לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1456414,564 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-' יום מלחיץ '
יום מלחיץ
16/01/2019 | 15:14
4
71
לפני 3 שבועות, הלכתי לעשות ממוגרפיה/ממוגרמה, באיחור ניכר ואחרי ניג'וסים ותזכורים . היה בסדר גמור - טכנאית אישה חביבה שקשקשה איתי על הנקות וכיו"ב.  כשהסתיים, אמרו לי שהתוצאות יישלחו לרופאה וגם בדואר אלי אחרי שבועיים. עברו שבועיים - וכלום לא הגיע.
 
נתתי לזה עוד שבוע כי היו פה חגים והכל היה סגור הרבה זמן. אז אתמול התקשרתי, הם בדקו והתנצלו שזה נתקע בלי להיבדק כי הם חיכו לבדיקת השוואה ממכון אחר ושגוי. אמרו שיבדקו מיד. 
 
אחרי שעה הם התקשרו ואמרו שהם רוצים לבדוק משהו שוב ושאקבע שוב תור . למותר לציין שרדאר הדאגה שלי התעורר.... הם נתנו לי את התור הזה עוד באותו היום (= אתמול) בשלוש. התייצבתי, הם הראו לי בצילום מה הטריד אותם (משהו שהיה שונה בין שני הצדדים). צילמו שוב הפעם עם השטחה איומה עוד יותר... הושיבו אותי לחכות לרדיולוג יען כי ידעו שמלחיץ.... ואז הוא בא לדבר איתי ואמר ש....הכל תקין.
 
הלכתי הביתה לחבק את בני המשפחה והחיות ומעכשיו בי נשבעתי שתמיד אעשה ממוגרפיה בזמן 
 
לצפיה ב-'טוב שנגמר בטוב,'
טוב שנגמר בטוב,
16/01/2019 | 17:19
2
58
רק רציתי לומר שהממוגרפיה היא בדיקה עם המון קרינה,
ואם צריך לבדוק שוב ושוב אזי נכון יותר לבקש לעשות אולטראסאונד.
 
 
לצפיה ב-'מעניין - תודה'
מעניין - תודה
16/01/2019 | 18:03
1
56
אני לא מבינה בזה כלום
 
אחרי שעשו ממוגרפיה עוד פעם (רק בצד אחד ), הם ביקשו שאישאר עם החלוק-חולצה כי אולי עדיין לא יראו טוב ויידרש אולטרא סאונד בנוסף לזה
 
לא יודעת למה לא עשו א.ס. "במקום" הממוגרפיה הנוספת. אבל הנחתי/אני מניחה שהם יודעים מה הם עושים.
לצפיה ב-'הם יודעים---אהממממ'
הם יודעים---אהממממ
17/01/2019 | 00:00
47
הם יודעים מה חוסך להם כסף, מה מכניס להם יותר כסף לכיס.
המציאות היא שגם בדיקות וגם תרופות וגם טיפולים---באים מחישוב כלכלי,
ולא בהכרח מדאגה יתירה לאדם.
זו האמת---כשנפגשים עם הרפואה ואנחנו סומכים על הרופאים,
ובעצם לא יודעים כל דבר על השלכותיו. כאב גדול לפגוש את זה כשצריך.
לצפיה ב-'הכי חשוב שהתשובות תקינות'
הכי חשוב שהתשובות תקינות
17/01/2019 | 11:46
41
אני כבר כמה חודשים במעקבים בגלל ממצא שבבדיקה חוזרת נשאר כמו שהוא אבל התגלה ממצא אחר במקום אחר.
צריכה שוב ללכת לביקורת בתחילת חודש הבא למרות שכנראה ידחה קצת כי הייתי חולה כמה שבועות ולא טיפלתי בתור עדיין.
 
חשוב מאוד לעשות ממוגרפיה ואולטרסאונד ביחד ולא רק אחד מהם, זה ממקסם את הדיוק בתוצאות.
אני עכשיו במעקבים עושה רק אולטרסאונד בדיוק מהסיבה שכתבה כאן מיקל שיש הרבה קרינה בממוגרפיה ועדיף לעשות אותה כמה שפחות.
לצפיה ב-'אשפוז תינוק בחופשת לידה'
אשפוז תינוק בחופשת לידה
13/01/2019 | 15:30
1
70
שלום רב
אני בחוםשת לידה והתינוק שלי אושפז למשך 12 יום. האם אני יכולה לצרף את שלושת ימי אשפוז של הלידה ובכך אקבל הארכה של חופשת הלידה?
תודה רבה
 
לצפיה ב-'אני לא מומחית... אבל נראה שכדי'
אני לא מומחית... אבל נראה שכדי
13/01/2019 | 16:56
63
להיות זכאית להארכה כזו התינוק (או האם) צריכים להיות מאושפזים לתקופה של מינימום 15 יום. אז נראה שפספסת את זה ב-3 ימים ראי בקישור למטה . אם כי אני תוהה אם אולי אפשר לחבר את ימי האשפוז מיד אחרי הלידה ל-12 הימים האלה ?
לצפיה ב-'חרטה על הורות-הזמנה לשיחה'
חרטה על הורות-הזמנה לשיחה
09/01/2019 | 10:59
16
107
שלום לכן,

אני מפרסמת את הפנייה לאחר קבלת אישור ממנהלת הפורום ומקווה כי יוכל להתפתח דיון נעים ומכבד.

שמי מיה צרפתי ואני בימאית ותסריטאית קולנוע מתל אביב. בימים אלה אני עובדת על תסריט הנקרא "דמי לידה" המגולל את סיפורה של אישה שעשתה ילדה ובעקבות השינויים והקשיים שעולים לאחר הלידה מגיעה למסקנה שלידת הילדה הייתה טעות.

לשמחתי הרבה התסריט התקבל ל"חממת הנשים העלילתית של קרן הקולנוע החדשה" וזוכה לליווי ותמיכה צמודים.

כך כתבתי בהצהרת הכוונות שלי על חשיבותו של הסרט:
"דמי לידה" שואף לדבר בקול שהוא בגדר טאבו. הוא שואף לדבר את המכאובים, הסלידה והאובדן שהם חלק מהאימהות, ובכך להפוך את השאלה "האם אני רוצה לעשות ילדים?" לשאלה תקפה וקונקרטית, לא רק לגיטימית אלא הכרחית וחשובה. המחיר כבד והתמורה אינה מובטחת.

האתגר ביצירת הסרט מבחינתי הוא לכתוב דמות אמינה ומעוררת אמפטיה והזדהות. לשם כך אני מבקשת לשוחח עם אימהות שמזדהות עם עמדת החרטה ביחס לאימהותן ברמה כזאת או אחרת ולשמוע מחוויותיהן וניסיונן.

מעבר לדיון כאן בפורום, אנחנו יכולות להיפגש לקפה או לנהל שיחה בכתב און ליין, לבחירתך. אנונימיות מובטחת כמובן.

ניתן ליצור עימי קשר דרך תפוז במסרים האישיים או במייל maya.sarfaty@gmail.com


לצפיה ב-'נשמע נושא מרתק וחשוב'
נשמע נושא מרתק וחשוב
09/01/2019 | 16:21
9
106
שלא מדברים עליו הרבה. שאפו על הרעיון והביצוע הקריאייטיבי
 
כמה מחשבות ממני:
 
1) לדעתי זה לא בהכרח מצב של "1" או "0". כלומר, נראה לי שלכל הורה יש רגעים שבהם היא חושבת: "למה לעזאזאל הייתי צריכה את זה? היו לי אחלה חיים לפני כן, וכעת הם הלכו לבלי שוב". אבל זה לא בהכרח שחושבים את זה 100% מהזמן. אנשים רק נבדלים בשאלה באיזו תדירות מנקרת המחשבה הזו בליבם. יש כאלה שאולי זה אף פעם לא עולה להם בראש, ויש כאלה שחושבים על זה באופן תדיר.
 
2) לדעתי המחשבה הזו הכי נפוצה בשנה הראשונה אחרי הלידה של תינוק ראשון כי זו תקופה שהתינוק מאוד תובעני ואי אפשר לישון בלילה (אלא אם כן את מבנות המזל שזכתה בתינוק שישן היטב. לא קרה לי אף פעם....).  עוד סיבה היא שזו תקופה שבה עוד זוכרים את החיים הקודמים [בילד/ה השני כבר כמעט ש"אין מה להפסיד"...]
 
הדמות בתסריט שלך היא אם יחידנית בהכרח? בת כמה היא בערך? מדובר בהריון רצוי? יש לה קריירה? אם תתני עוד כמה פרטים אני יכולה לפרט מה נראה לי אמין....
לצפיה ב-'מעניין מאוד'
מעניין מאוד
10/01/2019 | 09:56
3
69
תודה רבה, על המחשבה והתגובה.
1. נגעת בנקודה מאוד חשובה בעיניי. אני גם חושבת שישנו קו רצף שעליו הורים שונים מתמקמים ובקצה הקיצוני שלו נמצאת החרטה המלאה, כעמדה יציבה ותקפה. במילים אחרות, רגעים של חרטה, של מחשבה על "מה היה אילו", מחשבות כמו "מה היה רע לי קודם?", הן במידה כזאת או אחרת חלק מחוויית ההורות.
 
2. לגבי עניין השנה הראשונה והילד הראשון, יצאתי עם אותה הנחת מחקר לתחקיר שלי וקריאה בספר המחקר של הסוציולוגית אורנה דונת "בכייה לדורות- חרטה על אימהות" מעלה שנשים מתחרטות על אימהותן גם כשהן כבר סבתות לנכדים ולידים כביכול חיים משלהם, ויש גם מתחרטות עם ארבעה ילדים.
הקשירה בין החרטה לחוסר השינה והקשיים בשנה הראשונה מאוד מובנים לי, אנסטקטיבית גם אני הלכתי לשם בכתיבה, אבל מסתבר שזה לאו דווקא כך.
 
 
לצפיה ב-'מתחרטות עם ארבעה ילדים? '
מתחרטות עם ארבעה ילדים?
10/01/2019 | 21:29
2
164
אני מניחה שהכוונה למתחרטות רק על הילד/ה האחרון כי אחרת אין להן על מי להלין אלא על עצמן.... [ר"ל, הן לא קלטו אחרי ילד אחד שזה לא מתאים להן?]
 
את המתחרטות-אחרי-שנים אני יכולה להבין במקרי קיצון. נגיד ילד בגיר שנוקט אלימות/איומים נגד הוריו, הוא הפך לפושע אלים (נגיד מכה את אשתו וילדיו).  אבל אחרי עשרות שנים להתחרט? נראה לי שבשלב הזה ה"ילד" כבר חי את חייו העצמיים והנפרדים - איך עצם קיומו יכול לגרום רגשי חרטה עזים להורה
 
אני יכולה להבין שאולי יכולה להיות חרטה לאישה, נניח [יאללה סטיריאוטיפיים - בלעכס], אם היא לא פיתחה קריירה כי הקדישה את שנותיה הטובות בעיקר לגידול ילד/ים. או, נגיד - לא פתחה קריירה-כמו-שרצתה מהסיבה הזו. אבל בעיני כזה מצב לא צריך להיות חרטה-על-שילדת-ילד אלא חרטה כלפי עצמך על שכך בחרת לנהל את חייך. לא הייתי מאשימה את הילד/ים בזה. האם היא אדם בוגר שבוחר איך לנהל את חייו....  אנשים מבוגרים צריכים לקחת אחריות על ההחלטות שלהם
לצפיה ב-'יש עוד אפשרות'
יש עוד אפשרות
11/01/2019 | 17:56
1
68
יש מצב שאמא שהאמהות אינה קלה לה ואינה מקור אושר עבורה, מקלה על עצמה בציפיות לעתיד נוסח "כשהם יגדלו יהיה לי אושר גדול עם הנכדים" או "כשאני אצטרך אותם הם יעזרו לי כגמול על המאמצים שהשקעתי באמהות", וכשזה לא קורה, אז מתחרטים על הכל ביחד. את יכולה להפיל את האחריות על הציפיות של האמא, שכאדם בוגר לא היתה צריכה לפתח אותם בלה בלה בלה, אבל אני יכולה להבין את החרטה.
לצפיה ב-'ואללה. נשמע הגיוני'
ואללה. נשמע הגיוני
13/01/2019 | 00:53
41
ומזכיר לי איך פעם אבא שלי בא לבקר, כששלושת בנותי היו פיציות והחיים לא היו קלים....
 
