לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1445214,452 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'עבודה חדשה - המשך'
עבודה חדשה - המשך
13/11/2018 | 08:18
5
82
טוב אז עבר לו עוד חודש. מהרבה בחינות אני מרגישה שיותר טוב, למרות שכאמור יש כל מיני בעיות.
הנקודה העיקרית היא שהבנתי שאני רוצה להיות בצוות אחר.. 
לא בגלל האנשים. האנשים מקסימים. אבל שמעתי הרצאות של צוותים אחרים (זה נהוג פה) והגעתי למסקנה ששם אני רוצה להיות. הם עושים דברים שהם בדיוק מה שאני רוצה לעשות. בניגוד לצוות שלי שהוא עמוס מאד בעבודה, אבל עבודה בסגנון שאני פחות אוהבת..
העניין הוא שבכלל אין לי מושג אם רוצים להגדיל את הצוות השני (סיכוי סביר שלא)
ואני חדשה ושמו אותי בצוות עמוס כי שם צריך עובדים. ואני לא יודעת איך לגשת לזה.
כי מצד אחד ממש לא בא לי לשאר בצוות שפחות נראה לי או לעזוב, כשאני שומעת על דברים שמדליקים אותי בצוות אחר.. 
מצד שני זה יראה לא טוב אם אלך כבר לבקש דבר כזה נכון? 
האם בכלל לדבר עם ראש הצוות או ישירות עם המנהל מעליו? אולי לחכות עם זה כמה חודשים? מצד שני כמה שאחכה ככה אהיה יותר קשורה לצוות, וגם אם יש שם מקום פנוי שאני לא יודעת עליו סיכוי סביר שיתפס בנתיים.. 
אוף מה לעשות? 
לצפיה ב-'לא חושבת שאני באמת'
לא חושבת שאני באמת
13/11/2018 | 09:41
2
54
יכולה ליעץ, כי בעיקרון התקבלת לעבודה ולצוות הזה 
שאת נמצאת בו והסכמת.
תמיד יש הרגשה שה"דשא של השכן ירוק יותר".
לו הייתי במקומך, לא הייתי נוטה לחפש כבר מעבר.
אבל כן הייתי משדרת לראש הצוות שלי, ואולי למי מהצוות שאליו הייתי שואפת"
ששם נעשית עבודה סופר מענינת אותי,  
בינתיים עובדת כאן, ולאט לאט מכירה יותר גם את הצוותים השונים,
גם את הדינמיות הבינאישית של המערכת, ואולי אחרי כמה חודשים
מנסה, בלי לדבר נגד המקום העכשוי אלא בעד האתגר והענין במקום אחר.
(אגב, אני לא בטוחה שבסופו של דבר שם באמת טוב נכון לי יותר---לפעמים
השיווק שם נכון יותר, סתם חומר למחשבה).
 
לצפיה ב-'עשיתי טעות בחתימה'
עשיתי טעות בחתימה
13/11/2018 | 16:50
1
50
יצא שמהרגע שחתמתי ועד הרגע שהתחלתי עברה תקופה בגלל כל מיני אילוצים.
כך כשחתמתי לא באמת ידעתי לאיזה צוות אני מגיעה. למעשה לא הסכימו להתחייב לי בגלל הזמן,
ואני החלטתי, אולי בטעות , ללכת על זה כי אהבתי את החברה.
גם שהתראיינתי חשבתי על אחד הצוותים האחרים יותר. וגם כשהגעתי הבעתי פליאה מסויימת על השיבוץ
כי קיבלתי צוות שלא לגמרי משקף את הכישורים שלי , ותכלס כבר מההתחלה ידעתי שהוא לא מה שאני אוהבת.
נתתי הזדמנות , אבל זה בפירוש לא זה. למרות שאני לא סובלת נורא או משהו כזה..
פשוט נורא מבואסת שיש צוותים אחרים שעושים דברים שממש מוצאים חן בעיניי בזמן שאני פה תקועה..
לצפיה ב-'יש שם מישהיא/מישהו'
יש שם מישהיא/מישהו
13/11/2018 | 18:46
33
אחראי על משאבי אנוש ושיבוץ, אולי שווה לשוחח 
עם הפונקציה הזו. אולי כך לא יהיה לא נעים מול הצוותים וראשיהם.
לצפיה ב-'קצת קשה לייעץ כי אנחנו לא מכירים את כל הפרטים. נראה לי'
קצת קשה לייעץ כי אנחנו לא מכירים את כל הפרטים. נראה לי
14/11/2018 | 06:24
36
שכדאי לך לנסות לייצר כמה שיותר חברויות עם האנשים בצוות הזה, כולל עם ראש הצוות.  ואחרי שתכירי אותם קצת יותר, תרמזי להם שהיית שמחה לעבור לצוות שלהם אם יש אפשריות
 
וככה, ברגע שמישהו/י שם יעזוב - יהיה לך פתח להיכנס [ואף אחד לא יתפוס את זה בינתיים כמו שאת חוששת]
 
בינתיים, עד שזה קורה, יש מצב שאת יכולה לעשות בשבילם דברים "מהצד" בלי שזה חלק מהתפקיד הרשמי שלך? אנשים בד"כ שמחים לקבל עזרה, וככה הם יכירו את הכישורים שלך
 
ובינתיים (2): תעשי לימונדה מהלימונים. כתבת שאת בצוות עמוס - אז נראה לי שזה צוות חשוב לחברה עם הרבה "ניראות" (visibilty). תשתדלי להתבלט ולרכוש מוניטין טוב. זה אף פעם לא מזיק
לצפיה ב-'תעשי רושם טוב במקום שאת נמצאת'
תעשי רושם טוב במקום שאת נמצאת
15/11/2018 | 10:12
25
זה יגדיל את הסיכוי שלך לעבור לצוות אחר.
מאד מקובל בחברות גדולות לעשות ניוד של אנשים בין צוותים. תתעזרי בסבלנות, זה עוד יגיע.
לצפיה ב-'קליפורניה בוערת '
קליפורניה בוערת
12/11/2018 | 03:00
5
81
עשרות נעדרים ונראה לי די ברור שלא ימצאו אותם... כל הזמן מוצאים גופות כה מאוכלות שהן פחות או יותר רק שלדים. מייאש. כל פעם שאני פותחת את הרדיו יש סיפור עצוב.
 
היום ראיינו איזה מנהל בית ספר מהעיירה פרדייז שנשרפה כולה.  הוא איש דתי (מורמוני) עם 7 ילדים -סיפר כמה קשה למצוא בכלל מישהו שייקח אותם לביתו עם כזו משפחת ענק... הוא גם סיפר ש 2/3 מהתלמידים בבית הספר שלו היו זכאים לארוחות צהריים בחינם בבית הספר (= ממשפחות ללא אמצעים) והוא לא יודע איך המשפחות האלה יסתדרו עכשיו כשנשרף המעט שהיה להן...
 
 
לצפיה ב-'תגובה לפני תגובה'
תגובה לפני תגובה
13/11/2018 | 09:32
2
81
השריפה מפחידה מאוד, כל אסונות הטבע הן אסונות מפחידים,
ראשית כי כמה ש"מתכוננים" אליהם הם מפתיעים ועצמתם "שוברת" כל הכנה.
שנית---מפני שבד"כ זה בלתי צפוי, וגם אם שורדים, הטראומה מלוה.
 
לגבי משפחה גדולה----מי שמוכן לעזור יצליח לעזור גם למשפחה גדולה.
לגבי מחוסרי האמצעים---זוכרת משפט שאמי ז"ל היתה נוהגת לומר,
(אינני זוכרת באיזה הקשרים) שאחרי שריפה מתעשרים,
אז נאחל להם, שיעזרו להם לחזור לחיים רגילים וביכולות שיאפשרו להם קיום טוב.
לצפיה ב-'מתעשרים משריפה????'
מתעשרים משריפה????
13/11/2018 | 13:10
1
70
מי שמוכן לעזור יעזור גם למשפחה גדולה - זו תשובתך למי שאומר שאף אחד לא עוזר לו?
בחיי את אישה מוזרה.
לצפיה ב-'תודה על המחמאה, '
תודה על המחמאה,
13/11/2018 | 18:48
53
מי שלא מבין כלום טוב שעושה ביקורת ומתקיף,
למה את מתחבאה---מתבישת בשטויות שלך?
לצפיה ב-''
13/11/2018 | 10:49
1
73
עד אתמול היה עדיין במרכז החדשות כאן וקראתי הרבה כתבות וממש עצוב לי מה שקורה בקליפורניה.
יש תמונות של מכוניות שאנשים נטשו במהלך הבריחה מהאש, יש בטח כאלה שלא הספיקו.
קראתי גם על מבוגרים ומוגבלים פיזית שכנראה לא הספיקו אפילו לצאת מהבית.
 
מאתמול החדשות כאן עם הבלגן שקורה אצלנו וקליפורניה כבר לא בכותרות הראשיות כמו קודם.
לצפיה ב-'אולי הגברת מלמעלה תענה שטילים זו סגולה לחיים ארוכים'
אולי הגברת מלמעלה תענה שטילים זו סגולה לחיים ארוכים
13/11/2018 | 13:12
57
ושהיה בממד מפתחת את המוח. למייקל פיתרונים
לצפיה ב-'בעל נוחר'
בעל נוחר
08/11/2018 | 22:54
4
73
אין פה הרבה מה לפרט. האדון נוחר. חבלז. השינה שלי - קלה.
נוחר נון סטופ. ברור שאני מתקשה להרדם ככה, אבל הנחירות גם מעירות אותי באמצע הלילה ואז הלך הלילה.
מה עושים?????
האם החלטה לישון בחדרים נפרדים היא כזו נוראית? לזוגיות? למה שהילדים רואים?
תודה!
לצפיה ב-'הוא נבדק אם יש בעיות נשימה? יש כל מיני פטנטנים'
הוא נבדק אם יש בעיות נשימה? יש כל מיני פטנטנים
09/11/2018 | 02:06
59
שיכולים להקל על הנחירות ואז יהיה יותר נסבל.
הנה כמה אפשרויות שמצאתי בחיפוש מהיר בגוגל-https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2880738,0...
לצפיה ב-'קודם כל כדאי לעשות בירור רפואי לנוחר'
קודם כל כדאי לעשות בירור רפואי לנוחר
09/11/2018 | 09:16
2
75
בקצרה - בדיקת רופא המשפחה, בירור א.א.ג ולשקול מעבדת שינה בשאלת דום נשימה חסימתי בשינה. אם אכן זו האבחנה יש אמצעים טיפוליים יעילים מאד כמו סד דנטלי לשיניים בשינה ומכונת CPAP. ישפר את בריאות הנוחר והשינה שלך.
עד אז יש אמצעים טכניים (אפילו אטמי אוזניים, אני רצינית). ירידה במשקל לנוחר , אם רלבנטי, גם תעזור.

לא חושבת שזה הרסני לזוגיות או לילדים לישון בחדרים נפרדים אם הסיבה היא נחירות ולא מריבות בלתי פוסקות או זוגיות גרועה.
לצפיה ב-' יש לנו חברים שסבלו ממצב דומה'
יש לנו חברים שסבלו ממצב דומה
12/11/2018 | 02:46
1
62
הבעל דווקא לא בעודף משקל (או לפחות - לא נראה עליו אם הוא בעודף משקל). אבחנו אותו ונתנו לו מסיכת CPAP לישון איתה אחרי אבחון במעבדת שינה. הסבירו לו שיש לו דום נשימה בשינה שגורם לו להתעורר עשרות פעמים בלילה. אחרי שהתחיל עם ה- CPAP הוא החל לישון הרבה יותר טוב ולא קם עייף בבוקר.
 
גם אני לא סבורה שזה הרסני או בעייתי לישון בחדרים נפרדים אם הסיבה היא נחירות שמפריעות לך לישון. שינה זה דבר חשוב מאוד. לא יודעת בני כמה הילדים שלך, רק קחי בחשבון שילדים קטנים מדברים....
 
פעם ביליתי זמן איכות עם הילדות שלי בגן טרום חובה שבו הן היו אז, והופיעה ילדה חברה שלהן בת 3 או משהו כזה שדיווחה לי בהתלהבות ש"ההורים שלה ישנים בחדרים נפרדים. הם אומרים שזה בגלל שהם רופאים שניהם והביפר עשוי להעיר אותם באמצע הלילה אבל היא יודעת זה לא נכון ובעצם אף פעם לא קוראים להם באמצע הלילה".  כל הנאום הנ"ל היה כמובן בהתנדבות - לא כנגד שאלה שלי. אבל אכן ידעתי ששני ההורים רופאים כי זו היתה ילדה ששיחקה לפעמים עם הבת שלי.  לא סיפור גדול לכאן או לכאן - רק חולקת "שיהיה".
 
לצפיה ב-'תודה :) לך ולמי שענו עוד'
תודה :) לך ולמי שענו עוד
14/11/2018 | 03:48
32
גם החברה שלי לא שתקנים גדולים....
שיתוף פעולה מהאדון לא יהיה לי, כך שהנחירות הן מצב נתון.
אגב, חברים שלנו הפסיקו לישון ביחד בדיוק בגלל ה cpap  שלטענת האישה עשה יותר רעש מהגבר....

לצפיה ב-'תה'
תה
08/11/2018 | 19:16
4
84
לא אופייני לי לשרוד סרטונים שכאלה עד סופם, אבל זה בהחלט שונה - תה
לצפיה ב-'חמוד - תודה! ע"ע "תה וסימפטיה"'
חמוד - תודה! ע"ע "תה וסימפטיה"
12/11/2018 | 02:47
40
ומנטרל את הקטע הטעון מכל הסיפור
לצפיה ב-' הידעתן שיש בסופר בארה"ב חומוס בטעם שוקולד מריר? '
הידעתן שיש בסופר בארה"ב חומוס בטעם שוקולד מריר?
12/11/2018 | 02:50
1
44
https://www.instacart.com/food-dynasty/products/19...;הרגע חזרתי מהסופר שם נתקלתי בו (אבל לא קניתי). נראה שהתאווה האינסופית של צרכנים אמריקאיים למתוקים לא עוצרת באדום.  אחזור לדווח אם אתקל בסחוג בטעם דבש.... [אם כי לא מוכרים פה בסופר סחוג - אז זה בטוח לא יקרה ]
לצפיה ב-'ראיתי והזדעזעתי....'
ראיתי והזדעזעתי....
13/11/2018 | 07:28
6
לצפיה ב-'נראה לי שהיה נכון להסביר למה בכלל שמתי את זה פה'
נראה לי שהיה נכון להסביר למה בכלל שמתי את זה פה
13/11/2018 | 07:29
39
METOO זה משהו ששינה לחלוטין את השיח במרחב העבודה שלי. הטרדות מיניות או הפליות על רקע מיני נחשפות כל הזמן. יש דיון פתוח בנושא. לפני יומיים ישבתי עם סטודנטית וייעצתי לה על מנחים פוטנציאלים לדוקטורט ומי מפלה לרעה נשים. לפני 10 שנים זה היה משהו שהיינו עושות מאחורי דלת סגורה ובודקות שלא מושכות תשומת לב. עכשיו זה נוהל בשטח של המעבדה ואנשי מחקר שאינם נשים השתתפו ותרמו מידיעותיהם כדי לעזור לה לכוון לאנשים לא שוביניסטים, או מפלים. נשים סביבי קמו והתלוננו על פגיעות מיניות (בהצלחה נמוכה ביותר להשיג תוצאות מהגופים הרשמיים, שזה מתסכל, אבל לפחות זה ויזבילי). יש משהו פשוט וברור בסרטון הזה. אבל כנראה מה שהייתי צריכה לשאול זה, אם גם אצלכם זה שינה את תרבות העבודה או מורגש ממש בחיי היום יום שלכן כמו שאצלי זה מורגש (סיפרתי רק אנקטודות קטנות, אבל זה באמת רב תחומי)
לצפיה ב-'מה תינוקות רוצים '
מה תינוקות רוצים
07/11/2018 | 18:57
2
86
אם את לא מבינה מה התינוק שלך רוצה, אם את לא מצליחה לעזור לו לישון, או מסתבכת עם ההנקה, אם את רוצה לתת לו כניסה חלקה לחיים עם מינימום של סבל - הגעת למקום הנכון!
מה תינוקות רוצים - הקורס שהופך את החיים אחרי לידה לפשוטים ורגועים
לפרטים למי שמעוניינת :http://go.scrm.co/aff_c?offer_id=543&aff_id=89...
 
