לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1439714,397 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'ייעוץ לפני בדיקת הדם שאעשה ...'
ייעוץ לפני בדיקת הדם שאעשה ...
20/10/2018 | 12:44
2
57
בת 29. מנסה להיכנס להריון מעל לחצי שנה.
מחזור סדיר. תמיד אותן הפרשות - בהתחלה חומות כהות ואחכ דם אדום כהה , זרימה מרובה.
החודש היה מקרה שונה שאף פעם לא היה...
8 ימים אחרי ביוץ, התחילו דימומים ורודים. לפי הרבה כתבות, חשבתי שזו יכולה להיות השתרשרות. העניין הוא שזה לא הפסיק עד היום (היום שבו אני אמורה לקבל מחזור) . הדם עדיין ורוד, לא אדום כמו מחזור, בלי גושים...נקי ולא זורם הרבה.
האם למישהי קרה או אולי יודעת על מה זה מעיד?
לצפיה ב-'אף אחד לא יכול באמת לדעת...'
אף אחד לא יכול באמת לדעת...
22/10/2018 | 03:11
1
38
עצם העובדה שזה שונה מהמחזור הרגיל שלך זה קצת מעודד. אבל תצטרכי להמתין בסבלנות עוד איזה שבוע עד לבדיקת דם. 
 
לי זה לא קרה מעולם, אבל לי מעולם לא היה מחזור (לא סדיר, וכמעט לא בכלל...). אז אני לא דוגמא לכלום.
 
לצפיה ב-'למה את לא דוגמא לכלום?'
למה את לא דוגמא לכלום?
22/10/2018 | 22:22
1
לצפיה ב-'לידה ראשונה'
לידה ראשונה
13/10/2018 | 11:40
15
147
שלום. נשים שעברו לידה ראשונה - כמה זמן לקח לכן להיכנס להריון? מנסה כבר 8 חודשים...קצת מתוסכלת.

תודה מראש לעונות
לצפיה ב-'אל ייאוש... אבל זה יכול לקחת הרבה יותר'
אל ייאוש... אבל זה יכול לקחת הרבה יותר
14/10/2018 | 02:12
3
107
באופן אישי לקח לי בערך שנתיים, עם הרבה זריקות הורמונים. 
 
היה פעם פורום פוריות מעולה בתפוז. אני לא יודעת אם הוא עוד פעיל - אבל אם כן, שווה לך לבדוק אותו.
 
זה תלוי בהמון המון גורמים... כולל הגיל שלך, הנתונים שלך, נתוני הזרע של בן זוגך וכל מיני גורמים לא ידועים.
 
מחזיקה לך אצבעות להצלחה 
לצפיה ב-'הוא לא פעיל...'
הוא לא פעיל...
14/10/2018 | 14:40
2
82
אפשר לשאול כמה זמן לקח לך?
לצפיה ב-'כתבתי בגוף ההודעה שלי...'
כתבתי בגוף ההודעה שלי...
14/10/2018 | 21:33
1
9
לצפיה ב-'נכון '
נכון
15/10/2018 | 05:18
5
לצפיה ב-'אני לא חושבת שזו שאלה רלבנטית. יש כל מיני דברים'
אני לא חושבת שזו שאלה רלבנטית. יש כל מיני דברים
14/10/2018 | 11:23
2
90
שמועד הכניסה להריון תלוי בהם - למשל גיל האישה, כל מיני נתונים שלה (אם היא בתת-משקל או בעודף משקל, כמה סדיר המחזור שלה, וכו' וכו'), ונתונים של הגבר. אני יודעת שאחרי שנה מתחילים לבדוק (אלא אם האישה מבוגרת יחסית, ואז לפעמים מתחילים יותר מוקדם). מה שכן, אפשר להיעזר בדברים כמו בדיקות ביוץ (או דרכים אחרות לדעת מתי הביוץ - אני לא מתמצאת בשיטות שיש), כדי לדעת מתי כדאי לנסות - למשל, אם הביוץ הוא זמן קצר אחרי המחזור יכול להיות שאת פשוט מפספסת אותו.
לצפיה ב-'תודה על התשובה'
תודה על התשובה
14/10/2018 | 14:40
1
63
אפשר לשאול כמה זמן לקח לך?
לצפיה ב-'ראשונה על החודש הראשון, שנייה בשלישי '
ראשונה על החודש הראשון, שנייה בשלישי
14/10/2018 | 14:46
62
אחרי שהפסקתי להניק את הראשונה (ניסינו גם חודשיים-שלושה לפני שהפסקתי, אבל אני לא מחשיבה אותם, על אף שלא ברור שיש קשר), אבל שלישית - שנים. אבל, שוב, לא אומר כלום לגבייך - סטטיסטית, אם אין בעייה, הרוב נכנסים להריון תוך שנה. אם לא - כדאי לבדוק מה קורה (כששוב, זה יכול להיות גם משהו פשוט כמו לפספס את הביוץ).
לצפיה ב-'אנחנו בני 29 , כרגע לא בדקנו אבל'
אנחנו בני 29 , כרגע לא בדקנו אבל
14/10/2018 | 14:41
2
76
לא אמורות להיות בעיות....(לכו תדעו)

לצפיה ב-'נשמע שיש לך חלון זמן ארוך של שנים פוריות לפניך... '
נשמע שיש לך חלון זמן ארוך של שנים פוריות לפניך...
14/10/2018 | 21:43
1
62
אם את בלחץ להתקדם את יכולה לעשות כמה דברים שלא דורשים התערבות רפואית כמו - לקנות ערכת בדיקת ביוץ (https://www.israelibaby.co.il/ovulation-test-kits), לקרוא קצת על "שיטת המודעות לפוריות"  [כל זה בהנחה שיש לך מחזור סדיר - לא כולן נחנו בכזה....]
 
לגבי בן זוגך - אם הוא מעשן - תקראי מה זה יכול לעשות לאיכות הזרע...אולי זה ישכנע אותו להפסיק.  ויש גם תוסף מזון שנקרא ליקופן.
 
למיטב זכרוני התערבות רפואית מתחילה רק אחרי שנה של נסיונות שלא צולחים.
לצפיה ב-'יש לי מחזור סדיר. אשתמש בזה תודה'
יש לי מחזור סדיר. אשתמש בזה תודה
15/10/2018 | 05:14
59
ובעלי לא מעשן.
על פניו נראה שלא אמורה להיות בעיה כלל ולכן לא ברור לי למה כלום לא קורה...נראה כאילו לא מזיז לגוף שלי הזרע שלו חח הוא ממשיך כרגיל

לצפיה ב-'אם עוד לא עשית תבקשי בדיקה של בלוטת התריס'
אם עוד לא עשית תבקשי בדיקה של בלוטת התריס
14/10/2018 | 22:24
1
53
זו בדיקת דם פשוטה, אפשר לבקש הפנייה מרופא נשים או מרופא משפחה.
תת פעילות של בלוטת התריס היא מאוד נפוצה, ולעיתים קרובות אין לה סימפטומים מובהקים.
אם יש לך תת פעילות של בלוטת התריס זה יכול מאוד להשפיע על היכולת שלך להיכנס להריון.
בנוסף, תת פעילות של הבלוטה במהלך השליש הראשון של ההריון יכולה לגרום לבעיות התפתחותיות קשות בעובר ואפילו להפלה.
לצפיה ב-'ביקשתי, תודה(:'
ביקשתי, תודה(:
15/10/2018 | 05:16
8
לצפיה ב-'יש גם את פורום לקראת הריון'
יש גם את פורום לקראת הריון
16/10/2018 | 21:08
41
והוא מאוד פעיל, אינפורמטיבי ותומך
לצפיה ב-'מעבר לכל העיצות'
מעבר לכל העיצות
17/10/2018 | 08:17
1
62
הנכונות והראויות.
מבקשת להציע משהו קצת שונה.
נשמע שאת קצת לחוצה, זה גורם הרבה פעמים לעיכוב.
לכי להבדק אצל רופא נשים--ואם הכל בסדר,
צאי עם בעלך לנופש בסופ"ש, צאו טילו תירגעו, הכל יגיע.
לחץ הוא גורם לא טוב במקרים כאלה.
בהצלחה.
לצפיה ב-'חח יודעת. ב4 חודשים'
חח יודעת. ב4 חודשים
18/10/2018 | 18:38
47
הראושנים לא הייתי לחוצה...ועדיין לא קרה כלום. אז כנראה שזה לא באמת קשור
לצפיה ב-'חינוך לבישול... '
חינוך לבישול...
09/10/2018 | 00:12
17
120
תגידו, אתם מלמדות את צאציכם/ן לבשל? אם כן - באיזו דרגה? מה אתן מלמדות? אתכן לימדו בבית ילדותכן?
 
שואלת כי אני מתחרפנת, כל שנה מחדש, מהאופריות שלנו שלא יודעות להכין ביצה קשה או פסטה בלי רוטב (המצרכים: פסטה ומים...), או אורז בלי כלום. מדובר בנשים צעירות בין גיל 23-25, רובן סטודנטיות.  כאילו רבאק... האמת היא שהיחידה שאי פעם היתה לנו שידעה לבשל משהו היתה הישראלית הראשונה.
אצלי ילדות הבית (9, 12 ו-14) יודעות כולן להכין את כל הנ"ל (ביצה קשה, פסטה, אורז וביצים בשלל סוגים). הן גם עוזרות לי לפעמים להכין מרק ולבוגרת שבהן יש "עסק" של עוגיות שבמסגרתו היא וחברתה הבת של השכנים אופות עוגיות שוקולד צ'יפס ובראוניז לארועים של של השכנים תמורת תשלום סמלי.
 
אמא שלי מאז ומעולם שנאה בישול/לבשל. אבל מכיון שהייתי ילדת מפתח אז ידעתי להכין לעצמי אוכל בסיסי תמיד - עניין של הישרדות...
לצפיה ב-''
09/10/2018 | 09:48
7
107
נראה לי שנתת את התשובה בפוסט שלך,
כנראה, האימהות לא כ"כ מלמדות בישול, או פחות מוכנות לתת להתנסות,
אלא רק מראות. ומזה לא נשאר הרבה.
האמהות ש"חולות שליטה" על המטבח מתעקשות להכין לבד,
וחסרות סבלנות לקצב המתלמד.
אימהות שלא נכנסות למטבח בגלל שאינן אוהבות---הילדים שלהם
מלמדים עצמם לבד.
 
ולגבי---כשנישאתי לא ידעתי לטגן חביתה.
גרתי רחוק מהורי, אז לא יכולתי להעזר, לימדתי את עצמי,
היום אני אוהבת ו"שפית" מעולה.
הבנים שלי אהבו מטבח ויודעים לבשל נהדר,הכת הגדולה שלי-
שנאה מטבח ולא בשלה כלום אני הייתי הקיטרינג.
האחרות יודעות ולומדות דברים יחודיים ברשת, את מתכוני הבית לקחו כאן.
לצפיה ב-'סקרנית...'
סקרנית...
09/10/2018 | 11:52
6
92
מה אכלת, נגיד, מגיל 15 עד היום שבו נישאת? רק סנדביצ'ים/אוכל לא מבושל? [זה קטע שלא ברור לי גם אצל האופריות שלנו - איך אפשר להגיע לגיל 23 ולא לדעת לבשל ביצה - לא רכה/קשה ולא מטוגנת משום סוג].  אני אפילו לא מדברת על "מתכונים" אלא על דברים בסיסיים שבעיני הם חלק מלהיות מבוגר עצמאי
 
 
לצפיה ב-'אכלתי אוכל של אמא'
אכלתי אוכל של אמא
09/10/2018 | 11:58
5
96
אימי הית "בוגרת אושויץ" שמצאה במטבח את הבית החדש.
(נפרדה מהבית בגיל 8) והתגעגע והיא "שלטה" במטבח ובנקיון,
ואני רק הייתי איתה שם, עם הסיפורים והנסיונות שעשתה,
ולמדה משכנות---ומכל מיני עדות---לא נגעתי חוץ מבצלחת.
גם לא הייתי איזו אכלנית גדולהאבל כנראה כן "נדבקתי בחידק" של אהבה למטבח.
לצפיה ב-''
09/10/2018 | 22:52
4
72
מצטערת לשמוע על הרקע הקשה של אמא שלך.
 
