לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

המשך >>

לצפיה ב-' מכינים עוגה לחג '
מכינים עוגה לחג
( לעמוד שלי בתפוז )
28/05/2017 | 14:47
מכינים עוגה לחג שבועות
מוזגים, מקציפים ומקשטים
יצאה לכם עוגה מרשימה במיוחד
אם כן, מהרו להשתתף בתחרות המתכונים!
תעלו תמונה ומתכון לעוגה שהכנתם ואולי תזכו בפרסים מפנקים  
 
שיהיה בהצלחה וכמובן חג שמח!
 
לצפיה ב-'חרדה חברתית '
חרדה חברתית
28/05/2017 | 14:33
5
בתי בת 20 סובלת מחרדה חברתית שלאחרונה ממש פוגעת בחיי היום יום שלה אשמח לקבל המלצות למטפלים באיזור אשדוד (ואם מישהו מכיר את מכון טימור ויכול להמליץ)
לצפיה ב-'מתי זה יעבור'
מתי זה יעבור
24/05/2017 | 10:24
7
30
אחרי התקף חרדה, ישנה הפרעת חרדה. פחד והרגשה לא טובה במשך כל היום, היום הוא מתיש, פעולה הכי פשוטה כלכך קשה, ורואים בחוץ את כולם מתפקדים ומאושרים, לא מבינים שאם ייפלו לחרדה חייהם ישתנו. האם זה יעבור? כלכך רוצה את החיים שלפני שבועיים, הכל היה קל וכיף, עכשיו קשה ואני נאבקת כל יום רק לעבור את זה. מנסה הכל, טיפול cbt , נרשמתי לקורס מדיטציה, התחלתי לקחת אסטו שזה ציפרלקס, אני יודעת כמה כולם נגד כדורים, אני אומרת שזה קודם כדי לצאת מהמעגל של החרדה ומהתקופה הקשה הזאת, וכשארגיש טוב נתחיל להיגמל מהכדורים. אבל למה זה נראה כאילו החרדה וההרגשה הזאת תישאר לכל החיים, כאילו לא יעבור לעולם? מישהו יכול לשתף?
לצפיה ב-'ראשית , מי אמר לך שכולם נגד כדורים? '
ראשית , מי אמר לך שכולם נגד כדורים?
24/05/2017 | 16:02
5
17
בן אדם שנמצא במצב נפשי כזה שלא מאפשר לו לתפקד חייב לקחת תרופות , לפחות בכדי שיהיה יותר שליו ויוכל לקבל טיפול נפשי ביתר הצלחה .  כשאת בסערת נפש אין סיכוי לטיפול אפקטיבי , את לא תוכלי להבין ולשתף פעולה . בנוסף יש מטופלים שלוקחים תרופות במשך שנים רבות בלי בעיה .
 טיפול CBT נחשב לטיפול המועדף  לחרדה , זו הדעה הרווחת , אני לא ניסיתי ולכן לא יודע לענות לך אבל זו נראת דרך התחלתית לטיפול בבעיה . 
אין שום סיבה שחרדה תישאר לכל החיים  וזה שאת מרגישה ככה עכשיו לא אומר שזאת האמת ואין שום סיבה שבעולם שלא תוכלי לצאת מזה .
לגבי קורס מדיטציה , לא יודע .
לצפיה ב-'הבעיה היא'
הבעיה היא
24/05/2017 | 17:19
4
20
שכל יום כמו נצח, אני רוצה כבר לצאת מזה,וזה נראה קשה מאוד, מאבק יום יומי. לך היה משהו כזה?
לצפיה ב-'חמודה, אני רוצה לומר לך משהו שבעיני הוא חשוב מאוד'
חמודה, אני רוצה לומר לך משהו שבעיני הוא חשוב מאוד
24/05/2017 | 17:47
3
22
תפסיקי לשאול ולחקור אנשים אחרים לגבי התסמינים שלהם  . אין שום קשר בינך לבין אחרים והעובדה  שלי היה או לא היה משהו כזה  לא קשור אליך בכלל .
 המכנה המשותף היחד ביני לבינך או ביני לשאר החרדתיים הוא העובדה שאנחנו מוגדרים חרדתיים , לא יותר . כל אינדיבידואל הוא עולם אחר ,מוח שונה עם תסמינים שונים ותגובות שונות ותרופות שונות  . לאחד עוזר טיפול מסויים ולשני לא . כל אחד מאיתנו הוא עולם בפני עצמו .
 לפעמים יכול להיות מצב שתקראי תגובה של מישהו בפוסט וזה יכול לפגוע ולייאש אותך. אנשים כותבים לפעמים  בתחילת הודעה בכדי שחבר'ה מסויימים  שרגישים להודעות מסויימות לא יקראו .
 לי באופן אישי אין בעיה לספר לך כל מה שתרצי אבל זה לא מועיל ועלול להזיק אם בטעות אומר משהו לא במקום מבחינתך.
לצפיה ב-'נכון מאוד,'
נכון מאוד,
25/05/2017 | 09:03
2
17
פשוט זה מעודד לשמוע סיפורים על אנשים שיצאו מזה וחזרו למסלול, על אנשים שלוקחים כדורים ואין להם רגשות אשמה על זה, על זה שיש תקוה ואתה לא לבד, כולם סביבי נראים מאושרים ושהכל קל להם, ונראה כאילו רק עליי עובר משהו שאף אחד לא מבין, כלכך רוצה לעבור את זה ולהיות במצב שמה שאשאל זה איך להיגמל מהכדורים כי אני מרגישה טוב, כרגע זה נראה רחוק מאוד, זה מעודד שאנשים משתפים ממה שעבר עליהם...
לצפיה ב-'אין ספק שזה מעודד לשמוע על הצלחות ויציאה מחרדות '
אין ספק שזה מעודד לשמוע על הצלחות ויציאה מחרדות
25/05/2017 | 12:34
1
12
תראי , זה שאנשים מסביבך נראים מאושרים לא אומר כלום . לא רואים על בני אדם מה קורה אצלם בפנים ומה עובר עליהם .
 תני לזמן לעשות שת שלו ואל תעמדי עם סטופר ותחכי שזה יעבור כבר , בדרך כלל התחושות האלה עוברות לאט וההטבה מגיעה לפעמים לאט כאילו בהחבא , ופתאום את שמה לב שאת מרגישה יותר טוב ויותר טוב .
 זה דורש עבודה ואם את רצינית ומוכנה להשקיע אין ספק שתראי שינוי , יכול לקחת זמן קצר יותר  או ארוך יותר ודורש גם סבלנות , ויש גם לפעמים מעידות ונפילות בתהליך ורצוי לא להתרגש מזה כי זה חלק מהתהליך .
    חשוב מאוד שתהיה לך איטראקציה טובה עם המטפל שלך ואל תתביישי להחליף מטפל אם את מרגישה שאין שפה משותפת בינכם.
לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
25/05/2017 | 13:35
3
לצפיה ב-'אופטימיות'
אופטימיות
( לעמוד שלי בתפוז )
25/05/2017 | 16:55
10
 
שלום קנדל,
 
את חווה לאחרונה התקפי חרדה ופועלת בכמה מישורים,
נראה לי שאת נחושה להפטר מהחרדה 
ואת פועלת לשם כך בכמה מישורים,
אין סיבה שהחרדה לא תחלוף,
גישה אופטימית יכולה לעזור,
מאמינה שתצליחי לצאת מזה. 
לצפיה ב-'מה הפחד הכי גדול שאתו התמודדתם?'
מה הפחד הכי גדול שאתו התמודדתם?
( לעמוד שלי בתפוז )
21/05/2017 | 16:05
19
20
כולנו מתמודדים עם פחדים,
גם מי שנראה מאד בטוח בעצמו,
ומצליח בתחומים שונים.
לא כולם מודים בכך,
פחד לא פוסח על אף אחד מאתנו.
להודות בכך צריך אומץ, לדעתי,
וחברי הפורום הם אנשים אמיצים
שמתעמתים עם פחדיהם.
על איזה פחד הצלחתם להתגבר?
מה כבר מאחוריכם?
מי ישתף ויתן השראה לאחרים?
לצפיה ב-'לי'
לי
21/05/2017 | 16:25
4
28
הלוואי והייתי יכולה לספר על פחד שכבר התגברתי עליו, אני בעיצומה של הפרעת חרדה שבאה אחרי התקף חרדה, התחלתי כדורים רק שאוכל לצאת מזה, נרשמתי למדיטציה וטיפול cbt , החלום שלי זה יום ללא מאבקים בחרדה שפשוט לא עוברת במשך כל היום, זה מתיש, רוצה את חייו שלפני שבועיים, הפחד הכי גדול הוא אם זה לא יעבור.
לצפיה ב-'כמה מילים על חרדה'
כמה מילים על חרדה
( לעמוד שלי בתפוז )
22/05/2017 | 01:13
2
19
לי היקרה,
אני מבינה שקשה לך כרגע,
זה מאד טבעי כמו החשש שלך ממנה.
 
