לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1099610,996 עוקבים אודות עסקים

פורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

המשך >>

לצפיה ב-'האם החששות שלי מוגזות?'
האם החששות שלי מוגזות?
20/05/2018 | 14:26
1
הכרתי לפני 3 חודשים בחור ממקום העבודה שבהתחלה רדף אחריי אבל מהר מאוד איבד בי עניין כשנפגשנו.
הוא ראה שאני שקטה וביישנית. כמעט ולא מדברת ונותנת לו את כל הבמה. זה נורא הפריע לו ואני חושבת שזה סיבה שהכי הפריע לו אצלי שאין ביננו תקשורת.
כמו כן , הוא מאוד פרמטיבי ולמרות היותו גרוש התאכזב לגלות שאני לא בתולה ושהייתי עם 4 בחורים.
גם גרם לי להרגיש נורא עם זה שיצאתי קצת למועדונים.
אמר שהוא מחפש בחורה של בית ושהקשר ביננו לא ילך..
אמר מעולם לא היה ולא יהיה ביננו כלום ושנישאר ידידים.
אני לקחתי את זה מאוד קשה כי נדלקתי עליו מאוד.
ניסיתי להישאר ידידה שלו בתקווה שהקשר כן יתפתח לזוגיות בהמשך..
אולם הוא אכזב אותי בכל מיני דרכים:
כמו ששיקר לי כמה פעמים כמו למשל לגבי זה שאין לו פייסבוק ובסוף הוא זה ששלח לי בקשת חברות.
שאמר שהוא גזען ושונא ערבים ושמאוד הפריע לו שסיפרתי לו שישבתי עם ערבים. נטו ישיבות בלי כלום מעבר.
השקר התגלה עיי כך שחיטטתי לו בפייסבוק וראיתי שיש לו לפחות 2 חברים קרובים שהיה יוצא איתם לכפרים. מעלה חופשי לפייס -תמונה אחת שווה אלף מילים.
זה כמובן מאוד הפריעו לי השקרים שלו.
כמו כן הבטיח לי שיקח אותי לטיול כלשהו בפסח ובסוף כלום. שיקר לי שהנחלים סגורים וכל מיני
בכללי הוא בן אדם שמשקר הרבה.

בהתחלה הייתי רודפת אחריו מלא , מציעה לו להיפגש אבל לאט לאט הגעתי למצב שגם שהוא קבע שניפגש וביטל את זה כי היה לו עיסוק אחר שצץ , אז הודעתי לו שמצידי להישאר בבית.

הוא גם התחיל עם בנות אחרות בעבודה.
אז קיבלתי עליו עוד יותר רושם רע.

יום אחד שלחתי לו הודעה לא מזמן שיפה לו שהוא התקדם הלאה.
הוא התחיל לריב איתי בהודעות.
שכבר אמר שלא היה ולא יהיה ביננו כלום.
שלא יצא עם בחורה שישבה עם ערבים.
גם שיקר שלא היה לו חברים כאלה למרות שיש הוכחות בשטח בפייסבוק.
אמר שאני לא בחורה טובה כמו שהוא אוהב-בתולה.
אמר שבכללי שוקל לחזור לאישתו. שהיא קנאית ולכו הוא חוסם אותי בווטסאפ.
חסם אותי
ואז אחרי יומיים פנה אליי כאילו כלום.
אמר שלא חוזר אליה.
הודיע לי שיש לו כבר דירה בעיר אחרת בצפון שהוא עובר לגור לבד שם.
שאל אם בא לי לגור איתו.
אמר לי לדבר עם ההורים ושאל אם יסכימו לי. ממש פתח דיון.
שאל איך אני יתמודד עם זה שאצטרך לעזוב מקום עבודה ולחפש עבודה אחרת..,
אני הייתי בהלם. לפני יומיים חסם מה הקטע שלו ואני גם ידידה שלו במקרה הטוב.
אז מה זה ההצעה הזאת. חשבתי הוא מסתלבט עליי
באותו יום הוא הציע לי שנישב בים.
סרבתי לו כי לא מתחשק לי באותו יום ודחיתי את זה לסופ"ש..
הייתי צריכה לעקל את ההתנהגות שלו.
אולם בסופש שהגיע הוא לא יצר קשר ומאז שחסם אותי לא שלחתי לו הודעות.
בכל אופן הוא חסם אותי שוב
הוא היה אמור לעזוב בשישי שעבר את העבודה אבל הוא מחוייב לעבוד שבועיים עד שימצאו לו מחליף.
גיליתי שהוא עוזב רק במקרה.
ששאלתי נו מה קורה עם העיר שאמר לי שהוא עובר לגור לשם.
וגם פניתי אליו רק כי חסם אותי.
אז נפגעתי שדווקכ ביום שעוזב חוסם אותי שמבחינתי זאת הדרך היחידה שהיינו מתקשרים לרוב.
נשאר לו שבוע אחרון לעבוד אצלינו .

באתי אמרתי לו שככה הוא התכווו להיפרד ממני מהידידה שלו עיי חסימה .
הוא בא מראה לי טלפון שלו שמחק פייסבוק ווטסאפ וטוען שלא חסם אותי.
אם הוא לא חסם ורק מחק אז למה אין לו תמונת פרופיל.
וזה כבר 3 פעמים שזה קורה. אז היה לי קשה לי להאמין לו..

באותו יום הוא התקשר אלי ורצב שנישב בים.
סרבתי שוב בעדינות ודחינו למחרת.
בשלב הזה כבר הייתי מתוסכלת ממנו. מכל השקרים שלו , מהחסימות.

נפגשנו ביום רביעי בים.
ישבנו 4 שעות. יותר נכון ישבנו ועשינו הליכה ארוכה.
מאיך שנפגשתי איתו התביישתי מאוד.
היה לי קשה להיפתח אליו להיות אני.
בהתחלה הייתי לו לספר פתוח סיפרתי לו מי אני ומה אני עושה בזמני הפנוי.
הוא עשה לי על זה בלאגן.
לכן לא היה לי מה לספר לו..
התעניינתי כן בעולמו אבל זה לא הספיק לו. הוא אמר שרצה לבדוק אם השתנתי קצת מאז שנפגשנו, אבל המצב אותו המצב שרק הוא מדבר..
הוא גם אמר לי את זה בצורה גלוייה שהוא מעשן הרבה בגלל זה שהוא איתי.

הפחד ממחוייבות צץ לשנינו בשיחה.
אולם למרות שלי בעצמי יש פחד ממחוייבות לא שיתפתי אותו שלא יקבל עליי רושם לא נכון.

הוא דיבר הרבה על דירה החדשה . דיבר הרבה על המזונות שיצטרך לשלם לבת הקטנה. על זה שהוא נמאס לו מהעיר שהוא גר בה ורוצה לגור קרוב ל3 חברים שלו.
שהוא נורא מפחג ליפול כי יש אנשים שמפחידים אותו שלא יצליח לשרוד מכל הבחינות. הוא רוצה להוכיח להם שהוא חזק. שמצידו לעבוד ב2 עבודות.
שאלתי מי יבשל לך ..?
הוא צחק אמר לי או את או אמא שליי
שאל אם אני יוכל לבקר אותו בשישי שבת וכשעניתי שכן שאל אם אני יכולה לעשות את זה קבוע..? אמרתי שכו למרות שאני לא יודעת אם בכלל זה יסתדר לי עם העבודה כי אני מסיימת לעבוד ב4 בצהריים.

הוא אמר שאין מצב שהוא יכבס ויקפל כבידה ופעם בשבוע אמא שלו תדאג לו כנל לגבי אוכל..
ואחרי זה שאל אם אני יודעת לבשל ואני בו אדם האחרון שיודע לבשל.
פה נכנס הפחד שלי בכללי מזוגיות.
אני הרגשתי שאני לא מועילה לו בכלום.
מה נניח וכו היה רוצה איתי קשר רציני
אני לא רוצה שכל הנטל יפול עלי :
גם לבשל , גם לנקות גם לכבס , בטח גם לעשות קניות (זה דווקה אני כן רגילה ) ובנוסף לעבוד
והוא מה יהיה התפקיד שלו בבית..?
פחדתי להעלות את הנושא
ואז התבאסתי ממש בתוכי אמרתי לזעזל זה לא הקשר שאני מחפשת בזוגיות.
בבית שלי אני כמו מלכה לא עושה כלום.
ולא רק שאני לא יודעת לעשות כלום אני גם בלאגניסטית. שזה גם סוד
אני מפחדת להכיר שהצד האפל שבי לא יתגלה. יש המון ריבים עם אמא שלי לגבי זה. היא לא מצליחה להתמוד איתי
גם אמרתי לו שאני ואמא שלי לא תמיד מסתדרים. הוא שאל למה ולא פירטתי לו שוב בגלל שגם ככה הוא קיבל עליי רושם חרא בהתחלה. הוא מחפש אשת בית ואני הבן אדם האחרון שיכולה להיות לו לכזאת.
אין לי בעייה ללמוד לבשל אבל בשלבים.
הוא נתו לי להבין עיי רמיזות שגם אם אני יבוא לבקר אותו הוא מצפה שאני יעזור לו בבישולים.
זה לא כיף לי ככה.
אני מוצאת עצמי מתוסכלת ממש. אוקיי ניח שאני והוא מתרחקים , שהוא לא באמת ישמור איתי על הקשר.
עדייו יבוא יום אני ירצה להיכנס לקשר והפחד הכי גדול שלי ממחוייבות יצוץ.
שלא נדבר עוד על ילדים שזה עוד נטל ועוד כאב ראש והוצאה כלכלית שרק המחשבה על זה קשה לי לנשום. מרגישה מועקה.

לא ככה דמיינתי זוגיות.
בגלל שגן מעולם לא היה לי מערכת יחסים וגילי המתקדם 31
יש לחץ מהסביבה לקשר של חתונה. מקום שאני לא נמצאת בו מבחינה שכלית.
אני רוצה קשר של בילויים כמו טיולים משותפים , מגורים כל אחד בנפרד.
ובעיקר שיחות נפשיות.
אבל לא קשר שבו אני מתחילה לטפל בגבר מגיעה שפוכה מעבודה רק כדי לבשל לחבר שלי לראןת טלויזיה וללכת לישון עייפה.
מבחינתי עדיף כבר את הלבד
למרות שזה לא בדיוק נכון.
כי שוב אני ואמא שלי רבות המון יותר נכוו היא רבה איתי בלי סוף ולעיתים גם בבית הפרטי שלי אני סובלת.

לקראת סוף הפגישה הוא העלה את הנושא של הפחד ממחוייבות שלו.
אמר שביום החופה שלו ידע שיבוא יום שהם יתגרשו.
שאלתי למה
ענה שהיו להם ריבים לפני זה ופשוט היה לחץ של משפחות
שאלתי מה לגבי הקשר שלו של 3 שנים. אמר שגם שם הוא הרגיש סגור בקשר , שהיא באה לו עם הדרישות.
וגם אשתו דרשה ממנו לעבוד ב3 עבודות כדי לגדל את התינוקת.
שמעכשיו הוא לא יתן לאף אישה לשלוט בו , שהמילה שלו תהיה האחרונה.
הוא גן שאל אותי באמצע הפגעשה מי לדעתו אמור לשלוט במערכת היחסים ואני שאני רגילה ששלוטים בי עניתי שהגבר.
למרות שזה לא אמור להיות ככה, פשוט גדלתי בבית כזה .

אחרי הפגישה לא רדפתי אחריו בכלל. בקושי שלום שלום בעבודה. בטח שלא שולחת לו הודעה רגילה.
בתוכי יש הרבה תסכול.
כמה שהור מצא חן בעייני אבל אני מרגישה לא ראוייה , אין לי מה להציע לו בקשר.
אני בעצמי מפונקת ועצלנית.
וגם הןא בא בקטע של הישרדות ולא בראש שלי בכלל.
הוא סיפר לי שנהג לקחת בנות הזוג שלו לטיול בים. זה לא מה שאני מחפשת בקשר.
אני רוצה בילויין נופש לא חייב כל שבוע אבל כן פעם בכמה חודשים .
רוצנ גבר שגם יועיל לי ואיתו אפילו להיתפתח ולהיות אני בלי מסכות אני לא יכולה מחשש שחברח ברגע שישמע מי אני באמת.

