לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1492514,925 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'שאלון סקר לעבודת סמינר בכלכלת כוח אדם'
שאלון סקר לעבודת סמינר בכלכלת כוח אדם
12/10/2019 | 21:14
1
17
שלום רב,
במסגרת לימודי לתואר שני אני עורכת מחקר שנושאו 'השפעת חופשת הלידה על התנהגות וביצועי העובדת בחזרתה לעבודה'.
על מנת לנטרל השפעות מגדריות הפניה היא לנשים שכירות בלבד (או שהיו שכירות טרם חופשת הלידה). 
אודה לך מאוד באם תואילי להקדיש מספר דקות למילוי השאלון המצורף מטה. חשוב לשים לב שהתשובות נוגעות לחופשת הורות מסוימת אחת ותואמות לזמן חופשת ההורות.
לידיעתך, נתוני השאלון משמשים למטרות סטטיסטיות בלבד ועל כן אין צורך בזיהוי ממלאת השאלון, כלומר נשמרת אנונימיות מוחלטת.
באפשרותך לפרוש ממילוי השאלון בכל עת שתרצי.
אנא קראי את ההנחיות הבאות בעיון!
אני מבקשת להודות לך על שיתוף הפעולה ותרומתך החשובה למחקר זה.
ניתן לפנות אלי בכל שאלה או בעיה המתעוררת באשר למילוי השאלון. 
https://docs.google.com/forms/d/11pbMnqTo0_uPRLwDtAGqAQ3JoShQKnxJKgt3FIK_bvM
 
לצפיה ב-'השאלון לא מקבל יותר תשובות...'
השאלון לא מקבל יותר תשובות...
19/10/2019 | 22:22
לצפיה ב-'מסיבות סיום..... '
מסיבות סיום.....
09/10/2019 | 22:22
5
60
אומנם רק התחילה שנת הלימודים, אך הויכוחים אצלנו על אופי מסיבת הסיום של בית הספר היסודי כבר החלו.....
נציגות הוועד החליטו  (על דעת עצמן) כי המסיבה תכלול הצגות+ קטעי משחק+ ריקודים שאת כל אלו יכינו ויפיקו מפיק וכיאוגרף - בעלות צפויה של 30,000 ש"ח (למסיבה של 60 ילדים).
כן הוחלט על ידן שחלק מהכסף יושג ע"י מכירות מזון בהפסקות בימי שישי (את המזון יכינו הורים שינודבו בכל פעם).
 
האם מנסיונכן אלו מחירי האירועים וזה מה שמקובל בסיום יסודי ?
האם אצלכם יש אירועי מכירות? אם כן באיזה תדירות?
 
אציין שכשניסיתי לשאול אם נשקלה אופציה של אירוע סיום אחר, טיול/ בריכה, הושתקתי בטענה- "כי את לא יודעת כמה זה מרגש לראות את הילדים מופיעים על במה...ולכל הילדים יהיו שני תפקידים."
 
פרקתי. אשמח לתובנות.
 
לצפיה ב-'כמה דברים,'
כמה דברים,
10/10/2019 | 21:01
32
1)יש הוראות של משרד החינוך--כמה מותר לגבות למסיבת סיום.
   הן של כיתה ו' והן של חטיבות בינים והעליונה.
2)אפשר להכין הכל בעלות נמוכה יותר, לגייס כוחות בית ספריים
   להכין את הדברים. הצגות ריקודים וכד'.
3)מכירות בימי שישי מקובל דוקא בכיתות י"ב ששם הם מכינים את המוצרים
   ואז יש רוח אמיתי. ולא שאימהות תטרחנה.
 
לצפיה ב-'נשמע לי טירוף הדעת....'
נשמע לי טירוף הדעת....
11/10/2019 | 05:47
41
גילוי נאות: אני לא גרה בארץ ולא יודעת מה מקובל כרגע. אבל זה נשמע לי טירוף הדעת באופן אבסולוטי....
 
עולה מבין השורות שאת לא חברה בוועד, כך שלא היתה לך הזדמנות להביע את דעתך כשהחליטו
 
ברמה הכללית אני בדיעה ש"להתרגז זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים".... אם לא מתחשק לך להיות מנודבת לעניין הזה, אני הייתי מציעה להם צ'ק על סך 500 ש"ח (שזה 30 אלף ש"ח חלקי 60 = החלק היחסי שלך), ושלאחרי הצ'ק הזה יעזבו אותי בשקט - לא אצטרך להכין שום אוכל או להשתתף. נשמע לי פייר - לא?  עשיתי את זה בהזדמנויות דומות - כל מיני מכירות של קשקושים שאין לי צורך בהם כדי לגייס כסף לפרוייקטים של בי"ס אצלנו. הצעתי פשוט תרומה ישירה של כסף וזהו. תמיד שמחו...
לצפיה ב-'מנסיון בועד של כיתות ו בשנה שעברה'
מנסיון בועד של כיתות ו בשנה שעברה
12/10/2019 | 12:39
38
1. קודם כל אתם צריכים הסכמה של המנהלת והצוות לכל תכנון שקשור למסיבת הסיום. כתלות באסרטיביות של צוות ביה"ס שלכן, נציגות הוועד עשויות למצוא עצמן עם תכניות יפות שאין להן קשר למציאות (כן, המנהלת מחליטה על זה, זה לא מסיבה של ההורים אלא של ביה"ס, וזה מגובה ע"י חוזרי מנכ"ל והמפקחות. מנסיון)
2. מותר לגבות עד 75 ש"ח לילד עבור מסיבת הסיום הזו (נכון לתשע"ט, זה בטח לא מאוד שונה השנה), וזה כולל את ספר המחזור. רוצים לגבות יותר? סבבה, אבל לא דרך מערכת ביה"ס ולכן גם לא יכול לשמש להוצאות מסיבת הסיום (שעליהם מנהלת ביה"ס חייבת לחתום, חוזר מנכ"ל/ מפקחת ובלה בלה).
3. עלות מסיבת סיום מגיעה לכ15 אש"ח בלי מפיק וכוריאוגרף ובלי שכירת מקום. ההוצאות האלה כוללות תאורה, הגברה, אבטחה (זה מחוץ לשעות ביה"ס), השכרת ותחזוקת המקום (נקיון, סידור כסאות וכאלה, לפעמים המועצה נותנת את זה ללא עלות), ושונות (למשל אצלנו המורה רצתה לצלם קטעי וידאו מראש ששולבו במופע). אם תוסיפו על זה 30 אש"ח למפיק ולכוריאוגרף אתן מגיעות לעלויות מטורפות. העלות צריכה לבוא מהגביה של 75 אש"ח + תוספת מתקציב ביה"ס (אם יש לכם ניהול עצמי) או מהמועצה המקומית. אסור לגבות מההורים - זה לא יקרה, המנהלת מסתכנת בתביעה ואיבוד המשרה. גם הכסף שתרוויחו במכירות לא יכול לשמש לדברים האלה, זה לא אפשרי טכנית כי זה צריך לעבור דרך מערכות ביה"ס או הרשות המקומית. 
4. אסור למכור ממתקים בביה"ס (חוזר מנכ"ל). המזון שנמכר חייב לעמוד בדרישות הבריאות של חוזר מנכ"ל, ושיהיה להורים המכינים בהצלחה (לא מטוגן, לא בורקס, לא סוכר....)
5. מה כן אפשר לממן בגביה נפרדת? מתנות סוף שנה למחנכות (קחו בחשבון כ200 ש"ח למחנכת), פרחים למורות שעשו במלאכה בהכנת הטקס (לפחות 100 ש"ח לזר, עדיף יותר, וזה כולל את המחנכות, המורה לספורט, למוסיקה, לתאטרון, החצרן...), חולצות מחזור (15 ש"ח לילד), צלם לאירוע (כ2000 ש"ח), ואירוע נפרד באירגון ההורים ללא השתתפות הצוות (אסור להן): אצלנו זה היה מסיבת בריכה (עלות: 6000 ש"ח לדיג'יי וכיבוד, לא כולל עלויות בריכה ומציל שנודבו ע"י המועצה המקומית). אפשר לעשות טיול, או כל אירוע שעולה על דעתכן - המורות לא יגיעו. אסור להן ממש בהוראות משרד החינוך וגם ארגון/ הסתדרות המורים (אם הן מגיעות אז הן אחראיות, וממש - אבל ממש - לא מתאים להן אחריות נוספת כזו). 
6. אני ממליצה מאוד לחפש את הוועד של כיתות ו בשנה בעברה ולהתייעץ איתן. 
לצפיה ב-'המחיר ממש גבוה'
המחיר ממש גבוה
13/10/2019 | 19:13
27
נכון שמקובל לעשות הופעה אבל בדרך כלל רובה מתוכנן ומבוצע על ידי המורות והילדים.
העלות למסיבת סיום שנה, כולל ספר מחזור ומסיבת after party לילדים, היה אצלנו כ 200 ₪ לילד.
לצפיה ב-'אצלנו (איזור חיפה, לפני 3 ו6 שנים) שילמנו כ200 ₪ למיטב זכרונ'
אצלנו (איזור חיפה, לפני 3 ו6 שנים) שילמנו כ200 ₪ למיטב זכרונ
19/10/2019 | 22:19
7
היתה במאית, לא היה כוריאוגרף או מפיק.  ההופעה היתה בבית הספר על במה כולל הגברה ובפעם השניה באולם המקומי. היו שירים וקטעי משחק ברמה המקובלת ביסודי.לא היו תפקידים, כל הילדים שרו ורקדו יחד.  צלם- נדמה לי שמישהו צילם וקיבלו איזה דיסק בסוף.  מייתר את הצילום בניידים.
אירועי מכירה קיימים אצלנו בחטיבה , בימי הורים הילדים מוכרים אוכל שההורים מכינים (טוסטים, כדורי שוקולד וכו׳) ונהוג שזה הולך למסיבת הסיום שלהם. זה קורה אולי פעמיים בשנה ביום הורים.
חוץ מזה יש יום בריכה שבזמנו לא שילמנו עליו (פרט לדמי כניסה לבריכה למי שאין לו מנוי)
30,000 ₪ זה הרבה אבל תלוי מה עושים בכסף הזה. רק האולם למשל או הגברה או במה - זה עולה לא מעט
כן זכור לי שעל המסיבה של קטנתי לפני 3 שנים שילמנו יותר מאש על המסיבה של בכורי לפני 6 שנים. אז גייסנו הורים לתרום כל אחד מיכולותיו כדי לצמצם עלויות. אני למשל הכנתי קליפ מאד יפה, לפני 6 שנים, לפני 3 שנים רצו לשלם על זה.
לכן אפשר וכדאי לבקש פירוט העלויות ולהציע לצמצם עלויות על ידי גיוס הורים בעלי ידע וכישרונות - תמיד יש מספיק כאלו.
הבעיה להתווכח עם הועד שתמיד יגידו לך שאם את מתנגדת אז תצטרפי לועד ותשפיעי  מבפנים (הייתי ועד הרבה שנים עד שנמאס לי(.


כאמור יש חוש מנכ״ל המגביל את הסכומים וגם את אופי המסיבות
לצפיה ב-'מחקר לנשים שיחקו בעברן וגילן לא עוברת את גיל ה40'
מחקר לנשים שיחקו בעברן וגילן לא עוברת את גיל ה40
22/09/2019 | 17:34
70
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfsw9jXic...
תודה לכל מי שתשתתף זה מאוד יעזור
לצפיה ב-'אפשר גם שאלה בקשר לעבודה? עצוב לי '
אפשר גם שאלה בקשר לעבודה? עצוב לי
11/09/2019 | 21:02
6
130
אני מלמדת במוסד אקדמי מסוים, כך שבכל פעם אני מקבלת ללמד קורס מסוים. 
מדובר באוכלוסיה איכותית שהמוסד האקדמי הזה מאד רוצה ביקָרָה.
אני עושה עבודה טובה - משקיעה בסטודנטים, נותנת מעצמי, עונה על כל שאלה ומתנהגת באמת בנחמדות (כי זו אני, לא כהצגה).
 
השבוע אחד הסטודנטים נפגע במהלך השיעור מכך שאמרתי שלא נתעכב על נקודה מסוימת שהיו צריכים לעשות בבית, ולכן במקום להסביר זאת 20 דק', אסביר 10 דק'. 
אמרתי את זה בצורה באמת עדינה והדגשתי שאני לא מדברת רק לאותו סטודנט אלא לכולם, כי אנחנו כבר בסוף הקורס ובשלב זה לא מתעכבים על הנושא הזה כלל (אפילו לא 10 דק').
 
לא רק שאותו סטודנט לא קיבל את שיקול הדעת המקצועי שלי, אלא הוא יצא מהכיתה. בהפסקה כתבתי לו מייל שייגש אליי. לא הגיע. כשחזר לשיעור, אמר לי שנהגתי בחוסר כבוד - התנצלתי פעמיים (!), כי בכל זאת הבנתי שנפגע ואנ ילא מתווכחת עם הרגשה. לא עזר.
הוא פנה למנהלת שלי, שהתקשרה אליי קודם, וכעת רוצה לכתוב להנהלה היותר בכירה.
 
אני לא מפחדת, ואפילו מאד שלמה עם ההתנהלות שלי בשיעור והשיקולים המקצועיים שלי. הבעיה שכעת הוא משחיר את השם שלי ממש. אומר לכל מי שרק רוצה לשמוע שאני עושה אפליות, לא עונה לשאלות, מתעלמת מסטודנטים, צוחקת עליהם ונוהגת בחוסר כבוד. כמובן שכל זה לא נכון, שהרי אם היה נכון, היה מתלונן על זה מזמן וגם סטודנטים נוספים היו מתלוננים. מה גם שכבר כמה פעמים הוא ישב איתי בהפסקות והראה לי תמונות שלו מהבית וכו'.
 
בהתחלה מאד נפגעתי מהנושא ואפילו התחלתי לבכות למנהלת שלי בטלפון כי ממש נפגעתי לקבל יחס כזה אחרי ההשקעה שלי. כעת אני כועסת עליו על היציאה מפרופורציות, על השקרים ועל כך שלא הסתפק בהתנצלות (כי באמת אני לא שוטפת את מי שנעלב ומפריע לי אם מישהו נעלב ממני).
 
איך הייתן נוהגות במקומי? יש למישהי עצה טובה להתנהלות?
אגב, עד היום המשובים עליי היו מצוינים, אך אני מרגישה שהמנהלת שלי לא ממש מבינה שהוא משקר. 
אגב2, בשבוע הבא הקורס מסתיים, ולא בטוח שייכנס לשיעוריי לאור הנ"ל.
לצפיה ב-'להרגשתי, את לוקחת את זה קשה מדי'
להרגשתי, את לוקחת את זה קשה מדי
12/09/2019 | 11:37
3
79
סטודנט אחד שלא השקיע מספיק בבית נעלב כשלא היית מוכנה לבזבז זמן במהלך השיעור כדי להסביר לו.
הגישה שלך צריכה להיות שהוא נהג בחוסר כבוד אלייך בכך שלא התכונן כראוי בבית.
את נהגת בכבוד כלפי יתר הסטודנטים כאשר לא בזבזת את זמנם על הסברת חומר שהם כבר יודעים.
 
לדעתי אין לך מה לחשוש. זו התלהמות של סטודנט בודד והמשובים הטובים עד עכשיו מעידים על זה.
לצפיה ב-'מאד נכון'
מאד נכון
12/09/2019 | 12:06
2
93
בהתחלה נפגעתי, אבל אחכ אמרתי שהוא לא מכבד אותי. הוא לא מקבל את השיקולים המקצועיים שלי ונוהג בילדותיות.
היום הוא לא הגיע לשיעור שלי, אלא הלך למרצה אחרת שתלמד אותו את מה שלימדתי באותו שיעור שכל הסיפור קרה.
הבעיה שהוא הולך ומספר "לכלוכים" לקולגות שלי, ודיבר עם המנהלת שלי ארוכות פעמיים!
גם אם אני ממשיכה הלאה מבחינתי ומבינה שהוא הלא בסדר כאן (כי אני באמת שלמה עם עצמי), אני מרגישה שהמנהלת שאיתה דיבר כאמור פעמיים כן חושבת שהייתי במידה מסוימת לא בסדר, כי לא הגיוני שבן אדם ככה יתלונן לחינם..
 
בהתחלה באמת הייתי מאד פגועה, אח"כ עברתי לכעס ועכשיו אני כבר יותר אדישה. מה שכן, אני מרגישה שהוא פגע בשמי (המקצועי) הטוב, וזה חבל לי כי אני מאמינה שטוב שם טוב משמן טוב.
לצפיה ב-'רוצה לומר לך '
רוצה לומר לך
14/09/2019 | 08:49
1
68
תמיד תפוח רקוב אחד מרקיב את השאר,
הקורס נגמר והלכלוכים הם שלו לא שלך,
 
אבל אגיד לך איפה ה"טעויות" שלך--
מראש לא מסבירים מהם השיקולים המתודיים,
האחד לא הבין, מסבירים כמה דקות, ואם לא ענה לו על הצורך,
שיפנה בהפסקה, במייל, וכו' יש עוד דרכים,
מבלי שאת מסבירה. 
ואז אם קרה שנעלב, יצא וכו' זה שלו--אל תתנצלי,
ברגע שהתחלת להתנצל, הוא "ילכלך" וירעיש עולמות. 
אם תמשיכי כרגיל ולא תתנצלי---יבין שזה הוא שלא קלט ולא המרצה.
 
יש משהו בדור הלומדים העכשוי שחייבים לו,
מיתר להסביר שיקולים מתודיים ופדגוגיים,
ומיותר להתנצל, תהיי בטוחה בעמך, והכל בסד.
לצפיה ב-'רק משפט אחד,'
רק משפט אחד,
14/09/2019 | 09:21
54
הסברים והתנצלויות הן דבר מבורך,
לא במקום הזה, אלא בחיים מול אנשים שאכן חשבת שעשית לא נכון.
לצפיה ב-'אימייל בתפוצת נאטו'
אימייל בתפוצת נאטו
15/09/2019 | 10:43
1
82
שמסכם את השתלשלות העניינים מנקודת המבט שלך, מתבסס על עובדות ולא על רגשות (לצער שלך אין מקום במייל הזה), קצר (לאף אחד אין סבלנות לקרוא השתפכויות), ומגדיר בדיוק איפה הסטודנט שלך טעה בלי להתבייש לצטט חוקי מדינה או תקנון שעליהם הוא עבר (חוק לשון הרע?). במוסד אקדמי המוניטין שלך הוא הנכס הכי חשוב שלך, ואף אחד לא ישמור עליו עבורך. במצב כזה, יתכן שאת חייבת לתקוף את דברי הסטודנט באופן אקטיבי כדי לשמור על עצמך, כמו שהוא תוקף אותך הרבה מעבר לדיון הספציפי שהיה בשיעור. אני יודעת שזה לא נעים, ושנשים במיוחד (ונשים שאינן סגל קבוע עוד יותר מזה) נוטות להימנע, אבל ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר ואת לא יכולה לדעתי לוותר על זה. זה רלוונטי לעתיד המקצועי שלך (ושימי את העצבות בצד, למי אכפת, לא תראי אותו יותר כנראה).
לצפיה ב-''
18/09/2019 | 19:53
51
גם אני בעד אמייל אסרטיבי, קצר ככל האפשר ולא רגשני בכלל שיסכם את האירוע כמו שאת רואה אותו.  אם קשה לך בלי רגש - תכתבי טיוטה ותני לחבר/ה נבונים (או לנו!) לקרוא ולהעיר עליו. 
 
זה גם חשוב כדי שיהיה סיכום בכתב של מה היה לפי איך שאת רואה את זה, כי והיה ואולי יהיו תלונות אחרות בעתיד אולי ייתלו גם על האחת המצוצה הזו
 
משהו בנוסח
 
למען הסדר הטוב להלן סיכום האירוע:
 
הסטודנט X פעל בניקוד לתקנון Y בהגיעו לא מוכן לשיעור. בהתנהגותו זו פגע בשיעור/תכנים של חבריו לספסל הלימודים שכן טרחו להגיע מוכנים כנדרש
 
לפנים משורת הדין, ועל חשבון זמנם המשולם של הסטודנטים האחרים, הסכמת לחזור על הדברים פעם אחת.
 
למצער, נראה כי לסטודנט X עדיין יש טענות כלפיך אבל, לאור המתואר להלן, ברי כי הן משוללות כל בסיס ויסוד.
 
את משקיעה בקורס ובסטודנטים ומפנה את כל משאביך לשיפור הלימוד וכו'.
 
