לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1417014,170 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום נשים לאחר לידה - תמיכה

מכירות את הסיפור על הדודה שבאה לבקר אחרי שנולד סופסוף הנסיך? הדלת נפתחת בסערה ופנימה צועדת הדודה וצועקת "איפה הוא? איפה הוא?!" והאמא של "הוא"? נשארה מאחורי הדלת...סיפור משעשע אולי, אבל בעצם, הרבה פעמים אנחנו מרגישות ששכחו אותנו מאחורי הדלת, ואף יותר מזה – שאנחנו שכחנו את עצמנו מאחורי הדלת. הדלת אל ההורות. בצעידה אל מעבר לסף עברה רק האמא, והאישה שהיינו נשארה מאחור.להיות אם זו שאיפה של רבות מאיתנו, ומשהגשמנו אותה – יש נטיה להגדרה עצמית שמצטמצמת אל תוך ה"אמהות". הביטוי לכך הוא פעמים רבות חיצוני – קצת פחות הקפדה על המראה - אין זמן, ובעצם – בשביל מה? הקילוגרמים, שגם ככה קשה להילחם בהם, הופכים מאויב למנחם בצר לנו - בעיקר המכנסים צרות. ה"סכנה" היא איבוד ההגדרה העצמית הרחבה, עימה הבטחון וההערכה העצמית – ואיכות החיים הכל כך חשובה לנו.היינו חתיכות פגזיות, נמרות במיטה, טייקוניות במשרד, מסמר הערב באירועים חברתיים, ואיפה אנחנו עכשיו? כל היום מתעסקות רק בחיתולים ופליטות. ההריון והלידה עשויים להשפיע ולשנות הרבה. הלידה גורמת לנו לשינויים פיזיים כגון כאבים ןמחושים שונים, ובמיוחד רואים פתאום את כל עודפי המשקל שהעלינו בהריון. ההפיכה להורים יכולה לפגוע לנו בזוגיות, אולי כי יש כאבים בעת קיום יחסי מין וזה משפיע על הקשר, אבל בעיקר כי פתאום הילד הוא הראשון בסדר העדיפויות ופתאום הבעל נדחק הצידה או שמא שאנחנו הפכנו לשניות אצל הבעל? פורום נשים אחרי לידה התפתח מפורום הרזיה לאחר לידה – שטיפל באחד האספקטים החשובים והבולטים של תקופה זו בחיינו והוא עודפי המשקל, שמשליכים על תחושת הערך העצמי מסיבות שונות ועל יחס הסביבה. אבל הדיאטה היא חלק מהקשר רחב הרבה יותר של חיינו. היא קשורה באורח החיים שלנו ובמצב הרוח, למשל - יש מי שכשהן בהריון הן "מתנחלות" במקרר וצריכות המון תמיכה הן נפשית והן תזונתית. בהדרגה הוחלט שיש מקום לפורום שיוכל לתת תמיכה רחבה יותר ואולי נוכל גם לעזור למי שסובלת מאספקטים אחרים של התקופה שלאחר הלידה שאינם קשורים במשקל דווקא – גם אם הלידה היתה לפני מספר שנים. פה המקום לדון ולקבל תמיכה בנושאי זוגיות, ערך עצמי, דכאון לאחר לידה, בעיות תעסוקה – וכל הדברים שמשתנים כל כך אחרי שהגורם המשמעותי, הטהור והממלא כל כך – התינוק – נכנס אל חיינו.הפורום הוא לנו ובשבילנו - כאן הפוקוס הוא עלינו
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
הגעת ליעד, מהממת!  פה אנחנו מתמקדות בנו. על הילדים שלנו אנחנו כותבות בקומונת אמהות נולדו
חדשה בפורום? כאן המקום להתחיל בו ולהתוודע אלינו. בפורום שלנו אסור לפרסם!
 
 
 
הקומונה לזכר
המשך >>

לצפיה ב-'לבקשת הקהל - חוויותי ממערכת הבריאות בארה״ב'
לבקשת הקהל - חוויותי ממערכת הבריאות בארה״ב
19/07/2018 | 21:37
4
58
יתרונות וחסרונות לעומת מערכת הבריאות הישראלית , ההתמחות ברפואת המשפחה, בתי החולים ובפקולטות לרפואה .

ובכלל חוויותי מחשיפה לתרבות ומדינה חדשות, תרבות הצריכה האמריקאית, יהדות ארה״ב , אנטישמיות בקמפוסים ועוד...

פותחת את השרשור לשאלות למי שמעוניינת


לצפיה ב-'ברוכה השבה,'
ברוכה השבה,
20/07/2018 | 06:28
3
36
לפני השאלות--נראה לי שאין לי ידע מספיק
על מערכת הבריאות כאן בארץ--אלא כצרכן,
ואין לי ידע בכלל על מה שקורה בחו"ל במערת הבריאות--
אבל כן מסקרן---מנקודת מבטך כרופאה,
1)האם יש קשר יותר אמיץ והכרות בין הרופאים המטפלים בחו"ל
   או בארץ?  ניתן יותר זמן לרופא במרפאה לכל פאצינט שם או כמו כאן?
2)האם גם שם יש מגבלה על בדיקות וטיפולים כמו כאן?
3)כתבתי למטה--ואני מבקשת לברר איתך--האם אני צודקת שבסופו 
   של דבר--ההתרשמות והחויה של הפאצינט תלויה במפגש האישי
    בכל מקום ואין לה קשר בהכרח להוראות המערכת.
לצפיה ב-'תודה אענה קודם כל על סעיף 3'
תודה אענה קודם כל על סעיף 3
20/07/2018 | 20:38
2
19
כי זה הכי קל

בקצרה - כן

באריכות- את צודקת, בלי קשר לארה״ב מול הארץ. גם באותה המחלקה או אותה המרפאה תוכלי לקבל טיפול ויחס שונים בהתאם לגישה ולאישיות אנשי הצוות המטפל. כמובן שכאשר יש הרבה אנשי צוות טובים אז החוויה המרפא יש או הבית חולימית הכוללת היא טובה ולהיפך.

בכלל חווית המטופל זה נושא מרתק והיא מושפעת מהרבה מאד גורמים - היסטוריה, תרבות, דת , חוויות עבר ועוד
לצפיה ב-'תודה '
תודה
21/07/2018 | 08:50
1
11
אם כך, אם כל העין המערכתי מושפע מכל הגורמים--
של הסוריה, תרבות וו... ואוסיף גם משאבים כלכליים,
האם בכלל יתן לערוך השואה בין מקום למקום?
 
זו בעצם שאלה עקרונית--אבל מיד ארצה "לסתור" אותה כי 
העולם הפך לכפר גלובלי קטן ואנחנו כן יודעים מה קורה במקומות אחרים--
אחנו לומדים ומעתיקים מהם ולהפך,
אז במה כן ניתן להשוות?
לצפיה ב-'דווקא בין מערכות אפשר להשוות'
דווקא בין מערכות אפשר להשוות
21/07/2018 | 09:36
10
החוויה האישית בתוך המערכת משתנה, אפילו שני מטופלים באותה מרפאה אצל אותו רופא

ממשיכה אח״כ ...
לצפיה ב-'הבלוני תבערה האלה, ימח שמם '
הבלוני תבערה האלה, ימח שמם
17/07/2018 | 20:52
2
45
סליחה על השאלה המפגרת... יש דבר אחד שאני לא מבינה בנוגע אליהם. אם זה בלון עם משהו בוער באמצע, איך זה הלהבה לא ממיסה/ מפוצצת את הבלון כבר בשניה שמתקינים אותו?
 
לצפיה ב-'מאד פשוט לצערי '
מאד פשוט לצערי
18/07/2018 | 22:58
1
43
זה לא בוער באמצע הבלון.
מחברים לבלונים עם הליום זנב של חוט שאליו קושרים סמרטוט בוער והרוח נושאת אותו . הלהבה רחוקה מספיק מהבלונים. אותו כנ״ל עם עפיפונים.
לצפיה ב-'הנה דר T'
הנה דר T
19/07/2018 | 12:38
38
יש למטה שאלה בשבילך שגם אותי מעניינת מאוד, על ההבדלים שראית בין הרפואה בארץ ובארה"ב.
דבי, רוב המתקנים האלה הם כמו בקבוקי תבערה: הם לא בוערים עד שהם לא נשברים כשהם נופלים על הקרקע.
לצפיה ב-'אימון אישי במסגרת פרקטיקום (סטאז') - אפרת שמש 052-4701722'
אימון אישי במסגרת פרקטיקום (סטאז') - אפרת שמש 052-4701722
16/07/2018 | 21:41
9
לצפיה ב-'המלצה על טיולון'
המלצה על טיולון
15/07/2018 | 17:31
5
37
הי- אני עדיין לפני לידה (שלישית)...בן זוגי טס בעוד חודש וחצי לארצות הברית...וחשבתי לקנות שם טיולון. אנחנו צריכים טיולון קל משקל שמתאים מגיל חצי שנה בערך(כלומר- לא טיולון שמיועד רק לישיבה)
ורצוי שיתקפל ממש קטן- או למטריה או קיפול קטן כזה שנכנס למטוס. בקיצור- מצד אחד קומפקטי ומצד אחד שיתאים לתינוק בן כחצי שנה.
האם יש למישהי המלצות...והאם באמת כדאי לקנות בארצות הברית....וגם איך ואיפה...?
תודה מראש...
לצפיה ב-' יויו (yoyo)'
יויו (yoyo)
15/07/2018 | 21:57
25
היא מתקפלת לגודל של טרולי, אפשר לקחת אותה כמו מזוודה.
אני יודעת שבארה"ב היא יותר זולה מבארץ אבל איפה בדיוק אין לי מושג.
לצפיה ב-'לנו היה צ'יקו Liteway'
לנו היה צ'יקו Liteway
15/07/2018 | 22:00
23
לטענתם הוא מתאים מגיל לידה, לי הרצועות הרגישו לא הדוקות מספיק לתינוקות קטנטנים.
שלנו נפתח עד 170 מעלות, אבל למיטב ידיעתי הדגמים החדשים יותר נפתחים עד 180. בכל מקרה גם 170 זה לגמרי שכיבה.
לצפיה ב-'לא היה לי מעולם טיולון'
לא היה לי מעולם טיולון
15/07/2018 | 22:29
1
48
אבל הנה מה שעלה לי משהיקשתי YOYO באתר של אמזון
 
לדעתי הכי טוב שתזמיני ברשת משהו שיגיע עבורו למלון או המקום שבו הוא ישהה - ככה תוכלי לבחור בדיוק את הדגם/צבע/ווטאבר שמתאים לך וגם הוא לא יצטרך לכתת את רגליו ולחפש.
 
שתהיה לידה טובה ומעצימה!!
 
נ.ב. אין לי מניות באמזון. אני מניחה שיש עוד מאות אתרי קניה ברשת שיכולים לבצע את אותו הטריק.. אחרי שתדעי איזה טיולון את רוצה, אני ממליצה להציץ באתר של היצרנית שלו, בד"כ יש שם הפניות ל"איפה אפשר לקנות"
לצפיה ב-'תודה'
תודה
16/07/2018 | 09:34
27
בדיוק מה שחשבתי לעשות- כדי לא לסבך אותו בחיפושים...תודה! אני אבדוק את YOYO
לצפיה ב-'כולן נשבעות ביו יו- אישית הוא נראה לי לא נוח וקטן מידי'
כולן נשבעות ביו יו- אישית הוא נראה לי לא נוח וקטן מידי
16/07/2018 | 13:32
51
מתאים לגיל צעיר, אבל נגיד הבת שלי עכשיו בת שנה ושלושה חודשים והיא גדולה יחסית מבחינת מימדי הגוף והיה ממש צפוף לה.
 