לצפיה ב-'הם רוצים לדאוג לאינטרסים של עצמם, ובדרך הם גומרים להוריהם '
הם רוצים לדאוג לאינטרסים של עצמם, ובדרך הם גומרים להוריהם
08/11/2018 | 02:16
1
79
הרצוצים את החיים.  הנה פתרתי את השאלה בחינם .  
לצפיה ב-'חחח חנקת '
חחח חנקת
08/11/2018 | 21:29
11
לצפיה ב-'מחקר דיכאון לאחר לידה'
מחקר דיכאון לאחר לידה
01/11/2018 | 11:18
41

שלום רב לכן! במסגרת לימודי הM.A שלי בפסיכולוגיה התפתחותית אני עורכת מחקר אשר בוחן התפתחות חברתית- רגשית של ילדים בגילאים הצעירים. לצורך כך אני פונה לאימהות אשר עברו אירוע  דרמטי במהלך החודשים הראשונים שלאחר הלידה. באופן ספציפי לפורום זה, אני מחפשת אמהות אשר חוו דיכאון למשך תקופה של לפחות שישה חודשים לאחר הלידה ושכיום ילדיהם בגילאי 3-4. המחקר כולל ארבעה שאלונים שניתן למלא דרך הלינק המצורף וזמן מילוי כל השאלונים מוערך בכ20 דקות. כמו כן, השאלונים אנונימיים לחלוטין ולאחר מילויים תינתן האפשרות להכניס את כתובת המייל לצורך קבלת פרטים נוספים על המחקר. אני יודעת שזהו נושא טעון ומורכב אך אשמח לכל עזרה למען קידום המחקר בנושא, המון תודה מראש!!
 
לצפיה ב-'יש לה בעייה, והוא מנסה לעזור '
יש לה בעייה, והוא מנסה לעזור
31/10/2018 | 09:21
2
156
 
(נלקח מכתבה באתר של "הארץ").
לצפיה ב-'נחמד'
נחמד
07/11/2018 | 15:51
1
49
נחמד!! והשורה של "למה אתה מציע פתרונות במקום פשוט להציע אמפטיה?" היא אכן קלאסית.
לצפיה ב-'שאלת השאלות'
שאלת השאלות
08/11/2018 | 21:31
48
זה מה שאני מנסה להסביר לבעלי כבר מעל עשר שנים.
לא תמיד רוצה פתרונות, לפעמים רוצה סתם שתחבק אותי.
לצפיה ב-'איפה אתן קונות בגדים ואיך אתן יודעות מה לקנות?'
איפה אתן קונות בגדים ואיך אתן יודעות מה לקנות?
26/10/2018 | 20:15
35
136
אני מרגישה שאחרי הלידה (בעיקר השניה) הגוף שלי השתנה ברמת הגזרה. שנים של פיתוח חיבה לסגנון מסויים והבנה מה יחמיא ומה לא הלכו לפח. צריך להתחיל מחדש
 
1. איפה אתן שואבות רעיונות לתלבושות שיחמיאו? (לא, תמונה של דוגמנית אנורקטית בגובה של שחקן כדורסל לא נותן לי רמז על איך זה יראה עלי) עוקבות אחרי בלוגים? אתרים של סטייליסטיות?
2. איפה ומתי אתן קונות בגדים? 
3. לבד או עם עוד מישהו?
 
(מודה שאני קונה בגדים באינטרנט, מחכה שיגיעו הביתה, מודדת ומחזירה. חולצות זה מילא, אבל כבעלת אגן ים תיכוני עם אופנת הסקיני האין סופית הזו, מכנסיים זה אסון טבע. אה, ואני לא גרה בישראל אבל עדיין מסקרן אותי איפה קונות)
לצפיה ב-'שאלה טובה.... - - '
שאלה טובה.... - -
27/10/2018 | 04:13
4
115
אצלי השינוי העיקרי היה אחרי הלידה השלישית .  ובאמת הכי אסון טבע זה מכנסיים - איכשהו זה או שהם לא נסגרים עלי, או שהם נופלים לי, או שהם נסגרים אלי אבל ענקיים בכל מקום חוץ מבאזור הצמיג המגעיל שהתלבש לי על מה שהיתה פעם הבטן שלי.  אז אשקרה כמעט ואין לי מכנסיים כמה שאני לא מנסה. יש לי יותר שמלות מפעם או חליפות עבודה מחויטות ביותר
 
איפה אני שואבת רעיונות לתלבושות שיחמיאו? בד"כ אני מוצאת בפוקס משהו שעובד ואז משתדלת לכוון שוב לאותה גיזרה. אני גם קצת נעזרת בתופרות הקוריאניות שיש בניקוי יבש שלנו - הם מתקנות מכנסיים לגיזרה שתעבוד.
 
איפה ומתי אני קונה בגדים? הפעמים היחידות בהן אני קונה זה בפעמיים בשנה שאמא שלי באה לבקר אותי. או אז היא חורשת כל חנות אפשרית, עושה סיור מקדים מה יש איפה וכו', ואז לוקחת אותי איתה לסיבוב שני....  בד"כ בחנויות רשת אמריקאיות: לורד אנד טיילור, נורדסטרום, מייסיס  [לפעמים בלומינגדייל אבל אני לא מרגישה שם נוח].  
אז קונה עם עוד מישהי (אמא שלי) - לא לבד....
 
בעבר הזמנתי קצת בסטיצ' פיקס
אבל הרבה מהדברים לא התאימו לי. אולי גם כי לא מדדתי את עצמי מדויק עם מטר-גמיש-של-תופרות. אולי אנסה שוב באמת. כי כן יצאו לי משם כמה דבירם נחמדים
 
ממליצה לך גם להתחמם לרעיון של שמלות. בחורף אפשר שמלה עם גרביון ומגפיים יפים. מנסיוני זה עוזר למאותגרות מכנסיים.... והמגפיים מאוד מחמיאים. אני מעדיפה מגפיים גבוהים וצמודים, אבל כמעט נטולי עקבים (מעדיפה נוחות...(
לצפיה ב-'איפה/איזה מגפיים את קונה?'
איפה/איזה מגפיים את קונה?
31/10/2018 | 16:43
3
42
יש לי הרבה נטורלייזר. מאוד נוח אבל בלאי מהיר (מאוד). 
לצפיה ב-'סליחה על העיכוב - הייתי באפריקה בלי גישה לתפוז'
סליחה על העיכוב - הייתי באפריקה בלי גישה לתפוז
07/11/2018 | 15:12
2
31
<עניין לשרשור נפרד>
 
בעבר היו לי מגפיים של קול האאן מ patent leather. זה העור המבריק הזה שנראה פלסטיקי כמעט. היה לי באדום ובסגול חציל ומצאתי שהן העלו חיוך ומצב רוח טוב על כולם כולל אותי. האדומות כונו מגפי ווונדר וומן במחוזותי.  לצערי הם הפסיקו לייצר אותן. הם סחבו אותי איזה 6-7 עונות עד שנסמרטטו לגמרי....
 
הלכתי עכשיו לאתר של קול האאן וכמובן אין אותם. רק כדי לתת לך תחושה על הגודל/צורה - זה המגפיים עם העקב הנמוך בקישור הזה
 
 
יש לי עכשיו מגפי גומי ממש של אגס  UGGS. הן לא היפות שלי כמובן אבל שימושיות להפליא בימי גשמי מבול שיש פה לא מעט - בעיקר מתחת למכנסיים
 
זה משהו כזה
 
את הכי מוצלחות שלי - אני צריכה לחפש - מקוה לחזור עם קישור
לצפיה ב-' המגפיים המוצלחים'
המגפיים המוצלחים
07/11/2018 | 15:44
32
לא מצאתי אותם בדיוק אבל מצאתי כמה בסגנון דומה - בקישור הבא אלה של מייקל קורס (הראשונים) ואלה של קול האאן (החמישיים)
 
 
אלה שיש לי טיפה שונים - יש להם ריצ' רצ' קטן שבקושי רואים (הוא שחור גם) באזור הקרסול-כף הרגל. כל השאר עד למעלה הוא ללא ריצ רצ' בכלל. ויש להם איזה אלמנט עיצובי מאחור. אבל בגדול זה הסגנון - כל שמלה/חצאית עם זה נראית מעולה
לצפיה ב-'הקול האן ממש יפים ולא נתקלתי בשם מעולם'
הקול האן ממש יפים ולא נתקלתי בשם מעולם
07/11/2018 | 21:43
26
לא בתקציב שלי, אבל נשמר איפשהו בתודעה הקולקטיבית (ואני הייתי חסומת תפוז בלי אפריקה, סתם כי זה זרק אותי החוצה מהמערכת)
לצפיה ב-'אה ובארץ אהבתי את אריסטו שמט'
אה ובארץ אהבתי את אריסטו שמט
27/10/2018 | 04:15
102
היו להם מכנסיים בגזרות מוצלחות. לא יודעת אם הם עוד קיימים?
לצפיה ב-'אני לא אוהבת לקנות בגדים'
אני לא אוהבת לקנות בגדים
28/10/2018 | 10:09
98
אבל לפעמים אין ברירה.
רוב הקניות המוצלחות שלי בארץ הן בחנויות של crazy line.
אני קונה לבד. מודדת חצי חנות ובסוף יוצאת עם פריט אחד, מקסימום שניים.
הרבה פעמים אני מתייעצת תוך כדי הקניה דרך וואטסאפ עם הבנות שלי או עם אחותי.
 
הקניות הכי טובות שלי בארה"ב הן בחנויות של ROSS. לוקח המון זמן לבחור ולמדוד, ולמדוד שוב, אבל אני מוצאת שם את המציאות הכי מוצלחות.
לצפיה ב-'בחנות ולא ברשת'
בחנות ולא ברשת
28/10/2018 | 16:00
8
118
1. עשיתי את הקורס הכללי (מאוד) של סטייל גורו, שעזר לי מאוד ופתח לי את הראש. ואז גיליתי שכמעט כולו נמצא בסרטונים שהן פרסמו, בערוץ היוטיוב שלהן וגם באתר שלהן, אז אני ממליצה. אפשר לקבל רעיונות טובים גם בקבוצת הפייסבוק שלהן (ארון הבגדים של סטייל גורו) ובעשרות קבוצות פייס דומות.
2. בחנויות פיסיות (צריכה למדוד, לא הולך אחרת) וכשיש לי זמן (לא קורה הרבה).
3. לבד. לאף אחד אין סבלנות אלי.
מכנסים טובות לאגן הים התיכון יש לקסטרו (ועוד יותר להוניגמן ז"ל). פה ושם יש יציאות טובות ברנואר בענין זה. מצטערת, לא מצאתי מכנסים שיעמדו במשימה בצפון ארה"ב. שמלות וחצאיות זה בטח פתרון מצוין למי שמתאים לה (אני לא).
לצפיה ב-'תודה רבה על ההפניה לסטייל גורו, מעניין מאוד'
תודה רבה על ההפניה לסטייל גורו, מעניין מאוד
29/10/2018 | 20:44
7
85
בינתיים מה שהבנתי מהסרטונים שלהן זה ש
1. לא מתאים לי בויפרנד
2. מתאים לי בוט קאט (שזה בדיוק מה שאני לובשת ומרגישה כמו דינוזאור)
3. ובין השורות מה שהבנתי - זה שזה הכל שאלה של אקססוריז - כלומר, להראות מתוקתקת זה לא לבחור מכנס טוב או חולצה, אלא להוסיף על זה פריטים שאין לי אנרגיות להשקיע בהם ואני מרגישה בהן מוגחך וחסרת נוחות (שרשראות וצמידים עושים לי פריחה מטאפורית ונעלי עקב הפסקתי ללבוש).
 
לא נעים, אבל הן שכנעו אותי שאין עתיד.
לצפיה ב-'משהו ממני '
משהו ממני
29/10/2018 | 23:03
2
83
אם יורשה לי,
כאשה אומרת לך--יש לנו תקופות שונות, של שינויי מראה,
של התיחסות אל עצמינו בלי הגדרה,
קצת הגוף השתנה, קצת בגרנו, קצת מעיקים דברים אחרים,
ואז מחפשים משהו שיהלום  אותנו ולא מוצאים.
בעוד תקופה זה יעבור, ואולי לא כל הקישוטים שהם מציעים ניקח,
אבל אולי משהו מכל זה,
יש לקנות נעלים על עקבים נמוכים ולא מעיקים.
ויש נעלים שטוחות נעלי נוחות יפיפיות.
שחררי את מצב הרוח של האנטי הכל. ותמצאי משהו שיהיה נעים לך.
כדאי אפילו להשקיע חד פעמי בסטיליסטית אישית-ומשם "לעוף" לבד.
בהצלחה.
 
אישית--היתה לי בעית פציעה ברגלים, ואני חייבת גרבים אלסטיות,
בתחילה התמרמרתי ואז רכשתי גרביים יפים שעושים את "העבודה,"
חיפשתי ומצאתי נעלים שבעיקרון יכולות להיות ספורט, אבל עם טויסט
ואני למרות גילי ולמרות.... נראית קליל ונחמד בהן.
הכל בראש ובהרגשה.
 