ואז אחרי סוף שבוע ארוך שבו הוא צפה בנו לא ישנים/מחליפים עשרות חיתולים/מנגבים פליטות/מנסים להרגיע ילדות בוכיות הוא אמר משהו כמו: "זה לא קל לגדל ילדים, אבל זו הדרך היחידה לזכות לנכדים ומנסיון אישי אני יכול לומר ש*זה* מה שבאמת כיף"  .  
לצפיה ב-'מה אני מחפשת בעצם'
מה אני מחפשת בעצם
10/01/2019 | 10:05
4
77
תודה לך על הנכונות לשמוע ולהגיב על פרטיי הביוגרפיה של הדמות בתסריט שלי. אפתח ואומר שהכל נתון לשינוי והכל גמיש, בהתאם לתכנים שאעלה מתוך שיחות ודיונים. נכון לכרגע היא נמצאת בזוגיות, יש לה קריירה, המצב הסוציואקנומי שלהם סביר. אין שום סיבה חיצונית "מקלה" שבגינה היא מתחרטת. אני מבקשת ליצור דמות שהחרטה שלה אינה תלויית מצב אובייקטיבי.  
 
מה שבעיקר אני זקוקה לעזרה בו הוא היכולת לפרוט את חוויית החרטה לרגעיי חיים; דרמטיים ומכוננים, יומיומיים ואפרוריים. הייתי רוצה לשמוע מאימהות שחוות חרטה התרחשויות קונקרטיות שזכורות להן במיוחד, שחזורים של סיטואציות, שיחות, רגעים בתוך הבית ומחוצה לו, עם הילד/ים או עם מבוגר אחר.
 
למשל בספר של ד"ר דונת יש רגע אחד שבו אחת האימהות מתארת כיצד עם השיבה הבייתה עם התינוק מבית החולים לאחר הלידה היא עברה התקף חרדה, וכיצד במשך זמן מה הייתה בטוחה שמשהו איתו לא בסדר ויש להשיבו אל בית חולים.
 
אשמח לשוחח טלפונית או בפגישה או בהתכתבות עם כל מי שתיאות לכך.
לצפיה ב-'הבנתי קצת יותר'
הבנתי קצת יותר
10/01/2019 | 21:40
126
קודם כל, אם את רוצה להיות אמינה, לדעתי חשוב לכלול בתסריט את סיפור ילדותה של האישה-האמא. כי זה הכל קשור.  
 
למשל, פגשתי פעם אישה שהיתה אחות בכורה במשפחה של 9 ילדים (זה לא היה בישראל אגב, אם זה משנה). עד גיל 18 היא כבר "זכתה" להחליף מיליון חיתולים ולנקות מיליון פליטות. בשל כך, משהיתה בגירה בחרה שלא יהיו לה ילדים (היא היתה נשואה באושר - אם כי נישאה מאוחר יחסית. אולי מתוך אסטרטגיית הגנה-עצמית כדי שילדים לא יהיו אופציה)
 
בכל מקרה - נראה לי חשוב שהתסריט יגולל קצת את ילדותה שלה, ואולי גם קצת את האמהות של אמא שלה כשהיא היתה ילדה.
 
רגעים מכוננים? לא יודעת. החיים מורכבים מרגעים קטנים וטריוויאליים.
 
אני יודעת למשל, שבערך עד שבכורתי היתה בת 4 בערך, בכל פעם כשהיא באה לדבר איתי ופתחה את השיחה ב"אמא,..." היה לי דחף רגעי להפנות את המבט אחורה כדי לבדוק עם מי היא מדברת בעצם [כי לא היה נראה לי שאני הנושאת הנכונה בתואר הזה]
 
וגם, שזמן לא מבוטל אחרי שאני היא נולדה ידעתי בבירור שאני מחבבת את חתול הבית יותר ממנה (הוא לא בכה/צרח, לא פלט, לא נעזר בחיתולים, לא נשך לי את הפיטמה, לא העיר אותי בלילה, ובכלל היה מקור לאושר, להבדיל.....).  לי זה עבר , אבל אני יכולה להבין שזה מצב שיכול גם לא-לעבור
 
עוד אנקדוטה שלי היא שכשבכורתי היתה תינוקת יצא לי להיות איתה בכמה פגישות רפואיות שבה פנ/תה אלי הרופא/ה בשם "אמא". כלומר - לא שמי הפרטי, לא שם משפחה. פשוט "אמא" כשם הפניה בכל משפט. ואני זוכרת שזה הוציא אותי מדעתי, כאילו הפסקתי להיות בת אדם/אישה והפכתי לכלי קיבול [ועוד, אלליי, כאמור לתינוקת שלא היתה קלה כלל. להיפך], וזה עוד אחרי איזה 20 שנות לימוד/השכלה . בואי נגיד שהתואר הזה לא הרגיש לי כמו מקור לגאווה.
לצפיה ב-'אין חרטה, אבל היו משברים'
אין חרטה, אבל היו משברים
13/01/2019 | 17:35
2
52
זכורה לי באופן חד התעוררות ליילית עם תינוק בן 3 שבועות.
ישבתי במיטה, עם הילד הבוכה בידיים, מתה מעייפות כי זו לא הייתה ההתעוררות הראשונה שלו באותו לילה, וחשבתי למה עשיתי את זה לעצמי ולמה בכלל רציתי עוד ילד.
לצפיה ב-'חרטה כקו רצף'
חרטה כקו רצף
13/01/2019 | 21:13
1
38
תודה רבה על השיתוף.
ככל שאני מרבה לעסוק בנושא הולכת ומתגבשת בי המחשבה שמדובר בקו רצף ואימהות שונות מתמקמות עליו. אצל חלק זאת מחשבה חולפת "בשביל מה עשיתי את זה...?" תחושה רגעית, ובקצה הסקאלה יש את מי שהמחשבה/התחושה הזאת קבועה, מלווה יום יום, שעה שעה. 
 
הלילות הם אכן "מוטיב חוזר" בסיפורים, כשיאים של רגעי משבר וקושי. שוב תודה על השיתוף. 
לצפיה ב-'אם את רוצה סיפור יומיומי עם ילדים גדולים יותר'
אם את רוצה סיפור יומיומי עם ילדים גדולים יותר
14/01/2019 | 03:39
36
אז לדעתי יום שבו ילד/ה מתקשרת אליך לעבודה 10 פעמים במהלך חצי שעה באמצע יום לחוץ/באמצע פגישות כדי לדבר על שלל דברים לא-דחופים-בעליל [נושא לחיבור בבי"ס, באיזו פעילות לבחור לאיזה חוג שטרם התחיל] או סתם שטותיים [לקטר על מה אחותה עושה] - זה רגע קלאסי להגיג: "למה נכנסתי לזה?..."
לצפיה ב-'מענין שבחרת את המילה'
מענין שבחרת את המילה
13/01/2019 | 10:02
5
58
חרטה  בנושא,
אני הייתי מעונינת לשמע האם האמהות המתחרטות,
לא יצטערו כשהילדים האלה ימותו בחייה? או יעלמו מחייה מבחירתם הם.
 
כי לטעמי אין הורות ללא שום קשיים, אין הורות בלי רגשות אשם,
אין הורות שאין בה מורכבות---השאלה--אם אמא מתחרטת על היותה אמא.
אני כן יכולה להבין/להאמין שיש נשים שלא בוחרות הורות, 
לא רוצות ללדת. לא רוצות לגדל ילדים.
אבל אחרי שילדת--להתחרט ? מענין.
לצפיה ב-'מתחרטת ואוהבת את ילדיי'
מתחרטת ואוהבת את ילדיי
13/01/2019 | 10:33
4
62
הי, תודה על העלאת הנושא. בספרה של אורנה דורות "בכייה לדורות- חרטה על אימהות" הרב המכריע של האימהות המתראיינות מדגישות כמה הן אוהבות את הילדים, רובן המכריע גם בתפקוד גבוה מאוד כאימהות. 
הן עושות הפרדה ומעידות שהן אוהבות את הילדים ומתחרטות על התפקיד האימהי. 
לצפיה ב-'לא קראתי את הספר'
לא קראתי את הספר
13/01/2019 | 10:57
3
50
לא מסתדר לי בראש.
מה בתפקיד האימהי הן מתחרטות עליו?
לצפיה ב-'ממליצה מאוד על הספר אם הנושא מעניין '
ממליצה מאוד על הספר אם הנושא מעניין
13/01/2019 | 11:11
1
80
"בכייה לדורות" של אורנה דונת, כפי שכתבתי. אם מעניין אותך להעמיק אני ממליצה מאוד על קריאה בו, הוא מרחיב דעת ומחשבה ומאתגר את הקונבנציות שאנחנו רגילים להן.
 
קשה לתמצת את נושא החרטה אבל על רגל אחת הייתי אומרת שהחרטה על התפקיד האימהי, היא חרטה על אובדן חופש, אובדן עצמיות, אובדן נפרדות, אובדן זמן אישי, אובדן פנאי, אובדן בזוגיות. חרטה על הדאגה והחרדה התמידית שנוספה לחיים. חרטה על העמדה החדשה הזאת שלעולם את ניצבת בה, מכאן ועד עולם. כי ילדים כידוע אי אפשר להחזיר. חרטה על כך שמכאן ועד עולם את במקום השני, צרכייך מוכפפים לצרכיו של מישהו אחר. חרטה על כך שבעמדה החדשה הזאת את עצמך לעולם תבחרי בטובתו של מישהו אחר (הילד שלך) על פניי טובתך את.  
 
אבל זאת תשובה כללית ותיאורטית. אני מניחה שלכל אחת יש את המשקל שהיא שמה על אלמנטים שונים באימהות שלה, ועל מה שהיא "הפסידה" ו"הרוויחה" בהפיכתה לאם, ושאצל כל אחת המאזן הזה הוא אחר. 
 
מה שאני בעיקר מחפשת זה לשמוע על החוויה הזאת של חרטה מפרספקטיבה יומיומית, לשמוע על רגעיי משבר גדולים, או על מצוקות יומיומית. לשמוע על התרחשויות קונקרטיות, סיטואציות ספציפיות. מעבר לשיח התיאורתי הכללי. זה מה שיעזור לי בכתיבת התסריט. 
לצפיה ב-'אהממממ'
אהממממ
13/01/2019 | 11:18
42
 מענין לקרא, גם קצת מפחיד.
אני כנראה נמצאת על הצד הנגדי של הסקאלה.
על רגעי משבר וכאב אני התגברתי באופן שנעשיתי הרבה יותר גאה בעצמי.
כנושא זה בהחלט מענין.
מאחלת לך הצלחה, ואני כנראה לא אוכל לעזור לך.
לצפיה ב-'על מה הן מתחרטות בתפקיד האמהי'
על מה הן מתחרטות בתפקיד האמהי
16/01/2019 | 21:41
24
גם אני לא קראתי את הספר, אבל אני יכולה לנחש על מה הן מתחרטות בתפקיד האמהי.  למשל הנה כמה "קטנות" לסיפתח:
 
* השכר (הכספי) הוא אפס, או יותר נכון שלילי (הוצאות גבוהות מאוד, ולפעמים אי אפשר לעבוד בעבודה שתכניס אותה משכורת כמו אילולי היו ילדים)
* אי אפשר לישון טוב בלילה
* נגרמים לחצים ו"כאבי לב" מכל מיני סיבות - גם כשהילד קטן וגם בהמשך
* לפעמים הילד, בין באותו רגע או בין בבגרותו, מתנהג באופן מזעזע לאמא שלו
* לפעמים האבא של הילד לא רואה עצמו בנושא בתפקיד הורי זהה בהיקפו לזה של האם.
*תחושת השפחה-חרופה/משרתת. למשל: ילדים שלא מחליפים אף פעם את גליל נייר הטואלט אחרי שנגמר (הם חושבים שפיית-נייר-הטואלט עושה את זה) אבל גומרים אותו כל הזמן 
* שינויים/בלאי לגוף כתוצאה מהריונות ולידות [בנוסף לשינויי גיל רגילים, כאילו זה לא מספיק...]
 