בברכה,
לצפיה ב-'צריכה עצה טובה להתנהלות בעבודה בהקדם אם אפשר..'
צריכה עצה טובה להתנהלות בעבודה בהקדם אם אפשר..
03/09/2019 | 21:37
6
99
מחר אני הולכת להיות נוכחת בפגישה מקצועית חשובה בעבודה.
כולם שם חדשים מבחינתי חוץ מזו שראיינה אותי (אני כבר עובדת שם מזה שנה, וכעת הוצע לי תפקיד חלקי נוסף בתחום חדש לי, אך מאד קורץ מבחינתי), מה גם שכולם בדרגות גבוהות ואנשים מרשימים במקצועיות שלהם, ביניהם המנכ"ל של החברה.
הכנתי סוג של תוכנית עבודה (שלחו מייל ובקשו שנכין, אח"כ אמרו שנדבר על זה כבר בפגישה, כך שיצא שרק אני הכנתי ושלחתי לכולם משהו ראשוני). השאלה שלי האם להציג את זה, האם להדפיס לכולם (נהיה 5), מצגת תהיה טו מאצ' נכון?
פשוט אני לא בונה על זה שאזכור בע"פ את מה שכתבתי שם..
 
רוצה לעשות רושם טוב ומקצועי, אך לא לצאת מתלהבת מידיי כמובן.
כל עצה טובה תתקבל בברכה  זה מחר 
לצפיה ב-'לא נראה שאת צריכה לדאוג יותר מדי לטו מאצ''
לא נראה שאת צריכה לדאוג יותר מדי לטו מאצ'
04/09/2019 | 05:01
62
חסרים קצת פרטים ואני גם לא יודעת מה נהוג אצלכם
 
אני מניחה שמה שהכנת אינו מאוד ארוך? את מתכוונת להביא את מה שכבר שלחת מראש? 
 
אני הייתי מדפיסה את זה כפול 5. דו כיווני משני צידי העמוד, אבל בגודל של שקופית אחת לעמוד (לאחרונה הדפסתי 2 שקופיות  לעמוד לאיזו פגישה ושני נוכחים אחרים שהם בני 50 בערך, התנצלו ואמרו שהם לא יכולים לקרוא כתב כל כך קטן בגילם - היה קצת לא נעים)
 
את ה-5 הדפסות משודכות האלה הייתי שמה בתוך תיקיה דקה, והייתי מגיעה לפגישה איתה ועם בלוק כתיבה קטן לכתוב לעצמם דברים בפגישה. ואז, פשוט הייתי רואה איך הפגישה הולכת.  אם תהיה הזדמנות, הייתי מציינת שהבאתי איתי עותקים מהמצגת שלי ואשמח לחלק עותקים ולעבור עליה בקצרה עם הנוכחים. את כבר תראי לפי שפת הגוף של הנוכחים אם זה מעניין/מתאים או לא.
 
אם הם יתעניינו - יצאת אלופה. אם הם לא - לא קרה כלום. את לא תחלקי את העותקים האלה לפני שתבדקי עם יתר הנוכחים אם זה מעניין אותם. אז הכי גרוע - הם פשוט יישארו בתיקיה הקטנה שאיתה תגיעי (לא יודעת אם תיקיה זו המילה הנכונה - הכוונה לאיזה שרוול קטן או בריסטול/מעטפת מנילה שתחזיק אותם. בכל מקרה פדיחה זו לא תהיה
 
יש גם סיכוי שלא תהיה לך בכלל הזדמנות להציע להוציא את המצגת שלך. קורה - עדיין לא קרתה שום פדיחה - היא תישאר במעטפה שלה.
 
שיהיה בהצלחה. תעדכני איך הלך...
לצפיה ב-'לא הייתי מכינה מצגת'
לא הייתי מכינה מצגת
04/09/2019 | 12:45
50
מכיוון שלא התבקשת לכך.
כן הייתי מדפיסה את מה ששלחתי אם הייתי פוחדת שלא אזכור, בעותק אחד לעצמי. כולם קיבלו את זה, מי שרצה יכול היה להדפיס לעצמו. מי שיצטרך תזכורת, תזכירי לו בע"פ.
כדאי קצת להיזהר לא להיראות "יותר מדי מתלהבת" (שלא לומר הפראיירית של הצוות הזה). כבר הפגנת התלהבות והשקעה של זמן ומחשבה, זה מספיק. גם ככה כבר עשית יותר מכולם, וסביר להניח שבמקום לדון בהכנת תכנית עבודה, פשוט ידונו במה ששלחת וישפרו את זה.
לצפיה ב-'תודה רבה לשתיכן, מה שעשיתי עכשיו זה'
תודה רבה לשתיכן, מה שעשיתי עכשיו זה
04/09/2019 | 15:26
3
68
להדפיס בחמישה עותקים (לא כולם קיבלו את המייל שלי, רק המקבילים אליי, הבכירים לא ראו את מה שהכנתי), ושמתי בשמרדף וזהו.
אראה איך תתקדם הפגישה ולפי זה אחליט אם להוציא ולחלק או לא.
תודה רבה
לצפיה ב-'בהצלחה '
בהצלחה
04/09/2019 | 18:36
2
31
תחזרי לספר איך היה.....
לצפיה ב-'שבתי לספר '
שבתי לספר
04/09/2019 | 20:02
1
69
היתה פגישה טובה!
תחילה רק הוצאתי את השמרדף והנחתי על השולחן כשהדפים הפוכים. בשלב מסוים אפילו חשבתי שכבר לא אוציא את הדפים כלל, עד שהיה רגע שדיברו בדיוק על הדברים שכתבתי שם. באותו רגע הוצאתי את הדפים וחילקתי. נראה שעשה רושם טוב.
תודה רבה לכולן!!
לצפיה ב-'מעולה '
מעולה
05/09/2019 | 14:20
42
אם לצטט את שירו העתיק של צביקה פיק (בעצם של מירית שם אור האלילה):
 
מעלה, מעלה, מעלה... ....
לצפיה ב-'לקראת שנת הלימודים החדשה .......'
לקראת שנת הלימודים החדשה .......
27/08/2019 | 16:53
5
103
תמיד לאורך השנים לקראת שנת הלימודים היו קונים לי ציוד חדש לקלמר.
בשנים קודמות הייתי מחליפה לילדים את כל הציוד לקלמר (אם הקלמר תקין, אז רק כיבסתי אותו בין השנים).
אני זוכרת את ההרגשה הכייפית שלי של ציוד חדש לשנה חדשה.
 
השנה, כשראיתי את הציוד שנשאר משנה שעברה בקלמרים, חשבתי שחלק מהציוד עדיין שמיש ואין צורך להחליף (לדוגמא עפרונות צבעוניים, שאמנם משומשים, אך אורכם יותר מחצי מגודלם המקורי, טושים שכותבים, ואפילו מחק שהותחל בחודש האחרון ללימודים).
 
הילדים הראו אדישות מסויימת לשאלתי בנושא המשך השימוש בציוד הקיים (לא הראו שאכפת להם, בקשו רק עטי עיפרון חדשים).
 
ואני מתלבטת. 
מצד אחד סביבתי - ברור שעדיף להמשיך עם מה שיש.
מצד שני חברתי- האם מישהו ישים לב שהציוד שלהם אינו חדש וילעג להם?
מצד שלישי - הזכרונות שלי, שכייף להתחיל שנה חדשה עם ציוד חדש, למה למנוע מהם את החוויה הזאת? 
מצד רביעי - אי האכפתיות שלהם (כשבעצם השאלה היפוטטית ועדיין לא ארגנו קלמרים)
 
כיצד אתן נוהגות? ואם אפשר לשאול מה הסיבה לכך?
לצפיה ב-'אצלי השיקול הסביבתי "לוקח" ובגדול'
אצלי השיקול הסביבתי "לוקח" ובגדול
27/08/2019 | 17:23
66
 
 
ילדות הבית יודעות שזה חשוב לכדור הארץ להשתמש במה שיש ולא לקנות סתם חדש. לי זה חשוב.
 
אם יימצאו הילדים המגעילים שילעגו להם - מה שנראה לי אפשרות קטנה יחסית, כי לא זכור לי שהיינו משווים קלמרים בילדותנו - זו הזדמנות חינוכית טובה לילדים שלך להסביר לילדים (המגעילים) את ההיבט הסביבתי, והעובדה שהם עושים בדברים שימוש חוזר בגלל העתיד של כדור הארץ.
 
נראה שלילדים שלך זה לא אכפת - אז זו לא חוויה שחשובה להם = לא הקרבה גדולה עבורם
 
אם זה חשוב לך בכל זאת, אז אולי הייתי מחליפה רק פריט אחד או שניים *אם* הייתי מוצאת מקום/משפחות שלהם אפשר לתרום את הדברים משנה שעברה שעדיין שמישים. ככה מישהו אחר עדיין ייהנה מהם. 
 
אפשרות אחרת היא לקחת את הכסף שחסכת על קלמר/כלי כתיבה חדשים ולתרום אותם לאיזו צדקה שקרובה לליבך *יחד עם הילדים* - כלומר, שהילדים ייראו ויבינו איך הויתור על כלי כתיבה חדשים הביא לתרומה למטרה חשובה. זה גם משהו נחמד לעשות לקראת חגי תשרי.  וזה דומה לתרומה של כלי הכתיבה עצמם - פשוט בכסף.
 
רק דעתי...
לצפיה ב-'כל הדילמות שהעלית'
כל הדילמות שהעלית
27/08/2019 | 17:37
1
63
אפשר לפתור בדרך פשוטה ביותר.
את הקלמרים שנראים טוב להשתמש.
כל הציוד האחר ךלהוציא, לקנות חדש לסמל שנה חדשה.
את ה"ישן" שבמצב טוב, לשמור וכשיצטרכו אחרי חודש חודשים מחק או עפרון נוסף, לתת את הישן. ואז יש את חוית החדש,
גם חברתית גם חויתית.
וגם שמרת סביבתית.
לצפיה ב-'מסכימה עם מייקל - לתת חדש'
מסכימה עם מייקל - לתת חדש
28/08/2019 | 11:45
63
להתחלה, ואת ההשלמות בהמשך לעשות מהישן. 
לצפיה ב-'אני משלימה חוסרים'
אני משלימה חוסרים
28/08/2019 | 10:58
57
לא זורקת ציוד ישן אם עדיין שמיש.
 
יש התרגשות לקראת תחילת השנה החדשה.
הבן שלי בעיקר חושב על הכריכים שאני אכין לו כל יום
לצפיה ב-'קונה רק מה שצריך מתוך שיקול סביבתי וחינוכי'
קונה רק מה שצריך מתוך שיקול סביבתי וחינוכי
28/08/2019 | 12:14
55
יש מספיק ציוד שגם ככה רוכשים חדש, עוטפים ספרים ומרגישים התחדשות.
יוצא לי לקנות קלמר פעם בשנתיים שלוש וגם תיק.
בחיים לא נתקלתי שלועגים להם בגלל זה ואם ימצא האידיוט שיעשה את זה - הוא לא משמעותי לילדים.
הציוד הישן/מותחל/חצי משומש ממשיך לשמש בכיף בהמשך השנה - הם ממילא מאבדים חצי מהציוד...
אם יש אפשרות לתרום חלק מהציוד הישן במצב טוב (למשל מבצע תרומה תיק בית ספר) אז אעשה את זה וארכוש חדש במקום גם אם לא צריך (או לרכוש חדש לתרומה). זה גם חשוב חינוכית.

אגב, אם לילדים לא איכפת אז מדובר בסנטימנטים שלך לציוד חדש ולהם זה כנראה לא משמעותי

שנת לימודים טובה , מוצלחת ושקטה לכולנו!
לצפיה ב-'חברה שנעלמה אחרי הלידה'
חברה שנעלמה אחרי הלידה
20/08/2019 | 14:42
5
121
שלום לכולן, אשמח לשמוע דעתכן:
אני בת 36, אמא לבת שנה וחצי. יש לי חברה מאד מאד קרובה. אנחנו חברות כבר כעשר שנים, אחרי שהכרנו בעבודה, וכל השנים אנחנו מדברות כל יום, כמה פעמים ביום. היא יודעת כל מה שעובר עלי ואני הכל עליה. לי יש עוד חברות קרובות, לה פחות. יש לה אחיות שהיא מדברת איתן וכמה חברות ילדות שהיא מדברת איתן פעם ב- אבל ניתן לומר שאני החברה הכי טובה שלה. 
כשהיא נכנסה להריון (אחרי הרבה שנים של ציפייה לכך) שמחתי בשבילה מאד והתרגשתי. חיכיתי מאד שיגיע הרגע שאראה אותה אמא, שאחזיק את בנה ואכיר אותו. 
אבל... מאז הלידה שלה (לפני כשלושה חודשים) היא פשוט נעלמה!! עוד כשהיא הייתה בבית החולים אחרי הלידה רציתי מאד לבוא לבקר, אבל כיבדתי והבנתי שלא היה לה נוח. מאז אני מרגישה שאני ממש רודפת אחריה הצלחתי לבקר אותה פעם אחת ולדבר איתה אולי שלוש פעמים. היא סיפרה שהתינוק מאד קשה, בוכה הרבה והיא לא ישנה (ונשמע שבעלה לא בדיוק עוזר לזה, אבל זה כבר סיפור אחר). כמובן שהצעתי עזרה, הצעתי לבוא להיות עם התינוק כדי שהיא תוכל להתקלח, לאכול ולנוח קצת, הצעתי שנצא לשבת בבית קפה כדי שהיא תתאוורר, עם התינוק, או ביום שישי בצהריים בלעדיו (ושבעלה יהיה איתו) כדי שהיא תוכל להתאוורר, הצעתי לבוא מתי שנוח לה, להתאים את עצמי וכה. ניסיתי גם לשחרר ולא ליצור קשר כשבוע וחצי, ואחר כך שוב כתבתי לה מה שלומה ואם היא צריכה משהו. ענתה בקושי. 
התעורר אצלי חשש שהיא בדיכאון, והוא עדיין לא הוסר לחלוטין, אבל שתי חברות שלי שדיברו איתה (התקשרו לומר מזל טוב) אמרו שהיא אומרת שהכל מעולה, שהיא מאושרת, שאמנם קשה אבל התינוק מדהים. הוא משתפת תמונות שלו בפייסבוק, עונה לתגובות, נשמעת מאושרת (אני יודעת שהפייסבוק הוא לא מדד, אבל אני חושבת שמי שנמצאת בדיכאון קשה אחרי לידה, עד כדי כך שלא מסוגלת לדבר עם חברה ככ קרובה, לא מפזרת לבבות בפייסבוק..).
בקיצור, אחרי הפעם האחרונה שהצעתי ביקור והיא אמרה שתבדוק ולא חזרה - לא יצרתי קשר כבר שבועיים. אני יודעת שהיא במצב רגיש (גם אני ילדתי..) ושזה לא יפה, אבל אני ממש כועסת ופגועה. כל כך התרגשתי בשבילה, הייתי לה חברה כך כך הרבה שנים (כולל תמיכה קרובה מאד במשברים ובזמנים קשים שלה), ואני לא מבינה למה היא נעלמה לי ככה. יש בי משהו שגם לא רוצה להבין, כלומר לא רוצה ליצור קשר, כי זה מכעיס אותי מדי. ושוב, אני יודעת שזה לא הכי לגיטימי כי היא אחרי לידה וזה קשה וכה', אבל ככה אני מרגישה. מה הבעיה לענות להודעת ווצאפ? ואם ככ קשה, מעליב אותי שהיא לא רוצה דווקא לדבר איתי, לפרוק, להתייעץ.
היא לא החברה הראשונה וגם לא השנייה שלי שיולדת. אני תמיד שם, עוזרת, מחבקת, מתרגשת. מנסה להבין ולא מצליחה. 
אולי למישהי מכן יש תובנות? 
תודה רבה מראש לעונות... 
לצפיה ב-'כמה רעיונות.'
כמה רעיונות.
20/08/2019 | 20:21
67
1} יכול להיות שהיא אכן בדיכאון, מאחרות היא יכולה להסתיר
    היא יודעת שממך בגלל הקרבה לא, אז אולי מתבישת,ואולי יש לחץ
    משפחתי לא לספר.
2)מנסיוני צריך ללמוד שחברות שמתאימה לתקופה מסוימת פחות מתאימה
   לתקופה אחרת, וזה לא בגללך, זה בגללה, אבל נגמר.
3)ואולי עיצה --הייתי כותבת לה, שאני מרגישה ריחוק, אני מצטער על זה,
   אני מקוה שאני לא פגעתי בך--אם כן תגידי במה,
   תמיד אשמח לחזור לחברות שהיתה בינינו אבל לא רוצה לנדנדולהפריע.
   אני כאן בשבילך, מאחלת לך רק טוב.
   ומכאן הכדור במגרש שלה, בחירות שלה. את עשית הכי הרבה שאפשר.
 
מקוה בשבילך שתחזרו להיות החברות שהייתם ואם לא בטוחה שעוד תפגשי חברות טובות.
לצפיה ב-'ממה שאני זוכרת מהתקופה אחרי לידה העייפות היתה נוראית'
ממה שאני זוכרת מהתקופה אחרי לידה העייפות היתה נוראית
20/08/2019 | 21:37
1
74
עד שלא היתה לי סבלנות לכלום. המשפחה היו באים לראות את יורש העצר אבל העייפותתתת.
כשלא יודעים מה סדר היום וכמה תישני / או יותר נכוןכמה לא תשני בלילה, קשה לקבוע מראש.יכול להיות שפניה אליה בספונטניות תהיה יותר מתאימה משהו כמו:  אני זמינה עכשיו לשעה וחצי- מתאים לך שאבוא?
 
אני מהסוג שאחרי לידה הלכתי בעיקר בטרנינגים ולא היה אכפת לי. יש כאלו שרוצות לשמור פאסון, אז הגעה אליה זאת אולי מעמסה... 
..
 
לצפיה ב-'בקיצור, אל תקחי ללב '
בקיצור, אל תקחי ללב
20/08/2019 | 21:43
59
קשה להיות זמינים לכל החברים והמשפחה אחרי לידה, אולי בהמשך היא תבין שהחברות שלה זה דבר שהיא לא רוצה לוותר עליו .
לצפיה ב-'לצערי אינני אשת בשורות...'
לצערי אינני אשת בשורות...
24/08/2019 | 01:08
1
91
אני לא יודעת מה בדיוק קורה אצלה, אבל נראה שהיא לא רוצה לשמור על קשר כרגע.
תשתדלי לא להיעלב - תזכרי ש"להיעלב" זו בעצם בחירה.
 
יכול להיות שהתינוק/ת שלה הם מהסוג שקשה לו מאוד עם עצמם ובוכה המון. ואם זה המצב אולי היא לא רוצה שאפילו תבואי לבקר אותה מרוב בושה/חשש שיעבירו ביקורת על האימהות שלה - למרות שזו לא אשמתה....
 
בכורתי היתה כזו תינוקת. זה היה נורא. כולם באו להגיד מזל טוב ואני רק רציתי שיבוא השליח של הדואר וייקח את החבילה הצורחת הזו כלעומת שבאה .
 
יכול להיות שכל מה שמעניין אותה כרגע בחיים זו התינוקת שנולדה לה ולא מעניינות אותה חברות בכלל. 
 
אתן לך דוגמא יותר "קשה". היתה לי חברה קרובה לעבודה, דומה לסוג שתיארת במשך איזה 6 שנים. החדרים שלנו במשרד היו צמודים והיתה להם דלת מחברת - ואכן היינו מחוברות מאוד
 
במידרון תלול ביום שהחלפתי עבודה, הקשר בינינו ניתק. ניסיתי במשך איזה שנה פלוס לשמר אותו. אבל בכל פעם שהצעתי להיפגש היא היתה אומרת "לא". הילדים שלה קטנים משלי אז גם הצעתי לא מעט לבוא אליה הביתה בערב (לא שזה הכי נוח לי - אבל בכל זאת), וגם לזה היא אמרה "לא". 
 
בסוף התייאשתי ועזבתי את זה. לא רבנו חלילה, אבל אנחנו כבר לא חברות. פעם בשנה היא מבליחה כשהיא צריכה איזו טובה, בד"כ מקצועית. היא בד"כ גם מתנצלת ומלווה את הבקשה בהתנצלות ש"היא יודעת שהיא לא חברה טובה ושהיא רק מבליחה כשהיא צריכה משהו", אני עוזרת במה שנתבקשתי אם אני יכולה - וזהו.
 
