לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'דבי ספרי חוויות מהבת מצווה'
דבי ספרי חוויות מהבת מצווה
27/04/2017 | 06:49
3
36
את כבר אחרי, מקווה שגם התאוששת אז ספרי, איך היה?
 
לצפיה ב-''
27/04/2017 | 18:18
29
אכתוב בלילה (שלי). אי אפשר בשתי שורות....  אכן אני אחרי. היה טוב - המשך יבוא
לצפיה ב-''
28/04/2017 | 06:44
1
11
ביום שישי הגיעו השולחנות, מפות, מפיות, סכו"ם חגיגי (מכסף? מצופה? לא יודעת אבל יפה), כוסות, ואזות מפות ראנר, כוסות יפות וכאלה מהשכרה
 
ביום שבת התעוררנו למזג אוויר זוועה. גשום ורטוב ולח. לכן, למרבה הצער, נאלצנו לגנוז את התכנון לערוך את המסיבה בגינה, ולהפוך את הסלון שלנו לאולם אירועים.  חצי הכוס המלאה: מזל שעשינו שיפוץ/הרחבה בבית לפני שנתיים והיה אינטימי.
 
את הבוקר בילינו בלסדר את השולחנות עם ילדות הבית - דווקא היה כיף והיה מאוד חגיגי בסוף. 
 
האורחים הגיעו בהמוניהם כמעט כולם בזמן (12:00) והסתערו על האוכל הלבנוני בחדווה. כולם פטפטו ונהנו. אף אחד לא נראה משועמם. הילדים נעלמו אחרי האוכל לכיוון עליית הגג.
 
התכנית האמנותית נמשכה לדעתי 12 דקות מקסימום. נאום בן 60 שניות של האחיות הקטנות, 4 דקות הורים (שילוב של מרגש ומצחיק), 4 דקות כלת השמחה (עם התייחסות כלה לפרשת השבוע שאחרי השבוע שלה. כי בשבוע שלה היה הרבה קורבנות של פרות - נושא שהיא אמרה מפורשות שאינננה מחבבת אז עברה פרשה אחת הלאה) ועוד 3 דקות של דואט בחליל (כלת השמחה בחרה לנגן את התקווה. המורה שלה מאוד מוכשרת ועיבדה את זה לדואט עם שתי וריאציות שונות)
 
ואז כולם המשיכו לאכול ולפטפט.  ברקע רמבו חיבר את המחשב למסך טלויזיה שטוחה שהקרין מופע שקופיות עם כל מיני תמונות של הילדה.
 
ראשוני האורחים עזבו בסביבות 3 והאחרונים בסביבות 5.
 
היה כיף ועבר מהר. כלת השמחה הפגינה בגרות והיתה מתוקה. כל האורחים אמרו שנהנו עד מאוד (גם מהעובדה שלא היו צריכים להתייבש 3 שעות בבית כנסת לפני האוכל)
 
סה"כ היו בערך 45 אנשים כולל אותנו וכולל ילדים כמובן
 
היה כיף ומתיש. שמחה שעבר..... כנראה שהפקת אירועי בת מצווה איננה הייעוד שלי.
 
 
לצפיה ב-''
28/04/2017 | 07:27
3
בתיאור שלך שומעים את הכיף שהיה ושכולם נהנו.
איזה יופי! זו חויה תישאר לילדה לכל החיים.
מאחלת לבת המצוה שתמיד תהיה שמחה ותצליח בכל מה שתבחר.
ולהורים--ברכות לרוב ובעיקר הרבה נחת.
לצפיה ב-'איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
27/04/2017 | 20:06
1
2
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
27/04/2017 | 20:07
2
לצפיה ב-'אז מה אתן מתכננות ליום העצמאות? '
אז מה אתן מתכננות ליום העצמאות?
26/04/2017 | 04:42
6
53
ספרו - שאהנה באופן שילוחי.

לא מתכננת כלום, אהיה בנסיעת עבודה (don't mind me. I'll just sit in the dark....)
לצפיה ב-'אנחנו נחגוג עצמאות בזה שנעשה מה שעושים כל יום'
אנחנו נחגוג עצמאות בזה שנעשה מה שעושים כל יום
26/04/2017 | 06:15
2
114
וכל הלילה- מחליפים חיתולים, מאכילים ומרדימים
לא קולטת שכבר ציינו את יום השואה ובקרוב יום הזיכרון ויום העצמאות- הלידה כאילו שמה את הפרטים האלה בצד, שכחתי שעוד רגע מאי...
לצפיה ב-''
26/04/2017 | 22:55
1
71
ככה תחגגו עצמאות מהתקופה הארוכה של כמיהה להורות - מעולה
 
הנה סרטון רלוונטי לבן זוגך - פעילות לחג  
לצפיה ב-'ככה הוא הרגיע אותה מיד אחרי הלידה'
ככה הוא הרגיע אותה מיד אחרי הלידה
27/04/2017 | 00:23
65
בזמן שתפרו אותי
הוא מעולה בהרדמות שלה, מאוד סבלני ורגוע.
לצפיה ב-'משתפת,'
משתפת,
26/04/2017 | 08:14
1
91
כשאבא שלי היה בחיים, כל שנה ביום העצמאות
היה מזמין את כולנו --ילדיו ונכדיו למסעדה, היה כיף.
לפני שבועים אחת האחיניות שלי פתחה קבוצת ווטצאפ
לכולנו--הילדים של שבא שוקולד הנכדים--והעלינו תמונות כי לא כל הזמן
נפגשים כולם עם כולם.
והנה אנחנו קבענו במסעדה אחה"צ ביום העצמאות.--אני מתרגשת.
ככה אוהבת לראות את התכניות בליל יום העצמאות, לשמע את חידון התנ"ך
ולראות שאני עוד זוכרת הרבה.  --מספיק--לא???
לצפיה ב-'בהחלט - מעולה!'
בהחלט - מעולה!
26/04/2017 | 22:57
43
ארוחה משפחתית במסעדה + לדעת משהו בחידון התנ"ך נשמע לי אחלה , בייחוד כשזה המשך מסורת של סבא
לצפיה ב-'עוד לא יודעת'
עוד לא יודעת
27/04/2017 | 06:47
53
היתה לנו מסורת שנים שחגגנו יום העצמאות עם המשפחה של האיש (להורים היה בית פרטי), כשעברו דירה התחלנו לחגוג עם משפחתי אצל חברים שהזמינו אותנו. עכשיו כבר שנתיים שלא הוזמנו, צמצמו את כמות המוזמנים. עוד לא יודעת מה נתכנן אנחנו ספונטים. בערב בטח נלך לבמות קרוב לבית, בחג עצמו אם לא תהיה הזמנה מיוחדת כנראה נעשה משהו משפחתי עם עדיפות למקומות הפחות עמוסים.
לצפיה ב-'יום השואה '
יום השואה
21/04/2017 | 07:07
15
112
יום שדווקא מרגיש לי קשה יותר ככל שאני גדלה/מתבגרת.
 
הייתי חושבת שזה יותר טראומתי בתור ילדה, אבל נדמה לי שאת גודל הזוועה תופסים במלואה רק כמבוגרים
לצפיה ב-'יום קשה מאוד '
יום קשה מאוד
21/04/2017 | 09:56
110
גם לי מרגיש קשה יותר ככל שמתבגרת.
 בילדותי הייתי רואה המון סרטים על השואה, ככה זה היה בבית שבו גדלתי, חובה היה לראות עוד ועוד עד שלא יכולתי יותר לראות אף סרט בנושא עד היום אבל יוצא לי לראות ראיונות עם ניצולים וגם בלי לראות רק לשמוע איזכורם בנושא קשים לי מאוד.
 
השנה הילדה קיבלה נר מבית ספר ועליו שם של נספה מהשואה עם קישור לאתר שבו כתובים כל הפרטים על הנספה. חיפשתי את השמות של הסבא רבים שלי ולא מצאתי אותם אחרי יום השואה אתעד אותם ששנה הבאה גם השמות שלהם יהיו על הנרות .
לצפיה ב-'ימים קשים יותר מאז שאני אמא'
ימים קשים יותר מאז שאני אמא
23/04/2017 | 13:23
80
מאז הלידה יש לי הערכה רבה יותר לערך החיים. יום השואה ויום הזיכרון תמיד היו לי קשים, השנה במיוחד.
לא מתכוונת להתמודד, לא אדליק טלוויזיה ואחבק את התינוקת שלי כל היום.
לצפיה ב-'ממש ככה '
ממש ככה
24/04/2017 | 15:10
89
מבינים ככל שעוברים השנים וקולטים שכל הניצולים כמעט אינם עימנו וזה מזעזע ועצוב
לצפיה ב-'יום השואה,'
יום השואה,
24/04/2017 | 22:19
4
70
אני מה שנקרא "דור שני" אצלינו בבית נושא השואה היה נוכח מאוד,
אני זוכרת את משפט אייכמן, אסור היה לדבר אלא הקשבנו.
אני זוכרת שנים את הורי מאזינים למדור "חיפוש קרובים"
שבמיוחד חשבו שאמא תמצא את האח שברח לרוסיה. ואולי עוד מישהו שרד.
אמא היתה "בוגרת אושויץ" --לא זוכרת טראומה בשום צורה.
 
אבל היום ממרום גילי, כשאני רואה שהדור הראשון הניצולים--
כבר הולך ונעלם--אני חווה היום כעס גדול על עצמי, למה לא נדנדתי יותר,
למה לא דרשתי שאמא תספר, אמא בעיקר שתקה--נכון הייתי צעירה שאמא נפטרה, ואני כנראה לא הבנתי מספיק.
היום אין כבר את מי לשאול.
אז בעיקר כעס על עצמי ועצבות גדולה שלא הייתי שם אולי יותר בשבילה.
לצפיה ב-''
24/04/2017 | 23:41
2
55
אני בטוחה שהיית שם בשבילה. ומה שאת מתארת נראה שהיא לא היתה ששה לספר גם לו ניסית יותר. 
 
אשרייך שהיא שרדה, אחרת לא היית איתנו היום
לצפיה ב-'אה - ועוד משהו'
אה - ועוד משהו
24/04/2017 | 23:42
1
65
אולי היא מילאה "דפי עד" ביד ושם שיאפשרו לך לדעת יותר. אולי שווה לך לבדוק.
לצפיה ב-'לא היא לא מלאה'
לא היא לא מלאה
25/04/2017 | 00:47
69
לא רצתה להשאיר כאן שום דבר על מה שהיה שם.
הייתי שם, אני ניסיתי ממעט הידע שהיה לי לתת, זה ממש דל.
 
לצפיה ב-''
25/04/2017 | 06:56
40
סבא שלי שנפטר כשהייתי ילדה קטנה מאוד כנראה ידע מה עלה בגורל הוריו אבל מעולם לא דיברו על זה בבית ככה שאפילו לא ידעו שתיעד ביד ושם וכשתיעדו גילו שיש כפילות וכנראה לא נכונה כי הפרטים שלו נכונים אבל מה שהם ידעו לא לגמרי נכון.
 
לצפיה ב-'ראיתן את הסרט "הניצולה שסלחה לנאצים"?'
ראיתן את הסרט "הניצולה שסלחה לנאצים"?
27/04/2017 | 02:14
6
42
 
רק התחלתי לראות. אבל הוא גרם לי להרגשה מאוד מאוד לא נוחה והפסקתי.
לצפיה ב-'לא ייאמן כמה פרסומות מטופשות קוטעות את מהלך הסרט...'
לא ייאמן כמה פרסומות מטופשות קוטעות את מהלך הסרט...
27/04/2017 | 07:01
5
45
אבל לגבי הסרט עצמו, התחלתי גם לראות אותו, בעקבות ההפניה ששמת. עוד לא הספקתי לראות את כולו. אבל אפשר לשאול מה הדבר שגרם לך בו לתחושה מאוד לא נוחה? אומנם עוד לא סיימתי, אבל כבר התעוררו בי מחשבות שונות בעקבות מה שראיתי, ואני סקרנית לדעת.
לצפיה ב-'כן בודאי. מודה על האמת - החזקתי מעמד בערך 90 שניות אל תוך'
כן בודאי. מודה על האמת - החזקתי מעמד בערך 90 שניות אל תוך
27/04/2017 | 16:37
4
24
הסרט - אז זו לא דיעה מקיפה.
 
היתה לי קשה הסצינה של לראות אותה מחבקת ומנשקת אותו (את הפושע הנאצי הקשיש).
 
כדי לגבש דיעה יותר מוצקה אני צריכה לראות יותר מהסרט - בודאי. 
 
אבל השואה היא כזה דבר נורא שזה "מרגיש" לי כמו בגידה בנרצחים מצידה, למרות שכמובן יש לה זכות לבחור את הגישה שלה.
 
אולי כי זה מרגיש לי כמו "לשכוח" והשיר של אברהם שלונסקי "הנדר" חקוק לי על המוח מימי בית הספר הרחוקים...
 
לצפיה ב-'וכשאני קוראת את מילותיו של שלונסקי'
וכשאני קוראת את מילותיו של שלונסקי
27/04/2017 | 18:16
1
17
בשיר הוא מדבר אכן על "הורוני למחול"
 
כנראה שקשה לי לנתק בין "לשכוח" ל"למחול". באופן הגיוני זה - "מוחלים" מוביל ל"שוכחים וממשיכים הלאה".  ועם זה לא אסכין...  
לצפיה ב-'לא צפיתי בסרט המדובר'
לא צפיתי בסרט המדובר
27/04/2017 | 22:11
14
כי הוא הכעיס אותי,
אני בכלל ממש סובלת מהרצון שנעשה להעמיד את נושא השואה
דרך משקפים חדשים. בהם יש מין רצוןלהפוך אותה לאיזו אפיזודה
של נורמליות מלחמתית, ואתיחס גם לכמה דברים--
1)ראיתי השבוע (במסגרת קורס) את הסרט "אמן" העלילה סובבת סביב
   אדם בתפקיד בכיר אצל הנאצים שדיווח לאפיפיור על הזועות והיתה התעלמות.
    אבל הנימוקים להתעלמות היו פוליטיים--מדינת הותיקן--
   סוג של הצדקה/הבנה/הסבר הגיוני, בשואה לא היה הגיון רק רצח משנאה.
2)הייתי לפני כמה שנים עם תלמידים ביד ושם, בסיור לימודי, והמדריך הסביר
   שפולניה היתה מדינה כבושה, ולכן היו שם הזועות,באמת?! זו הסיבה למחטה שהיתה שם?  התחלתי לענות לו--הוא התעקש. הפסקתי אותו. עמדתי מול כיתתי ואמרתי להם-אלולא הפולנים היו אנטישמיים לא היתה משחטה כזו על אדמתם.
כל משפחת אימי נרצחה של, משנאה ולא מכיבוש.
 
בעיני העיסוק הזה--בדרך הזו--זה סוג של הכחשת שואה מודרנית.
על מה המחילה? למי למחול? להיטלר? להימלר? לדמיניוק?
אני לא אסע לפולין, ולא לגרמניה, ואין לי תוצרת שלהם בבית, ולא יהיה אף פעם.
 
דבי אני מזדהה מאוד עם תחושותיך.
 
לצפיה ב-'טוב, אז ראיתי את הסרט עד הסוף'
טוב, אז ראיתי את הסרט עד הסוף
28/04/2017 | 07:03
1
12
מעניין שהרצון שלה להכריז על מחילה קשור ברצון שלה לשמוע עדויות כנות מנאצים ועוזריהם בנוגע למה שהתרחש, לתעד ולהנציח. היא גם קושרת את הדברים יחד, היא אומרת משהו כמו "אני מבקשת שאתם תספרו לנו בכנות כל מה שקרה, כל מה שראיתם / עשיתם, ואני מכריזה שאני מוחלת לכם".
היא הקימה מוזיאון לזכר קורבנות השואה בעיר מגוריה, ואני מתרשמת שמה שחשוב לה יותר מכל, בראש סדר העדיפויות שלה, הוא ההנצחה ומניעת ההכחשה של השואה בעולם. היא חוששת שהאמת לא תסופר, ובין השיטין נראה לי שהיא מתייחסת לאנשים שהיא מוחלתת להם כמו שמתייחסים לעדי מדינה, היא כאילו אומרת: "הם יהיו מוכנים להודות ולספר מה היה רק אם אנחנו נהיה מוכנים לסלוח להם אישית".
כשמסתכלים על זה ככה, אני חושבת שיש בזה משהו. לא מבחינה מוסרית (הודאה של אדם אינה מוחקת את פשעיו) אבל כן מבחינה פרקטית / פסיכולוגית. אדם כמעט אף פעם לא יהיה מוכן לחשוף דברים שהוא יודע שחשיפתם תוביל להוקעתו. הוא פשוט יכחיש וזהו. אם מובטח לו שבזכות החשיפה והווידוי יתייחסו אליו יותר בסלחנות, אפשר יהיה להוציא ממנו יותר.
לצפיה ב-'מבינה את דבריך,'
מבינה את דבריך,
28/04/2017 | 08:05
1
אבל קשה לי עם הרעיון הזה בגלל כמה סיבות--
1)העיקרית שבינהן--שלא נעים לי בנשמה (ב-understatement)
   ש"מעתיקים" שיטות של נורמליזציה ממקום נורמלי למקום לא נורמלי.
   לזמן לא נורמלי, להויה אפוקליפטית,
2)הם הרי יספרו מה שהם זוכרים סלקטיבית. הם לא טפשים.
3)האם היא אומרת על מה היא מוכנה למחול?
   מילא נניח שהיא מוחלת על האובדן--היא מוחלת גם על הסבל והיסורים?
 
לי אישית קשה ורע עם השיטה ואפילו עם האמירה,
כי מחילה היא היפוך אותיות של המילה חמלה--ולא במקרה--
אז זהו אני לא מתקרבת לזה בשום צורה. 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
20/04/2017 | 20:51
35
14
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
20/04/2017 | 20:58
1
20
לצפיה ב-'חזרה לשגרה איזה כייף'
חזרה לשגרה איזה כייף
21/04/2017 | 09:52
60
הייתי שמחה להשאר עוד בבית, היה קשה לחזור לעבודה אבל הילדים ממש היו צריכים את החזרה הזו.
סופסוף שישי חופשי, אני בבישולים, מארחים היום את המשפחה שלי סופסוף נפגשים כל החופש לא הצלחנו להפגש.
לצפיה ב-'עוד יומיים לבת מצווה '
עוד יומיים לבת מצווה
21/04/2017 | 06:57
1
97
תחזית מזג האוויר לא משהו, ואני בנסיעת עבודה עד מחר. אהיה יותר רגועה כשיגיע שבוע הבא....
 
 
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
21/04/2017 | 09:49
60
וואו, איזה לחץ לחזור יום לפני. זה היה ככה בתכנון או שהנסיעה באה בהפתעה?
איזה מרגש בת מצווה, לנו יש עוד שנתיים להגיע ליום החגיגי הזה .
לצפיה ב-'שבוע לא צפוי ו... ילדתי '
שבוע לא צפוי ו... ילדתי
24/04/2017 | 15:14
30
162
היה שבוע עמוס ברופאים ומזל, כי ככה גילו שיש סיבוך קל והחליטו להקדים את הקיסרי לאותו יום.
הייתי ממש בלחץ והיסטריה כי אומנם הכל מוכן אבל עדיין זה מלחיץ ומאיים כי בכל זאת זה ניתוח ולא הייתי מוכנה נפשית.
 
הכל עבר בשלום ואתמול כבר חזרנו הבייתה- היה כל כך מרגש לחזור הבייתה עם הצוציקית הזו ולדעת שהיא שלי, שלנו!
 
היא מהממת וכל כך מתוקה ויחסית רגועה- במיוחד כשמצאנו את האיזון של לשלב הנקה עם תמ"ל.
 
כמה חיכינו לזה ומתענגים על כל שנייה איתה
לצפיה ב-'וואו - מזל טוב '
וואו - מזל טוב
24/04/2017 | 15:30
3
99
על החדשות הנפלאות - איזה כיף.
 
אז בסוף כמה שבועות לפני התל"מ זה היה? ובאיזה יום היא נולדה? וכבר גמרתם את המשא ומתן ביניכם על השם? 
 
מאחלת לך החלמה מהירה, והרבה אושר. ותמשיכו להסניף אותה!! (אחרי זה הריח המיוחד עובר - כמו באוטו חדש
 
 
לצפיה ב-'חח מסניפה אותה חופשי '
חח מסניפה אותה חופשי
24/04/2017 | 15:38
2
135
היא נולדה בשבוע 37 כאשר הקיסרי היה מתוכנן לשבוע 39.
היא נולדה ביום חמישי- שבוע 37 בדיוק, סה"כ במשקל תקין.
 
יש שם וכולנו מרוצים מהשם
לאט לאט מתאוששים ופשוט מאוהבים!
לצפיה ב-'אה מעולה - אז רשמית היא ב full term '
אה מעולה - אז רשמית היא ב full term
24/04/2017 | 23:45
1
87
לא פגית בכלל. היום הראשון של פול טרם
 
אשקרה - חשבת שאם קבעת תור לניתוח אז הכל מתוכנן. אמרנו לך שהורות היא שיעור באובדן שליטה על החיים .
 
בכל מקרה - שמחה איתך שהכל תקין ושאת כבר בבית. אין כמו בבית 
 
ונעבור לפולנית: תנסי לישון כשהיא ישנה (אוה ייה, ווטאבר....  )
לצפיה ב-'חח דווקא ידעתי שזה יהיה מוקדם- היא כל כך לא צפויה'
חח דווקא ידעתי שזה יהיה מוקדם- היא כל כך לא צפויה
25/04/2017 | 01:14
100
שהייתה לי הרגשה שהתאריך שנקבע הוא ממש לא התאריך הסופי
 
הלוואי וידעתי איך עושים את זה- לישון כשהיא ישנה. הלילה הצלחתי לישון בין לבין ובמהלך היום פשוט לא מצליחה להביא את עצמי להירדם גם אם ממש גמורה מעייפות.
לצפיה ב-'מזל טוב !!! קולולו ענק'
מזל טוב !!! קולולו ענק
24/04/2017 | 17:41
1
22
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/04/2017 | 19:01
18
לצפיה ב-'ממש שמחה ומתרגשת בשבילך'
ממש שמחה ומתרגשת בשבילך
24/04/2017 | 18:22
9
86
איזה כייייףףףףף
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/04/2017 | 19:03
8
100
אני סה"כ התאוששתי ומתאוששת יפה מהקיסרי. יום למחרת כבר ירדתי מהמיטה והסתובבתי קצת ואתמול בכלל הסתובבתי חופשי. כואב לי באיזור התפרים והבטן אבל סה"כ דווקא זה שאני פעילה ומטפלת בקטנה- עושה לי ממש טוב
אתמול חזרנו הבייתה ואחרי 3 ימים שלא ישנתי שנייה- הבעל הכריח אותי ללכת לישון ונרדמתי לכמה שעות שפשוט אוששו אותי. כל הלילה תפקדתי כמו שצריך- התעוררתי עם הקטנה -החלפות, הנקה, השלמת תמ"ל וכו'. סה"כ נראה שמצבי טוב
לצפיה ב-'מעולה . אם אפשר לשאול - '
מעולה . אם אפשר לשאול -
24/04/2017 | 19:57
7
125
למה את מוסיפה תמ"ל  ?
לצפיה ב-'אני לא "פרפרים" אבל ממה שיצא לי לראות'
אני לא "פרפרים" אבל ממה שיצא לי לראות
24/04/2017 | 23:40
1
119
רפואת ילדים אמריקאית (עם 2 ילדות), הרופאות/ים פה ששמעו שהן על הנקה בלבד ציינו שזה "מאוד נדיר שזה מצליח".
 
בכל ביקור איתן אצל רופאי הילדים (בגיל 3 שבועות, 6 שבועות, 3 חודשים וכאלה) המבקרים האחרים עם תינוקות בגילן יצאו משם עם קופסאות ענק של תמ"ל "לדוגמא", לפעמים גם עם ארגז תמ"ל. 
 
כך שזו גישה שונה מבארץ, כך נדמה לי.
לצפיה ב-'וואלה, באמת נשמע שבארץ מעודדים הנקה הרבה יותר'
וואלה, באמת נשמע שבארץ מעודדים הנקה הרבה יותר
25/04/2017 | 19:13
64
"מאוד נדיר שזה מצליח" - ובכל זאת "באורח פלא" האנושות שרדה גם
לפני המצאת התמ"ל ...
לצפיה ב-'גילינו שהיא יורדת במשקל ושעדיין לא מוציאה'
גילינו שהיא יורדת במשקל ושעדיין לא מוציאה
25/04/2017 | 01:16
4
125
מספיק חלב עבורה ועל כן החלטנו להוסיף את התמ"ל. אני מנסה קודם להניק ואחרי זה לתת את התמ"ל אבל לצערי היא עדיין כל כך עייפה ורגישה שמתעצבנת ישר ולא הרבה חלב יוצא
כרגע לא שואבת - לא מסוגלת בגלל חוויה זוועתית בבית חולים
 
חשוב לי שתקבל מה שהיא זקוקה לו וזה מה שגם הרופאה שלה המליצה.
לצפיה ב-'שמחה לשמוע שנראה שמצאת את הדרך שעובדת לשתיכן'
שמחה לשמוע שנראה שמצאת את הדרך שעובדת לשתיכן
25/04/2017 | 19:20
3
71
בכל מקרה, בימים הראשונים רוב התינוקות "עצבניים" ודורשים הנקה
מאוד תכופה, וזה מה שגורם לגוף לייצר כמויות גדולות עד שההנקה מתייצבת
אבל העיקר שמצאתן מה שהכי מתאים לכן
לצפיה ב-'ובנתיים- החלטתי היום כן להעיז ולנסות ושאבתי כבר 3 פעמים'
ובנתיים- החלטתי היום כן להעיז ולנסות ושאבתי כבר 3 פעמים
26/04/2017 | 01:48
2
78
ולהפתעתי יצא הרבה חלב והצוציקית אוכלת בתאבון רב. הייתי צריכה רק פעם אחת לתת את הסימילאק וגם זה רק כי באתי לשאוב בדיוק כשהיא התעוררה בצורה לא מתוכננת והייתה רעבה
 
גאה בעצמי כי הייתי באנטי וראיתי שהשד לא נורא כל כך. לא יודעת אם אצליח לשאוב כל 3 שעות אבל בהחלט מתכוונת לעשות את השילוב של החלב אם עם התמ"ל כשהדגש יהיה על חלב האם. המבט המרוצה שלה שווה את כל המאמץ
לצפיה ב-'השד ממש לא נורא כל כך '
השד ממש לא נורא כל כך
26/04/2017 | 04:45
1
64
גם בצירה וגם בפתח
 
את עדיין בחלון הזמן שבו את יכולה להחזיר אותה להנקה בלעדית. החיים הרבה הרבה הרבה יותר קלים בהנקה בלעדית (אין בקבוקים לסטרל, כלים לרחוץ, ולא ממש צריך לקום בלילה - רק להסתובב הצידה) 
 
את בכורתי "הנקתי" לצערי דרך שאיבות בלבד במשך חודשים רבים מכיון שהרופאים אסרו עלי להניק אותה ועד שכבר השתחררתי מהם, היא סירבה. זה היה רקע לתסכול עצום מצידי.
 
בכל מקרה - מאחלת רק טוב ומה שמתאים.
לצפיה ב-'כרגע היא פשוט באנטי- אני מאוד מנסה ומציעה לפני הכל'
כרגע היא פשוט באנטי- אני מאוד מנסה ומציעה לפני הכל
26/04/2017 | 06:11
75
אני קצת נגד יועצות הנקה כרגע, אולי זה עוד ישתנה- ממש עשו לי עוול בביה"ח.
כרגע זה מה שעובד לנו טוב
 
 
לצפיה ב-'שכחתי לשאול, איך את מרגישה אחרי הקיסרי ? איך ההתאוששות ? '
שכחתי לשאול, איך את מרגישה אחרי הקיסרי ? איך ההתאוששות ?
24/04/2017 | 18:34
21
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
24/04/2017 | 18:47
1
93
החלמה מהירה מהניתוח והתרגלות לאימהות ולמשפחה החדשה שלכם
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/04/2017 | 19:04
97
ראית מה זה, העיקר קבעתי תאריך לקיסרי
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
25/04/2017 | 06:52
1
60
איזה יופי לקרוא אותך, כמה חיכיתי לקרוא את ההודעה הזו שלך. 
איזה דרך עברתם ובסוף אתם בידיים מלאות צורחות מאושרות ואין כייף יותר גדול מיזה.
לצפיה ב-'בהחלט '
בהחלט
26/04/2017 | 01:51
44
פשוט לא מאמינה שהקטנה המהממת הזו שלי
הכניסה לנו כל כך הרבה אושר בזמן קצר- לא מפסיקה להריח, לחבק, לאהוב אותה...
 
