לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1349313,493 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'לאור העובדה שהפורום במצב של מוות קליני.... '
לאור העובדה שהפורום במצב של מוות קליני....
15/11/2017 | 18:35
4
121
רק רציתי לחלוק שאני בעיקר בפורום 2580 הסמוך כי בו עוד יש קצת חיים
 
כמובן שאשמח להגיב ולהשתתף גם פה במידה ויהיו דיונים.
 
אה - ועלינו לשני חתולים-יורשים למנוח. 
לצפיה ב-'2580? מה זה? '
2580? מה זה?
15/11/2017 | 22:24
1
87
זה שם הפורום?
לצפיה ב-'אה - לא. זה המספר שבו נגמר ה URL שלו'
אה - לא. זה המספר שבו נגמר ה URL שלו
16/11/2017 | 04:07
95
כמו שהפורום הזה ה URL שלו נגמר ב-973.
 
הוא נקרא "פורום ישראלים בארה"ב" והוא פורום חברתי שבו אנשים מבוגרים מקשקשים (כלומר - הוא לא פורום אינפורמטיבי שעוסק בשאלות רילוקיישן/הגירה)
 
לדעתי חלק מהכותבים בו הם ישראלים שהתגורר בעבר בארה"ב וחזרו לארץ. אבל - בכל מקרה - אין שם שום דרישה בעניין הדומיסיל. מי שבא/ה ברוך הבא/ה.
לצפיה ב-' אין פורום שמתאים לכל שורדות הפורום?היינו עוברות יחד '
אין פורום שמתאים לכל שורדות הפורום?היינו עוברות יחד
17/11/2017 | 17:59
1
30
גם אני אשמח אם יהיו עוד דיונים פה. לצערי כבר ממש אין.
מזל טוב לחתולים החדשים
לצפיה ב-'אני לא מכירה אחד כזה... אבל אשמח להצטרף לאחד חדש עבורי'
אני לא מכירה אחד כזה... אבל אשמח להצטרף לאחד חדש עבורי
17/11/2017 | 20:24
24
אם מישהי אחרת פה מכירה. אני לא מאוד בררנית , הדרישות הצנועות שלי הן:
 
1) לא פייסבוק
2) שיש בו כמה כותבות/כותבים פעילים
3) אחד שלא מרוכז בילדים
 
תודה על הברכות!! אני מקווה להעלות תמונה של הצמד-חמד בקרוב - הם עושים הרבה שמח. הוא מהזן הג'ינג'י אבל בעל אופי של סטלן (ממש לא "אופי ג'ינג'י")
לצפיה ב-'טיפול מדהים מרגיע לנשים בהריון'
טיפול מדהים מרגיע לנשים בהריון
14/11/2017 | 09:46
43
שמי נועה מטפלת בשיטת עוצמת הרכות מדהים לנשים בהריון ואחרי לידה נענוע הגוף בקצב לב העובר - יוצר חיבור מופלא בין האם לתינוק
נייד: 050-4269694
 
לצפיה ב-'אני בהריון ואשמח אם אפשר לקבל המלצה למשאבת הנקה...תודה'
אני בהריון ואשמח אם אפשר לקבל המלצה למשאבת הנקה...תודה
07/11/2017 | 12:05
3
29
לצפיה ב-'חסרים פרטים כדי להמליץ לך'
חסרים פרטים כדי להמליץ לך
08/11/2017 | 18:16
1
76
לשם מה את רוכשת משאבה?
כמה תשתמשי בה? האם לצורך חזרה לעבודה או לשאיבות מדי פעם?
 
את מוזמנת גם לפורום הנקה.
לצפיה ב-' ומוסיפה'
ומוסיפה
09/11/2017 | 02:19
192
בעיני קצת קשה לקנות משאבה בלי לנסות אותה. לכל אחת יש העדפה שונה. 
 
מאחלת לך שההנקה תצלח ושלא תיאלצי לשאוב כלל 
לצפיה ב-'זה מאוד אישי, אני התחברתי מאוד למדלה פאמפ אין סטייל'
זה מאוד אישי, אני התחברתי מאוד למדלה פאמפ אין סטייל
12/11/2017 | 18:51
54
אם את מתכוונת לשאוב- ממליצה להזמין חזיית שאיבה שמתאימה לשאיבה דו צדדית ואז זה ממש נוח והידיים חופשיות. כותבת להזמין כי הבנתי שזה ממש יקר בארץ לעומת בחו"ל.
לצפיה ב-'יש כאן נשים שבני הזוג שלהן נכחו בלידה?'
יש כאן נשים שבני הזוג שלהן נכחו בלידה?
06/11/2017 | 18:07
3
167
הי,
יש כאן נשים שבני הזוג שלהם נכחו בלידת ילדיהם בשנה האחרונה?
אולי אתן מכירות אבות כאלה?  
אני עורכת מחקר אודות החוויות של אבות שנכחו בלידה ואשמח אם תוכלו להעביר את השאלון לאנשים המתאימים (כל סוגי לידות רלוונטיים). הסודיות מובטחת!
לאבות יש תפקיד חשוב בלידה, אך חוויותהם כמעט ולא נחקרו. עזרו לנו להעמיק את הידע בתחום הזה!

הקישור לשאלון: goo.gl/9R3GZo
(יש להעתיק את הקישור ולהדביק בשורת הכתובת בדפדפן)

במידה והפסקתם את המענה לשאלון לפני סיומו, פתיחת הלינק באותו מחשב/טלפון נייד תחזיר אתכם לנקודה שבה עצרתם.
תודה!
לצפיה ב-'לא הרבה... אבל בכל מקרה'
לא הרבה... אבל בכל מקרה
06/11/2017 | 20:08
1
143
למען גילוי נאות, זה יעזור אם תסבירי מטעם מי את עורכת את המחקר.
 
שיהיה בהצלחה!!
לצפיה ב-'המחקר נערך בבר אילן'
המחקר נערך בבר אילן
08/11/2017 | 12:46
75
המחקר נערך בבית הספר לעבודה סוציאלית בבר אילן
לצפיה ב-'המחקר נערך בבית הספר לעבודה סוציאלית בבר אילן'
המחקר נערך בבית הספר לעבודה סוציאלית בבר אילן
08/11/2017 | 12:44
19
לצפיה ב-'הטבות למשפחות ברוכות הילדים'
הטבות למשפחות ברוכות הילדים
08/11/2017 | 11:24
51
אשמח לשתף אתכן אמהות ברוכות ילדים (4 ויותר) שיש קבוצת פייסבוק מקסימה וייחודית שמפרסמת המון הטבות והנחות למשפחות בתחומים שונים. בנוסף ניתן שם לשתף ולהתייעץ בהמון נושאים ואתגרים משותפים. 
למי שעוד לא מכירה, ממליצה בחום להצטרף ולהתרשם.
מוזמנות בשמחה : https://www.facebook.com/groups/1256170191095990/
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
02/11/2017 | 22:07
10
31
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
02/11/2017 | 22:09
7
66
לצפיה ב-'תכירו את סופי (Sophie) '
תכירו את סופי (Sophie)
05/11/2017 | 04:05
3
222
היא הגיעה עם השם הזה - לא בחרנו אותו. אחרי שסיימנו עם החתול נשמה ז"ל - זה היה במרפאה וטרינרית שנמצאת בתוך חנות חיות גדולה (זו חנות רשת). בצד השני של החנות יש אזור עם גורים וחתולים לאימוץ - החנות מקצה שטח למקלט חיות שכזה - זה לא קשור מסחרית לחנות. 
 
אז החלטנו "רק ללכת להציץ" וככה חזרנו הביתה עם סופי. 
 
אני עדיין עצובה מאוד מאוד על המנוח. וממה שהתרשמתי עד כה סופי לא מגרדת לו את קצה השפם מבחינת אופי. מצד שני היא די גורה (משהו כמו בת 15 שבועות).  מצד שלישי פרווה ארוכה ונעימה כמו שהיתה לו לא תצמח לה אף פעם. מצד רביעי היא עושה לילדות שמח - אז שיהיה. 
 
זה הדבר הטוב היחיד שקרה השבוע. חוץ מזה החתול האהוב מת, ואב של חברים מבי"ס של הילדות הואשם השבוע בהתקנת מצלמות נסתרות בשירותים/חדר ההלבשה של חוג התעמלות הקרקע שלהן. מדובר באב שהיה עקר-בית במשרה מלאה ובילה מדי יום שעות עם ילדים, כולל שלנו. הוא גם היה המדריך בקבוצת צופים בנים (eagle scout) 
 
 
לצפיה ב-'מהממת תתחדשו '
מהממת תתחדשו
05/11/2017 | 07:21
97
 על החתול האהוב
 על האבא של חברים, נקרא סיפור נוראי ביותר
לצפיה ב-'ברוכה הבאה לפורום סופי'
ברוכה הבאה לפורום סופי
05/11/2017 | 08:53
96
היא נראית חמודה מאוד ואני בטוחה שעוד תגלו את האופי שלה.
איזה באסה לגבי האבא הזה.
לצפיה ב-'תודה. בינתיים סופי והכלבה עובדות על מערכת היחסים שלהן'
תודה. בינתיים סופי והכלבה עובדות על מערכת היחסים שלהן
07/11/2017 | 00:28
106
נראה מבטיח. סופי עוד גורה יחסית. והיה פה קריר בסוף השבוע - אז היא נהנתה להתכרבל/להתנמנם קצת עם הכלבה הענקית והחמימה. 
 
הכלבה היתה עדינה וחברותית וליקקה אותה לא מעט (בעיקר מתחת לזנב , אבל סופי לא התלוננה...). רק למרבה הצער נמאס לכלבה די מהר והיא זזה משם. 
לצפיה ב-'שבוע עמוס ומוצלח'
שבוע עמוס ומוצלח
05/11/2017 | 07:24
2
139
חיי החברה של הבן הקטן התחילו להיות עמוסים ומוצלחים. אירחנו פעמיים ודחיתי התארחות לשבוע הזה אחרי שלא נשארו ימים פנויים שבוע שעבר. מאחלת לו שימשיך ככה. 
דייט זוגי מוצלח
למדתי לשחרר, להגיב בעדינות שישמעו אותי ולא את הכעס שבתוכי. מקוה להמשיך ככה.
מפגש משפחתי מוצלח ביותר.
אירוח של ההורים של האיש שהיה מוצלח מאוד.
דייט עם חברה שכלל קניות (לפחות הפעם לא בגדים) מוצלחות וזמן איכות משובח.
לצפיה ב-'סקרנית - מה קניתן?'
סקרנית - מה קניתן?
06/11/2017 | 06:01
1
87
ספרי, שנהנה באופן שילוחי....
לצפיה ב-'קנינו ב...'
קנינו ב...
06/11/2017 | 07:17
127
איקאה .
מלא זמן לא הייתי שם ואף פעם לא עם חברה הסתובבנו באזור של אביזרים לבית ולמטבח. קניתי מלא סלסלות, קופסאות וכד' ועשיתי סדר מחדש למטבח (אחרי שנתיים לא הייתי מרוצה מהסידור הקיים) וסידרתי מגרות בחדרי אמבטיה כי הכל היה מבולגן.
בדייט הבא נבלה כנראה בקניון כי החורף מגיע וצריכה לחדש בגדים בארון.
 
העיקר זה החברה בשבילי כי זו חברה טובה שאנחנו מבלות כמעט כל שישי ביחד ונהנות מאוד. היא לימדה אותי להנות מקניות בקניון שהיו שנואות עליי והוכחתי לעצמי לפני חודש שבלעדיה אני עדיין לא נהנית .
לצפיה ב-'התחיל בסדר נגמר לא משהו'
התחיל בסדר נגמר לא משהו
05/11/2017 | 08:58
1
170
בתחילת השבוע בעבודה קרסתי תחת הר הדדליינים הבלתי נגמרים, עד שהודעתי שאני פשוט לא מתכוונת לעמוד באחד מהם ומוציאה את עצמי מזה. בתגובה קיבלתי הארכה לא צפויה של שלושה ימים שאיפשרה לי לעמוד בו, לפעמים יש הפתעות נעימות. גם בפרוייקט אחר, שנדמה שקרס למרות המון עבודה שהושקעה בו, פתאום אולי יש חבל הצלה.
מצד שני, היורש היה אמור לנסוע אתמול לשליחות בחו"ל, כשביום ששי בת הזוג שלו לשליחות הודיעה פתאום שאיבדה את הדרכון עם הויזה שלה, ובאופן בלתי צפוי כל השליחות בוטלה (או נדחתה). כואב הלב לראות אותו הולך הבוקר לביה"ס בדיכאון ואכזבה עמוקים במקום להיות על המטוס. יום עסל יום בסל.
לצפיה ב-'איזה כיף כשדד ליין מוארך. אפשר לנשום....'
איזה כיף כשדד ליין מוארך. אפשר לנשום....
07/11/2017 | 00:10
83
בן כמה היורש? נשמע מבאס וחסר אחריות מטעם בת הזוג שלו
לצפיה ב-' אירוח בתחום ניידות - ביטוח לאומי '
אירוח בתחום ניידות - ביטוח לאומי
30/10/2017 | 15:33
4
22

מחר בשעה 09:30 תתארח בפורום ביטוח לאומי- סיוע הגב' טליה ליאור, מרכזת תחום ניידות בביטוח הלאומי, משרד ראשי ירושלים.
תוכלו לשאול אותה על הזכאות לגמלת ניידות, מה קורה בגיל פרישה ועוד.
 
אתם מוזמנים עכשיו להעלות את שאלותיכם בשרשור האירוח 
 
 
לצפיה ב-' הידעתן איך אומרים "טוטאל לוס" בעברית תקנית?'
הידעתן איך אומרים "טוטאל לוס" בעברית תקנית?
30/10/2017 | 17:42
3
132
ברגע זה גיליתי...
לצפיה ב-'ככה השארת אותנו?'
ככה השארת אותנו?
31/10/2017 | 15:35
2
96
להוטות למידע החיוני הזה
 
חיסכי לנו את הגיגול וגלי לנו: איך אומרים טוטאל לוס בעברית תקנית?
לצפיה ב-'שמחה שחיכיתי כי מסתבר שטעיתי....'
שמחה שחיכיתי כי מסתבר שטעיתי....
31/10/2017 | 16:01
1
161
היתה כתבה ב YNET על איזו הונאת ענק שנחשפה עם רכבי ליסינג שהיו במצב של "אובדן כהלכה" ובכל זאת נמכרו אחר כך. אז חשבתי ש"אובדן כהלכה" = טוטאל לוס
 
אבל החלטתי לבדוק ומסתבר שלא כך... שטוטאל לוס = "אובדן מוחלט".  וש"אובדן כהלכה" = "כמעט טוטאל לוס, אבל לא".  הנה כך:
 
לצפיה ב-'החכמתי'
החכמתי
31/10/2017 | 22:15
4
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
27/10/2017 | 20:43
24
26
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
27/10/2017 | 20:45
2
60
לצפיה ב-'מפגש אצל חברים בשבת'
מפגש אצל חברים בשבת
30/10/2017 | 08:53
74
היה מוצלח מאוד וכייף גדול.
טקס בבית ספר מרגש מאוד.
שישי של בישולים ואפייה. אוהבת לעבוד במטבח .
לצפיה ב-'חיים בארגזים רגע לפני מעבר דירה'
חיים בארגזים רגע לפני מעבר דירה
30/10/2017 | 17:32
97
בלגן ולחץ אבל רואים את הסוף .
 
