לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'אמהות לאחר לידה ראשונה ו"חופשת" לידה '
אמהות לאחר לידה ראשונה ו"חופשת" לידה
23/03/2017 | 11:12
11
82
הלידה בעוד כחודש וחצי... נראה שהכיוון קיסרי בגלל כל מיני עניינים, עדיין בשלבי עיכול של כל העניין.
בכל מקרה, התכנון הוא להישאר עם הילדונת לפחות חצי שנה, אם לא יותר.
אני כרגע בשמירת הריון, מקבלת 60 אחוז ממשכורת שהיא לא משכורת הייטק כך שהסכום לא ענקי ואחרי הלידה אמשיך לקבל במשך 6 שבועות או 8 שבועות אם זה קיסרי- את הסכום הנ"ל.
 
אני מנסה לחשוב על רעיונות לא להתחרפן בבית עם הילדה וכן שנצא ונעשה פעילויות אבל שלא יעלו הרבה.
אני חיה בארה"ב באיזור די יקר וכל החוגים שיש פה לתינוקות ובכלל מאוד יקרים, גם עם כרטיסיות. לפעמים יש מבצעים שווים אבל זה די יקר (סביב ה-30 דולר לחצי שעה של חוג). 
כמובן שאני אלך לטייל בפארק, סידורים וכו' וכמובן איפגש עם חברות שגם בחופשת לידה (ואני בתהליך להכיר כאלה) אבל ברור לי שבגלל הבחירה להישאר איתה אני בסוף אתקע כנראה עם הרבה נני ופחות אמהות (ולא שיש לי בעיה עם זה, אבל הייתי שמחה להכיר יותר אמהות שמרגישות כמוני, מבינות אותי וכו').
 
מה אתן עשיתן ב"חופשת" לידה? איך העברתן את הזמן אחרי ההסתגלות מבלי להוציא הון ולהיתקע בבית?
 
לצפיה ב-'כשהייתי בחופשת לידה חישבתי את קיצי לאחור....'
כשהייתי בחופשת לידה חישבתי את קיצי לאחור....
23/03/2017 | 12:30
1
62
שנאתי את זה. היה מייאש לשבת בבית ולהחליף חיתול כל רבע שעה (בגילאים הקשים שבין שבוע ל-7 שבועות או משהו כזה יש להם תקופה שכל רגע הם מפציצים , וכשהם לא מפציצים הם פולטים/מקיאים.
 
מצטערת שאינני אשת בשורות, אבל לפחות אני מספרת לך את האמת (שלי) בנושא.
 
אם את מתכננת להניק אז קחי בחשבון שיש כאלה שלא מרגישות נוח להניק במקומות ציבוריים, גם לא עם "סינר הסתרה" ואם זה כך אז זה מגביל.
 
אני תמיד ברחתי מזה אחרי 12 שבועות "בול" על היום, ועם הגדולה הסבים והסבתות עזרו לשמור על שפיות...
 
נסי למצוא ליסט-סרבים של נשים בהריון מסביבך אולי כדי להגדיל את המעגל החברתי של נשים שיהיו בחופשת לידה באותו זמן איתך. חייב להיות משהו.... אולי פייסבוק של הריוניות במנהטן?
 
וגם - זה יהיה בקיץ אז אולי פשוט תוכלי לטייל איתה בסנטארל פארק וכאלה...
 
מצטערת שלא הייתי יותר מעודדת....
לצפיה ב-'טיולים בפארק וודאי שיהיה ומנסה להגדיל את מאגר האמהות'
טיולים בפארק וודאי שיהיה ומנסה להגדיל את מאגר האמהות
23/03/2017 | 13:37
50
הטריות/בחופשת לידה דרך קבוצות שונות- בנתיים אין הצלחה גדולה מאמהות באיזור שלי.
 
אני רוצה להישאר איתה גם כי חיכיתי לה כל כך הרבה וגם כי תשלום למטפלת יהיה כל המשכורת שלי אז לא בהכרח שווה. אנסה למשוך חצי שנה ואולי אפילו יותר עד שתגדל מספיק כדי להיכנס לגן (מעדיפה להכניס לגן רק אחרי גיל שנה).
 
אין לי בעיה להכיר אנשים בכל מקום, מאוד חברותית אבל מפחדת שאמצה מהר מאוד את העניין של להסתובב סתם והחוגים למשל זה משהו שגורם להיכרות עם אנשים חדשים, מעביר את הזמן וכו'.  האמת שאם התינוקת הייתה נולדת כפעוטה אני פשוט הייתי מארגנת חוג כזה אצלי בבית
לצפיה ב-'זה הרבה עניין של אופי ..'
זה הרבה עניין של אופי ..
23/03/2017 | 13:33
1
53
... גם של האם וגם של התינוק/ת.
 
אני לא אוהבת "להתקע" בבית, וכשנולד הבכור מאד מהר התברר שהוא לא אוהב "להתקע" בעגלה או אפילו עלי כשאני לא בתנועה ... ככה שמהר מאד הבנתי שישיבה בבתי קפה ואפילו סתם סיבוב בקניון לא רלוונטיים - כי הוא סובל או דורש תשומת לב, מה שגורם לי גם לסבול או במקרה הטוב - פשוט לא להנות.
 
איך העברנו את הזמן (ומדובר בחורף) - בימים היפים יצאנו הרבה לטיולים בחוץ, כשהתחמם - בילינו על הדשא, פגשנו חברות ולחברים - בחוץ, במרחבים וגם בבתים - שלנו ושלהם. עד היום אני מעדיפה שמפגשים מרובי משתתפים ובעיקר מרובי ילדים - לא יערכו במסעדות, זה נראה לי לא נוח ולא מתאים.
 
בילינו בבית גם אחד על אחת - זו אומנות נרכשת, וגם התחרפנתי מדי פעם - זה חלק מהעניין כנראה.
 
חזרתי לעבודה אחרי חצי שנה, בלב כבד, ומבחינתי יכולתי להשאר בבית עוד קצת (אבל רק עוד קצת).
 
אגב, עם השני נשארתי בבית תשעה חודשים (אחרי "שמירת הריון" של חודשיים וחצי שבה התעקשתי לעבוד מהבית) - אבל זו כבר אופרה לגמרי אחרת ... עם שני ילדים - אין רגע דל, לא משעמם ולא "התחרפנתי" (כמעט) לרגע.
לצפיה ב-'בהחלט תלוי באופי... '
בהחלט תלוי באופי...
23/03/2017 | 13:41
41
אני כבר חודש בבית בשמירה, יוצאת רק לרופאים ולקורס הכנה ללידה ודי מתחרפנת- כבר אין לי חשק לכלום, אפילו לא לקרוא או לראות טלויזיה.
 
אני מקווה בהחלט להכיר חברות חדשות עם תינוקות
 
לגבי קניונים- אין פה ממש קניון בעיר עצמה- העיר הזו היא קניון אחד גדול זה בעיקר לטייל בפארק או סתם באיזורי קניות במיוחד אם לא רוצה להכניס אותה לסאבווי המלוכלך ומזוהם.
לצפיה ב-'מזדהה מאוד '
מזדהה מאוד
23/03/2017 | 14:19
2
44
עם מה שכתבה דבי, "חופשת לידה" יתנת כדי להתאושש את כיולדת,
ולתת לתינוק לגדול עם אמא.
אני יודעת שהרבה נשים רואות בחופשה הזו חופשה.--
אבל יש בה הרבה בדידות--לא רק כי את לא עם חברה, אלא כי גם החברות שתהינה לך, מתמודדות באופן זהה.
באופן אישי אני אחרי כל הלידות חזרתי אחרי 12 שבועות. ושמחתי לחזור.
נכון מטפלת זה יקר, אבל כדאי, כי שמרתי על מקום העבודה,
גם כי היא עשתה הרבה דברים שהקלו עלי. זה לתקופה, וזה בסדר.
מאחלת לך לידה קלה וגידול בנחת.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
23/03/2017 | 14:31
1
35
זה לא עניין שמטפלת זה יקר- אני לא סומכת על המטפלות פה. בתור גננת רואה אותן בפארקים ולרובן איכפת מהתינוקות/פעוטות ברמה מינמלית מאוד ויחד עם זה- המשכורת שהן דורשות היא פשוט המשכורת שלי כך שכבר מעדיפה להיות בעצמי עם הילדה ולהנות ממנה ולגדל אותה.
 
 
לצפיה ב-'מבקשת להתיחס למשפט'
מבקשת להתיחס למשפט
24/03/2017 | 07:00
4
שכתבת, ושאני בהחלט מבינה את הראיה שלך,אבל...
הנה המשפט, מצטטת:"זה לא עניין שמטפלת זה יקר- אני לא סומכת על המטפלות פה. בתור גננת רואה אותן בפארקים ולרובן איכפת מהתינוקות/פעוטות ברמה מינמלית מאוד ויחד עם זה-"
אף מטפלת לא תהיה האמא של הילד שלך, רק את, גם אף גננת לא תהיה גננת טובה כמוך, ואף מורה לא תהיה זו שתתאים בדיוק להשקפת עולמך--הרגשית כלפי הילד שלך, ככה המציאות, כל אמא חושבת/יודעת/מבינה/מרגישה שהיא הכי 
לילד שלה, וזה בסדר, 
אבל ואבל גדול--אותן מטפלות ממלאות תפקיד, הן משגיחות על הילדים והן מקבלות שכר כמו בכל מקצוע יש טובות יותר ויש פחות.
ויש מעלה גדולה בלאפשר לילד הכרות עם זרים מטפלים, יש מעלה בכך לאמא שיכולה לשחרר גם זמן לעצמה ולחזור בכוחות מחודשים לילד שלה.
לכן, "הפחד/חשש" מטיפול של מטפלות לא אמור להדאיג אותך.
והאמא הטובה ביותר בסופו של דבר גם "זוכה" לביקורת מהילד שלה
על האימהות שלה. והילדים בטוחים שהם יודעים טוב יותר מה היה נכון להם.
(גם לך יש ביקורת על ההורים שלך, שבטוח השתדלו ע"פ הבנתם ויכולתם)
 
הדברים שלי  כאן הם כדי לתת לעצמינו קצת פרופורציות על הגישה
והרצון להיות שם כאימהות בכל הכח והרצון והנשמה והענין עבור ילדינו.
אבל צריך גם להבין שיש אפשרות להיעזר בחוץ, וזה לא אסון. 
אני כמובן מאחלת לך שתלדי בשלום ותהני מהיותך אמא נפלאה וטובה,
וההכנות שאת עושה חשובות מאוד.
לידה בזמן קלה, התאוששות מהירה והרבה נחת.
לצפיה ב-'את בטוחה שאין כלום בסביבה?'
את בטוחה שאין כלום בסביבה?
23/03/2017 | 17:00
1
32
במרכז קהילתי, בספרייה וכו'? בישראל יש גם בקניון, לא יודעת אם יש בניו יורק. שאלת מה יש אמהות סביבך? או קבוצות של אמהות באינטרנט?
לצפיה ב-'יש הרבה דברים, יש מרכז מסחרי ליד הבית ממש אבל עולה יקר'
יש הרבה דברים, יש מרכז מסחרי ליד הבית ממש אבל עולה יקר
23/03/2017 | 18:24
28
ולפי כניסות, אולי אוכל למצוא משהו במחיר סביר אם עושים כרטיסיה. כשזה יהיה רלוונטי יותר אלך לברר.
 
אני חלק מכמה קבוצות של אמהות ולרוב מה שעושים זה להיפגש בפארק או באחד הבתים אז זו גם אופציה טובה מבחינתי אבל יצא שכל האמהות שיוצא לי להכיר גרות ממש רחוק ממני.
לצפיה ב-'תשמרי על ראש פתוח'
תשמרי על ראש פתוח
23/03/2017 | 21:12
1
22
לידה ראשונה, ובעיקר קיסרי זה די טראומטי. החודש הראשון אחרי קיסרי קשה מאד וסביר שלא תרצי להסתובב בשום מקום.
בכלל החודשיים הראשונים בחיי תינוק הם קשים מאד , זה משהו שאי אפשר להבין עד שלא חווים את זה ולא משנה כמה יפחידו אותך.
אני בניגוד לאחרים פה דווקא מאד נהנית מחופשת הלידה שלי (בלי החודשיים הראשונים כמובן..) ובילד האחרון נשארתי בבית 10 חודשים.
לא יודעת מה יש אצלכם, אבל פה יש פעילויות מאד זולות דרך קופת חולים, או בחינם בקניון.
אל תשכחי שהפעילויות , גם אם בתשלום, בעיקר נועדו להכיר לך אמהות טריות אחרות. ברגע שתכירי אין לך צורך ללכת לפעילויות (התינוק בטח לא צריך את זה)
אז פשוט תנסי לחשוב על מקומות שמגיעים אליהם אמהות ותלכי לשם.
לצפיה ב-'אכן, מנסה להיות מוכנה נפשית לזה '
אכן, מנסה להיות מוכנה נפשית לזה
23/03/2017 | 21:52
17
וצודקת- אולי אלך כמה פעמים ואז אנסה באמת להכיר את האמהות האחרות מעבר למפגשים האלה וניצור משהו משלנו.
לצפיה ב-'תיאוריות קונספירציה '
תיאוריות קונספירציה
21/03/2017 | 18:21
2
97
תגידו, איך אתן עם תיאוריות קונספירציה?
 
אני בנסיעת עבודה באסיה ושמעתי פה מכמה כבר את הספקולציה שהפלת המשטר בקוריאה לאחרונה הונעה ועודדה על ידי סין שהתעצבנה משיתוף פעולה הדוק מדי בין דרום קוריאה לארה"ב בנושא נשק גרעיני (כהגנה מפני צפון קוריאה המטורללת)
 
חיפוש מהיר מעלה שבאמת היה הסכם בין השתיים ב- 2015 והיה גם איזה תרגיל סימולציה משותף שלהם ב-2016.
 
מודה שמטבעי הסקפטי אני פתוחה לתיאוריות קונספירציה... מה דעתכן? חוצמזה יש עוד תיאוריות קונספירציה שמניעות את דמיונכן?
 
<מודה שזו מילדותנו שאם מנגנים הפוך איזה אלבום של הביטלס שומעים שם מישהו אומר שג'ון לנון מת כן נשמעה לי תמיד קשקוש >
לצפיה ב-'מתייחסת אליהן בחיבה, כאילו נועדו לבדר ולשעשע אותי'
מתייחסת אליהן בחיבה, כאילו נועדו לבדר ולשעשע אותי
21/03/2017 | 21:22
59
לא מבטלת, מביאה בחשבון (את הרציניות יותר שבהן, לא את זו עם הביטלס...) אבל בסה"כ, כאמור, בעיקר משועשעת ונהנית.
יש לי ידיד טוב שהייתה תקופה שבה היה עסוק מאוד בתיאוריית הקונספירציה שאומרת שהנחיתה על הירח זויפה ע"י ממשלת ארה"ב ומעולם לא התרחשה. הוא דיבר על זה המון, ואחר כך ירד מהתיאוריה הזאת ועבר לאחרת, שלפיה האמריקאים כן נחתו על הירח, מצאו עליו ממצאים ועדויות לתרבויות זרות של חוצנים, נבהלו והסוו והכחישו את העדויות האלה לאחר מכן.
לצפיה ב-'מתייחסת אליהן כתיאוריות, לא ממש מתעמקת בזה '
מתייחסת אליהן כתיאוריות, לא ממש מתעמקת בזה
23/03/2017 | 11:05
4
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
16/03/2017 | 20:56
13
19
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
16/03/2017 | 20:57
2
25
לצפיה ב-'כבר כמעט שכחתי אבל היה פורים והיה חופש פורים '
כבר כמעט שכחתי אבל היה פורים והיה חופש פורים
18/03/2017 | 20:04
78
היייתי עם הילדים בבית באחד מהימים ובערב הלכנו לאימון כדורשת אמהות וילדים.
היה כיף.
לצפיה ב-'ארון חדש ודייט זוגי'
ארון חדש ודייט זוגי
19/03/2017 | 07:45
80
איזה אושר, סופסוף, מתביישת לכתוב כאן כמה זמן היינו בלי ארון רק שמחה שהוא הגיע. בסופ"ש עשיתי סדר ונקיונות בארונות וסידרתי הכל. יצא מקסים.
בשישי הייתי בדייט זוגי עם בעלי המקסים בקניון, היה נחמד מאוד לבלות איתו למרות הזמן הקצר שעמד לרשותנו.
 
 
לצפיה ב-'החורף חזר '
החורף חזר
16/03/2017 | 22:48
3
157
במפתיע אחרי תקופה ארוכה שבה היה נעים יחסית, פתאום ירד שלג , ולא היה בית ספר. 
 
הכלבה והילדות לא ידעו את נפשן מרוב שמחה (היא יותר בגלל השלג, הן יותר בגלל האין-בית-ספר). הבכורה יצאה למסע גירוף שלג עם הבת של השכנים והן הרוויחו ככה כמה דולרים מכל מיני שכנים. רמבו הסתובב עם המכונת ניקוי שלג שלו בשכונה כמו שריף וניקה מדרכות.  ועכשיו קר אז הוא עוד לא נמס.
 
אני מצרפת כמה תמונות אווירה
 
חוץ מזה אני נערכת לתקופה של שינוי מקצועי (בתוך אותו מקום עבודה אבל שינוי פוקוס). זה מבחירה שלי אבל עדיין, בהגיע רגע האמת, זה קצת מלחיץ....
לצפיה ב-'איזה מקסים '
איזה מקסים
19/03/2017 | 07:40
2
61
את אוהבת את הקור הזה?
אחת הסיבות שאני תמיד אומרת כמה שאני אוהבת לגור בישראל זה המזג אויר החם. אני שונאת חורף וגשם ושמחה שהוא נגמר ומתחיל האביב. מעדיפה להזיע מחום ולא לקפוא מקור.
לצפיה ב-'אני מאוד אוהבת את הקור המרענן על הפנים.'
אני מאוד אוהבת את הקור המרענן על הפנים.
19/03/2017 | 11:52
54
ולא קופאים מקור אם מתלבשים בהתאם (אם רוצים אפשר גם לכסות את הפנים - אני, כאמור, לא רוצה). 
גם עם חום אין לי בעייה.
הכל טוב לי.
לצפיה ב-'תודה... אני אוהבת מאוד עונות מובחנות'
תודה... אני אוהבת מאוד עונות מובחנות
20/03/2017 | 20:53
49
זה כיף כשיש עונות וכל עונה מרגישה ממש שונה. האביב עם התפרצות העלים והפריחה, הקיץ החם אבל גם קצר יחסית. מקסימום 3 חודשים של קיץ ממש. הסתיו עם השלכת באדום וכתום וכל מיני צבעים ודלעות לקישוט, וגם חורף איזה 3-4 חודשים
 
סה"כ אני גרה כמעט בדרום ארה"ב (הדרום במלחמת האזרחים החל במדינה שבה אני גרה - שהיתה חלוקה בין הדרום והצפון) ואין לה חורף כזה ארוך. באזור ניו אינגלנד - כמו בוסטון וכאלה, בשיקגו במישיגן, וכמובן בקנדה יש חורף הרבה יותר ארוך וקשה.
 
אני לא קופאת כי הבתים מחוממים היטב ועוברים מהאוטו המחומם הביתה [כמו בארץ בקיץ - ממזגן למזגן - רק הפוך...]. רק לפעמים אם שוכחים באוטו איזה בקבוק מים אז בבוקר הוא קפוא
 
בנוסף גדלתי בירושלים, ולפחות בירושלים של ילדותי היה חורף די משמעותי, ובערבים היה קריר רוב השנה.
לצפיה ב-'האמת שהשבוע עבר יחסית מהר...'
האמת שהשבוע עבר יחסית מהר...
16/03/2017 | 23:05
4
192
הייתה סופת שלג, ובתי הספר בעיר היו סגורים- לא שזה משנה לי, כי אני בכל מקרה בבית. כמובן הייתה היסטריה שלמה ובסוף בעיר עצמה היה ממש בקטנה יחסית ורק מסביב היה לא נעים.
 
התחיל להיות לי ממש ממש כבד ולא נוח בעליל אבל הצירים מתמעטים וזה סימן טוב, אבל זה לא חוכמה כי אני במנוחה כל הזמן.
 
הסופשבוע הזה מאוד פעיל: מחר תור לרופא של ההיי ריסק (לפחות הוא חתיך) ואחרי זה צריכים לנקות ולארגן את הבית (הבעל יעשה את זה כמובן) וביום שבת יש קורס הכנה ללידה -מפגש אחרון , ולפני ואחרי אני וחברה צריכות לאפות ולהכין דברים לקראת הבייבי שוואר וביום ראשון- סופסוף עושים את הבייבי שוואר. הפעם הרבה לא יכלו להגיע אז נהיה ככל הנראה 7 או 8 בנות בלבד אבל העיקר שזה יהיה משהו שנחמד וכיף לנו- לא באמת משנה הכמות. האמת שמתרגשת
לצפיה ב-'בדרך כלל שיש סופות שלג/ הוריקן שהם יוצאי דופן '
בדרך כלל שיש סופות שלג/ הוריקן שהם יוצאי דופן
18/03/2017 | 20:08
1
105
מתריעים עליהם גם בחדשות כאן (כאילו זה עשוי לעבור גם פה..).
אז כנראה שלא סתם הייתן בבית...
 
פרפרי ,אני קוראת שאפילו שאת צריכה להיות במנוחה את תמיד מוצאת מה לעשות....
את צריכה לנוח! וגם מהאפשרות שאפשר לנוח . אחר כך מתגעגעים לזה  
לצפיה ב-'אני נחה כל הזמן- לא לדאוג החברה עושה את עיקר העבודה...'
אני נחה כל הזמן- לא לדאוג החברה עושה את עיקר העבודה...
19/03/2017 | 03:13
107
כן, אבא שלי נכנס ללחץ ואמר לנו לאטום חלונות חמוד שהוא דואג ככה. נראה לי שפשוט עושים מזה בלאגן יותר ממה שזה בפועל וזה מכניס אנשים ללחץ במיוחד כשהם לא פה.
לצפיה ב-'תמשיכי לנוח זה חשוב'
תמשיכי לנוח זה חשוב
19/03/2017 | 07:38
1
76
תהני היום בבייבי שוואר, תמשיכי לנוח זה חשוב ואת רואה שזה עוזר.
כמו שדבי כתבה לך את אמנם מקטרת עכשיו שאת נחה אבל את עוד תתגעגעי למנוחה הזו שתתחלף באושר ואהבה גדולים, ענקיים ומדהימים אבל בלי זמן לכלום, לפחות בהתחלה.
אני לא נחתי עד שהגעתי לחדר לידה, במחשבה לאחור או אם הייתי מתכננת עוד ילד אין ספק שהייתי לוקחת פסק זמן קצר לפני הלידה לו יכולתי.
לצפיה ב-'בהחלט '
בהחלט
19/03/2017 | 12:32
84
אני פשוט מתחרפנת מזה שהכל נופל על הבעל. הוא עושה את זה בהמון אהבה ולא מצייץ אבל רואה כמה העומס הזה משפיע עליו. זה לא קל להיות רגילה לתקתק ולהתרוצץ וכו' ופתאום כמעט חודש לשכב/לשבת... באיזשהו מקום זה מדכא קצת.
 
אבל משתדלת כן להנות מזה. הלוואי והיה לי חשק לקרוא ספרים לפחות הייתי קוראת קצת אבל ממש אין לי חשק. סוגרת את הספר אחרי כמה דפים ולא מצליחה להתחבר לשום דבר.
לצפיה ב-'שבוע קשה בכלל לא הרגשתי את פורים'
שבוע קשה בכלל לא הרגשתי את פורים
19/03/2017 | 07:43
113
לא הייתי בחופש עם הילדים האיש היה איתם. 
היה שבוע של הורים ששוב לא הרגישו טוב ובעלי ישן אצלהם. היה מתיש ומעייף יחד עם יחס נוראי מחברת ארונות שלא סיפקה את הארון כמו שצריך והתישה אותנו. מקווה מאוד שיפצו אותנו על זמן העבודה שהפסדנו. המוצר טוב, שרות הקניה מעולה, מתקין מעולה אבל שירותי הלקוחות בהתקנה היו גרועים ביותר.
לצפיה ב-'מה דעתכן על הגירה "לא חוקית" (לישראל, לארה"ב, למקומות אחרים)'
מה דעתכן על הגירה "לא חוקית" (לישראל, לארה"ב, למקומות אחרים)
16/03/2017 | 20:59
3
127
הנושא הזה בקדמת החדשות בימים אלה בארה"ב בגלל גל הצווים של טראמפ מן הסתם.  אבל השאלה שלי איננה מכוונת כלל לטראמפ או לא-טראמפ - הוא לא מעניין אותי
 
מעניינת אותי התופעה הזו של אנשים שעוברים למדינה אחרת באופן לא חוקי - חוצים את הגבול בחשכת ליל או סתם נשארים לתמיד כשבאים כתיירים. נדמה לי שהמינוח הרשמי הוא הגירה לא חוקית.

בתקשורת האמריקנית שיוצא לי לשמוע רווחת הרוח שהרעיון לגרש מארה"ב אנשים שהיגרו אליה באופן בלתי חוקי גובל בפשע נגד האנושות. וגם המינוח שבו משתמשים הוא שונה ומרוכך. אף אחד לא אומר הגירה לא חוקית. רק מדברים על מהגרים "ללא ניירות" (undocumented), כאילו במקרה הם איבדו איזה פתק.

לעתים קרובות מראיינים פה מהגרים לא חוקיים מתוך אמפטיה עמוקה, וביקורת לא סמויה על מי שחושב שיש איזושהי בעיה עם זה שהם בחרו לצפצף על הכללים.

האמת היא שזה גם קצת מנוגד לתחושתי החברה האמריקאית באופן כללי היא חברה שומרת חוק (rule of law). אבל איכשהו  כשזה מגיע לחוקי הגירה יש כמעט-קונסנזוס בתקשורת בארה"ב שצריך לזרוק אותם (את החוקים האלה) לפח כי מי שמספיק מסכן כדי לרצות להתכלב כמה שנים כמהגר בלתי חוקי עד שתבוא החנינה יש לו זכות חוקתית להתעלם מהחוקים האלה.
 
מה דעתכן על התופעה? הייתן מבדילות בין גישתכן למהגרים כאלה שמהגרלים לישראל לעומת כאלה שמהגרים למקומות אחרים בעולם?
 
