לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

המשך >>

לצפיה ב-'איך מגבירים שמחה - "הקול בראש" - סרט על רגשות '
איך מגבירים שמחה - "הקול בראש" - סרט על רגשות
01/10/2016 | 10:26
3
הסרט "הקול בראש" משודר כעת בערוץ 5 בYES
ממליצה לצפות.
 
מעלה פוסט שהעליתי בעבר :
הסרט "הקול בראש" הוא לכאורה סרט ילדים, 
אבל יתכן שקהל היעד המתאים יותר - הם המבוגרים. 
 
זהו סרט על מה שמתרחש בראש, 
על המחשבות, על הדיבור הפנימי. 
 
הסרט עושה זום על הרגשות, המחשבות  ועל הדיבור הפנימי. 
הרגשות המרכזיים הם  שמחה, עצב, כעס, גועל ופחד,
כל אחד מהם מיוצג על ידי דמות -  
והם תופסים מקום בעיצוב דמותה של ילדה בשם ריילי,
מרגע לידתה ועד להיותה נערה בוגרת.   
 
כל רגש הוא חלק בתוך ריילי,
לכל רגש,
גם אם הוא שלילי ,כביכול,  יש תפקיד בחייה,
לכל רגש יש חשיבות -  
וכל הרגשות יחד פועלים לטובתה ולרווחתה של ריילי. 
 
הסרט עוזר לנו לקבל את הרגשות השונים שאנו חווים, 
להבין שלכל אחד מהם יש מקום ויש תפקיד.
ושתפקידם לשרת אותנו. 
 
איך להגביר שמחה, 
למה חשוב עצב, 
מה תפקידו של הפחד? 
איך מציתים את הכעס
ואיך משתחררים או מנציחים גועל. 
 
ממליצה לכם בחום לצפות בסרט
ולשתף אותנו בחוויה. 
 
 
לצפיה ב-'מחפש המלצה על נוירולוג - טיקים וחרדה'
מחפש המלצה על נוירולוג - טיקים וחרדה
30/09/2016 | 12:06
2
19
שלום,
מחפש עבור בן משפחה קרוב המלצה לנויורולוג טוב שמקבל באופן פרטי.
מדובר בהפרעות שקשורות בחרדה ובעיקר בטיקים, ולאור טיפול תרופתי בחודשים האחרונים המוביל לעייפות כבדה ובעיקר לתחושות דיכאון קשות. אנחנו כבר אובדי עצות, כל טיפ יעזור מאד...
תודה רבה!
לצפיה ב-'טיקים '
טיקים
30/09/2016 | 13:33
3
עופר שלום,
שנה טובה וברוך הבא לפורום,
הדאגה שלך לבן משפחתך מרגשת.
על פי כללי הפורום,המלצות על אנשי מקצוע ניתן לשלוח במסר אישי בלבד.
רשום על איזה איזור מדובר ורצוי את גילו של בן המשפחה.
טיקים יכולים להיות תופעת לוואי של תרופות.
וכן ניתן להיעזר בטיפול לא תרופתי, האם בדקתם אפשרות שכזו ?  
לצפיה ב-'טיקים מחרדה'
טיקים מחרדה
01/10/2016 | 00:11
3
היי
אינני רופאה או ניורולוגית, אך כשאני הייתי בחרדה גם פניתי לניורולוג כי הרגשתי שהגוף משתגע.
בפועל, בדיקות ניורולוגיות, ct ו eeg כולן הגיעו לאותה מסקנה- אין שום דבר לא בסדר בגוף.
ה"טיקים" הם תופעה של קפיצת שרירים שנובעת מחרדה. (לי היו קופצים העפפיים ברגעי שיא של חרדה לפעמים עד רמות שהייתי צריכה להחזיק אותם עם האצבעות כי השתגעתי מהקפיצות). כשהחרדה נעלמה כך גם התופעה. היא חוזרת לעיתים ברמות מאוד נמוכות ונסבלות בתקופות של לחץ. בעיקר בעפפיים או ברגל, אבל זה נחשב תופעה נורמלית, אם כי מרגיזה.
לצפיה ב-'שמעון פרס '
שמעון פרס
29/09/2016 | 17:22
1
10
שמעון פרס, מנהיג בעל שיעור קומה, הלך אתמול לעולמו. 
זו גאווה גדולה לראות גדולי עולם באים וחולקים לו כבוד,
ויש אומרים שבכך הם חולקים כבוד למדינת ישראל.
 
שמעון פרס לימד אותנו להסתכל לעתיד,
לא לעבר, ללכת קדימה, לשאוף לחלום.
שמעון פרס  
חווה כשלונות ואכזבות,
ושנים רבות היה אדם לא  אהוב,
והוא מלמד אותנו לא להפגע מיחסם של אחרים
ולא להרים ידיים. 
 
שמעון פרס קם שוב ושוב,
תוך שהוא שואף קדימה,
באופטימיות, ובהתמדה,
עד להיותו נשיא המדינה.
מאז הפך להיות אדם מוערך ואהוב
ששמו שזור בהיסטוריה של מדינת ישראל. 
 
אני מזמינה כל אחד ואחד מכם להיות גאים במי שאתם,
להעריך את עצמכם,
לשים לב להישגים שלכם,
גם אם הם קטנים, להוקיר את עצמכם
לשאוף קדימה -
להציב מטרות לשנה החדשה ולפעול להשגתן. 
 
בהרצאה על מנהיגות צעירה אמר שמעון פרס :
"אם אתם רוצים להיות בשורה הראשונה, 
מוכרחים להשקיע הרבה ומהר.
תסלחו לעצמכם ולזולתכם,
אל תהיו חסרי סבלנות.
לפני השינה תעשו סקירה מה עשיתם,
תמצאו שאתם המנהיגים של עצמכם,
ותוכלו להיות המנהיגים של זולתכם"
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אני גם למדתי ממנו איך בן אדם צריך להתנהג בחיים.'
אני גם למדתי ממנו איך בן אדם צריך להתנהג בחיים.
30/09/2016 | 15:15
5
העלבונות שהטיחו בו האחרים לא פגעו בו,כי הוא בחר
להחליט בעצמו לא להיעלב מאחרים ,גם כאשר זרקו עליו
עגבניות רקובות וגם כאשר לפעמים ירקו לו בפרצוף.
נכשל הרבה פעמים בחיים ולא התייאש.
מעולם לא העליב אף בן אדם ולא את האויבים הגדולים.
תמיד היה עסוק ולא שכב במיטה עם רגל על רגל.
אף פעם לא הרים ידיים.
 
לצפיה ב-' ושנה טובה לכל גולשי תפוז '
ושנה טובה לכל גולשי תפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
29/09/2016 | 11:31
1
שנה טובה ומתוקה לכולם!
שתהיה לנו שנה של התחלות חדשות, שינויים, בריאות ואושר.
 
כתיבה וחתימה טובה
צוות תפוז אנשים
לצפיה ב-'מצב שחוזר על עצמו כל פעם במצב אחר..'
מצב שחוזר על עצמו כל פעם במצב אחר..
24/09/2016 | 23:14
3
53
שלום לכולם..אני בת 30
מגיל קטן התקשתי ביצירת קשרים חברתיים.
בין היתר הדברים שהפריעו לי בחיי היה העלבונות שספגתי מאנשים..
אני מאוד לוקחת קשה שמעליבים אותי עם מילים כמו "סתומה" , "מזרובה" או אפילו יציאה כמו "את חייבת טיפול" ..
לא יודעת איך בדיוק אני מגיעה למצבים כאלה בהם אני מרגישה מושפלת והלא צודקת גם אם אני הצודקת במצבים חברתיים.
כשמעליבים אותי בדרך כלל התגובה שלי זה שוק , הלם כזה ואז כדי להסתיר את העלבון אני מחייכת לרוב כדי לא להראות שנפגעתי.

הייתה לי חברה במשך שנתיים שלא מזמן רבנו פיצוץ ואנחנו לא בקשר כבר..
בתחילת הקשר ביננו הערצתי אותה מאוד כי הייתה עם ביטחון עצמי. היא הייתה רכה איתי ונתנה לי הרגשה שהעולם ורוד ושהיא לצידי. היא הייתה מחזקת ומעודדת אותי..נונת לי טיפים איך היא הייתה פעם כמוני חסרת ביטחון והיום היא אחרת..
תמיד שמעתי ממנה שאני צריכה להשתנות שאני דכאונית כזאת, שאני סגורה ואנשים לא מתחברים אלי בגלל זה.
עם הזמן בלי לשים לב היחסים ביננו התדרדרו אחרי חצי שנה של חברות לאט לאט עד שבא הפיצוץ משני הצדדים.
בהתחלה הייתי שמה לב שעם ידידים המזדמנים שלה היא תוקפנית . מראה להם שהיא לא פראיירית והייתה מרימה עליהם את הקול -צועקת! ותמיד תמיד כולם חזרו עליה על 4
בלי לשים לב גם אני הפכתי להיות הקורבן שהיא צועקת עליו
בתוך תוכי ידעתי שכנראה אני הבאתי את זה על עצמי, שמשהו באופי החלש שלי גרם לה לקחת אותי כמובנת מאליה.
בשלב מסויים היא הפסיקה לתמוך בי אלא רק ירדה עליי.
"תסתמי את הפה שלך "  הייתה אומרת לי הרבה.הייתה מתרגזת מכל יתוש ואפילו לא הייתי מבינה מאיפה היא נופלת עליי פתאום ככה. כשהייתי מעירה לה שהיא צועקת היא הייתה מתגאה בזה ובעצמה. הייתה עונה לי שאם לא הייתי מרגיזה אותה היא לא הייתה צועקת עליי. לפתע קלטתי שבעצם היא צועקת על כולם כולל ההורים שלה מה שאיתי לא היה בתחילת הקשר. להיפך היא נתנה לי כבוד!!
תמיד הייתה נותנת לי להרגיש שהיא החכמה ואני הטיפשה.
מה שכן תמיד אמרה לי שאני ילדותית ולא בוגרת בגיל 30 ואילו היא בת 22 הרבה יותר בוגרת ממני-שזה נכון..
אף פעם לא הצלחתי להעמיד אותה במקום כמו שצריך גם אחרי שרבנו והשלמנו. היא חזרה להתנהג אלי בצורה לא מכבדת.
בין יתר הדברים היא הייתה יורדת עליי ורומזת עליי שאני מכוערת. היא עשתה את זה כמה פעמים ליד ידידים שלה וגם בטלפון שאמרה שכל הבחורים שהיא מכירה ומגדירה אותם "ידידים"  באים לישיבות אך ורק בשבילה ולא בשבילי..היא אמרה את זה בביטחון מלא..ואף ירדה עליי שאני מגיעה לישיבות כמו סבתא
גם בחוץ שראינו מישהו שאנחנו מכירות אותו רק כי נתקלות ו כל הזמן היא אמרה מה נראה לך שהוחא יסתכל עלייך בכלל. שאלתי אותה למה שלא ירמה והיא ירדה למה שכן?!
אחרי שהיא הכירה את החבר שלה , היחסים ביננו עוד יותר התדרדרו. גם מהצד שלה וגם מהחבר שלה שמההתחלה לא נתן לי שום כבוד להיפך רק השפיל אותי . הוא גם הייצה עושה לה שטיפות מוח להתרחק ממני . לבסוף היה פיצוץ ביננו שכל אחת לא הייתה מרוצה מהשנייה ופשוט התרחקנו.

עבר מאז חודשיים.
ניסיתי להתחבר לבנות אחרות ללא הצלחה במקום עבודה.
האמת שהתייאשתי לחפש לה מחליפה. אני אשכרה מרגישה שהסיוכי שאמצא חברה חדשה הוא אפסי..
אז אני מגיעה לעבודה בסבבה, מנסה לא לפתח ציפיות וגם נזכרת שאין דבר כזה חברות במקום העבודה.
מקום עבודה זה מקום לרכילויות . למעשה אני מנסה להיפטר עכשיו ממחזר בעבודה ללא הצלחה שדחיתי אותו ואז הוא מרכל עליי בלי סוף ומקלל אותי קללות קשות רק כי אני לא מעריכה אותו ולא רוצה אותו. גם הוא מרשה לעצמו. ניסיתי להגן על כבודי ויצאתי עליו בחזרה ואפילו ניסיתי להתרחק אבל הוא ממשיך לרכל עליי ולהציק לי
כל רצוני שיעזוב את העבודה, בעוד שמקום העבודה רוצים לעלות אותו לקופה הראשית. מה שעוד יותר יפריע לי כי הוא זה שיקבע לי על ההפסקות ויכול להתנקם ביי
בנתיים אני מנסה לשרוד ממנו. אגב הוא פנה לחברה הזאת לשעבר כדי לרכל עליי. לדעתי טוב שפסלתי אותו . הוא יותר גרוע מאישה רכלנית..

