לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי?'
איך היה השבוע שלי?
20/07/2017 | 21:38
2
4
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
20/07/2017 | 21:40
7
לצפיה ב-'מותש וקצת מודאג'
מותש וקצת מודאג
20/07/2017 | 23:16
10
עדיין מתאוששת מהטיול/חום/שפעת. וכבר יש לי בקרוב נסיעת עבודה חדשה ואין לי כוח. אני בתשישות-של-אמצע-החיים
 
בנוסף, חברה של בכורתי אובחנה כסובלת מאנורקסיה. אנחנו מכירים את ההורים היטב וזה מאוד מאוד מלחיץ (לגביה. זה לא שאני חושבת שזה מדבק או משהו....זה פשוט מפחיד. למרות שהיא נראית בסדר גמור - כלומר היא לא באיזה משקל קיצוני)
 
הדבר היחיד החיובי הוא שיש לנו או פר חדשה [ושהקודמת יצאה מחיינו ]. מקולומביה. שעושה רושם נחמד מאוד וגם בעלת מוח מתפקד - מה שמאוד מרענן וכיפי. והיא גם קצת עוזרת לנו לשפר את הספרדית.
לצפיה ב-' תחרות לחופש הגדול: בילוי מיוחד עם הילדים '
תחרות לחופש הגדול: בילוי מיוחד עם הילדים
( לעמוד שלי בתפוז )
20/07/2017 | 08:59
2
6
 
 החופש הגדול בעיצומו וחלקנו מחפשים תעסוקה לקטנטנים חסרי המעש כדי לשבור את השגרה החלטנו לפנק אתכם ב- 15 כרטיסים לפסטיבל תיאטרון הבובות הבינ"ל 2017, בילוי משפחתי קסום עם הילדים או הנכדים כמובן 
 
 איך זוכים פשוט מאוד
כותבים בשירשור התחרות רעיון משלכם לפעילות מיוחדת עם הילדים בחופש הגדול
 
שיהיה בהצלחה והמשך קיץ מהנה
לצפיה ב-'לוקחת אותם איתי לעבודה'
לוקחת אותם איתי לעבודה
20/07/2017 | 21:37
1
15
מושיבה אותם בחדר ישיבות .
יש שם WIFI ומחשב 
להתראות בשעה 16:00
לצפיה ב-''
20/07/2017 | 23:12
9
בדיוק מה שעשיתי היום, אם כי הלכנו לעבודה מאוחר יחסית כי עבדתי מהבית בבוקר
 
ברכות לאלהי הויי-פיי. כשהייתי ילדה אי אז בתקופת הפרעונים, נאלצתי, רחמנא ליצלן, לבלות שעות בלצייר על כל מיני דפים וכאלה. לא היתה במשרד טלויזיה ומחשבים לא היו מה שהם היום
 
היום טאבלט/טלפון עם ויי פי מעסיקים אותם שעות ארוכות....
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
13/07/2017 | 22:22
11
21
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
13/07/2017 | 22:24
3
43
לצפיה ב-'חוץ מהגשמים הלא קשורים שהתחילו ומבאסים'
חוץ מהגשמים הלא קשורים שהתחילו ומבאסים
14/07/2017 | 16:40
2
150
ממש נהנית להיות עם הקטנה- הימים שלנו פעילים והיא ממש התחילה להיות פעילה ולתקשר יותר. היא מצחקקת ומפטפטת (בעיקר עם פו הדוב- הצליח לנו והיא התאהבה בפו הדוב ). כיף!
לצפיה ב-'איזה כייף זה השלב הזה שהם מתחילים לתקשר'
איזה כייף זה השלב הזה שהם מתחילים לתקשר
16/07/2017 | 06:34
1
76
גשם, שונאת חורף אז אני מבינה אותך לגמרי.
 
לצפיה ב-'כן, היא ממש מתקשרת וזה נהדר '
כן, היא ממש מתקשרת וזה נהדר
16/07/2017 | 15:10
79
"מפטפטת" כל הזמן וממש התחילה לשחק במשחקים.
היא כל כך נהנית לצאת החוצה- צווחת בשמחה כל פעם שיוצאים מהבית. יש איזה אתר שמשלמים מנוי חודשי ואפשר ללכת לכל מיני פעילויות אז רשמתי אותנו למלא פעילויות ובקרוב גם נתחיל שיעורי שחיה לתינוקות שזה מרגש (חוץ מזה שאני צריכה לחפש בגד ים לעצמי ולא ממש סגורה על המידה שלי ומבואסת להסתכל על עצמי במראה אפילו...).
לצפיה ב-'שבוע פעיל האמת שממש טס לי...'
שבוע פעיל האמת שממש טס לי...
14/07/2017 | 16:38
5
166
היינו בפעילות מוסיקלית והקטנה הייתה ממש מבסוטית, ממש הזיזה את הידיים והרגליים ושמרה על עירנות מלאה ובסוף הפעילות הקריאו-שרו סיפור שאני מקריאה-שרה לה המון (brown bear what do you see) והיא הייתה כל כך מאושרת והתלהבה.
 
חוץ מזה, אתמול נסעתי איתה יחד עם חברה שוב ברכבת. הילדה ניו יורקית אמיתית ישנה בשלווה בשיא הרעש של הרכבות.  
 
הרבה זמן פארק -כולל עם אמהות שהתחברתי איתן במפגשי אמהות. התחלנו לעשות פיקניק שבועי.
 
וגם הגיע אלינו מאבחן שאיבחן שיש לה בוודאות העדפת צד והיום אמורה להגיע עוד מאבחנת לבדוק את שאר ההתפתחות שלה ואם יאשרו- יגיעו לפה כל שבוע לעשות לה פיזותרפיה. כבר קיבלתי תרגילים שהתחלתי לעשות איתה ונקווה לטוב. לשמחתי בזכות הרופאה שלה תפסנו את זה בזמן.
לצפיה ב-'מה זה העדפת צד ואיך גילית את זה?'
מה זה העדפת צד ואיך גילית את זה?
16/07/2017 | 06:37
4
93
מעולם לא שמעתי על הביטוי הזה.
לצפיה ב-'בשפה המקצועית זה טורטיקוליס'
בשפה המקצועית זה טורטיקוליס
16/07/2017 | 15:07
3
127
לרוב זה קורה לתינוקות שהיו בתנוחה לא אופטימלית ברחם או במצב עכוז לאורך ההריון. מרבית התינוקות יש להן ברמה כזו או אחרת. אצל הקטנה שלי זה ברמה גבוהה יחסית אבל תפסנו את זה בזמן. היא פשוט העדיפה כל הזמן להסתכל או להישען על צד ימין ונוצר מעין שקע בראש שלה בעקבות זה.
 
הטיפול בזה הוא פיזותרפיה ואם לא עוזר- קסדה(שזה משהו שממש לא רוצה להגיע אליו).
 
לשמחתי, מטעם מדינת ניו יורק מאפשרים טיפול חינם לילדים מתחת לגיל 3 ואם יאשרו בועדה מיוחדת נהיה זכאים לזה. זה תהליך קצת ארוך אז בנתיים נתנו לי תרגילים ואני עובדת איתה על זה והתחלנו להיות יותר על הבטן וגם לישון על הבטן (מה שגורם לה לישון ממש טוב ולי לחצים בלב ).
לצפיה ב-'לישון על הבטן, לדעתי הכי טוב'
לישון על הבטן, לדעתי הכי טוב
17/07/2017 | 12:12
1
85
את ביתי לא שמתי על הבטן בכלל כי הפחידו אותי. היא ישנה הכי גרוע שאפשר עד גיל שנה וחצי כמעט, עברנו ללינה משותפת די מהתחלה בגלל ההתעוררויות הרבות שלה ומותשות של האמא, זה היה קשה מאוד. עם הבן שלי החלטתי לשנות גישה ונתתי לו מהתחלה לישון על הבטן, איזה שינוי זה היה. אמנם היה מתעורר אבל היה מצליח לישון ברציפות הרבה יותר. התעורר הרבה פחות.
למדתי משהו חדש, תודה על ההסבר המפורט.
לצפיה ב-'אני ממש הייתי לחוצה מזה, אבל לאט לאט נרגעת'
אני ממש הייתי לחוצה מזה, אבל לאט לאט נרגעת
17/07/2017 | 15:16
97
ובודקת רק כל 2 דקות ולא כל שנייה.
היא ממש ישנה טוב על הבטן...משינה של 40-45 דקות ישנה פתאום שעתיים. תענוג!
היא גם יותר רגועה וגם יש לי יותר זמן פנוי
לצפיה ב-'לכל מדינה יש את הבעיות השכיחות שלה שטובים בלאתר ולטפל'
לכל מדינה יש את הבעיות השכיחות שלה שטובים בלאתר ולטפל
17/07/2017 | 19:03
101
בישראל עושים בדיקות מורחבות לכפות הרגליים לראות אם הן ישרות, נושא ויסות חושי נמצא במודעות עולה. 
כאן ויסות חושי עוד לא במודעות של אף אחד. רגליים אין שום התייחסות מיוחדת שבכלל מדברים עליה.
 
המקור לזה לפי מה שהסבירה לי קנדית פעם, הוא ההוראות המחמירות לא להשכיב על הבטן בגלל חשש ממות בעריסה. הורים רבים בוחרים כל הזמן להשכיב על הגב וכך נוצר ראש שטוח מאחור או עיכוב בזחילה (כי הם פשוט לא שוכבים על הבטן). גם מאוד נהוג פה הכסא שמלמד אותם לשבת בגיל מאוד צעיר, בעוד שבישראל יש אמירה נגד הושבה לפני שהילד מתיישב בעצמו. 
לצפיה ב-'שבוע עמוס ביותר'
שבוע עמוס ביותר
16/07/2017 | 06:32
110
סופסוף חזרתי לשגרה ויחד עם השגרה באו מלא משימות ודברים שדחיתי משבוע שעבר. בסופ"ש אירחנו את המשפחה אז היו גם הרבה משימות בנושא הזה. 
לצערי אתמול לא הספקתי להשלים את שעות השינה של השבוע האחרון אבל הסופ"ש היה מוצלח מאוד.
השבוע הולך להיות עמוס לא פחות משבוע שעבר. הרבה משימות אחה"צ.
מחכה לסופ"ש הבא לנוח קצת 
לצפיה ב-'לקט רשמים מביקור בישראל - מתחילה בנתב"ג'
לקט רשמים מביקור בישראל - מתחילה בנתב"ג
12/07/2017 | 16:06
36
203
סוף סוף מגיעה לכתוב, אבל האמת שאין לי "סדר בראש" אז מתחילה עם כמה מחשבות ואמשיך אחר כך. זה היה ביקור ראשון אחרי שנתיים - הכי הרבה זמן שהיה לי אי פעם בלי לבקר.
 
נתב"ג - היה סיוט. כשהגענו, הגענו עם ילדה אחת על קביים עם רגל כואבת. לא הזמנו כסא גלגלים מראש כי היא לא הסכימה... אבל איך שיצאנו היו שם הרבה דיילי קרקע בשער וביקשנו שיזמינו לה מין רכב חשמלי שיחסוך את ההליכה הארוכה. ואז ישבנו שם איזה 20 דקות בהמתנה לרכב. בסוף התייאשנו ונגררנו איתה רגלית לעמדות הדרכונים. דיילי הקרקע - שהיו חביבים, רק לא מועילים - אמרו לנו שבטח ניתקל ברכב בדרך. לא היה לו כל זכר...
 
בסוף הגענו סוף סוף לדרכונים עם ילדה אחת נרגנת על קביים. ואחרי דין ודברים נתנו לנו לעמוד באיזו עמדה שהיה כתוב עליה "נכים". הגענו אליה ואפילו היינו ראשונים בתור, אלא מאי? הגיע לשם שניה אחר כך איזה בבון עובד נתב"ג שסימן לנו עם היד לעצור, ואז, טיפין טיפין, הוא העביר בערך תריסר אנשים לפנינו דרך התור של הנכים - אלא שלא ניכרה אצלם כל נכות - כנראה חברים שלו או משהו - אין לי מושג.  היה מייאש ומשפיל.
 
משם, המשכנו לקרוסלת המזוודות, שם מצאתי את המזוודה שלי מרוסקת לרסיסים. דבר כזה עוד לא ראיתי. היא נראתה כאילו איזה פעיל דעאש זרק אותה ממגדל בן 5 קומות כמו שהם עושים לכל מיני אומללים שהם מוציאים להורג.
קורה לפעמים שמזוודות ניזוקות - ללא ספק. הידית נקרעת, היא מקבלת איזה מכה בפינה וכו'.  אבל כזה דבר לא ראיתי אף פעם.  לאור מצבם הירוד של בני לוויתי, ויתרנו על דין ודברים עם חברת התעופה ופשוט עפנו משם. לא היה שווה את העצבים שלנו להילחם איתם. קנינו מזוודה חדשה.
 
הסיוט עם נתב"ג התחדש עם יציאתנו - אבל זה כבר עניין אחר.
לצפיה ב-'הבריות, ואוכל '
הבריות, ואוכל
12/07/2017 | 16:13
184
אחרי שנגמר הנתב"ג, הכל השתפר בהרבה...
 
אנשים - היו באופן כללי חביבים, והקפידו לומר לבעלת הקביים "תהיי בריאה חמודה". החריג היחיד היה תורים. לא היינו בהרבה תורים, אבל איפה שהיינו - היה לא נעים.
 
האוכל היה מדהים כתמיד, בכל מקום. לירקות והפירות יש טעם. והכל פשוט... טעים. נהנינו גם מזה שגם במסעדות הכי פושטיות משתמשים בסכו"ם ממתכת וצלחות רגילות (הכלים החד פעמיים במסעדות בארה"ב הורסים אותנו...).  וגם נחמד שיש בכל מקום כיור זמין בטווח ראייה לרחיצת ידיים שאליו אפשר לשלוח את הילדות. בקיצור - צל"ש גדול לאוכל
לצפיה ב-'החינמון (הבנתי שקוראים לו גם ביביתון)'
החינמון (הבנתי שקוראים לו גם ביביתון)
12/07/2017 | 16:18
6
191
הפתיע אותי עד כמה עצומה תפוצתו. בבניין של חמי וחמותי יש שומר/שוער בכניסה ולצידו ערימת ענק של גליונות "ישראל היום" שהוא מקפיד לחדש.
 
כל דיירי הבניין, והם רבים, מקפידים לקחת להם עיתון לפחות פעם ביום - לפעמים יותר (לדעתי גם לצרכי ניקוי חלונות וכאלה ).  עיתונים לא-בחינם היה לפרקים קשה למצוא. כנראה שכבר אף אחד לא טורח לקנות אותם.
 
הרגיש מוזר.
לצפיה ב-'ידיעות אחרונות שלמשל מחלקים חינם בסופר פארם'
ידיעות אחרונות שלמשל מחלקים חינם בסופר פארם
12/07/2017 | 17:54
4
152
אנשים פשוט לא לוקחים
גם לא את העיתון המושקע יחסית של יום שישי.
(מאז מערכת הבחירות האחרונה לפחות)
לצפיה ב-'הה? מחלקים ידיעות של יום שישי בחינם ואנשים לא לוקחים?'
הה? מחלקים ידיעות של יום שישי בחינם ואנשים לא לוקחים?
12/07/2017 | 19:44
3
133
נראה לי מוזר מאוד.
 
אני יכולה להבין שיש המתמכרים לביביתון כי "זה בחינם אז למה לשלם".
 
אבל עיתון *אחר* שגם מציעים בחינם אנשים לא לוקחים? למה בעצם?
לצפיה ב-'יכול להיות שמחלקים אם קונים בסכום מסוים - '
יכול להיות שמחלקים אם קונים בסכום מסוים -
12/07/2017 | 19:46
2
123
לא שמתי לב .
כי בתקופת הבחירות ידיעות אחרונות הלכו ממש רחוק עם ההשמצות
כל יום על ביבי (ורק עליו) והעיתון נתפס כלא אמין .
כנראה שזה גם תלוי איזור מגורים
ממה שאני ראיתי - אפילו בחינם אנשים לא לוקחים ידיעות אחרונות.
לצפיה ב-'מעניין - תודה. לא ידעתי שלידיעות יש קו/כיוון פוליטי אחיד'
מעניין - תודה. לא ידעתי שלידיעות יש קו/כיוון פוליטי אחיד
13/07/2017 | 17:20
1
92
ממה שקראתי חשבתי שנתניהו סגר עיסקה עם נוני מוזס שהפכה אותו לנייטרלי לפני כמה שנים
לצפיה ב-'יכול להיות, אבל בזמן הבחירות זה היה מאוד בולט '
יכול להיות, אבל בזמן הבחירות זה היה מאוד בולט
14/07/2017 | 11:40
66
וחלק מהאנשים הפסיקו לקרוא ידיעות בגלל זה
לצפיה ב-'חמי לוקח כל יום שניים ולא בשביל נקיון חלונות'
חמי לוקח כל יום שניים ולא בשביל נקיון חלונות
13/07/2017 | 09:31
151
אוהב מאוד סודוקו ואין לו בעיה לעשות את אותו סודוקו פעמיים.
פעם חילקו אצלנו בסופר מעריב חינם ולא ראיתי שהוא נחטף כמו ישראל היום לא יודעת למה.
אצלנו בסופר מוכרים ידיעות, כמה והאם הוא נמכר באמת לא יודעת. חברה שלי למשל קונה רק בסופ"ש קבוע את ידיעות אחרונות בגלל המוספים. אני מזמן כבר לא קוראת עיתון מודפס רק ברשת, הרבה יותר נוח.
לצפיה ב-'ואחותי שאלה אותי למה אני לא באה לבקר בארץ'
ואחותי שאלה אותי למה אני לא באה לבקר בארץ
12/07/2017 | 22:40
184
יותר
לצפיה ב-'הים '
הים
13/07/2017 | 19:21
152
היה כיף גדול לנו ההורים. לצערי פחות כיף לילדות שהיו מבועתות לגמרי מהמדוזות, שפגריהן עיטרו את קו החוף. 
 
האמת היא שבתוך המים היו גם רירי-מדוזה-בלתי-נראים שכאלה שגרמו להורים לאי נעימות קלה, ונתקלנו גם בדג שזכה לשם המידי "נגסני" (עם קמץ בנ' ובס' - כמו "רגזני") שנשך אותנו כל הזמן. בקיצור - לא פשוט בים
 
הילדות נהנו מהחול אבל לא כל כך רצו להיכנס למים
 
תובנות מהים:
 
* הרבה הורים שיושבים על כסאות ים וגולשים בטלפונים הניידים שלהם תוך התעלמות אחד-מהשניה כמו גם מהילדים.
 
* ציבור הרוחצים היה בערך חצי חצי מבחינת היחס בין ערבים ליהודים - היינו בחוף הצוק בין ת"א להרצליה
 
* סגרו את תחנות ההצלה הרבה לפני החשיכה (נדמה לי בשעה חמש?) מה שהרגיש לא ריאלי
 
לצפיה ב-'אני התכוונתי לרשמים אחרים....'
אני התכוונתי לרשמים אחרים....
13/07/2017 | 20:56
25
174
יותר מבחינה אמוציונלית.  געגוע? שמחה שאת לא פה? האמריקאיות שלך הסתדרו עם המנטאליות? את מרגישה כאן זרה או דג ששב למים?  את רואה ישראל קשה כמו זו שנשקפת אלייך מהאינטרנט?
אבל אני יכולה להבין אם אילו שאלות אינטימיות מדי ולא מתאים לך לענות
לצפיה ב-'רשמים אחרים - מנסה...'
רשמים אחרים - מנסה...
17/07/2017 | 16:05
6
109
לא מרגישה זרה אבל גם לא דג במים. מרגישה כמו משקיפה. מישהי שמבינה את השפה והרבה מהקודים החברתיים (אם כי לא את כולם, הם כל הזמן משתנים. מרגיש שיותר מחצי החיים של אנשים כיום מתנהלים באופן וירטואלי בווטס-אפ וכאלה. ואני לא מעורה בהם) אבל לא ממש שייכת.
 