האמצעי שיחק יפה במשחק כדורגל של החוג ועשה הרבה נחת (הוא יותר לכיוון של אדריכל/ יוצר בפיסול פלסטי לכן זה מאוד הפתיע אותנו). והעיקר שנהנה.
לצפיה ב-' סרטן (לימפומה) בקיבה '
סרטן (לימפומה) בקיבה
28/10/2017 | 00:55
18
196
עכשיו יש לנו אבחנה מוטרינר פנימאי/מומחה.
 
אחרי אולטרא סאונד וצילום רנטגן זריז (מעולם לא הוצאתי כל כך הרבה כסף בכל כך מעט דקות ....), היתה לנו ביד אבחנה - וקיבלנו שיחת סוף מסלול . המצב כה חמור שלפחות נחסכו מאיתנו וממנו בדיקות יקרות/ קשות יותר עם הרדמה וכאלה - שממילא אני לא בטוחה שהייתי עושה (היה לנו גבול של כמה כסף להוציא על זה).
 
הגרגרן (תרתי משמע, למרות שעכשיו הוא כבר לא כל כך אוכל) -  איתנו כבר 4 שנים. חשבנו שהוא בן 5 בערך - כי הוא הוערך כבן שנה כשהגיע אלינו - אבל השבוע הוא הוערך כבן 7 [מסתבר בסביבות גיל 7 העיניים מתחילות להאפיר וזה אבן דרך בהערכה]
 
המומחה העריך שיש לו פחות מחודש להיות עימנו והגיש לי בתנועה זריזה ומיומנת את קופסת הטישואים שעל השולחן.... שאלתי אם זה אומר שזה הוא פשוט ייפול וימות והוא אמר שלא, אלא שבעוד פחות מחודש "יהיה צריך לעזור לו".  לא שאלתי איך יודעים מתי כי הצער הוציא ממני את הפוקוס... לקחתי כמה תרופות להקל עליו (נגד בחילה, סטרואידים ופרילוזק), ארזתי את בן הבית הפרוותי המגרגר האהוב, והלכתי הביתה יחד איתו.  
 
ומאז - כמו בביתני התינוקות - הילדות ואני מייללות בהפסקות.
 
החתול דווקא נראה יותר טוב - בעזרת התרופות הוא שוב אוכל, הפסיק להקיא, ונראה יותר נינוח. מה שכמעט עושה את זה יותר קשה - כי זה הכל ב"כאילו" ולזמן קצר. למותר לציין שכמות כזו של חיבוקין ונישוקין הוא לא קיבל מעולם. קנינו לו גם אוכל חתולים מושחת ויוקרתי - גם כדי להתגבר על חוסר התיאבון וגם כי בתור נידון למוות - מגיע לו....
 
לצפיה ב-'אוי עצוב כל כך...החיות האלה הם בני משפחה לגמרי'
אוי עצוב כל כך...החיות האלה הם בני משפחה לגמרי
28/10/2017 | 03:31
1
118
וזה כל כך עצוב לראות בן משפחה גוסס
חיבוק ענקי
לצפיה ב-'תודה! אכן לגמרי בן משפחה '
תודה! אכן לגמרי בן משפחה
30/10/2017 | 01:14
53
בשמחות, בעצב, ביום יום - בכלל. מלווה אותנו מחדר לחדר (כולל לשירותים - הוא לא אוהב להפסיד כלום )
לצפיה ב-'קורע לב '
קורע לב
28/10/2017 | 10:37
1
122
השניים שלנו איתנו מאז שהם גורים, כבר 8 שנים. על החתול כבר מתחילים לראות שהוא התבגר. לכשנצטרך להיפרד ממנו (מכל אחד מהם בעצם) נראה לי שארגז של טישיוז לא יספיק לנו.
 
מישהי כתבה פעם באיזה פורום שהיא היתה ילדה כשהוריה נאלצו להרדים את הכלב. זה נחקק בזכרונה כי הוטרינר היה איתו במרפסת להזריק לו, וההורים שלה ישבו על הספה ביחד ומיררו בבכי. משהו בדימוי הזה נכנס לי ללב, אולי בגלל שאני רואה אותנו ככה בעוד (אני מקווה שהרבה) שנים. נתתם לו 4 שנים טובות, ואת עושה מה שצריך בשביל להקל עליו לקראת הסוף. כואב
 
לצפיה ב-'אני אהיה כמו האמא של ההיא'
אני אהיה כמו האמא של ההיא
30/10/2017 | 01:15
96
בן זוגי לא. כבר יצא לי השבוע לבכות ליד הילדות כמה פעמים - והן ממש לא רגילות. 
לצפיה ב-'מסכן קטן, זה שובר את הלב '
מסכן קטן, זה שובר את הלב
28/10/2017 | 12:07
1
126
כמה קשה הידיעה שצריך להפרד וההחלטה להפרד קצת קודם על מנת לחסוך סבל היא לא פשוטה.
לפני 5 שנים נפרדנו כך מחתולנו האהוב שהיה איתנו 15 שנה,,אבל הידיעה על המוות הצפוי (סרטן ריאות מתקדם) והפרידה היו קצרים ונמשכו יום יומיים וכך חסכו לנו חלק מהסבל (אך לא את צער הפרידה והגעגועים אליו).

כל חתול או כלב אהוב כאשר לוקחים אותו להיות חלק ממשפחתנו - ברור שילך מאיתנו ונצטרך להפרד, עקב תוחלת החיים היחסית קצרה שלהם לעומת זו שלנו, אבל 5 שנים זה באמת לא הרבה ולא מספיק וזה מוקדם מדי.

בטוחה שהוא יהיה מלוטף מחובק ואהוב עד יומו האחרון
ליבי אתכם.
לצפיה ב-'גם אצלנו חלון הזמן מרגיש הולך ומתקצר '
גם אצלנו חלון הזמן מרגיש הולך ומתקצר
30/10/2017 | 01:54
80
ה"התאוששות" ארכה בערך 24 שעות, ומאז הוא שוב הפסיק לאכול כמעט לגמרי, ובין לבין הוא מקיא קיא דמי (או יותר נכון - מנסה להקיא - כי אין לו הרבה מה להקיא)
 
הוא ממשיך להיות ידידותי ומתלטף להפליא, וגם הולך על רגליו - יוצא לגינה וחוזר.  אז לבנו עדיין לא נותן לנו להיפרד. מקווים שלא ניתן לו לסבול מדי (מנסים לא להיות אגואיסטים)
 
בינתיים הילדות ביקשו לראות חתולים חלופיים אז עשינו סיבוב מקלטי חיות היום "על יבש". אף אחד לא נראה לנו אפילו אטרקטיבי. 
 
מצד שני זה מאוד נדיר בארה"ב שחתול "רחוב" מופיע לך בחצר, אז אם נסמוך על זה - לא נגיע רחוק...
לצפיה ב-'ממש כואב הלב'
ממש כואב הלב
29/10/2017 | 22:15
10
74
לצערי, גם אני עברתי משהו דומה עם הכלבה שלי לפני בערך ארבע שנים ואני רוצה להגיד לך שהרופאים אף פעם לא יכולים לנבא מתי מגיע סופה של החיה (ואת זה גם אמר לי אחד מה וטרינרים). ברשותך, אשתף אותך בקצרה בסיפור שלי. אצלי הכלבה גם בקושי אכלה וגם התחילה לרייר, התנפחו לה השפתיים וכו׳. לקחנו אותה לרופאה מומחית שהיתה אנטיפאתית נוראית ולאחר מספר בדיקות קבעה שיש לה סרטן באזור הפה. ולא, לי היא לא הגישה טישו, אלא ישר סיפרה לי שיש לה משפחה מישראל.... כן, חסרת טקט. היא טרחה לציין שנשארו לכלבה עד ארבעה חודשים לחיות וכמובן שאצטרך להרדים אותה. חזרתי הביתה שבורה ובוכה! הלכתי לעוד רופא להתייעצות שאמר לי שאף אחד לא יכול לנבא דבר כזה, אבל נכון, מצבה לא מזהיר. גם לי הוא נתן סטרואידים. הכלבה, בעזרת הסטרואידים, הרגישה יותר טוב ואכלה ותיפקדה. היא לא סבלה. עברו ארבעה חודשים ועוד ארבעה חודשים, ועוד הרבה חודשים עד שיום אחד, כשנה וחצי לאחר האבחנה, מצאתי אותה מתה על הכרית שלה. היא פשוט מתה בלילה מתוך שינה. אז אני אומרת שלא תמיד צריך להקשיב לרופאים ויכול מעוד להיות שבעזרת הכדורים הוא לא יסבול ויוכל לחיות עוד קצת. תהיו חזקים ותשמרו על אופטימיות! שולחת הרבה חיבוקים!
לצפיה ב-'תודה רבה על העידוד'
תודה רבה על העידוד
30/10/2017 | 02:01
9
80
אנחנו בהחלט לא מזדרזים "להרדים" אותו. נהפוך הוא...
 
אצלנו יש מצב רקע של ירידה דרמטית במשקל (בשיאו הוא שקל 17 וחצי פאונד - זה חתול גדול.  כיום לדעתי הוא "בול" ב-10 - וכל זה תוך חצי שנה בערך), והקאות. הוא מרגיש כמו "חתול הולך ונעלם".
 
ולצערי אנחנו לא מצליחים עכשיו להכניס בו את התרופות השונות כי הוא לא אוכל כלום. מודה שלא קנינו "אקדח גלולות" שיורה לו את זה לגרון כי גם ככה הוא מקיא ומסכן. 
 
בכל מקרה - מה שבטוח בטוח - הוא כל הזמן מחובק פה על ידי מישהו. והאמת היא שלדעתי הוא עוד יותר "נצמד" מכרגיל. כלומר - הוא גם ככה חתול חברותי מאוד לבני הבית. אבל עכשיו הוא נותר תחושה של "אל תשאירו אותי לבד!" אז אנחנו משתדלים שלא....
לצפיה ב-'היה לנו אותו הדבר בדיוק'
היה לנו אותו הדבר בדיוק
31/10/2017 | 11:28
8
80
רק החתול היה בן 15. הוטרינר שלנו טען שלא מרדימים חיה שיש לה מספיק שמחת חיים להתלטף. בהתחלה לא הבנתי את זה, אבל המצב של החתול התדרדר לאט, ובשלב מסוים התחלתי להבין שהדברים לא היו גרועים "כרגיל" אלא יותר מזה. היו לנו טקסי בוקר שהוא היה אוהב לעשות, ולהתחבק, ויום אחד הוא נראה כאילו אין לו חשק אפילו לזה. הכנתי את הילדים שאם זה לא ישתפר אחה"צ למחרת נלך לוטרינר ואולי נרדים אותו. באותו היום בצהריים הילדים הגיעו מבית הספר והוא הלך לקערת האוכל ובדרך נפל ומת. ההדרדרות היתה די איטית, ובמשך בערך שנתיים הוא אבד שליטה על הסוגרים וגם התקשה באכילה, ובסוף הוא היה רזה כמו דג זהב. מצד שני, הוא היה חתול מאד אהוב, והוא ממש נהנה שלוקחים אותו על הידיים כמו תינוק והרגשנו שאנחנו מאד משמחים אותו בפינוקים האלה.
 
לילדים זה היה מאד טראומטי (הם היו לבד איתו בבית ולמרות שידעו שזה יכול לקרות מאד נבהלו) אבל בסופו של דבר הרגשנו טוב עם עצמנו שלא הרדמנו אותו ושלא עשינו את ההחלטה. אחר כך גם לחתולה שלנו היה משהו דומה. בדיעבד, במקרה שלה אולי היה כדאי להרדים כמה ימים לפני שנפטרה בבית. בכל מקרה, כמו שכתבו לך, הוטרינר לא ידע בדיוק לומר מתי זה יקרה ואם היינו מרדימים את החתול כשההדרדרות התחילה היינו מאבדים שנתיים שלמות שאני לא חושבת שהוא סבל בהן, אלא להפך.
 
בקשר לילדים, מה שמאד עזר לנו זה לחשוב שאמנם אנחנו לא החלטנו להביא לעולם את החתול הזה, אבל עשינו בשבילו את המרב - אהבנו אותו במשך שנים רבות, לא חסכנו עליו כספים או מאמצים, ובאמת שלא היה משהו שחסכנו ממנו. אני לא חושבת שיש הרבה אנשים שיש להם חיים כאלה, שבהם הם אהובים מינקותם ועד זקנתם ללא תנאים ומטופלים כך. לא יכולנו למנוע את זה שהחתול ימות, אבל כל מה שהיה באמצע, בין שמצאנו אותו בגיל 3 ימים לבין מותו בגיל 15, היה באחריות שלנו ועשינו אותו מאושר - הוא היה במיוחד כרוך אחרי הילדים ובמיוחד כשהיו תינוקות קטנים. זה מאד עזר לילדים לחזור על זה שוב ושוב (הם היו בגילאי יסודי).
לצפיה ב-'תודה. אצלנו הכל נגמר '
תודה. אצלנו הכל נגמר
03/11/2017 | 06:37
7
101
ההידרדרות היתה מהירה ומלווה בסבל רב. החתול לא התקרב לקערת האוכל שלו כבר שבועות - למעט יום אחד שבו הצלחנו לתת לו תרופה נגד בחילה.  וכל נסיון שלו לאכול טיפה (היישר מהיד של המאכיל המשדל ורק נקניק פסטרמה הכי טעים בעולם) הוביל תוך דקות להקאה חריפה כזו שבה כל הגוף מתכווץ ויוצא קיא דמי וקצף לסירוגין... הוא גם לא זז כמעט.
 
אמש, לקחנו אותו למרפאה להמתת חסד. הם היו נחמדים ונעימים (זו לא המרפאה הרגילה שלנו - אלא אחת קרובה לבית). פרשו לו שמיכת פליז על השולחן מתכת הקר שיהיה לו נעים. פתחו לו וריד ואז נתנו לנו את כל הזמן שבעולם להתחבק איתו מה שעשיתי במשך איזו שעה. גזרנו לו קצת פרווה למזכרת לילדות (שברגע האמת החליטו לא לבוא). הוא היה מבסוט מתשומת הלב והחיבוקים. שכב על השמיכה ועצם עיניים בהנאה. ורק אז פתאום היה כל כך נראה לעין כל כך בבירור עד כמה הוא היה כבר לגמרי עור ועצמות שכמעט קופצות החוצה.... (מדובר בחתול עם שיער ארוך מאוד)
 
כמובן שאני כמעט ולא הצלחתי להפסיק לבכות. אבל השתדלתי לא לשדר עצבנות לחתול. 
 
