לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
08/12/2016 | 19:31
9
4
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
08/12/2016 | 19:32
6
12
לצפיה ב-'סיימנו את הפאזל '
סיימנו את הפאזל
08/12/2016 | 19:35
3
55
1,500 חלקים.
 
לצפיה ב-'מהמם! כמה זמן לקח לכם?'
מהמם! כמה זמן לקח לכם?
09/12/2016 | 03:24
2
25
אני פעם ניסיתי לעשות פאזלים ארוכים כאלה ואיבדתי סבלנות. חמותי ממש אוהבת ויכולה לשבת שעות ולעשות פאזלים כאלה. היא מדביקה את זה על קאפה ואז ממסגרת אחרי כל פרוייקט גדול כזה.
לצפיה ב-'באמת מקסים! אני תוהה - באיזה מקום בעולם '
באמת מקסים! אני תוהה - באיזה מקום בעולם
09/12/2016 | 16:02
1
22
צולמה התמונה שמופיעה על גבי הפאזל?
 
פרפרים - מה זה "קאפה" ואיך מנקדים את זה? מעודי לא שמעתי את המילה הזו
לצפיה ב-'התמונה היא של עיירה באיטליה cinque terre vernazza italy'
התמונה היא של עיירה באיטליה cinque terre vernazza italy
09/12/2016 | 22:01
4
 
לוח קאפה (בקמצים מתחת לק ולפ' ועם דגש בפ') זה לוח עבה מוקצף וקל.
כשרוצים תמונות גדולות בלי מסגרת וקלות - זה חומר שנוח להדביק עליו.
 
הפאזל היה  מורכב 4 ימים למען יראו האורחים (חברים של הילדים ) וכבר פורק (לפני שחברים של הילדים יטפלו בו ).
 
 
 
לצפיה ב-'הילדודס שלי בגן '
הילדודס שלי בגן
09/12/2016 | 03:26
1
40
התחלתי ללמד על חנוכה וזה מדהים לראות איך הילדים תפסו תאוצה וקולטים הכל וכל כך מבסוטים ונהנים מכל מה שהכנתי להם: משחקים,אביזרים ושירים.
הם כבר יודעים לשיר את מרבית שירי חנוכה המסורתיים ועוד כמה חדשים
 
ובנוסף קיבלתי מחמאה ענקית מהאחראית על הגיל הרך אצלנו שאמרה שלדעתה אני צריכה לכתוב ספר על העברת מפגשים בגן כי היא רואה איך הילדים מהופנטים במפגשים אצלי
לצפיה ב-'כל הכבוד לך ! איזה כיף שרואים מהצד את ההצלחות שלך '
כל הכבוד לך ! איזה כיף שרואים מהצד את ההצלחות שלך
09/12/2016 | 22:03
2
לצפיה ב-'השבוע טס לי '
השבוע טס לי
09/12/2016 | 03:23
1
36
אני גודלת ותופחת- ממש נהנית מהבגדים שאחותי שלחה לי וגם מהעובדה שסמול (גם אם זה סמול של הריון) עולה עליי
חוץ מזה, היה שבוע מאוד נחמד בגן למעט יום אחד שהיה עמוס בטירוף ושילמתי על זה בכאבי גב נוראים. כל מיני תרגולים של מה עושים במקרה של שריפה וכל מיני כאלה בביה"ס ולרדת עם הילדים 3 קומות כמה פעמים רצוף יכול לגרום להרבה כאבים בגוף- לא מומלץ
 
חוץ מזה, עושים בקרוב סיקרט סנטה והייתה לנו פגישת צוות מצחיקה בטירוף תודות למנהלת המדהימה שלנו שהחליטה שלכבוד חנוכה היא מדברת בשפת ה-ח' ועשתה ככה ישיבה שלמה מה לא עושים כדי להשאיר אותנו ערים לישיבת צוות אחרי שעות הגן .
 
מחכה בקוצר רוח למפגש של מועדון קוראות בסוף השבוע-קראנו ספר ממש מעולה ומחכה לראות מה יהיו התגובות של האחרים.
לצפיה ב-'על איזה ספר תדברו השבוע?'
על איזה ספר תדברו השבוע?
09/12/2016 | 22:07
3
אמנם הריון זה לא מחלה, אבל את צריכה לשמור על עצמך בתרגילים האלו שדורשים פעילות גופנית מאומצת (לעלות שלוש קומות כמה פעמים זה לא קל לכל אחד....)
 
מה הכוונה בסיקרט סנטה?
לצפיה ב-'ניהול נכון של זמנים'
ניהול נכון של זמנים
07/12/2016 | 09:40
9
151
שלום לכולן.
ילדתי לפני כשנה. תינוקת חמודה ובריאה . אני אוהבת אותה.
הייתי בבית בחופשת לידה 5 חודשים, ולאחר מכן חזרתי לעבודה.
אני סטודנטית. לומדת לתואר שני. עובדת בהייטק בחברה מוכרת כמשרת סטודנט. לאחרונה נורא קשה לי לשלב את הכל ביחד.
הסמסטר לקחתי על עצמי רק 2 קורסים. אני נעדרת מהעבודה ליומיים בהם אני מגיעה לאוניברסיטה. שיעורי בית עושה בערבים ( לפעמים ערה עד 3 בלילה כדי להספיק) ובסופי השבוע. וקשה לי , כי אני לא נותנת 100 אחוז בכל דבר.
לא יכולה לתת 100 אחוז בלימודים, לא יכולה לתת 100 אחוז לילדה, ולא יכולה לתת 100 אחוז בעבודה.
מצד אחד, העבודה מאוד חשובה לי. חשוב לי להישאר שם גם לאחר שאסיים עם התואר . זהו מקום עבודה טוב והתנאים נוחים. מצד שני, חשוב לי להצליח גם בלימודים. אבל כדי להצליח אני צריכה לשבת וללמוד, וללמוד.. וללמוד. ואין לי זמן לזה. אבל גם מאוד חשוב לי להיות עם הילדה. לשחק איתה, להסביר לה דברים, לבלות איתה. קשה לי להשאיר אותה במסדרת לפעמים כי אני מרגישה שהיא לא מקבלת את כל מה שהיא יכולה לקבל כשהיא בבית איתי.
סבא וסבתא עוזרים לי ב- 3 ימים בשבוע , לוקחים אותה מהגן ומקלחים אותה. וזה עוזר לי המון, ובו זמנית גורם לי להרגיש רע עם עצמי. בשביל מה עשיתי אותה? בשביל שמישהו אחר יטפל בה? איפה אני כ'אמא'. אני כל כך עסוקה שאני מרגישה שאני בקושי בחיים שלה.
קשה לי .
בעלי ואני גם כל הזמן רבים. הוא טוען שגם לו קשה , וזה שהוא לא מתלונן כמוני זה לא אומר שגם לא קשה. טוען שאני "לא שמה עליו". לא נעים לי לחיות בבית ככה. אולי שנינו בלחץ ולכן ממהרים לתקוף את השני. " למה עשית ככה במקום ככה", "למה אני מספיק לעשות דברים ואת לא" וכו'.
אני באיפשהו מקום חושבת שאולי אני לא מנהלת נכון ,את הזמן שלי. אולי אם אנהל את הזמן טוב יותר, אולי חיי לא יהיו חיי " כיבוי שריפות" כמו שהם עכשיו, ואולי זה יוריד לי מהלחץ.
 
היום למשל, הילדה החליטה להתעורר מ-2 ועד 4 בבוקר. מוכנה למשחק. וזאת לאחר שב3 ימים האחרונים ישנתי כ3 שעות בלילה כי יש לי עבודה גדולה להגיש. אני אמורה ללכת לעבודה. אבל עייפה מידי, ועוד יש לי חובות אקדמאיות. אז בא לי לומר לעבודה שאני לא יכולה לבוא. אבל לא רוצה שיפרשו את זה כ"אני לא רוצה לעבוד". אבל באמת שקשה לי . תוהה גם ביני לבין עצמי האם אני לא "מפונקת מידי".
האם מישהי כאן נמצאת במצב דומה? אני זקוקה לעצות.
 
תודה.
לצפיה ב-'אני אתחיל מהסוף '
אני אתחיל מהסוף
07/12/2016 | 14:05
1
109
את ממש, אבל ממש, לא מפונקת. 
 
להיות סטודנטית + לעבוד + להיות אמא לבת שנה זה עומס בלתי נתפס
 
הדבר הבא שהייתי עושה זה הייתי מורידה את רגשי האשמה, אבל מהר.... למה את מרגישה רע עם עצמך על כך שסבא וסבתא עוזרים בטיפול בה? זה כיף להם, זה כיף לה וזה מעולה [אם זה גורם לך להרגיש טוב יותר - אני גרה מרחק יבשות מרוב הסבים של ילדותי, וכתוצאה מכך נישלתי אותם מנוכחות מלאה של הסבים בחייהן. זה הרבה יותר גרוע...].  
 
אין שום כלל כתוב או לא כתוב לגבי זה שאת צריכה לקלח אותה. בעיני אחד הכללים כי חשובים הן שאת צריכה לדאוג לעצמך, כי ככה תהיי במצב רוח סביר כשאת כן רואה אותה וגם כי אחרת מי ידאג *לך*? 
 
העצה המעשית המידית שלי תהייה לארגן לעצמך יותר עזרה כי יש עליך הרבה עומס. וככה בשאיפה תוכלי קצת יותר "לנשום". אני מניחה שזה גם יוריד ממך קצת לחץ וישפר את מערכת היחסים עם בן זוג.
 
זו תקופה והיא תעבור ותשתפר... הילדה תגדל. התואר יסתיים אינשאללה (כמה עוד נשאר?). בינתיים - פרגני לעצמך עזרה 
לצפיה ב-'רגשות אשמה'
רגשות אשמה
08/12/2016 | 18:36
29
רגשות אשמה זו הדרך שלי להיות ביקורתית עם עצמי ועל ידי כך לנסות להשתפר.  לפעמים בעלי אומר לי שאני קשה מידיי עם עצמי, אבל זו הדרך שלי להתמודד. 
אני בכלל אוהבת להיות עצמאית. לא אוהבת להיתלות על אנשים אחרים. מרגישה שאם אני עשיתי ילדה אני צריכה לקחת אחריות עליה.  אני צריכה לעבוד על עצמי, אבל זה קשה וזה לוקח לי זמן. אני מבינה שכנראה הבעיה היא גם בי, אבל מכאן ולמצוא לזה פיתרון הדרך עוד ארוכה. 
לצפיה ב-'את בטוחה שאת חייבת לעבוד?'
את בטוחה שאת חייבת לעבוד?
07/12/2016 | 14:35
2
100
משרת סטודנט זה נחמד, אבל לרוב לא חובה, ואפשר להתקבל לעבודה גם בלי להיות שם סטודנט.
בנושא הכללי, מה שלי עזר היה הפרדה בין הזמנים. למשל, בשנה הראשונה שלי לדוקטורט עבדתי במעבדה ולמדתי, ושתי הילדות (שנה וחצי בערך וארבע וחצי בערך) היו במסגרת שעות ארוכות (עד 5 או משהו בסגנון - כבר הספקתי לשכוח - השנייה כבר בת שמונה פלוס פלוס). כשהן היו במסגרת, הייתי 100 אחוז בעבודה ובלימודים (פרט למקרי חירום שבהם קראו לי מהגן, כמובן). אבל מייד אחרי, כשבאתי לאסוף אותן - הייתי רק איתן, עד שהן הלכו לישון - הלכנו יחד לגן משחקים, קילחתי אותן, אכלנו, הקראתי להן ספרים, וכו'. במקרה שלי זה היה יחסית פשוט כי ממילא בעלי לא היה איתנו בשנה הזאת (הוא עבד במהלך השבוע בעיר אחרת), אז לא ממש הייתה ברירה. אבל השעות האלה איתן (שלא היו שעות רבות) הוקדשו במלואן להן - לא לשום דבר אחר. מעבר לכך שהרגשתי שהן מקבלות ממני את המקסימום בשעות שהן איתי, גם לי זה נתן תחושה של שחרור השעות האלה איתן (שחרור מהעבודה ומהלימודים). דווקא אלה השעות שהיו הכי רגועות עבורי.
בסופי שבוע בעלי היה חוזר ומטפל בהן, ואני הייתי לומדת. אף אחד לא עזר לנו, כי גרנו בחו"ל. 
מה שכן, ממש לא עשיתי לילות לבנים כדי להגיש עבודות - זה משהו שבאמת לא מסתדר עם להיות אמא, וכדאי מאוד למצוא דרך לנהל את הזמן כך שהעבודה הגדולה לא תדחה לימים האחרונים ולא תצטרכי לישון 3 שעות בלילה - אחרת באמת מתמוטטים. מצאי דרך לאפשר לעצמך להשקיע 100% בלימודים כשאת לומדת, 100% בעבודה כשאת עובדת, ו-100% עם הילדה כשאת איתה - והמצב יהיה הרבה יותר טוב. אל תקחי עבודה הבייתה, ותכנני את זמן הלימודים נכון יותר (אם צריך להשקיע את כל סוף-השבוע, אז זה מה שעושים. אין ברירה...).
 
 
לצפיה ב-'לא יכולה להפסיק לעבוד'
לא יכולה להפסיק לעבוד
08/12/2016 | 18:21
1
57
 
אני מסכימה כי יש לי בעיה בניהול הזמנים.  הלוואי והייתי מגיעה למצב בו כשאני בבית זה רק כדי להיות עם הילדה ולנוח. 
כל כך חבל לי על סופי השבוע. עד שיש יום בו אני יכולה להיות איתה כל היום חבל לי שהיא תישאר תקועה בבית. אז אני מנסה להוציא אותה טיפה מהבית ב1 ל שבועים בשבתות. 
אני חייבת לעבוד. נהנת מהכסף שהעבודה נותנת לי. צריכה אותו כדי לשלם חשבונות וכדי לחסוך לבית משלי. 
אולי את צודקת בזה שאת אומרת שמקום אחר יכול להעסיק אותי באותה מידה. אולי כדאי לי להוריד טיפה עומס מהעבודה. עניין הלימודים הוא זמני עד שאסיים את התואר. 
התחלתי אותו רק עכשיו,  אז ייקח לי שנתיים פלוס לסיים אותו אם אני לוקחת את הזמן. 
בעלי לא תמיד יכול לשמור על הילדה בסופי שבוע. הוא עובד ב2 עבודות, אחת מהבית והשניה העבודה הראשית, ולרוב עובד בסופהשים. 
באופן כללי, נורא קשה לי ללכת אחורה ולוותר על הדברים שאני עושה כי אני באמת רוצה להצליח בכל.  עדיין לא מצאתי את האיזון. 
 
לצפיה ב-'כשבעלך כן נמצא בסוף השבוע,'
כשבעלך כן נמצא בסוף השבוע,
08/12/2016 | 19:00
37
הוא יכול ללכת עם הילדה לאנשהו (זה מה שבעלי נהג לעשות) - היא בהחלט לא חייבת להישאר בבית. כשהטא לא, את יכולה אולי להיעזר בסבים בחלק מסופי השבוע. עכשיו אנחנו בארץ, ובהחלט קורה שאנחנו, למשל, נוסעים לחמים שלי, שנינו עובדים והחמות נמצאת עם הילדות.
עבודה יותר גמישה יכולה באמת לעזור. אני עבדתי בתרגום בתואר השני, כפרילנסרית - התנאים על הפנים מבחינת תשלום, אבל הגמישות מוחלטת.
לצפיה ב-'אני אוהבת מאוד את הפוסט הזה'
אני אוהבת מאוד את הפוסט הזה
07/12/2016 | 17:20
1
107
כי הוא כ"כ אותנטי ואמיתי, כי הוא כ"כ נכון,
אבל במבט לאחור אאגיד לך את האמת שלי--כסבתא--
אוי כמה עוד תתגעגעי לימים האלה--אין לך מושג.
 
לגבי ארגון--ראשית, שבי עם בעלך, ותנסו לחלק את הזמנים הכי טוב ביניכם,
תפחיתו כעסים--ובתוך כל זה תפנו לעצמיכם גם שעתיים לוש בילוי משפחתי.
תמיכה ושיתוף מפחיתים הרבה מהקושי.
מסכימה עם כל מי שכתבה שעזרה מבחוץ כמה שאפשר,
ואז תמירי את הרחצה בזמן איכות. לילדה לא משנה מי רחץ אותה חשוב 
שהיא נקיה. תשמחי שאלה סבא וסבתא שאוהבים ומשקיעים,
ואת גם נהנית.
עוד משהו--כשעושים 3 דברים יחד שלושתם הם  100%--את.
אז כרגע בבית עזרה, 
לימודים גם בלילות ועבודה בעבודה--אל תקחי הביתה.
זו תקופה עמוסה, אבל בסופה הרבה סיפוק. הפחיתי לחץ. הכל יסתדר.
ממני קבלי חיבוק חם.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
08/12/2016 | 18:30
35
תודה רבה על התגובה.  היא עודדה אותי. 
כל התגובות עודדו אותי. גרמו לי להרגיש שאני לא לבד , ומבינים אותי. 
אני הראשונה מבין החברים שיש לה ילדים, אז הסביבה החיצונית שלי לא באמת מבינה מה עובר עלי.
ושוב.. תודה.  
 
לצפיה ב-'אני הייתי מחכה עם התואר'
אני הייתי מחכה עם התואר
08/12/2016 | 19:24
44
תראי, אני יודעת שבארץ נורא פופולרי להיות סופר וומן שמאמינה בשיוויון מוחלט בין הגבר לאשה. 
איפה שאני גרה החיים הם קצת פחות פמיניסטים. רוב האמהות שסביבי הקדישו עצמן לילדים בשנות החיים הראשונות, ואני מאוד בעד הגישה הזו. ככל שהילד יותר קטן הוא יותר זקוק לאמא. השנים האלו חולפות מהר מאוד. כשלאישה יש הרבה עיסוקים שחשובים לה באמת קשה למצוא את הזמן באמת להיות עם התינוק ולהנות ממנו ב- 100%. 
לדעתי, שום דבר לא רודף אחרייך. עכשיו זו התקופה שהתינוקת הכי צריכה אותך, ומגיע לה אמא רגועה שמתרכזת בה. את העבודה את צריכה מבחינה כלכלית, ואת גם אומרת כמה התנאים שם טובים, לכן כדאי לשמור עליה. 
הלימודים יכולים לחכות. מה יקרה אם תתחילי עוד שנתיים? ואם אז יהיה עוד ילד, אז שנתיים אחרי שהוא נולד (דעי לך, הכי קשה עם הילד הראשון. עם השני כבר הרבה הרבה יותר קל)? 
 
לצפיה ב-'לא פשוט נשמע כמו המון עומס נפשי ופיזי'
לא פשוט נשמע כמו המון עומס נפשי ופיזי
09/12/2016 | 03:28
32
אולי כדאי לקחת פסק זמן ולהתאוורר קצת. לנצל את חופשת חנוכה למשל לנסוע לאנשהו ולצבור כוחות.
 
לגבי רגשות האשמה כשהילדה עם אחרים- זה לא שהולדת אותה ונטשת אותה, את עובדת למענה ולמען עצמך ורווחת המשפחה שלך ואת לומדת למען ההתפתחות שלך שגם תורמת לכל זה. תהיי גאה בעצמך. לא כולם היו מסוגלים לעשות את זה.
 
וכן, תרשי לעצמך לפעמים לקחת יום חופש אם את מרגישה שאת לא מסוגלת.
לצפיה ב-'הסדר הטיעון עם אופק בוכריס... '
הסדר הטיעון עם אופק בוכריס...
04/12/2016 | 17:10
5
144

מה דעתכן?

האמת? ברי לי שהבן אדם חלאה שלא תאומן... אבל אם מה שכתוב נכון, וזה שהמתלוננות לא רצו לעלות על הדוכן להעיד נגדו - אז מה לעשות? ברור שזה יביא להסדר טיעון ועונש מופחת...

אתן מוזמנות לזרוק עלי עגבניות ולשכנע אותי אחרת - אני פתוחה לשכנוע.... [אבל עכשיו הולכת לישון בשעון זמן אסיה]
לצפיה ב-'טוב, את דעתי על הסדרי טיעון מקלים הבעתי לא פעם'
טוב, את דעתי על הסדרי טיעון מקלים הבעתי לא פעם
06/12/2016 | 23:12
1
102
לטעמי הפרקליטות חותמת על הרבה יותר מדי הסדרי טיעון והדבר גורם לאיבוד האמון של העם במערכת המשפט, יחד עם ענישה מקלה מאד.אמרתי את זה גם לשופטת דורנר בזמנו.
אני לא חושבת שהמתלוננות לא הסכימו להעיד אלא שנוצר מצב שבו כנראה שכנעו אותן שהדרך לשם תהיה רצופה סיוטים , השמצות, זריקת רפש וזמן רב מאד. אני לא חושבת שאף מתלוננת רצתה שיגדירו את האונס שלה כרומן, יצמצמו 17 אישומים בהם חמורים מאד, לשלושה אישומים קלים בהרבה, שהאשם ישאר בדרגה אחת פחות מדרגתו הבכירה ונשאר עם הפנסיה שלו. ההגדרה המאולצת כדי לקבל את הסדר הטיעון ש״החיילת לא רצתה לקיים איתו יחסי מין אבל בוכריס לא הבין זאת בשעתו״ זו לא פשוטו כמשמעו הגדרה של אונס? אמרו לו לא והוא לא כיבד את הלא, אז מה זו הצביעות הזו ? זה סימן שאסור היה להפחית עד כדי כך את האישומים. אונס זה אונס.לא זה לא. וזה צריך להיות המסר. לצערי זה לא.

בקיצור שווה לעבור עבירות מין כלפי חיילות הצעירות ממך בלמעלה מעשרים שנה. אתה אפילו לא צריך להתנצל

לצפיה ב-'אני חולקת איתך לגמרי את התסכול והבאסה '
אני חולקת איתך לגמרי את התסכול והבאסה
07/12/2016 | 13:57
62
לא ברור לי איך אפשר לשלוח ילדה לצבא בכזה מצב (כמעט כועסת על הורי על ששלחו אותי... למרות שיצאתי "בנס" "רק" עם שנתיים של הטרדות מילוליות בגוונים שונים. שיט היה סיוט להיות חיילת...)
 
אני בטוחה שעורכי הדין של המתלוננות ראו את טובתן לנגד עיניהם...   
 
מצד שני אני מניחה שלו הן היו מסרבות לעסקה והיו מעידות, החלאה *כן* היה יוצא מזה עם עונש מחמיר יותר מפנסיה של אל"מ עד סוף ימיו ותו לא. 
 
אולי צריך ליזום שינוי חקיקה שבו בעילה של מישהי כפופה למרותך תיחשב אונס באופן חוקי 
 
וגם - אני תוהה - איך רעייתו שיצאה להגנתו וחפותו מרגישה עכשיו. אני לא הייתי מסכימה להישאר נשואה לכזה תת-אדם
לצפיה ב-'מצדיעה לנשים המופלאות שיצרו את הקליפ הזה'
מצדיעה לנשים המופלאות שיצרו את הקליפ הזה
08/12/2016 | 02:17
55
לצפיה ב-'אני חושבת שהמחאה בפייסבוק '
אני חושבת שהמחאה בפייסבוק
08/12/2016 | 19:41
29
#יותר מבוכריס 
אומרת הכל.......
 
לפחות יסולק מתפקידו...
לגבי הפנסיה - אני לא רואה מצב שאפשר לפגוע בו. הוא עבד במשהו וחסך לו. אני לא חושבת שפגעו לקצב במשכורת (אולי את הלישכה שמגיעה לו הלאימו). 
לצפיה ב-'לא מעורה מאוד במקרה, אבל בנתיים נראה שהוא יצא עם עונש כל כך '
לא מעורה מאוד במקרה, אבל בנתיים נראה שהוא יצא עם עונש כל כך
09/12/2016 | 03:30
29
קל שזה מוגזם. לא סתם יצאו בפרוייקט הזה בפייסבוק של "יותר מבוכריס".
אנשים שעשו דברים "פחות קשים" קיבלו יותר ממנו...
 
