לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1508515,085 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'עובדות? מבודדות?'
עובדות? מבודדות?
17/03/2020 | 09:57
7
81
איך עובר עליכן השבוע?
חוששות שנגיע למצב של איטליה עוד שבועיים?
לצפיה ב-'החדשות מלחיצות'
החדשות מלחיצות
17/03/2020 | 10:57
2
70
מקוה שלא נגיע למצב של איטליה. בכ"ז אנחנו מוזהרים ונזהרים.
שני דברים מעציבים אותי--האחד--תכננו לצאת לפסח לבית מלון,
המלנות סגורים. והקניות וההכנות זה מאמץ לא מבוטל--
מנסה להרגיע ולשמח באלטרנטיבה.
השני---שאינני יכולה לפגוש את הנכדים. הילדים מונעים זאת מדאגה.
אני מתגעגעת. ומקוה שיגמר כמה שיותר מהר.
ונחזור לשגרה הברוכה.
 
לצפיה ב-'עובדת ומצויה במעצר-בית-דה-פקטו (לא בידוד רשמי...)'
עובדת ומצויה במעצר-בית-דה-פקטו (לא בידוד רשמי...)
23/03/2020 | 05:06
1
60
עובדת מהבית כבר 9 ימים (מרגיש לי כמו 9 שנים). שיחת-עבודה רודפת שיחת-עבודה ככה שזה ממש לא מרגיש כמו חופש. יותר כמו עבדות מסביב לשעון.
 
היום האחרון בו בתי הספר היו פתוחים היה יום שישי שעבר, ה-13 בחודש. אז גם הילדות בבית וקצת מתחרפנות....  אין פה עוצר רשמי אבל יש הנחיה על ריחוק חברתי עד כמה שאפשר, וממילא אין לאן ללכת (חדרי הכושר סגורים, ומסעדות עושות רק טייק אווי).  מנסה ללכת עם הכלבות לטיול ארוך פעם בביום ולעשות פילטס בבית מול איזה אתר שנרשמתי אליו (יש לי מכונת רפורמר משומשת) 
 
המקום היחיד אליו יוצא לי ללכת הרבה מדי זו הוטרינרית, כי החתול כמעט מת השבוע מאיזה זיהום חריף (ברטונלה), ועכשיו הוא על אנטיביוטיקה בטעם וריח טונה לעוד שבועיים. אבל לא מתלוננת - היא בבירור הצילה את חייו. במשך 5 ימים נאלצנו לתקוע לו אינפוזיית נוזלים פעם ביום ולדחוף לו טיפה מזון לפה בעזרת מזרק פלסטיק גדול (בלי מחט כמובן) כי אם הם לא אוכלים כלל נהרס להם הכבד. 
 
סוף סוף החלים החתול, אז כלבת האדירים חטפה דלקת בדרכי השתן ועד שנמצא את האנטיביוטיקה שתחסל אותה תגיעה המשיחה....  בקיצור - עובדת בטירוף מהבית ומנהלת בית חולים לחיות במקביל. 
 
משתדלת לא להילחץ על החשבון מהקורונה - עושים את כל מה שיכולים כדי לא להידבק. מה שיותר מלחיץ זו האפשרות של קבלת הודעה על חל"ת עד להודעה חדשה. לא מעט אנשים סביבנו כבר קיבלו הודעה כזו . וכל העסק הזה נראה שיכול לקחת שנים. ייאוש.
לצפיה ב-'הרבה מאוד אנשים'
הרבה מאוד אנשים
23/03/2020 | 08:14
44
מעבר לחשש מהדבקות והמחלה, 
חוששים לפרנסתם. אין ספק.
גם חל"ת עם כל הכאב שבענין זה בד"כ זמני.
אבל יש גם הרבה מפוטרים. 
אכן מדאיג.
לצפיה ב-'הקורונה אצלנו'
הקורונה אצלנו
02/04/2020 | 07:27
45
אני כבר שבוע עובדת מהבית, זה קשה אבל לא מתלוננת לפחות יש עבודה כי הרבה סביבי בחל"ת או שפוטרו מהעבודה אז באמת מברכים פה בבית על העבודה.
הילדים לא לגמרי משתגעים עדיין עד היום יש למידה מרחוק לא שזה ממש תורם במשהו מעביר שעה עד שעתיים אבל לפחות יש משהו, קיבלו גם עבודות לחופשת הפסח למרות שלא ברור בכלל אם יחזרו ללמוד אחרי פסח ומתי. נראה מה יהיה. 
לילד קצת יותר קשה אז מידי פעם יורד איתי לסיבוב 100 מטר ליד הבית הלוך ושוב קצת לחלץ עצמות לילדה אין בעיה להשאר בבית עם הטלפון, שיחות עם חברות, נטפליקס, יס וקצת עבודות יצירה שהספקנו לקנות לפני שהכל נסגר.
וכמובן המון משחקי קופסא יש לנו בשולחן הסלון ודואגים לשחק המון.
אני גם דואגת לתת להם משימות כל יום שלא יתנוונו, לפעמים משתפים פעולה בשמחה ולפעמים פחות.
ועם כל זה עוד לא הגעתי לנקיונות לפסח מקוה להתחיל היום או מחר, הכי חשוב לי המטבח את השאר יכולה לעשות בחופשת פסח גם ככה נשארים בבית ואין ממש מה לעשות.
לצפיה ב-'אני עובדת כמובן כל הזמן'
אני עובדת כמובן כל הזמן
09/04/2020 | 13:36
2
59
וגם האיש עובד חיוני... לא ראיתי את ההורים כבר כמה שבועות .
איך עבר עליכן ליל הסדר? עשינו בזום עם ההורים ומשפחת אחותי והיה נחמד בהתחשב בנסיבות...
הילדים בבית כבר חודש וחצי ויש להם לימודים מקוונים חלקית. עכשיו חופש פסח. תוהים לגבי הבגרויות של הנער בי״ב, אבל בסה״כ אסירי תודה על העבודה והבריאות. גם זה יעבור....
לצפיה ב-'כיף לראות אותך '
כיף לראות אותך
16/04/2020 | 04:57
40
את עובדת כרגיל בקופ"ח או ש"גוייסת" למשהו ספציפי לקורונה? אצלנו כרגע רפואת קהילה רגילה נעשית בעיקר באופן וירטואלי (Telemedicine). ובכלל נראה לי שאנשים כמעט ולא מגיעים למרפאה הרגילה - הם שולחים פרסומות במייל כל הזמן...
 
עשינו 2 לילות סדר - בערך. אחד בוובקס ואחד בזום.  אחד בשעה 12 בצהריים שלנו עם משפחה בישראל, ועוד אחד בשעה 9 בלילה שלנו עם משפחה בחוף המערבי שם היה רק 6 בערב (אבל אנחנו לא אכלנו, כי היה מאוחר ובכלל - רק השתתפנו. בסוף הילדות קצת הכינו לעצמן מרשמלו צלוי על מקל).
 
גם אצלנו יש רק לימודים מקוונים חלקית. מה שבעיקר מציק לילדות זו הבדידות החברתית. לשתיים מהן יש חברה /שכנה שגרה קרוב ופעם ביומיים בערך הן יוצאות איתה לטיול אופניים/הליכה ברגל בשכונה, תוך כדי שמירת מרחק ועם מסיכה. זה מותר פה.
 
בחדשות פה מדברים על זה שהחיים לא ממש יחזרו למסלולם עד שנת 2022 - נשמע מטורף, ומראים חדרי מתים מלאים שקי גופות כל הזמן . גם אני מרגישה אסירת תודה על הבריאות ועל שעוד יש עבודה. אם כי הודעת חל"ת תמיד עשויה להגיע.
לצפיה ב-'כבר נגמר פסח'
כבר נגמר פסח
16/04/2020 | 12:03
40
חוזרים לשגרת הקורונה.
 
את ליל הסדר עשינו בזום עם המשפחה המורחבת בחלק הראשון של ההגדה ואחר כך המשכנו רק עם המשפחה המצומצמת. נחמד, אבל מבולגן. אני מתגעגעת לפגישות פנים אל פנים עם המשפחה.
לצפיה ב-'יאללה קורונה '
יאללה קורונה
05/03/2020 | 21:56
11
78
איך אתן? היסטריות ? אדישות? מקשיבות להמלצות? הבית מלא אוכל לשבועיים? הולכות להופעה שהזמנתן מראש?
לצפיה ב-'אני אדישה'
אני אדישה
05/03/2020 | 22:06
59
בן זוגי הוא מהנוטה לדאגה (שלא לאמר היסטריה) אז מישהו צריך לאזן אותו. הוא רכש נייר טואלט שיספיק לעשור הקרוב (לא ברור לי מה הקטע של הנייר טואלט - זה קורונה, לא שלשול....)
 
אני מקשיבה להוראות, ולכן כל נסיעות העבודה שלי בוטלו עד להודעה חדשה ואני רוחצת ידיים 10 פעמים ביום.  אבל זהו.  לדעתי בסוף הנגיף הזה יגיע לכולם. זה ייקח זמן אבל זה יגיע
 
לצפיה ב-'לא היסטרית'
לא היסטרית
07/03/2020 | 08:25
48
מקשיבה להמלצות.
לא הצטיידנו במצרכים מעבר לרגיל ולא מוותרת על ביקור בתערוכה שאליה הזמנו כרטיסים כבר לפני חודש.
ההשפעה העיקרית היא שלא הזמנתי כרטיסי טיסה לנסיעה שהייתה מתוכננת לקיץ. מחכה לראות איך המצב יתפתח.
לצפיה ב-'לא היסטרית אבל מודאגת ממצב מערכת הבריאות'
לא היסטרית אבל מודאגת ממצב מערכת הבריאות
07/03/2020 | 11:35
1
63
הייתי אמורה לנסוע בעוד כמה ימים לסופ״ש שהיה מאד חשוב לי עם חברות, כמו אוויר לנשימה... עד שהוחלט לקרקע את כל עובדי מערכת הבריאות באשר הם ונאלצתי לבטל, כך כנראה גם אצטרך לבטל חופשה משפחתית עם אמא שלי ואחותי שמתוכננת למאי. לא אוגרת אוכל או נייר טואלט, כן הלכתי להצגה.  
מבחינה מקצועית הבעיה שאם אכן תהיה התפרצות משמעותית בארץ - החשש שמערכת הבריאות שנמצאת גם ככה באי ספיקה במשך שנים- לא תעמוד בכך ותקרוס.
אין לנו מספיק מידע אמין מהעולם ויש הרבה תת דיווח מאירופה וארה״ב כך שלדעתי יש הרבה יותר חולים שלא בדקו אז לא סופרים אותם.
רק בריאות לכולנו!
לצפיה ב-'מחזיקה אצבעות שלא יחמיר ומערכת הבריאות תחזיק מעמד '
מחזיקה אצבעות שלא יחמיר ומערכת הבריאות תחזיק מעמד
08/03/2020 | 23:28
37
אני יכולה לתת לך דיווח אנקדוטלי מארה"ב (n=1) שאם הולכים פה לרופא/ה עם צינון/שיעול/כאב גרון מקבלים פה את ה Z PACK הרגיל (5 ימים של azithromycin) בלי שום בדיקה לקורונה, וזה גם אחרי שעונים בחיוב על השאלה: האם טסת/היית בחו"ל בחודש האחרון. וזה באזור עירוני סוציואקונומי מעל הממוצע (לא בפריפריה). כך שאין לי ספק שאין דיווח מדויק. 
 
אני משערת שקשה ומלחיץ להיות עובד מערכת הבריאות בימים אלה.... מאחלת רק בריאות בחזרה
לצפיה ב-'אצלי אין כרגע שינוי באורחות החיים '
אצלי אין כרגע שינוי באורחות החיים
07/03/2020 | 11:57
52
אין אגירת מזון, מטיילים בארץ הולכים לסרטים ולקניון.
החשש העיקרי הוא לדור הסבא/ סבתא במשפחה שנמצא בקבוצת סיכון.
 
מכירה שתיים שנמצאות בבידוד ביתי. עם אחת התראתי לפי שהוכנסה לבידוד (ההוראה עליה חלה בדיעבד) נשארו לה עוד יומיים והבויידם שלה כבר מסודר 
מחזיקה לה אצבעות לשחרור מהיר ..... 
 
השניה זו חמותי, שהחליטה שאם זה יתפוס אותה זה יתפוס ונסעה לחו"ל קצר למדינה שלא היתה ברשימה (ועכשיו כן). מקווה שגם היא תעבור זאת בשלום....
 
 
 
לצפיה ב-'אפשר להגיד שנוטה להיסטריה, במובן של הצעדים שננקטו.'
אפשר להגיד שנוטה להיסטריה, במובן של הצעדים שננקטו.
08/03/2020 | 14:18
4
70
יש קצת מזון אגור (לא לשבועיים) + חבילה נוספת של נייר טואלט.
לא הולכת לדברים מיותרים שבאים אליהם אנשים רבים.
לא הזמנתי כרטיסי טיסה/מלון לכנס בקיץ.
לא הזמנתי שום הופעה מראש, אבל ביטלנו נופש משפחתי (שאר המשפחה הלכה), וככל הנראה מסיבת בת המצווה של הבת השנייה תהפוך להיות בר מצווה (במקור היא הייתה אמורה להיערך כשאחי מגיע עם משפחתו מחו"ל, אבל עכשיו הוא לא מגיע).
אשתו של אחד החברים הכי טובים שלנו בהסגר עם אחת הבנות שלו - אנחנו עומדים במרחק 2 מטר ומעלה ממנו .
לא נוסעים בתחבורה ציבורית.
רוחצים ידיים הרבה.
חולמים יום אחד לקנות אלכוג'ל / שעועית כשניתקל בהם בחנות
לצפיה ב-'אני כן הזמנתי כרטיסי טיסה הקיץ '
אני כן הזמנתי כרטיסי טיסה הקיץ
08/03/2020 | 23:22
3
74
אני בד"כ רוכשת אותם הרבה מאוד חודשים מראש כי ככה המחיר יותר זול ויש עדיין מקומות טובים יחסית במטוס. נראה מה יהיה ביוני - אלהים גדול.... אבל כמו שזה נראה עכשיו לא ננצל אותם
לצפיה ב-'ו... ביטלו את הכנס שלי...'
ו... ביטלו את הכנס שלי...
15/04/2020 | 19:43
2
10
לצפיה ב-'עשית בחוכמה. אני לעומת זאת צריכה להתמודד'
עשית בחוכמה. אני לעומת זאת צריכה להתמודד
16/04/2020 | 04:59
1
40
עם ביטול הטיסה ביוני. גם אם הטיסה תצא, החשש להדביק את ההורים במשהו שתופסים בטיסה, שלא לדבר על חשש מהסגר-בסגנון-מעצר של שבועיים ב"מלון קורונה", גורמים לנו לבטל. מבאס - אבל מרגישה בת מזל לא להיות חולה (בינתיים?)
לצפיה ב-'אז בטלי. תעמידי פנים'
אז בטלי. תעמידי פנים
16/04/2020 | 09:11
34
שאת מישהי כמוני, ובכלל לא הזמנת עדיין השנה... אז לא יהיה על מה להתחרט גם אם יסתבר בסוף שיכולת לטוס.
לצפיה ב-'ואצלנו'
ואצלנו
09/03/2020 | 07:07
61
אני לא מפחדת מהקורונה, מפחדת מהבידוד וכל הבאז שמביאה המחלה. אם היו מתייחסים אליה כמו לשפעת לא היה מפריע לי בכלל.
לא אוגרת אוכלת קונה כמו תמיד, היום בהזמנה של הסופר הזמנתי טיפה יותר למקרה שיבודדו אותנו בעיקר כי אני היחידה שעושה קניות בבית ואין מי שיחליף אותי.
מסתובבת כרגיל גם בתחבורה ציבורית כשצריכה כי זו דרך ההתנהלות שלנו ואין לנו דרך אחרת. 
דואגת מאוד להיגיינה ושוטפת ידיים אבל זה לא שונה בהרבה מהרגיל כי רגילה לשטוף הרבה.
ביטלו לנו לפני שבוע אירוע שהזמנו מראש ממש התבאסתי נחכה ונראה מה יהיה עם מסיבות פורים מתוכננות, לילדים לא ביטלתי כלום, הכל כרגיל.
נסיעה לקיץ עוד לא תכננו, אנחנו מהמתכננים ברגע האחרון אז נראה מה יהיה עד אז.
אני בעיקר חוששת למבוגרים שסביבי כי הבנתי שהנגיף אוהב מבוגרים.
 
היום קראתי סופסוף כתבה שמתאימה למה שאני כל הזמן אומרת במדינות חמות הנגיף מתפשט פחות ולכן סופו קרב אצלנו כנראה. אוהבת כתבות מרגיעות כאלה.
מצרפת לכאן את הקישור לכתבה-
לצפיה ב-'איך הייתן מתנהלות במצב הבא? ממש זקוקה לעצותיכן'
איך הייתן מתנהלות במצב הבא? ממש זקוקה לעצותיכן
26/02/2020 | 09:19
5
97
נתחיל מהטוב: שני המנהלים הבכירים ביותר במקום שבו אני עובדת זימנו אותי לפגישה ואמרו לי שמרוצים מעבודתי ומקדמים אותי, ושבמסגרת התפקיד החדש רוצים שאערוך שינויים במה שנמצא תחת אחריותי החדשה.
בפגישה הייתי נרגשת (השתדלתי להצניע זאת), ואני חושבת בדיעבד שזה גרם לי להיות פחות מרוכזת בפרטים הקטנים ובמה שרוצים שאקח על עצמי.
 
חזרתי הביתה מלאת מוטיבציה והכנתי תוכנית עבודה, קבעתי פגישה ליומיים לאחר מכן כדי להציג להם אותה - העירו את הערותיהם ובקשו שאשלח מסמכים מסוימים במייל ושלחתי.
 
