לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1325413,254 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'חתולים טיפוליים '
חתולים טיפוליים
25/09/2017 | 15:54
2
32
מה דעתכן - קשקוש או יש בזה משהו?
 
 
אני באופן אישי הייתי מאוד שמחה לכזו תרפיה. מצד שני, אמא שלי היתה חוטפת שבץ, ובכך מצבה היה מחמיר...
לצפיה ב-'הקישור לא עובד לי'
הקישור לא עובד לי
25/09/2017 | 22:58
1
5
אשמח לקישור חדש

אבל תרפיה בעזרת בעלי חיים יכולה לעזור. ידוע ממחקרים על קשישים בבתי אבות , למשל. כאשר הביאו להם חתולים וכלבים ללטף לחץ הדם שלהם ירד, הסוכר השתפר, שיפר מצב רוח, פחות דכאון, שיפר מצב של חולים דמנטיים.
לצפיה ב-'הקישורית השתנתה - מוזר'
הקישורית השתנתה - מוזר
26/09/2017 | 01:01
אולי הלינק הזה יעבוד:
 
 
גם בעיני זה יופי של דבר. ממחקר אנקדוטלי בביתנו (n = 1, נו טוב, מחקר לא מקיף), חתולים גם עוזרים לנערות לצלוח את גיל ההתבגרות ומצבי הרוח הנלווים אליו.  רבע שעה ליטוף + חיבוקים וגרגורים הם תרופת פלא....
לצפיה ב-'שרית חדד ילדה בת ביום הולדתה'
שרית חדד ילדה בת ביום הולדתה
25/09/2017 | 10:42
2
60
עוד מישהי עברה חוויה כזאת והפכה לאמא ביום הולדתה? 
מרגש 
לצפיה ב-'איזו מתנת יום הולדת מעולה!'
איזו מתנת יום הולדת מעולה!
25/09/2017 | 15:51
31
הילדות שלי נולדות בחודשים אחרים ממני.
 
אבל אני עצמי הייתי אמורה להיולד בתחילת אוגוסט, ובסוף נולדתי בסוף יוני היישר באמצע בין ימי ההולדת של שני הורי (שנולדו בהפרש של 4 ימים). וככה יש לנו תמיד ימי הולדת באותו השבוע. זה תמיד נראה לי צירוף מקרים די משמעותי.
 
שנזמין אותה לפה לאירוח?
 
לצפיה ב-'אני הבנתי שהיא ילדה כמה שעות אחרי יום הולדתה'
אני הבנתי שהיא ילדה כמה שעות אחרי יום הולדתה
25/09/2017 | 22:49
10
כלומר לא באותו היום.
אני כמעט ילדתי ביום הולדתי - קטנתי נולדה שעתיים אחרי שהתחלף התאריך ולכן זכתה ליום ולדת משלה שצמו, ליום הולדתי . המתנה הכי טובה שקיבלתי.

מזל טוב לשרית חדד
לצפיה ב-'בהמשך להודעה למטה, בעיות ויסות חושי'
בהמשך להודעה למטה, בעיות ויסות חושי
18/09/2017 | 23:04
6
154
אתמול שודרה בערוץ 2 כתבה שטחית ביותר על בעית ויסות חושי (לינק מהמילה כתבה). הכתבה התרכזה בויסות יתר, לא ממש התייחסה לתת פעילות, לא דיברה על התמודדות או על מה קורה בגילאים מאוחרים יותר.
 
בתור אמא לילד עם בעיית ויסות חושי (קושי באכילה בגלל הגבלה למרקמים מסויימים, העדפה להשאר בבית על יציאה לשמש/רוח/קור/חום, קושי עם מעבר בין פעילויות וכו), אני תוהה מה קורה עם זה בעתיד. זה לא ADHD, גם אם הייתי רוצה, אין תרופת קסם שלוקחים והילד מפסיק להרגיש שהעולם מרביץ לו. יש כאן אמהות לילד עם ויסות חושי מבוגרים יותר (תיכון/חטיבה או יותר), או בעלות מקצוע שעבדו/עובדות עם ילדים בגילאים האלה? איך מתמודדים עם זה? איך זה משתנה כשהילדים גדלים? האם היה משהו שעזר? 
 
ומכיוון שזה אמור להיות פורום עלינו ולא על הילדים (פשוט אין פורום פעיל לאמהות לילדים שהם לא תינוקות/פעוטות) הנה גם שאלה להורים לילדים עם בעיית ויסות חושי - איך אתם מתמודדים עם הילד כשהוא אומר, הרביצו לי, כואב לי או כל דבר כזה ואתם יודעים שסובייקטיבית אכן הוא חווה פגיעה, אבל אובייקטיבית הוא נמצא במקום יותר מסובך חברתית מאשר מסוכן פיסית כי הוא מגיב בחומרה עם משהו שהאדם לידו בכלל לא מבין כפגיעה (צפייה בכתבה תעזור להבין על איזה מצבים אני מדברת)
לצפיה ב-'הוא מקבל או קיבל טיפול כלשהו?'
הוא מקבל או קיבל טיפול כלשהו?
19/09/2017 | 03:49
86
לפי הידוע לי, ריפוי בעיסוק עשוי לעזור.
לצפיה ב-'אני לא מכירה את התחום הזה'
אני לא מכירה את התחום הזה
19/09/2017 | 04:09
87
לדעתי אחת הילדות שלנו היתה כזו בדרגה מסוימת כשהיתה קטנה יותר - היא לא סבלה גרביים רגילים כי התפר בקצה הגרב הציק לה (בלי קשר אם הוא היה כלפי פנים או חוץ), כל "טיקט" של מכנסיים הוציא אותה מדעתה, והיא לבשה רק טייצים שהטיקט שלהם נגזר בחמת זעם. והיא גם סירבה לצאת מהבית בסופי שבוע - בכלל (אפילו סתם לגינה של הבית)
 
ביליתי שנים בלהזמין גרביים בלי תפרים....ואז מתישהו זה עבר. רוצה לומר - אולי זה משתפר קצת עם הזמן?
 
בן כמה הילד המדובר? אם יש אבחנה אז אולי אפשר לשתף את המורות/גננות וזה יעזור קצת כי תהיה הבנה מצידן?
 
לגבי השאלה האחרונה אין לי תשובה אבל אני מבינה לליבך. אחרי שעברנו לארה"ב בכורתי עברה תקופה לא קלה בה היא צרחה בטירוף כל פעם כשדיברנו עם מישהו זר/שכן/אורח (היא היתה בת שנה וחצי-שנתיים בערך). ואנשים בהחלט התרחקו מאיתנו מתוך דאגה כנה לעור התוף של עצמם. זו היתה תקופה מאוד לא קלה....
לצפיה ב-'לא מכירה את הנושא אבל'
לא מכירה את הנושא אבל
19/09/2017 | 11:07
75
יש פורום פעיל וחביב של הורים לילדים ביסודי, אולי בו תמצאי כאלו שידעו לעזור
לצפיה ב-'עונה לכולן ביחד'
עונה לכולן ביחד
19/09/2017 | 20:53
2
105
אתמול ישבתי עם הילד לראות את חלקים מהכתבה. הוא הזדהה עם הילד והופתע לראות ילד שמגיב כמוהו לדברים שגורמים לו לחשוב על עצמו בצורה שלילית. לילד יש IEP (מערכת חינוך אמריקאית, זה אומר שהוא מאובחן ומקבל שירותים מוגדרים על ידי מערכת החינוך שיכולים ללכת איתו גם לאוניברסיטה אחר כך). אני לא באמת שואלת על מה לעשות עכשיו. כולם מדברים על ילדים עם בעיית ויסות חושי. והקהילות שמוקדשות לזה בעיקר דנות בויסות חושי ביחד עם דברים אחרים (כמו אוטיזם) ואז הדיון נעשה לא רלוונטי לנו לחלוטין. מה שמעניין אותי זה איך זה מתפתח עם השנים. מה באמת עזר או לא עזר במבט לאחור. זה היה מרתק בעיני לראות אמהות עונות למטה שהילד לקח X במשך Y זמן, ואז הפסיק, ואלו היו תופתעות הלוואי וכו.
נושא הויסות חושי עוד בחיתוליו. מבוגרים עם ויסות חושי זה משהו שאני בכלל לא נחשפתי אליו וגם לא בני נוער. כנראה שאין כאן.
לצפיה ב-'טוב, אז בתפוז יש (לא יודעת מה מידת הפעילות - הן סגורות)'
טוב, אז בתפוז יש (לא יודעת מה מידת הפעילות - הן סגורות)
20/09/2017 | 16:07
89
קומונת "הורים לילדים עם קשיים בעיבוד חושי", ו"קומונה למבוגרים עם קשיים בוויסות חושי" - את יכולה להתעניין שם בתשובות לשאלות שלך.
 
לצפיה ב-'אם אין מבוגרים או בני נוער עם זה - זה אומר שזה '
אם אין מבוגרים או בני נוער עם זה - זה אומר שזה
20/09/2017 | 16:40
91
שזה שוכך עם הגיל?  או שבאופן רפואי מדובר באבחנה חדשה שמבצעים רק על ילדים צעירים? (האפשרות השניה נראית לי פחות הגיונית כי אני מניחה שאפשר לבצע את אותו אבחון בכל גיל - אבל כאמור - לא מבינה בזה)
 
בהיותי "אלטרנטיבית" מטבעי, ומאמינה גדולה בקשר בין גוף לנפש/מוח, אני תוהה אם אולי אפשר לנסות לשפר את המצב עם דברים כמו דמיון מודרך (guided imagery) - שהם ממילא בבחינת "אם לא יועיל לא יזיק" ועולים כמעט כלום.
 
 
לצפיה ב-' שנה טובה וחג שמח '
שנה טובה וחג שמח
19/09/2017 | 14:19
6
 
חג שמח לגולשי האתר
 
שנה טובה ומתוקה
שכולנו נכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום 
 
בברכה 
לצפיה ב-'ראש השנה '
ראש השנה
18/09/2017 | 05:49
3
100
איפה תהיו? מה בתפריט?
 
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.  ממה תשמחו להיפרד/להיפטר? מה תאחלו לעצמכן לשנה החדשה?
לצפיה ב-'ראש השנה שלי'
ראש השנה שלי
18/09/2017 | 08:59
110
אנחנו אצל גיסתי, אני מארחת בשישי את המשפחה שלי.
התפריט לא ידוע עדיין (מקווה שבערב החג יהיה ידוע ), יודעת מה התנדבתי להביא- קציצות, סלט ועוגת דבש (האהובה עליי) שאני מכינה פעם בשנה בראש השנה.
לשישי עוד אין לי תפריט אבל היום אצטרך לסגור אותו כדי לעשות קניות סופיות מחר וברביעי על הבוקר כי ימים מלאי בישולים לפניי. קניות גדולות כבר עשיתי נשאר לי רק ללכת לקנות ירקות ולשמחתי פתחו חנות ירקות ממש ליד הבית אז אלך לשם במקום לסופרים העמוסים.
 
השנה מאחלת לעצמי ולמשפחתי ולכל הסובבים אותי קודם כל בריאות. עברנו שנה קשה מבחינה בריאותית ולחלק מהיקרים לי היא עוד לא הסתיימה.
מאחלת לי גם פרנסה טובה כי מקום העבודה המדהים שלי במצב לא יציב מהרבה בחינות.
אני בתהליך צמיחה תמידי ואשמח גם בשנה הקרובה להמשיך לגדול ולצמוח ביחד עם משפחתי היקרה והאהובה, אני חושבת שאני עוברת תהליך מדהים והם עוברים אותו איתי. מתחילה להרגיש שאני קוטפת את הפירות מהזרעים שזרעתי. יודעת שצריכה להמשיך בדרך הזו והיא אף פעם לא תגמר אבל שמחה ללכת בה .
לצפיה ב-'נהיה ב-'
נהיה ב-
19/09/2017 | 03:37
102
עם החברים הכי טובים שלנו (אלה שאנו מכנים The Chosen People - יעני עם בחירה ) ואמא שלי. יהיה פשוט וצנוע יחסית. תפוח בדבש, סלט טעים עם פקאנים, סלמון בתנור, תוספת או שתיים (אורז ואספרגוס אני מניחה) וזהו.
 
אני לא חזקה באפיה בגלל הצליאק.... אולי יהיה איזה קינוח נטול גלוטן עם תפוחים וקינמון. אבל יכול להיות שסתם תהיה גלידה וניל עם סירופ מייפל.
 
בקיצור - דונה אידאלה במטבח, אני לא.
 
אשמח להיפטר מהלחץ בעבודה, העייפות ודלקות הגרון שהלחץ והטיסות מפילים עלי, ואם אפשר גם מכמה צרות בריאות של הילדות והחתול. גם אותי מטריד העתיד של המעסיק שלי .
 
בברכות לשנה החדשה: שלווה, שלווה, שלווה (לא הגזמתי....), שאמצעיתי תסתדר בחטיבת הביניים שכה מטרידה אותה, והכי טוב שיהיה "משעמם" - בלי דרמות וחדשות רעות
 
 
לצפיה ב-'אנחנו אירחנו את החג והיה ממש כיף! '
אנחנו אירחנו את החג והיה ממש כיף!
23/09/2017 | 05:20
68
הגענו למסקנה שעדיף לארח ולא להתארח ושהקטנה תוכל לישון במיטה שלה בנוחות. אומנם השינה שלה קצת התעכבה כי רצתה לקחת חלק פעיל בארוחה אבל לפחות זה גרם לה לקום רק ברבע לשש במקום ברבע ל-4
היה מלא מלא אוכל וגם נשאר מלא ברמה שהכנתי להם קופסאות לקחת הבייתה.
 
אירחנו זוג חברים עם הבן שלהם ועוד חבר שגר קצת רחוק מאיתנו אז גם נשאר לישון.
 
בתפריט:
 
מרק ערמונים שיצא ממש טעים!
חלה עגולה מתוקה עם צימוקים- קנינו ב"לחמים" המקומי
סלט עגבניות שרי, אגוזי פקאן וזיתים
סלט חסה,תפוחי עץ ואגוזי מלך
תבשיל קינואה ועדשים
דג סלמון
עוף ברוטב סויה ודבש
תפוחי אדמה ובטטה
שיפודי ירקות בתנור
אורז עם ירקות בתוכו
 
ולקינוח:
פאי תפוחים
קרמשניט
לצפיה ב-'זה ממש תלוי ילד'
זה ממש תלוי ילד
17/09/2017 | 12:21
5
138
הנה תשובה מסמויה
אצלי אחד לא היה יכול לשבת בכיתה ללא הרטלין (גם ככה סיים בקושי).
 
השני, החליט בסוף כיתה ח' שזה עושה אותו ממש ילד אחר סגור ומופנם והוא לא מוכן לזה. בהתחלה היה לוקח רק בימים שיש מתמטיקה ואחר כך הפסיק לגמרי.
הוא אומר שהוא מעדיף להתמודד עם הקשיים (ויש קשיים) בעצמו.
הוא עכשיו בכיתה י"ב, יש לו הרבה התאמות (כתיבה המחשב, הקראה לבוחן ניטראלי ותוספות זמן) תלמיד טוב מאוד במגמה ראלית מוגברת.
 
בקיצור, כדאי לנסות, אבל להיות קשובים לילדה ולתחושות שלה.
לצפיה ב-'אופס, למה זה לא שורשר לדבי'
אופס, למה זה לא שורשר לדבי
17/09/2017 | 12:23
4
11
לצפיה ב-'תודה על התשובה '
תודה על התשובה
18/09/2017 | 05:12
3
68
האחד מביניהם שהחליט בסוף כיתה ח' שזה לא מתאים לו - אחרי כמה זמן של נטילה זה היה?
 