אנחנו מתכננים לקנות לה את זה-
 
זו עגלה קלה יחסית ויש לה רצועה שאפשר לשים על הכתפיים כשנושאים אותה. היא מתקפלת ממש בקלות (ואני מסתבכת על קיפול עגלות חח, אין לי עדיין מושג איך מקפלים את הבוגבו שהייתה לנו ועכשיו יש לנו מקלארן שאני רק יודעת לפתוח אותה ממצב סגירה, לסגור עוד לא גיליתי איך :P), מתקפלת קיפול מזוודה כך שאפשר לקחת למטוס ויש לה אחיזה ממש טובה מבחינת זה שאפשר לתלות עליה תיק והיא לא ישר תיפול.
לצפיה ב-' מחכים לך בפורום לידה פעילה וביתית '
מחכים לך בפורום לידה פעילה וביתית
10/07/2018 | 11:53
10
 
 
ד"ר ומיילד מומחה ידבר איתך על כל לידה שהיא קצת אחרת, היכנסי עכשיו
 
לצפיה ב-'זוגיות לאחר לידה'
זוגיות לאחר לידה
08/07/2018 | 12:59
4
111
הי בנות,
מזמינה אתכן לשיח בנושא הזוגיות שלנו לאחר הלידה? בואו נדבר על הקשיים, האכזבות וגם על הדברים הטובים..
אז מי מתחילה?
אשמח לשמוע אתכן..
לצפיה ב-'עבר כבר הרבה זמן אצלי...'
עבר כבר הרבה זמן אצלי...
10/07/2018 | 02:50
2
87
במסגרת הדברים הטובים אצלי היתה העובדה שאב הבית המסור תמיד שמח לבלות זמן איכות עם תינוקת הבית, כולל בשלב שבו היה צריך להחליף לה/ן חיתול גדוש כל רבע שעה.  
 
יש לי לא מעט חברות שגרסו שהן "לא סומכות על אף אחד אחר" עם התינוק/ת, כולל על אבא שלו/ה. אני (מודה...) הייתי יותר בקטע של: "רק תיקח אותה ממני ותן לי לנשום/לישון/לחפוף שיער. תחזיר אותה רק כשיהיה צורך בתדלוק/הנקה..." 
 
הקושי הכי גדול הוא חוסר היכולת לישון באופן רצוף במשך שנים (לפחות אצלנו זה לקח שנים). 
 
האכזבה היתה רק במשך "חופשת" הלידה אצלי (עאלק חופשה גם כן) במהלכה אני הסתכלתי על הקירות וחישבתי את קיצי לאחור בעוד בן זוגי הלך לעבודה ולחייו הרגילים בשמחה וגיל. אז, ורק אז, הרגשתי שהאבולוציה "דפקה" אותי קשות. 
לצפיה ב-'מבחינתי האבולוציה דפקה אותי גם בקטע של ההריון והלידה.'
מבחינתי האבולוציה דפקה אותי גם בקטע של ההריון והלידה.
13/07/2018 | 17:18
1
71
חוויות לא מרנינות עבורי (למרות שהלידות שלי היו מאוד קלות, ההריונות היו חוויה בלתי נעימה בהחלט).
למעשה בחופשת הלידה האחרונה הילדה היתה כה נוחה עד שהספקתי לקרוא בלי סוף ונהניתי עד אין קץ. בשלב מסוים הם מתחילים להיות יותר פעילים ודינמיים וצריך להתחיל לרדוף אחריהם ולנקות אחריהם, ולשמחתי זה השלב המבורך שבו חוזרים לעבודה.
 
גם אני, עד היום, רק מחפשת מישהו אחר שיתפוס חסות על הצמד. להניק בכלל לא ניסיתי, לא הייתי מעוניינת בשעבוד הכרוך בזה. באופן כללי הורות זה בדיוק מה שחשבתי שזה יהיה, ולכן לא רציתי בזה מלכתחילה (היתה התלבטות אמיתית ילדים או גירושין) - אבל יש רגעי שמחה וכיף. בגילאים הנוכחיים שלהם זה בעיקר כשהם ישנים או כשמישהו לוקח את הגדול ומשאיר רק את הקטנה בבית...
 
אני סומכת על אביהם של הדרדקים במליון אחוז, לא נהיר לי איך אפשר אחרת.
לצפיה ב-'את נשמעת אחותי האובדת כמעט בהכל'
את נשמעת אחותי האובדת כמעט בהכל
15/07/2018 | 22:33
46
רק בעניין הבחירה בהנקה אנחנו שונות (אבל, לי יש צליאק, אז אני ובנותי מתחילות שם מנקודת מוצא גנטית לא-משהו שמהווה שיקול).
 
גם לא לא ברור איך אפשר אחרת, אבל לפחות חצי מהנשים שאני מכירה לא סומכות על אבי ילדיהן בעניין בטיחות /טיפול בילדם המשותף. רובן הן ככה רק בשנה הראשונה, אבל אני מכירה לפחות אחת שאצלה זה לכל החיים [ואכן הנישואים שלהם לא משהו]
 
שני - רצית להתדיין?
לצפיה ב-'אני לא מרגישה קשיים מיוחדים בזוגיות האמת'
אני לא מרגישה קשיים מיוחדים בזוגיות האמת
16/07/2018 | 00:12
44
יש לי בעל ושותף בכל מה שאני צריכה.
אני יכולה להשאיר את הילדה איתו והכל יהיה בסדר, מלכתחילה נתתי לו תחושת ביטחון ואמון מלא, העלמתי העין כשהבגדים שלה נלבשו הפוכים או לא בדיוק מתאימים למשל ואנחנו לא מתקטננים על כמה פעמים ביום אני החלפתי חיתול וכמה פעמים ביום הוא...
 
הקושי העיקרי אחרי הלידה הוא מבחינה פיזית אצלי, ילדתי בקיסרי ו-10 חודשים אחרי אני עדיין מתאוששת...
לצפיה ב-'כתבה מעניינת על מיילדות כמקצוע טראומטי עבור הצוותים'
כתבה מעניינת על מיילדות כמקצוע טראומטי עבור הצוותים
12/06/2018 | 00:55
3
147
הרפואיים https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5283437,.... איכשהו תמיד הרגיש לי זה מקהה חושים לעבוד עם כל כך הרבה אנשים שעוברים תחת ידיך - אבל נראה שבכל זאת יש טראומות גם לצוותים המטפלים
לצפיה ב-'יצא לי לדבר לאחרונה עם חברה שילדה הרבה לפני התל"מ'
יצא לי לדבר לאחרונה עם חברה שילדה הרבה לפני התל"מ
26/06/2018 | 22:34
2
113
ועל הניסיון שלה כאמא לפג בארה"ב. היא אמרה שמכרים ישראלים מסתכלים על הילד שכבר גדל ולא מאמינים שמדובר בפג ושלתחושתה ההבדל המרכזי הוא שבארה"ב (איפה שהיא ילדה) בפגייה יש אחות על כל שני פגים לעומת ישראל שבמקרים מסויימים מדובר על 1 ל-6 (מה שהיא אמרה, לא בדקתי את הדברים). כשפג במצוקה, בארה"ב אשת הצוות יכולה ישר לטפל לעומת ישראל שהם צריכים לתעדף למי להגיע ראשון ומי הכי קריטי. אנחנו דיברנו מנקודת המבט של האמא, אבל לא היה לי ספק שזו דרישה לא אנושית מאדם שמגדיש את החיים שלו בטיפול בחסרי ישע (פגים) לעשות בחירה של מי צריך אותי ראשון ומה יהיו התוצאות של זה. אני באמת חושבת שיש בישראל אנשי רפואה מדהימים וחלקם טיפלו בי לאורך השנים, אבל המערכת שוחקת אותם ושמה אותם בנקודות לא אנושיות (כמו היקף המשרה והשכר של מתמחים). 
לצפיה ב-'אני מסכימה איתך מאוד'
אני מסכימה איתך מאוד
28/06/2018 | 06:09
1
99
הדרישות הקשות (כלומר - כמות המטופלים על כל אשת/איש צוות) עושות את זה מאוד לא פשוט, וזה עוד בלי טראומות של מות יילודים/אמהות וכאלה.
 
איפה ד"ר T? חזרת מבוסטון? אני סקרנית מאוד לשמוע את התובנות שרכשת מדברים שראית בביקורך שם בנושא הרפואה בארה"ב לעומת הרפואה בישראל. אני בטוחה שיש דברים לכאן ולכאן - חסרונות ויתרונות בכל מקום
לצפיה ב-'האמת מענין לשמע תובנות'
האמת מענין לשמע תובנות
01/07/2018 | 10:40
122
מהד"ר כאשת מקצוע.
אבל--מבקשת לסייג משהו--ולתת זרקור על ענין אחר.
בכל מערכת ביקורת היא ראויה ונסיון לשיפור ולשדרוג הוא חשוב,
כדאי בכ"ז להבין שבסופן של דבר--האדם איתו אתה נתקל--
עושה את כל ההבדל.
כשמדברים על מערכת הבריאות--ואפילו באותה עיר--
תלוי איך המקום הספציפי מתנהל--ואם מדובר באותו בי"ח,
אם איזו פקידה/רופא/אחות נתקלת. 
אין ספק שתנאים ודרישות ספציפיות חשובים--
אבל האדם שאת פוגשת הוא הקובע
את חוית המציאות בה אתה מתמודד.
לצפיה ב-'התקלות עם אדם מבחיל מהעבר.....'
התקלות עם אדם מבחיל מהעבר.....
28/05/2018 | 02:15
5
279
חכמת ההמונות-
שלום, מזמן מזמן לא הייתי כאן,אשמח לשמוע דעתכן.
בזמן שיטוטיי במרחב הוירטואלי נתקלתי בקבוצה בעלת שם מעניין,ונכנסתי.
למרבה הזוועה גיליתי שמנהל הקבוצה הוא אדם (מבוגר, לשמחתי הרבה בפרישה כבר מזמן) שעבד איתי באותו הארגון, ויצא לנו לעבוד בפרוייקט קצר כשהוא המנהל בצוות שלנו.
אחת החוויות הכי איומות שעברתי מבחינת תרבות עבודה (ובארגון הזה לא חסרו אנשים קצת מסובבים. עם כולם הסתדרתי מעולה)..
מזלזל, לועג, אכזר, רוטן, שקרן ודו-פרצופי שלא לדבר על החיצוניות המכוערת והמרתיעה שלו, אדם מכוער פנימית וחיצונית (ואני באמת לא אחת שאכפת לה מחיצוניות, יצא לי להכיר אנשים כעורים שסחפו אותי באשיותם המלבבת).
אותו אדם היה היחיד בכל שנותיי הארוכות באותו הארגון שסירבתי בתוקף רב לעבוד איתו שוב, שתלונה שלו עליי גררה תלונה שלי עליו (וכמובן הלכה לפח, כי מה אני לעומת מנהל ....).
אותו אדם היה היחיד שהכתים את התיק שלי בתלונה (אחת. התיק שלי מפוצץ במכתבי שבח, קידומים ומחמאות).
ועכשיו צואת-האדם הזה מתנהל מאחורי המקלדת כפנסיונר חביב שמנהל קבוצה עם אנשים חביבים, תוכן הקבוצה נעים, ה״שיחות״ בין האנשים תרבותית.....
בא לי להקיא רק מלראות את היצור הדוחה הזה שוב, אחרי כל כך הרבה שנים.
קצת המומה.
אני לא מחפשת התנצלות, וגם אם כן אין לי מה לצפות לכזו גם כי הייתי פירור אבק חולף מבחינתו, וגם כי האירוע נשכח מראשי לשנים רבות.
אם הייתי משחררת את היצרים הכי קדומים שלי הייתי כותבת הודעה בקבוצה בסגנון כתיבה הכי נמוך שאפשר על חתיכת  האשפה האנושית הזו...לא אעשה זאת כי אני כבר רואה איך בזבוז-האוויר הזה שיושב על פנסיה שמנה וזמנו בידיו יישב ויענה לי במניפסט ארוך, טרחני ומושקע..ולי? לי יש משפחה אהובה ואוהבת,עבודה, תחביבים, אני עדיין צעירה ותוססת...אין לי זמן מיותר לבזבז על משקעי עבר עם אדם שאין ברצוני וביכולתי לשנותו, ושאין סיכוי בעולם שאראה אותו שוב...