זו הרגשה קצת משונה אבל כבר התרגלתי אליה מביקורים קודמים אז היא לא חדשה לי
 
בהחלט יש געגוע והוא געגוע הוא לתקופות אחרות בחיים שהיו בישראל - אבל זה לא "רק לישראל". רוב חיי בישראל הייתי נטולת ילדים ויותר צעירה... תקופה שלא תחזור (ואגב, גם מוספי עיתוני סוף השבוע - אני מתכוונת לאלה הפיזיים שמודפסים על נייר ושקונים בכסף - נראה שאו טו טו נעלמים יחד איתה)
 
ישראל לא נשקפת לי מהאינטרנט קשה במיוחד - אולי לא הבנתי את השאלה. תחדדי?
 
הילדות נהנו מאוד - מה יש לא להנות? עם סבים שמכרכרים מסביבך, עשרות חתולי רחוב להאכיל שרבים מהם די מבויתים ונותנים ללטף וכו', וחופשה בצימר עם בריכה. הקטנה שיחקה עם ילדים ישראליים קרובי משפחה והסתדרה מצוין. הגדולות בשלב קצת יותר אנטיפטי-נושק-לגיל-התבגרות שכזה... וגם היו חולות חלק לא קטן מהזמן, מה שנגס בחופשה .
אני לא שואלת אותן שאלות קיומיות כגון האם אתן מרגישות ישראליות או לא. אני חושבת שהן מרגישות איזושהי תערובת.
 
שמחתי לטוס הלאה בסוף אבל זו לא שאלה לגמרי פיירית כי:
 
1) גם אוהביה המושבעים של ארץ ישראל מרגישים הקלה להתעופף ממנה בחודש יולי
 
2) לא הייתי בבית שלי - חייתי "מתוך מזוודה", עם בלגן אטומי של בגדים וחפצים שלנו ושל הילדות - ככה זה כשמתארחים וזה בסדר אבל זו גם הקלה להמשיך הלאה
 
3) ההרפתקאה באיטליה חיכתה לנו והיא הרגישה יותר כמו חופשה/הרפתקאה מיוחדת
 
 
 
לצפיה ב-'אז איך היה באיטליה?'
אז איך היה באיטליה?
17/07/2017 | 18:14
3
19
לצפיה ב-'היה כיף אבל מתיש ולוהט...'
היה כיף אבל מתיש ולוהט...
17/07/2017 | 18:22
91
אז ככה: 
 
הטיסה עם איזיג'ט היתה סיוט אבל בגלל נתב"ג, לא בגלל איזיג'ט. זה התחיל בצ'ק אין שבו דייל הקרקע נזף בנו איזה זה בחרנו להפקיד מזוודות אם הן כאלה קטנות ואיזה טמבלים/פראיירים אנחנו - אבל זה היה ממש "בקטנה".  הבעיה היא שהצ'ק אין הוא בטרמינל 1, ואחרי שמסיימים עם המזוודות עולים לעמדות בדיקת הדרכונים. היו שם מאות אנשים, על משטח של אולי 20 על 20 מטר. לא פתחו מספיק עמדות בידוק ביטחוני אז כולם עמדו שם ונלחצו, לחצו, דחפו וכו'
 
היה זוועה. בני משפחתי נזכרו לנזוף בי על איך זה בחרתי כזו חברת תעופה... והיה ממש מלחיץ ולא נעים. ברמה שהיא מדאיג שאיזו ילדה תירמס לנו שם מרוב שהיה צפוף ולא נעים - בעיקר זו עם הקביים שלא היתה ממש יציבה. בנוסף - חששתי שלא נספיק לעלות על הטיסה.  
 
כשהסיוט נגמר - בצד השני אין שום מזנון/בית קפה או מקום נורמלי להתאושש. יש רק איזה בורגר ראנץ בלי מקום ישיבה שממלא את כל הטרמינל בעשן-טיגון למרות שהוא לא מגיש בכלל המבורגרים. רק נקניקיות מגעילות.
 
הטיסה עצמה היתה בסדר גמור. הדיילים התעקשו לפנות אלינו באיטלקית - אבל לא'כפת לנו - הרגשתי כמו סופיה לורן .  היו להם נודלס נטולי גלוטן בתפריט - דווקא היה כיף (מין כאלה שמוזגים עליהם מים רותחים)
 
בצד השני היו רק שני פקידי דרכונים כשהגענו - אחד לאזרחים אירופיים ואחד לכל השאר. למותר לציין שגם שם היה תור ארוך ומייסר. אבל עדיין לא היה כה צפוף ומלחיץ כמו בנת"בג. פשוט לקח זמן אבל אפשר היה לנשום.
לצפיה ב-'איטליה עצמה היתה מהנה'
איטליה עצמה היתה מהנה
17/07/2017 | 18:38
1
87
לדעתי יותר להורים מאשר לילדים (שזה גם בסדר ), כי הילדות היו מעדיפות לבלות את החופשה באיזה חדר מלון בעודן רואות סרטים אוויליים בטלויזיה או משחקות עם איזה טלפון נייד.  למרות שהגלידה האיטלקית היא שוס גם בעיניהן.
 
מילנו היתה רגועה יחסית ובעל מזג אוויר נוח. כולם נהנו מאוד במוזיאון האינטראקטיבי של ליאונרדו - http://www.leonardo3.net/en/the-museum/
יש גם גם שחזור אלקטרוני של "הסעודה האחרונה" וה"מונה ליזה" שכיף לראות אותם שם בלי דוחק ולחץ. יש שם גם משקפי מציאות מדומה שמאפשרים להיות בתוך התמונה.
 
מה שכן - הכל באנגלית כמובן אז זה דורש ילדים דוברים אנגלית
 
ובכלל היו פה פחות תיירים והיה יותר רגוע.
 
פירנצה, כתמיד היתה עוצרת נשימה כמו תפאורה של סרט. אבל היה חם מאוד מאוד מאוד. היינו שם בשני סיורים עם מדריכת טיולים אישית, והשתדלנו לא להירמס על ידי קבוצות ענק מאניות הקרוז שעוגנות בליבורנו ונותנות ליושביהן 6-7 שעות לראות את העיר, אז הם בלחץ.
 
את דויד של מיכלאנג'לו לא ראינו כי המזגן ב"אקדמיה" התקלקל מה שגרם להם להכניס פחות אנשים, מה שהביא לתור אדירים של אלפי אנשים בחוץ בחום. החלטנו שלא שווה את הסיוט. יש רפליקה מדויקת מחוץ לפלאציו ווקיו - המדריכה השתמשה בו להסברים....
 
רומא היתה חמה עוד יותר (ראינו כלב שהתעלף, ממש לידינו. בעליו הלחוץ רץ איתו בידיים כדי לחפש מקום ממוזג לאושש אותו. היה קשה לצפיה . שלפנו בקבוק מים אבל לא היה למי לתת כי הוא היה מעולף, ובעצה אחת עם בעל הכלב הוחלט שצריך מזגן, לא מים). ראינו את רוב נכסי צאן הברזל - קולוסיאום, פנתיאון, הפורום הרומאי, שער טיטוס והותיקן
 
גם ברומא נעזרנו במדריכה מה שהקל על התורים והלחץ וגם עזר להפיק יותר מהטיול בעינינו.
 
יש בותיקן תערוכה מרתקת על מנורת שבעת הקנים עד סוף יולי (בתשלום נוסף) ובה גם תבליט של המנורה שהתגלה במגדל ליד הכנרת לפני איזה שנה שנתיים.
 
המוזיאון ממנו הכי נהננו היה גלריה בורגזה. הפסלים של ברניני מדהימים (לא היכרנו אותו קודם). הזמנו מראש סיור מודרך קבוצתי באנגלית שהם מציעים - כל הסיור שעה ורבע בערך - ויש שם מזגן חזק ומעולה...
 
כאמור היה מתיש. יולי הוא כנראה חודש שבו צריך לשבת מתחת למזגן ולמצמץ קוביות קרח - לא לטייל ברחובות. בפעם הבאה אנסה לזכור את זה...
 
חזרנו מותשים ואני הפלאתי עשות ופיתחתי כאב גרון ביום אחרי שחזרנו שלא עזב אותי איזה שבוע.
לצפיה ב-'הנה כתבה על התערוכה על המנורה'
הנה כתבה על התערוכה על המנורה
17/07/2017 | 18:40
57
עד ה- 23 ביולי. אני ממליצה...
 
לצפיה ב-'בתור מי שגרה בארה״ב גם'
בתור מי שגרה בארה״ב גם
19/07/2017 | 00:18
1
52
אני מאד מזדהה עם הרשמים...
לצפיה ב-''
19/07/2017 | 17:25
18
ברוכה הבאה
לצפיה ב-'אפשר להוסיף על התחושה שלי בנושא?'
אפשר להוסיף על התחושה שלי בנושא?
17/07/2017 | 19:19
10
118
גרתי בקנדה הרבה שנים ועכשיו בארה"ב. הילד אומר שהוא קנדי וישראלי ועכשיו מתחיל להיות קצת אמריקאי (הוא נולד וגדל בקנדה ולא גר אף פעם בישראל רק ביקר). 
הוא לא מסונכרן עם המנטליות הישראלית. הוא משחק נהדר עם בני דודים בביקורים שמגלים אליו סבלנות לאור הבדלי מנטליות ושרבוב של מילים באנגלית. הבדלי המנטליות ניכרים בכיבוד מרחב פרטי, זרימה, לדעת לעמוד על שלך (זה לא נחוץ לו בבית כי כולם שומרים על אותם קודים תרבותיים, בישראל הוא מרגיש שלוקחים לו, נוגעים בו, לא מכבדים את דעתו, פשוט כי אין את אותה מנטליות של המנעות מקונפליקטים). 
 
אני בעצמי מרגישה זרה בעודי בבית. אני פחות ופחות זוכרת בעל פה לאן לנסוע וצריכה ווייז כדי לנווט. כל המנהרות למינהן שבנו בתל אביב מצליחות לבלבל אותי. אני מרגישה לא מעט שצועקים עלי בלי שעשיתי כלום. אני מרגישה שיש הרבה קודים תרבותיים שקשים לי וזרים לי, פשוט לא מכירה אותם. אפילו ברמת השפה. יש ביטויים שנכנסנו אחרי שעזבנו והם צורמים לי לאוזן כי אני לא רגילה אליהם.
 
לעומת זאת אני מגיעה לקנדה, שמעולם לא הרגשתי בה בבית, ואני מרגישה יותר נינוחה מאשר בישראל. אני מבינה מה קורה סביבי יותר טוב. הילד בכלל כמו בבית והכל זורם לו בקלות. 
 
לבעלי מאוד מפריע הפער התרבותי בין הילדים שלנו לילדים ישראלים. לי הרבה פחות. פעם מאוד הפריע לי הילדותיות של אמריקאים בגילאי עשרה. היום אני מבינה שכאן אין את אותו לחץ חברתי להתבגר. חשבתי שההתבגרות המהירה נובעת מהמצב הבטחוני, אבל היום אני מבינה שזה ממש לא רק זה. חלק גדול מזה נובע מלאפשר לילדים להיות ילדים, לשחק, להיות אחרים. אין כאן לחץ חברתי להיות אחד מכולם וכמו כולם כמו בארץ. אין הרבה שיפוט של שונות. יש, אבל הרבה פחות. הבן שלי הרבה הרבה הרבה יותר ילדותי מבני דודיו באותו גיל. האם זה באמת כל כך רע?
 
כמו שאמרה מעלי, אומנם הבן שלי אינו כמו ילדים ישראלים. אבל גם הם לא כמוני. ישראל השתנתה. חלק מהשינויים כואבים לי. אני קוראת בכאב גדול על השלטון ותחושות התסכול של הרבה מחברי. יש לי חברים שחזרו לישראל ואמרו, כמו שאנחנו גדלנו בבועה, גם לילדים שלנו נמצא בועה של תת-תרבות ישראלית (כלומר, מובלעת בתוך החברה). לא שכאן הילדים שלי הם כל-אמריקאיים. אני בכלל לא יודעת מה זה, ארה"ב כל כך מגוונת ואין לי ספק שעוד לא תהיתי לחלוטין על קנקנה. למרבה הצער, אני כבר לא מרגישה שישראל היא "שלי" שבה אני מבינה מה קורה יותר מאשר פה. בגלל זה אין כאב על זה שהילדים שלי אולי לא יהיו ישראלים. יש רק כאב על המרחק מהמשפחה והוא מה שאולי יכריע את הכף.
 
(כל מה שנאמר הוא דעתי הפרטית והסובייקטיבית. לא משקף שום דבר בנוגע לאף אחת מהמדינות שיש לכולן עוד הרבה יתרונות וחסרונות. עלתה כאן שאלה על תחושה, וזה מה שעניתי, על התחושה שלי בתוך הבלגן הקיומי הזה. לא התכוונו מעולם להיות כל כך הרבה שנים לא בישראל. לכאן החיים לקחו אותנו ומכאן נמשיך הלאה).
לצפיה ב-'מעניין - תודה שכתבת'
מעניין - תודה שכתבת
17/07/2017 | 21:16
8
90
תיארת יפה. ובאמת לדעתי בישראל יש יותר עצמאות לילדים בגיל מוקדם יותר. זה מתבטא למשל - אם אני לא טועה - בכך שהצהרונים בישראל מפסיקים בגיל צעיר יותר.  אצלנו יש צהרון אחרי בי"ס עד סוף בית הספר היסודי שזה כיתה ה'.
אם אני זוכרת נכון אז בישראל אין צהרונים לכיתות ד' וה' כבר (?) 
 
כמה שנים גרת בקנדה? וכמה את גרה בארה"ב? סקרנית אילו הבדלים בולטים לך בין השתיים בתור תושבת (כלומר - אני מכירה את ההבדלים ה"חוקיים" למשל עם ביטוח הבריאות וכו', אבל מעולם לא גרתי בקנדה אז סקרנית)
 
אילו נקודות בפער התרבותי של הילדים מפריעות לאב המסור אצלכם?
לצפיה ב-'גרנו בקנדה יותר מ-7 שנים'
גרנו בקנדה יותר מ-7 שנים
17/07/2017 | 21:40
7
110
אנחנו בחוף המזרחי בארה"ב, צפונית אלייך. אני לא באמת מכירה את כל קנדה ולא את ארה"ב. מכירה את המובלעות שלי. טורונטו היא כמו לקחת בריטים, להוריד להם את חוש ההומור, ולהסתדר עם מה שנשאר. הם מלאים בכוונות טובות, אבל מרוחקים, מנומסים להחריד. צריך לעשות הדג'ינג למוות. להתנצל על עצם פתיחת הפה. הכל כיסי אוכלוסיות לא מתערבבים. גרנו בעיר גדולה, כולם בחוץ ברגע שחם. המערכת מוסדרת לטובת האזרח. אם פרוייקט דיור רוצה לקום, הוא צריך להקים תשתיות ציבוריות. כלומר, הסדרת השחיתות. רוצה לפנות בניין ישן ולעשות כסף על קונדו חדש? סבבה, תקים בריכה ציבורית, פארק ו-3 פסלים. המיסוי הנמוך יותר מורגש בכיס. השאיפה לשיוויון מורגשת מאוד בחינוך, לא כאמירה, כדרך חיים.  יותר אנשים במעמד ביניים. מצד שני, יותר חשיבה מקובעת, פחות רצון לעזור אם זה אומר לעשות יותר ממה שחייבים.
 
הרבה מההבדלים אני מרגישה כי שם גרנו בעיר וכאן בעיירה. למרות שההבדלים התרבותיים זועקים גם בלי קשר לזה. האוכל שם הרבה יותר טוב, פחות משמין ומלא בכימיקלים. הכל מסומן עם אזהרות הרבה יותר ברור מפה ויש הרבה פחות שטויות באוכל (מישהו אמר סירופ סוכר?). כל קנדי שפגשתי מדווח על עלייה במשקל במעבר לפה, ולא סתם. חסר לי אנשים הולכים ברחוב (אבל זה קשור לעיר), ילדים משחקים בגינה, בריכות ציבוריות ולא של שכונה. נקיון פסיכי של גינות ופארקים. 
 
לאבא חסר לדבר על מה למדת היום בבית ספר שיזכיר את מה שלמדנו (סיפורי תנך, היסטוריה של עם ישראל, מזרח תיכון וכו), חסר לו שהילד ידבר עברית, יצחק בעברית, יהיה יותר גמיש מחשבתית וציני, חסר לו שילך איתו לים ויאכל פיתה עם מה שזה לא יהיה, חסר לו שישחק כדורגל ולא הוקי, שיקרא בעברית ויזדהה עם השפה. חסרה לו תחושת השייכות המשותפת. הוא מרגיש כאן זר. הבן שלנו מרגיש פה שייך. אנחנו לא שייכים לאותו מקום. אני לעומתו כבר לא מרגישה שייכת לישראל. זה ההבדל המרכזי
לצפיה ב-'עוד משהו קטן על קנדה'
עוד משהו קטן על קנדה
17/07/2017 | 21:53
5
94
לקח לי שנתיים שם להבין שאני לא מסוגלת להגר לקנדה. הפער התרבותי גדול מדי. ידעתי שבחישוב של זה שבסוף יהיו לי ילדים קנדיים, הפער בינינו יהיה בלתי ניתן לגישור. אני לא מרגישה ככה כאן. יש ויהיה פער, אבל יהיה אפשר לגשר מעליו בקלות והוא לא יהיה עצום. 
 
קנדה בעייתית בזה שבעצם אין הרבה ערים גדולות לגור בהם. טורונטו עם אופי שמאוד לא מתאים לנו (בריטית, קרה, מרוחקת, מלאת בירוקרטיה וסגרגציה מבחירה - מהגרים רוצים לגור עם עצמם, שכונה לישראלים, שכונה ליוונים, שכונה לקוריאנים וכו וכו). מונטריאול לא נוחה מבחינת עבודה. קוויבק צריך לדעת צרפתית. אטווה ידועה כבית שחי של קנדה וגם בה יש תחלואות, וונקובר כמעט כל מי שאני מכירה ברח משם (טבע מהמם אבל 80% מהאוכלוסייה סינים ויוצא שכל אחד אחר מרגיש שם זר ובכלל עוד הרבה בעיות). עיירה קטנה - בקנדה היא ממש קטנה, ויש המון חורף, אין תשתיות כמו של עיר גדולה שמעבירות את החורף (מוזיאונים, משחקיות, בריכות שחייה, המוני אנשים). קשה.
לצפיה ב-'אפשר לשאול?....'
אפשר לשאול?....
18/07/2017 | 00:07
4
108
יש לי חברים ומשפחה בשתי המדינות, בסטטוסים שונים שמהוים הבדל ניכר- זמני וקבוע.  אבל לא הצלחתי להבין ממה שכתבת -
קנדה יותר נוחה למגורים אבל יותר רחוקה תרבותית מארהב?....
למה בעצם לא תוכלי להגר לקנדה ולארהב כן?
מודה שמי שגר קבע בשתי המדינות הללו בחר לגור בסביבה ישראלית אבל מדווח על קשרים חמים עם אוכלוסיות מהגרות אחרות ( לא עם מקומיים ותיקים)
לצפיה ב-'יותר רחוקה תרבותית ממני'
יותר רחוקה תרבותית ממני
18/07/2017 | 19:35
3
73
אני לא נמשכת למגורים בשכונות ישראליות. יש בזה משהו הזוי בעיני. נכון שזה נותן סביבה תומכת וקהילה, אבל זה בא עם מחיר של (1) להיות מבודל מהמקום בו אתה גר, ו- (2) זה מאוד צפוף, מלא רכילות, כולם בתחת של כולם.
 
