לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

המשך >>

לצפיה ב-'איך השפה השתנתה '
איך השפה השתנתה
( לעמוד שלי בתפוז )
18/02/2017 | 10:50
3
16
השפה העברית כבר לא מה שהיתה פעם,
סלנג הפך לשפת הדיבור היומיומית
והתמונה המצורפת היא דוגמא לכך
(מקור התמונה לא ידוע לי).
 
האם גם בנושא חרדה השפה השתנתה?
ואם כן איך היא השתנתה? 
וגם אם לא, באיזה מילים משתמשים כדי לתאר אותה ?
לצפיה ב-'אני חושב שהחרדה זו תגלית חדשה שאפילו '
אני חושב שהחרדה זו תגלית חדשה שאפילו
19/02/2017 | 17:54
2
7
הרופאים לא ידעו ולא הבינו מה זו חרדה.
הרופאים לא הבינו למה דופק הלב פועל מהר
ולמה לחץ הדם גבוה (בגלל החרדה)
הם חשבו שיש בעיה בלב.
אני סבלתי מחרדה ב-40 שנה והרופאים רק אז התחילו להבין
מה זו חרדה.
כאשר הגיע לרופא פציינט שטען כי הוא לא מצליח להרדם בלילה,
אז נתנו לו כדורי שינה
ומאוחר יותר התחילו לתת כדורי הרגעה.
בהתקף הראשון שלי הפסיכולוג איבחן אותי וכתב שאני
סובל מהפרעות מיניות.
המילה חרדה לא היתה קיימת.
הרופאים לא הבינו שהסיבה היא מכעס ודאגות יתר.
בשנות הארבעים דייל קרנגי כתב בספרו "אל דאגה" כי
מנהל בית חולים בארצות הברית אמר לו ש-90% מהחולים בבית החולים
הם תוצאה ישירה או עקיפה של דאגות יתר.
אבחון החרדה לא היה קיים.
אולי הכניסו לפעמים אנשים כאלה לבתי חולים למחלות נפש ,
או במילים אחרות לבתי משוגעים.
לצפיה ב-'התפתחות בהבנת החרדה'
התפתחות בהבנת החרדה
( לעמוד שלי בתפוז )
20/02/2017 | 08:21
1
7
אתה מדבר על כך ההתפתחות שחלה בהבנת החרדה.
אחת ההתפתחויות שהתרחשו במהלך השנים בנושא החרדה
היא שחרדה אינה מחלה. 
מעניין, איך השינויים האלו השפיעו על חייהם של אנשים
שקודם אולי לא ידעו להגדיר את מה שיש להם כחרדה? 
 
לצפיה ב-'נוכון.הוחלט שהחרדה זה לא מחלה,'
נוכון.הוחלט שהחרדה זה לא מחלה,
20/02/2017 | 08:59
5
אז אני שואל
מה זה מחלה?
אני כן חושב שזו מחלה שאפשר להבריא ממנה.
כנראה הוחלט שזו לא מחלה,
כי המילה מחלה היא מילה לא טובה
שיכולה להחמיר את הפרעת החרדה.
אז בואו נהיה כנים ונאמר
שזו מחלה כמו כל מחלה שאפשר להבריא ממנה
ולא להתייאש.
 
לצפיה ב-'מה זו הצלחה ? '
מה זו הצלחה ?
( לעמוד שלי בתפוז )
12/02/2017 | 22:33
7
26
בעיניי הצלחה דבר מאוד ברור" אמר מי שהיה מנכ"ל איזיצ'יפ, אלי פרוכטר.
" להיות הכי טובים בעולם במה שאנחנו עושים,
והגדרה יותר פרקטית – לנסות להקדים את התחרות בשנתיים.

לכל אחד יש הגדרה פרטית משלו למושג הצלחה.
מה זו הצלחה בשבילכם?
לצפיה ב-'הצלחה היא להיות בריא כמה שיותר בלי לסמוך על המזל.'
הצלחה היא להיות בריא כמה שיותר בלי לסמוך על המזל.
13/02/2017 | 18:33
5
לצפיה ב-'נראה לי שהצלחה זו הרגשת סיפוק ממשהו שאנחנו עושים בשביל אחרים'
נראה לי שהצלחה זו הרגשת סיפוק ממשהו שאנחנו עושים בשביל אחרים
13/02/2017 | 20:37
2
4
לצפיה ב-'ועל כך כותב רובין שארמה'
ועל כך כותב רובין שארמה
( לעמוד שלי בתפוז )
18/02/2017 | 20:56
1
4
"אחד הלקחים החשובים איך לחיות חיים מספקים הוא להתעלות מעלהרדיפה 
אחר הצלחהולהקדיש את החיים למציאת משמעות. 
הדרך הטובה ביותר ליצור משמעות היא לשאול את עצמך שאלה אחת פשוטה 
"איך אוכל לשרת" ? כך נהגו כל המנהיגים הדגולים,הם זנחו את החיים האנוכיים 
לטובת חיים נטולי אנוכיות. כך מצאו את כל האושר, השפע והסיפוק שהשתוקקו לו. 
השמחה נובעת מנתינה". 
(רובין שרמה, השראה יומית, 16 בינואר) 
 
 
לצפיה ב-'זה נותן הרגשה של התעלות הנפש'
זה נותן הרגשה של התעלות הנפש
18/02/2017 | 21:05
3
הכי קרוב לאלוהים שיש, במיוחד אם באמת מצליחים לעזור לאדם אחר.
לצפיה ב-'הצלחה בשבילי '
הצלחה בשבילי
14/02/2017 | 16:34
11
הצלחה בשבילי זה לעשות דבר שלא עשיתי עד עכשיו
כמו לדבר לפני קבוצה  
ולהבין שגם אני אני אתרגש - זה בסדר  
מה דעתכם ?  
 
 
לצפיה ב-'הצלחה - לעמוד באתגר בלי יסורי מצפון על כישלון'
הצלחה - לעמוד באתגר בלי יסורי מצפון על כישלון
19/02/2017 | 15:39
1
3
לצפיה ב-'עומד באתגר = מצליח'
עומד באתגר = מצליח
( לעמוד שלי בתפוז )
20/02/2017 | 08:17
2
עומד באתגר בלי לחשוש מכשלון -
אתה מעלה נקודה חשובה
"כשאין לך יסורי מצפון על כשלון" - 
זו הצלחה 
אתה יכול להסביר יותר ? 
 
לצפיה ב-'סוג של פחד'
סוג של פחד
06/02/2017 | 19:56
16
51
הצטרפתי לפני כמה זמן לקבוצה
שנפגשת פעם בחודש, סוג של נטוורקינג,
ובה כל משתתף צריך להציג את עצמו 
ואת העיסוק שלו במשך דקה, 
אז הייתי צופה
אבל בפעם הבאה גם אני 
צריך להציג לפני כולם.
זה אמנם רק דקה,
אבל רק המחשבה על כך גורמת לי סוג של פחד,  
לא יודע, ולא מבין את זה...
תודה שקראתם
 
לצפיה ב-'מוזמן להעלות שאלה '
מוזמן להעלות שאלה
( לעמוד שלי בתפוז )
07/02/2017 | 15:06
15
21
שלום clodet
ברוך הבא לפורום,
קראתי את הדברים שכתבת
האם אתה רוצה לשאול משהו ?
אתה מוזמן להעלות זאת כאן
כך שיהיה אפשר לענות לך  עליה.
 
לצפיה ב-'אני רוצה לשאול'
אני רוצה לשאול
07/02/2017 | 22:16
14
27
האם הפחד לעמוד דקה ולדבר הגיוני 
אם גם למישהו זה קרה, 
ומה לעשות כדי להתגבר עליו
לצפיה ב-'תשובה פשוטה.הגיוני מאד למי שסובל מחרדה'
תשובה פשוטה.הגיוני מאד למי שסובל מחרדה
08/02/2017 | 20:16
3
22
לצפיה ב-'נכון, אבל לא רק'
נכון, אבל לא רק
( לעמוד שלי בתפוז )
08/02/2017 | 20:34
2
22
במקרה הזה לא חייבים לסבול מחרדה,
פחד קהל הוא חשש מאד מאד נפוץ 
לצפיה ב-'ורדה.פחד קהל זה גם סבל מחרדה.'
ורדה.פחד קהל זה גם סבל מחרדה.
08/02/2017 | 20:49
1
7
לצפיה ב-'דיי כבר לקטלג כל פיפס כחרדה. מתיש'
דיי כבר לקטלג כל פיפס כחרדה. מתיש
14/02/2017 | 13:20
8
לצפיה ב-'פחד קהל - פחד נפוץ'
פחד קהל - פחד נפוץ
( לעמוד שלי בתפוז )
08/02/2017 | 20:41
14
שלום לך,
הפחד שאתה מדבר עליו הוא פחד קהל
והוא מאפיין הרבה מאד אנשים
גם כאלה שרגילים לעמוד ולדבר מול קהל.
אז קודם כל , תהיה רגוע,
זה לא דבר יוצא דופן.
 
לגבי ההתייחסות שלך לכך שזו רק דקה,
זו דקה שצריכה להיות מנוצלת היטב, יש צורך לתכנן את הזמן,
להעביר מסר בצורה ברורה ומעניינת,
ולכן דקה עלולה לגרום ליותר חששות.
אז מה יכול לעזור לך? 
לצפיה ב-'ברור, קורה לי באופן קבוע, חרדת במה'
ברור, קורה לי באופן קבוע, חרדת במה
11/02/2017 | 02:27
3
13
ברור לי שזה לא פשוט, כי גם לי יש חרדת במה, או חרדת ביצוע, איך שתקרא לזה.
מכלול של מערבולת בתוך הגוף, הצפה וחוסר איזון, פחד שיצא מילמול במקום מילים, חנק בגרון, הפה יבש, והמוח מפסיק להתמקד באופן אוטומטי במה שאתה מתכוון לומר.
ועוד בתוך כל זה, אתה מרגיש שכולם מסתכלים עלייך, אבל ממש מרגיש שבוחנים כל מה שיוצא לך מהפה, ואיך שאתה נשמע, ואיך שאתה נראה, ושלא תעשה פאדיחות מול כולם.
זה נשמע לי מוכר עוד מהגן.
 
תנסה להשתחרר לפני זה, לעשות יום לפני זה ריצה קצרה בחוץ, תנשום אוויר, ותתמקד במטרה.
הכנה נפשית מאוד עוזרת, וגם תכניס לעצמך לראש רק מחשבות חיוביות, אם זה קשה לך, אז תשים לך תזכורות בנייד או פתקים אפילו, שיזכירו לך לחייך כי זה כלום, שטויות.
לצפיה ב-'"זה כלום"'
"זה כלום"
11/02/2017 | 10:04
2
11
תודה רבה
שמעתי שאנשים מתכוננים ממש לפני הדקה הזו
כותבים, עושים חזרה, אשכרה
 
אבל נראה לי שמה שהכי חשוב זה
שפת הגוף, שהיא הכי משפיעה,
אני מנסה לעבוד על הפחד הזה
ומתרגל נשימות ולחשוב חיובי
ריצה קצרה זה רעיון טוב אני אנסה 
וצודקת, לחשוב "זה כלום זה שטויות" גורם לי לחייך
לצפיה ב-'נהדר, שיהיה המון בהצלחה'
נהדר, שיהיה המון בהצלחה
11/02/2017 | 18:20
1
38
לצפיה ב-'מעריך מאד'
מעריך מאד
11/02/2017 | 21:30
6
את התמיכה שקבלתי והעצות
לצפיה ב-'זה מאוד לגיטימי'
זה מאוד לגיטימי
14/02/2017 | 13:20
4
11
יצא לי הרבה לנאום מול קהל בחיי, וכן זה קצת מלחיץ. יודע מה עשיתי? קודם כל כתבתי לי את הדברים, כדי שאם אלחץ, יהיה לי על מה להסתכל ולהיזכר. אם אתה חושש תתאמן מול קבוצה של חברים. ובתכלס, לא צריך לחשוב ולהתעסק בזה יותר מדיי לפני. פשוט כשיקראו לך, תקום ותספר מי אתה ומה אתה עושה. כמו כל פחד, ברגע שמתחילים לכבוש אותו- למשל- מוציאים את המילה הראשונה מהפה, משם הכל פתאום זורם.
לצפיה ב-'ממש תודה '
ממש תודה
14/02/2017 | 16:35
3
4
יש כאלה שמציעים להכין כרטיסיות 
לזה התכוונת ? 
לצפיה ב-'כן, למשל.'
כן, למשל.
14/02/2017 | 20:06
2
7
ככה אם נעלמות לך המילים, אתה מרפרף שניה ונזכר ומשם הדברים כבר יזרמו :)
בהצלחה
לצפיה ב-'השבוע זה קרה'
השבוע זה קרה
17/02/2017 | 10:09
1
6
השבוע זה קרה 
ואני ממש נרגש לשתף אתכם !
התכוננתי בבית, וגם הכנתי דף שאותו החזקתי ביד ליתר בטחון,
התרגשתי מאד ואפילו היו לי דפיקות לב,
אבל דברתי דקה שלמה ( ארוכה מאד)
ואח"כ ניגשו אלי אנשים 
ולחצו לי את היד ואמרו שזה היה מעניין.
עדין  נרגש, תודה !
 
לצפיה ב-'כל הכבוד!'
כל הכבוד!
18/02/2017 | 21:14
3
רואה, לא סיפור :) ופעם באה כבר יהיה לך הרבה יותר קל לדבר מול אנשים
לצפיה ב-'חרדה בעבודה'
חרדה בעבודה
31/01/2017 | 15:07
12
59
אני עובדת במקום מאד תחרותי
ויש שם דרישה לכמות מכירות גבוהה (טרגטׂ),
כל יום הבוס עובר בין העובדים ושואל  כל אחד
"נו, כמה מכרת היום?"
ולפי התשובה הוא מחייך או מחמיץ פנים
לפעמים נגמר לי האוויר,
ואני רוצה לצעוק לו די עם השאלות האלה
תן לעבוד
אני חושבת שמתחילה להרגיש דפיקות לב לפני שהוא מתקרב אלי 
ואני לא יודעת מה לעשות
אם להמשיך במקום הזה או לחפש עבודה אחרת
 
לצפיה ב-'להשאר או לעזוב מקום עבודה מלחיץ ? '
להשאר או לעזוב מקום עבודה מלחיץ ?
( לעמוד שלי בתפוז )
31/01/2017 | 21:05
9
32
sheela3 שלום,
הנושא שאת מעלה
עמידה בכמות מסוימת של מכירות
ותחרותיות בעבודה
אופייני למקומות עבודה רבים,
והעובד נמדד (ולפעמים מתוגמל בהתאם לכך).
מדבריך משתמע שזה גורם לך לדפיקות לב 
וגם "נגמר לך האויר" שמעידים על לחץ. 
 