זכה מן ההפקר, בזה אין ספק- זה למה חשוב כן להעיד ולהלחם באנשים שמנצלים את התפקיד שלהם אבל גם מצד שני- מבינה את המתלוננות שלא רצו את העליהום ואת הפומביות.
לצפיה ב-'נסיעה לחו"ל לבד '
נסיעה לחו"ל לבד
03/12/2016 | 23:12
14
210
חמותי החליטה לנסוע לחו"ל והחליטה כי לא מתאים לה הפעם להתחשב ברצונות של שותפים ולכן טסה לבדה לשבוע ברומא. (היא אלמנה).
 
כשחזרה היא ספרה שהרבה אנשים שאלו אותה "אם הילדים הרשו / הסכימו שהיא תסע לבד" (היא אמרה שענתה שהיא כבר מספיק גדולה להחליט על עצמה )
 
כששאלתי היא סיפרה שלרגע לא היה לה משעמם או הרגיש לבד.
(היא שלחה לנו הודעות פעם אחת ביום)
 
האם הייתן נוסעות לטיול לבד? 
במידה ובן משפחה מחליט לנסוע לבד - האם הייתן מתערבות לו בהחלטה?
 
 
לצפיה ב-'נסעתי לבד פעמיים, היה ממש כיף '
נסעתי לבד פעמיים, היה ממש כיף
04/12/2016 | 00:04
147
בפעם הראשונה פשוט לא הסתדר לאף אחד לנסוע איתי. וכבר חשבתי לוותר על הנסיעה, ואז מישהי שאני סומכת על דעתה אמרה לי מניסיון אישי שזה ממש כיף לנסוע לבד. אמרתי לעצמי שאנסה! היה פשוט כיף.
טסתי ללונדון אהובתי, שבה אני מרגישה נוח ומתמצאת, והיה ממש מעולה. גם כי מה שחיפשתי בחופשה היה בעיקר זמן לעצמי, וגם כי זה כל כך מפשט את הנסיעה, יכולתי לעשות בה באמת מה שבא לי, בלי צורך להתפשר, כמו שעשיתי בנסיעות קודמות, שבהן מי שטסה איתי לא התעניינה בדברים מסוימים, אז אותם לא עשינו, וכן התעניינה בדברים אחרים (ומשמימים) שבזבזנו עליהם יום שלם, יקר ומיותר.
אז אני לא יודעת לומר לגבי חמותך, אם היא אישה בריאה, למשל, או אם היא מתמצאת בקלות במקומות זרים, אבל הרעיון עצמו בעיני לגמרי לא רע, ועובדה, כמו שסיפרת בעצמך, היא גם נהנתה...
לצפיה ב-'נסיעה לבד לארץ נחשבת?'
נסיעה לבד לארץ נחשבת?
04/12/2016 | 00:34
141
חוצמזה, הנסיעות היחידות שלי לבד היו כאלה שהיו לי קרובי משפחה במקום שאליו הגעתי ולא באמת הייתי לבד.
אני מאלה שממש לחוצים בנסיעות וטיסות אז משתדלת לא להגיע למצב שטסה לבד.  
 
כל הכבוד לחמותך, שיחקה אותה לגמרי!
לצפיה ב-'כל הכבוד לה,'
כל הכבוד לה,
04/12/2016 | 02:12
6
113
אני מבינה שטסה לבד--הכונה שלא היה מישהו שהיא מכירה מקודם,
אבל בעצם בטיול קבוצתי.
אם כך זה הרבה פחות קשה, כי בקבוצה מכירים אנשים חדשים.
והארגון קיים. אני לא רואה בכך שום בעיה.
מפליאה אותי העובדה שאחרים שאלו אותה, אם הילדים הרשו וכו'
אלא אם היתה בעיה. אחרת מה זה ענינם.
לצפיה ב-'היא נסעה לבד בטיול שארגנה לעצמה (לא קבוצתי)'
היא נסעה לבד בטיול שארגנה לעצמה (לא קבוצתי)
04/12/2016 | 20:42
5
103
בטיולים קבוצתיים קודמים היא חלקה חדרים עם נשים שלא הכירה קודם והתידדה איתן עד כדי כך שיצה איתן לטיולים נוספים.
 
אני חושבת שהשאלה נשאלה כי זה לא מאוד רגיל לפגוש מישהו שנוסע לבד 
לצפיה ב-'סתם מענין'
סתם מענין
04/12/2016 | 21:23
4
101
אילו אנשים שאין שום קשר, שואלים שאלה כזו.
די תמוה.
בטיולים קבוצתיים,אכןמצתותים אל הבלתי ידוע וזה הרבה
פעמים מצליח מאוד.
לצפיה ב-'אנשים שהיא פגשה בדרך.....ישראלים '
אנשים שהיא פגשה בדרך.....ישראלים
04/12/2016 | 23:01
3
21
לצפיה ב-'מוכרחה לומר'
מוכרחה לומר
04/12/2016 | 23:27
2
92
שעל פניו הם חצופים, כילמה הם מחוים דיעה על התנהלות
של מישהו--אלא, אם אמך שיתפה.
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שזה מחוצפה, אולי דווקא דאגה'
אני לא בטוחה שזה מחוצפה, אולי דווקא דאגה
04/12/2016 | 23:40
1
81
חמותי כבר לא צעירה. אני לא מכירה אנשים בגילה שנוסעים לבדם בעולם.
לצפיה ב-'טוב שאת רואה זאת כך.'
טוב שאת רואה זאת כך.
05/12/2016 | 05:51
17
לצפיה ב-'אמא שלי נהגה לטוס לבדה, בכל קיץ.'
אמא שלי נהגה לטוס לבדה, בכל קיץ.
04/12/2016 | 11:34
142
היא טיילה בארצות שונות ומשונות, באירופה הקלאסית, אמריקה, והמזרח הרחוק. כששאלה אותי בפעם הראשונה אם אני רוצה להצטרף אליה, הבנתי שהיא הזדקנה. מאז תמיד אני או אחותי דואגות לטייל איתה פעם בשנה. לא היינו רוצות שחוסר הביטחון שהגיע עם הגיל, יהרוס לה את הנאות החיים.
אני, לעומת אמא שלי, לא נהנית לטייל לבדי. מתפצלת בשימחה, אבל רוצה פרטנר לארוחת ערב ושיתוף בחוויות.
לצפיה ב-'לגמרי הייתי נוסעת'
לגמרי הייתי נוסעת
04/12/2016 | 13:19
117
למעשה, כמעט ועשיתי את זה לפני חודשיים וברגע האחרון הצטרפה אליי חברה. הייתה לי מוכנות חד משמעית לטוס לבד. נחמד להיות אדון לעצמי, לעשות מה שמתחשק מתי שמתחשק בלי צורך להתחשב באף אחד חוץ ממני. כמובן שבחירת היעד מושפעת מהלבד הזה. רומא אידיאלית. גם לונדון לטעמי.
לצפיה ב-'אענה על השאלה השניה קודם'
אענה על השאלה השניה קודם
04/12/2016 | 17:07
116
בחיים לא הייתי מתערבת לאף בגיר - לא בן משפחה ולא חבר/ה - בהחלטה אם ליסוע לבד לטיול. עצם השאלה נראית לי הזויה לחלוטין. מיהם אלה ששאלו אותה אם הילדים הסכימו/הרשו? [הזכרת לי - שהשבוע ראיתי עם הילדות את הסרט "מואנה". יש שם קטע משעשע שבו היא "גונבת" את הסירה של השבט ומפליגה בים בניגוד למה שאבא שלה מרשה לה. אבל מואנה היא ילדה... לא בגירה. על כל פנים - היא כמעט מתה בסופת גלים ובסוף נסחפת לחוף. סבתא שלה החמודה והתומכת מוצאת אותה. ואז מואנה מתחננת בפניה שלא תספר לאבא שלה (= הבן של הסבתא, האבא של מואנה) שהיא הפליגה וכו'
 
אז הסבתא מרגיעה אותה שאין חשש ואומרת לה בחדווה:
Honey, I'm his mother! I don't have to tell him anything!
 
נראה לי הזוי שחמותך צריכה לתת דיון וחשבון למישהו
 
לגבי ליסוע לבד - לא הייתי בוחרת ליסוע לצרכי חופשה לבד. לא כי קשה לי להסתדר - אלא כי זה לא נראה לי כיף. בעצם, אני נוסעת לבד לצרכי עבודה בממוצע פעמיים בחודש לכל מיני יעדים הזויים-לפרקים.  זו לא ההגדרה שלי לכיף
 
אבל אני יכולה בקלות להבין שזה יכול להיות כיף למי שיש לה פחות פסקי זמן מהמשפחה.
 
 
לצפיה ב-'עונה לעצמי '
עונה לעצמי
04/12/2016 | 23:36
94
לאחר שהתלבטתי מאוד בשאלות האלו....
 
אתחיל מהשניה. היא הודיעה לנו שהיא מתכוונת לנסוע לבד אחרי שכבר קנתה כרטיס טיסה. לאור ההיסטוריה בנסיעות קודמות עם בני משפחה שגרמו לה להנות פחות, הבנתי את הרצון שלה לנסוע לבד. כנראה היה קשה לי לקבל את ההחלטה שלה כי אני שונה..... (אבל לא אמרתי לה את זה)
אני צריכה עוד מישהו כדי לדבר על החוויות. יצא לי לחוות ימי טיול לבד. בטיולים עצמם היה כיף ומעניין אבל מה שהיה לי הכי קשה היה בארוחות, לשבת לבד במסעדה.  לא הייתי חוזרת על החוויה 
אח שלי שטייל לבד במספר טיולים - לא הבין על מה אני מדברת.... 
 
לצפיה ב-'מספר פעמים נסעתי לבד'
מספר פעמים נסעתי לבד
08/12/2016 | 19:36
32
מטעם הלימודים/עבודה והוספתי לי עוד 1-2 ימים במקום כדי לטייל. נהנתי מאוד מאוד, גם מתחושת העצמאות להיות לבד במקום חדש. 
עם זאת, לא הייתי לוקחת מיוזמתי טיול לשם הנאה לבד, לפחות לא בשלב זה של חיי. יותר כייף לי ביחד. 
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
02/12/2016 | 16:09
37
10
לצפיה ב-' משהו קטן '
משהו קטן
02/12/2016 | 16:11
34
15
לצפיה ב-'ערב פתיחת שנת שורשים '
ערב פתיחת שנת שורשים
02/12/2016 | 20:46
2
76
בכיתה של הגדול.
בשבילי זאת היתה פעם ראשונה של מפגש עם חלק מהחברים לכיתה והוריהם.
 
אח"כ ראינו את ההצגה "תמונה משפחתית".
לדעתי ההורים ישבו מרותקים יותר מהילדים.
 
לצפיה ב-'מהי שנת שורשים?'
מהי שנת שורשים?
02/12/2016 | 21:24
1
53
זו שנה שבה את כל השנה מקדישים לבניית עץ משפחה? באיזה כיתה עושים את זה?
לצפיה ב-'כיתה ז' - אמורים לכתוב עבודה על המשפחה '
כיתה ז' - אמורים לכתוב עבודה על המשפחה
02/12/2016 | 23:25
64
בהתכנסות הכיתתית המחנך סיפר על כך שעבודת השורשים של אחותו הגדולה היא משהו שהוא זוכר גם היום. נראה לי שזה הפיח בבן שלי איזו סוג של מוטיבציה  (למרות שאין לו אחות )
הוא הבהיר שזאת עבודה של הילדים לא של ההורים
 
את העבודה הם אמורים לפי פרקים.
לצפיה ב-'משהו גדול- סקירת מערכות תקינה!'
משהו גדול- סקירת מערכות תקינה!
03/12/2016 | 14:31
24
201
הייתי סופר לחוצה מהבדיקה הזו אבל הכל היה תקין והלוואי וימשיך ככה.
לצפיה ב-'ואוו! אילו חדשות טובות!!! שיעבור בקלות ובשעמום '
ואוו! אילו חדשות טובות!!! שיעבור בקלות ובשעמום
03/12/2016 | 15:22
1
118
ממש שימחת אותי  ואנחנו אפילו לא ממש מכירות  
לצפיה ב-'תודה '
תודה
03/12/2016 | 15:23
107
חיכיתי קצת שאתקדם והבעיות עם ההריון ירגעו כדי לצאת מהארון
הייתה התחלה קצת לא פשוטה (הריון עם הרבה סימני שאלה בהתחלה, דימומים וכל מיני כאלה) אבל נראה שמתקדמים לכיוון חיובי
לצפיה ב-'בשעה טובה!'
בשעה טובה!
03/12/2016 | 16:02
1
86
חיכית לזה המון זמן
שימשיך ככה, משעמם ורגוע
לצפיה ב-'תודה '
תודה
03/12/2016 | 16:06
74
אכן, חיכינו לזה כמעט 4 שנים. מה לא עברנו בדרך לזה...
העיקר שאנחנו בתקופה מרגשת ומחכים בקוצר רוח שההריון ימשיך להתקדם כהלכה
לצפיה ב-'בשעה טובה. שמחה לשמוע'
בשעה טובה. שמחה לשמוע
03/12/2016 | 17:50
1
81
מאחלת לך שיעבור בקלות ובשלום.
תבשרי תמיד טוב.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
03/12/2016 | 17:50
16
לצפיה ב-' בשעה טובה !'
בשעה טובה !
03/12/2016 | 23:02
1
45
בשורה נהדרת!
שימשיך טוב ויעבור בקלות
לצפיה ב-'תודה'
תודה
04/12/2016 | 00:31
6
לצפיה ב-' איזה כייף בשעה טובה'
איזה כייף בשעה טובה
04/12/2016 | 09:33
1
33
שמחה לקרוא את הבשורות הטובות.
מאחלת לך המשך תקין ורגוע.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
04/12/2016 | 13:45
3
לצפיה ב-'ווואו!! איזה יופי! קולולולולולולו'
ווואו!! איזה יופי! קולולולולולולו
04/12/2016 | 15:55
1
57
שמחה מאוד להתבשר. שיהיה בשעה טוב וימשיך ללא לחצים ודרמות עוד 23 שבועות
 
איזו נחת
לצפיה ב-'תודה ואמן '
תודה ואמן
04/12/2016 | 15:56
9
לצפיה ב-'חדשות מעולות! תמשיכי כך!'
חדשות מעולות! תמשיכי כך!
04/12/2016 | 19:26
1
10
לצפיה ב-'תודה '
תודה
04/12/2016 | 21:03
5
לצפיה ב-'נכנסתי לרגע לתפוז אחרי מליון זמן'
נכנסתי לרגע לתפוז אחרי מליון זמן
04/12/2016 | 22:05
1
94
פשוט מאושרת לקרוא!!
חיבוק ענק ענק והתרגשות גדולה
לצפיה ב-'תודה יקירה '
תודה יקירה
04/12/2016 | 22:40
15
לצפיה ב-'בשורה משמחת ביותר! '
בשורה משמחת ביותר!
05/12/2016 | 17:08
1
61
שימשיך תקין עד סופו
לצפיה ב-'תודה ואמן '
תודה ואמן
06/12/2016 | 00:45
8
לצפיה ב-'וואו! כמה חיכיתי לשמוע את זה!'
וואו! כמה חיכיתי לשמוע את זה!
05/12/2016 | 20:22
1
48
אני קוראת אותך כבר הרבה זמן, והחזקתי לך אצבעות עם כל מחזור טיפול... ממש שימחת אותי עם ההודעה הזאת! מאחלת לך שימשיך קל ומשעמם
לצפיה ב-'תודה '
תודה
06/12/2016 | 00:51
32
וואו לא ציפיתי לקבל תגובות כל כך שמחות בשמחתי. ממש מחמם את הלב.
לצפיה ב-'בשעה טובה'
בשעה טובה
07/12/2016 | 19:49
1
9
אנחנו לא מכירות אבל הבשורה הזו שימחה אותי מאד.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
08/12/2016 | 01:23
3
לצפיה ב-'בשורה משמחת מאוד, בשעה טובה!'
בשורה משמחת מאוד, בשעה טובה!
08/12/2016 | 19:39
1
4
לצפיה ב-'תודה '
תודה
08/12/2016 | 23:52
1
לצפיה ב-'השקעתי ופינקתי את עצמי '
השקעתי ופינקתי את עצמי
04/12/2016 | 09:49
1
93
גם פדיקור וגם קניית בגדים, עוד לא סיימתי את הקניות לגזרה החדשה שלי .
 
לצפיה ב-'נשמע כיפי '
נשמע כיפי
04/12/2016 | 15:57
35
וגם מעורר מוטיבציה לשמור על המשקל החדש (כדי שהבגדים החדשים ימשיכו להתאים)
לצפיה ב-'ראינו את הסרט מואנה בהרכב משפחתי מלא'
ראינו את הסרט מואנה בהרכב משפחתי מלא
04/12/2016 | 17:16
3
90
 
זה היה הדבר המיוחד היחיד השבוע...
לצפיה ב-'איזה כיף לכם!'
איזה כיף לכם!
04/12/2016 | 21:13
2
57
הרכב הגילאים אצלנו מאוד מקשה על אפשרות לבחור סרט שיתאים לכולם.
 
זה נראה סרט כייפי.
(בהתחלה רציתי לשאול אם זה סרט "בנות" אבל לפי הטריילר הוא סוג של הרפתקאות, לא?)
לצפיה ב-'ממש לא סרט בנות'
ממש לא סרט בנות
05/12/2016 | 20:03
1
62
סרט "אקשן" אנימציה. לדעתי מתאים לכל הגילאים - אולי בן פחות מ-5 קצת יפחד בקטע של המפלצת מהאש אבל אפשר לשבת ליד אבאמא ולטמון את הראש אם צריך
 
הגיבורה היא במקרה ילדה אבל זה לא קטע חשוב בסיפור. והיא לא מתאהבת בשום בן/נסיך מה שמאוד נחמד. והיא מאוד אסרטיבית וגיבורה. אבא שלה הוא יותר ה"פחדן" בסרט.
 
ראינו את זה בגירסת התלת מימד עם משקפיים כאלה
 
אני מניחה שידבבו לעברית בארץ אלא אם כן כל הילדים שלך כבר קוראים כתוביות?
 
את יכולה לראות קטעים קצרים ביו טיוב כדי להתרשם
 
גם המבוגרים לא סבלו [לא הכי שווה בעולם... מזוטופיה נהניתי יותר. אבל לא רע]
לצפיה ב-''
05/12/2016 | 22:09
3
לצפיה ב-'האמת שהשבוע ממש טס לי...'
האמת שהשבוע ממש טס לי...
03/12/2016 | 14:29
143
היה יום אחד שדי הרגתי את עצמי בגן כי המורה שאיתי היה בהשתלמות, והמורה המחליף לא בדיוק ידע לעבוד אז הכל היה עליי וזה התבטא בסוף בהרבה כאבים בסוף היום, מה שלא בריא למצבי כרגע (יוצאת מהארון... אני בהריון,שבוע 17, עם בת בדרך... אחרי התחלה קשה ולא ברורה, עם הריון בסיכון והרבה דימומים, תודה לאל סקירת מערכות הראתה שהכל תקין).
 
חוץ מזה, היה לנו גם יום של אסיפות הורים- נראה לי שהרבה זמן לא ישבתי על כיסא כל כך הרבה. רגילה לנוע ולזוז... את האסיפת הורים האחרונה כבר עשיתי יושבת על הריצפה, מזל שזו אמא שיודעת שאני בהריון (היא גם מורה בביה"ס שלי). היה ממש מוצלח וקיבלנו פידבקים מעולים. והכי חשוב- דיברתי בבטחון מלא באנגלית ובלי להתבייש אם שכחתי מילה או לא הצלחתי לבטא נכון באנגלית. איזו התקדמות מתחילת השנה!
לצפיה ב-'שבוע עמוס, טס במהירות'
שבוע עמוס, טס במהירות
04/12/2016 | 09:41
72
ימים עמוסים מאוד עוברים עליי לצערי, לא מצליחה לעשות אותם רגועים יותר. 
ביום הראשון של המערכת החורפית (כמו שקוראים לה), היתה לנו הפסקת חשמל מעצבת ביותר ששינתה לנו את התכניות.
 
לצפיה ב-'Drive - מה מניע אנשים להשקיע בעבודה'
Drive - מה מניע אנשים להשקיע בעבודה
30/11/2016 | 06:44
17
176
חוזרת מארוחת ערב שבה נידון הספר הזה

https://www.amazon.com/Drive-Surprising-Truth-Abou...

לא קראתיו (עדיין?) אבל מי שדיבר עליו סיפר שהוא טוען שיש 3 משתנים שגורמים לאנשים להיות בעלי מוטיבציה בעבודה שלהם והם

1. אוטונומיה
2. "מטרה" - purpose
3. היכולת להתמחות בתחום - mastery

וכל זאת - להבדיל מכסף

מה דעתכן? זה נכון או קשקוש? האם זה מה שהיה גורם לכן למוטיבציה בתפקיד? או דברים אחרים?

האמת - מרגיש לי הגיוני. ולראיה, הרבה פעמים מתמחים (interns) למיניהם הם העובדים הכי משקיעים למרות שלא מרוויחים כמעט.
לצפיה ב-'כמה תובנות שלי לנושא'
כמה תובנות שלי לנושא
30/11/2016 | 20:39
2
93
(לא קראתי) אלא מתיחסת לדברים שכתבת.
1)כסף הוא לא המניע היחיד, אבל אם על אותה עבודה ניתן במקום אחר
   להרויח יותר--נראה לי שזה יכול להוות מניע.
2)לא חושבת שיש מניע אחד, לכל אדם יש מניע אחר שהוא הדומיננטי.
   יש מי שחשוב לו  ויתמקד בבמטרה, ויש מי שחשוב לו להוכיח יכולות כמו
   המתמחים שציינת, שרוצים להיות מערכים גבוה,
3)מערכת יחסים אישית טובה בצוות, יכול להוות טריגר רציני.
    מוטיבציה גורמים רבים לה.
    כסף הוא נתן למדידה, בעוד רוחים אחרים--אינם ניתנים למדידה
    ולכן מתיחסים אליהם פחות, למרות שלעיות דעתי הם חשובים
     לא פחות ואולי בכלל יותר.
לצפיה ב-' מהם בעינייך/אצלך המדדים שתורמים הכי הרבה'
מהם בעינייך/אצלך המדדים שתורמים הכי הרבה
01/12/2016 | 01:42
1
56
למוטיבציה שלך בעבודה?
לצפיה ב-'אני כבר בשלב אחרי'
אני כבר בשלב אחרי
01/12/2016 | 03:38
69
כי אני פנסיונרית, (הייתי מורה 40 שנה)ומה שהיוה עבורי מוטיבציה,
זו האהבה שלי לתלמידים, לערכים שהקניתי, למה שחשבתי שאני יודעת
ועושה הכי טוב. 
היום במבט לאחור--הסיפוק, האהבה שאני מקבלת חזרה מתלמידים
שאני פוגשת, ומוצאת כמה התקדמו (עבדתי בפריפריה בישוב
שסוציואקונומי היה ירוד) אני בהחלט חושבת שהכישורים שלי והאהבה היו
מוטיבציה גדולה מאוד. כיון שזה במסגרת עובדי מדינה, כלכלית זה נמוך,
אבל מצד שני מסודר, ולא היה שיקול בשום שלב.
להפך היום אני כועסת שויתרתי על כלכלה, כי הפנסיה נמוכה ולא הגונה.
לצפיה ב-'בדיוק בדיוק מה שמדבר אלי'
בדיוק בדיוק מה שמדבר אלי
01/12/2016 | 00:57
4
110
אבל, וזה אבל גדול -
בשלב ההתפתחות וה״ לעוף על״ משהו - 3 הדברים האלו מספיקים לי לגמרי. השלב הזה נגמר מתישהו ואז נושא התגמול החומרי רלוונטי לי הרבה יותר
לצפיה ב-'מעניין - לא הבנתי עד הסוף'
מעניין - לא הבנתי עד הסוף
01/12/2016 | 01:40
3
85
כאת אומרת "שלב" ההתפתחות - את מתכוונת לשלב בחיים/גיל/קריירה? או שזה שלב בכל תפקיד שהיה לך עד היום שבו בהתחלה הדברים האלה מספיקים ואז הם הופכים פתאום כמעט לא רלוונטיים?
 
