לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1340313,403 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-' אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמה וניהול עסק '
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמה וניהול עסק
23/10/2017 | 12:05
1
1

הערב, בשעה 20:00, יתקיים אירוח בפורום ראיית חשבון בנושא היבטים משפטיים בפתיחה וניהול של עסק, חברה או עמותה.
 
העלו את שאלותיכם על גבי שרשור האירוח כבר עכשיו!
 
לצפיה ב-'פינת השלולית הרדודה '
פינת השלולית הרדודה
24/10/2017 | 01:16
1
 
אני תוהה מה יותר יבאס אותי:
 
(1) אם מי מבנותי תחליט שייעודה היחיד בחיים הוא להיות אמא, כמו נשואת הכתבה. ואז תתחרט בגיל 50. ע"ע: סוף מעשה במחשבה תחילה.
 
(2) אם היא תחליט להתראיין לעיתון כדי לדבר על השרירן/ניתוחי רחם וניתוחי חזה חוזרים ונשנים שעברה
 
3) אם נכדי העתידיים יצטרכו לקרוא את זה כל זה על אמא שלהם בעיתון; וגם בבעלה לשעבר אני לא מקנאה - אולי לא מתחשק לו שכולם יקראו על חיי הנישואים *שלו* בעיתון?
 
כל האמור לעיל לגיטימי....זכותה להתראיין, זכותה לשבת בבית, וכו'  רק מקווה שזו הילדה של מישהי אחרת שתחליט לעשות את  אלה....
לצפיה ב-'מחקר בנושא מעבר להורות '
מחקר בנושא מעבר להורות
23/10/2017 | 10:06
29
 שלום רב, 
שמי נועה אורגד. במסגרת עבודת גמר בתואר שני בפסיכולוגיה קלינית אני עורכת מחקר מעניין בנושא מעבר להורות. 
לשם כך, אני מחפשת זוגות הורים לילד ראשון בשנה הראשונה שלאחר הלידה. 
ההשתתפות במחקר כרוכה במילוי שאלונים שיגיעו אליכן במייל בשבועות הקרובים
זמן משוער למילוי השאלונים הוא 40 דקות לערך. על שני בני הזוג למלא את השאלונים...
ההשתתפות תתוגמל בתשלום של 100 שקלים לזוג, שיועברו אליכם בהעברה בנקאית או דרך הדואר, לבחירתכם. 
השאלונים ימולאו באופן אנונימי. 
אודה מאוד לשיתוף פעולה. 
מי שעשויה להתעניין בכך מוזמנת לפנות אליי במייל: noaorgad336@gmail.com 
 
תודה רבה והמשך שבוע נפלא, 
נועה 
 
 
לצפיה ב-' איך היה השבוע השגרתי הראשון של אחרי החגים?'
איך היה השבוע השגרתי הראשון של אחרי החגים?
19/10/2017 | 22:09
12
33
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
19/10/2017 | 22:11
56
ששימח אתכם
לצפיה ב-'אה - לא משהו. יוחזרו החגים לאלתר!'
אה - לא משהו. יוחזרו החגים לאלתר!
20/10/2017 | 16:27
5
139
אמא שלי נסעה לה.  החתול האהוב ממשיך לרדת במשקל והכתובת על הקיר .
 
מקום העבודה של בן זוגי נרכש על ידי חברה אחרת, מה שמעלה את מפלס הלחץ באופן כללי.
 
בעיית בריאות מתמשכת של אחת הילדות שאין לה סוף באופק
 
הייתי שמחה לחזור לכיתה ב' [קומפלט עם התקופה בה אנשים עבדו 40 שנה באותו מקום עבודה בלי שום עננים באופק]
לצפיה ב-''
20/10/2017 | 17:31
106
מסכן החתלתולון ואתם איתו.
מקווה לבריאות של החתול והילדה
גם אני בעד חגים עכשיו...
לצפיה ב-' באסה'
באסה
20/10/2017 | 19:47
2
127
המחייה כאן כל כך יקרה והיציבות התעסוקתית מרחפת מעל הראש כל הזמן.
 
מאוד מזדהה עם בעיות מתמשכות של הילדים. אני מרגישה כמו במבוך שבכל פניה יש ראשי תיבות אחרים באנגלית שאני צריכה לפענח כדי להתקדם לכיוון הנכון. ואם בחרתי בכיוון הלא נכון אני מסתובבת במבוך שבועות אקסטרה. וכמובן שלכל אחד יש דעה אחרת איך מוצאים את היציאה מהמבוך האין סופי הזה.
לצפיה ב-'נדמה לי שהשורה הראשונה שלך מתאימה גם לישראל ולרוב העולם כיום'
נדמה לי שהשורה הראשונה שלך מתאימה גם לישראל ולרוב העולם כיום
20/10/2017 | 20:54
1
119
המחייה יקרה, והיציבות התעסוקתית היא לא-משהו בעולם דינמי שבו הכל משתנה מהר מאוד וענקי הכלכלה העולמית הן חברות לופט-גישפט שמריצים מסיליקון וואלי ומרוויחות מלאסוף עלינו מידע פרטי ,להציג לנו פרסומות ולמכר אותנו לפלטפורמות סגורות (ע"ע גוגל, יו טיוב, אפל, אמאזון, פייסבוק).  כל מי שעובד בחברה אחרת - tough luck....
 
מקווה שיסתדר לך במבוך עם הראשי תיבות. מסובך העולם כיום. כשהיינו ילדות היו הרבה פחות אבחונים. מצד אחד ignorance is bliss. מצד שני טוב שיש אבחונים
לצפיה ב-'אולי היו פחות אבחונים, אבל גם היתה פחות נכונות לאבחן'
אולי היו פחות אבחונים, אבל גם היתה פחות נכונות לאבחן
20/10/2017 | 23:53
100
זה נחשב "כתם" ו"יכנס לתיק האישי", לא שאני אפילו מבינה בדיעבד מה זה אומר תיק אישי לטווח הארוך
 
כל הקללות של HMO IEP ודומיו זה דברים שלא מוכרים לי ואני לומדת לשחות בהם
 
ואני חושבת שזה לא משהו שנכון לאמריקה או ישראל באופן ספציפי, אלא יותר לתפיסה העצמית כמהגר. אני זוכרת ששמעתי הרצאה של חוקרת מופלאה מהחוף המערבי שהגיעה לטקסס בתור נערה היישר מרוסיה. המעבר היה קשה, היה להם קשה להקלט וגם אבא שלה נפטר זמן קצר לפני שהם הגיעו. דוד שלה פרס עליה חסות ואמר לה שהיא נרשמת לקולג' והולכת ללמוד משהו שתורם לכלכלה של המדינה, כי היא מהגרת ואם היא רוצה שישאירו אותה כאן היא צריכה להפוך להיות אזרח מניב. יש תחושה כזאת של "אני חדש ואני צריך להיות יותר בסדר מבסדר". וגם, אין עבודה הרבה פעמים אומר אין ביטוח רפואי וזה משהו שמפחיד אותי מאוד מאוד ולא נכון לישראל.
לצפיה ב-''
22/10/2017 | 13:15
27
מאחלת בריאות לחתול ולביתך
בעיות תעסוקה במאה ה-21, אין כבר לעבוד באותו מקום 40 שנה כמו שכתבת רק מורים ואנשים שעובדים במשרדים ממשלתיים למיניהם.
חווה את זה סביבי המון בשנה האחרונה.
הלוואי והיתה יציבות תעסוקתית. 
 
גם אני בעד החגים, קשה לחזור לשגרה.
לצפיה ב-'סופסוף חזרה לשגרה- אחרי ביקור של סבא וסבתא'
סופסוף חזרה לשגרה- אחרי ביקור של סבא וסבתא
21/10/2017 | 20:42
3
95
מהצד של הבעל. זה לא היה ביקור פשוט והאמת שהיה די מתיש לכולנו.
הקטנה ברגרסיית שינה אז כל השבוע לא ממש ישנתי.
 
וחוץ מזה, לאט לאט העסק שהקמתי צובר תאוצה ויש חוות דעות חיוביות-זה ממש מרגש!
לצפיה ב-'עסק עצמאי נשמע כיף!!'
עסק עצמאי נשמע כיף!!
23/10/2017 | 03:00
2
58
כל הכבוד על היוזמה והתעוזה
 
ומקווה שהביקור עזר לך למצוא קצת זמן לעצמך (ע"ע בייביסיטר בחינם )
 
אחרי שנולדו לי ילדות ההערכה שלי להורי מולידי עלתה פלאים - הן על כך שהם שרדו אותי והן בהוקרת תודה על הבייבי סיטינג...
לצפיה ב-'גם אצלי ההערכה לאמא שלי קפצה'
גם אצלי ההערכה לאמא שלי קפצה
23/10/2017 | 11:22
45
אחרי שנולדה הבכורה - לא בגלל הבייביסיטינג (שלא היה מעולם) אלא בגלל ההבנה כמה זה לא קל לטפל בתינוק, ושהיא עשתה את זה עבורי.
לצפיה ב-'פחחח עלק בייביסיטר '
פחחח עלק בייביסיטר
23/10/2017 | 14:01
43
בקושי טרחו להתייחס לילדה...
בואי נאמר שאם הייתי צריכה לסמוך על חמי וחמותי או על ביייביסיטר- הייתי הולכת על הבייביסיטר...
 