כמובן שזה לא אידאלי לעבוד במקום 
שגורם לתגובות פיזיולוגיות של לחץ,
 
אבל אני מניחה שיש גם יתרונות למקום העבודה הזה.
האם את יכולה להכין לעצמך
(ואם תרצי לשתף- נשמח)
מעין טבלה של בעד ונגד  להשאר 
כך שתוכלי להגיע להחלטה מתוך שיקול דע
נשמח לשמוע מה דעתך
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'שילה.בצעירותי גם אני סבלתי מהמנהל מאותה בעיה'
שילה.בצעירותי גם אני סבלתי מהמנהל מאותה בעיה
01/02/2017 | 09:58
8
35
אין ספק שאת צודקת.
מצב כזה הוא מתכון לחרדה בטוחה לאנשים רגישים מאד
כמוני וכמוך.
מקום עבודה עם בוס גרוע לא מתאים לנו כי אנו רגישים מאד.
כתבתי על זה פה כבר הרבה פעמים שלא עובדים
במקום עבודה עם בוס גרוע,
כי הבריאות חשובה לנו יותר מהפרנסה.
ככל שאת לא תעזבי מהר הסבל שלך יחמיר עוד יותר.
זוהי כמובן דוגמא של מנהל גרוע.
כמובן שהיה טוב יותר אם היו במפעל מנהלים שיטה מדודה
של כמות נורמה שהעובד מספיק לעשות
וככל שיעשה יותר יקבל יותר כסף ובלי שהמנהל
יחמיץ פנים ליד העובד.
בשיטה זו את כן תספיקי לעשות כמות גדולה יותר
בלי שהמנהל יתקרב אלייך ויחמיץ פנים.
לכן כמו שכתבתי ,אני לא הייתי ממשיך לעבוד
במקום עבודה כזה כאשר המנהל עומד לי על הראש
וזה בעצם איום לא טוב על מקום עבודתי או איום
על קידומי בתפקיד או התחלת איום בפיטורים.
אני בדיעה שכל אחד מהעובדים יעשה כמה שיכול לעשות.
יש עובדים זריזים ויש איטיים.
אסור שעובד ינסה לעבוד מהר יותר מהיכולת שלו
ואסור שמנהל יעמוד לי על הראש
ובכך יגרום לי ללחץ והתוצאה תהיה שאני
אעבוד דוקא לאט יותר
ואחזור הביתה עייף ותשוש בלי
יכולת גם לתפקד טוב בבית
ובלי יכולת לצאת בערב ולהנות מהחיים היפים.
לצפיה ב-'זה לא פשוט '
זה לא פשוט
01/02/2017 | 10:55
7
20
אני מאד מסכימה אתך
הלוואי והיו מקבלים את ההצעה שלך שכל אחד יעשה כמה שהוא יכול
בלי לעמוד לו על הראש,
אני גם חושבת שאני ( אני לא יודעת מה עם האחרים) אצליח יותר בלי הלחץ הזה,
אני לא יכולה עכשיו להתחיל לחפש עבודה אחרת,
אולי גם שם יהיה אותו מצב
זה לא כל כך פשוט לעזוב
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'תבקשי יפה מהבוס שלך שלא יבדוק אותך אישית'
תבקשי יפה מהבוס שלך שלא יבדוק אותך אישית
01/02/2017 | 13:16
6
18
כמה שהספקת לעשות
ושיבדוק רק אצל האחרים ולא אותך,
כי הבדיקה אצלך מלחיצה אותך ולא מאפשרת
לך לתפקוד תקין יותר.
את תעשי כמיטב יכולתך
כי כל בן אדם הוא רגיש אחרת כאשר בודקים
את התפוקה שלו.
אם לא הבין אותך וימשיך לבדוק אצלך אז הוא
באמת בן אדם שהוא לא יודע לנהל עבודה בצורה תקינה.
אני בהחלט מסכים איתך שלא קל למצוא מקום עבודה חדש
שאולי גם שם מלחיצים את העובד הרגיש מאד.
בכל זאת דעתי היא אם לא יקבל את מה שתאמרי לו אז
אני חושב שמצבך החרדתי יחמיר עוד יותר
והתפקוד היומי שלך יהיה גרוע עוד יותר.
לכן אני מוכן לחיות בעוני קשה
ובתנאי מחיה גרועים מאד
ולא לעבוד במקום עבודה שדורשים ממני להאיץ מהר יותר את התפקוד,
כמובן שזה בתנאי שאני עובד ללא תחת לחץ וללא פטפוט מיותר עם העובדים האחרים לא מפטפט בשיחות טלפון ,
אלא עובד בנאמנות ,באחריות וביושר.
לצפיה ב-'רעיון טוב'
רעיון טוב
01/02/2017 | 16:37
5
12
לדבר אתו
אני לא יודעת איך הוא יגיב,
אבל זה נראה לי
 
 
לצפיה ב-'אף אחד לא יכול לדעת איך הוא יגיב ואולי'
אף אחד לא יכול לדעת איך הוא יגיב ואולי
02/02/2017 | 00:41
4
10
הוא לא יגיב בכלל.
אבל את צריכה ללמוד לפתוח את הפה ולא לשתוק על דברים
שמרגיזים אותך.
את צריכה לדבר בצורה יפה ובטון ידידותי
ולא בטון כועס.
מקסימום יגיד לך שזה לא עניינך ואת
תתערבי בניהול העבודה שלי כמנהל.
אם המצב ימשך ככה אז אני
בטוח ב-100% שמצבך החרדתי יהיה גרוע מאד
כל זמן שאת תמשיכי לעבוד תחת ניהולו של
מנהל שלא מתאים לך לעבוד תחתו בכלל.
קשה לי להאמין שאת תחליטי לצפצף בליבך על התנהגותו זו
ותמשיכי בשלך כאילו שלא קרה כלום ושלא
אכפת לך איך הוא מתנהג
ואת תעשי מה שנוח לך.
זכרי שאת שונה משאר העובדים,
כי העובדים האחרים לא רגישים מאד כמוך.
העובדים האחרים לא נשברים כמוך מההתנהגות שלו.
ההתנהגות של המנהל אכן גורמת לרבים מהעובדים לתת
תפוקה גדולה יותר מקודם
בכדי שהם ימצאו חן בעיני המנהל.
הם לא ישברו,אבל את כן תישברי.
גם שאר החברים פה בפורום היו נשברים
מההתנהגות הזו של המנהל ולא היו מסוגלים לתת
תפוקה גדולה יותר,אלא להפך התפוקה היתה יורדת
זה אחד החסרונות של האנשים שסובלים מחרדה כמו שלך.
אני במקרה זה הייתי פותח את הפה ואומר לבוס שאני
אעשה כמה שאני יכול לעשות
ולא אעבוד מהר יותר מכפי יכולת המהירות שלי
סובלים רק אלה שסותמים את הפה ואוכלים את הלב בכעס.
לא ארשה לעצמי לשמור כעס בתוכי ,
 
לצפיה ב-'אני אדבר אתו היום'
אני אדבר אתו היום
02/02/2017 | 08:59
3
11
אני מקוה שאמצא הזדמנות מתאימה
הוא בסך הכל בן אדם טוב 
אני אעדכן
לצפיה ב-'מעדכנת '
מעדכנת
04/02/2017 | 20:02
2
12
אז כמו שתכננתי,
ביום חמישי מצאתי הזדמנות לדבר עם הבוס שלי,
הוא אמר שלא היה מודע לכך שהשאלות שלו מלחיצות
והוא חשב שהשאלות דוקא מעודדות להצליח יותר,
ושאל אם זה מה שאחרים חושבים,
אני מקוה שהוא יחשוב על זה.
מאד חששתי בהתחלה אבל אח"כ הרגשתי טוב. 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'בואי ונראה איך תהיה ההתנהגות שלו.אותך כנראה לא '
בואי ונראה איך תהיה ההתנהגות שלו.אותך כנראה לא
04/02/2017 | 20:27
1
9
ילחיץ יותר.
בעיות החרדה נובעות מזה שאנשים כמו במקרה הזה לא
חושבים נכון ולא מתנהגים נכון בחיים.
הפניה שלך אליו הפעם היתה נכונה וככה צריך להתנהג בחיים,
כי אף אחד לא יכול לקרוא את המחשבות שלך.
אם לא תדברי אז גם לא יבינו אותך.
תמיד טוב לדבר ולא לשתוק,
אבל לא לדבר בטון תוקפני אלא בטון ידידותי.
מקום העבודה צריך להיות כיפי ונעים לעבוד בו ולא לעבוד רק בשביל הפרנסה.
אסור שמקום העבודה יהפוך אותנו לכועסים וחולים.
לצפיה ב-'תודה רבה על העידוד'
תודה רבה על העידוד
04/02/2017 | 22:40
12
זה עזר לי מאד 
 
 
 
לצפיה ב-'הוא חושב שזה ימריץ אותך ומשיג את ההפך'
הוא חושב שזה ימריץ אותך ומשיג את ההפך
31/01/2017 | 21:12
1
18
אבל אני מאמינה שהוא לא יבין את זה ולא רוצה להבין.
הייתי במצבים כאלה והחלטתי שלא אכנס ללחץ, שיהיה מה שיהיה ובמקום להילחץ ממנו אני אעשה את מה שאני יכולה ולא אבזבז את האנרגיה שלי מלדאוג ולכעוס עליו. חוץ מזה יכול להיות שגם עליו לוחצים מלמעלה. אל תילחצי אחותי
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
02/02/2017 | 09:01
9
חברה אחת (שעובדת אתי)  אמרה לי לא להלחץ ממנו
אבל זה לא פשוט בכלל.
לצפיה ב-'הצד החיובי של החרדה '
הצד החיובי של החרדה
( לעמוד שלי בתפוז )
28/01/2017 | 14:55
18
67
אנשים שיש להם נטיה לחרדתיות 
נוהגים לשאול את השאלה 
"מה יהיה אם ?"
הם נוטים ליצור לעצמם תסריטים שליליים על העלול להתרחש 
וכתוצאה מכך מייצרים תחושות של דאגה וגרוע מכך-חרדה.
אבל יש לכך גם צד חיובי לחרדה,
אנשים ששואלים את עצמם "מה יהיה אם"
ומציירים לעצמם תוצאה פסימית הם גם אלה
שחושבים על פתרונות ודרכים להחלץ מהמצב השלילי.
זו אולי הדבר שעושה נהגים טובים מאד לכאלה.
הם חושבים מה הם יעשו אם...
אם המכונית שלפניהם תעצור  פתאום,
אם הולך רגל יחצה פתאום את הכביש,
אם הבלמים יתקלקלו. אז אולי אתם חרדתיים
ואולי זה מה שגורם לכם ללהכין מראש פתרונות לתרחישים גרועים.  
לצפיה ב-'האם "חרדה היא הזדמנות"? '
האם "חרדה היא הזדמנות"?
( לעמוד שלי בתפוז )
31/01/2017 | 21:43
21
נתקלתי בספר בשם זה,
מה דעתכם 
איזה הזדמנות יש בחרדה ?
לצפיה ב-'היי יש חרדות שלא יכולות להפוך לחיוביות'
היי יש חרדות שלא יכולות להפוך לחיוביות
07/02/2017 | 01:13
16
31
למשל, לא נראה לי שחרדת נהיגה, יכולה להפוך לחיובית פתאום, וחרדה היא לא זו שתגרום לאדם להיות נהג טוב יותר, או זהיר יותר.
אולי יש חרדות אחרות שיכולות להפוך לחיוביות, ויובילו אותנו להיות הכי טובים שאפשר, אבל לא חרדת נהיגה.
 
ואני יודעת כי יש לי חרדה מנהיגה, כבר למעלה משנתיים, אני לא נוהגת, וזה לא הפך אותי לנהגת טובה יותר, זה פשוט גורם לי להימנע מכל סיטואציה שבה אני צריכה לנהוג לאנשהו בכלל, וככל שאני נמנעת מזה, זה גם הופך להיות יותר ויותר מפחיד אצלי בראש.
 
אז אני לא רואה איך אני יכולה להפוך את זה לחיובי, ולמוצא בזה הזדמנות.
זה פשוט הפך אותי לאדם שלא לוקח סיכונים, וזה מרגיש לי שאני בעצם מתחשבת בסביבה, בזה שאני לא נוהגת.
כלומר, אני יכולה להתעלות על עצמי, וכן לנהוג לאנשהו, ולהתמודד עם הפחד, אבל אני לא מסוגלת לקחת אחריות על זה, ואם חס וחלילה יקרה משהו, לאנשים שסביבי, או שנמצאים איתי ברכב, אני לא אסלח לעצמי, במיוחד אם ידעתי שיש לי בעיה כזו.
אז מבחינתי, אני לוקחת אחריות על הפחדים שלי, ולא עושה שטויות, ואולי בכך אני נהגת טובה כי אני אף פעם לא יודעת מתי החרדה תופיע פתאום. לא כיף.
 
לצפיה ב-'חרדת נהיגה - מה חיובי בה?'
חרדת נהיגה - מה חיובי בה?
( לעמוד שלי בתפוז )
07/02/2017 | 15:43
15
11
היי אליס,
ראשית, תודה על השיתוף.
חרדת הנהיגה שאת מתארת גרמה לך להמנע לחלוטין מנהיגה.
זה אכן מצביע עליך כעל אדם אחראי ומתחשב באחרים.
האם אפשר לומר שבחרדה הזו יש צד חיובי?
את חושבת שלא - ואולי את צודקת בכך,
כי ההמנעות מגבילה אותך ושוללת ממך
את החופש להגיע לכל מקום ברכבך,
עם כל המשתמע מכך.
יחד עם זה, אם נבחן את מצב התנועה בכבישים,
חוסר הזהירות של נהגים רבים,
את הסיכונים הרבים שיש בנהיגה,
אז אולי, (רק אולי), זו הדרך של התת מודע שלך לשמור עליך. 
 
אין ספק שלא רצוי לנהוג במצב זה,
אבל כן כדאי לטפל בחרדה עד שתרגישי בטוחה לנהוג שוב.   
 
אגב, האם את בטיפול כלשהו? 
 
 
 
לצפיה ב-'היי תודה על התגובה'
היי תודה על התגובה
08/02/2017 | 01:16
9
6
יש לציין שכל חרדה שסבלתי ממנה בעבר ושהצלחתי להתגבר עליה, עברה לחרדה ממשהו אחר, חרדה ממשהו שלפני זה לא הייתה כל כך עוצמתית, כלומר התגברתי על הפחד שחשתי ונהגתי בכל זאת, זה פשוט השתלט עליי ככל שהזמן עבר.
 
בתחילת הפוסט שלך כתבת משהו על נהיגה, וחשבתי שכתבת שאולי מה שהופך אנשים להיות נהגים טובים, זה אולי בגלל שהם חרדים מנהיגה, ומלעשות טעויות בכביש, ולכן כתבתי על החרדה שלי מנהיגה, ושלא הצלחתי להפוך אותה לחיובית.
אלא אם כן אתגבר על החרדה הזו, לפני שאני עולה על ההגה שוב.
 
ואני לא בטיפול פסיכולוגי כרגע, הייתי לפני 3 שנים בערך, והפסקתי עקב מצב כספי עגום, אני מטופלת בכדורים נוגדי דיכאון, כבר כמה שנים, וזה גם מה שנתנו לי למניעת החרדות.
 
לצפיה ב-'שאלה חשובה'
שאלה חשובה
( לעמוד שלי בתפוז )
08/02/2017 | 08:59
8
8
מעניין מה שכתבת 
"כל חרדה שסבלתי ממנה בעבר ושהצלחתי להתגבר עליה, עברה לחרדה ממשהו אחר"
אם הבנתי נכון, המשמעות היא שאת פותרת בעיה אחת 
ואז נוצרת בעיה אחרת - כלומר הסימפטומים נודדים,
וכאן אני מזמינה אותך לחשוב על שאלה
לא פשוטה, ושאולי תגרום לך "להרים גבה",
שאלה שהמענה עליה דורש אומץ להסתכל פנימה,
ולשאול את החלק בך שאחראי על החרדה:
מה החרדה מאפשרת לך ?  
למה יש לך צורך בה עד כדי כך שכשאחת חולפת 
באה אחרת במקומה? 
על מה את תוותרי כשהיא תעלם ? 
לצפיה ב-'אני חושבת שזה הפחד הזה, שמשהו רע יקרה, אם לא אתנהג ככה'
אני חושבת שזה הפחד הזה, שמשהו רע יקרה, אם לא אתנהג ככה
08/02/2017 | 13:50
7
36
החרדה אולי מאפשרת לי להיות מוכנה לכל דבר שעלול לקרות, ומאפשר לי כביכול "להיות בשליטה" מלאה על החיים שלי, ומה שקורה בהם, זה כמו מנגנון הגנה על הנפש.
למרות שזה עושה בדיוק את ההיפך, כי אז אני נתקעת במחשבה על הדבר הזה, ולא סומכת על עצמי יותר, ונמנעת.
 