לאחר מכן נפגשתי עם שתי מנהלות אחרות והבנתי שיש דברים שלא מסתדרים טכנית עם מה שהמנהלים הבכירים רוצים. יידעתי את המנהלים הבכירים בכך באמצעות שני מיילים נפרדים (בזמנים שונים). עברו יומיים ולא קבלתי תגובה.
 
מעבר לכך שאני באמת זקוקה לתשובותיהם ולא רוצה להציק, אני כעת מוטרדת שאולי פספסתי משהו עקב ההתרגשות שלי בפגישה, אולי אני יותר מידיי יוצרת קשר איתם, אולי בכלל הגיבו ולא קבלתי את המייל..
 
בקיצור, אשמח מאד מאד לתגובות כיצד כדאי להתנהל נכון וחכם עכשיו?
 
תודה רבה!!!
לצפיה ב-'טיפה חסרים פרטים'
טיפה חסרים פרטים
26/02/2020 | 18:39
2
47
לפני כמה זמן היתה הפגישה השניה עם שני המנהלים הבכירים? (זאת שאירעה יומיים אחרי הפגישה הראשונה).
 
איך הלכה הפגישה עם 2 המנהלות האחרות? הגעתם להבנות/הסכמות? נגמר ברוח טובה?
 
מה השלב ההגיוני הבא - הם אמורים להודיע על הקידום שלך?
 
אני חושבת שמה שנכון לעשות עכשיו זה להגיע למסמך סופי שמוסכם ב-100% גם עליך וגם על שתי המנהלות האחרות (אני מניחה שאין עוד מנהלות/ים רלוונטיים כי לא ציינת את זה). כמובן שהמסמך הזה יהיה כפוף לאישור סופי של ה"מנהלים הבכירים". אבל בכל מקרה זה יחסוך זמן למנהלים הבכירים כי ייתן להם את ההסכמות המלאות בין שלושתכן.
 
ברגע שהגעתם למסמך הסופי הזה בין שלושתכן, הייתי שולחת אותו ל2 הבכירים עם עותק ל-2 המנהלות המקבילות, מציינת שזו ההסכמה / הבנה שהגעתם אליה ומבקשת אישור סופי מהם או כמובן הערות/שינוייים אם יש להם.  כמו כן הייתי שואלת בסוף מה השלב הבא.
 
הייתי מכתבת גם את המזכירה שלהם אם יש להם - ככה תוכלי לנג'ס בעקיפין דרכה אחר כך אם לא תשמעי תשובה
לצפיה ב-'משיבה לשאלותייך ומוסיפה'
משיבה לשאלותייך ומוסיפה
26/02/2020 | 18:56
1
45
1. הפגישה הראשונה עם מנהלים היתה ביום שני שעבר ולאחר יומיים הפגישה השנייה.
2. הפגישה עם המנהלות היתה בסדר גמור, הסתיימה ברוח טובה.
3. אני באמת לא יודעת מה השלב הבא, אם ואיך מודיעים על הקידום. זה לא משהו היסטרי, אך יש חשיבות.
4. בעייתי עניין המסמך כי הרבה עכשיו באויר. צריך פגישה משולבת של כמה גורמים (לא בהכרח מנהלים/ות) על מנת להגיע למסמך מסודר.
5. רעיון טוב לכתב את המזכירה, לא חשבתי על זה.
6. הבעיה כרגע היא ששלחתי להם מייל לפני יומיים (ועוד אחד לפניו) ולא הגיבו כלל.
אני מוטרדת גם כי אני באמת צריכה תשובות, וגם זה פוגע לי בבטחון - אולי כתבתי משהו לא בסדר, אולי לא הבנתי משהו בפגישה וכעת הבינו זאת מהמייל ולכן לא הגיבו. אולי בכלל הגיבו ולא קבלתי (כי באמת לא קבלתי כמה מיילים לאחרונה)
 
השאלה איך להתנהל כעת...
לצפיה ב-'קודם כל - תנשמי ותירגעי'
קודם כל - תנשמי ותירגעי
26/02/2020 | 19:46
53
אם את מצליחה לשדר כזה לחץ דרך הודעה בתפוז, את בטח משדרת הרבה יותר לחץ פנים אל פנים כשיש גם תקשורת לא ורבלית
 
אני מניחה שהמנהלים הבכירים עסוקים מאוד - כמו כולם. זה שהם לא הגיבו זה לא אישי נגדך. אם הם היו מרגישים חזק נגד הכיוון של מה שאת חותרת אליו הם כבר היו עונים ב "לא ככה!!"......
 
אם כבר שלחת 2 מיילים ואין תשובה - לא הייתי מנג'סת במייל נוסף. 2 אפשרויות:
 
1) אם יוצא לך לראות אותם במסגרת פגישה אחרת, תגידי שאת רוצה/מבקשת פגישה קצרת נוספת לליבון העניינים האלה והאם זה בסדר לתאם כזו בעזרת המזכירה שלהם (די סביר שיגידו לך או קיי)
 
2) אם את לא רואה אותם בכלל - אז אותו כנ"ל רק דרך המזכירה/עוזרת אישית שלהם. תפני אליה, תסבירי שאת צריכה לשמוע חזרה בנושא הזה (תסבירי לה מה הנושא, ואני מניחה שיש לה גישה למיילים שלהם? אז תגידי לה את התאריכים של 2 המיילים ממך).
 
בהנחה שיש לה גישה למיילים שלהם - בקשי ממנה לבדוק/לוודא שאין בתיבת ההודעות היוצאות שלהם מייל תשובה אליך שאיכשהו לא הגיע ליעדו כי יש לך לאחרונה בעיה מוכחת במיילים. אם זה המצב - בקשי ממנה עותק נוסף מהמייל תשובה האבודה הזה.
 
אם אין תשובה במייל - תסבירי לה שאת זקוקה לתשובה, ובקשי שבשעה שהיא עוברת איתו על נושאים שונים, תוסיף את הבקשה שלך לתאם פגישה קצרה בנושא
 
אם יש להן עוזרות שונות - דברי עם שתיהן במקביל כמובן, ובקשי שהפגישה תתואם ביניהם.
 
ממה שנשמע לי מהסיפור שלך - תזמני לפגישה הזו את המנהלות האחרות וכל גורם רלוונטי. את לא רוצה לבזבז זמן נוסף של 2 המנהלים הבכירים האלה. הפגישה הזו צריכה להיות "זבנג וגמרנו" - ולא "או קיי, הבנתי ועכשיו אלך עוד פעם לבדוק עם המנהלות האחרות".  תוכיחי להם שאת יעילה בהתנהלות שלך
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
27/02/2020 | 05:09
43
מהכרותי מערכות---אני חושבת שמנהלים בכירים,
רוצים שהדברים יתנהלו לא איתם אלא ב"שקט תעשייתי"
את ממונה על פרויקט? על עבודה מסוימת, תמקדי לעצמך מהו המעכב או הקושי,
ותחפשי בעצמך רעיונות מחוץ לקופסה, שבי בישיבה
עם הגורמים הרלונטים שהח הנוגעים בדבר ותנסי לקדם את הענינים.
לאחר שדברים יתקדמו תידעי את הבכירים.
ומסכימה עם דבי, הורידי לחץ הכל יזרום יותר בנחת.
מאחלת לך הצלחה. ועבודה נעימה.
לצפיה ב-'תודה רבה לכן, צריכה לעשות חושבים..'
תודה רבה לכן, צריכה לעשות חושבים..
27/02/2020 | 08:23
12
לצפיה ב-'שנעשה טוטו-בחירות? '
שנעשה טוטו-בחירות?
26/02/2020 | 03:09
2
35
ככה יגיעו לפה בוטים משעשעים להפיץ את מרכולתם התעמולתית...
 
אני מהמרת על תוצאות זהות לחלוטין לאלה של הבחירות בספטמבר:
 
 
ואז בחירות רביעיות ביולי
לצפיה ב-'הפרשנים בארץ מהמרים שליברמן יוציא איזה שפן '
הפרשנים בארץ מהמרים שליברמן יוציא איזה שפן
02/03/2020 | 09:25
1
33
ולמרות שלא תהייה הכרעה לא יהיו בחירות רביעיות.
 
ימי החופש האלה נורא יקרים למשק - אבל ממש כייפיים. בא לי בזמן. 
לצפיה ב-'התכוונתי לכתוב לך שלא היה שום שפן '
התכוונתי לכתוב לך שלא היה שום שפן
05/03/2020 | 22:03
25
אבל עכשיו אני רואה שאולי הם צדקו - והשפן הוא הצעת החוק לפיה מי שהוגש נגדו כתב אישום (או שניים, או שלושה) לא יכול להיות ראש ממשלה, ויש מקסימום של 2 כהונות לראש ממשלה.  
 
לצפיה ב-'metoo'
metoo
09/02/2020 | 12:23
10
105
אחרי 8 שנים תפסתי אומץ והוצאתי על ליבי את ההטרדה שעברתי.
אני זוכרת ששיתפתי את בעלי לאחר מכן אך לא קיבלתי שום תמיכה ממנו.
לפני 8 שנים ילדתי את ביתי הבכורה. חמותי התלוותה אליי לטיפת חלב בפעם הראשונה. גשם מטורף בחוץ, נתקענו שם כמעט 3 שעות בגלל לחץ שהיה לאחות שלא הכניסה אותנו ונתנה לנו להתייבש עם תינוקת בת שבוע. תינוקת שבוכה בהיסטריה כי היא רעבה, ולצערי לא היה לי אוכל. (אמא טרייה בפעם הראשונה, שיוצאת מהבית עם היילוד)
אחות בטיפת חלב ראתה את הלחץ והבכי של הילדה ואמרה לי תנסי להניק. אמרתי לה שלא מצליח לי. הבינה אותי, ופתחה לי איזה משרד שאף אחד לא השתמש בו, אמרה לי לשבת על כיסא עם משענת גבוהה, ואפילו הייתי עם הפנים לחלון, והגב לדלת. לא נעים לי להניק בפומבי, גם מול נשים.
אחרי כדקה שתיים נכנסה האחות נעמדה מולי במרחק 4 צעדים וניסתה להסביר לי כיצד להניק.
משום מקום נכנסה חמותי (בחוסר רגישות) נעמדה לידי ממש על הראש, ובצחוק מזלזל אמרה מה הבעיה להניק עושים ככה וככה והילד באינסטינקט אוכל. כמובן שבזמן שהיא אומרת, היא נוגעת לי בחזה. ממש לשה אותו. כשילדה צורחת מרעב מנסה לינוק.
אני זוכרת שהייתי בהלם, האחות הייתה בהלם ואפילו העירה לה. אבל היא בזמנו הייתה בלי מכשיר שמיעה, אז לא שמה לב אפילו.
אתמול התפוצץ הכל, ובעצבים צרחתי עליה שהטרידה אותי מינית.
בעלי מנסה להגן עליה ואומר שזה לא ככה, ואולי אני לא הבנתי. אמרתי לו שהוא לא היה נוכח בסיטואציה, הוא לא אישה ובחיים לא יבין. ניסה להוציא אותי כקורבן של המקרה. הסברתי לו שתמיד יהיה לה כתם על המצח, על החוסר רגישות שלה.
מעלה את הכתוב, כדי לבדוק אם אני צודקת או מנפחת סיטואציה.  

לצפיה ב-'לדעתי,'
לדעתי,
09/02/2020 | 13:56
4
74
הכניסה שלה למקום בלי רשות, הנגיעה בך בלי רשות--
היא אלימות וגסות רוח.
גם אחות בטיפת חלב אמורה לבקש רשות לגעת בך, עם כל הכבוד.
גם לאמא שלי לא הייתי מאפשרת כניסה ובטח לא נגיעה בי מבלי שאני רוצה.
אז ההתנהגות של חמותך, היא גסות רוח, היא אלימה, והיא לא לענין.
 
אני לא חושבת שזו הטרדה מינית. 
 
מה שאני מבינה ממך, שמערכת היחסים איננה נעימה/תקינה ביניכן,
ולכן כל מעשה חסר טאקט, או גסות רוח, מחזירה אותך אחורה ל"תמונה" ההיא.
 
מה שלא ברור לי, מה את מרויחה שלשתף את בעלך, בארוע ישן.
וליצור איתו ויכוח על מה שאין באפשרותו לתקן. במקומך הייתי נמנעת.
 