אבל לא רוצה להיכנס לזה פה...
 
אין ספק שיותר מעריכה את ההורים שלי כי זה לא פשוט לגדל ילד אבל לפחות להם הייתה עזרה מלאה של סבתא שלי שהייתה מגיעה יומיום ועוזרת ותומכת ושומרת עלינו.
לצפיה ב-'חזרה לשגרה ישר קפיצה למים עמוקים'
חזרה לשגרה ישר קפיצה למים עמוקים
22/10/2017 | 13:17
74
שבוע עמוס ביותר כשכל יום היה עמוס יותר מקודמו.
למזלי השבוע נגמר והשבוע הזה יהיה עמוס פחות. 
לצערי קיבלתי הודעה מטרידה שתצריך ממני המון כוחות נפשיים וביקור אחד קשה לעשות אולי עוד השבוע לפני שיהיה לי מאוחר מידי. זהו, יותר מיזה לא יכולה לפרט.
לצפיה ב-'תיק זמש'
תיק זמש
19/10/2017 | 23:28
1
87
יש לי תיק זמש שנרטב לגמרי ונהרס, התקשה והצבע מוכתם.
יש לכן אולי רעיון מה לעשות?
לצפיה ב-'אני לא מומחית...'
אני לא מומחית...
20/10/2017 | 16:20
64
חיפשתי קצת ברשת ומצאתי את זה למשל - שממליץ להבריש עם ספוגית כלים עדינה
 
 
מסתבר שיש מוצר שנקרא "suede eraser" שאמור לעזור
 
 
באנגלית זמש נקרא suede - אז את יכולה לחפש לפי זה
לצפיה ב-'כתבה מעניינת על לידות, בעיקר בעולם השלישי'
כתבה מעניינת על לידות, בעיקר בעולם השלישי
19/10/2017 | 16:05
75
 
שני דברים שקפצו לי לעיניים היו
 
1) איך הכותבת עדיין מצרה/מתייסרת על לידה מלפני 16 שנה. זה מראה בעיני עד כמה לידה זה אירוע מכונן שקשה למחות מהראש
 
2) העובדה שבגמביה השלטונות לא אוהבים לידות מסורתיות כי הן איכשהו "מאיימות" עליהם. אולי זה לא רק בגמביה... [אם כי - תודה לאל - לפחות התנאים הסניטריים מוצלחים יותר במדינות עולם ראשון] 
לצפיה ב-'התייעצות דחופה! שאלה על פרוגילוטון ונערה בת 13'
התייעצות דחופה! שאלה על פרוגילוטון ונערה בת 13
14/10/2017 | 19:39
3
125
הבת שלי כבר 8 חודשים מאז שקיבלה מחזור ורופא אמר שתיקח 3 חודשים פרוגילוטון בשביל להסדיר לה את המחזור, כי הוא ממש ארוך אצלה והיא כל הזמן במחזור מסכנה.
קראתי הרגע על התווית כלמיני תופעות לוואי והבנתי שזה גם כדורים הורמונלים ואנימפחדת לתת לה את זה.
יש פה מישהי אולי מבינה בזה והיה לה אותו מקרה. האם יש משהו חלופי? והאם כן לתת לה ללא חשש את הפרוגילוטון?
לצפיה ב-'לא יודעת לעזור לך (וגם לא ממליצה לפנות לפורומי רפואה)'
לא יודעת לעזור לך (וגם לא ממליצה לפנות לפורומי רפואה)
15/10/2017 | 22:02
80
במקומך, הייתי מתייעצת עם הרופא שנתן את הכדורים (רופא נשים?) ו/או  עם רופא ילדים.
 
 
לצפיה ב-'שלום לך - אני רופאה ולא ממליצה להתייעץ באינטרנט לגבי ענינים '
שלום לך - אני רופאה ולא ממליצה להתייעץ באינטרנט לגבי ענינים
16/10/2017 | 17:52
1
110
רפואיים.
ההמלצה ניתנה לביתך באופן ספציפי ולכן לא נכון ואף מסוכן להתייעץ עם אנשים באינטרנט שבמקרה נתקלו במקרה דומה או לא דומה.
את צריכה להתייעץ ולשאול שאלותיך כולל החשש שלך לגבי תופעות לוואי אפשריות - את הרופא שרשם לה את המרשם..אפשר גם להתייעץ עם רופא הילדים או רופא המשפחה של הילדה .

רק בריאות לילדה.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
16/10/2017 | 18:04
13
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים '
מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים
16/10/2017 | 15:54
3
 
מתכננים טיול בחו"ל
רוצים להתייעץ עם מדריך טיולים שייתן לכם את כל הטיפים השווים
 
אתם מוזמנים לפורומים החדשים שלנו 
 
פורום חדש על המדינות הבלטיות לתכנן טיול בצפון-מזרח אירופה
 
בואו לברר על האטרקציות הכי שוות בפורום טיולים באירופה
 
הודו, נפאל, הפיליפינים... אתם מוזמנים לפורום המזרח הרחוק לשאול הכל
 
טיול לכבוד הפנסיה? טיול אחרי צבא? ירח דבש? הכל בפורום דרום ומרכז אמריקה
 
רואים רק לבן בעיניים? פורום חופשות סקי הוא הפורום שלכם
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'קשה לי '
קשה לי
12/10/2017 | 09:54
6
251
התינוקת שלי עוד כשבוע בת שנה. אמורה להיות התרגשות ושמחה, ובאמת אני מתרגשת קצת, אבל קשה להתרגש כשכל הזמן אני והבנגוז רבים!
על כל דבר.
אני אפילו לא מבינה שאנחנו נגררים לריב ואופס אנחנו עמוק בריב.
הטענה העיקרית שלו נגדי היא שאני מתלוננת הרבה ולא נותנת לו לצאת בכיף לתחביבים (הרבים) שלו. מבחינתו אני המגדלת העיקרית, הוא שם כשהוא יכול.
הטענה שלי היא שהוא לא לוקח אחריות. על כלום! זה משגע אותי. הוא יכול להתלונן על מצב הבית, אבל לא לעשות כלום, על זה שאין אוכל, אבל לא יכין אוכל וכך על הכל.
הריבים שלנו די מגעילים ומהר מאוד הוא צועק ואני נגררת. כמובן שהכל ליד התינוקת.
אני ממש מרגישה שזו הייתה טעות להישאר איתו ולהתחתן איתו. אנחנו כבר כ 15 שנה ביחד, נשואים חמש שנים.
אני אוהבת את התינוקת שלי ורוצה בשבילה משפחה מתפקדת. אני מרגישה שאבא שלה הוא אבא נפלא בשבילה ואוהב, אבל גם מאוד עצלן, מאוד אגואיסט ובעיקר לא בנזוג טוב.
רעיונות?
לצפיה ב-'אולי טיפול זוגי ? או אפילו אישי ? '
אולי טיפול זוגי ? או אפילו אישי ?
12/10/2017 | 10:00
34
לצפיה ב-'נשמע קשה'
נשמע קשה
12/10/2017 | 15:12
149
אני אתחיל בכך שהשנה הראשונה לחייו של תינוק (בעיקר הראשון) היא שנה קשה לזוגיות. זו התמודדות חדשה שהופכת לנו את החיים.
יחד עם זאת, נשמע גם שיש פער אמיתי. כשבני זוג לא מסכימים על חלוקת העבודה ביניהם זה פתח לבעיות. אתם 15 שנים ביחד, ואני מסיקה מכך שיש לכם בסיס איתן לזוגיות. איך היה לפני שנולדה הילדה? איך הייתם פותרים מחלוקות? אם הזוגיות חזקה, חשוב לתת ניסיון אמיתי לשמר אותה. שתי הצעות:
1. טיפול זוגי (הציעו מעלי) נראה לי מקום טוב להתחיל בו. אם גם בן הזוג סובל מהריבים, אפשר  לומר לו שהקשר חשוב לך, ואת רוצה לעשות מאמץ ולנסות טיפול.
2. איך התקשורת שלכם? הייתי מציעה שתמצאו זמן שקט לשיחה, רק שניכם בלי התינוקת. תצאו למסעדה או בית קפה או פיקניק ותבלו זמן זוגי נעים. במסגרת הזו, את יכולה לומר לו שאת רוצה למצוא איזון חדש שבו גם הוא מבלה זמן בתחביביו, וגם את מקבלת זמן לעצמך, ואפשר לשמור על רמה סבירה בבית. יש כל מיני אפשרויות, שאתם יכולים להעלות יחד: עזרה בתשלום, חלוקה של ערב בשבוע לו וערב בשבוע לך, חלוקת עבודה בבית. חשוב שתתחילי בכך שאת מכירה בצרכים שלו (תחביבים) כדי שהוא לא ירגיש שאת תוקפת אותו.
 