והאם מי מהם הרגיש שהתרופה השפיעה על הקטע החברתי אצלם?
 
אני מעריכה את זה שכתבת 
 
 
לצפיה ב-'זה העניין'
זה העניין
18/09/2017 | 11:06
2
65
זה שהפסיק טען שזה פוגע בו חברתית כי בהפסקות הוא היה נשאר בכיתה עם עצמו ולא התחשק לו לצאת.
והוא ילד מאוד חברתי.
בהתחלה אמרנו לו שהוא יכול להפסיק, כל עוד אנחנו לא מקבלים תלונות מהמורים והחברים לכיתה (כי התזזיתיות שלו יכולה לשגע פילים) ויידענו את המחנכת.
מסתבר שהוא מצליח להחזיק את עצמו, כשהוא מרגיש שהוא הולך להתפוצץ - הוא מקבל אישור לצאת לריצה בחוץ ולחזור.
התחיל לקחת ריטלין בכיתה ו'.
לצפיה ב-'ואצל השני לעומת זאת'
ואצל השני לעומת זאת
18/09/2017 | 13:05
1
65
זה ממש לא הפריע חברתית, היה מרכז בית הספר, זמר בלהקת רוק ואליל הבנות
 
רציתי רק להוסיף שלדעתי, הטיפול התרופתי צריך להיות מלווה גם באיזשהו טיפול רגשי כי זה בא ביחד.
לצפיה ב-''
18/09/2017 | 15:03
41
נשמע שאין כללים בעניין הזה  - כל מקרה הוא שונה.
תודה על הטיפים!
לצפיה ב-'מחפשת פסיכולוג/ית מעולה'
מחפשת פסיכולוג/ית מעולה
17/09/2017 | 18:22
59
מחפשת מטפל/ת מעולה
בשביל... עצמי
הייתי כבר בעבר כמה שנים בטיפול מוצלח
ואני גם מהתחום
אז צריכה מישהו/י ממש טוב!
כל מטפל שלא יהיה ממש טוב בטח סתם יעצבן אותי בשלב זה

מאזור המרכז
תודה!!
 
לצפיה ב-'ניתוח פלסטי סימני מתיחה'
ניתוח פלסטי סימני מתיחה
16/09/2017 | 20:50
1
101
1. ההתלבטות שלי היא לא אם לבצע את הפרוצדורה או לא אלא אם לעשות במסגרת ההנחה הניתנת לי בקופת החולים שלי או ללכת למנתח פרטי מהשורה הראשונה.
קופת החולים מפנה ל-CARE שזה לדעתי במקור בכלל לתיקון קוצר ראייה בלייזר.
2. ספציפית,שמתי עין על ד"ר עמי ברק ורציתי לשאול אם מישהי עברה מתיחת בטן אצלו וקיבלה תוצאה לא פחות מטובה מאד שלא לומר מעולה.
 
שנה טובה לכולן ושהכל יהיה דבש
 
נ.ב.
פניתי לכאן כי פורום אסטטיקה נסגר ופורומים שמנוהלים על ידי רופאים לא יענו על השאלות ששאלתי
 
לצפיה ב-'אני לא מכירה את התחום... רק שאלה'
אני לא מכירה את התחום... רק שאלה
17/09/2017 | 04:12
84
הופתעתי שקופת החולים "בעסק" כי זה נשמע לי כמו ניתוח קוסמטי אלקטיבי. זה משהו שקופת החולים משתתפת בו?
 
בכל מקרה - שיהיה בהצלחה!
לצפיה ב-'קהילה יודעת כל... ספרו לי על תרופות להפרעות קשו"ר '
קהילה יודעת כל... ספרו לי על תרופות להפרעות קשו"ר
13/09/2017 | 16:45
27
144
נפלה עלינו אבחנה שפתאום מחברת הרבה דברים שתמיד ידענו
 
אשמח לשמוע מידיעתכן ונסיונכן.... ריטלין? קונצרטה? משהו אחר? עוזר? לא עוזר? תופעות לוואי? רגשי אשמה? (הוריים...לא ילדיים)
 
אשמח לשמוע כל תובנה או דיעה מנסיונכן. כמובן שנלך לרופא - אבל הייתי שמחה לשמוע פרטים מנסיון של אחרות [אולי גם מסמויות שבד"כ לא כותבות פה...אני מרגישה קצת אבודה. כבד עלי העניין הזה]
לצפיה ב-'ניסיון של אחרות לא ממש יעזור לך לדעתי'
ניסיון של אחרות לא ממש יעזור לך לדעתי
13/09/2017 | 21:27
1
108
לכל ילד מתאימה תרופה קצת אחרת, במינון שונה ודרך מתן שונה. ואין דרך לבדוק בדיוק מה מתאים לילד שלך חוץ מניסוי וטעיה.
לגבי השאלה אם עוזר, אז כן. בהחלט עוזר.
תופעות לוואי לפעמים יש, לפעמים אין, לפעמים הן חזקות ובלתי נסבלות, לפעמים הן זניחות. ושוב, אי אפשר לדעת מה ואיך יהיה אצלכם לפני שתנסו.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
14/09/2017 | 04:19
9
לצפיה ב-'מאוד אשי, כמו שכתבו מעלי'
מאוד אשי, כמו שכתבו מעלי
14/09/2017 | 08:44
15
114
וחשוב לזכור שתמיד יש עוד תרופות ועוד מינונים שאפשר לנסות ולא להתייאש. 
ריטלין, קונצרטה וריטלין LA זה הכל אותו חומר פעיל (השניים האחרונים זה שחרור אטי בזמן שונה) ובכל זאת תופעות הלוואי שונות. אדרל ועוד משהו זה חומר פעיל קצת אחר. 
אצלנו הריטלין והקונצרטה גרמו תופעות לוואי ברמה שהיה עדיף לוותר עליהם אפילו ביחס לחסרונות הקשו"ר, אבל הריטלין LA פתר את הבעיה, ואח"כ שמעתי שלא רק אצלנו זה היה ככה. צריך לנסות. וצריך לעדכן מינונים כשהם גדלים. 
ועוד מילה קטנה: אנחנו נורא רוצים לתקן את הילדים שלנו ולהקל עליהם ולהפוך אותם ואת החיים שלהם למושלמים. ולפעמים לא צריך. לפעמים צריך לתת להם להיות הם עם הקשיים שלהם ולפתח את היכולת שלהם להתמודד. לא בטוח שזה המצב אצלנו או אצלכם, רק שזה משהו ששווה לשקול (אני נשואה להפרעת קשו"ר קשה מהלכת ואמא לאחד כזה ברמה פחותה. הריטלין אצלנו יוצא מהארון רק לבחינות אצל הצעיר ואף פעם אצל הבוגר, שמצא את הדרכים שלו להתמודד, גם אם לפעמים הוא שוכח את הקטנה בצופים). 
לצפיה ב-'נדחפת עם שאלה בעניין'
נדחפת עם שאלה בעניין
14/09/2017 | 19:59
4
101
לדעתי הבלתי מקצועית בעליל הילדון שלי סובל מקושי, שהוא אולי קשו״ר ברמה קלה או קושי אחר שהסממנים שלו דומים (נניח בשיעורים בכיתה הרבה פעמים מתקשה להתרכז ומעופף לו בעולמו, אבל כשיש מבחן הוא מסוגל לשבת מרוכז ולענות)
יש גורם אבחון ״ניטרלי״, הוליסטי?
כזה שמסוגל להבין מאיפה בדיוק הקושי נובע ולהפנות לטיפול המתאים?
 
ולגבי העופפות בכיתה- זה משהו שיפריע לו ממש אוטוטו, כי השנה כבר מעלים קצב בכיתה, והקשב החלקי שלו למה שקורה בשיעור כבר לא יספיק, ואני חוששת שעד דהוא יבין את זה כבר יהיה קשה להשלים את הפערים.
לצפיה ב-'מאבחנת דידקטית מנוסה'
מאבחנת דידקטית מנוסה
15/09/2017 | 15:41
2
89
יכולה לאבחן כל מיני קשיי למידה, ואם יש לה מספיק נסיון היא יכולה להצביע על חשד לקשו"ר (אבל אסור לה לאבחן את זה). גם רופא ילדים התפתחותי יכול.
מהצד השני, לקשו"ר יש מבחנים ממוחשבים עם/ בלי תרופה שמצביעים באופן כמעט חד משמעי על קיום או אי-קיום התסמונת (עד כדי רמת המהימנות של בדיקות רפואיות דומות, זה לא 100% אבל די קרוב). 
מהצד השלישי, אין טיפול לקשו"ר למעט התרופות שציינו לעיל, וכל מי שיציע לך טיפול אחר הוא שרלטן. אז אין טעם לאבחן אם אין לך כוונה לתת לו תרופות. 
לצפיה ב-'לגבי ה"אין טעם לאבחן אם אין כוונה לתת תרופות"'
לגבי ה"אין טעם לאבחן אם אין כוונה לתת תרופות"
16/09/2017 | 16:24
1
70
אני לא בטוחה שאני באותה העמדה.
 
ראשית, תמיד טוב לדעת איפה עומדים.... (ידע הוא כוח)' והאבחון גם נותר הרבה מידע נוסף על נקודות חוזק וחולשה ועוד.
 
שנית, בית הספר נותן כל מיני הקלות בלי קשר לתרופות, כמו היכולת לעשות את המבחן בחדר שקט לבד שבו יש פחות הסחות דעת (רעשים מהילדים האחרים וכו'), יותר זמן בבחינות, הרצאות במדיה כתובה/מודפסת בנוסף לבעל פה ועוד כל מיני [עוד לא הייתי בפגישה אז אין לי מושג מה בדיוק]. וגם אם הוא לא נותן - זה יכול להשיג קצת יותר אמפטיה/הכלה/הבנה מהמורים אני מניחה.
 
לגבי השרלטנים - אני נוטה להסכים. פה כולם נשבעים בכל מיני "קואצ'רים" שמלמדים את הילדים אסטרטגיות לשיפור. הפסיכולוגית המאבחנת בעצמה הפנתה אותנו לכזאת. בשיחה איתה התעניינו בהכשרה שלה לעניין הזה. היא הסבירה שהיא עברה קורס בן 100 שעות אצל מישהי ש"המציאה את השיטה". נשמע לי חארטה
 
קראתי גם כתבה מעניינת בהארץ שקשורה לזה - הולכת לחפש
לצפיה ב-'אני רואה שזה בלוג - לא כתבה'
אני רואה שזה בלוג - לא כתבה
16/09/2017 | 16:39
68
כיצד טראומה שעובר התינוק בלידה עלולה לגרום להפרעת קשב
 
 
זה טוען שטיפול בקרניוסקראל יכול לשפר את התסמינים. לא מריח לי אמין במיוחד - אבל כתוב מעניין. 
 
 
לצפיה ב-'אני לא בארץ - אז התשובה שלי לא תועיל'
אני לא בארץ - אז התשובה שלי לא תועיל
16/09/2017 | 16:10
69
אנחנו לקחנו למשרד פסיכולוגיות מקומי שמתמחה בזה (ומתגאה בזה ש-100% מהעובדות בו הן נשים ). זה כלל יום אבחון בן 6 שעות בערך - בעיקר מבחנים ממוחשבים אבל עם פסיכולוגית שהעבירה אותם [כלומר - זה לא היה רק הילדה והמחשב]. זה נעשה באופן פרטי ועלה . ממה ששמעתי גם בארץ הרבה עושים זאת באופן פרטי כי יש תורים ארוכים לאבחון ציבורי (?). 
 
אחד היתרונות של לעשות את זה באופן פרטי זה שמקבלים את הדו"ח לידיך ואז את יכולה להחליט אם לחלוק אותו עם ביה"ס או לא.
לצפיה ב-'תודה - החכמתי. את מעלה שאלה מעניינת'
תודה - החכמתי. את מעלה שאלה מעניינת
16/09/2017 | 16:04
9
104
ראשית תודה על כל השמות של התרופות - חשבתי שיש רק 2 אפשרויות. וגם הרעיון שאפשר להיעזר בהן רק במקרים מיוחדים (בחינות) להבדיל מליטול אותן יום יום נראה לי מעולה.
 
הנקודה השניה שאת מעלה מעוררת מחשבה. אם כי בעצם:
 
1) את רואה הבדל בין זה לבין, נניח, מכשיר שמיעה ללקות שמיעה קלה? גם אז אפשר לומר שעדיף ללמוד להתמודד
 
2) יש הרבה קשיים/אתגרים בחיים מעבר לזה [כלומר - זה לא שהחיים הם דבש אם מורידים הפרעת קשו"ר]
 
אין לי תשובות או החלטה מה לעשות. באופן כללי אני לא אוהבת תרופות ומעדיפה להימנע אם צריך
 
עוד שאלה שהמועמדת שלנו שאלה היתה האם זה ישנה לה את האופי והיא "לא תהיה יותר מי שהיא באמת" וגם האם זה ממכר ואז אי אפשר להפסיק או שאם מפסיקים המצב הופך גרוע יותר משהיה לכתחילה. למישהי יש תובנות?
 
 
לצפיה ב-'מצחיק שאת שואלת לגבי מכשיר שמיעה'
מצחיק שאת שואלת לגבי מכשיר שמיעה
16/09/2017 | 22:04
4
135
אבא שלי כמעט חרש לגמרי והוא מעדיף לא להשתמש במכשיר שלו. מסתבר, לא כולם יודעים את זה, שהמכשיר נורא לא נוח באוזן וגם מגביר את כל הרעשים באופן מקביל שגורם לאבא שלי לעומס שהוא לא מחבב (וכן אני יודעת שהתאמה אישית ויש מכשירים יותר חדשים וטובים וכו, תעזבו אותו, הוא לא רוצה להחליף ולכו תתווכחו עם בן 91). אז כמו בכל דבר, גם לתרופות יש יתרונות וחסרונות, וצריך תמיד לשקול איזה צד עולה על השני. מי שמאוד סובל ממכשיר השמיעה יעדיף ללמוד לקרוא שפתיים (זה מה שאבא שלי עושה בהצלחה מאוד רבה), ומי שלא אוהב את תופעות הלוואי של התרופות ימצא לעצמו פתרונות אחרים.
האם זה משנה את האופי? קצת. היורש שלי אומר שזה עושה אותו עצוב/ לא מרוצה (וזה אחרי שפתרנו את תופעות הלוואי הפיסיות), ויש מי שטען שזה קצת "משטיח" את הרגשות ואולי גם את היצירתיות. מצד שני, אין לזה שום אפקט ארוך טווח (מפסיקים - הכל נעלם), אין התמכרות ושום דבר לא מתדרדר אם לוקחים או מפסיקים או גם וגם. הרופאים טוענים שתופעות הלוואי מתמתנות אם לוקחים באופן קבוע, לא בדקנו. בכל מקרה כשמפסיקים הכל חוזר לקדמותו, לטוב ולרע.
לצפיה ב-'מצחיק (עצוב?) '
מצחיק (עצוב?)
16/09/2017 | 22:28
1
125
שכתבנו בדיוק אותו הדבר. גם אצלנו לא היו תופעות לוואי פיסיות בכלל. אבל העיניים עם העצב בתוכן...
 
 
לצפיה ב-'אוי. באמת '
אוי. באמת
17/09/2017 | 04:37
18
לצפיה ב-'אה - זו סתם היתה דוגמא'
אה - זו סתם היתה דוגמא
17/09/2017 | 04:42
1
73
את כנראה צודקת שלכל דבר יש תופעות לוואי/השפעות. האמת שחשבתי בהתחלה לקחת משקפיים בתור דוגמא - אבל להם יש גם אפקט בטיחותי משמעותי יותר אולי.
 