האם יש גבר שאני יכולה למצוא שיועיל לי בחיים ויעמוד בציפיות שלי או שמה אצטרך להשלים עם הרעיון שאן אני רוצה זוגיות עליי להתפשר ולהיות השפכה בקשר או להישאר רווקה זקנה..?

לצפיה ב-'האם הטיפול בכאבי חרדה הוא כמו בהרגשת חרדה'
האם הטיפול בכאבי חרדה הוא כמו בהרגשת חרדה
11/05/2018 | 18:24
6
23
זאת אומרת ממשיכים למרות הכאב.
יש לי כאבי חרדה עזים  על מחשב בכתף ימין
לצפיה ב-'למה הכוונה '
למה הכוונה
12/05/2018 | 22:02
5
13
שלום לך קרנף יקר,
השאלה שלך לא ברורה לי 
למה הכוונה ב"כאבי חרדה" 
אשמח אם תוכל להסביר יותר.
לצפיה ב-'כאב בכתף ימין ובצוור שאני ליד מחשב ומנסה לעבוד בו'
כאב בכתף ימין ובצוור שאני ליד מחשב ומנסה לעבוד בו
12/05/2018 | 22:26
4
17
וכאב כתף בנסיעה עם המדריכה לתל אביב.
הבאבים הם פסיכולוגים כי הם עוברים שאני מרגיעה את עצמי ומתגברים במתח.
ועכשיו שאני יומים מנסה להתעלם הם פחותים
לצפיה ב-'עכבר המחשב'
עכבר המחשב
12/05/2018 | 22:38
1
16
קרנף, 
מאד יתכן שהכאבים נובעים משימוש בעכבר,
אם אתה יושב זמן ממושך ועובד במחשב.
קרא על עכבר ארגונומי ב YNET
 
לצפיה ב-'אני לא יושב יותר משעתיים ביום על מחשב'
אני לא יושב יותר משעתיים ביום על מחשב
13/05/2018 | 01:25
13
אבל אולי חלקם הרוב כאב פסיכולוגי
לצפיה ב-'החרדה נוצרת כאשר אתה בלחץ.כך גם הכאב בכתף שמתחיל מחולית'
החרדה נוצרת כאשר אתה בלחץ.כך גם הכאב בכתף שמתחיל מחולית
15/05/2018 | 19:56
1
14
הצואר וממשיך לכתף.
כאשר תהיה באמת רגוע לאחר שתתנהג נכון בחיים אז לא יהיו לך לא חרדות ולא כאבים בכתף ובצואר. במקרים כאלה זה קרוב מאד לסחרחורות הנובעות מהלחץ על חוליות הצואר.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
16/05/2018 | 12:30
2
לצפיה ב-'חרדה ופניקה '
חרדה ופניקה
12/05/2018 | 18:32
1
35
זה קרה לפני שלוש שנים בערך הייתי צריכה לעבור ניתוח בעניים באותה השנה אמא שלי נפטרה , וניכנסתי לפניקה חרדה הרופאה היתה אחלה צעדה איתי הבינה אותי אבל כמ אפשר להבין אדם שלא משחרר ? אטיך לשחרר שאת בחרדה ופניקה ? פשוט באותה השנה התדרדרתי לתהום רבתי עם כל העולם , ושהפרופסור בא לנתח אותי פשוט ברחתי משם , כל השנתיים פשוט הייתי מאובנת מהניתוח לא יכולתי לחשוב עד כדי כך שהייתי צריכה לצאת לחופשת מחלה רק מהמחשבה על הניתוח איך עשיתי מזבוב פיל ענק , איך להתידד לחרדה ? או איך להפטר ממנה אני נמצאת בטיטפול פסיכולוגי כבר חצי שנה ועדיין לא מרגישה שיודעת איך מונעים את הנפילה הבאה { שלא תגיע }
לצפיה ב-'שיחה עם חרדה'
שיחה עם חרדה
12/05/2018 | 22:34
18
שלום r12345660
וברוכה הבאה לפורום,
אני שומעת שאת כועסת על עצמך
"איך עשיתי מזבוב פיל" את אומרת וגם "כמה אפשר להבין אדם שלא משחרר" ? 
אני מזמינה אותך להתייחס לעצמך בחמלה ובסלחנות,
לו יכולת, היית מזמן משחררת את החרדה,
החרדה מתוחכמת ומניפולטיבית,
אבל יש דרך -
את  יכולה לגבור עליה, ולשחרר אותה עכשיו,
בדיוק בדרך שלה.
אפשר למשל לנהל איתה שיח:
"את רוצה שאני אפחד ממך כי רק כך את יכולה להתקיים ?
<font>את יודעת שאם אני לא אפחד - את תעלמי, </font>
<font>אז בואי נראה אותך, אני לא פוחדת". </font>
<font>הרעיון הוא כשהחרדה נחשפת, ולא מהווה איום  -  היא בורחת.</font>
<font>תחשבי על כך. </font>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'שלום לכולם'
שלום לכולם
06/05/2018 | 05:16
3
41
הרבה זמן לא עדכנתי
אז ככה
לפני חודש אחרי סיום יום עבודה
הייתי מלא ביטחון ואנרגיות חיוביות
והחלטתי שאני חוזר ברגל מהעבודה שזה בערך 8 קמ
הבעיה שזה היה לצד כביש מהיר
וקיבלתי התקף חרדה חזק שאחריו העתי לראשונה למיון בגללו
 
מאז אני רק מגיע לצומת הזאת באוטבוס לעבודה אני מקבל התקף
כל פעם שאני ניכנס בין כותליי העבודה
אני מרגיש תחושת חרדה
לא יודע מה לעשות
מצד אחד אני לא רוצה להיתפטר או משהו
כי אני מרגיש שאני במסגרת
אבל מצד שני אני שם לב שבשבועיים האחרונים אני נעדר הרבה מהעבודה בגלל אותם התקפים
אובד עצות
 
לצפיה ב-'8 ק"מ זו דרך ארוכה בשבילך.מספיק שתצעד רק 4 ק"מ ועדיף לא צמוד'
8 ק"מ זו דרך ארוכה בשבילך.מספיק שתצעד רק 4 ק"מ ועדיף לא צמוד
06/05/2018 | 09:12
26
לדרך מהירה כי הדרך המהירה מלחיצה ואז מהלחץ חטפתה התקף.
הצמת הזו מזכירה לתת ההכרה שלך שפה לא היה טוב ואז אתה חוטף התקף.
בשום אופן אל תתפטר כי לאט לאט הפחד מהצמת הזו יחלש ויעלם.
כל זה כמובן תת הכרתי עמוק במוח.
חשוב מאד שתמשיך לצעוד אבל תצעד עד שתתחיל להרגיש עייפות ולא תשישות.
הצעידה צריכה לגרום להנאה ולא לעינוי הנפש בצעידה ארוכה ומתישה.
צעד בהליכה רגילה ולא מהירה בשום אופן,כי בזמן ההליכה הדופק לב שלך נהיה מהיר ואז בדופק מהיר קל מאד לחטוף התקף.
 
לצפיה ב-'תחליף את החרדה בתחושת נוחות וביטחון'
תחליף את החרדה בתחושת נוחות וביטחון
07/05/2018 | 20:27
1
25
 
shadow191 שלום
אתה משחזר את החוויה שוב ושוב
שנה את המיקוד שלך ותשנה את החוויה.  
בפעם הבאה שתהיה באוטובוס
תשים לב לתחושת נוחות ובטחון 
שממלאה אותך ותתחבר אליה,
 
תזכר בדרך מדהימה שעשית
ובהישגים שלך מהזמן האחרון,
התגברת על קשיים, 
יצאת מתקיעות והתחלת לעבוד,
יש לך במה להתגאות.
חרדה הזאת תחלוף. 
 
 
לצפיה ב-'נשמח אם תשתף '
נשמח אם תשתף
10/05/2018 | 14:31
12
היי שדו,
מה שלומך? מקוים שאתה בטוב
נשמח אם תשתף אותנו 
מה קורה אתך 
מאז הודעתך. 
 
לצפיה ב-'דרושה המלצה למטפל'
דרושה המלצה למטפל
06/05/2018 | 17:01
32
שלום, 
אני מחפשת מטפל (רצוי בשיטת cbt) לאדם הסובל מחרדות ו- ocd חמור מזה שנים ארוכות.
מישהו כאן מכיר מטפל מומלץ?
באזור המרכז. 
 
אודה מאוד להמלצות אמינות. 
 
 
 
לצפיה ב-'מבולבל וחושד שהתמכרתי'
מבולבל וחושד שהתמכרתי
04/05/2018 | 12:51
2
58
היי, הייתי כותב פה לפני המון זמן והפסקתי כי עברה עליי תקופה ממש רעה, התקופה עדיין לא עברה אבל עכשיו אני יכול לכתוב קצת.
אני כרגע נמצא באשפוז יום כבר שלושה חודשים, אמור לסיים בשבועות הקרובים.
לפני האשפוז יום איבחנו אצלי - הפרעת אישיות תלותית, דיכאון והפרעת אישיות גבולית.
באשפוז יום איבחנו אצלי דיכאון, הפרעת אישיות נמנעת והפרעת קשב וריכוז.
מבלבל לא?
אני נמצא בסוג של מרדף אחרי הבעיות שלי, כל יום אני מוצא בעיות חדשות, למשל אני יכול לקחת כל סוג של מחלה נפשית שקיימת ולראות את הסיפטומים ולפרט ולהסביר ולהאמין שיש לי את הבעיה הזאת.
 
תרופות שלקחתי לא עבדו לדיכאון:
וולבורטין, איקסל, פריזמה
 
עכשיו אני לוקח סרוקסט 30 מג(כדור וחצי) וקונצרטה 50 ומשו מג
 
בתקופה האחרונה אני חושב שאני מתחיל לפתח הפרעות אכילה כנראה בגלל הקונצרטה ואני בקושי אוכל ושותה, בקושי ומתחיל לפעמים להיות לי סחרחורות ולא יכול להיות לי אנורקסיה כי אני לא רזה, אלא שמן ...
סיפרתי את זה באשפוז יום והפסיכולוגית סיפרה את זה לפסיכיאטרית וכנראה ביום ראשון היה לי שיחה איתם ואני פוחד ממש שיבטלו לי את הקונצרטה.. כי היא הורסת לי את התיאבון וטוב לי ככה..
נכון שיש לי סחרחרות וקצת כאבי ראש ועייפות אבל אני לא רוצה להפסיק את הקונצרטה כי זה יכול לעזור לי לרדת במשקל.
מחשבה כמו שלי זה התמכרות לתרופה? אני ממש פוחד שהתמכרתי לתרופה ושפתיחתי מחלה חדשה כנראה נדירה בעולם אנורקסיה לשמנים.. אני בתת תזונה ממש נוראית, לא אוכל בשר כמה שנים והתזונה שלי מתבססת על דברים בסיסים ולא בראים כמו בורקס, פיצה, טוסטים ובעיקר ממתקים.. אמרו לי ללכת לדיאטנית אבל זה לא אופציה כי אין לה מה להביא לי....
 
בנוסף אני חושד שיש לי הפרעת אכילה סלקטיבית
קראתי באינטרנט וזה בדיוק אני, אני באשפוז יום 3 חודשים ולא נכנסתי פעם אחת לאכול צהריים וגם לא שותה שם
והאוכל שלי די בסיסי וקשה לי לקבל משהו חדש עד בלתי אפשרי
 
שהייתי קטן הייתי ממש רזה ובגלל הדיכאון אולי השמנתי ממש אבל לא יודע אם יש אנורסיה או הפרעת אכילה לשמנים?
 
אני יודע שיש רק אכילה כפייתית וכן היה לי את זה לפני הקונצרטה לא הפסקתי לאכול ממתקים
 
מה אני עושהההה?
 
לצפיה ב-'אני לא רופא אבל ידוע לי שהקונצרטה גורמת להרבה נזקים בגוף'
אני לא רופא אבל ידוע לי שהקונצרטה גורמת להרבה נזקים בגוף
05/05/2018 | 01:21
20
כולו .נזקים בעיקר במוח ,בקצב הלב,בכבד ועוד ולא רק לאנורקסיה.
לכן לדעתי זו לא דרך טובה לרדת במשקל בזכות כדור קונצרטה.
הרופאים מבינים יותר טוב ממך וממני מה טוב לך יותר.
ירידה במשקל הכי טובה היא על ידי פעילות פיזית בתנאי שמותר לך להתאמץ.
לצפיה ב-'הגדרות - האם הן תורמות ?'
הגדרות - האם הן תורמות ?
05/05/2018 | 12:20
22
שלום kimmaa
טוב לשמוע ממך שוב 
כחבר ותיק בפורום אתה בודאי יודע 
שאין בפורום יעוץ תרופתי, כך שאת השאלות בנושא תרופות
מומלץ להפנות לרופא המטפל.
 