אני משתדלת להאציל סמכויות עד כמה שרק ניתן בתחומי המטבח, ובתחומי הנקיון אני מצטיינת עוד פחות. למשל כשאני מכינה מרק, אם רק אפשר אני תמיד מבקשת באסרטיביות רבה מאחת הילדות לסייע לי. בארבע ידיים זה הולך יותר מהר ועל הדרך אני מקווה שהן גם לומדות להכין....
לצפיה ב-'אגיד לך,'
אגיד לך,
09/10/2018 | 23:00
3
76
כל בית מתנהל כנראה ע"פ המציאות איתה מתמודד.
אני תמיד מבשלת  (גם בישלתי) או מוקדם לפנות בוקר,
או מאוחר בלילה. לא אהבתי שהסתובבו לי במטבח
(חיינו בבית קטן) זה היה הכי זריז, והכי שקט.
אני עבדתי מל משרה, ותמיד היה אוכל מבושל בבית.
אין כאן מושג של קנית אוכל מוכן בכלל.
 
עכשיו כולם גדולים, ומסתבר שבכ"ז זה פמפם ועבר.
כולם מבשלים מצוין.וכן בהחלט מבקשים מתכונים.
לצפיה ב-'צודקת '
צודקת
12/10/2018 | 15:06
2
54
לא התכוונתי שהפוסט שלי ייצא ביקורתי - אולי יצא קצת כזה.
 
אני פחות ב"עניין" של בישול (ובטח של בקטע של לפנות בוקר ), ואני תמיד שמחה שיהיה עוד ידיים עובדות במטבח שיעזרו לקצר את העבודה. 
 
אבל אין דרך אחת נכונה...
לצפיה ב-'המשפט האחרון שלך, מדויק'
המשפט האחרון שלך, מדויק
12/10/2018 | 15:17
1
53
אין דרך אחת נכונה,
אנחנו אנשים עם תכונות שונות ואג'נדות חיים שונות,
הנגזרות מנסיבות, מחינוך, 
אני אוהבת את עבודות הבית תמיד סרגתי, רקמתי, תפרתי (לעצמי גם עד היום),
מבחינה כלכלית, לא יכולתי לקנות מוכן,
(המשפחה לא קטנה ותמיד הצטרפו אבא שלי ואחותי,
ורציתי שיהיה להם אוירה של בית.
אני חושבת שגם נהניתי מליצור ולחדש גם בנושאים הבנליים של עבודות בית.
ובהחלט מכבדת ראית עולם שונה, יכולת שונה והעדפות אחרות.
 
לצפיה ב-'והאג'נדות כל הזמן משתנות'
והאג'נדות כל הזמן משתנות
16/10/2018 | 21:13
26
כשהייתי בת עשרה, לא היתה ברירה, אמא שלי היתה מוגבלת רפואית ונכנסתי למטבח לעזור עם אפס נסיון. בדיוק כמוך, לאמא שלי היה קל יותר לעשות את הדברים לבד והיא השתגעה אם לכלכו לה את המטבח ועשו בלגן שהיא היתה צריכה לסדר תוך כדי. ואז נוצר מצב של חוסר ברירה. סבתא שלי הגיעה, ראתה אותי עוזרת, ודפקה משפט בהונגרית שעד שאני אעזור כבר תצא הנשמה או משהו בסגנון
 
עברו שנים, אמא שלי לא אוהבת להכנס למטבח כשאני מבשלת כי היא אומרת שהיא רק מאטה אותי. נעשיתי מיומנת ויעילה. פיתחתי אינטואיציות. 
 
ויותר מצחיק שהיא ראתה אותי אופה עם הילדים. קמח לכל הכיוונים. שעה עד שבננה נמעכת. היא הסתכל ואמרה שלה לא היתה את הסבלנות הזאת. האגנדות שלי שונות משלה משילוב מורכב של סיבות. החיים משנים את האגנדות והן אותנו.היה כיף לקרוא את ההודעה שלך ולחשוב על כל זה
לצפיה ב-'או, בשביל זה נסעתי לפלושיפ בארה״ב '
או, בשביל זה נסעתי לפלושיפ בארה״ב
09/10/2018 | 15:59
3
107
למדתי לבשל כשהייתי סטודנטית והשתכללתי מאד עם השנים.  בקיבוץ המטבח היה קטנטן ולא אפשר בישולים.
אמא שלי לא בשלה פרט לסלט וחביתה, עד שעברו לבתים גדולים יותר עם מטבח ראוי לשמו.

הילדים שלי יודעים להכין חביתה, סלט, פשטידה. לעקוב אחרי מתכון פשוט מהאינטרנט.
כשנסעתי לחודש וחצי לארה״ב הכנתי להם חוברת ״השרדות בלי אמא״ , שחלקה מתכונים שלי שהם אוהבים, בגרסתם הפשוטה. הם כללו לזניה, מאפינס מלוחים, תפוחי אדמה בתנור, פסטה רוזה ופסטה פטריות. הם בשלו ושלחו לי תמונות של הבישולים לארה״ב
זה היה מאד מלמד בשבילם
הם גם הכינו לעצמם את כל הכריכים - טוסט, כריכים עם חביתה וחומוס/גבינה לבית הספר .


ולגבי צעירות אמריקאיות חלקן הגדול לא יודע לבשל. רוכשים הרבה מזון מוכן.אני מניחה שבבית אצלן לא בשלו או לא שתפו בבישולים. מה שרואים בבית זה מה שקורה בד׳״כ אח״כ .
לצפיה ב-'מעולה - עוד יתרון שיצא לך מהפלושיפ'
מעולה - עוד יתרון שיצא לך מהפלושיפ
09/10/2018 | 22:59
82
win - win לשני הצדדים.
 
את צודקת, מהנסיון שלי באופן כללי עם חברים אמריקאיים, בממוצע הם הרבה פחות "בשלנים" מחברים ישראליים. כמובן שכל מקרה לגופו, אבל בממוצע אמריקאיים גדלו הרבה יותר על לאכול מזון מוכן/שקונים קפוא מאשר חברים ישראליים
 
הקטע הוא שהאופריות שלנו אינן אמריקאיות. הן מקבלות ויזה כדי לבוא לאמריקה לשנה להיות אופריות. עד כה היו לנו אופריות מישראל, איטליה, צרפת, ברזיל וקולומביה (היו כמה משתי המדינות האחרונות).  הישראלית והאיטלקיה היו היחידות שידעו לבשל משהו בכלל, והישראלית היתה 3 דרגות מעל האיטלקיה. 
 
כל השאר כנראה קיבלו שירות קולינרי מלא מאמא שלהן עד גיל 23.
 
בעיני משהו בסיסי בהכנת ילדים לעצמאות  זה שהם יידעו לדאוג לעצמם למזון בסיסי (וגם יידעו משהו על ניהול פיננסי)
לצפיה ב-'עשית usmle בשביל הפלו הזה?'
עשית usmle בשביל הפלו הזה?
10/10/2018 | 16:05
1
91
מצטערת על ההתפרצות אבל הכותרת תפסה אותי....
האינפורמציה היא כמובן לצרכים אישיים.....
לצפיה ב-'לא, כי זה היה פלו קצר ״לימודי״ '
לא, כי זה היה פלו קצר ״לימודי״
10/10/2018 | 22:14
80
פרטים במסר אם תרצי
לצפיה ב-'לא יודעת מה המצב אצלכם, אבל פה בארץ'
לא יודעת מה המצב אצלכם, אבל פה בארץ
10/10/2018 | 11:25
119
כתוב על הפסטה וכתוב על האורז איך להכין אותם. לגבי ביצה קשה יש לנו טיימר כזה ששמים במים (זו סתם ביצה מפלסטיק שמתחממת יחד עם הביצים הרגילות אבל יש עליה סימונים שמראים כמה הביצים התבשלו) וכך יודעים אם היא מוכנה. 
הילדות שלי לרוב לא מכינות לעצמן אוכל. היחידה שמגלה עניין היא האמצעית (בת 10), שגם הלכה לשני חוגי בישול, ובאופן כללי אוהבת גם להיות עצמאית וגם להכין דברים באופן כללי (כלומר לא רק לבשל - היא גם זאת שמרכיבה רהיטים עם בעלי ובכלל תתנדב לכל דבר שצריך לעשות) - אבל גם היא לא מבשלת לבד בבית (היא כן התחילה בימים האחרונים להכין לעצמה ארוחת עשר לבית הספר - לגמרי מיוזמתה ועל אף התנגדות קלה מצדי ). הגדולה (13) מכינה לעצמה דברים בלית ברירה כשאנחנו לא מוכנים להכין לה (תה למשל, או לחמם דברים במיקרו או להכין טוסט). בעיקרון הסיבה העיקרית שהן לא ממש מבשלות היא שאנחנו לא מאוד סומכים עליהן עם הכיריים (וגם בחוגי הבישול מי שבישל ממש הייתה המדריכה, והילדים רק הכינו את הדברים).
אגב, אצלנו בבית המבשל העיקרי הוא בעלי, פשוט כי אני שונאת לבשל והוא לא, אז הוא לוקח את זה על עצמו. גם על המתכונים שלמדתי מאמא שלי הוא השתלט ועכשיו הוא מכין אותם (שניצל, קציצות ברוטב, עוף בתנור) - קציצות ברוטב למעשה עברו ישירות ממנה אליו, אבל שניצל ועוף בתנור היו מתכונים שאני זו שהכינה עד שהוא השתלט.
לצפיה ב-'שתי ידיי השמאליות'
שתי ידיי השמאליות
11/10/2018 | 19:16
1
88
אמא שלי בשלנית מעולה. מעולם לא התעניינתי במה שהיא עושה באמת חוסר עניין העדפתי לקרוא, לבלות עם חברים ולכלות את זמני על עניינים מעניינים יותר עבורי. בתור סטודנטית או אכלתי בקפיטריה או רעבתי לא הכנתי לעצמי כלום. גם בתור ילדה אם לא הוגש - לא נאכל. אמא שלי היתה מכינה לי סירים של אוכל שלא חלמתי לחמם עד שהיא למדה שהיא חייבת להגיש וזהו. לא פינוק כי בשאר הדברים אני ממש לא מפונקת ולא אני ממש לא רזה...
שעברתי לגור עם החבר בגיל המפולג של 28 חבר שלו עזר בהעברת הרהיטים לדירת הסטודנטים שלנו. ששאלתי בנימוס אם הוא רוצה לאכול (מתוך מחשבה של לתת לו עוגיות...) ההוא ביקש אורז! בגיל 28 לא ידעתי לבשל אורז! אמרתי כן בטח ורצתי למטבח שם הסתגרתי עם אמא בטלפון שהדריכה אותי שלב שלב איך מכינים אורז... היה די אכיל... את המרק עוף שהכנתי לחבר שלי שהיה משופע הוא עד היום זוכר כמים מלוחים וחמים (חשבתי שמספיק לטבול את העוף במים ולהוציא אותו...) בקיצור כישלון... עשרים שנה אחרי ועם שתי ילדות ברזומה הקטנה בת השמונה מצהירה בפה מלא שהאוכל של אמא הוא הכי טעים בעולם... למדתי לא הייתה לי ברירה. אבל אני עד היום אעדיף משהו קל על פני ארוחה. באמת לא מעניין אותי אבל כבר שמבשלת - מבשלת טוב, משקיעה, מחפשת מתכונים ומנסה.
לצפיה ב-''
14/10/2018 | 02:08
38
גדול הסיפור עם האורז והמרק עוף!!
 
אני מתחילה לחשוב שלפעמים זה מדלג דור. כלומר - מי שזכה באמא (או אבא...) בשלנית ומפנקת יכול להגיע לגיל בגרות בלי לדעת לבשל אורז/מרק עוף.
 
לעומת זאת מי שלא זכתה, כעניין הישרדותי, לא ממש תגיע לגיל בגרות אם לא תדע לדאוג לעצמה.  אני מהסוג השני לדאבוני.
 
והאמת שעד היום כשאמא שלי באה לבקר אותי היא פותחת את המקרר ונפעמת/משתמחת מ"כמה אוכל יש לך בבית".... וזה לא שאני איזו בשלנית מי יודע מה.... אבל אצלה בד"כ יש כמה שפחות (ולא מסיבות כלכליות חלילה)
 
 
 
 
לצפיה ב-'קוריוזי מטבח מאתמול,'
קוריוזי מטבח מאתמול,
12/10/2018 | 12:33
85
הראשון---הוצאתי את נכד שלי בן 6 וחצי מביה"ס,
הגענו הביתה הכנתי לו אוכלוהתישבתי במקביל להכין סלט.
והוא שואל:" את מסכימה שאני אקלף את המלפפונים?" ואני "בשמחה"
והוא מתחיל ואני במקביל ואז הוא אומר,אני לא יכול כ"כ מהר כמוך
אז תחליטי אם אני עושה או את-,
לרגע התבלבלתי-היום אני פנויה יותר, ועם סבלנות-איפשרתי לו,
ואני בטוחה שבזמנים אחרים הייתי מותרת על עזרה ומכאן שלא היו יכולים ללמוד.
 