קנדה יותר רחוקה תרבותית מהאופי האישי שלי (לא מכל ישראלי). תמיד הייתי רגישה לנקודת מבט של האחר, אני לא חושבת על הסתייגות (או כמו שאת קראת לזה התנצלות), כמשהו שמאלני. כשמעבירים ביקורת, צריך להגדיר את נקודת המבט ולתחם אותה. אני גרועה בלראות את העולם במשקפיים ורודים. אסור לדבר באופן שלילי בקנדה. בישראל היו שואלים אותי מה נשמע והייתי עונה בטבעיות חרא. גם אם לא היה נורא חרא, כי זה מאוורר את העצבים שלי ומשאיר אותי רגועה. בקנדה שואלים אותי מה נשמע, אני עונה great! ועוברת הלאה. הבנתי שלא באמת אכפת לשואל ואם אני אענה כל דבר אחר זה יגרור הרמת גבה וקטלוג כשלילית (ואכן ככה קוטלגתי בקרב האנשים שהכירו אותי מהרגע שהגעתי וזה כבר לא היה בר שינוי).
 
כשהסטטוס שלך הוא זמני, הרבה פעמים אתה לא מסתכל לעומק על דברים. אתה בעיקר מודד עד כמה הילדים למדו שפה ולא עד כמה הם השתנו תרבותית. גם יש הבדל אם הילדים נולדו בישראל ועברו בגילאים מאוחרים יותר על הצורה שבה מתעצב האופי התרבותי שלהם. בכלל החוויה היא נורא סובייקטיבית. בעלי, לדוגמא, עבד בחברה ישראלית, חצי יום דיברו עברית, ההווי עבודה היה ישראלי, המנטליות ישראלית, הכל בנגיעות ישראליות. ברור לי שזה אחד הגורמים בזה שאני יותר השתנתי תרבותית ממנו. רוב חברי בקנדה היו איראנים ואירופאיים. היו גם לא מעט קנדים קנדים. ועכשיו אני מתחברת בקלות עם אמרקאיים מקומיים, אפילו יותר מאשר עם הישראלים. מודה שיותר עם הקהילה היהודית. באופן מצחיק, גם הבן, קנדי ככל שיהיה, הוא מגנט ליהודים, והקטן גם. רק הבוקר דיבר איתי המאמן בקייטנה על הבת שלו שמתחתנת עם ישראלי ועל ההורים שלו ועל השואה. לא יודעת מה זה שמושך אלינו את היהודים כמו מגנט אפילו בלי שישמעו אותנו מדברים עברית או את המבטא ה"מקסים" שלי.
לצפיה ב-'אני איתך ב-100% לגבי מגורים בריכוזים ישראליים '
אני איתך ב-100% לגבי מגורים בריכוזים ישראליים
18/07/2017 | 21:36
2
60
לגבי הלענות "great" כי לא באמת אכפת לשואל - זה בעיני נכון בארה"ב בדיוק באותה מידה שזה נכון לקנדה.
 
 
לצפיה ב-'הייתי פעם אחת בחיי ( עד כה ) בטיול בארה"ב '
הייתי פעם אחת בחיי ( עד כה ) בטיול בארה"ב
20/07/2017 | 14:28
1
25
ואני זוכרת שהטריף אותי להיכנס לחנויות והזבן/ית היו שואלים :  how are you today ?
או כל וורסיה דומה
כאילו , למה ? למה לשאול את זה ? אי אפשר להסתפק ב שלום ?
לצפיה ב-'אולי זה כי תרגמת את זה מילולית לעברית'
אולי זה כי תרגמת את זה מילולית לעברית
20/07/2017 | 23:03
6
how are you today? היא דרך מקובלת לומר "שלום". בכל תרבות ושפה אפשר למצוא דברים שיהיו "מוזרים".  
 
למשל באוסטריה, ברכת שלום היא גרוס גוט (https://en.wikipedia.org/wiki/Gr%C3%BC%C3%9F_Gott)  שבאופן מילולי קשור ל"אלהים יברך אותך". אפשר לשאול - למה להכניס את אלהים לכל דבר? ומה אם המבורך לא בקטע של אלהים? (ורוב האוסטרים היום לדעתי לא בקטע)
 
ממה שמסבירים לי חברים, בסין באופן היסטורי ברכת שלום היא השאלה: "האם כבר אכלת היום?" וזאת מכיון שזו במקור תרבות עניה שבה לאנשים לא היה מספיק אוכל.... כל מדינה והגירסה שלה
 
אז הנוסחה לשלום מזבנים למיניהם בארה"ב היא how are you today. זה לא אומר שהם מעוניינים בפרטים אינטימיים על חייך, זו פשוט הדרך המקובלת לברך לשלום ולהיות מסביר פנים בחנות
 
לצפיה ב-'מרתק - תודה'
מרתק - תודה
18/07/2017 | 01:46
81
אוטווה דוקא תמיד נדמתה לי מקסימה - אבל כל שאר הערים נתנו לי את ההרגשה שאת נתת באמת. ומזג האוויר החורפי באמת לא קל. זה מן הסתם גם האקלים במדינות הצפוניות של ארה"ב - חוץ ממדינת וושינגטון ששם הים ממתן אותו קצת
 
לגבי החוסרים של האבא מול הילדים, קראתי בעניין. ההזדהות שלי היא חלקית בלבד - קשה לי עם זה שהן לא קוראות וכנראה לא יקראו אף פעם ממש בעברית כי זה מקטין מאוד את המטען התרבותי המשותף וזהו בעצם.  אני לא טיפוס של ים/כדורגל ומה שהן לומדות בבית ספר מעניין לי באותה מידה (ע"ע שיחות מעמיקות על רוזה פארקס). 
 
בישראל היה לנו קשה שהן לא אהבו את האוכל שלנו היה הכי כיפי (חומוס, כל הסלטים הקטנים שמחלקים במסעדה לפני האוכל, שיפודים) אבל ביום יום אנחנו לא מרגישים את ההבדל הזה כי זה לא אוכל שיש לנו פה.....
לצפיה ב-'זה מאד מעניין , אבל קשה לי להבין למה באמת '
זה מאד מעניין , אבל קשה לי להבין למה באמת
20/07/2017 | 14:33
20
לדעתך ילדים ישראליים הם בוגרים יותר מאמריקאים באותו גיל 
לא נראה לי שזה קשור ללחץ חברתי ואני לא  ככ מרגישה שאני ( או הורים אחרים בסביבתי ) דוחפת את הילדים שלי להיות אחד מכולם וכמו כולם 
לצפיה ב-'תודה לשתיכן'
תודה לשתיכן
17/07/2017 | 20:27
6
105
ונחמנית - למה את ככ מתנצלת?

אני ישראלית. נולדתי כאן. גדלתי כאן. אני מתגוררת כאן.
ישראל של ילדותי היתה חוצפנית, שובבה, נועזת ולדעתי שובת לב.
ישראל של בגרותי היא בעיקר בהמית.
נכון שבכיסים בודדים אני פוגשת דברים אחרים, אבל בגדול-זו דעתי על המצב.
ואגב, דבי, אני לא יודעת במה בנותייך היו חולות, אבל בעולם שלישי פוגשים דברים שאתם לא רואים בבית.


לצפיה ב-'אני לא נחמנית.. אבל מניחה שחלק מהטון הוא'
אני לא נחמנית.. אבל מניחה שחלק מהטון הוא
17/07/2017 | 21:21
5
115
רצון לא להיות שיפוטית כי לא גרה בארץ (או אולי - בהפוכה אם כבר מדברים על תרבויות שונות - זו השפעה של התרבות הקנדית המנומסת והעדינה)
 
בנותי סבלו בעיקר מכאבי בטן/שלשולים. אני לא חושבת שישראל היא מדינת עולם שלישי. אבל לכל מקום יש את החיידקים/וירוסים שלו בלי קשר. חוץ מזה גם אבא שלהן סבל. רק אני וצעירת בנותינו החזקנו-פאסון.... (ואני שילמתי את חובי לחברה עכשיו, בסוף הטיול, עם שפעת אינסופית)
 
פריזמה, מעניין מה שאת כותבת. דווקא חוצפנית ובהמית יכולים להיות שני תיאורים של התנהגות לגמרי זהה רק עם פרספקטיבה/ספין אחר כלומר ספין חיובי לעומת ספין שלילי, לא?
 
וגם - נקודת השקפה של ילד היא שונה מזו של מבוגר. אז אולי מה שפעם נראה לי שובה לב היום כבר לא נראה? מה שאני מנסה לומר זה שחלק מהתובנות שלך הן אולי כי את כבר לא ילדה אז יש לך נקודת מבט אחרת?
לצפיה ב-'אכן נדבקה בי קצת קנדיות'
אכן נדבקה בי קצת קנדיות
17/07/2017 | 21:46
1
87
אבל בעיקר, אני לא גרה בישראל ולא חווה את הדברים יום יום. "פספסתי" כבר כמה מלחמות. הילדים שלי מתלהבים עם כל קול סירנה כי תכף יהיה אמבולנס או ניידת, לא מזכיר להם שום טיל ובכלל לא עולה במוחם שטילים יעופו על איזשהו מקום בעולם. אני לא שם. מצד שני, גרים בארה"ב אנשים עם חוויה שונה לחלוטין משלי. אנחנו כאן שנתיים ואין לנו חברים של ממש כמו שישראלים מגדירים חברים. ישבנו בפסח לבד בבית. זה ממש לא היה ככה בקנדה. גל של עצב מכה בי אפילו עכשיו כשאני חושבת על זה וליל הסדר כבר היה מזמן. יכול לבוא מישהו שגר בחור אחר בארה"ב ולהגיד לי, מה, זה בכלל לא ככה. וזה יכול להיות. 
 
החסרון של מדיום כתוב הוא שאין אינטונציה והיכרות אישית. דברים הולכים לאיבוד. חשוב לי שיבינו שאני לא באה לשפוט אלא חולקת חוויה. הפייסבוק שלי 70% שמאלני - אם זו היתה ישראל, ביבי לא היה ראש ממשלה. כשגרתי בישראל חוויתי את כל הספקטרום. עכשיו, אני עוד יותר בבועה. מכאן הכל נראה לא משהו (וזה בעדינות). 
לצפיה ב-'גם מפה הדברים לא נראים משהו'
גם מפה הדברים לא נראים משהו
17/07/2017 | 23:57
72
אבל זה לא טיפול בהלם כמו שאתם עוברים כשאתם מגיעים.
כל זמן שזה לא ברמה הפרסונאלית אין לי בעיה לומר על מקום שהייתי בו שהאנשים בו נחמדים/ רמאים/ אדיבים/ אנטיפטיים ויש לציין שאפילו מכוערים .....
פשוט, רכשת לעצמך אופי שמאלני מתנצל כמו שהמדינה למעשה מגדירה מי שיש לו ביקורת עליה. כל תלונה, שאלה, הרמת גבה, ציון עובדה או תהיה - חייבת או לא להאמר או להיות מלווה בהתנצלות, הוכחת נאמנות למדינה או הרעפת מחמאות מזויפות במקביל.
וכמובן שזה לא משנה את העובדה שבמקום אחר יכול להיות לא פשוט גם כן, מסיבות כאלה ואחרות.

לצפיה ב-'חמודה את'
חמודה את
17/07/2017 | 23:49
2
99
אני לא ילדה כבר שנים רבות....
והייתי מאילו שראו למשל ב״ מציצים״ סרט בהמי ולא קריצה חביבה.
כמובן שיש משהו בדברייך אבל זה אחרי ששקללתי היטב את הפקטורים שהעלאת.
עכשיו, אחרי שכבר ציינת ממה בדיוק סבלתם- אני יכולה לומר לך שכן, תנאי תברואה לא משהו הם מה שפגשתם. יש לציין שכבר בתיאור המסעדה הססגונית בעכו התאפקתי מלשאול איך עבר שאר הטיול.....
לצפיה ב-'זה לא בהכרח תנאי תברואה באמת גרועים'
זה לא בהכרח תנאי תברואה באמת גרועים
18/07/2017 | 14:05
1
76
אלא חיידקים אחרים שהגוף עוד לא יודע להתמודד איתם.
 
בפרה-היסטוריה, כשהייתי סטודנטית, בשבועיים הראשונים של כל שנה הייתי סובלת מהבטן כשאכלתי במסעדות הסטודנטים ברחבי הקמפוס. אחרי שבועיים הגוף היה מתרגל והבעיה הייתה נעלמת.
 
לצפיה ב-'נכון ולא נכון'
נכון ולא נכון
18/07/2017 | 14:33
64
אני משערת שלא היית סטודנטית בחול....
הרי ברור לך שיש הבדל בין טיול לארהב שם אפשר לאכול כמעט בכל מקום ( כולל פוד מרקט) בלי לחבור לשירותים, לעומת טיול להודו שם זה קורה לכולם, גם אלה שאוכלים רק במסעדות שוות.
מזהמים לא אמורים להיות באוכל נקודה.  
במידה והם קיימים - אכן ניתן להתרגל אליהם.
אף נוסע למדינה נורמטיבית לא לוקח בחשבון שבועים שלשול בטרם התרגלות - כי זו לא הנורמה. אלא אם מדובר במדינה עם תנאי תברואה ירודים ראה ערך ישראל
לצפיה ב-'על "עזרה" של בן הזוג עם הילדים וטרמינולוגיה'
על "עזרה" של בן הזוג עם הילדים וטרמינולוגיה
11/07/2017 | 14:17
38
485
זה נושא שקצת מעסיק אותי בימים האחרונים בעקבות פעילות שהלכתי אליה והנשים המבוגרות יותר בפעילות היו בהלם שהשארתי את הקטנה עם בעלי וכמעט שלחו לו משאית של מדליות על זה.
כולן השתמשו במושג "לעזור"- איזה יופי שהוא עוזר לך ככה.
הוא מבלה עם הבת שלו, הוא מטפל בבת שלו- הוא לא "עוזר".
 
אני אולי לוקחת קצת כמובן מאליו את זה שהוא ככה מטפל בה ומשקיע בה המון (אם כי לא ממש, כי אני גדלתי על ההיפך- אבא שלא משקיע בכלל) אבל הטרמינולוגיה הזו של "לעזור" בהקשר של אבא לילדים די מרגיזה אותי.
 
הוא אבא שלה ושמח לבלות איתה והוא לא "עוזר" לי .מן הסתם זה מקל כשהוא איתה ואני יכולה ללכת לבוק קלאב או לצאת לסיבוב בחוץ בלי לדחוף עגלה, אבל הוא לא עוזר לי...הוא פשוט עם הבת שלו.
 
מה דעתכן בנושא? עד כמה בני הזוג שלכם פעילים עם הילדים ומטפלים בהם בלעדיכם?
לצפיה ב-'את צודקת - זו טרמינולוגיה מרגיזה '
את צודקת - זו טרמינולוגיה מרגיזה
11/07/2017 | 15:05
215
מרגיזה עד כדי כך שאני הייתי מתקנת אותה בעדינות, הגם שדי נגמלתי/עייפתי מהנטיה "לנסות לחנך את הכל העולם". אבל זה בעיני שווה תיקון.
 
בן זוגי תמיד היה הורה פעיל יותר ממני בחלק ניכר מהדברים. מבחינתי הוא "חייב לי" כי אני זאת שסחבתי אותן 9 חודשים כל פעם (טוב נו, לא תמיד עד הסוף), ולכן תמיד היינו מתבדחים חצי ברצינות בנוסח: "עכשיו התור שלך להחזיק אותן על הידיים - אני כבר סחבתי"
לצפיה ב-'כשבכורתי הייתה בת חודשיים בערך,'
כשבכורתי הייתה בת חודשיים בערך,
11/07/2017 | 15:27
1
235
יצאתי יום אחד לאיזה סידור, אני כבר לא ממש זוכרת.
ביציאה מהבניין ראה אותי שכן, ושאל איפה הקטנה.
אמרתי שהיא עם אבא שלה.
"אה, איזה יופי, אבא עושה לה בייביסיטר."
לא! הוא לא עושה לה בייביסיטר! הוא אבא שלה!
 
הקטנה הזאת כבר בת 7 עוד רגע וזה עדיין מעצבן אותי.
לצפיה ב-'כי זה באמת מעצבן'
כי זה באמת מעצבן
11/07/2017 | 18:42
171
האנשים האלה שחושבים שילד/ה בבית עם אבא זה "חמוד" או "יוצא דופן"
 
מכיון שאני נוסעת הרבה לצרכי עבודה, אני רגילה כבר לכל מיני טמבלים ששואלים אותי "ואיפה הילדות שלך עכשיו"? אני תמיד עונה "בבית, עם אבא שלהם. יש להם גם אבא".... (כאילו - מה הם חושבים - ששלחתי אותן לבית יתומות כי נסעתי?)
לצפיה ב-'אני חושבת שבזמן חופשת הלידה,'
אני חושבת שבזמן חופשת הלידה,
11/07/2017 | 18:45
10
225
סביר להגיד על ההורה שלא בחופשת הלידה שהוא "עוזר" להורה שכן - לפחות כשמדובר בילד ראשון.
לצפיה ב-'אבל גם לא בזמן חופשת הלידה מתנסחים ככה,'
אבל גם לא בזמן חופשת הלידה מתנסחים ככה,
11/07/2017 | 19:42
1
166
גם בהקשר של "עזרה" בעבודות הבית
לצפיה ב-'מעבר לחופשת הלידה זה באמת מעצבן...'
מעבר לחופשת הלידה זה באמת מעצבן...
11/07/2017 | 19:43
48
לצפיה ב-'הוא אבא של הילדה גם אם אני בחופשת לידה והוא לא'
הוא אבא של הילדה גם אם אני בחופשת לידה והוא לא
12/07/2017 | 04:17
7
213
בסופשבוע אין סיבה שהוא "יעזור" ולשמחתי אצלנו לפחות הוא מאוד שמח לבלות איתה כמה שיותר.
 
אגב, עד הלידה הוא היה רוכב על אופניים כל בוקר וכל ערב אבל הבין שאם ירכב בערב זה יעכב אותו והוא לא יראה אותה ולכן ויתר על זה ועושה הכל להגיע בזמן ולעשות לה אמבטיה מפנקת ולפעמים גם מרדים ומאכיל אותה אם התעוררה עד חצות על מנת לאפשר לי כמה שעות שינה.
לצפיה ב-'אה, בסופשבוע? לגמרי.'
אה, בסופשבוע? לגמרי.
12/07/2017 | 08:18
37
לצפיה ב-'ואגב, שימי לב שגם את משתמשת '
ואגב, שימי לב שגם את משתמשת
12/07/2017 | 08:31
5
190
בטרמינולוגיה שהוא עושה משהו עם הילדה כדי לעזור לך - "לפעמים גם מרדים... על מנת לאפשר לי כמה שעות שינה" - כלומר, המטרה היא לא הטיפול בילדה אלא העזרה לאמא שלה (שתוכל להשלים שעות שינה) על ידי החלפה שלה בטיפול.
לצפיה ב-'זה בעיני משהו אחר'
זה בעיני משהו אחר
12/07/2017 | 11:56
4
167
טיפול בילדה משמש שתי מטרות: האחת, זו הילדה שלו, וכאב הוא אחראי לה. השנייה, חלוקת הנטל בין בני הזוג. זו המשמעות של הורות משותפת. לפעמים כשאחד הצדדים קורס, השני לוקח פיקוד. העובדה שהוא שם כדי שהיא תנוח לא אומרת שהוא עושה בייביסיטר, או שהוא עוזר לה כי היא המפקדת. לצערי, המון זוגות חושבים על הורות כקפטן ועוזריו, משני הצדדים. גם אמהות חושבות כך, לא בהכרח מבחינת זמן וטיפול פיזי, אלא הן רואות עצמן כמפקד בכל הקשור לקבלת החלטות. זה מאד קשה אבל חשוב לשחרר, ולחלוק גם את האחריות ולא רק את הטיפול. כן, אפילו, אם נדמה לך שהוא לא יודע מה הוא עושה. אם לא חולקים את האחריות, קשה בסופו של דבר גם לחלוק באמת את הטיפול הפיזי. 
לצפיה ב-'אבל כשהיא אומרת '
אבל כשהיא אומרת
12/07/2017 | 12:26
3
132
"הוא מטפל בה על מנת שאני אוכל ללכת לנוח" זה אומר שזה התפקיד שלה, והוא "מחליף אותה". כי אחרת אפשר היה להגיד, נניח "הוא מטפל בה, ואני נחה" - אבל היא לא אמרה את זה, אלא השתמש ב"על מנת" - המטרה היא שהיא תנוח.
 
