לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'טוטו-טראמפ '
טוטו-טראמפ
21/05/2017 | 15:44
3
74
הבו את ההימור שלכן - איך יהיה הביקור של טראמפ בישראל?  יהיו פאדיחות מצד המקומיים או האורחים?
 
ועוד בטופס: האם לדעתכן הנשיא טראמפ יסיים את כהונתו במועד או יודח באמצע? לפי מהדורות החדשות פה יש על זה הימורים ברשת ומשהו כמו למעלה מחצי מהמהמרים סבורים שיודח לפני הסוף.
לצפיה ב-'יהיה ביקור סתמי..'
יהיה ביקור סתמי..
21/05/2017 | 23:33
1
56
לא יעשה כלום ולא יזיז כלום..

לדעתי יהיה נשיא 8 שנים ): יהיה סוג של ביבי, לא עושה כלום, מדבר יפה, גורם להפחדה ומאשים אחרים..
לצפיה ב-'אולי. אני דווקא מהמרת על '
אולי. אני דווקא מהמרת על
22/05/2017 | 02:08
68
פאדיחה של מיקרופונים פתוחים שיקלטו איזה הגיגים שלהם שלא היו אמורים להיות משודרים.
 
ומהמרת על זה שהוא יודח מתישהו לפני סוף הקדנציה הראשונה, שאז סגנו יתפוס את מקומו ולא תהיה קדנציה לו שניה.
 
נחיה ונראה...
לצפיה ב-'אורן חזן גרר את טראמפ לסלפי: "סיפרתי לו שאומרים שאני טראמפ '
אורן חזן גרר את טראמפ לסלפי: "סיפרתי לו שאומרים שאני טראמפ
22/05/2017 | 15:15
47
הישראלי"
.....
 
"הוא היה סופר-סבלני - המתין וחיכה עד שאסדר את המצלמה. עשינו את התמונה ואני אומר לך - בשבילי ואני חושב שגם בשבילו זה רגע היסטורי"
 
הנ"ל ציטוט מטמק"א.  
לצפיה ב-'אנחנו יותר רבים מאז הלידה.'
אנחנו יותר רבים מאז הלידה.
20/05/2017 | 17:19
5
163

אני אמא לילדה בת 1.6. ביתי הבכורה והיחידה (נכון לכרגע).
אני סטודנטית לתואר שני. התחלתי את התואר השני בזמן ההריון, וחזרתי ללימודים כ-9 חודשים לאחר הלידה.
החלטתי לקחת את התואר יחסית בקלות. אין לי לחץ על לסיים אותו מהר. יש לי עבודת סטודנט בתחום של התואר הראשון שלי, ויש לי את הילדה. רוצה להיות שם עבורה, ובו זמנית רוצה להמשיך להתפתח. כתבתי פה בעבר בנוגע לעומס שהיה לי (עבודה, לימודים, תינוקת וזוגיות) והייתם לעזרה ולכן פונה לעזרה שוב.

 מאז שהילדה בחיינו אנחנו רבים יותר.
מיד לאחר הלידה- עם כל ההורמונים- לא הייתי במוד של להקשיב לאף אחד. אני יודעת הכי טוב, אני הכי קשובה לצרכיה, וכל היתר לא יודעים כלום. לא רציתי לתת מוצץ , רציתי לינה משותפת והנקה, וגישתי היתה שונה מהסביבה המשפחתית הקרובה. אז היו המון ויכוחים על זה. עד שהגענו לעמק השווה.
עם הזמן למדתי לשחרר. לבחור "מלחמות". להבין שגם האבא רוצה להחליט על הדרך.
היום הגענו לאיזושהי הבנה בינינו. אני מניקה, אני ישנה עם הילדה בלילה , כי היא עדיין מתעוררת וככה אני יכולה לטפל בה מתוך שינה כדי לזכות לכמה שעות של שינה. (בנפרד מבעלי, כי הוא לא רוצה להכניס את הילדה לחדר שלנו).

אני עדיין עמוסה, ובקושי יש לי זמן לשיעורים. בעלי עובד ב-2 עבודות כי ההכנסות כדי שלא יהיה לנו קשה כלכלית. בו זמנית הוא לוקח גם קורס בימי שישי : קורס מקצועי בשביל עצמו, ובקיצור שנינו בקושי מוצאים זמן לנוח.

בקושי מוצאים זמן לנוח , אז כשרוצים לנוח זה בא על חשבון לסדר את הבית, לשטוף כלים (אין לנו מדיח), לעשות כביסה, לבשל, לעשות קניות, בקיצור עבודות ניהול משק הבית.
לפני הלידה , אני הייתי עושה את רוב אלו, אבל מאז שהילדה בחיינו - קשה לי. בבוקר היא נדבקת עלי ולא נותנת לי להתארגן. בערב אני חוזרת עייפה וגם אז צמודה אלי ללא מנוחה. בעלי לרוב חוזר מאוחר (סביב 9), אז היא כבר ישנה.
נעזרים בסבא\סבתא, אבל אני לא אוהבת להעזר יותר מידי גם כי עושים לי טיפה פרצופים וגם כי לא עשיתי ילד בשביל שמישהו אחר יטפל בה.

אז הבית מבולגן. בעלי חוזר הביתה בסוך יום ומוצא שאני רבוצה על הספה. לא קיפלתי כביסה, לא הכנתי אוכל, לא הספקתי ללמוד.  הבית הפוך מהמשחקים של הילדה ואני שוכבת על הספה.
אז הוא מתעצבן , ומתחיל לצעוק שלמרות שהוא חזר עייף מהעבודה הוא יעשה את הכל . גם בזמן שהוא עושה הוא מקטר. מה פתאום אני זורקת לכביסה בגד שלבשתי פעם אחת בלבד. אפשר למחזר בגדים. למה יש לנו 9 מכונות כביסה בשבוע בעבר זה לא היה ככה (ברור שיש לנו פחות אבל לא משנה). למה רק הוא עושה.
הוא לא רואה את הדברים שאני עושה. אני גם עושה כביסה. אני גם שוטפת. אני גם מסדרת צעצועים. אבל אני לא מדברת כשאני עושה.  כן יש לי פעמים שאין לי כוח ואני נחה.
וגם שאני כן עושה והוא רואה, אז זה "למה את עושה ככה ולא ככה". כל דבר שאני עושה או לא עושה יש לו טענות. כל דבר לא בסדר. כל דבר צעקות.  
בעבר הייתי עוד מנסה להגן על עצמי, אבל מרוב שזה חוזר וחוזר וחוזר אני כבר לא מגיבה. צעקות צעקות צעקות כל היום ומול הילדה. הוא מאוכזב ממני ואני ממנו.
ואז כשהכל מסודר והוא נרגע פתאום הוא אוהב אותי ופתאום רוצה לגעת בי וללטף ואני כבר לא רוצה. איך אפשר לרצות משהו אחרי שכל היום צעקו עליך שאת לא בסדר?
וההורים שלי גרושים ואני לא רוצה להגיע לזה. ואני עדיין אוהבת אותו. אבל לא רואה את האור בקצה. והעניין הוא שזה כאלה שטויות . למי אכפת שקצת מבולגן? מה זה משנה שלא קופלה הכביסה? לי יותר חשוב לדאוג לילדה , ואז ללימודים מאשר לבית.
 
לצפיה ב-'שלום לך,'
שלום לך,
20/05/2017 | 22:37
79
כמה דברים--ואתחיל הפעם מסוף דבריך.
1)כשהבית מבולגן, זה מלחיץ ועושה "עצבים" צריך מקום מסודר,
   הכל יותר רגוע. אם הכביסה בכלי שלה, והכבסים בארון, והכלים בתוך הכיור,
   כבר בעין רגוע יותר.
2)תמיד רבים על דברים קטנים, הדברים הגדולים מגיעים לידי דיון.ויש להם פתרון.
3)את הפכת את כל חייך להיות סביב הילדה,כן היא חשובה, ומגיעה לה יחס,
   אבל ילדה בת שנה וחצי ממש מותרלה להעסיק את עצמה, לשחק
   בבוקר קצת לבד, אין שום סיבה שתהיה תלויה עליך, זה גם לא לטובתה.
    ללמד אותה עצמאות זה להיות שם עבורה. ונראה לי שאת הפכת עצמך
   להיות "כפופה" ומשרתת אותה--זה לא נכון משום הבט.
4)יש לך בעל חרוץ שעובד קשה, מגיעה לו להגיע לבית חמים ומסודר והרגשה
   של מי שמחכה לו ואוהבת. ואת בעצם מתרחקת.
5)אף אחד כולל בעלך לא חושב שאת לא עושה, נראה לי שאת פשוט
  לא מארגנת את הזמנים, ובמקום סבא סבתא--קחי קצת בייביסיטר שתטיל
   עם הילדה ותספיקי קצת בבית. ותקחי עזרה פעם בשבוע שיהיה בית נקי
   ומסודר, ורק קצת ארגון שלך במשך השבוע.
    ארגון זה שם המשחק. שיביא לרגיעה.
6)ערב אחד קחי בייביסיטר כשהילדה ישנה--הזמיני את בעלך לבית קפה,
   תשוחחי איתו, תשתפי בקשיים שלך, תראי לו שאת מבינה את
   הקשיים שלו ותחפשו  פתרונות יחד.
   זוגיות היא חברות והבנה והקשבה. תטפחי את הזוגיות והוא יהיה גם 
   פחות עצבני וכועס.
   בהצלחה.
 
לצפיה ב-'לא פשוט....'
לא פשוט....
21/05/2017 | 04:46
91
החוט המשותף שעולה לי מההודעה שלך שאת לא רוצה/מוכנה לקבל עזרה וגם לא מוכנה לשחרר. לדעתי את צריכה ללמוד לעשות קצת מיקור חוץ אם את רוצה לשרוד את השנים הקרובות
 
בעיני, עזרה מהסבים זה לא "לעשות ילד כדי שמישהו אחר יטפל בו". לילדים יש המון מה להרוויח מקשר עם הסבים שלהם, וסבים הם לא "מישהו אחר". הייתי שמחה מאוד לו בנותי היו זוכות לבלות יותר עם הסבים שלהן, בכל גיל שהוא.
 
אם את מרגישה שסבים לא מעוניינים ("עושים פרצופים") עדיין בעיני יש המון מקום לעזרה עם הילדה. אפילו אם זו רק איזו שכנה תיכוניסטית שתרד איתה לגינת שעשועים וכך תיתן לך שעה של שקט לקפל כביסה. או להיפך - שאת תרדי עם הילדה לגינה והתיכוניסטית תקפל כביסה...
 
בנוסף, נשמע שבית מסודר זה דבר חשוב מאוד לבן הזוג שלך. אז אם זה כל כך חשוב לו, ונקרא שאת ממוטטת - אז לדעתי אתם צריכים למצוא דרך לקבל עזרה בסידור הבית.
 
לגבי ה"למי אכפת שקצת מבולגן" - זה עניין מאוד אישי. אני מאוד מבינה לליבך כי בלגן לא מזיז לי. אבל אני נשואה שנים רבות לאחד שזה חשוב לו. כל אחד הוא שונה... את צריכה לחשוב גם על נקודת המבט שלו.  אז אם זה כל כך חשוב לו - תקחו עזרה [להתגרש יעלה הרבה יותר. באחריות....]
לצפיה ב-'העצות שלי'
העצות שלי
21/05/2017 | 09:39
83
אתחיל בלינה, עצה שלי בתור אחת שהניקה עד לגיל שנה+ והיינו בלינה משותפת (בהסכמת הבעל), ברגע שלבעלי זה לא התאים יותר הילדים עברו לישון במיטות שלהם, זה קרה אחרי גיל שנה שאז הם מתעוררים הרבה פחות ולקום לפעוט זה לא כמו לקום לתינוק שמתעורר כל שעה שעתיים שלוש. חשוב מאוד לשמור על הזוגיות וחלק מיזה זה לישון ביחד בלילה, זו לפחות דעתי. אני חושבת שאם זה מפריע לו שהתינוקת ישנה אתכם הגיע הזמן להעביר אותה למיטה משלה.
 
כתבת בהתחלה שאת לוקחת את התואר בקלות יחסית כדי להיות שם בשביל הילדה לעומת זאת את כותבת שבעלך עובד בשתי עבודות וגם תורם המון בעבודות הבית. אני חושבת שאת צריכה למצוא מקום לעשות קצת יותר בבית. אם הכי חשוב לו שהבית יהיה מסודר תדאגי שלפני שהוא מגיע הבית יהיה מסודר. גם אם יהיו בגדים בסל וכלים בכיור אבל הבית יראה מאורגן זה יעשה לו טוב. פעוטה בת שנה+ יכולה להעסיק את עצמה חלק מהזמן וצריכה ללמוד להעסיק את עצמה.
 
תקבעי יום בשבוע אחרי שהתינוקת ישנה שאתם בדייט זוגי בין אם תצאו מהבית ובין אם תזמינו משהו לאכול, תדברו ותבלו קצת ביחד. זה מאוד חשוב.
זמן איכות עם הבעל חשוב מאוד אחרי שנולד תינוק ובכלל. 
לצפיה ב-'חושבת אחרת'
חושבת אחרת
22/05/2017 | 09:33
57
שוכחים מאוד מהר איך לטפל בתינוק  בגיל שנה וחצי מעייף בטירוף. לא ישנים טוב והילד דורש השגחה מתמדת. אני מאוד מבינה אותך, הבן שלי (הרביעי)בן שנתיים ותשע ורק לפני כמה חודשים התחלתי להרגיש שאני מספיקה דברים. הרצון שלך בהנקה ושינה עם התינוק הם טבעיים מאוד בעיני וכך עשיתי גם אני.  החברה מנסה כל הזמן להכניס אותנו לתבניות שנוחות לה וכל הכבוד לך שנלחמת על הדחף האימהי הבריא שלך. בעלך נשמע כמו אדם שדורש מעצמו סטנדרטים גבוהים מאוד אך אין לא זכות לדרוש ממך לעמוד בסטנדרטים אלו. להרגל שפיתח לצעוק ולהעיר לך רוב זמן השהות שלכם ביחד יש שם: אלימות נפשית ומילולית.  גם אם היית באופן היפותטי אדם בעל כושר ארגון לקוי וחיבה לבלגן עדיין זכותך ליחס מכובד כלפייך. אסור לאף בעל לצעוק ולהעיר ללא הפסקה כמעט!!!             נשמע שאת פועלת על פי כוחותייך וההספקים שלך בבית הם כרגע מצב זמני. אני מאוד אוהבת סדר ונקיון והתפשרתי בתקופה שהילדים מאוד קטנים. חזקי ואמצי, אני שולחת לך הרבה חיבוקים ואמפתיה
לצפיה ב-'חזרתי אחורה לקרוא את הודעתך מאז'
חזרתי אחורה לקרוא את הודעתך מאז
22/05/2017 | 14:16
65
ואני עדיין מחזיקה בדיעה שהחזקתי את - תעזבי לעכשיו את הלימודים. יש טיפוסים שמתמודדים טוב יותר עם לחץ ועומס (כמו בעלך) ויש אנשים שיותר קשה להם. 
 
ההתנהגות שלך משדרת בוז מוחלט לבעלך. את ישנה בחדר עם ילדתך בת ה 1.6? סליחה? היא כבר לא תינוקת. היא פעוטה. זה נשמע כאילו את נאחזת ומסרבת לשחרר, אולי כי זה מקנה לך נקודות זכות בעינייך. 
 
בעלך עובד ב- 2 עבודות כי אתם צריכים את הכסף. את עובדת בעבודת סטודנטים ומטפלת בילדה כשהיא לא בגן, ובנוסף 3 פעמים בשבוע אוספים לך את הילדה מהגן ומטפלים בה. בהחלט נשמע סביר שהרוב הגדול של הטיפול בבית יפול עלייך. ו"מגיע" לו גם את הקירבה של אשתו בלילות. 
 
תחשבי מה המטרות שלך בחיים. אם את רוצה במשפחה נעימה לילדה שלך לגדול בה, עם בעל אוהב ומסור, ועוד צאצאים להנות מהם, יכול מאוד להיות שאת צריכה לוותר על העקשנות שלך, ולא לחשוב שזו פחיתות כבוד להפסיק את ה"התקדמות" שלך על מנת לטפל בבית. לבעלך זה חשוב, ואם זה חשוב לו, זה אמור להיות חשוב גם לך. אם הוא חשוב לך. ואת יודעת מה, גם לבת שלך זה חשוב - בית נקי ומסודר (אני יודעת מנסיוני כמה חשוב בית מסודר לילדים, עד כמה שזה נשמע מוזר) ואמא ואבא מרוצים ואוהבים שלא רבים כל יום. 
 
זה הרבה יותר חשוב עבורה מאשר שאת תמשיכי "בקצב שלך" למרוח תואר שני כדי "להתקדם". 
 
 
לצפיה ב-' אירוח בנושא איבחון גנטי טרום לידתי '
אירוח בנושא איבחון גנטי טרום לידתי
( לעמוד שלי בתפוז )
22/05/2017 | 12:58
2

 מתכוננים ללידה?
הערב, בשעה 20:00, נארח בפורום היריון ולידה - תמיכה את פרופ' יובל ירון, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום לידתי, המרכז הרפואי איכילוב ת"א.
יש לכם שאלות על בדיקות היריון לאיתור תסמונות ומחלות גנטיות?
מוזמנים לכתוב לו עכשיו
 
גלישה נעימה
לצפיה ב-'הסגירה של רשות השידור/קול ישראל'
הסגירה של רשות השידור/קול ישראל
18/05/2017 | 22:52
4
83
אז מה דעתכן בנושא? שמחות? עצובות? לא משנה כלום?
 
בהיותי נוסטלגית מטבעי, הרעיון שלא יהיה "קול ישראל מירושלים" מעציב אותי, אבל אולי זו רק העטיפה... מודה שחסרה לי פרספקטיבה בנושא
לצפיה ב-'לא משנה כלום מבחינתי'
לא משנה כלום מבחינתי
21/05/2017 | 08:15
3
49
אני רק מקווה שהתאגיד הזה שהמציאו יתנהל נכון יותר כלכלית.
אני לא רואה ערוץ 1 כמעט בכלל, חיפשתי עכשיו לראות אם יש דברים חדשים מעניינים שם ולא ממש מצאתי. אותה גברת בשינוי אדרת.
גם אני נוסטלגית אבל לא במקרה הזה.
לצפיה ב-'מעניין - תודה. האם יחד עם התאגיד ביטלו את אגרת הטלויזיה'
מעניין - תודה. האם יחד עם התאגיד ביטלו את אגרת הטלויזיה
21/05/2017 | 15:41
2
41
ההיסטורית?
 
בזמנו כשנסענו לארה"ב שיגרנו לשם לדעתי קרוב לתריסר מכתבים כדי להודיע להם שיורידו אותנו מהרשימה. ברובם רשומים עם איזור מסירה שהגיע חזרה חתום כ"נמסר"
 
זה לא עזר - במשך שנים הם שלחו לכתובתנו האחרונה בישראל מכתבי איום על החוב הנורא שצברנו....
לצפיה ב-'אגרת הטלוויזיה בוטלה ב-2015.'
אגרת הטלוויזיה בוטלה ב-2015.
22/05/2017 | 12:48
1
8
לצפיה ב-'וואללה? תודה על העדכון'
וואללה? תודה על העדכון
22/05/2017 | 21:42
7
לא ידעתי.  לפי התגובות ברשת לפירוק רשות השידור נראה שאעפ"י שבוטלה, נותרה שינאה רחבת היקף בציבור לארגון
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי ?'
איך היה השבוע שלי ?
18/05/2017 | 19:55
12
24
 
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
18/05/2017 | 19:59
7
46
לצפיה ב-'חזרתי מהכפור-ללא-תפוז...'
חזרתי מהכפור-ללא-תפוז...
18/05/2017 | 22:50
3
127
לאחרונה כל פעם שאני באירופה, אני לא יכולה להיכנס לתפוז אלא דרך VPN מנתק שכזה - אבל אז אני לא יכולה לכתוב
 
אז המשהו הטוב זה שחזרתי ממסעותי ושתפוז שוב עולה. בנוסף - שבתי למזג אוויר קיצי לוהט וזה כיף גדול.
 
בפחות טוב - שבתי הביתה ב-1 בלילה וכלבת הבית שהיתה במשמרת כמו תמיד פרצה בנביחות והעירה את בני הבית...  כפרעליה - שומרת על הבית.
 
 
לצפיה ב-'ואני חשבתי שזה שאין לך אינטרנט זה בגלל נסיעה למזרח הרחוק ...'
ואני חשבתי שזה שאין לך אינטרנט זה בגלל נסיעה למזרח הרחוק ...
20/05/2017 | 09:56
1
65
איזה כיף שחזרת 
 
 
לצפיה ב-'תודה . כיף לחזור'
תודה . כיף לחזור
21/05/2017 | 05:04
30
הייתי רק באירופה. לא עד כדי כך אקזוטי.
 
לא הייתי שורדת יותר מרבע שעה בלי אינטרנט בכלל. ע"ע: Haven't the Jewish people suffered enough?.....
לצפיה ב-'ברוך שובך התגעגתי '
ברוך שובך התגעגתי
21/05/2017 | 08:04
22
חסרת לנו כאן.
 
לצפיה ב-'ל"ג בעומר - אלא מה '
ל"ג בעומר - אלא מה
20/05/2017 | 10:00
63
הייתי בשלוש מדורות ואפילו נהנתי בחלקן
 
הצלחתי להסתדר כך שלכל מדורה הלכתי רק עם הילד שחגג והשאר נשארו בבית.
 