קוריוז שני--הנכדה הגדולה שלי (בת 20) עסוקהעובדת לומדת,
ובימי חמישי מגיעה אלי "לקורס בישול) אני מבשלת היא רושמת לומדת,
ושבוע אח"כ מבשלת כאן, (אין לה תנאים במקום המגורים שלה).
התישבנו לארוחת ערב, אכלה מהסלט המדובר קודם,
ושאלה אם יכולה לקחת מעט למחרת בבוקר, הצעתי לה קחי הכל--
ענתה יש לי ירקות אין לי חשק לחתוך--אז קחי הכל-לי אין בעיה.
פינוק כשהכל מוכן זה כנראה כיף, 
לצפיה ב-'חינוך לבישול אצלנו'
חינוך לבישול אצלנו
15/10/2018 | 11:09
55
בבית שבו גדלתי אמא היתה בשלנית ולא נתנה לאף אחד להכנס למטבח, ללמוד לעזור או לקחת לה את התפקיד.אני היחידה שלא ויתרה והפריעה בכל שלושת הסעיפים לעיל ולכן עוד הרבה לפני שהתחתנתי הייתי בשלנית ואופה ושנהנית מיזה מאוד. אני היחידה כל השאר עד היום פחות או יותר אם לא חייבים לא מבשלים.
 
עם הילדים שלי לקח לי זמן לשחרר ולתת להם להכין לעצמם אוכל ומאז שואלת את עצמי איך לא שחררתי קודם, שניהם יודעים להכין  בעצמם טוסט, פנקייקים, קרפים, חביתות, ביצת עין, כדורי שוקולד.
פנקייקים קרפים וכדורי שוקולד כוללים הכנת בלילה לבד ולא בלילות מוכנות וקנויות. לקרוא מתכון ולהכין ולהפעיל מעבד מזון לריסוק ביסקוויטים
הגדולה יכולה להכין גם סלט ירקות, אבוקדו, טחינה ועוד.
מודה שאורז ופסטה עוד לא מרשה כי בכל זאת עוד לא משחררת ונותנת להם להתעסק עם מים רותחים אבל הם ילמדו גם את זה בבוא הזמן לפני גיל 23.
הם מבקשים הרבה פעמים לעזור לי במטבח בבישולים ואפיה כשמסתדר אני מצרפת אותם.
 
לצפיה ב-'אוף - ניקי היילי התפטרה'
אוף - ניקי היילי התפטרה
10/10/2018 | 02:13
1
86
נראה לי שישראל איבדה את התומכת הכי גדולה שהיתה לה באו"ם אי פעם...

אז נכון שאולי זה מייצג את העמדה של המימשל שמינה אותה, אבל תמיד הרגיש לי שהתמיכה שלה היא גם אישית וכנה, ולא רק כעושת דברו של המימשל.

הלואי שהיא היתה רצה לראשות ממשלת ישראל....
לצפיה ב-'באמת חבל'
באמת חבל
11/10/2018 | 10:17
58
כל פעם שהייתי שומעת אותה הייתי תוהה אם היא השגרירה שלנו או שלהם :)
מעניין ברמה פוליטית גם כמה היא ייצגה "מדיניות טראמפ" באו"ם וכמה כי היא תומכת בישראל, פשוט לפעמים כששמעתי את הנאומים שלה חשבת שלא הייתה ולא תהיה כזאתי שגרירה לישראל..."
לצפיה ב-'כמה זמן הזדמנות לעבודה חדשה?'
כמה זמן הזדמנות לעבודה חדשה?
07/10/2018 | 23:23
13
136
היי,
קצת רקע, אני בת 40 עובדת בפיתוח בהייטק כבר הרבה מאד שנים. אמנם אני מעידה על עצמי פה
אבל אני נחשבת מאד טובה ותמיד העריכו אותי מאד.
עד לא מזמן עבדתי כ9 שנים בחברת הייטק שמאד אהבתי. קיבלתי תמיד הערכות מצויינות, היו לי שם הרבה חברות
ומה שהיה לי הכי חשוב - הם איפשרו לי לעבוד בשעות גמישות כך שיכולתי לצאת מוקדם לאסוף את הילדים.
אבל הבוס הגדול ,לא המנהל הישיר, הוא אדם קשה, ושוביניסט , ולא יודע לפרגן. ותמיד היה לי בעיות איתו ואיכשהוא החלקתי , כי ראיתי את היתרונות
לפני שנה בערך התחלתי להבין שבעולם בחוץ מרוויחים הרבה יותר ממני. ולאט לאט הבנתי שמרוויחים ממש הרבה יותר ממני (משהו כמו 8 אלף ..)
ובעלי היה בתקופות לא טובות מבחינת עבודה כך שיצא שאני בערך מפרנסת יחידה וזה משמעותי.
פניתי לבוס הסברתי למה אני מצפה. קיבלתי תגובה שזה לא המשכורות שמשלמים בחברה ( במקרה גיליתי על מישהו שמרוויח כ 4 אלף יותר ממני , על אותו תפקיד והוא פחות טוב ממני לכל הדעות) המשכורות סודיות כך שלא יכולתי להגיד כלום אבל ידעתי שהוא מסבן אותי.
בשיחת השכר שלאחר מכן הוא נתן לי 500 שח. שזה מבחינתי היה מעליב וגם הצורה בה הוא ניסח את זה גרמה לי להבין שהוא רואה אותי כמובן מאליו בגלל שאני הרבה שנים שם, ואין סיכוי שאראה ממנו משה.
יצאתי עם אש בעיניים, ושלחתי קורות חיים. המצב בשוק הסתבר כיותר מעולה ממה שחשבתי ולא היתה לי שום בעיה להשיג הצעת עבודה למרות הגיל שלי והשעות הבעייתיות..
אז עזבתי.
עכשיו אני כבר חודש לערך במקום החדש . התנאים באמת טובים יותר , האנשים נחמדים. אבל העבודה הרבה פחות מעניינת ממה שחשבתי. יש פה מן לחץ תמידי כזה שלא היה לי קודם שאני לא בטוחה שאני יכולה לעמוד בו (עבודה בשבת ובחג??)
החברות מאד חסרות לי - אני מניחה שלאט עם הזמן יהיו לי חברים חדשים, או לפחות אני מקווה..
ולמרות שהבהרתי לכל המעורבים את מגבלת השעות שלי, וכולם אמרו שזה בסדר, אני מוצאת את עצמי היחידה שמגיעה מוקדם (בחברה הקודמת כל האמהות היו בשעה הזאת)
ויש המון פגישות אחהצ, שאת חלקן אני מבקשת להזיז , למרות שזה הכי לא נעים בתור החדשה,
ואת חלקן אין לי שום אפשרות להזיז כי זה מגיע מלמעלה..
ובעלי עובד ערבים, אז אין מי שיאסוף במקומי. כבר לקחתי בייביסיטר בתשלום ליום אחד..
ואני תוהה אם עשיתי את הבחירה הנכונה. כולם אומרים לי לתת לזה לפחות חצי שנה להסתגלות.
אבל כאמור אני לא צעירה והזמן לא לטובתי. כמה זמן לחכות? מתי אפשר להגיד לא מתאים?
ואיך אני אדע אם זה רק זמן או שזה לא בשבילי?
לצפיה ב-'קחי עוד זמן להסתגלות'
קחי עוד זמן להסתגלות
08/10/2018 | 12:04
1
84
חודש זה באמת ממש מעט זמן.
 
בייביסיטר בתשלום זה פתרון מצויין, בוודאי אם המשכורת משמעותית גבוהה יותר מאשר במקום הקודם.
תזכרי שמגבלת השעות היא עניין זמני. הילדים גדלים ובקרוב כבר לא יהיה צורך בבייביסיטר אחר הצהריים.
 
אם בעלך יעבוד בקרים בחלק מהימים זה יחסוך לכם חלק מהצורך בבייביסיטר אחר הצהריים..
 
 
לצפיה ב-'חודש זה מעט באמת'
חודש זה מעט באמת
08/10/2018 | 21:02
77
אני גם חושבת שצריך כנראה לתת לזה זמן, אבל קשה לחזור לראיונות עבודה, יותר קל לעשות את זה בסמוך לפעם הקודמת..
לגבי בעלי אין אפשרות לבקרים, הוא עובד מול ארהב וזה רק בערבים.
לצפיה ב-'מה האלטרנטיבות שלך? '
מה האלטרנטיבות שלך?
08/10/2018 | 15:40
70
לחזור למקום הקודם את לא יכולה.
אם תתחילי שוב לחפש עכשיו זה לא ייראה טוב בקורות החיים שלך וסביר להניח שגם במקום הבא תמצאי חסרונות בהשוואה למקום הקודם.
כמו שאמרו לך - תני לזה חצי שנה ואז תדעי אם מתאים לך או לא.
לצפיה ב-'קודם כל - שאפו על זה שבמקום להישאר שם על תקן ה"ריהוט"'
קודם כל - שאפו על זה שבמקום להישאר שם על תקן ה"ריהוט"
08/10/2018 | 18:07
5
95
לנצח, עשית מהלך והנעת את עצמך לתפקיד אחר [ולא סיפרת לנו מה היתה תגובתו של המנהל הישיר השוביניסט... ספרי ספרי....]
 
שנית, בני כמה הילדים? אני מניחה שלא לנצח תצטרכי לצאת מוקדם - כך שקחי בחשבון שהאילוץ הזה משתפר עם הזמן
 
שלישית - כמו שכתבו לך - גם אם זה לא מתאים אז אין מה לעשות עכשיו ומיד כי צריך להישאר שם לפחות קצת אחרת זה לא ייראה טוב
 
רביעית - יש מצב להשתתף בחלק מהפגישות המאוחרות יותר בשיחות ועידה מהבית? (בשביל מה יש טכנולוגיה...) 
 
חמישית - ברמה הפילוסופית יותר - את צריכה קצת לחשוב עם עצמך מה יותר חשוב לך.  עברת תמורת משכורת גבוהה יותר, שקיבלת, ונדמה לי שגם עבור איזשהו סיכוי לקידום בעתיד (? לא כתבת את זה אבל זה עולה מבין השורות). מצד שני נראה שהעבודה החדשה תובענית יותר.  אין הכל - בד"כ תמורת יותר אחריות ולחץ מקבלים יותר משכורת.  במבט לאחור - את מעדיפה את השגרה הקודמת עם פחות כסף על פני המצב החדש? זו שאלה שרק את יכולה לענות עליה
לצפיה ב-'התגובה של הבוס היתה שווה את זה..'
התגובה של הבוס היתה שווה את זה..
08/10/2018 | 20:56
4
111
קודם כל הילדים קטנים. הקטן בן 3 כך שיש עוד כמה שנים טובות לחזור מוקדם.
אני לא מעוניינת לחזור אחורה.. רק קדימה.
אין בעיה לטשטש עבודה קצרה, תמיד אפשר פשוט להעלים את זה. אף אחד לא בודק ברמת חודש.
העניין הוא שהמקום באמת נראה נחמד, אבל הם הבטיחו שהשעות לא בעיה ובסוף נראה שכן . אף אחד לא אמר לי כלום, אבל מרגישה ממש לא נעים עם זה. כאילו אני היחידה שלא משקיעה שם. למרות שאני עובדת אותה כמות שעות!

לגבי הבוס הקודם , תפסתי אותו לא מוכן. הוא היה בהלם ולכן הגיב מהמותן בצורה לא יפה כל כך משהו כמו משכורת זה לא סיבה לעזוב.. לקח לו כמה שעות להתעשת ולדבר איתי כמו שצריך, ואז גם ניסה לשכנע אותי להשאר ופתאום גם היה כסף לתת לי שקודם לא היה.. אבל אמרתי לו שכבר החלטתי ומאוחר מידי.
הוא אפילו לא בא להפרד ממני. התעליתי עליו, והלכתי אישית להפרד ממנו יפה.
לצפיה ב-'גדול '
גדול
08/10/2018 | 23:21
3
84
כמו בפרסומת המיתולוגית של מאסטר-קארד - priceless - יש דברים שכסף לא יכול לקנות...   https://www.youtube.com/watch?v=1cNDSPutas8&li... - טוב שהתעלית!
 
לגבי מה שכתבת - לדעתי את צריכה לעבוד על עצמך ולהעלים מהר מהר את ה"לא נעים לי" כי אז זה משהו שאת משדרת החוצה.  נהפוך הוא... נסי לשדר החוצה שאת מעולה במה שאת עושה ונותנת תפוקה/תמורה לאגרה/משכורת יום יום שעה-שעה.
 