נראה שהנושא של החרדה חדש לך, 
האם זה נכון? 
חשוב לדעת, דוקא בשלב הראשוני,
שהתגובה לחרדה חשובה.
אם לא נבהלים ממנה,
אז אין לה קיום -
כי היא תוצאה של הפחד ממנה.
 
מה קרה לפני שבועיים? 
 
לצפיה ב-'ברור שאם לא נבהלים מהחרדה היא לא תתקיים'
ברור שאם לא נבהלים מהחרדה היא לא תתקיים
22/05/2017 | 05:37
1
14
אבל זאת בכלל לא הבעיה . 
 חרדה היא תוצאה של בהלה ממשהו , אז לומר למישהו , אם לא תיבהל לא תחווה חרדה זה כבר מאוחר קצת , לא ככה ?   השאלה היא איך מוציאים את הפחד לאחר שהוא כבר הופיע .
  
לצפיה ב-'הפרשנות עושה את ההבדל'
הפרשנות עושה את ההבדל
( לעמוד שלי בתפוז )
22/05/2017 | 08:48
9
לצוציקן,
ההבדל הוא בפרשנות.
אם מפרשים את תגובת החרדה 
למשל את דפיקות הלב המהירות, את ההזעה כמשהו כמשהו מאיים,
אז חווים חרדה.
אם, לעומת זאת, אומרים, למשל: 
דפיקות לב הן אותן דפיקות לב מהירות כתוצאה מריצה, 
הסחרחורת, היא אותה סחרחורת שיכולה לקרות כשיושבים על קרוסלה 
בלונהפארק, 
ולא חוששים מהתופעות הללו, אז לא יתפתח לחרדה. 
הפרשנות היא ההבדל. 
 
לצפיה ב-'עצם העובדה שמפחדים,אז זה בטח לא יעבור.'
עצם העובדה שמפחדים,אז זה בטח לא יעבור.
22/05/2017 | 14:52
14
כל פחד וכל כעס הם שמעצימים את הפרעות החרדה.
הפרעות החרדה קיימות בעיקר אצל האנשים שהם רגישים מאד.
זכרו שהכדורים יאפשרו לכם לתפקד בחיים.
כדורי ההרגעה החזקים מאפשרים תפקוד מהיר ביחד עם סכנה להתמכרות
ואילו הכדורים ממשפחת SSRI כמו למשל ציפראלקס מאפשרים תפקוד סביר לאחר 3 חודשים מיום שמתחילים לקחת כל יום כדור שלם,אבל הם לא ממכרים.
זכרו לא להפסיק שימוש בכדורים על דעת עצמכם אלא רק על דעת פסיכיאטר,אחרת התסמינים עלולים לחזור כי עדיין ניהול החיים לא תקין וצריך להשתנות לטובה.
 
לצפיה ב-'מבחינתי,מה שהיה מת,לא זוכר ולא רוצה לזכור'
מבחינתי,מה שהיה מת,לא זוכר ולא רוצה לזכור
22/05/2017 | 10:22
16
דברים רעים שהיו בחיי שהפחידו אותי.
כידוע אני חי מיום ליום
ובטח לא מעניין אותי מה שהיה אתמול או לפני שנים.
ובטח לא מעניין אותי מה יהיה מחר.
כרגע אני מתכונן ומכין את עצמי ליום זה
ומתכונן לכל המטלות של היום הזה.
ולא חסרים מטלות ליום הזה.
אין לי כוח להתעסק באתמול ובמחר.
במחר הכל יכול להשתנות והכל נראה מעורפל ולא ברור.
 
לצפיה ב-'הכי קשה? אבל ממש הכי הכי קשה?'
הכי קשה? אבל ממש הכי הכי קשה?
22/05/2017 | 14:43
8
35
החרדה הנוראית מה יהיה כשאימא שלי כבר לא תהיה פה.
לצפיה ב-'אופייני לאנשים עם BPD'
אופייני לאנשים עם BPD
22/05/2017 | 15:39
1
24
הבן שלי גם עם הסיפור העצוב הזה , מה יהיה אם תמותו , ומכיון שהוא מתגורר אתנו הדאגה הזאת שלו זה כמעט על בסיס יומיומי וזה ללא סיבה אמיתית .
בקיצור לא קל. ובכלל כל הסיפור הזה  של בורדרליין הוא ממש על הפנים.
 
לצפיה ב-'זה התחיל לי בערך בגיל שנתיים'
זה התחיל לי בערך בגיל שנתיים
22/05/2017 | 18:22
25
הייתי בטוחה שהתעטשות מסמנת מוות, ובכל פעם שאימא שלי רצתה להתעטש היא הייתה חייבת ללכת לחדר אחר ולעשות את זה שם. הייתי בוכה בכי תמרורים אם שמעתי וראיתי את זה לידי.
לצפיה ב-'אלומה היקרה'
אלומה היקרה
( לעמוד שלי בתפוז )
22/05/2017 | 16:58
5
21
תודה על השיתוף.
 
 
לצפיה ב-'בבקשה'
בבקשה
22/05/2017 | 18:23
4
28
לא הייתי מסוגלת להעלות על הדעת שבסוף אני זו שאמצא אותה ממש בדקה או בדקות האחרונות שלה. היא הייתה עדיין חמה.
לצפיה ב-'לא פשוט'
לא פשוט
( לעמוד שלי בתפוז )
24/05/2017 | 07:42
3
12
חוויה לא פשוטה. 
איזה עוצמות יש לך !
לצפיה ב-'את באמת חושבת שיש לי עוצמות?'
את באמת חושבת שיש לי עוצמות?
24/05/2017 | 16:25
2
16
איך את רואה את זה? אני לא מבחינה בזה בכלל, ואת לא היחידה שאומרת לי את זה...
 
והנה פחד חדש: קיבלתי עכשיו תוצאות של בדיקות דם שעשיתי מהיום, והחלק החשוב ביותר שם מחריד. הידרדרות שעלולה, אם תימשך ככה, להרוג אותי או לגרום לי סבל וסכנת חיים מוחשית. ואני בחרדה, כי אני לא מרגישה מסוגלת להשתלט על זה לבד. כרגע אין לי טיפול מכל מיני סיבות, וגם שתי המדריכות שלי עוזבות בדיוק באותו יום בשבוע הבא, אחת מהן בהתראה של שבוע וחצי. ואין בינתיים תחליף. זה אומר שאני כנראה אסתגר כמה שאפשר בבית כי אני לא יוצאת אם אני לא חייבת, וגם אם אני כן חייבת אני לא תמיד מסוגלת. ובחודשים האחרונים החרדה שלי מחמירה מאוד בערבים. גם בעיית השינה שלי. ודחו לי את הפסיכיאטר מהשבוע לסוף ספטמבר. זה אומר שגם במישור הזה אני לבד. אני מיואשת כל כך וקורים כל כך הרבה דברים
לצפיה ב-'חכי עם החרדה'
חכי עם החרדה
( לעמוד שלי בתפוז )
26/05/2017 | 14:32
1
9
העוצמות שלך כתובות שחור על גבי לבן,
וזה טבעי שאת לא רואה אותן
ושאחרים רואים אותן בך.
 
