לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'האם בעיניכן נהיגה= עצמאות? האם יש לכן רישיון נהיגה?'
האם בעיניכן נהיגה= עצמאות? האם יש לכן רישיון נהיגה?
26/02/2017 | 18:30
11
9
לצפיה ב-'הו כן - לגמרי'
הו כן - לגמרי
26/02/2017 | 20:07
4
16
יש לי רשיון. אני לא מרבה לנהוג מסיבות של איכות הסביבה. באופן יומיומי נוהגת תמיד (חוץ מיום שבו במקרה עובדת מהבית) 2 ק"מ ביום. 1 ק"מ הלוך למגרש החניה של הרכבת התחתית ו-1 ק"מ בחזרה.  יכולה הייתי לכאורה ללכת במקום, אבל זה מוסיף לי איזה 50 דקות ביום שפשוט... אין לי . הנסיעה אורכת 4 דקות.
 
חוץ מזה נוהגת לסידורים לפעמים או לאן שצריך.
 
כשהייתי בסוף התיכון נכשלתי בכמה וכמה טסטים (חלק באשמתי, וחלק עם טסטרים שהיה ידוע שצריך לשלם להם כדי לעבור....). וכבר הייתי קרובה להתייאש ואני זוכרת את אמא שלי נוהמת שלי: "שלא תחשבי על זה אפילו. רשיון נהיגה = עצמאות".
מיום שעברתי מעולם לא הייתי מעורבת בתאונה רצינית - כן דפקתי פעם לרכב אחר את הטמבון כשפניתי שמאלה והוא חנה בצד הדרך. אבל הייתי בהריון בחודש תשיעי ועם שתי גמדות מייללות במושב האחורי. אז יש נסיבות מקלות. 
כמובן שחניתי ויצאתי מהרכבת כדי לתת פרטים לרכב הניזוק. היתה בו אישה. הייתי בטוחה שהיא תכעס מאוד. אבל כשהיא ראתה את הריוני המתקדם מאוד, וכשגמדות הבית שהיו אז בנות כמעט-5 ושלוש וקצת פתחו את החלון לכיוון המדרכה כדי לבדוק לאן אני הולכת ולבכות "אמא אמא" - היא יותר ריחמה עלי מכל דבר אחר . הביטוח מימן לה טמבון חדש ולא נרשמו בעיות מיוחדות.
 
מוסיפה שאלה - כשאתם נוסעים לאנ-שהו כמשפחה. מי נוהג/ת בד"כ? אתן או בן הזוג?  הייתי אומרת שאצלנו זה בד"כ 2/3 הוא, ו-1/3 אני. קצת פטריארכלי לצערי אבל זו העדפה שלי. תמיד אני מעדיפה "לנוח" ו/או לנהל את חלל הרכב. ואת זה יותר קשה לעשות כשנוהגים.
לצפיה ב-'מוסיפה עוד שתי שאלות'
מוסיפה עוד שתי שאלות
26/02/2017 | 20:13
2
15
האם הייתן מעורבות פעם בתאונת דרכים? וגם
 
האם לאמא שלכן/סבתא שלכן יש/היה רשיון נהיגה?
 
וכאן אציין לטובה את סבתי פורצת הדרך (יחסית...) שהיה לה "רשיון נהגות" (שורוק בו' - ככה היא קוראת לזה) עוד משנות ה-40. היא עברה טסט בימי המנדט הבריטי. והיא אהבה מאוד לנהוג, ואחד הימים העצובים בחייה היה היום שבו היא הפסיקה. האמת היא שהרשיון מעולם לא נלקח ממנה. אבל אחרי שהיא "גיהצה" הרבה מאוד תמרורים ושלטים עם הרכב, הצליחו ילדיה לשכנע אותה שתפסיק לפני שתהרוג איזה הולך רגל על המדרכה או משהו... והם מכרו לה את האוטו.  
 
במשך תקופה ארוכה אחר כך היא המשיכה להתנייד עם נהג מונית קבוע לפגישות הקלפים שלה וכו'. כך שיש פתרונות אחרים... אבל עדיין הנהיגה היתה חלק גדול מאישיותה/גאוותה/העצמאות שלה. והיא הצטערה לאבד את זה.
 
זו בעייה עם אנשים מבוגרים מאוד - הקטע של מתי להפסיק לנהוג. קראתי פעם בעיתון של אישה בריטית מבוגרת מאוד בעלת רשיון נהיגה תקף. באנגליה, כמו בארץ בימי המנדט - יש תיבות דואר אדומות. והאישה הנ"ל ראייתה היתה כה מדורדרת שהיא ניסתה לשלוח מכתב לתוך סוודר אדום של אישה אחרת שעמדה ברחוב בחושבה שהיא תיבת דואר. ועדיין היה לה רשיון נהיגה בר תוקף.
לצפיה ב-'לא ולא'
לא ולא
26/02/2017 | 22:56
לצפיה ב-'לאמא שלי אין רישיון נהיגה...'
לאמא שלי אין רישיון נהיגה...
26/02/2017 | 23:45
חלק מהסיפור הארוך-רק לי, לאבא שלי ולאחותי יש.
 
לגבי תאונה- הייתי מעורבת בתאונה אבל לא אני נהגתי. בעלי נהג אחרי שחזר באותו בוקר מחו"ל, היינו בדרך לחמותי לכבוד יום ההולדת שלה עם עוגה (עוגה ללא סוכר שקנינו בקונדטוריה ועלתה הון!) ופתאום כמה דקות מההורים שלו הוא כנראה נרדם, אני הייתי מעופפת כי הייתי עם חום ופתאום מצאנו את עצמנו הפוכים לגמרי וכל העוגה מרוחה עליי. איכשהו הצלחנו לצאת מהרכב, כמעט ללא פגע- פצעים יבשים וכאבי גב עבורי.
 
 
לצפיה ב-'אצלנו בד"כ בארץ הבנזוג היה נוהג, אבל אחרי שהוצאתי רישיון'
אצלנו בד"כ בארץ הבנזוג היה נוהג, אבל אחרי שהוצאתי רישיון
26/02/2017 | 23:39
2
הוא רצה שאני אתאמן כמה שיותר ולכן לרוב היה רוצה שאני אנהג.
יש מקום אחד שאני לא נהגתי בו אף פעם וזה תל אביב- פשוט לא הסכמתי. הלחיץ אותי הבלאגן בכביש.
לצפיה ב-'לא, ולא בישראל (כן בחו"ל).'
לא, ולא בישראל (כן בחו"ל).
26/02/2017 | 20:16
2
5
לצפיה ב-'לוודא שהבנתי'
לוודא שהבנתי
26/02/2017 | 20:24
1
17
יש לך רשיון נהיגה מחו"ל אבל לא בישראל? כלומר - גם למדת נהיגה ועברת טסט רק בחו"ל? סקרנית לשמוע איך זה הלך. כמה שיעורים היית צריכה לקחת ובאיזה טסט עברת?
לצפיה ב-'למדתי מתישהו גם בארץ,'
למדתי מתישהו גם בארץ,
26/02/2017 | 20:35
17
(לא בתיכון אלא בגיל עשרים פלוס) אבל לא הוצאתי רישיון. נדמה לי שלמדתי עם הילוכים? אחר כך כשהגענו לחו"ל לקחתי כמה שיעורי נהיגה ממורה נהיגה (אני די בטוחה שעל אוטומטי) והוצאתי רישיון. אבל לא נהגתי הרבה גם בחו"ל (בעיקר הסעתי לגן ולבית הספר מדי פעם). כשחזרנו לא הימרתי את הרישיון (איכשהו לא היו תנאים מתאימים) כך שעד היום אין לי רישיון ישראלי ואני לא נוהגת בישראל - אבל אם בא לי אני יכולה לנהוג בחו"ל.
לצפיה ב-'חדשה כאן :)'
חדשה כאן :)
26/02/2017 | 22:55
1
8
והתשובה שלי זה בהחלט!
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
26/02/2017 | 23:40
לצפיה ב-'יש לי, הוצאתי בגיל מאוד מאוחר'
יש לי, הוצאתי בגיל מאוד מאוחר
26/02/2017 | 23:32
2
פה אני ממש לא נוהגת. בארץ אני בקושי נהגתי-רק בימי שישי שבת יצא לי כי אני עבדתי קרוב לבית ובעלי יותר רחוק. עכשיו כשהייתי בקיץ בארץ- יצא לי לנהוג פעמיים וזה היה לצד בעלי כי פשוט חששתי לנהוג לבד.
 
אצלי נהיגה זה אישיו רציני וסיפור מאוד ארוך. בעיני זו עצמאות אבל אפשר בהחלט להסתדר באוטובוסים,מוניות וכו'- אם כי פחות בארץ כי התחבורה הציבורית יותר בעייתית ואין בשבת אלא אם רוצים לשלם הון תועפות על מוניות.
 
פה אני ממש לא מרגישה את המחסור באוטו ובנהיגה ובארץ בחודשיים שהייתי ממש היה לי קשה- מה שלוקח 10 דקות ברכב לקח לי שעה באוטובוסים.
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
23/02/2017 | 21:10
20
11
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
23/02/2017 | 21:11
8
17
לצפיה ב-'בסימן אביבי '
בסימן אביבי
25/02/2017 | 03:09
3
80
השבוע הטמפרטורות נסקו ונשקו לשיאים היסטוריים. היום היו פה 25 מעלות ושמש. מאוד לא אופייני לפברואר שבו בד"כ יורד שלג.
 
חוץ מזה בן זוגי בהתקף אנרגיה שיפוצית (קורה לו הרבה...) תלש את ה"קרמיקה" במטבח שבין שני הארונות כי גרס שהיא מכוערת. היא היתה זכוכיתית, אבל יחד עם הקיר נתנה גוון ירקרק שחירפן אותו. במקומה הוא שם חיפוי חדש בצבע כהה/צפחתי. זה עדיין לא גמור - עוד אין "רובה" וכו', אבל מצרפת תמונת ביניים.  אז המטבח נראה כמו אתר שיפוצים אבל לאמשנה - העיקר שהצטננה לו קצת "קדחת השיפוצים" שאחזה בו 
 
חוץ מזה מחר אנחנו הולכים לבדוק מקום שבו אולי נפקיד את הכלבה כשניסע בקיץ. בעלת הבית מתה על כלבים ומרשה להם להסתובב חופשי בבית/גינה. חוץ מזה היא רוצה לשכנע אותנו לאסוף איזה חתול הומלסי חדש שאספה [היא מצילת חיות שכזו].
לצפיה ב-'איזה כיף בעל משפץ'
איזה כיף בעל משפץ
25/02/2017 | 10:33
2
52
מנסיוני, עדיף שקדחת השיפוצים תחלוף רק אחרי שייסיים ה"רובה" 
לצפיה ב-'זה כיף - אבל זה לא לחובבות הנקיון...'
זה כיף - אבל זה לא לחובבות הנקיון...
26/02/2017 | 06:25
1
46
מזל שאני לא מצטיינת בתחום.
 
מכיון שלעולם אין לדעת מתי אתעורר בבוקר/אחזור מטיסה ובדרכי למטבח לספל תה מחיה נפשות אגלה איזה קיר שמישהו הוריד בהתלהבות/צבע/הזיז/שינה
 
למשל בפרויקט הזה, קמתי בבוקר שבת אחת לגלות שהחיפוי הישן קולף לו והמטבח נראה כמו מטבח במחנה פליטים, עם טיח מתקלף. והוא גם שכן במצבו זה איזה חודש... והיו קצת פירורי טיח בכל מיני מקומות.
לצפיה ב-'לחובבות הנקיון לא טוב בעל שעושה דברים בבית '
לחובבות הנקיון לא טוב בעל שעושה דברים בבית
26/02/2017 | 13:48
22
בעלי מעדיף להוא יטפל בדברים שיש לתקן/לסדר בבית ולכן גם אם מזמין אנשי מקצוע זה לדברים חלקיים ביותר ואת השאר הוא ממשיך לבד.
הבית שלי כבר כמעט שנה נראה מידי פעם כאתר עבודה. אני כל הזמן מסדרת ומנקה ומחכה שיסיים לטפל בבית. הסוף עוד לא נראה באופק.
לצפיה ב-'ערב נשים מוצלח ביותר'
ערב נשים מוצלח ביותר
26/02/2017 | 13:45
2
23
נפגשנו לערב נשים לכבוד יום האם  מלא באוכל טוב, יין טוב ואווירה מקסימה. 
היתה סדנא מקסימה.היה מוצלח ביותר מקוה שיהיו עוד ערבים כאלה.
 
בשישי בספונטניות נפגשתי עם חברה והסתובבנו יחד. היה מוצלח ביותר. קנינו ופטפטנו למרות הזמן הקצר שעמד לרשותנו. היה קצר וקולע.
 
בשבת טיילנו, אנחנו והילדים לבד, היה מוצלח וכייף ביותר. בערב קפצנו לארוחה אצל חברים שהיתה גם מוצלחת ביותר.
 
הבנתי כמה שאני צריכה לדאוג ולהפגש עם חברות יותר זה חשוב וכייף מאוד.
לצפיה ב-'נשמע כיפי. מה עשיתן בסדנא?'
נשמע כיפי. מה עשיתן בסדנא?
26/02/2017 | 20:15
לצפיה ב-' אז בסוף אנחנו מכירות ?'
אז בסוף אנחנו מכירות ?
26/02/2017 | 20:34
7
גם אני הייתי בערב אמהות !
לצפיה ב-'ערב אמהות בגן.'
ערב אמהות בגן.
26/02/2017 | 20:29
8
לכבוד יום האישה/ יום המשפחה, אמא אחת שיש לה זמן ארגנה ערב אמהות בגן.
כל אחת הביאה משהו לאכול.
ערבים כאלו של "העצמה נשית ושיח מעגלים" זה לא בדיוק הטעם שלי לבילוי
אבל למרות כן היה מעניין ומגבש.
<אני עוד מחפשת את המילים להסביר את עצמי כשי להעלות נושאים לדיון>
לצפיה ב-'שבוע שנגמר בביה"ח עם צירים מוקדמים '
שבוע שנגמר בביה"ח עם צירים מוקדמים
24/02/2017 | 14:27
10
122
סה"כ היה יום רגיל בגן פשוט עמוס ולא הגעתי לשתות (ניסיתי, בחיי!) ופתאום היו לי נקודות דם בניגוב ולא הייתי בטוחה שהרגשתי את הילדונת. הפנו אותי ללכת לביה"ח לבדוק את זה ואז גיליתי שיש לי צירים מבלי שהרגשתי כלום וכל 2 דקות. תודה לאל צוואר הרחם היה תקין והשאירו אותי ל-24 שעות מעקב. חזרתי אתמול הבייתה די לחוצה מזה שאפילו לא הרגשתי את הצירים וברור שזה קורה הרבה שיש צירים מדומים אבל עדיין החוויה הייתה מלחיצה וגם הרופאים שהתחילו לדבר איתי על אופציה של לידה מוקדמת וזריקה להבשלה. הצירים נגרמו כנראה מזה שלא שתיתי באותו יום כמה שעות והייתי המון המון בתזוזה ועל הרגליים.
 
זה קצת זעזע אותנו ומאז אני די בחרדות כי עכשיו אין לי מוניטור שיהיה צמוד אליי ויגיד אם זו סתם תזוזה או ציר, וזה מלחיץ
מה שכן- אני צמודה לבקבוקי שתייה (ולשירותים)- למדתי את הלקח...
 
בנתיים בשמירת הריון זמנית עד שהרופא שלי יחזור מנסיעה לארץ ואז נחליט מה הלאה.
לצפיה ב-''
24/02/2017 | 16:45
1
86
פרפרית יקרה, תרגישי טוב!
אני מתארת לעצמי כמה שהחוויה מלחיצה גם בזמן החוויה וגם הריקושטים והחרדות (המובנות בעיני) אחריה. אני יודעת כמה ההריון הזה יקר לך (אני יודעת - אין דרך טובה/ נכונה לנסח את הדברים האלה. זה תמיד ייצא "עקום" כי ברור שהריון, כל הריון, לכל אישה הוא יקר, אבל אני מקווה שאיכשהו הבנת למה התכוונתי ואני מקווה שלא פגעתי חלילה באחרות) ואני מקווה שבאמת מדובר במשהו נקודתי וחד פעמי שנבע משתיה לא מספקת ולא חלילה מבעיה כלשהי.
 
כמה שהביטוי הזה קלישאתי - מאחלת לך המשך הריון משעמם מפה ועד הלידה הטובה
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
24/02/2017 | 17:29
85
הכל היה תקין בבדיקות כך שנראה שזה באמת מהתייבשות. עכשיו אני מבלה בשירותים כל חצי שעה בערך כי שותה כמו גמל... למדתי לקח
 
זה היה מלחיץ ברמה שחושבת לקנות דופלר בייתי למרות שתמיד הייתי נגד כי חששתי שאולי לא אמצא ישר את הדופק וזה סתם ילחיץ יותר- אבל עכשיו אני ממש בחרדה שלא אבחין בין צירים לבין תנועות רגילות. כל פעם שיש תזוזה בבטן נכנסת ללחץ שברור לי שהוא לא בריא.
 
זה אולי נשמע היסטרי בטירוף אבל דיברו איתי על לידה מוקדמת וכל מיני כאלה וזה ממש הכניס אותי לחרדות.
 
מנסה להתנתק מהחשיבה על זה ובעיקר פשוט לנוח, לצפות בסדרות, לראות דברים מצחיקים וכו'.
לצפיה ב-'אוי. מקווה שלא יישנה...'
אוי. מקווה שלא יישנה...
25/02/2017 | 02:55
5
83
באיזה שבוע את? מנסיון - מאוד לא מומלץ ללדת פג/ית. בכורתי נולדה בשבוע 32.
במצב מצוין אבל זו היתה חוויה מאוד טראומטית.
לצפיה ב-'שבוע 29 '
שבוע 29
25/02/2017 | 06:05
4
86
מאוד נלחצנו מזה, בלשון המעטה...
במיוחד שבכלל לא הרגשתי את הצירים- לולא הדם בניגוב בכלל לא הייתי מגיעה להיבדק...
נקווה שזה היה משהו חד פעמי ושבעוד כעשרה שבועות אני אגיע לחדר לידה כמו שצריך ובלי התקפות לב כאלה יותר.
לצפיה ב-'קבלת איתות מאוד ברור שהרבע האחרון'
קבלת איתות מאוד ברור שהרבע האחרון
25/02/2017 | 07:36
1
103
של ההריון שלך צריך להתנהל אחרת.  
אני קוראת את ההודעות שלך ולפעמים מתעייפת מלקרוא אותך ואני ( למיטב ידיעתי) לא בהריון.  אז כן, הריון הוא לא מחלה, כידוע. הוא אוסף של מחלות שמשנות את הפיזיולוגיה שלך מקצה לקצה.  את לא חזקה ב להקשיב לגוף שלך- העומס, והמחלה וחזרה לשגרה כאילו כלום ולמסירותך לילדי הגן כמעט עלו לך בילדה שלך.
אני רעה וקיצונית בכוונה.  אני רוצה לזעזע אותך. ושתקבלי את הלגיטימציה המלאה להוריד גז, להפסיק לעבוד כמו שניים בשגרה וכמו ארבעה כשמישהו מבריז.  משאית הצלשים אינה חונה בחוץ, והתינוקת שלך כן חונה בפנים.  

לצפיה ב-'את לא רעה, את צודקת בהחלט!'
את לא רעה, את צודקת בהחלט!
25/02/2017 | 13:44
87
זה היה wake up call עבורי כי עם כל הנסיונות שלי לחשוב על התינוקת כל הזמן ולדאוג לה, לא באמת דאגתי לה מבחינה תזונתית ולמרות שעשיתי שינוי ענקי בתזונה שלי והתחלתי לאכול מסודר ובריא יותר- בנושא השתייה ממש לא השקעתי ובקושי שתיתי.
 
עכשיו למדתי לקח ואני צמודה למים, שותה בלי הפסקה (ומבלה בשירותים כל עשר דקות). אני לגמרי מקשיבה לרופאים ונראה מה הרופא יגיד- אם יהיה צורך אפסיק לעבוד.
 
מעכשיו עושה מה שהייתי צריכה לעשות בעבר- לשים את עצמי והבריאות שלי ושל העוברית לפני הכל.
 
ותודה על מה שכתבת ועל הדרך שכתבת. לא היית רעה וקיצונית- זה היה מדוייק.
לצפיה ב-'מבינה אותך. זה מלחיץ...'
מבינה אותך. זה מלחיץ...
26/02/2017 | 00:27
1
60
החל מ-37 שבועות מלאים זה נחשב full term. אז את צריכה למשוך לפחות 8 שבועות רגועים ונטולי כל צירים/דרמות/אירועים מלחיצים 
לצפיה ב-'ספרי את זה לטרבלמייקרית בבטן '
ספרי את זה לטרבלמייקרית בבטן
26/02/2017 | 13:03
37
שומרת על עצמי ושותה כמו גמל
 
לצפיה ב-' מצטרפת לכל מי שכתבה לך'
מצטרפת לכל מי שכתבה לך
26/02/2017 | 13:38
1
36
זו בהחלט נורה שנדלקה עבורך להגיד לך להוריד הילוך ולראות את עצמך במקום הראשון עכשיו. 
אם מרגיש לך נכון פשוט קחי לעצמך שמירת הריון עד הלידה. בעבודה כמו שלך באמת אולי עדיף שתעשי ככה.
זה בהחלט מלחיץ מאוד.
מאחלת לך המשך רגוע  ושתשמרי על עצמך 
לצפיה ב-'לצערי זה לא כזה פשוט...'
לצערי זה לא כזה פשוט...
26/02/2017 | 16:33
35
אבל אם זה מה שצריך-זה מה שיהיה.
 
הבעיה שלי היא שלפעמים אני כל כך בתוך הגן והעשייה שם ובאמת שוכחת את עצמי ולרוב באמת אין לי זמן לנשום. באותו יום באמת היו לי כוונות לשתות אבל כל פעם שניגשתי לקחת את השתייה שלי- קרה משהו: ילד ניסה לנשוך, ביקשו ממני עזרה, ילד חטף משהו לילד אחר וכו'...
 
הבעיה גם שאי אפשר לעשות חצאי ימים או משהו כזה מבחינת ביה"ס ועבודה משרדית פחות רלוונטי כי האנגלית שלי לא משהו ואני גם גננת בכל רמ"ח איבריי ופיזית קשה לי לשבת הרבה בגלל כאבי הגב.
 
נראה מה הרופא יגיד ונזרום עם מה שארגיש- מה שצריך אעשה כי התינוקת הזו חשובה מהכל מבחינתי.
לצפיה ב-'שרשור ZEN '
שרשור ZEN
22/02/2017 | 19:50
9
152
אילו טיפים יש לכן לשחרור הלחץ ממירוץ החיים/עכברים? (חוץ מלישון כל אחה"צ בשני ימי סוף השבוע....)
לצפיה ב-'נתחיל שאני כמוך אם מתאפשר לי נחה/ישנה צהריים בסופ"ש'
נתחיל שאני כמוך אם מתאפשר לי נחה/ישנה צהריים בסופ"ש
23/02/2017 | 06:23
3
96
כמעט תמיד מתאפשר במיוחד בתקופה האחרונה שבגלל מזג האויר יוצאים פחות. כשיגיע הקיץ זה בטח ילקח ממני כשנלך לים/בריכה בשבתות.
אוהבת לראות טלויזיה ולכן אצלי כל יום נגמר בצפייה בטלויזיה, זה הכייף שלי.
אני אוהבת מאוד את המטבח ולאחרונה גיליתי שלמרות שזו עבודה קשה עדיין המטבח חברי הטוב, שוב עוזר לי לשחרר לחצים ואני מוצאת את עצמי מבשלת ומפנקת משפחתי.
יציאה זוגית בהחלט עוזרת לשחרור הלחץ. בתקופה האחרונה בגלל בעיות בריאותיות של ההורים זה קורה לנו עוד פחות מהעבר אבל מקווה שעכשיו נתחיל שוב לצאת כי זה בהחלט שינוי אוירה.
מה הייתי רוצה לעשות? לצאת יותר עם חברות, לבלות יותר עם חברות. לפני כשבועיים יצאתי בערב עם חברות וזה היה שינוי מרענן. גם את זה צריכה לעשות יותר.
לצפיה ב-'זן ואומנות החזקת החיים'
זן ואומנות החזקת החיים
23/02/2017 | 19:39
1
95
אני מוצאת את עצמי לפעמים במירוץ מטורף שלעיתים קרובות אני נעצרת ותוהה איך עף השבוע. ילדות, חוגים, בית ספר - הכנת שיעורים, גן, הסעות, חברים, עבודה במשרה מלאה, תחזוקת בית, תחזוקת בעל, הורים מבוגרים מדי, ילדים צעירים מדי, ילדים עם קשיים חברתיים שצריך להסיע, להכיל, להביא חברים לתווך אחרת אחת תישאר אצלנו בבית עד גיל 40...בעל שעובד בשעות מטורפות יותר ממני (כמעט שמונה בערב והוא רק התחיל את היום). אני מתה להכניס התעמלות, בהייה בטלוויזיה - כלום. פעם היו סופישבוע רגועים שהשתרעו מאופק לאופק וכללו שנ"צ, שלל עיתונים, המון זוגיות והמון מנוחה.  היום כל סופשבוע אני עושה משהו עם הילדות: פיקניק עם חברים, טיולים עם חברים, יציאות משותפות. העיקר שיוציאו מרץ... השהות הזאת עם מבוגרים נותנת לי קצת פורקן ומאפשרת הוצאת קיטור. אני בוכה המון. זה עוזר לי בתקופות מאוד לחוצות שאני פשוט בוכה את נשמתי - גם זה עוזר במשהו. יציאה עם חברות נותנת לי המון אנרגיה אז אני מכריחה את עצמי גם שאני מתה לישון לצאת פעם בשבועיים. מתה לצאת עם הבעל אבל בשנים הקרובות לצאת בספונטניות לקפה, או קולנוע לא יקרה. 
לצפיה ב-'תגידי, את אחותי האובדת?'
תגידי, את אחותי האובדת?
24/02/2017 | 06:09
74
תיארת את רחשי היום יום שלי - מינוס שלוש חיות בית ועוד תריסר "תיקים" שונים שיושבים עלי
 
הזכרת לי את האימרה של אבא שלי
 
Life begins when the kids leave the house and the doge dies.
 