המון בהצלחה. מזכירה שזו שנה קשה, וצריך לפעמים לעבוד על האיזון המשפחתי החדש. 
לצפיה ב-''
12/10/2017 | 17:04
139
מסכימה שזו באמת התקופה הכי קשה/מאתגרת לכל זוגיות באשר היא. תינוק חדש זה אירוע מטלטל (אפילו מרסק בעיני...). מאוד שונה ממה שרואים בסרטים...
 
העצה הראשונה שלי היא, תמיד, להתרכז בקשיים המעשיים/פיזיים. נשמע שבן זוגך רוצה להמשיך באורח החיים הנפלא שהיה לו טרם פרוץ התינוקת לחייכם.
 
בלי לנקוט עמדה שיפוטית לשום כיוון, בעיני הדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות כדי שהקשר שלכם לא יתפוצץ זה לשכור עזרה כדי שכל ה  (של התינוקת החדשה ושל החיים בכלל) לא ייפול רק עליך.
 
אשר על כן, הדבר הראשון שאני הייתי מתמקדת בו זה לשכור עזרה ומהר: עוזרת שתעזור עם מצב הבית, ואיזשהו פתרון לאוכל מבושל (אולי עוזרת שגם מבשלת). ואם את רוצה גם להתאוורר - בייביסיטר מדי פעם.
 
הייתי מציבה את זה לבן הזוג כפתרון לשמור על שפיות וזוגיות. בנוסח: צרכי הבית שלנו השתנו מאוד עם פרוץ הילדה לחיינו. אתה ואני כנראה רואים באורח שונה איך העבודה צריכה להתחלק. כדי לשמור על שפיות וזוגיות - בוא ניקח עזרה
 
ורק כדי לענות על השאלה הבאה שלך (מאיפה הכסף...) הייתי אומרת ש:
(1) זו רק תקופה - זה נהיה יותר קל/משתפר כשהם גדלים
 
(2) להתגרש יעלה הרבה הרבה יותר כסף (כולל לנהל שני משקי בית במקום אחד...)
 
(3) הכסף הזה יכול להציל את הזוגיות שלכם - כמה היא שווה לכם?
לצפיה ב-'בנוסף לכל הכתוב מעלה-'
בנוסף לכל הכתוב מעלה-
13/10/2017 | 13:57
1
154
האימרה חומה גבוהה שומרת על שכנות טובה כנראה מתאימה גם למצבך.
כתבת מעט מאוד, וממש לא ברור שמה שאכתוב יקלע למצבכם, אבל כנראה שבן זוגך היקר זקוק לגבולות ברורים.
אם התקווה שלך היא שהוא ישתנה ויקי אחריות- חבל על זמנך. שינוי כזה או אחר בו ממש לא קשור אליך.
ולכן - עיברי לשלב ההגדרות.
עבודות בית -מה הוא עושה וזה תחומו הבלעדי.  לא חצי חצי, לא כשיש זמן. בלעדיות.
מכביסות, בישול, טאטוא, ניקוי כיור עם רמת הגדרה של תדירות.
לגבי הילדה ותחביביו הרבים - בכייף. יומיים בשבוע בהם הוא משוחרר לכל תחביביו- החל מטיפוס הרים ועל לשיהוקי בירה מול בוב ספוג.  מצד שני - יש יומיים בהם הילדה עליו לגמרי. את פנויה וזכותך לעשות בזמן הזה ככל העולה על רוחך.
אולי תקופה מאוד קשוחה של העמדת גבולות תתן לכם מושג איך להתנהל בצורה פחות קשוחה זה עם זו בעתיד
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
15/10/2017 | 06:37
22
לצפיה ב-'טיפול זוגי דחוף'
טיפול זוגי דחוף
15/10/2017 | 09:12
106
אם הוא באמת אגואיסט כמו שכתבת, הוא פשוט לא רואה אותך ואת מה שאת חושבת או מרגישה, ואת יכולה לדבר או לריב איתו עד מחרתיים ויתכן שהוא עדין לא ישמע ולא יראה. טיפול זוגי, כזה שעולה כסף ויש בו בר סמכא שמכריח אותו להקשיב, יכול לעשות נפלאות לתקשורת ביניכם, והוא לדעתי הכרחי במצב שתיארת. בנוסף, מן הסתם יש גם דברים שקשים לו (המעבר להורות הוא משבר קשה לכולם) והוא כנראה לא אומר אותם, וכדאי שגם את תשמעי אותו. לצערי פתרונות כמו עזרה בתשלום או הצבת גבולות לא יביאו לתקשורת, ואני מאוד ממליצה על טיפול זוגי ויפה שעה אחת קודם.
לצפיה ב-'ילדים שמזפזפים בין חוגים '
ילדים שמזפזפים בין חוגים
08/10/2017 | 23:56
6
198
תגידו, זה רק צאן מרעיתי הפרטי שמזגזג בין חוגים כל הזמן?
 
חוץ מילדה אחת כפרעליה שמתמידה עם הבלט כבר שנים, האחרות משנות את דעתן כל שנה (בעצם גם כל כמה חודשים - אבל יש גבול לעד כמה זו "תכנית כבקשתך" אצלנו - אם נרשמנו לחוג אז צריך לסיים אותו...)
 
היה לנו כבר <לאורך 9 שנים ועל פני 3 ילדות, רבים מהם לתקופה של חצי שנה או שנה>: 
 
התעמלות קרקע (עד ה"איכס. נמאס"), ולה-קרוס (סוג של כדורשת עם מקלות רשת ביד), ובלט, וכדורגל, ושוב התעמלות קרקע (עד בוא ה"איכס נמאס" בסיבוב השני), ושחמט, ושירה/הופעה (קראו לזה אצלנו glee אין מושג למה), טאי קוואן דו (החזיק 5 שנים) וסינית (טוב נו - הילדה היתה בכיתה א' אז לא נספור את זה כנגדה), צופים ישראליים ורכיבה על סוסים. רבים מהחוגים האלה הוצעו ע"י בית הספר כך שהיה נוח וזול יחסית.
 
ובכל זאת, אני תוהה אם הם בסוף נופלים על משהו שהם ממש אוהבים או שככה זה היום אצל כולם, מין מחול שדים/חוגים כזה שממשיך להשתנות
 
מה אצלכם?
לצפיה ב-'לא ברור לי מה הבעייה. הן אמורות להתמקצע?'
לא ברור לי מה הבעייה. הן אמורות להתמקצע?
09/10/2017 | 08:28
1
148
אני דווקא מאוד שמחה שהן נחשפות לתחומים שונים - והרי המטרה היא לא להפוך אותן לבלרינות או למתעמלות קרקע, אלא לתת להן להתנסות בתחומים שונים ובדרך אם אפשר לשמור על הכושר - מה טוב.
רק בכלי נגינה אני מעדיפה שימשיכו לפחות שנתיים כי אחרת בקושי מסוגלים לנגן בכלי.

אני זוכרת מאוד לטובה את הילדות מרובת החוגים שלי.
אצלנו השנה ילדה אחת מאוד עמוסה (התחילה חטיבה תובענית) ולכן לומדת רק חוגי אמנות ומוסיקה (מתלבטת עדיין איזה כלי - אם להמשיך בגיטרה או להתחיל פסנתר), ואולי טניס או ריקוד, לצד חוג רובוטיקה בבית הספר.
השנייה - ממשיכה בכינור, וחוץ מזה אמנות (שנה ראשונה), אמנות מצטיינים מטעם בית הספר (הקבלה הייתה אחרי שכבר רשמנו לחוג אמנות, לכן הכפילות), רולר הוקי (חדש), התעמלות (כן המשך של שנה שעברה), וצופים. היא לא ממשיכה בעבודות עץ כי אני לא מסכימה (שונאת את המקום המחניק בו מתנהל החוג), ולא בחוג גן חיות כי זה יקר ורחוק, ואנחנו מוכנים רק לחוג אחד שחייבים להסיע אליו (קצת חבל לי כי היא הפיקה המון מהחוג בשנה שעברה).
השלישית - שנה ראשונה בלט, שנה ראשונה מקהלה - והפסיקה התעמלות משנה שעברה כי מעדיפה בלט והם באותו יום.
כמו שאת רואה, אנחנו ממש לא מתעקשים להמשיך חוגים משנים קודמות - להפך.


לצפיה ב-'שאלה טובה. לא אמורות להתמקצע...'
שאלה טובה. לא אמורות להתמקצע...
09/10/2017 | 22:19
129
אבל מצד שני, להחליף חוג כל כמה חודשים מרגיש לי קצת כמו איזה קרקס מרקד. הייתי שמחה לו היו מוצאות משהו שיש להן בו עניין/משמעות, וזה עוד לא קרה (ואולי גם לא יקרה?)
 
אני לא מתעקשת על להמשיך - סתם קצת מבאס אותי ששום דבר לא ממש "תופס"/מעניין אותן מעבר לכמה חודשים. אז זה הכל שטחי כזה. 
 
לא ציינתי כלי נגינה כי אצלנו זה חלק מהלימודים בבית הספר (שיעור אחר ביום) כך שמזה אין מנוס...
 
לי לא היו בילדותי כל כך הרבה חוגים, אז אין לי למה להשוות. ומה שהיה - נמשך במשך שנים (צופים, פסנתר).
 