בעיניי זה מראה שאפילו היא (על אף שהיא זו שפתחה את השרשור המתלונן על כך) מתייחסת לטיפול שלו כאל עזרה לה. נראה לי סביר שבמצב שהיא תיארה שהילדה קמה לפעמים הוא יטפל בה ולפעמים היא תטפל בה, ואין סיבה שהיא תתייחס לזה כאל עזרה מיוחדת שהוא נותן לה כדי שהיא תוכל לנוח (ולא תגיד, נניח, ולפעמים אני קמה אליה כדי שהוא יוכל לנוח - אלא הוא זה שמאפשר לה לנוח, וזה לגמרי חד צדדי. ברירת המחדל היא שהיא תקום אליה) - הפרוש היחיד שנראה לי סביר הוא שגם היא בעצם מתייחסת לזה כאילו הוא עוזר לה.
 
אם האמא בחופשת הלידה הבעל עובד בעבודה בשעות העבודה - והאמא עובדת בטיפול בתינוק/ת באותן שעות. ברגע ששעות העבודה של הבעל נגמרות - שניהם אמורים "לעבוד" בטיפול בתינוק/ת באותה מידה. אני חשבתי שבהודעת הפתיחה הכוונה שלה הייתה שהבעל שלה בא במיוחד כדי להשגיח על הילדה בצהריים כדי שהיא תצא (או משהו בסגנון) - ופה באמת אפשר להגיד שהוא עוזר לה. אבל להשגיח עליה בסוף שבוע או לטפל בה אחרי שעות העבודה זה טריוויאלי.
 
לגבי הקפטן ועוזרו - יש משהו במהות של חופשת הלידה שהופך את ההורה שנמצא בחופשת הלידה לזה שהתמקצע יותר בטיפול בתינוק, בעל ידע רב יותר, וכו', ולכן לא מפתיע שהרבה פעמים נוצר חוסר איזון בתפקוד, והאחד נותן הוראות לשני. אני מדברת כל הזמן על ההורה ולא על האמא כי אני בהחלט מכירה זוגות שבהם מי שנשאר עם הילד/ה הוא האבא. אני חושבת שאם אחד ההורים הוא בעל יותר ידע בנושא (למשל לגבי הסכנות לתינוקות) לא צריך "לשחרר" ו"לסמוך שיהיה בסדר" ופשוט לתת להורה השני את התינוק ומה שיהיה יהיה - צריך להעביר לו את הידע (כמו שאמורים להעביר למטפלת או למעון, נניח, הוראות לא להשכיב את התינוק על הבטן, וכו'), ורק אז אפשר לשחרר ולחלוק את האחריות.
לצפיה ב-'לא רואה את זה ככה'
לא רואה את זה ככה
12/07/2017 | 15:09
134
בעיני זו פשוט חלוקה- הוא חוזר מהעבודה ולוקח על עצמו להיות איתה כי הוא אבא שלה. התוצאה של זה היא שאני יכולה בזמן הזה לאכול/לשתות/להיות בשירותים/להתקלח בנחת אבל זה לא אומר שהוא עוזר לי...
 
לגבי הסיפא שלך- אין ספק שאני הרבה יותר מנוסה ממנו בטיפול בה מאחר וגם אני איתה כל הזמן וגם הגעתי עם ידע מוקדם אבל הוא ממש הפתיע לטובה שכבר מההתחלה הוא טיפל בה כאילו היא הייתה פה מאז ומעולם. בימים הראשונים אחרי הקיסרי אני לא יכולתי לזוז והוא טיפל בה ולמרות שבחיים לא החליף חיתול- הראו לו פעם אחת ומיד עשה את זה מיליון פעם. מסכימה איתך שצריך ללמד ולהעביר את הידע ולשמחתי בגלל שזה משהו שחשוב לו- הוא ראה סרטונים ושואל שאלות ומאוד פתוח ללמוד בנושא הזה. זו נקודה חשובה ושמחה שהעלית את זה
לצפיה ב-'ענייני בטיחות זה משהו אחר'
ענייני בטיחות זה משהו אחר
12/07/2017 | 21:24
1
92
אני מדברת על דפוס שאני רואה שוב ושוב וגם חוויתי בעצמי כשנולדה בכורתי: האמא נוטה למיקרומנג'מנט, והיא גם רוצה שהכל יהיה בדיוק בדרך שלה, כולל איך להחליף חיתול. זו נטייה קמאית במידת מה, במיוחד בתקופה שמייד לאחר הלידה. גם אני סבלתי ממנה, אבל למזלי בן הזוג שלי נלחם על זכותו לטפל בילדה, על דעתו והשקפתו והדגיש כל הזמן שהוא אבא שלה לא פחות מזה שאני אמא שלה. למזלי - כי לדעתי זה הבסיס להורות שוויונית גם בהמשך כשהילדים גדלים קצת ונגמרת חופשת הלידה. אי אפשר לומר שבחופשת הלידה כל הסמכות והאחריות היא של האם, כי אלה חודשים משמעותיים מאד לעיצוב ההורות.
לצפיה ב-'מודה שאני נוטה להשתלט טיפה ועובדת מאוד קשה לשחרר'
מודה שאני נוטה להשתלט טיפה ועובדת מאוד קשה לשחרר
12/07/2017 | 22:18
113
ולא להתערב גם אם הדברים לא בהכרח בדרך שלי וזה עובד טוב ונותן הרגשת בטחון לבן זוגי.
 
הדבר היחיד שאני כן משתלטת עליו לגמרי זה ביגוד כי מאוד חשוב לי להלביש אותה בבגדים יפים ויש לו נטייה קצת לבחור דברים מוזרים לפעמים (אבל מצד שני-כן יכול לקלוע ולקנות דברים מהממים) אז סיכמנו שהוא מתייעץ איתי לגבי הבגדים במידה ורואה ורוצה לקנות משהו ומחליטים ביחד אם לקנות או לא.
 
נראה לי שזה קשור לזה שהיו מלבישים אותי בבגדים מכוערים בתור ילדה והיו תמיד צוחקים עליי על זה אז אני לא מוכנה שזה יהיה לילדה שלי.
לצפיה ב-'אוף פעם כל כך חשבתי כך'
אוף פעם כל כך חשבתי כך
11/07/2017 | 22:00
15
240
עד שהמציאות טפחה על פני.
זה לא רק שהוא ״עוזר״, יש לו גם משפט מעצבן: ״אני את שלי עשיתי״
אני עושה כבר שמונה חודשים נונ סטופ!
מרגישה את המגדר מטריף לי את השכל מאז שילדתי. כל העקרונות מטופשים, הגבר מחליט מתי יכול או לא יכול, רוצה או לא רוצה..
האחריות היא במאה אחוז שלי לכל דבר קטן. וזה מעצבן.
לצפיה ב-'מה ז"א- מה הוא כבר עשה? '
מה ז"א- מה הוא כבר עשה?
12/07/2017 | 04:19
13
185
נתן זרע?
נו באמת... משפט דבילי.
לא משנה כמה הבחור גמור מעייפות, הוא מגיע וישר מתעסק עם הילדה גם כי רוצה לבלות איתה וגם כי יודע שאני כל היום איתה נונסטופ ומנסה כמה שיותר לקחת על עצמו ולהקל.
לצפיה ב-'הטרמינולוגיה, בעיני,'
הטרמינולוגיה, בעיני,
12/07/2017 | 09:36
10
192
הטרמינולוגיה --מציקה ומרגיזה כאשר
יש מאחוריה התנהגות שמשדרת אותה.
דוקא במקרה שלך, האבא שמח לתפקד כאבא, להיות איתה,
להכיל, לאמבט לפטפט איתה, וזה נפלא.
 
הניסוח נובע משנים בהם נשים היו *רק* עקרות בית,והבעלים פרנסו
ועבדו בחוץ, חזרו עייפים אבל החלוקה היתה די ברורה.
ואז אם טרח בבית עם הילדים--הוא עזר. כי זה לא היה תפקידו ואיש לא ציפה ממנו.
 
היום משהשתנו הזמנים--וחרטנו על דגלינו שיויון,
והחלוקה לא דיכוטומית, נשים עובדות ועוזרות בפרנסה,(עוזרות--כי בד"כ
מרויחות פחות, גם בגלל מקצוען, וגם בגלל תקרת הזכוכית)
גם הגברים הרבה יותר מעורים בתוך הבית.
 
יכולה להוכיח את דברי בעוד מושגים כאלה--
למשל--הרבה נשים נשואות לבן זוגן, כי המילה בעל
בקונוטציה זו בעלות. אז מצטערת אני נשואה לבעלי,
והוא ממש לא מרות וסמכות עלי, אנחנו שותפים מאוד בהרמוניה ובהסכמה.
 
לכן טרמינולוגיה לחוד והחיים לחוד,
ואם היו אומרים לי כמו לך--הייתי מחייכת ואומרת:"הוא חושב שאני
עוזרת לו, שהוא יכול להיות איתה לבד ולהנות"
לא מסבירה לא מתנצלת, לא לוקחת ללב.
לצפיה ב-'מתנצלת- ממש לא, גם לא לקחתי ללב'
מתנצלת- ממש לא, גם לא לקחתי ללב
12/07/2017 | 15:12
1
137
זה הרגיז אותי כי זה הגיע מנשים שדווקא הן האחרות שציפיתי שיגידו דברים כאלה ולכן זה ביאס אותי מאוד.
 
אם יש מישהו שאני סומכת עליו עם הקטנה זה בעלי והוא מטפל בה לא פחות טוב ממני, גם אם יש לי יותר ניסיון איתה ובכלל. הוא כל כך נהנה לבלות איתה, לוקח אותה לטיולים ארוכים וכל הזמן מחפש לה בגדים וצעצועים מרוב שהוא אוהב אותה. כשהוא איתה הוא לא עושה לה בייביסיטר, הוא פשוט מבלה
לצפיה ב-'הבנתי אותך מצוין '
הבנתי אותך מצוין
12/07/2017 | 16:32
92
גם קודם.
כל שניסיתי לומר--שהביאוס מיותר,כי האמירות,
הן סוג של רמת שיח מקובלת, לא "עומק" חשיבתי,
של שיויון לא שיויון, אחראי לא אחראי,
ככה ה"דיבור" .
כבר גם זיהיתי שהרבה שנזהרות מאוד מלומר בעלי--
ומקפידות על ניסוח "שיויוני" זה לא מה שקורה בפנים בבית.
הציבור, מדבר את ההרגל--
כיף לך שאת נהנית מהביחד שלהם, ושאת מעניקה לעצמך--
פנאי לעשיה אישית, וטוב עוד יותר שהוא מבין שגם הוא מרויח מזה.
לצפיה ב-'שפה משנה מציאות'
שפה משנה מציאות
12/07/2017 | 16:59
7
118
הטרמינולוגיה שהופכת את האבא לעוזר של אמא מנציחה את המצב, גם כשבפועל זה לא ככה.
אם נתאמץ להשתמש בטרמינולוגיה המתאימה, יש סיכוי שזה יחלחל גם למציאות בפועל.
 
 
בדיוק כמו שלקרוא לנשים "בנות", בסיטואציות שבהן לעולם לא היית קוראת לגברים "בנים", זו טרמינולוגיה שמקטינה את הנשים. זה בתת מודע.
לצפיה ב-'אהמממ'
אהמממ
12/07/2017 | 17:11
2
97
זה יהיה נכון, כשזו תהיה תנועה גדולה ומשמעית,
כאשר למשל "התקשורת" תיקח את זה על עצמה.
אם רק "פרפרי אהבה" תתיחס לזה, וגם אז רק 
במקומות שהיא מרגישה שלא מתאים,--לא יקרה כלום,
אני רואה בפורומים--את הנשים המכנות את בני זוגן,
בכל מיני כינויים, בעיני זה סוג של התפתלות--כדי לארגן מחדש את המיקום--
זה לא משנה מהותית שום דבר.
בעולמינו חלים שינויים ברורים בתפקידים המשפחתיים-- ויקח עוד זמן,
עד שהדברים יתיצבו במיקום ובמינון הראוי.
 
אגב, בביתינו באמת יש שיויון באחריות בהרבה תחומים,
ואישית יש דברים שלי עקרוניים ואני לא משחררת, ולא אשמתו בשום צורה.
ונראה לי שתפקידים נלקחים גם בחברה ע"י אנשים, לפי מה שהם רואים כרצון/יעוד/מקום שחשוב להם.
ואותו הדבר קורה גם בבית, (כשמדובר בנורמליזציה).
לצפיה ב-'אפשר להתחיל בקטן'
אפשר להתחיל בקטן
13/07/2017 | 10:07
1
73
אם נחכה שהתקשורת תיקח שינויים על עצמה, רוב הדברים לא ישתנו.
 
בהתחלה השינוי בטרמינולוגיה ירגיש לנו מוזר, סוג של התפתלות, ובהדרגה זה יהפך למינוח המקובל.
אם אנחנו לא נתחיל את השינוי, זה לא יקרה.
לצפיה ב-'מסכימה עקרונית,'
מסכימה עקרונית,
13/07/2017 | 10:45
54
אלא שאנחנו נמצאות במקום אחר בחיינו.
אני כבר הפסקתי ללחום/לעשות/לשנות את העולם.
 
ואיך בעלי/בן זוגי/חברי לחיים אומר לי--היית מחנכת 40 שנה,
עכשיו את בפנסיה--אז תנוחי.
נכון שמפעם לפעם אני "מועדת" ובכ"ז אומרת וחושבת לחולל שינוי--
עכשיו תור מישהוא אחר.
לצפיה ב-'והכי מרגיז בעיני לקרוא לנשים "בננות" '
והכי מרגיז בעיני לקרוא לנשים "בננות"
13/07/2017 | 22:26
3
25
לצפיה ב-'הכי מרגיז "בננות"?'
הכי מרגיז "בננות"?
14/07/2017 | 04:29
92
וכינוי כמו "נשמה" או במקום "לאה" לאהל'ה",
כשמעולם לא נקראה כך, אבל מישהו בדרך זו
מבקש "להקטין" , כשאת בחנות, ומנסה לברר והמוכר
מקטין בשביל להיות כביכול אדיב.
כל מקום שמנסה להקטין אותך באופן האישי, כדי להשיג משהו,
זה לא נחמדות, וזה אותי מרגיז מאוד.
לצערי, אני גם לא אדישה, ומגיבה.
 
לצפיה ב-'זה עוד קיים? '
זה עוד קיים?
14/07/2017 | 19:28
1
83
לדעתי לא שמעתי את הביטוי הזה מאז כיתה ו' (יחד עם הכינוי המגעיל "קאצ'קעס")
 
 
לצפיה ב-'לא שמעתי את הביטוי כבר הרבה זמן'
לא שמעתי את הביטוי כבר הרבה זמן
17/07/2017 | 09:06
53
אבל אני לא נמצאת במקומות שבהם יש רוב נשי כבר הרבה זמן.
לצפיה ב-'הרווחת. מקווה שזה ימשך.. '
הרווחת. מקווה שזה ימשך..
12/07/2017 | 15:44
1
123
זה באמת עיניין של החלטה ושיוויוניות. מבחינתי הסמנטיקה לא שווה הרבה.
אם החלטתם על הורות שיוויונית ושניכם עומדים בזה כל הכבוד לכם!
אני חשבתי שזה מה שיהיה, בפועל זה לא המצב.
לצפיה ב-'שוויוני זה עניין יחסי'
שוויוני זה עניין יחסי
12/07/2017 | 22:21
103
מן הסתם אני יותר איתה כי אני בחופשת לידה אבל הוא באמת נותן את כל כולו אליה ברגע שמגיע הבייתה. אני מאוד גאה בו כי הוא מגיע מבית שהאבא בקושי היה נוכח בחיי הילדים שלו כשהיו קטנים ויודעת כמה חשוב לו שזה יהיה אחרת.
לצפיה ב-''
12/07/2017 | 15:51
79
אני בעדך, אבל בכל זאת אשאל כמה שאלות - קחי אותן כמראה....
 
את בטוחה שאת לא מתנדבת לקחת 100% מהאחריות על עצמך? אני שואלת כי היו לי בעבר כמה חברות שסיפרו סיפור דומה לשלך - שהאחריות היא 100% עליהן
 
אבל, במבט שלי מהצד, נראה היה שהאחריות היתה 100% עליהן כי הן *לא סמכו* על בני הזוג שלהן כהורה אחראי. וגם את בני הזוג שלהן זה תסכל שהן לא סמכו עליהם ולא שחררו ולו מילימטר מהאחריות לידי האבות.
 
זה הרגיש כאילו הן הציבו רף טיפול מסוים בילדים, ואם לבן הזוג היה סגנון שונה - מבחינתן זה נתפס כאילו הוא "לא אחראי"
 
אני לא מכירה את הנסיבות אצלכם כמובן - אבל רציתי לחלוק...
לצפיה ב-'כל כך נכון'
כל כך נכון
12/07/2017 | 18:14
21
לצפיה ב-'תלוי בגיל'
תלוי בגיל
12/07/2017 | 21:24
4
145
בינקות הוא טיפל בילדים, אבל האחריות הייתה לגמרי שלי. בילדות כבר הייתה חלוקה של האחריות, ולא רק של הטיפול.
וכן, כשהוא עושה דברים בבית, עם הילדים ובכל תחום אחר שאני מסרבת לקחת עליו אחריות (כספים, בילויים, תכנון חופשות ושבתות ובאופן כללי ניווט חיינו) הוא עוזר לי (במלוא מובן המילה) ואני מודה לו (כל פעם מחדש), בדיוק כמו שאני עוזרת לו בכל פעם שאני עושה דברים בבית, עם הילדים ושאר דברים שלו לא בא להתעסק איתם, והוא מודה לי (כל פעם מחדש).
לצפיה ב-'אבל בדיוק זאת'
אבל בדיוק זאת
12/07/2017 | 22:12
3
114
החלוקה בבית, בלי ההגדרה של עוזר/ת.
לכל אחד בבית יש תפקיד שהוא ממלא ואחראי לו.
אם אני מתקשה במילוי התפקיד --יש שותפים לעשיה. 
בלי ההגדרה של עזרה.
בחברה מסוימת שאני נמצאת--(חבורת פנסיונרים מאותו מקום עבודה)
נטלתי לעצמי תפקיד לארגן מפגשים. אני זו שקובעת זמן ומקום--
ולא רק אני מתקשרת לכולם--מגייסת חבר/ה או שנים--ומתחלקים--
אז הם עוזרים לי? הם עוזרים לעצמם גם הם רוצים בענין.
גם בבית--אם יש לי ילד שיש לו תפקיד ולא יכול למלא אותו כי...
ואני מבצעת עזרתי לו?
למה זה כ"כ מפריע ואנחנו נדחקות לומר --עוזר--או לא עוזר...
לצפיה ב-'אני לא מבינה'
אני לא מבינה
12/07/2017 | 23:10
2
124
המילה "עוזר" מפריעה לך?
לי היא לא מפריעה.
כל הדוגמות שלך הן לגמרי עזרה, בעיניי. ואני בעד. מעדיפה אנשים עוזרים על פני מי שנתקע רק במילוי תפקידו.
 