מפחדת לעשות טעויות שיובילו אותי למצב של אל חזור, ושלא אוכל לתקן אותם, ושארגיש מטומטמת, או שארגיש מבוכה מול אנשים, ושיחשבו שאני מתנהגת כמו מטומטמת.
 
וכמובן גם בעיה של ביטחון עצמי, שלפעמים עולה יותר מידי, ולפעמים יורד למטה ומגרד את האדמה.
לצפיה ב-'אליס'
אליס
( לעמוד שלי בתפוז )
08/02/2017 | 15:32
6
7
נהדר שאת יכולה לנתח כך את מה שקורה לך,
זה מעיד על כך שאת גם יכולה לצאת מזה. 
נתחיל מהצורך "להיות בשליטה מלאה על החיים שלך",
עבורך זה צורך השרדותי.
ותשאלי את עצמך מה יקרה אם לא תהיי בשליטה?
מאיזה רגש את רוצה להמנע? 
מה יקרה אם תחושי את הרגש הזה?
 
 
 
לצפיה ב-'היי ורדה'
היי ורדה
09/02/2017 | 00:24
5
14
האמת שאני לא יודעת עדיין, אבל אני יכולה לנחש את מה שאני מרגישה.
ואלו הן התשובות שלי לשאלות ששאלת אותי:
 
1) מה יקרה אם לא אהיה בשליטה? תשובתי היא: שאני ארגיש פחד, שאני חשופה, ושאולי עלולים לפגוע בי פיזית בכביש.
2) מאיזה רגש אני רוצה להמנע? תשובה: כנראה אני רוצה להמנע מתחושת הלחץ, ומההרגשה שאני פגיעה, ולא מתפקדת כמו כולם, אני מתביישת.
3) מה יקרה אם אחוש את הרגש הזה? תשובה: אני אתבאס על עצמי נורא, וזה יוריד לי את הביטחון העצמי, יותר ממה שאני מרגישה עכשיו, ואז הבעיה תהיה גדולה יותר.
 
תשמעי, יכול להיות שבסוף כל זה קורה לי, בגלל התחמקות מלעשות דברים חשובים שיעשו לי טוב, כאילו אני נמנעת מדברים שיכולים לקדם אותי בחיים.
לצפיה ב-'על הפחד מאיבוד שליטה '
על הפחד מאיבוד שליטה
( לעמוד שלי בתפוז )
09/02/2017 | 11:31
1
12
היי אליס,
אז אם לא תהיי בשליטה, 
את אולי חוששת שתרגישי מובכת (כתבת באחת התשובות שלך),
אנשים עסוקים בעצמם והם לא באמת שמים לב,
כך שיש סיכוי סביר שזו רק הרגשה פנימית שלך.
אם את מוכנה לעשות נסיון
ולעשות משהו מביך במכוון
(למשל ללבוש גרביים כ"א בצבע שונה או רעיון אחר שיעלה לך),
ותספרי לנו אח"כ על החוויה שלך ומה קרה. 
 
לצפיה ב-'היי'
היי
09/02/2017 | 13:13
7
בדרך כלל אם אני מביכה את עצמי בכוונה, וזה קורה המון, אז זה בסדר גמור, אני מצליחה לגייס שיתוף פעולה מהסובבים, ואפילו שיצחקו עליי, אין לי בעיה עם זה.
הבעיה היא בקטעים אחרים, שאני יודעת שמשהו לא בסדר אצלי, ובכל זאת מנסה ומפספסת לפני כולם, ואז אני מפתיעה את הסביבה שלי בקטע לא טוב.
ורדה תודה רבה לך על התמיכה, אני מעריכה את זה מאוד.
לצפיה ב-'ועל השאיפה לפרפקציוניזם'
ועל השאיפה לפרפקציוניזם
( לעמוד שלי בתפוז )
09/02/2017 | 11:32
2
6
האמת היא שאנחנו  לא באמת בשליטה על הרבה דברים,
בכל רגע נתון מתרחשים דברים שהם אינם בשליטתנו,
אלא מה ? 
כדאי להתנהל מתוך מחשבה שאנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים.
אי אפשר ואין צורך להיות מושלם,
אלא לעשות את המיטב.
השאיפה הלא ממומשת למושלמות,
עלולה לשתק ולמנוע מעשיה.



לצפיה ב-'כן, רציתי לציין את עניין הפרפקציוניזם'
כן, רציתי לציין את עניין הפרפקציוניזם
09/02/2017 | 13:06
1
7
וזה נורא, ואני חושבת שאני הכי רחוקה משלמות שיש בעולם,אז יש לי מלא עבודה על עצמי, וזה מייאש כשאני מסתכלת על הדרך הארוכה שאני צריכה לעבור.
 
יש לציין שמלבד ההפרעות חרדה, יש לי גם הפרעת אישיות גבולית, וחבל נורא שאין טיפולי DBT באזור שלי, וחבל שאני חייבת לעבור דרך בית חולים לבריאות הנפש בשביל הטיפול זה, פשוט חבל, חבל עליי.
לצפיה ב-'להתחיל בצעד קטן '
להתחיל בצעד קטן
( לעמוד שלי בתפוז )
09/02/2017 | 14:34
3
כל אחד במקומך היה מתייאש כשהיה מסתכל על "הדרך הארוכה שאני צריכה לעבור",
תזכרי שכל מסע מתחיל בצעד אחד קטן,
ולכן, מועיל יותר להתמקד בצעד אחד, בפעולה אחת קטנה, 
שבגלל קטנותה, היא גם ניתנת לביצוע,
ואז יש תחושה של הצלחה, שתעודד עוד פעולה קטנה וכך הלאה,
"צעד קטן לשינוי גדול".
לצפיה ב-'אני נהגתי במצבי חרדה וסיכנתי את עצמי בכביש'
אני נהגתי במצבי חרדה וסיכנתי את עצמי בכביש
08/02/2017 | 15:33
4
19
לקחתי על עצמי סיכון.
בקושי ראיתי את הכביש ואת המכוניות שחתכו אותי במהירות.
הפחד הגדול שלי היה בעיקר בכבישים המהירים,כאשר הצנועה בכבישים מהירה.
המהירות הלחיצה אותי עוד יותר ולפעמים נאלצתי לעצור בשוליים של הכביש בכדי להרגע קצת.כמובן שרוב הנסיעה התבצעה בנתיב הימני בכדי שתמיד יהיה לי קל לברוח לשוליים ולעצור.הלחץ והפחד גדלו כאשר הייתי חייב לא לנסוע בנתיב הימני ביותר.
למעשה אני אוהב מאד לנהוג.הנהיגה מרגיעה אותי מאד ואני נהנה בנהיגה.כאשר לא היה לי אוטו ונסעתי רק באוטובוסים,הלחץ הנפשי שלי היה גדול.קשה מאד להישאר רגוע ללא חיים עם אוטו פרטי משלי.האוטו שלי ישן משנת 2,000 שווה 6,000 שקלים ,אבל כיף לנסוע בו.גם לא עושה שום בעיה.
לצפיה ב-'אני מבינה Ezca'
אני מבינה Ezca
( לעמוד שלי בתפוז )
08/02/2017 | 19:56
3
4
שהיום אתה נוהג ברגיעה והתגברת על הפחד הישן.
אז כל הכבוד לך על הדרך שעשית מאז,
ובכל זאת זה לא רעיון טוב לנסוע במצב שהיית בו,
ובודאי לא להסתכן או לסכן אחרים.
בכביש יש צורך להיות בריכוז ובפוקוס,
וכל אחד צריך להיות אחראי ולדעת מתי לא לנהוג. 
 
לצפיה ב-'ורדה.הניעות שלי בדרך כלל להרקדות ריקודי עם'
ורדה.הניעות שלי בדרך כלל להרקדות ריקודי עם
08/02/2017 | 20:46
2
7
החרדה מורגשת כאשר אני בכביש מהיר
ולא כאשר אני יוצא מהבית.
כאשר אני יוצא מהבית התקוה לי היא
שהמכוניות לא ילחיצו אותי חזק.
זה כמובן קרה לפני כמה שנים
ואני לא זוכר בדיוק מה היה,
אבל כמובן היה גם קשה לוותר על ההרקדה
ועלי להגיע להרקדה בזמן.
אני לא יכולתי להרשות לעצמי להיתקע בבית כמה שנים.
גם לא ציפיתי ולא האמנתי שמצבי ישתפר .
התרגלתי לחיות בלחצים ופחדים.
כרגיל לחץ הדם שלי היה גבוה ודופק הלב היה מהיר מאד בגלל החרדה.
הבעיה נפתרה בצורה משמעותית מיום שהתחלתי להשתמש גם בכדור נורמיטן שחוסם את זרימת האדרנלין.
כידוע האדרנלין הוא שמגביר את מהירות דופק הלב ולחץ הדם.
כאשר שני אלה השתפרו בצורה משמעותית בזכות כדור חוסם האדרנלין אז נהייתי מאושר
ובהתאם לכך נרגעתי מאד ולא הרגשתי יותר את התקפי החרדה שפרצו במפתיע.
התוצאה היתה שהצלחתי כמובן גם להרים דברים כבדים,להתאמץ בעבודות, לרוץ למרחק גדול ובלי שהדופק לב יגיע למהירות גבוה שהיתה קודם כמו 155 לדקה ובלי לחץ דם גבוה כמו שהיה קודם 165/110 במאמץ קל.
הנורמיטן גרם לכך שלחץ הדם שלי ירד ל-110/60 והדופק ירד ל-60. במאמץ לחץ הדם עלה בריצה רק ל-120/80 והדופק עלה במאמץ לא יותר מ-130 לדקה.כלומר הדופק ירד ב-30% ולחץ הדם ירד ב-20% בזכות הנורמיטן. לכן הנורמיטן מתאים לחרדתיים מאד פרט למי שסובל מלחץ דם נמוך,כי לא יתכן שבן אדם יחיה נורמלי בלחץ דם נמוך של 85/45.
לצפיה ב-'טוב שמצאת'
טוב שמצאת
( לעמוד שלי בתפוז )
09/02/2017 | 11:34
1
4
טוב שמצאת פתרון שמתאים ועוזר לך
לצפיה ב-'ורדה.הפיתרון שלי עם הנורמיטן שחוסם את האדרנלין היה מקרי'
ורדה.הפיתרון שלי עם הנורמיטן שחוסם את האדרנלין היה מקרי
09/02/2017 | 19:58
3
הגעתי לרופאה ממלאה מקום שלא הכירה אותי
ולא ידעה שיש לי חרדה.
הגעתי לרופאה כי לחץ הדם שלי היה גבוה.
אז היא נתנה לי את הנורמיטן המינון נמוך מאד מאד בכדי להוריד לי את לחץ הדם.
אמרתי לה שגם דופק הלב שלי מהיר,אז היא אמרה לי שהכדור הזה יוריד לי גם את מהירות דןפק הלב.
בכלל לא דיברנו על בעיה של חרדה,כי אני בעצמי גם לא ידעתי מה זה בכלל חרדה,
אבל היו לי התקפים הדומים להתקף לב.
לא הבנתי למה יש לי אותם ולא ידעתי שהחומרים במוח שלי השתבשו .
מיד שלקחתי את חצי הכדור הראשון פתאום מהירות דופק הלב שלי ירדה ב-30%
ולחץ הדם ירד ב-20%. מצב זה גרם לכך שאפילו אם היה לי התקף,לא הרגשתי את ההתקף,כי מרגישים את ההתקף רק כאשר הלב דופק מהר מאד .
במצב שהלב דופק מהר מאד הוא מזרים את הדם למוח במהירות גדולה ואז המוח לא מספיק לקלוט חמצן מספק מהדם ואז נוצר מצב של מחסור בחמצן והרגשה של עלפון או הולכים למות.
אז הבנתי שכדור הנורמיטן הוא אמנם לא כדור נגד חרדה,אבל הוא כדור מצוין נגד התקפי חרדה שאני סבלתי מהם.כמובן הוא מצוין רק למי שלא סובל מלחץ דם נמוך.
במשך הזמן קראתי באינטרנט שיש רופאים שנותנים כדורי נורמיטן במצבי חרדה.הרופאים והפסיכיאטרים משום מה לא נותנים למטופלים בחרדה את כדור הנורמיטן.הם נותנים אותו בעיקר רק לאנשים שסובלים מלחץ דם גבוה.
לצפיה ב-'מוזיקאי-אמן גדול, בעל יכולות אדירות והמפלצת שיצאה - חרדת במה'
מוזיקאי-אמן גדול, בעל יכולות אדירות והמפלצת שיצאה - חרדת במה
25/01/2017 | 14:09
1
29
פסנתרן שיכולותיו המקצועיות כאמן ענק... עם פידבק עצום שמקבל מכל השומע אותו במשך שנים רבות ו מנבאים לו גדולות.
בשנה האחרונה יצאה ובגדול המפלצת - חרדת במה קשה מול קהל.
יתכן שהמפלצת משפחתית (משפחה של  דורות אמנים). החרדה מתבטאת בעליית הדופק ובמקביל, קפיאת האצבעות על הקלידים ו'בלקים' וסוג של שיתוק... הנובעים מחרדה קשה כאשר נמצא לבד על הבמה מול הקהל, בקונצרט 'חשוב'.
האם ומה ניתן לעשות במקרה כזה ?
לצפיה ב-'פחד במה '
פחד במה
( לעמוד שלי בתפוז )
25/01/2017 | 17:33
23
ברוכה הבאה לפורום, המאירית
חרדת במה היא נושא נפוץ ורגיל, 
מאפיין אמנים רבים ומפורסמים מהשורה הראשונה, 
טניסאים, ורבים רבים אחרים,
שחוששים לעמוד מול קהל עד כדי המנעות.
מדובר, למעשה, בחרדת ביצוע.
ככל שמטרת ההופעה חשובה יותר, כמו במקרה שאת מתארת,
כך גדולה החרדה.
 
מדבריך לא ברור אם מדובר באדם שהופיע בעבר
והחרדה הופיעה רק עכשיו התעוררה?  
האם תוכלי לציין מה גילו? 
 
החדשות הטובות הן שאפשר להתגבר על חרדת במה,
הנושא עלה בעבר בפורום -  
למידע ראשוני אני מצרפת קישור לתשובה שנתתי
 
 
לצפיה ב-'ממליצה לצפות בהרצאה '
ממליצה לצפות בהרצאה
( לעמוד שלי בתפוז )
23/01/2017 | 20:11
1
40
שעולה בפורום
"להפוך את הלחץ לחבר"
לצפיה ב-'שמעתי פעם אחת בינתיים'
שמעתי פעם אחת בינתיים
31/01/2017 | 21:48
5
וזה נשמע חשוב ומפתיע אבל אולי בשמיעה חוזרת אחת או שתיים אבין אותה יותר לעומק
לצפיה ב-'שיתוף-קלסטרופוביה נוראית שעברה לאחר טיפול NLP -'
שיתוף-קלסטרופוביה נוראית שעברה לאחר טיפול NLP -
19/01/2017 | 08:16
4
51
מודה שהייתי מאד סקפטית, ולא חשבתי שמישהו יכול לעזור לי.
לאחר טיפול ב-NLP טסתי לסין, וזה טיול ראשון שלי לחו"ל ואני 49, טיסה ארוכה מאד, ממש הפתעתי את עצמי, לא חשבתי אני מסוגלת.
אני מצרפת לכם את תודתי למטפל המופלא שלי, וממליצה לכם מאד על טיפול NLP עם מטפל שתתחברו אליו.