לא ידעתי שהלב יכול להכיל כל כך הרבה אהבה, וזה פשוט הדדי כיף להיות אמא, כל כך חיכיתי לזה.
 
תודה
לצפיה ב-'וואו!!! מזל טוב! כמה חיכית, ובסוף זה הגיע!'
וואו!!! מזל טוב! כמה חיכית, ובסוף זה הגיע!
26/04/2017 | 00:52
3
53
חדשות נפלאות, אני ממש מאושרת לקרוא!
אגב, ברוכה הבאה לפורום נשים לאחר לידה, עכשיו את רשמית שייכת
לצפיה ב-'סופסוף שייכת באמת '
סופסוף שייכת באמת
26/04/2017 | 01:53
2
70
חיכינו לזה כל כך הרבה וסופסוף זה הגיע ולא יכולתי לחשוב על ילדה יותר מהממת מזו שזכיתי לה
לצפיה ב-'שומעים את ההתרגשות שלך... כמה זה נפלא. מזל טוב '
שומעים את ההתרגשות שלך... כמה זה נפלא. מזל טוב
27/04/2017 | 07:45
1
6
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/04/2017 | 15:41
2
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
26/04/2017 | 10:33
1
36
בהצלחה בגידול.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
27/04/2017 | 15:42
3
לצפיה ב-'מזל טוב! אושר ובריאות!'
מזל טוב! אושר ובריאות!
27/04/2017 | 15:04
1
4
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/04/2017 | 15:42
3
לצפיה ב-' מזל טוב !'
מזל טוב !
28/04/2017 | 07:12
2
שיהיה לכם הרבה אושר ונחת 
 
מקווה שאת הניתוח כבר שכחת. 
לצפיה ב-'כישורי שינה '
כישורי שינה
17/04/2017 | 15:27
19
155
האם אתן מגדירות את עצמכן כטיפוס של בוקר או ציפור לילה?
 
מה עדיף מבין השניים בעיניכן?
 
אם אין אילוצי עבודה / ילדים / מחויבויות אחרות - באיזו שעה תלכו לישון ובאיזו שעה תקומו בבוקר ללא שעון מעורר? (איזה שעון? זה מונח של האלף הקודם - התכוונתי טלפון חכם מעורר)
 
האם בן זוגכן על אותו סנכרון? מה לגבי הילדים אם יש?
 
האם "כישורי השינה" שלכם תמיד אותו הדבר או משתנים עם עונות השנה / הגיל / ווטאבר?
 
האם כשהיו לכן תינוקות הצלחתן לעקוב אחרי ההמלצה העממית "לישון עם התינוק"?
 
<אענה אחר כך - חייבת לעוף עכשיו>
לצפיה ב-'אני ציפור לילה'
אני ציפור לילה
17/04/2017 | 16:45
2
145
הבעיה שפרקטית העולם בו אני חיה מותאם לאנשים של בוקר, מה שמחייב אותי כמובן לקום בשש בבוקר, למרות שהלכתי לישון מאוחר, כך שתמיד אני ישנה פחות מ6 שעות, חוץ מיום שבת בו אני יכולה לישון עד מאוחר (לפחות עד 10:00-10:30).
הייתי שמחה אם יום העבודה/ביה״ס היה מתחיל ב9:00 לפחות.
זה תמיד היה כך מאז שאני זוכרת את עצמי. לא משתנה עם השנים.
האיש הוא בן אדם של בוקר שמתעורר כל יום בשעה שש. גם בשבת. גם בכורי כזה אך קטנתי כמוני.
כשבכורי נולד הוא ישן מעולה אבל אני הייתי צריכה ללמוד  למבחני הגמר ברפואה לכן לא ישנתי כשהוא ישן אלא למדתי. כשקטנתי נולדה היא היתה עסוקה בצרחות בכל פעם שהורדתי אותה מהידיים אז זה לא היה ממש פרקטי...

לצפיה ב-'גם אני דומה. תמיד הבטיחו לי שכשאתבגר אז כבר לא אוכל'
גם אני דומה. תמיד הבטיחו לי שכשאתבגר אז כבר לא אוכל
19/04/2017 | 00:04
1
102
לישון עד מאוחר. 
 
בכמה שבועות האחרונים זה מתחיל להיות נכון - אבל מקווה שיעבור ואחזור להיות דובת קוטב.
 
ואני חושבת שאת האמרה העממית של "לישון עם התינוק/ת" המציאו מישהו/י שמעולם לא היה ב"עונשת" לידה.
לצפיה ב-'הוא גם המציא את הפתגם לישון כמו תינוק '
הוא גם המציא את הפתגם לישון כמו תינוק
19/04/2017 | 06:43
63
הסברתי פעם למישהו שעבד איתי שהפתגם הזה אומר שלא ישנת טוב אז הוא הפסיק להשתמש בו .
לצפיה ב-'עונה'
עונה
17/04/2017 | 17:28
105
האם אתן מגדירות את עצמכן כטיפוס של בוקר או ציפור לילה? לא זה ולא זה. בערך בין 10:30 ל-12 אני מתפקדת כמו שצריך וזהו.
 
מה עדיף מבין השניים? אני מניחה שעדיף להיות טיפוס של בוקר מבחינת התאמה לעולם העבודה.
 
אם אין אילוצים אלך לישון ב-11 ואקום ב-7. אני לא משתמשת בשעונים מעוררים או בטלפונים באופן כללי - יש לי ילדה קטנה .
 
בן זוגי היה כנראה הולך לישון ב-1-2 וקם ב-10-11
הילדות ישנות יותר מאיתנו, כמובן. הולכות לישון בסביבות 8-9 וקמות ב-6 (הקטנה)/7 (האמצעית)/ 7:45 (הגדולה)...
 
קשה לדעת אם כישורי השינה שלי השתנו עם הגיל או עם המצב המשפחתי (כלומר ההורות לילדים קטנים, שאני נמצאת בה כבר 12 שנה בערך...), אבל כשהייתי צעירה לילות לבנים לא היו בלתי אפשריים כמו שהם היום.
 
לגבי לישון עם התינוק כשהיו לי תינוקות - לפעמים נרדמתי עם התינוקות, כן. בעיקר כשהנקתי אותן בלילה...
 
לצפיה ב-''
17/04/2017 | 18:44
82

* אם אתן מגדירות את עצמכן כטיפוס של בוקר או ציפור לילה?
ציפור לילה. תמיד הייתי. עוד בתיכון/חטיבה העדפתי לעשות שיעורים אל תוך הלילה.
 
* מה עדיף מבין השניים בעיניכן? לצרכי עבודה ובכלל - ברור שטיפוס של בוקר . בייחוד כשאני עובדת הרבה מול אירופה, שנמצאת 6 שעות לפני.

* אם אין אילוצי עבודה / ילדים / מחויבויות אחרות - באיזו שעה תלכו לישון ובאיזו שעה תקומו בבוקר ללא שעון מעורר? (איזה שעון? זה מונח של האלף הקודם - התכוונתי טלפון חכם מעורר)
 
זה תלוי עד כמה מתיש היה היום הקודם שלי. אבל בהנחה שלא מתיש כי זה חופש ארוך - הייתי הולכת לישון אחרי חצות וקמה בעשר בבוקר
 
* האם בן זוגכן על אותו סנכרון? מה לגבי הילדים אם יש?
 
הישן לצידי טיפוס של בוקר. נופל מהמיטה באופן עצמוני בסביבות 6 לפנות בוקר (ככה קורא לשעה הזו ידיד שלנו שגם הוא ציפור לילה). הוא אשקרה נולד "מוכן לתינוקות/ילדים קטנים" מבחינת שעון זמן פנימי.
 
הילדות משתנות עם הגיל אבל יש דפוסים דומים.  בת המצווה היתה ציפור לילה עוד מילדות, ועכשיו כשהיא ישנה עמוק לתוך הבוקר המאוחר אם רק נותנים לה, זה עוד מחריף.  אבל כבר בגיל שלוש וכאלה היא היתה הולכת לישון בשעות הזויות כמו 10 וחצי בלילה למרות כל מאמצינו בנדון. אבל, לעומת זאת, היא נהגה לישון שנת צהריים של איזה 3 שעות במעון - בין 1 ל-4 או משהו כזה. הרבה יותר מכל ילד אחר שם
 
שתי האחרות יותר מאוזנות - בגדול הן קמות בבוקר בסביבות 8 גם בלי שעון והולכות לישון מוקדם יותר 
 
* האם "כישורי השינה" שלכם תמיד אותו הדבר או משתנים עם עונות השנה / הגיל / ווטאבר?
לצערי אני מרגישה שאני מאבדת חלק מהם לאחרונה. תמיד הייתי "דובת קוטב" שיכולה לישון בסופש בכיף עד 10 בבוקר אם לא מעירים אותי. עבר לי. אולי בגלל סטרס או אולי הגיל.  מקווה שזה יחזור לעצמו .
מצאתי שמה שמאוד מאוד עוזר זה לישון עם כיסוי עיניים של מטוס שכזה. אמנם זה מרגיש כמו איזו דמות הזויה בסרט, אבל החושך המוחלט עוזר לישון יותר.
 
בנוסף, נסיעות עבודה לאסיה - מרחק 12 שעות זמן - מחרפנות לי את המערכת כל פעם ואני מרגישה שלוקח לי יותר זמן מפעם להסתנכרן חזרה.
 
דבר אחד, תודה לאל, לא עבר , וזו יכולת מצוינת לחרופ שנ"צ אם רק יש הזדמנות.

* האם כשהיו לכן תינוקות הצלחתן לעקוב אחרי ההמלצה העממית "לישון עם התינוק"?
 
בחיים לא הצלחתי מעבר לשבוע הראשון אולי שבו הייתי הרבה במיטה. בכורתי היתה כזו צוויחי שעד שכבר נרדמה רגע, תמיד ניסיתי להספיק משהו שקשור אלי (עבודה, סידורים, בית) או שהייתי צריכה לשאוב חלב. 
 
עם השתיים אחרות לא היו שאיבות אבל תמיד היה משהו לעשות/להספיק. אבל חצי הכוס המלאה היתה שלא ממש התעוררתי בלילה להניק אותן אלא רק עברתי לשכיבה על הצד עם החולצת פיג'מה כפתורים פתוחה והברקודות איכשהו זינקו כדי להגיע לנקודת התדלוק - האבולוציה עבדה מצוין וזה עזר לי לשרוד את התקופה
 

 
לצפיה ב-'אני פשוט לא אוהבת ללכת לישון בלילה '
אני פשוט לא אוהבת ללכת לישון בלילה
18/04/2017 | 00:32
4
142
עדיין ערה.. ועוד מחר מתכננת לקום מוקדם ולנוע לטייל עם הילדים. 
בדיוק כמו DrTnoki אני הולכת לישון מאוחר ונאלצת לקום מוקדם ולכן לרוב ישנה שש שעות או פחות. אבל הקטע הדפוק אצלי הוא שאני אוהבת את שעות הבוקר המוקדמות. אפילו את שעות הלפנות-בוקר, והשעות 8-11 לא יעילות אצלי לרוב (אני עצמאית). 
לפעמים אני עובדת בלילה.. או לחילופין, אוהבת להישאר ערה כשהתינוקת קמה, סביב 4 בבוקר, ולעבוד - זה סופר יעיל!! (אני כותבת סמינריונים לסטודנטים). 
מתכננת הסבה לסיעוד ומשמרות לילה - סוף סוף יהיה לי תירוץ טוב להישאר ערה בלילה 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
19/04/2017 | 00:07
3
70
יש לי חצי-אח שעובד במשמרות לילה כבר שנים ומת על זה.
 
מסקרן הכתיבת סמינריונים!! ספרי עוד. את עוסקת בזה כבר הרבה זמן? מאיפה לסטודנטים יש כסף לשלם? וזה לא מרגיש לפעמים בעייתי מבחינה "מוסרית?
לצפיה ב-'תודה רבה! התחברתי מיוזר אחר ועונה בשמחה!!'
תודה רבה! התחברתי מיוזר אחר ועונה בשמחה!!
19/04/2017 | 23:13
2
83
זה לא קל לכתוב סמינריונים. אבל אני טובה בזה.. אז ממשיכה.. קשה להיות במירוץ סביב הדד ליינים כל הזמן. אני עוסקת בזה כבר שבע שנים! מאז ההריון הראשון - ויש לי ארבעה ילדים.. זה מה שאפשר לי לא להכניס אותם לגן לפני גיל שנה-שנה וחצי-שנתיים. להמון סטודנטים יש כסף לשלם, מסתבר. אפילו נראה שרובם כיום קונים עבודות ולא כותבים - לא יודעת עד כמה זה משקף את המציאות, לא בדקתי.. הרי אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים לא כותבים בעצמם עבודות היא שהם עובדים.. ולכן גם יש להם כסף. בזמן לימודיי לא הכרתי את זה (יש לי תואר ראשון במשפטים וכמעט סיימתי תואר שני בתחום מדעי החברה). זה מרגיש לי בעייתי לא מההיבט של הכתיבה עצמה, כי אני פשוט נענית לדרישה, אלא מההיבט שאני לא מרגישה שאני "תורמת לחברה". אבל גם לתחושה הזאת שלי הגיבה לי לאחרונה אחת הלקוחות ואמרה שאני כן תרמתי מאוד לשקט הנפשי שלה, כשכתבתי לה עבודות בזמן הריון ואחרי לידה... בכל אופן, עם או בלי קשר, התחלתי לחפש איפה אני באמת יכולה לתרום לחברה ואני מתחילה בע"ה לימודי הסבה לסיעוד - רוצה לעבוד כאחות בבית חולים 
לצפיה ב-'מעניין - תודה רבה על התשובות!'
מעניין - תודה רבה על התשובות!
19/04/2017 | 23:19
1
67
נראה לי שהילדים שלך גם זכו כי בזכות זה את אלופת עולם בעזרה בשיעורי בית בתיכון וכאלה.
 
אני מניחה שזה גם מאוד מרחיב את אופקיך והופך אותך לאשת שיחה מעניינת כי את יודעת המון על המון נושאים.
 
מפתיע אותי שזה עד כדי כך נפוץ. 
 
שיהיה בהצלחה עם לימודי הסיעוד! אני בעד התמחות במיילדות-אנושית - כלומר להיות מילדת שמתייחסת באנושיות לאלפי הנשים שמגיעות ללדת במחיצתה
לצפיה ב-'איזו חמודה את!! '
איזו חמודה את!!
19/04/2017 | 23:35
61
תודה רבה.. דווקא מבחינת שיעורי בית, עם כל ההשכלה והעבודות - בעלי, שהוא נהג משאית, יותר עוזר לבכור מאשר אני בכתות הגבוהות אולי זה קצת ישתנה - או שהוא פשוט יהפוך תוך כדי הלימודים שלהם לתותח בחומר 
כן, זה ממש ממש נפוץ. גם אותי זה מפתיע כל פעם מחדש חח
תודה רבה רבה (בעניין הסיעוד)!!! צריכה קודם להתקבל בע"ה. האמת שהבנתי ש- 90% באות ללימודים מתוך רצון להיות מיילדת. גם אני התחלתי מזה.. יש לי משיכה גדולה לתחום ואפילו כבר צברתי לא מעט ידע בנושא הריון ולידה. אבל אני כבר מתבשלת שנה עם רעיון ההסבה והבנתי שאחליט בעניין התחום רק אחרי ההתנסויות. מה גם שמיילדות זה מסלול מאוד ארוך.. צריך להצליח להגיע לאחת המחלקות הרלוונטיות שקשורות למיילדות (יולדות/פגים/תינוקות), ואז לעבוד כמה שנים ולחכות שיאפשרו לצאת לקורס מיילדות.. כך שבכל מקרה קודם לכן עוסקים במשהו אחר. 
לצפיה ב-'כישורי שינה'
כישורי שינה
18/04/2017 | 11:24
2
122
אז ומעולם אינני צרכנית שינה גדולה. לצערי,
כך גם ילדי, למרות היותינו פעילים.
ולשאלון,

האם אתן מגדירות את עצמכן כטיפוס של בוקר או ציפור לילה?
 מה עדיף מבין השניים בעיניכן?
 נראה לי שאני אוהבת לעשות ולפעול בשעות שבין 3.00 בלילה ל--7.00 בבוקר. זה הזמן שבו הייתי מרוכזת היטב בלימודים,
בבדיקות מבחנים, בבישול. זה לא שלא עשיתי גם בערבים אבל אהבתי פחות.
 
אם אין אילוצי עבודה / ילדים / מחויבויות אחרות - באיזו שעה תלכו לישון ובאיזו שעה תקומו בבוקר ללא שעון מעורר? (איזה שעון? זה מונח של האלף הקודם - התכוונתי טלפון חכם מעורר) שעות שינה טובות אצלי הן בין 11.00 ל--3.00.
אינני זקוקה למעירים מלאכותיים.
 
האם בן זוגכן על אותו סנכרון? מה לגבי הילדים אם יש? מסונכרנים כן אבל הוא זקוק ליותר שעות שינה, ולכן יאחר יותר להתעורר ויקום ב-5.00, 
אבל הוא מצליח לפעמים לישון שנ"צ, אני בד"כ לא נרדמת.
 
האם "כישורי השינה" שלכם תמיד אותו הדבר או משתנים עם עונות השנה / הגיל / ווטאבר? הרגלי השינה שלי כאלה מאז ומתמיד,הבעיה שלי, שבכל מתח או דאגה נעלמת לי השינה כליל. עכשיו אני בתקופה ששעתיים ביממה אני בקושי מצליחה
לעצום עין.
 
האם כשהיו לכן תינוקות הצלחתן לעקוב אחרי ההמלצה העממית "לישון עם התינוק"? ממש לא, כי גם הם לא ישנו.
 
לצפיה ב-'וואו - ממש מעט שעות שינה'
וואו - ממש מעט שעות שינה
19/04/2017 | 00:17
1
65
מזכיר את הפתגם: אם תרצה להגשים את חלומותיך, אל תישן הרבה....
 
מקווה שזה מאפשר לך להגשים את משאלותיך
לצפיה ב-'המשאלות שלי היום'
המשאלות שלי היום
19/04/2017 | 12:50
73
מעטות ביותר, ועסוקות בבריאות במשפחה.
המשאלות שלי בתור נערה/אשה צעירה/ אשה עובדת=קרירה,
השגתי, והצלחתי להגשים, למרות קשיים אוביקטיביים.
אבל נראה לי שזה לא קשור במיעוט שינה--דוקא,
אלא בעוד אי אילו תכונות.
לצפיה ב-'כישורי השינה שלי '
כישורי השינה שלי
18/04/2017 | 21:12
62
אני טיפוס של בוקר, מאז שאני זוכרת את עצמי. גם כשהייתי יוצאת עד השעות הקטנות של הלילה לא ידעתי לישון עד מאוחר והייתי משלימה שעות שינה בצהריים אם היה חסר לי. שנ"צ זו השינה האהובה עליי .
אני מעדיפה להיות כמו שאני ואוהבת ככה, כייף לי וזה מתאים לעבודה שלי. אני קמה כל יום ב-5 וזה קצת קשה לי גם כטיפוס בוקר אבל נכנסת למיטה מוקדם יחסית וככה מצליחה לישון 6 שעות לפחות בלילה.
גם ללא אילוצי ילדים/עבודה וכו' אלך לישון עד 12 מקסימום וללא טלפון אקום כנראה בסביבות 6 ואם אכריח את עצמי לישון אתעורר בשבע.
בן זוגי לא ציפור לילה אבל גם לא טיפוס של בוקר משהו באמצע. הולך לישון בסביבות 12-1 בלילה וקם כשמעירים אותו הילדים שיקח אותם לבית ספר שזה בסביבות 7 אם לא התעורר קודם. הילדים מתעוררים מוקדם בבוקר אבל יודעים למשוך בערב כשצריך. עכשיו כשהיו בחופש הלכו לישון כל יום בסביבות 10 ועדיין התעוררו מוקדם וכמעט כל יום עד 7 בבוקר כבר קמו. 
כישורי השינה שלי כמו שכתבתי הם כאלה מאז ומתמיד ולא משתנים.
כשהיו לי תינוקות לא הצלחתי לעקוב אחרי ההמלצה לישון עם התינוק אבל למזלי בגלל שהנקתי בלילות ישנו איתי ואז בשלוף קיבלו אוכל בלי שאצטרך לקום מהמיטה. כשחברות בוחרות לא להניק אני תמיד אומרת להן שאני מעצלנות להכין אוכל העדפתי להניק זה היה לי יותר פשוט מלשטוף בקבוקים .
לצפיה ב-'עונה '
עונה
19/04/2017 | 13:04
102
טיפוס בוקר או לילה- מה עדיף מבין השניים בעיניכן? אני טיפוס בוקר ומעדיפה את זה. יותר נוח ונעים להתעורר במצב רוח טוב ורגוע מאשר להיות מרוגזים ושאי אפשר לדבר איתך עד הקפה
אם אין אילוצי עבודה / ילדים / מחויבויות אחרות - באיזו שעה תלכו לישון ובאיזו שעה תקומו בבוקר ללא שעון מעורר? (איזה שעון? זה מונח של האלף הקודם - התכוונתי טלפון חכם מעורר) בד"כ אני מעירה את השעון המעורר לרוב הולכת לישון ב-11 וחצי-12, אלא אם נרדמתי קודם על הספה. בהריון אני מתעוררת כל הזמן בארבע-חמש בבוקר אבל ברגיל שש בבוקר זו השעה שלי...
האם בן זוגכן על אותו סנכרון? מה לגבי הילדים אם יש? בעלי ממש לא מסונכרן איתי- השעות שהוא הכי טוב בהן זה הלילה, מאוד קשה לו ללכת לישון בשעה 11-12, זה תמיד אחרי 1 וחצי-2 וחייבת לומר שזה ממש מתסכל ופוגע באינטימיות הזוגית. אני מאוד מנסה למשוך ושכן נלך לישון ביחד אבל לרוב זה לא עובד לי במיוחד עם המחסור המטורף בשעות השינה שיש לי...
האם "כישורי השינה" שלכם תמיד אותו הדבר או משתנים עם עונות השנה / הגיל / ווטאבר? אני תמיד הייתי טיפוס של בוקר, ישנה שינה מאוד קלה ומתעוררת בקלות מכל דבר.
האם כשהיו לכן תינוקות הצלחתן לעקוב אחרי ההמלצה העממית "לישון עם התינוק"?
אני מניחה שעם ההמלצה וכל זה- אני אנסה אבל הסיכוי אפסי שאצליח- אני לא מאלה שיכולים לכבות את עצמם באמצע היום וללכת לישון גם אם לא ישנתי לילות רבים... הוכחה לכך זה ההריון... אבל אולי עוד אופתע
לצפיה ב-'לילות'
לילות
19/04/2017 | 21:48
1
74
אני לא ציפור לילה אבל גם לא לגמרי טיפוס בוקר.
במסגרת אילוצים של עבודה ובתי ספר, עדיף להיות טיפוס בוקר.
אני כבר לא זוכרת איך זה בלי אילוצים. כל כך התרגלתי לסדר היום של ימי עבודה שגם בימים של חופש אני נרדמת כבר ב 10 בדרך כלל ומתעוררת לפני השעון המעורר שמצלצל ב 6:30.
 
בן הזוג הפוך ממני. הולך לישון מאוחר וקם מאוחר, למרות שכבר לא קם בצהריים כמו כשהיינו סטודנטים.
הילדים חצי חצי. שניים ציפורי לילה ושניים אנשי בוקר.
 
כישורי השינה שלי השתנו עם  הגיל. כשהייתי בתיכון הייתי רואה טלויזיה עד חצות ומכינה שיעורים עד 2 בבוקר. היום אני צונחת מוקדם יותר. גם כשיש לי עבודות לבדוק נדיר שאני מצליחה להחזיק מעמד מעבר לחצות.
 
כשהיו לי תינוקות הם ישנו איתי. הכיף הכי גדול שלי היה ללכת לישון שנ"צ  ולקחת את התינוק לישון איתי 4 שעות. גם כשכבר היו פעוטות המשכנו את השיגרה של שנ"צ משותפת בשישישבת.
 
 
לצפיה ב-'הזכרת לי עם התינוקות וכו''
הזכרת לי עם התינוקות וכו'
19/04/2017 | 23:13
70
מנסיוני כשתינוקות ופעוטות ישנים איתך שנ"צ או בכלל הם מצליחים לישון עד הרבה יותר מאוחר או יותר זמן כי איכשהו השינה שלהם מסתנכרנת עם שלך (כמובן זה בלי לספור תדלוקי-הנקה כהתעוררות).
 
באמת כיף לישון עם הילד שלך!! (וגם אפשר להדביק לה נשיקות על הראש מלמעלה )
לצפיה ב-''
23/04/2017 | 08:30
23
אני טיפוס של בוקר. עד לא מזמן הרגע שבו הייתי מתעוררת היה הרגע הטוב של היום, ואח"כ הייתה דעיכה הדרגתית . עכשיו אני במצב די אחיד...
 
מה עדיף? העולם בנוי לטיפוסי בוקר, אבל אין כמו השקט של הלילה!
 
רוב הזמן הולכת לישון סביב חצות. פעם בכמה זמן קורסת ונכנסת למיטה בשמונה/תשע בערב. קמה אי שם בין חמש וחצי לשש וחצי בבוקר. אם ייתנו לי לישון ללא הגבלה כנראה אתעורר קצת יותר מאוחר (מניחה שסביב שבע).
 
בן הזוג צריך יותר שעות שינה ממני. היה מעדיף לקום בסביבות תשע. הילדים הם ילדים - בימי שגרה צריך להעיר אותם ולפנות מהמיטות, ובימי חופשה ושבתות משכימים קום ובאים להתחפר ולחפור
 
כישורי שינה - כמובן שבגיל ההתבגרות הייתה לי היכולת המופלאה של לפקוח עין בתשע בבוקר, להסתובב לצד השני ולחזור לישון עד הצהריים. היכולת הזאת אבדה, אבל במקומה הולכת ומתפתחת היכולת המופלאה של לישון 10 דקות ולקום עם כוחות!
 
מעולם א הצלחתי לישון עם התינוק/ת
לצפיה ב-'ציפור לילה '
ציפור לילה
28/04/2017 | 07:29
גם אחים שלי ציפורי לילה. אנחנו צוחקים שאת זה ירשנו מאמא שלנו
גם האיש שלי כזה.
גיסתי לעומת זאת טיפוס של בוקר. בשמונה בערב אם היא רוצה או לא נעצמות לה העיניים. בהתחלה היה לנו מאוד קשה עם זה. לא הבנו למה בשבע בערב היא כבר רוצה תמיד לנסוע הביתה..... היום כבר התרגלנו. עזר במיוחד שאחד הילדים שלנו גם מסונכרן עם הליכה מוקדמת לישון אומר לילה טוב ופורש למרות שכולם מסביבו נשארים ערים.
 
כישורי השינה שלי התחרבשו מזמן. זה התחיל שהייתי מתעוררת בדאגה בגלל עבודה והיום זה הפיזיולוגיה שמעירה אותי.
 
אני דווקא מאלו שישנו כשהתינוק ישן.
 
 
 
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי ?'
איך היה השבוע שלי ?
14/04/2017 | 09:04
31
18
התבלבלתי מרוב החגים והתעוררתי באמצע הלילה ונזכרתי שהיה אתמול יום חמישי 
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
14/04/2017 | 09:06
12
23
לצפיה ב-'טפו טפו '
טפו טפו
15/04/2017 | 05:19
92
אמא שלי הגיעה, והארונות של הילדות הפכו מאתר חורבן אטומי למקום מואר ומשגשג . כיף גדול.
 
וחוץ מזה אני מרגישה שאני עוברת שינוי כלשהו במהלכו העבודה פחות מלחיצה אותי. לא שהנסיבות השתנו אלא שאני משתנה וזה מבורך. צדקה זו שאמרה "זה הכל בראש".... 
 
