לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1402114,021 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'אזהרת טריגר- השתתפות במחקר'
אזהרת טריגר- השתתפות במחקר
22/05/2018 | 12:32
21

שלום לכן.ם
במסגרת לימודי התואר השני בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית,
אני עורכת מחקר בנושא-
"חוויית האימהות של נשים מרקע דתי וחרדי נפגעות גילוי עריות"
 
בשנה שעברה, במהלך הכשרתי במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, נחשפתי להתמודדויות השונות העומדות בפני האם שנפגעה אל מול ילדיה. לכן, אני רואה במחקר כלי חשוב למתן קול לאימהות אלו, וכולי תקווה שבהמשך יגובשו באמצעותו תכניות שונות שיענו על הצרכים שהן יעלו.
 
לכן, אני פונה אליכן-
אימהות המגיעות מרקע דתי או חרדי
(היום יכולות להשתייך גם לזרם אחר, חילוני למשל),
שעברו גילוי עריות ושרוצות לספר לי את סיפורן.
 
ההשתתפות במחקר כוללת ראיון שייערך עמי למשך כשלוש שעות,
במקום שעליו תחליט המשתתפת.
מובטחות רגישות וסודיות.
 
אשמח שתשתפו את הפוסט בכדי שיגיע אל מי שזה עשוי לעניין אותה.
 
להשתתפות ולשאלות נוספות ניתן לפנות אליי ב-
בכתובת המייל- Hadas.barraby@mail.huji.ac.il
בפייסבוק בהודעה פרטית
או בפלאפון באמצעות הוואטסאפ/ הודעה רגילה או בשיחה למספר-
052-4877046
תודה לכולן.ם,
      הדס
 
 
לצפיה ב-'2 סרטונים משעשעים על אימהות'
2 סרטונים משעשעים על אימהות
20/05/2018 | 23:40
1
30
אותי הם הצחיקו וגם גרמו לי להזדהות - בייחוד זה עם השירותים, אבל גם לשני יש סוף מצחיק מאוד
 
לצפיה ב-'הקישור לא עובד'
הקישור לא עובד
21/05/2018 | 07:30
2
לצפיה ב-'נטע '
נטע
14/05/2018 | 15:31
8
116
בכל זאת, מגיע לה שרשור. לפי חשבוני ישראל זוכה באירוויזיון פעם בעשרים שנה בערך (1978, 1998, 2018) אז מגיעה לה הערכה על ההישג, בעיקר אם הזכיה נשענה בעיקר על קולות הקהל...
 
מה דעתכן על האישה והזמרת? 
 
בינתיים מהמעט שראיתי נראה לי שהסובבים אותה מנסים לקחת טרמפ על ההצלחה שלה (מי זה הגבר בלי השיער שישב לידה במסיבת העיתונאים? איזה נודניק...)
לצפיה ב-'נטע מהממת'
נטע מהממת
15/05/2018 | 12:47
3
95
כל-כך שמחתי בשבילה עם כל סיפור הילדות שלה, הקשיים שחוותה. היא נראית לי בחורה מהממת שהיתה צריכה את ההצלחה הזו כקרש קפיצה לקריירה ולהעצמה האישית שלה, לראות שהיא אהובה ומקובלת.
בטור חובבת טראש ראלטי ראיתי אותה בכוכב הבא לארוויזיון והיא גם היתה פייבוריטית שלי לנצחון. שמחתי מאוד כשזכתה.
על הנצחון אחת ל-20 שנה קראתי עוד לפני ולכן היה באזז רציני בנושא שהשנה חייבים לזכות כי הרי אחת ל-20 שנה זוכים.
אם אני מבינה נכון למי שאת מתכוונת שישב לידה במסיבת העיתונאים זה היה דורון מדלי כותב השיר. אלא אם פספסתי וישב שם עוד קירח שלא שמתי לב.
לצפיה ב-'ואללה - לפי גוגל אימג'ס אכן מדובר בדורון מדלי '
ואללה - לפי גוגל אימג'ס אכן מדובר בדורון מדלי
15/05/2018 | 19:32
2
91
טוב, אם ככה אז לפחות מגיע לו להיות גם בתמונה כי זה השיר שהוא כתב....
 
אני לא מכירה - מה סיפור הילדות של נטע? קראתי שהיא בת אמצעית בין שני אחים בנים. לא ראיתי בוויקיפדיה משהו מיוחד על הילדות שלה.
לצפיה ב-'זה דברים שהיא סיפרה בתכנית הכוכב הבא'
זה דברים שהיא סיפרה בתכנית הכוכב הבא
16/05/2018 | 06:53
1
78
שחברתית היה לה קשה בילדות והשיר הזה הוא בדיוק ההפך הוא מוציא אותה ענקית ועם הזכיה בכלל גדולה מהחיים.
לצפיה ב-'אה - תודה. לא ראיתי את "הכוכב הבא"'
אה - תודה. לא ראיתי את "הכוכב הבא"
18/05/2018 | 05:32
3
לצפיה ב-'ממש התרגשתי לשמוע שהיא זכתה- קפצתי בהתרגשות ברכבת '
ממש התרגשתי לשמוע שהיא זכתה- קפצתי בהתרגשות ברכבת
15/05/2018 | 17:27
89
אני חושבת שמתייחסים הרבה לזה שהיא שמנה, אבל זה לא העיקר- העיקר פה הוא שהיא מסמלת קבלה עצמית וזה מה שחשוב.
 
לצפיה ב-'נטע--כתופעה,'
נטע--כתופעה,
17/05/2018 | 09:27
2
89
אכתוב כאן אולי דברים שגם אינם פולטיקלי--קורקט,
וגילוי נאות אני אשה שמנה, שעובדת ומתמודדת להוריד.
אבל בהחלט אפריד נושאים--
1) בהחלט זכיה משמחת, במיוחד לאור העובדה שנכנסו גם גורמים פוליטיים
    לענין התחרות, ואפילו ה"עקיצה" של המנחות שלום שראל--ולא כפי שצינו
    לגבי מדינות אחרות שם הבירה. אז היא בזכיה איזנה והגיבה, 
   שנה הבאה בירושלים. ועוד ענינים.--בהחלט גאוה ושמחה.
2)אין ספק שהיא מוכשרת בטירוף, מבחינה מוזיקלית.ונשמעת אינטיליגנטית מאוד.
3)הדרישה שבאה דרכה קבלו אותי כפי שאני, או במילים אחרות,
  קבלת האחר השונה, זו עבודה שנעשית כבר שנים, ואני חושבת שהיא מחלחלת,
  אולי מעט מידי ולאט מידי אבל מחלחלת.
4)לאדם אחד אין זכות וסיבה להעיר על שומני--אבל אפילו אתמול--
  הכריזו על שומן כעל מחלה, (משרד הבריאות,)   אז לא אוהבת את ההכרזה
  מותר לי להיות שמנה, לא נכון ולא אהבתי.
5)הפריעה לי מאוד ההתבכינות שלה--שהיא היתה דחויה בגלל היותה שמנה,
   אני הייתי שמנה מאוד והיום שמנה קצת פחות, מעולם לא הייתי דחויה,
   להפך תמיד הייתי במרכז הענינים--ולהאשים את השומן, לא נכון,
   בשבילה ובשביל אחרים תבדקו מה באמת גורם לדחיה.
 
דברי לא נגד נטע חלילה אלא חומר למחשבה, והתארגנות קצת שונה.
 
לצפיה ב-'לגבי משרד הבריאות...'
לגבי משרד הבריאות...
18/05/2018 | 05:36
1
75
לאור מלחמתו העיקשת בלידות חוצ-אשפוזיות, גם בלידות לוו ריסק - אני באופן אישי לא ממש לוקחת אותו ברצינות. אז אם את רוצה שותפה לדיעה שלא כל מה שהם אומרים זו תורה מסיני - יש לך אותי
 
לגבי הסיבות להיותה דחויה (בילדות?) - יכול להיות שאצלה זו כן היתה הסיבה. שמחה שאצלך הכל הלך טוב מבחינה חברתית אבל אולי אצלה זה שונה. רוצה לומר - אין תשובה אחת שנכונה לכולן...
לצפיה ב-'אענה לך'
אענה לך
18/05/2018 | 08:30
60
לא תורה מסיני מה שאף משרד אומר, אגב, זו גם דעתו
של ארגון הבריאות העולמית.
אבל כן ידוע שהרבה מחלות נלוות יש לעודף משקל.
ואני בכונה הפרדתי בין מראה למצב ---
מראה זו אופנה, מראה זו שטיפת מוח. בריאות זה נושא שמצריך טיפול,
ואתמול ממש במקרה--ישבתי בתור לדיאטנית ויצאה אשה יחסית צעירה
קטועת רגלים, ואצבעות יד אחת, על כסא גלגלים, בגלל סכרת שנבעה מעודף משקל--היה עצוב וכואב לראות ובהחלט מפחיד.
דברי באו לאזן ולהקשיב לצד אחר, ולא להתיר להעליב שמנים באשר הם,
ולא לקפח אותם בתפקידים ובפרזנטציה של דברים שהם טובים בהם ללא קשר למראה.
לגבי בהשואה לאחר--רוצה להאיר (הא' בכונה) לא עשיתי השואה,
כן, וגם כתבתי, לפעמים אנחנו בנסיבות חיינו "מאשימים" גורם אחד,
ו/או מתיחסים לגורם אחד, וכדי לא להפסיד--נכון יותר לחפש עוד אלמנטים 
שמביאים אותנו למקום הזה, ואולי אפילו העובדה הזו גורמת לנו
להתנהג באופן מרחיק,
ואיך כתבתי בתגובתי הקודמת דברי לא היו בקורת--אלא קצת חשיבה שונה,
וחיפוש נוסף--מה שלא אפשר כשאנחנו בתוך האופוריה
ואז אין מורכבות אלא חד מימדיות.
לצפיה ב-'עזרתכן מתבקשת - איך הופכת את עצמי להיות אדישה?'
עזרתכן מתבקשת - איך הופכת את עצמי להיות אדישה?
10/05/2018 | 20:17
19
182
שלום לכולן,
משלכן וכו', פשוט מתפדחת.
בגילי המתקדם אני די מרוצה ממי שאני מכל הבחינות, אך שמתי לב שיש לי תכונה שממש הייתי רוצה להיפטר ממנה: אני נדלקת מהר 
אסביר:
אני לא מאבדת עשתונות ולא נלחצת ומוציאה מפרופורציות, ואני אפילו קונטרול-פריק.
 
הבעיה היא יותר כאשר מדובר בנושאים שממש חשובים לי, ואז אני יכולה להגיב באופן שאצטער עליו. זה לא קורה לי הרבה בכלל, אבל כשזה קורה, זה ממש יכול להדיר שינה מעיני.

הפעם האחרונה שזה קרה לי היתה בשבוע שעבר:
מספר סטודנטים פטפטו כל השיעור, צחקקו וכו'. לקראת סוף השיעור, כשארבעתם היו עסוקים בטלפון, כבר איבדתי את הסבלנות ובקשתי שיצאו מהשיעור וילכו הביתה (סוף היום). סטודנט נוסף שהתחיל לזרוק להם הערות, גם הוצא החוצה.
אח"כ הרגשתי חרא כי יכולתי רק לבקש מהם לצאת לכמה דקות ולחזור או משהו באמת יותר קליל. 
 
הסטודנטים שלי אוהבים אותי. אני מצד אחד נותנת להם המון מהרבה בחינות ומצד שני יודעת להציב גבולות ולנהל שיעור. נראה שעכשיו יצאתי סתם רשעית.
 
ועכשיו, כשאני עדיין ממש מוטרדת מזה, החלטתי שאני חייבת לעבוד על ההתחממות שלי, ולהפוך להיות יותר אדישה. להתעלם ממשחקים בטלפון, להתעלם מיציאות באמצע השיעור, להתעלם מפטפוטים (הבעיה שכל זה מוציא אותי מהריכוז, וגם אני יודעת שזה פוגם להם באיכות הלמידה, ואז שואלים שוב ושוב את מה שכבר עניתי עליו).
מכירה מרצות אדישות ומצויינות, והגעתי למסקנה שאני מקנאה באדישות שלהן!
 
