחזיקה לך אצבעות
29/01/2016 | 20:24
10
מצטרפת לאישה בחופשה
29/01/2016 | 22:41
5
מחזיקה לך אצבעות שהפעם זה מצליח
30/01/2016 | 07:46
8
תודה יקירות
31/01/2016 | 13:11
8
מושלג .... חוצמזה
29/01/2016 | 02:20
6
193
קצת קלסטרופובי בשל העוצר שכפה השלג, ובשל העובדה שבתי הספר פה סגורים כל השבוע כולל מחר - טירוף מוחלט.
 
וגם מתיש.
 
מתאים לי שנעבור כבר לשבוע הבא.... מיציתי את השבוע הזה.
 
 
איך ההתנהלות (אם יש כזאת) של בית הספר באירועים כאלו ?
29/01/2016 | 20:24
3
125
פה מתרגלים תקשורת ולמידה מהבית.
האם בעבודה שלך מצפים שתעבדי מהבית?
 
הו - אני עובדת 18 שעות ביממה מכל מיקום שהוא...
29/01/2016 | 23:52
2
187
אל חשש. עובדת גם לא מעט מהבית כשאין שלג בחוץ. ממילא הממונים עלי נמצאים במדינה אחרת ולמעט פגישות עם גורמים חיצוניים - העבודה שלי נעשית בטלפון ובמחשב.  אז זה לא שקיבלתי חופש מיוחד.
 
אין ממש תקשורת עם ביה"ס. כל יום אחה"צ מקבלים מייל מהמקבילה של משרד החינוך (זה ברמה המחוזית) שמודיע לכולם שבתי הספר יהיו סגורים מחר בשל תנאי מזג האוויר. האמת היא שמזג האוויר התייצב כבר לפני 5 ימים... אבל פשוט יש ערימות ענק של שלג שלוקח להן הרבה זמן להתמוסס. 
 
אתמול הם הרגישו שהם כבר מגזימים אז במקביל הם גם הוציאו הודעה שביום שני הבא יהיו לימודים בטוח. באמת יפה מצידם.... בעיר הסמוכה לנו (מרחק של ק"מ) התחדשו הלימודים כבר לפני 3 ימים.  בית הספר לא מצפה מהילדים לעשות כלום בזמן שהוא סגור - אז הם מתמקדים בלריב ולהתחרפן. בין לבין הם משחקים קצת בשלג - אבל האמת שהוא נמאס להם אחרי יומיים.
18 שעות? גם מהבית?
30/01/2016 | 07:54
1
141
איך שורדים את זה? איך מצליחים לנהל גם בית וגם לעבוד כל-כך הרבה? איך יש מספיק זמן לילדים?
לפני שבעלי התחיל לעבוד בעבודה הנוכחית שלו היה הרבה יותר גמיש ממני ולכן אני עבדתי המון מבחינתי וזה כלל יומיים ארוכים בשבוע של כמעט 12 שעות וזה נראה לי המון אבל היה אפשרי. היום אני עובדת כמעט משרה מלאה, לא מצליחה לעבוד יותר מיזה, חייבת גם זמן לילדים, לבית וגם קצת זמן לעצמי ולא מוצאת איך אפשר לאספיק הכל. אשמח לקבל ממך טיפים בנושא. הבוס לוחץ והיה רוצה שאעבוד יותר אני פשוט לא מצליחה לעשות את זה.
אין "מספיק זמן" לילדים לפי רוב קני המידה הנפוצים
30/01/2016 | 17:34
144
ככה מתחזקים גביע זהב בתחרות האם הגרועה בתבל.
 
לוגיסטית, יש לנו "או-פר" שזה לא כמו אופר בארץ - כלומר לא מדובר בעוזרת בית מלאה. מדובר במישהי בת עשרים וקצת שמסיעה לחוגים ופגישות עם חברים, מגישה אוכל בסיסי (ברמת הלחמם אוכל שההורים הכינו, או לחמם שניצל קפוא או להכין פסטה עם רוטב מהצנצנת), עושה את הכביסה של הילדות ורודה בהן לסדר את החדר/עושה להן חברה כשהן מסדרות. היא עובדת בבוקר ואחר כך החל מרגע שנגמר בית ספר. אם בית הספר סגור היא עוזרת יותר.
 
שאר מלאכות הבית אינן בראש מעייני
 
אם עובדים מהבית רואים את הילדים בבוקר עד שהם יוצאים ואחרי בית הספר החל מ 3 וחצי - כל זאת בהנחה שהם לא בחוגים ויש להן הרבה חוגים. כשהולכים להכין תה או לסיבוב התאווררות קצר בבית גם זוכים לראותן.
 
עבודה מהבית גם חוסכת לפחות שעה ביום של התניידות הלוך וחזור מהמשרד.
והנה אוטוטו אתם מגיעים לשבוע חדש
30/01/2016 | 07:50
1
144
חוץ משנאתי לקור ולחורף שאני מצדיעה לך שאת שורדת חורפים כאלה, אני בהחלט לא מסוגלת להיות סגורה במקום אחד כמה ימים. מבינה אותך לגמרי שזה בהחלט לא פשוט לכולכם. שמחה שזה נגמר ואתם חוזרים לשגרה.
 
תודה. אבל אני לא כזו גיבורה
30/01/2016 | 19:01
144
 זה די נדיר אצלנו.  הפעם הקודמת שהיתה פה כזו סופת שלגים רצינית היתה 2010 או 2011. בכל שנה יש כמה ימים בהם בית הספר סגור בשל שלג  - אבל שבוע רצוף לדעתי לא קרה מאז הסופה של 2010-11 (Snomagedon קראו לה, לנוכחית קראו Snowzilla)
 
בגלל זה זה היה כזה אירוע משתק - כי לא כל כך ערוכים פה לשלג....
עמוס מאוד מאוד
30/01/2016 | 07:56
131
אנחנו לקראת המעבר שזה בהחלט טוב אבל יחד איתו בא עומס ענקי של המון סידורים אחרונים. לנסות להספיק כמה שיותר דברים לפני המעבר לא בטוחה מה עוד נספיק אבל מנסה.
טובה ונחמדה "מדי" -יש חיה כזאת?
28/01/2016 | 14:02
10
367
באיזו מידה הבעל מתערב לכן בעניינים פרטיים?
מן הסתם תמיד שמחה לשמוע את דעתו, אבל יש לו נטייה לפעמים להתערב יותר מידי כי הוא חושב שאני נחמדה מידי.
 
חברה ביקשה שאעזור לחברה שלה שמתחילה ללמד בגן ילדים ולא יודעת מאיפה להתחיל כי עד כה לימדה באנגלית וצריכה ללמד ילדים דוברי אנגלית בעברית.
כמובן שנעניתי לעזור בשמחה ולתרום מנסיוני. דיברנו ונתתי לה מלא טיפים והצעתי את עזרתי בשליחת חומרים ודברים שהכנתי לאורך השנים. ההצעה הגיעה ממני ומן הסתם היה ברור לשתינו שאני לא אשלח לה את כל החומרים שיש לי אלא מידי פעם במיוחד בהתחלה- הבנתי שזה ברור לה מתוך מה שנאמר בשיחה.
 
תוך כדי השיחה בעלי כל רגע מאותת לי ובסוף השיחה די התנפל עליי שאני טובה ונחמדה מידי ושאנשים מנצלים את זה ואין שום סיבה לשלוח לה חומרים ולעזור לה במיוחד שלא מכירה אותה בכלל.
 
אמרתי לו שהוא לא שמע את כל השיחה והיה ברור לשתינו שאני רק עוזרת לה בנקודת ההתחלה ולא מתכוונת לשלוח חומרים כל שבוע ולעשות את כל העבודה עבורה אלא רק מנסה לעזור.
 
הוא המשיך להתעקש ולומר את זה שאני טובה מידי ובסוף זה הגיע למצב שאני ממש כעסתי על ההתערבות הזו כי גם אם אני בוחרת לשלוח לה את כל החומרים שיש לי- זו החלטה שלי, זה לא נוגע אליו וכמו שאני לא מתערבת לו בעבודה- שלא יתערב לי.
 
מה דעתכן- יש דבר כזה "טובה מידי" לא הייתן עוזרות למישהי בתחילת הדרך אם יכולתן לתרום מנסיונכן
 
זה לא פעם ראשונה שהוא מתנגד לעזרה שלי לאחרים וזה לא מתוך רוע, הוא לא רוצה שינצלו אותי אבל כנראה השילוב של כל ההורמונים אצלי בגוף מהטיפולים וזה שהוא המשיך והמשיך להתעקש-הרגיזו אותי יותר מהרגיל.
העלית שתי שאלות שונות
28/01/2016 | 14:50
3
217
לגבי זו שבכותרת - לדעתי אין דבר כזה "טובה מדי". כל אחת ומה שמתאים לה, ואם את עושה את זה מרצונך ובחירתך - לא הבנתי מה הבעיה בכלל. לאנשים יש דרגות שונות של נדיבות, וכנראה את ובעלך במקומות שונים על סקאלת הנדיבות.
 
לגבי בעלך - או שחסרים נתונים או שלא הצלחתי לתפוס את הסיטואציה. הוא תמיד מצותת לך לשיחות הטלפון ומאותת לך "הוראות" במהלכן? כי אם כן - אז בלי קשר בכלל למה ששאלת באופן נקודתי - זה נראה לי מצב לא אידיאלי כלל. יש מצב שהוא controlling ונוטה לנהל לך את החיים?
 
אני הייתי מתחרפנת בכזה מצב גם בלי להזריק הורמונים - נקודת האיזון בעיני היא יותר לכיוון של "חיה ותן לחיות"....
 
יכול להיות שהוא מרגיש שאת מחלקת בחינם את הידע שלך שאותו את רוצה ביום מן הימים לנצל כדי לפתוח גן משלך?
 
באופן כללי יותר - יכול להיות שמשהו אחר מציק לו בימים אלה ואיכשהו הוא תיעל את זה לנקודה הזו? (כמו מים - שמוצאים תמיד לאנשהו לזרום...). אולי זה סתם שסתום לשחרור הלחץ מהטיפולים וכאלה. זו תקופה מלחיצה בחיים
הוא לרוב לא בבית כדי להקשיב, והוא ממש לא מצותת
28/01/2016 | 14:57
2
218
יש לו דברים יותר טובים לעשות עם הזמן שלו- הוא פשוט בדיוק הכין לעצמו משהו לאכול ותוך כדי שמע את השיחה (דירה קטנה, זה בלתי נמנע לשמוע מה קורה בכל חדר).
זה לא בקטע של להתערב או להשתלט עליי- הוא ממש לא כזה. ברור לי שהכוונות שלו טובות כי הוא לא רוצה שאני אחלק מידע ודברים שאספתי והכנתי במשך 8 שנים סתם ככה.
 
אגב לגבי עניין הנדיבות- שנינו במקומות שונים מאוד על הסקאלה אם כי בחודשים האחרונים אני רואה שיפור אצלו בעניין הזה
 
לגבי ניהול חיים-אין סיכוי, הוא מכיר את המטריאל אני ישר עניתי לו והוא הבין את העניין לא להתערב לי יותר.
 
זה לא משהו שקורה בצורה יומיומית- הוא פשוט דואג לי אבל אתמול הרגשתי שעבר את הגבול שממש הייתי צריכה להבהיר את זה. זה ממש עיצבן אותי תהיתי אם זה משהו שהיה מעצבן אחרות או שזה בגלל ההורמונים.
28/01/2016 | 15:23
1
143
אם כך נשמע שה"ציתות" היה מכורח הנסיבות.
 
על כל פנים - אני הייתי מתרעמת גם בלי הורמונים.
אכן
28/01/2016 | 22:37
18
אין טובה מידי, אבל אני מבינה את ההתערבות שלו ורואה בה
28/01/2016 | 18:56
1
172
את הדאגה לשמור עליך. את דברת איתה בטלפון, הכרת את הסיטואציה וגם ידעת מה מתוך הידע שלך את חולקת איתה. הוא שמע רק חלק מהשיחה (את הצד המחלק מידע).
לו (ואולי גם לך כי בעצם את לא ממש מכירה אותה) אין מידע על מי נמצא מעברו השני של הטלפון, האם היא אכן מישהי הזקוקה למעט עזרה והכוונה לצורך המסלול החדש, או מישהי שמצאה דרך קלה להשגת חומר מן המוכן...
 
אצלנו מקובל לעזור לקולגות בתוך המשרד. הרבה פחות לכאלו מבחוץ (שחלקם מתחרים). אולי גם בעבודה של האיש שלך זה ככה ולכן הוא הרגיש צורך להעיר לך בנושא.
לדעתי, זה יפה שאת עוזרת

אני חושבת שכל ביקורת שאינה תומכת, גורמת לאי הסכמות וחיכוך, לא צריך הורמונים בשביל להתרגז במרה כזה
 
 
זהו שאין פה תחרות- אנחנו ב-2 מקומות שונים בעולם
28/01/2016 | 22:40
154
שנינו יודעים שאין סיכוי לפתוח גן בקרוב וזה לא שנתתי לה את כל ה"תורה" על רגל אחת- כולה נתתי כמה טיפים ואמרתי לה שאשלח לה חומרים במייל בהמשך למה שדיברנו.
 
