לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

המשך >>

לצפיה ב-'חופשה משפחתית'
חופשה משפחתית
23/08/2016 | 11:03
2
30
היי,
 
היום אני כותב לכם מבית מלון בירושלים, בליבה של חופשה משפחתית - בה הנפש שלי לא ממש יצאה לחופש. אנחנו רוב היום בחדר, בחלק קטן מהזמן אני מנסה ללמוד למבחנים אבל רוב הזמן אני זומבי, רואה טלוויזיה ומרגיש מנותק 24/7. אני לא מרגיש מנותק רק כשצריך ללכת לישון, אז תוקף אותי דכאון עמוק ואני בוכה לתוך הכרית - סתם בלי סיבה. אני מרגיש שכול היום אני מנסה לברוח מתחושת הניתוק הזו שרודפת אותי, אני מנסה להסיח את דעתי בלמידה אך לא מצליח. אין לי ממש עם מי לדבר על זה, חברה שלי לא יכלה לבוא איתנו ולא ממש יוצא לנו לדבר יותר מידי כי עד שיש לי מקום שקט לדבר היא עסוקה.
אני מנסה להפיג את החרדה בכתיבה אבל לא ממש מצליח, בא לי לברוח מפה, ליסוע הביתה, זו אמורה להיות חופשה כיפית - אבל אני די סובל, כל הזמן אני מנסה לברוח מתחושת הניתוק ע"י הסחות דעת שלא תמיד עוזרות.
מה שהכי קשה בסיפור הזה זה שאין לי מקום שקט, מקום לבד שבו אני יכול להיות עם עצמי ולהירגע, מקום שארגיש בו יותר בנוח ולא ארצה לברוח ממנו כל הזמן.
נמאס לי לסבול, נמאס לי לחיות עם החרדות האלה, המחלה הארורה הזו הורסת לי כל דבר טוב בחיים, היא מכה בי בכול הזדמנות שרק אפשר, מכה, חובלת ופוצעת. ואני? אני מנסה לשרוד, מנסה להמשיך לחיות - אבל אני לא יכול, הסבל הזה גדול מידי. 
אף אחד לא יבין את תחושת הניתוק המחרידה הזאת, תחושה ארורה שגורמת לך להרגיש זומבי חסר מוח, רובוט שחי ומעביר את הזמן עם הפוגות של כאב.
כבר אין לי כוחות, אני צריך מישהו שיעזור לי :(
לצפיה ב-'אני אומר לך כמה דברים שאולי יפורשו כאכזריים ומנותקים '
אני אומר לך כמה דברים שאולי יפורשו כאכזריים ומנותקים
24/08/2016 | 07:18
24
מהמציאות, אבל האמן לי שאני יודע מה אני סח. 
 ראשית אתה עצמך יודע ואמרת זאת " אני לוקח את עצמי איתי לכל מקום" , וזאת המציאות כלומר אין לאן לברוח , הבית אינו מפלט , כנ"ל המיטה או כל מקום או רעיון אחר,   ואז ישנה האפשרות הטבעית ,fight or flight. זה נשמע קצת אכזרי ואולי חוסר הבנה מצידי אבל זו תגובה קלסית אבולוציונית , אם אין לאן לברוח אז נלחמים כי ממילא גרוע יותר לא יהיה ואז כשאין כבר מה להפסיד ,,,,,,, שלוף את  החרב ותתפלא מה יקרה .
 
וזה לא שאני ממליץ לך להמנע מטיפול נפשי וצריכת תרופות , אל תמנע מכל דבר שעלול לעזור,אם זה להחליף תרופות או להגדיל מינון או לשנות טיפול אם אתה מרגיש צורך בכך.
אני מעיד על עצמי שיש לי שיג ושיח עם החרדה כבר המון שנים אבל זה לא מונע ממני לעשות את המטלות שנדרשות ממני במסגרת החיים שבחרתי לעצמי והאמן לי שלפעמים זה לא קל אבל כשאני עם הגב לקיר אני 
אני אומר לך עכשיו ,אל תבכה על מר גורלך ואל תנסה אפילו לרחם על עצמך כי זו ברכה לבטלה.   ושוב צר לי אם זה נשמע אכזרי אבל גם לי זה נשמע איום ונורא בפעם הראשונה שאמרו לי את זה (אמר לי אחד הפסיכלוגים הכי ידועים ומוערכים בארץ שנפטר לצערי לפני שנים) אבל זאת אמת.
  
     
לצפיה ב-'הבעיה נמצאת במוח והפיתרון לבעיה צריך להימצא רק שם במוח.לא'
הבעיה נמצאת במוח והפיתרון לבעיה צריך להימצא רק שם במוח.לא
24/08/2016 | 08:11
12
בבית מלון הכי מפואר בעולם,כי זה רק סתם ביזבוז כסף מיותר
וגם לא בחדר הכי שקט.
צריך ללמוד בחיים לצפצף על כל העולם ,להפסיד לדאוג ולהפסיק לכעוס ולהפסיק להיות עצוב על החיים.
צריך להמשיך ולחיות ולעשות דברים בלי לחשוב על הבעיות שמסביב.
לעשות הכל בשביל להמשיך ולהיות עסוק מעל הראש במעשים טובים.
צריך לזרוק לעזזאל את המחשבות הרעות זכור הכל נמצא רק בראש.
לצפיה ב-'האם ניתן לעשות שינוי ואם כן איך לעשות אותו ?'
האם ניתן לעשות שינוי ואם כן איך לעשות אותו ?
20/08/2016 | 13:27
2
39
רבים מהמבקרים בפורום זה מספרים על התקפי חרדה שהם חווים לאורך שנים.
חלקם רואים במצבם כנתון, וכבלתי הפיך.
אנשים שמצב החרדה חדש להם, עלולים לקבל את הרושם שעליהם להשלים עם המצב ולחיות אתו.
מעטים כותבים ומשתפים שהצליחו להתגבר על חרדות והתקפי חרדה,
אולי משום שכבר אין להם ענין לבקר בפורום העוסק בחרדה.
 
אז, האם אפשר להתגבר על חרדה והאם ניתן לעשות שינוי ?
 
הבסיס לשינוי הוא אמונה ששינוי הוא אפשרי.
על מנת לעודד אנשים להאמין בכך,
אני מזמינה אנשים שהצליחו להתגבר על חרדה ועל התקפי חרדה,
 לספר לנו על כך ולשמש דוגמא לאחרים.
לצפיה ב-'הכי חשוב זה להשתנות בצורת החיים ובצורת החשיבה.'
הכי חשוב זה להשתנות בצורת החיים ובצורת החשיבה.
21/08/2016 | 00:53
22
זה יכול להיות על חשבון עזיבת המקום שנמצאים בו יום יום,
או עזיבת מקום עם בעיות,או אפילו עזיבת בן זוג לא מתאים בחיים.
מצב כזה יכול לפגוע במצב הכלכלי ,אבל בן האדם מפסיק לסבול ממקום העזיבה
ואז החרדה נחלשת מאד או נפסקת.
למשל אסור לרדוף אחרי הכסף במקום שאנחנו סובלים בו.
מקום העבודה והבית צריכים להיות כמקום מרגוע לנפש ולא זירת קרב עם כעסים.
צריך לרחת את החיים הקצרים בקלילות ולא לכעוס על כל מיני דברים,כי הם הגורמים העיקריים להתקפי החרדה.
צאו מהבית לבילוי בתחביב שאתם תאהבו לעשות אותו בכיף.
תמצאו לכם שעות פנאי לבילויים.
תתחברו לאנשים הטובים ותתרחקו מהצבועים והשקרנים.
התקפי החרדה נובעים מכעסים גדולים או מדאגות יתר.
לצפיה ב-'אין לי ספק ששינוי הוא אפשרי '
אין לי ספק ששינוי הוא אפשרי
21/08/2016 | 05:55
22
זה עניין של שינוי טוטאלי בחשיבה והתייחסות למצב . 
  זו לא משימה  פשוטה אבל ממש אפשרית .
לצפיה ב-'האם להחזיר לאקס זכרונות מהעבר ישיבו אותו?'
האם להחזיר לאקס זכרונות מהעבר ישיבו אותו?
18/08/2016 | 01:51
3
31

כפי שרשמתי בעבר. אני 7 חודשים אחרי פרידה מהאדם שהיה הכי יקר לי בחיי והיום הוא האקס שלי למרות שהאמנתי שנחזור. היינו 2.5 יחד. וגליתי לאחרונה שיש לו בנזוג 4 חודשים. מצד שני שוחחתי איתו ושנינו בכינו. אני באיזשהו מקום בלב הייתי ממש רוצה לחזור אליו ולנסות שוב (אחרי 2 פרידות).
אני סובל מעצבות ברמה יומית. אני מתקשה להאמין שזה נגמר.
ובכל זאת אני יוצא עם גברים חדשים. בד״כ פוסל. בד״כ פסימי.
 
אני מתייסר כי אני מרגיש שאני רוצה לעשות עוד כדי להחזיר את האקס.
אני מבין שצריך שניים לטנגו. אבל האהבה שלנו הייתה ככ גדולה שקשה לי להאמין שהיא כבר דעכה אצלו או שהוא החליט לוגית להתקדם.
 
הכל עניין של תזמון. 
אם אפעל בקרוב- כנראה אקבל ממנו תשובה שלילית. אבל אולי אצליח להזכיר לו את הטוב שהיה. עם תמונות.
 
אם אפעל בעתיד- יתכן שהקשר שיבנה להם יהיה חזק ככ שלא אצליח להחזיר אותו.
 
אני מבין שצריך שניים לטנגו והוא יכול לסרב לי גם עכשיו וגם בעתיד.
אני רק מנסה להבין מה התזמון הנכון עבורי בהנחה שהייתי רוצה לנסות עוד פעם להחזיר אותו 
 
לצפיה ב-'יש משהו לא פייר או הוגן'
יש משהו לא פייר או הוגן
18/08/2016 | 02:00
22
האקס שלי דרש ממני לשלם חצי מהמשכנתא כשכ״ד.
אמר שאם הייתי עובד במקצוע עם הכנסה נמוכה - לא היה מבקש את זה.
 
הבנזוג החדש שלו הוא אדריכל. לא יודע כמה הוא מרוויח. אבל אני מדמיין שהוא לא מבקש ממנו הוצאות מחיה גבוהות אם בכלל.
 
 
חוסר צדק. חוסר שיוון. כי יש לי- זה אומר שצריך להחמיר איתי?
לצפיה ב-'הקלות שנעלמה לה מערכת יחסים - גורמת לי לחשוש מאינטמיות'
הקלות שנעלמה לה מערכת יחסים - גורמת לי לחשוש מאינטמיות
18/08/2016 | 02:04
1
18

להבין שגם האהבה הכי גדולה, יכולה להיות מוחלפת תוך 4 חודשים.
איך מתגברים על חוסר האמון הזה
ומאמינים שאומרים לך: אתה הדבר הכי יקר לי ואני רוצה אותך לנצח -
הוא רק משפט. שיכול להיות חסר תוקף עוד חצי שנה?
 