האמת ששמעתי לא מעט על זה שיש כאלה שמכשירי שמיעה לא נעימים/מתאימים להם. היתה לי דודה רבתא ששמיעתה נפגעה כשילדה את בנה, עם מכשיר שמיעה. רוב הזמן הוא היה מכובה, מה שהתאים לה מאוד כי היה לה בעל שאהב מאוד (מדי?) לדבר.  כשהיינו באים לבקר אותה היא תמיד קרנה ושמחה, ושלחה את היד אל מאחורי האוזן כדי להדליק את המכשיר - כי אותנו היא דווקא רצתה לשמוע
לצפיה ב-'אז אצלנו הדוגמא'
אז אצלנו הדוגמא
17/09/2017 | 18:40
59
היא דווקא עם המשקפיים...
 
הייתה אצלנו תקופה שהייתה התנגדות גדולה מאוד להרכבת המשקפיים. החלטנו לשחרר ולתת לילדה לבחור. מסתבר שזו הייתה החלטה מאוד נבונה. בסוף, בזמן שלה ובתנאים שהתאימו לה, היא חזרה למשקפיים (וכיום היא מרכיבה אותם רק בנהיגה). כך מתאים לה. ואני מקבלת את זה לחלוטין.
 
לצפיה ב-'זה לא ממכר'
זה לא ממכר
16/09/2017 | 22:20
3
99
אבל לגבי ״שינוי אופי״...
אצלנו, למרות שזה מאוד מאוד עזר, זה גרם לילד להיות פחות... שמח. אותי זה הרג לראות אותו ככה. והחלטנו ביחד שזה פשוט לא שווה את זה.
 
מודה שאנחנו ניסינו רק שתי חלופות. ריטלין וקונצרטה. עם הקונצרטה היה זוועה. ממש. והפסקנו מיד. עם הריטלין הוא היה בערך שנה עד שהחלטנו להפסיק.
 
נכון להיום הוא יכול לבחור להשתמש בזה (וכן, אפשר רק למבחנים או לימים קשים/עמוסים) אבל אני לא חושבת שהיה אפילו יום אחד שהוא בחר להשתמש בזה. לפחות לא בשנה האחרונה.
 
עם עזרים רפואיים אחרים הייתי מתנהגת (והתנהגתי) בדיוק כך. אם העזרים גורמים להפרעה אחרת, מאיזו שהיא סיבה, יש מצב לשקול לוותר עליהם ולנסות להתמודד למרות הקושי. לפעמים זה מביא אותם למקומות טובים יותר.
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובה'
תודה רבה על התשובה
17/09/2017 | 04:44
2
72
אני בכלל חשבתי שתופעת הלוואי היחידה/עיקרית היא פגיעה בתיאבון ובעקבות כך גם פגיעה בצמיחה לגובה.
 
נמשיך לחשוב על זה ביחד עם הילדה...
לצפיה ב-'חשוב לי לבהיר'
חשוב לי לבהיר
17/09/2017 | 18:43
1
59
שברגע שהפסקנו הוא חזר להיות הילד השמח וטוב הלב שתמיד היה. והעיניים העצובות (שהיו עם ברק של דמעות עצורות כל היום) חלף כלא היה.
 
כך שלדעתי אין בעיה לנסות. מקסימום, אם לא מתאים, מפסיקים.
 
לצפיה ב-''
18/09/2017 | 05:14
5
לצפיה ב-'כמה שאלות'
כמה שאלות
17/09/2017 | 14:58
8
76
בת כמה הילדה, מה הסיבה/סיבות שבגללן לקחתם לאיבחון ?
האם יש עוד קשיים (למשל חברתיים).
אני שואלת מכיוון שתשובות לשאלות הללו יכול לעזור במתן תשובה
או יעוץ לשאלתך.
לצפיה ב-'הילדה התחילה כיתה ו' החודש'
הילדה התחילה כיתה ו' החודש
18/09/2017 | 05:23
7
87
הסיבה היתה תלונות שלה שהיא לא מרוכזת ולא מסוגלת לזכור הוראות שניתנות בכיתה. קיבלנו פידבק דומה ממורה אחד שלה שאמר שהיא לא ממלאת אחרי ההוראות לתרגילים שניתנים בכיתה כאשר מדובר בהרבה שלבים. היא אמרה שהיא מנסה למלא אחרי ההוראות אבל לא מצליחה לזכור אותן. שאלנו אם התלמידים האחרים זוכרים את ההוראות והיא אמרה "כן"
 
לא מדובר בבעייה של היפר-אקטיביות/הפרעה בכיתה. הילדה יושבת בשקט בלי בעיה ומתנהגת למופת. רק חולמת ו"מתפזרת". 
 
כן, גם המצב החברתי לא מזהיר.
 
האבחון היה חד משמעי: הפרעה בריכוז ובזיכרון לטווח קצר חרף יכולת קוגניטיבית מצוינת .  האותיות שקיבלנו היו: ADHD, Predominantly Inattentive Presentation (כלומר, בלי הרכיב של היפראקטיביות)
 
הפסיכולוגית המאבחנת אמרה שלדעתה "לסוג הזה אין תרופה שעוזרת". מכיון שזה נשמע לי אפעס קצת שטחי - החלטתי לחקור בנושא מעבר לזה
לצפיה ב-'ממליצה מאוד'
ממליצה מאוד
18/09/2017 | 07:07
1
86
לעשות גם אבחון אצל אודיולוג שמתמחה בנושא של auditory processing disorder. מחקרים מצאו ש- 50% מהמאובחנים כ ADHD סובלים גם מ APD, ולעיתים מדובר בדיאגנוזה מוטעית של ADHD. הסימנים דומים מאוד. 
לצפיה ב-'תודה - אשאל את המאבחנת'
תודה - אשאל את המאבחנת
18/09/2017 | 15:05
60
והיה אם זה המצב - מה הנפקות המעשית של זה (כלומר של אבחנה כ APD לעומת ADHD בלי H)?
לצפיה ב-'אוי זה נשמע מוכר'
אוי זה נשמע מוכר
18/09/2017 | 09:36
2
82
בעיות התארגנות זה גם הסממן העיקרי אצלנו. פעם קראו לזה ADD אבל ADD יצא מהDSM אז עכשייו זה "ADHD בלי H".
לצערי התרופה באמת לא מאוד עוזרת בהתארגנות (עוזרת קצת), ופה עוזר בעיקר ללמד אותה להיעזר בכלי עזר: לוח השנה בטלפון, שעון מעורר, לוח מחיק (הצלה גדולה אצלנו), התראות ותזכורות מראש, ו... אמא. אולי האופר אצלכם. שנים שנלחמתי ב"תעבירי לו את האחריות, הוא צריך להיות אחראי וכו וכו" עד שהבנתי שהוא פשוט לא יכול. ואם אנחנו רוצים שהוא יסיים בי"ס, אני צריכה לקחת על זה אחריות (אבא שלו למשל לא סיים בי"ס - השלים אחרי הצבא - כי אף אחד בבית שלו לא לקח אחריות על זה, ולדעתי הוא נשוי לי כי הוא ידע שאני כן אעשה את זה). הילד הפך עצמאי בסידור תיק למחר רק בכתה ט לדעתי, בלזכור מתי מבחנים והגשות רק בי"א, ועד היום צריך לפעמים להתערב (הרבה מעבר לסטנדרט). בחירה שלכם.
וכל שנותר לכם עכשיו הוא להסתכל מסביב ולמצוא מי בדורות הקודמים סבל מזה ואיך הוא התמודד. זה מאוד לילד לדעת שיש אור בקצה המנהרה (ושהבגרות, נסיון וגיל ממש מקלים על זה).
דרך אגב גם אצלנו הבעיות בלימודים התחילו בכתה ה בערך (זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי את משפט המחץ "אני טיפש, אני לא יכול להצליח" שגרם לי לברך על האבחון), שאז הדרישות הלימודיות (ולא רק) עולות מעבר למה שילד אינטיליגנטי למדי אבל נטול יכולת ארגון יכול להתמודד.
ולגבי ההמלצה לבדיקה האודיטורית מעלי: זה נכון רק אם הבעיה בלעקוב אחר הוראות קיימת בהוראות בע"פ אבל לא בהוראות בכתב. אצלנו אין הבדל משמעותי (אם הוא רואה יותר משלוש שורות הוראות הוא אפילו לא מנסה. במקרים שאין ברירה - למשל עבודות בביה"ס - אמא "מתרגמת" ובעיקר מחלקת את זה למשימות נפרדות שאפשר לעשות אחת ולנוח. נו, אם אני יכולה לעשות את זה לסטודנטים שלי למה לא ליורש).
ועוד משהו שנזכרתי: יש מקרים שהוראה מתקנת יכולה לעזור, פשוט כי היא מלמדת שיטות עבודה מסודרות ומובנות שיכולות להקל על הערפל בראש שלהם. אין לי מושג איך קוראים לזה באמריקאית.
לצפיה ב-'תודה. לא ידוע לנו על אף אחד בדורות הקודמים '
תודה. לא ידוע לנו על אף אחד בדורות הקודמים
18/09/2017 | 15:11
1
75
במשפחתנו שסבל מבעיה דומה. מה שהופך את זה למתסכל שבעתיים (כי לא ברור לנו מאיפה זה נפל עלינו...)
 
חלק מההתאמות שהומלצו עבורה זה לקבל את חומר ההרצאות כתוב מהמורים. כך שאני מניחה שבין שזה ADP ובין שלא - הקטע הזה "מכוסה" אם זה מה שעושים
 
אין סיכוי שאקח את האחריות עלי. אני יכולה לעזור כשאני נמצאת אבל יש לי יותר מדי כדורים באוויר.
 
יש פה קואצ'רים (coaches) כמו שתיארתי שאמורות ללמד אסטרטגיות התארגנות. מהשיחה שערכנו עם כמה מהן זה נשמע לי כמו מדעי החארטה . מצד שני, גם הן מצידן אמרו שהיא צעירה מדי והן לא עובדות עם ילדים מתחת לגיל 15-16
לצפיה ב-'בארץ יש הוראה מתקנה ואסטרטגיות למידה'
בארץ יש הוראה מתקנה ואסטרטגיות למידה
19/09/2017 | 13:51
42
שמיועדים גם לבית הספר היסודי, וזה נשמע כמו הפתרון הנכון בשבילה.
לצפיה ב-'כמה מחשבות'
כמה מחשבות
18/09/2017 | 15:19
1
75
כיתה ו' אצלכם זו השנה הראשונה בחטיבת הביניים, נכון?
אם אכן כך, אז יש סיכוי טוב שקיימת קפיצה משמעותית בדרישות מהתלמידים מכל הבחינות, לדוגמא קצב הלמידה מהיר ממה שהיא מורגלת אליו, תוכן מורכב יותר, קצב קריאה / כתיבה מהיר יותר ועוד.
האם בחטיבה, כמו בתיכון, לא קיימת כיתת אם אלא הילדים עוברים משיעור לשיעור?
זה יכול להשפיע על ההתארגנות לקראת ובמהלך השיעור (למי שיש לו הק"ר..).
את אומרת שהמצב החברתי לא מזהיר. לעיתים קשיים בקשב וריכוז  משפיעים /גורמים למצב חברתי לא מזהיר.
אני לא מכירה את הילדה, אבל ממה שכתבת  נראה לי שיש יותר יתרונות ללקיחת תרופה מאשר חסרונות.
הייתי עושה גם בדיקת ראיה מקיפה, כולל מיקוד ראיה.
 
אם תרצי לדבר, שלחי לי הודעה
לצפיה ב-'תודה!! אכן....'
תודה!! אכן....
18/09/2017 | 19:18
65
כיתה ו' היא השנה הראשונה של חטיבת הביניים פה, ומציינת קפיצה משמעותי בדרישות מהתלמידים, וקצב הלמידה
 
בחטיבה, כמו בתיכון, הילדים רצים כעכברים מוטרפים משיעור לשיעור ומנסים להגיע בזמן [אגב - מתחילים בזה כבר בכיתה ד' וה' כדי להתכונן - רק שיש פחות ריצות ומעברים בבית הספר היסודי]
 
מה ההבדל בין בדיקת ראייה לבדיקת *מיקוד* ראיה? בעבר היא התלוננה שהאותיות מיטשטשות לה מול העיניים (לפני 3 שנים נגיד). רצנו איתה לאופטומטריסט וגם לרופא עיניים מומחה לילדים, ושניהם גרסו שהראיה שלה מושלמת.
 
אשלח לך מסר - תודה 
לצפיה ב-'ילד רביעי - מתלבטת באנונימיות'
ילד רביעי - מתלבטת באנונימיות
11/09/2017 | 13:42
20
227
היי לכולן,
יש לנו שלושה ילדים ואנחנו רוצים ילד/ה נוסף.
יש ביני לבין בעלי הסכמה והכל טוב מהבחינה הזו.
 
הבעיה היא אחרת:
ההריונות שלי מאד קשים. לאורך ההריון אני סובלת מכל מיני תופעות ובעיקר מבחילות קשות (בעבר התייעצתי אפילו כאן ושום דבר לא עזר, גם לא זופרן וכו) וחולשה.
עד כדי כך שרק לחשוב על הריון עושה לי רע. מצד שני אני רוצה ילד/ה.
 
אני מרצה, כך שלעמוד מול כיתה כשאני עם בחילות וחולשה זה בגדר בלתי אפשרי.
פעם אחת ניסיתי את זה ופשוט בטלתי את הקורס אחרי ניסיון של שיעור אחד מאד לא מוצלח שרק חיכיתי שייגמר. סיוט.
 
בשלושת ההריונות לאחר כארבעה חודשים המצב משתפר ואני כן יכולה לעמוד מול כיתה, אך מה עושים לגבי החודשים הראשונים? 
 
אני חוששת גם מבחינה כלכלית (אני מפרנסת מרכזית) וגם מהבחינה של לאבד קורסים שלי.
אם אצליח לתכנן את ההריון לקיץ, אז הבעיה השניה נפתרה יחסית (אע"פ שאנחנו יודעות כמה זה לא תלוי בנו).
 
מבחינה כלכלית - מישהי נתקלה במצב שבו אפשר לקבל אישור רפואי על בחילות ושאני לא יכולה לעבוד?
אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שכל הקיץ לא אעבוד ולא ייכנס כסף כלל.
 
אני מתבאסת קשות מזה שנוותר על הבאת ילד נוסף בגלל הבעיה הזו.
אם לא היתה לי בעית הבחילות הזו, עכשיו היינו מתחילים את התהליך מבחינתנו.
 
תובנות? הצעות? תודה מראש.
לצפיה ב-'כמה מחשבות'
כמה מחשבות
11/09/2017 | 16:04
3
140
כמה זמן את כבר עובדת במקום העבודה הנוכחי? יש לך שם קביעות? איך היחסים שלך עם הממונים? האם עבדת שם גם בהריונות הקודמים? יש אפשרות שמישהו/י תוכל/יוכל להחליף אותך סמסטר?
 
אם היחסים מעולים וכו', אז אולי אפשר לנהל איתם שיחה על הנ"ל כדי לנסות לתכנן ביחד
 
למשל - אם יש לך קולגה/חברה במוסד מקביל אולי היא יכולה ללמד במקומך את הסמטסר הקשה ואת יכולה "להחזיר" לה בפעם אחרת כשהיא בחופשת לידה או משהו. וככה כבר יש לה ממילא את הקורס מוכן/רהוט
 
או אולי את יכולה להקליט הרצאות בוידיאו עכשיו כשאת מרגישה טוב למקרה שלא תוכלי להעביר אותן באופן חי, ואז לבוא - להראות את ההצעה המוקלטת ואז לענות על שאלות אם יש (מין שילוב כזה של להיות שם באופן אישי אבל לא להתאמץ עם כל ההרצאה)
לצפיה ב-'תשובות לשאלותייך:'
תשובות לשאלותייך:
11/09/2017 | 17:02
2
129
עובדת כשנתיים, אין קביעות, היחסים טובים, אני עושה את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר ולכן מוערכת. מצד שני בתחום הזה דברים יכולים להשתנות.
 