אם מישהו מנסה לקבוע משהו בשעות מאוחרות, במקום רק לומר שלא יכולה, הייתי במקומך אומרת ש: "אני התחלתי את היום שלי 3 שעות מוקדם יותר וצריכה לצאת בשעה.....". כלומר - הייתי מקפידה לא לבוא ממקום מתנצל אלא ממקום שמכיר בערך עצמך ובמה שאת נותנת.  מה שכן - הייתי נותנת יומיים בשבוע שבהם אני לא נעלמת מוקדם [אני הייתי נותנת 5 ימים כאלה - אבל מתאימה את עצמי לסיטואציה שתיארת].  יום אחד הייתי עושה את זה בעזרת בייבי סיטר ויום נוסף - אולי בן הזוג יוכל לצאת יום אחד בשבוע בשעה יותר מוקדמת?  כמו כן - אם צריך - הייתי משלימה עבודה מהבית בלילה.
 
ואת ומייקל צודקות כמובן - לא חשבתי על זה. אפשר לטשטש כמה חודשים ברזומה אם זה באותה שנה קלנדרית.
לצפיה ב-'אופס - לא ראיתי שכתבת שאין מצב שבעלך יכסה ערב בשבוע'
אופס - לא ראיתי שכתבת שאין מצב שבעלך יכסה ערב בשבוע
08/10/2018 | 23:31
2
86
אז הייתי מוצאת פתרון אחר ליום השני (בתשלום או סבים/סבתות)
 
מה שכן - אז בימים שהם ימי חג בארה"ב הוא כן יכול לכסות את הערבים. נגיד 1.1, מרתין לות'ר קינג דיי, מומוריאל דיי, 4 ביולי, לייבור דיי, ת'נקסגיוינג, חג המולד וכאלה הוא יכול לכסות את אחה"צ/ערב.  זה ממש לא יום בשבוע אבל לפחות זה משהו....
לצפיה ב-'את כל ימי ראשון. '
את כל ימי ראשון.
10/10/2018 | 16:06
1
14
לצפיה ב-'ואללה - שכמוני'
ואללה - שכמוני
10/10/2018 | 16:21
51
בינגו! הנה נמצא לך היום בשבוע שבו הוא לא צריך להישאר בעבודה עד מאוחר כדי לעבוד מול ארה"ב
לצפיה ב-'משהו חדש שקרה אצלי,'
משהו חדש שקרה אצלי,
08/10/2018 | 18:28
79
אתחיל מסיפור אישי--
אחת מבנותי בעלת מקצוע חופשי, עבדה במקום כארבע שנים,
לא קודמה בתפקיד למרות היותה מוצלחת עם הוכחות בשטח,
גם לא קודמה בשכר,
החליטה שלחה קורות חיים, 3 מקומות "התלהבו",
היא בחרה אחד מהם והיו לה טיעונים ונימוקים---גילתה מהר מאוד שלא
לזה התכונה,עזבה ובחרה מקום אחר,
לא מוכרחים לכתוב ברזומה--בקו"ח גם מקום עבודה קצר מועד.
תנסי עד שתמצאי מקום שיהיה לך בו הרגשה טובה.
 
אבל....ואבל גדול--תזכרי שאין מקום מושלם, כזה שעונה על הכל,
תמיד צריך להתפשר על משהו--תחליטי מה לא לפשרה מבחינתך ומה כן.
 
בכל מקרה בהצלחה.
לצפיה ב-'שאלה לגבי הגיל'
שאלה לגבי הגיל
08/10/2018 | 23:59
2
81
כתבת שקיבלת הצעות עבודה אחרות "למרות הגיל" ושאת "לא צעירה והזמן לא לטובתך"
 
קיבלתי קצת חלושעס  (אני מבוגרת ממך). האמנם לדעתך אפליית גיל מתחילה כה מוקדם והיא כה משפיעה?  אבא שלי התפטר מחברת תוכנה בינלאומית גדולה בגיל 69 (מיוזמתו לגמרי! עצבן אותו הבוס שלו) ומאז הוא נהנה מאוד בסטרט אפ. 
לצפיה ב-'בישראל אפליית גיל מתחילה ב45'
בישראל אפליית גיל מתחילה ב45
09/10/2018 | 15:58
1
87
היא כתבה שהיא בת 40.
בארה"ב לא כותבים את הגיל אז יש פחות אפליה.
אני תוהה אם גם "אובר קוואליפייד", טענה נפוצה לגבי מבוגרים בישראל, הרבה בגלל בוסים צעירים שלא רוצים לנהל מישהו יותר מנוסה ובוגר מהם גם אם לו אין בעיה עם זה, תופס בארה"ב.
לצפיה ב-'מעניין אך מצער - תודה'
מעניין אך מצער - תודה
10/10/2018 | 02:11
69
לגבי "אובר קוואליפייד" בארה"ב - וואללה לא יודעת כי אין לי נסיון ישיר. לא יצא לי אף פעם לפנות למשרה ולקבל תשובה כזו.
 
אני יכולה לומר שאני חווה הרבה תחושות של "אובר קוואלפייד" מהצד שלי כמועמדת - כלומר, כבר מזמן מאוד לא יצא לי לראות משרה שהייתי רוצה לפנות אליה כי הן נראות/מרגישות לי "נמוכות" יותר מהתפקיד הנוכחי שלי. ואני לא מלכת העולם (לצערי ), ובכל זאת.... 
 
יוצא לי גם לקבל פעם-פעמיים שנה שיחת טלפון מ"צייד/ת ראשים" אבל תמיד זו משרה יותר נמוכה ולכן גם לא מעניין אותי.
 
אבל אני מניחה שבאופן כללי אנשים בנויים פסיכולוגית אותו דבר אז שגם בארה"ב לא נעים/נוח לאנשים לקבל תחתם כפקודים מישהו שמרגיש להם בעל יותר נסיון/ידע. אני דווקא הייתי שמחה לקבל מישהו/י שיעזרו לי שלא צריכים להכשיר אותם....
לצפיה ב-'קריאת מאמר קליל '
קריאת מאמר קליל
08/10/2018 | 14:52
7
92
שלום לכולן,
אני אוהבת את מיקבץ הנשים כאן ולכן פונה אליכן:
למי בא לקרא מאמר קליל ונחמד (לדעתי ) של 3 עמודים בעברית ולחוות דעה?
<אני צריכה לתרגמו לאנגלית, לכן חשוב לי כמה שיותר פידבקים לפני שאעביר לתרגום, כי אז אין דרך חזרה >
תודה מראש למסייעות!
לצפיה ב-'באיזה תחום?'
באיזה תחום?
08/10/2018 | 18:29
1
5
לצפיה ב-'חינוך.'
חינוך.
08/10/2018 | 21:00
2
לצפיה ב-'למה שלא תשימי אותו כאן?באיזה נושא המאמר?'
למה שלא תשימי אותו כאן?באיזה נושא המאמר?
08/10/2018 | 18:32
3
9
לצפיה ב-'קשה לי החשיפה כאן..'
קשה לי החשיפה כאן..
08/10/2018 | 21:02
2
80
קשה להסביר, אבל מרגישה שלפרסם כאן גדול עליי.
מעדיפה אחת אחת באופן פרטי.
מקווה שתהיה היענות..
לצפיה ב-'אם זה הנושא, בשמחה אקרא,'
אם זה הנושא, בשמחה אקרא,
08/10/2018 | 23:25
1
49
תשלחי אותו במסר הפרטי.
ונשוחח שם.
 
לצפיה ב-'שולחת לך. תודה רבה!! '
שולחת לך. תודה רבה!!
09/10/2018 | 14:43
2
לצפיה ב-'שכחתי לציין שהמאמר מיועד לקהל הרחב '
שכחתי לציין שהמאמר מיועד לקהל הרחב
08/10/2018 | 21:13
53
הפרסום לא יהיה באתר שמיועד לקהל אקדמי אלא לקהל הרחב.
לצפיה ב-' אז איך היה השבוע שלכן? איך עבר יום כיפור?'
אז איך היה השבוע שלכן? איך עבר יום כיפור?
21/09/2018 | 03:04
5
23
לצפיה ב-'שבוע סיוט מבחינת חיות (בית ובר...)'
שבוע סיוט מבחינת חיות (בית ובר...)
21/09/2018 | 03:09
3
157
בסוף השבוע נדרסה למוות החתולה סופי . קיבלנו טלפון מניידת בעלי חיים של המחוז שהוזעקה לאסוף את גופתה. היה לה שבב תת עורי ובו פרטי ההתקשרות שלנו. הדורס השאיר ליד גופתה פתק התנצלות, וכתב שלא ידע איך להשיג אותנו (לא היה עליה קולר או דסקית), ושניסה להתקשר למשטרה אבל הם אמרו שהם לא יכולים לעזור באיתור הבעלים. היא היתה רק בת שנה. עצוב....
 
כאילו זה לא מספיק לשבוע אחד, אז אתמול בלילה (לא מאוד מאוחר) ירדה אמצעיתנו למטה לקחת לעצמה משהו לשתות, ואז חזרה בטיסה למעלה והודיעה: "יש חתול אפור למטה! ראיתי אותו מאחור, מצד הזנב, אוכל מקערת האוכל של הכלבה".
 
ירדתי איתה למטה, היא היתה לפני, ואז כשהיא הסתכלה לכיוון חדר העבודה התברר שזה דביבון (יעני ראקון). יתרה מכך, עיניהם הצטלבו למשך שניה שהרגישה לה כמו נצח והיא טענה שהוא "הסתכל לה לתוך הנשמה" [בחיי שמדובר בילדה שפויה ורגילה ביום יום].
 
הכלבה-סוסה שלנו, עזית-עאלק, היתה בשעה הזו עסוקה בלישון בקומה השניה. וסירבה אפילו להתעורר כדי לגבות את בני הבית במשימת סילוק הדביבון [כלומר - זה לא שהיה ראתה אותו ונבהלה. היא פשוט המשיכה לנחור הרחק משם]
 
הדביבון לעומת זאת, היה עסוק בלטחון את האוכל של הכלבה. יש להם ידיים קדמיות. הוא הרים כל פעם כופתאית אוכל יבשה קטנה, טבל בקערת המים, ואכל בהנאה, משל היה אורח בליל הסדר שטובל במי מלח [או אולי הוא רצה להחריש את הרעש כמו חיילים שמרטיבים ביסקויטים בטירונות  ]
 
הוא אפילו לא ממש נבהל בטירוף מלראות את רמבו. שמצידו פתח את הדלת הקדמית ופיטרל קצת בסביבה עד שירום הודו הדביבון דידה בניחותא לדלת והחוצה)
 
ברי לנו שהוא נכנס דרך הדלת של החתולים. כבר מזה שנים יש לנו דלת כזו ולא ידוע לנו שדבר כזה אי פעם קרה. הילדה שנתקלה בו טוענת בעוז שזו נשמתה של החתולה המנוחה שבאה להיפרד.  כבר אמרתי שאנחנו בד"כ משפחה שפויה?
 
על כל פנים - עכשיו נצטרך להתחיל לסגור/לפתוח לחתול 10 פעמים ביום. אוף. 
 
מקווה שלכן היה שבוע יותר מוצלח?
 
לצפיה ב-'עצוב משתתפת בצערכם על מותה של סופי'
עצוב משתתפת בצערכם על מותה של סופי
22/09/2018 | 12:45
2
99
לגבי הדביבון - צרות של אמריקאים... ראיתי פעם שיש דלת לחתולים שנפתחת עם חיישן מיוחד שיש לחתול על הקולר. זה מזהה את החתול הספציפי ופותח רק לו.

אנחנו פותחים לחתולה. אין לנו דלת חתולים. לשמחתנו לא 10 פעמים ביום...
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
24/09/2018 | 04:40
1
93
אכן, יש כזאת המצאה. הבעיה היא שהקולרים פה הם כאלה שאם הם נתפסים במשהו (או, פחות או יותר נוגעים בו), אז הם מיד נפתחים/משתחררים/נופלים מעל פני החתול כדי למנוע מצב שבו הוא ייתלה/יחנק. כתוצאה מכך החתול מאבד את הקולר שלו כל הזמן [זו גם הסיבה שלא היתה דסקית-עם-שם-וטלפון על הדסקית של החתולה שנדרסה]. אז זה יילך לאיבוד ממש מהר.
 