באופן אישי אני תומכת מאוד בהגירה חוקית מכל קצווי תבל. אבל מודה שמפריעה לי התחושה שאין שום הבדל נורמטיבי בין הגירה חוקית ללא חוקית. אולי אני סתם חננה.
לצפיה ב-'אני בעד הגירה אבל חוקית בלבד'
אני בעד הגירה אבל חוקית בלבד
16/03/2017 | 23:00
132
מצד אחד, אני חושבת שזה יכול להקל על אנשים ואין ספק שלמשל בישראל המהגרים יותר נוטים לעבוד בעבודות שישראלים פחות מעוניינים להתעסק ולדעתי צריך כן למצוא דרך להתאים את חוקי ההגירה בארץ למציאות של ימינו. נגיד אני כן הייתי מוסיפה לחוק שאם מגלים אנשים שהם אינם חוקיים וכבר גידלו ילדים שנולדים פה-מתוקף הילדים במיוחד אם הם קטנים - הם יוכלו לקבל אזרחות (כמובן בתנאים מסוימים).
 
מצד שני, אני חושבת שחייבים כן להקפיד על מסתננים למיניהם במיוחד שהליכה בדרום תל אביב בימינו נשמעת מאוד מפחידה (חברה התקשרה אליי כי ממש נלחצה כשהלכה באיזור התחנה המרכזית החדשה, לא רוצה לדעת מה קורה באיזור שהיה פעם התחנה הישנה).
 
ומצד שלישי, אני יודעת שזה ישמע קיצוני אבל לאחרונה קצת מרגיש שטראמפ מנסה להשתלט על העולם כמו איזה מישהו מסוים שכולנו מכירים שיצר מלחמת עולם וזה האמת מאוד מפחיד כמישהי שחיה בארה"ב.  לנו יש אישור שהייה ואישור עבודה אבל אני אהיה אישית יותר רגועה עם הגרין קארד ביד (משהו שכבר מתעכב לנו חודשים).
לצפיה ב-'ממש לא חננה '
ממש לא חננה
20/03/2017 | 20:45
1
67
סה"כ צריך שתהיה שליטה במדינה ומי נכנס אליה וסדר וחוקים,
גם כשמדובר במהגרים אומללים כי אחרת יכולים לבוא עוד מאות אלפים וזה בעיה .
לגבי התקשורת - נראה לי שאם טראמפ החליט על איזשהו חוק - זה מיד ייחשב
כחוק "גזעני" יותר מאשר עם הדמוקרטים היו מעבירים חוק דומה או זהה.
 
לצפיה ב-'אני מסכימה שזה יוצר בעיות חברתיות לעתים'
אני מסכימה שזה יוצר בעיות חברתיות לעתים
20/03/2017 | 21:16
55
ישבתי לפני כמה חודשים בטיסה ליד מישהו שלקח את המשפחה לחופשת קיץ באיזה אי בדרום איטליה. נדמה לי סיציליה (?). הם נוסעים לשם כל קיץ, ויש לו שתי בנות עשרה - בנות 16, ו-18 משהו כזה.
 
בקיצור, השנה הם נפשו שם כהרגלם, והבנות הלכו לים ביחד (לבדן) בשעות הבוקר. בעודם משתזפות שם (עם בגדי ים) בתוך דקות ספורות הן הוקפו במספר גדול של מהגרים גברים שנעצו בהן עיניים וגרמו להם להרגיש מאוד מאוד לא בטוחות. דבר שמעולם לא קרה להן בעבר.  והן ברחו יחד לסוכת המציל ומשם התקשרו להורים שיבואו לחלץ אותן
לצפיה ב-'טוב שכן קרוב מאח רחוק (ובערבית: ג'ארכ (ק)אריבכ)'
טוב שכן קרוב מאח רחוק (ובערבית: ג'ארכ (ק)אריבכ)
13/03/2017 | 03:37
20
214
לאחרונה לצערי כמה שכנות/ים נפלאים שלי עברו/עוברות מפה בקרוב, חלק נקראו לבית דין של מעלה , וחלק הם רק "בדרך" ועברו/עוברים למקומות דיור למבוגרים. וחלק קיבלו עבודה במקום אחר/רחוק.
 
אני מקווה לכתוב עליהם טיפה יותר מחר. ובינתיים סקרנית - האם גם אתן מיודדות עם שכנות/ים? אם כן - באלו נסיבות היכרתן? ואם הן עברו דירה (או שאתן...) - האם הצלחתן לשמור על קשר?
 
 
לצפיה ב-'השכנים שלי'
השכנים שלי
13/03/2017 | 07:14
117
גרתי בשכונה שהיא כמו קיבוץ גדול מאוד. כולם מכירים את כולם ויש עזרה הדדית גדולה מאוד.
 
כשעברנו דירה לשכונה הצמודה גיליתי ששם בקושי מכירים את השכנים. פה אין את המשפחה החמה והאוהבת שהיתה שם.
למזלי הילדים נשארו במסגרות שם והמשפחתיות נמשכת פחות או יותר. 
בדירה הקודמת החברים שלי היו מבניינים שכנים, כאלה שאני אהיה בשבילם ב-100% והם כמובן גם בשבילי.
בבניין הנוכחי אני בקושי מכירה את השכנים, למזלי השכנים שאיתי בקומה מקסימים.
לצפיה ב-'לשאלתך האחרונה'
לשאלתך האחרונה
13/03/2017 | 07:58
97
אני מומחית בלשמור על קשרים,
לפעמים אבל אני צוחקת על עצמי--על ההשקעה.
בשנים האחרונות, הגעתי למסקנה שאם הצד ממולי
לא עושה שום סימן ומאמץ בענין--אני גם מפחיתה, כי אחרת זה
נראה/נשמע כאילו התעלקות.
לגבי שכנות--אני גרה במקום שאינני יכולה לעזוב כי העבודה של בעלי
קשורה למקום. הסביבה השתנתה מאוד, הקודמים עזבו,
חלק נפטרו חלק עברו ליד ילדיהם, וחלק שפרו דיור.
עם חלק אנחנו בהחלט שומרים על קשר--כי המשותף לא היה *רק המגורים*
וחלק לא היינו ממילא בקשר עמוק שיש רצון להפגש.
לצפיה ב-'בדיוק אתמול דיברתי על זה עם היורש'
בדיוק אתמול דיברתי על זה עם היורש
13/03/2017 | 12:04
118
בנסיעה הבלתי נגמרת חזרה מהצפון, שם גרה כל המשפחה שלנו, לדרום הרחוק שלנו. הוא שאל למה אנחנו לא עוברים לגור לידם, ובערך באותה נשימה אמר שבעצם עכשיו יש לנו תחליף משפחה ביישוב שלנו בדמות כמה משפחות שהן ממש חברים קרובים ומשענת בעת צרה (וגם בשמחות). וזה בהחלט נכון. האחים הרחוקים שלי עדין אהובים ואני מצטערת שהם לא קרובים יותר, אבל זה מה יש ועם זה ננצח.
חייבת לציין שגם בגלות (ארה"ב) היו לנו חברים כאלה, קרובים בדרגת תחליף משפחה. כולם היו ישראלים וכולם נדדו הלוך ושוב וכולם עדין חברים קרובים כעת כשכולנו בארץ. בדרך היו תקופות של אי-חפיפה שמאוד הציקו, זה חלק מהדינאמיות של החיים בארה"ב וחלק שאני מאוד לא אוהבת.
לצפיה ב-'אחד הדברים שהכי חסרים לי פה '
אחד הדברים שהכי חסרים לי פה
13/03/2017 | 12:32
2
157
בארץ אפילו בדירות השכורות שגרנו-הכרתי את כל השכנים כמעט והייתי מיודדת. עם חלק נשארתי בקשר פייסבוקי בעיקר.
פה בבניין הקודם הוא היה כל כך גדול שבקושי הכרתי את השכנים, יצא לי בעיקר להכיר את הישראלים ועוד אחת שגרה לידי וממש התחברנו אבל לא יצא לנו אף פעם להיפגש מעבר לסתם שיחה בקטנה במסדרון.
 
בבניין הנוכחי לא מכירה אף אחד מהדיירים חוץ משלום-שלום במעלית וזה די מבאס.
רוב הבניין גם די מבוגר פה אז זה גם משפיע... בעלי טוען שיש פה עוד משפחה ישראלית לפחות כי שמע אותם מדברים בעברית אבל לא יודעים באיזו קומה ודירה
לצפיה ב-'אם זה בניין ענק לדעתי זה משפיע על היכולת להתחבר'
אם זה בניין ענק לדעתי זה משפיע על היכולת להתחבר
14/03/2017 | 16:47
1
92
כי יש בבניין ענק עם המון יחידות משהו מנכר בעיני (אני מדברת על בניינים ניו יורקיים עם 40 דירות בקומה ו-40 קומות.....)
לצפיה ב-'הבניין הקודם היה כזה, ודווקא הכרתי כמה והיה נחמד '
הבניין הקודם היה כזה, ודווקא הכרתי כמה והיה נחמד
14/03/2017 | 18:11
96
הבניין הנוכחי די קטן- 5 קומות ו-2 מפלסים כי מדובר למעשה ב-2 בניינים שאוחדו. אנחנו פה חצי שנה בערך ולא ממש הצלחתי להתחבר. רואה בעיקר את המבוגרים, פחות את הצעירים.
 
היה פה זוג מולנו שהיה ממש נחמד אבל הם עברו שבועיים אחרי שהגענו לפה.
לצפיה ב-'לדעתי קשר עם השכנים הוא חשוב מאוד, לא רק אם צריך משהו '
לדעתי קשר עם השכנים הוא חשוב מאוד, לא רק אם צריך משהו
13/03/2017 | 15:45
1
120
אלא גם מבחינת אווירה ותחושת ביתיות.
בישראל הכרתי את כל השכנים בבניין ותמיד הקפדנו לברך אחד את השני במעלית/לובי.
פה יש לי שכנים בני 90, נימוס אמריקאי בסיסי, בעיקר מדברים על מזג האוויר, על הגינה.
אין כזה דבר אצלי לא לומר שלום לשכניי, יש מספיק אווירת התנכרות בעולם (ראו שרשור האלימות) אין צורך להביא אותה גם למרחב הפרטי שלנו.
אני מקווה שאם אחד משכניי יצטרך עזרה, הם ירגישו מספיק בטוחים לבוא ולבקש ממני (בני 90, בכל זאת.....)
לצפיה ב-'גם אנחנו הצענו עזרה עתידית לשכנים מבוגרים, אך אני בספק רב '
גם אנחנו הצענו עזרה עתידית לשכנים מבוגרים, אך אני בספק רב
18/03/2017 | 20:16
47
אם אי פעם יפנו.
אנשים בגילאים האלו נוטים לנסות לשמור על עצמאות (מעבר למה שאנחנו הצעירים חושבים שכדאי/ רצוי).
למרות הנ"ל, לבעלי שהוא וועד בית, בדרך כלל מתקשרים המבוגרים.
 
לצפיה ב-'שלום שלום'
שלום שלום
14/03/2017 | 08:46
2
125
אני קוראת הרבה בפורום אבל לא בטוחה אם אי פעם כתבתי אז שלום לכולן!
אני פראו וילמה, אם יחידנית לילדון מתוק בכתה א'. גרים במרכז הארץ אחרי מספר שנים ברילוקיישן באירופה.
אחד הדברים שהכי השתוקקתי אליהם בחו"ל הייתה תחושת הקהילתיות והשכנות הנעימה. במהלך חלק מהתקופה בחו"ל התגוררה בדירה מתחתינו משפחה ישראלית וזה היה מאוד נחמד לדעת שהם שם.
בארץ זה סיפור אחר לגמרי. עם חלק מהשכנות שלי זה מרגיש ממש כמו משפחה. בבניין שלנו גרים כמה חברות וחברים של הילדון - הוא יכול פשוט לדפוק בדלת ולהיכנס. יש שיחות נפש בחדר המדרגות, שלא לדבר על אם חסר לי משהו לבישול. אלי זה מאוד מדבר (דרך אגב, כל בני המשפחה שלי מתגוררים במרחק הליכה וגם זה חלק מהצ'ארם) ונותן לי תחושה חמימה ונעימה. דרך אגב, מכל רילוקיישן (היו כמה, טרום הילד) נשארו לי חברים טובים טובים לכל החיים, ישראלים וזרים. האחריות לשמירת הקשר היא כמובן דו כיוונית.
עם חברים אחרים אני לא כל כך חזקה בשמירה על קשר. יש אי אילו דמויות מהעבר שהייתי שמחה לראות יותר. נו, לפחות יש פייסבוק
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
14/03/2017 | 15:07
1
77
שמחה שקפצת למים. אחלה ניק! - את מכירה את הספרים של המכשפה וילמה? (אני מכירה אותם באנגלית)
 
נשמע מעולה לילדון שהוא יכול ככה בקלות לטייל בין החברים השכנים.  המצב ההפוך הוא אני מניחה שבכל רגע נתון מופיעים ילדים גם אצלכם בבית. זה לא מפריע לפעמים?
 
יש לי תחושה שבאירופה היחסים בין שכנים הם עוד יותר קרירים מבארה"ב "אפילו". אני יודעת למשל מחברים גרמניים שבמסיבות/אירועים חברתיים של צעירים לא מאוד מקובל לפצוח בשיחה עם מישהו שאת/ה לא מכיר. עד כדי כך יש פורמליות וריחוק...
 
לצפיה ב-'תודה על קבלת הפנים '
תודה על קבלת הפנים
16/03/2017 | 11:28
48
מיד אחפש את הספרים  - הילדון לאחרונה ממש דורש להתעמק באנגלית.
האמת היא שאנחנו ממילא עסוקים אז אין יותר מדי דפיקות אקראיות על הדלת אבל תכלס נחמד שאפשר.
ולגבי השכנים האירופים - אין שובר קרח טוב יותר מפעוט חייכן שדורש תשומת לב. הילדון נהג לחייך ולעשות חיינדלך לכל מי שנכנס איתנו למעלית וזה תמיד עבד
לצפיה ב-'מכירה רק את השכנים בדירה ליד'
מכירה רק את השכנים בדירה ליד
14/03/2017 | 13:14
105
ואת השכנה מלמטה. הבן של השכנים בדירה ליד הוא החבר הכי טוב של הבת הקטנה (הם היו חברים בגן בשנה שעברה, ובמקרה עברנו לגור לידם בלי לדעת שהם גרים דלת ליד) - הילדים שלהם באים אלינו והילדות שלי (פרט לגדולה שגדולה מהם - הגדול שלהם בגיל של השנייה שלי) הולכות אליהם חופשי. השכנה מלמטה מבוגרת יותר, ואנחנו אומרים שלום שלום כשמתראים, ולפעמים היא מתלוננת על כל מיני דברים. את יתר השכנים בבניין אנחנו לא מכירים בכלל - יש לנו כניסה נפרדת לדירה ולכן אנחנו לא פוגשים אותם בכלל.
לצפיה ב-'אתחיל בסיפור מהילדות '
אתחיל בסיפור מהילדות
15/03/2017 | 18:25
3
139
ילד אחד מהכיתה שלי גר בבית משותף (כמחצית מילדי הכיתה (כולל אותי) התגוררו בבתים פרטיים). כמו שהיה נהוג פעם (לפני עידן המזגנים), כל השכנים בבניין שלו היו נפגשים למטה אחרי הצהריים ובגלל הקרבה הגאוגרפית- גם אנחנו היינו נפגשים אחה"צ.
עם השנים, המשפחה שלו בנתה בית פרטי (אבל באזור מגורים מרוחק מאזור הרישום של בית הספר).
הבית החדש עמד במשך מספר שנים ריק. לטענת האם כדי לאפשר לבנים שלה לסיים את בית הספר. בעיני הסביבה זה היה בגלל הפחד של הבדידות למעבר לבית פרטי, בלי השכנים שאליהם התרגלה והיו החברות שלה.
 
בבניין בו אנחנו גרים ישנם שכנים ותיקים ורואים אותם מידי פעם יושבים מחוץ לבניין ומדברים. לצעירים זה כבר לא קורה......
על אף הכירות שטחית שלי עם השכנים (לכולנו יש מזגנים), היום, אני דווקא די מבינה אותה אם זאת היתה הסיבה שלה.
 
 
 
לצפיה ב-'מעניין!'
מעניין!
15/03/2017 | 20:08
1
84
את חושבת שלצעירים זה לא קורה מכיון שיש להם תרבות אחרת וזה גם לא יקרה? אולי פשוט לצעירים אין זמן לנשום/לעצור/לפטפט במירוץ החיים, ואילו למבוגרים/פנסיונרים יש זמן.  
 
גרתי בהרבה בתים משותפים בארץ ומעולם לא יצא לי לראות שכנים יושבים בחוץ סתם ככה ומדברים. מקסימום מחליפים מילה שתיים ליד האוטו או בכניסה/בעמידה, אבל אשקרה יושבים בחוץ? לא מוכר לי. יושבים על מה בעצם? מדובר בבתים משותפים עם ספסלים בשטחים הציבוריים?
לצפיה ב-'אני חושבת שהסביבה והטכנולוגיה גורמים להקטנת התקשורת בין '
אני חושבת שהסביבה והטכנולוגיה גורמים להקטנת התקשורת בין
15/03/2017 | 23:54
74
שכנים.
פעם נזקקת לשכנים כי נגמר לך הסוכר. היום פשוט קופצים לחנות שפתוחה 24/7 או בתחנת דלק....
גם המזגנים משאירים את האנשים יותר בבית.... 
 
אני מכירה את האנשים בסביבת המגורים כי ביליתי שעות בגני השעשועים והיום הילדים לומדים באותם המסגרות. אנחנו תמיד מברכים לשלום כשרואים שכן (לא כולם עונים). ואני כנראה יודעת לקשור שיחה בקלות כי הרבה שכנים תופסים איתי שיחה ( על דא והא אבל גם על מכוניות ורכילות על שכנים אחרים )
 
בקרבה לבית יש ספסלים ציבוריים. הפופולריות של הספסלים היא נגזרת גם של השעה ומזג האוויר (בשמש / מוצלים)
בדרך להסעות למועדוניות -  יושבים על הספסל.
חוזרים מהסופר - יושבים על הספסל.
אני בעיקר רואה אותם בימי שישי בבוקר. אבל לא רק.
 
 
לצפיה ב-'מותר להוסיף סיפור ילדות?'
מותר להוסיף סיפור ילדות?
15/03/2017 | 20:38
91
הרחוב בו גרתי בנעורי עם הורי היה רחוב וילות--
כשאנחנו גרנו בבית משותף שהיו בו 3 קומות. היה הוואי כייפי,
כל הילדים הלכנו יחד לים--(גרנו על החוף) והמבוגרים בקרו ושוחחו והיו חברים.
לאט לאט, התבגרו והרחוב שינה צורה, נבנו גורדי שחקים.
אבל אחת מחברותי נשארה לגור שם.
וכשאבי חלה, היא כל יום הקישה על הדלת, שאלה אם צריך קניות,
ישבו יחד ושתו קפה/תה.  ואני מרגישה מחויבת.אבי נפטר לפי כמעט 4 שנים,
ואנחנו כשמגיעים לעיר (אחי אחותי ואני) מזמינים אותה להיות אורחת שלנו.
כיף וחשוב שכנות טובה וקרובה.
לצפיה ב-'השכנים שלי '
השכנים שלי
15/03/2017 | 20:16
3
154
אני גרה בבית פרטי כרגע, ומיודדת עם כל מיני שכנות/ים בדיוק בדרגה שמתאימה לי:
 
מצד אחד שלנו גר זוג מבוגר עם ילדה אחת (שגרה בלונדון). אנחנו מכנים אותם בבית בחיבה בתואר "המושלמים". תמיד אצלם הכל רגוע מתוקתק ומסודר, כולל הגינה עם הגננים שבאים פעמיים בשבוע לפחות.  שניהם וואספים בעלי שורשים עד למייפלאואר לדעתי. הם מאוד נחמדים ומאוד נותנים ספייס. בכל פעם שהילדות שלי מחליטות להקים דוכן מכירת לימונדה ברחוב הם תמיד לקוחות נאמנים והם גם תמיד חביבים לחתולים שלנו שנוטים לרעות בשדות זרים...
 
מהצד השני יש שכנים הפוכים - יותר עממיים (הוא אחד מתשעה ילדים), שבן זוגי שיחיה הציל אותם כבר כמה פעמים מכל מיני הצפות איומות/צינורות שמתפוצצים.
 
ממול יש שכנה מתוקה שאוהבת מאוד חיות. יש לה כלב שסנואו שלנו חולה לו על הזנב ועוד שני חתולים קטנים שחורים. היא מארחת לפעמים את סנואו אצלה בחצר לפגישת-משחק עם הכלב שלה.
 
שני בתים למטה גרה החברה הכי טובה של בכורתי. כך שרוב הזמן (בעיקר בקיץ) הן מבלות באחד משני הבתים. גם לה אגב יש כלב, אבל איכשהו לא הטיפוס של סנואו.
 
בכל אחד מהבתים האלה אני מרגישה נוח לבקש משהו שבדיוק חסר לבשל משהו ואין זמן וכוח לרוץ לסופרמרקט - נגיד בצל, או ביצה, או קטשופ-נוזל-החיים. הם תמיד שמחים לעזור גם אם מופתעים קימעא מהבקשה
 
אני מכירה עוד איזה 10-20 שכנים מכל מיני כיוונים מאירועים חברתיים שנערכים בשכונה לפעמים
 
יוצא לי לפטפט עם השכנים כשאנחנו בחוץ, ופעם בשנה אנחנו מזמינים אותם לארוחה בסוכה.
 
כיף שיש שכנים.
 
לצפיה ב-'ממש דירה להשכיר אצלכם '
ממש דירה להשכיר אצלכם
16/03/2017 | 13:10
2
139
וכל הכבוד על ההיכרות עם כל השכנים. מקנאה בך!
לצפיה ב-' כשקראתי את ההודעה לראשונה, לא הבנתי מה מוזר לי '
כשקראתי את ההודעה לראשונה, לא הבנתי מה מוזר לי
16/03/2017 | 21:54
1
113
פרפרי - ניסחת את זה מצויין !
דבי, יש לכם מישהו ברחוב שאין לו חיית מחמד???
 
לצפיה ב-'פכככככ '
פכככככ
16/03/2017 | 22:38
100
לשכנים המושלמים אין חיות (זה הורס את שלמות הבית...), זה החתולים שלנו שרועים אצלם בגינה.  לשכנים שני בתים מעליהם גם לא היו חיות פעם, עד שהחתולה הביצ' שלנו מאסה בנו ועברה לגור אצלם.
 
לשכנים הצמודים מהצד השני (ההוא עם ה-8 אחים ואחיות) היה כלב עד שהוא מת בשיבה טובה בשבוע שעבר והם הרוסים
 
אבל באופן כללי את צודקת - זה רחוב עם הרבה חיות.... בעיני ע. הילל/דוד(י) שמחה צדק באמרו: בלי חיות, איך אפשר לחיות?  אבל מודה שזה לא לכולם...
לצפיה ב-'אלימות ......'
אלימות ......
12/03/2017 | 19:28
36
268
כפי שכתבתי בסיכום השבוע, בשבוע שעבר הייתי קרובה (פיזית) לאירוע אלימות.
הוא לא היה נגדי ולא סיכן אותי אבל ההרגשה היתה ממש לא נעימה.
 
בתקשורת מדוווחים על מקרי אלימות באופן שגרתי.
 
באמת אי אפשר לברוח מהאלימות ברחובות?
 
 
 
לצפיה ב-''
12/03/2017 | 22:28
135
זו באמת הרגשה מאד מאד לא נעימה.
אני עדה מדי פעם לאלימות כלפי במסגרת תפקידי וההרגשה קשה מאד. גם אם מדובר באלימות מילולית ״בלבד״ של צעקות קללות ואיומים.
אני בדיעה שרק חינוך לאורך זמן רב ובעקביות יעזור.
לצפיה ב-'גרה במקום אחר - אבל התחושה היא דומה...'
גרה במקום אחר - אבל התחושה היא דומה...
13/03/2017 | 02:19
127
בארה"ב יש הרבה מאוד אלימות שכוללת נשק חם כי כל כך קל לכל אחד לקנות תת-מקלע אוטומטי "סתם כך בשביל הכיף". אז תמיד יש את החרדה שאיזה פסיכי יפרוץ לביה"ס של הילדות ויירה בתלמידים ובמורים כמו שקרה בסוף 2012 בביה"ס "סנדי הוק" בארה"ב.
 
כתוצאה מכך מנסים להגביר שמירה. בית הספר של הילדות נעול בשתי דלתות. והמזכירות צריכות להכניס אותך עם אינטרקום לדלת אחת, ואז אתה נמצא בין שתי דלתות נעולות, וצריך לחכות שהראשונה תיסגר ושהם יואילו להכניס אותך בדלת השניה. באופן פרדוקסלי זה לא מרגיע במיוחד אלא להיפך.... פסיכי שרוצה לירות בכולם לדעתי פשוט יירה בחלון וייכנס....
 
ויש גם מצבים מרומזים. אני טסה הרבה מאוד וקורה לא מעט שאני חוששת שמאן דהוא מחברי הנוסעים יחליט לנסות "להוריד" את המטוס, בייחוד כשיש כמה כאלה שעולים לטיסה ומסיימים שיחות טלפון לפני העליה למטוס בברכות "אינשאללה אל רחמן אל רחים" וכאלה). זה הכל בראש כמובן, אבל זו תחושה איומה. בחודש שעבר אשקרה ירדתי מטיסה מרוב לחץ. כלומר כבר עליתי ואז לפני שהדלת נסגרה ביקשתי לצאת ולקחת טיסה אחרת.
לצפיה ב-'אלימות '
אלימות
13/03/2017 | 07:01
19
101
בדיוק התלוננתי כמה אלימות יש בבית ספר של הילדים וכמה לא מטפלים בזה.
לדעתי זה מתחיל בחינוך ומכיוון שמערכת החינוך לא מטפלת בזה כמו שצריך לצערי התופעה רק תגדל ויהיה יותר גרוע.
אני מאוד מקווה שבבית ספר שלנו יתחילו לטפל בזה ומתחילה לעשות צעדים בנושא שמקווה שיצליחו.
לצפיה ב-'זה לא מתחיל בביה"ס'
זה לא מתחיל בביה"ס
13/03/2017 | 07:24
18
84
זה מתחיל בבית, לגמרי בבית.
יש ילדים שמגיעים כבר כך גם לגן.
הבעיה לטפל בביה"ס היא שאין כלים ונאסרה ענישה,
ואסורה השעיה ועוד ועוד.
לצפיה ב-'ברור שזה מתחיל בבית'
ברור שזה מתחיל בבית
13/03/2017 | 07:43
17
79
אבל לא רק. יש ילדים שנגררים לאלימות על-ידי ילדים שאלימות זו הדרך שלהם כנראה גם בבית.
בבית ספר לא מטפלים בזה כמו שצריך, אצלנו לפחות.ילד שמכה בבית ספר מקבל הערה ובזה זה נגמר. אם היו משעים את הילד כמה ימים בבית, כן, גם ביסודי, אני בטוחה שהמצב היה אחר.
לשוחח ולהסביר לילדים המון, אז גם אם בבית של אותו ילד זה מקובל זה עוזר למגר את התופעה. 
אני רואה את ההבדל בין הכיתות של הילדים. בכיתה אחת הענישה של המורה לא מספיק תקיפה, גם כשהיו בכיתה א' המורה לא טיפלה באלימות כמו שצריך ועכשיו המצב נהיה בלתי נסבל. בכיתה השניה יש עונשים לילדים שנוהגים באלימות ואין ספק שילד שמחונך בבית לא לאלימות ונגרר אחרי חבריו אחרי ענישה ושיחות בבית לומד להתנהג אחרת.
לצפיה ב-'כמה דברים לדבריך,'
כמה דברים לדבריך,
13/03/2017 | 07:50
16
78
כתבתי למעלה--אסור להשעות ילדים מרביצים,
צריך להיות משהו חמור במיוחד כדי להשעות.
בית ספר הוא מקום שפועל תחת חוקים ולא יכול לעשות ככל העולה על רוחו.
ההשואה בין כיתות היא לא נכונה כי זה לא תלוי בהענשת המורה,
זו דינמיקה  תוך כיתתית, מספר התלמידים הבעייתיים לעומת מספרם במקבילה,
 
המחשבה שאהה יבואו המורים וידברו זה יחלחל--- שטויות,
לא יקרה, הבאנו לכיתות גם שוטרים קהילתיים, והבאנו לכיתות מטפלים,
זה לא משנה כלום.
כדי להדביר תופעה צריך לשנות אקלים סביבתי. 
 