ואכן - ילדיו פרחו מהקן, הכלבה הנוירוטית נפטרה, והוא מאושר כציפור דרור... (ומבלה חורפים בחצי הכדור הדרומי)
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/02/2017 | 06:06
44
לצאת עם חברות זה טיפ חשוב בשבילי באמת. המטבח לא יעזור לי הרבה.
לצפיה ב-'לעזוב מקום עבודה שעושה לך לא טוב? '
לעזוב מקום עבודה שעושה לך לא טוב?
23/02/2017 | 23:10
1
12
לצפיה ב-'הוא עושה לי "טוב מדי" אולי...'
הוא עושה לי "טוב מדי" אולי...
24/02/2017 | 06:11
80
מהבחינה הזו שזו נדמית עבודה אינסופית בלופ, למרות שהיא מרתקת. 
 
אין המון הזדמנויות עבודה כאלה בסביבותי (גם בתוכן וגם בשכר).  זה לא שאני גרה בעמק הסיליקון....
לצפיה ב-'להתחיל לאהוד קבוצת ספורט '
להתחיל לאהוד קבוצת ספורט
24/02/2017 | 08:51
1
68
כשיושבים במגרש ורוצים בנצחון הקבוצה, חושבים רק על זה.
לשיר ולעודד את השחקנים (למרות שזה מרגיש קצת דבילי) ולפעמים גם לצעוק זה מוציא אנרגיות.
שבוע שעבר כאב לי הגב בקושי ישבתי וקמתי. הלכתי למשחק והאדרנלין ריפא אותי .
 
לפעמים, שהעייפות הורגת אותי - אני תופסת מנוחה של חצי שעה גם באמצע שבוע (לרוב בשש בערב). גם זה מוסיף אנרגיות.
 
לצפיה ב-'ואללה - אחלה רעיון עם הקבוצת ספורט'
ואללה - אחלה רעיון עם הקבוצת ספורט
25/02/2017 | 03:31
34
ואם זו קבוצת גברים צעירים אז גם יש על מה להסתכל
 
אם אכנס למיטה בשש בערב אין סיכוי שבעולם שאצא ממנה לפני הבוקר שלמחרת. דובת קוטב ידועה אני....  ומעריצה אותך על כוח הרצון
לצפיה ב-'אצלי זה שכל יום בדרך לגן '
אצלי זה שכל יום בדרך לגן
24/02/2017 | 14:19
80
מקשיבה למוסיקה- יש לי כמה שירים שאוהבת לשמוע. מוסיקה בכלל מרגיעה אותי אבל היא לא יכולה להיות רגועה מידי כי אז זה כבר עולה לי על העצבים.
 
לי גם מאוד עוזר לאפות אם כי מאז ההריון ומאז שאין לי ממש מקום לחומרי האפייה אז הם תקועים בארון גבוה יחסית- אני בקושי אופה.
 
אני בעד למצוא משהו יומיומי שנותן שקט פנימי- אם זה ללכת לשתות כוס קפה לפני העבודה, אם זה להקשיב למוסיקה ובעיקר- להקשיב לעצמנו ולגוף שלנו.
לצפיה ב-'סובלות בימים לפני קבלת הווסת מדכדוך, עצבנות או תנודות קשות ב'
סובלות בימים לפני קבלת הווסת מדכדוך, עצבנות או תנודות קשות ב
21/02/2017 | 11:45
1
67

אנחנו מזמינים אתכן להשתתף במחקר חדש בבית החולים איכילוב.
בנושא: דכדוך ועצבנות לפני הווסת-מחקר חדשני-טיפול באמצעות גרייה מוחית מגנטית עמוקה ((dtms
המעוניינות להשתתף מוזמנות לפנות אלינו בטלפון:
03-6973685 או במייל: maayanmo@tlvmc.gov.il

לצפיה ב-'דכדוך ועצבנות בלי קשר לווסת גם הולך?'
דכדוך ועצבנות בלי קשר לווסת גם הולך?
22/02/2017 | 01:01
68
כי מזה יש לי בשפע.... שבוע מעצבן. ועכשיו התקשרו מהוטרינרית לבשר שהכלבה יצאה חיובית ל Lyme Disease. שזו איזו מחלה טפילית איומה . ולמיטב ידיעתי גם בני אדם יכולים ללקות בה. והילדות מתנשקות איתה כל הזמן....
לצפיה ב-'לא מפסיקה לחשוב על האימהות האלו..'
לא מפסיקה לחשוב על האימהות האלו..
18/02/2017 | 21:00
17
232
לא מפסיקה לחשוב על האימהות האלו.
אלו שאי אפשר לומר בקול רם מה שקרה להן. הפחד התהומי המשתק רק מהמחשבה על זה וזה קרה להן.
איך הן גילו את האסון? כמה זמן הילד שכב עד שהגיעה אליו? מה הן עשו מאותה שנייה?
ואיך לעזאזל הן מתמודדות? אי אפשר להתמודד עם דבר כזה, אני לא הייתי יכולה להתמודד.
איך הן ממשיכות לנשום, איך הלב שלהן ממשיך לפעום?
אני כועסת על העולם שהתופעה הזו קיימת, פשוט כועסת.
מפחדת לחשוב על זה. הלוואי והייתי יכולה להחזיק את הבת שלי בידיים שלי עד גיל 3, ברצף בלי לעזוב ובלי לישון.
אוי אלוהים, תעשה שזה ייפסק ואף אמא לא תצטרך להתמודד עם זה. בבקשה!
מפחדת!!
לצפיה ב-'מפחיד מאוד '
מפחיד מאוד
18/02/2017 | 22:24
152
החוסר שליטה הזה ממש מפחיד אותי, ברמה שבהרגשה שלי לא רוצה לעזוב אותה לרגע אחרי שתיוולד. ברור שזה לא אפשרי אבל בלב זה מה שמרגישה, רוצה להגן ולחבק.
לצפיה ב-''
19/02/2017 | 09:45
86
זה לא נגמר אחרי גיל 3 ולדעתי הרבה יותר מלחיץ ככל שהם גדלים ועצמאים יותר.
יש הרבה פחות שליטה על החיים שלהם וקשה יותר להיות איתם בכל רגע ודקה.
 
לצפיה ב-'על איזה תופעה מדובר ?'
על איזה תופעה מדובר ?
19/02/2017 | 17:46
1
21
לצפיה ב-'מות בעריסה (ההודעה נכתבה ביום ש - 3 תינוקות נפטרו)'
מות בעריסה (ההודעה נכתבה ביום ש - 3 תינוקות נפטרו)
19/02/2017 | 22:39
20
לצפיה ב-'זוועה'
זוועה
20/02/2017 | 00:52
8
147
אני יודעת שהדיעות חלוקות, אבל באופן אישי אני תמיד הייתי בעד הדיעות של "לישון עם התינוק" בתור הדרך להגביר את הסיכויים למנוע כזה אסון, למשל כמו פה:
 
 
 
לא עלה על דעתי לשים את התינוקת בחדר אחר.
 
אבל כמובן שאין 100% בחיים . כמו שכתבו פה לאחרונה: הורות היא שיעור באובדן שליטה
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שהדעות חלוקות.'
אני לא בטוחה שהדעות חלוקות.
20/02/2017 | 10:34
6
125
נדמה לי שדי מוסכם שלישון עם התינוק באותה מיטה מעלה את הסיכון, לישון עם התינוק באותו חדר (אבל לא באותה מיטה) מוריד את הסיכון.
לצפיה ב-'הקישורים שצירפתי מדברים על שינה באותה המיטה'
הקישורים שצירפתי מדברים על שינה באותה המיטה
20/02/2017 | 20:27
5
83
co-sleeping
לצפיה ב-'קראת אותם?'
קראת אותם?
20/02/2017 | 20:52
2
89
אני לא מדברת על הרופא שמדבר על המשפחה שלו (מה שלא אומר כלום, כמובן) אלא על המחקר שמקשרים אליו. היתרון הוא בלחלוק חדר עם התינוק. כשחולקים מיטה זה מסוכן - גם אם בתלות בנסיבות (למשל כשהאמא מותשת. לא ברור איך מגדירים את זה בדיוק, אבל זה בהחלט לא נשמע כמו מצב שבלתי סביר לאם טרייה אקראית להיות בו).
לצפיה ב-'אני חושבת שכל אחת מכירה את עצמה ואת התנהלות השינה שלה'
אני חושבת שכל אחת מכירה את עצמה ואת התנהלות השינה שלה
24/02/2017 | 09:21
1
26
וכמו שלא נופלים מהמיטה, הידיעה שהתינוק שוכב לידי הוא כמו גדר שלא עוברים בשינה.
 
לצפיה ב-'קודם כל, אני ממש לא יכולה להגיד'
קודם כל, אני ממש לא יכולה להגיד
24/02/2017 | 09:57
30
שאני מכירה את התנהלות השינה שלי באופן כללי - אני ישנה... אני לא יודעת מה קורה... וגם אם הייתי איכשהו מכירה את התנהלות השינה שלי בשיגרה, לא הייתי מסוגלת להסיק ממנה להתנהלות השינה שלי עם תינוק, שבאופן כללי לא דומה כלל לשינה הרגילה מבחינת שעות שינה, רצף שינה, וכו' (וקצת אחרי הלידה אפילו הגוף לא מאוד מוכר, כי הוא השתנה בפתאומיות). החודשים הראשונים עם הבכורה, לפחות, די זכורים לי כזומביים משהו...
בכל מקרה, גם אני נרדמתי מדי פעם תוך כדי הנקה כשהתינוקת איתי במיטה (מובן ששמעתי אותה באמצע המיטה כי ידעתי שאני עלולה להירדם), וטפו טפו טפו לא קרה כלום. אבל לא הייתי בוחרת בזה בצורת השינה הרגילה שלה - פשוט כי, כאמור, זה מסוכן, ואני מעדיפה לבחור בדרך פחות מסוכנת.
לצפיה ב-'אגב, co-sleeping זה לא שינה באותה מיטה.'
אגב, co-sleeping זה לא שינה באותה מיטה.
21/02/2017 | 06:31
1
76
שינה באותה מיטה זה bed-sharing.
לצפיה ב-'(כלומר, bed-sharing'
(כלומר, bed-sharing
21/02/2017 | 06:47
54
היא אחת האפשרויות של co-sleeping, אבל גם room-sharing נחשב co-sleeping).
לצפיה ב-'אני ממש אהבתי שהתינוקת ישנה לידי במיטונת שמתחברת למיטה'
אני ממש אהבתי שהתינוקת ישנה לידי במיטונת שמתחברת למיטה
20/02/2017 | 21:03
83
בחודשים הראשונים
זה היה סופר נח ( לא צריך לקום מהמיטה כשמניקים פשוט מניקים ומחזירים)
וגם בטיחותי
לצפיה ב-'אולי למישהו יש פרטים על המקרים? '
אולי למישהו יש פרטים על המקרים?
21/02/2017 | 10:41
3
73
אולי אם נדע קצת פרטים נוכל להרגיש קצת יותר בשליטה.
לצפיה ב-'אני מכירה קצת יותר פרטים על אחד המקרים, שהתרחש ביישוב שלי'
אני מכירה קצת יותר פרטים על אחד המקרים, שהתרחש ביישוב שלי
21/02/2017 | 18:55
2
148
אני בספק אם הפרטים האלה יעזרו למישהי להרגיש יותר בשליטה, אבל הנה:
 
מדובר בתינוק בן 7 חודשים, שלא התעורר משנת הצהריים שלו במשפחתון. בעלת המשפחתון ניסתה להחיות אותו וקראה למד"א. בבית החולים אמרו שהוא היה מת כבר כשעה כשהגיע לשם, ושלא היה שום סימן לאלימות, מצוקה, מחלת חום וכדומה.
 
חשוב לציין שמוות בעריסה זה לא חנק. לדברי רופאה מנהלת מחלקת ילדים שדיברתי איתה, מוות בעריסה זה מקרה שבשינה עמוקה אצל תינוק המוח כנראה לא נותן פקודה לגוף לנשום, והתינוק מפסיק לנשום. אין לזה סימנים חיצוניים כמו השתנקות, תנועות או קולות מיוחדים, הכל מתרחש מאוד בשקט, ולכן האפשרויות לגלות את זה בזמן ולהציל הן הרבה יותר מצומצמות. גם מכשירים כמו בייבי סנס לא נמצאו יעילים סטטיסטית בהפחתת הסיכוי לזה.
לצפיה ב-''
22/02/2017 | 00:36
1
105
מסכנים ההורים ומסכנה המטפלת שבטח מרגישה אשמה איומה ....
לצפיה ב-'כן, גם אני חשבתי על המטפלת בנוסף להורים. עצוב...'
כן, גם אני חשבתי על המטפלת בנוסף להורים. עצוב...
22/02/2017 | 11:56
13
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
16/02/2017 | 20:49
15
33
ומבחן עצמי ללא פרסים בזיהוי אייקונים:
מה מסמלים הסמלים שבכותרת?
<וידוי - לא ידעתי עד שנגעתי בהם כדי להוסיך להודעה >
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
16/02/2017 | 20:51
6
20
לצפיה ב-'סיכום השבועיים האחרונים'
סיכום השבועיים האחרונים
17/02/2017 | 10:05
90
כי פתאום ראיתי שדלגתי על אלו של שבוע שעבר 
שכנעתי את אמא שלי להצטרף אל הילדים ואלי וללכת לראות משחק כדורגל באיצטדיון סמי עופר. זה היה משחק נוער שהתקיים בשעה 17:30 אז הרכב הקהל היה בעיקר ילדים והאמהות שלהם. אמא שלי, היתה סקרנית לראות את האיצטדיון אבל שאלה את עצמה כל הדרך אל המשחק, איך הצלחתי לשכנע אותה.... היא חשבה שאחרי שעה היא תשתעמם ותלך, אבל במחצית היא אמרה לי בפליאה "כבר עברה המחצית?" 
בדרך חזרה לאוטו היא סיכמה שעכשיו היא מבינה את אלו שהולכים למגרשים לראות את המשחקים, (למרות שבטלביזיה רואים יותר טוב)
חוויה מומלצת
 
תעודות מחצית - בשתי התעודות הייתי גאה על החלק של ההתנהגות - רק שבחים ומחמאות. גם הציונים היו יפים מאוד. 
 
הצעיר שלי- למרות שהרגשתי לא טוב, לא ויתר לי והלכנו לראות משחק כדורעף. בזמן המשחק נעלמו לי כל הכאבים והיה לנו כיף. הוא בכלל חובב ספורט ותמיד נכון לצאת לפעילות ספורטיבית או לראות איתי משחק (לא משנה סוג הספורט).
לצפיה ב-'השתתפתי בסדנת הכנה להנקה '
השתתפתי בסדנת הכנה להנקה
17/02/2017 | 13:14
4
136
במסגרת קבוצה של אמהות ישראליות באיזור שלי הייתה התארגנות של אמהות ותיקות שעוזרות ומקלות על אמהות חדשות או אמהות לעתיד בתחילת הדרך. יש מפגשים ופעילויות וכו'. אתמול היה מפגש אינטימי על הכנה להנקה והנקה בכללי ובהתחלה התלבטתי אם ללכת כי זה בערב ואני לא ממש מתפקדת בשעות הערב ומעדיפה לא לצאת אבל כל כך שמחה שהלכתי לסדנה הזו. זה נתן לי המון מידע והרגיע אותי קצת מהלחץ סביב ההנקה כי היו לי כל כך הרבה שאלות ומידע מוטעה שרק הלחיץ אותי ויצאתי משם רגועה ואופטימית.
 
לצפיה ב-' חשוב לבוא עם ידע מוקדם'
חשוב לבוא עם ידע מוקדם
17/02/2017 | 20:54
1
80
בזמנו קבלתי ספר מקולגה. קצת שחייה בהתכתבות, אבל עזר לי מאוד!!!
 
בילד השלישי (אחרי הנקה ארוכה של שני הגדולים) בגלל ספק ביכולת ההנקה שלו הלכתי ליועצת. רוצה לומר- אם חשוב לך, צריך להיות עם יד על הדופק ולהעזר במי שמבינה. 
 
 
לצפיה ב-'בהחלט '
בהחלט
18/02/2017 | 22:26
65
מאוד התחברתי ליועצת הנקה שהעבירה את זה וראיתי שהיא לא שתלטנית בקטע של רק להניק ושום דבר אחר לא טוב- כך שאם יהיו שאלות או קשיים, אין ספק שהיא הכתובת מבחינתי.
לצפיה ב-' על כל מילה ++'
על כל מילה ++
19/02/2017 | 15:10
1
74
מאוד חשוב ידע מראש. לדעתי רוב ההנקות שמתחרבות מתחרבות בגלל חוסר ידע בזמן אמת (+ לפעמים בשילוב עם צוות שדוחף לתמ"ל את התינוק ומיד)
 
טוב שהתחברת עם יועצת ההנקה הזו, אבל לכי תדעי אם בזמן אמת היא בדיוק תהיה בחופש/תהיה לה שפעת וכו'
 
ממליצה לך מאוד על הספר של ג'ק ניומן על הנקה (מצרפת קישור למטה שבטח לא יעבוד. אם לא - חפשי Jack Newman Breastfeeding). זה ספר מעולה עם הרבה מידע ואני מתה על הגישה וחוש ההומור שלו.  תקראי אותו פעמיים והכי חשוב - שימי אותו בתיק הלידה שאת לוקחת איתך לבית החולים.
 
בדיוק דיברתי עם חברתי מטקסס שילדה לא מזמן. כמובן ששלחתי לה במתנה את הספר כשהיתה בהריון. אממה? היא לא לקחה אותו ללידה. התינוק נולד עם צהבת יילודים (נפוץ מאוד מאוד) והיה ישנוני ולא רצה לינוק. הצוות לא עזר לה בכלל והיא התחרפנה מדאגה וחרדות.  שאלתי למה היא לא פתחה את הספר בפרק של צהבת יילודים והיא אמרה שהיא לא לקחה אותו איתה.  לפחות היא זכרה מהספר שאפשר להכניס בתינוק חלב אם לא ישירות מהציצי וזה עזר לה.
 
סליחה על הנאום... אבל ההנקה של בכורתי התחרבה וגרמה לי הרבה מפח נפש
 
לצפיה ב-'תודה על ההמלצה '
תודה על ההמלצה
19/02/2017 | 15:17
60
אחפש את הספר.
האמת שזה קצת מוזר ללמוד על הנקה מספר ועוד שגבר כתב אבל לא פוסלת.
 
עכשיו אני באמצע קריאת 2 ספרים: מה לצפות בשנה הראשונה (קוראת באנגלית ומסמנת לנו דברים שחשוב לחזור ולקרוא, אפילו כתבתי מה יש בכל דבר כך שיהיה קל למצוא מהר), וגם girlfriend's guide for the first year- קראתי את הראשון שלה על ההריון והוא היה מצחיק וכל כך כייפי לקרוא שסיימתי ביום אחד ובד"כ קשה לי לקרוא באנגלית לאורך זמן. זה ספר ההמשך על השנה הראשונה החל מההגעה לביה"ח כדי ללדת ובנתיים- ממש נהנית לקרוא בו. אוהבת ספרים קלילים שמסבירים ומכינים, והספר הזה ספציפית גם מכין מבחינה רגשית ונותן המון טיפים מנסיון של אמהות.
לצפיה ב-'שבוע שהתחיל ללכת לאיבוד בברוקלין '
שבוע שהתחיל ללכת לאיבוד בברוקלין
17/02/2017 | 13:08
2
162
ונגמר בימי חופש קלילים ונחמדים
 
אני חסרת חוש כיוון אבל ברמות שאני יכולה ללכת לאיבוד תוך שניה ולהסתבך עם עצמי ואז לגלות שכל הזמן הייתי שנייה מהמקום שהייתי צריכה. מפה לא עוזרת לי בד"כ גוגל מפס עוזר לי אבל כשהוא מדבר והוא הפסיק לדבר איתי ולהגיד לי לאן ללכת .
ביום שני נסעתי לאיזו השתלמות בברוקלין והסתבכתי וכל האנשים שביקשתי מהם עזרה פשוט התעלמו לגמרי מה שגרם לכך שהלכתי יותר מ-20 דקות בחיפוש אחר המקום ביום קפוא.
 
שאר השבוע הייתי בבית כי אנחנו בחלק השני של חופשת החורף- ימים מאוד רגועים, כל יום עושה משהו קטן- בעיקר סידורים לבייבי שוואר, ארגנתי תוויות לארון בגדים של הבייבי והתחלתי לקרוא את "מה לצפות בשנה הראשונה" באנגלית, קצת מארגנת ומסדרת את הבית.
 
סה"כ שבוע טוב ורגוע ועם זה שלא ממש עשיתי כלום- מבחינתי לא נורא מותר קצת לשקוע...
לצפיה ב-'אוויי כמה מבאס ללכת לאיבוד ועוד בקור '
אוויי כמה מבאס ללכת לאיבוד ועוד בקור
17/02/2017 | 20:58
1
100
למה אף אחד לא עזר? בגלל הקור? לא ידעו? כי ככה נהוג ?
 
לנוח ולא לעות כלום זה גם טוב. אחר כך תתגעגעי לזה 
לצפיה ב-'פשוט התעלמו '
פשוט התעלמו
18/02/2017 | 22:28
113
פניתי לכל אלה שהיו בלי אוזניות, הסתכלו עליי ופשוט המשיכו הלאה.
דווקא במנהטן יותר נחמדים בעניין הזה , יותר איכפת לאנשים אולי בגלל ריבוי התיירים ואולי בגלל שזו הייתה שעת בוקר ואנשים מיהרו... עדיין זה היה מרגיז וכל כך הרבה אנשים שמתעלמים. עשה לי ממש הרגשה רעה
לצפיה ב-'שבוע עמוס '
שבוע עמוס
19/02/2017 | 09:28
1
96
האיש היה חולה והיה שבוע עמוס ביותר גם בגזרת ההורים.
היה עמוס וקשה ביותר. בסופ"ש השתדלתי לנוח (כמה שאפשר עם בישולים כביסות וסידורים) כדי להתחיל השבוע בכוחות מחודשים.
בשישי חגגנו את יום המשפחה בבית ספר. היה נחמד ביותר. מפגש עם המורה החדשה של הגדולה. שיחה עם המחנכת של הקטן על התקדמותו בכיתה. לסיכום היה מוצלח. 
לצפיה ב-'בהחלט נשמע עמוס '
בהחלט נשמע עמוס
19/02/2017 | 15:26
71
גברים חולים זה כמו עשרה ילדים חולים... מקווה שההורים בסדר .
 
לצפיה ב-' (בערך) וגם וגם '
(בערך) וגם וגם
20/02/2017 | 03:26
2
81
* גמדת הבית החלה לנגן בכינור השבוע, אחרי תקופה ארוכה של נדנודים בנושא. אולי כי חסים על בני ביתה, בשיעור הראשון היא רק למדה פריטה עם האצבעות על כל מיני מיתרים. אז צלילי-יללות-חתול עם הקשת צפויים רק החל מהשבוע הבא. לאמשנה - העיקר שהיא שמחה מהנושא.
 
* הזמנו שני זוגות שכנים לארוחת ערב בהתראה קצרה יחסית והיה נחמד. אלא שהם בחרו לדון רוב הערב בשיחות פוליטיות/דכאון על הטראמפ מה שלא הוסיף שמחה לאירוע.  אחד מהם הפליא עשות בכל מיני בדיחות בנושא (למשל - איך קוראים ברוסיה לדונאלד טראמפ?תשובה: Agent Orange), ועוד כל מיני.
 
* היה מזג אוויר נפלא בסוף השבוע - יחסית מאוד חמים, כך שהיום יצאנו לטיול/מסלול עם כלבת הענק בטבע. תמיד כיף לראות את הילדות מדלגות איתה בשמחה על הג'בלאות.
 
 
לצפיה ב-'אה - ולקחתי את ה- + שני ה- לוטרינרית'
אה - ולקחתי את ה- + שני ה- לוטרינרית
20/02/2017 | 03:29
86
לקחתי גם את החתולה שעברה לשכנים הפנסיונרים (יפה מצידם שהם סובלים אותה, הם לא צריכים גם לשאת בהוצאות וטרינית)
 
זה רבץ לי על המצפון כבר מאז דצמבר עת קיבלנו גלויות תזכורת בדואר.... אז שמחה שהורדתי מעלי את המטלה הזו. כמובן שהיחידה ללא כל בעיות בריאות היא החתולה הביצ' שעברה לשכנים.  ככה זה - מכשפות חיות לנצח....
 