אשמח לשמוע עצה/דעה/רעיון.
תודה מראש
 
לצפיה ב-'המממ. עונה - אבל לא בדיוק על מה ששאלת'
המממ. עונה - אבל לא בדיוק על מה ששאלת
11/05/2018 | 05:45
3
110
לא חושבת ש"סתם יצאת רשעית". הסטודנטים האמורים נשמעים לי חצופים ומפריעים, ואני לא רואה בזה בעיה ששלחת אותם לדרכם. נשמע שממילא השיעור לא עניין אותם (קודם הם פטפטו וצחקו ואח"כ עברו לגלוש בטלפון) - כך שהם לא ממש הפסידו מזה.  נשמע לי דווקא כמו WIN-WIN
 
המרצות האדישות - אולי פשוט לא אכפת להן כל כך ומשם האדישות?
 
על כל פנים - אם כבר ביקשת עצה אני אמליץ על דמיון מודרך (guided imagery) שבו את מדמיינת את עצמך במצבים כמו שתיארת (עם סטודנטים מפריעים/מזלזלים/חצופים) ובדמיון את אדישה לגמרי ונותנת להכל "לעבור ממול" בלי להתעצבן בכלל ואת מרגישה מעולה ורגועה ובשליטה למרות זה
 
גגלי קצת את המונח גייד אימג'רי האמור ותראי - זה עוזר "לעבוד" על המוח וככה כשזה יקרה באמת בשיעור - יש מצב שתצליחי להיות יותר אדישה ורגועה
לצפיה ב-'דווקא בהחלט ענית על מה ששאלתי '
דווקא בהחלט ענית על מה ששאלתי
11/05/2018 | 09:57
2
96
את צודקת, אני צריכה לעשות דימון מודרך, בעבר זה עבד לי על משהו אחר.
 
הקלת על הרגשה שלי בקשר לרשעית, תודה.
 
בקשר למרצות האחרות - הייתי רוצה להאמין שסתם לא אכפת להן, אבל נראה לי שזה יותר שהן פשוט מצליחות באמת לנטרל את כל המסביב ולהתמקד בהוראה. הרי יש אנשים שמתעצבנים יותר מהר ויש כאלה שלא, אז כנראה הן מהסוג שלא.
 
תמיד אני מופתעת ומתרשמת ממרים פרץ, שמצליחה תמיד להתמקד בחיובי, ולחייך אף על פי מה שעברה. מנסה להיות יותר כזו בעצמי, אבל עובדה שאני לא מצליחה לעמוד בזה. מרים פרץ, למשל, לא היתה מוציאה את הסטודנטים הללו החוצה, אלא בטח היתה מוצאת פתרון יותר אינטלגנטי רגשית..
 
בכל מקרה, עזרת לי מאד, תודה רבה.
לצפיה ב-''
11/05/2018 | 21:47
1
59
אני מבינה לליבך עם מה ששאלת. חלק מזה זה פשוט אופי ואין מה לעשות
 
כל חיי רציתי להיות נסיכת קרח אדישה, ואני עדיין רוצה..., רק שזה לא עוזר לי הרצון הזה
 
יש אנשים שיותר לוקחים ללב ויש שפחות. זה מגיע עם הדיסק הקשיח של האישיות
 
לא הכרתי את מרים פרץ. עכשיו הלכתי לחפש ומצאתי אותה https://he.wikipedia.org/wiki/מרים_פרץ
וואו. הייתי חושבת לכתוב שהיא מסכנה לאור מה שעברה אלא שמלקרוא את הערך עליה נראה ש"מסכנה" היא ממש לא. היא נקראת אישה מרשימה.
לצפיה ב-'תחפשי סרטונים שלה. עליה המציאו את המושג מודל השראה'
תחפשי סרטונים שלה. עליה המציאו את המושג מודל השראה
13/05/2018 | 11:33
48
כל כך הרבה אופטימיות והתמקדות בעיקר ולא בטפל. אישה מרשימה ביותר.
הנה ראיון של עם קובי מידן: https://www.youtube.com/watch?v=miIj9cbf8TI
ובכלל יש הרבה סרטונים שהיא מופיעה בהם.
תודה רבה.
לצפיה ב-'הייתי מהפרידה בין שני נושאים'
הייתי מהפרידה בין שני נושאים
11/05/2018 | 12:42
11
85
בפוסט הזה.
האחד--את היותך מרצה אכפתית, מלמדת היטב משקיעה,
          לעומת היחס הלא מכבד שנהגו בו הסטודנטים.
          מה שאני הייתי עושה במפגש הבא הייתי פותחת את השעור באמירה--
          " אני באתי ללמד והכנתי שעור, אתם יותר ממוזמנים ללמוד, 
          מי שמרגיש שלא תורם לו, שלא מענין אותו יתכבד ויצא, לא נוח לי
         לראות זלזול והתעסקות בענינים אחרים וגם לא להעניש, אז כבדו עצמכם
         וצאו, ותשאירו אוירה נעימה של לימוד"
כך את לא רשעית, ולא צריך לחכות עד "להתפוצצות--או התפרצות" אפשר ברגע שמפריעים, להכין משפטים מראש--סליחה, זה מפריע, או לחכות עדשתסימו?
תכיני סומכת עליך שתמצאי.
 
הנושא השני--הוא החוסר אדישות--או תגובה משמעותית בגלל סיטואציות לא נוחות--ואני שוב אחלק--1)כל עוד אכפת לך--אז מה רע שאת מגיבה?את לא אדם
נטול רגשות לא פסל סביבתי, כל עוד אכפת לך סימן שאת חיה וחיונית ומשמעותית ועתיחסת לסביבה שלך,
2)למה זה מציק לך אחרי "התקרית" על זה נתנה לך דבי הצעה אחת טובה
ואני אומר לך--אל תחמירי אם עצמך--קרה, אז מה? הסביבה  תשכח את זה הרבה יותר מהר ממך, ולמקרה שהבאת כאן--הסטודנטים יודעים ששגו, לא נעלבו,
לא חושבים שאת רשעית, תאמיני לי הם לא הבינו איך לא פעלת קודם.
זה את חושבת שהם חושבים, "שחררי" ובמיוחד אל תחשבי מה הם חושבים--
אלא מה נכון עשית.
 
בהצלחה.
 
לצפיה ב-'את צודקת'
את צודקת
11/05/2018 | 17:57
10
66
התלבטתי בעצמי לגבי פתיחת השיעור הבא עם הנושא הזה, ונראה לי שאעשה זאת.
הייתי שמחה לשחרר את כל הלא מעוניינים, הבעיה שהנוכחות בשיעור הזה היא חובה (לא החלטה שלי).
ייתכן שכיון שסוף השנה כבר, כן אחליט לאפשר להם לצאת וזהו, והלמידה באחריותם.
 
תודה רבה על המילים המעודדות, עזרת לי
 
לצפיה ב-'עונה רק לעניין הספציפי ולא לשאלת האדישות באופן כללי'
עונה רק לעניין הספציפי ולא לשאלת האדישות באופן כללי
12/05/2018 | 11:28
9
65
דברים שעבדו בשבילי בסיטואציה דומה:
1. אני מניחה שלא התפוצצת בבת אחת אלא שכעסך הלך ותפח. כדאי לא להגיע לנקודת ההתפוצצות אלא לשחרר מיד בהתחלה, כשקטן. המלצתי: אף פעם לא בהערה צינית. ציניות לא מכבדת אף אחד.
2. לחכות לסוף השיעור, לבקש מהסטודנטים הספציפיים להישאר ולפנות אליהם במספר דרכים:
א. זה פוגע בי אישית (כלומר, ההתנהגות שלכם מעליבה אותי)
ב. אני לא מצליחה להתרכז כך ואיכות השיעור נפגעת
ג. יש אי שקט בכיתה שמפריע לכל הסטודנטים, ו*אתם* הגורם.
ד. אמנם יש חובת נוכחות, אבל היא לא רק פיזית. אם אראה שאתם נוכחים רק בגופכם - אסמן חצי נוכות / חיסור / איחור / היעדרות
3. לבקש מכולם לשים טלפונים בתיק ולהגדיר כללי התנהגות - מניסיוני, הגישה הזו לא עובדת. הנייד הוא חלק בלתי נפרד מהסטודנטים של היום, והם אוחזים במוסכמות נימוס שונות מאלה שהיו נהוגות בעבר. אני הייתי חושבת 1000 פעם לפני שהייתי יוצאת באמצע שיעור / הרצאה, ולהם אין טיפת אי נוחות מלקום ולצאת
 
אני כבר מצאתי את עצמי אומרת: אני יודעת שהחיים הם לא פה, וזה לא הדבר הכי חשוב, אבל למשך השעה הקרובה תעמידו פנים כאילו כן. עזר? כן, לחצי השעה הקרובה.
וגם, באמת באמת שזה הם. זו לא את. אצלנו בעבודה כולם מתלוננים על טיילת, פטפטת ושימוש בסלולרי. היחידה שלא היא הקשוחה המפחידה שמציגה חוקים ברורים ואוכפת אותם. לי אין היכולות האלה
 
תיהני מהעבודה!
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'תודה על התובנות ועל האמפטיה'
תודה על התובנות ועל האמפטיה
13/05/2018 | 09:13
8
51
הטלפון הנייד הוא אכן בעיה. סטודנטים עסוקים בו גם בשיעור, ואז לא מבינים מה נלמד. כך אני מגיעה למצב שצריכה לחזור על מה שכבר הסברתי. אין לי בעיה להסביר 10 פעמים, אך אם זה כי היו עסוקים בנייד, זה כבר לא מקובל עליי. אני מרגישה גננת בעניין הזה.
מניסיון שלי, עד עכשיו שום דבר לא עוזר. ניסיתי לאסוף מהם, ניסיתי לבקש לשים בתיקים, ניסיתי לבקש ממי שמשתמש שישים באותו רגע על השולחן שלי.. הכל עזר זמנית בלבד.
 
אני עדיין מחפשת פתרון בעניין הזה, איזושהי אמירה או התנהלות שתתרום יותר מחצי שעה.
 
כתבתי מייל לאחת הסטודנטיות שתגיע עם חבריה לפני השיעור הבא, אשוחח איתם ואבהיר להם את המצב, ואדאג לסיים בנימה חיובית.
 
תודה.
לצפיה ב-'כמה דברים לדבריך כאן,'
כמה דברים לדבריך כאן,
13/05/2018 | 09:27
7
51
1)שיחה לפני--מעולה--אבל לא התנצלות, כן הסבר,
כן דרישה, --לא התנצלות--כדי שידעו שיש מעמד שונה לך דרך המחויבות שלך--
ולהם דרך המחויבות שלהם.
 
2)תנצלי את פתיחת השעור--באמירה שאת מבקשת מהם להחליט איך בשעור
לא יהיו מכשירי קשר בהשג יד במהלך השעור.
את לא שוטרת, את לא רוצה להסביר  כמה פעמים למי שלא מקשיב.
(גם תנהגי כך--לא הקשבת לא חוזרת)
תאמיני לי הם יחמירו יותר ממך, 
תוסיפי זו שיחה פעם אחרונה בנידון--אח"כ זה יתבטא בציון, מבלי לדבר יותר.
מי שמזלזל--מקבל תמורה למעשיו.
 
לצפיה ב-'בהחלט'
בהחלט
13/05/2018 | 11:23
6
44
אני לא מתכוונת להעביר להם את ההרגשה שאני מבטאת בפניכן כאן.
אני הולכת לשאול אותם אם הם יודעים מדוע בדיוק הוצאו החוצה ולמה הגענו למצב הזה, וגם אשאל איך הם מתכוונים להימנע מפעם נוספת כזו. כל זה בטון רגוע ולא מאיים. חשוב לי שיבינו שעברו את הגבול, ומצד שני לעשות זאת בצורה נעימה.
 
אני בהחלט לא מתכוונת להתנצל (זה הם שלא בסדר! אם הם היו בסדר, בטח לא הייתי מוציאה אותם).
 
בפני עצמי אני מבינה שבפעם הבאה שסטודנטים נוהגים כך, רק אוציא אותם לחמש-עשר דקות, מה שאגב אני באמת עושה בדר"כ. הפעם הרגשתי ש-די, יש גבול. אבל חשוב לי לא לעבור את זה, כי לשחרר הביתה אני מרגישה שזה טו-מאצ'. אני לא רוצה להרגיש שאיבדתי שליטה, אלא להיפך.
 