אז מה אני רוצה?
סתם פורקת. תודה למי שקראה עד עכשיו. אני בטוחה שלהרבה מאיתנו יש איזה ״פנסיונר חביב״ כזה בעברנו המקצועי, מקווה שאצלכן הוא בתהום הנשייה , מישהו מיותר שאין לבזבז עליו יותר מה 3 דקות שלקח לי לכתוב את הפוסט.

מודה אני שיש את הקבוצה הזו לפרוק בה דברים שעל הלב

לצפיה ב-'באמת נשמע זוועה (הייתי אומרת קוף-אדם אבל הקופים לא חטאו...)'
באמת נשמע זוועה (הייתי אומרת קוף-אדם אבל הקופים לא חטאו...)
28/05/2018 | 02:45
139
וגם נשמע שהסיוט/צלקות/טראומה ממנו לא נעלמו עבורך. מסכימה איתך לגמרי שאין מה לכתוב הודעה נמוכה - לא רק כי עיתותיו בידיו להקיא עליך בחזרה אלא גם, ובעיקר כי זה סתם יעלה לך את המשקעים עוד יותר גבוה מתהום הנשייה שבהם הם מצויים.
 
זו קבוצה פתוחה עם שמות אמיתיים וכו' אני מניחה?
 
אולי ינחם אותך לחשוב שגם את טראומה בשבילו, אחרת הוא לא היה טורח להתלונן עליך אי אז בעבר... [מי שלא מזיז לך - את/ה לא טורח להתלונן עליו] 
 
לצפיה ב-'חוויה שנואה בהחלט להפגש עם אנשים מתועבים מהעבר'
חוויה שנואה בהחלט להפגש עם אנשים מתועבים מהעבר
29/05/2018 | 00:32
126
אני מנסה להתעלם מהאנשים האלו שרק עושים לי רע (בתנאי שהם לא מנסים לחזור לחיי באופן אקטיבי ולא רצוי).
לצפיה ב-'תחושה ממש לא נעימה'
תחושה ממש לא נעימה
29/05/2018 | 13:51
91
טוב שהיה לך איפה לפרוק...
לצפיה ב-'הגישה שלי,'
הגישה שלי,
29/05/2018 | 14:41
102
שבמקום שלא נעים--לא נמצאים.
אם זו הדינמיקה שהיתה ביניכם--ועדין את פגועה וכועסת--
תתרחקי, יש מקומות נעימים בלעדי המקום הזה לגלישה ושיחות.
 
במחשבה נוספת---
זו היתה מערכת יחסים בעבודה, שם יש כללי משחק שהם הרבה פעמים,
לא הוגנים עד אכזריים וקשים.
בני האדם בחוץ יכולים להתנהל ולהתנהג שונה.
מה גם שחלפו שנים ואנשים מתבגרים ואולי מתרחקים--
את חווה עדין את המערכת מהעבודה ומלפני שנים.הוא כבר לא שם--
בהרגשה שלך--תתרחקי ותשכחי ממנו.
 
לצפיה ב-'נשמע בנאדם דוחה במיוחד '
נשמע בנאדם דוחה במיוחד
30/05/2018 | 05:27
110
לי יצא להיתקל במציאות באדם שאני ממש לא מחבבת וירטואלית מהפרדס וזה לא היה כיף במיוחד.ברגע שירד האסימון שמדובר באותו אדם- ממש היה לי חשק להקיא.
לצפיה ב-'רישום ילד במשרד הפנים'
רישום ילד במשרד הפנים
27/05/2018 | 07:29
9
177
שלום לכולם מקווה שזה הפורום המתאים לשאול.
 
אני ובת זוגתי התחתנו לפני כשנתיים ומאז לא נרשמנו במשרד הפנים , ניסינו פעמיים וויתרנו בגלל התורים הארוכים והבלתי נסבלים במדינה שלנו.
בינתיים לא קרה כלום כתוצאה מזה אך ברור לנו שזה משהו שנצטרך לעשות במוקדם או מאוחר.
 
בכל מקרה אשתי בהריון בחודש 3, האם לפני הלידה או לאחר הלידה אנחנו נדרשים להסדיר את ענייננו במשרד הפנים?
לצפיה ב-'אני לא מומחית - אבל כמה מחשבות'
אני לא מומחית - אבל כמה מחשבות
27/05/2018 | 18:47
1
119
אין שום חובה לתקן את הרישום. אבל אם לא תירשמו אני מניחה שהילד/ה יקבלו באופן אוטומטי את שם המשפחה רק של האמא אלא אם כן תבקשו אחרת
 
לצפיה ב-'בעיני סיבה חשובה לתקן את הרישום היא שאם חס וחלילה'
בעיני סיבה חשובה לתקן את הרישום היא שאם חס וחלילה
27/05/2018 | 18:49
112
 
אחד מכם נהרג - אז נכון לעכשיו היורשים שלו הם הוריו או אחיו, אבל לא בן/בת הזוג. ובכלל גם אם אתם נכנסים למצב של חוסר הכרה - מי שיקבל החלטה על הטיפול הרפואי זה לא בת/בן הזוג. בקיצור - שלא נדע.... אבל בעיני זו סיבה לטפל בזה. אפשר לעקוף את זה על ידי כתיבת צוואה ואולי גם יש הליך משפטי של הכרה בידועה בציבור - אבל אם כבר ממילא התחתנתם אז זה חוסך את כל כאב הראש....
 
לצפיה ב-'אני לא נשואה לאבי ילדי'
אני לא נשואה לאבי ילדי
28/05/2018 | 21:29
2
114
יש לזה כמה השפעות בנוגע להתנהלות עם ילדים, העיקרית היא העובדה שכל התנהלות מול משרדים ממשלתיים הנוגעת לילדים חייבת בנוכחות שנינו.
לדוגמא - רישום הילד לאחר הלידה. אם ההורים נשואים, מספיק שאחד מהם יהיה נוכח בעת הרישום. אם הם לא נשואים שניהם חייבים להיות נוכחים. כמו כן, האבא צריך לחתום על הצהרת אבהות.
גם כשהוצאנו דרכונים לילדים שנינן היינו חייבים להגיע ולחתום על הטפסים.
 
בקיצור, אם אתם מתכננים להירשם בכל מקרה, עדיף לעשות זאת לפני הלידה ולחסוך בירוקרטיות.
 
לצפיה ב-'מעניין. יש בישראל דרך לרשום "זוגיות רשמית" של ידועים בציבור'
מעניין. יש בישראל דרך לרשום "זוגיות רשמית" של ידועים בציבור
28/05/2018 | 23:14
1
80
כדי להנות מברירות המחדל של אנשים נשואים כמו ירושה (), קבלת פנסיה של בן/בת הזוג, החלטה בנוגע לניתוק ממכשור רפואי וכו'?
לצפיה ב-'אפשר להירשם, אבל מול כל גוף בנפרד,'
אפשר להירשם, אבל מול כל גוף בנפרד,
29/05/2018 | 19:23
75
ואין ברירות מחדל. חותמים על הסכם, רצוי גם להגיש אותו לבימ"ש למתן תוקף של פס"ד (אולי הגיע הזמן אחרי עשור שנעשה את זה), ושם קובעים את כל הסוגיות האלה.
 
לצפיה ב-'לא מבינה בזה הרבה אבל'
לא מבינה בזה הרבה אבל
29/05/2018 | 09:45
88
למיטב ידיעתי היום צריך לקבוע תור מראש נראה לי שזה יקצר לכם את זמן השהייה. 
רישום תינוק במשרד הפנים לאחר לידה ניתן לעשות בבית חולים אם בחרתם שם מראש כמובן אז במידה ותסדירו את רישום הנישואין לפני הרישום של התינוק יעשה בלי תור בכלל.
לצפיה ב-'מניסיון אישי שלי'
מניסיון אישי שלי
08/06/2018 | 00:36
2
58
תרשמו במשרד הפנים לפני הלידה, אנחנו נשואים, לא נרשמנו במשרד הפנים לפני הלידה, לא שיניתי את שם המשפחה שלי לשם של בעלי, לבת שלי יש את השם משפחה של בעלי ועד שלא סידרנו את הרישום זה היה המון בלאגן בירוקרטי, עשו לעצמם טובה ולכו להירשם (גם אם זה אומר לקחת יום חופש ולבלות אותו במשרד הפנים), אנחנו גרים בחו"ל וכל כניסה ויציאה מהארץ זה תחקיר בטחוני מקיף לוודא שלא חטפתי את הבת שלי כי השם משפחה שלנו שונה.
לצפיה ב-'רק לציין שזה לא בגלל השם השונה לדעתי'
רק לציין שזה לא בגלל השם השונה לדעתי
11/06/2018 | 21:25
1
56
אני נושאת את שם נעוריי שבחרתי שלא לשנות כשנישאתי. אנחנו רשומים כנשואים במירשם האוכלוסין אבל הילדות נושאות רק את שם המשפחה של אבא שלהן (אף פעם לא חשבתי על זה, בדיעבד קצת מצטערת כי הוא שם לא כל כך נוח). לכן יש לי ולהן שמות שונים.
 
גם אני גרה בחו"ל, כבר יצא לי לצאת מישראל עם ילדה אחת עד שלוש ילדות ואף פעם אף אחד לא שאל כלום - אבל זה כנראה כי אנחנו רשומים כנשואים.  מאותה הסיבה אני גם יכולה להוציא להן כל פעם דרכון חדש בלי שאבא שלהן נוכח. הוא חותם על איזה טופס אבל זהו - הוא לא צריך להופיע. וזו פריביליגיה הנובעת מזה שאנחנו רשומים כנשואים
 
על כל פנים - כל המגילה היתה כדי לומר שלא חייבים לשנות את השם גם אם נרשמים כנשואים. אפשר לשמור על המקורי, אפשר לקחת את שניהם, אפשר ששניכם תקחו את שניהם, אפשר ששניכם תאמצו שם משפחה שלישי שאולי היא קומבינציה כלשהי של שני שמות המשפחה שלכם. בקיצור - יש הרבה אופציות. כדאי גם לחשוב/לתכנן מראש איזה שם משפחה אתם רוצים לתת לתינוקת
 
לצפיה ב-'התחתנו בארץ ואנחנו רשומים כנשואים'
התחתנו בארץ ואנחנו רשומים כנשואים
11/06/2018 | 23:10
50
אבל נרשמנו רק כשהילדה הייתה בת כמה חודשים.
משום מה עדיין אוהבים לשאול אותי בארץ למה השם שלי שונה מהשם של בעלי ושל הילדה ומבקשים הוכחה רשמית שהיא הבת שלי (היא קיבלה את השם של בעלי).
האירוניה היא שכאן זה מובן מאליו שהאישה נשארת עם שם נעוריה, אף אחד לא מרים גבה ולא שואל אף שאלה בנושא.
לצפיה ב-' אירוח הסופרת מאירה ברנע-גולדברג '
אירוח הסופרת מאירה ברנע-גולדברג
28/05/2018 | 15:25
5
73
 
מחר, יום שלישי, הסופרת מאירה ברנע-גולדברג תתארח בפורום חמותי ואני בעקבות ספרה החדש "מסעותי עם חמותי" (הוצאת כנרת זמורה-ביתן).
תוכלו לשאול אותה שאלות רבות, בין היתר על הבחירה לכתוב על נושא שמטריד אנשים רבים, היחסים עם החמות.
היכנסו עכשיו לשרשור האירוח וכיתבו לה
לצפיה ב-' "חמותי ואני" זה אחלה נושא בעיני....'
"חמותי ואני" זה אחלה נושא בעיני....
28/05/2018 | 15:44
4
63
לצפיה ב-'זה חסר טקט לכתוב פה חוו"ד על הספר?'
זה חסר טקט לכתוב פה חוו"ד על הספר?
28/05/2018 | 18:13
2
142
אם כן אז אל תמשיכו...
 