בקיצור - סיפור דומה לשלך רק שהיא אפילו לא ילדה תינוק/ת בזמן הזה.
 
לפעמים קורים כאלה דברים בחיים. להיעלב זה להעניש את עצמך על התנהגות של אחרים. ההמלצה שלי תהיה לשחרר. להבין שהיא כבר לא חברה שלך בשלב הזה של חייך. אולי היא תשוב, ואולי לא.
 
אני לא הייתי עושה כלום.  אם זה יעזור לך לשחרר, אולי הייתי שולחת לה (בדואר! רגיל! על נייר!) נניח כרטיס שנה טובה בספטמבר, ומאחלת בו שנה טובה ואולי משהו כמו "ומקווה שנצליח לשמור על קשר בשנה החדשה".  אם היא תרים את הכפפה - סבבה. אם היא לא תענה/תיצור קשר - לא הייתי מנסה ליצור איתה קשר מיוזמתי שוב.
לצפיה ב-'מצטרפת לדבי, זו גם דעתי'
מצטרפת לדבי, זו גם דעתי
26/08/2019 | 09:00
70
קרה לי בעבר מספר פעמים שמסיבות לא מובנות קשרים התנתקו, היו כאלה שאחרי שחלבתי בכח הצלחתי להבין למה וגם לא הסכמתי עם הסיבה שלדעתי היתה תירוץ לשינוי סטטוס מסויים בחיים שהחברה המשיכה למקום אחר שבו לא היה לה מקום לחברות שלנו.
נכון, זה עצוב מאוד אבל פשוט שחררי ותעברי הלאה במיוחד כשאת מספרת שיש לך עוד חברות קרובות ומשפחה קרובה שאיתה את חולקת את חייך.
לצפיה ב-'היי נשים יקרות - אשמח לשמוע את דעתכן'
היי נשים יקרות - אשמח לשמוע את דעתכן
05/08/2019 | 22:28
8
149
קבלתי פרויקט מסוים שמאד משמח אותי.
לפניי התקבלה מישהי לאותו פרויקט ואנו אמורות לעבוד יחד.
מדובר בתפקידי הדרכה מסוימת, כשהיא קבלה להדריך את הדרג ה"גבוה" ואני את ה"נמוך".
תחילה לא היתה לי שום בעיה עם זה, כמובן, אך במשך הזמן ותוך כדי שיחות איתה אני מבינה שהיא יודעת פחות ממני, ויש לה ניסיון ממש פחוּת משלי.
 
אין כאן עניין של אגו, אלא באמת מקצועית נטו. אני יודעת שאני יכולה לתרום יותר.
עכשיו, אם תאמרו לי תלמדי אותה והיא תעביר את זה הלאה, אני פחות בעניין, כי אני כן רוצה שיתרשמו ממני בכל זאת.
 
מה הייתן מציעות לעשות? להתעלם? אולי לזרוק משהו למנהלת? לחכות ולראות..?
לצפיה ב-'לחכות ולראות'
לחכות ולראות
06/08/2019 | 14:02
79
אני מניחה שעשו לשתיכן ראיון ועל סמך הראיון החליטו מי תדריך איזה דרג.
סביר שהיו למנהלת שיקולים נוספים שאת לא יודעת.
 
תשמחי שקיבלת פרויקט שמשמח אותך.
אם את תעשי עבודה טובה יותר, המנהלת כבר תראה את זה.
 
 
לצפיה ב-'למה כבר לפני הכל,'
למה כבר לפני הכל,
06/08/2019 | 18:36
2
75
את מתיחסת לענין כתחרות, 
האם כי הגדירו לך שאת ה"נמוך"?
את הסכמת לקבל את התפקיד ואפילו שמחה בו.
תעשי את הכי טוב שלך, אל תלמדי אותה.
אל תכנסי למצב רוח של מי יודעת יותר, 
תהני ותצליחי. ואל תגידי כלום לאף אחד.
לצפיה ב-'אני יכולה להבין את האינסטינקט התחרותי....'
אני יכולה להבין את האינסטינקט התחרותי....
08/08/2019 | 02:24
1
69
ואת הרצון ל"ניראות" בתוך האירגון. זה לגיטימי בעיני. 
 
לצפיה ב-'אגיד משהו,'
אגיד משהו,
08/08/2019 | 06:56
57
האינסטינקט התחרותי, הוא אכן טבעי,
אבל ואבל גדול, כדאי לפעמים לבחון את הדברים
בלי "שהאינסטינקט" משתלט לנו על מהלכים.
כי יש הרבה פרמטרים שממקמים אדם בתפקיד, 
ואולי דוקא המיטביות שהיא חושבת שיש לה על פני האחרת מיקמה אותה ב"נמוך".
מה גם  שצריכה להבין, שהיא הגיעה אחרי הקולגה אזי יש לקולגה
זכות ראשונים. היא גם בכלל התקבלה לתפקיד הזה,
והיא מראש כן שמחה בו. 
לצפיה ב-'אני עם מיכל....'
אני עם מיכל....
08/08/2019 | 01:51
65
קודם כל, תתמקדי בלשמוח בחלקך שקיבלת את ההדרכה הזו, כי כתבת שזה מאוד משמח אותך. תחשבי על זה "נטו" לא על השניה.
 
במקביל, תתמקדי בלהיות מצוינת בתפקיד שלך + שתהיה "ניראות" לעבודה המצוינת שאת עושה ישירות אצל המנהלת.  לא צריכה להיות בעיה לעשות את זה כי זה לא שאת מדווחת לקולגה השניה.
 
לגבי העבודה עם השניה - תהיי קורקטית וקואופרטיבית, אבל את כמובן לא צריכה/אמורה לחנוך אותה או להעשיר את הידע שלה.
לצפיה ב-'ייתכן שזה מכוון'
ייתכן שזה מכוון
08/08/2019 | 06:34
62
לא יודעת במה מדובר, אבל אולי רמת ההתמקצעות הנדרשת בתחום מהדרג "הנמוך" צריכה להיות יותר גבוהה מאשר אצל אלה בדרג ה"גבוה" (למשל, מפעיל מכונה צריך לדעת עליה יותר מאשר מנהל משמרת).
לצפיה ב-'לתכנן את הנראות של העבודה שלך'
לתכנן את הנראות של העבודה שלך
08/08/2019 | 09:50
66
במקום לחשוב על "מה לא" (התפקיד שאני לא עושה, הידע של ההיא שהוא לא גדול כמו שלך), תחשבי על "מה כן": איך אני מראה לארגון שעשיתי עבודה טובה בתפקיד שנתנו לי, ואיך אני מראה להם שאני מתאימה גם לתפקידים אחרים בארגון. למשל: תחשבי על שאלוני משוב, או תציעי למנהלת לבוא לראות את ההדרכה, תרמזי שתשמחי למכתבי תודה/ המלצה ממי שהיה בהדרכה, וכו. אין לזה שום קשר לעבודה שתעשה המקבילה שלך בתפקיד שלה. זה לא קשור אליך, זה לא אחריות שלך ולא בטוח שאם תרמזי על השוואה ביניכן זה יעבוד לטובתך ("היא לא משתפת פעולה" "היא מבקרת את ההחלטות של המנהלת" וכו).
לצפיה ב-'מצוינות אתן! '
מצוינות אתן!
08/08/2019 | 16:39
78
נראה לי שאכניס את עניין המשוב באמת.
תודה רבה לכל מי שענתה, עשיתן לי סדר.
לצפיה ב-'חברות/ ניהול קבוצות וואטסאפ'
חברות/ ניהול קבוצות וואטסאפ
04/08/2019 | 23:04
6
101
אני חברה בקבוצת וואטסאפ של אוסף נשים בעלות עניין משותף (נגיד כמו קבוצת מורות בכיתות א'- ב'- ג' בבית ספר יסודי מסויים,  כולן מכירות את כולן היטב וקיימים בין החברות מפגשים של פנים מול פנים).
הקבוצה קיימת כשנתיים. 
במהלך הזמן היו נשים שהצטרפו.
עזיבות התרחשו באופן עצמאי על ידי מי שכבר לא היתה בעניין. 
לפני כחודשיים, אחת הנשים שינתה מסלול, (נאמר עברה ללמד כיתה ג' בבית ספר אחר), אך למרות זאת לא יצאה מקבוצת הוואטסאפ.
בקבוצה (במפגשי פנים מול פנים, לא בוואטסאפ ), היו שהביעו תרעומת על כך שהיא לא עזבה את הקבוצה וביקשו ממנהלת הקבוצה להעזיב אותה.
הידע העובר בקבוצה הוא לרוב מיקצועי אבל לפעמים רכילותי.
 
לו אתן מנהלות הקבוצה , מה הייתן עושות משאירות? מעזיבות?
לצפיה ב-'משהו לפני תשובה,'
משהו לפני תשובה,
05/08/2019 | 07:00
2
93
היא נשארה חברה איתכן?
היא פעילה בקבוצה?
האם המידע המיקצועי--הוא חסוי ולא מעונינות שיעבור לבי"ס אחר?
האם המידע הרכילותי חסוי?
 
התשובה שלי--אם המידע בכל התחומים הוא "סתמי" והיא נשארה חברה,
אז מה אכפת שהיא בקבוצה.
אם נגמרה מערכת היחסים, ויש דברים אישיים פנימיים,--מעזיבים.
 
לצפיה ב-'מסכימה עם מה שכתבת ומוסיפה'
מסכימה עם מה שכתבת ומוסיפה
05/08/2019 | 10:42
84
נמצאת בדיוק במצב כזה כרגע נמצאת בשתי קבוצות שאין לי בהן יותר ענין, מאחת מתכננת לפרוש בימים הקרובים כי באמת אין לי ענין בה ומהשניה ביקשו ממני לא לפרוש. אם יפריע למישהי שנשארתי ברור שלא תהיה לי בעיה לפרוש וגם אם ארגיש שהקבוצה דנה בעניינים שלא מענייני אפרוש אבל כרגע בהתנהלות שלה אמנם אני קצת פחות שייכת אבל מה שדנים בה מעניין גם אותי.
לצפיה ב-'השורה האחרונה עזרה לי להחליט '
השורה האחרונה עזרה לי להחליט
10/08/2019 | 22:56
10
לצפיה ב-'למה מפריע שהנשים האלה נשארו בקבוצה?'
למה מפריע שהנשים האלה נשארו בקבוצה?
08/08/2019 | 01:47
1
61
שואלת ברצינות - לא כל כך הבנתי מדוע התרעומת.מדובר בנשים שהיו חלק מהמעגל החברתי הזה הרבה זמן, הן מכירות את כולן. המעגל הוא חברתי - לא מקצועי בלבד. 
לא הבנתי למה מפריע לאלה שהתלוננו שהן בקבוצה עדיין. מפריע להן שהן ימשיכו להנות מידע מקצועי בקבוצה? או מהמידע החברתי/רכילותי?  
 
יש לקבוצה מנהלת או מנהלות? אם כן אז היא/הן יכולות להודיע שלאור בקשות שנתקבלו, מעכשיו כל חברה שעוזבת את הקבוצה בחיים האמיתיים (נגיד עוזבת הוראה בכיתות ב-ד בבית הספר הזה או איך שהקבוצה לא מוגדרת...) מתבקשת להתנתק מקבוצת הווטסאפ תוך חודשיים מיום עזיבתה.
 
ככה זה כלל אחיד לכולן, וגם משאיר להן קצת זמן לפני ההתנתקות
לצפיה ב-'זה מפריע כי היתה בידיהן '
זה מפריע כי היתה בידיהן
10/08/2019 | 22:55
65
את האפשרות לא לעבור בית ספר והן החליטו אחרת (במידה מסויימת למרות החברות האישית החליטו לעזוב)
לפעמים התכנים בקבוצה הם נושאי גיבוש פנימי/ מפגשים ואז בגלל שהן כבר לא חלק מהקבוצה זה מרגיש סוג של מציצנות כי הן כבר לא מוזמנות.
 
בסופו של יום, אחרי הרבה התלבטות, החלטתי להוציא אותן.
(גם כדי שלא נהיה אלטרנטיבה אוטומטית לחזרתן אם הבחירה שלהן תתגלה להן כלא טובה).
 
 
לצפיה ב-'אני מניחה שכבר מאוחר מדי, אבל אצלנו עושים זאת כך:'
אני מניחה שכבר מאוחר מדי, אבל אצלנו עושים זאת כך:
15/08/2019 | 13:49
50
כדי להוציא אנשים מהקבוצה, פשוט פותחים קבוצה חדשה ומזמינים את כל מי שרוצים שיישאר בקבוצה, ונותנים לקבוצה הקודמת לדעוך.
לצפיה ב-'אפשר לומר מזל טוב..'
אפשר לומר מזל טוב..
27/07/2019 | 07:31
14
144

אחותי חתמה על חוזה ותעבור בקרוב דירה.
היא עוד לא מצאה דירה לרכישה, אבל מצאה דירה להשכרה.

זה אמנם לקח לה 6-7 שנים, אבל היי, עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא, נכון?

הם קבלו מפתח לדירה ועכשיו מחכים למלא אותה, מעניין כמה זמן ייקח להם..
אחי זרק לאחותי שיעבירו את המיטה שישנים עליה עכשיו ושיעברו כבר, אז כמובן שאחותי אמרה שהיא צריכה לקנות מיטה, מקרר וכו וכו..

עכשיו רק נשאר שהיא תחזור לעבודה ותשאיר את התינוק אצל הוריי כל היום.
אני מקווה שירדו את זה..

מקווה שזה בסדר שאני מעדכנת ושהשתלטתי על העמוד.. זה נושא שאני לא מדברת עליו כמעט עם אף אחד, וכאן הרשיתי לעצמי לפתוח אותו.
בהזדמנות זו, תודה לכל המגיבות 
 
לצפיה ב-'**שירד=שישרדו'
**שירד=שישרדו
27/07/2019 | 07:32
7
לצפיה ב-'וואו! איך זה קרה?'
וואו! איך זה קרה?
27/07/2019 | 14:58
1
19
לצפיה ב-'השרשור למטה די מפורט'
השרשור למטה די מפורט
28/07/2019 | 08:01
13
לצפיה ב-'אתחיל מהסוף,'
אתחיל מהסוף,
27/07/2019 | 23:11
5
80
לא השתלטת על שום דבר,
המקום מיועד  לך כמו לכל את אחרת.
להפך, מעריכה אותך שחזרת לעדכן.
שמחה איתך---שיש אור בקצה המנהרה.
שמחה איתך, שזה קרה מהר יותר משחשבת.
הלואי שתחזור לעבודה, ויש מעונות ולקבל קצת עזרה, אני בטוחה
שאפילו ישמחו לעזור.
מאחלת שתוכלי לסלוח ולהתחיל להרגיש אחוה בין אחיות.
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה. אני מודה שקשה לי.'
תודה על התגובה. אני מודה שקשה לי.
28/07/2019 | 08:00
72
קשה לי לדבר עם אחותי בכלל, הכל מאד קצר וענייני, וקשה לי לסלוח לה.
הקטע הוא שנראה לי שהיא לא יודעת כמה אני כועסת עליה בגלל כל העניין הזה.
 
אתמול אמא שלי סיפרה לי שהיא מתה מחום כשהיא נחה שנ"צ בחדר שלה, כי לא נעים לה לישון כשהדלת פתוחה, אז היא סוגרת, וכשהיא סוגרת לא נכנס המזגן מהסלון (אין מפוצל, רק בסלון). כך נוצר מצב שבו אחותי ובעלה נהנים מהמזגן בסלון, ואמא שלי, שזה הביתה שלה, מסתפקת במאוורר בחדר. זה הגיוני??
 
קשה לי עם הנצלנות הזו ממש, אולי יום אחד זה יעבור לי, לא יודעת..
 
לצפיה ב-'אגב אני חושבת שהתגובה שלי היא כזו'
אגב אני חושבת שהתגובה שלי היא כזו
28/07/2019 | 08:04
3
70
כי גם ראיתי את התגובה של אחותי כשדברה על המעבר.
במקום לשמוח: "איזה כיף, מצאתי דירה, יוצאת לעצמאות", היא נראתה מבואסת מזה שצריכה לשלם סכום גבוה (סביר לאזור, ממש לא יקר יחסית, והיא התעקשה על אזור מסוים).
אני באמת לא מבינה את הקמצנות הזאת! 
כל כך הרבה שנים לא הוצאת כסף על שכר דירה/משכנתה, חשבונות, מצרכים ועוד, הגיע הזמן להוציא!
ואני אומרת את זה מהמקום של מישהי שמוציאה הרבה שנים כסף על שכירות ובאמת שאין לנו..
לצפיה ב-'משהו ממני '
משהו ממני
28/07/2019 | 10:00
2
58
אני מבינה את ההסתכלות שלך על הסיטואציה,
אבל, במקום למצוא פתרונות שיקלו, אתם "משתבללים" בכעס ובכאב.
אם קשה לאמא, קונים מזגן של 1 כ"ס, זו לא הוצאה בלתי נסבלת,
ואולי אף כדאית, כי גם כשאחותך תעזוב, הם לא צריכים להפעיל מזגן גדול,
אזי בחדר שלהם יפעל מזגן קטן, ולא צריך לסבול.
 
את כואבת את ההורים, ואת לא מבינה את ההתנהלות של אחותך,
את משוה את עצמך אליה, אבל אתן שונות,הגישה שלכן לחיים אחרת,
את אולי לא אכפת לך, אבל מה קורה בזוגיות שלה, את לא מספיק יודעת.
אולי היא באמת מסכנה,, כי בעלה עושה לה את המות על כל הוצאה כספית?
 
אני לא מצדיקה אותה, רק נותנת לך עוד נקודת תצפית, כי את משוה,
כי את לקחת את הצד של ההורים. ויש כאן מורכבות יותר מזו שאת חווה,
מאחלת לך, שהכעס ימוג ותוכלי להנות מאחותך, זה גם בשבילך, וגם בשביל הוריך, אני כאמא תמיד שמחה לראות את ילדי חברים.
וגם נהנית מאוד מחברות עם אחי ואחותי.(אנחנו שונים מאוד מאוד)
מאחלת לך טוב.
לצפיה ב-'בעלה הוא די קליל ושקט, היא הדומיננטית'
בעלה הוא די קליל ושקט, היא הדומיננטית
28/07/2019 | 14:57
1
64
מה שכן, הם קמצנים. שניהם.
שיהיה להם לבריאות.
 
אני מודעת לזה שאני משווה אליי (אגב אני עזבתי את הבית בגיל 21 ואותו הדבר אח שלנו), ושאני צריכה להפסיק עם זה. אבל זה מעבר ללהשוות אליי, כי בהרבה דברים אנחנו שונות ולמדתי לאכול את הצפרדע כשצריך. הנושא הזה ממש נוגע לי בקרביים כי יש כאן חוסר צדק. אני רואה את הוריי עובדים קשה בשביל זוג שאמור להיות כבר עצמאי לחלוטין. אני רואה ניצול של הוריי כי להוריי פשוט לא נעים לומר דבר. אני רואה חיסכון על חשבון גבם של הוריי. די, זה צריך להיפסק. ההורים שלי בני 70, אני חושבת שמותר להם להגיע אל המנוחה והנחלה כבר, לא? 
לצפיה ב-'מצחיק שבהתחלה כתבתי כותרת אחרת'
מצחיק שבהתחלה כתבתי כותרת אחרת
28/07/2019 | 15:05
52
ואחר כך שיניתי אותה, כך שנוצר מצב שההמשך נראה ממש קשור 
בקיצור סליחה על חוסר הקוהרנטיות..
לצפיה ב-'שיהיה בשעה טובה (מזל טוב אגיד אחרי שהם יעברו)'
שיהיה בשעה טובה (מזל טוב אגיד אחרי שהם יעברו)
28/07/2019 | 16:22
1
68
את מכירה את זה שכשמישהי מודיעה על הריון אז אומרים "בשעה טובה", ו"מזל טוב" אומרים רק אחרי שיש ידיים מלאות בתינוק/ת בריא/ה?
 