מאד בולטת בכתיבה שלך התמכרות אחרת
והיא "התמכרות" להגדרות פסיכיאטריות.
מה תורמות ההגדרות הללו ? למה הן חשובות? 
לבעיה שלך יכלו לקרוא "מיקימאוס"  (ולא הפרעה..) 
ואז אולי היית צוחק במקום להיות בדכאון.
 
אתה אוכל דברים שאתה אוהב, 
ונמנע מדברים אחרים,
למה צריך למצוא לזה הגדרה פסיכיאטרית? 
 
אתה נמצא בטיפול יומי, 
לא כל אחד זוכה לזה,
איך אתה יכול להעזר בו יותר כדי לשפר את מצבך? 
 
 
 
לצפיה ב-'מחשבות על השיטפון'
מחשבות על השיטפון
30/04/2018 | 17:56
5
38
הנה מסתיים לו עוד חודש 
והחגים כבר מאחורנו,
הפסח, ימי הזכרון, יום העצמאות
והנה הצטרף, לרוע המזל,  עוד נדבך של כאב
בשבוע שעבר,
10 אנשים צעירים, מקסימים ומוכשרים 
שנהרגו בטיול שנקלע לשיטפון בנחל צפית.
 
בי הדבר מעורר תחושה עמוקה של צער, של חוסר אונים,
שאלות שאין תשובה עליהן,
שוב הפקת לקחים מאוחרת מדי.
 
אתם מוזמנים לשתף במחשבות וברגשות שלכם.
 
לצפיה ב-'דוקא לי יש תשובות. הכתובת היתה על הקיר'
דוקא לי יש תשובות. הכתובת היתה על הקיר
30/04/2018 | 20:16
4
35
לא מפליא אותי שדבר כזה קרה.
קרה כי זה קשור לצעירים גיבורים.
צעירים אלה לא סובלים כמונו מחרדות.
אדם עם חרדות הוא אדם זהיר מאד .
צעירים אלה נבחרו בקפידה כאמיצי לב ושהם יהיו בצבא קרביים ולא ג'ובניקים.
אם הם היו פחדנים,אז היו מידעים לפני זה את ההורים שלהם שהם יוצאים לטיול באיזור מסוכן שמועד לשטפונות בעונה זו באזור מדבר יהודה.
תמיד נהרגים קודם הגיבורים כי הם לא נזהרים מסכנות.
שני דוגמאות לכך הם מהפוליטיקה אצלנו. הראשון השר גינדי שלא פחד מהמוות ,היה נוסע לבית המלון במזרח ירושלים והיה ברור שיום אחד המחבלים יחסלו אותו. הגיבור השני היה רפול שהתנהג בחוסר אחריות בזמן מבול חזק כדי לבדוק אם נפגע המזח שהוא אחראי על בנייתו.לא היתה לרפול סבלנות להמתין עד שהגשם יפסיק ומה שקרה מי הגשם סחפו אותו למים העמוקים והוא טבע ומת.שני מקרים אלה הם מוות מיותר לחלוטין שהיה קשה למנוע אותם בגלל האופי של שני גיבורים אלה.
לצפיה ב-'הצד החיובי של החרדה'
הצד החיובי של החרדה
01/05/2018 | 09:09
3
22
חלק מהנערים המוכשרים ואמיצי לב האלה
התריעו על הסכנה הצפויה וגם הוריהם,
אבל קבלו תשובות מרגיעות,
והם יצאו לטיול מתוך ידיעה שהטיול בטוח.  

כנראה שלמי שלוקח החלטות שקשורות בחיי אדם 
חרדה היא דבר נחוץ וחיובי.    
החרדה, מצד אחד יכולה לגרום סבל, כשהיא מוגזמת,
אבל כשמבינים שהיא גם גורמת להיות זהירים יותר,  
אפשר לברך עליה.
הצד חיובי של החרדה - 
היא מאפשרת לחשוב מה עלול להשתבש, 
ובכך לתכנן את הצעדים בצורה אחראית יותר, 
להיות זהירים ושקולים יותר,
ומסתבר שהיא  יכולה אפילו
להציל חיי אדם. 
 
 
 
לצפיה ב-'אף נער ונערה לא התריעו על הסכנה בפני המדריכים'
אף נער ונערה לא התריעו על הסכנה בפני המדריכים
01/05/2018 | 09:52
2
21
כדי שחס וחלילה לא יעיפו אותם מהמכינה שנלחמו להתקבל בה.
גם לפי מה שנאמר אף תלמיד לא אמר את זה להורים שלו כדי שההורים לא יבטלו את הטיול המסוכן.
כמובן שגם המדריכים הצעירים אשמים כי הם קיבלו אינפורמציה מבחור לא מיקצועי מספיק שלמד בעבר במכינה ובצה"ל עבד בחיזוי אויר.
גם מנהל המכינה אשם ולא צריך לרחם עליו כי היה ברור שקיימת סכנת שיטפון אם לא בשעה אחת אז בטח בשעה שלוש. ואך אפשר לסמוך שמזג האויר לא יפתיע מוקדם יותר.כולם כאן היו האשמים גם משרד החינוך וגם משרד הביטחון שלא שמו איש ביטחון מיקצועי שידריך מתי מותר לצאת לעיון ומתי אסור.הטענה של המדריכים היתה כי אין אפשרון לשנות את מועד הטיול לתאריך אחר בגלל בחינות הבגרות ובחינות המגן הקרובות.טענה טפשית חסרת אחריות.
לצפיה ב-'חבל עליהם '
חבל עליהם
01/05/2018 | 23:48
1
19
בחרו בטובים ביותר מבין מאות מועמדים והם הלכו ככה סתם.
 
אני נזכרת לפני כעשור, קרובת משפחה שהיתה במכינה קד"צ
ספרה לי שהם נסעו למסע שהיה בו קטע מאוד מסוכן ולה היה
במיוחד קשה כי היתה לה פגיעה ברגל. לאחר שהגיעו הביתה
בשלום, היא לא התעצלה וכתבה מכתב ושבו התריעה על הדרך
המסוכנת שהם עברו בה ונתנה למנהל ביד, היא חשבה שזה יתן
למנהל חומר למחשבה והסקת מסקנות להבא, במקום זה
לתדהמתה בזמן שהיו מכונסים, המנהל סיפר שקיבל מכתב
בעילום שם והקריא את המכתב שלה לכל החברה, היא נדהמה
ולא הבינה את פשר המעשה הזה.
 
אני לא באה בטענות כלפי המנהל הזה אבל משהו בהתנהלות
של כל הצוות האחראי היה פגום ועלה בחייהם של הנערים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'כן. המכינה הזו היא כמו תכנית הישרדות שאסור להתלונן'
כן. המכינה הזו היא כמו תכנית הישרדות שאסור להתלונן
02/05/2018 | 10:43
24
בארץ שלנו בעיות נפתרות רק אחרי שקורה אסון גדול.
היה ברור שהולך להיות שיטפון ענק אבל מקסימום בעוד שעתיים השיטפון יתחיל.
זה בהחלט סיכון מטופש של הנהלה צעירה עם מדריכים צעירים שלא חושבים על מוות מסכנות.
נבחרים 50 חניכים מתוך 700 מועמדים שכולם רוצים להיות לוחמים קרביים.
היה נס גדול שנהרגו רק 10 ולא כפליים כי מסוקים הגיעו מיד והוציאו מהמים חלק גדול מהם.
לצפיה ב-'חרדות '
חרדות
26/04/2018 | 12:19
2
64
שלום לכולם,
אני בת 35.
אני מוצאת את עצמי בעיקר לפני החלטות גדולות (מעבר מגורים/החלפת עבודה וכו..) נתקפת בחרדות/פחדים שפשוט משתקים אותי ואני לא מצליחה להתקדם, נשארת במקום שלא טוב לי (עבודה) או מעדיפה להשאר בבית שאני גרה בו כרגע גם אם הוא לא טוב לי רק כדי לא לעשות את השינוי, ולעבור דירה, לדוגמא: הייתי גרה עם שותפה שכבר הייתי מתה להתפצל ולגור לבד אבל לא העזתי לעשות את הצעד, עד שהיא באה אליי ואמרה לי שהיא רוצה לגור עם חברה אחרת ואני הרגשתי שהאדמה רועדת לי מתחת לרגליים, ממש נתקפתי חרדה ולא ישנתי חודש והרגשתי שסוף העולם מגיע, בסופו של דבר כמובן הסתדרתי, אבל השינוי הזה הגיע רק כי כביכול הנסיבות הכריחו אותי אחרת סביר להניח שהייתי גרה איתה עד עכשיו.
אפשר להגיד שאני מפחדת משינויים. ואז אני נתקעת במקום. ולא מתקדמת.
אני מטופלת באמצעות אסטו בעקבות התקפי חרדה שהייתי חווה בעבר בעיקר מבחילות (נשמע מוזר אני יודעת) ולמעשה התופעה הזאת די הסתדרה עם הכדור הזה.
כרגע אני עומדת בפני דילמה גדולה יותר. אני יוצאת עם בחור 5 חודשים, והוא מעוניין שנעבור לגור ביחד. לטובת העניין הזה אני אמורה לעשות שינוי מאוד גדול, לעבור לצפון (אני גרה במרכז), מאז אני פשוט במתח תמידי, אני דוחה את זה ומתחמקת ממש מרגישה שחווה סוג של התקף חרדה בזמן שמעלה את זה, הוא לא לוחץ אבל מעוניין ומרגיש שאני לא רוצה לעשות את הצעד הזה כי אני לא אוהבת אותו. הוא יודע שזה חדש לי וזה פעם ראשונה והוא מנסה להיות סבלני כמה שניתן. אבל אני חושבת שאני לוקחת את העניין בחוסר פרופורציה, כאילו זה צעד של חיים או מוות. מפחדת מהמעבר, חושבת תמיד מה יהיה עם לא יצליח, מפחדת לאבד את הלבד שלי, מפחדת להתרחק מהמשפחה חברים, ככל שאני חושבת על זה אני מגלה עוד ועוד פחדים.
אני עומדת במקום, ואני כאילו דוחה את הקץ ,מפחדת שאאבד את הקשר הזה בגלל זה. איזה טיפול (אם יש בכלל) מומלץ בסוג החרדה שלי.
כולם אומרים לי פשוט תעשי את זה, אבל זה לא כזה פשוט, לאחרים זה בא בטבעיות ובהתרגשות אצלי זה מלווה בחרדות אין סופיות. וזה פוגע לי בקשר זוגי שטוב לי בו בסה"כ. בהתחלה חשבתי שהבעיה בו, אבל יש מצב שאני מפחדת מזוגיות? אני לא יודעת כבר על מה זה יושב.
פסיכולוג לא יעזור לי, לדעתי צריך משהו יותר עמוק.
חזרתי לקחת את האסטו כדי להירגע קצת מהמתח אבל זה לא פיתרון.
אשמח להכוונה.
תודה
לצפיה ב-'כידוע החרדות מופיעות כתוצאה של רגשות פחד וככל שהן רבות יותר'
כידוע החרדות מופיעות כתוצאה של רגשות פחד וככל שהן רבות יותר
26/04/2018 | 14:18
34
וגדולות יותר אז החרדות מתעצמות יותר
וזה בעיקר עם אנשים שהם רגישים מאד.
זה כמובן גורם ללחץ נפשי גדול יותר ואת מרגישה מתחים.
הפיתרון הוא להקטין את כמויות רגשות אלה.
למשל מקום העבודה שלך לא הכי טוב שעושה לך רע על הנשמה.
במצב כזה תתחילי לפתור בהדרגתיות את כל הבעיות שאת בעצמך יצרת
ככל שבעיות אלה לא ימצאו פיתרון אז את תמשיכי לסבול אפילו עוד יותר.
לכן את צריכה לחתוך עניינים מהר ולוותר כל מיני ויתורים
כי אי אפשר לאכול עוגה והעוגה תישאר שלמה.
תמצאי מקום עבודה אחרמ טוב יותר עם בוס נחמד יותר.
מצאת בן זוג לחיים שגר רחוק ממך,אז טבעי שתתרחקי מהמשפחה הקרובה שלך.
אם חשוב לך שהמשפחה תהיה קרובה אלייך אז תחפשי בן זוג קרוב אלייך ולא מצפון הארץ. תפעלי בראש שלך במחשבת תחילה ואל תיכנסי לבוץ ותכעסי שהתלכלכתי מהבוץ
 
לצפיה ב-'פחד משינוי'
פחד משינוי
26/04/2018 | 23:46
33
שלום נעמה
וברוכה הבאה לפורום,
שינויים גורמים  למתח, זה דבר ידוע. שינוי מחייב לעזוב את הדבר המוכר והידוע ובמקומו להכנס  למקום בלתי ידוע, למציאות חדשה ולא מוכרת וזה עלול להיות מפחיד, וזה גורם לחרדה ולהמנעות. בהרבה מקרים המקום שבו אנו נמצאים לא טוב לנו, אבל אנחנו מעדיפים אותו, כי אותו אנחנו כבר מכירים, לעומת עבודה חדשה או מעבר דירה – שזו מציאות שעדין לא מוכרת לנו ולכן היא מפחידה אותנו.
 