לצפיה ב-'לא הבנתי...'
לא הבנתי...
14/03/2017 | 23:09
13
56
אני מניחה שהשעייה של ילדים מרביצים נעשית על פי כללים פנימיים של מערכת החינוך.  
 
מה אמורים לעשות הורים שילדים נפצעים מילדים כאלה? לשמור עליהם בבית כדי שהבריונים לא יפוצצו אותם במכות בבית הספר?
 
אני מבינה ששינוי אקלימי הוא רצוי. אבל מה עושים בטווח של סכנה מידית?
לצפיה ב-'רוב הבעיות ל אלימות'
רוב הבעיות ל אלימות
14/03/2017 | 23:26
12
65
בתוך המערכת היא הצקות והפרעות, ומכות שלא מגיעות
לרמת פציעה. לא שזה לא בעייתי ולא שזו איננה אלימות,
אבל --הטיפול בתופעה איננו השעיה.
הפציעות הן בד"כ מנפילות, מריצה אחרי כדור, מהתקלות בידית דלת,
או קצה שולחן.--זה בד"כ מפראות ולא מאלימות.
במידה ויש פציעה בגלל אלימות--ישנה השעיה, אבל יש צורך
לקבל אישור פיקוח, למלא טפסים, להזמין הורים, הטיפול יותר מקיף--
ומחייב התערבות טיפולית, יועץ, פסיכולוג עירוני וכד'.
 
סכנה באופן שהצגת אותה היא חריג ולא מעשי יום יום,
לצפיה ב-'עכשיו אני מבינה אותך ואת תביני אותי'
עכשיו אני מבינה אותך ואת תביני אותי
15/03/2017 | 09:07
11
66
אצלנו בבית ספר לפחות פעם אחת שאני יודעת בכיתה היתה אלימות שהגיעה לפציעה. למיטב ידיעתי הנושא לא הסתיים בהשעיה מבית הספר. זו הסיבה שאני כועסת על הדרך שבה בית הספר שלנו מטפל באלימות.
לצפיה ב-'אני רוצה להוסיף בהמשך לזה'
אני רוצה להוסיף בהמשך לזה
15/03/2017 | 13:22
10
76
שיש הבדל בין רמות האלימות בבתי הספר ביישוב שאני גרה בו, וממה שאני יכולה לראות, זה בפירוש לא דבר שתלוי ומשתנה רק בטיב הבתים שהילדים באים מהם / אוכלוסייה עם מאפיינים כאלה ואחרים וכו'. אני רואה שיש הבדלים במדיניות בית ספר שמשנים הרבה. יש הבדלים באווירה בבית ספר, אפילו, כאילו לא ישירות קשור לאלימות אבלבעצםכן משפיעים גם על רמת האלימות. ויש מקרים שהחלפת מנהל בית ספר מביאה לשינוי משמעותי ברמת האלימות לכאן או לכאן, או אפילו שכיתה מסוימת מידרדרת ליותר אלימות בתקופה של מחנכת מסוימת (או להיפך). מהדיון שהתפתח כאן (לאו דווקא מדברים שאת כתבת, אלא מרוח חלק מהדברים באופן כללי) משתמע שאין מה לעשות, שלבית ספר יש מרווח קטן מאוד לפעולה במקרי אלימות, שאין למעשה שום דרך שבית ספר יכול לטפל במקרי אלימות (פרט להשעיה, שהיא רק כמו איזה פלסטר לפצע עמוק). ואני אומנם לא מומחית לחינוך, אבל ממה שאני רואה סביבי, אני מתרשמת שזה מאוד לא מדויק.
לצפיה ב-'עונה לשתיכן,'
עונה לשתיכן,
15/03/2017 | 18:13
9
51
בטוח שמעתן שאתמול נרצחה אחות,--אלימות גסה.
אבל מי שרצח אדם מבוגר, שלא קיבל מענה לצרכים שלו.
פעם אחר פעם, האחות הזאת לא היתה אשמה בשום צורה,
היא רק "הוסיפה שמן " לעצבים הרעועים של הזקן.
 
אתן חושבות שבקופותחולים אחרות כן נותנים מענה לכולם?
לא! ממש לא! האם זו סיבה להצית? לא! לא! לא!
אתן חושבות שלא רוצים לתת מענה? כולם רוצים--המערכת לא מכילה,
לא מצליחה, אנשים הגיוניים פועלים ע"פ יכולתם, ואחרים אלימים.
 
בדיוק באותו אופן פועלת מערכת החינוך--
נכון למדיניות בית ספרית י אג'נדה ודרך תפקוד.
נכון כל מנהל עובד ע"פ שיטתו או ע"פ מה שמצפה ממנו המפקח המסוים.
כל מנהל/מורה עובדת ע"פ הנחיה של המנהל שלה,
וגם לפי האישיות שלה, וגם לפי ההרכב הכיתתי המסוים
שנתקלת בו בכל שנה מחדש.
יכולתי כאן לספר המון אנקדוטות מחיי כמורה, והייתן מבינות טוב יותר
למה אני מכונת.
לצפיה ב-'בבתי ספר רבים (אולי במידה יותר חזקה מבקופות חולים)'
בבתי ספר רבים (אולי במידה יותר חזקה מבקופות חולים)
16/03/2017 | 07:13
6
71
יש, לצד המניע לפתור את הבעיות, גם מניע מובהק לטייח. הורים רבים מסתכלים על בית הספר ואני ממש רואה את הנטייה החזקה שלצוותי חלק מבתי הספר לומר (לעצמם ולסביבה): הכל בסדר, אנחנו בסדר גמור, אין שום בעיה, וכו'. גישה מאוד מאוד מתגוננת, כשחלק מההתגוננות הוא הפניית הכעס והתרעומת וההתגוננות כלפי הורים וגורמים שמנסים להעלות בעיות ולטעון שבכיתה מסוימת, או בבית ספר מסוים, יש רמת אלימות חריגה.ישלחץ של טיוח גם עלגורמי הפיקוח במשרד החינוך וכל הנהגות מוסדיות של הורים מופעל לחץ. דיבורים על נהלי מערכת ועל זה ש"כולם רוצים לתת מענה" הם דיבורים יפים, אבל כשאני רואה - ולפעמים זה ממש צועק לשמים! - את רמות הטיוח שמגיעים אליהן לפעמים, ה"כולם רוצים לפתור" וה"יש נהלים" פשוט לא עונים על זה.
לכל בית ספר יש אינטרס להתגונן ולטייח. אף אבית ספר לא רוצה להיות מוצג כבית ספר עם בעיית אלימות. השאלה מה בתי ספר עושים לצד ההתגוננות. וכאן נכנס ההבדל. יש בתי ספר שבהם אני מרגישה שיש פעולה ושליטה על העניין, שבסך הכל יודעים מה הם עושים. ואפשר לעשות הרבה יותר מאשר לנזוף ולהשעות. לעומת זאת, יש בתי ספר שבהם ההנהלה משדרת חוסר אונים, "מה לעשות, ככה זה".  
להציג מקרה אלימות קיצוני בקופת חולים כדוגמא (ואיש פה לא האשים את הצוות שם במה שקרה) זה לא קשור. בבית הספר שבתי לומדת בו היה מקרה קיצוני של אלימות מצד ילדה כלפי ילדה אחרת בשנה שעברה, ויכולתי לראותאיך לצד ההתגוננות הבלתי נמנעת ("לא יפה שההורים מדברים על זה בקבוצות הוואטסאפ, מה הם מבינים") בבית הספר בסך הכל עשו את מה שצריך וטיפלו בזה בצורה מיטבית, ולכן הסיפור של הילדה (שנעלה ילדה אחרת בשירותים והתעללה בה, לא פחות) לא נראה לי כמו דוגמא לאוזלת יד מצד בית הספר. זה מקרה קיצוני שעלול לקרות בכל מקום והם הגיבו לו בסה"כ נכון. בבית ספר אחר ביישוב, לעומת זאת, הייתה בשנים קודמות בעיה מתמשכת של אלימות שהורים שניסו להציף את זה ספגו השתקות ואפילו התנכלויות מסוימות ודבר לא נעשה. אני יכולה להביא אפילו דוגמא ספציפית להבדל בין תגובת המנהלת שהייתה שם למשהו מסוים לבין תגובת המנהלת שהייתה אצלנו (שתי המנהלות התחלפו השנה) לאותה סיטואציה בדיוק.
לצפיה ב-'שני דברים קצרים,'
שני דברים קצרים,
16/03/2017 | 07:53
3
48
1)את לא בתוך המערכת, (כך כתבת) אבל ממש טובה בלקחת בתי ספר מסוימים
  ולדגום לפי ההרגשה שלך---על זה בטח אין לי תשובה, 
2)הדרך שלך לבקר בנחרצות ובבטחון מה שאת לא מכירה (כמערכת פנימית)
   וקצת ל"סלף" את דברי גם על זה אין לי תובה.
 
אפשר לדון--אפשר לנסות להסביר, אבל כשזה בא בסגנון הזה--
זה לא דיון ולכן פרשתי מהענין כאן. את ממילא יודעת ובטוחה.
ואינני מתפרנסת מהסברים כאן.
מאחלת לכולם הרבה טוב. 
לצפיה ב-'זה נשמע לי בדיוק כמו הקו המתגונן שדיברתי עליו.'
זה נשמע לי בדיוק כמו הקו המתגונן שדיברתי עליו.
16/03/2017 | 08:47
2
59
אני לא "מתוך המערכת", אז זה כשלעצמו כבר טעם לפגם ואומר שאין לי זכות דעה (הורים / מורים שחושבים אחרת / כל גורם אחר שחוקר ושומע דעות מבפנים - הם יביעו ביקורת? מה הם מבינים? אין מה לטרוח אפילו ולהסביר להם מה קורה. ששששש.)
 
אני גורם "מבחוץ" שבתוקף עעבודתו (ולא רק בתוקף היותו הורה בעצמו) עוקב ומקבל תגובות ותיאורים והתייחסויות מהורים פרטיים בבתי ספר שונים, מהנהגות הורים רשמיות ומוועדי הורים פחות רשמיים, מדוברות משרד החינוך, ממועצות מקומיות ועוד. אני מבינה שזה לא מספיק טוב כי אם אני לא אשת חינוך אני לא מבינה בכל מקרה, וחבל על הזמן להסביר לי. כמובן שהבאתי דוגמאות מבתי ספר מסויימים, כפי שאת הבאת - בנחרצות - דוגמא מקופת חולים מסוימת (שאת בוודאי ובוודאי לא מתוך המערכת שלה...) זה לא היה "לדגו", זה היה בדיוק זה - להביא דוגמאות, כמוך. אם את רוצה שאביא עוד ועוד דוגמאות מעוד ועוד בתי ספר - אין לי בעיה. רק תגידי מתי זה מפסיק להיות "מסוים" ומתי זה מתחיל להיות רציני. ואגב, אם אתטוענת שסילפתי את דברייך, את מוזמנת לנמק איך. כי אני לא רואה איך סילפתי אותם, ולא נראה לי שאבין ככה.
 
וכן. אם ה"ביטחון והנחרצות" שלי נראים לך כמו סגנון שלא ראוי לדיון (במה, בדיוק? בזה שציינתי את התרשמותי שלבתי ספר יש אינטרס טבעי להתגונן ולטייח, ולצד האינטרס הזה יש הבדלים בדרך ורמת הטיפול שלהם בעניין האלימות, כשחלק מהם מתפקדים יפה בעניין ואחרים פחות? זה כל כך לא לגיטימי ונחרץ מדי לומר את זה?) - בהחלט כדאי שתפרשי ממנו. לדעתי זה חבל, כי כמישהי מתוך המערכת, אם היה לך רצון בדיון כן וענייני זה היה יכול להיות מעניין ומאיר עיניים. אבל ברור שאין לך רצון כזה.
 
גם אני, כמובן, לא מתפרנסת מהדיונים כאן, אף אחת לא מתפרנסת מהם. אני באמת חושבת שהדיון התעורר כי זה עניין שכואב וחשוב לחלק מהאנשים, ואני מוצאת את עצמי מקדישה זמן ומחשבה לא רק בדברים שמביאים לי כסף. 
 
אגב, בהודעה הקודמת שלי לא היה שום כעס. בכלל. ושום דבר אישי. ואת מגיבה בכעס. אני לא מצליחה להבין למה.
 
לצפיה ב-'הנה התשובה,'
הנה התשובה,
16/03/2017 | 08:57
1
43
את העברת את הדיון לפסים אישיים,
אין לי ענין בזה.
לא כועסת, לא מתגוננת, בדיון על נושא--יש דיון ולא ביקורת נחרצת--
כמעט בוטה.
אין לי צורך להתגונן, אינני אלימה--ואינני מיצגת שום דבר,
מותר לבקר--יש סגנון בו יש דיון--בכתיבתך--דחית מבחינתי את האפשרות הזו,
וזה בסדר.
הדיעה שלך יותר ראויה מדעתי--אז הלכתי ותהני מדעתך,
לפעמים גם ידיעה בונה דיעה--אבל מחקת את הזכות  לדעת--כך נקראת לי.
אז בסדר. הכל טוב.
מאחלת לך טוב.
 
לצפיה ב-'ברור שאת לא חייבת לדון איתי, ועם אף אחד'
ברור שאת לא חייבת לדון איתי, ועם אף אחד
16/03/2017 | 09:32
60
אמא ביטאה פה את מצוקתה, שהיא מרגישה שחסרת אונים כשבית הספר לא מגיב להרגשתה לאלימות ושאין מענה. אני כתבתי את התרשמותי, שמבחינת הטיפול באלימות יש דרכים שונות אפשריות, ואכן יש הבדל בין בתי הספר. (במילים אחרות, שלדעתי לא ניתן לקבוע ש"הכל מהבית" כפי שנקבע כאן בצורה די נחרצת). מכיוון שאיןלךעניין לנמק מה כלכך בוטה ולא ראוי בסגנון שלי, אין סיכוי שאבין מה הבעיה איתו. בבית הספר דווקא לימדו אותישחלק מניהול דיון הוא לנמק את טענותיך (כמו שבמבחנים צריך לענות תשובה מלאה, גם זה לימדו אותי...) אבל באמת, למי יש כוח לזה בימינו? לרבים זה כבר סתם נתפס כטרחנות. אז אין כלכך דיונים יותר, כשיש מחלוקת זה נגמר בהתנצחויות.
"הדיעה שלך יותר ראויה מדעתי--אז הלכתי ותהני מדעתך"?! תודה רבה על המחמאה, אבל לא ברור לי מאיפה היא באה, כי אני מעולם לא כתבתי ולא רמזתי שדעתי יותר ראויה מדעתך. ואני לא נהנית מדעתי, להיפך, אשמח לשמוע מישהו מתוך המערכת מתייחס ברצינות לדברים שהעליתי, מנקודת מבטו ומהידע והניסיון שלו. אולי אלמד עוד דברים שלא יצא לי ללמוד. ברור שכרגע אין אחד כזה, לא פה בכל אופן. חבל, אבל נישאר בחיים, כמו תמיד.
כל טוב.
לצפיה ב-'מעוררת מחשבה הנקודה שלך על ה"התגוננות"'
מעוררת מחשבה הנקודה שלך על ה"התגוננות"
16/03/2017 | 20:30
1
49
אמנם לא בדיוק אלימות, אבל קצת קשור...
 
פעם לפני שנים, הייתי מתרגלת באיזו מכללה שבה התלמידים שילמו שכר לימוד מכובד וחשבו שגובה שכר הלימוד שהוריהם משלמים מקנה להם את הזכות להתייחס באופן נורא לסגל, קל וחומר ל"מתרגלים"...
 
בקיצור, מתישהו כשהוגדשה הסאה וכבר התפוצצתי, ושום פתרון לא נמצא באופק, התקשרתי פניתי לדיקן. תגובתו המיידית היתה עלבון גדול בנוסח "איך את מעזה לומר כאלה דברים על התנהגות הסטודנטים שלנו?! זה מאוד מעליב!" (הוא ממש השתמש בשם התואר הזה). וזה כשעוד לא דובר בהפצת החרפה ברבים - אלא רק דיון פנימי איתו ועם המרצה הבכיר בתחום
 
אני חושבת שאת צודקת שלמערכות גדולות יש את כל המוטיבציה לרצות להשתיק ולטייח. יצא לי לראות את זה בעוד נסיבות.
לצפיה ב-'נראה לי, שהסיבה'
נראה לי, שהסיבה
16/03/2017 | 20:44
40
למה שנאמר לך--לא בגלל טיוח אלא בגלל חשבון כספי.
אם התלונה שלך מוצדקת--(ומבחינתי בהחלט כן)אזי יש להעניש,
להרחיק וכו' ואז ההכנסה למקום פוחתת. זה שיקול כלכלי.
והנה סיפור.
לאחין שלי יש חברה בארה"ב, הם לומדים מקצוע נחשק באוניברסיטה
מכובדת וידועה שם. הוא סבל מהתנכלויות של מוסלמים, וופעם אחת החזיר אותה כאפה שקיבל--הוא נקרא לבירור התלונות שלו, לא נשמעו הוא הוזהר.
ואמרו לו כשמתנכלים תתלונן אל תחזיר--
חטף עוד פעם והלך להתלונן אצל הדיקן --והנה התשובה--"זו בעיה שלך
הם משלמים הרבה יותר משכר הלימוד ואתה זוכה למילגה, בעיה שלך--
תבחר מה אתה רוצה--ללמוד ולסבול בשקט, או לעזוב...."
זה לא טיוח ולא בושה ולא כלום רק חשבון כלכלי קר.
 
לצפיה ב-'איך בכלל אפשר להשוות '
איך בכלל אפשר להשוות
16/03/2017 | 10:13
1
64
התחלתי לכתוב בנושא ומעדיפה בכלל לא להכנס לסיפור של רצח האחות בקופת החולים.
לא יודעת מה הסיבה שאת כל-כך מגנה על מערכת החינוך, אני בדיוק כמו שכתבה כרמיון גם הבנתי שכל הטיוחים של אין אלימות בבית ספר הם כדי לשמור על השם הטוב של הבית ספר. אין למנהלת שום רצון להצהיר שיש אלימות ו/או להכניס לתכנית הלימודים שלה פעילויות שימנעו אלימות כי אז היא תודה שהיא קיימת.
לצערי האלימות רק גועשת וגדלה. וכן, יש דרך לטפל עובדה שבכיתה אחת זה מטופל (כרגע עוד קטנים ועונשים עובדים) ובכיתה אחרת לא. אז אם רק היו רוצים יכלו לעשות יותר. בכיתה של ביתי מכיתה א' לא טיפלו בבעיות ועכשיו הן רק גדלו והתעצמו והמצב פשוט בלתי נסבל.
לצפיה ב-'למה את לא רוצה'
למה את לא רוצה
16/03/2017 | 10:29
50
להכנס לנושא רצח האחות?
זו לא אלימות? ההתעללות בחולים ובזקנים ובמעונות איננה אלימות?
והשביתה במערכת הבריאות--תתקן? תחזיר לחיים את הנרצחת?
ומישהו ילמד לקח מהשביתה הזו?
בכביש אין אלימות?
רק בכיתה של הבת שלך יש אלימות? אוי וי....
הבעיה שחיינו אפופים באלימות על כל צעד ושעל--ואין מקום נקי מזה.
וכן זה גם חודר לילדים, ומגיע לביה"ס.
לא הגנתי על כלום--שיקפתי מצב---
ואולי בכלל אני מקבלת הון--ובונה וילה מהתגובות כאן?
לצפיה ב-'בבית הספר שבו לומד בני האמצעי'
בבית הספר שבו לומד בני האמצעי
15/03/2017 | 23:58
1
65
אחרי שתי אזהרות, משעים (או לפחות כך היה כתוב בתקנון עליו חתמנו בתחילת השנה).
 
את הקטנת האלימות הם מנסים לעשות ע"י תחרות. על מקרה אלימות מקבלים דו"ח.  הכיתה שצוברת הכי פחות דוחות בחצי שנה זוכה בצ'ופר (כמו סיור במפעל עלית, קיר טיפוס וכד').
ברור שיש כיתות שההרכב האנושי גורם להם הפסד מתמיד 
 
 
לצפיה ב-'הלוואי והיה ככה גם אצלנו'
הלוואי והיה ככה גם אצלנו
16/03/2017 | 10:08
37
בכיתה של ביתי יש אלימות קשה ולא עושים כלום. לא שמעתי על פתרון לבעיות האלה וזה רק הולך ומחמיר. ברור לי שההרכב הכיתתי מורכב ביותר וכנראה שגם אם היה אצלנו ככה הכיתה שלה היתה מפסידה אבל לפחות נלחמת ומתאמצת להפחית את האלימות
בכיתה של הבן עם עוד קטנים וכרגע כשיש בעיות אלימות המורה נותנת עונשים. אצל הבן שלי לפחות זה עובד והוא לא מתלונן על בעיות בכיתה. במידה ויתלונן אני כבר אדאג לפנות לבית ספר ולטפל בנושא. אצלי זה לא יעבור בשתיקה.
לצפיה ב-'אלימות מעבר להצביע'
אלימות מעבר להצביע
13/03/2017 | 07:33
75
עליה כמקרה כזה או אחר,
נראה לי שיש אוירה בענין.
המהירות על הכביש, הצפירות לסוע מהר יותר כשזה בלתי אפשר,
העקיפות, ההידחפות. 
הקולניות בדיבור בנסיעה ברכבת, הרעש בארועים, רמקולים בהגברת מוגזמת,
בעיני כל אלה הם אלימות, גורמת להתנהגות אלימה של אנשים.
לצפיה ב-'אני מאוד פסימית בענין זה'
אני מאוד פסימית בענין זה
13/03/2017 | 12:05
72
זה כבר לא רק החברה הישראלית שהולכת בכיוון הזה, זה כל העולם.
לצפיה ב-'לצערי, יש כמעט בכל מקום אלימות...'
לצערי, יש כמעט בכל מקום אלימות...
13/03/2017 | 12:25
99
מאוד מאוד עצוב לי לראות את זה ועצוב לי שכבר נהיה מפחיד להעיר לאנשים לדוגמא באוטובוס לקום לקשישים או נשים בהריון או לבקש מהם לאפשר לי לשבת כשקשה לעמוד כי לא יודעת איך יגיבו. כבר ראיתי כמה פעמים נערים או אפילו מבוגרים שבאו להרים יד על קשישים שמבקשים לשבת או התנפלו בצעקות על נשים בהריון שביקשו לשבת.
 
אני יודעת שבארץ זה יותר חזק עם אנשים בענייני חניות וכו' שרבים על זה וכבר היו פציעות עקב מריבות כאלה, וזה מזעזע.
 
מפחיד שהגענו לרמת אלימות כזו גבוהה.
 
לצפיה ב-'לא מרגישה בכלל אלימות בסביבתי הקרובה'
לא מרגישה בכלל אלימות בסביבתי הקרובה
13/03/2017 | 20:11
68
הדבר היחידי שאני יכולה לחשוב עליו -
אם ייצא לי להסתובב לבד כאישה בשעות החשיכה - אז זה מפחיד
וכשיצא לי נתקלתי בגברים שבהחלט הלחיצו אותי (מכוניות שהאטו לידי וכאלה) .
אבל ביום יום - במקום העבודה ובמקום מגוריי לא יוצא לי ממש להיתקל באלימות
והיה ואתקל זה בהחלט יהיה מקרה נדיר .
 
לצפיה ב-'יש לך שלושה בנים....'
יש לך שלושה בנים....
13/03/2017 | 22:05
1
96
בהקשר של ילדים, אני זוכרת מילדותי שחלק ניכר ממשחקי הבנים בבית ספר יסודי לפחות היה, חוץ מכדורגל, כל מיני התגוששויות/"מכות" איך שלא קראו לזה. בקיצור - בנים שיחקו זה עם זה באופן פיזי-פרו-אקטיבי.  זה כבר לא ככה? (אני מניחה שהיום סתם משחקים במחשב כל היום....) איפה בעצם עובר הגבול בין זה לבין "אלימות"?
לצפיה ב-'אני לא שומעת שהילדים "מתגוששים" עם החברים בבית הספר'
אני לא שומעת שהילדים "מתגוששים" עם החברים בבית הספר
16/03/2017 | 00:04
49
כן רואה את זה בבית ביינייהם 
 
וסיפור על אלימות בבית הספר: לפני כחודש ילד בבית הספר התלונן על הבן שלי שהוא סגר לו בכוונה את הדלת על היד.
הסיפור המלא שההוא איים שירביץ לבן שלי והתכשיט שלי ברח לשירותים. כשהוא חשב שהשטח נקי הוא התחיל לצאת וגילה שהמאיים שם אז חזר לשירותים להסתגר.
בשלב הזה המאיים דחף את היד בין הדלת למשקוף.....
 
בקיצור, בכיתה של הבן שלי לא יזכו לפרס על אי קבלת דוחות....
לצפיה ב-'זה ממש מצער אותי שרצח האחות המזעזע נטמע פה בדיון '
זה ממש מצער אותי שרצח האחות המזעזע נטמע פה בדיון
16/03/2017 | 18:59
7
108
עם אמירות שזה חריג, לא דוגמה ולא משקף. אותו הדבר המורה שהוכה קשות בשבוע שעבר על ידי תלמיד ועוד .

זה היה צריך להיות עם כותרת אדומה בראש השרשור!!!!