אתמול היה קטע לא נעים.
השבוע שאלו בנות אם ירצו לעבוד במוצאי שבת הבאה בחג.
אני הסכמתי .
הלכתי אתמול ככה לקראת הצהריים לראות איך אני עובדת שבוע הבא.
אני עוברת על סידור עבודה. אני רואה שבשבת אני רשומה עם שאר הבנות משעה 08:00-16:30
נכנסתי למשרד לשאול את האחראית אם מה שראיתי בסידור הוא נכון או שהכוונה היא שהיה בלבול והיא עונה לי "בטח שבבוקר אז לא בערב.." , למה יש לך בעייה עם זה..?" עניתי שלא ורק שאלתי. היא שאלה את זה ליד המנהל אז לא רציתי לעשות רושם לא טוב שלא בא לי לעבוד בשבת עצמה..
ככה סיפרתי לכמה בנות בעבודה שאמרו לי אין מצב שאני כנראה התבלבלתי ולא ראיתי טוב. שאמרו מוצאי שבת. אמרתי נכון אמרו, אני בעצמי מופתעת ושלחתי אותן לראות במו עינייהם שמה שראיתי ראיתי נכון..
בשלב מסויים הלכתי עם אחת הבנות שהתקשתה להאמין למשרד כדי לוודא שאני צודקת.
הסידור עבודה היה אצל מישהי אחרת ביד שמדפיסה סידור עבודה. לא מזמן היא עבדה בקופה הראשית וקידמו אותה לפני חודשיים בערך למשרד.
שם ישבה עוד קופאית דתייה שדיברה איתה. אמרתי לה והתעלמתי מזאת מהמשרדים שאם היא עובדת בוקר ביום שבת והיא אמרה לי אין מצב בעולםםםם שסופר דתי שכזה יעבדו בשבת. התווכחתי איתה שאבל ראיתי פרסוםםםם אז היא אמרה היה בלבול בסידור..
ואז אוצה הבחורה שקידמו אותה למשרדים התרגזה נוראא נוראא
ורק אז קלטתי אותה מכינה סידור עבודה חדש .
היא צעקה עליי "יא סתומה אחת , מה את לא מבינה מה מסבירים לך שהיה בלבול בסידור עבודה ..? מה לא ברור לך?"
מאוד נפגעתי מטון  הדיבור שלה ושככה התנפלה עליי..
הטעות הייתה שלה. גם ביררתי אחרי זה עם קופאית שאמרה לי שהיא התבלבלה אז מיא כאן הסתומה באמת?
אני בסך הכל ראיתי מה שפרסמו. גם שאלתי אחראית היא אמרה לי שכן.. זה היה מאוד פוגע
אמרתי לה זה לא יפה איך שאת מדברת עליי והיא עונה זה לא יפה איך שאת מתנהגת מסבירים לך משהו ואת לא קולטת!
בגלל שהיא ותיקה יותר ממני , ובגלל שהיא קשורה לסידור עבודה לא רבתי איתה . פחדתי שזה יכול לפגוע ביי ולמעשה לרוב שמעליבים אותי אני קודם נכנסת לשוק ועד אז שאני מחליטה להגיב כמו שצריך שישתיק את הצד השני כבר מאוחר מדיי

אחרי שיצאתי מהמשרד התמלאתי בהרבה רגשות שליליים.
אמרתי לעצמי כל פעם הסיפור חוזר על עצמו שמעליבים אותי ואני לא מסוג האנשים שיעליב אחרים ויגיד להם את מה שהיא אמרה.. גם אם אני יחישב אותם לסתומים באמת ויש אחת כזאת, אבל בחיים אני לא יגיד לה "יא סתומה"
ככה זה היה איתה, עם חברה לשעבר שלי , עם חבר שלה ואפילו עם מחזר שברגע שהראיתי לו שאני מתביישת בו הוא הראה לי שהוא השולט ואני הגרגיר הקטן בחול.

למה אנשים בעצם לא מכבדים אותי?
ואיך לענות להם בצורה שלא תהיה אגרסיבית מדי אבל בצורה שתרגיע אותם ומהר?
למשל זאת מהמשרדים הייתי יכולה להגיד לה כמו חברה לשעבר שלי ענתה לאחראית שחיטטה לה בחיים תשובה כמו "אני לא אחת החברות שלך הבנת?! תדסרי ככה לחברות שלך ותתעסקי בחיים שלך"
למה אני לא מסוגלת להיות אסרטיבית כדי שלהבא אנשים יכבדו אותי?




לצפיה ב-'מסר ממוקד וברור'
מסר ממוקד וברור
25/09/2016 | 09:07
17
crema61 היקרה,
בהודעה שלך את מעלה כמה נושאים
ובסוף את שואלת "למה אנשים לא מכבדים אותי",
אני מוצאת שלא פשוט לענות לך על כך,
והסיבה העיקרית לכך היא שאני מתקשה לקרוא את ההודעה הכל כך ארוכה שלך.
למעשה זה אפילו מעייף לקרוא את ההודעה שלך.
האם יתכן שגם דפוס התקשורת שלך ביום יום מעייף,
ארוך, כולל הרבה פרטים שחוזרים על עצמם ?
 
חשוב לדעת שבעידן האינטרנט, קל להתעלם
מהודעות ארוכות בלחיצת עכבר מקלדת,
אנשים חסרי סבלנות להודעות ארוכות.
 
אני מזמינה אותך לכתוב שוב את ההודעה
לבחור כמה משפטים שמציגים את הבעיה (המצב הנוכחי) בצורה ברורה,
לתת דוגמא אחת (מקסימום שתים), 
ולשאול שאלה שעליה את רוצה לקבל תשובה.
 
כך יהיה הרבה יותר קל להתייחס לשאלתך ולהגיב עליה.
בהצלחה !
 
 
 
לצפיה ב-'כרימה יקרה וחמודה.שלום לך.'
כרימה יקרה וחמודה.שלום לך.
25/09/2016 | 13:16
13
דבר ראשון צריך להיות ברור לך שאת כמו שאר החברים פה בפורום
נולדנו רגישים מאד לכל החיים.
אם נחשוב ונתנהג בצורה נכונה יותר ,
אז נרגיש טוב יותר
ולא נעלב בקלות כאשר אחרים מעליבים אותנו.
הרי לא כל בני האדם נחמדים.
בני האדם יכולים להשתנות בחיים
כמו שהחברה  הקודמת שלך השתנתה.
היא החליטה להוציא הכל החוצה
אבל היא עשתה את זה בדרך השלילית הגרועה
ולכן אנשים יתרחקו ממנה.
את, אל תנסי להתחכך עם אנשים אחרים.
כל אחת תרצה להצדיק את עצמה
ואף אחת לא תרצה להאמין שהיא אשמה
ואף אחת לא תודה שהיא טעתה.
ככה זה בחיים
גם הפושעים הגדולים ביותר בעולם מאמינים שהם לא אשמים שרצחו.
העיקר אנו החרדתים,אסור לנו לחיות בכעסים ובדאגות יתר,
כי אלה הם הגורמים שמעצימים את החרדות והדכאונות.
מותר לך להגיד לא לאנשים .
יש הרבה בחורות טובות בארץ ואת תמצאי אותם.
תתרחקי מכל אחת שתתנהג בצורה לא יפה.
תתרחקי מהשקרנים ומכל אדם שלילי.
את בחורה חיובית ולכן מגיע לך להיות יחד עם אנשים שהם רק טובים
ולא אנשים צבועים ולא עם רכלניות.
 
 
לצפיה ב-'שלום :)'
שלום :)
01/10/2016 | 00:25
3
את יודעת.. עכשיו סביב מותו של פרס, מצטטים המון פתגמים ואימרות חוכמה שלו. בין היתר, מדברים על כך שלמרות היותו אדם מדהים משכמו ומעלה, הוא ספג כל כך הרבה מפלות ועלבונות, ועדיין עם כל זה, נותר מנהיג אהוב שכל מנהיגי העולם באו לחלוק לו כבוד אחרון.
 
זה מה הסוד של האדם הזה? שלמרות כל העלבונות, המפלות, הכשלונות, הוא נותר עם ראש מורם. האמין בעצמו ובמטרותיו.ועדיין, גם בגיל כ"כ מאוחר הצליח להגיע להישגים מרשימים, כמו להפוך לנשיא המדינה וזה מה שהופך אדם לדגול...לא היכולת לענות באסרטיביות (שעם טיפוסים מסויימים זה לא תמיד עוזר) אלא אמונה עצמית. ברגע שאת תאמיני בעצמך, את תפסיקי להאמין לאלו שמתאכזרים אלייך. כי הרי אנחנו לא נעלבים ממשהו שאנחנו לא מאמינים שהוא נכון. מישהי בעלת ביטחון עצמי שיודעת שהיא מהממת לא תיעלב כי איזה ערס יקרא לה מכוערת. כי היא לא מאמינה לו. את מבינה מה אני מנסה להגיד?
 
הבעיה העיקרית היא שהביטחון העצמי שלך נמוך וכן הערך העצמי שלך. זה גורם לך להאמין לכל אותם מבזים ומלכלכים, לקחת ללב כי את מחפשת אישור לערך העצמי שלך אצל אחרים, במקום למצוא אותו בתוכך.
 
אז מה אני ממליצה לך? סיפרת שאת נעלבת כשהמליצו לך טיפול. לא הבנתי מדוע? משמעות של טיפול זה להיפגש עם אדם מקצועי, אובייקטיבי ובעל כלים וחוכמות, שאצלו תוכלי לפרוק ולספר על כל בעיותייך, והוא יעזור לך לאט לאט לשפר את בטחונך העצמי, לעבוד על הערך העצמי שלך. יש איזו סטיגמה עתיקת יומין שמי שהולך לטיפול יש "בעיה אצלו". אז בואי ואספר לך שאף אחד לא מושלם והרבה אנשים נורמטיביים, בעלי ביטחון וחיים טובים ומספקים גם פונים לטיפול, כי לכל אחד יש משהו שחסר, שהיה רוצה לשפר. אני תמיד הייתי בעלת ביטחון עצמי, מוקפת חברים ומצליחה בתחומי וגם אני פניתי לטיפול יותר מפעם בחיים. זה עזר לי וקידם אותי כאדם בצעדי ענק.
 
זאת ההמלצה שלי. נכונות לעבוד על עצמך ולהפוך לאדם בטוח בעצמו, חזק ושיודע מה הוא שווה. כי אני בטוחה שאת שווה. את רק צריכה ללמוד להאמין בזה בעצמך, ובזה טיפול יכול לסייע :)
 
תחשבי על זה.. בהצלחה ושנה טובה!
לצפיה ב-'הפרעת חרדה במשך שנים/פעימות מוקדמות...'
הפרעת חרדה במשך שנים/פעימות מוקדמות...
24/09/2016 | 11:09
6
62
היי לכולם!
אני מתמודדת עם הפרעת חרדה עוד מתקופת הבגרות,כיום אני בת 28.זה השפיע על חיי בכל מישור אפשרי,רק שלאחרונה זה התחיל להשפיע גם בתחום הבריאותי.התחלתי לחוש מן "קפיצות" באיזור הלב ולא בדיוק הבנתי מה זה,ולאחר בירור קצר באינטרנט התברר שמדובר בתופעה שנקראת "פעימות מוקדמות".לבחורה כמוני שסובלת מחרדה כבר שנים ומפחדת מכל דבר קטן זה רק משפיע עלי לרעה עוד יותר ואני מתוסכלת כמו שאני מפוחדת.פניתי לרופא המשפחה ששלח אותי לבדיקות דם שיצאו תקינות ולא.ק.ג.מבחינת הרופא הכל תקין אבל אני כמובן חוששת שזו הפרעה מסוכנת ללב ונכנסת לסרטים שחלילה זה מוביל למחלת לב ואפילו לדום לב.קבעתי תור לקרדיולוג בעוד חודש וחצי ובינתיים אני פשוט סובלת.אני לא ישנה,אוכלת,יוצאת,מתקשרת עם הסביבה בגלל הפעימות האלו.אני מפחדת מהנורא מכל ופשוט חיה בסיוט.
סליחה שחפרתיאבל אני בטוחה שיש פה כאלו שיזדהו ויוכלו לעזור באיזושהי דרך.
 
תודה!ושבת שלום
,
לצפיה ב-'מסרט אימה לסרט נעים'
מסרט אימה לסרט נעים
24/09/2016 | 11:42
34
שלום וברוכה הבאה  ladybug28
טוב עשית שהלכת לרופא המשפחה, 
שערך בדיקות ושלל בעיה לבבית. 
יש סיכוי סביר שגם הקרדיולוג ימצא שאין לך בעיה בלב. 
 
איך היית מרגישה אם מישהו היה תולה על הקיר בביתך תמונה מפחידה ? 
אני מניחה שהיית מורידה אותה מיד כי היא היתה גורמת לך  להרגיש רע.
זה בדיוק מה שאת עושה -
מקרינה לעצמך סרטי אימה בראש...
כל אחד במקומך היה מרגיש כמוך עם סרטים כאלה בראש !
אז כמו שהיית מורידה את התמונה הנוראה מעל הקיר,
תורידי את הסרטים המפחידים מעל המסך הדמיוני בראש לך,
ותחליפי אותם בסרט יפה וטוב, 
בקול מרגיע שאומר לך:
הבדיקות שלך תקינות,
תאכלי, תצאי, תתקשרי... 
ותראי שהדברים משתנים לטובה,
בהצלחה !  
 
 
 
לצפיה ב-'יש לי את התופעה הזאת כבר המון שנים '
יש לי את התופעה הזאת כבר המון שנים
24/09/2016 | 12:21
27
אין לך מה לחשוש מזה כי זה לא מסוכן ואינו מהווה בעיה בריאותית . 
לצפיה ב-'אני כבר לא זוכר טוב,אבל לפני כמה שנים שמעתי מדוקטור'
אני כבר לא זוכר טוב,אבל לפני כמה שנים שמעתי מדוקטור
24/09/2016 | 12:21
1
30
קרסו המפורסם שיש להרבה אנשים 1 או 2 פעימות מקדימות
וזה בכלל לא מסוכן לבריאות.
 