כתבת "הוא.... ומרגיש שאני לא רוצה לעשות את הצעד הזה כי אני לא אוהבת אותו".
האם את אוהבת אותו או שההרגשה שלו שאת לא אוהבת אותו היא נכונה ?
 
לצפיה ב-'ריחות שמשפרים מצב רוח ומרגיעים'
ריחות שמשפרים מצב רוח ומרגיעים
21/04/2018 | 23:32
6
55
יש דרכים שונות לשפר את מצב הרוח
מוזיקה נעימה, הליכה בטבע, צחוק של ילד,
ויש גם...ריחות שמשפיעים לטובה על מצב הרוח. 
באחת הכתבות מצאתי מידע על מחקר (2004)
שמצא שלריח הווניל יש יכולת לשפר את מצב הרוח,
וגם להרגיע את הגוף וליצור תחושה נינוחה ורגועה. 
אולי משום כך הריח כל כך נפוץ בתכשירים קוסמטיים. 
 
מה דעתכם על כך ?
איזה ריח גורם לכם להרגיש  רגיעה? 
לצפיה ב-'האמת שלא ניסיתי.. מעניין!'
האמת שלא ניסיתי.. מעניין!
23/04/2018 | 04:10
5
21
מסתדר לי בראש וניל הוא ריח מרגיע. אבל וניל טהור, טבעי, לא עם כימיקלים..
לצפיה ב-'אני אוהב את ריח הפרחים בחנות הפרחים'
אני אוהב את ריח הפרחים בחנות הפרחים
23/04/2018 | 09:28
4
33
מבריח אותי רחוק לפני שאני נלחץ מזה שיש בחורות שמורחות על עצמן בושם מסריח כמו ריח של צואה והן לא מריחות אותו בעצמן. הריח המסריח הזה מתפזר בכל האולם וזה באמת איום ונורא. לכן עדיף שבחורות לא ישימו עליהן בכלל שום בושם שהמוכר מתפרנס ממנו.
לצפיה ב-'ריחות שעוזרים להרגע'
ריחות שעוזרים להרגע
23/04/2018 | 17:06
3
34
באחת הכתבות באינטרנט קראתי
על כך שלפרח הלבנדר הסגול יש לו סגולות בריאותיות שונות
וכן שהוא  מרגיע במצבי לחץ וחרדה
ועוזר להירדם. האם ידוע לכם על כך? 
לצפיה ב-'איפה אפשר לקנות כאלו טבעיים?'
איפה אפשר לקנות כאלו טבעיים?
23/04/2018 | 20:48
30
לצפיה ב-'אני לוקחת כדורים שמורכבים רק משמן לבנדר'
אני לוקחת כדורים שמורכבים רק משמן לבנדר
26/04/2018 | 01:34
1
24
שרשמה לי הפסיכיאטרית להפחתת חרדה, אז כן ידוע לי על כך :)
לצפיה ב-'כוחם של ריחות '
כוחם של ריחות
26/04/2018 | 21:51
15
טוב לדעת, תודה ליאתוש על השיתוף.
בנוסף לסגולה שיש לריח להרגיע או ליצור אוירה כלשהי,
ריח הוא סוג של עוגן שמחזיר אותנו לזכרון כלשהו, לחוויה מהעבר.
לדוגמא מה מזכיר לכם ריח של מאפה בתנור?
כשעוברים ליד מאפיה,
ריח של עוגה או של לחם שנאפה
יכול להזכיר  חוויה מהילדות.
 
ריח יכול מזכיר אהוב או אהובה,
והוא גם משפיע  על קבלת החלטות,
ומעודד קניה,
ריחות בחנויות הם לא מקריים.
 
 
לצפיה ב-'בעיה חמורה לבת-זועק לעזרה!'
בעיה חמורה לבת-זועק לעזרה!
17/04/2018 | 03:32
6
120
שלום !
יש בעיה חמורה ביותר עם הבת שלי.היא היום בת 34 יתומה מאם מגיל 5.מגיל 12 סובלת מ-OCD שהלך והחמיר במשך השנים.הייתה מטופלת  בתחנה לבריאות הנפש שנים ונטלה כדורים. היופה ושם תקופות יציבות.אך המצב הלך והחמיר.הפסיקה ליטול תרופות בטענה שאינן עוזרות ואף מזיקות עושות אותה "זומבי".מגיל 25 בכלל ללא כל טיפול תרופתי או מקצועי תומך.לפני כ5 שנים המצב הדרדר עוד יותר התיפקוד שלה=0.הפסיקה להתרחץ,ולטפל בעצמה הסתגרה בחדר חשוך כל היום הפסיקה לתקשר עם המשפחה,ואף התחילה לפתח עויינות כלפי כולם והאשימה אותנו בכף שאנו אשמים בכל מה שקורה לה ורוצים במותה.וכל זה למרות אהבה הענקית קיבלה מכולנו ממני מסבה וסבתא (שבינתיים נפתרה לפני כמה חודשים) מצד אמא.הצענו לה 100 פעם עזרה בכל דבר והצענו לפנות שוב לעזרה מקצועית ולקחת תרופות אך הכל לחינם.תמיד אמרה שהיא לבד תסתדר ,אבל לבד אינה יכולה לעשות ממש כלום,אפילו דברים הכי בסיסיים.לפני 3 שנים אגרה כוחות אחרונים הלכה לתחנה לבריאות הנפש נסתה לעשות משהו הם שם דיברו על הוסטל אבל לא אישרו לה.לא יודע למה כי לא שיתפה אותנו בכלום יש לה את כל הזכויות היא מגיל 23 מוכרת כנכה לביטוח לאומי ומקבלת מהם קצבת נכות.איך שלא יהיה לא אישרו לה.ואז עזבה את הבית.שכרה דירה ,איך משלמת לא יודע,ואחר כך החליפה שוב דירה,ומספר טלפון בכדי שלא נדע היכן נמצאת.רוצה לציין כי מדובר בבחורה מאוד אינטיליגנטית,חכמה ומוסרית אך מאוד מאוד חולה.מסתבר בסוף שזה לא רק OCD אלא השד יודע מה.ביום שבת האחרונה הגיעו אלינו הביתה המשטרה השיא הזמינה אך לא מסרה להם את כתובת ההמצאות שלה,ואז לפי הרישומים של משרד הפנים הם הגיעו אלנו הביתה כי רישמית היא לא החליפה את הכתובת.היא הזעיקה משטרה בטענה שמאיימים עליה ואז נודע לי דבר נורא .מסתבר שהיא רק בשבוע אחד  הזמינה  משטרה 4 פעמים קריאות שוא וכל פעם שהגיעו אמרה להם סליחה זה טעות .זה מה שסיפרו לי.כמה שעות לאחר מכן התקשרו אלי מבית חולים מיון פסיכיאטר שלם הביאו אותה השוטרים כי הבינו8 שמשהו לא בסדר איתה.ואז מה היא ספרה לרופא שהסיבה שמזמינה את המשטרה כיוון שהיא שומעת קולות שלי אצלה כי אני רוצה לרצוח אותה....כששמעתי את זה מהרופא בטלפון כמעט קיבלתי התקף לב.(זה כבר מריח "סכיזופרניה פרנואידית" ולא רק OCD).עברו כמעט שנתיים שכלל לא ראיתי אותה...אין לי מושג איך היא חיה אין ספק שזה לא חיים אלא גהינום עלי אדמות.מהשוטרים נודעה לי הכתובת העכשוית שלה ומספר הטלפון החדש.באותו היום שיחררו אותה מבית החולים כנראה להתאשפז מרצונה לא הסכימה גם אם כן הציעו לה.ולאשפז בכפיעה בטח לא היה להם סעיף מתאים ואז שוחררה .אני מצטער מאוד על אורך הפניה ממש סליחה...אך אני מרגיש כל כך חסר אונים ...וכל כך רוצה איכשהו לעזור לה או שמישהו יעזור לה..אני כל כך אוהב אותה היא הדבר היקר שנותר לי מאשתי שאיבדתי אותה כשהייתה רק בת 29.אך לא יודע איך.הבת שלי שונאת אותי נורא כנראה בגלל המחלה שעיוותה לה הכל .האף מקום לא רוצים לדבר איתי עליה בטענה שאין להם שום זכות לדון בה כיוון שהיא בוגרת (לא קטינה כבר).הכל נופל בין הכסאות והילדה לבד לבד לבד לגמרי ללא משפחה חברים אף אחד לא יודע שהיא בכלל קיימת בעולם הזה ואני לא מבין איך אפשר כך להתקיים.כל כך רוצה לעזור ולא יודע איך וממה להתחיל למי לפנות שיהיה לא קצת איכפת.אם יש למישהו רעיון מה ניתן לעשות במצב כה מסובך ומורכב,אברך אתכם  יום וליל על עזרה או כיוון כלשהו אפילו.תודה.
לצפיה ב-'לפי תיאורך בתך זקוקה כנראה לאשפוז בכפיה.'
לפי תיאורך בתך זקוקה כנראה לאשפוז בכפיה.
17/04/2018 | 07:39
1
61
תפנה לפסיכיאטר המחוזי , אולי עם המלצה של פסיכיאטר פרטי שיראה אותה וייתן המלצה בהתאםץ
לחלופין אם יש באפשרותך, יש מוסדות פרטיים פסיכיאטריים , כרוך בתשלום לא מבוטל אבל אפשר וזה פיתרון חלופי.
לצפיה ב-'זהו חלק הגדול שבבעיה...'
זהו חלק הגדול שבבעיה...
17/04/2018 | 13:15
57
כפי שכתבתי הבעיה היא שאי אפשר להתקרב אליה היא בורחת מאיתנו כמו מאש ובטוחה שאנו גרמנו לה לכל זה ורוצים ברעתה עד כדי מותה.בורחת מכתובת לכתובת מחליפה מספרי טלפון...איך אפשר להתקרב ולשכנע אותה ולגרום לפנות לעזרה מקצועית.אולי היא כן מבינה את זה אך לא עושה כלום וסובלת סבל על אנושי.ממש עובדי עצות.תודה על התייחסותך לפנייתי!
לצפיה ב-'כשרוצים לעזור לבן משפחה'
כשרוצים לעזור לבן משפחה
18/04/2018 | 08:59
2
49
שלום פול,
הדברים שלך מביעים כאב רב על הסבל של בתך ועל אוזלת היד שלך,
אתה רואה את מצבה, רוצה לעזור אבל היא לא מאפשרת לך.
 
כאשר יש התנגדות של אדם להצעות של בני משפחה, רצוי לערב גורם שלישי.
ניתן להתייעץ עם איש מקצוע כמו פסיכיאטר או פסיכולוג.
דרך נוספת היא לפנות ללשכת הפסיכיאטר המחוזי, שיש בסמכותו גם לזמן אדם לבדיקה. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שבן המשפחה עלול לכעוס על מי שגרם לו להגיע לבדיקה פסיכיאטרית כפוייה. 
 