אותו דבר עם הסיפור הזה. כדי לא לנחס את המזל , אני הייתי מחכה עם ה"מזל טוב" כדי לראות את זה באמת קורה.
לצפיה ב-'האמת ש..'
האמת ש..
28/07/2019 | 20:36
68
לפני כחצי שנה הם גם מצאו דירה להשכרה, עברו אליה, ותוך שבוע בערך חזרו!
למה? כי היה עובש שבעל הדירה לא הסכים לטפל בו או משהו כזה, והם לא הסתדרו איתו אז שברו את הכל וחזרו להוריי. הזוי, אה?
לצפיה ב-'מגיע לכן עדכון: לקח לה אמנם חודש, אך היא עברה סוף סוף..'
מגיע לכן עדכון: לקח לה אמנם חודש, אך היא עברה סוף סוף..
30/08/2019 | 11:20
2
5
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
01/09/2019 | 17:46
1
16
מקווה שעכשיו גם היחסים ביניכן ישתפרו.
לצפיה ב-'מקווה. תודה!'
מקווה. תודה!
04/09/2019 | 20:49
3
לצפיה ב-'שרשור תיירות קיצי'
שרשור תיירות קיצי
17/07/2019 | 20:40
7
29
לצפיה ב-'רציתי רק להודות על ההמלצות שקיבלתי פה...'
רציתי רק להודות על ההמלצות שקיבלתי פה...
19/07/2019 | 04:27
6
118
בסוף דגמנו את כפר הנופש עין גב ואת מלון הגושרים.
 
מלון הגושרים באמת יקר בטירוף... זה מקום יפה מאוד אבל לא נראה שנחזור. החדרים הרגילים שם ישנים ולא-משהו.
 
כפר הנופש בעין גב היה מהנה ונינוח. שאר הקהל שם היה יותר סימפטי מבגושרים וארוחת הבוקר היתה טובה יותר.
 
אני תמיד שמחה לשמוע המלצות תיירותיות בארץ או בעולם (אפילו רק לבקר בהם באופן וירטואלי ושילוחי דרך המסך של המחשב עושה לי שמח )
לצפיה ב-'שמחה לקרוא שהייתם בביקור פה ונהניתם'
שמחה לקרוא שהייתם בביקור פה ונהניתם
05/08/2019 | 10:33
26
ותודה על ההמלצה, אנחנו לרוב באזור הכנרת נופשים בקמפינג ולא במלונות/צימרים.
 
לצפיה ב-'וההמלצה שלי כנסי בפנים'
וההמלצה שלי כנסי בפנים
05/08/2019 | 10:34
4
46
פריז, היינו בטיול משפחתי כולל דיסנילנד היה פשוט מושלם.
לצפיה ב-'פריז זה מעולה!!'
פריז זה מעולה!!
08/08/2019 | 19:15
3
31
ספרי באיזה מלון ורובע שהיתם.
 
דיסנילנד הוא רחוק מחוץ לעיר - לא? איך הגעתם אליו?
לצפיה ב-'בהחלט מעולה, פעם ראשונה שלנו '
בהחלט מעולה, פעם ראשונה שלנו
13/08/2019 | 10:57
19
חששתי בגלל סיפורים שונים בתקשורת ומחברים ולא חוויתי מה ששמעתי בכלל.
בדיסנילנד ישנו במלון באזור כי רצינו להיות קרובים וזו היתה החלטה מעולה כי אפשר היה ליסוע ולחזור עם שטלים מהמלון.
לגבי המלונות בפריז הכל הזמנו מבוקינג אין לי השמות בהישג יד אם את רוצה אשלח לך במסר.
לצפיה ב-'דיסנילנד לא מאד רחוק'
דיסנילנד לא מאד רחוק
15/08/2019 | 09:48
1
56
אנחנו הגענו לשם ברכבת מנסיעה מלינה בפריז.
בערך שעה נסיעה ברכבת לכל כיוון.
לצפיה ב-'שכחתי באמת לציין שזה לא מאוד רחוק'
שכחתי באמת לציין שזה לא מאוד רחוק
15/08/2019 | 10:33
15
וכשעברנו לפריז נסענו ברכבת, זה עבר בקלות.
לצפיה ב-'הפגנות העדה האתיופית'
הפגנות העדה האתיופית
03/07/2019 | 09:49
2
88
מחאה לגיטימית או התפרעות אלימה?
לצפיה ב-'אני לא מזדהה עם '
אני לא מזדהה עם
03/07/2019 | 14:38
88
השאלה כפי שנוסחה, 
למה המשואה היא בין מחאה לגיטימית להתפרעות אלימה,
--
היה ארוע קשה, יש זכות למחות כדי לקבל מענה על טעות,
אזי המחאה באשר היא לגיטימית.(הגם שהשוטר ירה לא כי התחשק לו--
הבחור שנהרג היה אלים,) אבל...מותר לומר התגובה אולי מוגזמת,
ועל כך מחאה.
מחאה שהיא התפרעות וההתפרעות היתה אלימה, וזה לא לגיטימי.
בעיני יש אפילו סוג של הרחקה מהזדהות.
מישהו התסיס--והצליח לחבל במחאה, אבל יצר התפרעות.
 
לצפיה ב-'זה לא לגמרי בינארי - אבל בעיני יותר לכיוון של התפרעות אלימה'
זה לא לגמרי בינארי - אבל בעיני יותר לכיוון של התפרעות אלימה
05/07/2019 | 19:56
69
כמו למשל המקרים האלה:
 
https://news.walla.co.il/item/3245263 (כולל נהג הרכב שניצל מלינצ' בעזרת בלשי משטרה שהבריחו אותו לקריית הממשלה הסמוכה. כנראה שמי שמנסה לברוח ממחסום הפגנה שכזה דינו מוות .
 
זכותם להפגין, וכנראה שאכן יש גם יש להם על מה להפגין. אבל בעיני חסימת צמתים, החזקת מאות אלפי בני אדם "בני ערובה" במשך שעות והתקפת נהגים ומשפחותיהם (היה גם איזה סיפור על משפחה עם ילדים קטנים בדרך לחתונה שהותקפה) איננה דרך מחאה לגיטימית
 
בקיצור: בהחלט לגיטימי להפגין אבל לא בדרך הזו
 
כמו כן, שמעתי ראיון רדיופוני ובו גירסת השוטר. הגירסה דיברה על מצב שבו הוא הגיעה לפארק שעשועים ונתקל במנוח וחבריו "מפוצצים" במכות נער אחר. הוא הניס אותם וניסה להגיש עזרה רפואית לפצוע. אז המנוח וחבריו המתוסכלים עברו להשלכת אבנים על השוטר. 
 
ויש גם את השיחה של השוטר למוקד 100 בזמן אמת:
 
לא אומרת שתמיד צריך להאמין 100% לגירסה של שוטרים.  אבל יש עדים אז אני מניחה שהעובדות יתבררו.    על כל פנים -  נשמע מהסיפור שהמנוח לא היה בדיוק נער פרחים <חלילה לא אומרת שהשוטר היה בסדר - אבל החיים אינם בינאריים, יש כל מיני גוונים של אפור >
לצפיה ב-'איך לשחרר רגש או מחשבה? '
איך לשחרר רגש או מחשבה?
10/05/2019 | 22:20
37
300
שלום לכולן,
אני רוצה להתייעץ איתכן לגבי מחשבה שמטרידה אותי:
אחותי שהתחתנה לפני 7 שנים מתגוררת מאז אצל הוריי עם בעלה. מדובר בבית קטן ושני הוריי בני 73.
לאחרונה התווספה תינוקת והוריי פשוט מטפלים בשלושתם. אחותי כל היום יושבת עם התינוקת ומשחקת איתה, ולא היא ולא בעלה עושים דבר בבית.
כביסות, קניות, בישולים, ניקיונות - הכל על הוריי.
בעלה חוזר מהעבודה ועסוק בענייניו ואחותי כאמור עם התינוקת שלה. 
עיזבו את העול הכלכלי על הוריי ועל כך שכל הבית תפוס בדברים שלהם, אני לא מבינה איך הם לא רואים כמה קשה להורים שלי. 
הוריי רק מרחמים עליהם שאין להם כסף לקנות דירה. אגב גם לי אין כסף ואני גרה שנים רבות בדירות שכורות.
עיני לא צרה, אבל נמאס לי לראות את המצב הזה. הגעתי למצב שלא בא לי להגיד שלום לאחותי מרב שהיא נראית לי ילדה שמרוכזת בעצמה. אגב שניהם בני 37.
 
מה הייתן עושות במקומי? איך משחררים את המחשבות האלה? אני מרגישה שאני אוכלת את עצמי מבפנים אבל לא יכולה להגיד כלום 
תודה לעונות.
לצפיה ב-'ההורים שלך עושים את זה מרצון,'
ההורים שלך עושים את זה מרצון,
12/05/2019 | 12:05
155
והם אנשים בוגרים שמסוגלים לקבל החלטות לגבי עצמם.
העסיקי את עצמך בדברים אחרים ובחיים שלך ואיך היית רוצה שייראו ולא בחיים של ההורים שלך ושל אחותך, שנראה שכרגע מתנהלים לשביעות רצון שני הצדדים.

אני יכולה להגיד שיש בהחלט מבוגרים שמאוד שמחים לחלוק את חייהם וביתם עם תינוקות ופעוטות, ואף היו מקנאים במצבם של הורייך.
לצפיה ב-'תשמחי שאת עצמאית'
תשמחי שאת עצמאית
12/05/2019 | 17:19
1
132
ולא צריכה שיעזרו לך.
יתכן שהם מקנאים בך שאת מסוגלת להחזיק דירה משלך ולכלכל את עצמך ולא צריכה להמשיך לגור עם ההורים.
 
לא קל לעשות אבל כן, צריך לשחרר. תחיי את החיים שלך ותני להם לחיות את החיים שלהם. תסמכי על ההורים שלך שיהיו מסוגלים להגיד לאחותך כשהסידור הזה כבר לא יתאים להם.
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה לתגובות המעודדות, זה עוזר'
תודה רבה לתגובות המעודדות, זה עוזר
12/05/2019 | 20:49
32
לצפיה ב-'לפעמים להורה , לא נעים מהילד...'
לפעמים להורה , לא נעים מהילד...
13/05/2019 | 23:31
1
144
אני מבינה לגמרי את התחושה שלך....
מהצד זה מרגיש "לא הגיוני" אנשים בגילם ובמצבם המשפחתי צריכים לעמוד על רגליהם ולהיות עצמאיים (אולי הם חוסכים לדירה? לא כתבת)
 
מכירה מקרה דומה, להורים היה קשה מאוד אבל לא היה נעים להם מהבן שלהם והעדיפו לסבול בשקט....
אחרי כמה שנים - ההורים השאירו את הילדים בבית שלהם ועברו לדירה קטנה יותר אבל רק שלהם..... (היתה להורים אפשרות כלכלית לזה).
 
אם ההורים שלך לא מתלוננים בפניך (כשאתם ביחידות), לא הייתי מתערבת!! אם יש נימה של חוסר שביעות רצון בדבריהם, הייתי מציעה לקחת את ההורים שלך ואחתך שידברו ביחידות (בלי בעלה), להסביר רגשות.
 
לצפיה ב-'צודקת, תודה '
צודקת, תודה
15/05/2019 | 21:10
22
לצפיה ב-'מגיעה באיחור - הייתי בלי גישה לתפוז במשך שבוע בשל נסיעת'
מגיעה באיחור - הייתי בלי גישה לתפוז במשך שבוע בשל נסיעת
20/05/2019 | 21:58
2
138
עבודה. בהרבה מדינות בעולם הוא לא נפתח (עניין לשרשור נפרד).
 
שאלה מעניינת -לדעתי יש פה כל מיני דברים.
 
קודם כל את צריכה לחדד לעצמך למה זה מעצבן אותך
 
אם זה כי את מרגישה שהם "מתעלקים" על ההורים שלך שסובלים/מתייגעים ו"לא נעים להם להגיד - מספיק" - אז הייתי מגששת בעדינות עם ההורים שלך (בלי נוכחות אחותך) אם זה המצב. ואם זה אכן המצב הייתי שואלת אם אני יכולה לעזור "לתווך" איכשהו.
 
לעומת זאת אם הם יגידו לך שהם מקווים שאחותה ובן זוגה יגורו אצלם עד יום מותם וזה עושה להם רק טוב - אז בעצם אין לך יותר מה "לאכול את עצמך מבפנים" - כי זה לא קשה/מקשה על ההורים שלך. זה רק מרגיש לך ככה - אבל בעיניהם זה לא ככה.
 
הנקודה האחרונה (עד-יום-מותם - מאחלת רק בריאות ועד 120 ), מעלה נקודה שונה אך חשובה בעיני. ממה שאת כותבת עולה שאין איזו נקודת סיום מתוכננת לסידור הזה. כלומר - זה לא שהם מחכים שאיזו דירה תהיה מוכנה או משהו זה. ההורים לא יהיו איתנו לנצח , וזה שהם גרים שם הופך אותם לדעתי לדיירים מוגנים בדירה/בית של ההורים שלך.
 
זה אומר שאם וכאשר הדירה תורש הלאה, הם יהיו דיירים מוגנים ויכולה להיות בעיה משפטית למכור את הדירה כדירה ריקה ולהתחלק בכסף בין היורשים (לא כתבת אם אתן רק 2 בנות או יש עוד אחים/אחיות).
 
בנוסף, ככל שהמצב הזה מתמשך זו הופכת להיות ברירת המחדל הקבועה של "הם מסכנים, אין להם דירה, והם במילא גרים פה כבר 10-20 שנה - אי אפשר לזרוק אותם לרחוב"  ו"הם במילא מטפלים בנו הרבה יותר (כי הם גרים פה - דה....)"  אז "יאללה נוריש את כל הדירה רק לאחות הזאת, כי האחות השניה (= את) "מסתדרת יפה בכוחות עצמה". שלא לדבר על זה שכשההורים מאוד מבוגרים ולפעמים גם בעלי שיקול דעת יותר שברירי בשלב הזה יכול להיות לבת שגרה אצלם קל יותר לשכנע להוריש הכל רק לה כי היא שם איתם 24 שעות ביממה.
 
סליחה שאני "מגעילה" אבל אלו שיקולים פרקטיים שלא נעלמים מעיני.
 
חסרים פרטים - לא כתבת עד כמה טובים היחסים שלך את עם הוריך, האם יש עוד אחים, האם גם לך יש ילדים. אני חושבת שהייתי מעלה את זה בשיחה עם ההורים מתישהו. בכל זאת - היא לא הילדה היחידה שלהם, ומותר לדבר....
לצפיה ב-'אה - ומוסיפה גם שאם זה כן מקשה עליהם'
אה - ומוסיפה גם שאם זה כן מקשה עליהם
20/05/2019 | 22:01
1
120
אז הנקודה האחרונה יכולה לסייע להם כתירוץ "אובייקטיבי" מולה מדוע צריך לקבוע דד ליין לסיום הסטטוס קוו הנוכחי.  משהו בנוסח: "את לא הילדה היחידה שלנו" [משפט שאני אומרת לכל ילדה שלי בערך פעם ביום בנסיבה כזו או אחרת]
 
לצפיה ב-'תודה רבה על התשובה המושקעת והאמפטית'
תודה רבה על התשובה המושקעת והאמפטית
02/06/2019 | 09:31
20
לצפיה ב-'עדכון '
עדכון
26/06/2019 | 18:33
7
121
שלום לכולן,
בהמשך למה שכתבתי כאן בזמנו - 
היום פעם ראשונה שאבא שלי אמר לי שנמאס להם.
נמאס להם לטפל באחותי ובמשפחה שלה בעצם ושהם גרים להם בבית.
האמת הייתי בהלם, כי זו באמת פעם ראשונה שהוא אומר דבר כזה.
זה משהו שאני ראיתי כבר הרבה זמן, רק שהם לא אמרו אף פעם כלום.
שאלתי אותו למה הם לא אומרים לה משהו, אז הוא ענה שהיא מאד רגישה ולא רוצים לפגוע בה.
יש לכן רעיונות איך לגשת לזה? מה לייעץ להורים שלי?
לצפיה ב-'אינני יודעת אם'
אינני יודעת אם
27/06/2019 | 07:13
3
92
מה שתיעצי להם יתקבל על דעתם,
לפי מה שכתבת הם רואים את אחותך ראיה שונה משאת רואה אותה.
בעיניך היא --מנצלת, חסרת רגישות כלפי ההורים, מחפשת נוחות.
הם רואים (רגישה, פגיעה) שונה ממך, יכול להיות שיש עוד
דברים שהם חושבים ואת לא יודעת, כמו למשל--
שזה יגרום למשבר משפחתי בינה לבן זוגה,והם לא רוצים לקחת אחריות על זה.
ואולי עוד דברים שלא מדוברים.
 
אבל כן אענה על שאלתך--
עיצה ראשונה--תגיד בפשטות, קשה לנו הצפיפות והמאמץ בטיפול,
אנחנו מבוגרים ונשמח לארח מפעם לפעם, אבל, המגורים יחד קשים לנו.
עיצה נוספת--בהמשך לקודמת, תשכרו יחידה קטנה,
ואנחנו נעזור קצת כלכלית,כאן ביחד קשה לנו.
וגם לכם כמשפחה צעירה זה יכול לעזור.
משפטים קצרים פשוטים, ולא להתיחס למה הם חושבים, עליה על זוגיותה,
על התנהלותה, או עליהם כמשפחה צעירה.
 
לצפיה ב-'אני איתך'
אני איתך
29/06/2019 | 00:05
2
67
הבעיה שנראה לי שההורים שלי לא מסוגלים להגיד לה משהו מהדברים האלה.
היא נורא רגישה והם חוששים לפגוע בה. מצב בעייתי...
אני רואה את אמא שלי נקרעת מעבודה בבית, ואבא שלי כבר התחיל לקטר כאמור.
עד לא מזמן לא שמעתי קיטורים מהוריי בכלל, אבל אבא שלי התעצבן כששמע את בעלה של אחותי אומר השבוע: "אולי נשאר אצל ההורים שלך עוד שנה כדי לחסוך..". די, יש גבול, אני באמת לא מבינה כמה אפשר לנצל.
לצפיה ב-'ההורים שלך '
ההורים שלך
29/06/2019 | 22:32
1
70
אנשים בוגרים ואפילו מבוגרים,
מותר להציע להם--שאבא למשל, יזמין אותה ויאמר לה 
"שמעתי שבעלך מציע לחסוך ע"י שתשארו כאן שנה נוספת,
אמא קורסת מעבודה, זה צפוף מאוד, תמצאו מקום לשנה הקרובה, ואני אשתתף בסכום x, ותחסכו קצת פחות אבל לנו זה קשה."
זה לא פוגע, זה משקף מציאות עכשוית, אני חושבת שצריך גם להגדיר זמן מעבר
ובזה לסגור את הענין.
לא יתכן שיתחשבו ברגישות שלה יותר מבמצב שלהם.
 
לצפיה ב-'עובדה שהם כך'
עובדה שהם כך
10/07/2019 | 15:37
7
לצפיה ב-'אני הייתי מייעצת למצוא איזה "צד שלישי" שיעזור להם'
אני הייתי מייעצת למצוא איזה "צד שלישי" שיעזור להם
01/07/2019 | 14:25
63
לקדם את העניין. כי נראה שזה הכל מאוד עמוס רגשית וקשה להם.
 
יש אולי איזה דוד או דודה שמכירים את כל הנפשות הפועלות ויכולים אולי לגשר בין ההורים שלך לבין אחותך ובעלה (הנצלנים גם בעיני) שגרים אצלם כבר שבע (!) שנים?
 
מתווכת/מגשר משפחתי כזה יכולים אולי ליזון אם את השיחה הזאת שבבירור קשה מאוד להורים שלך לקיים....
 
<וגם - מחשבה חדשה: אם המצב שלהם כה-נואש אז אולי שיעברו להורים של בן זוגה. ההורים שלך כבר משרתים אותם 7 שנים. נשמע לי מספיק לקדנציה אחת>
לצפיה ב-'אני חושבת שכדאי להימנע משיחות נפש ושאלות קיומיות'
אני חושבת שכדאי להימנע משיחות נפש ושאלות קיומיות
03/07/2019 | 11:26
61
להציע להורים שלך פשוט לבקש מהם לעשות את מה שהם לא עושים ביזמתם: לתת להם רשימת קניות ולבקש מהם שהמוצרים יגיעו הביתה עד מחר בבוקר, להודיע להם שחלוקת הניקיון היא ככה וככה מעכשיו, לתת להם את חשבון החשמל ולבקש מהם לשלם אותו (או את מחציתו), להפסיק לכבס את הבגדים שלהם וכו. בלי דיונים ובלי שיחות נפש. לא ימצא חן בעיניהם? יעזבו. לא רוצים לעזוב? לפחות יקלו על ההורים שלך.
לצפיה ב-'ומה אמא שלך חושבת?'
ומה אמא שלך חושבת?
04/07/2019 | 17:48
51
וכמה מהעבודה אבא שלך עושה?
פשוט לפעמים אין הסכמה בין שני בני הזוג. זה לא אומר שזה לא לגיטימי שאחד מבני הזוג יחליט שהוא לא מוכן יותר שיגורו בבית שלו, אלא רק שתשימי לב שכשהוא אומר ש"נמאס להם", יתכן שזה אומר רק שנמאס לו. ולאו דווקא מהצד של העבודה (ולכן עצות לגבי איך להקל את העבודה לא רלוונטיות) אלא מהצד של שהם גרים לו בבית (ואז הפתרון היחיד הוא שהם יעזבו, כי בסופו של דבר, כאמור, זכותו להחליט שהוא לא רוצה שאנשים נוספים יגורו בבית שלו).
לצפיה ב-'טוב, מסתבר שקשה לי לשחרר '
טוב, מסתבר שקשה לי לשחרר
06/07/2019 | 19:27
9
81
וכנראה שלא אשחרר.
שני ההורים שלי מתלוננים בפניי, ואין מצב שהם יערבו גורם נוסף.
התשובה שלהם היא: מה נעשה, נוציא אותם??
 