לצפיה ב-'"להרוויח"'
"להרוויח"
10/02/2020 | 10:09
3
63
בשבת פתאום חמותי העלתה את הסיטואציה. היא כמובן לא דיברה כי לא חשבה על הרגע הספציפי הזה. אלא העלתה נקודה איך הייתי לא בסדר מרגע הפיכתי לאימא, ואיך אני לא מקשיבה לה כבעלת ניסיון (שלפי סיפורים שלה, מוטל בספק) וזה הגיע לאחר שעה שאני יושבת וכאילו מנהלת איתה דיון. כשלאורך כל השיחה היא רק מעירה לי על ההתנהגות שלי.
בסוף התפוצצתי, כי יש גבול כמה אפשר לשבת מול אדם מבוגר שמדבר איתך כמו ילד קטן. אז פתחתי את הפה על ההרגשה שלי באותו רגע.
אבל אותה לא מעניין אחרים, ובטח לא הרגשה של אחרים. ככה זה אנשים נרקסיסטים.
אין פה להרוויח משהו, אלא לפתוח עיניים לסביבה. יש התנהגות שאינה מקובלת, ויש גבול עד כמה אפשר לשתוק.
לצפיה ב-'עכשיו תיארת את הסיטואציה'
עכשיו תיארת את הסיטואציה
10/02/2020 | 10:57
2
56
שבה הגבת, זה לא היה מובן לי לפחות קודם.
אני לא מבינה למה את צריכה לתתלה זכות דיבור ארוך ומבקר אותך.
מידכשמתחיל הייתי אומרת לה--את מי שאת ואני מי שאני ולא רוצה ממך
לא את הנסיון שלך ולא את הביקורת שלך.
וואלה תגידי איזה ספר קראת לאחרונה. איזה סרט ראית,
והנושא נגוז. למה את מאפשרת התעסקות בך---מיותר.
לצפיה ב-'זאת בעיה לעבוד עליה'
זאת בעיה לעבוד עליה
11/02/2020 | 08:39
1
38
אני כאילו מנסה להראות לה שאני מכבדת אותה, נותנת לה זכות דיבור. היא יודעת לנצל את זה, ככה עם כולם היא עושה.
צריכה לעבוד על עצמי להשתיק אותה ברגע שפותחת את הפה לכיוון שלי.
האמת שלרוב אני מתעלמת ממנה. נגיד שואלת שאלה, מקבלת תשובה קצרה ואני הולכת. לא נכנסת איתה לפרטים
לצפיה ב-'השורה האחרונה'
השורה האחרונה
11/02/2020 | 08:58
35
היא הדרך, להתעלם, לקום וללכת, 
או לענות באסרטיביות. לא להתעכב.
את לא תשני אותה. תשלימי עם חולשותיה מרחוק--
שזה לא נוגע לך. וזהו.
לא לעבוד עליה, "לעבוד" על עצמך, לא לאפשר לה לרדת עליך.
לזוז כשאת אומרת לה, יש לך משהו בלי ביקורת? לא נעים לי וללכת.
בהצלחה.
לצפיה ב-'לדעתי זו לא הטרדה מינית, כי היא לא התייחסה'
לדעתי זו לא הטרדה מינית, כי היא לא התייחסה
11/02/2020 | 12:36
4
57
לחזה שלך באותו רגע כאל משהו מיני, ובבירור לא ניסתה להפיק מהפעולה שלה ריגוש מיני. חמותך גם לא שמעה, ולכן לא הייתה יכולה לדעת שזה לא משהו שאת מעוניינת בו. מן הראוי היה, כמובן, שהיא תבקש רשות לגעת בך, אבל ספציפית מה שהיא עשתה עשו לי לא מעט אחיות (לא זוכרת אם ביקשו רשות או לא, סביר אולי שכן), והפעולה עצמה אינה הטרדה מינית בשום צורה. בכלל, הרבה פעמים הנקתי בטיפת חלב בחדר מבודד - זה מאוד מקובל. מה שמעולם לא עשיתי זה לתת לחמות שלי (או למישהו פרט לבעלי) להתלוות אליי לטיפת חלב...
את לא מנפחת את הסיטואציה במובן שבבירור זה מה שהרגשת, אבל מהצד שלה היא בבירור לא התכוונה להטריד אותך מינית, ואין טעם להאשים אותה בכך. אפשר לומר שנהגה בחוסר רגישות בכך שלא וידאה שזה בסדר מצדך גם שתיכנס לחדר וגם שתיגע בך, וכו' - גם אם היא פשוט לא חשבה על זה, וראתה את עצמה כמין אחות נוספת (שגם אז עדיף היה לו הייתה שואלת. האחות שאלה אם מותר להיכנס לחדר, אגב?).
אני חושבת שראוי שתשוחחי עם גורם טיפולי כלשהו כדי שתוכלי להשתחרר מהתחושה הקשה שלך, שנובעת מטעות שחמותך עשתה בפרוש הסיטואציה ומה מותר/אסור לה באותה סיטואציה.
אגב, כשילדתי את בתי הראשונה, אמא שלי וחמותי ישבו שתיהן מחוץ לחדר, ובשלב מסוים אמא שלי נכנסה לחדר. גם היא לא ביקשה רשות ו"הניחה" שזה בסדר מצדי. זה לא היה, וגירשתי אותה מהחדר... לידה והנקה הם מין דברים כאלה שלאנשים לא ברור כל כך מה מותר ומה אסור, וצריך איכשהו להבהיר להם מה מתאים לך ומה לא. במקרה שלך איתרע מזלך וחמותך גם לא שמעה, וכך גם לעצור אותה לא יכולת. לכן אני, כאמור, ממליצה לך לגשת לעזרה נפשית כלשהי כי עברת חוויה מאוד קשה, שלא יכולת אפילו לעצור - ומהבחינה הזאת לא משנה אם חמותך התכוונה או לא, משנה שאת תצליחי להתשחרר מהחוויה (אולי זה שהיא לא התכוונה יעזור לך להשתחרר, אבל, שוב, כך או כך מה שמשנה זה שזה יפסיק להעיק עלייך).
לצפיה ב-'הבעיה מולה'
הבעיה מולה
12/02/2020 | 11:25
3
43
לאורך כל הדרך היא עשתה כלפיי דברים שלא נעימים. לא מדברת על דברים פיזיים. אבל היא אמרה לי פעם שאף אחד לא יגיד לה מה לעשות.
הרבה פעמים חשבתי שאם אני אדבר איתה בצורה רגועה, ואסביר לה את המצב כמו שאני רואה, היא תפסיק להתנהג ככה, לפחות מולי. אבל זה ממש לקיר. היא יודעת להגיד כן כן ובטח.. אבל מניסיון, פועלת מאחורי הגב. אין לי שום ביטחון איתה. לא מעוניינת להיות בסביבה שלה, כי היא כאילו מפזרת רעל על כל מי שסביבה. רק שהיא עושה זאת בלי שאחרים שמים לה לכך. לא מעוניינת שהילדים שלי יפגעו ממנה, לכן מרחיקה אותם גם. היא מתנהגת בגסות וכמו ביריון שאף אחד לא רוצה להתעסק איתו.
קראתי פעם כתבה על הורה נרקסיסט, והיא פשוט עונה על כל קריטריון
לצפיה ב-'אה, נו, בשביל זה קיים פורום "חמותי ואני".'
אה, נו, בשביל זה קיים פורום "חמותי ואני".
12/02/2020 | 11:40
2
50
את ממש לא היחידה שלא מסתדרת עם חמותה. את בהחלט מוזמנת לשפוך שם את כל מה שיש לך להגיד על חמותך. היא אמרה לך שאף אחד לא יגיד לה מה לעשות? חמותי אמרה לי שמותר לה להגיד עליי דברים רעים בשולחן האוכל בבית שלה, מול הפנים שלי ומול המשפחה שלי, כי זה הבית שלה! חמותך לא "הורה נרקיסיסט" עבורך, כי היא לא הורה שלך (אם כי זה לא פוסל את זה שהיא נרקיסיסטית), אבל, כאמור, יש מקום בתפוז שבו תהיי בחברה טובה, ורבות יוכלו להזדהות איתך ולנחם אותך. 
לצפיה ב-'מחפשת קבוצת תמיכה'
מחפשת קבוצת תמיכה
24/02/2020 | 14:17
1
36
כל הזמן אני אומרת לבעלי שאף אחד לא מנחם ומחזק אותי.
בצחוק אמרתי לו שאולי אני כבר אתקשר לער"ן, שם אולי יהיה מישהו שיתמוך בי ולא ישפוט ולא יפחד
לצפיה ב-''
24/02/2020 | 15:25
8
לצפיה ב-'מלונית איכילוב - התלבטות'
מלונית איכילוב - התלבטות
09/02/2020 | 10:23
10
402
שלום בנות, האם מישהי ילדה לאחרונה ויודעת לומר מה המצב במלונית באיכילוב?
אני לקראת לידה שנייה, ומאד מתלבטת אם לשריין מראש מלונית. בלידה הראשונה המלונית הייתה הדבר הכי טוב שקרה לי (אחרי התינוק חחח). אבל הפעם יש עוד ילד בן שנתיים בבית. יש לי סידור בשבילו (סבא וסבתא שהוא מת עליהם ואוהב ללון אצלם), אבל לא יודעת מראש איך ארגיש אחרי הלידה. אולי מאד יבוא לי הביתה, אולי ארצה מלונית.
הם רוצים מחיר של לילה כדי לשריין מקום. האם אתן יודעות מה מצב התפוסה שם? ונשים שילדו כשהיה ילד בבית - האם לקחתן מלונית?
תודה רבה רבה לעונות.
לצפיה ב-'לא יודעת מה ההתלבטות.'
לא יודעת מה ההתלבטות.
09/02/2020 | 14:01
2
58
מעולם לא הלכתי למלונית (לא היו בזמנו).
גם בנותי וכלותי לא הלכו למלונית.
את טוענת שלך היא היתה מעולה. אז דוקא אחרי לידה שניה,
תוכלי לנוח, שלמי בעד לילה אחד. תראי אם טוב לך ומתאים לך, תוסיפי עוד,
ואם תתגעגעי הביתה, או תרגישי שזה לא מה שחשבת תסגרי אחרי היום הזה.
ההפדש בהחלטה עוד לילה הוא לא קריטי.
לצפיה ב-'תודה על תשובתך. הם מחייבים 2 לילות. '
תודה על תשובתך. הם מחייבים 2 לילות.
09/02/2020 | 20:23
1
16
לצפיה ב-'אישיית לא הייתי מתחייבת,'
אישיית לא הייתי מתחייבת,
09/02/2020 | 20:56
44
ואם אחרי הלידה תראי שאת עיפה ורוצה פינוק,
של מלונית, בטוחה שתוכלי להגיע על בסיס מקום פנוי.
ואם לא יהיה מקום, תחזרי הביתה, תיעזרי בסבא/סבתא,
וקחי עזרה מבחוץ לדברים אחרים.
קודם כל תימנעי מההתלבטות, תלכי ללידה בנחת.
וההחלטות לפי מה שיקרה במציאות.
מאחלת לך לידה קלה. וילד בריא ושלם. 
לצפיה ב-'אני לא הייתי מתחייבת מראש'
אני לא הייתי מתחייבת מראש
10/02/2020 | 09:32
1
45
כשכבר יש ילד גדול בבית, העדפתי לחזור הביתה כמה שיותר מוקדם.
 
שריון מקום מראש נראה לי מיותר. במילא את לא יכולה להתחייב על תאריך מדוייק.
לצפיה ב-'תודה על התגובות בנות. אשמח לעוד!'
תודה על התגובות בנות. אשמח לעוד!
10/02/2020 | 10:08
15
לצפיה ב-'ברור מלונית אין שאלה'
ברור מלונית אין שאלה
11/02/2020 | 13:15
36
תקשיבי את חייבת את זה לעצמך
זו מתנה ולא הייתי מוותרת על זה, שווה כל שקל אני כל לידה הולכת לשם רגע לנשום ולהתפנק
אל תוותרי
לצפיה ב-'מלונית'
מלונית
11/02/2020 | 17:43
34
המלונית הכי מפנקת ונותנת לך רגע לנשום ולהרגע לפני החזרה הביתה ואחרי הטירוף של הבית חולים. הילד הגדול יכול לבוא ולהיות איתכם שם במהלך היום שזה הכי מחבר ומכין להגעה הביתה מחוץ לאווירה של בית החולים.
לצפיה ב-'מלונית בייבי ליס '
מלונית בייבי ליס
11/02/2020 | 21:47
2
46
נתקלתי בהתלבטות שלך ואני חייבת לציין שילדתי לפני פחות משנה את הילד השני. מבחינתי אין בכלל התלבטות - ברור שהמלונית היא גן עדן ליולדות (וכן אני יודעת שזה עולה לא מעט אבל שווה כל שקל!) גם בלידה הראשונה הייתי  במלונית ונהנתי מכל רגע... אבל ואבל גדול... דווקא בלידה השנייה זה עזר לי בהחלמה הרבה יותר. התארחתי במלונית יומיים ואם היה לי את היכולת הייתי נשארת שם עוד שבוע לפחות.  נתן לי זמן איכות עם הבייבי החדש (למרות שהגדול יכל לישון איתנו בחדר), כי בכל זאת תינוק שרק נולד צריך את אמא שלו. כל הבלאגן של אורחים שמגיעים הבייתה ישר אחרי הלידה הסתיים במלונית ולא הרגשתי צורך לארח בבית. נתן לי את האפשרות לישון שני לילות שלמים שמאז הלידה הראשונה אני לא חושבת שישנתי לילה שלם.... אגרתי כוחות, אכלתי טוב והתחזקתי. 
אגב, מאז הלידה הראשונה עשו שיפורים במלונית- האוכל מעולה, טרי ובריא. יש סדנאות חדשות שעולות בחוץ לא מעט כסף שלא לדבר על יועצות ההנקה וגם קיבלנו המון מתנות והטבות. 
כדאי לבדוק החזרים מקופות החולים- אני פשוט לא זוכרת בדיוק כמה החזירו אבל בוודאות החזירו כמה מאות שקלים. 
בחישוב קל ובהתחשב בנסיבות של לחזור הבייתה יומיים אחרי הלידה מבית החולים אין שום ספק שדווקא בלידה השנייה או השלישית חשוב לאמא להיות שם כמה שהיא יכולה. זו דעתי ואני באמת מליצה על המלונית ועל הצוות הייתה לי חוויה נפלאה. 
 
לצפיה ב-'וואו, איך שאת מתארת את זה'
וואו, איך שאת מתארת את זה
12/02/2020 | 09:18
1
53
בא לי ללדת שוב רק כדי ללכת למלונית (לא הייתי אף פעם, אלא כמבקרת).
לגבי השואלת, גם אני חושבת שאם בלידה הראשונה המלונית הייתה מוצלחת מבחינתה, אז כדאי לה ללכת גם הפעם, דווקא כי הפעם יש גם עוד ילד בבית.
אצלי לא הייתי במלונית אבל תמיד נשארתי בבית החולים עצמו מספר ימים כי ילדתי בקיסרי - הילדות היו אצל הסבים ונהנו מכך, ואני קיבלתי קצת מנוחה, שקט ופרטיות (בקיסרי בארץ לרוב יש רק עוד יולדת אחת איתך בחדר, ובלידה בחו"ל כל אחת קיבלה חדר משלה).
 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובות!'
תודה על התגובות!
13/02/2020 | 13:12
10
לצפיה ב-'התייעצתי איתכן בזמנו בקשר לאחות שלא עוזבת את בית ההורים'
התייעצתי איתכן בזמנו בקשר לאחות שלא עוזבת את בית ההורים
03/02/2020 | 08:21
18
85
אז היא עזבה, אבל הניצולים לא נגמרו.
השנה בקשה מהוריי לשמור לה על הילד כל היום, עד שחוזרים מהעבודה - אמרו שנה אחת לא נורא ואכן שומרים.
אתמול נודע לי שגם בשנה הבאה היא רוצה שישמרו כי מפחדת מכל סיפורי המטפלות (יהיה בן שנה וחצי).
אני באמת לא מבינה כמה אפשר לנצל את ההורים. אני מרגישה שאני אוכלת את עצמי מבפנים.
יש למישהי רעיון טוב איך לנטרל את ההרגשה?
לצפיה ב-'מה לגבי להתעסק בעניינים שלך? (נא לקרוא כפשוטו - זו לא תקיפה)'
מה לגבי להתעסק בעניינים שלך? (נא לקרוא כפשוטו - זו לא תקיפה)
04/02/2020 | 12:15
82
אולי ההורים שלך בכלל רוצים לשמור על הילד?
חמותי הציעה לשלם לנו כדי לגדל את הבכורה עד גיל שנה (למען הסר ספק - לא נתנו לה).
לדעתי מגיל חצי שנה זו פריבלגיה להיות זה שמגדל את הילד (עד אז הילדים לא מאוד מגיבים וזו באמת מטלה סיזיפית משהו), וההורים שלך זכו לכך שניתנה להם האפשרות הזאת - אלא, כמובן, אם הם לא מעוניינים בה.
במקרה כזה, מאחר שהם אנשים בוגרים, אני מאמינה שהם פשוט היו אומרים לא. כלומר זה לא ניצול אם הם מסכימים לעשות את זה - הם לא חסרי ישע שלא מסוגלים להגיד לא.
לצפיה ב-'השאלה--איך לנטרל '
השאלה--איך לנטרל
04/02/2020 | 20:55
16
66
את ההרגשה--האם באמת לזה את מכונת?
או שאת בעצם רוצה לעזור להורים בשחרור מהטיפול?
אם לגבי ההרגשה--אזי חייבת ענתה לך--תחליטי שהוריך בוחרים בכך,
וזה לא עניננך.
אם השאלה היא איך לגרום להם לא לעשות זאת---
תספרי איך הצליח להם לגרום לה לעזוב את הדירה.
אולי לשכפל את הדרך הזו.
לצפיה ב-'מגיבה לשתיכן'
מגיבה לשתיכן
08/02/2020 | 19:03
15
58
בדיוק, הכוונה לאיך לנטרל את ההרגשה שלי, איך אני יכולה להתמודד עם הרגשות שיש לי.
אחותי ילדה גדולה, כנ"ל הוריי, כך שבאמת יעשו מה שהם רוצים.
אני חושבת שזה פשוט "צובט" לי. אולי כי אני קרעתי את התחת עם שלושה ילדים והסיוע הזה לא היה (לא שלא היה בכלל, אך במימדים אחרים לחלוטין).
אולי כי נמאס לי לראות את אחותי על תקן הנזקקת כל הזמן: אבא שלי מסיע אותה ממקום למקום, הוריי עדיין עושים לה כביסה כי אין לה מכונה. וזה לא עניין כלכלי, הם קבלו/מקבלים/יקבלו סכום יפה של כסף מהמשפחה של בן זוגה.
בקיצור, אני צריכה ללמוד להתגבר על זה.
תודה לתגובות.
לצפיה ב-'מבינה אותך,'
מבינה אותך,
08/02/2020 | 21:05
3
46
אבל בני אדם הם שונים,
את כנראה אדם עצמאי בן אדם ערכי, מתחשב,
ואחותך שונה. היא אגואיסטית יותר. אולי גם מתפנקת יותר,
ויודעת לתבע את כל העזרה הזו.
 
במקום להשוות על ההחמצה שלך כביכול, תני לעצמך טפיחה על הכתף,
תשמחי ביכולות שלך ובמי שאת.
בעיני ההפסד הוא שלה, אני תמיד גאה לדעת שהצלחתי במה שהשגתי,
מבלי להעיק ולנצל. 
 
