לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
עדכן
פורום הפרעות חרדה - תמיכה
ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

המשך >>

הפרעת חרדה- עזרתכם
20/05/2016 | 10:08
17
52
שלום לכולם
רשמתי פה בעבר וקיבלתי עצות מעולות אשמח לשמוע מכם שוב.
אני כבר כ3 שנים סובל מלחצים ותחושות מוזרות בראש.
התחושות הן משעות הבוקר עד שעות הערב כל יום!!
כל יום להתעורר לאותו סיוט של לחץ בראש, בלבול, קושי בלהתרכז ותחושה של ריחוף לא מוסבר.
ביצעתי את הבדיקות הבאות:
בדיקות דם הכל תקין.
Ct מח הכל תקין (ממצא קטן שלא השתנה מלפני שנתיים)
בדיקה נוירולוגית.
 
לטענת רופא המשפחה יכול להיות שמדובר במתח נפשי ושלח אותי לפסיכאטר.
הפסיכיאטר רשם לי ציפרלקס 10 מג לאחר מכן העלה ל15 מג ולאחר 4 חודשים ללא שינוי העלה לי ל20 מג ועדיין אין שינוי..
 
אני מרגיש מיואש.
האם הגיוני שכל מה שאני מרגיש אכן נגרם מלחץ נפשי? אני עדיין בטוח שמדובר בגידול או טרשת שלא אבחנו וזה מלחיץ אותי נורא.
 
אשמח לשמוע האם מישהו גם חווה את זה?
האם הגיוני ש20 מג ציפרלקס לא ישפיע בכלל?
מה אתם הייתם עושים?
 
תודה לעונים ושבת שלום :)
נראה לי שהפחד שלך הוא פחד ענק שגובר על העזרה בכדור
20/05/2016 | 13:58
2
29
הציפראלקס.
לכן גש שוב לפסיכיאטר כדי שיתאים לך טיפול מתאים יותר ואולי טיפול גם
בכדור הרגעה חזק.
הפחד המתמשך והארוך שלך מנטרל את פעילות כדור הציפראלקס.
זו דעתי שהיא לא מקצוענית כמובן.
דאגות היתר ,טבען שהן חזקות מאד יותר מכל דבר אחר בחיים.
לדעתי הבעיה היחידה שלך זו דאגות היתר ששוברות אותך.
אני מציע לך לקרוא את הספר רב המכר של הסופר דיל קרנגי שנכתב לפני כ-80 שנים.לראשונה ספר זה נכתב בעברית לפני 65 שנים ושנים רבות קראתי אותו עד שהדפים שלו התפוררו לגמרי ואז זרקתי אותו וקניתי מהדורה חדשה יותר ופחות טובה מהישן.
תודה.. כמה שאלות
20/05/2016 | 15:49
1
27
1. איך קוראים לספר שדיברת עליו?
 
2. הדאגות היחידות שיש לי זה לגבי הלחצים האלה בראש..
אז אני לא יודע מה קדם למה? הלחצים האלה או שהדאגה הזו?
3. האם הגיוני שהלחץ והחרדה הזו תגרום לי לתחושות כאלה ברמה היומית? הלחץ בראש.. הבלבול.. הריחוף
1.שם הספר אל דאגה. הסופר דייל קרנגי.
20/05/2016 | 16:20
22
2.דאגות של לחצים בראש זו דאגה גדולה שגם מרגיזה מאד.
ולדעתי היא לא הדבר היחיד שמרגיז אותך בחיים.
שים לב מה מלחיץ אותך במקום העבודה,או בזוגיות בחיים,או פחד לאבד מקום עבודה,או לחצים בבית,או חוסר התפקוד היום יומי ועוד...
 
3.הגיוני מאד,כי גם אני הייתי פעם בדיוק כמוך כמו שאתה מתאר ולא היתה לי אף פעם בעיה בריאותית גופנית.הלחץ בראש נוצר כשיבוש בחומרים במוח כתוצאה מרגשות של כעס ופחד מתמשכים.
איך ליצור שינוי המצב
21/05/2016 | 15:54
5
18
שלום יוני
וברוך שובך לפורום,
 
אתה סובל כבר כמה שנים מתופעות של לחצים בראש,
נבדקת ונמצא שמצבך הגופני תקין,
ונאמר לך שיתכן שהסיבה לכך היא נפשית.
נראה לי שקשה לך לקבל את המסקנה הזו,
ואתה בטוח שיש לך משהו חמור כמו טרשת. 
זה מזכיר לי את השאלה מה קדם למה - הביצה או התרנגולת. 
 
מחקרים מראים שסימפטומים גופניים מושפעים מהנפש.
כל מחשבה מתורגמת לתחושות גופניות. 
אתה חושב על הלחצים, ומתמקד בהם - 
ולמעשה ההתמקדות הזו מעצימה אותם. 
הגוף שלנו מושפע באופן מיידי מהמחשבות ומהאמונות שלנו.
 
תאר לך אדם שצועד בלילה - הוא שומע רשרוש מאחוריו,
הוא מחיש את צעדיו, בטוח שמישהו עוקב אחריו. 
הדופק שלו מואץ, הוא מתחיל להזיע,
למעשה היה זה חתול שיצא מבין השיחים. 
 
המוח אינו מבחין בין מחשבה מציאותית לדמיונית.
מבחינתו כל מחשבה היא אמת. 
ולכן כשאתה חושב שיש לך בעיה חמורה,
הגוף שלך מגיב בהתאם ומייצר את הלחצים שאתה מתאר.
אז אני מציעה לך להגיד לעצמך 
"let it be , הכל בסדר אצלי" גם אם אתה לא לגמרי מאמין בזה
ובמקביל תקבל את המצב של הלחצים בלי פחד,
ויש סיכוי טוב שהתופעות והלחצים יחלפו.
 
כלומר ההבדל הוא לקבל את מה שבא בלי פחד.
זה מה שיכול ליצור את השינוי במצבך. 
 
 
 
תודה על התגובה..
21/05/2016 | 16:30
4
15
קשה לי לקבל את המצב שבו כל מה שאני מרגיש הוא נפשי בלבד.
לא מצאתי באף מאמר באינטרנט שחרדה ולחץ יכול לגרום לתופעות כמו;
סחרחורות במהלך כל היום, חוסר יציבות, חולשה, עייפות.
בגלל זה קשה לי לקבל את המצב ולהגיד שזו רק חרדה.
אני עם הכדור כבר המון זמן אך ללא הועיל מה שרק מחזק אצלי את המחשבה שלא מדובר בחרדה.
דוגמא
21/05/2016 | 17:30
3
12
חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים:
תסמינים פיזיולוגיים - עוררות פיזיולוגית של מערכת העצבים הסימפתית הבא לידי ביטוי בתסמינים כגון: דפיקות לב חזקות ומהירות, בחילה, כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאבי בטן או כאב ראש, תנועות מעיים מהירות, צורך דחוף להטיל שתן, טשטוש ראייה, סחרחורת או חולשה. הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח, וכך עולים לחץ הדם וקצב הלב, ההזעה מוגברת, עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות להתמודדות זו, ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי העיכול. סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור, הזעה, רעידות, והרחבת אישונים.
תסמינים פסיכולוגיים - כגון אי שקט, מתח, פחד מפני העתיד, חוסר ודאות
 
בסך הכל נכנסתי לקטע של "חרדה ויקופדיה".
21/05/2016 | 17:39
2
16
הרי אני כתבתי לך שאני עברתי את כל התחושות האלה שאתה מתאר.
בזמן התקף חרדה דופק הלב מהיר ,אז יש מחסור בחמצן שזורם בדם במהירות גדולה
ואז יש מצב של סחרחורת,כאילו שהולכים להתעלף וכשההתקף עובר אז הלב נרגע והנשימה נהית טובה יותר.
זה העניין..
21/05/2016 | 18:52
1
15
שאין לי התקף חרדה קלאסי שבא לכמה דקות ועובר.
אלא אני כל יום כל היום מרגיש את הסחרחורות האלה, החוסר יציבות ..
זה לא בא בצורה של התקף אלא מתפרש על פני כל היום.
אם זה היה בא בצורה של התקף הייתי יודע שמדובר בחרדה אבל לצערי לא מדובר על התקף יומי קצר אלא על תחושה שמלווה אותי מהרגע שאני קם עד  שעות הערב
תשמע.גם אני הייתי במצב שאתה מתאר.הייתי במצב לחץ
21/05/2016 | 21:58
18
מהמבחנים של בית הספר.
כתוצאה מהלחץ בגב העליון והשכמות נוצר לחץ על חוליות הצואר ואז הייתי מסוחרר כל הזמן.
כדור הרגעה של אסיבל (ואליום) היה משחרר את הלחץ,אבל הבחינות הקשות המשיכו לגרום לי ללחץ ומצב זה לא נגמר זמן רב.
באותו זמן שיחקתי גם שח-מט ,המשחקים נמשכו הרבה שעות כל משחק והיה קשה לי לנצח את החבר שלי וזה גרם לי להמשיך ולהילחץ עד שיום אחד חטפתי בפעם הראשונה בחיי בגיל 17 שנים התקף חרדה כל כך קשה שהרגשתי שאני הולך למות.מרוב פחד ההתקף המשיך ולא נחלש.כל הגוף שלי התכווץ חזק והייתי גמור ושבור.אז אפילו הפסיכולוג שהופניתי אליו לא ידע מה קרה לי ,כי זה היה מזמן בשנת 1963 כאשר הרופאים והפסיכולוגים היו מה שנקרא "סנדלרים". דופק הלב שלי היה מהיר בגלל הלחצים הנפשיים שלי ורופא המשפחה לא הבין למה הדופק מהיר וכולם חשבו שיש לי בעיות לב, אבל למעשה תמיד הלב שלי היה בריא מאד עד היום הזה.
בשורה האחרונה,אתה צריך ללמוד לחיות נכון יותר ולא לחיות במצבי לחץ,כי אתה אדם רגיש מאד.תנסה לשים לב מה מלחיץ אותך בחיים.ממה אתה נלחץ אם זה במקום העבודה או בבית או מתוסכל מחוסר הצלחה בחיים ורוצה בכל מחיר להצליח כמו האחרים.
אני חושב שאנחנו הרגישים מאד לא חייבים לקחת דוגמא מאחרים שהם לא רגישים מאד ועלינו לעשות צעדים איטיים יותר בהתקדמות בחיים.
האם בדקת אקו (אולטראסאונד) עורקי הצוואר לשלול חסימות ?
23/05/2016 | 08:27
6
13
כמו כן בדיקה ארגומטרית של פעילות הלב במאמץ לשלול
בעיית זרימת דם /לבבית
לא הייתי נוגע בשום כדור הרגעה אם לא ניסית פעילות אירובית
שמרגיעה מאוד ואף מפיגה דכאונות חרדות מתחים וכיו"צ
שים לב שהגדרות הנפשיות הן מילים שמנסות לבטא תחושה/מצב
לא משהו שטבוע בגוף כמו בעיות פיזיולוגיות ברורות.
תתחיל בהליכה של חצי שעה בשאיפה לשעה רצוף כל בוקר/שעה נוחה.
ההמלצה היא10000 צעדים ליום  (ריצה למי שבכושר=רגיעון פורטה נגד לחצים)
העיקר לשמור על סולם מאמצים נכון - הכל ב ה ד ר ג ה
הצלחת להלחיץ
23/05/2016 | 18:56
5
12
עכשיו הצלחתי להלחיץ אותי..
אני בן 26 ללא רקע של בעיות לבביות גם במשפחה..
האם יש סיכוי שכל מה שאני מרגיש קשור בעצם ללב?
לא חשבתי על הכיוון הזה וגם אף פעם לא הפנו אותי לבדיקה כזו.
 
לגבי ההליכה אני מדי פעם עושה את זה אבל לא מתמיד.
ארגומטריה היא בדיקה שכיחה שעושים גם לאשר חדר כושר
23/05/2016 | 19:02
14
בין היתר תבחן אם אתה בכושר נמוך או טוב
אין מה להלחץ בינתיים צא להליכה כל יום
שתמריץ קצת את הדם שים לב לבדוק דופק
אם רמת הכולסטרול שלך תקינה ואתה לא מעשן ו/או שמן
נשאר לשפר את הכושר ולהבדק
בהצלחה ובלי לחץ
להתיידד עם החרדה
24/05/2016 | 00:20
7
היי יוני, אתה בן 26, 
כל הבדיקות מראות שאתה בריא, 
עד עכשיו נקטת בגישה של דאגה שלא הטיבה אתך.
האם אתה מוכן ליום אחד לנקוט גישה שונה ? 
 
גישה שבה אתה מתבונן כצופה מהצד במה שקורה,
ורק שם לב לתחושות, ומקבל אותן למשל:
"אני מרגיש לחץ בראש - שלום לך סימפטום חרדה, אני מקבל אותך "
"עכשו אני מרגיש בלבול - שלום לך סימפטום חרדה, אני מקבל אותך "
תחזור על זה למחרת....בכל פעם ליום אחד...
בצורה זו אתה מתיידד בהדרגה עם החרדה,
עד שאינה מאיימת עליך. 
 