עברתי הריון אחד ולמזלי כל החלק הקשה היה בחופשת  הקיץ ועם עזרה מההורים, שכעת אני מנסה להימנע ממנה, שרדנו. הגעתי לעבודה בחודש חמישי בערך והיה באופן יחסי בסדר.
 
רעיון טוב עניין השיחה, רק שאני חוששת מהתגובה. להריון הקודם הגיבו דווקא טוב (לפחות למראית עין) ואכן גם דאגתי לכל מבחינה מקצועית. לאור כל מה שסיפרתי קודם לקחתי חופשת לידה של שישה שבועות בלבד (הייתי לוקחת פחות אם היה ניתן לפי חוק).
 
הרצאות בוידאו הן רעיון מצוין, השאלה אם אקבל שכר על הוראה באופן הזה..
 
תודה רבה!!
 
לצפיה ב-'אולי עדיפה גישת ביניים אם ככה'
אולי עדיפה גישת ביניים אם ככה
11/09/2017 | 20:27
1
112
של לדבר איתם מוקדם יחסית אחרי שאת יודעת שאת בהריון. וככה - אם זה יוצא שהתקופה הקשה תהיה בקיץ, את יכול להסביר שתזמנת את זה במיוחד לכבוד העבודה. ואם לא - את יכולה להסביר שניסית לתזמן אבל לא הכל בשליטתנו [כל קולגה שיש לו ילדים - יבין....]. וככה את גם יכולה מוקדם יחסית להציע פתרונות יצירתיים וכו'
 
לדעתי זה הרבה יותר קונסטרוקטיבי מבחינת העבודה מאשר לארגן אישור מחלה ל4 חודשים ואז לבוא ולהגיד: הנה אישור מחלה - זכותי החוקית להיעלם מפה עכשיו ל-4 חודשים בתשלום - יאללה ביי [אני מקצינה כמובן....]
 
בהנחה שזה מקום עבודה שאת בונה עליו לשנים קדימה - שווה להראות אכפתיות/לשדר שאת תעבדי איתם יחד על זה שזו לא תהיה בעייה גדולה.
 
ככה את גם יכולה להציע את הוידיאו + שאלות/דיון ב"לייב" או כל פתרון יצירתי אחר.
 
ועוד שאלה: אין בישראל ביטוחי אבדן כושר עבודה לזמן קצר? בחו"ל יש גם יש. וכשהייתי בהריון עם ביתי השניה, הביטוח הזה שילם 6 שבועות מחופשת הלידה שלי [והעבודה שילמה 6 שבועות נוספים - מטוב ליבה - אין שום זכות על פי החוק בארה"ב לחופשת לידה בתשלום, אבל זו היתה המדיניות של מקום העבודה]
לצפיה ב-'מסכימה איתך. אגב הסיבה שאני רוצ'
מסכימה איתך. אגב הסיבה שאני רוצ
11/09/2017 | 21:23
90
אישור רפואי היא כדי לקבל תשלום, לא כדי שיהיה לי מה להציג בעבודה. זה מתקשר לשאלה ששאלת בסוף, שבאמת אין לי מושג לגביה. יותר מטריד אותי באמת לשמור על מקום העבודה שלי.
תודה רבה על מה שכתבת.
לצפיה ב-'יש עכשיו כדורים נגד בחילות שממש עוזרים'
יש עכשיו כדורים נגד בחילות שממש עוזרים
11/09/2017 | 16:39
7
132
אני יודעת כי לחברה מהעבודה יש אותה בעיה ( וגם לקייט מידלטון )
והכדורים האלה מעבירים אותה ממצב של חוסר תפקוד מוחלט לתפקוד רגיל
שווה לך לברר לגביהם
לצפיה ב-'עם איך שקייט נראית בהריונות'
עם איך שקייט נראית בהריונות
11/09/2017 | 17:08
5
156
היא לא עוברת את מה שאני עוברת
 
לסבר את האוזן -
התחתנו כשהייתי בתחילת הריון, בדיוק בתקופה המזעזעת. כמובן שזה לא תוכנן כך. בואי נגיד שאני כנראה הכלה היחידה שלא הלכה לשבת חתן של בן זוגה. המשפחות משני הצדדים היו, חברים וכו, ורק אני לא, פשוט לא יכולתי לעמוד על הרגליים, שלא לדבר על ללבוש בגדים שהם לא פיג'מה. בחתונה האדרנלין כנראה עשה את שלו.
 
אמנם אני לא יכולה לבנות על זה, אך בכל זאת אשמח לדעת מה שם הכדורים. 
תודה רבה.
לצפיה ב-'דילקטלין או משהו כזה'
דילקטלין או משהו כזה
11/09/2017 | 22:44
3
113
כדורים מאוד יקרים לפי מה שהבנתי אבל שווים את זה.
לצפיה ב-'אם הוא באמת מעביר בחילות'
אם הוא באמת מעביר בחילות
11/09/2017 | 23:05
2
103
הוא שווה כל סכום
שומרת לי את השם, תודה.
לצפיה ב-'יכולה להמליץ על דיקלקטין מניסיון'
יכולה להמליץ על דיקלקטין מניסיון
12/09/2017 | 12:20
1
91
בשני ההריונות לקחתי אותה, בהריון הראשון לקחו לנו איזה שבועיים - שלושה להבין שכל הג׳ינג׳ר וחבריו לא מזיזים לי בכלל ורק הדיקלקטין עזר. עדיין הקאתי 2-3 פעמים ביום, אבל הצלחתי לתפקד. בהריון השני, ישר בביקור הראשון אצל הרופא ביקשתי מרשם וזה הציל את חיי (עדיין הקאתי אבל אין בכלל מה להשוות).
הוא יקר אבל לגמרי שווה כל שקל.
בהצלחה!
 
 
לצפיה ב-'מעודד, טוב לדעת, תודה.'
מעודד, טוב לדעת, תודה.
12/09/2017 | 16:25
9
לצפיה ב-'דיקלקטין. זה ממש הציל את חברתי לעבודה '
דיקלקטין. זה ממש הציל את חברתי לעבודה
12/09/2017 | 10:29
21
לצפיה ב-'בהמשך לתגובה שלי על קייט'
בהמשך לתגובה שלי על קייט
13/09/2017 | 08:26
110
חייבת לה התנצלות.
קראתי עכשיו על מה שעברה ועל איך היא מקדמת את הנושא, כנראה אכן מדובר באותו דבר.
לצפיה ב-'אולי תתייעצי עם רופא הנשים שלך - '
אולי תתייעצי עם רופא הנשים שלך -
11/09/2017 | 20:10
1
130
אם זה יכול להיחשב כ"שמירת היריון " בתשלום.
לצפיה ב-'רעיון מעולה, לא חשבתי על זה, תודה רבה.'
רעיון מעולה, לא חשבתי על זה, תודה רבה.
11/09/2017 | 21:35
15
לצפיה ב-'חשיבה מחוץ לקופסא'
חשיבה מחוץ לקופסא
11/09/2017 | 23:28
1
158
מה בדבר שבעלך יעבוד בקיץ (כתבת שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם שבקיץ לא תכנס בכלל משכורת)?
לצפיה ב-'הוא עובד'
הוא עובד
12/09/2017 | 16:46
117
רק שהמשכורת שלי היא המרכזית.
בכל מקרה אני לא מסוגלת להיות לבד עם שלושה ילדים כשאני במצב הזה.
לצפיה ב-'תשאלי במקום העבודה שלך'
תשאלי במקום העבודה שלך
14/09/2017 | 08:48
1
91
לפעמים הם יסכימו שתעבירי שני קורסים בסמסטר אחד ולא תלמדי בסמסטר השני (או במכפלות למספר הקורסים שאת בד"כ מלמדת), וישלמו לך כרגיל. זה לא יהיה קל כי בטח תצטרכי ללמד קורס של מישהו שיצא לשבתון וכו, אבל זה עשוי להיות אפשרי. 
לצפיה ב-'הקורסים שלי שנתיים'
הקורסים שלי שנתיים
14/09/2017 | 09:31
79
כך שאין אפשרות כזו.
לצפיה ב-'ואני רק שאלה'
ואני רק שאלה
14/09/2017 | 16:58
1
139
את מציגה פה סוגיה כלכלית מאוד רצינית, את נורא לחוצה כלכלית ונושא הסבל הפיזי משמעותי פחות. האם תחת איום כלכלי כזה - נכון לכם להביא לעולם ילד נוסף?...
האם הסוגיה היא רק הקושי הפיזי המיידי או קצת מעבר לכך?
לצפיה ב-'תודה על הדאגה'
תודה על הדאגה
14/09/2017 | 20:10
116
ראשית, את כותבת דברים ומתייחסת אליהם כאילו היו עובדות. אני לא כתבתי שום דבר ממה שכתבת, אלה הנחות והסקת מסקנות *שלך*.
שנית, זה לא הנושא שבקשתי דעה עליו.
אשמח לשמוע דעות ועיצות הנוגעות לסוגיה שהעליתי.
לצפיה ב-' מומחים חדשים מחכים לשאלות שלכם '
מומחים חדשים מחכים לשאלות שלכם
12/09/2017 | 13:01
7
 
מומחים ואנשי מקצוע חדשים מחכים לכם בפורומים הבאים 
 
 
בפורום משפט פלילי תוכלו לשאול הכל על התחום ולקבל תשובות מעו"ד מומחה

בפורום טיפול זוגי תוכלו להתייעץ ולשתף בבעיות בזוגיות או בבניית זוגיות
 
בפורום ריפוי ותזונה טבעית תוכלו לדעת איך לרפא את גופכם בעזרת תזונה ואורח חיים בריא

בפורום השקעות נדל"ן בקנדה תוכלו להתייעץ לגבי כל סוגי ההשקעות עם עו"ד ישראלי וקנדי

בפורום שמאות מקרקעין תוכלו לשאול על מיסוי נדל"ן, תכנון ובנייה, תביעות מקרקעין ועוד

בפורום נזקי גוף ותאונות דרכים תוכלו לקבל ייעוץ משפטי לגבי כל סוגי נזקי הגוף והתאונות

בפורום אוטיזם- גישה ביו רפואית תוכלו לדעת איך מפחיתים את התסמינים של אוטיזם לפי עקרונות הרפואה המשלימה

בפורום מכירות ופיתוח עסקי תוכלו לשאול על מכירות b2b, פיתוח עסקי, הגדלת רווחים ועוד

בפורום משפחות מורכבות תוכלו לשתף ולהתייעץ בהכל אם אתם נמצאים בפרק ב' מעט מורכב 
 
בפורום דרכון פורטוגלי ידברו אתכם על הוצאת דרכון ואזרחות פורטוגלית-אירופאית
 
 
גלישה נעימה
 
לצפיה ב-'me time '
me time
09/09/2017 | 14:55
21
205
אז לכבוד הבייביסיטר שהצטרפה למשפחתנו, אני מנסה למצוא רעיונות שלא עולים כסף או עולים מעט לדברים שיכולה לעשות בזמן הזה כדי שזה לא יתבזבז על סידורים ונקיונות בלבד.
היא תהיה כולה שעתיים בשבוע ומן הסתם כשאצא זה לא יהיה לשעתיים מלאות אז צריך לקחת בחשבון שזה שעה וחצי.
 
מה אתן אוהבות לעשות בזמן שאתן לבד ובלי הילדים ועדיף מחוץ לבית?
לצפיה ב-'הרבה דברים '
הרבה דברים
09/09/2017 | 17:20
9
168
לקרוא על איזה ספסל בגן או על חוף הים
לשמוע מוזיקה
לישון - לשלוח את הבייביסיטר לטיול ארוך עם הקטנה ולישון בבית
לנגן
להפגש עם חברה על כוס קפה (לא חובה בבית קפה אלא בבית)
לעשות פעילות גופנית לבד או בחוג (פילאטיס, יוגה, שחיה)
עוד תחביבים שיש לך ולא הגעת אליהם
ללכת למספרה
טיפול פנים אצל קוסמטיקאית
להסתובב בחוץ בלי חובה לקנות אבל רק אני לעצמי
לצפיה ב-'מה שהיא אמרה ומוסיפה'
מה שהיא אמרה ומוסיפה
10/09/2017 | 05:47
8
120
לשלוח את הבייבי סיטר לטיול עם התינוקת ולהתקלח בשקט בלי הפרעה/לסדר את השיער.
 
פעילות גופנית - רק לציין שיש, לפחות אצלנו, הרבה שיעורים שבהם משלמים פר שיעור יחיד. ככה שאם לא באת - לא שילמת.  מה שמבטיח שזה לא יתבזבז.
 
לישון שנת צהריים בלי הפרעה - מציל נפשות בעיני....
 
אם יש לך מנוי לחדר כושר מהסוג המושקע - לשבת שם בסאונה / ג'קוזי בשקט.
 
לשמוע באזניות מדיטציה/דמיון מודרך בלי הפרעה.
לצפיה ב-'אני לא מהישנות במהלך היום, אפילו לא בתור ילדה'
אני לא מהישנות במהלך היום, אפילו לא בתור ילדה
10/09/2017 | 14:54
7
122
לא מסוגלת לכבות את עצמי. קורה אולי אולי רק אם אני חולה...
 
אין מנוי לחד"כ ואנחנו לקראת חורף פה כך שלצאת החוצה לא תמיד יהיה אפשרי.
 
 
לצפיה ב-'אפילו אחרי שלא ישנת בלילה או קמת בלילה כל שעה?'
אפילו אחרי שלא ישנת בלילה או קמת בלילה כל שעה?
10/09/2017 | 23:19
6
87
מצדיעה לך... ומצטרפת אם כך לממליצות שהבייבי סיטר תיקח את התינוקת לסיבוב ואת תהני משקט בבית. אני מבינה את התחושה שלך שזה "בזבוז" אבל בעיני זה לא בזבוז בכלל.... יש בזה משהו מאוד משחרר וזה תואם את הנתון של "לא עולה יותר כסף"
לצפיה ב-'כן, אני לא מצליחה לנתק את עצמי ולהירדם'
כן, אני לא מצליחה לנתק את עצמי ולהירדם
11/09/2017 | 02:07
5
120
ויכולה למשוך ככה כמה ימים רצוף בלי הרבה שינה (ככה שרדתי את החודשיים הראשונים שהיא התעוררה כל שעתיים ועד שהצלחתי להירדם אחרי שחזרה לישון, שאבתי ,סטרליזציה וכו'- לא ממש הספקתי לישון).
תודה לאל עכשיו היא ישנה יחסית סביר ומתעוררת אולי פעם אחת במהלך הלילה.
 
מבינה מה שאת אומרת, הבעיה איתי שאני כזו שרואה בלאגן וכו' וישר חייבת לסדר ולנקות ואז זה יילך על נקיונות וכו' ואני משתדלת לעשות את הדברים האלה כשהקטנה ישנה ומעדיפה כן משהו לעצמי. דווקא מעדיפה כרגע שהיא תהיה איתה בבית- יש לי קצת סרטים בראש לגבי זה שהיא תצא איתה החוצה. סומכת עליה אבל לא יודעת עדיין יש חשש מפגר כזה שהיא תחטוף אותה... לא ריאלי, דבילי אבל עדיין קיים
לצפיה ב-'אבל אם את חוששת שהיא תחטוף אותה'
אבל אם את חוששת שהיא תחטוף אותה
11/09/2017 | 23:22
4
105
את גם לא יכולה לצאת מהבית... ואת גם לא יכולה ללכת לישון בזמן שהיא שם. בעיה. 
איך הגעת אליה?האם היא ישראלית?
לצפיה ב-'זה לא חשש רציונלי. אבל הוא קיים'
זה לא חשש רציונלי. אבל הוא קיים
12/09/2017 | 00:28
1
89
אבא של הילדות שלי היה בעל חששות דומים עד שהן היו בנות 5 בערך. 
 