אני כבר לא מסוגלת לראות אותה יושבת על הספה כל היום והוריי עושים ה-כ-ל.
אחותי ובעלה לא יודעים מה זה לעשות כביסה, כלים, קניות, ניקיון... כלום!!!
 
בעצמי כבר בקושי הולכת לשם כי באמת קשה לי לשחק כאילו הכל כרגיל כשאני בעצם כועסת עליה.
בגיל שהוא קרוב ל-40 לגור אצל ההורים עם תינוק, כששניהם עובדים (אולי לא מרויחים הרבה, אך מרויחים) ולטעון במשך 6-7 שנים שמחפשים דירה - די!
ההורים שלי נופלים לתוך הכאילו חיפוש דירה שלהם, אך אני לא.
 
קשה לי לראות כבר את הוריי קורעים את התחת ומצטערים על זה שיצאו לפנסיה כי עכשיו הם עובדים יותר קשה.
 
ומה השוס החדש? היא גרמה לאמא שלי לשמור על התינוק למשך שנה כשהיא בקרוב תחזור לעבודה. אמא שלי כמובן ריחמה ולא יכלה לסרב.
 
זהו, פרקתי. זה במקום לומר לאחותי הכל בפרצוף, מצטערת.
תודה לכל המגיבות, קראתי הכל.
לצפיה ב-'לא הבנתי למה הם עושים להם כביסה.'
לא הבנתי למה הם עושים להם כביסה.
08/07/2019 | 10:15
1
62
שאר הדברים אפשר לומר שהם משותפים, ולכן קשה להימנע מלעשות אותם - אם יהיו כלים בכיור זה לא משנה של מי הם, וכו'. אבל למה לעשות להם כביסה? אם הם רוצים להיות נדיבים, שיקנו להם סל כביסה שיישב בחדר שלהם - ושיטפלו בכביסה של עצמם. אין שום סיבה שיעשו להם כביסה.
לצפיה ב-'שאלה טובה.'
שאלה טובה.
10/07/2019 | 15:36
48
הוריי עושים עבורם הכל:
כביסה, בישולים, ניקיונות (הם מנקים רק את החדר של עצמם)... הכל!
לצפיה ב-'יש לי הצעה עבורך/כם'
יש לי הצעה עבורך/כם
10/07/2019 | 09:42
6
52
אני מבינה שיש פחד לומר לאחותך,
יש רחמים (לא מוסברים)כלפיה.
יש לי הצעה מעשית. חפשי דירה קטנה(סבירה למגורים) להוריך, 
שיעברו משם אליה.
שיכתבו צואה שבה הדירה מחולקת ביניכם כששניהם נפטרים.
(זה ממש חשוב)
ואז יגורו לבד ויתארגנו על עצמם. ולא אמא שלך לא יכולה לשמור על תינוקים.
יש מעון מי שלא רוצה מעון יש מטפלות. 
יש הבדל בין לעזור מפעם לפעם לבין לנהל בית ליותר נפשות מפעם.
 
לדעתי, היא תעבור בסוף לדירה, אמנם בטריקת דלת,
אבל יהיה סוף לסחטנות.
 
 
לצפיה ב-'ההורים שלי כבר אמרו כאילו בצחוק שיעברו'
ההורים שלי כבר אמרו כאילו בצחוק שיעברו
10/07/2019 | 15:34
1
59
אבל זה לא יקרה, כי לפני שנה רק שיפצו.
נראה לי שזו אחת הסיבות שאחותי לא מצליחה למצא דירה, היא לא מוכנה להתפשר על שום דבר. היא רוצה דירה שנראית כנראה כמו שלהם ולא לשלם הרבה.
 
וכן, אמא שלי כבר נתנה אוקי לשמירה על התינוק שלה.
וקלעת - הם מרחמים עליה כל כך וזה באמת בלתי מוסבר.
תמיד היא ובעלה "מסכנים".
 
אני ממעטת ללכת להוריי כי הם שם ונמאס לי לראות את המצב הזה.
כמה אפשר לראות בני כמעט 40 יושבים על הספה אצל ההורים??
לצפיה ב-'בואי רגע ואתיחס.'
בואי רגע ואתיחס.
10/07/2019 | 23:40
48
ההורים אמרו בצחוק--כנראה בלעג ולא באמת צחוק.
ועכשיו אצטט אותך ואגיב--
"
אבל זה לא יקרה, כי לפני שנה רק שיפצו."--אז מה?
עדיף לעשות משהו שהיא תבין שזה לא נורמלי, ואולי תתעשת.
מאשר לסבול עד הוצאת נשמה.
התירוצים--למה לא מוצאים דירה--הם סליחה, אידיוטיים.
ויש כנראה גם אמת בהקשר הזה שהיא לא מגלה.
"כן, אמא שלי כבר נתנה אוקי לשמירה על התינוק שלה."
אז מה, מותר להתחרט. מותר לומר אין לי כח.
מותר לאמא לשמור על עצמה. אני באמת לא מבינה את ההתנהלות הזו.
"אני ממעטת ללכת להוריי כי הם שם ונמאס לי לראות את המצב הזה.
כמה אפשר לראות בני כמעט 40 יושבים על הספה אצל ההורים??
תזמיני אליך, לחצי שבוע, שינוחו, תדברי איתם ותשכנעי שיגידו שאין להם כח.
ואני לא מסכימה שאין  מי שיכול להתערב מול אחותך ולהציל את הוריך.
אין לבעלה הורים? מה זה הדבר הזה.
 
לצפיה ב-'מייקל - לא הבנתי את ההצעה עד הסוף'
מייקל - לא הבנתי את ההצעה עד הסוף
10/07/2019 | 20:31
3
54
את מציעה שהדירה הקטנה שהיא תמצא תהיה בשביל מגורי האחות-ובן-זוגה המתעלקים? או שאת מציעה שההורים יעזבו את דירתם הנוכחית בשביל דירה קטנה יותר?
 
כתבת "חפשי דירה קטנה...להוריך" אז לא הייתי בטוחה
 
אם התכוונת היא שהדירה היא בשביל מגורי האחות-ובן-זוגה המתעלקים אז מדוע בעצם שהם יעברו? נשמע שיש להם עיסקה מושלמת
 
מהרהרת ביני לביני אולי כדאי, כצעד אסטרטגי ש"שואלת" כן תתפוצץ כבר על אחותה עם הקטע הזה. ואז זה יכול להוות תירוץ להורים לומר לאחות שחגיגת 7 השנים נגמרה (ע"ע "את לא הילדה היחידה שלנו")
 
חוץ מזה בקצב הזה של 7 שנות מגורים בחינם אצלם לדעתי מגיע ל"שואלת" כבר יותר ממחצית הדירה בירושה (בהנחה שיש רק שתי בנות) - אחותה הרי קיבלה 7 שנות מגורים + מזון + שירותים בחינם.
לצפיה ב-'אסביר את עצמי,'
אסביר את עצמי,
10/07/2019 | 23:31
2
48
כן, שההורים יעברו דירה.
וזה בהחלט לא מוצדק אבל אם קשה להם עד בלתי אפשרי,
(לא משנה למה) להגיד את האמת שלהם לבת,
שיקומו ויעשו מעשה. ויזוזו.
לטעמי, הבת תתקומם ותיעלב ותעזוב כשזה יקרה.
 
לגבי הירושה אני התיחסתי לנכס עצמו, 
שאר הדברים גם אם את צודקתשהבת המתעלקת כבר זכתה.
אין מה לעשות.
לצפיה ב-'אבל בכך הם "ידפקו" לגמרי את "שואלת"....'
אבל בכך הם "ידפקו" לגמרי את "שואלת"....
11/07/2019 | 18:54
1
48
מדוע שהאחות-העלוקה תתקומם ותעלב? נראה שהיא כבר הוכיחה ששום דבר לא מעניין אותה חוץ מהיא עצמה [אדם אחר לא היה גר ככה אצל ההורים 7 שנים + צורך שירות מלא בלי לנקוף אצבע...]
 
נהפוך הוא. האחות ובעלה יישארו לגור בדירה המשופצת בכיף ובחינם עד יום מותם ואם ילדיהם ירשו את הגנים שלהם, גם הם יישארו שם לנצח כדיירים-מוגנים ממשיכים.
 
ואז גם לו ההורים יורישו מחצית הדירה המקורית ל"שואלת", הרי האחות ובעלה יהיו דיירים מוגנים ואי אפשר יהיה להוציא אותם.  אז אין מה לדבר על למכור. בקיצור - "שואלת" יכולה לשכוח מהדירת ירושה, ובנוסף, סכומי הירושה שיותירו ההורים יהיו *משמעותית* נמוכים יותר כי למשך שארית חייהם הם יממנו שכירת דירה נוספת +  ארנונה - חשמל וכו'ו כו' [וכל זה בהנחה שהאחות בעלה יתחילו לשלם את החשבונות על הדירה של ההורים]
 
בקיצור - גם אם נשים בצד את העוול המוסרי שאני רואה באופציה הזו (ההורים המבוגרים עוברים לגור בדירה קטנה שכורה, שאני מניחה שרמתה כמו רוב הדירות השכורות..., ומשאירים את דירתם הגדולה והמשופצת בחינם לאחות אחת ובעלה), אז מבחינה כלכלית זה עוד יותר גרוע מהמצב שבו "שואלת" נמצאת כרגע [+ הקריזה שלה על המצב אני מניחה תישאר ללא שינוי]
 
 
לצפיה ב-'אני חושבת אחרת,'
אני חושבת אחרת,
11/07/2019 | 19:05
43
ההורים לא רוצים לפתוח בשיחה על הנושא, ולא רוצים 
להקלע למצב שלא יכולים מולם.
הבת שגרה שם לא עוברת--לטעמי, בגלל בעלה,והם פוחדים לסכסך,
אבל אם ההורים יודיעו על מעבר, היא הרי בסופו של דבר בן אדם נורמטיבי,
היא תברר למה ואז תיפתח שיחה בה יובהר הקושי שבצפיפות.
ואז היא תבין ותצא.
ואת יודעת מה? אפילו שיעשו זאת כמניפולציה. 
החכמה במצבים של אינטראקציה בינאישית לא נכונה, לשפר
דרך פעולה לא שגרתית, בראש חושב מחוץ לקופסה.
ולי זאת נראית דרך כזו. ואז כל החששות שהעלית, לא בעיתיות.
 
לצפיה ב-'חצי בלתק - אני מכירה מצב דומה'
חצי בלתק - אני מכירה מצב דומה
14/07/2019 | 18:19
5
85
אתחיל בכך שאני חושבת שאחרי ככ הרבה זמן ברור מאוד ששינוי לא יגיע מכיוונם של אחותך ובעלה. אני חושבת שזה נחמד מאוד - להורים ולילדים - כשההורים יכולים לעזור לילדיהם, כל עוד הם (ההורים) מעוניינים בכך.
אני לא יודעת בת כמה התינוקת, ואם אחותך עבדה לפני הלידה / מתכוונת לחזור לעבודה ומתי. היה פשוט יותר לנהל את המצב לפני הלידה, אבל זה כבר עבר. גיל התינוקת די משמעותי בעיניי.
הבעיה היא שהורייך שותקים, ולכן (כנראה) צוברים כעסים, תסכולים ומרמור. ואחותך ובעלה -  לא בטוח שהם לא מתוסכלים וממורמרים. גם להיות חסר יכולת זה לא נעים, ולפעמים זה מוביל להתנהגות מוקצנת ומתריסה.
לא חושבת שיש דרך מלבד לנהל שיחה גלויה. תשאלי את הורייך אם הם צריכים עזרה בעניין. כיף גדול זה לא יהיה, כי זאת שיחה פוגעת של שינוי סטטוס קוו.
אני חושבת שהורייך צריכים להצביע במדויק על מה קשה להם, כי הפתרונות ייקבעו לפי הבעיות.
האם זה העדר הפרטיות? האם העול הכלכלי? האם הטיפול בתינוקת? האם תוספת העבודה בבית?
לצפיה ב-'תשובה מעולה בעיני |כן '
תשובה מעולה בעיני |כן
15/07/2019 | 18:36
14
לצפיה ב-'מיד בתחילת דבריה'
מיד בתחילת דבריה
15/07/2019 | 21:48
2
58
היא אמרה שהוריה לא מסוגלים, לא רוצים,(לא נכתבה סיבה)
לנהל מולם שיחה. 
כשאת יועצת להם להתמודד עם הקושי הבסיסישל להגיד לבת--
קשה לי אפילו על "סינג'ורה" להיות המטפלת של  התינוקת.
אז איך? 
לצפיה ב-'היא הציעה ש"שואלת" תציע להוריה עזרה ובכך'
היא הציעה ש"שואלת" תציע להוריה עזרה ובכך
16/07/2019 | 22:59
1
31
תהיה להם לפה כי הם לא מסוגלים לפתוח את זה מול הבת שגרה אצלם. 
 
זה איך.
לצפיה ב-'כמה דברים להסבר שלך,'
כמה דברים להסבר שלך,
17/07/2019 | 09:22
26
1)לא הבנתי שזו ההצעה ששואלת תדבר.
2)אם זו ההצעה אני מתנגדת לה מכמה סיבות:
  1)העובדה שהיא מתערבת במרקם המשפחתי,
    אז מעבר לכעס ולתיעוב שהיא חשה כלי אחותה,
   הריב שיוצר ביניהן רק יעצים את הענין.
2)אחותה תסתום לה מיד את הפה בשתי טענות סתמיות אבל ממש מובנות 
   בתוך הסיטואציה, ראשית אם להורים לא מפריע/אכפת על תתערבי,
   שנית את קנאית ומגעילה.
   לקדם את ענין העזיבה ברור שלא יקדם.
3)אם ההורים רוצים עזרה מישהו ניטרלי מבחוץ אמור להיות שם,
   המצאות האחות באמצע מקניטה אותם ומקטינה אותם. 
לצפיה ב-'הכל כבר מפריע להם (כנראה חוץ מהטיפול בתינוק)'
הכל כבר מפריע להם (כנראה חוץ מהטיפול בתינוק)
16/07/2019 | 15:27
8
לצפיה ב-'חדשות חמות '
חדשות חמות
16/07/2019 | 15:27
4
69
טוב, היתה לי שיחה עם אבא שלי ואתן הראשונות (והיחידות) שאני מעדכנת
הרגשתי שאני לא יכולה יותר, התקשרתי אליו ופשוט פתחתי את הנושא.
 
מסתבר שהם פתחו את זה עם אחותי ואמרו לה שדי ושתמצא כבר דירה. זה הסתיים בזה שהיא נפגעה, בכתה והלכה לחדר. ילדה בת 5, בחיי.
 
אמרתי לאבא שלי שאני לא יכולה לראות אותם ככה נקרעים ולא הגיוני שאנשים שהם בני כמעט 40 גרים אצלם כולל קניות, אוכל, כביסה והכל.
אבא שלי ממש ניסה להרגיע אותי, אמר שהוא מספיק "מחומם" מהנושא ובקש שאשאיר להם לטפל בזה.
 
מה החדשות היותר חמות? הוא שיתף אותי שהיא מקבלת מיליון שקל מהצד של בעלה! מסתבר שיש איזה מגרש שהולך להימכר בקרוב וכל אחד מהילדים מקבל שם כסף וגם בעלה. הייתי בשוק.
6-7 שנים הם חיים אצל הוריי מתוך קמצנות (ופינוק), ועכשיו מקבלים מיליון שקל!
אני אגב ללא דירה, גרה בדירות שכורות 20 שנה.
אבל אני שמחה, למה? כי אבא שלי אמר שזה אומר שסוף סוף הם יעזבו. מה גם שמעולם עיני לא היתה צרה כלפי מישהו אחר, שיהיה לבריאות. חבל שרק עד עכשיו זה היה על חשבון הבריאות של הוריי.
 
בקשר ללשמור על התינוק - המצב בתקשורת השפיעה על אמא שלי וקשה לה שמישהי זרה תשמור על הילד, כך שהיא תשמור. אין לי מה לומר כבר...
 
אמרתי לאבא שלי שהגעתי למצב שאני לא אוהבת את אחותי. קשה לי לראות את כל ההתנהגות שלה, איך לא אכפת לה שאישה בת 70 עושה לה ולבעלה כביסה, מבשלת והכל, והם יושבים על הספה חלק גדולה מהיום. זה באמת מחליא אותי.
בנוסף לכל זה, מאז ומתמיד היא היתה עקשנית ולא היה אפשר לומר לה מילה שהיא לא מסכימה איתה, אין מקום לדיון, לשיחה נעימה, ישר היא מתעצבנת.
 
לסיכום, אמרתי לו שאני אמשיך לא לבוא אליהם בזמן הקרוב כי פשוט קשה לי. אני מתעצבנת בפנים. הוא אמר שכואב ובקש שאפסיק עם זה, אבל מודה שקשה לי.
 
כתבתי ארוך ובבלאגן, תודה לכל מי שקוראת ומייעצת, אני מאד מעריכה.
לצפיה ב-'מעולה. אז יש אור בקצה המנהרה...'
מעולה. אז יש אור בקצה המנהרה...
16/07/2019 | 23:04
1
46
אני מציעה שתקשיבי לבקשתו של אבא שלך, שביקשר שתשאירי את זה להם ולא "תחממי" אותו עוד יותר. שחררי.
 
אני דווקא הייתי מגיעה לארוחה המשפחתית הבאה אצלם בהקדם האפשרי כדי לברך אותה לפני כולם על המיליון שקל, ולהציע המלצות על מתווכי דירות
לצפיה ב-'את צודקת '
את צודקת
16/07/2019 | 23:52
51
אני הולכת לארוחות משפחתיות כשהם מזמינים, אבל לא יותר מזה, ותביני שאנחנו גרים קרוב מאד...
אני לא יכולה לברך כי אני לא אמורה לדעת על זה.
עוד אחד מחסרונותיה של אחותי הוא שאצלה הכל בסודי סודות כאילו מינימום המוסד אחריה. 
תודה 
 
לצפיה ב-'מצטערת לאכזב'
מצטערת לאכזב
17/07/2019 | 09:29
1
75
בקרוב זו מילה כמו זמני, הכי לא ברור שיש.
זמני זה הכי קבוע ובקרוב--זה יכול להיות רחוק מאוד.
 
לאבא שלך קשה לדבר איתך על זה כי את מדברת באופן אמוציונלי,
והוא אכן טעון,
תציעי לו שעד שהם יקבלו את המיליון המיוחל שיגיד לה לקנות דירה,
לקחת משכנתא ע"ח אותו מיליון כשיגיע יכסו את המשכנתא.
זה לא נכון להמשיך לסבול ולחיות בסיר לחץ עד......
 