בד"כ לא קוראת סוג ספרות כזה, אבל נתקלתי באתר למכירת ספרים אלקטרוניים ב50 העמודים הראשונים וזה די תפס אותי. יש לספר הרבה פוטנציאל אבל לצערי בערך אחרי שני שליש הוא מתחיל לאבד גובה. המניעים של הדמויות הופכים לשטוחים יותר והשינוי בהתנהגות שלהן לא מוסבר עד הסוף. הסוף אכזב אותי. סוג של דאוס אקס מכינה, בנאלי לחלוטין. באיזשהו שלב נדמה שלסופרת כבר אצה הדרך להגיע לסוף, כל מיני סוגיות שנפתחו בהתחלה מקבלות טיפול די שטחי בהמשך ונראה שההתחלה הרבה יותר מושקעת מהסוף. חבל. בעיני החמצה.עדיין ההתחלה כיפית לקריאה ומי שפחות מוטרדת מסיומות בנאליות עשויה להנות ממנו מאוד.
לצפיה ב-'בכלל לא חוסר טאקט '
בכלל לא חוסר טאקט
29/05/2018 | 04:01
1
96
תודה שכתבת. הואיל ולא קראתי את הספר - אז לא יכולה לחוות דיעה. לפי ההודעה הפותחת הנחתי שזה מין "ספר טיסה" שכזה - לא ספרות המועמדת לפרס נובל לספרות אז לא היו לי ציפיות....
לצפיה ב-'אולי הציפיות שלי מופרזות כיוון שזה לא ז'אנר שאני מצויה בו.'
אולי הציפיות שלי מופרזות כיוון שזה לא ז'אנר שאני מצויה בו.
29/05/2018 | 19:20
78
בד"כ קוראת מד"ב ופנטזיה ואלה באופן כללי ספרים די מהודקים ועקביים. כלומר, אם הספר שטחי ולא מרשים הוא לרוב לא ישתנה באמצע אלא יואיל להיות כזה מההתחלה כדי שאדע לוותר עליו
לצפיה ב-'נושא מעולה חמותי ואני'
נושא מעולה חמותי ואני
29/05/2018 | 09:47
93
גם אני קראתי על הספר והבנתי שהוא ספר קליל, כמו שכתבת ספר לטיסות
לצפיה ב-'אזהרת טריגר- השתתפות במחקר'
אזהרת טריגר- השתתפות במחקר
22/05/2018 | 12:32
2
136

שלום לכן.ם
במסגרת לימודי התואר השני בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית,
אני עורכת מחקר בנושא-
"חוויית האימהות של נשים מרקע דתי וחרדי נפגעות גילוי עריות"
 
בשנה שעברה, במהלך הכשרתי במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, נחשפתי להתמודדויות השונות העומדות בפני האם שנפגעה אל מול ילדיה. לכן, אני רואה במחקר כלי חשוב למתן קול לאימהות אלו, וכולי תקווה שבהמשך יגובשו באמצעותו תכניות שונות שיענו על הצרכים שהן יעלו.
 
לכן, אני פונה אליכן-
אימהות המגיעות מרקע דתי או חרדי
(היום יכולות להשתייך גם לזרם אחר, חילוני למשל),
שעברו גילוי עריות ושרוצות לספר לי את סיפורן.
 
ההשתתפות במחקר כוללת ראיון שייערך עמי למשך כשלוש שעות,
במקום שעליו תחליט המשתתפת.
מובטחות רגישות וסודיות.
 
אשמח שתשתפו את הפוסט בכדי שיגיע אל מי שזה עשוי לעניין אותה.
 
להשתתפות ולשאלות נוספות ניתן לפנות אליי ב-
בכתובת המייל- Hadas.barraby@mail.huji.ac.il
בפייסבוק בהודעה פרטית
או בפלאפון באמצעות הוואטסאפ/ הודעה רגילה או בשיחה למספר-
052-4877046
תודה לכולן.ם,
      הדס
 
 
לצפיה ב-'הערה: "גילוי עריות" ו-"תקיפה מינית" זה לא אותו הדבר'
הערה: "גילוי עריות" ו-"תקיפה מינית" זה לא אותו הדבר
23/05/2018 | 17:03
1
80
כדאי שתבהירי מה בדיוק את מחפשת
לצפיה ב-'הבהרה'
הבהרה
23/05/2018 | 20:19
98
היי,
לשאלתך,
אני מחפשת אימהות מרקע דתי וחרדי נפגעות גילוי עריות.
ההתייחסות לתקיפה מינית הובאה בקשר למרכז הסיוע בו התנדבתי.
 
לצפיה ב-'2 סרטונים משעשעים על אימהות'
2 סרטונים משעשעים על אימהות
20/05/2018 | 23:40
3
98
אותי הם הצחיקו וגם גרמו לי להזדהות - בייחוד זה עם השירותים, אבל גם לשני יש סוף מצחיק מאוד
 
לצפיה ב-'הקישור לא עובד'
הקישור לא עובד
21/05/2018 | 07:30
9
לצפיה ב-'סרטונים משעשעים, תודה'
סרטונים משעשעים, תודה
29/05/2018 | 09:39
8
לצפיה ב-'נטע '
נטע
14/05/2018 | 15:31
8
198
בכל זאת, מגיע לה שרשור. לפי חשבוני ישראל זוכה באירוויזיון פעם בעשרים שנה בערך (1978, 1998, 2018) אז מגיעה לה הערכה על ההישג, בעיקר אם הזכיה נשענה בעיקר על קולות הקהל...
 
מה דעתכן על האישה והזמרת? 
 
בינתיים מהמעט שראיתי נראה לי שהסובבים אותה מנסים לקחת טרמפ על ההצלחה שלה (מי זה הגבר בלי השיער שישב לידה במסיבת העיתונאים? איזה נודניק...)
לצפיה ב-'נטע מהממת'
נטע מהממת
15/05/2018 | 12:47
3
126
כל-כך שמחתי בשבילה עם כל סיפור הילדות שלה, הקשיים שחוותה. היא נראית לי בחורה מהממת שהיתה צריכה את ההצלחה הזו כקרש קפיצה לקריירה ולהעצמה האישית שלה, לראות שהיא אהובה ומקובלת.
בטור חובבת טראש ראלטי ראיתי אותה בכוכב הבא לארוויזיון והיא גם היתה פייבוריטית שלי לנצחון. שמחתי מאוד כשזכתה.
על הנצחון אחת ל-20 שנה קראתי עוד לפני ולכן היה באזז רציני בנושא שהשנה חייבים לזכות כי הרי אחת ל-20 שנה זוכים.
אם אני מבינה נכון למי שאת מתכוונת שישב לידה במסיבת העיתונאים זה היה דורון מדלי כותב השיר. אלא אם פספסתי וישב שם עוד קירח שלא שמתי לב.
לצפיה ב-'ואללה - לפי גוגל אימג'ס אכן מדובר בדורון מדלי '
ואללה - לפי גוגל אימג'ס אכן מדובר בדורון מדלי
15/05/2018 | 19:32
2
122
טוב, אם ככה אז לפחות מגיע לו להיות גם בתמונה כי זה השיר שהוא כתב....
 
אני לא מכירה - מה סיפור הילדות של נטע? קראתי שהיא בת אמצעית בין שני אחים בנים. לא ראיתי בוויקיפדיה משהו מיוחד על הילדות שלה.
לצפיה ב-'זה דברים שהיא סיפרה בתכנית הכוכב הבא'
זה דברים שהיא סיפרה בתכנית הכוכב הבא
16/05/2018 | 06:53
1
109
שחברתית היה לה קשה בילדות והשיר הזה הוא בדיוק ההפך הוא מוציא אותה ענקית ועם הזכיה בכלל גדולה מהחיים.
לצפיה ב-'אה - תודה. לא ראיתי את "הכוכב הבא"'
אה - תודה. לא ראיתי את "הכוכב הבא"
18/05/2018 | 05:32
5
לצפיה ב-'ממש התרגשתי לשמוע שהיא זכתה- קפצתי בהתרגשות ברכבת '
ממש התרגשתי לשמוע שהיא זכתה- קפצתי בהתרגשות ברכבת
15/05/2018 | 17:27
115
אני חושבת שמתייחסים הרבה לזה שהיא שמנה, אבל זה לא העיקר- העיקר פה הוא שהיא מסמלת קבלה עצמית וזה מה שחשוב.
 
לצפיה ב-'נטע--כתופעה,'
נטע--כתופעה,
17/05/2018 | 09:27
2
150
אכתוב כאן אולי דברים שגם אינם פולטיקלי--קורקט,
וגילוי נאות אני אשה שמנה, שעובדת ומתמודדת להוריד.
אבל בהחלט אפריד נושאים--
1) בהחלט זכיה משמחת, במיוחד לאור העובדה שנכנסו גם גורמים פוליטיים
    לענין התחרות, ואפילו ה"עקיצה" של המנחות שלום שראל--ולא כפי שצינו
    לגבי מדינות אחרות שם הבירה. אז היא בזכיה איזנה והגיבה, 
   שנה הבאה בירושלים. ועוד ענינים.--בהחלט גאוה ושמחה.
2)אין ספק שהיא מוכשרת בטירוף, מבחינה מוזיקלית.ונשמעת אינטיליגנטית מאוד.
3)הדרישה שבאה דרכה קבלו אותי כפי שאני, או במילים אחרות,
  קבלת האחר השונה, זו עבודה שנעשית כבר שנים, ואני חושבת שהיא מחלחלת,
  אולי מעט מידי ולאט מידי אבל מחלחלת.
4)לאדם אחד אין זכות וסיבה להעיר על שומני--אבל אפילו אתמול--
  הכריזו על שומן כעל מחלה, (משרד הבריאות,)   אז לא אוהבת את ההכרזה
  מותר לי להיות שמנה, לא נכון ולא אהבתי.
5)הפריעה לי מאוד ההתבכינות שלה--שהיא היתה דחויה בגלל היותה שמנה,
   אני הייתי שמנה מאוד והיום שמנה קצת פחות, מעולם לא הייתי דחויה,
   להפך תמיד הייתי במרכז הענינים--ולהאשים את השומן, לא נכון,
   בשבילה ובשביל אחרים תבדקו מה באמת גורם לדחיה.
 
דברי לא נגד נטע חלילה אלא חומר למחשבה, והתארגנות קצת שונה.
 