לצפיה ב-'אני משוכנע שבתוך תוכך אתה יודע שאת הנעשה אין להשיב'
אני משוכנע שבתוך תוכך אתה יודע שאת הנעשה אין להשיב
18/08/2016 | 18:38
20
מערכת יחסים שמתפרקת כתוצאה מסיבה כזאת או אחרת לא יכולה לחזור לקדמותה , ואפילו אם כן (למרות שאני לא מאמין בזה) תמיד יהיה משקעים שיעלו על פני השטח , ולכן דעתי היא שמה שהיה היה , ונגמר . אחרי תקופה אתה תתחיל לשכוח מכל החוויה הזאת .
 ולגבי המשפט "אתה הדבר הכי יקר לי ואני רוצה אותך לנצח" אני בטוח שמי שאמר זאת גם התכוון לכך באותו הרגע ,  ולהבא עדיף שתפנים שלאמירות האלה יש משמעות רק ברגע שהן נאמרות .
רגשות לגבי נושא או אדם מסויים אינן בהכרח קבועים ואולי תוכל לראות בהתנסות  הזאת שלך איזו ציון דרך ולהגיע למסקנות לגבי אופיים בכלל של בני אדם, ומשכך תוכל לקבל פרופורציה נכונה על יחסים בין אנשים בכלל ובין זוגות בפרט.
לצפיה ב-'מיואשת...'
מיואשת...
13/08/2016 | 16:58
15
121
היי, אני קוראת בפורום הזה כבר שנים אבל לא כל כך הגבתי ובטח שלא סיפרתי על עצמי. מניחה שפחדתי שאנשים שמכירים אותי איכשהו יקראו את זה. כבר לא איכפת לי. אני נואשת ואני צריכה עזרה.
אז אני בת 27, סובלת מהפרעת חרדה כללית, אגורופוביה ועוד כל מיני דברים משניים.
ההתקפים הרציניים הראשונים שלי היו בגיל 15, מאוד נבהלתי ממה שקורה לי והפסקתי ללכת לבית הספר כי זה קרה שם ולא רציתי שאף אחד יראה וידע. מפה לשם פספסתי את כל כיתה י' והחלטתי לחזור עליה בבית ספר אחר. מאז אני מתמודדת עם הקללה הנוראית הזו שהיא הפרעת חרדה. כשהתחלתי לקחת ציפרלקס זה עזר בהתחלה, אבל מהר מאוד התרגלתי לכדור וחזרתי ל"שגרה". בבית ספר בקושי הגעתי. כל כך התרגלתי להיות בבית שזו הייתה ברירת המחדל שלי. באתי פעם בשבוע, עשיתי מבחן, קיבלתי 100 וחזרתי הביתה. איכשהו סיימתי עם בגרות מלאה. למזלי שכל לא חסר, רק האפשרות לנצל אותו. אני גם אציין שאני בת להורים גרושים, אכלתי מהם הרבה חרא (סליחה על המילה) כל החיים ויש לי רקע של חרדות ודיכאון במשפחה. גרתי עד הצבא עם אמא שאין לה הפרעת חרדה אך היא חרדתית מאוד. בדיעבד מגיל צעיר חוויתי חרדה רק שלא טופלתי ולא ידעתי. בנוסף אותרתי כמחוננת מה שגורם לי, אני מניחה, להיות מאוד רגישה. אני בת יחידה והפילו עלי את כל הסכסוכים המשפחתיים ככה שצברתי בתוכי המון כעס ועצבות.
איכשהו עשיתי צבא, איכשהו סיימתי תואר. ועדיין- לא מצליחה להתמיד במסגרות. לא יכולה להיות בחוץ יותר מדי. זה בא בגלים אבל בגדול אני לא מצליחה להחזיק בעבודה יותר מכמה חודשים, תמיד זה גדול עליי, תמיד יש לי התקפי חרדה שגורמים לי, מילולית, לברוח מהמקום. אין לי כבר כוחות להתמודד, מרגישה שהילדה בת ה16 התמודדה מספיק ולאישה בת ה27 כבר אין כוח לזה. מצד שני אני אופטימית מטבעי וכל פעם קמה על הרגליים. אבל נמאס מהמעגליות הזאת. עכשיו אני בתקופה אחת הקשות שלי, בקושי מוציאה את האף מהבית, מפחדת מהכל, לוקחת מלא כדורי הרגעה..נורא. פשוט נורא. לא יודעת למה אני כותבת את זה פה אפילו..
אני קוראת תגובות של אנשים שסובלים כמוני אבל הם כן עובדים במשרה מלאה ואני כל כך מקנאה.. לא יודעת מה יש בי שלא מצליח לעבוד, אני כל כך רוצה. נמאס לי לשמוע שיש לי פוטנציאל, נמאס לי להתקבל למקומות עבודה שכל חבריי חולמים עליהם ולוותר על כל ההזדמנויות שנקרות בדרכי בגלל הפחד. אני רוצה לחיות! אני רוצה לממש את עצמי! את הפוטנציאל שלי! להגשים חלומות! להיות עצמאית מבחינה כלכלית! להיות עצמאית מבחינה נפשית!! זה לא פייר. אלה לא החיים שדמיינתי, שחשבתי שיהיו לי. זה לא פייר.
לצפיה ב-'לעשות שינוי '
לעשות שינוי
13/08/2016 | 18:46
5
54
ליאתוש היקרה, 
"זה לא פייר אלה לא החיים שדמיינתי"
ואת בהחלט צודקת. את ראויה לחיים רגילים ושגרתיים,
ולא להתמודדויות עם חרדות ופחדים. 
אפשר לזהות בדבריך שיש בך עוצמות וכוחות וגם נכונות ומוכנות לשינוי.,
אני מאמינה שבכל רגע ובכל שלב אפשר לעשות שינוי.  
 
כשרוצים לעשות שינוי, הצעד הראשון הוא להגדיר בדיוק מה רוצים.
אני מזמינה אותך להגדיר לעצמך מה המטרה שלך,
מה היית רוצה שיקרה בחייך,
לפרט בדיוק איך יראו חייך אחרי השינוי, 
איך את כשאת מממשת את עצמך, מגשימה חלומות,
מהם החיים דמיינת. 
ואם תבחרי בכך, את מוזמנת לשתף אותנו. 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אני אשמח...'
אני אשמח...
13/08/2016 | 22:44
4
36
רק שאני מתחילה להיות סקפטית שזה יכול לקרות...
אני לא רוצה יותר מדי. אני רוצה להיגמל מהתלות שלי בחרדה. כי אני יודעת, שעמוק בתוכי אני מפחדת לשחרר אותה. כי אני רואה שכשזה מתחיל לקרות אני נבהלת וחוזרת לדפוסים הישנים. אני לא יודעת מי אני בלי החרדה. מבחינתי ליאת=חרדה. אני לא רואה את כל התכונות האלה שאנשים אחרים רואים בי. אני מרגישה כמו סוכן כפול. אני מרגישה שהם לא יודעים את האמת. אז מה שהייתי רוצה אם לחזור לעניין זה בראש ובראשונה לא לפחד להתפטר ממנה. ללמוד לחיות בלעדיה. לא לפחד מהואקום שיווצר אם היא לא תהיה כל כך נוכחת בחיים שלי. ללמוד להכיר את עצמי ולהבין שאני מספיקה כדי לחיות. לא צריך גם אותה.
הכי חשוב לי זה באמת להגיע לעצמאות, לחסוך כסף, להצליח להתמיד בעבודה! למצוא משהו שמעניין אותי ומספק אותי, ולהישאר שם המון המון זמן. להצליח לשרוד מסגרות. לא לפחד כל כך משגרה. לא לברוח. לא להרגיש שאני חנוקה. לא להשתוקק כל כך לחדר שלי ולמיטה שלי.
בהמשך הייתי רוצה כמובן גם להקים משפחה וכאלה..אבל פרה פרה :)
כרגע אני בעיקר רוצה להצליח לצאת מהבית...לא לפחד כל הזמן מההתקף..
לצפיה ב-'תלות בחרדה'
תלות בחרדה
13/08/2016 | 23:31
3
46
 
מאד יפה כתבת שיש לך תלות בחרדה, שאת פוחדת לשחרר אותה,
כי מה היא מאפשרת לך?  
לצפיה ב-'זה הדבר היחיד שאין לי עליו תשובה...'
זה הדבר היחיד שאין לי עליו תשובה...
14/08/2016 | 21:00
2
28
אני לא יודעת מה היא מאפשרת לי או נותנת לי...
לצפיה ב-'ניסוח שונה '
ניסוח שונה
15/08/2016 | 19:17
1
24
כשתשחררי אותה, מה יחסר לך? 
מה יעלם יחד אתה?
מצד שני - מה תרוויחי מכך? 
לצפיה ב-'עדיין אין לי תשובה...'
עדיין אין לי תשובה...
15/08/2016 | 20:23
20
אני יודעת שארוויח המון, אני לא יודעת מה אני אפסיד..אבל אני נאחזת בה כל כך חזק שבטוח איפשהו בתת מודע אני חוששת שאפסיד משהו מאוד חשוב..
לצפיה ב-'מזדהה...'
מזדהה...
13/08/2016 | 20:53
8
46
אני כל כך מזדהה עם מה שרשמת, זה נשמע כמו החיים שלי רק בזווית אחרת, אצל אדם אחר. כל חיי סבלתי מחרדות, ככל שהתבגרתי כך החרדות נהיו יותר משמעותיות בחיי. בגיל 20-21 חוויתי את התקף החרדה הראשון שלי, מאז אני סובל באופן יומיומי מאותם התקפים שפשוט לא עוזבים. ניסיתי טיפולים פסיכולוגים, פסיכיאטרים, CBT וכד' - ללא כל הצלחה. מגיל מאוד צעיר אני סובל מכך שהוריי רבים המון (הם לא גרושים), אימי חרדתית וזה משפיע עליי עד היום, אבי אדם מאוד אדיש, מה שלא תורם. 
הצלחתי לסיים בקושי את התיכון עם 12 שנות לימוד, הייתי מבריז המון. לצבא התגייסתי ולאחר מספר חודשים הבנתי שאני לא מסוגל לתפקד במסגרת נוקשה שכזו, מאז אני נמצא במעין מצב שבו אני מוצא מסגרת לתקופה קצרה, ולאחר מכן חוזר הביתה, למקום הבטוח. אני לא מצליח להחזיק עבודה לתקופה ארוכה, כל פעם זה יהיה מספר חודשים וזהו. אין לי מושג מה אני רוצה לעשות בחיים, אני מרגיש שיש לי כישרון בדבר מסויים, אך יש לי קושי עצום להאמין שאני אצליח בו.
ראיתי את הפוסט שלך והחלטתי שאני פותח משתמש רק כדי להגיב לו, בדר"כ אני רק קורא. הזדהתי עם כל מילה ומילה שרשמת, יצא לי להכיר אנשים עם חרדות שעדיין הצליחו לעבוד, ואני לא מבין מה דפוק בי?
אני יודע שזה לא פייר, הלוואי והיה לי משהו מעודד לרשום, גם אני אופטימי מטבעי אבל בתקופה האחרונה האופטימיות נעלמת לה לאט לאט... אני רק יכול לקוות שתצליחי למצוא דרך לחיות את החיים שאת כן רוצה לחיות, מאוד מקווה.
לצפיה ב-'וואו!! כמה דמיון...'
וואו!! כמה דמיון...
13/08/2016 | 22:51
4
37
זה לא מנחם אותי בכלל.. זה רק מעציב אותי שיש עוד מישהו שסובל כמוני. אבל אני מאמינה שבסוף שנינו נצליח לצאת מזה!!! מאוד מעריכה שטרחת לפתוח משתמש ולכתוב כאן.. אני חושבת שלפעמים לדבר על הבעיה ולפרוק אותה דווקא לא במקומות שגרתיים כמו אצל פסיכולוג, יכול לעזור!
אני יודעת שקל להגיד אבל תנסה לנתק את עצמך מהתסבוכים של ההורים שלך. תזכיר לעצמך כל הזמן שזה *שלהם*. זה לא קשור אליך בכלל. אני אומרת את זה לעצמי כל הזמן.
איזה אדיר שאתה יודע במה אתה כשרוני, הלוואי עלי! מחזקת אותך ללכת על זה בכל הכוח!! למה אתה מאמין שלא תצליח? אתה נשמע כמו בחור עם המון אינטליגנציה. ותראה כמה מטומטמים יש בתפקידים הכי קריטיים במדינה ;) הכל אפשרי אם יש רצון, אבל אם לא תאמין בעצמך.. זה יהיה מאוד קשה. אני לא יודעת במה מדובר אבל ניסית להתחיל? צעדים ראשונים? עבודה מהבית.. כל מיני חלטורות קטנות? לימודים?
תודה על האיחולים.. אמן ואמן!
לצפיה ב-'אני רואה שאת נושאת על הגב שלך שק כבד הגורם לך'
אני רואה שאת נושאת על הגב שלך שק כבד הגורם לך
13/08/2016 | 23:35
33
לצרות שלך כל הזמן.
כעת תתחילי להוריד מהשק כך שבסוף השק יתרוקן מהתכולה שלו.
דבר ראשון את צריכה להתנתק מהבית ומהבעיות של הורייך, כך שהם ישברו ביניהם את הראש.זה אומר שתתחילי להיות עצמאית בחיים חדשים,חיים ללא התערבות בחיי ההורים שלא הסתדרו ביניהם. עזבי אותם לנפשם כי יש לך את הצרות שלך בגללם.אל תתערבי בכלל בחיים שלהם ואל תתענייני בבעיות שלהם שהם יצרו.תתרחקי מהם כמה שיותר וכל זה יעזור לך להיפטר מהפרעות החרדה שלי.אז תראי שמצבך יהיה טוב ,הראש שלך יהיה נקי מצרות של אחרים והחרדה תיעלם מעצמה והצעד הבא יהיה שאת תוכלי לעבוד במקום עבודה בכיף לאורך שנים ולמצוא זוגיות טובה בחיים.העיקר שלא תצטרכי לחיות בכעסים ובדאגות יתר ואז הכל יסתדר מעצמו.אם לא תרצי את עצתי אז תמשיכי לסבול עד שתחליטי להתנתק מהבית ומהצרות של ההורים שנמשכו שנים רבות.
לצפיה ב-'....'
....
15/08/2016 | 00:27
2
27
לצערי אני מרגיש שהמילים מתקשות לצאת ולכן אצמצם בכתב.
אני לא בטוח בכישרון שלי, הצלחתי לעבוד גם על עצמי בהודעה הקודמת. אני אוהב תחום מסויים אבל מאוד קשה לי להתמיד או לגשת לשם, בעיקר בגלל פחד שלא אצליח.
יש ציטוט שאומר: "כדי להצליח בחיים אתה צריך שני דברים: טיפשות וביטחון עצמי." - יכול להיות שאנחנו נמצאים בצד הלא נכון?
בכל מקרה, מי יודע מה העתיד יביא איתו? אני אנסה לשמור על אופטימיות ומקווה שגם אצלך האופטימיות תישמר לאורך זמן.
תודה על התגובה
לצפיה ב-'תחשוב על זה ככה...'
תחשוב על זה ככה...
15/08/2016 | 20:20
21
אם תנסה ותצליח, ענק! אם לא תצליח, חזרת בדיוק לאותו מקום.. אז אתה לא מפסיד כלום
לצפיה ב-'צרוף מקרים'
צרוף מקרים
17/08/2016 | 00:43
18
מעניין שהיום נתקלתי בציטוט הזה...
לצפיה ב-'כל ילד צריך...'
כל ילד צריך...
13/08/2016 | 23:26
2
36
שלום poli90
וברוך הבא לפורום,
 
"אני מרגיש שיש לי כישרון בדבר מסויים,
אך יש לי קושי עצום להאמין שאני אצליח בו".
באיזה תחום הכשרון שלך? 
 