אני יכולה להוסיף עוד
לצפיה ב-'שאיפות ואיחולים לשנה האזרחית החדשה '
שאיפות ואיחולים לשנה האזרחית החדשה
06/01/2019 | 04:26
1
25
בסביבותיי מקובל מאוד לאמץ יעדים אישיים לשנה החדשה (New Year's Resolution). אז בלי נדר - למה תשאפו?
לצפיה ב-'2019'
2019
06/01/2019 | 04:29
39
כמה קטנות ...
 
* להתמיד יותר בפעילות גופנית
* לעבוד פחות, ופחות לקחת את העבודה ללב
* להיות יותר סבלנית, ו....
* לעשות יותר חברים/ות
לצפיה ב-'המלצות/דיס-המלצות למקומות לינה/נופש בארץ?'
המלצות/דיס-המלצות למקומות לינה/נופש בארץ?
01/01/2019 | 18:36
14
73
אני מנסה להתחיל לתכנן ביקור קיץ משפחתי בארץ בקיץ ולכלול בו כמה ימים בצימר/מלון/כפר נופש. זה הזמן המשוער הוא השבוע הראשון של יולי.
 
לא מצליחה להחליט על מיקום מסוים - נראה לי עדיף צפון הארץ אבל גמיש. אפשרי גם עירוני וגם כפרי.
 
פרמטרים חשובים/מועדפים:
 
* מקום שמתאפיין בשקט יחסי. לצערי זה לא יכול להיות מקום למבוגרים בלבד כי יש לנו ילדות. אבל בהחלט רצוי מקום שבו *אין* אטרקציות מיוחדות לילדים צעירים ולא הפעלות רועשות (ע"ע שקט)
 
* מקום שיש בו בריכה 
 
* מקום שמאפשר חדרים שמתחברים ביניהם (מן הסתם נזדקק ל-2 חדרים)
 
זהו בערך. מקום צמחוני יכול להיות יתרון - אך לא חובה (סקרנית אם למישהי יש תובנות ממצפה הימים)
 
אשמח לשמוע המלצות ודיס-המלצות ממקומות ששהיתן בהם (אתן או חברים/ות)....
 
תודה!!
לצפיה ב-'לא מנסיון אישי, אבל קיבלנו הרבה המלצות'
לא מנסיון אישי, אבל קיבלנו הרבה המלצות
02/01/2019 | 09:59
1
85
מלון כפר בלום
 
אירוח כפרי בקיבוץ עמיעד
 
שונים מאד זה מזה, תלוי מה אתם מחפשים.
לצפיה ב-'נראים מעולה - תודה רבה '
נראים מעולה - תודה רבה
02/01/2019 | 19:26
55
באמת שונים בסגנון - אבל שניהם נראים חמודים ונטולי "הפעלות מרעישות"
 
אהבתי את הרעיון של פגישות תרבות למיניהן בכפר בלום
 
לצפיה ב-'המלצה'
המלצה
03/01/2019 | 10:39
7
74
אל תבואו ביולי. הקיץ בישראל חם, יקר ועמוס בתיירים.
מצפה הימים לא מקבל ילדים מתחת גיל 16 (נכון ללפני שנתיים). זה מקום קסום.
אם המחיר הוא לא פונקציה תבדקי את מלון הגושרים ומלון כרמים. מלונות בתל אביב לא בהכרח יהיו שקטים אבל תמיד כיף בתל אביב.
אם המחיר הוא כן פונקציה ובריכה לא הכרחית, תבדקי אירוח בכפרים לא יהודים בגליל. נהנינו מאוד ב"צימר ענן" בחורפיש ואני בטוחה שיש עוד כאלה.
לצפיה ב-'תודה!!'
תודה!!
03/01/2019 | 18:20
6
56
מסכימה איתך לגבי התובנות על חודש יולי האכזר, אבל העיתוי איננו בשליטתי.
 
תודה על המידע לגבי מצפה הימים. זה נראה באמת קסום ושלו מדי בשביל לאפשר ילדים. אינשאללה, עוד 6 שנים ו-3 חודשים צעירתי תהיה בת 16
 
אבדוק את מלון הגושרים ומלון כרמים -תודה - לא היכרתי אותם.
 
הרעיון של אירוח בכפרים לא יהודיים קוסם לי מבחינה חינוכית/הרחבת עולם בשביל הילדות.
לצפיה ב-'דיעה שונה'
דיעה שונה
04/01/2019 | 13:21
5
74
את מגיעה מארהב, נכון?
ארץ פלגי מים וירוק.
הצפון שלנו לא נותן שום פייט לנופים שהבנות שלך רואות כל יום.
למרות שזה יולי הייתי הולכת על צימר בערבה. עם בריכה, עם נופים מדבריים, עם אופציה אולי לאילת לאיזה שלושה ימים.  
כוון אחר הוא חוף - תל אביב או הרצליה, אפשרי גם חיפה.
חוף אחר יכול להיות אשקלון שם המחיר זול, אבל אין ככ עיר מסביב ותמיד יש מצב ל״צבע אדום״.
אם את משנה כוון - יש לי המלצות.

לצפיה ב-'והחודש הראשון של יולי עוד יחסית רגוע מבחינת מחירים'
והחודש הראשון של יולי עוד יחסית רגוע מבחינת מחירים
04/01/2019 | 13:43
12
לצפיה ב-'תודה על המחשבות '
תודה על המחשבות
05/01/2019 | 04:58
3
57
צפון הארץ מקסים - דווקא כי "סתם ירוק" זה לא כזה "נחשב" בעיני אלה הרגילים לנוף של מזרח ארה"ב, שנוף ירוק-צחיח-יותר בסגנון איטליה/ישראל יותר נחשב אקזוטי בעיניהם
 
אבל חוף הרצליה נשמע מעניין וגם אולי צימר בערבה - אשמח מאוד לשמוע המלצות - תודה רבה
לצפיה ב-'אם הירוק צחיח עושה לכם את זה-'
אם הירוק צחיח עושה לכם את זה-
05/01/2019 | 15:19
2
64
אז גליל עליון או גולן זה סבבה לגמרי.
מרום גולן - בקתות קטנות, בריכת הקיבוץ, קרוב לגמלא, למפלים, ולמעשה לכל הצפון.
יש ליד אגם החולה מלון חדש - טרם דגמנו- אבל נחשב לטוב. אני מניחה שנסיעה של שעה לאתרים היא לא דרמתית עבורכם, והרוב ממש קרוב. ( גליליון?)
אם הכוון זה צפון - אז למה לא לקנח בחיפה?
יש עיר, יש חופי חול יפים, יש את דליית אל כרמל בשביל האקוסטיקה ( שגם העיר התחתית נותנת) בהאיים, המצודה בעכו, ובטח יש עוד כמה דברים בחיפה....
מלון דן הוא טוב. יש גם מלונות בוטיק שהחיפאיות כאן יעזרו לך לאתר.
אגב, גיחה יומית מחיפה לצפון ה״רחוק״ זה די בקטנה, אם לא בא לכם להחליף בסיסים.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
06/01/2019 | 04:06
1
39
לא הכרתי את הבקתות של מרום גולן.
 
בביקור האחרון שלנו בארץ עכו היתה לגמרי גולת כותרת - החפירות שם גילו כל מיני דברים מדהימים, כולל מנהרת הבריחה של הצלבנים שמחברת אל הים. וגם את חיפה אני אוהבת מאוד  
 
השרשור הזה עשה לי חשק לעשרה דברים שונים, כמו ילד/ה בחנות סוכריות 
לצפיה ב-'וירוק צחיח-'
וירוק צחיח-
06/01/2019 | 08:10
43
עין גדי!
אירוח בקיבוץ עצמו. בריכת קיבוץ.  ספא להורים - הילדות עצמאיות לגמרי בקיבוץ והנה לכם במרחק הליכה ספא זוגי- שלהן אסור להכנס אליו...
בסביבה -
נחל דוד - קצר ומהמם
נחל ערוגות - ארוך ומהמם
מצדה
ים המלח והמרחצאות שהכניסה אליהם כלולה במחיר
אוכל ב״ חדר אוכל״ - סביר ומספק.
נסיעה צפונה לאורך ים המלח - עין פאשחה והשמורה הנסתרת. שמורת מערות קומראן.
עליה דרך ערד - תל ערד, יקבי יתיר.
אם היית נותנת מסגרת זמן היה יותר קל.
ולגבי מלונות בצפון - ״ מלונות מטיילים״. אירוח בסיסי. נקי ופשוט. וזול.
לצפיה ב-'לגבי מצפה הימים'
לגבי מצפה הימים
04/01/2019 | 17:49
2
89
תובנות - לא מרשים להביא ילדים, יקר מאד, לחובבי הז׳אנר הבריאותני/טבעוני/צמחוני

הייתי הולכת לצימר בצפון עם בריכה. צריך להזמין הרבה זמן מראש!

ממליצה המלצה מאד לא אוביקטיבית על ״נופי גונן״ שנראה לי שעונה על הדרישות - למשפחות, בצפון, אין אטרקציות רועשות לילדים, בריכה צמודה, קרבה לאטרקציות קיץ כמו קייקים, הבניאס ועוד.
(פרטים במסר למה לא אוביקטיבית...). שמעתי המלצות גם מאנשים אובייקטיביים.
צ׳ופר נוסף - אולי נוכל להפגש

יש לנו קרובי משפחה שכבר שנים אוהבים ללכת לצימרים של קיבוץ מנרה - תבדקי.


לצפיה ב-'תודה רבה על ההמלצות'
תודה רבה על ההמלצות
05/01/2019 | 05:01
1
58
לא-אובייקטיבי זה גם בסדר גמור - אסתכל על שתי האופציות האלה. 
 
 
לצפיה ב-'שתי הערות'
שתי הערות
06/01/2019 | 08:39
59
נופי גונן - היינו שם לפני שש-שבע שנים. המיקום מעולה ואכן יש בריכה, אבל מפוצץ והחדרים די "זה על זה", כך שאת יכולה ממש לנפוש בתוך המנגל של המשפחה שבחדר ליידך. ארוחת הבוקר היתה בלתי מספקת בעינינו, למרות המחיר הלא-זול-כלל. הייתי בודקת את מנרה..
לגבי עין גדי - מדובר על טמפ' מעל 40 C כל יום. לשיקולך.
בחיפה נפתחו לא מעט מלונות בוטיק יפים ביותר לאחרונה, במחירים מרשימים למדי.
לצפיה ב-'המלצה לצפון ולדרום'
המלצה לצפון ולדרום
06/01/2019 | 20:22
47
לצפון - מלון רמות (אם נשארו חדרים).
לדרום - ישרוטל במצפה רמון.
* המחירים בשניהם לא זולים במיוחד אבל מאוד שווים.
 
לצפיה ב-'פרשת אבי גבאי - ציפי לבני: היבטים מגדריים?'
פרשת אבי גבאי - ציפי לבני: היבטים מגדריים?
03/01/2019 | 18:26
35
סקרנית האת אתן רואות היבטים מגדריים לבחירתו של אבי גבאי "לפטר" בשידור חי את ציפי לבני.
 