 
לצפיה ב-'אצלי זה מובנה במערכת'
אצלי זה מובנה במערכת
09/10/2017 | 18:52
129
טאי קוואן דו כבר שנתיים או יותר והוא רוצה חגורה ג'וניור בלק, אז בינתיים זה ממשיך.
 
חוץ מזה, הצהרון בבית ספר מציע חוגים מובנים פר סמסטר. זה אומר שנרשמים למשהו ל-12 שבועות ובדרך כלל לא מציעים אותם דברים בסתיו ובאביב. הוא הולך לסוקי (גרסה מקומית להוקי אבל בתוך אולם ספורט, עם מקלות הוקי רגילים ופק וגרב על מקל ההוקי כדי שלא ישרוט את הרצפה. שנה שנייה שהוא בוחר את זה). שנה שעברה באביב הוא עשה רובוטיקה של לגו. השנה אולי שחמט. בכל מקרה, זה משהו שמשתנה כל 12 שבועות ומתחלף לפני שנמאס. 
 
מה שהכי טוב בזה, זה שזה חלק מהבית ספר. ב-3 ומשהו משחררים את הילדים לאוטובוסים או לאיסוף הורים, או לצהרון של הבית ספר, או לחוגים האלה. מהחוג, מחזירים אותו לצהרון לחכות לי. בשנה שהוא עשה מכניקה, הם היו בונים מכוניות ומטוסים וכל מיני דברים דומים ואז כל ילדי החוג היו חוזרים לצהרון לנסות את הדברים שהם בנו. הלוואי שהיו מציעים עוד חוגים דרך זה, חוסך לי הרבה כאב ראש.
לצפיה ב-'דבר ראשון, החוגים בבי"ס גרועים'
דבר ראשון, החוגים בבי"ס גרועים
10/10/2017 | 06:06
132
לא מפליא שילדים לא רוצים להתמיד בהם. 
דבר שני, הרבה חוגים שמחוץ לבי"ס גם גרועים. 
דבר שלישי, אם במקרה הילד "נופל" על חוג שבאמת מעניין אותו, הוא ימשיך. אצלך יש בלט וטאי קוואנדו. יפה מאוד. ברוב המקרים נושא החוג לא באמת מעניין מספיק את הילד כדי שירצה להתמיד. ולפעמים הנושא מעניין אבל הקורס גרוע. 
לצפיה ב-'איזה כיף לכם שחוגי נגינה ניתנים בבית הספר'
איזה כיף לכם שחוגי נגינה ניתנים בבית הספר
15/10/2017 | 22:07
1
51
אצלנו יש חוגים פרטיים בשעות המועדונית והילדים לא רוצים ללכת, אפילו לא לחוג תופים   
 
הילדים שלי (עד היום) התמידו בחוגים לאורך שנה ולא פרשו באמצע. עם זאת קיימת תחלופה בחוגים ובכמות החוגים.
אין לי התנגדות לכך, העיקר שיהיה להם משהו נוסף בעשייה חוץ מלימודים ומחשב 
 
לצפיה ב-'זה לא בדיוק חוג נגינה...'
זה לא בדיוק חוג נגינה...
18/10/2017 | 21:13
45
זה שיעור מוסיקה אינסטרומנטלית לכיתה של 25 (או לא יודעת כמה - צריכה לשאול את הילדה) תלמידים שהם ביחד בתזמורת של בית ספר
 
אז הם לא מקבלים תשומת לב פרטית וחלק ניכר מהשיעור מנגנים ילדים בכלים אחרים  
 
אז זה מאוד שונה מחוג פרטי. אבל - מודה - יותר טוב מכלום. המורה מרבה להמליץ לתלמידים ללמוד גם באופן פרטי כדי להשתפר
לצפיה ב-'מבקשת המלצה לספר קריאה קליל'
מבקשת המלצה לספר קריאה קליל
03/10/2017 | 13:35
17
132
לקראת טיסה לבד עם שתי עצירות ביניים, אשמח להמלצות לספר טיסה קליל .
לצפיה ב-'בעלי לא בבית / מירב הלפרין'
בעלי לא בבית / מירב הלפרין
03/10/2017 | 18:28
14
137
מתביישת להודות שזה בערך ספר (הפנאי) היחיד שקראתי בשנה האחרונה
 
 
בייחוד חביב עלי סיכום קורות החיים שלה על הכריכה האחורית:
 
"זהו ספרה הראשון לאחר קריירה ארוכה כדוגמנית בינלאומית, מנתחת מוח, אצנית טריאתלון ואם לתריסר ילדים שאימצה מאפריקה."
 
אבל רגע - לאן את נוסעת? ספרי! שנהנה באופן שילוחי!
לצפיה ב-'לא אראה הרבה חו''ל בנסיעה'
לא אראה הרבה חו''ל בנסיעה
03/10/2017 | 20:27
13
130
נוסעת לכנס בדנמרק.
הרצאות מהבוקר עד הערב. מגיעים למלון בערך שעה לפני תחילת סיור מקצועי ראשון.
טיסה חזרה מוקדם בבוקר למחרת הסיום.
 
מקווה שלפחות באירועים החברתיים בערב נראה קצת את העיר.
 
לצפיה ב-'באיזו עיר את תהיי? יש לי המלצות לקופנהגן'
באיזו עיר את תהיי? יש לי המלצות לקופנהגן
03/10/2017 | 22:05
1
110
הייתי שם בכנס וגם בבילוי משפחתי
לצפיה ב-'לא בקופנהגן'
לא בקופנהגן
04/10/2017 | 04:01
101
אחרת הייתי שמחה להמלצות. אני אראה רק את שדה התעופה של קופנהגן.
לצפיה ב-'2 עצירות ביניים בדרך לדנמרק? '
2 עצירות ביניים בדרך לדנמרק?
04/10/2017 | 02:15
10
113
זה נשמע כמו נח בשבע שגיאות. את טסה דרך הונג קונג וקזבלנקה?
 
בכל מקרה תהני ותתאווררי! והספר שהמלצתי עליו - מודה - איננו ספרות מופת.
לצפיה ב-'אין טיסות ישירות לקופנהגן'
אין טיסות ישירות לקופנהגן
04/10/2017 | 04:05
9
116
אז יש עצירה אחת בדרך לשם ועוד טיסה קצרה כי הכנס לא בקופנהגן.
 
הספר שהמלצת נשמע לי בדיוק מתאים כספר שלא דורש השקעת מחשבה. לקחתי אותו בהשאלה מאתר "עברית" עם קופון מהספרייה.
 
צפויות לי 9 שעות בדרך לכל כיוון. זמן מספיק לסיים לקרוא.
לצפיה ב-'אה - הבנתי '
אה - הבנתי
04/10/2017 | 19:05
13
לצפיה ב-'מאיפה את טסה, שאין טיסות ישירות לקופנהגן?'
מאיפה את טסה, שאין טיסות ישירות לקופנהגן?
11/10/2017 | 07:14
7
10
לצפיה ב-'מהארץ'
מהארץ
11/10/2017 | 09:22
6
53
כבר חזרתי
 
היה מתיש לעשות שתי עצירות ביניים עם זמני מעבר קצרים. בדרך לשם המזוודות הגיעו רק למחרת. בדרך חזרה כמעט פספסנו את הטיסה האחרונה.
לצפיה ב-'ומה קראת בסוף? ממליצה?'
ומה קראת בסוף? ממליצה?
11/10/2017 | 17:18
1
11
לצפיה ב-'הלכתי על ההמלצה של דבי'
הלכתי על ההמלצה של דבי
11/10/2017 | 22:16
72
בעלי לא בבית.
 
קריא, קליל, לא דורש קריאה המשכית, פרקים קצרצרים.
לא סיימתי. לא יודעת אם אסיים.
העביר בכיף זמני טיסה משעממים
לצפיה ב-'אבל נורביג'ן איירליינס טסים ישירות.. לא שזה משנה כבר.'
אבל נורביג'ן איירליינס טסים ישירות.. לא שזה משנה כבר.
11/10/2017 | 21:05
3
20
לצפיה ב-'האפשרות לא עלתה במנוע החיפוש'
האפשרות לא עלתה במנוע החיפוש
11/10/2017 | 22:13
2
64
אולי היה מאד יקר או שהם לא טסים כל יום.
כל האופציות שעלו היו עם עצירת ביניים.
 