הוא יצא מהבית והלך לעבודה והחשש הלך איתו. 
 
 
לצפיה ב-'החשש הוא רציונלי'
החשש הוא רציונלי
12/09/2017 | 00:33
93
אך אם לא מתגברים עליו זה אומר שאי אפשר להשאיר את הבייביסיטר מבלי לשים עליה עין, ואז כל הרעיון מאבד את טעמו. 
לצפיה ב-'כן, היא ישראלית והגעתי אליה דרך פרסום והמלצות של מישהי '
כן, היא ישראלית והגעתי אליה דרך פרסום והמלצות של מישהי
12/09/2017 | 03:52
1
103
שסומכת עליה. כרגע מעדיפה שתהיה איתה בבית. גם ככה זה כרגע רק לשעתיים שמתוכן בד"כ היא אמורה לישון לפחות 45 דקות ואני רוב היום מחוץ לבית איתה. בהמשך כשזה יהיה יותר שעות- אני גם ארגיש יותר בטוחה ואכיר את אותה בחורה יותר ואז ארגיש יותר בנוח לשחרר.
 
בעיני יש הבדל בין זה שהיא לבד איתה בבית אבל לא יוצאת לעומת כשהיא יוצאת איתה לבד. ומי יודע אולי בפעם הבאה שלה דווקא ארגיש שיכולה לשחרר.
לצפיה ב-'קחי את הזמן שלך'
קחי את הזמן שלך
12/09/2017 | 20:36
70
ואל תרגישי שאת מבזבזת כסף אם את נשארת בבית כשהיא שם. 
לצפיה ב-'מצטרפת למה שכתבו'
מצטרפת למה שכתבו
10/09/2017 | 08:30
3
121
ומוסיפה שאם את באמת מחפשת דברים שלא עולים כסף אולי עדיף באמת שתסתובב עם הקטנה בחוץ ואת תבלי את הזמן בבית. תנוחי אפילו על הספה ותבהי בטלויזיה. 
אני זוכרת אולי אני טועה שאת אוהבת לבשל/לאפות, בזמן הזה את יכולה להנות גם במטבח בלי הפרעות תגלי כמה זה כייף.
לצפיה ב-'זה מה שעשיתי השבוע '
זה מה שעשיתי השבוע
10/09/2017 | 14:56
2
148
הן היו בבית גם כי זו הייתה פעם ראשונה וגם כי היה מזג אוויר מעפן והיא הייתה איתה בזמן שאני אפיתי משהו והתקלחתי מקלחת נורמלית.
 
מרגיש לי בזבוז זמן סתם להיתקע מול הטלויזיה כי אני גם ככה תקועה הרבה מול הטלויזיה כשאני מאכילה/מרדימה אותה. לא בא לי לשלם על זה 40 דולר.
לצפיה ב-'אז תעבדי על התוכנית העסקית שלך'
אז תעבדי על התוכנית העסקית שלך
11/09/2017 | 23:26
1
109
ותכיני חומר שאת צריכה. 
לצפיה ב-'זה התכנון באמת- רעיון טוב '
זה התכנון באמת- רעיון טוב
12/09/2017 | 03:52
19
לצפיה ב-'מעדכנת שצלחנו את הפעם הראשונה בהצלחה '
מעדכנת שצלחנו את הפעם הראשונה בהצלחה
14/09/2017 | 13:38
6
106
הבייביסיטר הגיעה שנייה אחרי שהרדמתי את הקטנה. לזכותה יאמר שהיא לא מצלצלת בפעמון אלא דופקת בעדינות בדלת וידעתי שאפשר לסמוך עליה בעניין ולא תעיר את הקטנה כשנכנסת.
 
בהתחלה קצת התעסקתי עם ענייני בית ואז יצאתי לסטארבקס ליד הבית וישבתי שם לחוצה והיסטרית כמובן צמודה לנייד.
הקטנה מסתבר התעוררה כמה דקות אחרי שעזבתי. הבייביסיטר אמרה שהיא לא בכתה. היא הכינה לה בקבוק ואחרי זה החליפה לה חיתול וזה השלב שהילדה בכתה (והערכתי את הכנות שלה לגבי זה- זה משהו מוכר, הילדה לא מתה על זה שמחליפים לה חיתול). אמרה שרצתה הרבה על הידיים אבל גם שמחה לשחק במשחקים ושהיא שרה לה שירים והילדה חייכה.
 
הגעתי הבייתה אחרי 45 דקות ומצאתי ילדה חייכנית ובייביסיטר שמחייכת ונהנית לשחק איתה
 
ממש מרגישה שבחרתי טוב. היא אחראית, רצינית, מזכירה לי את עצמי כבייביסיטר וכגורם מטפל ורואים שהיא באמת אוהבת ילדים.
 
באתי לכתוב שבפעם הבאה אני אצא ליותר זמן אבל בפעם הבאה אני אהיה יום לפני האירוח של ראש השנה אז כנראה שלא אצא מהמטבח
לצפיה ב-'מעולה '
מעולה
14/09/2017 | 21:58
5
74
ואני ממליצה לך מאוד לשים מצלמה או שתיים ברחבי הבית. זה יתן לך שקט נפשי לבדוק מדי פעם מה קורה, ואפילו לדבר עם הבייביסיטר ישירות אם יש משהו ואת צריכה לתת הוראות. 
המצלמה שבקישור זולה מאוד ומעולה - רואים ושומעים פשוט  נפלא. מומלץ מאוד להכניס לשם כרטיס זיכרון קטן. 
לצפיה ב-'הבנתי שהמצלמות שעובדות על הווירלס בעייתיות'
הבנתי שהמצלמות שעובדות על הווירלס בעייתיות
15/09/2017 | 00:54
2
76
בגלל שיכול להיות מצב שמישהו אחר משתלט על זה ויכול לצפות במה שקורה.
לצפיה ב-'יש לך שם משתמש וסיסמה'
יש לך שם משתמש וסיסמה
15/09/2017 | 03:01
1
77
בלעדיהם אי אפשר לתחבר למצלמה. 
 
מה שנכון הוא שגילו שכאשר את קונה מצלמה שהוחזרה, אם החנות לא מאפסת את המכשיר, הבעלים הקודם של המצלמה יוכל לראות . לכן חשוב לעשות reset לכל מצלמה שקונים. בנוסף, יש חברות שאצלהן זה מתאפס אוטומטית (כמעט 100% בטוחה ש- NEST זה אחד מהם). 
אם מישהו פורץ לך לשם משתמש והסיסמה, הוא רואה, אבל אין לו מושג מה הכתובת או השם שלך. נראה לי שיותר מסוכן שמישהו יפרוץ לך לאימייל. 
 
אני לא טרחתי לעשות ריסט. דבר I, הסיכוי שקניתי מצלמה שהיתה בשימוש והוחזרה הוא נמוך. דבר II, הסיכוי שאם מדובר אכשהו במצלמה משומשת ושהמוכר לא עשה ריסט עוד יותר נמוך. דבר III, הסיכוי שכל זה קרה ואת הבעלים הישנים של המצלמה 
מעניין לראות אנשים שהוא לא מכיר בסלון שלהם נמוך מאוד. דבר IV אם זה מעניין אותו, כל מה שהוא יכול לראות זה מספר שניות כשיש תזוזה (במצלמה הספציפית שלי). הוא לא יכול להכנס לכרטיס הזיכרון שבמצלמה (אם שמת) שם הכל שמור. 
 
בקיצור, היתרונות לדעתי עולים בהרבה על החסרון שהוא גם בהסתברות קלושה. 
 
מקסימום, נתקי את המצלמות כשאת בבית ותפעילי רק עם הבייביסיטר. שווה מאוד את השקט הנפשי, וכיום כשהטכנולוגיה כל כך זמינה וזולה בעיני זה חובה. 
 
בנוסף, את יכולה בתוך העגלה להחביא מכשיר GPS, ככה את יודעת בדיוק איפה הם נמצאות. אני רואה שיש כבר חדשים מאוד קטנים, כמו זה לדוגמה, שמחזיק כ- 8 שעות בין הטענות (גדולים יותר יחזיקו הרבה יותר). זה עולה תשלום חודשי, זה ספציפית כתוב 20 $ לחודש, אבל שוב, בעיני שווה את השקט הנפשי. 
 
לצפיה ב-'מעניין. תודה! '
מעניין. תודה!
15/09/2017 | 05:05
12
לצפיה ב-'אני הייתי כועסת אם הייתי מגלה '
אני הייתי כועסת אם הייתי מגלה
16/09/2017 | 12:45
1
98
נדמה לי שאם מביאים בייביסיטר ומנסים לבסס איתה יחסי אימון
לשים מצלמות בלי לאמר לה זה זוועה
אני הייתי כועסת מאד ועוזבת אם הייתי מגלה
אם זהנ חשוב לך אז תשתפי אותה ותגידי שאת רוצה לשים
לצפיה ב-'כאן נמחקה הודעה פוגענית'
כאן נמחקה הודעה פוגענית
18/09/2017 | 16:20
9
לצפיה ב-'פגעי מזג האוויר - מרגיש פה קצת כמו סוף העולם מתקרב '
פגעי מזג האוויר - מרגיש פה קצת כמו סוף העולם מתקרב
11/09/2017 | 00:12
2
104
בין הסופה הארווי, לאירמה ואחרי חוזה. 
 
אני לא מתגוררת קרוב לאף אחת מהן, ועדיין מרגישים את זה בכל מקום. אתמול (יום שבת - יום הקניות הכי עמוס בד"כ) עצרתי ב- World Market לקנות כמה דברים.
 
החנות היתה ריקה לגמרי. וזו חנות פופולרית בד"כ. בסמול טוק עם הקופאים המובטלים הם חשבו שזה כי כולם דבוקים למסכי הטלויזיה/טלפון צופים בתחזיות הסופה בפלורידה.
 
ה- הולך ומשתגע
לצפיה ב-'האמת שזה די מלחיץ ומפחיד'
האמת שזה די מלחיץ ומפחיד
11/09/2017 | 02:08
84
לא אמור להשפיע עלינו יותר מידי אבל מה שרואים בטלויזיה ממש מפחיד. ממש הרגשה של סוף העולם!
לצפיה ב-'אפרופו אקלים וטביעת רגל אקולוגית'
אפרופו אקלים וטביעת רגל אקולוגית
11/09/2017 | 02:40
87
הנה כתבה שודאי תהיה שנויה במחלוקת על איך להקטין אותה...
 
לצפיה ב-'התקן תוך רחמי בלרין '
התקן תוך רחמי בלרין
10/09/2017 | 20:59
1
65
מישהי שמעה מכירה הייתי שמחה לשמוע לדעתכן ? ואם אתן מכירות את ההתקן הזה ?
לצפיה ב-'לא מכירה - אבל הלכתי לחפש'
לא מכירה - אבל הלכתי לחפש
10/09/2017 | 23:27
71
 
הוא מוצא חן בעיני כי הוא נטול הורמונים, ולא הייתי רוצה פצצת הורמונים בתוך הרחם/אמצע הבטן...
 
מה שכן - העיצוב עם הכדורים הקטנים הזכיר לי מיסב / קוגל לאגר כמו בגלגלים של הסקטים שהיו לי בתור ילדה קטנה . נראה לי שאפשר היה לפרק אותם ולייצר 8 התקנים כאלה (היו 4 גלגלים לכל סקט).
 
אני מקווה שהוא לא גורם לצפצוף בשערים עם גלאי מתכות
לצפיה ב-'איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
07/09/2017 | 19:56
26
14
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
07/09/2017 | 20:00
4
29
לצפיה ב-'הבייביסיטר של פעם בשבוע התחילה השבוע '
הבייביסיטר של פעם בשבוע התחילה השבוע
08/09/2017 | 04:09
2
129
נראה שיצרו בונדינג טוב. קצת הסתבכה עם ההרדמה כי פספסנו את חלון השינה אז אני הרדמתי אותה אבל בכל זאת הצלחתי להתקלח ברוגע ולהכין לעצמי בלינצ'ס ולהתחיל לעבוד על התפריט של ראש השנה וזה היה די נחמד לקחת את הזמן לעצמי ושמישהו אחר איתה ככה באמצע היום.
 
שבוע הבא כבר מתכננת להשאיר לבד לזמן מה.
לצפיה ב-'מעולה! מאחלת לך שהיא תעזור לשפר את איכות החיים'
מעולה! מאחלת לך שהיא תעזור לשפר את איכות החיים
08/09/2017 | 07:28
1
73
שלך . אין כמו עזרה...
לצפיה ב-'תודה רק צריכה לחשוב מה לעשות'
תודה רק צריכה לחשוב מה לעשות
08/09/2017 | 15:49
83
בזמן הזה שלא יילך בסוף על סידור הבית וכו' אלא משהו למען עצמי.
זה בעייתי כי לא רוצה לבזבז כסף וכל דבר עולה כסף...
לצפיה ב-'מפגש משפחתי מוצלח'
מפגש משפחתי מוצלח
10/09/2017 | 08:34
36
עם המשפחה המורחבת. היה כייף מאוד אבל קצר מידי. מקוה לעוד מפגשים כאלה, אוהבת אותם מאוד.
לצפיה ב-'שבוע ראשון של החיים החדשים שלי! '
שבוע ראשון של החיים החדשים שלי!
07/09/2017 | 21:51
2
129
התינוקת שלי בגן - וזה בסדר. אין שינוי התנהגות אצלה אז מבחינתי זה סימן טוב. היא כמובן בוכה בבוקר, אבל זה הגיוני.
ואני.. אני מורה. שזה מוזר וטבעי לי בו זמנית.
קצת מוזר לי שאני לא חושבת על התינוקת שלי בכלל במהלך שיעור, אבל איך שנגמר השיעור היא שוב במחשבותי.
באמצע השבוע התחלתי לחשוב לעצמי שכל הקונספט הזה של הגן הוא כדי להרחיק אותנו מהגורים שלנו ולגרום לנו לאהוב אותם פחות. כי האהבה המטורפת הזו לפעמים היא יותר מידי.
אז אני לא יודעת..
באופן כללי טוב לי.
שונה מאוד מאוד מעשרת החודשים האחרונים שהיינו בבית רק אני והיא באינטימיות שלנו (:
מקווה שיהיה לנו טוב מאוד.
לצפיה ב-'בהצלחה לשתיכן '
בהצלחה לשתיכן
08/09/2017 | 04:04
14
לצפיה ב-'בהצלחה בגן ובשנת הלימודים טוב שטוב לך'
בהצלחה בגן ובשנת הלימודים טוב שטוב לך
08/09/2017 | 23:51
9
לצפיה ב-'שבוע של טלטלה רגשית '
שבוע של טלטלה רגשית
08/09/2017 | 04:06
8
187
הבחור פוטר, לצד שאר האנשים בחברה.
החברה שקנתה אותם הציעה לו תפקיד אבל כזה שמצריך נסיעות מרובות ברמה של שבועיים בנסיעות, שבועיים בבית (עובד רגיל במשרד הכוונה, לא בחופש).
 
מאחר ורוצים להמשיך את התהליך של הגרין קארד ולהישאר בארה"ב- החלטנו ללכת על זה.
כרגע מנסים למצוא דרך לעשות את התפקיד נורמלי יותר כך שגם יוכל לראות את הקטנה יותר מכל שבועיים ומקווה שבאמת הכל יסתדר.
 