 
לצפיה ב-'שבוע מוצלח בשבילי'
שבוע מוצלח בשבילי
21/05/2017 | 08:06
30
אני בטיפול אצל חברה שמסיימת לימודים ועושה עלי סטאז', אני עוברת שינויים רבים בשבועיים האחרונים מוצלחים ביותר.
ארוחת צהריים עם הילדים, במקרה שניהם סיימו יחד אז הצלחתי לקחת אותם איתי לארוחת צהריים ובילוי משותף. היה מוצלח ביותר.
המון עבודה במטבח בסופ"ש האחרון, נהניתי מאוד. 
לצפיה ב-'יש נהג נוסף בבית'
יש נהג נוסף בבית
21/05/2017 | 21:10
28
הבן הגדול עבר טסט בהצלחה אחרי יותר מחצי שנה של לימוד.
מצד אחד אני שמחה בשבילו שעבר הטסט, מצד שני אני עצובה בשבילי שאני שוב צריכה להיות נהג מלווה בחודשים הקרובים.
לצפיה ב-'עבר מהר ולאט '
עבר מהר ולאט
20/05/2017 | 10:12
2
88
בראשון - נסעתי לאשדוד עם הרכבת. הודות לתזמון שלהם - פספסתי את רכבת ההמשך והגעתי באיחור לפגישה. מבאס. לשמחתי, בחזור היה לי טרמפ.
בשני, תודות למערכת החינוך- היה חופש לילדים, לא היה לי סידור אחר ולא היתה אפשרות לקחת חופש, אז הילדים בילו אצלי בעבודה. מזל שהיה מחשב פנוי שאפשר היה להושיב אותם כי לא היתה להם סבלות לכלום.... (בדרך כלל הם מביאים מספיק משחקים אז מחשב הוא פתרון רק לזמן קצוב) 
בשלישי עד חמישי הגדול היה בטיול בי"ס וכמובן מתישהו נגמרה לו הסוללה בנייד.... חזר עייף
ובשישי - חגגנו לצעיר בגן יומולדת (זה עדיין לא התאריך, אבל בגלל מסיבות סוף שנה הקדמנו את המסיבה). זאת פעם אחרונה שאנחנו חוגגים בגן יומולדת, שנה הבאה כיתה א' {הרגשה מוזרה}
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
21/05/2017 | 08:02
30
לנו זה היה שנה שעברה.
בן כמה הילד שיצא לטיול שלושה ימים? בלחץ שנגיע ליום הזה.
 
לצפיה ב-'נגמר הגן...סופה של תקופה'
נגמר הגן...סופה של תקופה
22/05/2017 | 02:10
30
מכירה את ההרגשה. זה הזמן שטס לו, לא אנחנו ....
לצפיה ב-'ל"ג בעומר למה ילדים ביסודי צריכים חופש?'
ל"ג בעומר למה ילדים ביסודי צריכים חופש?
21/05/2017 | 08:11
44
הילדים היו בבית ואנחנו כמובן בעבודה. בפעמים האחרונות שנשארו לבד זה עבד מעולה, הפעם הוכיחו לי אחרת. התקשרו אליי בלי הפסקה עד שבסוף יצאתי קצת יותר מוקדם מהמוקדם שאני מסיימת וחזרתי הביתה.
 
לצפיה ב-'חצי קשור, ייעוץ עבודה לבן הזוג'
חצי קשור, ייעוץ עבודה לבן הזוג
15/05/2017 | 17:04
15
205
סיפרתי פה בעבר שבעלי לא עובד כבר תקופה ארוכה מאז נסגרה המחלקה בה עבד (הייטק) , לצערי הוא עדיין לא עובד, ודמי האבטלה מסתיימים עכשיו ומעכשיו יהיה גם קשה כלכלית.
יצא כך, שדווקא עכשיו יש לו אפשרות אחת מבטיחה (היה בראיון אחרון, ביקשו ממליצים ואם יעבור טוב יקבל הצעה) נקרא לה אופציה א׳. ובדיוק באותו הזמן הוא נמצא לקראת סוף תהליך בחברה אחרת ממש מבוקשת , שהוא מאד רוצה לעבוד בה וגם ממש קשה להתקבל אליה, נקרא לה אופציה ב׳.
בחברה ב׳ ידועים בזה שתהליך אצלהם הוא ארוך מאד ותשובות לוקחות זמן, וכאמור מאד קשה להתקבל.
הוא מנסה למשוך זמן באופציה א, אבל לדעתי אם לא יחזור אליהם בימים הקרובים הוא יאבד את זה.
מה עושים? אני מנסה לשכנע אותו להמשיך בא, ולסגור כדי שיהיה לו משהו ביד. בכל זאת מחפש כבר המון חודשים.
הוא ממש רוצה את ב, וקשה לו לוותר. אבל שם בכלל לא בטוח שיקחו אותו בסוף.. מה הייתם עושים במקרה כזה?
לצפיה ב-'פונים לאופציה ב׳'
פונים לאופציה ב׳
15/05/2017 | 19:48
9
156
ומספרים שנמצאים לקראת סוף התהליך בחברה אחרת.
אם הם רוצים אותו הם ימצאו את הדרך לזרז את התהליך ואפילו לזרז מאוד (כן, גם בחברה מאוד מאוד מבוקשת).
 
במקביל לנסות ולמשוך את אופציה א׳ עד כמה שאפשר (הוא עדיין לא קיבל הצעה כך שמרגע קבלת ההצעה יש לו עוד כמה ימים/שבוע לענות).
לצפיה ב-'הוא ניסה'
הוא ניסה
15/05/2017 | 20:24
8
150
הם באמת הקדימו לו בשבוע את הראיון, אבל לא הצליחו לתאם עם עוד בנאדם שצריך לשבוע הזה.  אז בכל מקרה הוא יצטרך לחכות לשבוע הבא.
ובאופציה א הוא היה כבר בשבוע שעבר, ולא יודעת כמה הם יחכו לו עוד
לצפיה ב-'אם אני מבינה נכון '
אם אני מבינה נכון
16/05/2017 | 11:44
7
122
הוא עדיין לא קיבל הצעה מהאופציה א׳. כלומר אני מניחה שמה שהוא אמר לאופציה ב׳ זה שהוא בתהליך מתקדם עם אופציה א. זה אמנם מזרז עיניינים אבל לא מאוד.
 
ברגע שהוא יקבל את החוזה (מאופציה א) רשום שם עד לאיזה תאריך זה תקף. לרוב כאמור זה שבוע. כשיהיה לו תאריך הוא צריך לחזור לאופציה ב׳ ולהגיד שיש לו הצעה ביד ושהוא יכול לחכות רק עד ל... (שיגיד יום יומיים לפני התאריך הסופי).
 
כאמור, אם רוצים אותו הוא יראה זירוז משמעותי (מאוד!) בתהליך הגיוס.
 
שימי לב שזה עדיין מאפשר לו לקבל את ההצעה של אופציה א, אבל נותן לאופציה ב׳ סיכוי ״להישאר במרוץ״ אם כאמור הם רציניים ומעוניינים (ואם הם לא זה כנראה רמז...).
 
בהצלחה!
לצפיה ב-'הוא ביקש לחשוב על זה'
הוא ביקש לחשוב על זה
16/05/2017 | 18:32
6
151
באופציה א, כי הוא בתהליך ארוך במקום אחר. הם אמרו לו לחזור אליהם רק כשהוא בשל להחליט. לדעתי זה טעות, אבל זה נעשה.
הוא מאד לא רוצה לקבל הצעה מא׳ ואז להודיע להם שהוא סוגר בב׳ . זה תעשייה קטנה וזה די לשרוף גשרים. מצד שני הוא עלול להשאר קרח מכאן ומכאן.
כרגע אמרתי לו שאם עד מחר אין לו תשובה שימשיך בא.. נקווה לטוב
לצפיה ב-'וואו, בהחלט טעות'
וואו, בהחלט טעות
17/05/2017 | 23:56
5
121
מקווה יחד איתך שלא ישאר קרח מכל הכיוונים. חברות בדר"כ רוצות לגייס אנשים שמראים התלהבות לעבוד בחברה, ולא כאלו שמודיעים חד משמעית שהם אופציה ב'. 
מצד שני, דברים בסופו של דבר תמיד מסתדרים על הצד הנכון, אז אולי כך צריך היה להיות. 
לצפיה ב-'דברים תמיד מסתדרים על הצד הנכון?'
דברים תמיד מסתדרים על הצד הנכון?
18/05/2017 | 16:44
4
103
את דתייה?
לצפיה ב-'אני לא דתיה'
אני לא דתיה
18/05/2017 | 16:46
3
112
ואני גם לא מושיבה פעוטות מול יוטיוב כל היום. 
לצפיה ב-'נו, סוף סוף יש לנו דבר אחד במשותף.'
נו, סוף סוף יש לנו דבר אחד במשותף.
18/05/2017 | 16:46
2
99
סליחה, שניים.
לצפיה ב-'לא בטוח ששניים...'
לא בטוח ששניים...
18/05/2017 | 16:48
1
24
לצפיה ב-'אה, אז את מתלבטת לגבי הזהות הדתית שלך?'
אה, אז את מתלבטת לגבי הזהות הדתית שלך?
18/05/2017 | 16:49
99
זה כבר יותר הגיוני.
 
לצפיה ב-'אם זו הייתי אני'
אם זו הייתי אני
15/05/2017 | 20:47
2
167
עם כל החוסר נעימות שבדבר הייתי לוקחת את א' וממשיכה בתהליך בב'. הכי גרוע אם הייתי מתקבלת לב' הייתי עוזבת את א'.
יהיה מעט לא נעים אבל מדברייך נקרא שמדובר במהלך חשוב להמשך הקריירה, ואופציה ב' זה מה שהוא באמת רוצה, וזה לא קורה הרבה לאורך קריירה (בטח לא בהיי טק) לכן אני בדעה שצריך להתגבר על אי הנעימות ומה שנקרא to follow your heart.
לצפיה ב-'אני כמו לולי הייתי הולכת על אופציה א' וממשיכה בתהליך בב''
אני כמו לולי הייתי הולכת על אופציה א' וממשיכה בתהליך בב'
16/05/2017 | 06:45
125
מכיוון שהוא תקופה ארוכה בבית ועכשיו כלכלית הולך להיות קשה יותר עדיף שיקח משהו שהוא בטוח שהתקבל אליו.
במידה ולא יתקבל לב' ועדיין ירצה משהו אחר שיחפש במקביל לעבודה בא'.
לצפיה ב-'אם אני חושבת כך. עדיף ציפור אחת ביד...'
אם אני חושבת כך. עדיף ציפור אחת ביד...
18/05/2017 | 22:43
68
שיחתום כבר עם א' ויתחיל. והיה ואם במקרה משרת החלומות בב' תסתדר - שיודיע לא' שהוא עובר הלאה....
 
ואגב, אם ידובר רק בכמה חודשים לדעתי אפשר בהמשך לא לציין בכלל את העבודה בא' בקורות החיים.  בעיקר אם מציינים את קורות החיים בשנים ולא כוללים חודשים.... וככה לא יישאל בהמשך למה עבד בא' רק כמה חודשים
לצפיה ב-'קראתי את כל התגובות,'
קראתי את כל התגובות,
17/05/2017 | 09:24
124
ואני לא הייתי מיעצת לו כלום.
אומרת משפט אחד--תראה חבל שתשאר בביץת בלי עבודה,
אולי תלך להתיעץ עם מישהו שמבין ואתה סומך עליו.
 
לפעמים קורה שהוא מרגיש לחוץ,
וההרגשה שלו שאין התחשבות בצרכים/רצונות שלו, וזה עוד יותר מבללבל.
ולא צריך "להרוס" בתוך הבית --ובסוף גם להיות אשם --
אל תנחי אותו--תני לו לבחור ושיהיה שלם עם עצמו. 
 
לצפיה ב-'עוד לא בטוח שיתקבל באופציה א''
עוד לא בטוח שיתקבל באופציה א'
17/05/2017 | 23:53
116
בכל מקרה, אני הייתי מייעצת לו על אופציה א' אם מציעים לו. כן הייתי ממליצה להתקשר לאופציה ב קודם לכן ולספר שהוא קיבל הצעה באופציה א ויחתום איתם אלא אם כן תוך שבוע הם מסוגלים להגיד לו אם התקבל או לא.  
טוב ציפור ביד משניים על העץ. 
אחרי שיעבוד שנה שנתיים יוכל שוב להגיש מועמדות לאופציה ב. תמיד הרי קל יותר לקבל מישרה כשמועסקים, ולא כשמובטלים ונמצאים בלחץ. 
לצפיה ב-' פורומים נפתחים מחדש '
פורומים נפתחים מחדש
( לעמוד שלי בתפוז )
15/05/2017 | 12:31
16
  סובלים מכאב כרוני ואין לכם את מי לשתף?
פורום כאב עצבי וכאב כרוני נפתח מחדש על מנת לדבר על ההתמודדות ולקבל תמיכה אחד מהשני!
 
 צריכים ייעוץ לגבי זכויות יוצרים או מפתחים מוצר חדש?
פורום קניין רוחני ופטנטים נפתח מחדש לכל היזמים שבנינו, היכנסו ושאלו את המומחה!
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי'
איך היה השבוע שלי
11/05/2017 | 20:59
10
40
מוזמנות לשתף
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
11/05/2017 | 21:00
1
81
לא חייב להיות קשור לאדום 
לצפיה ב-'היו הרבה דברים טובים השבוע'
היו הרבה דברים טובים השבוע
13/05/2017 | 07:30
113
יומולדת לאיש, חגגנו כל המשפחה יחד והיה מוצלח ביותר.
אסיפת הורים שהיתה מוצלחת ביותר אצל שני הילדים ועליתי 20 ק"ג מאושר.
למדתי להאציל סמכויות, עוד עובדת על זה וזה היה ממש בקטנה אבל לאט לאט צריכה לעשות את זה יותר.
ל"ג בעומר מוצלח ביותר בכיתה של הילדה. היה מעייף אבל מוצלח מאוד. זהו, סיימנו על החג הזה.
בילוי זוגי עם חברה טובה בקניון, כמה שהתגעגעתי לזה. כמעט חודשיים בילינו ככה והבילוי איתה פשוט עושה לי טוב.
לצפיה ב-'שבוע של שגרה.....'
שבוע של שגרה.....
12/05/2017 | 19:52
3
140
אך עם זאת הצליחו להרגיז אותי בענייני עבודה שזה עוד הדהד לי כמה ימים....
נאלצתי לצעוק בטלפון כדי להסביר כמה אני כועסת וצודקת.
זה כ"כ לא שגרתי אצלי שאחר כך באו אנשים לשאול מה קרה.....
 
האיש בצד השני של הקו פשוט לא מבין את תפקידו, מסלף דברים, מאשים וכמובן לא לוקח אחריות...אחר כך אמרו לי שהוא מקליט שיחות.... 
אם הוא היה רושם הוראות, מבין אותן ומבצע זה היה יותר קל לכולם.
לצפיה ב-'הגב שלי '
הגב שלי
13/05/2017 | 07:33
2
118
נסיעה מהעבודה החזירה אותי הביתה עם כאבי גב חזקים ביותר ושכיבה רבה במיטה בנסיון לעבור את ההתקף בלי כדורים. עם עבודה וילדים במשרה מלאה אחה"צ זה היה קשה אבל מזל שהם גדולים מספיק ושהאיש עזר קצת והצלחתי לחזור לעצמי פחות או יותר.
לצפיה ב-'אוי תרגישי טוב ! '
אוי תרגישי טוב !
13/05/2017 | 09:43
1
63
כיף לשמוע שהמשפחה הגרעינית מקלה עליך כדי שתחלימי.
 
לפני חודשים היה לי בפעם הראשונה ומקווה שהאחרונה - כאב גב שהיה ממש משתק עד כדי כך שכאב לי ללכת.
מאז אני מבינה את אלו שמתלוננים על כאבי גב - כמה זה נוראי.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
15/05/2017 | 06:43
29
אני סובלת כבר כמה שנים מהגב ולמדתי לחיות עם זה. מזהה את זה מגיע ודואגת לא להגיע למצבים המשתקים כמו שתיארת. 
לצפיה ב-'שבוע בסימן קבלת הדברים שרציתי'
שבוע בסימן קבלת הדברים שרציתי
14/05/2017 | 15:45
3
162
התפנה מקום בגן שהכי רציתי אז מיד רשמתי את התינוקת שלי ושמחתי כל כך! ראיתי את הגן ואני שלמה לחלוטין עם הגן הזה. (:
באופן מפתיע, ככל הנראה גם אקבל עבודה חדשה בבית הספר בו רציתי (:
אז שני דברים טובים, גן לתינוקת, עבודה לאמא.
ועם כמה שאני שמחה, אני שואלת את עצמי- עבודה? גן? באמת? למי זה טוב? הכי כיף בבית! (:
לצפיה ב-'כדי להעריך את הבית--טוב שיש בחוץ.'
כדי להעריך את הבית--טוב שיש בחוץ.
14/05/2017 | 16:45
16
לצפיה ב-'בהצלחה לשתיכן '
בהצלחה לשתיכן
15/05/2017 | 07:36
1
72
את חוזרת כי את חייבת לחזור? 
לצפיה ב-'אחזור לעבודה רק בספטמבר. וזה כבר נראה לי קרוב.. '
אחזור לעבודה רק בספטמבר. וזה כבר נראה לי קרוב..
16/05/2017 | 14:34
11
לצפיה ב-' נושא דליק - ל"ג בעומר '
נושא דליק - ל"ג בעומר
10/05/2017 | 22:28
22
112
אוהבת?
נאלצות לחגוג בגלל הילדים??
ניסיתם פעם משהו אחר??
 
<אצלנו הווטסאפים עוסקים בעיקר בזה כאילו אין חיים אחרים...>
לצפיה ב-'זה היום הכי גרוע'
זה היום הכי גרוע
11/05/2017 | 03:57
145
מבחינתי --איןלי מה לנשום.
יום קודם אוטמת את הבית וחיה על מזגנים, ופותחת חלונות רק יומים אחרי,
לא סובלת ריח של עשן ופיח,
גם לא תולה כביסה עד שהכל שוקע.
כשהילדים היו קטנים, נשלחו עם אבא להנות ממדורות ואזגדלו ולי אין קשר לענין.
בכל מקרה המשאף שלי עובר טראומה כל שנה ביום הזה.
 
לצפיה ב-'ל"ג בעומר'
ל"ג בעומר
11/05/2017 | 07:51
101
היום חוגגת בגלל הילדים. 
אוהבת מאוד מדורות אבל לא את ל"ג בעומר שיש ריח של עשן שבועיים ואין אויר לנשום.
אצלנו אין הרבה ווטסאפים בנושא בכלל ובמסגרת אחת ויתרו על האירוע לשמחתי.
חוגגים רק פעם אחת אז אקח את שניהם כנראה לחגיגות.
מפחדת מאוד מהחג הזה ושמחה על כל שנה שאני יכולה להיות איתם ויודעת שבקרוב כבר לא יצטרכו אותי לצערי ואז בטוח אפחד מאוד.
לצפיה ב-'אצלי ל"ג בעומר מתקשר לחוויות חיוביות מהילדות שלי'
אצלי ל"ג בעומר מתקשר לחוויות חיוביות מהילדות שלי
11/05/2017 | 21:13
82
האווירה של איסוף העצים עם החברים, הדאגה לכיבוד, הישיבה סביב המדורה להיות עם החברים.
יש משהו ממגנט במדורה ובאש. ויש משהו מאוד יפה בשדה של מדורות (בסדר הריח על הפנים ונשאר גם יומיים אחר כך אבל עדיין.....)
 
כיום כאמא, אני פחות נהנת גם מכך שצריך לדאוג כל הזמן וגם בעצם שאני בין מכרים ולא בין חברים (אם כי בשנה שעברה היגעו למדורה קבוצת הורים והיה לנו כ"כ נחמד שהילדים בקשו הביתה ואנחנו אמרנו תיכף....)
 
שנוא עלי ששבוע לפני מתחילים עם החגיגות. השנה אני אלך לשלוש מדורות שלושה ערבים ברצף (מקווה לשרוד). פעם היינו הולכים כולנו למדורה של הגדול ודיינו. השנה ניסינו לשחד את אחד הבנים שיוותר. לא הצלחנו.
 
 
לצפיה ב-'הדבר היחידי שאוהבת בחג הזה זה תפוחי האדמה ששמים'
הדבר היחידי שאוהבת בחג הזה זה תפוחי האדמה ששמים
12/05/2017 | 05:16
11
149
במדורה- הכי טעים!
לצפיה ב-''
12/05/2017 | 07:04
10
103
בדיוק אתמול דיברתי עם הנכד שלי(בן 5)
איפה יהיה במדורה, והוא אמר בגן שלנו עושים,
ואני אומרת: איזה כיף תביאו תפוחי אדמה וישימו במדורה,
ואתה תאכל--(שונא תפוחי אדמה, מגעיל אותו בכל צורה)
והוא מסתכל בי במבט רציני ועונה---לא! ממש לא!
אני אפילו לא אביא שלא יגידו לי לאכול.
 
ככה זה--אחד הכי אוהב אחר--ממש לא!
 
לצפיה ב-'אצלי הגדולה והשנייה לא מסכימות'
אצלי הגדולה והשנייה לא מסכימות
12/05/2017 | 11:00
9
109
כמעט על אף מאכל. אם אחת אוהבת השנייה לרוב לא נוגעת.