אנשי המרפאה הסכימו שזו החלטה נבונה, ועם זאת נתנו לנו הזדמנות להתחרט. 
 
ביקשו שנקרא להם כשאנחנו מוכנים (יש שם הרבה חדרים במקביל). אז בסוף קראנו  והם חזרו
 
זה הולך בשני שלבים. בשלב הראשון הכניסו לו לווין פלו רק חומר הרדמה/טשטוש (פרופופול) והוא נרדם תוך 30 שניות תוך כדי שהוא מחובק...
 
השלב השני הוא החומר שממית אותו. אלא שאני ביקשתי לברוח מהחדר אחרי שלב הפרופופול. אני בטוחה שהוא סלח לי כי בשלב הזה הוא כבר ישן.   ה-  נשאר עוד 30 שניות כי היה צורך לחתום שוב כל על ההסכמה לפני השלב הזה
 
וזהו. נגמר. נגאל מייסוריו. היה קשה לצפות בו מתייסר ומקיא, ולא אוכל. הוא כבר כמעט נעלם לגמרי.
 
מקדישה לו את אחד השירים הכי עצובים בשפה העברית, אבל בביצוע המקורי וההרבה פחות ידוע של ששי קשת
 
 
נוח בשלום על משכבך חתול אהוב. זכינו בכך שבחרת להתייצב אצלנו בגינה לפני 4 וחצי שנים - נעמת לנו מאוד (לכלבה אולי פחות - הרבה כאפות היא חטפה ממך כשעוד היית בריא. אבל nobody's perfect). מקווה שיחזור לך התאבון בשדות הציד הנצחיים של החתולים.
 
<ספוילר: יש כבר יורשת עכשיו. אבל זה בהודעה אחרת>
לצפיה ב-'מסכן קטן'
מסכן קטן
03/11/2017 | 15:18
76
אני ממש בוכה פה מול המסך.
איזו חוויה קשה, ובתוכה בצד הקושי והעצב גם הרבה רגעים של חסד, אהבה, חמלה ורוך שיזכרו.
לצפיה ב-' רק עכשיו ראיתי....'
רק עכשיו ראיתי....
03/11/2017 | 20:12
2
56
עצוב.
אנשי המרפאה נקראים כאנשים רגישים. 
<מעניין אם את כל השלביות של המתת החסד לחיות עושים גם בארץ באותו תהליך....>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
03/11/2017 | 22:37
1
77
הם היו 100% במרפאה באמת. למשל, הציעו לשלם לפני הביצוע כך שלא צריך לשלם כשממררים בבכי אלא אפשר להימלט משם בשניה שנגמר.  הם הביאו לי מים (הבאתי חבילת ענק של טישואים איתי מהבית אבל הם ציינו שיש להם עוד). הם היו תומכים אבל לא לוחצים. הם גם אמרו שיש אנשים שמבקשים רק "לפתוח וריד" לחיה ואז ללכת איתה הביתה להתחבק עוד ולחשוב ונגיד, לחזור אחרי כמה שעות או למחרת בשביל הביצוע - והציעו את זה כאופציה באותו המחיר.
 
הם הציעו מספריים ושקית עם ריצ' רצ' כדי לגזור ממנו פרווה למזכרת (הבאנו מהבית)
 
לבסוף, הם שאלו אם רוצים שהם לא יחזירו לנו את הכלוב-נשיאה שלו כדי שלא ייחמץ לבבנו ללכת אחר כך הביתה עם כלוב ריק, בעיקר אם אנחנו לא מתכננים חיה נוספת. הם אמרו שיתרמו אותו למקלט לחיות ושהוא ישמש חיה אחרת/אולי יחסוך כסף לאנשים אחרים. אבל לקחנו אותו חזרה וגם - בדרך הביתה הוא כבר היה מלא...
 
קראתי קצת על התהליך לפני שהלכנו. היה כתוב שם שזה הסטנדרד בארה"ב, קודם הטשטוש ואז ה.... כתוב שזה נועד כדי שהחיה לא תרגיש כאב/לחץ/פאניקה כי היא כבר תהיה מורדמת/בטשטוש עמוק. בקיצור -כדי שלא יהיה טראומתי לחיה.  זה לא המון חומר הרדמה. הם אמרו לנו שזה מחזיק בערך 10 דקות.
 
במאמרים היה כתוב שלא בכל המדינות בעולם מבצעים את השלב של הטשטוש. מעניין באמת איך זה בישראל.
 
על כל פנים - הם הסבירו שאי אפשר לבצע את זה בזריקה רגילה - שחייבים "לפתוח וריד". שזה משהו שלא ידעתי. על כל פנים - כשהם שמו לו את הווין פלו זה היה מרחק 3 מטר מאיתנו בערך ולא שמעתי אותו מצייץ. אז כנראה שזה לא היה נורא מדי או שמצבו היה כבר ירוד מאוד מאוד, כי הוא לא היה חתול ביישן  - כנראה שניהם....
 
אני מאוד עצובה אבל מרגישה שזה היה הדבר הנכון בזמן הנכון. אני חושבת שהוא היה קרוב מאוד לסוף, ולהסתכל לו בעיניים אחרי שהוא הקיא דם וקצף בלי אוכל בפנים 3 פעמים ברצף ב-5 דקות (מה שקרה כמה פעמים ביום) היה קשה מנשוא. הוא לא ידע לדבר. אבל העיניים שלו דיברו
לצפיה ב-'גם בישראל מרדימים לפני השלב האחרון'
גם בישראל מרדימים לפני השלב האחרון
04/11/2017 | 16:01
9
לצפיה ב-'משתתפת בצערך ומצטערת לשמוע'
משתתפת בצערך ומצטערת לשמוע
04/11/2017 | 16:00
55
אבל נשמע שזה היה הדבר הנכון בזמן הנכון.
(מתה מסקרנות לגבי היורשת)
לצפיה ב-'רק עכשיו ראיתי ונקרע לי הלב'
רק עכשיו ראיתי ונקרע לי הלב
06/11/2017 | 12:20
1
42
כמו שראית, כשמגיע הזמן פשוט יודעים... אני שוב אומרת לך שעשיתם הכי טוב שיכולתם, לא ניתן לפתור כל בעיה ולרפא כל פצע...
 
לגבי החתולה החדשה: תני לה זמן להכנס ללבכם. לפעמים הכאב מפריע. לנו הגיעה חתולה כזו אחרי עצב רב, וגילינו שהיא החתולה הכי טובת לב בעולם, אבל את הכוח השקט הזה לוקח זמן לפענח
לצפיה ב-'תודה '
תודה
06/11/2017 | 17:57
33
על התובנות המקלות. אכן - עשינו בשבילו הכי טוב שיכולנו. אני לא מרגישה אשמה, אלא רק עצובה. 
 
החתולה החדשה שקטה מאוד ודי עדינה (בייחוד לגורה אנרגטית). אני חושבת שהיא תהיה חתולת משפחה טובה - פשוט היא הגיעה בזמן עצוב....
לצפיה ב-' ליבי איתך'
ליבי איתך
30/10/2017 | 08:11
56
בילדותי היתה לנו כלבה אהובה שחלתה בסרטן. כמה קשה היה לנו להפרד ממנה. עד היום היא חקוקה בליבי. 
 
 
לצפיה ב-'שבוע מטלטל רגשית עבר עליי'
שבוע מטלטל רגשית עבר עליי
30/10/2017 | 08:50
1
156
בסופו מפגש קשה מאוד.
לשמחתי בשישי ושבת הצלחתי לשחרר את המועקה והקושי הרב.
אתמול חזרתי לשגרה, שבוע עמוס בדברים טובים.
 
לצפיה ב-'דברים טובים זה טוב '
דברים טובים זה טוב
30/10/2017 | 15:55
80
מטלטל רגשית לא כל כך טוב... אבל אני יכולה להזדהות.
לצפיה ב-'החלפת מקום עבודה??'
החלפת מקום עבודה??
26/10/2017 | 23:19
11
251
אני עובדת בפיתוח תוכנה. נמצאת באותו מקום כבר 8 שנים, שזה נדיר להייטק. אני עובדת שעות ״אמא״ שזה מ6:30 בבוקר עד 15:30 בערך במשך 4 ימים, ועוד יום אחד בשעות ״רגילות״
בגדול, טוב לי. יש לי אחלה משכורת, צוות שאני ממש נהנית לעבוד איתו ותפקיד שבגדול מעניין. זאת הסיבה שאני גם שם כל כך הרבה.
אבל לאחרונה התחילו קצת סדקים.. בעלי טוען (הוא מגייס אז יודע) שאני מרוויחה לפחות 10% פחות ממה שאני אמורה.
בנוסף למרות שהשעות שלי קבועות מאז ומעולם , הבוס שלי כל הזמן מכניס לי עקיצות, כמו כמה זה חשוב להשאר, אם אני מבקשת משהו אז הוא אומר ״שיעזור אם יהיה לי עוד יום ארוך..״ (למרות שכל הימים שלי ארוכים, אני לא עובדת פחות!) פעם אחת נאלצתי לצאת באמצע ישיבה שהתאחרה וחטפתי שטיפה. דברים כאלו יכולים לבאס אותי לכמה ימים. פעם אחת שהעיר לי על זה שדיברתי במטבח עם מישהי רבע שעה, כבר ממש נשברתי והגשתי קורות חיים לחברה אחרת, ולא התקבלתי, ונסוגתי מההחלטה לעזוב.
אני מאד מוערכת בצוות, סומכים עליי לגמרי ואני תמיד גם מחליפה את המנהל הישיר כשהוא נוסע (ואני שונאת את זה אבל עושה את זה)
אבל בגלל שעות העבודה שלי אני מרגישה שתמיד פוסחים עליי. שלמרות שאני עובדת כמו אחרים מסתכלים עליי כאילו אני עובדת מעט, שקשה לעבוד איתי כי אני לא פנויה אחהצ.. ובכל פעם שיש צ׳ופר גדול אני לא אהיה זאת שמקבלת אותו.
אבל אין מקום שהוא מושלם נכון? האם להמשיך ולקבל את החסרונות למען היתרונות? הרי לגמרי לא בטוח שבמקום החדש יהיה לי יותר טוב..
ומצד שני אני חושבת שאני נמנעת מלעבור רק בגלל פחד וגם זה לא טוב..
לצפיה ב-'עבודה '
עבודה
27/10/2017 | 01:36
1
202
אני לא מכירה אותך או את הסיטואציה באופן ישיר, אז אכתוב מה שנראה לי לאור מה שכתבת:
 
1) לדעתי הוא מרשה לעצמו לדבר אליך ככה בדיוק מכיון שהוא מרגיש שאת "חלק מהריהוט שם" כלומר - לא מחפשת עבודה אחרת ואולי בעיניו גם: אין לך מוביליות/הרבה סיכוי למצוא עבודה אחרת. זה דיבור שמשקף יחסי כוחות מסוימים
 
2) לו הייתי את הייתי מחפשת עבודה אחרת, כבר מאתמול, מכל מיני סיבות לרבות: תחושת ערך עצמית, רצון בעניין/שינוי (אני מאוד שונה ממך בקטע הזה - מה שהכי מפחיד אותי זה להיתקע במקום אחד לנצח) וחוסר קידום (מבין השורות נראה לי שלא קודמת כל הזמן הזה - הוסיפו לך עוד אחריות אבל לא קידום)
 
3) לדעתי לחפש עבודה אחרת זה לא מצב של 1 או אפס (או לחפש בקדחתנות ולרצות לעזוב או שלא). יש המון דרגי ביניים של להשאיר עיניים פקוחות, לעקוב אחרי משרות וכו'.  מן הסתם - כשכבר מועסקים אז אין לחץ. בעיני המצב הכי טוב לחפש בו עבודה או דווקא לא כשמתים לעזוב/לעוף ממקום. בנוסף - אם זה מצב שאת מתה להיחלץ מאיפשהו, זה עשוי לעבור בראיון ואז לא ירצו אותך - גם אם תנסי לעמעמם....
 
4) לגבי השכר - אם בעלך בתחום הוא כנראה יודע. אני רק יודעת שיש מחקרים כללים שמראים שנשים מסכימות לקבל שכר נמוך יותר מגברים ומעסיקים יודעים את זה
 
יש לי קולגה בתחום שלי שהצטרף אלינו לאחרונה, קיבל תואר זהה לשלי ואני יודעת שמרוויח יותר (לא כי אמר לי אלא זה אפשר לראות את הדרגה ברשת הפנימית). אז אמנם הוא הגיע מתפקיד גבוה יותר לפני כן (הוא ירד בתואר עבור המשרה - אבל התפקיד הגבוה יותר היה בחברה פיצית...), ויש לו אישה-עציץ שלא עבדה יום מימיה. אבל עדיין זה מעצבן אותי...
 
5) יש בכלל דרך שונה שלא חשבת עליה. אם את די אוהבת את העבודה הנוכחית - את יכולה להתראיין ולמצוא עבודה אחרת שמשלמת יותר, ואז לבוא עם ההצעה למעסיק הנוכחי ולהגיד להם להשוות את תנאי השכר. אז זה עושים כמובן רק אם מוכנים לתשובה של לא ואז צריך לקחת את ההצעה השניה.  זה מאוד מקובל בארה"ב
 
6) בני כמה הילדים שלך? עד מתי את מעוניינת להמשיך בשעות האלה? שואלת כי אולי אם זה אוטוטו נגמר אז גם במקום חדש כבר לא יחשבו עליו כעל זו שעובדת שעות מופחתות...(אני יודעת שזה לא נכון שאת עובדת פחות - אבל ככה מסתכלים על זה בהיי טק)
 
עד כאן תובנות חלקיות שלי - בטח יהיו לי עוד כמה
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/10/2017 | 07:13
157
הילדים שלי די קטנים, יש לי ילד בן שנתיים אז יקח עוד זמן עם השעות האלו.
אני יודעת שזה נחשב בעייתי, הרבה חברות בכלל לא מוכנות לשמוע. מעצבן כי הפוך - מישהו שמגיע ב10 או אפילו 12 לא מרים גבה.
לגבי הקידום, לא קודמתי אבל דווקא את זה אני לא מחפשת. אני מעוניינת להשאר בתפקיד פיתוח כמו שלי. לא אוהבת לנהל, וגם תפקידים אחרים לא קורצים לי. באמת שמבחינת תפקיד אני מרוצה למדי. הבוס שלי הוא היחיד שגורם לי לרצות לעזוב.
כמו שכתבת הוא מרשה לעצמו יותר מידי..
לצפיה ב-'אני אוסיף עוד קצת על מה שדבי כתבה'
אני אוסיף עוד קצת על מה שדבי כתבה
27/10/2017 | 09:10
5
174
ותסלחי לי מראש אם אני קצת בוטה
את לא אטרקטיבית בשוק בגלל שעות העבודה שלך. נכון שאת עובדת היקף שעות מדויק כמו שכתוב איפהשהוא שמשרה מלאה צריכה להיות - אבל את לא מסוגלת לתת את ה"מעבר": את האפשרות להיות נוכחת אחה"צ, את האפשרות לקבוע פגישות בעוד יום בשבוע, את האפשרות לתת שעות נוספות כשצריך. לצערי, זה הסטנדרט המקובל בתחום התוכנה, ואת לא עומדת בו. בתנאים האלה, באמת יהיה לך קשה למצוא משהו אחר, וגם הבוס שלך (שנשמע שהוא די מעריך אותך, רק היה רוצה לקבל ממך יותר, כמקובל בתחום, שוב, לצערי הבאמת רב כי הסטנדרט המקובל הוא גרוע ביותר) יודע את זה.
 