לצפיה ב-'המרמור בא מכיוון אחר'
המרמור בא מכיוון אחר
30/10/2018 | 02:07
1
95
דבר ראשון - אני קרה במדינה קרה, אז כרגע הכל מגפיים. נכון יש יפים, אבל מגפיים זה דבר יקר בשבילי עכשיו
 
דבר שני - דווקא ירדתי המון במשקל לאחרונה - 12 קילו. אני רוצה להיות מסוגלת לקנות בגדים שאני ארגיש בהם גאה בהישג הזה שהיה מאוד לא פשוט. אבל האופנה של הסקיני לא עוברת מהעולם ולא בא לי לקנות מכנסיים מחוייטים שגורמים לי להרגיש לא קשורה לעולם סביבי. זה לא מרמור. הרבה הומור ציני שלא נראה ככה בקריאה. אופנה משתנה מאוד לאט. כבר 8 שנים העניין של הסקיני לא נגמר. מרגישים שינוי מתחיל. בטרגט יש בובות לא רזות ובכל מיני גזרות כולל בובות למידות גדולות. ואפילו הבובות האלה לובשות סקיני שנראה רע אפילו על הבובה  אז אני מחכה. בסבלנות. ומנסה ללמוד, אולי יש משהו שעוד לא ניסיתי.
 
נגיד לקראת סוף הקיץ קניתי מכנס ג'וגר שנראה בסדר גמור. הייתי קונה גם לחורף מבד יותר עבה, אבל אני אישית לא מסוגלת לנעול נעלי בובה ודומיהן בחורף. אני חייבת מגף מהסוג שלא הולך עם המכנס הזה. אז נחכה, שהאופנה תשתנה, או החורף יעבור. ובינתיים נחרוש את סטייל גורו, הן דווקא לגמרי לא רעות
לצפיה ב-'אנסה לחשוב'
אנסה לחשוב
30/10/2018 | 05:51
63
על לעקוף את הקושי שלך,
מגפים יקרים, קני בהזדמנות מגף אחד מרשים, הוצאה אחת משמעותית אבל משרתת צורך,(אח"כ מחכים להזדמנות של זול במכירות)
מה שמתאים להן זה מכנסי סקיני שפחות יפם לך לטעמך, 
את מה שאת רוצה להסתיר, במכנס הזה, תכסי בעליוניות ארוכות,
יש מסוגננות ומעניננות ומרשימות, ולא יפריע לך ללבוש כאלה כלבוש כפול,
כי את צריכה בגדים מחממים באזור קר.
אחת מבנותי אוהבת מאוד את המראה של חולצת בסיס הדוקה שלא רואים ומעל עליונית ארוכה מרשימה.
תנסי ל"צאת" מההרגל שלך ולחפש אלטרנטיבות אני בטוחה שיש.
חוץ מזה האופנה שאת מחכה לה תגיע, ככה זה הכל בסוף חוזר.
לצפיה ב-'צריך לקחת אותן עם גרגר מלח'
צריך לקחת אותן עם גרגר מלח
30/10/2018 | 08:48
3
93
כי הבון טון שלהם זה "שיהיה מעניין ולא בנאלי", וזה באמת יכול להיות מעיק. לפעמים טוב לי להיות בנאלית. מצד שני, הן פותחות את הדלת לשילובי צבעים לא בנאלים, לשילובי גזרות בלי חוקים, ושילובי סגנונות. בו זמנית הן מלמדות "עקרונות" ולמה כדאי לשבור אותם. וזה נחמד בעיני.
אבל המסר העיקרי שהן מקדמות, כמו שמיקל כתבה, זה שיהיה לך טוב עם עצמך. לא אופנה, לא גזרה "מקובלת", אלא מה שעושה לך טוב ונעים וכיף בעיניים.
מגפיים וצעיף צבעוני עושים לי את החורף. אני רואה בהשקעה חד פעמית בזוג מגפיים משובח (ויקר) משהו שחוסך לי המון קניות מיותרות שעפות לפח בלי שימוש. לשיקולך.
לצפיה ב-'יש לי מגף אחד יקר ואיתו נשרוד'
יש לי מגף אחד יקר ואיתו נשרוד
30/10/2018 | 19:10
2
75
יש לך דוגמא למשהו שהשתנה בתפיסה שלך אחריהן שהוא די בסיסי - נגיד, התחלת ללבוש חצאיות, או גילית שמכנס מגזרה X יכול להראות טוב עלייך או קנית כמה שרשראות בסיסיות שמשתלבות לך במלתחה?
 
ואם זה לא היה ברור - הן מאוד נחמדות בעיני. הן הסטייליסטיות הראשונות שאומרות ישר וחלק - יש דברים שבאופנה והם גרועים ולא מתאימים לכל אחת. זה צריך להאמר וזה כל כך חיובי
לצפיה ב-'קניתי שרשראות'
קניתי שרשראות
31/10/2018 | 08:25
1
75
מדדתי חולצות שבחיים לא הייתי מנסה לפני כן, ואת חלקן גם קניתי, ובהצלחה. מדדתי בגדים שבחיים לא הייתי מציצה לעברם, ונכנסתי לחנויות שלא בדקתי אף פעם. למדתי לסמוך קצת יותר על עצמי ולפסול מהר מה שלא מתאים (קצת מייעל את הקניות). המלתחה שלי היום (שנה וחצי אחרי) הרבה יותר צבעונית משחור, שחור ושחור ששלטו בה לפני כן.
זה לא שהפכתי לאדם אחר ואני נראית אחרת לגמרי, ולא התחלתי פתאום לחבב חצאיות (למרות שקניתי אחת - גם כן בעקבות הקורס ההוא- והיא לגמרי מוצלחת, אבל אני לובשת אותה פעם בירח כחול, כי ככה אני. אגב חצאיות בגזרת A באמת מתאימות לכולן), אבל זה פתח לי את הראש ואני יותר מגוונת (באותה מסגרת פחות או יותר) וגם יותר מכוונת כשאני יוצאת לקניות. גם נורא נהניתי מהקורס, אבל זה חולף מהר. אם תעקבי אחרי ארון הבגדים תראי שגם שם אפשר לראות על כל אחת בדיוק את הסטייל האופייני לה, ואיך היא מגוונת בתוכו ובלי לצאת ממנו.
לצפיה ב-'נשמע ממש מגניב'
נשמע ממש מגניב
06/11/2018 | 20:41
28
אני מבינה איך אם את לא מישהי שמרגישה נוח בחצאיות, קורס כזה לא ישנה מהותית, אבל שרשראות זה משהו שקורס כזה יכול ליצור בסיס שאפשר להשתמש בו בלי לשנות מהותית את הסגנון האישי. מגניב.
 
עוקבת אחריהם כמה ימים. מעניין. עוד לא ראיתי משהו שממש התחברתי אליו אבל מאוד נהנת מהמגוון. גם מאוד שמחתי לראות לראשונה השבוע מישהי ששואלת על בגד ואומרים לה שיש לה יפים מזה.
עקבת פעם אחרי פורום אופנה של תפוז? הוא לא נקרא אופנה, היה שם אחר. והיו שם בחורות שהעלו את התלבושת היומית לשרשור כל יום. יש לי פלשבקים קלים ממנו. הוא היה מוצלח מאוד מאוד, אבל גיליתי אותו כשהייתי בהריון ותוך זמן קצר הפורום נעלם, כמו רוב הפורומים בפרדס.
לצפיה ב-'עונה ומגיבה'
עונה ומגיבה
28/10/2018 | 21:59
1
98
1. זו הבעיה הכי גדולה שלי - אין לי מושג איך לצאת מהמקובעות של הגוף שהיה לי פעם ולא ישוב ומה ילך עכשיו. מרגישה כאילו הכל נראה רע. חלק מזה זה גם בגלל אופנת החולצות גדולות מדי עם מכנסיים צמודות מדי שלוקח את כל מה שפחות טוב ומדגיש ואת כל מה שיותר טוב מסתיר
2. לאולד נייבי יש מכנסיים שנקראים CURVY (וגם לאחרים) ואז תמיד יש מקום ויושב בסדר. הבעיה שכשאני קונה בוט-קאט אני מרגישה יאכנה זקנה ולא אופנתית, וכשאני מודדת גזרה אחרת (ישרה, סקיני וכו), אני לא מסוגלת לעמוד במראה המזעזע. גם אני התחלתי לנסות יותר שמלות (SHIFT DRESS). לפעמים אן טיילור (יש גרסת אאוט לט גם ברשת). אולד נייבי וטרגט. עכשיו ניסיתי אמאזון. פעם אחת מצאתי מציאה במרשלס/רוס - אבל צריך עצבים מברזל לעבור שם על כל הפריטים ואין לי ממש. נראה לי שJCPENNY ודומיו הם עוד אפשרות שלא מיציתי
3. אני קונה לבד רוב הזמן. מצלמת ושולחת לחברה או לאמא לפעמים. לא כיף כמו לקנות עם חברה בארץ. גם אני הייתי חובבת אריסטו שמט אבל אז הם סגרו. בארץ אהבתי את החנויות מפעל של המעצבים בדרום תל אביב - רונן חן, אורגד או סיגל דקל, ועוד שלל שמות שאני לא זוכרת
לצפיה ב-'נראה לי שרונן חן הוא קונצנזוס.'
נראה לי שרונן חן הוא קונצנזוס.
29/10/2018 | 09:27
91
לא יודעת אם יש מישהי שגרה באזור תל אביב (כולל אותי) שלא היה לה פריט שלו בארון (וגם לא משנה באיזה גיל היא...).
לצפיה ב-'עונה'
עונה
29/10/2018 | 09:38
83
בימינו קונה בעיקר ב-H&M. כשאני צריכה משהו קופצת לשם וקונה.
באופן כללי כשאני קונה בגדים אם זה משהו חשוב (כמו שמלה לאירוע) אני הולכת לחנות בעוד בעלי מסתובב עם הבנות, וכשאני מוצאת כמה אפשרויות אני קוראת לו והוא מחווה דעה. בשאר הזמן אני קונה לבד - אם אני עם אחת הבנות היא עוזרת לי.
את האופנה השלטת אפשר לזהות בקלות ברחוב, בחנויות ובאמצעי התקשורת - ואז אם היא מוצאת חן, קופצים לחנות המועדפת וקונים. דברים כמו סרבל (שזה מה שנפוץ היום) הם לא משהו שסביר בעיניי, אבל כשהייתה אופנת החולצות עם השכבות זה היה נחמד וקניתי. אופנת החולצות הפרחוניות השקופות גם מצאה חן בעיניי, אבל לא הצלחתי למצוא משהו שגם יפה וגם מתאים לי.
כשגרתי בחו"ל קניתי ב-Nordstrom Rack (מציאות מנורדסטרום, יותר זולות) - יש לי כמה פריטים מאוד יפים משם (וגם מכנסיים קניתי שם). חוץ מזה אפשר גם להסתובב בחנויות רשת כמו מייסיז או ג'יי סי פניז ולמצוא משהו. אם את בעניין של שמלות, הסטודנטיות שלמדו איתי אהבו את אנתרופולוג'י;, אבל אני לא ממש מכירה.
במקומות כמו טארגט או אולד נייבי נדיר שהצלחתי למצוא משהו (לילדות כן קניתי בגדים בטארגט).
בעיקרון הייתי רוצה שהסגנון שלי יהיה רך וזורם (שמלות שיפון וכאלה) אבל כשאני נכנסת לחנות בסופו של דבר אני קונה בעיקר דברים מחויטים ובכלל לא זורמים, כי זה מה שמחמיא לי - או בגדים נוחים ופשוטים יחסית כמו טי שירטס וג'ינס/חאקי, שגם הם לא רכים וזורמים... הייתי גם רוצה להיות מסוגלת ללבוש צבעים בהירים, אבל אני בהירה מדי בשביל זה ונראית חיוורת, ולכן לובשת בעיקר צבעים עזים.
 


לצפיה ב-'אגיד לך מה '
אגיד לך מה
29/10/2018 | 09:39
74
הבנות שלי עושות--אכן חלק קונות באינטרנט,
אני אוהבת לנסע איתן לבית טפר/חנויות מעצבים כפי שמנית,
יש שם חנות שנקראת אשה אשה-לבעלות גוף שונה מהסטנדרט.
אחת מבנותי מצאה שם כמה חולצות לבנות מכופתרות-מה שלא
מצאה בשום מקום וצריכה את זה לבית המשפט.
אחת מבנותי--החליטה שקונה רק בחנויות עודפים, ולמרבה הפלא 
מצליח לה. (זה לא פשוט, היא גבוהה מאוד, ודי רזה)
המידות הקנויות, אורך שרוולים(בחורף) ואורך מכנס-
אבל עכשיו בכ"ז מצליחה, ואם צריך תיקון אני כאן.
 
אני מעולם לא קניתי בגדיםפעם הייתי גבוהה ורזה מידי,
לכן לא הצלחתי לקנות-אז תפרתי, עם אמא שלי, 
ואח"כ הייתי שמנה מידי ושוב לא הצלחתי לקנות-ולכן תופרת.
אני לבושה רק בשמלות, כדי להבליט את הטוב ולהסתיר את הרע.
היום אינני שמנה אבל כבר יש הרגל.
 
לצפיה ב-'קניות הבגדים שלי'
קניות הבגדים שלי
30/10/2018 | 06:58
2
73
אני לא קונה באינטרנט, לא יודעת, לא מתחברת לקניית בגדים בלי למדוד אותם. 
הפרטנרית שלי לקניון התחילה לקנות הרבה ובזול באינטרנט אולי בסוף תשאב אותי ולתלמד אותי לקנות ברשת כי זה זול משמעותית מקניות בקניון.
אני לובשת כמעט תמיד ג'ינס וטי שירט ולכן לא שואבת רעיונות משום מקום רק מעצמי ומהלבוש היומיומי שלי.
יש לי שמלות בארון אבל הפסקתי ללבוש אותן. 
ג'ינסים קונה קבוע במנגו, אני אוהבת את המכנסיים שלהם.
חולצות אני קונה במגוון חנויות.
אני קונה בגדים בקניון עם חברה קבועה, לפעמים לבד כשלא מסתדר לנו ואני ממש צריכה אבל בדרך כלל רק איתה.
 