וזה תופס גם לגבי תפוחי אדמה מהמדורה - אני והגדולה נהנינו מהם אתמול (במדורה של השנייה) - השנייה לא טעמה אפילו.
לצפיה ב-'והשניה אבל אוהבת'
והשניה אבל אוהבת
12/05/2017 | 11:38
8
82
תפוחי אדמה באיזה אופן אחר? 
כי אם יש לי תוספת שלתפוחי אדמה,
לנכד שלי תמיד תמיד תהיה אלטרנטיבה אחרת, 
הוא נגעל מהם. 
הוא גם לא אוהב "שרוף", מה שאצלינו כולם אוהבים, טוסטים
קצת "שרופים" קצוות קצת שרופים של מאכלים אפויים.
מענין איך עובדות בלוטות הטעם.
לצפיה ב-'כן, היא אוהבת פירה.'
כן, היא אוהבת פירה.
12/05/2017 | 11:42
7
66
אצלנו הגדולה לא אוהבת שרוף. רק הקטנה אוהבת כמעט הכל, וגם הרבה יותר מוכנה לטעום דברים חדשים.
לצפיה ב-'יש לי ילדה'
יש לי ילדה
12/05/2017 | 11:49
6
74
כשהיתה קטנה, היו ממש מעט מאכלים שאכלה,
לא אהבה לאכול בכלל.
כשהפכה להיות אמא בעצמה--אכלה ממש הכל.
זה כנראה משתנה, לא לחמתי על אוכל איתם.
אבל הפיצי הזה שגדל כאן ואני מסתכלת על הנחישות לו כלפי אוכל,
והוא אוהב לאכול, זה די משעשע אותי.
לצפיה ב-'אצלי באמת חל שינוי עם ההריון הראשון -'
אצלי באמת חל שינוי עם ההריון הראשון -
12/05/2017 | 11:51
5
80
פתאום הייתי מוכנה לאכול כל דבר (פרט לדברים באמת מזעזעים כמו אניס או כוסברה) וזה נשאר.
לצפיה ב-'יתכן, פעילות הורמונלית'
יתכן, פעילות הורמונלית
12/05/2017 | 11:55
4
67
שמשפיעה. גם אצלי חלו שינויים גדולים בכלל בגוף,
עם ההריונות. אוכל לא היה בינהם, מלבד שכל ההריון צמתי בעיקר, 
כי הקאתי, ממש עד ללידה. אז ממש התגעגעתי לאוכל.
וכשילדתי התענוג הגדול שהביאו לי כריך טעים. ממש אושר.
לצפיה ב-'גם אני'
גם אני
12/05/2017 | 12:02
3
51
הקאתי עד שלב מאוחר יחסית בהריונות (שבוע עשרים ומשהו), וגם הייתי רגישה לריחות מסוימים (בהריון הראשון זה כלל עוף...), אבל בכל זאת גם עניין הנכונות לאכול מגוון מאכלים נכנס בהריון הראשון ונשאר.
לצפיה ב-'אצלי ההקאות חלפו'
אצלי ההקאות חלפו
12/05/2017 | 12:37
2
83
כמה ימים אחרי הלידה.
אנחנו גרים קרוב לבי"ח, והלכנו ברגל ללדת --
ובדרך הקאתי. זה פשוט לא נגמר,
שתי הבנות שלי אותו הדבר, אבל הצעירה יותר גם התיבשה
וכל תשעת החדשים היתה עם אינפוזית נוזלים.
לדעתי היא נסתה את כל בתי החולים בארץ,
כי נבחנה ונסעה עם פרפר, ובדרך הלכה לתל השומר. לקהבל נוזלים,
פשוט מטורף.
לצפיה ב-'אוי ואבוי!'
אוי ואבוי!
12/05/2017 | 12:55
1
60
אחרי הלידה? מזעזע.
לצפיה ב-'תודה, לפחות הם ילדים טובים היה כדאי.'
תודה, לפחות הם ילדים טובים היה כדאי.
12/05/2017 | 13:01
16
לצפיה ב-'גם בילדותי ונעוריי לא אהבתי את החג הזה במיוחד'
גם בילדותי ונעוריי לא אהבתי את החג הזה במיוחד
12/05/2017 | 10:22
1
102
אומנם היה מעניין לבהות קת בלהבות אש ואהבתי את טעמם של תפוחי האדמה שעושים בגחלים של המדורה (כיום, כשיוצא לי לטעום את זה במדורה כיתתית של אחד הילדים שלי, אני לא מואת בהם טעם רב ולא מבינה על מה הייתה ההתלהבות), אבל לא כל כך אהבתי את החג בכללותו. נראה לי שלא הרגשתי בנוח עם כל הסיטואציה הזאת, הייתהלי תחושה שמארגנים מדורה ויושבים סביבה בחבורה באופן שהרגיש לי די סתמי, ומנסים להוסיף לזה איזה "תוכן" של שירים או דיבורים, אותי זה די ייבש כילדה.
 
היום ,אותו סיפור - אני לא מתחברת במיוחד לחג הזה.מלכתחילה זה היה באחריות האבא של הילדים שלי להתעסק עם מדורה, ואם אפשר, מעדיפה שהוא ילווה את הילדים למדורות הכיתתיות. אתמול, למשל, הוא היה זה שלקח את הילדה למדורה של כיתתה. אני ביקשתי ממנו את זה, ומכיוון שהוא יותר נהנה מזה, הוא פטר אותי מהחובה הזאת בלי בעיה.
לצפיה ב-'חלוקת מטלות בין הורים במדורה.....'
חלוקת מטלות בין הורים במדורה.....
12/05/2017 | 19:43
102
עוד נושא רגיש 
מי הולך עם הילד... השנה האיש שלי הטיל ווטו על ליוי האמצעי (זה שניסינו לשחד) בגלל המיקום של המדורה. אני חושבת שעוד בפסח הוא הצהיר "לשם אני לא הולך".....
 
והמטלות בין ההורים המלווים..... ברור לי כבר עכשיו מי מההורים ישאר לנקות....
לצפיה ב-' ואפרופו ליווי הורים, מתי הילדים שלכן הלכו למדורה לבד?'
ואפרופו ליווי הורים, מתי הילדים שלכן הלכו למדורה לבד?
13/05/2017 | 23:08
2
17
לצפיה ב-'השנה - כיתה ז' (בת 12 וחצי)'
השנה - כיתה ז' (בת 12 וחצי)
15/05/2017 | 20:20
1
16
לצפיה ב-'היו הורים אחרים?'
היו הורים אחרים?
15/05/2017 | 22:36
54
גם הבכור בכיתה ז' והיינו  3 הורים לאורך הערב. ולצערי מידי פעם היינו נחוצים (לבטיחות באש, ולאיסוף אשפה) 
לצפיה ב-'רק בשביל לסגור את הפינה: יש לי ברזומה 3 מדורות ב-3 ימים '
רק בשביל לסגור את הפינה: יש לי ברזומה 3 מדורות ב-3 ימים
16/05/2017 | 21:07
8
לצפיה ב-'חג נורא בעיני...'
חג נורא בעיני...
18/05/2017 | 22:47
31
זוועה לאיכות הסביבה והאוויר, כל הקטע הזה של ההילולה בהר מירון מרגיש לי פרימיטיבי ברמה מביכה, ובשנים עברו היו את כל הסיפורים של הילדים ששורפים גורי חתולים 
 
בקיצור - חג "מכה" בעיני.
 
אגב, הידעתן שבשבדיה נחוג חג דומה ב-30 באפריל בכל שנה?  ראו פה
 
 
הייתי פעם בחגיגה כזו. מדובר במדורה גדולה שכל השכונה עושה ביחד - מבוגרים וילדים. אני מניחה שהמקור הוא פגאני - סיום החורף הכה ארוך...
לצפיה ב-' לוח מודעות'
לוח מודעות
09/05/2017 | 23:50
6
12
לצפיה ב-' דבי בקשה למסור שהיא בנסיעת עבודה במקום עם ללא '
דבי בקשה למסור שהיא בנסיעת עבודה במקום עם ללא
09/05/2017 | 23:51
127
אינטרנט.
לצפיה ב-'מחפשת משתתפות למחקר חדשני בגרייה מוחית מגנטית עמוקה (dtms) ב'
מחפשת משתתפות למחקר חדשני בגרייה מוחית מגנטית עמוקה (dtms) ב
09/05/2017 | 09:34
77
מתחילים סבב גיוס נוסף!
המחקר עוסק בטיפול חדשני (ללא תרופות) בגרייה מוחית מגנטית עמוקה (dtms) ובודק את יעילותו בסיוע להתמודדות עם תסמינים נפשיים דוגמת תנודתיות ניכרת במצב הרוח, עצבנות ודכדוך, המופיעים בימים לפני קבלת הווסת (המחזור החודשי).

המחקר מתקיים באיכילוב במרפאה לבריאות הנפש של האישה. הוא מיועד לבוגרות מעל גיל 18 הסובלות מתסמונת קדם וסתית חמורה (PMDD). במהלך המחקר ייפגשו המשתתפות עם פסיכיאטר מומחה, ימלאו שאלונים ויעברו סריקת מוח ב-fMRI. לאחר מכן יעברו סדרה של טיפולי גרייה מגנטית עמוקה, תוך מעקב אחר מצבן הקליני.

המחקר יימשך כחמישה חודשים.

מוזמנות ליצור איתנו קשר בטלפון: 03-6973685 ובמייל  maayanmo@tlvmc.gov.il
מעיין

לצפיה ב-'טיפול לדיכאון אחרי לידה'
טיפול לדיכאון אחרי לידה
09/05/2017 | 01:09
110
דיכאון לאחר לידה תוקף כ-10-20% מהנשים. לעיתים הוא מתחיל כדיכאון בהריון ולעיתים מתפתח בשבועות ובחודשים שלאחר הלידה. הוא מתאפיין במצב רוח מדוכא רוב היום, כמעט כל יום ו/או אובדן עניין והנאה ברב התחומים במשך לפחות שבועיים ובנוסף ארבעה מתוך הסימפטומים הבאים:
• ירידה ניכרת, לא מתוכננת, במשקל ובתאבון
• קושי ניכר להירדם או לישון
• עליה או ירידה ניכרת בפעלתנות פסיכומוטורית
• מחשבות על התאבדות
• עייפות וחוסר אנרגיה
• הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי או אשמה
 • קושי לחשוב, להתרכז ולהחליט החלטות
ישנם סימפטומים נוספים האופיינים לדיכאון אחרי לידה: עצבנות והתפרצויות כעס, תלונות גופניות רבות, תחושת חרדה בלתי מוסברת, התקפי פאניקה, דאגנות יתר, קושי בתפקוד היומיומי, קושי לטפל בתינוק ותחושת אדישות או דחיה כלפיו. לעיתים מופיעות תופעות של מחשבות אובססיביות (OCD) כלפי התינוק.
כפי שניתן לראות, חלק מהסימפטומים שמאפיינים דיכאון יכולים גם להיות סימפטומים נורמאליים בתקופה שלאחר הלידה (כגון עייפות), מה שמקשה עוד יותר על האבחון ומצריך פניה לאיש מקצוע – פסיכיאטר או פסיכולוג.
חשוב להבדיל בין דיכאון לאחר לידה לבין ה'בייבי בלוז' – אותו מצב רגשי תנודתי, הורמונאלי, שמאפיין 70-80% מהיולדות בימים הראשונים שלאחר הלידה.
דיכאון אחרי לידה שאינו מטופל עלול להימשך שנים ולפגוע בקשר של האם עם התינוק, לעכב את התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית ולהשפיע על היחסים עם בן הזוג. האישה חשה שהיא לא נהנית מהדברים שהייתה נהנית עד כה, לא מצליחה למצוא שימחה בהולדת התינוק ומאשימה את עצמה שהיא לא אם מספיק
דיכאון לאחר לידה יכול להתפרץ בשלושת החודשים לאחר הלידה, ולפעמים הוא מתפתח במשך השנה הראשונה לחיי התינוק.
מצורף שאלון אדינבורו לדיכאון לאחר הלידה שמשמש לאבחון ראשוני. ציון 10 ומעלה מהווה אינדיקציה לסיכון ויש לפנות לבדיקה של פסיכיאטר. בלי קשר לציון, כדאי לפנות בכל מקרה של מצוקה.
כיצד מטפלים?
הטיפול בדיכאון אחרי לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות אחרות (כגון אנמיה).
הטיפולים יכול להתבסס על טיפול פסיכולוגי או תרופתי. חשוב לקחת בחשבון היבטים נוספים כגון היחסים עם בן הזוג, מידת התמיכה שניתנת לאישה. לעיתים שיפור במערכת התמיכה היא קריטית להחלמה. יש מקרים שרצוי להפנות גם לטיפול דיאדי - טיפול משותף לאישה ולתינוק שמתמקד בקשר ביניהם.
לאבחון וטיפול משולב – תרופתי, ופסיכותרפיה (CBT) – ניתן לפנות לד"ר מיכל אילן, בטלפון 0544418298 או בפייסבוק https://www.facebook.com/DrMichalIlan/ או במייל  ilan_michal@walla.co.il
לצפיה ב-'נפתחה קומונה בנושא : החיים אחרי בגידה - לנשים בלבד'
נפתחה קומונה בנושא : החיים אחרי בגידה - לנשים בלבד
07/05/2017 | 12:39
2
166
מוזמנות נשים שחוו בגידה מצד בן הזוג והחליטו לשקם את היחסים.
בקומונה אפשר לדבר על הנושא תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת.
בלי שיפוט, בלי ביקורת.
תמיכה נטו.
 
לצפיה ב-'כל הכבוד על היוזמה.'
כל הכבוד על היוזמה.
07/05/2017 | 19:50
1
127
ראיתי שביקשת קבוצת תמיכה 
והנה יזמת. מאחלת לך הצלחה.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
08/05/2017 | 16:17
8
לצפיה ב-'סוף הזוגיות?'
סוף הזוגיות?
07/05/2017 | 00:51
10
308
איך מחליטים שזה  נגמר והגיע הזמן לפרק את החבילה?
לא טוב לי. לא נראה לי שיש עם מי לדבר.
מאז ומתמיד כל נסיון מצידי לשוחח על הזוגיות נגמר במריבה וברוגז מצידו. תמיד אני לא בסדר, תמיד אני צריכה להתנצל.
אין סיכוי שיסכים ללכת לטיפול זוגי. לדעתו כל המטפלים הם שרלטנים. אפילו לא יודעת אם יסכים להפרד דרך גישור.
 
איך מתחילים את התהליך?
לצפיה ב-' '
07/05/2017 | 06:40
124
לא יודעת איך להתחיל, לא מבינה בזה אבל בשביל להתחיל אולי כדאי לך לפנות לפורום מתאים יותר.
בעמוד הפורומים הראשי כשכתבתי זוגיות בחיפוש ישר קפץ לי פורום זוגיות במשבר. אולי כדאי לך לכתוב שם. בטח שם ידעו לעזור יותר.
בהצלחה 
לצפיה ב-'שולחת חיבוק, והרבה ארגיה טובה,'
שולחת חיבוק, והרבה ארגיה טובה,
07/05/2017 | 08:04
128
ומציעה לפני פירוק, ולפני הכרזה על כך,
להתנהל בחכמה, 
אולי שלב ראשון שתלכי את ליעוץ זוגי, ותספרי שם מה מפריע לך,
ואולי כשאת תקבלי רעיונות לתגובה שוה למעשים והתנהגויות שלו,
זה ישנה את התמונה גם מבחינתו. ואולי אפילו יתנו לך רעיונות איך להביא אותו
לשיחה עם יועצים.
ושלב שני אם איבדת תקוה וענין--תתיעצי עם עו"ד --איך את מיטיבה עם
עצמך, מבחינת חלוקת רכוש, ודרך לקבל גט--כדי שהוא לא ישים רגל.
להכין את עצמך נכון.
מאחלת לך טוב.
לצפיה ב-'גם אני ממליצה על ייעוץ אישי - רק בשבילך'
גם אני ממליצה על ייעוץ אישי - רק בשבילך
07/05/2017 | 10:29
7
168
קודם כזה שיעזור לך להחליט אם זה באמת מה שנכון לך בשלב הזה, ואח"כ ייעוץ פיננסי/משפטי שיעזור לך לעשות את זה בתנאים המיטביים עבורך ולתכנן כלכלית.
 
חשוב לתכנן.... לא רוצה לחלוק סיפורי זוועות אבל היכרתי פעם מישהו שאיתרע מזלה להתגרש מעו"ד לעניני גירושין/יחסי ממון בין בני זוג. ביום שהם החליטו להתגרש (נדמה לי שזה הגיע מהצד שלו, לא שלה - לא דובר בזוג קרוב אלי) הוא הקפיא את כל חשבונות הבנק המשותפים שלהם כדי שלא תוכל לקחת מהם כלום ואולי גם סתם כאמצעי לחץ/אימלול שלה.....
 
מההודעה שלך יש קצת חוסר תואם בין ההתחלה לסוף. בהתחלה את שואלת איך מחליטים... ובסוף את שואלת איך *מתחילים* הליך גירושין.  אז זה יותר ההתחלה או יותר הסוף?
 
נדמה לי שדרך טובה להתחיל לבחון את הדברים היא להניח את האופציה הגרועה שבה לעולם לא תהיה לך זוגיות נוספת או זוגיות טובת יותר מהנוכחית - היה אם זה המצב, האם עדיף לך להיות לבד מאשר להיות נשואה לו? [רק את יודעת את התשובה]
 
לצפיה ב-'את מעלה שאלות טובות'
את מעלה שאלות טובות
08/05/2017 | 07:54
6
177
אני מניחה שלא תהייה לי זוגיות נוספת והמחשבה על 30 שנים לבד לא מרגישה מעודדת. אני לא יודעת מה עדיף.
 
אני תוהה איך אוספים את המחשבות ומחליטים שזה באמת הסוף.
 
לצפיה ב-'איך את בקבלת החלטות בדברים אחרים?'
איך את בקבלת החלטות בדברים אחרים?
08/05/2017 | 13:17
1
132
נגיד בלבחור משקפי שמש או מסלול בעבודה או מה שלא יהיה. את מהמחליטים ממש מהר וחותכים הלאה או מהמתלבטים הרבה ואח"כ לעתים מהרהרים בזה שאולי ההחלטה היתה טעות?
 
מלבד זה יש ממש מעט מידע בהודעה הפותחת שלך אז קשה לחוות דיעה הלאה.
 
מה שקפץ לי ממנה זה הקטע של נסיונות "לדבר על הזוגיות" מה שנראה לי לא הולך מי יודע מה עם רוב הגברים הסטרייטי שאני מכירה (שיחות "הקשר אנה ולאן" סתם מלחיצות אותם). אולי יש דרך לנסות לשפר את המצב דרך מעשים/אסטרטגיות שאינם שיחות-על-מה-שקורה?
 
 
לצפיה ב-'לא קל לי לקבל החלטות'
לא קל לי לקבל החלטות
09/05/2017 | 07:33
117
אני מאילו שמתלבטות הרבה.
רק השבוע מדדתי כמעט את כל החולצות שהיו בחנות עד שבסוף בחרתי שתיים, כשחיכיתי בתור בקופה ויתרתי על אחת מהן וכשהגעתי הבייתה עדיין לא הייתי בטוחה שבחרתי טוב.
 
יש שני נושאים רציניים שמכבידים על הזוגיות.
הלחץ המטורף שלו על הילדים בעינייני לימודים שמשגע אותם וגם אותי ומחמיר ככל שהם מתקרבים לסיום הלימודים.
האנטי שלו למשפחה שלי שגורם לניתוק איתם. הוא כועס אם אני נפגשת איתם יותר מדי, מתלונן שאני משאירה אותו לבד כי לא רוצה להגיע איתי. הם הפוכים מבחינה פוליטית ועם השנים הוא נעשה יותר קיצוני בדיעותיו.
 
בכלל, נראה שעם השנים כבר אין לנו על מה לדבר אחד עם השני. טעם שונה בסדרות טלויזיה, הפסיק לקרוא ספרים. שחיקה מתמשכת של הזוגיות. כשהולכים יחד למסעדה שותקים כל הזמן. לא נעים.
לצפיה ב-'למה שלא תהיה זוגיות נוספת?'
למה שלא תהיה זוגיות נוספת?
08/05/2017 | 14:49
1
182
אולי לא מיד , אבל אין סיבה שלא תוכלי להיכנס לזוגיות אחרת אחרי הגירושים, במידה וזה מה שתבחרי לעשות.
 
אני גם בעד ייעוץ אישי- לי זה מאוד עזר וגם השפיע מאוד על הבחור מבלי שהוא היה נוכח במפגשים. זה הציל לי את הזוגיות לפני כמה שנים.
לצפיה ב-'אני מכירה את עצמי'
אני מכירה את עצמי
09/05/2017 | 07:22
146
אני לא יצור חברותי.
גם חברות לא ממש יש לי, אז הסיכוי למצוא בן זוג חדש מרגיש קלוש.
 
 
לצפיה ב-'אוי. אני כל כך זוכרת את ההתחבטות הזאת '
אוי. אני כל כך זוכרת את ההתחבטות הזאת
08/05/2017 | 23:43
1
218
גם אני שברתי את הראש בשאלה איך יודעים שזה הסוף. וקצת אחרי הפרידה, בא השרשור הזה, ובו אוסף מכובד של פנינים שעברתי עליהן וסימנתי וי בדיעבד, וידעתי שההחלטה שקיבלתי היתה נכונה לי:
  • כאשר הפחד מלהשאר גבר על הפחד מלהיות לבד
  • כשמפלס החרא עולה על מפלס הפחד
  • שכשאת שומעת את הצעדים שלו בכניסה, הגוף שלך ושמחת החיים שלך מתכווצים קצת ומסננים אוף.
מאחלת לך למצוא את הדרך הנכונה לך ולכם. ומצטרפת להמלצה להתחיל מטיפול אישי, שאולי יעזור לך לקבל החלטות, או לטפל בזוגיות, או לטפל בעצמך, או להפרד בצורה טובה. 
לצפיה ב-'תודה על קישור'
תודה על קישור
09/05/2017 | 07:37
131
אני אקרא כשתפוז יסכים לפתוח אותו בלי לקרוס.
 