ואם זאת רק חלוקת תפקידים, אז לכאורה אין בעיה להגדיר שתפקיד האם לטפל בתינוק. אם היא מניקה אז גם כך היא זאת שנשארת בבית ב-99.99% מהמקרים, והילד קשור אליה יותר, ויש לה יותר מיומנויות טיפול בו. אפשר לחלוק על מי צריך להחליף את החיתול, אבל כשמחליפים חיתול 8 פעמים ביום (עניין שגרתי בתקופה הראשונה), אז הפער במיומנות בין מי שמחליף פעם ביום לזה שמחליף 7 ביום הוא עצום. כתוצאה התינוק בוכה פחות אצל מי שמיומן ומחליף בזריזות, ומכאן הדרך מאוד קצרה ל"תן לי, אני אחליף לו", ועוד יותר קצרה ל"קחי, תחליפי לו" ומשם ל"הוא עשה קקי" ול"נראה לי שהוא עשה קקי". עם כל תקוותי לשיוויון, חלוקה ושיתוף, כל מה שהיה בהתחלה היה לגמרי בגדר "עזרה". גם אם אחותי החזיקה את בתי הצורחת על הידיים זאת הייתה עזרה. אותו דבר.
לצפיה ב-'יופי! אם כך'
יופי! אם כך
13/07/2017 | 03:46
92
איננו חלוקות בדעתינו, וחזרנו לפוסט הראשון
שפתחה פרפרית, לה הפריע המילה "עוזר"
ובדיוק למה שאת כתבת כאן בתגובה אלי--
אני כיונתי. אז תודה לך ומקוה שפרפרית תסכים.
לצפיה ב-'הדרך ל"תן לי, אני אחליף לו" ממש לא קצרה.'
הדרך ל"תן לי, אני אחליף לו" ממש לא קצרה.
13/07/2017 | 10:10
111
והתשובה ל"קחי, תחליפי לו" היא "תחליף לו אתה". לא ממש מסובך.
לצפיה ב-'בעלי פעיל מאוד עם הילדים'
בעלי פעיל מאוד עם הילדים
13/07/2017 | 09:23
1
180
וזה כמעט כל חלקו במטלות הבית. 
כשרק נולדו מכיוון שהנקתי הנקה מלאה לא עזבתי אותם כמעט בכלל עד שחזרתי לעבוד אבל מרגע שחזרתי לעבודה במשרה מלאה מכיוון שהוא היה הרבה יותר פנוי ממני הוא גם טיפל בהם הרבה יותר ממני. עם הזמן הוא פחות זמין, אני יותר פנויה (מבחירה) והילדים גם גדלו והרבה יותר עצמאים אבל עדיין יש דברים שהם תפקיד שלו עם הילדים והוא עושה את זה בשמחה. יש גם דברים שרק אני עושה עם הילדים וזה בסדר. לפעמים הוא מתלונן על דברים שאני לא עושה איתם ואני מסבירה לו שגם הוא מבחירה עושה דברים שמתאימים לו יותר.
מעצבן אותי שאנשים מחשבנים ומעירים כמה הוא עושה עם הילדים ושהוא משהו מיוחד בקטע הזה. זו תרומתו לבית, עבודות בית הוא שונא לעשות ולכן אני לוקחת על עצמי כמעט הכל. מאז ומתמיד היה ככה. גם כשהיינו רווקים.
מעצבן אותי בעיקר במשפחה שלו ושלי שכל הזמן מהללים את מה שהוא עושה עם הילדים ושזה לא ברור ולא מובן מאליו. אני תמיד משבחת אותו בנושא אבל מסבירה לכולם שאולי יש דברים שהוא עושה יותר מאחרים אבל יש דברים בבית שהוא עושה פחות וזה בסדר. זה מה שמתאים לנו ועובד מעולה.
עוזר לי? ברור שהוא לא עוזר לי אנחנו צוות שמנהל בית וכל אחד תורם לבית. בפרנסה, בתחזוקת הבית ובגידול הילדים
לצפיה ב-'בשביל מה להגיד מה הוא לא עושה?'
בשביל מה להגיד מה הוא לא עושה?
14/07/2017 | 11:31
128
מהללים אותו? סבבה. מה אכפת לך? את לא צריכה "לתרץ" את זה שהוא עושה דברים עם הילדים. מה גם שבדור הקודם הגברים לא עשו לא את זה (טיפול בילדים) ולא את זה (עבודות בית) כך שגם זה שהוא לא עושה דברים בבית לא מוריד מערכו, רק גורם לך לצאת קטנונית וכו'. נפנפי את מה שהם אומרים וזהו. זה מה שאני עושה... (למשל כשהיינו מבקרים את המשפחה והוא היה מחליף חיתול והאמהות והסבתות היו יוצאות מגדרן כדי לשבח אותו...).
לצפיה ב-'יו"ר חדש למפלגת העבודה'
יו"ר חדש למפלגת העבודה
11/07/2017 | 15:19
54
 
סקרנית אם מי מכן מכירה אותו או יודעת משהו עליו מעבר לפרטים הביוגרפיים בתקשורת
 
חוץ מזה, בפינת השלולית הרדודה, מנסה להיזכר את מי הוא מזכיר לי. לדעתי את מי מבני משפחת בנאי - אולי אפילו יוסי בנאי ז"ל עצמו בצעירותו?
לצפיה ב-' מכירים את כל הפורומים בתפוז '
מכירים את כל הפורומים בתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
09/07/2017 | 13:00
12
 
אם לא, אתם מוזמנים לגלות כמה...
 
 פורום פילוסופיה לכל חוגג 16 שנה של פעילות ומזמין אתכם לקחת בה חלק
 
 כותבים למגירה? חבל בואו לשתף את הגולשים בפורום שירה ופרוזה 
 
 בפורום שישים פלוס תגלו שבכל גיל אפשר להכיר חברים חדשים ברשת
 
 מכורים לגיימינג? יש לכם עם מי לדבר על כל המשחקים בפורום קונסולות משחק 
 
 אף פעם לא מאוחר מידי... בפורום חסרי ניסיון זוגי ומיני בגיל מאוחר תמצאו קהילה תומכת ומקום לשתף ולפרוק 
 
 רוכבים מקצועיים? לא יורדים מהאופניים שלכם? אופני כביש הוא הפורום בשבילכם
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
06/07/2017 | 19:43
8
27
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
06/07/2017 | 19:45
3
51
לצפיה ב-'התחילה המכביה '
התחילה המכביה
08/07/2017 | 10:48
98
כחובבת צפיה בספורט (אפילו איזוטרי, אפילו לא ממש ברמה), אלו שבועיים של הליכה למגרשים במקום עונת המלפפונים הרגילה.
 
אתמול הספקתי להיות במשחק כדורסל ישראל- קנדה.
אווירה נהדרת ומרגשת.
הגיע הרבה קהל לעודד את הנבחרות (היו מלא קנדיים שהגיעו יותר מאובזרים מהישראלים).
 
 
לצפיה ב-'הבחור היה רוב השבוע בחופש'
הבחור היה רוב השבוע בחופש
08/07/2017 | 21:35
123
כך שהיה נחמד וחלוקה בטיפול בקטנה.
סידרנו כל מיני עניינים ובילינו הרבה ביחד כמשפחה.
היינו בתור אצל רופאה מומחית בקשר להמנגיומה שיש לקטנה ומסתבר שהטיפול לזה הוא טיפות עין מסוימות שמורחים על האיזור של ההמנגיומה וצריך להשאיר אותה בלי חיתול לפחות פעמיים ביום כדי לאורר לפני שמורחים את זה- בואו נאמר שהיו הרבה החלפות בגדים לנו ולה השבוע הילדה אוהבת לעשות פיפי ברגע שהחיתול יורד לה מהישבן
 
חוץ מזה היא ממש גדלה ויותר מברברת ופעילה. עוד מעט 3 חודשים!
 
בהיבט האישי, היה לי יותר זמן פנוי ואוויר לנשימה כך שהיו לי יותר אנרגיות. השינה שלה לא משהו לאחרונה אחרי הרבה לילות שישנה כמעט כל הלילה רצוף ואני פשוט גמורה אבל מצד שני לא מסוגלת לישון ברגע שהיא הולכת לישון- לא חסר מה לעשות...
 
עכשיו הבחור הוציא אותה לטיול ואני ניצלתי את ההזדמנות והכנתי עוגה לאיזו פעילות שהולכת מחר ומאפינס זיתים וגבינות שיהיה לי לנשנוש ואפילו הספקתי תוך כדי שהעוגה הייתה בתנור לנקות את הבית.
לצפיה ב-'חזרתי קצת לאפות '
חזרתי קצת לאפות
08/07/2017 | 21:39
122
ממש התגעגעתי לזה!
לצפיה ב-'שבוע בסימן ריב ):'
שבוע בסימן ריב ):
06/07/2017 | 22:22
2
216
ריב ממש מבאס עם הבנזוג,
ובתוך הריב הזה מרגישה יותר ויותר בודדה באימהות הטוטאלית שלי ומתחילה לחשוב אולי אני טוטאלית מידי..
הוא מעצבן ולא חושב שהוא בכלל טועה.
בקיצור, מעצבן מאוד.
לצפיה ב-'הורות היא דבר לא פשוט....'
הורות היא דבר לא פשוט....
07/07/2017 | 11:12
148
אני מקווה שהעמדה שהציג של "אני צודק ואת טועה", היתה עמדה שהוא התבצר בה כי זה היה ויכוח ובמהלך ויכוחים קשה להשתכנע (בעיקר כשטועים), אבל כמו שאת עכשיו חושבת (ברוגע) על הטוטאליות אולי גם לו מחלחלים חלק מהדברים שאמרת.
 
יכול להיות שהטוטאליות שבה היה צורך עד עכשיו כבר פחות רלוונטית, כי הנסיבות השתנו (הילד/ה) גדלה הצרכים השתנו.זה אולי משהו שאת צריכה לבחון ואז להסביר לו (אני חושבת לדוגמא על שלב ההנקה והצמידות המתבקשת בין האם ליונק (זה נח שמישהו אחר קם כל לילה) וכשיש גמילה, יש שחרור מסויים של האמא מהצמידות וניתן לשנות הרגלים).
 
מאחלת שתגיעו לעמק השווה ולא תרגישי בודדה באמהות (כי זה נקראלי מתיש בפני עצמו).
 
לצפיה ב-'מבאס '
מבאס
07/07/2017 | 15:48
143
שונאת שנמצאים במצב שאחד בטוח בעצמו כל כך שלא מוכן להודות בטעות.
בעלי כזה- שונא להודות שטועה וינסה להוכיח שהוא צודק בכל דרך אפשרית וזה מתיש...
לצפיה ב-'שבועיים של מחלות '
שבועיים של מחלות
09/07/2017 | 07:52
109
שבוע שעבר הילדה היתה כמעט כל השבוע בבית ואני איתה, לא הספקתי לחזור לעבודה וכבר אני נפלתי למיטה ורק היום סופסוף חוזרת לשגרה.
בנוסף קיבלתי הודעה מצערת מאוד על קולגה לשעבר שנפטרה באופן מפתיע השבוע. ציער אותי מאוד ובכיתי המון, אהבתי אותה מאוד למרות שבשנים האחרונות כבר לא היינו בקשר.
לצפיה ב-'דיכאון לאחר לידה'
דיכאון לאחר לידה
02/07/2017 | 07:12
2
202
שלום וברכה
ילדתי לפני כחצי שנה והייתי שרויה בדיכאון לאחר לידה במשך כמה חודשים עד שלאט לאט זה עבר (ובעזרת המון עזרה ושיתוף מול בעלי ומול חברות שילדו בזמן שלי).
תודה לאל כיום אני מרגישה מעולה!
שאלתי היא.. האם מבחינה מחקרית (ולא מניסיון אישי) דיכאון לאחר לידה יכול להגיע בעוצמה כזו גם לאחר לידה שנייה/ שלישית וכו'?
לצפיה ב-'שלום לך'
שלום לך
02/07/2017 | 11:05
197
קודם כל אני שמחה לשמוע שאת מרגישה הרבה יותר טוב ושיש לך תמיכה מכל הכיוונים.
דיכאון לאחר לידה ראשונה הוא גורם סיכון לדיכאון לאחר לידה בלידות הבאות ולכן מומלץ להתיעץ עם רופא המשפחה, רופא הנשים ו/או פסיכיאטר מטפל עוד בהריון לפני הלידה כדי להתכונן ולהיות במעקב צמוד כדי לקבל טיפול מתאים ותמיכה.

לצפיה ב-'ד"ר T היא המומחית האמיתית '
ד"ר T היא המומחית האמיתית
03/07/2017 | 23:01
135
רק רציתי לאחל לך בריאות ושתנצחי את הסטטיסטיקה
לצפיה ב-'איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
29/06/2017 | 20:33
20
37
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
29/06/2017 | 20:35
2
60
לצפיה ב-'שני טקסי סיום'
שני טקסי סיום
01/07/2017 | 20:59
104
הצעיר סיים יסודי, הבכורה סיימה תואר ראשון.
 
לצפיה ב-'קנינו משטח פעילות גדול סטייל המשטחים של "מיננה"'
קנינו משטח פעילות גדול סטייל המשטחים של "מיננה"
02/07/2017 | 02:31
134
שזה בכל מיני צבעים וטקסטורות ועשינו לקטנה מעין פינה חמודה עם נחשוש וכל מיני צעצועים לשלב הזה וזה נראה כל כך חמוד-בדיוק כמו שדמיינתי שיהיה כשיהיה לנו ילד
לצפיה ב-'שבוע של נסיעות עבודה בינעירוניות '
שבוע של נסיעות עבודה בינעירוניות
30/06/2017 | 09:49
116
כולל סיורים בשמש (וקצת נשרפתי בעורף....)
היו ימים ארוכים מאוד ומעייפים מאוד.
חוץ מזה היה היתה עוד מסיבת סיום אחת של חוג כדורגל בה שיחקנו הורים נגד ילדים. היה כייפי ומצחיק.
 
לצפיה ב-'שבוע כיפי! '
שבוע כיפי!
30/06/2017 | 18:46
4
155
חגגתי יומולדת ביום שבת, היה כיף במסעדה עם כל המשפחה.
בעלי הפתיע במתנה שווה ביותר!
אחר כך היו סתם ימים של כיף.
והיום פעם ראשונה בים עם הבייבי (:
היה כיף ומדהים ושוב הודתי שהיא פשוט ילדת מתנה. כל כך כיף איתה, היא נעימה ומקסימה, וכשאנחנו שלושתינו טוב לנו ורגוע לנו.
ולקינוח - גם קיבלנו ויזה לארצות הברית, אז יש מצב לחופשה בניו יורק בקרוב מאוד!
(:
לצפיה ב-'מזל טוב !'
מזל טוב !
30/06/2017 | 21:07
47
כמה דברים כייפיים 
ונחת מהילדים זה הכי
לצפיה ב-'נשמע טוב '
נשמע טוב
30/06/2017 | 23:11
1
66
היא שמחה בים? 
 
וגם לי היה יום הולדת השבוע - ביום שני
לצפיה ב-'מזל טוב !'
מזל טוב !
01/07/2017 | 10:01
50
אז את מאלו שחגגו להם עם תעודות בית ספר ? 
(זה עדיף על ילידי אוגוסט )
לצפיה ב-'מזל טוב ויאללה בואי לבקר אותי פה '
מזל טוב ויאללה בואי לבקר אותי פה
03/07/2017 | 23:22
21
לצפיה ב-'מתיש אבל שווה'
מתיש אבל שווה
30/06/2017 | 23:18
6
166
כלל ביקור אצל סבתי בת התשעים-ולא-מעט  - מה שהיה לי לא קל.
 
ושלל "עבודות שירות" של עבודות תחזוק ושיפוץ שונות אצל אמא שלי, כולל התקנה של אדניות עם צמחים (שזה לכאורה לא מי יודע מה עבודה - אבל כמעט חטפתי מכת חום במשתלה.... מזג האוויר היה אכזרי. השבח לממציא המזגן...)
 
וכל מיני סידורים מסידורים שונים (כולל לקנות מזוודה כי שלי איכשהו הגיעה מפוצצת עם סדק שקרע אותה לשניים למסוע המזוודות)
 
ולא מעט ים ובריכה  - שזו חצי הכוס המלאה של מזג האוויר האכזרי
 
 
לצפיה ב-'נקרא שלמרות החום אתם מצליחים להינות '
נקרא שלמרות החום אתם מצליחים להינות
01/07/2017 | 10:03
2
146
האם הבנות היו איתך אצל סבתא שלך?
לצפיה ב-'הן לא היו, כי הפעם לא הכרחתי '
הן לא היו, כי הפעם לא הכרחתי
03/07/2017 | 17:11
1
124
לא נעים לומר, אבל זו האמת.
 
היא בגיל/מצב שלא קל להביט בה/להיות בחברתה. 
 
ובעבר גם התעקשה לחבק/לנשק אותן, ואפילו לרצות שישבו על ברכיה בכסא הגלגלים שעליו היא יושבת (די מהר אחרי שעברה לבית אבות היא הפסיקה ללכת בעצמה כי הרבה יותר נוח לצוות שהיא יושבת. אחרת היא כל הזמן נפלה/התרסקה... ). וזה משהו שגרם להן 
 
ולכן הילדות לא רוצות להצטרף, למרות הטיעון החזק של: "גם אתן תהיינה מאוד מבוגרות יום אחד, ותרצו שיבואו לבקר אתכן"
 
בניגוד אלי, היא גם לא מישהי שהן ממש מכירות "מימים יפים יותר כשעוד היתה יותר "עצמה"". וזה לא מקל עליהן לבקר אותה.
 
בעבר כן הכרחתי לבוא. הפעם לא הכרחתי.
 
בפעם הקודמת האמת שהיה "שווה" שהן באו כי פתחה איתן בשיחה מישהו אחרת שגרה שם, שהיתה מצב קוגניטיבי טוב יותר .היא סיפרה להם ולנו איך הבריטים תפסו את אניית המעפילים עליה היתה וגירשו אותם למחנה מעצר בקפריסין. היא סיפרה איך הם כולם זרקו את הדרכונים לים ברגע שתפסו אותם כדי שלא יוכלו להחזיר אותם לאירופה. ואז היא סיפרה איך איבקו/ריססו אותם שם בדי די טי או איזה חומר חיטוי נגד פרעושים/כיני-גוף/אנא-עארף-משהו בסגנון. ואבא שלה (היא היתה בת 15 או משהו) נכנס לפאניקה שעומדים לרצוח אותם בגזים.  היה סיפור מעניין ושיעור בהיסטוריה מצויין לילדות. וגם המספרת נהנתה לחלוק את הסיפור
 
מה שכן, רמבו בא איתי ועזר לי מאוד לגלגל את השיחה (במהלכה היא שאלה בערך עשר פעמים כמה ילדות יש לנו, ובמה אנחנו עובדים )
לצפיה ב-' כמה קשה לראות את הדעיכה....'
כמה קשה לראות את הדעיכה....
03/07/2017 | 23:28
79
כתבתי ומחקתי כמה מחשבות שהיו לי כי בסופו של יום זה מצב מאוד רגיש ואין בו נכון או לא נכון (בהקשר של להכריח לבוא).
 