היה לנו כמה ימים ממש קשים
 
לצפיה ב-'וואו '
וואו
08/09/2017 | 07:09
1
137
נשמע מטלטל מאוד. זה הבאסה שבעולם המודרני - חוסר הוודאות התעסוקתית פשוט כי הכל משתנה כל כך מהר מסביב כל הזמן
 
נשמע שברגע שיהיה בידיכם הגרין קארד הוא יוכל לחפש עבודה אחרת אז נשאר רק לספור ימים...
 
מבינה מאוד את הקושי. להיות לבד שבועיים עם תינוקת זה קשה.
 
אמא שלי תמיד מספרת איך בשנה שבה הייתי בין גיל שנה לגיל שנתיים בערך - אולי קצת קודם, אבא שלי עשה מילואים 10 חודשים מתוך אותה שנה (בסיני - מרחק הרבה מאוד שעות).  קל זה לא היה לה אבל זה עבר.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
08/09/2017 | 15:51
114
מנסים לבדוק אופציות שונות מבחינת התפקיד החדש ומקווה שיבואו לקראתו ושאם יהיה מצב כזה של היעדרות של שבועיים- זה לא יהיה כל חודש.
 
בפעם הקודמת כשהוא נסע הבאתי בייביסיטר אבל זה היה רק 3 ערבים אז לא ביגדיל, אבל שבועיים זה כבר ממש המון ימים ומבחינה כלכלית בעייתי להביא בייביסיטר כל יום אפילו אם זה רק לשעתיים (ופחות מזה היא מן הסתם לא תסכים ובצדק).
 
נראה תוך כדי תנועה מה קורה. זה פשוט היה שבוע מאוד קשה רגשית. הבטן שלי עדיין הפוכה מזה
לצפיה ב-'מקווה שימצא עבודה מתאימה להורה לתינוקת קטנה'
מקווה שימצא עבודה מתאימה להורה לתינוקת קטנה
08/09/2017 | 23:52
1
24
לצפיה ב-'אמן '
אמן
11/09/2017 | 02:09
48
הלוואי והכל יסתדר.
 
לצפיה ב-''
10/09/2017 | 08:31
1
65
מקוה בשבילך שתקבלו גרין קארד בקרוב ויוכל לחפש עבודה אחרת.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/09/2017 | 03:54
6
לצפיה ב-'וואו, איזו מהלומה'
וואו, איזו מהלומה
11/09/2017 | 23:45
1
78
אני רוצה לשאול אותך דוגרי; לך הגרין קארד כל כך חשוב? או שזה חשוב לו? כי יכול להיות שזו היתה ההזדמנות לחזור הביתה.
אני זוכרת שאת מלכתחילה לא רצית לנסוע, ובסוף נסעתם במחשבה שנוסעים לשנה שנתיים. אם את לא בטוחה שאת רוצה לגור בארה"ב לתמיד ושהילדה שלך תגדל ותגור כאן, לתמיד, את יכולה לנצל את ההזדמנות ולהגיד שלא מקובל עלייך הסידור החדש, ושצריך לחזור.
הדיעה שלך היא קריטית בנושא הזה, כי בעצם את נשארת לבד עם תינוקת שבועיים כל חודש, בלי משפחה שיכולה לעזור. מה קורה אם את חולה או חס וחלילה משהו רציני יותר? יש מישהו קרוב (נפשית ופיזית) שאת יכולה לפנות אליו?
תגידי, חשבתם בכלל על האופציה לעבור לאיזור של אחותך? האם יש אופציה תעסוקתית כזו?לפחות בזמן שהוא בנסיעות יהיה לך למי לפנות בשעת צרה והילדה לא תהיה מנותקת מכל המשפחה המורחבת שלה. 
לצפיה ב-'כן, לי זה מאוד חשוב'
כן, לי זה מאוד חשוב
12/09/2017 | 03:57
69
בהתחלה עברנו לפה ובראש זה היה רק לשנתיים ניסיון ואז נראה ועכשיו אנחנו עומדים לציין 3 שנים פה והמחשבה לחזור לארץ עושה לי בעיקר רע. בניתי לעצמי חיים פה, טוב לי פה וכרגע הכי נכון לנו כלכלית להישאר פה. בהחלט הייתה לנו נקודת יציאה פה ואפשרות להחליט שחוזרים לארץ- דווקא אני זו שהטילה ווטו כי מרגישה שזה לא נכון לי כאדם ולא נכון לנו כמשפחה, לפחות לא כרגע.
 
בגדול יש חברות קרובות שבהחלט יכולה לסמוך עליהן מבחינת עזרה ועכשיו מופעל לחץ רב על הגורמים הרבלנטיים שיכווננו את המשרה שזה לא יהיה לזמן כל כך רב.
 
לגבי מעבר לאיזור של אחותי- אין מצב, לפחות לא כרגע- לא רלוונטי מבחינתי וגם לא מעוניינת. לפעמים עדיף להיות רחוקים מאנשים מסוימים וזה המקרה בהחלט.
לצפיה ב-'החתול חולה ולבי לא מנבא טובות '
החתול חולה ולבי לא מנבא טובות
08/09/2017 | 07:26
6
147
האמת היא שכבר איזה חודשיים בערך היתה לי תחושה שמשהו איתו לא בסדר ושהוא ירוד. אבל לא יכולתי לשים את זה את האצבע.
 
לפני שבוע הוא התחיל לטפטף פיפי. לקחנו איתו לוטרינרית שמצאה לו קריסטלים ותאי דם בשתן, שמה אותו מיד על אוכל רפואי מיוחד נגד קריסטלים, וגם נתנה לנו שקית אינפוזיה כי הוא לא ממש אוהב לשתות. היא הסבירה שהכאבים גרמו לו לא להתאפק....
 
למרבה הצער היא גילתה גם שהוא ירד 10% במשקל ונתדאגה.... השבוע הוא הקיא הרבה, כולל להקיא דם . מחר אני לוקחת אותו שוב אליה. 
 
עצוב. הוא רק בן 5 (גיל מוערך, הגיע מהרחוב). החתול המיתולוגי הקודם שלנו מת בערך בגיל 9. זה לא פייר .   החתולה הביצ' שעברה לשכנים תחיה עד גיל 100 כמובן.
 
מילא אני - אני אעמוד בזה - למרות הצער. אבל בת ה-13 שלנו קשורה אליו בעבותות חיבה עזים. הוא משמש לה חבר, בן לוויה, כרית חימום במיטה.... הוא עושה לה חברה כשהיא עושה שיעורים ובכלל עושה לה שמח בלב. היא אפילו הצליחה לחנך אותו לשבת כשאומרים לו לשבת.  גם ככה לא פשוט גיל 13.....  רק מהמחשבה שיקרה לו משהו היא הרוסה.
לצפיה ב-'אוי מסכנון '
אוי מסכנון
08/09/2017 | 15:48
86
מקווה שהוא יהיה בסדר ויחלים.
לצפיה ב-' עצוב מאד, הוא חתול צעיר, בגיל של החתול שלנו'
עצוב מאד, הוא חתול צעיר, בגיל של החתול שלנו
08/09/2017 | 23:45
85
אני מקווה שיהיה בסדר
גם בכורי קשור אל החתול בצורה דומה.
החתול הקודם שלנו מנוחתו עדן זכה לשיבה טובה. וחי עד גיל 15, למרות אי ספיקת כליות , זכה ללוות אותי ואת הילדים מחיי הסטודנטיאליים הראשוניים דרך ביה״ס לרפואה, הולדת הילדים וגדילתם.
עכשיו יש פושטק משופם בן חמש כמעט שאימצנו בהיותו גור וכל יום שבו הוא לא נדרס בכביש אני אומרת תודה לאלוהי החתולים.

לצפיה ב-' עצוב וקשה'
עצוב וקשה
10/09/2017 | 08:27
52
בילדותי גידלנו כלבים שניים נדרסו (טרום עידן להסתובב איתם ברצועה) ואחת נפטרה ממחלה. זה היה קשה וכואב מאוד. מבינה לליבך. נקשרים לחיות והם חלק בלתי נפרד מהמשפחה.
לצפיה ב-'מסכן החתול והבת '
מסכן החתול והבת
11/09/2017 | 23:54
1
57
אני לא מבינה, היא לא הציעה לעשות לו קטטר או ניתוח כדי להקל מיידית על הבעיה? האם הבעיה היא שהניתוח יקר מדי? במצב כזה אולי כדאי לשקול להרדים אותו, הכאבים עבורו הם בוודאי כאבי תופת. 
לצפיה ב-'החתול לא היה "סתום" - הכל יוצא החוצה חופשי'
החתול לא היה "סתום" - הכל יוצא החוצה חופשי
12/09/2017 | 00:30
75
כך שלא היה צורך בקטטר או בניתוח.
 
היא נתנה לו זריקת קורטיזון להקלת הכאבים, אוכל רפואי מיוחד כדי שיפסיק לייצר את הקריסטלים הארורים, ואינפוזייה בשבילנו לתת לו בבית כדי לשטוף לו את המערכת והקריסטלים [הם לא אוהבים לשתות החתולים האלה. חיות מדבריות שכאלה....]
לצפיה ב-'אויש, מסכן'
אויש, מסכן
12/09/2017 | 03:12
34
מאחלת לו שירגיש טוב במהרה. אני הייתי פעמיים במצב הזה ואחרי שני ניתוחים עם החתול שלי, גם בגיל מאוד צעיר. בזמנו המליצו לי על אוכל רפואי וזה מה שהוא אוכל עד היום. כמו כן, הוטרינר גם אמר שהוא חייב לאכול אוכל רטוב (ממש לא אוהב) והוא אוכל קצת לפחות שלוש פעמים בשבוע.... אני רואה שגיליתם את זה בזמן והוא מטופל די טוב. החלמה מהירה ממני:)
לצפיה ב-'שבוע של חזרה לשגרה'
שבוע של חזרה לשגרה
10/09/2017 | 08:33
1
76
היה לא פשוט אבל עבר בהצלחה.
עוד שבוע וחצי ראש השנה ואז כיפור ואז סוכות ושוב נצא מהשגרה אבל מקוה שאחרי החגים נחזור לשגרה מבורכת. 
לצפיה ב-'גם אני בעד שגרה...'
גם אני בעד שגרה...
10/09/2017 | 23:19
9
לצפיה ב-'כתבה עצובה על אשפוזים פסיכיאטריים שגורמת לי '
כתבה עצובה על אשפוזים פסיכיאטריים שגורמת לי
06/09/2017 | 07:20
136
להרהר בעצבות מה אני/אנשים לא מהתחום יכולים לעשות כדי לשפר את המצב הנורא הזה
 
כשהייתי בחטיבת הביניים נהגתי לשרוץ רבות בספריית בית הספר בתור תולעת ספרים מדופלמת.  יום אחד נסגרה הספריה לשבוע כי הספרן ישב שבעה. אני כבר לא זוכרת עם מי ואיך ולמה - נסעתי לבקר בשבעה [כאמור - דובר במקום בו שהיתי כל יום שעות....]
 
הספרן היה עולה מרוסיה בעל מבטא כבד (אני מציינת את זה רק כדי לציין שהוא היה מהגר - כנראה לא אדם בעל קשרים להפוך שולחנות). מסתבר שהיו לו שני בנים. הבכור - בשנות העשרים לחייו - אושפז בבית החולים לחולי נפש בטלבייה ושם טופל במכות חשמל. יום אחד הודיעו להם שהוא מת. הם לא בדיוק ידעו באילו נסיבות. הם חשבו אולי שזה קשור ל"טיפול" בחשמל - על כל פנים, הבן לא סבל מאיזו מחלה גופנית משמעותית שהם ידעו עליה.
 
התמונה מהביקור ההוא ב"שבעה" ההוא חרוטה בזכרוני - שניהם, יושבים על מזרונים, הלומים מצער ובעיקר מחוסר ידיעה של איך כל זה קרה. ולצידם בנם הצעיר שהיה תיכוניסט לדעתי.
לצפיה ב-'"משבר" אמצע החיים - דיון כללי'
"משבר" אמצע החיים - דיון כללי
03/09/2017 | 17:45
9
195
אח שלי קנה לאחרונה סירה (קטאמרן עם קבינה - לא יאכטה של 30 מטר... אבל זו הוצאה משמעותית עבורו וכוללת משכון) והכריז שהיא חלק מ"משבר אמצע החיים שלו". הוא בן 39 ונשוי +3 אם זה משנה.
 
ההכרזה גרמה לי לתהות אם באמת יש דבר כזה "משבר אמצע החיים" (אני מתכוונת ברמה החברתית, לא חלילה משבר נפשי/פסיכולוגי משמעותי - את זה הייתי מגדירה כמשבר של ממש) או ש"משבר אמצע החיים" זה סתם מין מונח כללי שאמור להצדיק גברים ונשים שזורקים סכום גדול של כסף על איזה מוצר נוצץ או עוזבים את הבית לטובת מאהב.ת צעיר/ה מהם/ן.   
 
מה דעתכן? אתן רואות מסביבכן מהלכים שמתאימים להגדרת "משבר אמצע החיים"? אם כן - במה הוא מתבטא? 
לצפיה ב-'אני נתקלת לא מעט באנשים שעושים שינוי באמצע החיים'
אני נתקלת לא מעט באנשים שעושים שינוי באמצע החיים
04/09/2017 | 18:24
4
180
לא בהכרח משבר אבל שינוי.
גיל 40-50 ״הופכים תקליט״, אמצע החיים , מה שגורם לאנשים רבים להרהר ולעשות סיכום וחשבון נפש.
בסגנון - לאן הגעתי מבחינה אישית מקצועית ומשפחתית. האם אני במקום בו רציתי להיות?
זה גיל שבו חלק מהאנשים מאבדים את הוריהם או נאלצים לטפל בהורים המזדקנים, הילדים בהדרגה עוזבים את הבית והקן מתרוקן. לפעמים גם עוברים אירוע בריאותי משמעותי כגון התקף לב או סרטן.
כל הדברים האלו גורמים ללא מעט אנשים להרגיש שאם הם לא מרוצים מהמקום שלהם זה הזמן לעשות שינוי כי אח״כ יהיה מאוחר מדי. שינוי משפחתי (מתגרשים/נפרדים ), מקצועי (הסבת מקצוע), מגורים ועוד.
יש הרבה תיאוריות על מעגל החיים בגילאים השונים וזה מאד מעניין התהליכים הנפשיים והחברתיים מאחורי זה.
לצפיה ב-'באמת מעניין '
באמת מעניין
05/09/2017 | 05:13
3
162
בסביבתי יש זוג שהכריזו עכשיו על הריון, ילד רביעי (מתוכנן/רצוי). האב קרוב יותר ל-50 מאשר ל-40 - לדעתי 46-47. האם בסביבות 42 נראה לי.  מדובר בזוג המקורי (כלומר לא נישואים שניים או משהו כזה - שלושת הילדים האחרים הם של שניהם. הגדול מביניהם בן 9-10).
 
לשניהם הורים מזדקנים שזקוקים לתמיכה.
 
אני שמחה בשמחתם. רק זה הפתיע אותי.
 
באופן כללי, לפחות מסביבי, מכיון שאנשים פה עושים בממוצע ילדים מאוחר, אז הילדים לא עוזבים את הבית בשנות ה-40 של הוריהם. יותר לכיוון גיל ה50 והרבה  של ההורים
לצפיה ב-'הגדול מביניהם בן 9-10 או הקטן מביניהם?'
הגדול מביניהם בן 9-10 או הקטן מביניהם?
05/09/2017 | 08:29
2
130
אם הגדול מביניהם בן 9-10, זה בקושי בן זקונים.
לצפיה ב-'הגדול מביניהם הוא בן 9-10'
הגדול מביניהם הוא בן 9-10
05/09/2017 | 16:46
1
114
ובאמצע יש עוד בן/בת 6 ובן/בת שנתיים
 
חשבתי שבן זקונים = הילד הצעיר ביותר במשפחה שנולד להורים מבוגרים יחסית. המרחק מהילד שלפניו הוא גם חלק מההגדרה? או שבן זקונים הוא בהגדרה ילד לא מתוכנן?
 