וכן, את מחזקת את המחשבה שלי לפתוח בזה את השיעור. תודה רבה!
לצפיה ב-'יש כאן הרבה נושאים שונים'
יש כאן הרבה נושאים שונים
13/05/2018 | 13:46
5
58
1 אם מפריעים - העירי. אם פעם שניה- הוציאי. אני לא נהיה מה הבעיה להוציא אנשים שעושים רעש. הם יכולים לבחור לסתום, הם יכולים לבחור לא להכנס. עזבי אותך - רחמי על כל אלה שמסביב וסובלים.
2 הסברים - את כנראה מאוד לא בטוחה בעצמך וביכולת ההוראה שלך. הסברת. שאלו. הסברת שוב. ואז את עונה באדיבות רבה שמי שלא הבין יגש אלייך בסוף השיעור כוון שהשיעור מתקדם ויש לך מחוייבות לשאר הכיתה. גם אני ביתי מתחילה לשחק בפלאפון בפעם השלישית שאת מסבירה אותו דבר. את משתדלת להיות נחמדה ודופקת את כל שאר הכיתה.
3 את יכולה לחלק עמודים הספר/ סיכום שיעור קצר במייל. לא הבנת תשלים לבד.
4 האדישות היא למעשה ביטחון במה שאת עושה. לא אדישות במובן האחר של המילה
לצפיה ב-'רק לגבי הסעיף הרביעי שלך--'
רק לגבי הסעיף הרביעי שלך--
13/05/2018 | 16:50
1
59
חבל שכסטונדית --את חושבת שחוסר אדישות--מתוגמת לחוסר בטחון,
במקום לקרא את המרצה בדיוק כפי שהגדירה--
חוסר אדישות= היא אכפתיות, אחריות,דאגה להצלחה, 
היא מעונינת להיות נחמדה כי זה מי שהיא,
היא מעונינת לעזור כי היא רוצה בהצלחת הסטודנטים,
אהה למה לא מעירה? למה לא מענישה? כי היא לוקחת אחריות על עצמה,
חבל שסטודנט לא רואה את זה ולא משתף פעולה עם זה.
ולא יודע לכבד, להעריך ולהודות על הזכות של זכיה במרצה כזו. 
לצפיה ב-'בול '
בול
13/05/2018 | 17:00
43
סידרת מצוין את המחשבות שלי. 
תודה לך.
לצפיה ב-'דווקא מרגישה מצוין עם ההוראה שלי'
דווקא מרגישה מצוין עם ההוראה שלי
13/05/2018 | 17:03
2
51
אני אחת המרצות הטובות בתחומי, והמשובים מאששים זאת 
אני מסבירה יותר מפעמיים, וגם יותר משלוש כשצריך, ומבחינתי זה בסדר גמור. כל עוד זה נובע מחוסר הבנה אמיתי, ולא מתעסוקה בטלפון. 
לצפיה ב-'אבל יש לך מצב נתון'
אבל יש לך מצב נתון
13/05/2018 | 17:24
1
61
הם משחקים בסלולרי ומספיק חצופים בשביל לשאול. אם אני מתעסקת בעינייני אני לא מעזה לשאול כלום מפחד שזה בדיוק מה שהמרצה אמר הרגע. לא מפחדת ממנו, אלא מחבריי לכיתה. זה בזבוז משווע של זמן של כולנו.  חבל שאת לא יכולה לראות זאת.  
את לא יכולה לעקוב אחרי כל אחד. אבל מספיק שאלה בנוסח ״ מה בדיוק לא הבנת״ על מנת לראות שמי שמולך לא הקשיב בכלל. לכיתה לא מגיע העונש לשמוע הכל שוב.....
גם שאלה בנסח ״ מי עוד לא הבין״ לגיטימית. אם רק עוד אצבע אחת באוויר שיגשו אחרי השיעור.

לצפיה ב-'את כנראה סטודנטית הגיונית ומתחשבת'
את כנראה סטודנטית הגיונית ומתחשבת
13/05/2018 | 20:18
57
לא כולם כך.
בקשר לבזבוז זמן של כולם, שאת טוענת שאני לא רואה.
מניסיוני, לא מעט סטודנטים מתביישים/מתפדחים לשאול שאלות. לכן, כשאני מסבירה שוב, ברור לי שאני לא מסבירה רק למי ששאל, אלא גם לביישנים. אף פעם לא מדובר באדם אחד.
ברור שאם מישהו אמר לי "לא הבנתי כלום", אני מבינה שלא הקשיב, ולכן מבקשת שישאל שאלה ספציפית. אם לא מסוגל, אני מציעה שיעבור על החומר באופן עצמאי וייגש אליי לאחר מכן עם שאלה קונקרטית.
לצפיה ב-'הסאגה הסתיימה'
הסאגה הסתיימה
14/05/2018 | 21:22
2
94
הזמנתי את הסטודנטים אליי והם אכן הגיעו. שאלתי אותם מדוע הוזמנו, ענו שכיון שהוצאתי אותם מהשיעור. שאלתי "למה הוצאתי מהשיעור?". תחילה שתקו, עד שאחד אמר שהשתמשו בטלפון. שאלתי אם זהו, ואז אחר אמר שגם פטפטו וצחקו.
הבהרתי להם שזה לא מקובל ושעליהם לכבד את מי שעומדת מולם. הם הבהירו שהבינו, התנצלו, והבטיחו שלא יחזור על עצמו.
 
זה לא אומר שלמדתי להיות אדישה, אך זה אומר שלמדתי שכשאני משחררת הביתה, אני מרגישה רע, ולכן בפעם הבאה אימנע משחרור כזה, אלא רק לחמש דקות, כפי שאני באמת עושה לרב.
 
תודה למגיבות
 
 
לצפיה ב-'טוב שנגמר ונגמר'
טוב שנגמר ונגמר
14/05/2018 | 22:00
1
54
לשביעות רצונך,
המשיכי להיות מי שאת--אכפתית ומשקענית--
ומאחלת לך להנות מההוראה.
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
15/05/2018 | 09:03
4
לצפיה ב-'מחפש עצה מה לעשות עם אישתי'
מחפש עצה מה לעשות עם אישתי
09/05/2018 | 23:17
4
164
שלום
שנה ו3 חודשים אחרי לידה, היא לא חוזרת לעצמה, אני חושב שהיא נכנסת לדיכאון או דיכאון קל.
לא יודע מאיפה להתחיל אבל הנקודה היא - שהיא לא מצליחה למצוא עבודה, המקום האחרון שהיא עבדה בו סגר שהיא ילדה, היא פחות ופחות מחפשת עבודה וגם אם מחפשת אז זה משרה מאוד מאוד ספציפית ומאוד קצת שעות, חצי משרה כזה.

זה נלווה לרוב בתירוצים\סיבות כמו אני לא רוצה לעזוב את הילדים בבוקר (אני יוצא לרוב לעבודה מוקדם בבוקר - עצמאי שעות לא שעות), מישהו מאיתנו צריך להוציא אותם מהבי"ס ולשלוח אותם. וכו וכו

אני מנסה לעודד אותה למצוא אבל לא ממש מצליח, חשבתי אולי שתלך להתנדב אפילו או לעשות משהו כי נשבר לה לשבת בבית.

לא רוצה ללחוץ אותה לצאת לעבוד כי זה יוצר מריבות בנינו וגם אם היא תלך לכל עבודה שהיא תמצא היא עלולה להתאכזב ולעזוב.

היא כל היום עם התינוקת בבית ( יש עוד 2 ילדים גדולים גדולים) קשה לה נפשית להתנתק ממנה ככה זה נראה מבחוץ.

בנתיים נראה שהיא תחכה כבר עד שנה הבאה שהקטנה תלך למסגרת כל שהיא.

העבודה זה פחות בשביל הכסף אלא יותר בשבילה,
מה הייתה ממליצים לי לעשות?
 
נראה שהמודעה מתמקדת בעיקר בעבודה ותעסוקה, תכלס זה משפיע עליה במציאות היא מאבדת לאט לאט את האנגרגיות שלה ולא מצליחה להתמודד עם השהות הרבה בבית.

 
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
10/05/2018 | 16:31
1
83
לא יודעת אם התמריץ שלך לצאת לעבודה יועיל,
אבל על חוסר האנרגיה ועל האבחון שלך שאולי היא בדכאון קל--
זה צריך להחליט רופא המשפחה.
נראה לי שחשוב לידע ולקבל קצת עזרה, לעזור לה 
לצאת ממצב הרוח שהיא נתונה בו.
מעבר לזה--חפש דרך לבילוי משותף מחוץ לבית, לצאת ערב, 
לצאת לסופ"ש לבית מלון,ללכת לאיזה ספא--קצת לשבור שגרה,
ואם לך אין זמן לכל אלה--אז לצוות לחברה טובה או אחותה,
תמיד אפשר למצוא מישהוא שיהיה איתה.
 
לצפיה ב-'לא חושב שהמצב עד כדי רופא משפחה או משהו'
לא חושב שהמצב עד כדי רופא משפחה או משהו
14/05/2018 | 22:35
33
דווקא לאחרונה אחרי שהקטנה סיימה לינוק יש הרבה הרבה יותר פנאי ויציאות...
עדין חסר משהו באוויר.
 
נמתין עוד קצת ונראה
תודה
לצפיה ב-'אני אתחיל במחמאה...'
אני אתחיל במחמאה...
11/05/2018 | 05:38
1
115
אתה נשמע בן זוג נפלא - תומך, רגיש, כו' בקיצור
 
כמה מחשבות פרקטיות
 
1) נדמה לי שיש שאלונים ברשת להתחלת אבחון של דכאון שלאחר לידה. כלומר - אם  עונים "כן" ליותר מ-X שאלות מומלץ להתייעץ עם רופא/ת משפחה. ממליצה לחפש אחד כזה. 
 
2) יכול להיות שאתה לא קורא אותה נכון? (אני לא מותחת עליך ביקורת חלילה - רק שואלת). כתבת שקשה לה נפשית להתנתק מהתינוקת (אולי כי זו ילדה שלישית ואחרונה בהחלט?). ואם זה המצב - אולי פשוט....לא מתחשק לה לחזור לעבודה?
 
אני לא אומרת שזו בחירה שמתאימה לשניכם. אבל אולי היא במין מצב כזה שלא מתחשק לה ממש לחזור לעבודה בשלב הזה של חייה. זה לא אומר בהכרח היא לא קצת מתחרפנת בבית. אבל זה לא אומר שהיא רוצה לעבוד כרגע.
 
כי מי שבוער בעצמותיה לחפש עבודה - עושה את זה
 
איך היה לה בעבודה לפני החופשת לידה הזו? היא אהבה את מה שהיא עשתה?
 
קשה לייעץ לך עם רעיונות מה לעשות בינתיים כי לא נתת שום פרטים על הכישורים שלה.  נגיד, אם הוא התמחתה בתחום מסוים ,היא יכולה לקחת איזה קורס בתחום.  קשה לי להיות יותר ספציפית כי אין פרטים
 
מקווה שיסתדר לה... נשמע שזה מעיק על שניכם
לצפיה ב-'תודה רבה, אני באמת תומך, קצת פחות רגיש'
תודה רבה, אני באמת תומך, קצת פחות רגיש
14/05/2018 | 22:43
68
לאט לאט יותר לומד יותר לחיות טוב עם מי שהיא ופחות לנסות לשנות אותה אם אפשר לקרוא לזה ככה.
 
1 אחפש כזה
 
2 לא יודע, כמה שכתבת וזה משהו שאני מאמין בו מי שרוצה לעבוד יוצא לעבוד, אולי נוח לה כרגע כי אני מרוויח יחסית מספיק לשנינו אז אנחנו לא בלחץ עבודה, אולי פשוט לא מתחשק לה..
 