בינתיים עברנו ללוחמה ביולוגית - שמנו שער שמצריך את הכלבה-סוסה לישון בקומת הכניסה. ואכן, עד כה הוא לא חזר הדביבון....  עוד שיטת לוחמה ביולוגית שיש פה זה שאפשר לקנות פה בקבוק ובו... שתן של זאבים. בחיי - אני לא צוחקת. אנשים מורחים את זה על פחי האשפה בחוץ וזה מפחיד דביבונים מלחטט בהם ולפזר אשפה.
לצפיה ב-''
25/09/2018 | 01:00
71
שתן של זאבים???? מזעזע
עדיף דביבונים , לא?
לצפיה ב-'אכן יום כיפור מאחורינו'
אכן יום כיפור מאחורינו
21/09/2018 | 08:31
114
צמתי, והיה די בסדר, היה חם מאוד ולח,
גם במזגן שהיה אמור להקל, הרגיש לי לא נעים.
מילא--נגמר.
ועכשיו די לשגרה. אמנם מנצלת את חג הסוכות למנוחה.
קצת טיולים, קצת ביקורי משפחה.
לצפיה ב-'שאלה לגבי החלפת טיטולים- ממש זקוקה לעצה חמה'
שאלה לגבי החלפת טיטולים- ממש זקוקה לעצה חמה
14/09/2018 | 09:15
6
154
היי בנות,
אני אם טריה טריה לראשונה בחיי ואשמח מאד לעצתכן מנסיונכן. ילדתי בשעטו'מ בן, הבעיה היא שבכל פעם שאני מחליפה לו טיטול הוא נזכר לעשות פיפי אבל לא סתם פיפי אלא משפריץ כמו מזרקת יעקב אגם לכל הכיוונים, כולל לפה של אמא שלו (אמיתי מאתמול). אני לא יודעת מה לעשות, אני מחליפה בכל פעם טיטול כפול :)
תודה רבה מראש, שנה מבורכת וגמר חתימה טובה לכולן
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
14/09/2018 | 11:51
98
התופעה ידועה
כשמורידים את החיתול יש לתינוקות רכים תגובה כזו. לנסות לא לקרר מאד את החדר, עם הזמן רוכשים את המיומנות לשים את החיתול בזריזות תוך כיסוי האיזור הבעייתי כדי שלא ישתין עלייך... עם הזמן זה משתפר וחולף
לצפיה ב-'מזל טוב !'
מזל טוב !
14/09/2018 | 15:48
78
יש לי רק בנות - אז אין לי נסיון אישי. רק רציתי לומר ש
 
1) זה סימן מצוין שהוא יונק/אוכל היטב ואיננו מיובש , וגם
 
2) גם בנות נוטות לעשות פיפי כשפותחים להן את החיתול. אני תמיד הייתי פותחת אותו, מחכה ל"מפל הקטן" שיתחיל (המקבילה אצל בנות ל"מזרקה") ואז "מקפלת" אותו חזרה ל-30 שניות. כלומר כאילו סוגרת אותו אבל בלי להדק או משהו.  ורק אז הייתי מחליפה. ככה זה מבטיח שהחיתול החדש יתחיל את דרכו יבש ולא יהיה רטוב מהתחלה. זה גם מבזבז פחות חיתולים שהם זוועה לכדור הארץ.  
  
החל מהבת השניה, ואחרי הטירוף של ה-8 שבועות הראשונים, השתמשנו בחיתולים רב פעמיים ברוב שעות היום למעט בבוקר שזו היתה בד"כ השעה שלהן "להפציץ".  כשהן יונקות בלבד, אז יש לפעמים ימים שלמים בלי 
לצפיה ב-'פיפי טיפי'
פיפי טיפי
14/09/2018 | 20:32
93
אני הייתי מחזיקה קבוע על שידת ההחתלה חיתול בד, עדיף טטרה. מיד עם פתיחת החיתול הייתי שמה את חיתול הבד על הפין. מחכה כמה שניות ואז מציצה לראות אם חיתול הבד רטוב. רק כשהיה רטוב הייתי מורידה וממשיכה עם החלפת החיתול.
אצלנו, דרך אגב, הוא היה משתין בעיקר על עצמו בקשת אחורה. אחותו, לעומת זאת, הייתה משתינה בכינון ישיר עלי. מי שאומר שרק בנים משתינים בקשת לא יודע על מה הוא מדבר.
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
16/09/2018 | 10:04
1
66
בתור אמא לבן ולבת איך שפתחתי הטיטול תמיד השפיץ עליי פיפי, הטיפים שנתנו לך לפתוח ומיד לסגור או להחזיק חיתול טטרה עזרו גם לי מאוד.
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה בנות יקרות'
תודה רבה בנות יקרות
16/09/2018 | 10:44
20
לצפיה ב-'עוד טיפ קטן'
עוד טיפ קטן
17/09/2018 | 20:01
85
בקנדה לימדו בשיעור הכנה ללידה להחליף חיתול ככה: להשכיב את התינוק ולהפשיט - אבל להשאיר את החיתול סגור. להניח חיתול נקי מוכן מתחת לחיתול הסגור - כאילו מוכן לחתל מחדש, רק אז לפתוח את החיתול המלוכלך, לשלוף מהר, ולכסות עם החיתול הנקי. 
קקי תמיד החלפתי בכיור לפי שיטת הסבתא הפולניה שלי ואכן מדי פעם הם השתינו בכיור. מונע בעיות של פריחה על הטוסיק ואדמומיות. יש להן שיטה להחזיק תינוקות שעוברת (עברה) מאמא לבת וגם לכלות וחתנים ובנים ומה שלא יהיה. עובד
לצפיה ב-'אשמח לשמוע את דעתכן '
אשמח לשמוע את דעתכן
12/09/2018 | 21:30
49
455
אני נשואה עם שלושה ילדים, ויש לי אחות שאני מבוגרת ממנה בארבע שנים. אין לנו אחים ואחיות נוספים.
 
מאז שאנחנו צעירות היא תמיד היתה מאד עקשנית על מה שהיא רוצה. אם דברים לא נעשו בדרכה, היא היתה מתעצבנת ומבטלת (אם נניח קבענו ללכת לאנשהו).
זה מאחורינו.
 
הבעיה...
המשך>>
אני נשואה עם שלושה ילדים, ויש לי אחות שאני מבוגרת ממנה בארבע שנים. אין לנו אחים ואחיות נוספים.
 
מאז שאנחנו צעירות היא תמיד היתה מאד עקשנית על מה שהיא רוצה. אם דברים לא נעשו בדרכה, היא היתה מתעצבנת ומבטלת (אם נניח קבענו ללכת לאנשהו).
זה מאחורינו.
 
הבעיה שאני מרגישה שהיא מרוכזת בעצמה ולא אכפת לה מאף אחד אחר וזה כבר נמאס לי.
אני אמא 12 שנים, ומעולם מעולם לא הציעה עזרה עם הילדים (גרות באותו רחוב). אפילו לא משהו פצפון. גם לא כשהייתי בהריון, והיו לי הריונות ממש קשים (שמעתן על הנסיכה קייט, אז זה הכיוון).
 
אני יודעת שהיא לא חייבת, והאמת שאף פעם לא התעכבתי על זה. אף פעם גם לא בקשתי בייביסיטר, והיא גם לא הציעה, והסתדרתי.
 
בשנה-שנתיים האחרונות, כשאני שומעת על יותר ויותר אחיות שמסייעות, גם אם בקטנה, לאחיותיהן, לבי נחמץ.
 
היא ללא ילדים, רב הזמן רואה טלויזיה (עובדת 70% משרה) , מכירה כל תוכנית אפשרית. היא רואה אותי מג'נגלת בין 3 עבודות, 3 ילדים, ואי אפשר להציע אפילו לשים עין על הילדים ובינתיים אתקלח?
 
אני קטנונית? איך יוצאים מההרגשה הזו? מרגישה רע - גם בקשר אליה וגם בקשר אליי שאני חושבת ככה עליה.
 
תודה רבה.
 
 
לצפיה ב-'המלצה לאינסטלטור '
המלצה לאינסטלטור
15/09/2018 | 08:29
34
צריכה בבקשה המלצה על אינסטלטור אמין (כזה שלא יגיד שצריך להחליף את כל הצנרת בבית כשאפשר להחליף רק גומיה נניח...) שעובד באיזור השרון.  
לצפיה ב-'סרנה וויליאמס בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה'
סרנה וויליאמס בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה
14/09/2018 | 20:41
51
מה דעתכן? הופלתה לרעה רק כי היא אישה או החלטה שיפוטית נכונה?
 
אני לא מומחית לשיפוט טניס. אבל בתור התחלה אני מוצאת את השפה של אריה מליניאק מוגזמת וחושבת שהוא לא היה נוקט שפה כזה בתיאור של שחקן גבר. 
 
"השתוללה" "מבישה"? אם הוא היה אובייקטיבי הוא היה יכול לומר שהיא התנהגה בצורה "לא נאותה". שאר שמות התואר שהוא משתמש בהם מעוררים בי חוסר נוחות
 
לצפיה ב-'שתהיה שנה טובה '
שתהיה שנה טובה
07/09/2018 | 07:48
7
69
עם הרבה בשורות טובות - גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית/עולמית...
 
איפה אתן בחג? ומה תאכלו?
 
אנחנו בבית ויש עוד כמה ימים לחשוב על התפריט . קולגה שלח לי מתכונים צמחוניים - אני זוממת על ארוחת חג צמחונית.
לצפיה ב-'שנה טובה ומבורכת,'
שנה טובה ומבורכת,
07/09/2018 | 09:22
46
אנחנו בבית. תפריט זה החלק הקל אצלי,
כי נהיה מעט קהל. (ככה רציתי).
זקוקה לשקט, 
מאחלת לכולנו רק טוב.
תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.
לצפיה ב-'שנה נפלאה לכולן '
שנה נפלאה לכולן
09/09/2018 | 04:41
61
אנחנו מארחים זוג חברים וההורים של בן הזוג.
כבר יצא לנו להיות איתם בארוחת חג כך שמכירים וצפוי להיות נחמד.
חלק מהדברים כבר הכנתי ואת כל השאר אכין מחר בזמן שהבעל יהיה עם הקטנה.
 
 
לצפיה ב-'שנה טוב מתוקה ובריאה'
שנה טוב מתוקה ובריאה
09/09/2018 | 21:14
2
68
אנחנו בקטנה מארחים את ההורים שלי. תועפות אוכל. ארוחה טבעונית צמחונית. היה מפוצץ בסלטים ומטעמים שונים.
פירות, רימונים , תמרים , עם כל סימני החג, פרט לסימנים הבשרים :-p החלפנו בכיף ראש דג בראש כרוב .

איך היה אצלך, דבי? היתה ארוחה צמחונית בסוף?
לצפיה ב-'וואו - נשמע מצוין'
וואו - נשמע מצוין
12/09/2018 | 19:29
41
תיכף אשים פה בהודעה נפרדת את הקישור למתכונים הצמחוניים שקיבלתי - שיהיה לך. אני מעדיפה לא בגוף ההודעה הזו כי תפוז נוטה לחרבש קישוריות שאינן בבדידות מזהרת.
 
אצלנו בסוף בבוקר החג התקשרה חברה ואמרה שבנותיה, המיודדות עם בנותי, מייללות שיהיה משעמם והן שונאות את ראש השנה ובכלל - והציעה לאחד כוחות אצלה (ע"ע רחיצת הכלים עליה...). אז כמובן שהסכמתי
 
אנחנו הבאנו מרק ירקות צח עם קניידלעך (לא היו בו המון ירקות - הרעיון היה קצת נוזל מרק צח והכופתאה המיוחלת. הילדות שלי היו באקסטזה כי זה מאכל שמגיע רק פעמיים בשנה אצלנו - בראש השנה ובפסח). וגם סלט מפואר עם פקאנים קלויים ופטריות טריות ואנדיב וכאלה. 
 
אבל היה בארוחה גם צלי (brisket זה נחשב ה-מנה היהודית מסורתית פה בחגים), ואורז. ובסוף היו הרבה עוגיות ועוגות דבש עליהן השקפתי רק מרחוק, כמו משה מהר נבו.
 
ואפילו הלכנו שעה ל"בית הכנסת" (בגירסה המקוצרת לילדים. וזה נערך אצלנו במבנה של בית ספר. אין לימודים ביום הזה וכל בתי הספר משמשים לתפילות - בעיקר בבתי כנסת בהם אין מקום לכולם ביום הזה, וגם ב"קהילונת" שלנו שהיא בקושי קיימת ואין לה נכס נדל"ן משל עצמה)
לצפיה ב-'הנה הקישור למתכונים הצמחוניים '
הנה הקישור למתכונים הצמחוניים
12/09/2018 | 19:31
48
לצפיה ב-'שנה טובה '
שנה טובה
12/09/2018 | 09:56
29
אנחנו אירחנו החג, היה מוצלח מאוד, אווירה נהדרת,היה שמח וכייף. היה מלא אוכל כמו תמיד ונשאר לנו מספיק לכל השבוע. עבדתי כל-כך קשה שכייף לי לא לבשל עכשיו כמה ימים וזה אחרי שארזתי חלק מהאוכל לאורחים, תמיד מגזימה ובמיוחד בחג שאוהבת שיש שפע ומגוון.
אצלי תמיד יש מלא סלטים ותוספות אבל לא יכולה להכין ארוחה צמחונית בשביל מי שלא מוכן לוותר. אני בכייף הרבה פעמים בעצמי מוותרת על המנות הבשריות.
לצפיה ב-'שנה טובה '
שנה טובה
13/09/2018 | 11:47
29
אצלנו היה מאוד נחמד בראש השנה, אירחנו את המשפחה של בעלי בבית שעברנו אליו לא מזמן. אפילו הספקתי להגיע לבית הכנסת ולשמוע את השופר.
 