את מנוסה ואת טובה במה שאת עושה ומגיע לך יותר - יותר הערכה, יותר משכורת, אבל כדי לקבל את זה תצטרכי גם לתת קצת יותר. לשיקולך.
לצפיה ב-'מה שאת אומרת בעצם'
מה שאת אומרת בעצם
27/10/2017 | 11:16
4
178
זה שאין טעם לעבור כי הציפיות זהות בכל המקומות ואם אין לי את האפשרות ליותר, אז זה מיותר?
זה באמת ככה בכל השוק?
אגב האחרים לא עובדים יותר , אצלנו עובדים לרוב 9 שעות. פשוט השעות שלהם אחרות.
לצפיה ב-'יש לך אפשרות ליותר, הרבה יותר'
יש לך אפשרות ליותר, הרבה יותר
27/10/2017 | 12:23
2
171
אם תשני את שעות העבודה שלך. זה אפשרי, אם רוצים, גם עם פעוטות.
אם את מתעקשת על שעות העבודה הנוכחיות שלך, הסיכויים שלך ליותר קטנים למדי לדעתי.
אם בעלך מגייס הוא מן הסתם יכול לענות על שאלת ה"שוק" הרבה יותר טוב ממני.
לצפיה ב-'הדרך היחידה לשנות את השעות'
הדרך היחידה לשנות את השעות
27/10/2017 | 14:37
1
179
זה אם אקח אדם חיצוני ואשלם לו.
לבעלי אין אפשרות ליום נוסף, והסבתות לא בתמונה. לתת למטפלת לאסוף את הילדים , ולקחת אותם לחוגים ולחברים פחות מתאים לי. קודם כל צריך רכב, כי הכל פה רחוק ולכן צריך אדם בוגר ולא נערה, מה שאומר יותר כסף וכמעט בלתי אפשרי למצוא ליום אחד או שניים. גם להשאר לבד עם כולם זה קשה מאד אפילו לי (4 קטנים יחסית)
הדבר הנוסף והעיקרי זה שגם ככה קשה לי שאני לא שם בשבילם כשהם מסיימים בצהריים ( הם כל הזמן שואלים למה אני לא אמא שחוזרת בצהריים) ואני רואה כמה זה חסר, ואני לא מעוניינת לראות אותם עוד פחות. הילדות שלהם לא תחזור, עבודה היא רק עבודה.
לצפיה ב-'בהתחשב במצב ובגישה שלך לא בטוח שכדאי לך לעזוב.'
בהתחשב במצב ובגישה שלך לא בטוח שכדאי לך לעזוב.
28/10/2017 | 10:55
150
אני מבינה אותך, ועבודה היא אכן רק עבודה. מצד שני אני גם מבינה את הצד של הבוס שלך שלא מאושר מהשעות. לי יש מישהי בצוות שהולכת כל יום ב16:00. אני אמנם לא מעירה לה הערות כמו הבוס שלך, אבל קשה לומר שאני מאושרת מהעניין. זה הרבה יותר נוח לי שאם אני צריכה משהו בשעות העבודה העובדים שלי שם כדי לתת מענה.
 
עם 4 ילדים קטנים, שעות די מקובעות וגישה שהעבודה היא במקום שני, את לא בדיוק מציאה בעיני מעסיקים פוטנציאליים. תחשבי על זה שבתור עובדת חדשה תצטרכי להוכיח את עצמך מחדש, ואם תיכנסי מלכתחילה לנישת שעות כמו הנוכחית שלך תצטרכי להוכיח את עצמך פי כמה כדי "להצדיק" את ה"הטבות". גם אם תמצאי מנהל/ת ישיר/ה שיחשוב שתפוקה יותר חשובה מהשעות, כמעט בלתי אפשרי למצוא חברה שבה כל שדרת הניהול חושבת כך. למנהלים מאוד קשה להצדיק מתן בונוס או העלאה או צ'ופר לעובד שנתפס כפחות מסור לעבודה כי הוא לא עונה על קריטריונים שההנהלה מאמינה שמשקפים מסירות.
 
אני לא מהתחום שלך, אבל נראה לי שמקום עבודה שלא מצפה ליותר מ9 שעות זה לא מאוד נפוץ. מקום עבודה שלא מצפה שתעבדי מהבית זה גם לא נפוץ. את יכולה לגשש, זה יכול לתת לך מושג יותר ברור מה קורה בחוץ וגם לשפר את הביטחון העצמי שלך כך שלבוס שלך יהיה יותר קשה לטפס עלייך ככה. הכל בהנחה שסך הכל טוב לך שם. אם הבוס שלך ממש מעכיר את ימייך, שווה לעזוב בכל זאת.
לצפיה ב-'אני לא מכירה את התחום שלך ספציפית/השוק בישראל'
אני לא מכירה את התחום שלך ספציפית/השוק בישראל
27/10/2017 | 20:07
155
נדמה לי שבאופן כללי, בכל העולם, מצפים היום מעובדים לעשות קצת "מעבר". בין היתר מכיון שהחיבור המתמיד הופך את כולם לכל כך זמינים
 
נשמע שמה שחשוב לך זה להיות עם הילדים בשעות שהם ערים. אולי יש דרך אחרת לעשות ה"מעבר" הזה? נגיד שעה בלילה של מיילים/עבודה אחרי שהם ישנים?
 
אני אתן לך קצת את הפרספקטיבה של הבוס (ואולי הקולגות?) שלך. זה מבאס אם כל פעם שנופל איזה תיק/בלת"מ/משהו דחוף זה *תמיד* נופל עליך בשעה שיש קולגות ש - ימות העולם - הם בשעה 3 וחצי הולכים הביתה לילדים שלהם ובסופי שבוע לא מסתכלים על מיילים. גם לבוס/קולגות יש ילדים/משפחה/חיים.... יכול להיות שחלק ממה שבוקע מגרונו זה התסכול הזה?  כי הרי תמיד יש איזה משהו בלתי מתוכנן כזה [נראה לי לא הגיוני מקום עבודה שכולם שם 9 שעות ביום כמו שעון וזהו]
לצפיה ב-'יודעת להגיד מהכיוון ההפוך, שלפעמים זה שאת בעבודה "לבד"'
יודעת להגיד מהכיוון ההפוך, שלפעמים זה שאת בעבודה "לבד"
27/10/2017 | 21:03
1
200
בבוקר גם עשוי להביא לחוסר שביעות רצון / תהיות לגבי איכות העבודה......
אצלנו השעות הן שעות רגילות - 8:00- 16:30. 
עובדת שעבדה איתי, היתה מגיעה באופן קבועה מאוחר ונשארת מאוחר ועושה את השעות שלה. אבל, אי הנוכחות שלה בבוקר היתה מעכבת את העבודה ולמרות שנשארה אחרי הצהריים התפוקה לא היתה משהו כי הרבה פעמים היתה "נתקעת" עם שאלות ועוצרת את העבודה....
 
נקרא שאותך מעריכים וזה טוב. 
לדעתי, להתחיל מחדש במקום חדש עם אותן שעות כמו במקום הנוכחי ירים גבות של הקולגות (ויעשה את הקליטה פחות נעימה)
 
מצטרפת לשאלה שעלתה קודם- אין לך אפשרות לתת מענה מהבית (או לעלות לשיחות ועידה)?
לצפיה ב-'אין ממש צורך בזה'
אין ממש צורך בזה
28/10/2017 | 10:01
196
קודם כל לא מקובל אצלנו לעבוד מהבית.
אם יהיה איזה מקרה חירום ויצטרכו לדבר איתי אז ברור שאפשר.
אבל לרוב אם קורה משהו כזה צריך מישהו מול מחשב, ואז לרוב אני לא אהיה בבית.. אני כן אעשה מאמץ לחזור ולהצטרף ובאמת כבר קרה כמה פעמים שהתחברתי
יש לנו תורניות כל השבוע כולל שישי, ואני משתתפת בתורניות כמו כולם.
אף אחד לא פקפק בתפוקה שלי אף פעם, זה לא האישו.
אבל כן אם יש משהו שנגרר אחרי 3, אין לי פתרון. אף אחד לא ילך ויאסוף במקומי. אין לי אפשרות להשאיר את הילדים בגן ולהשאר.. אז אולי זה יכול להתפרש כנופל העט.
לצפיה ב-'לא מבינה בתחום שלך'
לא מבינה בתחום שלך
30/10/2017 | 09:00
128
כן מציעה לך לבדוק בשוק. 
אם יש לבוס שלך הערות עוקצניות ואת מבינה שאת מרוויחה פחות ממה שאת אמורה להרוויח כדאי לך לבדוק מה קורה בשוק. אולי תמצאי משרה טובה יותר ונוחה יותר.
 
קשה כשהם קטנים וגם כשהם גדולים. אולי תצליחי למצוא עבודה שכן מבינה ומכילה שאת גם אמא כי גם כשיגדלו יצטרכו אותך לדברים אחרים. וכמו שכתבת הימים האלה לא יחזרו אף פעם.
לצפיה ב-'הגורמים המשמעותיים ביותר על הצלחה של ילדים בחיים'
הגורמים המשמעותיים ביותר על הצלחה של ילדים בחיים
24/10/2017 | 16:15
3
254
הכתבה הבאה גורסת שזה: "לדעת איך לבחור את העבודה המתאימה לנו - וכיצד ליצור מערכות יחסים מספקות"
 
 
מה דעתכן? לדעתי הגורם מס' 1 הוא: "לדעת איך להסתדר עם אנשים אחרים - ליצור איתם קשרי חברות ולא להסתכסך איתם". EQ זה מאוד מאוד חשוב...
לצפיה ב-'מסכימה איתך-זה מאוד חשוב ובעיני זה אחד מהערכים'
מסכימה איתך-זה מאוד חשוב ובעיני זה אחד מהערכים
24/10/2017 | 19:35
141
שהורים ומחנכים צריכים להנחיל לילדים ולתת להם כלים לעשות זאת.
לצפיה ב-'הממ.. לא קראתי בעיון ואולי פספסתי, אבל'
הממ.. לא קראתי בעיון ואולי פספסתי, אבל
25/10/2017 | 23:28
129
אינטליגנציה רגשית היא גורם מתווך לבחירת עבודה מתאימה ולמערכות יחסים מספקות. לא?
 
ותמיד נשאלת השאלה של איך מגדירים (ומודדים) הצלחה בחיים.
 
הגורם הכי משמעותי הוא כמובן מזל.
 
הגורם הכי משמעותי לאושר (שבעיניי זאת הצלחה גדולה בחיים) מסתכם בתפילת השלווה:
יכולת לשנות את מה שניתן לשינוי, אומץ להשלים עם מה שלא ניתן לשינוי, תבונה להבחין בין השניים
 
לצפיה ב-'בעצם הוא אומר '
בעצם הוא אומר
28/10/2017 | 11:03
84
שצריך ללמד ילדים לשחק את משחק הפוליטיקה הארגונית כבר מינקות. להתנהל ב"עבודה" כמו שה"בוסים" רוצים, ולחשוב עליהם בבית מה שבא לך.
 
זה נכון מאוד באופן אידיאלי, אבל לא ברור איך ליישם את זה בשטח עם ילדים צעירים. אי אפשר לצפות מבני 7-8-10 לגלות יכולות משחק, שיקול דעת ושליטה עצמית כמו שמפגין מבוגר כשהוא נחמד למישהו שהוא לא סובל אבל יכול להשפיע על הקידום שלו.
לצפיה ב-' אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמה וניהול עסק '
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמה וניהול עסק
23/10/2017 | 12:05
4
14

הערב, בשעה 20:00, יתקיים אירוח בפורום ראיית חשבון בנושא היבטים משפטיים בפתיחה וניהול של עסק, חברה או עמותה.
 
העלו את שאלותיכם על גבי שרשור האירוח כבר עכשיו!
 
לצפיה ב-'פינת השלולית הרדודה '
פינת השלולית הרדודה
24/10/2017 | 01:16
3
207
 
אני תוהה מה יותר יבאס אותי:
 
(1) אם מי מבנותי תחליט שייעודה היחיד בחיים הוא להיות אמא, כמו נשואת הכתבה. ואז תתחרט בגיל 50. ע"ע: סוף מעשה במחשבה תחילה.
 
(2) אם היא תחליט להתראיין לעיתון כדי לדבר על השרירן/ניתוחי רחם וניתוחי חזה חוזרים ונשנים שעברה
 
3) אם נכדי העתידיים יצטרכו לקרוא את זה כל זה על אמא שלהם בעיתון; וגם בבעלה לשעבר אני לא מקנאה - אולי לא מתחשק לו שכולם יקראו על חיי הנישואים *שלו* בעיתון?
 
כל האמור לעיל לגיטימי....זכותה להתראיין, זכותה לשבת בבית, וכו'  רק מקווה שזו הילדה של מישהי אחרת שתחליט לעשות את  אלה....
לצפיה ב-'לגמרי שלולית'
לגמרי שלולית
24/10/2017 | 09:37
113
אני לא מתבאסת באותה המידה.
 
סעיף (1) בהחלט מבאס. לא הייתי רוצה להיות הבת שאמא שלה כותבת בעיתון שהיא מתחרטת שהחליטה לשבת בבית לגדל את הילדים.
 
אני לא רואה את הבעייה ב (2). בעיות בריאותיות זה לא סוד. דווקא טוב ש"סלבריטי" מדברים על זה, כדי לנרמל את הבעייה.
נשים שיש להן קריירת דוגמנות שהתחילה בגיל צעיר, במרבית המקרים יש להן אמא שדחפה ותמכה בעניין בגיל צעיר. לאמא כזו לא תהייה בעייה שהילדה שלה תתראיין ככה. היא תהיה מרוצה מהחשיפה.
 