אין פחד, אבל יש אובדן של שמחת חיים.
אני מחפשת סיבות להשאר מחוץ לבית עוד שעה כדי לחזור אחרי שהוא יצא.
אני מקווה שיאריכו לו נסיעות עבודה כדי להיות עוד כמה ימים בלי הלחץ שלו.
לצפיה ב-'מחפשת קבוצת תמיכה'
מחפשת קבוצת תמיכה
05/05/2017 | 19:01
2
281
לא בטוחה שזה המקום הנכון, אשמח אם תפנו אותי.
על קצה המזלג, לאחרונה גיליתי שבן זוגי ניהל מערכת יחסים עם אישה אחרת במשך שלוש שנים.
קיבלנו החלטה משותפת לשקם את היחסים בינינו וזה לא פשוט.
אני מרגישה צורך בשיח עם נשים שזה קרה וקורה גם להם.
מחפשת קבוצת תמיכה לשתף במה שעובר עלי.
קיים דבר כזה?
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע '
מצטערת לשמוע
06/05/2017 | 13:35
156
אני מניחה שבפייסבוק תוכלי למצוא קבוצה וירטואלית כזו, פשוט לרשום בחלונית החיפוש משהו שקשור כמו "נבגדים/ות" או משהו כזה.
 
קבוצה לא וירטואלית לא יודעת אם קיימת.
 
שולחת חיבוק ענקי
לצפיה ב-'לא מכירה קבוצה כזו - את מוזמנת לשוחח פה'
לא מכירה קבוצה כזו - את מוזמנת לשוחח פה
07/05/2017 | 10:19
114
אם בא לך לאוורר מחשבות באופן אנונימי. יש פה הרבה נשים חכמות...
 
גם אם יש קבוצה כזו, לכשעצמי זה נראה לי נושא כל כך אישי וחושף קרביים שלא הייתי רוצה לדבר עליו פנים אל פנים עם אחרים שאינני מכירה, קל וחומר כשתמיד יש סיכוי שמי מהם מכיר את ההורים מביה"ס של הילדות או משהו.
 
באופן כללי זה הבחירה שלכם נשמעת כאתגר אבל בעיני תמיד שווה לנסות
לצפיה ב-'איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
04/05/2017 | 20:40
11
39
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
04/05/2017 | 20:47
2
50
לצפיה ב-'יום עצמאות בסימן משפחתי'
יום עצמאות בסימן משפחתי
05/05/2017 | 21:38
88
אמא שלי ארגנה אצלה ארוחת חג עם כל המחותנים.
זה כיף שכולם הגיעו.
לצפיה ב-'ממש מרגישה שחוזרת לעצמי '
ממש מרגישה שחוזרת לעצמי
06/05/2017 | 13:34
142
קצת שקעתי לתוך הגידול של הקטנה ועם זה שלא ממש ישנה ואני די בסלון כל היום (המיטה שלנו מאוד גבוהה כך שאני לא מסוגלת לטפס עליה כרגע בגלל התפרים אז ישנה על הספה בסלון) כך שכל יציאה מהבית ממש מרעננת אותי ואני מקווה שבקרוב כן אוכל לטפס על המיטה.
 
ובכלל- שמחה שההחלמה הייתה כזו מהירה אצלי ושכמעט מיד יכולתי לטפל בילדה ולהנות ממנה.
לצפיה ב-'שבוע סה"כ נעים '
שבוע סה"כ נעים
06/05/2017 | 13:30
132
מתרגלים לקטנה והיא מתרגלת אלינו-נכנסנו לשגרה, התחלנו לטייל איתה בחוץ ובביקור השבועי אצל הרופאה קיבלנו פרגון על זה שהיא אכן העלתה במשקל והרופאה שמחה לגלות שיש העדפה להנקה-משהו שעבדתי עליו מאוד קשה איתה
 
היום אמורים לעשות צילומי ניו בורן- מקווה שיילך טוב ושהיא תשתף פעולה.
קניתי כמה דברים מגניבים לזה ומחכה בקוצר רוח
לצפיה ב-'שבוע קשה יום הזכרון'
שבוע קשה יום הזכרון
07/05/2017 | 06:35
96
משנה לשנה קשה לי יותר עם היום הזה. בראשון בערב היינו בטקס בבית ספר של הילדים. ביום שני לא עבדתי, היום עבר בקניות בסופר וקצת בישולים, הבן ביקש פלאפל החלטתי להענות לבקשתו לכבוד יום העצמאות.
בערב בעלי לקח את הילדים לראות זיקוקים ואני נשארתי בבית, לא אוהבת את הדוחק והעומס הזה. 
בשלישי בניגוד לכל עם ישראל לא מנגלנו והיינו בים, גם שם היו מנגליסטים אבל למזלנו החוף שאליו אנחנו הולכים מספיק גדול ולא עמוס אז מצאנו לנו פינה שקטה ונהננו בה מאוד. לסיום הלכנו לאכול במסעדה.
ברביעי חזרנו לשגרה עמוסה כרגיל.
לצפיה ב-'סוף שנת הלימודים מתקרב....'
סוף שנת הלימודים מתקרב....
08/05/2017 | 12:47
5
85
לא ייאמן, אבל הכל מסביבי עמוס בתאריכים של אירועים סוף השנה בבתי הספר (האמצעית מסיימת כיתה ה' = בי"ס יסודי) ובחוגים השונים (בלט, כלי נגינה, התעמלות קרקע)
 
שנת הלימודים הנוכחית פה מסתיימת ב-16 ביוני (זה טיפה משתנה משנה לשנה, זה תמיד יום שישי באמצע יוני) והיא פשוט עפה לה בטיסה.  זה גורם להגיגים על החיים שעפים להם באופן כללי.
 
חוץ מזה אני מתחילה רשמית את תפקיד חדש (באותו מקום עבודה) החודש וזה כיף לשנות קצת את המטלות
לצפיה ב-'שיהיה בהצלחה בתפקיד החדש!'
שיהיה בהצלחה בתפקיד החדש!
10/05/2017 | 22:26
1
39
אם זה אומר נסיעות עבודה ללא אינטרנט - אולי עדיף התפקיד הקודם 
 
 
לצפיה ב-' היה לי אינטרנט'
היה לי אינטרנט
18/05/2017 | 22:54
7
זה רק האתר של תפוז שלא נפתח יותר מאירופה. החלון URL קופץ עם כל מיני מספרים בטירוף ושום דבר לא נפתח
 
בשאיפה זה יאמר פחות נסיעות
לצפיה ב-'שאלה לגבי שנת הלימודים אצלכם : אם מסיימים בתאריכים משתנים '
שאלה לגבי שנת הלימודים אצלכם : אם מסיימים בתאריכים משתנים
10/05/2017 | 23:05
2
57
גם השנה מתחילה בתאריכים משתנים??
האם ההסכמים עם המורים מאפשרים זאת ?
לצפיה ב-'אענה במקום דבי'
אענה במקום דבי
13/05/2017 | 08:36
43
כן, השנה בהחלט יכולה להתחיל בתאריכים משתנים. 
החוזים של המורים הם אישיים ולא קיבוציים, ואין שום בעיה עם זה. ככלל בארה"ב כמעט ואין הסכמים קיבוציים, ועד עובדים וכו'. 
המורים גם מקבלים משכורת רק במשך שנה"ל ולא בחופשת הקיץ (ואם הם טובים זה משכורת מכובדת מאוד. השאלה אם פורסים אותה על תשעה או 12 חודשים כלל לא רלוונטית.) מורים רבים עובדים בקיטנות קיץ בנוסף. הוראה בארה"ב זה לא "עבודה לאמהות שרוצות להיות בבית לקבל את הילדים" אלא קריירה מכובדת ותובענית, כמו שהיא צריכה להיות. מורים נמדדים שוב ושוב על ההישגים שלהם ואין שום קושי לפטר מורים גרועים או לקדם טובים.
לצפיה ב-'חוזרת ועונה...'
חוזרת ועונה...
18/05/2017 | 22:59
12
זה משתנה בגלל ימות השבוע. היום האחרון של שנת הלימודים לעולם יהיה יום שישי (היום האחרון בשבוע) ומסיימים ב-12 באותו יום = חצי יום. אז זה יום שישי שנופל באזור ה-15 ביוני - יכול להיות כמה ימים לפני או אחרי... זה מתישהו בין ה-12-18 ביוני.
 
באותה מידה, היום הראשון של שנת הלימודים הוא תמיד יום שני. עד עכשיו זה תמיד היה היום השני האחרון באוגוסט. החל מהשנה זה יהיה היום שלישי שאחרי לייבור דיי (חג פדרלי ביום שני הראשון של ספטמבר). השמועה אומרת שהאריכו את החופש בגלל לובי של בעלי המלונות מה שנותן להם עוד איזה 10 ימים חופש...
 
השינויים היחידים זה אם ביה"ס היה סגור הרבה מאוד ימים בגלל שלגים אז מאריכים קצת את השנה. אבל הם די מחפפים. שנה אחת הפסידו איזה 11 ימי לימודים בשל שלג (יותר משבועיים!) ובתמורה האריכו ביום אחד.... 
לצפיה ב-'איטליה עם ילדים (לא קטנים, אבל בכל זאת)'
איטליה עם ילדים (לא קטנים, אבל בכל זאת)
02/05/2017 | 23:51
14
225
כנראה () מסתמן עבורנו טיול לאיטליה בהרכב משפחתי ביולי.
 
לא ארוך...אבל חביב שיכלול: יום וחצי במילנו, יומיים מלאים בפירנצה, ועוד 4 ימים מלאים ברומא (4 לילות)
 
הייתי באיטליה בעבר אבל מזמן ובלי ילדות....  ילדות הבית בנות 8, 11 ו-13.
 
אם למי מכן יש נסיון (או חברות עם נסיון) מה יכול להיות כיף שם, אשמח לשמוע המלצות ואנטי המלצות.
 
תודה!!!
לצפיה ב-'הילדים שלי היו מתים לחופשה כזו'
הילדים שלי היו מתים לחופשה כזו
03/05/2017 | 11:59
4
154
בשנה שעברה היינו ברומא (3 ימים) ובסורנטו (גם) והם העדיפו בהרבה את רומא, ילדים עירוניים שכאלה (היו בני 9 ו16 אז). ברומא לקחנו דירה איירבנב ליד המדרגות הספרדיות, זה היה ממש מוצלח. הם אהבו הכל: את הותיקן, הפורום, הקולוסיאום, סתם להסתובב ברחובות. היו גם בקטקומבות אבל זה לא היה מוצלח. המדרגות הספרדיות היו בשיפוצים אבל זה לא חסר לנו. אני לא בטוחה שהם מדגם מייצג כי הם נהנים במוזיאונים וחובבים ערים גדולות על כל מה שיש לראות ולעשות בהם (לא שהם מתנגדים לפארקי שעשועים וכד', אבל טבע למשל לא ממש לטעמם).
לצפיה ב-'מעניין - תודה. אצלנו הכל אכן יהיה עירוני'
מעניין - תודה. אצלנו הכל אכן יהיה עירוני
04/05/2017 | 00:06
3
110
במדרגות הספרדיות הם נהנו סתם לשבת עליהן ולהתבונן במתרחש מסביב? (כי לפי מה שזכור לי אין ממש משהו "לעשות" במדרגות הספרדיות)
 
ועוד שאלה - איך היה המצב מבחינת קבצנים/כייסים/אנשים-שמציקים-לך ברחוב וכאלה? בנורמלי לא הייתי שואלת  אבל יש עכשיו כל מיני סיפורים מוזרים על דרום אירופה (כמו המסכן הזה שעשו לו car jacking וניסה להיתלות על הרכב ומת)
 
תודה וסליחה על האיטיות במענה - אין לי גישה לתפוז במהלך היום השבוע
לצפיה ב-'לא נתקלנו בהצקות ברחוב'
לא נתקלנו בהצקות ברחוב
05/05/2017 | 12:58
1
75
אולי אנחנו קצת אטומים לזה, אבל ממש לא ראינו.
המדרגות הספרדיות היו סגורות. 
במילאנו אין המון מה לעשות אבל זו בירת האופנה האיטלקית וזה פשוט מאוד יפה עד מנקר עיניים להסתובב במולים (מדרחובים) סביב הקתדרלה (שהיא מאוד יפה) לצורך ווינדו שופינג. 
אני מציעה לא לנסות לנהוג או לחנות ברומא. התחבורה הציבורית מצוינת והחניה זוועה. עוד טיפ: המסעדות הטובות מלאות בשעות הארוחה של האיטלקים - אבל הם אוכלים די מאוחר (שתים בצהרים, שמונה והלאה בערב). זה אומר שאם מגיעים אליהם בשבע - שבע וחצי אפשר לאכול מצוין בלי תור בכלל... 
לצפיה ב-'תודה רבה (לא היתה לי גישה לתפוז רוב השבוע)'
תודה רבה (לא היתה לי גישה לתפוז רוב השבוע)
07/05/2017 | 10:34
39
תודה על הטיפים! 
 
לא תכננו לשכור רכב חלילה - נתנייד ברכבות בין שלוש הערים האלה ואז היידה לשדה התעופה.
 
כן, גם אני שמעתי זוועות על התורים לכרטיסים וכו'.  קיבלנו משכנים המלצה לחברת מדריכים מאורגנים עם דגש לילדים שמארגנת גם את הכרטיסים (לותיקן, אופיצי וכאלה). זה יקר אבל נראה לי שווה את זה.  מדובר בחברה מקומית
 
מעולה הטיפ של המסעדות -- תודה!!
 
אחזור לעדכן איך היה
לצפיה ב-'וכמעט שכחתי'
וכמעט שכחתי
05/05/2017 | 13:01
67
להזמין כרטיסים לכל המקומות מראש דרך הרשת - קולוסיאום, ותיקן, אופיצי וכו'. עדיף כבר מעכשיו כי התורים מטורפים. אל תנסי להגיע ולקנות כרטיסים כי מדובר בשעות של עמידה בתורים, כך שהעמלה שווה את זה ביג טיים. אם חו"ח את כבר באיטליה ורוצה ללכת למקום שלא הזמנת אליו כרטיס - תזמיני דרך הטלפון. ממש כך. 
לגבי הותיקן - אל תקחי את הדיל עם הארוחה, הקפיטריה שם ממש לא מוצלחת.
לצפיה ב-'בטח!!! תשאלי אותי בכיף'
בטח!!! תשאלי אותי בכיף
03/05/2017 | 15:30
1
181
ביולי שעבר ערכנו טיול בר מצווה מושקע לבכור - שבועיים וחצי באיטליה, מתוכם 4 ימים ברומא, 5-6 ימים בטוסקנה כולל פירנצה אהובתנו, ו8-9 ימים בצפון איטליה. הקטנה היתה בת 10.5, הבכור כמעט 14.
יש לי המון המלצות ואי המלצות, רק תגידי.
לצפיה ב-'מעולה - תודה רבה!!'
מעולה - תודה רבה!!
04/05/2017 | 00:13
101
אז ככה - במילנו התכנון היחיד שלנו כרגע הוא לבקר במוזיאון האינטראקטיבי של ליאונרדו (דה וינצ'י) וחוץ מזה סתם לטייל ברחובות העיר.  הבנתי שיש עוד איזה מוזיאון שנקרא בררה (Brera) אבל בני משפחתי הטילו וטו על מוזיאון נוסף. יש לנו שם רק יום אחד מלא לגמרי ועוד טיפה (מגיעים בחצות אור ליום ראשון, ישנים שם שני לילות אבל התכנון לנוע לכיוון פירנצה ביום שני בשעות הבוקר).  מה היה עוד שווה/כיפי במילנו חוץ מלבקר בקתדרלה במרכז העיר?
 
ניסינו לארגן לראות את הסעודה האחרונה אבל ביום ראשון הראשון בכל חודש זה בחינם עם הזמנה מראש. והם לא עונים לטלפון בנסיון לערוך הזמנה.
 
פירנצה - יש כמובן את גלריה אופיצי והאקדמיה (הפסל דויד) - מה עוד?
 
רומא - אשמח להמלצות על מסעדות או סתם מקומות שנהניתם בהם. מכיון שזה ביקור ראשון של הילדות בעיר כנראה שנעשה את כל המקומות ה"חייבים" - ותיקן, פורום, קולוסיאום ווילה בורגזה.
 
וכמובן אשמח לשמוע על מקומות שאכזבו אתכם או לא היו שווים את המאמץ/זמן/כסף
 
תודה רבה ואשוב מחר בלילה...
לצפיה ב-'אין לי נסיון באיטליה עם ילדים'
אין לי נסיון באיטליה עם ילדים
04/05/2017 | 06:26
4
123
גם אנחנו היינו שם בעבר הרחוק מאוד לפני פרוץ הילדים לחיינו.
למה בלי ונציה? מקסים שם?
אנחנו פחות עירוניים ולכן היינו בטח מטיילים יותר בטוסקנה מרומא ואני בכלל מהז'אנר שלא אהב את רומא בכלל בטיול שהיינו ואם וכאשר אחזור לאיטליה לא נראה לי שאחזור לרומא.
לצפיה ב-'תודה!!'
תודה!!
07/05/2017 | 10:39
3
81
הבחירה במילנו להתחלה קשורה בשיקולים לוגיסטיים - יש לשם טיסה של איזיג'ט, כמו גם הבחירה לסיים ברומא (יש משם טיסה ישירה הביתה).  רומא היא גם נכס צאן ברזל בעיני - צריך לבקר בה לפחות פעם אחת.
 
פירנצה באמצע - לא יודעת - אולי כי היא זכורה לי כעיר הכי מרשימה באיטליה
 
בכל מקרה - כל התכניות כבר סגורות אז תהיה סיבה לחזור לאיטליה בשביל ונציה
 
סקרנית - מה ביאס אותך ברומא? הייתי שם כמה פעמים וזה מקום חביב בעיני.
 
אגב, נדמה לי שקראתי פעם שזה המקום עם הכי הרבה חתולי רחוב בעולם. זה ודאי יזכה אותה בנקודות זכות אצל הקליינטיות שלי. נראה לי שהתחנה הראשונה תהיה מיני-מרקט כדי לקנות אוכל חתולים לפגישות מזדמנות
לצפיה ב-'רק לגבי ה'
רק לגבי ה
07/05/2017 | 20:15
79
צר לי לאכזב אתכן - היינו שבועיים וחצי בכל איטליה כולל ברומא, לא ראינו חתול אחד זה ביאס מאד אבל חברה וטרינרית שלמדה באיטליה אמרה שאין שם הרבה חתולי רחוב בתור מדיניות.
לצפיה ב-'רומא...'
רומא...
08/05/2017 | 08:14
1
71
אני פחות התחברתי לאוכלוסיה שהיתה שם לעומת האוכלוסיה שפגשנו בצפון איטליה, למרות שכבר ביום הראשון במילנו ניסו לשדוד אותנו ובזכות שכנים מקסימים שצעקו לנו ניצלנו.
השלטים במרחק רב מרומא להזהר מכייסים וכדומה נתנה לי הרגשה של פחד.
האתרים שביקרנו בהם היו מקסימים אבל היום האחרון זכור לי כמיותר.
יתכן ואם היום ניסע לשם שוב החוויה תהיה שונה אבל מכיוון שאנחנו כמעט ולא יוצאים מגבולות מדינתנו לא נראה לי שלשם אחזור בקרוב.
לצפיה ב-'ניסו לשדוד אתכם? '
ניסו לשדוד אתכם?
08/05/2017 | 12:51
66
את מתכוונת באיומים או שניסו לכייס אתכם בלי שתשימו לב?  איך/איפה?
 
זה מתחבר להרבה סיפורי "הפחדות" שאני שומעת על איטליה מכל מי שביקר שם . את אבא שלי כייסו שם פעמיים, אבל הוא אסטרונאוט/מעופף ידוע.
לצפיה ב-'ארץ התיירות'
ארץ התיירות
04/05/2017 | 13:24
1
220
איטליה מדהימה! אני מאמין שגם עם הילדים אתם תהנו מאוד. לא סתם פוקדים אותה כל שנה כ-50 מליון תיירים. אם את רוצה לא להסתבך במה לעשות כל יום במהלך הטיול כי בכל זאת ילדים משתעממים מהר, אז אולי עדיף שתבדקי אופציה לטיול מאורגן כל בנתור למשל. המדריכים יודעים בדיוק לאן לקחת. בכללי הערים שציינת לא חסר מה לעשות שמה, מילאנו זה שופינג בעיקר, פירנצה זה מוזאונים ואכיטקטורה ככה גם רומא שחייב ללכת לוויתיקן ולקוליסאום, זה לא טיול לאיטליה בלי לבקר שמה..
לצפיה ב-'תודה רבה על המידע הנייטרלי '
תודה רבה על המידע הנייטרלי
07/05/2017 | 11:20
122
חיזקת אותנו בהחלטתנו לבקר שמה. 
 