לצפיה ב-'לגבי משרד הבריאות...'
לגבי משרד הבריאות...
18/05/2018 | 05:36
1
131
לאור מלחמתו העיקשת בלידות חוצ-אשפוזיות, גם בלידות לוו ריסק - אני באופן אישי לא ממש לוקחת אותו ברצינות. אז אם את רוצה שותפה לדיעה שלא כל מה שהם אומרים זו תורה מסיני - יש לך אותי
 
לגבי הסיבות להיותה דחויה (בילדות?) - יכול להיות שאצלה זו כן היתה הסיבה. שמחה שאצלך הכל הלך טוב מבחינה חברתית אבל אולי אצלה זה שונה. רוצה לומר - אין תשובה אחת שנכונה לכולן...
לצפיה ב-'אענה לך'
אענה לך
18/05/2018 | 08:30
95
לא תורה מסיני מה שאף משרד אומר, אגב, זו גם דעתו
של ארגון הבריאות העולמית.
אבל כן ידוע שהרבה מחלות נלוות יש לעודף משקל.
ואני בכונה הפרדתי בין מראה למצב ---
מראה זו אופנה, מראה זו שטיפת מוח. בריאות זה נושא שמצריך טיפול,
ואתמול ממש במקרה--ישבתי בתור לדיאטנית ויצאה אשה יחסית צעירה
קטועת רגלים, ואצבעות יד אחת, על כסא גלגלים, בגלל סכרת שנבעה מעודף משקל--היה עצוב וכואב לראות ובהחלט מפחיד.
דברי באו לאזן ולהקשיב לצד אחר, ולא להתיר להעליב שמנים באשר הם,
ולא לקפח אותם בתפקידים ובפרזנטציה של דברים שהם טובים בהם ללא קשר למראה.
לגבי בהשואה לאחר--רוצה להאיר (הא' בכונה) לא עשיתי השואה,
כן, וגם כתבתי, לפעמים אנחנו בנסיבות חיינו "מאשימים" גורם אחד,
ו/או מתיחסים לגורם אחד, וכדי לא להפסיד--נכון יותר לחפש עוד אלמנטים 
שמביאים אותנו למקום הזה, ואולי אפילו העובדה הזו גורמת לנו
להתנהג באופן מרחיק,
ואיך כתבתי בתגובתי הקודמת דברי לא היו בקורת--אלא קצת חשיבה שונה,
וחיפוש נוסף--מה שלא אפשר כשאנחנו בתוך האופוריה
ואז אין מורכבות אלא חד מימדיות.
לצפיה ב-'עזרתכן מתבקשת - איך הופכת את עצמי להיות אדישה?'
עזרתכן מתבקשת - איך הופכת את עצמי להיות אדישה?
10/05/2018 | 20:17
19
269
שלום לכולן,
משלכן וכו', פשוט מתפדחת.
בגילי המתקדם אני די מרוצה ממי שאני מכל הבחינות, אך שמתי לב שיש לי תכונה שממש הייתי רוצה להיפטר ממנה: אני נדלקת מהר 
אסביר:
אני לא מאבדת עשתונות ולא נלחצת ומוציאה מפרופורציות, ואני אפילו קונטרול-פריק.
 
הבעיה היא יותר כאשר מדובר בנושאים שממש חשובים לי, ואז אני יכולה להגיב באופן שאצטער עליו. זה לא קורה לי הרבה בכלל, אבל כשזה קורה, זה ממש יכול להדיר שינה מעיני.

הפעם האחרונה שזה קרה לי היתה בשבוע שעבר:
מספר סטודנטים פטפטו כל השיעור, צחקקו וכו'. לקראת סוף השיעור, כשארבעתם היו עסוקים בטלפון, כבר איבדתי את הסבלנות ובקשתי שיצאו מהשיעור וילכו הביתה (סוף היום). סטודנט נוסף שהתחיל לזרוק להם הערות, גם הוצא החוצה.
אח"כ הרגשתי חרא כי יכולתי רק לבקש מהם לצאת לכמה דקות ולחזור או משהו באמת יותר קליל. 
 
הסטודנטים שלי אוהבים אותי. אני מצד אחד נותנת להם המון מהרבה בחינות ומצד שני יודעת להציב גבולות ולנהל שיעור. נראה שעכשיו יצאתי סתם רשעית.
 
ועכשיו, כשאני עדיין ממש מוטרדת מזה, החלטתי שאני חייבת לעבוד על ההתחממות שלי, ולהפוך להיות יותר אדישה. להתעלם ממשחקים בטלפון, להתעלם מיציאות באמצע השיעור, להתעלם מפטפוטים (הבעיה שכל זה מוציא אותי מהריכוז, וגם אני יודעת שזה פוגם להם באיכות הלמידה, ואז שואלים שוב ושוב את מה שכבר עניתי עליו).
מכירה מרצות אדישות ומצויינות, והגעתי למסקנה שאני מקנאה באדישות שלהן!
 
אשמח לשמוע עצה/דעה/רעיון.
תודה מראש
 
לצפיה ב-'המממ. עונה - אבל לא בדיוק על מה ששאלת'
המממ. עונה - אבל לא בדיוק על מה ששאלת
11/05/2018 | 05:45
3
138
לא חושבת ש"סתם יצאת רשעית". הסטודנטים האמורים נשמעים לי חצופים ומפריעים, ואני לא רואה בזה בעיה ששלחת אותם לדרכם. נשמע שממילא השיעור לא עניין אותם (קודם הם פטפטו וצחקו ואח"כ עברו לגלוש בטלפון) - כך שהם לא ממש הפסידו מזה.  נשמע לי דווקא כמו WIN-WIN
 
המרצות האדישות - אולי פשוט לא אכפת להן כל כך ומשם האדישות?
 
על כל פנים - אם כבר ביקשת עצה אני אמליץ על דמיון מודרך (guided imagery) שבו את מדמיינת את עצמך במצבים כמו שתיארת (עם סטודנטים מפריעים/מזלזלים/חצופים) ובדמיון את אדישה לגמרי ונותנת להכל "לעבור ממול" בלי להתעצבן בכלל ואת מרגישה מעולה ורגועה ובשליטה למרות זה
 
גגלי קצת את המונח גייד אימג'רי האמור ותראי - זה עוזר "לעבוד" על המוח וככה כשזה יקרה באמת בשיעור - יש מצב שתצליחי להיות יותר אדישה ורגועה
לצפיה ב-'דווקא בהחלט ענית על מה ששאלתי '
דווקא בהחלט ענית על מה ששאלתי
11/05/2018 | 09:57
2
119
את צודקת, אני צריכה לעשות דימון מודרך, בעבר זה עבד לי על משהו אחר.
 
הקלת על הרגשה שלי בקשר לרשעית, תודה.
 
בקשר למרצות האחרות - הייתי רוצה להאמין שסתם לא אכפת להן, אבל נראה לי שזה יותר שהן פשוט מצליחות באמת לנטרל את כל המסביב ולהתמקד בהוראה. הרי יש אנשים שמתעצבנים יותר מהר ויש כאלה שלא, אז כנראה הן מהסוג שלא.
 
תמיד אני מופתעת ומתרשמת ממרים פרץ, שמצליחה תמיד להתמקד בחיובי, ולחייך אף על פי מה שעברה. מנסה להיות יותר כזו בעצמי, אבל עובדה שאני לא מצליחה לעמוד בזה. מרים פרץ, למשל, לא היתה מוציאה את הסטודנטים הללו החוצה, אלא בטח היתה מוצאת פתרון יותר אינטלגנטי רגשית..
 
בכל מקרה, עזרת לי מאד, תודה רבה.
לצפיה ב-''
11/05/2018 | 21:47
1
74
אני מבינה לליבך עם מה ששאלת. חלק מזה זה פשוט אופי ואין מה לעשות
 
כל חיי רציתי להיות נסיכת קרח אדישה, ואני עדיין רוצה..., רק שזה לא עוזר לי הרצון הזה
 
יש אנשים שיותר לוקחים ללב ויש שפחות. זה מגיע עם הדיסק הקשיח של האישיות
 
לא הכרתי את מרים פרץ. עכשיו הלכתי לחפש ומצאתי אותה https://he.wikipedia.org/wiki/מרים_פרץ
וואו. הייתי חושבת לכתוב שהיא מסכנה לאור מה שעברה אלא שמלקרוא את הערך עליה נראה ש"מסכנה" היא ממש לא. היא נקראת אישה מרשימה.
לצפיה ב-'תחפשי סרטונים שלה. עליה המציאו את המושג מודל השראה'
תחפשי סרטונים שלה. עליה המציאו את המושג מודל השראה
13/05/2018 | 11:33
63
כל כך הרבה אופטימיות והתמקדות בעיקר ולא בטפל. אישה מרשימה ביותר.
הנה ראיון של עם קובי מידן: https://www.youtube.com/watch?v=miIj9cbf8TI
ובכלל יש הרבה סרטונים שהיא מופיעה בהם.
תודה רבה.
לצפיה ב-'הייתי מהפרידה בין שני נושאים'
הייתי מהפרידה בין שני נושאים
11/05/2018 | 12:42
11
101
בפוסט הזה.
האחד--את היותך מרצה אכפתית, מלמדת היטב משקיעה,
          לעומת היחס הלא מכבד שנהגו בו הסטודנטים.
          מה שאני הייתי עושה במפגש הבא הייתי פותחת את השעור באמירה--
          " אני באתי ללמד והכנתי שעור, אתם יותר ממוזמנים ללמוד, 
          מי שמרגיש שלא תורם לו, שלא מענין אותו יתכבד ויצא, לא נוח לי
         לראות זלזול והתעסקות בענינים אחרים וגם לא להעניש, אז כבדו עצמכם
         וצאו, ותשאירו אוירה נעימה של לימוד"
כך את לא רשעית, ולא צריך לחכות עד "להתפוצצות--או התפרצות" אפשר ברגע שמפריעים, להכין משפטים מראש--סליחה, זה מפריע, או לחכות עדשתסימו?
תכיני סומכת עליך שתמצאי.
 
הנושא השני--הוא החוסר אדישות--או תגובה משמעותית בגלל סיטואציות לא נוחות--ואני שוב אחלק--1)כל עוד אכפת לך--אז מה רע שאת מגיבה?את לא אדם
נטול רגשות לא פסל סביבתי, כל עוד אכפת לך סימן שאת חיה וחיונית ומשמעותית ועתיחסת לסביבה שלך,
2)למה זה מציק לך אחרי "התקרית" על זה נתנה לך דבי הצעה אחת טובה
ואני אומר לך--אל תחמירי אם עצמך--קרה, אז מה? הסביבה  תשכח את זה הרבה יותר מהר ממך, ולמקרה שהבאת כאן--הסטודנטים יודעים ששגו, לא נעלבו,
לא חושבים שאת רשעית, תאמיני לי הם לא הבינו איך לא פעלת קודם.
זה את חושבת שהם חושבים, "שחררי" ובמיוחד אל תחשבי מה הם חושבים--
אלא מה נכון עשית.
 
בהצלחה.
 
לצפיה ב-'את צודקת'
את צודקת
11/05/2018 | 17:57
10
74
התלבטתי בעצמי לגבי פתיחת השיעור הבא עם הנושא הזה, ונראה לי שאעשה זאת.
הייתי שמחה לשחרר את כל הלא מעוניינים, הבעיה שהנוכחות בשיעור הזה היא חובה (לא החלטה שלי).
ייתכן שכיון שסוף השנה כבר, כן אחליט לאפשר להם לצאת וזהו, והלמידה באחריותם.
 