האם לדעתכן הוא לא היה מעז לעשות כזה דבר לשותף-גבר? או שאתן לא רואות בזה שום קווים מגדריים?
 
אני מתקשה להחליט. 
 
מה שכן, בלי שום קשר לדיעותיה או כישוריה הפוליטיים, די הערצתי אותה ברמה האישית על היכולת לשמור על קור רוח וכאלה פני פוקר בסיטואציה כזו. הלוואי עלי להיות כזו נסיכת קרח.
 
 
לצפיה ב-'חינוך ארוך טווח'
חינוך ארוך טווח
29/12/2018 | 16:03
13
165
**לא לראשי**
 
 
טוב, לא יודעת כמה מאתנו עוד נשארו פה, אבל לא מרגישה בנוח לשאול את זה בשום מקום אחר, ונראה לי שכאן יכולות להיות תשובות מעניינות, אז הנה זה:
 
יש לי ילדים. הם גדלים בסביבה מהפריווילגיות שיש בישראל, בבית פרטי, לשני הורים עם משרות בכירות, בסביבתם יש ילדים נוספים באותו סטטוס. הסביבה שלנו היא די הומוגנית, די מפנקת ובסופו של דבר זה מה שהם מכירים ויכירו בשנים המעצבות של חייהם.
הבן הגדול שלי כבר מתחיל להפנים את זה שניתן לקנות הכל, שזה קליל, שיש הכל מהכל בסביבתנו ושבסופו של דבר ההורים כועסים עליו ומענישים כשהוא שובר משהו (למשל את השולחן בסלון, אל תשאלו...), אבל קונים חדש. ברור לי שדוגמא אישית נובעת ממה שאנחנו עושים ולא ממה שאנחנו אומרים. כשהוא שובר צעצוע אנחנו לא קונים לו חדש - אבל כשהוא שובר משהו "של הבית" אנחנו כן מחליפים. אני לא יכולה לומר עלינו או על אף אחד אחר מהחברים או השכנים שמנסים בכוונה לנקר עיניים, אבל לתחושתי זה די קורה מעצמו ביישוב שלנו.
אולי התחושה שלי מעוגנת בכך שבעלי גדל בסביבה הזאת ואני לא. לא נוח לי עם הסטנדרטים שאליהם הילדים שלי מתרגלים. מצד שני, אני לא הולכת להוריד את כולנו ברמת החיים שבעלי ואני הרווחנו ביושר (גם לא אקבל שיתוף פעולה).
בעלי טוען שהדרך היחידה להתגבר על זה היא לקחת את הילד להתנדב ולפגוש בעצמו אוכלוסיות פחות פריווילגיות מאתנו. מודה שאני לא מתלהבת מהרעיון כי גם כך כמות הזמן הפנוי שלי זעומה ואישית זה לא מדבר אלי.
 
מחשבות?
 
 
**לא לראשי**
לצפיה ב-'אני עם בעלך'
אני עם בעלך
29/12/2018 | 17:39
107
היורש שלי יצא השנה מהיישוב הפריוילגי (מאוד) שלנו לשנת שירות בשכונה ככה-ככה בעיר גדולה וחשכו עיניו. אין דרך טובה יותר. לא כתבת בן כמה הבן שלך, אם הוא גדול מספיק להתנדב לבד, תשלחי אותו. אם לא, תמצאי מסגרת כזו שמתאימה ללו"ז שלך, זה גם בונדינג נפלא וגם מאוד מתגמל גם לך (אני מחלקת שלי מזון לנזקקים כל ששי אחה"צ, לקחתי את הקטנה כמה פעמים וזה באמת פוקח עיניים, וגם מאוד מספק לדעת שאת עושה שינוי).
לא כתבת מאיפה את, אם את מהדרום, בואי לסל"ק.
לצפיה ב-'קלעת גם להתלבטויות החינוכיות שלי'
קלעת גם להתלבטויות החינוכיות שלי
29/12/2018 | 22:11
1
116
הילדים גדלים עם כפית של זהב בפה, וכל מה שמקבלים נראה להם מובן מאליו. גם קניות בסופר של כל מה שהם רוצים (יש ילדים שאין להם כסף לקורנפלקס או מעדנים כל יום, סיפרתי להם, הם מבינים בראש אבל זה לא גורם להערכה גדולה יותר של מה שיש...).
גם אני חושבת שהחוויה האישית של התנדבות או סיוע או אפילו חיים יחד עם אוכלוסיות שונות שלא שפר מזלן לקבל הכל כל הזמן - הם המשפיעים ביותר. לאו דווקא הורדת רמת החיים. גם לי אין זמן... אבל חושבת שמעורבות חברתית בכל מסגרת אפשרית היא חשובה.

בכורי יתגייס בעוד פחות משנתיים. מקווה שיגיע לסביבה שתאפשר לו לחוות ולהפנים.

לצפיה ב-'מבחינתי לעבור ליישוב שמכיל "חיים עם אוכלוסיות שונות" כדברייך'
מבחינתי לעבור ליישוב שמכיל "חיים עם אוכלוסיות שונות" כדברייך
31/12/2018 | 21:57
84
זה בהחלט הורדת רמת החיים של המשפחה. אני סוחבת איתי זכרונות ילדות לא נעימים של היותי ילדה חובבת ספרים וממושקפת שחטפה לא מעט הצקות על הרקע של שוני משאר הילדים, וכאמור גדלתי בסביבה מעורבת. אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להיות הסביבה מעורבת, אצלי בראש זה היה השיוך במשך הרבה שנים.
חלק ממה שמחזיק אותי דווקא פה הוא מערכת החינוך וההומוגניות של האוכלוסיה. נראה לי שרוב ההורים כאן יתייחסו לארועי אלימות כפי שאני הייתי מתייחסת אליהם, וזה משמעותי מבחינתי.
 
אני לא חושבת שהילדים גדלים עם כפית זהב בפה, אבל הם כן גדלים בסביבה מוזהבת. לתחושתי הם כן שומעים לא מעט "לא", ומעבר לכך בעלי ואני די צנועים ביחס למקובל באזורנו - אבל עד כמה זה ניכר לעיני ילדים? הרכבים הם רכבי חברה. הטלפונים הם של החברה. יש מחשבים ניידים (שוב, של החברה) - הכל חדש והרושם הכללי הוא של שפע. אז נכון, אנחנו במקום די ממוצע מבחינת תכולת הבית, אין פזרנות, אבל אני לא יודעת אם זה מספיק. האמת היא שאנחנו כן יכולים להרשות לעצמנו כמעט כל מה שנרצה (וכאמור, זה גם קשור לצניעות הרצונות שלנו באופן יחסי), וזה מה שמחלחל בסופו של דבר.
לצפיה ב-'למה לא להציב סטנדרטים שיותר נוח לך איתם?'
למה לא להציב סטנדרטים שיותר נוח לך איתם?
30/12/2018 | 10:47
88
לא צריך להוריד את רמת החיים של המשפחה, אבל אפשר ללמד את הילדים שלא כל מה שרוצים או שאפשר לקנות צריך לקנות.
 
 
לצפיה ב-'אני לא רואה קשר מיוחד בין המעמד לבין התפיסה ש"ניתן לקנות'
אני לא רואה קשר מיוחד בין המעמד לבין התפיסה ש"ניתן לקנות
30/12/2018 | 14:21
1
90
הכל". אתם ההורים יכולים להחליט של-א קונים הכל. לגבי להחליף את השולחן בסלון (נתעלם לרגע מכך שאין לנו שולחן בסלון) - בכל משפחה מחליפים רהיט אם הוא נשבר, וזה לא קשור בכלל לעושר - מי שבמעמד בינוני "רגיל" יחליף ברהיט פחות טוב, או יד שנייה, וכו' - אבל עדיין יחליף. זו גם נראית לי דוגמא קצת מוזרה - כמה דברים הבן שלך שובר בבית שזו הדוגמא שעולה בדעתך?
אולי אם תתני דוגמאות שונות זה יהיה יותר ברור. אם אתם לא קונים לו צעצוע כשהוא שובר, וגם באופן כללי לא קונים לו כל דבר שהוא מבקש ברגע שהוא מבקש - נראה לי שזה הולם את הגישה שאת רוצה. אם אתם כן קונים לו כל דבר שהוא מבקש ברגש שהוא מבקש וזה מפריע לך - למה שלא תפסיקו עם זה?
לצפיה ב-'ייתכן שבאמת הקשר קלוש מכפי שנדמה לי,'
ייתכן שבאמת הקשר קלוש מכפי שנדמה לי,
31/12/2018 | 22:01
79
וזה קשור יותר לחברה הצרכנית שבה אנחנו חיים ופחות לסביבת החיים המיידית.
 
אנחנו בהחלט לא קונים הכל. הילדים לא מקבלים את כל מה שמבקשים ואם הוא שובר צעצועים שלו הם נשארים שבורים או נזרקים - הוא בפירוש לא יקבל חדש באופן מוצהר וברור.
הוא שובר לא מעט דברים בבית...
אבל ייתכן שהוא פשוט צעיר מדי מכדי להפנים את זה, ושהדרך שלנו תישא פירות בעוד כמה שנים.
לצפיה ב-'כמה דברים לשאלתך,'
כמה דברים לשאלתך,
31/12/2018 | 16:31
5
92
1)אמנם קל להסכים עם ההצעה של בעלך, ואין ספק
   שמפגש עם עולם אחר, יכול לגרום להבנה שיש שונה ואחרת ממנו,
   אבל לא בטוח שזה יופנם בהתיחס אל חייו שלו. כי אצלו יש מה שרוצה. 
2)אני כן הייתי חושבת על עוד דרכים שהוא יפנים, כמו למשל, 
   שברת את השולחן בסלון, אתה תצא לעבוד, ולהרויח
   (לא מהכסף חסכון שקיבל מתנות) ותתאמץ כדי לרכוש חדש,
   ילמד שכסף לא מגיע כ"כ בקלות כשצריך סכום נכבד כמו רהיט.
3)יש דרכים שאת יכולה להגביל הוצאות. אין כל מה שאתה רוצה,
    לבילויים יש תקציב, לביגוד יש תקציב. כאשר לומדים שגם אם בבית יש               אפשרות, זה לא בור ללא תחתית, זה לימוד שבהחלט דרכו
    תופנם המגבלה וילמד לחשב קניות דרך המגבלה של תקצוב.
4)מצד שני, מאחלת לך וגם לבן שלעולם לא יחסר לכם,
   אבל ואם תהיה תקופה אחרת בחייו, תאמיני לי שילמד להצטמצם
   ולחיות לפי המצב שיקלע אליו. 
ויהיה יחס יותר רציני להוצאות.
לצפיה ב-'הבכור עוד לא בן 5 '
הבכור עוד לא בן 5
31/12/2018 | 22:09
4
94
שניהם, אגב, לובשים בגדים מעורבים שכוללים הרבה יד שניה מהמשפחה - רק שיש להם אפס עניין בבגדים כך שקשה לי למנף את זה לעניין חינוכי.
אני מניחה שכשיגדלו קצת הם באמת יקבלו תקציב להוצאות לא חיוניות ובהחלט יצטרכו ללמוד להתנהל במסגרתו.
 
 
לצפיה ב-'טוב, לא כתבת קודם גיל.'
טוב, לא כתבת קודם גיל.
31/12/2018 | 23:03
69
אז אוסיף ואומר, שילדים בגיל כזה לא אמורים לקבל כל מה שרוצים,
מותר להורים להגביל ולכון מה כן ומה לא---
ומשתפת---הלכתי אתמול עם הנכד בן 7, והייתי צריכה להכנס
לחנות מקס סטוק לאיזה פריט, ומיד הוא ביקש את... ואת... 
קראתי לו הצידה ואמרתי, "סליחה, היום לא קונים לך, כי אין צורך"
ניסה סגרתי ענין וזהו.
הם אמורים לקבל הוראות מאיתנו. 
נשבר שולחן--מותר להעניש-הוא לא שבר כי ידע שיש באפשרותך
לקנות אחר, הוא שבר כי..... מענישים אם עשה בכונה, ומבליגים אם קרה,
 
ואכן דוגמא אישית בהתנהלות בבית בהחלט מעצבת אישיות וגישה לחיים.
 