 
למה בכלל את קוראת את זה? . ראיתי אתמול את הכותרת כמה פעמים ולא טרחתי להכנס לכתבה.
 
 
לצפיה ב-'אני גם חושבת שזה נורא חשוב שנשים סלבריטאיות ידברו על בריאות'
אני גם חושבת שזה נורא חשוב שנשים סלבריטאיות ידברו על בריאות
24/10/2017 | 11:47
108
ובפרט על בריאות האשה. כל כך הרבה נשים נמנעות מלעסוק בבריאות שלהן, אם מתוך בושה או מתוך קורבנות או פשוט בגלל שחונכו שאין סיבה להתבכיין. גם הרופאים לעתים קרובות לא משקיעים מספיק בלדבר עם נשים על בריאות האישה, ולא רק על דלקות גרון. אני דוקא גאה בה, אשה יפה ומרשימה שלא פוחדת לספר על קשיים ותוך כדי מעבירה מסר שהיא לא משתפת פעולה עם חיי פייסבוק יפים שלא מעידים על מה שמתרחש בפנים.
 
באופן פרטי, כמו שאמרת, אני לא רואה בהגדלת חזה או בטיפול בלעדי בילדים ערכים טובים לנשים, אבל זו אני הילדות שלי גם ככה עושות כל כך הרבה דברים שאני לא מסכימה להם מבחינה ערכית, כמו לקנות ג'ינסים בגזרות מהאייטיז, שאני שומרת את המלחמות שלי למה שממש ממש בדמי
לצפיה ב-'מקבלת את מה שכתבתן על בריאות נשים '
מקבלת את מה שכתבתן על בריאות נשים
25/10/2017 | 14:16
84
אני חושבת שמה שהפריע לי זה בעיקר ה"פגיעה בפרטיות" (זו בחירה שלה כמובן...אבל עדיין קשה לי עם זה). וזה היה מפריע לי לא פחות לו היתה בורחת לדברת על הרשרוש בלב, קרוהן-קוליטיס, מגרנות, דורבן בעקב... בקיצור - בעייה רפואית שאיננה "נשית".
 
בנוסף, עולה בעקיפין מהכתבה שהנישואים התפרקו *בגלל* הניתוחים ה"נשיים" האלה שזו מסקנה שמעצבנת אותי (מודה).
 
אבל הנה - כדי לכפר על הטון הביקורתי, מדביקה ראיון שבמקרה ראיתי עם אישה מקסימה ששרדה סרטן שד בגיל צעיר והקליטה סרטון כדי לדבר על זה [וזו מטרת כל הסרטון - לעזור לנשים אחרות - שזה מקסים בעיני ושונה מהכתבה השניה]
 
 
 
לצפיה ב-'שאלה לגביי גלולות'
שאלה לגביי גלולות
24/10/2017 | 07:45
4
124
שאלה...
יום ראשון האחרון לקחתי את הגלולה האחרונה. ( מחזור לדעתי אני צריכה לקבל כבר היום...)

מתי לקחת את הגלולות מחדש?
יום ראשון הקרוב או יום שני?

תודה

תודה.
לצפיה ב-'שנים שלא לקחתי גלולות'
שנים שלא לקחתי גלולות
24/10/2017 | 15:14
2
116
ממה שזכור לי זו הפסקה של 7 ימים כך שאם נוטלים את האחרונה ביום ראשון אז מתחילים מחדש ביום ראשון שאחר כך
 
אבל עדיף שלא תסמכי עלי, אחרת את עלולה לעבור לסטטוס של "אחרי לידה" בלי להתכוון...
לצפיה ב-'אני נקראת " אחריי לידה " חחח'
אני נקראת " אחריי לידה " חחח
24/10/2017 | 21:22
1
107
אני לא זוכרת אם לקחת ביום ראשון או שני

בכל מקרה תודה
לצפיה ב-'לא בראשון'
לא בראשון
27/10/2017 | 09:02
47
בגלולות שבהן עושים הפסקה של שבוע, אם לקחת גלולה אחרונה ביום ראשון, לוקחים גלולה ראשונה ביום שני בשבוע הבא.
 
בתור שכחנית כרונית בעצמי, אני נעזרת בקופסא שבועית של חלוקת גלולות, , כדי לזכור את הימים.
לצפיה ב-'צריך לדעת איזה סוג גלולות... לכל סוג הנחיות אחרות'
צריך לדעת איזה סוג גלולות... לכל סוג הנחיות אחרות
24/10/2017 | 21:34
17
לצפיה ב-'מחקר בנושא מעבר להורות '
מחקר בנושא מעבר להורות
23/10/2017 | 10:06
54
 שלום רב, 
שמי נועה אורגד. במסגרת עבודת גמר בתואר שני בפסיכולוגיה קלינית אני עורכת מחקר מעניין בנושא מעבר להורות. 
לשם כך, אני מחפשת זוגות הורים לילד ראשון בשנה הראשונה שלאחר הלידה. 
ההשתתפות במחקר כרוכה במילוי שאלונים שיגיעו אליכן במייל בשבועות הקרובים
זמן משוער למילוי השאלונים הוא 40 דקות לערך. על שני בני הזוג למלא את השאלונים...
ההשתתפות תתוגמל בתשלום של 100 שקלים לזוג, שיועברו אליכם בהעברה בנקאית או דרך הדואר, לבחירתכם. 
השאלונים ימולאו באופן אנונימי. 
אודה מאוד לשיתוף פעולה. 
מי שעשויה להתעניין בכך מוזמנת לפנות אליי במייל: noaorgad336@gmail.com 
 
תודה רבה והמשך שבוע נפלא, 
נועה 
 
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע השגרתי הראשון של אחרי החגים?'
איך היה השבוע השגרתי הראשון של אחרי החגים?
19/10/2017 | 22:09
33
38
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
19/10/2017 | 22:11
66
ששימח אתכם
לצפיה ב-'אה - לא משהו. יוחזרו החגים לאלתר!'
אה - לא משהו. יוחזרו החגים לאלתר!
20/10/2017 | 16:27
5
200
אמא שלי נסעה לה.  החתול האהוב ממשיך לרדת במשקל והכתובת על הקיר .
 
מקום העבודה של בן זוגי נרכש על ידי חברה אחרת, מה שמעלה את מפלס הלחץ באופן כללי.
 
בעיית בריאות מתמשכת של אחת הילדות שאין לה סוף באופק
 
הייתי שמחה לחזור לכיתה ב' [קומפלט עם התקופה בה אנשים עבדו 40 שנה באותו מקום עבודה בלי שום עננים באופק]
לצפיה ב-''
20/10/2017 | 17:31
137
מסכן החתלתולון ואתם איתו.
מקווה לבריאות של החתול והילדה
גם אני בעד חגים עכשיו...
לצפיה ב-' באסה'
באסה
20/10/2017 | 19:47
2
159
המחייה כאן כל כך יקרה והיציבות התעסוקתית מרחפת מעל הראש כל הזמן.
 
מאוד מזדהה עם בעיות מתמשכות של הילדים. אני מרגישה כמו במבוך שבכל פניה יש ראשי תיבות אחרים באנגלית שאני צריכה לפענח כדי להתקדם לכיוון הנכון. ואם בחרתי בכיוון הלא נכון אני מסתובבת במבוך שבועות אקסטרה. וכמובן שלכל אחד יש דעה אחרת איך מוצאים את היציאה מהמבוך האין סופי הזה.
לצפיה ב-'נדמה לי שהשורה הראשונה שלך מתאימה גם לישראל ולרוב העולם כיום'
נדמה לי שהשורה הראשונה שלך מתאימה גם לישראל ולרוב העולם כיום
20/10/2017 | 20:54
1
153
המחייה יקרה, והיציבות התעסוקתית היא לא-משהו בעולם דינמי שבו הכל משתנה מהר מאוד וענקי הכלכלה העולמית הן חברות לופט-גישפט שמריצים מסיליקון וואלי ומרוויחות מלאסוף עלינו מידע פרטי ,להציג לנו פרסומות ולמכר אותנו לפלטפורמות סגורות (ע"ע גוגל, יו טיוב, אפל, אמאזון, פייסבוק).  כל מי שעובד בחברה אחרת - tough luck....
 
מקווה שיסתדר לך במבוך עם הראשי תיבות. מסובך העולם כיום. כשהיינו ילדות היו הרבה פחות אבחונים. מצד אחד ignorance is bliss. מצד שני טוב שיש אבחונים
לצפיה ב-'אולי היו פחות אבחונים, אבל גם היתה פחות נכונות לאבחן'
אולי היו פחות אבחונים, אבל גם היתה פחות נכונות לאבחן
20/10/2017 | 23:53
125
זה נחשב "כתם" ו"יכנס לתיק האישי", לא שאני אפילו מבינה בדיעבד מה זה אומר תיק אישי לטווח הארוך
 
כל הקללות של HMO IEP ודומיו זה דברים שלא מוכרים לי ואני לומדת לשחות בהם
 
ואני חושבת שזה לא משהו שנכון לאמריקה או ישראל באופן ספציפי, אלא יותר לתפיסה העצמית כמהגר. אני זוכרת ששמעתי הרצאה של חוקרת מופלאה מהחוף המערבי שהגיעה לטקסס בתור נערה היישר מרוסיה. המעבר היה קשה, היה להם קשה להקלט וגם אבא שלה נפטר זמן קצר לפני שהם הגיעו. דוד שלה פרס עליה חסות ואמר לה שהיא נרשמת לקולג' והולכת ללמוד משהו שתורם לכלכלה של המדינה, כי היא מהגרת ואם היא רוצה שישאירו אותה כאן היא צריכה להפוך להיות אזרח מניב. יש תחושה כזאת של "אני חדש ואני צריך להיות יותר בסדר מבסדר". וגם, אין עבודה הרבה פעמים אומר אין ביטוח רפואי וזה משהו שמפחיד אותי מאוד מאוד ולא נכון לישראל.
לצפיה ב-''
22/10/2017 | 13:15
40
מאחלת בריאות לחתול ולביתך
בעיות תעסוקה במאה ה-21, אין כבר לעבוד באותו מקום 40 שנה כמו שכתבת רק מורים ואנשים שעובדים במשרדים ממשלתיים למיניהם.
חווה את זה סביבי המון בשנה האחרונה.
הלוואי והיתה יציבות תעסוקתית. 
 
גם אני בעד החגים, קשה לחזור לשגרה.
לצפיה ב-'סופסוף חזרה לשגרה- אחרי ביקור של סבא וסבתא'
סופסוף חזרה לשגרה- אחרי ביקור של סבא וסבתא
21/10/2017 | 20:42
24
187
מהצד של הבעל. זה לא היה ביקור פשוט והאמת שהיה די מתיש לכולנו.
הקטנה ברגרסיית שינה אז כל השבוע לא ממש ישנתי.
 
וחוץ מזה, לאט לאט העסק שהקמתי צובר תאוצה ויש חוות דעות חיוביות-זה ממש מרגש!
לצפיה ב-'עסק עצמאי נשמע כיף!!'
עסק עצמאי נשמע כיף!!
23/10/2017 | 03:00
23
131
כל הכבוד על היוזמה והתעוזה
 
ומקווה שהביקור עזר לך למצוא קצת זמן לעצמך (ע"ע בייביסיטר בחינם )
 
אחרי שנולדו לי ילדות ההערכה שלי להורי מולידי עלתה פלאים - הן על כך שהם שרדו אותי והן בהוקרת תודה על הבייבי סיטינג...
לצפיה ב-'גם אצלי ההערכה לאמא שלי קפצה'
גם אצלי ההערכה לאמא שלי קפצה
23/10/2017 | 11:22
133
אחרי שנולדה הבכורה - לא בגלל הבייביסיטינג (שלא היה מעולם) אלא בגלל ההבנה כמה זה לא קל לטפל בתינוק, ושהיא עשתה את זה עבורי.
לצפיה ב-'פחחח עלק בייביסיטר '
פחחח עלק בייביסיטר
23/10/2017 | 14:01
21
159
בקושי טרחו להתייחס לילדה...
בואי נאמר שאם הייתי צריכה לסמוך על חמי וחמותי או על ביייביסיטר- הייתי הולכת על הבייביסיטר...
 
אבל לא רוצה להיכנס לזה פה...
 
אין ספק שיותר מעריכה את ההורים שלי כי זה לא פשוט לגדל ילד אבל לפחות להם הייתה עזרה מלאה של סבתא שלי שהייתה מגיעה יומיום ועוזרת ותומכת ושומרת עלינו.
לצפיה ב-'הה? אז מה הם עשו עם עצמם כל היום?'
הה? אז מה הם עשו עם עצמם כל היום?
24/10/2017 | 04:41
20
107
יכול להיות אולי שחלק מזה זה כי הם הרגישו שאת לא סומכת עליהם אז לא הרגישו נוח? (כי סה"כ הם גידלו את הישן לצידך והביאוהו עד הלום - אז אני מניחה שיש להם כישורים בסיסיים בתחום)
לצפיה ב-'הסתובבו וטיילו'
הסתובבו וטיילו
24/10/2017 | 05:32
19
141
דווקא כל הזמן ניסיתי להצטרף אליהם והזמנתי שיגיעו מוקדם לשחק עם הקטנה אבל כל פעם הייתה סיבה אחרת למה לא או שלא טרחו להתאים את עצמם למקומות שקל להתנייד עם העגלה (לצערי הגברת לא מוכנה מנשא ליותר מכמה זמן ולא ישנה במנשא).
 
הם פעם אחת הגיעו מוקדם כשהתעקשתי והיו איתה בזמן שאני בישלתי את ארוחת החג וגם בזמן הזה אני די ג'ינגלתי בין הכל. לא ממש עשו מאמצים לבלות איתה, הגיעו כחצי שעה לפני שהולכת לישון ואז נשארו לארוחת ערב או שנפגשנו אני והם בבוקר לארוחת בוקר ואז הם הלכו להסתובב.
 
חמותי פחות בעניין של ילדים- זה לא ממש מרגש אותה והיא כבר שנים אומרת לי שלא מבינה למה אני עובדת עם ילדים ומה אוהבת בהם כל כך. היא מחפשת קיצורי דרך וכל הזמן העירה לי הערות. חמי דווקא הפתיע לטובה ושיחק עם הקטנה אבל אין סיכוי שהיה עושה את הקטע הטיפולי. גם חמותי אין סיכוי... בקושי הסכימה להאכיל אותה פעם אחת אז אין מצב על החלפת חיתול.
 