אחד מהגורמים החשובים ביותר המשפיעים על האדם לבקש עזרה הוא האהבה והדאגה שמעבירים בני משפחה המעורבים. 
ואולי העברת מסר מתמשך של אהבה ודאגה יגרום לה לשינוי גישה ולנכונות לקבל עזרה.  
 
 
לצפיה ב-'תודה לכל האנשים שהגיבו...'
תודה לכל האנשים שהגיבו...
24/04/2018 | 02:04
1
61
אני מבין את נכונותם ורצונם של אותם האנשים שהגיבו כאן,אך כפי שאתם בעצמכם מבינים שהעניניין עוד יותר מורכב.כל השלבים של נסיונות השכנוע שלנו במשך הרבה שנים עלו בתוהו והגיעו לאין מוצא.על אישפוז בכפיה אין מצב ...ישנו חוק ברור מאוד  האדם שלא מהווה סכנה לעצמו ולאחרים לא ניתן לכפות עליו כל טיפול או אישפוז אפילו אם נמצא במצב קשה ביותר.הדרך היחידה שגורם השלישי כלשהו רצוי מוסמך מנוסה ובעיקר איכפתי היה מסוגל למצוא דרך  אליה ולשכנעה להתאשפז ולרבל טיפול מתאים...אבל איפה אפשר למצוא מישהו כזה...אטימות בכל מקום...איתי אף אחד לא רוצה לדבר עליה ...בטענה שהיא אדם מבוגר   ותו לא..שואלים :"אדוני בת כמה היא??.34 ....תהיה בריא!!!זו פחות או יותר התשובה...בקיצור לאף אחד לא איכפת.התקשרתי לכל האנסטנציות הרשמיות...תחנה לבריאות הבפש בירושלים...מנהל התחנה פרופ' גינברג המפורסם צרח עלי איך העזתי בכלל להתקשר אליו...ניסיתי גם ללשכת הבריאות   שאלו אותי "האם ידוע לך שהיא מהווה סיכון" אמרתי לא ..לא ידוע אך היא סובלת מאוד אינה מתפקדת כלל.לא היה לה בחיים יום אחד של אור הכל תיארתי מה שכתבתי כאן במכתב...אחרי כמה דקות אותם הפונקציונרים התעייפו ...ומה אמרו אדוני אין מה לעשות היא צריכה לפנות לעזרה בעצמה....אפשר להשתגע מכל זה....מעגל סגור ...אנשים שם לא מסוגלים לצאת מהקופסה...ולמצוא איזו דרך לעזור.הכל לפי פרוטוקול ה יבש והלא יעיל...והאדם הולך ונרכב בעודו חי...זהו המצב לצערי.
לצפיה ב-'זה סיפור קשה מאוד ומתסכל'
זה סיפור קשה מאוד ומתסכל
24/04/2018 | 23:04
32
כי אתה נחשף פה, מתאר את המקרה, מצפה לעזרה אבל חוץ
מאשר לקרוא ולהניד את הראש, אף אחד לא יעזור לך באמת
ואתה נשאר שוב לבד עם הבעיה שזועקת 'הצילו'.
 
מה שהייתי מציעה באופן אישי זה לתת לבחורה להתמודד לבד עם
הבעיות שלה, כי היא שרדה 3 שנים בלעדיך ותמשיך לשרוד.
 
אולי תנסה ללחוץ בכיוון של הוסטל, לא להרפות, זה אולי יכול
לעזור לה.
לצפיה ב-'קטונתי, פחות מבינה בהליכים משפטיים...'
קטונתי, פחות מבינה בהליכים משפטיים...
23/04/2018 | 04:14
35
אין ספק שבתך צריכה להתאשפז בכפייה, כדאי שתברר איך עושים את זה.
מה שאני רוצה לומר לך רק זה שחשוב שתזכור שהמחלה מנהלת אותה ומשתלטת עליה. אתה לא אשם בכלום, והיא לא שונאת אותך. היא במצב מאוד קשה כרגע וחשוב שתדע שהיא לא שונאת אותך ושעשית את הכי טוב שלך כדי לעזור לה. לפעמים יש גבול לכמה ההורים יכולים לעזור, היא כנראה לא מיוצבת כימית וזה גורם לבעיות...
מאחלת לך לראות ימים טובים ורגועים!!!
דבר נוסף- אינני יודעת מאיפה אתה אבל בבי"ח פסיכיאטרי שבאיזור שלי יש יחידת לטיפול וייעוץ לבני משפחות, אולי הם יכולים לעזור לך?
לצפיה ב-'קלונקס'
קלונקס
15/04/2018 | 19:32
4
89
שלום לכולם.
אני חדש לגמריי בפורום ואשמח לעזרה.
אובחנתי לפני 23 שנה  (משנת 1995)כסובל מחרדה.
התחלתי מאז טיפול בקלונקס 0.5 מ"ג ועם הזמן עליתי עם המינון ל- 3 מ"ג ליום, ונכון להיום אני על אותו מינון של 3 מ"ג כבר 18 שנה ומינון זה הספיק כדי לטפל ולהרגיע במשך השנים הללו. 
בחצי שנה האחרונה, קורה לי מידי פעם שאני מרגיש ממש מסוחרר ובשבוע האחרון היה לי התקף שלא כ"רגיל" שהתבטא בדופק מהיר בזמן שאני שוכב לי במיטה והרגשה של חוסר אונים והרגשה שאני "מרחף" מסחרחורת לא סיבובית שתקפה אותי, רעד, תחושת מועקה, זיעה קרה,  . הצלחתי  לאחר קשיים איך שהוא להירדם וציפיתי לבוקר לראות אם זה חלף. וכשראיתי שאני עוד מסוחרר טיפה כשקמתי מהמיטה, החלטתי לקחת עוד מיליגרם אחד מהקלונקס באופן חד פעמי ואכן זה עזר לי והסחרחורות נעלמו והמשכתי ככה שלושה ימים עם המיליגרם הנוסף של הקלונקס והסקתי שכנראה זה מה שצריך לעשות.
כשסיפרתי את זה לרופא המשפחה שלי שהמיליגרם הנוסף עזר לי מאוד ובדיקת לחץ דם שהוא ביצע לי היתה תקינה, הוא טען מצד אחד שמאחר ואני המון שנים עם הקלונקס, אז יהיה לי קשה מאוד להיגמל עד כדי כך שאין סיכוי שזה יצליח לי ושהסבל שבגמילה יהיה נוראי עבורי.
ומצד שני הוא הוא טוען שהוא מעדיף שאשאר עם אותו המינון דהיינו 3 מ"ג ועוד טען דניתן לקחת קלונקס עד גיל 60 כי אחרי זה זה כבר פוגע במערכות בגוף.
השאלה כמה זה נכון? ומה ניתן לעשות בעניין ? האם יש משהו יותר טוב עבורי?
אשמח ואודה על כל סיוע .
תודה
 
 
 
לצפיה ב-'תרופות והפורום'
תרופות והפורום
17/04/2018 | 13:54
41
שלום שמעון 
וברוך הבא לפורום,
מאחר שאתה חדש בפורום, 
חשוב שתדע שהפורום אינו נותן מענה מקצועי בנושא תרופות
ויש לפנות לרופא המטפל בכל הקשור בתרופות.
 
 
אתה הרבה שנים סובל מחרדה וזה בודאי לא פשוט
האם אתה (או היית בעבר ) בסוג טיפול אחר שאינו תרופתי ? 
 
לצפיה ב-'תשמע.אני לא רופא אבל אני משתמש בכדורי הרגעה כבר 41 שנים'
תשמע.אני לא רופא אבל אני משתמש בכדורי הרגעה כבר 41 שנים
19/04/2018 | 16:02
40
מתוך זה אני עדיים משתמש בקלונקס כבר 21 שנים כ-11 שנים מיליגרם אחד ו-10 שנים אחרונות חצי מיליגרם. זה אומר שאני לא התמכרתי לכדורי ההרגעה ואפילו הורדתי במינון לחצי כדור ביממה.זה בזכות ששיניתי את צורת החיים שלי לחיובית יותר ללא כעסים וללא דאגות יתר. אם לא הייתי משתנה לטובה אז לא הייתי יורד במינון אלא אולי עולה במינון.הבעיה של החרדה והתקפי החרדה היא הרגשות החזקים השליליים שאתה נמצא בהן בגלל התנהגות לא נכונה בחיים ובגלל חשיבה לא נכונה בחיים. הפיתרון אצלך יהיה רק פיתרון פסיכולוגי התנהגותי מחשבתי ולא פיתרון בדרך הכדורים. הקלונקס נחשב בעיני ככדור החזק ביותר שקיים להתקפי חרדה והוא לא פותר את בעיות החרדה מהיסוד.אני כיום בן 72 שנים ואין לי שום בעיה של בריאות בגלל השימוש במשך השנים הרבות שאני משתמש בו. המינון של 3-4 מ"ג גורם לך כנראה להרגיש חלש ורפוי ולכן אין לך כוח לעבוד פיזית או אפילו לצעוד בלי להתעייף.שים לב מה הלחיץ אותך ומה הדאיג אותך בחיים ועם זה עליך להילחם כי זה מקור החרדה.אם תנצח את רגשות אלה אז תוכל לרדת עם הזמן לאט לאט מהמינון הרב שאתה משתמש בו. לדעתי הלא מקצועית היא שהסחרחורת היא תוצאה של לחץ נפשי גדול שאתה צריך להיפטר ממנו בשינוי אורח החיים שלך לחיים רגועים יותר וללא דאגות יתר.
לצפיה ב-'זה קורה לי לפעמים מה שאתה מתאר...'
זה קורה לי לפעמים מה שאתה מתאר...
23/04/2018 | 04:17
1
20
וגם אני לוקחת קלונקס... לא חושבת שזה קשור כי עובדה שאמרת שאתה מרגיש טוב יותר לאחר הנטילה. יכול להיות שמה שקרה זה שהתרגלת למינון שיש לך והגוף דורש מינון גבוה יותר, ומה שהיה לך זה פשוט התקף חרדה או סימפטומים של חרדה... מציעה לך לנסות להוריד במינונים... אני לא רופאה אבל זה לא אמור להיות כל כך מייסר כמו שהוא תיאר את זה. תתחיל מלהוריד חצי כדור.. אבל האמת שעדיף בייעוץ רפואי. אולי כדאי לפנות לחו"ד שניה אצל רופא.ה אחרים.ות
לצפיה ב-'אם יוריד במינון של הקלונקס בלי שינוי צורת החיים שלו לטובים '
אם יוריד במינון של הקלונקס בלי שינוי צורת החיים שלו לטובים
23/04/2018 | 10:13
22
יותר אז יחטוף באותו יום התקף חרדה קשה.
לכן הוא חייב לשנות את הרגלי החיים שלו גם במחיר שהוא יפסיד כסף
כי לפעמים בן אדם חומד לעבודה מסויימת מלחיצה עם בוס גרוע או עבודה משעממת ,
או שהוא גר בבית מלחיץ או חי עם בת זוג מלחיצה אז מדברים אלה חייבים להיפטר גם אם המצב הכלכלי נהיה פחות טוב.
לרוב רדיפה אחר הכסף הגדול יותר היא שגורמת להתקפי חרדה או למשל מקבלים תפקיד בכיר יותר במקום העבודה ואז יש בתפקיד אחריות גדולה יותר ,או למשל בוחרים מסלול לימודי קשה יותר מהיכולת עם הרבה עבודות גם לאחר הלימודים ולא מספיקים למלא את כל המטלות שהמורה נתן, או למשל עובד עצמאי לוקח על עצמו יותר מטלות ופתאום נוצר מצב שהוא לא מספיק לסיים ולקיים הבטחות שהבטיח ללקוחות.אבל רק אדם רגיש מאד יחטוף התקפי חרדה במצבים אלה.אדם רגיש מאד צריך לנהל את החיים שלו בצורה כזו שהוא לא ילחץ יותר מידי ולא יבטיח שום הבטחה לאחרים.אנשים רגישים מאד צריכים לבחור בין שני דברים, או שהם במצב כלכלי מצוין עם התקפי חרדה,או שהם חיים בצנעה בלי התקפי חרדה, בלי וילה מפוארת ובלי אוטו מנקר עיניים יקר.אני עכשיו גר בשני חדרים וגם זה בית גדול עלי ומחזיק אוטו ישן מאד משנת 2000 עולה 6400 שקלים,שערכו הכספי לא יורד כל שנה יותר מ-400 שקלים, אבל העיקר שהאוטו נוסע ומשרת אותי לכל מקום שאני רוצה לנסוע.אין לי דאגות כמו למשל סרטו לי את צבע האוטו או שנמעך פח באוטו או שהאוטו נראה עלוב ומיושן. בעבודה כיום אני עובד בעבודות פשוטות מאד עם מעט שעות עבודה שכמעט כל אדם מסוגל לבצע אותם כמו חלוקת מקומון בעיר וליווי ילד עם בעיית בריאות קלה מאד לבית הספר וחזרה דרך חברת הסעות במונית.בקיצור חיים קלים מאד וללא אחריות גדולה בשכר לא גדול. לא נכנס לאכול במסעדות ולא מבזבז כסף גדול על טיולים בחו"ל ולא מעשן סיגריות ולא משקאות חריפים.קונה בגדים חדשים בזיל הזול 16 שקלים לחולצת טריקו יפה.מסתפר בעצמי במכונת תספורת .לא משלם על נסיעות במונית. בקיצור חי בצנע ובשלוה ואז אני מרוצה מהחיים היפים כי גם בערב אני רוקד ריקודי עם במחיר כניסה זול מאד 30 שקלים לכניסה.
לצפיה ב-'טיפול בחרדות מצב בריאותי- אשמח להמלצה להתמודד עם זה'
טיפול בחרדות מצב בריאותי- אשמח להמלצה להתמודד עם זה
14/04/2018 | 20:44
5
88
שלום רב,
לפני כשנתיים חוויתי משבר, הייתי בטוח שיש לי משהו וככל הנראה זו הייתה התקפה חרדה. אני כיום בן 33, טופלתי בזמנו בציפרלקס שמאוד עזר לי. במקביל, אני בטיפול פסיכולוגי אלא שאני חושב שהטיפול אינו עוזר מספיק שכן מידי פעם יש לי התקפי חרדה עדיין. האם מישהו יכול להמליץ על פסיכולוג (אולי עם הבנה רפואית) שיעזור לי להתמודד עם המשברים (ומי יודע אולי לזהות אותם לפני שהם קורים)