ועוד שאלה - את חושבת שיש לזה גבול? נגיד למשל שהיית עוברת לעבודה חדשה מחר שבה היית מרוויחה בדיוק כפליים מהיום (2X). האם אחרי כמה זמן גם היית רוצה יותר תגמול /מתבאסת מהתגמול הכספי של העבודה?
 
ועוד שאלה - רק התגמול הכספי היה חשוב לך פתאום הרבה יותר או גם ה"תואר" של של התפקיד (title)?
 
אני מתחבטת עם הדברים האלה בעצמי
לצפיה ב-'אענה בכייף, ואשמח לשמוע דעותיך גם'
אענה בכייף, ואשמח לשמוע דעותיך גם
01/12/2016 | 07:28
24
לצפיה ב-'אין לי תשובות מוחלטות - רק את אלה שלי...'
אין לי תשובות מוחלטות - רק את אלה שלי...
02/12/2016 | 04:36
49
 
זה נושא שמעסיק אותי לא מעט - בעצם לא כל כך ה"מוטיבציה" כמו מה משפר את דרגת הסיפוק מהעבודה ומוריד את העקצוץ-להחליף-עבודה שנוטה להגיע אחרי כמה שנים.
 
בעיני הדבר אולי הכי חשוב זו הידיעה שיש לאן "לגדול"/להתקדם וגם לשנות באופן אופקי - מבחינת 1. התכנים בתפקיד, 2. דרגת האחריות 3. התואר - טייטל ו4. התגמול הכספי.  
 
כל אלה בנוסף לשלושת הפרמטרים מהספר שגם נראים לי נכונים. אז הם נכונים, אבל לא מספיקים
 
בלי זה - אין אופק מרוצות ארוך טווח בעיני...
 
מבחינת "כמה כסף כבר צריך", אז בעיני גם אם המשכורת מוכפלת נגיד בעבודה חדשה, עדיין בשביל הנשמה-החמדנית-כנראה, צריך להרגיש שיש "אופק להתקדם" ולו רק ב1% בשנה או משהו. אחרת זה מבאס-טילים.
 
 
לצפיה ב-'קראתי את תשובתך ואנחנו די דומות.... כנראה כמו כולם'
קראתי את תשובתך ואנחנו די דומות.... כנראה כמו כולם
02/12/2016 | 12:15
51
ברור שהכל תלוי גיל/ מצב מקצועי וכל מה שפרטת.
אם אעבור תחום - אסכים לרדת בדרגת השכר אבל ממש לא בדרגת העניין ( הרי בשביל זה עברתי,לא?)
ואחרי שגמרתי לפתח משהו חדש במקום העבודה- לא בהכרח אתגר חדר מייד יקסום לי מיידית- אבל כנראה ששדרוג שכר כן.  עד ששוב ארים את הראש ואבדוק מה נשמע אצלי.
לכן - מנהלים טובים זה נכס.
זה לא סתם אנשים שנתקעו מספיק זמן באותו מקום - אלא אילו שיכולים לראות את העובדים שלהם ולדעת לתגמל ולזרוע מוטיבציה בזמנים הנכונים
לצפיה ב-'אני חושבת שזה תלוי בשלב שבו נמצאים בחיים'
אני חושבת שזה תלוי בשלב שבו נמצאים בחיים
01/12/2016 | 07:26
68
כותבת מנקודת המבט שלי על החיים שלי. 
אני חושבת שהיום עבודה זה לא רק בשביל פרנסה. לפחות לא עבורי. חשוב לי לקום בבוקר ולאהוב את מה שאני עושה, אם לא הייתי אוהבת לא הייתי עובדת בעבודה הזו.
כשמתחילים לעבוד, מתמחים במקצוע, משקיעים באמת הרבה כי רוצים להתקדם ולהתפתח.
אחרי כן זה תלוי הרבה במצב בבית (ככה לפחות מבחינתי) גם כלכלי וגם מבחינת ילדים.
לפני שבעלי היה "נשוי" גם לעבודה, והיה יותר פנוי הייתי משקיעה שעות בעבודה כי ידעתי שיש לי גיבוי בבית. כשהוא התחיל להעדר שעות מהבית לי דווקא התאים להיות יותר בבית ולהשקיע יותר בילדים. ברור לי שכשהם יגדלו עוד קצת ויהיה לי קצת יותר זמן אוכל להשקיע יותר בעבודה אבל זה יקח עוד כמה שנים. לי זה מתאים ככה. 
אני חושבת שגם הפן הכלכלי חשוב. לפעמים נשארים במקום עבודה מתגמל טוב כי צריך את הפרנסה. זה אמנם תקופות בחיים ולא לתמיד, ואז ברור שזה פוגע באיכות החיים אבל לפעמים הכסף חשוב יותר מכל הנ"ל. 
לצפיה ב-'מדובר במדע מעמיק ומפורט'
מדובר במדע מעמיק ומפורט
01/12/2016 | 09:53
2
94
פעם עברתי סדנא שעסקה בנושא הזה
אם זה נורא חשוב לך אחפש את המקורות שהוצגו בה
בקצרה, יש המון פקטורים, חלקם "הכרחי אבל לא מספיק" (כמו ההכנסה הכלכלית) וחלקים נותנים את ה"פוש" שמעבר. המעניין היה ללמוד שמספיק פקטור אחד שלילי לחרב את כל הדרייב של הפקטורים החיוביים.
לצפיה ב-'מרתק - אשמח לשמוע....'
מרתק - אשמח לשמוע....
02/12/2016 | 04:38
1
55
אם זה נכון שמספיק רק פקטור אחד שלילי כדי לחרב אולי זה מסביר מדוע רוב האנושות (כך נדמה לי) לא מרוצה מהעבודה שלה.
 
ואגב, קולגות לא נעימים יכול להיות גורם מחרב כמובן...
לצפיה ב-'זה במשרד'
זה במשרד
02/12/2016 | 18:09
50
אז תאלצי לחכות עד יום שני
בינתיים סורי נא לקומונה - לאפלא צריכה שם ייעוץ מהסוג שאני חושבת שאת יכולה לתת.
לצפיה ב-'אני רואה את "המטרה" בשני אופנים '
אני רואה את "המטרה" בשני אופנים
02/12/2016 | 20:28
3
69
-  להיות בכיר 
-  להיות ידוע בעבודה טובה ורצינית ולקבל הכרה
 
לצערי, בעבודה אני לפעמים רואה שסעיף אוטונומיה גורם לאנשים לנצל את ההזדמנות ןלחמוק מלעבוד.
 
ואין ספק שבוס טוב גורם למוטיבציה.
יש אצלנו בוס (צעיר יחסית), שיודע לסחוף את הצוות שלו אחריו. חברות בצוות שלו סיפרו לי שהן משקיעות כדי שחלילה לא לאכזב אותו (הן יכולות להיות אמא שלו).
 
 
לצפיה ב-'מעניין. את יכולה לתת קווים לדמותו של ה"בוס שיודע לסחוף"?'
מעניין. את יכולה לתת קווים לדמותו של ה"בוס שיודע לסחוף"?
04/12/2016 | 16:24
2
39
מה יש בהתנהלות שלו שמביא אנשים ללכת אחריו באש ובמים/להתאמץ?
לצפיה ב-'בעיני אומר תכונות שנחשבות סוחפות.'
בעיני אומר תכונות שנחשבות סוחפות.
04/12/2016 | 19:04
42
1)סומך ומחמיא על העובד. מאפשר ומעודד וזמה.
2)הערות והארות באוירה לא לוחצת. ומרגיעה.
3)אמינות ואי אפליה בין עובדים.
4)התחשבות גם בצרכים האישיים של העובד.
5)יצירת אוירה שמאפשרת.
לצפיה ב-'אני חושבת שאצלו זה שילוב של דוגמא אישית'
אני חושבת שאצלו זה שילוב של דוגמא אישית
04/12/2016 | 23:21
45
עם שילוב של איש מאוד מיוחד שהוא גם מאוד חכם וגם ספורטאי טוב וגם איש משפחה למופת (אבא שותף) ורציני.
הוא עובד לא פחות שעות מהצוות שלו. ובאמת עובד (קשה עד בלתי אפשרי לתפוס איתו שיחת חולין באמצע יום עבודה).
הצוות שלו יודע שהוא עומד בלחצים גדולים ושצריך להכין פרוייקטים גדולים.
וגם כשלחוץ וגם כשטועים בדרך, הוא לא מתעצבן ולא מרים הקול (מה שבוסים אחרים מרשים לעצמם) ולכן הם משתדלים ככל יכולתם שהוא יהיה מרוצה. הם פשוט מעריכים ואוהבים אותו כאדם ואת אופן הניהול שלו.
 
 
 
לצפיה ב-'אני גננת, כך שכסף מעולם לא הניע אותי...'
אני גננת, כך שכסף מעולם לא הניע אותי...
03/12/2016 | 14:36
85
להיפך, היו שנים שהוצאתי יותר ממש שהרווחתי- באופן עצוב
מה שמניע אותי זה האהבה של הילדים, ההנאה של להכין עבורם דברים, הריצה שלהם אליי כל בוקר לחיבוק.
 
לי למשל היה מאוד חשוב כגננת שתהיה לי האפשרות לבטא את עצמי וזה משהו שמבחינתי היה עניין שלא הסכמתי לעבוד בכמה בתי ספר מאוד נחשבים בגלל זה. אני לא בנויה להיות רובוט או בובה על חוטים. אין לי בעיה שיגידו לי את הנושא אבל חייבת שיאפשרו לי ללמד בדרך שלי, להשתמש ברעיונות שלי. תודה לאל בביה"ס שלי זה מה שקורה ונהנית מאוד.
לצפיה ב-'עזרה ליוצר של ספר מקסים במימון המונים'
עזרה ליוצר של ספר מקסים במימון המונים
28/11/2016 | 08:54
1
162
שלום לכולן
אני כבר לא כותבת פה הרבה, ועדיין חשבתי שאולי תוכלו למצוא עניין בספר הנ"ל.
היוצר של הספר הזה כתב כמה ספרים גרפיים מקסימים ממש. הוא משורר ומאייר ומאד מוכשר. הפעם הוא כתב ספר שנקרא מקסים מקסים על אהבה. יש לו עוד  4 ימים למימון הספר, המחיר שהוא מציע לעותק סביר ביותר, ואני ממש ממש רוצה לעזור לו ולראות אותו מצליח...
אז אם למישהי בא לקנות מתנה לאהוב/חברים שמתחתנים/סתם לעצמה, זה הזמן!
תהנו
לצפיה ב-'נראה חמוד - הזמנתי ותמכתי'
נראה חמוד - הזמנתי ותמכתי
28/11/2016 | 18:19
86
כתוב שזה יחייב רק הם זה יגיע לסכום המבוקש. את מכירה את היוצר באופן אישי?
 
חבל אגב שאין שם אפשרות לתמוך ב"קטנה" בלי להזמין את הספר. נראה לי שזה היה מגדיל את מאגר התומכים.
 
חוץ מזה כיף לראות את ניקך המוכר. מה שלומך? 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
24/11/2016 | 22:20
21
15
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
24/11/2016 | 22:32
5
34
לצפיה ב-'חגגנו יום נישואים '
חגגנו יום נישואים
27/11/2016 | 07:05
4
130
היה מוצלח ביותר, קצת זמן זוגי.
ישבנו במסעדה מוצלחת וטעימה.
לצפיה ב-'יפה לכם! יום נישואים "עגול"?'
יפה לכם! יום נישואים "עגול"?
27/11/2016 | 16:25
1
16
לצפיה ב-'תודה,אם התכוונת לכסף אז עדיין לו'
תודה,אם התכוונת לכסף אז עדיין לו
28/11/2016 | 06:49
89
אם התכוונת לעגול מבחינת שנים אז חצי עגול 
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
27/11/2016 | 23:03
1
7
לצפיה ב-'תודה '
תודה
28/11/2016 | 06:50
4
לצפיה ב-'קצר וקולע'
קצר וקולע
25/11/2016 | 05:09
10
214
* שבוע קצר יחסית. אתמול, יום רביעי, כבר היה "ערב חג" (ההודיה) אז בתכל'ס אנשים כבר בקושי עבדו. וחמישי שישי הם חופש מוחלט
 
* לקחתי את שתי הבנות הגדולות שלי לקניית בגדים לחורף ביוניקלו שסוף סוף פתחו באזורנו (Uniqlo). היה מאוד מוצלח - שלושתנו קיבלנו מעילי חורף, שלושתנו + אחותן הקטנה קיבלו שלל "פליזים" שימושיים, וחולצות ארוכות וגופיות.  ולקינוח אכלנו שם ליד במזללת סושי-על-מסוע שכזו.  המונח "מסעדה" יהיה קצת גדול על המקום - שמצוי באמצע קניון הומה. על כל פנים - שלושתנו נהנינו עד מאוד מאוד מלבחור כל מיני צלחות קטנות (היה גם מוס שוקולד וסלט פירות )
 
* בתי הצעירה (כיתה ב') למדה בבי"ס על מכתבים כאמצעי תקשורת אפקטיבי. אז היא שלחה לכולנו מכתבים משעשעים בדואר הרגיל, וכולנו ענינו לה בדואר גם כן (שנשלח לכיתה שלה).
אבל הכי שוס היה שהיא מאוד רצתה לכתוב למתעמלת הקרקע האולימפית סימון ביילס. וכך אכן עשתה בסיוע המורה שעזרה לה למצוא את הכתובת. והשבוע... הגיע מכתב התשובה מסימון .  אמנם מודפס ולדעתי הוא מכתב שטאנץ - אבל השם שלה מופיע עליו, והטקסט מעודד אותה לעבוד קשה ולהיות "הכי טובה בעולם בכל מה שרק תרצה". לא זאת ועוד - מצורפת למכתב מתנה קטנה - מין גלויה צבעונית עם כל מיני תמונות של סימון בפעולה באולימפיאדה וכו'.
 
בקיצור - הכותבת הצעירה שלנו בעננים מזה שקיבלה תשובה, ומרגע זה הפכתי גם אני באופן רשמי למעריצה של סימון ביילס כפרעליה! איזו נשמה.
 
* היום כבר היה חג ו... לא בישלנו שום דבר מיוחד. היה מעולה. ניצלנו את הזמן לעשיית סדר בניירת העניפה שלנו (סריקות, גריסות וכאלה) ואחר כך יצאנו למסלול הליכה/טיול עם הכלבה שנכנסה לכל מקווה מים קרים אפשרי אבל נהנתה ביותר.
 
בשבוע הבא ישוב טירוף העבודה לחיינו.
לצפיה ב-'אין על המעילים של יוניקלו'
אין על המעילים של יוניקלו
25/11/2016 | 11:04
9
165
לפני שנתיים קניתי לבן שלי מעיל ביוניקלו, לדעתי הוא לא יצא ממנו כל החורף, מרוב שהוא "מושי" ומלטף. לילה אחד מצאתי אותו ישן במיטה עם היוניקלו שלו!! יש להם גם גופיות תרמיות דקות ונעימות.
לצפיה ב-'כשהייתה לי אפשרות לקנות מעילי יוניקלו '
כשהייתה לי אפשרות לקנות מעילי יוניקלו
25/11/2016 | 17:59
1
168
היה אמצע הקיץ והם היו נראים חמים מידי בשביל הארץ.... עכשיו אני בכלל מתבאסת...
לצפיה ב-'גם אני קניתי ביולי....'
גם אני קניתי ביולי....
25/11/2016 | 18:02
60
לצפיה ב-'הכל אצלם כמעט "מושי" ונעים להפליא'
הכל אצלם כמעט "מושי" ונעים להפליא
27/11/2016 | 05:12
6
161
למשל הסווצרים האלה שילדות הבית קיבלו בשלל צבעים....
 
זה מרגיש כמו ללבוש את חתול המשי הביתי שלנו (ארוך השיער)
 
לצפיה ב-'מעולה! וגם המחיר'
מעולה! וגם המחיר
27/11/2016 | 10:53
5
122
ברגע שהילדה תחזור מבית הספר אני אבקש ממנה לבחור את הצבעים בהם היא מעוניינת, ונזמין.
יש לך המלצות נוספות?
בקרוב נטוס לארה"ב, וכרגע אני עושה את השופינג, שיחכה לנו  בבית של חברה. כמה שנקנה עכשיו יותר, ישאר לנו יותר זמן בילוי עם החברים בחופשה.
לצפיה ב-'יש את אותו הסווצ'ר גם במידות של נשים'
יש את אותו הסווצ'ר גם במידות של נשים
27/11/2016 | 16:24
4
121
רק בצבעים יותר סולידיים (שחור, לבן, בורדו, חום, וטורקיז - בלי הורוד/סגול למיניו). זה נעים גם לגדולות
 
הילדות קיבלו גם כמה חולצות גולף ומאוד מרוצות - כאלה
אולי זה פחות מתאים לאקלים בארץ (?). על כל פנים - הן קיבלו מידה של גדולות XS. מדובר בבת כמעט-11 ובת 12 וחצי שתיהן רזות מאוד, וזה טיפה גדול בעיני אבל יהיה טוב עוד מעט וגם עכשיו - זה פשוט מרגיש ארוך/עשיר
 
אני ממליצה מאוד גם על הגופיות שלהן לגדולות. הן נעימות ומאפשרות ללבוש חולצה כמה פעמים בין ניקוי לניקוי (כי מחליפים את הגופיה...)
 
מתעצלת להביא את האריזה כרגע, אבדוק לך אחר כך. זה משהו כמו זה
 
 
אבל נדמה לי שלא כתוב על זה טי-שירט. וזה מגיע באריזות של 2 גופיות לאריזה.
לצפיה ב-'תודה. נרשמתי באתר,'
תודה. נרשמתי באתר,
27/11/2016 | 21:14
3
95
וקיבלתי הודעה שתוך 24 שעות אקבל קופון לקניה הראשונה. כרגע אני מחכה לקופון, וכשיגיע ארכז קניה
לצפיה ב-'תוציאו לנו את העיניים, למה לא '
תוציאו לנו את העיניים, למה לא
27/11/2016 | 22:59
2
123
בטח אם היו פותחים סניף בארץ המחירים היו כפולים....
 
לעומת המעילים, הסוודרים לא נראים כאלו שאפשר לצאת איתם מהבית ולהראות לבוש סביר (נגיד ברמת ללכת לסופר) או שאני טועה?
לצפיה ב-'סליחה. מפסיקה '
סליחה. מפסיקה
28/11/2016 | 18:52
1
99
רק עונה על השאלה שלך: אכן, הם לא ממש סוודרים - מין "פליזים" לכיוון הסווט-שירט.
 
בארץ לא הייתי יוצאת איתם מהבית. אבל תזכרי שארה"ב היא 1) מין מדינה כזו שבה אנשים לא מתביישים לצאת מהבית עם משהו שנראה כמו פיג'מה כשזה לא לעבודה. וגם
 
2) הסיכוי שלי לפגוש בסופרמרקט מישהו שמכיר אותי לצרכי עבודה הוא פחות או יותר אפס (רובם ביבשת אחרת, מיעוטם גרים לפחות 20 ק"מ ממני אז לא ישתמשו באותו סופרמרקט)
 
כך שבהחלט הייתי יוצאת עם כזה פליז מהבית במחוזותי, אבל מסכימה איתך שבישראל זה לא כך כך היה "עובר"
 
אגב - יש ליוניקלו גם סוודרים "מקשמיר" - אבל המרכאות הן כי הם נראים די מסכנים -לא נראים מי יודע מה [בקיצור, נראים כמו שהם עולים.... להבדיל משאר הבגדים שלהם שרובם נראים די טוב למרות תג המחיר הזעום]
 
אגב - שלא תשכחי - היום הוא סייבר מאנדיי הגדול....
 
לצפיה ב-'אל תפסיקי....'
אל תפסיקי....
02/12/2016 | 20:48
37
אולי יום אחד אגיע שוב ליוניקלו או לחנויות אחרות
 
 
לצפיה ב-'השבוע חזרנו לשגרה מוכרת....'
השבוע חזרנו לשגרה מוכרת....
25/11/2016 | 18:10
1
196
בשל שינוי במקום העבודה של האיש חזרה השגרה של קימה מוקדמת ועשרים דקות של "מפעל ההזנה"- ארוחת בוקר במקביל להכנת סנביצ'ים ואוכל להמשך היום.
הילדים עצובים כי קודם היה להם יותר שעות אבא....אבל העבודה היא חיינו......
 
חוץ מזה היה שבוע רגיל שהסתיים מוקדם בשל השריפה בחיפה.
הייתי מחוץ לעיר כשהתחילו ההתרחשויות והיה מאוד קשה להתרכז בישיבה בשל חוסר הידע על מה קורה. גם בחלק מבתי הספר/ גנים היתה פניקה למרות שהם ממש מרוחקים ממוקדי האש.
יהיו הרבה לקחים..... 
 
לצפיה ב-'השגרה נשמעת מבאסת לכולכם '
השגרה נשמעת מבאסת לכולכם
28/11/2016 | 06:52
69
אתם גרים בחיפה? ליבי אתכם , שבוע שעבר היה שבוע לא פשוט בכלל עבורכם.
לצפיה ב-'שוב שבוע עמוס ביותר'
שוב שבוע עמוס ביותר
27/11/2016 | 07:04
1
112
בתחילת השבוע האיש נעדר מהבית בעזרה להוריו, בהמשך השבוע היה חולה ולכן אני החלפתי אותו במקביל לטיפול השוטף בבית ובילדים. היה עמוס ומתיש, טוב שהיה סופ"ש רגוע.
לצפיה ב-'אוי תרגישו טוב !'
אוי תרגישו טוב !
27/11/2016 | 23:07
52
כשלוחצים אותנו לפינה יוצאת הסופרוומן.....
 
רק אל תשכחי שגם היא צריכה לשמור על הכוחות שלה.....
 
 
לצפיה ב-'מחפשת משתתפות למחקר חדשני בגרייה מוחית מגנטית עמוקה (dtms) ב'
מחפשת משתתפות למחקר חדשני בגרייה מוחית מגנטית עמוקה (dtms) ב
27/11/2016 | 15:22
46
מתחילים סבב גיוס נוסף!
המחקר עוסק בטיפול חדשני (ללא תרופות) בגרייה מוחית מגנטית עמוקה (dtms) ובודק את יעילותו בסיוע להתמודדות עם תסמינים נפשיים דוגמת תנודתיות ניכרת במצב הרוח, עצבנות ודכדוך, המופיעים בימים לפני קבלת הווסת (המחזור החודשי).

המחקר מתקיים באיכילוב במרפאה לבריאות הנפש של האישה. הוא מיועד לבוגרות מעל גיל 18 הסובלות מתסמונת קדם וסתית חמורה (PMDD). במהלך המחקר ייפגשו המשתתפות עם פסיכיאטר מומחה, ימלאו שאלונים ויעברו סריקת מוח ב-fMRI. לאחר מכן יעברו סדרה של טיפולי גרייה מגנטית עמוקה, תוך מעקב אחר מצבן הקליני.

המחקר יימשך כחמישה חודשים.

מוזמנות ליצור איתנו קשר בטלפון: 03-6973685 ובמייל  maayanmo@tlvmc.gov.il
מעיין

לצפיה ב-' מה שלומכן??'
מה שלומכן??
24/11/2016 | 14:55
8
27
לצפיה ב-'אנחנו ספונים בבית בחיפה'
אנחנו ספונים בבית בחיפה
24/11/2016 | 16:28
148
רואים את האש והעשן אבל מספיק רחוקים.
 
נראה שההרקולס עשה את העבודה המצופה.
לצפיה ב-'לא בחיפה - אבל מתבאסת ביותר '
לא בחיפה - אבל מתבאסת ביותר
24/11/2016 | 17:04
136
אני ביום חופש היום, אבל אמא שלי התקשרה לעדכן שחיפה בוערת והכותרות השחורות מבאסות.  משמעות אחרת ל"בלאק פריידי"
 
מזכיר לי את הבית מהשיר של עמנואל הרוסי משנות העשרים.... - http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=254 - יש דברים שלא משתנים.
 