מה שקרה זו אלימות יום יומית על דרגותיה השונות, האלימות ה״קלה״ לכאורה מביאה לרצח ונסיונות רצח.
זו אלימות שאנחנו חווים יום יום בקופות החולים ובבתי החולים, עם לגיטימציה כזו או אחרת מגורמים שונים, בהנהלה או בציבור.
כל ההקטנה הזו של ההגדרה כמקרה חריג או מקרה חד פעמי רק מזיקה.
יש קשר ישיר בין אלימות יומיומית לבין רצח ונסיונות רצח, יש קשר בין האלימות כנגד צוות רפואי, צוות חינוכי, עובדים סוציאליים, נהגי אגד  וכו׳והכרה בכך היא הצעד החשוב הראשון לנסות להתמודד עם הבעיה.
לצפיה ב-''
16/03/2017 | 20:31
6
לצפיה ב-' -- -- '
-- --
16/03/2017 | 20:34
46
שלא ייצא שנטמע..... סיפור נורא. לא יוצא לי מהראש, כמו גם תגובות איומות שראיתי לידיעה בנוסח "זה קורה כי לא מתנהגים מספיק יפה לחולים מבוגרים".
 
אין מילים.... ורוצה לקוות שזה נגרם על ידי מישהו חולה שאינו אחראי למעשיו כי אחרת המחשבה שמישהו שפוי עשה כזה דבר לא מאפשרת לנשום...
 
יהי זכרה ברוך (ונראה שהוא בהחלט ברוך בליבם של מאות המטופלים להם סייעה), ולבי עם משפחתה על האובדן הנורא.
לצפיה ב-'רצח האחות, לצערי, רק מוכיח שההרגשה שלי שיש אלימות '
רצח האחות, לצערי, רק מוכיח שההרגשה שלי שיש אלימות
17/03/2017 | 00:15
4
65
שהרימה ראש לאחרונה נכונה.
התגובה שלך היתה הראשונה בשרשור והבהרת שיש אלימות נגד אנשי הרפואה. לכן אותי הרצח לא הפתיע אלא זיעזע . אפשר לומר שהכתובת היתה גם על הקיר (פה בתפוז לפני שזה קרה) 
משביתות המחאה השבוע ומהשרשור הובהר שבעצם לא משנה איזה שירות אתה נותן- אתה בחזית.
ובעצם מי שדווחה שאין אלימות בסביבתה היא כנראה חיה בבועה.
 
השאלה אם בכלל יש מה לעשות נגד זה?
ברמת החינוך בבית הספר - כנראה שלא כי אין בידי אנשי ההוראה את הכלים.
לסמוך על האנשים שיחנכו את הילדים שלהם- ממה שאני רואה- אבוד מראש יש כאלו שמלמדים את הילדים שלהם שצפצוף על קודים וחוק זה חלק משגרה.
לא יודעת מה הפתרון.
 
לצפיה ב-'יש פתרונות,'
יש פתרונות,
17/03/2017 | 07:49
2
65
אם היה רצון אמיתי להדביר את האלימות.
אחת הדוגמאות שמביאים תמיד היא את ראש עירית ניו יורק (שכחתי את שמו)
שהיה נחרץ בהדברת אלימות,
מינה שוטרים על כל צעד ושעל, אכף עונשים וחוקים.
ועובדה שהצליח.
 
אם היה גיוס של שוטרים והיו נמצאים באמת בשטח,ואוכפים עונשים, ומגייסים תשדירי שירות, והיו מכניסים לבתי"ס שוטרים--מחנכים--שהם מסבירים בכיתות
ויש פרויקטים ותפקידים לתלמידים במיוחד המציקנים והאלימים.
בדיוק כמו שחינכו להיות שוטרים במעברי חציה, 
 
אם היו מגייסים אנשי טיפול בשפע, ולא כשצריך עו"ס או פסיכולוג 
אלה תורים ארוכים. 
יש הרבה אופציות--רק צריך לרצות (אפילו אין צורך בהשקעה גדולה)
לצפיה ב-'ג'וליאני...'
ג'וליאני...
17/03/2017 | 08:47
1
14
לצפיה ב-' תודה.'
תודה.
17/03/2017 | 08:59
6
לצפיה ב-'האם זו הייתה, בעצם, מטרת השירשור?'
האם זו הייתה, בעצם, מטרת השירשור?
17/03/2017 | 08:32
79
אף משתתפת פה לא הקטינה את רצח האחות ולא זלזלה בו. אף אחת. בדקתי לאורך השירשור. ואף אחת לא אמרה שאין אלימות. אחת המשתתפות כתבה שהיא אישית לא נתקלת באלימות בסביבתה, היא לא ניסתה לטעון שזו הוכחה שאין אלימות בכלל אלא רק סיפרה בכנות מה היא אישית חווה. יש אלימות, האלימות הזאת לא פוגעת בכולם כל הזמן, ולצד האלימות יש חיים שקטים שלאנשים. לקבוע בגלל זה שאותה משתתפת חיה בבועה זה קצת... לא הוגן בעיניי. וזה גם מתרחק מהאמת, לא פחות משמתרחק מי שיטען שבכל מקום כל הזמן יש אלימות קשה.
 
ולשאלתך: בוודאי שיש מה לעשות. המקומות שבהם החברה שלנו פחות אלימה (גיאורגרפים ולא גיאוגרפיים), למשל, ההצלחות, הם דווקא מקומות טובים להתחיל בהם, ובמקום לחרוץ שהם לא אמיתיים או לא מהמציאות, עדיף לבדוק מה שם עובד נכון כדי למזער את האלימות, בדיוק כמו שכדאי לבתי ספר שבהם יש הרבה אלימות להקשיב וללמוד מבתי ספר שבהם יש הרבה פחות אלימות. בטח שזה לא יחסל את כל האלימות (אין דבר כזה, אגב...) זה יכול לשפר ולשדרג הרבה.
לצפיה ב-'התלבטות מעבר דירה עם ילדים בגיל ההתבגרות'
התלבטות מעבר דירה עם ילדים בגיל ההתבגרות
13/03/2017 | 04:12
6
177
אשמח לשמוע דעות ותובנות...
אנחנו גרים בארה״ב כבר 3 שנים (עברנו בעקבות רילוקיישן).עקב שינויים מסוימים בתחום התעסוקתי החלטנו להשאר עוד כמה שנים ספורות, והוחלט על רכישת בית.
אנחנו גרים בעיירה מרובת ישראלים,אבל בניגוד למה שרואים משם- ה״פתח תיקווה״ הזה לא בא לנו טוב.
זה לא בדיוק פתח תיקווה, זה יותר ״דגראסי היי סקול״. המקובלות, המקושרות, האאוטסיידריות....כל הטוב הזה.
מקום שבו אם חלילה תחלי במחלה קשה או משהו -הם יעמדו בתור עם פשטידה מחוץ לדלתך ויארגנו ערב התרמה, אבל ביום יום יכולות לחלוף על פנייך בלי להניד עפעף (אפילו לא ״היי״ מנומס) , ולא לדעת בכלל מה את עושה בכלל ואיך את מבלה את ימייך.
גם יוקר המחייה פה הוא לא נמוך, רק שלמזלנו האיש בתפקיד בכיר בחברה גדולה, כך שאנחנו חיים בסדר גמור.
 
מצאנו חברים מדהימים בארה״ב, אנחנו אוהבים ואהובים ומלאי שמחה ואהבה ומוקפים אנשים שבחרנו בקפידה ועושים לנו נעים בלב, ואפילו מצאתי חברות מהממות - רק שאף אחד לא מהקהילה הזו.
האיש לוחץ עליי לשקול מעבר למקום אחר, זול יותר, קהילתי יותר, עם יותר גיוון אנושי (לא רק ישראלים. אין לנו כמעט שחורים או היספאנים בעיירה). אני מסכימה איתו לחלוטין שיש מקומות שטובים לנו יותר , רק שיש לנו ילדים להתחשב בהם, כבר עקרנו אותם מישראל, הם בתחילת גיל ההתבגרות, גיל קשה גם ככה, איך נעביר אותם שוב? 
אז נכון שהם מדברים אנגלית שוטף, וכבר מעורים בניואנסים האמריקאיים (לא שוס גדול, כל הריץ׳ ביץ׳ האלה) וזה כבר לא החשש הגדול שהיה בהגעה הנה, החיפוש אחר הקרבה הישראלית- אנחנו לא זקוקים לזה יותר.
מצאנו את מקומנו החברתי, והחברים יכולים להגיע אלינו לכל מקום שנבחר (מן הסתם נצטרך להשאר ברדיוס גאוגרפי סביר ממקום העבודה של האיש, וכתוצאה מכך גם ברדיוס נגיש לחברינו).
האיש טוען שהילדים יסתגלו, שאנחנו נחייה בסביבת אנשים שיותר נעים לנו איתם, וגם רכישת הבית תהייה קלה יותר מאחר ויהיו לנו אינסוף אפשרויות בחירה שיהיו בנוסף גם זולות יותר.
קשה לי הרעיון של לנתק אותם. נכון שילדים מסתגלים, נכון שיש מליוני סיפורים על ילדים של אנשי צבא למשל שעברו כל שנה והסתדרו, אבל אם לא ממש חייבים- למה לעשות את זה לילדים?
הילדים הם לא מלכי הכיתה, אבל בסדר להם, הם הסתגלו.
מתלבטת נורא, הילדים כמובן לא רוצים לעבור, אני מצידי לעבור כבר מחר, אין לי שום רגש למקום הזה...
אשמח לתובנותיכן.דעותיכן......כל דבר...
תודה
 
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
13/03/2017 | 07:43
1
124
בעיקרון הבאת כאילו את כל הדברים שרלבנטים מבחינת שיקולי דעת,
ואז השאלה נשארת בעינה,
ולכן, מציעה לך לשבת ולכתוב, בעמודה אחת בעד מעבר ובעמודה שניה נגד,
כשאת גם נותנת ציון לסיבה, ולבסוף שקללי ותראי מה יותר כדאי.
ועוד כמה דברים--
1)אם הילדים בוגרים, שתפו אותם בהתלבטות --כך גם יהיה קל יותר המעבר.
2)מה את בתוכך באמת רוצה, בלי ה"מסביב" תני לזה משקל נכבד.
ודבר אחרון, אין מקום מושלם--לכל מקום היתרונות והחסרונות שלו,
מעבר דירה זו עבודה קשה--הרוח אמור להיות גדול מההפסד.
לצפיה ב-'תודה על התובנות'
תודה על התובנות
13/03/2017 | 15:39
83
העיקרון המעבר הוא שילוב של הקלה כלכלית (מבחר של מקומות אחרים זולים יותר במקום להצטמצם באזור שלנו שהוא לא זול) ושינוי אקלים אנושי (פחות ישראלים, יותר גיוון אתני/תרבותי, פחות דם-כחול-וואנבי שמצטייר לי כאן)....
כן, שום דבר לא קל, בגלל זה ההתלבטות הקשה... 
לצפיה ב-'יש לי הרבה תובנות'
יש לי הרבה תובנות
13/03/2017 | 18:52
2
140
רק לרקע - גם אני גרה בארה"ב. מבחירה, כבר מההתחלה, אנחנו דווקא ממש לא גרים באזור שבו נקבצים רוב הישראליים (אזור שנקרא פה אגב "הקיבוץ"). אני מבינה לגמרי את אלמנט האקוואריום שאת מתארת.
 
על כל פנים - השאלה המרכזית בעיני היא כללית יותר, והיא קשורה למה עושה לך טוב לעומת הילדים. אני, בנסיבות שאת מתארת, הייתי עוברת. נשמע שלא טוב לך במקום הנוכחי. לא ברור ממה שתיארת שיהיה רע לילדים במקום החדש.
 
הפורום הזה באופן היסטורי מתמקד "בנו" ולא בילדים... ובכן - לי זה מתאים . מותר ורצוי לך לחשוב על עצמך קודם בנסיבות האלה בעיני [שלא לדבר על זה שלגור ב"קיבוץ הישראלי" בעיני נחשב סיוט. ונקרא לי שגם לך זה לא ממש מתאים בשלב הזה יותר]
 
כתבת שהאיש לוחץ לעבור וש"את מצידך היית עוברת מחר".
 
נכון, הם ייאלצו להסתגל.... אבל זה לא שאת מעבירה אותם דירה כל שנה-שנתיים [ריטואל שבתוכו גדלתי אגב והוא לא משהו ]. אם תקנו בית אני מניחה שהכוונה היא להיות שם זמן ממושך [אחרת עלויות העיסקה הופכות את זה ללא הגיוני]
 
בנוסף, יהיה לילדים רווחים ממה שאת מתארת: יותר גיוון באוכלוסיה שהם נחשפים אליה כמו שתיארת, ואולי גם תוכלו לחסוך עבורם יותר כסף שיעזור להם בעתיד כי כתבת שזה יהיה אזור זול יותר.  אם יש לך גם קולג'ים בראש אז סביר שיהיה להם יותר קל להתקבל אם הם באים מקהילה הטרוגנית ולא מבית ספר שבו כולם מרוויחים טוב/מקודמים (כי קולג'ים לא ייקחו יותר מ- 2-3 תלמידים מתיכון מסוים בד"כ)
 
נקודה אחת שלא ציינת היא בני כמה הילדים. הם כבר בתיכון או בחטיבת ביניים? כי אם בחטיבה יכול להיות להם נעים וכיף אולי להשתחרר ולהתחיל דף חדש. ועוד משהו - אם זה לא רחוק בצורה היסטרית - ומאוד חשוב להם להמשיך באותו בי"ס את יכולה אולי לאפשר להם להמשיך. אני מניחה שבקרוב יהיה להם רשיון נהיגה... ?
 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה, מחדדת קצת'
תודה על התגובה, מחדדת קצת
13/03/2017 | 23:27
1
124
קודם כל להגיד ש״לא טוב לי״ זה לא בדיוק מה שקורה. אני פשוט שמה ז** על כל מה שהולך פה, מי חברה של מי, מי עשתה יומולדת ומי הזמינה איפה. החברים הטובים  שלי לא מכאן, ואני אומרת שלום לכל מי שחולף על פניי, גם לאלה שתקוע להן מטאטא בעכוז העטוף בבגדי הג׳ים.
לא רע לי פה במובן של ״בוכה כל היום״.
דבר שני- אני בהחלט חושבת על עצמי, לחלוטין, רק שילדיי חשובים לי לא פחות, ואם לא טוב להם- לא טוב לי. מיקומם של ארבע הקירות שבהם אני חיה לא חשובים לי כל עוד הם מלאים באהבה ובשמחה, ולכן אין לי בעיה להמשיך לגור במקום הזה כל עוד לילדיי ולמשפחתי טוב.
וזו הסיבה שאני שופכת את התלבטויותיי בפורום הזה (אגב, אני פה כבר שנים רבות, באה והולכת, ותמיד שוכחת את הסיסמה לניק שלי ונאלצת לפתוח חדש...מבאס משהו)- כי אני מעריכה עד מאוד את חוכמת הנשים שכאן. ונכון שפה מדברים על עצמנו, אבל במקרה הספציפי הזה שבו אושר ילדיי כרוך באושר שלי- לא ניתן להפריד ולדבר ״עליי״.
הילדים שלי בשלבים הנמוכים של גיל חטיבת הביניים (לא אוכל להוסיף יותר ).
לצערי הם לא יוכלו להמשיך במערכת החינוך המקומית (הם בפאבליק)- אלא אם כן נשלם הון קטן לעירייה, מה שמוריד לחוטין את כדאיות המעבר.
את צודקת לחלוטין ברשימת הרווחים העתידיים של הילדים- גיוון אנושי וכסף.
ההתלבטות שלי והקושי שלי בלהעביר אותם (שוב) בתי ספר הוא הרבה יותר רגשי מראציונלי. 
הם אגב- ממש ממש לא רוצים.
תודה רבה על התשובה המושקעת, אני באמת מעריכה את זה. (במיוחד ההבנה לרתיעה מה״קיבוץ״, אנחנו לא קרובים לקיבוץ המדובר , אנחנו צפונה משם, בקיסריה )
 
לצפיה ב-'הבנתי....'
הבנתי....
14/03/2017 | 15:02
87
מההודעה הראשונה חשבתי שגם את די רוצה לעבור/לעוף משם.
 
גם הילדים צעירים משחשבתי. חשבתי שהם בסוף החטיבה או בתיכון. אם כך זה עוד הרבה שנים לגור במקום שבעלך רוצה לעוף ממנו.
 
ואם הבנתי נכון יש פה גם שיקול כלכלי? כי כרגע אתם שוכרים ובמקום השני תקנו בית ותתחילו לבנות בו אקוויטי? ואם לא תעברו אתם בעצם מוותרים על צבירה של לפחות 5 שנים של אקוויטי אם כך שהם בתכל'ס חלק מהצבירה שלכם לפנסיה = גם זה לטובת הילדים באופן עקיף בעיני [שלא לדבר על זה ששיעור הריבית עכשיו נמוך וצפוי לעלות, ושלא נראה לי שתקנו בית בשנים שהילדים שלכם הולכים לקולג'. אז המשמעות היא דחייה של 9 שנים בקניית בית?]
 
לגבי ה"להמשיך באותו בית הספר" - אצלנו לפחות יש זכאות להמשיך באותו מוסד לימודי אם כבר התחלת בו, גם אם עוברים דירה (ויתרה מזו - אפשר לדחוף לתוכו גם את כל האחים והאחיות גם אם הם טרם התחילו). יש איזו וועדת-חריגים קטנה שצריך לעבור אבל היא די אוטומטית - צריך רק להגיש את הבקשה. לא יודעת איך זה אצלכם בקיסריה.
 
ברור לי שזה משחק של איזונים. זה לא "רק" מה שטוב לך. אבל שאלת מה אנחנו היינו עושות.... אז עניתי.  נקרא לי גם מבין השורות שעוד יש לך קצת רגשי אשמה או קשה לך עם זה שהעברת אותם לפני 3 שנים?  ממליצה לנסות לשחרר. קורה.... עברתם כמשפחה. אני יכולה להבין אם הייתם מטרטרים אותם כל שנה-שנתיים במעבר דירה. אבל מעבר מדיור שכור לקניית בית זו סיבה מאוד מוצדקת בעיני לעבור.
לצפיה ב-'וגם בגלל שתישארו במקום נגיש לעבודה של בעלך '
וגם בגלל שתישארו במקום נגיש לעבודה של בעלך
13/03/2017 | 21:19
102
כלומר לא ממש תתרחקו
אז אני מאמינה שחברים ממש טובים יוכלו להישאר בקשר עם הילדים שלכם.
במיוחד ככל שהילדים גדלים אפשר להיפגש באמצע הדרך .
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
09/03/2017 | 20:13
34
29
אפשר להוסיף גם אאוטינג לתחפושות 
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
09/03/2017 | 20:15
8
22
לצפיה ב-'אני לא ממש אוהבת את החדר של הילדה '
אני לא ממש אוהבת את החדר של הילדה
11/03/2017 | 12:53
6
185
פתאום עם הלול והמשטח החתלה וכו' החדר נראה מאוד צפוף ולא נעים במיוחד שרואה את החדרים הענקיים של כל האמריקאיות שלא גרות במנהטן - זה ממש ביאס אותי
 
הארון בחדר שלה הוא ארון כזה שיש 2 מדפים אבל מאוד גבוהים ולא פרקטיים בעליל לבחורה נמוכה יחסית שכמותי ויש מתלה. קצת התקמצנו וקנינו מתלה עם תאים מבד ושם שמנו את הבגדים שלה אבל זה היה לא פרקטי ולא נוח וממש תיסכל אותי בנוסף לכל המראה של החדר. בסוף החלטנו לקנות ארונית לשם ולא מצאנו משהו שהתאים בגודל עד שבמקרה הגעתי למעין קופסאות כאלה שמרכיבים אחד על השני ויוצרים מהם ארוניות- זה מאוד יציב ונוח ועלה ממש זול יחסית.
 
בעלי הרכיב את זה וחברה שלי ואני קיפלנו וארגנו את הארון ועכשיו זה נראה ממש מעולה.
שידרגנו כמה קופסאות שהיו לנו והוספנו להם מדבקה מסביב של "פו הדוב וחבריו" כי זה הקונספט של החדר והייתה לי מדבקה כזו ליצירת בורדר מסביב לחדר שהחלטנו לא להשתמש בה.
 
זה ממש עשה שינוי בחדר כבר
הזמנו מדבקות קיר של פו הדוב וחבריו והיום או מחר נדביק אותם בחדר. שבוע הבא בייבי שוואר צריך להשוויץ
לצפיה ב-'ארונות אמריקאיים סטנדרטיים הם מכה....'
ארונות אמריקאיים סטנדרטיים הם מכה....
11/03/2017 | 15:58
1
133
עם מדף אחד בגובה מטר שמונים ומתחתיו עמוד תליה. מי הדביל שהמציא את הסטנדרט הזה, לא ברור.
 
רהיט שייקרא בארץ ארון בגדים נקרא European Closet (לפחות הם קלטו שאין להם כאלה )
 
טוב שמצאתם פתרון. יש גם באיקיאה כל מיני כוורות שמארגנות ארונות
לצפיה ב-'איקיאה אין מצב- לא אשרוד '
איקיאה אין מצב- לא אשרוד
11/03/2017 | 16:15
136
האמת שמצאנו דרך אמאזון ויצא פחות מ-50 דולר אז אני בכלל מרוצה...
וכן שיהיו בריאים האמריקאים עם הארונות שלהם... אני 1.63 ולהגיע למדף הגבוה יותר זה חסר סיכוי ומצריך תמיד סולם.
 
בנתיים שמנו למעלה כל מיני דברים שהם לא בשימוש יומיומי וגם כל החבילות של חיתולים, מגבונים וכו' שהם ספייר יהיו שם.
 
מאוד מרוצה מאיך שסידרנו את הארון
לצפיה ב-'את יכולה להשתמש בשידת ההחתלה לאחסון בגדים '
את יכולה להשתמש בשידת ההחתלה לאחסון בגדים
11/03/2017 | 17:08
3
90
זה גם הכי נח בהתחלה .
במגירה אחת בגדים עליוניים ובמגירה שנייה מכנסיים (לפחות חלק)
וככה זה הכי נגיש כשצריך להחליף אחרי תקלות .
לצפיה ב-'יש לי עמדת החתלה '
יש לי עמדת החתלה
12/03/2017 | 00:11
2
113
החדר כל כך צר שאין ממש מקום לשידת החתלה אז קנינו עמדה ופשוט יש לה 2 תאים ארוכים מתחת שנשים בהם חיתולים ודברים בשימוש יומיומי עם הילדה. יש שם 3 קופסאות מתקפלות מבד שהדבקתי עליהם גם את המדבקה הרחבה של הדמויות של פו הדוב.
 
זה מבאס שאין את המגירות והנוחות של שידה- אבל עובדים עם מה שיש
 
בנתיים רוב הבגדים שקיבלתי מאחותי שהם לשלב יותר מאוחר בשקית אטומה אצלנו בארון. יש לנו עוד ארון שהיינו יכולים להשתמש בו אבל כל הדברים של הגן שם ואין לי מקום אחר לאחסן אותם. פשוט נעביר כל פעם בשעת הצורך את הבגדים שארוזים ונעביר את הבגדים שכבר לא רלוונטים לאחסון.
לצפיה ב-'אהה, נשמע שהסתדרת מצוין עם מה שיש'
אהה, נשמע שהסתדרת מצוין עם מה שיש
12/03/2017 | 07:12
1
75
שימשיך עגול ותקין ומשעמם
לצפיה ב-'אכן '
אכן
12/03/2017 | 13:30
70
היום נדביק את מדבקות הקיר שקנינו ונדגם את החדר לקראת הבייבי שוואר
 
 
לצפיה ב-'שבוע באוירת פורים'
שבוע באוירת פורים
12/03/2017 | 08:06
60
הילדים הלכו לבית ספר כל יום מחופשים בנושא אחר.
היה שמח בבית וכמובן שהיינו צריכים ללכת לקנות עוד כמה פריטים קטנים והשלמות לשבוע הזה.
בחמישי הכנו ופיזרנו משלוחי מנות לחברים, בשישי למרות ההצהרות שלי לא לאפות השנה בפורים אפיתי וחילקתי משלוחי מנות למשפחה. 
אתמול חגגנו במסיבת פורים שהיתה נחמדה כרגיל, אני לשמחתי מצאתי תחפושת שיצאה מוצלחת ביותר וגרפה מחמאות. אני אוהבת מאוד את החג השמח הזה.
לצפיה ב-'שבוע שגרתי . ביום רביעי יום האישה, נסעתי לראות את גמר גביע '
שבוע שגרתי . ביום רביעי יום האישה, נסעתי לראות את גמר גביע
10/03/2017 | 09:18
3
146
המדינה בכדורעף נשים בו שחקו הפועל כפר סבא נגד מכבי חיפה .
היה משחק מצויין עם תוצאה די מפתיעה (0:3 לחיפה)
הקהל בכדורעף הוא קהל ששותף במשחק - ע"י עידוד הקבוצה / הפרעות קוליות (קריאות, שריקות צופרים), אבל בדרך כלל מאוד מתורבת כי זה ענף שכולם מכירים את כולם ולכן בדרך כלל אפשר לשבת בתוך קבוצת אוהדים של הקבוצה השניה ללא חשש.
אבל, אם ביום רגיל המשחק הנ"ל היה זוכה לחצי כותרת בסוף עמודי הספורט, הפעם יזכר הגמר הזה (לפחות בעיני ובכותורות העיתונים) כחגיגת אלימות. וזאת הסיבה שבגללה לא יכולתי לכתוב על תוצאת המשחק במשהו קטן וטוב.
למשחק הגיעו אוהדי כדורגל מהסוג שאי אפשר ללכת עם ילדים לידם ובסוף זה נגמר בפצועים. מבאס שהאלימות של האוהדים הגיע גם לענף הכדורעף. 
 
 
לצפיה ב-'והתחפושות : הארי פוטר (שלא כל החברים בגן זיהו את הדמות)'
והתחפושות : הארי פוטר (שלא כל החברים בגן זיהו את הדמות)
10/03/2017 | 09:21
112
לוק סקיי- ווקר ממלחמת הכוכבים בגרסה הלבנה (האמא שלו לא הכירה את הדמות )
 
ואחד שלא רצה להתחפש.
לצפיה ב-'נשמע מפחיד '
נשמע מפחיד
11/03/2017 | 14:55
1
75
נשארת עד הסוף או שברחת משם כי הרגיש לא בטוח להיות לידם?
 
זו לא נחמה, אבל מסיפורים של קולגות וכאלה, גם בארה"ב יש בעיות חמורות עם התנהגות של קהל במשחקי ספורט כי הרבה פעמים יש אנשים שתויים מאוד שמתנהגים בהתאם לרמת האלכוהול בדמם... (ולפעמים גם מקיאים על צופים אחרים ).
 