לצפיה ב-'הם עוד צעירים מדי'
הם עוד צעירים מדי
01/01/2019 | 12:10
2
75
את מתחבטת כאן בסוגיה שבכלל לא רלוונטית לגיל שלהם.
במהלך שנות בית הספר, כשילכו לתנועת נוער ובטח בהמשך כשיגיעו לצבא,יהיו להם מספיק אפשרויות שבהן יפגשו עם ילדים מרקע אחר. נראה שאתם נותנים להם בסיס טוב כבר עכשיו.
אין לך סיבה להרגיש רע בגלל שהצלחתם להגיע ליציבות כלכלית בשלב מוקדם.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
04/01/2019 | 14:55
1
50
אני לא בטוחה שנכון לחכות שיגיעו לצבא בכדי להיתקל בסטנדרטים אחרים... מצד שני אני מסכימה שבגיל הנוכחי שלהם עדיין לא ניתן לראות אם החינוך שהם מקבלים מהבית בנושאים האלה נושא פירות או לא.
השאלה היא רק באיזה גיל כן ניתן למדוד את זה.
לצפיה ב-'באמצע/סוף בית הספר היסודי'
באמצע/סוף בית הספר היסודי
06/01/2019 | 17:07
43
כבר תוכלי לראות אם החינוך מהבית עובד או שכדאי לשנות משהו.
זה כבר גיל שאם תרצו אפשר יהיה ללכת להתנדב יחד עם הילדים ולפגוש אוכלוסיות אחרות.
 
 
לצפיה ב-'שאלה מעולה שמעסיקה גם אותי לפעמים'
שאלה מעולה שמעסיקה גם אותי לפעמים
31/12/2018 | 18:16
98
ואצלנו, גם אני וגם האב המסור לא גדלנו בסביבה כזו [גם לא בהיפך המוחלט. אלא סתם במעמד בינוני וביינוני מינוס בישראל של שנות ה-70-80 שהיתה שונה מאוד מהסביבה של הילדות]
 
לדעתי את צריכה לעשות מה שמתאים לכמות הזמן שלך ולמה שמדבר אליך. אם בן זוגך חושב שטוב להתנדב - שייקח אותו הוא .
 
הנה כמה דברים שאני עושה:
 
* בטיולים, משתדלת לשלב מעבר בשכונות או איזורים פחות להיט, ולו רק עם הרכב. לפעמים זה קורה מלבד. למשל בקיץ האחרון שבו היינו בישראל ביקרנו ביפו העתיקה. היה מקסים (חפרו שם עיר צלבנית תת קרקעית שלמה מתחת לאדמה עם המון דברים לראות וחווית מציאות וירטואלית). אבל כיצאנו בסוף יצאנו לתוך איזור של שוק שהיה ברור שאיננו אזור עשיר.... על הילדות שלי זה הותיר חותם מאוד חזק ומשמעותי. 
 
* כשאנחנו מפנים חפצים מהבית (מה שקורה די הרבה כי אני מעדיפה בית עם כמה שפחות מיטלטלין וקשקושין), הילדות צריכות גם הן לתרום משהו לשק התרומות, כולל משהו "לטובת ילדים שאין להם" כמו משחק או דובי/חיה ממולאת כלשהי. בהתחלה היה להן קשה. עכשיו הן התרגלו. בנוסף, הרבה פעמים כשהן מבקשות איזה חפץ/מתנה אז מתנים את זה בכך שהן יוציאו מהבית/לשק התרומות חפץ אחר שכבר נמצא. בעיני זה מכניס קצת ערך של הסתפקות בקיים (לא יכולה לומר שב"מועט")
 
* אנחנו עם אפס סובלנות למקרים של בזבוז/זלזול בחפצים שגורם להם להישבר וכו'. העונש המקובל אצלנו על זה היה עצירת דמי כיס לכמה שבועות [שגם ככה אנחנו לא זוכרים לתת באופן קבוע].  זה קרה אצלנו מעט מאוד - אולי כי בנות הן פחות "פיזיות" לא יודעת
לצפיה ב-'דבי!'
דבי!
27/12/2018 | 13:19
98
פרסמי כתבה בעיתון שאינה מגיבה לכתבה ההיא וכותרתה - ישראל- הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

לצפיה ב-'שרשור סוף שנה, או סוף בכלל, או מוסיקה כבקשתכן '
שרשור סוף שנה, או סוף בכלל, או מוסיקה כבקשתכן
25/12/2018 | 16:37
3
55
אצלנו חופשת חג מולד. הכל שקט ורוב המשרדים סגורים כל השבוע. כלומר - באופן רשמי היה רק סופ"ש של 4 ימים:  שבת-ראשון-שני-שלישי הכל סגור. אבל רבים לוקחים 3 ימי חופש ומקבלים חופש של 10 ימים רצוף. נפלו טוב החגים השנה...
 
בגלל השינויים באתר תפוז, אני כמעט לא מצליחה להיכנס לפה - רוב הזמן האתר חסום לכניסה מחו"ל - גם אם  נעזרים בכל מיני תוכנות גלישה שמדמות כתובת מחשב ישראלית.  עכשיו הצלחתי בפוקס [נראה אם זה ישרוד אחרי שאלחץ על "שלח"].  אם איעלם אז זו הסיבה... אהיה בארץ בקיץ ואינשאללה משם הכניסה תעבוד.
 
על כל פנים, לכבוד סוף השנה, פותחת שרשור מוסיקה למי שעוד קוראת פה - אם יש. ומזמינה את כל מי שרוצה להעלות שיר(ים) שמסכם/ים את השנה. לא חייב להיות שיר שהופץ השנה .יכול להיות כל שיר שהוא.  
 
מזמינה גם סמוייות/יים אם יש להעלות שירים אם בא לכם. אפשר בניק של "אורח"
 
כאמור - לא יודעת אם אצליח להיכנס שוב ולהגיב.
 
מאחלת ש-2019 תביא לכולנו בשורות טובות
לצפיה ב-'אני בוחרת באריק סיני '
אני בוחרת באריק סיני
25/12/2018 | 16:40
44
זוכרת את השיר הזה מילדותי המוקדמת מאוד, מתנגן בלופ אינסופי ברדיו. עד היום בכלל לא ידעתי ששלמה ארצי כתב לו גם את המילים וגם את הלחן. לא פלא שהוא כזה שוס - שילוב של שני זמרים/יוצרים מוכשרים
 
לצפיה ב-'יוני רכטר ויהודית רביץ הצעירים'
יוני רכטר ויהודית רביץ הצעירים
26/12/2018 | 11:48
1
43
לילה טוב וחלום
כל סוף הוא התחלה חדשה
 
 
לצפיה ב-'מעולה '
מעולה
26/12/2018 | 19:52
3
לצפיה ב-'רונה רמון '
רונה רמון
17/12/2018 | 21:19
3
74
הצטערתי לשמוע על מותה בטרם עת. כל כך הרבה מכות נחתו עליה בחייה - לא פלא שנפטרה צעירה .  מצטערת גם עבור שלושת יתומיה, הצעירים ממני בהרבה, וכבר נותרו בלי אב ובלי אם.
 
אני רואה שהיה לה אתר אינטרנט: http://www.ronaramon.com/
 
יהי זכרה ברוך
לצפיה ב-'עצוב מאוד'
עצוב מאוד
18/12/2018 | 08:12
63
ליבי נקרע מצער וכאב על שלושת היתומים שנשארו בגיל כזה צעיר מאמא אבא ואח.
בלתי נתפס
 
יהי זכרה ברוך
לצפיה ב-'ראיתי כתבה קצרה על יתומיה. הם בני'
ראיתי כתבה קצרה על יתומיה. הם בני
20/12/2018 | 03:29
91
לצפיה ב-' יהי זכרה ברוך'
יהי זכרה ברוך
20/12/2018 | 15:57
46
וכבר הרבנים דורשים מהילדים לא לקיים את רצונה ולקיים הלוויה למרות בקשתה המפורשת.
 
 
לצפיה ב-'הערכת שירותי חדר לידה '
הערכת שירותי חדר לידה
12/12/2018 | 09:18
3
72

נשים יקרות שלום.
שמי ד"ר איריס  גרטנר מהמכללה האקדמית הדסה ובימים אלו אני מבצעת מחקר להערכת שירותי חדר לידה.
מטרת המחקר לזהות מה הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על שביעות רצון האמא בחדר לידה מתוך רצון לבחון האם גורמים אלו זהים לאלו שבארצות אחרות? 
לצורך כך הכנתי שאלון (מצ"ב לינק) אותו אשמח אם תמלאנה.
השאלון אנונימי ומטרתו אקדמית בלבד.
https://docs.google.com/forms/d/1taf1NVMei4NsNE_kRVnog31d-vKl8n2h9W7tP-nv2HE/edit
מודה לכן על הזמן ובהצלחה
ד"ר איריס גרטנר מוריוסף 
המכללה האקדמית הדסה
ירושלים
 
לצפיה ב-'השאלון ארוך מאוד וקשה לעקוב מה בדיוק שואלים בו'
השאלון ארוך מאוד וקשה לעקוב מה בדיוק שואלים בו
16/12/2018 | 06:41
2
48
זה שואל על ציפיות לפני וציפיות אחרי. אבל אחרי שכבר עוברים את זה כבר אין "ציפיות" - אלא מדובר בהערכה של אירוע שקרה בעבר.
לצפיה ב-'שאלון '
שאלון
16/12/2018 | 14:56
1
44
בנות יקרות 
חלה טעות בעריכת השאלון ולכן הוא בעיתי .
מצרפת מחדש את השאלון ואשמח לשיתוף פעולה שלכם.
מכל הלב
לצפיה ב-'שאלון להערכת לידה '
שאלון להערכת לידה
16/12/2018 | 14:57
48

נשים יקרות שלום.
שמי ד"ר איריס  גרטנר מהמכללה האקדמית הדסה ובימים אלו אני מבצעת מחקר להערכת שירותי חדר לידה.
מטרת המחקר לזהות מה הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על שביעות רצון האמא בחדר לידה מתוך רצון לבחון האם גורמים אלו זהים לאלו שבארצות אחרות? 
לצורך כך הכנתי שאלון (מצ"ב לינק) אותו אני מבקשת למלא.
השאלון אנונימי ומטרתו מחקרית בלבד.
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfjs0nEc6...
 
מודה לכן על הזמן ובהצלחה
ד"ר איריס גרטנר מוריוסף 
המכללה האקדמית הדסה
ירושלים
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfjs0nEc6u-9669XNQofxT1wNyKWbO-RjM0NHIMvXVsolCoSA/formResponse
לצפיה ב-'יגאל בשן'
יגאל בשן
11/12/2018 | 07:09
2
80
אישיות מדהימה, זמר נדיר, אבידה גדולה.
הכרתי אישית את המשפחה, למרות שבשנים האחרונות לא היה לי קשר איתם, עצוב לי כל-כך, כבר יומיים קוראת עליו בכל מקום אפשרי ועצובה.
 
חושבת על אישתו ומה שעוד מצפה לה, התראיינה אתמול בכמה ערוצי תקשורת וברור לי שלא קולטת עדיין. היא מצאה אותו בביתם. זוועה, איך אפשר להמשיך מהמקום הזה, אחרי כל-כך הרבה שנים יחד והחלטה אחת שעשה בעצמו בלי לחשוב על הסובבים אותו.
לצפיה ב-'עצוב מאד'
עצוב מאד
11/12/2018 | 20:57
68
גדלתי עליו כמו כולנו.