אבל אני כן מרגיש שהיא סובלת קצת ומתחרפנת לפעמים מימים ארוכים בבית. לא מאמין שתפקידה של אישה זה להיות בבית כל הזמן (בלי קשר לאם יש כסף או אין )
 
 
לצפיה ב-'חיסון נגד וירוס פפילומה לנערות (HPV) '
חיסון נגד וירוס פפילומה לנערות (HPV)
04/05/2018 | 21:04
3
127
כמובן שהמימסד פה מעודד אותו מאוד מאוד. מצד שני קיים החשש ש"זה די חדש ולכי תדעי מתי יגלו שיש לזה איזה השפעות הרסניות", ויש גם כמה סיפורים על נערות שהתמוטטו מהחיסון
 
7 מקרי מוות מדווחים מתוכם 2 מאומתים
 
מה אתן הייתן עושות?
לצפיה ב-'אני נתתי בלי חשש'
אני נתתי בלי חשש
05/05/2018 | 15:54
1
149
בארץ מחסנים גם בנים בבית הספר.
משום מה דווקא מהחיסון הזה חוששים, הוא קיים כבר למעלה מ10 שנים עם חיסון של עשרות מיליונים בארה״ב ומספרים דומים בשאר העולם. 2 מקרי מוות שלא הוכח שקשורים לחיסון , מתוך 30 מיליון חיסונים - זה לא שיעור גבוה יותר לעומת האוכלוסיה שלא קיבלה חיסון ובכל מקרה הסיכון הוא מזערי. לכל חיסון או תרופה כלשהי (אפילו אקמול) עלולות להיות תופעות לוואי משמעותיות אך השכיחות שלהן במקרה הזה אינה גבוהה. בשיקולי בעד ונגד בחרתי לתת את החיסון.
לצפיה ב-'תודה עזרת לי להירגע'
תודה עזרת לי להירגע
07/05/2018 | 05:11
100
נדמה לי שמכל החיסונים יש החוששים. לי הוא מרגיש "חשוד" יחסית פשוט כי הוא מרגיש חדש מאודץ לא ידעתי שנותנים אותו כבר למעלה מ-10 שנים - זה מרגיע קצת...
לצפיה ב-'יש כמה חיסונים כאלה'
יש כמה חיסונים כאלה
07/05/2018 | 13:56
109
חלקם ותיקים יותר, חלקם פחות. חלקם מגנים כנגד יותר וירוסים גורמי סרטן, חלקם פחות. הם מקודמים ע"י החברות השונות המייצרות אותם. אף אחד מהם לא מספק הגנה מוחלטת (עד גבול היעילות של החיסון), בניגוד למשל לחיסון המוכר לשחפת (כדוגמא). אם יתרע מזלה של המחוסנת להיתקל בוירוס שלא נכלל בחיסון שלה, הוא חסר ערך. (במאמר מוסגר: יש גם חיסונים "רגילים" שנמצא שהיעילות שלהם נמוכה משחשבו, כמו למשל חיסון חצבת או אבעבועות רוח, שלשניהם תוקף מוגבל ביותר ליעילות).
אם וכשאגיע לנקודת ההחלטה (עוד שלוש שנים, לשמחתי), אבדוק על איזה חיסון בדיוק מדובר, מה היעילות היחסית שלו, כמה שנות נסיון יש איתו בעולם המערבי, ומה דרגת הסיכון מהחיסון הספציפי הנדון (כולל גם פגיעות נוירולוגיות קשות שנמצאו קשורות לחיסונים כאלה, ללא מוות). לפי זה אחליט.
לצפיה ב-'אימון אישי במסגרת פרקטיקום (סטאז') : אפרת שמש - 052-4701722'
אימון אישי במסגרת פרקטיקום (סטאז') : אפרת שמש - 052-4701722
03/05/2018 | 00:24
2
79
שלום לכולם,
שמי אפרת ואני מסיימת לימודי הכשרת מאמנים בבית ספר מוביל.
כחלק מההכשרה אני עושה פרוייקט סיום ולשם כך, אם את בת 21 ומעלה ומעוניינת לעבור תהליך אימון אישי,
צרי איתי קשר בטלפון: 052-4701722
ואשמח לשוחח ולמסור פרטים נוספים.
 
לצפיה ב-'תכתבי את האזור בו את רוצה לאמן.'
תכתבי את האזור בו את רוצה לאמן.
03/05/2018 | 23:52
30
לצפיה ב-'שלחתי לך הודעה פרטית.'
שלחתי לך הודעה פרטית.
06/05/2018 | 13:13
6
לצפיה ב-' אתן בסדר? לא טבעתן? '
אתן בסדר? לא טבעתן?
25/04/2018 | 21:57
5
166
מטריד המזג אוויר הזה.
 
אצלנו בכלל קריר הרבה יותר מהממוצע לעונה. וקראתי כתבה מדאיגה לאחרונה על זרמי הים באוקיאנוס שמשתנים משמעותית.  המסת הקרחונים מדללת את אחוז המלח ביום שם וזה משפיע על הזרמים
 
 
 
לצפיה ב-'מה שהיה אצלנו'
מה שהיה אצלנו
26/04/2018 | 09:21
130
לא היה כזה נורא כמו שמתואר בחדשות. היו 20 דקות בערך של גשם חזק מאוד שבאמת היה קשה להתנהל בחוץ באותו זמן.
לצערי בדיוק בזמן הזה היינו בדרך לחוג כשהאוטו שלי חנה רחוק מהצהרונית. לקחתי טרמפ עם אחד ההורים לאוטו שלי, נרטבנו קצת אבל כל-כך חם בחוץ שגם התייבשנו די מהר זה לא דומה לחורף. לפנות ערב התבהר והצלחתי ללכת לצעדה היומית שלי. בינתיים יבש אבל מרגיש לי שאוטוטו יבוא גשם נוסף.
מה שאותי מטריד יותר זה שבחדשות היו עסוקים לדבר על הגשם אבל לא דיברו על האובך שיהיה לפני והשארתי את חלונות הבית פתוחים אחרי שהיתה עוזרת ועכשיו הבית מלוכלך שוב כאילו לא היתה שבועות.
לצפיה ב-'כשכתבתי את ההודעה הפותחת זה היה לפני שטבעו עוד 10 בני נוער '
כשכתבתי את ההודעה הפותחת זה היה לפני שטבעו עוד 10 בני נוער
27/04/2018 | 20:36
3
153
אז עכשיו הכותרת שלה נראית לי לא רגישה.  זוועה .
לצפיה ב-''
28/04/2018 | 12:01
103
זה בלתי נתפס מה שקרה והלב כואב כואב כואב


לגבי הכותרת...
ביום יומיים שלפני האסון לא הפסיקו לדבר על מזג האוויר, והסערה, והסכנה לשטפונות.
שלשום בשלוש ורבע נסעתי באוטו. הקריין דיבר על כך ש״סערה״ בישראל זה כולה עץ שנופל וכמה עלים שמתפזרים ו״סערה״ בארצות הברית יכולה לשתק מדינה שלמה עם המון הרוגים וצריך להכנס לפרופורציות...

איך שהוא סיים לדבר פרץ שידור חדשות מיוחד עם אסון השיטפון בדרום...

אני רק כותבת על זה ושוב מתחילה לבכות.
בלתי נתפס.

לצפיה ב-'כואב כל כך לקרוא על אותן נערות ונער- הלב נשבר '
כואב כל כך לקרוא על אותן נערות ונער- הלב נשבר
28/04/2018 | 14:11
28
לצפיה ב-'איזה אסון נוראי ומיותר'
איזה אסון נוראי ומיותר
29/04/2018 | 08:11
100
ביום חמישי מרגע ששמעתי על האסון פשוט לא הפסקתי לראות טלויזיה ודיווחים בנושא. בהתחלה עוד היו אופטימים ודיברו על פצועים ואני התפללתי שזה באמת נכון. כמה התריעו בחדשות על מזג האויר הקיצוני, הילדים בעצמם כולל ההורים חששו מהטיול ולפי מה ששמעתי הבוקר בחדשות גם אחת המדריכות התריע בנושא. לא להאמין איך מנהל המכינה המשיך להתעקש על טיול מסוכן כל-כך.
זוועה בלתי נתפסת
לצפיה ב-'שרשור שעות/איכות שינה '
שרשור שעות/איכות שינה
19/04/2018 | 00:31
12
144
כמה שעות אתן ישנות בלילה? איך אתן משפרות את איכות השינה שלכן? 
 
אני מגיעה ל-7 שעות מקסימום ואז מרגישה שעקץ אותי זבוב צה-צה יום אחר כך. איכשהו בין הלרפרש בטלפון, לקרוא, והשעון המעורר האכזרי של 6 וחצי בבוקר לא נותן יותר מזה. 
 
ובאמצע יש חתולים שמבקרים לפעמים, וגם ילדה עם חלום רע מדי פעם. 
 
מרגישה שחלום חיי הוא לישון 12 שעות. אולי אפנה לזהו זה שיגשים לי את החלום...
לצפיה ב-'נע בין שעה במצטבר לארבע-חמש שעות עם הפסקות באמצע'
נע בין שעה במצטבר לארבע-חמש שעות עם הפסקות באמצע
21/04/2018 | 01:42
6
172
הקטנה מתעוררת בד"כ פעם אחת באמצע הלילה לאוכל, לפעמים מתעוררת עוד ולפעמים מתעוררת ומרדימה את עצמה אבל גם מעירה אותי.
הבעיה שלי היא שממש קשה לי להירדם אחרי שמתעוררת והשינה שלי מאוד קלה כך שאני שומעת אותה לפני בעלי (אם הוא בכלל שומע).
 
היו כמה לילות שהיא התעוררה רק פעם אחת אז היה יותר קל אבל לילה שעבר התעוררה כל הזמן וישנתי אולי שעה במצטבר. מקווה שהלילה תישן טוב כי מחר מסיבת יום ההולדת שלה .
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
22/04/2018 | 10:30
1
14
לצפיה ב-'תודה '
תודה
23/04/2018 | 05:02
9
לצפיה ב-' וגם '
וגם
23/04/2018 | 22:19
3
92
הזכרת לי למה הביטוי "ישנתי כמו תינוק" הוא ביטוי אווילי של מישהו שכנראה מעולם לא גידל תינוק (אלא אם כן הכוונה היא: התעוררתי כל שעה במצוקה כדי לבכות במצוקה).
 
איך היתה מסיבת היום הולדת בחוץ? לא היה אצלכם קר מדי?
לצפיה ב-'ביטוי הרבה יותר מדויק: לישון כמו בן/בת עשרה'
ביטוי הרבה יותר מדויק: לישון כמו בן/בת עשרה
23/04/2018 | 22:23
98
מביטה בהשתאות בבכורתי, שעד גיל 4 לדעתי לא ישנה אף פעם יותר משעה רצוף. משהגיעה לגיל 13 היא השתפרה בתחום עד מאוד
לצפיה ב-'הביטוי הזה בהחלט תלוש מהמציאות'
הביטוי הזה בהחלט תלוש מהמציאות
24/04/2018 | 06:41
81
היה לי מישהו שנהג לומר את המשפט הזה וכל הזמן הייתי מתקנת אותו ושואלת:"מה, ישנת גרוע הלילה? תינוק לא יודע לישון טוב אם אתה רוצה לומר שישנת מעולה פשוט תגיד אבל כמו תינוק זה בטוח לא נכון"
לצפיה ב-'מי שטבע את הביטוי הזה כנראה לא היה עדיין הורה '
מי שטבע את הביטוי הזה כנראה לא היה עדיין הורה
25/04/2018 | 04:08
82
האמת שהיה מעולה, היה מזג אוויר ממש נעים ומצויין ולמעט זה שהרוח העיפה לנו את כל החד פעמי ואיבדנו לעד כמה בלונים וקשיות שויתרתי עליהן- היה ממש נעים להיות בחוץ.
 
הקטנה הייתה בהיי מטורף מכל החגיגה
לצפיה ב-'אני גרועה בשינה'
אני גרועה בשינה
22/04/2018 | 11:04
4
136
מאז נולדו ילדיי השינה שלי קלה מאוד יחד עם זאת קשה לי מאוד להרדם. הילדים יודעים שעדיף להעיר את אבא כשמתעוררים. כשהיו תינוקות כמעט ורק אני קמתי אליהם גם בגלל ההנקה וגם כי התעוררתי מכל הסתובבות שלהם במיטה.
עכשיו עם גלי החום מתעוררת הרבה פעמים בלילה ואז בכלל קשה לי לחזור לישון וזה ממש סיוט.
אני מתעוררת מוקדם ולכן משתדלת להכנס למיטה מוקדם, לא תמיד מסתדר וגם לוקח לי זמן להרדם.
7 שעות בלילה זה רק חלום עבורי כי זה כמעט ולא קורה אף פעם.
אם ישנה ממש גרוע (פחות מ-5 שעות) לפעמים תופסת תנומה של 15-20 דקות בצהריים. זה מסדר אותי מעולה ומספיק לי.
בסופ"ש או לפחות בשישי משתדלת לישון צהריים ואז גם ערה כמובן עד מאוחר.
לא יודעת לישון עד מאוחר בבוקר ולכן לא משנה מתי נרדמת מתעוררת מוקדם בבוקר.
גם אני אשמח לעצות איך לשפר את שעות השינה.
לצפיה ב-' '
24/04/2018 | 00:05
3
85
נשמע שגם את לא ישנה במיוחד. ניסית פעם מלאטונין? 
 