 
לצפיה ב-'איך זה מרגיש לך לבקר בארץ?'
איך זה מרגיש לך לבקר בארץ?
01/07/2017 | 20:09
2
127
איך זה לראות את בנותיך האמריקאיות כאן?....
לצפיה ב-'מבטיחה שרשור נפרד כשיהיה לי זמן'
מבטיחה שרשור נפרד כשיהיה לי זמן
03/07/2017 | 17:13
1
110
כי לא יכולה על רגל אחת ואין לי זמן כרגע. יש לי הרבה תובנות
לצפיה ב-'מחכה בסבלנות '
מחכה בסבלנות
03/07/2017 | 21:34
69
אם כי אני נורא סקרנית
לצפיה ב-'סוף-סוף סוף השנה'
סוף-סוף סוף השנה
01/07/2017 | 20:55
112
יש לי עכשיו חודשיים מנוחה מהכנת סנדויצים וארוחות צהריים חמות לביהס.
 
 
לצפיה ב-'שבוע רגוע בביתנו'
שבוע רגוע בביתנו
02/07/2017 | 02:30
2
170
חברה הגיעה פעמיים ובפעם השנייה צילמה אותנו בפארק ויצאו צילומים מדהימים.
 
הקטנה ממש גדלה ועוד רגע עוברת למידה 3-6 חודשים שזה היה נראה כזה ענקי בהתחלה. אנחנו מאוד חובבי שמלות ויש לה כבר אוסף נכבד לכל המידות. לילדה יש יותר בגדים כפול 20 ממני לדעתי
 
הלכתי איתה לחוג פילאטיס אבל זה לא היה מוצלח בכלל כי היא לא נתנה לי להתעמל אז פשוט נמשיך להקפיד על ההליכות.
חוץ מזה- הרבה זמן בפארק, קצת זמן קריאה בזמן שהקטנה ישנה והרבה הליכות בחוץ.
 
לצפיה ב-'תחפשי יוגה לאם ולתינוק'
תחפשי יוגה לאם ולתינוק
02/07/2017 | 20:47
1
108
בטוח שיש באזורך. זה כיף אדיר!
וגם התעמלות עם עגלות זה נהדר.
לצפיה ב-'אני אנסה '
אני אנסה
03/07/2017 | 21:32
16
לצפיה ב-'חוק הגיור ומתווה הכותל '
חוק הגיור ומתווה הכותל
29/06/2017 | 09:14
5
137
איזה ייאוש
 
לפני הרבה שנים - קרוב ל-20 - הוזמנתי בארה"ב לארוחת ליל הסדר אצל משפחה יהודית נחמדה. הייתי צעירה מאוד, וחלק גדול מהשיחה היה כעס מצידם על סוגיית הגיור - שכבר אז עמדה על הפרק, כי רצו אז לשנות את ההגדרה מיהו יהודי בחוק השבות. מהזכרון, החוק אז אמר: "יהודי הוא מי שאמו יהודיה או שגוייר"  והדרישה החרדית היתה אז להוסיף את המילה "כהלכה" בסוף
 
מארחיי דאז היו בקריזה רבתי. דובר במשפחה אשכנזית, עם שורשים ניצולי שואה. והם אמרו משהו כמו: בשביל היטלר היינו מספיק יהודיים בשביל להשמיד אותנו, אבל עכשיו אנחנו לא מספיק יהודיים בשביל מדינת ישראל?!
 
אין לישראל הרבה חברים ואוהדים בעולם - זה לא ייאמן איך בגלל אהבת-הכסא-של-ראש-הממשלה הוא מוכן להיפרד לשלום מרובם.
 
ועוד סיפור: חברים אמריקאיים שלנו נסעו לישראל בשנה שעברה לטיול בר מצוה של הבן. יש לו אחות גדולה ממנו בשנה שהיתה לה בת מצווה שנה קודם. בקיצור - נסעו בטיול גדול עם משפחה מורחבת וחברים (שכרו אוטובוס לטיולים בארץ וכו'...). נקודת השיא בטיול היתה אמורה להיות עליה לתורה ליד הכותל.  שימו לב - אמרתי *ליד* הכותל, לא חלילה ברחבת הכותל - כי שם הרי אסור גברים ונשים ביחד - כמו באיראן
 
המתמקמו עם המשפחה והחברים איפשהו *ליד* הכותל (מהצד - לא ברחבה), והתחילו בטקס קטן שבו גם הבן וגם הבת קראו את ההפטרה של בת/בר המצווה שלהם (אותם שקדו מאוד כדי ללמוד. מדובר בילדים שלא דוברי עברית. ולבן יש קשיי למידה משמעותיים גם ככה. הוא לא חזק גם בקריאה באנגלית)
 
למרבה הצער, העניין לא מצא כן בעיני כמה חרדים צעירים שנעמדו פחות או יותר "עליהם" והתחילו לצעוק, לקלל ולהפריע למסיבה המשפחתית הקטנה הזו. לא ברור בדיוק למה - אני מניחה שזה היה כי גם הבת קראה בתורה וכי דובר בקבוצה מעורבת. 
 
דמיינו לעצמכם את מפח הנפש.... משפחה משקיעה אלפים רבים כדי לטוס לישראל עם משפחה וחברים (+ לארגן להם טיול מאורגן לכולם). וברגע שאמור להיות רגע השיא, הם מוצאים את עצמם סופגים קללות מכמה בהמות.  אמא שלי הוזמנה למסיבונת הזו - היא זו שסיפקה את התיאור. אז זה לא מכיון שהם לא הבינו מה קורה שם.
 
נראה לי שבזאת הם סיימו את ביקוריהם בישראל.  עכשיו בא ראש הממשלה ודואג שהמצב יהיה זהה עבור יתר יהודי ארה"ב חוץ מקומץ חרדים מברוקלין
 
ייאוש
לצפיה ב-'גועל נפש.'
גועל נפש.
29/06/2017 | 12:24
4
128
בתור מישהי שבאה מבית מעורב (אב דתי ומאמין ואם מסורתית לייט) ובסופו של יום אני יותר חילונית מבעלי שהוא יוצא השומר הצעיר, ההרחקה הזו היא בעוכרינו. אני, יהודיה כשרה למהדרין, בחרתי בחירה מודעת ותקפה לא להינשא במדינתי כיוון שאני לא מוכנה לא לטכס האורתודוכסי ולא לרישום השלוב בדת במשרד הפנים. אז בת.ז שלי ושל בעלי רשום רווקים, ומתחת לזה רשומים שני הילדים המשותפים שלנו
התייחסותי לנושאים שהעלית:
1. חוק השבות נוסח ומנוסח עד היום אאל"ט לאור מי שהיה נופל ברשתם של הנאצים. זה מביא למדינת ישראל עולים שאחד מאבותיהם היה יהודי אף אם הם עצמם נוצרים או מוסלמים. זו בעיה שנכון להיום אין לה פתרון, כי אף אחד לא העביר עדכון לחוק השבות ואני גם לא רואה את זה קורה בעתיד הקרוב, זה טעון ונפיץ מדי. לדבר על רצון של פלגים מסוימים לשנות חוקים... מכאן ועד שינוי בפועל יש מרחק.
2. עם כל הכבוד ליהדות התפוצות, ברמה העקרונית לא ייתכן שתהיה לאזרחים של מדינה אחרת זכות וטו על החלטות דמוקרטיות שמתבססות על אלקטורט של אזרחים בעלי זכות בחירה. בין אם מוצא חן בעינינו ובין אם לא (וזה לא מוצא חן בעיני, שלא יהיה ספק), המפלגות החרדיות מייצגות פלח אוכלוסיה לא מבוטל מתוך אזרחי מדינת ישראל. חשבתי שהאמריקאים אמורים לכבד דמוקרטיה. וזה בלי להיכנס בכלל לשאלה האם הדעה או בלימת האחר פה הם לגיטימיים, רק ברמה של שאלת הריבונות שלנו כי מעצבן אותי שיהודים שאינם אזרחים או תושבים חושבים שהם יכולים להגיד לנו מה לעשות.
3. היעדר אפשרות לביקור מעורב בכותל מדירה חילונים לא פחות משהיא מדירה זרמים אחרים בדת היהודית - וזה כבר הרבה יותר בעייתי, כי אני אזרחית בדיוק כמו ליצמן וגם לי מגיע חופש דת, למרות חילוניותי.
4. אני מאוד אמביוולנטית בנוגע ליהדות הקונסרבטיבית והרפורמית, אבל למרות הרעש שנציגיהן עושים עכשיו, יש ביהדות התפוצות גם אוכלוסיה אורתודוכסית לא קטנה, שאני מניחה שלא מתנגדת בכזה להט למתווה הקיים... כך שזו טעות להציג את זה כמשבר עם כלל יהדות התפוצות. מדובר בשני זרמים שאני לא יודעת מה שעורם מתוך יהדות ארצות הברית. האם באמת יש הצדקה לאווירת המשבר שאופפת את כל הסיפור הזה?
 
 
דיסקליימר - אותי זה עצבן. לא שאני מגיעה לכותל בימים כתיקונם, ובטח לא כדי להתפלל, אבל זו הדרה פר-אקסלנס שאני לא יכולה להיכנס לשם ביחד עם בעלי, או מגיל מסוים גם לא עם הבן שלי. כל אווירת ה"סוג ב'" של האורתודוכסיה נגד נשים היא היא מה שהרחיק אותי מכל מגע עם מוסדותיה של היהדות ומחזק את הבחירה המודעת שלי בחילוניות.
לצפיה ב-'היהדות המתקדמת מהווה רוב ביהדות ארה"ב'
היהדות המתקדמת מהווה רוב ביהדות ארה"ב
29/06/2017 | 13:04
1
108
רוב מוחץ למעשה, והיא כוללת בתוכה את הרפורמים, הקונסרביטים, הרקונסטרשיוניסטס ועוד. היהדות האורתודוכסית היא מיעוט (לא מבוטל, אבל מיעוט) ביהדות ארה"ב.
חוק השבות אינו חוק "מיהו יהודי".
אזרחי ארה"ב יכולים להצביע גם אם אינם מתגוררים בה, ולכן זה נראה להם טבעי שאזרחי ישראל שאינם גרים בה יכולים להשפיע עליה.
לצפיה ב-'אוקי, השכלתי בעניין תמהיל יהודי ארה"ב.'
אוקי, השכלתי בעניין תמהיל יהודי ארה"ב.
29/06/2017 | 14:39
87
ברור שחוק השבות אינו חוק מיהו יהודי, התייחסתי לאנקדוטה שדבי שיתפה. חוק השבות נועד באופן מוצהר לתת מקלט לכל מי שעשוי להירדף על בסיס מוצאו היהודי, כולל אלה שאין עוררין שאינם יהודים בעצמם.
 
רק לסיפא של דברייך - גם אזרחי ישראל שאינם גרים בה יכולים להצביע ולהשפיע, אבל איזה אחוז מתוך יהדות ארה"ב המתקדמת (כפי שאת מכנה אותם, אני לא אוהבת את ההתנשאות שנושבת מהמונח הזה) הוא באמת אזרחים של מדינת ישראל? אני מנחשת שהוא לא גבוה.
לצפיה ב-'אני מסכימה עם הנקודות שהעלית'
אני מסכימה עם הנקודות שהעלית
29/06/2017 | 21:03
1
97
לגבי מס' 2: אני לא חושבת שיהודי התפוצות חושבים שהם יכולים לומר למדינת ישראל מה לעשות. ודאי שאין להם זכות וטו.
 
הם כן רוצים להביע את אכזבתם מהמהלך הזה שהם מרגישים שינכר אותם ויגרום להם להרגיש לא רצויים/מוכרים כיהודים במדינת ישראל. ועם הניכור יורד באופן טבעי העניין שלהם להזדהות עם ישראל או לתרום לה כספים [אגב - בהמשך לשרשור שהיה לנו לא מזמן - רובם ככולם ממילא אינם "מיליונרים" אז אלה כספים משמעותיים עבור רבים מהם]. לי זה נראה בסדר - אם כי מבינה את הרגישות.
 
מסקרן אותי הרקע המשפחתי שלך. באיזה זרם/רמת דתיות הם גידלו אותם אם כך? וגם - האם קשה להם עם ה"התחלנות" שעברת?
לצפיה ב-'אכזבה זה לגיטימי. גם אני מאוכזבת.'
אכזבה זה לגיטימי. גם אני מאוכזבת.
30/06/2017 | 09:40
87
אין לי כוונה לעשות שום דבר בנושא, כיוון שרמת המעורבות שלי היא לכל היותר להגיע לכותל לכמה דקות פעם בעשור, וגם זה רק אם במקרה אני בסביבה. למעשה בפעם האחרונה שהייתי שם בכלל לא התקרבנו לרחבת המתפללים, אבל כשערכנו את הסיור במנהרות הכותל אני מודה שנגעתי באבנים בסוג של חרדת קודש. זו בדיוק אותה רמה של קרבה לשכינה. אפילו יותר בעיני, כי זה לא המוני כמו מעל לפני הקרקע. בכל אופן, חוסר החיבור של חילונים לסוגיה ולכותל (שאני מייצגת נאמנה שלו, במידה מסוימת לצערי), הוא מה שהופך את ההדרה שלנו לכל כך פשוטה ואת כל הסוגיה למאבק של יהדות התפוצות. זה עצוב מאוד.
מבינה את האכזבה. באמת באמת. מסכימה עם האמירה שבמדינת ישראל לא ייתכן שדווקא למי שמגדיר עצמו כיהודי לא יהיה חופש דת. בזיון, כבר אמרתי?
 
 
וכיוון ששאלת, עלי;
אני גדלתי בבית שבו אבא מניח תפילין כל בוקר ושומרים כשרות ושבת ובחגי תשרי הוא כל הזמן בבית הכנסת (בתור ילדים התלבשנו יפה והלכנו איתו). בילדותי הוא נהג ללכת לבית הכנסת באופן קבוע גם בכל שבת, אבל בשנים האחרונות הפסיק עם זה. אני כן חושבת שיש משהו מאוד יפה באווירת החג הזו שאפפה אותנו בבית. יש עד היום דברים שאני מקפידה עליהם (החגים שיש להם מטען לאומי ולא רק דתי: למשל שאין פסח עם המשפחה של בעלי בקיבוץ כיוון שזה לא סדר פסח אמיתי, או זה שאני לא מוכנה לאכול חמץ במהלך החג, ציון הצומות הלאומיים גם אם היום אני כבר לא צמה במהלכם, חנוכה וכו'), ודברים שהייתי רוצה להקפיד עליהם כדי לשמר אווירת מסורת יהודית שגדלתי עליה ונעימה בעיני, אבל לא ממש מצליחה, בעיקר כיוון שהמטען שלהם הוא דתי בעיקרו - הדלקת נרות הוא הבולט שבהם.
באופן כללי לבעלי שגדל רחוק מכל זה אין מושג אבל יש רצון, ולי יש מערכת יחסים סבוכה עם הדת. איזה חלק אני מנחילה? האם ההתרחקות המכוונת שלי הופכת אותי לצבועה אם אני מאמצת התנהגויות "דתיות"? התשובה ככל הנראה היא כן, לכן אני לא מצליחה ליישם את זה.
אני לא אדם מאמין. הסבים שלי נקרעו בין זהותם הדתית המקורית לבין האמירה הקשה ששמעתי כילדה "ההורים שלי היו אנשים טובים. אם הם מתו ככה (אושוויץ), אז אין אלוהים". למדתי יהדות וככל שלמדתי יותר התחזקה בי ההכרה שאני מאמצת בחום את השורשים והלאום וההיסטוריה שלי כיהודיה, אבל לא את הדת. הרגשתי שאני לא יכולה להיות פמיניסטית בלי לדחות את הדת, ובמידה מסוימת אני חשה כך עד היום. היו לי דיונים עם אבי בנושא. הוא עד היום מדחיק את העובדה שאני לא שומרת כשרות ולא צמה ביום כיפור, למרות שאני לא מסתירה את זה. ל"חתונה" שלי היו דיונים שלמים אם הוא יגיע או לא. בסוף החליט להגיע. זה שהוא מאוד אוהב את בן זוגי ומאוהב בילדים שלנו מאוד עזר לו לקבל את הקשר שלנו, על אף שאני מניחה שזה כואב לו עד היום שבחרתי שלא להינשא. למזלי הוא הבין שזה בא ממני (משמע לא מאשים את בעלי), וגם מכבד את זכותי לאוטונומיה ולשיקול עצמאי בנוגע לחיים שלי. אני מאוד מעריכה את זה, יש הרבה מאוד הורים שלא היו מכבדים את העצמאות של ילדיהם הבוגרים כשזה מתנגש עם הערכים שלהם עצמם. זה בוודאי היה מאבק לא פשוט עבורו.
לאמי לא היתה בעיה עם החילוניות שלי, היא רק ביקשה ממני לכבד את אבי ולא להכין אוכל לא כשר אצלם בבית.
לצפיה ב-'טיסות לואו-קוסט - מישהי ניסתה ושרדה לספר את הסיפור?'
טיסות לואו-קוסט - מישהי ניסתה ושרדה לספר את הסיפור?
26/06/2017 | 11:16
8
168
ניסיתן פעם טיסה של איזיג'ט או רייאן אייר? איך היה?

יש איזה טיפים? ממה להימנע? מה כדאי לקחת בחשבון?
לצפיה ב-'אולי בגלל שאף פעם לא טסתי ב"היי" קוסט :) אין לי למה להשוות.'
אולי בגלל שאף פעם לא טסתי ב"היי" קוסט :) אין לי למה להשוות.
26/06/2017 | 12:04
169
אבל הטיסה האחרונה למילנו, באיזי-ג'ט, הייתה טיסה רגילה לחלוטין, יצאה בזמן, נחתה בזמן, והיה באמת רגיל לגמרי.
אני, כאמור, רגילה לטיסות בסיסיות בד"כ. קונה את מה שזול, וישיר. כל השאר לא קריטי לי (אוכל בטיסה לא מעניין אותי, למשל). "שידרגתי" ובחרתי לנו מושבים (זה הוסיף לדעתי 4 יורו לאדם, לכל כיוון). לקחנו מזוודה אחת של 20 ק"ג, וזה הספיק לנו.
לצפיה ב-'בטח'
בטח
26/06/2017 | 12:17
6
167
צריך לחשב מראש את כל העלויות (מושב, מזוודה, אוכל, נסיעה משדה התעופה, כל מה שאת רוצה) כדי להשוות לטיסות אחרות, לפעמים זה כבר לא יוצא כל כך זול. אם את טסה עם מזוודה תמיד יותר זול לשלם מראש מאשר במקום כשאת בשדה התעופה (בדרך כלל זה פי 2 או פי 2.5). שדות התעופה שלהם בדרך כלל יותר נידחים (ככה הם מוזילים) אז אם יש לך קונקשיין, או אם את צריכה להגיע דווקא לקצה הרחוק של העיר, זה לא בהכרח כדאי. תמיד גם יותר זול לעלות לטיסה עם אוכל ומים מאשר לקנות על הטיסה. מעבר לזה, טיסה רגילה (עם דיילות מהסוג הקצת יותר אנטיפטי, לא משהו שאת לא מכירה מיונייטד וכו').
לצפיה ב-'נכון. הטיסה של איזי-ג'ט באמת נחתה בנמל תעופה יותר רחוק'
נכון. הטיסה של איזי-ג'ט באמת נחתה בנמל תעופה יותר רחוק
26/06/2017 | 12:24
4
163
(למילנו יש 2, אז במרוחק יותר, מלפנסה). זה לא באמת היה משמעותי עבורינו. שכרנו רכב, ונסענו ממילא למקום אחר.
וגם בארץ, כל הצ'ק אין היה בטרמינל 1, ולא בטרמינל 3. אח"כ היה שאטל בין הטרמינלים, ממילא. ז"א לא משהו משמעותי.
לנו, הטיסה, שהוזמנה בערך חודשיים, מבעוד מועד, היתה *משמעותית* יותר זולה מכל אפשרות אחרת שבדקתי. כולל מזוודה, כולל בחירת מושבים. עדיין.
לצפיה ב-'בלונדון הם נוחתים בלוטון, שזה חור-חור'
בלונדון הם נוחתים בלוטון, שזה חור-חור
26/06/2017 | 12:39
155
ועדין יצא יותר זול מאלעל
לצפיה ב-'תודה רבה על המידע - עוזר מאוד!!'
תודה רבה על המידע - עוזר מאוד!!
26/06/2017 | 15:35
2
138
גם הטיסה שלנו תהיה למילנו, מנתב"ג. הצ'ק אין שלהם הוא תמיד בטרמינל 1 ולא 3? 
 