ועוד 8 ימים הבת מצווה.
לצפיה ב-'סופסוף הוחלט על דרך הלידה'
סופסוף הוחלט על דרך הלידה
15/04/2017 | 13:33
4
188
גם הרופא של ההיי ריסק ממליץ על קיסרי, אז בשבוע הקרוב נקבע תאריך. מקווה שזה ייצא עוד שבועיים כי אני ממש חוששת שהיא תנסה לברוח לפני זה ואז זה יהפוך להיות קיסרי חירום.
אני חושבת שהעובדה שהרופאים בדיעה אחידה גורמת לי להרגיש בנוח עם כל הרעיון של הקיסרי ויותר מוכנה- כמה שאפשר
 
וחוץ מזה, בכלל יש לי דייטים עם רופאים בשבוע הקרוב:
קבענו להיפגש עם רופאת ילדים פוטנציאלית וגם יש לי מעכשיו תור שבועי גם לרופא הרגיל וגם להיי ריסק בגלל שהלידה כל כך מתקרבת.
 
ו...אימאלה., הלידה מרגישה קרובה מתמיד! מחכה כבר להחזיק אותה בידיים שלי!
 
לצפיה ב-'מרגששיעבור בהצלחה!'
מרגששיעבור בהצלחה!
15/04/2017 | 15:33
1
39
לצפיה ב-'נשבעת לך שהייתי בטוחה שרשמתי תודה '
נשבעת לך שהייתי בטוחה שרשמתי תודה
16/04/2017 | 13:22
113
אז תודה!
כל כך מרגש ומרגיש קרוב מתמיד...
לצפיה ב-'שיעבור בקלות '
שיעבור בקלות
16/04/2017 | 17:57
1
72
ממה שקראתי ההחלמה מקיסרי מתוכנן, בעיקר בקטע הנפשי, היא הרבה יותר קלה מאשר בקיסרי חירום. 
 
מאחלת לך שיסתדר לך כמו שאת רוצה. אם את עושה דמיון מודרך - תגידי לה לחכות בסבלנות עד לתאריך <אם לא יועיל, לא יזיק >
לצפיה ב-'חח מדברת אליה, שרה לה בחרוזים וסוגרת רגליים '
חח מדברת אליה, שרה לה בחרוזים וסוגרת רגליים
16/04/2017 | 18:58
102
העיקר שלא תברח קודם...
היה לי קצת קשה עם הקונספט של קיסרי כי חלמתי על לידה כמה שיותר טבעית אבל זה המצב ועכשיו שגם הרופא של ההיי ריסק אישר שזו ההמלצה שלו-אני יותר שלמה עם זה.
 
מקווה שבאמת אצליח לקום ולהסתובב כמה שיותר מהר ושזה יעזור בזירוז ההחלמה.
לצפיה ב-'קיבלתי מלגה ל fellowship בפרובידנס, רוד איילנד'
קיבלתי מלגה ל fellowship בפרובידנס, רוד איילנד
15/04/2017 | 15:32
4
182
ל6-8 שבועות, מתישהו בשנה הבאה.

חוץ מזה סוף השנה מתקרב ועימו מסיבות הסיום של כיתה ו׳ וכיתה ט׳ ואח״כ מצפה בקוצר רוח לחופשה המשפחתית שלנו באוגוסט.
לצפיה ב-'יו מרגש!!! '
יו מרגש!!!
15/04/2017 | 15:41
1
101
המון בהצלחה!
לצפיה ב-'תודה יהיה קשה להפרד מהמשפחה לתקופה ארוכה'
תודה יהיה קשה להפרד מהמשפחה לתקופה ארוכה
15/04/2017 | 15:45
132
לכן אני מקווה שאוכל לתכנן ולתאם סביב חופשה ארוכה, למשל פסח, שיוכלו להגיע אלי לאיזה שבועיים וגם נטייל קצת.
לצפיה ב-'נשמע כיף גדול!! וואו'
נשמע כיף גדול!! וואו
15/04/2017 | 21:35
1
89
 מזל טוב
 
התאריך גמיש? אולי את יכולה לבחור יולי-אוגוסט ואז הילדים יכולים לבוא איתך כמעט לכל הזמן וללכת לאיזו קיטנה שם.
 
זה בטח יקפיץ את האנגלית שלהם לשחקים
 
בן זוגך יכול גם לעבוד מרחוק קצת?
 
סקרנית לשמוע מה יהיו רשמיך אחרך כך מהרפואה האמריקנית
לצפיה ב-'הלוואי שהיה אפשרי לנסוע לחודשיים עם הילדים והאיש'
הלוואי שהיה אפשרי לנסוע לחודשיים עם הילדים והאיש
16/04/2017 | 20:28
105
התאריכים גמישים אבל בחופש הגדול בד׳״כ אין פעילות אקדמית, והאיש לא יכול לעזוב את העבודה להרבה זמן ולא יכול לעבוד מהבית.
חשבתי לנסוע סביב פסח כדי שהם יוכלו להגיע באמצע לאיזה שבועיים
לצפיה ב-'שבוע משפחתי מוצלח ביותר'
שבוע משפחתי מוצלח ביותר
16/04/2017 | 07:35
68
זה התחיל בחופש שהייתי כבר מיום ראשון עם הילדים בבית, בילינו בבוקר ואחהצ התחלתי בהכנות לסדר.
בשני אירחנו את המשפחה והיה מוצלח ביותר. ליל סדר שמח באוירה נהדרת.
בגלל מזג האויר השנה לא יצאו לטיול אוהלים וזכינו בטיולים משפחתיים. היה מוצלח ביותר.
אירחנו גם והתארחנו, למדתי בישולים משפחתיים בקיצור אחלה של חופש חבל שאוטוטו מסתיים. חיכיתי לו המון, נגמר לי מהר מידי.
לצפיה ב-'בגזרת הפחות מוצלח - בעולם...'
בגזרת הפחות מוצלח - בעולם...
15/04/2017 | 05:23
10
148
איזה נוסע מסכן ביונייטד חטף מכות . בהתחשב בכמה הרבה אני מבלה על מטוסים נראה לי שגם לי זה יקרה מתישהו
 
ואכלתי צהריים עם חברים כשפתאום ראינו בטלויזיה הפתוחה שארה"ב הורידה איזו פצצת אדירים על אפגניסטן. הרגיש 
 
ומישהו רצח סטודנטית מסכנה באוטובוס, בת יחידה להוריה. 
לצפיה ב-'רק לגבי הפצצה באפגניסטן....'
רק לגבי הפצצה באפגניסטן....
15/04/2017 | 07:53
9
133
"הורידו" אותה על רשת מנהרות של לוחמי דעאש והבנתי שרק הם נהרגו,
לפחות לי לא בדיוק נשבר הלב ....
 
לגבי הטיסה, היו צריכים לבקש מתנדבים שיירדו מהטיסה בתמורה לכרטיס חינם -
נראה לי שאז הייתה היענות קצת יותר גדולה (באמת ציפו שמישהו יתנדב מטוב ליבו ?)
לצפיה ב-'הציעו לנוסעים כסף (400 דולר ואז 800 דולר)'
הציעו לנוסעים כסף (400 דולר ואז 800 דולר)
15/04/2017 | 08:58
8
128
ואף אחד לא התנדב באף אחד מהסכומים, אז ערכו הגרלה.
לצפיה ב-'הציעו להם קופון, לא כסף'
הציעו להם קופון, לא כסף
17/04/2017 | 11:02
7
86
אני בטוחה שאם היו מציעים להם מזומן היו מוצאים מתנדבים בלי בעיה.
לצפיה ב-'איפה קראת שהציעו להם קופון?'
איפה קראת שהציעו להם קופון?
17/04/2017 | 11:16
6
82
אני קראתי שהציעו להם כסף + מלון, וזה גם מה שבדרך כלל עושים (גם לנו הציעו בעבר במקרים כאלה).

עכשיו אני רואה שבניו יורק טיימס מדברים באמת על vouchers, בניגוד למה שאני קראתי. לדעתי זה לאו דווקא היה משנה משהו, אבל זה אכן לא זהה להצעה של כסף. לנו תמיד הציעו כסף.
לצפיה ב-'אני טסה המון עם חברת התעופה הזו'
אני טסה המון עם חברת התעופה הזו
17/04/2017 | 19:55
5
101
וזה שעוד לא נפלה עלי שום זוועה של ממש (חוץ מדיילים/ות אנטיפטיים באופן כללי - אבל לא מעל הממוצע) זה כנראה נס סטטיסטי.
 
מנסיוני, כשהם מציעים פיצוי זה תמיד תמיד פיצוי בדמות וואוצ'ר זיכוי לטיסה עתידית ביונייטד. נגיד ואוצ'ר של 500 דולר לטיסה עתידית של יונייטד. והואוצ'ר האמור תמיד תקף לשנה אחד קדימה בלבד.  מעולם לא חוויתי או שמעתי אותם מציעים מזומן. זה תמיד ואוצ'ר לטיסה עתידית איתם. וזה קורה המון ששומעים אותם עושים את ההצעה בכריזה בשער העליה למטוס [לפני העליה למטוס כמובן]
 
מעולם לא שמעתי שהציעו מלון בכריזה, כי בד"כ הם אומרים שהם יתנו טיסה חלופית באותו היום רק יותר מאוחר.  
 
פעם אחת ביטלו לנו את טיסה ההמשך שהיתה אמורה לצאת לישראל מאוחר בלילה. ואז הם הציעו איזה מלון אבל היה תור מזעזע אז ויתרנו על התענוג ולקחנו מלון משלנו בשדה התעופה. בדיעבד זה גם היה די נס כי המלון שהם הציעו היה במרחק שעה נסיעה + מנמל התעופה - תכפילו בלכל כיוון. וגם, כדי שכולם יגיעו בזמן, אמרו להם להיות בלובי בחזרה באיזו שעה הזויה - נגיד 5 בבוקר, למרות שהאוטובוסים חזרה לשדה יצאו רק ב-6 - כי הניחו שהרבה אנשים יאחרו.  בקיצור - מי שבחר במלון החינמי של יונייטד ישן שם איזה שלוש-ארבע שעות בלילה הסיוטי ההוא.  אנחנו שישנו בשדה עצמו ישנו כמעט 7 שעות
 
לצפיה ב-'ואוצ׳ר לשנה זה באמת גרוע.'
ואוצ׳ר לשנה זה באמת גרוע.
17/04/2017 | 20:14
75
אבל עדיין לא ברור לי שהמצב במקרה האחרון היה שונה אם היו מציעים כסף.
לנו (בטיסות באופן כללי - לאו דווקא יונייטד) תמיד הציעו כסף, או שאולי המידע הגיע אלינו רק בשלב שכבר הגיעו להצעה הכספית. בכל מקרה אף פעם לא קיבלנו את ההצעה.

לצפיה ב-'אני קיבלתי מהם פעם מזומן'
אני קיבלתי מהם פעם מזומן
22/04/2017 | 12:52
3
47
אם כי בפועל זה היה קוד שייר עם לופטהנזה אז לופט' שלמו ולא יונייטד. היה אובר בוקינג ובכלל לא נתנו לי לעלות על המטוס אז לא היה צורך להרביץ לי כדי שארד.... הכסף נכנס ישירות לחשבון הבנק ואפילו את ההחזר על המונית הביתה קיבלתי בלי יותר מדי בעיות. 
מצד שני מלה טובה על יונייטד: לפני יומיים ישבתי בכנס בארה"ב כשקבלתי הודעה מהבית שהקטנה מתאשפזת באופן בלתי צפוי. תוך שעה מהרגע שהתקשרתי אליהם כבר ישבתי במונית לשדה התעופה, והמוקדנית ביוזמתה שינתה לי את נתיב הטיסה כדי להקדים את ההגעה שלי ב12 שעות ביחס לנתיב המקורי (יומיים מוקדם מהתאריך המקורי), ועוד זיכו אותי (בוואוצ'ר...) על ההפרש במחיר. 
אין לחשוד בי בחיבה מיותרת ליונייטד - מחלקת התיירים (הרגילה) שלהם היא סיוט והקוד שייר עם לופט' (שהצוות שלהם נורא נחמד אבל ביטולי ודחית הטיסות זה קטסטרופה חוזרת על עצמה) ביציאה מישראל הוא זוועה. אבל היה נחמד לקבל התאמצות מעבר לסטנדרט כשבאמת הייתי צריכה את זה. 
לצפיה ב-'אולי לפני יומיים היחס המעולה היה על רקע'
אולי לפני יומיים היחס המעולה היה על רקע
26/04/2017 | 04:47
2
24
הסקנדל האחרון? כי טסתי איתם בשבוע שעבר והרגשתי שמעולם הם לא היו כה משתדלים ונעימים.
 
בכל מקרה - טוב שדאגו לך. מה שלום הילדה?
לצפיה ב-'אולי'
אולי
27/04/2017 | 15:05
1
7
השתחררה מביה"ח, עדין עם המון אנטיביוטיקה שצריכה לקחת. תודה על ההתעניינות
לצפיה ב-'רק בריאות '
רק בריאות
27/04/2017 | 16:29
4
לצפיה ב-'שבוע שהיה לי קצת קשה...'
שבוע שהיה לי קצת קשה...
15/04/2017 | 13:31
6
186
נכנסתי למעין דכדוך כזה בגלל שיצא שהבעל הגיע מאוחר מהעבודה כמעט כל יום ובדיוק כל החברות המבקרות לא יכלו להגיע ולא ממש היו לי סיבות לצאת החוצה אבל הגעתי למסקנה שזה מאוד חשוב שכן אצא ולו ללכת לבית הקפה שיש ליד הבית ולשנות אווירה כי זה עושה לי ממש טוב
 
צריכה למצוא תעסוקה לשבועיים-שלוש הקרובים מהבית- משהו שהוא לא פיזי אבל שיהיה יעיל. יש רעיונות?
 
חוץ מזה, מאוד שמחה שחגגנו כזוג את ליל הסדר- היה נחמד, קניתי כל מיני דברים במעין מעדניה יהודית לא רחוק מהבית והיה נחמד וטעים
 
 
לצפיה ב-'תלמדי לסרוג'
תלמדי לסרוג
15/04/2017 | 18:19
1
93
וזה לא נכתב בזלזול.
פעולה שצריך להשקיע בה המון מנטאלית בהתחלה ואחר כך זורמת ונותנת תוצרים כרצונך לתינוקת שנולדת בארץ קרה
לצפיה ב-'אני יצירתית בראש, בפועל... בעייתי '
אני יצירתית בראש, בפועל... בעייתי
15/04/2017 | 23:59
107
אבל כן מתכננת לקחת על עצמי כל מיני פרוייקטים שאפשר לעשות בישיבה- לא שכל כך יכולה לשבת כרגע כי הראש שלה תקוע לי בריאות
שום תנוחה לא נוחה לי באופן רשמי
לצפיה ב-'קשה לי לתת לך עצות בנושא תעסוקה'
קשה לי לתת לך עצות בנושא תעסוקה
16/04/2017 | 07:41
1
112
אני אוהבת טלויזיה ובתקופה שהייתי מרותקת למיטה העברתי שעות בצפייה.
מודה, גם אני שונאת להיות ללא מעש ומידי פעם עשיתי משהו בבית אבל זה לא היה הריון אלא מצב בריאותי וסיכנתי רק את ההחלמה שלי.
לגבי הסדר הזוגי לא זוכרת אם כתבתי כאן לפני שנה היינו רק עם ההורים של האיש ופחדתי שיהיה עצוב ומשעמם אחרי שנים שבהם בילינו עם 20-30 אנשים בסדר. הופתעתי לטובה כשהסדר עבר בצורה מושלמת ומקסימה. שקט ונחמד ושונה.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
16/04/2017 | 13:30
75
לגבי התעסוקה- אני חושבת שפשוט בגלל שאני הרבה שעות בבית לבד ויצא שכל החברות המבקרות לא יכלו להגיע- זה ממש הרגיש לי בודד. אני רואה המון טלויזיה אבל כבר מרגישה שאין מה לראות (יש מיליון ערוצים פלוס נטפליקס, אבל פשוט מיציתי...). חזרתי קצת לקרוא שזה טוב ואקפוץ לחנות של חומרי יצירה ואולי אעבוד על עוד "ספר שקט" שמתאים לקטנים יותר (הכנתי אחד בקיץ האחרון אבל שמיועד לגילאים טיפה יותר גדולים) או משהו יצירתי אחר שקשור לילדה (לא אוהבת פרוייקטים ללא מטרה).
 
לגבי הסדר- באופן אישי, אצלי ארוחת חג עם זה שהמשפחה שלי עצמה ממש לא גדולה, כן זכור לי כחג גדול ומשפחתי ולאט לאט זה התמוסס וממש קשה לי עם זה. אני עדיין שמחה שלא הלכנו לסדר גדול קהילתי עם אנשים שלא מכירים כי בקושי יכולה לשבת בגלל שהצוציקית עם ראש תקוע לי בריאות ושנינו בררנים באוכל אז לא בטוחה שהיינו נהנים. ככה קניתי כמה מנות לבחירתנו והאמת שהיה כל כך טעים ששוקלת מידי פעם לקנות שם אוכל מוכן עבורנו  
 
לצפיה ב-'לסרוק ניירת ואז להעיף אותה לגריסה?'
לסרוק ניירת ואז להעיף אותה לגריסה?
16/04/2017 | 17:55
1
80
זה יכול לשרוף שעות, מנסיון. וזה מסדר מאוד את הבית.
 
לעשות מדיטציה/דמיון מודרך לקראת הלידה וההחלמה (גם אם היא בניתוח). אני מניחה שיש הרבה הדרכות חינמיות ביו טיוב וברשת.
 
לקרוא ספרים על הנקה. 
 
מחוץ לבית, כדי לשנות אווירה - ללכת לספריה (אני מניחה שגם בניו יורק זה בחינם) ולקרוא קצת מגזינים וספרים שם - יש שם פינות ישיבה?
 
עוד שניה תהיי יותר עסוקה מאי פעם, ותתגעגעי לחודש הזה
לצפיה ב-'יש לנו גורס ביתי כך שישר גורסים '
יש לנו גורס ביתי כך שישר גורסים
17/04/2017 | 14:03
97
יש לי הרבה ספרים שקניתי/קיבלתי וקראתי חלק מהם אבל קצת מיציתי וגם החשק לקרוא מאוד ירד לי בהריון שזה מבאס כי ברגיל אני תולעת ספרים...
 
משתדלת לצאת מהבית כל יום לא תמיד יש סיבה דווקא הספריה הכי קרובה פה יותר קרובה לדירה הקודמת שלנו אז זה אומר שוב לקחת מונית VIA ומשתדלת קצת להוריד את ההוצאות של המוניות. מגזינים ועיתונים לא חסר לי- מקבלת לאישה ועיתון של הסופשבוע כל יום שישי ויכולה בכיף לקנות מגזינים אמריקאים בסופר ליד הבית
 
ברור לי שאהיה בקרוב עסוקה מאוד - אני כבר חודשיים במצב הזה, פשוט קצת היה שבוע קשה כי הרגשתי ממש לבד. בד"כ הביקורים של האנשים ממש מעבירים לי את הזמן ומשמחים ויצא שבוע כזה שלאיכלו להגיע בכלל.
 
השבוע למשל יש לנו 3 תורים לרופאים כך שזה יהיה יציאה מהבית ומהשגרה וגם דאגתי לעצמי לכל מיני משימות שאפשר לעשות גם בישיבה ויהיו מועילות לארגון הבית. אתמול למשל עברתי על כל המכנסי הריון שלי לראות מה יתאים אחרי הקיסרי מבחינת גובה ונוחות המכנסיים.
 
היום מתכננת לעבור על כל הזריקות ולראות עד מתי התוקף שלהן כדי להחליט מה עושים עם זה (התכנון במקור היה לוותר על ההחזרה ולעשות שאיבה חדשה כי אלה היו העובריות הכי פחות טובות שלנו ובסוף הביטוח הפרטי לא אישר שאיבה ללא ההחזרה האחרונה ומזל שכך! אבל זה אומר גם שנתקענו עם ערימות של זריקות לשאיבה שעלו לנו 6000 ש"ח אם לא יותר... מקווה שהתוקף רחוק ואז אולי נספיק להשתמש בזה לבייבי מספר 2.
לצפיה ב-'מתכבדת לפתוח שרשור קיטורחג|בוכה|'
מתכבדת לפתוח שרשור קיטורחג|בוכה|
10/04/2017 | 15:18
24
178
כל הקיטורים, תלונות ומה שביניהם על ערב החג, החג עצמו וכו'...
לצפיה ב-'ראשונה'
ראשונה
10/04/2017 | 15:27
17
271
לפני שעברנו לארה"ב, 2 המשפחות היו עושות ביחד את ארוחות החג הגדולות וזה היה מאוד נחמד- כל פעם צד אחר הזמין אליו ואם לא לארוחת חג הגדולה אז לארוחת חג השנייה וככה נשמר השלום בין שתי המשפחות.
 
מאז שעברנו- הם הפסיקו את המנהג הזה וכבר לא נפגשים בחגים, מידי פעם מדברים בטלפון אבל לא מעבר לזה.
 
ההורים שלי ואח שלי הולכים להיות לבד לגמרי בארוחה היום וזה ממש כואב לי כי זה ככה כל שנה מאז שעברנו  ההורים של בעלי שהם גם לא משפחה ענקית עושים אצל קרובת משפחה אחרת שלהם ונוצר מצב שזה ככה בכל ארוחת חג במקום שיעשו ביחד.
 
אז כמובן שלא יכולה להתערב יותר מידי וזו החלטה של שני הצדדים ונראה לי שפשוט לחמותי נמאס מזה שאמא שלי לא מזמינה אז גם היא לא מזמינה (שזה לגיטימי שנמאס לה מזה, מאוד מנסה לשכנע את אמא שלי כן להזמין איזה חג גדול וכן לשמור על קשר) אבל זה צובט בלב שזה ככה.
 
אמא שלי לא רוצה להתארח אבל כמובן מתלוננת באוזני בכל שיחת טלפון על זה שהם יהיו לבד. הצעתי לה לארח אולי חיילים בודדים אבל היא מסרבת בתואנה שאין לה זמן לבשל יותר מידי אבל עם היכרות עם הנפשות הפועלות ברור לי שהיא הכינה מספיק אוכל לסדר ל-20 אנשים.
 
סתם- כל שנה וכל חג גדול עולים רגשות האשמה שלי לגבי זה ולגבי ההחלטה לעבור לפה- לא מצטערת שעברנו כי זה היה שינוי לטובה, אבל יש את כל מה שמסביב שעושה לא טוב.
 
ואנחנו פה גם לא ממש חוגגים- היינו אמורים עם זוג חברים וזה לא יוצא לפועל, הזמינו אותנו אבל למקום ממש רחוק ובמצבי מעדיפה לא להתרחק וכן להישאר קרובה לבית החולים. חשבנו ללכת לארוחה קהילתית אבל זה 100 דולר לאדם וזה כסף שמעדיפה להשקיע בדברים אחרים במיוחד שגם היה צריך להתחייב כבר לפני שבוע-שבועיים וקשה להתחייב עם הצירים האלה אז פשוט נעשה ארוחה בבית- לא הכי חגיגי אבל יותר טוב מכלום. הבעל רצה רק סלמון בתנור ואיזו תוספת קטנה אבל זה לא חגיגי בכלל אז בנוסף לסלמון נוסעת במונית עוד מעט לחנות שיש בה קייטרינג יהודי לקנות כמה תוספות של חג כמו גיפלטע ,חרוסת ואיזו תוספת מיוחדת ונצרף את זה לארוחה - פתרון נחמד, מקווה שיהיה אוכל נורמלי.
לצפיה ב-'רגשי אשמה/חשבון נפש הם חלק בלתי נפרד '
רגשי אשמה/חשבון נפש הם חלק בלתי נפרד
10/04/2017 | 19:27
8
167
בדיוק דיברתי אמש בטלפון עם חברה (אמריקאית יהודיה, ממש לא ישראלית, וגם לא ממש מחוברת ליהדותה).  הזמנתי אותה להצטרף אלינו לסדר ואז במסגרת שיחה כללית היא אמרה שבדיוק אחיה [שבכלל גר בחוף המערבי] משגע אותה.... [לא משנה הנסיבות - אבא שלהם נפטר לא מזמן ויש סיבוכים נלווים].
 
בקיצור - אמרתי לה שזו מסורת יהודית בת אלפיים שנה, ושזה לא חג "אמיתי" אם המשפחה שלך לא משגעת אותך. אז אולי היא חושבת שהיא לא ממש יהודיה כבר אבל זה בא קומפלט בדי אן איי והיא פרצה בצחוק מתגלגל ביותר
 
גם אצלנו זה ככה לגמרי. משפחות ההורים שלנו לא עושות דברים ביחד ואנחנו אי שם בפאתי מערב. ומהיותנו גרים רחוק, בד"כ אנחנו עושים את הסדר רק אנחנו וזהו. השנה במקרה חברה טובה התקשרה לפני 4 ימים ואמרה יאללה-נעשה-ביחד. אבל לא תמיד זה קורה. מדובר בחברה אמריקאית, אז זה לא יהיה בעברית, אבל נעשה לימונדה.... [ונמטיר על הילדים מיני מרשמלוז בתור מכת ברד]
 
אל תתבאסי . ליל סדר שקט אחרון -- את תראי שעוד תיזכרי בו בערגה.  וכשלא תהיי בהריון תוכלי לטוס לארץ (עם בן זוגך והבת שלכם ) ולחגוג עם המשפחה. ויום אחד היא גם תשאל את הקושיות...
 
 
לצפיה ב-'צודקת, אבל לצערי זה בלתי נשלט ועולה כל שנה'
צודקת, אבל לצערי זה בלתי נשלט ועולה כל שנה
11/04/2017 | 13:59
7
153
בחגים הגדולים.
הקטע הוא שבאמת מבינה את כל הצדדים- כדי לפתח ולשמור על יחסים (לא רק עם 2 המשפחות אלא עם המשפחה המורחבת והחברים) צריך להזמין ולא רק לצפות להזמנה וצריך לבנות את הקשר הזה.
 
הייתה לי שיחה מאוד מעניינת עם חמותי על זה והיא אמרה במפורש שכשהיינו בארץ הם עשו את ארוחות החג המשותפות רק כדי להקל עלינו שלא נצטרך לבחור והיה ברור שזה מפסיק אחרי המעבר שלנו. דיברנו על זה בהרחבה והייתה באמת שיחה טובה לגבי זה. אני אנסה גם לשוחח על זה עם אמא שלי ולומר לה שזה מפריע לי שהם עושים לבד ושכן יעשו את המאמץ לארח ולשמור על קשר עם ההורים של.
 
לנו בסוף היה ממש נחמד-סידרנו שולחן יפה, הבעל הכין דג סלמון ואני קניתי בבוקר במו ידיי כל מיני מאכלים של חג ותוספות והיה לנו חגיגי ונחמד סה"כ. לא יאמן- סדר אחרון לפני שהופכים להיות הורים. היה בזה משהו ממש מרגש!
לצפיה ב-'אני לא חושבת שצריך להפריע לך איך ההורים שלך חוגגים ...'
אני לא חושבת שצריך להפריע לך איך ההורים שלך חוגגים ...
11/04/2017 | 20:37
6
146
ברור שאם זה קשה להם אז הלב נצבט ואת יכולה לייעץ ולהאיר את עיניהם. אבל אם אין שיתוף פעולה מהצד שלהם - אין הרבה מה לעשות אלא רק לשחרר ולקבל את הדברים כפי שהם, כי לא נראה שהם הולכים להשתנות.
 
באופן אישי, המשפחה של בן זוגי הפכה למשפחה שלי אבל אני לא מצפה מההורים שלי להרגיש אותו הדבר. כשיש כימיה בין המשפחות זה נהדר, אבל לרוב זה לא כך, הרבה פעמים מדובר באנשים עם מנטליות שונה שהדבר היחיד שקושר אותם הוא שהילדים נשואים זו לזה ובהמשך יש נכדים משותפים ... אצלינו היו כמה נסיונות לחבר שלא היו מוצלחים במיוחד והיום הקשר הוא נימוסי - מתקשרים לאחל חג שמח וחוגגים יחד ארועים מיוחדים בלבד (לאחרונה - בר מצווה, והלוואי ורק בשמחות!)
 
אם אלה היו ההורים שלי - הייתי מעודדת אותם לעשות חגים דווקא עם בני המשפחה המקוריים שלהם (במידה ויש) - האחים והאחיות שלהם או בני דודים ... אנשים שהם גדלו והתבגרו איתם והם מכירים היטב ויש סיכוי שהם מרגישים בנוח איתם (בשאיפה).
 