מקווה שייסתיים במהרה
 
בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף,
וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן...
אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף,
נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן.
 
 
לצפיה ב-'אני בחיפה,'
אני בחיפה,
24/11/2016 | 17:49
4
158
כאן אין אש אבל אני סובלת מאסטמה--אין לי אויר.
פעמיים נחנקתי. טוב שהאינהלציה היתה כאן.
עצוב שנתפסו שני סטודנטים מאוניברסיטת חיפה מציתים.
וגם נערים מהמגזר הערבי נתפסו ברוממה עם קרטנים ונפט בדרך להצתה.
תמונות נאספות ונשלחות בווטצאפ.--
עצוב שכך מחנכים על ברכי השנאה. 
מצד שני מחמם את הלב לשמוע מחברים רחוקים ומבני משפחה שמתענינים
ומציעים עזרה. אז טוב שזה נשאר בנו, האכפתיות החברית הזו.
לצפיה ב-'מהיכן הפרטים על המציתים שנתפסו?'
מהיכן הפרטים על המציתים שנתפסו?
25/11/2016 | 04:46
3
118
לא ראיתי אותם באמצעי התקשורת
 
מקווה שאיכות האוויר אצלך השתפרה בינתיים [לא מוצאת את האייקון של מחזיק אצבעות]
לצפיה ב-'הכל עובר בווטצאפ'
הכל עובר בווטצאפ
25/11/2016 | 06:28
113
אתמול בחדשות של השעה 11.00 כבר נמסר באופן רשמי
שלמעלה מ--50% מהדליקות הן הצתות, ונתפסו 10 מציתים,
הכל הועבר דרך הרשתות החברתיות, והם ממשיכים לחפש
ברשתות החברתיות ומקוים שאלה שנתפסו יגלו את ההודעות הנוספות.
נראה לי שמה שמנסים כרגע לבדוק, אם זה מאורגן ע"י גוף מסוים,
והתמונות מועברות בווטצאפ, האמת--זה פשוט מתקבל אצלי
כמעט מכל קבוצה שלי  בווטצאפ. מבלי שאנשי קבוצה אחת יודעים על האחרים.
עכשיו כאן די קריר, האויר עדין לא נקי, נראה מה יתפתח במהלך היום.
לצפיה ב-''
26/11/2016 | 20:05
12
לצפיה ב-'אנחנו רחוקים מהאש אבל צמודים לטלויזיה'
אנחנו רחוקים מהאש אבל צמודים לטלויזיה
24/11/2016 | 18:38
117
נורא מה שקורה במדינה שלנו, ועצוב מאוד.
הגדולה אמורה לצאת לטיול מבית ספר בתחילת השבוע ומחר כנראה יודיעו לה שבוטל הטיול. מחכים לעדכונים מהמערכת אבל להבנתנו במצב הנתון לא יצאו. 
 
לצפיה ב-' "חג ההודיה" '
"חג ההודיה"
22/11/2016 | 18:53
9
131
מחרתיים (יום חמישי) חל בארה"ב חג ההודיה (Thanksgiving) שנועד במקור לציין את הכרת התודה של המתיישבים האירופיים המוקדמים ב"עולם החדש" לאינדיאנים המקומיים שעזרו להם לשרוד באקלים/מקום החדש  [נדלג על איך המתיישבים האירופיים "הודו" להם בטווח הארוך - בואו נגיד שזה לא נגמר טוב עבור האינדיאנים].

על כל פנים, לרגל אחד החגים המעטים בלוח השנה הצפון אמריקני (אין הרבה כאלה), והיחיד שכולל "בערך" 2 ימים רצופים וסופ"ש = 4 ימים  [אני אומרת "בערך" כי כמובן שזבנים בחנויות עובדים גם עובדים, ואפילו בממשלה הפדרלית יום שישי הוא יום עבודה רגיל ויש חלוקת דואר ביום הזה], אני מהרהרת בנושא של תודה והודיה.

* למי אתן מודות בדיעבד למרות שבזמן האמת לא הודיתן (בין כי לא ראיתן לנכון/זה לא נראה לכם משהו מועיל ובין כי התביישתן/לא יצא לכן מסיבות אחרות)?

* על מה הודו לכן בעבר?

* יש מישהו או דבר שאתן נעלבות אם הוא/היא לא מודים לכן?

* האם השתנה עם השנים יחסכן לעניין הזה של להודות?

* ובכלל, על מה אתן מודות ליקום?
לצפיה ב-'תודה להורי שהביאוני עד הלום '
תודה להורי שהביאוני עד הלום
22/11/2016 | 19:41
1
141
הייתי חייבת לכתוב את זה ..... עכשיו אני יכולה לענות.....
 
 * למי אתן מודות בדיעבד למרות שבזמן האמת לא הודיתן (בין כי לא ראיתן לנכון/זה לא נראה לכם משהו מועיל ובין כי התביישתן/לא יצא לכן מסיבות אחרות)?
הווי הרשימה ארוכה :
- לאבא שלי על התמיכה האמונה בי והחינוך.
- לסבים ולסבתות שלי שלימדו אותי הרבה והביאו גאווה
- לבוס שלי שנפטר ולימוד אותי הרבה "וזרק" אותי למים
- לזאת שעזרה לי עם כרטוס בשבוע שעבר- בסוף לא עליתי איתה ולא הספקתי להודות לה (ברגע שנעלמה לי מהעיין הצטערתי על כך)
באופן כללי משתדלת להודות על הכל (במזכירות, בתחבורה הציבורית)

* על מה הודו לכן בעבר? 
- על כל מיני עזרות ודברים של מה בכך (הבאתי דפי טיוטה, אספתי חבר שאמא שלו איחרה להגיע לגן)

* יש מישהו או דבר שאתן נעלבות אם הוא/היא לא מודים לכן?
- לא עולה לי בראש העלבויות.

* האם השתנה עם השנים יחסכן לעניין הזה של להודות?
- יש את העניין של להביא מתנה למארח כתודה. די מפשלת בעיניין גם היום כבוגרת.

* ובכלל, על מה אתן מודות ליקום? 
ברור.
שיר אופטימי שאני אוהבת :
לצפיה ב-'פככככ'
פככככ
23/11/2016 | 05:49
86
הזכרת לי את פליטון "הבר מצווה של אביגדור" של אפריים קישון, ואת הבת שלי שמסרבת לבר מצווה ובה אלמנטים דתיים כלשהם. אשר על כן הודעתי לה שבמקום זה אם כך היא חייבת לשאת נאום של "תודה לאבי ואמי המדהימים בתבל וכו'"
 
ספרי על הגאווה מהסבים/סבתות ברמת מה שאפשר
 
וואו - באמת שיר נחמד! מצאתי קישור יותר מלא אליו - הנה
https://www.youtube.com/watch?v=yzGLMvDnmYg. הוא מתנגן הרבה ברדיו בארץ?
לצפיה ב-'עונה'
עונה
22/11/2016 | 23:33
76
* למי אתן מודות בדיעבד למרות שבזמן האמת לא הודיתן (בין כי לא ראיתן לנכון/זה לא נראה לכם משהו מועיל ובין כי התביישתן/לא יצא לכן מסיבות אחרות)?
אני מצטערת על שני דברים, האחד --שאימי נחטפה מאיתנו ולא הספקתי להודות לה על מי שהיא היתה ומה שהעניקה לנו. השני--אמנם לאבא אמרתי תודה
אבל אולי לא מספיק.
 


* על מה הודו לכן בעבר? כל אחד מהמקום שלו. תלמידים בד"כ הודו
  על שנתתי בהם אמון ושהקשבתי. אחרים על זרות חשובות בעינים.

* יש מישהו או דבר שאתן נעלבות אם הוא/היא לא מודים לכן?
  לא נראה לי שיש עלבון, אבל לפעמים דוקא אנשים קרובים מתיחסים
  לעזרה, או לעשיה שלי אליהם כמובן מאליו וזה יותר מרגיז ממעליב.

*  האם השתנה עם השנים יחסכן לעניין הזה של להודות?
   לא נראה לי. בעיני זה נימוס וחינוך. ולכן, לא חושבת שהשנה אצלי משהו.


* ובכלל, על מה אתן מודות ליקום? 
  אישית לא אוהבת את המושג יקום בהקשרים של מה העניק נתן וכד'
אבל כן מודה על המזל שהיה לי להיות שייכת למשפחה מופלאה, על הקשר הכייפי 
עם אחי ואחותי, ובהחלט לילדים שלי על מי שהם.
לצפיה ב-'עונה חלקית - אמשיך מחר'
עונה חלקית - אמשיך מחר
23/11/2016 | 05:56
93
* האם השתנה עם השנים יחסכן לעניין הזה של להודות? 
כשהייתי ילדה היה נראה לי מביך להודות למארחים כאלה (ההורים תמיד אומרים לך להגיד תודה למארחים
 
בנוסף, מסביבי מקובל מאוד לשלוח כרטיס תודה לכל מי שבא ליום הולדת של ילד/ה. לא זו אף זו - אנשים אשקרה עושים רשימה כשפותחים את המתנות (כמו בחתונה) כדי שכל כרטיס תודה יהיה אישי ויודה על המתנה הספציפית שהובאה. ואותם שולחים בדואר רגיל. 
 
בקיצור - אני לא עושה את זה, כי גם ככה בקושי יש לי זמן לנשום. אבל זה נוסף לי לרשימת רגשי האשמה שאני לא עושה את זה <זה מתגבר כל פעם שמגיע עוד כרטיס כזה בדואר>
לצפיה ב-'סיפור מעניין על תודה'
סיפור מעניין על תודה
24/11/2016 | 18:44
3
90
אחרי שקראתי מה שכתבת הבנתי שמכיוון שאני אוהבת לומר תודה לסובבים אותי תמיד על כל דבר שעושים עבורי/נותנים לי אני פתאום קולטת שהדבקתי את כולם במתנת התודה וכולם מודים לי תמיד בחזרה. באותה הדרך שאני מודה להם.
 
לא חושבת שאי פעם לא הודיתי למישהו בזמן אמת.
מודים לי תמיד, על כל נתינה שאני עושה כמו שכתבתי למעלה ואני מודה תמיד בחזרה.
לפעמים נראה לי מוזר אם לא מודים לי כמו שאני מודה לאחרים ואז אני קולטת שלא כולם כמוני וזה בסדר לא צריך כל היום לומר תודה על כל דבר.
כמו שכתבתי למעלה גיליתי שכל היום אני מודה ולכן אני מנסה לשנות את זה לפעמים וזה עובד קצת, לא תמיד.
אני מודה ליקום שנותן לי כח להשתנות כל הזמן ולמצוא לעצמי מקום טוב יותר. 
לצפיה ב-'אם את מודה הרבה יותר משאחרים מודים לך אז'
אם את מודה הרבה יותר משאחרים מודים לך אז
25/11/2016 | 04:49
2
75
אולי את מרגישה יותר "חייבת לכולם", ואז הם גם בטח קולטים את זה
לצפיה ב-'לא יודעת לגבי עדיקים'
לא יודעת לגבי עדיקים
25/11/2016 | 10:02
1
66
אבל גם אני מודה המון לאחרים.
לא מרגישה שאני חייבת יותר, אבל בהחלט חושבת שגם אם מישהו עושה את מה שהוא אמור לעשות עדיין מגיעה לו הכרת תודה על כך שעשה זאת, ובטח אם עשה זאת היטב ובנעימות.
לכן אני מודה לאנשים בעבודה, גם אם עשו את תפקידם ולא חרגו ממנו למעני, ומודה לאיש אם שטף כלים וקיפל כביסה, על אף שזה תפקידו לא פחות מתפקידי, ומודה לחברות על שיחה נעימה והקשבה וכן הלאה.
לצפיה ב-'בדיוק, מסכימה עם מה שכתבת'
בדיוק, מסכימה עם מה שכתבת
27/11/2016 | 07:00
33
מודה לגמרי כהכרת תודה.
לא מרגישה שחייבת יותר פשוט זה לא ברור מאליו העזרה שאני מקבלת, אפילו אם אני מחזירה באותו מטבע בדיוק לנותן. 
 
לצפיה ב-'עונה על השאר'
עונה על השאר
25/11/2016 | 05:00
51
למי אתן מודות בדיעבד למרות שבזמן האמת לא הודיתן (בין כי לא ראיתן לנכון/זה לא נראה לכם משהו מועיל ובין כי התביישתן/לא יצא לכן מסיבות אחרות)?

* על מה הודו לכן בעבר? אנשים נחמדים - כשאני עוזרת להם, לא משנה במה.

* יש מישהו או דבר שאתן נעלבות אם הוא/היא לא מודים לכן? אני משתדלת לא להיעלב באופן כלי כי חלק ניכר מלהיעלב זו "בחירה" והיא בעצם להעניש את עצמך על התנהגות מגעילה של מישהו אחר...  [אם תשאלו את בעלי אני בעצם בעלת עור של פיל וטמבלית מרוב שקשה להעליבותו ]
 
יוצא לי לעתים להיתקל ביצורים נאלחים (גם נשים וגם גברים) שמנצלים אותי לעזרה במשהו ואז נעלמים מחיי בלי לומר תודה אפילו ובלי להחזיר טובה אף פעם. אני פשוט מוחקת אותם מהתודעה... וכשנתקלת בהם באירועים חברתיים, אני אומרת יפה שלום אבל מקפידה לא להקדיש להם יותר מעשר שניות מזמני.

* האם השתנה עם השנים יחסכן לעניין הזה של להודות? כמעט ולא.
בארה"ב מקובל מאוד לסיים כמעט כל מייל עם המילה "thanks" לא משנה מה כתוב בו בערך. אז אולי אני עושה את זה יותר במיילים מקצועיים מפעם
 
כרטיס תודה אישי לכל מי שבא ליום הולדת של הילדה שלי אני כאמור לא שולחת... אני מקווה שהם לא נעלבים... כי כאמור זו הנורמה

* ובכלל, על מה אתן מודות ליקום? על כל הטוב שנפל בחלקי. בלי לפרט יותר מדי... משפחה, כישורים, עבודה, הזדמנויות. טפו טפו חמסה. שלא יהיה יותר גרוע.
לצפיה ב-'מוסיקה... ותיקה/חדשה/מה שבא '
מוסיקה... ותיקה/חדשה/מה שבא
20/11/2016 | 17:25
6
120
בהמשך לשרשור שהיה פה עם פטירתו של נחום היימן , השבוע היה פתוח היו-טיוב אצלנו על "אוטומטי" (כזה שזה כל הזמן בוחר אוטומטית את השיר הבא), ואז יצא לי לגלות שיש אלבום של אורי הרפז מנגן בגיטרה את שיריו כי עלה "ארץ שבעת המינים" בגירסה אינטרומנטלית לגמרי של גיטרה בלבד:

https://www.youtube.com/watch?v=VKgvRvIXFHc

היה מרגיע  ומקסים בעיני, אז חולקת.

לאיזה שיר/יצירה כיפיים יצא לכם להאזין לאחרונה?
לצפיה ב-'שיר זה אחד מהעולמות'
שיר זה אחד מהעולמות
20/11/2016 | 19:16
1
124
הממלאים את הנפש.
אוהבת שירי ארץ ישראל הישנים.
אבל מוסיקה היא הכי כיף שיש.
השיר שלאחרונה מלוה אותי בלופ.
געגועים של חוה אלברשטיין.(אנסה לעשות קישור)
תהנו.
 
לצפיה ב-''
21/11/2016 | 04:20
53
לא הכרתי את השיר הזה. הוא באמת יפה וגם עצוב באותה מידה.
 
נדמה על פי הבעות פניה שהיא כמעט בוכה כשהיא שרה אותו.
 
תודה שקישרת אליו!
לצפיה ב-'האיש שלי שומע לאחרונה את מייקל קיוונוקה'
האיש שלי שומע לאחרונה את מייקל קיוונוקה
23/11/2016 | 23:13
1
50
 
<שומעים הרבה ב 88FM>
לצפיה ב-' - שמחתי להכיר. לא הכרתי אותו בכלל'
- שמחתי להכיר. לא הכרתי אותו בכלל
25/11/2016 | 04:47
26
באמת נעים לשמעוע אותו.  הופתעתי מאורך השיר - זה שיר של 8 דקות (!). הרדיו נותן 8 דקות בלי פרסומות? וואו.
לצפיה ב-' אפרופו מוסיקה ותיקה...'
אפרופו מוסיקה ותיקה...
25/11/2016 | 04:53
1
45
כששמים את היו-טיוב על לופ של אוטומטי להמשיך עם שירים דומים, ומתחילים עם שירים עבריים ישנים, אז עולים שירים שמעצבנים אותי.
 
החל מ"אל תעברי ילדה לבד ברחוב" (שמעתן פעם את המילים של השיר המזעזע הזה?), דרך "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת" וכלה ב"אהבת פועלי בניין" (שהשם הנאות עבורו הוא בעיני "הטרדת פועלי בניין").
 
תמיד אומרים ש"פעם השירים לא היו כאלה מגעילים כמו היום". ובכן - אהם אהם - אני לא בטוחה שאני מסכימה
 
זה נכון שיש גם שירים מאוחרים יותר עם טקסטים מגעילים (כמו ההוא עם ה"הייתי רוצה לשבור לך יד, ואז לתת לך רחמים...."). אבל נראה לי ששירים כאלה היו תמיד
לצפיה ב-'משהו לגבי השירים שהעלית...'
משהו לגבי השירים שהעלית...
25/11/2016 | 08:22
42
 נכון שאם את לוקחת רק את המילים זה עלול להשמע כך,
אבל, שני דברים, 
1)חלק מהם פרודיה על המציאות.
2)חלק מהם הם שיקוף של תקופה, פועלי הבין אז היו חברה צעירים
שראו בבנין תקומת מדיינה, חלקם אפילו היו ניצולי שואה, 
וחלקם אידיאליסטים --הם היו השכנים מהרחוב ליד.
אני עוד זוכרת שלחו אותנו עם פינגן בצהרים לתת להם לשתות קפה.
 
אותי דוקא מרגיזים שירים עכשויים מבהם הבחורה מתחננת שהבחור לא יעזוב אותה, למה מי הוא? מה הוא? באמת לא תוכלי לחיות בלעדיו?
או כל השירים שמחפיצים את האשה--הידעת שרק אשה יפה יכולה להיות בת זוג?
היום שכאילו התקדמנו בתובות של שיויון מגדרי, אלה הרבה פעמים
קלישאות, ולא מהות.
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
17/11/2016 | 20:59
8
17
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
17/11/2016 | 21:17
2
34
לצפיה ב-'שוב שבוע עמוס אבל מוצלח ביותר'
שוב שבוע עמוס אבל מוצלח ביותר
19/11/2016 | 18:24
101
ברביעי הייתי בדייט עם בכורתי ונהננו מארוחת צהריים וקניות משותפות.
בחמישי הייתי בחופש, החלטתי לעצור רגע מהמרוץ של החיים ולפרגן לעצמי לקחת את הדברים באיזי.
אתמול אירחתי את המשפחה והיה מוצלח ביותר. כייף גדול.
 
לצפיה ב-'כמה דברים קטנים:'
כמה דברים קטנים:
19/11/2016 | 23:23
94
- הלכתי עם הילדים לראות משחק כדורגל - היה כיף (אפילו שלא הובקעו שערים) ונגמר מספיק מוקדם שהספקתי ללכת לספורט שלי אחר כך.
- אישה אחת צעירה ונחמדה עזרה לי בעמדת כרטוס (אחרת עד לרגע זה הייתי עוד תקועה על הרציף...)
- האמצעי הביא תוצאות יפות של בחנים מבית ספר
 
לצפיה ב-'חלף ביעף'
חלף ביעף
19/11/2016 | 00:27
4
180
* ה-  היה בנסיעת עבודה חלק ניכר מהשבוע (איך הוא מעז? ), אבל האמת היא שזה כבר לא כזה קשה כמו שהיה פעם.
 
* בכורתי, נתגלתה כמצויה באחוזון ה- 59% מה ששימח מאוד את כולנו עד מאוד יען כי יש לה רקע של בעיות גדילה. מסתבר שהאחוזון ה-59% בגובה הסופי מיתרגם ל- 1.64 ס"מ <אייקון של שיר מזמור / הללויה>
 
* יש תחושה רבה של אי וודאות לגבי איך ייראה המימשל החדש של ארה"ב.
 
* מתחילים להרגיש את החג (חג ההודיה - בשבוע הבא)
 
* ביום ראשון אנחנו מוזמנים לחנוכת בית של איזה בית שאמור להיות מדהים עד מאוד. אני סקרנית לראות איך יצא
 
* אמרנו שלום לשכנים אהובים שעוזבים לבית אבות אחרי 67 שנים בשכונה.... סופה של תקופה. 
לצפיה ב-'אז איך היתה חנוכת הבית? '
אז איך היתה חנוכת הבית?
22/11/2016 | 19:45
3
87
עמד בציפיות?
 
יש בYNET הרבה פעמים תמונות של בתים משופצים / בתים חדשים מיוחדים.
תמיד מעניין (אותי) לראות איך אנשים אחרים בוחרים לחיות.
 
ולגבי השכנים - מה קרה שהם עברו לדיור מוגן?
נשמע שגילם מתקדם ובדרך כלל מי שמגיע לגיל כזה ועוד לא יוצא מהבית מעדיף להשאר בבית, לא? 
לצפיה ב-'היה מפואר ברמה שקשה לתאר....'
היה מפואר ברמה שקשה לתאר....
23/11/2016 | 05:45
1
117
עשרות חדרים גדולים. 5 חדרי שינה גדולים כל אחד עם שירותים משלו וחדר ארונות.  חדר השינה המאסטר עם אח מול המיטה, תקרה משופעת בצורת פירמידה מרובעת וחדר ארונות ענק גם הוא עם אי באמצע, ומדפים עד התקרה, וסולם על גלגלים שנוסע מסביב על מסילה כדי שניתן יהיה להגיע למדפים הקרובים לתקרה.
 
, ועוד כל מיני חדרים: מטבח ענק עם אי באמצע בגודל של קפריסין בערך....., ואליו צמוד מין עמדת בר רטוב עם כיור ועוד כל מיני. סלון, חדר משפחה, חדר כושר, חדר טלויזיה/קולנוע ביתי עם מקרן ומושבים שדומים לקולנוע, מרתף יין, חדר קטן ספון עצי ארז על כל הקירות (cedar) מה שמפיץ ריח נעים ומבריח כל מיני עש למיניו - אז זה לאכסון סוודרים ובגדים, ובריכה כמובן.   כמה וכמה אחים/קמינים על בסיס גז (נדלקים בקלות בהנף כפתור).  
 
מלא טריקים כמו למשל חלונות שהופכים חלביים/של-פרטיות בחדרי האמבטיה בהנף שאלטר.
 
שני חדרי כביסה, כל אחד עם מייבש ומכונה ענקיים - אחד בקומה השניה היא קומת חדרי השינה ואחד במרתף (עם מין פיר כזה שאפשר לזרוק לשם בגדים מלמעלה. 
 
חדר מעילים/מגפיים גדול
 
כל זה משתרע על פני 4 קומות - מרתף, קומת כניסה, קומה שניה ועליית גג ובה מין מיטה בנויה ולכן כמובן גם.... מעלית.
 
במטבח הכל בילט אין (כולל שני מקררים ופריזר ענק + כל מיני מגרות פריזר. כולל למשל מדיח כלים בילט אין אחד מכל צד של הכיור העיקרי. כמובן שיש כיור נוסף באי (ע"ע קפריסין ) וגם בבר הצמוד למטבח. וגם - בכל כיור מטבח יש שני פדאלים שאפשר ללחוץ עליהם עם הרגל כדי שייצאו מים - פדאל אחד לחמים ואחד לקרים.   כמובן מעל תנור הבישול יש ברז נוסף - זה מאוד מקובל בבתים מפוארים - כדי למלא סיר מרק במים למשל וכאלה.   והשיש הוא שיח כחול בהיר יוקרתי שכורים "רק במקום אחד בעולם" (שאלתי איפה אבל בעלת הבית הכה גאה לא ידעה)
 
המעקה של המדרגות (לא מה שמחזיקים ביד - כוונתי לשבכה שבין זה לבין רצפת כל מדרגה) מיוחד מאוד ונעשה במיוחד תמורת 50 אלף דולר...
 