לצפיה ב-'אני קונה באינטרנט רק מאז שהגעתי לארה"ב'
אני קונה באינטרנט רק מאז שהגעתי לארה"ב
30/10/2018 | 19:14
1
75
בקנדה לא קניתי באינטרנט. החנויות כאן עמוסות אבל תמיד אין את המידה "שלי". אני קונה מכנסיים בגזרת P או S שאומר - לבחורות 160 ומטה. ככה אני לא צריכה לקצר. אם אני אגיע לחנות אני אוכל לראות את הגזרה, אבל סביר להניח שלא יהיה את מידת האורך שלי. אם היה לי זמן בשפע, הייתי הולכת למדוד ואז חוזרת הביתה ומזמינה כשיש לי קופון/מבצע
 
גם החזרת הבגדים כאן כל כך קלה. קניתי שבוע שעבר שתי שמלות באמאזון ואחת יצאה שונה לחלוטין מהצפוי (חשבתי שיהיה סריג וזה בד טריקו צמוד צמוד). הדפסתי פתק החזרה וזה חוזר ב-0$ עלות נוספת עם הפקדה ישירות לכרטיס אשראי שלי של ההחזר. בצד החיובי - 2 שמלות חדשות ולשתיהן יש כיסים 
לצפיה ב-'קניות אונליין'
קניות אונליין
31/10/2018 | 07:03
59
הבנתי שגם בארץ קל להחזיר דברים, לא מנסיון שלי כמובן.
לא יודעת למה נרתעת מיזה יודעת שבסוף רק ככה יעשו קניות והקניונים לאט לאט יעלמו. מרגישה את זה בקניונים בסביבתי שמזמן כבר לא עמוסים כמו פעם.
לצפיה ב-'עונה למרות שאני ממש לא קהל היעד...'
עונה למרות שאני ממש לא קהל היעד...
31/10/2018 | 21:16
4
95
אני מהנשים האיומות האלה שהגוף שלהן חזר להיראות בדיוק אותו דבר. חוץ מזה שהמותניים הרוויחו כמה סנטימטרים עודפים (לנצח כנראה), אני עדיין הולכת בלי בעיות עם הבגדים הישנים שלי מלפני הלידות.
יש לי מותניים צרים ואגן רחב, ואני קונה כמעט רק (וגם זה לא יעזור לך) בתמנון. סקיני דווקא מחמיא לי, אבל זו לגמרי גזרה למידה 38 ומטה. בעברי הרחוק יותר קניתי הרבה בגולף. אני מאוד שומרת על בגדים והם מחזיקים אצלי מעמד המווון שנים. גם הטעם שלי הוא מאוד קלאסי שמרני מחויט (שלא לומר משעמם), כך שאין לי יותר מדי מוטיבציה לקניות. זה מצוין כי גם אין לי זמן.
 
את גולף ושאר הרשתות נטשתי בגלל שתמיד הייתי מודדת את כל החנות ובסוף יוצאת במקרה הטוב עם זוג מכנסיים אחד. הכל היה גדול במותניים והצריך תיקונים, וזה מעצבן. בתמנון באופן מפתיע המכנסיים יושבים עלי מעולה, לא הייתי צריכה להצר מותן לאף זוג משם, אז היום רוב המכנסיים שלי משם. עוד רשת שקניתי בה מכנסיים בעבר והם לא הצריכו תיקונים היא דיסקרט, לטובת הצד המחויט יותר.
תמיד הולכת לקניות לבד, ולא באמת שואבת רעיונות משום מקום - אם זה יפה בעיני מצוין, אם לא אז לא. אני לא חדשנית במיוחד בלבוש.
לצפיה ב-'גם אני הייתי אישה איומה שכזו...'
גם אני הייתי אישה איומה שכזו...
07/11/2018 | 15:04
2
63

ואז נולדה בתי השלישית . כמאמר הפתגם באנגלית:

Two is a good number
 
לצפיה ב-'חחח...'
חחח...
08/11/2018 | 06:29
5
לצפיה ב-'חיזוק נוסף להחלטה לעצור בשניים '
חיזוק נוסף להחלטה לעצור בשניים
08/11/2018 | 20:26
31
(לא באמת צריכה חיזוקים, אבל זה לעולם לא מזיק!)
לצפיה ב-'גם לנשים איומות כמוך יש זכות קיום '
גם לנשים איומות כמוך יש זכות קיום
07/11/2018 | 22:49
44
אני שמחה בשמחתך. באמת כל הג'ינסים שלי בישראל היו מתמנון. איכשהו הגזרות שלהם ישבו טוב אפילו עם האגן הרחב שהיה ויהיה תמיד ואפילו כשלא ציפיתי שהגזרה תראה בסדר.
לצפיה ב-'מנסה לענות '
מנסה לענות
06/11/2018 | 17:52
5
51
מתנצלת מראש, אבל אני מהבנות האלה שתמיד היו רזות, שנה אחרי לידה חזרתי לגזרה המקורית (רק בלי החזה, נהיה לי חזה כמו של סבתא שלי בת ה-94 ).
1. אני שייכת לטיפוסי הג'ינס וטי-שירט ובשבתות/חגים ואירועים לובשת שמלות. המלתחה שלי לא ממש השתנתה בשנים האחרונות.
2. את רוב הבגדים אני קונה ברשתות כמו H&M, הייתי בביקור קצר במיאמי לא מזמן ובאוטלט מצאתי ג'ינס שהוא לא סקיני בטומי הילפיגר ועוד כמה סריגים חורפיים (גם אני גרה בארץ קרה). בגזרת הנעליים, בקיץ אני נועלת סניקרס מכל הסוגים ובחורף מגפיים, יש לי מבנה כף רגל מאוד מיוחד ולמצוא לי נעליים שלא נופלות לי מהרגל זה נדיר, אז אם מצאתי נעל אחת אני קונה אותה בעוד שני צבעים לפחות ושומרת בארון לעונה הבאה.
3. לרוב אני קונה כשאמא באה לביקור או כשאני בביקור בארץ ואז אמא ואחותי יוצאות איתי למסע קניות. 
כשיש משהו מיוחד אז לבד ואז מצלמת לאחותי ולבעלי שיחוו דעה.
לצפיה ב-'אני לא חושבת שזה רק שאלה של משקל'
אני לא חושבת שזה רק שאלה של משקל
06/11/2018 | 18:19
4
59
בין ההריון הראשון לשני הגוף שלי השתנה, אבל היה מספיק דומה למה שהיה כדי שאני ארגיש בטוחה בעצמי שאני יודעת מה יראה טוב. יש לי חברות שירדו הרבה במשקל אחרי כל לידה והיו צריכות לעשות שינוי סגנון.
 
באמת מרגיש מצחיק לצלם את עצמי בתאי מדידה כדי לשלוח לאמא או לחברה בישראל, אבל ככה גם אני קונה בגדים. איפה את קונה מגפיים ונעליים?
 
מודה ומתוודה שבקיץ אני נועלת סנדלים של קרוקס. אני לא בטוחה שיש אותם בישראל. הן הדבר הכי נוח שנעלתי אי פעם ואף אחד לא מאמין לי שזה קרוקס. ולמי שסקרנית, זה הסנדל 
לצפיה ב-'זה מורכב'
זה מורכב
07/11/2018 | 13:49
32
כי מבנה הרגל שלי בעייתי ואני חייבת שזה יהיה אורטופדי, בישראל אני קונה בליידי קומפורט ובחו"ל לרוב בקלרקס.
את הדמוי סניקרס האחרונות קניתי בסטיב מאדן שבאופן ממש מפתיע הן ממש נוחות לי.
לצפיה ב-'נראה חמוד הסנדל קרוקס - הוא נראה מפלסטיק'
נראה חמוד הסנדל קרוקס - הוא נראה מפלסטיק
07/11/2018 | 15:06
2
39
לא מזיעים בהם בטירוף?
לצפיה ב-'לא מזיעים בכלל, זה פתוח לגמרי'
לא מזיעים בכלל, זה פתוח לגמרי
07/11/2018 | 21:47
1
36
אני יודעת שהילדות שלך כבר לא בגיל, אבל זה התחיל בתור נעל שאני יכולה לנעול לעבודה ואז להמשיך לספלש פד עם הילד בלי בעיה. זה הפך לאחלה סנדל לימי גשם קיציים כי זה נרטב ומתייבש ברגע (או שפשוט מנגבים עם נייר כשמגיעים לעבודה). ואז זה הפך לסנדל הריון, כי זה גמיש ונמתח ולא לוחץ. זה לא נראה מאוד מאוד פלסטיקי ובגלל זה לא שמים לב שזה קרוקס בהתחלה. כל שנה הם משנים את העיצוב, ושלי לא מהחומר המבריק כמו בתמונה. האמת שעכשיו יש לי כבר שניים, אחד יותר בובה ואחד יותר סנדל. קרוקס זה דבר נורא זול כאן (במבצע יכול להיות פחות מ20 דולר) והנוחות שלהם בלתי נתנת להשוואה לדברים אחרים.
לצפיה ב-'תודה - נראה אחלה. עת יחזור הקיץ'
תודה - נראה אחלה. עת יחזור הקיץ
08/11/2018 | 02:14
31
(עוד 8 חודשים יא-מנאייק....) אזמין לי כזה גם - במחיר הזה שווה לנסות
לצפיה ב-'בד"כ מזמינה און ליין מאמאזון כי זה נוח ואפשר להחזיר'
בד"כ מזמינה און ליין מאמאזון כי זה נוח ואפשר להחזיר
09/11/2018 | 02:08
33
ממש בקלות בלי להיכנס אפילו לדואר (UPS וכו', ללא עלות).
ככה הכי נוח לי כי אני כל היום עם הילדה ואין מצב שהיא תאפשר לי למדוד.
בד"כ אוהבת חברות מקומיות כמו NY AND COMPANY, LOFT ואוהבת גם h&m.
לצפיה ב-'תכירו את ג'ינג'ר (כרמלה לשעבר)'
תכירו את ג'ינג'ר (כרמלה לשעבר)
23/10/2018 | 19:15
4
166
שהצטרפה למשפחתנו בסוף השבוע האחרון. אחות קטנה/צעירה לסנואו כלבת האדירים, ובת דודה לחתול הג'ינג'י שלנו שלא ממש משועשע מהצטרפותה למשפחה [אבל היא מפחדת ממנו כך שיש ביניהם סטטוס קוו רגוע וידו על העליונה]
 
היא אמורה להיות בערך בת 8 חודשים (לך תדע...). ויש לה אופי קרקסי/ליצני - בטיולים בחוץ היא מרבה לדלג מעל הכלבה השניה כאילו היא סוס שקופץ מעל מכשולים
לצפיה ב-'מושלמת.'
מושלמת.
24/10/2018 | 10:43
13
לצפיה ב-'מקסימה תתחדשו ותהנו ממנה'
מקסימה תתחדשו ותהנו ממנה
24/10/2018 | 17:49
16
לצפיה ב-'תודה!!'
תודה!!
25/10/2018 | 04:55
1
101
היא לא מושלמת (העיניים שלה טיפה שונות בצבע - לא רואים בתמונה הזו - מה שיוצר מין אפקט דיויד בואי שכזה ). ומאחורה היא קצת מדובללת. 
 
אבל מה שחשוב זה שהיא חמודה להפליא וגם חכמה - שזה חדש לנו. למשל היא מנסה לפתוח דלתות (קומפלט עם לעמוד על הרגליים האחוריות וללחוץ עם הקדמיות על הידית).  לאחותה הגדולה יש ראש כפול בגודלו בערך, אבל היא אפילו לא מסוגלת לדחוף עם האף דלת שאיננה ממש סגורה.... בקיצור, נעל..... (אבל נעל יפה מאוד. יותר יפה מג'ינג'ר)
 
אני חושבת שהיא מרוצה אצלנו - היום באה שכנה לקשקש ולראות אותה. ישבנו יחד על הספה והיא ישבה בינינו בשלווה והשכנה התעניינה בה מאוד ואז פתאום הכלבה נתקפה פחד ברור שאולי השכנה הזו היא הבעלים החדשים שלה שהיא עומדת לעבור לבית שלה. היא טיפסה עלי, השמיעה קולות חרדה ברורים, וניסתה להתחפר בתוכי. מסכנה... כנראה כבר עברה הרבה, יותר מדי, בתים ובעלים עד כה. היא נרגעה רק כשחיבקתי אותה חזרה בחיבוק-נלסון אמיץ שכזה מכל הכיוונים שיבהיר לה שהיא לא הולכת לשום מקום.
 
 
לצפיה ב-'הכמרת לי את הלב ...'
הכמרת לי את הלב ...
25/10/2018 | 22:07
19
לצפיה ב-'ייעוץ לפני בדיקת הדם שאעשה ...'
ייעוץ לפני בדיקת הדם שאעשה ...
20/10/2018 | 12:44
5
142
בת 29. מנסה להיכנס להריון מעל לחצי שנה.
מחזור סדיר. תמיד אותן הפרשות - בהתחלה חומות כהות ואחכ דם אדום כהה , זרימה מרובה.
החודש היה מקרה שונה שאף פעם לא היה...
8 ימים אחרי ביוץ, התחילו דימומים ורודים. לפי הרבה כתבות, חשבתי שזו יכולה להיות השתרשרות. העניין הוא שזה לא הפסיק עד היום (היום שבו אני אמורה לקבל מחזור) . הדם עדיין ורוד, לא אדום כמו מחזור, בלי גושים...נקי ולא זורם הרבה.
האם למישהי קרה או אולי יודעת על מה זה מעיד?
לצפיה ב-'אף אחד לא יכול באמת לדעת...'
אף אחד לא יכול באמת לדעת...
22/10/2018 | 03:11
4
94
עצם העובדה שזה שונה מהמחזור הרגיל שלך זה קצת מעודד. אבל תצטרכי להמתין בסבלנות עוד איזה שבוע עד לבדיקת דם. 
 
לי זה לא קרה מעולם, אבל לי מעולם לא היה מחזור (לא סדיר, וכמעט לא בכלל...). אז אני לא דוגמא לכלום.
 
לצפיה ב-'למה את לא דוגמא לכלום?'
למה את לא דוגמא לכלום?
22/10/2018 | 22:22
3
14
לצפיה ב-'אני לא דוגמא לכלום כי יש לי פרופיל הורמונלי של '
אני לא דוגמא לכלום כי יש לי פרופיל הורמונלי של
23/10/2018 | 18:58
2
89
מכונת אספרסו.  אז לא הייתי משווה את עצמי למישהי שמקבלת מחזור
לצפיה ב-''
24/10/2018 | 10:43
1
66
פרופיל הורמונלי של מכונת אספרסו... 
לצפיה ב-'לצערי זה נכון... ולמכונה יש יתרון ברור על פני'
לצערי זה נכון... ולמכונה יש יתרון ברור על פני
25/10/2018 | 04:59
70
היא לפחות מכינה קפה מעולה.  לו הייתי מרסל פרוסט הייתי כותבת את הספר: "בעקבות המחזור האבוד...."
לצפיה ב-'לידה ראשונה'
לידה ראשונה
13/10/2018 | 11:40
15
209
שלום. נשים שעברו לידה ראשונה - כמה זמן לקח לכן להיכנס להריון? מנסה כבר 8 חודשים...קצת מתוסכלת.

תודה מראש לעונות
לצפיה ב-'אל ייאוש... אבל זה יכול לקחת הרבה יותר'
אל ייאוש... אבל זה יכול לקחת הרבה יותר
14/10/2018 | 02:12
3
141
באופן אישי לקח לי בערך שנתיים, עם הרבה זריקות הורמונים. 
 
היה פעם פורום פוריות מעולה בתפוז. אני לא יודעת אם הוא עוד פעיל - אבל אם כן, שווה לך לבדוק אותו.
 
זה תלוי בהמון המון גורמים... כולל הגיל שלך, הנתונים שלך, נתוני הזרע של בן זוגך וכל מיני גורמים לא ידועים.
 