תודה רבה על המילים המעודדות, עזרת לי
 
לצפיה ב-'עונה רק לעניין הספציפי ולא לשאלת האדישות באופן כללי'
עונה רק לעניין הספציפי ולא לשאלת האדישות באופן כללי
12/05/2018 | 11:28
9
72
דברים שעבדו בשבילי בסיטואציה דומה:
1. אני מניחה שלא התפוצצת בבת אחת אלא שכעסך הלך ותפח. כדאי לא להגיע לנקודת ההתפוצצות אלא לשחרר מיד בהתחלה, כשקטן. המלצתי: אף פעם לא בהערה צינית. ציניות לא מכבדת אף אחד.
2. לחכות לסוף השיעור, לבקש מהסטודנטים הספציפיים להישאר ולפנות אליהם במספר דרכים:
א. זה פוגע בי אישית (כלומר, ההתנהגות שלכם מעליבה אותי)
ב. אני לא מצליחה להתרכז כך ואיכות השיעור נפגעת
ג. יש אי שקט בכיתה שמפריע לכל הסטודנטים, ו*אתם* הגורם.
ד. אמנם יש חובת נוכחות, אבל היא לא רק פיזית. אם אראה שאתם נוכחים רק בגופכם - אסמן חצי נוכות / חיסור / איחור / היעדרות
3. לבקש מכולם לשים טלפונים בתיק ולהגדיר כללי התנהגות - מניסיוני, הגישה הזו לא עובדת. הנייד הוא חלק בלתי נפרד מהסטודנטים של היום, והם אוחזים במוסכמות נימוס שונות מאלה שהיו נהוגות בעבר. אני הייתי חושבת 1000 פעם לפני שהייתי יוצאת באמצע שיעור / הרצאה, ולהם אין טיפת אי נוחות מלקום ולצאת
 
אני כבר מצאתי את עצמי אומרת: אני יודעת שהחיים הם לא פה, וזה לא הדבר הכי חשוב, אבל למשך השעה הקרובה תעמידו פנים כאילו כן. עזר? כן, לחצי השעה הקרובה.
וגם, באמת באמת שזה הם. זו לא את. אצלנו בעבודה כולם מתלוננים על טיילת, פטפטת ושימוש בסלולרי. היחידה שלא היא הקשוחה המפחידה שמציגה חוקים ברורים ואוכפת אותם. לי אין היכולות האלה
 
תיהני מהעבודה!
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'תודה על התובנות ועל האמפטיה'
תודה על התובנות ועל האמפטיה
13/05/2018 | 09:13
8
59
הטלפון הנייד הוא אכן בעיה. סטודנטים עסוקים בו גם בשיעור, ואז לא מבינים מה נלמד. כך אני מגיעה למצב שצריכה לחזור על מה שכבר הסברתי. אין לי בעיה להסביר 10 פעמים, אך אם זה כי היו עסוקים בנייד, זה כבר לא מקובל עליי. אני מרגישה גננת בעניין הזה.
מניסיון שלי, עד עכשיו שום דבר לא עוזר. ניסיתי לאסוף מהם, ניסיתי לבקש לשים בתיקים, ניסיתי לבקש ממי שמשתמש שישים באותו רגע על השולחן שלי.. הכל עזר זמנית בלבד.
 
אני עדיין מחפשת פתרון בעניין הזה, איזושהי אמירה או התנהלות שתתרום יותר מחצי שעה.
 
כתבתי מייל לאחת הסטודנטיות שתגיע עם חבריה לפני השיעור הבא, אשוחח איתם ואבהיר להם את המצב, ואדאג לסיים בנימה חיובית.
 
תודה.
לצפיה ב-'כמה דברים לדבריך כאן,'
כמה דברים לדבריך כאן,
13/05/2018 | 09:27
7
59
1)שיחה לפני--מעולה--אבל לא התנצלות, כן הסבר,
כן דרישה, --לא התנצלות--כדי שידעו שיש מעמד שונה לך דרך המחויבות שלך--
ולהם דרך המחויבות שלהם.
 
2)תנצלי את פתיחת השעור--באמירה שאת מבקשת מהם להחליט איך בשעור
לא יהיו מכשירי קשר בהשג יד במהלך השעור.
את לא שוטרת, את לא רוצה להסביר  כמה פעמים למי שלא מקשיב.
(גם תנהגי כך--לא הקשבת לא חוזרת)
תאמיני לי הם יחמירו יותר ממך, 
תוסיפי זו שיחה פעם אחרונה בנידון--אח"כ זה יתבטא בציון, מבלי לדבר יותר.
מי שמזלזל--מקבל תמורה למעשיו.
 
לצפיה ב-'בהחלט'
בהחלט
13/05/2018 | 11:23
6
50
אני לא מתכוונת להעביר להם את ההרגשה שאני מבטאת בפניכן כאן.
אני הולכת לשאול אותם אם הם יודעים מדוע בדיוק הוצאו החוצה ולמה הגענו למצב הזה, וגם אשאל איך הם מתכוונים להימנע מפעם נוספת כזו. כל זה בטון רגוע ולא מאיים. חשוב לי שיבינו שעברו את הגבול, ומצד שני לעשות זאת בצורה נעימה.
 
אני בהחלט לא מתכוונת להתנצל (זה הם שלא בסדר! אם הם היו בסדר, בטח לא הייתי מוציאה אותם).
 
בפני עצמי אני מבינה שבפעם הבאה שסטודנטים נוהגים כך, רק אוציא אותם לחמש-עשר דקות, מה שאגב אני באמת עושה בדר"כ. הפעם הרגשתי ש-די, יש גבול. אבל חשוב לי לא לעבור את זה, כי לשחרר הביתה אני מרגישה שזה טו-מאצ'. אני לא רוצה להרגיש שאיבדתי שליטה, אלא להיפך.
 
וכן, את מחזקת את המחשבה שלי לפתוח בזה את השיעור. תודה רבה!
לצפיה ב-'יש כאן הרבה נושאים שונים'
יש כאן הרבה נושאים שונים
13/05/2018 | 13:46
5
73
1 אם מפריעים - העירי. אם פעם שניה- הוציאי. אני לא נהיה מה הבעיה להוציא אנשים שעושים רעש. הם יכולים לבחור לסתום, הם יכולים לבחור לא להכנס. עזבי אותך - רחמי על כל אלה שמסביב וסובלים.
2 הסברים - את כנראה מאוד לא בטוחה בעצמך וביכולת ההוראה שלך. הסברת. שאלו. הסברת שוב. ואז את עונה באדיבות רבה שמי שלא הבין יגש אלייך בסוף השיעור כוון שהשיעור מתקדם ויש לך מחוייבות לשאר הכיתה. גם אני ביתי מתחילה לשחק בפלאפון בפעם השלישית שאת מסבירה אותו דבר. את משתדלת להיות נחמדה ודופקת את כל שאר הכיתה.
3 את יכולה לחלק עמודים הספר/ סיכום שיעור קצר במייל. לא הבנת תשלים לבד.
4 האדישות היא למעשה ביטחון במה שאת עושה. לא אדישות במובן האחר של המילה
לצפיה ב-'רק לגבי הסעיף הרביעי שלך--'
רק לגבי הסעיף הרביעי שלך--
13/05/2018 | 16:50
1
74
חבל שכסטונדית --את חושבת שחוסר אדישות--מתוגמת לחוסר בטחון,
במקום לקרא את המרצה בדיוק כפי שהגדירה--
חוסר אדישות= היא אכפתיות, אחריות,דאגה להצלחה, 
היא מעונינת להיות נחמדה כי זה מי שהיא,
היא מעונינת לעזור כי היא רוצה בהצלחת הסטודנטים,
אהה למה לא מעירה? למה לא מענישה? כי היא לוקחת אחריות על עצמה,
חבל שסטודנט לא רואה את זה ולא משתף פעולה עם זה.
ולא יודע לכבד, להעריך ולהודות על הזכות של זכיה במרצה כזו. 
לצפיה ב-'בול '
בול
13/05/2018 | 17:00
52
סידרת מצוין את המחשבות שלי. 
תודה לך.
לצפיה ב-'דווקא מרגישה מצוין עם ההוראה שלי'
דווקא מרגישה מצוין עם ההוראה שלי
13/05/2018 | 17:03
2
66
אני אחת המרצות הטובות בתחומי, והמשובים מאששים זאת 
אני מסבירה יותר מפעמיים, וגם יותר משלוש כשצריך, ומבחינתי זה בסדר גמור. כל עוד זה נובע מחוסר הבנה אמיתי, ולא מתעסוקה בטלפון. 
לצפיה ב-'אבל יש לך מצב נתון'
אבל יש לך מצב נתון
13/05/2018 | 17:24
1
72
הם משחקים בסלולרי ומספיק חצופים בשביל לשאול. אם אני מתעסקת בעינייני אני לא מעזה לשאול כלום מפחד שזה בדיוק מה שהמרצה אמר הרגע. לא מפחדת ממנו, אלא מחבריי לכיתה. זה בזבוז משווע של זמן של כולנו.  חבל שאת לא יכולה לראות זאת.  
את לא יכולה לעקוב אחרי כל אחד. אבל מספיק שאלה בנוסח ״ מה בדיוק לא הבנת״ על מנת לראות שמי שמולך לא הקשיב בכלל. לכיתה לא מגיע העונש לשמוע הכל שוב.....
גם שאלה בנסח ״ מי עוד לא הבין״ לגיטימית. אם רק עוד אצבע אחת באוויר שיגשו אחרי השיעור.

לצפיה ב-'את כנראה סטודנטית הגיונית ומתחשבת'
את כנראה סטודנטית הגיונית ומתחשבת
13/05/2018 | 20:18
70
לא כולם כך.
בקשר לבזבוז זמן של כולם, שאת טוענת שאני לא רואה.
מניסיוני, לא מעט סטודנטים מתביישים/מתפדחים לשאול שאלות. לכן, כשאני מסבירה שוב, ברור לי שאני לא מסבירה רק למי ששאל, אלא גם לביישנים. אף פעם לא מדובר באדם אחד.
ברור שאם מישהו אמר לי "לא הבנתי כלום", אני מבינה שלא הקשיב, ולכן מבקשת שישאל שאלה ספציפית. אם לא מסוגל, אני מציעה שיעבור על החומר באופן עצמאי וייגש אליי לאחר מכן עם שאלה קונקרטית.
לצפיה ב-'הסאגה הסתיימה'
הסאגה הסתיימה
14/05/2018 | 21:22
2
135
הזמנתי את הסטודנטים אליי והם אכן הגיעו. שאלתי אותם מדוע הוזמנו, ענו שכיון שהוצאתי אותם מהשיעור. שאלתי "למה הוצאתי מהשיעור?". תחילה שתקו, עד שאחד אמר שהשתמשו בטלפון. שאלתי אם זהו, ואז אחר אמר שגם פטפטו וצחקו.
הבהרתי להם שזה לא מקובל ושעליהם לכבד את מי שעומדת מולם. הם הבהירו שהבינו, התנצלו, והבטיחו שלא יחזור על עצמו.
 
זה לא אומר שלמדתי להיות אדישה, אך זה אומר שלמדתי שכשאני משחררת הביתה, אני מרגישה רע, ולכן בפעם הבאה אימנע משחרור כזה, אלא רק לחמש דקות, כפי שאני באמת עושה לרב.
 
תודה למגיבות
 
 
לצפיה ב-'טוב שנגמר ונגמר'
טוב שנגמר ונגמר
14/05/2018 | 22:00
1
71
לשביעות רצונך,
המשיכי להיות מי שאת--אכפתית ומשקענית--
ומאחלת לך להנות מההוראה.
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
15/05/2018 | 09:03
8
לצפיה ב-'מחפש עצה מה לעשות עם אישתי'
מחפש עצה מה לעשות עם אישתי
09/05/2018 | 23:17
4
227
שלום
שנה ו3 חודשים אחרי לידה, היא לא חוזרת לעצמה, אני חושב שהיא נכנסת לדיכאון או דיכאון קל.
לא יודע מאיפה להתחיל אבל הנקודה היא - שהיא לא מצליחה למצוא עבודה, המקום האחרון שהיא עבדה בו סגר שהיא ילדה, היא פחות ופחות מחפשת עבודה וגם אם מחפשת אז זה משרה מאוד מאוד ספציפית ומאוד קצת שעות, חצי משרה כזה.