בקיצור - מאוד מאוד מפואר. מאוד [ולא חסרים פה בתים מפוארים, קל וחומר בשכונה בה הוא עומד]
 
מבחינה חיצונית אסור היה לשנות את חזית הבית כי הוא לשימור. אז מבחוץ יש עליו שפריץ מגעיל ודלת מכוערת ולא מבודדת של שנות העשרים של המאה שעברה. ובעיקר הדלת מרגישה לא מוגנת....
 
ובכל זאת - לא הייתי רוצה להתחלף עם בעלת הבית. כאמור, היא סיימה להתגרש לאחרונה גירושים לא נעימים (לא שיש נעימים מאוד...). היא גרה שם לבד חצי מהזמן, וחצי נוסף מהזמן עם 3 ילדים בגילאי 7-12 בלתי חינניים בעליל, שכולם על תרופות התנהגות כל הזמן לדבריה כי זה חיוני.
 
היו מעט אנשים (בעבר המסיבות שלה תמיד היו ענקיות. אני מניחה שהרבה "חברים" בחרו את הצד של בעלה לשעבר)
 
והבית מפואר מפואר וענק אבל בלי שום נשמה בעיני. עוד חדר ארונות, ועוד חדר ארונות.... אבל בלי נשמה. 
 
אני מקווה שהבית יביא לה שימחה וקארמה טובה . אבל לי הוא לא "עשה את זה"
לצפיה ב-'נשמע מזעזע וגם כל כך קשה לתחזוק ...'
נשמע מזעזע וגם כל כך קשה לתחזוק ...
23/11/2016 | 19:46
87
ולמה 2 חדרי כביסה ו 2 מדיחים ?
חדר מעילים/מגפיים ??
ומה שאמרת על הברכות ששולחים בדואר לכל אחד שהביא מתנה
התרבות האמריקאית אכן מוזרה למדי...
 
לצפיה ב-'אה והשכנים...'
אה והשכנים...
23/11/2016 | 05:52
102
גרו בבית עם מדרגות. שניהם צפונה מגיל 85. זה נהיה קשה... שניהם עם מקל הליכה כבר, והוא על דיאליזה. החליטו לעבור לדיור מוגן כדי שיהיה יותר קל בחיים - גם מדרגות, גם בישולים וכו'. בנוסף, הם בחרו מקום שבו יש דרגות של סיעודיות וכו' אם יזדקקו בהמשך...
 
 
לצפיה ב-' בישול כמיומנות שהולכת ונעשית נדירה?'
בישול כמיומנות שהולכת ונעשית נדירה?
16/11/2016 | 20:51
38
214
אני מתחרפנת מהאו-פריות שלנו, שלא יודעות לבשל כלום. אבל כלום.

הן לא יודעות להכין ביצה קשה, או פסטה (בלי כלום). מזעזע. ולא מדובר אגב באופריות אמריקאיות אם זה משנה משהו. הנוכחית מברזיל.
כמבקשים מהן לשים עוף בתנור בשקית אפייה, הן שמות אותו בתוך שקית פלסטיק רגילה. ולא אחת כי אין מקום אלה 6 שקיות קטנות נפרדות של סנדויצ'ים...

ובעצם במחשבה עמוקה יותר, רבים מהאמריקאים שסביבי לא יודעים לבשל. אנשים קונים מנות מוכנות בטייק אוואי, או טריידר ג'ו. או הכי משקיעים  קונים מנויים בכל מיני כאלה
https://www.blueapron.com/

אבל להכין אוכל סתם כך ממה שיש במקרר/מזווה/בית - הרבה פחות.

אתן מלמדות את הילדים שלכם להכין לעצמם אוכל?

מאיזה גיל?

ובאיזה גיל למדתן אתן לבשל?

מתבאסת כי מרגישה שבעידן האוכל המתועש יותר ויותר אנשים אשקרה לא יודעים איך להכין לעצמם אוכל.
לצפיה ב-'אני למדתי לבשל החל מגיל 12'
אני למדתי לבשל החל מגיל 12
16/11/2016 | 21:32
9
192
זה התחיל כמשימת בת מצווה והמשיך בשיעור כלכלת בית בתיכון. כנערה מבוגרת יותר למדתי יחד עם אמא ואבא לבשל כי סגרו את חדר האוכל בקיבוץ.
הילדים שלי עוד קטנים, אז השתתפות בבישול היא לפי בקשתם, ואני משתדלת תמיד להציע. הגדולה בת 6.5 כבר מקלפת יפה ירקות בקולפן ומכינה לעצמה סנדוויצ'ים כשנחה עליה הרוח. האמצעי בן 4.5 בעיקר אוהב לערבב דברים, ואני כמעט לא צריכה לנקות אחריו.
מניחה שככל שיגדלו אלמד אותם יותר ולאט לאט זה גם יהפוך להיות חלק מהתרומה שלהם לחיים בבית.
אין מצב שמישהו מהם יצא מהבית לצבא בלי יכולת בסיסית לבשל.
לצפיה ב-'מעניין - '
מעניין -
17/11/2016 | 01:30
8
148
בחטיבת הביניים שלי לימדו "כלכלת בית" רק שנה אחת, נדמה לי שבכיתה ח'. והיתה מין מוסכמה קבועה שהבנות לומדות כלכלת בית והבנים לומדים חשמלטרוניקה
 
כמובן שאמא שלי חטפה ג'ננה וכך נשלחתי אחר כבוד להיות הבת היחידה שלמדה "חשמלטרוניקה" עם הבנים. והיה אגב בן אחד שלמד "כלכלת בית". עד היום אני יודעת לצייר את המעגלים המקבילים האלה עם נורה או קבל באמצע. רק שזה אף פעם לא הביא לי תועלת חוץ מבמבחן הסיום בחשמלטרוניקה.
 
וכך לא למדתי כלכלת בית.
 
 
לצפיה ב-'אצלנו זה היה נגרות, אבל'
אצלנו זה היה נגרות, אבל
17/11/2016 | 07:29
7
119
אחרי שהשכבה לפנינו עשתה את העבודה הקשה של להתעצבן על זה, אותנו חילקו לשתי קבוצות מעורבות וכל קבוצה למדה חצי שנה כלכלת בית וחצי שנה נגרות.
לי הנגרות דווקא הביאה תועלת כשבשנים שלפני איקאה אמא שלי פעם קיבלה סלון חדש כשהוא מפורק ועם הוראות הרכבה. היא כמעט חטפה שבץ. אני הרגעתי אותה שאני לומדת נגרות וביחד שתינו בנינו את הסלון. שנים אחר כך היא עוד סיפרה את הסיפור הזה.
לצפיה ב-'נראה לי שאצלנו זה היה נגרות וחשמלטרוניקה .'
נראה לי שאצלנו זה היה נגרות וחשמלטרוניקה .
17/11/2016 | 20:03
20
לצפיה ב-'הו, מעולה - נגרות זה לפחות מועיל '
הו, מעולה - נגרות זה לפחות מועיל
18/11/2016 | 01:12
5
72
חשמלטרוניקה היתה המיומנות הכי לא מועילה שלמדתי (אלא אם כן את פוגשת את הנסיך הקטן ובמקום "ציירי לי כבשה" הוא מבקש "ציירי לי שני מעגלים מקבילים - אחד עם נורה ואחד עם קבל")
לצפיה ב-'מה, לא בניתם כלום בחשמלטרוניקה?'
מה, לא בניתם כלום בחשמלטרוניקה?
18/11/2016 | 05:33
4
75
לי נגרות לא הועילה בכלל. לא רק שאין לי מסור בבית, גם במסגרות לא הצלחתי להזיז את המסור, והבנים ניסרו בשבילי. אני רק ציירתי איפה לנסר (בדומה לציורי המעגלים שלך...).
לצפיה ב-'ואללה - את כנראה צודקת'
ואללה - את כנראה צודקת
19/11/2016 | 00:31
3
75
עכשיו משאת מציינת את זה, נדמה לי שגם בנינו את המעגלים החשמליים האלה אחרי שציירנו אותם - עם מין כבלי חשמל קטנים כאלה עם שקע/תקע בננה.  יש לי פלאשבק עמום לעובדה שכל הזמן שרפנו את הקבלים והנורות (כשחיברנו לא נכון) למגינת ליבו של המורה המיתולוגי ישראל, שגם ככה היתה לו שנה לא קלה כי תקעו לו בת בכיתה (אמתכם הנאמנה).
 
ובכל זאת - זה זכור לי כאחד הדברים הכי לא מועילים שלמדתי מימי.
 
לצפיה ב-'אבל לא בניתם גם משהו שעושה משהו?'
אבל לא בניתם גם משהו שעושה משהו?
19/11/2016 | 12:31
2
52
לי זכור משהו כמו פעמון לדלת. לבת שלי קנינו ערכת אלקרוניקה מעולה שעושה הרבה דברים...
בכל מקרה, גם נגרות לא היה מועיל מבחינתי, כאמור, כך שזה לא ממש משנה אם למדת חשמלטרוניקה או נגרות. כנראה קשה לצאת מבית הספר עם ידע שממש מועיל .
לצפיה ב-'לא. בוודאות לא בנינו שום דבר מועיל. את זה הייתי זוכרת.'
לא. בוודאות לא בנינו שום דבר מועיל. את זה הייתי זוכרת.
21/11/2016 | 04:27
1
14
לצפיה ב-'אה, לא התכוונתי משהו מועיל.'
אה, לא התכוונתי משהו מועיל.
21/11/2016 | 05:58
43
הפעמון ההוא לא היה באמת פעמון שאפשר להשתמש בו - סתם קופסת פלסטיק קטנה עם כפתור שאם לוחצים עליו הקופסה מפיקה איזשהו צליל או זמזום. גם הדברים בערכה של הבת לא באמת מועילים - אבל הם כן עושים משהו (גם איזה צליל, או אור, או מעיפים משהו).
לצפיה ב-'בן ה-8.5 שלי מבשל קבוע לשבתות'
בן ה-8.5 שלי מבשל קבוע לשבתות
16/11/2016 | 21:46
6
226
השבוע אלו היו תפ"א אפויים. ארבע תבניות (כי היו אורחים) שהוא הכין כשלא הייתי בבית.
אחותו הכינה מוס (וחתכה את האצבע כשלא הצליחה לשבור את השוקולד).
בפעמים אחרות הוא הכין תבשיל ירקות, או לזניה. המתכון החביב עליו הוא עוגת שוקלד-צ'יפס.
האחים שמעליו גם יודעים לבשל ברמה זו או אחרת. עם מתכון פשוט כולם יוכלו להתמודד.
 
לא זוכרת מתי אני למדתי, אבל אפיה התחלתי ביסודי, אפיה מורכבת בגיל חטיבה אם לא קודם.
לצפיה ב-' שריקת התפעלות מהבן שלך! וגם ממך '
שריקת התפעלות מהבן שלך! וגם ממך
16/11/2016 | 23:42
3
155
אני לא רואה את הבנים שלי מכינים ארבע תבניות של משהו מעצמם ומרצונם (אחת אולי, ורק אם אעשה את זה יחד איתם)
לצפיה ב-'מה אני?'
מה אני?
20/11/2016 | 21:31
2
100
כשהתחתנו בעלי ידע לשרוף חביתות. מהר מאוד הוא הבין שאם הוא רוצה לאכול כדאי שיכין...
ואני דווקא יודעת לבשל לא רע, רק שאיכשהו זה לא ממש קורה.
לצפיה ב-'החינוך החינוך......'
החינוך החינוך......
21/11/2016 | 21:00
1
58
על זה כל הכבוד! זה לגמרי לא מובן מאליו שילדים עושים ככה 
לצפיה ב-''
21/11/2016 | 22:09
1
לצפיה ב-'לגמרי כבוד!! אם כי עם '
לגמרי כבוד!! אם כי עם
17/11/2016 | 01:32
1
151
אמא שקוראים לה "גחלת לוחשת" היה אפשר לצפות שיידעו לבשל או מינימום לעשות "על האש"
 
את נותנת להם את המתכונים?
 
לדעתי לבן ה- 8.5 נכון עתיד בתחום הקולינרי כי יש לו יכולות נדירות...
לצפיה ב-'לפעמים אני'
לפעמים אני
20/11/2016 | 21:33
60
הרבה זה מאוספי מתכונים שמקבלים בגן/בי"ס (כל אחד תורם מתכון משפחתי) ולפעמים משהו מתוך הספרים שלא חסרים פה.
לצפיה ב-' '
17/11/2016 | 01:46
119
* אתן מלמדות את הילדים שלכם להכין לעצמם אוכל? כן, בודאי. זה נראה לי חלק חשוב מהאחריות ההורית (ואני לא ממש אם השנה... אבל בכל זאת)

* מאיזה גיל? אם לא מחשיבים לקחת קערת דגני בוקר עם חלב לעצמם, אז ביצה (עין, מקושקשת, קשה ווטאבר) מסביבות גיל 8.  בזמנו אמא של חברה שלה שמעה שאני מרשה לה להדליק אש ולבשל עליה משהו והזדעזעה
 
בת ה-12 עוזרת לחתוך סלטים, ולהכין רטבים. 
 
אבל האמת שאני לא עושה מספיק - ואחרי שאני רואה את האו-פר הפקאצה שלנו, נראה לי שאקפיד יותר. כדי שלא ייצאו לי ילדות שארוחת הערב שלהן אחרי שייצאו מתחום אחריותי תהיה ממרח נוטלה בכפית מתוך הצנצנת בכמות של חצי צנצנת.
 
ובאופן כללי כשאני מבשלת אני משתדלת לשתף, להסביר ולתת להן מטלות של נערת מטבח זוטרה [עבודת ילדים זה מאוד עוזר....]

* ובאיזה גיל למדתן אתן לבשל? חביתה במחבת באזור כיתה א' בעודי עומדת על כסא ליד הכיריים - אבל כשההורים בסביבה. היתה לי אמא ששנאה לבשל אז היא מיהרה מאוד להעביר את הנושא לדור הבא. באותו גיל גם חיממתי לי אוכל מוכן כשבאתי הביתה לבד (ילדת מפתח) אם כי רק בטוסטר. בלי "אש".
 
אחר כך אני כבר לא זוכרת. אני זוכרת שהכנתי עוגות עם חברות לכל מיני אירועים בבית הספר - נראה לי החל מכיתה ז' בערך.
 
לצערי סבתי היתה מהבשלניות האלופות שלא ממש חולקות את סודותיהן עם אחרים. וכך אני לא יודעת להכין כמעט כלום מהרפרטואר שהיה לה . והיה לה בהחלט רפרטואר
 
לצפיה ב-'אני אוהבת מאוד לבשל,'
אני אוהבת מאוד לבשל,
17/11/2016 | 04:03
121
אחת מבנותי לא נכנסת למטבח, 
אני שולחת קיטרינג, הבת שלה לומדת אצלי לבשל,
היא כבר בחורה גדולה.(19).
הבים והבנות שלי אוהבים ומבשלים. גם בבתים שלהם,
כשהם באים אלי לחגים לכל אחד יש בקשה למשהו שהם אוהבים דוקא כאן,
ומענין שבבתים שלהם לא מכינים זאתולא אוהבים.
יש לי בת שמתמחה באפיה דוקא, נהנית מזה מאוד.
כן רוצה לומר, שאני מבשלת די שונה ממקובל--
גם מקפיאה הרבה. התרגלתי עקב אילוצים וזה נשאר.
המטבח נשאר מבריק גם תוך כדי בישול.
לצפיה ב-'אני בעצמי לא ממש מבשלת.'
אני בעצמי לא ממש מבשלת.
17/11/2016 | 06:20
140
התחלתי לבשל (ירקות, מרק עוף) כשהגדולה התחילה עם מוצקים (אני לא מחשיבה דברים כמו ביצים או פסטה בלי כלום או פירה בישול). למדתי מאמא שלי להכין שניצל ועוף בתנור בעיקר - אבל גם את אלה בעלי לקח ממני. כשרצינו להכין קציצות לקחתי מאמא שלי את המתכון והפעם הוא זה שהכין אותן מהרגע הראשון.
כמו שרואים, הוא זה שמבשל בבית.
 
הבת השנייה בחוג בישול כבר שנה שנייה.
לצפיה ב-'האם הבנות שלך יידעו לבשל בגיל 18?'
האם הבנות שלך יידעו לבשל בגיל 18?
17/11/2016 | 12:38
3
181
אני לא למדתי לבשל בצורה מסודרת (הייתי בשיעורי כלכלת בית והדבר היחיד שאני זוכרת משם הוא איך להכין בצק עלים. מאפס. אכן מיומנות הכרחית לחיים). לא בישלתי בכלל עד שהגדול נהיה רעב כי אבא שלו התחיל תואר שני ולא היה לו זמן לבשל, וזה כולל שנים שגרתי לבד או עם אבא שלו. לא ענין אותי, לא אהבתי וזה לא היה בסדר העדיפויות שלי. כשהייתי צריכה, למדתי (תוך כדי עשיית כל הטעויות בדרך). הילדים שלי מדי פעם מכינים דברים מיוחדים במטבח (לא בישול רוטיני), תחת הדרכתי. זה לא אומר שהם יודעים לבשל פסטה או מה זה שקית אפיה (הם לא, ואני גם בספק בענין הביצה). הם לא עושים בישול רוטיני בבית, זה לא האחריות שלהם ואין להם ענין בזה. להכריח אותם? לא נראה לי. כשירצו ויצטרכו, ילמדו.
 
לכן לגמרי לא מפליא אותי שבת 18 (ולא משנה מאיפה היא באה) לא יודעת את זה. כנראה שזה גם לא בסדר העדיפויות שלה. בעוד כמה שנים היא תספר לחברות שלה איך הבוסית שלה בשנת האופר לימדה אותה דברים בסיסיים, כי היא היתה צריכה לבשל.
לצפיה ב-'אני מקווה שכן'
אני מקווה שכן
18/11/2016 | 01:09
2
139
באיזושהי רמה בסיסית.  הן כבר יודעות לבשל יותר מהאופר כי הן יודעות להכין ביצה קשה.... היא אגב בת 25 האו-פר, לא בת 18 [אופריות נעות בין גיל 18-26].
 
אני לא מלמדת אותה כמעט כלום כי הסבלנות שלי אליה קצרה בהיותה נכה 100% מהצוואר ומעלה. אבל הילדות לימדו אותה להכין ביצה קשה ורמבו לימד אותה לחמם שניצלונים קפואים בטוסטר אובן.
 
לא יודעת אם "להכריח" היא המילה המתאימה. באופן כללי ככל שהילדות גדלות, אני יותר מצפה מהן לסייע במלאכות הבית יען כי אינני השפחה החרופה שלהן. אז כמו שמבקשים מהן להוריד את הצלחת מהשולחן, להאכיל את הכלבה ולטייל איתה, לטאטא וכו' - אז לסייע בהכנת ארוחה משפחתית מרגיש לי כמו חלק מזה. אני גם מכריחה אותן לפרוק את המדיח ולטאטא מדי פעם. כבעיני גם זה וגם בישול בסיסי הם כלים לחיים עבורן.
 
אני סקרנית לגבי מה אכלת עד שהכרת את בן זוגך - רק אוכל לא מבושל /סנדויצ'ים או במסעדות/קפטריה?
לצפיה ב-'וואלה, לי לא הייתה בעייה, כשאני חושבת על זה.'
וואלה, לי לא הייתה בעייה, כשאני חושבת על זה.
18/11/2016 | 05:50
112
הייתי שנים ארוכות בצבא, ושם יש חדר אוכל...
אחר כך עבדתי בהיי טק, ושם באמת יוצאים לאכול במסעדות בצהריים...
אחר כך הייתי באוניברסיטה הרבה זמן, ורק אז הייתה, לכאורה, בעייה תזונתית, כי אכלתי מה שסטודנטים אוכלים באוניברסיטה (בעיקר סנדביץ' ביצה קשה עם ירקות, שאני מאוד אוהבת).
אף פעם לא יצא לי להיות בבית בצהריים ולהצטרך להכין ארוחת צהריים (שמבחינתי היא הארוחה המרכזית), לפני שהיו לי ילדות.
לצפיה ב-'גראנולה עם חלב'
גראנולה עם חלב
19/11/2016 | 08:03
92
פיתה (מהמקפיא) עם קוטג
ומרק שלקחתי בקופסאות מההורים (זה היה האוכל היחיד שהיה אפשר וכדאי לקחת)
הייתי רזה וחטובה...
באחת הפעמים הראשונות שהוא הגיע אלי הביתה אחרי העבודה (ולא לצורך יציאה) הוא חיפש להכין לעצמו משהו לאכול. את הזעזוע ממצב הארונות והמקרר אנחנו זוכרים עד היום.
 
גם אני דורשת את הדברים האלה מהילדים, איכשהו על האוכל אני משתלטת בעצמי. אולי צריך ללמד אותם גם לבשל, אבל קצת קשה לי להאמין שמי שלא רוצה ילמד.
לצפיה ב-'מגדירה את עצמי כבשלנית'
מגדירה את עצמי כבשלנית
17/11/2016 | 12:49
133
אתן מלמדות את הילדים שלכם להכין לעצמם אוכל? 
מלמדת. הם עוזרים ככל יכולתם, ובד"כ צופים במה שאני עוד לא מרשה לעשות. 
 
מאיזה גיל? 
הם די רחפנים, אז לאש אני מרשה להם  להתקרב רק בגיל מאוחר יחסית.
בהתחלה הם מכינים ומערבלים בצקים, מקציפים קרמים וקצפת, וכל מיני כאלה. הם עומדים על כיסא ומערבבים תוכן של מחבת או סיר רק תחת השגחה עד גיל 12, בערך. אח"כ השמים הם הגבול, ובהתאם למידת העניין שהם מגלים. הבכור התחיל כשף קינוחים, ורק אח"כ התחיל להתעניין באוכל. היום הוא אופה לחמים, מכין לבד פסטות, מייצר נקניקיות, ועוד ועוד. השני מתרכז בתבשילים בבישול ארוך. השלישי מוכן לטגן כל מה שלא בורח מספיק מהר, והרביעית עדיין קטנה.
 
ובאיזה גיל למדתן אתן לבשל?
בשלבים, מגיל צעיר. זוכרת את עצמי יושבת על השיש במטבח של סבתא שלי בגיל שלוש, ובוחשת תבשילים בסירים גדולים. סבתא שלי העבירה אלי את חדוות הבישול, וזה היה מיוחד, כי היא לא הרשתה לאף אחד אחר להיות איתה במטבח.
עד היום לא נכנסים אלי הביתה שימורים, ולא שום דבר שכתוב עליו אינסטנט. אני מכינה הכל לבד בלי קיצורי דרך.
לצפיה ב-'גם אצלי בחטיבה היה "כלכלת בית" '
גם אצלי בחטיבה היה "כלכלת בית"
18/11/2016 | 00:08
110
אני לא זוכרת שזה עניין אותי במיוחד בזמנו
הייתי עסוקה אז בדברים יותר "מעניינים" מהכנת אוכל.
למרות שגם אז הייתי די טובה בזה
 
בעקרון התחלתי ממש לבשל...אחרי שכבר גרתי לבד
משהו כמו גיל 18 כאשר לא היתה לי ברירה
לפני זה ...המפגשים שלי הם המטבח היו בגדר נסיון טרגדי (עוגה שיצאה לי כחולה
כי שמתי צבע מאכל במקום תמצית וניל...זו רק דוגמא אחת )
היום היחס שלי למטבח הוא דואלי . אוהבת מאוד לאפות , מבשלת כי ...צריך
משתדלת להיות יצירתית .
בעלי הוא הטבח בבית (ניהל ועסק במזון ומשקאות שנים רבים)
אבל רק בסופשים . ביומיום זו משימה שלי.
הבכורה שלי, אוהבת לבשל . נראה לי שכבר שהיתה בת 7 או 8
היתה בענין.
השניה, פחות .
השלישית, יותר.
הרביעית והחמישית - עוד קטנות
 
בבית אנחנו משתדלים להוריד למינימום אפשרי את כל המזונות המוכנים השונים
די מכינים הכל לבד.
 