בעבר החתול נשמה שלנו היה נותן לי השראה בשינה - מתוך זה שהיה בן לוייה נאמן והיה ישן כמו אבן לידי יחד עם הפרווה הנעימה שלו. לצערי הוא נפטר לפני חצי שנה (אוף, הזמן טס) וממשיכי דרכו אינם כה משרי שינה כמו שהוא היה. זו סיבה אחת מיני רבות בשלה אני מתגעגעת אליו 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא ניסיתי'
לא ניסיתי
24/04/2018 | 06:36
2
78
לא אוהבת לקחת תרופות כאלה, כנראה שלא תהיה ברירה ואצטרך ללכת לרופא ולהתייעץ.
בעבר היה לי רופא משפחה מקסים שאהבתי ללכת אליו, הוא עזב לפני כמה שנים. בחיפושיי אחרי רופא מחליף מצאתי מישהו שהרבה פחות מקצועי ממנו לצערי. רופא כמוהו טרם פגשתי וכנראה גם לא אפגוש.
 
לצפיה ב-'בחו"ל מלאטונין הוא תוסף מזון - לא תרופת מירשם'
בחו"ל מלאטונין הוא תוסף מזון - לא תרופת מירשם
24/04/2018 | 16:22
1
92
הוא נמכר באזור של הויטמינים. משתמשים בו הרבה כדי להתגבר על ג'ט לג. ר' למשל
 
 
אף פעם לא ניסיתי אז לא יכולה להעיד [בטיסות עבודה לאסיה עם הפרשי שעות גדולים אני נעזרת בתרופת מירשם]
לצפיה ב-'תודה קראתי שגם בארץ הוא נמכר ללא מרשם'
תודה קראתי שגם בארץ הוא נמכר ללא מרשם
26/04/2018 | 09:16
9
לצפיה ב-'מי זוכרת בלוג של משתתפת בפורום'
מי זוכרת בלוג של משתתפת בפורום
16/04/2018 | 04:39
3
201
אני לא זוכרת אם זה מהפורום הזה או מהורים לפעוטות, בלוג שמספר על ילד עם ויסות חושי והמעבר לאוכל מוצק חופשי בגיל 5 או 4. רוצה לקרוא מחדש בעקבות מחשבות לאחרונה ולא מוצאת בחיפושים רגילים.
לצפיה ב-'לדעתי זו היתה מרב נקודה - כלומר'
לדעתי זו היתה מרב נקודה - כלומר
16/04/2018 | 22:28
2
143
"מרב." (השם מירב, בלי הי' ועם נקודה בסוף)
 
הבן הבכור שלה נקרא איתם. אבל לדעתי הבעיה עם האוכל המוצק היתה של בנה הצעיר שאת שמו אינני זוכרת. 
 
ואכן גם היה לה בלוג בנושא. היה לה גם עסק לגרנולה ביתית, אז אם את לא מוצאת - חפשי "גרנולה" וככה סביר שתמצאי את השם התפוזי המדויק שלה
 
שיהיה בהצלחה....
לצפיה ב-'מצאתי'
מצאתי
18/04/2018 | 12:47
1
150
נזכרתי שוב עד כמה זה בלוג הופך קרביים
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
18/04/2018 | 15:00
90
גם לי יש ילד עם ויסות חושי. הוא אוכל מוצקים והוא לא מקרה כל כך קיצוני. אבל השלבים האלה של "מפסיק לאכול גם דברים שהוא אוהב", הפחד של הילד מלאכול משהו חדש ורואים שזה ממש פיסי, הרצון להתגבר מול הרתיעה של הגוף. אני מרגישה שאני יכולה לקרוא את הבלוג הזה כל חודש ולגלות בו דברים חדשים. יש בו תמיכה נפשית אדירה להורים כמוני שהמשפחה כל הזמן עסוקה להסביר להם שאם רק היו מחנכים אחרת הכל היה בסדר. וכמובן שיש בו משב של אופטימיות שבסופו של דבר זה הצליח. להיות מסוגלת לשלוח ילד לחברים ולהגיד - אין בעיה, הוא אוכל הכל, זה הישג מטורף בעיני.
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום לידה פעילה וביתית '
מחכים לכם בפורום לידה פעילה וביתית
16/04/2018 | 14:41
15
 
 
הפורום חוזר לפעילות בניהול מקצועי של מומחה ברפואת נשים ומיילד המתמחה בלידות לא שגרתיות.
בפורום תוכלו להתייעץ, לשתף ולשאול הכל על לידה טבעית, לידה פעילה, לידה ביתית ועוד
 
לצפיה ב-'הזמנה להשתתפות במחקר בנושא הקשר בין אירועי חיים לבין בריאות'
הזמנה להשתתפות במחקר בנושא הקשר בין אירועי חיים לבין בריאות
16/04/2018 | 08:40
28

שלום,
בימים אלו אנו עורכים מחקר בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל-אביב יפו שמטרתו לבדוק את הקשר בין אירועי חיים שונים כגון היריון, לידה ואובדן היריון לבין היבטים בריאותיים ורגשיים.
נודה אם תסכימו להשתתף ולתרום למחקר בנושא חשוב זה. ההשתתפות במחקר מיועדת לכלל הנשים והגברים בגילאי 20-40 (גם אם לא היו בהיריון מעולם או שבת זוגם לא הייתה בהיריון מעולם), למעט לנשים, ולבני זוג של נשים, הנמצאות בהיריון כעת. ההשתתפות במחקר כרוכה במילוי שאלון שאורך כ-15 דקות. מילוי השאלונים אנונימי לחלוטין.
 
למילוי השאלון, לחצו על הלינק.
 
בתודה על שיתוף הפעולה,
פרופ' רונית אביצור-חמיאל וד"ר סיגל לוי
נופר הוך בן-ישי, יהודה קאהן ודברה וולר
 
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
12/04/2018 | 19:31
18
23
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
12/04/2018 | 19:32
2
37
לצפיה ב-'אחרי תקופה די קשה עם הקטנה-מתחילה יותר להנות לבלות '
אחרי תקופה די קשה עם הקטנה-מתחילה יותר להנות לבלות
14/04/2018 | 04:16
117
איתה .
 
לצפיה ב-'קצת זמן לעצמי וגם זמן זוגי'
קצת זמן לעצמי וגם זמן זוגי
15/04/2018 | 06:50
67
נעזרתי באיש והצלחתי לעשות קצת דברים בשביל עצמי בלי ייסורי מצפון על מי יהיה עם הילדים.
פעמים צעדתי השבוע שזה המון בשבילי ומקווה להצליח ולצעוד יותר.
שוב דייט עם האיש, יצאנו לקצת זמן איכות והיה ממש מוצלח.
 
לצפיה ב-'חזרה לשגרה אחרי חופשה ארוכה של הילדים'
חזרה לשגרה אחרי חופשה ארוכה של הילדים
12/04/2018 | 19:36
1
106
הם טענו בתוקף שהחופש קצר מידי.
לצערם/ צערי גם קבלו עבודות לחופש כך שהיו חפירות רבות בנושא מה זה חופש ומה תורמות עבודות לחופש לידע של התלמידים.....
אתמול בערב (ערב יום השואה), הרשנו להם להשאר ערים ולראות איתנו את הסרטים בטלביזיה.
 
לצפיה ב-'היית צריכה לשכנע אותם לראות איתכם את התכנים בטלויזיה?'
היית צריכה לשכנע אותם לראות איתכם את התכנים בטלויזיה?
12/04/2018 | 21:12
91
או שהם נענו בלי בעיה? שואלת כי בשנה שעברה הכרחתי את בכורתי לבוא איתי לאיזה אירוע של יום השואה. היא ממש לא רצתה. ולי זה היה חשוב
לצפיה ב-'בסימן רפואי '
בסימן רפואי
12/04/2018 | 21:25
2
124
בתי האמצעית עברה ניתוח אורתפדי בכף הרגל אחרי למעלה משנה של בעיות וכאבים. הניתוח היה תחת הרדמה מלאה מה שאומר שההורים של המנותחת הפסיקו לנשום לאיזה שעה....
 
כל אנשי ונשות הצוות היו מקצועיים לעילא וחביבים להפליא. הם ייעצו לילדה לסחוט את הסוף את היתרונות מהיותה מוגבלת-תנועה זמנית ולבקש הרבה פינוקים ומתנות, ואפילו ציירו לה סמיילי מצחיק על ציפורן כף הרגל לעידוד.  ועדיין היה לא קל....
 
היא נעזרת עכשיו בכסא גלגלים עם רגל אחת מונפת לגובה.
 
החלמה מלאה וסופית לוקחת 3 חודשים. ואחרי זה צריך לעשות את הרגל השניה בהנחה שהילדה תתאושש מהרגל הזאת.
 
אוף. 
 
בנימה חיובית, בכורתי חוגגת השבוע יום הולדת...14. לא ייאמן איך הזמן טס. מהיותה תינוקת קשה מהממוצע לתפעול/טיפול, לא להאמין עד כמה היא השתפרה .  היא ניהלה/הפיקה את יום ההולדת של אחותה הקטנה בסוף השבוע באופן מלא בעוד ההורים המאושרים שלה הלכו לחדרם לצפות ביחד בכיף בסרט בטלויזיה [זה היה יום הולדת ארוך מאוד - התחיל ב3 אחה"צ והסתיים בבוקר שלמחרת]
לצפיה ב-'החלמה מהירה. והרבה נחת.'
החלמה מהירה. והרבה נחת.
12/04/2018 | 21:50
1
11
לצפיה ב-''
13/04/2018 | 05:37
5
לצפיה ב-'שבוע של הכנות ליום הולדת....'
שבוע של הכנות ליום הולדת....
14/04/2018 | 04:13
105
בחיים לא חשבתי שזה יהיה כל כך הרבה הכנות אבל ממש נהנית מזה.
היום ניצלתי את היום המדהים שהיה פה ויצאתי עם הקטנה לפארק וממש נהנו אחת מן השנייה. הרבה זמן לא בילינו סתם ככה בכיף ואיזו ילדה גדולה יותר נדלקה עליה ובאה לשחק איתה.
 
ביום ראשון בעלי טס לכמה ימים ויחזור יום לפני החגיגה לקטנה-מקווה להספיק לארגן דברים אחרונים וגם רוצה לנקות ולסדר את הבית למקרה ונצטרך להזיז את החגיגה לבית.
 
בדיוק בשבוע הבא יוצא שאני מחליפה את הבייביסיטר הקבועה ב-2 בייביסיטריות שיתחלקו בשעות. אומנם הן כבר היו כמה פעמים ונשארו איתה לבד והסתדרו אבל עדיין- לא פשוט גם בשבילי להתרגל פתאום למישהי אחרת ובגלל שהיא הפוכה עם השינה ומשהו עובר עליה בקטע הזה-קצת חוששת שלא יצליחו להרדים.
 
אבל יהיה טוב, צריך לסמוך ולזרום עם מה שקורה.
לצפיה ב-'יום השואה זכרון בסלון'
יום השואה זכרון בסלון
15/04/2018 | 06:48
8
115
השנה הוזמנתי לזכרון בסלון, למי שלא יודעת זה מפגש ביתי עם ניצול שואה שמספר על "חוויותיו" בשואה.
היה קשה מאוד מאוד מאוד, חוויה חשובה ומטלטלת מאוד.
שנה הבאה מקוה שאוכל לקחת איתי את ביתי שבינתיים טוענת שזה לא בשבילה אבל אני חושבת שדווקא הדור שלה הוא שצריך לשמוע את זה מאלו שעוד מעט לא יהיו איתנו יותר.
לצפיה ב-'מציעה לך '
מציעה לך
15/04/2018 | 08:17
102
לראות ולהראות גם לה--
זכרון שואה שמאפשר לראות להתרשם ולא לכאוב עד כדי טלטלה.
תעלי במחשב את התכנית אנשים--(פרקים מלאים)תראי את הפרק
של אדיר מילר ואמא שלו--זה מרתק ומאפשר.
 