לגבי הבדיקות שעשית - 
זה טבעי שזה מלחיץ אותך, 
 
יחד עם זאת,
בהרבה מקרים, מתברר בהמשך, בשיחה עם רופא,
שלא הבנו נכון את התוצאות, 
ושהמשמעות היא לא כל כך נוראה כמו שחושבים.
זה יכול להיות גם במקרה שלך -
אז חכי עם החרדה,
תגידי לה להניח לך בינתיים,
ולאפשר לך סופ"ש רגוע,
כי המסקנות קצת מוקדמות. 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'הבנתי נכון מאוד את התוצאות'
הבנתי נכון מאוד את התוצאות
26/05/2017 | 15:02
8
וגם הרופאה שלי מודאגת מאוד, דיברתי איתה ויש לי גם תור אליה בשבוע הבא, אבל אין לי מושג איך אני אמורה לטפל בזה עם כל הבעיות האחרות שלי.
ואיך אפשר לחכות עם חרדה? מעניין. תודה!
לצפיה ב-'אני כבר התגברתי על רוב הפחדים והדברים שאני נמנה'
אני כבר התגברתי על רוב הפחדים והדברים שאני נמנה
23/05/2017 | 21:30
3
20
מה שנשאר זה לראות סרט בקולנוע
לנסוע מחוץ לעיר
לטפל באופן מעשי בזוגיות- טיפלתי רק תאורטית.
אבל התקף חרדה אין לי כבר איזה חצי שנה.
לצפיה ב-'אם יש משהו אחד - מהו ?'
אם יש משהו אחד - מהו ?
( לעמוד שלי בתפוז )
23/05/2017 | 22:35
2
14
אם יש משהו אחד שבעבר לא העזתם לעשות, והיום אתם כן עושים אותו -
מה הדבר זה?
לצפיה ב-'מהרבה דברים פחדתי'
מהרבה דברים פחדתי
26/05/2017 | 10:42
1
6
ללכת לסופר לצאת בלילה מאנשים זרים לקרוא ספרים ועוד... על כל זה התגברתי בעזרת האל
לצפיה ב-'אתה כובש בכל פעם'
אתה כובש בכל פעם
( לעמוד שלי בתפוז )
26/05/2017 | 12:32
4
עוד תחום ועוד תחום,
אין לי ספק שנכונות לך עוד הרבה הצלחות,
כל הכבוד !
לצפיה ב-'לי'
לי
21/05/2017 | 18:29
5
26
אתם מכירים אולי פורום חרדה שקצת יותר פעיל שבו אנשים עונים, משתפים , תומכים, בתדירות יותר גבוהה? יש פורום או קבוצה כזאת?
לצפיה ב-'נראה לי שאולי בפייסבוק יש סיכוי למצוא משהו'
נראה לי שאולי בפייסבוק יש סיכוי למצוא משהו
21/05/2017 | 18:53
3
19
בנוסף יש הרבה פורומים באתר "כמוני " , יש גם באתר INFOMED הרבה פורומים שעוסקים בנושא . 
 אם קיבלת איזשהו אבחון  לגבי סוג החרדה (חרדה חברתית ,ocd , פוסט טראומה וכ"ו ) יהיה עדיף אבל בכל מקרה יש המון מידע ברשת.
 
לצפיה ב-'לי'
לי
21/05/2017 | 18:58
2
21
מבאס שהפורומים לא ממש פעילים, לפעמים עוברים ימים עד לתגובה.
לצפיה ב-'האם את פעילה מספיק בפורום? '
האם את פעילה מספיק בפורום?
23/05/2017 | 12:15
1
2
לצפיה ב-'שאלה מעניינת '
שאלה מעניינת
( לעמוד שלי בתפוז )
23/05/2017 | 23:37
6
לצפיה ב-'תעלי שאלה '
תעלי שאלה
( לעמוד שלי בתפוז )
22/05/2017 | 01:15
13
את מוזמנת לשאול, לכתוב
תקבלי מענה
יש בפורום אנשים שיגיבו אליך בשמחה,
גם אם לא באותו רגע. 
 
לצפיה ב-'"להפוך את הלחץ לחבר"'
"להפוך את הלחץ לחבר"
( לעמוד שלי בתפוז )
15/05/2017 | 11:42
7
43
האם מישהו מכם ראה את ההרצאה המעניינת של 
קלי מקגוניגל 
"להפוך את הלחץ לחבר?" 
אם לא, ממליצה לכם לראות, 
נכון לעכשיו, ההרצאה עולה כשפותחים הודעה בפורום. 
המרצה מעלה כמה נקודות הסתכלות מעניינות על החרדה.
אשמח להתייחסותכם.
 
לצפיה ב-'רעיון מהפכני ראשון '
רעיון מהפכני ראשון
( לעמוד שלי בתפוז )
17/05/2017 | 11:33
6
23
חרדה- מי לא היה מעדיף שלא לחוות אותה ובמקומה לחוות שמחה ואומץ? 
מההרצאה המרתקת של קלי מקגוניגל
אנחנו מבינים שההשפעה של החרדה על הגוף
היא אותה השפעה כמו שיש לשמחה ולאומץ,
כל זה בתנאי שלא פוחדים מהחרדה ולא חוששים ממנה.
החרדה מכינה את הגוף לפעולה
כך שהגוף יתפקד ביעילות במצבים מאתגרים.
אם  לא פוחדים מהחרדה,
לא רק שהיא לא יכולה להזיק  מבחינה בריאותית,
היא מועילה לגוף.
כלי הדם נשארים רפויים, הלב מתחזק.
אם חושבים על החרדה כמשהו שמועיל לגוף,
ומכין אותו לאתגרים,
ולמעשה מחסן את הגוף. 
אז החרדה הופכת מאויב לאוהב, לידיד,
ואיזה רעיון מהפכני זה !
 
לצפיה ב-'פששש.. ממש רעיון מהפכני , נו באמת ורדה.'
פששש.. ממש רעיון מהפכני , נו באמת ורדה.
18/05/2017 | 09:11
5
23
הרעיון ה"מהפכני" הזה כבר מופיע בתנ"ך (איוב פרק ג') . 
אם לא פוחדים מהחרדה ? אף אחד לא חידש כלום , הבעיה היא איך להפסיק לפחד מהפחד , זאת השאלה הגדולה 
 
לצפיה ב-'להפסיק לפחד מהפחד'
להפסיק לפחד מהפחד
( לעמוד שלי בתפוז )
18/05/2017 | 11:52
4
17
תודה ז'קו על ההפניה למקורות.
 
אני מניחה שהתכוונת לפסוק (בספר איוב, פרק ג')
(כה)  "כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי, וַיֶּאֱתָיֵנִי;    וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, יָבֹא לִי.
(כו)  לֹא שָׁלַוְתִּי, וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא-נָחְתִּי;    וַיָּבֹא רֹגֶז".
הפסוק  מבטא את הרעיון של ציפיה שלילית שמגשימה את עצמה.
הוא לא קשור לדיון  הנוכחי, לדעתי. 
 
אדם אחד עישן כל חייו,
לא הועילו בקשות מצד משפחתו,
הידיעה שעישון מסכן את חייו לא גרמה לו לשנות ממנהגו.
 
יום אחד הנכד שלו אמר לו 
"סבא, אני עצוב כי אם אתה תמות מעישון אני לא אוכל לשחק אתך".
המשפט הזה זעזע אותו. באותו רגע הוא הפסיק לעשן.
בהחלטה של רגע.
 
אנחנו לא יודעים מה הדבר שיגרום לנו לשנות דפוס,
הפחד הוא כביכול לא בשליטתנו,
אבל לא כך הדבר.
פחד הוא דפוס,
אז שינוי יכול להתרחש בעקבות החלטה של רגע, 
זה רווח לעומת הפסד.
לפעמים, גם אם זה לא נראה כך, יש רווח סמוי מדפוס שלילי.
אז חשוב שנשאל את עצמנו
האם אנחנו מוכנים לוותר על הרווח/ים שיש לנו מהדפוס? 
 