לצפיה ב-'אויש, בטח גם עלי יתלוננו ככה.'
אויש, בטח גם עלי יתלוננו ככה.
24/10/2017 | 11:51
18
123
אני באמת לא בקטע של ילדים. את הילדים שלי נורא אהבתי, אבל אני ממש לא מתחברת לאלה של אחרים ואני מקווה שהילדים שלי "יורחבו" לנכדים. קוצי מוצי בטח אני לא סובלת.
 
מצד שני, אני יכולה לומר שאחת העזרות הכי משמעותיות שקיבלתי דוקא מחמותי בתחילת הדרך היתה פשוט לבוא ולהיות איתי יום בשבוע בשעות היום. היא אף פעם לא עשתה ממש עבודת טיפול, אבל עצם זה שיש לידך עוד מבוגר ושהיא דאגה לפנק דוקא אותי ולא את הילדים, היתה גם כיף גדול. כשהילדים גדלו היא עשתה הרבה יותר, לא כולם יודעים מה לעשות עם תינוקות. ברגע שהם הלכו ודיברו קצת לא היתה מסורה ממנה.
לצפיה ב-'אנחנו גרים בחו"ל כך שאין הרבה הזדמנויות שהם יבלו איתה'
אנחנו גרים בחו"ל כך שאין הרבה הזדמנויות שהם יבלו איתה
24/10/2017 | 14:09
7
115
ואומנם היא לא מדברת או הולכת אבל היא מאוד פעילה ולא מהילדים האלה שסתם שוכבים ולא זזים.
 
אני מקבלת שככה הם אבל קצת התבאסתי בשבילה וגם בשבילם ולכן עודדתי אותם לבוא ולהיות איתנו כמה שיותר.
 
אין ספק שזה כביכול מקל כשיש עוד אדם איתך, אבל זה היה יותר בגדר לטפל בה ובהם (תכיני לי תה, תביאי משהו לאכול וכו' כל הזמן).
 
אל תשכחי שגם זה משהו שונה להגיע לביקור פעם בשנה לעומת להגיע פעם בשבוע.
 
 
 
לצפיה ב-'אני רק אומרת אל תתיאשי ואל תחשבי שזה ישאר ככה '
אני רק אומרת אל תתיאשי ואל תחשבי שזה ישאר ככה
24/10/2017 | 16:41
1
78
ילדים זה לא תינוקות וכרגע הבת שלך לא צריכה שום דבר חוץ ממכם, ממך ומאבא שלה. כשהיא תגדל תהיה להם הזדמנות להכיר אותה באמת ולא רק לטפל בה, ואולי הם יפתיעו אותך. תני לזה סיכוי
לצפיה ב-'מניחה שמתי שהיא תגדל- היה תהיה יותר מעניינת להם'
מניחה שמתי שהיא תגדל- היה תהיה יותר מעניינת להם
24/10/2017 | 19:27
25
לצפיה ב-'אני חושבת שבמקרה של חול, צריך להגיד תודה אם לא צריך לטפל בהם'
אני חושבת שבמקרה של חול, צריך להגיד תודה אם לא צריך לטפל בהם
24/10/2017 | 18:37
4
84
מילא לבוא ולא לעזור, אבל הרבה מגיעים וחושבים שצריך לארח אותם - לקחת אותם למקומות, לעשות להם סיורים מודרכים, להסיע אותם מ ול מקומות. להזמין בשבילהם כרטיסים להצגות/בילויים/סיורים, לעזור בקניות והחלפות וכו. יוצא שבמקום רק לטפל בילד, מטפלים גם באורחים.
 
זה נחמד שבא מישהו להיות איתך, אפילו אם המישהו לא עושה כלום כדי לעזור, כשאותו האדם לפחות מנסה לא להפריע - מביא איתו טייק אווי או לא מצפה לארוחה, מאפשר להמשיך בעיסוקי היום ואם התינוק/ת ישנ/ה להציע לעזוב כדי לאפשר גם לך ללכת לישון.
 
לפחות הם העסיקו את עצמם. גם זה משהו (לא שאני אומרת שזה לא מבאס, מבאס. ואי אפשר לדעת איך זה יהיה בעתיד. יש סבים וסבתות שהקשר בא מהשגרה וכאן נלקחה מהם השגרה - הם לא יכולים לעזור בדברים טכניים וזה קשה, הם מחוייבים למאמץ כדי ליצור קשר. זה שבחרנו בזה לא אומר שזה קל יותר. זה מבאס. וזה כמו חור כזה שחסר, כאילו יש תמונה של איך משפחה נראית וחלק ממנה פשוט לא קיים. בעיקר לישראלים שאצלהם משפחה זה ערך מהותי).
לצפיה ב-'זהו שכל ערב הייתי צריכה בשארית כוחותי לארגן ארוחת ערב'
זהו שכל ערב הייתי צריכה בשארית כוחותי לארגן ארוחת ערב
24/10/2017 | 19:29
3
122
חלק מהפעמים הזמנו, חלק מהפעמים הם הביאו איתם אוכל ואיכשהו הסתדר אבל גם עצם האירוח עצמו כשאני כבר גמורה- זה לא פשוט.
 
זה קצת הרגיש שהתינוקת מפריעה להם כי בגללה התעכבנו לצאת לארוחה, בגללה הארוחת ערב שהכנתי התעכבה וכל מיני כאלה... שכחו מה זה כשיש תינוק בבית. היו הרבה עיקומי אף והערות מעצבנות.
לצפיה ב-'אם כך, אני מאחלת שתעברי את השיעור שאני למדתי מלהיות אמא'
אם כך, אני מאחלת שתעברי את השיעור שאני למדתי מלהיות אמא
25/10/2017 | 04:19
2
100
להגיד לא ולחשוב על עצמי. היה לי מאוד קשה תמיד לשים לב מתי דברים לא נוחים לי ולא נעימים לי ולא לעשות את הויתור כדי לעזור לאחר.
 
ההורים של בעלי נשמעים דומים להורים של בעלך. למדתי לשלוח אותם (בעלי והוריו) לארוחת ערב לבד ולהשאר בבית עם הילדים. נכון, זה אומר שיש רק מבוגר אחראי אחד במקום שניים לעומת השגרה, אבל לפחות אני לא צריכה להאכיל אף אחד או לסבול עם תינוק במסעדה בשעה שהתינוק כבר רוצה הביתה ולישון.
 
למדתי לשלוח אנשים לבד לטייל ולהגיד שנשמח להפגש אחר כך. למדתי להציב עובדה - אנחנו יכולים ללכת ל-X ול-Y ואם זה לא מתאים אז בשמחה נפגש בבית בשעה Z ותביאו אתכם אוכל מהמקום ה-ABC. כן, כל כך ספציפית. כי תכלס, הם רוצים לעזור אבל בדרך שלהם, אז אני עוזרת להם למצוא איפה הדרך שלי ושלהם נפגשות ולא משאירה מקום לבילבולים שלא עוזרים לאיש.
 
האנוכיות הקלה תבוא לך, אני מקווה. יש דברים שאני רואה את עצמי עושה היום ולא מאמינה. ממש צמחתי כאדם. והכי טוב, למדתי להגיד לא גם בעבודה ובחיים הפרטיים בזכות השיעור שהאמהות למדה אותי. פנטסטי
לצפיה ב-'הם עשו את כל הדרך אלינו, בהרגשה שלי לפחות המינימום הזה'
הם עשו את כל הדרך אלינו, בהרגשה שלי לפחות המינימום הזה
25/10/2017 | 04:32
1
106
עם כמה שזה לא פשוט כשאני גמורה מעייפות או מארגנת את הארוחה תוך כדי תפעול של תינוקת.
לצפיה ב-'זה בדיוק השינוי המחשבתי שדיברתי עליו'
זה בדיוק השינוי המחשבתי שדיברתי עליו
25/10/2017 | 21:07
66
הבנתי שבהם לא "מגיעים עד אלינו". נכון, היעד הראשי נקבע בגללנו, אבל אנחנו ממש לא בראש האג'נדה. מבחינתם, זה הוצאה כלכלית גדולה, והם מבוגרים והם רוצים לנצל את הזמן לטייל ולראות מקומות. לגיטימי לגמרי. אני לא כועסת. אבל באותו הזמן אני מבינה שהסדר עדיפויות שלהם לא מכוון אליי או אל הילדים שלי ובהתאם לא שוברת את הסדר עדיפויות שלנו
 
דוגמא: הילדה שלך עוד קטנה. אבל כשגדלים, יש בית ספר/גן, שגרה. אפשר לשבור שגרה, אבל אחר כך זה עלייך להחזיר לשגרה. לאורחים מאוד חשוב שנטייל ביחד. לא רק למקומות קרובים ונוחים לנו, אלא למה שמעניין אותם. אז אפשר לעשות את זה כשהילדים גם ככה בחופש. להוציא ילדים במיוחד לטיול של מתאים להם אני לא אעשה. אפילו שהם הגיעו עד אלינו. אפילו שזה הסדר שהכי מתאים להם. ארוחת ערב היא הדוגמא של אותו דבר בקטנה. הזמן יעשה את שלו, אני מקווה בשבילך, אחרת הביקורים האלה יהיו יותר ויותר מתישים
לצפיה ב-'גם אני לא חזקה בתינוקות של אחרים '
גם אני לא חזקה בתינוקות של אחרים
24/10/2017 | 15:18
7
106
מסכימה איתך שאם רוצים לעזור אז תמיד יש עוד דרכים בלי קשר לתינוק, כגון: לבשל, לעשות כביסות, לנקות, לסדר, לעזור בבית באופן אחר, לתפור כפתורים, לתקן מכפלות, לסדר ארונות....
 
מצד שני נשמע שהם לא שהו אצלכם אלא במלון. ובשבילם יש גם את הרקע של טיול לחו"ל בעיר אטרקטיבית שהם מן הסתם רצו לנצל גם כן
לצפיה ב-'חמותי אף פעם לא עזרה בדברים האלה'
חמותי אף פעם לא עזרה בדברים האלה
24/10/2017 | 16:39
5
116
היא אף פעם לא עשתה שום דבר שימושי כזה. היא כן דאגה להוציא אותי מהבית לבית קפה ולדאוג שאני אוכל כמו בן אדם בזמן שהיא מחזיקה את התינוקת וגם עזרה לי למשל כשהלכתי לטיפת חלב בפעמים הראשונות בזה שהיא באה איתי. היא גם קנתה לילדה כל מיני דברים שלא יכולנו להרשות לעצמנו וחשבנו שזה נורא חשוב, כמו צעצועי התפתחות
 
הכי חשוב לא היתה העזרה הפיזית. הכי חשוב היה שהיא באה ואמרה לי שאני אמא טובה ושהיא מאד מעריכה איך שאני מסתדרת. זה היה הרבה יותר חשוב מכל דבר אחר. לא היתה שום ביקורת וקיבלתי את ההרגשה שלא רק שהילדים שלי הכי הכי בעולם, אלא גם שלא היו יכולים להיות כאלה אלמלא טיפלתי בהם במיומנות וברגישות אינסוף.
 
לזכותה יאמר שאמרה אותו הדבר לבת שלה שנהגה בכל נושא הפוך ממני. באמת יכולת נדירה. אחר כך הרגיזה אותי בהרבה דברים אחרים, אבל תמיד אזכור לה את התקופה הזו בחיבה.
לצפיה ב-'בדיוק! ןזה מה שהיה מאוד חסר לי...'
בדיוק! ןזה מה שהיה מאוד חסר לי...
24/10/2017 | 19:33
4
106
הייתה רק ביקורת והרגשה של "את לא יודעת כלום,דברי איתי כשיהיו לך שלושה ילדים" וכל הזמן הערות מעצבנות.
 
הייתי מאוד שמחה לשמוע גם פרגון-בטוחה שאני לא האמא הכי גרועה בעולם
 
 
לצפיה ב-'חברה שלי נסעה לחו"ל לעזור לאחותה שילדה'
חברה שלי נסעה לחו"ל לעזור לאחותה שילדה
24/10/2017 | 19:44
3
124
לפני הטיסה עשינו לה, אני ובעלה, ממש שטיפה רצינית, שהיא חייבת (!) לבוא בלי ביקורתיות ולהתאים את עצמה לאחותה ולהתנהלות שלה. לנו לכולנו כבר כמה ילדים, והם גדולים, והנה אחותה, הקטנה , בפעם הראשונה אמא וחושבת שכל דבר הוא הרה גורל ובכלל דואגת שהילדה תמות לה בידיים אם לא יראו לה אדום-שחור-לבן... בקשנו ממנה שלא להציע יותר מדי הצעות ורק להקשיב.
הביקור היה הצלחה מסחררת. רוב הזמן מתוך הארבעה ימים האלה החברה שלי הלכה לסופר, קנתה כמה מצרכים ובישלה כמה דברים לאחותה עם טעם של בית - בולונז, מרק שהן מכירות מהילדות וכאלה. היא גם חתכה סלט כל ערב וגם נתנה לאחותה שתיה ופירות כשאחותה הניקה.
הדבר היחידי שהיא התעקשה היה שאחותה תפסיק לפחד מהמנשא ושהיא תלמד את אחותה לצאת מהבית - לסדר תיק מראש, שיהיה תמיד מאורגן שאפשר יהיה פשוט לצאת, שזה לא נורא אם צועקת לך תינוקת ברחוב וכאלה מין. היא אמרה לאחותה שהתינוקת הזו זה לא בית כלא ושהיא חייבת לחזור לחיות כמו בן אדם, במסגרת המגבלות של תינוקת קטנה. על שאר הדברים המוזרים שאחותה וגיסה התעקשו עליהם היא לא אמרה דבר, ושכנענו אותה שלאחותה יש הזכות לעשות בבית שלה כפי הבנתה. שתיהן היו מאד מרוצות מכל הענין הזה, אבל החברה שלי היתה צריכה ממש לנשוך שיניים, כי כל כך קל להגיד משהו כשאת חושבת שאת עוזרת. פשוט היינו צריכים להזכיר לה מראש כמה החודשים הראשונים קשים מבחינת הבטחון העצמי ושלהיות האחות הגדולה שיודעת הכל יותר טוב לא יוצר קשרי משפחה נינוחים...
לצפיה ב-'צודקת בהחלט, צריך להזכיר לפעמים איך זה לא פשוט.'
צודקת בהחלט, צריך להזכיר לפעמים איך זה לא פשוט.
24/10/2017 | 19:52
96
אני הכי לא נשארת בבית כי הקטנה אוהבת להיות כמה שיותר בחוץ ומנצלת את ההזדמנות שמזג האוויר עוד נורמלי פה אבל כן אם אין לי רכבת נגישה או שזה הרבה רכבות להחליף אני כנראה שלא אסע לשם אלא אם זה ממש דחוף כי זה לא פשוט והקטנה לא ממש אוהבת להיות הרבה במנשא ולא ישנה בו אז חייבת את העגלה בכל מקרה ולקפל ולפתוח לבד זה לא פשוט ולהעלות/להוריד במדרגות החמים לא יכלו לעזור פיזית אז הצטרפתי למה שיוכלתי וזהו. עשיתי את המאמץ מצידי...
 