אני נואש ואשמח לכל תגובה בפרטי או בפורום זה
לצפיה ב-'קריטריונים לשיפור'
קריטריונים לשיפור
15/04/2018 | 08:21
3
58
שלום elishela
וברוך הבא לפורום,
חששת שיש לך בעיה בריאותית,
והתברר לך שמדובר רק בהתקף חרדה, שזה עדיף,
כי הוא ניתן לטיפול. 
אתה בטיפול ועדין חווה התקפים ומחפש מטפל אחר. 
 
העובדה  שתופעה חוזרת, אינה  אומרת שהטיפול היה לא מוצלח.
אם נחשוב על דוגמא – מישהו סובל מדלקת בדרכי השתן,
הרופא רושם לו אנטיביוטיקה. החיידק הנעלם והמצב השתפר.
כעבור כמה חודשים שוב חוזרת דלקת בשתן.
האם זה אומר שהטיפול הקודם לא היה טוב?
ברור שלא !
כך גם לגבי חרדה, היא יכולה לחזור,
אבל אולי התדירות ירדה
העוצמה של ההתקפים ירדה
או שמשך ההתקפים התקצר -
דברים שמעידים על שיפור. 
מה כן השתפר אצלך מאז שהתחלת את הטיפול ? 

 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'היי ורדה'
היי ורדה
15/04/2018 | 12:16
2
51
תודה רבה על התגובה המהירה!
אין ספק שדברים השתפרו, ההתקף הראשון היה נוראי. מדובר היה בכמה חודשים לא פשוטים לי ולבת זוגי. בסופו של דבר, לאחר מספר בדיקות רפואיות ולקיחת ציפרלקס המצב השתפר.
העניין אצלי שאני אוססבי לגבי הבריאות שלי. אני בודק כל דבר שיוצא לי מהגוף: נזלת, שתן ושאר יציאות
אני מבין לאט לאט שיש לי בעיה של חרדה ממחלות קשות. לא מדובר בשפעת אבל דברים חשוכי מרפא. כל פעם שמשהו נראה לי לא בסדר אני ממש נלחץ. גם בסופש האחרון זה קרה, ראיתי משהו שנראה מדאיג בשירותים ונלחצתי (למען האמת, אני עדיין לא מאה אחוז לא חרד). כמובן שמידע באינטרנט לא ממש מרגיע (בלשון המעטה)
הטיפול שאני עובר יכול להיות שעוזר ויכול להיות שלא, העניין הוא שבניגוד לדברים שקראתי באינטרנט או בפורום הזה, אני לא מצליח לדעת מתי ההתקף יגיע ואין לי (אני חושב) כלים להתמודד איתו
לצפיה ב-'במה כדאי להתמקד'
במה כדאי להתמקד
17/04/2018 | 13:46
26
אלישע 
אתה כותב "אני לא מצליח לדעת מתי ההתקף יגיע"
כלומר אתה מניח שהתקף יגיע - ואתה מצפה לו,
וזו נבואה שמגשימה את עצמה.
מי אמר שהתקף יגיע? 
 
אפשר להתמקד במה שרוצים שיקרה
וגם זו נבואה שמגשימה את עצמה,
אבל חיובית ורצויה. 
ככל שתתמקד יותר 
בנכסים שיש לך בחיים,
בבריאות, בהנאה, בעבודה הטובה, בזוגיות שלך,
ככל שתתמקד בהם יותר,
אתה תתן להם להיות נוכחים יותר בחיים שלך.
בהצלחה ! 
 
לצפיה ב-'דבר ראשון- תפסיק לקרוא באינטרנט'
דבר ראשון- תפסיק לקרוא באינטרנט
23/04/2018 | 04:19
26
אפילו אם אתה חושב שזה סימפטום לכך שאתה עומד למות ואתה חייב את השליטה של הידע. מנסיון. לא להיכנס לאינטרנט, לא לקרוא עלוני תרופות. הכל מול הרופא.
לצפיה ב-'ההמלצה שלי היא כמו שהמלצתי על זה מעליך שקוראים לו שמעון'
ההמלצה שלי היא כמו שהמלצתי על זה מעליך שקוראים לו שמעון
19/04/2018 | 16:07
28
כי באמת אתה צריך להיות הפסיכולוג של עצמך ולהפסיק לכעוס ולדאוג ולחיות חיים שלך לחץ ומתחים בכל תחומי החיים שלך.אחרת לא תצא מזה לעולם אם לא תשתנה אתה לטובה ולא תתרחק מהמקומות שגורמים לך לחיות בלחץ ענק.
לצפיה ב-'אירוע מפחיד'
אירוע מפחיד
16/04/2018 | 07:59
1
64
בחמישי האחרון סיימתי עבודה בשעה 3
הייתי במצב רוח טוב אמרתי לעצמי נעה הליכה הביתה מרחק הליכה ברגל מהעבודה לבית שלי סביבות ה שעה בערך
אבל רוב ההליכה זה לצד כביש מהיר
 
מתחיל בהליכה מתחיל להרגיש נשימות כבדות
מנסה להרגיע את עצמי
 מגיע לכניה לעיר שלי
הנשימות נהיות יותר ויותר כבדות
ואני מתחיל להזיע  מנסה לעצור מונית שום דבר לא עוזר
מגיע לבית ופשוט לא מרגיש טוב
אין לי טעם בפה כולי מיובש לא מרגיש את הגוף
הזמנתי אמבולנס
לקחו אותי למיון ששם נאמר לי שזה התקף פניקה
אוףףףף אף פעם לא היה לי כזה דבר
יום אחרי זה אבל לא ויתרתי והלכתי לבריכה קצת להירגע
וניסיתי למצוא דרכים לצאת מזה טוב ולא לשקוע שוב
לצפיה ב-'אירוע חולף'
אירוע חולף
17/04/2018 | 12:46
31
shadow היקר,
חוויה מאד לא נעימה
אבל התקף חרדה יכול לקרות, 
 
מה שחשוב הוא להסתכל על התמונה הגדולה ולראות 
את ההתקדמות המדהימה שהתרחשה בחיים שלך
אירוע חד פעמי, נקודה בזמן.
בכל עליה יכולה להיות פה ושם ירידה
זה טבעו של שינוי
ההתייחסות שלך היא 
ממקום של יכולת, ושל חוזק,
אתה בחרת ללכת לבריכה ולהירגע -
ולא נתת לזה להשפיע עליך. 
בהצלחה בהמשך !
 
לצפיה ב-'שאלה שקיבלתי שקשורה ליום הזיכרון לשואה'
שאלה שקיבלתי שקשורה ליום הזיכרון לשואה
12/04/2018 | 13:14
2
44
זה יום חשוב, אמר לי גדי (שם בדוי)
יום הזכרון לשואה,
זה חלק מהעם שלנו שנכחד
וזה מאד כואב לו,
הוא בן 32, אמור להיות חזק,
אבל ביום הזה ובמיוחד
בצפירה הוא מתחיל להרגיש
איך החרדה עולה
הדופק שלו עולה
ואתו הדמעות
והסרטים כולם עוסקים באותו נושא
והוא מחכה שהיום הזה יעבור.
ויש לו רגשות אשם על כך.

איך אתם מרגישים ביום הזכרון הזה?
מה הייתם אומרים או מציעים לו?



לצפיה ב-'אני מדחיק קצת'
אני מדחיק קצת
16/04/2018 | 21:05
1
21
אומנם כותב שירים על הנושא אבל לא מקשיב לתוכניות על הנושא ברדין
לצפיה ב-'מצאת את הדרך '
מצאת את הדרך
19/04/2018 | 18:39
6
קרנף יקר,
מצאת את הדרך המיוחדת שלך, 
אתה בוחר באיזו מידה אתה מוכן להחשף לדברים.
תודה על השיתוף
 
לצפיה ב-'שלום לכולם'
שלום לכולם
08/04/2018 | 07:47
73
אז ככה עקב החג לא היה לי זמן לשבת ולכתוב
עברתי 3 חודשים אינטנסיביים מאוד
שבקושי היה לי זמן לעצמי
אם זה עבודה  ועוד עיסוקים
החג עבר בסדר גמור
זוכרים את הדודה ההיא?
שפיקפקה בי שאני עצלן?
אז היא קיבלה התקף חרדה אצלנו בבית בחג
מצד אחד כאב לי בשבילה
מצד שני הייתי שמח
שתרגיש מה זה לקבל ביום 3 כאלה ולנסות לתפקד
היא צעקה לא הבינה מה קורה לה
וביקשה ממני עזרה
מה שעבר לי בראש זה תיסבלי חתיכת כלבה ותרגישי מה זה
אבל כמובן שהפן הרחמני שלי לא נתן
אז ישר תפסתי לה את הבטן וביקשתי ממנה לנשום לאט
וזה עבר לה תוך כמה דקות
זהו לפחות יש תחוש סיפוק כזאת
שעכשיו היא מבינה מה זה
לצפיה ב-'היי אני חדשה פה'
היי אני חדשה פה
06/04/2018 | 03:48
8
123
היי.. אני חדשה פה ...לאחרונה קיבלתי תרופה בשם ויפקס שגורמת לי לבחילות ורעד בלילה ... אשמח אם מישהוא יוכל לאמר לי .. האם אפנה לרופאה לקבל תרופה אחרת . כי לקחתי בעבר ציפרלקס..
לצפיה ב-'לפנות לרופאה'
לפנות לרופאה
06/04/2018 | 09:35
56
 יהודית שלום
וברוכה הבאה לפורום,
 מומלץ לפנות לרופאה המטפלת
היא זו שעוקבת אחר הטיפול התרופתי שקבלת
והיא תדע להתייחס לדברים ולהתאים לך תרופה אחרת 
במידת הצורך.
לצפיה ב-'למה הפסקת מהציפראלקס?'
למה הפסקת מהציפראלקס?
07/04/2018 | 13:06
6
40
לצפיה ב-'לא אני הפסקתי את הציפראלקס'
לא אני הפסקתי את הציפראלקס
07/04/2018 | 13:38
5
77
הרופאה החליטה שאני כנראה צריכה כדור חזק יותר.. היו לי עדיין חרדות ולכן העבירה אותי לויפיקס... אני מרגישה איתו הרבה יותר טוב ..
לצפיה ב-'אולי כדי שתרגישי טוב עם הציפראלקס את צריכה לשנות את צורת '
אולי כדי שתרגישי טוב עם הציפראלקס את צריכה לשנות את צורת
07/04/2018 | 14:36
4
65
החיים שלך למשהו מרגיע יותר ,
כי יכול להיות שמשהו בניהול החיים שלך לא מתאים לך
כי את בחורה רגישה מאד.
אנחנו כאן לא יודעים מה גרם לך ללחצים וחרדה.,
או החיים בבית שלך לא מתאימים לך,
או הלימודים לא מתאימים לך,או בעיה הקשורה בזוגיות.
אם תעני לנו על מה שהזכרתי כאן אז נוכל להבין  ולשפר
ואז הציפראלקס אולי בכל זאת יעזור לך
כי אני לא בעד יותר מכדור אחד ביום של ציפראלקס.
 