יוני.בבקשה ממך.תפסיק לטמטם את המוח שלך.זה הכל קשור
24/05/2016 | 18:44
2
8
ברגשות של כעס ופחד.
תוציא מהראש שלך בעיה לבבית.
כמה כבר אפשר להסביר לך שאתה בריא כמו שור בריא.
קח את החיים בקלות יתר ואל תשגע את המוח המסכן שלך.
אתה במו ידך גורם לצרות של עצמך,צרות מיותרות לחלוטין.
אבל לך היה הסבר רציונאלי של לחץ ממבחנים
24/05/2016 | 18:58
1
5
יש סוג של חרדה כזו או כעס גם אני מכיר ממתח בין אישי
שאין לך איך לפרוק הצטברות עומס נפשי או סדרת התרגזויות
שממש מעלות לחץ דם ומשאירות תחושת סחרור מתמשכת
אבל לא קראתי שום נימוק למצב נפשי כזה
באותה מידה לבחור בן  26מה כבר יכול  להלחיץ שהוא
לא מכניס למשוואה ומפרט כפי שתארת לדוגמא על מבחנים.
 
יוני.עזוב את מה שקראת או לא קראת.הבסיס לחרדה זה כעס או
24/05/2016 | 19:57
3
פחד (דאגות יתר) הגורמים ללחץ.
הלחץ גורם לשיבוש החומרים במוח ולירידה ברמת הסרוטונין במוח.
התוצאה מזה אלה כל ההרגשות שאתה מרגיש.
במצב כזה קשה מאד לתפקד.
פתור קודם כל את בעיות הכעס ודאגות היתר שלך ואז תראה ותבין
שזו הבעיה הבסיסית שלך לכל הבעיות שלך בחיים.
אל תלך לחטט באינטרנט.
עדיף שתשמע מה אמרו לך אנשים עם ניסיון רב בבעיות חרדה ובעיות בריאות אחרות.
באינטרנט כותבים כל מיני מאמרים שהם בעצם פרסומת למקצוע שלהם.
עובר בדיוק מה שאתה עובר..
23/05/2016 | 16:20
8
צור איתי קשר במייל
שימו לב: קלונקס מול יוגה והליכות,להלן התוצאות
22/05/2016 | 13:37
1
24
 
מטופל בקלונקס כמה שבועות, במקביל עושה יוגה והליכה בערב, יש סיוע קל מיוגה ואולי הליכה קצת משחרר משו במח (קצת).
 
במשך יום פעילות שגרתי ניסיתי לקחת הפעם רק רבע קלונקס בלבד בסביבות 6 בערב, למחרת בשעה 12:00 בצהרי היום החלו סימנים מקדימים של חרדה, בשעה 12:20 החל קדם-התקף ואז לקחתי חצי כדור ולאט לאט נרגעתי.
המסקנה: קלונקס מנצח פעילות גופנית, נכון פעילות מסייעת אך במצבי חרדה הטיפול התרופתי הוא הפיתרון האולטימטיבי. מה דעתכם בנידון?
ברור שהקלונקס מנצח.כדור הקלונקס מאזן את החומרים במוח
22/05/2016 | 17:21
12
ומשך ההשפעה הכללית שלו היא 30 שעות,כלומר יותר זמן מכל כדור אחר.
יש אנשים שעלולים להתמכר לקלונקס,אם נאלצים להגדיל מינון כל כמה זמן, זה אומר שהאדם בדרך להתמכרות לכדור,או שקשה מאד להפסיק להשתמש בו.את הקלונקס לוקחים אנשים רק במצבי חרדה קשים כאשר כדורים אחרים לא עוזרים מספיק לתפקד בחיי היום יום. במצבים קשים מאד חייבים לקחת את הקלונקס כדור שלם כל 12 שעות בדיוק.
היי עזרא יקר,
19/05/2016 | 13:02
2
36
מה שלומך?
איך עם הילדים?
אולי אתה יכול לתת לי עצה איזה אוכל רך אני יכולה לאכול?
היום אני אתחיל לאכול טחינה מלאה ויוגורט,
אלישבע הבחורה הנפלאה.כיוון שאני בטיפולי שיניים
20/05/2016 | 01:11
1
24
בשיקום הפה,אז גם אני אוכל רק אוכל רך.
הכי טוב שתאכלי פירה תפוחי אדמה בכמות לא גדולה כדי שלא תשמיני.
גם אורז רך מאד בכמות לא גדולה וגם לחם בכמות לא גדולה.אלה תחליפים בריאים
יותר מהממתקים ויש בהם פחמימות שמרגיעות ומאזנות את החומרים במוח והם נוגדי דיכאון.
אפשר למרוח על הלחם חיטה מלאה אבוקדו.
תאכלי גם גבינות עיזים של גד 2.8% שומן בכמות לא גדולה.
אפשר גם רבע קופסה של קוטג'ולא יותר,כי בקוטג' יש הרבה מלח נתרן שמנפח את הגוף באצירת המים.
תאכלי גם בשר שיהיה רק רך.
תאכלי גם פסטה בכמויות קטנות. פסטה היא נוגדת דיכאון ומרגיעה.
אל תקני אוכל בדוכנים שבעיר.
תאכלי הרבה עגבניות ופירות רכים.
הטחינה בריאה ,אבל משמינה מאד כי יש בה הרבה מאד קלוריות.
תיזהרי מכל אוכל שיש בו סוכר.
אל תשכחי להיות הרבה בשמש בתנועה כמה שיותר.
המוח והגוף זקוקים להרבה קרני שמש ואור.
 
 
תודה עזרא יקר!
22/05/2016 | 14:03
1
התלבטות לגבי עבודה והמשך פעילות
16/05/2016 | 20:19
22
45
קודם כל האם יש כאן אנשים שעובדים באופן בדיר, יוצאים מהבית כל בוקר?
אני למעלה מחודשיים בבית, מפחד לצאת לעבודה, היתה לי התנסות לא טובה לפני כחודש וחצי וחטפתי התקף במשרד.

האם לחכות שאהיה מאוזן ולהישאר בבית, יש לציין שאני מעסיק את עצמי בפעילויות בבית אבל נמנע מלפגוש חברים,לצאת לאירועים, רמת תפקוד ירודה אך עושה דברים בכח.
מה דעתכם? אשמח לשמוע חוויות.
המנעות
17/05/2016 | 16:43
1
36
שלום דרך המגע, 
אני מבינה שאתה חושש לצאת לעבודה בגלל התקף חרדה שקרה במשרד,
ואני מניחה שזה לא היה נעים
ואתה שואל "האם לחכות עד שתהיה מאוזן". 
 
המנעות מלצאת עוזרת  בטווח הקצר שלא לפגוש בחרדה,
אך בטווח ארוך היא מעודדת ומעצימה את החרדה,
משום שהחרדה ניזונה מפחד.
מצד אחד אתה רוצה להמנע מהכאב שכרוך בחרדה -
וזה מובן,
מצד שני הנאות החיים והתפקוד מצטמצמים,
ואתה חי בחשש מתמיד מפני החרדה. 
 
מה אתה עושה כדי לצאת ממעגל החרדה? 
 
 
 
כרגע לוקח כדור הרגעה ועושה מדיטציות
18/05/2016 | 00:27
27
קשה לי מאד להסתובב במקומות הומי אדם, זה מלחיץ אותי ומעורר חרדה, קשה לי ללכת 2 רחובות או להגיע מהאוטו למקום מסוים.
כשאני הייתי בשיא הפרעת החרדה
19/05/2016 | 13:31
19
26
הייתי אחרי כמה חודשים טובים של אבטלה.
התראיינתי במצב הזה, ולמרבה הפתעתי התקבלתי לעבודה. אין לי מושג איך צלחתי את הראיון.. ואפילו הבוס פירגן ש"יש לי אנרגיות טובות". מדהים כמה יש פער בין איך שרואים אותנו מבחוץ למה שמתחולל מבפנים :)
תראה, גם לי היה פחד, אבל השגרה עזרה לי מאוד להתגבר. שגרה, תחושת שייכות, מטרה. עבדתי המון שעות כל יום, פלוס נסיעות הייתי 12 שעות בממוצע מחוץ לבית בתעסוקה. זה היה מטורף אבל בדיוק מה שהייתי צריכה כדי להעסיק את המוח נונסטופ ולהשתחרר קצת מההתעסקות העצמית שמעוררת חרדה. היום אני כבר עובדת בעבודה רגועה יותר :)
אמרתי לעצמי  בזמנו שאם ארגיש התקף, דבר ראשון לזכור שאנשים אחרים לא רואים את מה שנדמה לי שהם רואים. דבר שני יש פתרונות. למשל ללכת לשירותים לעשות איזה 30 קפיצות באוויר, או אפילו לצאת לסיבוב קטן מסביב לבניין. אולי תארגן לך גם טיפות "רסקיו" בתיק לכל מקרה.
אני בעד לצאת לעולם ולהיכנס לשגרה. זה רק עוזר ומחזק.
אז נראה שמדד החרדה שלך נמוך
20/05/2016 | 00:09
18
21
אחרי 2 נסיונות כושלים בלתי אפשרי לעבוד בחרדה גם לא ניתן להתרכז שלא לדבר על תפוקה.
להגיע לרכב או לאוטובוס רק כדי להגיע לעבודה במקומות ציבוריים המוניים,בלחץ ובפקקים זו משימה כמעט בלתי אפשרית אז להתחיל לעבוד???? מי בכלל חושב על זה. יש לקחת הפסקה מהחיים ולהגיע לאיזון לפני המחשבה על עבודה.
דרך המגע.בינתיים עליך להתרחק מכל דבר מלחיץ ולא לפחד
20/05/2016 | 01:25
16
18
בזמן התקף חרדה.
לאכול מזון בריא בכמויות לא גדולות
כמו שכתבתי היום לאלישבע.
כל מחשבה שלילית היא מדרדרת.
אתה צריך בינתיים להשתמש בכדורים שיאזנו לך את החומרים במוח
וכדורי הרגעה שיאזנו גם הם וגם יאזנו את החשמל במוח שלך.
דאגות היתר והכעסים שלך החמירו את מצבך.
אל תכעס על זה שכעת אתה תקוע בבית.
צא אל המש המבריאה קרוב לבית.
הפחדים שלך חייבים לצאת מהמוח שלך.
אל תשמור כעסים בבטן. תוציא הכל החוצה ואל תחביא סודות .
להתרחק מדבר מלחיץ ומצד שני לא לפחד??
20/05/2016 | 11:16
15
13
העבודה מלחיצה אותי, מקומות המוניים גורמים לי לחרדה. הדבר היחיד שאני עושה זה יוגה, הכדורים מתישים אותי ואין לי הרבה כח להפעילות גופנית.
איך תסבירי להתרחק ממוקמות מלחיצים ולא לפחד, זה פרדוקס.
לא לפחד הכוונה היא ללמוד לא לדאוג כי הרבה דברים בסוף
20/05/2016 | 11:32
14
17
מסתדרים מעצמם ואם לא מסתדרים מעצמם אז זה מה יש.
צריך לקבל את המציאות כמו שהיא ולא להתווכח עם המציאות.
כאשר מתווכחים עם המציאות אז המלחמה הזו מתישה אותנו ומחלישה אותנו.
 