מצטטים את הרב שלמה קרליבך שאמר:
"כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו" 
ואני אומרת: כדי להצליח, כל אדם צריך מישהו שיאמין בו.
חבר, מכר, מנטור, מאמן,
מישהו שיאפשר לאדם לראות את עצמו, במלוא תפארתו, 
לא דרך החרדות והעכבות) ולהחזיר לו את האמון בעצמו.
.  
לצפיה ב-'...'
...
15/08/2016 | 00:10
1
22
תודה ורדה צדיק.
בתגובה זה נראה כאילו אני מאוד בטוח בעצמי שיש לי כישרון, מה שלא נכון. אין לי מספיק ביטחון כדי להאמין שאני באמת כשרוני, אני מקווה שכן, אך לא בטוח בכך. אני כן יכול להגיד בביטחון שיש תחום אמנותי שאני מאוד אוהב לעסוק בו, במידה והיה לי ביטחון אולי הייתי מצליח לממש את עצמי בתחום הזה.
בכל אופן, תודה על התגובה המעודדת.
לצפיה ב-'בטחון עצמי'
בטחון עצמי
15/08/2016 | 17:32
17
זה מזכיר לי שמנחה NLP שואל אדם שבא אליו כשמטרתו לרכוש בטחון עצמי:
אתה בטוח שאין לך בטחון ? 
כן, בטוח ! 
באיזו מידה אתה בטוח שאין לך בטחון ? 
בטוח, בוודאות !
מעניין, אומר המנחה, כי לי נראה דוקא שיש לך המון בטחון עצמי...
 
לצפיה ב-'התקפי חרדה '
התקפי חרדה
10/08/2016 | 13:36
19
102
שלום רב, אני בן 35 נשוי עם ילד. סובל כבר שנים מהפרעות לחץ וחרדה, ההיתי מטופל בתרופה ציטלופארם אך החלטתי להפסיק איתה שהחיים שלי נהיו פחות לחוצים. אך בשנים האחרונות מאז שהילד נולד שוב חזרו לי החרדות בעקבות דאגה לילד, דאגה לעתיד האישי והכלכלי ועוד. אני לא יודע אם כדאי לחזור לטיפול תרופתי או ללכת לייעוץ פסיכולגי. בכלליות אני לא אדם חרדתי אבל לאחרונה אני מרגיש התקפי חרדה בכל פעם שאני חושב על משהו מדאיג או נתקל במצב מדאיג.
תודה
לצפיה ב-'בקיצור.כאשר תבין שדאגות היתר משבשות לך את החיים'
בקיצור.כאשר תבין שדאגות היתר משבשות לך את החיים
10/08/2016 | 17:41
13
56
וגורמות לך תופעות חרדה שמנטרלות אותך מתפקוד יומי תקין,
אז הברירה היחידה שלך שנורה לך היא להפסיק לדאוג ולקחת את החיים בקלות,
כי הילד יגדל ויהיה בריא וכל הבעיות האחרות יפתרו גם בלי דאגות היתר.
חבל באמת שאתה מוציא אנרגיה חסרת תועלת על שטויות.
תן לחיים לזרום.אתה לא חי בסוריה או בעזה ולא בסודן.
לצפיה ב-'צר לי אבל אני ממש לא מסוגל להבין את הגישה העקשנית הזאת שלך'
צר לי אבל אני ממש לא מסוגל להבין את הגישה העקשנית הזאת שלך
11/08/2016 | 07:26
12
58
מה זאת אומרת להפסיק לדאוג , אין דבר כזה במציאות להפסיק לדאוג , ברור שאם לוקחים תרופות הרגעה כמוך אז הדאגה קטנה. אם אין לי פרנסה ויש לי משפחה אני אפסיק לדאוג? אם בן משפחה חולה אני אפסיק לדאוג? אם אני חולה אפסיק לדאוג? 
   העיצה הזאת שלך לא מציאותית , תפסיק עם התרופות  שלך ותראה מה קורה , תנסה ותראה .
 
   EP5800, אני חושב שאם תרופה היטיבה איתך כדאי שתשקול להתחיל לקחת שוב ,ואז כשתהיה יותר רגוע תוכל לשקול את המשך הטיפול שלך.
לצפיה ב-'זה מה שאתה חושב.אני מוכן להסתפק בפת לחם ומים ולא לדאוג'
זה מה שאתה חושב.אני מוכן להסתפק בפת לחם ומים ולא לדאוג
11/08/2016 | 09:35
7
38
גם כשיש חולה קשה בבית אני לא מודאג,אבל אני מנסה לעשות את המקסימום
בכדי שהחולה אולי יבריא.
אני לא נבהל מאסונות ולא מאבד את הראש בעת סכנה גדולה.
את זה אפשר ללמוד בחיים באופן עצמי.
אני בהחלט בעד ביקור אצל פסיכולוג שמנחה את האדם איך לחשוב נכון יותר בחיים.
אם וכאשר תיפול לידי פצצה אני אברח מהמקום בלי להיכנס לפחד.
בעבר דאגתי ופחדתי הרבה עד שלמדתי שאין שום תועלת בהתנהגות כזו
ומאז אני לא מאבד יותר עשתונות ולא נלחץ.
אפחד רק אם יעמוד מולי אריה חופשי שבטח יטרוף אותי ובטח שזה יהיה הסוף שלי,
אבל אם יש תקוה שאני יכול להינצל ממות ,אז אני פועל עם ראש צלול ושם את הדאגה בצד.זה בהחלט אפשרי ליישם.
דבר שני,אין לי בכלל רצון להפסיק מתרופות שלקחתי עשרות שנים ולא היה קרה מהן שום נזק בריאותי.התרופות אפילו גרמו לי להרגיש ולהראות צעיר בהרבה שנים מגילי גיל 70.יש כאלה שמכניסים לאנשים בראש שטויות ואומרים שהתרופות מרעילות את האדם.זה ממש שטויות במיץ עגבניות.
לצפיה ב-'כמה דברים'
כמה דברים
11/08/2016 | 12:00
6
45
ראשית , אין לך מושג אם תצליח לשמור על השלווה גם אם לא יהיו לך מקורות פרנסה משום שלפי דבריך אתה מובטח ברמה מסויימת (פנסיה +ביטוח לאומי וכ"ו) .מעניין מה היית עושה אם לא היה לך ממה לחיות ברמה הבסיסית ביותר .
שנית,    זה שאתה לפי דבריך מוכן להסתפק בלחם ומים והעיקר להיות שליו לא אומר שגם אחרים חושבים כמוך, לאנשים יש רצונות ומאוויים שונים משלך .
 בנוסף , אני לרגע לא טענתי לגבי בטיחות או נזק  של תרופות ,כל מה שאמרתי הוא שללא תרופות מרגיעות גם אתה היית מתנהג (אולי) אחרת , דואג ופוחד כמו כל אחד אחר, ולדעתי מי שזקוק לתרופות והן עוזרות לו אין סיבה שלא יקח.
  ולסיום , מעניין אותי מאוד אם יש כאן בין קוראי ומבקרי הפורום הזה אדם אחד שהעיצה הזאת שלך עזרה לו ולו במעט להרגיש יותר טוב , צדיק אחד בסדום .
דאגות ופחד הם בסיס לקיומה של האנושות ובלי זה אין מותר האדם מהבהמה .
 תחשוב על זה קצת .
לצפיה ב-'צוציק.אתה צריך להבין.כל זמן שאתה מודאג,אז אם אני הייתי בעל '
צוציק.אתה צריך להבין.כל זמן שאתה מודאג,אז אם אני הייתי בעל
11/08/2016 | 20:26
5
35
עסק שמחפש עובד,לא הייתי מקבל אותך לעבודה כי דאגנות היתר שלך
נראית בהתנהגות שלך ובפרצוף שלך.אקבל עובד רק אם הוא עם ראש צלול ולא
אחד שחי בדאגות יתר ולכן אין לו כוחות נפשיים ופיזיים וראש צלול לעבודה הזקוקה לתוצרת טובה.אדם שחי בדאגות יתר כל בעיות העולם קופצות עליו עד למצב של תיפקוד משובש עם כל מיני טעויות בעבודה ועוד...
 
לצפיה ב-'אין צורך להיעלב ממה שכתבתי . ולעצם העניין'
אין צורך להיעלב ממה שכתבתי . ולעצם העניין
11/08/2016 | 21:23
4
35
לא זכור לי שנפגשתי איתך אי פעם בכדי שתקבע במין נחרצות שכזאת איך נראה הפרצוף שלי או שתגיע למסקנה שאני נמצא במצב של דאגנות יתר ,זה משהו שמלמד אותי על הרדידות המחשבתית שלך . מאין לך לדעת איך היית נוהג כבעל עסק ? היה לך פעם עסק? היית פעם עוסק עצמאי ? צר לי לומר לך אבל אתה פשוט פולט הבלים . אני דיברתי על נושא מסויים ואתה תוקף אותי בלי סיבה . 
 אני עדיין סבור שלא יימצא פה אדם אחד בפורום הזה שיקום ויגיד שהעיצות שלך הועילו לו.
ועוד משהו קטן , אני יכול לומר בביטחה שאיני סובל מחרדה ו/או מאיזושהי בעיה נפשית אחרת והסיבה שאני מבקר כאן בפורום הזה נובע ממניעים אחרים לחלוטין .
שיהיה לך ערב טוב .
נ.ב. מצא חן בעיני הביטוי שכתב כאן מישהו , "אין שכל אין דאגות"
לצפיה ב-'לצוציקן היקר'
לצוציקן היקר
13/08/2016 | 12:27
3
28
לצוציקן החוצפן שלום,
אני כמובן שמחה שאתה מבקר בפורום וכותב
והייתי שמחה לדעת מה המניעים האחרים שהזכרת לכך.
 
מעבר לכך, התרשמתי שאתה בדרך כלל מגיב כשאתה לא מסכים עם דעות מסוימות בפורום, כאשר הן נכתבות בצורה נחרצת.
אני מניחה שמי שכותב את הדברים, מתכוון לטובה,ואף מאמין בנכונותם,
 
 
 
לצפיה ב-'הסיבה שאני מבקר כאן היא התעניינות בנושא ותו לא.'
הסיבה שאני מבקר כאן היא התעניינות בנושא ותו לא.
14/08/2016 | 07:04
2
29
ואני מגיב רק כשאני מרגיש צורך .
     
לצפיה ב-'צוציק.אתה פה בפורום רק בשביל להתענין,אבל אתה עושה רק'
צוציק.אתה פה בפורום רק בשביל להתענין,אבל אתה עושה רק
14/08/2016 | 11:18
1
35
מה שהראש שלך אומר לך ולא מה שאחרים מציעים לך
ובשבילך מה שכתבתי זה רק דברי הבל.
זה גם אומר שאין לך מספיק ידע ביחסי אנוש בזמן שאתה מדבר עם אחרים.
מצד אחד אתה כותב "אל תיעלב" ובכל זאת אתה מילה מעליבה כמו המילה "דברי הבל".אכן אני לא נעלב אבל אני מתרחק מאנשים שמכנים את דברי דברי הבל,כי אלה אנשים שנחשבים בעיני שאנשים שליליים שחסר להם יחס אנושי תקין.לכן מאדם כמוך אני מתרחק ולא מנסה לתקן אותו יותר.אנשים אחרים גם יתרחקו ממך כשזו שפת הדיבור הרגילה שלך.לכן אין לי מה לדבר ולהתכתב איתך יותר.
לצפיה ב-'צר לי שככה אתה חושב , הרבה בריאות .'
צר לי שככה אתה חושב , הרבה בריאות .
14/08/2016 | 19:23
9
לצפיה ב-'איך משתחררים מדאגה ?'
איך משתחררים מדאגה ?
14/08/2016 | 18:29
3
32
EZCA חוזר וטוען שהפתרון לבעיות החרדה הוא להפסיק לדאוג.
הרעיון הזה, וכן רעיונות איך להתגבר על דאגה,  מבוטאים בכל אחד מ336 דפי הספר "אל דאגה" מאת דייל קרנגי.
 
יש דרכים להפסיק לדאוג
והשאלה החשובה היא איך משתחררים מדאגה?
איך להביס את הדאגה?
 
מדובר בשינוי גישה.
מדובר בהחלטה (כן, החלטה!) לשנות גישה,
לשנות דפוס התנהגות אוטומטי לדפוס מועיל יותר.
זה לא דבר שמשיגים אותו ביום אחד,
ככל שמקדימים - קל יותר לשנות.
לשם כך יש ספרים לעזרה עצמית, יש טיפול פסיכולוגי, וגישה נוספת פחות מוכרת אך מועילה - גישת ה NLP.  
 