 
לצפיה ב-'רק בימי שלישי לדעתי (הטיסה הישירה שלהם לקופנהגן). '
רק בימי שלישי לדעתי (הטיסה הישירה שלהם לקופנהגן).
12/10/2017 | 11:09
1
52
טסנו איתם ביולי שעבר.
לצפיה ב-'אז בגלל זה לא טסנו בטיסה ישירה '
אז בגלל זה לא טסנו בטיסה ישירה
13/10/2017 | 08:19
56
לא הסתדר עם הזמנים המתוכננים
לצפיה ב-'אומנות ההקשבה לפעימות הלב '
אומנות ההקשבה לפעימות הלב
04/10/2017 | 11:31
31
לצפיה ב-'לחוץ חתונה'
לחוץ חתונה
05/10/2017 | 08:28
141
החיים שנועדו לי
המתיקות שבשכחה
כל הספרים של גוגו מויס
הכל זמין בעברית (האתר)
 
לצפיה ב-'כתבה קשה על פגיעות מיניות בילדות '
כתבה קשה על פגיעות מיניות בילדות
01/10/2017 | 04:34
11
225
בתור אמא לשלוש בנות הכתבה מלחיצה אותי מאוד. איך אפשר להבטיח שלא מפספסים כאלה דברים איומים? אררררררר
 
לצפיה ב-' כתבה מזעזעת ומפחידה'
כתבה מזעזעת ומפחידה
01/10/2017 | 09:42
1
144
זה קיים גם אצל בנים וגם אצל בנות לצערי.
לא יודעת איך אפשר להבטיח שלא מפספסים כאלה דברים איומים במיוחד כשאני סבלתי בילדותי מהטרדות מיניות (לא אונס) בתקופת גיל ההתבגרות מבנים מהשכבה. מעולם לא דיברתי על זה ולדעתי זו פעם ראשונה שאני כותבת את זה. איש מעולם לא ידע זאת.
לצפיה ב-' '
01/10/2017 | 22:05
81
יש דברים שהזמן לא ממש מרפא.... מקווה שהשיתוף יעזור במעט  
 
 
לצפיה ב-'זה נושא מאוד חשוב שצריך להעלות את המודעות אליו '
זה נושא מאוד חשוב שצריך להעלות את המודעות אליו
01/10/2017 | 22:12
127
את הכתבה עצמה פחות אהבתי.
יש בה עודף ביקורתיות כלפי ההורים. 
לילדים יש נטיה להסתיר. צריך להיות מאוד מאוד רגישים ובתקשורת מעולה עם ילד בסיטואציה כזאת כדי לגלות דברים....  וכתבה כזאת יכולה רק לעשות מצפון "איך לא שמתי לב"  למרות שאי אפשר לראות..... 
 
 
 
לצפיה ב-'ואם הייתי אמא ל-3 בנים, זה היה משנה..? זה לא פוסח על בנים.'
ואם הייתי אמא ל-3 בנים, זה היה משנה..? זה לא פוסח על בנים.
11/10/2017 | 07:15
6
16
לצפיה ב-'מסכימה איתך. אבל נדמה לי שמבחינה סטטיסטית'
מסכימה איתך. אבל נדמה לי שמבחינה סטטיסטית
11/10/2017 | 21:39
5
68
הסיכוי להיפגע גדול יותר כשמדובר בבנות. כמובן שאצל מי שנפגע זה 100% זוועה לא משנה אם זו ילדה או ילד
 
בינתיים היתה ידיעה בעיתון שכל יום בעולם מושאות בכפיה 20,000 ילדות. וההבדל אינו גדול בעיני. 
לצפיה ב-'בגילאים הנ"ל (ז"א ילדים עד גיל 12 בערך) שיעור הפגיעה זהה.'
בגילאים הנ"ל (ז"א ילדים עד גיל 12 בערך) שיעור הפגיעה זהה.
12/10/2017 | 11:09
4
16
לצפיה ב-'יש לך מקור לנתון הזה?'
יש לך מקור לנתון הזה?
14/10/2017 | 11:43
3
47
אני לא טוענת שזה לא נכון, פשוט גיגלתי קצת ולא מצאתי (לא מצאתי גם נתון אחר לגילאים הספציפיים האלה שסותר. אבל כל מה שכן מצאתי תמיד הראה שיותר בנות נפגעות מבנים).
לצפיה ב-'מציינים את זה גם באתר של 1202, אין לי זמן לחפש מקור יותר '
מציינים את זה גם באתר של 1202, אין לי זמן לחפש מקור יותר
14/10/2017 | 17:52
2
48
מהימן מזה. את יכולה לבקש מהם סימוכין, הם בטוח ישמחו לתת.
 
לצפיה ב-'לא רואה את זה בקישור שנתת.'
לא רואה את זה בקישור שנתת.
14/10/2017 | 18:58
39
את מתכוונת ל"בגילאים צעירים האחוזים דומים"? ואת מפרשת גילאים צעירים כעד 12?
לצפיה ב-'אוקיי, מצאתי את זה פה'
אוקיי, מצאתי את זה פה
14/10/2017 | 20:39
44
לצפיה ב-'אי אפשר להבטיח שום דבר בעולם הזה.'
אי אפשר להבטיח שום דבר בעולם הזה.
13/10/2017 | 07:47
64
לא חושבת שזה שפוי לא לסמוך על אף גבר להישאר עם הילדים שלי לעולם, כולל האחים שלנו וההורים שלנו. אם אלך בקו הזה אני אמורה גם לא להשאיר אותם עם אבא שלהם.
בסופו של יום צריך להיות סופר דופר רגישים לסביבה. להשגיח על מה שאומרים. לתת לגיטימציה לכך שהילד לא ילך לתת חיבוק ונשיקה אם לא בא לו. להסביר שזה שאנחנו מחבבים מישהו לא מחייב גם אותו (למשל, הילד אוהב את חמותי ואותי זה לא מחייב בכלל ). לא לקבל מחמאות סרות טעם מאנשים, גם קרובים. ולקוות חזק חזק שזה יפסח עלינו.
 
מה שכן, היא העלתה את עניין ההערות ההוריות שמשדרות מסר של חוסר גיבוי והאשמת קורבן. כשהתפוצץ כל הסיפור של קצב ומכל מקום אפשרי שמעו ביקורת על הקורבנות שלו שהמשיכו לעבוד שם ואיך לא אמרו לו ואיך לא הדפו אותו ואיך חזרו לשם, עניתי בלהט לכל הטוענים והטוענות בסביבתי שהחוק נועד להגן לא על מי שיודעת להעיף את היד ולצרוח ולהגן על עצמה לבד, אלא גם על אלה שלא מצליחות. וגם על אלה ששיקול הדעת שלהן ברגע האמת שונה משיקול הדעת שנדמה לנו שאנחנו היינו מפעילות. כי גם אם מישהי לא מתנהגת כפי שאנחנו חושבים שצריך, זה לא אומר שמותר לעשות לה דברים כאלה או שהחוק לא צריך להגן עליה.
אני מתחלחלת מכל האמירות האמפתיות למאבטח הנלוז הזה שאנס עוברת אורח תמימה במהלך מסיבה עם חבריו; שזה הרס לו את החיים ושהוא נענש מספיק ונותנים לו במה לספר את הסיפור שלו... איזה סיפור? האיש דפק את עתידו בעצמו, לא צריך לרחם עליו. הוא פושע ועבריין ושתחשוב כל אחת שאמפתית אליו אם היא היתה מוכנה להיות לידו בפעם הבאה שהוא משתכר עם חברים.
הכותבת לוקה בפאתוס יתר, אבל היא צודקת במסרים שנשמעים בחברה שלנו ובהאשמת הקורבן שנושבת מהם. אנשים מנסים להרחיק את זה מהם בחזקת "לי זה לא יקרה כי אני מתנהגת... עושה... לא עושה..." וזה מובן, אבל שגוי וגם משדר מסר בעייתי.
 
הבן שלי הוא ילד יפה. כשהולכים איתו למקומות ציבוריים אנשים לפעמים מלטפים אותו על הראש או על הלחי. לימדנו אותו שלאף אחד אין זכות לגעת בו אם הוא לא רוצה, גם מבוגר, גם קרובי משפחה. הוא יודע לצעוק "די, זה לא נעים לי!" גם על מבוגרים. לי אין עכבות בקטע הזה, אין לא נעים לי ואין מה יחשבו.
לצפיה ב-' בין ראש השנה לכיפור - איך היה השבוע שלי '
בין ראש השנה לכיפור - איך היה השבוע שלי
28/09/2017 | 21:07
17
49
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
28/09/2017 | 21:09
8
71
לצפיה ב-'שני דברים '
שני דברים
28/09/2017 | 21:14
4
182
נולד לי אחיין, בן בכור לאחותי האהובה 
נולד קטן (2,080 גרם ), אבל בינתיים בתאוצה למעלה  .
 