בכל מקרה - שכל אחד יעשה מה שמתאים לו. מצידי שהבן הגדול שלהם יהיה בן 24..... סתם תהיתי אם ההחלטה שלהם יכולה להיות מקוטלגת כחלק מ"חשיבה מחדש של אמצע החיים" (הם לא דתיים - כך שזו לא החלטה על בסיס מסורת/אמונה/לחץ חברתי וכיו"ב)
לצפיה ב-'לא נראה לי שאפשר להגדיר'
לא נראה לי שאפשר להגדיר
05/09/2017 | 18:30
99
את זה "חשיבה מחדש של אמצע החיים" כשנראה שזה פשוט המשך טבעי של תכנית הילודה שלהם, שפשוט התחילה מאוחר יחסית. אם הילד הכי קטן שלהם היה בן 9-10 עם הפרשים של שנתיים-שלוש-ארבע בין הקודמים ופתאום הם היו עושים עוד תינוק, זה היה נראה כמו החלטה שאולי מהווה חשיבה מחדש על מבנה המשפחה וכו'.
אם כי אצלנו יש הפרש גדול יחסית בין השנייה והשלישית (כמעט 6 שנים) רק כי לקח הרבה זמן להצליח, כך שגם מבט מהצד כזה הוא לאו דווקא מדויק.
לצפיה ב-'אני לא ממש רואה סביבי מהלכים כאלה'
אני לא ממש רואה סביבי מהלכים כאלה
05/09/2017 | 12:28
107
אבל בילדותי תמיד דיברו על משבר גיל ה-40 שהיום אומרים שקורה בגיל 50 (ואולי בגלל זה עדיין לא נפגשתי איתו).
אני חושבת שזה רק תירוץ לממש חלום. 
לצפיה ב-'אני חושבת שאנשים מגיעים לגיל מסוים ועושים חשבון נפש'
אני חושבת שאנשים מגיעים לגיל מסוים ועושים חשבון נפש
05/09/2017 | 23:29
121
ולא תמיד מרוצים ממה שהשיגו וממה שיש להם וחלק מהרצון שלהם לעשות שינוי אולי יכול להתבטא בקניית דברים בומבסטיים או עזיבה של הבית.
 
אצלי זה נראה שהולך לכיוון של הגשמת חלומות ויהי מה
לצפיה ב-'אני תמיד מתבדחת על כך '
אני תמיד מתבדחת על כך
06/09/2017 | 21:10
1
141
שמשבר אמצע החיים שלי פסח עליי כי נכנסתי לגיל ה- 40 נשואה עשור ובאושר אבל נטולת ילדים ובגיל 41 הפציעה הבכורה ושנתיים וקצת אחריה אחותה כך שאם כבר ביליתי את המחצית הראשונה של גיל ה- 40 פלוס. כאמא צעירה וטרוטת עיניים. כן עשיתי שינוי עזבתי מקצוע מכניס בהייטק וישבתי בבית שנתיים עם הבכורה ושנה כמעט עם הקטנה. שדגדג לי לחדד קצת את השכל אחרי ניוון מבחינתי עשיתי הסבת אקדמאים ואני מורה ומחנכת בישראל. אוהבת מאוד את המקצוע שמחה על ההסבה וכבר מתכננת לימודי תואר שני כך שאת המשבר המפורסם לא חוויתי.
לצפיה ב-'נשמעת לי אחלה אסטרטגיה '
נשמעת לי אחלה אסטרטגיה
06/09/2017 | 23:13
89
בכורתי נולדה כשהייתי בת 31 - אולי זה באמת היה עשר שנים מוקדם מדי. אבל אף פעם אי אפשר לתכנן את הדברים האלה עד הסוף....
 
לו היו מבטיחים לי כמה ילדות שהייתי רוצה איזה 8 שנים מאוחר יותר הייתי חותמת על זה ומיד.
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
31/08/2017 | 21:42
14
30
השבוע האחרון של החופש הגדול
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
31/08/2017 | 21:43
3
50
לצפיה ב-'השיבוץ לכיתה א'.....'
השיבוץ לכיתה א'.....
31/08/2017 | 21:45
2
160
החברים שרצינו יהיו איתנו וגם קבלנו את המורה שרצינו.
 
לצפיה ב-'<ההודעה יצאה כפולה>'
<ההודעה יצאה כפולה>
02/09/2017 | 16:27
13
לצפיה ב-' מעולה. אצלנו דומה - אבל פרמטרים אחרים (אחד מהם הפוך...)'
מעולה. אצלנו דומה - אבל פרמטרים אחרים (אחד מהם הפוך...)
02/09/2017 | 16:35
96
* שתי ילדות שמיררו את חייה של צעירתי - ואני מקווה שגם להיפך -  שובצו לכיתות אחרות (שזה מה שביקשנו בסוף השנה שעברה)
 
* פתחו כיתה גימ"ל חמישית (בשנה שעברה היו רק 4 כיתות), למרות שמספר התלמידים בשכבה עלה רק במעט. מה שאומר שבשנה הבאה הכיתות יהיו יותר קטנות. האח-הידד....
לצפיה ב-'מזג אוויר אכזרי בטקסס העכיר את מצב הרוח'
מזג אוויר אכזרי בטקסס העכיר את מצב הרוח
01/09/2017 | 00:21
5
141
עם תמונות של אנשים מחזיקים את הכלבים בידיים עם הראש מעל המים, ולהבדיל תמונות של כלבים מסכנים שאנשים השאירו קשורים לעמוד בעוד המים גואים (WTF?)
 
ועצבות כללית על סוף הקיץ/תחילת הסתיו.
 
נקודת האור העיקרית היא שלא נסעתי לשום מקום ושלפנינו סוף שבוע ארוך
 
אחריו יבוא שבוע מייגע עם ילדה רביעית בבית (הבת של השכנים)
 
אה והטמפרטורות צונחות - התפילות שהציעה פריזמה עזרו....
 
 
לצפיה ב-'התמונות מטקסס'
התמונות מטקסס
01/09/2017 | 15:35
4
123
באמת עצובות ומלחיצות. האם זה מקום שמועד לפורענות או שזה משהו מאוד יוצא דופן באזור הזה?
 
גם בארץ הטמפרטורות התחילו לרדת איזה כיף! מדהים איך תמיד כשאוגוסט נגמר פתאום אפשר להתחיל לנשום. זה לא שהימים לא חמים עדיין, אבל זה חום אחר. חום ״נשים״ (מהמילה ״נשימה״) ובבוקר ובערב אפילו קריר (לפחות אצלנו).
 
לצפיה ב-'נכון'
נכון
01/09/2017 | 16:21
2
86
אבל עוד שבועיים בערך יתחילו האובכים.....

לצפיה ב-'אני מתה על הסתיו'
אני מתה על הסתיו
01/09/2017 | 16:36
1
87
והאמת שגם החורף והאביב...
לצפיה ב-'לא אוהבת חורף '
לא אוהבת חורף
06/09/2017 | 08:36
32
כשמתחיל ספטמבר והטמפרטורות יורדות והימים מתקצרים אני תמיד נכנסת למוד דכאוני משהו מהחורף שקרב ובא.
אני אוהבת סתיו ואביב יחד עם הקיץ , נכון, חם ובלתי נסבל לפעמים ונמצאים המון במזגנים אבל הקור והימים הקצרים נוראים בעיני הרבה יותר.
לצפיה ב-'אני לא מומחית גדולה בטקסס. קראתי בעיתון שזה'
אני לא מומחית גדולה בטקסס. קראתי בעיתון שזה
03/09/2017 | 17:35
99
"שיטפון של פעם באלף שנה". מצד שני קראתי גם כתבה על איזו משפחה/בית בפרבר דרומי של יוסטון וכתוב שהאזור סובל מהצפות כבר איזה עשור בערך <אני מניחה שלא ברמה של הסופה האחרונה....> ושלמשפחה הזו נמאס והם רוצים לעזור את האיזור
 
מה שבטוח זה שיוסטון היא מטרופולין אמריקאי משמעותי - החמישי בגודלו בארה"ב עם אוכלוסיה של בערך 6 מליון (ע"ע
 
כך שזו לא סופה שנפלה על איזה איזור כפרי דליל אוכלוסין בהרי וויומינג/טיזי נבי. וזו לדעתי עוד סיבה בגינה הנזק הוא כה גדול

לצפיה ב-'השבוע שלי '
השבוע שלי
01/09/2017 | 03:53
173
לקחתי את הקטנה איתי לבדיקה אצל רופא נשים בגלל שלא הייתה לי ברירה- בואו נאמר שתודות לעיכוב שלהם וחוסר הסבלנות שלה, לא חושבת שהוא יאפשר הבאה של תינוקות לשם צרחה כל כך חזק למרות שהחזקתי לה יד תוך כדי הבדיקה (לא יכולתי להרים אותה) שהבהילה את האחות.
 
השבוע קיבלה חיסונים וגיליתי שהיא מסוגלת להיות יותר "נידי" ממה שהייתה עד עכשיו- במשך כל היום של החיסונים לא ירדה לי מהידיים אבל סה"כ לא היה חם וישנה ביומיים האחרונים ממש טוב בלילות אז מקווה שימשיך ככה.
 
חוצמזה, מפגש עם חברה, פליידייט עם גשם באמצע ומזל שהיינו קרובים אליי הבייתה-רצנו מהר, היה משעשע , ופעילות במקום הפעלה חדש לקטנטנים שהיה לנו ממש נחמד שם.
 
בגלל בעיות מחשב בעבודה יצא שהבחור חזר מוקדם כל השבוע אז זה ממש תענוג. ממש מרגישה יותר אנרגטית וזה בא טוב במיוחד אחרי שבסופשבוע היה חולה.
 
והקטנה ממש מתחילה "לפטפט" וממש נהנית בחוגים -זה ממש כיף ופחות מרגיש שזה רק בשבילי אלא גם ממש מפתח אותה.
לצפיה ב-'בסוף הבת של השכנים לא באה '
בסוף הבת של השכנים לא באה
05/09/2017 | 07:47
1
121
בן זוגי התקשר הערב כדי לתאם/לשאול מתי היא אמורה להתייצב פה מחר (= היום הראשון לשנת הלימודים) ואז הם אמרו לו: "אה, בעצם לא צריך. בדיוק דיברנו על זה ואמא שלה בעצם תישאר בבית אז אנחנו לא צריכים את עזרתכם אז תודה בכל מקרה - אנחנו מעריכים את זה"
 
אני חשבתי שזו קצת חוצפה שהם לא טרחו להודיע לנו. אבל התוצאה הסופית היא שירד מעלינו וואחד תיק - אז תודה ליקום ולאמשנה....
לצפיה ב-'איזה יופי ניצלת '
איזה יופי ניצלת
05/09/2017 | 12:24
72
כשאת כותבת שאחרי בירור גילית שיש לה דאורדורנט היא כנראה באמת לא משתמשת בו או שהסוג שיש לה לא מתאים לריחות שהיא מייצרת או שהיא לא מתקלחת מספיק.
 
לצפיה ב-'חופשה משפחתית מוצלחת ביותר'
חופשה משפחתית מוצלחת ביותר
05/09/2017 | 12:18
80
למרות הקשיים בתכנון, חיכינו לרגע האחרון וזה היה מסובך יותר ממה שחשבנו, הצלחנו לתכנן חופשה מושלמת והיא יצאה מוצלחת יותר מהמתוכנן למרות הקשיים שבדרך. לא סגרנו דיל אלא בנינו חופשה בעצמנו ולמזלנו זה שיפר את הנופש. נפלנו על מלונות קטנים ושקטים ומוצלחים ביותר.
זהו, חזרנו לשגרה, קשה אבל אוטוטו החגים ושוב יוצאים ממנה...
לצפיה ב-'פסיקת בגץ'
פסיקת בגץ
30/08/2017 | 07:03
17
178
שאלת עצלנות נטו-
מישהו יכול להסביר לי מה משמעות הפסיקה ואיך היא מתכתבת עם מה שקורה בפועל באירופה וארהב?
האם המשמעות היא שכל מסתנן ( פליט או לא) נשאר כאן בלי אפשרות לגרש אותו ללא הסכמתו או שהעניין ( די כצפוי) קצת מורכב יותר?
האם אני יכולה לחיות כך חיים שלמים בקנדה או גרמניה למשל? - כלומר להסתנן, לחיות בתת רמה וללא זכויות, אך לא להיות מגורשת?...
לצפיה ב-'ברור שזה יותר מורכב'
ברור שזה יותר מורכב
30/08/2017 | 07:54
15
133
מדובר רק המסתננים/מבקשי מקלט שהמדיניות מהם באו נחשבות למסוכנות או במצב מלחמה:אריתראה, סודן הן הדוגמאות הבולטות ביותר.
ישראל מסרבת להכיר בהם כפליטים (למרות שהיא צד לאמנת הפליטים), מאחר שלא ניתן לגרש אותם לארצם (ישראל כן מגרשת לארצם פיליפינים, סינים, רומנים ללא רשיון עבודה למשל), ישראל חתמה הסכמים עם מדינות צד ג' (הסכמים חשאיים לא ברור מי המדינות) שלהן היא משלמת כדי שייקלטו את מבקשי המקלט. העברה לצד ג חייבת להיות בהסכמה.
פסיקת בגץ אומרת שלא ניתן לכלוא לזמן בלתי מוגבל אלא רק לחודשיים את מי שמסרב להתפנות למדינה צד ג.
 
לצפיה ב-'אז למעשה מדובר על מסתננים שבכל מדינה אחרת'
אז למעשה מדובר על מסתננים שבכל מדינה אחרת
30/08/2017 | 10:14
1
99
יוגדרו כפליטים?
עכשיו הבנתי.....
לצפיה ב-'לא בכל מדינה...'
לא בכל מדינה...
30/08/2017 | 12:18
89
לצפיה ב-'נשמע שאת מומחית בתחום ושאת תומכת בפסיקה הזו'
נשמע שאת מומחית בתחום ושאת תומכת בפסיקה הזו
30/08/2017 | 19:39
9
103
האם העמדה שלך נובעת מתמיכה באכיפה מלאה של אמנת האו"ם בנוגע לפליטים? או מסיבות הומניטריות טהורות בלי קשר לאו"ם? 
 
אני לא מומחית אבל קראתי שאמנת הפליטים גורסת שעליהם לעצור במדינה הראשונה אליה הם בורחים. כשמדובר בסודן - אז זו בדרך כלל מצרים שם אין מלחמה/מצב חירום כרגע.
 
אלא שנראה שהם מעדיפים להמשיך לישראל -  לא מתחשק להם להישאר במצרים. גם זה לא עולה בקנה אחד עם אמנת הפליטים, לא?
 
בלי קשר למה אומרת אמנה משפטית כזו או אחרת, לבי עם האוכלוסיה הישראלית החלשה שגרה באזור התחנה המרכזית הישנה וכו'. גם ככה הם לא חיו על פסגת האולימפוס וההגירה העצומה לא הקלה עליהם
 
בפגישת המחזור שלנו לפני כמה שנים הגיע מישהו שהיום גר בסביבה הזו עם אשתו ובנותיו הקטנות (נדמה לי שהוא קרא לזה שכונת שפירא? לא זוכרת). הוא תמיד היה מבדח, והוא הסביר לי משהו כמו: זו הציונות/גיבורות האמיתית היום - לגור בחזקית בשכונת שפירא עם המשפחה שלך
לצפיה ב-'אני לא מומחית וזה לא עניין של תמיכה'
אני לא מומחית וזה לא עניין של תמיכה
30/08/2017 | 23:10
8
98
פריזמה ביקשה להבין מה בדיוק אומרת הפסיקה - וכתבתי..
 