 
לצפיה ב-'אהה , זה משהו אחר לגמרי ורדה'
אהה , זה משהו אחר לגמרי ורדה
14/08/2016 | 19:39
18
יש הבדל עצום בין מה שאת אומרת לבין מה שאומר EACA .
   להגיד למישהו להפסיק לדאוג ככה סתם,בלי להסביר ובלי לתת דרך או כיוון זו ברכה לבטלה . להפסיק לעבוד במקום עבודה או לברוח מעימותים עם מצבים או אנשים זו אינה הדרך .
 אני בדיוק יודע ומכיר את כל התיאוריות (או לפחות את חלקן הגדול ) שמסוגלות להביא את האדם להשלמה עם עצמו ועם המחשבות ההרסניות והפחדים והדאגות ולתעל אותן לאפיקים חיוביים , אבל איני מסוגל להבין את הקביעות הנחרצות חסרות הפשר וההיגיון של האיש הזה . הלא ברור שלאנשים שונים יש אופי שונה ומאוויים שונים . אי אפשר לתת למישהו שסובל מכאב ראש ולמישהו אחר ששבר רגל את אותה תרופה .
לצפיה ב-'ורדה,כבר 54 שנים אני קורא וחוזר לקרוא שוב ושוב את הספר '
ורדה,כבר 54 שנים אני קורא וחוזר לקרוא שוב ושוב את הספר
15/08/2016 | 01:30
1
28
אל דאגה של דיל קרנגי, כבר בגיל 16 שנים החרמתי אותו מהשכן,זה ספר מהדורה ראשונה משנת 1951בארץ בעברית עם תרגום בשפה עברית מיוחדת השונה קצת מצורת השפה הרגילה שלנו.לאחר שהספר היה אצלי שנים רבות והדפים שלו נקרעו ונתלשו נאלצתי לקנות את המהדורה השניה שיצאה לאחר 35 שנים עם תרגום קצת משעמם שלא מאתגר כמו הראשון. הספר הזה המעניין נגנב אצל סדרן המוניות לאחר ששכחתי אותו במונית. אז קניתי את המהדורה השלישית לפני 4 שנים והיא פחות מעניינת מהשתיים הקודמים. בכל זאת הוא ספר חשוב מאד בעיני למרות שקראתי אותו עשרות פעמים.אז לא פלא שאני התנתקתי סופית מדאגות היתר. אכן זה לא קרה ביום אחד אלא במשך 50 שנה,   עד שנכנס לי עמוק בראש. אז הרמתי ידיים והפסקתי לדאוג באסונות הקשים שפקדו את חיי וחיי משפחתי. נהפכתי לאדיש לצרות שנפלו עלי, כאילו שהם לא הצרות שלי לא בוכה ולא מתאבל בימי השבעה.  לא מזיז לי יותר שום אסון שקורה. אני עוזר לחולים הקרובים ואם מת מישהו אז אני שוכח מהמקרה. את זה למדתי לראשונה מהסרט בשחור לבן, עם השחקן אנטוני קוין ז"ל, כאשר בכל פעם פקד אותו אסון אז הוא עזב והלך לרקוד את ריקוד הסירטאקי היווני.
לצפיה ב-'שם הסרט זורבה היוני.אולי אפשר לראות את הסרט באינטרנט.סרט '
שם הסרט זורבה היוני.אולי אפשר לראות את הסרט באינטרנט.סרט
15/08/2016 | 01:35
27
מומלץ המלמד חוכמת חיים בשביל לא לקחת ללב.
 
לצפיה ב-'אחריות של אב'
אחריות של אב
10/08/2016 | 18:19
34
שלום EP5800
וברוך הבא לפורום,
הדאגות שלך נובעות מתחושת אחריות שיש לך כלפי הילד, 
כלפי המשפחה הצעירה וכלפי עצמך. 
דאגתך כאב לבנו היא טבעית,
מעניין באיזה הקשר אתה דואג לבן?  
 
אתה כותב "אני מרגיש התקפי חרדה בכל פעם שאני חושב על משהו מדאיג או נתקל במצב מדאיג".
כלומר אתה מודע לכך שהמחשבות הן שמעוררות את החרדה. 

דאגה במידה יכולה לעזור - אבל כשהיא מוגזמת 
היא מפריעה למהלך החיים התקין. 
 
אפשר ורצוי ללמוד לשנות גישה -
לשנות את הדיבור הפנימי, 
במקום דיבור מלחיץ ומעורר חרדה לדיבור מרגיע,
לנתב את הדאגה למקום מועיל, למקום של עשיה,
 
כדי לענות על השאלה
האם לחזור לטיפול תרופתי או ללכת לייעוץ פסיכולוגי
שאל את עצמך האם התרופות יעזרו לך לשנות גישה.  
 
 
 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובות'
תודה על התגובות
10/08/2016 | 22:46
3
27
אמנם לא הסברתי בפירוט את המקור לדאגות, לגבי הילד זה באמת דאגות רגילות של אב, לגבי השאר זה דאגות שהיו לי בעבר שנוגעות לגבי המצב התעסוקתי שלי, אני דיי תקוע מבחינה תעסוקתית והשכלתית(לא מוצא את עצמי), ונוסף לי דאגה כלכלית לפרנס משפחה.  אבל הבעיה היא שאני לא שולט בהתקפי החרדה האלה, זה בא מיד ואני לא מסוגל לנשום, הלב דופק, ואני נכנס למין דיכאון, לפעמים זה נמשך כמה שעות שבהן אין לי חשק לכלום, אין תאבון וכו. היו מספר פעמים שהצלחתי לעצור את זה עם הסחת דעת כמו לראות משהו מצחיק, אבל זה לא עוזר תמיד. לכן אני שוקל לחזור לתרופות או לנסות טיפול פסיכולוגי כלשהו
לצפיה ב-'"תעסו-קו" - עזרה בהשתלבות תעסוקתית'
"תעסו-קו" - עזרה בהשתלבות תעסוקתית
11/08/2016 | 00:19
1
38
ממליצה לפנות ל"תעסו-קו" ,
מדובר בשירות טלפוני או פגישות פנים אל פנים,
שמטרתו סיוע בנושאים הקשורים בתעסוקה והשתלבות בעבודה,
השירות ניתן בחינם לאחר ראיון טלפוני בו הפונה נמצא מתאים לקבלת השירות.
בדוק אם ניתן שירות של תעסו-קו באיזור מגוריך.
לצפיה ב-'התקשרות'
התקשרות
13/08/2016 | 22:16
9
לתעסו-קו  בחיפה ניתן להשאיר הודעה בטל' 04-8354038
 לאיזור המרכז ולאיזור הדרום ניתן לפנות לעמותת "בעצמי" - בטל' *2119
לצפיה ב-'אם תרופות עזרו לך בעבר אין סיבה מדוע ללא להמשיך בכך'
אם תרופות עזרו לך בעבר אין סיבה מדוע ללא להמשיך בכך
11/08/2016 | 12:50
19
תרופות עוזרות , על זה אין ויכוח . לגבי טיפול נפשי כדאי לבדוק לגבי CBT שהוא הטיפול המועדף להקלה על חרדות. 
 ולגבי הדאגות שלך , הן מובנות לי כי משפחה ופרנסה זו מעמסה נפשית מסויימת ותלוי איך ולאן מתעלים את זה . 
 מי שטבע את האימרה "אין שכל אין דאגות " צודק ,    מעניין מה אתה חושב על זה.
לצפיה ב-'חרדה חוזרת ופחד מדה פרסונצליזציה'
חרדה חוזרת ופחד מדה פרסונצליזציה
10/08/2016 | 17:12
4
80
צהריים טובים,
מתנצל אם ההודעה הזו ארוכה ומייגעת, הייתי רוצה לחלוק איתכם את הסיפור שלי ולקבל את עצתכם/חיזוק/הדרכה.

לפני כשנתיים עשיתי טעות חמורה והשתמשתי בסם שנקרא MDMA (לא עשיתי מעולם סמים כימיקלים  - קצת מריחואנה)
לאחר השימוש הסתובבתי עם סחרחורת, יותר חוסר יציבות (כאילו יש לי דלי מים על הראש) במשך כמה שבועות. הופיעו אצלי חרדות, חוסר שינה, המון פאניקה עם תחושות שאני משתגע. חוויתי לדעתי גם דה פרסונליזציה , מתח בצד אחד של הראש . בקיצור סיוט שלא ברא השטן.
לא ניגשתי לטיפול ועברתי את הסיוט הזה במשך שנה עד שחזרתי לשגרה מלבד רגעים בהם הייתה לי חרדה שהצלחתי להשתלט עליה.

היום אני שנה אחרי התקופה הנוראית הזו והייתה לי שנה נפלאה,
מלבד העובדה שאני די מלקה את עצמי על הטעות הזו שעשיתי ומקווה שלא עשיתי לעצמי נזק בלתי הפיך.
בכללי הכול היה נהדר עד לפני חודש.

בחודש האחרון הייתי במתח גדול, הייתי חולה ולא אבחנו מה יש לי ונכנסתי קצת לסרטים, אמי חלתה בסרטן. (אני לא יודע אם זה קשור כי בדר"כ החיים שלי הם תחת לחץ- לימודים, עסק שאני מנהל, פרויקטים וכו' ואני יודע להתמודד עם הלחץ הזה כמו שצריך אבל ציינתי את הלחץ כי אולי לא במודע זה הטריגר).
בכל אופן, חזר לי הכאב ראש/לחץ בצד אחד של הראש והנחתי שאולי זה מהסטרס. לאחר מכן שמתי לב שכשאני צועד בבית אני מרגיש כאילו העיניים לא ממוקדות. כשהנעתי את הראש מצד לצד הרגשתי קצת חוסר יציבות. הסתכלתי מהחלון החוצה והכול היה ניראה לי מוזר פתאום. הסתובבתי עם התחושה הזו יומיים והתחיל לי מתח בבטן ואז החרדה קפצה עלי ואחזה אותי שוב.
שוב פעם צללתי אחורה בזמן אל הסיפור הזה, אני שוב בחרדות אבל הן יותר בשליטה,
הבעיה הקיצונית יותר היא, כשאני מסתכל במראה אני מרגיש מוזר וגם כשאני מסתכל החוצה למרחב פתוח הכול ניראה לי מוזר. כאילו משהו בעיניים שלי לא מסתדר.
קראתי על דה פרסונליזציה שוב וזה הכניס אותי עוד יותר ללחץ. מעבר לזה אני מנסה להבין אם אולי חוויתי את התחושה הזו כל השנה האחרונה אך לא ייחסתי לה חשיבות. יש לי רגעים בחרדה הנוכחית שאני כאילו לא מכיר עצמי, שאני הולך להשתגע, כאילו האישיות שלי מתנפצת לרסיסים ואיתה כל העולם שלי. הרבה מחשבות מה יקרה אם אני יאבד שליטה (מדמיין את עצמי פתאום צורח ומשתגע- למרות שזה לא יקרה), אני לא ישן כבר כמה לילות, מתעורר כל שעה-שעתיים ואני ממש עייף כל היום ואני חושב שזה מוסיף ללחץ.

בקיצור שצף של מחשבות והרבה בלגן בראש ובנפש.
אני לא יודע אם לנסות ולהתמודד עם זה לבד כמו בפעם שעברה, התחושות האלו מוכרות לי ואני מרגיש שאני יכול להתמודד איתן מצד אחד אך מצד שני זה הרבה סבל.

אני מנסה להבין מה השתבש? מה הטריגר?
האם זה שקראתי על דה-פרסנוליזציה החזיר אותי לטראומה הזו ואני סתם מלחיץ את עצמי או שמא זו באמת התופעה.

ועוד 3 שאלות:
1.האם אפשר לחוות דה-פרסנוליזציה ולא לדעת מכך?
2.האם יכול להיות שכל השנה האחרונה הייתי באותה תחושה ולא הבחנתי בכך?
3.האם יכול להיות שהעייפות הגדולה מתפרשת אצלי כניתוק?

לצפיה ב-'האם האם האם, מכיר את השיר הזה?'
האם האם האם, מכיר את השיר הזה?
11/08/2016 | 15:30
29
בקיצור אתה בלי ספק חווה חרדה . כשיש לאנשים חרדות הם חייבים להבין מה זה , למה זה בא, מה היה הטריגר וכ"ו, והכי מפחיד מה יהיה אם ? מה יקרה אם אתעלף או מה יקרה אם אקיא או מה יקרה אם אחווה סימפטום כזה או אחר , והתשובה כמובן שלא יקרה כלום חוץ מהרגשה מחורבנת ואת זה  אתה הרי יודע. העיצה הכי חשובה שאני יכול לתת לך היא: אל תזניח את זה ותטפל במלוא הכח , ככל שתהרוג את זה יותר מוקדם כך ייטב , אם זה תרופות או טיפול  בשיחות או גם וגם , לא לוותר ולומר אני מרגיש יותר טוב זה בטח לא יחזור . אין לי מושג אם יחזור או לא אבל גם אצלי הסיפור התחיל בערך בגיל שלך , ובגלל שהזנחתי כי ראיתי שזה עובר לבד בלי טיפול , אז באמת מספר פעמים זה עבר אבל לבסוף זה תפס אותי חזק .
  שוב אני חוזר ואומר , את החרדה הזאת צריך לחסל כשהיא עדיין בתחילתה כי ככל שהיא מופיעה יותר ככה היא מתקבעת ברמה כזאת או אחרת.
   ועוד דבר מאוד חשוב , כל מה שאני כותב כאן מבוסס בעיקר על הנסיון האישי שלי +שמיעת בלי סוף סיפורים ונסיונות של אחרים , זה לא אומר שגם אתה תתנסה בזה , אבל רק שתדע .
       האמת היא שאני מגיב לך כי השתלשלות העניינים אצלך מזכירה לי את שלי כשהייתי בגילך , משפחה ועסקים וכל מה שמתלווה לזה .
  