מחזיקה לך אצבעות להצלחה 
לצפיה ב-'הוא לא פעיל...'
הוא לא פעיל...
14/10/2018 | 14:40
2
110
אפשר לשאול כמה זמן לקח לך?
לצפיה ב-'כתבתי בגוף ההודעה שלי...'
כתבתי בגוף ההודעה שלי...
14/10/2018 | 21:33
1
16
לצפיה ב-'נכון '
נכון
15/10/2018 | 05:18
8
לצפיה ב-'אני לא חושבת שזו שאלה רלבנטית. יש כל מיני דברים'
אני לא חושבת שזו שאלה רלבנטית. יש כל מיני דברים
14/10/2018 | 11:23
2
107
שמועד הכניסה להריון תלוי בהם - למשל גיל האישה, כל מיני נתונים שלה (אם היא בתת-משקל או בעודף משקל, כמה סדיר המחזור שלה, וכו' וכו'), ונתונים של הגבר. אני יודעת שאחרי שנה מתחילים לבדוק (אלא אם האישה מבוגרת יחסית, ואז לפעמים מתחילים יותר מוקדם). מה שכן, אפשר להיעזר בדברים כמו בדיקות ביוץ (או דרכים אחרות לדעת מתי הביוץ - אני לא מתמצאת בשיטות שיש), כדי לדעת מתי כדאי לנסות - למשל, אם הביוץ הוא זמן קצר אחרי המחזור יכול להיות שאת פשוט מפספסת אותו.
לצפיה ב-'תודה על התשובה'
תודה על התשובה
14/10/2018 | 14:40
1
76
אפשר לשאול כמה זמן לקח לך?
לצפיה ב-'ראשונה על החודש הראשון, שנייה בשלישי '
ראשונה על החודש הראשון, שנייה בשלישי
14/10/2018 | 14:46
80
אחרי שהפסקתי להניק את הראשונה (ניסינו גם חודשיים-שלושה לפני שהפסקתי, אבל אני לא מחשיבה אותם, על אף שלא ברור שיש קשר), אבל שלישית - שנים. אבל, שוב, לא אומר כלום לגבייך - סטטיסטית, אם אין בעייה, הרוב נכנסים להריון תוך שנה. אם לא - כדאי לבדוק מה קורה (כששוב, זה יכול להיות גם משהו פשוט כמו לפספס את הביוץ).
לצפיה ב-'אנחנו בני 29 , כרגע לא בדקנו אבל'
אנחנו בני 29 , כרגע לא בדקנו אבל
14/10/2018 | 14:41
2
104
לא אמורות להיות בעיות....(לכו תדעו)

לצפיה ב-'נשמע שיש לך חלון זמן ארוך של שנים פוריות לפניך... '
נשמע שיש לך חלון זמן ארוך של שנים פוריות לפניך...
14/10/2018 | 21:43
1
86
אם את בלחץ להתקדם את יכולה לעשות כמה דברים שלא דורשים התערבות רפואית כמו - לקנות ערכת בדיקת ביוץ (https://www.israelibaby.co.il/ovulation-test-kits), לקרוא קצת על "שיטת המודעות לפוריות"  [כל זה בהנחה שיש לך מחזור סדיר - לא כולן נחנו בכזה....]
 
לגבי בן זוגך - אם הוא מעשן - תקראי מה זה יכול לעשות לאיכות הזרע...אולי זה ישכנע אותו להפסיק.  ויש גם תוסף מזון שנקרא ליקופן.
 
למיטב זכרוני התערבות רפואית מתחילה רק אחרי שנה של נסיונות שלא צולחים.
לצפיה ב-'יש לי מחזור סדיר. אשתמש בזה תודה'
יש לי מחזור סדיר. אשתמש בזה תודה
15/10/2018 | 05:14
75
ובעלי לא מעשן.
על פניו נראה שלא אמורה להיות בעיה כלל ולכן לא ברור לי למה כלום לא קורה...נראה כאילו לא מזיז לגוף שלי הזרע שלו חח הוא ממשיך כרגיל

לצפיה ב-'אם עוד לא עשית תבקשי בדיקה של בלוטת התריס'
אם עוד לא עשית תבקשי בדיקה של בלוטת התריס
14/10/2018 | 22:24
1
65
זו בדיקת דם פשוטה, אפשר לבקש הפנייה מרופא נשים או מרופא משפחה.
תת פעילות של בלוטת התריס היא מאוד נפוצה, ולעיתים קרובות אין לה סימפטומים מובהקים.
אם יש לך תת פעילות של בלוטת התריס זה יכול מאוד להשפיע על היכולת שלך להיכנס להריון.
בנוסף, תת פעילות של הבלוטה במהלך השליש הראשון של ההריון יכולה לגרום לבעיות התפתחותיות קשות בעובר ואפילו להפלה.
לצפיה ב-'ביקשתי, תודה(:'
ביקשתי, תודה(:
15/10/2018 | 05:16
11
לצפיה ב-'יש גם את פורום לקראת הריון'
יש גם את פורום לקראת הריון
16/10/2018 | 21:08
55
והוא מאוד פעיל, אינפורמטיבי ותומך
לצפיה ב-'מעבר לכל העיצות'
מעבר לכל העיצות
17/10/2018 | 08:17
1
86
הנכונות והראויות.
מבקשת להציע משהו קצת שונה.
נשמע שאת קצת לחוצה, זה גורם הרבה פעמים לעיכוב.
לכי להבדק אצל רופא נשים--ואם הכל בסדר,
צאי עם בעלך לנופש בסופ"ש, צאו טילו תירגעו, הכל יגיע.
לחץ הוא גורם לא טוב במקרים כאלה.
בהצלחה.
לצפיה ב-'חח יודעת. ב4 חודשים'
חח יודעת. ב4 חודשים
18/10/2018 | 18:38
69
הראושנים לא הייתי לחוצה...ועדיין לא קרה כלום. אז כנראה שזה לא באמת קשור
לצפיה ב-'חינוך לבישול... '
חינוך לבישול...
09/10/2018 | 00:12
21
153
תגידו, אתם מלמדות את צאציכם/ן לבשל? אם כן - באיזו דרגה? מה אתן מלמדות? אתכן לימדו בבית ילדותכן?
 
שואלת כי אני מתחרפנת, כל שנה מחדש, מהאופריות שלנו שלא יודעות להכין ביצה קשה או פסטה בלי רוטב (המצרכים: פסטה ומים...), או אורז בלי כלום. מדובר בנשים צעירות בין גיל 23-25, רובן סטודנטיות.  כאילו רבאק... האמת היא שהיחידה שאי פעם היתה לנו שידעה לבשל משהו היתה הישראלית הראשונה.
אצלי ילדות הבית (9, 12 ו-14) יודעות כולן להכין את כל הנ"ל (ביצה קשה, פסטה, אורז וביצים בשלל סוגים). הן גם עוזרות לי לפעמים להכין מרק ולבוגרת שבהן יש "עסק" של עוגיות שבמסגרתו היא וחברתה הבת של השכנים אופות עוגיות שוקולד צ'יפס ובראוניז לארועים של של השכנים תמורת תשלום סמלי.
 
אמא שלי מאז ומעולם שנאה בישול/לבשל. אבל מכיון שהייתי ילדת מפתח אז ידעתי להכין לעצמי אוכל בסיסי תמיד - עניין של הישרדות...
לצפיה ב-''
09/10/2018 | 09:48
7
123
נראה לי שנתת את התשובה בפוסט שלך,
כנראה, האימהות לא כ"כ מלמדות בישול, או פחות מוכנות לתת להתנסות,
אלא רק מראות. ומזה לא נשאר הרבה.
האמהות ש"חולות שליטה" על המטבח מתעקשות להכין לבד,
וחסרות סבלנות לקצב המתלמד.
אימהות שלא נכנסות למטבח בגלל שאינן אוהבות---הילדים שלהם
מלמדים עצמם לבד.
 
ולגבי---כשנישאתי לא ידעתי לטגן חביתה.
גרתי רחוק מהורי, אז לא יכולתי להעזר, לימדתי את עצמי,
היום אני אוהבת ו"שפית" מעולה.
הבנים שלי אהבו מטבח ויודעים לבשל נהדר,הכת הגדולה שלי-
שנאה מטבח ולא בשלה כלום אני הייתי הקיטרינג.
האחרות יודעות ולומדות דברים יחודיים ברשת, את מתכוני הבית לקחו כאן.
לצפיה ב-'סקרנית...'
סקרנית...
09/10/2018 | 11:52
6
113
מה אכלת, נגיד, מגיל 15 עד היום שבו נישאת? רק סנדביצ'ים/אוכל לא מבושל? [זה קטע שלא ברור לי גם אצל האופריות שלנו - איך אפשר להגיע לגיל 23 ולא לדעת לבשל ביצה - לא רכה/קשה ולא מטוגנת משום סוג].  אני אפילו לא מדברת על "מתכונים" אלא על דברים בסיסיים שבעיני הם חלק מלהיות מבוגר עצמאי
 
 
לצפיה ב-'אכלתי אוכל של אמא'
אכלתי אוכל של אמא
09/10/2018 | 11:58
5
109
אימי הית "בוגרת אושויץ" שמצאה במטבח את הבית החדש.
(נפרדה מהבית בגיל 8) והתגעגע והיא "שלטה" במטבח ובנקיון,
ואני רק הייתי איתה שם, עם הסיפורים והנסיונות שעשתה,
ולמדה משכנות---ומכל מיני עדות---לא נגעתי חוץ מבצלחת.
גם לא הייתי איזו אכלנית גדולהאבל כנראה כן "נדבקתי בחידק" של אהבה למטבח.
לצפיה ב-''
09/10/2018 | 22:52
4
84
מצטערת לשמוע על הרקע הקשה של אמא שלך.
 
אני משתדלת להאציל סמכויות עד כמה שרק ניתן בתחומי המטבח, ובתחומי הנקיון אני מצטיינת עוד פחות. למשל כשאני מכינה מרק, אם רק אפשר אני תמיד מבקשת באסרטיביות רבה מאחת הילדות לסייע לי. בארבע ידיים זה הולך יותר מהר ועל הדרך אני מקווה שהן גם לומדות להכין....
לצפיה ב-'אגיד לך,'
אגיד לך,
09/10/2018 | 23:00
3
86
כל בית מתנהל כנראה ע"פ המציאות איתה מתמודד.
אני תמיד מבשלת  (גם בישלתי) או מוקדם לפנות בוקר,
או מאוחר בלילה. לא אהבתי שהסתובבו לי במטבח
(חיינו בבית קטן) זה היה הכי זריז, והכי שקט.
אני עבדתי מל משרה, ותמיד היה אוכל מבושל בבית.
אין כאן מושג של קנית אוכל מוכן בכלל.
 
עכשיו כולם גדולים, ומסתבר שבכ"ז זה פמפם ועבר.
כולם מבשלים מצוין.וכן בהחלט מבקשים מתכונים.
לצפיה ב-'צודקת '
צודקת
12/10/2018 | 15:06
2
64
לא התכוונתי שהפוסט שלי ייצא ביקורתי - אולי יצא קצת כזה.
 
אני פחות ב"עניין" של בישול (ובטח של בקטע של לפנות בוקר ), ואני תמיד שמחה שיהיה עוד ידיים עובדות במטבח שיעזרו לקצר את העבודה. 
 
אבל אין דרך אחת נכונה...
לצפיה ב-'המשפט האחרון שלך, מדויק'
המשפט האחרון שלך, מדויק
12/10/2018 | 15:17
1
61
אין דרך אחת נכונה,
אנחנו אנשים עם תכונות שונות ואג'נדות חיים שונות,
הנגזרות מנסיבות, מחינוך, 
אני אוהבת את עבודות הבית תמיד סרגתי, רקמתי, תפרתי (לעצמי גם עד היום),
מבחינה כלכלית, לא יכולתי לקנות מוכן,
(המשפחה לא קטנה ותמיד הצטרפו אבא שלי ואחותי,
ורציתי שיהיה להם אוירה של בית.
אני חושבת שגם נהניתי מליצור ולחדש גם בנושאים הבנליים של עבודות בית.
ובהחלט מכבדת ראית עולם שונה, יכולת שונה והעדפות אחרות.
 
לצפיה ב-'והאג'נדות כל הזמן משתנות'
והאג'נדות כל הזמן משתנות
16/10/2018 | 21:13
35
כשהייתי בת עשרה, לא היתה ברירה, אמא שלי היתה מוגבלת רפואית ונכנסתי למטבח לעזור עם אפס נסיון. בדיוק כמוך, לאמא שלי היה קל יותר לעשות את הדברים לבד והיא השתגעה אם לכלכו לה את המטבח ועשו בלגן שהיא היתה צריכה לסדר תוך כדי. ואז נוצר מצב של חוסר ברירה. סבתא שלי הגיעה, ראתה אותי עוזרת, ודפקה משפט בהונגרית שעד שאני אעזור כבר תצא הנשמה או משהו בסגנון
 
עברו שנים, אמא שלי לא אוהבת להכנס למטבח כשאני מבשלת כי היא אומרת שהיא רק מאטה אותי. נעשיתי מיומנת ויעילה. פיתחתי אינטואיציות. 
 
ויותר מצחיק שהיא ראתה אותי אופה עם הילדים. קמח לכל הכיוונים. שעה עד שבננה נמעכת. היא הסתכל ואמרה שלה לא היתה את הסבלנות הזאת. האגנדות שלי שונות משלה משילוב מורכב של סיבות. החיים משנים את האגנדות והן אותנו.היה כיף לקרוא את ההודעה שלך ולחשוב על כל זה
לצפיה ב-'או, בשביל זה נסעתי לפלושיפ בארה״ב '
או, בשביל זה נסעתי לפלושיפ בארה״ב
09/10/2018 | 15:59
3
125
למדתי לבשל כשהייתי סטודנטית והשתכללתי מאד עם השנים.  בקיבוץ המטבח היה קטנטן ולא אפשר בישולים.
אמא שלי לא בשלה פרט לסלט וחביתה, עד שעברו לבתים גדולים יותר עם מטבח ראוי לשמו.

הילדים שלי יודעים להכין חביתה, סלט, פשטידה. לעקוב אחרי מתכון פשוט מהאינטרנט.
כשנסעתי לחודש וחצי לארה״ב הכנתי להם חוברת ״השרדות בלי אמא״ , שחלקה מתכונים שלי שהם אוהבים, בגרסתם הפשוטה. הם כללו לזניה, מאפינס מלוחים, תפוחי אדמה בתנור, פסטה רוזה ופסטה פטריות. הם בשלו ושלחו לי תמונות של הבישולים לארה״ב
זה היה מאד מלמד בשבילם
הם גם הכינו לעצמם את כל הכריכים - טוסט, כריכים עם חביתה וחומוס/גבינה לבית הספר .


ולגבי צעירות אמריקאיות חלקן הגדול לא יודע לבשל. רוכשים הרבה מזון מוכן.אני מניחה שבבית אצלן לא בשלו או לא שתפו בבישולים. מה שרואים בבית זה מה שקורה בד׳״כ אח״כ .
לצפיה ב-'מעולה - עוד יתרון שיצא לך מהפלושיפ'
מעולה - עוד יתרון שיצא לך מהפלושיפ
09/10/2018 | 22:59
93
win - win לשני הצדדים.
 