אני מאוד מאמינה בלעזור אחד לשני בעולם כי לא תמיד זה פשוט במיוחד למישהי שאין לה הרבה ניסיון.
 
הרגשתי שאני צריכה להתגונן על זה שסה"כ ניסיתי לעזור גם אם זה למישהי שאני לא מכירה בכלל, מספיק לי שהחברה הטובה שלי ביקשה שאעזור.
 
אכן לא צריך הורמונים כדי להתרגז, אבל אין ספק שההורמונים מוסיפים
מסכימה עם דבי שיש כאן שתי שאלות
30/01/2016 | 08:12
1
118
אין דבר כזה טובה מידי, אם מרגיש לך נכון לתת לה דברים שהכנת כל הכבוד, כל עוד זה לא משהו שיפגע בך בעתיד אם וכאשר תפתחי גן משלך. לגבי האם הייתי עוזרת הכל שאלה מי המבקשת, האם אני מרגישה שמנצלים אותי או מבקשים ממני טובה, עד כמה ואם בכלל כמו שכתבתי לך זה יפגע בי מבחינה מקצועית בעתיד. 
לגבי האיש, מבינה את הרצון שלו לגונן עלייך מצד אחד ומצד שני הבנתי שהוא בדרך כלל לא מתנהג ככה. לא הייתי עושה מיזה עניין, לוקחת את ההארה לתשומת ליבי ובודקת האם יש צדק בדבריו. לי מרגיש שהוא מגונן עלייך ודואג לך.
גם לי
30/01/2016 | 14:06
98
הוא פשוט תמיד יהיה איש צבא במהות שלו והדרך שלו לא הייתה נעימה לי כי הרגשתי שהוא נדחף לי לעניינים ומתערב לי אבל הבהרתי לו בצורה מאוד ברורה שיילך להתעסק בעניינים שלו ולא יתערב לי בענייני עבודה- זו החלטה שלי כמה ואת מי לשתף בחומרים שיש לי.
 
בכל מקרה, העניין נסגר ממזמן-בטוחה שהוא יתן לי עוד סיבות להתעצבן עליו בקרוב
עונה לשאלה העקרונית...
31/01/2016 | 19:34
1
93
ראשית, את נשמעת טובה במידה נהדרת ואני מבינה שהשאלה לגבי המקרה הספציפי כבר לא רלוונטית, אז עונה לגבי השאלה העקרונית.
 
לדעתי יש כזה דבר ״טובה מדי״.
ה״מדי״ מגיע כאשר לא יודעים/מסוגלים להגיד ״לא״ גם כאשר ברור שאמירת ״כן״ תהיה, בסופו של דבר, פוגענית (או באדם עצמו, או באנשים הקרובים אליו או באדם שלו עוזרים).
 
 
אני מסכימה איתך...
01/02/2016 | 00:45
65
מודה שבעבר היה לי מאוד קשה לסרב לאנשים ולהציב להם את הגבולות, אבל אני כבר לא שם, מזמן כבר לא שם ואולי זה מה שהיה לי קשה איתו כי התגובה שלו עוררה בי את ההרגשה של מי שהייתי פעם - חסרת ביטחון וכזו שמנצלים אותה בכל הזדמנות.
מיבש כביסה-זקוקה להמלצה
26/01/2016 | 16:01
11
91
החלטתי לרכוש מיבש כביסה אחרי 20 שנה של מיבשת תולה מקפלת
החורף הכניע אותי
אבל אין לי מושג בזה... גם לבני משפחתי הקרובה אין ניסיון עם מיבשים
אשמח לקבל המלצה על דגם שבאמת שווה את ההוצאה ובאמת עושה עבודה
אין לי מקום לצינור בחוץ לכן זה חיב להיות בשיטת העיבוי
אשמח למשהו עם טימר ועם תצוגה -אבל לא חייב
ואם יש עוד דברים שכדאי לשים לב ..אשמח עם בעלות הניסיון פשוט יחלקו....
אין לי המלצה ספציפית לי יש מייבש פשוט ורגיל
26/01/2016 | 21:23
80
בלי טיימר ובלי תצוגה (ועם צינור החוצה).
אני אוהבת לתלות את הכביסה, לכן לנו הדגם הכי פשוט מספיק לגמרי (יש בו בחירה בין יבוש בטמפ' גבוהה לטמפ' נמוכה וכפתור לזמן).
 
לדעתי, מה שחשוב הוא  שקיבולת היבוש תהיה גדולה מהקיבולת של מכונת הכביסה. אחרת על כל מכונת כביסה צריך להפעיל 2 מייבשים או פרק זמן מאוד ארוך.
 
בזמנו כשקנינו את המייבש - בדגמים הבסיסיים המחירים בין היצרנים השונים היו דומים.
הבחירה נעשתה לפי זמינות האספקה.
 
 
לא מכירה (לא גרה בארץ) אבל באופן כללי
27/01/2016 | 03:32
102
מנסיוני מייבש כביסה הוא מכשיר הרבה פחות מתוחכם ממכונת כביסה וגם בד"כ זול ממנה בדי הרבה.  יש בו הרבה פחות "מסלולים"
 
וגם - לדעתי לכולם יש טיימר - גם להכי פושטים. מעולם לא ראיתי מייבש ללא טיימר - הם תמיד מפסיקים לבד [או שאולי לא הבנתי את השאלה]
מייבש זו חיה לא מורכבת...
29/01/2016 | 11:30
83
לנו יש מייבש כביסה של בוש (גם מכונה).
ללא צינור חיצוני. עומד בחדר הכביסה לצד המכונה. חייבים להשאיר חלון קצת פתוח שלא יהיו אדים רטיבות ועובש בעקבות הנ״ל.
יש לו כמה תוכניות לסוגי בדים שונים, לא מאד קריטי בעיני.
אין לו תצוגה דיגיטלית - בעיני מיותר, חשוב יותר אולי במכונת כביסה.
הכיוון והבחירה ידניים בעזרת כפתור שמסתובב - בעיני יתרון, פחות גורם לתקלות.
הוא קל לניקוי.
יש לו קטע מגניב ושימושי (לא יודעת אם קיים במייבשים אחרים) - יש לו חיישן שקולט מתי הבגדים יבשים ומפסיק אוטומטית את פעולת המייבש, כך שאין צורך לכוון טיימר לזמן המשוער של יבוש הבגדים.
ממליצה על כזה שאפשר לחבר לו צינור שמוביל את מי העיבוי לביוב
29/01/2016 | 21:25
4
87
לנו יש כזה של בוש. העובדה שלא צריך לרוקן מיכל מים כל יבוש, ולפעמים אפילו באמצע הייבוש, היא תענוג שלא מוערך מספיק.
שלנו הוא של 9 קילו, אם זה מתאים לך אני אבדוק מה הדגם המדויק.
לא שמעתי את התיאור הזה מימי-
30/01/2016 | 09:18
2
82
מה זאת אומרת לנקז מי עיבוי?
אצלינו ואצל כל מי שאני מכירה יש אדים חמים שנפלטים או לחדר עצמו ( שאז צריך להיות מאוורר על מנת שלא יהיה עיבוי על רהיטים וקירות) או מן צינור גמיש שפולט אדים דרך החלון או משהו.  
למיטב ידיעתי כל המייבשים היום מצויידים בחיישן שמפסיק את פעולה המייבש כשהכביסה יבשה וטיימר זה על מנת לכוון מתי את רוצה שהמייבש יחל לפעול ( שבניגוד למכונת כביסה זה הזוי. אם כבר הבגדים שם - למה שיתחיל לפעול אחר כך????)
המייבש אצלי הוא בקבוצת מכשירי החשמל שאני לא מעיזה
30/01/2016 | 10:28
88
להשאיר פועלים כשאני מחוץ לבית.
(לכן מראש לא הייתי בוחרת אחד עם אפשרות טיימר כזאת)
יש מייבשים עם מכשיר עיבוי
30/01/2016 | 22:07
64
הוא מעבה את האדים החמים לנוזל בדיוק כדי שאפשר יהיה להפעיל אותו בתוך חדר סגור ללא איוורור.
ברוב המייבשים האלו המים מהמעבה נאספים לתוך מיכל וצריך לרוקן אותו בסוף כל הפעלה.
יש מיבשים שאפשר לחבר להם צינור מהמעבה ישירות לביוב.
אני ביטלתי את הצינור, כשהתחלתי לגדל סחלבים.
01/02/2016 | 10:01
49
המים מהמייבש מעולים לסחלבים, וחסכו לי קניה קבועה וגדולה של מים מזוקקים.
לנו יש מייבש הכי פשוט ללא תצוגה דיגיטלית
30/01/2016 | 08:00
2
76
יש טיימר ואפשרות שליטה בחום חזק או חלש.
קיבלנו אותו מתנה שכהפכנו להורים .
לא צריך להוציא הון על מייבש, סך הכל מייבש לך את הבגדים לא רואה סיבה להשקיע בו הרבה כסף.
בהתחלה כמעט ולא היה בשימוש, בעיקר לבגדי תינוקות.
היום משתמשת בו למצעים, מגבות ולבנים בעיקר.
לא מכירה מייבש ללא צינור, שלנו בא עם צינור.
עדיין מתלבטת
03/02/2016 | 14:02
1
18
למי שיש מיבש עם עיבוי ללא צינור
האם הוא עושה את העבודה באותה יעילות כמו זה עם הצינור פליטה?
לא יודעת לעזור, אולי בחנות פיזית ידעו לתת מענה
03/02/2016 | 16:10
15
הייתי משווה גם צריכות חשמל (למרות שזה תלוי ב כמות שעות ההפעלה....)
לוח מודעות
28/01/2016 | 19:45
3
6
דרושים מתנדבים לניסוי קליני בנדודי שינה
28/01/2016 | 10:43
1
136
 
***דרושים מתנדבים עם בעיות שינה מחיפה או המרכז
 
אם אתם סובלים מנדודי שינה הרבה זמן בלי סיבה??
המחקר הזה הוא בשבילכם!
 
דרושים מתנדבים הסובלים מנדודי שינה למחקר רפואי הכולל טיפול במכשיר רפואי ניסיוני בניהולו של פרופסור גיורא פילר.
המחקר הינו "מחקר רפואי להערכה קלינית של המכשיר הרפואי של לקרימה מדיקל לטיפול בחולי אינסומניה כרונית" בחסות המרכז הרפואי רמב"ם, המרפאה להפרעות שינה.
 
המחקר מתנהל במרכז או בחיפה.
 
אנחנו מחפשים מתנדבים שסובלים מבעיות הירדמות ומיקיצות לאחר ההרדמות
מסיימי הניסוי יקבלו פיצוי כספי עבור השתתפותם
מתנדבים הסובלים מנדודי שינה אשר אינם מטופלים בתרופות שינה מתבקשים לפנות במייל, בכל פניה נא לציין באיזה עיר מתגוררים:
לא צריך מחקר בשביל זה בהקשר של הפורום הזה
28/01/2016 | 15:21
94
נשים לאחר לידה סובלות מיקיצות לאחר ההרדמות כי התינוק/ת המשפחתית מעיר/ה אותן, ומאותה סיבה גם מתקשות להירדם כי אותו הרכש התינוקי מיילל/מתלונן/מוגז ומפריע לישון.
 
אבל אם אתה מציע להן פיצוי כספי זה נראה לי רעיון אחלה בכל מקרה
מילים לחוד- ומציאות לחוד....
27/01/2016 | 14:39
181
כמה פעמים נשמעות שוב המילים שאומרות "את חייבת להשקיע בעצמך"....."את חייבת לפנות זמן לעצמך"......"אל תאבדי את עצמך".......
אבל בפועל? בקושי יש זמן לנשום בתוך האמהות, וגם שכבר יש זמן....... אני עייפה מדי!!!! אני נאבדת בתוך הדברים שצריך וחייב לעשות, מרגישה פגיעה בקשרים האישיים והחברתיים, מרגישה שאיבדתי את העצמאות, החשק, הקצב, המיניות והאישה שאני- מעבר לאמא...
אם יש נשים שמזדהות עם המילים שכתבתי, אני יכולה לספר שהייתי שם. ועד כמה שהתקופה הזו היתה לא פשוטה היא הביאה אותי ללמידה ושיאים חדשים. בעקבות הדברים שלמדתי ועברתי קיימת היום סדנה שמאפשרת את המרחב לדבר על הדברים, לשתף ולקבל כלים מעשיים איך להתמודד עם אתגרי האמהות ולהגיע למקום מאד שלם.
המעוניינות לשמוע על הסדנאות הקרובות מוזמנות ליצור קשר דרך:
0544979739
או
לוז לאחר לידה ( חזרה לשגרה)
27/01/2016 | 18:06
8
202
שלום רב!
אז התינוקת כבר בת שלושה שבועות, ואני מתחילה להתרגל אליה.
ומנסה לחזור לשגרה שלי.
אנחנו על הנקות מלאות, וכרגע מאכילה בערך כל שעתיים שלוש. לאחרונה התחילו לה גם כאבי גזים, כך שכל התעוררות היא לפחות שעה.
בעלי סטודנט ועובד, ועכשיו תקופת מבחנים כך שלא יכול לעזור כרגע יותר מידי עם הילדה.