היה שפע של אוכל טעים, סלטים ומטעמים שונים, ניסיתי להכין מאכל פרסי שסבתא ז"ל הייתה מכינה בראש השנה ויצא די נחמד.
 
הבשורה הטובה היא שיש לי ראיון עבודה ביום שני, זו פעם ראשונה שאני מתראיינת כאן ובאנגלית, בינתיים מתאמנת על תשובות הגיוניות וניסוח מיילים באנגלית (אני כבר שנתיים בבית ומרגישה שהמוח התנוון בכל מה שקשור לעבודה)
לצפיה ב-'שנת הלימודים תשע"ח '
שנת הלימודים תשע"ח
03/09/2018 | 19:56
10
84
בשקט בשקט - היא הגיעה. אצלנו היא מתחילה מחר...
 
אז מה באמתחתכן? ומה חדש מבחינת בתי ספר?
 
בכורתי מתחילה כיתה ט', שנחשבת פה השנה הראשונה של התיכון. לא ברור לי איך זה קרה, אבל עובדה.... אחותה הצעירה עולה לכיתה ז', וזאטוטת הבית כבר לא זאטוטה ועולה לכיתה ד'.  לפחות אצל שתי הצעירות זה לא בית ספר חדש
 
השנה ובשנה הבאה הן יהיו שלושתן בשלושה בתי ספר נפרדים (תיכון, חטיבה, ויסודי, בהתאמה), שזה סיוט בפני עצמו. 
 
לצערנו אצל הצעירה פתחו השנה רק 4 כיתות ולכן מדובר בכיתה גדולה יותר מבשנה שעבר מבחינת מס' התלמידים. בשנה שעברה היו לה 21 תלמידים בכיתה מה שהיה נחמד ופריבילגי עבור בית ספר לא-פרטי... מצד שני המחנכת שלה צליאקיסטית מה שמראה על רמה גבוהה
 
פתיחת שנת הלימודים תמיד גורמת לי לחשוב על איך "עוד שנה חלפה" ועל הזמן הנוזל מבין אצבעותינו. 
לצפיה ב-'זה תשע"ט (מפגרת שכמוני... )'
זה תשע"ט (מפגרת שכמוני... )
04/09/2018 | 05:40
69
מקווה שכשמה כן היא, היא תחלוף מהר, כי אני כבר באבל על סיום הקיץ....
לצפיה ב-'בהצלחה ותחילת השנה אצלנו'
בהצלחה ותחילת השנה אצלנו
04/09/2018 | 10:41
2
60
שניהם ממשיכים ביסודי, לקטן יש מורה חדשה הגדולה ממשיכה עם אותה מורה.
בשקט בשקט ובשמחה וצער יחד. החופש היה להם כייף גדול ולי פחות לחץ ולו"ז צפוף מצד שני הם כבר ממש איבדו את זה השנה. הגדולה היתה חודשיים בחופש והקטן חודש ולכן החזרה לשגרה מבורכת וגם ככה עוד כמה ימים מתחילים החגים ושוב יוצאים לחופשים עד סוף ספטמבר.
גם אני שואלת את עצמי כל הזמן איך יתכן שהם כבר כל-כך גדולים ואיך הזמן עבר כל-כך מהר. 
שאלה קטנה- איך מערכת החינוך אצלכם מבחינת כיתות עד ו' יסודי ואח"כ? שנתיים חטיבה וארבע שנים תיכון?
בסרטים נראה שזה כמו שפה היום יסודי עד ו' ואח"כ שש שנתי חטיבה ותיכון יחד.
לצפיה ב-'אצלנו זה מחולק לשלושה בתי ספר'
אצלנו זה מחולק לשלושה בתי ספר
05/09/2018 | 03:01
1
77
בית הספר היסודי (elementary school) הוא שש-שנתי, מתחיל בגן חובה שהוא ממש חלק מלא מבית הספר/תכנית הלימודים, ועד כיתה ה'.
 
אחר כך יש חטיבת ביניים (middle school) שזה שלוש שנים - כיתות ו', ז' ח'
 
ואז יש תיכון (high school) שזה ארבע-שנתי - כיתות ט, י, יא יב. ולכל אחת מהשנים האלה יש שם שונה ומיוחד, לפי הסדר: Freshman, Sophmore, Junior, Senior
 
האמת היא שזה לא כזה שונה מבארץ מבחינה הזו ש (לפחות כשהיינו קטנים) קראו לזה "חמישית" "שישית" "שביעית" ושמינית"
 
כל אחד מאלה הוא בית ספר שונה ונפרד במיקום אחר ועם שעות התחלה וסיום טיפה שונות
 
הזמן טס...לא עוצר לאף אחד
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובה המפורטת'
תודה רבה על התשובה המפורטת
05/09/2018 | 11:47
47
מה שהיה חסר לי זה שיסודי זה עד ה' ותיכון זה 4 שנים.
לא יודעת למה חשבתי שבארה"ב חטיבה ותיכון זה יחד. בארץ לא יודעת מתי זה התחיל והאם קיים בכל הערים אבל אצלנו זה ככה, לא יודעת בדיוק איך זה עובד כי אנחנו עוד לא שם ולאן שהילדים שלי משוייכים התיכון והחטיבה לא באותו מתחם ולא עם אותו מנהל אבל זה נקרא שש שנתי אז לא יודעת מה כן מאוחד שם.
לצפיה ב-'אצלנו הגדולה עולה ל-ח', עם אותה מחנכת,'
אצלנו הגדולה עולה ל-ח', עם אותה מחנכת,
05/09/2018 | 11:23
65
השנייה עולה ל-ה', עם אותה מחנכת, והקטנה עולה לגן חובה בחטיבה צעירה, כלומר בעצם בערך מתחילה בית ספר. בבית הספר היסודי של הגדולות אין חטיבה צעירה (והן גם לא היו באופן כללי בגן חובה בעיר שלנו), כך שהיא מתחילה חטיבה צעירה בבית ספר אחר מזה שבו השנייה נמצאת, עם רוב הילדים מהגן הקודם, ועוד ילדים נוספים לא מעטים. שני בתי הספר קרובים מאוד למקום המגורים שלנו, כך שההליכה לוקחת רק דקות ספורות.
לצפיה ב-'הזמן טס... מדהים'
הזמן טס... מדהים
05/09/2018 | 23:04
1
121
בכורי, שנולד בערך מתי שיסדנו את הפורום הזה התחיל י״א!!! וקטנתי התחילה כיתה ח׳.
התינוקת היחידה בבית היא טופי גורת החתולים השובבה שלנו
לצפיה ב-'וואו - באמת ילד גדול '
וואו - באמת ילד גדול
07/09/2018 | 07:10
64
גם אצלנו התינוקות היחידים הם החתולים - בני שנה בערך. ואחת מהם די עזבה את הבית כבר (עברה איזו טראומה כששמנו עליה צווארון רפואי ומאז לא מבלה כמעט בבית. רק נכנסת לאכול מהר ואז עפה חזרה החוצה)
לצפיה ב-'אני מתחילה עבודה חדשה בסנדיי סקול'
אני מתחילה עבודה חדשה בסנדיי סקול
09/09/2018 | 04:42
1
105
והקטנה תתחיל day care בחודשים הקרובים ברגע שנעבור דירה (בתקווה שיהיה מקום, עכשיו התחלנו לחפש ברצינות).
לצפיה ב-'שיהיה בהצלחה! עבודה חדשה לשנה החדשה'
שיהיה בהצלחה! עבודה חדשה לשנה החדשה
12/09/2018 | 19:23
44
נשמע עיתוי מצוין. חיפוש מקום מגורים בניו יורק תמיד נקרא/נשמע לי משימה לא קלה לממוקדי-מטרה בלבד....
לצפיה ב-'שנת הלימודים אצלנו'
שנת הלימודים אצלנו
13/09/2018 | 11:59
31
כבר התחילה, הקטנטונת בעוד יומיים תהיה בת שנה והיא בתקופת הסתגלות בגן, בוכה כשאני הולכת ושמחה שאני חוזרת...
אני עדיין לא מתה על הגן אבל אין לי אופציות אחרות כרגע, באחד הימים באתי לאסוף אותה ומצאתי אותה יושבת על הרצפה ובוכה כשאף אחת מהמטפלות לא ניגשת אליה, בהתחלה כעסתי אבל זה היה היום השני אחרי שהיינו חודש בארץ והיא הייתה במרכז תשומת הלב וכל שניה עברה מיד ליד, גם בבית היא לא הפסיקה לבכות בשבוע הזה, לא משנה מה עשיתי איתה...אפילו שיצאתי לסידורים, חמותי באה לשמור עליה והקטנטונת מתה על סבתא שלה, היה שעה של צרחות עד שחזרתי...
 
בשבת היא תהיה בדיוק בת שנה וביום ראשון אנחנו מארגנים לה מסיבת יום הולדת עם עוגה וקצת משפחה שגרה בסביבה...לא מאמינה שעברה שנה שלמה עם הקטנטונת הזו..הזמן "טס" 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אפשר לשפוך את הלב? '
אפשר לשפוך את הלב?
03/09/2018 | 21:43
4
214
אני עצובה, ולא רוצה לפרוק אצל חברות כדי שלא ירחמו עליי.
 
אני מרצה במכללה מסוימת והיום נודע לי שלא אקבל קורס שהיה אמור להתחיל בשבוע הבא. 
אין לי מושג אם מישהי אחרת תקבל או שהוא לא ייפתח בכלל, אני רק זוכרת שכשהודיעו לי את זה היום, נהיה לי שחור בעיניים. הייתי ממש בשוק.
 
בן זוגי עובד על פתיחת עסק באופן עצמאי, אך זה לוקח זמן, כך שבשנה האחרונה אני מפרנסת לבד.
 
אני נהנית מהעבודה שלי ואפילו נהנית מהיכולת שלי "להחזיק" כלכלית משפחה. אני מקבלת המון פידבקים טובים ונחשבת למרצה מקצועית וטובה, המשובים שלי טובים ומחזקים אותי. אבל כרגע כל זה לא עוזר לי כי בחודש ספטמבר פשוט לא אקבל משכורת בכלל כי אני עובדת לפי שעות.
 
אגב גם קורס שאמור להתחיל באוקטובר לא אקבל, אבל אולי אלמד במכללה אחרת, כך שאת זה אני שמה בצד כרגע.
 
אני מדוכאת מרגע שאמרו לי את זה היום. המצב הכלכלי שלנו גם ככה מאד עדין ואנחנו עם הראש מעל המים (ובהתאם לא בילינו יותר מידיי בחופש הגדול), אבל כל הזמן אני אומרת שזה בסדר כי הוא בונה את עצמו. אבל עכשיו בלי משכורת במשך חודש שלם?! כל היום אני עם דמעות בעינייפ, מחזיקה את עצמי לא לבכות שוב ושוב
 
אני יודעת שאין כאן מה לייעץ. תודה למי שקראה.
 
לצפיה ב-'אוי '
אוי
03/09/2018 | 22:39
1
110
נשמע קשה. כמו שכתבת, אין ממש מה לייעץ, אבל בכל זאת אנדב עצה - את יכולה לקחת או להתעלם.
 
הייתי כותבת מייל נעים לאלה שהודיעו לך שלא תקבלי את הקורס שמתחיל בשבוע הבא. במייל הייתי כותבת שהצטערת לשמוע שזה לא יסתייע, שאת נהנית מאוד ללמד ושאת מפרנסת יחידה של משפחתך כרגע, ושאם תיווצר הזדמנות אחרת בקרוב, תשמחי ללמד אצלם, גם אם בהתראה קצרה.
 
ראשית, כי לכי תדעי - אולי איזה קורס יתבטל, איזו מרצה אחרת תיכנס לשמירת הריון או מרצה תהיה לו בעית בריאות לא-עלינו או נסיעה שתבטל קורס וכו'. ככה הם יודעים שאת זמינה ומעוניינת....
 