אולי קשה לנו לראות עצמנו בלעדיו,
אולי אנחנו אפילו מחבבים אותו.
אלו שאלות שאדם צריך להתעמת עם עצמו ולבדוק. 
לצפיה ב-'אני מאוד מחבב פחד,אבל זה במישור של ריגוש ,פחד חיובי '
אני מאוד מחבב פחד,אבל זה במישור של ריגוש ,פחד חיובי
18/05/2017 | 16:32
3
18
החרדות זה פשוט קוץ בישבן . בשבוע שעבר התבטאתי בנוגע להשלמה או התיידדות או ויתור או קבלת החרדות  , באותו יום הייתי צריך לטוס לחו"ל לענייני עבודה וחזרתי היום , ואיך שחזרתי גם הוא חזר , שם לא היה לי כלום ואילו כאןזה על הפנים   . אני באמת מאמין שצריך לשחרר וללמוד לקבל את זה אבל אני לא יודע איך עושים את זה , ולהגיד למישהו אם תפסיק לפחד אז תרגיש טוב זה טוב ויפה אבל איך? איך עושים את זה בפועל ?
 
לצפיה ב-'מעניין מאד'
מעניין מאד
( לעמוד שלי בתפוז )
19/05/2017 | 07:25
2
18
מעניין מה מאפשר את ההבדל הזה שאתה מתאר, בין חו"ל לארץ
אם היית יכול לאפיין אותו מה הוא היה?
לצפיה ב-'אין לי מושג , כל השערה תהיה רק ניחוש .'
אין לי מושג , כל השערה תהיה רק ניחוש .
19/05/2017 | 17:44
1
8
לצפיה ב-'ניחוש זה טוב '
ניחוש זה טוב
( לעמוד שלי בתפוז )
20/05/2017 | 09:18
11
אין סיבה להמנע מניחוש,
הרי לא מדובר כאן על עובדות, ניחוש יכול לתת כיוון
לצפיה ב-'ניתוק?'
ניתוק?
13/05/2017 | 17:56
5
47
אז העליתי פריזמה ל50 מ"ג וכמעט שאין זכר לחרדה.
ואז פקדה אותי חברה וותיקה שמזמן לא פגשתי- תחושת הניתוק. כאילו אני חווה הכל במעורפל. כאילו אני בתוך בועה. מכירים? מה הסיבה לדבר הזה? איך להיפטר מזה?
לצפיה ב-'חפשי בגוגל דה ראליזציה'
חפשי בגוגל דה ראליזציה
14/05/2017 | 03:19
1
36
ובפעם הבאה יהיה נחמד אם תגיבי לאנשים שטרחו לענות לך בשרשור אחר...
לצפיה ב-''
21/05/2017 | 00:22
4
לצפיה ב-'זה חלק מהחרדה'
זה חלק מהחרדה
14/05/2017 | 14:56
2
42
גם לי היה את זה. יש הפרעת חרדה ויש התקפי חרדה. הפרעת החרדה מניבה תחושה של ניתוק. ההתקפים נלווים אליה.
אם את רוצה באמת להיפטר- ממליצה לך טיפול פסיכולוגי.
 
לצפיה ב-'עזר לך? ואם כן, איזה?'
עזר לך? ואם כן, איזה?
14/05/2017 | 16:01
1
17
לצפיה ב-'כן, לחלוטין'
כן, לחלוטין
16/05/2017 | 10:29
25
כבר יותר משנה וחצי בלי חרדה. אני עשיתי פסיכותרפי (טיפול בשיחות) וזה לא הדרך המהירה או הקלה ביותר, אבל אם את מוכנה פתוחה ומוכנה לעבוד, זה יפתור את הבעיה ולא רק יטשטש אותה כמו שתרופות עושות.
לצפיה ב-' פורומים נפתחים מחדש '
פורומים נפתחים מחדש
( לעמוד שלי בתפוז )
15/05/2017 | 12:31
6
  סובלים מכאב כרוני ואין לכם את מי לשתף?
פורום כאב עצבי וכאב כרוני נפתח מחדש על מנת לדבר על ההתמודדות ולקבל תמיכה אחד מהשני!
 
 צריכים ייעוץ לגבי זכויות יוצרים או מפתחים מוצר חדש?
פורום קניין רוחני ופטנטים נפתח מחדש לכל היזמים שבנינו, היכנסו ושאלו את המומחה!
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'האם זאת חרדה? '
האם זאת חרדה?
09/05/2017 | 16:02
1
69
שלום,
בנו של חברי הטוב לאחרונה התחיל לחוות חרדות. הבחור חרד שריח של תכשירי ניקיון (למשל, חומר לניקיון רצפות) מזיק לו ופוגע בגופו. הוא מדבר על השינויים שהריח יכול לעשות לגופו (כמו הרעלה ונזק כללי) ונמנע בכל דרך להיחשף לריח, כי אחרת הוא מתחיל לפחד ולחשוש מאד. נודע לי שלעיתים הוא נמנע מלצאת מהבית בגלל החשש שיתקל בריח שיזיק לו. לי הסיפור נשמע מאד רציני. הצעתי לחברי שיקבע פגישה עם הפסיכיאטר. אני מאד דואג לשלומו. אני תוהה האם זאת חרדה גרידא? מה את חושבת? האם זה הגיוני שמרוב החרדה הבן אדם יחשוש שחל בו שינוי פיזיולוגי? 
 
אשמח לשמוע ממך. 
לצפיה ב-'לפי התיאור שלך '
לפי התיאור שלך
( לעמוד שלי בתפוז )
10/05/2017 | 19:50
30
אורן שלום,
התיאור שלך מתאים, לדעתי, להגדרה של פוביה.
 ב NLP יש טכניקה שנקראת Fast Phobia Cure
שמטפלת במקרים של פוביה.
 
לצפיה ב-'חדשה ועצובה ��'
חדשה ועצובה ��
07/05/2017 | 20:00
7
80
היי לכולם,
יצא לי לעיין בכמה וכמה תגובות שלגם.
אני בת 25 קרוב ל5-6 שנים לפי דברי הרופאים סובלת מ״חרדות״. עברתי אינספור בדיקות בעקבות תלונות חוזרות ונשנות של התקפי דופק מהיר שמעירים אותי משינה, או סתם במהלך ביום... ובמיוחד אחרי אוכל. עברתי בדיקות אצל קרדיולוג והכל יצא תקין, ורופא גסטרו אמר לי ללמוד לחיות עם זה. האם מישהו מכם נתקל בתופעה של דופק מהיר אחרי אוכל?
אני כבר מיואשת... יש תקופות שאני פשוט לא יכולה להכניס כלום לפה.
אני מרגישה שאני משתגעת.

לצפיה ב-'פרינסס. גם אני ורבים כמוני היו כמוך.זה יעבור לך'
פרינסס. גם אני ורבים כמוני היו כמוך.זה יעבור לך
08/05/2017 | 00:52
38
כאשר תשני את צורת ניהול החיים שלך לטובה
ולא תמשיכי בדרך שלך כיום,אם זה בית,או בעבודה,
או בלימודים או בזוגיות או באי זוגיות.
מצב זה גרם כעת באופן זמני לשיבוש החומרים במוח
שמשפיע גם על הקיבה וכל זה גורם לך לתסכול ולפחד
מהתקף שיופיע פתאום ללא אזהרה מוקדמת.
לזה קוראים התקף חרדה שבטח לא מתים ממנו.
לדעתי ,בהתקף משתחררים רגשות אצורים שהצטברו
כתוצאה מרגשות פחד וכעסים פנימיים שלא באו לידי ביטוי
והצטברו עמוק במוח בתת ההכרה.
אם לא תצליחי להנות את הרגלייך השליליים
אז תצטרכי איש מקצוע בתחום הפסיכולוגיה
ובמקביל אולי פסיכולוג שיתאים לך כדור שיאפשר לך לתפקד בחיים,
אבר זכרי שהכדור לא יפתור לך את הבעיה מהיסוד.
הבעיה שלך צריכה להיפתר רק בזכות זה שתשני את צורת החיים שלך ואת צורת החשיבה השגויה שלך.
בהצלחה שיהיה לך
רק דעי שאני אומר מניסיון החיים שלי שעברתי בדיוק כמוך
 
לצפיה ב-'חרדה לאחר אוכל'
חרדה לאחר אוכל
( לעמוד שלי בתפוז )
08/05/2017 | 12:07
22
שלום נסיכה יקרה
וברוכה הבאה לפורום,
ראשית, העובדה שנבדקת ושלא נמצא ממצא רפואי היא חיובית בעיני.
אם מדובר בסימפטום של חרדה - זה דבר שכיח וניתן לשינוי. 
בעבר עלתה שאלה בפורום בנושא חרדות לאחר האוכל,
 
טבעה של חרדה שלאחר שהיא מופיעה ביום אחד,
חוששים מהופעתה שוב באותו הקשר,
ההקשר במקרה שלך הוא אוכל. 
על אף שלפני הופעתה של החרדה, 
במשך כ-20 שנה, אכלת ולא קרה כלום,
הספיקה פעם אחת ( או פעמים ספורות)כדי 
שהתת מודע שלך ילמד שאוכל = חרדה
והוא מגיב בהתאם. 
 