 
 
לצפיה ב-'אח שלי למד לנגן על כינור בילדותנו '
אח שלי למד לנגן על כינור בילדותנו
25/02/2017 | 10:31
23
לי בעיקר זכורים מופעי סוף השנה - שהיה רצף של ילדים שמנגנים מוזיקה שנשמעת כמו חתולים מייללים.....
 
עם השנים זה השתפר.
היום הוא כבר זנח את הכינור ומנגן נהדר בגיטרה
 
תחזיקו מעמד
 
 
לצפיה ב-'הבלגן באל על '
הבלגן באל על
15/02/2017 | 05:18
20
155
יש למי מכן מושג מה הרקע לבלגן באל על? החברה קיימת כבר כמעט 70 שנה. אז מה השתנה שם לאחרונה?  גורם לי להרהורים עגומים על חברת סאבנה ז"ל.
לצפיה ב-'בדרך לעבודה הבוקר שמעתי את מנהל משאבי האנוש שלהם ברדיו'
בדרך לעבודה הבוקר שמעתי את מנהל משאבי האנוש שלהם ברדיו
15/02/2017 | 09:37
2
143
באיזה שהוא שלב המראיין שאל משהו כמו "מה אמור לעשות לקוח שצריך היום להזמין טיסה?" ואני פרצתי בצחוק פרוע כי אני צריכה להזמין טיסה לארה"ב עכשיו ואין שום סיכוי בעולם שאזמין באלעל...
למיטב הבנתי המוגבלת, יש שם שילוב של כמה דברים: סכסוך משכורות ותנאי עבודה מתמשך עם הטייסים (תנאי העבודה שלהם הזויים, משהו כמו שבוע חופש בתשלום אחרי כל טיסה ארוכה, לעומת המצב הכלכלי הירוד לגמרי של אלעל), משבר עכשווי בענין הפרישה הכפויה של טייסים בני 65 מטיסה שנתיים לפני הפנסיה שלהם, מה שגורם לכך שהפנסיה שלהם מצטמקת במידה מטורפת (איש הHR טען שזה כבר פתור), ומאבקי אגו בין הנהלה מקצועית שרואה את המצב הכלכלי של החברה בקרשים לבין צוות טייסים עם יהלום-את-יודעת-איפה שחושבים שהעולם צריך לקוד קידה בהכנעה כל יום שהם קמים בבוקר (יש מצב שחלק מההנהלה זה טייסים לשעבר ולכן יש לחשוד גם בגודל האגו שלהם).
לצפיה ב-'מעניין - תודה'
מעניין - תודה
15/02/2017 | 20:45
1
83
מכל מה שכתבת - הכל אני מבינה/מסכימה, חוץ מהקטע של להפריש אנשים בכפיה בגיל 65 שנתיים לפני שהם זכאים לפנסיה. זה נראה לי שינוי מטורף של תנאים לרעה בגיל שבו כבר הם לא ימצאו עבודה אחרת בשלב הזה
 
אני מבינה שמצבה הכלכלי של החברה לא טוב וכו' ושרוצים להוריד את גיל הפרישה כדי לחסוך כסף. אבל אם זה המצב אז בעיני שיהיו אנושיים ויעשו את זה בהדרגה
לצפיה ב-'אלעל לא הורידה את גיל הפרישה'
אלעל לא הורידה את גיל הפרישה
16/02/2017 | 18:49
61
רשות התעופה האזרחית הבינלאומית לא מרשה למטוסים שמוטסים ע"י טייסים מעל גיל 65 לנחות בשדות התעופה ששייכים לה. אלעל מוכנה להמשיך להעסיק אותם עד הפנסיה (כמדריכי סימולטורים) אבל לא מוכנה להמשיך לשלם להם משכורת ובונוסים כמו לטייסים (כולל שבוע חופש וכו). בסוף זה נפתר (אני מניחה שממשיכים להפריש להם לפנסיה כאילו קיבלו משכורת של טיסים, אבל המשכורת עצמה נמוכה יותר - אם כי לדעתי הם לגמרי לא רעבים ללחם). 
לצפיה ב-'אנחנו מזמן הפסקנו לטוס עם אל על'
אנחנו מזמן הפסקנו לטוס עם אל על
15/02/2017 | 15:01
14
168
עם כל הכבוד לעברית ולזה שנעים לטוס בחברה שמדברים בשפה שלך, כל הביטולים ברגע האחרון והשינויים שאתה לא באמת יודע עם איזה חברה תטוס כי הם משלבים טיסות עם חברות אחרות וההרגשה עצמה בטיסה גם לא נעימה.
 
ההורים שלי מתעקשים לטוס רק אל על ואני מבינה כי נוח להם עם העברית ושהכל נגיש להם מבחינה שפתית. הם אמורים להגיע ללידה במאי ולומר את האמת די חוששת שיבטלו להם את הטיסה ברגע האחרון. ניסיתי לשכנע אותם להזמין דלתא או חברה אחרת אבל הם לא מוכנים...
לצפיה ב-'את בטוחה שזה בגלל השפה?'
את בטוחה שזה בגלל השפה?
16/02/2017 | 04:04
3
117
אני חושבת שלא מעט אנשים שטסים אל על (כולל כאלה מהדור הישן) טסים בה כי הם חושבים שהיא בטוחה יותר מחברות אחרות (מבחינה בטחונית וכו׳).
לצפיה ב-'זה פשוט עניין של להישאר באיזור הנוחות '
זה פשוט עניין של להישאר באיזור הנוחות
16/02/2017 | 05:12
2
110
מניחה שזה שילוב של השפה והרגשת הביטחון וגם מה שלכאורה יותר זול.
הם גם מתעקשים כל פעם מחדש להזמין דרך חברות תיירות מקשרות וזה משהו שאף פעם לא הבנו כי היה יוצא יותר זול בלי וניסינו להסביר, אבל נכנענו...
לצפיה ב-'אל על יותר זול?'
אל על יותר זול?
16/02/2017 | 08:12
1
13
לצפיה ב-'זה מה שהם טוענים...'
זה מה שהם טוענים...
16/02/2017 | 12:04
92
אנחנו כבר שנים לא טסים אל על.
 
לצפיה ב-'לא הבנתי את ה"לא יודע עם איזו חברה תטוס"'
לא הבנתי את ה"לא יודע עם איזו חברה תטוס"
16/02/2017 | 06:51
8
112
כמעט כל חברות התעופה הרגילות (= לא הלואו קוסט) היום עובדות עם "קוד שיירינג". כך שלכל טיסה יש איזה 5-6 מספרי טיסה שונים של חברות שונות. למשל אפשר לקנות כרטיס לופטהנזה לטיסה של יונייטד (כלומר - המטוס של יונייטד)
 
כשקונים את הכרטיס יודעים מראש מי מפעיל את הטיסה (המטוס נקרא בסלנג אמריקאי metal. לדוגמא: Lufthansa ticket, United metal זה כרטיס של לופטהנזה אבל המטוס עצמו יהיה של יונייטד). אני מניחה שזה אותו דבר באל על - קוד שיירינג אבל יודעים מראש מי יפעיל את הטיסה. או שזה שונה אצלם?
 
לגבי ה"הרגשה הלא נעימה" - תוהה במה בדיוק? יצא לי לטוס אל על במקרה לפני איזה שנתיים - במחלקת תיירים הכי רגילה. טיסה מציריך לישראל או משהו כזה - ודווקא נהניתי. האוכל היה לי הכי טעים מכל חברות התעופה (חוץ מטורקיש בעצם - גם אצלם האוכל טעים לי....). ויש לידי איש נחמד. הרגשתי בבית.
 
לא זכורות לי תקלות מיוחדות, חוץ מהעובדה שבכניסה למטוס היתה מישהי עם מזוודת טרולי שכבר לא היה לה מקום בתא הנוסעים אז אמרו לה לשלוח אותה בתא המטען. והיא התווכחה בקול רם עם צוות הדיילים שהיא לא מוכנה.... אבל הצוות התנהג בסדר גמור בעיני. הבעיה היתה עם הנוסעת...
לצפיה ב-'אנחנו נתקלנו בגסות רוח מצד הדיילים בכמה טיסות'
אנחנו נתקלנו בגסות רוח מצד הדיילים בכמה טיסות
16/02/2017 | 12:06
5
123
ובבלאגן של מקומות ששריינו ונתנו לאחרים, עיכובים בטיסות עם התראה אפסית וביטול טיסה ברגע האחרון...
 
אנחנו לא היחידים שנתקלנו בכל אלה- שרשורים מרובים בהרבה קבוצות שאני חלק מהן כותבים על זה.
לצפיה ב-'דיילת של לופטהנזה האשימה אותי שאני לא אוהבת את הבת שלי '
דיילת של לופטהנזה האשימה אותי שאני לא אוהבת את הבת שלי
16/02/2017 | 12:09
4
28
לצפיה ב-'למה? כי מנעת ממנה את הארוחה של המטוס ?'
למה? כי מנעת ממנה את הארוחה של המטוס ?
16/02/2017 | 20:54
3
20
לצפיה ב-'לא, כי שאלתי אותה אם היא חגורה בסדר,'
לא, כי שאלתי אותה אם היא חגורה בסדר,
17/02/2017 | 04:52
2
114
(היא הייתה ישנה ושכבה על הכסא) ולא נראה לדיילת איך שהיא הייתה חגורה, אז כששאלתי אותה "זה בסדר איך שהיא חגורה?" היא ענתה לי "רק אם את לא אוהבת את הבת שלך".
לצפיה ב-'נשמע כמו דיילת עם EQ אפס'
נשמע כמו דיילת עם EQ אפס
20/02/2017 | 00:48
1
63
לא ממש מתאימה לתפקיד הדורש עבודה עם אנשים...
אלא אם כן היא חשבה שזו בדיחה מצחיקה (שאז אני משדרגת את הדירוג שלה ל- EQ 20)
לצפיה ב-'היא לא נראתה מבודחת,'
היא לא נראתה מבודחת,
20/02/2017 | 08:16
59
ובכל אופן אני לא רואה איך זו יכולה להיות בדיחה.
לצפיה ב-'זה מודל אחר. באלעל, לא מדובר בקוד שיירינג אלא ב"חכירה רטובה"'
זה מודל אחר. באלעל, לא מדובר בקוד שיירינג אלא ב"חכירה רטובה"
16/02/2017 | 20:16
1
117
כלומר, הטיסה עדייין רשומה כ"מופעלת ע"י אל-על", אבל בפועל הם חוכרים מטוס עם צוותו מכל מיני חברות עלומות (לא חברות תעופה סדירות כמו במקרה של קוד שיירינג.
לצפיה ב-' <אבל תודה על המידע>'
<אבל תודה על המידע>
17/02/2017 | 05:13
82
על כזה דבר עוד לא שמעתי, שמגיעים למטוס והוא לא מופעל על ידי החברה שהיתה רשומה מראש כחברה המפעילה שלו.  זה נשמע כמו ישרא-בלוף מסוג מקורי ומיוחד.
 
לא הייתי טסה איתם שוב אם זה היה קורה לי (זה בכלל חוקי הדבר הזה? אתה קונה כרטיס טיסה בחברה מסוימת ומחליפים לך את התמורה עבורה שילמת בלי הסכמתך? אני יכולה להבין שלפעמים יש תקלה חמורה במטוס וכו' - אבל כדבר שבשגרה?)
לצפיה ב-'אני בטוחה שההורים'
אני בטוחה שההורים
16/02/2017 | 21:08
105
שלך טסו גם בחברות אחרות...
לצפיה ב-'הבלגן הסתיים'
הבלגן הסתיים
16/02/2017 | 08:44
98
לצפיה ב-'השופטת בבית הדין לעבודה היתה לטובת העובדים'
השופטת בבית הדין לעבודה היתה לטובת העובדים
16/02/2017 | 21:02
84
בגלל היכולת שלהם "להחזיק (ולהזיק) לחברה במקום אסטרטגי" מישהו בכלל הקשיב להם. נראה שלמרות הפגיעה בשכר הם במשכורות של הרבה מעבר לממוצע במשק (דברו על 50,000 ש"ח ל- 16 שעות עבודה שבועיות).
עצוב שמאבק עובדים הביא רק להטבות לעצמם ויביא לפירוק החברה (אם לא יקנו כרטיסים אין לחברה זכות קיום- או שיסבסדו אותה על חשבוננו)
 
עכשיו נראה אותה ואת ההסתדרות תומכים במפעילי העגורנים....
ששביתה שלהם זורקת אותם הביתה בלי להניד עפעף.
עובדים לא פחות קשה ובאחריות מעובדי עגורנים בנמלים ומרווחים אולי 20% מהשכורות 
 
לצפיה ב-'החיים - הם מה שקורה לך בזמן שאת עושה תכניות? '
החיים - הם מה שקורה לך בזמן שאת עושה תכניות?
13/02/2017 | 19:23
22
237
האם לדעתכן החיים שלכן נראים כמו שדמיינתם אותם כשהייתן ילדות? נערות? בוגרות צעירות?  או כמו שתכננתן אותן לפני, נניח עשור או חמש שנים?
 
נגיד מבחינת משפחה, עיסוק/קריירה, מקום מגורים, האופי שלכן, הילדים שלכן אם יש (כלומר - האם הם כמו שדמיינתן אותם בטרים הגיחו לחייכן).  
 
לחילופין - מה מכל אלא הייתי מתקשה להאמין שיקרה לו היתה מגדת עתידות מספרת לך על זה לפני שנים?
 
ואם כבר "מגדת עתידות" - האם הלכתן אי פעם למשהו מהז'אנר הזה (כל מיני עכו"מ למיניו) ומה דעתכן על החוויה?
לצפיה ב-'כבר בדרך למיטה, אז אענה רק על השאלה האחרונה'
כבר בדרך למיטה, אז אענה רק על השאלה האחרונה
13/02/2017 | 23:41
1
151
לא. או כמו שנהגו לומר בילדותי - לא ב-א'!
לא מגדת עתידות, לא קוראת בקלפים, לא נומרולוגית, לא רב, לא קוראת בקפה לא קוראת בכף היד, ולא שום יידעונית מהז'אנר. אני בנאדם רציונלי לגמרי, לא קונה את השטויות האלה.  מסתכלת כתרנגול בבני אדם במאסות האדירות של האנשים שכן הולכים לכל אומני אחיזת העיניים האלה, משפשפת טוב את העיניים, ומתקשה להאמין....
לצפיה ב-' מסכימה וחושבת בדיוק כך.'
מסכימה וחושבת בדיוק כך.
14/02/2017 | 07:16
24
לצפיה ב-'מנסה את כוחי'
מנסה את כוחי
14/02/2017 | 06:05
138
לא ממש דומה למה שדמיינתי כילדה
 
מבחינת משפחה - גדלתי כבת יחידה אז לדעתי דמיינתי משהו בכיוון. אז בורכתי בלא מעט ילדות . מה שכן, בתור ילדה תמיד נשבעתי שיהיו לי חיות מחמד, מה שלא היה לי כילדה - אז זה בהחלט מתאים לדמיונות מהילדות  
מבחינת בן זוג, זכיתי למעלה מהמשוער
 
עיסוק/קריירה - התחום שבו אני עוסקת היה מאוד לא מפותח כשהייתי ילדה, והתעשייה עצמה לא היתה קיימת עדיין
 
מקום מגורים - מדינה אחרת, לא חשבתי על זה כילדה.
 
אופי - נותר חם מזג וחד לשון. אין הפתעות גדולות. משתדלת להתמתן עם השנים
 
אף פעם לא ממש דמיינתי איך יהיו הילדים/ות שלי. רק דמיינתי ש"יהיו"
 
ידעונים למיניהם - יצא לי פעם להיות במסיבת נשים שהביאו אליה מישהי כזו [מארגנת המסיבה]. אני לא זוכרת שום דבר מעניין שהיא אמרה (וממילא אני לא מאמינה בכאלה) חוץ מזה שהיא שאלה איך קוראים לבת שלי - היתה לי כבר בת בכורה - והודיעה לי שזה שם לא מוצלח מבחינה נומרולוגית.  שוין... לא שיניתי לילדה את השם מאז
 
ופעם בחו"ל עצרתי עם ידיד אצל איזו ידעונית סינית שכזו. זה לא היה מתוכנן - חלפנו על פני החנות שלה, בחלון הראווה נמנם חתול ג'ינגי' מפוטם, וגררתי אותו בפרץ של הרפתקנות. הנ"ל כל הזמן רעד מפחד - אשקרה זה הלחיץ אותו.  אני לא לקחתי קשה - כי זה היה נראה לי קשקוש. על כל פנים - היא זרקה כל מיני קוביות וגם אנחנו, וחישבה כל מיני חישובים בסינית על דף (בחיי).  היה מצוין כי היא הודיעה לנו שאני אהיה הצלחה מקצועית כבירה והוא פחות (וזה היה שלב שבו הוא היה הרבה יותר בכיר ממני). בנוסף היא הודיעה לי שיש לי חוסר איזון הורמונלי (זה נכון) אבל בכל זאת חזתה לי 4 ילדים. היה משעשע. אני מניחה שהיא אמרה עוד דברים אבל אני לא זוכרת. זה היה מזמן מאוד. אני זוכרת שזה עלה גרושים. ברמה של כרטיס לוטו פשוט נגיד. מעל לזה לא הייתי משקיעה בכזה דבר
 
 
לצפיה ב-'תכניות מראש ומציאות,'
תכניות מראש ומציאות,
14/02/2017 | 07:23
109
עיסוק/קריירה--בהחלט מה שרציתי הייתי. נהניתי ואהבתי וכיף היום בפנסיה.
משפחה--הבעל--בהחלט הגשים חלום,
             הילדים--לא דימינתי--אבל בהחלט מרגישה שהם מה שיכולתי לחלום.
             והנכדים ריבית גדולה ומקסימה.
מקום מגורים--לא חלמתי, ואני בס"ה מרוצה.
 
רק דבר אחד קרה--מכת אלוה של חולי--שאין לאדם שליטה.
עצוב, כואב אבל מתמודדים.
 
לשאלה האחרוה עניתי למעלה ל"חת המתרגמות"
לצפיה ב-'עונה.'
עונה.
14/02/2017 | 09:19
112
וואלה, לא חזיתי כלום. אם היית שואלת אותי בגיל 12 איך החיים שלי ייראו, איפה אגור, איך ייראה המסלול המקצועי שלי, וכו' - כלום לא חזיתי. בעל ושלושה ילדים (כמו שיש לי היום) נשמע תחזית סבירה - אבל לא צפיתי שכולן תהיינה בנות, או איך הן תיראינה (אף אחת מהן לא מאוד דומה לי...), וגם לא באילו גילאים אלד. לגבי האופי - הוא השתנה באופן שלרוב הבגרות משנה - יותר מתחשב באחרים ורואה את האחר, פחות אנוכי - ואני מנסה להנחיל לבנות שלי את הדברים האלה עוד לפני הבגרות.
 
לגבי מגדת עתידות - לא, ממש לא הלכתי למשהו כזה. הדבר הכי קרוב הוא שאני והמשפחה שלי אוהבים עוגיות מזל במסעדות סיניות, ונהנים לקרוא את התחזיות בשביל הכיף... בגדול אני מאוד רחוקה מכל דבר שקשור לדת, או ליכולות על-טבעיות או וכו'.
לצפיה ב-'לא ממש דמיינתי'
לא ממש דמיינתי
14/02/2017 | 10:46
2
130
והמעט שכן - ממש לא נראה כך. אין שום קשר.
לא הלכתי לידעונים אבל חושבת שהייתי משתעשעת לנסות את זה אם היה מזדמן - לא מאמינה אבל סקרנית.
והחיים שלי הם עדין מה שקורה לי כשאני עושה תכניות. אמנם השכנגד טוען שאני בשליטה מלאה אבל איכשהו אני ממש לא רואה את זה.
לצפיה ב-'מעניין'
מעניין
15/02/2017 | 03:19
1
62
שלך זה מרגיש פחות שליטה על החיים מאשר לו.  את היותר מתוכננת מבין שניכם באופן כללי?
 
אני איתך בגישה לידעונים. חובבת שטויות באופן כללי אפילו כשהם בבירור קשקוש
לצפיה ב-'הרבה יותר מתוכננת ממנו'
הרבה יותר מתוכננת ממנו
15/02/2017 | 09:30
58
אני חושבת שהוא נישא לי כדי שאסדר לו את החיים בתוך הכאוס של הפרעת הקשב הפרועה מאוד שלו. בשנים האחרונות אני חולקת בנטל עם המזכירה שלו...
לצפיה ב-'אפילו לא קרוב למה שתיכננתי - לטוב ולרע.'
אפילו לא קרוב למה שתיכננתי - לטוב ולרע.
14/02/2017 | 14:46
1
147
הייתי בטוחה שאהיה אמא עד גיל 30. לפחות אממש את זה בע"ה בגיל 33
לא חשבתי שנעבור טיפולים- למרות שהייתה לי הרגשה...
הייתי בטוחה שבשלב זה של חיי כבר אהיה אמא לפחות ל-2 ילדים, אבל כל עכבה לטובה
 
בחיים לא דמיינתי שאני אעבור לגור בחו"ל ואוהב את זה. כשעברנו לפה זה היה מבחינתי לסמן V על זה למענו של בעלי וראיתי את עצמי חוזרת אחרי שנתיים וזהו. עכשיו כרגע המצב שלא רוצה לחזור לארץ, הביקור האחרון בארץ הביא לכך שאני רוצה להישאר פה לפחות עוד כמה שנים.
 
הייתי בטוחה שבשלב זה של חיי כבר אנהל גן משלי- הספינה הזו כרגע שטה.
אין אפשרות כלכלית לזה וזה בעייתי מבחינת השהייה שלי פה בחו"ל. מנסה לחשוב אם הייתי בשלב זה מקימה גן אם היינו נשארים בארץ- עדיין לא בטוחה לגבי התשובה.
 
לגבי מגדת עתידות, קריאה בקלפים/קפה וכו'- ממש לא אני. בקושי קוראת את המוסף של האסטרולוגיה וגם זה לשעשוע פעם במיליון שנה.
לצפיה ב-'כל עכבה, לטובה '
כל עכבה, לטובה
15/02/2017 | 03:13
14
לצפיה ב-'שאלות מעניינות'
שאלות מעניינות
14/02/2017 | 20:01
2
131
בגדול, החיים שלי לא מאד שונים ממה שהייתי מצפה. אני לא זוכרת את עצמי מדמיינת את עתידי כשהייתי ילדה. תמיד היו לי מטרות והן היו ממוקדות לקראת השלב הבא בדרך. לא דמיינתי את האיש שאיתו אתחתן, או חתונה, או את חיי כאשה. אבל, ברור שגם אם לא חושבים על זה, יש דברים שטבעי היה לצפות מהילדה שהייתי.
אני חושבת שמקצועית בגדול הגשמתי את הצפיות, אבל לא בצורה שבה חשבתי.
ילדים - תמיד רציתי שניים ואכן יש לי שתיים. 
מבחינת אופי אני מרגישה שגדלתי כאדם ועבדתי על לא מעט נקודות חלשות, אבל יש גם דברים שנשארים. 
לגבי עתידות - מעולם לא הייתה לי משיכה גדולה לנסתר. הדבר הכי קרוב: בילדותי אבא שלי לקח אותי לדיזנגוף סנטר ושם רכשנו תדפיס נומורולוגי שמתאר את האופי שלי ותחזיות לעתיד. זה היה די מטופש, אבל חוויה.
לצפיה ב-'חמוד אבא שלך'
חמוד אבא שלך
15/02/2017 | 03:12
1
74
נשמע לי קשקוש חביב (אבא שלי בחיים לא היה מוציא שקל על כזה דבר)
לצפיה ב-'זה גם לא אופייני לאבא שלי'
זה גם לא אופייני לאבא שלי
15/02/2017 | 09:09
78
הוא מאד רציונלי. אבל זה היה יום כיף בתל אביב לילדה מן הפרובינציה, ועשינו יחד משהו מטופש.
לצפיה ב-'האמת שלא תכננתי שום דבר בתור ילדה או נערה'
האמת שלא תכננתי שום דבר בתור ילדה או נערה
14/02/2017 | 21:46
2
133
הדברים פשוט קרו. לא תכננתי ללמוד רפואה, אבל מהרגע שהחלטתי הלכתי במסלול הזה. תכננתי להתמחות ברפואת ילדים וברגע האחרון החלטתי להתמחות ברפואת המשפחה.
לא דמיינתי את הילדים אבל הם דומים לי, כל אחד בדרכו.

לא מאמינה למגדת עתידות ונהנית לקרוא הורוסקופים בשבוע שאחר כדי להסתלבט עליהן
במסיבת רווקות של אחת מחברותי הייתי בהריון עם בכורי, הבאנו קוראת בקלפים בתור דאחקה...
אמרה לי שיש לי בת (הוא בן), שאני אכשל במבחני גמר של הרפואה כי אני כל היום מבלה בבתי קפה וקניונים (עברתי והייתי רחוק מכשלון). אני זוכרת שכעס לי על החוצפה והיומרנות... אם כבר את מחרטטת לפחות תחרטטי בנחמדות. בעיקר אם משלמים לך למסיבת רווקות

לצפיה ב-'מסכימה איתך לגבי החוצפה....'
מסכימה איתך לגבי החוצפה....
15/02/2017 | 03:11
1
104
אני זוכרת שגם אני, במסיבה האמורה, חשבתי לעצמי שה"רוחניקית" האמורה היתה חצופה. ראשית כי היא הגיעה באיזה 90 דקות איחור ממה שנקבע ושנית כי עיקר מה שהיה לה לומר לי זה שלבת שלי יש שם "גרוע" נומרולוגית. 
 