יש לנו בבית תפריט די קבוע בלו"ז השבועי בשל העובדה שיש משפחתון בבית
ואני תמיד צריכה לדעת מה מכינים למחר/מחרתיים .... מדובר במזון טעים, מזין, מגוון, טרי , שילדים
אוהבים (בעלי אוהב פחות).
לא מזונות פלצניים מורכבים , אבל גם בוודאי שלא מזונות מתועשים.
 
אני מכינה את ארוחות הבוקר / צהריים  באמצע השבוע.
ארוחות ערב, מכינים ביחד .
ארוחות בסופשים , לרוב יוצא שהבעל אחראי (הוא גם אוהב את זה) ואני אופה ועוזרת לו.
 
חלוקה הוגנת ושווה (...ממש לא חחח...)
 
לצפיה ב-'הם שותפים'
הם שותפים
18/11/2016 | 10:08
88
בבית שלנו מכינים הרבה דברים לבד. בן הזוג מכין לחמים ופיתות, חומוס, חמוצים ועוד, ואני חובבת אפייה וקינוחים.
מגיל צעיר הם שותפים בהכנת דברים פשוטים - עוגת ביסקויטים, למשל, פסטה במכונת פסטה, חלות...
הגדולה עוזרת בקילוף ירקות ובחיתוך. היא גם שוטפת כלים.
לכיריים ולתנור אני לא מאפשרת גישה עצמאית.
 
מילדותי אני זוכרת את הספר "ילדים מבשלים".
לבשל ממש למדתי בגיל 17 - הפכתי לצמחונית, ואמי - ששנאה ושעודה שונאת לבשל - אמרה שאם מתחשק לי להיות צמחונית שאבשל לעצמי.
 
עד שיצאו מהבית הם ידעו לבשל.
לצפיה ב-'זה משהו מאוד אמריקאי'
זה משהו מאוד אמריקאי
19/11/2016 | 07:48
2
155
באופן כללי ומעמד ירוד במקומות אחרים.  
אמריקאים עיוורים למשמעות של אוכל מוכן ולעניים במקומות אחרים אין ברירה.
אני יצאתי מבית הורי עם כישורי הכנת חביתה אולי- אבל עם ידיעה מאוד ברורה שאוכל מוכן זה חרא.  במעט פעמים שנכנס לפה דבר כזה ( ואני לא מדברת על סנפרוסט שמקצר לי תהליכי בישול- אלא על ה״ שניצלים״ וה״ תבשילים״) - אפילו השאריות הבלתי ניתנות להסרה מהכלים הבהירו לי מה נדבק למעיים של מי שאוכל את זה.....
הילדים העצלנים שלי עוזרים במטבח לפרקים- אבל כן יודעים שזה המקור לאוכל- המטבח הביתי .
אגב, בדיוק כמו שלי ברור שאם צריך עוגה חגיגית ( לא בחושות רגילות שעפות פה הרבה) אלא ציון ארוע של מבוגרים- הכתובת הנכונה זו המאפייה החביבה עלי. לא באתי מבית שאופים בו ולכן החלק בו אני קונה מיקסר, עושה ניסויים ושולפת  מתכון מנצח - פשוט לא נמצא לי בתוכנה ונתפס כמיותר, מאתגר מדי ובכללי כבזבוז זמן.

לצפיה ב-'נראה לי שאת צודקת לגבי "אמריקאי"'
נראה לי שאת צודקת לגבי "אמריקאי"
21/11/2016 | 04:24
1
91
אנשים פה סוגדים למזון מוכן/מתועש. אין אף יום הולדת של אף ילד/ה [חוץ מהילדות המסכנות שלי... שכנראה כבר יפרקו את זה על ספת הפסיכולוג/ית] שלא מגישים בה פיצה קנויה מפיצריה + עוגה קנויה מהסופרמרקט או קאפקייקס קנויים מרשת אחרת.
 
אם כי האו-פרית המחוננת איננה אמריקאית. היא מברזיל.
לצפיה ב-'עוגה מסייף וויי זה ה-דבר.'
עוגה מסייף וויי זה ה-דבר.
21/11/2016 | 06:04
84
והלוואי שהיו גם פה בישראל חנויות של קאפקייקס.
יום הולדת זה ממש לא משהו שמשקף את ההרגלים בבית.
לצפיה ב-'אני יודעת לבשל היטב'
אני יודעת לבשל היטב
19/11/2016 | 17:07
129
לימדתי את עצמי כשהתחלתי לגור לבד אחרי הצבא. בילדות וגיל ההתבגרות בקיבוץ לא היה צריך וגם היה בלתי אפשרי לבשל במטבחונצ׳יק בדירה הקיבוצית הקטנה. היה מקררון אמקור פצפון ושיש בגודל של קרש חיתוך הדבר היחידי שהיה אפשר לבשל ש היה סלט, חביתה ועוגת שוקולד ליום הולדת.

אני משתפת את הילדים בבישול והם אוהבים את זה.
הגדול בן 14 יכול להפעיל הכל במטבח, הקטנה בת כמעט 11 בשלבי למידה.
בתהליך הצמחונות הוא מתנסה בכל מיני מאכלים שהוא מכין, חלקם מוצלחים, חלקם לא. אני מעודדת אותו לנסות מתכונים שבטוח עובדים כדי שיהיו לו חוויות חיוביות. לדעתי הוא יהיה אחלה בן זוג של מישהי עתיד-  עושה כביסה, מבשל

נראה לי שבישראל מבשלים ורוכשים ידע בבישול ביתי הרבה יותר מאשר בארה״ב , זה משהו תרבותי.
לצפיה ב-'בישול אוהבת מאוד'
בישול אוהבת מאוד
19/11/2016 | 18:20
79
אני מאוד אוהבת לבשל ויודעת לא זוכרת ממתי. תמיד אהבתי להיות במטבח והצטרפתי לאמא שלי בניגוד לשאר בני הבית שעד היום לא יודעים לבשל. רק אני יצאתי ממש בשלנית שאוהבת לבשל.
אצלנו אין אוכל קנוי בכלל ויש דברים שהילדים מבקשים במיוחד שאני אכין להם למרות שזה מסוג הדברים שאפשר גם לקנות מוכן וטעים כמו פיצה למשל.
כשיש לי זמן וחשק אני פעילה יותר במטבח, זה ענין של תקופות.
הילדים שלי אוהבים להצטרף למטבח כשמתאים להם ולכן גם כשמתאים לי. משתדלת לשתף אותם כשרוצים אבל לא מרשה עדיין לגעת בתנור או בגז. אני באיחור איתם אני יודעת כי אנחנו הורים מגוננים ומפחדים מידי. יגיעו להיות יותר עצמאים ואז בטח יעשו יותר במטבח.
אשמח מאוד אם ילדיי יצאו כמוני ויאהבו לבשל, זה כייף גדול ריח של בישולים בבית וזה גם מאוד טעים, הרבה יותר מקנוי זה בטוח.
לצפיה ב-'אני ממש לא מבשלת '
אני ממש לא מבשלת
19/11/2016 | 20:00
3
131
שונאת להתעסק עם בשר (אבל מאוד אוהבת לאכול בשר)
ושונאת להתעסק במטבח .
יודעת להכין פסטה טעימה ברוטב עגבניות .... וזהו בערך .
בעלי מבשל בבית (גם לא יותר מדי מגוון ) כולל סלטים שווים לארוחת ערב .  
בשישי בערב אנחנו מתארחים ובשבת מכינים מנה פשוטה או אוכלים בחוץ.
היום בדיוק החליט לגוון בארוחת ערב ולהכין בבית ממרחים שווים
כמו ממרח זיתים/עגבניות וכו'.
הוא קנה בטעות זיתים חריפים מדי עם פלפלים אדומים קטנים כאלה
ויצא בלתי אכיל אז פעם הבאה יקנה זיתים רגילים ...
 
לצפיה ב-'מעניין! איך מכינים ממרח זיתים וממרח'
מעניין! איך מכינים ממרח זיתים וממרח
20/11/2016 | 17:17
2
86
עגבניות "שווים"? אשמח לשמוע.
 
ברור כמובן שיש דרגות שונות של אהבת/שנאת בישול. קשת שלמה שבין "הייתי מעדיפה לעבור טיפול שורש בלי הרדמה מלבשל" לבין "אני מתה על זה".  וכולן לגיטימיות.... גדלתי אצל אמא מאסכולת תחילת הקשת אז אני מבינה.
 
אבל בעיני יש כמה מטבעות בסיסיות שהן חלק מלהיות בגיר עצמאי (נגיד לדעת להכין ביצה קשה/ביצה במחבת, להכין פסטה בלבד - עזבו רוטב, נגיד אפשר עם קטשופ, להכין טוסט עם גבינה צהובה, להכין איזשהו סלט - שוב, אפשר עם רוטב מוכן מבקבוק).  
לצפיה ב-'את העגבניות הוא עוד לא הכין '
את העגבניות הוא עוד לא הכין
20/11/2016 | 19:52
75
וכיוון שאני לא בעלת חוש בישול טבעי אז אין לי עדיין מושג.
לזיתים ראיתי שהכניס גם שיני שום לבלנדר ...
 
מסכימה איתך לגמרי לגבי מיומנויות בסיסיות.
לפעמים יש רתיעה  רק מעצם חוסר ההתנסות וחבל.
הרי ברור שכל אחד יכול להכין נניח פסטה בולונז (שזה אפילו כולל חלבון)
עם יעקוב אחרי הוראות בסיסיות למדיי או מקסימום אחרי פעמיים ) .
כרגע באמת בעלי מראה לגדולה והיא חותכת ירקות לסלט וממש אוהבת להיות איתו
במטבח . הם גם הכינו יחד עוגיות לגן (בטעות עם בצק של פחזניות אבל שמו מעל רוטב
שוקולד וסוכריות ומסתבר שיצא טעים ) .
 
לצפיה ב-'משהו שהגדרתי אותו'
משהו שהגדרתי אותו
20/11/2016 | 20:52
62
לעצמי רק לאחרונה.
בשול/תפירה/נקיון וכל פעולות משק הבית--שהרבה נרתעים מהם
בגלל העובדה שזו בד"כ עבודה סיזיפית.
מצאתי את עצמי--שבמקום לומר, קשה/מעיק וכד'
אני מוצאת את עצמי "משתעשעת" מגלה שי לי רצון להיות יצירתית,
בשילובים של מאכלים, בצבעים שלהם, בטעמים שלהם,
למצוא פטנטים שיקלו על העשיה--ועל הצורך בנקיון אחרי,
אותו הדבר בתפירה, אגב אותו הדבר בקריאת ספרים ---ממציאה סופים אחרים,
מסבירה את הדמויות.
כשאני מתענינת ונהנית--הכל יותר קל ופשוט.
לצפיה ב-'הילדים נמצאים במטבח'
הילדים נמצאים במטבח
20/11/2016 | 06:55
95
עוזרים קצת בבישול, לערבב, לטגן. לא הייתה להם בעייה להכין לעצמם אוכל כשנסענו לנופש זוגי. ידעו להכין לעצמם המבורגר או שניצל.
 
הילדים התחילו להיות במטבח מגיל צעיר. בגיל 8 כבר ידעו להכין לעצמם חביתה ולחמם אוכל במיקרו או בתנור.
להכין סלט לארוחות משפחתיות הוא התפקיד של הילדים כבר הרבה שנים.
הם לא פגשו שקית קוקי מימיהם, אז גם הם לא ידעו מה לעשות אם יבקשו מהם להכין עוף בשקית.
 
אני לא ידעתי לבשל כשיצאתי מהבית, מעבר לרמה של חביתה.
אחרי שנתיים באוניברסיטה נמאס לי ממסעדות סטודנטים ושקיות זשל "חמים וטעים" והתחלתי ללמוד לבשל מספרי בישול.
זה לא בגלל שאמא שלי לא רצתה ללמד אותי לבשל, אלא שאני לא רציתי ללמוד. האחים שלי יצאו יותר מבשלים ממני מהבית. אני הסתפקתי באפיית עוגיות.
לצפיה ב-' הילדים שלי יודעים להכין חביתה'
הילדים שלי יודעים להכין חביתה
22/11/2016 | 19:28
50
והגדול יודע גם לחמם לו רביולי מוכן.
 
זאת רמת הבישול של הילדים כאן......
 
אבל אני אופטימית:
האיש שלי (האבא שלהם) גם לא ידע הרבה מעבר לכך אבל עם השנים והסקרנות הוא הפך להיות הבשלן היותר טוב בבית (אני יודעת להכין אוכל בסיסי) אורז זה בכלל האליפות שלו. 
לצפיה ב-'טטיאנה הופמן '
טטיאנה הופמן
15/11/2016 | 06:20
2
128
הצטערתי לקרוא על פטירתה, והשתאיתי איך היא השתלבה בתקשורת עם הגיעה כבוגרת עם שפת אם שונה מאוד מעברית....

וגם - הראיתן את הכתבה לדוגמא שנתנו בידיעה על מותה?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4879116,00...

זה רק אני נהייתי ? הרעיון הזה של שילוב תאים אנושיים בתאי חזיר והשתלתו בחזירה.... נהייה לי חלושעס [ואין לי סלידה מיוחדת מחזירים - אומרים שהם חיות מדהימות ואינטלגנטיות והיכרתי אפילו פעם מישהו, לא בישראל, שהיה לו חזיר מחמד]. אבל הערבוב הזה....
לצפיה ב-' עצוב'
עצוב
15/11/2016 | 12:48
8
לצפיה ב-''
15/11/2016 | 19:53
5
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
10/11/2016 | 20:07
67
217
המשך>>
לצפיה ב-'שרשור '
שרשור
10/11/2016 | 05:48
22
248
אתן אוהבות לקנות בגדים/נעליים?
מתי הפעם האחרונה בה רכשתן פריט ומה הוא היה?
עם מי אתן הכי אוהבות ללכת לקנות בגדים (או שאולי מעדיפות לבד)?
קניות בגדים לילדים - סיוט או כיף?
טיפים שצברתן לקניית בגדים?
איזה פריט לבוש/הנעלה לא תקנו בחיים?
האם טעמכן השתנה הרבה לאורך השנים?
פריט שהוא "לניקוי יבש בלבד" - האם אתן מצייתות או היידה למכונה בכביסה עדינה?
לצפיה ב-'עונה בשמחה '
עונה בשמחה
10/11/2016 | 10:50
3
198
התשובה לשאלה אם אני אוהבת לקנות בגדים היא קצת מורכבת. אני לא כל כך אוהבת לשוטט בחנויות, לחפש ולחפש, לעמוד בתורים לתאי מדידה, למדוד ולקבל החלטות הרות גורל () בחנות. אני מאוד (אבל מאוד) אוהבת לקנות באינטרנט.
התוצאה של זה הייתה שעד לפני 3 שנים הייתי מתלבשת כמו דלפונית, היו לי 2 זוגות מכנסיים, אולי 4 סוודרים ושמלה אחת חגיגית, ובשלוש השנים האחרונות צברתי מלתחה נאה, של כמה עשרות פריטים מכל סוג....
אני אוהבת באינטרנט את המגוון ה(כמעט) אינסופי, את האפשרות לראות אלפי פריטים תוך דקות (מבלי לעבור 20 חנויות...) את האפשרות לראות את הבגד בלי להתחיל לשלוף ממדפים, ולפעמים - גם את המחיר.
הפעם האחרונה הייתה בערך לפני חודש, אבל שלחתי בחזרה לחנות (שזה מינוס מסוים של קניות ברשת, מתגמד לעומת המבחר והנגישות)
קונה לבד. לפעמים בת ה-9 שלי באה לייעץ
טיפים יש לי רק לקניות ברשת. אם זה מעניין כאן מישהי, אוכל לפרט
לא אקנה בחיים נעלי עקב
כן, הטעם השתנה. למדתי מה נכון למבנה הגוף שלי, ומה נראה נכון עלי
לא זוכרת מתי ואם קניתי פריט שהוא לניקוי יבש בלבד...
 
לצפיה ב-'כן, כן'
כן, כן
10/11/2016 | 12:15
2
141
אשמח מאד לקבל טיפים לקניה ברשת.
 
איך הולכת ההחזרה אל החנות? משלמים על המשלוח? מקבלים זיכוי או החזר כספי?
לצפיה ב-'תלוי איפה את קונה'
תלוי איפה את קונה
11/11/2016 | 00:46
1
160
בדרך כלל את משלמת על המשלוח. יש אתרים שבהם תקבלי תמיד החזר כספי, ויש אתרים שאם לא תחזירי בסמוך לרכישה, תקבלי זיכוי.
האתר החביב עלי הוא House of Fraser (או בקיצור, HOF): 
אמנם המשלוח עולה 10 פאונד, אבל אין תחליף למבחר, והאיכות טובה מאוד.
אני ממליצה לפני שבוחרים להשתמש באפשרות להגדלה של הפריט (כמו זכוכית מגדלת, כשעומדים "על" התמונה) - מאפשרת לראות ביתר קלות איך הבד נראה, מרקם וגם צבע.
לפעמים יש אפשרות למצוא באתר של החברה היצרנית תמונות אחרות של אותו פריט, או תמונות וידיאו, שעוזרות לקבל החלטה לגבי הפריט.
לצפיה ב-'איזה אתר מעולה - תודה! אבל '
איזה אתר מעולה - תודה! אבל
11/11/2016 | 19:06
113
נראה שאין בו חליפות עבודה (שזה מה שבד"כ הכי נחוץ לי)
לצפיה ב-'עונה.'
עונה.
10/11/2016 | 16:12
1
187
אתן אוהבות לקנות בגדים/נעליים? בדרך כלל לא. יש חנות אחת שאני אוהבת לקנות בה ותמיד מוצאת בה פריטים מצויינים. אבל היא נמצאת ביבשת אחרת, וגם כשגרתי ביבשת שבה היא נמצאת, היא הייתה רחוקה ממני - כך שקניתי בה לכל היותר פעם בשנה. בשאר הזמן זה די סיוט.

מתי הפעם האחרונה בה רכשתן פריט ומה הוא היה? קניתי בגדים להגנה על הדוקטורט. חליפה שחורה (שני זוגות מכנסיים) וחולצת סאטן ירוקה מ-H&M, וגופייה בצבע קרם מאיזושהי חנות אחרת.
 
עם מי אתן הכי אוהבות ללכת לקנות בגדים (או שאולי מעדיפות לבד)? לרוב אני הולכת לבד, בוחרת, ואז קוראת לבעלי לשפוט אם הוא באזור - או מראה לו בבית ואז מחזירה אם הוא לא מאשר (אני כמעט ולא קונה בגדים, ורוב הבגדים שקניתי באחרונה היו לארועים מיוחדים). אם בעלי פוסל את הבגד - אני לא קונה. נראה לי שהוא הציל אותי מכמה טעויות מזעזעות במיוחד... 

קניות בגדים לילדים - סיוט או כיף? חצי חצי. מצד אחד אני שונאת לקנות בגדים, מצד שני אני שמחה כשהן אוהבות את הבגד שקניתי ונהנות ממנו.

טיפים שצברתן לקניית בגדים? אני לא האדם הנכון לשאול.

איזה פריט לבוש/הנעלה לא תקנו בחיים? נעלי עקב (יש לי בקע דיסק).
 
האם טעמכן השתנה הרבה לאורך השנים? לא ממש. אבל הטעם שלי הוא לא הטעם שהייתי רוצה. אני תמיד רוצה לקנות דברים גולשים וזורמים, ובסוף יוצאת עם משהו מחויט יחסית.
 
פריט שהוא "לניקוי יבש בלבד" - האם אתן מצייתות או היידה למכונה בכביסה עדינה? לא עלה בדעתי לכבס משהו שכתוב עליו לניקוי יבש בלבד.
לצפיה ב-'ספרי מה היתה החנות המסתורית הזו'
ספרי מה היתה החנות המסתורית הזו
12/11/2016 | 00:49
126
ביבשת האחרת שבה היו פריטים מצוינים - מי יודע, אולי נזדמן לסביבתה
 
אני כמוך - תמיד יוצאת עם משהו מחויט, אבל אין לי אפילו שאיפות לדברים זורמים. אני מכירה במגבלותי.  איך אומרת אמא שלי? "אני מכירה אותך - את תמדדי את הפריט הזה בכל מיני צבעים מגניבים ובסוף תקני בצבע כחול כהה -  navy blue- או שחור. אז למה לבזבז את הזמן בלמדוד את הצבעוני?
לצפיה ב-'עונה'
עונה
10/11/2016 | 16:31
2
156

אתן אוהבות לקנות בגדים/נעליים? 
לא יודעת אם אוהבת, לא סובלת מהצורך בקניה.
מתי הפעם האחרונה בה רכשתן פריט ומה הוא היה?
לא זוכרת, נראה לי שקניתי פריט השלמה לבגד חגיגי.
עם מי אתן הכי אוהבות ללכת לקנות בגדים (או שאולי מעדיפות לבד)?
אף פעם לא קונה לבד, הולכת בד"כ עם בנותי או נכדתי.
קניות בגדים לילדים - סיוט או כיף?
אנחנו הופכות את הקניה ליום כיף, ואני נהניתלקנות לנכדים.
טיפים שצברתן לקניית בגדים?
הטיפ העיקרי הוא לא לקנות כשדוחק וצריך, אלא כשמוצאים משהו יפה שמוצא חן.
איזה פריט לבוש/הנעלה לא תקנו בחיים?
לא מצהירה על שום דבר, כי לעיתים צרכים משתנים.
האם טעמכן השתנה הרבה לאורך השנים?
בהחלט, סגנון משתנה, כי הגוף משתנה, הצרכים משתנים, והארועים בחיים בתפקידים משתנה. גם האריגים והגזרות משתנים.
פריט שהוא "לניקוי יבש בלבד" - האם אתן מצייתות או היידה למכונה בכביסה עדינה? מראש לא קונה. בשביל מה להתאכזב?
 
ומשהו אישי--אני לא קונה בגדים ממש, בשביל עצמי כי אני תופרת,
לעצמי. כל השאר זה קנית בגדים לאחרים. בנות בכדים.

 
לצפיה ב-'וואו - כיף לך בעניין התפירה '
וואו - כיף לך בעניין התפירה
12/11/2016 | 15:59
1
76
כיף גדול שאפשר להכין לעצמך בגדים. זה דורש זמן, סבלנות וכשרון שאין לי.... 
לצפיה ב-'תאמיני לי שאם תרצי יהיה לך,'
תאמיני לי שאם תרצי יהיה לך,
12/11/2016 | 17:41
77
זו לא תורה מסובכת מידי.
יש בעשיה הזו הרבה רוחים.
לצפיה ב-'עונה'
עונה
10/11/2016 | 19:00
2
211
אוהבת לקנות בגדים ונעליים אבל האהבה באה לסירוגין בתקופות.  נעליים קשה לי למצוא בגלל המידה ורגל צרה במיוחד...

לאחרונה דווקא לא רכשתי בגדים . לפני שנתיים שלוש עשיתי המון רכישות ומספיק לי.

אוהבת ללכת לבד.

אוהבת מאד לקנות לילדים, בעיקר לבתי. הבן שונא קניות כך שלא כיף לו ולא כיף לנו.

טיפים - לקנות רק מה שאוהבים. בגד שמתלבטים לגביו לא לובשים! טיפ 2- לא להאמין למוכרות.

בחיים לא אקנה חוטיני, נעליים גסות , מנומר.

הטעם שלי מאד השתנה והשתפר לדעתי עם השנים (כך גם האיש אומר)

לא קונה פריטים של ניקוי יבש, אין מצב.
לצפיה ב-'אני איתך בענייני החוטיני והמנומר '
אני איתך בענייני החוטיני והמנומר
11/11/2016 | 00:28
21
לצפיה ב-'לא להאמין למוכרות -- צודקת'
לא להאמין למוכרות -- צודקת
12/11/2016 | 16:00
97
לצפיה ב-'שונאת '
שונאת
11/11/2016 | 09:47
3
180
שונאת לקנות בגדים
אני תמיד מצפה לצאת מתא ההלבשה ולראות במראה בלונדינית בגובה 1.80 ובמשקל 50 קילו עדיין לא קרה אף פעם... ודווקא אין לי בעיה עם איך שאני נראית, פשוט לא מעכלת את עצמי טוב בפריטים חדשים, גם אם הם נראים טוב יותר מאלה שנכנסתי איתם לחנות. גם נעליים אני לא אוהבת לקנות. כשחייבת (פעם בשנתיים בערך, כשזוג הנעליים היחיד שיש לי באמת "נגמר"), קונה מהר ותכליתי.
 