יכולה לספר לך עלינו - שהשנה ההורים שלי לא בארץ בחג ואחותי הזמינה אותנו (אנחנו זוג ושני בנים) לבוא איתם להורים של בעלה לליל הסדר. זו משפחה שאני מאד אוהבת ונהנית להתארח אצלהם, אבל איכשהו בלי ההורים שלי לא הרגשתי בנוח, לא נראה לי כל כך שייך. חברות אחדות שלי (כל אחת לחוד) כששמעו שאנחנו לבד בליל הסדר הזמינו אליהן וממש התלהבו מהאפשרות - ואני סירבתי בנימוס, כי אלה חברות שלי, אבל המשפחות פחות מכירות, וזה קצת הימור. הרגיש לי הכי נכון לעשות את הסדר לבד, רק אנחנו והיה מאד מוצלח: בישלתי ממש בקטנה וקנינו גם אוכל מוכן, ערכנו שולחן חגיגי עם הכלים שמוציאים תמיד רק לכבוד אירוחים, ופרחים וכל סמלי החג, קראנו בהגדה (עד סופה!) צחקנו המון (וזה ממש כואב להתפקע מצחוק על בטן מלאה!). הדבר היחיד שדילגנו עליו היו הפקקים
 
ההורים שלי ואחותי כל הזמן ניסו לשכנע אותי שזה לא בסדר לחגוג לבד, שרוח החג היא לבלות עם אנשים אהובים ושזה לא בסדר שאני מונעת מהילדים שלי ארוע מרובה משתתפים. אבל עם הבנזוג החלטנו שזה הכי נכון לנו ובאמת היה מבחינתינו שמח וכיף. ובחג הבא אם וכאשר הורי לא יהיו פה (ועם משפחת הבנזוג אנחנו לא עושים כבר הרבה שנים כי הצורה שבה הם חוגגים לא מתאימה לנו) - יכול להיות שיזמינו אותנו ונחליט ללכת על זה, ויכול להיות שנחליט לארח אצלינו (אחרי שיש לנו ניסיון ב"להרים" סדר) ויכול להיות ששוב נחליט לחגוג סוליקו - זו בהחלט אופציה לא רעה בכלל מבחינתינו, אז נראה ....
לצפיה ב-'תודה על מה שכתבת '
תודה על מה שכתבת
11/04/2017 | 21:12
5
117
אני מאוד מנסה לשחרר ולא להתערב כי זה שלהם.
היום קצת דיברתי על זה עם אמא שלי ועודדתי אותה כן לשמור על קשרים- גם במשפחה המורחבת וגם עם המשפחה של בעלי כי אי אפשר לצפות לקשר חברותי מעבר לפעם ב... שנפגשים אם לא מזמינים ולא יוצרים קשר.
 
אמא שלי מנהלת סוג של פנקסנות שלי אישית מאוד קשה איתה
 
מקווה שהשיחה השפיעה, נראה לי שהיא הבינה את המסר שניסיתי להעביר לגבי זה שאי אפשר לצפות שיזמינו ויזמינו אם היא לא מזמינה ולא יוזמת מפגשים וכו' (שוב- לא רק עם המשפחה של בעלי אלא גם עם המשפחה המורחבת שלנו).
 
פשוט כל יום אני שומעת על כמה קשה שהם קצת בארץ כי אני בחו"ל, וכמה זה לא פשוט להיות לבד בחגים וכל מיני דברים שהם נטו מניפולציה רגשית שמנסים להפעיל עליי. ברור לי שזה קשה להם אבל כשהם לא רוצים לארח או להתארח- קטונתי מלעזור.
לצפיה ב-'אני לא הייתי מתערבת'
אני לא הייתי מתערבת
11/04/2017 | 23:38
4
100
זה שלה ובחירה שלה.
כתבת למעלה שהיא לא מזמינה וכנראה בגלל זה לא מזמינים אותה, זה מזכיר לי סיפורים של חמי וחמותי שמספרים כל פעם על חברים שיודעים רק לבוא להתארח ולא מזמינים לארח ופשוט הם הפסיקו להזמין אותם יום אחד כי לא מתאים להם שכל הזמן הם מארחים ולא מזמינים אותם.
זו הבחירה שלה ואם היא רוצה לקטר על זה תני לה לדבר תכילי אותה וזהו מבחינתך אין לך הרבה  מה לעשות בנדון.
יכולה לספר לך ששנה שעברה היינו רק אנחנו וההורים של בעלי וזה היה אחד מלילות הסדר המקסימים ביותר שהיו לנו. מאוד חששתי מהלבד הזה אבל זה מה שיצא ויצא מעולה. 
לצפיה ב-'האמת שפשוט נגמרה לי הסבלנות בהקשר להקשבה לזה'
האמת שפשוט נגמרה לי הסבלנות בהקשר להקשבה לזה
12/04/2017 | 03:39
3
128
בגלל זה גם הייתי מאוד ישירה ואמרתי לה היום לגבי העניין של אי אפשר לצפות שיזמינו וישמרו על קשר כשאת לא עושה את זה בעצמך.
 
ובאמת היה לנו נחמד ביחד, במיוחד כשהבחור הבין כמה זה חשוב לי שנעשה משהו חגיגי ולא סתם עוד ארוחה או לצאת למסעדה (שלרוב אני לא נהנית-גם בהריון וגם לא בהריון ).
לצפיה ב-'מצטרפת לעדיקם ומוסיפה'
מצטרפת לעדיקם ומוסיפה
12/04/2017 | 12:17
2
97
לי יש כמה מחותנים, ואינני חוגגת איתם שום חג.
לכל אחד יש המשפחה הגרעינית שלו.גם אם היא קטנה.
אין לי שום ענין שהם יהפכו להיות המשפחה המורחבת שלנו.
למרות שהיחסים בהחלט טובים.
משתתפים בשמחות אחד אצל השני ולצערינו גם במקרים עצובים.
אני אירסתי נכדה, אז המחותנים "הלא שייכים" לארוע התקשרו ובירכו.
הרצון שלך הפוך את ההורים שלך ובן זוגך למשפחה הוא מלאכותי ומיותר.
 
לגבי אמא שלך --שמתלוננת--שחררי, את לא אמא שלה שצריכה
למצוא לה פתרונות לחג. 
אם רוצה קהל--הולכים לבית מלון וחוגגים ליל סדר מרכזי,
(אני עשיתי זאת השנה בגלל נסיבות חיים אחרות--היה כיף גדול.)
ומי שלא רוצה עם הרבה חוגג לבד ולא מתבכיין.
תרגיעי. ותהני ממה שאת עושה. ןתבני את חייך כפי שנכון לך.
את אמא שלך כבר לא תשני.רק אל תקחי ללב.
לצפיה ב-'צודקת '
צודקת
13/04/2017 | 13:37
1
80
כנראה שפשוט נהייתי חסרת סבלנות- לשמוע כל יום במשך חודש ויותר על זה...
 
אני בנאדם מאוד רגשי אבל גם מאוד מעשית- משהו מפריע לי- אני אעשה משהו בנדון... קשה לי עם הגישה הזו של התחשבנויות וכולם חייבים אבל לא לעשות מאמץ.
 
אבל יש לי הרגשה שכן משהו חלחל אצלה כי הנה יש מפגש משפחתי של המשפחה המורחבת וההורים שלי לשם שינוי הולכים לזה.
לצפיה ב-'מבקשת לומר ביחס'
מבקשת לומר ביחס
13/04/2017 | 19:06
63
למשפט האחרון שלך---
ביום שלא את תחפשי את הפתרון לתלונות שלה,
אבל היא תרגיש שיש צורך שיש לו פתרון ממקום אחר--
היא תשתמש בו. כל עוד היא נתלית בך--היא משחקת ברגשות שלך,
את מאפשרת לה ל"שקע" באופי שאת מבקרת במשפט השני שכתבת כאן.
אם בגלל האופי שלך--לחפש מעשיות--פשוט תגידי זה כך לטובה.
כמו "למה עזבת אותה ועברת לארה"ב"--ובמקום להרגיש אשמה, תגידי לה:"חשבתי שאת דוקא שמחה--שכך אני זכיתי לתהריון, והנכדה תדע הרבה עליך" תשאירי את זה כך--תראי איך התפקיד המסורתי שלך ישתנה.
לצפיה ב-'לדעתי יש לך 5 גורמים מסבכים את הסיטואציה שתיארת....'
לדעתי יש לך 5 גורמים מסבכים את הסיטואציה שתיארת....
12/04/2017 | 18:43
2
152
1. הסיבוכים הכלליים/כל השנה מזה שעברתם לגור כה רחוק. אני מכירה את התחושה... 
 
2. העובדה שמדובר בחגים שתמיד עושים בלגן בראש - מה שמגביר את הקיטורים שלהם ובכלל
 
3. הורים "מיזנטרופיים" משהו מהסוג שלא מזמין אף פעם אבל לא מפנים שיש לכזו התנהלות תוצאות ישירות. בנוסף נשמע שאמא שלך מנסה "להשליך" עליך את האחריות הזו על זה שהם "לבד" - שהיא ממש ממש לא אחריות שלך, גם אם עברת לגור רחוק.
 
4. העובדה שאת בהריון בחודש תשיעי, מה שמחדד יותר כל רגישות אפשרית. אני לא צוחקת - אני רצינית. זה עניין פיזיולוגי של הורמונים שמטריפים את המערכת
 
לא פשוט בכלל. רבע הכוס המלאה היא שגורם מס' 4 ייפתר בקרוב
לצפיה ב-'אה - ארבעה....'
אה - ארבעה....
12/04/2017 | 18:47
82
חיברתי את החמישי לשלישי בסוף 
לצפיה ב-'אני לא חושבת שהיא מנסה להפיל עליי את האחריות'
אני לא חושבת שהיא מנסה להפיל עליי את האחריות
13/04/2017 | 13:40
86
לזה שהם לבד- היא פשוט משתפת אבל בדרכה שלה זה גורר מניפולציות של לגרום תחושות אשמה כי יש לשתף ויש לשתף וכשחוזר המשפט "הו הנה עוד נכדה שאני לא אראה מעל פעם בשנה" זה כואב וצובט בלב.
 
ברור שיש השלכות לבחירות שלנו בחיים- אני מאוד שמחה שעברנו לפה כי המעבר שינה וביגר אותי ומאוד עזר לי לעבור את הטיפולים רחוק מכולם אבל יש לזה הרבה קשיים והשלכות בין אם כלכלית, רגשית או אפילו מבחינת הקריירה.
 
דווקא מבחינת חודש תשיעי והורמונליות- פחות מרגישה את זה, אפילו הבחור אמר שאני יחסית לא הורמונלית (עד שזה מגיע לשעות העבודה שלו לאחרונה ).
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם זה ישנה כי הרגשה זו הרגשה וקשה להתווכח איתה'
אני לא יודעת אם זה ישנה כי הרגשה זו הרגשה וקשה להתווכח איתה
13/04/2017 | 14:40
4
109
אבל, אני רק אשתף לגבי המשפחה הספיציפית שלנו - 
אני ובן זוגי בזוגיות כבר כמה שנים טובות (שנים טובות לא רק כצורת ביטוי ) וההורים של שנינו לא זאת בלבד שאינם חוגגים יחד את ליל הסדר ו/או ארועים חגיגיים אחרים אלא שמעולם לא נפגשו, לא שוחחו בטלפון ולא תקשרו בשום דרך.
ולא בגלל שיש למי מהצדדים בעיה עם הצד השני, פשוט לא היה לאף צד דחוף ו/או חשוב מספיק להפגש או לדבר. 
בן זוגי ואני חושבים שהיה יכול להיות נחמד לו היו נפגשים, אבל גם מסכימים שזה לא קריטי ואפשר לחיות בלי זה
(אגב, אם זה משנה, בן זוגי ואני חיים יחד, ידועים בציבור, משפחה לכל דבר, אך לא נשואים למקרה שעולה התהיה איך זה שההורים לא נפגשו אפילו בחתונה. פשוט לא התקיימה כזאת )
לעומת זאת, את ליל הסדר חגגנו אצל ההורים של אשתו של אח של בן זוגי ועם המשפחה שלה, של גיסתו, אנחנו נפגשים לא מעט למרות שזו "קרבה" רחוקה יותר כביכול (או לא כביכול). למה? כי ככה יצא. ככה מתאים.
 
בקיצור - אנחנו נפגשים עם מי שרוצים ומתאים. ואם לא - לא בכוח
 
שוב - זה רק המקרה הפרטי שלנו וזה לא אומר שזה יתאים לך/ם. רק רציתי להראות שיש גם מקרים "כאלה"
לצפיה ב-'וואו, והם לא ביקשו להיפגש?'
וואו, והם לא ביקשו להיפגש?
13/04/2017 | 16:08
3
100
בלי קשר לחתונה כן או לא- ההורים שלנו נפגשו לפני שחתונה הייתה בכלל בדרך
 
ברור שנפגשים עם מי שמתאים, פשוט קיוויתי ששתי המשפחות שגם ככה קטנות יתאחדו וימשיכו במסורת כשאנחנו לא בארץ, אבל הגעתי בימים האחרונים להבנה שזה עניין ובחירה שלהם ואין לי שליטה בזה.
לצפיה ב-'אז זהו, שלא '
אז זהו, שלא
13/04/2017 | 18:25
2
102
הם לא ביקשו להפגש. לא בגלל שהם שמעו משהו ״לא בסדר״ על הצד השני, לא בגלל שיש איזושהי בעיה. פשוט כי... למה בעצם? אני לא שואלת על מנת לקנטר. אני שואלת ברצינות. למה ״צריך״? כי זה עוד שלב שצריך לעבור כמו במסכים במחשב? לא בוער להם, לא חסר להם, יכולים לחיות בלי זה, אז... לא
ואגב, אני מנחשת שאנחנו מאותה ״תפוצה״ ככה שגם אנחנו משפחות לא ממש מרובות קרובים, בלשון המעטה ...
לצפיה ב-'אצלנו ההורים הכירו למיטב זכרוני כשעברנו לגור ביחד'
אצלנו ההורים הכירו למיטב זכרוני כשעברנו לגור ביחד
13/04/2017 | 20:00
88
זה לא היה משהו בגדר חובה, אבל שני הצדדים רצו להיפגש ולנו לא הייתה בעיה עם זה.
העיקר שהכל עובד -מה זה משנה אם נפגשו או לא
לצפיה ב-'אצלנו "הכרחנו" את ההורים להיפגש לפני שנישאנו'
אצלנו "הכרחנו" את ההורים להיפגש לפני שנישאנו
14/04/2017 | 01:55
96
זה קצת מסובך. היינו שנינו סטודנטים בחו"ל, ועמדנו להתחתן (שם), אז נראה היה לנו הגיוני להפגיש את ההורים שלו עם אמא שלי.
 
אז הם נפגשו והלכו יחד לאכול ארוחת ערב במסעדה. אני זוכרת את התיאור ממנה שזה הרגיש להם קצת מוזר ומלאכותי (קצת מין בליינד דייט כזה). הם גם לא ידעו אם הם אמורים לדבר על כסף/עזרה ל"ילדים" אז זה הרגיש כמו  נושא מטריד באוויר שכזה. בסוף שניהם הודיעו שהם יעזרו כמיטב יכולתם
 
למזלי הם סה"כ משכבות די דומות באוכלוסיה מבחינת השכלה (אפילו מאותה האוניברסיטה כולם), רמת חילוניות, מוצא, וכאלה. כך שזו היתה ארוחת ערב קלה יחסית
 
אבל למרות כל הנ"ל הם ממש לא בקשר היום. הם לא מתארחים אחד אצל השני בחגים (ההורים שלו לא "עושים" חגים אז הם גם לא יכולים...) והם לא נפגשים באופן יזום.  אמא שלי הזמינה אותם איזה עשר פעמים לכל מיני אירועים חברתיים שערכה. הם מעולם לא הזמינו בחזרה אז היא הפסיקה.  אף אחד מכולם לא מתלונן על העניין ולכולם חיי חברה פעילים - רק לא אחד עם השני.
 
הם נפגשים רק לפני/אחרי ביקורים אצלנו כדי להחליף רשמים ו/או לתת אחד לשני מתנות לקחת לילדות.
לצפיה ב-'היו קיטורים לפני אבל נגמרו לגמרי אחרי '
היו קיטורים לפני אבל נגמרו לגמרי אחרי
11/04/2017 | 23:31
2
169
רוצה לשתף שהיה מקסים ומוצלח ביותר. 
אירחנו את המשפחה של האיש, בגלל שאני לא יודעת להעזר אפילו שהציעו קיבלו תפקידים קטנים ביותר ואת הרוב אני הכנתי.
פעם ראשונה שעושה פסח, יש הרבה ברכות והרבה הכנות ללפני האוכל וזה גרם להרבה הכנות ברגע האחרון.
מכיוון שאני יודעת להתארגן מראש קניות סיימתי בשישי בבוקר בביקור וקניית ירקות בשוק היתה חוויה נהדרת אוהבת ללכת לשוק הסחורה שם מעולה.
האוכל היה בכמויות מטורפות כרגיל ונשאר המון, היום הוזמנו לגיסתי אז במקום לאכול שאריות בצהריים אכלנו תבשיל שהיא הכינה במיוחד לחג ואני מאוד אוהבת. הבאתי איתי קינוח שנשאר מאתמול וגם היום היה מוצלח ביותר.
חופש עם הילדים זה כייף אבל גם עמוס ביותר בפסח עם המצות שהם כל הזמן רעבים.
לצפיה ב-'נשמע כיף! '
נשמע כיף!
12/04/2017 | 03:41
101
לגבי הילדים שכל הזמן רעבים-אולי תכיני לחמניות פסח? זה יותר ממלא ואפשר להכין סנדביצים וכו'. יש לי מתכון מעולה של אילת הירשמן שכל שנה מכינה- אם תרצי.
 
אין ספק שלארח בחג גדול כמו פסח זה לא פשוט במיוחד שלוקחים על עצמך את רוב ההכנות- נראה לי שאת כמוני, פחות אוהבת להיעזר באחרים
לצפיה ב-'חחחחח גם שלי מתות מרעב...'
חחחחח גם שלי מתות מרעב...
13/04/2017 | 17:20
14
לצפיה ב-'שמחה רבה שמחה רבה שמה ראשונה בלי קיטורים'
שמחה רבה שמחה רבה שמה ראשונה בלי קיטורים
13/04/2017 | 00:49
2
141
ליל סדר ראשון שאני מגיעה עם תינוקת מדהימה אחרי הרבה שנים לבד עמוק בטיפולי פוריות.
אז באמת, אין קיטורים.
גם הלכתי להניק בחדר בתחילת הסדר, אז אפילו פיספסתי חלק וזה היה נחמד (:
טוב אולי קיטור קטן?
לא מטיילים ולא עושים כלום כי מזג האוויר סתם מבאס ואנחנו לא רגילים לטייל עם תינוקת. מקווה לשנות את המצב בימים שנותרו.
לצפיה ב-'הו - איזה כיף '
הו - איזה כיף
13/04/2017 | 01:28
74
מאחלת לך שהיא תמיד תמלא אותך בכיף וגאווה (אפילו כשתהיה בת 14 )
לצפיה ב-'איזה כיף! '
איזה כיף!
13/04/2017 | 13:41
81
חיבוק ענקי יקירה
 
לצפיה ב-' חג שמח מתפוז '
חג שמח מתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
09/04/2017 | 17:02
4
חג פסח שמח וכשר לכולם 
 
בברכה,
תפוז אנשים
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
06/04/2017 | 20:07
16
26
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
06/04/2017 | 20:09
6
18
לצפיה ב-'יומולדת לשני הילדים שנולדו בהפרש של 4 שנים פחות יום '
יומולדת לשני הילדים שנולדו בהפרש של 4 שנים פחות יום
07/04/2017 | 23:41
2
150
גילם המשותף - 22.
 
בני כמה הילדים ?
 
לצפיה ב-'הממממ -- 9 ו-13?'
הממממ -- 9 ו-13?
08/04/2017 | 00:56
1
115
בחיי שלקחתי דף ועפרון. אבל חשבתי שהילדים שלך קטנים יותר אז בטח טעיתי בחישוב. 
 
מזל טוב!!  תגידי לבכור שגם אם הוא לא מסכים למסיבה הרי שמרגע זה והלאה מעשיו הרעים הולכים על החשבון "שלו" לא שלך
לצפיה ב-'יש לנו זוכה ! '
יש לנו זוכה !
08/04/2017 | 01:40
101
יש גם שלישי שעדיין בגן, אולי בגלל זה חשבת שהם צעירים.....
ותודה על הברכות
מאחר וגם אנחנו לא בדיוק אנשי מסיבות - אי הרצון שלו התקבל בהבנה.
מעשיוי הרעים העיקריים הם לחרב טלפונים ניידים  והוא יודע שאם את הנוכחי הוא הורס, הבא על חשבונו < או מכשיר מיושן>
 
לצפיה ב-'תיק החתלה חדש שקניתי '
תיק החתלה חדש שקניתי
10/04/2017 | 15:15
1
144
הגיע תיק ההחתלה המהמם שהזמנתי והוא ממש בול מה שרציתי!
יש לי בגדול כבר תיק שקניתי ב-10 דולר שהוא זיוף של סקיפ הופ אבל היה בלי רצועות לגב ומאוד קטן אז הייתה הזדמנות לקנות בחצי מחיר תיק שהוא יותר גדול אבל נראה לא מאסיבי ויש לו רצועות לגוף והדוגמא עליו מהממת! כבר סידרתי שם את כל מה שרציתי לקחת עבור הבייבי לביה"ח וממש העמסתי ועדיין הוא לא כבד ולא מפוצץ. תענוג!
 
 
לצפיה ב-'נראה יפה'
נראה יפה
15/04/2017 | 21:45
27
תהני ותבלי!
לצפיה ב-'נגמר ביציאה לחופש שבוע וחצי איזה כייף '
נגמר ביציאה לחופש שבוע וחצי איזה כייף
11/04/2017 | 23:21
42
הילדים היו כל השבוע בקיטנה והיה מוצלח מאוד לשניהם, ממה נהנו.
הגדולה הפתיעה אותי מאוד ועשתה דברים שלא האמנתי שתעשה בקיטנה (נוהגת להמנע מדברים מאתגרים).
מזג האויר הטוב הוציא אותנו החוצה, ירדתי עם הילדים לגינה והיה כייף מאוד להעביר אחה"צ ככה. בלי לארח ובלי להתארח הכי טוב בסוף היום כל אחד הולך לביתו.
 
לצפיה ב-'שבוע קודר יחסית '
שבוע קודר יחסית
07/04/2017 | 04:24
151
החדשות הקשות מסוריה גרמו לי לפסימיות ותחושות קשות. גם העובדה שהאו"ם אפילו לא הצליח לגנות (שלא לדבר על לעשות משהו) היתה מייאשת. ועוד מייאש זה שגם אם אסד יעוף אז המצב לישראל בטח יהיה מסובך יותר.
 
והיום גם היה פיגוע אז בכלל - והתגובה האצילית של ההורים של הנרצח בפיגוע בכלל השאירה אותי  אבל גם עם הרבה הערכה. וגם התמונות של האחים והאחיות הילדים שלו היו עצובות מאוד.
 
נקודת האור היחידה היא שאמא שלי באה מחר
 
חוץ מזה הצתוותנו בינתיים לחברים לליל הסדר, זו החברה התיאטרלית שתמיד מארגנת פעילות שמחה לילדים בנושאי פסח. הילדות שלי מחכות בקוצר רוח להמטיר סוכריות מיני-מרשמלו (יש פה קטנות כאלה) לבנות על כולם בשביל להמחיז את מכת ברד וכאלה....
 
ואני עדיין הפוכה מהג'ט לג של ה-12 שעות הבדל. אני עפה מהמיטה כמו נמרה כל יום בחמש בבוקר שזה ממש לא אני בד"כ. 
לצפיה ב-'בשבועות האחרונים יצא שהייתי בשלוש אזכרות ולוויה אחת....'
בשבועות האחרונים יצא שהייתי בשלוש אזכרות ולוויה אחת....
07/04/2017 | 23:44
102
חלק משפחה וחלק מכרים.
 
מהעבר השני, ולהבדיל , חגגנו ימי הולדת לילדים.
 
חוץ מזה, שגרה רגילה וזה גם טוב. 
 
לצפיה ב-'אצלנו במשפחה עבר סבבה.'
אצלנו במשפחה עבר סבבה.
08/04/2017 | 15:15
2
133
חזרנו מטיול בת מצווה לאוסטריה היישר לתחרות שהייתה חשובה לילדה בת המצווה (ולמעשה קבעה את תאריך הסיום של הטיול) - והיא ניצחה! חוץ מזה מנסים להעביר את הזמן עד שתיגמר כבר החופשה הזאת...
לצפיה ב-'כל הכבוד לבת המצווה המנצחת '
כל הכבוד לבת המצווה המנצחת
08/04/2017 | 19:53
1
15
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
08/04/2017 | 20:26
9
לצפיה ב-'ראיתי את הדרדסים - הכפר האבוד היום'
ראיתי את הדרדסים - הכפר האבוד היום
10/04/2017 | 06:47
94
בתלת מימד עם שתיים מילדות הבית.
 
אמנם סרט לגמרי לילדים אבל נהניתי מהחוויה האסקפיסטית - בלי לחשוב על טרדות היום יום למשך 90 דקות, וגם החזיר אותי לגיל 10 שלי (דרדסים, נו....)
 
היו גם קטעים מפחידים כך היה צריך לעודד את בת ה-8.
לצפיה ב-'עוד שבוע משעמם עבר על כוחותינו'
עוד שבוע משעמם עבר על כוחותינו
10/04/2017 | 15:11
2
117
התחלתי קצת להעיז ולצאת ולמרות הצירים שזה עושה לי שהולכים ונהיים חריפים- זה ממש עושה לי טוב.
יוצאת בקטנה לגמרי- מתחת לבית או מקסימום בלוק או שניים... ויותר מזה, לוקחת ויה זה שירות מוניות לכל מקום במנהטן ב5 דולר ויוצא ממש משתלם...
 
לא זוכרת משהו יוצא דופן בשבוע הזה- משעמם,כבר אמרנו?
לצפיה ב-'משעמם זה טוב.'
משעמם זה טוב.
10/04/2017 | 15:58
1
78
אבל תשמרי על עצמך אל תעיזי יותר מידי....
 
לצפיה ב-'חח ברור שלא- בקושי הולכת...'
חח ברור שלא- בקושי הולכת...
11/04/2017 | 14:01
94
בואי נאמר שאתמול הלכתי לקנות אוכל מוכן- לקחתי מונית שירות שהורידה אותי בלוק אחד לפני וזו הייתה עלייה די גדולה... חשבתי שמתעלפת אחרי זה...
אם אני יוצאת זה ממש בקטנה ואם זה רחוק יותר מ-2 בלוקים - לוקחת את הויה וזה מביא אותי לאן שצריכה, בקושי מסתובבת.
 
 
לצפיה ב-''
05/04/2017 | 03:00
4
296
קמתי בבוקר, פתחתי עיתון, ואת פני קידמה ערימת גופות של ילדים בתחתונים שנרצחו בהתקפה כימית/גזים.
 
והתמונה האיומה לא יוצאת לי מהראש כל היום.  והמסכנים - לא מספיק שנרצחו אז מישהו צילם את גופותיהם לעיתון. ממש סנאף של רצח המונים.
 
לא רוצה להשוות לשואה (ע"ע זילות וכו'), אבל רבאק רצח עם נורא מתרחש בזה הרגע ואין שום דבר שאני יכולה לעשות [אלא אם תאירו את עיני]. 
 
באיזה עולם דפוק אנחנו חיות? ומה אמורים להסביר לילדות שלי שבטח כבר איכשהו ישאלו על זה עוד שניה וחצי?
לצפיה ב-'זוועה'
זוועה
05/04/2017 | 12:46
148
פשוט זוועה שלא מהעולם הזה
 
לצפיה ב-'זה כל כך נורא שמילים נראות קטנות מדי '
זה כל כך נורא שמילים נראות קטנות מדי
05/04/2017 | 22:36
25
לצפיה ב-'רק תזכרי'
רק תזכרי
07/04/2017 | 22:48
142
עבור מי אסד ייעד את הגז הזה (רמז: לנו), וגם המורדים (שילוב של אל קעיידה ואייסיס) היו מייעדים את הגז עבורנו. 
אז לפני שאת משווה לשואה, תזכרי שמדובר באוייבים קשים ומרים שלנו, ובזכות מלחמת האזרחים ביניהם הם קצת שוכחים מאיתנו. 
וכן, מלחמת אזרחים זה לא רצח עם. רצח עם מוגדר כהריגה של מסות אנשים בגלל השיוך האתני או הלאומי שלהם. מלחמת אזרחים זה מלחמה בין אזרחים של אותה מדינה. אני בהחלט מבינה שרצח עם נשמע סקסי יותר לאוזניים מסויימות, כי אז ההשוואה לשואה מתבקשת, והפסד-מוסר מגיע לקתרזיס.  
 