את צודקת, מהנסיון שלי באופן כללי עם חברים אמריקאיים, בממוצע הם הרבה פחות "בשלנים" מחברים ישראליים. כמובן שכל מקרה לגופו, אבל בממוצע אמריקאיים גדלו הרבה יותר על לאכול מזון מוכן/שקונים קפוא מאשר חברים ישראליים
 
הקטע הוא שהאופריות שלנו אינן אמריקאיות. הן מקבלות ויזה כדי לבוא לאמריקה לשנה להיות אופריות. עד כה היו לנו אופריות מישראל, איטליה, צרפת, ברזיל וקולומביה (היו כמה משתי המדינות האחרונות).  הישראלית והאיטלקיה היו היחידות שידעו לבשל משהו בכלל, והישראלית היתה 3 דרגות מעל האיטלקיה. 
 
כל השאר כנראה קיבלו שירות קולינרי מלא מאמא שלהן עד גיל 23.
 
בעיני משהו בסיסי בהכנת ילדים לעצמאות  זה שהם יידעו לדאוג לעצמם למזון בסיסי (וגם יידעו משהו על ניהול פיננסי)
לצפיה ב-'עשית usmle בשביל הפלו הזה?'
עשית usmle בשביל הפלו הזה?
10/10/2018 | 16:05
1
106
מצטערת על ההתפרצות אבל הכותרת תפסה אותי....
האינפורמציה היא כמובן לצרכים אישיים.....
לצפיה ב-'לא, כי זה היה פלו קצר ״לימודי״ '
לא, כי זה היה פלו קצר ״לימודי״
10/10/2018 | 22:14
92
פרטים במסר אם תרצי
לצפיה ב-'לא יודעת מה המצב אצלכם, אבל פה בארץ'
לא יודעת מה המצב אצלכם, אבל פה בארץ
10/10/2018 | 11:25
131
כתוב על הפסטה וכתוב על האורז איך להכין אותם. לגבי ביצה קשה יש לנו טיימר כזה ששמים במים (זו סתם ביצה מפלסטיק שמתחממת יחד עם הביצים הרגילות אבל יש עליה סימונים שמראים כמה הביצים התבשלו) וכך יודעים אם היא מוכנה. 
הילדות שלי לרוב לא מכינות לעצמן אוכל. היחידה שמגלה עניין היא האמצעית (בת 10), שגם הלכה לשני חוגי בישול, ובאופן כללי אוהבת גם להיות עצמאית וגם להכין דברים באופן כללי (כלומר לא רק לבשל - היא גם זאת שמרכיבה רהיטים עם בעלי ובכלל תתנדב לכל דבר שצריך לעשות) - אבל גם היא לא מבשלת לבד בבית (היא כן התחילה בימים האחרונים להכין לעצמה ארוחת עשר לבית הספר - לגמרי מיוזמתה ועל אף התנגדות קלה מצדי ). הגדולה (13) מכינה לעצמה דברים בלית ברירה כשאנחנו לא מוכנים להכין לה (תה למשל, או לחמם דברים במיקרו או להכין טוסט). בעיקרון הסיבה העיקרית שהן לא ממש מבשלות היא שאנחנו לא מאוד סומכים עליהן עם הכיריים (וגם בחוגי הבישול מי שבישל ממש הייתה המדריכה, והילדים רק הכינו את הדברים).
אגב, אצלנו בבית המבשל העיקרי הוא בעלי, פשוט כי אני שונאת לבשל והוא לא, אז הוא לוקח את זה על עצמו. גם על המתכונים שלמדתי מאמא שלי הוא השתלט ועכשיו הוא מכין אותם (שניצל, קציצות ברוטב, עוף בתנור) - קציצות ברוטב למעשה עברו ישירות ממנה אליו, אבל שניצל ועוף בתנור היו מתכונים שאני זו שהכינה עד שהוא השתלט.
לצפיה ב-'שתי ידיי השמאליות'
שתי ידיי השמאליות
11/10/2018 | 19:16
1
100
אמא שלי בשלנית מעולה. מעולם לא התעניינתי במה שהיא עושה באמת חוסר עניין העדפתי לקרוא, לבלות עם חברים ולכלות את זמני על עניינים מעניינים יותר עבורי. בתור סטודנטית או אכלתי בקפיטריה או רעבתי לא הכנתי לעצמי כלום. גם בתור ילדה אם לא הוגש - לא נאכל. אמא שלי היתה מכינה לי סירים של אוכל שלא חלמתי לחמם עד שהיא למדה שהיא חייבת להגיש וזהו. לא פינוק כי בשאר הדברים אני ממש לא מפונקת ולא אני ממש לא רזה...
שעברתי לגור עם החבר בגיל המפולג של 28 חבר שלו עזר בהעברת הרהיטים לדירת הסטודנטים שלנו. ששאלתי בנימוס אם הוא רוצה לאכול (מתוך מחשבה של לתת לו עוגיות...) ההוא ביקש אורז! בגיל 28 לא ידעתי לבשל אורז! אמרתי כן בטח ורצתי למטבח שם הסתגרתי עם אמא בטלפון שהדריכה אותי שלב שלב איך מכינים אורז... היה די אכיל... את המרק עוף שהכנתי לחבר שלי שהיה משופע הוא עד היום זוכר כמים מלוחים וחמים (חשבתי שמספיק לטבול את העוף במים ולהוציא אותו...) בקיצור כישלון... עשרים שנה אחרי ועם שתי ילדות ברזומה הקטנה בת השמונה מצהירה בפה מלא שהאוכל של אמא הוא הכי טעים בעולם... למדתי לא הייתה לי ברירה. אבל אני עד היום אעדיף משהו קל על פני ארוחה. באמת לא מעניין אותי אבל כבר שמבשלת - מבשלת טוב, משקיעה, מחפשת מתכונים ומנסה.
לצפיה ב-''
14/10/2018 | 02:08
45
גדול הסיפור עם האורז והמרק עוף!!
 
אני מתחילה לחשוב שלפעמים זה מדלג דור. כלומר - מי שזכה באמא (או אבא...) בשלנית ומפנקת יכול להגיע לגיל בגרות בלי לדעת לבשל אורז/מרק עוף.
 
לעומת זאת מי שלא זכתה, כעניין הישרדותי, לא ממש תגיע לגיל בגרות אם לא תדע לדאוג לעצמה.  אני מהסוג השני לדאבוני.
 
והאמת שעד היום כשאמא שלי באה לבקר אותי היא פותחת את המקרר ונפעמת/משתמחת מ"כמה אוכל יש לך בבית".... וזה לא שאני איזו בשלנית מי יודע מה.... אבל אצלה בד"כ יש כמה שפחות (ולא מסיבות כלכליות חלילה)
 
 
 
 
לצפיה ב-'קוריוזי מטבח מאתמול,'
קוריוזי מטבח מאתמול,
12/10/2018 | 12:33
94
הראשון---הוצאתי את נכד שלי בן 6 וחצי מביה"ס,
הגענו הביתה הכנתי לו אוכלוהתישבתי במקביל להכין סלט.
והוא שואל:" את מסכימה שאני אקלף את המלפפונים?" ואני "בשמחה"
והוא מתחיל ואני במקביל ואז הוא אומר,אני לא יכול כ"כ מהר כמוך
אז תחליטי אם אני עושה או את-,
לרגע התבלבלתי-היום אני פנויה יותר, ועם סבלנות-איפשרתי לו,
ואני בטוחה שבזמנים אחרים הייתי מותרת על עזרה ומכאן שלא היו יכולים ללמוד.
 
קוריוז שני--הנכדה הגדולה שלי (בת 20) עסוקהעובדת לומדת,
ובימי חמישי מגיעה אלי "לקורס בישול) אני מבשלת היא רושמת לומדת,
ושבוע אח"כ מבשלת כאן, (אין לה תנאים במקום המגורים שלה).
התישבנו לארוחת ערב, אכלה מהסלט המדובר קודם,
ושאלה אם יכולה לקחת מעט למחרת בבוקר, הצעתי לה קחי הכל--
ענתה יש לי ירקות אין לי חשק לחתוך--אז קחי הכל-לי אין בעיה.
פינוק כשהכל מוכן זה כנראה כיף, 
לצפיה ב-'חינוך לבישול אצלנו'
חינוך לבישול אצלנו
15/10/2018 | 11:09
64
בבית שבו גדלתי אמא היתה בשלנית ולא נתנה לאף אחד להכנס למטבח, ללמוד לעזור או לקחת לה את התפקיד.אני היחידה שלא ויתרה והפריעה בכל שלושת הסעיפים לעיל ולכן עוד הרבה לפני שהתחתנתי הייתי בשלנית ואופה ושנהנית מיזה מאוד. אני היחידה כל השאר עד היום פחות או יותר אם לא חייבים לא מבשלים.
 
עם הילדים שלי לקח לי זמן לשחרר ולתת להם להכין לעצמם אוכל ומאז שואלת את עצמי איך לא שחררתי קודם, שניהם יודעים להכין  בעצמם טוסט, פנקייקים, קרפים, חביתות, ביצת עין, כדורי שוקולד.
פנקייקים קרפים וכדורי שוקולד כוללים הכנת בלילה לבד ולא בלילות מוכנות וקנויות. לקרוא מתכון ולהכין ולהפעיל מעבד מזון לריסוק ביסקוויטים
הגדולה יכולה להכין גם סלט ירקות, אבוקדו, טחינה ועוד.
מודה שאורז ופסטה עוד לא מרשה כי בכל זאת עוד לא משחררת ונותנת להם להתעסק עם מים רותחים אבל הם ילמדו גם את זה בבוא הזמן לפני גיל 23.
הם מבקשים הרבה פעמים לעזור לי במטבח בבישולים ואפיה כשמסתדר אני מצרפת אותם.
 
לצפיה ב-'נשמע לי קצת מוזר האמת'
נשמע לי קצת מוזר האמת
23/10/2018 | 17:30
3
48
גדלתי בבית שבו כל אחד צריך לתרום את חלקו בהתאם לגילו, אמא שלי אוהבת לבשל וגם אבא שלי. מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי את המטבח והתעקשתי להיות בו. הייתי משגעת את אמא שלי ואת הסבתות שלי עד שהסכימו שאעזור להן. אני חושבת שכבר בגיל העשרה הייתי אחראית על אפיית עוגות ויותר מאוחר כשהיה לי זמן הייתי עוזרת בבישולים בימי שישי וחגים. אני מאוד נהנת כל הזמן להמציא ולחדש מתכונים.
 
ועוד הערה לגבי הישראליות - שמתי לב שביחס לאימהות האחרות כאן בסביבה אני מאוד לא מפונקת, רוב האימהות בסביבה שלי לא עובדות, מחזיקות אופריות ועדיין מתלוננות שקשה להן לגדל את הילדים...או למשל בבקרים, אני שמה את הבת שלי בגן נותנת לה נשיקה והולכת, היא כמובן מתחילה לבכות ואני יודעת שהבכי עובר אחרי כמה דקות, הן עומדות בחוץ כדי לשמוע שהילדים הפסיקו לבכות, אני ממהרת ללימודים ואין לי זמן לזה, אני תמיד מרגישה את המבטים שלהן ולא מבינה האם הבעיה אצלי או אצלן. 
לצפיה ב-'הבעיה היא אצלן. ב"אחריות"....'
הבעיה היא אצלן. ב"אחריות"....
23/10/2018 | 18:57
2
50
מי שיש לו מה לעשות בחיים, לא מבזבז דקות מחייו בלתקוע מבטים שיפוטיים באחרים/ות.
 
לי יש אופר אכן. אבל אני גם לא נמצאת בבית קרוב לחצי מהזמן (כשאני לא נמצאת הכוונה היא לנסיעת עבודה = לא נמצאת באופן מוחלט)
 
לגבי כישורי הבישול של האופריות - לא נותר לי אלא להיאנח. הגאונה הנוכחית לא מצליחה לבשל תפוח אדמה במיקרוגל מספיק זמן כדי שהוא יהיה עשוי/אפוי.... אם נסתכל על חצי הכוס המלאה - זה מלמד את הילדות לדאוג לעצמן. הבעיה היא שהמיקרוגל גבוה מאוד וחלקן לא מגיעות אליו.
לצפיה ב-'מה שנכון נכון'
מה שנכון נכון
23/10/2018 | 23:38
1
36
מקוה שאצליח למצוא עבודה בקרוב בכדי שיהיה לי עוד פחות זמן להתקל בהן בבקרים. אני גם אצטרך למצוא מטפלת כשאתחיל לעבוד, בינתיים מעבירה את זמני בלימודי שפה. 
עד עכשיו הזמינו אותי לראיון עבודה אחד ולא חזרו אלי לצערי הרב. היו כמה מקומות שפסלו אותי מראש כי אני לא דוברת את השפה. 
 
בהצלחה עם האופריות
לצפיה ב-'תודה! עם האופריות אני מחשבת את הקץ לאחור...'
תודה! עם האופריות אני מחשבת את הקץ לאחור...
24/10/2018 | 00:42
38
לדעתי לפנינו עוד 7 שנים של אופריות - יא מנאייק....בסוף זה יעבור.
 
מאחלת לך הצלחה בראיונות העבודה. הכי הכי קשה בחו"ל/ארה"ב זה להצליח למצוא את העבודה ה"ראשונה" - שהרי עד אז את נדמית חייזר מיבשת/כוכב אחר/ת.  אחרי זה כבר הרבה יותר קל.  בסוף זה יצליח....
לצפיה ב-'אוף - ניקי היילי התפטרה'
אוף - ניקי היילי התפטרה
10/10/2018 | 02:13
1
105
נראה לי שישראל איבדה את התומכת הכי גדולה שהיתה לה באו"ם אי פעם...

אז נכון שאולי זה מייצג את העמדה של המימשל שמינה אותה, אבל תמיד הרגיש לי שהתמיכה שלה היא גם אישית וכנה, ולא רק כעושת דברו של המימשל.