פעם אחרונה -
בקיץ, עם דודה שלי שגררה אותי בתואנה שהיא צריכה חולצות לבתה. יצאתי עם חולצה שבן הזוג מכנה "הורָה למוזיאון הקיבוצים" לא לובשת אותה. הפעם הקודמת שקניתי משהו הייתה משהו כמו שנתיים קודם לכן.
 
ילדים -
עדיין קטנים, ואני לא קונה להם (חוץ מחולצות בית ספר). הם מקבלים בגדים מבני משפחה גדולים יותר, וחדשים מסבאסבתא / דודה
 
טיפים -
מחברה: לקנות מהר (כי ככל שבוחנים יותר מוצאים יותר פגמים).
הטיפ שלי: צריך להסתובב ולמדוד הרבה כדי לדעת מה מתאים, ואז אפשר באמת לקנות דברים. לא מיישמת.
 
לא אקנה - ביקיני, סנדלים פתוחים, סקיני, פריט שמחייב גיהוץ
 
טעם -
לדעתי אין לי טעם בכלל, אבל יש לי סגנון מאוד מובחן. למעשה, רוב הזמן אני לובשת "מדים".
 
ניקוי יבש -
לא רלבנטי
לצפיה ב-'לא הבנתי לגבי ה"מדים"'
לא הבנתי לגבי ה"מדים"
12/11/2016 | 16:03
1
102
את מתכוונת שבעבודה את לובשת מדי עבודה או שהבגדים שלך כולם באותו סגנון כך שהם כמו המדים שלך?
לצפיה ב-'האמת שגם וגם '
האמת שגם וגם
12/11/2016 | 17:15
118
יש לי עבודה אחת שבה אני לובשת מדים באמת, אבל כשכתבתי התכוונתי לכך שהבגדים שלי הם באותו סגנון (ג'ינס מתרחב, חולצה שחורה)
לצפיה ב-'אחותי האובדת!'
אחותי האובדת!
12/11/2016 | 23:38
98
גם לי יש חולצה (מרנואר) שמכונה אצלי  "חג שבועות בקיבוץ" 
אני דווקא אוהבת אותה. היא גורמת לי לחייך כשאני לובשת אותה.
 
 
ולגבי הסנדלים, מקדישה לך 
 
 
 
לצפיה ב-'בגדים'
בגדים
11/11/2016 | 15:00
118
אתן אוהבות לקנות בגדים/נעליים?
- נעליים - לא אוהבת לקנות, ומעולם לא אהבתי. אני רק משלימה את המשימה כדי להיפטר מזה. לגבי בגדים, פעם מאוד אהבתי לקנות, בזמנים שבהם אהבתי את צורתי החיצונית והייתי מסוגלת להסתכל בראי ולהתפעל עד אין קץ מאיך שאני נראית בבגדים שונים. היום זה פחות מלהיב. אני עדיין נהנית לפעמים לקנות בגד (בשנים האחרונות זה כמעט אך ורק בחנויות יד שניה. בגדים חדשים לא אוהבת לקנות), אבל אין בזה כבר את מימד ה"וואו, מהמם עלי" אלא יותר "נראה סביר / מחמיא". אני כן נהנית (כמו שנהניתי פעם) ממגע של בגדים שנעימים לי על העור, גזרותשמדליקות אותי וצבעים שמרהיבים את עיניי (וזו אחת הסיבות להעדפת חנויות יד שניה, בנוסף לעניין המחיר. ברשתות הכול נראה לי בדרך כלל אפרורי וחדגוני והכל אותו הדבר).
 
מתי הפעם האחרונה בה רכשתן פריט ומה הוא היה?
- שני זוגות גרביים, אחד כחולות כהות עם עיגולים לבנים והשני שחורות עם פסים דקיקים לבנים.

עם מי אתן הכי אוהבות ללכת לקנות בגדים (או שאולי מעדיפות לבד)?
- אף אחד בשום מקום. תמיד אהבתי לקנות בגדים רק לבד. עם עוד מישהי/מישהו זה איכשהו נהיה נורא מתיש ואני מאבדת לגמרי את הסבלנות.

קניות בגדים לילדים - סיוט או כיף?
- לא סיוט גדול ולא כיף גדול. אני קונה להם נקודתית, במקרה הצורך (למשל, זוג מכנסיים לילד בחנות המקומית בדרכי הביתה).
 
טיפים שצברתן לקניית בגדים?
- יש כמה שכבר חלקתי כאן בעבר. למשל: לא לקנות אף בגד שאני צופה שיהיה לא פרקטי מסיבה כלשהי, ולחשוב בכנות לפני קנייה אם אני באמת הולכת ללבוש אותו או לא (אם לא, לא לקנות. ההזדמנויות ללבוש את הבגד לא יצוצו פתאום משומקום).

איזה פריט לבוש/הנעלה לא תקנו בחיים?
- נעלי עקב (כאבי גב), מעיל עור אמיתי (לפני שנים היה לי כזה, עכשיו כבר לא מתאים \מוסרית).

האם טעמכן השתנה הרבה לאורך השנים?
- השתנה. לא יודעת כמה הרבה, אבל כן. זה בעיקר - כמו שמישהי אחרת כתבה כאן - תגובה לגוף משתנה, צרכים משתנים ואולי גם שינויים בתפיסת עולם ובתחושה הפנימית שמתבטאים גם בבגדים.

פריט שהוא "לניקוי יבש בלבד" - האם אתן מצייתות או היידה למכונה בכביסה עדינה?
- לא יודעת, אף פעם לא רכשתי פריט שהיה כתוב עליו "לניקוי יבש בלבד".
לצפיה ב-' עונה '
עונה
12/11/2016 | 22:26
68
  אתן אוהבות לקנות בגדים/נעליים? לא אוהבת לקנות לעצמי בגדים/ נעליים. קשה לי למצוא משהו שאני אוהבת, יתאים לי ויהיה במחיר שפוי. זה מעייף אותי ואין לי סבלנות.
  מתי הפעם האחרונה בה רכשתן פריט ומה הוא היה? אתמול. נעלי סניקרס כחולות.
  עם מי אתן הכי אוהבות ללכת לקנות בגדים (או שאולי מעדיפות לבד)? מעדיפה ללכת עם האיש שלי. הוא לא מפחד להגיד את דעתו.... 
  קניות בגדים לילדים - סיוט או כיף? לילדים זה עוד כיף, אך מתחיל להיות סיוט. רק האמצעי מוכן להסתובב בחנויות ולבחור (יש לו טעם טוב). הגדול והצעיר- לא תמיד אוהבים את מה שקונים להם (לא אוהבים מכנסיים עם כפתורים, ג'ינס, חולצות מקושקשות....) וגם ככה לבנים אין הרבה מבחר.
  טיפים שצברתן לקניית בגדים? לנשום עמוק.
  איזה פריט לבוש/הנעלה לא תקנו בחיים? עקבי סטילטו.
  האם טעמכן השתנה הרבה לאורך השנים? כן ולא . פעם הייתי הולכת עם חולצות T פשוטות גם ביום יום מחוץ לבית (הייתי צעירה). היום הולכת עם חולצות T קצת יותר מפונפנות.
הייתי שמחה לחולצות מכופתרת שלא יושבות צמוד על הבטן (שלא ירדה לגמרי אחרי הלידות). 
  פריט שהוא "לניקוי יבש בלבד" - האם אתן מצייתות או היידה למכונה בכביסה עדינה? לא חושבת שיש לי כאלו. וגם אם כן הן כנראה כובסו במכונה....
 
הערות לסקר:
- אחותי שהיא במידות דומות לי דואגת לי מידי פעם לחידוש המלתחה כאשר "נגמר" לה מאיזו חולצה והיא מעבירה אלי. זה כ"כ נח שרק בשביל זה שווה לי לשמור על הגזרה
 
- יש אצלנו בעבודה כאלו שמתלבשות ביום יום כאילו הולכות לחתונה, ממש תצוגת אופנה. זה מאוד כיף להסתכל עליהן. אני אפילו מקנאה לפעמים. אבל ממש לא מרגישה שזאת תהיה אני אם אתלבש ככה. לרוב הולכת בלבוש פשוט.
לצפיה ב-'מצטרפת לעונות'
מצטרפת לעונות
13/11/2016 | 10:32
73

אתן אוהבות לקנות בגדים/נעליים? שונאת קניות עושה כי אין ברירה
מתי הפעם האחרונה בה רכשתן פריט ומה הוא היה? ביום שישי ועכשיו זה יקרה כנראה הרבה. הגעתי ליעד וצריכה לקנות מלתחה חדשה. אין לי מספיק זמן וכוח לקניות אז כל פעם הולכת על סוג פריט שאני צריכה וקונה.
עם מי אתן הכי אוהבות ללכת לקנות בגדים (או שאולי מעדיפות לבד)? או לבד או עם חברה טובה שמאוד אוהבת קניות ותענוג לקנות איתה. היא גורמת לחווית הקניה להיות כייפית ביותר. היחידה שכייף לי לקנות איתה.
קניות בגדים לילדים - סיוט או כיף? לילדים עד עכשיו היה יחסית כייף עכשיו עם הגדולה אין ברירה חייבת לקחת אותה כדי לקנות לה אז זה מורכב יותר. מכיוון שאני לא חובבת קניות זה פחות נחמד לי. יוצא שקונות אותו פריט בכמה צבעים רק כדי שלא אצטרך ללכת לחנות נוספת. לבן עדיין מצליחה לקנות לבד. אוטוטו גם הוא יצטרף.
טיפים שצברתן לקניית בגדים? אין לי טיפים ואשמח לקבל טיפים איך לקנות ברשת. מפחדת להצטרף לקניות האלה מצד אחד ומצד שני עייפה ללכת לקניון.
איזה פריט לבוש/הנעלה לא תקנו בחיים? נעלי עקב (אף פעם לא נוח לי),מכנסיים/חצאית/שמלה שקצרים מקו הברך, חוטיני (זה נראה הכי לא נוח בעולם)
האם טעמכן השתנה הרבה לאורך השנים? לא השתנה כמעט בכלל לדעתי. בסביבות גיל 20 היתה לי חברה שלקחה אותי לחנויות מעצבים ואז היתה תקופה שלבשתי בגדי מעצבים אחרי שנה שנתיים זה עבר לי יחד עם החברות שלי איתה.
פריט שהוא "לניקוי יבש בלבד" - האם אתן מצייתות או היידה למכונה בכביסה עדינה? אם הוא נראה לי מתאים למכונה אכבס בכביסה עדינה. אם נראה לי מסוכן ושיהרס שולחת לניקוי יבש.
 
לצפיה ב-'מגיעה לענות סוף סוף'
מגיעה לענות סוף סוף
15/11/2016 | 06:31
1
125
* אתן אוהבות לקנות בגדים/נעליים? שונאת. הולכת רק כשאמא שלי באה לבקר,יחד איתה כמובן. פעמיים בשנה

* מתי הפעם האחרונה בה רכשתן פריט ומה הוא היה? סוודרים מקשמיר לחורף, באזור סוכות (אמא שלי ביקרה בחגים). בצבעים אחידים בלי דוגמא. בינתיים רמבו כבר זרק לי אחד לכביסה והרס אותו

* עם מי אתן הכי אוהבות ללכת לקנות בגדים (או שאולי מעדיפות לבד)? עם אמא שלי
* קניות בגדים לילדים - סיוט או כיף? כיף זה לא. זו מטלה...

* טיפים שצברתן לקניית בגדים? בגד צריך להיות נוח אחרת אף פעם לא לובשים אותו
 
אה וחברה סיפרה לי על האתר הזה - https://www.stitchfix.com/
מקבלים מהם כל פעם חבילה עם 5 פריטים ואפשר למדוד בשקט בבית ולהחליט מה לשמור ומה להחזיר. התדירות נקבעת על ידך כמובן. נראה לי שוס!! מתה לנסות את זה
 
* איזה פריט לבוש/הנעלה לא תקנו בחיים? נעליים עם עקבי סטילטו או עם עקבים גבוהים בכלל. בגדים חושפניים מדי (נזירה אני בנשמתי - מה אניעשה....). משהו מפרווה אמיתי או מעור - חוץ מנעליים אבל מכירה אנשים שנמנעים מזה.

* האם טעמכן השתנה הרבה לאורך השנים? לא. הוא תמיד היה סולידי ומבוגר יחסית
*פריט שהוא "לניקוי יבש בלבד" - האם אתן מצייתות או היידה למכונה בכביסה עדינה? מצייתת. חליפות עבודה וכאלה - אין מה לעשות... מה שכן - אפשר ללבוש אותם די הרבה בלי לרוץ למכבסה כי מחליפים את מה שמתחתיהן - החולצה והבגדים התחתונים וכו'.
 
 
 
לצפיה ב-'לא שמעתי על האתר הזה, אבל שמעתי על שירות כזה, נדמה לי '
לא שמעתי על האתר הזה, אבל שמעתי על שירות כזה, נדמה לי
15/11/2016 | 13:04
76
שב-Modcloth היה שירות דומה, אאל"ט. לי מפריע שבוחרים בשבילי בגדים. אני ברוב המקרים עוברת על כמה וכמה מאות פריטים כדי למצוא אחד, ולפעמים גם זה לא. אז הסיכוי שמישהו יבחר בשבילי ויקלע הוא לא גדול.
מצטרפת לעניין הנטיה לנזירות.
לצפיה ב-'סוף סוף שאלון שאני יודעת לענות עליו '
סוף סוף שאלון שאני יודעת לענות עליו
15/11/2016 | 17:45
88
אתן אוהבות לקנות בגדים/נעליים?
אני אוהבת לקנות בגדים ונעליים אבל בדרך כלל אין לי סבלנות למדידות וקשה לי למצוא בגדים שיושבים עלי טוב ומוצאים חן בעיני ועוד יותר קשה לי למצוא נעליים נוחות.
 
מתי הפעם האחרונה בה רכשתן פריט ומה הוא היה?
אם לא נספור את הקניה האחרונה שבה קניתי מכנסי טריקו פושטיים שיהיה נוח ללכת לבריכה, אז סבב הקניות הרציני האחרון שלי היה במאי, כשהיינו בלאס וגאס. קניתי 3 זוגות נעליים נוחות באותה חנות.
 
עם מי אתן הכי אוהבות ללכת לקנות בגדים (או שאולי מעדיפות לבד)?
אני אוהבת לעשות קניות בגדים עם הבנות שלי. מהן אני מקבלת עיצות אמיתיות ולא חנופה כמו מהמוכרות. גם אם הבנות לא מגיעות איתי לחנות אנחנו מתייעצות דרך וואטסאפ.
 
קניות בגדים לילדים - סיוט או כיף?
אני נהנית לקנות בגדים לבנות כי הן נהנות לקנות בגדים, למרות שבזמן האחרון זה לוקח כל כך הרבה זמן שאני מתעייפת מהעניין. כשהבנים היו קטנים הייתי קונה להם בגדים בלעדיהם ונהנית מהקניה. עכשיו שהם גדלו וצריך לגרור אותם איתי לקניות (הם כבר גדולים מדי בשביל שאקנה להם בלי למדוד ולגרור אותם כי למרות שהם יודעים שהם צריכים בגדים ואפילו מבקשים שאקנה להם, אין להם סבלנות לבוא או למדוד) אז חווית הקניות הרבה פחות מהנה.
 
טיפים שצברתן לקניית בגדים?
לא להתבייש למדוד הרבה. גם דברים שנראים לא מתאימים על הקולב יכולים להיות מוצלחים על הגוף.
 
איזה פריט לבוש/הנעלה לא תקנו בחיים?
נעלי עקב, מכנסיים בגיזרה נמוכה, סנדלי אצבע.
 
האם טעמכן השתנה הרבה לאורך השנים?
השתנה קצת. אני משתדלת לקנות היום חולצות יותר "לבושות". כמעט ולא קונה כבר חולצות עם הדפסים.
 
פריט שהוא "לניקוי יבש בלבד" - האם אתן מצייתות או היידה למכונה בכביסה עדינה?
משתדלת לא לקנות פריטים לניקוי יבש בלבד. אחרי שנכוויתי עם חולצה נהדרת לניקוי יבש בלבד שנהרסה בכביסה עדינה, לא מזלזלת יותר בהנחיות. עם זאת, מתעלמת לחלוטין כשעל חולצה כתוב "כביסה ביד בלבד" או "אין ליבש במכונת יבוש".
 
לצפיה ב-'אי אפשר לברוח מזה. איך יום הבחירות לנשיאות עובר עליכן?'
אי אפשר לברוח מזה. איך יום הבחירות לנשיאות עובר עליכן?
08/11/2016 | 20:29
22
42
לצפיה ב-' מי יבחר? '
מי יבחר?
08/11/2016 | 20:31
1
25
לצפיה ב-'קשה לצפות אבל בהפוך על הפוך '
קשה לצפות אבל בהפוך על הפוך
08/11/2016 | 22:21
24
לצפיה ב-'ברחתי מהחדשות היום.... אבל הרבה תוכניות רדיו בחרו בהשמעת '
ברחתי מהחדשות היום.... אבל הרבה תוכניות רדיו בחרו בהשמעת
08/11/2016 | 22:23
94
שירים אמריקאיים.
מזה נהנתי
לצפיה ב-'הנה הודעה שקיבלתי עכשיו בווטצאפ'
הנה הודעה שקיבלתי עכשיו בווטצאפ
08/11/2016 | 23:15
151
למי שטס היום לארה"ב שתהיה לו נשיאה טובה.
ולמי שאין כרטיס שיתפוס טראמפ.
 
אני מניחה שתרוצנה עכשיו המון בדיחות בענין.
לצפיה ב-'דבי, איפה את וחברייך הנורמאליים????? טראמפ!!!!?????'
דבי, איפה את וחברייך הנורמאליים????? טראמפ!!!!?????
09/11/2016 | 06:15
16
38
לצפיה ב-'אני גרה במדינת מרילנד'
אני גרה במדינת מרילנד
09/11/2016 | 17:43
15
206
ותוצאות ההצבעה אצלנו הן 61% קלינטון, 35% טראמפ, ראו כאן:
 
לצפיה ב-'ומה הלך הרוח?'
ומה הלך הרוח?
09/11/2016 | 18:00
14
29
לצפיה ב-'בינתיים רק קמתי בבוקר והלכתי למשרד'
בינתיים רק קמתי בבוקר והלכתי למשרד
09/11/2016 | 18:37
13
172
ועדיין בוקר פה. כשהלכתי לישון בלילה עוד לא היה ברור מה יהיה....
 
רוב האנשים מסביבי אבלים וחפויי ראש.
 
אפילו האנשים שהם רפובליקנים מושבעים בדיעותיהם זהירים יחסית - ואומרים שהם רוצים קודם כל לראות באיזה אנשים הוא מקיף את עצמו.
 
משיחות עם אנשי שתי הקבוצות (הדמוקרטים האבלים והרפובליקנים-שטרם-חוגגים) עולה שהם לא חושבים שזה ישפיע באופן יומיומי על חייהם בתור אזרחים/תושבים אמריקניים ממוצעים. 
 
כאמור - עד עכשיו היו לי רק שעתיים לאמוד את הלך הרוחות....
לצפיה ב-'ברדיו אמרו שבכל מיני מקומות בארה"ב במקביל לבחירות הרגילות '
ברדיו אמרו שבכל מיני מקומות בארה"ב במקביל לבחירות הרגילות
09/11/2016 | 19:16
10
124
היו בחירות בערים/ קהילות וכל מיני גופים גם אצלכם?
 
לצפיה ב-'כן - בכל מדינה על טופס הבחירות יש עוד המון'
כן - בכל מדינה על טופס הבחירות יש עוד המון
09/11/2016 | 22:50
9
120
דברים אחרים לבחור מעבר למועמד/ת לנשיאות ולסנאט והקונגרס
 
דברים כמו: בחירה של שופטים (האזרחים מצביעים לזה), של כל מיני בעלי תפקידים בוועד החינוך המקומי, של התובע הכללי של המדינה וכו' וכו'
 
ואז יש גם שאלות שונות של משאל עם. דברים כמו להצביע על: שכר המינימום, לגליזציה של מריחואנה, הוספת מיסוי על שתיה מתוקה מוגזת (בקליפורניה), נישואים חד מיניים ועוד ועוד... בכל מדינה (סטייט) מדובר בדברים שונים. למשל בפעם הקודמת היה לנו במרילנד נישואים חד מיניים
 
את יכולה לראות דוגמאות פה
 
 
הפעם אצלי היה מצ'עמם להפליא - היה רק נושא אחד להצביע עליו במשאל העם של מרילנד שנגעה להאם להגביל כהונה של נבחרים כמו התובע הכללי וכאלה למקסימום 2 כהונות (או אולי 3 - לא זוכרת). הפוליטיקאים מחו קשות על הרעיון וטענו דברים כמו: האם היית אומרת לרופא השיניים שלך לפרוש אחרי 8 שנים כי עדיף מישהו חדש ולא מנוסה?  אני דווקא הצבעתי בעד כי זה נראה לי רעיון טוב שהם לא יישבו על הכיסא 5000 שנה.  והיו כמה שאלות נגזרות דומות
 
על כל פנים - ההצבעה הפעם היתה על דפים מנייר - מאוד שונה מבעבר (על מחשב).  עובדי הקלפי אמרו שזה נועד לאפשר להזין טענות של רמאות בבחירות (הטופס נסרק בסוף אבל המכונה שמרה על הנייר המקורי כך שהקלה על ספירה מחדש) וגם לאור חששות של פריצה למחשבי הבחירות.  ושתבינו - דובר על 4 דפים מלאים עם כל מיני דברים להצביע עליהם.  אשקרה "מבחן אמריקאי".....  וחלק מסעיפי ההצבעה כללו בלוקים ארוכים של מלל.... לא פשוט.
 
אגב - הנה התוצאות המלאות/רשמיות של הבחירות:
לצפיה ב-'ענית לי על נושא אחד סקרנת אותי בהרבה אחרים '
ענית לי על נושא אחד סקרנת אותי בהרבה אחרים
10/11/2016 | 00:00
8
110
מתוך מה שכתבת אני מבינה שהיו מדינות שחוץ מהקמפיין הנשיאות הוצפו בקמפיינים שונים נוספים שעלו להצבעה.
מי ממן אותם?
מה זה וועד חינוך מקומי, זה לא חלק מהעיריה?
איך בוחרים תובע כללי? כמו בחירות לנשיא? (הקונוטציה מהסרטים ומספרים שהוא מושחת, זה קורה גם במציאות?
אז כמה זמן ארכה ההצבעה לכל הדפים שקבלתם ?
היה חופש?
חופש לילדים מבית ספר?
הילדים הולכים עם ההורים להצביע?
כולם שולחים וואטסאפים עם תמונות של שילשול המעטפה בקלפי?
איך הסדר בחוץ? גם מציבים שוטרים כמו בארץ?
 