לצפיה ב-'קראתי גם כרגע שפעימות מוקדמות אלה נמצאות הרבה אצל'
קראתי גם כרגע שפעימות מוקדמות אלה נמצאות הרבה אצל
24/09/2016 | 12:29
23
אנשים בריאים ואין מה לדאוג.
הן מורגשות במצב מנוחה ונעלמות במצב פעולה פיזית.
אם הן מופיעות בתדירות גבוהה כדאי לבדוק אם חס וחלילה יש בעיה בלב.
לצפיה ב-'תודה לכולם על התגובות..'
תודה לכולם על התגובות..
24/09/2016 | 13:14
1
15
אני פשוט סובלת מספיק מחרדות על בסיס יומיומי,אז שעניין הפעימות התחיל עד כלפני חודש,אני חיה פשוט בסרט אימה.זה מקשה עלי עוד יותר בכל דבר,אפילו מכניס אותי לדיכאון.כל התקף פשוט מתיש אותי ומחריף את הפחד יותר,אני טרודה רק בלחשוב האם זה יחמיר והאם מדובר במחלה כלשהי.התור לקרדיולוג עוד חודש וחצי ועד אז אני פשוט בסיוט.
לצפיה ב-'כאשר תדעי שאין לך שום בעיה בלב וכאשר תחיי'
כאשר תדעי שאין לך שום בעיה בלב וכאשר תחיי
24/09/2016 | 18:05
12
בצורה נכונה ללא כעסים וללא פחדים בחיים לא שוחקים
במקום עבודה טוב ובבית תחיי ברוגע אז לא תסבלי מבעיות חרדה למיניהם.
אם לא תשתני לטובה,אז תמשיכי לסבול.
הכל תלוי בך ,איך תחיי בצורה הנכונה .
לצפיה ב-'קלסטרופוביה - מאחר ואני קלסטרופובית, מעולם לא טסתי '
קלסטרופוביה - מאחר ואני קלסטרופובית, מעולם לא טסתי
18/09/2016 | 12:13
11
42
לחו"ל.

לאילת דווקא טסתי לא מזמן, כשהטיסה הראשונה היתה בבוקר, ועשיתי עבודה על עצמי תוך כדי הטיסה, ישבתי ליד אחותי שאני סומכת עליה, והטיסה עברה ממש בסדר, בלי שום לחץ.

הדרך חזרה שהיתה ממש בערב, היה לי הרבה יותר קשה, והיה נדמה לי שהמטוס יותר עמוס. כל הטיסה דיברתי לעצמי והרגעתי את עצמי (נשמע הזוי) וממש ברגע שהמטוס נחת,  עמדתי על הרגלים בתקווה להתקרב לדלת כמה שיותר מהר.

(חייבת לציין שחוץ ממני, אף אחד לא הרגיש מה עובר עלי)

אני מאד רוצה להצטרף למשפחה לטיול לרומניה, ואני יודעת שיחסית זו טיסה קצרה, ויש לי פחד שאסגור הכל וברגע האחרון אתחרט.

הבנתי שהרבה אנשים פשוט לוקחים כדור הרגעה ושורדים את הטיסה בצורה נעימה.

האם יש כדורים ספציפיים שמומלצים במצבים כאלה, או פשוט לגשת לרופא משפחה?

תודה מראש, ענת
לצפיה ב-'להתגבר על פחד טיסה'
להתגבר על פחד טיסה
19/09/2016 | 08:42
1
36
לענת, ברוכה הבאה לפורום,
בפורום זה אין יעוץ בנושא תרופות, מניחה שרופא המשפחה יוכל לעזור בכך.
יחד עם זה רציתי להביע את הערכתי על הדרך בה התמודדת ופעלת למרות פחד הטיסה,
 
אצל הרבה אנשים, טיסה מעוררת פחד, והם טסים למרות זאת,
הם לא נותנים לפחד לעצור אותם.
את בחרת בדרך של הרגעה עצמית.
מעניין, מה אמרת לעצמך שהרגיע אותך?  
האם חשבת גם על הדיילים/ות שזו עבודתם, שטסים דרך קבע? 
 
המציאות וההרגשה שלנו מושפעים מסרט שאנו מקרינים לעצמנו בראש, 
אם זה סרט מפחיד, אז נחוש פחד 
ולעומת זאת אם נקרין לעצמנו סרט נעים ורגוע, של נופים יפים, 
של בטחון, בתוספת דיבור פנימי מרגיע, ההרגשה תהיה רגועה ובטוחה. 
 
מציעה להשתמש בדרך זו, בעזרת הדמיון, 
לדמיין מקום שבו את חשה רגועה ובטוחה,
לדמיין את חווית הטיול המשפחתי, חוויה שלא תרצי להחמיץ.
לנשום לאט ורגוע,
ולהגיד לעצמך YES I CAN
בהצלחה !
 
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
19/09/2016 | 10:20
5
 תודה רבה.
חייבת לציין שעברתי בעבר טיפול CBT,  שבזכותו למדתי לעבוד על עצמי, נכון שזה לא המצב האופטימלי, אבל זה הכי רחוק שהגעתי אליו, מרגיעה את עצמי ומנסה להסיח את דעתי בתעסוקה, קריאה, מוסיקה רגועה, "עובדת" על עצמי שהטיסה בטוחה, ורק מחכה לשניה שננחת, בקיצור במשך כל הטיסה, הראש שלי עובד.

יש דברים שאני עדיין לא מוכנה לנסות, למשל לא תראי אותי בחיים נכנסת לחניון תת קרקעי, אולי רק לקומה הראשונה שלו.

הפחד שלי הוא לא מהטיסה עצמה, לא מטרידה אותי הההמראה וגם לא הנחיתה, הבעיה שלי היא להיות במקום סגור, שאין לי שום אפשרות להחליט, מתי לצאת ממנו.
אלך לרופא שלי ואתייעץ איתו לגבי כדור הרגעה, ונראה לי שבהחלט אשתמש בדמיון מודרך.

תודה רבה, ענת
 
לצפיה ב-'לא דווקא תרופה'
לא דווקא תרופה
20/09/2016 | 20:28
2
15
לי אישית טיפות רסקיו מאוד עזרו.
אפשר למצוא אותן בכל בית מרקחת ללא מרשם.
גם אם זה רק פסיכולוגי, בשבילי זה ממש עבד.
ואם את באמת רוצה להתגבר על הפחדים שלך אחת ולתמיד, ממליצה טיפול פסיכולוגי/התנהגותי.
לצפיה ב-'בוקר טוב, רסקיו קטן עלי, אני באמת צריכה'
בוקר טוב, רסקיו קטן עלי, אני באמת צריכה
21/09/2016 | 09:21
1
17
לחשוב על טיפול רציני יותר בענין.
שמעתם על NLP, מה דעתכם?
לצפיה ב-'NLP גישה שמביאה לשינוי'
NLP גישה שמביאה לשינוי
21/09/2016 | 12:03
15
לענת, 
הדברים שכתבתי לך תחת הכותרת 
לקוחים מעולם ה NLP
ומהם את יכולה לקבל מושג על NLP.
NLP היא גישה שיוצרת שינוי בדפוסי התנהגות וחשיבה לא יעילים,
מתאימה למגוון של קשיים,
גם לנושא פחד ממקומות סגורים, פחד טיסה, חרדות ועוד. 
מומלץ מאד !
 
 
לצפיה ב-'טיפ קטן מעולם ה NLP '
טיפ קטן מעולם ה NLP
21/09/2016 | 12:09
2
18
שינוי קטן בשפה שיכול לגרום לשינוי גדול,
במקום לומר "אני קלסטרופובית" - ביטוי שמתייחס לרמת הזהות, 
שאותה קשה יותר לשנות,
כדאי לבחור ביטוי אחר לדוגמא :
"כמו יש לי קושי במקומות סגורים"-
על קושי ניתן להתגבר. 
לשפה יש השפעה על הבריאות הנפשית ועל יכולת ההתמודדות של האדם עם קשיים. 
 
לצפיה ב-'תודה ורדה, יש לי בן דוד שמטפל בשיטה הזאת,'
תודה ורדה, יש לי בן דוד שמטפל בשיטה הזאת,
22/09/2016 | 10:26
1
16
נראה לי שאצור איתו קשר.
לצפיה ב-'בהצלחה '
בהצלחה
22/09/2016 | 23:23
5
שתפי אותנו, נשמח לשמוע
 
לצפיה ב-'אני מפחד מכל דבר מכני שמעלה אותי למעלה ובעיקר'
אני מפחד מכל דבר מכני שמעלה אותי למעלה ובעיקר
23/09/2016 | 22:10
2
14
מפחד מטיסה במטוס.
מפחד גם לעלות על גלגל ענק וכל המתקנים האחרים בלונה פארק שמתעופפים באויר.
כולל רכבל.
יכולה להיות סיבה גם שאני לא סומך על המכניקה של המתקנים שיכולים להתקלקל כאשר אני למעלה.
אני זקוק ליציבות המבנה או המתקן שיהיה מיוצב בקרקע היטב.
לצפיה ב-'מתי המנעות היא בעיה?'
מתי המנעות היא בעיה?
24/09/2016 | 11:13
1
9
 
הראה לי שאתה יכול להסתדר טוב בלי לעלות על גלגל ענק בלונה פארק. 
כל זמן שהימנעות מהדבר שממנו אתה חושש לא משבשת לך את החיים, 
אז אין בכך בעיה. 
הבעיה נוצרת במקרים שבהם איכות החיים נפגעת כתוצאה מההימנעות,
או שהאדם דורך במקום ולא יכול להתקדםלהשגת מטרותיו.
במקרה כזה אפשר בעזרת 
טיפול קצר מועד להתגבר על הפחד (שמועצם על ידי הדמיון),
כך שהאדם יוכל לנהל אורח חיים תקין.  
 
 
 
לצפיה ב-'הבעיה מיום שנולדתי.הבעיה לא מפריעה לי בחיים.'
הבעיה מיום שנולדתי.הבעיה לא מפריעה לי בחיים.
24/09/2016 | 12:15
9
הבעיה הפריעה לי קצת כאשר הלכתי עם שני ילדי ללונה פארק
כאשר הם היו ילדים והשתתפו בכל המתקנים המפחידים
והם נהנו מאד ללא שום פחד.
תמיד הייתי פחדן.
אני זוכר שבגיל 4 בעירק כאשר הופיע נמר בסרט טרזן,אני
התחבאתי מתחת לכיסא בכדי שהנמר לא יטרוף אותי.
אז לא הבנתי מה זה בכלל סרט על מסך בבית קלנוע.
פחדתי לצאת מהבית לבד
ואילו אחותי היתה בורחת כל הזמן מהבית והמשטרה המקומית היתה מחזירה אותה.
לצפיה ב-'בלוג חדש למתמודדים עם חרדה ודיכאון - Kochotnefesh.com'
בלוג חדש למתמודדים עם חרדה ודיכאון - Kochotnefesh.com
18/09/2016 | 22:41
1
64
שלום וברכה

אני מתמודד עם חרדה ודיכאון במשך שנים, 

החלטתי לפתוח בלוג למתמודדים כמוני בו אחלוק ידע ותובנות שצברתי:

                     Kochotnefesh.com

הבלוג רק נפתח ובינתיים העיצוב  מינימלי, אני ממליץ להתחיל פה
לצפיה ב-'תודה '
תודה
21/09/2016 | 23:51
5
 
שלום כוחות נפש,
תודה על הקישור ועל הבלוג
יישר כוח 
 
 
 
לצפיה ב-'לדבר על הכל חוץ מעל מה שמטריד אותי ביום יום'
לדבר על הכל חוץ מעל מה שמטריד אותי ביום יום
15/09/2016 | 23:43
1
36
פרסמתי גם בפורום דכאון. לא ידעתי לאן יתאים יותר ומי קורא פה או שם.
 
ידידה של האקס שלי (והייתה גם שלי דרכו) פגשה אותי וראתה שאני בדכאון מהפרידה האחרונה שלי.
ביקשה שנפגש לקפה/בירה.
מצד אחד נורא בא לי חום וחיבוק ממנה שהכל יהיה בסדר. בייחודש היא מכירה את שנינו וכנראה עוד נפגשת פה ושם עם האקס שלי באירועים חברתיים.
מצד שני, כל מה שמעסיק אותי זה האקס. ואני לא בטוח אם אני רוצה לדבר איתה עליו. למרות שזה הדבר היחיד שקשור לשנינו. דרך הקשר עם האקס הכרתי אותה.
אני מעריך את הרצון שלה לעודד אותי. אני מבין שאני יכול לדבר איתה על מליון דברים. אבל הכל יהיה מאולץ וסתם כדי לדבר? כי אני לא באמת מרגיש שאני צריך סתם לדבר. אם כבר לדבר על מה שמטריד אותי וגורם לי חרדה לא למצוא שוב זוגיות ממלאת. 
מה דעתכם? לסרב לה בנימוס? אמרתי לה שאני חושש שזה יהיה שיחת התבכיינות ולא יודע אם יעשה לי טוב.
מצד שני, אם אזרום  וסתם ארגיש שמדברים באויר. גם יוציא ממני אנרגיה (״אל תחשוב על פיל לבן״ כזה)
לצפיה ב-'לסמוך על האינטואיציה'
לסמוך על האינטואיציה
17/09/2016 | 20:43
12
שלום מוכרחים להיות שמח,
אתה מתלבט אם להפגש עם ידידה משותפת שלך ושל האקס
אבל נראה לי שאתה יודע את התשובה להתלבטות.
מציעה שתלך עם האינטואיציה שלך,
היא לא טועה. 
לצפיה ב-'זיהוי הזדמנויות לשיפור איכות החיים'
זיהוי הזדמנויות לשיפור איכות החיים
14/09/2016 | 15:54
1
45
בכל רגע נקרות הזדמנויות על דרכנו, 
הזדמנויות שיכולות להשפיע לטובה על איכות חיינו בכל תחום הרצוי לנו. 
 
השאלה היא האם אנחנו מזהים את ההזדמנויות ? 
האם אנחנו מתבוננים בתשומת לב, בסקרנות,
וערים להזדמנות שנקרית על דרכנו,
או שאולי אנו פועלים באופן אוטומטי, מחמיצים הזדמנויות ?
 
אדם שפועל באופן אוטומטי דומה לאדם הישן בעיניים פקוחות,
הוא אינו עירני דיו להבחין בהזדמנויות שנקרות על דרכו. 
הוא פועל  מתוך הרגל, מתוך שגרה, ב"אוטומט תפקודי"
עקב כך אינו מבחין ואינו מזהה הזדמנויות, הוא מחמיץ אותן.
 
מה עושים?
אפשר ורצוי לפתח עירנות, להיות יותר בתשומת לב,
ולזהות  את ההזדמנות שתקח אותנו צעד קדימה.
קדימה לקראת מה? 
כל אחד לקראת השגת מטרתו,
להתמודדות טובה יותר עם אתגרים, 
ולשיפור איכות החיים.
 