אגב-השואה היתה נוכחת בסלון הבית שגדלתי בו--
בלי שהניצולה--לא דיברה. ולשקט הזה היתה הרבה השפעה.
לצפיה ב-'חשבתי על זה הרבה השבוע'
חשבתי על זה הרבה השבוע
16/04/2018 | 04:33
6
88
השנה הבן שלי למד בבית ספר את היחידה הראשונה על ילידים אמריקאיים (מערכת חינוך ציבורית אמריקאית כיתות יסודי). היחידה מתעסקת בעיקר בשגרת חיים שהייתה להם. הקהילות השונות. המנהגים של כל קהילה. לבוש, אוכל, תעסוקה, תרבות. בתור דור שלישי מכל צד אפשרי שגדלה בצל של זה עם שברי סיפורים ושטיפת מח של מערכת החינוך הישראלית, חשבתי כמה שזה חסר לי. לא ממש היה עיסוק בלנסות לשמר את הסיפורים של "לפני". אני זוכרת שברי סיפורים על איך סבתא שלי הלכה עם האחיות שלה לכיכר העיר, על כמה היא אהבה סרטים ולרקוד. מצד שני היא גדלה בבית אורטודוקסי עני בחצר של הבית כנסת עם אבא שעובד בבית כנסת - לא הגיוני שהסרטים היו באותו זמן. אף פעם לא ישבנו לדבר על איך נחגגו חגים, כמה קרובה היתה הקהילה, איך התנהלה בשגרה, איפה ואיך קנו אוכל, מה אכלו בעיקר. מאוד חסר לי הנדבך האדיר הזה שכבר אין את מי לשאול. בעיקר חסר לאור זה שאני בעצמי עכשיו לא בישראל ובונה לעצמי מנהגים ותרבות שמתאימים לבייתי שלא יכול לבנות על מערכת החינוך  להכניס יהדות הביתה. חבל לי מאוד על העולם שאבד ועל זה שביליתי שנים בלשמר את הידע על השנים הקשות בלי לנסות לשמר וקצת להחזיר את מה שאבד. אחת החרטות הגדולות היא שלא למדתי אידיש. משהו שאני חושבת לעשות בשלב מסויים. הייתי רוצה להיות מסוגלת לקרוא או להקשיב בשפה שלהם
לצפיה ב-'גם אני מצטערת על כך שאני לא יודעת אידיש'
גם אני מצטערת על כך שאני לא יודעת אידיש
16/04/2018 | 22:32
5
84
כל סבי דיברו אותה באופן שוטף, הגם ששלושה מהם בכלל נולדו בארץ. להורי יש אוצר מילים של 100 מילים בערך בה, ולי אולי של 40 מילים. לבנותי - אפס....
 
עולם תרבותי שנכחד.
 
לי דווקא יש לא מעט סיפורים מסבתי (היחידה שהיכרתי) על ילדותה ונערותה בארצישראל של שנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. האמת שגם הם סיפורים מעולם שאינו קיים עוד כי הארץ השתנתה. אבל המוטיב היהודי בהם לא ממש קיים כי היא היתה בת של אנשי חילוניים ביותר, בני העליה השניה.
לצפיה ב-'משתפת,'
משתפת,
17/04/2018 | 04:57
66
אצליו בבית דברו אידיש, כי הורי הגיעו מגלויות שונות,
והשפה המקשרת היתה אידיש.
אני כן יודעת, אבל לא מספיק טוב.
כשלמדתי לתואר שני וחייבו שפה זרה שניה--רציתי ללמוד אידיש,
אבל לא אפשרו לי--והצטערתי.
היום כגימלאית אי בקורס שושאו הוא תרבות האידיש,
המרצה מספר על התרבות האידית ומדבר באידיש, 
ומתרגם מיד, זה מרתק והשפה שלי משתפרת.
מנסה לדבר עם בעלי (גם יודע קצת) הילדים לא יודעים בכלל.
לצפיה ב-'נראה לי שזה בדיוק ההבדל'
נראה לי שזה בדיוק ההבדל
17/04/2018 | 21:27
3
69
מי שהיה בארץ לפני המלחמה, דיבר על החיים, ומי שאחרי, דיבר על המוות (בהקצנה קלה, אבל ככה מרגיש לי העיסוק ב"שואה" שעצרה את הכל). דווקא לא קריטי לי היהדות, אלא החיים של לפני. איך התנהל הבית, סיפורים קטנים שבונים מציאות והרגשה ואישיות, בדיוק כמו שחלקת בכל כך הרבה רגישות על סבתא שלך.
 
אני חושבת על החיים שלנו כאן. על החורף. על המרחק מהמשפחה, שאז גם היה קיים - לדוגמא, סבא של אבא שלי היה פולני אבל הם חיו בהונגריה. סבתא שלי הלכה לבית ספר אבל המשפחה היה דתית, אז איך זה עבד? כל מיני דברים קטנים. יש כל מיני דברים שגיליתי לאחרונה. היה איזה סרט תיעודי שיצא ופתאום בסצנה מסויימת רואים את אחות של סבתא שלי אחרי השחרור מאשוויץ. וסבתא שלי לא שם. ככה גיליתי שהיא בעצם עבדה שנה במסעדה ובשלה. אני יודעת כמה ימים הם הוחזקו מהרגע שפינו אותם מהבית ועד שהעלו על הרכבת לאושוויץ, אבל לא יודעת כלום על מי היא היתה לפני שהיא התחתנה עם סבא שלי בנישואים לא מאוד שמחים ועל הצד השני אני יודעת עוד פחות.
לצפיה ב-'סבי וסבתי דיברו ביניהם ביידיש, אבך לא על המוות'
סבי וסבתי דיברו ביניהם ביידיש, אבך לא על המוות
18/04/2018 | 19:22
2
50
כי זה לא היה חלק מחייהם (שניהם היו מישראל). הם סתם דיברו ביידיש כשרצו שלא אבין, ובאמת לא הבנתי....
 
לגבי סבתא שלך - לא הבנתי. הוציאו אותה מאושוויץ שנה לפני סוף המלחמה כדי לעבוד שם בעבודת כפייה? 
לצפיה ב-'יש שתי סבתות, כולם ניצולי שואה'
יש שתי סבתות, כולם ניצולי שואה
18/04/2018 | 19:50
1
65
מבין הסבים והסבתות שלי, 3 היו נשואים עם ילדים לפני השואה והתחתנו מחדש והתחילו מהתחלה אחרי.
 
אחת שרדה את אושוויץ. היא היתה באושוויץ בערך שנה וחצי לפי מה שאני מבינה. המזל של ההונגרים היה שהם היו צריכים לשרוד פחות זמן מהפולנים. אחרי השחרור הניצולים המשיכו לשהות במחנות ריכוז לצורך שיקום. זה חלק פחות ידוע. הצלב האדום ארגן לאט לאט קניית בגדים עבורם ותמיכה מסויימת בשיקום. זה חלק נוסף שבישראל לא מדברים עליו כמעט. הרי הם היו חסרי כל באופן טוטאלי. רק שנה מאוחר יותר הם קיבלו דירה זמנית וכו.
 
הצד הפולני שרד על ידי בריחה לרוסיה. שם הם הוחזקו במחנות של עבודת כפייה. הם חזרו לפולין לחפש קרובים וסיפרו על איך הפולנים טבחו ביהודים החוזרים. חצי מהחוזרים לעיירה נרצחו אז הם ברחו מהעיירה שוב - חלק מהסיבה שלא גילו על אחות נוספת ששרדה עד סוף שנות החמישים - תחילת שנות השישים.
 
גם אצלי דיברו אידיש כדי שאני לא אבין ואני לא הבנתי. היום, כשמדברים אידיש כדי שהילדים שלי לא יבינו, איכשהו אני כן מבינה. לא ברור מה השתנה על הדרך. גם אני חשבתי לקחת אידיש כקורס באוניברסיטה, אבל קיבלתי פטור משפה בסוף. מקווה שעוד יצא לי מתישהו. מאוד ממליצה על הספר "ילדים" Too Young for Yiddish שבעיני מדבר על אובדן התרבות ברמה שילדים יכולים להתייחס אליה. בהחלט פרט לי על נים
לצפיה ב-''
19/04/2018 | 00:26
40
תודה שכתבת - היה מעניין לקרוא, גם אם הדברים קשים. 
 
אני תמיד מספרת לילדות שלי שאם סבתא היתה נולדת במקום ה"לא נכון" אז קרוב לודאי שהיא לא היתה בחיים.
 
תודה על ההמלצה על הספר - אזמין אותו
לצפיה ב-'בטן אחרי ניתוח קיסרי'
בטן אחרי ניתוח קיסרי
11/04/2018 | 12:52
4
171
היי,
אני אמנם לא אמא (וגם לא אהיה) אבל תיכף תבינו למה באתי לפה.
אני בת 46, רזה (אם כי עם הגיל נהיה לי צמיגון מעצבן בבטן, שלא יורד).
כנראה שאצטרך לעבור ניתוח גניקולוגי שיצריך פתיחת הבטן בחיתוך "קיסרי".
רציתי לדעת האם אפשר להחזיר את הבטן למצב הקודם? הצלקת לא ממש מפריעה לי כי אני כבר מזמן עם בגד ים שלם, אבל אני חוששת מחיתוך/ פגיעה בשרירי הבטן, האם הם מתאחים אחרי כמה חודשים ומאפשרים חזרה לשגרת האימונים?
אני יודעת שהעובדה שאין אצלי בטן של הריון תחסוך ממני (כנראה) את הקפל המרגיז שבד"כ נוצר מעל לצלקת אצל נשים שילדו בניתוח קיסרי. האם זה באמת נכון?
מישהי חזרה לעצמה אחרי ניתוח קיסרי? אשמח לשמוע.
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
11/04/2018 | 23:04
3
124
אני ממש לא מבינה בזה, וד"ר Tנוקי שכותבת פה לדעתי בטיסה היום/מחר אז ייקח לה זמן להיכנס
 
וגם לא עברתי ניתוח קיסרי. אבל אני כמעט בת גילך, ודי רזה (פעם הייתי הרבה יותר). ילדתי 3 פעמים ו.... יש לי קפל מגעיל בבטן - בלי צלקת מניתוח. 
 
בכל מקרה בלי קשר לעבר - לו הייתי עוברת ניתוח בטן מסיבות אחרות אני אישית הייתי מאוד שמחה לעבור שיפוץ באיזור - אם כבר עוברים מתחת הסכין ממילא...
 
היכרתי פעם מישהי שעברה ניתוח שיפוץ בטן כזה אחרי 2 לידות שתיהן בניתוח קיסרי (אבל הניתוח היה אחרי שתיהן - לא במקביל). היא סיפרה לי שהפלסטיקאי הציע לה 2 מסלולים. האחד היה ניתוח "מיני" (יעני קטן) שבו לא נוגעים בכלל בשרירי הבטן ורק אוספים עודפי עור. והשני היה מקיף יותר וכלל חיווט/הידוק מחדש של שרירי הבטן
 
היא הלכה על המסלול המינימליסטי יותר והיתה מאוד מרוצה. מצד שני היא היתה בעיני ממילא חטובה גם לפני כן
 
לא עזרתי הרבה....  אשמח אם תחזרי לספר איך יצא
לצפיה ב-'הבוקר יש לי חדשות מצוינות.'
הבוקר יש לי חדשות מצוינות.
12/04/2018 | 09:55
2
155
 
אתמול הלכתי לרופא נשים אחר, לקבל חוו"ד שלישית.
הוא אמר שהמיומה שלי ממש לא מצדיקה פתיחת בטן וניתוח, ושזה ממש מיותר בגילי, כי עוד מעט המחזור ייפסק ואז במילא המיומות יתכווצו.
בקיצור אני לא הולכת לניתוח.
לצפיה ב-'הו - עוד יותר טוב אפילו '
הו - עוד יותר טוב אפילו
12/04/2018 | 20:48
1
110
אז אפשר לנסות לעייף את הצמיג עם הקפאה או לייזר או משהו לא פולשני שכזה (דיברה דבי מהרהורי ליבה ולא עשתה כלום עם זה, כמו תמיד )
 
רק בריאות  
לצפיה ב-'כן, אני מבררת. אבל בגילי גם ככה יש מלא הוצאות'
כן, אני מבררת. אבל בגילי גם ככה יש מלא הוצאות
12/04/2018 | 22:18
133
 
על תחזוקה שוטפת: בוטוקס, מילויי קמטים, מכון כושר...
בסוף אני מאמינה שאני אעשה משהו, אם כי עוד לא ראיתי תוצאה אמיתית שהניחה את דעתי. זה יצטרך להיות שאיבת שומן ומתיחת בטן.
לצפיה ב-'יום העצמאות ה-70 '
יום העצמאות ה-70
02/04/2018 | 07:39
6
146
יום העצמאות ה-70 הולך ומתקרב בצעדי ענק. 
 