לצפיה ב-'כמה שאתה צודק ...'
כמה שאתה צודק ...
18/04/2018 | 17:41
3
24
ברור לי שהחרדות אצלי הן כתוצאה מבעיות בבית ... עם בן הזוג שלי ....קשה לי מאוד מאוד
לצפיה ב-'אין טעם לחיות בזוגיות מרגיזב,כי זה גורם לחרדה ובהמשך'
אין טעם לחיות בזוגיות מרגיזב,כי זה גורם לחרדה ובהמשך
19/04/2018 | 01:39
2
27
למחלות שונות כתוצאה מזה שמערכת החיסון תהיה חלשה.
צריך לחיות רק עם בן זוג שנוח ונעים לחיות איתו.
כעת ההחלטה היא בידך,
או שתיפרדי ממנו ביחד עם החסרונות שיחסרו לך כמו אולי מצב כלכלי ,
או שתישארי איתו ותמשיכי לסבול והסבל יגדל ככל שתמשיכי לחיות איתו,כי יצטברו אצלך במוח יותר ויותר רגשות כעס נוספים שיפילו אותך לחולי שאחר כך יהיה בלתי אפשרי להבריא אותך לחיים נורמליים.
אני כמובן תמיד בעד עזיבת בן זוג לא מתאים לחיים משותפים
ועושים את זה בלי מלחמות קשות בבתי המשפט כי הבריאות שווה יותר מהכסף ומהפחד לגרושים כאשר יש ילדים באמצע.
 
לצפיה ב-'את כל זה אני יודעת אבל....'
את כל זה אני יודעת אבל....
19/04/2018 | 10:24
1
14
הייתי צריכה לעזוב לפני שנים ולא עזבתי... אני רוצה לדאוג לעצמי כדי לצאת מזה כמה שיותר מהר... אני מרגישה עמוק עמוק שהנפש פצועה מאוד ...
לצפיה ב-'יהודית יקרה. אני לא רופא,אבל אני חושב שכאשר תעזבי אותו אז'
יהודית יקרה. אני לא רופא,אבל אני חושב שכאשר תעזבי אותו אז
19/04/2018 | 14:00
15
תתחילי להרגיש טוב יותר כעצמאית והחרדה שלך תיעלם.
כל זמן שאת איתו ומה שתעשי הנפש שלך תמשיך לסבול
ואת תמשיכי בתפקוד גרוע בחיים.
כאשת תהיי עצמאית וללא מלחמות בבית המשפט
אז פתאום תגלי שהמוח שלך יתרענן מעצמו ואת תתפקדי בחיים בלי בעיה.
אני אומר את זה מניסיון החיים שלי שגם אני הייתי במצב הזה
מצב רע מאד,
החל ממצב שהיה רע במקום העבודה עם הבוס הרע שלי.
הייתי גמור עם הרבה תלונות מצד הנהלת מקום העבודה
וביום שהפרידו אותי ממנו התחלתי לתפקד מצוין ולא נזקקתי לכדורים שנים רבות וכמובן לא ראיתי את קופת חולים במשך 15 שנים .
לצפיה ב-'אדם שעושה דברים שקשה לו לעשות אותם רק בשביל לרצות את האחרים'
אדם שעושה דברים שקשה לו לעשות אותם רק בשביל לרצות את האחרים
02/04/2018 | 09:23
2
70
כדי שיאהבו אותו וכדי שיעזרו לו, כדי שימצא חן בעיני האחרים ,או כדי שישביץ שהוא יודע לעשות, אדם כזה יכנס ללחצים קשים כאשר יהיה לו קשה לבצע טוב את מה שהוא הבטיח לעשות וידאג מה עושים ואיך אצא מההבטחה שהיבטחתי לעשות, כי גם אין לי זמן חופשים לעשות את מה שהבטחתי ואז אחד כזה נכנס ללחץ נפשי ,לחץ שמשבש את החומרים במוח ולא מצליח לישון טוב בלילות וחסר לו שעות שינה כי הבטיח ולא קיים בזמן את ההבטחה שהבטיח ואז הדאגות יתר האלה מדירות שינה בלילות והאדם נהפך לפקעת עצבים והתוצאה הסופית זה נפילה לחרדות או גם להתקפי חרדה.
אז בשורה האחרונה ,אני מציע כי לעולם אל תבטיחו שום הבטחה לאדם אחר ואל תגידו אני יודע ואני אעשה את זה טוב מאד.
לצפיה ב-'יודעים להגיד "לא" ? '
יודעים להגיד "לא" ?
04/04/2018 | 08:25
1
40
עזרא,
אם הבנתי אותך נכון
אתה מציע לא לקחת   
התחייבות או להבטיח הבטחה שלא יכולים לעמוד בה
או למלא אותה בזמן 
רק כדי למצוא חן ולרצות מישהו
 
כי זה עלול לגרום למתחים ולחרדות ולפגוע באדם עצמו.
 
הצורך לרצות ולמצוא חן קיים אצל הרבה אנשים,
ויש אנשים שלוקחים על עצמם דברים
לא כי הם רוצים אלא כי הם לא יודעים לומר "לא"
הם שמים את הרצונות של האחרים בעדיפות ראשונה
לפני הצרכים והרצונות שלהם.
 
אז איך מפסיקים לרצות את האחרים ?
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'הכי חשוב זה לא להבטיח,אלא לאמר אולי,או בלי נדר'
הכי חשוב זה לא להבטיח,אלא לאמר אולי,או בלי נדר
04/04/2018 | 16:33
26
חייבים ללמוד לאמר לא. כאשר קשה לבצע.
אם רוצים לרצות אחרים ,אז לאמר אולי,או בלי נדר.
אדם שהוא לא רגיש מאד יכול בהחלט להבטיח ובמקרים מסויימים לא קיים את ההבטחה,
אז לא נורא שלא הצליח לקיים,כי הוא לא נלחץ בקלות.
כי יש הבדל גדול בין אדם רגיש מאד לאדם אחר שהוא לא רגיש מאד.
אדם רגיש מאד נלחץ בקלות וזה פוגע לו בתפקוד ובבריאות.
אז בקיצור אני מעדיף לא להבטיח אף פעם למרות שכאן בפורום יש אנשים שהם הרבה יותר רגישים ממני.
תוצאת הלחץ מובילה לחרדות ולפעמים חרדות קשות מאד.
לצפיה ב-'חג שמח וכשר לכל חברי הפורום כאן ולכל עם ישראל'
חג שמח וכשר לכל חברי הפורום כאן ולכל עם ישראל
31/03/2018 | 12:54
3
45
אני חושב מתוך ניסיום חיים של 72 שנים בחיים הנזק העיקרי שגורם חרדות הוא נזק שנגרם כתוצאה מרגשות כעס ופחד מתמשכים.
לכן רדו מרגשות אלה,
תלמדו לסלוח לאחרים.
תלמדו לא לקחת ללב.
תתרחקו מהרעים ותתחברו רק לטובים.
תעבדו במקום עבודה נוח לעבוד בו בלי תלונות מצד מנהלים.
צאו מהבית שרודא בכם ומלחיץ אותכם.
צאו לחירות ולחופש כמו שעם ישראל יצאו ממצרים מעבדות לחירות מסיר הבשר אל המדבר במשך 40 שנים.כי זה עדיף מאשר להיות משועבד ומוקנט.
אדם חופשי מתלות באחרים הוא אדם ללא חרדות כי החרדה נעלמת כאשר אין מי שמציק לכם.
אדם עצמאי שלא תלוי במשפחה ובאחרים נהפך מיד לאדם בריא ולכן הוא מסוגל לעבוד ולהתפרנס בכבוד יותר טוב בהרבה מאשר אדם משועבד שמזלזלים בו ורודים בו.
אני חי לבד בלי פקודות מאחרים, כמובן בגיל שלי גיל 72 שנים אני עובד ורוקד כל יום ומשתמש בכדורים למטיניהם כבר עשרות שנים.
אני לא רופא אבל מי שאמר כדורים מזיקים לבריאות כי הם עשויים מכימיקלים ,הוא טועה ומטעה.בדיקות הדם לאורך השנים מראות שאני בריא בלי שום נזק בריאותי.
לא אכפת לי מה אחרים אומרים עלי.
אני מלך לעצמי בלבד ועושה מה שאני חושב שטוב לי.
לכן אני מרגיש מצוין.
אני מתקדם בחיים בקצב שלי ,לאט לאט ומצליח בלי למהר כמו שהאחרים ממהרים.
אני עושה רק מה שאני יכול לעשות.
אם מבקשים ממני לעשות מעשה שקשה לי לעשות ,אז אני אומר סליחה אני לא רוצה לעשות גם אם ישלמו לי כסף רב.
למה אני אומר את כל זה,כי אני ואתם אנשים רגישים מאד ולכן אני מתנהג אחרת מאלה שהם לא רגישים מאד..........................................
 
לצפיה ב-'יפה '
יפה
01/04/2018 | 10:49
27
איזה אופטימיות
 
לצפיה ב-'"אדם חופשי הוא אדם ללא חרדות"'
"אדם חופשי הוא אדם ללא חרדות"
01/04/2018 | 12:02
41
חג שמח עזרא, 
כתבת את ה"אני מאמין" שלך לחיי חירות 
תודה על הדברים, ההמלצות והשיתוף. 
לצפיה ב-'חג שמח וכשר : )'
חג שמח וכשר : )
05/04/2018 | 13:46
7
לצפיה ב-'שלום'
שלום
28/03/2018 | 12:15
14
105
הבן שלי בן 26 מתקשה ליצור קשים עם חברים חדשים.
הוא בחור טוב ועובד, הוא גם בתהליך ממושך של לימוד נהיגה,
כך שהנכון להיום הוא לא נייד. אנחנו גרים בפ"ת.
אשמח לקבל ייעוץ והכוונה מהמנהלת וגם מאנשים שקוראים
ויכולים לעזור. בגלל מצב כלכלי אני לא יכולה לפנות למטפל
מקצועי. ובנוסף פניות ממי שמתאים ויכול להתחבר אתו מישהו
שגם אוהב לצפות במשחקי ספורט.
מובטח לו שירוויח חבר מקסים.
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
28/03/2018 | 23:41
13
53
שלום rikola2
וחג שמח,
את דואגת לבן שלך, 
היית רוצה לראות אותו מתקשר ומתחבר לאחרים,
מעניין האם גם הוא רוצה בכך?
מה תחומי העניין שלו? 
 
 
 
לצפיה ב-'היי'
היי
29/03/2018 | 12:06
12
55
אם הוא רוצה? אני מאמינה שכן, כי הוא בס"כ חביב וחברותי.  כמו בפוסט הקודם
שהבחור האשים את הוריו, גם הוא מאשים אותי שבילדותו נאלצנו לעבור מספר
דירות בערים שונות והוא טוען שבגללי אין לו חברי ילדות, הוא לא יודע באיזה
מצב הייתי ושלא היתה לי ברירה.
 
היום אנחנו גרים במקום קבוע, יש לו עבודה קבועה. יש לנו משפחה גדולה
לפעמים הוא יוצא עם בנות המשפחה לבילוי אבל הן גרות בעיר אחרת וזה
לא מספיק. הוא אוהב לצפות במשחקי ספורט, וכל הבילויים הרגלים של
בני גילו.
 