כל הנ"ל מעדות יד שניה - כמעט לא יוצא לי ללכת לכאלה.
לצפיה ב-'נשארתי עד הסוף כמובן (כי גם לא יכולתי לעזוב קודם)'
נשארתי עד הסוף כמובן (כי גם לא יכולתי לעזוב קודם)
12/03/2017 | 19:19
53
הקבוצה של החבר'ה האלה ישבו בנפרד מאיתנו במהלך המשחק (כי הצלחתי מבעוד מועד לשדרג את המקומות שלנולאגף אחר) והאלימות הממשית היתה בסיום המשחק.
הם עברו לידינו ממש, אבל ראו שאנחנו לא מעניינים אותם. למרות כן, התרחקנו מהמקום.  לא הרגשנו מאויימים ישירות אבל היתה אווירה של אלימות שרוצה להתפרץ 
 
התאבסתי קשות מהסיטואציה כי בדרך כלל אני הולכת למשחקים עם הצעיר וזאת לא אווירה שהייתי רוצה שיספוג <כפולניה טובה כתבתי זאת לנציגי הקבוצה - שינסו לרסן את החבר'ה....>
 
 
לצפיה ב-' היה שבוע עמוס ביותר'
היה שבוע עמוס ביותר
10/03/2017 | 19:26
11
154
גם עבודה במרפאה במשרה מלאה, ילדים ומשפחה, לימוד סבב של חודש של סטודנטים אמריקאים כולל הכנת מבחן ו4 ימים של הרצאות באנגלית וגם סטודנטית אחת על אחת, שזקוקה לתרגום סימולטני והסברים.... אה, וגם פורים, הכנת תחפושות, גמד ענק ומשלוחי מנות.

בקיצור יצאתי מותשת.
הנערה התחפשה לcomic girl (נערת קומיקס) והבכור התחפש ל-Siri.


לצפיה ב-'מה את מלמדת סטודנטים אמריקאים? הם כאלו שמנסים להשאיר בארץ? '
מה את מלמדת סטודנטים אמריקאים? הם כאלו שמנסים להשאיר בארץ?
10/03/2017 | 22:28
10
119
ניסיתי לחפש תמונות של SIRI אבל הכל מוביל לתמונות של ניידים ?
לצפיה ב-'Siri זו העוזרת הוירטואלית של אייפון אין לה פנים'
Siri זו העוזרת הוירטואלית של אייפון אין לה פנים
11/03/2017 | 12:04
9
134
זו שמבקשים ממנה למצוא דברים או לעשות דברים (״תתקשרי לאמא״, ״מה מזג האוויר היום בחיפה?״ וכו׳).
לכן מצאת ניידים

אני מלמדת סטודנטים לרפואה אמריקאים, חלקם הקטן קנדים, שעושים pre med בארה״ב ומגיעים לישראל לעשות את שלוש השנים האחרונות ומקבלים תואר מהטכניון.רובם יהודים, חלקם בנים של ישראלים שירדו מהארץ. חלקם לא.  לומר את האמת, רובם המוחלט לא נשארים... בודדים כן, אבל מכניסים כסף נאה לקופת הטכניון כשכר לימוד.
אני מלמדת אותם רפואת משפחה בסבב חובה שנמשך ארבעה שבועות.
לצפיה ב-'רעיון גדול להתחפש לסירי'
רעיון גדול להתחפש לסירי
11/03/2017 | 13:21
88
אבל איך בדיוק?
לצפיה ב-'מעניין! אז את מלמדת אותם באנגלית?'
מעניין! אז את מלמדת אותם באנגלית?
11/03/2017 | 14:59
3
97
ואת מזהה הבדלים בין ההתנהגות/למידה שלהם לזו של סטודנטים ישראליים? 
 
לא פלא שאין לך זמן לנשום. לימדתי בתחילת השנה קורס של פעם בשבוע. "כולה" 6 פגישות (התחלקתי עם עוד מישהי), וזה פחות או יותר גמר לי יום בשבוע.  אם כי זו הפעם הראשונה שעשיתי את זה אז זה תמיד יותר עבודה.
 
בכל מקרה - ללמד זה מאוד מתיש בעיני.
לצפיה ב-'בטח מלמדת אותם באנגלית. הכל באנגלית.'
בטח מלמדת אותם באנגלית. הכל באנגלית.
12/03/2017 | 14:07
2
104
הם יותר צעירים ופחות בוגרים מהישראלים בד׳״כ, אם כי השנה יש קבוצה טובה ומשתפת פעולה.

לצפיה ב-'מעניין. האם הידע הבסיסי שלהם טוב?'
מעניין. האם הידע הבסיסי שלהם טוב?
16/03/2017 | 00:09
1
28
האם הם יהיו רופאים טובים מהישראלים?
האם יש כאלו שכבר מגלים לך שהם רוצים להיות רופאי משפחה? או כולם רוצים להיות מנתחים פלסטיים?
(על המשכורות העתידיות שלהם אני מאמינה שמיותר לשאול )
לצפיה ב-'האמת שאי אפשר להכליל'
האמת שאי אפשר להכליל
16/03/2017 | 19:02
36
הידע הבסיסי שלהם וגם של הישראלים טוב לדעתי, הישראלים מעצם העובדה שהם ישראלים הם יותר בוגרים ודורשים מהם יותר.
הרוב לא רוצים להיות רופאי משפחה אבל ברור ששם ירוויחו הרבה יותר מאשר כאן , לצערי הרב.
לצפיה ב-'אני יודעת מה זה SIRI אבל שאלתי את עצמי איך מתחפשים אליה '
אני יודעת מה זה SIRI אבל שאלתי את עצמי איך מתחפשים אליה
16/03/2017 | 00:06
3
30
ולכן חפשתי תמונות
 
תגלי לנו איך הוא התחפש?
לצפיה ב-'הלבשתי אותו כמזכירה בלונדה נאה וחטובה'
הלבשתי אותו כמזכירה בלונדה נאה וחטובה
16/03/2017 | 19:09
2
48
עם חצאית צרה עליה תפרתי את הסמל של המיקרופון של סירי וכמה אייקונים של ווטסאפ והודעות ויומן (גם מלבד). פיאה בלונדינית, ז׳קט, חולצה לבנה מכופתרת, גרביונים ואיפור .
נעלי עקב - מסכן, הוא קילל את הנעליים .... שיבין כמה אנחנו סובלות!
על החזה תליתי לו קרטון שעליו מודבק ״איך אפשר לעזור״? שאל אותי...
בקיצור מה שסירי אומרת על רקע שחור היה כתוב לו.

לצפיה ב-''
17/03/2017 | 00:00
1
25
יכולת לוותר לו על העקבים... מסכן 
לצפיה ב-'ניסיתי לוותר לו על העקבים... הוא לא הסכים!'
ניסיתי לוותר לו על העקבים... הוא לא הסכים!
17/03/2017 | 20:56
3
לצפיה ב-'שבוע סתמי לגמרי '
שבוע סתמי לגמרי
11/03/2017 | 12:44
2
150
ככה זה כשאת רואה בערך רק רופאים אם את כבר יוצאת
שמירת הריון זה לא כיף בעליל, במיוחד לא להיפראקטיבית כמוני... כואב לי מאוד הגב ונהיה מאוד מאוד כבד ויחד עם הצירים המוקדמים שיש זה לא ממש נותן לי מנוחה, אז אין הרבה חשק לראות טלויזיה או לקרוא ספר ויוצא שאני לרוב באינטרנט...
 
חברה יקרה מגיעה לבקר לפחות פעמיים בשבוע אז זה נחמד ומעביר את הזמן.
 
כרגע אני בשמירה עד להודעה חדשה כי הצירים רק מתחזקים ונהיים גרועים יותר ברגע שאני טיפה זזה .
 
 
לצפיה ב-'אוי'
אוי
12/03/2017 | 20:49
1
70
באיזה שבוע את? את מקבלת \ קיבלת איזשהו טיפול להפסקת הצירים? שמירת הריון זה לא כיף, ולידה מוקדמת זה עוד יותר לא כיף...(מנסיון)
לצפיה ב-'שבוע 31'
שבוע 31
12/03/2017 | 21:26
100
זה התחיל בשבוע 29. לא קיבלתי טיפול להפסקת צירים כי הצירים הפסיקו להיות סדירים אבל אני במעקב די צמוד של הרופאים.
בנתיים הצירים במרחקים די גדולים ולרוב כשאני יוצאת מהבית לרופאים. פשוט הם מאוד כואבים ואז נהיים במרווחים די קצרים.
 
אין פתיחה ,תודה לאל, פשוט הרופאים חוששים שהעבודה שלי תגרום להחמרה של זה ולפתיחה וכו'.
לצפיה ב-'שבוע של שגרה'
שבוע של שגרה
11/03/2017 | 16:07
5
139
* בכורתי קיבלה גשר ליישור שיניים וסבלה רוב השבוע . אני זוכרת כמה זה כואב מילדותי. אם נסתכל על חצי הכוס המלאה היא חצתה את גבול המטר וחצי גובה (150.4 אבל מי סופר?). מה שאומר שנבואות הזעם של ילדותה שהיא תהיה בגובה 1.35 ולא תוכל לנהוג ברכב רגיל כבר לא יתממשו .
 
* לא הצלחתי להציל את החתול כי זאת שמחזיקה אותו אסיר עולם בחדר אמבטיה קטנטן לא מוכנה לסמוך על שום מקלט חיות שהוא [גם אם נשבעים לה שהוא לא הסוג שהורג חיות]. הוא מס' 25 ברשימת המתנה לבית אומנה - אבל אין לדעת כמה מהר זה זז.
 
* בפורים מתוכננות פה תחפושות תואמות להצגה בביה"ס לעברית. נדמה לי שאחת הילדות צריכה להיות עיזה/תיש. הגדולות כבר מעצבות את התחפושת שלהם לבד אז אין לי מושג. בהצגה אני אגלה...  צעירת הבית תשתמש בתחפושת צ'יטה שהיתה של אחותה הגדולה.
 
ויש לי עוד שבוע בבית
לצפיה ב-'בת כמה הבכורה?'
בת כמה הבכורה?
12/03/2017 | 05:35
4
100
גם שלי תצטרך גשר, ולא לגמרי ברור לי מתי מתחילים...
לצפיה ב-'היא תהיה בת 13 בחודש הבא אבל'
היא תהיה בת 13 בחודש הבא אבל
14/03/2017 | 14:51
3
75
קחי בחשבון ש:
 
1. היא באיחור של שנה-שנתיים לעומת חברותיה כי ההתפתחות הדנטלית שלה איטית יחסית (ירשה ממני). למשל היא הגיעה לגיל שנה בלי אף שן.
 
2. זה כבר הטיפול האורטודונטי השני שלה. בערך מגיל 9 או 10 היה לה בפה "מרחיב" (expander) לאיזה שנה וחצי שמטרתו להרחיב את הלסת כדי שיהיה יותר מקום לשיניים. מסתבר שהיום תפסו כבר שכל ובמקום לעקור הרבה מהשיניים כדי "לעשות מקום" מרחיבים את הלסת כדי שיהיה יותר מקום.
 
ואחר כך היה לה שלב של בלי כלום - אחרי שסיימו עם המרחיב ולפני שהתחלנו עם הטבעות החדשות
 
אחותה, בת 11, כבר איזה שנה לפחות עם המתקן המרחיב בפה. 
לצפיה ב-'וואלה, גם אצלנו השן הראשונה'
וואלה, גם אצלנו השן הראשונה
14/03/2017 | 14:53
2
66
יצאה רק בגיל 11 חודשים (אצל הבכורה. אצל האחרות אין לי מושג ). אמרו לכם שצריך לחכות עד גיל 13 בגלל זה?
 
אנחנו ויתרנו על הרחבת הלסת, שהוצעה גם לנו (הלסת שלה באמת מאוד קטנה והשיניים מאוד צפופות). נעקור אם נצטרך - לי יש בסך הכל 24 שיניים בפה (4 עקרו, ושיני בינה אף פעם לא היו לי).
 
לצפיה ב-'לא אמרו לנו לחכות לגיל מסוים'
לא אמרו לנו לחכות לגיל מסוים
14/03/2017 | 16:52
1
59
אבל מדי פעם באנו למעקב אצל האוטודנט שבמהלכו הוא הסתכל לה בפה ואמר שיש עוד זמן ולחזור עוד חצי שנה כל פעם, כי עדיין היו לה שיני חלב בפה.
 
הרעיון של לעקור מאוד לא מצא חן בעיני. עד היום אני מתבאסת מאמא שלי שהאמינה באופן עיוור באורתודנט שלי בעניין הזה (גם לי עקרו 4), וזה גם היה לי טראומתי. אני זוכרת את עצמי שואלת למה לעקור ואם אין אלטרנטיבה ואמרו לי אז שאין ברירה וש"לא צריך את כל השיניים האלה".  אולי אי אז התחילה מערכת יחסי הלא בוטחת בממסד הרפואי.  על כל פנים - כל אחד ומה שמתאים 
לצפיה ב-'תודה! '
תודה!
14/03/2017 | 17:01
6
לצפיה ב-'עזרה בתכנון טיול - מבלגיה והלאה'
עזרה בתכנון טיול - מבלגיה והלאה
08/03/2017 | 12:12
4
126
אני אמורה לטוס לבריסל במסגרת העבודה, ליום עבודה אחד. שכנעתי את בן הזוג לבוא איתי. אין לנו המון חופשות בלי הילדים, במיוחד בחו"ל אז רוצים לנצל ככל האפשר. בבלגיה טיילנו עם הגדולה כשהייתה תינוקת לפני כמה שנים ונראה לי קצת פחות אטרקטיבי (אני טועה?).  האפשרויות שלנו:
לונדון - אני מאד אוהבת את לונדון ולא הייתי שם למעלה מעשור, אבל נראה שהרכבת מבריסל יקרה מאד. חוץ מזה, כיוון שהטיסה חזרה היא מבריסל יש לנו למעשה 3 ימים. 
אמסטרדם - גם ל3 ימים. גם כאן הרכבות יקרות.
 
שאלות:
* מנסיונכן - האם נסיעה ברכבת אמורה לעלות בערך כמו טיסה או שאני מפספסת משהו? אני מבינה שהרכבת ללונדון יקרה (יש ים בדרך!) אבל למה לאמסטרדם?
* יש אפשרות טובה שלא חשבנו עליה?
* כשתתגבש החלטה סופית, אחזור עם בקשות להמלצות קונקרטיות.
 
תודה!
לצפיה ב-'גם בלגיה אטרקטיבית'
גם בלגיה אטרקטיבית
08/03/2017 | 13:06
89
אפשר בקלות למלא 3 ימים בטיול שכולל את בריסל, גנט וברוז'.
לצפיה ב-'מה שהכי חשוב זה הזמן איכות ביחד...'
מה שהכי חשוב זה הזמן איכות ביחד...
08/03/2017 | 15:56
81
אם כבר הייתם בבריסל, אז כמו שכתבו לך ברוז' מאוד יפה (ראית את הסרט ברוז'?) וגם חנט (Gent)
 
נשמע לי מוזר שהרכבת הרגילה לאמסטרדם כל כך יקרה (זו רכבת רגילה או שעכשיו פתחו קו יורוסטאר? כי הרגילה לא אמורה להיות כה יקרה)
 
יש גם יורוסטאר מבריסל לפריז שלוקחת 90 דקות כל כיוון... אבל זה לא זול. האתר של יורוסטאר מצא לי ב 288 דולר לשני מבוגרים הכי זול.
 
עוד אפשרויות: לשכור רכב וליסוע ללוקסמבורג דרך כל מיני עיירות בדרך. לקחת רכבת לעיירות החוף של בלגיה - קנוקה ואוסטנד. כאם אין שם מה לראות - זה רק אם רוצים להירגע ולהנות מהשקט.
 
באיזו חודש/תאריך הנסיעה? שואלת בגלל מזג האוויר.
לצפיה ב-'תודה דווקא בבריסל לא היינו'
תודה דווקא בבריסל לא היינו
09/03/2017 | 10:52
1
73
היינו בברוז', גנט, וכו'. נראה לי שננצל את ההזדמנות ללונדון, למרות שיקר יותר. יש למישהי המלצות עדכניות על מסעדות, בתי קפה, הצגות וכו'?
 
לצפיה ב-'דווקא בלונדון אני לא מבינה הרבה...'
דווקא בלונדון אני לא מבינה הרבה...
09/03/2017 | 17:30
66
הייתי שם לכנס לפני שנה בערך שכלל ארוחת ערב באחת מהרבה המסעדות של Jamie Oliver. אבל אני לא מצליחה לשחזר איזו. זה היה קרוב מאוד/כמעט צמוד לבורסה לניירות ערך וקרוב מאוד לכנסיית סיינט פול עם הכיפה המפורסמת (אפשר היה לראות אותה מהחלון...
 
עוד איזור נחמד שפעם הייתי פה היה ה inner courts of temple - יש שם אולמות שבהם צילמו את הארי פוטר. אני לא יודעת מתי ואיך יש גישה לציבור - תבדקי... זה כמו מין קיבוץ כזה באמצע העיר.
 
בבריסל הכי כיף פשוט ללכת לאיבוד בסמטאות שבאיזור הגראנד פלאס - בעיקר גאלרי דה לה ריינה או בחנויות לאורך אווניו לואיז (Avenue Louise)- מתחילים מתחנת מטרו לואיז שם הרחוב מתחיל
 
מסעדות מוצלחות בבריסל
 
La Mess וגם La Manufacture. יש גם מסעדות דגים מוצלחות בפלאס סט. קאתרין.  המסעדות/מלכודות-תיירים ליד הגראנד פלאס פחות מוצלחות בעיני...
 
לצמחונים וחובבי סלטים
 
 
היא לא מפוארת אבל מאוד נעימה
לצפיה ב-'אמהות טריות'
אמהות טריות
08/03/2017 | 23:00
3
152
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
09/03/2017 | 02:47
98
ילדים באמת מגיעים בלי פתק החלפה ובלי החזרות... ומשנים מאוד את מהלך החיים.
 
איך אמר לי פעם קולגה שלי? בחיים לא הייתי מאמין שיצור כזה קטן יכול להיות בעל השפעה כל כך "מפריעה/משבשת" (disruptive) למהלך חיי
 
בת כמה העוללית? זה הולך ונהיה יותר קל עם הזמן.... 
לצפיה ב-''
09/03/2017 | 03:11
54
מאחלת לך להתגבר על הקושי,
וללמוד להנות באמת מהעוללית.
לא יודעת ליעץ איך מתגברים, מפני שלא חויתי
את הקשיים שתיארת--הייתי באמת אמא מאושרת,
ושמחתי בכל התפתחות ולו הקטנה ביותר שלהם.
מאחלת לך הרבה טוב.
לצפיה ב-'אמהות'
אמהות
09/03/2017 | 12:20
71
אני לא יודעת אם את כותבת על מה שאת עוברת או על מה שעברת, רק רוצה לספר לך שאני עברתי משהו דומה מאוד אחרי הלידה ואובחנתי עם דיכאון אחרי לידה , לי לקח שנים להשתקם מהמצב ובעזרת תרופות (לזמן מוגבל) וטיפול (לזמן ארוך ולא מוגבל) והדרכה הורית של 5 שנים, הגעתי למקום טוב ומטיב באימהות שלי.
מחזקת את ידייך ואשמח לשוחח איתך אם את רוצה
 
נשיקות
לילך
לצפיה ב-'ג'ינגול בין מטלות'
ג'ינגול בין מטלות
08/03/2017 | 12:25
2
154
שלום אמהות,
לפני חמישה חודשים ילדתי את ביתי השלישית (הבן הבכור בן 4.5 והשני בן 2.3) בעוד כחודש אחזור לעבודתי- מחנכת בבית ספר. אני מרגישה שאני לא מצליחה לתמרן בין כל מטלות הבית, גידול הילדים מתן תשומת לב לכל אחד מהם והשלמת לימודי תעודה באוניברסיטה.
יש לכן רעיונות לייעול הזמן והפחתת רגשות האשם הנלווים לכך שאני לא מצליחה לתפקד בהכל...
לצפיה ב-'תקופה קשה '
תקופה קשה
08/03/2017 | 15:47
86
יש שלושה ילדים פיציים בהפרש קטן.... כמה מחשבות:
 
1. תתחילי בלהוריד את רגשות האשם באופן מוחלט. רגשות אשם על מה? מן הסתם את עושה ותעשי כמיטב יכולתך. אני בטוחה שהילדים אהובים מאוד - זה מה שחשוב. מטלות הבית יחכו כמה שנים. ממילא עם 3 ילדים הבית לא יהיה נוצץ ב-15 שנים הקרובות אז אל תייסרי את עצמך יותר מדי עם סטנדרטים גבוהים של סדר ונקיון. מה שמביא לנקודה השניה
 
2. תורידי את הסטנדרטים של הסדר והנקיון למינימום ההכרחי. בעיני לפחות, דברים כמו "פאנלים" או גיהוץ למשל הם מותרות-לבעלי-ילדים-גדולים-יותר או עוזרת.
 
3. תנסי לארגן כל מקור עזרה אפשרי. אפשר אולי אפילו נערה בת של שכנים כמה שעות אחה"צ רק כדי שיהיה שם עוד זוג ידיים כדי לעזור לך. זה חשוב כמו אוויר לנשימה בעיני. או כמובן - סבים...   אם את יכולה להרשות לעצמך עוזרת (אולי מתנה מההורים? גם טוב.  מיקור חוץ הוא מציל חיים בשלב הזה.
 
4. תחזיקי מעמד ותשנני את המשפט: "מהיום הכל יילך ויהיה יותר קל, כי יותר קשה זה לא יכול להיות" . אני שיננתי אותו במשך כמה שנים. וזה היה נכון....
 
 
לצפיה ב-'נשמע לא קל '
נשמע לא קל
11/03/2017 | 13:00
48
אני חושבת שבאמת יהיה עלייך עומס מטורף, אם לא כבר.
ההמלצה שלי היא להשתמש בכמה שיותר עזרה- עזרה מהמשפחה, עזרה מחברות ועזרה בתשלום (ניקיון, קניות און ליין, בייביסיטריות וכו').
 
כמה זמן נשאר לך להשלמת הלימודים?
לצפיה ב-'מטלות מאוסות ו, להבדיל, הנאות וחטאים קטנים '
מטלות מאוסות ו, להבדיל, הנאות וחטאים קטנים
06/03/2017 | 01:36
27
184
איזו מטלה הייתם שמחות כבר היום לא לעשות שוב ולו פעם אחת נוספת בחיים?
 
ולהבדיל - אילו הנאות קטנות משמחות אתכן?
לצפיה ב-'מתחילה...'
מתחילה...
06/03/2017 | 01:40
175
האמת היא שיש הרבה - בטח חלק יעלו לי בראש אחר כך
 
במטלות המאוסות: למלא דלק, כל מה שקשור לכביסת-יד, ולערוך חשבונות הוצאות אחרי נסיעות עבודה (קבלה אחרי קבלה).
 
בהנאות הקטנות: להסניף את שיערן החפוף זה עתה של גמדות הבית ובחטאים: שוקולד לבן עם פצפוצי קוקוס של לינדט כזה
 
 
יש אצלנו בסופר פארמים למיניהם. למזלי הרב נראה לי שיש לזה מעריצים נוספים כי לאחרונה בד"כ אי אפשר למצוא את זה - וזה דווקא בסדר איתי, כי אחרת קשה לי לעמוד בפיתוי... [משוקולד רגיל אין לי בעיה להתעלם אגב].
לצפיה ב-'ניירת. ניירת. ניירת!!!!!!'
ניירת. ניירת. ניירת!!!!!!
06/03/2017 | 11:08
3
40
לצפיה ב-'באמת? דווקא זה לא מרטיב או מלכלך '
באמת? דווקא זה לא מרטיב או מלכלך
07/03/2017 | 15:46
2
85
את הידיים, לא דורש להתכופף או להתאמץ גופנית.  ויש תוצאות מהירות כשמסיימים עם כל רכיב (סורקת ומעיפה לגריסה)  
 
בנוסף - כמעט הכל אפשר לעשות היום ברשת.
 
הייתי שמחה לטפל בניירת של מישהי תמורת שירותי כביסת יד, ובעצם כל שירות נקיון שהוא...
לצפיה ב-'אז הנה. אני הרבה יותר נהניית לקפל מכונת כביסה. '
אז הנה. אני הרבה יותר נהניית לקפל מכונת כביסה.
07/03/2017 | 21:34
1
17
לצפיה ב-'אני מעדיפה לתלות כביסה'
אני מעדיפה לתלות כביסה
07/03/2017 | 21:49
67
לא אוהבת לקפל והכי לא אוהבת להכניס לארונות.
לצפיה ב-'בין העונות נכונה יוגרל שחרור מהמטלה המאוסה?'
בין העונות נכונה יוגרל שחרור מהמטלה המאוסה?
06/03/2017 | 13:17
5
145
מטלות מאוסות: בישול. לגמרי. וכל מה שקשור בלתכנן את התפריט השבועי והקניות בסופר לצורך בישולי השבוע. אילו יכולתי להשתחרר ממשהו, זה היה הדבר הראשון שהייתי משתחררת ממנו. זה כל כך מסובך לי, וגוזל ממני אנרגיות נפשיות ברמה בלתי הגיונית. יודעת שזה אידיוטי, אבל מתחילה להבין שזה כבר לא יעבור לי
 
הנאות קטנות: קפה מהמכונה בבית. על המרפסת. עם עתון בשישי בבוקר. או עם הבנזוג בבראנץ׳ של שבת. לגמרי גורם לי לחשוב, כל פעם מחדש, שאני אחד האנשים ברי המזל ביותר בעולם.
לצפיה ב-'לא, אבל אולי אפשר לעשות "החלפות" בינינו '
לא, אבל אולי אפשר לעשות "החלפות" בינינו
06/03/2017 | 15:45
3
119
כי ברור מהתשובות שאת כל אחת מחרפן משהו אחר.
 
התשובה שלך בכלל לא אידיוטית. יש לי אמא כזו, שעד היום (שנים רבות אחרי שעזבתי את הבית) נזכרת בייאוש איך ה"שיגרה, והצורך להגיש ארוחה 3 פעמים ביום" היו הדבר הכי שנוא עליה בגידול הילדה שלה.
 
<מנסה להקטין לך את הסיוט> יכול להיות שאת מגדילה ראש יותר מדי בעניין הבישולים? לנו אין תפריט שבועי. פעמיים בשבוע בערך אנחנו מבשלים "משהו" בכמות גדולה יותר מארוחה אחת שמחזיק אותנו עוד איזה יום יומיים (מרק, או עוף). וכל השאר - ביצה מקושקשת, טוסט, וסלט (לא קצוץ דק...) או איזה משהו מהפריזר (שניצל קפוא, כרוב ניצנים, או מה שבמקרה יש בפריזר)
 
לצפיה ב-'ממש לא מגדילה יותר מדי ראש...'
ממש לא מגדילה יותר מדי ראש...
06/03/2017 | 21:39
2
138
קודם כל, אני לא מבשלת המון, כי צהריים הם אוכלים בצהרון, ויומיים בשבוע הם אצל אבא שלהם.
 