אם הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות עם הכסף שלך זה לתרום אותו למדינת אוייב, הנה לינק שימושי עבורך:
 
 
לצפיה ב-'עצוב כל כך '
עצוב כל כך
10/04/2017 | 15:16
12
לצפיה ב-'אירוח בנושא שימור דם טבורי'
אירוח בנושא שימור דם טבורי
( לעמוד שלי בתפוז )
03/04/2017 | 12:26
1
24
 ביום ג' נארח בפורום דם טבורי את נעמי קדוש, אמה של עמית קדוש שחלתה בלוקמיה וניצלה בזכות השתלת דם טבורי בארצות הברית. נעמי תשיב על כל שאלותיכם בנושא איסוף ושימור דם טבורי בלידה.
 
 אתם מוזמנים לשרשר שאלות כבר עכשיו 
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/2529/182058217
לצפיה ב-'מזכיר לי נשכחות....'
מזכיר לי נשכחות....
03/04/2017 | 20:11
112
עם שתי בכורותינו שמרנו דם טבורי, ובדיעבד זה מרגיש לי כמו קשקוש. שמחה שזה עזר למישהי....
 
עם השניה המיילדת טענה שזה ה"דם של התינוקת" והסכימה לערוך איזה הסכם ביניים שבו היא תיקח אותו רק אחרי שחצי ממנו יעבור כבר לתוך התינוקת [והזהירה אותנו שאולי לא יישאר מספיק למלא את הערכה. אבל נשאר]
לצפיה ב-'שרשור פסח '
שרשור פסח
02/04/2017 | 15:46
6
85
בשקט בשקט, הוא מתקרב לו בצעדי ענק...
 
אז, איזה הכנות אתן עושות - אם בכלל? איפה תהיו בסדר? מה תאכלו? מה תלבשו?
 
פסח בעיניכן- מכת מצרים או דווקא כיף? והאם כבר יצאתן לחירות?
 
אתן מוזמנות להוסיף כל הגיג פסחי שעולה על דעתכן....
לצפיה ב-'פסח כמה שאני אוהבת '
פסח כמה שאני אוהבת
03/04/2017 | 08:32
96
הכנות שעשיתי- הרבה סדרים ונקיונות, למזלי בזכות ארון חדש שקיבלנו עשיתי סדר ונקיון בכל ארונות הבית, כי הכל אורגן מחדש.
את הנקיונות במטבח משאירה לסופ"ש הקרוב ולהוציא החמץ מהארונות שאוכל להתחיל לבשל בראשון.
לחירות אצא ביום ראשון, לילדים כבר לא יהיו מסגרות וגם צריכה לסיים קניות והכנות לחג. השנה החג יהיה אצלנו.
בגדים- אוהבת מאוד לקנות בגדים חדשים לחג ולכן קניתי גם לי וגם לילדים בגדים. האיש פחות בקטע של לקנות במיוחד לחג ולכן קנה במקרה לפני שבועיים אז גם לו יהיו השנה בגדים חדשים.
מה נאכל זו שאלה טובה, מקווה שהיום אצליח סופסוף לשבת ולהכין תפריט למרות שגם האורחים מביאים חלק מהדברים אבל בשבילם זה מוקדם מידי לשאול מה יביאו אז אכין תפריט ומה שיביאו יתווסף בשמחה.
אני אוהבת מצות אבל בגזרתי החדשה אצטרך השנה לשמור ולא להגזים ולאכול יותר מידי. 
פסח זה כייף חיכיתי כבר לפסק זמן מהעבודה לשבוע בבית עם הילדים.
 
לצפיה ב-'היינו אמורים להתארח ואז זה בוטל'
היינו אמורים להתארח ואז זה בוטל
03/04/2017 | 15:28
141
חשבנו ללכת לארוחה קהילתית אבל זה עולה 100 דולר לאדם בכל מקום וצריך לקנות כרטיסים מראש מה שלא הולך כל כך עם חודש תשיעי ושובבה בבטן כך שנוותר.
מה שנעשה לדעתי זה לקנות כל מיני תוספות מאיזה מקום יהודי ואולי נכין משהו מיוחד בבית כמו דג ונכין ארוחה אינטימית וחגיגית לשנינו- פסח האחרון כזוג
 
חוצמזה, לא שומרים פסח- שומרת אכילת מצות כבר חודשיים סתם כי אוהבת חחח
תנו לי מצה עם חמאה ואני מרוצה!
לצפיה ב-'פסח, מצה ומרור... <יצאתי ידי חובתי >'
פסח, מצה ומרור... <יצאתי ידי חובתי >
03/04/2017 | 20:09
115
לא ממש עושה הכנות. בנקיונות אני לא אלופה או מתעניינת במיוחד. אבל אמא שלי באה לבקר מה שאומר היא תסדר את כלללללללללל הארונות, בעיקר של הילדות. קומפלט עם לתרום בגדים קטנים, למחזר בגדים מוכתמים ללא תקווה, לתקן כפתורים וכל מיני מכנסיים שנופלים מהילדות, ולקנות להן מה שחסר.  בקיצור - היא תכסה על הקטע הזה עבורי
 
נהיה אצלנו בבית - ככה זה תמיד. יש פה ליל סדר שני (של גלויות), שבו אנחנו לעיתים מוזמנים אבל אין לי מושג מה יהיה השנה. 
 
אני אוהבת את פסח כי הוא החג של הצליאקיים - הזמן למלא את המזווה בשלל מזונות נטולי גלוטן במחיר של "בני אדם נורמליים/לא מצוליאקים". האמת שפעם זה היה הרבה יותר חשוב. היום כבר יש מוצרים רבים יותר ללא גלוטן גם כל השנה.
 
פסח בעיני הוא לא "מכה" אבל גם לא "שוס" במיוחד. אנחנו לא עד כדי כך מציינים אותו. יש מצות בבית כמובן, אבל לא רק. ואני אישית פחות או יותר אוכלת כשר לפסח כל השנה, בגלל הצליאק
 
מה שכן, ליל הסדר תמיד גורם לי להיזכר בבית סבא וסבתא וזה נחמד, וגם להכין חרוסת עם הילדות זה כיף.
 
לא יצאתי לחירות מהעבודה התובענית שלי. יצאתי לחירות מכל בחינה אחרת נדמה לי.
לצפיה ב-'כמעט יצא שנהיה משפחה חופשית מהתחייבות '
כמעט יצא שנהיה משפחה חופשית מהתחייבות
05/04/2017 | 22:54
2
113
אבל בסוף נלך להורים של גיסתי
 
בקשו שנביא דגים. מקווה שאצליח (תמיד יוצא לי קצת חסר טעם).
נתלבש חגיגי למרות שהילדים יעדיפו ללכת בטרנינג 
 
אוהבת את פסח (חופש ארוך) ואת המאכלים.
לצפיה ב-'וואו - מפתיע שההורים משני הצדדים ויתרו לכם/עליכם '
וואו - מפתיע שההורים משני הצדדים ויתרו לכם/עליכם
06/04/2017 | 22:35
1
82
דגים זה למעלה מכוחותי.... (חוץ ממין שניצל-דג אפוי בתנור. אבל זה לא הולך עם פסח). מעריכה אותך על ההעזה...
לצפיה ב-'נושא הדגים מאוד הצחיק אותי השבוע '
נושא הדגים מאוד הצחיק אותי השבוע
07/04/2017 | 20:23
75
ארוחות הצהריים בעבודה אצלי הם בדרך כלל בשעות קבועות עם אנשים קבועים.
בארוחות מדברים ומתייעצים בכל הנושאים 
השבוע ביקשתי בארוחה מתכון קל להכנת דגים ופרצה מיני מלחמת עולם על גרסאות המתכונים.
אחת אמרה : אני שמה X
שניה ענתה: לא צריך X, אני שמה Y
וככה כמעט על כל רכיב
רק לגבי הדגים עצמם היתה הסכמה
 
נראה לי שאעשה מחר ניסיון (למרות שאז לחג עלול לצוץ המשפט : בפעם הקודמת היה יותר טעים )
 
לצפיה ב-' איך היו השבועיים האחרונים?'
איך היו השבועיים האחרונים?
30/03/2017 | 21:43
18
47
<לא היה שרשור בשבוע שעבר....>
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
30/03/2017 | 21:45
6
34
לצפיה ב-'שיחה נהדרת של תיאום ציפיות עם הבעל '
שיחה נהדרת של תיאום ציפיות עם הבעל
31/03/2017 | 05:16
2
237
עבר יותר טוב ממה שחשבתי
לצפיה ב-'תאום ציפיות זה טוב....'
תאום ציפיות זה טוב....
01/04/2017 | 13:44
1
165
כי לידת ילד ראשון זה אירוע מאוד מטלטל לזוגיות.... תכיני סיכום בכתב מהתיאום
לצפיה ב-'הכל מוקלט '
הכל מוקלט
01/04/2017 | 15:57
175
חח סתם
 
 
לצפיה ב-'יום כייף לבדי בקניון'
יום כייף לבדי בקניון
02/04/2017 | 12:46
2
113
הלכתי עם רשימת משימות. הספקתי הכל כולל לקנות לעצמי כמה בגדים ממש יפים. נהניתי מאוד. זהו, מהיום הילדים בחופש ואין שישי חופשי, רק אחרי החג .
 
לצפיה ב-'איזה כיף!'
איזה כיף!
02/04/2017 | 15:28
84
אני גם כזו- מספיקה הכי טוב לבד (אין עוד ילדים, אבל עם בעלי תמיד הכל לוקח שעות אז מעדיפה קניות לעצמי וכו' לבד בסבלנות ושקט...).
לצפיה ב-'איזה כיף לך!'
איזה כיף לך!
05/04/2017 | 22:55
33
אני לא אוהבת ללכת לבד כי קשה לי להחליט ובעיקר קשה לי להחליט כן לקנות 
לצפיה ב-'משעממים '
משעממים
31/03/2017 | 05:14
187
הבחור חוזר מאוד מאוחר מהעבודה לאחרונה בגלל עומס ומחסור בכ"א כך שאני די לבד כל היום. אין לי ממש חשק לקרוא אז יוצא שנתקעת מול הטלויזיה וזה די מבאס.
הגעתי למצב שמיינתי היום ניירת זה בערך המשימה שאני הכי לא סובלת בעולם. אני משתדלת לא לצאת כי זה גורם לי ישר לצירים הכואבים. חברה שלא עובדת הגיעה היום עם התינוק כך שזה די עשה לי כיף והיה נחמד וקבענו להיפגש יותר כי גם לה זה העביר את הזמן והתינוק שלה ממש אוהב אותי- ישר מחייך וצוחק כשאני שרה לו שירים
 
חוץ מזה, עשינו ביום ראשון צילומי הריון- חברה צילמה אותנו וזה היה ממש מרגש וכייפי אבל לא פשוט מבחינה פיזית -היא נסעה לחופשה של שבועיים כך שיקח זמן עד שאקבל את התמונות. קשה לחכות בסבלנות
 
ובימים אלו מתחילה לעבוד על תוכנית לידה (טבעית וקיסרית כי 2 האופציות עדיין לפנינו) וקניית דברים לתיק אשפוז שלי. מרגיש ממש קרוב- מרגש ומלחיץ!
 
 
לצפיה ב-'עמוסים '
עמוסים
01/04/2017 | 13:49
3
158
הייתי בסין - רחוק וגם הפרש שעות של 12 שעות. פעם ראשונה שהייתי בשנזן שהיא מרכז של תעשיות טלקום והייטק.
 
מול המלון היה פארק שנקרא Visit our World שמכיל רפליקות של כל מיני אתרי תיירות בעולם. בכניסה מתנוסס מגדל אייפל וכל מיני העתקי פסלים מהאקרופוליס באתונה. היה הזוי.... - ראו קישור לתמונות למטה.
 
חוץ מזה אמא שלי מגיעה לבקר עוד 6 ימים ואני סופרת את השעות.  סוף סוף יהיה מי שיעזור לארגן את הארונות של הילדות
 
 
 
לצפיה ב-'וואו כמה נסיעות!'
וואו כמה נסיעות!
01/04/2017 | 15:59
112
את מזכירה לי את גיסי- הוא כל הזמן בין טיסות. למזלו נרדם תוך שנייה מהרגע שעולה למטוס ומתעורר רגע לפני הנחיתה.
 
איזה כיף שאמא מגיעה
לצפיה ב-'אמא באה זה לא במשהו קטן וטוב ?'
אמא באה זה לא במשהו קטן וטוב ?
02/04/2017 | 12:43
1
105
איזה כייף שבאה עזרה.
כל פעם שאני קוראת אותך ואת הנסיעות שלך אני מצדיעה לך. אני ששונאת טיסות ולא מסתדרת איתם בכלל לא מצליחה להבין איך אפשר לטוס כל-כך הרבה.
מבחירה אני גם יותר מנהלת את היומיום בביתנו ולא מסוגלת לשחרר שמישהו אחר ינהל את הדברים ולא אני. בדיוק אתמול שוחחתי על זה עם חברה ואמרתי לה שאני לא מתכוונת לשחרר בטח לא בשנים הקרובות שיגדלו קצת ואז בטוח יהיה קצת יותר קל.
לצפיה ב-'צודקת בהחלט - טעות בשרשור לגבי האייטם הזה '
צודקת בהחלט - טעות בשרשור לגבי האייטם הזה
02/04/2017 | 15:41
83
אני לא לגמרי משחררת. פלאי הטכנולוגיה מאפשרים לנהל הרבה דברים מרחוק - לענות לכל מיני מיילים וטקסטים של תיאומים [כל מיני חברות של הילדות שרוצות לקבוע איזו פעילות ביחד וכו', מענה לכל מיני ניג'וסים מבית הספר]
 
אני מנסה להסביר לאמהות אחרות לתקשר גם עם האו-פר שלנו או עם אבא של הילדות (לפחות לכתב גם אותן בהעתק, בייחוד כשאני באזור זמן אחר דברים מתפספסים ככה לפעמים אם בדיוק ישנתי כשהבקשה הגיעה), אבל לצערי רובן לא מצליחות לקלוט את הנושא. אולי זה בגלל המוסכמה החברתית המעיקה שהמנהלות האלה הן רק מתפקידה של האמא
לצפיה ב-'שבוע לא פשוט בכלל '
שבוע לא פשוט בכלל
02/04/2017 | 12:48
5
239
באמצע שבוע חברה טובה של מישהי יקרה לי מאוד נפטרה באופן מפתיע, ילדה צעירה, לא להאמין. עצב גדול נפל על המשפחה ואני דואגת להתקשר ולהיות שם בשבילם.
בית מארח אחד שהחריב לי את הבית (הכל מתגמד אחרי הסיפור לעיל). אני את שלי עשיתי וסיימתי וטוב שכך.
לצפיה ב-'משתתפת בצערכן זה כל כך עצוב'
משתתפת בצערכן זה כל כך עצוב
02/04/2017 | 15:30
1
131
וכל הכבוד לך שאת שם בשביל החברה.
מה עשית בבית המארח בסוף?
לצפיה ב-'תודה'
תודה
03/04/2017 | 08:24
85
בביתה המארח רציתי לעשות באמת המון דברים, הדפסתי, קניתי והכנתי יצירות רבות.
הפעילויות שעשיתי-
חפש את החמץ, חיפוש פאזל חמוד מאוד שזו היתה הפעילות המוצלחת ביותר. 
יצירה של צביעה
תפזורת מילים לפסח
ממה שנשאר ולא עשינו אולי אעניין את הילדים בליל סדר אם בכלל ירצו ויתעניינו ביצירות.
 
לצפיה ב-'משתתפת בצערך'
משתתפת בצערך
02/04/2017 | 15:48
2
139
מקרים כאלה תמיד מצערים במיוחד. זו לא דרך העולם... היא הותירה אחריה גם יתומים או "רק" הורים? (בכוונה שמתי מרכאות על הרק.... זה נורא בכל מקרה)
לצפיה ב-'לא הובנתי נכון'
לא הובנתי נכון
03/04/2017 | 08:21
1
154
היא חברה טובה של מישהי יקרה לי והיא צעירה מאוד עוד לא בת 20....
 
לצפיה ב-'גם להיות במעגל השני של השכול זה לא '
גם להיות במעגל השני של השכול זה לא
04/04/2017 | 20:58
76
פשוט ולא טריוויאלי, לדעתי.
לחזק מישהו שאיבד חבר קרוב זה לא פשוט.
ראיתי את זה אצל אחותי כמה משאבי נפש ומסירות היא השקיעה בחברות שלה שאבדו יקירים שלהן.
 
לצפיה ב-'סיפור בעיתון על אישה שנולדה מחוץ לנישואין'
סיפור בעיתון על אישה שנולדה מחוץ לנישואין
30/03/2017 | 07:50
32
314
כפי הנראה בניגוד לרצון אביה הביולוגי - ראו בקישור למטה. מה דעתכן? 
 
האמת? לדעתי היא קרציה שמנסה בכוח להידחף לחייו של אבא שלה שמעולם לא היה מעוניין בה, ויש לה טענות על זה שהוא לא מעוניין...
 
פייר? בעיני אם למישהו, היא צריכה לבוא בטענות לאמא שלה שהביאה אותה לעולם בניגוד לרצון אביה.... נכון, זה לא שוס גדול להיולד לאבא שלא מעוניין בך. אבל זה מה שאמא שלך סידרה לך
 
סליחה על חוסר האמפטיות - אבל לא התחברתי כלל....
 
 
 
לצפיה ב-'אני דווקא רואה את הדברים אחרת'
אני דווקא רואה את הדברים אחרת
30/03/2017 | 08:57
1
181
נתחיל מיזה שלפי הסיפור זה לא היה סטוץ חולף אלא רומן. מהסיפור שהיא מספרת גם לו סיפרה לא ניתן היה לדעת מה באמת קרה והיה שם ולכן את ההחלטה של האם להביא אותה לעולם אני בכלל לא שופטת ובטח בגילה שהיתה בת 34.
לגבי האבא והילדה. אם כל-כך לא רצה בקשר היה צריך להיות חד משמעי כי לפי הסיפור, ואמנם אנחנו קוראים רק צד אחד, הוא כל פעם אמר בסדר ונעלם. היא כל-כך רצתה וחיפשה אבא וכנראה בגלל זה המשיכה לנסות.
אני בכלל לא מצליחה להבין הורים שמוותרים על הילדים שלהם וקשה לי עם זה מאוד. לא מצליחה להבין איך אחרי שכבר התגרש ונפרד מהאישה שבה הוא בגד ולא חשש יותר לפירוק התא המשפחתי לא בחר להיות איתה בקשר. 
לצפיה ב-'מסכימה איתך שהוא לא אב השנה '
מסכימה איתך שהוא לא אב השנה
30/03/2017 | 13:11
109
אבל בקטע של "כל פעם נעלם" - תוהה מה היה עדיף.
 
היה עדיף שהוא היה טורק לה את הדלת בפרצוף ואומר לה תעופי מפה ולא מעוניין לראות את הפנים שלך יותר? נראה שהוא עשה די קרוב לזה. זו היא שהתעקשה לנסות שוב ושוב
 
ומהסיפור שהוא לא היה מעוניין בילדה הזו ושזו היתה החלטה חד צדדית של אמא שלה ללדת אותה.
 
בכל מקרה סיפור עצוב. חבל שהאם לא פנתה לבנק זרע.
לצפיה ב-'אני רואה את זה לגמרי אחרת'
אני רואה את זה לגמרי אחרת
30/03/2017 | 10:14
22
171
אתה לא רוצה ילד, אל תז&*, או שתוודא בעצמך שאתה מונע את ההריון ולוקח בחשבון שהמניעה הזו לא בטוחה ב100%. ז*&ת? קח אחריות על מה שיצא מזה. אין לך רשות להחליט ש"אתה לא מעוניין בילד הזה". פשוט כך. הריון זה לא דבר הפיך: לא רוצה, אל תיכנס לזה בכלל. החוק בישראל מחייב הורה ביולוגי להכיר באחריותו וגם לשאת בעול הכלכלי של גידול ילד, רוצה או לא, וטוב שכך. תסלחי לי, האבא הזה בן ז*&ה וחבל שהאמא ויתרה על התביעה הכלכלית נגדו.
לצפיה ב-'מסכימה רק עם הקטע הכלכלי...'
מסכימה רק עם הקטע הכלכלי...
30/03/2017 | 13:07
21
149
מסכימה איתך שהיתה לה/לאמא זכות לתבוע ממנו מזונות ילדים בזמנו. עולה מבין השורות (נדמה לי שזה לא כתוב ישירות) שהאמא מעולם לא עשתה את זה כשהיתה קטינה.
 
ואם כבר - אז בעיני זה עוד "נון" לאמא הזאת.... זה כסף שהגיע לבת שלה שהיא יכלה לחסוך לה מילדות.  גם אם היא הרגישה שהיא יכולה לגדל אותה בלי זה, היא בעצם בת'כלס החליטה בשם ביתה הקטינה לוותר על זה. 
 
פחות מסכימה עם הקביעה שמניעת הריון היא הרבה/בעיקר אחריות של הגבר. מה גם שהאם לא היתה ילדה (בת 35 נדמה לי) והיתה אחות מוסמכת בהכשרתה. אני רוצה לחשוב שהיא ידעה איך מגיעים ילדים לעולם...
 
את צודקת שהיתה לו אחריות כלכלית שהאם לא טרחה לתבוע ממנו. הוא דרעק שלא הציע מיוזמתו? בודאי - בהנחה שלא הציע .אבל עדיין אפשר היה להוציא את זה ממנו.
 
מרוח הכתבה עולה שלבת יש טענות בנוסח: "לא ביקשנו ממך כסף אז לפחות תהיה אבא"
 
ובכן - זה הקטע שהחוק לא יכול לחייב.... למרבה הצער אי אפשר לחייב מישהו להיות מענטש/אבא נורמלי כי אין דרך לאכוף את זה
 
אני לא מקנאה בה. זו לא תחושה נעימה להיות ככה בעולם ... אבל לאמא שלה יש בעיני יותר מ-50% אחריות לעניין הזה.
לצפיה ב-'וייתכן גם שהאם הרגישה שזה חסר סיכוי'
וייתכן גם שהאם הרגישה שזה חסר סיכוי
30/03/2017 | 13:55
1
118
היא צפתה שתיתקל בהתנגדות עזה / בהתחמקות עיקשת מתשלום, ואגב, זה באמת לא תמיד עניי פשוט להכריח מישהו שלא מעוניין בכלל לשלם, גם כשמדובר במזונות). ייתכן שהועבר גם לאם המסר (שאותו האב העביר לבת שוב ושוב) - "אל תעלי את זה, אל תהרסי לי את חיי הנישואים, אסור שאשתי תדע" וכו'. והאם ויתרה מראש, אולי, על מלחמה מתישה ושערוריה, שהיא העריכה שיבלבלו את בתה, יזיקו לה ויעכירו את ילדותה יותר מאשר מצב של משאבים כספיים מוגבלים יותר. לא הייתי שופטת אותה על זה.
 
לגבי הבת: אני נתקלת בזה שוב ושוב, עד כמה משמעותי לאנשים רבים עניין החיפוש והניסיון ליצור קשר עם הוריהם הביולוגיים גם כשאלה התנכרו אליהם בילדותם / נטשו ולא גילו בהם עניין. נראה שזה דבר חזק כל כך שקטונתי מלשפוט. תמיד היה נראה לי שמה שמשמעותי זה מי שגדלת איתו לפחות חלק מילדותך, שהשפיע עליך בפועל, שרוצה בקשר איתך וכו', אבל הגעתי למסקנה שכנראה זה לא הכל ושיש פה משהו אמיתי, איזה רגש שכנראה קשה להסביר ושמי שלא חווה אותו (כמוני, שלא חוויתי) יתקשה להבין. 
לצפיה ב-'התחברתי מאוד למסקנה שלך'
התחברתי מאוד למסקנה שלך
31/03/2017 | 09:01
66
בסוף הדברים--הצורך הרגשי של להיות בקשר 
עם ההורים הביולוגיים--הוא צורך,שהוא מעבר להגיון.
 
מבחינה פסיכולוגית--נראה לי שניכור מצד ההורה--
מביא לרגשי אשם עצמיים--מה אני (הדחוי, המורחק) עשיתי שלא רוצים בי.
בכלל בני אדם באר הם רוצים להיות אהובים, שייכים,
ודחיה היא מקום קשה.
לצפיה ב-'אלא אם היא גנבה לו זרע'
אלא אם היא גנבה לו זרע
30/03/2017 | 14:14
99
(במלוא מובן המילה - לקחה מהקונדום וכו'), כמו שאני ציינה, מניעת הריון לא בטוחה במאה אחוז. אם הוא לא מעוניין בילד שיימנע לחלוטין מיחסי מין עם אותה אישה, ולכל הפחות שישתמש באמצעי מניעה משל עצמו. ברגע שהוא קיים יחסי מין, והיא נכנסה להריון - זה הילד שלו והוא אחראי לו באופן מלא, ולא יכול "להתנער ממנו" או לחייב אותה להפיל או כל דבר אחר פרט להורות לאותה ילדה (אבל, כמובן, זה לא גורר שום מחויבות לאם).
לצפיה ב-'אני מאוד מקווה'
אני מאוד מקווה
30/03/2017 | 16:20
17
147
שזה לא המסר שאת מעבירה לבנות שלך. 
"מניעת הריון היא לא אחריות של הגבר" ו"לאמא שלה יש יותר מ50% אחריות" הוא בן דוד של "הגבר חייב לפרנס" שהוא עבד של "תהיי יפה ותשתקי, העיקר שיהיה מי שיפרנס אותך" שהוא שכן של "אשה טובה לא מקבלת מכות". אני עדין מופתעת לקרור משפטים כאלה בשנת 2017. 
לצפיה ב-'תודה על המחמאות....'
תודה על המחמאות....
30/03/2017 | 16:33
16
149
כשזה מגיע לבריאות/גוף שלי (והריון בעיני, מה לעשות, יושב רק על הגוף של האישה) אני חושבת שיש לי/לאישה הרבה יותר אחריות ו- say בנושא. זה נכון אגב גם במקרה של הריון לא רצוי - והשאלה אם לעשות הפלה או לא [סקרנית אם בעיניך גם בנושא הזה יש לגבר 50% מזכות ההחלטה].
 
וזה גם נכון בעיני לגבי החלטות בנושא אמצעי מניעה לא משנה מה ההמלצה הרפואית (ע"ע: "תלעיטי את עצמך באמצעי  מניעה הורמונליים 20 שנה כי זה ממש מעולה ומומלץ, והנה קחי בחינם כמה חפיסות שנתנה לי התועמלנית הרפואית - שתתרגלי")
 
זה לא אומר שאמצעי המניעה הם רק נשיים, אבל זה כן אומר שהנושא של מניעת הריון יותר מטריד נשים מאשר גברים. אני לא חושבת שזו פרימיטיביות אלא שזו ביולוגיה. אם יש פאשלה בתחום הזה, מי שמשלמת את המחיר (גם אם הוא אופציה של הפלה) היא האישה.
 