רציתי לשאול- אני מנסה לארגן לעצמי איזה שגרה של יום שלא כוללת יום שלם במיטה. להיות כל היום גם בחדר השינה לא עושה לי טוב. מה גם שאני מרגישה כי הימים סתם עוברים מבלי שעשיתי משהו מיוחד.
ראוי לציין כי גם אני סטודנטית וגם לי יש מבחנים. הייתי שמחה אם אצליח איכשהו להגיע לשגרה כזו שתאפשר לי גם ללמוד בחלק מהיום. אבל  קשה לי כרגע לבצע אפילו את עבודות הבית הבסיסיות ( כביסה וכלים). אני פשוט כל כך עייפה. האם למישהי פה יש המלצות לאיך לחזור לשגרה?

תודה מראש.

ברוכה הבאה ומזל טוב
27/01/2016 | 19:19
104
ת'אמת? מנסיוני, קשה  להצליח לעשות משהו עם בת 3 שבועות בבית. הדרך העיקרית להצליח היא עם עזרה לידך (מישהי שתחזיק את הקרציצית קצת בין ההנקות).
 
מנשא יכול אולי לעזור לה להיות קצת יותר מרוצה (אפשר נגיד לרחוץ כלים עם מנשא, אי אפשר ללמוד...)
 
בכל מקרה - מגיעים לך לפחות עוד 3 שבועות לתת לגוף לנוח (משכב לידה זה 6 שבועות) אז תני לעצמך הנחה עם כביסה וכלים וכאלה
 
וגם - עוד נקודה - היא שהשיגרה לעולם לא תחזור להיות אותו דבר.... (כלומר היא תחזור - אבל נגיד עוד 15 שנה...)
מזל טוב!
27/01/2016 | 23:02
1
94
קודם כל שמחה שאת פה.
גם אני הייתי סטודנטית כשילדתי את בתי הבכורה, ואני חייבת להגיד שלי לקח הרבה חודשים עד שיכולתי לחזור ללמוד. ציפיתי שזה יהיה אחרת, אבל אלא אם זכית בתינוקת מאד מאד מאד נוחה, שישנה ממש הרבה, תני לעצמך עוד הרבה זמן.
זה שלב שבו אם הספקת לצחצח שיניים ולהתקלח בין הנקות, כבר ניצלת את הזמן טוב (לדעתי).
אם את מצליחה לתפוס איזה רגע איתה בחוץ, זה כבר ממש היסחפות.
אז באמת, שזו תקופה שמכל הבחינות היא משכב לידה (גם רפואית, וגם במסורת היהודית) וזה עדיין הזמן לנוח ולהתאושש, עד כמה שאת יכולה.
 
אם ממש דחוף לך לו"ז, את יכולה לנסות לתעד את הימים הקרובים ולראות אם יש איזה דפוס, ואז לראות אם יש שינה ארוכה במיוחד או משהו בסגנון.
מהניסיון שלי, בגיל הזה הם משתנים ממש כל כמה שבועות, אז לו"ז יומי מאד משתנה...
28/01/2016 | 14:31
58
לא נעים לומר, אבל קשה לי כרגע למצוא זמן למקלחת אמיתית ( לא מקלחת מזורזת).
כי עכשיו חורף, וצריך להדליק דוד אחרת אין מים חמים ועד שאני זזה היא כבר מתעוררת.
אז יש ימים שאני בכלל לא מתקלחת וזה תורם לתחושה המגעילה שיש לי.

אנסה את עניין התיעוד. תודה!  
28/01/2016 | 08:58
4
80
אני הנהגתי לי שגרה של סידור אחד מחוץ לבית בכל יום. גם אם הייתי צריכה ללכת לשני מקומות סמוכים הייתי פורסת את זה ליומיים (ימי גשם או ג'יפה - מחוץ להסתובבויות). הרעיון הוא שיהיה לי תמריץ לצאת, אפילו למכולת. ואז אם אני כבר בחוץ - מה, לא נעשה איזה טיול עם העגלה/מנשא? וככה מצאתי את עצמי מטיילת כמה שעות כל יום בחוץ. לפני שיצאתי שמתי מכונת כביסה/מדיח וכו כדי לשמור על בית ברמה סבירה. קבעתי לפחות אחת לשבוע עם חברים לארוחת בוקר/צהריים. אפשר גם להגיע למקום העבודה שלהם ולהצטרף אליהם לצהריים, זה נחמד ומאפשר לחדש ולחזק קשרים.
מה שהיה עוגן אצלי זה שנ"צ. לפעמים זה קרה בכלל ההוקר ולפעמים בצהריים. התינוק בחודשים הראשונים משנה את ההרגלים שלו כל הזמן אז התאמתי את עצמי.
28/01/2016 | 14:37
3
74
הבעיה שעכשיו נורא קר, ואני לא רוצה לצאת החוצה עם תינוקת שאין לה אפילו חודש.
ואני עדיין לא בשלב של לעזוב אותה לכמה שעות, כאשר היא בהשגחת בעלי או אחת מה סבתות. פשוט קשה לי לעזוב אותה.  אני יודעת, צריכה ללמוד לשחרר.
לכן חשבתי על סדר יום של להיות בבית בינתיים. ללמוד, לסדר איזה חדר סדר פסח שכזה. לפחות עד שיהיה נעים יותר לטייל עם העגלה בחוץ. אין ברשותי מנשא.


אז קודם כל - להצטייד במנשא
31/01/2016 | 09:38
54
גם בימים הכי קרים הסתובבתי עם הפיצית. היא במנשא מכורבלת, לבושה היטב, מעל המנשא לבשתי מעיל של החצי ולפעמים אפילו הוספתי עליה שמיכת פליז. כל עוד אין רוחות רציניות זה סבבה (גם בגשם).
ולעניין תרגול העזיבה - אני לא עזבתי אותם במשך כמה חודשים לאחר הלידה. לא נראה לי בעייתי במיוחד.
אין סיבה ממשית לא לצאת מהבית.
01/02/2016 | 10:55
1
46
תינוקות גדלים יפה מאוד גם במדינות קרות יותר (אמא שלי גדלה בסיביר, סתם, על מנת לסבר את האוזן). מלבישים טוב-טוב ויוצאים. אני מניחה שיש לך אמבטיה לעגלה, כמו שהרוב קונים בארץ, וגם אם לא, יש שק שינה לרגליים, ביגוד חם, וכו'. אין צורך להתקע בבית לחינם. מה גם שעכשיו התחיל מזג אוויר משגע בחוץ
לא לצאת מהבית, יכול לתרום מאוד לתחושת הבטלה/אי-שפיות/חוסר קשר לעולם.
ודבר נוסף, הייתי ממליצה לך בחום, להתחיל את היום בצחצוח שיניים+מקלחת, לפני שבעלך יוצא לעבודה. זה אחד הדברים שהכי עזרו לי בחל"ד בהתחלה. זה טיפ שחברה טובה העבירה לי, ואני יישמתי ומעבירה הלאה.
לי לא היתה אמבטיה לעגלה ויצאתי ועוד איך
01/02/2016 | 11:15
51
אמנם תינוקות קיץ אבל גם לצאת לבשל ילד באוגוסט או להסתובב עם בן/ת כמה חודשים בסופה הראשונה של החורף...
שרשור סופות חורפי
25/01/2016 | 03:28
25
209
בעודי מתאוששת מאיזה 70 ס"מ שלג שנפלו עלינו בסוף השבוע ותקעו אותנו בבית עד להודעה חדשה (הרחוב מכוסה לגמרי), נראה שגם מזג האוויר בארץ השבוע צפוי להיות חורפי במיוחד.

מהי העונה החביבה עליך? מה את מחבבת בה?
שלג/גשם/שלוליות - הם מטרד או הזדמנות בעיניך?
היית פעם באיזו סופה/אירוע מטראולוגי מיתולוגי? (נגיד השלג המיתולוגי בירושלים ב-1992....)
כמה פעמים בחייך ביקרת באתר החרמון? (סגול בח' וחולם בו"ו!! ניקוד אחר לא יתקבל )
סקי - כן/לא/אין-לי-מושג?
כמה זמן היית מצליחה להיות ספונה בבית בשל תנאי מזג האוויר בלי להתחרפן?
אז ככה....
25/01/2016 | 04:31
232
*  מהי העונה החביבה עליך? מה את מחבבת בה?  
רוב חיי היא היתה חורף, כי בישראל זו העונה הכי קצרה/נדירה וגם כי בתור ילדת הייתי חובבת מטראולוגיה ומזג אוויר. בשנים האחרונות עברתי לקיץ, כי זה מרגיש לי כמו העונה יקרת הערך באקלים הנוכחי שבו אני גרה.

*  שלג/גשם/שלוליות - הם מטרד או הזדמנות בעיניך? שלג הוא תמיד כיף בעיני - גם אם אגור בקוטב הצפוני נראה לי. יש בו משהו לבן אצילי ומיוחד.  על שלוליות אני יכולה לוותר (יש להן צבע פחות אצילי )

* היית פעם באיזו סופה/אירוע מטראולוגי מיתולוגי? (נגיד השלג המיתולוגי בירושלים ב-1992....). הייתי בירושלים בשלג ההוא ובעוד כמה וכמה שלגים. ובדיוק בסופ"ש הזה חוויתי סופת שלגים בארה"ב.
*  כמה פעמים בחייך ביקרת באתר החרמון? פעמיים או שלוש. פעם אחת היתה במסגרת טיולי סיירות באביב או משהו אז האתר לא היה פתוח לגלישה

*  סקי - כן/לא/אין-לי-מושג? ממש לא. נסיתי כמה פעמים - מרגיש לי כמו מתכון בטוח לשבור את הרגליים ועוד שלל פציעות אורטופדיות איומות. וגם בכלל לא כיף. לא ברור לי העניין הזה.  סקי שטוח-יחסית (לטייל עם מגלשיים - cross country) מגניב בעיני ומחזק את הירכיים

* כמה זמן היית מצליחה להיות ספונה בבית בשל תנאי מזג האוויר בלי להתחרפן?  אני בדיוק באמצע ניסוי טבעי בעניין הזה. אודיע לכן לכשאתאשפז....
שהמצור על ביתך יסתיים במהרה
25/01/2016 | 06:42
7
116
* העונה האהובה עלי היא קיץ. לא אוהבת קור וגשם.
* גשם/שלג/שלוליות הם מטרד.
* הייתי בסופה של 1992 בבית במרכז הארץ וקמנו לבוקר לבן ומקסים. יש לי תמונות מקסימות מהארוע. כנראה שזכינו במשהו בין ברד לשלג אבל החצר נראתה מושלגת לחלוטין.
* לדעתי ביקרתי 2-3 פעמים כולם בילדותי. טיולים עם המשפחה. לא ממש זוכרת. עם הילדים עוד לא ביקרנו בחרמון כל שנה אומרים שניסע אבל הפקקים מונעים מאיתנו ואנחנו מסתפקים במשהו קרוב יותר.
* סקי- אין לי מושג.
* לא הייתי מצליחה להיות בבית בשל תנאי מזג אויר בלי להתחרפן. מצדיעה לך, ליבי איתך, מקוה שבקרוב מאוד תוכלו לצאת שוב.
תודה. הכורח הוא אבי כל הצלחה... אם אי אפשר לצאת אז אי אפשר..
26/01/2016 | 05:37
6
213
מצרפת כמה תמונות מערבות השלג המאפיינות את מה שהיה פעם המדרכה ליד הבית שלי, האוטו והגינה האחורית.  יש בגינה האחורית מין "טראסה" כזו בגובה של בערך 70 ס"מ אבל לא רואים את זה בתמונה כי הכל קבור...
 
בנוסף - רק כדי לתת קנה מידה - לכלבה יש גודל של סוסת פוני בערך....
נראה מדהים!
26/01/2016 | 10:21
2
100
והכלבה... מחמיאה לשלג
תודה - אמסור לה
27/01/2016 | 03:35
1
137
היא רק אצלנו חודש וקצת אבל הצליחה די בזריזות להיכנס ללב כל בני הבית, כאילו היתה פה מזה עידן ועידנים [טוב נו - לא כל בני הבית - חתול אחד עדיין שונא אותה. השניה אדישה לגמרי]
 
על רקע השלג היא נראית קצת צהבהבה ומלוכלכת - כמו חולצה לבנה שדהתה בכביסות. בלי שלג ברגע היא נראית יותר צחורה. 
וואוו
27/01/2016 | 15:41
55
לא יכולה להמנע מלהחמיא ללבנה על הלבן הזה
איזה יופי!
27/01/2016 | 16:02
50
אתם מצליחים להנות מזה? או שנמאס כבר?
והכלבה פשוט מדהימה :) מזכירה לי מאד את גורה שלי
נהנינו יומיים - במנות קצובות
27/01/2016 | 19:13
1
83
כי כל הגוף מתחיל לקפוא אחרי איזה 30 דקות בחוץ (אלא אם כן עובדים קשה בלגרוף שלג עם את חפירה - זו דרך טוב להתחמם)
 
יש לנו מין עיגול פלסטיק כזה שיושבים עליו לצורך גלישה במדרונות מושלגים. 
 