ובאמת שואלת איך זה קרה שעזבה לגור בבית משלה?
לצפיה ב-'תודה לתגובה. לשאלתך -'
תודה לתגובה. לשאלתך -
10/02/2020 | 08:26
2
39
הרבה זמן אמרה שרוצה לעבור לדירה אחרת, רק שזה לקח לה כמה שנים...
בסדר, היא לא התנתקה לחלוטין, כל שבוע מביא לאמא שלי כביסה.
לצפיה ב-'משתפת'
משתפת
10/02/2020 | 09:37
1
45
זה ענין של אישיות.
יש לי בת רוקה מבוגרת, עצמאית מאוד בתחומי העבודה שלה.
היא מלומדת מאוד מאוד. היא בתפקיד בכיר ביותר.
וכבר הצעתי הרבה פעמים, בואי לקנות דירה תעברי לגור עצמאית,
אנחנו כבר לא צעירים, אני אעזור כפי שאני עוזרת לאחרים,
בבישול בכביסות. וסליחה על הביטוי--"תקועה" כאן, 
לא רוצה את הלבד. 
לא מבינה אותה, פעם ניסיתי להבין, 
לא עוזבת, חיה כאן כמו בית מלון, אז מה? לגרש אותה?
היא הבת שלי ואני אוהבת אותה. חושבת שלטובתה נכון לעזוב--
לכן, אני מבינה את הרגשתך ביחס לאחותך, אני שומעת את שאר ילדי מאיצים בי 
לומר לאחותם---לכי לדרכך, ולא אני לא מסוגלת.
תביני שזו מגבלה של אחותך, והגבול שהוריך לא מצליחים לשים לה.
שחררי את הרגשות שלך, תהני ממי שאת.
מאחלת לך טוב.
לצפיה ב-'את מקסימה. תודה רבה על השיתוף. עזרת לי '
את מקסימה. תודה רבה על השיתוף. עזרת לי
10/02/2020 | 14:23
11
לצפיה ב-'למה אין לה מכונת כביסה?'
למה אין לה מכונת כביסה?
11/02/2020 | 12:45
9
51
זה מטורף שהם עדיין עושים לה כביסה. לגבי זה אני אישית לא הייתי מצליחה לשתוק והייתי אומרת להורים שלי שיגידו לה לקנות מכונה - אפילו שיקנו לה מכונה בעצמם, רק שלא ימשיכו לעשות לה כביסה. לא יודעת אם ההורים שלך רוצים לטפל בילדה שלה - אבל אני בטוחה שהם לא רוצים לעשות את הכביסה שלה... מזעזע.
לצפיה ב-'מסכימה איתך שזה מזעזע'
מסכימה איתך שזה מזעזע
11/02/2020 | 12:56
8
52
הוריי לא אומרים כלום, לפחות לא בנוכחותי. לכן אני גם לא יכולה לומר להם כלום בעניין.
אני מרגישה שאחותי מנצלת ככל יכולתה ועד שלא יגיו לה "די", היא לא תפסיק.
העניין הוא שלא יאמרו לה דבר כזה לעולם. כך היא נשארה אצלם 6 שנים אחרי החתונה..
לצפיה ב-'לדעתי תתארגנו ותקנו לה מכונת כביסה במתנה...'
לדעתי תתארגנו ותקנו לה מכונת כביסה במתנה...
11/02/2020 | 13:01
7
37
הורים, אחים, עוברי אורח - העיקר שתהיה לה מכונה.
לצפיה ב-'את מוכנה לתרום קצת?'
את מוכנה לתרום קצת?
11/02/2020 | 19:44
6
46
כי זו לא הבעיה לרכוש מכונת כביסה.
גם אם תעמוד המכונה בבית. באופן שיהיה שמיש 
(צינורות הורקה, חיבור לברז וכו') בכלל לא בטוח
שהיא לא תמשיך להיעזר בשירותי הכביסה של ההורים.
לטעמי יש שם קושי אחר --או אג'נדה אחרת.
הרי עלות מכונת כביסה היום היא באמת ענין פעוט יחסית.
לצפיה ב-'בדיוק, היא זולה לכן לא בלתי סביר'
בדיוק, היא זולה לכן לא בלתי סביר
11/02/2020 | 19:52
41
לרכוש אותה כמתנה. ונראה לי שהיא תבין את הרמז ואם לא אפשר לעזור לה להבין כשנותנים לה את המתנה, נגיד עם פתק ברכה "עכשיו תוכלי לכבס בעצמך!"
לצפיה ב-'בדיוק! למה אני צריכה בכלל לרכוש לה?'
בדיוק! למה אני צריכה בכלל לרכוש לה?
11/02/2020 | 20:39
4
44
וזה באמת מעבר.
מצבה הכלכלי לדעתי בכלל יותר טוב משלי.
היא הולכת באופן קבוע לחדר כושר, מבחינתי זה מותרות.
אם עוד לא ברור, מדובר בבחורה נצלנית (אבל חייבת להודות שהיא הכי לא נראית כזו, הכל כאילו בתמימות).
לצפיה ב-'מגיבה לשתיכן,'
מגיבה לשתיכן,
11/02/2020 | 22:01
38
הבעיה היא לא מכונת הכביסה.
לטעמי, סליחה אם אני טועה, היא לא נצלנית בתמימות.
היא עם איזו הפרעה מנטלית. אולי של חוסר בטחון
(יכול להיות שנראה הפוך,) אולי של תלות שהיא בלתי נשלטת,
ואולי מנקודת מבטה קנאה במישהוא, אולי לא יכולה להתמודד עם ביקורת הבעל,
משהוא באישיות שלה לא פתור.
בכל מקרה, בני אדם בוגרים ונשואים מפתחים וצורכים איזו אינטימיות משפחתית,
וכביסה אישית זה בהחלט תחום כזה.
ולכן, זו היא ולא בעיית מכונת הכביסה.
לצפיה ב-'אז נראה לי שמצאת איך להשתחרר.'
אז נראה לי שמצאת איך להשתחרר.
12/02/2020 | 06:17
2
32
כל דבר שנורא קשה לך לראות את ההורים שלך עושים בשבילה - תדמייני שהפתרון שיעזור להורים שלך הוא שאת תממני את החלופה - תקני מכונת כביסה, תשלמי על מטפלת וכו', ואז ההורים לא יצטרכו לעשות את הדבר שהם עושים בשבילה. מאחר שאת ל-א מוכנה לשלם, תגיעי למסקנה שבעצם זה כנראה, עמוק בלב, לא מספיק חשוב לך שההורים שלך לא יעשו את זה, כי כנראה באמת מבחינתך זה עניין שלהם ולא שלך - וזה יעזור לך לחזור להתעסק בעניינייך במקום לשוב ולהרהר בשלהם ובכמה הם מסכנים ומנוצלים. אם באמת היית חושבת שהמצב שלהם בלתי נסבל, היית עושה הכל כדי לעזור להם להיחלץ ממנו. כרגע את בעיקר נהנית לחשוב כמה אחותך מגעילה ומנצלת, מה שאולי משרת איזה צורך פסיכולוגי אצלך שאת מעוניינת לשמר - כי מהר מאוד עברת מכמה זה לא בסדר שהיא גרה אצלם לכמה זה לא בסדר שהיא עושה אצלם כביסה. אני לא אומרת שזה כן בסדר, רק אומרת שנראה שמה שאחותך כן או לא עושה מעסיק אותך קצת יותר מדי, ובקצב הזה לא נראה שתשתחררי מזה אי פעם. דבר אחד נגמר את עוברת לבא. תגידי אבל זה באמת לא בסדר מה שהיא עושה, היא הייתה יכולה לקנות מכונת כביסה ולהקל על ההורים - ובכן, גם את היית יכולה לקנות לה מכונת כביסה (עם או בלי משתתפים אחרים) ולהקל על ההורים, וגם את בוחרת שלא, מסיבותייך שלך. אז גם לה יש סיבות משלה, גם לך לא מספיק חשוב להקל על ההורים כדי לקנות את המכונה (אולי גם כי את יודעת שבכל מקרה תמשיכי להתעסק במה היא עושה איתם, לא משנה כמה בעיות תפתרי - כל פעם תמצאי משהו חדש שהיא עושה לא בסדר), ושלום על ישראל.
לצפיה ב-'אגב, סימן ברור שיש לך משהו לא פתור עם אחותך שלא יעבור בקרוב'
אגב, סימן ברור שיש לך משהו לא פתור עם אחותך שלא יעבור בקרוב
12/02/2020 | 06:52
35
זו הפנקסנות איתה על מה שהיא בוחרת לעשות עם הכסף שלה. פה זה כבר לא משהו שקשור להורים, ובכל זאת את "רושמת לעצמך" שיש לה מנוי לחדר כושר, שהוא מותרות מבחינתך. מבחינת אנשים רבים אלה לא מותרות, אלא חלק חשוב משמירה על הבריאות שלהם, ומשהו שכנראה יגרום להם להיות במצב בריאותי טוב עד גיל מאוחר יותר מאלה שלא עושים את זה. אם היא הייתה הולכת לדיאטנית בקופה, נניח, זה כן בסדר, או גם מותרות? אם מצבה הבריאותי היה מדרדר כי היא ל-א עושה כושר והיא הייתה צריכה ניתוח יקר, זה גם מותרות?
 
גילוי נאות: אין לי מנוי לחדר כושר, אני לא עושה ספורט בכלל, ולדעתי זו טיפשות ממדרגה ראשונה וכנראה יום יבוא וזה יתנקם בי (ולחץ דם גבוה כבר יש לי...).
לצפיה ב-'כמה דברים לדבריך כאן,'
כמה דברים לדבריך כאן,
12/02/2020 | 07:21
42
1)אין הרבה מקרים בהם אחים קונים מכשירים/אביזרים
  לשימוש ביתי --כמו, מכונת כביסה, כמתנה. היא גם לא טענה שאין לאחותה כסף,
  להפך, שיש לה ובכ"ז מתעלקת ומנצלת את ההורים.
2)הכל התחיל מהעובדה שאביה התלונן על המצב, והיא הרגישה רע עם זה
   והתלונן אצלה ולא אמר כלום לאחותה.
3)גם אם טענתך, שהיא מקנאה באחותה---אזי מותר לנו להסתכל מה אחרים          מקבלים ואנחנו לא, והורים נבונים ואחראיים, לא עושים אפליות ש"צורמות בעין"
  ואז גם מתלוננים על קושי באזני "המקופח"
4)כתבתי למעלה--גם אצלי בבית יש מסוג הבעיה הזו, ואף אחד לא מקופח.
  משתדלת מאוד להיות שם עבור כולם--הנאה שלי--אבל האחרים,
  כן מדברים ביניהם והקולות מגיעים אלי, לא לאפשר לה מגורים כאן.
   שומעת, ובסופו של יום, לא עושה עם זה כלום. וסיבותי עימי, ומגיבה להם
   שזו החלטה שלי--ענין שלי.הורה רואה דברים מנקודת תצפית שלו.
 
אז מבינה את השואלת--לגבי מה שמציק לה, גם אם שמץ מטענותיך נכונות.
לצפיה ב-'ביקשת סיוע ואמרו לך "לא"?'
ביקשת סיוע ואמרו לך "לא"?
17/02/2020 | 17:28
34
אולי לא קיבלת סיוע כי לא ביקשת, כי את מאלה שמעדיפים "להסתדר לבד". וזה בסדר גמור.... רק רוצה לציין שאולי את לא משווה את זה באופן מדויק - השוואה מדויקת זה לו את היית מבקשת סיוע דומה לשזה שהיא ביקשה והיו מסרבים לך. 
 
את כותבת שסייעו לך במימדים אחרים לחלוטין- אולי כי הבקשה שלך היתה במימדים אחרים...  לדעתי כדאי לך למצוא דרך "לשחרר" את עצמך מכל זה כי ניכר שזה "אוכל" אותך. אולי שיחה-שתיים עם אשת מקצוע?  אולי מדיטציה? 
 
ככה תחיי את החיים שלך - לא את של אחותך/הורייך....
 
לצפיה ב-'זהות מגדרית'
זהות מגדרית
06/01/2020 | 14:08
8
143
אשמח להעזר בחוכמתכן ונסיונכן, נשים חכמות.
 
הבן שלי בן 14.5 . כבר יותר משנה אומר שהוא חושב שרוצה להיות בת. לאחרונה התחיל לגדל שיער וציפורניים. מוריד שערות ברגליים. מקפיד להתגלח כל בוקר.
עד עכשיו, וגם עכשיו, כל ההתנהגות שלו כמו בן חנון טיפוסי. כל החברים שלו בנים.
התחיל לגלוש בפורומים בחו"ל של טרנסג'נדרים, כנראה מבוגרים, ומשם למד לדבר על טיפולים הורמונליים, ניתוחים לשינוי מין.
בשיחה איתו בשבוע האחרון יש הרגשה שהוא לא ממש סגור על הרצון להפוך לבת. מרגישה שהתחיל משהו ופשוט נסחף איתו.
מחפשת המלצה לפסיכולוג באיזור חיפה והצפון שיעזור לו להבין את הזהות המינית שלו.
 
לצפיה ב-'היי צינית '
היי צינית
08/01/2020 | 22:34
2
84
לצערי הפורום הזה כבר לא כל כך פעיל - אחרת ודאי כבר היו עונים לך. אני לא מכירה פסיכולוגים.  מאחלת לבן שלך את כל הטוב שבעולם.
 
היה לי קולגה בעבודה הקודמת שבנו החליף מגדר לבת. נדמה לי שהוא לא עשה ניתוח (לפחות לא בתקופה שבו הוא היה קולגה שלי). זו היתה תקופה מאוד קשה לבן/בת ולהורים, שהתקשו לקבל את זה. והבן/בת ניסה להתאבד . נשמע שלבן שלך יש מזל בכך שיש לו אמא תומכת
 
לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
09/01/2020 | 09:42
1
70
לא פשוט לנו.
לצפיה ב-' '
10/01/2020 | 04:36
50
אני זוכרת שלעמית שלי לעבודה ורעייתו היה מאוד מאוד קשה עם זה. כשהוא סיפר לי על זה בעצב גדול, ניסיתי לעודד אותו, ואמרתי לו שיש צרות קשות מאלה, כמו חלילה הורה שהילד שלו חולה במחלה סופנית ועומד למות.
 
"אה", הוא אמר לי, "בעצם זה תקף גם אצלנו כי לילד/ה כבר היו שני נסיונות אובדניים"
 
הרגשתי לגמרי .
 
הילד/ה שלו היה אז בתיכון, וסבל/ה מהצקות על הרקע הזה מצד תלמידים אחרים
 
כל העסק היה לפני 8-9 שנים. בינתיים ה(עכשיו) בת שלו כבר סיימה קולג', מועסקת בעבודה מעניינת ונמצאת בזוגיות מאושרת.
 
אולי הפסיכולוגי/ת יוכלו לעזור גם לכם ההורים עם ההתמודדות.
 
לגבי מה שכתבת שהוא אולי "הושפע" ממה שקרה בפורומים זרים - אני לא מכירה את המצב כמובן אבל זה לא נראה לי הגיוני. ילד שמרגיש נוח/מתאים בזהות המגדרית לתוכה נולד, לא גולש באתרים כאלה כי זה בכלל לא מעניין אותו.... כאמור רק דעתי.
לצפיה ב-'מציעה לכם לפנות למילם בחיפה להתייעצות'
מציעה לכם לפנות למילם בחיפה להתייעצות
10/01/2020 | 12:24
1
63
הם נותנים גם תמיכה למשפחות שמתמודדות עם מגוון של התמודדויות עם בני משפחה וגם יכולים לכוון אותכם למצוא מטפל ספציפי.
בהצלחה וכל הכבוד על התמיכה בו.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/01/2020 | 08:59
38
לא היכרתי אותם. אני אבדוק אם הם יכולים לעזור.
לצפיה ב-'לא פשוט להתמודד עם זה'
לא פשוט להתמודד עם זה
10/01/2020 | 12:36
2
66
אני אברר ואחזור אלייך, מכירה משפחה עם התמודדות דומה באיזור הצפון
לצפיה ב-'ביררתי לך אצל משפחה שהתמודדה עם מצב דומה'
ביררתי לך אצל משפחה שהתמודדה עם מצב דומה
10/01/2020 | 14:48
1
81
המליצו על פסיכולוגית גלית זינגמן, מקבלת ברחוב אלחנן 9 בחיפה, טלפון 054-6217160
הפרטים שלה נמצאים בגוגל.

ובנימה אישית - יש סיבה למה הילד פונה לאתרים, ילדים במצב כזה נמצאים במצוקה קשה מאד, והדבר שלו הם הכי זקוקים זה אהבה בלתי מותנית ותמיכה של המשפחה הקרובה , וכרגע לא ידוע וגם לא משנה מה בסוף תהיה התוצאה מבחינה מגדרית. מציעה גם לכם , המשפחה, להעזר באנשי מקצוע כדי להתמודד עם המצב הלא פשוט הזה.
בהצלחה ובריאות לכולכם!

לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
12/01/2020 | 08:56
61
אברר ואפנה.
אני מקווה שאצליח להוציא אותו מהמצוקה.
לצפיה ב-'אני רואה שנשאלות כאן שאלות בעניין עבודה אשמח גם לעצה טובה'
אני רואה שנשאלות כאן שאלות בעניין עבודה אשמח גם לעצה טובה
20/11/2019 | 20:19
5
135
היום אחת הקולגות (ממחלקה אחרת) התנהלה לא נכון מבחינה מקצועית. בגדול: לא נתנה לי הנחיות מדויקות ונכונות וכתוצאה מכך הוסיפה לי שעתיים עבודה סיזיפית.

זה היה ממש מבאס כי מדובר בפרויקט שגם ככה עבדתי עליו הרבה, והיא לקחה את כל זה כמובן מאליו מבלי להודות שטעתה ואולי אף להציע עזרה כדי להתמודד עם כמות העבודה שנפלה עליי.
כשהייתי מולה אמרתי בסדר והלכתי, אך כשהגעתי הבנתי את כמות העבודה שמחכה לי וההשלכות של זה ואז התעצבנתי... וכאן הבעיה 

התקשרתי וכעסתי עליה ועל מישהי אחרת שהיא העבירה אותי אליה. בפרט על עצם זה שהן לא הודו בטעות, כשברור שהיתה כאן טעות, ושהן יכלו להציע לי עזרה שהרי אז העבודה הזו היתה מסתיימת בפחות זמן. בסוף בזלזול נאמר לי: אם את צריכה בשביל ההרגשה שלך שנגיד שטעינו, אז בסדר. זה העליב ועיצבן.

אני כועסת על עצמי שלא התעליתי על עצמי ויצאתי צודקת ולא חכמה.

יש לי למישהי רעיון איך לצאת מהמצב הזה? 
אודה מאד לתגובות כי אני במצב רוח רע בגלל זה. אני בן אדם נחמד ובאמת הייתי צריכה להתאפק ולספוג את זה.
תודה.
 
 
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
24/11/2019 | 06:20
2
89
הייתי פונה אליה, וראשית מתנצלת על ההתפרצות.
נראה לי שנכון ל"נקות שולחן" ליצור אוירה רגועה יותר.
 
לא הייתי חוזרת לארוע ומאשימה מחדש, כי אז היו מתבצרות
בעמדתן. 
אפילו הייתי מסימת את השיחה באמירה " אשמח לעזור בהזדמנות הבאה,"
 
ולהבא---כשמקבלים מטלה, בודקים היטב את טיבה ומה לעשות בה,
אני מניחה שכיון שמיהרה ללכת לא חישבה עד הסוף---את "ספגת" את הטעות.
חבל אבל אנשוי גם הטעות שלה וגם ההתפרצות שלך.
לצפיה ב-'מקסימה שאת תמיד תמיד מגיבה'
מקסימה שאת תמיד תמיד מגיבה
25/11/2019 | 10:19
1
53
ותודה רבה, אפעל כך.
התגובה שלך מעודדת מאד.
לצפיה ב-'תודה ובהצלחה.'
תודה ובהצלחה.
25/11/2019 | 11:37
7
לצפיה ב-'סליחה על העיכוב '
סליחה על העיכוב
26/11/2019 | 05:06
1
80
הייתי בנסיעת עבודה...
 
נשמע לי שאת קשה מדי עם עצמך. נשמע שהיתה לך סיבה טובה להתעצבן - וזה קורה...  
 
אם את רוצה ליישר את ההדורים, הייתי מוצאת הזדמנות להתנצל. כלומר - לא הייתי יוצרת איתה קשר רק כדי להתנצל אלא הייתי מעלה את זה "אפרופו" כשאת משוחחת איתה בפעם הבאה.  קצת קשה לי לייעץ יותר בדיוק כי חסרים פרטים.  כמה תקשורת יש לך איתה בד"כ? פעם בכמה זמן אתן מדברות? אתן בקשר טוב / אוכלות צהריים יחד לפעמים? נראה לי הכי טוב להעלות את זה במסגרת שיחה נינוחה ביניכן. משהו כמו:
"דרך אגב - אני מתנצלת על התגובה שלי לגבי ה____ (פרויקט ההוא). תסכלה אותי העבודה הסיזיפית שנפלה עלי"
אני בטוחה שהיא תגיד שאין בעיה וזה קורה
 
בנוסף, לדעתי היא בכלל לא חשבה על זה דקה נוספת. זה מייסר אותך כי התעצבנת אבל אם היא לא התעצבנה אז זה לא כזה מפריע לה.  נדמה לי שאומרים שהתנצלות היא יותר בשביל המתנצל (כמו סליחות לפני יום כיפור כזה)
 
תעדכני איך הלך!!
לצפיה ב-'יש לי באמת נטייה להיות קשה עם עצמי...'
יש לי באמת נטייה להיות קשה עם עצמי...
01/12/2019 | 10:20
61
ואכן פניתי וסידרתי את העניינים בדרכי נועם.
לא אמרתי "אני מתנצלת", אך כן אמרתי שדברים קצת הלכו רחוק מידיי ובלה בלה בלה  הנקודה יותר מהמלל היא שאמרתי את זה בטון מאד נעים.
תודה רבה לתגובה, גם אם מאוחרת
לצפיה ב-''
04/11/2019 | 16:06
5
11
לצפיה ב-'מחקר הבודק תמיכה סביבתית לנשים אחרי לידה (עד 3 חודשים)'
מחקר הבודק תמיכה סביבתית לנשים אחרי לידה (עד 3 חודשים)
03/11/2019 | 11:51
43
היי!
מצורף שאלון אנונימי וקצר למחקר חשוב מאוד הבודק תמיכה סביבתית לנשים אחרי לידה, נשמח להשתתפותכן! תודה!
 