את שאר המשפטים המחרידים  את אמרת - לא אני, ואני לא רואה שום קשר בינם לבין דעתי, קל וחומר לבין מאזן ה"פרנסה" שבנותי נחשפות אליו
 
 
לצפיה ב-'לא, שניהם משלמים את המחיר - זה הילד של שניהם.'
לא, שניהם משלמים את המחיר - זה הילד של שניהם.
31/03/2017 | 02:19
13
97
גישה שמתייחסת לילד שיוולד כבעייה של האישה ולילד כ"שלה" כאילו לגבר אין בו חלק ואין לו שום מחויבות אליו אלא זו "בעייה של האישה" היא באמת גישה מיושנת, לא נכונה, ובעייתית. ה"בעיה" היא של שניהם. האישה היא זאת שנושאת את התינוק ברחמה במשך תשעה חודשים, ולכן לה יש יותר זכויות כל עוד הוא אצלה בגוף, כי זה הגוף שלה (למשל הזכות להחליט אם להפיל או לא, שיש לה השלכות גם על הגוף שלהן) - אבל ברגע שהוא יוצא, הוא "בעייה" של שניהם בדיוק אבל בדיוק באותה מידה. הגישה שלך נותנת איזה "פטור" לא ברור ולא מוצדק לגבר, שפשוט אין לו. הוא הורה של הילד בדיוק כמו האמא ומחויב לו בדיוק באותה מידה.
לצפיה ב-'אבל אם האבא אמר מראש שלא מעוניין בקשר עם התינוק שיוולד'
אבל אם האבא אמר מראש שלא מעוניין בקשר עם התינוק שיוולד
31/03/2017 | 08:55
3
80
והאמא מחליטה ללדת בכל זאת
האבא מחוייב לילד מבחינה כלכלית - אבל האמא תצטרך לטפל בתינוק על כל המשתמע
מכך - ולכן היא "משלמת מחיר" גדול וכבד יותר .
וגם לעבור הפלה - זה מחיר שהיא משלמת ולא האבא...
לצפיה ב-'זה לא משנה מה הוא אומר. '
זה לא משנה מה הוא אומר.
31/03/2017 | 09:45
2
87
ברגע שהיא התעברה ממנו הילד של שניהם באותה מידה. היא "משלמת" אותו מחיר שכל אישה משלמת כשהיא נכנסת להריון (שהיא זו שצריכה לעבור את ההריון וללדת או להפיל) אבל ברגע שהוא נולד היא לא מחויבת לטפל בו יותר מהאבא, והיא יכולה למסור אותו לאבא או לאימוץ בדיוק באותה מידה שהאבא יכול לנטוש אותו. האבא לא מחויב לתינוק פחות ממנה משום בחינה - זה לא התינוק "שלה" שהוא מחויב לו כלכלית, אלא זה התינוק של שניהם, ואם הוא נוטש אותו המדינה מחייבת אותו לכלכל אותו, אבל זו לא המחויבות היחידה שלו, אלא המחויבויות שלו זהות לאלה של האם.
לצפיה ב-'המחוייבות הכלכלית היא היחידה שאפשר לכפות עליו'
המחוייבות הכלכלית היא היחידה שאפשר לכפות עליו
01/04/2017 | 20:55
1
56
לצערי מכירה גם מצבים אחרים, בהם האב מתעלם מכל חובותיו אבל משתמש בזכויות ההוריות שלו לקבלת החלטות לגבי הילד.
מצטערת, עם כל הרצון להתחבר למה שאת כותבת, זה מקום שבו, לפחות סטטיסטית, הביולוגיה עדיין מכריעה. בעוד הגבר יכול להתנתק מהעובר ברגע שנודע על ההריון,אישה שמחליטה לא להפיל (כי זה נוגד את אמונתה, כי היא פוחדת, כי לא משנה למה) מחוברת לעובר 9 חודשים. בזמן הזה קורים הרבה דברים. להגיד שההשפעה והמחיר הם זהים לגבר ולאישה זה יפה מאוד תיאורטית, אבל לטעמי לא נכון בכלל בפועל. הלוואי והיה נכון.
לצפיה ב-'החובות זהים. העובדה שיש גברים שמשתמטים'
החובות זהים. העובדה שיש גברים שמשתמטים
01/04/2017 | 21:06
48
מאותם חובות לא הופכת את זה ל"בסדר", "לגיטימי", או כל דבר אחר. לגבר ולאישה יש עכשיו ילד באותה מידה, ואם הגבר נוטש את הילד זה לא בסדר יותר מאשר אם האישה נוטשת אותו. דבי מציגה גישה שלפיה זה בסדר גמור שהגבר נטש את הילדה, ושמי שלא בסדר הן הילדה ש"מציקה" לו והאמא שלא הפילה את הילדה מלכתחילה ועכשיו כשהיא לא הפילה הילדה היא "בעיה שלה". אני מתנגדת לגישה הזאת.
לצפיה ב-'רק להבהיר '
רק להבהיר
31/03/2017 | 16:29
8
99
אני מתכוונת למחיר ה*ביולוגי*.  לא לכסף.
 
אם מתרחש הריון לא רצוי, מבחינה ביולוגית זו שסוחבת אותו בתוך גופה היא רק האישה. וזו שתיאלץ לעבור הליך כירורגי לא נעים, עם השלכות נפשיות לא פשוטות, אם תבחר להפיל זו רק האישה.  גברים לא נכנסים להריון ולא עוברים הפלות. ביולוגיה......
 
לכן מי שפיזיולוגית תישא מחיר אם דברים לא יילכו כמתוכנן היא רק האישה
 
 
לצפיה ב-'גם אני לא מדברת על כסף.'
גם אני לא מדברת על כסף.
31/03/2017 | 16:45
7
87
ברור שההריון והלידה או ההפלה הם של האם, כמו בכל הריון. אני מדברת על מה שקורה אחרי שהילד נולד, במקרה בו האישה לא מפילה. במקרה כזה אין שום הבדל בין הגבר לאישה - הילד הוא של שניהם ולאף אחד מהם אין "זכות" להפקיר אותו יותר מלשני, גם אם הוא לא היה מתוכנן. הגבר לא יכול להתנער ולהתייחס לילד הבעייה של האישה - זה ילד שלו בדיוק באותה מידה ונטישה שלו היא כמו נטישה של ילד שכן היה מתוכנן - פשוט נטישה של הילד. זו לא בעייה שלה, הוא לא יכול להגיד שהוא לא רצה, וכו' - הוא שכב איתה, נולד ילד - הילד הזה שלו בדיוק באותה מידה כמו שהוא שלה ובדיוק באותה מידה שכל ילד אחר שלו הוא שלו. ואילו את מתייחסת לבת שמעוניינת בקרבתו של אביה כקרציה, ורואה כמובנת מאליו את זכותו של האב להתעלם לחלוטין מקיומה של בתו.
להגיד שפיזיולוגית אם האישה נכנסת להריון רק היא עוברת תהליכים פיזיולוגיים של הריון ולידה או של הפלה זו אמירה טריוויאלית.

לצפיה ב-'אז כנראה שהגענו לשורש אי ההסכמה בינינו'
אז כנראה שהגענו לשורש אי ההסכמה בינינו
01/04/2017 | 13:40
5
61
אני רואה בעייתיות גדולה במישהי לא נשואה שבוחרת בעקבות יחסי מין בהסכמה כמובן ללדת ילד/ה של גבר הנשוי למישהי אחרת שלא מעוניין בילד/ה הזה/ו.
 
בעיני זו בהחלט בחירה. אנחנו חיות במאה ה-21.... יש אמצעי מניעה בטוחים בקרוב ל-100%. ובסיכוי הקטן מאוד-מאוד שהם כושלים, אישה יכולה לבחור לסיים הריון כזה.
 
אם היא בוחרת שלא לסיים את ההריון - וזו זכותה על גופה כמובן - אז בעיני יש גבול למה שאפשר לדרוש מהאב במצב כזה, והגבול הזה מסתיים בכסף עבור הילד/ה עד גיל 18. והמחוקק עיגן את הקטע הזה בחוק
 
בעיני יחסי מין בסיטואציה שתיארתי לא כוללים הסכמה לאבהות במובן הרגשי/אנושי/טיפולי כלומר הלא-כלכלי.  לכפות את זה אחרת זה עוול גדול בעיני כלפי רעייתו של של הגבר וילדיו הקיימים מהנישואים. וכמו שכתבתי, זה גם נראה לי בניגוד ל"חוזה" בסיטואציה הזו.
 
אני מסכימה שמבחינה מוסרית "גבוהה" גבר שבוחר לא להכיר/להיות בקשר עם ילד/ה כזו הוא לא בדיוק שוס.... אבל אני חושבת שחלק גדול מהאחריות על המצב-חרבנה במקרה כזה נעוץ בבחירתה של האישה ללדת את הילד בסיטואציה הזו. וכמו בכתבה הזו, אפשר לראות שזה גם יכול לגרום ייסורים לילד/ה ברבות הימים.  זה גם בד"כ גורם צער וייסורים לרעייה או הילדים מהנישואים שלומדים על זה מאוחר יותר בד"כ - שמעתי על כמה מקרים כאלה והיה פה פעם שרשור כזה.
 
אין בדברי משום קביעה מוסרית כלשהי על יחסי המין ביניהם בסיטואציה האמורה (הוא נשוי, היא לא).
 
אני מבינה שדעתך שונה, ומסכימה שלא להסכים... 
לצפיה ב-'בואי נעשה תרגיל מחשבתי'
בואי נעשה תרגיל מחשבתי
01/04/2017 | 14:13
4
73
נניח ולאחר הכניסה להריון אין אפשרות פיזית להפיל (לא משנה כרגע הסיבה). בסיטואציה כזו הרי תסכימי איתי שגם לגבר וגם לאישה יש דרך אחת ליחסי מין ללא סיכון של יצירת ילד (או לפחות עם סיכוי אפסי) וזה - אמצעי מניעה. כל אחד מהם יכול לדאוג לעצמו. האישה יכולה להיות עם אמצעי מניעה משלה והגבר עם אמצעי מניעה משלו. זו החלטה שלהם ובחירה שלהם האם ועם מה להשתמש.

אם הם בוחרים לקיים יחסי מין ללא אמצעי מניעה זו בחירה שלהם. של שניהם! (ואני לא מאמינה לרגע שדובר כאן על המקרה של האחד למליון שנגרם למרות אמצעי מניעה בטח אם שני בני הזוג נקטו באמצעי מניעה כל אחד על עצמו).

מכאן שכאשר נוצר ילד (כרגע הריון אבל בסופו של הריון זה גם ילד) האחריות על הילד היא של שני בני הזוג ובוודאי ובוודאי שכל מה שתדרשי מהאמא יש לדרוש מהאב.

ועכשיו נצא מהתרגיל המחשבתי ונחזור למציאות.
לכאורה, עבור האמא, יש עוד חלון זמן שבו היא ״יכולה להתחרט״. חלון הזמן הזה הוא - ההריון. זה כאילו ״לא פייר״ שלאמא יש אפשרות נוספת להתחרט ו״לתקן״ את מה שהשתבש (בהנחה שמדובר אכן על משהו שהשתבש). אבל צריך גם לזכור שזה גם לא ״פייר״ שהיא זו שצריכה לשאת בקושי של ההריון והלידה כך שלכאורה יש כאן יתרונות וחסרונות.

חלון הזמן הזה לא אמור בשום צורה להוריד מאחריות השלב הקודם - הכניסה להריון, שהוא, כאמור בתרגיל המחשבתי, באחריות שני בני הזוג. נכון, בחלון הזמן של ההריון אין לגבר אפשרות ״להתחרט״ אבל את ההחלטה שלו והאחריות שלו ליצירת הילד הוא קיבל כבר קודם. זה לא שלא הייתה לו החלטה ביצירת הילד (ומה לעשות, קיום יחסי מין כאשר אתה אישית לא דואג לאמצעי מניעה וסומך על מישהו אחר שיעשה את זה במקומך זו ה״החלטה״ שלך).

זו לא קשור ל״מוסריות גבוהה״, וכמו שבעצמך כתבת - *עובדה* שהמחוקק קבע שזו אחריות האב (ותמיד האחריות מבחינת המחוקק היא עניין כלכלי. הרי גם על האם המחוקק לא חוקק חוק שקובע שהאמא צריכה לאהוב את הילד שלה).

לצפיה ב-'התרגיל לא מחובר למציאות... אבל נקודה אחת שהעלית'
התרגיל לא מחובר למציאות... אבל נקודה אחת שהעלית
02/04/2017 | 15:55
3
47
מסקרנת אותי. האם עולה ממה שכתבת שבעיניך תמיד שני בני הזוג צריכים לדאוג לאמצעי מניעה אחד "מצידם" - נגיד גם קונדום וגם גלולות?
 
וגם, נניח שכך הדבר וכל אחד מהם נקט אמצעי מניעה "מהצד שלו" - האם אז בעיניך האב לא נקט אחריות ליצירת ילד אם נולד כזה בשל כשל סטטיסטי של אמצעי המניעה?
 
<הזכרת לי סיפור ששמעתי פעם על גבר שכבר היו לו ילדים ועבר מבחירה הליך ווסקטומי שהפך אותו לעקר אחרי גירושיו השניים. זה היה בארה"ב. לימים הוא היה מעורב במערכת יחסים עם צעירה אוקראינית שהיתה מאוד מעוניינת בגרין קארד דרך נישואים לו. ולכן היא הודיעה לו יום אחד שהיא בהריון.... ואז היה לו קל להודיע לה: "אם כן מותק, זה בטוח לא ממני". בדיעבד זה היה שקר- היא לא היתה בהריון. אין לי מושג מה היא תכננה - אולי לומר לו שהיתה הפלה טבעית>
 
 
לצפיה ב-'מאיזו בחינה לא מחובר למציאות?'
מאיזו בחינה לא מחובר למציאות?
02/04/2017 | 18:32
2
45
ברור שלא תמיד חייבים... זו החלטה אישית. עד כמה לא רוצים ילד מהסיטואציה. עד כמה סומכים על בן הזוג. עד כמה רוצים להימנע מדברים נוספים (ואז קונדום יעיל בנוסף לגלולות שאולי האישה לוקחת בכל מקרה) לא הבנתי את השאלה ואת הקשר שלה למה שכתבתי.
 
ואם היה כשל סטטיסטי עם הגלולות שהאישה לוקחת, אבל האישה (נניח מטעמים רפואיים) לא יכולה לעשות הפלה, האם יש לה אחריות על הילד? גם כאן אני לא מבינה למה זו שאלה חד סיטרית רק לכיוון של הגבר?...
לצפיה ב-'התכוונתי לא מחובר כי הנחת מצב שבו אין אפשרות'
התכוונתי לא מחובר כי הנחת מצב שבו אין אפשרות
03/04/2017 | 20:26
1
43
להפיל, וזה מצב שבמציאות הוא מאוד מאוד נדיר עד לא קיים.
 
אני מסכימה שהדוגמאות שנתת הן יותר גבוליות. אבל הסיפור בכתבה רחוק משם שנות אור בעיני.
 
אמא שלה היתה אחות מוסמכת בהכשרתה אז אני מניחה שמבחינה פיזיולוגית היא ידעה גם ידעה איך למנוע הריון לא רצוי. היא היתה באמצע שנות ה-30 לחיי ורווקה לפני הרבה שנים [= לדעתי זה היה המקבילה של 40+ ורווקה בימינו].
אם אני עושה 1+1 אני מניחה מהסיפור שהיא חשבה שהנה זו הזדמנות לילד/ה עם גנים שהיא חשבה שהם משובחים, ועוד בקלות ובחינם בלי בנק זרע והלכה על זה. ואם זה המצב אז אני רואה בעייתיות משמעותית בתסריט הזה של אישה המקיימת יחסים עם גבר הנשוי לאחרת ומתחשק לה ממנו ילד אז היא עושה אחד.
 
לתסריט שתיארת: "כשל סטטיסטי עם הגלולות שהאישה לוקחת, אבל האישה (נניח מטעמים רפואיים) לא יכולה לעשות הפלה, האם יש לה אחריות על הילד?".
 
ממה שתיארת זה מצב שבו האישה לא מעוניינת בהריון/תינוק (כי אחרת זה בכלל לא רלוונטי אם היא יכולה או לא לעשות הפלה. היא לא *מעוניינת* לעשות הפלה...).
 
אז אם היא לא מעוניינת בהריון ולא יכולה להפיל - היא יכולה למסור לאימוץ - זו גם אופציה (שתשמח מאוד מאוד הורים אחרים)
 
אם היא רוצה לשמור על ההריון בנסיבות הנ"ל - ברוב המקרים היא לא תקבל בעסקה את אב החלומות לתינוק שלה וזה בעיני לגיטימי כי זה מה שהיא חתמה עליו ב"כניסה".  היא יכולה רק לתבוע כסף. 
 
כל הנ"ל דעתי האישית בלבד. 
 
 
לצפיה ב-'האמת...'
האמת...
04/04/2017 | 20:16
30
לא ממש משנה לי מה הסיפור של האישה (אגב, על הגבר הרופא אין איזה סיפור עסיסי?)
 
אני פשוט ממש לא מסכימה איתך שמי שיוצאת מכל הסיפור הזה ״קרציה״ זו דווקא הילדה (שכבר כתבתי שהרצון שלה בהיכרות וקירבה לאב הביולוגי מובנת לי מאוד)...
 
וגם אצלי זו כמובן דעתי האישית בלבד
 
לצפיה ב-'מסכימה איתך'
מסכימה איתך
01/04/2017 | 13:41
52
לא מבינה את היחס הזה דווקא לילדה... ״קרציה״?
היחידה שלא עשתה שום דבר רע זו הילדה. והעובדה שהיא מחפשת את קרבתו של האב? נראה לי הדבר הכי טבעי בעולם לרצות להיות בקשר עם ההורה הביולוגי (ולא, יחס מנוכר מצד ההורה הביולוגי לא עוזר לזה, להיפך... וכבר כתבו כאן על הרצון להיות אהוב ורצוי ועוד מליון סיבות רגשיות, טבעיות לחלוטין, שמקשות עלינו ״לעזוב״ סיטואציות כאלו).


לצפיה ב-'כן'
כן
31/03/2017 | 11:30
1
67
בנושא בריאות הגוף של האשה לגבר יש 0% מבחינתי. אבל כאשר אשה בריאה מחליטה שהיא לא רוצה ילד ולכן מבקשת להפסיק הריון - אז כן, לאבא יש 50% סיי (אך לא יותר) בהחלטה הזו. 
מבחינת אמצעי מניעה: שכל אחד ואחת יעשה מה שהוא רוצה וייקח אחריות על עצמו - ועל התוצאה של ההחלטות שלו. ילד הוא אחת התוצאות האפשריות. 
כן, נושא מניעת הריון מטריד יותר נשים - אבל זה צריך להיות כך רק מבחינת בריאות הגוף, לא מבחינת ההורות. ברגע שנולד ילד - האחריות היא של שני ההורים, ואין הנחות פה. ממש כמו שמי שבהסח דעת גרם לתאונה קטלנית לא נסלח לו "כי הוא לא התכוון". תאונות (גם בענייני הריון) אי אפשר לבטל - אבל אפשר למנוע. 
לצפיה ב-'לא הבנתי מה שכתבת לגבי הפלה.'
לא הבנתי מה שכתבת לגבי הפלה.
31/03/2017 | 11:35
67
אם האישה רוצה להפיל, והגבר לא רוצה - מה אמורים לעשות לפי הגישה שלך?
לצפיה ב-'הממ...'
הממ...
30/03/2017 | 13:39
111
מצד אחד, עם כל הכבוד ל"אבא"- הוא יכל לדאוג בעצמו לאמצעי מניעה לא פחות מהאימא של השחקנית. אבל מצד שני- מבינה גם אותו ואת חוסר הרצון שלו להכניס אותה לחיים שלו-זה לא פשוט שפתאום מישהו מהעבר שלך רוצה לחדור לחיים שלך.
 
מצד שני, נשמע שהיא סוג של ילדה אבודה שעדיין מחפשת את אבא שלה ולא מוותרת כי הסיפור לא סגור מבחינתה וזה משהו מובן ומאוד כואב.
לצפיה ב-'כרגע נראה שהיא בעיקר רוצה לקדם את הסרט שלה'
כרגע נראה שהיא בעיקר רוצה לקדם את הסרט שלה
30/03/2017 | 13:45
4
127
סליחה על הציניות, אבל ברור שלא היו עושים כתבה על כל שחקנית מתחילה וזו דרך לייצר עניין בעולם הצהוב שלנו. אם להתייחס למקרה עצמו, אנשים נקלעים למצבים קשים, אפורים. העובדה שההריון קרה הוא אשמת שניהם ולא אשמת אף אחד. דברים קורים. כשהפורום היה שוקק ופעיל לא פעם ולא פעמיים הגיעה "זמנית לתמיד" שהתייצעה לגבי הפלה, כיוון שנכנסה להריון לא רצוי במסגרת נישואין. אני מבינה את הרתיעה של האב, אבל אני חושבת שצריך להיות חסר לב כדי לדחות מעליך את הבת שלך גם אם אתה כועס על אמא שלה. אמנם בתחילה היא איימה על נישואיו, אבל כיום הוא גרוש עם בת זוג חדשה ואני לא רואה את הסיבה לנתק, מלבד העובדה שהוא פשוט לא מעוניין. נכון, אפשר להיות לא מעוניין בבת שלך. בעיני זה עושה אותך חסר לב.
לצפיה ב-'נקודה טובה '
נקודה טובה
01/04/2017 | 13:42
3
86
לגבי הדרך להשיג פרסום....
 
ומסכימה שמדובר באב חסר לב.  פייר, עם כזה אב ביולוגי, נראה לי שהיא צריכה להודות למזלה הטוב על כך שהוא לא נשאר בסביבה לגדל אותה....
לצפיה ב-'באמת?'
באמת?
01/04/2017 | 14:26
2
75
פעם ראשונה שהיא ביקשה להיות בקשר עם האבא היה כשהייתה בכיתה י׳. איזו הצגה היא ניסתה לקדם אז?

הפרסום של הסיפור הוא אכן ״מקדם מכירות״. אבל זו לא הסיבה לרצון ולניסיונות להיות בקשר עם האב, ועל זה פתחת את השרשור, לא? לא האם נכון או לא נכון לפרסם בכלל את הסיפור הזה...

לצפיה ב-'לא התכוונתי שהצורך בקשר הוא קידום מכירות'
לא התכוונתי שהצורך בקשר הוא קידום מכירות
01/04/2017 | 15:14
1
65
כרגע, הכתבה הזו נולדה אחרי שכבר התיאשה מקשר איתו. הסיבה היחידה לגולל את הסיפור ובצורה כזו היא החשיפה התקשורתית. אין לזה כרגע שום סיבה אחרת. אני גם לא מבקרת *אותה* אלא את האופן שבו השוק הזה מתנהל.
לצפיה ב-'כן, הבנתי...'
כן, הבנתי...
01/04/2017 | 15:38
53
לכן לא הגבתי לך אלא לדבי. כי זו לא נקודה שרלוונטית לשאלה שדבי שאלה. היא שאלה על עצם הסיפור, לא על העובדה שהוא התפרסם. לכן לא הבנתי למה זו נקודה טובה (בהקשר של השאלה שלה הכוונה).
 
לצפיה ב-'משהו לגבי כל השרשור כאן,'
משהו לגבי כל השרשור כאן,
31/03/2017 | 11:58
112
נראה לי שהעתקתן את השיח מהמקום שהבת התיחסה אליו,
למערכת היחסים שבין בני הזוג.
זוג שחי יחד אפילו לרגע, (וכאן זה לא היה רק רגע) יודע
שהאופציה להיוצרותו של ילד קיימת. (אלא אם מדובר בקטינים, מפגרים וכד')
אז כל אחד צריך לבחור איך הוא מגן או מונע.
ברגע שנולד ילד, יש לאבא מחויבות הורית כלפי הילד/ה הזו--
על כל המשתמע מכך.
ומגיע לילד שנולד הורים. ביחד? לחוד? מרצון? או מכורח?
הילד לא אמור להיענש בגלל התנהגות לא הורית של אי מי מההורים.
ולי מרגיש שזה המסר בכל הסיפור הזה. והלואי שיחולל שינוי בגישת הנוטשים.
 
 
לצפיה ב-'בת מצווה '
בת מצווה
26/03/2017 | 05:49
24
220
לאחר מו"מ עיקש עם כלת השמחה על שלל אספקטים (כולל את מי "אסור להזמין"), ובהתראה קצרה יחסית (כי כאלה אנחנו...), נפל הפור על מסיבת בת מצווה לבילבי ב-22 באפריל.
 
בתכנית - מסיבה אצלנו בגינה. בלי סממנים דתיים כלשהם (ע"ע המו"מ מלמעלה).
 
כלת השמחה תישא דברים - כי זה היה התנאי של אמא שלה במקום "שוב דבר דתי", וגם אני כנראה.... בנוסף, היא רוצה לנגן לאורחים דואט בחליל עם המורה שלה לחליל.
 
אבל חוץ מזה יש לי קצת פרפרים בבטן בנוסח: איך הגענו לגיל הזה כל כך מהר , ואיך להבטיח שייצא אירוע מכובד... מבחינה לוגיסטית איך בעיה: יהיה קייטרינג ונשכור צלחות/כלים/מפות [זה הכל מאותו מקום]. השאלה היא יותר מבחינת תוכן וטון....
 
אשמח לשמוע רעיונות ממסיבות בת מצווה נחמדות שאליהן הוזמנתן או ערכתן - מה אהבתן בהן? מה לא היה מוצלח?
 
אגב - כידוע לכלת השמחה שתי אחיות צעירות (11 ו-8) אם זה משנה לרעיונות.
לצפיה ב-'דואט החליל זה מעולה '
דואט החליל זה מעולה
26/03/2017 | 12:00
3
151
אני אישית הייתי מסתפקת בזה כי נאומים הם לדעתי דבר מזעזע שרק הנואמים עשויים להתעניין בו, ולרוב גם לא הנואמים...
בישראל מקובל יחסית להכין וידאו/מצגת עם תמונות/קליפים של כלת/חתן השמחה גדלים (בליווי מוסיקה ו/או כתוביות). אישית אני אוהבת את זה, אבל יש כאלה שלא.
לצפיה ב-'מחזקת ואומרת'
מחזקת ואומרת
26/03/2017 | 14:05
117
שקליפ יכול להיות יותר קופצני, אפשר לחתוך או לערוך חלקים משמימים.
הייתי עושה קליפ ידוע - שהיא לוקחת בו חלק אבל גם קליפ הפתעה - ברכות מוקלטות חריגות ( נניח- המטפלת שלה מגיל אפס, המורה לשחיה מגיל 3, חברה מישראל.....) עם קטעים מצחיקים שלה מסרטים ביתיים.  וקטע הקריאה שלה בין שניהם.
האחיות שלה יכולות להיות שותפות סוד לקליפ המחתרתי וזה יתן להן את המקום שלהן.....

לצפיה ב-'תודה לשתיכן!!'
תודה לשתיכן!!
26/03/2017 | 14:14
1
113
הנאום (לא ממש נאום - אבל לשאת דברים) הוא כי זו לא סתם יום הולדת/כיף. בעיני כלת השמחה צריכה לעשות משהו "של גדולים" לרגל האירוע. ומאחר שהיא סירבה לקריאת כמה פסוקים שזה מה שעושות כל החברות שלה, אז היא צריכה לעשות משהו אחר באותה "רמת קושי".  
 
והיא כותבת מחוננת (ירשה מאמאשלה ) אז בוודאות מזעזע זה לא יהיה
לצפיה ב-'המטרה ברורה, הבעייה היא '
המטרה ברורה, הבעייה היא
26/03/2017 | 14:19
103
שזה סבל לאורחים, ואני לא אוהבת לגרום לאורחים סבל. אלא אם היא סטנד אפיסטית מחוננת ומתכוונת לעשות סטנד אפ, זה ממש לא משנה מה היא תכתוב - נראה לי שלפחות כ-70٪ מהאורחים רק ירצו שזה ייגמר כבר החל מהמילה הראשונה. יש סיבה שאנשים לא יוצאים מהבית ומשלמים לאנשים אחרים לנאום (בניגוד לנגינה בחליל, למשל, או אפילו הרצאה).
לצפיה ב-'יוווווווו מרגש '
יוווווווו מרגש
26/03/2017 | 12:35
2
150
לא ממש הוזמנתי לאחרונה למסיבות בת מצווה אבל אולי הייתי עושה מצגת וגם אפשר לעשות מעין תא צילום מאולתר (לא חייב באמת תא, אלא מעין עמדה כזו עם בד מאחור וכל מיני אקססורייז חמודים- יש באמאזון מלא כאלה, קניתי לא מזמן לבייבי שוואר), אפשר להכין מסגרת גדולה או לקנות מסגרת של תמונה ואז כל החברים/אורחים יצטלמו איתה בתוך המסגרת ויכתבו ברכה.
 
אפשר לעשות אולי קריוקי.
 