אשמח לשמוע את דעתכם
האם ואיך הדברים הללו יכולים לעזור בהתמודדות עם התקפי חרדה. 
 
לצפיה ב-'ההזדמנות הראאשונה'
ההזדמנות הראאשונה
22/09/2016 | 18:07
11
זו עזרת האל
ההיזדמנות השניה- ספר על טיפול בפוסט טראומה של ילדות - של הלן קלנרי.
עזר ועוזר לי הרבה
וכמו כן עזרה של עו"ס ומדריך מסל שיקום
לצפיה ב-'מחפש פסיכיאטר מומלץ'
מחפש פסיכיאטר מומלץ
02/09/2016 | 15:39
5
64
מישהו שמכיר פסיכיאטר עבורי מומלץ לטיפול בדיכאון עמיד, את האמת שאני כל כך מיואש שלא אכפת לי להגיע כמעט לכל אזור, הכמות פסיכיאטרים שהחלפתי בגלל חוסר ידע ומקצועיות וזה שהם התייאשו ממני גורמת לכך שאני מבקש ממכם המלצה לפסיכיאטרים ועוד בלי הגבלה של איזור.
לצפיה ב-'אני תוהה אם יש באמת הבדל בין פסיכיאטרים'
אני תוהה אם יש באמת הבדל בין פסיכיאטרים
02/09/2016 | 15:51
3
72
הייתי אצל כמה וכמה (בינהם פרטי) את האמת שלכולם יש שיטת טיפול משותפת: ניסוי וטעיה. מתאימים תרופה, אתה מדווח על תופעות לוואי, מחליפים אותה.
לצפיה ב-'לעתים לא מחליפים אלא מעלים מינון ומוסיפים תרופה נוספת לחיזוק'
לעתים לא מחליפים אלא מעלים מינון ומוסיפים תרופה נוספת לחיזוק
02/09/2016 | 15:52
1
36
לצפיה ב-'הבעיה שלא כל אחד יודע לאבחן באותה רמה ויחד עם זאת'
הבעיה שלא כל אחד יודע לאבחן באותה רמה ויחד עם זאת
02/09/2016 | 19:20
45
יחד עם זאת שבטח לא כל פסיכיאטר בעל אותו ידע וניסיון עם תרופות ושילובי תרופה וחיזוקם, מניסיון אישי לא כולם באותה רמה, לא כולם בעלי אותו ידע, יש כאלו שיותר וכאלו שפחות וכאלו שבכלל לא, צריך לדעת מינונים, צריך לדעת שילובים וחיזוקים.
 
   אחד מהפסיכיאטרים אבחן אותי כסיכוזפרן כשעל הנייר פסיכיאטרים אחרים אבחנו אותי(ואבחנו נכון) שאני עם תסמיני דיכאון קליני (מג'ורי) מלווים עם חרדה, כשהחלפתי אותו הפסיכיאטר שראה את האבחנה התפוצץ מצחוק(אני רציני) אמר לי טוב שהחלפת פסיכיאטר, זה מלמד אותי שיש פסיכיאטרים טובים וטובים פחות וכאלו שבכלל לא טובים.
לצפיה ב-'הבדלים בין פסיכיאטרים שונים'
הבדלים בין פסיכיאטרים שונים
05/09/2016 | 13:32
43
יש הבדל גדול בין פסיכיאטרים, כפי שיש הבדלים בין כל שאר בעלי המקצועות השונים. קודם כל- באנושיות. יש פסיכיאטרים קרים ומרוחקים, שהתחושה שעולה מולם היא אכן של ניסוי וטעיה, ויש לעומתם פסיכיאטרים אנושיים עם הבנה עמוקה של הדינאמיקה הנפשית של המטופל שיושב מולם. לדעתי פסיכיאטר טוב הוא לא פחות חשוב ממטפל טוב. 
לצפיה ב-'מדכאון עמיד לשינוי'
מדכאון עמיד לשינוי
10/09/2016 | 12:30
33
שלום sharonmenachem
אתה פותח את ההודעה שלך ב"הערת אזהרה" שמדובר ב"דכאון עמיד",
הפסיכיאטרים שטפלו בך לא הצליחו לגרום לך לשינוי,
האם קיים פסיכיאטר שיצליח למצוא תרופה מתאימה ? 
 
השינוי, לדעתי, יתרחש כשאתה עצמך תקח אחריות על השינוי,
כשזה יקרה הטיפול שתקבל יהיה הרבה יותר יעיל.
 
ההגדרה "דכאון עמיד" מעידה על אמונה מגבילה,
יש קשר בין האמונות והמחשבות שלנו לבין המציאות.
הצעד הראשון הוא לשנות את האמונה שהדכאון שלך עמיד.
איך משנים אמונה?
 
תתחיל בכך שתטיל ספק באמונה הזו.
תחקור : האם קיים מישהו שהיה בדכאון כזה ויצא ממנו ?
אם התשובה היא כן, אז יש לך בסיס לחשוב שגם אתה יכול לצאת ממנו.
תמשיך בכך שתשנה בהדרגה את הדיבור הפנימי שלך, למשל
מ"דכאון עמיד" לסתם דכאון, ואולי "תקיעות" או "חוסר תנועה"
כך יעבור לתת מודע מסר שהמצב הפיך,
הוא זה שאחראי לשנות -
זו התחלה לשינוי.
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לבחור מטפל או מטפלת?'
לבחור מטפל או מטפלת?
04/09/2016 | 00:18
10
49
חברים יקרים
שאלה סובקייטיבית ואני מאמין שזה פר חיבור עם מטפל בלי קשר למגדרו.
אני מטופל במרפאה ציבורית, מטעם קופ״ח.
בעבר הייתי מטופל אצל מטפלת - שעזרה לי בצורה חמה ונעימה לקבל את עצמי ולצאת מהארון.
אח״כ הייתי אצל מטפל גיי שמאוד הבין אותי ועודד אותי לעצור ולהרגיש.
עכשיו אני ברשימת המתנה למטפל חדש במרפאה הזו.
חשבתי לבקש לנסות לקבל מטפלת. כי אני חושב שהחום והרכותש ל מטפלת עוטף אותי וחשוב לי.
מצד שני, אני מתבסס על דוגמא אחת של מטפלת ודוגמא אחת של מטפל.
אני מתלבט אם בכלל עדיף לי לקבל מטפל מהסיבה שחלק מהאישויז שלי הם בגלל שאבא תמיד היה מנותק רגשית. אני לא משוחח איתו על עניינים של הלב.
ואני חושב שבבחירת האקס שלי מאוד אהבתי דמות חזקה אבל רגישה. כמו שהאקס היה. לכן אני קצת תוהה אם דווקא מטפל - שהוא גבר ומתעקס במיוחד ברגש יכול לעזור לי לשבור תבנית של ״גבר מבוגר = חוסר רגש״.
למרות שהערתי למטפל האחרון שלי שחסר לי חום ואמפטיה מצידו במפגשים. הוא ניסה לתקן אבל זה לא היה מספיק.

בקיצור- יש טיעונים לכאן או לכאן. וכמובן שמדובר בחיבור.
אבל אני יכול לבקש ברשימת ההמתנה לקבל זכר או נקבה.
הייתם מייעצים לי כך או כך על סמך הטקסט שרשמתי פה?
חברים יקרים
שאלה סובקייטיבית ואני מאמין שזה פר חיבור עם מטפל בלי קשר למגדרו.
אני מטופל במרפאה ציבורית, מטעם קופ״ח.
בעבר הייתי מטופל אצל מטפלת - שעזרה לי בצורה חמה ונעימה לקבל את עצמי ולצאת מהארון.
אח״כ הייתי אצל מטפל גיי שמאוד הבין אותי ועודד אותי לעצור ולהרגיש.
עכשיו אני ברשימת המתנה למטפל חדש במרפאה הזו.
חשבתי לבקש לנסות לקבל מטפלת. כי אני חושב שהחום והרכותש ל מטפלת עוטף אותי וחשוב לי.
מצד שני, אני מתבסס על דוגמא אחת של מטפלת ודוגמא אחת של מטפל.
אני מתלבט אם בכלל עדיף לי לקבל מטפל מהסיבה שחלק מהאישויז שלי הם בגלל שאבא תמיד היה מנותק רגשית. אני לא משוחח איתו על עניינים של הלב.
ואני חושב שבבחירת האקס שלי מאוד אהבתי דמות חזקה אבל רגישה. כמו שהאקס היה. לכן אני קצת תוהה אם דווקא מטפל - שהוא גבר ומתעקס במיוחד ברגש יכול לעזור לי לשבור תבנית של ״גבר מבוגר = חוסר רגש״.
למרות שהערתי למטפל האחרון שלי שחסר לי חום ואמפטיה מצידו במפגשים. הוא ניסה לתקן אבל זה לא היה מספיק.

בקיצור- יש טיעונים לכאן או לכאן. וכמובן שמדובר בחיבור.
אבל אני יכול לבקש ברשימת ההמתנה לקבל זכר או נקבה.
הייתם מייעצים לי כך או כך על סמך הטקסט שרשמתי פה?
 
 
*גם אם אין לי זכות בחירה במרפאה הציבורית. חשוב לי להבין לגבי טיפול פרטי (אם כדאי לי לבחור מה שנעים לי או אולי מה שדווקא ישבור לי תבנית)
 
לצפיה ב-'איך להפחית חרדה?'
איך להפחית חרדה?
07/09/2016 | 09:12
9
53
בוקר טוב לכולם.
אני לא אחפור שוב על הסיפור שלי.
אני בעיקר רוצה לשאול אם יש דרכים להפחית חרדה שצצה כל בוקר.
 
אני מבין שאני צריך להתקדם מהאקס שנפרדנו.
אבל אני ככ אוהב אותו ואובססיבי לגביו
שכל בוקר אני קם במחשבות עליו. וקם עם תופעות של חרדה. לב דופק מהר.  בלילה אני מדי פעם חולם עליו.
 
וכשאני אומר לעצמי- זה היה טוב וטוב שנגמר- אני עוד יותר נכנס לחרדה.
 
 
אנשים אומרים לי שצריך לשחרר ולהתקדם - אבל זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות והגוף מתנגד. יש משהו שאוכל להקל?
 
אני מדבר מלא עם אנשים. עושה הרבה ספורט. מנסה לעשות סדנאות פה ושם. אבל לא משנה מה - כל בוקר אותו סיפור.
 
עברו 8 חודשים מאז הפרידה. אבל חודש וחצי מאז שנודה לי שיש לו זוגיות חדשה והכל צף מחדש. כי עד הפרידה מאוד אהבנו. הזוגיות נפלה על חוסר הסכמה לרמת חיים.
 
לצפיה ב-'אל תדאג ואל תכעס יותר ואז יעלמו כל הפרעות החרדה'
אל תדאג ואל תכעס יותר ואז יעלמו כל הפרעות החרדה
07/09/2016 | 14:34
2
27
למיניהם.
קח את החיים בקלות יתר למרות כל הבעיות ולמרות כל מה שהיה היה
ולהשלים עם המציאות בלי לנבור בעבר ובלי לדאוג לעתיד.
לצפיה ב-'הלוואי והייתי יודע ליישם. יש לך איך?'
הלוואי והייתי יודע ליישם. יש לך איך?
07/09/2016 | 16:09
1
20
אולי להתנדב (אם היה לי זמן)
 
לצפיה ב-'חייבת להיות שינויים בחשיבה ובניהול החיים כך'
חייבת להיות שינויים בחשיבה ובניהול החיים כך
08/09/2016 | 00:37
26
שאת מחליט לוותר ולהתרחק מאנשים שלא עושים לך טוב
מתרחק ממקום עבודה גרוע שלא לפי טעמך.
ולהתחיל להיות עצמאי בחשיבה שלך .
אולי זה ידרוש ממך להיות עם פחות פרנסה,אבל עם פחות כעסים.
ופחות ריצה אחר הכסף שמגיע לך.
הבריאות הנפשית והגופנית היא מעל כל דבר אחר בחיים.
כאשר תהיה עם ראש שקט,אז תמצא הרבה אהבה בחיים.
בן אדם שדואג וכועס מפסיד הרבה דברים בחיים,גם קודם כל מפסיד את הבריאות שלו
וגם אנשים לא אוהבים להיות בקרבתו.רואים את זה בפרצוף שלו.
צריך לקת את החיים בקלילות ולתת לחיים לזרום ולחיות בהוה מיום ליום וכל הזמן עם רעיונות חדשים מוצלחים.
לצפיה ב-'מזכרון לשכחה - איך עושים זאת?'
מזכרון לשכחה - איך עושים זאת?
10/09/2016 | 10:28
5
30
שלום מוכרחים להיות שמח,
 
מה הדבר שגורם לך להרגיש רע? 
זו למעשה תמונה שאתה מדמיין  
ומקרין על המסך הפרטי שלך במוח שוב ושוב,
התמונה הזו גורמת לך להרגיש רע, להרגיש חרדה - דפיקות לב, אובססביות... 
 
כמה זמן השקעת עד עכשיו במהלך החודשים מאז נפרדתם
כמה זמן עוד תשקיע בשנים הבאות?
זמן מבוזבז
מעניין איזה דברים נפלאים אחרים היית יכול לעשות בזמן הזה !
 
כדי לשנות את ההרגשה
כל מה שצריך לעשות
הוא לשנות את התמונה הזאת, 
אם היא בצבע - אז להפוך אותה לשחור לבן,
אם היא גדולה - אז להקטין אותה,
אם היא חדשה - להפוך אותה למטושטשת
לאחר מכן הופכת לנקודה והיא מתרחקת  
עד שהיא נעלמת מהמסך  שלך.
זה תהליך פשוט אבל חזק.
 
המוח יודע לזכור אבל הוא גם יודע לשכוח,
יותר נכון - להחליט, להחליט לא להיות מוטרד מהמחשבות.
 