אם כי לגבי הויתיקן ההודעת שלך קצת מערערת..... אמנם זה טוב לציין  (וי) על דברים, אבל הילדות אינן חובבות תיקנים. אולי נשלח לשם רק את אב הבית עם נעל גדולה בידיו, כמו תמיד...
לצפיה ב-'לאישה בחופשה - היוש (: אי אפשר להגיב מהפלאפון'
לאישה בחופשה - היוש (: אי אפשר להגיב מהפלאפון
01/05/2017 | 12:47
3
214
אם ההודעה שלך ריקה.
אם אפשר בבקשה רשמי משהו בהודעה כשאת פותחת שירשור, אפילו אייקון זה טוב.
תודה (:

למרות שהאפליקציה של תפוז גרועה, נדיר שאני מול מחשב..
לצפיה ב-'אל תשתמשי באפליקציה'
אל תשתמשי באפליקציה
01/05/2017 | 19:23
124
גם כשכותבים מהנייד, תפתחי את דף הפורום הרגיל.
הרבה יותר מוצלח מהאפליקציה או האתר המותאם.
לצפיה ב-'מקנאה בך קלות...'
מקנאה בך קלות...
01/05/2017 | 22:00
1
154
על כך שנדיר שאת מול מחשב.
 
את לא צריכה לכתוב מיילים ארוכים/מדויקים לפעמים? או לנסח מסמך? או לסרוק ניירת כדי להעיף אותה מהבית? או לגלוש ולראות משהו בגודל נוח?
 
שואלת ברצינות, לא כדי להקניט. איך חיים בלי מחשב?
לצפיה ב-'תינוקת בת חצי שנה (: '
תינוקת בת חצי שנה (:
04/05/2017 | 21:49
82
הכי כיף בבית, ציצי שלוף ואייפון ביד (:
אליפות!
אם הייתי יכולה להוסיף אייקונים שמחים מהאפליקציה הייתי מוסיפה עכשיו המוני סמיילים מחייכים וקופצים (:
לצפיה ב-'איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
27/04/2017 | 20:06
16
25
לצפיה ב-' משהו קטן וטוב '
משהו קטן וטוב
27/04/2017 | 20:07
2
39
לצפיה ב-'מתענגת על כל מאכל שהיה אסור לי לאכול בחודשים האחרונים'
מתענגת על כל מאכל שהיה אסור לי לאכול בחודשים האחרונים
28/04/2017 | 15:12
199
סושי, שקשוקה, ביצה רכה, סלמון...
סושי כבר אמרנו?
לצפיה ב-'צפינו בהופעת התעמלות קרקע '
צפינו בהופעת התעמלות קרקע
01/05/2017 | 22:45
81
של צעירת בנותי - שכללה תרגיל קורה, תרגיל התעמלות קרקע ותרגיל על סוס הקפיצות - כל זאת ביחד עם עוד איזה 30 חברות לנבחרת...
 
המתעמלת הפרטית שלנו נהנתה מאוד מתשומת הלב וההזדמנות להופיע, כך שהיה משמח מאוד, למרות העובדה שהושיבו אותנו שעה וחצי על מושבים נמוכים מאוד מאוד לא נוחים.
 
והייתי בבית רוב השבוע אבל זה נגמר.
לצפיה ב-'שבוע של חזרה הבייתה לשגרה חדשה'
שבוע של חזרה הבייתה לשגרה חדשה
28/04/2017 | 15:10
12
241
למרבה ההפתעה, אני לא לחוצה ובאמת לוקחת הכל ברגוע וזורמת עם כל מה שקורה וזה שהבעל בבית לא מחרפן אותי .הוא משתדל לקחת חלק פעיל ולהקל עליי כמה שאפשר אבל כמו שהבטיח- לא משגע אותי לשבת או לשכב כל רגע אלא זורם איתי וסומך עליי שיודעת את גבולות הגוף שלי ובנתיים טפו טפו נראה שההחלמה עובדת טוב- לקחתי רק פעם אחת משככי כאבים מאז שחזרנו הבייתה.
 
הפיצית מתוקה אמיתית. מדהים לראות איך הבעל יצר קשר מדהים איתה ומטפל בה נפלא. אנחנו אשכרה "רבים" מי יחליף לה ומי יעשה אמבטיה וכל מיני כאלה
 
לילות והנקה זה 2 דברים קשים אצלנו אבל עובדים על זה- אם עברנו את פרעה, נעבור גם את זה
 
 
לצפיה ב-'כמה "דבר" קטן - ככה טוב '
כמה "דבר" קטן - ככה טוב
28/04/2017 | 15:44
1
196
לגבי ההנקה וכו', יש בקבוקים בצורת ציצי שאמורים לעזור למנוע "בלבול פטמות" כי דורשים מהתינוק להחזיק פה פתוח גם כשיונק מבקבוק. מצרפת קישור רק לידיעה
 
 
<אצלי זה לא עזר להחזיר אותה להנקה, אבל זה היה אחרי 5 שבועות של איסור....>
לצפיה ב-'תודה על ההמלצה '
תודה על ההמלצה
28/04/2017 | 19:50
155
האמת שחזרתי לא מזמן מאיזו חנות מקומית של מוצרים הקשורים להנקה והריון ויצאתי משם עם שלל שווה.
קניתי טיפות של Mother love שהמליצו לי לעידוד ייצור חלב, וקניתי חזיה שמשחררת את הצורך בלהחזיק את הקפסולות שיוצרות ואקום על השד ואליהם הבקבוקים/שקיות מחוברים- זה שיחוק רציני! זה גם מאפשר ידיים חופשיות וגם יוצר לחץ על החזה כך שיש יותר חלב. גם התייעצתי שם עם יועצת הנקה והיא נתנה לי כל מיני טיפים כמו פטמת סיליקון שעוזרת לתינוק להתחבר לשד וכל מיני עיסויים שגורמים לתינוק להריח את החלב.
 
מקווה שבסופו של דבר היא תהיה מעוניינת לינוק ובנתיים מאחר ואני לא חוזרת לעבודה- אין לי בעיה להמשיך לשאוב במיוחד שתוך כדי הידיים שלי יהיו משוחררות
לצפיה ב-'איזה אושר לקרוא אותך '
איזה אושר לקרוא אותך
28/04/2017 | 17:09
9
183
אני חושבת שבהתחלה אי אפשר לקרוא לזה שגרה בכלל כי כל יום לא דומה לזה שלפניו וזה שאחריו. 
אם קשה לך בהנקה ואת רוצה להניק אני ממליצה לך להפגש עם יועצת הנקה. אבל שוב אני חוזרת רק אם ממש חשוב לך. אני הנקתי את ילדיי לתקופות ארוכות אבל זה בא לי בקלות ואני חושבת שאם היה לי קשה יותר יתכן וזה לא היה קורה.
 
לצפיה ב-'זה חשוב לי מאוד, אבל אני קצת נמנעת מזה'
זה חשוב לי מאוד, אבל אני קצת נמנעת מזה
28/04/2017 | 19:54
8
219
בגלל משהו שקרה בבית חולים עם יועצת הנקה ואחיות התינוקיה.
כן הלכתי עכשיו לחנות של מוצרים להנקה שיש לא רחוק מהבית והתייעצתי שם עם יועצת של לה לצ'ה וקיבלתי טיפים טובים וקניתי כל מיני דברים שמעודדים את החלב ואת היניקה עצמה ונקווה לטוב
 
אכן אין שגרה, מה שבטוח גילינו שהאופי הסוער שלה בתוך הבטן יצא איתה ביחד גם החוצה היא מצחיקה בטירוף ככה- לא יכולה איתה
לצפיה ב-'חבל שהייתה לך חוויה לא טובה'
חבל שהייתה לך חוויה לא טובה
28/04/2017 | 21:24
2
148
אני מקווה שהעיצות שקיבלת עכשיו יעזרו.
 
הלילות בהתחלה תמיד קשים. מבטיחה לך שזה משתפר.
לצפיה ב-'לא דואגת- בנתיים נהנית ממנה גם ביום וגם בלילה '
לא דואגת- בנתיים נהנית ממנה גם ביום וגם בלילה
28/04/2017 | 21:34
150
לצפיה ב-'בנתיים שיתפתי בפורום הנקה לגבי זה'
בנתיים שיתפתי בפורום הנקה לגבי זה
29/04/2017 | 01:42
179
וגם הייתה התפתחות חיובית- http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/317/18214665...משפחה/הנקה
לצפיה ב-'מזל טוב יקירה מרגש'
מזל טוב יקירה מרגש
06/05/2017 | 08:44
4
55
אני נכוותי גם מיועצת של טיפת חלב,
אבל כן מציעה לך לקחת את הפצפונת לבדיקת לשון,
אני גיליתי לאחרונה שלילדונת שלי יש לשון קשורה,
לא קשירה רצינית, אבל מאוד יכול להיות שזה חירב את ההנקה.
אז שווה לבדוק.
 
תהני מכל רגע
 
לצפיה ב-'תודה מותק '
תודה מותק
06/05/2017 | 13:37
3
60
אכן אמורים לבדוק את נושא הלשון הקשורה בפגישה הבאה עם הרופאה.
לצפיה ב-' יופי, תגדלו אותה בכיף ובנחת'
יופי, תגדלו אותה בכיף ובנחת
06/05/2017 | 21:51
2
39
עם הרבה שעות שינה
 
 
לצפיה ב-'שינה זה לחלשים'
שינה זה לחלשים
07/05/2017 | 18:43
1
12
לצפיה ב-'לא ישנתי יותר מכמה שעות רצוף כבר איזה שנתיים+ '
לא ישנתי יותר מכמה שעות רצוף כבר איזה שנתיים+
07/05/2017 | 21:15
56
מאחלת לך לישון יותר ממני
 
 
לצפיה ב-'דבי ספרי חוויות מהבת מצווה'
דבי ספרי חוויות מהבת מצווה
27/04/2017 | 06:49
10
93
את כבר אחרי, מקווה שגם התאוששת אז ספרי, איך היה?
 
לצפיה ב-''
27/04/2017 | 18:18
158
אכתוב בלילה (שלי). אי אפשר בשתי שורות....  אכן אני אחרי. היה טוב - המשך יבוא
לצפיה ב-''
28/04/2017 | 06:44
8
181
ביום שישי הגיעו השולחנות, מפות, מפיות, סכו"ם חגיגי (מכסף? מצופה? לא יודעת אבל יפה), כוסות, ואזות מפות ראנר, כוסות יפות וכאלה מהשכרה
 
ביום שבת התעוררנו למזג אוויר זוועה. גשום ורטוב ולח. לכן, למרבה הצער, נאלצנו לגנוז את התכנון לערוך את המסיבה בגינה, ולהפוך את הסלון שלנו לאולם אירועים.  חצי הכוס המלאה: מזל שעשינו שיפוץ/הרחבה בבית לפני שנתיים והיה אינטימי.
 
את הבוקר בילינו בלסדר את השולחנות עם ילדות הבית - דווקא היה כיף והיה מאוד חגיגי בסוף. 
 
האורחים הגיעו בהמוניהם כמעט כולם בזמן (12:00) והסתערו על האוכל הלבנוני בחדווה. כולם פטפטו ונהנו. אף אחד לא נראה משועמם. הילדים נעלמו אחרי האוכל לכיוון עליית הגג.
 
התכנית האמנותית נמשכה לדעתי 12 דקות מקסימום. נאום בן 60 שניות של האחיות הקטנות, 4 דקות הורים (שילוב של מרגש ומצחיק), 4 דקות כלת השמחה (עם התייחסות כלה לפרשת השבוע שאחרי השבוע שלה. כי בשבוע שלה היה הרבה קורבנות של פרות - נושא שהיא אמרה מפורשות שאינננה מחבבת אז עברה פרשה אחת הלאה) ועוד 3 דקות של דואט בחליל (כלת השמחה בחרה לנגן את התקווה. המורה שלה מאוד מוכשרת ועיבדה את זה לדואט עם שתי וריאציות שונות)
 
ואז כולם המשיכו לאכול ולפטפט.  ברקע רמבו חיבר את המחשב למסך טלויזיה שטוחה שהקרין מופע שקופיות עם כל מיני תמונות של הילדה.
 
ראשוני האורחים עזבו בסביבות 3 והאחרונים בסביבות 5.
 
היה כיף ועבר מהר. כלת השמחה הפגינה בגרות והיתה מתוקה. כל האורחים אמרו שנהנו עד מאוד (גם מהעובדה שלא היו צריכים להתייבש 3 שעות בבית כנסת לפני האוכל)
 
סה"כ היו בערך 45 אנשים כולל אותנו וכולל ילדים כמובן
 
היה כיף ומתיש. שמחה שעבר..... כנראה שהפקת אירועי בת מצווה איננה הייעוד שלי.
 
 
לצפיה ב-''
28/04/2017 | 07:27
59
בתיאור שלך שומעים את הכיף שהיה ושכולם נהנו.
איזה יופי! זו חויה תישאר לילדה לכל החיים.
מאחלת לבת המצוה שתמיד תהיה שמחה ותצליח בכל מה שתבחר.
ולהורים--ברכות לרוב ובעיקר הרבה נחת.
לצפיה ב-'איזה יופי'
איזה יופי
28/04/2017 | 11:10
49
נשמעת חגיגת בת מצווה בדיוק כמו שצריכה להיות חגיגה כזו: נעימה, אישית וטעימה .
לצפיה ב-'מזל טוב !'
מזל טוב !
28/04/2017 | 13:19
49
נשמע שהשמחה התנהלה לפי רצונה של כלת בת המצווה וגם האורחים יצאו מרוצים
לצפיה ב-'מזל טוב ובשעה טובה '
מזל טוב ובשעה טובה
28/04/2017 | 14:59
53
נשמע מרגש וכייפי וכמו כל אירוע גדול- מתיש בהתאם. העיקר שזה מאחוריכם.
לצפיה ב-'תודה רבה על כל הברכות '
תודה רבה על כל הברכות
28/04/2017 | 15:41
64
בסה"כ היה נעים אבל יחסית מינורי.  לא איזו הפקת ענק. וזה בסדר כי זה מה שמתאים לנו
 
והגיעו גם אנשים שאנחנו בקשר יותר רופף איתם כיום (מוזמנים כמובן, פשוט אנשים מתקופות אחרות), שהזכירו לנו כשדיברנו איתם כל מיני פרטים מהעבר. הרגיש קצת נוסטלגי.
לצפיה ב-'מזל טוב !'
מזל טוב !
28/04/2017 | 16:02
1
94
אם אנשים נשארו 5 שעות סימן שהיה להם נחמד וכיף!
 
מעניינת הבחירה בתקווה. לגמרי לא טריוויאלי בעיני 
לצפיה ב-'אכן מעניינת. זו היתה בחירה לגמרי עצמאית'
אכן מעניינת. זו היתה בחירה לגמרי עצמאית
28/04/2017 | 16:28
114
וקצת הופתעתי.  הרעיון היה שהיא תנגן דואט עם המורה שלה, לא נתנו שום הכוונה מבחינת מה לנגן. הייתי בטוחה שהיא תנגן את "בוקר" מתוך פרגינט שהיא מאוד אוהבת לנגן - ראו קישור למטה
 
כנראה שלמרות שהיא הפסיקה ללכת לצופים הישראליים די מהר (כי הילדים שם היו עם בעיות התנהגות קשות, היא מחוברת קצת )
 
לצפיה ב-'איזה כייף לקרוא שהיה מוצלח '
איזה כייף לקרוא שהיה מוצלח
28/04/2017 | 17:02
59
למרות שינוי המיקום ומזג האויר שהפתיע אתכם.
נקרא שהיה מעולה ומוצלח מכל הבחינות.
מזל טוב 
לצפיה ב-'אז מה אתן מתכננות ליום העצמאות? '
אז מה אתן מתכננות ליום העצמאות?
26/04/2017 | 04:42
6
80
ספרו - שאהנה באופן שילוחי.

לא מתכננת כלום, אהיה בנסיעת עבודה (don't mind me. I'll just sit in the dark....)
לצפיה ב-'אנחנו נחגוג עצמאות בזה שנעשה מה שעושים כל יום'
אנחנו נחגוג עצמאות בזה שנעשה מה שעושים כל יום
26/04/2017 | 06:15
2
245
וכל הלילה- מחליפים חיתולים, מאכילים ומרדימים
לא קולטת שכבר ציינו את יום השואה ובקרוב יום הזיכרון ויום העצמאות- הלידה כאילו שמה את הפרטים האלה בצד, שכחתי שעוד רגע מאי...
לצפיה ב-''
26/04/2017 | 22:55
1
153
ככה תחגגו עצמאות מהתקופה הארוכה של כמיהה להורות - מעולה
 
הנה סרטון רלוונטי לבן זוגך - פעילות לחג  
לצפיה ב-'ככה הוא הרגיע אותה מיד אחרי הלידה'
ככה הוא הרגיע אותה מיד אחרי הלידה
27/04/2017 | 00:23
151
בזמן שתפרו אותי
הוא מעולה בהרדמות שלה, מאוד סבלני ורגוע.
לצפיה ב-'משתפת,'
משתפת,
26/04/2017 | 08:14
1
164
כשאבא שלי היה בחיים, כל שנה ביום העצמאות
היה מזמין את כולנו --ילדיו ונכדיו למסעדה, היה כיף.
לפני שבועים אחת האחיניות שלי פתחה קבוצת ווטצאפ
לכולנו--הילדים של שבא שוקולד הנכדים--והעלינו תמונות כי לא כל הזמן
נפגשים כולם עם כולם.
והנה אנחנו קבענו במסעדה אחה"צ ביום העצמאות.--אני מתרגשת.
ככה אוהבת לראות את התכניות בליל יום העצמאות, לשמע את חידון התנ"ך
ולראות שאני עוד זוכרת הרבה.  --מספיק--לא???
לצפיה ב-'בהחלט - מעולה!'
בהחלט - מעולה!
26/04/2017 | 22:57
80
ארוחה משפחתית במסעדה + לדעת משהו בחידון התנ"ך נשמע לי אחלה , בייחוד כשזה המשך מסורת של סבא
לצפיה ב-'עוד לא יודעת'
עוד לא יודעת
27/04/2017 | 06:47
100
היתה לנו מסורת שנים שחגגנו יום העצמאות עם המשפחה של האיש (להורים היה בית פרטי), כשעברו דירה התחלנו לחגוג עם משפחתי אצל חברים שהזמינו אותנו. עכשיו כבר שנתיים שלא הוזמנו, צמצמו את כמות המוזמנים. עוד לא יודעת מה נתכנן אנחנו ספונטים. בערב בטח נלך לבמות קרוב לבית, בחג עצמו אם לא תהיה הזמנה מיוחדת כנראה נעשה משהו משפחתי עם עדיפות למקומות הפחות עמוסים.
לצפיה ב-'יום השואה '
יום השואה
21/04/2017 | 07:07
38
128
יום שדווקא מרגיש לי קשה יותר ככל שאני גדלה/מתבגרת.
 
הייתי חושבת שזה יותר טראומתי בתור ילדה, אבל נדמה לי שאת גודל הזוועה תופסים במלואה רק כמבוגרים
לצפיה ב-'יום קשה מאוד '
יום קשה מאוד
21/04/2017 | 09:56
125
גם לי מרגיש קשה יותר ככל שמתבגרת.
 בילדותי הייתי רואה המון סרטים על השואה, ככה זה היה בבית שבו גדלתי, חובה היה לראות עוד ועוד עד שלא יכולתי יותר לראות אף סרט בנושא עד היום אבל יוצא לי לראות ראיונות עם ניצולים וגם בלי לראות רק לשמוע איזכורם בנושא קשים לי מאוד.
 
השנה הילדה קיבלה נר מבית ספר ועליו שם של נספה מהשואה עם קישור לאתר שבו כתובים כל הפרטים על הנספה. חיפשתי את השמות של הסבא רבים שלי ולא מצאתי אותם אחרי יום השואה אתעד אותם ששנה הבאה גם השמות שלהם יהיו על הנרות .
לצפיה ב-'ימים קשים יותר מאז שאני אמא'
ימים קשים יותר מאז שאני אמא
23/04/2017 | 13:23
93
מאז הלידה יש לי הערכה רבה יותר לערך החיים. יום השואה ויום הזיכרון תמיד היו לי קשים, השנה במיוחד.
לא מתכוונת להתמודד, לא אדליק טלוויזיה ואחבק את התינוקת שלי כל היום.
לצפיה ב-'ממש ככה '
ממש ככה
24/04/2017 | 15:10
115
מבינים ככל שעוברים השנים וקולטים שכל הניצולים כמעט אינם עימנו וזה מזעזע ועצוב
לצפיה ב-'יום השואה,'
יום השואה,
24/04/2017 | 22:19
4
93
אני מה שנקרא "דור שני" אצלינו בבית נושא השואה היה נוכח מאוד,
אני זוכרת את משפט אייכמן, אסור היה לדבר אלא הקשבנו.
אני זוכרת שנים את הורי מאזינים למדור "חיפוש קרובים"
שבמיוחד חשבו שאמא תמצא את האח שברח לרוסיה. ואולי עוד מישהו שרד.
אמא היתה "בוגרת אושויץ" --לא זוכרת טראומה בשום צורה.
 
אבל היום ממרום גילי, כשאני רואה שהדור הראשון הניצולים--
כבר הולך ונעלם--אני חווה היום כעס גדול על עצמי, למה לא נדנדתי יותר,
למה לא דרשתי שאמא תספר, אמא בעיקר שתקה--נכון הייתי צעירה שאמא נפטרה, ואני כנראה לא הבנתי מספיק.
היום אין כבר את מי לשאול.
אז בעיקר כעס על עצמי ועצבות גדולה שלא הייתי שם אולי יותר בשבילה.
לצפיה ב-''
24/04/2017 | 23:41
2
69
אני בטוחה שהיית שם בשבילה. ומה שאת מתארת נראה שהיא לא היתה ששה לספר גם לו ניסית יותר. 
 