 
לצפיה ב-'שאלון סקר לעבודת סמינר בכלכלת כוח אדם'
שאלון סקר לעבודת סמינר בכלכלת כוח אדם
12/10/2019 | 21:14
1
43
שלום רב,
במסגרת לימודי לתואר שני אני עורכת מחקר שנושאו 'השפעת חופשת הלידה על התנהגות וביצועי העובדת בחזרתה לעבודה'.
על מנת לנטרל השפעות מגדריות הפניה היא לנשים שכירות בלבד (או שהיו שכירות טרם חופשת הלידה). 
אודה לך מאוד באם תואילי להקדיש מספר דקות למילוי השאלון המצורף מטה. חשוב לשים לב שהתשובות נוגעות לחופשת הורות מסוימת אחת ותואמות לזמן חופשת ההורות.
לידיעתך, נתוני השאלון משמשים למטרות סטטיסטיות בלבד ועל כן אין צורך בזיהוי ממלאת השאלון, כלומר נשמרת אנונימיות מוחלטת.
באפשרותך לפרוש ממילוי השאלון בכל עת שתרצי.
אנא קראי את ההנחיות הבאות בעיון!
אני מבקשת להודות לך על שיתוף הפעולה ותרומתך החשובה למחקר זה.
ניתן לפנות אלי בכל שאלה או בעיה המתעוררת באשר למילוי השאלון. 
https://docs.google.com/forms/d/11pbMnqTo0_uPRLwDtAGqAQ3JoShQKnxJKgt3FIK_bvM
 
לצפיה ב-'השאלון לא מקבל יותר תשובות...'
השאלון לא מקבל יותר תשובות...
19/10/2019 | 22:22
9
לצפיה ב-'מחקר לנשים שיחקו בעברן וגילן לא עוברת את גיל ה40'
מחקר לנשים שיחקו בעברן וגילן לא עוברת את גיל ה40
22/09/2019 | 17:34
102
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfsw9jXic...
תודה לכל מי שתשתתף זה מאוד יעזור
לצפיה ב-'שאלון מחקר קצרצר לנשים בהריון ועד 3 חודשים אחרי לידה'
שאלון מחקר קצרצר לנשים בהריון ועד 3 חודשים אחרי לידה
13/11/2019 | 12:37
11
נשמח להשתתפותכן!!!
 
לצפיה ב-'אשמח לשמוע את דעתכן בענייני יחסי עבודה'
אשמח לשמוע את דעתכן בענייני יחסי עבודה
24/10/2019 | 18:11
3
126
מנסה לספר באופן כללי כדי למנוע זיהוי.
אני יחסית חדשה במקום העבודה, אבל מנוסה מאד בתחום.
גיליתי לא מזמן שהמקביל אליי לא משתף אותי בהחלטות מסוימות.
הוא לא מעליי, אך הוא הגיע לפניי למקום.
עד כה זרמתי איתו והסכמתי להחלטות שנקבעו לפני הגעתי, שהיו אמנם שונות מדברים שאני עשיתי, אבל נשמעו לי בסה"כ הגיוניות.
אני לא יודעת ממה נובע אי השיתוף שלו - אם זה נעשה בתום לב או מרצון להסתיר ממני דברים מסוימים, אבל ברור שזה מפריע לי.
אגב אנחנו עובדים ממש במקביל - כל אחד על פרויקט מסוים (נניח כל אחד בונה בית, והבתים צריכים להיות באותם סטנדרטים), ושנינו נמדדים על העבודה שלנו.
 
כשאמרתי למנהלת שלא ידעתי על עניין מסוים, היא הביעה תמיהה, אבל לא נראה לי שדיברה איתו על כך.
 
איך הייתן מתנהלות במצב כזה? מדברות עם המנהלת או איתו ישירות, ואם איתו - איך מתנסחות?
 
תודה רבה למגיבות.
 
לצפיה ב-'הוא לא משתף אותך בהחלטות שנוגעות ל"בתים שלך"?'
הוא לא משתף אותך בהחלטות שנוגעות ל"בתים שלך"?
25/10/2019 | 06:34
94
קצת קשה לחוות דיעה כי לא הבנתי עד הסוף את הסיטואציה
 
הוא לא משתף אותך בהחלטות הנוגעות לפרוייקטים שהם שלך? או רק בהחלטות הנוגעות לפרוייקטים שלו?
 
בהנחה שזה משליך גם על הפרוייקטים שלך, אני הייתי מתחילה בלדבר איתו. כי אם תפני ישר למנהלת אני מניחה שהיא תשאל מה הגירסה שלו בנושא
 
אז הכי נכון לבדוק את זה קודם כל מולו. אני הייתי עושה את זה באופן מאוד עדין. אם זה משהו שמעצבן אותך - תתאמני בלא להראות לו את זה....
 
במהלך שיחה חברית איתו הייתי אומרת משהו כמו: דרך אגב, אני חושבת שנוכל לעבוד טוב יותר ביחד אם נקבל החלטות הנוגעות לשנינו באופן משותף או ביחד אם המנהלת שלנו. למשל ההחלטה לגבי X...
 
ואז הייתי עוצרת ורואה איך הוא מגיב. חשוב לשמוע איך הוא רואה את זה.
 
תיזהרי שזה לא יחריף למריבה. אם זה בכיוון של לריב, הייתי אומרת ש"אני רואה את זה אחרת. אבל תן לי לחשוב על זה עוד קצת"
 
וזהו. והייתי הולכת לחשוב על זה באופן קר ורגוע. אם עדיין את חושבת שנעשה לך עוול - תוכלי לפנות למנהלת אחרי כמה ימים. אבל ככה יהיה לך את הגירסה שלו / איך הוא רואה את זה. וגם - תני לזה כמה ימים. אולי הוא ירגיש חרטה ויבוא להגיד לך שבעצם הוא מבין למה זה הפריע לך וכו'.? רוב האנשים מעדיפים לא לריב
 
איך היחסים ביניכם באופן כללי? (זו בעצם שאלה מקדימה לפני שמייעצים לך)
לצפיה ב-'לטעמי,'
לטעמי,
26/10/2019 | 20:26
75
זה משפט מפתח, ואני מצטטת:"כשאמרתי למנהלת שלא ידעתי על עניין מסוים, היא הביעה תמיהה, אבל לא נראה לי שדיברה איתו על כך."
חכי להזדמנותת נוספת כזו, ואז כשתתפלא, תשאלי למה את מתפלאה?
האם אמרתם לו לעבוד יחד ולשתף? אני חשבתי שזה ברור לו שכל אחד עובד בנפרד.
 
כלומר--תטילי עליה את האחריות לשיתוף,
בלי לכעוס או להתמרמר, אלא שיחה פשוטה.
ואל תתעסקי עם ההתנהלות שלו.
ואם החלטה שלו לא נראית לך, תגידי לו אני לא מסכימה כך אלא כך.
ככל שתחליטי שזה לא מציק לך זה יחלוף יותר מהר.
לצפיה ב-'תודה רבה לכן'
תודה רבה לכן
27/10/2019 | 18:58
23
לצפיה ב-'מסיבות סיום..... '
מסיבות סיום.....
09/10/2019 | 22:22
5
154
אומנם רק התחילה שנת הלימודים, אך הויכוחים אצלנו על אופי מסיבת הסיום של בית הספר היסודי כבר החלו.....
נציגות הוועד החליטו  (על דעת עצמן) כי המסיבה תכלול הצגות+ קטעי משחק+ ריקודים שאת כל אלו יכינו ויפיקו מפיק וכיאוגרף - בעלות צפויה של 30,000 ש"ח (למסיבה של 60 ילדים).
כן הוחלט על ידן שחלק מהכסף יושג ע"י מכירות מזון בהפסקות בימי שישי (את המזון יכינו הורים שינודבו בכל פעם).
 
האם מנסיונכן אלו מחירי האירועים וזה מה שמקובל בסיום יסודי ?
האם אצלכם יש אירועי מכירות? אם כן באיזה תדירות?
 
אציין שכשניסיתי לשאול אם נשקלה אופציה של אירוע סיום אחר, טיול/ בריכה, הושתקתי בטענה- "כי את לא יודעת כמה זה מרגש לראות את הילדים מופיעים על במה...ולכל הילדים יהיו שני תפקידים."
 
פרקתי. אשמח לתובנות.
 
לצפיה ב-'כמה דברים,'
כמה דברים,
10/10/2019 | 21:01
81
1)יש הוראות של משרד החינוך--כמה מותר לגבות למסיבת סיום.
   הן של כיתה ו' והן של חטיבות בינים והעליונה.
2)אפשר להכין הכל בעלות נמוכה יותר, לגייס כוחות בית ספריים
   להכין את הדברים. הצגות ריקודים וכד'.
3)מכירות בימי שישי מקובל דוקא בכיתות י"ב ששם הם מכינים את המוצרים
   ואז יש רוח אמיתי. ולא שאימהות תטרחנה.
 
לצפיה ב-'נשמע לי טירוף הדעת....'
נשמע לי טירוף הדעת....
11/10/2019 | 05:47
92
גילוי נאות: אני לא גרה בארץ ולא יודעת מה מקובל כרגע. אבל זה נשמע לי טירוף הדעת באופן אבסולוטי....
 
עולה מבין השורות שאת לא חברה בוועד, כך שלא היתה לך הזדמנות להביע את דעתך כשהחליטו
 
ברמה הכללית אני בדיעה ש"להתרגז זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים".... אם לא מתחשק לך להיות מנודבת לעניין הזה, אני הייתי מציעה להם צ'ק על סך 500 ש"ח (שזה 30 אלף ש"ח חלקי 60 = החלק היחסי שלך), ושלאחרי הצ'ק הזה יעזבו אותי בשקט - לא אצטרך להכין שום אוכל או להשתתף. נשמע לי פייר - לא?  עשיתי את זה בהזדמנויות דומות - כל מיני מכירות של קשקושים שאין לי צורך בהם כדי לגייס כסף לפרוייקטים של בי"ס אצלנו. הצעתי פשוט תרומה ישירה של כסף וזהו. תמיד שמחו...
לצפיה ב-'מנסיון בועד של כיתות ו בשנה שעברה'
מנסיון בועד של כיתות ו בשנה שעברה
12/10/2019 | 12:39
88
1. קודם כל אתם צריכים הסכמה של המנהלת והצוות לכל תכנון שקשור למסיבת הסיום. כתלות באסרטיביות של צוות ביה"ס שלכן, נציגות הוועד עשויות למצוא עצמן עם תכניות יפות שאין להן קשר למציאות (כן, המנהלת מחליטה על זה, זה לא מסיבה של ההורים אלא של ביה"ס, וזה מגובה ע"י חוזרי מנכ"ל והמפקחות. מנסיון)
2. מותר לגבות עד 75 ש"ח לילד עבור מסיבת הסיום הזו (נכון לתשע"ט, זה בטח לא מאוד שונה השנה), וזה כולל את ספר המחזור. רוצים לגבות יותר? סבבה, אבל לא דרך מערכת ביה"ס ולכן גם לא יכול לשמש להוצאות מסיבת הסיום (שעליהם מנהלת ביה"ס חייבת לחתום, חוזר מנכ"ל/ מפקחת ובלה בלה).
3. עלות מסיבת סיום מגיעה לכ15 אש"ח בלי מפיק וכוריאוגרף ובלי שכירת מקום. ההוצאות האלה כוללות תאורה, הגברה, אבטחה (זה מחוץ לשעות ביה"ס), השכרת ותחזוקת המקום (נקיון, סידור כסאות וכאלה, לפעמים המועצה נותנת את זה ללא עלות), ושונות (למשל אצלנו המורה רצתה לצלם קטעי וידאו מראש ששולבו במופע). אם תוסיפו על זה 30 אש"ח למפיק ולכוריאוגרף אתן מגיעות לעלויות מטורפות. העלות צריכה לבוא מהגביה של 75 אש"ח + תוספת מתקציב ביה"ס (אם יש לכם ניהול עצמי) או מהמועצה המקומית. אסור לגבות מההורים - זה לא יקרה, המנהלת מסתכנת בתביעה ואיבוד המשרה. גם הכסף שתרוויחו במכירות לא יכול לשמש לדברים האלה, זה לא אפשרי טכנית כי זה צריך לעבור דרך מערכות ביה"ס או הרשות המקומית. 
4. אסור למכור ממתקים בביה"ס (חוזר מנכ"ל). המזון שנמכר חייב לעמוד בדרישות הבריאות של חוזר מנכ"ל, ושיהיה להורים המכינים בהצלחה (לא מטוגן, לא בורקס, לא סוכר....)
5. מה כן אפשר לממן בגביה נפרדת? מתנות סוף שנה למחנכות (קחו בחשבון כ200 ש"ח למחנכת), פרחים למורות שעשו במלאכה בהכנת הטקס (לפחות 100 ש"ח לזר, עדיף יותר, וזה כולל את המחנכות, המורה לספורט, למוסיקה, לתאטרון, החצרן...), חולצות מחזור (15 ש"ח לילד), צלם לאירוע (כ2000 ש"ח), ואירוע נפרד באירגון ההורים ללא השתתפות הצוות (אסור להן): אצלנו זה היה מסיבת בריכה (עלות: 6000 ש"ח לדיג'יי וכיבוד, לא כולל עלויות בריכה ומציל שנודבו ע"י המועצה המקומית). אפשר לעשות טיול, או כל אירוע שעולה על דעתכן - המורות לא יגיעו. אסור להן ממש בהוראות משרד החינוך וגם ארגון/ הסתדרות המורים (אם הן מגיעות אז הן אחראיות, וממש - אבל ממש - לא מתאים להן אחריות נוספת כזו). 
6. אני ממליצה מאוד לחפש את הוועד של כיתות ו בשנה בעברה ולהתייעץ איתן. 
לצפיה ב-'המחיר ממש גבוה'
המחיר ממש גבוה
13/10/2019 | 19:13
69
נכון שמקובל לעשות הופעה אבל בדרך כלל רובה מתוכנן ומבוצע על ידי המורות והילדים.
העלות למסיבת סיום שנה, כולל ספר מחזור ומסיבת after party לילדים, היה אצלנו כ 200 ₪ לילד.
לצפיה ב-'אצלנו (איזור חיפה, לפני 3 ו6 שנים) שילמנו כ200 ₪ למיטב זכרונ'
אצלנו (איזור חיפה, לפני 3 ו6 שנים) שילמנו כ200 ₪ למיטב זכרונ
19/10/2019 | 22:19
63
היתה במאית, לא היה כוריאוגרף או מפיק.  ההופעה היתה בבית הספר על במה כולל הגברה ובפעם השניה באולם המקומי. היו שירים וקטעי משחק ברמה המקובלת ביסודי.לא היו תפקידים, כל הילדים שרו ורקדו יחד.  צלם- נדמה לי שמישהו צילם וקיבלו איזה דיסק בסוף.  מייתר את הצילום בניידים.
אירועי מכירה קיימים אצלנו בחטיבה , בימי הורים הילדים מוכרים אוכל שההורים מכינים (טוסטים, כדורי שוקולד וכו׳) ונהוג שזה הולך למסיבת הסיום שלהם. זה קורה אולי פעמיים בשנה ביום הורים.
חוץ מזה יש יום בריכה שבזמנו לא שילמנו עליו (פרט לדמי כניסה לבריכה למי שאין לו מנוי)
30,000 ₪ זה הרבה אבל תלוי מה עושים בכסף הזה. רק האולם למשל או הגברה או במה - זה עולה לא מעט
כן זכור לי שעל המסיבה של קטנתי לפני 3 שנים שילמנו יותר מאש על המסיבה של בכורי לפני 6 שנים. אז גייסנו הורים לתרום כל אחד מיכולותיו כדי לצמצם עלויות. אני למשל הכנתי קליפ מאד יפה, לפני 6 שנים, לפני 3 שנים רצו לשלם על זה.
לכן אפשר וכדאי לבקש פירוט העלויות ולהציע לצמצם עלויות על ידי גיוס הורים בעלי ידע וכישרונות - תמיד יש מספיק כאלו.
הבעיה להתווכח עם הועד שתמיד יגידו לך שאם את מתנגדת אז תצטרפי לועד ותשפיעי  מבפנים (הייתי ועד הרבה שנים עד שנמאס לי(.


כאמור יש חוש מנכ״ל המגביל את הסכומים וגם את אופי המסיבות
לצפיה ב-'אפשר גם שאלה בקשר לעבודה? עצוב לי '
אפשר גם שאלה בקשר לעבודה? עצוב לי
11/09/2019 | 21:02
6
211
אני מלמדת במוסד אקדמי מסוים, כך שבכל פעם אני מקבלת ללמד קורס מסוים. 
מדובר באוכלוסיה איכותית שהמוסד האקדמי הזה מאד רוצה ביקָרָה.
אני עושה עבודה טובה - משקיעה בסטודנטים, נותנת מעצמי, עונה על כל שאלה ומתנהגת באמת בנחמדות (כי זו אני, לא כהצגה).
 