אבל בסוף זה נמאס. בייחוד כשאין בית ספר עד להודעה חדשה (הילדות מתחילות להתחרפן) וכשהכביש חסום אז אי אפשר לצאת מהבית חוץ מאשר לשכנים.  
 
בינתיים מפלסת שלג פינתה את הרחוב - אז נגמר העוצר. 
בחדשות השמיעו ציטוט של רופא אמריקאי
27/01/2016 | 19:53
91
על כל הבעיות שיוצר השלג (אברים שבורים וכד')
ופירטו שיש עליה בהתקפי לב עקב המאמץ בפינוי השלג....
 
 

אני אחרי הסופה הניו יורקית
25/01/2016 | 13:24
212
בואו נאמר שבארץ עשו מזה סיפור מאוד גדול, כולם התקשרו אלינו מוטרדים ובדקו שאנחנו חיים כל שעה עגולה
פשוט לא יצאנו מהבית עד שהשלג נרגע-לא ביגדיל
 
אני מאלה שאוהבים את הקיץ או את עונות המעבר- אני לגמרי דובי חורף באופי שלי מתחיל להיות קר,גשום ולא נעים ואני ישר נכבית .
 
ביקרתי בחרמון כמה פעמים עם המשפחה אבל בעיקר למשחקים בשלג, לא ממש גלשתי אי פעם.
 
אין לי מושג בסקי, אבל האחיינים שלי למשל עושים סקי בתדירות די גבוהה וממש אלופים.
 
שנה שעברה היה חורף מאוד מאוד קשה ורק הגענו לפה ומצאתי את עצמי כמעט 3 שבועות בקושי יוצאת. מזל שיש בניין גדול, דורמנים נחמדים שאוהבים שאני אופה עבורם וחד"כ גדול בבניין.... ככה זה כשמחכים אישור עבודה
עונה
25/01/2016 | 14:15
100
העונה החביבה עליי היא האביב - לא חם מדי, לא קר מדי.
שלג - אחלה. גשם/שלוליות - ניטרלית. ברקים - שונאתתתתת.
סופה/אירוע מטאורולוגי מיתולוגי? הייתי ברעידת אדמה .
כמה פעמים בחיי ביקרתי באתר החרמון? לא יודעת. לפחות 3, אני מניחה - כנראה הרבה יותר.
סקי - כן, על המסלולים הקלים יותר.
כמה זמן הייתי מצליחה להיות ספונה בבית? אין לי בעייה להיות ספונה בבית.
סקר, איזה כיף
25/01/2016 | 20:07
82
אביב, כאילו דא.... אני מחבבת בה את זה שלא חם מדי ולא קר מדי ואת זה שהכל מלבלב מסביב.
שלג הוא הזדמנות. שלולית היא מטרד, גשם הוא מוזיקה נהדרת להירדם איתה.
בשלג המיתולוגי של 1992 בירושלים הייתי, ויש לי גם המון תמונות מהשלג ההוא. היא מדהים. קמנו מוקדם בבוקר, בעלי ואני (הוא עוד לא היה בעלי אז, בעצם, התחתנו ביוני של אותה שנה), ויצאנו לטיול ארוך ארוך, בשלג שאף אחד עוד לא דרך בו. שקענו עד הברכיים. מדהים.
בחרמון הייתי פעם אחת. ראשונה, אחרונה ויותר מדי. הדבר המגעיל הזה שאנשים חושבים שהוא שלג, והוא בעצם שלג מלפני שבועיים שכל עם ישראל כבר דרך עליו עד לזרא, והוא איבד את הפריכות שלו, והפך לסתם קרח אפור, זה אפילו לא חיקוי זול.
סקי - אף פעם לא ניסיתי.
קשה לי להיות ספונה בבית. יום גג, לדעתי....
26/01/2016 | 06:30
1
83

 מהי העונה החביבה עליך? מה את מחבבת בה? -גם עונות המעבר נחשב? אם כן, אז את האביב. בכלל, עונות המעבר בשבילי זה זמן שהאנרגיות עולות, וכמוהן גם השמחה שלי לצאת החוצה (אני אדם שמסתובב לא מעט בחוץ, ובעונות המעבר זה הכי כיף). ומבין עונות המעבר - האביב הכי טוב. שעות האור במגמת התארכות, תחושת השחרור המופלאה שבהשלת שכבות של בגדים, בחוץ עדיין ירוק ופרחוני וכן הלאה. 
אם אני חייבת לבחור רק מבין חורף או קיץ - כשהייתי ילדה ונערה זה היה בלי ספק חורף. היום אני כבר לא יכולה לומר. אני נהנית מכל העונות. הקיץ האחרון היה קשה, לוהט ומתיש במיוחד בשבילי, שני הקיצים שלפניו היו כיפיים והקיץ שלפניהם - לפני שלוש שנים - היה קשה. יש לי חיישנים מאוד רגישים להבדלים דקים בין עונות ומזגי אוויר, ואני מרגישה לא רק את ההבדלים בין החורפים אלא גם את ההבדלים בין הקיצים. אני עדיין אוהבת את החורף, אבל הפלוס הגדול של הקיץ הוא שעות האור. הקור בחורף לא מבאס אותי, אבל החושך בחוץ - כן.
 
 שלג/גשם/שלוליות - הם מטרד או הזדמנות בעיניך? -שלג לא יורד איפה שאני גרה, אז זו לא חוכמה שאגיד משהו לכאן או לכאן גשם ושלוליות הם הזדמנות.
 
היית פעם באיזו סופה/אירוע מטראולוגי מיתולוגי? (נגיד השלג המיתולוגי בירושלים ב-1992....) -הייתי בכל תופעה קיצונית שקרתה בארץ מאז שנות ה-70 המוקדמות... חוצמזה, להולנדיות שביניכן, כשחייתי בהולנד חוויתי שם את החורף האחרון שהתקיים בו Elfstedentocht, בינואר 1997. זאת הייתה חוויה מרגשת.

 כמה פעמים בחייך ביקרת באתר החרמון? (סגול בח' וחולם בו"ו!! ניקוד אחר לא יתקבל  ) -איך עוד אנשים מנקדים חרמון? בכל אופן, נדמה לי שפעמיים-שלוש. הפעם האחרונה הייתה מזמן מזמן.

 סקי - כן/לא/אין-לי-מושג? -לא יודעת, לא הייתה לי הזדמנות.

 כמה זמן היית מצליחה להיות ספונה בבית בשל תנאי מזג האוויר בלי להתחרפן? 
-שונאת להיות ספונה בבית ימים שלמים. אם רק אפשר לצאת - אני יוצאת, לפחות לשעה קלה. אם זו הייתה סכנת חיים, מן הסתם הייתי נשארת בבית, אבל מתחרפנת די מהר.
חרמון יכול להיות גם עם חיריק בח' ושורוק בו"ו
29/01/2016 | 04:33
34
או קיי - בכתיב חסר עם החיריק אבל בכל זאת....
 
קפואה ועונה
26/01/2016 | 10:18
70
מהי העונה החביבה עליך? מה את מחבבת בה?
על פניו ברור שעונות המעבר הן הפייבוריטיות. מזג אוויר נוח, ריחות מרחיבי לב... אבל הואיל ובתכלס הן נמשכות שבועיים, לעצם העניין, מעדיפה חורף ישראלי שהוא בד"כ (לא לגלות לחקלאים!) ממש אביבי. שלא לדבר על העובדה שארץ ישראל נראית פתאום כמו טוסקנה.
שלג/גשם/שלוליות - הם מטרד או הזדמנות בעיניך?
לא. לא הזדמנות כלל וכלל. אולי ממש חד-פעמית ליסוע לצפון לראות שלג, אבל באופן כללי משקעים לא עושים לי את זה...
היית פעם באיזו סופה/אירוע מטראולוגי מיתולוגי? (נגיד השלג המיתולוגי בירושלים ב-1992....)
לא. אפילו באותו שלג מיתולוגי שירד בערך בכל הארץ (כולל חיפה) הייתי באילת.
כמה פעמים בחייך ביקרת באתר החרמון? (סגול בח' וחולם בו"ו!! ניקוד אחר לא יתקבל )
דווקא ניקוד אחר היה מקפיץ את הסקר הזה... ניחא... אולי משהו כמו 5 פעמים
סקי - כן/לא/אין-לי-מושג?
אין לי מושג.
כמה זמן היית מצליחה להיות ספונה בבית בשל תנאי מזג האוויר בלי להתחרפן?
הואיל ובהיותי ארץ ישראלית שורשית שמעולם לא היתה ספונה בבית בשל תנאי מזג אוויר, זה נשמע לי חלומי, ובא לי לומר 'לנצח!' אבל אני יכולה להבין שזה יכול להטריף מהר מאוד.
קצת קר עם זרזוף שלג לעיתים. סופה?
26/01/2016 | 13:58
65
אוהבת שמש נעימה. אשמח לפגוש אותה מפוזרת על כל השנה.
אין לי התנגדות לגשם, כי צריך. אבל יום שהוא סתם אפור ומעונן מבאס אותי נורא.
 
כיום רוב תופעות המים הן מטרדים. לפני מספר שנים עוד הייתי נהנית עם הילדים מהן.
 
אירועים מיתולוגיים: השלג של 92, רק שהייתי במקום עם יותר שלג. גם השלג של לפני שנתיים, עם האין חשמל שלו תפס אותנו טוב.
זוכרת גם את הסערה ששברה את הבצורת בשנת 92 (זה היה אז?). היינו בטיול בראש הנקרה. הנקרות היו מוצפות. הדרך חזרה דרומה היתה לאורך הים הסוער.
 
לא הייתי בחרמון מימי.
ובהתאם - לא ניסיתי סקי. גם לא חסר לי.
 
לא רוצה לעמוד בנסיון של להתקע בבית. אבל אם הילדים לא היו פה, והחשמל כן, כנראה שזה היה יכול להמשך זמן מה בלי התנגדות...
לא אוהבת חורף
26/01/2016 | 14:01
66
עונה חביבה - קיץ. חם לי ונעים לי (אני מאלו שתמיד קפואות).
החורף כמכלול הוא מטרד שראוי שיקוצר..
בתקופת האוניברסיטה גרתי בירושלים. התעוררתי בוקר אחד לדממה לבנה נפלאה. העיר הושבתה לשלושה ימים. היה מעניין וייחודי מבחינתי.
בחרמון הייתי פעמיים (והיות וגדלתי בעמק החולה, זה בעיקר מעיד על חוסר אהבתי לקור).
אין סיכוי לסקי. גם לא לחופשת סקי.
בבית -  יומיים גג לפני שהייתי מתחילה להתחרפן.
 
מקווה שהמצור על ביתך יסתיים במהרה!
איזה סקר כייפי !
26/01/2016 | 21:46
58

 מהי העונה החביבה עליך? מה את מחבבת בה? חורף ברור ! היומולדת שלי בחורף. חוץ מזה אוהבת את הירוק של אחרי הגשם  
שלג/גשם/שלוליות - הם מטרד או הזדמנות בעיניך? אין במחוזותינו שלג, וגשם מביא בעקיפין פרנסה- אז הגשם מבורך .
  היית פעם באיזו סופה/אירוע מטראולוגי מיתולוגי? (נגיד השלג המיתולוגי בירושלים ב-1992....) ב 1991 או ב1992 החזירו אותנו הביתה באמצע שבוע גדנ"ע בגלל סופה צפויה. 
סבא וסבתא שלי (ז"ל) חוו את הטמפרטורה הכי גבוהה שנמדדה בארץ (54 מעלות)
  כמה פעמים בחייך ביקרת באתר החרמון? (סגול בח' וחולם בו"ו!! ניקוד אחר לא יתקבל  ) כמבקרת בשלג  4 פעמים: כילדה עם ההורים, בטיול בית ספר (היום בטח כבר לא לוקחים לשם וחבל) בצבא (נצלנו נסיעה לצורך ישיבה של איש ההנדסה והצטרפנו אליו) וטיול עבודה (כשהייתי בחודש שמיני). הייתי גם בטיול בחודש יוני. 
  סקי - כן/לא/אין-לי-מושג? עשיתי פעם אחת. היה כייף לא רגיל. זה ספורט קשה! צריך להתחיל מגיל צעיר כדי לשלוט (כבר אבוד לי וחבל)
  כמה זמן היית מצליחה להיות ספונה בבית בשל תנאי מזג האוויר בלי להתחרפן? אם אני לא לבד ויש חשמל - בלי בעיה הרבה זמן-  שבוע בקלות. יש לנו כ"כ הרבה משחקי קופסא ולא מספיקים הכל
אוהבת מאד חורף ובעיקר גשם וברד
28/01/2016 | 18:52
54
מהי העונה החביבה עליך? מה את מחבבת בה? אוהבת חורף בגלל הגשם שאין כמו הריח שלו... וברד. שונאת מעילים, כובעים ומטריות. עם זאת, מחבבת מאד את הפריחה באביב ואת החום שיכול להיות נעים בקיץ על חוף הים, לכן קשה לי להחליט

שלג/גשם/שלוליות - הם מטרד או הזדמנות בעיניך? כיף!!!