קלסטרופוביה – פחד ממקומות סגורים.
מודה שכשהגעתי אליך הייתי סקפטית, אבל מיואשת.
לאחר מעל 16 שנה של קלסטרופוביה נוראית ששיבשה לי את חיי השיגרה ומנעה ממני מלבצע פעולות פשוטות, כמו לנסוע לקניונים שונים בגלל החניונים, או להגיע לבדיקות רפואיות בבנינים רבי קומות שהצריכו עליה במעלית, שלא לדבר על הנאות החיים, כשהסובבים אותי סיפרו על חוויות מופלאות מטיולים בחו"ל שלא העזתי לחלום עליהם כלל, או על טיולים שונים בארץ שהצריכו כניסה למערות שונות ויפות.
לפני כשלושה חודשים אחותי הודיעה שיש טיול לסין מהעבודה שלה, והחלטתי לסגור, סתם ככה, ולאחר מחשבה מרובה כשהיה לי ברור שאין מצב שאעמוד בטיסה כל כך ארוכה ללא עזרה יצרתי איתך קשר.
קבענו להפגש, וכבר אחרי הפגישה הראשונה התחלתי להרגיש שינוי רציני, פתאום חשתי ממש ציפיה לתרגל, ולהכנס לחניונים, מעליות, מפגישה לפגישה (שלא היו רבות) הרגשתי שאני מסוגלת ליותר.
אתה האמנת שאני מסוגלת, הרבה לפני שאני האמנתי בזה, ובמהלך הטיסה לסין הרגשתי נינוחה. כל הזמן ציפיתי ללחץ, לחרדה שלא הגיעו, והרגשתי פשוט נפלא. ואותה הרגשה בדיוק ליוותה אותי במהלך הטיול בכל המעברים התת קרקעים שנכנסנו אליהם, ובמהלך הטיסה חזרה.
אופיר, אתה פשוט אדם מדהים, קשוב, אנושי, ומטפל מקצועי וברמה גבוה, ממליצה בחום למי שצריך.

לצפיה ב-'NLP גישה שמביאה לשינוי'
NLP גישה שמביאה לשינוי
( לעמוד שלי בתפוז )
21/01/2017 | 11:38
3
27
ענת היקרה,
תודה על השיתוף.
שמחתי לקרוא על הצלחת הטיפול ב NLP
שיטה שאני מעריכה מאוד ומיישמת.
חברי הפורום קראו במשך השנים הרבה דברים שכתבתי על גישת ה NLP.
 
בספט' כתבת בפורום שאת אמורה לטוס לרומניה,
רוצה וחוששת -  
והנה,  תוך זמן קצר,  התגברת על פחד הטיסה 
וטסת הרבה יותר רחוק - לסין.
יש משפט שאומר כשהתלמיד מוכן - המורה מגיע -
נראה ששני הדברים התקיימו אצלך. 
אכן  NLP היא שיטה עוצמתית, תוצאות ושינויים
מתרחשים תוך זמן קצר,
הפוטנציאל להשתנות קיים בכל אחד.
 
קישור לדיון הקודם:
לצפיה ב-'שלום ורד, חזרתי להודעה שלך שבקישור,'
שלום ורד, חזרתי להודעה שלך שבקישור,
22/01/2017 | 09:31
2
15
ואכן כל מה שכתבת שם אכן יושם בטיפול שלי, לא להאמין שאחרי 4 פגישות הייתי מוכנה לטיסה, וזאת אחרי מעל 16 שנה, שלא העזתי אפילו לחלום.
וכן, רק אחרי השיתוף שלי בפוסט של אופיר המטפל שלי, הבנתי כמה שמעט משתפים, ולכן החלטתי לשתף גם כאן.
 
תודה רבה, ענת
לצפיה ב-'תזכורת - המלצות במסר אישי בלבד'
תזכורת - המלצות במסר אישי בלבד
( לעמוד שלי בתפוז )
22/01/2017 | 11:31
1
13
היי ענת,
מזכירה שאין ממליצים על מטפלים
אלא בהודעות פרטיות.
שבוע טוב לכולם
לצפיה ב-'היי ורדה, המלצתי על השיטה ולא על המטפל,'
היי ורדה, המלצתי על השיטה ולא על המטפל,
23/01/2017 | 07:44
16
לא הזכרתי את שמו המלא.
 
שבוע טוב
לצפיה ב-'לסלוח או לא לסלוח ? '
לסלוח או לא לסלוח ?
( לעמוד שלי בתפוז )
18/01/2017 | 20:43
4
47
לכעוס פירושו "להעניש את עצמנו על טפשות של אחרים"
אומר הציטוט
אבל תחשבו על סיטואציה שבה
מישהו פגע - ומישהו נפגע,
ויש כעס,
ואולי
האדם שנפגע מחליט 
"אני לא אשכח ולא אסלח".
מה דעתכם על סליחה,
האם לסלוח ?
לא לסלוח?
למה לסלוח?
מתי לסלוח?
 
 
 
לצפיה ב-'הכל תלוי בעוצמת הפגיעה'
הכל תלוי בעוצמת הפגיעה
19/01/2017 | 12:46
18
על דברים קלים אני סולח - על פגיעות קשות לא. ובין לבין לא יודע.
לצפיה ב-'השאלה מה זה נקרא לסלוח?'
השאלה מה זה נקרא לסלוח?
19/01/2017 | 21:08
1
18
האם להמשיך ולהיות חבר,
או להתנתק ולשמור טינה לאותו אדם שפגע בי.
אצלי לא זה ולא זה.
 
אצלי זה שאני מנתק קשר גם על פגיעה קלה ביותר
ולא שומר לאותו אדם טינה.
בשבילי הוא לא קיים יותר.
בשבילי הוא כמו אויר.
אני מוחק אותו מהחיים שלי ומהראש שלי
וממשיך הלאה בלי שום קשר איתו
בלי שלום ובלי מה שלומך.
כמו לאדם זר שאינני מכיר אותו.
לצפיה ב-'אם הבנתי נכון'
אם הבנתי נכון
( לעמוד שלי בתפוז )
31/01/2017 | 19:54
2
 
לעזרא
לעזרא שאלה
אם הבנתי נכון
מישהו פועל בצורה מסוימת כלפיך,
אתה חש נפגע
ואתה בוחר למחוק אותו "מהחיים ומהראש",
מתעלם ממנו,
אבל מעניין אותי לדעת
מה קורה אם זה אדם שקרוב אליך וחשוב לך ?
אולי הוא טעה,
אולי הדברים שלו לא הובנו,
ואז אולי כדאי לתת לו הזדמנות להסביר את עצמו.
מה דעתך?
 
לצפיה ב-'על הסליחה'
על הסליחה
( לעמוד שלי בתפוז )
22/01/2017 | 08:31
8
סליחה - האם באמת אפשר לסלוח על פגיעה ? 
זה תלוי במקרה, אתם אומרים.
ביהדות סליחה קשורה ליום כיפור
אצל הערבים יש סולחה.
 
האדם שאינו סולח חי, בהרבה מקרים, עם רגשות שליליים, 
והוא עלול לשלם על רגשות אלה - מחיר בריאותי: פיזי ונפשי. 
שחרור מרגשות אלו יכול להיטיב עם האדם הסולח.
 
לא פשוט לסלוח, אבל הבנה שסליחה
היא בראש ובראשונה למען הסולח עצמו
יותר מאשר למען האדם השני,הפוגע - יכולה לאפשר סליחה,
או התחלה של תהליך כזה. 
 
הסליחה היא שחרור מרגשות שליליים וקשים
שמלווים את האדם שלא סלח. 
חבל לחיות חיים למים ברגשות שליליים.
 
שחרור מרגשות כאלה יכול לשחרר משאבים ואנרגיה שהופנו לכעס
וטינה, לטובת דברים אחרים, חיוביים יותר,
וגם לשיפור הבריאות,
שהרי גוף נפש קשורים ומשפיעים זה על זה. 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'ציטוטים '
ציטוטים
( לעמוד שלי בתפוז )
14/01/2017 | 08:44
4
18
אני מזמינה אתכם להעלות ציטוטים בנושאים שקשורים, כולל התייחסויות לטבע האדם, לרגשות, לקשיים, לטיפול
לצפיה ב-'ציטוטים 1 - כעס'
ציטוטים 1 - כעס
( לעמוד שלי בתפוז )
14/01/2017 | 08:45
3
24
"לכעוס פירושו להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים".
דבי אייזנסטאט-מנדל, אומרת בסיפרה "איך להדליק את האור הפנימי":
לזעם המתפתח יש נטייה להצטבר ברמת התאים בגופנו ולגרום נזק גופני/נפשי. 
הנזק הרגשי נראה לעיין בבירור:
דפיקות לב מהירות, והפרשה חומצית בקיבה בגלל תגובת הילחם/הימלט. 
אולם, הזעם המתיישב בתוכנו יחזור לפגוע בנו בעתיד, 
בהחלשת המערכת החיסונית שלנו.
לצפיה ב-'אני לא מבינה בכל הנושאים הגופניים שאת מתארת'
אני לא מבינה בכל הנושאים הגופניים שאת מתארת
15/01/2017 | 11:44
37
אבל הציטוט נראה לי ממש ממש נכון ומתאים. הבעייה שכאשר אני כועסת אז גם אני טיפשה, וזה קורה הרבה מדי פעמים. הייתי רוצה להפנים את המשפט ואולי אז אני אשתנה בתגובות שלי. אשרי המאמין
לצפיה ב-'חדר זעם'
חדר זעם
16/01/2017 | 10:14
1
20
ראיתי בחדשות באחד מהערוצים שפתחו בתל-אביב חדר זעם, שבו אפשר לפרוק כעס וזעם עלידי ניפוץ חפצים. אז זה נראה לי די כיף להוציא ולפרוק, כי כעס תמיד יהיה. אני לא מלאך בסה"כ בן-אדם שלפעמים כועס כשמשהו לא נראה לו
לצפיה ב-'חדר טפשות'
חדר טפשות
16/01/2017 | 11:25
12
לצפיה ב-'פחד גבהים '
פחד גבהים
( לעמוד שלי בתפוז )
12/01/2017 | 18:42
13
42
איזה טכניקה הייתם מציעים למישהו שיש לו פחד גבהים
כדי להתגבר ?
לצפיה ב-'זה פחד או חרדה?'
זה פחד או חרדה?
12/01/2017 | 23:09
8
14
לצפיה ב-'פחד תמיד קשור במשהו ספציפי'
פחד תמיד קשור במשהו ספציפי
( לעמוד שלי בתפוז )
13/01/2017 | 07:58
7
27
פחד תמיד קשור בגורם (משהו או מישהו) ספציפי, שהוא חיצוני לנו, 
לעומת חרדה שנוצרת בתוכנו.
לדוגמא פחד מכלבים, פחד ממעליות, פחד גבהים.
הפחד גורם בהרבה מקרים להמנע ממשהו שקשור עם הדבר ממנו פוחדים. 
ואם כך מדובר במקרה זה בפחד גבהים.
 
לצפיה ב-'אני סובלת מפחד גבהים'
אני סובלת מפחד גבהים
13/01/2017 | 11:06
6
21
למשל לא נסעתי למצדה כי צריך לעלות לשם ברכבל. נכון שיש גם שביל ארוך אבל אף אחד לא היה מסכים לעלות אתי בשביל.
אז אני אשמח לשמוע הצעות מה לעשות ואיך להתבגר על הפחד
לצפיה ב-'טכניקת "המלך"'
טכניקת "המלך"
( לעמוד שלי בתפוז )
13/01/2017 | 23:12
5
23
זו טכניקה קצרה ופשוטה
מתוך הספר "דמיון מודרך" ( מאת ג'רלד אפשטיין)
שמיועדת להתמודדת עם פחד 
לאו דוקא פחד גבהים:
"בכל פעם שאתה חש פחד עצום את עיניך 
וראה פני מלך או אדם אמיץ אחר שאתה מכיר.
התמזג עם אדם זה לרגע,
פקח את עיניך כשאתה יודע שהפחד נעלם".
 
ממליצה לנסות ולשתף בתוצאות. 
לצפיה ב-'ורדה.הפחד נמצא עמוק מאד בתת ההכרה ולכן'
ורדה.הפחד נמצא עמוק מאד בתת ההכרה ולכן
14/01/2017 | 08:36
16
רק המציאות בתרגול רב של זמן רב יוציא את הפחד מעומק המוח.
אתן דוגמא מעצמי.
אני מחלק פליירים בתיבות הדואר ומעביר ריחות מבית לבית.
הריחות האלה משגעים את המוח של הכלבים ולכן הם נטפלים רק עלי
ועל הדוורים שמחלקים דואר.
אז מרוב שכלבים התנפלו עלי וגם נשכו אותי,
זמן רב היה לי פחד וצמרמורת בכל פעם שראיתי כלב פודל קטן שנבח עלי.
עם הזמן לאט לאט כאשר הפסיקו כלבים ענקיים לתקוף אותי, כי לא מסתובבים יותר ברחובות בעירי כלבים אלימים, אז הפחד מכלבים נעלם לי
וגם השנאה לכלבים נעלמה לי.
 
לצפיה ב-'אמונה להתמודדות עם כל פחד'
אמונה להתמודדות עם כל פחד
( לעמוד שלי בתפוז )
15/01/2017 | 14:49
2
22
 
דוד המלך אומר בספר תהלים כ"ג את הפסוק הידוע:
"גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עימדי...שבטך ומשענתך המה ינחמוני....כוסי רוויה"
ומבטא את הרעיון שהאמונה מאפשרת לו לחוש בטוח גם בגיא צלמוות (מקום מסוכן).
כלומר, יש בכוחה של אמונה להרחיק פחד,
 
בספר דמיון מודרך, מציע המחבר לבצע את הפסוק בדמיון כפשוטו 
על מנת להסיר פחד כלשהו, (ולדעתי יכול גם לעזור לפחד גבהים).
התהליך הוא כזה :
עצמו עיניים, נשפו 3 פעמים,
דמיינו שאתם נושאים שבט (מקל) ומשענת. 
היעזרו במשענת כדי ללכת בדרך ישרה, 
ובשבט כדי להפיל ולגרש כל דימוי מפחיד העומד בדרככם,
ראו בדמיון את כוס הרוויה (גדושה) שלכם.
פקחו את עיניכם בידיעה שהפחד נעלם.  
 
נסו - שתפו
 
לצפיה ב-'תפילה חשובה זו נאמרת בערב חתונתם של בני זוג נוצרים'
תפילה חשובה זו נאמרת בערב חתונתם של בני זוג נוצרים
16/01/2017 | 14:42
1
18
בבית הספר היינו חייבים ללמוד את פסוקים אלה בעל פה.
כמובן שזה היה לפני הרבה שנים.
לצפיה ב-'לי ידוע '
לי ידוע
( לעמוד שלי בתפוז )
18/01/2017 | 11:57
4
שהפסוקים מתהלים כ"ג נאמרים בקידוש ביום השבת,
אבל מעניין מה שאתה אומר.
לצפיה ב-'מילטון אריקסון - נקודת מבט'
מילטון אריקסון - נקודת מבט
( לעמוד שלי בתפוז )
17/01/2017 | 09:54
5
מילטו אריקסון, 
שהיה אחד מיוצרי ה NLP החשובים,
והיה פסיכיאטר, בעל יכולת ריפוי והשפעה מדהימים,
אומר שנה את מיקומך בזמן -  
כשהיית צעיר , בטרם היה לך פחד גבהים.
 