אשמח לקבל פניות מבחור או בחורה שיש להם חברים טובים.
גם בודד או בודדה שרוצים להרחיב את מעגל החברים שלהם
מאיזור פ"ת והסביבה.
 
 
 
לצפיה ב-'תסמכי עליו'
תסמכי עליו
29/03/2018 | 14:33
10
51
 
rikola2 יקרה
ההתחברות לצעירים בני גילו של בנך יכולה לקרות בדרכים שונות
אך הוא צריך לרצות בכך ולפעול, אם זה חשוב לו.
אפשר להתחבר לאנשים בני גילו
דרך תחומי עניין משותפים, להתטרף לקבוצות בפייסבוק,
להתעניין בחברים של פעם, להרים טלפון לשאול מה נשמע.
להצטרף לחדר כושר, טיול...ועוד 
 
זה צריך לבוא ממנו,
את עשית כמיטב יכולתך כדי לתת לבן שלך את הטוב ביותר,
ואין מקום להאשמות. 
את השינוי הוא יעשה בעצמו. תסמכי עליו. 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'הי ורדה'
הי ורדה
29/03/2018 | 15:35
9
51
גבר בגילו צריך חברים, חברות, לבלות, להכיר בחורה, להתחתן.
אין חברים מהעבר, עברנו דירות זה יצר לו בעיות.
 
אני אמא מבוגרת, לא יכולה לחכות עד גיל מאה כדי להיות סבתא...
ככה לפי הקצב שלו... צריך לעזור לו להתקדם:)
לצפיה ב-'בקיצור.. את חושבת יותר על מה לך יתאים...'
בקיצור.. את חושבת יותר על מה לך יתאים...
30/03/2018 | 17:40
8
45
כמו שאת אומרת הבן שלך בן 26 וסך הכל סבבה, חברותי ומתפקד. אולי ביישן יותר מאחרים, אולי פשוט נהנה להיות לבד. אז מה אם אין חברי ילדות? מה עם חברים מהצבא, מהלימודים, מהעבודה? מאז שהיה ילד ועד היום לא היו הזדמנויות? כנראה שהוא בחר שלא או שלא הסתדר.. אז למה לדעתך שידוך חברתי מאימא יתקבל אחרת? ומדוע את חשה צורך להתערב בחייו החברתיים של גבר בן 26?
 
כמו שאמרת- את רוצה שהוא יתניע את הקצב, ובעזרת השם ימצא בחורה טובה ויביא לך נכד מהר מהר.. אז לצערך ולצער הורים רבים אחרים, הילדים הסוררים האלו.. בסוף הם חיים את חייהם ולא את חיי ההורים...
 
סמכי על הילד שלך שיסתדר (אני אומרת את זה בתור אחת שמאורסת לבחור שהיה אחד לאחד כמו הבן שלך, ובסוף החליט לצאת מהבועה שלו, הכיר ומתחתן עוד חודשיים. מבטיחה לך שלאימא שלו לא הייתה יד בדבר).
אני מבינה את הדאגה שלך אבל את חייבת לשחרר אותו להסתדר כרצונו ובטח בגיל כזה
 
לצפיה ב-'להיות אמא'
להיות אמא
31/03/2018 | 11:48
7
36
נוסעת שלום, 
אמא זאת אמא, והדאגה שלה היא טבעית.
היא רואה את הבן שלה, איכפת לה ממנו,
היא רוצה בטובתו. 
ולדעתי, מגיע לה הערכה על הפניה שלה לפורום,
על בקשת העזרה, חשיפת הכאב הפרטי שלה. 
כמו שכתבת לה בסוף דבריך "אני מבינה את הדאגה שלך"
קשה לפעמים להיות הורה שכל כך רוצה לעזור -
אבל זה לא בידיו.
 
השיתוף שלך אודות בן הזוג שלך שהחליט ועשה שינוי, 
מחזק ומעורר תקוה,
שהכל יסתדר בסופו של דבר,
שצריך להאמין בבן,
לאפשר לו להתקדם בקצב שלו,
ולסמוך עליו. 
 
 
לצפיה ב-'תודה לשתיכן'
תודה לשתיכן
01/04/2018 | 10:43
34
חג שמח!
לצפיה ב-'כמובן ורדה'
כמובן ורדה
02/04/2018 | 21:49
5
28
אני פשוט חושבת שיש דאגה ואכפתיות אימהית וגם צריך לדעת היכן לשחרר ולסמוך על הילד שימצא את דרכו. ולא בילד עסקינן- בגבר בן 26..
וכמו שאמרתי- אני מבינה את הדאגה שלה סך הכל.
לצפיה ב-'תראי'
תראי
02/04/2018 | 22:21
4
32
זה לא יפה מצידך להחליט בשבילי ובשביל הבן שלי מה צריך לעשות.
אני פניתי לפורום בשאלה כואבת, אני יודעת במי מדובר ושאני צריכה
לעזור לו, נכון שהוא גבר בן 26 , הוא חווה משברים בילדות ואף אחד
לא הושיט לי ולו כתף תומכת. בבקשה לא להגיב לי.
חג שמח!
 
לצפיה ב-'אז לא הבנתי'
אז לא הבנתי
07/04/2018 | 19:53
3
19
באת לפורום ציבורי... העלת בעיה ואמרת שזה לא יפה שענו לך...? ואז עוד ביקשת שלא יגיבו לך יותר...?
לא החלטתי כלום.. אמרתי לך את דעתי. אם אינך מעוניית בדעות פורום הוא לא המקום הנכון בשבילך...
בכל מקרה בהצלחה
לצפיה ב-'את אומרת '
את אומרת
07/04/2018 | 20:21
2
36
הוא גדול תסמכי עליו.
כשהיה בן 16 ביקשתי עזרה בשבילו בתקשורת, אחרי שהורידו אותי מהקו
אחת המגישות אמרה: הוא בן 16, הוא גבר, לא ילד. אם כך, למה אני פונה
ואומרת שיש בעיה? וורדה הסכימה איתך שצריך לסמוך עליו , אם זה ככה
אז אף אחד לא היה בא לקבל טיפול כי צריך לסמוך על כל אחד שנמצא
במצוקה שהוא מבוגר וכבר ידע להסתדר בלי עזרה.
לצפיה ב-'לבקש עזרה'
לבקש עזרה
08/04/2018 | 09:02
27
כשמדברים על אסרטיביות,
מדברים על שני נושאים
1. להגיד לא
2. לבקש עזרה 
לבקש עזרה זה כוח שמעיד על בטחון עצמי.
 
 
 
 
 
 
 
 

 
לצפיה ב-'קודם כל'
קודם כל
10/04/2018 | 21:34
56
יש הבדל בין נער בן 16 שעדיין תלוי בהוריו לגבר בן 26. לא שאני חושבת שלפנות לתקשורת זה הצעד הנכון אבל מבינה שזה בא מכוונות טובות..
 
בכל מקרה את כבר בשלב בחיים שהורה הוא אינו מחנך יותר ואינו שם כדי לגדל את הילד אלא משמש יותר כתומך ומדריך. את יכולה בהחלט לדחוף אותו לעשות צעדים כמו לגשת לטיפול או לעודד אותו לפנות לקואוצ'ר. אבל לחפש לו חברים על דעת עצמך...?
 
(אגב, מבחינה תקציבית, דרך קופת החולים יש טיפולים מסובסדים.)
 
את יכולה לעודד, לכוון, להציע. אבל את לא יכולה להכריח אותו. ויש הבדל ענקי בין זה לבין לגשת לפורום של זרים ולחפש לו חברים. אני מבינה שהכוונה שלך טובה וברור שאת באה ממקום טוב ודואג. אבל זה לא מה שיעזור לך. למה שהוא ירצה לרכוש חבר שאימא שלו סידרה לו מפורום? נסי רגע לחשוב על זה ברצינות.
 
ממה שאת מתארת נשמע שאכפת לך ואת דואגת אבל אני לא חושבת שהצעדים שלך נכונים כמו לפנות לתקשורת או לחבורת זרים כדי למצוא פתרונות.
אני במקומך הייתי מנסה לעודד אותו ללכת לטיפול או לדמות טיפולית כלשהי שתוכל לעודד אותו לצאת מהקופסא ולרכוש מיומנויות. אבל את לא יכולה לקבוע את הטיפול ולדחוף אותו מבעד לדלת.
 
ולמעשה, הייתי במקומך הולכת בעצמי לכמה פגישות, כדי להבין איך יהיה הכי נכון מצידך לגשת לעניין, וגם לקבל תמיכה מול הקושי הענק שלך. את תופתעי לטובה אני מבטיחה לך.
לצפיה ב-'היי ריקולה'
היי ריקולה
05/04/2018 | 13:48
36
יכול להיות שיש קשר למעבר הדירות בגיל הילדות למה שיש לו, כי ראיתי מחקר שכותב שילדים שעברו דירה עד גיל 14 זה עלול לגרום לחרדה בהתבגרות, אם חשוב לך אני אחפש את המחקר וישלח לך.. 
וכל הכבוד לך באמת על זה שנכנסת לכאן בשביל הבן שלך, המון הורים לא יעשו את זה.. : )
לצפיה ב-'חג שמח !'
חג שמח !
28/03/2018 | 14:04
4
39
לכל חברי הפורום היקרים
ולמצטרפים אלינו,
לרגל חג הפסח המתקרב אני רוצה לאחל לכם 
חג שמח, התחדשות, בריאות טובה, שמחה והצלחה.
 
אני מזמינה אתכם להקשיב לאריק איינשטיין שר
 ולחשוב מאיזה עבדות אתם רוצים לצאת
ומהי חירות עבורכם.  
לצפיה ב-'חג שמח'
חג שמח
28/03/2018 | 14:14
11
לצפיה ב-'"לצאת למסע שכולו סיכונים" '
"לצאת למסע שכולו סיכונים"
29/03/2018 | 14:17
2
21
המשפט הוא מתוך השיר המוזכר למעלה 
 אריק אינשטיין מוכן לקחת סיכון 
"לקראת שמץ סיכוי 
לסוף דמיוני מאושר והזוי"
אומרים שללא סיכון אין סיכוי
איזה סיכון כל אחד מאתנו מוכן לקחת כדי לשפר את חייו ?  
 
לצפיה ב-'החרדה היא שעבוד , אין בכלל ויכוח על העובדה הזאת .'
החרדה היא שעבוד , אין בכלל ויכוח על העובדה הזאת .
01/04/2018 | 21:05
1
30
אבל משום מה העובדה  הזאת שאין טעם להילחם בתחושות אלא לקבל אותן כפי שהן וכמובן לשנות את ההתיחסות לבעיה עם כל מה שכרוך בכך לא בדיוק פותר את הבעיה הזאת . להתידד עם החרדה מזכיר לי משום מה את מה שמכונה "תסמונת שטוקהולם.
    לגבי סיכוי כנגד סיכון , אני לרוב לוקח סיכונים בהנחה שזה שווה לי לטווח ארוך ועד היום נראה שצדקתי , אשתי תמיד צוחקת על זה שאני מזכיר לה לוליין שהולך על חבל דק , אז נכון שלפעמים נופלים וחוטפים אבל כל זמן שהמאזן הסופי הוא חיובי זה סימן שצדקתי , ככה זה היה לפחות עד עכשיו והמאזן הסופי יהיה כמובן אחרי הקדיש שיגידו עלי אלא שאז זה באמת כבר לא יעניין אותי. החיים מצחיקים לפעמים וככה אני רואה את זה. בסופו של דבר הכל שטויות והבל הבלים .
חג שמח לכולם.
לצפיה ב-'להחליש את כוחה של החרדה'
להחליש את כוחה של החרדה
01/04/2018 | 23:10
26
לקבל את החרדה לא אומר להשלים אתה
אלא להפסיק לפחד ממנה ובכך לעקר ממנה את הכוח 
למה הדבר דומה? 
ילד שנתון להצקות מצד ילד אחר
בכל פעם שהוא יגיב בפחד 
הילד המציק ימשיך בהצקות שלו ואף יגביר אותן
כי זו המטרה של המציק להפחיד, 
מתי יחול שינוי ?
ברגע שהקורבן ישנה את התגובה שלו: 
1. יעמוד מול המציק בלי פחד,
2. יגיב באדישות להצקות,
המציק לא ימצא עוד טעם בהצקות 
ויש סיכוי סביר שיחדל מהן. 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