דברי עם אבא ענינית, בלי לדבר נגדה אלא בעם בעד החיים הרגועים של עצמם.
לצורת השיח יש מקום חשוב,
ואם הוא רואה שאת טעונה הוא יפסיק לשתף אותך וזה חבל.
לצפיה ב-'את צודקת, הזמני הפך קבוע לשש-שבע שנים כבר'
את צודקת, הזמני הפך קבוע לשש-שבע שנים כבר
19/07/2019 | 11:24
45
רק שעכשיו הגיעה נקודה (סוף סוף) שלהורים שלי נמאס,
וגם שמסתבר שיקבלו את הסכום היפה הזה.
אני לא יכולה להציע לאבא שלי כלום, כי כמו שאמרת -  אני באמת אמוציונאלית סביב הנושא הזה.
אני מודה שקשה לי לראות את המצב הזה. תביני שאני רואה את זה מהצד כבר 6-7 שנים ורואה איך זה לא עומד להיגמר.
ויותר מזה - אני רואה איך למעשה הם "מורחים" את הוריי כשאומרים כל הזמן שמחפשים ופשוט לא מוצאים. ואמא שלי עובדת קשה עד כדי כך שאמרה שמצטערת שיצאה לפנסיה.
לאור כל זה אני כבר "מלאה" מהנושא ובאמת שמתקשה להיות עניינית.
בקיצור, הנושא לא יעלה כבר עם אבא שלי. 
בקיצור2, ביאסת, אבל את צודקת.
לצפיה ב-'בן זוגי הכניס את אמא שלו לחדר לידה'
בן זוגי הכניס את אמא שלו לחדר לידה
16/04/2019 | 15:41
22
240
הי
רוצה לפרוק קצת ולשתף בחוויית הלידה האישית שלי....
ביקשתי שבחדר לידה תלווה אותנו אחותי. אני הייתי שם בשבילה, היא החברה הכי טובה שלי, עברה 2 לידות ורציתי שיהיה עוד מישהו שלא אשאר לבד אם בן זוגי ירצה להתאוורר או משהו.
היתה לידה קשה מעל 24 שעות עם זירוז פיטוצין - כאבי תופת, התגברתי גם על התקררות, כמעט לידת ואקום. בקיצור לידה קשה...
סופסוף, נולד הקטנצ'יק ובזמן שתופרים-מנקים אותי, בן זוגי החליט להכניס את אמא שלו, שחיכתה בחוץ, לתמונה - בלי לשאול אותי.
כעסתי עליו מאד ומה שהכי מאכזב אותי, זה שהוא עדיין לא מבין מה לא בסדר... לא מתנצל. לא מביע חרטה.
טוען שמבין ובאותה נשימה סותר את עצמו.
ההצדקה שלו היא שאמא שלו חיכתה לנכד ממנו 40 שנה.. נו אז...? היא יכלה לראות אותו אחר כך או למחרת.. אמא שלי ראתה אותו למחרת... ולא קרה כלום... 
נוצר מצב שהחזקתי אותו אולי דקה כי תפרו אותי והוא היה אצל אמא שלו מלא ואז כבר לקחו אותי למחלקה ואותו לתינוקיה ופתאום בגלל דימום חריג הכניסו אותי לניתוח חירום וראיתי אותו בסוף רק למחרת בצהריים. הייתי אמורה להיות איתו יותר זמן בחדר לידה.. להניק..
הוא הרס את כל חוויית הלידה.
הוא הכניס אותה ברגע שהייתי הכי פגיעה, חשופה... אחרי למעלה מ-24 שעות של כאבים.. עייפות ואפילו לא חשב לרגע לשאול אותי אם היא יכולה להיכנס כשאני במצב הזה. לא חשב שאני רוצה פרטיות.
עם כל הכבוד, אני חיכיתי לו 40 שנה.. אני הזרקתי הורמונים לבטן.. אני רצתי לבדיקות בלי סוף.. אני נשאתי אותו ברחמי 9 חודשים.
אני כל כך מאוכזבת ממנו.
הוא לא ראה אותי, לא שמע שביקשתי שתצא כי צריכים את החדר.
לאמא שלו יש איזה 20 תמונות עם הילד עטוף ונקי (כשבאחת נתנה לו למצוץ את האצבע שלה שזה הכי לא הגייני לתינוק בן כמה דקות...) ולי אין אפילו תמונה אחת כזו.
קשה לי להתנער מזה...
לצפיה ב-''
22/04/2019 | 19:55
136
נקרא ממה שכתב שהיתה לך לידה מאוד טראומטית (מה שלצערי שכיח בלידות ביתחולימיות). המון דברים מה נקראים טראומטיים בלי קשר לאמא שלו , כמו הניתוק הארוך מהתינוק, ואי היכולת להניק ולעשות "בונדינג" בזמן הזה
 
אני מאוד מאוד מבינה את התחושות שלך. הלידה הראשונה שלי היתה האירוע הטראומתי ביותר בחיי עד כה.... ואחריה אושפזה בכורתי בפגיה למשך 34 ימים בהם נאסר עליו להניק אותה או בכלל ליצור איתה אינטראקציה מעבר לכללים והשעות הנוקשים מאוד שם
 
אני מבינה שקשה לך להתנער מזה - זה משהו שילווה אותך כל החיים. לידה זה דבר שלא שוכחים אף פעם.
 
מצד שני את צריכה להמשיך לחיות עם בן זוגך וחמותך.... (אני מניחה שאת לא מתכוונת להתגרש על הרקע הזה. ובכל מקרה - זה לא משהו ששוקלים מתוך סערת רגשות)
 
אני מציעה שתקחי משהו טוב מהסיוט הזה וזה את ההכרה שמעכשיו את צריכה להציב גבולות לחמותך לגבי איך ומתי היא רואה את הנכד שלה. ואת צריכה להשיג הסכמה מלאה מבן זוגך שהוא לא יפגע בגבולות האלה שלך בעתיד, אף פעם.  בעיני הדבר הכי חשוב אחרי לידה זה ללמוד להציב גבולות כדי שהבית שלך והחיים שלך לא ינוהלו על ידי אף אחד אחר
 
ובלידה הבאה, אם וכאשר, אולי עדיף שבן זוגך לא יהיה שם בכלל?
 
שולחת לך חיבוק גדול לעידוד.....
לצפיה ב-'וואו'
וואו
24/04/2019 | 20:26
129
לא קרה לי משהו דומה (הייתי בקיסרי חירום) אבל התיאור המפורט שלך, מאוד גרם לי להתחבר לחוויה שלך. אני ממש מרגישה את העלבון שלך, את התחושה החשופה, ואת חוויית הנטישה מהבן זוג ושלא ראה את צרכייך. אני מאוד מסכימה איתך, הוא עשה טעות. הוא לא היה צריך להכניס את אימא שלו לחדר לידה, בלי שביקש את רשותך, דווקא ברגע הזה הכל כך קשה וחשוף, ועוד שהיא תהיה עם התינוק ולא את.
 
אני רוצה קצת "להגן" על הבן זוג, רק כדי שאת תוכלי להשתחרר קצת מהגוש הזה בגרון ולהמשיך הלאה  באימהות ובזוגיות.... באמת תחשבי על זה שהארוע הזה יכול לפעור בור בזוגיות להרבה שנים, אז מראש אם אפשר לראות את הארוע קצת אחרת...
 
לא משהו שמתקרב למה שאת עברת, אבל גם הבן זוג עבר ארוע מאוד מסעיר,מרגש, מבלבל ומציף רגשות...מניחה שהיה מותש, מוצף גם הורמונים משלו, ולא חשב כמו שצריך. יכול להיות שהוא גם הרגיש לבד בסיטואציה הדי מלחיצה שהפך עכשיו לאבא, ואחראי ליצור קטן חסר ישע, ומהצד השני של החדר תופרים את בת זוגתו שעברה טראומה בשעות האחרונות... פשוט חוסר אונים אחד גדול... אז כדי להרגיש קצת יותר בטוח-מניחה שהרגיש בעצמו כמו ילד קטן ומבולבל, שרצה באותו רגע את...אימא... לא היה מודע למעשיו, להשלכות ,לכל סערת הרגשות, הכניס את אימא שלו, בשבילו... הכל באופן לא מודע כמובן...עשה טעות. אבל אולי עכשיו שאת מבינה איך הטעות הזו קרתה באופן אנושי ...תוכלי להתגבר עליה....אולי....  
לצפיה ב-'מה, יש לפעמים תמונות של האמא עם הילד עטוף ונקי?'
מה, יש לפעמים תמונות של האמא עם הילד עטוף ונקי?
24/04/2019 | 21:03
9
202
לי מעולם לא הייתה (יש לי שלוש בנות, כולן נולדו בקיסרי - שתי הראשונות בקיסרי חירום). אישית, סילקתי את אמא שלי מחדר הלידה של הבכורה, כי היא הפריעה לי. מעולם לא עלה בדעתי לחקור איך היא נכנסה מלכתחילה. תמיד נדמה היה לי שהיא פשוט נכנסה לבד. בכל מקרה, גם היא וגם חמותי ישבו מחוץ לחדר הלידה, צמוד לו. אחרי כל ילדה שנולדה יש לבעלי תמונה איתה כשהיא נקייה. יכול להיות שבאחרונה יש גם לאמא שלו. מבחינתי אחרי הלידה הנוהל הוא שלוקחים ממני את הילדה אחרי שמראים לי אותה, ואני סומכת על בעלי שיישאר איתה וידאג שהכל יהיה בסדר איתה. בלידה האחרונה אפילו הרדימו אותי הרדמה מלאה אחרי שהיא יצאה, בהסכמתי. מבחינתי הרגע המאושר בחיים הוא זה בו התינוקת יוצאת בריאה ושלמה (ואני מכירה, לצערי, אישית, מקרים שהסתיימו אחרת). אחר כך לא משנה כלום - מה שיהיה יהיה. נראה לי שכדאי לך להסתכל על התמונה המלאה - נולד לך תינוק! מה שקרה בחדר הלידה הוא זניח לעומת הנס המדהים הזה שקרה לך ושהוא עכשיו שלך! תיהני לגדל אותו!
לצפיה ב-'האמפתיה שלך מדהימה כל פעם מחדש '
האמפתיה שלך מדהימה כל פעם מחדש
24/04/2019 | 21:14
6
38
לצפיה ב-'לא תמיד'
לא תמיד
24/04/2019 | 21:32
4
144
התגובה הכי טובה היא לעודד את המרמור. לפעמים הדרך העדיפה היא להראות נקודת מבט אחרת שאולי היא תוכל לאמץ ותעזור לה. למעשה לדעתי במקרה הנוכחי תגובות שמעודדות אותה להרגיש כך ולראות את החלקים השליליים בחוויה (ולהבא שלא תתן לבעלה להיכנס לחדר הלידה, לא ללדת בבית חולים, וכו') פוגעות בה ורק מנציחות אצלה את התחושות הקשות.
לצפיה ב-'לקרוא לזה "מרמור" זה מאוד שיפוטי'
לקרוא לזה "מרמור" זה מאוד שיפוטי
24/04/2019 | 21:36
3
108
אפשר לתת נקודת מבט אחרת,בלי לבטל את הרגשות שלה ...
הביטול והשיפוטיות שלך הם אלה שמנציחים את הרגשות השליליים,משום שהם לא מקבלים מענה ולגיטמציה לבוא לידי ביטוי ול"התפרק"...
ברגע שמישהו תומך במה שאת מרגישה,הרגשות האלה חולפים. כשמישהו שופט ויוצא נגד מה שאת מרגישה, הנטייה היא לאחוז יותר ברגשות שלנו....
 
 
לצפיה ב-'אין שום דבר שיפוטי ב"מרמור"'
אין שום דבר שיפוטי ב"מרמור"
24/04/2019 | 21:45
2
107
(לא שזה רלוונטי בכלל כי את התלוננת על התגובה הראשונה). העובדה שאת (ו/או גישות מסוימות בפסיכולוגיה) חושבת שהרגשות חולפים ברגע שמישהו תומך בהם, לא הופכת את זה לנכון - ויש בהחלט מקרים שבהם הם רק מתעצמים.ומונצחים. מה שכן, אם זה נכון, התגובות שלפניי תמכו ברגשות הללו, ולכן אין צורך לדאוג כי הרגשות הקשים שלה ממילא חלפו, ואפשר פשוט לתת לה נקודת מבט חדשה שתעזור לה אפילו יותר, כך שהכל טוב.
בכל אופן, לא שפטתי אותה כלל. אם שפטתי משהו, זה בתגובה השנייה את חלק מהתגובות לפניי, שלהערכתי עלולות לפגוע בה וכאמור, לעשות בדיוק ההפך ממה שאת חושבת שתגובות שמעודדות את הרגשות שלה עשויות לעשות.


לצפיה ב-'כמו לדבר עם רובוט'
כמו לדבר עם רובוט
24/04/2019 | 21:48
1
27
לצפיה ב-'כמו לדבר אל קיר אטום.'
כמו לדבר אל קיר אטום.
24/04/2019 | 21:49
23
לצפיה ב-''
25/04/2019 | 21:29
8
לצפיה ב-' אני חולקת על הקביעה שלך '
אני חולקת על הקביעה שלך
25/04/2019 | 00:00
1
140
לפיה "מה שקורה בחדר הלידה הוא זניח". עבורך אולי זה זניח - אשרייך..... עבור רוב הנשים שאני מכירה, זה אירוע מכונן שנחרת אצלן. 
 
יצא לי פעם לשבת במספרה עם ספרית מבוגרת (בסוף שנות ה-60 לחייה). הייתי בהריון אז היא החליטה היא סיפרה לי את סיפור הלידה שלה פחות או יותר בדמעות - 40 שנה אחרי.
 
אני לא "מעודדת" אף אחת להרגיש באופן מסוים. מישהי פתחה את השרשור הזה עם תחושות שלה, והן לגיטימיות.
 
אני חושבת שגישה של "מה שקורה בחדר לידה הוא זניח" עושה דה-לגיטימציה לנשים יולדות, לטובת האדרת פס הייצור של הלידות. 
לצפיה ב-'את קטעת את המשפט באמצע.'
את קטעת את המשפט באמצע.
25/04/2019 | 01:46
119
לא אמרתי 'שמה שקורה בחדר הלידה זניח, אלא זניח לעומת מה שקרה פה באופן כללי - שנולד לה ילד בריא שהיא תוכל לגדל אותו מעכשיו. ודאי שנשים זוכרות את הלידות שלהן. לי לקח חודשים להתאושש מהטראומה של קיסרי החירום הראשון, וכל הלידות שלי היו טראומטיות. אבל בתמונה הכוללת מה שחשוב הוא מה שיצא מהן - הילדות שלי.
ואם אנחנו כבר מדברות, לדעתי לא במקום להכניס פה את האג'נדה שלך נגד בתי חולים ובעד לידות בית, שלחלוטין לא רלוונטית למה שהיא סיפרה. הבנו, את בעד לידות בית. ולהמליץ שהבעל לא יהיה בלידה הבאה כי הוא נתן לאמא שלו להיכנס? באמת מהתגובות המנותקות ביותר שלך מהמצב הספציפי שמדובר בו. נכון, הוא צריך להבין שזה לא לעניין ולא לעשות את זה להבא. אבל מכאן ועד לא לתת לו להשתתף בלידה, כשהיא בכלל לא התלוננה על משהו שקרה בלידה עצמה אלא על מה שקרה אחריה?
לצפיה ב-'תודה על התמיכה אבל זה לא הכל...'
תודה על התמיכה אבל זה לא הכל...
25/04/2019 | 02:02
6
168
מילא אם היה מבקש סליחה.. עוד יכולתי להבליג על זה ולשים את זה מאחוריי.
הוא טוען שמבין אבל מתעקש שלא היה פועל אחרת...
זה השפיע על כל ימי האשפוז כך שהוא בקושי הגיע כביכול בגלל שכעסתי על מה שעשה.
במקום להתנצל ולהתקדם... או לשים את זה בצד ולדאוג לי.. לבייבי..
ראה רק את עצמו..
לא שאל אם להביא לי משהו.. אוכל מבחוץ ולא של בית חולים... אם חסר לי משהו..
כל מה שעניין אותו זה דברים כ"כ שוליים כמו העלאת תמונה לרשתות ודברים מהסוג הזה.
ביום השחרור די פרפרתי לבד והפעלתי את הקרובים לי שיעזרו כי הלך לאיזה כנס.
בקיצור, זה לא רק זה...
מאז זה רק הולך ומידרדר.
ואני לא מסכימה שרצה את אמא שלו לידו.. הוא סתם רצה להכניס אותה שתראה אותו ושתצטלם איתו.
הם לא כאלה קרובים ביומיום. זה לא התאים וזה הרס לי רגע שחיכיתי לו כל חיי.
אם המצב היה הפוך, הוא לא היה עובר על זה בשתיקה.
הוא יכל היה לשאול אותי לפני או לחכות שיתאפשר.
לצפיה ב-'כן, יש אנשים שמתקשים לבקש סליחה'
כן, יש אנשים שמתקשים לבקש סליחה
25/04/2019 | 10:34
3
129
ולהודות בטעות. המון אנשים (רבים כאלה גם גולשים בתפוז ).
אני מסכימה איתך שמה שהוא עשה לא לעניין, אבל באמת שנראה שהוא עשה את זה בתמימות, ולא "דווקא" - הוא פשוט לא חשב על זה (ואולי גם לא היה מסוגל להבין לו חשב). גם הוא היה עייף, ובנוסף הוא לא חווה את מה שאת חווית ולא הרגיש את מה שאת הרגשת ופשוט לא ידע איך את מרגישה באותו רגע וכמה זה לא מתאים לך. מבחינתו התינוק יצא, זה נגמר ונגמר על הצד הטוב - עכשיו אפשר להראות לאמא שלו את הנכד שלה ולחגוג את הלידה. כמו שפעם היו מחלקים סיגרים, מבחינתו זה היה להכניס את אמא שלו להצטלם וכו'. הוא לא חשב שצריך לחכות או למה צריך לחכות.
האם יום אחד הוא יתבגר וילמד לבקש סליחה על דברים שהוא עשה שפגעו באחר (גם אם הוא לא עשה את זה בכוונה)? אפשר לקוות, אבל לא ברור שזה יקרה. אבל, כאמור, זו גישה של רבים מאוד, אז אולי אפשר לומר שזה כמעט חלק מהטבע האנושי (או חלק מהטבע של חלק גדול מהאנשים).
אני כן חושבת שכדאי לך להסביר לו שוב, בדרך הכי ברורה שאת יכולה, מה הייתה הבעייה, וכמובן אם וכאשר תהיה לידה נוספת, לדאוג שזה לא יקרה שוב. אבל אחר כך (בין אם הוא יתנצל או לא) אני שוב מציעה לך לשים את העניין בצד, ולהתמקד בנס שקרה לכם, ובמתנה שקיבלתם. את קולטת שאת אמא עכשיו? זה לא מדהים?
 
 
לצפיה ב-'להיות אמא זה החיים'
להיות אמא זה החיים
25/04/2019 | 18:18
2
140
הזוי ומשנה חיים..
אין ספק שזו המתנה הטובה ביותר שקיבלתי אי פעם.
אם יהיה פעם הבאה - סימן שאלה ענקי.
ואם יהיה - ספק אם יעשה זאת שוב...
לצפיה ב-'תהני מהמתנה הזאת!'
תהני מהמתנה הזאת!
25/04/2019 | 18:31
1
121
בין אם יהיו עוד ובין אם לא. פשוט לא ייאמן שאפשר לקבל כזאת מתנה. מתרגשת בשבילך. איזה כיף! ואוטוטו הוא יתחיל לחייך, ולהגיב, ולעשות כל מיני דברים, וכו'. טפו טפו טפו, מאחלת בריאות לך ולמשפחתך.
לצפיה ב-'איזו מקסימה... תודה :)'
איזו מקסימה... תודה :)
01/05/2019 | 13:20
18
לצפיה ב-'נשמע כמו אדם שלא יודע איך להתמודד עם חוסר אונים'
נשמע כמו אדם שלא יודע איך להתמודד עם חוסר אונים
25/04/2019 | 11:17
1
118
איך הוא בדרך כלל במצבים כאלה, למשל כשאת חולה?
כשאת מספרת לו על משהו רע שקרה לך, בעבודה, רבת עם חברה או עם בן משפחה ...
איך הוא מגיב? הוא תומך?
 
אין מה לומר, ההתנהגות שלו לא לעניין,לא צריך לקרוא מחשבות בשביל להבין שאישה לאחר לידה צריכה תשומת לב ויותר אכפתיות ודאגה...
השאלה היא ,מה את רוצה לעשות עם זה? 
 
לצפיה ב-'תלוי...'
תלוי...
25/04/2019 | 18:16
96
יש רגעים שהוא שם תומך ויש רגעים שלא.
אין ספק שבלידה ואחרי הוא לא היה שם.
פשוט מרגע הלידה הכל השתבש והדרדר.
אני כן אתן לזה צאנס ולו בשביל הבייבי...
לצפיה ב-'כיווצת לי את הלב'
כיווצת לי את הלב
25/04/2019 | 21:46
2
156
קודם כל, מזל טוב!
לידת תינוק חדש היא צעד מטלטל מאד לזוגיות. גם אם בן זוגך לא היה עושה את מה שעשה, עדיין זה משנה את כל התמונה הזוגית מהרבה בחינות.
 