השבוע אחד הסטודנטים נפגע במהלך השיעור מכך שאמרתי שלא נתעכב על נקודה מסוימת שהיו צריכים לעשות בבית, ולכן במקום להסביר זאת 20 דק', אסביר 10 דק'. 
אמרתי את זה בצורה באמת עדינה והדגשתי שאני לא מדברת רק לאותו סטודנט אלא לכולם, כי אנחנו כבר בסוף הקורס ובשלב זה לא מתעכבים על הנושא הזה כלל (אפילו לא 10 דק').
 
לא רק שאותו סטודנט לא קיבל את שיקול הדעת המקצועי שלי, אלא הוא יצא מהכיתה. בהפסקה כתבתי לו מייל שייגש אליי. לא הגיע. כשחזר לשיעור, אמר לי שנהגתי בחוסר כבוד - התנצלתי פעמיים (!), כי בכל זאת הבנתי שנפגע ואנ ילא מתווכחת עם הרגשה. לא עזר.
הוא פנה למנהלת שלי, שהתקשרה אליי קודם, וכעת רוצה לכתוב להנהלה היותר בכירה.
 
אני לא מפחדת, ואפילו מאד שלמה עם ההתנהלות שלי בשיעור והשיקולים המקצועיים שלי. הבעיה שכעת הוא משחיר את השם שלי ממש. אומר לכל מי שרק רוצה לשמוע שאני עושה אפליות, לא עונה לשאלות, מתעלמת מסטודנטים, צוחקת עליהם ונוהגת בחוסר כבוד. כמובן שכל זה לא נכון, שהרי אם היה נכון, היה מתלונן על זה מזמן וגם סטודנטים נוספים היו מתלוננים. מה גם שכבר כמה פעמים הוא ישב איתי בהפסקות והראה לי תמונות שלו מהבית וכו'.
 
בהתחלה מאד נפגעתי מהנושא ואפילו התחלתי לבכות למנהלת שלי בטלפון כי ממש נפגעתי לקבל יחס כזה אחרי ההשקעה שלי. כעת אני כועסת עליו על היציאה מפרופורציות, על השקרים ועל כך שלא הסתפק בהתנצלות (כי באמת אני לא שוטפת את מי שנעלב ומפריע לי אם מישהו נעלב ממני).
 
איך הייתן נוהגות במקומי? יש למישהי עצה טובה להתנהלות?
אגב, עד היום המשובים עליי היו מצוינים, אך אני מרגישה שהמנהלת שלי לא ממש מבינה שהוא משקר. 
אגב2, בשבוע הבא הקורס מסתיים, ולא בטוח שייכנס לשיעוריי לאור הנ"ל.
לצפיה ב-'להרגשתי, את לוקחת את זה קשה מדי'
להרגשתי, את לוקחת את זה קשה מדי
12/09/2019 | 11:37
3
114
סטודנט אחד שלא השקיע מספיק בבית נעלב כשלא היית מוכנה לבזבז זמן במהלך השיעור כדי להסביר לו.
הגישה שלך צריכה להיות שהוא נהג בחוסר כבוד אלייך בכך שלא התכונן כראוי בבית.
את נהגת בכבוד כלפי יתר הסטודנטים כאשר לא בזבזת את זמנם על הסברת חומר שהם כבר יודעים.
 
לדעתי אין לך מה לחשוש. זו התלהמות של סטודנט בודד והמשובים הטובים עד עכשיו מעידים על זה.
לצפיה ב-'מאד נכון'
מאד נכון
12/09/2019 | 12:06
2
117
בהתחלה נפגעתי, אבל אחכ אמרתי שהוא לא מכבד אותי. הוא לא מקבל את השיקולים המקצועיים שלי ונוהג בילדותיות.
היום הוא לא הגיע לשיעור שלי, אלא הלך למרצה אחרת שתלמד אותו את מה שלימדתי באותו שיעור שכל הסיפור קרה.
הבעיה שהוא הולך ומספר "לכלוכים" לקולגות שלי, ודיבר עם המנהלת שלי ארוכות פעמיים!
גם אם אני ממשיכה הלאה מבחינתי ומבינה שהוא הלא בסדר כאן (כי אני באמת שלמה עם עצמי), אני מרגישה שהמנהלת שאיתה דיבר כאמור פעמיים כן חושבת שהייתי במידה מסוימת לא בסדר, כי לא הגיוני שבן אדם ככה יתלונן לחינם..
 
בהתחלה באמת הייתי מאד פגועה, אח"כ עברתי לכעס ועכשיו אני כבר יותר אדישה. מה שכן, אני מרגישה שהוא פגע בשמי (המקצועי) הטוב, וזה חבל לי כי אני מאמינה שטוב שם טוב משמן טוב.
לצפיה ב-'רוצה לומר לך '
רוצה לומר לך
14/09/2019 | 08:49
1
92
תמיד תפוח רקוב אחד מרקיב את השאר,
הקורס נגמר והלכלוכים הם שלו לא שלך,
 
אבל אגיד לך איפה ה"טעויות" שלך--
מראש לא מסבירים מהם השיקולים המתודיים,
האחד לא הבין, מסבירים כמה דקות, ואם לא ענה לו על הצורך,
שיפנה בהפסקה, במייל, וכו' יש עוד דרכים,
מבלי שאת מסבירה. 
ואז אם קרה שנעלב, יצא וכו' זה שלו--אל תתנצלי,
ברגע שהתחלת להתנצל, הוא "ילכלך" וירעיש עולמות. 
אם תמשיכי כרגיל ולא תתנצלי---יבין שזה הוא שלא קלט ולא המרצה.
 
יש משהו בדור הלומדים העכשוי שחייבים לו,
מיתר להסביר שיקולים מתודיים ופדגוגיים,
ומיותר להתנצל, תהיי בטוחה בעמך, והכל בסד.
לצפיה ב-'רק משפט אחד,'
רק משפט אחד,
14/09/2019 | 09:21
73
הסברים והתנצלויות הן דבר מבורך,
לא במקום הזה, אלא בחיים מול אנשים שאכן חשבת שעשית לא נכון.
לצפיה ב-'אימייל בתפוצת נאטו'
אימייל בתפוצת נאטו
15/09/2019 | 10:43
1
112
שמסכם את השתלשלות העניינים מנקודת המבט שלך, מתבסס על עובדות ולא על רגשות (לצער שלך אין מקום במייל הזה), קצר (לאף אחד אין סבלנות לקרוא השתפכויות), ומגדיר בדיוק איפה הסטודנט שלך טעה בלי להתבייש לצטט חוקי מדינה או תקנון שעליהם הוא עבר (חוק לשון הרע?). במוסד אקדמי המוניטין שלך הוא הנכס הכי חשוב שלך, ואף אחד לא ישמור עליו עבורך. במצב כזה, יתכן שאת חייבת לתקוף את דברי הסטודנט באופן אקטיבי כדי לשמור על עצמך, כמו שהוא תוקף אותך הרבה מעבר לדיון הספציפי שהיה בשיעור. אני יודעת שזה לא נעים, ושנשים במיוחד (ונשים שאינן סגל קבוע עוד יותר מזה) נוטות להימנע, אבל ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר ואת לא יכולה לדעתי לוותר על זה. זה רלוונטי לעתיד המקצועי שלך (ושימי את העצבות בצד, למי אכפת, לא תראי אותו יותר כנראה).
לצפיה ב-''
18/09/2019 | 19:53
70
גם אני בעד אמייל אסרטיבי, קצר ככל האפשר ולא רגשני בכלל שיסכם את האירוע כמו שאת רואה אותו.  אם קשה לך בלי רגש - תכתבי טיוטה ותני לחבר/ה נבונים (או לנו!) לקרוא ולהעיר עליו. 
 
זה גם חשוב כדי שיהיה סיכום בכתב של מה היה לפי איך שאת רואה את זה, כי והיה ואולי יהיו תלונות אחרות בעתיד אולי ייתלו גם על האחת המצוצה הזו
 
משהו בנוסח
 
למען הסדר הטוב להלן סיכום האירוע:
 
הסטודנט X פעל בניקוד לתקנון Y בהגיעו לא מוכן לשיעור. בהתנהגותו זו פגע בשיעור/תכנים של חבריו לספסל הלימודים שכן טרחו להגיע מוכנים כנדרש
 
לפנים משורת הדין, ועל חשבון זמנם המשולם של הסטודנטים האחרים, הסכמת לחזור על הדברים פעם אחת.
 
למצער, נראה כי לסטודנט X עדיין יש טענות כלפיך אבל, לאור המתואר להלן, ברי כי הן משוללות כל בסיס ויסוד.
 
את משקיעה בקורס ובסטודנטים ומפנה את כל משאביך לשיפור הלימוד וכו'.
 
בברכה,
לצפיה ב-'צריכה עצה טובה להתנהלות בעבודה בהקדם אם אפשר..'
צריכה עצה טובה להתנהלות בעבודה בהקדם אם אפשר..
03/09/2019 | 21:37
6
130
מחר אני הולכת להיות נוכחת בפגישה מקצועית חשובה בעבודה.
כולם שם חדשים מבחינתי חוץ מזו שראיינה אותי (אני כבר עובדת שם מזה שנה, וכעת הוצע לי תפקיד חלקי נוסף בתחום חדש לי, אך מאד קורץ מבחינתי), מה גם שכולם בדרגות גבוהות ואנשים מרשימים במקצועיות שלהם, ביניהם המנכ"ל של החברה.
הכנתי סוג של תוכנית עבודה (שלחו מייל ובקשו שנכין, אח"כ אמרו שנדבר על זה כבר בפגישה, כך שיצא שרק אני הכנתי ושלחתי לכולם משהו ראשוני). השאלה שלי האם להציג את זה, האם להדפיס לכולם (נהיה 5), מצגת תהיה טו מאצ' נכון?
פשוט אני לא בונה על זה שאזכור בע"פ את מה שכתבתי שם..
 
רוצה לעשות רושם טוב ומקצועי, אך לא לצאת מתלהבת מידיי כמובן.
כל עצה טובה תתקבל בברכה  זה מחר 
לצפיה ב-'לא נראה שאת צריכה לדאוג יותר מדי לטו מאצ''
לא נראה שאת צריכה לדאוג יותר מדי לטו מאצ'
04/09/2019 | 05:01
82
חסרים קצת פרטים ואני גם לא יודעת מה נהוג אצלכם
 
אני מניחה שמה שהכנת אינו מאוד ארוך? את מתכוונת להביא את מה שכבר שלחת מראש? 
 
אני הייתי מדפיסה את זה כפול 5. דו כיווני משני צידי העמוד, אבל בגודל של שקופית אחת לעמוד (לאחרונה הדפסתי 2 שקופיות  לעמוד לאיזו פגישה ושני נוכחים אחרים שהם בני 50 בערך, התנצלו ואמרו שהם לא יכולים לקרוא כתב כל כך קטן בגילם - היה קצת לא נעים)
 
את ה-5 הדפסות משודכות האלה הייתי שמה בתוך תיקיה דקה, והייתי מגיעה לפגישה איתה ועם בלוק כתיבה קטן לכתוב לעצמם דברים בפגישה. ואז, פשוט הייתי רואה איך הפגישה הולכת.  אם תהיה הזדמנות, הייתי מציינת שהבאתי איתי עותקים מהמצגת שלי ואשמח לחלק עותקים ולעבור עליה בקצרה עם הנוכחים. את כבר תראי לפי שפת הגוף של הנוכחים אם זה מעניין/מתאים או לא.
 
אם הם יתעניינו - יצאת אלופה. אם הם לא - לא קרה כלום. את לא תחלקי את העותקים האלה לפני שתבדקי עם יתר הנוכחים אם זה מעניין אותם. אז הכי גרוע - הם פשוט יישארו בתיקיה הקטנה שאיתה תגיעי (לא יודעת אם תיקיה זו המילה הנכונה - הכוונה לאיזה שרוול קטן או בריסטול/מעטפת מנילה שתחזיק אותם. בכל מקרה פדיחה זו לא תהיה
 
יש גם סיכוי שלא תהיה לך בכלל הזדמנות להציע להוציא את המצגת שלך. קורה - עדיין לא קרתה שום פדיחה - היא תישאר במעטפה שלה.
 
שיהיה בהצלחה. תעדכני איך הלך...
לצפיה ב-'לא הייתי מכינה מצגת'
לא הייתי מכינה מצגת
04/09/2019 | 12:45
61
מכיוון שלא התבקשת לכך.
כן הייתי מדפיסה את מה ששלחתי אם הייתי פוחדת שלא אזכור, בעותק אחד לעצמי. כולם קיבלו את זה, מי שרצה יכול היה להדפיס לעצמו. מי שיצטרך תזכורת, תזכירי לו בע"פ.
כדאי קצת להיזהר לא להיראות "יותר מדי מתלהבת" (שלא לומר הפראיירית של הצוות הזה). כבר הפגנת התלהבות והשקעה של זמן ומחשבה, זה מספיק. גם ככה כבר עשית יותר מכולם, וסביר להניח שבמקום לדון בהכנת תכנית עבודה, פשוט ידונו במה ששלחת וישפרו את זה.
לצפיה ב-'תודה רבה לשתיכן, מה שעשיתי עכשיו זה'
תודה רבה לשתיכן, מה שעשיתי עכשיו זה
04/09/2019 | 15:26
3
82
להדפיס בחמישה עותקים (לא כולם קיבלו את המייל שלי, רק המקבילים אליי, הבכירים לא ראו את מה שהכנתי), ושמתי בשמרדף וזהו.
אראה איך תתקדם הפגישה ולפי זה אחליט אם להוציא ולחלק או לא.
תודה רבה
לצפיה ב-'בהצלחה '
בהצלחה
04/09/2019 | 18:36
2
35
תחזרי לספר איך היה.....
לצפיה ב-'שבתי לספר '
שבתי לספר
04/09/2019 | 20:02
1
89
היתה פגישה טובה!
תחילה רק הוצאתי את השמרדף והנחתי על השולחן כשהדפים הפוכים. בשלב מסוים אפילו חשבתי שכבר לא אוציא את הדפים כלל, עד שהיה רגע שדיברו בדיוק על הדברים שכתבתי שם. באותו רגע הוצאתי את הדפים וחילקתי. נראה שעשה רושם טוב.
תודה רבה לכולן!!
לצפיה ב-'מעולה '
מעולה
05/09/2019 | 14:20
54
אם לצטט את שירו העתיק של צביקה פיק (בעצם של מירית שם אור האלילה):
 
מעלה, מעלה, מעלה... ....
לצפיה ב-'לקראת שנת הלימודים החדשה .......'
לקראת שנת הלימודים החדשה .......
27/08/2019 | 16:53
5
126
תמיד לאורך השנים לקראת שנת הלימודים היו קונים לי ציוד חדש לקלמר.
בשנים קודמות הייתי מחליפה לילדים את כל הציוד לקלמר (אם הקלמר תקין, אז רק כיבסתי אותו בין השנים).
אני זוכרת את ההרגשה הכייפית שלי של ציוד חדש לשנה חדשה.
 
השנה, כשראיתי את הציוד שנשאר משנה שעברה בקלמרים, חשבתי שחלק מהציוד עדיין שמיש ואין צורך להחליף (לדוגמא עפרונות צבעוניים, שאמנם משומשים, אך אורכם יותר מחצי מגודלם המקורי, טושים שכותבים, ואפילו מחק שהותחל בחודש האחרון ללימודים).
 
הילדים הראו אדישות מסויימת לשאלתי בנושא המשך השימוש בציוד הקיים (לא הראו שאכפת להם, בקשו רק עטי עיפרון חדשים).
 
ואני מתלבטת. 
מצד אחד סביבתי - ברור שעדיף להמשיך עם מה שיש.
מצד שני חברתי- האם מישהו ישים לב שהציוד שלהם אינו חדש וילעג להם?
מצד שלישי - הזכרונות שלי, שכייף להתחיל שנה חדשה עם ציוד חדש, למה למנוע מהם את החוויה הזאת? 
מצד רביעי - אי האכפתיות שלהם (כשבעצם השאלה היפוטטית ועדיין לא ארגנו קלמרים)
 
כיצד אתן נוהגות? ואם אפשר לשאול מה הסיבה לכך?
לצפיה ב-'אצלי השיקול הסביבתי "לוקח" ובגדול'
אצלי השיקול הסביבתי "לוקח" ובגדול
27/08/2019 | 17:23
80
 
 
ילדות הבית יודעות שזה חשוב לכדור הארץ להשתמש במה שיש ולא לקנות סתם חדש. לי זה חשוב.
 
אם יימצאו הילדים המגעילים שילעגו להם - מה שנראה לי אפשרות קטנה יחסית, כי לא זכור לי שהיינו משווים קלמרים בילדותנו - זו הזדמנות חינוכית טובה לילדים שלך להסביר לילדים (המגעילים) את ההיבט הסביבתי, והעובדה שהם עושים בדברים שימוש חוזר בגלל העתיד של כדור הארץ.
 
נראה שלילדים שלך זה לא אכפת - אז זו לא חוויה שחשובה להם = לא הקרבה גדולה עבורם
 
אם זה חשוב לך בכל זאת, אז אולי הייתי מחליפה רק פריט אחד או שניים *אם* הייתי מוצאת מקום/משפחות שלהם אפשר לתרום את הדברים משנה שעברה שעדיין שמישים. ככה מישהו אחר עדיין ייהנה מהם. 
 
אפשרות אחרת היא לקחת את הכסף שחסכת על קלמר/כלי כתיבה חדשים ולתרום אותם לאיזו צדקה שקרובה לליבך *יחד עם הילדים* - כלומר, שהילדים ייראו ויבינו איך הויתור על כלי כתיבה חדשים הביא לתרומה למטרה חשובה. זה גם משהו נחמד לעשות לקראת חגי תשרי.  וזה דומה לתרומה של כלי הכתיבה עצמם - פשוט בכסף.
 