אז את התמונה הזאת תחליט להעיף מהמסך שלך,
ובהמשך תוכל לשדרג את התרגיל ולדמיין
תמונה אחרת נעימה יותר
אולי של זוגיות אחרת, הדדית, 
שתהיה כמו נבואה שמגשימה את עצמה.
 
 
לצפיה ב-'מה עם הפחד- שאראה אותו שוב ברחוב- ואז הזכרון יצוף מחדש?'
מה עם הפחד- שאראה אותו שוב ברחוב- ואז הזכרון יצוף מחדש?
10/09/2016 | 13:02
4
6
לצפיה ב-'מה המקסימום שיקרה'
מה המקסימום שיקרה
10/09/2016 | 17:17
3
19
מה המקסימום שיקרה אם תפגוש אותו ברחוב והזכרון יצוף ? 
אתה תוכל להתמודד עם מה שיהיה.  
 
התייחסות לעתיד בסקרנות ובאופטימיות תאפשר לך לזמן קשרים חדשים לחיים. 
תוכל להעריך ולהוקיר את עצמך על ההתקדמות שעשית,
על קשר חדש שנבנה,
על שחרור מתלות בקשר ההוא,
על שאתה הולך הלאה ולא נתקע בעבר.
 
לצפיה ב-'המקסימום זה שההשוואה שלו לבחורים אחרים תתעצם. כי הוא '
המקסימום זה שההשוואה שלו לבחורים אחרים תתעצם. כי הוא
10/09/2016 | 21:42
2
17
יהיה מוחשי בראש שלי. הקול. הדמות.
 
לצפיה ב-'אממממ...'
אממממ...
10/09/2016 | 23:32
1
19
ואז מה יקרה?
לצפיה ב-'כאב, יסוריים, חרדה בבוקר, תקיעות במקום'
כאב, יסוריים, חרדה בבוקר, תקיעות במקום
11/09/2016 | 01:12
26
בגדול אף אחד לא ימות מזה. פשוט להאירך תקופה של איכות חיים נמוכה
לצפיה ב-'האם הגולש KIM 2004 עדיין נמצא פה במקרה?'
האם הגולש KIM 2004 עדיין נמצא פה במקרה?
01/09/2016 | 00:33
15
65
לצפיה ב-'KIM2004'
KIM2004
01/09/2016 | 10:12
88
האם יתכן, אלומת האור, שKIM כותב בשם אחר ?
מעניין איך קשר וירטואלי יכול להיות כל כך משמעותי.
על אף שלא הכרתי אותו,
גם אני אשמח אם נגלה את קים שוב
תודה
לצפיה ב-'הי יקירה.. '
הי יקירה..
01/09/2016 | 11:06
13
83
לא אני לא כותב בתפוז כבר שנים רבות .. המסר שלך הגיע אליי במייל. 
וואו איזה כיף לשמוע ממך.. 
ספרי לי מה שלומך? 
 
נ.ב: שלומי ממש טוב. 
התחתנתי לפני 9 שנים .. יש לי 3 בנות. 
עדיין נוטל סרוקסט.. ולשמחתי .. אין לי את הדברים הנוראיים שהיו לי פעם. 

Kim
לצפיה ב-'קים יקר.זה אני EK55 עזרא'
קים יקר.זה אני EK55 עזרא
01/09/2016 | 16:23
3
69
נעים לשמוע ממך דברים טובים.
גם אני בסדר,אבל עם כדורים.
פתאום אחרי שנים אלומת אור נזכרה בך כאן.
כאן היית אלוף ויצאת מהר מהבעיה שנפלה עליך שלא באשמתך.
לצפיה ב-'שלום עזרה היקר.. שלום כולם. '
שלום עזרה היקר.. שלום כולם.
01/09/2016 | 17:28
2
64
מאד שמח לשמוע אותך.. 

תודה, אבל ממש לא הייתי 'אלוף'. באותן שנים סבלתי. מאד סבלתי. לעיתים מרב סבל שקלתי לשים קץ לחיי. 
מה שהציל אותי היה , לדעתי, שהשתדלתי מאד לאחוז ב'יומיום' לאחוז ב'שיגרה' גם בימים מטורפים של דה-פרסונליזציה , ודה- ראליזציה, לא ויתרתי וטסתי , במסגרת העבודה, גם לביג'ין (סין) הרחוקה, לבד.

איזה קטע, לפני חודשיים גיליתי , בבית הורי, במקרה , מכתב שכתבתי לפני הנסיעה לסין על מנת שאוכל לתת אותו לאחד הנציגים בבג'ין,  במקרה שארגיש שאני מאאבד שליטה,  על מנת שידווח לארץ .. ישמור עלי, ויחזיר אותי לישראל. במכתב אני מנסה להסביר לו באיזה מצב אני ... דמעות עלו בעיניי. 

הכדורים (סרוקסט) די שומרים עלי, וכבר לא מעט שנים שאני חי חיים רגילים ושמחים לגמרי (טפו, טפו, טפו). 
 
כל הפורום הזה הייתם בשבילי עוגן. עוגן חזק. תומך ומגן.
תודה.תודה.תודה לכל אחד ואחת מכם. 

תודה שנזכרתם בי, לאחר כלכך הרבה שנים. 

נשיקות. 
לצפיה ב-'שלום KIM2004'
שלום KIM2004
02/09/2016 | 06:43
1
42
נהדר שאתה מרגיש טוב ,  שימשיך ככה.   לאנשים שאינם סובלים מבעיות נפשיות אין אפשרות להבין את האושר ותחושת השחרור שחווה מה שאתה מתאר. ואני מוסיף שבאותם  ימים שאני מרגיש טוב ויש הרבה כאלה, אני ממש מאושר ויודע להעריך כל דקה שהראש מעל המים , וכן גם אני ממש לא מעז לוותר לעצמי ועושה כל מה שמתבקש בחיי היום יום.
 
מאחל לך כל טוב    
לצפיה ב-'תודה ג'קו.'
תודה ג'קו.
03/09/2016 | 13:32
10
לצפיה ב-'קימייייייייייייייייייייייייייייי '
קימייייייייייייייייייייייייייייי
02/09/2016 | 07:56
8
49
ודאי אתה תוהה מדוע נזכרתי בך אחרי כל כך הרבה שנים... ואיך אפשר שלא?
איך אפשר לשכוח את ההודעה הכל כך מיוחדת ההיא, שלצערי אבדה לי בין כל הסימניות ועדכוני הגרסאות של הדפדפנים, שבה חזית אחד לאחד (כמעט) לאן אגיע ובמה אעסוק...
טוב, לא בדיוק, אבל הכי טוב שיכולתי לחלום עליו, ואז, אם אתה זוכר, גם חלומות לא היו לי.
זוכרת את התיאור של מחיאות הכפיים, של העיתונאים... חבל שאני לא זוכרת הכול, אבל ההודעה ההיא שכתבת לי אז, מזמן, ההיא שלא האמנתי ביכולתה לקרום עור וגידים, ליוותה אותי לאורך הדרך, עזרה לי למצוא את עצמי מבחינה תעסוקתית, למצוא את הנישה שכל כך מתאימה לי ולפרוח מהבחינה הזאת...
עם אמונה עצמית ישנה עדיין בעיה, ולמעשה כל הבעיות של אז עדיין קיימות במידה כזאת או אחרת, אבל הנטע ההוא שנטעת אז נשאר, ורציתי שתדע.
ואני אפרט לך אח"כ במסר אישי.
 
כל כך שמחה שבאת ושמחה מאוד על התוכן שכתבת על עצמך. נסים קורים
לצפיה ב-'"הנטע ההוא" - כוחם של מילים'
"הנטע ההוא" - כוחם של מילים
02/09/2016 | 09:19
5
42
לאלומה,
זו יכולה להיות ההודעה שהתכוונת אליה
 
 
לצפיה ב-'זו אמנם לא ההודעה שחיפשתי'
זו אמנם לא ההודעה שחיפשתי
02/09/2016 | 13:06
4
31
אבל אני מצומררת. ומדוע? כי בספר שאני עורכת כעת מצוטט ויקטור פרנקל בדיוק!!!
 
ורדה, המון תודה! איך עשית את זה? האם תוכלי לעזור לי למצוא את ההודעה ההיא? בהודעה המדוברת קים חזה את המקום המקצועי שאהיה בו בעוד כך וכך שנים, והוא תיאר שם תיאורים מופלאים... כל כך הייתי רוצה להיזכר בזה...
תודה!!
 
*ואיך רואים בהודעה שמצאת שזה היה לפני שלמדתי עריכה לשונית
לצפיה ב-'מצאתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!'
מצאתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
02/09/2016 | 13:13
3
44
לצפיה ב-'טוב, זה די שונה ממה שזכרתי '
טוב, זה די שונה ממה שזכרתי
02/09/2016 | 13:21
2
32
אבל יש לי עוד 11 שנים להגשים את מה שקים כתב
 
עיתון הארץ הוא לגמרי לא אני, מטופלים גם כן אין לי, לא פיתחתי ולא המצאתי כלום, וגם אף אחד לא מחא לי כפיים...
 
אבל קים, קים האמין בי לאורך כל הדרך, ואני לא אשכח את המהות, גם אם לא זכרתי ממש את התוכן.
 
הרבה בזכות האמונה הזאת בי והרבה בזכות המזל התקבלתי לעבודה בהוצאה לאור, ובתוך שנה התקדמתי לא רק מלקטורית (בהוצאה אחרת) למגיהה - ומשם לעריכת לשון - ומשם לעריכה ספרותית, אלא התמניתי לתפקיד עורכת משנה בהוצאה!! וכל זה בתוך שנה... אני עדיין לא מעכלת את זה לגמרי כי זה טרי מאוד, אני עדיין ננזפת כל הזמן על ההספק האטי מאוד שלי ועל הבלבול שלי, וגם הייתה לי לפני כשבועיים שם התמוטטות נפשית מול כל הלחץ וכולם ראו אותי... אבל איש לא ידע שיש לי בעיות נפשיות, אני סידרתי לגמרי לעצמי את העבודה בהוצאה, ואני אפילו לא ביקשתי קידום!!! הרבה עורכות פנו אליהם לעבודה כזאת, ואני אפילו לא ידעתי שיש דבר כזה... הם פנו אליי, רצו אותי... אני, שההשכלה הרשמית שלי בתחום מצומצמת מאוד (בינתיים עשיתי חצי תואר, גם בנושאים אחרים)...
אני? עורכת משנה? כל הזמן פוחדת שיפטרו אותי בגלל ההספק ובגלל הבלבול...
אבל אני נפגשת עם לקוחות (אני!) ובונה להם קונספטים לספר, הוגה שמות לספרים, מחווה דעה על כל מה ששואלים אותי כל הזמן, מלווה סופרים בכתיבה, מדריכה אותם, מדרבנת אותם, מדברת בטלפון (אני!) ואמורה גם לבחון עורכים חדשים (אני!)
ועדיין עושה את העבודה החיצונית שעשיתי עד כה - עריכה מהבית.
 
אז אם זה לא ברוח הדברים שקים כתב, אני לא יודעת מה כן.
 
לצפיה ב-'הפחד העמוק שלנו....'
הפחד העמוק שלנו....
02/09/2016 | 16:08
1
37
KIM ראה את הפוטנציאל שלך והאמין בך,
העובדות מוכיחות שצדק, שזו אכן מי שאת,
זורחת, מבריקה.
נחכה להגשמת החזון במלואו.
 
"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.
זה האור שבנו לא האפלה שבתוכנו שמפחיד אותנו יותר מכול.
אנחנו שואלים את עצמנו, איזה זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת, איזה זכות יש לכם לא להיות? 
 
מתוך הספר "בחזרה לאהבה, הרהורים על עקרונות הקורס בנסים"
מאת מריאן ויליאמסון
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
06/09/2016 | 20:28
2
לצפיה ב-'אלומה יקרה, '
אלומה יקרה,
03/09/2016 | 13:30
1
38
אלומה יקרה,

הפוסט שלך מילא אותי אושר רב. הידיעה שטקסט שכתבתי ליווה אותך, והשפיע עלייך, גרם לי לשימחה גדולה.

קטונטי. לא צריך היה יכולת מיוחדת על מנת לזהות שהטקסטים שלך נכתבים ממקום 'אחר', נכתבים ממקום בו יש לך שליטה מלאה על חייך, מחשבותייך ורגשותייך (בניגוד, ל'מקום' בו תארת את עצמך,אז).

שמחתי כלכך לקרא שאת עוסקת בתחום הכתיבה, מתקדמת, מקודמת ומוערכת ע"י הסביבה.

נדמה לי שכולנו 'חולים' קצת פחות ממה שהיינו אז.. :) 

העתיד צופן לך המון דברים טובים. המשיכי בדרכך, יהיו עליות ומורדות .. אבל הדרך כבר סלולה..

Kim 
 
לצפיה ב-''
06/09/2016 | 20:14
3
לצפיה ב-'מהו חוסן נפשי - המשך '
מהו חוסן נפשי - המשך
02/09/2016 | 16:18
59
בסמיכות מקרית העלה הפסיכולוג הקליני יורם צדיק סדרת הודעות בפורום "פוסט טראומה" 
ובהן 10 מאפיינים לחוסן נפשי על פי סולם קונור- דוידסון.
אתם מוזמנים להכנס לקרוא וגם להגיב.
 
 
 
לצפיה ב-'שואפים להיות בעלי חוסן נפשי - חלק ב''
שואפים להיות בעלי חוסן נפשי - חלק ב'
31/08/2016 | 23:22
1
42
בפוסט הקודם דברנו על דברים המאפיינים אנשים בעלי חוסן נפשי
כשהמאפיין הראשון אומר:
אי כניעה לרחמים עצמיים.
בפוסט הזה נדבר על מאפיין נוסף לאנשים בעלי חוסן נפשי והוהא:
ההתייחסות לעבר.
העבר הרחוק או הקרוב מהווה מכשול לרבים,
לעתים הוא מקור לכאב, לחרטה, לרגשות אשמה.
יש אנשים שנשארים תקועים בעבר.
 