למה הדבר דומה? 
לאדם שננשך פעם אחת על ידי כלב
שיפתח, כתוצאה מכך,  פחד מכלבים,
הפעם הזאת הספיקה ללמד אותו שכלב=סכנה.
אותו אדם יגיב בחרדה בכל פעם שיעבור ליד כלב. 
 
האם ההשוואה הזאת יכולה לתת רעיון איך להשתחרר מהפחד? 
 
 
לצפיה ב-'בנוגע להתקפי חרדה לאחר האוכל.לדעתי הקיבה מושפעת '
בנוגע להתקפי חרדה לאחר האוכל.לדעתי הקיבה מושפעת
08/05/2017 | 17:51
4
19
ישירות מהמוח.
אז חרדה קשה הקיבה נהיית קיבה עצבנית,
היא מצטמקת ולא מתפקדת טוב.
בזמן העיכול היא מתאמצת מאד בפעולת העיכול ובכך
גורמת ללב להתאמץ יותר ולעבוד מהר יותר בהזרמת הדם והחמצן שנמצא בו,
אז חוטפים התקף.
הסימן הברור במצב כזה הוא שהקיבה זזה ממקומה הטבעי ועולה קצת למעלה.
כאשר הגוף רגוע יותר אז הקיבה יורדת למקומה הטבעי ופחות מכווצת.
את זה אני אומר מניסיוני כאשר התחילו לי בעיות החרדה הקשות לפני 20 שנה.
מצב זה גרם לי לכך שתוך חודשיים ירדתי במשקל 12 ק"ג והתקפי החרדה פעלו עלי חזק.
אני אישית כאשר לקחתי את כדור ההרגעה החזק מאד קלונקס,שחרר את המוח שלי מהלחץ ובמקביל שחרר את הקיבה שהתכווצה ואז הייתי צלול וההתקפים פסקו ב-90%.
לצפיה ב-'אני יודעת מה זה חרדות.'
אני יודעת מה זה חרדות.
08/05/2017 | 18:28
3
34
ניסיתי כל דבר אפשרי, התגברתי על 90%
פעם לא הייתי מעזה לצאת מהבית מחשש שאחטוף דופק מהיר.
אבל דווקא אחרי אוכל?
אני לא מוצאת לזה פתרון.
אני גם לא רוצה ללכת למוצא הרגיל שזה כדורים.
אני נלחמת , אבל זה דיי מייאש.
שאלתי רופא גסטרו הוא הפריך את הטיעון שכתבת לי, טוען שאין קשר. זה גם מה שאני חשבתי.
הוא טוען שדופק מהיר אחרי אוכל נגרם מירידה מהירה של האוכל אל הקיבה אצל אנשים שעוברים ניתוח מעקפי קיבה וכו... או בעיות סוכר.
הוא מתעקש שאבדק קרידיולוגית שוב.
פעמיים עברתי הולטר, גם אקו לב, וגם מבמחן מאמץ והכל יצא תקין.
אז הפתרון היחידי שלי זה ללמוד לחיות עם זה?
שיניתי אורח חיים מהקצה לקצה. והתופעה הזו לא מרפה !!!
שקלתי לנסות כדורי שינה לתקופה.
מה אתם אומרים?


לצפיה ב-'אני לקחתי את כדורי ההרגעה הקשים רק מחוסר ברירה'
אני לקחתי את כדורי ההרגעה הקשים רק מחוסר ברירה
09/05/2017 | 02:02
28
כי מצבי היה קשה מאד מבחינת התקפי חרדה
היו לי כל יום במשך חודשיים 2 עד 3 התקפים כל יום
וגרוע יותר לא הצלחתי להירדם בלילות,
אז נהייתי תשוש ללא תפקוד יום יומי.
לקיחת כדורי הרגעה זה עניין של מזל.
יש כאלה שמתמכרים מהר מאד אפילו אחרי הכדור הראשון לא מסוגלים
להפסיק להשתמש בו ואילו אחרים לא מתמכרים לכדורי ההרגעה.
לי נראה שמצבך די קשה ולכן את זקוקה לטיפול מקצועי של פסיכיאטר שיתאים לך כדור,
אם לא כדור הרגעה, אז בטח כדור ממשפחת SSRI כמו למשל ציפראלקס למשך 3 חודשים למצב שיפור מקסימלי. אני חושב שכדורי SSRI לא גורמים ולא גרמו לי שום נזק בריאותי. במקרה שלי גם כדורי ההרגעה לא גרמו לי שום נזק במשך עשרות שנים ולא מכרו אותי. ההחלטה היא רק על ידי פסיכיאטר טוב.
 
לצפיה ב-'"אני נלחמת , אבל זה דיי מייאש"'
"אני נלחמת , אבל זה דיי מייאש"
( לעמוד שלי בתפוז )
13/05/2017 | 12:25
11
דמיינו ילד קטן שמושך בשמלתה של אמו,
הוא רוצה להפנות את תשומת לבה 
לכך שנכנסה לו אבן לנעל. 
האמא מנערת אותו
"תעזוב אותי עכשיו"
הילד מושך שוב בשמלתה 
הפעם היא כועסת,
היא לא מקשיבה ולא יודעת שיש לו כוונה חיובית.
גישה יעילה יותר היתה: 
כן חמודי, מה אתה רוצה לומר לי?
איך זה מתקשר?
 
כתבת 
"אני נלחמת , אבל זה דיי מייאש"
זה ברור שמלחמה יכולה להיות מייאשת 
 
ובמיוחד כשלא ניתן לנצח בה.
במי אנחנו נלחמים ? 
בד"כ באויב.
האם החרדה היא אויב ?
 
אפשר לדמות את החרדה
לילד שמושך בשמלה של אמו, ומאותת לה.
זה מנגנון שמטרתו למשוך תשומת לב.
ולכן אין סיבה להלחם בו,
מלחמה לא "תוציא את האבן המכאיבה מהנעל".
מה יכול לעזור ? 
קודם כל הקשבה. הקשבה.
לא להלחם, לא להתנגד.
רק לשנות את נקודת המבט: 
 
"תודה שבאת, מה אתה רוצה להגיד לי"
 
 
 
לצפיה ב-'נסיכה יקרה'
נסיכה יקרה
14/05/2017 | 15:04
12
נשמע שהלכת לכל הרופאים וקיבלת את כל התשובות.
מה עם התשובות לנפש? חרדתיים לומדים כמה פיזית היא החרדה וכמה מתעתעת, אני בזמנו עשיתי בדיקות מוח מקיפות והרופאים העבירו אותי בניהם, מניורולוג לרופא כזה או אחר כי הם רופאים והם בוחנים את הפיזי. אני במקומך הייתי הולכת לבדוק את הנפשי. קבעי תור עם פסיכולוג ותופתעי מכמה את לא יודעת על עצמך, למרות שאת בטוחה שכן.
לצפיה ב-'הסובלים מחרדה יותר אינטליגנטים ? '
הסובלים מחרדה יותר אינטליגנטים ?
( לעמוד שלי בתפוז )
06/05/2017 | 23:13
4
45
אומרים חוקרים קנדים
"אם נכחיד תכונות כמו חרדה, זה סוף האנושות כפי שאנחנו מכירים אותה"
 
מה דעתכם על הדברים ועל הכתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ ?
הקישור לכתבה מ2015 - למעלה.
לצפיה ב-'לא קראתי את הכתבה, אבל חשבתי על זה רבות'
לא קראתי את הכתבה, אבל חשבתי על זה רבות
08/05/2017 | 18:41
2
26
אני מהרהרת רבות על אנשים כמוני, שנורא רגישים לסביבה, ושמים לב אפילו לזבוב פצוע.
וחשבתי על אותם אנשים שאין להם את זה.
 