רק דעתי...
לצפיה ב-'כל הדילמות שהעלית'
כל הדילמות שהעלית
27/08/2019 | 17:37
1
78
אפשר לפתור בדרך פשוטה ביותר.
את הקלמרים שנראים טוב להשתמש.
כל הציוד האחר ךלהוציא, לקנות חדש לסמל שנה חדשה.
את ה"ישן" שבמצב טוב, לשמור וכשיצטרכו אחרי חודש חודשים מחק או עפרון נוסף, לתת את הישן. ואז יש את חוית החדש,
גם חברתית גם חויתית.
וגם שמרת סביבתית.
לצפיה ב-'מסכימה עם מייקל - לתת חדש'
מסכימה עם מייקל - לתת חדש
28/08/2019 | 11:45
74
להתחלה, ואת ההשלמות בהמשך לעשות מהישן. 
לצפיה ב-'אני משלימה חוסרים'
אני משלימה חוסרים
28/08/2019 | 10:58
66
לא זורקת ציוד ישן אם עדיין שמיש.
 
יש התרגשות לקראת תחילת השנה החדשה.
הבן שלי בעיקר חושב על הכריכים שאני אכין לו כל יום
לצפיה ב-'קונה רק מה שצריך מתוך שיקול סביבתי וחינוכי'
קונה רק מה שצריך מתוך שיקול סביבתי וחינוכי
28/08/2019 | 12:14
64
יש מספיק ציוד שגם ככה רוכשים חדש, עוטפים ספרים ומרגישים התחדשות.
יוצא לי לקנות קלמר פעם בשנתיים שלוש וגם תיק.
בחיים לא נתקלתי שלועגים להם בגלל זה ואם ימצא האידיוט שיעשה את זה - הוא לא משמעותי לילדים.
הציוד הישן/מותחל/חצי משומש ממשיך לשמש בכיף בהמשך השנה - הם ממילא מאבדים חצי מהציוד...
אם יש אפשרות לתרום חלק מהציוד הישן במצב טוב (למשל מבצע תרומה תיק בית ספר) אז אעשה את זה וארכוש חדש במקום גם אם לא צריך (או לרכוש חדש לתרומה). זה גם חשוב חינוכית.

אגב, אם לילדים לא איכפת אז מדובר בסנטימנטים שלך לציוד חדש ולהם זה כנראה לא משמעותי

שנת לימודים טובה , מוצלחת ושקטה לכולנו!
לצפיה ב-'חברה שנעלמה אחרי הלידה'
חברה שנעלמה אחרי הלידה
20/08/2019 | 14:42
5
160
שלום לכולן, אשמח לשמוע דעתכן:
אני בת 36, אמא לבת שנה וחצי. יש לי חברה מאד מאד קרובה. אנחנו חברות כבר כעשר שנים, אחרי שהכרנו בעבודה, וכל השנים אנחנו מדברות כל יום, כמה פעמים ביום. היא יודעת כל מה שעובר עלי ואני הכל עליה. לי יש עוד חברות קרובות, לה פחות. יש לה אחיות שהיא מדברת איתן וכמה חברות ילדות שהיא מדברת איתן פעם ב- אבל ניתן לומר שאני החברה הכי טובה שלה. 
כשהיא נכנסה להריון (אחרי הרבה שנים של ציפייה לכך) שמחתי בשבילה מאד והתרגשתי. חיכיתי מאד שיגיע הרגע שאראה אותה אמא, שאחזיק את בנה ואכיר אותו. 
אבל... מאז הלידה שלה (לפני כשלושה חודשים) היא פשוט נעלמה!! עוד כשהיא הייתה בבית החולים אחרי הלידה רציתי מאד לבוא לבקר, אבל כיבדתי והבנתי שלא היה לה נוח. מאז אני מרגישה שאני ממש רודפת אחריה הצלחתי לבקר אותה פעם אחת ולדבר איתה אולי שלוש פעמים. היא סיפרה שהתינוק מאד קשה, בוכה הרבה והיא לא ישנה (ונשמע שבעלה לא בדיוק עוזר לזה, אבל זה כבר סיפור אחר). כמובן שהצעתי עזרה, הצעתי לבוא להיות עם התינוק כדי שהיא תוכל להתקלח, לאכול ולנוח קצת, הצעתי שנצא לשבת בבית קפה כדי שהיא תתאוורר, עם התינוק, או ביום שישי בצהריים בלעדיו (ושבעלה יהיה איתו) כדי שהיא תוכל להתאוורר, הצעתי לבוא מתי שנוח לה, להתאים את עצמי וכה. ניסיתי גם לשחרר ולא ליצור קשר כשבוע וחצי, ואחר כך שוב כתבתי לה מה שלומה ואם היא צריכה משהו. ענתה בקושי. 
התעורר אצלי חשש שהיא בדיכאון, והוא עדיין לא הוסר לחלוטין, אבל שתי חברות שלי שדיברו איתה (התקשרו לומר מזל טוב) אמרו שהיא אומרת שהכל מעולה, שהיא מאושרת, שאמנם קשה אבל התינוק מדהים. הוא משתפת תמונות שלו בפייסבוק, עונה לתגובות, נשמעת מאושרת (אני יודעת שהפייסבוק הוא לא מדד, אבל אני חושבת שמי שנמצאת בדיכאון קשה אחרי לידה, עד כדי כך שלא מסוגלת לדבר עם חברה ככ קרובה, לא מפזרת לבבות בפייסבוק..).
בקיצור, אחרי הפעם האחרונה שהצעתי ביקור והיא אמרה שתבדוק ולא חזרה - לא יצרתי קשר כבר שבועיים. אני יודעת שהיא במצב רגיש (גם אני ילדתי..) ושזה לא יפה, אבל אני ממש כועסת ופגועה. כל כך התרגשתי בשבילה, הייתי לה חברה כך כך הרבה שנים (כולל תמיכה קרובה מאד במשברים ובזמנים קשים שלה), ואני לא מבינה למה היא נעלמה לי ככה. יש בי משהו שגם לא רוצה להבין, כלומר לא רוצה ליצור קשר, כי זה מכעיס אותי מדי. ושוב, אני יודעת שזה לא הכי לגיטימי כי היא אחרי לידה וזה קשה וכה', אבל ככה אני מרגישה. מה הבעיה לענות להודעת ווצאפ? ואם ככ קשה, מעליב אותי שהיא לא רוצה דווקא לדבר איתי, לפרוק, להתייעץ.
היא לא החברה הראשונה וגם לא השנייה שלי שיולדת. אני תמיד שם, עוזרת, מחבקת, מתרגשת. מנסה להבין ולא מצליחה. 
אולי למישהי מכן יש תובנות? 
תודה רבה מראש לעונות... 
לצפיה ב-'כמה רעיונות.'
כמה רעיונות.
20/08/2019 | 20:21
90
1} יכול להיות שהיא אכן בדיכאון, מאחרות היא יכולה להסתיר
    היא יודעת שממך בגלל הקרבה לא, אז אולי מתבישת,ואולי יש לחץ
    משפחתי לא לספר.
2)מנסיוני צריך ללמוד שחברות שמתאימה לתקופה מסוימת פחות מתאימה
   לתקופה אחרת, וזה לא בגללך, זה בגללה, אבל נגמר.
3)ואולי עיצה --הייתי כותבת לה, שאני מרגישה ריחוק, אני מצטער על זה,
   אני מקוה שאני לא פגעתי בך--אם כן תגידי במה,
   תמיד אשמח לחזור לחברות שהיתה בינינו אבל לא רוצה לנדנדולהפריע.
   אני כאן בשבילך, מאחלת לך רק טוב.
   ומכאן הכדור במגרש שלה, בחירות שלה. את עשית הכי הרבה שאפשר.
 
מקוה בשבילך שתחזרו להיות החברות שהייתם ואם לא בטוחה שעוד תפגשי חברות טובות.
לצפיה ב-'ממה שאני זוכרת מהתקופה אחרי לידה העייפות היתה נוראית'
ממה שאני זוכרת מהתקופה אחרי לידה העייפות היתה נוראית
20/08/2019 | 21:37
1
96
עד שלא היתה לי סבלנות לכלום. המשפחה היו באים לראות את יורש העצר אבל העייפותתתת.
כשלא יודעים מה סדר היום וכמה תישני / או יותר נכוןכמה לא תשני בלילה, קשה לקבוע מראש.יכול להיות שפניה אליה בספונטניות תהיה יותר מתאימה משהו כמו:  אני זמינה עכשיו לשעה וחצי- מתאים לך שאבוא?
 
אני מהסוג שאחרי לידה הלכתי בעיקר בטרנינגים ולא היה אכפת לי. יש כאלו שרוצות לשמור פאסון, אז הגעה אליה זאת אולי מעמסה... 
..
 
לצפיה ב-'בקיצור, אל תקחי ללב '
בקיצור, אל תקחי ללב
20/08/2019 | 21:43
74
קשה להיות זמינים לכל החברים והמשפחה אחרי לידה, אולי בהמשך היא תבין שהחברות שלה זה דבר שהיא לא רוצה לוותר עליו .
לצפיה ב-'לצערי אינני אשת בשורות...'
לצערי אינני אשת בשורות...
24/08/2019 | 01:08
1
124
אני לא יודעת מה בדיוק קורה אצלה, אבל נראה שהיא לא רוצה לשמור על קשר כרגע.
תשתדלי לא להיעלב - תזכרי ש"להיעלב" זו בעצם בחירה.
 
יכול להיות שהתינוק/ת שלה הם מהסוג שקשה לו מאוד עם עצמם ובוכה המון. ואם זה המצב אולי היא לא רוצה שאפילו תבואי לבקר אותה מרוב בושה/חשש שיעבירו ביקורת על האימהות שלה - למרות שזו לא אשמתה....
 
בכורתי היתה כזו תינוקת. זה היה נורא. כולם באו להגיד מזל טוב ואני רק רציתי שיבוא השליח של הדואר וייקח את החבילה הצורחת הזו כלעומת שבאה .
 
יכול להיות שכל מה שמעניין אותה כרגע בחיים זו התינוקת שנולדה לה ולא מעניינות אותה חברות בכלל. 
 
אתן לך דוגמא יותר "קשה". היתה לי חברה קרובה לעבודה, דומה לסוג שתיארת במשך איזה 6 שנים. החדרים שלנו במשרד היו צמודים והיתה להם דלת מחברת - ואכן היינו מחוברות מאוד
 
במידרון תלול ביום שהחלפתי עבודה, הקשר בינינו ניתק. ניסיתי במשך איזה שנה פלוס לשמר אותו. אבל בכל פעם שהצעתי להיפגש היא היתה אומרת "לא". הילדים שלה קטנים משלי אז גם הצעתי לא מעט לבוא אליה הביתה בערב (לא שזה הכי נוח לי - אבל בכל זאת), וגם לזה היא אמרה "לא". 
 
בסוף התייאשתי ועזבתי את זה. לא רבנו חלילה, אבל אנחנו כבר לא חברות. פעם בשנה היא מבליחה כשהיא צריכה איזו טובה, בד"כ מקצועית. היא בד"כ גם מתנצלת ומלווה את הבקשה בהתנצלות ש"היא יודעת שהיא לא חברה טובה ושהיא רק מבליחה כשהיא צריכה משהו", אני עוזרת במה שנתבקשתי אם אני יכולה - וזהו.
 
בקיצור - סיפור דומה לשלך רק שהיא אפילו לא ילדה תינוק/ת בזמן הזה.
 
לפעמים קורים כאלה דברים בחיים. להיעלב זה להעניש את עצמך על התנהגות של אחרים. ההמלצה שלי תהיה לשחרר. להבין שהיא כבר לא חברה שלך בשלב הזה של חייך. אולי היא תשוב, ואולי לא.
 
אני לא הייתי עושה כלום.  אם זה יעזור לך לשחרר, אולי הייתי שולחת לה (בדואר! רגיל! על נייר!) נניח כרטיס שנה טובה בספטמבר, ומאחלת בו שנה טובה ואולי משהו כמו "ומקווה שנצליח לשמור על קשר בשנה החדשה".  אם היא תרים את הכפפה - סבבה. אם היא לא תענה/תיצור קשר - לא הייתי מנסה ליצור איתה קשר מיוזמתי שוב.
לצפיה ב-'מצטרפת לדבי, זו גם דעתי'
מצטרפת לדבי, זו גם דעתי
26/08/2019 | 09:00
88
קרה לי בעבר מספר פעמים שמסיבות לא מובנות קשרים התנתקו, היו כאלה שאחרי שחלבתי בכח הצלחתי להבין למה וגם לא הסכמתי עם הסיבה שלדעתי היתה תירוץ לשינוי סטטוס מסויים בחיים שהחברה המשיכה למקום אחר שבו לא היה לה מקום לחברות שלנו.
נכון, זה עצוב מאוד אבל פשוט שחררי ותעברי הלאה במיוחד כשאת מספרת שיש לך עוד חברות קרובות ומשפחה קרובה שאיתה את חולקת את חייך.
לצפיה ב-'היי נשים יקרות - אשמח לשמוע את דעתכן'
היי נשים יקרות - אשמח לשמוע את דעתכן
05/08/2019 | 22:28
8
192
קבלתי פרויקט מסוים שמאד משמח אותי.
לפניי התקבלה מישהי לאותו פרויקט ואנו אמורות לעבוד יחד.
מדובר בתפקידי הדרכה מסוימת, כשהיא קבלה להדריך את הדרג ה"גבוה" ואני את ה"נמוך".
תחילה לא היתה לי שום בעיה עם זה, כמובן, אך במשך הזמן ותוך כדי שיחות איתה אני מבינה שהיא יודעת פחות ממני, ויש לה ניסיון ממש פחוּת משלי.
 
אין כאן עניין של אגו, אלא באמת מקצועית נטו. אני יודעת שאני יכולה לתרום יותר.
עכשיו, אם תאמרו לי תלמדי אותה והיא תעביר את זה הלאה, אני פחות בעניין, כי אני כן רוצה שיתרשמו ממני בכל זאת.
 
מה הייתן מציעות לעשות? להתעלם? אולי לזרוק משהו למנהלת? לחכות ולראות..?
לצפיה ב-'לחכות ולראות'
לחכות ולראות
06/08/2019 | 14:02
87
אני מניחה שעשו לשתיכן ראיון ועל סמך הראיון החליטו מי תדריך איזה דרג.
סביר שהיו למנהלת שיקולים נוספים שאת לא יודעת.
 
תשמחי שקיבלת פרויקט שמשמח אותך.
אם את תעשי עבודה טובה יותר, המנהלת כבר תראה את זה.
 
 
לצפיה ב-'למה כבר לפני הכל,'
למה כבר לפני הכל,
06/08/2019 | 18:36
2
81
את מתיחסת לענין כתחרות, 
האם כי הגדירו לך שאת ה"נמוך"?
את הסכמת לקבל את התפקיד ואפילו שמחה בו.
תעשי את הכי טוב שלך, אל תלמדי אותה.
אל תכנסי למצב רוח של מי יודעת יותר, 
תהני ותצליחי. ואל תגידי כלום לאף אחד.
לצפיה ב-'אני יכולה להבין את האינסטינקט התחרותי....'
אני יכולה להבין את האינסטינקט התחרותי....
08/08/2019 | 02:24
1
74
ואת הרצון ל"ניראות" בתוך האירגון. זה לגיטימי בעיני. 
 
לצפיה ב-'אגיד משהו,'
אגיד משהו,
08/08/2019 | 06:56
63
האינסטינקט התחרותי, הוא אכן טבעי,
אבל ואבל גדול, כדאי לפעמים לבחון את הדברים
בלי "שהאינסטינקט" משתלט לנו על מהלכים.
כי יש הרבה פרמטרים שממקמים אדם בתפקיד, 
ואולי דוקא המיטביות שהיא חושבת שיש לה על פני האחרת מיקמה אותה ב"נמוך".
מה גם  שצריכה להבין, שהיא הגיעה אחרי הקולגה אזי יש לקולגה
זכות ראשונים. היא גם בכלל התקבלה לתפקיד הזה,
והיא מראש כן שמחה בו. 
לצפיה ב-'אני עם מיכל....'
אני עם מיכל....
08/08/2019 | 01:51
73
קודם כל, תתמקדי בלשמוח בחלקך שקיבלת את ההדרכה הזו, כי כתבת שזה מאוד משמח אותך. תחשבי על זה "נטו" לא על השניה.
 
במקביל, תתמקדי בלהיות מצוינת בתפקיד שלך + שתהיה "ניראות" לעבודה המצוינת שאת עושה ישירות אצל המנהלת.  לא צריכה להיות בעיה לעשות את זה כי זה לא שאת מדווחת לקולגה השניה.
 