את כל כך צודקת בתחושות שלך. את והתינוק כרגע במקום הראשון, אבל לצערי לא כל בני הזוג מבינים את זה. יש שמבינים מהר, יש שלוקח להם זמן ויש שמפרקים את הזוגיות.
 
מעבר להתנהגות של בן זוגך, נשמע מהדברים שהוא אומר שהוא לא מבין שמאזן הכוחות השתנה ושכעת הוא צריך להציב אותך ואת התינוק במקום הראשון, ולא את אמו. כמובן לא לבטל אותה (ונשמע שזה גם לא מה שאת רוצה), אבל בהחלט לתת עדיפות ולכבד את בקשותייך והרגשתך. בטח במצב רגיש ועדין כמו לידה.
 
מעבר לזה שהוא לא בנקודת ההבנה הזו, נראה שאת גם מתחילה לאגור (בצדק!) תחושות שליליות כלפיו. לכן לדעתי אין מנוס לטיפול זוגי. אתם תעשו טובה לעצמכם. 
אני מאמינה שבטיפול תוכלו לשים את הדברים על השולחן, לנתח, לשמוע בצורה נעימה את הצד השני - מה שבדרך כלל לא קורה כששניים מתווכחים "לבד" בבית ואז הויכוח עלול לאבד שליטה ונאמרים דברים לא תורמים.
כדאי בזמן הקרוב על מנת שלא יווצר כדור שלג.
 
אגב, בנוסף לכל המצב הזה, אחרי לידה אישה חווה מה שנקרא "בייבי בלוז", מדובר בדכדוך שבא לידי ביטוי בצורות שונות אצל נשים שונות. יש, כמוני למשל, שחוות מעבר לזה: דכאון אחרי לידה. ועוד לא התחלתי לדבר על ניסיון הנקה שלא תמיד הולכת בקלות, בטח לא בילד ראשון, ותגובות הסביבה על כל צעד שאישה עושה בגידול ילדיה (הנקה, תמ"ל, לבוש התינוק וכו)..
 
בקיצור, כל החבילה ביחד בטח לא מקלה עלייך. נסי לחשוב איך את משחררת לחצים, כעסים וכל רגש שלילי אחר ודואגת לעצמך, לתינוק החדש וגם לזוגיות - כי בסופו של דבר זה גם משפיע עלייך.
 
מאחלת לך הצלחה והרבה שקט נפשי
לצפיה ב-'תודה רבה :)'
תודה רבה :)
29/04/2019 | 00:43
1
94
מרגש אותי שיש נשים שמבינות אותי וזה קצת מנחם...
אכן התחלנו טיפול זוגי ואני חשה שיפור.
מקווה שזה ילך למקום טוב כי אני מאד רוצה חיי משפחה עבור בני ועבורי.
וצדקת, אין לי כוונה לבטל את אימו - ברגע הזה, פחות התאים שהיא תהיה נוכחת...
חיבוק גדול בחזרה על מה שעברת.
תודה על התמיכה :)
לצפיה ב-''
01/05/2019 | 12:46
12
לצפיה ב-'הבחירות'
הבחירות
13/04/2019 | 23:05
7
119
מה אתן אומרות?

לצפיה ב-'אני מאוכזבת '
אני מאוכזבת
14/04/2019 | 03:44
6
124
כמו שכתבתי בשרשור למטה, בעיני בדמוקרטיה צריכה להיות הגבלה למספר כהונות של ראש המדינה. זה קיים בארה"ב למשל ( 2 כהונות).
 
והתחבולה של מפלגת השלטון (הנצחית) של לשלוח מצלמות ומתנחלים לקלפיות ביישובים הערביים כדי להוריד שם את שיעור ההצבעה, ועוד להתרברב שזה "הצליח להוריד את שיעור ההצבעה לפחות מ-50%" היא פשוט מזעזעת בעיני
 
זה גם גורם למחשבות עגומות של הקבלה בין ישראל לרוסיה (עם פוטין הנצחי כראש מדינה מושחת שמוצץ כספי אוליגרכים וכו').
לצפיה ב-'אי ההצבעה של המגזר היתה בבחינת הצבעת אי אמון במנהיגי '
אי ההצבעה של המגזר היתה בבחינת הצבעת אי אמון במנהיגי
16/04/2019 | 00:11
1
93
המפלגות הערביות.
הכנסת המצלמות לא היתה לכל הקלפויות במגזר ובשורה התחתונה זה לא מה שהשאיר את המצביעים בבית.
 
קמפיין אנטי ביבי פשוט לא סחף איתו , כי האלטרנטיבה עוד לא שוחה בפוליטיקה ולתת לו להנהיג מבלי ששירת את הציבור לפני - זה יכל להסתיים בכי רע .
(לדעתי, יש שוני מהותי בין לפקד בצבא לבין לנהל פוליטיקאים)
 
לצפיה ב-'נראה שחלק מתומכי הליכוד חולקים עם הניתוח שלך לגבי מה השאיר '
נראה שחלק מתומכי הליכוד חולקים עם הניתוח שלך לגבי מה השאיר
17/04/2019 | 06:05
79
את המצביעים הערבים בבית - ראה/י פוסט מצורף.
 
לגבי החלק השני, אני לא רואה קשר הגיוני ליישובים הערביים. הליכוד מן הסתם גם לא סחף איתו את היישובים הערביים. 
 
שירות צבאי ארוך שנים נראה לי בהחלט שירות ציבורי (מסוג משמעותי לא פחות מכהונה פוליטיקאית, אולי יותר).
 
בכל מקרה - אשרייך
לצפיה ב-'כן, העם הצביע בעד השחיתות, הנהנתנות ומלוכה בישראל'
כן, העם הצביע בעד השחיתות, הנהנתנות ומלוכה בישראל
19/04/2019 | 02:00
53
שיבושם לו.
מבחינתי הסולידריות מתה.
כל ה״ מוחלשים״ שהצביעו ימינה כנראה מרוצים מהמדיניות הקפיטליסטית שהימין מייצג, ועכשיו עומדים בתור לחבילות מזון לחג. לא יודע, אולי הם צריכים לרעוב קצת.....
זו דמוקרטיה, ויש מי שיודע להתל בכולם, ואם הציבור מטומטם הוא אכן צריך לשלם.
כמו שפעם מישהו אמר - זה לא שאני מתרחק מהמדינה, היא פשוט מתרחקת ממני. חבל. אבל לא ממש נורא.

לצפיה ב-'לגבי המצלמות - '
לגבי המצלמות -
22/04/2019 | 08:27
2
86
החשש היה שביישוביים הערביים יהיו הצבעות כפולות (לפי ניסיון עבר) .  
לגבי ההתרברבות - צריך להסתכל על כל הקונטקסט .
אם חנין זועבי עולה על ספינת המרמרה ומצדיקה את רצח שלושת הנערים,
אחמד טיבי מהלל שהידים, ובשארה מרגל לטובת חיזבאללה
אז הבעיה היא בנציגים הערביים בכנסת - ברור שיש המון תושבים ערביים מתונים
אבל עם נציגות כזאת - לא פלא שלא מתלהבים שיהיו בקואליציה .
לצפיה ב-'ודבי בתור אזרחית אמריקאית אולי קשה לך יותר להבין'
ודבי בתור אזרחית אמריקאית אולי קשה לך יותר להבין
22/04/2019 | 08:39
1
102
אבל אני דיי בטוחה שבארה"ב לא היו מקבלים התנהגות כזאת
(למשל אם היו מהללים את בן לאדן) .  
גם הצרפתים באו לישראל בטענות על חוסר שיוויון ,
ולא מזמן נחקק שם חוק שאוסר על לבישת בורקה בציבור (לעומת בגדי נזירה למשל) .
 
לצפיה ב-'אני כנראה "קשת הבנה" באופן כללי, בלי קשר לאזרחות'
אני כנראה "קשת הבנה" באופן כללי, בלי קשר לאזרחות
25/04/2019 | 00:03
81
כי לא הצלחתי להבין את הטיעון בשתי ההודעות האחרונות.
 
אבל אני שמחה לראות שיש משתתפות חדשות בפורום 
לצפיה ב-'זוכרות אותי? התייעצתי לגבי הרצאה בחו"ל '
זוכרות אותי? התייעצתי לגבי הרצאה בחו"ל
05/04/2019 | 08:41
2
147
שלום לכולן!
אחרי שעזרתן לי פעם קודמת (תודה רבה!!), חוזרת לסיוע קטן נוסף.
בנחמדותה הרבה דבי המקסימה כתבה לי משפט פתיחה להרצאה:
 
if anything I say today does not sound right, let's conveniently blame
my English skills rather than brake my________ skills
(בקו נמצא התחום שלי).
 
משהו עם המילה "brake" לא מסתדר לי. החלק הראשון של המשפט מצוין, החלק השני לא "זורם" לי.
מישהי יכולה לעזור לי לסיים את המשפט כך שיישמע טוב ואפילו קצת משעשע?
זה יעזור להפיג את הלחץ שבטח אהיה בו בתחילת ההרצאה.
 
תודה רבה מראש לכל מי שמשיבה  
לצפיה ב-'המילה שם היתה אמורה להיות '
המילה שם היתה אמורה להיות
06/04/2019 | 02:49
1
113
blame ולא brake. יש שם שגיאת הקלדה
 
לצפיה ב-'עכשיו מסתדר תודה'
עכשיו מסתדר תודה
06/04/2019 | 12:02
14
לצפיה ב-'שם לילדה'
שם לילדה
21/03/2019 | 11:09
2
211
שלום נולדה לנו ילדה ואנחנו מתלבטים בין מספר שמות כמו ארבל, רומי, יובל. מתלבטים אם שם ראשון יהיה ארבל ושני רומי.. אני בעד רומי אך זה דומה לשם של אבא שלי, רוני ולשם של גיסי - רמוליה.
 
מביינתי, מספר ימים אחרי שנולדה אין שם שמתאים לה (:
 
חשבנו להתייעץ עם רבנים, למרות שאנחנו תא קרובים לדת.
לצפיה ב-'אם אתה רוצה את דעתי הלא-נחשבת'
אם אתה רוצה את דעתי הלא-נחשבת
22/03/2019 | 03:36
170
אז מבין שלושת השמות שציינת, "רומי" הוא היחיד שנשמע לי כמו שם של בת (אני יודעת ש"יובל" זה כבר מזמן גם שם של בת. אבל מה לעשות שלי הוא עדיין נשמע כמו שם של בן...)
 
וגם, רומי הוא שם יחסית בינלאומי שקל לזכור/להגות אם במקרה היא תגור בחו"ל.
 
אני לא הייתי מתייעצת עם רב בתור מי שאיננה קרובה לדת - אבל מה שמתאים לכם 
 
מזל טוב!
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
22/03/2019 | 17:30
138
שם הוא דבר אישי מאד.
אני אוהבת שמות ישראלים קלאסיים. אין לי שום דבר נגד שמות יוניסקס.
אישית לא הייתי מתייעצת עם רבנים אם לא הייתי דתיה או מאמינה בכך. אני גם לא מחבבת שמות שניים.
כך שהייתי בוחרת שם אחד עברי ויפה .אישית לא מחבבת את השם רומי או ארבל ויובל אני מאד אוהבת אבל כשם לבן.
קחו את הזמן. תחשבו על עוד אפשרויות ותראו מה מתאים לקטנה..
לנו היו המון שמות ברשימה שאהבנו (גם יובל) ולאחר שנולד הילדון פשוט אף שם לא התאים לו... חיכינו ובסוף פשוט ידענו איך לקרוא לו כי השם ממש התאים לו.

אפשר לבחור שם גם עוד כמה ימים ולא יקרה כלום אם בינתיים תקראו לה ביניכם בשמות חיבה מתוקים .

לצפיה ב-'הפכת לאמא השנה וחצי האחרונות?'
הפכת לאמא השנה וחצי האחרונות?
10/03/2019 | 01:10
79
אנו רוצות להבין טוב יותר היבטים שונים של מה שעבר עליך מאז. 
נודה לך אם תעני על שאלון מחקר, מטעם אוניברסיטת בר אילן, במטרה להבין טוב יותר את החוויה של נשים במעבר להורות. 
אנונימיות מובטחת! אינך צריכה לרשום שום פרט מזהה על גבי השאלון. 
מילוי השאלון לוקח כ-10 דקות וניתן למלאו גם דרך הטלפון הנייד.
בברכה,
פרופ' אורית טאובמן – בן-ארי וצוות המחקר.
קישור לשאלון:
 https://biusocialsciences.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_6KK6bRmFCNihjkF
 
לצפיה ב-'אף מילה על הבחירות? '
אף מילה על הבחירות?
07/03/2019 | 04:48
7
164
נהנתיהו, הפסטיגנץ, כל הרמטכ"לים לדורותיהם + אלוף פיקוד, העבודה, הימין החדש, הימין הישן, מפלגות התורה, חדש/ישן, גשר, כולנו, ישראל ביתנו (בטח שכחתי הרבה מפלגות) ומיעוט הייצוג הנשים
 
הבו תובנות, אנקדוטות וניתוחים.... 
 
לי יש רק אנקדוטה אחת, מ"יד שניה". מאחר שאני גרה בארה"ב, יצא לי לשוחח בזמן אמת עם אנשים שעבדו עם גנץ כשהיה הנספח הצבאי בשגרירות בוושיגנטון, והיו להם דברים מעולים לומר עליו כאדם ערכי וצנוע. כך למשל, כשהיו פגישות עבודה בניו יורק שדרשו להיות שם פנים אל פנים הוא הכריח אותם ואותו ביחד ליסוע לשם ברכב ולחזור באותו היום כדי לחסוך הוצאות מלון למדינת ישראל. זה משהו כמו 4 וחצי שעות לכל כיוון כשאין פקקים מיוחדים. כמובן שהקולגות שלו התבאסו קשות שכן העדיפו לקבל טיסה של 40 דקות ולילה במלון בניו יורק על חשבון משלם המיסים במקום לצאת בדרך ב-5 בבוקר עם עוד קולגות ברכב שעות ארוכות. כל זה היה מזמן אגב. 
 
מצד אחד נחמד לשמוע. מצד שני זה לא מעיד לכאן או לשם על יכולות להיות ראש ממשלה. מצד שלישי כשרואים מנגד מישהו שלא רק היה לוקח טיסה במקום, אלא דורש שיקנו לו מטוס משלו משל היה נשיא ארה"ב או משהו אז רק מהבחילה כבר עדיף זה שדורש מהקולגות "להתכלב" וליסוע יחד ברכב במקום טיסה + מלון
 
וזה בלי להגיד מילה על דיעות פוליטיות  אלא סתם ברמה האנושית.
 
יאללה בלגן... 
 
 
לצפיה ב-'אני לא רואה את האנקדוטה כמקרה חיובי.'
אני לא רואה את האנקדוטה כמקרה חיובי.
07/03/2019 | 11:43
1
139
נראה לי שזה אומר משהו על היחס שלו לבני אדם - ומשהו לאו דווקא חיובי.  לנסוע 9 שעות ברכב ביום זה לא סביר, גם אם לו זה מתאים, ולא סביר להכריח מישהו לעשות את זה. אין לי בעייה שה-ו-א יעשה את זה - וכשאומרים שבני בגין, למשל, ערכי וצנוע, מדברים על מה שה-ו-א עושה (נוסע בתחבורה ציבורית, וכו'), לא מה שהוא מכריח אנשים אחרים לעשות.
לצפיה ב-'מעניין. לא חשבתי על זה ככה'
מעניין. לא חשבתי על זה ככה
08/03/2019 | 21:06
106
לי זה נראה יותר כמו משהו סגפני-צבאי שכזה. כמו מסע כומתה/אלונקות: קמים ב- 4 וחצי בבוקר ויוצאים לדרך.
 
מכיון שלמרבה הצער יש במשלחת/שגרירות/קונסוליה לא מעט בזבזנות (וזה עוד בלי שדיברנו על זה שהם סגורים בחגים יהודיים, חגים אמריקאיים, פתוחים לקבלת קהל בערך שעתיים ביום ולא עונים לטלפונים), אז מצא חן בעיני שהוא מצא לנכון לנהוג בחסכון בכספי משלם המיסים.
לצפיה ב-'אני איתך בענין הזה'
אני איתך בענין הזה
09/03/2019 | 13:56
1
120
וסליחה שנעלמתי (מסיבות טכניות)
לצפיה ב-'ברוכה השבה '
ברוכה השבה
11/03/2019 | 04:06
67
תמיד טוב לראות את זיו מקלדתך
לצפיה ב-'מה המצע שלו? בהחלט מרגישה בפסטיגץ'
מה המצע שלו? בהחלט מרגישה בפסטיגץ
11/03/2019 | 10:58
2
93
בלי דעות פוליטיות בכלל רק חושבת שאנשים יצביעו לו לא בגלל שיודעים מה מהמצע שלו פשוט מעדיפים אותו על פני מה שקיים כרגע.
אני בכל מקרה לא מצביעה לאף אחד מהם כי לא מאמינה בהם ומעדיפה להצביע למפלגה קטנה יותר שאולי תדאג לי יותר.
מקוה שאני לא טועה בכל מקרה זו לא פעם ראשונה שאצביע לה ועד עכשיו לא אכזבו אותי.
אני מחנכת את הילדים שלי במדינה דמוקרטית חובה עלינו לבחור ותמיד לוקחת אותם איתי לקלפי שיראו ויתחברו לנושא ויבינו כמה זה חשוב.
מעולם לא הפסדתי הצבעה בבחירות גם לא ברשויות המקומיות וגם אם לא היה לי למי להצביע ושמתי פתק לבן.
לצפיה ב-'נראה לי שאת צודקת'
נראה לי שאת צודקת
12/03/2019 | 16:19
1
81
שרבים יצביעו לו בשל הגורם המאחד של "אנטי ביב." 
 
מבחינתי זה בסדר. בל קשר לזהותו/מפלגתו של ראש הממשלה (או אולי ראשת ממשלה, רחמנא ליצלן....) - חשוב בעיני להפסיק את המונרכיה המזעזעת של העשור האחרון. הייתי מאוד שמחה אם היה תיקון חוקתי, כמו בארה"ב, שהיה מגביל כהונת ראשי ממשלה (מכל מפלגה או דיעה שהיא) ל-2 כהונות מקסימום.
למעלה מזה זו כבר לא ממש דמוקרטיה
 
אני כוססת ציפורניים ב-4 שבועות הקרובים....
לצפיה ב-'מסכימה לגבי ההגבלה לא רק בממשלה גם בעיריות'
מסכימה לגבי ההגבלה לא רק בממשלה גם בעיריות
17/03/2019 | 09:00
64
לדעתי בגלל שבבחירות הכלליות לרוב לא מצליחים להשלים קדנציה צריך להגביל בתקופת זמן אבל להגביל.
בעיריות פשוט להגביל ל-2 כהונות. 
לצפיה ב-'ילדות גדולות (צרות של הרבה אחרי לידה....)'
ילדות גדולות (צרות של הרבה אחרי לידה....)
03/03/2019 | 03:07
20
219
 
 
בכורתי תהיה בת 15 בחודש הבא (לא ייאמן איך הזמן טס). ולצערי בשנה-שנתיים האחרונות קשה לנו מאוד להצליח לבלות איתה זמן. 
 
כל פעילות שאנחנו מציעים לעשות כמשפחה - היא לא מעוניינת להשתתף בה (למשל סרט, לשחק באולינג, לשחק בבית משחק קופסה או קלפים וכו'). כששואלים אותה מה היא היתה מעדיפה לעשות - התשובה היא בד"כ: לקרוא ספר בשקט בלי שתנג'סו לי.
 
יש לי קריירה וחיים משלי - זה לא שאני מנג'סת לה יום ולילה לבלות זמן עם אמא שלה/המשפחה.... (רבאק היא טינאייג'רית -אני מבינה שאני לא בראש מעייניה)
 
אבל זה מגיע למדרגה קצת מייאשת....
 
בנוסף, האמת היא שזה לא כזה חדש. בערך מרגע שעמדה על דעתה - נגיד גיל 9-10 משהו כזה, היא העדיפה לא ללכת איתנו לשום מקום אם רק אפשר.
 