ולפעמים גם קינאתי באותם אנשים אדישים, שהיה נראה לי שהם קולים למדי, ושזה בטח נורא כיף לא לראות אף אחד ממטר, ולא לקחת ללב, ולא להתרגש מכל דבר, וגם לא לפתח חרדות מיותרות, מתוך מצוקה שלי או של מישהו מהסביבה שלי.
 
ואני מתכוונת לאנשים שיש להם אינטליגנציה ריגשית גבוהה, לעומת אנשים שאין להם שום אינטליגנציה רגשית.
כי ההבדל הוא עצום, ולי יש בעיית תקשורת קשה עם אנשים שאין להם את זה, כי אנחנו מנוגדים אחד לשני, בצורה שאי אפשר לגשר עליה.
כאילו אני מדברת בשפה אחרת, והם לא מבינים אותי, וזה גורם לויכוחים וחיכוכים אינסופיים.
 
לצפיה ב-'רגישות היא תכונה אנושית'
רגישות היא תכונה אנושית
( לעמוד שלי בתפוז )
11/05/2017 | 11:03
1
14
הרגישות שלך היא אנושית ואני רואה בה מעלה,
זו היכולת לראות את האחר, להתייחס בחמלה, ומתוך התחשבות.
ולדעתי, אין מה לקנא באנשים אדישים -
מגוון הרגשות הם טעם החיים,
הם אולי פחות לחוצים אבל גם פחות חווים התרגשות, שמחה. 
 
התקשורת עם האחר משתפרת כשמבינים 
שאין מציאות אחת. המציאות היא סוביקטיבית,
כל אחד תופס ומפרש אותה 
מתוך נקודת מבט אישית, סוביקטיבית,
שהיא נכונה עבורו.
הידיעה הזאת מאפשרת סובלנות לאחר ולדעתו,
ומונעת חיכוכים וויכוחים.
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לוקח לאנשים קצת זמן בכדי להבין אותי עד הסוף'
לוקח לאנשים קצת זמן בכדי להבין אותי עד הסוף
11/05/2017 | 15:41
15
בהתחלה כשפוגשים אותי, לא יודעים איך לאכול אותי.
הם לא מבינים מה יש לי בראש, ואולי אני קצת שרוטה בנושא של הרגישות, או שחושבים שאני עושה הצגה, או עפה יתר על המידה עם ניתוח מורכב של כל דבר שזז, או שאני פתאום מלאה באנרגיות, דווקא כשכולם רוצים שקט.
 
לפעמים הם נשארים ומתעניינים במה שיש לי להגיד, ולפעמים נלחצים ממני, או שהם קצת בשוק, מאיך שאני מדברת, ושאני הולכת עד הסוף עם מה שאני מרגישה, ואומרת להם את האמת שלי בפנים!!!
הם יכולים לקבל צמרמורת או להזדעזע מאיך שאני חושבת על החיים, אבל זה מה יש, לא באתי לעולם הזה בשביל להיות כמו כולם.
יש אנשים שונים, וקבלו את זה בהבנה.
 
לצפיה ב-'מאמינה שיש בזה משהו'
מאמינה שיש בזה משהו
14/05/2017 | 15:08
10
אומרים שבורות היא ברכה. אני מסכימה מאוד עם האמירה הזו. אדם בור סובל מהרבה פחות בעיות נפשיות כי הרמה של הדברים שמטרידים אותו היא שונה. בעיני למשל אמונה עיוורת בדתות היא בורות אבל היא בהחלט מנחמת ונוסכת ביטחון. מחשבות קיומיות עמוקות והתעסקות במוות זה דבר דיי נפוץ אצל חרדתיים, ואני חושבת שדרושה מורכבות נפשית ושכלית גדולה כדי שמוח יהפוך לחרדתי.
לצפיה ב-'איך לישון טוב יותר '
איך לישון טוב יותר
( לעמוד שלי בתפוז )
05/05/2017 | 08:34
6
36

שמתי לב שאצל רבים מכם הדמיון הוא משאב חזק
וזה ניכר לעתים קרובות בכתיבה,
בשימוש בדימויים.
תוכלו לנצל את היכולת שלכם לדמיין כדי לישון יותר טוב.

הזמן שלפני השינה,
הוא זמן מיוחד.
במצב של נים ולא נים, טרום שינה,
משתחררים גלי אלפא,
במצב זה המוח זמין לקליטת מסרים. 

רגע לפני שנרדמים,
אני מציעה להעלות תמונות רצויות על מסך הדמיון,
המוח מגיב לדמיון כמו למציאות,
לכן כשמדמיינים תמונה של עצמכם רגועים,
מעבירים למוח מסר של רגיעה.
 
אלו שמתקשים להרדם,
במקום לדמיין מצב של חוסר שינה,
שבו אתם מתהפכים מצד לצד -
דמיינו את עצמכם ישנים היטב.
דמיינו מקום שבו אתם רגועים ושלווים.
דמיינו את המקום הזה, לפני השינה.
דמיין שאתם שם, ישנים, רגועים, כמו תינוק.
שימו לב לכך שגם הנשימה נעשית יותר רגועה.
דמיינו שאתם קמים בבוקר לאחר שינה טובה.
 
מהו המקום שמסמל עבורכם רגיעה ?
מה אתם מדמיינים?




 
לצפיה ב-'אני לא בעד תרגילי רגיעה בשום שיטה.אני בעד זה שצריך'
אני לא בעד תרגילי רגיעה בשום שיטה.אני בעד זה שצריך
06/05/2017 | 02:12
5
45
במשך היום למנוע לחצים נפשיים הנגרמים מכעסים ודאגות יתר ,בכדי שלא יווצר אדרנלין מעורר.
מה הטעם אם חיים בלחץ ובלילה עושים תרגילי רגיעה שברוב המקרים לא עוזרים.
קשה לנצח את האדרנלין המעורר בעזרת תרגילי הרגעה.
מעשית זה כמו כוסות רוח למת.
 
צריך גם להתעייף בתנועה במשך היום ולא לשכב במיטה ביום,
או לא לישון ביום.
התנועה היא שמרגיעה טוב יותר מכל שיטות ההרגעה השונות.
הכי גרוע זה לחיות בלחץ ובמקביל לסבול ממחסור בשינה,
כי הלחץ מגביר את המחסור בשינה וממוטט וההתמוטטות מגבירה עוד יותר את מחסור השינה לימים שאחרי זה.
זה כמו אבן שנופלת מהר ומפילה בדרכה עוד אבנים נוספות.
לכן צריך להקדים טיפול מונע כמו שהזכרתי לפני שמגיעים למצב של חוסר שינה ולא טיפול לאחר שכבר קשה לישון.
כל זה מניסיון החיים שלי בעבר.
בעבר הרחוק היו שבועות שכמעט ולא ישנתי בכלל והייתי ממוטט
ונאלצתי להשתמש בכדורי שינה יום יום.
בקיצור,המתכון לבריאות שינה טובה זה להתנהג ולחשוב נכון בחיים במשך כל הימים.
אנחנו שנחשבים כאנשים רגישים מאד חייבים להתנהג בחיים אחרת מאנשים שהם לא רגישים מאד,אחרת לא נתפקד טוב בחיים ולא נצליח להתקדם טוב בחיים.
לצפיה ב-'אני או אנחנו'
אני או אנחנו
06/05/2017 | 19:57
4
31
הי,
כל הכבוד שאתה רוצה לתרום לנו מנסיונך, אבל מפריע לי דאתה כותב "אנחנו שנחשבים כאנשים רגישים מאד". אתה לא מכיר אותי, והאם אני רגישה מאוד.
אז יותר עדיף שתכתוב כמו שכתבת "מנסיון מניסיון החיים שלי בעבר...", ואני אחליט אם זה מתאים לי.בכל אופן תודה על תרומתך
לצפיה ב-'רעה22.אני חושב שכל מי שסובל מחרדה ומצא כאן בפורום הוא'
רעה22.אני חושב שכל מי שסובל מחרדה ומצא כאן בפורום הוא
06/05/2017 | 23:30
3
38
אדם רגיש מאד.
אם לא היה רגיש מאד,אז לא היה סובל מחרדה.
לצפיה ב-'לחזק את האמונה בעצמכם'
לחזק את האמונה בעצמכם
( לעמוד שלי בתפוז )
07/05/2017 | 11:42
2
26
יתכן שחלק מהאנשים רגישים,
ולהם מתאים לפעול כך שלא יעוררו 
או יתגרו ברגישותם.
 