לחץ בעבודה זה דבר טוב למצבי חרדה,בתנאי שהלחץ לא לחץ גדול מאד.
הלחץ צריך להיות נסבל.
צריך לדעת ממה נגרם הלחץ,אם למשל הבוס גורם לך ללחץ חזק אז לא עובדים עם בוס כזה שרודה בעובד.
אם העבודה מאוסה עליך ואתה עובד רק בשביל הכסף,אז לא שווה לעבוד בעבודה כזו.צריך ללמוד למצוא את הטוב בעבודה שעושים.
אני למשל מחלק עיתונים ופלאיירים ונהנה מהעבודה שלי כבר שנים רבות.
פעם הייתי בתפקיד בכיר כמתכנן מכונות בעבודה מעניינת ,אבל הבוס היה רודה בי.לכן עדיף לי לעבוד בעבודה לא מעניינת והעיקר שהבוס שלי יהיה בסדר איתי.
ומה אם אתה לא מסוגל לחצות כביש או להגיע עצמאית??
22/05/2016 | 01:20
13
6
מצב כזה הוא מצב קשה מאד הדורש טיפול תרופתי חזק
22/05/2016 | 12:25
12
11
שום פסיכולוג לא יכול לפתור בעיות קשות המתרחשות בחומרים במוח.
לכן צריך לפנות לפסיכיאטר פרטי טוב מאד שלוקח ברצינות יתר את הטיפול ולא מחפף.
זה מצב אצל אדם רגיש מאד וכנראה רגיש מאד מיום שנולד ובמשך השנים החמיר.
אני מאמין שבטיפול טוב ונכון אפשר לצאת מזה ולהרגיש טוב.
נו ואתה באמת חושב שניתן להתחיל לעבוד כך? נו באמת
22/05/2016 | 13:38
5
ביקרתי אצל פסיכיאטר ולדבריו:
22/05/2016 | 13:41
10
12
להמשיך עם ציפרלקס למרות חוסר ההשפעה (כרגע 65 יום) ציפרלקס אינה הבעיה לטענתו הבנזו הבעיה לכן הוא החליף לי לקלונקס על מנת לייצב אותי.
תמיד הסביר לי שכמו שחולי סוכרת/לב/סרטן לוקחים תרופות אלו הכימיכלים שאנו זקוקים להם.
האם ניסית לשלב טיפול פסיכותרפי?
22/05/2016 | 14:14
8
9
מעדיף לקרוא או לצפות אקהרט טולה אבל לשאלתך
22/05/2016 | 21:22
7
9
כן ב גישות: EMDR ו REBT
זה מאד אימפוטנטי בשבילי.
לא מכירה
22/05/2016 | 21:26
6
12
את השיטות שציינת. דיברתי על טיפול בשיחות. זה פשוט נשמע כמו אופציה לא רעה, במקום להמשיך ולהאביס תרופות שאתה מספר שלא עוזרות (והפסיכיאטר מעודד להמשיך לקחת, דיי אופייני לצערי).
וגם אין שום רע בלשלב טיפול בשיחות עם טיפול תרופתי. אני באמת חושבת שזאת אופציה מצויינת. שווה לנסות. לי זה פתר את הבעיה.
מה לא מכירה, הרגע הסברתי שהייתי בטיפול
22/05/2016 | 21:32
7
ניסיתי 2 גישות טיפוליות, 2 פסיכולוגים. זה פשוט לא עוזר ואין שום דבר שבעצם יכול להפתיע אותי.
קראתי כבר מספר ספרים בנושא. זה לא קל ליישם זאת.
נוסעת.במצב הקשה מאד שלו,שום שיחות לא יעזרו אפילו
22/05/2016 | 23:45
4
9
קצת .
חבל על כל שקל שיזרוק על שיחות,כי
במקרה שלו זה כמו כוסות רוח למת.
אני חושב שרק הקלונקס יצליח לפעול על המוח שלו בצורה טובה
ובתקוה שהוא לא יהיה מאלה שיתמכרו לקלונקס.
גם ציפראלקס לא קלונקס לא יעזור לו.
תיקון. לא קלונקס=ללא קלונקס.
22/05/2016 | 23:48
3
לו? התכוונת לי, אז מה כן יעזור לי??
23/05/2016 | 00:14
2
9
אל תקשיב לאלו שטוענים שאתה חלש וחסר אונים
23/05/2016 | 09:35
15
תקשיב לי.
אמרתי שאני לא מכירה את השיטות שציינת- הבנתי שזה שיטות טיפול אבל שאלתי האם זה טיפול בשיחות. כי יש מגוון ענק של שיטות טיפול (התנהגותי וכו').
אגב, אני באתי אל הפורום הזה לפני קצת יותר משנה שבורה ומרוסקת, כלואה בתוך הפרעת חרדה קשה, הייתי בתהום של התהומות ואותו אדם בדיוק סיפר לי כמה אני חלשה, חסרת אונים ושטיפול לא יעזור לי, ושחבל על הכסף. למזלי, על אף המוח החרדתי שנכנס לפאניקה עצומה מכל הודעה חסרת רגישות כזאת, מצאתי את הכוחות לקום וללכת לטפל בעצמי. בלי תרופות פסיכיאטריות (בניגוד להמלצה של שני(!) פסיכיאטרים) וכן, הייתי בתהומות. והיה ממש לא קל. אבל למדתי שאני לא חלשה. ולא חסרת אונים. פשוט מנגנוני ההתמודדות שלי לא נכונים. טיפלתי בנתקים ריגשיים שסחבתי עשרים שנה והחרדה שפכה אותם החוצה כמו סופת הוריקן, בהתמודדות קלוקלת. לאט לאט, התחלתי לצאת מזה. היום זה נראה לי היסטוריה רחוקה.
אני מבינה שאתה מרגיש כלוא, חסר אמונה, או הו כמה שאני מזדהה איתך...
אבל זה קצת כמו לחפש אהבה- אנשים רוצים למצוא זוגיות אבל לא יוצאים לחפש אותה ויושבים בבאסה בבית ומתמרמרים למה אין להם מישהו. הם יכולים לקרוא ספרים על זוגיות, לראות סרטים והרצאות. אבל אם הם לא יוציאו את התחת שלהם לדייט הזוגיות לא תגיע. טיפול בחרדה זה אותו דבר. אתה יכול לקרוא, לראות הרצאות, לשבת בבית ולנסות לבד (מה שבינתיים לא הוכיח את עצמו) או שתקום מהספה. ותנסה טיפול. ואם הוא לא יעבוד תנסה טיפול אחר. ואם גם זה לא יעבוד אז אחר. עד שתמצא את המקום שמתאים לך ועובד. וכן תזרוק על זה כסף, וכן זה לא בטוח יצליח. ואולי ייקח זמן. אבל זה עדיף מלשבת בבית ולהאמין שאתה לא מסוגל. כי אתה כן.
אני מניח שהקלונקס פעמיים כל יום כדור שלם בכל פעם בתוספת
23/05/2016 | 13:10
6
כדור ציפראלקס ובתוספת שהיה באור השמש כל יום
ואכילת מזון עם פחמימות מורכבות עם אמונה שבאמת אין לך שום בעיה בריאותית גופנית ונפשית שגם אני בטוח בה.זה מה שיעזור לך .אם יש לך דופק לב מהיר יותר מ-80 לדקה ולחץ הדם שלך גבוה יותר מהנורמה 120/80 אז יעזור לך מאד גם כדור הנורמיטן (נורמנל) במינון נמוך שיחסום את עודף האדרנלין שמעורר אותך יתר על המידה.
 
אני הייתי במצבך ורק הקלונקס הציל אותי.לקחתי אותו כל 12 שעות
22/05/2016 | 17:38
5
בדיוק וכשניסיתי להוריד קצת מהמינון מיד חטפתי התקף.
אם הייתי מפספס בעוד שעה אז הייתי מרגיש בחסרונו של הקלונקס ומיד לוקח אותו.
לכן תמיד היה לי בכיס כדור קלונקס שחס וחלילה יעברו 12 שעות מלקיחת הכדור ואני רחוק מהבית.ככה זה נמשך כמה שנים עד שהתחלתי לקחת כדור נורמיטן במינון נמוך שחוסם את זרימת האדרנלין בגוף ובכך לחץ הדם ודופק הלב הגבוהים יורדים ב-25% ואז אני מצליח לתפקד במצבים שדורשים ממני מאמצים.מצב זה שימח אותי וכך גרם לי לרגיעה נפשית והסתפקתי בכדור קלונקס אחד ביממה.
נמוך?
20/05/2016 | 11:11
22
זה לא הרגיש נמוך בכלל. היה פחד עצום. אני אפילו לא זוכרת על מה שוחחנו בראיון העבודה, אני רק זוכרת שהייתי בפאניקה פנימית ובקושי הצלחתי להבין מה המראיין אומר לי. אבל התחלתי טיפול פסיכולוגי במקביל להתחלת עבודה חדשה, אז כבר התחלתי תהליך טיפולי. מה גם שאצלי החרדה התפרצה כתוצאה מאבטלה, פרידה מבן זוג ובעצם ישיבה בבית בחוסר מעש, מה שהגביר יותר את החרדה, כי הייתי כל הזמן מתעסקת בעצמי ונשאבת להתחבא בבית מעולם, ניסיתי כל הזמן להימנע מזה וליצור לעצמי שגרה אבל כמה שגרה כבר אדם יכול לבנות לעצמו בלי לצאת מהבית. באמת בימים הראשונים בעבודה היה לי קשה נורא. כמעט לא דיברתי והתחבאתי בפינה הקטנה שלי עם המחשב. דבר שהוא מובן לחלוטין לעובד חדש. לאט לאט הכרתי את האנשים ונרגעתי ואז השגרה עשתה את השפעותיה הטובות- בעיקר להפסיק להתעסק בעצמי כל הזמן.
ואני רק מזכירה לך, למרות שאני יודעת שמוח שנמצא תחת חרדה מתקשה להבין את זה, שהחרדה היא בד"כ 90% הפחד מלפני, כלומר- חרדה מה "מה יהיה אם וכש זה וזה יקרה" ולרוב כשמגיעים פרקטי לאותו הרגע מגלים שהשד לא כזה נורא. למשל אני הייתי הולכת ברחוב ומפחדת שזרים יפנו אלי בשאלות, ואם וכשזה קרה, פתאום הייתי עונה להם וממשיכה בדרכי, מופתעת מכמה זה היה קל. כנ"ל חרדות לפני טיסה, לפני טיול וכו'. החרדה העיקרית היא לפני ולא דווקא ברגע עצמו וחשוב להזכיר את זה לעצמנו כל הזמן.
מישהו כבר עבר גרייה מגנטית?
17/05/2016 | 10:33
2
28
אשמח לשמוע חוויות.
מה זה גריה מגנטית?
17/05/2016 | 18:17
1
11
הבנתי.גריה מגנטית ,נשמע משהו שמעניין אותי.
17/05/2016 | 18:44
22
בשנים שסבלתי מאד הייתי מוכן ללכת על זה,
כי אני חושב שאצלי במוח החשמל האלקטרו מגנטי השתולל
וגרם לי להתקפי חרדה קשים.
כדור הקלונקס הרגיע את ההשתוללות, אבל כנראה גריה מגנטית חלשה יכלה אולי לווסת את החשמל שהשתולל לי במוח
והשפיע על כל מערכת העצבים שלי
והשפיע במיוחד על כיווץ מערכת העיכול והזזתה למעלה יותר לכיוון החזה.
אני לא רופא, אבל זה מה שאני משער.
הרי מה שמאפשר לנו חיים תקינים זה החשמל האלקטרו מגנטי הקיים בכל היקום,
באויר,בגוף כל חי ,בצומח ובאבנים וכמובן בכדור הארץ.
ללא החשמל האלקטרו מגנטי בכמות סבירה לא יכול להיות קיום על כוכב.
למשל בירח החשמל האלקטרו מגנטי הוא קטן פי 6 מאשר על כדור הארץ ולכן אין אפשרות לקיום חי וצומח על הירח.
אשתי מסתגרת בחדר ולא מתפקדת ואני סובל
12/05/2016 | 20:17
16
81
אני כבר לא מסוגל לנהל את הבית ולהרגיש שאין לי אישה נורמטיבית , כזו שתדאג לילדה ולמטלות הבית ותחזור לעבודה
היא  מתיפחת בבכי ומסוגרת בעולם משלה בחדר השינה , כי הפעם "מצאו" שיש לה איזשהו גידול בצוואר ,בלוטת הלימפה מוגדלת ולמרות שהרופאה גילתה גידול שפיר (לא סרטני) הסתברות נוזלים, עדין היא חוששת מתוצאות הבדיקה של הביופסיה שיגיע בקרוב , משום שלטענתה כואב לה באזור ולכן שבועיים וחצי היא לא עובדת ובקושי מתפקדת ...בקיצר מה היתם עושים במצבי ?
היא צריכה להיות מאושרת שזה לא סרטני.סתם גידול שלא מזיק
13/05/2016 | 06:54
28
הגידול הזה גרם לה לדיכאון.
הדיכאון גרוע הרבה יותר מהגידול המסכן.
יריבי,מאוד קשה לחיות עם בן זוג
13/05/2016 | 12:14
4
41
שכל כך סובל,
תנסה להיות סבלני עם אשתך,
זה יעבור לה.
אני בדכאון קשה כבר 8 שנים ובעלי תומך בי מאוד.
מה עושים כדי לתמוך ? ?? אני מבין מצד אחד ומשתדל להיות סבלני
13/05/2016 | 15:46
3
32
היא עברה טראומות של הפלות ואישפוזים רבים שגרמו לה לסבל והיתי שם לעזור ולתמוך , אבל עם השנים מסתבר  אצלי כאוס וחוסר אונים מול ההתפרצויות האלה , זה גם סוג של אגואיזם כלפיי   , אני נושא על כתפיי את כול מטלות הבית וכלכלת הבית בעוד היא שוכבת ובוהה במחשבות וסגורה לה בחדרה , אנחנו בזוגיות 17 שנה
איפו שהו החבל מתחיל להיקרע , הסביבה מביטה בי בחמלה ואני בעצמי נכנס  לסוג של דיכאון ...
זה קשה ונישאר לי להיות חזק רק בשביל הילדה שלי .... אותה אני הכי אוהב אחרי 10 שנים קשות בלי ... היא הופיעה ,היצור הכי יפה שאיתה אני כלום!
תודה
 