מה כלת השמחה רוצה שיהיה במסיבה שלה?
לצפיה ב-'או סתם ספר אורחים כמו של פעם.....'
או סתם ספר אורחים כמו של פעם.....
26/03/2017 | 14:07
26
לצפיה ב-'רעיון מעניין - תודה!'
רעיון מעניין - תודה!
26/03/2017 | 14:16
100
כלת השמחה בעיקר רוצה שיהיו החברות שלה ולא אף אחד אחר. אבל היא יכולה להמשיך לחלום.... את המו"מ הזה כבר סיימנו והיא ייצגה את עצמה מצוין.
לצפיה ב-'אם הילדה מוסיקלית '
אם הילדה מוסיקלית
26/03/2017 | 14:08
4
167
ויהיו ילדים במגוון גילאים ואפילו מבוגרים בראש טוב- סדנת תיפוף
לצפיה ב-'מסקרן! לא שמעתי על כזו'
מסקרן! לא שמעתי על כזו
26/03/2017 | 14:19
2
115
על מה מתופפים? (צריך הרבה תופים קטנים שאפשר לחלק לנוכחים אני מניחה).
 
בוודאות השכנים המושלמים מהמייפלאואר יתעלפו - כזה דבר הם עוד לא ניסו  
לצפיה ב-'דרבוקות. '
דרבוקות.
26/03/2017 | 20:08
1
110
אני מניחה שהשכנים שלך יעופו על העניין ויתעדו לדורות הבאים. אם את בכלל רוצה ללכת על הארד קור - תעשי לאמריקאים הקטנים סדנת אפיית פיתות מבצק שהוכן מבעוד מועד על ווק הפוך מעל אש אמיתית.  עם נוטלה. או לבנה אן את מהמחמירים.
אני בטוחה שאחר כך תצטרכי להסביר שבישראל לא רוכבים על גמל ממקום למקום
לצפיה ב-'עד כאן '
עד כאן
27/03/2017 | 12:10
88
פיצוציאדה של גלוטן לא תהיה חלק משום אירוע שאני עורכת.... מספיק שכל אירוע אחר בערך מספק את זה.
 
אני לא בטוחה שהשכנים יעופו על הדרבוקות...אבל מה שבטוח שזה יקעקע את המוניטין שלנו לדורי דורות כפליטים מזרח-תיכוניים
לצפיה ב-'יש אנשים שזה ממש לא בא להם בטוב.'
יש אנשים שזה ממש לא בא להם בטוב.
26/03/2017 | 14:24
140
אני אחת מהם, אבל אני לא היחידה...
לצפיה ב-'ראשית מזל טוב.'
ראשית מזל טוב.
26/03/2017 | 17:18
95
שנית אם את רוצה שיהיה מענין למשתתפים.
שתפי אותם בעשיה,
אני למשל--לבת מצוה של הבת הגדולה שלי--עשיתי מופע עם קבוצת הבנות,
שהנושא היה אמא--קטעי קריאה וקטעי קישור עם שירה ותנועה.
הופעה כזו היתה חצי שעה ההכנות כבר היו חויה, וזה היה כל כך מהנה.
את גם יכולה להכין ע האחיות הקטנות שלה איזו ברכה יפה זה תמיד נעים לשמוע.
 
לצפיה ב-'בלת״ק..'
בלת״ק..
27/03/2017 | 23:34
5
94
אני יודעת שאת מארה״ב וגם אני ולכן אציע מה שאנחנו עשינו. כחודשיים לפני (איטיים אצלינו, זה יכול לקחת הרבה פחות זמן...) שלחתי מייל למשפחה הקרובה בישראל עם בקשת ברכה אישית וקצרה (עד דקה) לילדת בת המצווה..  ביקשתי אם אפשר שזה יהיה באנגלית כדי שכל האורחים יבינו. לא סיפרתי לילדה כך שזו היתה הפתעה והיא מאד התרגשה. מעבר לזה עשינו מונטאז׳ כמובן (לא יותר מ 8 דקות, זה משעמם לאורחים...), כמה חברות אמרו כמה מילים והאחיות שלה גם (כל אחת נאום קצר). מעבר לזה ממליצה לקחת דיג׳יי מעולה ואם סי בהתאם. בהצלחה ומזל טוב!
 
לצפיה ב-'וגם..'
וגם..
27/03/2017 | 23:36
77
היה אצלינו ספר אורחים שהדפסתי בשאטרפליי. פשוט שמנו בכניסה על שולחן עם מגוון עטים. מי שרצה כתב. זו מזכרת נחמדה. וכמובן שהיה פוטו בות׳..
לצפיה ב-'תודה '
תודה
28/03/2017 | 00:58
3
93
לגבי הספר אורחים שהדפסת בשאטרפליי - מה בעצם היה בו? תמונות של כלת השמחה מכל מיני גילאים וביניהן מקום לאורחים לכתוב ברכות ומסרים?  <סליחה על הפיגור... אבל לא הבנתי בדיוק>
 
הילדה לא רוצה ריקודים, וההורים חובבי שקט אף הם. וגם - זה אצלנו בגינה ולא היינו רוצים לעשות כל כך הרבה רעש. אז המוסיקה היחידה תהיה דואט חליל, ואולי קצת מוסיקה קלאסית שקטה ברקע.
 
מה עושה אם סי? 
לצפיה ב-'אז ככה - '
אז ככה -
28/03/2017 | 22:16
2
74
ספר האורחים - תמונות שלה מהעת האחרונה (רק היא, לבד) ובין לבין מקום ריק לכתוב ברכות.
אני רציתי לעשות מכל מיני גילאים אבל היא סרבה.
ומה בעצם יעשו הילדים כל הזמן? לא באה להקניט, שואלת באמת... אצלינו פשוט רוב הזמן רקדו ומדי פעם משחקים שהאם סי עשה. 
בהתחלה לא רציתי לקחת אם סי אבל עם הזמן השתכנעתי וזו היתה ההוצאה הכי טובה של הבת מצווה... הוא מפעיל אותם, דואג שהם רוקדים, מדי פעם משחקים ובכלל הוא חמוד וחתיך אז מה רע? ;)
לצפיה ב-'תודה על הפרטים '
תודה על הפרטים
30/03/2017 | 07:57
1
52
כלת השמחה לא מעוניינת לרקוד או בריקודים. וההורים שלה לא מעוניינים לפתוח דיסקוטק רועש אצלנו בגינה (זה מאד לא מקובל פה - אנחנו גרים באותו מקום כבר עשור ולא קרה מעולם בסביבתנו) או בכל מקום אחר.
 
מה הם יעשו? כלת השמחה רוצה לבלות זמן איכות עם חברותיה - לא יודעת איך. ילדים אחרים ישחקו אחד עם השני בגינה או בבית או ינג'סו להורים ללכת הביתה. לא יהיו ילדים גדולים יותר מגיל 13. ורוב הילדים הן ילדות.
 
הרעיון להביא מישהו חתיך להנאת האורחות הוא דווקא לא רע לכשעצמו (פעם הייתי פה ביום הולדת לאיזה בן 3 שאוהב גיבורי על ואיזה בחור חתיך ביותר בן 21 עם הרבה שרירים הגיע בתחפושת בט-מן ושובב בעיקר את לב האימהות . דובר במישהו מקצועי - איזה סטודנט שמרוויח כך את פרנסתו). 
אבל זה צריך להיות חתיך אילם
 
מבינה לגמרי שיש כאלה שזה "עושה" להם את האירוע. כל אחד הוא שונה... אנחנו חובבי שקט מופתי (מיום הולדתי עד יום מותי....)
לצפיה ב-'אם לא מתוכננים ריקודים, אז אני גם חושבת שצריך לחשוב '
אם לא מתוכננים ריקודים, אז אני גם חושבת שצריך לחשוב
31/03/2017 | 08:58
41
על איזושהי הפעלה (בתשלום או לתכנן מראש) מסודרת שתיתן מסגרת ותעסוקה.
בהתייעצות עם כלת השמחה, כמובן.
לצפיה ב-'מזל טוב, איזו התרגשות'
מזל טוב, איזו התרגשות
28/03/2017 | 06:48
75
עוד לא הגענו לשם (למרות שמתקרבים), בארועים שאני הייתי היה באמת קטע של ילדת הבת מצווה -שיר/ברכה/ריקוד/טקס הפרשת חלה.
אפשר כמו שכתבו כאן להכין לה סרט ערוך עם קטעים לכל אורך חייה- היינו גם בארועים שהיו סרטים כאלה זה היה מקסים, להכניס באמצע ברכות של המשפחה ואפילו המשפחה המורחבת מהארץ שתשלח סרטונים זה יכול להיות ממש מרגש ויפה.
אם אתם נגד מוזיקה רועשת ולא אוהבים ריקודים אז נראה לי שכמו שכתבת קצת מוזיקת רקע שקטה זה מספיק.
 
לצפיה ב-'הייתי בכמה אירועים כאלה בשנים האחרונות'
הייתי בכמה אירועים כאלה בשנים האחרונות
30/03/2017 | 10:08
91
(לא פלא: היישוב שלנו והמילייה החברתי שלנו משופע במשפחות בדרך מ- או אל- הרילוקיישן/ שבתון/ פוסטדוק וכו)
בדרך כלל זה היה מקסים, אם מזג האוויר האיר פנים, היו שמשיות לצל (אצלנו זה חשוב), היה אוכל טוב, מוסיקת רקע נעימה, ובאמצע -בדרך כלל זה בין המנות של הקייטרינג, גם מאפשר להם להתארגן - היו ברכות מההורים, מהסבים, מהאחים/יות, ומופע או ברכה מכלת/ חתן השמחה לפי כשוריו ורצונו. אם היתה מצגת, זה היה הזמן לזה. זה נחמד, קצת משעמם למי שלא ממש חבר של כל שאר המוזמנים, כמו כל אירוע כזה. אני חושבת (ומקווה) שזה משמעותי לילד שכולם באים לאירוע לכבודו, והתוכן קצת פחות חשוב.
בחלק מהאירועים האלה הזמינו פעילות במיוחד לילדים באיזור נפרד. אחד המוצלחים היה עם משחקי מחשב, דאנס דאנס, מכוניות על שלט וכד'. זה מאוד נחמד שלא צריכים לשעשע את יורשי העצר בעודנו משתעממים בעצמנו. אם מתוכננים לכם ילדים אורחים רבים, שווה לשקול. אפשרויות נוספות כוללות קוסם, מצייר קריקטורות של פורטרטים של האורחים (ילדות מתות על זה), פעילות יצירה כלשהי וכד', בהתאם לגיל הילדים האורחים הממוצע.
עוד טיפ חשוב: אם האירוע בחצר הבית הפרטי שלכם שווה לשכור מישהו (או לוודא שיש מישהו כזה מהקייטרינג) ל"תפעול הטכנולוגיה של הבית": ניקוי השירותים מדי פעם, הכוונת הקייטרינג למה שהם צריכים במטבח, שטיפת כלים, סיוע לאורחים שצריכים בדיוק עכשיו פלסטר או כוס מים דווקא מהברז וכו'. עובד כזה חייב להגיע מראש ולהכיר את הבית בפירוט (הכי טוב אם יש לכם מנקה קבועה או האופר שלכם), והוא גם יכול לשטוף בסוף האירוע. זה פינה את ההורים לארח ולהינות מהאירוע ונדמה לי שזה כדאי.
לצפיה ב-'הרבה מזל טוב'
הרבה מזל טוב
01/04/2017 | 15:29
41
בת מצווה בבית זה מקסים! וקטע נגינה של ילדת בת המצווה כולל אולי איזה סרטון/מצגת שאתם או היא עושים עם עוד כמה ברכות לא ארוכות מדי בהחלט סוגר את הפינה הזו. אגב, הסרטון/מצגת ממש לא חייב להיות אוסף של תמונות בליווי שיר. אפשר לעשות את זה מרגש/מצחיק/מיוחד. מומלץ!

אפשר להוסיף גם איזו פינת פעילות לילדים. פינות שראיתי (או עשינו) לדוגמא: איזור משחקי קופסא/קלפים מכל מני סוגים עם כריות ופופים, ספר ברכות עם טושים, מדבקות וכו׳ לקישוט (לברך את ילדת בת המצווה), שולחן ביליארד או שולחן משחק אחר (היה בבר מצווה), בריכה (אם יש), חידון קהוט (על ילדת בת המצווה).

לצפיה ב-'תודה רבה על כל הרעיונות'
תודה רבה על כל הרעיונות
02/04/2017 | 15:42
1
43
חידון וצייר/ת פורטרטים הם רעיונות מעולים. אחזור לעדכן איך היה...
לצפיה ב-'באיחור מפדח, מזל טוב !!'
באיחור מפדח, מזל טוב !!
05/04/2017 | 23:01
25
הייתי בבת מצוה דומה פה בארץ.
למיטב זכרוני, לא היו הרבה ילדים והם הסתדרו עם עצמם ונכנסו הבית מידי פעם (הם הכירו זה את זה כי הם היו משפחה)
היו הופעת נגינה של בת המצווה.
הופעת נגינה של האחים
ושיר ראפ נהדר ששר לה הדוד.
אוכל טעים והרבה שקט שאפשר לדבר.
כאורחת, היה מאוד מוצלח.
 
אני מקנאה בך שהיא הסכימה לאירוע. הבן שלי הטיל וטו. נחגוג בגרעין המצומצם.
לצפיה ב-'עזרה לעניין ביטוח לאומי'
עזרה לעניין ביטוח לאומי
26/03/2017 | 13:11
1
100
שלום רב לכל העוזרים:)
האם מישהו יכול להפנות אותי להליכים הנדרשים (טפסים וכאלה) לצורך קבלת סיוע כלכלי (או אחר) מביטוח לאומי לילדה בת 3 שמאובחנת כסובלת מדיספרקציה?
תודה רבה לכל העוזרים,
ניצן
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
26/03/2017 | 14:10
53
אני לא מבינה בזה...
 
מצאתי פה בפורום שרשור ישן בנושא, אם כי לא בהקשר של ביטוח לאומי. מדביקה לך פה - אולי יעזור...:
 
 
 
לצפיה ב-'אמהות לאחר לידה ראשונה ו"חופשת" לידה '
אמהות לאחר לידה ראשונה ו"חופשת" לידה
23/03/2017 | 11:12
32
302
הלידה בעוד כחודש וחצי... נראה שהכיוון קיסרי בגלל כל מיני עניינים, עדיין בשלבי עיכול של כל העניין.
בכל מקרה, התכנון הוא להישאר עם הילדונת לפחות חצי שנה, אם לא יותר.
אני כרגע בשמירת הריון, מקבלת 60 אחוז ממשכורת שהיא לא משכורת הייטק כך שהסכום לא ענקי ואחרי הלידה אמשיך לקבל במשך 6 שבועות או 8 שבועות אם זה קיסרי- את הסכום הנ"ל.
 
אני מנסה לחשוב על רעיונות לא להתחרפן בבית עם הילדה וכן שנצא ונעשה פעילויות אבל שלא יעלו הרבה.
אני חיה בארה"ב באיזור די יקר וכל החוגים שיש פה לתינוקות ובכלל מאוד יקרים, גם עם כרטיסיות. לפעמים יש מבצעים שווים אבל זה די יקר (סביב ה-30 דולר לחצי שעה של חוג). 
כמובן שאני אלך לטייל בפארק, סידורים וכו' וכמובן איפגש עם חברות שגם בחופשת לידה (ואני בתהליך להכיר כאלה) אבל ברור לי שבגלל הבחירה להישאר איתה אני בסוף אתקע כנראה עם הרבה נני ופחות אמהות (ולא שיש לי בעיה עם זה, אבל הייתי שמחה להכיר יותר אמהות שמרגישות כמוני, מבינות אותי וכו').
 
מה אתן עשיתן ב"חופשת" לידה? איך העברתן את הזמן אחרי ההסתגלות מבלי להוציא הון ולהיתקע בבית?
 
לצפיה ב-'כשהייתי בחופשת לידה חישבתי את קיצי לאחור....'
כשהייתי בחופשת לידה חישבתי את קיצי לאחור....
23/03/2017 | 12:30
1
202
שנאתי את זה. היה מייאש לשבת בבית ולהחליף חיתול כל רבע שעה (בגילאים הקשים שבין שבוע ל-7 שבועות או משהו כזה יש להם תקופה שכל רגע הם מפציצים , וכשהם לא מפציצים הם פולטים/מקיאים.
 
מצטערת שאינני אשת בשורות, אבל לפחות אני מספרת לך את האמת (שלי) בנושא.
 
אם את מתכננת להניק אז קחי בחשבון שיש כאלה שלא מרגישות נוח להניק במקומות ציבוריים, גם לא עם "סינר הסתרה" ואם זה כך אז זה מגביל.
 
אני תמיד ברחתי מזה אחרי 12 שבועות "בול" על היום, ועם הגדולה הסבים והסבתות עזרו לשמור על שפיות...
 
נסי למצוא ליסט-סרבים של נשים בהריון מסביבך אולי כדי להגדיל את המעגל החברתי של נשים שיהיו בחופשת לידה באותו זמן איתך. חייב להיות משהו.... אולי פייסבוק של הריוניות במנהטן?
 
וגם - זה יהיה בקיץ אז אולי פשוט תוכלי לטייל איתה בסנטארל פארק וכאלה...
 
מצטערת שלא הייתי יותר מעודדת....
לצפיה ב-'טיולים בפארק וודאי שיהיה ומנסה להגדיל את מאגר האמהות'
טיולים בפארק וודאי שיהיה ומנסה להגדיל את מאגר האמהות
23/03/2017 | 13:37
168
הטריות/בחופשת לידה דרך קבוצות שונות- בנתיים אין הצלחה גדולה מאמהות באיזור שלי.
 
אני רוצה להישאר איתה גם כי חיכיתי לה כל כך הרבה וגם כי תשלום למטפלת יהיה כל המשכורת שלי אז לא בהכרח שווה. אנסה למשוך חצי שנה ואולי אפילו יותר עד שתגדל מספיק כדי להיכנס לגן (מעדיפה להכניס לגן רק אחרי גיל שנה).
 
אין לי בעיה להכיר אנשים בכל מקום, מאוד חברותית אבל מפחדת שאמצה מהר מאוד את העניין של להסתובב סתם והחוגים למשל זה משהו שגורם להיכרות עם אנשים חדשים, מעביר את הזמן וכו'.  האמת שאם התינוקת הייתה נולדת כפעוטה אני פשוט הייתי מארגנת חוג כזה אצלי בבית
לצפיה ב-'זה הרבה עניין של אופי ..'
זה הרבה עניין של אופי ..
23/03/2017 | 13:33
1
170
... גם של האם וגם של התינוק/ת.
 
אני לא אוהבת "להתקע" בבית, וכשנולד הבכור מאד מהר התברר שהוא לא אוהב "להתקע" בעגלה או אפילו עלי כשאני לא בתנועה ... ככה שמהר מאד הבנתי שישיבה בבתי קפה ואפילו סתם סיבוב בקניון לא רלוונטיים - כי הוא סובל או דורש תשומת לב, מה שגורם לי גם לסבול או במקרה הטוב - פשוט לא להנות.
 
איך העברנו את הזמן (ומדובר בחורף) - בימים היפים יצאנו הרבה לטיולים בחוץ, כשהתחמם - בילינו על הדשא, פגשנו חברות ולחברים - בחוץ, במרחבים וגם בבתים - שלנו ושלהם. עד היום אני מעדיפה שמפגשים מרובי משתתפים ובעיקר מרובי ילדים - לא יערכו במסעדות, זה נראה לי לא נוח ולא מתאים.
 
בילינו בבית גם אחד על אחת - זו אומנות נרכשת, וגם התחרפנתי מדי פעם - זה חלק מהעניין כנראה.
 
חזרתי לעבודה אחרי חצי שנה, בלב כבד, ומבחינתי יכולתי להשאר בבית עוד קצת (אבל רק עוד קצת).
 
אגב, עם השני נשארתי בבית תשעה חודשים (אחרי "שמירת הריון" של חודשיים וחצי שבה התעקשתי לעבוד מהבית) - אבל זו כבר אופרה לגמרי אחרת ... עם שני ילדים - אין רגע דל, לא משעמם ולא "התחרפנתי" (כמעט) לרגע.
לצפיה ב-'בהחלט תלוי באופי... '
בהחלט תלוי באופי...
23/03/2017 | 13:41
139
אני כבר חודש בבית בשמירה, יוצאת רק לרופאים ולקורס הכנה ללידה ודי מתחרפנת- כבר אין לי חשק לכלום, אפילו לא לקרוא או לראות טלויזיה.
 
אני מקווה בהחלט להכיר חברות חדשות עם תינוקות
 
לגבי קניונים- אין פה ממש קניון בעיר עצמה- העיר הזו היא קניון אחד גדול זה בעיקר לטייל בפארק או סתם באיזורי קניות במיוחד אם לא רוצה להכניס אותה לסאבווי המלוכלך ומזוהם.
לצפיה ב-'מזדהה מאוד '
מזדהה מאוד
23/03/2017 | 14:19
3
153
עם מה שכתבה דבי, "חופשת לידה" יתנת כדי להתאושש את כיולדת,
ולתת לתינוק לגדול עם אמא.
אני יודעת שהרבה נשים רואות בחופשה הזו חופשה.--
אבל יש בה הרבה בדידות--לא רק כי את לא עם חברה, אלא כי גם החברות שתהינה לך, מתמודדות באופן זהה.
באופן אישי אני אחרי כל הלידות חזרתי אחרי 12 שבועות. ושמחתי לחזור.
נכון מטפלת זה יקר, אבל כדאי, כי שמרתי על מקום העבודה,
גם כי היא עשתה הרבה דברים שהקלו עלי. זה לתקופה, וזה בסדר.
מאחלת לך לידה קלה וגידול בנחת.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
23/03/2017 | 14:31
2
137
זה לא עניין שמטפלת זה יקר- אני לא סומכת על המטפלות פה. בתור גננת רואה אותן בפארקים ולרובן איכפת מהתינוקות/פעוטות ברמה מינמלית מאוד ויחד עם זה- המשכורת שהן דורשות היא פשוט המשכורת שלי כך שכבר מעדיפה להיות בעצמי עם הילדה ולהנות ממנה ולגדל אותה.
 
 
לצפיה ב-'מבקשת להתיחס למשפט'
מבקשת להתיחס למשפט
24/03/2017 | 07:00
1
134
שכתבת, ושאני בהחלט מבינה את הראיה שלך,אבל...
הנה המשפט, מצטטת:"זה לא עניין שמטפלת זה יקר- אני לא סומכת על המטפלות פה. בתור גננת רואה אותן בפארקים ולרובן איכפת מהתינוקות/פעוטות ברמה מינמלית מאוד ויחד עם זה-"
אף מטפלת לא תהיה האמא של הילד שלך, רק את, גם אף גננת לא תהיה גננת טובה כמוך, ואף מורה לא תהיה זו שתתאים בדיוק להשקפת עולמך--הרגשית כלפי הילד שלך, ככה המציאות, כל אמא חושבת/יודעת/מבינה/מרגישה שהיא הכי 
לילד שלה, וזה בסדר, 
אבל ואבל גדול--אותן מטפלות ממלאות תפקיד, הן משגיחות על הילדים והן מקבלות שכר כמו בכל מקצוע יש טובות יותר ויש פחות.
ויש מעלה גדולה בלאפשר לילד הכרות עם זרים מטפלים, יש מעלה בכך לאמא שיכולה לשחרר גם זמן לעצמה ולחזור בכוחות מחודשים לילד שלה.
לכן, "הפחד/חשש" מטיפול של מטפלות לא אמור להדאיג אותך.
והאמא הטובה ביותר בסופו של דבר גם "זוכה" לביקורת מהילד שלה
על האימהות שלה. והילדים בטוחים שהם יודעים טוב יותר מה היה נכון להם.
(גם לך יש ביקורת על ההורים שלך, שבטוח השתדלו ע"פ הבנתם ויכולתם)
 
הדברים שלי  כאן הם כדי לתת לעצמינו קצת פרופורציות על הגישה
והרצון להיות שם כאימהות בכל הכח והרצון והנשמה והענין עבור ילדינו.
אבל צריך גם להבין שיש אפשרות להיעזר בחוץ, וזה לא אסון. 
אני כמובן מאחלת לך שתלדי בשלום ותהני מהיותך אמא נפלאה וטובה,
וההכנות שאת עושה חשובות מאוד.
לידה בזמן קלה, התאוששות מהירה והרבה נחת.
לצפיה ב-'אז זהו, שהן לא משגיחות...'
אז זהו, שהן לא משגיחות...
24/03/2017 | 14:02
116
את יודעת כמה תינוקות אני רואה בעגלה שהמטפלת לא שמה לב שהם בוכים,ולפעמים אפילו מתעלמת?
 
ברור לי שלא כולן כאלה- יש באמת כאלה נפלאות אבל צריך לסמוך עליהן ואולי כשיגיע הזמן וארגיש שהספיק לי וצריכה את העבודה, באמת אעביר אותו לידיה של מטפלת שאסמוך עליה.  כרגע לפחות המטפלות האמריקאיות- פחות מתחברת אליהן. מבחינת רובן- העבודה הא רק אמצעי להסתובב עם חברות והיחס לילד שמטפלים בו מאוד מינמלי. אני מצאתי את עצמי השנה הרבה עוזרת בפארק לילדים שלא מצאו את הנני מרוב שהיא הייתה רחוקה ולא שמה לב שהילד נפל או בוכה מסיבה אחרת.
לצפיה ב-'את בטוחה שאין כלום בסביבה?'
את בטוחה שאין כלום בסביבה?
23/03/2017 | 17:00
1
129
במרכז קהילתי, בספרייה וכו'? בישראל יש גם בקניון, לא יודעת אם יש בניו יורק. שאלת מה יש אמהות סביבך? או קבוצות של אמהות באינטרנט?
לצפיה ב-'יש הרבה דברים, יש מרכז מסחרי ליד הבית ממש אבל עולה יקר'
יש הרבה דברים, יש מרכז מסחרי ליד הבית ממש אבל עולה יקר
23/03/2017 | 18:24
127
ולפי כניסות, אולי אוכל למצוא משהו במחיר סביר אם עושים כרטיסיה. כשזה יהיה רלוונטי יותר אלך לברר.
 
אני חלק מכמה קבוצות של אמהות ולרוב מה שעושים זה להיפגש בפארק או באחד הבתים אז זו גם אופציה טובה מבחינתי אבל יצא שכל האמהות שיוצא לי להכיר גרות ממש רחוק ממני.
לצפיה ב-'תשמרי על ראש פתוח'
תשמרי על ראש פתוח
23/03/2017 | 21:12
3
146
לידה ראשונה, ובעיקר קיסרי זה די טראומטי. החודש הראשון אחרי קיסרי קשה מאד וסביר שלא תרצי להסתובב בשום מקום.
בכלל החודשיים הראשונים בחיי תינוק הם קשים מאד , זה משהו שאי אפשר להבין עד שלא חווים את זה ולא משנה כמה יפחידו אותך.
אני בניגוד לאחרים פה דווקא מאד נהנית מחופשת הלידה שלי (בלי החודשיים הראשונים כמובן..) ובילד האחרון נשארתי בבית 10 חודשים.
לא יודעת מה יש אצלכם, אבל פה יש פעילויות מאד זולות דרך קופת חולים, או בחינם בקניון.
אל תשכחי שהפעילויות , גם אם בתשלום, בעיקר נועדו להכיר לך אמהות טריות אחרות. ברגע שתכירי אין לך צורך ללכת לפעילויות (התינוק בטח לא צריך את זה)
אז פשוט תנסי לחשוב על מקומות שמגיעים אליהם אמהות ותלכי לשם.
לצפיה ב-'אכן, מנסה להיות מוכנה נפשית לזה '
אכן, מנסה להיות מוכנה נפשית לזה
23/03/2017 | 21:52
122
וצודקת- אולי אלך כמה פעמים ואז אנסה באמת להכיר את האמהות האחרות מעבר למפגשים האלה וניצור משהו משלנו.
לצפיה ב-' על ראש פתוח - לכל הכיוונים'
על ראש פתוח - לכל הכיוונים
25/03/2017 | 07:55
1
88
החיים הופכים לדבר הרבה פחות צפוי כשהופכים להורים.
 
למשל, אחרי שתתאוששי מניתוח הבטן (שזה התיאור הלא מתייפף של "קיסרי") יכול גם להיות שיחרפן אותך להיות איתה בבית שנה.  
 
לא בהכרח כמובן... רק תשמרי על ראש גמיש. הורות היא שיעור ב"לא צפוי/אובדן שליטה" + "איך לא לשלוט על החיים שלך יותר". זה שווה את זה בהחלט! אבל אל תהיי קשיחה/קשה עם עצמך לדבוק בתכנית המקורית.
 