יחד עם זה יש אחרים 
שאצלם החרדה מתעוררת או גוברת  מכך
שהם פוחדים ולא מעזים,
וכתוצאה מכך- לא מגשימים את עצמם, 
בתחום כלשהו או בכמה תחומים בחיים.
 
לאנשים אלה,
חשוב לחזק את האמונה בעצמם:
אתם יכולים ומסוגלים להשיג את מטרותיכם.
נצלו את הפוטנציאל שלכם,
תפעלו למרות הפחד,
שהוא משותף לכל בני האדם
שרוצים להשיג מטרות בחיים.
רק כך תמגרו את החרדה.  
 
 
 
 
לצפיה ב-'אני מביע כאן רק את דעתי , לא מתיימר לדעת מה אחרים מרגישים.'
אני מביע כאן רק את דעתי , לא מתיימר לדעת מה אחרים מרגישים.
08/05/2017 | 07:43
1
27
אין ולא יכולה להיות בריחה מהמציאות ,אי אפשר לחיות לאורך שנים עם הדחקות והמנעויות , בן אדם חייב לגעת להתמודד עם הרגשות שלו, לא לברוח מהם ולהתחבא עם כל מיני תרגילים ופטנטים כי אלו חיים ללא משמעות , אם אנו מצליחים להשיג ולהגשים את החלומות שלנו אין לזה תחליף , זוהי בעיני המשמעות של החיים שלנו כבני אדם . 
 לא להיות מקובעים בתפיסות מסויימות ,ללמוד להיות בעלי מחשבה גמישה .
 
לגבי החרדה , אני אתן לזמן לדבר אבל מאוד מאוד נראה לי  שאין טעם להלחם בה מכיון שהיא חלק מהאישיות שלנו (שלי בכל מקרה ) אלו הן המחשבות שלנו וצריך לנסות ולהבין מה הן אומרות/מאותתות לנו , ועל התובנה הזאת אני נותן את הקרדיט ל נוסעת 27,  שמשום מה דווקא המילים שלה השפיעו עלי , וזאת למרות שאני יודע ומכיר את זה אבל זה אף פעם לא ממש תפס אותי.
 "קבלו את החרדה, אין טעם לנסות להדחיק אותה . "
 
 יש אסכולה חדשה ב טיפול CBT שנקראת    (Acceptance and Commitment ) או בקיצור ACT  , יש ספרים בנושא ויש מטפלים שעובדים בין היתר עם השיטה הזאת בשילוב עם טכניקות אחרות . 
 
 
 
 
לצפיה ב-'כיף לשמוע :)'
כיף לשמוע :)
14/05/2017 | 15:10
3
לצפיה ב-'לכתוב מטלה בנושא חרדה אצל ילדים'
לכתוב מטלה בנושא חרדה אצל ילדים
02/05/2017 | 12:27
8
34
קשה לי נפשית, אבל אין ברירה ואני חייבת להגיש את זה היום.
לצפיה ב-'נקודת מבט מרוחקת'
נקודת מבט מרוחקת
( לעמוד שלי בתפוז )
02/05/2017 | 12:46
1
17
לאלומה,
אני מבינה שהעבודה היא במסגרת לימודים. 
האם יעזור לכתוב על הדברים מנקודת מבט מרוחקת ?  
אם כן - דרך אחת היא לדמיין קיר זכוכית עבה/ או מסך
שמפריד בינך לבין הילד הדמיוני.
לצפיה ב-'אה, בסוף זו הייתה עבודה'
אה, בסוף זו הייתה עבודה
02/05/2017 | 21:17
20
כמעט טכנית. שיטות מחקר, תאוריות, כמעט לא נכנסו לסיפורים אישיים, וגם האישיים היו לא קשים במיוחד. פה ושם שורה קצת עצובה וזהו. חרדה מאוד ספציפית, והייתה רק שאלה אחת על זה. השאר היו תאוריות. לחפור, לחפור, לחפור. מקווה שהלך בסדר.
לצפיה ב-'כמו שאני זוכר את עצמי כילד בן 4 בעיראק'
כמו שאני זוכר את עצמי כילד בן 4 בעיראק
03/05/2017 | 18:35
2
23
מול הבית שלי היה בית קולנוע וכשהיינו הולכים לסרט טרזן,
אז כשהיה מופיע אריה על המסך אז הייתי מתחבא ממנו מתחת לכסא
כדי שלא יטרוף אותי.
כל ההסברים של ההורים שאלה בסך הכל תמונות ולא אמיתי
לא עזרו ולא שכנעו אותי.
 
לספר לא הסכמתי ללכת,כי פחדתי מהספר שהחזיק בידיו מספריים
וכיוון אותם לראש שלי.
יש לי תמונה עד היום מעירק שאני ילד בגיל 5 עם שיער ארוך (ומודרני).
 
בישראל במעברה נכנסתי לגן חובה ולא הסכמתי להיות בגן ללא נוכחות אחותי הגדולה ממני ב-4 שנים. כל הילדים האחרים נהנו מהמשחקים ואני התרחקתי מהם.
בכלל לא ידעתי שיש בעולם כל כך הרבה ילדים.
כאשר אחותי היתה עוזבת אותי אז הגננת טובה היתה שומרת עלי צמוד אליה.
רואים את זה גם בתמונת המחזור של הגן.
 
כאשר גרנו בצריף במעברה הייתי בכיתה א בקצה המעברה אז באופק היתה גבעה גדולה.
לא העזתי להתקרב לגבעה כי חשבתי שאחרי הגבעה יש תהום שזה סוף העולם
ואם אלך לשם אז אפול ואמות.
 
כאשר גדלתי קצת והלכתי עם אבא שלי לחוף הים, כאשר ראיתי את הים נבהלתי מאד וברחתי. הים באותו יום היה גלי וסוער.
לא תיארתי לעצמי שהים כל כך ענק ואכזרי.
את הים ציירתי בילדות כשקט וקטן עם סירה ששטה עליו.
 
כאשר ההורים לקחו אותי ללונה פארק עליתי עם אחותי על הגלגל ענק
וכשהייתי למעלה לבד זה היה בשבילי הפחד הכי ענק.
מאז ועד היום לא העזתי לעלות יותר בגלגל הענק.
 
בשנת 1951 כאשר הייתי כבר בארץ בגיל 5 שנים היה מבול ענק ומפורסם שהציף את כל המדינה שטבעה במבול.לאחר המבול נשאר לא רחוק מהצריף שלנו אגם מים ענק מהצטברות הגשמים.נוצרה שמועה שיש שדים בתוך האגם הזה אז לא העזתי להתקרב לאגם כדי שהשדים לא יחטפו אותי ויחסלו אותי.
לצפיה ב-'ואוו, נשמע קשה לחיות ככה...'
ואוו, נשמע קשה לחיות ככה...
03/05/2017 | 18:38
8
לצפיה ב-'עוד סיפור קטן.כאשר הייתי בגן הילדים,אז עוד אהבתי כלי עבודה'
עוד סיפור קטן.כאשר הייתי בגן הילדים,אז עוד אהבתי כלי עבודה
03/05/2017 | 19:02
14
יום אחד גנבתי את מקדחת הצעצוע וכשהגעתי הביתה לצריף ,חפרתי בור קטן צמוד לצריף וטמנתי את המקדחה בחול.
במשך 3 שנים חייתי בפחד שהגנבה שלי תתגלה ויכניסו אותי לבית הסוהר.
ביום שעזבנו את הצריף במעברה ולפני שעלינו על המשאית לשיכון החדש בשכונה,
אז הלכתי לחפור את הבור ולמצוא את המקדחה שהחבאתי באדמה.
את המקדחה לא מצאתי.
 