תרשמו לפניכם:
אנשים בעלי חוסן נפשי
לא נתקעים בעבר.
מה הם כן עושים?
הם חיים את ההווה באופן מלא.
 
על כך בהמשך ובינתיים אתם מוזמנים להגיב.
 
 
לצפיה ב-'איך להתגבר על זכרונות עבר'
איך להתגבר על זכרונות עבר
05/09/2016 | 20:11
20
"העבר אין, העתיד עדיין, ההווה כהרף עין- והדאגה מנין?"
משפט זה מדבר על חוסר התועלת שבהצמדות לעבר.
אם אתם מביטים רוב הזמן במראה האחורית, אינכם מביטים קדימה.
השארות תקועים בעבר תמנע את האפשרות להנות מהעתיד. 
 
 
אז איך להתגבר על זכרונות עבר? 
כשאתם חושבים על האירועים השליליים,
צרו הפרדה בינכם לבין האירוע,
לדוגמא - דמיינו שזכוכית מפרידה ביניכם לבין האירוע,
כך תנטרלו את הרגש מהאירוע. 
חשבו מה השיעור שעליכם ללמוד מהאירוע, שמרו את הלמידה ושחררו את האירוע. 
בדקו האם דרך הסתכלות אחרת, פרשנות אחרת, למה שקרה. 
זכרון אינו אמת מוחלטת ואינו עובדה.
הוא סיפור שאנו מספרים לעצמנו,
שנו את הסיפור, כך גם הרגשתכם תשתנה. 
 
ועוד, תתמקדו ברגע הנוכחי ובעתיד, הציבו לכם מטרות לעתיד.

 
 
לצפיה ב-'מה אתם עושים אם החרדות חוזרות?'
מה אתם עושים אם החרדות חוזרות?
29/08/2016 | 23:11
9
92
הי,
מקווה שיהיו לכם המלצות ...
שנים אני סובלת מחרדות(לא מטופלת תרופתית)
בתקופה האחרונה הם פשוט חזרו :(
לא שהם אי פעם נעלמו לחלוטין ,
אבל הייתה הסכמה ביני ובין החרדה :)
כל עוד אני ממשיכה באותם פעילויות ופחות או יותר מגבילה את עצמי לאותם המקומות/לאותם האנשים אותה הסביבה וכו ...
החרדה תשאר בשקט
ככה זה היה ולאט לאט הייתי מרחיבה את הסביבה כל פעם לעוד מקום לעוד אנשים וכו.
בתקופה האחרונה - חודשיים ככה , אני תחת המון לחץ - שלא באשמתי. המשפחה שלי (הקיר התומך שלי) נסעה לחופש לחול.
אני מתחילה לימודים אקדמים עוד שבועיים - וזה מקום חדש בשבילי.
ועזבתי את העבודה ואנשים שעבדתי איתם כמה שנים :(
קיצור - תקופה לא נעימה -
במקביל פתאום חזרו החרדות ...
לאט לאט בהתגנבות -
אבל היום מצאתי את עצמי בסופר - התקף
בבית - אמצע ארוחת ערב - התקף
כמובן שלא נתנתי לזה להחזיר אותי באמצע הקניות לבית
אבל עד שהגעתי הביתה הייתי בטוחה שאני אתעלף
(זיעה , דופק מהיר , בחילות , חולשה כללית וכו )
לסיכום , אני מחפשת המלצות.
אם יש מישהו שעבר תקופות דומות ,
שהחרדה באה און אנד אוף ...
או סתם אנשים עם רעיון מה לעשות.
בטראומה מעצמי ...
תודה מראש
לצפיה ב-'היי בת'
היי בת
30/08/2016 | 01:46
2
62
מבלי לגרוע מתחושת החרדה, לו הייתי אני במקומך, הייתי ניגשת קודם כול לרופא משפחה ומבקשת סדרת בדיקות כלליות, כדי לשלול בעיות גופניות שגורמות סימפטומים דומים מאוד לאלו של חרדה. תמשיכי לשתף ובהצלחה
לצפיה ב-'את צודקת'
את צודקת
31/08/2016 | 01:45
1
31
באמת קבעתי תור לבדיקות .
אבל בגלל שכבר חוויתי חרדות בעבר -
אחד הייתרונות שכן קיימים זה ההיכרות עם החוויה :)
 
לצפיה ב-'שטויות. את לא צריכה שום רופא.את צריכה רק '
שטויות. את לא צריכה שום רופא.את צריכה רק
31/08/2016 | 19:39
46
לשנות את הגישה שלך בחיים בהתנהגות ובחשיבה השלילית שלך.
דעי לך שהבעיה שלך היא רק בגללך ולא בגלל אחרים.
כאשר תפסיקי לדאוג אז גם לא תהיי בלחץ הגורם הסופי לחרדה.
לצפיה ב-'תהליך ההבראה מחרדה כולל מורדות ועליות'
תהליך ההבראה מחרדה כולל מורדות ועליות
30/08/2016 | 09:16
53
ככול שתתמידי לתפקד גם במצבי חרדה תפחדי פחות.
לצפיה ב-'את אומרת שאת בחרדה כבר שנים און אנד אוף'
את אומרת שאת בחרדה כבר שנים און אנד אוף
30/08/2016 | 16:52
3
52
ושאינך נוטלת תרופות. אם כך איזה שיטות טיפוליות ניסית? האם פנית לטיפול פסיכולוגי?
השיטה שסיגלת לעצמך היא כמו לחסום זרימה של נהר עם סכר מאולתר. זה יכול להחזיק לא רע, אבל כל תזוזה קטנה, לחץ חזק מדיי או שינוי עלולים לגרום למים לחדור.
אין סיבה לשים פלסטרים זמניים כשאפשר לפתור את הבעיה מהשורש- באמצעות טיפול. זה יכול להיות טיפול פסיכותרפי או התנהגותי וכו׳. יש כל מני שיטות לטפל בזה. כדי שלא תצטרכי להתנהל בכל מני דפוסים קבועים ונוקשים כדי לשמור על האיזון העדין- ופשוט להיות חופשייה מחרדה.
לצפיה ב-'אין לך מושג כמה שאת צודקת'
אין לך מושג כמה שאת צודקת
31/08/2016 | 01:57
2
52
זה ככ עיכב ותקע אותי בחיים!
ניסיתי טיפול פסיכולוגי - במקרה שלי זה לא עזר בכלל
הרגשתי שאני סתם משתפת בדברים ולא מגיעה לכלום
(והוצאתי הרבה כסף במקביל )
טיפול פסיכיאטרי ממש החמיר לי את הבעיה ,
ניסיתי רסיטל כשחזרתי לרופא אחרי שבוע עם תופעות לוואי הוא החליף לי לסרנדה (הגנריקה)שעשתה את אותו הדבר - שניהם ממש הגבירו לי את החרדות -
לא הייתי יכולה לצאת כמעט מהבית :(
ניסיתי גם לוסטרל - שעשה לי תופעות לא נעימות
ובסוף החלטתי לוותר על כל ה ssri ולא לנסות אפילו את הssnri
באופן אישי הרגשתי שזה הרבה יותר מזיק לי ממה שזה מועיל.
אני יודעת שיש המון המון אנשים שחיים עם זה בטוב ,
לי אישית זה ממש לא התאים.
ומאז די החלטתי שאני אדאג לעצמי -
כמו שאת מבינה זה עבד באופן חלקי ביותר
ועכשיו אני כאן כדי לשמוע על עוד אופציות ,
אם יש לך/לכם רעיונות לסוגים אחרים של טיפול ...
אני ממש אשמח לשמוע
לצפיה ב-'בוקר טוב :)'
בוקר טוב :)
31/08/2016 | 09:39
26
כמה זמן ניסית את הטיפול? חלק מבעיה של חרדתיים היא חוסר סבלנות. אנחנו רגילים שהכל נפתר כאן ועכשיו :) לפעמים זה עלול לחבל לנו בתהליכים כי אם לא ראינו תוצאות יחסית מהר, אנחנו מוותרים על תהליכים כמו טיפול.
 
לצפיה ב-'אופציות לטיפול'
אופציות לטיפול
31/08/2016 | 22:16
32
 את כותבת שנסית טיפול פסיכולוגי שלא עזר
וכן שעם תרופות לא הסתדרת.
מבין הטיפולים הפסיכולוגיים בחרדה,
הטיפול המוכר והמקובל הוא
טיפול קוגנטיבי התנהגותי לחרדה.
אני רוצה להמליץ על גישת הNLP
שאחד השימושים הידועים שלה הוא טיפול בחרדה.
 
את מציינת שאת בתקופה לחוצה,
הרבה שינויים במקביל,
אלו סיבות שיכולות לעורר חרדה.
ראשית את יודעת שחרדה היא לא סוף העולם,
את כבר התגברת
ואת יכולה להתגבר שוב.
חשוב שתדברי עם עצמך בצורה מרגיעה.
את כבר הוכחת שיש לך יכולת להתמודד
ואת תתמודדי גם הפעם.
לימודים?
זה טבעי שיהיו לך חששות כמו לכל אחד אחר,
תתיחסי לכך כאל התרגשות שהיא טבעית.
המשפחה נסעה?
תפתיעי את עצמך ואותם - שני את הדיבור הפנימי שלך,
תגידי לעצמך :
I'll be fine
I  can make it
 
הדברים הללו הם דוגמא מגישת הNLP
שהיא שיטת תקשורת של האדם עם עצמו (ועם האחרים)
ומייחסת חשיבות לשפה המילולית, לדיבור הפנימי
ולשפה הלא מילולית.
 
 
לצפיה ב-'את צריכה למנוע את הסיבה לחרדה.החרדה חזרה כי '
את צריכה למנוע את הסיבה לחרדה.החרדה חזרה כי
31/08/2016 | 19:35
29
חזרת לחיות בדאגות יתר שהם בעצם פחדים
ואולי גם בתוספת כעסים.
כאשר תקחי את החיים בקלות יתר ותפסיקי לדאוג,
אז יעלמו בעיות החרדה הכוללות התקפים.
את חייבת את זה כי את בחורה רגישה מאד וכל דאגה תפיל אותך למצבי חרדה.
אז עכשיו הקלפים ביד שלך,אם לא תפסיקי לשגע את המוח שלך אז תמשיכי לסבול.
אם לא תפסיקי לדאוג אז גם הציונים שלך בלימודים יהיו נמוכים.
לכן תני לחיים לזרום ותצפצפי על כל העולם ושום דבר לא יזיז לך.
לצפיה ב-'פחד מרופאי שיניים'
פחד מרופאי שיניים
31/08/2016 | 13:37
1
28
אני נורא מפחדת  מרופא שיניים ומכל הציוד.
מגיע לי לעשות בחינם אצל שיננית ביום חמישי
האם זה כואב?
משתמשים במקדחה?
איך אפשר להתגבר על הפחד?
אני מרגישה רעד בברכיים, דפיקות לב מואצות, אי שקט, לחץ וכאלה..
למרות שעקרתי את השיניים שלי פעמיים אני עדייןןןן בחרדה
לצפיה ב-'חוששת מטיפול שיננית '
חוששת מטיפול שיננית
31/08/2016 | 21:50
20
הסרת אבן לא משתווה לעקירת שיניים.
טיפול להסרת אבן יכול להיות לא נעים, אבל לא בהכרח כואב.
אם את רגישה לכאב וחוששת,
יש אפשרות שתבקשי מהשיננית להשתמש בתרסיס מאלחש (מרדים) לפני הטיפול,
כך במהלך הטיפול לא תחושי בכאב.
 
במהלך הטיפול מומלץ להפנות את המבט למעלה,
לדמיין או להזכר במקום נעים ורגוע,
ולהרגיע את עצמך בעזרת משפטים מרגיעים.
 
לצפיה ב-'שואפים להיות בעלי חוסן נפשי ?'
שואפים להיות בעלי חוסן נפשי ?
26/08/2016 | 01:07
4
93
אם כן, כדאי לכם לדעת מה אנשים בעלי חוסן נפשי לא עושים. 
ולשם כך נכתב הספר "13 דברים שאנשים חזקים לא עושים" (איימי מורן)
 
מתוך רשימת ה -13, הדבר הראשון שמובא מתייחס לרחמים עצמיים.
"אנשים בעלי חוסן נפשי לא מבזבזים זמן על רחמים עצמיים".
רחמים עצמיים הם הרסניים.
ולמה ?  
מכמה סיבות:
1. רחמים עצמיים דורשים אנרגיה נפשית גדולה,
מבלי לתרום דבר לשינוי המצב.
2. הם מעוררים רגשות שליליים: כעס, טינה, בדידות ומלבים מחשבות שליליות.
3. הם כמו נבואה שמגשימה את עצמה - ואנשים המרחמים על עצמם עלולים לחיות חיים מעוררי רחמים.
4.הם מפריעים להתמודדות עם רגשות אחרים כמו: עצב, וכעס ומעכבים תנועה קדימה והחלמה.
5. הם גורמים להתעלם מהדברים החיוביים שבחיים ולהתמקד בשלילי.
6. הם פוגעים במערכות יחסים, שהרי מנטליות של "קורבן" אינה מושכת במיוחד,
הרי אף אחד לא יבוא ויאמר :
"הכי אני אני אוהב אצלך - זה שאתה תמיד מרחם  על עצמך".
עכשיו השאלה היא איך מתגברים על רחמים עצמיים. 
 
לצפיה ב-''
26/08/2016 | 12:03
5
לצפיה ב-'איך מתגברים על רחמים עצמיים ?'
איך מתגברים על רחמים עצמיים ?
27/08/2016 | 20:20
2
45
אז הבנו שרחמים עצמיים לא עוזרים ואפילו גורמים לנזק, 
אבל איך באמת מתגברים על רחמים עצמיים ?
הנה כמה רעיונות (המופיעים גם בספר של איימי מורין) : 
1. דרך אחת להתגבר על רחמים עצמיים היא לשנות את המחשבות השליליות. 
מחשבות הן רק מחשבות, לא האמת ולכן
חפשו זוית ראיה אחרת לסיטואציה -
שאלו את עצמכם מה טוב במה שקרה?
חפשו פרשנות מנקודת מבט של חצי הכוס המלאה.
 