זה נלווה לרוב בתירוצים\סיבות כמו אני לא רוצה לעזוב את הילדים בבוקר (אני יוצא לרוב לעבודה מוקדם בבוקר - עצמאי שעות לא שעות), מישהו מאיתנו צריך להוציא אותם מהבי"ס ולשלוח אותם. וכו וכו

אני מנסה לעודד אותה למצוא אבל לא ממש מצליח, חשבתי אולי שתלך להתנדב אפילו או לעשות משהו כי נשבר לה לשבת בבית.

לא רוצה ללחוץ אותה לצאת לעבוד כי זה יוצר מריבות בנינו וגם אם היא תלך לכל עבודה שהיא תמצא היא עלולה להתאכזב ולעזוב.

היא כל היום עם התינוקת בבית ( יש עוד 2 ילדים גדולים גדולים) קשה לה נפשית להתנתק ממנה ככה זה נראה מבחוץ.

בנתיים נראה שהיא תחכה כבר עד שנה הבאה שהקטנה תלך למסגרת כל שהיא.

העבודה זה פחות בשביל הכסף אלא יותר בשבילה,
מה הייתה ממליצים לי לעשות?
 
נראה שהמודעה מתמקדת בעיקר בעבודה ותעסוקה, תכלס זה משפיע עליה במציאות היא מאבדת לאט לאט את האנגרגיות שלה ולא מצליחה להתמודד עם השהות הרבה בבית.

 
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
10/05/2018 | 16:31
1
111
לא יודעת אם התמריץ שלך לצאת לעבודה יועיל,
אבל על חוסר האנרגיה ועל האבחון שלך שאולי היא בדכאון קל--
זה צריך להחליט רופא המשפחה.
נראה לי שחשוב לידע ולקבל קצת עזרה, לעזור לה 
לצאת ממצב הרוח שהיא נתונה בו.
מעבר לזה--חפש דרך לבילוי משותף מחוץ לבית, לצאת ערב, 
לצאת לסופ"ש לבית מלון,ללכת לאיזה ספא--קצת לשבור שגרה,
ואם לך אין זמן לכל אלה--אז לצוות לחברה טובה או אחותה,
תמיד אפשר למצוא מישהוא שיהיה איתה.
 
לצפיה ב-'לא חושב שהמצב עד כדי רופא משפחה או משהו'
לא חושב שהמצב עד כדי רופא משפחה או משהו
14/05/2018 | 22:35
52
דווקא לאחרונה אחרי שהקטנה סיימה לינוק יש הרבה הרבה יותר פנאי ויציאות...
עדין חסר משהו באוויר.
 
נמתין עוד קצת ונראה
תודה
לצפיה ב-'אני אתחיל במחמאה...'
אני אתחיל במחמאה...
11/05/2018 | 05:38
1
143
אתה נשמע בן זוג נפלא - תומך, רגיש, כו' בקיצור
 
כמה מחשבות פרקטיות
 
1) נדמה לי שיש שאלונים ברשת להתחלת אבחון של דכאון שלאחר לידה. כלומר - אם  עונים "כן" ליותר מ-X שאלות מומלץ להתייעץ עם רופא/ת משפחה. ממליצה לחפש אחד כזה. 
 
2) יכול להיות שאתה לא קורא אותה נכון? (אני לא מותחת עליך ביקורת חלילה - רק שואלת). כתבת שקשה לה נפשית להתנתק מהתינוקת (אולי כי זו ילדה שלישית ואחרונה בהחלט?). ואם זה המצב - אולי פשוט....לא מתחשק לה לחזור לעבודה?
 
אני לא אומרת שזו בחירה שמתאימה לשניכם. אבל אולי היא במין מצב כזה שלא מתחשק לה ממש לחזור לעבודה בשלב הזה של חייה. זה לא אומר בהכרח היא לא קצת מתחרפנת בבית. אבל זה לא אומר שהיא רוצה לעבוד כרגע.
 
כי מי שבוער בעצמותיה לחפש עבודה - עושה את זה
 
איך היה לה בעבודה לפני החופשת לידה הזו? היא אהבה את מה שהיא עשתה?
 
קשה לייעץ לך עם רעיונות מה לעשות בינתיים כי לא נתת שום פרטים על הכישורים שלה.  נגיד, אם הוא התמחתה בתחום מסוים ,היא יכולה לקחת איזה קורס בתחום.  קשה לי להיות יותר ספציפית כי אין פרטים
 
מקווה שיסתדר לה... נשמע שזה מעיק על שניכם
לצפיה ב-'תודה רבה, אני באמת תומך, קצת פחות רגיש'
תודה רבה, אני באמת תומך, קצת פחות רגיש
14/05/2018 | 22:43
99
לאט לאט יותר לומד יותר לחיות טוב עם מי שהיא ופחות לנסות לשנות אותה אם אפשר לקרוא לזה ככה.
 
1 אחפש כזה
 
2 לא יודע, כמה שכתבת וזה משהו שאני מאמין בו מי שרוצה לעבוד יוצא לעבוד, אולי נוח לה כרגע כי אני מרוויח יחסית מספיק לשנינו אז אנחנו לא בלחץ עבודה, אולי פשוט לא מתחשק לה..
 
אבל אני כן מרגיש שהיא סובלת קצת ומתחרפנת לפעמים מימים ארוכים בבית. לא מאמין שתפקידה של אישה זה להיות בבית כל הזמן (בלי קשר לאם יש כסף או אין )
 
 
לצפיה ב-'חיסון נגד וירוס פפילומה לנערות (HPV) '
חיסון נגד וירוס פפילומה לנערות (HPV)
04/05/2018 | 21:04
3
149
כמובן שהמימסד פה מעודד אותו מאוד מאוד. מצד שני קיים החשש ש"זה די חדש ולכי תדעי מתי יגלו שיש לזה איזה השפעות הרסניות", ויש גם כמה סיפורים על נערות שהתמוטטו מהחיסון
 
7 מקרי מוות מדווחים מתוכם 2 מאומתים
 
מה אתן הייתן עושות?
לצפיה ב-'אני נתתי בלי חשש'
אני נתתי בלי חשש
05/05/2018 | 15:54
1
174
בארץ מחסנים גם בנים בבית הספר.
משום מה דווקא מהחיסון הזה חוששים, הוא קיים כבר למעלה מ10 שנים עם חיסון של עשרות מיליונים בארה״ב ומספרים דומים בשאר העולם. 2 מקרי מוות שלא הוכח שקשורים לחיסון , מתוך 30 מיליון חיסונים - זה לא שיעור גבוה יותר לעומת האוכלוסיה שלא קיבלה חיסון ובכל מקרה הסיכון הוא מזערי. לכל חיסון או תרופה כלשהי (אפילו אקמול) עלולות להיות תופעות לוואי משמעותיות אך השכיחות שלהן במקרה הזה אינה גבוהה. בשיקולי בעד ונגד בחרתי לתת את החיסון.
לצפיה ב-'תודה עזרת לי להירגע'
תודה עזרת לי להירגע
07/05/2018 | 05:11
116
נדמה לי שמכל החיסונים יש החוששים. לי הוא מרגיש "חשוד" יחסית פשוט כי הוא מרגיש חדש מאודץ לא ידעתי שנותנים אותו כבר למעלה מ-10 שנים - זה מרגיע קצת...
לצפיה ב-'יש כמה חיסונים כאלה'
יש כמה חיסונים כאלה
07/05/2018 | 13:56
129
חלקם ותיקים יותר, חלקם פחות. חלקם מגנים כנגד יותר וירוסים גורמי סרטן, חלקם פחות. הם מקודמים ע"י החברות השונות המייצרות אותם. אף אחד מהם לא מספק הגנה מוחלטת (עד גבול היעילות של החיסון), בניגוד למשל לחיסון המוכר לשחפת (כדוגמא). אם יתרע מזלה של המחוסנת להיתקל בוירוס שלא נכלל בחיסון שלה, הוא חסר ערך. (במאמר מוסגר: יש גם חיסונים "רגילים" שנמצא שהיעילות שלהם נמוכה משחשבו, כמו למשל חיסון חצבת או אבעבועות רוח, שלשניהם תוקף מוגבל ביותר ליעילות).
אם וכשאגיע לנקודת ההחלטה (עוד שלוש שנים, לשמחתי), אבדוק על איזה חיסון בדיוק מדובר, מה היעילות היחסית שלו, כמה שנות נסיון יש איתו בעולם המערבי, ומה דרגת הסיכון מהחיסון הספציפי הנדון (כולל גם פגיעות נוירולוגיות קשות שנמצאו קשורות לחיסונים כאלה, ללא מוות). לפי זה אחליט.
לצפיה ב-'אימון אישי במסגרת פרקטיקום (סטאז') : אפרת שמש - 052-4701722'
אימון אישי במסגרת פרקטיקום (סטאז') : אפרת שמש - 052-4701722
03/05/2018 | 00:24
2
86
שלום לכולם,
שמי אפרת ואני מסיימת לימודי הכשרת מאמנים בבית ספר מוביל.
כחלק מההכשרה אני עושה פרוייקט סיום ולשם כך, אם את בת 21 ומעלה ומעוניינת לעבור תהליך אימון אישי,
צרי איתי קשר בטלפון: 052-4701722
ואשמח לשוחח ולמסור פרטים נוספים.
 
לצפיה ב-'תכתבי את האזור בו את רוצה לאמן.'
תכתבי את האזור בו את רוצה לאמן.
03/05/2018 | 23:52
31
לצפיה ב-'שלחתי לך הודעה פרטית.'
שלחתי לך הודעה פרטית.
06/05/2018 | 13:13
6
לצפיה ב-' אתן בסדר? לא טבעתן? '
אתן בסדר? לא טבעתן?
25/04/2018 | 21:57
5
203
מטריד המזג אוויר הזה.
 
אצלנו בכלל קריר הרבה יותר מהממוצע לעונה. וקראתי כתבה מדאיגה לאחרונה על זרמי הים באוקיאנוס שמשתנים משמעותית.  המסת הקרחונים מדללת את אחוז המלח ביום שם וזה משפיע על הזרמים
 
 
 
לצפיה ב-'מה שהיה אצלנו'
מה שהיה אצלנו
26/04/2018 | 09:21
138
לא היה כזה נורא כמו שמתואר בחדשות. היו 20 דקות בערך של גשם חזק מאוד שבאמת היה קשה להתנהל בחוץ באותו זמן.
לצערי בדיוק בזמן הזה היינו בדרך לחוג כשהאוטו שלי חנה רחוק מהצהרונית. לקחתי טרמפ עם אחד ההורים לאוטו שלי, נרטבנו קצת אבל כל-כך חם בחוץ שגם התייבשנו די מהר זה לא דומה לחורף. לפנות ערב התבהר והצלחתי ללכת לצעדה היומית שלי. בינתיים יבש אבל מרגיש לי שאוטוטו יבוא גשם נוסף.
מה שאותי מטריד יותר זה שבחדשות היו עסוקים לדבר על הגשם אבל לא דיברו על האובך שיהיה לפני והשארתי את חלונות הבית פתוחים אחרי שהיתה עוזרת ועכשיו הבית מלוכלך שוב כאילו לא היתה שבועות.
לצפיה ב-'כשכתבתי את ההודעה הפותחת זה היה לפני שטבעו עוד 10 בני נוער '
כשכתבתי את ההודעה הפותחת זה היה לפני שטבעו עוד 10 בני נוער
27/04/2018 | 20:36
3
175
אז עכשיו הכותרת שלה נראית לי לא רגישה.  זוועה .
לצפיה ב-''
28/04/2018 | 12:01
112
זה בלתי נתפס מה שקרה והלב כואב כואב כואב


לגבי הכותרת...
ביום יומיים שלפני האסון לא הפסיקו לדבר על מזג האוויר, והסערה, והסכנה לשטפונות.
שלשום בשלוש ורבע נסעתי באוטו. הקריין דיבר על כך ש״סערה״ בישראל זה כולה עץ שנופל וכמה עלים שמתפזרים ו״סערה״ בארצות הברית יכולה לשתק מדינה שלמה עם המון הרוגים וצריך להכנס לפרופורציות...