היית פעם באיזו סופה/אירוע מטראולוגי מיתולוגי? (נגיד השלג המיתולוגי בירושלים ב-1992....) בחורף 1992 נתקעתי בירושלים הנצורה בכיתה י״א... מצאתי היכן לישון ולמחרת התחריתי במיליוני חיילים על אוטובוס לת״א ומשם מהתחנה המרכזית הישנה בעמידה קפואה כל הדרך לקרית שמונה. כל הדרך היתה מושלגת, זכור לי שעצרנו בצומת גולני והיה שלג בכמות יפה מאד בצומת, זה היה הזוי, כל הארץ היתה לבנה. מראה מדהים.
עוד סופה - סופת ברקים וגשם בטיול השנתי בכיתה ד׳ או ה׳, בחוף הבונים , סערה מטורפת, נאלצנו ללכת את כל הדרך עד לכביש (בגלל אסון הבונים לא נתנו לאוטובוס לעבור את הפסים ולהגיע אלינו). הגענו סחוטים ממים ומעייפות, בלי בגדים להחלפה עד שהגענו למקום הלינה, שם יבשו לנו את הבגדים ונתנו שתיה חמה.

כמה פעמים בחייך ביקרת באתר החרמון? (סגול בח' וחולם בו"ו!! ניקוד אחר לא יתקבל ) המון... גרתי באיזור בילדות, כל שנה כשהיה שלג (ואז היו שנים הרבה יותר מושלגות) היינו הולכים הרבה לחרמון , הבנים היו מוציאים את ציוד הסקי וגולשים המון. אנחנו סתם היינו משחקים בשלג וגולשים על שקיות אשפה.

סקי - כן/לא/אין-לי-מושג? בחיים לא ניסיתי
החלקה על קרח דווקא כן, אוהבת מאד.

כמה זמן היית מצליחה להיות ספונה בבית בשל תנאי מזג האוויר בלי להתחרפן? אם יש חימום ומוצרים לאוכל ושתיה חמה+ ספר+ משחרים - בכיף כמה ימים.
באמת סקר נחמד!
31/01/2016 | 09:50
19
אני הכי אוהבת קיץ. פשוט לא אוהבת שקר, לא אוהבת שיורד גשם ולא אוהבת שצריך ללבוש הרבה בגדים.
שלג /גשם/שלוליות - גשם ושלוליות הם סוג של מטרד אבל כיום אני רואה את זה גם דרך עיני הילדים שנהנים לקפוץ בשלוליות. בכל מקרה שונאת שצריך לפזר או לאסוף את הילדים בגשם, זה סוג של סיוט בעיני. בשלג כמעט לא יצא לי להיות אז אפשר להגיש שזה עבורי סוג של אטרקציה.
כשהיה השלג המיתולוגי של 1992 הייתי בתיכון ובדיוק היתה שביתה באותו יום בשכבת הגיל שלי אז נסענו כמה חבר'ה לירושלים וכמו ילדים שיחקנו בשלג היה כייף ((-:
בחרמון ביקרתי כפעוטה (לא זוכרת כמעט כלום) וכבוגרת אולי פעמיים או שלוש.
לא יודעת לעשות סקי, לקחתי כמה שיעורים בחרמון אבל הם לא היו ברמה כ"כ גבוהה והמדריך אפילו לא שם לב שנפלתי וקיבלתי חבטה איומה אז פרשתי מהעניין.
לא אוהבת להיות ספונה בבית, אז מניחה שמעט.
גם אני
31/01/2016 | 12:36
2
32
מהי העונה החביבה עליך? מה את מחבבת בה? קיץ. רק קיץ, תמיד קיץ. חם, אור, ימים ארוכים. פרט ליתושים אין בקיץ שום חיסרון.
שלג/גשם/שלוליות - הם מטרד או הזדמנות בעיניך? אם אני צריכה לצאת מהבית, מטרד פלוס ברמה שאני לא מפסיקה לסנן לעצמי מתחת למטרייה כמה אני שונאת חורף. אם אני יכולה לצפות מהחלון, זה אחלה וציורי ויפה.
היית פעם באיזו סופה/אירוע מטראולוגי מיתולוגי? (נגיד השלג המיתולוגי בירושלים ב-1992....) אהמממ אחת ההצפות באיילון, נדמה לי ב91.
כמה פעמים בחייך ביקרת באתר החרמון? (סגול בח' וחולם בו"ו!! ניקוד אחר לא יתקבל ) משהו די זניח. 2? 3? קר שם. ורטוב. לא ממש מושך אותי.
סקי - כן/לא/אין-לי-מושג? פעם כן, אבל לאחרונה לא ממש. זה נחמד, אבל לא ברמה ששווה את ההתעסקות מסביב.
כמה זמן היית מצליחה להיות ספונה בבית בשל תנאי מזג האוויר בלי להתחרפן? עם חשמל ומים וחימום ותקשורת? נצח. אני לא מהאנשים שמתחרפנים בבית. לעולם. כמה שמחתי שהחל"ד שלי יצא בחורף, ככה לא הייתי צריכה לצאת מהבית. יכולתי לשבת בפנים, עם חימום, כשהילד עוד היה קטן מכדי לדרוש לצאת החוצה (כפי שלמגינת לבי הוא עושה עכשיו). תענוג.
את כנראה לא גרה במישור החוף אם פרט ליתושים הקיץ מושלם
31/01/2016 | 22:15
1
35
בעינייך
דווקא כן במישור החוף, אבל על הר
01/02/2016 | 07:23
35
ברמת התחושה הסובייקטיבית אני סובלת הרבה יותר כשקר לי מדי מאשר כשחם לי מדי. פרט לזה, מחלות החורף הורגות אותי (מאוד אקטואלי אצלי בבית לאחרונה) .
גמני
31/01/2016 | 21:12
19
מאז הילדים - העונה החביבה היא לא-חורף. כלומר כל השאר. בטבעי אני טיפוס חורפי, שרק מחכה שיתנו לו להתכרבל בבית, אבל עם הילדים זה כאמור קצת פחות אטרקטיבי 
שלג זה אחלה, במידה. ב"סופת" השלג לפני שנתיים כשהיינו נצורים בבית כמה ימים, ואפילו קצת בלי חשמל, זה היה יותר מידי קלסטרופובי. אבל שלג כמו שיש פה בדרך כלל זה מרגש ונעים.
כשהייתי כבת 11 נסעתי לטיול בארה"ב עם אמא שלי. היינו בדיסני בפלורידה, ובדיוק הוריקן אנדרו התקרב לאיזור. זוכרת בעיקר שהתבאסתי שחלק מה-rides בפארק נסגרו  ובדיעבד הבנתי שאמא שלי צפתה בחרדה בטלויזיה כל הלילה לראות האם ההוריקן הולך להגיע אלינו.
בחרמון אולי הייתי 3 פעמים. רק פעם אחת כשהיה בו שלג, אם אפשר לקרוא לתלולית הקטנה של הלבן האפור הזה שנשאר שלג.
סקי - בעלי התחיל לעשות סקי לפני 3 שנים, כשאני פירגנתי לו לנסוע כל שנה עם חבר. הוא צוחק עלי שזה ממש לא בשבילי, אבל רק בגלל זה אני מוכרחה פעם אחת לנסות.
3 ימים. זהו. מספיק.
מצטרפת לעונות
31/01/2016 | 23:25
18
 
מהי העונה החביבה עליך? מה את מחבבת בה?
אוהבת את עונות המעבר, בעיקר את הסתיו. אוהבת שכבר לא חם מדי.
 
שלג/גשם/שלוליות - הם מטרד או הזדמנות בעיניך?
גשם קל זה נחמד. הזדמנות לטייל עם מטריה.
 
היית פעם באיזו סופה/אירוע מטראולוגי מיתולוגי? (נגיד השלג המיתולוגי בירושלים ב-1992....)
הייתי בשלג המיתולוגי בחיפה בשנת 1992. נסענו במיוחד לפארק הכרמל ובנינו איש שלג. היה קצת עלוב יחסית לשלג בבוסטון שחוויתי כמה שנים קודם, אבל בכל זאת מהנה. דווקא בבוסטון לא זכור לי שבניתי איש שלג.
 
כמה פעמים בחייך ביקרת באתר החרמון? (סגול בח' וחולם בו"ו!! ניקוד אחר לא יתקבל )
מעולם לא ביקרתי באתר החרמון. לא מרגישה שחסר לי.
 
סקי - כן/לא/אין-לי-מושג?
לא עושה ולא אעשה סקי. הספיק לי לשבור רגל בהחלקה על הקרח. לא חשה צורך לחזור על החוויה.
 
כמה זמן היית מצליחה להיות ספונה בבית בשל תנאי מזג האוויר בלי להתחרפן?
אם יש חשמל וחימום יכולה להסתדר הרבה זמן. תנו לי ערימת ספרים טפשיים, עונות שלמות של סדרות טלויזיה שעוד לא הספקתי לראות ואני מסודרת.
סגנון ההורות שלכן
25/01/2016 | 22:24
12
295
בהיותי רדודה מטבעי.... הצצתי בראיון עם צופית גרנט, ומצאתי שם את הציטוט הבא:

"העצה הכי גרועה שקיבלתי:

"כשהייתי אמא צעירה אמרו לי שאם התינוק שלי בוכה יותר מדי, עדיף לתת לו לבכות ולא להרים אותו על הידיים, וגם לא בריא לילדים לישון עם ההורים כי ילד חייב לדעת גבולות. זה כמובן קשקוש בלבוש. תמיד קראתי לשיטות האלה 'אילוף', ומאחר שילדיי הם לא כלבים שצריך לאלף, מעולם לא נתתי להם לבכות גם אם היה צריך להרים אותם שעות על הידיים, ולא הוצאתי אותם מהמיטה שלי אם הם באו לישון איתנו. היום אני רואה כמה צדקתי שלא קיבלתי את כל עצות האחיתופל האלה, כי אני מרגישה כמה ביטחון הם קיבלו ממני ומאברם דווקא במקומות שבהם לא הצבנו גבולות"

האם אתן מזדהות עם מה שהיא כתבה? חולקות? איפה אתן (או הייתן, או אולי-תהיו אם אתן לא אמהות) על הספקטרום הזה של כללי שינה ונהלי בכי?
אם היה לכן ילד נוסף האם הייתן עושות זאת אחרת?

הנה קישור לכתבה המלאה
25/01/2016 | 22:45
190
ובה התמונות שגרמו לי לקנא, אם כי גם להיזכרת באימרה של אמא שלי: תזכרי שזה גם תלוי ממה מתחילים (כלומר תלוי בנתונים הטבעיים מלידה)
 
עדיין לא אמא, אבל מזדהה איתה בערך
26/01/2016 | 13:04
188
אני אישית הולכת בגישת "כבדהו וחשדהו"- אני קוראת המון על הורות ועל התפתחות הילד כחלק מהרצון שלי לשפר ולהצליח במקצועי כגננת ויש המון דברים שכתובים ומאוד קשה לי איתם דווקא כי מבינה בתחומים האלה-גם אם לא מניסיון אישי, יש לי ניסיון די רחב לגילי בעבודה עם ילדים.
 
אני חושבת שלרוב שיטות יתאימו לילדים ספציפיים ויש ילדים שזה לא יעבוד להם.
שינה היא צורך פיזיולוגי וכשאומרים להורה במיוחד בתחילת הדרך לעשות שיטת 5 שניות עם תינוק קטן- זה לא פשוט לשני הצדדים וזה כואב. פעם בתור בייביסיטרית הייתי צריכה לעשות את זה ובשבילי שאני לא האמא- זה היה עינוי לא לרוץ ולחבק את התינוקית.
 
אגב, אני נתקלתי בגישה לגמילה מחיתולים של דפנה תייר.
יש המון דברים נכונים בדברים שהיא כותבת אבל היא גם כותבת דברים שאני אישית לא מסכימה איתם כמו להכריח את הילד לשבת על הסיר/בשירותים. נתבקשתי לעשות זאת על ידי אחת האמהות בגן שעבדתי בו ועם כל הרצון שלי לשתף פעולה עם הורים בגן כי יש לנו סה"כ מטרה משותפת- לא הסכמתי עם זה. אני לא אפעיל כוח פיזי על ילד -זה לדעתי ישיג רק תוצאות שלילי. בסוף הוכחתי לאמא ולבעלת הגן שיש דרכים אחרות לעודד את הילד לעשות פיפי בשירותים והוא נגמל בהצלחה.
בגלל זה סיסמת ההורות שלי
26/01/2016 | 15:32
181
הידועה בקרב כל מי שמכיר אותי היא
 
מה שעובד -זה מה שעושים!
 