אז במקום לדמיין אדם אחר ( כמו בהצעה הקודמת) 
אפשר לדמיין את עצמך הצעיר, 
כשפעלת ללא חשש,
כעדיין לא חשת פחד או חרדה ( במקום שאין צורך לחוש כך).
 
 
 
 
לצפיה ב-'הצעה'
הצעה
13/01/2017 | 13:16
1
27
להישאר על הקרקע .... יש כל מיני היבטים שצריך לקחת בחשבון:
אם הוא יכול להיכנס למעליות, אם הוא גר בקומה גבוהה, טיפול בפוביות זה CBT  אבל יש שיטות נוספות לאימון המוח.
לצפיה ב-'טכניקות NLP '
טכניקות NLP
( לעמוד שלי בתפוז )
18/01/2017 | 20:26
8
דרכים עוקפות הגיון לטיפול בפחדים
קיימות  בשיטת ה NLP 
אחת הידועות היא  Fast Phobia Cure
כשמדובר בפוביה.
 
לצפיה ב-'לא מסתכל למטה'
לא מסתכל למטה
14/01/2017 | 09:12
19
כשאני צריך לעלות לגבהים קודם כל אני עושה הערכת סיכונים.
אם מאני רואה שהמקום מתוחזק טוב, זה מרגיע אותי קצת.
בכל מקרה לא מסתכל למטה.
ברכבל עומד עם הגב לנוף.
בכל מקרה בכסא שתלוי בשמיים כמו בתמונה אני לא עולה.
מפחיד אפילו להסתכל על התמונה.
לצפיה ב-'לי אין פחד גבהים גדול- הדבר היחיד שאני מפחד הוא לעמוד בקצה'
לי אין פחד גבהים גדול- הדבר היחיד שאני מפחד הוא לעמוד בקצה
14/01/2017 | 10:27
14
הגג ןלהסתכל לתהום- שזה נורמלי לגמרי.
 
הניסיון שלי בטיפול בפחד הוא להתמודד איתו בשלבים מודרגים תחילה עם מדריך. אחר לבד. ואותו דבר בטיפול בהתקפי חרדה לדעת שהם לא מזיקים ושמתמדדים איתם כל פעם חרדים פחות.
לצפיה ב-'טיפול קבוצתי'
טיפול קבוצתי
14/01/2017 | 10:12
24
לחברי הפורום שלום,
איפה אפשר למצוא באזור בין חדרה לנתניה טיפול קבוצתי?.
תודה
לצפיה ב-'עזרה במצבי חרדה בעזרת מיומנויות הטיפול ב DBT'
עזרה במצבי חרדה בעזרת מיומנויות הטיפול ב DBT
09/01/2017 | 23:46
8
61
שלום לכולם,
מצאתי ספר מעניין שמחבר את המיומנויות שמלמדים בטיפול DBT שנועד במקור לטיפול בהפרעות בויסות הרגשי (בעיקר של הפרעות באישיות, אך לא רק) עם הטיפול בהפרעות חרדה.
הספר בהוצאת ספרים "אח" יצא בעברית ב 2014.
אביא נושאים חשובים ממנו בהמשך

לצפיה ב-'שם הספר'
שם הספר
10/01/2017 | 00:08
3
24
"מיומנויות הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי לעזרה במצבי חרדה"
מאת ד"ר אלכסנדר צ'אפמן, ד"ר קים גראץ וד"ר מתיו טול
מבוא מאת ד"ר טרנס קין
הוצאת ספרים "אח"
לצפיה ב-'הספר שהמליץ צדוק'
הספר שהמליץ צדוק
10/01/2017 | 09:13
2
39
 
 
 
ראשי
 
ספרים
 
קלפים טיפוליים
 
עזרים
 
סדנאות
 
יד שניה
 
 
נושאים 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשימת דוכנים 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חזרה לאתר פסיכולוגיה עברית
 
יצירת קשר
 
תקנון
 
פסיכולוגיה עברית
 
 
 
 
 
  
 
הפרעת אישיות גבולית- מדריך השרדות/אלכסנדר צ'פמן, קים ל.גרץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחיר קטלוגי: 98.00 ₪
 
מחיר: 79.00 ₪
 
לחצו להזמנה
 
המוכר: מכללון
טלפון: 03-6996938, 03-6990354 (מכללון)
דמי טיפול ומשלוח: 25 ₪
זמן אספקה: עד 14 ימי עסקים
 
הפרעת אישיות גבולית- מדריך השרדות/אלכסנדר צ'פמן, קים ל.גרץ
 
 
 
אם אתם, או מישהו שאתם אוהבים, מתמודד עם הפרעת אישיות גבולית (BPD), אתם זקוקים למידע מעודכן, נגיש ומדויק על הבעיות בפניהן אתם עומדים ולאן אפשר לפנות לשם קבלת עזרה. אבל היכן לחפש? חלק ניכר מהספרות המקצועית על ההפרעה הוא טכני ומבלבל מכדי לעזור, וחיפוש מידע מדויק באינטרנט עשוי להיות בוגדני, כאשר כמה מהאתרים יספקו מידע מועיל ואחרים יתנו עצות מסוכנות ומידע שגוי. אם אתם חיים עם ההפרעה, ספר מעודד זה מציע מה שאתם באמת זקוקים לו: מפת דרכים קלה להשמה שתדריך אתכם בהפרעה זו ובטיפול בה.
 
ספר זה מספק תשובות לרבות מהשאלות שעשויות להיות לכם: מהי מהות ההפרעה? כמה זמן היא נמשכת? מהן הבעיות הנלוות? בפרק הראשון סקירה על הידע הנוכחי על ההפרעה. הפרקים הבאים מכסים כמה גישות טיפוליות מקובלות: DBT, טיפול המבוסס על מנטליזציה (MBT) וטיפולים תרופתיים. בפרקים האחרונים של הספר, תלמדו על מגוון יכולות התמודדות שיוכלו לעזור לכם לשלוט ברגשותיכם, לטפל במחשבות אובדניות ולהתמודד עם כמה מהתסמינים היותר מכאיבים של ההפרעה.
 
מחיר קטלוגי: 98.00 ₪
 
מחיר: 79.00 ₪
לצפיה ב-'צדוק=יורם צדיק'
צדוק=יורם צדיק
10/01/2017 | 09:16
10
לצפיה ב-'הספר שעליו המלצתי בהקשר של הפורום הנוכחי'
הספר שעליו המלצתי בהקשר של הפורום הנוכחי
10/01/2017 | 09:55
24
הוא לא -
הפרעת אישיות גבולית- מדריך השרדות/אלכסנדר צ'פמן, קים ל.גרץ
למרות ששני כותביו הם הכותבים הראשונים של הספר שעליו המלצתי.
 
אני המלצתי על הספר -
"מיומנויות הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי לעזרה במצבי חרדה"
מאת ד"ר אלכסנדר צ'אפמן, ד"ר קים גראץ וד"ר מתיו טול

 
לצפיה ב-'פחד לעומת חרדה'
פחד לעומת חרדה
11/01/2017 | 11:15
3
23
הספר דן בהבדל בין פחד וחרדה (עמ' 2-3).
 
שני הרגשות יוצרים תחושה דומה הגוף.
הם ממלאים תפקיד דומה - סוג של התראה מפני סכנות.
 
אז מה ההבדל ביניהם?
פחד הוא חוויה של הרגע הנוכחי.
חרדה עוסקת בעתיד.
 
אם כלב מפחיד רץ כאגע לקראתי - סביר שאחוש פחד.
בפעמים הבאות כשאלך באותו הרחוב, ייתכן שאחוש חרדה, שמא הכלב המפחיד יגיע שוב.
לצפיה ב-'לחרדה יש תפקיד נוסף'
לחרדה יש תפקיד נוסף
11/01/2017 | 18:40
2
19
היא אומרת לנו שדבר מסויים נחשב בעינינו כחשוב ומשמעותי.
 
מי שמתראיינת לעבודה שהיא ממש רוצה תהיה יותר חרדה מאשר אם היתה מתראיינת לעבודה שלא כל כך חשוב לה להתקבל אליה.
לצפיה ב-'זה באמת רעיון מעניין'
זה באמת רעיון מעניין
( לעמוד שלי בתפוז )
13/01/2017 | 08:13
10
תודה על נקודת ההתייחסות המעניינת. 
אתה אומר, אם כך, שהחרדה באה בעצם לסמן לנו שמשהו מסוים חשוב לנו. 
כך שהתחושות של החרדה במקרה זה הן טבעיות לסיטואציה,
יחד עם זה אנחנו לא נרצה להפגין את החרדה מול המראיין.
 
 
 
לצפיה ב-'היי כאחת שסובלת מחרדות כל החיים, יש לי שאלה'
היי כאחת שסובלת מחרדות כל החיים, יש לי שאלה
02/02/2017 | 01:46
6
אני קוראת את מה שאתה כותב, וזה מאוד עוזר לי, אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר,  כי אני חווה את זה על בשרי, מהרגע שנולדתי בערך.
 
הכל התחיל אצלי בילדות, פחדים נוראיים מהלילה, הרגשת בדידות, וסיוטים שהתחילו ולא נגמרו, כל לילה, סבל נוראי, עוצמת את העיניים והדימיון והפחד היו משתלטים עליי.
 
השאלה שלי היא, האם הסיוטים הקשים כבר בילדות המוקדמת שלי, היו ההתחלה של ההתקפות חרדה שלי? והאם בגלל זה אני עדיין בגילי פוחדת נורא מהחושך?
 
ומה ההבדל בין חרדה מסויימת שהצלחתי להתגבר עליה איכשהו, לעומת חרדה מסויימת שאני לא מסוגלת אפילו לחשוב עליה?
האם זה קשור לעוצמת הפחד שחשתי בילדות?
וכמובן שיש לי גם הפרעת אישיות גבולית, אז כך ש...
תודה מראש
לצפיה ב-'נפתח פורום מעמד זרים'
נפתח פורום מעמד זרים
( לעמוד שלי בתפוז )
09/01/2017 | 17:47
12
 יש לכם שאלות בנושא הסדרת מעמד אזרחים זרים אשר שוהים בישראל? זקוקים לאשרת עבודה? 
 היכנסו עכשיו לפורום ותקבלו מענה לשאלותיכם:
 
לצפיה ב-'מחיקת הודעות על פי תקנון הפורום'
מחיקת הודעות על פי תקנון הפורום
( לעמוד שלי בתפוז )
06/01/2017 | 18:50
23
להלן חלק מסעיף מספר 10 בתקנון הפורום:
10. מחיקת הודעות - הודעות שאינן עומדות בתקנון הפורום ימחקו,  כגון הודעות פוגעות, או הכתובות בשפה לא נאותה, או שמטרתן לפגוע, או להתסיס ולעורר פרובוקציות - ימחקו. וכן הודעות הפוגעות בכבודו או בשמו הטוב של אדם.
 
 
לצפיה ב-'אין מוצא. אבל אני חייב להלחם על האמת שלי ועל עצמי.'
אין מוצא. אבל אני חייב להלחם על האמת שלי ועל עצמי.
31/12/2016 | 16:00
16
113
תראו,
להסביר את ההתמודדות והמצב שלי זה נורא מורכב, גם בגלל שאני מאוד מורכב וגם בגלל שעברתי שינויים, מצבים ותקופות רבות בחיים ששונות אחד מהשנייה.

בגדול, בגיל 11, כשלנתי במחנה קיץ מחוץ לבית חלה תפנית חדה בחיי, וחיי לא חזרו להיות יותר כפי שהיו. עברתי זעזוע עולמי הפנימי, אז החל לי ה-OCD שהיה מאוד מוזר לי ולא ידעתי איך להתמודד איתו, אבל בנוסף החלו לי רגשות נטישה מטורפים, לא התחברתי לחברי בצורה רגילה, ורק חיפשתי דמות הורית שתגונן ותכיל אותי.

כשחזרתי הביתה, חשבתי שאחרי שבוע חיי יחזרו למה שהיו. אבל זה לא קרה, גם לא אחרי חודש, וגם לא אחרי 5 שנים.

כשעליתי לחטיבה שממוקמת כמה ק"מ הרחק מהבית שלי, זה היה עוד התמודדות שלא ידעתי לעכל, לא יכלתי להיות רחוק מהבית, הכל הפחיד והציף אותי, לימודים, חברים, מסגרת. ופשוט הסתגרתי לתוך עצמי, הייתי סוג של זומבי, צל, ופשוט חיכיתי שהתיכון יגמר ואז אוכל לברוח ולהתחיל מחדש.

כשהגיע הצבא, הכל צף, ואז הבנתי שאין מנוס, ועליי לשנות, ביקשתי מאמי להפגש עם פסיכולוג מחוץ לצבא, וכך קרה.

הפסיכולוג לימד אותי מהי אהבה, לסמוך על עצמי, ובעיקר למדנו על היחסים הלא בריאים עם הוריי, וככה במשך שנתיים וחצי בצבא, התמודדתי עם להיות כמה שפחות בבית, ולעצב את האישיות שלי.

השתחררתי בטרם עת, נכנסתי לפאניקה מהשחרור, ובעיקר מאז 2010, ניסיתי להתמודד בעצמי, היו תקופות של צמיחה ושינוי, אבל המון משברים שבסופו של דבר אני חוזר לאותו מקום.

בשנתיים האחרונות, ביליתי בבית של ההורים שלי, בלי לצאת, בכלל, מחכה לישועה.

לפני קצת למעלה מ-3 חודשים החלטתי שלהתחבא בבית ולא לעשות כלום לא יוביל לשום דבר, ואני לא יכול יותר לברוח, ועליי להתמודד שוב עם החיים, ולחזור לדרך של עצמי.

אז החלטתי שאני עובר לתל אביב, מצאתי דירה, וחתמתי על חוזה שכירות לשנה.

בנוסף, הרגשתי שאני חייב לטפל אחת ולתמיד ב-OCD שלי, לא ידעתי לאן לפנות, הקלקתי OCD בגוגל, והשם הראשון שהופיע היה "המרכז הישראלי ל-OCD" השם נתן לזה תוקף סמכותי, וחשבתי שהם בטח איגוד או משהו והם בטח ידעו להוציא אותי מזה (מסתבר שהמרכז הזה הוא חברה כלכליות ורווחית לכל דבר, והשם הוא רק לצורך שיווקי)

כשהגעתי לתל אביב נורא פחדתי, אבל מהר מאוד הפחד התחלף בהתרגשות, כאילו, נולדתי מחדש, לא הרגשתי דכאון או פחד, הרגשתי מחובר לעצמי, הרגשתי סוף סוף בחיים.

יותר מאוחר בצהריים הלכתי למרכז הישראלי ל-OCD לפגישה, משהו באינטואציה שלי אמר לי שזה לא המקום המתאים בשבילי, אבל החלטתי בכל זאת לנסות.

הגעתי למרכז, ונכנסתי לפגישה עם הפסיכולוג, על הרגע הראשון הרגשתי רע, בחילה, ואני זוכר שהגוף שלי מנע ממני לשתף פעולה, שמר על עצמו מלחזור למקום של מסכן ושליליות.

הפסיכולוג לא היה צריך לדבר יותר מדי, השפת גוף והאנרגיה שלו שידרו התנשאות, ראה אותי בתור משהו חולה, ואני ספגתי את כל החרא הזה.