צריך לזכור שלכל אחד הדרך שלו להיות הורה ואם נגיד חמותי העדיפה לתת מוצקים טחונים בבקבוק במקום בקערית עם כפית זו החלטה שלה ומה שנכון לה אבל אם אני החלטתי אחרת ולתת בכפית אז לא צריך "לחפור" על זה נונסטופ ולרדת עליי שאני עושה לעצמי חיים קשים ומה אני מבינה... (אז נכון אני אמא בפעם הראשונה אבל אני לא קלולס לגמרי, אני גננת בהכשרה שלי ואני לומדת ומכינה את עצמי כמה שיכולה לכל דבר ואם לא יודעת או לא בטוחה-שואלת ושמחה ללמוד מאחרים).
לצפיה ב-'אנשים נורא אוהבים לעזור...'
אנשים נורא אוהבים לעזור...
28/10/2017 | 13:07
1
57
רק ש90% מהם עוזרים בדרך שלהם ולא קשובים לרצונות של הנעזר.
 
אם חמותי היתה באה להיות איתי אחרי הלידות מישהי מאתנו לא היתה שורדת את היום הראשון. אבל אין אצלה מצב שהיא לא "עוזרת" כל הזמן עם הערות על כל מה שאנחנו עושים לא נכון, שוב ושוב ושוב ושוב ושוב. במקרה שלנו זה לא חוסר ביטחון, אלא המיאוס מכך שכל הזמן טוחנים לך על כמה שאתה לא בסדר. אנשים בוגרים שמנהלים את חייהם בעצמם כבר מספר שנים נוטים לא להגיב בשמחה כשמחזירים אותם לעמדת ילדים שצריך להגיד להם איך לעשות כל דבר. עשית עבודת קודש עם החברה שלך, וכל הכבוד לחמותך שידעה לפרגן לך אחרי הלידה.
 
הקפיץ אותי הקטע הזה של לצאת מהבית: אני בחופשות הלידה שלי כמעט לא יצאתי מהבית. לאנשים זה נראה מוזר על גבול השערורייתי. אני לא סובלת מזה. להפך. טוב לי להיות בבית. נוח ונעים לי ואין לי צורך אמיתי לצאת לשום מקום. כשאני בחופשת לידה יש לי הזדמנות פז שלא תחזור להישאר ימים שלמים בבית ופשוט להנות מהסביבה הנוחה והנעימה שלי. בעלי טוען שאני תאומתו הרוחנית של החתול, אם רק היו נותנים לי הייתי מבלה את חיי ברביצה
כך שאפילו דבר כזה, שנחשב קונצנזוס בלתי מעורער (ע"ע כל מדריכי ההורות שמאיצים בנשים אחרי לידה לצאת מהבית כדי לשמור על שפיות), לא מתאים ל100% מהנשים.
 
לצפיה ב-'כמובן שלא מתאים לכל האנשים, אבל מתאים לאחות...'
כמובן שלא מתאים לכל האנשים, אבל מתאים לאחות...
28/10/2017 | 16:56
52
אחותה נורא אוהבת לטייל בחוץ, וכשהחברה שלי הגיעה לשם היא גילתה שלמרות שהאחות חלמה על להסתובב בחוץ עם התינוקת בפועל היא מאד פוחדת - הקטנה נולדה מאד קטנה והיה לה קשה עם ההנקה. לכן החברה שלי אמרה לאחותה שביחד הן יפתרו את הקטע הזה, ובאמת מאז האחות מסתובבת כל הזמן בחוץ, כולל בשלג, עם הקטנה, בכיף גדול.
 
אני מסכימה איתך, אם היו מוציאים אותי בכוח (!) מהבית, הייתי מתעצבנת. אני מעדיפה ימים בבית עם עצמי ועם התינוקות שלי. אבל זה בדיוק הענין, לא? להקשיב למי שעוזרים לו ולדעת מה חשוב לו. בסופו של דבר, אחותה שלחה לנו תמונה שלה בשמלת קייץ שיקית ושל התינוקת (עטופה כולה כאילו חורף הגיע ) בפארק וכתבה שהגשימה לעצמה חלום. אין כיף מזה, לדעת שהצלחת לעזור למישהי להגשים את החלום שלה לחופשת הלידה.
לצפיה ב-'דווקא פחות אוהבת שמסדרים ועושים- פשוט רציתי שיבלו איתה'
דווקא פחות אוהבת שמסדרים ועושים- פשוט רציתי שיבלו איתה
24/10/2017 | 19:31
94
כי גם כשהם מתעסקים איתה זה מאוד מקל עליי כי זה אומר שאני יכולה להיות פנויה לדברים אחרים או סתם רגע לשבת ברוגע. הצעתי, רמזתי ואפילו אמרתי בצורה ברורה....אבל הייתה להם תוכנית מוגדרת של מה הם רוצים להספיק ולעשות.
 
אין בעיה שיטיילו אבל מצד שני גם שזה יהיה מאוזן. אני חושבת שפשוט אנחנו גם מאוד טעונים כלפיהם כי הם או לפחות חמותי יכלה להגיע הרבה יותר מוקדם ולא לחכות 5 חודשים עד שרואה את הנכדה שלה שחיכתה לה 5 שנים...
לצפיה ב-'גם אני גרועה עם תינוקות של אחרים'
גם אני גרועה עם תינוקות של אחרים
25/10/2017 | 08:34
1
74
עד שהם מדברים קשה לי לתקשר איתם. 
חמי לא מתייחס לתינוקות כשהם קטנים בוכים ולא מתקשרים, גם לילדים שלו הוא לא התייחס בתקופה הזו בחייהם. מצד שני כשהם גדלים הוא מפנק ומעניק בצורה מדהימה ולכן באמת כמו שחלק כתבו לך יתכן ובאמת קשה להם לתקשר בתקופת התינוקות ואח"כ הם יהיו אחרת.
זה קשה כשאתם חיים במדינה אחרת כי באמת אי אפשר לדעת איך הכל היה נראה אם הייתם גרים קרוב אליהם. 
שניהם הגיעו פעם ראשונה עכשיו? ממה שזכרתי הם היו אצלך כשהיא נולדה לא?
כנראה שהם לקחו בחשבון שהם לא באים לעזור אלא באמת לראות אתכם ולטייל, את ציפית שהם יגיעו לעזור.
כדאי שפעם הבאה כשיודיעו שהם באים תעשו תיאום ציפיות, לגבי ביקורים וארוחות משותפות. 
לגבי הביקורתיות אני מציעה לך כמו שכתבתי לך לדעתי בפורום אחר לא לקחת ללב, יש אנשים שהם כאלה. המוטו שלי הוא שרק אמא יודעת מה טוב לילד שלה. כולם יכולים לדבר ולהעביר ביקורת, אין צורך להגיב פשוט שהדברים יעברו דרכך. יש אנשים שלא יודעים לפרגן גם כשאת האמא הכי טובה בעולם.
 
לצפיה ב-'לא, ההורים שלי הגיעו אחרי שהיא נולדה.'
לא, ההורים שלי הגיעו אחרי שהיא נולדה.
25/10/2017 | 14:21
90
דווקא חמי הפתיע לטובה- הוא בקושי היה נוכח בחיים של הילדים שלו כשהם היו קטנים ועם הקטנה הוא ממש שיחק והיה חיבור מדהים ביניהם.
 
זה לא היה עניין של להגיע לעזור בכלל- זה היה אמור להיות זמן בילוי עם הנכדה וגם טיולים באיזור אבל זה הפך להיות יותר טיולים פחות זמן איכות עם הקטנה. ממש לא ציפיתי שיבואו לעזור ולא מחפשת שיעזרו לי- אם צריכה עזרה משלמת על זה או מבקשת מהבעל. ידעתי במקרה הזה גם שאין מה לצפות לעזרה איתה כי מכירה את חמותי כבר מעל עשור ויודעת את דעתה על ילדים.
 
 
לצפיה ב-'חזרה לשגרה ישר קפיצה למים עמוקים'
חזרה לשגרה ישר קפיצה למים עמוקים
22/10/2017 | 13:17
132
שבוע עמוס ביותר כשכל יום היה עמוס יותר מקודמו.
למזלי השבוע נגמר והשבוע הזה יהיה עמוס פחות. 
לצערי קיבלתי הודעה מטרידה שתצריך ממני המון כוחות נפשיים וביקור אחד קשה לעשות אולי עוד השבוע לפני שיהיה לי מאוחר מידי. זהו, יותר מיזה לא יכולה לפרט.
לצפיה ב-'תיק זמש'
תיק זמש
19/10/2017 | 23:28
1
108
יש לי תיק זמש שנרטב לגמרי ונהרס, התקשה והצבע מוכתם.
יש לכן אולי רעיון מה לעשות?
לצפיה ב-'אני לא מומחית...'
אני לא מומחית...
20/10/2017 | 16:20
85
חיפשתי קצת ברשת ומצאתי את זה למשל - שממליץ להבריש עם ספוגית כלים עדינה
 
 
מסתבר שיש מוצר שנקרא "suede eraser" שאמור לעזור
 
 
באנגלית זמש נקרא suede - אז את יכולה לחפש לפי זה
לצפיה ב-'כתבה מעניינת על לידות, בעיקר בעולם השלישי'
כתבה מעניינת על לידות, בעיקר בעולם השלישי
19/10/2017 | 16:05
90
 
שני דברים שקפצו לי לעיניים היו
 
1) איך הכותבת עדיין מצרה/מתייסרת על לידה מלפני 16 שנה. זה מראה בעיני עד כמה לידה זה אירוע מכונן שקשה למחות מהראש
 
2) העובדה שבגמביה השלטונות לא אוהבים לידות מסורתיות כי הן איכשהו "מאיימות" עליהם. אולי זה לא רק בגמביה... [אם כי - תודה לאל - לפחות התנאים הסניטריים מוצלחים יותר במדינות עולם ראשון] 
לצפיה ב-'התייעצות דחופה! שאלה על פרוגילוטון ונערה בת 13'
התייעצות דחופה! שאלה על פרוגילוטון ונערה בת 13
14/10/2017 | 19:39
3
145
הבת שלי כבר 8 חודשים מאז שקיבלה מחזור ורופא אמר שתיקח 3 חודשים פרוגילוטון בשביל להסדיר לה את המחזור, כי הוא ממש ארוך אצלה והיא כל הזמן במחזור מסכנה.
קראתי הרגע על התווית כלמיני תופעות לוואי והבנתי שזה גם כדורים הורמונלים ואנימפחדת לתת לה את זה.
יש פה מישהי אולי מבינה בזה והיה לה אותו מקרה. האם יש משהו חלופי? והאם כן לתת לה ללא חשש את הפרוגילוטון?
לצפיה ב-'לא יודעת לעזור לך (וגם לא ממליצה לפנות לפורומי רפואה)'
לא יודעת לעזור לך (וגם לא ממליצה לפנות לפורומי רפואה)
15/10/2017 | 22:02
89
במקומך, הייתי מתייעצת עם הרופא שנתן את הכדורים (רופא נשים?) ו/או  עם רופא ילדים.
 
 
לצפיה ב-'שלום לך - אני רופאה ולא ממליצה להתייעץ באינטרנט לגבי ענינים '
שלום לך - אני רופאה ולא ממליצה להתייעץ באינטרנט לגבי ענינים
16/10/2017 | 17:52
1
139
רפואיים.
ההמלצה ניתנה לביתך באופן ספציפי ולכן לא נכון ואף מסוכן להתייעץ עם אנשים באינטרנט שבמקרה נתקלו במקרה דומה או לא דומה.
את צריכה להתייעץ ולשאול שאלותיך כולל החשש שלך לגבי תופעות לוואי אפשריות - את הרופא שרשם לה את המרשם..אפשר גם להתייעץ עם רופא הילדים או רופא המשפחה של הילדה .

רק בריאות לילדה.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
16/10/2017 | 18:04
15
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים '
מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים
16/10/2017 | 15:54
4
 
מתכננים טיול בחו"ל
רוצים להתייעץ עם מדריך טיולים שייתן לכם את כל הטיפים השווים
 
אתם מוזמנים לפורומים החדשים שלנו 
 
פורום חדש על המדינות הבלטיות לתכנן טיול בצפון-מזרח אירופה
 
בואו לברר על האטרקציות הכי שוות בפורום טיולים באירופה
 
הודו, נפאל, הפיליפינים... אתם מוזמנים לפורום המזרח הרחוק לשאול הכל
 
טיול לכבוד הפנסיה? טיול אחרי צבא? ירח דבש? הכל בפורום דרום ומרכז אמריקה
 
רואים רק לבן בעיניים? פורום חופשות סקי הוא הפורום שלכם
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'קשה לי '
קשה לי
12/10/2017 | 09:54
6
301
התינוקת שלי עוד כשבוע בת שנה. אמורה להיות התרגשות ושמחה, ובאמת אני מתרגשת קצת, אבל קשה להתרגש כשכל הזמן אני והבנגוז רבים!
על כל דבר.
אני אפילו לא מבינה שאנחנו נגררים לריב ואופס אנחנו עמוק בריב.
הטענה העיקרית שלו נגדי היא שאני מתלוננת הרבה ולא נותנת לו לצאת בכיף לתחביבים (הרבים) שלו. מבחינתו אני המגדלת העיקרית, הוא שם כשהוא יכול.
הטענה שלי היא שהוא לא לוקח אחריות. על כלום! זה משגע אותי. הוא יכול להתלונן על מצב הבית, אבל לא לעשות כלום, על זה שאין אוכל, אבל לא יכין אוכל וכך על הכל.
הריבים שלנו די מגעילים ומהר מאוד הוא צועק ואני נגררת. כמובן שהכל ליד התינוקת.
אני ממש מרגישה שזו הייתה טעות להישאר איתו ולהתחתן איתו. אנחנו כבר כ 15 שנה ביחד, נשואים חמש שנים.
אני אוהבת את התינוקת שלי ורוצה בשבילה משפחה מתפקדת. אני מרגישה שאבא שלה הוא אבא נפלא בשבילה ואוהב, אבל גם מאוד עצלן, מאוד אגואיסט ובעיקר לא בנזוג טוב.
רעיונות?
לצפיה ב-'אולי טיפול זוגי ? או אפילו אישי ? '
אולי טיפול זוגי ? או אפילו אישי ?
12/10/2017 | 10:00
41
לצפיה ב-'נשמע קשה'
נשמע קשה
12/10/2017 | 15:12
164
אני אתחיל בכך שהשנה הראשונה לחייו של תינוק (בעיקר הראשון) היא שנה קשה לזוגיות. זו התמודדות חדשה שהופכת לנו את החיים.
יחד עם זאת, נשמע גם שיש פער אמיתי. כשבני זוג לא מסכימים על חלוקת העבודה ביניהם זה פתח לבעיות. אתם 15 שנים ביחד, ואני מסיקה מכך שיש לכם בסיס איתן לזוגיות. איך היה לפני שנולדה הילדה? איך הייתם פותרים מחלוקות? אם הזוגיות חזקה, חשוב לתת ניסיון אמיתי לשמר אותה. שתי הצעות:
1. טיפול זוגי (הציעו מעלי) נראה לי מקום טוב להתחיל בו. אם גם בן הזוג סובל מהריבים, אפשר  לומר לו שהקשר חשוב לך, ואת רוצה לעשות מאמץ ולנסות טיפול.
2. איך התקשורת שלכם? הייתי מציעה שתמצאו זמן שקט לשיחה, רק שניכם בלי התינוקת. תצאו למסעדה או בית קפה או פיקניק ותבלו זמן זוגי נעים. במסגרת הזו, את יכולה לומר לו שאת רוצה למצוא איזון חדש שבו גם הוא מבלה זמן בתחביביו, וגם את מקבלת זמן לעצמך, ואפשר לשמור על רמה סבירה בבית. יש כל מיני אפשרויות, שאתם יכולים להעלות יחד: עזרה בתשלום, חלוקה של ערב בשבוע לו וערב בשבוע לך, חלוקת עבודה בבית. חשוב שתתחילי בכך שאת מכירה בצרכים שלו (תחביבים) כדי שהוא לא ירגיש שאת תוקפת אותו.
 