הטיסה כבר הוזמנה זה מכבר כמו גם הקצת אקסטרא למזוודות. ואנחנו מתכננים ללון במלון שבנמל התעופה המרוחק הזה, בהתחשב בעובדה שהטיסה מגיעה לקראת 1 בלילה
 
פשוט פתאום נתקפתי חרדה קלה שזו טעות קולוסאלית לטוס איתם אחרי שקראתי כל מיני ביקורות ברשת מנוסעים שכותבים שהטיסה פשוט בוטלה והם לא קיבלו טיסה אחרת או את כספם בחזרה, או שהטיסה איחרה ב-5 שעות מה שיגרום לנו ללילה לבן...
 
ועוד שאלה - יש איזו הגבלה על העלאת שתיה משלך למטוס? (כשטסים יונייטד מישראל  מחרימים לך שתיה בתיק שניה לפני העליה למטוס מסיבות בטחון - למרות שנמצאים כבר אחרי הבטחון. אני מניחה שלאיזיג'ט יש אינטרס להנהיג מדיניות דומה ולא מסיבות בטחוניות )
לצפיה ב-'אה - וצריך כסף מזומן אם רוצים מהם שתיה/כיבוד? '
אה - וצריך כסף מזומן אם רוצים מהם שתיה/כיבוד?
26/06/2017 | 15:41
133
או שאפשר באשראי?  
 
אני מניחה שכבר לא יהיו לנו שקלים וטרם יהיו לנו יורו-אים
לצפיה ב-'גם אנחנו לנו לילה אחד במלון בשדה התעופה (מוקסי נדמה לי). '
גם אנחנו לנו לילה אחד במלון בשדה התעופה (מוקסי נדמה לי).
27/06/2017 | 17:07
117
הטיסה היתה, כאמור, סבבה לגמרי. הלוך וחזור.
הצ'ק אין תמיד בטרמינל 1, מניחה שלפני הטיסה, תקבלו מייל שמדגיש את זה (זה מה שהיה לנו לפחות). לשם לא זוכרת, בחזור בוודאות עליתי עם בקבוק מים משלי (שקניתי אחרי הבטחון כבר).
לצפיה ב-'תודה! אני רואה שאת מכירה את יונייטד היטב '
תודה! אני רואה שאת מכירה את יונייטד היטב
26/06/2017 | 15:37
139
הם כנראה מתייחסים נורא לצוותי האויר שלהם כי הדיילות אכן בממוצע ממורמרות יותר מאשר בכל חברת תעופה אחרת.
לצפיה ב-' נפתח פורום טיולים בגיאורגיה וארמניה '
נפתח פורום טיולים בגיאורגיה וארמניה
( לעמוד שלי בתפוז )
26/06/2017 | 13:15
3
10
 משפחות עם ילדים, טיולי בנות, צעירים, דתיים והגיל השלישי: גיאורגיה הפכה להיות היעד החם לחופשה מגוונת ולנו יש פורום חדש שיעזור לכם לתכנן את הטיול המושלם  היכנסו לפורום טיולים בגיאורגיה וארמניה
לצפיה ב-' שאלה לגבי אדניות לעציצים '
שאלה לגבי אדניות לעציצים
29/06/2017 | 22:37
2
73
תגידו - אדניות חלון סטנדרטיות מגיעות עם מין סימונים של מעין-עיגולים שהם סתומים (אני מתכוונת לכאלה:  http://www.knv.co.il/items/1205729-%D7%90%D7%93%D7...
 
אמורים לקדוח את החורים האלה כדי שאם יש יותר מדי השקייה המים ייזלו החוצה? או שהאדנית אמורה להישאר לגמרי סגורה הרמטית מלמטה?
לצפיה ב-'לאדנית צריך להיות ניקוז'
לאדנית צריך להיות ניקוז
30/06/2017 | 12:20
1
63
ז"א שצריך לקדוח.
 
בדרך כלל אפשר לקנות תחתית שמונעת את הנזילה של המים על השכנים מלמטה.
 
 
לצפיה ב-'תודה!! החכמתי ויישמתי...'
תודה!! החכמתי ויישמתי...
30/06/2017 | 23:58
7
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
22/06/2017 | 21:32
16
41
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
22/06/2017 | 21:34
4
81
לצפיה ב-'כמה דברים קטנים '
כמה דברים קטנים
23/06/2017 | 18:38
2
166
ערב גיבוש בנות בעבודה שארגנו לעצמנו
כבר כמה שנים שלא היה אצלנו בעבודה ערב גיבוש ולא טיול נשים (שני אירועים שההנהלה הקודמת נהגה ליזום).
לכן החלטנו לארגן לעצמנו על חשבננו ערב כזה. וכך עשינו, אחרי יום עבודה התקבצנו למפגש באולינג.
לא כולן הגיעו, אבל היה כיף, תחרותי ומהנה.
 
מסיבת סיום בגן
פעם אחרונה.
היה כיף שהגננת "שכחה" ערב קודם לכבות את המזגן והשאירה אותו דולק לילה שלם לפני המסיבה. פעם ראשונה שהיה נעים במסיבת סיום.
 
התיכונים והחטיבות יצאו לחופש והכבישים התרוקנו, פחות פקקים בדרך לעבודה
 
לצפיה ב-'מזל גדול עם המזגן '
מזל גדול עם המזגן
23/06/2017 | 23:04
116
קרירות בהחלט עוזרת...
לצפיה ב-'מסיבת סיום בגן מזל טוב לעלייה לכיתה א'
מסיבת סיום בגן מזל טוב לעלייה לכיתה א
25/06/2017 | 08:02
82
איזה גננת חמודה ששכחה את המזגן דולק.
לצפיה ב-'יצא לנו תמונות ממש מהממות של הקטנה '
יצא לנו תמונות ממש מהממות של הקטנה
24/06/2017 | 04:04
156
לא משתפת פה אז תצטרכו להאמין
תפסנו אותה צוחקת ומתמחת בחינניות וכל מיני פוזות חמודות להפליא!
 
ועוד משהו ממש נחמד היא ישנה הלילה 6 שעות רצוף. אני כמובן הייתי ערה ברובם רק מהלחץ שהכל בסדר והציפיה שתכף תתעורר. התכף לקח הרבה זמן
לצפיה ב-'מעבר לדברים הטובים '
מעבר לדברים הטובים
23/06/2017 | 18:42
120
היו המון בירוקרטיות השבוע.
חצי שבוע עבודה של בעלי התבזבז על סידורים ובירוקרטיה (מתברר שוב שעדיין לא הכל ניתן לעשות באינטרנט או בטלפון) 
אני רק בזבזתי בבנק 1/2 שעה עד שיגיע תורי....
לצפיה ב-'חופשה בישראל '
חופשה בישראל
23/06/2017 | 23:03
8
220
אחת המדינות הכי כיפיות ויפות בעולם
 
מצרפת תצפית דרומה מראש הנקרה. האתר מתוחזק מאוד יפה - הילדות מאוד נהנו מהרכבל, המופע האורקולי וההמערות עם המים.  אחר כך צעדנו לגדר הגבול/עמדת החיילים והן אמרו שהרגישו "מתח באוויר" (למבוגרים לא הרגיש מתוח במיוחד)
לצפיה ב-'ועוד קצת...'
ועוד קצת...
23/06/2017 | 23:26
6
175
יצא לנו גם לאכול בכמה מסעדות - אחת לבנונית בכניסה לעין המפרץ בדרך צפונה ואחת על הים בעכו. שתיהן "עממיות" בהגדרה ובשתיהן כמעט התעלפתי מהנאה מהאוכל - זרזירה שכמוני
 
בילינו גם יום בעכו העתיקה מתחת לאדמה והיה מקסים - מנהרת הטמלפרים, אולמות האבירים, החמאם - ויש שם גם חווית מציאות מדומה תלת מימדית שמדמה את התקופה הצלבנית. כולם מאוד נהנו.  והיה ריק ונוח [האמת - קצת עצוב מרוב שהיה ריק...]
לצפיה ב-'כיף, אם אתם עוד באיזור'
כיף, אם אתם עוד באיזור
24/06/2017 | 01:35
1
152
חוף אכזיב חוף ממש כייפי במיוחד לילדים
(שקט ורגוע)
לצפיה ב-'תודה - מאוד רציתי אבל לא הצלחנו'
תודה - מאוד רציתי אבל לא הצלחנו
24/06/2017 | 23:16
118
להוציא את הילדות מהבריכה שבצימר... אבל מקווה עוד לנסות
לצפיה ב-'זוכרת את השם של המסעדה בעכו?'
זוכרת את השם של המסעדה בעכו?
24/06/2017 | 14:28
2
106
נהיה שם באוגוסט, ואני אוספת המלצות.
לצפיה ב-'כן - אבל היא ממש ממש ממש לא מפוארת...'
כן - אבל היא ממש ממש ממש לא מפוארת...
24/06/2017 | 23:35
1
177
המסעדה נקראת "עבד אל חמיד" וצבועה כולה בצבעי טורקיז - כתוב עליה משהו כמו "חומוס עבד אל חמיד"
 
כשאת מגיעה לקו החוף בעכו, יש שם מין "טיילת" כזאת. 
 
רוב המסעדות נמצאות מהצד המזרחי של "כביש הטיילת" הצר הזה (כביש זו מילה גדולה, יותר כבישון....), כלומר מהצד הרחוק מהמים.  
 
המסעדה הזו היא דווקא בצד הקרוב למים, צמוד למסעדת גלידה כלשהי אם אני זוכרת נכון. היא נמצאת ממש בקצה הטיילת, הכי בצד שמאל כשאת עם הפנים למים. אחריה כבר אי אפשר להמשיך עם רכב פרטי רגיל בלי אישור מיוחד (אני מניחה מיוחד לדיירי הסמטאות בלבד)
 
"נפלנו" עליה כי היציאה ממנהרת הטמפלרים נמצאת קרוב אליה - כשיצאנו ממנה פנינו שמאלה לאורך הטיילת והגענו אליה אחרי איזה 60 מטר לדעתי.
 
היא לא מפוארת כלל... אבל את המקום ניהלו שתי נשים מאוד נעימות ומסבירות פנים. ואכלנו 2 חומוס-עם-בשר, דג אפוי עם טחינה ובצל, 2 קערות גדולות של צ'יפס טרי טרי שהן הכינו לנו על המקום, ומוסקה טעימה (חצילים וחומוסים ברוטב עגבניות), וכדורי פלאפל טריים, וחמוצים טעימים - הרבה,  ופיתות
 
בשתיה היו שני קנקני ענק האחד עם תמרינדי טעים ולא מתוק מדי, והשני עם לימונענע, ואיתם הגיע בקבוק סודה גדול של ליטר וחצי שעזר להפוך את כל אחד משני המשקאות האלה לכדי "שפריץ" מרענן...
 
ישבנו בחוץ על כסאות קלועים נמוכים והיה פשוט רגוע וכיפי (כאמור - לא מפואר) ואוכל שאין להשיג כמוהו בארה"ב... הבת הצעירה שלי נהנתה שם מאמא אווזה + 3 ברווזונים שטיילו שם על הכביש/מדרכה ממול.  היא, ועוד ילד עכואי ערבי ניסו ביחד לפתות את הברווזונים עם חתיכות פיתה שייצאו לשחק איתם במקום להתחבא מהם מתחת לרכב לשם ברחו. למותר לציין שהברווזונים לא התפתו. היה רגע מקסים של דו-קיום
 
4 מבוגרים ו-4 ילדים. שילמנו 270 ש"ח... וכשיצאנו עוד רדפו אחרינו כדי לתת לנו בקלאוות לקינוח בתוך קופסה עם עוד בקלאוות אקסטרא ("שיהיה לכם לדרך") עליהן לא חויבנו. כבר אמרתי שהן היו נחמדות?
 
 
לצפיה ב-'נקרא טוב מאוד.'
נקרא טוב מאוד.
25/06/2017 | 09:34
82
מתוכננת רק ארוחה מפוארת אחת, ועוד כמה ארוחות ממש בסגנון התאור שלך, כך שההמלצה פוגעת בול.
לצפיה ב-'אני שמחה שנהינתם בעכו'
אני שמחה שנהינתם בעכו
30/06/2017 | 12:27
31
אצלנו במשפחה כשרוצים להגיד טיול סיוט אומרים "רוצים לנסוע לעכו?"
גם אנחנו נהנו מאותן אטרקציות אבל המעברים בינם היו נוראיים. אנחנו טיילנו ביום קיץ חם באוגוסט. כנראה ההבדלים של 5 מעלות + לחות עשו את ההבדל.
 
גם אז (סוף אוגוסט) העיר היתה יחסית ריקה והיינו די לבד.
התאכזבנו מרמת התחזוקה הנמוכה בעיר העתיקה. המון לכלוך ברחובות..
 
עכשיו הוסיפו אטרקציה - שייט בין חיפה לעכו, אבל את זה עוד לא ניסינו.
לצפיה ב-'איזה כייף לכם '
איזה כייף לכם
25/06/2017 | 07:58
73
פעם הבאה שאתם כאן תודיעי מראש וננסה לעשות מפגש, אם מתאים לך כמובן.
 
לצפיה ב-'שבוע פעיל , לשמחתי '
שבוע פעיל , לשמחתי
24/06/2017 | 04:02
188
עם כל הקושי למצוא פעילויות שמתאימות לקטנה מצאתי כל מיני דברים נחמדים והכרתי כמה אמהות נחמדות ומשתדלת ממש כל יום לעשות משהו בחוץ כדי להעביר את הזמן אחרת שתינו נרדמות בבית וזה סתם מרגיז אותי חח.
 
גיליתי את הפארק שליד הבית לפני שבוע ואני כל יום שם ומגלה כל מיני פינות חמד. זה ממש כיף שזה שנייה מאיתנו.
 
ציינו השבוע חודשיים לקטנה- לא יאמן שאני אמא כבר חודשיים!
לצפיה ב-' פורומים מקצועיים מתחדשים - יש את מי לשאול הכל '
פורומים מקצועיים מתחדשים - יש את מי לשאול הכל
( לעמוד שלי בתפוז )
21/06/2017 | 12:36
7
 מסוכסכים עם השכן על רכוש משותף? מתמודדים עם דייר סרבן תשלום? 
מומחה בפורום ועד בית- בתים משותפים מחכה לשאלות שלכם
 
נתקלתם במקרה של רשלנות רפואית? אתם צריכים ייעוץ משפטי בנושא? עו"ד מהתחום מחכה לייעץ לכם בפורום רשלנות רפואית
 
העסק נמצא בקשיים כלכליים? צריכים ייעוץ פיננסי? פורום הלוואות לעסקים וייעוץ עסקי זה המקום בשבילכם
 
הקריירה נתקעה? מתקשים למצוא כיוון תעסוקתי בחיים? בפורום ייעוץ קריירה מחכים לכם בקוצר רוח וישמחו לייעץ לכם
 
בעיות ראייה, משקפיים, מולטיפוקל, עדשות ראייה, צילינדר -  מומחה אופטומטריסט כאן בשבילכם בפורום עדשות מגע ומשקפיים 
 
 הבניין שלכם עומד לעבור תמ"א 38? לא יודעים מה הזכויות שלכם בפרויקט פינוי בינוי? היכנסו לפורום תמ"א 38 והתחדשות עירונית ותקבלו תשובות להכל

מתמודדים עם בעיות בעסק? רוצים להתייעץ לגבי קידומו? בפורום עסקים תימצאו פיתרונות להכל
לצפיה ב-'להתגרש בשלום: אירוח בפורום דיני משפחה'
להתגרש בשלום: אירוח בפורום דיני משפחה
( לעמוד שלי בתפוז )
19/06/2017 | 08:58
11
23
 
 שמתגרשים לא תמיד מרגישים ש"יש עם מי לדבר", ישנם פערים רבים שלא ניתנים לגישור וחששות לגבי התהליך, המזונות, הילדים ועוד.
הערב יתארח בפורום דיני משפחה עו"ד מומחה שיענה על כל השאלות הנוגעות להליך הגישור וייעץ לכם איך מתגרשים בשלום
היכנסו והעלו את שאלותיכם 
 
לצפיה ב-'אפרופו גירושים וכאלה...'
אפרופו גירושים וכאלה...
20/06/2017 | 01:55
9
331
הקראתן על גירושיו המתוקשרים של בן סטילר ורעייתו?
 
 
הם היו נשואים 18 שנה ויש להם שני ילדים גדולים יחסית - בני עשרה.  לפי כל הידיעות הם נחשבו לזוג יציב ומוצלח מאוד בזוגיותו
 
אני יכולה להבין שאנשים מתחתנים לפעמים ומבינים אחרי פרק זמן סביר שעשו טעות... אני גם יכולה להבין שכשלאנשים יש תינוקות שקשה להם עם עצמם/שינה/אוכל זה לא בדיוק ערובה לחיי נישואין מוצלחים.  גם קשיי כלכליים מן הסתם מוסיפים קשיים...
 
אבל רבאק - הם נשואים 18 שנה, הילדים כבר גדולים וחדלו ליילל בלילות, ובכל ההצהרות הם מצהירים כבוד הדדי רב עד מאוד. זה אמור להיות הזמן הכי כיפי בזוגיות - אם כבר....
 
אז מה כבר יכול לקרות אחרי 18 שנה של זוגיות פוטוגנית?
 
 
 
 
לצפיה ב-'קודם כל, היה לו לאחרונה סרטן,'
קודם כל, היה לו לאחרונה סרטן,
20/06/2017 | 11:07
1
231
וזה משהו שעשוי לגרור שינויים בחיים.
חוץ מזה, אנשים שנשארים יחד בשביל הילדים, על אף שהרומנטיקה כבר נעלמה מהיחסים שלהם, הזמן הכי הגיוני שיתגרשו הוא ברגע שהם מרגישים שהילדים מספיק גדולים כדי להתמודד עם זה, וכבר לא זקוקים להם באותה מידה.
ולבסוף, "כבוד הדדי" לא זהה למערכת יחסים מוצלחת ומספקת.
לצפיה ב-'ואללה? לא ידעתי שהיה לו סרטן'
ואללה? לא ידעתי שהיה לו סרטן
20/06/2017 | 23:06
150
לאחרונה. מסכימה שזה יכול לגרום להערכה מחדש של החיים.
 