אשרייך שהיא שרדה, אחרת לא היית איתנו היום
לצפיה ב-'אה - ועוד משהו'
אה - ועוד משהו
24/04/2017 | 23:42
1
80
אולי היא מילאה "דפי עד" ביד ושם שיאפשרו לך לדעת יותר. אולי שווה לך לבדוק.
לצפיה ב-'לא היא לא מלאה'
לא היא לא מלאה
25/04/2017 | 00:47
83
לא רצתה להשאיר כאן שום דבר על מה שהיה שם.
הייתי שם, אני ניסיתי ממעט הידע שהיה לי לתת, זה ממש דל.
 
לצפיה ב-''
25/04/2017 | 06:56
48
סבא שלי שנפטר כשהייתי ילדה קטנה מאוד כנראה ידע מה עלה בגורל הוריו אבל מעולם לא דיברו על זה בבית ככה שאפילו לא ידעו שתיעד ביד ושם וכשתיעדו גילו שיש כפילות וכנראה לא נכונה כי הפרטים שלו נכונים אבל מה שהם ידעו לא לגמרי נכון.
 
לצפיה ב-'ראיתן את הסרט "הניצולה שסלחה לנאצים"?'
ראיתן את הסרט "הניצולה שסלחה לנאצים"?
27/04/2017 | 02:14
29
108
 
רק התחלתי לראות. אבל הוא גרם לי להרגשה מאוד מאוד לא נוחה והפסקתי.
לצפיה ב-'לא ייאמן כמה פרסומות מטופשות קוטעות את מהלך הסרט...'
לא ייאמן כמה פרסומות מטופשות קוטעות את מהלך הסרט...
27/04/2017 | 07:01
28
94
אבל לגבי הסרט עצמו, התחלתי גם לראות אותו, בעקבות ההפניה ששמת. עוד לא הספקתי לראות את כולו. אבל אפשר לשאול מה הדבר שגרם לך בו לתחושה מאוד לא נוחה? אומנם עוד לא סיימתי, אבל כבר התעוררו בי מחשבות שונות בעקבות מה שראיתי, ואני סקרנית לדעת.
לצפיה ב-'כן בודאי. מודה על האמת - החזקתי מעמד בערך 90 שניות אל תוך'
כן בודאי. מודה על האמת - החזקתי מעמד בערך 90 שניות אל תוך
27/04/2017 | 16:37
27
88
הסרט - אז זו לא דיעה מקיפה.
 
היתה לי קשה הסצינה של לראות אותה מחבקת ומנשקת אותו (את הפושע הנאצי הקשיש).
 
כדי לגבש דיעה יותר מוצקה אני צריכה לראות יותר מהסרט - בודאי. 
 
אבל השואה היא כזה דבר נורא שזה "מרגיש" לי כמו בגידה בנרצחים מצידה, למרות שכמובן יש לה זכות לבחור את הגישה שלה.
 
אולי כי זה מרגיש לי כמו "לשכוח" והשיר של אברהם שלונסקי "הנדר" חקוק לי על המוח מימי בית הספר הרחוקים...
 
לצפיה ב-'וכשאני קוראת את מילותיו של שלונסקי'
וכשאני קוראת את מילותיו של שלונסקי
27/04/2017 | 18:16
1
64
בשיר הוא מדבר אכן על "הורוני למחול"
 
כנראה שקשה לי לנתק בין "לשכוח" ל"למחול". באופן הגיוני זה - "מוחלים" מוביל ל"שוכחים וממשיכים הלאה".  ועם זה לא אסכין...  
לצפיה ב-'לא צפיתי בסרט המדובר'
לא צפיתי בסרט המדובר
27/04/2017 | 22:11
51
כי הוא הכעיס אותי,
אני בכלל ממש סובלת מהרצון שנעשה להעמיד את נושא השואה
דרך משקפים חדשים. בהם יש מין רצוןלהפוך אותה לאיזו אפיזודה
של נורמליות מלחמתית, ואתיחס גם לכמה דברים--
1)ראיתי השבוע (במסגרת קורס) את הסרט "אמן" העלילה סובבת סביב
   אדם בתפקיד בכיר אצל הנאצים שדיווח לאפיפיור על הזועות והיתה התעלמות.
    אבל הנימוקים להתעלמות היו פוליטיים--מדינת הותיקן--
   סוג של הצדקה/הבנה/הסבר הגיוני, בשואה לא היה הגיון רק רצח משנאה.
2)הייתי לפני כמה שנים עם תלמידים ביד ושם, בסיור לימודי, והמדריך הסביר
   שפולניה היתה מדינה כבושה, ולכן היו שם הזועות,באמת?! זו הסיבה למחטה שהיתה שם?  התחלתי לענות לו--הוא התעקש. הפסקתי אותו. עמדתי מול כיתתי ואמרתי להם-אלולא הפולנים היו אנטישמיים לא היתה משחטה כזו על אדמתם.
כל משפחת אימי נרצחה של, משנאה ולא מכיבוש.
 
בעיני העיסוק הזה--בדרך הזו--זה סוג של הכחשת שואה מודרנית.
על מה המחילה? למי למחול? להיטלר? להימלר? לדמיניוק?
אני לא אסע לפולין, ולא לגרמניה, ואין לי תוצרת שלהם בבית, ולא יהיה אף פעם.
 
דבי אני מזדהה מאוד עם תחושותיך.
 
לצפיה ב-'טוב, אז ראיתי את הסרט עד הסוף'
טוב, אז ראיתי את הסרט עד הסוף
28/04/2017 | 07:03
24
91
מעניין שהרצון שלה להכריז על מחילה קשור ברצון שלה לשמוע עדויות כנות מנאצים ועוזריהם בנוגע למה שהתרחש, לתעד ולהנציח. היא גם קושרת את הדברים יחד, היא אומרת משהו כמו "אני מבקשת שאתם תספרו לנו בכנות כל מה שקרה, כל מה שראיתם / עשיתם, ואני מכריזה שאני מוחלת לכם".
היא הקימה מוזיאון לזכר קורבנות השואה בעיר מגוריה, ואני מתרשמת שמה שחשוב לה יותר מכל, בראש סדר העדיפויות שלה, הוא ההנצחה ומניעת ההכחשה של השואה בעולם. היא חוששת שהאמת לא תסופר, ובין השיטין נראה לי שהיא מתייחסת לאנשים שהיא מוחלתת להם כמו שמתייחסים לעדי מדינה, היא כאילו אומרת: "הם יהיו מוכנים להודות ולספר מה היה רק אם אנחנו נהיה מוכנים לסלוח להם אישית".
כשמסתכלים על זה ככה, אני חושבת שיש בזה משהו. לא מבחינה מוסרית (הודאה של אדם אינה מוחקת את פשעיו) אבל כן מבחינה פרקטית / פסיכולוגית. אדם כמעט אף פעם לא יהיה מוכן לחשוף דברים שהוא יודע שחשיפתם תוביל להוקעתו. הוא פשוט יכחיש וזהו. אם מובטח לו שבזכות החשיפה והווידוי יתייחסו אליו יותר בסלחנות, אפשר יהיה להוציא ממנו יותר.
לצפיה ב-'מבינה את דבריך,'
מבינה את דבריך,
28/04/2017 | 08:05
17
47
אבל קשה לי עם הרעיון הזה בגלל כמה סיבות--
1)העיקרית שבינהן--שלא נעים לי בנשמה (ב-understatement)
   ש"מעתיקים" שיטות של נורמליזציה ממקום נורמלי למקום לא נורמלי.
   לזמן לא נורמלי, להויה אפוקליפטית,
2)הם הרי יספרו מה שהם זוכרים סלקטיבית. הם לא טפשים.
3)האם היא אומרת על מה היא מוכנה למחול?
   מילא נניח שהיא מוחלת על האובדן--היא מוחלת גם על הסבל והיסורים?
 
לי אישית קשה ורע עם השיטה ואפילו עם האמירה,
כי מחילה היא היפוך אותיות של המילה חמלה--ולא במקרה--
אז זהו אני לא מתקרבת לזה בשום צורה. 
לצפיה ב-'זה התחיל מרופא שנכח באושוויץ והעיד על הניסויים של מנגלה'
זה התחיל מרופא שנכח באושוויץ והעיד על הניסויים של מנגלה
28/04/2017 | 13:23
16
66
היא פגשה אותו כשחיפשה מידע על ניסויים שנעשו בה ובאחותה התאומה, הוא העיד מרצונו והיא 'גמלה' לו בהכרזת מחילה. היא אמרה משהו כמו "אני, ***באופן אישי** (היא הדגישה את המילים "באופן אישי") מוחלת בעבור משפחתי לדוקטור X ולנאצים"). אחר כך היא הרחיבה את זה גם לנאשם במשפט המתוקשר (קשיש בן 94 שהיה אחראי באושוויץ על האפסנאות או משהו בסגנון) הציעה לו שיודה ויספר את כל הסיפור מנקודת מבטו ואמרה שהיא מוחלת לו. 
קשה לי לראות בכל העניין שיטה של נורמליזציה, כי אני לא רואה בזה כמעט שום משמעות פרקטית ושיטה מתקשר לי עם משהו שיש לו השלכות פרקטיות. ממילא עכשיו כבר באמת אין את מי לשפוט בבתי דין, כל אלה שהיו אז בגיל שבו יכלו לקחת חלק מעשי בהשמדה - כבר מתו (או ששרידיהם הממש אחרונים ימותו ממש בשנים הקרובות. גם אותו אדם שנשפט היה על גבול הדג רקק), ומדיניות של שמירת טינה / עשיית צחשבון / עשיית צדק / נקמה בעם הגרמני ברמה הלאומית - ישראל לא נקטה מעולם (אלא אם מחשיבים קבלת שילומי פיצויים כחלק ממדיניות של עשיית צדק), היחסים עם מדינת גרמניה תקינים וידידותייים. אז מה שנותר הוא התחושה של כל אדם, אם הוא מרגיש שהוא סולח או לא, וזה נשמע לי כמו משהו הצהרתי וסמלי בעיקר. 
וכאן אני רוצה לומר שמה שקשה ומוזר לי, בסרט הזה ובכל העניין כולו, הוא שאני לא מתחברת לתפיסה שמתבטא בסרט הזה ובמקומות אחרים, כאילו מחילה היא איזושהי פעולה רצונית. אני לא מבינה איך אפשר "פשוט להחליט לסלוח, כי צריך", ולסלוח. סליחה זה הרי רגש שמרגישים או לא מרגישים בלב, לא? אז איך ומתי סולחים? זה כמו התפיסה הרוחניקית "החלטתי שאני מעל כל הכעסים והעלבונות, והפסקתי בכלל לכעוס ולהיעלב". כמו במערכון של טליה שפירא, בסוף האדם מסיים בלבקש ממך כדור הרגעה.
נראה לי שאני מרגישה בלב את תחושת הסליחה למישהו שפגע בי באחד משני מקרים: או שהוא מודה, מתנצל ומכיר בכך שעשה דבר רע, או שאני מסהה בבירור את האדם שבו, את המשותף לשנינו כבני אדם (אם אני משתכנעת, למשל, שיש סיכוי שהייתי נוהגת כמוהו אילו הייתי במצב דומה). לגבי 'נאצים פעילים', אני לא רואה את זה כך ולכן לא מרגישה שאני סולחת להם (באופן כללי, לא הכריחו באמת אדם להצטרף כחבר במפלגה הנאצית ולעשות קריירה באס.אס דווקא, אלא רק לא להתקומם נגד המשטר באופן פעיל. לכן טיעון ה"רק קיבלתי פקודות" במקרה של חברי אס.אס לא משכנע אותי כלל ואני מאמינה בכנות שאילו חייתי שם לא הייתי הולכת לכיוון הזה ולא הייתי מגיעה לרמה הזאת). לגבי אנשים כמו אוכלוסיית פולין הכבושה, שהזכרת, הדברים נראים מורכבים בעיניי בהרבה.
לצפיה ב-'כתבת כאן על הרבה נושאים'
כתבת כאן על הרבה נושאים
28/04/2017 | 13:46
15
35
שכל אחד מהם הוא אולי דיון לעצמו--
לצערי, מדינת ישראל לקחה פיצויים--וזהבכלל לא מפצה,
ולא עושה שום צדק. אגב, אני בת לאבא מדניה--העם הדי עזר ליהודים,
ועל הנזקים לא לקח פיצויים ולא רצה כלום מהגרמנים.
ונקמה אישית--אין בכלל משהו שיכול להיעשות בענין, זה שאינני קונה מוצרים
מגרמניה--זה לא בהרגשה ולא ברמת תודעה נקמנית,
רק רצון לא להיות בשום קשר עם הזועה.
מה גם שאני לא הייתי שם--ולא סבלתי--רק הפסדתי סבא/סבתא/
דודים/קרובים ומשפחה מוכשרת ויפה שכמעט אין לה המשך.
 
נושא נוסף שנגעת בו--בחירת הסליחה--מסכימה איתך, 
דוקא לכן, ההכרזה אם תספרו אסלח--מוזר בעיני.
אישית אמא שלי היתה קרבן של התופת ההיא--ואי התיתמתי
בגיל צעיר ממנה. והכאב על האובדן לה לא מרפה.
 
אני רוצה לומר לך--אני דור שני שככל שאני מתבגרת יותר
הכאב על מה שהיה שם גדול יותר. וזה לא קשורלסליחה.
כן צריך להזהר לא לשכח, לא לתת למכחישי שואה להרים ראש.
 
לצפיה ב-'חשבתי על השירשור הזה ורציתי להוסיף משהו מעניין'
חשבתי על השירשור הזה ורציתי להוסיף משהו מעניין
28/04/2017 | 17:44
14
69
אבל רק מעירה - בדברים על קבלת הפיצויים / נקמה וכו', התכוונתי לתת דוגמאות לעניין שלשאלה אם סולחים או לא אין השלכות מעשיות (ולמה התחלתי עם זה?לא יודעת, אני מזל בתולה, נוטה לחפש אוטומטית דשיראו לי את ההשלכות המעשיות של דברים...)
דווקא לגבי הפיצויים, אגב, אני מתקשה לשפוט את בן גוריון, שעל כתפיו רבצה האחריות של להוביל מדינה במצב חירום ברמה שהתושבים על סף רעב והיה צריך לשים דחוף את הלחם על השולחן, בלע את הרוק וקיבל את הפיצויים (אני מדברת ברמה המדינית ולא פיצויים אישיים לקורבנות השואה, שכל אחד מהם יכול היה להחליט בשביל עצמו)... לא פשוט. אני לא בטוחה בכלל שהייתי נוהגת אחרת במקומו.
 
אבל אם נחזור לכותרת, נזכרתי בדוגמא פוליטית מעניינת למחילה ציבורית שהיא בלתי אפשרית: על מושל אלבמה הגזען, ג'ורג' וואלאס. יהל מדיניות גזענית סטייל אפרטהייד במדינתו בשנות ה-50 וה-60, כולל כל מה שכרוך בכך (דיכוי אלים של הפגנות שחורים בנושא, חיפוי על מעשי לינץ' בשחורים וכו'). באמצע שנות ה-70 רץ שוב לתפקיד המושל, ביקש סליחה על הכל והבטיח לתקן, ואכן קיבל את קולותיהם של שחורים רבים שמחלו לו (אני בטוחה שהיו אחרים שלא מחלו), וכך נבחר שוב.
אין לי ספק שההאיש פגע קשה בלא מעט שחורים, ברמה של השפלה יומיומית וחלקם גם גרם להרס חייהם. האם הייתי מסוגלת למחול לו אילו הייתי במקומם? אני לא יודעת. הם כן מחלו. וכמובן, יש לציין שהוא (להבדיל מאותו נאצי שהגברה חיבקה) אכן הכה על חטא, ומיוזמתו, ולפי התכנית, אכן ניסה 'לתקן' בקנדציה האחרונה. את כל זה הרוב המוחלט של אנשים מסוגו לא עושים לעולם (ומיותר לציין, הרוב המוחלט של פושעי מלחמת העולם השנייה לא עשו מעולם). מעניין.

לצפיה ב-'התכוונתי: מחילה ציבורית שהיא **כאילו** בלתי אפשרית.'
התכוונתי: מחילה ציבורית שהיא **כאילו** בלתי אפשרית.
28/04/2017 | 17:46
7
לצפיה ב-'מענין מה שכתבת,'
מענין מה שכתבת,
28/04/2017 | 18:13
12
37
וכמה דברים--
1)להבין את הצורך של בן גוריון, זה עדין לא להסכים.
2)הדוגמא שנתת לגבי בקשת הסליחה מהשחורים המופלים והמדוכאים,
   אכן באה ביוזמת העושה--וזה משנה את התמונה, 
   מעבר לענין שהאג'נדה של שלטון ורודנות שונה מאג'נדה של גזענות.
    רודנות בעבדות בתנאי חיים קשים--זה רע ואיום, אבל שורד.
    בעוד השואה היה חיסול ורצח המוני ושיטתי.
3)ההשואות הן תמיד בעייתיות כי הבסיס הוא כ"כ שונה וכמובן בעקבות זה
   התוצאות.
 
שוב אני בורג קטן במערך הגדול הזה--אבל לי ברמה האישית
לא רק שאין יכולת או רצון לסלוח ובטח לא לשכח.
אני גם מרגישה את משא הדורות עלי--שמי הוא שמות סבא וסבתא שלא הכרתי,
אספר --כשאימי נפטרה--הלויה היתה קשה, אבל לי ברמה האישית היה יותר קשה
בהקמת מצבה--זו המצבה שעליה חקוקים שמות כל המשפחה שלה שנספתה,
ובעצם שמי היה חקוק שם, ושם אחי, ואחותי--זה היה זועק וכואב.
 
לצפיה ב-'בשבילי זה כן, איכשהו...'
בשבילי זה כן, איכשהו...
29/04/2017 | 09:30
11
30
ברגע שאני מודה שאין לי שום פתרון יותר טוב משהיה לבן גוריון, וגם שיש סיכוי סביר שלא הייתי נוהגת אחרת ממנו, אז אני לא מרגישה שאני במצב של 'לא להסכים' איתו. כלומר, מה התוכן של אי ההסכמה שלי? אני חושבת שלבגין היה קל להתנגד, כראש האופוזיציה, ולהישאר מוסרי וצודק, כי הוא באמת לא היה צריך להאכיל את האוכלוסייה. (אגב, נגיד שבן גוריון היה מסרב לקחת את הפיצויים ולא היה מוצא פתרון אחר להתניע לפחות קצת את הכלכלה הישראלית - ייתכן שאנשים היו מתחילים לגווע מרעב ברחובות ישראל, זה לא נראה לי דמיוני. ואז היו נראות תמונות מעוררות פלצות: יהודים גוועו מרעב בשואה באירופה ואלה ששרדו באו לארץ עכשיו הם גוועים מרעב במדינה היהודית העצמאית שלהם... לא יודעת איך זה היה משפיע). 
נכון שהשוואות תמיד בעייתיות כי הבסיס שונה וכו', ולכן גם ההשוואה שעשית לדנים שלא לקחו פיצויים ולא ביקשו פיצויים אחרי המלחמה נראית לי לא כל כך הוגנת  - הדנים לא היו במצב של מדינת ישראל הצעירה, הם היו זקוקים לשיקום מסויים אחרי המלחמה אבל לא היו "חייבים" את הפיצויים (בכלל, אני לא מכירה אף מדינה מודרנית אחרת חוץ מישראל שהכפילה את אוכלוסייתה תוך כ-3 שנים (!) באמצעות הגירה ושרדה כדי לספר על כך...)
זה שאת לא סולחת ברמה האישית - אכן, אין כאן שאלה בכלל  אי אפשר 'להחליט' לסלוח כשלא מרגישים שסולחים, זה נראה גם לי מופרך לגמרי. עצם הרעיון הזה נשמע לי כמו עוד דרך שבה האדם מנסה ליצור לעצמו אשליה של שליטה מוחלטת על רגשות (רק שזה לא באמת הולך לו...)
ולשכוח - בוודאי שלא. איש לא אמר שצריך לשכוח, לא בסרט ולא כאן.
 
לצפיה ב-'הדברים של הראיה הפרקטית'
הדברים של הראיה הפרקטית
30/04/2017 | 08:40
10
22
נכונים מבחינתי גם לי (אגב, גם אני מזל בתולה, רק שלא כ"כ מתיחסת לנושא המזלות) 
אינני שופטת את בן גוריון, וגם לא מעמידה עצמי במקומו, 
אבל יש נקודות חשיבה שלא נלקחו בחשבון בדיון כאן,
כמו--הרי המדינה הצעירה קיבלה סיוע רב מארה"ב, האנשים שהגיעו כעולים היו מוכנים להשקיע ולתרום--ולא היו ממורמרים, עובדה שדוקא
השילומים שלא הגיעו רק למדינה אלא להרבה ניצולים--גרמו לקנאה למי שנשאר
מאחור מבחינה כלכלית. 
השילומים לא הגיעו ביושר, חמותי למשל לא זכתה בהם ואחיה שהיה איתה כן--
למה? ככה, אין הסבר.
אמא שלי למשל--טענה שהיא לא רוצה בהם כי הם לעולם לא יפצו על אובדן הנשמות, על הסבל, ורק על הרכוש היתה בת 9 שפרצה המלחמה מה הבינה ברכוש?
בלקיחת השילומים היה צריך בן גוריון--אולי במקום לקרא להם פיצויים--
לקרא להם סיוע הומניטרי --וזה היה משנה את התמונה.
זה שהם מרגישים טוב/נוח/ כי כיפרו בנתינת הכספים זה מה שכ"כ לא נכון בענין.
ההשואה לדניה--היתה רק ברעיון ולא במציאות הפיזית כלכלית.
למרות שדנמרק סבלה מאוד, כי הגרמנים פלשו אליה רק בסוף==אוקטובר 43
ממש סוף המלחמה, אז הנזקים היו קצרי מועד.
 