המון בהצלחה. מזכירה שזו שנה קשה, וצריך לפעמים לעבוד על האיזון המשפחתי החדש. 
לצפיה ב-''
12/10/2017 | 17:04
146
מסכימה שזו באמת התקופה הכי קשה/מאתגרת לכל זוגיות באשר היא. תינוק חדש זה אירוע מטלטל (אפילו מרסק בעיני...). מאוד שונה ממה שרואים בסרטים...
 
העצה הראשונה שלי היא, תמיד, להתרכז בקשיים המעשיים/פיזיים. נשמע שבן זוגך רוצה להמשיך באורח החיים הנפלא שהיה לו טרם פרוץ התינוקת לחייכם.
 
בלי לנקוט עמדה שיפוטית לשום כיוון, בעיני הדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות כדי שהקשר שלכם לא יתפוצץ זה לשכור עזרה כדי שכל ה  (של התינוקת החדשה ושל החיים בכלל) לא ייפול רק עליך.
 
אשר על כן, הדבר הראשון שאני הייתי מתמקדת בו זה לשכור עזרה ומהר: עוזרת שתעזור עם מצב הבית, ואיזשהו פתרון לאוכל מבושל (אולי עוזרת שגם מבשלת). ואם את רוצה גם להתאוורר - בייביסיטר מדי פעם.
 
הייתי מציבה את זה לבן הזוג כפתרון לשמור על שפיות וזוגיות. בנוסח: צרכי הבית שלנו השתנו מאוד עם פרוץ הילדה לחיינו. אתה ואני כנראה רואים באורח שונה איך העבודה צריכה להתחלק. כדי לשמור על שפיות וזוגיות - בוא ניקח עזרה
 
ורק כדי לענות על השאלה הבאה שלך (מאיפה הכסף...) הייתי אומרת ש:
(1) זו רק תקופה - זה נהיה יותר קל/משתפר כשהם גדלים
 
(2) להתגרש יעלה הרבה הרבה יותר כסף (כולל לנהל שני משקי בית במקום אחד...)
 
(3) הכסף הזה יכול להציל את הזוגיות שלכם - כמה היא שווה לכם?
לצפיה ב-'בנוסף לכל הכתוב מעלה-'
בנוסף לכל הכתוב מעלה-
13/10/2017 | 13:57
1
169
האימרה חומה גבוהה שומרת על שכנות טובה כנראה מתאימה גם למצבך.
כתבת מעט מאוד, וממש לא ברור שמה שאכתוב יקלע למצבכם, אבל כנראה שבן זוגך היקר זקוק לגבולות ברורים.
אם התקווה שלך היא שהוא ישתנה ויקי אחריות- חבל על זמנך. שינוי כזה או אחר בו ממש לא קשור אליך.
ולכן - עיברי לשלב ההגדרות.
עבודות בית -מה הוא עושה וזה תחומו הבלעדי.  לא חצי חצי, לא כשיש זמן. בלעדיות.
מכביסות, בישול, טאטוא, ניקוי כיור עם רמת הגדרה של תדירות.
לגבי הילדה ותחביביו הרבים - בכייף. יומיים בשבוע בהם הוא משוחרר לכל תחביביו- החל מטיפוס הרים ועל לשיהוקי בירה מול בוב ספוג.  מצד שני - יש יומיים בהם הילדה עליו לגמרי. את פנויה וזכותך לעשות בזמן הזה ככל העולה על רוחך.
אולי תקופה מאוד קשוחה של העמדת גבולות תתן לכם מושג איך להתנהל בצורה פחות קשוחה זה עם זו בעתיד
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
15/10/2017 | 06:37
26
לצפיה ב-'טיפול זוגי דחוף'
טיפול זוגי דחוף
15/10/2017 | 09:12
120
אם הוא באמת אגואיסט כמו שכתבת, הוא פשוט לא רואה אותך ואת מה שאת חושבת או מרגישה, ואת יכולה לדבר או לריב איתו עד מחרתיים ויתכן שהוא עדין לא ישמע ולא יראה. טיפול זוגי, כזה שעולה כסף ויש בו בר סמכא שמכריח אותו להקשיב, יכול לעשות נפלאות לתקשורת ביניכם, והוא לדעתי הכרחי במצב שתיארת. בנוסף, מן הסתם יש גם דברים שקשים לו (המעבר להורות הוא משבר קשה לכולם) והוא כנראה לא אומר אותם, וכדאי שגם את תשמעי אותו. לצערי פתרונות כמו עזרה בתשלום או הצבת גבולות לא יביאו לתקשורת, ואני מאוד ממליצה על טיפול זוגי ויפה שעה אחת קודם.
לצפיה ב-'ילדים שמזפזפים בין חוגים '
ילדים שמזפזפים בין חוגים
08/10/2017 | 23:56
6
217
תגידו, זה רק צאן מרעיתי הפרטי שמזגזג בין חוגים כל הזמן?
 
חוץ מילדה אחת כפרעליה שמתמידה עם הבלט כבר שנים, האחרות משנות את דעתן כל שנה (בעצם גם כל כמה חודשים - אבל יש גבול לעד כמה זו "תכנית כבקשתך" אצלנו - אם נרשמנו לחוג אז צריך לסיים אותו...)
 
היה לנו כבר <לאורך 9 שנים ועל פני 3 ילדות, רבים מהם לתקופה של חצי שנה או שנה>: 
 
התעמלות קרקע (עד ה"איכס. נמאס"), ולה-קרוס (סוג של כדורשת עם מקלות רשת ביד), ובלט, וכדורגל, ושוב התעמלות קרקע (עד בוא ה"איכס נמאס" בסיבוב השני), ושחמט, ושירה/הופעה (קראו לזה אצלנו glee אין מושג למה), טאי קוואן דו (החזיק 5 שנים) וסינית (טוב נו - הילדה היתה בכיתה א' אז לא נספור את זה כנגדה), צופים ישראליים ורכיבה על סוסים. רבים מהחוגים האלה הוצעו ע"י בית הספר כך שהיה נוח וזול יחסית.
 
ובכל זאת, אני תוהה אם הם בסוף נופלים על משהו שהם ממש אוהבים או שככה זה היום אצל כולם, מין מחול שדים/חוגים כזה שממשיך להשתנות
 
מה אצלכם?
לצפיה ב-'לא ברור לי מה הבעייה. הן אמורות להתמקצע?'
לא ברור לי מה הבעייה. הן אמורות להתמקצע?
09/10/2017 | 08:28
1
161
אני דווקא מאוד שמחה שהן נחשפות לתחומים שונים - והרי המטרה היא לא להפוך אותן לבלרינות או למתעמלות קרקע, אלא לתת להן להתנסות בתחומים שונים ובדרך אם אפשר לשמור על הכושר - מה טוב.
רק בכלי נגינה אני מעדיפה שימשיכו לפחות שנתיים כי אחרת בקושי מסוגלים לנגן בכלי.

אני זוכרת מאוד לטובה את הילדות מרובת החוגים שלי.
אצלנו השנה ילדה אחת מאוד עמוסה (התחילה חטיבה תובענית) ולכן לומדת רק חוגי אמנות ומוסיקה (מתלבטת עדיין איזה כלי - אם להמשיך בגיטרה או להתחיל פסנתר), ואולי טניס או ריקוד, לצד חוג רובוטיקה בבית הספר.
השנייה - ממשיכה בכינור, וחוץ מזה אמנות (שנה ראשונה), אמנות מצטיינים מטעם בית הספר (הקבלה הייתה אחרי שכבר רשמנו לחוג אמנות, לכן הכפילות), רולר הוקי (חדש), התעמלות (כן המשך של שנה שעברה), וצופים. היא לא ממשיכה בעבודות עץ כי אני לא מסכימה (שונאת את המקום המחניק בו מתנהל החוג), ולא בחוג גן חיות כי זה יקר ורחוק, ואנחנו מוכנים רק לחוג אחד שחייבים להסיע אליו (קצת חבל לי כי היא הפיקה המון מהחוג בשנה שעברה).
השלישית - שנה ראשונה בלט, שנה ראשונה מקהלה - והפסיקה התעמלות משנה שעברה כי מעדיפה בלט והם באותו יום.
כמו שאת רואה, אנחנו ממש לא מתעקשים להמשיך חוגים משנים קודמות - להפך.


לצפיה ב-'שאלה טובה. לא אמורות להתמקצע...'
שאלה טובה. לא אמורות להתמקצע...
09/10/2017 | 22:19
141
אבל מצד שני, להחליף חוג כל כמה חודשים מרגיש לי קצת כמו איזה קרקס מרקד. הייתי שמחה לו היו מוצאות משהו שיש להן בו עניין/משמעות, וזה עוד לא קרה (ואולי גם לא יקרה?)
 
אני לא מתעקשת על להמשיך - סתם קצת מבאס אותי ששום דבר לא ממש "תופס"/מעניין אותן מעבר לכמה חודשים. אז זה הכל שטחי כזה. 
 
לא ציינתי כלי נגינה כי אצלנו זה חלק מהלימודים בבית הספר (שיעור אחר ביום) כך שמזה אין מנוס...
 
לי לא היו בילדותי כל כך הרבה חוגים, אז אין לי למה להשוות. ומה שהיה - נמשך במשך שנים (צופים, פסנתר).
 
 
לצפיה ב-'אצלי זה מובנה במערכת'
אצלי זה מובנה במערכת
09/10/2017 | 18:52
139
טאי קוואן דו כבר שנתיים או יותר והוא רוצה חגורה ג'וניור בלק, אז בינתיים זה ממשיך.
 
חוץ מזה, הצהרון בבית ספר מציע חוגים מובנים פר סמסטר. זה אומר שנרשמים למשהו ל-12 שבועות ובדרך כלל לא מציעים אותם דברים בסתיו ובאביב. הוא הולך לסוקי (גרסה מקומית להוקי אבל בתוך אולם ספורט, עם מקלות הוקי רגילים ופק וגרב על מקל ההוקי כדי שלא ישרוט את הרצפה. שנה שנייה שהוא בוחר את זה). שנה שעברה באביב הוא עשה רובוטיקה של לגו. השנה אולי שחמט. בכל מקרה, זה משהו שמשתנה כל 12 שבועות ומתחלף לפני שנמאס. 
 
מה שהכי טוב בזה, זה שזה חלק מהבית ספר. ב-3 ומשהו משחררים את הילדים לאוטובוסים או לאיסוף הורים, או לצהרון של הבית ספר, או לחוגים האלה. מהחוג, מחזירים אותו לצהרון לחכות לי. בשנה שהוא עשה מכניקה, הם היו בונים מכוניות ומטוסים וכל מיני דברים דומים ואז כל ילדי החוג היו חוזרים לצהרון לנסות את הדברים שהם בנו. הלוואי שהיו מציעים עוד חוגים דרך זה, חוסך לי הרבה כאב ראש.
לצפיה ב-'דבר ראשון, החוגים בבי"ס גרועים'
דבר ראשון, החוגים בבי"ס גרועים
10/10/2017 | 06:06
141
לא מפליא שילדים לא רוצים להתמיד בהם. 
דבר שני, הרבה חוגים שמחוץ לבי"ס גם גרועים. 
דבר שלישי, אם במקרה הילד "נופל" על חוג שבאמת מעניין אותו, הוא ימשיך. אצלך יש בלט וטאי קוואנדו. יפה מאוד. ברוב המקרים נושא החוג לא באמת מעניין מספיק את הילד כדי שירצה להתמיד. ולפעמים הנושא מעניין אבל הקורס גרוע. 
לצפיה ב-'איזה כיף לכם שחוגי נגינה ניתנים בבית הספר'
איזה כיף לכם שחוגי נגינה ניתנים בבית הספר
15/10/2017 | 22:07
1
62
אצלנו יש חוגים פרטיים בשעות המועדונית והילדים לא רוצים ללכת, אפילו לא לחוג תופים   
 
הילדים שלי (עד היום) התמידו בחוגים לאורך שנה ולא פרשו באמצע. עם זאת קיימת תחלופה בחוגים ובכמות החוגים.
אין לי התנגדות לכך, העיקר שיהיה להם משהו נוסף בעשייה חוץ מלימודים ומחשב 
 
לצפיה ב-'זה לא בדיוק חוג נגינה...'
זה לא בדיוק חוג נגינה...
18/10/2017 | 21:13
57
זה שיעור מוסיקה אינסטרומנטלית לכיתה של 25 (או לא יודעת כמה - צריכה לשאול את הילדה) תלמידים שהם ביחד בתזמורת של בית ספר
 
אז הם לא מקבלים תשומת לב פרטית וחלק ניכר מהשיעור מנגנים ילדים בכלים אחרים  
 
אז זה מאוד שונה מחוג פרטי. אבל - מודה - יותר טוב מכלום. המורה מרבה להמליץ לתלמידים ללמוד גם באופן פרטי כדי להשתפר

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא יחסים בין אחים ואחיות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום ראשון, 19.11, נארח את קרן גאולה, מנחת הורים,...
אירוח בנושא יחסים בין אחים ואחיות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום ראשון, 19.11, נארח את קרן גאולה, מנחת הורים,...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פורום דם טבורי
פורום דם טבורי
טבורית- בנק דם טבורי
שימור דם טבורי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