לצפיה ב-'אתה יכול לנסות לתאר את כאב הראש ובעית העיניים?'
אתה יכול לנסות לתאר את כאב הראש ובעית העיניים?
12/08/2016 | 07:49
1
23
ממש לתאר כיצד הכאבים מתאפיינים
לצפיה ב-'אני לא רופא,אבל אני מניח שכאב הראש שלך נובע מלחץ דם גבוה'
אני לא רופא,אבל אני מניח שכאב הראש שלך נובע מלחץ דם גבוה
12/08/2016 | 12:25
23
כתוצאה ממתחים גדולים הגורמים לחרדה.
לצפיה ב-'דאגות יתר וכעסים מצטברים=חרדה כתוצאה משיבוש'
דאגות יתר וכעסים מצטברים=חרדה כתוצאה משיבוש
12/08/2016 | 12:21
23
החומרים במוח וירידה ברמת חומר הסרוטונין במוח וגם
אני חושב שיבוש זרימת החשמל במוח אל מערכת העצבים כולה בגוף.
חשוב מאד לא להצטער על מה שהיה ולהפסיק לדאוג ולחיות בחיים שוחקים.
כאשר תרים ידיים ותתחיל לחיות בנחת ובלילה תוכל לישון עם ראש שקט,אז
תשכח מכל המצב הרע שאתה נמצא בו.
הכל תלוי בהחלטה שלך מה אתה בוחר.
או שאתה הורס את החיים שלך או שאתה חי כמו מלך ללא בעיות בראש.
בנוגע לסרטן של אמך, אתה תעזור לה כפי יכולתך כדי להרגיש טוב יותר ולהבריא, כל השאר כבר לא תלוי ביד שלך.
לצפיה ב-'פרומו לתכנית על הפרעות/חרדות'
פרומו לתכנית על הפרעות/חרדות
10/08/2016 | 20:43
1
45
חברים, ביום שני הקרוב, 21:00, בתכנית של אמנון לוי, התראיינתי על ההתמודדות עם O.C.D ואיך יצאתי מזה, מוזמנים לצפות. https://www.facebook.com/300889989946881/videos/10...
לצפיה ב-'"הפנים האמיתיות"'
"הפנים האמיתיות"
12/08/2016 | 09:45
22
אני מניחה שאת מדברת על התכנית "הפנים האמיתיות",
אני בהחלט מתכוונת לצפות בה (אם כי במועד מאוחר יותר).
תודה שהפנית את תשומת לבנו.
לצפיה ב-'אשמח לקבל המלצות למטפלים בחרדה חברתית דרך כללית.'
אשמח לקבל המלצות למטפלים בחרדה חברתית דרך כללית.
09/08/2016 | 16:35
29
תודה רבה
לצפיה ב-'שוב חופר...'
שוב חופר...
06/08/2016 | 21:50
3
74
היי כולם, שוב אני מציק לכם בתלאותיי ומעדכן במצבי.
 
נראה לי שהחרדות שלי הגיעו לשלב הטבעי הבא, שלב ההימנעות שכולל הסתגרות בבית כשאפשר ועדיף צמוד למיטה ולישון. זה לא שאין לי מה לעשות, העניין הוא שכל דבר שאעשה שאמור ליצור תחושת סיפוק - כרוך במאמץ שעולה בחרדה ודיכאון.
כנראה שאצטרך להחליף כדורים, זה מוזר כי ב-5 שנים האחרונות הכדורים האלה מאוד עזרו לי ופתאום הם הפסיקו לעזור. בכל מקרה, אני נאלץ להתמודד עם הקושי שכולנו מתמודדים איתו ברמה זו או אחרת, להתמודד עם הקושי הזה אבל ברמה חדשה-ישנה מלאת הימנעות.
נכון שאסור להימנע, אבל זה מרגיש לי הדבר הכי נכון במצב שאני מצוי בו, לנוח כל עוד אני יכול כדי שכשאני עובד או לומד לא אהיה מותש. זה די מתסכל כל הסיפור הזה, ליפול לבור הזה שנקרא התקפי חרדה שוב, אני רק רוצה להיפטר מהמחלה הזו, היא גורמת לי להיות מרותק למיטה כמו איזה חולה סיעודי משותק.
אני מקווה שאוכל לספר לכם על ימים טובים יותר...
לצפיה ב-'איך נחלצים מבור'
איך נחלצים מבור
07/08/2016 | 22:47
1
41
לסופה, 
"זה די מתסכל כל הסיפור הזה,
ליפול לבור הזה" כתבת
המשפט הזה הזכיר לי סיפור :
 
"יום אחד נפל חמור זקן לתוך בור עמוק בחצרו של איכר גוי מגושם.
החמור נער ללא הרף.
הגיע האיכר והתבונן אל תוך הבור,
כאשר הוא חושב מה אפשר לעשות עם החמור.
...
אט, אט הגיעו גם חבריו למושב,
והציעו לו שגם כך צריך לסתום את הבור,
ואת החמור כנראה לא יוכלו להוציא.
"נמלא את הבור בחול ופה יסתיים הסיפור", אמרו.
החלו אנשי הכפר להשליך רגבי עפר אל תוך הבור,
על גבו של החמור.
בתחילה לא הבין החמור מה מתרחש ובכה מאד,
אך תוך זמן קצר הגה בראשו רעיון:
בכל פעם שזרקו על גבו חול,
הוא ניער את החול מעליו, 
דרך עליו וכך החל לעלות...לפתע,
לאחר מספר דקות, בצבץ לו ראשו של החמור מעל לבור,
ותוך כדי נעירה עסיסית פרץ בדהרה קולנית..."
 
מוסר ההשכל:
לפעמים אדם נמצא במצבים,
בהם הוא מרגיש שהוא "נפל לבור",
ובנוסף לכך, הכול נופל עליו בבת אחת ומאיים לקוברו.
אך, אל ייאוש! כל שעלינו לעשות,
הוא להיאזר בסבלנות,
להתנער ולצעוד לאט לאט כלפי מעלה...
 
לצפיה ב-'"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"'
"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
08/08/2016 | 11:30
20
וכאן המקום לומר שהסיפור ומוסר ההשכל לקוחים 
מדף הפייסבוק של הרב יצחק פנגר. 
לצפיה ב-'זה לא הכדורים חביבי'
זה לא הכדורים חביבי
08/08/2016 | 20:15
26
זו השחיקה והצלילה שוב לביוב של השכל, אני יודע מה זו חרדה ו(חרא דה) המחשבות שלנו הן האויב מספר אחת.
כדור חדש יחריף את המצב משום שהגוף יצטרך להתרגל מחדש לכדור שאין לדעת איך ישפיע עליך, התופעות לוואי הן סיוט.
 
לצפיה ב-'דאגות לפני גיוס'
דאגות לפני גיוס
05/08/2016 | 10:10
9
39
הבן שלי מתגייס בעוד חודשיים
יש לו מקצוע אבל הוא הוא מיועד לתפקיד אחר -
שהוא לא רוצה,
אני כבר מרגישה את התחושה הזאת שאין מה לעשות
 ( נסינו לפנות ללא הצלחה)
לא ישנה בלילות, דואגת,
גם כי אני חוששת שהוא לא יהיה מרוצה,
וגם כי התפקיד הזה לא נראה מתאים לו,
וגם זו הרגשה לא נעימה שאי אפשר להשפיע.
איך להתגבר על הדאגה.
 
לצפיה ב-'את פשוט בחורה דאגנית באופייך.זה לא רק בנוגע'
את פשוט בחורה דאגנית באופייך.זה לא רק בנוגע
05/08/2016 | 14:25
8
27
לשרות הצבאי של בנך.
הצבא זה לא קייטנה.
הצבא מבקש חיילים לפי הצרכים של החיילים.
לא כתבת שהוא בקש להיות בסיירת מטכ"ל ונתנו לו סיירת פחות מאתגרת.
חוץ מזה אל תתערבי יותר מידי בחיים שלו,כי הוא כבר לא ילד.
תאפשרי לו להילחם על זכויותיו בעצמו.
לצפיה ב-'אני דאגנית?'
אני דאגנית?
05/08/2016 | 17:57
7
25
 
מזל שהוא לא בקש להיות קרבי,
אז לא הייתי ישנה 3 שנים...
הצבא מבקש חיילים לפי הצורך שלו,
אבל,  היה לו חלום - לעשות תפקיד מסוים, במקצוע,
והחלום הזה לא מתממש.
אתה אומר שהוא כבר לא ילד, 
והוא ילחם לבד על זכויותיו ?
אולי
לצפיה ב-'סליחה,תיקון,לפי הצרכים של צה"ל ,אבל לפעמים אפשר להתחשב גם '
סליחה,תיקון,לפי הצרכים של צה"ל ,אבל לפעמים אפשר להתחשב גם
06/08/2016 | 00:11
6
23
בצרכי החייל.
את שואלת אני דאגנית.
את לא דאגנית,את סופר דאגנית.
דעי לך שדאגנות היתר שלך תמוטט אותך ולא תצליחי לתפקד בחיי היום יום.
אוי ואבוי לנו אם היו במדינה שלנו עוד 100 נשים דאגניות מאד כמוך.
זה רק מה שהיה חסר לצה"ל ולקיום המדינה שלנו.
דעי לך שהסיכויים לההרג או להיפצע בקרבות הם קטנים יותר מאשר בתאונות דרכים.
לצפיה ב-''
06/08/2016 | 15:17
3
16
אני חושבת שבקלות אפשר למצוא מאה דאגניות....
עלית על נקודה מאד רגישה - תאונות דרכים.
המשפט שכתבת ממש לא מעודד,
תאונות דרכים הם סיבה רצינית לדאגה,
(גם זה מדאיג אותי)
במקרה הזה  אם הדאגה תגרום לאנשים לעשות משהו כדי לשנות את המצב,
אז שווה לדאוג..
לדעתי כל אחד צריך לשים לו לפני העיניים תמרור עצור 
ולנהוג או ללכת בזהירות ובהתחשבות.
יש לנו מספיק דאגות גם בלי זה. 
 
 
לצפיה ב-'לדאוג לדברים שיסתדרו על הצד הטוב זה בסדר,בתנאי שלא'
לדאוג לדברים שיסתדרו על הצד הטוב זה בסדר,בתנאי שלא
06/08/2016 | 22:28
2
21
לוקחים ללב ולא כועסים,אחרת חוטפים התקפי חרדה או אפילו לפעמים גם דיכאון.
צריך לעשות חשבון,מהו הסיכוי שניפגע כחיילים קרביים או כנוסעים ברכב.לדעתי
הסיכויים הם כמעט אפסיים, אחד למיליונים. לכן כבר כמה שנים הפסקתי לדאוג לאחר שהדאגות פגעו בי וגרמו לנזקים יותר מאשר פתרון בעיות.
 
לצפיה ב-'איך עושים את זה'
איך עושים את זה
07/08/2016 | 08:42
1
7
תודה 
אני אשתדל להעזר בעצה שלך
ולא לקחת ללב, זה באמת לא עוזר ולא בריא,
אני עוד לא יודעת איך עושים את זה 
ואם יש משהו שאפשר לעשות בקשר לזה,
יש חומר קריאה בנושא?. 
 
 
.
 
 
לצפיה ב-'לי יש ספר רב מכר של דייל קרנגי,שנקרא אל דאגה'
לי יש ספר רב מכר של דייל קרנגי,שנקרא אל דאגה
07/08/2016 | 12:06
15
המהדורה הראשונה שהיתה אצלי בבית היא מלפני 65 שנים,
הוא עם התרגום הטוב ביותר.
במשך השנים נוצרו לספר זה עוד לפחות 2 תרגומים שונים שהם
לדעתי פחות מעניינים ופחות מאתגרים איך לא לדאוג ומה יקרה לנו אם נדאג
וכ-90% מהחולים בבתי החולים הם תוצאה של דאגנות יתר.
בתרגום האחרון החליטו לכתוב שרק 70% מהחולים בבתי החולים הם כתוצאה מדאגנות יתר.  אבל זה לא מה שאמר אותו מנהל בית חולים בארצות הברית. הוא אמר 90% ואני מסכים איתו.
לצפיה ב-'עזרא יקר,'
עזרא יקר,
06/08/2016 | 17:03
1
19
לכל האימהות נולד תינוק שמחובר אליה בחבל הטבור,
כשגוזרים,לא גוזרים את האמהות שמתחילה,להיפך,
מתאהבים בתינוק יותר ויותר,דואגים ומטפחים אותו
יומם וליל.
עם השנים מאריכות לו את חבל העצמאות,
אבל אנחנו נשארות מחוברות אליו,דואגות למלא את כל צרכיו,
 
גם אני הייתי לוחמת בצבא וגם שלש בנותיי,
עודדתי ותמכתי בהן כל שעה ויום,אבל הייתי רגועה רק
כשהן היו על ידי.
לא דאגתי,אבל חיכיתי לטלפון,לשמוע את הקול שלהן.
 
לשימחתי כולן קיבלו את התפקידים שבחרו,
אבל מאוד מבינה אמא שבנה לא קיבל את שרצה.
 
יש טופסי מעבר,יש קורסים,
הוא ישתלב,
תהיי רגועה.
 
מחקרים מראים שהנוער שעבר צבא בישראל
הרבה יותר בוגר ומצליח מהנוער שלא.
לצפיה ב-'הרגשה טובה'
הרגשה טובה
07/08/2016 | 08:44
14
זו הרגשה טובה שאת מבינה את הדאגה שלי כאם.
תודה גם על דברי ההרגעה
 
 
לצפיה ב-'יש לי עכשיו שוב עו"ס ומדריכה'
יש לי עכשיו שוב עו"ס ומדריכה
03/08/2016 | 13:30
4
40
אחרי הפסקה בליווי כי הם התחלפו.יש לי שוב את הליווי המלא. עם העו"ס אני מטפל בפוסט טראומה(CBT) וחרדה( ניהול חרדה).
ועם המדריכה אני אראה סרט במחשב (יש לי בעיה לראות סרטים)
ויעבור על השירים בבילוג שלי ( מחשבות 100) כדי שלא אכתוב שטויות.
ואדבר הרבה כי אם אני לא מדבר הזמזום באוזניים ( טנטון) גובר אני מקשיב לו וממתנתק מהסביבה. הזמזום אצלי הוא מדומה- ואולי אבריא ממנו בטיפול הפסיכולוגי.
אז אני אופטימי אבל יודע שקצב ההתקדמות איטי מאוד אצלי.
בדרך כלל אין נסיגות אבל הקצב איטי.
אני סובל מחרדה עקב הפוסט טרואומה- וצריך להעיז לעשות דברים.
ואז החרדה יורדת בהדרגה. אני למשל פוחד מנסיעה לא מוכרת ומנסיעה בלילה באוטובוס- אלא אם אני שותה קפה- כי קפה מרגיע אותי ( יש רבים שהוא דווקא גורם להם לחרדה).
ההישג הכי גדול שלי בטיפול בפוסט טרואומה הוא שאני חושב שוב
אחרי הפסקה של כמה שנים-אחרי כמה חודשים של טיפול החשיבה התחדשה- ואני לא סובל יותר מהפסקות חשיבה.
אבל אני סובל עדין מקצת פלשבקים ( היו הרבה) וחרדה
לצפיה ב-'התקדמות '
התקדמות
03/08/2016 | 14:23
3
18
קרנף יקר,
טוב לשמוע את הנימה האופטימית שבדבריך,
אתה במגמת התקדמות
ויש תחושה שאתה  פועל בהתמדה
כדי להתגבר על דברים שבעבר ( ואולי עדין) הקשו עליך, 
בהצלחה בהמשך הדרך
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
03/08/2016 | 16:22
2
6
לצפיה ב-'קרנף,'
קרנף,
06/08/2016 | 17:10
1
14
אתה יודע,
אומרים שלהיות מודע לבעיה
זה חצי החלמה.
אז בהחלט נשמע שהשליטה על חייך
חזרה אליך.
נגד פלשבקים מה שעזר לי היה
שהדלקתי נר, ישבתי מולו והתרכזתי רק בו,
לאחר כמה דקות הייתי עוצמת עיניים
ורואה את הנר.
היום נדיר שיש לי הבזקים.
 