אם יש למישהי רעיונות איך לבלות זמן עם בת עשרה שרק רוצה שקט - אשמח לשמוע....
לצפיה ב-'מה תחומי הענין שלה חוץ מספרים?'
מה תחומי הענין שלה חוץ מספרים?
03/03/2019 | 09:33
1
118
מה היא עושה עם חברות למשל? איזה בילויים יש להן?
האם כוונתך לבילוי משפחתי או רק שלכם כהורים איתה או רק את לבד איתה?
 
הבת שלי גם מעדיפה לא להצטרף אלינו גם בערך מהגיל שכתבת, אנחנו עדיין לא ממש נותנים לה, משחררים אבל ממש מעט, היא בת 12 כמעט. 
יחד עם זאת יש מלא בילויים שהיא רק מחכה שנעשה ביחד אבל בדרך כלל אלה בילויים שלי לבד איתה. אוהבת את זמן האיכות שלנו יחד. אני דואגת שיהיו לנו בילויים כאלה זה ממש מחזק את הקשר שלנו מגיל צעיר מאוד.
הרבה פעמים היא לא רוצה להצטרף לבילוי ואחרי שמשכנעים אותה ומצטרפת מאוד נהנית ואנחנו מבינים שזו סתם התנגדות לא מובנת של גיל ההתבגרות.
לצפיה ב-'תודה. הכוונה היא לבילוי משפחתי איתה ועם אחיותיה'
תודה. הכוונה היא לבילוי משפחתי איתה ועם אחיותיה
03/03/2019 | 15:38
112
במסגרת מגבלות הזמן שלנו, לא יוצא לי או לי ולרמבו לבלות איתה לבד, למעט סתם כך בבית לכמה דקות פה ושם בד"כ מסביב לחתול הבית שאוהב אך ורק את המיטה והחדר שלה - חתול בעל טעם משובח .
 
גם אצלנו כמו שתיארת. היא בערך אף פעם לא רוצה להצטרף (וכאמור - זה מגיל צעיר שלה שזה ככה), אבל אחרי שהצטרפה היא נהנית מאוד (למרות שלא תודה בכך....)
 
אבל אנחנו לא מגיעים ל"לשכנע". היא מצטרפת רק כש"מכריחים" - אז אנחנו משתדלים למעט בכך
לצפיה ב-'מסעדה? לאכול היא צריכה...'
מסעדה? לאכול היא צריכה...
03/03/2019 | 10:44
1
138
וטיולים/בילויים/אטרקציות שתפורים במיוחד בשבילה. נניח, שלנו אוהבת את יפן, אז היא תסכים ללכת למוזיאון יפן איתנו. כשאנחנו גוררים אותה לפארק שעשועים כלשהו, (לונה פארק, פארק טרמפולינות, וכו') רוב הזמן היא יושבת בצד עם הטלפון, אבל כמעט תמיד יוצא שמשהו היא כן עושה (גם אם זה שבריר מהזמן שאנחנו שם). גם לצפות בסרט / סידרה היא מוכנה אם הם מה שהיא אוהבת / בוחרת (לרוב ביפנית ).
בקיצור, פרט למסעדות שהן פתרון טוב, זה בעיקר צריך להיות פשוט משהו שהיא רוצה לעשות בלי קשר אלינו.
היא צעירה בשנה מהבת שלך.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
03/03/2019 | 15:43
113
"יושבת בצד עם הטלפון" נשמע לי מוכר ביותר. אולי הן הופרדו בלידתן היא והבת שלך
 
הילדה מחבבת בלט. נתת לי רעיון - אולי אציע לה ללכת להופעת בלט ביחד (אני אסבול משעמום - אבל, איך אומרים בפולנית? "אמא זה בשביל לסבול").
לצפיה ב-'עד כמה חשוב לכם שתשתתף?'
עד כמה חשוב לכם שתשתתף?
03/03/2019 | 14:13
4
100
אנחנו לא תמיד משאירים את שאלת ההשתתפות לבחירת המתבגר/ת.
לפעמים פשוט מציבים כעובדה שזו פעילות משפחתית שהיא צריכה להשתתף בה.
ברוב המקרים, גם אחרי הניג'וס הראשוני, הם נהנים מהפעילות גם אם לא יגידו את זה.
 
חדר בריחה ואחריו ארוחה במסעדה זו אחת הפעילויות המשפחתיות האהובות על המתבגרים/בוגרים שלי.
לצפיה ב-'תודה. אצלנו לפעמים ככה ולפעמים ככה'
תודה. אצלנו לפעמים ככה ולפעמים ככה
03/03/2019 | 15:49
3
101
לפעמים אנחנו מכריחים (לא משאירים לבחירה) ואז זו מלחמת העולמות .
לפעמים מוותרים לה כי לא מתחשק לנו לריב.
 
גם אצלנו אם היא באה בד"כ היא נהנית אבל לא תודה שנהנתה בשום אופן.
 
לא ניסינו חדר בריחה - נבדוק
 
ברמה הכללית זה קצת מבאס שיש לה עוד 3 וחצי שנים לגור איתנו, אבל בזמן הזה היא תבלה איתנו מבחירה מעט מאוד זמן
 
רק להוסיף: אין לנו איתה מריבות עמוקות/מיוחדות. באופן כללי היא חושבת שאמא שלה מביכה/מגוחכת/עושה-לה-בושות אבל נראה לי שזה נפוץ בגיל ההתבגרות. בן זוגי הוא יותר מופנם ושקט, וחוץ מזה מאז לידתה היא תמיד העדיפה את אבא, אז לדעתי הוא משיג ניקוד קצת יותר גבוה אצלה.
 
 
לצפיה ב-'רוצה לעודד אותך'
רוצה לעודד אותך
03/03/2019 | 16:40
2
98
ממרומי גילי המופלג והילדים שלי שמשיגים את הבת שלך בכמה שנים , אל תתרגשי יותר מדי כשהיא לא רוצה לבוא ואת מכריחה אותה להשתתף.
כשעובר להם שלב האנטי, הם זוכרים את הפעילויות המשפחתיות בחיבה יתירה ולא זוכרים שלא רצו להשתתף.
לצפיה ב-'תודה - זה אכן מעודד מאוד'
תודה - זה אכן מעודד מאוד
07/03/2019 | 04:23
1
59
כי "אנטי" יש לנו בבית והרבה.... טוב נו, אולי אכריח קצת יותר
לצפיה ב-'עוד עידוד קטן'
עוד עידוד קטן
21/03/2019 | 10:57
31
האמצעי שלי, בעיקר בגלל בעיות ויסות סנסורי, סירב בתוקף לבוא איתנו מגיל צעיר מאוד. עד כדי כך שהיינו צריכים להוציא אותו בכוח פיזי לא מתון מהבית ולדחוף אותו בכח לתוך האוטו (והוא היה ילד חזק).
השבוע (בגיל 23 +) הוא הסתכל על תמונות במחשב והצהיר "איזה הורים טובים אתם, איך לקחתם אותנו לטייל תמיד למלא מקומות... מזל שלא ויתרתם לי"
 
לצפיה ב-'נשמעת דומה לבנות שלי... אצלנו חדר בריחה לוקח בגדול!'
נשמעת דומה לבנות שלי... אצלנו חדר בריחה לוקח בגדול!
03/03/2019 | 16:31
1
84
זה הבילוי המשפחתי המועדף עליהן.
וגם מסעדה \ בית קפה \פיצה... (הבנת את הפרינציפ...)
לצפיה ב-'תודה! אלך לחפש חדרי בריחה בסביבה'
תודה! אלך לחפש חדרי בריחה בסביבה
07/03/2019 | 04:24
41
גם לי מתחשק לפעמים לברוח מהבית של עצמי העמוס במתבגרות...
לצפיה ב-'אני תוהה ביני לביני על מה מדובר אצלכם'
אני תוהה ביני לביני על מה מדובר אצלכם
03/03/2019 | 22:14
1
108
ילדי נגררים לאירועים משפחתיים רבים, ולעיתים בוחרים לא לבוא. הגדול גרגרן יותר וקשה לו לוותר על אירועים עם אוכל, ככה שהקלף הזה עדיין עובד, אצל הקטן אני צופה קושי גדול...ברגע שהוא יפסיק לפחד מהצל של עצמו - הוא ישאר בבית לבד. ואם לא - הוא פשוט יחרב לנו את האירוע. גם ככה הם יושבים חלק ניכר מהזמן עם הסלולרי במרחק 5 סמ מהאף....
מה וכמה כבר יכול להעיק על נערונת נטולת משפחה מורחבת בארהב?...
אני לא אוהבת אירועים, לא אהבתי כנערה, ובהחלט העדפתי ספרים שזכורים לי עד היום כחברי הטובים. חויבתי ללכת לאירועים שזכורים לי לרעה וגם לכאלה שלא היו זוועתיים. לא השתנתי עם השנים והצורך שלי בחוויות ביחדנס לא גדל- הוא השתנה כי אני מרגישה שזה משהו שאני צריכה לתת לילדים שלי....
כאמור - לא ציינת מה הפעילות. אם היא כוללת משפחות אחרות בלי בני גילה - ותרי.
ואם זה רק אתם - נסי לייצר מסורת. משהו שכולם עושים כי... כולם עושים.
כי כל יום ראשון הראשון של החודש הולכים לבאולינג/ חדר בריחה/ סרט חדש/ ארוחה במסעדה מסקרנת כי ככה.
אולי ההרגל יתפוס.
לצפיה ב-'אכן - אין לה משפחה מורחבת בסביבה'
אכן - אין לה משפחה מורחבת בסביבה
07/03/2019 | 04:27
66
וזה אכן פוטר מכל מיני מטלות משפחתיות שיכולות להיות מעיקות (פוטר גם את ההורים שלה, וזה יכול להיות די כיף....).
 
יש לה קצת משפחה מורחבת בארה"ב אבל במרחק כמה שעות טיסה טובות אז זה לא משנה בעצם (באותה מידה יכולה להיות בישראל/אירופה)
 
המסורת היחידה שלנו היא ארוחת שבת כרגע ואכן לזו היא לא מתנגדת כי זה משהו קבוע מזה שנים.
לצפיה ב-'"הרבה אחרי לידה" קצת לפני....'
"הרבה אחרי לידה" קצת לפני....
04/03/2019 | 08:30
110
מנסיוני....
כשכבר ילדי גדולים יותר, ואפילו אחת הנכדות כבר גדולה יותר,
לכולם היה עיסוק /תחביב אישי שלהם,
מעולם לא חייבתי להשתתף בארועים לא חברתיים שלנו ולא משפחתיים,
תמיד היה המתבגר התורן שהלך עם חברים או נשאר בבית.
לא רואה בכך בעיה, ולא עשיתי מזה בעיה,
משקצת בגרו היו לילות לבנם של שיחות והתיעצויות, 
כתבתי למעלה "קצת לפני לידה..." כן עוד קצת זמן ויוצרו בעיות חברה,
עוד קצת זמן ויהיו התלבטויות לגבי בחור...."נולדים" צרכים חדשים,
הלדים הפכו לחברים הכי טובים שלנו ההורים כשכל נושא/ התלבטות/
או ענין מגיע או אלי או אל אבא שלהם.
אפילו שהם נשואים הם כאן, והם מגיעים בכיף לארועים משפחתיים,
אפילו יוזמים כאלה. 
 
מציעה לך, להזמין אותה, לומר לה שהיית שמחה לבלות אתה כמה שעות,
שאת רואה בה ילדה בוגרת ורוצה בחברתה, גם אם תסרב,
מילותיך נשמרות ב"כספת הזכרון" ויניבו פרי בגיל שהיא
תוכל להיות עצמאית מצד אחד ולהבין שהקשר הזה נחוץ לה מצד שני.
וזה יקרה.
לצפיה ב-'נכנסים כאן כמה דברים שונים'
נכנסים כאן כמה דברים שונים
05/03/2019 | 11:15
1
94
הגיל - כן, זה הגיל, וזה עובר באופן חלקי בערך בגיל 18. יכולה לדווח מנסיון. אותם הילדים שרק רצו להיות בחדר של עצמם ולבדם, פתאום רוצים לעשות את אותם הדברים בסלון, או באים ברצון לפעילויות שהם אוהבים אבל נהגו לסרב להם בעבר.
 
הנושא - משפחה לא בוחרים. זה אומר שיש לכם תחומי ענין מגוונים ושונים, ושבניגוד לילדים הקטנים שהם היו, הם לא אמורים פשוט לבוא איתנו למקומות או לעשות פעילויות שמוצאות חן בעינינו. תחשבי מה היה קורה אם ההורים שלנו היו רוצים שאנחנו נלך ונעשה איתם בעיקר מה שמעניין אותם או מה שהם חושבים שהיה צריך לעניין אותנו... ילדים מתבגרים זה השלב לפני מבוגרים, ובטח אצלכם בגיל 18 היא תלך לאונ' ויהיו לה תחומי ענין נפרדים וחיים משלה. חשבתי על זה הרבה, ולדעתי גם אני וגם הם צריכים ללכת זה לקראת זה ולמצוא תחומי ענין משותפים. כפי שכתבתי למעלה, בגיל 18 ומעלה הם גם מעוניינים ללכת לקראתך, כי הם בסך הכל אוהבים את המשפחה, אבל בגיל 15 היכולת שלהם להתמודד עם נושא כזה היא מוגבלת. אני רואה את זה כאחריות שלנו לצאת מהקופסה ולעשות איתם פעילויות מחזקות קשר, כמו הבלט שאמרת. אני באמת מנסה להתעניין בדברים שלהם, כדי לקיים את הקשר באופן אמיתי ולא בצורה מלאכותית - זה לא עובד אם את מעמידה פנים ועושה בשבילם - הם כבר מתוחכמים והם רוצים שיהיה לכם תחומים אמיתיים משותפים. האשה שתגדל ממנה תהיה עדיין היא, ואם לא תפתרי את הדברים עכשיו, יהיה הרבה יותר קשה לשמר את הקשר כשהיא תגור בבית אחר.
 
המינון: לילדים בגיל הזה מתאים מינון קטן יותר. אני שמחה כשהם פתאום שותים איתי קפה בסידורים ומספרים משהו, למשל. גם אחת הצאצאים שלי בקטע של ספרים ספציפיים, התחלתי להחליף איתה ספרים בתחום שמעניין אותה שנוכל לפחות לדבר על זה כמה מילים, להחליף התרשמויות ושיהיה לנו תירוץ ללכת לחנות או להזמין או ללכת לחברים שלי שלילדים שלהם היו ספרי המשך בסדרה. כאלה דברים. אם את מצפה ממש לשעתיים איתם, זה לא יקרה כנראה
 
הפורום - בגיל הזה הם שמחים יותר לעשות פעילויות שמותאמות להם ולא להיות חלק משאר המשפחה. לא להעלב, לבחור ביחד איתם משהו שהם אוהבים וללכת בהרכב חלקי. כאמור, תוך כמה שנים זה חוזר ואז יש לך ילד אחר שלא מעוניין בזה. זה גם הזדמנות נפלאה לגלות את הילד הזה שמסתתר בחדר שלו במשך השנים האחרונות ולראות איזה מבוגר מקסים מגיח ממנו. את ממש מתאהבת מחדש בילד הזה, שמעצבן אותך לעתים קרובות ביום יום, כאילו הרגע נולד לך. אני לוקחת אותם בהרכבים חלקיים לנסיעות עבודה או לחופשות. יצא לי לבלות שבועיים עם אחת הבנות באוסטרליה, היה נהדר. היא נהנתה נורא וגם אני. אחר כך היינו בחופשה משפחתית ושוב כולם חזרו לרטינות הרגילות שלהם.
לצפיה ב-'הלוואי שהיא היתה באה איתי לנסיעות עבודה חופשתיות'
הלוואי שהיא היתה באה איתי לנסיעות עבודה חופשתיות
07/03/2019 | 04:34
89
יש לי במסגרת העבודה כמה נסיעות בקיץ שהן ממש "שוות" - תמיד במלון מוצלח עם בריכה שווה ופעילויות. וזה בקיץ - לא מפסידים בית ספר
 
היא כבר 3 שנים מסרבת להצטרף, אפילו כשהצעתי לה להביא חברה.
 
אחותה הצעירה ממנה בשנתיים בערך תמיד שמחה לבוא איתי (ולו גם סתם ככה לסופרמרקט כדי לעזור לי לסיים שם מהר יותר/לעשות לי חברה). חלק מזה זה כנראה עניין של אופי.
 
לגבי פעילויות משותפות - אבא שלהם יותר מוצלח בזה ממני. הוא לימד את עצמו לשחק מיין-קראפט ובד-וורז (Bed Wars). אני מעדיפה כדור בראש על פני המשחקים האלה
 
טוב נו - יהיה טוב מתישהו....
לצפיה ב-'בתור זו שתמיד חיפשה שקט'
בתור זו שתמיד חיפשה שקט
14/03/2019 | 17:49
3
86
הייתי מציעה לך להניח לה...
ממה שכתבת אני מאוד מזדהה עם הבת שלך, כל חיי הייתי ילדה של ספרים ושקט. אירועים משפחתיים תמיד היו מבחינתי דבר מעיק...
מבחינתי ללכת לבית ספר היה די והותר, היו לי חברות שעדיין בקשר איתי אבל לא עניין אותי ללכת לתנועות נוער או להסתובב עם המשפחה שלי באירוע משפחתי כזה או אחר (המשפחה המורחבת שלי היא ענקית וזה תמיד היה סיוט אחד גדול מבחינתי).
אני יכולה לעודד אותך ולהגיד שדווקא כשמתרחקים מהבית היא תתגעגע וכן תחפש את קרבתך, עם הזמן והגיל זה יעבור לה.
מה שכן, כן הייתי מציעה לחייב פעם בחודש נניח לפעילות משפחתית משותפת, בסופו של דבר היא תזכור את זה כמשהו חיובי וכייפי...אולי תחליטו שכל פעם מישהו אחר בוחר מה עושים ויש חובת נוכחות או שכל פעם מישהו אחר צריך להכין את הפעילות (אולי אם היא תכין או תתכנן בעצמה יהיה לה יותר נחמד להשתתף)
לצפיה ב-'תודה שכתבת '
תודה שכתבת
17/03/2019 | 04:06
2
64
אכן התיאור שנתת נשמע לי מאוד מוכר. אם כי הרקע הסביבתי שלה טיפה שונה (המשפחה המורחבת שלנו רחוקה מלהיות ענקית, וגם זאת שיש מצויה במרחק של בין 5-16 שעות טיסה. כך שבקטע הזה הסיוט די נחסך ממנה).
 
הקושי עם ההצעה האחרונה זה שאין פעילות משפחתית שהיא מעדיפה . תמיד ברגע שהיא רושפת שהיא לא מעוניינת בפעילות המשפחתית שנבחרה, אנחנו מציעים לה: תבחרי מה את *כן* רוצה לעשות.  התשובה היא תמיד משהו כמו, להישאר בבית בחדרי בלי שאף אחד מציק לי.
 
כנראה שגם זה יעבור.... היא תמיד צוחקת היום כשמספרים לה איך היתה תינוקת שהיה לה מאוד קשה עם עצמה, עד כדי כך שכינוי החיבה שלה בבית היה "צוויחי". זה גם עבר.
לצפיה ב-'כנראה שהכל עובר בסוף '
כנראה שהכל עובר בסוף
17/03/2019 | 20:46
38
היא תלמד בסופו של דבר ותמצא את הדרך שלה להיות חלק מהמשפחה.
אם אני למדתי להנות מאירועים משפחתיים, גם היא תלמד.
לצפיה ב-'הילדים שלי צעירים יותר'
הילדים שלי צעירים יותר
19/03/2019 | 11:32
55
בני 8 ו-10, ומעדיפים להעביר את זמנם מול מחשב בשבתות.
אני לא יודעת אם יכול להתאים, אבל ממש לאחרונה הכנו קופסה ובה פתקים של "מה עושים בשבת". את הפתקים הכנו איתם והודענו שיהיו גם פעילויות שאוהבים וגם פעילויות אהובות פחות (השאלה הראשונה הייתה אם יהיה פתק של "להישאר בבית". זה היה הפתק הראשון שהוכנס לקופסה).
יש לנו שם להישאר בבית, טיול, מוזיאון, מפגש עם חברים (שהילדים בוחרים), מפגש עם חברים (שההורים בוחרים), סרט ועוד ועוד.
שולפים פתק בחמישי בערב כדי שיהיה זמן להיערך. הפתק הראשון ששלפנו היה 'ערב כשרונות משפחתי'. היה קורע
אולי יתאים בואריציה כלשהי...

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

מנור מדיקל- תרומת ביצית
מהפכה בטיפולי תרומת ביצית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