ולענין האחרון שהעלית--הענין האישי--אז אני אחת מ....מה גם שאני בכלל דור שני, אבל, כל אחד הוא ענין אישי, אחת הבעיות היא שתמיד מדברים על 6.000.000-- (לא מספר סופי) אבל מי קולט מה זה אומר? כמה זה? 
לכן לסיפור האישי--יש מקום לא ברמה האישית--אלא ברמת ההבנה של הנזק,
של הכאב, של כמות האובדן, 
כמורה--ראיתי כמה דוקא הכמות הזו היא בלתי נתפסת--אז מדליקים נר לכל מיליון-
כמה זה מיליון בראש האנשים, תבקשי מתלמידי י"ב לקוקו מיליון קוים, 
תראי כמה זה מעיף ובלתי ניתן.
אבל כן, הסיפור האישי --הוא זה שעדין נותן קיום לאובדן הרב.
 
אנחנו לקראת יום הזכרון לחללי צה"ל--נהרגו במלחמות בפיגועים בפעולות איבה
23,544 חללים, מדובר על 70 שנה, וזה הרבה, וכמה כאב וצער ובכי ומספד
אנחנו חווים, תעשי באחוזים ביחס ל--6.000.000.
כמה כאב וצער ------
 
 
לצפיה ב-'אני לא חושבת שישראל קיבלה סיוע מארה"ב בשנות ה-50'
אני לא חושבת שישראל קיבלה סיוע מארה"ב בשנות ה-50
30/04/2017 | 18:23
7
24
בוודאי לא סיוע רב ומשמעותי. הקשר עם ארה"ב התפתח והתהדק שנים לאחר מכן, עד כמה שידוע לי. 
 
התייחסתי לשילומים שהגיעו למדינה כמדינה, ולא לאזרחים פרטיים. לגבי הניצולים הפרטיים שלקחו או לא לקחו / קיבלו או לא קיבלו פיצויים - השליטה על זה היא של האדם עצמו ומהצד השני לממשלת גרמניה, וכל אדם עשה את השיקול שלו (וממשלת גרמניה עשתה את השיקולים שלה). ואני לא שופטת אף ניצול.
 
לגבי השוואת המספרים בין יום הזיכרון לחללי צה"ל לבין יום השואה - אנשים מגיבים רגשית למידת הקרבה שהם מרגישים לנושא ולא כל כך למספרים (אחרת היה אפשר גם לציין למשל שבין 20 מיליון ל-20 מיליון רוסים נהרגו במלחמת העולם השניה וזה הרבה יותר מ-6 מיליון וגם הם בני אדם וכו', אלה עובדות נכונות ומספר הקורבנות הרוסיים אכן נורא, אלא ש-6 המיליונים הם מהעם שלנו ולכן באופן טבעי אנחנו מרגישים קרבה וכאב רבים יותר עליהם). לדעתי הכאב ביום הזיכרון לחיילים הוא בעל אופי שונה שנובע מכך שהדברים קרו ממש כאן, ושחלק מהנפגעים היו ממש לא מזמן ומוכרים וזכורים אישית לאנשים רבים.
 
כמו שאמא שלי אמרה לפני שנים (אמא שלי נולדה ב-1949, לא כל כך הרבה שנים אחרי מלחמת העולם השניה. אלא שהיא נולדה בארגנטינה ולא היו לה בני משפחה קרובים שנספו בשואה, והיא עלתה לארץ באמצע שנות ה-50) - "כשהייתי נערה ובחורה צעירה הרגשתי שיום השואה נוגע לי הרבה פחות מיום הזיכרון לחללי צה"ל. השואה היא דבר נורא וידעתי את זה, אלא שזה נראה לי כמו משהו שקרה לאנשים אחרים, ביבשת אחרת, רחוק יותר ממני, בעוד שיום הזיכרון התקשר לי לחברים שהכרתי שנהרגו. כל זה היה נכון עד שנהייתי אמא, אז נהיה קשה לי הרבה יותר עם יום השואה, כי כל פעם אני מדמיינת לעצמי מצב שבו לא היה לי מה לתת לילדים שלי לאכול". האמהות קירבה אותה פתאום רגשית לנושא כי היא הרגישה קרובה אליו יותר.
לצפיה ב-'לדבריך,'
לדבריך,
30/04/2017 | 18:50
6
20
לגבי הסיוע, לי נראה שכן, בכל מקרה כן בנשק.
אבל אין לי מספיק ידע ונתונים.
 
לגבי ההשואה בין יום הזכרון ויום השואה--ההשואה היתה
במספרים--שהכמות של היהודים שנספו בואה בעצם "מדוקלמת" ואין תפיסה 
לגבי כמה זה הרבה ונורא.
לגבי המספרים של החילים בעולם--בכלל לא נוגע לי--לא כי אין לי לב.
אלא כי תכונה בסיסית של מלחמה שחיילים נהרגים,
את היהודים טבחו ורצחו באופן סיסטמתי רק בגלל שהיו יהודים,
הם לא לחמו, ולא הציקו לאיש. ואפילו הלכו עד 4 דורות אחורה לבדוק יהדות.
זה היה מגזענות--לא במלחמה. וזה הבדל מהותי שהעולם כולו אמור ללמוד מזה.
 
לגבי הפסקה השלישית--אז אני גדלתי בבית שהשואה היתה נוכחת כל הזמן,
למרות שהיינו עליזים ושמחים והיה לנו בית חם אוהב ותומך, השואה היתה שם תמיד. גם כשאמא לא דברה. (אגב אני צעירה מאימך בשנה).
ואני בהחלט מתחברת לענין של עד שדברים נכנסים הביתה--כשבני התגיסו
בהחלט היום הזה נכנס אחרת אפילו מהעובדה ששכנים ובן דוד של אבא שנפלו.
אין ספק. אבל זה גם מה שמפחיד, שניצולים אינם כאן, ואז הכל יהיה הסטוריה שיוכלו להכחישה.
לצפיה ב-' רק בשנות ה-60 ישראל החלה לקבל נשק מארה"ב'
רק בשנות ה-60 ישראל החלה לקבל נשק מארה"ב
30/04/2017 | 23:07
5
18
בזמן מלחמת העצמאות ישראל קיבלה נשק מברית המועצות, אחר כך משהתקררו היחסים בין ישראל לבריה"מ ישראל החלה לקבל נשק מצרפת. ארה"ב כאמור לא סיפקה לישראל נשק עד שנות ה-60.
לדעתי, זה טבעי והגיוני שתזדהי עם השואה כי זה העם שלנו, לא כי הרוסים מתו באופן אחר. אחרת היית מדגישה כאן גם את שואת הארמנים או מקרים אחרים של השמדה, אין לזה סוף (אגב, בבלארוס ובאזורים מסוימים אחרים במזרח אירופה הנאצים ניהלו במהלך מלחמת העולם השניה מדיניות שאפשר לומר שהיא על הגבול בין כיבוש אכזרי במיוחד לבין השמדה שיטתית).
נכון שבקרוב לא יהיו עוד ניצולים חיים. אני מאמינה שהעובדה הזאת לא תשחק תפקיד משמעותי בעליית הכחשת השואה. מי שרצה להכחיש - מצא את הדרך להכחיש או להקטין גם בחייהם, והתיעוד שנעשה יותר מקיף ומפורט מתיעוד היסטורי שהיה בעבר. 
לצפיה ב-'אני מצטטת מגוגל,'
אני מצטטת מגוגל,
01/05/2017 | 07:47
4
12
ובהחלט באופן שטחי. "מאז 1949, מסייעת ארצות הברית לישראל בהלוואות ובמענקים[1] שהיקפם גדל בתהליך הדרגתי. הסיוע הצבאי אינו ייחודי לישראל "
ההקף והכמות אינני יודעת. נכון שקיבלנו עזרה מעוד מדינות,
ונכון שאחרי ששת הימים והאמברגו מצרפת, נעזרנו יותר בארה"ב.
 
אני גם זוכרת שהיה סיוע של בגוד ורכוש משם, היו מרכזים לקבלת בגדים,
עקרונית אני בהחלט מודעת לכך שכל אלה היו אינטרסים מדיניים ולא מאהבתם 
העודפת אותנו.
 
אני מתיחסת לשואה ולא לחילים הרוסים--לא *רק* בגלל שזה העם שלי,
אלא בגלל הסיבה שציינתי. שואת הארמנים התחילה כמלחמה "עדתית" והכח שלהם המועט הביא לשואה. הסבל והרעב ברואנדה נגע לכל אחד.
ובמגפה השחורה היה דודי הרופא שמצא תרופה (היה ביוכימאי) 
השואה בשונה מכל אלה היה בשיטתיות וקנה מידה שהעולם לא ידע כמותו.
בעיות נוספות שיש בעולם--גם אם הן נוגות בנימי נפשינו כיחידים 
לא כ"כ יודעת מה בכוח הפרט לעשות.
אבל כמדינה--אנחנו תמיד הראשונים להגיש סיוע ולשלוח טובי הרופאים, וטובי אני חילוץ להגייש עזרה ונראה לי שזה לא בכדי, אלא כי זה נוגע לנו כבני אדם.
 
מה גם שלא מצאנו מכחישי גירוש ספרד, או מכחישי מסעות הצלב,
ולא מכחישי סופות בנגב או כל עלילות הדם ורדיפות היהודים לאורך ההסטוריה,
כן מצאנו מכחישי שואה--כי זה כתם על האנושות כולה.
וכל עוד חיים ניצולים בכל מקרה זה קשה יותר לעשות.
לצפיה ב-'יש הכחשות וסילופים, בהתאם לאינטרסים ההיסטוריים'
יש הכחשות וסילופים, בהתאם לאינטרסים ההיסטוריים
01/05/2017 | 08:55
3
16
גירוש ספרד התרחש בתקופה שכבר לא מעניין מספיק אנשים להתאמץ להכחיש את זה עכשיו, פוליטית. בתקופה לאחר שזה קרה אני ואת בוודאי לא בקיאות, ייתכן שהייתה הכחשה ואפולוגטיקה, וייתכן פשוט שבתור "הצד המנצח" והמוביל לא היה עניין לנוצרים בספרד להכחיש, הם יכלו להרשות לעצמם להודות בגאווה.
 
מכחישי מסעי הצלב דווקא יש, חופשי. כלומר, לא מכחישים שמסעי הצלב התרחשו, אבל בבתי ספר רבים במערב אירופה, בעיקר נוצריים, למדו על מסעי הצלב לאורך השנים כאילו הם היו איזה מסע גבורה רומנטי של אנשים טובים והרואיים. כשסיפרתי לכמה צפון אירופאיים על מעשי הטבח והזוועה שנעשו על ידי אבירי מסע הצלב הראשון נגד יהודים ומוסלמים בירושלים, למשל, הם היו מופתעים והמומים ואמרו שמעולם לא למדו ולא שמעו על כך. ההיסטוריה מסולפת ונלמדת ומועברת כל הזמן לפי הדרך שנוח לכל צד ללמד אותה. פשוט, קורבנות מסעי הצלב או צאצאיהם לא יקומו עכשיו להילחם על העניין. (רק המוסלמים עד היום שומרים את גישת הג'יהאד נגד המערב שהתחילה להתעורר אצלם במלוא עוצמתה אז, בעקבות מסעי הצלב, ובמערב לא מודעים לתהליך ההיסטורי הזה כי רגילים להכחיש עד כמה אבותיהם היו אכזריים... וכו')
ייתכן שברוסיה כן היו שהכחישו את אירועי "סופות בנגב" בשים אחרי שהתרחשו, וייתכן שהיו שהציגו אותם כ"תוצאה של התגרות מצד היהודים" או כל דבר אחר, אנשים שכך היה להם נוח להציג זאת. היום זה לא קורה כי זה כבר לא מעניין אנשים מספיק, איןלזה משמעות פוליטית / לאומית מספיק חזקה כדי להתעסק בהכחשה או באישור.
 
בטורקיה בהחלט הייתה (ועדיין יש) הכחשה של שואת הארמנים והצגתה כמו איזה "סכסוך מלחמתי מקומי שיש לו שני צדדים" וטורקיה הכחישה בעיקרון לאורך הדורות שמדובר במדיניות של ג'נוסייד והמעיטה מאוד במימדי האירוע. לא נראה לי רלוונטי שהיא התחילה לאחר "מלחמה עדתית" (מה זה בדיוק?) טורקיה עשתה במלחמה החלטה למנוע מראש את האפשרות שהארמנים יצטרפו בהמוניהם למדינות ההסכמה מתוך אינטרס לאומי (בפועל, מיעוט קטן בלבד מהארמנים ערקו והם לא שיחקו תפקיד משמעותי בכשלונות טורקיה), הציגה את האוכלוסייה הארמנית כולה כ"גיס חמישי" פוטנציאלי ובעילה הזאת התחילה להשמידה.
מי שנוח לו פוליטית להכחיש משהו - יכחיש. אני חושבת שישראל והעם היהודי עשו  - ועושים - עבודה יסודית ומצוינת בתיעוד השואה כל עוד הניצולים בחיים. אני לא חושבת שניתן לעשות יותר מזה. ישראל צריכה פשוט לומר בביטחון: אנחנו יודעים וזוכרים שהשואה התרחשה, ואנחנו7 מציינים אותה בשבילנו כי זה אירוע משמעותי בהיסטוריה שלנו. אם ישראל לא תתאמץ לקשור את השואה לפוליטיקה ולא תנסה לסתמך עליה כנימוק להחלטות פוליטיות (מעבר לעובדה שברור לישראל שהעם היהודי זקוק למדינה, כמו כל עם), אז מבחינת ישראל גם אין עניין בכלל, ברור שהיא התרחשה וגמרנו. אז ישראל גם תחיה פחות בחרדה מפני זה שמישהו יעלה על דעתו להכחיש. והמכחישים גם ייראו יותר מגוחכים.
 
(מתוך גיגול גם: "החל משנות ה-60 החלה ארה"ב למכור לישראל נשק". לא משנות ה-50. בכל אופן, הסיוע לישראל אם היה לא היה כזה שמאפשר להתניע כלכלה במצב שהייתה. בן גוריון היה חייב לקחת את השילומים (גם כך המצב היה קשה מאוד מאוד).
לצפיה ב-'אינני חולקת על דבריך,'
אינני חולקת על דבריך,
01/05/2017 | 09:11
2
15
אלא שבהעמדת הדברים כך-- לגבי ההסטוריה (נעזוב לרגע את נושא השואה)
יכולים לקרות כמה דברים--
1)או שנהפוך את ההסוריה ל"בדיחה" במובן של יש לי אג'נדה אל תבלבל
   אותי עם עובדות.
2)שצריך בעיקרון להפסיק ללמוד וללמד הסטוריה--כי תמיד כשלימדתי 
   הסיבה העיקרית היתה "שנלמד לא לחזור על טעויות עבר" אבל אם אין טעויות 
   כי כל אחד רואה את האג'נדה שלו שם ומלמד לפי רצונו אז מיותר.
3)צריך כשלומדים נושא בהסטוריה, ללמד את כל המקומות בהם לומדים
   אותו נושא מולראות מה כל אחד בוחר כדי לנסות לראות תמונה מלאה.
 
באשר לשואה--אחד מהדודים שלי (הסטוריון ידוע ומוכר)--כתב ספר על
התנהלותה של אנגליה במלחמה כלפי פליטי מלחמה--וכקוריוז הייתי במוזיאון 
היהודי בלונדון--אין שום אזכור למחקר שנעשה ע"פ תיעוד שאסף הדוד
בארכיון של ממשלת אנגליה.
אז הנה השלמתי את הרעיון שהעלית. וחוץ מעצוב ומפחיד--מה נשאר? 
לצפיה ב-'חס ושלום, לא לכך התכוונתי'
חס ושלום, לא לכך התכוונתי
01/05/2017 | 10:55
1
19
1. לאג'נדה יש שפע של עובדות שהיא נתמכת בהן והיא לא מבטלת אותן. נהיה מוכנים להשיב בשפע עובדות ונתונים לכל מי שיחלוק ויכחיש. ויש לנו שפע תיעוד שבעזרתו אפשר להשיב, הודות לעבודה המצוינת שציינתי. רק שאנחנו לא נתנהל מראש מתוך פחד וגישה מתגוננת מפני אותם מכחישים.
 
2. חלילה, לא נפסיק ללמוד היסטוריה, אין אפשרות כזאת. כאמור, המשך הזיכרון של האירועים הוא חלק ממה שמנחה אותנו, וזה אירוע משמעותי מאוד בהיסטוריה של עמנו ואנחנו יוצאים מנקודת מוצא שנלמד עליו. (רק שלא נלמד מתוך גישה של "אנחנו חייבים לזכור בגלל שיש כאלה שחו"ח עלולים להכחיש", וכו'). גם אירועים נוספים בהיסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל נלמד בצורה רצינית (כמו מלחמת העצמאות, למשל. ההיקף המצומצם כל כך של לימוד האירוע הכל כך משמעותי הזה בבתי הספר בארץ כיום הוא ממש חרפה בעיניי!) זה גם לא סותר את התפיסה שניתן ללמוד מהאירוע איך לא לחזור על טעויות עבר. זה לא עולה מהאג'נדה.
 
3. סליחה, אני לא בטוחה שהבנתי מה ניסית להגיד כאן, מה פירוש "ללמוד את כל המקומות בהם לומדים אותו?" אם את מתכוונת שיסקרו בבית הספר איך מלמדים על השואה בכל ארץ בעולם באותה נקודת זמן, זה רעיון מעניין אבל  נראה לי שאפתני מאוד ולא כל כך מעשי (עד כמה שידוע לי, גם לא עושים את זה בלימודי היסטוריה בשום ארץ ביחס לשום אירוע היסטורי). 
 
אני לא מבינה מה מוכיחה הדוגמא שנתת עם הדוד ואנגליה. ברור שכל המחקרים שיש בידינו לא יימצאו לעולם בכל מחקר ומקום בחו"ל. זה לא ייתכן לעולם בעולם התיעוד ההיסטורי, זו שאיפה בלתי אפשרית, אף אחד לא ישקיע מאמצי על כאלה במחקר, וזה שלא עושים זאת לא אומר שאנחנו טרף למכחישים. התיעוד על שואת היהודים קיים (ונעשה לא רק על ידי יהודים, כמובן), והוא נעשה ברמה גבוהה יותר מזו שבה תועדו רוב האירועים בהיסטוריה. (וטוב שכך, כי זה אכן אירוע שראוי לתיעוד מקיף). 
 
 
לצפיה ב-'לא ניסיתי לומר'
לא ניסיתי לומר
01/05/2017 | 16:13
15
שבאמת לא נלמד הסטוריה מצד אחד, ומצד שני הרעיון של ננסה 
כל נושא לבחון בכל העולם.
רק שכאשר מלמדים ראוי ונכון דוקא מפאת הדברים לומר--
התיעוד לא מושלם, הראיות חלקיות.
זויות הראיה של המדוחים שונים, 
בקיצור--לימוד מבוקר עם אמירה שאין לנו תמונה שלימה מטבע הדברים.
בהחלט--השואה מסוקרת ומתועדת יותר מהרבה מאוד ארועים הסטוריים אחרים,
למרבה המזל--הגורל---מי שתעד הטוב ביותר היה המשטר הנאצי על רשימותיו ודרכי ביצוע של "הפיתרון הסופי".
 
אבל--יום השואה עבר---ובינתיים היה היום עצוב וכואב, מצד אחד,
ומצד שני גאוה על ההקרבה ועל ההשגים.
וכל הכבוד על ההנצחה וההתיחסות לבני משפחות הנופלים.
ונקוה שנוכל מחר לחגוג בשמחה.
לצפיה ב-'אבל אני כן חושבת שנותנים הרבה מקום גם לסיפורים אישיים'
אבל אני כן חושבת שנותנים הרבה מקום גם לסיפורים אישיים
30/04/2017 | 19:59
1
24
ולא מדברים רק בכלליות על "6 מיליון" .
עוד בתור ילדה ילדה ביסודי ביום השואה שמענו עדויות מניצולים חיים שהגיעו
וסיפרו את סיפורם, וכך היה גם בהמשך במערכת החינוך .
אני גם חושבת שסיפור אישי מעביר הכי טוב את הזוועה שהתרחשה
כי מאפשר הזדהות ברמה הגבוהה ביותר .
אולי באמת צריך לצלם יותר עדויות מניצולים שעדיין בחיים ולהקרין יותר את עדותם
ביום השואה
לצפיה ב-' ולכן הסרט הזה מומלץ בעיני'
ולכן הסרט הזה מומלץ בעיני
01/05/2017 | 21:43
18
כי הוא מספר ארבעה סיפורים אישיים בגוף ראשון.
לצפיה ב-'אנסה לצפות ביותר בסוף השבוע (שמתחיל'
אנסה לצפות ביותר בסוף השבוע (שמתחיל
28/04/2017 | 15:28
5
43
אצלי רק מחר) ואז אחזור
 
רק ממה שאת כותבת זה באמת נשמע כמו עיסקת טיעון עם עד מדינה (תנו לי מידע ואתן לכם "מחילת חנינה")
 
מצד שני העובדה שהיא עצמה ניצולה גורמת לי לחשוב : "מי שמני לחוות דיעה...."
 