2. עודדו את עצמכם כפי שהייתם מעודדים חבר יקר שנמצא באותה סיטואציה. 
 
3. הזכרו בזמן שבו הצלחתם להתמודד עם סיטואציה דומה/קשה בעבר,
ותחשבו  מה בכם איפשר את ההצלחה.
כך תגבירו את הבטחון העצמי שלכם ביכולתכם להתמודד.
 
4. שימו לב לטוב שבחייכם, תכירו תודה על הדברים הטובים בחייכם, מומלץ לנהל רישום.  
לצפיה ב-'לגבי סעיף 3'
לגבי סעיף 3
28/08/2016 | 10:38
1
27
ואם לפי מה שזכור לי, מעולם לא באמת הצלחתי להתגבר על סיטואציות מאכזבות וקשות, פרידות וכו' ופשוט סחבתי את כל הכאב הזה איתי, כמו שק ענקי על גבי, במשך השנים?
 
רקע: מתמודדת עם דיכאון חריף עמיד כבר שנים. במהלך הדיכאון התפתחה גם חרדה. אוסידי היה תמיד ברקע, אבל מה שבולם את חיי זה הדיכאון והחרדה.
לצפיה ב-'להוסיף תנועה לחיים'
להוסיף תנועה לחיים
29/08/2016 | 13:50
24
שלום גלי 
תתחילי מכך שתחשבי על נושא  קל שכן הצלחת להתגבר עליו,
אולי אפילו עזרת למישהו אחר לפתור קושי כלשהו...
 
את מתמודדת עם דכאון חריף "עמיד"
ומשתמשת בפועל "בולם"-
דכאון מאופיין בפסיביות, 
ההיפך מכך הוא לנוע, לזוז -
איך את יכולה להוסיף תנועה לחייך?
 
לצפיה ב-'בעיה בהתמודדות'
בעיה בהתמודדות
25/08/2016 | 22:27
12
89
 
שלום אני בן 44, מנהל אורח חיים רגיל עד כמה שאפשר, עובד בחברת אינטרנט, במקור אדריכל. סובל מהתקפי חרדה באים והולכים, הולכים ובאים, מטופל בציפרלקס, ריספרדל וקלונקס בשעת חירום.
 
יש לי פסיכולוגית טובה, אני גם משתדל לתרגל נשימות ויוגה אך מאבד את הצפון למרות הכל, נלחץ מהמחשבות שמתעתעות בי וגורמות לי לא לתפקד, אני מנוטרל ונהיה אפאטי, העיניים שלי כבויות, הבטן מתהפכת, הדופק משתגע ואני מרגיש שאני עומד לאבד את השפיות.
 
אני כבר עובד עיצות, אתמול הייתי בלוויה וזה החריף לי את החרדה, כמו כן הפחד העצום מלאבד את אבא שלי מוביל אותי למחשבות מה יהיה לגוף שלי, איך הוא יחזיק מעמד, אני לא אהיה מסוגל לאכול, אני אזחל מחדר לחדר, אני אבכה בלי הפסק, יכנס ואצא משהירותים, איך אוכל לתפקד לאורך זמן. החרדה הכי גדולה שלי היא מאשפוז.
אני מרגיש מיני התעלפויות, השאלות שלי הן כדקלמן:
  1. בתרחיש הקיצוני של חרדה קשה לאחר איבוד הורה האם לקרוא לאמבולנס?
  2. אם כן לאן האמבולנס יקח אותי?
  3. איך בן אדם מסוגל להמשיך לתפקד כך כשהכדורים לא הכי עוזרים?
  4. שמעתי שקיים מוסד במושב רשפון שאפשר להתאשפז ללא כל מיני אלימויות וכפיות אבל זה פרטי. אני שואל את עצמי אם אני מגזים, קשה לי לכתוב דבר כזה, לא תיארתי לעצמי בסיוטים הכי גדולים שלי שאגיע למצב כזה, אין לי בעיות אחרות מלבד חרדשה קשה. מה דעתכם תודה.
לצפיה ב-'כאשר תפסיק לדאוג ולכעוס בצורה קיצונית,אז'
כאשר תפסיק לדאוג ולכעוס בצורה קיצונית,אז
25/08/2016 | 23:48
41
תרגיש טוב בצירוף השימוש בכדורים.
כאשר תרגיש טוב עוד יותר ,אז השיפור ימשיך אצלך להשתפר.
לכן קח את החיים בקלות יתר וקודם כל תפסיק לדאוג לאבא שלך.
הרי הדאגות לא יפתרו לך שום בעיה והן רק מזיקות לך.
אין צורך שתזמין אמבולנס, כי בבית החולים לא יתנו לך תרופות פלא נוספות נגד הפחדים שאתה מפיל על עצמך.
לצפיה ב-'המחשבות האלו שלך , ניסית פעם בכלל להבין אותן ? מה הן אומרות?'
המחשבות האלו שלך , ניסית פעם בכלל להבין אותן ? מה הן אומרות?
27/08/2016 | 10:43
3
38
בוא ואומר לך מה אני חושב על זה . 
בגדול  כל המחשבות שלנו ,של כולנו , של כל האנשים שסובלים מחרדות הן כמו שוט מונף , הן אף פעם לא תצלפנה באמת כי אם כן ,אם הן כן תצלפנה בנו  אנחנו בעצם נראה שהשד אינו נורא כל כך ואז נפסיק לפחד , נפסיק לחוות חרדה . זה אחד התסמינים הידועים והמנוולים של מחשבות מהסוג הזה שהן אינן מתגשמות והן נמצאות שם על מנת לענות , מה הסיבה שהן ישנן ומה הסיבה שהן פשוט נעלמות לפעמים , את זה גם אני לא יודע לפענח , אבל אני יכול להגיד לך בביטחון של אלף אלפי אחוזים , אתה לא תזחל מחדר לחדר ואתה תאכל כמה שצריך.וגם אם יקרה הגרוע מכל מבחינתך ותצטרך להתאשפז (ואני כמובן לא יודע מה מצבך הבריאותי הכללי כי אם אתה בריא אז מה פתאום אשפוז) תאמין לי שלא תהיה לך בעיה ,ואם תרצה אני גם אסביר לך למה .
 ואם אתה שואל את עצמך "האם אני מגזים" ? כנראה שאתה לבדך יודע את התשובה.
 לגבי המקום ברשפון שציינת (או כל מקום אחר בעצם ) אין לי דעה לגבי זה , אני אישית לא אוהב את הפתרונות האלה .
לצפיה ב-'תסמיני חרדה קשים'
תסמיני חרדה קשים
27/08/2016 | 11:38
2
60
לפני חצי שנה בקושי אכלתי, רצתי לשירותים מרוב פחד מהחיים,הפחד לאבד שליטה על מה שמחכה לי עם הורים קשישים, אחות במוסד, ילד בדרך, הכדורי הרגעה עזרו במקצת אבל איבדתי את העבודה, שכבתי על הרצפה וחיכיתי למות, זו הרגשה נוראית לפגוש את מלאך המוות שמופיע בדלת ומגחך ואתה יודע שאתה כזה לוזר, בחור שרק לפני 8 חודשים היה נורמלי (אומנם עם ציפרלקס אבל עדיין) והכל קורס מול העיניים.....
לצפיה ב-'דרך המגע'
דרך המגע
28/08/2016 | 10:01
1
41
ציינת שלפני 8 חודשים היית נורמאלי. האם קרה משהו ספציפי שגרם למהפך אצלך? האם אתה יכול לשים את האצבע על אירוע ממוקד שהיווה טריגר עבורך?
לצפיה ב-'כן'
כן
30/08/2016 | 23:31
21
פחד מלאבד את אבא שלי, פחד מלהיות אבא, חרדה ממחלות, מלאבד שליטה על החיים, פחד מהתקף חרדה עצמו, חרדה מהלתעלף. להמשיך?
לצפיה ב-'היי דרך המגע'
היי דרך המגע
30/08/2016 | 01:55
5
37
ראשית, גם אותך אני אשאל - האם ביקרת אצל רופא משפחה כדי לבקש בדיקות כלליות? רצוי מאוד לעשות את זה כדי לשלול בעיות פיזיולוגיות שעלולות לגרום לתחושות דומות לחרדה.
 
שנית, אני לא בטוחה איך לענות לשאלות שלך, אבל יכולה להזדהות מאוד עם הפחד הזה לאבד הורה. כבר איבדתי את שניהם לפני הרבה מאוד שנים, את אבא שלי כשהייתי בת 16, ואת אימא שלי לפני 13 שנים. היא נפטרה מול העיניים שלי. במשך כל זמן המחלה שלה 'גססתי' יחד אתה. הייתה לי פחות משנה להתרגל ליתמות הוודאית שנכפתה עליי. המחשבות שלי היו דומות מאוד לשלך. האמנתי בכל לבי שלא אמשיך לחיות לאחר שאמי תמות, כי היינו קשורות באופן סימביוטי-משהו. אין לי מושג איך אני מדברת אתך היום, 13 שנים אחרי, וזה לא קרה. אני המשכתי לחיות. אמי נפטרה מול העיניים שלי, כשנגעתי בה הייתה עדיין חמה. עניין של כמה דקות לכל היותר, או אולי זה קרה ממש לנגד עיניי. אני מעדיפה לא לפרט לך בדיוק איך ומה, אבל המסר החשוב שלי הוא שאני ממשיכה לחיות. כן, עם דיכאון, עם חרדה, עם הפרעת אכילה, עם טראומה מתמשכת, אבל אני כאן, נעה בין תפקוד חלקי לחוסר תפקוד.
 
ועוד דבר - האם יש לך משפחה ראשונית? ומשפחה שאתה הקמת? מזה שכתבת שיש ילד בדרך (או אולי כבר נולד?) אני מסיקה שכן. ושאתה לא חי בבית הוריך. האם הפחד הזה הוא רציונלי? האם אביך חולה במשהו? והאם הפחד הזה קיים גם בנוגע לאמך? ולאנשים אחרים? מה קרה לפני 8 חודשים שגרם לכל זה?
לי לא הייתה תמיכה כלל. הייתי לבד, וכל הקשר שלי עם העולם שבחוץ התבטא בשיחות ל'ער"ן' כמעט מדי לילה, כשהייתי חוזרת הביתה מביה"ח. איש לא הציע עזרה, ואני לבד בבית. עצה שלי - אם יש לך במי להיעזר - חברים, משפחה, וכמובן הפסיכולוגית, שקראתי שאתה מטופל אצלה - בקש את העזרה הזאת. הדבר הכי חשוב בכל ההפרעות האלה שלנו הוא תמיכה.
 
תמשיך לעדכן .
לצפיה ב-'ההבדל ביני לבינך הוא:'
ההבדל ביני לבינך הוא:
30/08/2016 | 23:39
4
23
שנותרת חזקה גם שנים לאחר המוות, אני לעומתך פיסת נייר ברוח וסף השבירה שלי נמוך מאד, אני מדבר על חרדות בעוצמות מאד גבוהות, אני מדבר על אשלייה של מוות, שהוא מכרסם בך ומגחך בצד שעוד שנייה זה נגמר, על זה שבמהלך יום חרדתי אפשר לחרבן 8 פעמים ביום מרוב פחד, על זה שאני עומד להתעלף בכל שנייה,שאין לי תאבון ויש לי בחילות, על התפרצויות בכי, זאת חרא-דה. לעיתים אתה מרגיש שלא אכפת לך שיקצצו לך את הידיים והרגליים רק יתנו לך לנשום ולהיות רגוע, זו הרגשה קשה ביותר, לא יתואר.
הטריגר היה שהפסקתי ליטול ציפרלקס והתחלתי תהליך הורות משותפת עם בן אדם איום השהשפיעה עליי קשות וכן גם פחד מלאבד את אבא.
לצפיה ב-'מאיפה אתה יודע איך אני הייתי לפני?'
מאיפה אתה יודע איך אני הייתי לפני?
31/08/2016 | 02:16
3
26
ומאיפה אתה יודע איך תהיה אתה אחרי? הכול בראש. כמו שוורדה אמרה - תסריטים. אי אפשר לדעת. וזה מצחיק לקרוא לי חזקה אחרי כל ההתמוטטויות שעברתי, האשפוזים, התרופות, הרצונות האובדניים, וזה שלא יצאתי מהבית כמעט בכלל במשך כמה שנים וגם לא נתתי לאף אחד להיכנס אליי הביתה... ולא ניקיתי פה כלום...
 