איך שהוא סיים לדבר פרץ שידור חדשות מיוחד עם אסון השיטפון בדרום...

אני רק כותבת על זה ושוב מתחילה לבכות.
בלתי נתפס.

לצפיה ב-'כואב כל כך לקרוא על אותן נערות ונער- הלב נשבר '
כואב כל כך לקרוא על אותן נערות ונער- הלב נשבר
28/04/2018 | 14:11
29
לצפיה ב-'איזה אסון נוראי ומיותר'
איזה אסון נוראי ומיותר
29/04/2018 | 08:11
105
ביום חמישי מרגע ששמעתי על האסון פשוט לא הפסקתי לראות טלויזיה ודיווחים בנושא. בהתחלה עוד היו אופטימים ודיברו על פצועים ואני התפללתי שזה באמת נכון. כמה התריעו בחדשות על מזג האויר הקיצוני, הילדים בעצמם כולל ההורים חששו מהטיול ולפי מה ששמעתי הבוקר בחדשות גם אחת המדריכות התריע בנושא. לא להאמין איך מנהל המכינה המשיך להתעקש על טיול מסוכן כל-כך.
זוועה בלתי נתפסת
לצפיה ב-'שרשור שעות/איכות שינה '
שרשור שעות/איכות שינה
19/04/2018 | 00:31
12
156
כמה שעות אתן ישנות בלילה? איך אתן משפרות את איכות השינה שלכן? 
 
אני מגיעה ל-7 שעות מקסימום ואז מרגישה שעקץ אותי זבוב צה-צה יום אחר כך. איכשהו בין הלרפרש בטלפון, לקרוא, והשעון המעורר האכזרי של 6 וחצי בבוקר לא נותן יותר מזה. 
 
ובאמצע יש חתולים שמבקרים לפעמים, וגם ילדה עם חלום רע מדי פעם. 
 
מרגישה שחלום חיי הוא לישון 12 שעות. אולי אפנה לזהו זה שיגשים לי את החלום...
לצפיה ב-'נע בין שעה במצטבר לארבע-חמש שעות עם הפסקות באמצע'
נע בין שעה במצטבר לארבע-חמש שעות עם הפסקות באמצע
21/04/2018 | 01:42
6
189
הקטנה מתעוררת בד"כ פעם אחת באמצע הלילה לאוכל, לפעמים מתעוררת עוד ולפעמים מתעוררת ומרדימה את עצמה אבל גם מעירה אותי.
הבעיה שלי היא שממש קשה לי להירדם אחרי שמתעוררת והשינה שלי מאוד קלה כך שאני שומעת אותה לפני בעלי (אם הוא בכלל שומע).
 
היו כמה לילות שהיא התעוררה רק פעם אחת אז היה יותר קל אבל לילה שעבר התעוררה כל הזמן וישנתי אולי שעה במצטבר. מקווה שהלילה תישן טוב כי מחר מסיבת יום ההולדת שלה .
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
22/04/2018 | 10:30
1
17
לצפיה ב-'תודה '
תודה
23/04/2018 | 05:02
11
לצפיה ב-' וגם '
וגם
23/04/2018 | 22:19
3
98
הזכרת לי למה הביטוי "ישנתי כמו תינוק" הוא ביטוי אווילי של מישהו שכנראה מעולם לא גידל תינוק (אלא אם כן הכוונה היא: התעוררתי כל שעה במצוקה כדי לבכות במצוקה).
 
איך היתה מסיבת היום הולדת בחוץ? לא היה אצלכם קר מדי?
לצפיה ב-'ביטוי הרבה יותר מדויק: לישון כמו בן/בת עשרה'
ביטוי הרבה יותר מדויק: לישון כמו בן/בת עשרה
23/04/2018 | 22:23
105
מביטה בהשתאות בבכורתי, שעד גיל 4 לדעתי לא ישנה אף פעם יותר משעה רצוף. משהגיעה לגיל 13 היא השתפרה בתחום עד מאוד
לצפיה ב-'הביטוי הזה בהחלט תלוש מהמציאות'
הביטוי הזה בהחלט תלוש מהמציאות
24/04/2018 | 06:41
84
היה לי מישהו שנהג לומר את המשפט הזה וכל הזמן הייתי מתקנת אותו ושואלת:"מה, ישנת גרוע הלילה? תינוק לא יודע לישון טוב אם אתה רוצה לומר שישנת מעולה פשוט תגיד אבל כמו תינוק זה בטוח לא נכון"
לצפיה ב-'מי שטבע את הביטוי הזה כנראה לא היה עדיין הורה '
מי שטבע את הביטוי הזה כנראה לא היה עדיין הורה
25/04/2018 | 04:08
87
האמת שהיה מעולה, היה מזג אוויר ממש נעים ומצויין ולמעט זה שהרוח העיפה לנו את כל החד פעמי ואיבדנו לעד כמה בלונים וקשיות שויתרתי עליהן- היה ממש נעים להיות בחוץ.
 
הקטנה הייתה בהיי מטורף מכל החגיגה
לצפיה ב-'אני גרועה בשינה'
אני גרועה בשינה
22/04/2018 | 11:04
4
144
מאז נולדו ילדיי השינה שלי קלה מאוד יחד עם זאת קשה לי מאוד להרדם. הילדים יודעים שעדיף להעיר את אבא כשמתעוררים. כשהיו תינוקות כמעט ורק אני קמתי אליהם גם בגלל ההנקה וגם כי התעוררתי מכל הסתובבות שלהם במיטה.
עכשיו עם גלי החום מתעוררת הרבה פעמים בלילה ואז בכלל קשה לי לחזור לישון וזה ממש סיוט.
אני מתעוררת מוקדם ולכן משתדלת להכנס למיטה מוקדם, לא תמיד מסתדר וגם לוקח לי זמן להרדם.
7 שעות בלילה זה רק חלום עבורי כי זה כמעט ולא קורה אף פעם.
אם ישנה ממש גרוע (פחות מ-5 שעות) לפעמים תופסת תנומה של 15-20 דקות בצהריים. זה מסדר אותי מעולה ומספיק לי.
בסופ"ש או לפחות בשישי משתדלת לישון צהריים ואז גם ערה כמובן עד מאוחר.
לא יודעת לישון עד מאוחר בבוקר ולכן לא משנה מתי נרדמת מתעוררת מוקדם בבוקר.
גם אני אשמח לעצות איך לשפר את שעות השינה.
לצפיה ב-' '
24/04/2018 | 00:05
3
91
נשמע שגם את לא ישנה במיוחד. ניסית פעם מלאטונין? 
 
בעבר החתול נשמה שלנו היה נותן לי השראה בשינה - מתוך זה שהיה בן לוייה נאמן והיה ישן כמו אבן לידי יחד עם הפרווה הנעימה שלו. לצערי הוא נפטר לפני חצי שנה (אוף, הזמן טס) וממשיכי דרכו אינם כה משרי שינה כמו שהוא היה. זו סיבה אחת מיני רבות בשלה אני מתגעגעת אליו 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא ניסיתי'
לא ניסיתי
24/04/2018 | 06:36
2
82
לא אוהבת לקחת תרופות כאלה, כנראה שלא תהיה ברירה ואצטרך ללכת לרופא ולהתייעץ.
בעבר היה לי רופא משפחה מקסים שאהבתי ללכת אליו, הוא עזב לפני כמה שנים. בחיפושיי אחרי רופא מחליף מצאתי מישהו שהרבה פחות מקצועי ממנו לצערי. רופא כמוהו טרם פגשתי וכנראה גם לא אפגוש.
 
לצפיה ב-'בחו"ל מלאטונין הוא תוסף מזון - לא תרופת מירשם'
בחו"ל מלאטונין הוא תוסף מזון - לא תרופת מירשם
24/04/2018 | 16:22
1
96
הוא נמכר באזור של הויטמינים. משתמשים בו הרבה כדי להתגבר על ג'ט לג. ר' למשל
 
 
אף פעם לא ניסיתי אז לא יכולה להעיד [בטיסות עבודה לאסיה עם הפרשי שעות גדולים אני נעזרת בתרופת מירשם]
לצפיה ב-'תודה קראתי שגם בארץ הוא נמכר ללא מרשם'
תודה קראתי שגם בארץ הוא נמכר ללא מרשם
26/04/2018 | 09:16
10
לצפיה ב-'מי זוכרת בלוג של משתתפת בפורום'
מי זוכרת בלוג של משתתפת בפורום
16/04/2018 | 04:39
3
225
אני לא זוכרת אם זה מהפורום הזה או מהורים לפעוטות, בלוג שמספר על ילד עם ויסות חושי והמעבר לאוכל מוצק חופשי בגיל 5 או 4. רוצה לקרוא מחדש בעקבות מחשבות לאחרונה ולא מוצאת בחיפושים רגילים.
לצפיה ב-'לדעתי זו היתה מרב נקודה - כלומר'
לדעתי זו היתה מרב נקודה - כלומר
16/04/2018 | 22:28
2
153
"מרב." (השם מירב, בלי הי' ועם נקודה בסוף)
 
הבן הבכור שלה נקרא איתם. אבל לדעתי הבעיה עם האוכל המוצק היתה של בנה הצעיר שאת שמו אינני זוכרת. 
 
ואכן גם היה לה בלוג בנושא. היה לה גם עסק לגרנולה ביתית, אז אם את לא מוצאת - חפשי "גרנולה" וככה סביר שתמצאי את השם התפוזי המדויק שלה
 
שיהיה בהצלחה....
לצפיה ב-'מצאתי'
מצאתי
18/04/2018 | 12:47
1
163
נזכרתי שוב עד כמה זה בלוג הופך קרביים
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
18/04/2018 | 15:00
100
גם לי יש ילד עם ויסות חושי. הוא אוכל מוצקים והוא לא מקרה כל כך קיצוני. אבל השלבים האלה של "מפסיק לאכול גם דברים שהוא אוהב", הפחד של הילד מלאכול משהו חדש ורואים שזה ממש פיסי, הרצון להתגבר מול הרתיעה של הגוף. אני מרגישה שאני יכולה לקרוא את הבלוג הזה כל חודש ולגלות בו דברים חדשים. יש בו תמיכה נפשית אדירה להורים כמוני שהמשפחה כל הזמן עסוקה להסביר להם שאם רק היו מחנכים אחרת הכל היה בסדר. וכמובן שיש בו משב של אופטימיות שבסופו של דבר זה הצליח. להיות מסוגלת לשלוח ילד לחברים ולהגיד - אין בעיה, הוא אוכל הכל, זה הישג מטורף בעיני.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

בעלי מקצוע

פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה
פורום לידה פעילה וביתית
לידה פעילה וביתית
פורום דם טבורי
פורום דם טבורי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