הבית שקנינו בשיפוץ ורואים את האופק של סוף השיפוץ (סוחט אנרגיות לגמרי)
 
 
לצפיה ב-'אחיין זה מעולה!'
אחיין זה מעולה!
01/10/2017 | 03:57
1
84
חמוד חמוד ומישהי אחרת קמה בלילה .  הוא נולד הרבה לפני המועד? כי אם לא, אז אולי שווה לעשות בירור קרישיות כסיבה אפשרית לקטנותו
 
על כל פנים - תגידי לאחותך שבושם יקר בא בבקבוקים קטנים 
לצפיה ב-'תודה, אני אמסור לה ! '
תודה, אני אמסור לה !
01/10/2017 | 22:17
50
גם בנושא הקרישיות (כי נולד בשבוע 37+)
לצפיה ב-'מזל טוב לאחות ולדודה '
מזל טוב לאחות ולדודה
01/10/2017 | 09:33
1
59
ובהצלחה בשיפוץ. זו תקופה סוחטת ביותר אבל בסוף הכי כייף בעולם.
עברנו את זה לפני כמעט שנתיים, היום כבר לא זוכרת ובעיקר נהנית מהבית המקסים שבנינו לנו.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
01/10/2017 | 22:20
28
אמא שלי אומרת שהשנה היא לא יכלה לצאת לנופש בקיץ כי היא היתה צריכה ללדת ולשפץ בית. זה בהחלט סוחט.
מחכה כבר לרגע של אחרי המעבר (למרות הבאסה של לעזוב את השכנים הנוכחיים)
 
לצפיה ב-'משהו קטן'
משהו קטן
29/09/2017 | 14:53
1
148
חיוכים נחמדים שהתלמידים מחייכים אלי. גם הקשוחים ביותר.. וכיף במדרגות עם תלמיד שלקחתי שליחה אישית שהבטיח להיות בסדר.
לצפיה ב-'חברה שהתחילה ללמד בפעם ראשונה בכיתה ה' אמרה '
חברה שהתחילה ללמד בפעם ראשונה בכיתה ה' אמרה
01/10/2017 | 22:25
107
שיעצו לה שעד חנוכה להישאר קשוחה ולא לחייך.
 
כיף לך שהתלמידים שלך לא קבלו את אותה המלצה  
לצפיה ב-'ברוך רופא ח(ת)ולים'
ברוך רופא ח(ת)ולים
01/10/2017 | 04:02
94
החתולנשמה הפסיק להקיא דם (את זה הוא פיתח אחרי הבעיות של הקריסטלים בדרכי השתן).  הוטרינרית היתה מודאגת וגרסה שזה או סרטן הקיבה או איזשהו פצע בוושט/קיבה. היא נתנה לו מין חומר בטעם תות שמצפה את הוושט והקיבה, בכמה נגלות וזה עזר [מזל... כי היא אמרה שאם זה סרטן אז זהו זה]. היא גם עשתה לו בדיקת דם.
 
החתולה הביצ' חזרה מהשכנים עם כל מיני בעיות עור מגעילות ואובחנה כאלרגית (כנראה לפרעושים) + עם זיהום בעור כתוצאה מזה שליקקה את עצמה בטירוף מהגירוד
 
בקיצור - במקום לחסוך בפנסיה, פרנסנו החודש וטרינרים.  לפחות לגבי הביצ' השכנים הציעו וקיימו להתחלק איתנו בחצי מההרבה שזה עלה.
 
חוץ מזה אמא שלי בביקור וזה תמיד כיף . כל הארונות בבית עוברים ריקון וסידור
לצפיה ב-' סליחות '
סליחות
28/09/2017 | 21:10
5
110
לצפיה ב-'מבקשת סליחה מחברות הפורום ובעיקר מדבי היקרה '
מבקשת סליחה מחברות הפורום ובעיקר מדבי היקרה
28/09/2017 | 21:18
1
205
סליחה שנעלמתי!
קראתי והתעדכנתי.....
<מקווה שאכן השיפוץ עליו כתבתי במשהו קטן, יסתיים בקרוב ויחזרו אלי הזמן והסבלנות >
 
 
 
לצפיה ב-'מקבלת בהבנה '
מקבלת בהבנה
01/10/2017 | 03:50
74
שיפוץ דירה הוא אף פעם לא "משהו קטן". גם אם הוא מתחיל ככה בהגדרה, הוא תמיד הופך למשהו גלובאלי ומטלטל
 
מקווה שיסתיים במהרה ושתישארו נשואים באושר... (נדמה לי שחלקתי פעם שמישהו בשכונה שלנו במהלך שיפוץ מסיבי עזבה את בעלה לצמיתות לטובת קבלן השיפוצים)
לצפיה ב-'מבקשת סליחה ש..'
מבקשת סליחה ש..
29/09/2017 | 14:51
1
152
אתמול הייתי חייבת לקחת אותך לגן. מתחילת השנה היית יותר בבית מאשר בגן.
היינו לבד בבית, אבא ישן בעבודה בצפון.
בבוקר שילשלת מלא מלא מלא וחשדתי שיעלה לך החום.
חשבתי לעצמי, אולי אהיה כמו כולן, כמו כל הנשים שאמרו לי - תני אקמול ושלחי לגן.
אז רציתי לתת לך 1 סיסי של אקמול. הבעיה שאת לא רצית, דחפת ונאבקת. ובכל זאת הצלחתי לדחוף לך את הנוזל.
כנראה שזה הפעיל טריגר ומיד הקאת את כל הנקת הבוקר ):
אוף הרגשתי כל כך רע עם עצמי!
ביקשתי סליחה אלף פעמים בדמעות ואת התחלת לחייך לעצמך..
נראית בסדר גמור. סתם נלחצתי וסתם הלחצתי.
לקחתי אותך לגן, אמרתי שיתקשרו אם צריך, הסבתא תבוא לקחת..
ומה היה? זה היה היום הכי טוב שלך בגן מתחילת השנה (:
הגננת שמחה שהיית וזה עשה לך רק טוב.
אני מצטערת ילדה שלי שדחפתי לך בכוח. ממש ממש ממש מצטערת.
אני לא מפסיקה לחשוב על זה.
לא סיפרתי את זה לאף אחד, גם לא לאבא כי לא רציתי שישפטו אותי.
סליחה שעשיתי לך את זה.
לצפיה ב-'אל תרגישי רע עם עצמך '
אל תרגישי רע עם עצמך
01/10/2017 | 03:52
80
בסולם החטאים ההוריים זה לדעתי בדרגה 1 מתוך 10 דרגות אפשריות. 
 
וחוץ מזה אולי היה לה יום מצוין בגן כי חלק מהאקמול נשאר בתוכה
לצפיה ב-'סליחות'
סליחות
01/10/2017 | 03:55
77
מבנותי שאין לי תמיד סבלנות אליהן בלחצים האחרים שבהם אני נתונה.
 
מהכלבה שאני מתעצלת לפעמים להחליף לה את המים (היא מטנפת אותם בריר 10 פעמים ביום...)
 
מהגוף שלי שאני לא תמיד מתנהגת אליו הכי יפה.
 
מקצת מן המובחר. יש עוד...
לצפיה ב-'השבוע שלי'
השבוע שלי
29/09/2017 | 14:55
124
מתוך חמישה ימי עבודה, שלושה ימי סבתא במקום גן ושני ימי גן.
בעבודה השבוע עבר מהר מהר ולשעתי גם טוב.
קצת ריבים עם הבעל ודרישה ממנו לקחת עוד אחריות. לא מסוגלת שכל האחריות עלי כל הזמן.
עוד מעט היא בת שנה.. התרגשות!!
לצפיה ב-'שבוע עמוס ומוצלח ביותר'
שבוע עמוס ומוצלח ביותר
01/10/2017 | 09:38
85
הרבה מפגשים וחוגים אחה"צ ובין לבין סידורים, תקופת החגים תמיד עמוסה אצלנו.
אתמול עברנו את כיפור בשלום, הילדים נהנו, האיש צם נח ואני טיילתי למטה המון עם הקטן (הגדולה כבר לא צריכה אותי). 
לצפיה ב-'חתולים טיפוליים '
חתולים טיפוליים
25/09/2017 | 15:54
3
157
מה דעתכן - קשקוש או יש בזה משהו?
 
 
אני באופן אישי הייתי מאוד שמחה לכזו תרפיה. מצד שני, אמא שלי היתה חוטפת שבץ, ובכך מצבה היה מחמיר...
לצפיה ב-'הקישור לא עובד לי'
הקישור לא עובד לי
25/09/2017 | 22:58
2
89
אשמח לקישור חדש

אבל תרפיה בעזרת בעלי חיים יכולה לעזור. ידוע ממחקרים על קשישים בבתי אבות , למשל. כאשר הביאו להם חתולים וכלבים ללטף לחץ הדם שלהם ירד, הסוכר השתפר, שיפר מצב רוח, פחות דכאון, שיפר מצב של חולים דמנטיים.
לצפיה ב-'הקישורית השתנתה - מוזר'
הקישורית השתנתה - מוזר
26/09/2017 | 01:01
1
97
אולי הלינק הזה יעבוד:
 
 
גם בעיני זה יופי של דבר. ממחקר אנקדוטלי בביתנו (n = 1, נו טוב, מחקר לא מקיף), חתולים גם עוזרים לנערות לצלוח את גיל ההתבגרות ומצבי הרוח הנלווים אליו.  רבע שעה ליטוף + חיבוקים וגרגורים הם תרופת פלא....
לצפיה ב-'בהתחלה זה נקרא יופי של דבר '
בהתחלה זה נקרא יופי של דבר
28/09/2017 | 21:30
75
אבל אחר כך עם המשך הכתבה יש בה איזה מוזרות "לא למדתי את הנושא" "ידוע שהגרגור של החתול, הרטט עוזר" אני מביאה רק חתולי רחוב.
 
לא הבנתי מה השיטה בדיוק, ללטף חתול בחדר?
 