תמיד הצטייר בעיני כאיש עדין נפש צנוע ורגיש.
דכאון זו מחלה קשה. כנראה הסבל שלו היה בלתי נסבל אם בחר כך, בידיעה איך ישפיע על משפחתו...
לצפיה ב-''
16/12/2018 | 06:35
30
סוף סוף מצליחה להתחבר אחרי שבוע בנסיעות בהן לא הצלחתי.
 
באמת עצוב מאוד. כל זמרי פס הקול של ילדותי הולכים ועוברים מן העולם. ואת הזמרים החדשים בישראל אני לא מכירה.
 
דכאון היא מחלה קשה וקטלנית . גם אני תמיד חושבת "איך היא/הוא יכלו לעולל כזה דבר ליקיריהם". ככה זה כשחולים.
לצפיה ב-'שאלון עבור נשים- חצי שנה לאחר לידה'
שאלון עבור נשים- חצי שנה לאחר לידה
08/12/2018 | 23:26
37
אמהות יקרות!
היי, שמי גל, אני עובדת סוציאלית וסטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית באוני' בר אילן. במסגרת עבודת התזה שלי אני עורכת מחקר על חווית האימהות והקשר עם התינוק. אם אתן אמהות לתינוק/ת בגיל חצי שנה או פחות ונמצאות במערכת יחסים זוגית, אודה לכן מאוד אם תוכלו לענות על הקישור המצורף או לשתף בקרב מכרות וחברות שהשאלון יכול להיות רלוונטי עבורן.
השאלון הוא אנונימי ואורכו כ-15 דק'. ניתן להשיב עליו דרך הטלפון הנייד או המחשב.
https://biusocialsciences.eu.qualtrics.com/jfe/for...
תודה על הזמן והנכונות לשתף
 
לצפיה ב-'אתר תפוז נחסם לגלישה מארה"ב '
אתר תפוז נחסם לגלישה מארה"ב
07/12/2018 | 08:51
3
117
אני מניחה שמסיבות של בטיחות האתר - פורומים אחרים סובלים ממחיקות חוזרת ונשנות של כל הודעות הפורום

לא הצלחתי להיכנס כמה ימים - עכשיו הצלחתי אחרי שרכשתי VPN אבל זה לקח לא מעט עזרה טכנית מצוות התמיכה.  

האמת - דבר מדליק ה VPN הזה. מאפשר פרטיות מכל מיני גוגלים למיניהם

אני השתמשתי ב VPNEXPRESS זה שם האתר
לצפיה ב-'טוב שהצלחת להתחבר'
טוב שהצלחת להתחבר
08/12/2018 | 15:05
2
72
לא הבנתי כמעט שום דבר מכל הענינים הטכניים שכתבת...
לצפיה ב-'תודה ו- '
תודה ו-
08/12/2018 | 20:00
1
68
VPN (virtural private network)  זה כלי שמאפשר לגלוש עם IP address אחר משל המחשב שלך.
 
למשל, למחשב שלי יש כתובת IP אמריקאית. אז אם אני מנסה לפתוח את תפוז ממנו - הוא חסום עכשיו. אחרי שהלכתי לאתר שכתבתי ושילמתי כמה זוזים בשביל השירות הזה, אני יכולה לבחור כתובת IP של כל מיני מדינות בעולם (לרבות ישראל)
 
אחרי שאני בוחרת את זה אז כל אתר שעליו אני גולשת סבור שהמחשב שלי/אני ממוקמת בישראל. 
 
מה שמעניין ולמדתי מהאתר שם זה שכשמשתמשים ב- VPN כזה זה מפריע לגוגל, פייסבוק ודומיהם לרגל אחרי כל דבר שאת עושה או מחפשת ברשת. וזה לכשעצמו בעל ערך רב עבורי כי הקטע הזה של אובדן פרטיות מבאס אותי קשות
 
לא שיש לי מי יודע מה מה להסתיר, אבל מעצבן אותי שתמיד אחרי שאני עורכת חיפוש למשהו ברשת (נגיד - למגפיים לילדות) אז במשך שבועות כל הזמן קופצות לי פרסומות של מגפי ילדות 
מצד שני זה מקטין את מס' הגולשות פה עוד יותר כי גולשות מארה"ב כבר לא יכולות להיכנס לפה (למשל נחמנית) ולא יטרחו לקנות VPN
 
אולי אלה ימי תפוז האחרונים. אבל, בכל מקרה, אני פה עד שיורידו את השאלטר.  מה שכן - אני יכולה להיכנס רק מהמחשב הפרטי (לא מהעבודה) אז לא ארפרש פה לעתים קרובות כבעבר.
 
בינתיים מקווה שאתן נשארות יבשות במבול בישראל!!
לצפיה ב-'יופי שהצלחת להתחבר'
יופי שהצלחת להתחבר
11/12/2018 | 07:06
39
גם אני לא הבנתי כלום אבל קראתי את ההסבר שלך כאן והצלחתי להבין קצת יותר.
לצפיה ב-'אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות'
אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות
05/12/2018 | 13:18
4
ביום ד', בין השעות 20:00-22:00, נארח בפורום את אבי לבנט, מומחה להומאופטיה
 
 
על האירוח
 
טיפול במחלות חורף כגון שיעול, שפעת והצטננות, באמצעות תרופות הומאופתיות.
ההומאופתיה היא שיטת ריפוי טבעית, עדינה, יעילה ובטוחה, אשר מותאמת אישית לכל אדם על פי המאפיינים הייחודיים שלו ברמה גופנית ונפשית. הטיפול ההומאופתי יעיל בפתרון של בעיות גופניות, רגשיות ומנטאליות ,הן כרוניות והן אקוטיות. הטיפול יוצר שינוי רחב היקף, שורשי ומעמיק אשר השפעתו ניכרת לטווח ארוך ברבדים שונים של חיי המטופל.
 
 
על המתארח
 
אבי לבנט, עוסק בתחום הטיפול על גווניו השונים מעל 20 שנה, ומתמחה בהומאופתיה יותר מעשר שנים. במהלך השנים הללו למדתי תורות ושיטות שונות במקומות שונים בעולם מטובי המומחים בכל תחום.
תחום זה של עיסוק הינו תהליך התפתחות אינסופי המוביל אותי כאדם, באופן מתמיד, לגבהים חדשים, תחומים מגוונים, דינאמיות רגשית ומנטאלית אשר ממנה אני יוצר תהליך אישי וייחודי, עבור כל אחד מהאנשים שמגיעים אלי לטיפול.
ניסיוני הרב, עם מגוון רחב של מחלות וקשיים בתחום הגופני והרגשי, מאות רבות של מטופלים, ארגז כלים רחב, ומסירות רבה לעבודה ולמטופלים שלי, מאפשר לי לעזור לאנשים שונים בהרבה מאוד תחומים.
 

העלו את שאלותיכם על גבי שרשור זה כבר עכשיו!
לצפיה ב-'מה הייתן עושות במצב הבא?'
מה הייתן עושות במצב הבא?
02/12/2018 | 22:36
5
216
אם הייתן עובדות במקום מסוים שמתנהל באופן לא חוקי, כמו למשל אנשים שלא מגיעים לעבודה (באופן קבוע) ומישהו מחתים עבורם כרטיס; אנשים אחרים - כתוב שהם עובדים בתוכנית העבודה, אך בפועל הם לא עובדים כלל, ממש לא נכנסים למשרד, יושבים רב היום בקפיטריה; בני משפחה וחברים של המנהל מקבלים קביעות וקדימויות מסוימות ועוד ועוד.
כולם יודעים וכולם שותקים.
מדובר במקום שהוא לא פרטי, אלא ממומן ע"י מהמדינה. חבר, שהוא עו"ד ומבין בתחום, הציע לי להגיש תלונה אנונימית. 
 
מה אתן הייתן עושות? הייתן מתקדמות עם זה או כלום?
לצפיה ב-'קשה מאד'
קשה מאד
02/12/2018 | 23:05
1
150
הייתי מתפטרת כנראה. מחפשת מקום אחר, עם אוירה נורמלית לעבוד בה.
ומגישה תלונה - למבקר המדינה/מבקר הארגון

לצפיה ב-'אני עם חצי רגל בחוץ, ואת צודקת'
אני עם חצי רגל בחוץ, ואת צודקת
03/12/2018 | 20:59
112
אלך על זה.
תודה.
לצפיה ב-'אני עם ד"ר T'
אני עם ד"ר T
04/12/2018 | 01:06
1
112
לא הייתי מסוגלת לעבוד בכזה מקום. הייתי מחפשת עבודה אחרת, והייתי מגישה תלונה למשרד מבקר המדינה בסמוך למעבר לעבודה החדשה.  לא ציינת מה גודל המקום - כלומר כמה אנשים עובדים שם.  הסיבה בגינה אני שואלת היא: האם יש סיכוי שאם תגישי תלונה אנונינית יעלו על זה שאת מגישת התלונה?
לצפיה ב-'אני לא יודעת אפילו כמה'
אני לא יודעת אפילו כמה
04/12/2018 | 16:48
106
כי חלק רשומים ולא מגיעים.
נראה לי שבערך 20-30..
לצפיה ב-'מבינה. אבל....'
מבינה. אבל....
05/12/2018 | 11:02
94
גדלתי, ולמדתי, שאין כח לחייל פשוט ללחום במערכת.
תעשי את העבודה שלך, היא מוגדרת וברורה.
תדרשי את מה שמגיע לך, בלי להשוות לאחרים.
לתלונה אנונימית אין כמעט ערך,ואם תתלונני, להם לא יקרה כלום,
ואת תשלמי את המחיר.
 
אם את מותרת על המקום הזה, אז תתעדי בצילומים, במסמכים,
וכשתצאי משם תגישי תלונה, אם יש לך רצון לתקן.
כל עוד את שם, תסתמי את האף, תתעלמי בעינים,
כי חבל על הכח שלך.
 
עצוב לדעת כמה השחיתות שולטת במנגנונים רבים כ"כ.
לצפיה ב-'מקום עבודה של הבעל'
מקום עבודה של הבעל
03/12/2018 | 07:51
4
163
 אני ובעלי עובדי הייטק. יש לנו יחד 4 ילדים.
בכמה שנים האחרונות בעלי לא ממש מצליח במקומות העבודה שלו. יצא המצב וכבר 3 מקומות שהוא פוטר מהם.. חלק סתם מזל רע ונסגרה המחלקה, אבל האחרון היה שהבוס לא אהב אותו.
הוא מחפש משרות ניהול ואין הרבה כאלו, ורצף הפיטורים שלו לא משחק לטובתו. בכל פעם זה לוקח כמה חודשים טובים ופעם אחת לקח כמעט שנה (ואני כמעט השתגעתי כבר) 
לפני כמה חודשים הוא החליט להצטרף ליזמים להקמת סטארטאפ. זרמתי עם הרעיון. עכשיו הוא מספר שהיזמים לא בכיוון בכלל, והוא רוצה לעזוב.
אני מבינה אותו באמת, מבינה למה הוא רוצה לעזוב. אבל נמאס לי מלחיות כל הזמן ממשכורת אחת. אמנם אני מרוויחה טוב אבל זה עדיין קשה עם 4 ילדים. 
מבין שנינו הוא זה שהיה אמור להיות הקרייריסט ואני זאת שעשתה המון ויתורים כדי להיות עם הילדים.
אמרתי לו שיחפש בנתיים משהו אחר, אבל אני חוששת שזה יגיע שוב לפיטורים בקרוב ועדיף אולי שהוא יעזוב מיוזמתו.
לא יודעת מה לעשות 
לצפיה ב-'לא פשוט בכלל '
לא פשוט בכלל
03/12/2018 | 14:44
2
114
בני כמה הילדים? (שואלת כדי לקבל תחושה אם/מתי עול פרנסתם יוקל קצת).  אני יוצאת מנק' הנחה שבסטרט אפ הנוכחי הוא מקבל משכורת. אם זה המצב אז אם את רוצה את דעתי המלאה והבלתי מצונזרת אני חושבת שאת צריכה לקחת אותו לשיחה ולהבהיר לו שהוא אב ל-4 ילדים, שיש לכם אחריות מלאה ומשותפת לפרנס אותם. זה שהוא פוטר ממקומות - אני מבינה שזה לא בשליטתו. אבל עכשיו כשהוא מועסק הוא רוצה *לעזוב מיוזמתו* בלי שיש לו משהו אחר ביד?  בעיני זו חוסר אחריות - והוא צריך לסבול בשקט עד שהוא מוצא עבודה אחרת. 
 