הוא אמר לי דברים כמו שמה שאני עושה זה מאוד קיצוני, ושהדברים שאני חושב שהם טובים בי זה ביטוי לאוסידי שלי, ואני פשוט לא יודע שיש לי OCD. לקראת סוף הפגישה התמוטטתי, הרגשתי שחזרתי להיות תום המסכן, רק הפעם אני חשוף לבד באמצע תל אביב.

זעמתי, לא נרגעתי, ולמרות זאת לא ידעתי, להמשיך את המסע בתל אביב או ללכת להיות מסכן במכון הזה.

אחרי חודש של טירוף חזרתי לבית הוריי, קיבלתי מהפגישה עם הפסיכולוג שיתוק פסיכוסומטי ביד ורגל שמאל, אני כבר לא התום שהייתי, וכל יום בבוקר אני חושב עליו ויש לי חשק לשפוך עליו דלי של מים חמים, אני פשוט זועם, ולא מצליח להשתחרר מהזעם הזה, והזעם הזה הופך אותי לחלש. אני לא יודע איך להשתחרר ממנו.

לצפיה ב-'תחפש פסיכולוג/לוגית עד שתמצא אחד מתאים'
תחפש פסיכולוג/לוגית עד שתמצא אחד מתאים
31/12/2016 | 16:36
14
52
לא כלם טובים לא עם כולם תמצא שפה משוטפת אבל לבסוף תמצא.
לצפיה ב-'לא הבנת את הבעיה'
לא הבנת את הבעיה
31/12/2016 | 16:44
13
48
הבעיה היא לא למצוא מטפל.
 
אלא שהמהפגש הזה (בגלל העיתוי שהייתי בשינוי של 360 מעלות ויצאתי לבד לגור, ההשפלה שערתי משמה חדרה אליי וגרמה לי לפוסט טראומה... ואני הולך עצבני וזועם כל הזמן.. וכל דבר קטן מפחיד אותי)
 
יש לי חשק למצוא את הבית שלו.. ולשפוך עליו דלי של מים חמים על הפרצוף
לצפיה ב-'אז תבקש מהמטפל שירגיע אותך קודם לטיפול ב OCD'
אז תבקש מהמטפל שירגיע אותך קודם לטיפול ב OCD
31/12/2016 | 16:53
6
54
ואל תסתמך רק על מפגש אחד
לצפיה ב-'בשעות הלילה יש גם את הצט של סהר לעזרה'
בשעות הלילה יש גם את הצט של סהר לעזרה
31/12/2016 | 16:57
40
לצפיה ב-'אתה רציני?'
אתה רציני?
31/12/2016 | 17:22
4
38
הבנאדם גרם לי לרגרסיה, ואתה מציע לי להמשיך להפגש איתו? אם אני אפגוש אותו סביר להניח שזה יהיה בשביל לשרוף לו את הפנים עם חומצה.
 
 
לצפיה ב-'אז תחפש פסיכולוג אחר'
אז תחפש פסיכולוג אחר
31/12/2016 | 17:53
3
37
קודם הצעתי לך ולא רצית. או שלא הבנת אותי.
לי היו מספר מטפלים מסל שיקום ( עו"ס ומדריכים)- חלק היו טובים כמו עכשיו והתקדמתי. וחלק פחות.
מטפל קובע המון. אך גם אתה (צריך מוטיבציה).
אלא שאני לא יכול להחליף מטפל זה בא לי מהסל. ואתה יכול.
לי אין OCD אבל יש לי  גם מחשבות טורדניות אז אני יודע שזה קשה.
הטיפול הוא חשוב. אני התקדמתי הרבה הודות לטיפול בפוסט טראומה וחרדה.
אבל זה לקח הרבה זמן ויש לי עוד מה לטפל.
 
 
לצפיה ב-'זה מורכב'
זה מורכב
31/12/2016 | 18:06
2
33
הלוואי ו-OCD היה הדבר היחיד שיש לי. יש לי מורכבות.
 
מגיל 19 עד גיל 22 נפגשתי עם פסיכולוג מקסים, וגם לאחר הצבא היו תקופות שנפגשתי איתו. לאחר הטראומה שהפסיכולוג השטן גרם לי, הבנתי שאסור לי לשתף אף אחד חוץ מהפסיכולוג שלי, וחזרתי אליו. העניין הוא שזה עולה 450 שקל לפגישה (ללא דלק) ואני חייב לעזוב את הבית, חייב !!! אבל אני גם לא יכול לעזוב את הבית עד שאני אשתחרר מהפסיכולוג הנוראי. לא קרה לי דבר כזה בחיים. זה הדבר היחיד שאני מתחרט עליו בחיים, אני לא מבין איזה מזוכיסט אני שהלכתי אליו.
 
 
לצפיה ב-'דרך קופת חולים אפשר להשיג'
דרך קופת חולים אפשר להשיג
31/12/2016 | 18:14
1
36
פסיכולוג במחיר מוזל אבל עדין לא ניסיתי זאת. אני חושב ש 132 שח לפגישה
ואני לא יודע כמה פגישות מאשרים תשאל את רופא המשפחה..
וגם תתייעץ עם ורדה הפסיכולוגית כאן בפורום.
לצפיה ב-'אני יודע את כל זה.'
אני יודע את כל זה.
31/12/2016 | 18:45
26
שלחתי בקשה לקופה לטיפול אצל מישהו, והם דחו אותו. והציעו לי ללכת למסגרת כוללנית במרפאה.
 
חוץ מזה, אחרי הטמבל ההוא, אני לא סומך על כל הפסיכולוגים הקונבנציונאלים והמרובעים האלה, לא רוצה לשמוע יותר חדשות רעות. אני רוצה מישהו שהתפתחות אישית  חשובה לו, והוא רואה את הצד החיובי והטוב בחיים.
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שהפסיכולוג היה כזה שטני'
אני לא בטוחה שהפסיכולוג היה כזה שטני
31/12/2016 | 20:43
5
45
נשמע ממה שאתה מתאר שהמפגש איתו עשה לך רע מאוד. השאלה היא באמת למה.
אתה אומר שהוא נראה מתנשא וכו'. שהסיק לגבייך מסקנות. מהנסיון שלי עם פסיכולוגים, אכן יש טובים יותר וטובים פחות, אך לא מעט קורה לנו שאנחנו משליכים על המטפל כל מני דברים שבעצם עוברים לנו מבפנים. תראה כמה זעם מטורף הוא עורר בך, מפגש יחיד עם אדם שאתה לא מכיר. אני לא מאמינה שתגובה כזאת יכולה להתעורר ממשהו שלא נוגע בנו בנקודה עמוקה עמוק מבפנים. הרי אם הוא סתם היה איזה שמוק שמבלבל את השכל לא היית מגיב אליו ככה. אני זוכרת למשל שכשהייתה לי את הפרעת החרדה, והחלטתי לא לקחת תרופות, היה פסיכיאטר מרושע ומתנשא שהטיף לי למה אני לא לוקחת תרופות ובוחרת בטיפול פסיכולוגי. הוא אמר שאני הולכת להחמיר את מצבי ולעשות לעצמי נזק תמידי. יצאתי ממנו מעורערת. אך מהר מאוד נרגעתי, כי האמנתי בדרך שלי וידעתי שלמרות שהוא פסיכיאטר, הוא פשוט טועה לגבי, נקודה. וכל זה מתוך ענן כבד של חרדה, כן? אני מאמינה שהיה משהו עם המטפל הזה שעימת אותך עם משהו מאוד גדול בתוך עצמך, ולכן לדעתי דווקא כן כדאי להיפגש איתו שוב. אלא אם אתה ממש מרגיש שאתה לא מסוגל. ואז אני ממליצה לך למצוא אחד אחר. אני מבינה את הרצון לחזור למי שאתה מכיר. אבל אולי חלק מהרצון שלך להתגבר ולהמשיך הלאה ולא לחזור אחורה הוא למצוא מטפל חדש, אתה יכול דרך קופת החולים שמסבסדים את הטיפולים בחצי מחיר אם לא יותר, אני ככה הייתי אצל מטפלת מדהימה במשך שנה וחצי.
 
ואגב, מה שאתה מתאר, מזכיר לי מאוד את הסיפור של בן זוגי, הוא היה בסוג של קונכיה חברתית מרבית חייו, התנתק מהעולם וסבל גם מסוג של דכאונות וחרדות וחוסר התמודדות עם החיים. בסוף הוא החליט בעצמו לצאת מזה, זה היה תהליך ארוך ומייגע, והוא עדיין עובד על עצמו כל הזמן, אני פגשתי אותו אחרי שהוא עבר דרך ארוכה מאוד, והוא ממשיך לעבור אותה, גם בקשר שלנו. זה אפשרי לצאת מזה, ונשמע שאתה כן בדרך הנכונה, וזה בסדר שיהיו רגרסיות מדיי פעם ולא תמיד הכל קל וחלק, אני יכולה להעיד על כך ממישהי שעם מישהו כזה ורואה יחד עם הקשיים גם את הצמיחה וההתפתחות האינסופית, השמיים הם הגבול. אל תחמיר כל כך עם עצמך. זה בסדר ליפול לפעמים.
הייתי ממליצה לך גם לנתב את הכעס העצום שמתעורר בך לפעילות ספוטיבית, זה עוזר מאוד לגוף ולנפש.
לצפיה ב-'תגובה מעולה.'
תגובה מעולה.
31/12/2016 | 21:02
4
41
אז אני אחדד ואסביר.
 
הפסיכולוג הזה הוא אכן חתיכת חרא, יהיר, לא מקצועי, חסר רגישות, ובכלל היה לי רושם מהמרכז הזה שלא אכפת להם מהמטופלים אלא אכפת להם לעשות כסף מהיר, בלי יותר מדי להתעסק. זה פשוט חוסר מקצועיות להעביר ביקורת על בנאדם שבא אלייך במצב פגיע ופותח את הלב ואתה לא יודע עליו כלום. הייתי במצב כזה שביר, עשיתי צעד מאוד מאוד מפחיד, לצאת מהחדר הקטן שלי, מהמוכר, לתל אביב לבד, שהכל פתוח ושום דבר לא מוכר (צעד מבורך אך מפחיד) והכי הייתי צריך מישהו שיגיד לי: "כל הכבוד, יתותח, איזה אומץ אתה הולך להצליח" ומה הוא בא ואמר לי: "זה קיצוני" "זה ה-OCD שלך"
 
עכשיו ברור שהמפגש הזה היווה טריגר למשהו פנימי שקיים אצלי, והזעם שאני חש זה בעצם קונפליקט עם עצמי, אני זועם עליו כי הוא זה שהיווה את הטריגר.
 
סביר להניח אם הייתי פוגש איזה סתם פוץ ברחוב שהיה עושה לי משהו רע, אז הייתי מתעצבן באותו רגע ושוכח אותו מחר.
 
העניין הוא, שאני המון שנים נמנע מהצעד הזה, והוא מאוד הפחיד אותי, לעזוב את ההורים שלי, ללכת להיות לבד, לכל מה שלא מוכר, מחוץ לחדר ולטלוויזיה, שקשקתי בביצים, אבל כשעשיתי את זה, ידעתי שאין ברירה, ומתוך האין ברירה יצאתי, ביום הראשון שלי שם, הפסדתי בטחון ועוד הרבה דברים, אבל ראיתי מה אני יכול להרוויח- להרוויח חיים, נחת, יחסים, חברה, הגשמה, צמיחה.
 
כשנכנסתי אליו, הוא ישב לי על הפחד, לחזור למוכר, לא להענות לאתגר, לחזור לרע. אז את צודקת.
 
אני אחזור אליו רק כדי לשפוך לו חומצה לפנים, כי יאמר לזכותי, שהתרעתי להם לפני המפגש שיש לי גם הפרעת אישיות גבולית והאם זה מתאים לסוג הטיפול? אם הוא היה מקצועי גרידא הוא היה מסרב לקבל אותי, אבל בגלל שהוא רודף בצע ומה שמעניין אותו זה כסף, הוא התעלם מזה. זה חוסר מקצועיות. שנית, יש במעמד הזה משהו שהוא מאוד לא שיווני, ואתה נמצא בעמדה של חולשה והמטפל נמצא בעמדה של כח. אני בזמנו ראיתי בו משהו מאוד סמכותי שוציא אותי מכל ה-OCD שאני סובל, ובגלל זה לא הייתי נאמן לתחושתי, בגדתי בעצמי. אבל זה רק הראה לי שלא האמנתי בדרך שלי במאה אחוז.
 
לגבי הפסיכולוג הישן, אין לי למי ללכת, כי הוא היחיד שמכיר אותי, וגם בזכותו הצלחתי להגיע לתל אביב ולהרגיש כל כך טוב.
 
קופת חולים לא רוצים לתת לי פסיכולוג כי הם טוענים שבגלל ההפרעת האישיות גבולית שלי אני צריך טיפול כוללני במרפאה (את מבינה, אני לא מקבל את הקטלוג הזה) אני ניסיתי לשתף פעולה עם המערכת הזאת, ואפילו הלכתי לקבוצת DBT כפי שהמליצו, ואז שמתי לב, שאף אחד לא מכיר אותי, אף אחד לא טרח אפילו לשמוע את הסיפור שלי. הם רק ראו סימפטומימים, קטלגו ונתנו שם למחלה ולפי זה טיפול, הם לא נתנו מענה שמתאים לתום, הם נתנו מענה שמתאים להפרעת אישיות גבולית.
 
חלק מהכאב שלי, שיש איזה מקום של ספק, ספק בדרך של הפסיכולוג הישן שלי, שאולי יש שמה עוד משהו ולא צריך את כל המלחמה הזאת (למרות שהרבה פעמיים היה מלחמה, וראיתי שינוי לטובה, אבל תמיד הרסתי את זה כדי לחזור לאזור המוכר שלי) ומזה נמאס לי.
 
הרגרסיה העכשווית מכעיסה משני סיבות:
1. זאת הרגרסיה הכי עמוקה שחוויתי
2. אחרי שהייתי שנתיים בבית של ההורים שלי ופספסתי כל כך הרבה, סוף סוף יצאתי שוב להלחם, ולא הפסקתי אפילו יותר מיום. ואני יודע, שאם לא הייתי מזמין את הפסיכולוג הזה, ומאמין בדרך שלי, הייתי חווה דברים מדהימים, ושאם הייתי מתמיד, אחרי חצי שנה כבר הייתי חווה שינוי מפגר. אבל עכשיו שוב נשאבתי לחור שחור, והפעם זה נראה לי מאוחר מדי. אני משתמש בפסיכולוג השטני כדי להתניע את מה שאני מכיר.
 
אני כל הזמן מחפש מישהו שיטפל בי, שישמור עליי, מישהו שיעטוף אותי במסכנות. ושהבית חולים הפסיק לתת לי את זה (לא היה מוכן לקבל אותי לאשפוזים יותר), אז יצרתי לעצמי את זה וזימנתי פגישה אצל הפסיכולוג השטני כדי לקבל מעטפת של מסכן, אבל כשהגעתי ליום הראשון בתל אביב, פתאום שמתי לב לכוחות שלי, פתאום ראיתי שיכול להיות אחרת, ואז כבר לא רציתי ללכת לפסיכולוג, הרגשתי שזה לא מתאים. שאני עכשיו בתל אביב, ואני חזק, ועליי לשמור את זה.
 