התיאורים שלך דומים מאוד למה שעבר עליי. לי לא צריך להסביר מה זו חרדה, ובפרט מה זו חרדה לאבד הורה. יש לי רזומה עשיר
היה לי ברור תמיד שהחיים שלי יסתיימו ביום שהחיים שלה גם. איכשהו, באורח מופלא, זה לא קרה.
לצפיה ב-'את ראויה להערצה'
את ראויה להערצה
31/08/2016 | 23:50
2
22
אם עברת סבל כזה ואת עדיין כאן, מוריד את הכובע.
הפסיכיאטר שלי אומר שלא מאשפזים על חרדה (הוא עובד בגהה) ואני מת מפחד כשאני שומע ב״ח פסיכיאטרי, אני רואה קשירות, אלימות חוויות לא נעימות, תנאים סניטריים גרועים, החרפה במצבי.
איך הצלחת?? מה יהיה אם לא אוכל לעמוד על הרגליים כשאאבד הורה, מה אעשה אם לא אוכל להגיע ללוויה מרוב חולשה חרדתית, האם אגיע למיון רגיל? האם אשרוד אם בכלל? אני רואה רק שחורות.
לצפיה ב-'קודם כול'
קודם כול
01/09/2016 | 00:28
1
20
אתה לא חייב ללכת לשום הלוויה. אבל ממש לא חייב. מבחינתך זו סכנת נפשות, אז אתה לא חייב ללכת. אני מדברת אתך באופן תאורטי, כן? שום הלוויה של הורה לא באמת נראית באופק עכשיו. אתה תשרוד. תאמין לי שאתה תשרוד. בהלוויה של שני ההורים שלי, בהפרש של 13 שנה זה מזה, הלכתי ל-ב-ד. אף אחד לא נתן לי יד. אף אחד לא חלילה חיבק אותי. אף אחד לא היה לצדי - רק השמש הקופחת (אימא) או מזג האוויר הצונן (אבא) וזהו. רק אני והתהלוכה והבור. הלכתי וכשלתי, מישהו דחף לי וליום בהלוויה של אבא, וסבתא שלי צרחה עליי אז (הייתי בת 16) שאפסיק לבכות כבר כי אני מבזה את כבוד המת. גם בהלוויה שלה בכיתי ככה. ואם תרצה להגיע לחדר מיון - תגיע לחדר מיון. זו לא החוויה הכי נעימה בעולם, אבל גם לא הכי גרועה בעולם. הייתי בחדרי מיון לא מעט פעמים. לצערי, לא עזרו לי שם יותר מדי, אבל הם בנויים רק לעזרה ראשונה וכמו שזה נשמע - למיון, כלומר לאשפוז או בחזרה לקהילה. הכרתי אנשים שהפיקו הרבה מאשפוז ולמדו ממנו, והכרתי גם אנשים שסבלו שם מאוד. זה לגמרי אינדווידואלי.
 
בי"ח פסיכיאטרי זה לא תענוג גדול, זה נכון. אבל לא כולם מוזנחים ומקולפי תקרות. לא בכולם רואים רק אנשים כבויים ומזילי ריר, אלוהים ירחם על נשמתם. לא בכולם יש קשירות ולא כל מצב 'מזכה' בקשירות. ישנם בתי חולים סטריליים ועד כמה שאפשר יחסית נעימים, ועם מאושפזים אינטיליגנטים ונחמדים.
 
עכשיו, אינטואיטיבית, בא לי לשאול אותך מה עם אשפוז יום. עכשיו, לא כשחלילה ימות לך מישהו. אולי זה יכול להרים אותך קצת על הרגליים?
 
ובאשר אליי, הרבה אומרים לי שהם מעריצים אותי. אני חייבת לציין שאני לא מבינה את הביטוי הזה ולא מרגישה שהוא שייך אליי בכלל. כלומר, תודה, וזה, אבל אותי? מה יש להעריץ אותי? אני פוחדת למות. נורא נורא פוחדת. לפעמים זו סיבה מספיק טובה להישאר בחיים... אבל מה יש להעריץ מישהי שלא יוצאת מהבית פרט לטיפולים רפואיים, וגם זה הרבה פעמים עם ליווי? מה יש להעריץ מישהי שהחלום שלה זה לנסוע לבד באוטובוס למקום שלא מכירה? מה יש להעריץ מישהי שלא מפסיקה לאכול ומגיעה ל-BMI מפלצתי ביותר? מישהי שנראית כמוני? מישהי ללא שום רצון בזוגיות או בילדים, אבל עם פחד נורא גדול להישאר לבד? מישהי תלותית שבוכה מכל דבר ושיש לה תיק רפואי כמעט בכל מחלקה שאפשר להעלות על הדעת? שלוקחת 15 סוגי תרופות ביום? שיש לה נכות ובקושי יכולה ללכת ולנשום? שמתחברת למכשיר חמצן בלילות? את זה להעריץ? את זה? מישהי שמתקשה מאוד לעמוד על שלה ולהשיג דברים באופן אסרטיבי?
 
אבל אחרי המון שנים בעולם הזה, בפרט בשנים שלאחר מותה של אמי, ואני מדברת בשם עצמי בלבד, כי אני לא אוהבת את הקטע הזה של 'אם אני יכולה אז כולם יכולים' כי זה בולשיט אחד גדול, אני כן יכולה להגיד שהמצב יכול להשתפר. אני מייחסת את זה הרבה מאוד לצוות השיקום שלי שלא נותן לי ליפול ושהרים אותי על הרגליים בזמנים הכי קשים. ולקבוצות של OA שהייתי פעילה בהן הרבה שנים ולצערי עזבתי. לתרופות שלי. לצוות המטפל שהתחלף כבר מיליון פעמים בערך. הרבה גורמים ביקום חברו כדי להחזיק אותי בחיים. כל כך הרבה צ'אפחות וכאפות ובעיטות של ממש בבטן קיבלתי בחיים, כל כך הרבה פעמים הייתי על הגבול.
 
ועכשיו קורים דברים מדהימים שלא הייתי מעזה אפילו לחלום עליהם, בנוגע לתחום המקצועי. וגם בתחום הלימודי אני מזהירה ואין לי מושג איך זה קורה. אני לא מרגישה ראויה לשום כתרים וסרטים. כשנפרדתי מאמי, או יותר נכון מגופתה, הבטחתי לה שאני לא אעשה לעצמי כלום. לא לגמרי עמדתי בזה, אבל אני נורא משתדלת.
 
רוצה לומר: לא רק שלא האמנתי שאחיה אחריה, גם הייתה לי דרך 'ללכת', ומי בכלל דיבר על לימודים אקדמיים (שהתחלתי בגיל נורא מאוחר) ועל קריירה בתחום שהכי מושך אותי בעולם. וזה אפשרי, דרך המגע, זה אפשרי. אני באמת לא רוצה להגיד שאם אני הצלחתי, גם אתה תוכל. לא יודעת. לא מכירה אותך. אבל אני כן רוצה לתת לך תקווה. גם אם לא לשום דבר אחר ממה שהזכרתי, אז רק להישארות בחיים. עם תרופות אפשר להתייצב. עם הרבה עבודה פנימית אפשר להתייצב. אפשר גם להיות לא מאוזנים לתקופות, אבל אתה מדבר עם הבן אדם שהיה לגמרי הכי פסימי וחרדתי בעולם. עד היום החרדות שלי משתקות אותי בהמון היבטים של החיים. אבל גם כשאני רוצה כבר לוותר, לא 'מרשים' לי.
 
יש לי הרגשה שאתה תהיה בסדר. אני רוצה להאמין שאתה יכול. פשוט תנתב את האנרגיות הכל כך קשות שאתה מתאר כאן ושמצמררות אותי עד העצם, למקום של עשייה, של אמונה בעצמך וביכולות בעצמך. אל תישאר לבד. תעשה את זה עם העזרה של הפסיכולוגית, אולי אשפוז יום, אולי טיפול מדיסיפלינה אחרת.
 
האם אתה מתחבר למשהו מכל מה שתיארתי?
לצפיה ב-'החלמה'
החלמה
01/09/2016 | 20:31
12
הי אלומת אור
אשפוז יום לא עשה לי טוב (למה בכלל זה נקרא אשפוז יום), הלכתי לרמת חן יום אחרי יום, נמצאים שם מתמחים שלא יודעים מימינם או משמאלם, קבוצות דביליות שלא נותנות כלום ופסיכיאטר שעשה הסבה מרופא כללי. זה הוסיף לי רק חרדה.הדבר היחיד שהיה טוב הוא שבדקו לי את בלוטת התריס.זהו
נכון לעכשיו אני מטופל אצל פסיכולוגית מעולה אבל דברים לא מחלחלים והפחד מלאבד את ההורים גדול ממני, כמו כן הפחד מלהיות אבא, אני נושם אבל לא חי, כאילו שאבו ממני את החיים.
הלוואי והיה מקום אשפוז פסיכיאטרי רך שבו מתנהכים אליך בהומניות, יש צוות של פסיכולוגים ופסיעירטאים בעלי סבלנות והם מרגיעים אותך (יש דבר כזה? אולי פרטי?) 
החרדה היא גבוהה מאד ואני לוקח גם כדורים חזקים מאד ולא יוצא מזה....
לצפיה ב-'השפעת הדמיון על יצירת פחד'
השפעת הדמיון על יצירת פחד
30/08/2016 | 14:44
23
אתה אדריכל במקצועך, 
אבל אתה גם תסריטאי מוכשר.
 
לא ברור אם יש לך סיבה מיוחדת לחשוש לאביך בשלב הזה,
מה שכן ברור שהפחד נובע 
מתסריט אותו אתה כותב, 
בתסריט, המעיד על דמיון מפותח, אתה השחקן הראשי,
אתה "לא מסוגל לאכול, זוחל מחדר לחדר, בוכה בלי הפסקה..." 
אין ספק שזה תסריט מעורר חרדה. 
 
באותה מידה שאדם ההולך בלילה,
ושומע רשרוש מבין השיחים, 
יכול לחשוב שזה רחש של חתול ולהמשיך ללכת כאילו כלום,
או לדמיין  שמישהו מסתתר שם, ולחשוש ממנו
ואז יגיב בהתאם. 
 
כתסריטאי של חייך, 
אתה יכול לבחור לך תסריט אחר, 
רצוי חיובי, בו אתה מתפקד היטב, 
התרחשויות חיוביות קורות. 
ההרגשה שלך, מן הסתם, תשתנה בהתאם. 
לצפיה ב-'קבלה עצמית (לאו דווקא אהבה עצמית) לפני מציאת זוגיות'
קבלה עצמית (לאו דווקא אהבה עצמית) לפני מציאת זוגיות
25/08/2016 | 22:10
1
57

חברים יקרים, ההודעות שלכם עוזרות לי יותר מהכל. תודה על מה שהיה עד כה. ועל מה שיבוא :)
בטיפול האחרון עם המטפל שלי- הוא אמר לי: אם יש משהו אחד שאני רוצה שתקח מהטיפול זה זה: עזוב אותך משינויים. מנסיון לרצות אחרים. אני אשמח אם קודם כל תקבל את עצמך. פשוט תבין שזה אתה. וכמה שלא תשתנה הגרעין ישאר זהה: אתה לא אוהב סיכונים. אתה אוהב להיות בשליטה. אתה אוהב להיות מודע.
כמה שלא תשתנה. זה יהיה עד גבול מסוים.
אז תלמד לבקר את עצמך פחות. לחיות עם מי שאתה. לקבל את עצמך על שלל התכונות שלך.
רציתי לשאול כמה דברים, בתקווה להשכיל מנקודות מהבט שלכם:
1. איך אתם מתרגלים קבלה עצמית? מה אתם אומרים לעצמכם שצצה ביקורת עצמית, הלקאה, התייסרות על טעות שקרתה (מקטנה ועד גדולה).
2. איך אתה יודע/מרגיש- שאתה כבר שלם או מקבל את עצמך? אני מדבר בגלוי על הדברים הכי כמוסים עם חברים רבים. אבל בכל זאת מתייסר לפעמים על תכונות שיש לי וטעיות שנובעות בגלל חרדה. אני עושה הרבה דברים לבד ומבסוט על מה שאני עושה או מה שאני בוחר. לא מתייסר.
3. חששתי בהתחלה שקבלה עצמית תהפוך לאהבה עצמית. וזו לנרקסיזם. שאולי ימנע ממני למצוא בנזוג כי אף אחד לא יספק בחור טוב כמוני. איך שוברים לוגיקה כזו? זה דיכוטומי מדי. אני מבין ובכל זאת הייתי רוצה להבין איך זה חי אחד עם השני.
4. האם קבלה עצמית היא קבועה? או בזמנים מסוימים הגיוני שארגיש נחות או הססן או מחביא תכונות שלי שאני יודע שהן חלק ממני?
5. ומה עם אני מקבל את עצמי, אבל מרגיש טוב יותר או שלם עם עצמי יותר כשאני מרצה מישהו אחר וגורם לו אושר. זה מסב לי אושר. אפילו אם אני צריך להשתנות קצת בשבילו. זה מבטל קבלה עצמית?
יש ספרים או טכניקות מומלצות לקבלה עצמית. לשלום בית עם עצמך? לחיזוק האמונה בדרך שלך? 


שאלות שכבר ענו לי:
ענו לי: האם קבלה עצמית לא עוצרת העצמה ושינוי? כלומר אני מקבל מי שאני. טוב לי עם מי שאני. אז למה לשנות - לזה כבר ענו לי בפורום שזה לא סותר. אני מקבל את עצמי כמו דירה שאני אוהב. אבל לפעמים שווה להוסיף תמונות וכו׳.)

 
לצפיה ב-'קבלה עצמית '
קבלה עצמית
27/08/2016 | 19:59
30
למוכרחים להיות שמח4,
 
העלית כאן נושא חשוב - "קבלה עצמית".
"קבלה עצמית פירושה שאתה חי בשלום עם עצמך לעומת יחסי יריבות עם עצמך.
קבלה עצמית היא הבסיס לערך עצמי.
במצב של קבלה עצמית אתה מעריך את עצמך על עצם קיומך,
אתה לא חושש לטעות, אתה סולח לעצמך על טעויות, אתה יודע שזה אנושי לטעות,
אתה מסוגל לסלוח לעצמך, יש בך חמלה כלפי עצמך.
אתה מקבל את רגשותיך. הם חלק ממך. גם  כשאתה כועס, גם כשאתה עצוב, גם כשטוב לך, גם כשרע לך.
השיח הפנימי שלך הוא מעודד וחומל כלפי עצמך.
כשאתה מקבל את עצמך אתה יכול להגיד לעצמך שאתה טוב כפי שאתה,
שאתה ראוי לאהבה בזכות מי שאתה.
כפי שאמרת: "אתה מקבל את עצמך כמו שאתה",
גם אם יש חלקים מסוימים בך שאתה רוצה לשנות.
קבלה עצמית היא בעצמה שינוי,
והיא מאפשרת לאדם לפתח בטחון עצמי, לגדול ולהשתנות.
כשאתה בקבלה עצמית אתה חי יותר בשלום עם עצמך. 
 

חם בפורומים של תפוז

במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
במיוחד להורים לתינוקות
Developy הינו פורטל תוכן המיועד להורים לתינוקות
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