לגבי התזמון/גיל הילדים - כנראה שאני ממש לא מבינה בזה....(הורי התגרשו כשהייתי קטנה - לא חיכו לכלום).
לצפיה ב-'המון דברים יכולים לגרום לזוג הוליוודי להתגרש....'
המון דברים יכולים לגרום לזוג הוליוודי להתגרש....
23/06/2017 | 21:03
6
129
אחד מקבל הצעות עבודה שוות והשני פחות.... אין פרגון 
אחת מקבלת עבודה עם שחקן חתיך אחר.... ניצוצות באוויר 
לאחד נכנס גוק חיים בריאים/ קבלה/ סינטולוגיה 
כמו שכתבו, כשאתה חולה במחלה שעשויה לקפד את חייך, יש כאלו שזה מביא אותם לנסות הכל/ לחיות על הקצה 
רוצים להרגיש צעירים אז מנסים להחליף לבן זוג צעיר יותר 
 
אותי זה מפתיע שנשארו כ"כ הרבה זמן ביחד. נראה שזה לא קורה הרבה בביצת הידועונים.
לצפיה ב-'כנראה שאת צודקת. כמו אצל כולם...'
כנראה שאת צודקת. כמו אצל כולם...
23/06/2017 | 23:28
99
אצל שני אלה נראה שהקריירה שלה די נעלמה כבר מזמן, בעוד לו הולך יותר טוב מלה
לצפיה ב-'במחשבה שניה, מקריאה של הפוסט שלך'
במחשבה שניה, מקריאה של הפוסט שלך
24/06/2017 | 00:32
116
בעצם כל זוג שנשאר נשוי שנים מרגיש כמו מיני-נס.
לצפיה ב-'הם לא זוג הוליוודי טיפוסי -'
הם לא זוג הוליוודי טיפוסי -
24/06/2017 | 08:00
3
164
שניהם לא אטרקטיביים במיוחד. הפיתויים שלהם בחוץ שונים מאשר אלה של זוג הוליוודי רגיל. לא הייתי נוגעת בו עם מקל... והיא בכלל נראית כמו מרשה בריידי וקריירה של ממש אין לה...
לצפיה ב-'מצחיקה שאת....היא לא רק נראית כמו מרשה בריידי'
מצחיקה שאת....היא לא רק נראית כמו מרשה בריידי
24/06/2017 | 15:22
2
144
היא שיחקה את מרשה בריידי בסרט the brady bunch....
לצפיה ב-'כן, זה נכון '
כן, זה נכון
24/06/2017 | 23:41
119
הנה קישור לפילמוגרפיה שלה
 
 
אבל בעיני היא דווקא יפה! לפחות בתמונה של ה IMDB
 
ובכלל, קראתי עכשיו שהוא כנראה לא אדם מאוד נעים.... אז נראה לי שהיא עשתה עסק טוב עם הגירושים האלה
לצפיה ב-'אני יודעת את זה. הכוונה הייתה'
אני יודעת את זה. הכוונה הייתה
25/06/2017 | 11:28
114
שעל כך ה"קריירה" שלה מבוססת - על זה שהיא דומה למרשה בריידי* (ואחר כך על כך שהיא אשתו של בן סטילר...), ולא על זה שהיא יפהפייה מדהימה כמו כוכבות הוליוודיות (כגון גל גדות ).
 
*כלומר, יצאתי מנקודת הנחה שברור שהיא לא מרשה בריידי המקורית, אלא היא נבחרה לככב בסרט בגלל הדמיון שלה למרשה בריידי מהסדרה.
לצפיה ב-'אה והנה קישור - אחד ממיליון'
אה והנה קישור - אחד ממיליון
20/06/2017 | 01:55
190
לצפיה ב-' נפתח פורום גיוס והשקעות בחברות סטארטאפ '
נפתח פורום גיוס והשקעות בחברות סטארטאפ
( לעמוד שלי בתפוז )
18/06/2017 | 10:36
2
 יזמים צעירים? הקמתם חברה חדשה? זקוקים לייעוץ עסקי-משפטי?
פורום חדש, חם מהתנור, יענה לכם על כל השאלות בנושאים כמו גיוסי הון, הסכמי בעלי מניות ועוד ועוד.
 
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי?'
איך היה השבוע שלי?
15/06/2017 | 22:09
16
32
?
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
15/06/2017 | 22:14
62
לצפיה ב-'היתה מסיבת סיום בי"ס יסודי '
היתה מסיבת סיום בי"ס יסודי
16/06/2017 | 06:42
170
שמסתיים פה בכיתה ה'. היה מרגש.... כלל מופע שקופיות עם מוסיקה של כל תלמיד עם תמונה מגן חובה לעומת תמונה מעכשיו...
 
ומחר היום האחרון לשנת הלימודים - עוד שנה עברה...
 
והתעצבתי לקרוא על עו"ד קרן נהרי שנפטרה ולראות את התמונה של הבנות היתומות שלה. אפילו שלא מכירה אותן בכלל - מתכווץ הלב
 
והיה אצלנו "פיגוע" (בערך... ירי על חברי קונגרס ואחד מהם נפצע אנושות)
 
בקיצור - טוב שנגמר כבר השבוע הזה
לצפיה ב-'שבוע די קשה ומתיש '
שבוע די קשה ומתיש
16/06/2017 | 19:23
3
257
הבעל נסע מטעם העבודה לכמה ימים וזה לא היה קל להיות איתה נונסטופ בלי הפסקה. מילאתי את השבוע הזה בפעילויות כיפיות וסה"כ עבר בשלום- שרדנו כדי לספר ואפילו הלילה ישנתי לא רע בכלל והקטנה פירגנה לי התעוררות מאוחרת יחסית (שבע וחצי, כן?) כך שאפילו צחצחתי שיניים בלי בכי היסטרי ברקע
 
אתמול לקחתי אותה לפארק ליד הבית. היה מזג אוויר מושלם- מאוד נעים עם שמש חמימה אך לא יוקדת והיה תענוג. היא כל כך הייתה מבסוטית ורגועה. פיזרתי לה כמה צעצועים ושרתי לה שירים והיא הקשיבה לציפורים ולקולות של ילדים מסביב ואפילו הזמנתי איזו אמא נחמדה עם ילדה שהתלהבה מהקטנה שלי ופטפטנו
לצפיה ב-'זו אכן "הישרדות" - ברכות '
זו אכן "הישרדות" - ברכות
18/06/2017 | 02:03
121
מבינה לליבך.
 
פעם כשבנותי היום בנות 6 חודשים, שלוש וחמש, רמבו נסע להלוויה רחוקה בסופ"ש ארוך של שלושה ימים.  אני זוכרת את הסיטואציה באופן חד - הרגיש כמו פרק ב"הישרדות"
לצפיה ב-'בגיל הזה זה קשה מאוד לבד '
בגיל הזה זה קשה מאוד לבד
20/06/2017 | 08:16
91
אני זוכרת שהאיש רצה ליסוע כשהבן שלנו נולד (לא נסיעת עבודה) והסברתי לו שלבד אני לא נשארת בגיל הזה ועוד עם שניים. זה היה לא פשוט בכלל.
לא מזמן הוא נסע ונשארנו לבד והאמת, לא היה קשה בכלל. כשהם גדלים זה הרבה יותר קל.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/06/2017 | 03:59
6
לצפיה ב-'ילדתי :)'
ילדתי :)
17/06/2017 | 17:23
9
247
טוב, זה בעצם היה בשבוע שעבר, אבל אני מניחה שלא תתקטננו איתי...
הגעתי לבית החולים עם צירי לחץ וילדתי בלידה טבעית (לא מתוכננת) תוך רבע שעה. אחר כך לקח לי יומיים להתאושש מההלם
אבל הכי כיף להיות אחרי. לפני שבוע עוד הכל כאב לי והיה לי כבד ומסורבל ועכשיו אני שוב משתוללת עם הבן הגדול שלי על השטיח ואפילו חזרתי למשקל טרום. למעשה היה הריון לא קל עם שלל תופעות, אז אני במשקל יותר נמוך מטרום ההריון, רק צריך לשמור על זה. אני בד"כ לא עולה כתוצאה מההריונות אלא כתוצאה מחופשת הלידה וחוסר השינה שנלווה אליה...
אבל העיקר שכולנו בריאים ואחרי. רק בעלי שחוזר לעבודה מחר מעכיר את שמחתנו. טוב, נראה מה יהיה לי לומר בשבוע הבא...
לצפיה ב-'מזל טוב! '
מזל טוב!
17/06/2017 | 17:36
90
נשמע שהייתה לידה מדהימה.
תהני בחופשת לידה! אני השמנתי מלא ב״חופשה״ הזו, עכשיו רוצה להוריד לקראת החזרה לשגרה ):
לצפיה ב-'מזל טוב ! '
מזל טוב !
18/06/2017 | 00:12
1
117
נשמע שהגעת רגע לפני לידה ברכב.... האומנם?
 
לצפיה ב-'בדיעבד כן :) הסיפור במלואו למטה'
בדיעבד כן :) הסיפור במלואו למטה
18/06/2017 | 08:47
155
אמנם אני סומכת על בעלי שהיה עושה את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר, אבל הוא לא סמך על עצמו בכלל. טוב שהגענו לבי"ח בזמן :)
לצפיה ב-'הו - מזל טוב!!!'
הו - מזל טוב!!!
18/06/2017 | 02:07
2
110
נשמעת לידה מעולה! ובית החולים עשה עסק מצוין! (15 דקות עבודה שלך) - תמיד עדיף ככה 
 
ספרי עוד טיפה! ילדת בן או בת?  וכמה זמן "משכת" עם צירים? וקלטת שהתינוק/ת אוטוטו בחוץ?
 
תהני מהקלילות הנעימה - עדיף לה להיות בחודש תשיעי בשיא הקיץ....
לצפיה ב-'תודה :) ואכן כמעט ילדתי באוטו (לחרדתו של בעלי)'
תודה :) ואכן כמעט ילדתי באוטו (לחרדתו של בעלי)
18/06/2017 | 08:44
1
198
הגעתי בבוקר עם צירים סדירים, אבל בלי מחיקה או פתיחה, אז שלחו אותי הביתה. אחרי כמה שעות של באסה בבית עם כרית חימום צמודה לגב וחתול מגרגר על הרגליים (הוא אף פעם לא מתיישב לי על הרגליים, בטח הריח מה קורה), הצירים התחזקו. עודי עמוק תחת רושם הפדיחה שאישה בלידה שניה עושה כזו טעות של חובבנים ומגיעה לבי"ח מוקדם מדי, התלבטתי אם להעיר את בן הזוג שישן צהריים, אבל אחרי שעה של תזמונים - מי רוצה להגיע שוב לשווא לבי"ח - כשזה כבר נעשה פחות נעים, הוא התעורר לבד. הוא סידר תיק ללינה אצל סבתא עבור הילד הגדול ויצאנו לנסיעה הכי ארוכה בחיי. העיניים שלי כל הזמן על התזמון של הוויז ואני סופרת אחורה כמה צירים עוד נשארו עד לתום הנסיעה... בסוף הנסיעה כבר היו לי צירי לחץ, אבל הדחקתי את העובדה הזו בנחישות. נכנסנו למיון יולדות, שיגרו אותי ישר לחדר לידה ויאללה תלחצי. ואני עוד נובחת על המיילדת שאמרה לי פתיחה 9 "מה 9? אני רוצה אפידורל!"
כמובן שלא היה שום אפידורל. לא הספיקו למדוד לי לחץ דם, לא פתיחת וריד, בקושי מוניטור תוך כדי הלחיצות. הייתי כל כך הלומה אחרי שהיא היתה בחוץ שאני בקושי זוכרת איך היא נראתה, והיא היתה בידיים שלי כמעט כל הזמן. לא עיכלתי שזהו. היא גם נולדה שבועיים לפני התל"מ, אז למרות שידעתי תיאורטית שזה יכול לקרות בכל רגע, זה תפס אותי לא לגמרי מוכנה.
מה שכן, אחרי יומיים-שלושה כשהמוח מקטלג את זה כחוויה כואבת אבל שוכחים את החוויה עצמה, זה בהחלט מתחיל להיראות כמו לידה קלה (פפפף) ומוצלחת. אחרי שזה עבר בהחלט אפשר לראות את היתרונות שבויתור על המחט בחוט השדרה... ואת זה אומרת מי שבלידה הקודמת התאוששה מופלאות אחרי האפידורל.
אז זהו, בן ובת, הוא מקבל אותה בינתיים יפה מאוד והיא פצפונת מתוקה. אני לא יודעת אם לייחס את זה לאופן הלידה, לכך שהיא קטנה יותר מאחיה או לכך שזו לידה שניה, אבל ההתאוששות הפעם ממש קלילה (לשמחתי את שתיהן סיימתי ללא חתכים או קרעים הודות למיילדות המדהימות של לניאדו). הגוף שלי בד"כ נכנס לאופוריית "היי, אני כבר לא בהריון!" אחרי לידות, ועכשיו הרבה יותר כיף כי אני יכולה לחזור לשבת עם הבן שלי על השטיח ולחבק אותו ולהתכרבל איתו בלי שייגמר לי האוויר וילחץ לי והבטן תהיה באמצע.
עכשיו מחכים בקוצר רוח שמשכב הלידה יסתיים
לצפיה ב-'איזה כיף! "נקרא" מעולה '
איזה כיף! "נקרא" מעולה
18/06/2017 | 22:54
97
לדעתי בכלל לא פידחת כשהגעת בפעם הראשונה. זה הם שפידחו בכך ששלחו אותך חזרה הביתה (כלומר - בהנחה שהם רצו שתלדי אצלם - מה שבדיעבד ל היה נחוץ )
 
לדעתי לשלווה בבית עם ה-   המגרגר היתה תרומה להתקדמות המהירה של הלידה. אין כמו בבית...
 
נשמעת כמו לידה מעצימה ומעולה. תשמרי את הפוסט הזה כדי שתזכרי לספר לה . ואכן יש יתרונות בויתור על מחט בעמוד השידרה
 
מאחלת הסנפות כיפיות ושהאבל של הבכור (שעוד יגיע כשהוא יקלוט שהיא לא "להחזרה") יעבור לו מהר.
 
הרבה אושר למשפחה המתרחבת 
לצפיה ב-'בשעה טובה וסחטיין על הלידה המהירה '
בשעה טובה וסחטיין על הלידה המהירה
18/06/2017 | 23:57
23
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
20/06/2017 | 08:12
64
נקראת לידה מעצימה ביותר.
נקרא שהיה הריון קל ולידה קלה הכי כייף שיכול להיות.
הגדול עוד יבין בסוף שזה לא צעצוע וזה לוקח המון זמן מההורים אבל בסופו של דבר זה הכי כייף שבעולם אחים/אחיות.
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
26/06/2017 | 12:19
4
לצפיה ב-' אירוח בנושא: מתגרשים? איך משפיע עליכם החוק החדש '
אירוח בנושא: מתגרשים? איך משפיע עליכם החוק החדש
( לעמוד שלי בתפוז )
14/06/2017 | 16:35
4
57
 מתגרשים רבים חווים פחד, חוסר אונים וחוסר וודאות לגבי הילדים, המזונות, הרכוש, הגט, בעיקר כאשר אין תקשורת טובה עם הצד השני. בנוסף, חוק חדש מחייב בהליך גישור בטרם תחילת הליך גירושים משפטי.
 
 ביום ב', 19/6, בין השעות 22:00-20:00, נארח בפורום דיני משפחה את עו"ד אורי דון יחייא, מגשר ומלווה בהליכי גירושים, מומחה לענייני משפחה וגירושים משנת 2002.
 
אז איך מתגרשים ללא מלחמות וסכסוכים

העלו את שאלותיכם כבר עכשיו
לצפיה ב-'מעניין - דווקא זה חיובי בעיני לחייב בנסיון גישור'
מעניין - דווקא זה חיובי בעיני לחייב בנסיון גישור
15/06/2017 | 02:47
3
101
אם לא הולך - חוזרים לנהל הליך בבית משפט. אבל אם זה הולך, בעיני זה חוסך הרבה זמן לשופטים לעסוק בסכסוכים אחרים 
 
אולי פספסתי משהו - אני לא מומחית בנושא
לצפיה ב-'יש כאלו שעבורם הגישור עשוי להיות הארכת הסבל'
יש כאלו שעבורם הגישור עשוי להיות הארכת הסבל
15/06/2017 | 22:40
86
זה אולי טוב למתנדנדים, אבל נאמר אישה מוכה שהחליטה להתגרש מכריחים אותה לעשות גישור ....
זאת דרך לשלם למגשרים. אני לא בטוחה שזה בכלל יוריד את כמות כמות המתגרשים. עוד סחבת.
בקיצור אני לא רואה בכך משהו חיובי.
 
לצפיה ב-'הבעייתיות היא במקצועיות של המגשרים'
הבעייתיות היא במקצועיות של המגשרים
17/06/2017 | 12:58
1
99
לעתים קרובות מדי, בנסיון להגיע ל"הסכמות", המגשרים לוחצים על כל אחד מהצדדים לסגת, ומי שחלש יותר - מוותר. בייחוד כאשר נשים נשארות ללא מקורות פרנסה, הן מוכנות לפעמים לוותר על הליך ארוך ומתיש כדי לקבל רק חלק מזכויותיהם בו במקום.
 
מהנסיון האישי שלי בתהליכי גישור, רוב המגשרים שנתקלתי בהם לא יודעים באמת "לגשר". מה שהם עושים זה מאפשרים כיפופי ידיים, כך שההחלטות אינן החלטות של אמצע הדרך אלא החלטות שבהן אחד הצדדים פשוט מקבל את שלו.
לצפיה ב-'לא חשבתי על זה ככה'
לא חשבתי על זה ככה
18/06/2017 | 01:58
74
 גם ללא גישור, כלומר בהליך ארוך ומתיש בבימ"ש, נשמע שבמצב כזה הצד החלש ייכנע ויעדיף "להתפשר"/לוותר ולקבל משהו/מעט מיד מאשר עוד 3 שנים נגיד ובינתיים כלום
 
אם כי אני מסכימה איתך שעכשיו מוסיפים עוד זמן ב"התחלה" לפני ההליך המשפטי הארוך והמתיש 
 
מה שבטוח - אלה לא סיטואציות שמחות כשלא מגיעים להסכמות לבד ונדרשים לעזרת המערכת .... 
לצפיה ב-'כבוד לדויד גרוסמן על הזכיה בפרס בוקר היוקרתי '
כבוד לדויד גרוסמן על הזכיה בפרס בוקר היוקרתי
15/06/2017 | 03:25
2
89
 
מישהי מכם קראה את הספר הזוכה? האם לדעתכן הוא היה מעולה?
לצפיה ב-'קראתי '
קראתי
15/06/2017 | 04:07
107
ולא יכולתי להניח אותו עד הסוף.
ממליצה מאוד לאוהבי גרוסמן.
לצפיה ב-'הרבה כבוד לגרוסמן! את הספר לא קראתי. '
הרבה כבוד לגרוסמן! את הספר לא קראתי.
15/06/2017 | 22:27
91
את גרוסמן שמעתי אותו היום ברדיו. היה קשה לי להקשיב למה שאמר כי הקול שלו עשה לי דז'וו לתסכית של "דו קרב".
והבנתי כמה אהבתי להקשיב לתסכיתים וכמה הילדים של היום מפסידים כי הם בעיקר צופים בטלביזיה/ מחשב ופחות מאזינים.

חם בפורומים של תפוז

תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פורום רב לחתונה
פורום רב לחתונה
ליאת ארנון - יועצת הנקה
ליאת ארנון
ד
לייעוץ אורולוג ילדים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