אם כבר שילמו לך כדי לשמח באיזו מסיבה, אי אפשר לומר משהו נחמד? 
לצפיה ב-'לשתיכן,'
לשתיכן,
15/02/2017 | 08:19
88
כל ה"רואת/קוראות/אסטרולוגיות/ וכו'"
הן למדו שיווק ופרסום--אם יאמרו רק דברים טובים תשמענה
לא אמינות--אז מה הבעיה לומר גם כמה דברים טובים ולהשחיל גם כמה "גרועים"
כאילו הן באמת יודעות, ומי שפחות חכמה מכן "נופלת" בקסם האמירה,
כי סטטיסטית היא לפעמים קולעת בול.
 
ואספר לכן, נוער בגיל ההתבגרות, די נתפס לדברים האלה,
כמחנכת ששמעה מהם, שהשבוע לא מבחן כי נבאו כישלון,(בעיתון)
במשך חודש אספתי את כל הפינות העוסקות בכך בעיתונות,
והראיתי להם--שאין זהות בניבוי, ושיניחו לשטויות.
זה היה אחד הנושאים שהיה קל להפריך ולגרום לחשוב שונה ממה שחשבו קודם.
לצפיה ב-'החיים שלי '
החיים שלי
15/02/2017 | 09:37
90
בצעירותי תכננתי אותם אחרת. מאז שכחתי כל מה שתכננתי. אני חושבת שכשנולדו הילדים כל החלומות שהיו מלפני נגוזו. לא מעניינים אותי יותר כי באמת החיים יפים הרבה יותר.
לא תכננתי להתחתן בגיל שהתחתנתי (חשבתי שיותר מוקדם אבל גם לא לחצתי יותר מידי שזה יקרה).
לא תכננתי ללדת בגיל שילדתי, תכניות לחוד ומציאות לחוד. שמחה על כל רגע בזמן שהם הגיעו לחיי. זה התאים בדיוק.
לא ראיתי את חיי יציבים כל-כך והם יציבים הרבה יותר ממה שחשבתי שיהיו, גדלתי בבית שלא היה ממש יציב כלכלית (לפחות ככה אמרו לי, חיו אחרת מאותה דרך).
חלומות מהעשור האחרון אני מגשימה, הקמתי משפחה, הקריירה במקום שמתאים לי כרגע, מקום המגורים שודרג לא מזמן והיום אנחנו בבית הקבע שלנו.
הדבר היחיד שהייתי מתקשה להאמין זה באמת היציבות הכלכלית שאנחנו נמצאים בה. שמחה שהגענו למקום הזה ומקווה שרק ימשיך לנו ככה. זה לא פשוט לנו ואנחנו עובדים קשה כל יום בשביל להגיע למקום הזה.
מגדת עתידות- בנערותי האמנתי לז'אנר מאוד, מאז עברו הרבה מים בנהר והשתניתי מאוד. כבר לא מאמינה לדברים האלה יותר. חושבת שהכל שטויות.
כשהייתי במקום פחות טוב ויותר אפל בחיי הצלחתי להתחבר לדברים האלה. הם נתנו לי תקוה שיגיעו ימים טובים יותר. לכן גם מצליחה להבין אנשים שמתחברים לזה.
לצפיה ב-'בכלל לא דומה למה שתכננתי בצעירותי.'
בכלל לא דומה למה שתכננתי בצעירותי.
15/02/2017 | 19:54
2
118
לעומת זאת דומה מאוד למה שתכננתי לפני 5 שנים.
דמיינתי את הבן שלי בת אבל הילד כל כך דומה לי, גם במראה וגם באופי, שבלתי אפשרי עבורי שלא להתחבר אליו. לא תכננתי פער כל כך קטן בין הילדים (אני בתחילת חודש שישי), אבל אני אומרת תודה על ההריון כי הוא תקין והושג בקלילות.
מבחינת קריירה, מקום מגורים, זוגיות ומצב משפחתי אני במקום די אידיאלי. האישיות שלי לא השתנתה, אבל גם לא ממש ראיתי צורך או רציתי בשינוי, כך שזה לא מפריע לי.
 
אף פעם לא הלכתי לידעונים לסוגיהם. גם לו הייתי מאמינה בזה, ואני לא, את ההווה אני מכירה ואת העתיד אני לא רוצה לדעת.
לצפיה ב-'הו, איזה יופי! שיהיה בשעה טובה '
הו, איזה יופי! שיהיה בשעה טובה
15/02/2017 | 21:45
55
אחלה בשורות.
למשפט הראשון שלך - מה דמיינת בצעירותך שלא יצא אותו דבר?
לצפיה ב-'בשעה טובה '
בשעה טובה
16/02/2017 | 21:03
5
לצפיה ב-'תוכניות אני עושה בעבודה. בחיים שלי אני נותנת לזרם לסחוף אותי'
תוכניות אני עושה בעבודה. בחיים שלי אני נותנת לזרם לסחוף אותי
16/02/2017 | 21:14
72
אני לא זוכרת שדמיינתי את החיים הבוגרים שלי בילדות/ נערות. בטח לא משפחה.
אחרי שהכרתי את האיש, הסכמנו על כמה ילדים אנחנו רוצים ואת זה השגנו
 
הכי לא הייתי מאמינה לגבי מקום המגורים שלי. גדלתי במקום עם מרחבים והילדים שלי גרים באזור אורבני לגמרי.
 
מגדת עתידות - יש תמיד ברשת ב' בשישי בבוקר. חמותי לא מאמינה לזה אבל לא מפסידה את השידור של הפינה. 
פעם הייתי קוראת את המדורים בעיתונות. הכי כיף לקרוא שתקבל כסף. זה משאיר אותך אופטימי לכל השבוע. 
 
לצפיה ב-'דמיון די קלוש למה שתכננתי'
דמיון די קלוש למה שתכננתי
17/02/2017 | 07:41
81
התכוונתי לעבוד עם אבא שלי ולהמשיך לגור קרוב למשפחה.
בפועל, אני עובדת באותו מקצוע אבל עוד לפני שסיימתי את הלימודים אבא נפטר.
בעקבות העבודה ובן הזוג אני לא גרה קרוב למשפחה.
 
הדבר היחיד שתכננתי והתממש הוא הילדים והעובדה שמראש תכננתי לעבוד במשרה לא מלאה כשיהיו קטנים.
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
09/02/2017 | 19:32
10
14
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
09/02/2017 | 19:34
4
16
לצפיה ב-'חברה מארגנת לי בייבי שוואר בסוף החודש '
חברה מארגנת לי בייבי שוואר בסוף החודש
10/02/2017 | 12:59
1
158
כן זהו הפכו אותי לאמריקאית סופית
 
זה לא כל כך התניע מבחינת התשובות של אנשים אז אתמול פשוט כתבתי באופן אישי לכולם ושאלתי בצורה ישירה והתברר שכמה לא ראו בכלל את ההודעה וגילו את זה במקומות שונים במייל ובפייסבוק כי היא לא חברה שלהם.
אז מכמה בודדים פתאום יש 13 מוזמנות שמגיעות בטוח ועוד כמה עם סימני שאלה- לא ציפיתי להיענות כזו יפה וזה כיף!
 
וגם: אתמול הגיעו עמדת ההחתלה והמיטה שהזמנו,הרכבנו אותם ועכשיו אפשר להתחיל לסדר שם את החדר ולהחליט איפה כל דבר יעמוד כשיש את הדברים בפועל. היה לי ממש קשה לדמיין את זה.
לצפיה ב-'איזה יופי '
איזה יופי
12/02/2017 | 08:17
12
לצפיה ב-'שבוע מוצלח מאוד '
שבוע מוצלח מאוד
12/02/2017 | 08:16
1
62
חגגתי יומולדת, החלטתי כמו הבן שלי לחגוג שבוע במסיבות ואירועים.
ביום היומולדת הילדים ברכו וקנו לי מתנה(לקחתי אותם לחנות שיבחרו), הבעל הפתיע בזר מהמם ויצאנו לארוחת ערב משפחתית.
בחמישי לקחתי יום חופש ופינקתי את עצמי כל הבוקר.
בשישי אירחתי את המשפחה וחגגנו יומולדת לי לבן שלי (עיקר החגיגה כמובן) ולאילנות .
אתמול יצאתי עם חברות טובות והיה מוצלח ביותר.
שבוע מושלם וכייפי ביותר.
לצפיה ב-' הכי כיף חגיגות'
הכי כיף חגיגות
12/02/2017 | 19:29
6
לצפיה ב-'יצא שהשבוע אירחנו 3 חברים של הצעיר כל אחר ביום אחר'
יצא שהשבוע אירחנו 3 חברים של הצעיר כל אחר ביום אחר
09/02/2017 | 19:40
2
157
(בדרך כלל אחד בשבוע מרגיש לי המון...)
ובמקביל עשיה לבית כך שלא נשאר לי הרבה זמן לעצמי ולכן לא הייתי פה. סליחה.
 
לצפיה ב-'גם אני נוהגת לקטן לארח רק פעם בשבוע אם בכלל'
גם אני נוהגת לקטן לארח רק פעם בשבוע אם בכלל
12/02/2017 | 08:19
74
לא מספיקים בכלל עם החוגים והעיסוקים הרבים שיש לנו.
השבוע נחזור לארח, מקווה.
למזלי יש לו פעמיים בשבוע חוג ויום אחד אני עסוקה קבוע ולא יכולה לארח לו.
הגדולה מארחת ומתארחת על בסיס יומיומי כמעט, אבל בשבילה אני לא צריכה להיות בבית ואפילו מעדיפים שאני לא נמצאת .
לצפיה ב-'נשמע שאת משקיענית '
נשמע שאת משקיענית
12/02/2017 | 19:33
63
אצלי כיש לילדה אורחת (וזה כולל את גמדת הבית) זה אומר שיש לי 100% זמן להתעלם מהן כי הן עסוקות עם האורחת שלהן
 
כלומר, אורחת = יותר זמן לאמא לעצמה
 
וכך כנראה אני זוכה שנה אחר שנה בתואר האם המזניחה של העולם... נסי ותהני.
לצפיה ב-'שבוע נחמד וחביב עם יום שלג '
שבוע נחמד וחביב עם יום שלג
10/02/2017 | 12:55
160
סה"כ שבוע נחמד, עברתי את ההעמסת סוכר - האמת שהיה די מגעיל ולא הרגשתי משהו תוך כדי אבל עמדתי בזה בגבורה. עדיין מחכים לתוצאות, מקווה לקבל עדכון היום לגבי זה.
מתברר שאז כשהייתי ממש חולה זה לא היה סתם וירוס כמו שהרופאה המחליפה שהייתי אצלה טענה- אלא דלקת. הרופא נשים שלי אמר שלפי תוצאות בדיקות הדם שהוא עשה לי- פלא שעמדתי על הרגליים באותו יום של הבדיקה (שהיה ממש קרוב לסוף המחלה). עשינו בדיקות חדשות ונקווה שכל המדדים התאזנו. קצת מפחיד שרופאה כל כך לא אחראית מסתובבת ונותנת מרשמים לא מתאימים למטופלות (נתנה לי מרשמים לתרופות שאסור בהריון!) וטועה ככה באבחון של מישהי שהיא בהריון וזה יכל להיות מאוד מסוכן לעוברית. לקחתי את זה די קשה...
 
אתמול היה יום שלג ולא היה ביה"ס, זו הייתה הפוגה נחמדה מאוד סתם ככה לקראת הסופ"ש ויצא מעולה כי בד"כ זה היה יום שהמורה שעובד איתי היה אמור להיות בהשתלמות.
 
היום חגיגת טו בשבט בגן, תכננתי להכין איתם עוגת תפוזים בפלחי תפוז- במקום זה פשוט נכין את זה במולטי קייק אחרת לא אספיק לארוז...
 
היום מתכננת לצאת מוקדם לעבודה כי צריכה לארוז עציצים ולהכין את הדברים לחגיגת טו בשבט- כל מה שתכננתי לעשות אתמול אחרי שהילדים ילכו...
 
בסופשבוע- מנוחה, רגיעה ושיעור הכנה ללידה נוסף
לצפיה ב-'חביב '
חביב
12/02/2017 | 19:29
81
* מזג האויר התקרר בדרמטיות, אבל ללא שלג אז לא נורא
 
* דיברתי עם החברה שילדה בטקסס. היא היתה מאושרת שיצאה מזה בלי ניתוח קיסרי, להבדיל מיתר חברותיה לקורס ההכנה ללידה, בין היתר בזכות זה שהערכות המשקל היו שגויות כלפי מטה (התינוק שקל בערך 4,300)
 
* טרומבוניסטית הביתה ניגנה ברסיטל לוולנטיינ'ז דיי את מנגינת הנושא מהסרט "היפה והחיה" של דיסני.
 
* מכיון שהיו לנו 45 דקות פנויות לפני תחילת הרסיטל (היה צריך להוריד אותם שם מוקדם כדי להתאמן/להתחמם) אז לקחתי את גמדת הבית להסתפר במספרה הצמודה לבית הספר למוסיקה. בד"כ אין סיכוי לשכנע אותה - אבל תפסתי אותה ברגע של חולשה. וככה נפטרנו מאיזה 8 ס"מ של קצוות שרופים (עדיין נשארו לה מעל 20 ס"מ - לא לדאוג...). בנוסף, הספר הויאטנמי החמוד עשה לה פן בסוף התספורת והיא נותרה מוקסמת מהתוצאה . לדעתי עכשיו היא מוכנה ללכת למספרה פעמיים בשבוע - רק שייתנו לה...
 
* התקדמנו מאוד בדו"ח המיסים שלנו (מכת מצריים...דורש איסוף של הרבה ניירת והזנה של נתונים). המועד האחרון להגשה הוא ה-15 באפריל
 
* הכנתי מרק כתום (בטטה - דלעת - עדשים) ויצא שוס
 
שלא יהיה יותר גרוע
 
 
לצפיה ב-'שרשור סוציומטרי לגדולות '
שרשור סוציומטרי לגדולות
06/02/2017 | 02:44
26
256
תגידו, כמה חברות/ים טובות הייתן אומרות שיש לכם? כמה מהן/ם מהעבודה? וכמה מרקעים אחרים? כמה שנים אתן כבר חברות שלהן/ם?
 
וכמה מכרים/רות יש לכם שהייתן מגדירות כידידות/ים?
 
השבוע יצא לי לחשוב על זה שבצוק העיתים (מעברי מדינות, עבודה, נסיעות, טיפול בילדות וזמן איכות עם בן הזוג במעט הזמן שיש לי) יש לי כנראה אפס 
 
יש לי ידידות וידידים - כמעט כולם על רק מקצועי (מהעבודה או מעבודות קודמות) וכמה מרקע אחר (שכנות, הורים של ילדים מבית הספר, משפחה אחת שהתחברנו איתה לפני איזה עשור) אבל זהו.
 
אני לא מרגישה בדידות - המשפחה הגרעינית מספיקה לי וגם ככה אני בקושי נושמת
 
ובכל זאת - פתאום נפל לי האסימון בנושא. האמנם אני אלופת הפורום בסוציומטיות?
לצפיה ב-' חלקי - איך לזהות סוציומטים בראיון עבודה....'
חלקי - איך לזהות סוציומטים בראיון עבודה....
06/02/2017 | 05:10
3
181
בימים אלה אני משתתפת בתהליך ראיונות של מועמדים לתפקיד שמי שת/יאייש אותו יעבוד איתי די הרבה. לצערי האישה המקסימה שמילאה אותו קודם בחרה לעבור עבודה
 
את ההערכה המקצועית אני יכולה לצלוח לבד.... החשש העיקרי שלי הוא איך לזהות את מי שתהיה/יהיה קולגה מחורבנת מבחינה אישיותית/פוליטית....
ובמיוחד אני מודאגת אחרי שבשנה שעברה עודדתי לשכור מישהו לצוות שלנו שהתגלתה כטעות חמורה בתחום הזה: לא משתפת פעולה בכלל עם אחרים, מסתירה מידע, עושה שטויות מקצועיות בהסתר, עסוקה בעיקר בללקק לממונים אבל לא מביאה תוצאות והכי גרוע - לא מסתדרת עם חצי מהצוות.
 
איזה שאלות הייתן שואלות ברעיון כדי לתהות על אישיות המרואיין? כמובן שהטריק הוא לשאול ככה שהיא לא תבין לאן את מכוונת.....
 
כל טיפ יתקבל בברכה. מדובר בהחלטה הרת גורל...
לצפיה ב-'הטיפ היחיד שאני'
הטיפ היחיד שאני
06/02/2017 | 08:16
145
יכולה להציע הוא לקבל עובד לתקופת נסיון.
כדי שאם לא עונה על הדרישות--יוכלו להפטר ממנו בלי כאב לב.
אם צלח את התקופה הראשונה-- הייתי מאריכה את תקופת הנסיון.
בריאיון אולי לומר--הדבר החשוב ביותר הוא עבודת צוות,
האם זה משהו שמתאים לך? יש המלצה על זה?
למה שלא ירגיש המרואין שזו הדרישה? מה זה סוד?
לצפיה ב-'הטיפ הכי טוב בעיני זה לשלוח קולגה'
הטיפ הכי טוב בעיני זה לשלוח קולגה
07/02/2017 | 05:07
122
לדבר איתו ולראות מה הוא מרגיש כחוות דעת שנייה. מישהו שאת סומכת עליו מהצוות, שיראה איך הוא מבחינת יחסי אנוש.
לצפיה ב-'את האיש שלי שאלו ישירות '
את האיש שלי שאלו ישירות
09/02/2017 | 22:03
79
איך אתה בעבודת צוות?
האם אתה יודע להוביל צוות?
האם אתה יכול לעבוד תחת מישהו שנותן לך הוראות?
 
אולי גם שיחה לא מקצועית יכולה להרגיש את האדם.
בראיון עבודה שהייתי בו פעם התחילה שיחה קולחת על נושא שאינו עבודה.
די מהר מהשיחה שקלחה הבוס שלי הבין שאני העובד שהם חפשו.
לצפיה ב-'אתחיל ממשפט שלך,'
אתחיל ממשפט שלך,
06/02/2017 | 08:25
140
"אני לא מרגישה בדידות - המשפחה הגרעינית מספיקה לי וגם ככה אני בקושי נושמת"
מבינה, אבל....
זו תקופה חולפת. הילדים גדלים ופונים לעיסוקיהם, ואנחנו בהחלט צריכות חברה.
אל תזלזלי בענין גם לא עכשיו כשאת עסוקה ועמוסה.
אני פנסיונרית--וגם עסוקה בגידול נכדים ובניהול בית,
אבל אני גם מבלה המון עם חברות. וזה בהחלט ממלא,
זה לא רק שאינני עובדת--אני גם כבר לא משתלמת ולא נבחנת, וכן נשאר
זמן פנוי, אי תופרת/קוראת וכו אבל בהחלט זמן כיפי עם חברות
הוא זמן נחוץ וערכי.
יש לי חברות מכל תקופה בחיים--מלוות אותי, ואני בהחלט נהנית מהחברויות.
אגב, זה לא במקום הערך של משפחה גרעינית--זה תוסף ראוי.
לצפיה ב-'את לא סוציומטית'
את לא סוציומטית
06/02/2017 | 09:15
1
157
את פשוט אמריקאית. ככה זה בקורפורייט אמריקה (ובכל מקום עבודה אחר בארה"ב גם). גם אם תרצי, רוב האנשים בארה"ב (בהכללה גסה מאוד כמובן) פשוט לא מבינים את הצורך בחברים, אם ממילא אתה עובר מדינה מדי פעם ורוב החיים שלך אתה מחונך לתת ספייס ולא לחדור למרחב הפרטי של אחרים (שזה דבר חיובי בפני עצמו, כל עוד הוא נעשה במידה ולא הופך למטרה בפני עצמה. חברים, מטבע הדברים, הם חלק מהמרחב הפרטי שלי, אחרת הם לא חברים).
יש לי חברים מביה"ס, מהלימודים, מהעבודה, ומההורים של חברות שלה/ שכנים. חלקם טובים מאוד, קרובים יותר ממשפחה. אם הייתי צריכה לסמן ברשימת היתרונות של החיים בישראל, חברים היו גבוה ברשימה כזו. חלק מהחברים מהלימודים הם חברים ישראלים שפגשנו בעת הלימודים בארה"ב, והפכו למשפחה ממש באין משפחה. כולם חזרו לארץ (למעט שתי משפחות מעורבות שהן עדין - 10 שנים אחרי - חלק מהמשפחה) ונשארו חברים מאוד קרובים. למרות שהיינו מאוד מבודדים (באוניברסיטה בה למדנו היו עוד שתי משפחות ישראליות - זו אוניברסיטה של כ80 אלף איש - ופגשנו אותם רק כשנה אחרי שהגענו. שאר הישראלים לא היו באוניברסיטה אלא במקומות אחרים באיזור, ולקח לנו זמן להכיר אותם), ומאוד רצינו ליצור קשרי חברות עם אחרים (אמריקאים וזרים), זה לא צלח. למרות שאסור להכליל, אני חושבת שככה זה באמריקה.
לצפיה ב-'יכול להיות שזו "אמריקה"'
יכול להיות שזו "אמריקה"
06/02/2017 | 18:25
128
חלק מהאחריות היא שלי, ללא ספק. אין לי זמן פנוי ומספיק אנרגיה להשקיע בזה
לצפיה ב-'אם לך זה לא חסר אז למה את חושבת שזו בעיה?'
אם לך זה לא חסר אז למה את חושבת שזו בעיה?
06/02/2017 | 09:30
5
134
אני ללא חברות מרגישה בודדה. יש לי 2-3 חברות ממש טובות שאיתן אני מדברת על בסיס יומיומי כמעט. משתדלות וכמעט תמיד מצליחות.
יש לי עוד חברות קרובות פחות, קשה לי אפילו להגיד כמה שאיתן אני בקשר רחוק יותר.
 
מרבית החברות הטובות שלי הן מהעשור האחרון. מפרוץ הילדים לחיינו והפיכתי לאמא. חלקן הכרתי בפורומים של תפוז וחלקן במסגרות של הילדים.
חברות מהעבר מהילדות לימודים וכד' אין לי. הקשר נותק עם הזמן ולא חזר. לא חסר לי. 
 
לצפיה ב-'זה קצת מפריע לי כנראה....'
זה קצת מפריע לי כנראה....
07/02/2017 | 16:33
4
122
לפחות ברמת ה"עקרון"
גם לי אין קשר עם חברות/ים מהעבר (בית ספר, תיכון וכו'). כשעוברים מדינה זו תוצאה אורגנית של זה.... היתה לי חברה טובה מתקופת הצבא אבל קשה לשמור על קשר מיבשות שונות כששתינו עסוקות וכו'. 
 
יש מישהי מתקופת בית הספר התיכון שרודפת אחרי כבר שנים "לחדש קשר" ואני ממש לא מעוניינת. זה אולי עניין לשרשור אחר
 
לצפיה ב-'אם זה מפריע לך אז אשאל שאלה חשובה'
אם זה מפריע לך אז אשאל שאלה חשובה
08/02/2017 | 06:36
3
94
האם תמיד זה היה המצב או שרק בגלל עומס/מעבר למדינה אחרת השתנו לך החברויות?
 
ובנוגע לחברים מהעבר היו לי חברות כאלו שיצרו איתי קשר מהעבר הרחוק ניסיתי, נתתי לזה צ'אנס מעל ומעבר וגיליתי שאני השתניתי מאוד בשנים האלה אבל הן חיפשו את החברה הישנה שלהן ולי זה לא התאים וניתקתי שוב קשר. 
לצפיה ב-'שאלה טובה. זה לא תמיד היה המצב'
שאלה טובה. זה לא תמיד היה המצב
09/02/2017 | 13:49
2
82
זה שילוב של מעבר לארץ אחרת ועבודה מאוד תובענית (גם בשעות, אבל מנטאלית).
 
אני לא חושבת שזה קשור לחוסר הבנה של הקודים החברתיים. גרתי בארה"ב כילדה אם כי לא תקופה מאוד ארוכה, ולמדתי בה באוניברסיטה 3 שנים בתור גדולה לפני סיבוב המגורים הנוכחי.   
 