הלואי שהיא היתה רצה לראשות ממשלת ישראל....
לצפיה ב-'באמת חבל'
באמת חבל
11/10/2018 | 10:17
64
כל פעם שהייתי שומעת אותה הייתי תוהה אם היא השגרירה שלנו או שלהם :)
מעניין ברמה פוליטית גם כמה היא ייצגה "מדיניות טראמפ" באו"ם וכמה כי היא תומכת בישראל, פשוט לפעמים כששמעתי את הנאומים שלה חשבת שלא הייתה ולא תהיה כזאתי שגרירה לישראל..."
לצפיה ב-'כמה זמן הזדמנות לעבודה חדשה?'
כמה זמן הזדמנות לעבודה חדשה?
07/10/2018 | 23:23
13
154
היי,
קצת רקע, אני בת 40 עובדת בפיתוח בהייטק כבר הרבה מאד שנים. אמנם אני מעידה על עצמי פה
אבל אני נחשבת מאד טובה ותמיד העריכו אותי מאד.
עד לא מזמן עבדתי כ9 שנים בחברת הייטק שמאד אהבתי. קיבלתי תמיד הערכות מצויינות, היו לי שם הרבה חברות
ומה שהיה לי הכי חשוב - הם איפשרו לי לעבוד בשעות גמישות כך שיכולתי לצאת מוקדם לאסוף את הילדים.
אבל הבוס הגדול ,לא המנהל הישיר, הוא אדם קשה, ושוביניסט , ולא יודע לפרגן. ותמיד היה לי בעיות איתו ואיכשהוא החלקתי , כי ראיתי את היתרונות
לפני שנה בערך התחלתי להבין שבעולם בחוץ מרוויחים הרבה יותר ממני. ולאט לאט הבנתי שמרוויחים ממש הרבה יותר ממני (משהו כמו 8 אלף ..)
ובעלי היה בתקופות לא טובות מבחינת עבודה כך שיצא שאני בערך מפרנסת יחידה וזה משמעותי.
פניתי לבוס הסברתי למה אני מצפה. קיבלתי תגובה שזה לא המשכורות שמשלמים בחברה ( במקרה גיליתי על מישהו שמרוויח כ 4 אלף יותר ממני , על אותו תפקיד והוא פחות טוב ממני לכל הדעות) המשכורות סודיות כך שלא יכולתי להגיד כלום אבל ידעתי שהוא מסבן אותי.
בשיחת השכר שלאחר מכן הוא נתן לי 500 שח. שזה מבחינתי היה מעליב וגם הצורה בה הוא ניסח את זה גרמה לי להבין שהוא רואה אותי כמובן מאליו בגלל שאני הרבה שנים שם, ואין סיכוי שאראה ממנו משה.
יצאתי עם אש בעיניים, ושלחתי קורות חיים. המצב בשוק הסתבר כיותר מעולה ממה שחשבתי ולא היתה לי שום בעיה להשיג הצעת עבודה למרות הגיל שלי והשעות הבעייתיות..
אז עזבתי.
עכשיו אני כבר חודש לערך במקום החדש . התנאים באמת טובים יותר , האנשים נחמדים. אבל העבודה הרבה פחות מעניינת ממה שחשבתי. יש פה מן לחץ תמידי כזה שלא היה לי קודם שאני לא בטוחה שאני יכולה לעמוד בו (עבודה בשבת ובחג??)
החברות מאד חסרות לי - אני מניחה שלאט עם הזמן יהיו לי חברים חדשים, או לפחות אני מקווה..
ולמרות שהבהרתי לכל המעורבים את מגבלת השעות שלי, וכולם אמרו שזה בסדר, אני מוצאת את עצמי היחידה שמגיעה מוקדם (בחברה הקודמת כל האמהות היו בשעה הזאת)
ויש המון פגישות אחהצ, שאת חלקן אני מבקשת להזיז , למרות שזה הכי לא נעים בתור החדשה,
ואת חלקן אין לי שום אפשרות להזיז כי זה מגיע מלמעלה..
ובעלי עובד ערבים, אז אין מי שיאסוף במקומי. כבר לקחתי בייביסיטר בתשלום ליום אחד..
ואני תוהה אם עשיתי את הבחירה הנכונה. כולם אומרים לי לתת לזה לפחות חצי שנה להסתגלות.
אבל כאמור אני לא צעירה והזמן לא לטובתי. כמה זמן לחכות? מתי אפשר להגיד לא מתאים?
ואיך אני אדע אם זה רק זמן או שזה לא בשבילי?
לצפיה ב-'קחי עוד זמן להסתגלות'
קחי עוד זמן להסתגלות
08/10/2018 | 12:04
1
92
חודש זה באמת ממש מעט זמן.
 
בייביסיטר בתשלום זה פתרון מצויין, בוודאי אם המשכורת משמעותית גבוהה יותר מאשר במקום הקודם.
תזכרי שמגבלת השעות היא עניין זמני. הילדים גדלים ובקרוב כבר לא יהיה צורך בבייביסיטר אחר הצהריים.
 
אם בעלך יעבוד בקרים בחלק מהימים זה יחסוך לכם חלק מהצורך בבייביסיטר אחר הצהריים..
 
 
לצפיה ב-'חודש זה מעט באמת'
חודש זה מעט באמת
08/10/2018 | 21:02
88
אני גם חושבת שצריך כנראה לתת לזה זמן, אבל קשה לחזור לראיונות עבודה, יותר קל לעשות את זה בסמוך לפעם הקודמת..
לגבי בעלי אין אפשרות לבקרים, הוא עובד מול ארהב וזה רק בערבים.
לצפיה ב-'מה האלטרנטיבות שלך? '
מה האלטרנטיבות שלך?
08/10/2018 | 15:40
76
לחזור למקום הקודם את לא יכולה.
אם תתחילי שוב לחפש עכשיו זה לא ייראה טוב בקורות החיים שלך וסביר להניח שגם במקום הבא תמצאי חסרונות בהשוואה למקום הקודם.
כמו שאמרו לך - תני לזה חצי שנה ואז תדעי אם מתאים לך או לא.
לצפיה ב-'קודם כל - שאפו על זה שבמקום להישאר שם על תקן ה"ריהוט"'
קודם כל - שאפו על זה שבמקום להישאר שם על תקן ה"ריהוט"
08/10/2018 | 18:07
5
104
לנצח, עשית מהלך והנעת את עצמך לתפקיד אחר [ולא סיפרת לנו מה היתה תגובתו של המנהל הישיר השוביניסט... ספרי ספרי....]
 
שנית, בני כמה הילדים? אני מניחה שלא לנצח תצטרכי לצאת מוקדם - כך שקחי בחשבון שהאילוץ הזה משתפר עם הזמן
 
שלישית - כמו שכתבו לך - גם אם זה לא מתאים אז אין מה לעשות עכשיו ומיד כי צריך להישאר שם לפחות קצת אחרת זה לא ייראה טוב
 
רביעית - יש מצב להשתתף בחלק מהפגישות המאוחרות יותר בשיחות ועידה מהבית? (בשביל מה יש טכנולוגיה...) 
 
חמישית - ברמה הפילוסופית יותר - את צריכה קצת לחשוב עם עצמך מה יותר חשוב לך.  עברת תמורת משכורת גבוהה יותר, שקיבלת, ונדמה לי שגם עבור איזשהו סיכוי לקידום בעתיד (? לא כתבת את זה אבל זה עולה מבין השורות). מצד שני נראה שהעבודה החדשה תובענית יותר.  אין הכל - בד"כ תמורת יותר אחריות ולחץ מקבלים יותר משכורת.  במבט לאחור - את מעדיפה את השגרה הקודמת עם פחות כסף על פני המצב החדש? זו שאלה שרק את יכולה לענות עליה
לצפיה ב-'התגובה של הבוס היתה שווה את זה..'
התגובה של הבוס היתה שווה את זה..
08/10/2018 | 20:56
4
127
קודם כל הילדים קטנים. הקטן בן 3 כך שיש עוד כמה שנים טובות לחזור מוקדם.
אני לא מעוניינת לחזור אחורה.. רק קדימה.
אין בעיה לטשטש עבודה קצרה, תמיד אפשר פשוט להעלים את זה. אף אחד לא בודק ברמת חודש.
העניין הוא שהמקום באמת נראה נחמד, אבל הם הבטיחו שהשעות לא בעיה ובסוף נראה שכן . אף אחד לא אמר לי כלום, אבל מרגישה ממש לא נעים עם זה. כאילו אני היחידה שלא משקיעה שם. למרות שאני עובדת אותה כמות שעות!

לגבי הבוס הקודם , תפסתי אותו לא מוכן. הוא היה בהלם ולכן הגיב מהמותן בצורה לא יפה כל כך משהו כמו משכורת זה לא סיבה לעזוב.. לקח לו כמה שעות להתעשת ולדבר איתי כמו שצריך, ואז גם ניסה לשכנע אותי להשאר ופתאום גם היה כסף לתת לי שקודם לא היה.. אבל אמרתי לו שכבר החלטתי ומאוחר מידי.
הוא אפילו לא בא להפרד ממני. התעליתי עליו, והלכתי אישית להפרד ממנו יפה.
לצפיה ב-'גדול '
גדול
08/10/2018 | 23:21
3
92
כמו בפרסומת המיתולוגית של מאסטר-קארד - priceless - יש דברים שכסף לא יכול לקנות...   https://www.youtube.com/watch?v=1cNDSPutas8&li... - טוב שהתעלית!
 
לגבי מה שכתבת - לדעתי את צריכה לעבוד על עצמך ולהעלים מהר מהר את ה"לא נעים לי" כי אז זה משהו שאת משדרת החוצה.  נהפוך הוא... נסי לשדר החוצה שאת מעולה במה שאת עושה ונותנת תפוקה/תמורה לאגרה/משכורת יום יום שעה-שעה.
 
אם מישהו מנסה לקבוע משהו בשעות מאוחרות, במקום רק לומר שלא יכולה, הייתי במקומך אומרת ש: "אני התחלתי את היום שלי 3 שעות מוקדם יותר וצריכה לצאת בשעה.....". כלומר - הייתי מקפידה לא לבוא ממקום מתנצל אלא ממקום שמכיר בערך עצמך ובמה שאת נותנת.  מה שכן - הייתי נותנת יומיים בשבוע שבהם אני לא נעלמת מוקדם [אני הייתי נותנת 5 ימים כאלה - אבל מתאימה את עצמי לסיטואציה שתיארת].  יום אחד הייתי עושה את זה בעזרת בייבי סיטר ויום נוסף - אולי בן הזוג יוכל לצאת יום אחד בשבוע בשעה יותר מוקדמת?  כמו כן - אם צריך - הייתי משלימה עבודה מהבית בלילה.
 
ואת ומייקל צודקות כמובן - לא חשבתי על זה. אפשר לטשטש כמה חודשים ברזומה אם זה באותה שנה קלנדרית.
לצפיה ב-'אופס - לא ראיתי שכתבת שאין מצב שבעלך יכסה ערב בשבוע'
אופס - לא ראיתי שכתבת שאין מצב שבעלך יכסה ערב בשבוע
08/10/2018 | 23:31
2
96
אז הייתי מוצאת פתרון אחר ליום השני (בתשלום או סבים/סבתות)
 
מה שכן - אז בימים שהם ימי חג בארה"ב הוא כן יכול לכסות את הערבים. נגיד 1.1, מרתין לות'ר קינג דיי, מומוריאל דיי, 4 ביולי, לייבור דיי, ת'נקסגיוינג, חג המולד וכאלה הוא יכול לכסות את אחה"צ/ערב.  זה ממש לא יום בשבוע אבל לפחות זה משהו....
לצפיה ב-'את כל ימי ראשון. '
את כל ימי ראשון.
10/10/2018 | 16:06
1
17
לצפיה ב-'ואללה - שכמוני'
ואללה - שכמוני
10/10/2018 | 16:21
60
בינגו! הנה נמצא לך היום בשבוע שבו הוא לא צריך להישאר בעבודה עד מאוחר כדי לעבוד מול ארה"ב
לצפיה ב-'משהו חדש שקרה אצלי,'
משהו חדש שקרה אצלי,
08/10/2018 | 18:28
88
אתחיל מסיפור אישי--
אחת מבנותי בעלת מקצוע חופשי, עבדה במקום כארבע שנים,
לא קודמה בתפקיד למרות היותה מוצלחת עם הוכחות בשטח,
גם לא קודמה בשכר,
החליטה שלחה קורות חיים, 3 מקומות "התלהבו",
היא בחרה אחד מהם והיו לה טיעונים ונימוקים---גילתה מהר מאוד שלא
לזה התכונה,עזבה ובחרה מקום אחר,
לא מוכרחים לכתוב ברזומה--בקו"ח גם מקום עבודה קצר מועד.
תנסי עד שתמצאי מקום שיהיה לך בו הרגשה טובה.
 
אבל....ואבל גדול--תזכרי שאין מקום מושלם, כזה שעונה על הכל,
תמיד צריך להתפשר על משהו--תחליטי מה לא לפשרה מבחינתך ומה כן.
 
בכל מקרה בהצלחה.
לצפיה ב-'שאלה לגבי הגיל'
שאלה לגבי הגיל
08/10/2018 | 23:59
2
90
כתבת שקיבלת הצעות עבודה אחרות "למרות הגיל" ושאת "לא צעירה והזמן לא לטובתך"
 
קיבלתי קצת חלושעס  (אני מבוגרת ממך). האמנם לדעתך אפליית גיל מתחילה כה מוקדם והיא כה משפיעה?  אבא שלי התפטר מחברת תוכנה בינלאומית גדולה בגיל 69 (מיוזמתו לגמרי! עצבן אותו הבוס שלו) ומאז הוא נהנה מאוד בסטרט אפ. 
לצפיה ב-'בישראל אפליית גיל מתחילה ב45'
בישראל אפליית גיל מתחילה ב45
09/10/2018 | 15:58
1
100
היא כתבה שהיא בת 40.
בארה"ב לא כותבים את הגיל אז יש פחות אפליה.
אני תוהה אם גם "אובר קוואליפייד", טענה נפוצה לגבי מבוגרים בישראל, הרבה בגלל בוסים צעירים שלא רוצים לנהל מישהו יותר מנוסה ובוגר מהם גם אם לו אין בעיה עם זה, תופס בארה"ב.
לצפיה ב-'מעניין אך מצער - תודה'
מעניין אך מצער - תודה
10/10/2018 | 02:11
82
לגבי "אובר קוואליפייד" בארה"ב - וואללה לא יודעת כי אין לי נסיון ישיר. לא יצא לי אף פעם לפנות למשרה ולקבל תשובה כזו.
 
אני יכולה לומר שאני חווה הרבה תחושות של "אובר קוואלפייד" מהצד שלי כמועמדת - כלומר, כבר מזמן מאוד לא יצא לי לראות משרה שהייתי רוצה לפנות אליה כי הן נראות/מרגישות לי "נמוכות" יותר מהתפקיד הנוכחי שלי. ואני לא מלכת העולם (לצערי ), ובכל זאת.... 
 
יוצא לי גם לקבל פעם-פעמיים שנה שיחת טלפון מ"צייד/ת ראשים" אבל תמיד זו משרה יותר נמוכה ולכן גם לא מעניין אותי.
 