וכן - אני חושבת שישראל - שוב כמו בהרבה מקרים אחרים - מחליטה לא לאמץ מדיניות ברורה בנוגע לשום דבר, ורק עסוקה בלייצר טלאים, ובסוף בונה גדר.
 
יש פה 40,000 אריתראים וסודנים, הם בני אדם, יש להם משפחות וילדים וצרכים בסיסים - נכון, זה לא נוח, אבל וואלה  - אנחנו היהודים אמורים ללמוד קצת מניסיון העבר על היחס לגר
לצפיה ב-'אם הדבר היה בידיך לקבוע מדיניות ברורה'
אם הדבר היה בידיך לקבוע מדיניות ברורה
31/08/2017 | 00:33
7
82
בנושא הזה, במקום טלאי על טלאי, מה היא היתה?
 
אני לא מכירה את המספרים. חשבתי שהמספרים הם הרבה צפונה מ-40 אלף.
 
ניקח כנתון שהם 40,000 - האם היית מקבלת כל מספר של פליטים מאריתריאה וסודן שבחרו להגיע לישראל במקום לעצור בארצות פחות אטרקטיביות בדרך? נגיד 400,000? 4 מיליון?  אם זו מדיניות ברורה אז היא צריכה להיות אחידה....
 
באיזשהו שלב זה נהייה לא נוח ולא נעים לשכניהם האזרחים ישראליים שהיו פה קודם ומדובר במדינה עם משאבים לא בשמים.... האם לא צריך לעשות איזון אינטרסים כלשהו בין שתי הקבוצות?
 
אני מתקשה למצוא פתרון מוחלט ואחיד
לצפיה ב-'אבל את זה ישראל כן פתרה'
אבל את זה ישראל כן פתרה
31/08/2017 | 06:27
1
78
נבנתה חומה בגבול המצרי, ולמיטב ידיעתי קצב כניסת הפליטים פחת דרמטית ועומד על עשרות בודדות בשנה, כלומר נמצא פתרון שימנע כניסה לא מבוקרת
עכשיו השאלה מה עושים עם מי שפה, האם מותר לו לעבוד? לקבל חינוך? בריאות? לגור איפה שהוא רוצה? מה יהיה המעמד של ילדיו? כמה זמן מותר לכלוא אותם לא משפט? וכן הלאה וכן הלאה.
 
לצפיה ב-'והחומה'
והחומה
31/08/2017 | 10:00
76
שעוצרת אותם מלהיכנס לארץ ומשאירה אותם בחוץ היא כן ״בסדר״? זה לא סוג של עצימת עיניים? סוג של ״אם זה לא אצלי זה לא קיים״? הרי - אנחנו היהודים אמורים ללמוד קצת מניסיון העבר על היחס לגר (ולמדינות שלא הכניסו אותנו בשערינו).
 
ומה תעשי עם כל המסתננים שיצליחו בכל זאת להתגבר על החומה? תחליטי שכל מי שכן עובר מקבל זכויות? או כל מי שעובר אחרי תאריך מסויים כן אפשר לגרש אותו?
 
הבעיה עם הפתרונות המוצעים הם שלא משנה מה הפיתרון תמיד תמיד התחושה תהיה שאתה רוצה לעשות יותר מצד אחד, ומרגיש/מבין שאתה לא יכול מצד שני... והשאלה הגדולה היכן אתה עוצר?
 
אז יש מי שחושב ש״מי שכבר כאן״ צריך להישאר כאן, עם כל הזכויות של תושב. ומרגיש מאוד מוסרי ואנושי (הומניטרי) יחסית לאלו שחושבים שכמות האוכלוסיה שכבר הגיעה לכאן היא כבר ״יותר מדי״ ושחייבים למצוא דרך (הומניטרית?) לטפל גם בקושי הקיים. ויש מי שחושב שצריך לאפשר לעוד מסתננים להיכנס, ולהוריד בכלל את החומה, ואז הוא גם יכול להרגיש מאוד מוסרי והומניטרי יחסית לקבוצה הראשונה.
 
האם זה עושה קבוצה כזו או אחרת יותר או פחות מוסרית/אנושית? לא יודעת... רק ברור לי שבתור אחת שלא גרה בדרום תל אביב, ובתור אחת שלא הייתה רוצה שהמקום שהיא גרה יהפוך לדרום תל אביב, אין לי הרבה פתרונות טובים שבהם אני גם אצליח להרגיש ״מוסרית״...
לצפיה ב-'ומה את היית עושה עם מיליוני המסתננים מגבול מקסיקו לארה"ב?'
ומה את היית עושה עם מיליוני המסתננים מגבול מקסיקו לארה"ב?
31/08/2017 | 10:35
4
87
אלה שהם לא פליטים במובן הבטחוני אבל חלקם פליטים במובן הכלכלי, וקצת קשה להבדיל מי זה מי
 אלה שחיים כבר עשרות שנים בארה"ב
שנולדו להם ילדים שהם אזרחים וזכאים לכל מה שהמדינה נותנת גם אם ההורים שלהם לא משלמים מיסים כלל (כי הם לא יכולים גם אם רצו)
שעובדים בכל העבודות שאמריקאים לא ממש מעוניינים בהם
שנוכחותם עושה "שחור בעיניים" של שריף ג'ו ארפאיו גם אם הם לא העלו את רמת הפשיעה כלל (או קצת)
מסתבר שיש הרבה קווי דמיון בין דרום אריזונה לדרום תל אביב
לצפיה ב-'אז חומה'
אז חומה
31/08/2017 | 20:13
63
בין ארצות הברית למקסיקו היא כן פיתרון ראוי בעינייך?
 
ומה לדעתך הפתרון עבור פליטים ו/או מהגרי עבודה שמסתננים לישראל?
 
לצפיה ב-'שאלה טובה '
שאלה טובה
31/08/2017 | 21:28
2
78
ראשית, אני לא בטוחה שהייתי מצליחה לגבש מדיניות ברורה ואחידה.
 
שנית, הלוואי שהיה יותר דמיון בין אריזונה ותל-אביב (או ארה"ב וישראל).....  ארה"ב היא הרבה פחות צפופת אוכלוסין, פחות מפולגת על רקע דתי, גם לו היתה מפולגת על רקע דתי - המהגרים ממכסיקו הם בני אותה דת כמו הרוב בארה"ב (נוצרים) דת שלא מככבת סטטיסטים בשיעור הטרור העולמי. והיא לא מתמודדת עם איומים בטחוניים משמעותיים. יש עוד הרבה הבדלים  בטח - זה רק על קצה המזלג מה שעולה לי בראש. האזרח הממוצע בארה"ב לא עושה מילואים - כך שאין עניין של חלוקה בנטל...
 
ישראל צפופה יותר, מפולגת על רקע דתי, 97% מהאוכלוסיה בסודן מוסלמית, 50% מהאריתראית.... מתמודדת עם איומים בטחוניים גדולים משל ארה"ב.
 
שלישית, אני לא רואה במונח "שלטון החוק" מילה גסה, גם אם ה"חוק" הוא חוק הגירה שאומר שלא כל מי שבא לו יכול לחצות את הגבול ולהגר אלא צריך לעשות זאת באופן חוקי. 
 
בנוסף,אני חושבת שלתת כל כמה שנים חנינה גורפת לכל המהגרים הלא חוקיים שצפצפו על שלטון החוק, שזה בת'כלס מה שארה"ב עושה כבר עשרות שנים, מעודד המשך הגירה לא חוקית. ושחיקה של שלטון החוק איננה רעיון טוב באופן כללי כי היא מחלחלת לעוד דברים. מתן החנינה לג'ו ארפאיו גם היא בעיני סוג של שחיקה בשלטון החוק - אני לא בעד....
 
אבל מהגרי עבודה אינם פליטים בעיני.
 
 
לצפיה ב-'מסכימה מאוד'
מסכימה מאוד
01/09/2017 | 16:56
1
57
לגבי ההבדלים המהותיים בין המצב בארצות הברית ומהגרי העבודה ממכסיקו, לבין מסתננים מארצות אפריקה בישראל
 
לצפיה ב-'ואני לא מסכימה'
ואני לא מסכימה
03/09/2017 | 09:55
51
יש פליטים בשתי המדינות, ויש מהגרי עבודה בשתי המדינות, ונדמה לי שאפילו היחס בין שתי הקבוצות די דומה (הפליטים הם המיעוט, למרות שקשה להוכיח את זה). 
לצפיה ב-'כאן נמחקה הודעה שלי'
כאן נמחקה הודעה שלי
30/08/2017 | 22:42
2
171
ששאלה מהיכן לונדי הביאה את זה שמדובר רק במסתננים ממדינות מסוכנות. 
עוד הבאתי ציטוט של רובינשטיין ממנו משתמע שמדובר בכל המסתננים. 
לא ברורה לי המחיקה. תלונה תועבר לתפוז. 
לצפיה ב-'אכן ההודעה נמחקה בשל הכותרת הפוגענית '
אכן ההודעה נמחקה בשל הכותרת הפוגענית
30/08/2017 | 23:51
1
136
והודעות פוגעניות תימחקנה גם בעתיד, אחרי שהתראות פרטניות במסר בעבר לא הביאו לתוצאה המיוחלת.
 
 
לצפיה ב-'מה פוגעני בלשאול מאיפה המידע'
מה פוגעני בלשאול מאיפה המידע
31/08/2017 | 00:29
134
ולהביא ציטוט מרובינשטיין ולהגיד שלדעתי מדובר בכל המסתננים לא רק בפליטים? 
ממה נפגעת?
ממה מישהו יכול להיפגע?
 
לצפיה ב-'כן'
כן
30/08/2017 | 21:39
125
ואיך זה "מתכתב" עם מה שקורה בארה"ב? בארה"ב מתנגדי טראמפ מחליטים שכל שוהה בלתי חוקי הוא חוקי. No person is illegal, צועקים השלטים שלהם, וטוענים שטראמפ הוא גזעני כי הוא רוצה לסלק אותם. בארה"ב, אם את רוצה להשאר בצורה בלתי חוקית, בררי קודם היכן יש ערים שהכריזו על עצמן כ- sanctuary cities, כלומר, כאלו שהתחייבו לא לסלק בלתי חוקיים ואף להעניק להם עבודה.  אם העור שלך שחום, ההצלחה שלך מובטחת. 
את יכולה לצעוד לגרמניה בגאון, לחיות במגורים שהממשלה תספק לך ולהתקיים מקצבאות. תצטרכי רק לעבוד על סיפור מדוע את מסכנה ומגיע לך. אם העור שלך שחום, ההצלחה שלך מובטחת. לא יודעת איך זה בקנדה, אני מניחה שדי דומה. 
 
מזל טוב לישראל שהצטרפה לשיגעון הליברלי העולמי. אכלתם אותה. 
 
לצפיה ב-'ההצלה (שנת הלימודים) באופק....'
ההצלה (שנת הלימודים) באופק....
28/08/2017 | 20:53
5
142
איך היא בעיניכן שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה? הצלה או מבאסת? לאילו דברים אתן מחכות בכיליון עיניים? לאילו דברים אתן לא מחכות?
 
בתור ילדות שמחתן לחזור לביה"ס או לא כל כך?
 
מה אתן שומעות מהתלמידים/ות הפרטיים בביתכן? הן/הם ממשיכים באותו בי"ס/עם אותה מורה או לא? עם אותם החברים לכיתה?
לצפיה ב-'שנה"ל (עוד 8 ימים אבל מי סופר....)'
שנה"ל (עוד 8 ימים אבל מי סופר....)
28/08/2017 | 22:32
108
הצלה. מחכה שהילדות לא יישבו כל היום מאחורי המחשב/משחק המיינדקראפט [הן כנראה פחות מחכות לרגע הזה....]
 
בתור ילדה תמיד שמחתי לחזור כי הייתי בת יחידה ושעמם לי בקיץ
 
לצערי אצלנו מערבבים את הכיתות כל שנה מחדש. בעיני זה סוג של עינוי.... אצלנו זה נחשב "אפשרות לתלמידים להתחיל מחדש כל שנה". כך שאין לנו מושג אם הילדות יהיו עם חברותיהן. גם אין לנו מושג עדיין מי יהיו המורים.
 
הדבר היחיד שמבאס אותי בחזרה ללימודים היא התחושה ש"עוד שנה עברה". זה מרגיש לי ככה הרבה יותר בספטמבר מאשר בראש השנה האזרחית בינואר, גם כשאני גרה בחו"ל.
לצפיה ב-'אני אוהבת את החופש'
אני אוהבת את החופש
29/08/2017 | 21:17
1
93
זה כיף. ומכיוון שהילדים אצלי כבר גדולים אז גם אין צורך ב״סידור לילדים״. הם עושים מה שבא להם. כיף!
 
בנוסף, השנה האמצעית עולה לכיתה י״א - מה שאומר בגרויות, כך שאני צופה לחץ רציני בכיוון הזה. לא כיף....
 
לצפיה ב-'כיתה י"א היא באמת מלחיצה...'
כיתה י"א היא באמת מלחיצה...
31/08/2017 | 02:21
57
היא לא זכורה לי כאחת השנים הכיפיות בחיים.  רחוק מזה....  טוב שהיא נגמרה.
לצפיה ב-'אני נהנית מהחופש הגדול'
אני נהנית מהחופש הגדול
30/08/2017 | 07:35
81
יש פחות פקקים בבוקר בדרך לעבודה
אני יכולה לקום בנחת בבוקר בלי לחץ להעיר ילדים
לא צריך להכין סנדוויצ'ים  וארוחות צהריים ארוזות לביה"ס.
 
נשאר לי רק ילד אחד בבית ספר. ממש מוזר לי שההתנהלות בבית תהיה כל כך מצומצמת עכשיו.
הוא שמח לחזור לבית הספר כל שנה. מעניין אם זה ימשיך ככה גם עכשיו כשהוא כבר לא ביסודי.
הוא נכנס לבית ספר חדש אז עבורו הכל יהיה חדש השנה. אחרי יום היכרות שהיה להם אתמול הוא נשמע מרוצה. המורה נחמדה, פגש חברים חדשים. מקווה שימשיך להיות מרוצה.
לצפיה ב-'סוף החופש הגדול = סוף הקיץ'
סוף החופש הגדול = סוף הקיץ
30/08/2017 | 19:19
66
אני אוהבת את החורף אבל שונאת את הימים המתקצרים ולכן סופו של החופש הגדול תמיד מעציב אותי על סיומם של ימי האור הארוכים.
 
הבדיחה המשפחתית שלנו שתמיד ב 1 בספטמבר (מהתרגשות ולחץ) היה לי חום ולא הייתי הולכת ביום הראשון ללימודים.
גם עכשיו המשפחה מקפידה לשאול אותי כל שנה מה שלומי ב 31.08 וצוחקים עלי שאני מתרגשת בשביל הילדים
 
הילדים שלי יהיו במשבר... הם התרגלו ללכת לישון מאוחר לקום מאוחר ולא לעשות כלום..... ועכשיו למסגרות. אני עצובה בשבילם. מבחינתי חוזר "מפעל ההזנה" של הכנת הסביצים בבוקר... 20 דקות שצריך לקום יותר מוקדם.
 
הצעיר עולה לכיתה א'. היום היה מפגש ראשון עם המורה ועם החברים לכיתה. נראה שהצלחנו. מקווים שהתכשיט שלנו יהיה במושכים קדימה ולא יגרר אחרי אחרים.
 
השניים הגדולים ממשיכים באותן הכיתות ועם אותם המורים.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פורום דם טבורי
פורום דם טבורי
ד
לייעוץ אורולוג ילדים
טבורית- בנק דם טבורי
שימור דם טבורי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