אבל יש אצלנו ענייני אלרגיות שמסבכים מאוד את כל הנושא, ובתכלס מחייבים שבכל ארוחה יהיה בשר. הילדון אלרגי לביצים, חלב וכל סוגי האגוזים, כך שכל הווריאציות על טוסט וחביתה לא קיימות אצלנו. ואותו ילדון אלרגי לא סבור שלחם עם פסטרמה/סלמון זה נחשב ארוחת ערב. ואותו ילדון אלרגי, אם הוא מקבל אוכל שלא נחשב בעיניו, פשוט מסתפק בעיגולי מלפפון לארוחת ערב. וכשאותו ילדון אלרגי גם נמצא מתחת לאפס בכל עקומות הגדילה, קצת קשה לשחרר ולהגיד - לא נורא, כשיהיה רעב הוא יאכל.
 
אז כל הסיפור של האלרגיה, והגדילה, התיישב לי יפה יפה על פוביה מבישול שכנראה ינקתי ממטרנת אימי, וכל פעם כשמגיע סופשבוע וצריך להתארגן לקניות, ולהחליט מה מבשלים לסופ״ש ושיהיה לשאר השבוע לארוחות ערב, זה מעורר בי חרדות ובאסה ברמות בלתי פרופורציונליות לעניין עצמו.
לצפיה ב-'סליחה. לא ידעתי את הרקע... '
סליחה. לא ידעתי את הרקע...
06/03/2017 | 23:21
1
111
מבינה מאוד אלרגיות (אני מצוליאקת) ומכירה מקרוב ילדים שלא אוכלים ולא גדלים...
 
לאמשנה. לוקחת בחזרה כל מה שכתבתי.
 
אגב, לבתי הצעירה יש חברה עם אלרגיות דומות לאלה שציינת ומאוד מאוד חריפות. עד כדי כך חריפות שרשימת רכיבים שלא כוללת את האלרגנים איננה מספיקה בגלל החשש מזיהום משני. האמא שם סיפרה לי פעם על הקשיים שבלהאכיל את הילדה. וכשהם יוצאים לטיול (היא משתדלת לא...) היא מבשלת ואופה מראש כל מיני דברים לקחת איתם.
 
בשנה שעברה עשינו לבת שלי יום הולדת עם קוסם והיה לאם ההיא  מאוד קשה להביא את הילדה ליום הולדת למרות שנשבענו לה שהילדה לא תקבל כלום חוץ מכוס מים ואת העוגיות שאמא שלה שלחה איתה. היא גם פחדה שאם חלילה יקרה משהו אז נחשוש מלתת לילדה את הזריקה נגד אלרגיות. אני יכולה להבין אותה... הצענו לה כמובן להישאר לשמור עליה צמוד אבל היה לה איזה עניין/סידור אחר.
 
הילדה שלה מתנהגת למופת מהבחינה הזו שהיא מסרבת לכל מזון ממילא. בשנה שעברה היא קיבלה בטעות גלידה חלבית (עם אמא שלה לידה, בגלידריה) והגיעה באמבולנס לבית חולים... כך שהיא מאוד מאוד זהירה.
 
בסוף היא השאירה ועבר בשלום ה"שקית" הפתעות יום הולדת כללה רק 2 קסמים שהקוסם הביא איתו (כלומר חומרה לביצוע "קסם") - שום דבר שאפשר לאכול - לזה דאגנו מראש. 
 
לצפיה ב-'הכל בסדר, אין על מה להתנצל '
הכל בסדר, אין על מה להתנצל
07/03/2017 | 13:33
80
וזה באמת לא קל להשאיר אותו עם המזרק וללכת. אפילו שהוא כבר מספיק גדול ומבין, ואין חשש שיאכל משהו שאסור לו, עדיין, המחשבות מה יהיה אם יצטרכו להזריק לו, ומי יעשה את זה, יכולות להטריף את הדעת... ולכן אני פשוט משתדלת שלא לחשוב אותן
לצפיה ב-'רוצה שנעשה הסכם ביניננו?'
רוצה שנעשה הסכם ביניננו?
06/03/2017 | 17:29
108
אני "מתה" על בישול,
כל השנים בישלתי תמיד, והצטערתי שזה בלחץ, כי עבדתי,
וילדים קטנים, ותמיד ניהלתי גם את בית הורי במרחק גדול,
(לא היה פשוט) אני היום גם מבשלת ושולחת "קיטרינג" למשפחת הבת שלי.
ומצאתי שאני מוציאה גם את כישורי היצירתיות שלי שם.
אז מוכנה לבשל גם לכם,
בתנאי שאת תדאגי שמישהו ינגב אבק אצלי בבית--עבודה שנואה עלי.
לצפיה ב-'שתי תובנות מבחינתי לשאלותיך,'
שתי תובנות מבחינתי לשאלותיך,
06/03/2017 | 18:01
95
מלבד "ניגוב אבק"אין מטלות מאוסות בבית עבורי.
 
אני אוהבת בית שיש בו תמיד אוכל מבושל, ומאפים 
הרבה מוכן תמיד במקפיאים, אוהבת בית נקי ומסודר,
נהנית להשקיע ונהנית מהתוצאה. 
התובנה הראשונה--לא אני מוכרחה לנקות למדתי להנות מעוזרת.
אני שם בשביל לתת הוראות, מה לנקות מתי. ושותפה אבל כברלא מסוגלת להשתלט על הכל לבד.
התובנה השניה--יש השתנות בגישה לעבודות מסוימות גם ע"פ צרכים.
ונתוני סביבה. למשל--תמיד תליתי כביסה לבנה, לפי סוגים ואנשים,
הסביבה נעשתה אורבית מלאה פיח, מיבשת כביסה במיבש.
אז פשוט להגמיש. הכל בסדר.
לצפיה ב-'המטלות המאוסות והחטאים הקטנים שלי'
המטלות המאוסות והחטאים הקטנים שלי
07/03/2017 | 06:45
92
מטלות מאוסות- כביסה בעיקר הכל כולל הכל. לכבס, לתלות, מייבש, לקפל ולשים בארון.
את הסעיף האחרון בתקופה האחרונה לפחות בבגדי הילדים אני נותנת להם לעשות.
לצערי בנוסף לשנאתי גם בביתי החדש אין לי מקום לתליית כביסה ולכן תולה עם מתלה בחדר הכביסה מה שתופס לי את כל המקום ומקטין את החדר דבר שמבאס אותי עוד יותר במטלה זו.
 
הנאות וחטאים- אני דווקא אוהבת לבשל ומאוד לאפות וההנאה שלי, התרפיה הכי כייפית עבורי היא במטבח. מי שרוצה לטפל לי בכביסה אני מוכנה לבשל עבורה.
הנאה נוספת שהיתה דווקא מטלה מאוסה ולמדתי מחברה להנות ממנה והודיתי לה על זה היא קניית בגדים בקניון. למדתי כמה כייף להסתובב בקניון ולקנות בגדים ולפרגן לעצמי. זה כייף אמיתי.
 
לצפיה ב-'אוי...'
אוי...
07/03/2017 | 11:01
81
כל מה שקשור לסדר מאוס בעיני. אני שונאת לשטוף כלים, ולמזלי, בן הזוג לוקח את זה על עצמו ב95% מהמקרים. לא אוהבת לסדר, אבל משגע אותי כשהארון של הילדים מבולגן. יש דברים שיש לי צורך בהם בסדר (לא המון, אני לא מהמתוקתקות), אבל שונאת את התהליך. לא אוהבת אפילו לסדר את המצרכים כשחוזרים מהסופר. 
 
הנאות וחטאים - מתה על מתוק. שוקולדים, עוגות, כמעט כל מה שתציעי. זו חולשה גדולה שלי, שפעם החליקה מעלי בזכות גנים טובים, והיום מתיישבת יפה. מבאס.
 
 
 
 
לצפיה ב-'הכל?'
הכל?
07/03/2017 | 11:05
2
92
החיים שלי הם רצף של מטלות בלתי נגמרות, כך שאם אני צריכה לבחור משהו מאוס זה הרצף עצמו. את המטלות עצמן, כל אחת לחוד, אני יכולה לסבול.
הנאות קטנות: שופינג. וזמן פנוי (הנאה לא קיימת יותר).
לצפיה ב-'אני מאמינה שהילדים יגדלו יחזור הזמן הפנוי וההנאה ממנו.'
אני מאמינה שהילדים יגדלו יחזור הזמן הפנוי וההנאה ממנו.
10/03/2017 | 22:33
1
36
יש לי קולגה בגילי שילדה כשהיתה צעירה. הילדים שלה כבר מחוץ לבית לכן יש לה הרבה פנאי כולל רכיבות אופניים.
שופינג היא מטלה שאני לא אוהבת.
לצפיה ב-'מצטערת לאכזב'
מצטערת לאכזב
13/03/2017 | 12:00
31
הילדים שלי די גדולים (הקטנה בת 10) ושום פנאי לא נראה באופק. זה לא ממש נכון שהם דורשים פחות התעסקות, אולי במיידי כן אבל צריך לא מעט להסיע אותם/ לארגן להם מסיבות ימי הולדת/ להכין כל מיני מטלות והתנדבויות לביה"ס ולצהרון ולתנועה/ להתצטרף אליהם לכל מיני מסיבות וטקסים שפתאום נורא חשובים להם וכו. לזה מצטרפת עבודה שאין בה שום רוטינה מצד אחד ומלאי דדליינים מצד שני, וזהו, הלך עלי. בימים האחרונים מרוב ייאוש פשוט הזנחתי את הבית.
לצפיה ב-'זה משתנה'
זה משתנה
07/03/2017 | 21:46
2
86
לפעמים אני לא מסוגלת לחשוב על רחיצת כלים ולפעמים זו מטלה מרגיעה.
לפעמים מתפוצצת מהמחשבה שצריך לסדר ארונות ולפעמים נהנית לשקוע בזה.
 
הייתי שמחה להעביר את מטלת הקניות בסופרמרקט למישהו אחר ועוד יותר שמחה כשמישהו אחרי מרוקן את שקיות הקניות ושם כל דבר במקום.
 
הנאות קטנות - שילוב של בית ריק, כוס קפוצ'ינו וספר טוב.
 
לצפיה ב-'היום לא חייבים לעשות קניות בסופר אבל לסדר אותם כן '
היום לא חייבים לעשות קניות בסופר אבל לסדר אותם כן
08/03/2017 | 06:29
1
84
אני כבר כמה שנים עושה קניות סופר ברשת.
פעם פעמיים בחודש עושה הזמנות גדולות כדי שגם מה שישאר לי לעשות בסופר אם יהיה זו קניה קטנה וגם ככה חוסכים (לא קונים סתם דברים באמת רק מה שצריך) ואונליין בזמן הקניות אני תמיד בודקת מה חסר בארונות.
קניה כזו לוקחת גם כ-1/5 זמן מקניות בסופר ומביאים לך עד הבית. 
לפרוק את הקניות אין ברירה אנחנו חייבים לעשות.
לצפיה ב-'כשהילדים היו יותר קטנים'
כשהילדים היו יותר קטנים
08/03/2017 | 06:40
74
במשך הרבה שנים עשיתי קניות סופר גדולות ברשת והשלמות קטנות ליד הבית. כבר לא זוכרת למה חזרתי לקניות מלאות בחנות פיזית.
אולי באמת הגיע הזמן לחזור לזה.
לצפיה ב-'עונה, קצת הפוך מהרוב:'
עונה, קצת הפוך מהרוב:
08/03/2017 | 04:41
104
שונאת כל דבר שקשור בדברים רטובים - למעשה רגישה לזה (האזור ליד הציפורניים מתנפח - אפילו אם אני סתם אוכלת עם הידיים ומלקקת את האצבעות - פעם אפילו נשרה לי ציפורן לגמרי וזכיתי לגלות איך ציפורניים צומחות בחזרה ). שונאת גם בישול בלי קשר כי זה משעמם.
עם לסדר אין לי בעייה - כולל לפרוק מצרכים מהסופר, וגם לא עם לקפל כביסה. רק לסדר את הכביסה בארונות קצת מעיק.
שונאת גם שופינג.

אוהבת - כל מה שקשור בבנות ובשגרה שלהן. כשהן שמחות. לשוחח איתן. כשהאמצעית אומרת שהיום the best day ever. כשהן אומרות משהו חכם או משעשע.
לצפיה ב-'שונאת להחזיר כביסה לארונות'
שונאת להחזיר כביסה לארונות
11/03/2017 | 13:03
5
68
כן אוהבת לקפל- במיוחד את הבגדים של הבייבי שטרם נולדה
שונאת ולא עושה- גיהוץ... מבחינת בעלי אין לי מושג בגיהוץ, זה התפקיד שלו!
 
אוהבת מאוד שוקולד, במיוחד מאז שאני בהריון- במיוחד שוקולד קינדר
והכי הזוי- אוהבת לשטוף כלים, זה ממש מרגיע אותי! בעלי ממש נלחם בי לא לשטוף אלא לשים במדיח חח.
 
לצפיה ב-'שטיפה ביחד מול מדיח '
שטיפה ביחד מול מדיח
11/03/2017 | 16:10
3
51
זה באמת ויכוח עתיק יומין...
 
קראתי על זה פעם כתבה בעיתון בארה"ב שגרסה שרק מהגרים בכלל חושבים של לשטוף כלים באופן ידני. וזה נראה לי נכון מסקירה של חבריי ומכריי פה.
 
אני לא ממש חזקה בעניין הכלים... אבל בן זוגי שיחיה יכול לתקתק כלים של איזה תריסר אורחים בשטיפה ידנית בעשר דקות. התחתנתי טוב
לצפיה ב-'גם ככה אני עושה שטיפה בקטנה לפני שמכניסה'
גם ככה אני עושה שטיפה בקטנה לפני שמכניסה
11/03/2017 | 16:18
2
55
במיוחד אם יש שאריות של רוטב וכו' בסיר/צלחת- אז מה זה משנה כבר לשטוף את זה וזהו.
 
בדירה הקודמת היה לנו עוד מעמד לייבוש כלים. פה אין מקום לכלום במטבח אז בעלי היה ממש מבסוט מזה
 
האמת שהמדיח שלנו כל כך קטן שאפילו אם אנחנו בקושי נהיה בבית- הוא יתמלא כל יום וכל יום מפעילים ולרוקן אותו תמיד מבאס כי לרוב נופל עליי. לפחות את זה בעלי עוד נותן לי לעשות בימים אלו
לצפיה ב-'גם אני שונאת להוציא מהמדיח'
גם אני שונאת להוציא מהמדיח
12/03/2017 | 08:00
1
33
אני היום מעבירה את פינוי המדיח כמשימה לילדים. 
לאט לאט הם לומדים לתת יד בעבודות הבית במיוחד בקלות האלה שאותי ממש מעצבנות.
הם גם מכניסים את הכביסה המקופלת שלהם לארון.
עוד כמה שנים גם את תוכלי להעזר .
לצפיה ב-'אני לגמרי בעד שיתוף הילדים במטלות הבית '
אני לגמרי בעד שיתוף הילדים במטלות הבית
12/03/2017 | 13:33
8
לצפיה ב-'קינון זה לא נחשב, ברור שזה כיף '
קינון זה לא נחשב, ברור שזה כיף
16/03/2017 | 09:03
4
לצפיה ב-'דבי,את מרגישה עלייה באנטישמיות לאחרונה ? '
דבי,את מרגישה עלייה באנטישמיות לאחרונה ?
03/03/2017 | 13:16
8
52
לצפיה ב-'לא, וכן.... '
לא, וכן....
03/03/2017 | 23:17
6
205
הלא: מבחינה אישית-יומיומית לא מרגישה שום שינוי מיוחד.
 
אף אחד מהקולגות שלי לא שינה את התנהגותו כלפי או משהו.... אני רואה ברחוב מסביבי את אותה כמות של חובשי כיפות (כמות קטנה אגב) ואף אחד לא נראה מתעניין בהם במיוחד.  
 
הנהגי מוניות האתיופיים/אריתראיים פה ברובם עדיין שמחים תמיד לשמוע שאני מישראל.
 
בניגוד לניו יורק לא יצא לי לראות שום גרפיטי אנטישמי במטרו או משהו. 
 
מבחינת כלל-ארה"ב: אני רואה ושומעת כמובן ידיעות על חילול בתי קברות יהודיים, ניפוץ חלונות של בית כנסת בשיקגו וכאלה [אגב - לא בחדשות הרגילות בטלויזיה - אלא יותר בויי-נט. כי בחדשות פה יש הרבה קשקושים מסחריים ומעט חדשות של ממש.
 
בגזרת ה"באמצע" (לא כן, ולא לא - אבל כנראה שכן....)
 
* אבא של ילד מהכיתה של ביתי ביקש שנתפעל השנה את השולחן הישראלי ביריד הבינלאומי בבי"ס שלהם. שזה וואחד תיק. על כל פנים, מה שיוצא דופן היה שהוא אמר שמאוד חשוב לו "דווקא השנה" שיהיה שולחן ישראלי באירוע. מה שהעלה לי למודעות את מה ששאלת....  [הוא אגב אנגלי אנגליקני - כך שזה לא אינטרס אישי שלו]
 
* היה לי השבוע חלום זוועות שבו אנחנו מקבלים זימון לאיזה מחנה ריכוז ומנסים להימלט כל המשפחה ברכב המשפחתי. אבל מכיון שיש היום מצלמות בכל מקום אז אין כל כך לאן להימלט ואז (בחלום...) אנחנו משנים מספרים בלוחית הרישוי של הרכב עם מרקר שחור (נגיד הופכים את הסיפרה 6 ל-8) וגם מורידים לפרקים את הלוחית מהרכב כדי לבלבל את המצלמות בכבישים, ובכלל בתחילת הדרך אנחנו שוכרים משאית-העברת דירה שכזו ושמים הרכב המשפחתי בתוכה (כך שהמצלמות יקלטו את הלוחית של הרכב הזה) ואז איפשהו באמצע הדרך (אל תשאלו אותי הדרך לאן... הדרך לקנדה/הקוטב הצפוני או משהו) אנחנו נוטשים את המשאית וממשיכים עם הרכב הפרטי שהוחבא בתוכה עד אותו רגע.
 
אז אם "טרחתי" לחלום את כל זה... כנראה שהתשובה לשאלה שלך היא "כן"
לצפיה ב-'אוי ממש סיוט (החלום)'
אוי ממש סיוט (החלום)
04/03/2017 | 08:31
4
132
קראתי איזושהי דיעה של מישהו (לא זוכרת מי אפילו) שכתב שגם בתקופת אובמה
חיללו בתי קברות יהודיים והיו כל מיני תקריות אנטישמיות אבל לא דיברו על זה
בארץ כי לא ניתן היה לקשור את זה לאובמה (ולטראמפ כן) .
ושגם באוסטרליה היו מקרים של התרעה על פצצה במרכז יהודי וכדומה
אבל לא שמענו על זה בווינט מאותה סיבה .
מעניין אם באמת יש עליה בתקריות או שזה באמת סוג של מניפולציה.
בכל מקרה מצב לא נעים בכלל ....
לצפיה ב-'עכשיו חזרתי משבועיים'
עכשיו חזרתי משבועיים
04/03/2017 | 22:29
2
147
בסן דייגו, קליפורניה.
בת של חברים לומדת שחיה במרכז התרבות היהודי. בזמן שהייתי שם התקבלו שלוש התראות על פצצה במרכז. היא הראתה לי את ההודעות שקיבלה.
בנתיים עדכנו שהפעם השניה הוכרזה כמעשה קונדס.
גרתי שם שנתיים, הכרתי המון משפחות ששלחו את הילדים לגן ולפעוטון במרכז הזה, ומעולם לא שמעתי על התראות כאלה קודם לכן.
לצפיה ב-'לחיות תחת התראות זה קשה.'
לחיות תחת התראות זה קשה.
04/03/2017 | 23:07
1
105
אני חושבת שהרגישות הסביבתית עלתה. והתקשורת התפתחה כל כך שהכל חשוף וגלוי.
פעם היו מדווחים רק על אסונות. היום מדווחים גם על התראות אולי כדי להראות עשיה ושיש מי שעובד בשביל הבטחון.
לצפיה ב-'לא היו דיווחים לתקשורת.'
לא היו דיווחים לתקשורת.
05/03/2017 | 06:15
92
הסיבה היחידה בגללה ידענו על ההתראות, היא בגלל שהילדה היתה אמורה להגיע לשם,  לשיעורי שחיה.
זה אומר שיש הרבה יותר התראות ממה שאנחנו יודעים. כנראה שיש הרבה שלא חשוף וגלוי גם היום.
לצפיה ב-'אני לא חושבת שיש מניפולציה בתקשורת דווקא בגלל טראמפ'
אני לא חושבת שיש מניפולציה בתקשורת דווקא בגלל טראמפ
05/03/2017 | 15:36
92
לפחות לא בארה"ב.
 
אני לא יודעת מה בדיוק קורה בתקשורת בישראל. ערוץ התקשורת הישראלית היחיד שאני רואה הוא ויינט - והוא תמיד "שמח" לדווח על כל תקרית אנטישמית בכל מקום בעולם.
 
באופן כללי יש עלייה בעולם בלאומנות, כמו שמשתקף במערכות בחירות (לא רק בארה"ב, גם בבריטניה עם הברקזיט, בצרפת לה פן צוברת כוח וכו'). וזה הולך סטטיסטית עם קסנופוביה...
לצפיה ב-'וואו, איזה חלום סיוטי'
וואו, איזה חלום סיוטי
05/03/2017 | 08:39
86
מפחיד ביותר.
לדעתי אנטישמיות יש תמיד פשוט מדברים על זה פחות בתקשורת. זה לא כמו בארץ שדנים בדברים האלה בלי הפסקה. 
השאלה הנשאלת היא האם היא התגברה? לא יודעת אם מישהו רוצה/יודע לענות על השאלה הזו.
לצפיה ב-'תכלס כשקוראים את הכותרות בווינט'
תכלס כשקוראים את הכותרות בווינט
07/03/2017 | 19:57
77
אפשר לחשוב שכל יהודי בארה"ב נמצא בסכנה קיומית,
מצד שני לפי ווינט גם בוז'י היה אמור להיות ראש הממשלה ...
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
02/03/2017 | 21:58
14
17
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
02/03/2017 | 22:00
9
18
לצפיה ב-'סיימתי להרכיב עוד פאזל 1,500 חלקים'
סיימתי להרכיב עוד פאזל 1,500 חלקים
04/03/2017 | 21:23
2
28
לצפיה ב-'כל הכבוד '
כל הכבוד
05/03/2017 | 08:26
52
אני כבר הרבה זמן רוצה להרכיב ולא מגיעה לזה. אולי בפסח אמצא זמן.
לצפיה ב-'מרשים! השיא שלנו הוא 1000 חתיכות'
מרשים! השיא שלנו הוא 1000 חתיכות
06/03/2017 | 15:53
36
כמה זמן לקח לכם? הבי תמונה שנתרשם!!
לצפיה ב-'שבוע טוב שנגמר ממש בכייף'
שבוע טוב שנגמר ממש בכייף
05/03/2017 | 09:45
5
79
אמנם היה עמוס אבל היה ממש כייף.
שיחה טובה בבית ספר
צהריים זוגיים עם הילדה שהיו מוצלחים ביותר
קניות אחרונות (פעמיים) עם הילדים לשבוע פורים שהיו ממש מוצלחים.
ארוע בשישי שהיה מוצלח וכייפי. אוהבת לפגוש את המשפחה המורחבת של האיש. כייף שיש אירועים כאלה.
אחה"צ ביקרנו אצל ההורים ובערב הספקתי עוד לעבוד קצת במטבח.
אתמול היינו בבית אבל באו לבקר ההורים של האיש ואחרי כן בני הדודים. אחה"צ האיש לקח הילדים קצת לרכב ואני נשארתי לנקות את הבית. סיימנו בארוחת המבורגרים מוצלחת ביותר.
לצפיה ב-'נקרא שלא היה לך רגע דל.... '
נקרא שלא היה לך רגע דל....
05/03/2017 | 23:04
4
53
איזה כיף לך שאתם מוכנים לפורים.
 
אני צריכה לחפש את הגלימה של הארי פוטר בין כל הבגדים שמאופסנים בארונות למעלה וכל יום דוחה את זה למחר 
לצפיה ב-'למצוא זה יותר קל מלקנות '
למצוא זה יותר קל מלקנות
06/03/2017 | 11:02
3
50
אני אוהבת להיות מוכנה לחג הזה, פעם כשלא קנינו בזמן התפשרנו וכמעט נשארנו בלי תחפושת.
 
לצפיה ב-'בעלי חשב הפוך.... אבל היום הצלחתי למצוא '
בעלי חשב הפוך.... אבל היום הצלחתי למצוא
06/03/2017 | 22:44
2
50
<לשמחתי די בקלות>
זה. מוכנים ליום שישי
 
לצפיה ב-'מעולה '
מעולה
07/03/2017 | 06:28
1
5
לצפיה ב-'תודות לך! עשית לי מצפון ודרבנת אותי לחפש '
תודות לך! עשית לי מצפון ודרבנת אותי לחפש
07/03/2017 | 21:51
7
לצפיה ב-'טקסס.... '
טקסס....
03/03/2017 | 22:39
3
165
הייתי שלושה ימים ביוסטון באיזה כנס. מה אניגיד לכן? לא זו עיר שלא דומה במיוחד לפריס.... . ומגישים בה בשר בכל ארוחה (כולל ארוחת בוקר).  אם נסתכל על חצי הכוס המלאה כבר מזמן לא הרגשתי כזו חטובה באופן יחסי.  וזה לא שאני נראית כמו גל גדות אבל היו שם הרבה אנשים עם עודף משקל משמעותי.
 
חוץ מזה מזג האוויר החם השתנה במזג אוויר סיבירי (בלי שלג אבל קר מאוד)
 
ואני מנסה למצוא בית לאיזה  עזוב שגר בינתיים בחדר אמבטיה של מישהי אבל סגור שם כמעט כל הזמן כי יש לה הרבה כלבים - גם משלה וגם שהיא מארחת בתשלום.  לצערי אם ניקח אותו לדעתי החתול-ערס שלנו יתקיף אותו קשות. הוא (הערס) כבר הבריח את החתולה השניה שלנו לשכנים....
 
ועכשיו יש לי שבועיים בלי אף נסיעה. לוקסוס!
לצפיה ב-'אז תכניסו את הערס לאמבטיה של ההיא...'
אז תכניסו את הערס לאמבטיה של ההיא...
04/03/2017 | 18:11
1
108
סתם, סתם. כל הכבוד על הדאגה לחתול העזוב. תמיד נוגע ללבי.
לצפיה ב-'רעיון מעולה לא חשבתי עליו'
רעיון מעולה לא חשבתי עליו
05/03/2017 | 15:32
67
אבל לצערי לא יעבור, כי הערס מתנהג כנופת צופים אל בעלי הבית האנושיים (הוא ערס, אבל לא מפגר. אז הוא יודע מאיזה צד מרוח ממרח הכבד על הלחם...)
 