<סליחה אם קצת הצפתי.....>
 
לצפיה ב-'אין בעיה - בכיף.... אז ככה'
אין בעיה - בכיף.... אז ככה
10/11/2016 | 01:07
7
143

1. היו מדינות שחוץ מהקמפיין הנשיאות הוצפו בקמפיינים שונים נוספים שעלו להצבעה.
"היו מדינות" זה אנדר-סטייטמנט. לדעתי בכולם. ויש מדינות שבהן זה הרבה מאוד קמפיינים נוספים להצביע בהם

2. מי ממן אותם? ואללה לא יודעת. לדעתי הפרלמנט המדינתי מעלה אותם להצבעה שכזו. רגע בעצם - אם אני לא טועה אם אוספים מעל מספר חתימות מסוים אז כל אזרח יכול להעלות משהו כזה להצבעה
<בקיצור - אני לא מומחית גדולה. יש פרופסורית למשפט חוקתי אמריקני בקהל?....>

2. מה זה וועד חינוך מקומי, זה לא חלק מהעיריה?  זה כמו משרד החינוך. רק שבארה"ב זה לא ברמה פדרלית של כל ארה"ב, ואפילו לא ברמה של הסטייט. אלא ברמה של המחוז/נפה = county. אז יש מין "משרד חינוך" שמנהל רק את בתי הספר במחוז שלנו. ויש איזה איש/ה שמנהלים אותו. ומצביעים להם בבחירות
בד"כ ארגון המורים תומך במועמד המוביל וכך הוא מנצח ישר. בהיותי דווקנית ונון קונפורמיסטית - אני אוהבת להצביע לאנדרדוג שלא נתמך על ידי ארגון המורים שתמיד מפסיד בענק כמובן... וזה מכיון שהיה לנו חבר שרץ לתפקיד הזה פעם והיה האנדר-דוג הזה והסביר לי איך זה עובד.

3. איך בוחרים תובע כללי? כמו בחירות לנשיא? (הקונוטציה מהסרטים ומספרים שהוא מושחת, זה קורה גם במציאות?) 
לא הבנתי את השאלה - יש שני שמות על הדף ובוחרים ביניהם. את מתכוונת איך מחליטים את מי להעדיף? אני מניחה שעל פי פרסומות בטלויזיה אבל אני לא רואה טלויזיה אז זה לא עובד.  כלל האצבע שלי - אם אין לי עדיפות - אני בעד המועמדת האישה אם יש כזו.
אין לי מושג אם הם מושחתים. היתה אחת בניו ג'רזי, התובעת הכללית מתחת למושל קריס קריסטי, שבדיוק נשלחה לכלא על שחיתות (חסימת איזה גשר). אז כנראה שלפעמים הם אכן מושחתים...

4. אז כמה זמן ארכה ההצבעה לכל הדפים שקבלתם ? בערך 10 דקות. היה צריך למלא עם העיפרון את העיגולים ליד השמות הנבחרים וגם זה לקח זמן. והיה צריך לקרוא את השאלות של הקמפיינים הצדדיים. וגם רציתי לעשות הגהה שלא פספסתי כלום.
 
אבל יש איזה 20 עמדות במקביל כדי שלא יהיה תור ענק.

5. היה חופש? להורים אין חופש. אבל תזכרי שיש איזה 6 שבועות לפני יום הבחירות במהלכן מותר להצביע בבחירות מוקדמות במין מרכזים כאלה שפתוחים מ-8 בבוקר עד 8 בערב. ולא צריך סיבה מיוחדת כדי להצביע מוקדם וגם לא צריך לקבוע תור.  ככה שאם היום הזה לא מתאים - מצביעים ביום אחר. ה-6 שבועות של בחירות מוקדמות גם גורמים לזה ש, לפחות אצלנו, התור היה של 2 אנשים לפני.  אם כי - אודה על האמת - הלכתי באמצע היום ולא בבוקר מוקדם שאז יש יותר תור.
 
6. חופש לילדים מבית ספר? ברור... איך שלא יהיה? תמיד יש לילדים חופש או שיורד שלג או שניהם. היה להם חופש ביום שני כבר ("יום מקצועי" למורים. אצלי כשיש יום מקצועי אני הולכת לעבודה ). לדעתי גם כדי לתת להם זמן לארגן את החדר לבחירות כי ההצבעה ביום אחר כך נפתחת מוקדם בבבוקר. נדמה לי ב-6 וחצי בבוקר או משהו.  ואז היה גם חופש ביום הבחירות עצמו
 
בקיצור - הילדים קיבלו סופ"ש של 4 ימים - משבת עד שלישי "כולל"
 
7. הילדים הולכים עם ההורים להצביע? כן - אם רוצים. אני לקחתי ילדה אחת. מקבלים גם מדבקה אחרי שמצביעים מה שמוסיף ל"שוס" (מדבקה עם דגל ועליה כתוב היה השנה "אני בחרתי - להצביע"  "I voted to vote"). גם הילדים מקבלים מדבקה אם רוצים

8. כולם שולחים וואטסאפים עם תמונות של שילשול המעטפה בקלפי? לא. ממש לא. גם לא היתה תיבת קלפי כי את הדפים הזנו לתוך סורק והם נעלמו בתוכו אחר כך. אבל אף אחד לא צילם. ואחרי זה ראיתי בוויי נט שהבן של טראמפ צילם והפיץ אבל מיד מחק אחר כך כי מסתבר שזו עבירה פדרלית לצלם בתוך קלפי. 

9. איך הסדר בחוץ? גם מציבים שוטרים כמו בארץ?
היה מאוד שקט בחוץ. אין אנשי בטחון בכלל. לא בחוץ ולא בפנים אבל יש כל מיני מתנדבים של הקמפיינים השונים שמנסים למכור את מרכולתם. וגם, מכיון שהטופס כזה מסובך ואת רוב השמות בכלל לא מכירים (ע"ע אנשי החינוך וכל מיני שופטים עלומים) אז האנשים בחוץ מציעים לך "טופס הצבעה דמוקרטי/רפובליקני לדוגמא" שבו ממולאים כל השמות של המועמדים שבהם המפלגה הזו תומכת).  כמו "להעתיק בבחינה" כזה .
 
10. עוד בגזרת "מוזר ומעניין" - כשבאים לבחור לא מציגים שום תעודה מזהה. כלום. אם מציעים לתת תעודה ישר אומרים לך "לא לא לא"ץ זה נושא נפיץ - הרעיון הוא שאם ידרשו תעודה מזהה אז כל מיני עניים ומסכנים אין להם רשיון נהיגה (כי זה עולה אגרה של 30 דולר להוציא רשיון שתקף ל-10 שנים...) לא יוכלו להצביע.  
 
אז פשוט אומרים בעל פה מה השם שלך, כתובת ויום חודש של יום ההולדת (אבל לא השנה). ואז הם אומרים - כן, כן, מצאנו אותך. ונותנים לך מין טופס קטן מודפס עם השם שלך שאיתו את מתקדמת לעמדה הבאה כדי לקבל את ארבעת דפי המבחן.  מין שרשרת חיול שכזו.
 
והספרית שלי, בעלה ובנותיה בנות ה-21 בכלל לא הצביעו. כי "הם לא יודעים למי להצביע וזה לא מעניין אותן" 

 
לצפיה ב-'מוזר מאד שלא צריך להזדהות'
מוזר מאד שלא צריך להזדהות
10/11/2016 | 19:05
4
85
אז איך מונעים הצבעה כפולה או רמאות /זיוף?
לצפיה ב-'אני מניחה שאת ההצבעה הכפולה פותרים'
אני מניחה שאת ההצבעה הכפולה פותרים
11/11/2016 | 01:14
3
95
על ידי זה שמסמנים במאגר/מחשב אחרי שהצבעת כבר פעם אחת - כי אחרי ש"מוצאים אותך" בפנקס הבוחרים את מקבלת מין פתק קטן מודפס עם השם שלך - כך שאני מניחה שהם עושים  ליד השם שלך.
 
[מישהי שאני מכירה סיפרה לי שפעם כשהיא היתה סטודנטית היא הצביעה פעמיים - פעם אחת בדואר ב absentee ballot כי היא כבר היתה בקולג' ופעם אחת בקלפי באופן אישי. והיא עד היום לא יודעת אם קול אחד נפסל. על כל פנים - זה היה לפני קרוב ל-30 שנה]
 
את הקטע של איך דואגים שלא יצביע מישהו אחר בשמך זה יותר מסובך.... צריך לתת לפקיד את השם המלא, תאריך לידה (יום וחודש, בלי שנה) וכתובת מלאה.  אז יש איזושהי הצלבה. אבל אם יש אישה שיודעת עליך את הפרטים האלה, היא בהחלט יכולה להתייצב ולהצביע במקומך בלי בעייה זה נכון
לצפיה ב-'מוזר מאוד כי את הפרטים האלה ממש קל להשיג מהפייסבוק או מגוגל '
מוזר מאוד כי את הפרטים האלה ממש קל להשיג מהפייסבוק או מגוגל
11/11/2016 | 13:29
2
13
לצפיה ב-'את צודקת - בהנחה שאנשים נותנים בפייסבוק'
את צודקת - בהנחה שאנשים נותנים בפייסבוק
11/11/2016 | 22:30
1
75
תאריך לידה מדויק (מה שלא היה עולה בדעתי לעשות )
 
יכול להיות אם כך שיש הרבה הונאות הצבעה - אין לי מושג
 
מה שבטוח זה שמרגיש הזוי להצביע בלי להציג שום תעודה מזהה עם תמונה.
לצפיה ב-'נראה לי שהרוב נותנים תאריך מדויק, '
נראה לי שהרוב נותנים תאריך מדויק,
12/11/2016 | 21:56
47
וככה מברכים אותם בפייס בתאריך המדויק (אחרת זה סתם מציק לקבל ברכות )
או שבכלל לא ייתנו - אבל ממה שנתקלתי הרוב נותנים את התאריך המדויק .
 
לצפיה ב-'תודה! קראתי 3 פעמים '
תודה! קראתי 3 פעמים
12/11/2016 | 23:29
1
47
מה שנשאר בעיני מוזר זה הצבעה על טופס, מה שהופך את ההצבעה ללא ממש חשאית וחשבתי שזו הסיבה היחידה שבגללה אסור לצלם בקלפי, האמנם?
 
** באותו יום שפרסמת כבר קראתי וכתבתי תודה אבל כנראה בגלל הפרעה של הילדים לא שלחתי .......
 
לצפיה ב-'ההצבעה היא עדיין חשאית לגמרי'
ההצבעה היא עדיין חשאית לגמרי
13/11/2016 | 17:48
37
את הטופס מקבלים בתוך מין מעטפה מתקפלת כזו
 
 
ואז צועדים איתו (עטוף) וממלאים במין עמדת-עמידה כזו גבוהה שיש לה "קירות פרטיות" כאלה משלושה כיוונים. כך שאף אחד לא רואה איך את ממלאה. 
 
כשמסיימים שמים את זה חזרה ב"מעטפה" (זו לא בדיוק מעטפה - מין דבר מתקפל כזה כמו בתמונה) וצועדים לעמדת הסריקה עם הטופס העטוף/מוסתר ביד
 
כשעומדים בתור לעמדת הסריקה מתבקשים לשמור על חצי מטר מרחק מהאדם שלפניך [לא שצריך ממש לבקש - אנשים בארה"ב ממילא נותנים/לוקחים הרבה מרחב אישי זה מזה], וממילא כולם מחזיקים את זה עטוף.
 
ואז כשאת מגיעה לסורק את בעצמך מזינה את זה לסורק כשאת שולפת את זה דף/דף מה"מעטפית" אז אף אחד חוץ ממך לא רואה מה כתוב שם.
 
לסיכום - כנראה שדי קל להצביע עבור מישהו אחר, אבל ההצבעה היא עדיין חשאית
לצפיה ב-'השאלה אם הוא בכלל יקשיב ליועצים שלו'
השאלה אם הוא בכלל יקשיב ליועצים שלו
09/11/2016 | 20:04
1
109
הוא לא נראה לי אדם שמקשיב אלא כזה שעושה מה שבא לו.
לצפיה ב-'קראתי איפשהו (ועכשיו לא מצליחה למצוא) את '
קראתי איפשהו (ועכשיו לא מצליחה למצוא) את
09/11/2016 | 23:46
133
הביוגרפיה המקוצרת שלו. בהיותו ילד עם בעיות התנהגות חמורות, ההורים שלו שלחו אותו בסוף בלית ברירה לפנימיה צבאית (לא בתור ילד קטן - משהו כמו בתיכון אם הבנתי נכון)
 
על פי הביוגרפיה, בפנימיה הנ"ל הוא זכה (לא יודעת אם בבחירות או במינוי או איך) למלא איזה תפקיד מנהיגות במועצת התלמידים של בית הספר. כתוב היה שהוא האציל את כל סמכויותיו כמנהיג לכמה נערים אחרים, ולכן אחרי זמן מה הודח מהתפקיד (כי האציל הכל - ולא עשה כלום בעצם)
 
ומזה הייתי מניחה שגם בתפקיד הזה הוא יאציל את סמכויותיו. עכשיו רק נשאר לראות למי..... (ועל כן רבים המודאגים, גם מקרב הרפובליקנים, כי גם הם רוצים לדעת למי הוא יאציל)
 
כל הנ"ל לא מרגיע כמובן .... אבל לדעתי הוא כן יאציל/יעביר כי במהותו הוא אדם שרוצה להנות מהחיים, לא להיקבר מתחת לכל מיני עניינים מדיניות "מייבשים". אם הוא היה חובב דברים כאלה - הקריירה שלו היתה נראית אחרת.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'במילה אחת - מייאש'
במילה אחת - מייאש
09/11/2016 | 08:20
176
איך כמות כל כך גדולה של אנשים בוחרים באדם גזען, שוביניסט, חסר כל ידע מקצועי או נסיון, אימפולסיבי ושחצן, שאין לו שום תוכניות הגיוניות לעתיד? איך למעשה בוחרים אדם שמקדם רק שנאה ופילוג? שמזלזל בכל דבר חוץ מעצמו?
רוב העם האמריקאי קבע שהוא לא רוצה קידום נשים לתפקידי שלטון משמעותיים ומעדיף לראות שוביניסט ומטריד מינית, כלומר ההיפך הגמור.
זה מסוכן ומייאש בעיני שאדם כזה יעמוד בראש מעצמה כמו ארה״ב , אם כי בשנים האחרונות של שלטון אובמה ארה״ב הופכת פחות ופחות מעצמה בינלאומית ונחלשת מאד מבחינת יכולת ההשפעה שלה בעולם, ואת החולשה הזו מנצלות מדינות כמו רוסיה (עם כל מה שהיא מרשה לעצמה לעשות בסוריה) ועוד מדינות נוספות.

ומבחינה אישית ואנושית מעציב ומייאש שהאנושות בוחרת בערכים כאלו מזעזעים בעיני.
לצערי לא רק דבי שלנו והאמריקאים יסבלו מזה, זה ישפיע על כל העולם וגם על ישראל.

לצפיה ב-'שלום, האם יש עובדות סוציאליות בקהל? '
שלום, האם יש עובדות סוציאליות בקהל?
07/11/2016 | 15:19
2
154
במקצועי גם עו"ס ויש לי שאלה קטנה בעניין טכני ( אם כך אפשר לקרוא לו) אשמח לעזרה.
לצפיה ב-'לא אני..... אבל אולי תשאלי ב"פתוח"'
לא אני..... אבל אולי תשאלי ב"פתוח"
07/11/2016 | 21:03
1
120
אולי נלמד משהו 
לצפיה ב-' : ) לא, לא משהו מעניין , סתם שאלה על תעודת הרישום של העוס'
: ) לא, לא משהו מעניין , סתם שאלה על תעודת הרישום של העוס
07/11/2016 | 21:12
31
לצפיה ב-'שרשורפואי '
שרשורפואי
04/11/2016 | 18:27
17
21
לצפיה ב-'חיסון נגד סרטן צוואר הרחם'
חיסון נגד סרטן צוואר הרחם
04/11/2016 | 18:28
5
166
ראיתן את הכתבה הזו על החיסון נגד סרטן צוואר הרחם
 
לצפיה ב-'תודה על הקישור'
תודה על הקישור
04/11/2016 | 20:22
2
120
בזמנו כשהחיסון נכנס לשימוש ישבתי לקרוא עליו. קראתי בין היתר ראיון עם חוקרת שפיתחה את החיסון, שלא צידדה בשימוש בו. חוסר הבהירות לגבי הבטיחות והיעילות שלו (שבחלקו נובע מתעמולה של הגורמים המסחריים שעומדים מאחורי החיסון, תאגיד הענק MSD), יחד עם הנתונים לגבי שיעור הסרטן הנמוך בקרב נשים יהודיות גרמו לי שלא לחסן.
לצפיה ב-'מעניין - תודה. גם את רוחי הוא לא הניח'
מעניין - תודה. גם את רוחי הוא לא הניח
05/11/2016 | 04:48
1
127
איכשהו מפחיד אותי מאוד לתת אותו לילדות שלי 
 
נדמה לי שהוא מוגבל בגיל שאפשר לתת אותו, לא?
לצפיה ב-'לא ממש מוגבל בגיל'
לא ממש מוגבל בגיל
05/11/2016 | 07:14
108
אבל אחרי שנחשפים לוירוס, הוא כבר לא יעיל
אז ממליצים לתת לפני שפעילים מינית
לצפיה ב-'עוד לא הגענו לשם אבל גם אני חוששת לתת אותו'
עוד לא הגענו לשם אבל גם אני חוששת לתת אותו
06/11/2016 | 09:21
100
כרגע עוד אין לי דעה מוצקה בנושא כשאני שוקלת לא לתת.
מכירה מתנגדת לחיסונים שנתנה לביתה, אשאל אותה באמת מה היתה הסיבה שנתנה לה.
תודה על הקישור החשוב הזה.
לצפיה ב-'רציתי לכתוב - יש לי בנים .....'
רציתי לכתוב - יש לי בנים .....
06/11/2016 | 19:59
132
אבל אחרי שנכנסתי לקרוא כל מיני כתבות, הבנתי שנותנים את החיסון גם לבנים.
 
באחת הכתבות היה כתוב שמדי שנה מתחלים כ- 2,000 מקרים של טרום סרטן צוואר הרחם.
זה נקרא לי מספר יחסית נמוך (מה גם שסביר של כל המקרים קרו בשל הנגיף) בשביל חיסון של כלל האוכלוסיה.
לצפיה ב-' חצי רפואי חצי מוסרי'
חצי רפואי חצי מוסרי
06/11/2016 | 20:13
7
287
כתבה על יולדת שנאלצה לשלם 300,000 ש"ח כי ילדה פג בחו"ל 
 
 
הכתה כתובה מואד אמפטית.
הטוקבקים לגמרי מוציאים את החשק.....
לצפיה ב-'יש לה מזל גדול שזה היה באירופה ולא בארה"ב'
יש לה מזל גדול שזה היה באירופה ולא בארה"ב
07/11/2016 | 04:44
172
כי בארה"ב זה היה עולה הרבה יותר מה-75,000 דולר לערך שזה עלה (הדולר עדיין בערך 4 שקלים, נכון?). עלויות הרפואה בארה"ב מטורפות - והתוצאות אגב גרועות יותר באופן סטטיסטי ממדינות מערביות אחרות.
 
באמת טוקבקים איומים. אפשר לחשוב שהתחשק לה ללדת פג במדינה זרה (ודוברת גרמנית). גם ככה לידת פג/ית היא חוויה מאוד לא נעימה - ואת זה אני אומרת מנסיון....). הם בטח גורמים לה לרצות להישאר בשוויץ 
לצפיה ב-'הטוקבקים אכן מבאסים, וכמו כל כיכר שוק, הם מושכים אליהם אנשים'
הטוקבקים אכן מבאסים, וכמו כל כיכר שוק, הם מושכים אליהם אנשים
07/11/2016 | 21:48
1
141
צעקנים וולגריים.
בעיני זה בעיקר סיפור על נטילת סיכון לא מחושב. לפני 5 שנים, כשבכורתנו הייתה בת 12 שקלנו לנסוע נסיעה משפחתית לחו"ל לכבוד בת המצווה, הייתי בהריון באותו זמן. בדקתי את העניין לעומק, והגעתי למסקנה שזה ריסקי. ואגב, בשלוש הלידות הקודמות ילדתי בול בתל"מ, ולא הייתה לי היסטוריה של צירים מוקדמים וכו', ובכל זאת, נראה לי מעשה לא אחראי. החלטנו לטוס אחרי הלידה. אגב, באותו הריון ילדתי בשבוע 34 בעקבות ירידת מים, כשכאמור, כל ההריונות הקודמים הסתיימו במועד. אף פעם אי אפשר לדעת.
אני מבינה שהיא בסיטואציה לא נעימה, אבל לומר לך שבמצב כזה נכון לפנות לציבור ולבקש מימון? לא יודעת.... מה זה שונה מכל אדם אחר שנכנס לחובות שלא בטובתו?
לצפיה ב-'מסכימה איתך זה לגמרי לקיחת סיכון לטוס בהריון'
מסכימה איתך זה לגמרי לקיחת סיכון לטוס בהריון
08/11/2016 | 08:59
93
אני לא טסתי בהריונות שלי, פחדתי מאוד. החלטה שלי ואני שלמה איתה.
אם הייתי טסה ברור שלא הייתי עושה ביטוח בסיסי והייתי מנסה לכסות את עצמי לכל מקרה שיקרה.
לא הייתי פונה לציבור שיממן לי אשפוז שכזה. כמו שכתבת, לא שונה מכל אדם אחר שנכנס לחובות.
לצפיה ב-'חייבת להודות שעל אף הוולגריות אני מסכימה עם הטוקבקיסטים'
חייבת להודות שעל אף הוולגריות אני מסכימה עם הטוקבקיסטים
07/11/2016 | 22:59
3
146
אישה שטסה בהריון מתקדם צריכה להיות מודעת לסיכונים שהיא נוטלת על עצמה ועל בני משפחתה.
לצפיה ב-'לא כתוב בכתבה באיזה שבוע היא טסה'
לא כתוב בכתבה באיזה שבוע היא טסה
08/11/2016 | 07:24
2
111
כתוב שהיא היתה מאושפזת זמן ממושך לפני הלידה (שהיתה בשבוע 34). אז אין לדעת
 
מאיזה שבוע לדעתך זה נחשב "הריון מתקדם"? (שואלת ברצינות, לא כדי להתריס. מנסה לחשוב איפה עובר הגבול הזה. נדמה לי שאם חברת התעופה מוכנה להטיס אז זה מרגיש "לא מוגזם")
לצפיה ב-'אם היא הייתה צריכה להביא אישור מהרופא'
אם היא הייתה צריכה להביא אישור מהרופא
08/11/2016 | 13:42
107
אז כנראה שהיה שבוע מספיק מתקדם.
 
לצפיה ב-'מבחינתי - גיל החיות, שזה סביב שבוע 23-24 ברוב המדינות'
מבחינתי - גיל החיות, שזה סביב שבוע 23-24 ברוב המדינות
08/11/2016 | 20:12
135
לפני כן, אם חס וחלילה קורה משהו, זו הפלה.
ואז האישה מאושפזת מספר ימים וזהו, וזה אמור להיות מכוסה ע"י כל ביטוח סביר.
מעבר לגבול החיות מדובר על לידת פג או שמירת הריון באישפוז ארוך וזה סיכון כלכלי מטורף, בדיוק כמו שהודגם בכתבה.
לצפיה ב-'מחסור בנוגדני IGA'
מחסור בנוגדני IGA
07/11/2016 | 04:51
2
170
חזרו בדיקות הדם של הילדה שהיתה חולה. הבשורות הטובות הן שאין לה צליאק  (לא שצליאק זה סוף העולם. אבל בתור אחת שיש לה - זה גם לא כזה שוס). 
 
מה שכן יש לה רמה נמוכה של נוגדני IGA שעשויים להעיד על מערכת חיסונית ירודה, ראו למשל
 
מאחר שאין מה לעשות בנושא, החלטתי לא לדאוג.... יצא למי מכן אי פעם לשמוע על כזה דבר?
לצפיה ב-'ואוו...איזה קטע '
ואוו...איזה קטע
17/11/2016 | 23:29
1
30
היה בדיוק כך, לבת של חברה בזמנו היתה בגיל גן חובה. לא עשו כלום מעבר למעקב.
לאחר כמה שנים (היום) מצאו שיש לה צליאק. הילדה בת 10 אוטוטו.
 
 
 
לצפיה ב-'מעניין - תודה!'
מעניין - תודה!
21/11/2016 | 22:52
6
אותה בדיקת דם בדיוק שללה צליאק, אבל טוב לדעת. אולי זה עוד יבוא

חם בפורומים של תפוז

במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל
ארגון גני הילדים הפרטיים
ליאת גורדון  -עורכת דין
ליאת גורדון - עורכת דין
פורום גני ילדים
פורום גני ילדים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