כמו שאמרתי - צריכה להביא את עצמי לראות יותר מהסרט הלא פשוט הזה
לצפיה ב-'או קיי - צפיתי את כל הסרט'
או קיי - צפיתי את כל הסרט
01/05/2017 | 16:38
36
אורכו 45 דקות אבל לקח לי הרבה מעל שעה בגלל כל הפרסומות שקוטעות אותו גם הוא קפץ לי להתחלה כמה פעמים
 
למרות כל זה  - בעיני הוא ממש ממש שווה צפיה
 
קודם כל, זה סרט לא רק עליה. זה סרט שמגולל את סיפורים של ארבעה ניצולים - שני גברים ושתי נשים.  ורק עשר הדקות האחרונות מתמקדות בניצולה הספציפית הזו.
 
הסיפורים כולם מרתקים, גם אם קשים לצפיה. קשה לתפוס מספרים של מיליונים, אבל קל לתפוס סיפורים אישיים.
 
הפעים אותי מאוד גם צייד הנאצים הגרמני הלא-יהודי בסרט, גונטר פלד (נדמה לי שזה היה שם משפחתו), בתפיסה שלו "בדיוק" של מה שהיה שם.
 
לסרט קוראים "הילדה שסלחה לנאצים", לא הניצולה.
 
אני חייבת לרוץ לתפוס טיסה - עוד, בקרוב.
לצפיה ב-'ממשיכה....'
ממשיכה....
01/05/2017 | 21:55
3
38
האישה/ניצולה שעל שמה קרוי הסרט, עושה רושם של טיפוס מאוד מאוד מיוחד. הדבקות שלה בחיים בתוך התופת בגיל 10 והנדר שנדרה לחיות כדי להציל גם את אחותה (כי אם היתה מתה היו הורגים את אחותה התאומה כדי לערוך אוטופסיה מקבילה לשתיהן ) מרשימים. 
 
היא עצמה מרגישה שהמחילה האישית מצידה משחררת אותה מלהיות "קורבן" כל חייה. קטונתי מלנקוט עמדה.
 
עכשיו אחרי שראיתי את הסרט, אין לי בעיה עם הבחירה האישית שלה. אבל אני חושבת שאין לה זכות/יכולת למחול בשם אחד אחר....קל וחומר לא בשם מישהו שכבר מת.  
 
אני לא מצליחה לזכור אם בסרט היא מחלה רק בשם עצמה או גם בשם אחרים.
 
ולבסוף, בלי קשר לסרט, ממרומי שנותי אני עדיין לא מצליחה לתפוס את הטירוף הזה שאנחנו קוראים לו השואה, ובעיקר לא מצליחה להבין איך הוא התרחש שם במשך 6 שנים ואז ביום אחד נגמר ונעלם.
 
המבצעים ברובם עדיין היו שם. האוכלוסיה מסביב - אותה האוכלוסיה.  זה מצמרר.
לצפיה ב-'רק למשפט אחד שכתבת,'
רק למשפט אחד שכתבת,
01/05/2017 | 22:51
31
"ובעיקר לא מצליחה להבין איך הוא התרחש שם במשך 6 שנים ואז 
ביום אחד הוא נעלם" הוא לא נעלם ביום אחד--היו הפצצות של בנות הברית,
שהרסו והרגו עוד כמה חודשים, אנשי האס. אס. ברחו ונמלטו בעיקר לדרום אמריקה
ולא סתם דוקא לשם.
וההתאוששות של השורדים הניצולים--היתה איטית--אימי העברה לשבדיה
ושקלה בגיל 17 -32 ק"ג, והה צריך ללמוד לא לאכול למרות הרעב..
והיה צריך לבחון מה קורה איתה, ולאן פניה מועדות.
ולטעמי--מעולם השואה לא נגמרה בנפשה. 
אני זוכרת הרבה דברים--כמו, הייתי בכיתה ב' וקראתי את המבול--לסינקביץ,
ועוד מסוג זה. כי זו קלסיקה, והיו ימים של הקשבה לרדיו בחיפוש קרובים,
ומלא דברים שרק היום אני מבינה למה הם היו.
אני יודעת, לרקום ולתפור ולסרוג ושפות, ולשחות ועוד כאלה--
כי אם תפרוץ מלחמה שאני אסתדר.
אבל רק מסיגת--היינו בית שמח עם שירים וריקודים וחויות וטיולים,
והרבה צחוקים--נשמע סתירה? לא זה היה מורכב.
לצפיה ב-'גם אני לא מצליחה לקלוט את "השואה"'
גם אני לא מצליחה לקלוט את "השואה"
03/05/2017 | 06:56
1
36
אני יכולה לקלוט הרבה דברים
למשל שעם מסוים רוצה להשמיד עם אחר
אפילו נניח לזרוק אטום על עם מסוים
אבל ההתעללות היומיומית של חייל שמסתכל בעיניים של כל כך הרבה אנשים
מתינוק ועד זקן ומתעלל בהם בצורה כזאת מזוויעה, והשיטתיות -
לעולם לא אצליח לקלוט (וטוב שכך) .
לצפיה ב-'אהבתי מאוד את הסוגרים דוקא'
אהבתי מאוד את הסוגרים דוקא
03/05/2017 | 10:06
23
וטוב שכך,
רק רצוי לומר שבדיוק בגלל התחושה הזו --
הרבה ניצולים לא רצו לספר ולדבר--כי טענתם היתה--
"ממילא לא יאמינו לזה". כי רוב בני האדם--לא מסוגלים לחשיבה אכזרית שכזו.
לצפיה ב-' איך היה השבוע שלי '
איך היה השבוע שלי
20/04/2017 | 20:51
38
15
לצפיה ב-'משהו קטן וטוב'
משהו קטן וטוב
20/04/2017 | 20:58
1
21
לצפיה ב-'חזרה לשגרה איזה כייף'
חזרה לשגרה איזה כייף
21/04/2017 | 09:52
64
הייתי שמחה להשאר עוד בבית, היה קשה לחזור לעבודה אבל הילדים ממש היו צריכים את החזרה הזו.
סופסוף שישי חופשי, אני בבישולים, מארחים היום את המשפחה שלי סופסוף נפגשים כל החופש לא הצלחנו להפגש.
לצפיה ב-'עוד יומיים לבת מצווה '
עוד יומיים לבת מצווה
21/04/2017 | 06:57
1
104
תחזית מזג האוויר לא משהו, ואני בנסיעת עבודה עד מחר. אהיה יותר רגועה כשיגיע שבוע הבא....
 
 
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
21/04/2017 | 09:49
60
וואו, איזה לחץ לחזור יום לפני. זה היה ככה בתכנון או שהנסיעה באה בהפתעה?
איזה מרגש בת מצווה, לנו יש עוד שנתיים להגיע ליום החגיגי הזה .
לצפיה ב-'שבוע לא צפוי ו... ילדתי '
שבוע לא צפוי ו... ילדתי
24/04/2017 | 15:14
33
247
היה שבוע עמוס ברופאים ומזל, כי ככה גילו שיש סיבוך קל והחליטו להקדים את הקיסרי לאותו יום.
הייתי ממש בלחץ והיסטריה כי אומנם הכל מוכן אבל עדיין זה מלחיץ ומאיים כי בכל זאת זה ניתוח ולא הייתי מוכנה נפשית.
 
הכל עבר בשלום ואתמול כבר חזרנו הבייתה- היה כל כך מרגש לחזור הבייתה עם הצוציקית הזו ולדעת שהיא שלי, שלנו!
 
היא מהממת וכל כך מתוקה ויחסית רגועה- במיוחד כשמצאנו את האיזון של לשלב הנקה עם תמ"ל.
 
כמה חיכינו לזה ומתענגים על כל שנייה איתה
לצפיה ב-'וואו - מזל טוב '
וואו - מזל טוב
24/04/2017 | 15:30
3
139
על החדשות הנפלאות - איזה כיף.
 
אז בסוף כמה שבועות לפני התל"מ זה היה? ובאיזה יום היא נולדה? וכבר גמרתם את המשא ומתן ביניכם על השם? 
 
מאחלת לך החלמה מהירה, והרבה אושר. ותמשיכו להסניף אותה!! (אחרי זה הריח המיוחד עובר - כמו באוטו חדש
 
 
לצפיה ב-'חח מסניפה אותה חופשי '
חח מסניפה אותה חופשי
24/04/2017 | 15:38
2
198
היא נולדה בשבוע 37 כאשר הקיסרי היה מתוכנן לשבוע 39.
היא נולדה ביום חמישי- שבוע 37 בדיוק, סה"כ במשקל תקין.
 
יש שם וכולנו מרוצים מהשם
לאט לאט מתאוששים ופשוט מאוהבים!
לצפיה ב-'אה מעולה - אז רשמית היא ב full term '
אה מעולה - אז רשמית היא ב full term
24/04/2017 | 23:45
1
136
לא פגית בכלל. היום הראשון של פול טרם
 
אשקרה - חשבת שאם קבעת תור לניתוח אז הכל מתוכנן. אמרנו לך שהורות היא שיעור באובדן שליטה על החיים .
 
בכל מקרה - שמחה איתך שהכל תקין ושאת כבר בבית. אין כמו בבית 
 
ונעבור לפולנית: תנסי לישון כשהיא ישנה (אוה ייה, ווטאבר....  )
לצפיה ב-'חח דווקא ידעתי שזה יהיה מוקדם- היא כל כך לא צפויה'
חח דווקא ידעתי שזה יהיה מוקדם- היא כל כך לא צפויה
25/04/2017 | 01:14
155
שהייתה לי הרגשה שהתאריך שנקבע הוא ממש לא התאריך הסופי
 
הלוואי וידעתי איך עושים את זה- לישון כשהיא ישנה. הלילה הצלחתי לישון בין לבין ובמהלך היום פשוט לא מצליחה להביא את עצמי להירדם גם אם ממש גמורה מעייפות.
לצפיה ב-'מזל טוב !!! קולולו ענק'
מזל טוב !!! קולולו ענק
24/04/2017 | 17:41
1
23
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/04/2017 | 19:01
21
לצפיה ב-'ממש שמחה ומתרגשת בשבילך'
ממש שמחה ומתרגשת בשבילך
24/04/2017 | 18:22
11
107
איזה כייייףףףףף
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/04/2017 | 19:03
10
136
אני סה"כ התאוששתי ומתאוששת יפה מהקיסרי. יום למחרת כבר ירדתי מהמיטה והסתובבתי קצת ואתמול בכלל הסתובבתי חופשי. כואב לי באיזור התפרים והבטן אבל סה"כ דווקא זה שאני פעילה ומטפלת בקטנה- עושה לי ממש טוב
אתמול חזרנו הבייתה ואחרי 3 ימים שלא ישנתי שנייה- הבעל הכריח אותי ללכת לישון ונרדמתי לכמה שעות שפשוט אוששו אותי. כל הלילה תפקדתי כמו שצריך- התעוררתי עם הקטנה -החלפות, הנקה, השלמת תמ"ל וכו'. סה"כ נראה שמצבי טוב
לצפיה ב-'מעולה . אם אפשר לשאול - '
מעולה . אם אפשר לשאול -
24/04/2017 | 19:57
9
175
למה את מוסיפה תמ"ל  ?
לצפיה ב-'אני לא "פרפרים" אבל ממה שיצא לי לראות'
אני לא "פרפרים" אבל ממה שיצא לי לראות
24/04/2017 | 23:40
1
172
רפואת ילדים אמריקאית (עם 2 ילדות), הרופאות/ים פה ששמעו שהן על הנקה בלבד ציינו שזה "מאוד נדיר שזה מצליח".
 
בכל ביקור איתן אצל רופאי הילדים (בגיל 3 שבועות, 6 שבועות, 3 חודשים וכאלה) המבקרים האחרים עם תינוקות בגילן יצאו משם עם קופסאות ענק של תמ"ל "לדוגמא", לפעמים גם עם ארגז תמ"ל. 
 
כך שזו גישה שונה מבארץ, כך נדמה לי.
לצפיה ב-'וואלה, באמת נשמע שבארץ מעודדים הנקה הרבה יותר'
וואלה, באמת נשמע שבארץ מעודדים הנקה הרבה יותר
25/04/2017 | 19:13
96
"מאוד נדיר שזה מצליח" - ובכל זאת "באורח פלא" האנושות שרדה גם
לפני המצאת התמ"ל ...
לצפיה ב-'גילינו שהיא יורדת במשקל ושעדיין לא מוציאה'
גילינו שהיא יורדת במשקל ושעדיין לא מוציאה
25/04/2017 | 01:16
6
187
מספיק חלב עבורה ועל כן החלטנו להוסיף את התמ"ל. אני מנסה קודם להניק ואחרי זה לתת את התמ"ל אבל לצערי היא עדיין כל כך עייפה ורגישה שמתעצבנת ישר ולא הרבה חלב יוצא
כרגע לא שואבת - לא מסוגלת בגלל חוויה זוועתית בבית חולים
 
חשוב לי שתקבל מה שהיא זקוקה לו וזה מה שגם הרופאה שלה המליצה.
לצפיה ב-'שמחה לשמוע שנראה שמצאת את הדרך שעובדת לשתיכן'
שמחה לשמוע שנראה שמצאת את הדרך שעובדת לשתיכן
25/04/2017 | 19:20
5
98
בכל מקרה, בימים הראשונים רוב התינוקות "עצבניים" ודורשים הנקה
מאוד תכופה, וזה מה שגורם לגוף לייצר כמויות גדולות עד שההנקה מתייצבת
אבל העיקר שמצאתן מה שהכי מתאים לכן
לצפיה ב-'ובנתיים- החלטתי היום כן להעיז ולנסות ושאבתי כבר 3 פעמים'
ובנתיים- החלטתי היום כן להעיז ולנסות ושאבתי כבר 3 פעמים
26/04/2017 | 01:48
4
127
ולהפתעתי יצא הרבה חלב והצוציקית אוכלת בתאבון רב. הייתי צריכה רק פעם אחת לתת את הסימילאק וגם זה רק כי באתי לשאוב בדיוק כשהיא התעוררה בצורה לא מתוכננת והייתה רעבה
 
גאה בעצמי כי הייתי באנטי וראיתי שהשד לא נורא כל כך. לא יודעת אם אצליח לשאוב כל 3 שעות אבל בהחלט מתכוונת לעשות את השילוב של החלב אם עם התמ"ל כשהדגש יהיה על חלב האם. המבט המרוצה שלה שווה את כל המאמץ
לצפיה ב-'השד ממש לא נורא כל כך '
השד ממש לא נורא כל כך
26/04/2017 | 04:45
3
103
גם בצירה וגם בפתח
 
את עדיין בחלון הזמן שבו את יכולה להחזיר אותה להנקה בלעדית. החיים הרבה הרבה הרבה יותר קלים בהנקה בלעדית (אין בקבוקים לסטרל, כלים לרחוץ, ולא ממש צריך לקום בלילה - רק להסתובב הצידה) 
 
את בכורתי "הנקתי" לצערי דרך שאיבות בלבד במשך חודשים רבים מכיון שהרופאים אסרו עלי להניק אותה ועד שכבר השתחררתי מהם, היא סירבה. זה היה רקע לתסכול עצום מצידי.
 
בכל מקרה - מאחלת רק טוב ומה שמתאים.
לצפיה ב-'כרגע היא פשוט באנטי- אני מאוד מנסה ומציעה לפני הכל'
כרגע היא פשוט באנטי- אני מאוד מנסה ומציעה לפני הכל
26/04/2017 | 06:11
2
122
אני קצת נגד יועצות הנקה כרגע, אולי זה עוד ישתנה- ממש עשו לי עוול בביה"ח.
כרגע זה מה שעובד לנו טוב
 
 
לצפיה ב-'יש קבוצה בפייסבוק ״תשאלי יועצת הנקה״ '
יש קבוצה בפייסבוק ״תשאלי יועצת הנקה״
28/04/2017 | 12:52
1
58
רק יועצות מוסמכות עונות שם. אז ממליצה לך להתחבר, אולי תמצאי שם תשובות.
מבינה את האנטי נגד יועצות בית החולים, כנראה שגם בארץ וגם בארהב זה דומה..
וגם פורום הנקה של תפוז חמוד והמנהלת מעולה
לצפיה ב-'תודה על ההמלצה, אבדוק '
תודה על ההמלצה, אבדוק
28/04/2017 | 15:03
49
ואכן גם קוראת ומתייעצת לעיתים בפורום הנקה בתפוז- באמת נחמד שם
 
לאט לאט נהיה בדרך הנכונה. בנתיים לפחות עכשיו בהתחלה המטרה שלי לשאוב שיהיה לה חלב שאוב לרוב הארוחות במהלך היום.  בלילה מאוד קשה לי לשאוב כי רוב הלילה היא ערה וזה כולל נסיונות להרדים ופשוט מותשת מידי. מקווה שבהמשך זה יתאזן. היום הולכת לחנות של מוצרים להנקה והריון (יש הכל באמריקה) ושם אקנה תה שהמליצו לי עליו וחזיה תומכת להנקה כזו שמחזיקה את המפמפמים (בטוחה שיש לזה שם) וככה גם יהיה לי ידיים פנויות תוך כדי השאיבה ולא אהיה כל כך מוגבלת וגם אתייעץ- יש שם יועצת הנקה שממש המליצו עליה והייעוץ בחינם אז לא מזיק להתייעץ.
 
 
לצפיה ב-'שכחתי לשאול, איך את מרגישה אחרי הקיסרי ? איך ההתאוששות ? '
שכחתי לשאול, איך את מרגישה אחרי הקיסרי ? איך ההתאוששות ?
24/04/2017 | 18:34
26
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
24/04/2017 | 18:47
1
120
החלמה מהירה מהניתוח והתרגלות לאימהות ולמשפחה החדשה שלכם
לצפיה ב-'תודה '
תודה
24/04/2017 | 19:04
126
ראית מה זה, העיקר קבעתי תאריך לקיסרי
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
25/04/2017 | 06:52
1
73
איזה יופי לקרוא אותך, כמה חיכיתי לקרוא את ההודעה הזו שלך. 
איזה דרך עברתם ובסוף אתם בידיים מלאות צורחות מאושרות ואין כייף יותר גדול מיזה.
לצפיה ב-'בהחלט '
בהחלט
26/04/2017 | 01:51
70
פשוט לא מאמינה שהקטנה המהממת הזו שלי
הכניסה לנו כל כך הרבה אושר בזמן קצר- לא מפסיקה להריח, לחבק, לאהוב אותה...
 
לא ידעתי שהלב יכול להכיל כל כך הרבה אהבה, וזה פשוט הדדי כיף להיות אמא, כל כך חיכיתי לזה.
 
תודה
לצפיה ב-'וואו!!! מזל טוב! כמה חיכית, ובסוף זה הגיע!'
וואו!!! מזל טוב! כמה חיכית, ובסוף זה הגיע!
26/04/2017 | 00:52
3
78
חדשות נפלאות, אני ממש מאושרת לקרוא!
אגב, ברוכה הבאה לפורום נשים לאחר לידה, עכשיו את רשמית שייכת
לצפיה ב-'סופסוף שייכת באמת '
סופסוף שייכת באמת
26/04/2017 | 01:53
2
126
חיכינו לזה כל כך הרבה וסופסוף זה הגיע ולא יכולתי לחשוב על ילדה יותר מהממת מזו שזכיתי לה
לצפיה ב-'שומעים את ההתרגשות שלך... כמה זה נפלא. מזל טוב '
שומעים את ההתרגשות שלך... כמה זה נפלא. מזל טוב
27/04/2017 | 07:45
1
7
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/04/2017 | 15:41
6
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
26/04/2017 | 10:33
1
47
בהצלחה בגידול.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
27/04/2017 | 15:42
4
לצפיה ב-'מזל טוב! אושר ובריאות!'
מזל טוב! אושר ובריאות!
27/04/2017 | 15:04
1
5
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/04/2017 | 15:42
4
לצפיה ב-' מזל טוב !'
מזל טוב !
28/04/2017 | 07:12
1
36
שיהיה לכם הרבה אושר ונחת 
 
מקווה שאת הניתוח כבר שכחת. 
לצפיה ב-'כבר לגמרי מאחוריי '
כבר לגמרי מאחוריי
28/04/2017 | 15:06
71
האמת שעם כל החששות שלי וכל מה שקראתי- הופתעתי ממש לטובה וגאה בעצמי שאני שבוע ויום אחרי קיסרי וסה"כ מתנהלת כמעט כרגיל. כמובן קשובה לגוף וזה לא שרצה מרתון עכשיו אבל אני כן מטפלת בילדה ואפילו יושבת/שוכבת וכמעט ולא כואב לי.
 
הדבר היחיד שקשה לי איתו זו המיטה בחדר שינה שהיא פשוט מאוד מאוד מאוד גבוהה וקשה לי לעלות ולרדת אז כרגע בימים הקרובים ישנה בסלון על הספה כדי שיהיה לי יותר קל ונוח.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא איבחון גנטי טרום לידתי
אירוח בנושא איבחון...
ב- 22/5 נארח את פרופ` יובל ירון, מנהל היחידה...
אירוח בנושא איבחון גנטי טרום לידתי
אירוח בנושא איבחון...
ב- 22/5 נארח את פרופ` יובל ירון, מנהל היחידה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פורום דם טבורי
פורום דם טבורי
טבורית- בנק דם טבורי
שימור דם טבורי
ליאת גורדון  -עורכת דין
ליאת גורדון - עורכת דין

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