ולמרות הסקפטיות, אם היא היתה שם 4.5 שנים עם החתולים- אולי הצוות ראה את האפקט ויש בזה משהו. מעניין 
לצפיה ב-'שרית חדד ילדה בת ביום הולדתה'
שרית חדד ילדה בת ביום הולדתה
25/09/2017 | 10:42
3
170
עוד מישהי עברה חוויה כזאת והפכה לאמא ביום הולדתה? 
מרגש 
לצפיה ב-'איזו מתנת יום הולדת מעולה!'
איזו מתנת יום הולדת מעולה!
25/09/2017 | 15:51
122
הילדות שלי נולדות בחודשים אחרים ממני.
 
אבל אני עצמי הייתי אמורה להיולד בתחילת אוגוסט, ובסוף נולדתי בסוף יוני היישר באמצע בין ימי ההולדת של שני הורי (שנולדו בהפרש של 4 ימים). וככה יש לנו תמיד ימי הולדת באותו השבוע. זה תמיד נראה לי צירוף מקרים די משמעותי.
 
שנזמין אותה לפה לאירוח?
 
לצפיה ב-'אני הבנתי שהיא ילדה כמה שעות אחרי יום הולדתה'
אני הבנתי שהיא ילדה כמה שעות אחרי יום הולדתה
25/09/2017 | 22:49
158
כלומר לא באותו היום.
אני כמעט ילדתי ביום הולדתי - קטנתי נולדה שעתיים אחרי שהתחלף התאריך ולכן זכתה ליום ולדת משלה שצמו, ליום הולדתי . המתנה הכי טובה שקיבלתי.

מזל טוב לשרית חדד
לצפיה ב-' הילדים שלי נולדו בהפרש של יום (וארבע שנים)'
הילדים שלי נולדו בהפרש של יום (וארבע שנים)
28/09/2017 | 21:34
98
ודווקא לא רציתי שזה יהיה ככה.
 
מאז שהשני נולד הם נאלצים לחגוג ביחד ועוד בפסח 
 
לצפיה ב-'בהמשך להודעה למטה, בעיות ויסות חושי'
בהמשך להודעה למטה, בעיות ויסות חושי
18/09/2017 | 23:04
6
211
אתמול שודרה בערוץ 2 כתבה שטחית ביותר על בעית ויסות חושי (לינק מהמילה כתבה). הכתבה התרכזה בויסות יתר, לא ממש התייחסה לתת פעילות, לא דיברה על התמודדות או על מה קורה בגילאים מאוחרים יותר.
 
בתור אמא לילד עם בעיית ויסות חושי (קושי באכילה בגלל הגבלה למרקמים מסויימים, העדפה להשאר בבית על יציאה לשמש/רוח/קור/חום, קושי עם מעבר בין פעילויות וכו), אני תוהה מה קורה עם זה בעתיד. זה לא ADHD, גם אם הייתי רוצה, אין תרופת קסם שלוקחים והילד מפסיק להרגיש שהעולם מרביץ לו. יש כאן אמהות לילד עם ויסות חושי מבוגרים יותר (תיכון/חטיבה או יותר), או בעלות מקצוע שעבדו/עובדות עם ילדים בגילאים האלה? איך מתמודדים עם זה? איך זה משתנה כשהילדים גדלים? האם היה משהו שעזר? 
 
ומכיוון שזה אמור להיות פורום עלינו ולא על הילדים (פשוט אין פורום פעיל לאמהות לילדים שהם לא תינוקות/פעוטות) הנה גם שאלה להורים לילדים עם בעיית ויסות חושי - איך אתם מתמודדים עם הילד כשהוא אומר, הרביצו לי, כואב לי או כל דבר כזה ואתם יודעים שסובייקטיבית אכן הוא חווה פגיעה, אבל אובייקטיבית הוא נמצא במקום יותר מסובך חברתית מאשר מסוכן פיסית כי הוא מגיב בחומרה עם משהו שהאדם לידו בכלל לא מבין כפגיעה (צפייה בכתבה תעזור להבין על איזה מצבים אני מדברת)
לצפיה ב-'הוא מקבל או קיבל טיפול כלשהו?'
הוא מקבל או קיבל טיפול כלשהו?
19/09/2017 | 03:49
106
לפי הידוע לי, ריפוי בעיסוק עשוי לעזור.
לצפיה ב-'אני לא מכירה את התחום הזה'
אני לא מכירה את התחום הזה
19/09/2017 | 04:09
111
לדעתי אחת הילדות שלנו היתה כזו בדרגה מסוימת כשהיתה קטנה יותר - היא לא סבלה גרביים רגילים כי התפר בקצה הגרב הציק לה (בלי קשר אם הוא היה כלפי פנים או חוץ), כל "טיקט" של מכנסיים הוציא אותה מדעתה, והיא לבשה רק טייצים שהטיקט שלהם נגזר בחמת זעם. והיא גם סירבה לצאת מהבית בסופי שבוע - בכלל (אפילו סתם לגינה של הבית)
 
ביליתי שנים בלהזמין גרביים בלי תפרים....ואז מתישהו זה עבר. רוצה לומר - אולי זה משתפר קצת עם הזמן?
 
בן כמה הילד המדובר? אם יש אבחנה אז אולי אפשר לשתף את המורות/גננות וזה יעזור קצת כי תהיה הבנה מצידן?
 
לגבי השאלה האחרונה אין לי תשובה אבל אני מבינה לליבך. אחרי שעברנו לארה"ב בכורתי עברה תקופה לא קלה בה היא צרחה בטירוף כל פעם כשדיברנו עם מישהו זר/שכן/אורח (היא היתה בת שנה וחצי-שנתיים בערך). ואנשים בהחלט התרחקו מאיתנו מתוך דאגה כנה לעור התוף של עצמם. זו היתה תקופה מאוד לא קלה....
לצפיה ב-'לא מכירה את הנושא אבל'
לא מכירה את הנושא אבל
19/09/2017 | 11:07
96
יש פורום פעיל וחביב של הורים לילדים ביסודי, אולי בו תמצאי כאלו שידעו לעזור
לצפיה ב-'עונה לכולן ביחד'
עונה לכולן ביחד
19/09/2017 | 20:53
2
146
אתמול ישבתי עם הילד לראות את חלקים מהכתבה. הוא הזדהה עם הילד והופתע לראות ילד שמגיב כמוהו לדברים שגורמים לו לחשוב על עצמו בצורה שלילית. לילד יש IEP (מערכת חינוך אמריקאית, זה אומר שהוא מאובחן ומקבל שירותים מוגדרים על ידי מערכת החינוך שיכולים ללכת איתו גם לאוניברסיטה אחר כך). אני לא באמת שואלת על מה לעשות עכשיו. כולם מדברים על ילדים עם בעיית ויסות חושי. והקהילות שמוקדשות לזה בעיקר דנות בויסות חושי ביחד עם דברים אחרים (כמו אוטיזם) ואז הדיון נעשה לא רלוונטי לנו לחלוטין. מה שמעניין אותי זה איך זה מתפתח עם השנים. מה באמת עזר או לא עזר במבט לאחור. זה היה מרתק בעיני לראות אמהות עונות למטה שהילד לקח X במשך Y זמן, ואז הפסיק, ואלו היו תופתעות הלוואי וכו.
נושא הויסות חושי עוד בחיתוליו. מבוגרים עם ויסות חושי זה משהו שאני בכלל לא נחשפתי אליו וגם לא בני נוער. כנראה שאין כאן.
לצפיה ב-'טוב, אז בתפוז יש (לא יודעת מה מידת הפעילות - הן סגורות)'
טוב, אז בתפוז יש (לא יודעת מה מידת הפעילות - הן סגורות)
20/09/2017 | 16:07
123
קומונת "הורים לילדים עם קשיים בעיבוד חושי", ו"קומונה למבוגרים עם קשיים בוויסות חושי" - את יכולה להתעניין שם בתשובות לשאלות שלך.
 
לצפיה ב-'אם אין מבוגרים או בני נוער עם זה - זה אומר שזה '
אם אין מבוגרים או בני נוער עם זה - זה אומר שזה
20/09/2017 | 16:40
130
שזה שוכך עם הגיל?  או שבאופן רפואי מדובר באבחנה חדשה שמבצעים רק על ילדים צעירים? (האפשרות השניה נראית לי פחות הגיונית כי אני מניחה שאפשר לבצע את אותו אבחון בכל גיל - אבל כאמור - לא מבינה בזה)
 
בהיותי "אלטרנטיבית" מטבעי, ומאמינה גדולה בקשר בין גוף לנפש/מוח, אני תוהה אם אולי אפשר לנסות לשפר את המצב עם דברים כמו דמיון מודרך (guided imagery) - שהם ממילא בבחינת "אם לא יועיל לא יזיק" ועולים כמעט כלום.
 
 
לצפיה ב-' שנה טובה וחג שמח '
שנה טובה וחג שמח
19/09/2017 | 14:19
8
 
חג שמח לגולשי האתר
 
שנה טובה ומתוקה
שכולנו נכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום 
 
בברכה 
לצפיה ב-'ראש השנה '
ראש השנה
18/09/2017 | 05:49
3
112
איפה תהיו? מה בתפריט?
 