כלומר אם הרמתי והפסיק לבכות-ממשיכה להרים
אם המנשא עזר שמתי במינשא
כרבולים במיטה נשארתי במיטה
 
כשנלחמתי בדברים הם ממש לא עבדו ולכן הפסקתי להלחם וזרמתי עם שיטת הניסוי וטעיה
ולא אגיד שלא השארנו את הבכורה לילה אחד לבכות עד שתרדם
היה ניסוי -לא עבד
לא ניסינו את זה יותר בכללל...
 
ההורות שלי
26/01/2016 | 20:36
153
מידי פעם הבכור אומר לי "אמא את ממש מרגיזה/ מעצבנת" ולי יש אותה תשובה - זה התפקיד של אמא, לפעמים לעשות/ לבקש דברים מרגיזים.....
 
אצלנו הילדים שונים בהרגלי השינה שלהם. שניים מסתפקים במעט שעות שינה.
זה היה מאוד מתסכל עד שגילינו שגם זה מותר שיקרה, כי "בהוראות ההפעלה" של הילדים היה כתוב שילדים ישנים/ צריכים הרבה שעות שינה...... מאז שהבנו הכל נראה יותר טוב.....
בנוסף, אנחנו מאפשרים לילדים לישון איתנו, אם הם מגיעים באמצע הלילה . רק המחשבה לקום אליהם בלילה/ לצאת מהמיטה להחזיר אותם למיטה שלהם מעייפת אותי
 
כשנולדו האחיינים שלי הבנתי כמה הטיפול והחינוך של הילדים הוא מאוד תלוי במה ראית מהבית (לדוגמא, אחי ואני חושבים באופן דומה, אבל באופן שונה מגיסתי).
לדעתי, מפתח חשוב נוסף הוא שהסכמה בין בני זוג על דרך אחת משותפת חשובה יותר מהדרך הנבחרת.
מאוד קל להעביר ביקורת על מי שאינו מחנך בדרכך. 
לשמחתי, האיש שלי רואים את הדברים באותו האופן. עם הגיסים שלי (משני הצדדים) יש הרבה פעמים אי הסכמות לדוגמא : בתחילת השנה האחיין הלך לגן טרום חובה. במשך שבוע (6 ימים) הוא וחבריו היה שעות וחצאי ימים ביחד עם ההורים בגן ורק ביום השישי השאירו אותם לבד. (על הנדנוד להורים שלא יכולים לחזור לעבודה אחרי החופש הגדול אני לא מדברת....)
כשאמרתי שהגננת מפחדת/ מתעצלת בנושא קליטת הילדים בגן, הגיסה שלי אמרה שככה זה יותר מתאים לילדים....היא לקחה את זה כביקורת עליהם. 
עם הגיסים האחרים הדיון הוא על הגבולות שהם לא מציבים לילדים שלהם (שלפעמים גובלים באלימות כלפי הילדים שלנו).
מה שבטוח שגם להם יש ביקורת עלינו ועל החינוך שלנו
 
 
 
 
 
היום מסכימה איתה בשניהם
26/01/2016 | 23:35
137
כאמא צעירה הייתי אחרת. ככל ש"למדתי להיות אמא" ההורות שלי השתנתה ונעשתה גמישה יותר.
זה כל כך אינדיוידואלי....
27/01/2016 | 15:48
112
הבאת ציטוט בדיוק של שני הדברים שההתנהלות שלי חסרת גבולות לחלוטין, מבחירה שאני בדיעבד מרוצה ממנה.
שאר העניינים מתנהלים פה כמו מסדר צבאי....
ולהבדיל חברתי חסרת הגבולות עד מאוד בכל דבר - אבל חייבת שנת לילה איכותית ושקטה על מנת להמשיך את שלוות הנפש היומית שלה וילדיה נמים במיטתם מגיל לידה.
( ארשה לעצמי להפריד בכי מיללנות, שזה משהו שלא עובר בשום גיל בייחוד לא מהגיל הוורבאלי)
אני בכיוון שלה אבל פחות פסקנית....
28/01/2016 | 23:12
73
גם לי מרגיש נכון/מתאים לא להציב גבולות נוקשים בעניין השינה ולהרים על הידיים.
 
אבל לא הייתי קוראת לגישה אחרת "קשקוש בלבוש". כל משפחה ומה שנכון לה...
 
אירוני בעיני שהיא בדיוק עושה לאחרים מה שעשו לה - בזה שהיא מחלקת ציונים לאלה שמחזיקים בגישה אחרת
לגופה של צופית גרנט
31/01/2016 | 22:22
4
63
לדעתי יש בה משהו שמאוד דוחף להקשיב לה.
יש לה אפיל של אישה עם ניסיון חיים.
 
אני אוהבת את הדברים שהיא עושה.
 
יצאה לך כותרת מורבידית משהו
01/02/2016 | 17:01
2
6
לפחות התוכן חיובי
01/02/2016 | 17:17
1
6
ומסכימה איתו
01/02/2016 | 20:05
6
אני דווקא רציתי לומר באופן סקסיסטי
02/02/2016 | 13:45
29
ש"יש עליה אחלה גופה" אבל לא היה לי נעים....
פותחים שבוע עם
( לעמוד שלי בתפוז )
24/01/2016 | 13:23
5
193
פותחים את השבוע עם מהדורה חדשה של חם בתפוז!
 
חולמים להיות בעלי מסעדה? כדאי שתקראו את הכתבה הזו:
 
כל מה שאת צריכה לדעת על השבועות הראשונים של ההריון:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/110/17995938...
 
מתכון לכיסוני שמרים במילוי בשר טעים במיוחד!
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Ent...
 
הסיוט של כל אמא: איך לבחור להם את הגן המושלם?
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?Ent...
למה הסיוט של כל אמא?
25/01/2016 | 04:51
4
275
הפוך גוטה, הפוך.  יבורכו גני הילדים השומרים על שפיותם של ההורים
הליך הבחירה הוא סיוט
25/01/2016 | 13:15
2
245
מלווה בהמון אי ודאות וחששות.
 
מי כמוני יודעת איך אפשר "ליפול" עם גן....
המשפט עדיין מתנהל, הדיון הבא ביולי.
זה מקרה נוראי.
26/01/2016 | 22:33
1
134
אבל כולנו מקווים שמדובר במקרה ספורדי כשהולכים לבדוק גן.
 
מבחינתי הסיוט היה עם הבכור להסתובב בין כל האפשרויות ולהבין שכולם נפסלים אחד אחד, כל אחד מסיבותיו ושאם אני אמשיך ככה אני לא אחזור לעבודה......
בילדים הבאים זה כבר היה פשוט כי ידענו מה אנחנו רוצים....
 
 
כמי שעוקבת אחרי ה"תחום" בשנה וחצי האחרונות
27/01/2016 | 18:00
93
נחשף מקרה אחד בממוצע בשבוע (יש שבועות שלא ויש כאלה שיותר מאחד...). וזה מה שמפורסם בתקשורת.
25/01/2016 | 13:20
185
אם כי אני מבינה למה הליך הבחירה כל כך קשה.
אני רק חושבת על זה שכשיהיו לי ילדים יהיה לי קשה להכניס את הילדים למסגרות במיוחד שיודעת שלא כל מסגרת טובה ולא כל מה שנוצץ-זהב ולפעמים זו הצגה שלמה.
 
כנראה נפגעתי יותר מידי פעמים כעובדת בגנים שעבדתי בהם אז נהייתי מאוד קשוחה. כאשר אני מגיעה לראיון עבודה לפעמים אני מראיינת בעצמי וחוקרת היטב על הגן, אבל עדיין אני עם הניסיון שלי והקליטה שלי את האנשים נפלתי לא פעם ולא פעמיים
עצות בנושא מיחזור
22/01/2016 | 15:46
30
60
הקטנת השימוש בשקיות ניילון
22/01/2016 | 21:18
7
162
בזמן האחרון אנחנו בעיקר משתמשים בסלים רב פעמיים על מנת לקחת את הקניות מהחנויות הביתה.
 
מעבר לכך, בקניית ירקות תמיד מצטברות שקיות. לרוב (אם לא היה בהן בצל ) הן נקיות, כך שהן חוזרות לשימוש חוזר לסל הרב פעמי.
 
למרות כן, מצטברות אצלנו שקיות. את העודפים אנחנו מעבירים לגן של הצעיר והם משתמשים שם לעטיפת חיתולים מריחים במיוחד .
שימוש בקופסאות פלסטיק רב שימושיות לארוחות הבוקר של הילדים
22/01/2016 | 23:00
6
141
זה התחיל כבקשה של הגן כשהגדול היה שם, ואנחנו משתדלים להמשיך.
זה נוח מאוד ושומר על פירות.
הצעיר מקבל קופסא עם פתיחה של לוק לוק וזה מקל עליו בהתארגנות לאוכל בגן.
 
אני מנסה להשתמש בקופסאות להכל - על פני שקיות
23/01/2016 | 14:25
112
ולצמצם שימוש בשקיות - כולל סירוב לכאלה בחנויות (עד כמה שאפשר)
אצלנו יש עטיפות רב פעמיות לכריך
23/01/2016 | 15:58
4
170
(קניתי בניצת הדובדבן) שנפתחות למצע עליו אפשר לאכול. זה שטיף, כביס ושומר על אוכל חם יחסית , אם למשל מכינים טוסט. עולה כ14-15 ₪ ונשאר המון זמן.
לפירות וירקות יש קופסאות.

סלי קניות רב פעמיים זה כבר מזמן, יש לי ערימה באוטו ולוקחת לקניות. משתמשת בכל השקיות הרב פעמיות של חנויות אופנה, חברות תרופות וכו׳. גם הרבה יותר נוח לסחוב הביתה כי נכנס יותר וגם לא נקרע.

ממחזרת כל דבר שאפשר (פלסטיק, זכוכית, קרטנים, מחברות וספרים של הילדים).

מעבירה הלאה ציוד.

השנה ליום הולדת ביקשתי מתנות מתכלות או ממוחזרות או שמהותן חוויתי (סדנה, מסעדה, הופעה, סופ״ש).
הקטנה קיבלה בגדים מחנות יד שניה כמתנה ליום הולדת, ארוזים יפה. אין שום סיבה לקנות חדש!

קצוות ירקות שחותכים לתבשילים וקליפות - שומרים בקערה, שוטפים היטב ומבשלים הרבה זמן עם מים, אח״כ מסננים ויוצא ציר מרק ירקות בו אפשר להשתמש להעשרת תבשילים כגון ריזוטו /אורז ועוד. אפשר גם להקפיא.

מחזור אוכל - שאריות אורז יכול להפוך לארנצ׳יני, אורז סיני מוקפץ, לביבות אורז וירקות ועוד.
אני אעבור בחנות לחפש את העטיפות האלו
23/01/2016 | 22:09
3
110
זה נשמע לי שתופס פחות מקום בתיק ובארונות....
 
גם אני מקבלת בשמחה בגדים עבור הבכור ומוסרת בגדים שקטנים על הצעיר. 
 
עם מחזור אוכל, אני לא מסתדרת (מה זה אורז סיני מוקפץ? )
אצלנו הבזבוז העיקרי הוא בפירות שהרבה פעמים נקנים בכמות שמעבר לצריכה.
 
מחזור אורז
24/01/2016 | 00:00
2
136
זה לקחת אורז לבן פשוט שנשאר במקרר ולהכין ממנו אוכל אחר חדש.
אורז סיני מוקפץ: לוקחים אורז לבן ישן מהמקרר, מקפיצים בווק ירקות של אורז סיני (תירס, גזר מגורר גס, אפונה, בצל, כרוב קצוץ דק , עד שקצת מתרככים, מוסיפים את האורז, מקפיצים. אם רוצים להוסיף ביצה - עושים חור באמצע, שמים ביצה מקושקשת, מערבבים עד שנקרש כמעט לגמרי ומערבבים עם כל האורז. מכבים אש. מערבבים בקערית רוטב סויה, סוכר חום או מירין, חומץ אורז או רגיל, שמן שומשום, עד שהסוכר נמס. מוסיפים לאורז החם, טועמים ומתקנים תיבול.


אפשר להוסיף גם בצל ירוק קצוץ בסוף
24/01/2016 | 00:04
14
הו מעולה - בהחלט אנסה!
24/01/2016 | 02:02
86
אורז לבן הוא מהדברים האלה שנוטים להכין יותר מדי ואז אף אחד לא רוצה לגעת בהם אחר כך....
 
<רק בלי הבצל ירוק אחרת אין סיכוי שדיירות הבית הקטינות יגעו בזה אצלנו>
הו - נושא הקרוב ללבי...
23/01/2016 | 15:33
137
מנסה מאוד לחיות "מדויק" כדי לייצר כמה שפחות אשפה ובזבוז.
 