ועוד שתי מחשבות מחשבה קצת לא שגרתיות, אבל בכל זאת.
 
(1) יכול להיות שיהיה יותר טוב אם הוא יעשה הסבה מקצועית? אולי לא טוב לו בתחום הזה? אולי הוא לא טוב בו?  [עם יד על הלב, יכול להיות שהבוס האחרון לא אהב אותו כי הוא לא טוב במה שהוא עושה?]  אולי הוא לא מנהל טוב ויהיה לו יותר טוב כתורם אינדיבידואלי בעבודה שלא מנהל אנשים (גם אם זה פחות "נחשב")?
 
וגם (2) אולי יעזור לו לעשות קורס ביחסי אנוש? להסתדר עם הבוס זה בערך הדבר הכי חשוב שיש, בכל עבודה...
 
תחזיקי מעמד - נשמע קשה....
לצפיה ב-'הילדים קטנים..'
הילדים קטנים..
03/12/2018 | 19:47
1
116
ברור שגם אני חשבתי שאולי הוא לא טוב כמו שהוא חושב , אבל אין לי באמת דרך לדעת את זה מבחוץ.
וגם אני אמרתי שאולי עדיף לחזור לתפקיד מפתח לא ניהולי. שיש כאלו המון משרות ואני בטוחה שהוא ימצא יותר בקלות, אבל בנתיים הוא לא רצה.
לגבי הבוס הקודם הוא באמת נשמע טיפוס מאד קשה, אני דווקא לא חושבת שבעלי היה הבעיה אבל אין ספק שזה לא נראה טוב.
בנתיים אמרתי לו שאני לא מוכנה שיתפטר, אבל אם הוא בסוף יפוטר על ידי היזם אז הוא יהיה במצב יותר גרוע, וזה נראה שזה הולך לשם..
לצפיה ב-'נשמע שצריך לחשוב על שינוי כיוון'
נשמע שצריך לחשוב על שינוי כיוון
04/12/2018 | 13:15
83
לא כולם יכולים להיות מנהלים, בטח שלא בגיל צעיר.
בגלל שהילדים קטנים אני מסיקה שאתם עדיין צעירים. זה נראה כמו זמן טוב לחזור לתפקיד לא ניהולי. אולי בהמשך הוא יוכל לחזור לניהול, אבל בינתיים צריך למצוא עבודה שיוכל להחזיק בה מעמד לאורך זמן ולשפר את הרקורד התעסוקתי שלו.
לצפיה ב-'מזוית קצת שונה'
מזוית קצת שונה
04/12/2018 | 15:44
97
אקדים ואומר שאני מבינה את הקושי שלך,
ואת הרצון שלך, שיותר על תפקיד ובלבד שיתיצב בשכר,
גם אם הוא נמוך יותר.
 
אני מציעה לכם ללכת להתיעצות בנושא---כי את נשמעת שאת מתמקדת בקושי שלך, ולא מרגישה את הקושי שלו, 
הוא היה במעמד גבוה, הוא כנראה שאפתן וחרוץ, ופתאום אין לו 
לא את המעמד בעבודה, לא את השכר שרוצה, מרגיש כפליט 
מכל מקום שהיה לו,וכנראה שגם כאן במקום האחרוון רע לו.
ומסתבר שהוא מגיע הביתה והשיחות הן על הכשלונות שהוא חווה,
הוא שומע ש"דוחקים" בו לותר--וגם בבית מרגיש לא טוב.
הכי גרוע ששניכם צודקים---ולשניכם לא נעים.
לכו יחד לשמוע עיצה מה לעשות עד איפה את תהיי סבלנית,
עד כמה נמוך ואחר הוא מוכן ללכת. בשיח ניטרלי, לא בהאשמות תוכלו להגיע לפשרות.
לצפיה ב-'דכאון אחרי לידה? '
דכאון אחרי לידה?
25/11/2018 | 04:20
3
109
שלום
אני 5 חודשים אחרי לידה. יש לי בבית גם ילד בן כמעט 3. אני מרגישה מאז הלידה שאין לי חשק לשני הילדים. הגדול לא עושה לנו חיים קלים, מתנהג איום ונורא ועושה על עצמו את כל הצרכים. הקטנה בוכה לא מעט ונמצאת לרב בידיים. בעלי סבלני ואבהי מאוד ונוכח הרבה בבית. יש גם עזרה צמודה מהמשפחה. 
אבל זה לא מרפה מהתחושה שלי שאין לי אנרגיות לילדים, מחכה רק שיירדמו, מתפוצצת בקלות חסרת סבלנות לחלוטין. על הגדול אני מתפרצת בכלל בלי הכרה ואין לי שום חשק לטפל בו. אציין שכשהם הולכים לישון כל מה שאני רוצה זה לישון גם. אפילו אם ישנתי טוב ואני לא אמורה להיות עייפה זה הדבר היחיד שמתחשק לי. איך יוצאים מהפלונטר הזה? התחלנו גם לקבל הדרכת הורים אבל לתחושתי הבעיה בי. אני לא יודעת אפילו אם ההגדרה היא דכאון אחרי לידה או שאני פשוט אדם שלא נועד להיות הורה. 
לצפיה ב-'קודם כל קחי חיבוק לעידוד'
קודם כל קחי חיבוק לעידוד
28/11/2018 | 05:25
1
63
אחר כך, הנה לך וידוי אישי: לו הייתי תקועה בבית עם ילד בן כמעט-3 ותינוקת בת 5 חודשים - הייתי מחשבת את קיצי לאחור. ואת זה אני אומרת מנסיון - הייתי שם. וברחתי מהבית הכי מהר שיכולתי.... [לא יודעת אם הייתי בדכאון-אחרי-לידה או לא. אבל מה שבטוח שזה לא היה לי כיף. בכלל]
 
לגבי אבחון דכאון שאחרי לידה, יש שאלונים סטנדרטיים לזה ברשת. למשל כזה
http://www.nitza.org/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%90%D7%...; שווה להתייעץ עם רופא/ת המשפחה שלך איך להתקדםל/לאבחן/לשקול אפשרויות.  מאחלת לך להרגיש יותר טוב בקרוב!!!
לצפיה ב-'ועוד משהו....'
ועוד משהו....
28/11/2018 | 05:27
58
זה שלא כיף לך להיות בבית עם בן 3 ותינוקת פעוטה זה לא אומר שלא נועדת להיות הורה.
 
חצי מהאנושות לא עושה את זה לשניה וחצי, והם נחשבים אבות נהדרים... 
 
אז הסירי ביקורת עצמית מלבך ומיד! מגיע לך פרס נובל להורות על זה שהענקת להם חיים ואת רוצה בטובתם - את כבר מובילה ב"פור" על רבים אחרים...
לצפיה ב-'הגדול גמול? '
הגדול גמול?
28/11/2018 | 11:02
66
אני זוכרת את תקופת הגמילה של הגדולות כחלק הכי קשה בהורות (הקטנה נגמלה בגן בקלי קלות). אם זה חלק מהבעייה, אז אולי אוכל לתת קצת טיפים שעזרו אצלנו.
הקטנה איתך בבית? טיפול בתינוקת זה הדבר הכי מתיש שיש - בלי הפסקה אלא אם הילד ישן, ולכן בוודאי שרק רוצים שהם יירדמו (ואם הם מדלגים על שנת הצהריים זה אסון של ממש. אני זוכרת ניסיונות של שעות להרדים אותן ). אבל את אמורה לדעת את זה, כי כבר היה לך ילד בגיל הזה, אז השאלה למה פתאום את מרגישה שזה חריג ולא בסדר. כך שיכול להיות שאת בדכאון וזה צובע את הראייה שלך של המצב, אבל אובייקטיבית - ככה זה עם תינוקת קטנה (וזה עוד אפילו בלי ילד נוסף. עם ילד נוסף זה עוד יותר).
לצפיה ב-'קשה לי לקראת גירושים'
קשה לי לקראת גירושים
19/11/2018 | 11:26
13
197
אז החלטתי שרוצה להתגרש.
כבר שנים חושבת על זה ולא מצליחה להוציא לפועל.
חיה עם בנזוג קשה. מלחיץ ותובעני. הכל צריך להיות בדיוק איך שהוא רוצה.
עושה מריבות של שתיקה גם על שטויות. לא תמיד מוכן להסביר מה הסיבה לריב הנוכחי.
אני מוצאת את עצמי מסתירה ממנו מה שלא ימצא חן בעיניו ותמיד במאמץ לשתוק ולהקטין את עצמי כדי שלא תתחיל מריבה.
כבר שנתיים הוא ברוגז עם המשפחה שלי. לא ברוגז ראשון איתם. הוא לא מוכן לפגוש אותם כמשפחה ובקושי נותן לי לנסוע לפגוש אותם. גם אם אני נוסעת, עושה לי מריבות אם אני רוצה לקחת איתי את הילדים.
גם עם הבת הגדולה כבר היו כמה ברוגזים שבהם סירב לפגוש אותה וברור לי שיהיו עוד בהמשך.
באופן שכלי כבר הרבה שנים ברור לי שלהפרד זה הצעד הנכון אבל כל כך קשה לעשות את הצעד. כל כך רגילה לחיים הנוחים והמסודרים, בית גדול, משכורת טובה. מפחדת לעשות את הקפיצה את הלא נודע.
לצפיה ב-'ורק שאלה לפני החלטה,'
ורק שאלה לפני החלטה,
19/11/2018 | 19:45
8
122
האם ניסית ללכת ליועץ נישואים?
אפילו לא איתו, אלא שיתן לך כלים, להתנהל מול הבעל שלך,
או ידריך אותך איך להתגבר על הפחד ולהתגרש.
יש  הרבה מה לכתוב בענין. 
לצפיה ב-'הוא לא מסכים ללכת לייעוץ'
הוא לא מסכים ללכת לייעוץ
20/11/2018 | 07:58
7
116
הצעתי לו מזמן וקיבלתי סירוב. הוא גם לא מסכים שאלך לבד. לא מאמין ביועצים ופסיכולוגים.
כל התשלומים יורדים מהחשבון המשותף והוא עוקב אחרי כל הוצאה וכועס אם נראה לו מיותר או מוגזם, אז יש בעיה ללכת אם הוא לא מאשר.




לצפיה ב-'כמה דברים לדבריך,'
כמה דברים לדבריך,
20/11/2018 | 08:11
2
101
1)לא כתבת אם את עובדת או לא,
   כי זה גם יכול לשנות את התמונה.
2)לעובדה שהוא אמור לאשר, ולא להסכים למשהו שאת מעונינת
   קוראים אלימות, (אלימות כלכלית)
3)מענין אם יש מישהוא שאת יכולה להיתמך בו כלכלית-
   בשביל ללכת ליעוץ, לתקופה מסוימת, הורים? אחים?
   סוג של הלואה.
4)בכל מקרה כשלב ראשון, גשי ליעוץ ראשוני בנעמת, בטוח יש סניף
   לא הרחק ממקום מגוריך. ותספרי את סיפורך--הם ימצאו דרך לעזור לך.
 