הטינטון הוא דבר מאוד קשה,
כל הכבוד שאתה מתמודד איתו
כל כך יפה.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
06/08/2016 | 18:11
10
אני אשאל על הנר  את הרופא. אבל אני חושב שהיות שהפלשים שיש לי עכשיו הם רק על דברים שלא הצלחתי לטפל. אז אני אתרכז בטיפול בהם 2 נושאים אחד זוגיות ושני מזון שאני פוחד ממנו ( אני פוחד מסרטן שאימא מתה מימנו ולי הוציאו פוליפ). הפלשים על הטרואומה כבר נדירים מאוד כי טיפלתי בהם.
לגבי הטינטון המדומה הוא פרץ כ תוצאה מחרדה קשה על דבר ספציפי- ולכן אני חושב שגם הוא ניתן לטיפול ואם הירידה בחרדה הטינטון יוקל או יעלם.  
לצפיה ב-'נפתח פורום אולימפיאדה ריו 2016'
נפתח פורום אולימפיאדה ריו 2016
( לעמוד שלי בתפוז )
03/08/2016 | 14:14
6
המשחקים האולימפיים של קיץ 2016 עוד רגע כאן, ואנחנו מזמינים אתכם לפורום אולימפיאדה ריו 2016 כדי להתעדכן ולדבר על כל מה שחם!
 
 היכנסו כבר עכשיו:
לצפיה ב-'נפתח פורום פוקימון GO'
נפתח פורום פוקימון GO
( לעמוד שלי בתפוז )
26/07/2016 | 11:58
4
 אם גם אתם נפלתם לטירוף החדש שמשגע את העולם, הפורום הזה נועד בדיוק בשבילכם!
היכנסו עכשיו לפורום פוקימון GO בתפוז, שם מחכים לכם פוקימונים נדירים ביותר:
לצפיה ב-'שלום. חדש פה. לצערי, לא חדש בנושא הדיכאון והחרדה.. '
שלום. חדש פה. לצערי, לא חדש בנושא הדיכאון והחרדה..
24/07/2016 | 22:43
5
151
שלום רב.
הודעה ראשונה באתר הזה והודעה ראשונה בפורום רפואי כלשהו מזה זמן רב.
אני בן 37. סובל מחרדות מזה שנים רבות. בגיל 22, בטיול הגדול של אחרי הצבא היו לי התקפי חרדה רבים, שעד אז לא ידעתי לקרוא להן בשם. בטיול הגעתי למצב נפשי קשה, קיבלתי טיפול 'ראשוני', חזרתי לארץ מתוך מחשבה (ותקווה) שהדברים יסתדרו, אבל כמובן שהם לא.

מאז, אני בטיפול תרופתי קבוע, טיפול פסיכולוגי לסירוגין (כרגע לא) ומעקב פסיכיאטרי. עם הזמן גיליתי שהיו לי חרדות מגיל מאוד צעיר (שכמובן אז לא ידעתי לקרוא לילד בשמו). עברו הרבה שנים מאז. אני מתפקד כמעט כרגיל: עובד במשרה מלאה, עשיתי שני תארים, חברים, עוד טיולים בחו"ל, גר לבד. למה כמעט? כי החרדות הן ביו היתר קשורות לחרדת ביצוע במיטה. אני לא בתול, אבל קרוב לשם.

בתקופה האחרונה אני כמאור לא בטיפול - הייתי בסה"כ באלפי שעות טיפול ולכן אני חש: עייפות החומר, מיצוי, תשישות ועוד.
אבל אני גם בדיכאון. אנ ייודע את זה. אני מרגיש את זה. אני מרגיש אני לא חי אלא נושם. אני מרגיש שלעולם לא אהיה בזוגיות, שלעולם אהיה לבד מבלי משפחה משלי. כל יום שעובר זה מתגבר. דווקא בקטע הזוגי אני כל הזמן מנסה: דייטים/אתרי הכרויות/ספיד דייטים וכו' + ניסיונות מיניים שונים בתשלום. אבל זה לא קורה. לא יכול להסתיר שיש לי מחשבות אובדניות, שזה קצת פרדוקס, כי מצד שני אני (כמו הרבה אחרים) חרד מהמוות ומקבל למשל סחרחורת במקום גבוה. הייתי רוצה להאמין שלא עשה לעצמי משהו ושאני חזק, אבל....
אה, כן, משהו קטן לסיום - אמא שלי התאבדה מדיכאון.


זה על קצה קצהו של המזלג. חש צורך לשתף.
לצפיה ב-'אני לא רופא,אבל אני חושב שנולדת עם רמת חומר סרוטונין נמוכה'
אני לא רופא,אבל אני חושב שנולדת עם רמת חומר סרוטונין נמוכה
25/07/2016 | 00:23
1
77
במוח ולכן את אדם רגיש מאד.
כמובן שכל לחץ שגורם לך לחרדה או התקף,לאדם שהוא לא רגיש מאד לא
יסבול מחרדה או התקפי חרדה.
יש לך שני תוארים, אני מניח שלא בקלות הצלחת לקבל אותם.
אז או שאתה חי בדאגות יתר,או בכעסים,או בשניהם יחד.
מספיק שאתה לא מרוצה ממצבך הזוגי והמיני היום וזה כבר גורם לך לתסכול או כעס
שמובילים למצב החרדה.זה בעצם גם אופי לחוץ.
לכן קח את החיים בקלות יתר ואל תעמיס עליך משא כבד.
לפעמים הלחצים הם גם ממקום העבודה שהיא מלחיצה,או שהבוס מלחיץ.
החיים שלך ישתנו רק כאשר אתה תשנה בעצמך את אורח החיים שלך ולא תנסה להיום כמו האחרים המצליחנים שהם לא רגישים מאד כמוך.
לצפיה ב-'תודה. אני עובד על זה. זה קשה, קשה מאוד..'
תודה. אני עובד על זה. זה קשה, קשה מאוד..
25/07/2016 | 08:59
68
.
לצפיה ב-'הישגים ראויים להערכה'
הישגים ראויים להערכה
28/07/2016 | 15:18
1
60
שלום לך גורם חוץ,
החרדה מלווה אותך ומעסיקה אותך שנים רבות,
ויחד אתה הגעת להישגים ראויים להערכה.
הדבר מצביע על כוחות ויכולות שיש לך.
"אני מרגיש לא חי אלא נושם,
אני מרגיש שלעולם לא אהיה בזוגיות...." אתה כותב.
אני מרגיש ש = אני חושב ש...
לאור נסיון העבר אתה חושב מחשבות מחלישות.
מחשבות הן רק מחשבות, הן לא עובדות ולא האמת.
 
הרבה יותר קל לעשות שינוי ממקום חיובי.
ההתחלה יכולה להיות על ידי תתחיל
לראות מה אתה אוהב בעצמך,
תעריך ותודה על הדברים החיוביים שבחייך,
שים לב לשפה בה אתה משתמש,
שתהיה חיובית ולא שלילית ונחרצת.
 
כך תתחיל לשדר חיוביות וחיוניות,
כך תגרום שלאנשים יהיה נעים אתך,
אנשים (גם בנות זוג פוטנציאליות) אוהבים להיות עם אנשים חיוביים,
 
אתה תוכל לראות איך בהדרגה יותר קל לך לפתח קשר זוגי משמעותי.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה על המילים היפות והמעודדות.'
תודה רבה על המילים היפות והמעודדות.
28/07/2016 | 20:30
17
לצפיה ב-' גורם חוץ'
גורם חוץ
30/07/2016 | 08:10
41
נראה שאתה ברמת תפקודיות רגילה לחלוטין וזה נפלא. כל הכבוד שאתה לא נואש וממשיך את הדייטינג. אני בגילך ומזמן הרמתי ידיים כבר בגלל הדיכאון. אל תפסיק את העשיה, כי השאיבה למטה היא קשה ליציאה.
 
אל תחזור לטיפול השיחתי, החיטוט בעבר לא עושה לך טוב, הוא מוצה. גם אני מיציתי שיחות אצל ספת הפסיכולוג. אין צורך להמשיך מה שלא עושה טוב ולא מועיל לנו.
 
אתה צריך למצוא שיטה, שתוכל לתרום לך לתחושות, אולי טיפול אלטרנטיבי, דיקור, דימיון מודרך וכו'.
 
צר היה לי לקרוא על נסיבות מותה של אמך.
 
ובינתיים חיבוקי גדול
 
 
לצפיה ב-'חרדה וזוגיות'
חרדה וזוגיות
22/07/2016 | 01:09
10
92
היוש חברי לצרה...מה שלומכם?
טוב אני סובלת מהסיוט הזה כבר 15 שנה, עם כדורים כמובן.
לא רואים עלי כלום למרות שאני סובלת המון מתופעות לוואי והתקפי חרדה. וזה בא לידי ביטוי בחיי היומיום בדרך של הימנעות מהמון המון דברים. בעיקר אירועים,מפגשים (אפילו עם חברים) והכי הרבה הימנעות מזוגיות. כל דבר שחורג מהשיגרה יכול להיות טריגר להתפתחות התקף ולכן רוב חיי בשנים האחרונות די מתמצים בעבודה ספורט ובית. כשאני כבר כן אוזרת אומץ לצאת למפגש חברתי זה מחוייב המציאות לקחת חצי קלונקס לפני כדי שלא יקרה כלום ח"ו.
הענין הוא הזוגיות. אני כבר בת 40, מקסימה וחמודה, אינטילגנטית וחברותית אבל לא מצליחה לצאת לדייטים. כבר 10 שנים לא הייתי בזוגיות. רק המחשבה על זה מעוררת בחילה,צמצמורת וכל הנלווה להתקף חרדה. די השלמתי עם המצב שלי ואני לא רואה לצערי שזה משתפר (הלוואי שיהיה נס), והזמן עובר והלבד בוער, והמבטים של כולם "איך יכול להיות שהיא לבד"...וההצעות שלרוב אני פוסלת על הסף אפילו בלי שבדקתי, והקנאה בכולם שיש להם משפחות ורק אני בודדה...ואני לא יודעת מה לעשות. זה מאוד מעציב אותי. מה אתם אומרים?
לצפיה ב-'חרדה וזוגיות - לגרום לנס להתרחש'
חרדה וזוגיות - לגרום לנס להתרחש
22/07/2016 | 11:51
2
43
שלום וברוכה הבאה לפורום,
מעניין אם הרווח בכינוי "חר דתית" הוא מכוון,
 
את מקסימה וחמודה,
נשמע שאת מאד רוצה זוגיות,
אבל משהו בך חרד מזוגיות, 
חרדה שמתבטאת  ברמה הפיזיולוגית,
וגורם לך להמנע מכל דבר שחורג מהשגרה.

הקושי שלך משותף להרבה אנשים שרוצים זוגיות
אבל נמנעים מסיבות שונות.
 
אני מאמינה שאת יכולה לגרום לשינוי חיובי בחייך.
כהכנה, אני מזמינה אותך לעשות תרגיל ולכתוב על עמוד אחד 
 
מה תרוויחי מכך שתהיה לך זוגיות 
ועל עמוד אחר לכתוב 
מה תפסידי מכך שתהיה לך זוגיות,
שימי לב, איזו רשימה ארוכה יותר? מה יותר חשוב ממה? מה המסקנות? 
 
כשקראתי את המשפט "הלואי שיהיה נס"
קפצו לי מילות השיר "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".
הנס כבר התחיל, בכך שהבעת את רצונך בשינוי,
מזמינה אותך לגרום לנס להתרחש.