להרבה אנשים פה יש חברים מתקופה הקולג' - וזה פשוט משהו שלא אפשרי עבורי (לא הלכתי לקולג' בארה"ב)
 
וגם אירועים חברתיים למבוגרים פה (נגיד מסיבת הלואין של גדולים) כרוכים בחגיגות שתיית אלכוהול בטירוף, וזה פשוט משהו שלא מתאים לי (אני, אם אני מצליחה ללגום חצי מכוס יין שמזגו לי זה כבר הישג/שיא אישי). אז אני כנראה פשוט פחות משתלבת בסביבה מבחינה אובייקטיבית. רמבו ואני הלכנו כמה פעמים - אבל משעמם בחברת קבוצת הורים שיכורים....
לצפיה ב-'זה באמת מורכב מה שאת כותבת'
זה באמת מורכב מה שאת כותבת
12/02/2017 | 08:11
1
56
המנטליות החברתית של האנשים שונה משלכם ולכן קשה לך למצוא חברות.
האמת, לא יודעת מה הייתי עושה במקומך, בעלי אמנם אוהב ויודע לשתות אבל אני שותה ממש בקטנה ומצפייה בסדרות אמריקאיות וכמות האלכוהול שאני רואה ששותים שם גם אני לא הייתי מסתדרת חברתית .
יש לך אותנו, אנחנו חברות שלך, ואת מקסימה 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
12/02/2017 | 23:54
34
חיממת את ליבי
 
 
לצפיה ב-'הזכרת לי אנקדוטה מלפני מספר שנים'
הזכרת לי אנקדוטה מלפני מספר שנים
06/02/2017 | 11:54
167
כשעבדתי בתרגום כתוביות לטלוויזיה, הגיע אלי יום אחד סרט של מופע שבו, כך הוכרז בתחילת המופע, יחגוג אלטון ג'ון יום הולדת 60 "with 300 of his best friends". אותי, הישראלית עם המושגים הישראליים על מהם חברים ובוודאי מהם "החברים הטובים ביותר", המשפט הזה  שעשע עד בלי די
 
לעצם העניין: לאורך כל חיי מעולם לא יכולתי להכיל יותר מ-3-4 "חברים טובים". אני מניחה שאני מגדירה כ"חברים טובים" ככאלה שיש גם לי וגם להם מספיק אנרגיה ליזום מפגשים - פנים אל פנים או טלפוניים - של אחד על אחד איתם לאורך זמן (להבדיל מכאלה שמבלים בחברתם כי שגרת החיים מכוונת לשם. כיפיים ככל שיהיו האחרונים, אני לא מחשיבה את אלה לחברים אלא למכרים).
היו לי תקופות גם של "חוג מכרים שנפגש קבוע", אבל אלה, כאמור, לא נחשבים בעיניי ל"חברים טובים". ההבדל הדק בין יחסים אינטנסיביים ליחסים אינסטרומנטליים משחק כאן.
 
גם כיום, כמו שקורה תמיד, יש לי שניים-שלושה חברים שנכון לעכשיו אני יכולה להגדיר כ"חברים טובים". אחת אני מכירה כשנתיים וחצי והיא מהיישוב שבו אני גרה, אחד שגר במרכז והיה חבר שלי לפני 25 שנים בצבא וחידש את הקשר (במתכונת ידידות אלפטונית הפעם) לפני שלוש שנים ואנחנו מדברים בטלפון ופעם בחודש בערך נפגשים לערב, ועוד אחת שהייתה מחבריי לפני 10 שנים בתל אביב ולפני כשנה, אחרי שהתברר שעברה לגור ביישוב בו אני גרה, חודש הקשר.
 
אין הבדל בין מספר החברים הטובים שלי והזמןשאני משקיעה בהם בין התקופה שהייתי עם בן זוג לבין עכשיו. בעצם, אולי עכשיו אני משקיעה בחברים דווקא עוד קצת פחות, כי פחות פשוט העניין של להשאיר את הילדים לבד שעות, אין בן זוג להשאיר אותם איתו.
בדידות אני לא מרגישה - ישלי גם את הילדים וגםעבודה שכרוכה במפגשים אנושיים לרוב. אני לא חושבת שאני סוציומטית (טוב, אולי אני כן, אבל לא בקטע הזה, של מספר החברים...) וגם לא שיש לי "מעט מדי חברים". ישלי כמה שצריכים להיות לי וכמה שמתאפשר.
לצפיה ב-'את לא היחידה'
את לא היחידה
06/02/2017 | 17:44
7
199
ונראה לי שאני גרועה ממך.
יש מכרות מבתי הספר של הילדים וידידות בעבודה. אין אף אחת שיכולה להחשב כחברת נפש.
אני מצליחה להשאר בידידות לאורך זמן רק אם הצד השני מתחזקת את הידידות. אם זה תלוי בי, זה מתפוגג ונעלם.
בדרך כלל אני לא מרגישה בדידות, אבל לפעמים הייתי שמחה אם היה עם מי לדבר ועם מי לשבת לארוחת בוקר בבית קפה חוץ מבן הזוג.
אני זוכרת את יום הולדת 50 שחגגנו לאמא שלי, וכמה הבית היה מלא בחברות שלה. אין לי את מי להזמין ליום הולדת 50 שלי.
 
לצפיה ב-' ואת גרה בישראל אני מניחה?'
ואת גרה בישראל אני מניחה?
06/02/2017 | 23:01
6
147
ועוד שאלה - אמא שלך עבדה במשרה מלאה? ואת? <מנסה לחפש תירוצים בחוסר זמן>
 
אני דווקא מתחזקת את הידידויות שלי. ויש לי לא מעט. אני אפילו מחזיקה מעצמי יחסית מאוד חברותית באופיי. פשוט לא הייתי מגדירה אף אחד מהן "חברות" (בשורוק)
לצפיה ב-'לפי הפוסט כאן'
לפי הפוסט כאן
07/02/2017 | 00:19
135
אולי כדאי להתחיל את הדיון בהגדרת--מי הן חברות?
או מה היא חברות (בשורוק) בעיניננו.
הגדרה משותפת תוכל אולי לבחון את הענין מאותה נקודה.
לצפיה ב-'גרה בישראל'
גרה בישראל
07/02/2017 | 09:44
2
151
אני חושבת שאין לזה קשר לעבודה במשרה מלאה.
אמא שלי עבדה במשרה מלאה, וגם אני.
כשהילדים היו יותר קטנים הייתי מגיעה יחסית מוקדם הבייתה ויוצאת איתם לגני משחקים. הייתי נפגשת עם אמהות אחרות בגינה, אבל זה לא התפתח לחברות נפש.
אין תירוצים, זה אופי בעייתי.
שכנות אחרות שהיו מגיעות לגינה כן פיתחו חברות יותר עמוקה. אני לא.
לצפיה ב-'או קיי '
או קיי
07/02/2017 | 16:29
1
101
לא יודעת אם הייתי קוראת לזה אופי "בעייתי" שזה שם תואר שלילי
 
כל אחד/אחת הוא שונה. וזה בסדר להיות במקומות אחרים על סקאלת ה"חברותיות האקטיבית" (אין לי מילה יותר טובה)
 
אופי בעייתי זה בעיני להיות רוצח או פדופיל חלילה....
 
על כל פנים - עד כמה זה מפריע לך?
 
ועכשיו - משגרמת לי לחשוב על זה - נדמה לי שרמת החברותיות יכולה להשתנות בתקופות שונות בחיים. בתקופות יותר לחוצות כשאין זמן לנשום -- Something has got to give - צריך לבחור על מה לוותר. 
לצפיה ב-'לפעמים מפריע, לפעמים לא'
לפעמים מפריע, לפעמים לא
07/02/2017 | 17:20
93
כשהילדים היו קטנים, האינטרקציה החברתית בגינה הספיקה לי.
כשהם קצת גדלו, היה יותר לחץ בעבודה ובבית ואז לא היה לי זמן ולא חיפשתי את החברות.
עכשיו, כשהילדים גדלים, היה נחמד אם היו כמה חברות.
 
הייתה תקופה שהצטרפנו כמשפחה לקבוצה של עוד משפחות והנשים היו נפגשות יחד מדי פעם. היה נחמד, למרות שלא לגמרי התחברתי לחבורה.תמיד הרגשתי מבחוץ.
 
 
 
לצפיה ב-'בואי נוציא את חוסר הזמן מהמשוואה הזו'
בואי נוציא את חוסר הזמן מהמשוואה הזו
08/02/2017 | 10:00
1
129
אני עובדת במשרה מלאה ותובענית ביותר
אמא שלי גם עבדה כך, לפחות ב15 השנים האחרונות של הקריירה שלה
לשתינו יש והיו חברויות הדוקות ביותר. זה ענין של תן וקח - החברות שלי ערבות לי במידה מלאה, כאלה שאני יכולה לסמוך עליהן בעיניים עצומות שיצילו אותי כשאצטרך את זה, מלהוציא את הקטנה מהצהרון כשנתקעתי ועד לחלץ אותי מתאונה בכביש מרחק מאות ק"מ מהבית ולסעוד אותי באשפוז בביה"ח (זה נכון גם לחברים כמובן). הערבות בכיוון השני מחוייבת לא פחות. אני לא חושבת שהייתי טורחת לתחזק את זה אם הערבות לא היתה כזו, וזה לדעתי המפתח. אם אין לך חברים שאפשר לסמוך עליהם ככה, לא פלא שאת לא טורחת להקדיש להם את הזמן הזה.
לצפיה ב-'אהבתי והזדהיתי,'
אהבתי והזדהיתי,
08/02/2017 | 12:18
95
ואני בהחלט מתחזקת חברויות.
למרות שהיום בעקבות אכזבה, אני קצת יותר זהירה.
ואני חתכתי, היא כבר בקשה כמה פעמים שנחזור להיות חברות,
ואני ממש לא מוכנה. נגמר וזהו מבחינתי.
 
 
לצפיה ב-'אני אדם מאוד חברותי, אבל אין לי הרבה חברות קרובות'
אני אדם מאוד חברותי, אבל אין לי הרבה חברות קרובות
07/02/2017 | 05:06
162
יש לי בערך 2-3 חברות ממש קרובות, כמה "חברות לעבודה" שבעיקר נזכרות בקיומי כשצריכות משהו (בשבוע הזה שהייתי חולה אף אחת לא טרחה להתקשר, להציע עזרה למרות שידעו שאני לבד לגמרי, הזמנתי אותן לבייבי שוואר כולן עשו עצמן מתרגשות ועכשיו מחפשות תירוצים למה לא חושבות שיכולות לבוא...).
 
לי מאוד קשה בלי חברים סביבי- זה משהו שמאוד חשוב לי באופן אישי. בעלי קצת פחות בעניין, יותר קשה לו לשמור על חברויות.
מאוד קשה לנו להתחבר עם עוד זוגות כי לרוב הוא ימצא סיבות למה לא כך שאם כבר הוא כן אוהב בן זוג של חברה מבחינתי זה וואו גדול וכייפי.
לצפיה ב-'אני סוציומטית ידועה '
אני סוציומטית ידועה
07/02/2017 | 19:51
141
הצורך החברתי שלי מאוד נמוך. יש לי מעט חברים/ות קרובים/ות שאספתי לאורך הדרך, אבל זו מעין קרבה שברקע כזאת, יכולים לעבור חודשים מבלי שנדבר (תכל'ס החיים שלנו כאנשים בוגרים הם די רוטיניים כך שגם איך צורך ביותר כדי להתעדכן) וזה בסדר גמור.
האינטראקציות היומיות עם אנשים בעבודה מספקות אותי בד"כ, ובן זוגי משלים את התמונה בהיבטים עמוקים יותר או אם יש לי רצון להתייעץ. באופן כללי אני לא חשה צורך ביותר ממה שיש לי, אבל תמיד הייתי כזאת. אני בקצה התחתון של צורך בחברה, סבבה לי לגמרי לבלות עם עצמי.
לצפיה ב-'אצלי המחשבה הזאת היא לכיוון ה '
אצלי המחשבה הזאת היא לכיוון ה
09/02/2017 | 22:17
1
149
מי יבוא ללוויה שלי 
<לא הרבה >
מבלת"ק
אין לי חברת נפש. 
יש לי חברה שאני יודעת שהיא תהיה שם בשבילי אם אצטרך למרות שהיא רחוקה.
יש לנו עכשיו קבוצת חברים, הורים מבית הספר שאיתם מבלים לפעמים בשבתות. השיחות האלו לא שיחות נפש. 
 
קשה לנו לתחזק חברויות. פעם בשבועיים אנחנו בביקור משפחתי - המשפחה היא העוגן והאוזן הקשבת.
לפעמים החברות מהעבודה עולות לרמת חברות - ברמת השיחות.
אבל אין ממש מעבר לכך.
 
לפני כמה זמן מכרה הראתה לי תכתובת שלה עם חברה אחרת שלה שכללה תמונות והמלצות על בגדים ואיפור וחוו"ד, אם זה היה מעיניין אותי אולי הייתי מקנאה.
 
לעומתי, אחים שלי מתחזקים הרבה חברים ולאורך שנים ארוכות (לשניהם נותרו חברים מהיסודי) 
 
 
לצפיה ב-'חברים מהיסודי '
חברים מהיסודי
12/02/2017 | 19:31
79
התרשמתי. לא פלא שאת כזאת - נראה שהאחים שלך לקחו 9.9 מהקבין של תחזוק חברויות, אז לא נשאר לך הרבה
לצפיה ב-'נעלמו לי החיים'
נעלמו לי החיים
06/02/2017 | 09:58
21
305
הסיפור שלי מתחיל לפני עשור, ילדתי תינוק מקסים ורגיש, שלימד אותי להיות אמא שלו. כשכולם אמרו שאני מטורפת, אני הבנתי שהוא מיוחד במינו ונתתי לו את כל מה שהיה צריך. היום, הוא ילד רגיש, מיוחד ואהוב ואני שמחה שהייתי שם עבורו וסמכתי על עצמי.מאז נולדו לי עוד ילדים. האחרונה נולדה לפני 8 חודשים כממעט והפכה את חיי כולנו.תינוקת אהובה, יפה, רגישה מאוד.בקרוב אני חייבת לחזור לעבודה לחצי משרה.לצערי הרב אני לא מצליחה למצוא לה מטפלת כי היא צורחת עם זרים ללא הפסקה.ניסיתי הסתגלות הדרגתית, ניסיתי שהן יהיו איתי בבית במקביל. אפילו לסבתות היא מסרבת ללכת והאמת שכבר אף אחד, מלבד אבא שלה כמובן לא מוכן להיות איתה. אני מתייסרת עם המחשבה שאולי גם היא קצת מיוחדת ואני מאלצת אותה למשהו שהיא לא מסוגלת. אני חוששת שבאמת לא אמצא את האחת שתוכל לתור איתה חיבור. איך חוזרים לעבוד?? הצרחות האלה היו שם תמיד, זה לא חרדת נטישה קלאסית. אשמח לסיפורים מעודדים על תינוקות רגישים... אני כבר מתגעגעת לילדים הגדולים שלי, לעשות איתם משהו לבד, קצת להרפות מהקטנה. יודעת שזה עובר, אבל עדיין מתסכל אותי מאוד ובמיוחד אני חושבת בצורה פרקטית, איזה סידור אני מוצאת לה??צמצמתי משרה, התחשבו בי מאוד עם החזרה לעבודה, אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי. סיפורים מעודדים יתקבלו בברכה
לצפיה ב-'אספר את הסיפור המעודד שלי'
אספר את הסיפור המעודד שלי
06/02/2017 | 10:31
1
155
ביתי לא הסכימה לאכול בקבוק רק לינוק. עם בעלי כבר לא זוכרת אם בכתה אול לא אבל פשוט באמת כמעט ולא עזבתי אותה בחודשים שהייתי בבית. כשחזרתי לעבודה בגיל 4 חודשים בערך השארתי אותה אצל סבתא שחששה מעט (וגם אנחנו). חזרתי הדרגתית כדי שאוכל להגיע להניק אותה במידת הצורך. תוך שבוע הסכימה כבר לקחת בקבוק וכמעט ולא בכתה כשנשארה איתה. אחרי 3 חודשים חזרתי למשרה מלאה. היום היא כבר בבית ספר ילדה גדולה ומאושרת.
האם ראיינת מטפלות והן לא הסכימו לטפל בתינוקת? למה שלא יסכימו? נכון, לפעמים קשה בהתחלה אבל מטפלת מנוסה מסתדרת בסופו של דבר.
לצפיה ב-'הסכימו לטפל אבל...'
הסכימו לטפל אבל...
06/02/2017 | 13:16
133
2 כבר עזבו אחרי שהתחלנו הסתגלות. אחת אחרי 3 פעמים, אחת אחרי 7 -8 פעמים. הסבתות בכלל לא מוכנות להחזיק אותה כבר או לנסות להיות לבד,בשבוע הבא מנסה מישהי אחרת שאני סומכת עליה. כולי תקווה שיהיה קל יותר והיא לא תעלם
לצפיה ב-'אוי. בכורתי היתה כזו'
אוי. בכורתי היתה כזו
06/02/2017 | 16:18
136
כינוי החיבה שלה היה "צוויחי".... והיו לה תקופות בהן היא צרחה ברגע שבו העזנו לדבר עם מישהו אחר, גם כשהיא על הידיים שלנו.  היה ייאוש...
 
היא היתה עם מטפלת חמה וצמודה עד גיל 14 חודש. אחר כך בבית עם אבא חצי שנה בערך כי עברנו מדינה. ואז נשלחה למעון שם היא צרחה כמה חודשים וגם סירבה לצאת החוצה עם הילדים האחרים.
 
משם היא עברה למעון/גן מוצלח יותר שבו היא התחברה עם הגננת והפסיקה לצרוח. אבל עד היום היא רגישה בהרבה מאחיותיה והרבה יותר קשה עם עצמה/עם החיים [היא בת 12]
 
העצה היחידה שלי היא: אל תתייסרי יותר מדי. גם את צריכה לחיות... ויש לך עבודה. ויש עוד ילדים בבית שמגיעה להם קצת תשומת לב. את עושה כמיטב יכולתך בנסיבות לא פשוטות של תינוקת שדורשת הרבה מאוד
 
אה וגם - לדעתי ככל שיעבור יותר זמן בו היא תהיה רק איתך/עם אבא אז הדרישות והמצב רק יחמירו....
 
אני הייתי מוצאת מטפלת עם עצבי ברזל, מקשה את ליבי, והולכת.
לצפיה ב-'הכותרת של הפוסט '
הכותרת של הפוסט
07/02/2017 | 00:26
11
129
שלך ממש קשה.
לא נעלמו לך החיים, עשית חיים חדשים ילדת לפני 8 חודשים,
הילדה פתחה תלות בך, עם קצת פחות לחץ, וקצת סבלנות,
היא תיגמל ותגדל להיות דומה לילדיך האחרים, רגישה חכמה ונעימה.
עם ילדים ישתקופות קלות יותר, ומורכבות וקשות יותר.
אולי במקום מטפלת הביתה תנסי לחפש מעון טוב,
שם יש להם מיומנויות וצוות מטפל שיוכל להתמודד עם הענין.
אתם כמשפחה גם משדרים לה לחץ, הא מרגישה את זה,
הסבתות לא רוצות, את נמצאת עם המטפלות. היא בוכה ואת מיד מתיצבת.
צאי מהבית, היא תבכה קצת ותסתגל.
אל תהיי לחוצה--לא נעלמו לך החיים.
מאחלת לך רוגע ונחת.
לצפיה ב-'אני דווקא מבינה לליבה ולא רואה מקום לשיפוטיות'
אני דווקא מבינה לליבה ולא רואה מקום לשיפוטיות
07/02/2017 | 05:02
1
99
היתה לי ילדה כזו. וזה הרגיש כאילו נגמרו לי החיים במשך שנים. 
 
זה לא קשור ל"לחוצה". זו מועקה אמיתית כשיש לך ילדה שכל הזמן צורחת.
 
זה כמו עם ילדים שלא ישנים בלילה. מי שלא "הגריל" כזה דבר, לא יכול ממש להבין...
 
 
לצפיה ב-'הבהרה'
הבהרה
07/02/2017 | 07:37
89
לא התכונתי לשום שיפוטיות כשכתבתי את דברי,
נעלמו לי החיים--אפשר כל מצב לתרגם ל"סוף העולם"
ולראות רק את הקושי. יש לי יותר ילדים מאשר לך, עם כל הקושי,
ועם כל אחד מהם היה קושי, לא ראיתי בכך "נעלמו לי החיים"
ראיתי בכךסוג של מחויבות הורית שאיתה מתמודדים.
זה ענין של גישה--ולנסות לפתור קשיים מזוית ראיה אחרת.
להיות הורה זה קושי--את יודעת גם להפסיד ילד זה קושי--
אני מתמודדת עם מחלה של בת גדולה--ואני סופרת את הימים, 
ולא הכרזתי נעלמו לי החיים--להפך אוזרת כח ומתמודדת,מנסה לשמור על שפיות,
מנסה לשדר החוצה ולעצמי "עסקים כרגיל".
למצב של ילדה תלותית, צורחת מחפשים פתרונות, והצעתי מעון, כדי היא תתרחק ולא תשמע אותה צורחת. הילדה תתרגל, לא לקבע את המצב.
כשכותבים נגמרו לי החיים--שוקעים. 
אני בטוחה שהיא אוהבת את הילדה, אני בטוחה שקשה, 
בין הקושי--להגדרה הקשה --יש מרחק, כשההגדרה גורמת לשכנוע יותר בקושי.
שפיטה לא--נסיון לראות חיובי בכל מצב--כן, כדי למצוא פתרון.
שפיטה חלילה, עובדה ששלחתי לה חיבוקים. כן בהחלט קשה. לא נורא יעבור
כולכן כתבתן שיעבור--לא?
לצפיה ב-'זה לא עניין של לחץ'
זה לא עניין של לחץ
07/02/2017 | 09:06
8
99
יש לי 4 ילדים, אחד מהם היה רגיש מאוד, השניים האחרים ילדים שהתחברו בקלות,זרמו במעברים. עכשיו הקטנה שלי מלמדת אותי מה היא צריכה וזה שונה מכל מה שחשבתי שיהיה. אני יודעת שזה עובר, אני יודעת שזו תקופה, אבל אם נהיה פרקטים, בעוד חודש אני צריכה לחזור לעבוד. אם להיות אמיתית עם עצמי זה הדבר האחרון שאני רוצה ואני יודעת שהבת שלי זקוקה לי כרגע וזה לא לחניה לנצח. את הבן הרגיש, בזמנו הכנסתי למעון, כי לא מצאתי שום מטפלת שהסכימה לטפל בו. עד היום זה נראה לי כטעות הכי גדולה שעשיתי ואת ההשלכות ראיתי שנים קדימה. גם במעון הוא בכה בלי הפסקה כמעט. אני לא רוצה לחזור על טעויות. חייבת להגיד שאיתי הקטנה לא צורחת, אז השיגרה שלנו נעימה ורגועה. אני מקווה שאמצא לה מטפלת טובה ומכילה, שתתמודד עם הבכי ושבהדרגה היא תלמד לסמוך עליה. זה קשה מאוד לדעת שמלבד בעלי, אני האדם היחיד שיכול להיות איתה כרגע. היא חשופה לעולם ול״זרים״. היא פשוט רגישה ולמרות שאני יודעת שזה זמני, שמקביל לעובדה שאני יצרתי חיים ומגדלת תינוקת, אני גם קצת מרגישה שאיבדתי את עצמי
לצפיה ב-'מגיבה לדבריך,'
מגיבה לדבריך,
07/02/2017 | 16:16
6
84
יש לי יותר ילדים וצפופים, וגידלתי אותם ללא עזרה,
אמא שלי כבר לא חיה, והשניה לא יכלה/רצתה/נכחה,
אז אני מבינה את הקושי, אבל, אני חושבת שהרבה מזה זו גם גישה,
ואתיחס לכמה משפטים שלך--
"עכשיו הקטנה שלי מלמדת אותי מה היא צריכה וזה שונה מכל מה שחשבתי שיהיה"
היא לא מלמדת אותך, את מתרגמת אותה, והיא לומדת ממך מה הציפיות שלך,
שהיא לא תצרח ואז מיד את לוקחת אותה, בינננו מה יקרה אם היא תצרח כמה דקות? איזה אסון? אנחנו יוצרים הרגלים, גם אם היא "צריכה" לא כל הרצוות שלנו מתממשים, 
הקושי הוא יותר שלך משלה.
אם כך, אולי תדחי את החזרה לעבודה? שבי איתה שנה וחצי שנתיים, את מאמינה שזה יועיל? או תהפכי אותה ליותר תלותית? כשתעני לעצמך בכנות על זה תגיעי להחלטות הרבה יותר בקלות.
המעון של הבן היה לא מוצלח? אז מה? מחפשים מעון אחר מוצלח יותר.
כשאני גידלתי את ילדי לצערי לא היו מעונות, הנכדים שלי היו במעונות או משפחתונים מעולים.
החיים החופשיים נגמרים ברגע שאת אמא--כל פריזמת ההסתכלות החיים
משתנה וקובלת.
ותאמיני לי, הבכור שלי בן 43 ואני דואגת לו ולאשתו ולילדיו. ואם ארצה לטיל בחו"ל והוא יזדקק לעזרה כלכלית אותר ואפילו בשמחה. 
אז כן מערך החיים משתנה.
דברי נכתבים באמפטיה גדולה לתחושותיך, אבל ניסיתי להראות לך
עוד צד להסתכל.
מאחלת לך הרבה טוב.
 