לא נראה לי שאשה אמורה לחיות בפחד מבעלה העריץ,
ההתנהגות הזו היא אלימות -גם הברוגזים  הם אלימות, 
חבל שזה הדגם שילדיך מקבלים, וחבל שאת סובלת.
לכי טפלי בענין.
לצפיה ב-'מטפלת ומפחדת'
מטפלת ומפחדת
20/11/2018 | 09:47
1
113
אני עובדת והמשפחה שלי תתמוך בי כלכלית אם יהיה צורך.
מפחדת מהקפיצה אל הלא נודע. מעצם הצורך לבוא אליו ולהגיד שרוצה להתגרש.
מפחדת מהתגובה שלו.
מבחינתו החיים שלנו יחד נפלאים וחשוב לו להסביר לי שגם החיים שלי נפלאים. אם אני מנסה להגיד שמשהו בינינו לא טוב, הוא כבר מסביר לי איך זה באשמתי.
לצפיה ב-'אם את '
אם את
20/11/2018 | 10:03
84
"מכוסה" מבחינה של תמיכה וגיבוי,
אז את התיווך לומר לו שלא טוב לך, יעשה מי שתלכי אליו להתיעץ.
בנעמת יש מחלקה שעוסקת בנושא.
אנחנו חיים במאה ה--21, תבדקי ממה את פוחדת.
גירושין זה לא נעים, אבל לחיות בפחד, לא נעים שבעתיים.
צריך עו"ד טוב שיכול לעמוד מולו. 
וכשתשתחררי ממנו---פתאום יהיה לך ממש חיי חופש.
רציתי לכתוב לך במסרים אבל את אורחת אז לא ניתן.
לצפיה ב-'דנה יקרה'
דנה יקרה
20/11/2018 | 22:51
3
126
צר לי שאת עוברת את זה. לפי התיאור שלך בעלך מפעיל עלייך אלימות רגשית וכלכלית. לא מגיע לך לחיות בצורה כזו, אין טעם ביעוץ זוגי במקרה של אלימות במשפחה. הצעד הראשון הוא להכיר בכך שמדובר באלימות והיא גורמת נזק לך ולילדים. חיים כאלו לילדים שעדים לאלימות הם מזיקים ומשפיעים גם בבגרותם כך שהחלטתך לצאת מהסיטואציה הזו נכונה.
בנעמת יש שירותי יעוץ, גם במרכזים לאלימות במשפחה. לכי לבד, ואל תאמרי לו. היעוץ חינם. התחילי בפניה לרווחה והם יפנו אותך. התחילי בהכנות. פתחי חשבון משלך, אפילו במחיר הלוואה מהמשפחה, קבלי מהם יעוץ כלכלי ומשפטי.
הם יעזרו לך בהעצמה וסיוע פרקטי.
אם את רוצה את מוזמנת ליצור איתי קשר בהודעה אישית - יש לי נסיון בתחום.
שתפי את משפחתך או חברה טובה לקבלת תמיכה.
בהצלחה!
לצפיה ב-'חשוב מאד לקבל הערכת מסוכנות במרכז היעוץ לאלימות במשפחה'
חשוב מאד לקבל הערכת מסוכנות במרכז היעוץ לאלימות במשפחה
20/11/2018 | 23:10
99
האם את מפחדת ממנו? חוששת לחייך? האם היתה אי פעם אלימות פיזית כלפייך או כלפי הילדים או איום לפגוע בך? האם יש לו נשק? אלימות עלולה להסלים כאשר מודיעים על עזיבה - האם את מפחדת מתגובתו כאשר יבין שאת עוזבת?
על כל השאלות האלו את צריכה לענות לעצמך וגם עם הצוות המקצועי כדי להעריך רמת מסוכנות.

יש אתר שמפרט את מרכזי הטיפול באלימות במשפחה - בדרך כלל ניתן לפנות ראשונית ללא הפניה. התקשרי מהעבודה שבעלך לא ידע.
יש גם את האתר של נעמת . מוקד ארצי 1-800-220-000
מוקד חירום למניעת אלימות -118
מרכז גליקמן לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בתל אביב -03-6492469/70
(אני לא יודעת איפה את גרה...)
את כל היסטורית הגלישה כדאי למחוק שבעלך לא יראה.
תמיד כדאי להיות צעד אחד לפניו כדי להגן על זכויותייך ולשמור על בטחונך.



לצפיה ב-'תודה על התמיכה'
תודה על התמיכה
22/11/2018 | 15:23
1
86
קיבלתי יעוץ.
ביום שבת אדבר איתו ואגיד שרוצה להפרד. מקווה שיעבור בשלום.
לצפיה ב-'בהצלחה!'
בהצלחה!
22/11/2018 | 17:51
7
לצפיה ב-''
23/11/2018 | 03:13
3
79
נשמע שגירושים הם הצעד הנכון בשבילך, אבל אני מבינה לגמרי את החששות... מקווה שתקבצי סביבך את החברות והמשפחה התומכת, ושהמחשבה על החופש שבצד השני תעזור לך לצלוח את האתגרים שלפניך.החיים הם בודאי יותר נוחים ומסודרים כשלא חיים לצד רודן
 
קיבלת כבר עצות מעולות מד"ר T.  תחזרי לעדכן אותנו איך הולך, ומחזיקה לך אצבעות |הלואי|
 

 
לצפיה ב-'עבר יותר טוב ממה שציפיתי'
עבר יותר טוב ממה שציפיתי
26/11/2018 | 12:46
2
117
הוא הופתע, כצפוי. דיברנו הרבה לאורך כל השבת.
הוא הבטיח לעבוד על הרבה מההתנהגויות שלו שפוגעות בי.
סיכמנו שניגש ליעוץ זוגי ואם לא יעזור נפרד יפה.
לצפיה ב-'בהצלחה, '
בהצלחה,
26/11/2018 | 19:39
1
77
שמחה שעבר טוב.
מקוה שלא תפלי במניפולציות. ושיהיה בך הכח לשמור על עצמך.
בהצלחה.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/11/2018 | 10:58
78
מקוה שכיסיתי את עצמי מספיק כדי לא ליפול למניפולציה.
קבעתי דד-ליין לעצמי וגם לו שבו אשקול שוב ואראה אם באמת התקיים השיפור שהבטיח לאורך זמן או רק שינוי רגעי ואנחנו חוזרים למצב הקודם.
 
לצפיה ב-'עבודה חדשה - המשך'
עבודה חדשה - המשך
13/11/2018 | 08:18
5
200
טוב אז עבר לו עוד חודש. מהרבה בחינות אני מרגישה שיותר טוב, למרות שכאמור יש כל מיני בעיות.
הנקודה העיקרית היא שהבנתי שאני רוצה להיות בצוות אחר.. 
לא בגלל האנשים. האנשים מקסימים. אבל שמעתי הרצאות של צוותים אחרים (זה נהוג פה) והגעתי למסקנה ששם אני רוצה להיות. הם עושים דברים שהם בדיוק מה שאני רוצה לעשות. בניגוד לצוות שלי שהוא עמוס מאד בעבודה, אבל עבודה בסגנון שאני פחות אוהבת..
העניין הוא שבכלל אין לי מושג אם רוצים להגדיל את הצוות השני (סיכוי סביר שלא)
ואני חדשה ושמו אותי בצוות עמוס כי שם צריך עובדים. ואני לא יודעת איך לגשת לזה.
כי מצד אחד ממש לא בא לי לשאר בצוות שפחות נראה לי או לעזוב, כשאני שומעת על דברים שמדליקים אותי בצוות אחר.. 
מצד שני זה יראה לא טוב אם אלך כבר לבקש דבר כזה נכון? 
האם בכלל לדבר עם ראש הצוות או ישירות עם המנהל מעליו? אולי לחכות עם זה כמה חודשים? מצד שני כמה שאחכה ככה אהיה יותר קשורה לצוות, וגם אם יש שם מקום פנוי שאני לא יודעת עליו סיכוי סביר שיתפס בנתיים.. 
אוף מה לעשות? 
לצפיה ב-'לא חושבת שאני באמת'
לא חושבת שאני באמת
13/11/2018 | 09:41
2
99
יכולה ליעץ, כי בעיקרון התקבלת לעבודה ולצוות הזה 
שאת נמצאת בו והסכמת.
תמיד יש הרגשה שה"דשא של השכן ירוק יותר".
לו הייתי במקומך, לא הייתי נוטה לחפש כבר מעבר.
אבל כן הייתי משדרת לראש הצוות שלי, ואולי למי מהצוות שאליו הייתי שואפת"
ששם נעשית עבודה סופר מענינת אותי,  
בינתיים עובדת כאן, ולאט לאט מכירה יותר גם את הצוותים השונים,
גם את הדינמיות הבינאישית של המערכת, ואולי אחרי כמה חודשים
מנסה, בלי לדבר נגד המקום העכשוי אלא בעד האתגר והענין במקום אחר.
(אגב, אני לא בטוחה שבסופו של דבר שם באמת טוב נכון לי יותר---לפעמים
השיווק שם נכון יותר, סתם חומר למחשבה).
 
לצפיה ב-'עשיתי טעות בחתימה'
עשיתי טעות בחתימה
13/11/2018 | 16:50
1
109
יצא שמהרגע שחתמתי ועד הרגע שהתחלתי עברה תקופה בגלל כל מיני אילוצים.
כך כשחתמתי לא באמת ידעתי לאיזה צוות אני מגיעה. למעשה לא הסכימו להתחייב לי בגלל הזמן,
ואני החלטתי, אולי בטעות , ללכת על זה כי אהבתי את החברה.
גם שהתראיינתי חשבתי על אחד הצוותים האחרים יותר. וגם כשהגעתי הבעתי פליאה מסויימת על השיבוץ
כי קיבלתי צוות שלא לגמרי משקף את הכישורים שלי , ותכלס כבר מההתחלה ידעתי שהוא לא מה שאני אוהבת.
נתתי הזדמנות , אבל זה בפירוש לא זה. למרות שאני לא סובלת נורא או משהו כזה..
פשוט נורא מבואסת שיש צוותים אחרים שעושים דברים שממש מוצאים חן בעיניי בזמן שאני פה תקועה..
לצפיה ב-'יש שם מישהיא/מישהו'
יש שם מישהיא/מישהו
13/11/2018 | 18:46
63
אחראי על משאבי אנוש ושיבוץ, אולי שווה לשוחח 
עם הפונקציה הזו. אולי כך לא יהיה לא נעים מול הצוותים וראשיהם.
לצפיה ב-'קצת קשה לייעץ כי אנחנו לא מכירים את כל הפרטים. נראה לי'
קצת קשה לייעץ כי אנחנו לא מכירים את כל הפרטים. נראה לי
14/11/2018 | 06:24
83
שכדאי לך לנסות לייצר כמה שיותר חברויות עם האנשים בצוות הזה, כולל עם ראש הצוות.  ואחרי שתכירי אותם קצת יותר, תרמזי להם שהיית שמחה לעבור לצוות שלהם אם יש אפשריות
 
וככה, ברגע שמישהו/י שם יעזוב - יהיה לך פתח להיכנס [ואף אחד לא יתפוס את זה בינתיים כמו שאת חוששת]
 
בינתיים, עד שזה קורה, יש מצב שאת יכולה לעשות בשבילם דברים "מהצד" בלי שזה חלק מהתפקיד הרשמי שלך? אנשים בד"כ שמחים לקבל עזרה, וככה הם יכירו את הכישורים שלך
 
ובינתיים (2): תעשי לימונדה מהלימונים. כתבת שאת בצוות עמוס - אז נראה לי שזה צוות חשוב לחברה עם הרבה "ניראות" (visibilty). תשתדלי להתבלט ולרכוש מוניטין טוב. זה אף פעם לא מזיק
לצפיה ב-'תעשי רושם טוב במקום שאת נמצאת'
תעשי רושם טוב במקום שאת נמצאת
15/11/2018 | 10:12
74
זה יגדיל את הסיכוי שלך לעבור לצוות אחר.
מאד מקובל בחברות גדולות לעשות ניוד של אנשים בין צוותים. תתעזרי בסבלנות, זה עוד יגיע.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

ג'הארה דולה - בית מפנק ללידה טבעית
ג'הארה דולה
פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה
נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