 
 
 
 
 
לצפיה ב-'היי ורדה'
היי ורדה
24/07/2016 | 01:44
1
31
צדקת...הרווח בכינוי מכוון :)
ברור לי שרשימת הרווח גדולה מרשימת ההפסד
אך מכיוון שהתקפי החרדה כ"כ קשים ומתישים אני לא מצליחה להתגבר עליהם ולא מסוגלת להתמודד איתם כשהם באים חוץ מלברוח או לקחת קלונקס אז מראש אני בוחרת לא להכנס למצבים שמביאים אותי להתקפים האלה, וכך כל חיי החברתיים השתנו וכמובן גם חיי הזוגיות שכרגע לא נראה לי אצליח להגיע אליהם לצערי...
לצפיה ב-'המנעות '
המנעות
25/07/2016 | 08:28
23
חר דתית יקרה,
"ולא מסוגלת להתמודד איתם כשהם באים חוץ מלברוח" 
האם באמת אפשר לברוח ממשהו שבא מתוך האדם עצמו ?  
יש המון כאב בדברים שלך,
את מתמודדת באמצעות המנעות ממצבים שונים,  
לפי דבריך, ההמנעות היא הכרחית עבורך, 
כדי למנוע את ההתקפים,
יחד עם זה היא לא מאפשרת לך לחיות את החיים כפי שהיית רוצה,
מונעת ממך חיים חברתיים ויצירת חיי זוגיות.
ולך - מגיע למצות את החיים ולהנות.
איך פותרים את הפרדוקס? 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'ssri לא יספיק, את צריכה כדור תומך'
ssri לא יספיק, את צריכה כדור תומך
22/07/2016 | 13:32
1
46
דבר שני הי חר  דתית, קודם כל יפה שאת לא לוקחת קלונקס על בסיס קבוע.
האם את לוקחת כדור נוסף? להרבה עוזר ריספרדל/סראקוול, מאד מרגיע ומאזן ומסייע להפחית את מינון ה ssri.
 
לצפיה ב-'משתדלת...'
משתדלת...
24/07/2016 | 01:46
31
לוקחת רק פקסט ובמידת הצורך קלונקס
אני לא רוצה להעמיס על עצמי עוד כדורים כי יש רצון להכנס להריון...
לצפיה ב-'עולם הדייטים המתיש'
עולם הדייטים המתיש
22/07/2016 | 13:35
38
שמעי אני מבין אותך, אני טיפה יותר מבוגר ממך אבל אחרי אלפי דייטים כבר אין לי סבלנות לעולם הזה שיש בו משהו מאד מלאכותי, אם כבר מישהי אז שתהיה מלאת הכלה, הרמונית, סובלנית ומלאת הומור ואמפתיה.
לצפיה ב-'חד דתית יקרה.בהחלט במצבך קשה להיות בדייטים.'
חד דתית יקרה.בהחלט במצבך קשה להיות בדייטים.
24/07/2016 | 09:33
24
קשה לך כי הבעיה שלך נמצאת בהתנהגות שלך ובחשיבה שלך בחיים.
לכן את בעצמך צריכה לפתור את הבעיה שמלחיצה אותך וגורמת לך להתקפים.
שימי לב קודם כל מה גורם לך ללחצים שנובעים או מכעסים או מדאגות יתר.
את זה קודם את צריכה לפתור בעצמך.
אם זה במקום העבודה או בבית.
כאשר תשני את צורת החיים שלך ותתרחקי מסיבות הלחצים,אז
תמצאי את אהבת נפשך תוך זמן קצר מאד ותהיי מאושרת.
אם תחזרי למצב הנוכחי אז הצרות יחזרו מחדש והסבל שלך ימשיך.
זו הבחירה שלך ואת צריכה להחליט מה חשוב לך יותר,
להמשיך בדרך החיים שלך כעת,או לעשות שינוי משמעותי שיגרום לך לחיים נורמליים.
לצפיה ב-'היי אני מבינה את הסיוט שלך, גם אני בת 40 ולבד '
היי אני מבינה את הסיוט שלך, גם אני בת 40 ולבד
26/07/2016 | 12:03
2
35
וזה לא קל לוותר על החיים השלי רק בגלל הפחד הזה שתוקף אותי, בכל פעם שמדברים איתי על דייט, אני נכנסת לעצבות מטורפת, סיחרור של מחשבות שמשתלטות עליי, אז אני נמנעת, כבר שנים, אם מישהו רוצה לצאת איתי והוא מראה כוונות רציניות מידי, אני מרגישה חנק, דוחה את הפגישה עד שהצד השני מוותר, בטח מוכר לך
לצפיה ב-'בול אני'
בול אני
30/07/2016 | 08:02
1
24
אצלי יותר גרוע כי אני  מראש משדרת אל תתקרבו אליי, אני הולכת בלי להסתכל לצדדים, בתוך עצמי.
 
אני בדיכאון קשה וחרדות אז זה גם בגלל זה
לצפיה ב-'אדם בתוך עצמו '
אדם בתוך עצמו
30/07/2016 | 12:53
22
שלום גלי,
הדברים שכתבת הזכירו לי את השיר המקסים ורב המשמעות
"אדם בתוך עצמו" / שלום חנוך

אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר.

אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת
או באיזה כפר
לפעמים סופה עוברת
וביתו נשבר
אבל
אבל לרוב,
אדם גם לעצמו הוא זר.

ואת, ואת
כמה טוב שבאת,
בלעדייך ריק הבית
והלילה קר.
אז אני שומר עלייך
כמה שאפשר,
ועם כל זאת, האם
אמצא אותך מחר?

אדם קרוב אצל עצמו
אדם בתוך עצמו הוא גר.      
לצפיה ב-'חדשה כאן '
חדשה כאן
22/07/2016 | 03:44
4
102
אני שמחה שמצאתי את הפורום הזה. קצת רקע עלי: אני בת 42 גרושה עם ילדים השוהים במרבית הזמן עם הגרוש (מסיבות שונות), כך שאני מוצאת את עצמי די לבד לאחר העבודה. קשה לי ליצור קשרים חברתיים חדשים, גם בגלל שבעקבות הגירושים המעגלים החברתיים התנתקו. יש לי חבר שאיתו אני נפגשת פעמיים שלוש בשבוע אך זו לא זוגיות. אנו לא מתגוררים יחד ואין לו כוונה שכזאת. בסופו של יום אני ישנה לבד ומתמודדת עם הכל לבד והקשר מוגבל.  מאז ומתמיד סבלתי מחרדות והתקפי פאניקה במצבים שונים בחיים אך היתה לי את הנוכחות של הבעל לשעבר. כל הכדורים שניסיתי פגעו לי קשות בתפקוד המיני (נכון שעדיף להרגיש טוב אבל כשאין לי את היכולת הבסיסית הזאת שהיא חלק בלתי נפרד מקשר זה מרגיש לי כמו נכות) מאז שהתגרשתי לפני שלוש שנים חוויתי התקפים על בסיס של רבעון (בעיקר לפני מחזור) כדור ואבן  פתר את הבעיה. אני לא נוטלת כדור קבוע. לפני כחודש וחצי התחלתי להשתמש ברואקוטן כדור לפצעים בפנים (לא היו לי הרבה 2-3 פצעים אך אני  לחצתי על הרופא עור לתת לי)  ויש לי הרגשה שהוא היווה טריגר להתפרצות של מה שאני חווה לאחרונה. (אתמול הפסקתי אותו על דעת עצמי). אני חווה על בסיס כמעט יומי מזה שבועיים התקפים שמתפשטים כמו גל צונאמי החזקים ביותר שהיו לי עד כה. מתעוררת עם דפיקות לב מואצות, הזעה בכל הגוף, רעידות הרגשה שאני עומדת להתעלף/למות/להשתגע. פעם אחת הגעתי למיון עשו לי א.ק.ג היה תקין ועזבתי על דעת עצמי. בכל הפעמים לקחתי ואבן אך מפעם לפעם הוא היה פחות אפקטיבי. אתמול קרה לי משהו חדש בזמן התקף: חוסר תחושה בכף רגל. כשאני מרגישה שזה מתפשט אני רצה לקחת ואבן. אחרי 20 דקות יש הקלה אך עדיין מרגישה שזה לא מספיק חזק ומלבד זאת מרגישה שהגוף כבר בטראומה ופיתח סבילות לכדור הזה. אתמול לקחתי ואבן בבוקר היה לי התקף חמור הלכתי לעבודה ובמשך היום הרגשתי חוסר שקט. בערב קיבלתי שוב התקף קשה. המצב שלי החמיר ולא יהיה כנראה מנוס מכדור קבוע. מה אתם מציעים לי לעשות? זה ברור לי שאני צריכה לראות פסיכיאטר דחוף ולהתחיל טיפול קבוע אך לא בא לי שוב להיות שפן ניסיונות של כדורים. סרוקסט וציפרמיל - פגיעה קשה בתפקוד המיני ועייפות, רמרון עשה אותי זומבי. ציפרלקס פגע לי ביכולת הקוגנטיבית (העבודה שלי דורשת חישובים). מישהו לקח כדור קבוע שעזר ושלא פוגע בתפקוד המיני? (זה חשוב לי מאוד כי הקשר עם החבר חשוב לי, הוא האדם היחיד שיש לי חיבור איתו). בבקשה עזרתכם אני ממש במצוקה וכל היום מתעסקת במתי יהיה ההתקף הבא (רמז...כל יום).
לצפיה ב-'מתמודדת יקרה.את בחורה רגישה מאד ונולדת רגישה מאד.כל'
מתמודדת יקרה.את בחורה רגישה מאד ונולדת רגישה מאד.כל
22/07/2016 | 14:35
1
48
מה שקורה לך זה מרגשות כעס או דאגות יתר על מצבך הנוכחי.
את רוצה שהמציאות תהיה כמו שאת רוצה שתהיה,אבל המציאות שונה מרצונותייך.
כאשר תחליטי שאת לא תכעסי ולא תדאגי יותר אז תרגישי טוב יותר ואז לא תצטרכי יותר את הכדורים שמזיקים לך.
לכן עכשיו ולתמיד קחי את החיים בקלות יתר ואל תבקשי שהמציאות תשתנה לפי רצונותייך.
תנסי בהדרגתיות לשנות את הרגלי החיים השגויים שלך ותשני את המחשבות הדימיוניות שלך שלא תואמות את המציאות הקיימת.
כל זמן שתמשיכי לגרום לעצמך לחצים נפשיים אז תמשיכי לסבול.
תנסי לחיות בצורה האפשרית הנוחה ביותר.תלמדי להנות מהחיים היפים עם מחשבות חיוביות ועם תקוה שיהיה בסדר.אם לא,אז הסבל ימשיך עד ליום שתיכנעי ותגידי לעצמך עד כאן,אני אפסיק לכעוס ולדאוג.
 
לצפיה ב-'תודה על תגובתך'
תודה על תגובתך
11/08/2016 | 20:00
4
אכן אני חושבת שהיה טריגר להתפרצות (סביב הזוגיות שיש לי ויחסים בינאישיים בעבודה) אך עדיין התופעות הן בלתי נשלטות כשאני מתעוררת באמצע הלילה עם דפיקות לב חזקות ומהירות ותחושת עילפון, רעד וחוסר תחושה בגפיים וזיעה שמתפשטת שום מחשבה לא עוזרת. הגוף במצב חירום והדבר היחיד שעוזר זה קלונקס + שיחה עם מוקד חירום או הגעה מיידית למיון.
לצפיה ב-'חרדות, זוגיות ותרופות'
חרדות, זוגיות ותרופות
23/07/2016 | 18:22
1
29
שלום מתמודדת
וברוכה הבאה לפורום, 
קשה לך לבד,
את נמצאת בקשר שחשוב לך 
אבל מבחינתך זו לא זוגיות,
מה זו זוגיות עבורך ?
מה,  חסר בקשר כדי להפוך אותו לזוגיות
ואיך את יכולה לתרום לכך? 
 
לא פשוט לחוות התקפים בתדירות כל כך גדולה,
כפי שאת חווה  (כמעט מדי יום).
 
לטיפול תרופתי יש תופעות לוואי,
ולפעמים הגוף מתרגל אליהן וזה מנטרל את השפעתן.
תרופות אינן מונעות את החרדות בטווח הארוך.
אז יש עוד דרכים, לא תרופתיות. 
האם שקלת טיפול בשיחות  ? 
או שילוב תרופות ושיחות.
טיפול כזה מאפשר לאדם לשנות גישה ולקחת אחריות על עצמו ועל בריאותו. 
 
 
 
 
 
 
 
ו
 
 
 
 
לצפיה ב-'לצערי טרם מצאתי מטפל שאתן בו אמון'
לצערי טרם מצאתי מטפל שאתן בו אמון
11/08/2016 | 20:07
26
הייתי אצל פסיכיאטר פרטי שרק הקליד בלפטופ תשובות לשאלון כדי לאבחן את מצבי ובלי שום אמפתיה רשם לי תרופה וכשהיו לי שאלות ניפנף אותי.
הייתי גם אצל פסיכיאטר במרפאה לבריאות נפש שהיה ציני ושהתקשרתי לשאול שאלות לגבי התרופה היה חסר סבלנות עד שאמרו לי במרפאה שאם יש לי שאלות שאפנה למיון. אין לי כסף לפסיכולוג פרטי. ביטוח מושלם רק עכשיו עשיתי וצריך תקופה של חצי שנה כדי לקבל התייעצות עם מומחה במחיר מוזל.
לצפיה ב-'נפתח פורום שמאות מקרקעין'
נפתח פורום שמאות מקרקעין
( לעמוד שלי בתפוז )
21/07/2016 | 09:57
1
 האם אתם לקראת רכישה או מכירה של נכס? נמצאים בהליך לקיחת משכנתא וזקוקים לסיוע או הכוונה בהתנהלות עם שמאי הבנק?
 