לצפיה ב-'כנראה שההשקפה שלנו שונה וזה בסדר'
כנראה שההשקפה שלנו שונה וזה בסדר
07/02/2017 | 20:50
3
86
אני מאמינה שכמו שאנחנו מלמדים את ילדינו, הם גם מלמדים אותנו. לכל תינוק יש טמפרמנט מסויים, יש אופי ותכונות מולדות ויש כמובן היבטים של ויסות תחושתי ועוד. מעבר לכך יש גם את ההשפעה שלנו עליהם.  נכון שיש ילדים שבגיל צעיר נמצאים במעון או בוכים הרבה ו״שורדים״. אני לא מאמינה בדרך הזו. תינוקות יכולים לעמוד בהרבה אתגרים, כמו אימוני שינה למינהם, כמו בשעות רבות רחוקים מהורים ואף אחד לא מת מבכי. לגבי הבן שלי, אולי המעון היה טוב, אבל לא היה טוב עבורו ולא סיפק לו את הצרכים שלו. אם להיכנס לדקויות, ראו אותו שם כמו ילד מפונק שעושה שרירים, כשלמעשה הוא היה תינוק בן שנה, עם קשיים בויסות חושי, רגישות קשה לרעשים, שרוב הזמן היה בהצפה חושית, לא אכל כמו שצריך עדיין והיה רעב ומבוהל מהמולת הגן, היה עייף כי לא ישן שנת בוקר טובה וכו׳. לקח זמן עד שידעתי הכל ובאמת העברתי אותו משם, אבל עד שזה קרה הוא סבל וזה השפיע עליו לתקופה ארוכה מאוד והרבה אופנים. הילדים שאחריו שהו בבית עם מטפלות, אני צימצמתי את המשרה שלי והם נכנסו לגן סביב גיל שנתיים. היו ועדיין עצמאיים מאוד וחברותיים. אני לא חושבת שאם אני אשאר עם הבת שלי יותר אז אני אגרום לה להיות תלותית.היא תינוקת! היא מקבלת מענה לצורך ובתפיסה שלי זה גורם לה לחוש אמון וביטחון שזה הבסיס לכל קשר בריא. אני מבינה את מה שכתבת ויש עוד רבים שחושבים כמוך, חייבת להגיד שהגישה הזו ממש מעציבה אותי. ובאשר לחזרה שלי לעבודה, אני ארגיש נוח ברגע שתמצא המטפלת שתדע להכיל את הבכי והקושי, שלא תראה את זה כ״פינוק״ ותהיה שם עבורנו 
לצפיה ב-'כן, זה די הזוי להגיד למישהי '
כן, זה די הזוי להגיד למישהי
07/02/2017 | 21:07
2
97
שאם היא תישאר עם הבת שלה עד גיל שנה וחצי היא תהפוך לתלותית בגלל זה... שנה וחצי!
לצפיה ב-'תודה על ההבחנה, הזיות זה דוקא לא אצלי.'
תודה על ההבחנה, הזיות זה דוקא לא אצלי.
07/02/2017 | 21:49
1
77
אבל את בהחלט צודקת כמו תמיד. פככככ.
לצפיה ב-'לא, מי שלא מוסרת את התינוק'
לא, מי שלא מוסרת את התינוק
08/02/2017 | 05:25
73
שלה למעון או למטפלת עד גיל שנה וחצי היא ללא ספק לא בסדר ודנה אותו לחיי תלות. את קוראת בכלל את מה שאת כותבת? הזוי לגמרי. ואגב, את זו שיש לה בעייה (קשה) כשמישהו חולק עליה, לא אני - מה שנקרא הפוסל במומו פוסל...
לצפיה ב-'עונה לך- רואות דברים אחרת'
עונה לך- רואות דברים אחרת
07/02/2017 | 21:05
1
87
 
שהגישה שלנו שונה. כתבתי לך תגובה שנמחקה אנסה לשחזר.
ראשית אני חייבת להגיד שהתגובה שלך מעציבה אותי. זה לא משנה כמה ילדים ונכדים גידלת. אני חושבת שילדים עומדים בהכל, השאלה היא למה להעמיד אותם במצבים האלה? גם בבתי יתומים תינוקות לא בוכים, כי הם למדו שאין מענה לבכי. 
שנית, אני מאמינה שכל ילד מלמד אותנו, כמו שאנחנו מלמדים אותו. אני לא מתכוונת באופן קונקרטי על ילד בן 4 שרוצה מילקי לארוחת ערב... אני מדברת על הקשבה לתינוק, לצורך האמיתי, לטמפרמנט שלו, לתכונות המולדות. לכל אחד יש את הדרך שלו שכמובן גם מושפעות מאיתנו.זה היופי שבקשר. אני לא חושבת שאם אהיה בבית אחזק תלות. בעיני זה מענה לצורך אמיתי. את אותו הצורך יכולה למלא גם דמות אחרת, כמו אבא, סבתא, מטפלת, אבל היא חייבת להיות דמות שתדע להכיל את הבכי ולא להיבהל ולברוח ממנו. לגבי המעון של הבן שלי, אולי הוא היה טוב, אבל לא היה טוב עבורו! לקח זמן עד שגיליתי את כל הדברים והבנתי שהוא לא טוב לו ואז באמת העברתי אותו משם. הבעיה היא ששם ראו אותו כילד מפונק, כשלמעשה הוא היה תינוק עם קשיים בויסות תחושתי, רגישות לרעש, המולת הגן הציפה אותו, הוא לא אכל טוב, לא ישן טוב, היה מפוחד, לא דיבר  בגן...את הילדים שאחריו השארתי בבית עם מטפלת והם גדלו להיות עצמאיים וחברותיים ובניגוד למה שהעלת- רחוקים מאוד להיות תלותיים. לתת מענה לצורך ראשוני ובסיסי כל כך זה לא פינוק או פריבילגיה, זה דבר שיוצר ובוהה אמון וביטחון. כולי תקווה שאמצא במהירות את הדמות הנוספת שתאפשר לי חזרה קלה לעבודה. ועוד דבר קטן... אני רחוקה מלהיבהל מבכי ולא רצה לקחת אותה עם כל ציוץ. זו עובדה גמורה שבינתיים כל מי שהיה איתה ויתר מהר מאוד על הרצון לנסות להרגיע, כי הבכי שלה חריג לצערי. 
לצפיה ב-'חייבת התנצלות,'
חייבת התנצלות,
07/02/2017 | 21:53
88
ממ לא התכותי להעציבך,
ולא לשפוט, ולא לומר לך מה לעשות.
בס"ה חשבתי להרגיע ולהביא עוד פן ל הסתכלות. הכל בסדר.
את תבחרי, מה שכון לך לפי השקפת עולמך.
אני כבר בחרתי, ותודה לאל הכל בסדר.
אז היי ברוכה, מאחלת לך חיים טובים, והרבה נחת.
לצפיה ב-'נשמע שאת עושה עוול לבת שלך'
נשמע שאת עושה עוול לבת שלך
21/02/2017 | 00:48
18
מתוך 4 ילדים, 2 הם "רגישים" שלא מסוגלים להיפרד ממך. לי יש הרגשה שזה יותר קשור לסגנון האמהות שלך. הראשון היה "רגיש" ובת הזקונים גם היא "רגישה". תבדקי עם עצמך, האם האמא היא ה"רגישה"? כבר איבחנת את שניהם כסובלים מבעיות בויסות חושי (זה עדיין לא מסביר בכי אם את לא בסביבה). 
אני מסכימה שלהכניס תינוק למעון זה עוול. אני חושבת שתינוקות צריכים להיות עם האמא בבית עד בערך גיל 1.5-2, תלוי באופי הילד. אבל גם ילד שנשארים בבית עם אמא אמור להיות מסוגל להשאר עם דמויות מוכרות אחרות (סבים, בייביסיטרים) בלי צרחות בלי סוף. אם לא מאפשרים לתינוק להתנסות ולהתאמן בזה, הוא ימשיך לבכות כל פעם כשמנסים. אם את חושבת שיש לה בעיה כלשהי על הספקטרום האוטיסטי, גשי לאיבחון. הקלסיקון שלך מלא במונחים של אוטיזם אז אולי את חושדת בזה. 
ואם את לא חושדת בזה, תני לה את ההזדמנות קצת להיות בלעדייך, גם אם מדובר באישיות "רגישה". חשוב להיות קונסיסטנטים ולהפגין אהבה כלפי התינוק, להסביר לו שהולכים וחוזרים, להיות רגועים.
 
אגב, דווקא בסביבות 8 חודשים - שנה זה בדר"כ הזמן שתינוקות מפתחים חרדת נטישה, כך שאולי קצת פספסת את הרכבת ועכשיו יהיה קשה יותר. בדר"כ לא מומלץ להתחיל עם גן/מטפלת בגילאים האלו. 
 
ולאחר כל זה, אם את רואה שלבת שלך לא מתאים מעון ומשום מה אף מטפלת לא מוכנה להיות איתה (צורחת בלי סוף...), מדוע האפשרות של לעזוב את העבודה לא בא בחשבון? 
לצפיה ב-'לא פשוט '
לא פשוט
07/02/2017 | 05:02
90
אולי לנסות כמה שיותר לאפשר להיות עם אחרים. גם אם צורחת- לנסות למצוא דרכים שירגיעו אותה...כל האמצעים כשרים.
 
מקווה שזה באמת יעבור בקרוב.
לצפיה ב-'היא תהיה תינוקת בסך הכל שנה.'
היא תהיה תינוקת בסך הכל שנה.
07/02/2017 | 12:41
3
123
אין שום אפשרות לחזור לעבודה בעוד מספר חודשים? או, לא יודעת, לקחת אותה איתך לעבודה? או לעבוד מהבית? משהו? כי באמת היא אוטוטו מתחילה להיות יותר עצמאית, ללכת, לדבר קצת, וכו' - ואז הדברים ייראו אחרת. עם זאת, גם כשאת איתה, ממליצה מאוד לדאוג לצאת איתה הרבה החוצה, להפגיש אותה עם הסבתות, חברות וחברים שלכם ושל הילדים, לקחת אותה למשחקיות ולגני משחקים, וכו', ולתת לה לשחק עם אחרים כשאת בסביבה - שאת תהיי הבסיס הבטוח שממנו היא תלמד להכיר את העולם, ולא רק תמשיך להיצמד אליו.
אני חושבת שהניתוק של התינוק מהאם הוא משהו שלא טבעי לא לתינוק ולא לאם, ויש תינוקות שלוקחים את זה יותר קשה מאחרים. זה ממש לא אומר שנעלמו לך החיים, כי, כאמור, הם תינוקות רק זמן ממש קצר  - החיים האחרים שלך רק מתעכבים קצת - ובינתיים תנצלי את הרגעים האלה שהיא תינוקת, כי עוד מעט זה ייגמר.
אני, אישית, לא הצלחתי למסור אף ילדה לטיפול של מישהו אחר (מטפלת, מעון, וכו') לפני גיל שנה וחצי - והייתה לי הפריבלגיה באמת לא לעשות את זה. עם האחרונה חיפשנו וחיפשנו סידור, ולא מצאנו - אז היא נכנסה לגן רק בגיל שנתיים.
לצפיה ב-'חוזרת לעבוד מעט שעות'
חוזרת לעבוד מעט שעות
07/02/2017 | 14:01
2
99
 זו הפשרה שהגעתי אליה בעבודה
זה אומר שאעבוד בין יומיים לשלושה ימים בשבוע מ08:00-13:00( שבוע אחד 3 ימים ושבוע שאחריו יומיים), לסרוגין... לתקופה של 5 חודשים. זה מתאפשר לי בזכות המחליפה שלי כרגע וזה מצויין ובאמת לא מאוד תובעני, אבל עדיין קשה. גם אני אוהבת להכניס לגן אחרי גיל שנתיים וקל יותר לשחרר את הילדים, כשאני מרכישה שגם הם משחררים אותי)
לצפיה ב-'זה באמת נשמע מעולה.'
זה באמת נשמע מעולה.
07/02/2017 | 14:15
1
87
כשאני עבדתי בזמן שהקטנה הייתה בת 9 חודשים, ככה, בעלי היה זה שטיפל בה - ותכלס בגיל הזה הם גם ישנים בבוקר, אז זה אפילו עוד פחות שעות לטפל בהם ממש. את הולכת איתה לסבתות והיא נצמדת אלייך לאורך כל הביקור, או שהיא נפתחת אחרי זמן מסוים? כי גם אצלנו היו ילדות שלקח להן משהו כמו חצי שעה "להתחמם" בכל פעם, אבל אחר כך הן היו יותר חופשיות וכבר לא נצמדו אליי.
לצפיה ב-'זה משתנה'
זה משתנה
07/02/2017 | 20:35
89
לרןב היא לא צמודה אלי כל הזמן, היא יכולה לשחק על השטיח עם דודה/ סבתא, או אפילו להיות על הידיים לזמן קצר, אבל רק כשאני בשדה הראיה. מספיק שאזוז ויהיה בכי שאך אחד מלבדי לא מצליח להרגיע ( או אבא שלה כמובן).והכל בתנאי שהיא לא עייפה או בהצפה חושית
לצפיה ב-'אני מנסה לקרוא בין השורות'
אני מנסה לקרוא בין השורות
09/02/2017 | 23:47
87
ועושה פה הימור.....
הבכור שלך הוא ילד מאובחן? הוא ילד על הסף?.....
נסי להפריד בין מה שאת מרגישה עם כל הצורך שלך להתנצל מול הסביבה פלבין מה שעובר על הילדה. אני כן חושבת שרגישות אמהית יכולה לשנות דברים שנתפסים היום כגזירת גורל.....
אני חושבת שאם יש היסטוריה משפחתית של אבחון או כמעט אבחון ( ואת מבינה מה אני אומרת) יש פה שיקול הרבה יותר משמעותי מלשים גבולות ולא לאבד את עצמך. אני בעצם רוצה לחזק את ידייך בנוגע לאינסטינקטים שלך מול התינוקת ולא מרשימים אותי סיפורי ה״ הוא היה ילד קשה״ של אחרים.
אני יודעת שאם אחד הבנים שלי לא היה מקבל ממני מה שקבל בינקותו - הוא לא היה ממצה את הפוטנציאל שלו.  אני יודעת שהאחרים לא נזקקו לי ככה ואותם היה לי קל יותר לשחרר.
החלק האופטימי הוא שגם איתו הרגשתי כמוך והתחושה היתה שזה לא יעבור לעולם. וזה פשוט קרה,  יותר קרוב לגיל שנה מאשר לשנתיים
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
02/02/2017 | 19:57
24
18
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
02/02/2017 | 19:59
9
29
לצפיה ב-'אחד הילדים בגן אמר שחלם עליי בלילה '
אחד הילדים בגן אמר שחלם עליי בלילה
03/02/2017 | 21:50
2
154
שכבר בוקר והוא רואה אותי בגן ושהוא ממש התגעגע אליי.
אמא שלו אמרה שהוא היה מוכן לצאת לגן בחמש בבוקר וכל הזמן דיבר על זה שהולך לראות אותי.
 
מהמם קטן
לצפיה ב-'איזו מחמאה ענקית! איזה כיף '
איזו מחמאה ענקית! איזה כיף
04/02/2017 | 15:22
1
14
לצפיה ב-'לגמרי! '
לגמרי!
04/02/2017 | 15:41
10
לצפיה ב-'חגגתי יומולדת פעמיים השבוע לפי התאריך העברי ולפי התאריך '
חגגתי יומולדת פעמיים השבוע לפי התאריך העברי ולפי התאריך
04/02/2017 | 15:32
1
67
הלועזי. וזה לא היה באותו היום
אפילו לא עשינו משהו מיוחד אבל משהו בימים האלו היה כיף.
 
בעבודה, בדר"כ חוגגים אצלנו ביחד לילידי החודש עם כיבוד פירות/ עוגה.
הפעם, עשו תותים בקצפת ! היה טעים ומיוחד (וגם המתנגדים לאירוע החגיגי הנ"ל, טעמו ונהנו).
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
05/02/2017 | 06:37
22
איזה כייף זה יומולדת .
לצפיה ב-'חגגנו יומולדת'
חגגנו יומולדת
05/02/2017 | 07:26
3
50
הבן המתוק שלי חגג יומולדת. עשינו מסיבה לילדי הכיתה. חגגתי איתו בדייט זוגי וגם עשינו לו מלא הפתעות בבוקר היומולדת. בשישי האחרון הכנתי לו עוגה נוספת להמשך החגיגות, החגיגות ימשכו גם השבוע כשנחגוג עם המשפחה המורחבת. 
 
 
לצפיה ב-'וואו - איזה כיף. הרבה מסיבות....'
וואו - איזה כיף. הרבה מסיבות....
06/02/2017 | 02:37
2
22
סחטיין על ההשקעה . בן כמה חתן השמחה?
לצפיה ב-'אצלנו חוגגים לילדים שבוע לפחות '
אצלנו חוגגים לילדים שבוע לפחות
06/02/2017 | 08:28
1
33
יש בכיתה, בצהרון, עם המשפחה של האיש ועם המשפחה שלי. 
השנה קיבל גם אירוע כיתתי מחוץ לשעות הלימודים שזה תוספת.
אפילו בחוג מביאים משהו מתוק לכל הילדים ובסוף החוג מזכירים את יום ההולדת.
בגלל זה יוצא לנו חגיגות ארוכות ביותר כי לא תמיד מצליחים להפגש עם המשפחה בשבוע היומולדת. השנה לא חגגנו עם המשפחה של האיש לצערי מקוה ששנה הבאה כולם יהיו בריאים ונחגוג גם איתם.
החתן בן 7, ילד גדול 
לצפיה ב-'הו, מעולה'
הו, מעולה
06/02/2017 | 19:12
21
גם קטינא בת 7. אולי נשדך ביניהם מתישהו, למרות שלדעתי את לא רוצה כזו כלה חזקת אופי
לצפיה ב-'שגרתי יחסית. הכי טוב שגרתי '
שגרתי יחסית. הכי טוב שגרתי
03/02/2017 | 00:00
7
135
לא נסעתי לשום מקום.
 
בת ה-7 חפרה לי במוח כך ערב שעה על התככים והבעיות בין בנות נבחרות בכיתה (עד כדי כך ש-4 נבחרות הוזמנו לשיחת מוטיבציה ובירור אצל היועצת . למותר לציין שקטינא שלנו היא בין המובחרות). בקצב הזה אוזלת לי האמפטיה והסבלנות, אבל אני משתדלת לשמור על ארשת תומכת. 
 
ביום ראשון הצטרפתי להחלקה משפחתית על הקרח אבל נכשלתי קשות. כאב לי רק מלעמוד על המחליקיים
 
בן זוגי נסע לנסיעת עבודה. אני לגמרי מושתקת . מקווה שהוא נהנה <שבוע העבדוה פה נגמר רק עוד איזה 24 שעות>
 
חברה שלי ילדה בן ראשון - אבל היא רחוקה עכשיו מרחק כמה שעות טיסה. אני סקרנית לשמוע את סיפור הלידה אבל לא רוצה להציק... ולבקר פנים אל פנים לא בא בחשבון. 
 
ויש למה לצפות בסופשבוע - בת מצווה ענקית של חברים.
 
 
 
לצפיה ב-'לא נסעת השבוע, אבל נקרא שלרגעים אם יכולת היית נוסעת... '
לא נסעת השבוע, אבל נקרא שלרגעים אם יכולת היית נוסעת...
04/02/2017 | 15:28
6
78
תככים ומזימות דווקא נשמע מעניין לעומת תיאור שידור חוזר של מהלכי כדורגל שהיו בהפסקה הגדולה .
למה שיחה אצל היועצת? אין מורה - מחנכת לכל הארבע?
 
ומה זה בת מצוה ענקית? 
אחרי התיאור של הבית יוצא הדופן שהיית בו, אשמח לקרוא על בת מצוה ענקית (אצלנו הבן לא מסכים למסיבה משפחתית)
 
לצפיה ב-'כן, יש בזה משהו '
כן, יש בזה משהו
06/02/2017 | 02:36
5
51
יש מחנכת אבל יש גם יועצת בית הספר שתפקידה לתווך בנושאי התנהגות וילדים שלא מסתדרים ביניהם. כמו שהזכרתי בשרשור אחר, אחת האמהות - במקום להתקשר אלינו - התקשרה ליועצת וביקשה שתזמן את הילדות לשימוע פורמאלי (ואני מודה, בענווה, שכנראה קטינא שלנו חזקת האופי הרוויחה את מקומה ביושר בשימוע. אם כי הבת של האמא המתקשרת מאחורי גבנו לא טומנת את ידה בצלחת כנראה ).  קטינא התלוננה שהילדה השניה חתכה אותה כל הזמן ולא נתנה לה לדבר ולתת את גירסתה. אין לי מושג- לא הייתי שם.... מה שאני כן יודעת שכל היועצות איתן ניסיתי לדבר בעבר היו בזבוז זמן = לא נתנו שום עצה מיוחדת לשיפור המצב. אז אני מניחה שעיקר הרעיון היה פשוט השימוע עצמו.
 
הבת מצווה - פשוט משפחה ותיקה פה אז יש להם הרבה מכרים. אבל שכחתי בכלל שלחלק העיקרי לא הוזמנו 
 
בד"כ בר/בת מצוות פה כוללות 2 רכיבים עיקריים. עלייה לתורה ביום שבת בבוקר - סדר גודל של 3 שעות לשבת על כסא ולהתפלל/לצפות בעולות/לים לתורה. סיוט. מי שהטלפון שלו מצלצל דמו בראשו - גם אם רק מנסים לכבות...(הסדרנים מקפידים).
 
ובסיום האירוע - מוגשת בד"כ ארוחת צהריים חלבית קרה למוזמנים [= סלט ביצים, בייגלים, גבינת שמנת. עלי גפן ממולאים קרים מקופסה, זיתים, סלט חצילים במיונז כמו מהסופר, סלט עלים ירוקים ולצידו איזה רוטב תעשייתי. בקיצור - לא משהו שמצדיק את הסבל שקדם לו.
 
לזה הוזמנו. לא היו מקומות ישיבה לכולם. בת ה-7 נמסה מייאוש ושעמום ואני נזכרתי למה אנחנו לא חברים בבית הכנסת. אחר כך חיכינו בתור ארוך לארוחת הצהריים הקרה.
 
בקיצור - הנאה גדולה זה לא. זה הורס חצי מיום שבת ורואים את הורי כלת השמחה לשניה וחצי. אבל צריך ללכת - אין מה לעשות...
 
בערב עצמו היתה ארוחת ערב ומסיבה עם די ג'יי במלון בסביבה (לא מלון סופר מפואר - אבל מלון בסדר). הקטע הוא שקיבלנו הביתה בדואר הזמנות לשתיהן, ובארוחת הערב ביקשו לבחור מנה למבוגרים (דג, או בשר או צמחוני). אז כתבתי חזרה עם הבחירות שלנו ואז כתבו לי חזרה: "אה, סליחה. זו אי הבנה. רק בת -12 שלכם מוזמנת לאירוע בערב - לא אתם..."
 
עד כאן תיאור שגרתי של בת מצווה בתפוצות.
 
בת ה-12 שלנו סירבה לכזה, וממילא כבר איננו חברים בשום בית כנסת כך שגם לו רצתה זה לא אופציה (זה עולה אלפי דולרים בשנה. שילמנו כמה שנים אבל אז התייאשנו, בעיקר כי אף פעם בחיים לא הלכנו.... וכל פעם שהלכנו - התייאשנו והשתעממנו)
 
היא גם מסרבת לקרוא בתורה או משהו כזה (היא כן הולכת לאיזה בית ספר של יום ראשון) ואנחנו לא מכריחים בנושא הזה
 
אז כנראה שנערוך לה מסיבה בגינה וזהו - עם קייטרינג או משהו. ואולי גם איזו צלמת אם נגדיל ראש. בנוסף - הודעתי לה שאם היא לא קוראת בתורה היא צריכה לשאת נאום תודה להוריה המדהימים. והיא אמרה בסדר - שזה עדיף לה על פני לקרוא בתורה .
לצפיה ב-'גם בנות עולות לתורה בבית כנסת?'
גם בנות עולות לתורה בבית כנסת?
06/02/2017 | 08:24
4
46
את זה אני קוראת פעם ראשונה.
נקרא באמת ארוע עמוס והרבה פחות כייפי לילדה. שמחה שבחרה מה שמתאים לה וכמובן שזה מתאים לכם.
הכי כייף לקבל ברכת תודה מהילדים, לא רואה את שלי מוכנה לעמוד מול אורחים ולעשות את זה. בגדול אנחנו לא חובבי האירועים הגדולים ויש לנו עוד כמה שנים עד שנגיע לשם למרות שזה מתקרב בצעדי ענק ואוטוטו זה כאן.
לצפיה ב-'גם בישראל'
גם בישראל
06/02/2017 | 09:07
2
60
קוראים לזה "יהדות מתקדמת" ומותר שם לאמא לעמוד ליד הבן או הבת בזמן שהם עולים לתורה, וגם לשבת איתם בתפילה, והיא לא חייבת לשבת ביציע הדחויות המשפיל ולראות איך אחרי שנים של הנקה וטיפול וגידול וחינוך, הדת שלה מכירה רק באבא שלו כהורה חשוב. בקרוב אצלך.
לצפיה ב-'חידשת לי, לא מכירה את זה'
חידשת לי, לא מכירה את זה
06/02/2017 | 09:33
1
49
אני לא מרגישה דחוייה ביציע, אולי כשנגיע לרגע זה ירגיש לי אחרת. באירועים משפחתיים שהייתי היה לנו דווקא נחמד.
לצפיה ב-'באמת חכי שזה יגיע'
באמת חכי שזה יגיע
06/02/2017 | 17:53
48
אני לא הרגשתי דחויה ביציע באירועים משפחתיים, בעיקר בגלל שאת רוב הזמן ביליתי בלקשקש עם בנות המשפחה בחוץ.
כשזו הייתה הבר מצווה של הבן שלי, ההרגשה של דחויה ביציע, מאחורי הוילון, משתתפת רק בזריקת סוכריות מרחוק, היכתה בי חזק.
לצפיה ב-'כן - גם בנות עולות לתורה. זה היה אגב'
כן - גם בנות עולות לתורה. זה היה אגב
06/02/2017 | 18:23
48
בית כנסת קונסרבטיבי, לא רפורמי - אם זה משנה משהו.
 
וכל מיני בני משפחה התכבדו וקראו לצידן/איתן פסוק פה, פסוק שם [זו היתה בת מצווה משותפת של שני בנות. יש יותר ילדים בני מצווה משבועות בשנה אז חולקים....]
 
אמא ואבא של כלת השמחה עמדו שם לצידה חלק מהזמן ואמא שלה קראה קצת גם. האב דווקא לא.
 