שנית, כי תמיד טוב לשמור על קשר טוב ולא לשרוף גשרים לטובת קורס עתידי. ככה את משדרת שאת לא כועסת עליהם וכו'.
 
קצת חסרים פרטים אז קשה להציע לך איך לנסח את זה בדיוק. את יודעת למה הוציאו אותך מהרשימה ברגע האחרון? זה מישהו/י אחר שיקבל את הקורס "שלך" במקומך? את רוצה לדעת את הסיבה? [את זה לא כללתי במכתב]
 
אבל נגיד משהו כמו
 
X היקר/ה,
 
קיבלתי בצער את הודעתך כי מכללת ___ לא תזדקק לשירותי בהוראת הקורס ___ בסמסטר הסתיו הנפתח בשבוע הבא. 
 
נהניתי מאוד ללמד את הקורס ___ במכללתכם בשנה שעברה (או X השנים שעברו). העבודה עם הסטודנטים היתה מהנה ושמחתי לראות אותם מתפתחים בתחום ה ____ לקבל משוב חיובי מהם. בנוסף, בתור מפרנסת יחידה במשפחתנו בימים אלה, ההוראה אצלכם חיונית מאוד עבורי.
 
במידה ויהיו ביטולים בקורסים אחרים או תיווצר אפשרות ללמד קורס דומה, אשמח לחזור ללמד אצלכם, גם אם בהתראה קצרה. ואם לא השנה - אשמח לחזור ולשתף פעולה בשנת הלימודים הבאה.
 
בתודה מראש ובברכת שנה טוב לך ולמשפחתך,
 
_______
לצפיה ב-'תודה רבה לך. נודע לי היום'
תודה רבה לך. נודע לי היום
04/09/2018 | 19:54
125
שיש גוף שמגן על הסגל האקדמי, ויש סעיף בתקנון שמדבר בדיוק על מה שקרה לי.
קבעתי פגישה למחר ומקווה לטוב.
 
לצערי, אני עדיין עם כזו מועקה ענקית גם בגלל הלחץ הכלכלי, וגם בגלל הסכין בגב שאני מרגישה שקבלתי.
 
את כזו מקסימה שהשקעת בהודעה כזו ארוכה ומושקעת! תודה 
לצפיה ב-''
07/09/2018 | 09:20
59
לא יודעת ליעץ, יכול להיות שלא היו נרשמים לקורס,
ואז אין מה לעשות, אבל אם יש קורס כזה, ומישהו אחר מאייש את מקומך--
זה לא חוקי.
לצפיה ב-'חיבוק ענקי '
חיבוק ענקי
09/09/2018 | 04:45
71
את מרגישה שהאדמה רועדת מתחתייך וזה מלחיץ במיוחד שבעלך בונה את העסק שלו והעול הכלכלי בעיקר עלייך. אני במקומך הייתי מנסה להיות כמה שיותר מעשית ולראות איך את יכולה כן להרוויח כסף גם אם באופן זמני.
 
זה יכול להיות קשור לעיסוק שלך ונגיד לעשות שיעורים פרטיים לסטודנטים, אולי ללכת לכיוון של שיעורים פרטיים בתחום משיק לצעירים יותר אם זה רלוונטי.
 
 
לצפיה ב-'מניפולציית קריסטלר בלידה'
מניפולציית קריסטלר בלידה
03/09/2018 | 19:58
2
137
זה אמיתי הדבר הזה? זה כמעט נקרא לי כמו מתיחה של ה-1 באפריל     https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5339594,...
לצפיה ב-'קראתי על זה וזה אמיתי'
קראתי על זה וזה אמיתי
14/09/2018 | 09:16
1
56
היום לא משתמשים בשיטה הזו כי היא קורעת איברים לאם ופוגעת בתינוק, יש בתי חולים שאסרו על השימוש בה בארץ. בחו"ל יש מקומות שהיא עדיין נהוגה. בזמנו נחשבה להצלחה, שיטה שהגה רופא יהודי גרמני בתחילת המאה העשרים אם איני טועה. אין מה לדאוג, אף אחד לא יעשה לך את זה ואם כן- יש להביע התנגדות (כי קראתי איפשהו שעשו את זה למישהי פה בארץ). הרופא המרדים בתל השומר אמר לי שהשיטה נאסרה
לצפיה ב-' זה לא רלוונטי עבורי כיום, וגם בעבר'
זה לא רלוונטי עבורי כיום, וגם בעבר
14/09/2018 | 15:35
52
בחרתי ללדת מחוץ לכתלי בתי חולים. אבל טוב לדעת....
לצפיה ב-'חרטה אחרי לידה'
חרטה אחרי לידה
23/08/2018 | 07:06
5
246
שלום, יש לי תינוק בן שנה ו-7. זה ילד שלישי אחרי שתי בנות (בת 8 ובת 10). תקופה ארוכה לא רציתי ולא תכננתי ילד נוסף. בסוף החלטתי שאני רוצה ועכשיו אני לא מבינה את ההחלטה הזאת. אני עם חרטה גדולה- סוף סוף הבנות גדלו ושוב אני מטופלת בתינוק??? שוב גן, חיתולים, התקפי זעם, כניסה לכיתה א'... כל מה שכבר עברתי פעמיים עם שתי הבנות. יש לציין שהילד מטופל ואהוב ויש לי בן זוג מקסים שהוא שותף מלא. אבל החרטה לא עוזבת אותי והילד כבר בן שנה ו-7. אני לא חושבת שזה יעבור לי לעולם. אני לא חושבת שזה דכאון אחרי לידה אלא פשוט חרטה. אני עם כדורים מאז הלידה השניה כך שטיפול תרופתי כבר קיים. האם עוד מישהי מרגישה חרטה? יש ספר בנושא שאני לא מסוגלת לקרוא. זה הורס אותי שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור וצריכים פשוט לחיות עם זה. אני מאוד מודעת לעצמי- הילד לא נמצא בסכנה ואני אוהבת אותו. פשוט מתחרטת! בוכה ומרגישה שהייתי רוצה לשנות את ההחלטה ההזויה הזאת של להביא ילד שלישי. תחושה קשה שמשפיעה על היחס והסבלנות שלי לבעלי ולשתי הבנות.  
לצפיה ב-'שולחת לך חיבוק '
שולחת לך חיבוק
24/08/2018 | 21:58
125
נשמע מצב מאוד מתסכל ומייאש.
יפה שאת מודעת לתחושותייך ומטפלת בעצמך תרופתית.
אבל זה לא מספיק.
גם לכתוב בפורום זה לא מספיק.
מציעה לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי ,לקבל תמיכה ולהגדיר מחדש את משמעות חייך. להבין מאיפה התחושות הקשות נובעות ואיך אפשר לשנות את התפיסה ולהנות ממה שיש.
 
בינתיים, את רוצה אולי לספר יותר על מה את מתחרטת?
מה היית עושה עכשיו אם לא היה לך תינוק בן שנה ושבע?
איך הלידה שלו השפיעה על החיים שלך, ועלייך?
דיברת על כל מיני שלבים שעברת כמו התקפי זעם, כיתה א' וכד'...ראשית, כפי שאת יודעת הכל עובר...הכל זמני. בתור אימא שעוברת את הכל בפעם השלישית זה לא יהיה קשה כמו בפעמים הראשונות, כי את כבר מנוסה, ויש לך פרופרציות.
מה קשה לך כשאת חושבת על לעבור שוב את הכל?
לצפיה ב-'חיבוק ענק '
חיבוק ענק
28/08/2018 | 04:33
96
שמחה לקרוא שיש לך תמיכה מבן הזוג- זה מאוד חשוב.
אני מזדהה חלקית- עברתי טיפולים וכל כך חיכיתי להיות אמא ובסוף זה כל כך רחוק ממה שחשבתי שיהיה ואת יודעת מה, עכשיו כשהקטנה מתחילה יותר לתקשר- זה נהיה לי מצד אחד יותר קשה ומאתגר אבל גם מצד שני- קסום ונפלא ויותר דומה למה שחשבתי שיהיה.
 
אני חושבת שחשוב שתיעזרי באחרים- בעלך, שאר המשפחה, בייביסיטר בתשלום-כל מה שיכול להקל עלייך ונסי להתמקד בדברים הטובים, בחוויות שלכם כמשפחה.
 
ואולי יש גם דיכאון אחרי לידה שמעיב עלייך ולכן את מרגישה ככה. סתם נקודה למחשבה.
 
לצפיה ב-'נשמע קשה מאד לחיות עם התחושה הזו'
נשמע קשה מאד לחיות עם התחושה הזו
28/08/2018 | 09:36
112
יש בחיים הרבה החלטות שאנחנו מתחרטים עליהן בדיעבד אך דרוש אומץ רב כדי להודות בחרטה על ההחלטה להביא ילד לעולם ועוד ילד ספציפי. זו חרטה שקשה לדבר עליה עם בני המשפחה הקרובים ולכן גם הבדידות סביב התחושות האלו היא גדולה.
הייתי שוקלת טיפול בשיחות לעיבוד התחושות האלו.

לצפיה ב-'קודם כל קבלי '
קודם כל קבלי
29/08/2018 | 10:18
81
לא הייתי שוללת דכאון אחרי לידה, חשוב שתלכי לאיש מקצוע ותתייעצי איתו.
 
 
 
לצפיה ב-'זאת תחושה לגיטימית'
זאת תחושה לגיטימית
31/08/2018 | 00:01
106
אני יכולה להבין את זה.
 
אני דווקא כן חושבת שמה שיעזור זה הזמן... בעוד כמה שנים ספורות, התינוק הזה כבר יהיה גמול מחיתולים, גמול מבקבוקים/ציצי, ושקוע במסכים רוב שעות היום. שלא לדבר על זה שבכורותיך יהיו בנות 13 -15 נגיד ויעזרו לך המון לתפעל אותו + ידרשו ממך הרבה פחות משאבים "טיפוליים" ביום יום. יהיה לך הרבה זמן לעצמך בשקט...
 
אז נכון, אולי זה לא יגרום לך לחשוב: "איזה מזל שעשיתי אותו", אבל לדעתי השקט /שלווה יגרמו לזה שהחרטה הזו פחות תעסיק אותך.
 
אני אשאל שאלה אחרת: איך את בדרך כלל בחיים? יש עוד הרבה דברים שהתחרטת עליהם (בנוסח: "מה הייתי צריכה את זה?!"). כי אם כן אז אולי תעזור לך עבודה רגשית שתעזור לך לשנות את הדיסקט באופן כללי.  הרבה בחיים (הרוב?) זה "איך לוקחים אותם".
 
לשאלתך: האם עוד מישהי הרגישה חרטה - אני יכולה להגיד שזה קרה לי לא מעט פעמים בנוסח "מה לעזאזל הייתי צריכה את זה" אבל בנקודות זמן ספציפיות [למשל כשזאטוטת הבית היתה מפציצה  בחיתול בשניה שמצליחים סוף סוף לצאת מהבית, או כשהיא היתה מורידה את הנעל שכבר הצלחתי לנעול לה בשעה שאני עומלת לנעול לה את הנעל השניה]. זה לא קרה לי לאורך זמן, אבל קראתי על תחושות כאלה מצד נשים אחרות.  
 
לי תמיד מאוד עזרה העובדה שלקחתי הרבה עזרה בתשלום. הייאוש נעשה הרבה יותר נוח כשהעול היומיומי קל יותר.
לצפיה ב-'חופשה....'
חופשה....
20/08/2018 | 07:23
7
181
אני בחופשת קמפינג בפיז-דה-לוך (מונטנה/ויומינג), רוב הזמן בלי כיסוי סלולרי/בלי ויי פיי. אשר על כן צפו לשקט יחסי ממני.
 
לצערי לא כל כך רואים פה את ההרים המקסימים כי חלקים נרחבים ממערב ארה"ב בוערים מה שאומר שהכל אפור מעשן . אין ריח של עשן, אבל השמיים אפורים מאוד ולא כל כך רואים את השמש. מעלה הרהורים נוגים על עתיד כדוה"א
 
אשוב לקראת סוף החודש. בינתיים - אם למי מכן יש המלצות/סיפורים על חופשה משלכן - שתפו בכיף...
לצפיה ב-'השנה אין חו"ל'
השנה אין חו"ל
21/08/2018 | 09:16
137
מה לעשות סמסטר קיץ בעיצומו (עכשיו במקום לעשות מבחן בית אני משוטטת בתפוז...)יחד עם זה בכל זאת חופש גדול אז לקחנו את הילדות לטיול בצפון קצת נחלים, הרבה זמן משפחתי, אוכל טוב, אוויר נפלא (מטולה), אכלנו ארוחת בוקר במלון ביתי, מקסים שנשאר כפי שנבנה לפני 70 שנה. הרבה פעילויות לילדות. חמישה ימים של כייף ושל שחרור וחזרה לסיר הלחץ ששמו לפני תחילת הלימודים...
תיהני בחופשה - ניתוק עושה טוב.
לצפיה ב-'היום חזרתי לשגרה'
היום חזרתי לשגרה
26/08/2018 | 12:49
58
אחרי שבועיים עם הילדים בבית.
לצערי למרות שרצינו השנה לא יצאנו לחופשה גם לא בארץ מאילוצים שונים. למרות זאת בילינו ממש בכייף בשבועיים האלה. עשינו טיולים יומיים לבריכה, לים לתל-אביב וכד' היה ממש כייף. היו גם ימי בטלה בבית והמון משחקי קופסא ששיחקתי עם הילדים. היתה חופשה מוצלחת מאוד. היה לי עצוב וקשה לחזור היום לשגרה. עוד שבוע גם הם יחזרו לשגרה ואז אחרי שבוע יתחילו החגים ושוב נוכל לבלות הרבה זמן איכות יחד.
 