לגבי העבודה עם השניה - תהיי קורקטית וקואופרטיבית, אבל את כמובן לא צריכה/אמורה לחנוך אותה או להעשיר את הידע שלה.
לצפיה ב-'ייתכן שזה מכוון'
ייתכן שזה מכוון
08/08/2019 | 06:34
68
לא יודעת במה מדובר, אבל אולי רמת ההתמקצעות הנדרשת בתחום מהדרג "הנמוך" צריכה להיות יותר גבוהה מאשר אצל אלה בדרג ה"גבוה" (למשל, מפעיל מכונה צריך לדעת עליה יותר מאשר מנהל משמרת).
לצפיה ב-'לתכנן את הנראות של העבודה שלך'
לתכנן את הנראות של העבודה שלך
08/08/2019 | 09:50
75
במקום לחשוב על "מה לא" (התפקיד שאני לא עושה, הידע של ההיא שהוא לא גדול כמו שלך), תחשבי על "מה כן": איך אני מראה לארגון שעשיתי עבודה טובה בתפקיד שנתנו לי, ואיך אני מראה להם שאני מתאימה גם לתפקידים אחרים בארגון. למשל: תחשבי על שאלוני משוב, או תציעי למנהלת לבוא לראות את ההדרכה, תרמזי שתשמחי למכתבי תודה/ המלצה ממי שהיה בהדרכה, וכו. אין לזה שום קשר לעבודה שתעשה המקבילה שלך בתפקיד שלה. זה לא קשור אליך, זה לא אחריות שלך ולא בטוח שאם תרמזי על השוואה ביניכן זה יעבוד לטובתך ("היא לא משתפת פעולה" "היא מבקרת את ההחלטות של המנהלת" וכו).
לצפיה ב-'מצוינות אתן! '
מצוינות אתן!
08/08/2019 | 16:39
92
נראה לי שאכניס את עניין המשוב באמת.
תודה רבה לכל מי שענתה, עשיתן לי סדר.
לצפיה ב-'חברות/ ניהול קבוצות וואטסאפ'
חברות/ ניהול קבוצות וואטסאפ
04/08/2019 | 23:04
6
133
אני חברה בקבוצת וואטסאפ של אוסף נשים בעלות עניין משותף (נגיד כמו קבוצת מורות בכיתות א'- ב'- ג' בבית ספר יסודי מסויים,  כולן מכירות את כולן היטב וקיימים בין החברות מפגשים של פנים מול פנים).
הקבוצה קיימת כשנתיים. 
במהלך הזמן היו נשים שהצטרפו.
עזיבות התרחשו באופן עצמאי על ידי מי שכבר לא היתה בעניין. 
לפני כחודשיים, אחת הנשים שינתה מסלול, (נאמר עברה ללמד כיתה ג' בבית ספר אחר), אך למרות זאת לא יצאה מקבוצת הוואטסאפ.
בקבוצה (במפגשי פנים מול פנים, לא בוואטסאפ ), היו שהביעו תרעומת על כך שהיא לא עזבה את הקבוצה וביקשו ממנהלת הקבוצה להעזיב אותה.
הידע העובר בקבוצה הוא לרוב מיקצועי אבל לפעמים רכילותי.
 
לו אתן מנהלות הקבוצה , מה הייתן עושות משאירות? מעזיבות?
לצפיה ב-'משהו לפני תשובה,'
משהו לפני תשובה,
05/08/2019 | 07:00
2
111
היא נשארה חברה איתכן?
היא פעילה בקבוצה?
האם המידע המיקצועי--הוא חסוי ולא מעונינות שיעבור לבי"ס אחר?
האם המידע הרכילותי חסוי?
 
התשובה שלי--אם המידע בכל התחומים הוא "סתמי" והיא נשארה חברה,
אז מה אכפת שהיא בקבוצה.
אם נגמרה מערכת היחסים, ויש דברים אישיים פנימיים,--מעזיבים.
 
לצפיה ב-'מסכימה עם מה שכתבת ומוסיפה'
מסכימה עם מה שכתבת ומוסיפה
05/08/2019 | 10:42
102
נמצאת בדיוק במצב כזה כרגע נמצאת בשתי קבוצות שאין לי בהן יותר ענין, מאחת מתכננת לפרוש בימים הקרובים כי באמת אין לי ענין בה ומהשניה ביקשו ממני לא לפרוש. אם יפריע למישהי שנשארתי ברור שלא תהיה לי בעיה לפרוש וגם אם ארגיש שהקבוצה דנה בעניינים שלא מענייני אפרוש אבל כרגע בהתנהלות שלה אמנם אני קצת פחות שייכת אבל מה שדנים בה מעניין גם אותי.
לצפיה ב-'השורה האחרונה עזרה לי להחליט '
השורה האחרונה עזרה לי להחליט
10/08/2019 | 22:56
14
לצפיה ב-'למה מפריע שהנשים האלה נשארו בקבוצה?'
למה מפריע שהנשים האלה נשארו בקבוצה?
08/08/2019 | 01:47
1
78
שואלת ברצינות - לא כל כך הבנתי מדוע התרעומת.מדובר בנשים שהיו חלק מהמעגל החברתי הזה הרבה זמן, הן מכירות את כולן. המעגל הוא חברתי - לא מקצועי בלבד. 
לא הבנתי למה מפריע לאלה שהתלוננו שהן בקבוצה עדיין. מפריע להן שהן ימשיכו להנות מידע מקצועי בקבוצה? או מהמידע החברתי/רכילותי?  
 
יש לקבוצה מנהלת או מנהלות? אם כן אז היא/הן יכולות להודיע שלאור בקשות שנתקבלו, מעכשיו כל חברה שעוזבת את הקבוצה בחיים האמיתיים (נגיד עוזבת הוראה בכיתות ב-ד בבית הספר הזה או איך שהקבוצה לא מוגדרת...) מתבקשת להתנתק מקבוצת הווטסאפ תוך חודשיים מיום עזיבתה.
 
ככה זה כלל אחיד לכולן, וגם משאיר להן קצת זמן לפני ההתנתקות
לצפיה ב-'זה מפריע כי היתה בידיהן '
זה מפריע כי היתה בידיהן
10/08/2019 | 22:55
83
את האפשרות לא לעבור בית ספר והן החליטו אחרת (במידה מסויימת למרות החברות האישית החליטו לעזוב)
לפעמים התכנים בקבוצה הם נושאי גיבוש פנימי/ מפגשים ואז בגלל שהן כבר לא חלק מהקבוצה זה מרגיש סוג של מציצנות כי הן כבר לא מוזמנות.
 
בסופו של יום, אחרי הרבה התלבטות, החלטתי להוציא אותן.
(גם כדי שלא נהיה אלטרנטיבה אוטומטית לחזרתן אם הבחירה שלהן תתגלה להן כלא טובה).
 
 
לצפיה ב-'אני מניחה שכבר מאוחר מדי, אבל אצלנו עושים זאת כך:'
אני מניחה שכבר מאוחר מדי, אבל אצלנו עושים זאת כך:
15/08/2019 | 13:49
67
כדי להוציא אנשים מהקבוצה, פשוט פותחים קבוצה חדשה ומזמינים את כל מי שרוצים שיישאר בקבוצה, ונותנים לקבוצה הקודמת לדעוך.
לצפיה ב-'אפשר לומר מזל טוב..'
אפשר לומר מזל טוב..
27/07/2019 | 07:31
14
182

אחותי חתמה על חוזה ותעבור בקרוב דירה.
היא עוד לא מצאה דירה לרכישה, אבל מצאה דירה להשכרה.

זה אמנם לקח לה 6-7 שנים, אבל היי, עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא, נכון?

הם קבלו מפתח לדירה ועכשיו מחכים למלא אותה, מעניין כמה זמן ייקח להם..
אחי זרק לאחותי שיעבירו את המיטה שישנים עליה עכשיו ושיעברו כבר, אז כמובן שאחותי אמרה שהיא צריכה לקנות מיטה, מקרר וכו וכו..

עכשיו רק נשאר שהיא תחזור לעבודה ותשאיר את התינוק אצל הוריי כל היום.
אני מקווה שירדו את זה..

מקווה שזה בסדר שאני מעדכנת ושהשתלטתי על העמוד.. זה נושא שאני לא מדברת עליו כמעט עם אף אחד, וכאן הרשיתי לעצמי לפתוח אותו.
בהזדמנות זו, תודה לכל המגיבות 
 
לצפיה ב-'**שירד=שישרדו'
**שירד=שישרדו
27/07/2019 | 07:32
10
לצפיה ב-'וואו! איך זה קרה?'
וואו! איך זה קרה?
27/07/2019 | 14:58
1
23
לצפיה ב-'השרשור למטה די מפורט'
השרשור למטה די מפורט
28/07/2019 | 08:01
17
לצפיה ב-'אתחיל מהסוף,'
אתחיל מהסוף,
27/07/2019 | 23:11
5
94
לא השתלטת על שום דבר,
המקום מיועד  לך כמו לכל את אחרת.
להפך, מעריכה אותך שחזרת לעדכן.
שמחה איתך---שיש אור בקצה המנהרה.
שמחה איתך, שזה קרה מהר יותר משחשבת.
הלואי שתחזור לעבודה, ויש מעונות ולקבל קצת עזרה, אני בטוחה
שאפילו ישמחו לעזור.
מאחלת שתוכלי לסלוח ולהתחיל להרגיש אחוה בין אחיות.
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה. אני מודה שקשה לי.'
תודה על התגובה. אני מודה שקשה לי.
28/07/2019 | 08:00
79
קשה לי לדבר עם אחותי בכלל, הכל מאד קצר וענייני, וקשה לי לסלוח לה.
הקטע הוא שנראה לי שהיא לא יודעת כמה אני כועסת עליה בגלל כל העניין הזה.
 
אתמול אמא שלי סיפרה לי שהיא מתה מחום כשהיא נחה שנ"צ בחדר שלה, כי לא נעים לה לישון כשהדלת פתוחה, אז היא סוגרת, וכשהיא סוגרת לא נכנס המזגן מהסלון (אין מפוצל, רק בסלון). כך נוצר מצב שבו אחותי ובעלה נהנים מהמזגן בסלון, ואמא שלי, שזה הביתה שלה, מסתפקת במאוורר בחדר. זה הגיוני??
 
קשה לי עם הנצלנות הזו ממש, אולי יום אחד זה יעבור לי, לא יודעת..
 
לצפיה ב-'אגב אני חושבת שהתגובה שלי היא כזו'
אגב אני חושבת שהתגובה שלי היא כזו
28/07/2019 | 08:04
3
77
כי גם ראיתי את התגובה של אחותי כשדברה על המעבר.
במקום לשמוח: "איזה כיף, מצאתי דירה, יוצאת לעצמאות", היא נראתה מבואסת מזה שצריכה לשלם סכום גבוה (סביר לאזור, ממש לא יקר יחסית, והיא התעקשה על אזור מסוים).
אני באמת לא מבינה את הקמצנות הזאת! 
כל כך הרבה שנים לא הוצאת כסף על שכר דירה/משכנתה, חשבונות, מצרכים ועוד, הגיע הזמן להוציא!
ואני אומרת את זה מהמקום של מישהי שמוציאה הרבה שנים כסף על שכירות ובאמת שאין לנו..
לצפיה ב-'משהו ממני '
משהו ממני
28/07/2019 | 10:00
2
66
אני מבינה את ההסתכלות שלך על הסיטואציה,
אבל, במקום למצוא פתרונות שיקלו, אתם "משתבללים" בכעס ובכאב.
אם קשה לאמא, קונים מזגן של 1 כ"ס, זו לא הוצאה בלתי נסבלת,
ואולי אף כדאית, כי גם כשאחותך תעזוב, הם לא צריכים להפעיל מזגן גדול,
אזי בחדר שלהם יפעל מזגן קטן, ולא צריך לסבול.
 
את כואבת את ההורים, ואת לא מבינה את ההתנהלות של אחותך,
את משוה את עצמך אליה, אבל אתן שונות,הגישה שלכן לחיים אחרת,
את אולי לא אכפת לך, אבל מה קורה בזוגיות שלה, את לא מספיק יודעת.
אולי היא באמת מסכנה,, כי בעלה עושה לה את המות על כל הוצאה כספית?
 
אני לא מצדיקה אותה, רק נותנת לך עוד נקודת תצפית, כי את משוה,
כי את לקחת את הצד של ההורים. ויש כאן מורכבות יותר מזו שאת חווה,
מאחלת לך, שהכעס ימוג ותוכלי להנות מאחותך, זה גם בשבילך, וגם בשביל הוריך, אני כאמא תמיד שמחה לראות את ילדי חברים.
וגם נהנית מאוד מחברות עם אחי ואחותי.(אנחנו שונים מאוד מאוד)
מאחלת לך טוב.
לצפיה ב-'בעלה הוא די קליל ושקט, היא הדומיננטית'
בעלה הוא די קליל ושקט, היא הדומיננטית
28/07/2019 | 14:57
1
70
מה שכן, הם קמצנים. שניהם.
שיהיה להם לבריאות.
 
אני מודעת לזה שאני משווה אליי (אגב אני עזבתי את הבית בגיל 21 ואותו הדבר אח שלנו), ושאני צריכה להפסיק עם זה. אבל זה מעבר ללהשוות אליי, כי בהרבה דברים אנחנו שונות ולמדתי לאכול את הצפרדע כשצריך. הנושא הזה ממש נוגע לי בקרביים כי יש כאן חוסר צדק. אני רואה את הוריי עובדים קשה בשביל זוג שאמור להיות כבר עצמאי לחלוטין. אני רואה ניצול של הוריי כי להוריי פשוט לא נעים לומר דבר. אני רואה חיסכון על חשבון גבם של הוריי. די, זה צריך להיפסק. ההורים שלי בני 70, אני חושבת שמותר להם להגיע אל המנוחה והנחלה כבר, לא? 
לצפיה ב-'מצחיק שבהתחלה כתבתי כותרת אחרת'
מצחיק שבהתחלה כתבתי כותרת אחרת
28/07/2019 | 15:05
57
ואחר כך שיניתי אותה, כך שנוצר מצב שההמשך נראה ממש קשור 
בקיצור סליחה על חוסר הקוהרנטיות..
לצפיה ב-'שיהיה בשעה טובה (מזל טוב אגיד אחרי שהם יעברו)'
שיהיה בשעה טובה (מזל טוב אגיד אחרי שהם יעברו)
28/07/2019 | 16:22
1
74
את מכירה את זה שכשמישהי מודיעה על הריון אז אומרים "בשעה טובה", ו"מזל טוב" אומרים רק אחרי שיש ידיים מלאות בתינוק/ת בריא/ה?
 
אותו דבר עם הסיפור הזה. כדי לא לנחס את המזל , אני הייתי מחכה עם ה"מזל טוב" כדי לראות את זה באמת קורה.
לצפיה ב-'האמת ש..'
האמת ש..
28/07/2019 | 20:36
75
לפני כחצי שנה הם גם מצאו דירה להשכרה, עברו אליה, ותוך שבוע בערך חזרו!
למה? כי היה עובש שבעל הדירה לא הסכים לטפל בו או משהו כזה, והם לא הסתדרו איתו אז שברו את הכל וחזרו להוריי. הזוי, אה?
לצפיה ב-'מגיע לכן עדכון: לקח לה אמנם חודש, אך היא עברה סוף סוף..'
מגיע לכן עדכון: לקח לה אמנם חודש, אך היא עברה סוף סוף..
30/08/2019 | 11:20
2
9
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
01/09/2019 | 17:46
1
23
מקווה שעכשיו גם היחסים ביניכן ישתפרו.
לצפיה ב-'מקווה. תודה!'
מקווה. תודה!
04/09/2019 | 20:49
5
לצפיה ב-'שרשור תיירות קיצי'
שרשור תיירות קיצי
17/07/2019 | 20:40
7
37
לצפיה ב-'רציתי רק להודות על ההמלצות שקיבלתי פה...'
רציתי רק להודות על ההמלצות שקיבלתי פה...
19/07/2019 | 04:27
6
138
בסוף דגמנו את כפר הנופש עין גב ואת מלון הגושרים.
 
מלון הגושרים באמת יקר בטירוף... זה מקום יפה מאוד אבל לא נראה שנחזור. החדרים הרגילים שם ישנים ולא-משהו.
 
כפר הנופש בעין גב היה מהנה ונינוח. שאר הקהל שם היה יותר סימפטי מבגושרים וארוחת הבוקר היתה טובה יותר.
 
אני תמיד שמחה לשמוע המלצות תיירותיות בארץ או בעולם (אפילו רק לבקר בהם באופן וירטואלי ושילוחי דרך המסך של המחשב עושה לי שמח )
לצפיה ב-'שמחה לקרוא שהייתם בביקור פה ונהניתם'
שמחה לקרוא שהייתם בביקור פה ונהניתם
05/08/2019 | 10:33
34
ותודה על ההמלצה, אנחנו לרוב באזור הכנרת נופשים בקמפינג ולא במלונות/צימרים.
 
לצפיה ב-'וההמלצה שלי כנסי בפנים'
וההמלצה שלי כנסי בפנים
05/08/2019 | 10:34
4
58
פריז, היינו בטיול משפחתי כולל דיסנילנד היה פשוט מושלם.
לצפיה ב-'פריז זה מעולה!!'
פריז זה מעולה!!
08/08/2019 | 19:15
3
42
ספרי באיזה מלון ורובע שהיתם.
 
דיסנילנד הוא רחוק מחוץ לעיר - לא? איך הגעתם אליו?
לצפיה ב-'בהחלט מעולה, פעם ראשונה שלנו '
בהחלט מעולה, פעם ראשונה שלנו
13/08/2019 | 10:57
28
חששתי בגלל סיפורים שונים בתקשורת ומחברים ולא חוויתי מה ששמעתי בכלל.
בדיסנילנד ישנו במלון באזור כי רצינו להיות קרובים וזו היתה החלטה מעולה כי אפשר היה ליסוע ולחזור עם שטלים מהמלון.
לגבי המלונות בפריז הכל הזמנו מבוקינג אין לי השמות בהישג יד אם את רוצה אשלח לך במסר.
לצפיה ב-'דיסנילנד לא מאד רחוק'
דיסנילנד לא מאד רחוק
15/08/2019 | 09:48
1
67
אנחנו הגענו לשם ברכבת מנסיעה מלינה בפריז.
בערך שעה נסיעה ברכבת לכל כיוון.
לצפיה ב-'שכחתי באמת לציין שזה לא מאוד רחוק'
שכחתי באמת לציין שזה לא מאוד רחוק
15/08/2019 | 10:33
26
וכשעברנו לפריז נסענו ברכבת, זה עבר בקלות.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

מנור מדיקל- תרומת ביצית
מהפכה בטיפולי תרומת ביצית
פורום תרומת ביציות
בואו לשאול שאלות ולקבל

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