בפורום שמאות מקרקעין בתפוז תקבלו תשובות לכל השאלות:
לצפיה ב-'תחושה מזעזעת :('
תחושה מזעזעת :(
18/07/2016 | 01:06
14
182
אחד בלילה, שוב אני כאן, מנסה למצוא מזור זמני לסערה שמתחוללת בי.
אתם בוודאי מכירים את התחושה הזו, תחושה שבאה משום מקום, תחושה שכאילו סוף העולם מגיע, שכל העולם שלי קורס, כל הפנימיות שלי קורסת. התחושה שאני עומד להשתגע, שעוד רגע קט והדכאון והחרדה העמוקים בהם אני מצוי יפרצו באיזה התקף פסיכוטי.
התחושה הזו שהכול קורס,שאין במה להיאחז, היא מאוד קשה עד כדי כך שעוברות בי מחשבות לגשת למיון, אני מנסה להחזיק הלילה עד לבוקר (מחר יש לי תור לפסיכולוגית) אבל זה קשה. פשוט בא לי לקום ולברוח, לקום ולברוח מעצמי ומהפחד הגדול הזה שיש בי, לרוץ כמו מטורף, לנוס על חיי, הבעיה היא שאין לי לאן לברוח, אני לוקח את עצמי איתי לכל מקום.
כאילו אני נכנס למין 'Down' כזה שמלווה בניתוק מטורף שגורם לתחושה של סחרחורות ולחרדה גדולה. מין מצב כזה שלא משאיר מילים בפי לתיאור הקטסטרופה שמתחוללת בתוכי. אני מקווה שהפסיכולוגית תסייע לי מחר לחזור למסלול טיפה יותר נורמלי, לא אוכל לשרוד הרבה במצב הנוכחי...
אני מייחל לישועה, לשחרור מתחושות הנוראיות האלה, לחופש מהחרדה ומהקטסטרופה הנפשית הזו שבאה לה פתאום בשישי האחרון. אני רוצה למצוא את המקום הבטוח שלי, המקום הבטוח שאוכל לברוח אליו במחשבותיי ובדימיוני שיתן לי תחושה של מסוגלות להתמודד עם חוסר האונים הכה גדול הזה.
לצפיה ב-'אכן'
אכן
18/07/2016 | 21:33
114
התקף חרדה הוא דיי מזעזע , הגוף מגיב לסכנה שבעצם לא קורה כלום אבל זה שיבוש שכזה . אני מאוד מבינה כל מה שתארת .
במשך היום לחשוב מחשבות חיוביות ( לא קל ) פשוט מנטרות של דברים טובים.
נשימה עמוקה דרך האף , למלא הבטן ולהוציא מהאף והפה לאט לאט . כמה נשימות כאלה מאזנות קצת ועוזרות .
 
ספר איך היה אצל הפסיכולוגית .
לצפיה ב-'אילו ידעת '
אילו ידעת
19/07/2016 | 00:54
6
78
סופה,
דברים מרגשים ונוגעים כתבת:
"בא לי לקום ולברוח מעצמי,
לרוץ כמו מטורף, לנוס על חיי,
הבעיה היא שאין לי לאן לברוח,
אני לוקח את עצמי איתי לכל מקום". 
כל כך ישיר ומפוקח.
 
ובהמשך דבריך אתה מבקש ומקוה
"למצוא את המקום הבטוח שלי,
המקום הבטוח שאוכל לברוח אליו במחשבותיי ובדימיוני".
 
אילו ידעת מהו אותו מקום בטוח שבו אתה חש מסוגלות,
מה היה המקום הזה ?
איך היית מרגיש להיות בו ? 
ואיזה מחשבות היו לך במקום הזה? 
 
 
 
לצפיה ב-'יכולת'
יכולת
19/07/2016 | 20:33
5
47
אין לי מושג איך היה נראה המקום הזה, מה שאני כן יודע זה שזה היה מקום שגורם לי להרגיש בטוח ושולט בעניינים. מקום שבאמת עוזר לי להבין שזה רק התקף שיחלוף בעוד 40 דקות. מקום שארגיש בו מסוגל וחופשי
לצפיה ב-'בדמיון הכל אפשרי'
בדמיון הכל אפשרי
19/07/2016 | 21:00
1
34
בוא תיצור את המקום הבטוח הזה בדמיון, 
תרשה לעצמך לעצב אותו כמו שמתאים לך,
תאפשר לדמיון לעוף... מציאותי או  דמיוני לחלוטין..
 
לצפיה ב-'?'
?
20/07/2016 | 01:19
24
אני לא יודע מאיפה להתחיל, בעבר הייתי מדמיין ים, כיום אין לי שמץ של מושג מה יכול להרגיע אותי
לצפיה ב-'פעם היה לי התקף חרדה באי מבודד בתאילנד, הייתי בטוחה שזהו זה'
פעם היה לי התקף חרדה באי מבודד בתאילנד, הייתי בטוחה שזהו זה
26/07/2016 | 12:14
2
37
הרגשתי שאני לא יוצאת מזה, והיו עוד כמה חבר'ה שהכרתי שם, אבל לא ידעתי איך לומר להם שאני עומדת לאבד את זה, אז קמתי וניסיתי ללכת, למקום שלא יראו מה עובר עליי, הלכתי להסתובב בין עצי הדקלים, מחזיקה את עצמי לא ליפול, הלכתי לכיוון הים לשטוף את הפנים והרגשתי סחרחורת ושאני עומדת ליפול לתוך המים, וואיייי איזה סיוט זה היה, למזלי זה עבר לאט לאט, מדקה לדקה זה השתפר עד שנגמר, אבל זה היה כמו לחזור מהמתים.
לצפיה ב-'alice'
alice
26/07/2016 | 12:50
1
21
זה נשמע ממש ממש קשה, להיות תקוע באי מבודד בסוף העולם באמצע התקף...
לצפיה ב-'בהחלט זוועה, עבר זה עבר והאי היה מדהים'
בהחלט זוועה, עבר זה עבר והאי היה מדהים
26/07/2016 | 18:02
18
לצפיה ב-'איזה משפט חזק, הרגשתי חץ בלב'
איזה משפט חזק, הרגשתי חץ בלב
19/07/2016 | 19:59
53
"פשוט בא לי לקום ולברוח, לקום ולברוח מעצמי ומהפחד הגדול הזה שיש בי, לרוץ כמו מטורף, לנוס על חיי, הבעיה היא שאין לי לאן לברוח, אני לוקח את עצמי איתי לכל מקום"
 
תקשיב, מזמן לא שמעתי כזה משפט עוצמתי. מרסק מבפנים. כמה נכון, כמה מדויק וממצה את כל הכאב.
 
ורק אחרי שחשבתי לעצמי שזה משפט חזק ועוצמתי הבחנתי בתגובתה של ורדה שגם חשבה בדיוק אותו הדבר.
לצפיה ב-'המשך'
המשך
19/07/2016 | 20:30
4
41
תודה לכולכם,
אתמול הייתי אצל הפסיכולוגית, הגעתי כולי נסער, מיואש ומפוחד. כל ההתפרצות הזו הגיעה בגלל איזו הבנה הגעתי אליה, הבנה בנוגע לסיבה מדוע חלה התדרדרות במצבי הנפשי בשנה האחרונה. כנראה שאאלץ לעבוד על הדברים בטיפולים הבאים (מקווה להספיק, שהרי קופ"ח מגבילה את מסםר המפגשים) בינתיים אני מנסה שלא לחשוב על הדברים מחוץ לטיפול, אני מרגיש שאחרת אתפרק לרסיסים.
מנסה לשמור על עצמי ושוב, תודה לכולכם!
לצפיה ב-'ניתן לקבל עוד סדרה של טיפולים'
ניתן לקבל עוד סדרה של טיפולים
19/07/2016 | 20:53
3
48
אם בתום סדרת הטיפולים הגורם המטפל כותב שיש צורך בהמשכיות הטיפול הקופה תאשר לך המשך טיפולים.
 
בכל סדרה שתמה יש לך אפשרות להגיש בקשה ועל המטפל לכתוב חוות דעת שתומכת בבקשתך והקופה בד"כ תאשר את בקשתך להמשך הטיפולים (וכך ללא הגבלה אם איני טועה).
לצפיה ב-'הארכתי כמה פעמים'
הארכתי כמה פעמים
20/07/2016 | 01:22
2
31
העניין הוא שכבר האריכו לי כמה פעמים ואני חושש שמתישהו זה לא יתאים להם
לצפיה ב-'סופה תעדכן מה איתך'
סופה תעדכן מה איתך
30/07/2016 | 08:30
1
15
לצפיה ב-'תודה :)'
תודה :)
30/07/2016 | 15:02
17
גלי,קודם כל אני רוצה להודות לך על הדאגה, זה ממש מחמם את הלב שאפי' שאנחנו לא מכירים את דואגת לי (למרות שאת מכירה היטב את הדברים הכי אישיים שלי).
אני עדיין בעליות וירידות, חלק מהימים אני חרד פחות וחלק יותר, עד לא מזמן לא היו לי יותר מידי תסמינים גופניים, אבל ככל שעובר הזמן ואני מסתדר ברמה זו או אחרת עם החרדות - מתווספים להם עוד תסמינים גופניים שכבר נפטרתי מהם, בין אם זה סחרחורות או בחילות ועד לתחושה של חנק חזקה שאני מרגיש שאני ממש ממש לא יכול לנשום.
הימים עוברים, ואני מקווה שאדע ימים טובים יותר.
שוב תודה על הדאגה :)
לצפיה ב-'היום נסעתי באוטובוס לפנות ערב'
היום נסעתי באוטובוס לפנות ערב
19/07/2016 | 20:51
2
93
הירגשתי את החרדה אבל היא הייתה קלה יותר ועברה בבית.
אני מקווה שאצליח להפיג את החרדה לגמרי.
המטרה היא נסיעה בלילה ללא חרדה.
לצפיה ב-'Yes you can'
Yes you can
19/07/2016 | 21:02
1
29
תודה שאתה משתף אותנו בצעדים שאתה עושה
כל הכבוד על ההתקדמות !
לצפיה ב-'תודה'
תודה
19/07/2016 | 21:04
8
לצפיה ב-'האם אני יכול לאכול מתוק?'
האם אני יכול לאכול מתוק?
17/07/2016 | 16:20
6
60
קניתי חלווה אורגנית וחושש מהתקף..
לפני שבועיים קניתי 100 שוקולד מריר מפולי קקאו וחטפתי התקף.
לצפיה ב-'הבנת הנקרא'
הבנת הנקרא
17/07/2016 | 23:45
1
47
שלום דרך המגע,
קניית החלוה עברה ללא התקף,
אז ממה אתה חושש?
לצפיה ב-'טרם אכלתי אותה'
טרם אכלתי אותה
18/07/2016 | 13:17
13
לצפיה ב-'אומר לך את דעתי הלא מקצועית,אבל לפי הבנתי וניסיוני בחיים.'
אומר לך את דעתי הלא מקצועית,אבל לפי הבנתי וניסיוני בחיים.
18/07/2016 | 00:18
40
כאשר פעם מצב החרדה שלי היה קשה,הקיבה שלי נהייתה עצבנים,
כך שהיה לה קשה לעכל מזון שהוא כבד לעיכות,כי זה דורש מעמץ גדול לעכל מזון כזה.
המאמץ הזה הגדול מאלץ את הלב לפעול מהר
ואז התקף החרדה נוצר כאשר דופק הלב נהיה מהיר ולא מספיק להזרים חמצן בכלי הדם בצורה מספקת ואז מורגש עירפול חושים וקשיי נשימה על שהמזון הכבד בכל זאת מצליח להתעכל.
לדעתי ,מזון כמו חלבה ,הוא מזון שהקיבה העצבנית מתקשה לעכל אותו בקלות.
לכן אני ממליץ לאנשים שסובלים מהתקפי חרדה ,לאכול מזון קל לעיכול בקיבה הרגישה מאד שהיא ראשונה שנפגעת במצבי לחץ נפשיים.
בהחלט אפשל לאכול מתוקים ,אבל רק מתוק קל לעיכול ובטח לא חלווה וכנראה גם לא שוקולד שיש בו לא מעט שומן.
לצפיה ב-'קצת על שוקולד מריר'
קצת על שוקולד מריר
18/07/2016 | 12:30
2
31
 
אני רוצה להודות לך על השאלה,
שבזכותה למדתי על יתרונות בריאותיים שיש לשוקולד מריר,
אבל מדובר במינון נכון, בצריכה סבירה ולא מוגזמת של שוקולד,
( מהי צריכה סבירה ?) 

כמה מן התועלות הבריאותיות:
הפחתת כרולסטרול
הורדת לחץ דם
הקטנת הסיכוי להתקפי לב, 
שיפור הזכרון
שיפור תפקודים קוגנטיביים/אתלטיים
מומלץ לפני מבחן, ראיון עבודה...
ולענייננו - שיפור מצב הרוח והפחתת לחץ וחרדה...
 
כך גם החלווה ידועה ביתרונותיה הבריאותיים -
כשמדובר בצריכה סבירה שלה. (שוב, מהי צריכה סבירה)
 
מה, לדעתך, הקשר בין קניית או אכילת השוקולד להתקף ?
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'הקשר הוא שמתוק וקפאין מעורר חדרה מהר'
הקשר הוא שמתוק וקפאין מעורר חדרה מהר
18/07/2016 | 13:20
1
33
שוקולד מריר מפולי קקאו אסור לחרדתיים משום שהוא מלא בקפאין.
ורדה למה התכוונת הבנת הנקרא? אולי כדאי שתקראי שוב את הפוסט שכתבתי.
לצפיה ב-'הבנת הנקרא'
הבנת הנקרא
19/07/2016 | 00:41
24
"הבנת הנקרא" היה נסיון שלי לרדת לסוף דעתך
ולהבין את כוונת דבריך.
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

הקסם שבמיוחד- התפתחות ילדים עם צרכים מיוחדים
הקסם שבמיוחד
בית הספר הישראלי ל NLP
בית הספר הישראלי ל NLP
פורום דמיון מודרך ו-NLP
פורום דמיון מודרך ו-NLP

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