אתחיל בקטנה. כשגרנו בארץ (בדירה, בקומה הראשונה) קנינו "צינורות מאריכים" שקופים למזגנים באורך די ארוך. ואז תיעלנו אותם לגינה שמתחתינו כך שמדי פעם כשבאנו הביתה הזזנו אותם מעץ לעץ או שיח/פרח לשיח/פרח. התוצאה היתה גינה פורחת ירוקה ומאושרת בעזרת הטפטפות הנדיבות האלה.  
 
מזגן אחד אגב טפטף לקערת מים לשמחת ליבם של חתולי הרחוב (מדובר במים נקיים וראויים לשתיה)
מברשות שיניים מתכלות
23/01/2016 | 16:07
155
אני אוהבת את אלה
 
 
ראיתי שבארץ יש מברשות שיניים אקולוגיות מבמבוק
 
משחת שיניים אנחנו תמיד קונים רק את אלה שמגיעות בבקבוק מתמחזר - כזה: http://www.amazon.com/Crest-Complete-Tartar-Contro...  (נדמה לי שאפשר גם בארץ למחזר כאלה בכלובים של המחזור בקבוקי פלסטיק - זה עשוי מאותו סוג פלסטיק - מס' 1)
תמיד לשאול את הגננת/מורה אם היא זקוקה לגלילי נייר טואלט/מטבח
23/01/2016 | 22:08
2
151
ו/או בקבוקי פלסטיק לעבודות מחומרים ממוחזרים.
 
הזבל של האחד הוא האוצר של האחר
גם את זה אנחנו עושים
23/01/2016 | 22:19
1
115
אני רק שואלת את עצמי איך נגמל מההרגל של איסוף הגלילים כשהצעיר יסיים את הגן
 
 
 
 
חחח היום בבוקר בעלי שואל אותי
23/01/2016 | 22:21
142
"תגידי, עדיין צריך לאסוף גלילים או שאפשר לזרוק לפח כמו אנשים נורמלים?!"
הוא הבין את התשובה לבד
ומה עושים עם בגדים שאינם ראויים להעברה ?
23/01/2016 | 22:32
3
137
טרנינגים ישנים נגזרים אצלנו לסמרטוטים לאוטו איתם מנגבים (לפעמים באופן יומיומי) את לשלשת העטלפים/ היונים  ואז נזרקים לפח.
 
ובדים עם מרקמים אחרים - נזרקים לפח מיידית (וזה מרגיש מוזר). 
 
אצלנו מקלטים לחיות (בנוסח תנו לחיות לחיות וכאלה)
23/01/2016 | 23:07
2
134
מבקשים כתרומה מגבות, מצעים ובגדים ישנים/מרופטים כדי לשמש מצע לחיות - במקום שישנו על רצפת בטון חשופה. אנחנו אוספים כאלה שכבר אי אפשר לתרום (סוודרים מחוררים לגמרי למשל) בשקית ומדי פעם מעבירים להם.  אולי גם בארץ הם צריכים כאלה? או אולי בית החולים הוטרינרי בבית דגן? (לאותה מטרה - ריפוד כלובים של חיות אחרי ניתוחים וכאלה)
גם כאן צריך כאלו בצער בעלי חיים
23/01/2016 | 23:48
115
ואם לא - יש מחזור לבגדים שאי אפשר למסור.
יש לי חברה שמצילה בע"ח בביתה
26/01/2016 | 06:42
47
יש אצלה הרבה כלבים וחתולים והיא תמיד שמחה כשאני מעבירה אליה בדים כאלה שאני לא צריכה (שמיכות ישנות, פיקה קרוע וכו').
הדפסות, מיכלים, סבונים
24/01/2016 | 17:17
89
הדפסות - כמה שפחות.... קונה נייר ממוחזר למדפסת הביתית, מדפיסים תמיד משני צידי הדף. תמיד מעדיפה לסרוק מלצלם עותק נוסף.  עברנו להעדפה של חשבונות בדואר אלקטרוני לכל מה שאפשר (לא בדואר). 
 
מיכלים - עד כמה שאפשר קונים דברים באריזות גדולות (= פחות חומרי אריזה מהרבה שקיות קטנות יומיומיות). מצליחים לשטוף ולמחזר כמעט את כל מיכלי הפלסטיק, כולל למשל של משחת השיניים או של דיאודורנטים - בוחרים את הסוג שקל לפרק כשנגמר כדי למחזר - לא את הרול און - למשל כזה: https://jet.com/product/detail/66654164694043ceab1...;
 
סבונים - אני מנסה לגמול את משפחתנו מסבון נוזלי, שלמיטב הבנתי פחות אקולוגי בתהליך הייצור שלו (שכולל תוצרי לואי של נפט או משהו?) ולעבור לסבון מוצק שמגיע באריזת קרטון.  זה תהליך...  בינתיים הסבון הנוזלי שיש מגיע בבקבוק אדירים של 2 ליטר (מתמחזר ואין לו קפיץ כי הוא רק בקבוק מילוי סיטונאי שכזה) וממלאים איתו מיכלים רב פעמיים קטנים יותר.
לא בדיוק מיחזור
24/01/2016 | 18:20
84
אני תולה את הכביסה לייבוש, ואין לי מייבש. בימים כמו היום זה מוסיף לחות למזגן בבית, ובימים שכתיקונם, אני משתמשת באנרגיה סולרית לייבוש (באופן ישיר ממש..) במקום בחשמל.
אני מצטרפת להמלצות על תיקים רב פעמיים, זה באמת חוסך המון שקיות וגם יותר נוח לסחוב הביתה, ובתור ערך מוסף אחרי כמה שבועות מתייגים אותך בסופר בשם "זאת עם הסלים". זה זרוק אצלי באופן קבוע בבגאז, המון סלים בתוך סל אחד, וסוף סוף גיליתי למה יש מתלה תיקים על העגלות של הסופר. בהזדמנות זו אני ממליצה במיוחד על הסלים של שופרסל, שהם גם בגודל טוב וגם עמידים במיוחד (וגם במחיר סביר - 3 ב-10).
שקיות מתכלות לאיסוף אחרי הכלב/ה
25/01/2016 | 04:49
2
66
עכשיו משאנחנו בעלים של  - רכשנו שקיות מתכלות לאיסוף אחריה...
 
נדמה לי שיש גם שקיות מתכלות לשימוש ביתי (עדיף קופסה תמיד - אבל אם לא....)
אני שמעתי ששקיות מתכלות מסוכנות יותר לסביבה
25/01/2016 | 06:27
1
79
כך לפחות אמרו לנו בהרצאה בנושא לפני מספר שנים.
זו הסיבה שהפסקתי להשתמש בהן.
אולי אצלכם לא מרמים והמתכלות באמת מתכלות בארץ זו תרמית אחת גדולה.
פעם עשיתי טעות והשתמשתי בשקיות המתכלות
26/01/2016 | 21:26
53
לעטוף משהו שהיה אמור להשמר.
המתכלות - מתפוררות. מניסיון 
דפים אצלנו בקביעות משמשים בשני צדדים
25/01/2016 | 06:47
7
77
צד אחד להדפסה והשני אחרי כן שהילדים יציירו עליו.
בסוף כל הדפים בכל מקרה הולכים למיחזורית.
מזמינה קניות בסופר באינטרנט ולכן מקבלת בארגזים או שקיות נייר, שאותם ממחזרת. שקיות של סופר כשיש מתמחזרות אצלי. 
ממחזרת בקבוקי פלסטיק, זכוכית וניירות קבוע. בביתנו החדש יהיו לי פחים מסודרים יותר. כרגע יש לנו פח ירוק, כחול וכתום ואליהם בקביעות אנחנו ממחזרים.
יש מחזור זכוכית בארץ עכשיו?
25/01/2016 | 22:58
6
51
מעולה! לא ידעתי. ידעתי רק על הכלובים של בקבוקי פלסטיק של שתייה ועל מחזור נייר/קרטון
 
זה תלוי מועצה מקומית?
יש מחזור מתכת , זכוכית, מכשירי חשמל
26/01/2016 | 14:50
5
56
בנוסף למחזור פלסטיק, ניר וקרטונים . יש גם מחזור בגדים שלא ניתן לתרום.
וואו מעולה
27/01/2016 | 03:36
6
אצלנו כל הזמן פורצים את מיכלי המחזור של המכשירים החשמליים
27/01/2016 | 23:45
3
55
בגלל זה אנחנו תמיד מתלבטים איפה לשים את מכשירי החשמל המקולקלים.
אין ספק שהכי כיף למחזר זכוכית - זה עושה קולות ניפוץ שהילדים אוהבים
 
רק למה קשה למצוא מקום לאיסוף סוללות ??? 
(אוספים בבית הספר, אבל נראה לי שבסוף השנה המנקה תזרוק הכל לפח .....)
 
אשמח לכתובת של מחזור בגדים שלא ניתן לתרום - כי כאלו אין אצלנו (אפשר במסר).
הה? מה אנשים עושים עם מכשירי חשמל שהתפגרו?
28/01/2016 | 06:05
1
47
מתקנים לבד ומוכרים אני מניחה? אם זה אז בד"כ reuse נחשב הרבה יותר ידידותי לסביבה ממחזור
לדעתי לוקחים מהמכשירים חלפים לתיקונים או
28/01/2016 | 16:25
40
לוקחים את המתכות שבהם.
המרגיז הוא שנשאר שם תמיד אי סדר סביב עמדת המחזור.
 
 
את המתכות המיותרות שלנו (מחבתות שכבא לא שמישות, חלקי מתכת וכד') אני משתדלת למסור "לאיש הברזל" שאוסף גרוטאות מתכת ליד העבודה שלי.
מחזור סוללות - יש לי בעבודה
28/01/2016 | 19:05
33
אצלנו בישוב יש כמה  עמדות מחזור בגדים
ט"ו בשבט שלי
23/01/2016 | 22:02
4
119
אז אחרי שסיימתם להכין עץ מיוחד לגן (מוזמנות לשתף איזה עשיתם)
ואחרי שכבר הכנתן את צלחת הפירות.
 
זה הזמן לספר איפה נטעתן עץ או איפה השורשים שלכם נמצאים (ממשי או מטפורי).
הממ...
23/01/2016 | 22:11
135
משתפת בשיר שמאוד אוהבת בביצוע מיוחד ומקסים:
 
איפה נטעתי עץ- אפשר לומר שבהחלטה לעשות טיפולי פוריות פה בחו"ל די סגרה את העניין שכרגע בשנים הקרובות אנחנו נשארים פה ולא חוזרים לישראל.
בקרוב מאוד אמורה לעבור החזרה כך שזו תהיה נטיעת שורשים, סוג של...
 
נ.ב. סורי אם חופרת על הטיפולים, זה די השתלט על החיים שלי.
ט"ו בשבט שלי
24/01/2016 | 17:33
79
אני אוהבת את התקופה הזאת של גשמים ושדות ירוקים.
 
בפועל יש כמה עצים שנטעתי במו ידי:
שני עצי פג'ויה אצל אמא שלי בחצר- נותנים פירות נהדרים
עצי ברוש שנטעתי בחצר בית הספר התיכון כשהייתי בכיתה ט' גדלו להיות עצים בוגרים ויפים. חלקם נעקר לפני זמן מה לצורך הרחבת בית הספר.
 
אני חושבת שלזמן תקופת בית הספר של הילדים, אנחנו נטועים בעיר הגדולה שנותנת לנו הרבה אופציות לחינוך.
 
   מרבית העצים שהוכנו בגן השנה היו עצי "פרוזן" עם תמונות של אלזה ואנה על הענפים.
שורשים....
24/01/2016 | 21:42
73
שתלתי 3 עצים בגינת הבית המשותף התל-אביבי שלנו. שניים מהם היו פיקוסים בנימיניים מקסימים בקצה של הגינה הקרוב למדרכה כדי שיצלו על ספסל שהעיריה שמה שם. ביקשנו כמובן רשות מהשכנים ולא היתה התנגדות. אבל די מהר אחר כך החל רצון של שכן מסוים לעקור את כל הגינה כדי לעשות ממנה חניה במקום.
 
ביום שמכרנו את הדירה ההיא בערך נעקרו שני הפיקוסים היפים ונשאר רק העץ השלישי שהיה ועודנו די מלעון (למרות שפע מים שקיבל מהמזגן שלנו...)
 
עד היום לא רצחו שם סופית את הגינה. כל פעם שאנחנו עוברים שם אני מביטה על העץ ששתלתי (שכאמור לא הצליח במיוחד - אבל בד"כ יושבת עליו איזה ציפור או שתיים שבזכותי יש לה ענף לשבת עליו ).
 
בבית הנוכחי רמבו שתל הרבה ברושים ננסיים כאלה (במקום גדר לשכנים - כי אין גדרות). כל פעם שאני נוסעת לאנשהו הוא מנצל את העדרי וקונה איזה ברושון ננסי למגינת לבי כי אני לא מתה עליהם. טוב נו - יותר טוב משיקנה יהלומים לחברה שלו.
 