וזרקו עליהן סוכריות כשהן סיימו.
 
האמת שזה בית כנסת שאני לא כל כך אוהבת כי אין שם שום אישה בתפקיד רשמי (הרב, חזן וכו' - כולם גברים. בשבילי זה יותר מדי הגמוניה גברית). אבל כנראה שהכל יחסי...
 
 
לצפיה ב-'חגגתי יום הולדת '
חגגתי יום הולדת
03/02/2017 | 21:48
5
158
המתנה הלא מוצלחת של הרופא שלי הייתה לומר שההעמסת סוכר לא יצאה משהו וביום שלישי אמורה לעשות העמסת סוכר של 100 על כל המשתמע מכך. נקווה לטוב. בנוסף גם יש לי אנמיה חמורה אז התחלתי לקחת כדורים שעושים בי קצת שמות אבל יותר טובים מכדורים אחרים שלקחתי בעבר...
 
חוץ מזה, חגגו לי בגן והיה מקסים הילדים ממש התרגשו מהיום הולדת שלי. פינקתי אותם ביוגורטים שהם ממש אוהבים ובבייגלים מ- H&H עם גבינה/קוטג' וקניתי מתנה לגן- פאזל ריצפה של תיבת נוח בד"כ אני אוהבת לפנק עם ארוחה גדולה וחגיגית אבל לא נהוג בביה"ס אז רק הבאתי בקטנה את היוגורט והבייגלים והבאתי מתנה כמו שבד"כ הילדים בגן מביאים מתנה לגן.
 
מחר מתחילים את קורס ההכנה ללידה- מרגש!!!!
לא יאמן.
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
04/02/2017 | 15:21
1
67
איזה כיף לידלים פינוקי יומולדת של הגננת (אצלנו זה לא היה ככה, נראה לי שהגננת חגגה עם קבלת צייורים מהילדים וזהו )
 
בהצלחה בבדיקת הסוכר!
לצפיה ב-'אני תמיד מכינה ארוחה מפנקת'
אני תמיד מכינה ארוחה מפנקת
04/02/2017 | 15:42
100
או קונה כל מיני תוספות שוות לארוחת הבוקר שלהם והפתעות. פה בביה"ס זה ממש לא נהוג ואפילו מנוגד לגישה שלהם אז לא רציתי להיכנס למלחמות ובדרכי שלי פינקתי את הילדים.
מבחינתי זו החגיגה הכי שווה שיש- לחגוג עם הילדים
 
תודה!
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
05/02/2017 | 06:41
1
101
איזה ילדים מתוקים 
בהצלחה בהעמסה של ה-100.
תקפידי על הברזל זה מאוד חשוב, אשלח לך במסר שם של כדור שיש לו פחות תופעות לוואי לא יודעת אם יש לכם אותו שם אולי כדאי שתשאלי את הרופא שלך.
לצפיה ב-'קיבלתי, שלחתי תשובה אבדוק ביום שלישי מולו.'
קיבלתי, שלחתי תשובה אבדוק ביום שלישי מולו.
05/02/2017 | 14:35
92
תודה!
לצפיה ב-'אוי - מקווה שיסתדר'
אוי - מקווה שיסתדר
06/02/2017 | 02:21
57
רק לציין שיש גם דעות חלוקות על מבחן העמסת הסוכר האמור:
 
 
 
לצפיה ב-'קבוצת אמהות ותינוקות בסביבה חושית המעודדת התפתחות, ב"סנוזלן"'
קבוצת אמהות ותינוקות בסביבה חושית המעודדת התפתחות, ב"סנוזלן"
01/02/2017 | 21:18
63
נפתחת קבוצה כנ"ל לחיזוק הקשר "אמא-תינוק", בבית איזי שפירא, רעננה.
טל. 09-7701222.
לצפיה ב-'הכנסת אישרה מענק לידה בלידות בית '
הכנסת אישרה מענק לידה בלידות בית
30/01/2017 | 23:04
102

שהחיינו - איזה יופי! מי אמר שהכנסת לא עושה שום דבר מועיל?

פעם לפני שנים הייתי מעורבת בנסיון לאפשר את זה, אבל בית הדין הארצי לעבודה (= בעל הסמכות בענייני חוק הביטוח הלאומי) טירפד את זה בנותנו פרשנות מצרה ודווקנית לחוק הביטוח הלאומי משנות החמישים, שמנסחיו לדעתי בכלל לא חשבו על זה.

יום שמח .
לצפיה ב-'טראמפ'
טראמפ
26/01/2017 | 17:29
6
233
סוף סוף מצליחה להיכנס לתפוז אחרי 5 ימים בהם הוא לא נתן לי להיכנס...
 
השבוע הייתי בנסיעת עבודה, הראשונה מאז התחלף נשיא בארה"ב. וניכר שהנושא מעסיק את אזרחי מדינות אחרות. כל נהג מונית או פקיד/ת קבלה במלון התעניינו ושאלו שאלות מודאגות. אשקרה כמעט בחו"ל כמו להיות ישראלי, כלומר - לכולם יש הערות.  
 
וכמובן בתוך ארה"ב עצמה יש תחושה חזקה של קיטוב שלא זכורה לי בעבר.
 
הסרטון הויראלי שרץ באירופה הוא זה של הולנד מברכת לשלום את טראמפ:
 
לצפיה ב-'נראה לי שממש נסחפים עם הדאגות, '
נראה לי שממש נסחפים עם הדאגות,
27/01/2017 | 18:31
4
151
טראמפ התמודד מול הילרי שהייתה ממשיכה ישירה של מדיניותו של אובמה.
מאז שאובמה נבחר ונשא את "נאום קהיר" בו הוא פינטז על שלום ואחווה
בין העולם הערבי לשאר העולם לא ראיתי לא שלום ולא אחווה.
כך שטראמפ לא התמודד כמועמד עצמאי אלא מול הילארי שגם היא לא הבטחה
גדולה בעיניי. לא כל כך הבנתי מה כל כך מפחיד ?
מה כבר יכול לקרות ומה כבר יכול להיהרס שלא נהרס כבר בשנות כהונתו של אובמה ?
לצפיה ב-'החשש באירופה (שם הייתי השבוע, לא יודעת במקומות'
החשש באירופה (שם הייתי השבוע, לא יודעת במקומות
27/01/2017 | 21:41
3
160
אחרים) הוא מכך שטראמפ יפסיק את התמיכה הכספית והמעשית בנאטו - ברית ההגנה הטראנס-אטלנטית נגד רוסיה, ואז נאטו תתמוטט. זה ישאיר אותם חשופים לרוסיה שלא מסתירה את כוונותיה - למשל כבר השתלטה מחדש על חלק מאוקראינה
 
בנוסף, צוללות רוסיות מסיירות ביום השחור סנטימטרים משבדיה וכאלה.
 
את החשש בעניין נאטו אפשר לראות את זה בסרטון שאליו קישרתי
 
יש הרבה מדינות באירופה, ולא מדובר במדינות מוכות רעב ועוני עד כדי כך, אז האמת שלא ברור לי איך הן כולן כה עלובות בהגנה על עצמן. בעיקר אחרי מאות שנים שכל מה שהן עשו זה להילחם אחת בשניה.  אבל עובדה
 
אבל עובדתית ברור שהפחד העיקרי שלהם הוא מהתמוטטות נאטו
לצפיה ב-'האם רק "אנשים מהרחוב" דברו איתך על הממשל החדש?'
האם רק "אנשים מהרחוב" דברו איתך על הממשל החדש?
27/01/2017 | 21:48
117
או גם קולגות/ לקוחות שהיית אצלם?
האם זה מקובל שמדברים איתך על נושאים פנים אמריקאים במדינות אחרות? או שנושא טראמפ הוא ייחודי?
 
מעניין לראות איך האיש הזה ישפיע על חייהם של כל תושבי הגלובוס.
לצפיה ב-'האירופאים מאמינים שרוסיה תשתלט על מדינות באירופה '
האירופאים מאמינים שרוסיה תשתלט על מדינות באירופה
27/01/2017 | 22:15
1
146
כלומר מדינות כמו גרמניה שבדיה וכו ??
נשמע לי מוזר ....
ההשתלטות על חלק מאוקראינה שונה בעיניי (גם כי בעבר אוקראינה הייתה חלק
מברית המועצות) .
 
בכל מקרה, זה נכון שהצבאות במערב אירופה לא מאומנים בלחימה ממשית
(וטוב שכך ...) יש להם מימון וכח אבל אין להם ממש ניסיון לחימתי.....
לצפיה ב-'חלקית - כן....'
חלקית - כן....
29/01/2017 | 05:16
111
גרמניה הרי היתה פעם חצויה וחציה המזרחי נשלט על ידי ברית המועצות. 
 
שבדיה - אני לא חושבת שהחשש הוא השתלטות מלאה [אם כבר מישהו צריך לרעוד זה הפינים, שהם קרובים יותר, ולמיטב זכרוני איבדו חללים רבים במלחמה עקובה מדם עם ברית המועצות במאה ה-20 ששמרה על עצמאותם - אבל זה רק מזכרון]
 
אבל בכל זאת לאחרונה היה להם קטע עם צוללת רוסית פחות או יותר במים מול שטוקהולם בשנה שעברה שהכניס שם את כולם ללחץ
 
 
גם אם זו לא השתלטות של ממש, מציאות של רוסיה חזקה ואגרסיבית "על הגדר" מטר מהם מול אירופה הדמוקרטית נטולת כל כוח צבאי מלחיצה אותם.
 
תחשבי, בהתאמה, שנאטו חלשה זה כמו להחליש מאד את צה"ל + בשעה שבירדן/סוריה/לבנון/מצרים יש שלטון מיליטריסטי חזק שלוטש עיניים...
לצפיה ב-'בינתיים, אחרי שכתבתי את ההודעה הפותחת'
בינתיים, אחרי שכתבתי את ההודעה הפותחת
30/01/2017 | 16:35
146
הכל נכנס לסחרור/טירוף עם הצווים החדשים עליהם הוא חתם שעוצרים כניסה מ-7 מדינות, והפגנות גדולות.  ועל צו המגביל מימון הפלות לנשים עניות.
 
וההרגשה היא שלאירופה יש הרבה פחות מה לדאוג מלארה"ב עצמה....
 
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
26/01/2017 | 21:15
18
16
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
26/01/2017 | 21:17
6
30
לצפיה ב-'תרמתי דם תרמתי דם (למי שזוכרת מותר לשיר )'
תרמתי דם תרמתי דם (למי שזוכרת מותר לשיר )
27/01/2017 | 07:24
1
114
הביאו את הניידת לעבודה- כך שהיו פטפוטי עבודה בזמן ההתרמה.
 
יצאתי עם הרגשה של מעשה טוב שחייך אותי כל השבוע.
לצפיה ב-'יפה! ולא הרגשת אחר כך '
יפה! ולא הרגשת אחר כך
27/01/2017 | 21:43
83
מסוחררת ועייפה/מסכנה?
 
מודה שאני לא טובה בלתרום דם. תרמתי פעם אחת בצבא - בשביל היום חופש . ואחר כך לא הרגשתי טוב 
לצפיה ב-'שבוע הבא מתחילים קורס הכנה ללידה- מרגש!!! '
שבוע הבא מתחילים קורס הכנה ללידה- מרגש!!!
30/01/2017 | 03:07
3
28
לצפיה ב-'איזה יופי ואיזו התרגשות שיהיה בהצלחה'
איזה יופי ואיזו התרגשות שיהיה בהצלחה
30/01/2017 | 08:46
2
15
לצפיה ב-'תודה, עדיין לא נקלט שאנחנו בשלב מתקדם '
תודה, עדיין לא נקלט שאנחנו בשלב מתקדם
30/01/2017 | 13:45
1
99
בקרוב גם עושים סיור בחדרי לידה וכו'... קצת נכנסתי ללחץ מכל זה.
לצפיה ב-'זה באמת מלחיץ. אבל יהיה בסדר '
זה באמת מלחיץ. אבל יהיה בסדר
30/01/2017 | 23:06
61
כמו שכתבו לי נכון פה במורד העמוד. הורות היא שיעור באובדן שליטה. וזה מתחיל כבר מהלידה...  תתאמני על לשחרר ולקוות לטוב <אמרה הקונטרול פריקית הידועה...>
לצפיה ב-'מעדכנת על שבועיים כי הייתי מנותקת...'
מעדכנת על שבועיים כי הייתי מנותקת...
27/01/2017 | 06:25
3
207
* בשבוע שעבר חטפו רוב בני ביתי וירוס בטן (או אולי הרעלת קיבה באיקאה -הדעות חלוקות). על כל פנים, רמבו חטף את זה קשה במיוחד, מה שהריץ אותנו לחדר מיון בסביבות חצות כדי לקבל נוזלים ותרופה נגד בחילה - שניהם לוריד - אחרי שעות בהן הוא לא הצליח להחזיק נוזלים בכלל. פייר, היה מלחיץ. ואני לא מהנלחצות בד"כ. אבל המהירות שבה זה הידרדר וההתייבשות שלו היו מלחיצות. 
אחרי שתי שקיות נוזלים מלאות וקצת תרופה נגד בחילה יחד איתן - המצב התייצב. נותן פרספקטיבה לחיים... באמת הכי חשובה הבריאות
 
*חוץ מזה אני עדיין בקריזה שלא קיבלתי את הקידום שרציתי. אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה - זה לא שמישהו/י אחר קיבל אותו במקומי. אלא שאין מוכנות ליצור אותו /להכיר בחשיבות התחום.  וזה לא כי לא לחצתי לכיוון (בדיוק התבדחתי עם קולגה שבפעם האחרונה שלחצתי כל כך חזק זה לדעתי היה כשילדתי ). 
 
* בתי האמצעית החליטה שהיא לא רוצה ללכת לשום בית ספר יהודי בשנה הבאה. 
 
* הייתי במסיבת עשור לארגון שעבדתי בו פעם. לא ייאמן איך חלפו להן עשר שנים כל כך מהר. החיים טסים....
לצפיה ב-'נשמע כמו בלאגן רציני הסיפור עם רמבו!'
נשמע כמו בלאגן רציני הסיפור עם רמבו!
29/01/2017 | 22:07
2
79
למה הוא חטף את זה כ"כ קשה? 
נקרא לגמרי מלחיץ!  איך שאר בני הבית?
איך המרגש היום?
לצפיה ב-'תודה. הוא חזר לאיתנו תוך 24 שעות בערך....'
תודה. הוא חזר לאיתנו תוך 24 שעות בערך....
29/01/2017 | 23:20
1
79
החשש הנקודתי היה מהתייבשות כי הוא לא הצליח להחזיק שום נוזלים. אפילו כפית... והוא כבר לא ממש היה במצב הליכה כשהגענו לחדר מיון, אז אני לא מתחרטת שהחלטתי לדחוף ללכת למיון (סביר שזה יעלה הרבה מאוד כסף אגב. לחשבונות בד"כ לוקח חודשים להגיע)
 
אחרי שהם ייצבו אותו עם נוזלים ליד ותרופה נגד בחילה ליד, הם ציידו אותו בתרופה נגד בחילה שמתמוססת מתחת ללשון, וכך יכולנו להתמודד עם ההמשך.
 
אלא שלבד בבית בחצות לא היה לנו אותה....
 
הילדות היו חולות אבל לא שום דבר מלחיץ ברמות שלו... נחו יומיים בבית מול הטלויזיה ונגמר.
 
אין לי מושג למה הוא היה הרבה יותר גמור מהן. הוא אומר שאכל הרבה יותר מהסלמון באיקיאה שחשוד בנושא....
 
 
 
לצפיה ב-'נקרא מבהיל ביותר תרגישו טוב '
נקרא מבהיל ביותר תרגישו טוב
30/01/2017 | 08:45
14
לצפיה ב-'שבוע של התאוששות ממחלה '
שבוע של התאוששות ממחלה
30/01/2017 | 03:06
2
128
חלק נכבד מהשבוע שהבחור היה בנסיעת עבודה- הייתי ממש חולה, ברמה שלא יכולה אפילו ללכת לרופא פיזית. עכשיו הרבה יותר טוב, עדיין משתעלת אבל זה פחות נשמע נוראי כמו שהיה בהתחלה (ברמה שהשכנים בקומה שאלו אם אני בסדר אחרי שיצאתי...).
 
התחלנו קצת לארגן את הבית לקראת הגעת התינוקת- הדברים שאחותי שלחה לנו הגיעו אז עשיתי מיון בבגדים ואפילו הספקנו לכבס את בגדי הניו בורן ולסדר את הצעצועים וגם קיבלנו כסף מזומן מחמי וחמותי אז אפילו קנינו עגלה
 
היום ביליתי במפגש של איזו קבוצה בפייסבוק- עשינו מפגש של כל אלה שגרות באיזור. היה ממש כיף
לצפיה ב-'תרגישי טוב '
תרגישי טוב
30/01/2017 | 08:45
1
20
לצפיה ב-'תודה '
תודה
30/01/2017 | 13:46
9
לצפיה ב-'שבועות עמוסים וקשים עוברים עלינו'
שבועות עמוסים וקשים עוברים עלינו
30/01/2017 | 08:48
3
113
וזה פשוט לא נגמר. 
מקוה שסופסוף בסופשבוע הקרוב יתחיל להיות פחות עמוס ויותר קל, בעיות בריאותיות של ההורים ממש קשה ומלחיץ.
 
לצפיה ב-'אוי. בעיות רפואיות של ההורים זה מלחיץ '
אוי. בעיות רפואיות של ההורים זה מלחיץ
30/01/2017 | 16:25
2
73
ומדיר שינה....  מקווה שישתפר 
 
אצלנו ילדות הבית שואלות הרבה על ענייני בריאות ותוחלת חיים הנוגעים לסבים, ורואים את החרדה נשקפת מעיניהן
לצפיה ב-'קשה ומלחיץ, תודה רבה'
קשה ומלחיץ, תודה רבה
31/01/2017 | 11:43
1
81
כבר היינו קרובים לסוף ועכשיו התסבכנו בבעיה נוספת מקוה באמת שבקרוב המצב ישתפר.
משתדלת לא לחשוף את הילדים יותר מידי למצב וכמה שיכולה מונעת מהם.
לפני כמה חודשים היתה להם שיחה על המוות אחרי שפרס נפטר והיה יום זכרון ליצחק רבין אז הסברתי להם שמתים כשמגיעים לשיבה טובה וכמה שהמקרה של רבין הוא קיצוני (עדיין עוטפת אותם כמה שאפשר) ואז הקטן תיקן אותי ואמר מתים משיבה טובה או מסרטן  נשארתי ללא מילים. 
 
לצפיה ב-'טוב שאמר את מה'
טוב שאמר את מה
31/01/2017 | 18:46
59
שהוא מתמודד איתו במחשבה.
זה טוב לדבר ולשחרר.
התמודדות עם מות ופרידה זו לא התמודדות קלה גם לא למבוגרים.
 
לצפיה ב-'ואיך אתן עם חוק השקיות? '
ואיך אתן עם חוק השקיות?
22/01/2017 | 23:25
31
88
לצפיה ב-'רצית לברר איך אני עם שקרים מובנים?'
רצית לברר איך אני עם שקרים מובנים?
23/01/2017 | 07:46
1
239
אז אני פשוט שונאת את זה שעובדים עלי,
אני שונאת שאין שקיפות של מי באמת מרויח מזה.
אני שונאת התחכמויות שאין בהן צורך.
אני שונאת שלוקחים כסף בשם אידיאולוגיה חסרת כיסוי.ושיקרית,
כאילו זו אג'נדה ראויה.
 
עם העובדה שלא אקבל את השקית אין לי בעיה,
בעד שקל יש לכל דורש עשר שקיות. מגוחך, מטומטם טפשי,
בבקשה שרק יחשפו את הסוד--מי מתעשר מזה.
לצפיה ב-'אני לא יודעת אם מתעשרים, אבל הסופרים מרווחים מהמהלך'
אני לא יודעת אם מתעשרים, אבל הסופרים מרווחים מהמהלך
25/01/2017 | 22:25
101
במקום לתת משהו בחינם- היום הם מוכרים אותו.
כנ"ל את השקיות הרב פעמיות. לא ברור לי למה רק מי שקנה ב 100 ש"ח קיבל והמבצע נגמר כ"כ מהר.
מרווחים נוספים הם יצרנים/ יבואנים של השקיות הרב פעמיות.
לצפיה ב-'היה חוק?'
היה חוק?
23/01/2017 | 08:50
10
249
כבר שנים שאני הולכת לסופר (אם אני הולכת לסופר, זה לא קורה הרבה) עם סלים רב פעמיים ששוכבים תמיד בבגאז' של האוטו שלי. כשאנחנו לא הולכים לסופר הקניות מגיעות אלינו הביתה במשלוח בשקיות נייר שאיתן אני חיה די בשלום (משנעת כל שבוע למחזור). גם כשאני בקניות "רגילות" אני לא לוקחת את השקית שמציעים לי בקופה אם אני לא חייבת (אם אין לי מקום בתיק ושכחתי את הסל אני מכניסה את כל הקניות לשקית הראשונה שמגיעה אלי - תמיד הן גדולות מדי ממילא - ומסרבת לכל הבאות). ארוחות ארוזות של הילדים והשכנגד נשלחות בקופסאות כבר שנים, ושלי מגיעה לעבודה בשקיות נייר (רק כי אני נוסעת רחוק יותר באוטובוס). את השקיות שכן מגיעות הביתה אנחנו ממחזרים שוב ושוב ביישומים שונים, כולל פחים וכו', ועדין הבית מפוצץ בשקיות מיותרות. אם החוק הזה יפחית במשהו את זיהום השקיות, לא אכפת לי מי מרוויח ממנו.
אני אני15 ואכפת לי מהסביבה.
לצפיה ב-'בדיוק למשפט האחרון '
בדיוק למשפט האחרון
23/01/2017 | 20:56
9
162
התיחסתי, אם העולם נעשה גרוע  *רק* בגלל השקיות? היילון מזיק לו?
אז בבקשה שיאסרו שימוש בכלים ח"פ, במפות שולחן בניילון,
את כל הכיסוים בניילון המתפוצפץ שמגן על אביזרים ארוזים.
להוסיף? או הרעיון ברור.
עוד משהו--המון דברים משחיתים את העולם, הרכב והפיח שהוא מיצר,
מכשירי חשמל הבלתי מתכלים, המזגנים שמזהמים,
אף אחד לא עוצר את הטכנולוגיה הזו--להפך ממשיכים לפתח ולקדם אותה.
אז ההרגשה הטובה שלך שחסכת 20 שקיות בחודש. זה בהחלט מכבד.
אבל זה לא הפתרון--והשקר הזה מעצבן אותי. (לא באמת מענין אותי מי מרויח--)
מה גם שרוח לא מוכרח להיות כספי--אם גרינפיס מתפרסמים מזה זה בהחלט רוח.
אבל השק--אוי השקר הזה....
לצפיה ב-'בדיוק! לכל מילה'
בדיוק! לכל מילה
23/01/2017 | 23:38
101
כי בינינו קודם כל שיפתרו את הבעיות של המפעלים הכה גדולים שמזהמים בענק  שגם אם כולנו כל האזרחים נמחזר בלי סוף עדיין יהיה פה וואחד זיהום ופסולת. אם מישהו חושב שחוק השקיות עוזר לכדור הארץ יבושם לו (לכי לאפריקה ותראי כמה לכלוך יש שם כי כל העולם התרבותי והנאור זורק את הפסולת שלו ליבשת המהממת ההיא)
לצפיה ב-'בוודאי שכל הדברים האלה מזיקים'
בוודאי שכל הדברים האלה מזיקים
24/01/2017 | 12:21
7
116
האם זה סיבה לא לעשות את המעט שאנחנו יכולים לעשות?
אם את כמורה הצלת ילד אחד מבורות וחינכת אותו היטב, אבל מערכת החינוך כולה - תסלחי לי על ההכללה - היא קטסרופה מנוונת שמנחילה ערכים מעוותים לרוב הילדים, אז זה אומר שההישג שלך על ילד אחד הוא מיותר?
זו חלקת האלוהים הקטנה שלי שבה אני עושה מה שאני יכולה ומה שבאחריות שלי בלי להשוות ובלי להטיל את האחריות שלי על החלטות של אחרים, גדולות וחשובות ככל שיהיו. הלוואי וכולם היו עושים כמוני.
 
לצפיה ב-'על המעשה שלך'
על המעשה שלך
24/01/2017 | 12:52
103
לא חלקתי, ההפך כיבדתי.
כאן מדובר בחוק על ענין מזערי ביחס למכלול הבעייתי,
והוא חוק פופולליסטי, אם רוצים באמת אבל באמת להציל 
ולתקן את העולות, אז בבקשה, שיחקקו על הכל, אבל שם הון ושלטון חברו,
פרסום וכסף נצמדו--והלבישו על אג'נדה,שאין בינה לבין הקצת הזה דבר וחצי דבר,ובמי פגעו? באזרח הקטן, 
האם ראית את הזקנה הכפופה שצריכה לשאת שק גדול עם 2 ידיות גדולות 
שקורסת תחתיו. וכך יכלה לקחת 3 שקיות נילון קטנות ולחלק בין 2 ידים.
 
כך עשו עם שעון הקיץ--עוד שעה של שמש יוקדת כשמשכימים קום בגלל האור הגדול, אבל כל המבנים החדשים עם תו תקן לא פתוחים בשום צורה לאויר ולא לאור, ורק תאורה מלאכותית דלוקה בהם והמזגנים בקיץ ובחורף.
 