עוד משהו שכדאי קצת לחשוב עליו זה ביקורים של אמא שלך/חמותך. אם/לכמה זמן/ואיפה הן ישהו..... לפי מה שמתאים לך.
לצפיה ב-'חח בהחלט שומרת על ראש פתוח '
חח בהחלט שומרת על ראש פתוח
25/03/2017 | 14:43
77
לא יודעת איך זה באיזורך, אבל פה ההיצע של המטפלות הטובות מאוד קטן. אני פשוט רואה איך הן מתנהלות וזה חוזר על עצמו בכל מיני פארקים שיצא לי להיות אם בגלל העבודה בגן ואם בגלל בייביסיטרים. זה לא עניין של להיות הכי טובה שיש- זה עניין שאני רוצה שישימו לב כשהילדה שלי נופלת ויתייחסו לזה, ולא ידברו בטלפון כל הזמן בזמן שהילדה בוכה ורוצה לאכול וכל מיני כאלה דברים- לי זה נראה בסיסי, לא יודעת...
 
החיים שלי בשנים האחרונות הכי לא צפויים שיש כך שאני מאוד פתוחה לשינויים ובגלל זה גם לא קובעת שרק בגיל שנה היא תיכנס לגן, אלא פשוט רוצה לראות איך יהיה לי ואם כן יהיה לי טוב עם זה- אני אמשוך לשנה ואם לא- אחרי חצי שנה נמצא פתרון.
 
כרגע רק ההורים שלי מגיעים והם יהיו בסאבלט, אמורים להגיע יום לפני התל"מ שזה למעשה שבוע אחרי הקיסרי במידה ונעשה קיסרי. יהיה טוב עם קצת גבולות וישירות מצידינו והרבה אורח רוח מצידם והבנה שאנחנו לפעמים זקוקים לשקט ולאינטימיות שלנו כמשפחה חדשה.
 
חמותי אולי תגיע בהמשך במידה ובעלי יאלץ לנסוע לארץ לכמה ימים לסדר משהו ביורקרטי.
לצפיה ב-'אני דווקא חושבת שעצם העובדה שבחרת לעבוד כגננת'
אני דווקא חושבת שעצם העובדה שבחרת לעבוד כגננת
25/03/2017 | 08:26
1
150
והניסיון הקודם כבייביסיטר - והעובדה שאת אוהבת את זה מאוד, בטוח תרמו
ובעיניי לא צריכה להיות לך בעיה להישאר בבית עם התינוקת
גם אחרי חופשת הלידה הרשמית .
לגבי איך לא להתחרפן - אז באמת לצאת כמה שיותר מהבית
לא משנה לאן בהתחלה - למכולת, לסידורים, וכו'
כשהיא גדלה אז לפרוס מחצלת בפארק/גן שעשועים אפילו כל יום .
כשהיא גדלה - לסגל ממש סדר יום (כמו בגן) שעוזר לך ולה.
לגבי חברה - את לא צריכה הרבה חברות, מספיק שתתחברי לאמא אחת
(גם אם גרה רחוק יותר אז פעם את תגיעי פעם היא תגיע) וזה עושה הבדל גדול.
תמשיכי לקרוא ולכתוב בפורומים  - זאת גם סוג של חברה
מאמינה שיהיה לך כיף  (וגם קשה)
שיהיה בהצלחה
לצפיה ב-'בהחלט, זה מה שחשבתי תודה!'
בהחלט, זה מה שחשבתי תודה!
25/03/2017 | 14:45
22
לצפיה ב-'אולי במפגשים של "הכנה להנקה"?'
אולי במפגשים של "הכנה להנקה"?
26/03/2017 | 05:54
6
89
בהנחה שאין לך "אנטי" להנקה, אולי שווה לנסות ללכת לכמה מפגשים של הכנה להנקה. זו נראית לי דרך מעולה לעשות חברות חדשות שצפויות ללדת בערך באותו הזמן. 
 
בד"כ הם נערכים על ידי איזה breastfeeding center ולא עולים מי יודע מה הרבה כי אלה מרכזים שלא למטרת רווח. בנוסף, זה יכול להציל לך את ההנקה מה שיחסוך לך הרבה יותר כסף ממה שזה יעלה במחירים של תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) - ואז הרווחת שלוש פעמים - גם חברות, גם כסף והכי חשוב - מזון מיטבי לבת שלך והטבות בריאותיות לך ולה.
לצפיה ב-'הכוונה להניק והייתי במפגש כזה של ישראליות '
הכוונה להניק והייתי במפגש כזה של ישראליות
26/03/2017 | 06:01
5
124
פחות מעניין לי.
לצפיה ב-'2 מחשבות (אחת לזה ואחת חדשה)'
2 מחשבות (אחת לזה ואחת חדשה)
26/03/2017 | 06:08
4
125
1. נסי מפגש שלא קשור לישראליות. נגיד כמו הסדנה בת השעתיים הזאת (סתם כי זאת הראשונה שעלתה לי בגוגל). מקווה שתפוז לא ידפוק את הקישור
 
 
2. בנוסף, בהנחה שהכיוון לניתוח קיסרי ממשיך, ממליצה לך על רשת התמיכה של ican שתעזור לך להבין אם אכן אין ברירה וגם תוכלי לעשות דרכה חברות חדשות שיכולות לתמוך...
 
 
 
 
לצפיה ב-'תודה על הלינקים '
תודה על הלינקים
26/03/2017 | 06:12
3
109
אני מעדיפה ב-2 המקרים להתמודד בעצמי עם זה ופחות עם קבוצות תמיכה וכו'- קצת גדול עליי, ואם יהיו בעיות מעדיפה ייעוץ 1 על 1.
 
בתכל"ס אין לי בעיה להכיר בכל מקום, הקטע זה שמעדיפה לא להוציא הון בשביל החוויה של פעילות אם-ילדה אבל אני מניחה שפשוט אמצא את האיזון שמתאים לנו ואהנה הרבה מהפארק שיש לנו ליד הבית
לצפיה ב-'אני חושבת שכדאי לך לשקול את מה שדבי אומרת.'
אני חושבת שכדאי לך לשקול את מה שדבי אומרת.
26/03/2017 | 11:53
2
94
באזור שלי היו אמהות בקורס לפני לידה (כמו למשל הכנה להנקה) שפשוט המשיכו להיות קבוצה (וגם יצרו ידידויות עצמאיות) אחרי הלידה, וכמובן ללא תשלום - כי באמת כל הנשים באותה סירה ומחפשות עם מי להיות אחרי הלידה. זו יכולה להיות הכנה כללית או משהו - הרעיון הוא קבוצה לפני הלידה שיכולה להמשיך אחרי. לפעמים יש גם קבוצות אחרי (אצלנו היו הרצאות של אחות או משהו) שגם אותן אפשר להמשיך עצמאית - תלוי, כאמור, מה יש אצלכם בסביבה
לצפיה ב-'אני אחפש משהו באיזור שלי, שלפחות האמהות באמת יהיו מהאיזור'
אני אחפש משהו באיזור שלי, שלפחות האמהות באמת יהיו מהאיזור
26/03/2017 | 12:23
73
ונוכל להיפגש.
לצפיה ב-' התכוונתי למפגש הכנה להנקה'
התכוונתי למפגש הכנה להנקה
26/03/2017 | 14:03
61
כ"טריק" טהור להרחבת המעגל החברתי/הכרת נשים שיילדו בערך איתך וגרות לא רחוק ממך.  לא כקורס חשיפת קרביים קבוצתי עם נשים שאת לא מכירה. 
וברור שאם מתגלעים אח"כ קשיים בהנקה (מה שרווח מאוד) אז צריך ייעוץ פרטי.
 
לגבי הקיסרי - האצבע היא כה קלה על האיזמל בארה"ב מסיבות של ליאביליטי עד שלפעמים לא ברור שהאינטרס שלך והאינטרס של הרופא/ה הם אותו דבר... אז מועיל לנסות לשאוב מידע מעוד מקורות.  ראית את הסרט The Business of Being Born?
 
לצפיה ב-'חופשת הלידה שלי '
חופשת הלידה שלי
26/03/2017 | 08:09
1
125
בגדולה שמחתי לחזור לעבודה בדיוק כשנגמרה החופשה בקטן רציתי עוד, זה בהחלט לא הספיק לי. היה לי סידור מעולה יותר ממטפלת אז החלטתי לחזור.
 
קראתי חלקית מה שכתבו לך, מסכימה שצריך לחכות לאחרי הלידה ולראות איך את מרגישה במיוחד אם זה קיסרי. בלידה הראשונה היו לי תפרים רבים, כאב לי מאוד והיתה תינוקת לא קלה בכלל. מכיוון שאין לי בעיה עם הנקה גם בחוץ (מכסה את עצמי ומניקה) יצאתי מיד אחרי הלידה מהבית אבל זה היה קשה מאוד, תינוקת שלא הסכימה לשכב בעגלה, עד שאני התחברתי למנשא והיה לי קל יותר. 
 
בלידה השניה היו הרבה פחות תפרים ותינוק יותר נוח אבל זה היה חורף אז בימים יפים יצאתי לטייל אבל בימים גשומים מאוד נשארנו בבית או שהלכנו לקניון. באותה תקופה חברה טובה מאוד גם ילדה אז היינו נפגשות המון ומטיילות. טיול בקניון לא חייב להגמר בקניות ויכול להיות גם רק בילוי להעברת הזמן.
 
תמיד יש סידורים שיש לעשות קניות וכד' אז הייתי עושה כל יום משהו אחר. אל תשכחי שבהתחלה באמת קשה ורוצים גם להשלים שעות שינה בחלק מהיום כי לא ידוע איך יראה הלילה הבא.
 
אני לא מתחברת לחוגים לתינוקות ולכן לא הלכנו לחוגים כאלה בכלל.
 
 
לצפיה ב-'כן, זה בעיקר מה שחשבתי '
כן, זה בעיקר מה שחשבתי
26/03/2017 | 12:28
79
הפלוס הוא שבתיאוריה יש 2 דקות מאיתנו פארק ענקי ומרשים ויש את הסנטרל פארק אם טיפה מתקדמים לכיוון המרכז כך שבאמת יש אופציות כיפיות כאלה, הבעיה שבפארקים בעיקר מוצאים בייביסיטריות ונני למיניהן ואני יותר מחפשת את חברתן של אמהות
 
אני דווקא כן בעד חוגים- פחות לתינוקות, יותר לאמהות אבל זה כל כך יקר- כשזה יהיה רלוונטי אשאל בקבוצות של האמהות בפייסבוק על המלצה לחוגים שהם במחיר נורמלי. אני לא רוצה להגיע למצב של שגרה שאני רק מנקה,מבשלת,מחליפה חיתולים- רוצה גם להנות מהזמן הזה.
 
ברור שהכל תלוי איך ארגיש הכל בתיאוריה כרגע וגמיש לגמרי...
לצפיה ב-'הכיוון צריך להיות מה שעושה לך טוב'
הכיוון צריך להיות מה שעושה לך טוב
26/03/2017 | 09:35
1
89
לא יהיה לך משעמם - תהיה לך כל כך הרבה עבודה שאת עשויה להיות נורא עייפה, אבל משעמם זה לא יהיה. מעיק, כן, אבל שום חוג לתינוקות לא יפתור לך את זה. עזרה בתשלום, או מההורים, כן, אבל נדמה לי שאת לא מעוניינת בזה.
אם "תתחרפני" זה בעיקר בגלל החוסר בחברת מבוגרים - אם כי אני חושבת שאת די רגילה לזה, לא? לכן התכניות שלך (שחייבות להיות נורא נזילות, ממש אל תקבעי כלום, אין לך מושג איך זה יהיה) צריכות להיות מפוקסות על מה שמעניין אותך: אם מעניין אותך עיסוי תינוקות או סדנא כזו או אחרת, לכי על זה. כל שיקול אחר זניח לגמרי - לילדה זה לגמרי לא משנה ולא תורם לה כלום. אם מעניין אותך קניות וסידורים - פשוט קחי אותה איתך לכל מקום, במנשא או עגלה. אם מעניין אותך חברות - אני מקווה שיש לך כאלה שישמחו להיפגש איתך ואיתה. אני די בספק אם "חברות" שמכירים ברגע האחרון בקורס כזה או אחר, בעיקר בארה"ב שם כל מושג החברות רופף ממילא, עונות על הצורך הזה.
לגבי הפגישות בפארק - אולי בנ"י זה קורה, ברוב ארה"ב זה לגמרי לא רלוונטי, זה לא בילוי שאנשים חושבים עליו בכלל בהקשר של טיפול בילדים. אם רוצים לצאת החוצה הולכים למול או לספריה הציבורית (ששם הרבה פעמים יש קבוצות כמו "מאמי אנד מי" בחינם, תבררי) או לגינה הפרטית בבית. נני זה מותרות שרק עשירים מופלגים מרשים לעצמם, אני לא יודעת באיזה איזור את חיה ואם זה סביר שם. ברוב המשפחות אחד ההורים מפסיק לעבוד לקראת הלידה לצורך טיפול בילד (עד גיל 10-12 בערך), ונדיר למדי (בהכללה גסה כמובן) ששני ההורים עובדים אם יש תינוקות ופעוטות בבית.
לצפיה ב-'אני חובבת ילדים, אבל גם מבוגרים'
אני חובבת ילדים, אבל גם מבוגרים
26/03/2017 | 12:31
101
דווקא בגן יש הרבה מבוגרים- קולגות והנהלה, כך שיש לי מפגשים עם מבוגרים כל הזמן.
 
בהחלט אני מנסה תמיד לפעול לפי מה שמעניין ועושה לי טוב ומאוד גמישה כי ברור לי שהתינוקת לא תעשה בדיוק מה שאני רוצה מתי שאני רוצה (היא בבטן וכבר עושה את זה)
 
באיזור שלי זה נדיר למצוא אמהות בפארק, זה לרוב נני (ולצערי, לרוב כאלה שלא ממש מתעניינות בילדים). אני בעיקר מכירה פעילויות בחינם לפעוטות וכו' , אבל בטוחה שיש גם לתינוקות. קניון אין ממש- מנהטן זה קניון אחד גדול
לצפיה ב-'בעיקר מפגשי חברות'
בעיקר מפגשי חברות
26/03/2017 | 13:00
2
142
אם זה בפארק עם סנדביץ' מהבית או בבית של מי מאיתנו. בילד הראשון יש יותר פריבילגיה להתעסק בעצמך ובמה שמתאים לך באותו יום .
לגבי כל החוגים וכו - אני ממש לא הטיפוס... למעשה אפילו ניסיתי וזה לא זה. אבל את כן יכולה לבקש את זה כמתנה אם ישאלו אותך מה את רוצה.
לצפיה ב-'חח פה שואלים רק על ריגסטרי'
חח פה שואלים רק על ריגסטרי
26/03/2017 | 13:03
1
130
אבל זה רעיון נחמד
לצפיה ב-'אני באמת קיבלתי מחמותי במתנה '
אני באמת קיבלתי מחמותי במתנה
26/03/2017 | 23:33
128
ללידת הבכורה חוג עיסוי תינוקות, וזו הייתה המתנה הכי טובה שקיבלתי. לדעתי זה דווקא תורם גם לתינוק וגם לקשר בינו לבין האמא, אבל גם ישנו עניין המפגש עם ההורים ההלומים האחרים... (אצלנו ההורים באו בזוגות, דווקא. באמת קצת משונה, כשאני חושבת על זה. עם הילדה השנייה הלכנו לחוג עיסוי תינוקות של הקופה, בעלי היה הגבר היחיד שם, והנשים הצביעו לסלק אותו מהחוג כדי שיוכלו להניק בחופשיות. בתכלס זו די חוצפה מצדן, אבל קיבלנו את זה והוא עזב).

לצפיה ב-'בלת״ק..'
בלת״ק..
28/03/2017 | 22:24
1
96
בתור מי שלא עשתה תכנונים לחופשת לידה (פשוט לא חשבתי על זה).
כחודשיים אחרי הלידה פתחתי את הפולדר עם כל הניירת שקיבלתי מבי״ח, בין כל הניירת של החתימות וההסברים וכו היה גם פלייר להזמנה למאמי אנד מי הנקה שמנהלת אותו אחות שהיא גם יועצת הנקה. לקח עוד חודש והגעתי למפגש כזה. חשבתי שאלך פעם אחת וזהו, וסתם בשביל האגנדה החברתית. המשכתי ללכת עוד חצי שנה אחכ פעם בשבוע. המפגשים היו בחינם (היתה  בקשת תרומה למי שמוכנה. בדר״כ שמו 5$ כל פעם). בהמשך נרשמנו לג׳ימבורי... בקיצור, ההמלצה שלי - לזרום... בהצלחה.
לצפיה ב-'בהחלט '
בהחלט
28/03/2017 | 23:24
73
תודה על השיתוף
לצפיה ב-'תיאוריות קונספירציה '
תיאוריות קונספירציה
21/03/2017 | 18:21
2
186
תגידו, איך אתן עם תיאוריות קונספירציה?
 
אני בנסיעת עבודה באסיה ושמעתי פה מכמה כבר את הספקולציה שהפלת המשטר בקוריאה לאחרונה הונעה ועודדה על ידי סין שהתעצבנה משיתוף פעולה הדוק מדי בין דרום קוריאה לארה"ב בנושא נשק גרעיני (כהגנה מפני צפון קוריאה המטורללת)
 
חיפוש מהיר מעלה שבאמת היה הסכם בין השתיים ב- 2015 והיה גם איזה תרגיל סימולציה משותף שלהם ב-2016.
 
מודה שמטבעי הסקפטי אני פתוחה לתיאוריות קונספירציה... מה דעתכן? חוצמזה יש עוד תיאוריות קונספירציה שמניעות את דמיונכן?
 
<מודה שזו מילדותנו שאם מנגנים הפוך איזה אלבום של הביטלס שומעים שם מישהו אומר שג'ון לנון מת כן נשמעה לי תמיד קשקוש >
לצפיה ב-'מתייחסת אליהן בחיבה, כאילו נועדו לבדר ולשעשע אותי'
מתייחסת אליהן בחיבה, כאילו נועדו לבדר ולשעשע אותי
21/03/2017 | 21:22
79
לא מבטלת, מביאה בחשבון (את הרציניות יותר שבהן, לא את זו עם הביטלס...) אבל בסה"כ, כאמור, בעיקר משועשעת ונהנית.
יש לי ידיד טוב שהייתה תקופה שבה היה עסוק מאוד בתיאוריית הקונספירציה שאומרת שהנחיתה על הירח זויפה ע"י ממשלת ארה"ב ומעולם לא התרחשה. הוא דיבר על זה המון, ואחר כך ירד מהתיאוריה הזאת ועבר לאחרת, שלפיה האמריקאים כן נחתו על הירח, מצאו עליו ממצאים ועדויות לתרבויות זרות של חוצנים, נבהלו והסוו והכחישו את העדויות האלה לאחר מכן.
לצפיה ב-'מתייחסת אליהן כתיאוריות, לא ממש מתעמקת בזה '
מתייחסת אליהן כתיאוריות, לא ממש מתעמקת בזה
23/03/2017 | 11:05
15
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
16/03/2017 | 20:56
13
20
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
16/03/2017 | 20:57
2
32
לצפיה ב-'כבר כמעט שכחתי אבל היה פורים והיה חופש פורים '
כבר כמעט שכחתי אבל היה פורים והיה חופש פורים
18/03/2017 | 20:04
89
היייתי עם הילדים בבית באחד מהימים ובערב הלכנו לאימון כדורשת אמהות וילדים.
היה כיף.
לצפיה ב-'ארון חדש ודייט זוגי'
ארון חדש ודייט זוגי
19/03/2017 | 07:45
100
איזה אושר, סופסוף, מתביישת לכתוב כאן כמה זמן היינו בלי ארון רק שמחה שהוא הגיע. בסופ"ש עשיתי סדר ונקיונות בארונות וסידרתי הכל. יצא מקסים.
בשישי הייתי בדייט זוגי עם בעלי המקסים בקניון, היה נחמד מאוד לבלות איתו למרות הזמן הקצר שעמד לרשותנו.
 
 
לצפיה ב-'החורף חזר '
החורף חזר
16/03/2017 | 22:48
3
197
במפתיע אחרי תקופה ארוכה שבה היה נעים יחסית, פתאום ירד שלג , ולא היה בית ספר. 
 
הכלבה והילדות לא ידעו את נפשן מרוב שמחה (היא יותר בגלל השלג, הן יותר בגלל האין-בית-ספר). הבכורה יצאה למסע גירוף שלג עם הבת של השכנים והן הרוויחו ככה כמה דולרים מכל מיני שכנים. רמבו הסתובב עם המכונת ניקוי שלג שלו בשכונה כמו שריף וניקה מדרכות.  ועכשיו קר אז הוא עוד לא נמס.
 
אני מצרפת כמה תמונות אווירה
 
חוץ מזה אני נערכת לתקופה של שינוי מקצועי (בתוך אותו מקום עבודה אבל שינוי פוקוס). זה מבחירה שלי אבל עדיין, בהגיע רגע האמת, זה קצת מלחיץ....
לצפיה ב-'איזה מקסים '
איזה מקסים
19/03/2017 | 07:40
2
68
את אוהבת את הקור הזה?
אחת הסיבות שאני תמיד אומרת כמה שאני אוהבת לגור בישראל זה המזג אויר החם. אני שונאת חורף וגשם ושמחה שהוא נגמר ומתחיל האביב. מעדיפה להזיע מחום ולא לקפוא מקור.
לצפיה ב-'אני מאוד אוהבת את הקור המרענן על הפנים.'
אני מאוד אוהבת את הקור המרענן על הפנים.
19/03/2017 | 11:52
63
ולא קופאים מקור אם מתלבשים בהתאם (אם רוצים אפשר גם לכסות את הפנים - אני, כאמור, לא רוצה). 
גם עם חום אין לי בעייה.
הכל טוב לי.
לצפיה ב-'תודה... אני אוהבת מאוד עונות מובחנות'
תודה... אני אוהבת מאוד עונות מובחנות
20/03/2017 | 20:53
55
זה כיף כשיש עונות וכל עונה מרגישה ממש שונה. האביב עם התפרצות העלים והפריחה, הקיץ החם אבל גם קצר יחסית. מקסימום 3 חודשים של קיץ ממש. הסתיו עם השלכת באדום וכתום וכל מיני צבעים ודלעות לקישוט, וגם חורף איזה 3-4 חודשים
 
סה"כ אני גרה כמעט בדרום ארה"ב (הדרום במלחמת האזרחים החל במדינה שבה אני גרה - שהיתה חלוקה בין הדרום והצפון) ואין לה חורף כזה ארוך. באזור ניו אינגלנד - כמו בוסטון וכאלה, בשיקגו במישיגן, וכמובן בקנדה יש חורף הרבה יותר ארוך וקשה.
 
אני לא קופאת כי הבתים מחוממים היטב ועוברים מהאוטו המחומם הביתה [כמו בארץ בקיץ - ממזגן למזגן - רק הפוך...]. רק לפעמים אם שוכחים באוטו איזה בקבוק מים אז בבוקר הוא קפוא
 
בנוסף גדלתי בירושלים, ולפחות בירושלים של ילדותי היה חורף די משמעותי, ובערבים היה קריר רוב השנה.
לצפיה ב-'האמת שהשבוע עבר יחסית מהר...'
האמת שהשבוע עבר יחסית מהר...
16/03/2017 | 23:05
4
227
הייתה סופת שלג, ובתי הספר בעיר היו סגורים- לא שזה משנה לי, כי אני בכל מקרה בבית. כמובן הייתה היסטריה שלמה ובסוף בעיר עצמה היה ממש בקטנה יחסית ורק מסביב היה לא נעים.
 
התחיל להיות לי ממש ממש כבד ולא נוח בעליל אבל הצירים מתמעטים וזה סימן טוב, אבל זה לא חוכמה כי אני במנוחה כל הזמן.
 
הסופשבוע הזה מאוד פעיל: מחר תור לרופא של ההיי ריסק (לפחות הוא חתיך) ואחרי זה צריכים לנקות ולארגן את הבית (הבעל יעשה את זה כמובן) וביום שבת יש קורס הכנה ללידה -מפגש אחרון , ולפני ואחרי אני וחברה צריכות לאפות ולהכין דברים לקראת הבייבי שוואר וביום ראשון- סופסוף עושים את הבייבי שוואר. הפעם הרבה לא יכלו להגיע אז נהיה ככל הנראה 7 או 8 בנות בלבד אבל העיקר שזה יהיה משהו שנחמד וכיף לנו- לא באמת משנה הכמות. האמת שמתרגשת
לצפיה ב-'בדרך כלל שיש סופות שלג/ הוריקן שהם יוצאי דופן '
בדרך כלל שיש סופות שלג/ הוריקן שהם יוצאי דופן
18/03/2017 | 20:08
1
120
מתריעים עליהם גם בחדשות כאן (כאילו זה עשוי לעבור גם פה..).
אז כנראה שלא סתם הייתן בבית...
 
פרפרי ,אני קוראת שאפילו שאת צריכה להיות במנוחה את תמיד מוצאת מה לעשות....
את צריכה לנוח! וגם מהאפשרות שאפשר לנוח . אחר כך מתגעגעים לזה  
לצפיה ב-'אני נחה כל הזמן- לא לדאוג החברה עושה את עיקר העבודה...'
אני נחה כל הזמן- לא לדאוג החברה עושה את עיקר העבודה...
19/03/2017 | 03:13
129
כן, אבא שלי נכנס ללחץ ואמר לנו לאטום חלונות חמוד שהוא דואג ככה. נראה לי שפשוט עושים מזה בלאגן יותר ממה שזה בפועל וזה מכניס אנשים ללחץ במיוחד כשהם לא פה.
לצפיה ב-'תמשיכי לנוח זה חשוב'
תמשיכי לנוח זה חשוב
19/03/2017 | 07:38
1
87
תהני היום בבייבי שוואר, תמשיכי לנוח זה חשוב ואת רואה שזה עוזר.
כמו שדבי כתבה לך את אמנם מקטרת עכשיו שאת נחה אבל את עוד תתגעגעי למנוחה הזו שתתחלף באושר ואהבה גדולים, ענקיים ומדהימים אבל בלי זמן לכלום, לפחות בהתחלה.
אני לא נחתי עד שהגעתי לחדר לידה, במחשבה לאחור או אם הייתי מתכננת עוד ילד אין ספק שהייתי לוקחת פסק זמן קצר לפני הלידה לו יכולתי.
לצפיה ב-'בהחלט '
בהחלט
19/03/2017 | 12:32
95
אני פשוט מתחרפנת מזה שהכל נופל על הבעל. הוא עושה את זה בהמון אהבה ולא מצייץ אבל רואה כמה העומס הזה משפיע עליו. זה לא קל להיות רגילה לתקתק ולהתרוצץ וכו' ופתאום כמעט חודש לשכב/לשבת... באיזשהו מקום זה מדכא קצת.
 
אבל משתדלת כן להנות מזה. הלוואי והיה לי חשק לקרוא ספרים לפחות הייתי קוראת קצת אבל ממש אין לי חשק. סוגרת את הספר אחרי כמה דפים ולא מצליחה להתחבר לשום דבר.
לצפיה ב-'שבוע קשה בכלל לא הרגשתי את פורים'
שבוע קשה בכלל לא הרגשתי את פורים
19/03/2017 | 07:43
124
לא הייתי בחופש עם הילדים האיש היה איתם. 
היה שבוע של הורים ששוב לא הרגישו טוב ובעלי ישן אצלהם. היה מתיש ומעייף יחד עם יחס נוראי מחברת ארונות שלא סיפקה את הארון כמו שצריך והתישה אותנו. מקווה מאוד שיפצו אותנו על זמן העבודה שהפסדנו. המוצר טוב, שרות הקניה מעולה, מתקין מעולה אבל שירותי הלקוחות בהתקנה היו גרועים ביותר.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא פוריות והפריה חוץ גופית
אירוח בנושא פוריות...
ביום שלישי יתארח ד``ר שי אליצור, מנהל היחידה...
אירוח בנושא פוריות והפריה חוץ גופית
אירוח בנושא פוריות...
ביום שלישי יתארח ד``ר שי אליצור, מנהל היחידה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

ד
לייעוץ אורולוג ילדים
ליאת ארנון - יועצת הנקה
ליאת ארנון
חופה באהבה
חופה באהבה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