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.  ממה תשמחו להיפרד/להיפטר? מה תאחלו לעצמכן לשנה החדשה?
לצפיה ב-'ראש השנה שלי'
ראש השנה שלי
18/09/2017 | 08:59
124
אנחנו אצל גיסתי, אני מארחת בשישי את המשפחה שלי.
התפריט לא ידוע עדיין (מקווה שבערב החג יהיה ידוע ), יודעת מה התנדבתי להביא- קציצות, סלט ועוגת דבש (האהובה עליי) שאני מכינה פעם בשנה בראש השנה.
לשישי עוד אין לי תפריט אבל היום אצטרך לסגור אותו כדי לעשות קניות סופיות מחר וברביעי על הבוקר כי ימים מלאי בישולים לפניי. קניות גדולות כבר עשיתי נשאר לי רק ללכת לקנות ירקות ולשמחתי פתחו חנות ירקות ממש ליד הבית אז אלך לשם במקום לסופרים העמוסים.
 
השנה מאחלת לעצמי ולמשפחתי ולכל הסובבים אותי קודם כל בריאות. עברנו שנה קשה מבחינה בריאותית ולחלק מהיקרים לי היא עוד לא הסתיימה.
מאחלת לי גם פרנסה טובה כי מקום העבודה המדהים שלי במצב לא יציב מהרבה בחינות.
אני בתהליך צמיחה תמידי ואשמח גם בשנה הקרובה להמשיך לגדול ולצמוח ביחד עם משפחתי היקרה והאהובה, אני חושבת שאני עוברת תהליך מדהים והם עוברים אותו איתי. מתחילה להרגיש שאני קוטפת את הפירות מהזרעים שזרעתי. יודעת שצריכה להמשיך בדרך הזו והיא אף פעם לא תגמר אבל שמחה ללכת בה .
לצפיה ב-'נהיה ב-'
נהיה ב-
19/09/2017 | 03:37
125
עם החברים הכי טובים שלנו (אלה שאנו מכנים The Chosen People - יעני עם בחירה ) ואמא שלי. יהיה פשוט וצנוע יחסית. תפוח בדבש, סלט טעים עם פקאנים, סלמון בתנור, תוספת או שתיים (אורז ואספרגוס אני מניחה) וזהו.
 
אני לא חזקה באפיה בגלל הצליאק.... אולי יהיה איזה קינוח נטול גלוטן עם תפוחים וקינמון. אבל יכול להיות שסתם תהיה גלידה וניל עם סירופ מייפל.
 
בקיצור - דונה אידאלה במטבח, אני לא.
 
אשמח להיפטר מהלחץ בעבודה, העייפות ודלקות הגרון שהלחץ והטיסות מפילים עלי, ואם אפשר גם מכמה צרות בריאות של הילדות והחתול. גם אותי מטריד העתיד של המעסיק שלי .
 
בברכות לשנה החדשה: שלווה, שלווה, שלווה (לא הגזמתי....), שאמצעיתי תסתדר בחטיבת הביניים שכה מטרידה אותה, והכי טוב שיהיה "משעמם" - בלי דרמות וחדשות רעות
 
 
לצפיה ב-'אנחנו אירחנו את החג והיה ממש כיף! '
אנחנו אירחנו את החג והיה ממש כיף!
23/09/2017 | 05:20
107
הגענו למסקנה שעדיף לארח ולא להתארח ושהקטנה תוכל לישון במיטה שלה בנוחות. אומנם השינה שלה קצת התעכבה כי רצתה לקחת חלק פעיל בארוחה אבל לפחות זה גרם לה לקום רק ברבע לשש במקום ברבע ל-4
היה מלא מלא אוכל וגם נשאר מלא ברמה שהכנתי להם קופסאות לקחת הבייתה.
 
אירחנו זוג חברים עם הבן שלהם ועוד חבר שגר קצת רחוק מאיתנו אז גם נשאר לישון.
 
בתפריט:
 
מרק ערמונים שיצא ממש טעים!
חלה עגולה מתוקה עם צימוקים- קנינו ב"לחמים" המקומי
סלט עגבניות שרי, אגוזי פקאן וזיתים
סלט חסה,תפוחי עץ ואגוזי מלך
תבשיל קינואה ועדשים
דג סלמון
עוף ברוטב סויה ודבש
תפוחי אדמה ובטטה
שיפודי ירקות בתנור
אורז עם ירקות בתוכו
 
ולקינוח:
פאי תפוחים
קרמשניט
לצפיה ב-'זה ממש תלוי ילד'
זה ממש תלוי ילד
17/09/2017 | 12:21
5
165
הנה תשובה מסמויה
אצלי אחד לא היה יכול לשבת בכיתה ללא הרטלין (גם ככה סיים בקושי).
 
השני, החליט בסוף כיתה ח' שזה עושה אותו ממש ילד אחר סגור ומופנם והוא לא מוכן לזה. בהתחלה היה לוקח רק בימים שיש מתמטיקה ואחר כך הפסיק לגמרי.
הוא אומר שהוא מעדיף להתמודד עם הקשיים (ויש קשיים) בעצמו.
הוא עכשיו בכיתה י"ב, יש לו הרבה התאמות (כתיבה המחשב, הקראה לבוחן ניטראלי ותוספות זמן) תלמיד טוב מאוד במגמה ראלית מוגברת.
 
בקיצור, כדאי לנסות, אבל להיות קשובים לילדה ולתחושות שלה.
לצפיה ב-'אופס, למה זה לא שורשר לדבי'
אופס, למה זה לא שורשר לדבי
17/09/2017 | 12:23
4
14
לצפיה ב-'תודה על התשובה '
תודה על התשובה
18/09/2017 | 05:12
3
82
האחד מביניהם שהחליט בסוף כיתה ח' שזה לא מתאים לו - אחרי כמה זמן של נטילה זה היה?
 
והאם מי מהם הרגיש שהתרופה השפיעה על הקטע החברתי אצלם?
 
אני מעריכה את זה שכתבת 
 
 
לצפיה ב-'זה העניין'
זה העניין
18/09/2017 | 11:06
2
75
זה שהפסיק טען שזה פוגע בו חברתית כי בהפסקות הוא היה נשאר בכיתה עם עצמו ולא התחשק לו לצאת.
והוא ילד מאוד חברתי.
בהתחלה אמרנו לו שהוא יכול להפסיק, כל עוד אנחנו לא מקבלים תלונות מהמורים והחברים לכיתה (כי התזזיתיות שלו יכולה לשגע פילים) ויידענו את המחנכת.
מסתבר שהוא מצליח להחזיק את עצמו, כשהוא מרגיש שהוא הולך להתפוצץ - הוא מקבל אישור לצאת לריצה בחוץ ולחזור.
התחיל לקחת ריטלין בכיתה ו'.
לצפיה ב-'ואצל השני לעומת זאת'
ואצל השני לעומת זאת
18/09/2017 | 13:05
1
75
זה ממש לא הפריע חברתית, היה מרכז בית הספר, זמר בלהקת רוק ואליל הבנות
 
רציתי רק להוסיף שלדעתי, הטיפול התרופתי צריך להיות מלווה גם באיזשהו טיפול רגשי כי זה בא ביחד.
לצפיה ב-''
18/09/2017 | 15:03
47
נשמע שאין כללים בעניין הזה  - כל מקרה הוא שונה.
תודה על הטיפים!
לצפיה ב-'מחפשת פסיכולוג/ית מעולה'
מחפשת פסיכולוג/ית מעולה
17/09/2017 | 18:22
70
מחפשת מטפל/ת מעולה
בשביל... עצמי
הייתי כבר בעבר כמה שנים בטיפול מוצלח
ואני גם מהתחום
אז צריכה מישהו/י ממש טוב!
כל מטפל שלא יהיה ממש טוב בטח סתם יעצבן אותי בשלב זה

מאזור המרכז
תודה!!
 
לצפיה ב-'ניתוח פלסטי סימני מתיחה'
ניתוח פלסטי סימני מתיחה
16/09/2017 | 20:50
1
126
1. ההתלבטות שלי היא לא אם לבצע את הפרוצדורה או לא אלא אם לעשות במסגרת ההנחה הניתנת לי בקופת החולים שלי או ללכת למנתח פרטי מהשורה הראשונה.
קופת החולים מפנה ל-CARE שזה לדעתי במקור בכלל לתיקון קוצר ראייה בלייזר.
2. ספציפית,שמתי עין על ד"ר עמי ברק ורציתי לשאול אם מישהי עברה מתיחת בטן אצלו וקיבלה תוצאה לא פחות מטובה מאד שלא לומר מעולה.
 
שנה טובה לכולן ושהכל יהיה דבש
 
נ.ב.
פניתי לכאן כי פורום אסטטיקה נסגר ופורומים שמנוהלים על ידי רופאים לא יענו על השאלות ששאלתי
 
לצפיה ב-'אני לא מכירה את התחום... רק שאלה'
אני לא מכירה את התחום... רק שאלה
17/09/2017 | 04:12
112
הופתעתי שקופת החולים "בעסק" כי זה נשמע לי כמו ניתוח קוסמטי אלקטיבי. זה משהו שקופת החולים משתתפת בו?
 
בכל מקרה - שיהיה בהצלחה!

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

ד
לייעוץ אורולוג ילדים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