 
יריבי,שאלת מה עושים בשביל לתמוך
13/05/2016 | 18:35
2
36
בבת הזוג שבדיכאון,
כשאתה חוזר מהעבודה,שב על ידה,תלטף אותה,
תגיד לה שהתגעגעת אליה,תספר לה על דברים שקרו לך במשך היום,תמשיך לדבר וללטף אותה גם אם היא לא מגיבה.
היא שומעת ומרגישה הכל.
תשאל אותה אם היא רוצה לבוא איך לבית קפה לשתות כוס,תגיד לה שהיא לא תצטרך לדבר,שאתה מבין אותה.
אולי ביום מסוים היא תסכים לבוא איתך וזה יתן לה קרן אור בחשכה.
תחזיק מעמד!!!!!
אלישבע תודה מקרב ליבי על תשובתך , זה מחזק לקרוא את מה שכתבת
13/05/2016 | 21:18
1
30
טוב לקרוא ולדעת שיש אנשים מופלאים כמוך ובטח כמו רבים אחרים בפורום
לכול אחד יש רגע בחיים שמחשיך לו את דרכו וטוב שיש פנסים שיאירו לו את דרכו ויתנו לו בטחון להמשיך ללכת ולצעוד בדרך הנכונה ...
תודה
יריבי חמוד,
14/05/2016 | 11:22
21
אם הדיכאון של אשתך לא מתחיל להירגע קצת,
מציעה לך לפנות למיון של ביח שלוותה,בהוד השרון.
יש להם את הפסיכיאטריים הכי מנוסים,
אולי יתנו לה שיחות ותרופה שיקלו עליה.
בהצלחה!
הבעיה שהיא חוששת משום שדי במקרה היא עלתה על הבעיה
13/05/2016 | 08:34
6
45
ועברה מרופא לרופא עד שגילו לה בבית חולים שהנפיחות לא סתם נפיחות ניקזו לה את הנוזלים ועד התשובה של הביופסיה היא סגורה בחדר עם דלת סגורה לא מתפקדת וכול היום באינטרנט בסלולרי
העניין שזה 3 שבועות ופוגע בסדר היום גם שלי  , אני מטפל בילדה
המקרה הזה הוא השלישי או יותר מאז נישואינו
שהיא נתקפת חרדה וסגורה על עולם משלה לשבועות  , היא בטוחה שמשהו נוראה מתחולל בה , פעם זה היה איידס , חששה מאוד לגעת בזרים וחששה ממחטים ... בקיצר חיי בלתי נסבלים
ודיי בדילמה , מה איתם עושים במקומי

אני מצטער שפתחתי שרשור חדש
13/05/2016 | 08:36
4
11
לידיעת החברים כאן.לא טוב לפתוח שרשור חדש,כי כל
13/05/2016 | 08:49
3
24
פתיחת שרשור חדש דוחפת הודעה חשובה אחרת מדף זה לדף מספר 2
ואז החברים לא קוראים בדף מספר 2.
לכן טוב תעשה מנהלת הפורום החביבה שלנו,אם היא תאחד את שתי ההודעות בשרשור אחד.
המשך למה שכתבתי. לכל דף מוקצים 15 שרשורים כהודעות חדשות.
13/05/2016 | 08:52
2
11
סליחה , בטעות ואני מצטער על כך מעומק ליבי ....
13/05/2016 | 09:52
1
12
יריבי,אתה לא צריך להרגיש רע מהשרשור,
13/05/2016 | 12:11
27
לא קרה כלום!!!
שלום לך יריב , אני מגיב באיחור כי לא ראיתי.
14/05/2016 | 18:45
26
ראשית אני חושב שכדאי שתקרא קצת על נושא החרדה שנובעת מבעיות בריאות , ולא משנה אם הן אמיתיות או מדומות , אלו הפרעות סומטיזציה בעיקר והתוצאה שלהן שהיא היפוכונדריה שגורמת לסבל רב .
  אני בטוח שאתה נמצא במצוקה מסויימת כתוצאה  ממצבה של אישתך , אבל האמן לי (ואני ממש יודע בדיוק מה זוגתך מרגישה ) שאישתך חווה גהינום נפשי כתוצאה מהתחושות שלה ,ומה שאתה מרגיש הוא כאין וכאפס לעומת מה שעובר עליה. הסבלנות שלך והתמיכה שלך ברגעים הקשים האלה חשובים מאוד , ובנוסף אני חושב שיהיה נכון מצידך לקחת אותה לפגישה עם פסיכיאטר שישוחח איתה וישקול איך אפשר לעזור , אם זה תרופות הרגעה או שיחות , או גם וגם.
   אני זוכר טוב שבתחילת תקופת הנישואין שלי (כבר כמעט 50 שנה) אישתי עברה משבר נפשי כלשהוא , היא הייתה בטוחה שהיא הולכת למות והייתי לוקח אותה כמעט מידי לילה לביה"ח שיבא למיון. בסופו של דבר זה הסתדר אצלה והג'וק יצא מהראש, אבל אז עברתי איתה תקופה מאוד לא קלה ולרגע אחד לא הייתה לי איזושהי דילמה בנושא , בנישואין לא תמיד הכל דבש .
 נראה לי שעניתי לך על השאלה שלך.
שבוע טוב לך.
כשבת זוג סובלת מחרדה
14/05/2016 | 19:48
38
שלום יריב,
אתה מציג את נושא החרדה מנקודת מבט של בן משפחה, 
שזו זוית שונה מזו שאנו רגילים בפורום,
ואני מודה לך על כך.
 
מהאופן בו אתה מתפקד בבית וגם תומך באשתך,
אני מתרשמת שאתה אדם בעל כוחות ולכן, לדעתי, 
הכינוי שבחרת (חלשלוש) אינו משקף נכונה את מי שאתה.
 
כתוצאה ממצבה של אשתך ומהסתגרותה בכאבה הפרטי,
הנטל נופל עליך, ואני שומעת בדבריך תסכול, אולי כעס, 
כי היא סובלת - ואתה מה ? 
חברי הפורום יועצים בתבונתם הרבה, לתמוך באשתך -
דבר שהוא חשוב להחלמתה. 
יחד עם זה ובנוסף לכך,
אני מציעה לך לשקול לקבל עזרה בעצמך, 
אם זו עזרה בבית, שתקל עליך במטלות,
ואם בכך שתשתף מישהו קרוב אליך במה שעובר עליך,
ובקרוב, כשיתברר שאין סיבה אמיתית לדאגה,
תשובו ותתפקדו ביחד כזוג וכהורים. 
 
 
היי יריב
15/05/2016 | 14:09
23
כדי להבין יותר את אשתך כדאי שתבין יותר מה המשמעות של דיכאון וחרדה.
דיכאון וחרדה קורים משינוי כימי במוח ולכן אין לשלוט על מה שקורה. אשתך חווה מחשבות טורדניות שאופייניות לחרדה ונכנסת ללופ מחשבתי שמתבטא בחשיבה לא רציונלית כלפי משהו מסויים, כשחווים את המחשבות הטורדניות מבינים בתאוריה שזה לא הגיוני אבל פשוט לא מצליחים להשתלט על זה. הפעם בעניין בריאותי אך זה יכול לבוא בכל דבר.
חשוב שתבין שהיא לא מסוגלת לשלוט במה שקורה לה, ולכן אין מה לכעוס עליה או לחשוב שהיא אגואיסטית. תאמין לי שהיא הייתה מעדיפה להיות בריאה ולהיות מחוץ לחדר הזה בו היא הסתגרה ולתפקד נורמלי. אבל היא צריכה עזרה גם מבחוץ וגם מבפנים.
אדם שלוקה בחרדה/דיכאון צריך לגייס תעצומות נפש אדירות כדי לצאת מזה ותמיכה והכלה מהסביבה. אם זה בסיוע טיפול פסיכותרפי (פסיכולוג) או בעזרת טיפול תרופתי.
כדי קצת להתחיל לעזור לה, נסה אולי  לשכנע אותה לצאת איתך קצת להתאוורר להליכה בחוץ. פעילות גופנית ואור השמש כבר יכולים קצת לרומם אותה ולהביא אותה למקום שהיא פתוחה להקשיב. תגיד לה שאתה אוהב אותה, ואתה רוצה לתמוך בה ולעזור לה, ושאתה מעוניין שהיא תלך לטפל בעצמה. תציע לה פסיכולוג/פסיכיאטר/תרופות ותזכיר לה שהיא רוצה להרגיש טוב יותר ושזה בהחלט יכול לעזור לה.
אני רוצה להודות ולהוסיף ...
15/05/2016 | 19:19
32
קודם כול  אני מודה מקרב לב לכול מי שענה , תודה
היה חשוב לי להוסיף שאני מכיר ומבין את המשמעות של הדיכאון אך לא את הכאב שנובע ממנו , במשפחתי סבתי ואבי חבו וחשו כל אחד באופן שונה , אשתי כעט יצאה מהחרדה  ומתפקדת באופן רגיל ,אפשר להגיד מתאוששת בזכות תשובות חיוביות אל אף שיש צורך בניתוח, והחשש שלה היה לחלוטין נורמלי , היה מדובר בגידול כלשהו , והפחד מהלא נודה קיים בכול אחד מאיתנו ברמות כאלה ואחרות , היא תופסת את זה באופן קשה בגלל טראומות בעבר
מהחשש לחייה , אשפוזים רבים ...
בכול אופן אני אוהב את האישה שלי ולמרות הכול היא חלק מחיי
אני רוצה לחזק ולאחל לכולכם היו חזקים והכי חשוב בריאים
שוב תודה !
פורומים חדשים בתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
15/05/2016 | 12:14
2
 עונה חדשה של "המירוץ למליון" עולה למסך, והפורום חוזר לפעולה!
אז בואו נצא לסיבוב מסביב לעולם עכשיו בפורום המירוץ למליון!
 
 יש לכם שאלות לגבי תביעות סיעוד נגד חברות הביטוח?
עכשיו בפורום תביעות ביטוח סיעודי תוכלו לקבל מידע מקצועי ומהימן!
 
 חושבים על מעבר לאוסטרליה? יש לכם שאלות בנוגע לתהליך?
היכנסו עכשיו לפורום הגירה לאוסטרליה בתפוז!
המלצה על פסיכיאטר שעובד עם מכבי או פרטי
12/05/2016 | 23:14
1
31
שלום, 
אשמח לקבל המלצה במסר פרטי על פסיכיאטר קשוב ובעל נסיון, שמתמחה בטיפול בחרדה.  באיזור ראשון לציון או צפון תל אביב.
תודה מראש!
שלחו המלצה במסר אישי
14/05/2016 | 19:52
19
שלום אסטי
וברוכה הבאה לפורום, 
 
במידה שאחד מחברי הפורום ירצה להמליץ על פסיכיאטר,
הוא ישלח אליך המלצה במסר אישי. 
בהצלחה
יש כאן מישהו שלוקח כדור הרגעה יומי?
12/05/2016 | 10:01
14
56
יותר ויותר אני מבין שאפילו פעילות גופנית לא תנצח את החרדה ומה שעוזר לי זה לוריבאן כדי לשרוד את היום בנוסף לציפרלקס.