לתקן, מעולה, אז הכל--הכל--ואם לא הכל אז 80%,
ולא גזל העשר אגורות--שלעשירים לא מדקדק ולקשיי יום מעיק ואין עזרה לעולם 
אפילו לא בפרומיל.
 
ולענין הצלת ילד אחד--כן כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא--
כך חינכו אותי ובתקוה שהאחד הזה יציל עוד כמה.הוא לא שקית, הוא נפש.
ויש עוד הרבה מה לכתוב בענין--אבל זה לא הענין כרגע.
לצפיה ב-'רציתי להוסיף משהו--'
רציתי להוסיף משהו--
24/01/2017 | 13:48
5
88
להוכחת האבסורד והשקר.
אם השקיות הן הבעיה הגדולה אשאל למה לא הוצאו בכלל מחוץ לחוק?
למה גובים עבורן--והנה האבסורד, אם זה חשוב לי--
ואני משתמשת בהן--אפריש עשרה ש"ח וקניתי מאה שקיות--
לחודש זה באמת לא משמעותי--נכון? אבל לאן הלכו עשר הש"ח הללו?
לא מעסיק אותך? לא מענין? 
לצפיה ב-'מדובר בהיטל על שקיות'
מדובר בהיטל על שקיות
24/01/2017 | 14:31
4
94
שהחוק מחייב את הקימעונאים הגדולים להעביר (להבנתי למשרד לאיכות הסביבה).
 
אני מציעה שתקראי על החוק באמצעות גיגול פשוט במקום לטעון שאין תשובות לשאלות שהעלית. הטענה שאם משהו מהווה בעיה אז יש להוציא אותו מהחוק לחלוטין מתעלמת מהמורכבות של החיים ומוחקת כל פשרת ביניים.
 
אין פה לא אבסורד ולא שקר.  
לצפיה ב-'לא שאלתי כלום'
לא שאלתי כלום
24/01/2017 | 17:03
2
78
כל השאלות היו שאלות רטוריות של קביעת עובדה.
איכות הסביבה תקבל היטל של 10אג' על שקית ואז???
מה הלא שקר שבענין? לא רצו לומר שמטילים עלינו נעוד מס? הם מתבישים לדעתך?
אין כאן שום פשרה.
אם החומר לא מתכלה ומסכן את כדור הארץ--שזו הטענה--
אז למה בכלל מאפשרים שימוש בהם, למה מרשים ליצר אותן?
למה נטפלו דוקא לשקיות האלה ולא לכל המוצרים מאותו חומר עצמו?
 
ולמה את ממעיטה מיכולתי להבין ואת יודעת שלא קראתי?
אני קראתי, ואני רואה את המסיונרים של גרינפיס, וגם טרחתי להקשיב להם--
מיותר ומטופש.
 
לצפיה ב-'אי אפשר לתקן הכל'
אי אפשר לתקן הכל
24/01/2017 | 21:04
1
78
וודאי לא בבת אחת.
 
מדובר בצעד חיובי ותורם לאיכות הסביבה, שבוצע כבר במדינות רבות. לא יקרה כלום לאף אחד, כולל לזקנה שדיברת עליה, אם יבואו למרכול עם תיקים מתאימים. לסביבה זה יועיל. אני מודה שאותי אישית  לא מטריד מה יעשה עם הכסף מאחר והתרגלתי כבר שכספי המיסים שלי מושלכים לריק.
 
 
 
לצפיה ב-'המשפט הראשון שלך מדויק בעיני,'
המשפט הראשון שלך מדויק בעיני,
25/01/2017 | 05:19
68
אז בסדר לא הכל--אבל נושא אחד וכולו,
לאסור יצור ניילון, כל הניינולים באשר הם,
מפות שולחן ח"פ שעשויות מהחומר הזה, שקיות אוכל קטנות לכריכים.
שקיות ניילון במרכוולים בעמדת הירקות והחלב.
וגם את האופציה לקנות את השקיות המדוברות.
בדברים וחומרים בלתי מתכלים אחרים לא לגעת.
ושוב, אין לי דבר וחצי דבר בצורך בשקיות האלה אני מסתדרת מעולה--
(אני גם לא זו שעורכת קניות רב הזמן ששש) מרגיז אותי השקר,
הכעין אג'נדה ריקנית--שגורמת לחיפוש אחרי ההכנסה המעטה בשם הכלום.
רק לזה התיחסתי. ואני שונאת שחושבים שכולו טפשים--אז לא...
לצפיה ב-'אני מוכרחה להגיד שיש בחוק הזה נג'וזיות. '
אני מוכרחה להגיד שיש בחוק הזה נג'וזיות.
25/01/2017 | 22:39
80
עדיין לא יצא לי לקנות שקית, אבל בכל קניה שואלים אותי, לקחת שקית? את צריכה?
 
לפני שבוע החזרתי 10 בקבוקים חשבתי בכסף הזה לקנות שקיות. זה גם מיחזור לא?
לצפיה ב-'אני יכולה להגיד שבאופן אישי'
אני יכולה להגיד שבאופן אישי
24/01/2017 | 18:38
140
אני קודם כל מרוצה מכך ששקיות הניילון החדשות חזקות ועמידות יותר מהישנות - מה שאומר שאני יכולה לסחוב בשקית אחת, בלי שתיקרע, מה שהיה דורש פעם לפחות שתי שקיות, אם לא שלוש. בנוסף, העובדה שהשקיות אצל הקופאית וצריך להחליט כמה לבקש אומר שהעניין של החוק ושל איכות הסביבה נמצא מאוד במודעות, לפחות כרגע כשזה שינוי חדש יחסית מהמצב הקודם. לגבי ההתנהלות האישית שלי, אנחנו גרים די קרוב לסופר, ואני הולכת לשם ברגל. עוד לא יצא לי להגיע לשם עם שקית בד. פעם-פעמיים קיבלתי בחינם שקית בד, פעם קניתי, ופעמיים-שלוש, קניתי שקית ניילון אחת וסחבתי בה הכל. ביתר הפעמים הסתדרתי בלי שקית בכלל. זה שינוי ממש משמעותי לעומת כמות השקיות שצרכתי בעבר (גם אנחנו השתמשנו בהן שימוש חוזר, אבל רבות היו נקרעות תוך זמן קצר או אפילו בדרך הבייתה. השקיות החדשות טובות יותר גם מבחינת שימוש חוזר).
לצפיה ב-'גילינו לפתע את העסקים הקטנים באזור '
גילינו לפתע את העסקים הקטנים באזור
24/01/2017 | 21:07
1
157
מאז שהחוק נכנס לתוקף קנינו פעם אחת ברשת, והסתדרנו עם שקיות שהיו לנו ברכב ובתיק במקרה. אגב, קיבלנו שובר לשקים רב פעמיים שכמובן אזלו מהמלאי - התנהלות צפויה אך מעצבנת.
בעיקרון עכשיו אנחנו קונים במכולות פרטיות באזורנו. הן גם פתוחות בשבת כך שהרווח כפול.
מבחינתי זה סתם מציק. בעלי, לעומת זאת, כבר שנים מנסה לקנות עם סלים רב פעמיים ולא לקחת שקיות. מה ששבר אותו זה הצורך בשקיות לחיתולים של הילד...
לצפיה ב-'מה ששבר אותנו היה דווקא כשהצעיר נגמל מהחיתולים '
מה ששבר אותנו היה דווקא כשהצעיר נגמל מהחיתולים
25/01/2017 | 22:36
101
ונוצרו לנו מלאים ענקיים של שקיות (שהיו ממוייינים לשימוש חוזר/לאשפה)
לא הצלחנו להתגבר על המלאי.....היינו חייבים להפסיק ולצבור ולכן התחלנו להשתמש בשקיות רב פעמיות.
יש לי שקית בד קטנה מתקפלת בתיק הרגיל שלקניית לחם חלב וגבינה מספיקה.
לצפיה ב-'האמת שאחלה'
האמת שאחלה
24/01/2017 | 22:56
89
מזמן, לפני פרוץ הילדים, בעידן בו שוטטתי הרבה באירופה, אימצתי את מנהג התיקים הרב פעמיים.
לצערי, אחרי שנולדו הילדים הקניות בסופר הפכו רבות ועמוסות יותר, המשימות השוטפות רבות והזמן קצר- וככה קרה שבמרבית המקרים ויתרתי לעצמי והשתמשתי בשקיות. כמובן שאלו שהיו במצב טוב- מוחזרו ושומשו, אבל רבות מהן לא החזיקו, נקרעו והושלכו
כך שהחוק החדש משמח אותי כי אני בהחלט בעד צימצום השימוש בשקיות.
לצפיה ב-'הרעיון לא מפריע לי יותר מדי'
הרעיון לא מפריע לי יותר מדי
25/01/2017 | 17:57
7
117
אני רגילה לזה כבר מטיולים באירופה.
 
הדבר היחיד שחסר לי זה האורזים בקופות. כשהיו שקיות בחינם היו אורזים לי את הקניה, מה שהיה מזרז מאד את המעבר שלי בקופה. עכשיו שאני צריכה לארוז לבד, לוקח יותר זמן.
ברוב המקרים אני שמה את המצרכים בחזרה בעגלה כפי שהם, ואורזת בתיקים הרב-פעמיים כשמכניסה לאוטו.
לצפיה ב-'אצלנו לא ארזו גם קודם.'
אצלנו לא ארזו גם קודם.
25/01/2017 | 20:54
18
לצפיה ב-'אצלנו בסופר שהיו אורזות יש גם עכשיו'
אצלנו בסופר שהיו אורזות יש גם עכשיו
26/01/2017 | 06:44
2
82
אני לא אהבתי אז כשארזו ובטח לא היום כשיכולות לעשות יותר בלגן מפעם. מעדיפה תמיד לארוז לבד.
לצפיה ב-'אני שונאת לארוז'
אני שונאת לארוז
30/01/2017 | 17:07
1
39
גם שונאת לפרוק בבית.
אהבתי שחסכו לי חלק מהעבודה.
לצפיה ב-'אני אוהבת לפרוק בבית.'
אני אוהבת לפרוק בבית.
31/01/2017 | 09:40
37
הבעייה עם לארוז לבד היא שתמיד יוצא שאת מעכבת קצת את הבא אחרייך, וצריכה לעשות הכל מאוד מהר - כי את קודם מוציאה מהעגלה (וצריך גם שהסרט הנע יתקדם כדי לשים הכל) ורק כשאת מסיימת את מתחילה לארוז - ובינתיים הקופאית כבר העבירה לא מעט מוצרים, וכך תמיד נוצר פיגור באריזה.
מצד שני, בחו״ל היו אורזים לי, אבל העסיקו לעתים תכופות אנשים עם מוגבלות שכלית כאורזים - ותמיד הם היו אורזים לי את המרק החם עם הגלידה, וכו׳, והייתי צריכה מייד עם היציאה מהסופר לארוז מחדש, כדי שהם לא ייעלבו...
לצפיה ב-'מעניין - מה הקשר בין השקיות לאורזים?'
מעניין - מה הקשר בין השקיות לאורזים?
26/01/2017 | 17:01
1
78
יש לך מושג למה קודם היו אורזים ועכשיו אין? לא ברור לי הקשר בין השניים
 
אצלנו יש חוק שקיות מזה שנתיים בערך. אבל שירותי האריזה לא השתנו. לא תמיד יש אורזים. האמת שבד"כ הקופאי/ת אורז תוך כדי (יש להם מין וו שמחזיק את השקית פתוחה). והם עושים את זה בין שאלה שקיות ניילון או שיש רב פעמיות
 
אורז שהוא אדם נוסף זה יותר נדיר
 
אני בד"כ מוותרת על הטובה ואורזת בעצמי בזמן שהן מעבירות בקופה כי 4 ידיים זה יותר מהר משתיים...
 
יש סופר אחד שבו אפשר בכלל לסרוק לבד את המוצרים ולשים בשקיות - מקבלים מין סורק אלחוטי שמחזיקים ביד. ואז בקופה רק משלמים. בדיוק השבוע ניסיתי את זה וזה לא צלח - היה צריך להוציא מהשקיות ולסרוק מחדש. לא אנסה שוב... אבל אחרים נראים מרוצים מאוד
לצפיה ב-'בארץ בשופרסל יש קופות שאפשר לעשות לבד את החשבון'
בארץ בשופרסל יש קופות שאפשר לעשות לבד את החשבון
30/01/2017 | 08:44
51
לי זה מאוד נוח כשאני באה עם קניה לא גדולה במיוחד. נראה לי שזה שונה מאיך שזה עובד אצלכם. כמובן שיש גם קופות רגילות בסופרים האלה. 
אני אף פעם לא נותנת לאורזות לארוז לי ועכשיו עם תיקים רב פעמיים בכלל. הן לא יודעות לארוז כמו שאני אוהבת. קשה לרצות אותי ואני עושה את זה בשמחה. זה כבר מוכן לפירוק בבית בדיוק כמו שאני אוהבת.
לצפיה ב-'בעצם כן מפריע לי'
בעצם כן מפריע לי
27/01/2017 | 08:29
68
לא מפריע לי שאין שקיות בקופה, כן מפריע לי שעכשיו במחלקת ירקות ובשר במקום שקיות גופייה יש שקיות רגילות, יותר קטנות.
במחלקת ירקות עכשיו לא נוח לקשור את השקית.
במחלקת בשר ודגים השקיות פשוט קטנות מדי.
באירופה יש שקיות גופיה דקיקות בכל המחלקות.
לצפיה ב-'חשבתי שיהיה לי קשה וטעיתי ממש אוהבת את האין שקיות'
חשבתי שיהיה לי קשה וטעיתי ממש אוהבת את האין שקיות
26/01/2017 | 06:49
86
לא צריכה בסוף הקניה לאסוף מלא שקיות ולשים במתקן של איקאה  כשכבר אין בו בכלל מקום. בסוף הן יגמרו השקיות שנמצאות שם אבל יקח עוד קצת זמן מרוב שאגרנו כל-כך הרבה.
אני בעד כל דבר לטובת הסביבה ומודה שחוטאת בעצמי בתחומים שונים אבל דווקא השקיות הרב פעמיות התגלו לי כפתרון מעולה לקניות. הרבה יותר נוח. 
בתיק יש לי קבוע תיק רב פעמי מתקפל קטן אם אני עוברת לקנות משהו קטן בסופר ובאוטו יש לי קבוע תיקים שכשאלך לסופר אשתמש בהם.
 
לצפיה ב-'החוק בישראל חל רק על סופרמרקטים?'
החוק בישראל חל רק על סופרמרקטים?
26/01/2017 | 19:26
2
76
במחוזותי הוא חל גם על חנויות אחרות - למשל חנויות בגדים, או סופר-פארמים למיניהם
לצפיה ב-'כן רק על הסופרים'
כן רק על הסופרים
26/01/2017 | 19:43
75
מענין הבת שלי הזכירה לי שתי רשתות (אחת של ביגוד ואחת של הנעלה)
עד לאחרונה המוצרים היו ניתנים בתוך ניר שהתחתית היתה רחבה.
ועכשיו הן עברו לשקיות ניילון עם ציור וכיתוב.
 
לצפיה ב-'רק סופרמרקטים ורק רשתות גדולות'
רק סופרמרקטים ורק רשתות גדולות
27/01/2017 | 08:24
70
ליד הבית שלי עדיין יש סופרמרקט של רשת קטנה שבו יש שקיות כרגיל.
לצפיה ב-'פה ב-whole food אם אתה מביא שקיות בד'
פה ב-whole food אם אתה מביא שקיות בד
30/01/2017 | 13:47
1
109
איתך יורדים כמה סנטים מהחשבון, וזה במטרה לעודד שימוש בשקיות בד.
בעיני זו דרך יותר חיובית.
לצפיה ב-'בישראל מאמינים במקלות. לא בגזרים....'
בישראל מאמינים במקלות. לא בגזרים....
31/01/2017 | 16:28
20
לצפיה ב-'בהמשך לשאלתי לגבי דיכאון אחרי לידה- מחפשת המלצה על מטפל/ת ב'
בהמשך לשאלתי לגבי דיכאון אחרי לידה- מחפשת המלצה על מטפל/ת ב
22/01/2017 | 14:52
2
117
בפרחי באך...לאחר שעשיתי בדיקות דם מקיפות מסתבר שחססר לי ברזל ויתכן שזה גם אחת הסיבות לתחושות שלי אבל זה לא רק..עדיין מרגישה תסמינים לא הכי נעימים ,הרגשה של מתח ולחץ ושלא ממש חוזרת לעצמי.. 
קיבלתי המלצה חמה לנסות טיפול בפרחי באך / טיפול הומאופטי ..אבל חוששת להגיע למטפלת לא מוסמכת וכו..
לכן מחפשת המלצה לטפלת בתחום מומלצת שאם מישהי מכירה מניסיון אשמח לשמוע באזור מודיעין/ שוהם והסביבה הקרובה ..
אני ממש אשמח קלבלל המלצות בכדי להתחיל לעזור לעצמי ולהקל עד כמה שניתן .. :) 
תודה מראש! 
לצפיה ב-'אחותי גרה באזור ששאלת לגביו'
אחותי גרה באזור ששאלת לגביו
22/01/2017 | 22:22
82
הבטיחה לי לבדוק ולחזור כשאדע אעביר לך.
לצפיה ב-'לא נמצאה מישהיא שבעיניה נחשבת.'
לא נמצאה מישהיא שבעיניה נחשבת.
26/01/2017 | 15:17
15
לצפיה ב-'חרדות מחדשות על "ילדות" שנרצחות '
חרדות מחדשות על "ילדות" שנרצחות
20/01/2017 | 21:38
5
295
הכיסוי החדשותי של הרצח של הילה נגר מדיר שינה מעיני
 
 
תקופה ארוכה היא הסתירה את הקשר הזה, והאלימות/התעללות מהמשפחה שלה, שכנראה בכלל לא ידעה
 
אחרי זה כתוב שלאנשים היתה תחושה - אבל הם לא הצליחו לעזור לה.
 
היא אמנם כבר בוגרת אבל היא "ילדה" של מישהו. ....
 
בתור אמא לשלוש ילדות (בלי מרכאות כרגע....) איך אני אמורה לישון בשקט בלילה כשיש אפשרות שעוד כמה שנים הם יחברו לאיזו חיית אדם שתפוצץ אותן במכות ובסוף תרצח אותן -- וכל זה כשהן מסתירות ממני את זה במשך תקופה ארוכה של התעללות?
 
אני מבינה (מקריאה וכאלה - עדיין קשה לי לתפוס) שבמצבים של אישה מוכה כחלק ממשפחה, וכשיש ילדים וצריך פרנסה וכאלה אז זה מאוד מורכב ולא צריך לשפוט. אבל רבאק - פה היא לא היתה נשואה לו, לא היו להם ילדים משותפים, ובכל זאת היא המשיכה להתראות איתו מרצונה החופשי.  זה בלתי נתפס בעיני. וגם - מפחיד מאוד שאחת הילדות שלי תגדל להיות בוגרת כזו.
 
מה לדעתכן, אם בכלל, אפשר לעשות כדי למזער את הסיכויים?
 
לצפיה ב-'להעצים, לחזק ולהתפלל חזק!'
להעצים, לחזק ולהתפלל חזק!
21/01/2017 | 11:17
121
מכירה הרבה נשים חזקות ואסרטיביות שנקלעו למערכת יחסים לא בריאה: נשים חזקות, עצמאיות, עובדות, בעלת מעגל חברים. נראה לי כי הסטירה הראשונה כל כך משתקת ואת כל כך מתביישת שדווקא את שנחשבת חזקה ומדהימה חטפת אותה שאת מדחיקה מה עוד שתמיד התוקף מתנצל ויורד על ברכיו ושולח מתנות ונשבע שלעולם לא עוד ואז חוזרת עוד תקופה של ירח דבש סוער ושוב מכות...מעגל כזה. הראתה לי מישהי אסופה של טבעות וצמידים על כל מכה הוא היה מגיע עם תכשיט יקר ומתנצל עד עפר ושוב...
אני מאמינה שעם הסטירה הראשונה יש לקום וללכת גבר שמכה פעם אחת לא מתפלק לו בטעות הוא תמיד יכה שוב. 
ובקשר לבנות? מנסה לחזק מעכשיו להטמיע בהן יכולות, להעצים אותן לטרחן להן שלא יתפשרו אפעם ולהתפלל שתמיד תהיינה מוגנות ומאושרות. 
לצפיה ב-'חשוב לזכור '
חשוב לזכור
21/01/2017 | 18:59
120
שלא הכל תלוי בנו, ההורים
ויכול להיות הורה מדהים שמגדל את הילדים שלו ומחנך אותם להיות אנשים מופלאים וזה לא קורה
 
אני כל הזמן מלמדת (גם במעשים, לא רק במילים) שלא נשארים במקום שבו לא מכבדים אותך, לא מתייחסים אליך כראוי. זה מתחיל ממש מהקטנות- הבת שלי נהנית לחפור לי באיזו נקודת חן, ולפעמים החפירות שלה הופכות לממש מציקות. אני לא מאפשרת לה להציק לי, גם כי זה באמת לא נעים וגם כדי להעביר לה מסר שהיא לא צריכה לסבול בשביל אף אחד. גם כשאנחנו מגיעים למקום, ואפילו אם זה מקום שביקשו ללכת אליו, ושילמנו כניסה, ואחרי כמה דקות הם לא נהנים בגלל שהסביבה לא נעימה להם- נעשה אחורה פנה. חשוב לי שידעו להקשיב לאינסטינקטים של עצמם ולא להישאר רק כי לא נעים או כי שילמנו.
 
וכמובן גם בדיבורים על זה שלאף אחד אסור לעשות משו לא נעים לאחר
לצפיה ב-'רוצה להוסיף משהו--'
רוצה להוסיף משהו--
21/01/2017 | 21:48
117
אחת הבעיותשל הבנות לגברים מכים שבגלל זה הן לא מתרחקות--
הם מחזרים מדהימים, הם אלה שירעיפו ממילים חמות ומתנות,
ותשומת לב --שכל זה נובע מהרבה קנאה לבת הזוג.
היתה לי תלמידה--שכך שנתיים היתה קשורה לבחור כזה--
אמא שלה לא הצליחה למנוע ממנה, הוא הכין לה כריכים לביה"ס
וליוה אותה כל יום ואסף אותה בסוף יום, הואלקח אותה לבילויים,
אבל היא חטפה מכות, כל פעם שלא נשמעה לו.
יום אחד הגיעה ללימודים--וראיתי משהו מוזר, יצאתי איתה לטיול מחוץ לעיר,
(ע"ח יום הוראה, המנהל החליף אותי) וכשהיא ספרה, שוחחנו,
לקחתי אותה למישהיא שזה תחום העבודה שלה לעוד שיחה,
היא פחדה לא לחזור אליו --הייתי איתה במשטרה,
והם הזהירו אותו לא להתקרב אליה. כבר חלפו נים מאז, היא היום מורה,
ומודה לי--הפחד לחטוף מהם כשמודיעות על עזיבה לא פחות
מפחיד מלהשאר שם.
לצפיה ב-'לפי העיתונים במקרה של הילה נגר, המשפחה היתה כבר מודעת '
לפי העיתונים במקרה של הילה נגר, המשפחה היתה כבר מודעת
21/01/2017 | 22:11
170
ונסתה להרחיק אותו ממנה ואותה ממנו.
הכתובת כבר היתה על הקיר.... עצוב.
 
איך למנוע? 
אולי ע"י שיחה על מקרים ועל פתרונות (לדוגמא - לספר לחברה/ מקלט לנשים מוכות) כדי שהמידע (למקרה של צרה) כבר יהיה משהו שיושב בראש.
 
<זה מה שאני מנסה ללמד את הילדים שלי למקרה שמישהו יפגע בהם>
 
לצפיה ב-'הורות היא שיעור באובדן שליטה'
הורות היא שיעור באובדן שליטה
23/01/2017 | 08:51
22
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
19/01/2017 | 19:33
4
14
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
19/01/2017 | 19:35
3
32
לצפיה ב-'מישהו מצא את הטלפון של הבן שלי והחזיר '
מישהו מצא את הטלפון של הבן שלי והחזיר
19/01/2017 | 19:36
2
153
וסירב לקחת את התשורה (הכספית) שרצינו לתת לו כתודה.
 
מתברר שיש עוד אנשים טובים בדרך 
לצפיה ב-'יפה! זה קרה לי פעם לפני שנים רבות'
יפה! זה קרה לי פעם לפני שנים רבות
20/01/2017 | 20:13
1
116
כשטלפונים סלולריים בדיוק התחילו להיות נפוצים. הייתי מתמחה עניה... ונפל לי כנראה הטלפון ליד האוטו (נוקיה מגושם )
 
מישהו מצא אותו ומסר אותו לחנות של סלקום בדיזנגוף סנטר והם התקשרו אלי לבוא לקחת
 
כשבאתי לקחת הם אמרו שזה היה מישהו חרדי שלא הזדהה וש"יש לך מזל כי כל בן אדם נורמלי היה פשוט לוקח את הסוללה וזורק את הטלפון"
 
באמת יש אנשים  טובים. רוב האנשים הם טובים
לצפיה ב-'קרה לי כמה וכמה פעמים...'
קרה לי כמה וכמה פעמים...
01/02/2017 | 10:49
4

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

ד
לייעוץ אורולוג ילדים
פורום רב לחתונה
פורום רב לחתונה
Developy - Your First Step as a Parnt
Developy - התפתחות, תזונה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