תבלי בקמפינג, מחכה לקרוא את החוויות מהטיול כשתחזרו.
לצפיה ב-'אצלנו החופשה הייתה הנסיעה לארץ'
אצלנו החופשה הייתה הנסיעה לארץ
28/08/2018 | 04:53
2
107
נסיעה של 10 ימים עם טודלרית שהסתבכה עם הג'ט לג, בכתה רוב היום ולא הסכימה ללכת לאף אחד.
היה "כיף"
לצפיה ב-'לנו'
לנו
28/08/2018 | 06:31
1
95
תמיד לקח כשבוע להתגבר על הג'ט לג בכיוון הזה (לארץ מצפון אמריקה) לכן תמיד נסענו לשבועיים וחצי לפחות, ולא היו לנו שאיפות לגבי השבוע הראשון. שלי לא בוכות (באופן כללי, וגם לא בג'ט לג), אבל עדיין לא במצב של לעשות כל מיני דברים (כמו להיפגש עם אנשים). כך שאולי כדאי בפעם הבאה להאריך את הביקור ולצמצם את הציפיות מהימים הראשונים/ שבוע הראשון. גם עכשיו, אחרי החזרה מחודש במונטריאול וטורונטו, לקח להן הרבה זמן להתאושש (טיולים בחוץ במשך היום עוזרים).
לצפיה ב-'לצערי זה לא היה אפשרי'
לצערי זה לא היה אפשרי
09/09/2018 | 04:47
40
בעלי היה חייב לחזור לעבודה ואני ממש לא רציתי לטוס עם הקטנה לבד כי יחד איתו זה היה לי סיוט ולבד- בכלל נראה לי בלתי אפשרי
 
 
לצפיה ב-'מבאס השריפות מונטנה בד׳״כ כל כך ירוקה ויפה'
מבאס השריפות מונטנה בד׳״כ כל כך ירוקה ויפה
28/08/2018 | 09:38
80
אנחנו חזרנו מבודפשט - רשמים אח״כ ...

לצפיה ב-'עוד לא יצאנו לחופשה'
עוד לא יצאנו לחופשה
29/08/2018 | 17:08
73
סופרים לאחור - יוצאים עוד 3 שבועות.
לצפיה ב-'חיסון לCMV '
חיסון לCMV
20/08/2018 | 10:21
54
דרושות משתתפות למחקר –חיסון ניסיוני ל -CMV במסגרת מחקר קליני במרכז איכילוב בת"א.
 
נכון להיום , אין חיסון זמין למניעת זיהום ומחלה הנגרמים על ידי CMV.
במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם מתבצע ניסוי קליני בנושא חיסון ל CMV- ציטומגלוירוס –cytomegalovirus לנשים בגילאים 18-35 בריאות לאחר בדיקת דם שלילית לנגיף ושיש אינטראקציה עם ילדים עד גיל 5 שנים.
 
המשתתפות יתוגמלו בתשלום וכן קיים כיסוי ביטוחי למחקר.
 
במידה ומעניין אותך לקבל פרטים נוספים ו/או להשתתף במחקר אנא פני לטלפון :
03-6974845 /03-6974335 בימים א-ה בין השעות 08:00-14:00 .
ניתן להשאיר פרטים במייל ואנו ניצור אתכן קשר crc@tasmc.health.gov.il
 
מידע על המרכז למחקר קליני ניתן למצוא באתר
לצפיה ב-'התייעצות לגבי העבודה'
התייעצות לגבי העבודה
17/08/2018 | 10:44
9
194
בוקר טוב לכולן,
אני מתלבטת לגבי עניין מסוים בעבודה, מקווה שתוכלו לסייע לי:
אנחנו שלושה מרצים שמלמדים כרגע קורס מסוים, ובקרוב תהיה ישיבת צוות, שבה נצטרך להציג את מצב הכיתה מכל הבחינות.
 
ההתלבטות שלי נוגעת למידת ההשקעה בהצגה של הדברים, אסביר:
כתבתי לי את כל מה שאני רוצה לומר על דף (רמת הכיתה, ציונים, אתגרים וכו).
יש לי הרבה דברים לומר ולהציג, לכן על מנת שלא אשכח ושהדברים יהיו מסודרים חשבתי להציג הכל על גבי מצגת. מובן שאכתוב הכל בצורה תמציתית (בבוּלֵטים) ומעניינת.
 
השאלה אם זה לא נראה מוגזם ושאני מנסה למשוך תשומת לב ולקבל את הזרקור לעומת המרצים האחרים. לא שיש תחרות, יחסי העבודה תקינים והכל טוב. ואולי דווקא בגלל זה אני לא רוצה שיראה כאילו אני מנסה להראות שעשיתי משהו גדול לעומתם, כי אני מניחה שהם יאמרו רק כמה דברים בעל פה. אגב לי יש הכי הרבה שעות עם הכיתה הזו בהשוואה אליהם.
 
מצד שני כן חשוב לי שידעו שאני משקיעה בקורס ואת כל הדברים שאני עושה איתם, ממה התחלנו, היכן עכשיו ולאן מצופה שנגיע.
 
אז מה דעתכן, נשים חכמות? 
תודה רבה מראש 
לצפיה ב-'מה שאני הייתי עושה--'
מה שאני הייתי עושה--
17/08/2018 | 12:11
3
108
מכינה את המצגת,ומוציאה אותו רק אם מבקשים תמונה יותר מורחבת.
עצם ההכנה תעזור לךלהמשך.
ותדוחי כמו כולם, אלא אם האחראים והמובילים את הישיבה יבקשו יותר.
זה לא רק ברמה של תחרות ובולטות--יכול להיות שאין חשיבות בעיני האחראים
על פירוט יתר. ואז ההשקעה שלך עלולה להראות פטתית.
בהצלחה.
לצפיה ב-'אני מבינה מה את אומרת'
אני מבינה מה את אומרת
17/08/2018 | 12:44
2
80
נראה לי שארד מזה.
תודה רבה!
לצפיה ב-'בהצלחה.'
בהצלחה.
17/08/2018 | 14:07
1
8
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
17/08/2018 | 22:44
8
לצפיה ב-'לגיטימי לגמרי לבוא עם דף תזכורת לפגישה'
לגיטימי לגמרי לבוא עם דף תזכורת לפגישה
17/08/2018 | 15:21
1
13
לצפיה ב-'זה בדיוק מה שהכנתי היום. תודה לחיזוק.'
זה בדיוק מה שהכנתי היום. תודה לחיזוק.
17/08/2018 | 22:45
10
לצפיה ב-'מצגת יכולה להיות יעילה בישיבה'
מצגת יכולה להיות יעילה בישיבה
19/08/2018 | 09:01
2
87
כדי לא לקלקל את יחסי העבודה הייתי מציע למרצים האחרים להשתתף במצגת.
 
תשלחי את המצגת למרצים הנוספים, תכתבי שאת מציעה להעלות אותה בישיבת הצוות, שואלת מה דעתם על הנושאים שהעלית והאם הם רוצים להוסיף נושאים למצגת.
בישיבה ניתן להציג כמצגת משותפת של כולכם.
לצפיה ב-' גם אני בעד להציע מצגת משותפת'
גם אני בעד להציע מצגת משותפת
20/08/2018 | 07:18
1
69
ואם האחרים לא רוצים מצגת וחשוב לך לזכור באופן מסודר את הדברים שאת רוצה לדבר עליהם, אז אולי הייתי מדפיסה עמוד אחד ובו ה"נקודות"/כותרים של הדברים שאת רוצה לדבר עליהם, ואז הייתי מחלקת את הדף שלך לפני שאת מתחילה לנוכחים ומשתמשת בו כמסמך מנחה למצגת/דיון.
 
נדמה לי שזה קצת פחות "מנקר עיניים" ממצגת של ממש אבל עדיין משדר מקצוענות ורצינות מצידך וגם ממלא את המטרה של להזכיר לך את כל הנקודות שלך כך שלא תשכחי
לצפיה ב-'הכנתי בסוף דף מסודר'
הכנתי בסוף דף מסודר
23/08/2018 | 15:48
67
וסיפרתי לכולם בנקודות את כל מה שכתוב בו.
למנהל היה הדף שלי גם (כי הוא הדפיס לי אותו, אז הדפיס גם לעצמו), אך לאחרים כאמור סיפרתי בעצמי.
לשתף את המרצים האחרים במצגת זה קצת בעייתי כי מדובר בחבר'ה מבוגרים, שלא כל כך בעניינים מבחינה זו, ואז זה היה עושה את כל הסיפור מורכב יותר..
תודה לכולן!
לצפיה ב-'היחס לנשים כמטופלות'
היחס לנשים כמטופלות
13/08/2018 | 04:17
1
136
בשבועות האחרונים התקשורת בארה"ב מרבה לכתוב על כך שנשים מקבלות יחס שונה מצד צוותים רפואיים.
 
זה התחיל מסיפור הלידה של סרנה וויליאמס שעברה ניתוח קיסרי. ביודעה שהיה לה עבר של קרישיות יתר כשהיא הרגישה קשיי נשימה חמורים היא יצאה מהחדר (כדי לא להלחיץ את אמא שלה שהיתה שם) הסבירה את המצב ואמרה שהיא צריכה מדלל דם באופן דחוף.  האחות חשבה שהיא סתם "מבולבלת מרוב כאב" והיא כמעט מתה. ראו:
 
ובעקבותיו היו עוד שלל כתבות שמוצאות שרופאים מתייחסים לנשים באופן שונה - למשל רושמים להן פחות משככי כאבים פר ק"ג משקל גוף מלגברים וכו', ומרבים להצהיר שתסמינים שהן מדווחות עליהם הם "רק בראש שלך" - לא מצליחה למצוא את הכתבות. מצאתי כתבה שאומרת שלנשים יש יותר סיכוי לשרוד התקף לב אם הרופאה המטפלת היא אישה.
 
מה דעתכן? אתן מרגישות שקיבלתן יחס שונה על בסיס מגדרי?
לצפיה ב-'באופן אישי'
באופן אישי
15/08/2018 | 09:43
95
מלבד פעם אחת שאין לימושג אם זה היה ממש על בסס מגדרי
או סתם רופא נשים גס רוח (רופאים יש להם תכונות אנוש--לפעמים תכונות רעות)
 
אבל ואבל גדול--הרבה פעמים הרפואה והמערכת הרפואית
בגלל עניני חיסכון בכסף--עושה שיקולי דעת ומפלה אוכלוסיות חלשות--
בינהם--למשל--מבוגרים וזקנים--אם ישכב חולה זקן בטיפול נמרץ
ויגיע איש צעיר שצריך את המיטה כמובן שיש כמות מוגבלת של מיות
יוציאו את המבוגר בכל מיני תירוצים וישכיבו שם את הצעיר.
נשים/מבוגרים/נכים/מעמד סוציואקונומי נמוך--
הם אוכלוסיות חלשות--שמתיחסים אליהם
שונה ובאפליה מאוכלוסיות אחרות.
 
ולא רק ברפואה--עליתי לאוטובוס, עלה לפני אדם מבוגר נכה ברגלים
ולא הצליח להתישב והאוטובוס התחיל לנסוע, פניתי לנהג ואמרתי תעצור
הוא יפול תן לו להתישב.
אחכ הנהג העיר לי--הוא צריך לעמוד בלוח זמנים--
עניתי לו ואם היה נופל והיית לוקח אותו לבי"ח היית עומד בלו"ז?
היתה שיחה מגעילה. 
אפליה כן ועצוב שכך.
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

ג'הארה דולה - בית מפנק ללידה טבעית
ג'הארה דולה
פורום לידה פעילה וביתית
לידה פעילה וביתית
פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