הילדות חולות לו על הזנב ובכל רגע נתון הוא במיטה של מי מהן פה כבן לוויה נאמן וגרגרן (תרתי משמע: גם ברעש שהוא משמיע וגם בחיבתו היתרה לאוכל).
 
הצליח לו מאז ימיו כחתול חסר בית....
לצפיה ב-'איזה יופי שבועיים ללא נסיעות '
איזה יופי שבועיים ללא נסיעות
05/03/2017 | 08:30
69
כל הכבוד על החיפושים אחר בתים לחתולים עזובים.
שמעתי על טקסס שיש לה בעיות השמנה חמורות ביותר. עצוב שלא עושים כלום למגר את הבעיה.
בארץ גם יש בעיות של השמנה ועולות עם השנים וכל הזמן, עכשיו שמעתי שרוצים להעביר חוק שמסעדות יצטרכו לכתוב בתפריט גם ערך קלורי של כל מנה.
לארומה למשל יש כבר שנים חוברת נקודות של שומרי משקל לתפריט שלהם.
לצפיה ב-'אקסים מיתולוגיים (או "רגילים")'
אקסים מיתולוגיים (או "רגילים")
01/03/2017 | 02:44
23
408
האם אתן בקשר עם אנשים שהיו בעבר בני זוג רומנטיים שלכן? אם כן - איזה סוג של קשר? (רואים אותו מדי פעם? חברים בפייסבוק? יוצא לכם להתראות באירועים של חברים משותפים?)
 
ומה לגבי בן זוגכם - האם הוא בקשר עם אקסיות מיתולוגיות?
 
האם הילדים יודעים שהיו להוריהם בני זוג קודמים? 
 
שתפו בכל הגיג רלוונטי שעולה לכן בנושא.
לצפיה ב-'היתה לנו פעם שיחה בנושא '
היתה לנו פעם שיחה בנושא
01/03/2017 | 10:04
2
274
שיותר התמקדה באקסית של הבנזוג, אבל התחלנו בה דיון על ההבדל בין אקסית מיתולוגית ללא מיתולוגית.
 
היה לי נחמד לקרוא את דברי בשרשור ההוא, ולראות שאני עדיין מסכימה עם עצמי, גם היום, כשכבר יש לי, אולי בפעם ראשונה בחיי, זוגיות שהיא גם טובה, גם מרגשת וגם איתנה, וגם - טפו טפו - נמשכת כבר תקופה משמעותית (שנתיים וחצי; זה אמנם כלום במונחי הנצח, אבל זה כבר לא רומן חולף).
 
אז אני נושאת עימי ארסנל מכובד של אקסים. רובם לא מיתולוגיים. פשוט אקסים. אנשים שהיו חלק מחיי לתקופה (בדרך כלל ארוכה), והיום אינם חלק מחיי. עם חלקם אני בקשר פייסבוקי. עם חלקם לא בקשר בכלל.
יש שני אקסים שמבחינתי הם מיתולוגיים, ואת שניהם אני מגדירה ככאלה מכיוון שערערו את עולמי הרגשי באופן משמעותי. עם שניהם הזוגיות לא צלחה, ולא היתה ארוכה במיוחד, אבל עם שניהם אני בקשר טוב היום. הם חשובים לי, ואני חושבת שגם אני חשובה להם. אני זוכרת שלאחד מהם אמרתי, באחת משיחות הפרידה רוויות הדמעות שלנו, שלעולם לא אפסיק לאהוב אותו. ולמרות שזה נשמע משפט ילדותי ונאיבי, אני חושבת שיש בו מידה מסויימת של אמת. כי אני עדיין אוהבת אותו. אפילו שעברו מאז 15 שנה, והספקתי מאז להתחתן, לעשות ילדים, להתגרש, ולמצוא זוגיות חדשה ומשובחת. עדיין אוהבת אותו - אבל כבר לא אהבה רומנטית. לא כזו שמייחלת בחשאי שנחזור להיות בני זוג - אלא פשוט אוהבת את האדם, ורוצה אותו בחיי.
 
הגרוש שלי, אגב, נכלל ברשימת האקסים הרגילים, שאני מניחה שאלמלא היו לנו ילדים משותפים, לא היינו בקשר כלל.
 
לבן זוגי יש גרושה שגם היא אקסית שאיננה מיתולוגית. ובנוסף לה כל מיני שרידי מערכות יחסים קצרות ופחות משמעותיות - חלקן כן שרטו את נפשו (אחת מהן אפילו הולידה קעקוע מעצבן על הכתף!), אבל נדמה לי שהיום הוא לא חושב על אף אחת מהן כעל מיתולוגית.
 
 
לצפיה ב-'שכחתי את השרשור ההוא '
שכחתי את השרשור ההוא
02/03/2017 | 00:39
1
145
שרשור חמוד אכן.
 
כשאת אומרת שאת "בקשר טוב" עם האקסים האלה, זה אומר שאתם מתראים באופן קבוע? ולבן זוגך זה לא מפריע?
 
קעקוע זה באמת מעצבן. והוא לא חושב להוריד אותו?
לצפיה ב-'אנחנו מתראים מפעם לפעם, לא משהו קבוע'
אנחנו מתראים מפעם לפעם, לא משהו קבוע
02/03/2017 | 12:29
136
עם אחד מהם אני מתראה פעם בכמה חודשים, עם השני בערך פעם בשנה (אבל איתו לפעמים מתכתבת בוואטסאפ/מסנג׳ר).
 
לבנזוגי אני חושבת שזה לא ממש מפריע (אני רוצה להאמין שהוא מרגיש מספיק בטחון בקשר שלנו בשביל להבין שהם לא מאיימים עליו בשום צורה), אלא רק מעורר קצת את בלוטות הרכושנות. בפעם האחרונה שאחד מהם הגיע לבקר אצלנו בבית, כשבנזוגי לא היה, הוא הודיע בבוקר לפני שהוא חש צורך להשתין בפינות החדר לפני שהוא הולך, כדי לסמן טריטוריה
 
אנחנו בכלל מתבדחים הרבה על נושא הקנאה, ועושים אחד לשני סצינות קנאה מומצאות; למשל, השבוע הוא כתב לי שעשה מקלחת חנה, ועשיתי לו סצינה שלמה מי זאת חנה ולמה הוא מתקלח איתה; או שהוא מתרעם על כל הגברים העירומים שאני נפגשת איתם (הכוונה לאימוני השחייה שלי). זה חלק מרפרטואר ההומור הזוגי שלנו, אבל יש בזה משהו נחמד, כי בעצם זה די מחמיא כשמישהו מקנא לך. אפילו אם אלו סצינות קנאה לא אמיתיות.
 
ובאשר לקעקוע - נראה לי שהוא מתייחס אליו כמו שאני מתייחסת לצלקת של הקיסרי שלי. מן תזכורת לקרב שהוא צלח אותו בגבורה. ובכל מקרה, זה על הכתף מאחורה. הוא לא באמת רואה אותו אף פעם. זו רק אני שסובלת...
לצפיה ב-'אני בקשר פייסבוקי של פעם בשנה לאחל מזל טוב'
אני בקשר פייסבוקי של פעם בשנה לאחל מזל טוב
01/03/2017 | 12:07
1
188
לא ממש הייתי קוראת לבחור "אקס" כי יצאנו תקופה מאוד קצרה, אבל מידי פעם מתעדכנים אחד עם השני בד"כ ביום הולדת של אחד מאיתנו.
 
לבעלי הייתה אקסית מיתולוגית אחת- הם לא בקשר בכלל מאז שנפרדו.
לצפיה ב-'כשגרים רחוק זה גם עוזר להיעדר קשר כי '
כשגרים רחוק זה גם עוזר להיעדר קשר כי
02/03/2017 | 00:41
124
זה לא שפוגשים אותם בסופרמרקט או משהו....
לצפיה ב-'שרשור מענין שנותן'
שרשור מענין שנותן
01/03/2017 | 14:14
2
194
חומר למחשבה.
אולי החמצתי? בעלי הוא הראשון האחד והיחיד, ואני הראשונה והיחידה אצלו.
והצלחנו להחזיק מעמד בסוף יוני 44 שנים.
אזור הנוחות, ההבנה  וההסכמה.
מתמודדים יחד בכל, אבל, לפעמים כשעולה שרשור כזה--
מתגנבת לה מחשבה--החמצתי?
לצפיה ב-'44 שנים טובות ביחד זה מרשים '
44 שנים טובות ביחד זה מרשים
02/03/2017 | 00:53
1
181
תמיד בחיים יש את השאלה של The road not taken 
 
לשאלתך הייתי עונה - הפוך - לא החמצת כלום, זה הם (האקסים הפוטנציאליים) שהחמיצו .  
 
זה מזכיר לי למרות שלא לגמרי קשור את בדיחת הקרש הידועה על הספר נשים שבכל יום היה שוכב עם לקוחה קבועה אחרת. עם גב' א' בימי ראשון, עם גב' ב' בימי שני וכו' וכו'.  ואז שואלים אותו: "רגע, אבל מה אם ביום ראשון במקרה גב' א' חולה?" והוא עונה: "חולה? מפסידה!" (= הפסד שלה). 
 
 
לצפיה ב-''
02/03/2017 | 02:38
10
לצפיה ב-'מבחינתי ממש ממש לא'
מבחינתי ממש ממש לא
01/03/2017 | 18:49
3
233
לא היה איכפת לי שבו הזוג יהיה בקשר של היי-ביי -מה נשמע אבל הוא לא מעונין.
אין לנו פייסבוק מבחירה כך שלא בעיה ולא רלבנטי.
ברור שהילדים יודעים שהיו לי חברים ולאבא שלהם חברות.

לצפיה ב-'אין לך פייסבוק בכלל? ואף פעם לא היה לך או '
אין לך פייסבוק בכלל? ואף פעם לא היה לך או
02/03/2017 | 00:59
2
163
שהיה לך פעם ומחקת אותו?
 
אפילו אני שאני שונאת-פ"ב ידועה יש לי פרופיל פאסיבי ומשעמם בלחץ הסביבה.
 
הנה נתת לי עוד סיבה להעריץ אותך 
לצפיה ב-'לא לכל האנשים בעולם יש פייסבוק, את יודעת...'
לא לכל האנשים בעולם יש פייסבוק, את יודעת...
02/03/2017 | 04:14
163
דווקא בתפוז נראה לי שיש ריכוז לא קטן של אנשים בלי, והם חלק מהסיבה שהוא עדיין שורד (גם אם סופו כבר ממש ממש קרוב).
לצפיה ב-'אין ולא היה לי פייסבוק וגם לילדים שלי אין'
אין ולא היה לי פייסבוק וגם לילדים שלי אין
02/03/2017 | 17:02
150
האמת שאני לא רואה צורך בכך -  מי שאני לא רצה שיהיה איתי בקשר לא בקשר ואין לי צורך או רצון שימצא או יחפש אותי, מי שאני רוצה להיות איתו בקשר אני עושה זאת בדרכים לא פייסבוקיות שולחת תמונות בווטסאפ וגם מתקשקשת בווטסאפ או בטלפון או פנים מול פנים.
לצפיה ב-'אני לא בקשר עם אקסים'
אני לא בקשר עם אקסים
02/03/2017 | 01:07
153
וגם ה- לא בקשר עם אקסיות. נראה לי שכך היה גם לו היינו גרים בארץ אם כי המגורים ביבשה אחרת מביאים לכך שגם לא יוצא לנו לפגוש אותם במקרה ברחוב אף פעם. 
 
בנוסף  כפרעליו (כמו הרבה גברים לדעתי, או לפחות יותר גברים מנשים בממוצע) לא מצטיין בלתחזק קשרים חברתיים. וכשזה נוגע לאקסיות זו תכונה מצוינת בעיני.  בנסיבות אחרות זה מוציא אותי מדעתי לפעמים
 
הילדות יודעות - מדי פעם כששואלים אותו למשל אם הוא ביקר אי פעם בהודו הן כבר רגילות לתשובה "כן אבל עם חברה אחרת לפני שהכיר את אמא". אבל זה לא משהו שמעניין אותן במיוחד. מה שכן קצת מעניין אותן זה שסבא וסבתא שלהן (ההורים שלי) היו פעם נשואים זה לזה - מה שנראה להן על גבול הבלתי ייאמן/מדע בדיוני.
לצפיה ב-'אין קשר '
אין קשר
02/03/2017 | 08:53
104
חזרתי לשרשור ההוא, איזו נוסטלגיה.
לבעלי יש אקסית אחת שאני מכירה (בשם ובתמונה), לא יודעת מי סיים את הקשר אבל זה הקשר היחיד ארוך שהיה לו לפני שנפגשנו. 
לי היתה מערכת יחסים אחת ארוכה בצעירותי ועוד כמה קצרות יותר לאחר מיכן. אחד האקסים למד איתי והייתי איתו בקשר גם בתחילת הקשר עם בעלי. לבעלי זה לא הפריע אבל לחברתו שהפכה להיות אישתו זה הפריע והקשר נותק. היום אנחנו כמעט ולא מדברים אבל כשצריכה ייעוץ בנושא המקצועי כבר יצא שפניתי אליו.  
דווקא עם האקס שאיתו היתה לי מערכת יחסים ארוכה הייתי שמחה לדבר איפה הוא היום אבל לא נראה לי שבעלי יקבל את זה יפה ולא יודעת אם בכלל מתאים לו.
אין לי פייסבוק (מבחירה) ולכן אין לי דרך בכלל ליצור קשר עם חברים מהעבר (לא רק אקסים).
 
הילדים לא יודעים ולא שואלים אבל אולי הם עוד קטנים מידי. 
לצפיה ב-'מגיחה מהאנונימיות המזהירה כדי לענות'
מגיחה מהאנונימיות המזהירה כדי לענות
02/03/2017 | 18:41
4
241
אני לא בקשר עם המיתולוגי מזה שנים ספורות. מיד אחרי שנפרדנו הכרתי את בעלי שהיה בהתחלה למען האמת סוג של ריבאונד שהתעקש לדבוק בי על אף שנהגתי בו לא משהו...לא ממש התגברתי על האקס וכמה שנים לאחר פרידתנו התעקשתי להישאר בקשר און ואוף איתו בסקייפ ובפייסבוק כי היה לי נדמה שבאיזשהו שלב הוא יגיח חזרה לחיי...אפילו נפגשתי איתו מתישהו כי החיים והזוגיות החדשה היו רגועים מדי ונראה לי שנלחצתי מזה או אולי רציתי לוודא שמה שהיה באמת מת כדי להמשיך הלאה. אני לא לגמרי זוכרת את הלך הרוח, אבל ממש מתביישת כשאני נזכרת בזה. איזו סתומה בחיי...
בכל מקרה היה לי רגע של הארה שהוא לא בשבילי ושבעלי הוא האחד ומאז נותק הקשר שהתקיים בגלל שאני דחפתי לזה מלכתחילה. מאז שסגרתי את הפייס אין לי מושג מה עלה בגורלו. מקווה שכמוני התחתן, הקים משפחה והוא מאושר כי כשמגיע מגיע והוא בחור טוב לב ונהדר.
לבעלי יש אקסית שאני לא בטוחה שניתן לכנות מיתולוגית היות ומאז ומתמיד טען שמעולם לא אהב אותה, אבל היא היחידה שהיה לו איתה זוגיות יחסית ממושכת, ולדעתי היא הרגישה אליו רגשות חזקים ביותר. אני יצור קנאי מטבעי והיא בחורה מאוד אטרקטיבית ולכן כשפגשתי אותה המפלצת הירוקה הרימה ראש....למרות שאני יודעת שאין לי שום סיבה קלה שבקלות לקנא ולחשוש ממנה...לאחרונה פגשתי אותה במקרה בנסיבות מאוד מוזרות והיא הייתה מקסימה ממש...
לצפיה ב-'אה והילדים לא מודעים לכלום'
אה והילדים לא מודעים לכלום
02/03/2017 | 18:48
152
הם עוד קטנים מכדי להבין...הבת הגדולה שלי עוד בשלב בו היא משוכנעת שתנשא לאחיה הקטן...חחח
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
03/03/2017 | 23:49
2
137
<את עדיין אנונימית - אל דאגה...>
 
סיקרנת אותי - באיזה סוג של נסיבות פגשת באקסית שלו? (אפשר בקוים כלליים יחסית כמובן). ולדעתך היא ידעה שאת נשואה לאקס שלה?
 
לצפיה ב-'ידעה בטח ידעה...'
ידעה בטח ידעה...
04/03/2017 | 23:05
1
121
היא מכרה של המשפחה של בעלי כך שיצא לי לפגוש אותה, אם כי לא זכרתי איך היא נראית כי כבר חלפו שנים מאז.
נפגשנו כשהייתי מאושפזת בבית חולים והסתבר שהיא חלק מהסגל. היא לא חלק מהצוות המטפל (לא אחות או רופאה שפוגשים בשוטף), אלא נותנת שירות תומך שמגיעה לפי דרישה ולכן לא ציפינו אני ובעלי לפגוש אותה שם...אבל פגשנו.
היא ביקרה אותי במחלקה וניסתה לעזור קצת באחת מנקודות השפל של חיי והייתה מאוד מתוקה, אדיבה וידידותית.
לצפיה ב-'נחמד! נשמעת אישה טובה.... ובאופן עקיף'
נחמד! נשמעת אישה טובה.... ובאופן עקיף
06/03/2017 | 01:33
56
על פי המשפט "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" אז זה אומר אולי שגם בן זוגך כיום הוא אדם טוב (שהרי הוא היה בן זוגה בעבר במשך תקופה ארוכה).
 
 
לצפיה ב-'מעולם לא האמנתי בקשר עם אקסים.'
מעולם לא האמנתי בקשר עם אקסים.
02/03/2017 | 22:03
1
143
לא נראה לי נחוץ. לבן זוגי יש מיתולוגית, הם היו חברים הרבה שנים לפני שהפכו לזוג וזה נגמר לא נעים. הוא חזר להיות איתה בקשר כשאנחנו התחלנו לצאת, לא הפריע לי כי אני לא שופטת סיטואציות שאני לא מכירה (מעולם לא היה לי ידיד שהפך לבן זוג, כך שתיאורטית אני מבינה שאפשר להתגעגע לידידות שהיתה), אבל סירבתי להזמין אותה לחתונה שלנו וסירבתי לפגוש אותה. מבחינתי אם אני לא מרגישה בנוח להיות בקשר עם אקסים שלי אין שום סיבה שאהיה בקשר עם אקסית שלו. הקשר ביניהם מתמצה בשיחת עדכון חצי שנתית או משהו כזה.
 
הילד קטנטן, ייתכן שזה יעניין אותו כשיגדל. תכל'ס אחרי כמעט עשור (מוצלח ) ביחד האקסים לא ממלאים שום מקום בחיים או במחשבה שלי.
לצפיה ב-'אני באותו ראש....'
אני באותו ראש....
06/03/2017 | 01:31
63
אם נגמר אז נגמר - צריך closure ולעבור הלאה בחיים (יש איזה שיר אווילי כזה לא? משהו כמו: "אם זה גמור תאמרי לבחור אמרת שדי אז יאללה ביי" לפעמים שירים צודקים )
לצפיה ב-'אני בקשר ממש טוב עם המיתולוגי שלי'
אני בקשר ממש טוב עם המיתולוגי שלי
04/03/2017 | 09:22
129
היינו ונשארנו באותה "חבורה"
בעלי מאד אוהב אותו, יש להם אופי דומה
מאז הוא הספיק לצאת עם החברה הכי טובה שלי במשך 4 שנים והם נפרדו, גם הם נשארו שניהם בחבורה
 
בעלי לא בקש עם האקסיות שלו
באופן די מצחיק, אני דווקא כן בקשר עם אחת מהן :) מדי פעם מעדכנת אותו עליה
לצפיה ב-'לשמחתי הרבה שום אקס שלי לא השאיר חותם רגשי עמוק בנפשי'
לשמחתי הרבה שום אקס שלי לא השאיר חותם רגשי עמוק בנפשי
13/03/2017 | 15:55
22
גם אלה שהייתי איתם כמה שנים. 
אם חושבים על זה לעומק זה קצת מוזר, המחשבה שהייתי איתם שנתיים או 3 שנים, הם היה חלק גדול מעולמי, ועכשיו ממרחק הזמן אין לי טיפת רגש אליהם ו/או בדל מחשבה .... אלא אם כן מדברים על אקסים ספציפית.
אני מאמינה גדולה בגורל, מה שצריך לבוא יגיע בסוף. 
לא במובן של לשבת על התחת ולחכות כי הגורל כבר יביא את מה שצריך, אלא לעזור לגורל לנווט אותי - אם זה לצאת לדייטים, אם זה לצאת לראיונות עבודה....בסוף תגיע (הגיעה )  האהבה הטובה, העבודה הכייפית....
 
האיש שומר על קשר פייסבוקי רחוק עם אקסית או שתיים, לא משהו מרגש. סתם התעניינות בשלומן.
לצפיה ב-'האם בעיניכן נהיגה= עצמאות? האם יש לכן רישיון נהיגה?'
האם בעיניכן נהיגה= עצמאות? האם יש לכן רישיון נהיגה?
26/02/2017 | 18:30
45
230
המשך>>
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
23/02/2017 | 21:10
24
21
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
23/02/2017 | 21:11
12
24
לצפיה ב-'בסימן אביבי '
בסימן אביבי
25/02/2017 | 03:09
3
139
השבוע הטמפרטורות נסקו ונשקו לשיאים היסטוריים. היום היו פה 25 מעלות ושמש. מאוד לא אופייני לפברואר שבו בד"כ יורד שלג.
 
חוץ מזה בן זוגי בהתקף אנרגיה שיפוצית (קורה לו הרבה...) תלש את ה"קרמיקה" במטבח שבין שני הארונות כי גרס שהיא מכוערת. היא היתה זכוכיתית, אבל יחד עם הקיר נתנה גוון ירקרק שחירפן אותו. במקומה הוא שם חיפוי חדש בצבע כהה/צפחתי. זה עדיין לא גמור - עוד אין "רובה" וכו', אבל מצרפת תמונת ביניים.  אז המטבח נראה כמו אתר שיפוצים אבל לאמשנה - העיקר שהצטננה לו קצת "קדחת השיפוצים" שאחזה בו 
 
חוץ מזה מחר אנחנו הולכים לבדוק מקום שבו אולי נפקיד את הכלבה כשניסע בקיץ. בעלת הבית מתה על כלבים ומרשה להם להסתובב חופשי בבית/גינה. חוץ מזה היא רוצה לשכנע אותנו לאסוף איזה חתול הומלסי חדש שאספה [היא מצילת חיות שכזו].
לצפיה ב-'איזה כיף בעל משפץ'
איזה כיף בעל משפץ
25/02/2017 | 10:33
2
75
מנסיוני, עדיף שקדחת השיפוצים תחלוף רק אחרי שייסיים ה"רובה" 
לצפיה ב-'זה כיף - אבל זה לא לחובבות הנקיון...'
זה כיף - אבל זה לא לחובבות הנקיון...
26/02/2017 | 06:25
1
80
מזל שאני לא מצטיינת בתחום.
 
מכיון שלעולם אין לדעת מתי אתעורר בבוקר/אחזור מטיסה ובדרכי למטבח לספל תה מחיה נפשות אגלה איזה קיר שמישהו הוריד בהתלהבות/צבע/הזיז/שינה
 
למשל בפרויקט הזה, קמתי בבוקר שבת אחת לגלות שהחיפוי הישן קולף לו והמטבח נראה כמו מטבח במחנה פליטים, עם טיח מתקלף. והוא גם שכן במצבו זה איזה חודש... והיו קצת פירורי טיח בכל מיני מקומות.
לצפיה ב-'לחובבות הנקיון לא טוב בעל שעושה דברים בבית '
לחובבות הנקיון לא טוב בעל שעושה דברים בבית
26/02/2017 | 13:48
64
בעלי מעדיף להוא יטפל בדברים שיש לתקן/לסדר בבית ולכן גם אם מזמין אנשי מקצוע זה לדברים חלקיים ביותר ואת השאר הוא ממשיך לבד.
הבית שלי כבר כמעט שנה נראה מידי פעם כאתר עבודה. אני כל הזמן מסדרת ומנקה ומחכה שיסיים לטפל בבית. הסוף עוד לא נראה באופק.
לצפיה ב-'ערב נשים מוצלח ביותר'
ערב נשים מוצלח ביותר
26/02/2017 | 13:45
6
108
נפגשנו לערב נשים לכבוד יום האם  מלא באוכל טוב, יין טוב ואווירה מקסימה. 
היתה סדנא מקסימה.היה מוצלח ביותר מקוה שיהיו עוד ערבים כאלה.
 
בשישי בספונטניות נפגשתי עם חברה והסתובבנו יחד. היה מוצלח ביותר. קנינו ופטפטנו למרות הזמן הקצר שעמד לרשותנו. היה קצר וקולע.
 
בשבת טיילנו, אנחנו והילדים לבד, היה מוצלח וכייף ביותר. בערב קפצנו לארוחה אצל חברים שהיתה גם מוצלחת ביותר.
 