אשמח לשמוע חוויות דווקא נעימות של אנשים שמצליחים לעבור את היום ולתפקד עם הכדור.
אני לוקח כבר עשרות שנים יום יום כדורי הרגעה.
12/05/2016 | 15:12
7
47
ב-19 השנים האחרונות אני לוקח קלונקס שזה הכדור החזק ביותר
מכל שאר כדורי ההרגעה ומשך ההשפעה הכללית שלו עד שההשפעה שלו מתמוססת לגמרי זה 30 שעות.
הכוח החזק ביותר שמתגבר על החרדה זה קודם כל הפסקת כל פחד בחיים והפסקת כל כעס בחיים.שני רגשות אלה הם שגורמים לחרדה.
מצב החרדה הקשה משבש את החומרים במוח ולכן החרד זקוק לכדור הרגעה שיאזן לו את החומרים במוח שהשתבשו וגם גרמו לרמת סרוטונין נמוכה במוח. כדור ההרגעה יניע את הגוף לפעול בצורה סבירה כמו שהסטרטר באוטו שמדליק את המנוע ומאפשר לאוטו לנוע.
תודה ואתה מתפקד ביום יום?
13/05/2016 | 12:16
1
33
 
לדוגמה עובד, מתקלח,שומר על פעילות גופנית? האם אפשר לחיות עם קלונקס תקופה של שנים ארוכות ובריאות? מה בנוגע למינון? האם 2 חצאים ליום, כדור שלם בבוקר? 2-3 ליום?
הפחד משתק אותי ופעילות גופנית או טיפול פסיכולוגי עוזרים מעט מאד. אני חולה קרוהן גם שזו שלקת מעי.
הקלונקס הפסיק לי את ההתקפים הארורים ב-90% ובכל
13/05/2016 | 18:52
36
זאת תפקדתי בצורה לא מושלמת.
כאשר הפסקתי לגמרי לפחד ולכעוס אז התפקוד שלי נהיה
תפקוד מושלם ב-100% שזה אומר שאני עושה הכל בעבודה פיזית
ובריצות ארוכות ללא שום בעיות וללא שום התקפי חרדות כבר כמה שנים.
התפקוד הטוב התחיל אצלי עם הכדור הראשון שאני לקחתי וממשיך לקחת שנקרא נורמיטן שחוסם בצורה חלקית את האדרנלין בגוף ובכך מקטין את מהירות דופק הלב המהיר בתקופת חרדה וגם מוריד את לחץ הדם הגבוה בתקופת חרדה.
הכדור הזה לא מתאים לאלה שסובלים מלחץ דם נמוך,כי הכדור ינמיך עוד יותר את לחץ הדם ב-20%.
לשאלתך.
בהתחלה לקחתי את כדור ההרגעה כל 12 שעות ,כי סבלתי מהתקפי חרדה.
כאשר החרדה נחלשה אצלי לאחר השימוש בכדור הנורמיטן ,אז מספיק לי כדור אחד כל 24 שעות ואם שכחתי לקחת כדור במשך 48 שעות גם לא קרה לי שום בעיה,כי אני לא חי בדאגות יתר ולא בכעסים.אני ממשיך לקחת כדורים כי הכדורים לא גרמו לי שום נזק במשך עשרות שנים ותוצאות בדיקות הדם שלי מצויינות כיום בגיל 70 כמו נער בגיל 17 שנים.
עזרא יקר,
13/05/2016 | 12:20
4
37
לא הבנתי אותך,
אתה לא כועס על אף אחד,
חי ואוכל בריא,
אז למה אתה לוקח כדורי הרגעה?
אלישבע החמודה כתמיד.שאלה מעניינת שאלת.אני לוקח כל מיני
13/05/2016 | 19:02
3
32
מיני כדורים,גם שליש כדור ציפראלקס מתוך הרגל כמו שאדם מעשן סיגריות מתוך הרגל.
לא מעוניין להפסיק מהכדורים כי אולי הם קצת עוזרים לי להרגיש עוד יותר טוב.
מה שבטוח ,הכדורים לא גרמו לי לשום נזק,אז למה שאפסיק לקחת אותם.
אלה שאומרים שהכדורים זה דבר כימי ומזיק,לדעתי הם סתם מדברים שטויות.
האוכל שאנחנו אוכלים מורעל הרבה יותר מהכדורים שהם בכלל לא רעילים.
הנזק היחיד מהכדורים זה שהם עולים בכסף ולא ניתנים בחינם.
זו כמובן דעתי האישית שהיא לא מקצועית,אבל מוכחת מנסיון החיים.
עזרא יקר,גם פרופ קרסו טוען שכדאי לקחת כדורים
13/05/2016 | 19:52
2
43
ושזה טיפשי לא לקחת אם צריך,
תזונה זה הדבר הכי חשוב,בכבלים יש תוכנית,
חשוכי מרפא,
על כל מיני סוגי מחלות קשות שנרפאו מהם עם תזונה מתאימה.
אני לצערי לא מסוגלת כלום,רק ממתקים ולעתים רחוקות טוסט.
אני לוקחת שני מולטי ויטמין ליום ומקוה שזה יספיק שלי.
אלישבע חביבה.רק לא ממתקים,כי ההשפעה הטובה של הממתקים נעלמת
13/05/2016 | 20:33
1
23
תוך דקות ספורות ואז לוקחים שוב ממתקים.
הפחמימות מרגיעות את המוח.
הבעיה היא שממתקים הם פחמימות פשוטות שמתפרקות מהר.
ההתפרקות גורמת לעליה גדולה בשומנים בדם ולהשמנת יתר.
כולנו אוהבים ממתקים,אבל הממתקים הם אויבי האדם.
לכן צריך לאכול בכמויות סבירות ולא גדולות פחמימות מורכבות שמתפרקות לאטבמשך יממה.
הפחמימות המורכבות נמצאות בלחם חיטה מלאה,אורז,רצוי יותר אורז מלא.תפוחי אדמה,פסטה.
מזונות אלה מרגיעים את המוח לאט,אבל מתפרקים לאט מאד.
היום כמו תמיד הייתי בהרקדה שהגישו בה הרבה עוגות שונות והרבה ממתקים. לא נגעתי באף ממתק. אכלתי רק את סלט העגבניות. הרוקדים אכלו מכל הבא ליד,חומוס,נקניקיות,פלאפלים ורובם שמנים כמו רוב עם ישראל.
עזרא יקר,תודה על ההסברים,
14/05/2016 | 16:04
18
אני מודעת אליהם,הבעיה שאני לא מסוגלת לאכול משהו בריא.
אני סבלתימחרדות קשות,והייתי לוקחת כדורח הרגעה,
13/05/2016 | 12:18
4
47
ותיפקדתי מעולה.
לכמה זמן? עדיין לוקחת? איך הפסקת אם
13/05/2016 | 12:27
3
23
לקחתי 20 שנה, 4 כדורי הרגעה ביום,אלפרוקס.
13/05/2016 | 18:37
2
35
יום אחד פשוט הפסקתי וזהו.
אני לא רופא,אבל אני נגד זה שלוקחים יותר מ-2 כדורי קלונקס
13/05/2016 | 19:07
29
ביממה.
כמות גדולה של קלונקס עלולה בהחלט למכר
ובטוח שהיא תגרום למשתמש להיות עם שרירים רופפים וחלשים עם עייפת פיזית.
איך אפשר להפסיק אחרי שהגוף מכור??
13/05/2016 | 19:40
18
קודם כל זה תלוי
15/05/2016 | 14:14
23
מה סוג הפעילות שאתה עושה? איזה עוד שיטות מלוות את התהליך שאתה עובר? האם אתה בטיפול פסיכותרפי? התנהגותי?
מה זה הוסטל או דיור מוגן?
10/05/2016 | 15:24
1
27
מדובר באדריכל ובונה אתרים שנפל לתקופה קשה, מטופל תרופתית בלוריבאן וציפרלקס אך עדיין לא מתפקד, איש חביב,כשרוני ואינטליגנטי. האם הוסטל או דיור מוגן זה משהו שמתאים?
זכאות לסל שיקום
10/05/2016 | 23:30
24
שלום דרך המגע, 
 יש לבדוק אם יש לאדם שאתה מדבר עליו 40% נכות נפשית בביטוח לאומי.
אחרת אין זכאות לדיור מוגן, הוסטל, או לעזרה אחרת הכלולה בסל שיקום. 
 
התייחסות לחרדות
05/05/2016 | 00:42
5
90
אני סובל מנדודי שינה עקב חרדות ומהסס לגבי דרך ההתמודדות המתאימה. האם יש גורם חף משיקולי רווח שיוכל להכווין אותך באופן הוגן?
תתייעץ עם רופא המשפחה שלך שיפנה אותך או שהוא
05/05/2016 | 01:27
36
יעזור לך.
התמודדות עם נדודי שינה
05/05/2016 | 08:04
42
שלום לך זיקו
שיטה טובה להתמודדות עם נדודי שינה עקב חרדות
היא NLP בשילוב דמיון מודרך.
בהצלחה !
התמודדות עם מה ? עם החרדות או עם נדודי השינה ?
05/05/2016 | 12:54
20
שווה גם להתייעץ עם פסיכיאטר/פסיכולוג/מטפל התנהגותי
05/05/2016 | 13:35
13
זיקו האמיתי,
06/05/2016 | 12:02
26
גם אני סבלתי מנדודי שינה קשים ורופא הפשפחה נתן לי כדורי שינה.
חרדות חוזרות - התייעצות
04/05/2016 | 23:01
2
97
אני סבלתי לפני 12 שנה מחרדות וטופלתי בפאקסט. 
התרופה עזרה ולקחתי אותה במשך שנתיים. 
עכשיו החרדות חוזרות. אני מדמיינת אצלי מחלות קשות ומחשבות כל הזמן, סבל נוראי! לא רוצה להגיע שוב לתרופות. 
אולי מישהו מכיר מניסיון אישי פסיכולוג טוב שכן עזר, או מישהו שמטפל בSbt ? מחפשת באזור נתניה והסביבה.
תודה
רשימת מטפלי איט"ה
06/05/2016 | 07:27
1
40
שלום לילי,
חפשי ברשימת איט"ה מטפלים לפי איזור והתמחות.
ממליץ לך בחום EMDR שמהירה מ CBT
10/05/2016 | 15:26
37
סרוקסט תופעות לוואי
04/05/2016 | 17:59
2
64
היי
לוקחת הרבה שנים סרוקסט. עשיתי הפסקה של כשלושה חודשים וחזרתי לקחת. מרגישה עייפות גדולה מאוד וקצת עניינים של מערכת העיכול, מעט שילשול. ייתכן ואלו תופעות לוואי של התחלת טיפול? זה קצת מכניס אותי לחרדה
כנראה שהרגלי החיים שלך לא מספיק נוחים בכדי לחיות עם
05/05/2016 | 01:39
36
ראש שקט.
לכן לא באה בחשבון הפסקת השימוש בכדורים.
הפסקת השימוש בכדורים מותנית בחיים רגועים ללא דאגות יתר וכעסים
וללא חיים שוחקים.
בן אדם רגיש מאד כמונו צריך להתנהג קצת אחרת מאשר בן אדם שהוא לא רגיש מאד.
בהפסקת לקיחת הכדורים את מתחילה מחדש את תהליך ההתרגלות לכדור אולי במשך חודשיים עד 3 חודשים.
כמו שכתבתי,את צריכה במקביל לשנות את צורת החיים שלך ואת צורת החשיבה שלך בחיים כך שתהיי רגועה יותר ולא מוטרדת.
אין יעוץ תרופתי בפורום
06/05/2016 | 07:22
22
שלום michaeta
בנושאים הקשורים בתרופות יש להתייעץ עם הרופא המטפל,
בפורום זה אין יעוץ תרופתי. 
התשובות בנושא זה הן מנסיונם או מידע אישי של חברי הפורום. 
 
להפתח לגישות נוספות לרגיעה
03/05/2016 | 12:24
2
51
תרגיל מתחום השיאצו שיכול לסייע לרגיעה 
מתוך הספר "לתפוס את הרגע" :
 
"קחו עפרון או עט ובקצה השטוח שלו הפעילו לחץ קבוע ועדין
למשך 5 דקות על השקע שמעל עצם פרק היד,
שנמצא בדיוק בקו ישר עם הזרת
על נקודה הידועה גם כ "SI-5".
 
מחבר הספר (רפאל קושניר) מציע  את התרגיל  ככלי 
לצלילות נפשית, להגברת ריכוז או מיקוד ולקבלת החלטות,
וגם מציע לגשת אליו בספקנות ובפתיחות, 
ולדעתי, במקום שיש צלילות, יש גם רגיעה.
 
שתפו אותנו מנסיונכם בתרגיל זה או באחרים.  
 
אני נרגע בקריאה באינטרנט ובציור
03/05/2016 | 19:54
29
על מחשב ובציור בכלל
גם מוזיקה קלסית מרגיעה אותי ואפילו אופרות  ומהקלות אפילו שאני לא מבין שום דבר מהם
המון שיטות
05/05/2016 | 13:40
33
ציור, יוגה, מדיטציה בדמיון מודרך, ספורט, נגינה על גיטרה, שירה,כתיבה. תה קמומיל וחיבוק ענקי מבן הזוג
גם להרשות לעצמנו לכעוס, לבכות, להיעצב, מביא תוצאה של רגיעה מבורכת :)
עם ההתקדמות בטיפול בחרדה( ניהול חרדה)
03/05/2016 | 20:31
8
68
ובפוסט טראומה (CBT) אין לי כבר חודשיים-שלושה התקפי חרדה - השאלה אין גומרים את הרגשת המתח ( חרדה קלה מאוד) שיש לי במשך כמעט כל שעות היום- שטיפלתי בהתקפי חרדה הייתי צריך להתמודד עם פחד ספציפי. למשל לנסוע באוטובוס. ללכת בלילה. ללכת לקניון וכדומה. עשיתי זאת החרדה  בארוע ירדה בהדרגה. והתקפי החרדה נעלמו. אבל פה לא מדובר בפחד ממשהו. אלא רק הרגשת מתח  וחרדה קלה מאוד.- טכניקות נשימה בדרך כלל לא עוזרות לי.
הרגשת המתח עדיין זה קרש קפיצה לחרדה שנית על
04/05/2016 | 03:01
1
38
כל טעות שלך בהתנהגות ובחשיבה.
גם רגש שמחה יכול להוביל לחרדה בעיקר שמחה גדולה.
שמחה זה אחד מ-4 הרגשות שפוגע ברמת חומר הסרוטונין במוח
והוא ההיפך מרגש העצב.
כאמור רגש הפחד והכעס הם הזוג השני המנוגדים ביניהם שמובילים לשיבוש החומרים במוח ולירידה ברמת חומר הסרוטונין במוח.
עצם ההתרגשות מהמצב שהשתפר גורם למתח שזה חרדה גבולית.
רק רגיעה נפשית תעלים לך את המתח שהוא קרש קפיצה לחרדה.
 