אבל עכשיו אני כבר לא יודע איך לצאת מזה. אני כבר מפחד מדי. אני נמצא במצב מאוד מאוד עדין. כל יום שאני פה סגור זה ום שלא חוזר, אין לי זמן לבזבז, אבל אני לא רוצה סתם לצאת לתל אביב שוב שאני לא מאוזן ולעשות שטויות.
לצפיה ב-'לפני עשרות שנים הלכתי לראשונה לפסיכולוג מטעם'
לפני עשרות שנים הלכתי לראשונה לפסיכולוג מטעם
01/01/2017 | 13:10
38
קופת חולים.
הטיפול מצד הפסיכולוג היה זלזול נוראי.
אז הבנתי שאני יותר לא מתעסק עם פסיכולוג מקופת חולים,
אלא רק פסיכולוג פרטי.
דרך קופת חולים יש עשרות אלפי מטופלים ואולי מאות אלפים בכל הארץ,
אז מה שקופת חולים עושה זה שהיא נתנה פקודה לדחוף כדורים במקום שיחות
עם מטופלים וככה היא פותרת את הבעיה שלה מהמטופלים.
יש כמובן מקרים נדירים עם מזל שמטפל קופת חולים נותן שרות טוב פעם בשבוע למשך שנה.
לצפיה ב-'מי כמוני מכירה את הקושי בלקבל תהליך'
מי כמוני מכירה את הקושי בלקבל תהליך
01/01/2017 | 20:41
2
45
תשמע. כשאצלי התחילה הפרעת החרדה הדבר שהכי רציתי שכאן ועכשיו אראה התקדמות, שדברים יזוזו ויאללה. לא משנה מה עשיתי וכמה, ההתקדמות הייתה איטית מאוד. היו ימים טובים מאוד, היו ימים קשים מאוד. כמוך, לקחתי קשה כל ריגרסיה. אבל המטפלת המדהימה שלי כל הזמן החדירה לי למוח שכל מסע הוא ייחודי, וחלק מהדרך היא לפעמים ללכת בקלות, לפעמים לטפס על סלעים גבוהים, לפעמים ליפול, להתעייף, להתיישב ולנוח. אבל זה שנפלנו לא אומר שאנחנו לא יכולים להמשיך ולהתקדם.
 
סך הכל נשמע מדברייך שאתה בחור רהוט, אינטילגנט ומודע לעצמך. זה כבר דבר שלא מה בכך. אני לא אוהבת את מושג ה"מלחמה" שאתה מדבר עליו כי אני לא חושבת שלעבוד על עצמנו זה מלחמה. לקחת סיכונים, להעיז, לנסות, לטעות. כל זה לא מלחמה. זה תהליך שכל אדם עובר בחייו, כל אחד עם הקלפים שהוא קיבל.
 
אני אישית, בלי אפילו לרגע לזלזל בצורך לעזרה (נשענתי בעצמי על טיפול ארוך, ממוקד ואינטנסיבי) מאמינה שהכל עניין של החלטה. אנחנו מחליטים אם אנחנו רוצים להשתפר. אם אנחנו מוכנים לקבל עזרה. אם אנחנו מאמינים בעצמנו.
 
היו לי הרבה שיחות על כך עם בן זוגי, שהתעקש לעבור את התהליך ללא עזרה מקצועית (אני תמיד חשבתי שחבל, כי מטפל טוב יכול לעזור המון). הוא חווה את המקום ממנו הוא הגיע, שנשמע מאוד דומה לשלך. אני הגעתי מהתגברות על הפרעת חרדה קשה. וניהלנו הרבה שיחות על הבחירות שעשינו. שנינו, כל אחד בדרכו, בחר לצאת מזה. עצם הבחירה לא אומר שמישהו קם בבוקר והכל נפתר. זה יכול לקחת תהליך של שנים. עבודה קשה, נפילות ועליות. אבל הבחירה העמוקה מבפנים- היא המפתח. וזה מה שהחזיק אותי בשעות הכי קשות, וגם מה שהחזיק אותו.
 
הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא להחליט. אחרי שאתה מחליט, ואתה מאמין בהחלטה שלך, שם הצעד הבא. כבר היית במקומות הטובים שהתחלת להתקדם, במקום לטפוח לעצמך על השכם על כל מה שהשגת, אתה מלקה את עצמך על מה שלא השגת. מי אמר שהחיים קלים? מי אמר שתמיד רק שועטים קדימה? שאין רגעים קשים? נפילות? מה זה לא בסדר להיות חלשים לפעמים, או להיכשל? זהו? אם משהו לא הצליח זה אומר שהכל אבוד?
 
תפסיק להאשים את הפסיכולוג. זה לא זה. זה המקום שהתעורר בתוכך שמפקפק בעצמך, מקום שהצלחת לכבוש ומדיי פעם מרים שוב את ראשו. וזה טבעי.
 
תפסיק לכעוס על עצמך ולהחמיר עם עצמך כל כך, תנסה לסגל חשיבה חיובית. תשלים עם זה שבחיים לא הכל קורה כמו שבא לנו. ועם קצת עבודה קשה ורצון אפשר למצוא את הדרך שנכונה לנו. אם המערכת לא סיפקת פיתרון ראוי- תמצא אותו בעצמך. חפש קבוצות תמיכה, תתייעץ בע"רן לגבי עזרה נפשית. תתעניין, תחקור, תמצא מה נכון לך. אתה כן מודע, ואתה כן מסוגל להכל- הרי כבר עשית את זה. אז נפלת. אז מה? אל תנתח את זה מכל הזוויות, תשקע בזה ותתמוסס בכישלון, פשוט תקום.
לצפיה ב-'התגובות שלך מאוד מעצימות, תודה 3>'
התגובות שלך מאוד מעצימות, תודה 3>
01/01/2017 | 22:04
1
36
תראי,
סיפור חיי הוא באמת מאוד ייחודי.
 
מאז שאני זוכר את עצמי, שזה בערך מגיל 6, אני זוכר שהייתי רב עם הגננות (פעם אחת ברחתי מגננת, עליתי על גג של מתקן בחצר, ועשיתי לה אצבע משולשת) הייתי מרביץ לילדים, מסרב ללמוד (הפסיכולוג הישן שלי, לימד אותי שאני טוב והתחלתי להשתנות, אבל אצל הפסיכולוג "השטן" הרגשתי שהוא שופט אותי, ומשום מה, לא יודע למה היה לזה אפקט כזה, אבל הוא החזיר אותי לתחושה של ה"ילד הרע", שלא חשתי כבר המון המון שנים, בגלל הראייה הצרה שלו חזרתי לתחושות האלה, ואז פתאום חשבתי על עצמי דברים שלא חשבי הרבה זמן, ובתל אביב התהלכתי כל הזמן זועם, כי הרגשתי שוב הילד הרע שכולם שונאים, ואפילו שהראו לי אהבה, לא הסכמתי לקבל אותה)
 
זה מראה לך כמה מערכת חינוך אטומה, הייתי 12 שנה במערכת החינוך במצב כזה, ואף אחד לא בא לדבר איתי, 12 שנה (!!)
 
וביסודי היו שמים אותי בצד, והמורות היו מחרימות אותי, אבל בסדר, העולם מוגבל.
חבל לי שאין מערכת חינוך אמיתית, שתזהה ילדים כאלה ותעזור להם באמת, אם היה מישהו שמטפל בי עוד כשהייתי ילד, היה יכול להמנע המון סבל.
 
החרדות התחילו בגיל 12 שהייתי במחנה קיץ, ושאני מדבר על חרדות, אני מדבר על חוויות מטורפות, ששום ילד לא אמור לעבור אותם לבד, וכשעליתי לחטיבת ביניים, שמה כבר היה סיוט, ועוד כן באתי לבית ספר, רוב הזמן הייתי יושב מאחורה, עם הראש על השולחן, לא הייתי מסוגל ליצור שום קשר, גם לא כל כך רציתי קשרים, רציתי רק את הבית, אבל זה גם מצחיק, כי הבית היה מקום מציף, והייתי מקיף את הבית 15 פעמיים עד שהייתי נכנס, אני זוכר את האחים שלי צופים בסלון קטנטנות, ואצלי יש רעש, מלא רעש, הייתי מנתק לאח שלי את הטלוויזיה באמצע הלילה, בגלל הרעש, ואמא שלי הייתה דמות מציפה ומפחידה, אמא שלי עד היום מפחידה אותי.
 
עכשיו כל הדברים שאני מספר לך, זה פשוט הזוי, כי אני לא זוכר את עצמי ככה שנים, אני אחרי הצבא נורא התפתחתי, נהייתי איש מכירות, אבל כל החוויה עם הפסיכולוג השטן הזה הכניסה אותי לרגרסיה והצפה של דברים שאני לא זוכר את עצמי ככה, וזה מאוד מוזר לי.
 
בכיתה ז' מזה שמרביץ ומתעלל, הפכתי להיות זה שמציקים לו, שנאתי את הכיתה שלי, אבל לרוב לא הציקו לי סתם, אלא בגלל שהייתי מאוד מאוד מתגרה, במבט אובייקטיבי לאחור... כולם סתם עשו צחוקים... ואני לקחתי הכל אישי ובהגזמה... אבל אני זוכר  שהבית ספר והיקום נראה כמו משהו שענק עליי...
 
ואז כשהתגייסתי לצבא.. כבר לא יכלתי לברוח יותר ולשתוק... ונפגשתי עם פסיכולוג, והתחלתי לשפוך הכל... אמרתי לעצמי שיש לי 3 שנים בצבא להתאמן וכשאני אשתחרר לאזרחות אני אכבוש את העולם...
השגתי הרבה דברים בזכות הפסיכולוג הזה..
 
אבל תמיד יש סימן שאלה... אם הייתי פוגש מישהו אחר... האם עדיין הייתי עובר את כל הסיוט הזה (עשיתי הרבה שטויות בחיים שלי אחרי השחרור... מאוד מאוד ילדותי, חסר אחריות, הייתי במצבים הזויים) אבל זה גם מה שעיצב אותי.
 
3 שנים של טיפול בצבא, כל כך חלמתי על השחרור, על טיול לדרום אמריקה, על חופש, ומצאתי את עצמי בבית חולים פסיכאטרי, והשנים אחרי זה תמיד נפילות.
 
אם תקחי ממני את הפסיכולוג שלי, אני לא יודע איך לחיות, סביר להניח אני אחזור לקשר סימביוטי עם ההורים שלי ואני אהיה מדוכא מאוד (מה שקורה לי עכשיו, אני עכשיו זנחתי את כל מה שהפסיכולוג שלי לימד אותי, וחזרתי לאותו מקום)
 
אז אני כבר לא יודע מה לעשות. כשעברתי לתל אביב, זאת הייתה דרך שהפסיכולוג לימד אותי.... ובגלל כל כך הרבה נפילות... אז כבר התחלתי לפקפק... ולמה הוא אף פעם לא טיפל לי ב-OCD כמו שצריך... כששאני אומר לו על הפוביה שלי מזרע... הוא שואל אותי מה זרע מסמל לי?
עכשו פעם האמנתי להכל... היום אני יודע שזה חרטא.. ומה הוא מבלבל לי במוח.... כעסתי... ובגלל זה זימנתי פגישה למרכז הישראלי ל-OCD (הפסיכולוג שלי טוען שעשית את זה בכוונה כדי להרוס לעצמי ושואכל לחזור לבית של ההורים)
 
אבל כשהגעתי למרכז הישראל ל-OCD זה היה הפוך לגמרי מהדרך שלי... הפסיכולוג שלי תמיד קרא בוז לקשיים... והסתכל עליי כאל רגיל.... וככה הלכתי לתל אביב.... ואז פתאום הפסיכולוג מהמרכז הסתכל עליי כאילו אני איזה מוזר קיצוני... והכל התחיל להתפרק...
 
לגבי המהירות... תראי.. אני כבר בן 28 וחצי... 3 שנים של טיפול... ועוד המון שנים של נסיונות... אני מגיל 12 מחכה לגאולה... אני מגיל 12 לא עשיתי כלום בחיים...אבל כלום....
אני לא בחיים בכלל.. רוב החיים שלי העברתי בצפייה בטלוויזיה....
 
הרבה פעמיים הפסכולוג ששלי קרא לי מפונק ועצלן, אני מכיר אנשים לא פחות מפונקים ממני... אבל הם לא סובלים, הם נוסעים על הבמוו של אבא, הולכים למסיבות, מטיילים, לומדים, הם לא סובלים.
 
אז אני משלים עם זה שהפסיכולוג שלי אולי לא התאים לי, ואז זה נורא כואב לשמוע, כי זה אומר שמגיל 19 עד עכשיו הכל היה בזבוז, ומה עכשיו? למחוק את הכל, וללכת למשהו אחר? וכשאני אומר לעצמי, אז טוב יש לך קשיים, אז אני מרגיש סתם מדוכא.
 
בקיצור, אני בבית כלא, אני לא יודע מי בעדי ומי נגדי, ובעיקר קשה לי.
אני רק רוצה לחיות, כל החיים שלי עושים בשבילי, מסדרים לי, מאכילים אותי, מעולם לא הייתי צריך לחוות על בשרי את החיים, לטעות, ללמוד, להתאמץ, הכל הביאו לי על מגש של כסף.
 
אני רוצה אייפון, אבא יסדר לי קומבינה של אייפון, אבא יקנה לי דירה, אין לי שום אוטונמיה.
 
אני חושב שהפסיכולוג מהמרכז, פשוט מסמל לי את ההורים שלי, את הכמיהה לסימביוזה הזאת, הכל כך מסרסרת, אבל כל כך ממכרת
לצפיה ב-'אוקיי...'
אוקיי...
02/01/2017 | 20:53
46
1. אני רואה הרבה האשמה כלפי העולם. שזה הגיוני להרגיש ככה אבל חלק מתהליך החלמה הוא לנקז את הכעס העצום עד תום ולצאת מתחושת המסכנות. פשוט לקחת שליטה על החיים. את זה כמובן הכי טוב לעשות בטיפול.
2. אתה צריך לדבר עם מישהו. זה מעולה שאתה בא לכאן לשפוך. אבל זה לא תחליף ללדבר עם מישהו באמת. יש בך המון שאתה רוצה לבטא. כרגע אתה עושה את זה כאן וזה לגיטימי. אבל לא תוכל לקבל כאן את העומק, התמיכה והאינטנסיביות שתוכל לקבל בטיפול.
3. אני חושבת, ממה שאני קוראת, שיש לך ניגודיות פנימית כלפי ללכת לטיפול באמת. נשמע מהדברים שאתה מתאר על המטפל והפקפוק שלך בתהליך שעשית איתו, שאולי הוא באמת לא היה הכי נכון בשבילך, או התאים לתקופה מסויימת. ניסית מישהו חדש ויצאת מפרופורציות מרוב שליליות, ואתה לא יכול לחזור למטפל ההוא, כי הוא יקר בטירוף, אבל לא מאמין שתוכל ללכת למישהו אחר (למרות שאתה מציין יותר מפעם אחת שאתה לא בטוח שהתהליך איתו היה באמת נכון לך). כל מי שקורא את זה עלול לקרוא תירוצים למה לא לעשות את הצעד באמת. אולי אני לגמרי טועה, אני לא באמת מכירה אותך. זה מה שאני קוראת.
 
העצה שלי? תמצא מטפל אחר. יש מספיק טובים. אולי תנסה אישה, מנסיוני יש להן מטבען כושר הכלה גדול יותר, וזה בהחלט יכול לעזור לך עם היחסים עם אימא שלך, שלדברייך מפחידה אותך. למעשה זה נראה לי רעיון מעולה שיעמת אותך עוד יותר דברים שאתה מסרב להתמודד איתם.
 