מה לדעתכן הוא תמצית הישראליות? אלו דברים חיוביים/שווים מאפיינים אנשים/ילדים ישראליים בעיניכן? (כמובן בהכללה גסה)
 
איך ובמה השתנתה ישראל מאז ילדותכן?
 
מה תאחלו למדינה?
 
<הולכת לישון מאוחר - אכתוב עוד, מחר>
לצפיה ב-''
02/04/2018 | 20:33
2
157
ילדים ישראליים הם בעיני הרבה יותר עצמאיים מבני גילם במקום בו אני גרה. חלק מזה זה גם שהם יכולים לצאת מהבית ברגל ולהגיע בהליכה לציביליזציה (אצלנו זה אפשרי - אבל דורש לפחות 25 דקות הליכה שזה לא מעט)
 
מאז שהייתי ילדה ישראל הפכה מדינה הרבה יותר עשירה. רמת החיים עלתה מאוד. כשהייתי קטנה להרבה מאוד אנשים לא היה רכב פרטי, ועל 2 רכבים למשפחה כמעט לא שמע אף אחד. זה השתנה.  ועם זה - גם הפערים החברתיים גדלו.
 
מאחלת למדינה שקט ושלווה ושתיעלם כל שינאת חינם מקרב יושביה                                           
לצפיה ב-'כשהייתי ילדה (שנות ה-70) ומתבגרת (שנות ה-80)'
כשהייתי ילדה (שנות ה-70) ומתבגרת (שנות ה-80)
11/04/2018 | 12:55
1
124
 
כולם בכרמל (חוץ מתושבי דניה, אלו שנראו לנו מיליונרים) גרו בדירות שלושה וארבעה חדרים בבתים משותפים בני שלוש-ארבע קומות. כולל השופט הבכיר, מנהלי מחלקות ברמב"ם וברוטשילד וקצינים בכירים בקבע.
 
לצפיה ב-'אכן - כך גם היה בילדותי באותה תקופה'
אכן - כך גם היה בילדותי באותה תקופה
11/04/2018 | 23:06
84
רק בירושלים. והמיליונרים גרו בוילה בטלבייה, בימין משה או אחר כך ב"רמות" - אבל לא היו הרבה כאלה. הרוב - בדירות כמו שציינת.
לצפיה ב-'כשכתבת את השאלה, הדיון העיקרי בארץ לגבי יום העצמאות היה '
כשכתבת את השאלה, הדיון העיקרי בארץ לגבי יום העצמאות היה
12/04/2018 | 19:44
80
נתניהו ינאם או לא ינאם. כן נשיא הונדורס לא נשיא הונדורס. מותר לראות את נתניהו נואם לסגור את הטלוויזיה כשנתניהו נואם.
עכשיו שכבר יודעים את רוב התשובות יש זמן לחשוב על ישראלים.
עזרה לזולת זה הישראליות היפה. זה מחיל בלהסביר איך להגיע, תרומות, ערבות ההדדית בזמן מלחמה וכד'.
(הפחות יפה הוא הנדחף בכביש ושומע מוזיקע רועשת)
 
המשך בהמשך.....
לצפיה ב-'מהי תמצית הישראליות?'
מהי תמצית הישראליות?
13/04/2018 | 09:33
61
הרבה דברים שלא נראה לי שקיימים באינטנסיביות כמו כאן--
למשל--1)העליות השונות --שכל עליה קלטה עליה אחרת, בליל של תרבויות,
ואיך אומר זאב רוח בשיר.. "ונמשכת שיירה מן המאה שעברה...."
2)הלהקות הצבאיות--ששרו על המציאות שנבנתה כאן.
   והצמיחה זמרים ושחקים.
3)יש שירים שמדברים על המיוחדות של הישראליות. אני בוחרת מהם
   את השיר של ירדה ארזי. https://www.youtube.com/watch?v=JU8F6jbP2mE
 
לשאלה מה השתנה--
1)גרתי בבת-ים היה לנו המון חול בין הקצה של בת יםלחולון ורשל"צ,,
היום הכל בנוי לתפארת--הבניה הזריזה וההתפתחות לא דומים בעיני לשום
מקום אחר בעולם.
2)בתחילה כמדינה צעירה היתה פשטות וצניעות במובן הטוב,
   והיום נכסנו לעצמינו את החומריות--אי קוראת לזה--אמריקניזיה.
לצפיה ב-'בעיני תמצית הישראליות זה החברמניות של כולם-לטוב ולרע '
בעיני תמצית הישראליות זה החברמניות של כולם-לטוב ולרע
14/04/2018 | 04:23
83
המלצר הוא חבר שלך ויישב לידך תוך כדי שכותב את הבקשות שלך, אם תמצא את עצמך בוכה באמצע הרחוב- יגשו אלייך ויציעו לך עזרה, אם מישהו כותב ברחבי הפייסבוק שזקוק לעזרה-מיד ימצא מי שיעזור.
 
אין ספק שהחברמניות הזו היא לטובה ולרעה, והרבה פעמים זה מתסכל מאוד כי זה מגיע לרמת החדירה לפרטיות (ע"ע שאלות של "מתי עוד ילד?" ,"יש לכם בעיות להיכנס להריון שעדיין אין לכם ילדים?" וכו' שנשאלתי ואני לא היחידה שנשאלה מהיכרות עם חברות וכאלה שכתבו על כך בקבוצות השונות) אבל בתור אחת שגרה בחו"ל- לפעמים מתגעגעת לזה כי לרוב פה אנשים די ממהרים כל הזמן ופחות עוצרים אחד למען השני, וכל אחד שעובר לידך אומר "סורי" בלי סיבה אבל לא באמת עוצר, לאף אחד שם לא באמת איכפת.
 
רק עכשיו כשאני עם הקטנה בחוץ וכו' כן אנשים משוחחים יותר במיוחד שהיא מאוד חברותית ועושה שלום ומפטפטת.
 
איך המדינה השתנתה- אני חושבת שאין כבר תמימות כמו מה שסיפרו שהיה פעם. אנחנו מדינה שסבלה ועדיין סובלת מאלימות,רדיפה, מכות פוליטיות, מכות כלכליות ועוד. אני חושבת שאנשים בארץ כבר עייפים וסובלים מזה.
 
מאחלת למדינה למצוא אנשים טובים שינהלו אותה ולא כאלה שסופם להיות מורשעים בפשעים. מאחלת למדינה לפרוח ולשגשג ולהיות מדינה שכולם ירצו להיות דומים לה ופחות "מיני אמריקה".
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי ואיך יהיה הסדר '
איך היה השבוע שלי ואיך יהיה הסדר
29/03/2018 | 19:37
18
61
איך היו ההכנות השבוע ומה צפוי מחר?
לצפיה ב-'|חרוסת||חרוסת||חרוסת| משהו קטן וטוב '
|חרוסת||חרוסת||חרוסת| משהו קטן וטוב
29/03/2018 | 19:38
3
92
לא באמת יש אייקון של חרוסת וחבל
לצפיה ב-'ליל סדר מוצלח מאוד'
ליל סדר מוצלח מאוד
31/03/2018 | 09:08
1
119
אחרי שבשנים האחרונות היה כייף אבל לא הרגשתי כמו בעבר את השמחה הגדולה והמפגש שנמשך שעות וברוגע אתמול זה סופסוף קרה. היתה אוירה נהדרת, הילדים שיחקו מקסים, המבוגרים דיברו בניחותה.
באמצע השבוע היה דייט זוגי מוצלח מאוד.
לצפיה ב-'דייט זוגי באמצע ההכנות לפסח ?'
דייט זוגי באמצע ההכנות לפסח ?
01/04/2018 | 17:39
92
אלופה !
לצפיה ב-'גם אצנו היה ליל סדר שעבר בכיף (ובשלום)'
גם אצנו היה ליל סדר שעבר בכיף (ובשלום)
01/04/2018 | 17:25
68
פחדנו מתקלים משפחתיים עקב התנהגות פרועה של אחד הילדים. אך השגחה צמודה וקצת הבלגה העבירו את הערב בשלום (נשארו  5 פסים חרוטים על הקיר בסלון, אך תהיה שם ספריה ונשכח מזה).
זאת פעם ראשונה שארחנו את כל המשפחה בבית החדש.
היה מוצלח. מחכה לפעם הבאה.
לצפיה ב-'השבוע שהיה (וגם זה שיהיה) עמוסים ביותר'
השבוע שהיה (וגם זה שיהיה) עמוסים ביותר
29/03/2018 | 20:04
5
201
בעוד שבועיים בדיוק אני נוסעת לפלושיפ בארה״ב ועוזבת את המשפחה והעבודה  ל5 שבועות. הרבה עבודה והרבה הכנות.
סדר מצומצם מאד (רק אנחנו וההורים)- אצלנו כי אין לי זמן להתארח ליומיים וממילא אני מבשלת הרוב כי אוכלים אצלנו צמחוני/טבעוני. אי לכך צפוי מחר מרתון  ניקיונות אחרונים (אנחנו גם אוכלים כשר אז עבודה קשה לנקות ולקנות הכל כשר) ואח״כ מרתון בישולים וסידורים

חג שמח
לצפיה ב-'וואו - זה באמת המון לארגן. אני מכירה את זה.....'
וואו - זה באמת המון לארגן. אני מכירה את זה.....
30/03/2018 | 03:55
2
122
תשתדלי לא להילחץ יותר מדי לפחות לגבי האריזות שלך וכו'. זו מדינה שיש בה הכל - אם שכחת לקחת משהו - יהיה שם בחנות/סופרפארם שפתוח 7 ימים בשבוע שעות ארוכות.  וגם - תוכלי לנהל הרבה מהקביעות והדברים בארץ דרך האינטרנט/וטטסאפפ וכו'. העולם היום מאוד מחובר.
 
ובכל זאת, מצדיעה לך שאת גם מארחת עם כל זה על הראש/ לפניך בקרוב.
 
לא הבנתי למה  קשה לקנות הכל כשר - בישראל כל הסופרמרקטים וכו' כשרים ממילא - לא? (למעט מעדניות בנוסח "טיב טעם"). אבל אני די  בתחום אז בטח פספסתי משהו
לצפיה ב-'הבעיה לא לקנות כשר אלא לסדר הכל'
הבעיה לא לקנות כשר אלא לסדר הכל
30/03/2018 | 09:16
1
138
אנחנו מפנים את כל המטבח מכל החמץ, מפנים טוסטרים, וכל הדברים שלא כשרים ומחליפים בעשר, מנקים את כל הארונות והציוד. תחשבי שאת צריכה למעשה לארוז את כל המטבח שלך ולארגן מחדש...

תודה על העידוד לגבי הנסיעה החשש שלי לשכוח לארגן דברים שהשארתי כאן, שם אין לי ספק שאין בעיה

חג שמח!
לצפיה ב-'אה - עכשיו הבנתי'
אה - עכשיו הבנתי
02/04/2018 | 07:35
73
באמת נשמע מתיש. עכשיו זה מאחוריך
 
אני שוכחת כל הזמן לארגן דברים מאחורי כשנוסעת. ואז אני "מתקנת תוך כדי תנועה" מרחוק...
לצפיה ב-'וואו חמישה שבועות!'
וואו חמישה שבועות!
01/04/2018 | 17:34
1
94
זו ממש נסיעה ארוכה- נשמע חוויתי במיוחד !
האם את נוסעת עם אנשים שאת מכירה?
 
מקווה שיהיה לך זמן לדווח לנו על חוויות בזמן אמת.
 
לצפיה ב-'נוסעת לבד...'
נוסעת לבד...
02/04/2018 | 17:41
21
לצפיה ב-'הזדמנות לברך את'
הזדמנות לברך את
29/03/2018 | 21:53
1
126
כל הבאות וכותבות כאן, בברכת חג שמח.
 
לצפיה ב-'חג שמח '
חג שמח
01/04/2018 | 17:36
38
איפה עשיתם את הסדר?
לצפיה ב-'חזרתי לציביליזציה '
חזרתי לציביליזציה
30/03/2018 | 01:47
2
147
אחרי 9 ימים בהודו (נסיעת עבודה בלבד. בלי שום דבר תיירותי. גולת הכותרת היתה הרעלת מזון לא נעימה שאולי בעזרתה איבדתי איזה 100 גרם אמן - לא יזיק לי....). שם לא היתה לי גישה לתפוז בכלל
 
ומשם המשכתי היישר לחופשה משפחתית - בפלורידה באיזה מקום שבו הויי-פיי לא עבד - וכך נכפה עליו המשך ניתוק מהעולם
 
לפני כמה שעות נחתנו חזרה בבית ואני מרגישה כאילו חזרתי לציביליזציה....
 