 
תודה
04/05/2016 | 03:40
11
הרגשה חלופית
04/05/2016 | 12:36
3
36
שלום קרנף, 
מה היא ההרגשה שאותה אתה רוצה לחוות במקום הרגשת המתח הקלה? 
לא חשבתי על זה
04/05/2016 | 16:32
2
27
חוסר מתח- או רגיעה.
רגיעה עכשיו
04/05/2016 | 16:57
1
36
מה זה רגיעה בשבילך? 
איך ההרגשה הזו בדיוק ? מה קורה כשאתה מרגיש רגיעה?
איזה דימוי עולה לך לראש? איזה מראות? קולות? 
איפה בגוף אתה חש רגיעה? 
דמיין את עצמך בסיטואציה כזו 
ותחווה אותה עכשיו.
תחזור על כך כמה פעמים ביום
למשך שבועיים-שלושה,
 בהדרגה יהפוך טבעי עבורך לחוות ולהיות ברגיעה.
שתף אותנו 
תודה
04/05/2016 | 17:09
8
להיות סבלני
15/05/2016 | 14:16
1
19
אתה כבר כמה חודשים ללא התקפי חרדה, זה הישג מהמם וכל הכבוד!
היה סבלני וגם תחושת המתח הכללית תדעך לה לאיטה. צריך לתת לזה זמן. אני הייתי ממליצה לשלב שיחות עם הטיפולים ההתנהגותיים כדי למצוא מה הסיבה שמטרידה אותך באמת וככה לסייע למועקה להיעלם כליל ולא לשוב.
תודה
15/05/2016 | 17:35
10
אתאזר בסבלנות- מילית אותי תקווה
חרדה מכסף
30/04/2016 | 01:19
19
69
אני מוציא כסף. אני חי. מטייל. אוכל. שוכר דירה.
אבל רב ההחלטות שאני מקבל הן על בסיס כמה זה יעלה לי.
אני מחפש תמיד פתרון אופטימלי ביחס בין כסף-תמורה.
 
הזוגיות האחרונה שהייתה לי אפילו התפרקה בגלל זה (אחת הסיבות).
 
לכל דבר חפשתי קופונים ומבצעים. קונה רק בסוף עונה. מחפש יעד לחול לפי מחיר הכרטיס. שוכר דירה בת״א אבל עם שותפים בלי סלון.
 
אני הולך לטיפול פסיכלוגי. מנסה לעבוד על זה. חשבתי שזה עבר לי.
אבל השבוע שוב הייתי צריך לקנות משהו וקבלתי שיתוק מלחשוב ולחשב כמה אני מקבל בתמורה לכסף שלי והאם זה הפתרון הכי טוב (מדובר בארוחת צהרים במסעדה, לא בקנית דירה).
 
אני כועס ומלקה את עצמי על כל 100 שח שהולכים כי לא חקרתי מספיק לעומק. ולפעמים גם על שקלים בודדים אני מתייסר.
 
הכל התחיל מהבית. ההורים תמיד חיו במינוס. אבל בדיסונד קשה בזבזו כאילו אין מחר. אמרו לנו שאין ואנחנו במינוס נוראי שאין כבר פאשרות להגדיל, אבל נסעו אתנו לחול וקנו לנו 4 גיים בוי.
 
אני בתור בן בכור כנראה לקחתי את זה קשה מכל האחים שלי. תמיד חששתי שהאיומים של אמא ששוטר יבוא ויקח את כל הציוד שלנו יהיו נכונים.
 
הפחדים עוד גברו שהבנתי שההורים שלי ממשיכים להתנהג בצורה כלכלית לוקה. אין כסף, אבל הולכים למסעדה כל סופש שני. אין כסף אבל טסים לחול כמה פעמים בשנה. אין כסף אבל מנסים לארגן מלון לכל המשפחה באילת (ומבקשים ממני תמיכה כלכלית).
 
הם המשיכו שהבנתי שכל האחים שלי מתנהלים באותו אופן. מרוויחים מעט. מוציאים הרבה. לוקחים מההורים הכל. פירות ירקות. כלים. לא קונים בסופר. הכל מההורים.
 
אני רואה בתקשורת חדשות לבקרים כתבה על איך אנחנו דור אבוד. על זה שאנחנו מבזבזים יותר ממה שאנחנו בכלל יכולים לחלום עליו ולכן אנחנו נסתמך על ההורים עד יומם האחרון.
 
ואני פוחד. אני לא באמת קרוב למינוס. או לאפס. אבל זה רק בגלל שאני מעדיף לחסוך. 
 
מצד אחד אני חושב שאני חי טוב. אני טס. מבלה. אוכל.
אבל מצד שני אני שומע ביקורת מכל הסביבה על זה שאני קמצן, סגפן. שהם לא מבינים איך אני חי ככה. ואני לפעמים עוצר וחושב- אולי הם מגזימים אבל אני צריך להתייחס למה שמעירים לי. מה גם שבאמת אני משתתק כשאני צריך לקנות משהו חדש. מתחיל עבודת מחקר ובדיקות מפה ועד סין רק שלא יעבדו עלי ורק שלא אוציא יותר ממה שצריך.
 
 
אני לא יודע אם זו רק חרדה. או גם תחושה של חוסר אמון בהרבה אנשים. הרבה חברים שניתלו אותי מבחינת לימודים ועזרה. אבל לא היו חברים להזמין אותי להיות חלק מהיצאות שלהם. דחיה חברתית.
 
יש הרבה גורמים. יותר ממה שניתן לכתוב בפוסט אחד.
אבל בגדול- יש לי חרדה מכסף. ממחסור בכסף. מזה שאוציא יותר ממה שאני צריך. שאצרוך כמו כל בני הדור שלי- סתם כי אפשר. ושינצלו אותי מוכרים וידפקו אותי במחיר.
 
 
אשמח לשמוע מכם התייחסות או אפילו איך אוכל לשפר קצת את רמת החיים שלי ולא להיות משותק מהחלטות כספיות.
 
 
כאמור אני מטופל אצל פסיכולוג. אבל לא תמיד יש לי זמן לדבר איתו רק על זה. וגם תמיד טוב וכיף לשמוע חו״ד נוספות
 
הגישה שלך לכספים היא הנכונה ,
30/04/2016 | 06:21
5
29
הפירוש הרגשי שלך לתופעה הזאת זוהי הבעיה שלך . 
לאיזה פירוש רגשי אשנה?
30/04/2016 | 11:00
4
26
איך משנים פירוש רגשי?
 
גישה או לא. אני מרגיש שכולם אומרים לי שאני טועה.
 
פרט לכך, אני חי עם תחושה של מועקה ושיתוק.
 
אין קניה אימפלוסיבית. אני בוחן כל מוצר.
אני כועס על עצמי אם קניתי ביוקר. או שקניתי משהו שלא באמת היה נחוץ לי.
 
בדרך כלל במצבי חרדה טיפול ב CBT הוא היעיל ביותר, ככה מקובל .
30/04/2016 | 12:23
3
49
אני איני איש מקצוע ולכן קשה לי להסביר לך , אבל  הגישה שלך היא הנכונה וככה צריך להתנהג עם כסף . ברור שהחשש שלך נובע מהתנהגות ההורים ויחסם לממון לאורך השנים . מעניין אם תפסיק להתנהג בחסכנות , האם מישהו מהחברים שמבקרים אותך יעזור לך אז ? אתה יודע שלא .
אני יודע בוודאות שאתה מבין את המצב אלא שאינך מסוגל להתגבר על החרדה שנובעת מכך . שכנוע רגיל לא יעזור לך אלא רק טיפול שישנה לך את הפן הרגשי וההתייחסות שלך לנושא בעקבות כך , לכן כתבתי CBT .
איזה סוגי טיפולים נוספים כדאי שאכיר?
30/04/2016 | 16:05
28
מה מתאים לכל אחד מהם?
 
דינאמי?
דמיון מודרך?
עוד?
פה קבור הכלב
30/04/2016 | 16:09
1
31
אם אני מסכים איתך שהיחס שלי הוא הנכון,
איך אני יכול לצפות מאיזשהו טיפול להקל לי את החרדה?
 
אולי רק ללמוד לחיות איתה. אבל זה לא ברור לי איך.
ואחרי טיפול של שנה וחצי CBT שאני הולך אליו, עדיין לא הגעתי לשם. אם בכלל.
 
אתן לך דוגמה ממני , אולי זה יעזור במשהו
30/04/2016 | 19:44
134
אני עם חרדות כבר המון שנים , ובסופו של דבר לחץ נפשי מתמשך , אם זה דאגות כאלה ואחרות (פרנסה ,משפחה ,הורים ,לא חסרים לחצים), ובסופו של דבר זה גורם לכשל נפשי ואז מספיק טריגר קטן להתחיל מעגל של חרדה , ואם אחת שוככת באה אחרת וכן הלאה והלאה , ככה כבר כמעט 30 שנה.  לפעמים נדמה  לי שהחרדה שלי מחפשת נושא להתלבש עליו , יחד עם זה אצלי המכנה המשותף הוא הרצון לשליטה , לא באנשים חלילה אלא בעצמי , ותמיד בנושאים גופניים שזה בא לידי ביטוי בבעיות סומטיזציה  שונות (היפוכונדריה) .
      כשהגעתי למסקנה שאני כבר לא אצא מזה, לא בכוחות עצמי ולא בעזרת טיפולים כאלה ואחרים התחלתי ליטול תרופה שמקלה עלי מאוד (ציפרלקס במקרה שלי).
זה לא אומר שאין לי מעידות פה ושם אבל זה הרבה פחות גרוע ממה שהיה וזה המון מבחינתי. 
     יכול להיות שטיפול CBT לא מתאים לך ,ויכול להיות שאולי המטפל לא חדר לעומק הבעיה שלך ושווה לך לשקול לעבור למטפל אחר וטיפול אחר , ואולי טיפול שמשלב תרופות עם שיחות כאלה ואחרות , צריך לנסות .
שמור טוב על הכסף שלך ואל תבזבז על מותרות ולא על הוצאות
30/04/2016 | 08:55
4
23
כספים באלפי שקלים,
כי זה גורם לך לחיות בפחד וכעסים שגורמים לך לחרדות ואז אתה
נאלץ לרוץ לפסיכולוג ולזרוק עליו עוד הרבה כסף.
גם אני משתדל לעשות את החשבונות שלך ומשתדל לחסוך בכסף.
לא נוסע בכלל לחו"ל ולא אוכל במסעדות ועובד כל יום בכמה עבודות והעיקר שאף פעם לא הייתי במינוס בבנק. זכור, הכסף לא צומח על העץ.
בגדול אני מסכים, אבל אני חי עם תחושת שיתוק ופחד
30/04/2016 | 10:59
3
25
זה לא ממניעים רציונליים. או לפחות זה פוגש אותי בכל סיטואציה.
 
אין קניה אימפלוסיבית. אני בוחן כל מוצר.
אני כועס על עצמי אם קניתי ביוקר. או שקניתי משהו שלא באמת היה נחוץ לי.
 
אני חושש לצאת למסעדות יוקרה, למרות שעובד בהייטק.
הבן זוג האחרון שלי נפרד ממני בגלל קטעים כאלה.
 
תמיד במסעדות חפשתי לפי עסקיות או קופונים.
אני מבין שהוא רצה ספונטניות. ואני גם תומך במה שהוא רצה. אני קיצון כנראה.
 
אפילו סרטים כוונתי בדכ ל1+1. אני באמת התשתי אותו.
 
 
איך מאזנים? איך מוצאים את האמצע בין פזרנות לחסכנות
ואיך מוציאים מהראש את הקולות של ההורים, האחים והחברים על כמה אני לא בסדר וסגפן?
דע לך שהכעס שלך על ההתנהגות שלך הוא הרבה יותר גרוע
30/04/2016 | 15:36
2
25
מההתנהגות שלך שאתה מתאר.
הכעס יהרוס לך את הבריאות.
אתה צריך קודם ללמד את עצמך איך לא לכעוס
אחרת תהיה חולני וקודם חרדתי.
זה לא מדובר רק בקניות שקנית ,
אלא בכל דבר שלא מוצא חן בעיניך ואתה כועס.
עיצה מעולה. אבל כמו בטיפול שלי, אני לא מבין איך ליישם אותה.
30/04/2016 | 18:27
1
17
זה מאוד אמורפי ולכן קשה ליישום עוברי.
 