אבל אני מניחה שבאופן כללי אנשים בנויים פסיכולוגית אותו דבר אז שגם בארה"ב לא נעים/נוח לאנשים לקבל תחתם כפקודים מישהו שמרגיש להם בעל יותר נסיון/ידע. אני דווקא הייתי שמחה לקבל מישהו/י שיעזרו לי שלא צריכים להכשיר אותם....
לצפיה ב-'קריאת מאמר קליל '
קריאת מאמר קליל
08/10/2018 | 14:52
7
108
שלום לכולן,
אני אוהבת את מיקבץ הנשים כאן ולכן פונה אליכן:
למי בא לקרא מאמר קליל ונחמד (לדעתי ) של 3 עמודים בעברית ולחוות דעה?
<אני צריכה לתרגמו לאנגלית, לכן חשוב לי כמה שיותר פידבקים לפני שאעביר לתרגום, כי אז אין דרך חזרה >
תודה מראש למסייעות!
לצפיה ב-'באיזה תחום?'
באיזה תחום?
08/10/2018 | 18:29
1
7
לצפיה ב-'חינוך.'
חינוך.
08/10/2018 | 21:00
4
לצפיה ב-'למה שלא תשימי אותו כאן?באיזה נושא המאמר?'
למה שלא תשימי אותו כאן?באיזה נושא המאמר?
08/10/2018 | 18:32
3
12
לצפיה ב-'קשה לי החשיפה כאן..'
קשה לי החשיפה כאן..
08/10/2018 | 21:02
2
87
קשה להסביר, אבל מרגישה שלפרסם כאן גדול עליי.
מעדיפה אחת אחת באופן פרטי.
מקווה שתהיה היענות..
לצפיה ב-'אם זה הנושא, בשמחה אקרא,'
אם זה הנושא, בשמחה אקרא,
08/10/2018 | 23:25
1
54
תשלחי אותו במסר הפרטי.
ונשוחח שם.
 
לצפיה ב-'שולחת לך. תודה רבה!! '
שולחת לך. תודה רבה!!
09/10/2018 | 14:43
3
לצפיה ב-'שכחתי לציין שהמאמר מיועד לקהל הרחב '
שכחתי לציין שהמאמר מיועד לקהל הרחב
08/10/2018 | 21:13
57
הפרסום לא יהיה באתר שמיועד לקהל אקדמי אלא לקהל הרחב.
לצפיה ב-' אז איך היה השבוע שלכן? איך עבר יום כיפור?'
אז איך היה השבוע שלכן? איך עבר יום כיפור?
21/09/2018 | 03:04
5
23
לצפיה ב-'שבוע סיוט מבחינת חיות (בית ובר...)'
שבוע סיוט מבחינת חיות (בית ובר...)
21/09/2018 | 03:09
3
163
בסוף השבוע נדרסה למוות החתולה סופי . קיבלנו טלפון מניידת בעלי חיים של המחוז שהוזעקה לאסוף את גופתה. היה לה שבב תת עורי ובו פרטי ההתקשרות שלנו. הדורס השאיר ליד גופתה פתק התנצלות, וכתב שלא ידע איך להשיג אותנו (לא היה עליה קולר או דסקית), ושניסה להתקשר למשטרה אבל הם אמרו שהם לא יכולים לעזור באיתור הבעלים. היא היתה רק בת שנה. עצוב....
 
כאילו זה לא מספיק לשבוע אחד, אז אתמול בלילה (לא מאוד מאוחר) ירדה אמצעיתנו למטה לקחת לעצמה משהו לשתות, ואז חזרה בטיסה למעלה והודיעה: "יש חתול אפור למטה! ראיתי אותו מאחור, מצד הזנב, אוכל מקערת האוכל של הכלבה".
 
ירדתי איתה למטה, היא היתה לפני, ואז כשהיא הסתכלה לכיוון חדר העבודה התברר שזה דביבון (יעני ראקון). יתרה מכך, עיניהם הצטלבו למשך שניה שהרגישה לה כמו נצח והיא טענה שהוא "הסתכל לה לתוך הנשמה" [בחיי שמדובר בילדה שפויה ורגילה ביום יום].
 
הכלבה-סוסה שלנו, עזית-עאלק, היתה בשעה הזו עסוקה בלישון בקומה השניה. וסירבה אפילו להתעורר כדי לגבות את בני הבית במשימת סילוק הדביבון [כלומר - זה לא שהיה ראתה אותו ונבהלה. היא פשוט המשיכה לנחור הרחק משם]
 
הדביבון לעומת זאת, היה עסוק בלטחון את האוכל של הכלבה. יש להם ידיים קדמיות. הוא הרים כל פעם כופתאית אוכל יבשה קטנה, טבל בקערת המים, ואכל בהנאה, משל היה אורח בליל הסדר שטובל במי מלח [או אולי הוא רצה להחריש את הרעש כמו חיילים שמרטיבים ביסקויטים בטירונות  ]
 
הוא אפילו לא ממש נבהל בטירוף מלראות את רמבו. שמצידו פתח את הדלת הקדמית ופיטרל קצת בסביבה עד שירום הודו הדביבון דידה בניחותא לדלת והחוצה)
 
ברי לנו שהוא נכנס דרך הדלת של החתולים. כבר מזה שנים יש לנו דלת כזו ולא ידוע לנו שדבר כזה אי פעם קרה. הילדה שנתקלה בו טוענת בעוז שזו נשמתה של החתולה המנוחה שבאה להיפרד.  כבר אמרתי שאנחנו בד"כ משפחה שפויה?
 
על כל פנים - עכשיו נצטרך להתחיל לסגור/לפתוח לחתול 10 פעמים ביום. אוף. 
 
מקווה שלכן היה שבוע יותר מוצלח?
 
לצפיה ב-'עצוב משתתפת בצערכם על מותה של סופי'
עצוב משתתפת בצערכם על מותה של סופי
22/09/2018 | 12:45
2
100
לגבי הדביבון - צרות של אמריקאים... ראיתי פעם שיש דלת לחתולים שנפתחת עם חיישן מיוחד שיש לחתול על הקולר. זה מזהה את החתול הספציפי ופותח רק לו.

אנחנו פותחים לחתולה. אין לנו דלת חתולים. לשמחתנו לא 10 פעמים ביום...
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
24/09/2018 | 04:40
1
93
אכן, יש כזאת המצאה. הבעיה היא שהקולרים פה הם כאלה שאם הם נתפסים במשהו (או, פחות או יותר נוגעים בו), אז הם מיד נפתחים/משתחררים/נופלים מעל פני החתול כדי למנוע מצב שבו הוא ייתלה/יחנק. כתוצאה מכך החתול מאבד את הקולר שלו כל הזמן [זו גם הסיבה שלא היתה דסקית-עם-שם-וטלפון על הדסקית של החתולה שנדרסה]. אז זה יילך לאיבוד ממש מהר.
 
בינתיים עברנו ללוחמה ביולוגית - שמנו שער שמצריך את הכלבה-סוסה לישון בקומת הכניסה. ואכן, עד כה הוא לא חזר הדביבון....  עוד שיטת לוחמה ביולוגית שיש פה זה שאפשר לקנות פה בקבוק ובו... שתן של זאבים. בחיי - אני לא צוחקת. אנשים מורחים את זה על פחי האשפה בחוץ וזה מפחיד דביבונים מלחטט בהם ולפזר אשפה.
לצפיה ב-''
25/09/2018 | 01:00
72
שתן של זאבים???? מזעזע
עדיף דביבונים , לא?
לצפיה ב-'אכן יום כיפור מאחורינו'
אכן יום כיפור מאחורינו
21/09/2018 | 08:31
114
צמתי, והיה די בסדר, היה חם מאוד ולח,
גם במזגן שהיה אמור להקל, הרגיש לי לא נעים.
מילא--נגמר.
ועכשיו די לשגרה. אמנם מנצלת את חג הסוכות למנוחה.
קצת טיולים, קצת ביקורי משפחה.
לצפיה ב-'שאלה לגבי החלפת טיטולים- ממש זקוקה לעצה חמה'
שאלה לגבי החלפת טיטולים- ממש זקוקה לעצה חמה
14/09/2018 | 09:15
6
160
היי בנות,
אני אם טריה טריה לראשונה בחיי ואשמח מאד לעצתכן מנסיונכן. ילדתי בשעטו'מ בן, הבעיה היא שבכל פעם שאני מחליפה לו טיטול הוא נזכר לעשות פיפי אבל לא סתם פיפי אלא משפריץ כמו מזרקת יעקב אגם לכל הכיוונים, כולל לפה של אמא שלו (אמיתי מאתמול). אני לא יודעת מה לעשות, אני מחליפה בכל פעם טיטול כפול :)
תודה רבה מראש, שנה מבורכת וגמר חתימה טובה לכולן
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
14/09/2018 | 11:51
101
התופעה ידועה
כשמורידים את החיתול יש לתינוקות רכים תגובה כזו. לנסות לא לקרר מאד את החדר, עם הזמן רוכשים את המיומנות לשים את החיתול בזריזות תוך כיסוי האיזור הבעייתי כדי שלא ישתין עלייך... עם הזמן זה משתפר וחולף
לצפיה ב-'מזל טוב !'
מזל טוב !
14/09/2018 | 15:48
80
יש לי רק בנות - אז אין לי נסיון אישי. רק רציתי לומר ש
 
1) זה סימן מצוין שהוא יונק/אוכל היטב ואיננו מיובש , וגם
 
2) גם בנות נוטות לעשות פיפי כשפותחים להן את החיתול. אני תמיד הייתי פותחת אותו, מחכה ל"מפל הקטן" שיתחיל (המקבילה אצל בנות ל"מזרקה") ואז "מקפלת" אותו חזרה ל-30 שניות. כלומר כאילו סוגרת אותו אבל בלי להדק או משהו.  ורק אז הייתי מחליפה. ככה זה מבטיח שהחיתול החדש יתחיל את דרכו יבש ולא יהיה רטוב מהתחלה. זה גם מבזבז פחות חיתולים שהם זוועה לכדור הארץ.  
  
החל מהבת השניה, ואחרי הטירוף של ה-8 שבועות הראשונים, השתמשנו בחיתולים רב פעמיים ברוב שעות היום למעט בבוקר שזו היתה בד"כ השעה שלהן "להפציץ".  כשהן יונקות בלבד, אז יש לפעמים ימים שלמים בלי 
לצפיה ב-'פיפי טיפי'
פיפי טיפי
14/09/2018 | 20:32
96
אני הייתי מחזיקה קבוע על שידת ההחתלה חיתול בד, עדיף טטרה. מיד עם פתיחת החיתול הייתי שמה את חיתול הבד על הפין. מחכה כמה שניות ואז מציצה לראות אם חיתול הבד רטוב. רק כשהיה רטוב הייתי מורידה וממשיכה עם החלפת החיתול.
אצלנו, דרך אגב, הוא היה משתין בעיקר על עצמו בקשת אחורה. אחותו, לעומת זאת, הייתה משתינה בכינון ישיר עלי. מי שאומר שרק בנים משתינים בקשת לא יודע על מה הוא מדבר.
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
16/09/2018 | 10:04
1
69
בתור אמא לבן ולבת איך שפתחתי הטיטול תמיד השפיץ עליי פיפי, הטיפים שנתנו לך לפתוח ומיד לסגור או להחזיק חיתול טטרה עזרו גם לי מאוד.
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה בנות יקרות'
תודה רבה בנות יקרות
16/09/2018 | 10:44
20
לצפיה ב-'עוד טיפ קטן'
עוד טיפ קטן
17/09/2018 | 20:01
88
בקנדה לימדו בשיעור הכנה ללידה להחליף חיתול ככה: להשכיב את התינוק ולהפשיט - אבל להשאיר את החיתול סגור. להניח חיתול נקי מוכן מתחת לחיתול הסגור - כאילו מוכן לחתל מחדש, רק אז לפתוח את החיתול המלוכלך, לשלוף מהר, ולכסות עם החיתול הנקי. 
קקי תמיד החלפתי בכיור לפי שיטת הסבתא הפולניה שלי ואכן מדי פעם הם השתינו בכיור. מונע בעיות של פריחה על הטוסיק ואדמומיות. יש להן שיטה להחזיק תינוקות שעוברת (עברה) מאמא לבת וגם לכלות וחתנים ובנים ומה שלא יהיה. עובד
לצפיה ב-'אשמח לשמוע את דעתכן '
אשמח לשמוע את דעתכן
12/09/2018 | 21:30
49
463
אני נשואה עם שלושה ילדים, ויש לי אחות שאני מבוגרת ממנה בארבע שנים. אין לנו אחים ואחיות נוספים.
 
מאז שאנחנו צעירות היא תמיד היתה מאד עקשנית על מה שהיא רוצה. אם דברים לא נעשו בדרכה, היא היתה מתעצבנת ומבטלת (אם נניח קבענו ללכת לאנשהו).
זה מאחורינו.
 
הבעיה...
המשך>>
אני נשואה עם שלושה ילדים, ויש לי אחות שאני מבוגרת ממנה בארבע שנים. אין לנו אחים ואחיות נוספים.
 
מאז שאנחנו צעירות היא תמיד היתה מאד עקשנית על מה שהיא רוצה. אם דברים לא נעשו בדרכה, היא היתה מתעצבנת ומבטלת (אם נניח קבענו ללכת לאנשהו).
זה מאחורינו.
 
הבעיה שאני מרגישה שהיא מרוכזת בעצמה ולא אכפת לה מאף אחד אחר וזה כבר נמאס לי.
אני אמא 12 שנים, ומעולם מעולם לא הציעה עזרה עם הילדים (גרות באותו רחוב). אפילו לא משהו פצפון. גם לא כשהייתי בהריון, והיו לי הריונות ממש קשים (שמעתן על הנסיכה קייט, אז זה הכיוון).
 
אני יודעת שהיא לא חייבת, והאמת שאף פעם לא התעכבתי על זה. אף פעם גם לא בקשתי בייביסיטר, והיא גם לא הציעה, והסתדרתי.
 
בשנה-שנתיים האחרונות, כשאני שומעת על יותר ויותר אחיות שמסייעות, גם אם בקטנה, לאחיותיהן, לבי נחמץ.
 
היא ללא ילדים, רב הזמן רואה טלויזיה (עובדת 70% משרה) , מכירה כל תוכנית אפשרית. היא רואה אותי מג'נגלת בין 3 עבודות, 3 ילדים, ואי אפשר להציע אפילו לשים עין על הילדים ובינתיים אתקלח?
 
אני קטנונית? איך יוצאים מההרגשה הזו? מרגישה רע - גם בקשר אליה וגם בקשר אליי שאני חושבת ככה עליה.
 
תודה רבה.
 
 
לצפיה ב-'המלצה לאינסטלטור '
המלצה לאינסטלטור
15/09/2018 | 08:29
35
צריכה בבקשה המלצה על אינסטלטור אמין (כזה שלא יגיד שצריך להחליף את כל הצנרת בבית כשאפשר להחליף רק גומיה נניח...) שעובד באיזור השרון.  
לצפיה ב-'סרנה וויליאמס בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה'
סרנה וויליאמס בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה
14/09/2018 | 20:41
52
מה דעתכן? הופלתה לרעה רק כי היא אישה או החלטה שיפוטית נכונה?
 
אני לא מומחית לשיפוט טניס. אבל בתור התחלה אני מוצאת את השפה של אריה מליניאק מוגזמת וחושבת שהוא לא היה נוקט שפה כזה בתיאור של שחקן גבר. 
 
"השתוללה" "מבישה"? אם הוא היה אובייקטיבי הוא היה יכול לומר שהיא התנהגה בצורה "לא נאותה". שאר שמות התואר שהוא משתמש בהם מעוררים בי חוסר נוחות
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה
ג'הארה דולה - בית מפנק ללידה טבעית
ג'הארה דולה
נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