מחר בערב אנחנו מארחים אורחת אחת ואת עצמנו + אמא שלי. יהיה פשוט ולא שאפתני. חזרת, גפילטע פיש מהצנצנת, מצות, עוף עם תוספות ואיזו גלידה. נקרא בהגדה כמה שנצליח.
 
שיהיה חג חירות שמח לכולן והשנה נמצא לחירות אמיתית
לצפיה ב-'כרגיל, חסרת פה מאוד וטוב שחזרת '
כרגיל, חסרת פה מאוד וטוב שחזרת
01/04/2018 | 17:38
1
67
תודיעי לבוסים שלך שאת צריכה אינטרנט לוויאני או משהו דומה 
 
סדר אינטימי נשמע לי כיף! אתם מקפידים שכולם יקראו ? 
לצפיה ב-'תודה הלך לא משהו עם הקריאה'
תודה הלך לא משהו עם הקריאה
02/04/2018 | 07:19
82
ילדות הבית סירבו לקרוא. הסכימו לעקוב אחרי הקריאה. ואנחנו החלטנו ששולחן הסדר הוא לא המקום/זמן לריב... אז לא הכרחנו. לפחות הן הסכימו לשיר איתנו
 
האורחת לא דיברה עברית, אבל קראה באנגלית קצת והיה לה נחמד. היא לא היתה בליל סדר מאז שהיתה ילדה קטנה. גדלה כבת להורים יהודיים ששניהם כבר אינם עימנו...
 
אחרי האוכל רק עשינו מו"מ לאפיקומן וכמה שירים.  זה נורא ארוך ההגדה הזאתי.... כשיש שולחן גדול עם הרבה אנשים תמיד יש כמה דבקים במטרה שמוכנים לקרוא אחרי האוכל. אבל היינו שולחן קטן....
 
בחיי שאני צריכה ווי פיי לוויני. 
לצפיה ב-'שבוע עמוס בנקיונות'
שבוע עמוס בנקיונות
31/03/2018 | 09:10
73
למזלי הייתי בחופש בחמישי אז הצלחתי לסיים ולהשתלט על הניקיונות ולבשל אתמול בנחת.
 
לצפיה ב-'ברחתי מהכנות ונקיונות'
ברחתי מהכנות ונקיונות
01/04/2018 | 15:31
86
לחופשה זוגית בחו"ל.
הילדים עשו סדר עם הסבים ועכשיו נהנים בלעדינו.
כולם מרוצים.
לצפיה ב-'היה שבוע מטורף.... קניות יומיומיות של דברים '
היה שבוע מטורף.... קניות יומיומיות של דברים
01/04/2018 | 17:29
100
שנזכרנו שצריך בשביל הסדר.
לשמחתי הרבה האיש שלי היה שותף מלא הן בקניות והן בבישולים וזה לא היה מעיק.
 
את החופש שרציתי ביום חמישי כדי להקדיש לסיור הבית ולבישולים נאלצתי לבטל על מנת לסיים משהו בעבודה ולנסוע ללויה של אחות של קולגה. שמחתי שלא ויתרתי.
 
 
לצפיה ב-'הסקנדל האחרון של פייסבוק...'
הסקנדל האחרון של פייסבוק...
30/03/2018 | 03:57
4
170
עכשיו אחרי ששוב, בפעם המאה, נפל לכולם האסימון שפייסבוק = ריגול מלא אחרי כל תנועה של המשתמש שם, כל מילה שכתב וכו' ומכירתו לכל המרבה במחיר...
 
אצלי זה לא שינה הרבה כי גם לפני כן הייתי סרבנית פייסבוק מהסיבה הזו בדיוק
 
אצלכן השתנה משהו?
לצפיה ב-'במצב הזה אני פשוט שמחה שאין לי פייסבוק'
במצב הזה אני פשוט שמחה שאין לי פייסבוק
31/03/2018 | 09:04
1
90
אצלי, בדיוק כמו אצלך לא שינה הרבה ושמחה על סרבנותי.
לצפיה ב-'גם לי אין פייסבוק ואני שמחה על כך'
גם לי אין פייסבוק ואני שמחה על כך
31/03/2018 | 16:56
18
לצפיה ב-'בכל מה שקשור באינטרנט הוא ריגול אחרינו, לא?'
בכל מה שקשור באינטרנט הוא ריגול אחרינו, לא?
01/04/2018 | 17:31
1
91
ברגע שיש IP, יודעים עליך הכל- לאן את רוצה לנפוש מה את רוצה לקנות....
 
וגם לי אין לי פייסבוק. 
לצפיה ב-'ואללה? לא יודעת. חשבתי שזה רק אם משתמשים בכרום'
ואללה? לא יודעת. חשבתי שזה רק אם משתמשים בכרום
02/04/2018 | 07:22
95
והחיבור לגי'מייל פתוח. ויש גם את האינגוקניטו בכרום (חלון גלישה אינקוגניטו)
 
אוף - מייאש העולם המודרני
 
קראתי גם פעם שאפשר למחוק את כל מה שגוגל אסף עליך איכשהו. לא יודעת איך
לצפיה ב-'לגבי טיפול שורש פלוס כתר '
לגבי טיפול שורש פלוס כתר
27/03/2018 | 09:38
1
130
מטופלת בקריית השרון היום הייתי צריכה לבצע כתר זמני לפני הקבוע אחרי טיפול שורש חוות דעת שגויה של טרלו אמר שלא ניתן לטפל ולעשות כתר לאחר התייעצות של חוות דעת שניה נאמר שכן אפשר כתר תחשבו פעמיים אם ללכת לרופא טרלו
לצפיה ב-'טוב - כך נעשה. למרות שאולי העצה השניה היא זו שלא נכונה - לא?'
טוב - כך נעשה. למרות שאולי העצה השניה היא זו שלא נכונה - לא?
30/03/2018 | 01:49
71
או אולי זה מקרה גבולי?
 
מה זה "קריית השרון"? זה שם של מרפאת שיניים?  
לצפיה ב-'יש פה מישהי בחופשת לידה (מאתגרת...)?'
יש פה מישהי בחופשת לידה (מאתגרת...)?
26/03/2018 | 11:43
1
134
מקווה שזה בסדר שאני מפרסמת כאן.
שמי מיכל ואני עובדת על תוכנית אינטרנטית לליווי ותמיכה בנשים בחופשת לידה. 
אני לא יועצת ולא מטפלת,
פשוט עברתי בעצמי חופשת לידה שהייתה מאתגרת מהרבה בחינות,
ולאחרונה בוער בי הרצון לסייע ולעזור לנשים שנמצאות במצב הזה.
אם את נמצאת כרגע בחופשת לידה והתקופה הזו קשה עבורך, מכל סיבה שהיא -
אשמח לקיים איתך שיחת טלפון או שיחת וידיאו, 
להקשיב ולשמוע מה עובר עלייך, ולנסות להציע כיוונים לסיוע ולהתפתחות.
אני מקווה שהשיחה תעשה לך טוב,
ושאוכל בעזרתך להבין טוב יותר את הצרכים והקשיים שמעסיקים נשים בתקופה הזו.
אם זה מתאים לך, מוזמנת להשאיר פרטים בטופס.
(למותר לציין שהשיחה ללא תשלום ואין שום אינטרס מסחרי מאחוריה)
https://goo.gl/forms/ZD1qc5Ik2C2f0IcH2
לצפיה ב-'לא לאחרונה... אבל בעיני חופשת לידה היא הסיוט'
לא לאחרונה... אבל בעיני חופשת לידה היא הסיוט
30/03/2018 | 01:40
89
בהתגלמותו. היא ממש לא "חופשה", והאמת שלא ראיתי איך היא יכולה להיות פחות מאתגרת חוץ מאשר בעזרת עזרה בתשלום שמאפשרת קצת לישון, לאכול אוכל שלא התקרר, ולהתקלח מדי פעם [לחפוף שיער זה בכלל חלום רחוק בתקופה הזו]
לצפיה ב-'סרטון המין של שחקן הכדורגל '
סרטון המין של שחקן הכדורגל
22/03/2018 | 18:50
3
126
נושא שאי אפשר היה לברוח ממנו השבוע .....שמעלה הרבה שאלות:
אני תוהה האם אלו באמת חדשות?
למה בכלל שיתפו את כל עם ישראל בנושא בעניין הזה?
איפה הגבול של תלונה שאינה צד בעניין ? (מירב מיכאלי היא צד כי היא אישה?)
ועכשיו שזה כבר עניין הציבור לדעת, מה המשטרה חשבה שהבחורה תענה? להערכתי היא קבלה דמי שתיקה והסכמה. 
 
 
לצפיה ב-'על חלק מהשאלות'
על חלק מהשאלות
23/03/2018 | 06:39
92
אני יכולה לענות בהשערות כמובן,
אבל מה שמעסיק אותי בנושא--אלו שני ענינים אחרים--
1)עד כמה יש כח לכל מיני סלב על בחורות שמנסות להתקרב לסלביות הזו,
   וכמה חושבות שהפרסום הוא כלי החלומות שלהן--ונפגעות.
   והסלב מרשים לעצמם ומפעילים כח ואין גבולות ואין מעצורים.
2)הענין השני שממש מאים עלי--הוא "האח הגדול" בכל תחומי חיינו,
    הכל מצולם/מוקלט/ כביכול מתועד ואין אמון לבני אדם, כי כמה קל,
    להשתמש בחומר שבכלל לא ידעת על קיומו נגדך.
    אגב זה גם לגבי מצלמות בדרך--שמתקינים אותם במקומות מועדים--
     שאין שם שום סכנה---אבל הכנסה טובה למדינה.
לצפיה ב-'לדעתי יש חשיבות מבחינה ציבורית'
לדעתי יש חשיבות מבחינה ציבורית
24/03/2018 | 10:13
96
בכך שהנושא עולה שוב ושוב לדיון ובניגוד לשנים עברו, זוהי תקופה שבה התנהגות של החפצה וניצול מיני של נשים זוכה לגינוי, השחקן שהתנהג כך נאלץ להתנצל ולהביע חרטה .

יש גם עמדה חינוכית לדור הצעיר שחווה תגובה תקשורתית שונה מהעבר, והמסר שמועבר לו הוא מסר ברור של שלילת ההתנהגות הזו.
הענין הפלילי פחות חשוב כאן ואינני מבינה בו, אך בעיני טוב שכל פרשה כזו עולה לדיון ציבורי וסופה הוקעת האדם שניצל את האישה. היו מספיק מקרים שבהם אישיות ציבורית בתפקיד הושעתה או השעתה את עצמה בגלל התנהגויות מיניות לא ראויות כלפי נשים גם כאשר לא היתה העמדה לדין פלילי, רק בגלל הבאז הציבורי (מקרים רבים בצמרת המשטרה והפוליטיקה בשנים האחרונות).

מירב מיכאלי כפעילה פמיניסטית מגישה תלונה כדי להביע דיעה ועמדה ולחזק את הצד שלה בדיון הציבורי, למיטב ידיעתי לא ניתן להגיש תלונה בשם מישהו אחר שהוא נפגע עבירה אלא בנסיבות מסוימות (כאשר הנפגע הוא חסר ישע או קטין וכו׳).
לצפיה ב-'פיספסתי את הרוב בשל ניתוקי מהציבילזציה'
פיספסתי את הרוב בשל ניתוקי מהציבילזציה
30/03/2018 | 01:54
39
רפרפתי עכשיו ואני רואה שהיא אומרת שזה היה בהסכמה ושהיא ידעה שהיא מצולמת. אם זה היה נכון מלכתחילה אז "מדינה חופשית"
 
אבל לדעתי במקרה ה"טוב" היא קיבלה דמי שתיקה והסכמה בדיעבד, ובמקרה ה"פחות טוב" מאיימים עליה עכשיו לתת את הגירסה הזאת. 
 
כל הסיפור לגמרי 
 
בעיני זה בסדר שצד שלישי יתלונן כדי שיבדקו את זה, בעיקר אם הקורבן פוחדת להתלונן. מה שלא הבנתי זה איך מירב מיכאלי קיבלה את הסרטון הזה? מאיפה הסרטון הגיע?

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית
פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה
פורום לידה פעילה וביתית
לידה פעילה וביתית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