יש לך עיצה איך ״ללמד את עצמך איך לא לכעוס״ ?
כאשר תבין שהכעס שלך הורס אותך,אז תפסיק לכעוס
30/04/2016 | 18:59
22
פעם הייתי כועס מכל דבר קטן,
היום אם אפסיד 100,000 שקלים לא אכעס,
כי הבריאות שלי חשובה יותר מהכסף.
אם הבריאות נפגעת,אז השאר כבר לא שווה כלום.
צריך להבין בעולם הזה כמה הבריאות חשובה מכל דבר אחר בחיים.
כסף הלך ובא לי כסף אחר.
כשאין בריאות טובה,אז הכל אבוד.
לכן לאחר שנכוויתי מהשטויות שעשיתי בחיים בגלל הכסף
והכעסים השונים על שטויות,
החלטתי שזהו.
אני לא מוכן לכעוס יותר
ולא איכפת לי שאנשים יקללו אותי או יזלזלו בי.
אני אחשיב את עצמי מה אני שווה
ולא אחרים יקבעו בשבילי.
אני המלך
ואני האדם החשוב ביותר בעולם
ואני מצפצף על כולם.
אלפי פעמים קניתי דברים בטעות שלא נחוצים לי,
דברים יקרים.
פשוט זרקתי אותם בכיף מחוץ לבית
ואנשים לקחו אותם בכיף.
קניתי מייבש כביסה יקר שבזבז לי הרבה חשמל,
אז זרקתי אותו בחוץ והתחלתי לתלות את הבגדים בכיף על החבל.
קניתי מדיח כלים מצוין ואז זרקתי אותו בחוץ והתחלתי לשטוף בכיף כלים ביד.
קניתי הרבה בגדים חדשים וגיליתי אחר כך שאני לא אוהב אותם.
אז גם אותם זרקתי.
אלפי פעמים בעלי מקצוע רימו אותי בכסף ענק
והחלטתי שאני לא אכעס לאחר שגיליתי שעבדו עלי.
הרמאויות זה חלק מהעולם שלנו וימשיכו להיות רמאויות.
השבוע הייתי אצל פרופסור להשתלת עצם בלסת ומעל זה הוא השתיל לי גם שני מבנים לשיניים עבור גשר בפה.
היום גיליתי מבחורה שהוא לקח ממני הרבה יותר כסף,כי ממנה ביקש פחות כסף.
אני לא מתרגז,אבל אנסה לשכנע אותו שיוריד לי מהסכום הענק שדרש ממני ואמר לי שהוא עשה לי הנחה של 25%.
חרדה וניהול כסף
30/04/2016 | 21:02
30
 כדאי שתטפל בהבנת סגנון החיים שלך, יש בכל תחום נפשי רווח ומחיר בדוק אותו.  מעבר לכך יתכן ששימוש בדמיון מודרך יכול לעקוף את הקוגניציה לך ויכול לייצר מציאות חשיבתית אחרת.
עופרה רוזנפלד - מילת 
התנהלות עם כסף
01/05/2016 | 08:51
3
30

שלום  מוכרחים להיות שמח4
וברוך הבא לפורום,
אתה מעלה נושא מעניין הקשור בהתייחסות לכסף.
הדרך בה אתה מנהל את הנושא הכספי קשורה בדברים
שחשובים לך והיא מעוגנת באמונות שיש לך לגבי כסף, לגבי החיים.
אומרים שלכל התנהגות יש כוונה חיובית עבור האדם.
אשאל אותך כמה שאלות ואם מתאים לך אתה מוזמן לענות עליהן כאן
 
מה הכוונה החיובית עבורך?
ממה ההתנהלות הזו מגנה עליך?
מה היא מאפשרת לך?
מה יקרה אם לא תתנהל בדרך זו ?
 
האם הדרך הזו משרתת או מגבילה אותך ?  
אם היא משרתת אותך -  תמשיך בה, בלי לייסר את עצמך.
אם היא מגבילה אותך,
נסה לחשוב מה תוכל לעשות אחרת תוך שימור הכוונה החיובית. 
 
 
 
עונה
07/05/2016 | 22:47
2
15

מה הכוונה החיובית עבורך?
 
 
לקבל איזה עוגן כלכלי שיתן לי בטיחות ורוגע.
למקרה שיפטרו אותי (הייטק), למקרה שארצה להביא ילד בפונדקאות (חצי מליון שח). לנוכח המציאות שהדור שלי לא מצליח לחסוך לדירה וחי על חשבון ההורים שלו. לפנטזיה שאולי אוכל לפרוש יום אחד צעיר ולהפסיק לעבוד.

ממה ההתנהלות הזו מגנה עליך?
תחושה שמנצלים אותי. עובדים עלי. שאני יוצא פראייר.
משלם יותר ממה שצריך. צורך יותר ממה שבאמת נחוץ. קונה בלי הבחנה.
משלם פי 5 ממה שעלה למסעדה להכין את האוכל. סתם.

מה היא מאפשרת לך?
בטחון. רוגע. תחושה שלא עובדים עלי. שאני משיג דברים במחיר הוגן.

מה יקרה אם לא תתנהל בדרך זו ?
 
ירמו אותי במחירים. אעבוד קשה והכסף ילך לריק.
אשלם משכנתא גדולה יותר על דירה שאני רוצה לרכוש.
אצטרך לקחת הלוואות כמו שאר בני הדור שלי (דור y) 
ואשלם ריבית נושכת כל חיי.

האם הדרך הזו משרתת או מגבילה אותך ?  
 
בעולם סטרילי היא משרתת אותי. אני מרגיש יותר בטוח וחופשי להוציא על דברים הכרחיים.
אבל היא מתישה. אני מתלבט הון. עושה סקר שוק כל הזמן. מאבד חברים ובן זוג.
 
 
אני קצת מבולבל. לא יודע מה המסקנה.
מה המסקנה ?
10/05/2016 | 23:14
1
10
ראשית, כל הכבוד על התשובות שנתת. 
יש שני סוגי התנהלות האחת היא מתוך תחושה של שפע
והשניה היא מתוך תחושה של מחסור, שנראה שהיא מאפיינת אותך. 
 
יש מחיר שאתה משלם על התנהלות זו -
חסכנות היתר וההתעסקות היתרה בכסף
גורמת לך לחיות בפחד מהעתיד,
לחשש שלא יהיה לך מספיק,
לקושי לבטוח באנשים.
היא מתישה אותך ואתה מאבד חברים.
לאיזו מסקנה זה מוביל? 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שהייתי רוצה לשחרר יותר, אבל לא מצליח
11/05/2016 | 00:19
8
כי גם אם הייתי מבצע חשיפה בשלבים- תמיד אוכל לחסוך עוד.
 
כלומר נניח הייתי מגדיר חסכון חודשי.
תמיד אני יכול לחרוג ולחסוך יותר- החרדה שלי תאשר זאת.
מצד שני אם אוציא יותר מהתכנון לחסוך - ארגיש ממש רע.
שלום
05/05/2016 | 13:57
2
39
זכור לי הפוסטים שלך מפורום אחר בו סיפרת על מערכת יחסים (שאני מבינה שהסתיימה) וכמה הקטע הכלכלי עמד בניכם.
אני חושבת שזה נכון שלאנשים מאוד קשה לקבל קמצנות וסגפנות. אבל יש גם הרבה כאלה שהם בדיוק ככה. יש לי חברה שכולנו רואות בה כמאוד קמצנית, גם בן זוגה כזה והם חיים מצויין שנתיים יחד על קופונים. אז אתה צריך להחליט האם אתה בסדר עם עצמך שאתה ככה או לא. היא לגמרי בסדר עם עצמה (גם ממש לא רואה עצמה קמצנית) והיא מצאה מישהו כמוה והכל טוב. אז אנחנו למדנו לא להיכנס איתה לפינות כלכליות, ומעריכות אותה על תכונות חיוביות אחרות.
הפואנטה שלי שאתה לא חייב להשתנות בתפיסה שלך, לכל אדם יש מקום על הפלנטה הזאת, ואנשים יכולים לראות גם מעבר לתכונה הזאת. אם זה מפריע לך ואתה מרגיש שזה נובע ממקום לא בריא וחרדתי, שווה בהחלט לעבוד על זה, ונשמע שאתה כבר עושה את זה בטיפול, מה שמצויין.
 
אגב, לי היה פעם חבר ממש קמצן, ומכיוון שאני לא הייתי שותפה לתפיסה הכלכלית שלו הקשר לא הצליח, וזה מה שקרה לך בקשר הקודם. נורא קשה להיות עם מישהו עם תפיסה כלכלית כל כך שונה. אני הבחנתי במשך השנים שאנשים קמצנים נוטים לא לשים לב שהם כאלה ואפילו לחשוב ככה על אחרים. בעוד שאתה מודע מאוד שיש כאן כל מני אישיוז שהגיעו מהחיים שעברת ולכן אני לא משתכנעת שאתה "באמת כזה" ואתה רוצה להשתפר, מה שמעולה. זה תהליך וצריך לעבוד, גם את רומא לא בנו ביום אחד :)
שווה לשתף את המטפל שלך על עניין החרדה שאתה חש סביב הנושא, ולחשוב אולי לשלב עוד שיטות במקביל שיעזרו לך לאמן את המוח לשחרר (למשל CBT)
המון תודה. אני מעלה את זה כל הזמן מול המטפל
09/05/2016 | 09:17
1
20
הוא כמובן אומר שהכל עניין של מינון. קופונים וראיה כלכלית קדימה- הם ברכה.
 
אבל אני מרגיש תקוע בטיפול של זה.
אני לא חושב שאני שוגה בגדול, אבל כואב לי שאהבה מאוד גדולה נקטעה גם בגלל זה. ואני חושש שלא אמצא מישהו שיבין אותי ככה- כמו שאת מתארת את הזוג הז.
אני גיי ומספר האופציות שלי מראש קטן מלסטיירט.
 
יש תרגילים או רעיונות מילוליים שאני יכול לחשוב עליהם כדי לשחרר יותר כסף?
 
אגב, מהתגובות שאנשי הפורום רשמו - נראה שאני לא חריג
ואפילו ברכו אותי כמה אנשים פה
תתייעץ עם המטפל לגבי CBT
09/05/2016 | 10:26
14
זה טיפול התנהגותי ואפשר לשלב עם הטיפול הפסיכולוגי.
 
שלום רב.
29/04/2016 | 12:12
6
80
אני כבר מתחיל להשתגע, כמעט שנתיים עברו מאז והמחשבות לא מרפות. לאחר משבר נפשי, שנדמה שהצלחתי לצאת ממנו לאט לאט, ועם טיפול תרופתי שעוזר, וכלפי חוץ הכל טוב ויפה אבל...מבפנים אני רוצה למות...החוסר וודאות והחשש ילוו אותי עוד מי יודע כמה זמן, ללא יכולת לאמת את הדברים. ואני לבד בזה, למרות שיש את מי לשתף, אני מתבייש בזה ומעדיף לשתוק...לחיות עם החרדות וללכת עשר צעדים אחרונית .... זו התוצאה בסופו של דבר. כשהייתי בצבא בבסיס סגור זה קרה... כשהיינו מתקלחים כל החיילים בבסיס, אחד החיילים הוציא את המכשיר הנייד וצילם אותי מתקלח. למרות שמחק את הסרטון והראה לי שלא שלח דבר, אני לא מפסיק מאז לחשוב על העניין הזה שאולי בכל זאת הוא שמר את זה ופירסם... מי יודע איפה. ומאז אני מרגיש שאני רוצה ויכול לקום ולצאת מהמצב הזה, אם רק הייתי יודע ולא נשאר בחוסר וודאות שמובילים לחרדות ופחדים.
לחיות בהווה
29/04/2016 | 19:11
3
38
שלום sun890
וברוך הבא לפורום, 
 
כל הכבוד על השיתוף. 
ראשית, אתה לא עשית שום מעשה שיש להתבייש בו,
אם מישהו צריך להתבייש זה השני.
 
שמירת דבר בסוד גוזלת הרבה מאד אנרגיה. 
נראה לי נכון  לשתף אדם קרוב אליך, 
שאתה סומך עליו, בפרטי המקרה. 
תדמיין מה תוכל לעשות עם האנרגיה שתשתחרר ! 
תוכל, למשל, להפנות אותה לחיזוק עצמי,
לקביעת מטרות, ולהתקדמות בחיים שלהם אתה שואף. 
 
כשאתה חושש מ"מה יקרה אם" בגלל אירוע בעבר,
אתה למעשה חי בעתיד ובעבר,
אני מבינה את החשש שלך,
ויחד עם זה, בגלל החשש ממשהו עתידי
שכנראה לעולם לא יתרחש,
אתה מפספס את ההווה,  וחבל !
 