הבנתי כמה שאני צריכה לדאוג ולהפגש עם חברות יותר זה חשוב וכייף מאוד.
לצפיה ב-'נשמע כיפי. מה עשיתן בסדנא?'
נשמע כיפי. מה עשיתן בסדנא?
26/02/2017 | 20:15
2
16
לצפיה ב-'זו היתה אמורה להיות סדנא על הורות אבל בסופו של דבר'
זו היתה אמורה להיות סדנא על הורות אבל בסופו של דבר
27/02/2017 | 08:59
1
73
נשים אוהבות לדבר, וכשהן בלי ילדים אז לאו דווקא לדבר עליהם. בהתחלה בעיקר דיברו על ילדים ובסוף בעיקר על עצמן.
אני אהבתי, הבנתי שהיו אמהות שאהבו פחות ולכן גם לא הגיעו.
אלו שבאו מחכות למפגש הבא.
ממש הזכיר לי מפגשי פורום מהעבר הרחוק, עכשיו כשאני חושבת על זה.
לצפיה ב-'נשמע נחמד'
נשמע נחמד
28/02/2017 | 05:20
28
כמעט תמיד כשאני מבלה עם נשים אחרות זה יוצא כיף. אבל זה לא קורה הרבה ובעבודה לצערי בד"כ יש מיעוט נשי.
לצפיה ב-' אז בסוף אנחנו מכירות ?'
אז בסוף אנחנו מכירות ?
26/02/2017 | 20:34
2
94
גם אני הייתי בערב אמהות !
לצפיה ב-''
27/02/2017 | 08:57
1
72
כמעט שלחתי לך מסר ואז ראיתי שכתבת למטה שלך היה ערב מהגן. אצלנו זה בית ספר אז כנראה אנחנו לא מכירות עדיין. אולי נכיר בעתיד .
לצפיה ב-''
27/02/2017 | 23:07
2
לצפיה ב-'ערב אמהות בגן.'
ערב אמהות בגן.
26/02/2017 | 20:29
65
לכבוד יום האישה/ יום המשפחה, אמא אחת שיש לה זמן ארגנה ערב אמהות בגן.
כל אחת הביאה משהו לאכול.
ערבים כאלו של "העצמה נשית ושיח מעגלים" זה לא בדיוק הטעם שלי לבילוי
אבל למרות כן היה מעניין ומגבש.
<אני עוד מחפשת את המילים להסביר את עצמי כשי להעלות נושאים לדיון>
לצפיה ב-'שבוע שנגמר בביה"ח עם צירים מוקדמים '
שבוע שנגמר בביה"ח עם צירים מוקדמים
24/02/2017 | 14:27
10
236
סה"כ היה יום רגיל בגן פשוט עמוס ולא הגעתי לשתות (ניסיתי, בחיי!) ופתאום היו לי נקודות דם בניגוב ולא הייתי בטוחה שהרגשתי את הילדונת. הפנו אותי ללכת לביה"ח לבדוק את זה ואז גיליתי שיש לי צירים מבלי שהרגשתי כלום וכל 2 דקות. תודה לאל צוואר הרחם היה תקין והשאירו אותי ל-24 שעות מעקב. חזרתי אתמול הבייתה די לחוצה מזה שאפילו לא הרגשתי את הצירים וברור שזה קורה הרבה שיש צירים מדומים אבל עדיין החוויה הייתה מלחיצה וגם הרופאים שהתחילו לדבר איתי על אופציה של לידה מוקדמת וזריקה להבשלה. הצירים נגרמו כנראה מזה שלא שתיתי באותו יום כמה שעות והייתי המון המון בתזוזה ועל הרגליים.
 
זה קצת זעזע אותנו ומאז אני די בחרדות כי עכשיו אין לי מוניטור שיהיה צמוד אליי ויגיד אם זו סתם תזוזה או ציר, וזה מלחיץ
מה שכן- אני צמודה לבקבוקי שתייה (ולשירותים)- למדתי את הלקח...
 
בנתיים בשמירת הריון זמנית עד שהרופא שלי יחזור מנסיעה לארץ ואז נחליט מה הלאה.
לצפיה ב-''
24/02/2017 | 16:45
1
117
פרפרית יקרה, תרגישי טוב!
אני מתארת לעצמי כמה שהחוויה מלחיצה גם בזמן החוויה וגם הריקושטים והחרדות (המובנות בעיני) אחריה. אני יודעת כמה ההריון הזה יקר לך (אני יודעת - אין דרך טובה/ נכונה לנסח את הדברים האלה. זה תמיד ייצא "עקום" כי ברור שהריון, כל הריון, לכל אישה הוא יקר, אבל אני מקווה שאיכשהו הבנת למה התכוונתי ואני מקווה שלא פגעתי חלילה באחרות) ואני מקווה שבאמת מדובר במשהו נקודתי וחד פעמי שנבע משתיה לא מספקת ולא חלילה מבעיה כלשהי.
 
כמה שהביטוי הזה קלישאתי - מאחלת לך המשך הריון משעמם מפה ועד הלידה הטובה
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
24/02/2017 | 17:29
121
הכל היה תקין בבדיקות כך שנראה שזה באמת מהתייבשות. עכשיו אני מבלה בשירותים כל חצי שעה בערך כי שותה כמו גמל... למדתי לקח
 
זה היה מלחיץ ברמה שחושבת לקנות דופלר בייתי למרות שתמיד הייתי נגד כי חששתי שאולי לא אמצא ישר את הדופק וזה סתם ילחיץ יותר- אבל עכשיו אני ממש בחרדה שלא אבחין בין צירים לבין תנועות רגילות. כל פעם שיש תזוזה בבטן נכנסת ללחץ שברור לי שהוא לא בריא.
 
זה אולי נשמע היסטרי בטירוף אבל דיברו איתי על לידה מוקדמת וכל מיני כאלה וזה ממש הכניס אותי לחרדות.
 
מנסה להתנתק מהחשיבה על זה ובעיקר פשוט לנוח, לצפות בסדרות, לראות דברים מצחיקים וכו'.
לצפיה ב-'אוי. מקווה שלא יישנה...'
אוי. מקווה שלא יישנה...
25/02/2017 | 02:55
5
132
באיזה שבוע את? מנסיון - מאוד לא מומלץ ללדת פג/ית. בכורתי נולדה בשבוע 32.
במצב מצוין אבל זו היתה חוויה מאוד טראומטית.
לצפיה ב-'שבוע 29 '
שבוע 29
25/02/2017 | 06:05
4
164
מאוד נלחצנו מזה, בלשון המעטה...
במיוחד שבכלל לא הרגשתי את הצירים- לולא הדם בניגוב בכלל לא הייתי מגיעה להיבדק...
נקווה שזה היה משהו חד פעמי ושבעוד כעשרה שבועות אני אגיע לחדר לידה כמו שצריך ובלי התקפות לב כאלה יותר.
לצפיה ב-'קבלת איתות מאוד ברור שהרבע האחרון'
קבלת איתות מאוד ברור שהרבע האחרון
25/02/2017 | 07:36
1
174
של ההריון שלך צריך להתנהל אחרת.  
אני קוראת את ההודעות שלך ולפעמים מתעייפת מלקרוא אותך ואני ( למיטב ידיעתי) לא בהריון.  אז כן, הריון הוא לא מחלה, כידוע. הוא אוסף של מחלות שמשנות את הפיזיולוגיה שלך מקצה לקצה.  את לא חזקה ב להקשיב לגוף שלך- העומס, והמחלה וחזרה לשגרה כאילו כלום ולמסירותך לילדי הגן כמעט עלו לך בילדה שלך.
אני רעה וקיצונית בכוונה.  אני רוצה לזעזע אותך. ושתקבלי את הלגיטימציה המלאה להוריד גז, להפסיק לעבוד כמו שניים בשגרה וכמו ארבעה כשמישהו מבריז.  משאית הצלשים אינה חונה בחוץ, והתינוקת שלך כן חונה בפנים.  

לצפיה ב-'את לא רעה, את צודקת בהחלט!'
את לא רעה, את צודקת בהחלט!
25/02/2017 | 13:44
148
זה היה wake up call עבורי כי עם כל הנסיונות שלי לחשוב על התינוקת כל הזמן ולדאוג לה, לא באמת דאגתי לה מבחינה תזונתית ולמרות שעשיתי שינוי ענקי בתזונה שלי והתחלתי לאכול מסודר ובריא יותר- בנושא השתייה ממש לא השקעתי ובקושי שתיתי.
 
עכשיו למדתי לקח ואני צמודה למים, שותה בלי הפסקה (ומבלה בשירותים כל עשר דקות). אני לגמרי מקשיבה לרופאים ונראה מה הרופא יגיד- אם יהיה צורך אפסיק לעבוד.
 
מעכשיו עושה מה שהייתי צריכה לעשות בעבר- לשים את עצמי והבריאות שלי ושל העוברית לפני הכל.
 
ותודה על מה שכתבת ועל הדרך שכתבת. לא היית רעה וקיצונית- זה היה מדוייק.
לצפיה ב-'מבינה אותך. זה מלחיץ...'
מבינה אותך. זה מלחיץ...
26/02/2017 | 00:27
1
111
החל מ-37 שבועות מלאים זה נחשב full term. אז את צריכה למשוך לפחות 8 שבועות רגועים ונטולי כל צירים/דרמות/אירועים מלחיצים 
לצפיה ב-'ספרי את זה לטרבלמייקרית בבטן '
ספרי את זה לטרבלמייקרית בבטן
26/02/2017 | 13:03
115
שומרת על עצמי ושותה כמו גמל
 
לצפיה ב-' מצטרפת לכל מי שכתבה לך'
מצטרפת לכל מי שכתבה לך
26/02/2017 | 13:38
1
112
זו בהחלט נורה שנדלקה עבורך להגיד לך להוריד הילוך ולראות את עצמך במקום הראשון עכשיו. 
אם מרגיש לך נכון פשוט קחי לעצמך שמירת הריון עד הלידה. בעבודה כמו שלך באמת אולי עדיף שתעשי ככה.
זה בהחלט מלחיץ מאוד.
מאחלת לך המשך רגוע  ושתשמרי על עצמך 
לצפיה ב-'לצערי זה לא כזה פשוט...'
לצערי זה לא כזה פשוט...
26/02/2017 | 16:33
168
אבל אם זה מה שצריך-זה מה שיהיה.
 
הבעיה שלי היא שלפעמים אני כל כך בתוך הגן והעשייה שם ובאמת שוכחת את עצמי ולרוב באמת אין לי זמן לנשום. באותו יום באמת היו לי כוונות לשתות אבל כל פעם שניגשתי לקחת את השתייה שלי- קרה משהו: ילד ניסה לנשוך, ביקשו ממני עזרה, ילד חטף משהו לילד אחר וכו'...
 
הבעיה גם שאי אפשר לעשות חצאי ימים או משהו כזה מבחינת ביה"ס ועבודה משרדית פחות רלוונטי כי האנגלית שלי לא משהו ואני גם גננת בכל רמ"ח איבריי ופיזית קשה לי לשבת הרבה בגלל כאבי הגב.
 
נראה מה הרופא יגיד ונזרום עם מה שארגיש- מה שצריך אעשה כי התינוקת הזו חשובה מהכל מבחינתי.
לצפיה ב-'שרשור ZEN '
שרשור ZEN
22/02/2017 | 19:50
11
211
אילו טיפים יש לכן לשחרור הלחץ ממירוץ החיים/עכברים? (חוץ מלישון כל אחה"צ בשני ימי סוף השבוע....)
לצפיה ב-'נתחיל שאני כמוך אם מתאפשר לי נחה/ישנה צהריים בסופ"ש'
נתחיל שאני כמוך אם מתאפשר לי נחה/ישנה צהריים בסופ"ש
23/02/2017 | 06:23
3
133
כמעט תמיד מתאפשר במיוחד בתקופה האחרונה שבגלל מזג האויר יוצאים פחות. כשיגיע הקיץ זה בטח ילקח ממני כשנלך לים/בריכה בשבתות.
אוהבת לראות טלויזיה ולכן אצלי כל יום נגמר בצפייה בטלויזיה, זה הכייף שלי.
אני אוהבת מאוד את המטבח ולאחרונה גיליתי שלמרות שזו עבודה קשה עדיין המטבח חברי הטוב, שוב עוזר לי לשחרר לחצים ואני מוצאת את עצמי מבשלת ומפנקת משפחתי.
יציאה זוגית בהחלט עוזרת לשחרור הלחץ. בתקופה האחרונה בגלל בעיות בריאותיות של ההורים זה קורה לנו עוד פחות מהעבר אבל מקווה שעכשיו נתחיל שוב לצאת כי זה בהחלט שינוי אוירה.
מה הייתי רוצה לעשות? לצאת יותר עם חברות, לבלות יותר עם חברות. לפני כשבועיים יצאתי בערב עם חברות וזה היה שינוי מרענן. גם את זה צריכה לעשות יותר.
לצפיה ב-'זן ואומנות החזקת החיים'
זן ואומנות החזקת החיים
23/02/2017 | 19:39
1
136
אני מוצאת את עצמי לפעמים במירוץ מטורף שלעיתים קרובות אני נעצרת ותוהה איך עף השבוע. ילדות, חוגים, בית ספר - הכנת שיעורים, גן, הסעות, חברים, עבודה במשרה מלאה, תחזוקת בית, תחזוקת בעל, הורים מבוגרים מדי, ילדים צעירים מדי, ילדים עם קשיים חברתיים שצריך להסיע, להכיל, להביא חברים לתווך אחרת אחת תישאר אצלנו בבית עד גיל 40...בעל שעובד בשעות מטורפות יותר ממני (כמעט שמונה בערב והוא רק התחיל את היום). אני מתה להכניס התעמלות, בהייה בטלוויזיה - כלום. פעם היו סופישבוע רגועים שהשתרעו מאופק לאופק וכללו שנ"צ, שלל עיתונים, המון זוגיות והמון מנוחה.  היום כל סופשבוע אני עושה משהו עם הילדות: פיקניק עם חברים, טיולים עם חברים, יציאות משותפות. העיקר שיוציאו מרץ... השהות הזאת עם מבוגרים נותנת לי קצת פורקן ומאפשרת הוצאת קיטור. אני בוכה המון. זה עוזר לי בתקופות מאוד לחוצות שאני פשוט בוכה את נשמתי - גם זה עוזר במשהו. יציאה עם חברות נותנת לי המון אנרגיה אז אני מכריחה את עצמי גם שאני מתה לישון לצאת פעם בשבועיים. מתה לצאת עם הבעל אבל בשנים הקרובות לצאת בספונטניות לקפה, או קולנוע לא יקרה. 
לצפיה ב-'תגידי, את אחותי האובדת?'
תגידי, את אחותי האובדת?
24/02/2017 | 06:09
106
תיארת את רחשי היום יום שלי - מינוס שלוש חיות בית ועוד תריסר "תיקים" שונים שיושבים עלי
 
הזכרת לי את האימרה של אבא שלי
 
Life begins when the kids leave the house and the doge dies.
 
ואכן - ילדיו פרחו מהקן, הכלבה הנוירוטית נפטרה, והוא מאושר כציפור דרור... (ומבלה חורפים בחצי הכדור הדרומי)
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/02/2017 | 06:06
66
לצאת עם חברות זה טיפ חשוב בשבילי באמת. המטבח לא יעזור לי הרבה.
לצפיה ב-'לעזוב מקום עבודה שעושה לך לא טוב? '
לעזוב מקום עבודה שעושה לך לא טוב?
23/02/2017 | 23:10
1
24
לצפיה ב-'הוא עושה לי "טוב מדי" אולי...'
הוא עושה לי "טוב מדי" אולי...
24/02/2017 | 06:11
121
מהבחינה הזו שזו נדמית עבודה אינסופית בלופ, למרות שהיא מרתקת. 
 
אין המון הזדמנויות עבודה כאלה בסביבותי (גם בתוכן וגם בשכר).  זה לא שאני גרה בעמק הסיליקון....
לצפיה ב-'להתחיל לאהוד קבוצת ספורט '
להתחיל לאהוד קבוצת ספורט
24/02/2017 | 08:51
2
104
כשיושבים במגרש ורוצים בנצחון הקבוצה, חושבים רק על זה.
לשיר ולעודד את השחקנים (למרות שזה מרגיש קצת דבילי) ולפעמים גם לצעוק זה מוציא אנרגיות.
שבוע שעבר כאב לי הגב בקושי ישבתי וקמתי. הלכתי למשחק והאדרנלין ריפא אותי .
 
לפעמים, שהעייפות הורגת אותי - אני תופסת מנוחה של חצי שעה גם באמצע שבוע (לרוב בשש בערב). גם זה מוסיף אנרגיות.
 
לצפיה ב-'ואללה - אחלה רעיון עם הקבוצת ספורט'
ואללה - אחלה רעיון עם הקבוצת ספורט
25/02/2017 | 03:31
1
70
ואם זו קבוצת גברים צעירים אז גם יש על מה להסתכל
 
אם אכנס למיטה בשש בערב אין סיכוי שבעולם שאצא ממנה לפני הבוקר שלמחרת. דובת קוטב ידועה אני....  ומעריצה אותך על כוח הרצון
לצפיה ב-'כשהולכים לישון בשש כל עשר דקות יש אחד '
כשהולכים לישון בשש כל עשר דקות יש אחד
27/02/2017 | 23:11
45
שבא לבדוק אם את יודעת/ זוכרת/ יכולה/ תעזרי לו/ רעב.....
<יש עוד מה לעבוד בחינוך....>
לפעמים כבר עדיף לקום 
 
לצפיה ב-'אצלי זה שכל יום בדרך לגן '
אצלי זה שכל יום בדרך לגן
24/02/2017 | 14:19
128
מקשיבה למוסיקה- יש לי כמה שירים שאוהבת לשמוע. מוסיקה בכלל מרגיעה אותי אבל היא לא יכולה להיות רגועה מידי כי אז זה כבר עולה לי על העצבים.
 
לי גם מאוד עוזר לאפות אם כי מאז ההריון ומאז שאין לי ממש מקום לחומרי האפייה אז הם תקועים בארון גבוה יחסית- אני בקושי אופה.
 
אני בעד למצוא משהו יומיומי שנותן שקט פנימי- אם זה ללכת לשתות כוס קפה לפני העבודה, אם זה להקשיב למוסיקה ובעיקר- להקשיב לעצמנו ולגוף שלנו.
לצפיה ב-'עוד כמה דברים '
עוד כמה דברים
27/02/2017 | 23:15
42
כמובן לעשות ספורט. 
אבל הרבה פעמים מה שנותן לי אוויר זו הציפיה למשהו שיגיע - הצגה/טיול/ מפגש.
משהו שהוא לא שגרתי ואפילו לא חייב להיות בתאריך קרוב, אבל התאריך יהיה על הלוח.
לצפיה ב-'סובלות בימים לפני קבלת הווסת מדכדוך, עצבנות או תנודות קשות ב'
סובלות בימים לפני קבלת הווסת מדכדוך, עצבנות או תנודות קשות ב
21/02/2017 | 11:45
1
74

אנחנו מזמינים אתכן להשתתף במחקר חדש בבית החולים איכילוב.
בנושא: דכדוך ועצבנות לפני הווסת-מחקר חדשני-טיפול באמצעות גרייה מוחית מגנטית עמוקה ((dtms
המעוניינות להשתתף מוזמנות לפנות אלינו בטלפון:
03-6973685 או במייל: maayanmo@tlvmc.gov.il

לצפיה ב-'דכדוך ועצבנות בלי קשר לווסת גם הולך?'
דכדוך ועצבנות בלי קשר לווסת גם הולך?
22/02/2017 | 01:01
80
כי מזה יש לי בשפע.... שבוע מעצבן. ועכשיו התקשרו מהוטרינרית לבשר שהכלבה יצאה חיובית ל Lyme Disease. שזו איזו מחלה טפילית איומה . ולמיטב ידיעתי גם בני אדם יכולים ללקות בה. והילדות מתנשקות איתה כל הזמן....
לצפיה ב-'לא מפסיקה לחשוב על האימהות האלו..'
לא מפסיקה לחשוב על האימהות האלו..
18/02/2017 | 21:00
17
313
לא מפסיקה לחשוב על האימהות האלו.
אלו שאי אפשר לומר בקול רם מה שקרה להן. הפחד התהומי המשתק רק מהמחשבה על זה וזה קרה להן.
איך הן גילו את האסון? כמה זמן הילד שכב עד שהגיעה אליו? מה הן עשו מאותה שנייה?
ואיך לעזאזל הן מתמודדות? אי אפשר להתמודד עם דבר כזה, אני לא הייתי יכולה להתמודד.
איך הן ממשיכות לנשום, איך הלב שלהן ממשיך לפעום?
אני כועסת על העולם שהתופעה הזו קיימת, פשוט כועסת.
מפחדת לחשוב על זה. הלוואי והייתי יכולה להחזיק את הבת שלי בידיים שלי עד גיל 3, ברצף בלי לעזוב ובלי לישון.
אוי אלוהים, תעשה שזה ייפסק ואף אמא לא תצטרך להתמודד עם זה. בבקשה!
מפחדת!!
לצפיה ב-'מפחיד מאוד '
מפחיד מאוד
18/02/2017 | 22:24
188
החוסר שליטה הזה ממש מפחיד אותי, ברמה שבהרגשה שלי לא רוצה לעזוב אותה לרגע אחרי שתיוולד. ברור שזה לא אפשרי אבל בלב זה מה שמרגישה, רוצה להגן ולחבק.
לצפיה ב-''
19/02/2017 | 09:45
103
זה לא נגמר אחרי גיל 3 ולדעתי הרבה יותר מלחיץ ככל שהם גדלים ועצמאים יותר.
יש הרבה פחות שליטה על החיים שלהם וקשה יותר להיות איתם בכל רגע ודקה.
 
לצפיה ב-'על איזה תופעה מדובר ?'
על איזה תופעה מדובר ?
19/02/2017 | 17:46
1
30
לצפיה ב-'מות בעריסה (ההודעה נכתבה ביום ש - 3 תינוקות נפטרו)'
מות בעריסה (ההודעה נכתבה ביום ש - 3 תינוקות נפטרו)
19/02/2017 | 22:39
30
לצפיה ב-'זוועה'
זוועה
20/02/2017 | 00:52
8
197
אני יודעת שהדיעות חלוקות, אבל באופן אישי אני תמיד הייתי בעד הדיעות של "לישון עם התינוק" בתור הדרך להגביר את הסיכויים למנוע כזה אסון, למשל כמו פה:
 
 
 
לא עלה על דעתי לשים את התינוקת בחדר אחר.
 
אבל כמובן שאין 100% בחיים . כמו שכתבו פה לאחרונה: הורות היא שיעור באובדן שליטה
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שהדעות חלוקות.'
אני לא בטוחה שהדעות חלוקות.
20/02/2017 | 10:34
6
155
נדמה לי שדי מוסכם שלישון עם התינוק באותה מיטה מעלה את הסיכון, לישון עם התינוק באותו חדר (אבל לא באותה מיטה) מוריד את הסיכון.
לצפיה ב-'הקישורים שצירפתי מדברים על שינה באותה המיטה'
הקישורים שצירפתי מדברים על שינה באותה המיטה
20/02/2017 | 20:27
5
102
co-sleeping
לצפיה ב-'קראת אותם?'
קראת אותם?
20/02/2017 | 20:52
2
108
אני לא מדברת על הרופא שמדבר על המשפחה שלו (מה שלא אומר כלום, כמובן) אלא על המחקר שמקשרים אליו. היתרון הוא בלחלוק חדר עם התינוק. כשחולקים מיטה זה מסוכן - גם אם בתלות בנסיבות (למשל כשהאמא מותשת. לא ברור איך מגדירים את זה בדיוק, אבל זה בהחלט לא נשמע כמו מצב שבלתי סביר לאם טרייה אקראית להיות בו).
לצפיה ב-'אני חושבת שכל אחת מכירה את עצמה ואת התנהלות השינה שלה'
אני חושבת שכל אחת מכירה את עצמה ואת התנהלות השינה שלה
24/02/2017 | 09:21
1
50
וכמו שלא נופלים מהמיטה, הידיעה שהתינוק שוכב לידי הוא כמו גדר שלא עוברים בשינה.
 
לצפיה ב-'קודם כל, אני ממש לא יכולה להגיד'
קודם כל, אני ממש לא יכולה להגיד
24/02/2017 | 09:57
52
שאני מכירה את התנהלות השינה שלי באופן כללי - אני ישנה... אני לא יודעת מה קורה... וגם אם הייתי איכשהו מכירה את התנהלות השינה שלי בשיגרה, לא הייתי מסוגלת להסיק ממנה להתנהלות השינה שלי עם תינוק, שבאופן כללי לא דומה כלל לשינה הרגילה מבחינת שעות שינה, רצף שינה, וכו' (וקצת אחרי הלידה אפילו הגוף לא מאוד מוכר, כי הוא השתנה בפתאומיות). החודשים הראשונים עם הבכורה, לפחות, די זכורים לי כזומביים משהו...
בכל מקרה, גם אני נרדמתי מדי פעם תוך כדי הנקה כשהתינוקת איתי במיטה (מובן ששמעתי אותה באמצע המיטה כי ידעתי שאני עלולה להירדם), וטפו טפו טפו לא קרה כלום. אבל לא הייתי בוחרת בזה בצורת השינה הרגילה שלה - פשוט כי, כאמור, זה מסוכן, ואני מעדיפה לבחור בדרך פחות מסוכנת.
לצפיה ב-'אגב, co-sleeping זה לא שינה באותה מיטה.'
אגב, co-sleeping זה לא שינה באותה מיטה.
21/02/2017 | 06:31
1
102
שינה באותה מיטה זה bed-sharing.
לצפיה ב-'(כלומר, bed-sharing'
(כלומר, bed-sharing
21/02/2017 | 06:47
70
היא אחת האפשרויות של co-sleeping, אבל גם room-sharing נחשב co-sleeping).
לצפיה ב-'אני ממש אהבתי שהתינוקת ישנה לידי במיטונת שמתחברת למיטה'
אני ממש אהבתי שהתינוקת ישנה לידי במיטונת שמתחברת למיטה
20/02/2017 | 21:03
104
בחודשים הראשונים
זה היה סופר נח ( לא צריך לקום מהמיטה כשמניקים פשוט מניקים ומחזירים)
וגם בטיחותי
לצפיה ב-'אולי למישהו יש פרטים על המקרים? '
אולי למישהו יש פרטים על המקרים?
21/02/2017 | 10:41
3
97
אולי אם נדע קצת פרטים נוכל להרגיש קצת יותר בשליטה.
לצפיה ב-'אני מכירה קצת יותר פרטים על אחד המקרים, שהתרחש ביישוב שלי'
אני מכירה קצת יותר פרטים על אחד המקרים, שהתרחש ביישוב שלי
21/02/2017 | 18:55
2
209
אני בספק אם הפרטים האלה יעזרו למישהי להרגיש יותר בשליטה, אבל הנה:
 
מדובר בתינוק בן 7 חודשים, שלא התעורר משנת הצהריים שלו במשפחתון. בעלת המשפחתון ניסתה להחיות אותו וקראה למד"א. בבית החולים אמרו שהוא היה מת כבר כשעה כשהגיע לשם, ושלא היה שום סימן לאלימות, מצוקה, מחלת חום וכדומה.
 
חשוב לציין שמוות בעריסה זה לא חנק. לדברי רופאה מנהלת מחלקת ילדים שדיברתי איתה, מוות בעריסה זה מקרה שבשינה עמוקה אצל תינוק המוח כנראה לא נותן פקודה לגוף לנשום, והתינוק מפסיק לנשום. אין לזה סימנים חיצוניים כמו השתנקות, תנועות או קולות מיוחדים, הכל מתרחש מאוד בשקט, ולכן האפשרויות לגלות את זה בזמן ולהציל הן הרבה יותר מצומצמות. גם מכשירים כמו בייבי סנס לא נמצאו יעילים סטטיסטית בהפחתת הסיכוי לזה.
לצפיה ב-''
22/02/2017 | 00:36
1
154
מסכנים ההורים ומסכנה המטפלת שבטח מרגישה אשמה איומה ....
לצפיה ב-'כן, גם אני חשבתי על המטפלת בנוסף להורים. עצוב...'
כן, גם אני חשבתי על המטפלת בנוסף להורים. עצוב...
22/02/2017 | 11:56
28

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

Developy - Your First Step as a Parnt
Developy - התפתחות, תזונה
ד
לייעוץ אורולוג ילדים
ליאת ארנון - יועצת הנקה
ליאת ארנון

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