כמו שאמרתי לך בתגובה הקודמת, זה עניין של החלטה וזהו. אתה יכול לתת לי ולחברי הפורום ולעצמך את כל הסיבות ההגיוניות למה העולם הוא חרא, ולמה אם הדברים לא יקרו ויפתרו כמו שאתה רוצה אז שום דבר לא יזוז. ולמה אין מטפל נורמלי בעולם/העולם אכזר/המטפל ההוא יקר מדיי וכו'. אני גם בטוחה ממה שסיפרת שאבא שלך ישמח לממן לך את הטיפול. אני מבינה את הרתיעה שלך מזה, אבל לפעמים צריך להרכין ראש ולהודות בזה שאנחנו בצומת ביניים שאנחנו זקוקים לעזרה. אתה במעגל שלילי שצריך לשבור- אתה לא רוצה להיעזר בתמיכת ההורים כדי לקדם את עצמך, אך מכיוון שהמשמעות היא לא לטפל בעצמך את ממשיך להיות תלוי בהם וחוזר חלילה. בהנחה ותתמיד בטיפול טוב, זה ייתן לך את המקום להתרומם ולצאת לעצמאות מה שאתה והורייך בוודאי מאוד רוצים שיקרה, ואני בטוחה שיתמכו בך בשמחה רבה. זה לא בושה להישען ולהיעזר, בעיקר כשזה למטרה של להביא את עצמנו למקום טוב יותר.
 
מקווה שלקחת מכאן כמה תובנות.. בכל מקרה, ניסיתי :)
בהצלחה
 
לצפיה ב-'דעתי היא'
דעתי היא
12/01/2017 | 20:00
17
שהרבה פסיכולוגים מדברים בהתנשאות, הם יודעים הכל,הם יודעים מה מסתובב לנו בראש,הם המבינים הם החכמים,רק חסר לפעמים שיושיבו אותנו על כיסא נמוך.
אני מאמין בעזרה של אנשים פשוטים עם ניסיון חיים, שעברו בעצמם משברי חיים ויצאו מזה,מה שנקרה לצערי פסיכולוגיה בגרוש,זה הדבר האמיתי
לצפיה ב-'בשנים האחרונות אין לי סדר של שינה בשעה קבועה'
בשנים האחרונות אין לי סדר של שינה בשעה קבועה
31/12/2016 | 05:39
3
41
אני יושר מתי שאני עייף
וער בעיקר בשעב שאני יוצא לעבוד בעבודה שמחייבת אותי להיות בזמן המדוייק.
אם התעייפתי ביום,אז אני ישן מיד ומתעורר ב-3 בבוקר ושוב ישן עוד שעה.
אני ישן בכל הזדמנות,אולם המזגן גורם לי לעייפות.
אני אוהב להיות הרבה שעות במיטה עם מחשב נייד קטן עלי והמחשב גם מעייף לי את העיניים ואני נרדם.
אין לי התחייבויות בחיים גם לא לאנשים אחרים.
אני חי לבד ללא זוגיות מחייבת
וכל עולמי סביב ריקודי העם גם באופן מעשי וגם באופן תיאורטי במיטה.
ככה זה אצלי כבר עשרות שנים ואין לי בחיים שום תחביב אחר.
התחביב הזה ממלא את רוב זמני במשך היממה.
יש לנו בריקודי העם 7000 ריקודים וזה ממש הרבה מאד.
כל שבוע נוצרים ריקודים חדשים
ויש מרדף אין סופי אחרי כל ריקוד חדש שנרקד.
לכן אני מתמקד בזוגות ומוותר על מעגלים חדשים.
בריקודי העם יש כל הזמן חידושים חדשים ומעניינים.
ככה זה אצלי כבר 41 שנים באופן רצוף.
ריקודי העם הישראלים נרקדים בכל ארצות העולם,פרט
למדינות המוסלמיות.
נרקדים אפילו באלסקה ובקוטב הצפני.
כל העולם אוהב את הריקודים הישראלים
ובעיקר רק את הישראלים.
בארצות הברית יש מאות הרקדות של ריקודים ישראלים ,
כולל כל הריקודים החדשים שנוצרים כל שבוע.
זה טרוף שלא ניתן לעצור אותו בכלל גם לא בעוד הרבה שנים.
כל שנה נוצרים כ-220 ריקודים חדשים שמתוכם נלמדים כל שנה כ-50 ריקודים חדשים.
לצפיה ב-'יש לך את הסדר יום שלך שאתה מרגיש איתו טוב- תשמח'
יש לך את הסדר יום שלך שאתה מרגיש איתו טוב- תשמח
31/12/2016 | 17:19
7
לצפיה ב-'ריקודי זוגות מעלים את החרדה או מורידים אותה?'
ריקודי זוגות מעלים את החרדה או מורידים אותה?
31/12/2016 | 20:50
1
11
לצפיה ב-'ריקודי עם זה תחביב נפלא במיוחד הריקודים הישראלים'
ריקודי עם זה תחביב נפלא במיוחד הריקודים הישראלים
01/01/2017 | 11:59
20
שאהובים בכל העולם המערבי.
ריקודי עם זה דבר מצוין לפתרון בעיות חרדה למיניהם
ובמיוחד להפרעת חרדה חברתית.
זה כמו טיפול CBT כאשר את נחשפת לעוד אנשים
ואת נמצאת בתנועה יפה ובמוסיקה אהובה.
בהתחלה הולכים להרקדה שמתחילה למתחילים צעד ראשון
כאשר מספר הרוקדים קטן. לומדים ורוקדים ריקודי מעגלים.
מיד אחר כך מתחילים לילמוד ריקודי זוגות למתחילים שהם כמובן
גם ריקודים קלים ללימוד.
בריקודי הזוגות מתחילים לאחוז בבן הזוג וזה כבר שלב מתקדם יותר
בשביל שיפור במצב החרדה החברתית.
בהתחלה נוצר לחץ נסבל ובמשך הזמן הלחץ נחלש כי מתרגלים
והשד בריקודי הזוגות נראה סביר.
עם הזמן הרוקד הופך להיות מיומן יותר ועם ביטחון עצמי גדול יותר
עם בני הזוג שרוקדים איתם.
במשך הזמן מגלים כל מיני סוגי אנשים
ומבינים איך צריך להתנהג איתם.
לכל אחד יש עולם חיים והתנהגות אחרת.
יש נחמדים,יש סנובים,יש קשוחים,יש חזקים בגוף ויש גמישים בגוף
יש בעלי קצב מוסיקלי שונה,אחד מהיר יותר ויותר אנרגטי והאחר איטי ורך.
כל אחד מתחבר למי שיותר מתאים לו.
עם הזמן כבר רוקדים בהרקדה ענקית עד 1000 רוקדים באולם אחד.
התשלום בכניסה להרקדות ריקודי עם הוא נחשב כנמוך ולא יקר, 30 ש"ח לערב שנמשך 4 שעות.
עם הזמן ריקודי העם נהפכים להתמכרות למשך כל החיים.
אני למשל רוקד רצוף 41 שנים כמה פעמים בשבוע.
כל החיים שלי זה סביב ריקודי העם,
אז לא מענין אותי מסעדות ולא קריאת ספרים ולא צפיה בסרטים ולא שום תחביב אחר.
אני שונה משאר הרוקדים בארץ,כי אני גם לומד ריקודים במיטה אפילו מצפיה בהדרכות הריקודים וגם רושם בכתב את ההדרכה והצעדים של הריקודים בעצמי בהתאם לקצב המוסיקה........
לצפיה ב-'מעוניין להתאשפז איפה כדאי'
מעוניין להתאשפז איפה כדאי
31/12/2016 | 12:07
1
101
אני מאובחן כסובל מ-ocd וכבר תקופה ממושכת דיכאון חרדה והתקפי פאניקה.
עברתי 2 דירות, המוח שלי מתפוצץ מכאבים לאחרונה.
אני מסתגר , צופה בתכנים לא ראויים (פורנו, אירוטיקה), מפנטז.
ישלי בעייה עם דחפים מיניים ותוקפניים.
אני שוכר דירה באיזור ירושלים אבל בורח לאמא שלי בר"ג.
מטופל בקופ"ח כללית. 
האם אני יכול להתאשפז בשלוותה? נראה לי שעדיף שם מאשר בכפר-שאול-איתנים.
יש מחלקה לאנשים עם הפרעות נוירוטיות-חרדה?
אנא עזרו לי בהקדם.
תודה לכל מי שיכול לעזור.
רועי
לצפיה ב-'היי רז, צר לי מאוד על מה שאתה עובר. כתבתי לך בפרטי.'
היי רז, צר לי מאוד על מה שאתה עובר. כתבתי לך בפרטי.
31/12/2016 | 15:44
31
לצפיה ב-'חברים יקרים,אמנם הגשם והקור מפריעים קצת בתיפקוד היומי,אבל'
חברים יקרים,אמנם הגשם והקור מפריעים קצת בתיפקוד היומי,אבל
29/12/2016 | 05:54
9
45
הגשם הוא ברכה גדולה למדינה שלנו.
כי הכינרת והבארות מתמלאים מים
ומאפשרים לנו בני האדם ,בעלי החיים והצמחים קיום.
בגלל מחסור בגשם יעקב אבינו נאלץ לנדוד למצרים ושם הפכנו לעבדים
400 שנים,עד שמושה רבנו הענק הצליח להוציא אותנו מעבדות לחרות.
לכן תתלבשו היטב ועם מעיל עם כובע,נעליים חורפיות קצת גבוהות יותר ומטריה טובה ביד ותהנו מכל רגע שגם יורד גשם הברכה.
לצפיה ב-'אצלנו היה גשם חזק בשלישי אז'
אצלנו היה גשם חזק בשלישי אז
30/12/2016 | 16:17
4
16
נשארתי בבית ולא הלכתי לחוג ציור.
בדיאבד רק מי שהיה לו אוטו הלך לחוג באותו יום.
לצפיה ב-'אתה רב פעלים'
אתה רב פעלים
( לעמוד שלי בתפוז )
30/12/2016 | 17:40
1
21
נשמח אם תעלה ציור שלך לפורום
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/12/2016 | 08:42
5
לצפיה ב-'קרנף.עשית בשכל.לא הפסדת חומר לימוד בציור.'
קרנף.עשית בשכל.לא הפסדת חומר לימוד בציור.
31/12/2016 | 05:04
1
12
גם המשפחה לי אנחנו אמנים בציור.
אני הייתי מצייר פורטרטים כמו שעושה מצלמה
והציור שלי היה מסתיים רק אחרי חודש,כי
הייתי מדייק על כל נקודה בתמונה.
בציור לא הייתי מבטא את עצמי ואת הרגשות שלי,
אלא רק מתגאה בציור כמו שמצלמה עושה.
לכן זה לא עשה לי טוב ,אלא רק הלחיץ אותי
ואז הפסקתי לצייר לפני 50 שנה בגיל 21.
אבל כולנו במשפחה בתחום העיצוב והארכיטקטורה
ומזה גם התפרנסנו ומתפרנסים.
לצפיה ב-'אני לפעמים מצייר דיקנים אבל לרוב מצייר מהדימיון'
אני לפעמים מצייר דיקנים אבל לרוב מצייר מהדימיון
31/12/2016 | 08:41
8
ציור מהדימיון הוא טוב מאוד. ו
ודיוקנים אני מצייר לכייף ב רבע שעה  מקסימום בעיפרון- לעיתים נדירות צובע בצבעי מים אז עוד שעה.
 
היתה תקופה שציירתי סיוטים ופלשבקים וזכרונות טראומטים - זה היה קשה רגשית בהתחלה אבל עזר לי מאוד
 
לצפיה ב-'הגשמים, הקור, החושך המוקדם'
הגשמים, הקור, החושך המוקדם
( לעמוד שלי בתפוז )
30/12/2016 | 17:56
3
16
חשיפה מועטה לאור,
כל אלה מקשים קצת על ההתנהלות,
אבל גם משפיעים על מצב הרוח...
ויש אנשים שמושפעים יותר עד כדי כך שאפשר לומר שהם 
סובלים ממה שנקרא "דכאון חורף",
אז תודה שאתה מזכיר לנו
לראות את הצד החיובי של הגשמים,
כל זמן שהם גשמי ברכה...
 
אותי הפתיע לגלות שיש גם "דכאון קיץ"
ואתכם? 
לצפיה ב-'בחורף אני מנצל כל הזדמנות להיות באור השמש'
בחורף אני מנצל כל הזדמנות להיות באור השמש
31/12/2016 | 05:16
2
11
כאשר אני הולך ברחוב אני מחפש את הצד איפה שאין צל
אלא רק שמש.
בקיץ יש אנשים דיכאוניים כי הם עצובים על כל מקרה מעציב.
אני לא נעצב גם אם במשפחה מישהו קרוב מאד הולך לעולמו
כי אני משלים עם העובדה שהוא הלך ולא יחזור לעולם.
לא יושב ובוכה על אסון שקרה כי איבדנו אדם יקר הקרוב לליבנו.
נהייתי אדם פחות רגיש לאסונות ולא מתרגש לא מאסונות ולא משמחות.
אולי זה גם בגלל הכדורים שהופכים אותי לאדיש לכל מה שקורה מסביב.
לא נבהל, לא כועס ולא מודאג משום דבר.
לצפיה ב-'אדישות ? '
אדישות ?
( לעמוד שלי בתפוז )
05/01/2017 | 09:27
1
7
לאור מה שכתבת שאתה לא מתרגש מדברים ( שמחים או עצובים)
מעניין לדעת
מריקודי עם - אתה כן נהנה ?
לצפיה ב-'כמו בכל דבר בחיים,לא הכל דבש.לא כל הריקודים יפים '
כמו בכל דבר בחיים,לא הכל דבש.לא כל הריקודים יפים
05/01/2017 | 10:44
7
ולא עם כל בת זוג נהנה לרקוד.
יש ריקודים יפים בעיני ויש גרועים.
יש בחורות שמתאים וכיף לרקוד איתם.
ויש בחורות שממש עינוי לרקוד איתן.
אני משתדל לרקוד רק בדברים המהנים בריקודי העם.
מה שלא מוצא חן בעיני אני יושב בצד.
הרקדה שלא מוצאת חן בעיני, אני מתרחק ממנה
ומעדיף לנסוע להרקדה רחוקה אם היא טובה יותר.
הרקדה טובה היא בדרך כלל עם רוקדים טובים ומיומנים ולרוב היא גם גדולה יותר.
לצפיה ב-'חג אורים שמח לכל חברי הפורום היקרים '
חג אורים שמח לכל חברי הפורום היקרים
( לעמוד שלי בתפוז )
25/12/2016 | 22:14
2
19
התמונה לקוחה מתוך כתבה ב  MAKO
לצפיה ב-'חג חנוכה שמח לכל החברים כאן ולכל עם ישראל'
חג חנוכה שמח לכל החברים כאן ולכל עם ישראל
29/12/2016 | 05:18
1
9
אי מאחל לכולם שירגישו טוב
יהיו מרוצים מהחיים
ויחיו ללא כעסים וללא דאגות יתר
ויקחו את החיים בקלילות
ימצאו חברים טובים ואמיתיים
ובני זוג כלבבם.
יעבדו ויתפרנסו במקום שכיף לעבוד בו
ולא במקום עבודה שמאוס עליהם
ובלי חיים שוחקים
ולא עבודה שוחקת
ואז ישנו בלילה בכיף כ-7 שעות
יאכלו רק אוכל בריא
שלא משמין ולא מזיק לבריאות
ויעשו כל יום צעידה יומית בשביל הנפש
ושכל אחד שקורא כאן גם יכתוב בכיף כאלמוני כאוות נפשו
ושכולם ישמרו היטב מפני בעיות החורף קור וגשם.......................................
לצפיה ב-'אמן ואמן !'
אמן ואמן !
( לעמוד שלי בתפוז )
29/12/2016 | 14:10
2

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
 ורדה צדיק - מאמנת NLP בקריות לשינוי איכות החיים
מרגישים תקועים?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