 
 
 
אהלן...
02/05/2016 | 18:42
2
22
את לגמרי צודקת!
יש לי חונך שקיבלתי דרך סל שיקום שתפקידו לעזור לי להתקדם מבחינה חברתית כמו לצאת למקומות וכ'ו. אני מלבט האם הגיוני שאספר לו על זה כי הוא לא פסיכולוג אלא חונך. תודה.
sun
03/05/2016 | 11:43
1
15
לדעתי, האדם אותו תשתף לא חייב להיות איש מקצוע,
חשוב שיהיה אדם שאכפת לו ממך ושאתה סומך עליו.
בהצלחה
אני מבין ומסכים עם דברייך. תודה וכל טוב.
03/05/2016 | 20:49
6
היי לך
06/05/2016 | 11:48
1
23
דבר ראשון, שמחה מאוד לשמוע שחל שיפור גדול במצבך. זה מצויין. וזה גם בסדר שלא הכל 100%. האם שילבת ייעוץ פסיכולוגי עם הטיפול התרופתי?
תראה, המחשבות שאתה מתאר אופייניות לחרדה והן נקראות מחשבות טורדניות. זה מחשבות שאין בהן באמת הגיון ואנחנו גם מבינים זאת אבל לא מצליחים להשקיט אותן והן משפיעות עלינו. כדי להיפטר מהמחשבות הטורדניות צריך לטפל בחרדה שגורמת להן. כדי לטפל בחרדה שווה לפנות לייעוץ פסיכולוגי ולשלב אותו עם הטיפול התרופתי. ככה יהיה לך עם מי לדבר. דבר נוסף שמאוד חשוב להבין- הדבר האחרון שצריך לעשות בעת חרדה הוא להסתיר אותה ולקבור אותה עמוק מבפנים. להיפך! צריך לשתף, את מי שאפשר. משפחה, חברים, את החונך שסיפרת עליו. ברגע שאין הסתרה החרדה פוחתת פלאים כי הפחד הזה שיגלו/יראו עלינו מלבה עוד יותר את האש. ברגע שיש לנו ביטחון שנוכל להיות מי שאנחנו ולא צריך לפחד מה יחשבו, זה תורם המון לביטחון והאיזון הפנימי.
בנוסף, ממליצה לך לנסות לחיות אורך חיים בריא ככל שניתן. תהיה נדיב לגוף ולא רק לנפש. השתדל לעשות פעילות גופנית, שהה בשמש, תשתדל לאכול נכון. איזון הגוף מסייע לאיזון הנפש.
בהצלחה :)
היי ...
06/05/2016 | 12:45
14
מודה לך על ההמלצות החמות. אני בהחלט מקווה שאחזור לטיפול פסיכולוגי בקרוב, וגם אם לא יאשרו לי אותו, יש לי את החונך ואני בהחלט ישתף אותו במה שאני חווה. אני מרגיש לאחר כל פגישה איתו שאכן דיברנו ופתרנו הרבה דברים, אבל בכל זאת יש משהו שממש מציק שלא דיברנו עליו ...חשוב ביותר לדבר. אז שוב תודה רבה ושתיהיה שבת שלום!
לקראת חג פסח שני
28/04/2016 | 14:56
3
37
סוף שבוע ארוך של חג פסח שני עומד בפתחנו.
אפשר לנצל חופשה זו למנוחה והנאה,
יחד עם זה יש הרבה אנשים שחשים מאויימים מהזמן הפנוי הרב,
מהשהיה בבית, ממפגשים משפחתיים או מהעדרם. 
השגרה מתערערת - והחרדה מתעצמת. 
זו בעיה נפוצה וידועה.
 
אני מזמינה אתכם להעלות רעיונות והצעות 
איך להפיק את המירב מימים אלה,
מה עוזר לכם ומה אתם ממליצים לאחרים
כדי לעבור את החג בצורה מיטבית,
גם אם זה לא פשוט. 
אצלי החונך והעובד סוציאלי לא באו- אבל היו חוגים
28/04/2016 | 17:00
21
לציור ולכתיבה יוצרת ונהינתי בהם מאוד.
חוץ מזה אני קורא ספרים מבשל ומנקה את הבית ומתעסק באינטרנט.
חשוב להיות עסוק
לפני יותר מ-20 שנה הרופאים לא ידעו מה זה חרדה.כאשר הלב פעל
28/04/2016 | 17:33
32
מהר חשבו שיש בעיה בלב.
לכן החרדים סבלו וחיו בסבל מתמשך ואף אחד לא הבין לה הם שונים ומשונים
ומתנהגים בצורה מוזרה ולא מתחברים לאנשים שבאים לבקר בחגים.
ולמה בורחים לחדר פנוי ושקט מכל הבלגאן מסביב
זה מה שאני עברתי.
לא הבנתי את עצמי ואנשים לא הבינו אותי והמשפחה מסביב זלזלה בי כבן מוזר שלא רוצה להתפתח כמו אחותו החברמנית הגדולה יותר שפחות חכמה ממני אבל יש לה פה גדול לדבר עם כולם ואני מסתגר בפינה לבד ם לחץ נפשי גדול.
כיום אני גם מעדיף להיות לבד בכיף ולהיות עסוק בעיסוקים שלי בחדר.לא מעניינים אותי הברבורים של האחרים ולא התחביבים המשעממים של האחרים.אני בכל זאת אסע לחמתי .גם שני ילדי יהיו שם עם בני הזוג שלהם וגם שני גיסי בני חמתי.הבעיה שלי היא שאתפתה שוב לאוכל הטעים והמשמין ולא אצליח שוב לרדת במשקל.למען האמת אני לא אוהב את חגי ישראל,פרט לחופשות שנותנות לי מנוח בחדר שלי.החגים משבשים לי את כל תכניות ריקודי העם שלי ואת שגרת החיים בארץ.משרדים סגורים מרפאות וחנויות סגורות והתחבורה הציבורית לא עובדת כתיקנה.אני נהנה מכל יום ולכן לא זקוק לחגים שיעלו לי את המורל.אני מוותר בשמחה על כל החגים.אני עושה רק מה שמתחשק לי ומה שטוב לי.אפילו היה טוב לי יותר אם הייתי נשאר רווק ללא ילדים כעול על צוארי וללא עול של אשה שהתחתנתי נגד רצוני בגיל מאוחר יותר בשביל להביא לעולם ילדים שיסבלו בעולם מלא ברוע וצביעות ואחד רוצה לאכול את השני.אני משתדל להתחבר רק לטובים ומתרחק מאנשים רעים ונצלנים.
האמת שאני מזדהה איתך
29/04/2016 | 13:20
21
זה כאילו יש ריק שקשה למלא...
אבל הנסיון שלי מלמד אותי שתמיד יש מה לעשות.כימעט  תמיד יש סידרה/ספר/הרצאה/מוזיאון/תחביב שיצא לי פחות לעסוק בו לאחרונה ..., שיכולים למלא את הזמן
אישית קשה לי לאתחיל לעשות את הדברים (בין הייתר כי קשה לי להתניע) אבל ברגע שאני מתחילה- לרוב עוברות שעות עד שאני מסיימת או מפסיקה.
ההמלצה שלי היא לנסות ולפחות לאתחיל בעשייה של משהוא שאת אוהבת ולראות לאן  זה יקח אותך משם:)
שיהיה סוף שבוע רגוע  שמח ומלא אהבה
דיכאון וחרדה
28/04/2016 | 21:13
2
89
מזה שנים, אני מתמודד, או לעיתים מנסה להתמודד עם דיכאון וחרדה, מה קודם למה, לא ברור (כמו הביצה והתרנגולת), הן הדיכאון והן החרדה, לקחו חלק נכבד מחיי, ועדיין גובים מחיר כבד מאוד, מתהומות עמוקים ללא תחתית.
אני בן 33 ומאז שאני זוכר את עצמי אני נאבק במחלה הארורה הזו, בליבי אני מקווה שהיא לעולם לא תכניע אותי , אך ההגיון מלמד על סופם של אנשים כמוני.
אני מטופל בכדורים, וכמובן בפסיכותרפיה, הייתי נותן את כל כספי ואת מה שיש לי על מנת להבריא, אך כנראה שזה כבר לא יקרה.
הייתי רוצה לדעת האם יש קבוצות תמיכה לאנשים כמוני, שמבחינתם דיכאון וחרדה זו לא שורה בספר, או מאמר, כאלה שאפשר לשוחח איתם באמת על התחושות והרגשות, אני נואש ובודד, תוהה כיצד על פי הסטטיסטיקה כל כך הרבה אנשים סובלים מהמחלה הזו, ואני לא מוצא אפילו אדם אחד שניתן לשוחח עמו שסובל מדברים דומים.
 
אתה יכול לדבר כאן עם מתמודדים אחרים
28/04/2016 | 21:37
40
לגבי דיכאון אני לא סובל מזה - אבל מחרדה ופוסט טראומה אני סובל ומטפל
עים עובד סוציאלי ומאמרים וספר על טיפול בפוסט טראומה- ויש לאחר הרבה זמן התקדמות טובה.בחרדה הרגשתי כאבי חרדה בשרירים כמו " דגדוג "מכאיב" וסחחורות והרגשת מלאות
ממזון. והיו לי התקפי חרדה למשל ללכת בחושך בחוץ.
אבל רוב הסימטומים עברו בטיפול ונשאר רק לטפל בנסיעה בין עירונית וזוגיות.
באיזו שיטת פסיכוטרפיה את מטפל בעצמך?
אני מטפל בשיטת ניהול חרדה וCBT לפוסט טראומה.
הרופא היזהיר אותי מאוד משרלטנים בתחום הטיפול- כך שאם אתה מרגיש זאת- החלף מטפל
.
קרנף
 
להתמודד עם דכאון וחרדה
28/04/2016 | 23:26
51
שלום דורון,
אני שמחה על הצטרפותך לפורום ועל השיתוף,
כדאי שתציין באיזה איזור אתה מבקש קבוצת תמיכה, 
ואני מקוה שחברי הפורום יוכלו לענות על כך. 

אחרי שנים רבות של נסיון והתמודדות עם דכאון וחרדה,
אתה אומר בכאב "כנראה שלהבריא - זה כבר לא יקרה"
אני מאד מקוה שתתבדה, 
גם בפורום זה יש אנשים שהצליחו להתגבר על דכאון וחרדה. 
 
האם אתה יכול לכתוב מתי התחילה הבעיה,
ואיזה סוג  פסיכותרפיה אתה מקבל וכמה זמן אתה בטיפול? 
 
הפרעה דה פרסונליזציה
26/04/2016 | 18:39
1
73
היי לכולם..
כבר כמה זמן שאני מרגישה ממש מוזר-מעין חוסר חיבור למציאות, שמתבטא בעיקר בגלל חוסר פחד.אני מניחה שחלק מזה הוא כי הפסקתי לעבוד וכל החודש האחרון הייתי הרבה בבית.אני לא ממש יודעת מה לעשות עם זה,כי אני מתה להרגיש פחד-אבל פשוט לא מצליחה.אתמול הייתי בפאב,ובאיזשהו שלב הרגשתי שכולם מסתכלים עליי.לא יכולתי לסבול את תחושת החרדה הזו והלכתי משם.זו רק דוגמא קטנה,אבל פשוט אחרי זה חיפשתי ומצאתי שיכול להיות שאני סובלת מההפרעה הנ"ל.רוב התסמינים פשוט התאימו.יש דרך לפתור את זה?להרגיש יותר מציאותית ומחוברת לעולם?להרגיש פחד אמיתי ולחוות?
יצאתי מהפאב אתמול בתחושת תסכול של ממש,מחוסר הבנה של אחרים אותי ועוד יותר שלי את עצמי.שכאילו אין לי באמת מה לעשות או איך לפתור את זה,ומצד שני ביקורתיות והאשמת יתר כלפיי עצמי כיוון ואני לא מבינה.אף פעם לא הייתי במצב כזה,של חוסר הבנה או דיוק כלפיי עצמי,ואני מרגישה תחושת פספוס והחמצה לגביי זה שאם הייתי עושה דברים אחרת ומקשיבה לעצמי יותר אולי לא הייתי מגיעה למצב הזה שאין לו פתרון..
סיום כהתחלה חדשה
27/04/2016 | 18:16
39
שלום anamit22

כל סיום הוא התחלה חדשה,
הפסקת לעבוד במקום אחד,
זו הזדמנות עבורך להתחיל משהו חדש,  
לעשות שינוי ולהתקדם.
קבלי את  חוסר הידיעה לגבי העתיד בסקרנות
ומתוך אמונה שמשהו טוב ממתין לך. 
 
את רוצה "להרגיש פחד, לחוות,
להיות מחוברת לעולם ולהרגיש יותר מציאותית".
 
לנשימה יש כוח לחבר אותנו ל"כאן ועכשיו",
הנשימה היא עוגן למה שקורה כאן ועכשיו.
הרעיון הוא להתמקד בנשימה,
לשים לב לאויר שנכנס ולאויר שיוצא,
לשים לב לתחושות הגופניות,
למה קורה לך בגוף במהלך הנשימה,
לבטן שמתמלאה באויר עם השאיפה,
ולאחר מכן מתרוקנת בנשיפה.
תהיי נוכחת ברגע הנוכחי,
עם קבלה עצמית, וללא שיפוטיות וביקורתיות. 
 
נשמח אם תנסי ותשתפי אותנו. 
חם בפורומים של תפוז
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
פורום פחד במה חרדת קהל
סובלים מפחד קהל?
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום הומאופתיה
פורום הומאופתיה
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