חגיגות ט"ו בשבט פה בסופש הזה נדחו בגלל סופת השלגים המזעזעת (היו צריכות להיות היום)
 
שורשי המטאפוריים נמצאים בירושלים של ילדותי. אבל העיר השתנתה ולכן גם כשאני מבקרת בה - אני לא מרגישה שייכת (הדבר היחיד הוא שאני מצליחה הוא להשיג הערצה מרמבו כשאנחנו מבקרים בה כי נשאר לי הידע בראש לנווט בנחלאות, ובעוד איזה תריסר שכונות וביניהן - מיקום הבניינים לא השתנה - לפחות לא אלה שהיו במקום כבר אז).
 
אז אני מרגישה קצת חסרת שורשים, קל וחומר כשאני לא גרה בארץ ומרבה לטוס לכל מיני מקומות.
 
לפני כמה שבועות הייתי באיזה שדה תעופה אירופי בשעת בוקר מוקדמת מאוד אחרי מעט מאוד שעות שינה. בהגיעי לבידוק הבטחוני של התיקים וכו' פנה אלי הבודק באנגלית ושאל אותי איזו שפה אני דוברת כדי לתת לי את ההוראות (להוציא לפ-טופ מהתיק, שקית שקופה עם נוזלים, כן/לא להוריד נעליים/מעיל וכו'). כאמור, הייתי עייפה ועפוצה מאד. אז עניתי: Hebrew.  הוא חייך ואמר שהוא דובר הרבה שפות אבל לא את זו, אז סגרנו על אנגלית.
השורשים שלי
25/01/2016 | 06:35
65
מסיפורי השתילות נזכרתי שכשהייתי ילדה קברנו אני ואחיותיי גרעין של אבוקדו בחצר שאחרי כן גדל לעץ. לצערנו רק אחד הצליח באמת לגדול וגדל יפה מאוד וקיטש את גינתנו.
את השורשים שלי נטעתי במשפחה שלי שהקמתי. הם השורשים שלי. בדיוק בתקופה הזו אנו במעבר בית וזה קשה לי מאוד, אני שונאת שינויים ומעברים. שמחה על הבית החדש ונרגשת מאוד אבל שינויים לא קלים לי. בכל מקום שאני מגיעה אליו אני נוטעת שורשים ולא רוצה לעזוב, כזו אני.
 
21/01/2016 | 01:26
22
254
מה יאכלו אצלכן בסופשבוע (בין שהוכן מעשה בית או נקנה - גם נחשב!!)

ספרו, פרטו ונמקו יהיה במה לקנא


אצלנו בד"כ הארוחה החגיגית היא
21/01/2016 | 01:28
252
עוף בשקית קוקי, עם בטטות בצל ותפוחי אדמה יחד איתו בשקית, ואורז לבן.  לא בדיוק ג'וליה צ'יילדס אבל זה מה יש... והחברה מצוינת
צריכה מתכון קל ומוצלח לפבלובה
21/01/2016 | 09:53
5
173
בתפריט נוהל עוף על אורז כמו כל שישי. הקינוח עליי ולרגל יום ההולדת של גיסתי היא בוחרת את העוגה. ביקשה פבלובה אני מחובבי האפיה אבל רק בחושות או שמרים. קצף חלבונים מעולם לא קרץ לי. יש לכן מתכון מנצח
קטונתי....
21/01/2016 | 16:05
4
130
כישורי האפייה שלי מעולם לא היו טובים, ומאז הצליאק פרשתי מהתחום בכלל.
 
אבל נשמע שהצליח לגיסתך על שהגרילה גיסה כמוך
בסוף אמא שלי הפתיעה והצילה את המצב עם מתכון
24/01/2016 | 09:15
3
128
ודודה שלי חשפה שאפשר לקנות תחתית מוכנה (לא היה לי זמן ללכת). יצא אליפות
באמת אליפות -
24/01/2016 | 17:19
2
49
רגע שאניבין. פשוט קנית תחתית מוכנה ומעליה יש שכבת קצפת ושכבת תותים? <זה נשמע ברמה שאפילו אני מסוגלת לשחזר>
לא, בסוף הכנתי את התחתית
27/01/2016 | 09:10
35
אבל לגמרי אפשר לקנות ואז רק קצפת הכי פשוטה ופירות ו- וואלה כלום מאמץ ואפקט וואו ענק.
אפשר לקנות בצק פריך מרודד קפוא
28/01/2016 | 10:25
24
ואז "אופים לבד" את הבצק הקנוי שלבד שמת בתוך התבנית.
 
עוד לא לגמרי החלטתי
21/01/2016 | 22:59
6
183
בשבת החורפית הקודמת הכנתי חמין אורז והיה מאד מוצלח. אני שוקלת לחזור על זה.
 
בשישי בערב יהיה כנראה סלמון ורביולי, שהפכו להיות הארוחה החגיגית הקבועה שלנו לימי שישי. הרביולי למי שלא אוכל סלמון ויהיה גם אורז למי שלא אוכל רביולי .
 
בשבוע שעבר גיוונו ובמקום רביולי הייתה פיצה תוצרת בית.
 
 
בשישי - שניצלים צ'יפס וסלט
21/01/2016 | 23:56
5
156
(זה משהו שכולנו אוהבים ולא צריך ויכוחים על אוכל )
בשבת - מה שחמותי תבשל (כנראה חמין) ואז הילדים שלי יאכלו אורז לבן וצימוקים
אורז עם צימוקים זה עוד מגוון/גורמה
22/01/2016 | 02:33
4
143
אצל צעירתי זה אורז עם קטשופ.... (מה שגורם לאנשים תמיד להרהר בכישורי ההורות/חינוך לתזונה של הוריה....)
אנחנו כבר הגענו לשלב הבא
22/01/2016 | 07:54
3
150
הצעיר שלי התקדם לאורז עם רוטב טריאקי.
יש לנו גם גרסה כשנגמרים הצימוקים
22/01/2016 | 09:52
2
146
אורז עם שקדי מרק 
חברות, אתן לא לבד בקבוצת ההורים של ילדים עם אהבה למונסודיום גלוטומט (אולי נפתח פורום )
לעולם לא תצעדו לבד, כי אנחנו תמיד במקום נמוך יותר
23/01/2016 | 22:19
1
103
אצלנו ברירת המחדל היא... שקדי מרק בלי כלום
 
החיים הם מו"מ מתמיד לנסות להרחיק את טרמיטית הבית מלמזוג לעצמה לקערית חופן שקדי מרק ולכרסם אותם בהנאה מול מסך הטאבלט.  לא משנה כמה גבוה או מסובך נחביא אותם - היא תמצא אותם.
שקדי מרק זה לא נמוך
26/01/2016 | 23:42
45
זה חטיף מועדף.
 
אני לגמרי יחד איתה. מוכנה לקחת קערית שקדי מרק כנשנוש במקום כל חטיף אחר.
ובכלל, החיבה היתרה של הצעיר שלי למרק זה רק תירוץ לאכילת שקדי מרק.
 
 
מאוד רוצה להכין חלה מתוקה, כל הזמן רוצה ואז מגיעה מהגן
22/01/2016 | 13:48
1
204
וכל כך גמורה
וגם רוצה להכין עוגיות שחברה הכינה וטרפתי את כל מה שהביאה איתה- אז נראה אם ייצא.
לאור מזג האוויר הסוער שצפוי פה בסופ"ש נראה לי שאכין מרק ערמונים.
 
לגבי אוכל רגיל- אנחנו די זורמים וספונטניים. אולי אקנה בשר מיוחד ואכין איתו משהו.
אני ממש מרגישה שחוזרת על עצמי במה שמכינה ואומנם לבעלי לא נמאס-אבל לי כן.
גם אצלי זה ככה
22/01/2016 | 23:10
115
קשה לי בסוף יום עבודה להכנס למטבח לצורך בישולים.
לכן משתדלת להכין בסופי שבוע מנות גדולות שיספיקו להמשכו.....
אצלנו הסופ"ש אין כלום
23/01/2016 | 08:22
104
בדרך כלל יש ארוחת שבת שעוברת בין הבתים גם במשפחה שלי וגם במשפחה של האיש.השבת בוטלה הארוחה בגלל בני משפחה חולים. 
לצערי עבר עלינו יום עמוס כולל יומולדת בסופו, אכלנו פיצה מהיומולדת כולנו, חזרתי מותשת ועייפה מאוד.
היום נכין כנראה משהו קליל, מקוה שהאיש יתנדב להכין את אחת הפסטות הטעימות שלו או אולי שקשוקה וככה נעבור גם את היום.
 
אצלנו מאז שנהייתי צמחונית/טבעונית
23/01/2016 | 16:17
4
216
האוכל הרבה יותר מושקע והמשפחה אוכלת הרבה יותר בריא. גורם לי להיות מקורית ולהמציא מתכונים חדשים, בעבר היה הרבה יותר קל פשוט לעשות שניצלים וקוסקוס.

באופן מפתיע הילדים מסכימים לאכול הרבה דברים שבעבר לא אכלו, כולל ״ירוקים״

דוגמה משישי שבת הזה והקודם:

אתמול הכנתי:
מרק ירקות מכל הירקות האפשריים , עם קוסקוס מחיטה מלאה
קציצות/המבורגר בצל , עדשים שחורות מונבטות, בטטה
תפוחי אדמה בתנור
תבשיל בסגנון הודי - ברוקולי, כרובית, תפוחי אדמה, אפונה, כוסברה עם חלב קוקוס.
ברוקולי וכרובית משוחים בשמן זית ותבלינים - בתנור
עוגת לימון שקדים בחושה עם ריבת פירות יער (מתכון נטול גלוטן של מיקי - דבי, ממש טעים, שווה לך לנסות!)

בשבוע שעבר - חמין טבעוני (זה תמיד להיט וממש מעולה בחורף)
מוקפץ סיני
פסטה ברוטב פטריות שונות
פשטידת ירוקים שונים (ברוקולי , תרד, מנגולד, פטרוזיליה בזיליקום
וואו - נשמע מושקע ונפלא
24/01/2016 | 16:56
1
108
מתי הפכת לצמחונית/טבעונית? שניהם ביחד במכה, או קודם צמחונית ואז צמצת הלאה לטבעונית? ואיך את מוצאת מה לבשל?  וכל בני הבית המירו את מנהגיהם יחד איתך? 
סליחה על מבול השאלות. הנושא מעניין אותי וקרוב ללבי. הייתי שמחה להגיע לשם. אבל, בין יתר הדברים, נראה לי שזה מאוד לא יתאים לבן זוגי וילדות הבית. בנוסף, מגבלת הגלוטן קשה גם ככה.... בינתיים אני מסתפקת בלנסות לבשל צמחוני כשאני מבשלת (חוץ מיום שישי בערב)
 
אשמח מאוד למתכון של עוגת הלימון הנ"ג (מי זאת מיקי? יש לה אתר?). אני לא כל כך אוהבת עוגות עם ריבה - המרקם הדביק לא כיפי לי, אבל אולי אפשר גם בלי ריבה
הפכתי לצמחונית לפני כחצי שנה
24/01/2016 | 21:23
130
ענין הטבעונות באוכל הוא לא 100 % אבל קרוב מאד לזה. יש המון מה לבשל!
אף אחד לא המיר מנהגיו ואני לא מיסיונרית ודוגלת בזכותו של אדם/ילד לאכול כרצונו, אבל מצטרפים אלי לאכילה בריאה וטעימה וכתוצאה מכך באופן אוטומטי וטבעי אוכלים צמחוני/טבעוני ( למשל בסופ״ש).
זה כמובן יותר מורכב מזה אבל זה המקסימום שאני מוכנה על דפי הפורום
לגבי העוגה בהחלט אפשר בלי הריבה אבל מוסיף מאד וזה לא דביק בכלל כי זה נטמע בתוך עיסת העוגה. פרטים נוספים במסר.
לי בבית יש צמחונית טריה
30/01/2016 | 21:56
27
בת 8.
הייתי בטוחה שזה קטע חד פעמי,
אבל כשהכנו שניצלים שהיא ככ אוהבת והיא לא אכלה הבנתי שכנראה היא רצינית...
גדלתי בבית צמחוני כך שזה לא מאיים עלי,
אבל אשמח לקבל מתכונים שילדים אוהבים...
 
העוגה נשמעת מעולה, איפה אפשר למצוא את המתכון?
31/01/2016 | 18:24
14
(בת לאמא צליאקית)
חם בפורומים של תפוז
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
זוכים בספר צביעה
זוכים בספר צביעה
שתפו אותנו ביצירות שלכם עם הילדים ותוכלו לזכות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מזונות לילדי
מזונות לילדי
מה שיעור המזונות שעלי לדרוש מבעלי אחרי 27 שנות...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
מרגיש הורה רע
מרגיש הורה רע
עכשיו בפורום, ``אני נתקל במצבים שגורמים לייאוש...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
הודעות נבחרות
פורום רב לחתונה
פורום רב לחתונה
פורום מוהל ברית מילה
פורום מוהל ברית מילה
טבורית- בנק דם טבורי
שימור דם טבורי
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