לצפיה ב-'לחלק את המטלה לפרקי זמן אפילו קצרים'
לחלק את המטלה לפרקי זמן אפילו קצרים
03/05/2017 | 18:37
2
14
אם את יכולה לשמוע מוזיקה תוך כדי שיהיה לך נעים או כל דבר שעושה לך טוב.
תעשי נשימות בטן לרוגע ולשמוע נעימות מדיטציה.
מאמינה שאם תחלקי לזמני זמן קצרים ולא עמוס ביותר גם שאת חייבת להגיש להיום, זה יכול להועיל להשגת המטרה.
תגידי לעצמך את לא השקעת סתם בקורס ועכשיו את מרימה ידיים, אלא תחשיבי על התועלת שתסיימי את המטלה ואת השבחים של המנחה והציון ה- 100 מול עינייך.
וכל מיני מנטרות של מחשבות שיועילו לך כן לסיים את המטלה היום.
אם לא הספקת אתמול בקשי הערכה, סיבה רפואית כלשהי.
אוהבת אותך ומאחלת לך את כל הטוב בעולם.
 
מירבי
 
 
לצפיה ב-'סליחה אורי לא שמתי לב שסיימת את המטלה'
סליחה אורי לא שמתי לב שסיימת את המטלה
03/05/2017 | 18:39
5
לצפיה ב-'כבר דחו לי את הדדליין פעמיים בגלל המצב הרפואי'
כבר דחו לי את הדדליין פעמיים בגלל המצב הרפואי
03/05/2017 | 18:41
19
אני מתקשה לשבת. אצלי זה עובד רק אם יש 'חרב' מונחת על צווארי, מתחילה לענות רק יום-יומיים לפני. ככה אני עם כל דבר - עושה דברים רק מתוך לחץ אטומי, כשאין לי זמן לחלק לפרקי זמן קצרים ואני בקושי נושמת. זה הורס אותי, אבל רק ככה אני מצליחה. כל הזמן יש לי הסחות דעת. בסופו של דבר שלחתי את זה אתמול בערב, מקווה שהצלחתי.
לצפיה ב-'בקשה להמלצה על פסיכיאטר'
בקשה להמלצה על פסיכיאטר
01/05/2017 | 11:39
1
48
שלום,
אשמח לקבל המלצה לפסיכיאטר עבור קרוב משפחה. רק לאחרונה הוא התחיל לטפל בבעיות חרדה שמלוות אותו כבר שלוש שנים (כנראה זה היה עוד מילדות אבל החמיר בשנים האחרונות) והחוויה שלו ברפואה הציבורית לא היתה חיובית במיוחד, הרגיש שמאיצים בו, לא מקשיבים עד הסוף ושהוא היה זקוק ליותר זמן שיוקדש לו לצורך האבחון. בסוף רשמו לו תרופה ונתנו הפניה לטיפול פסיכותרפי (אשמח גם להמלצה על מישהו בעניין הזה). אז הוא ישמח לקבל המלצה למישהו בפרטי לצורך חוות דעת נוספת. מדובר בעולה חדש מארה"ב שדובר עברית אז הוא ישמח אם זה יהיה פסיכיאטר שדובר אנגלית אם כי זה לא הכי חשוב. זה צריך להיות מישהו באזור המרכז/השרון. יש לו כללית מושלם.
תודה!
לצפיה ב-'חברים יקרים'
חברים יקרים
( לעמוד שלי בתפוז )
02/05/2017 | 12:47
40
לפי כללי הפורום,
אנא שלחו המלצות למורן
במסר אישי
תודה
לצפיה ב-'חג עצמאות שמח לכולכם'
חג עצמאות שמח לכולכם
( לעמוד שלי בתפוז )
01/05/2017 | 20:10
11
ברגעים אלה ממש נכנס יום העצמאות
לשנת ה 69 של מדינת ישראל
ואני מאחלת לכולנו חג שמח
חג של עצמאות לאומית ואישית
לכל אחד ואחת

 
לצפיה ב-'חרדה וטיפול'
חרדה וטיפול
30/04/2017 | 15:25
3
62
החרדה תמיד הייתה ברקע ולפני 3 חודשים התפרצה בצורה חריפה אני לא מסוגלת לצאת מהבית בלי כדור הרגעה. מפחדת להתעלף ברחוב מפחדת לנסוע. הלחץ בבטן לא עובר לי גם בבית. החיים שלי סיוט ויש לי פחד מלקחת כדורים. מה בכל זאת אפשר לקחת מבחינת השפעה הכי נמוכה שיש? כמה שפחות תופעות לוואי. מה הכדור שנחשב הכי חלש?
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
( לעמוד שלי בתפוז )
30/04/2017 | 19:28
34
שלום נינה
וברוכה הבאה לפורום,
הדברים שאת מתארת הם בודאי לא פשוטים לך,
האם את יודעת  מה קרה לפני 3 חודשים
שהיה הטריגר להתפרצות החרדה ? 
לצפיה ב-'להופעת החרדה יש סיבות כמו רגשות כעס ודאגות יתר'
להופעת החרדה יש סיבות כמו רגשות כעס ודאגות יתר
30/04/2017 | 20:26
40
פרט לזה שאת בחורה רגישה מאד.
לכן ספרי לנו קודם מה מדאיג אותך ומה מכעיס אותך בחיים
בחודשים האחרונים.
כאשר בעיות אלה יפתרו אז תרגישי טוב יותר.
כמו כן איזה כדור הרגעה את משתמשת.
לצפיה ב-'היי, אבל אם אין ברירה'
היי, אבל אם אין ברירה
04/05/2017 | 01:20
35
אז אולי תיקחי כדורים (כמו ציפרלקס או כדור אחר מקבוצת SSRI) שעובד על הסרוטונין במוח, במשך 3 חודשים בלבד, ואז הרופא פסיכיאטר שלך יכול להוריד לך את המינון, ותוכלי להפסיק את הכדורים.
 
אבל זה נורא תלוי במצבך הנפשי, ובתחושות שלך לאחר לקיחת התרופות, כי אולי את תצטרכי להמשיך ולקחת אותם עוד קצת זמן, זה תלוי במה שהרופא ימליץ לך כמובן.
עד שתרגישי הקלה, או שהעוצמה של החרדות שלך, לא יהיו כל כך חזקות, בכדי שתוכלי לתפקד, ולצאת מהבית.
בכל אופן, עדיף לך לא לסבול כל כך.
 
אני לא בטוחה שהכדורים שאני לוקחת (לוסטרל 100 מ"ג) העלימו לי את החרדות לגמרי, הם פשוט הפסיקו את דפיקות הלב המואצות שהיו לי, ואת ההימנעויות שלי מכל מיני דברים, שחשבתי שמפעילים אצלי את הטריגרים להרגשת חרדה משתקת, ואני כבר לא נמנעת מאותם דברים, וגם אם אני נמנעת, זה כבר לא מלווה בתחושת פחד נוראית והרגשת עילפון.
אבל יש דברים אחרים שאני עדיין נמנעת מהם, כי אני חוששת לאבד את זה מול אנשים, בפומבי, לעשות פאדיחות, ולאבד שליטה, אז אני מוותרת מראש.
 
לצפיה ב-'מה זה שחרור שליטה ? '
מה זה שחרור שליטה ?
( לעמוד שלי בתפוז )
27/04/2017 | 15:22
28
41
לאחרונה עלה הנושא של "שחרור שליטה" בפורום. 
לכאורה זה מאד ברור למה הכוונה בכך,
אבל כשמתחילים לחשוב מסתבר שזה לא פשוט
להסביר למה הכוונה בביטוי "לשחרר שליטה".  
 
לאור זאת, אני  מעלה את הנושא  כאן
בתקוה שתתרמו לדיון:
מה זה מבחינתכם להיות בשליטה
ומה זה מבחינתכם לשחרר שליטה.
למה הכוונה בכל אחד מהביטויים,
אפשר לתת דוגמאות והתייחסויות. 
לצפיה ב-'האלמנט הראשון - ודאות'
האלמנט הראשון - ודאות
( לעמוד שלי בתפוז )
28/04/2017 | 10:22
17
24
התייחסות אחת לנושא :
האלמנט הראשון בשליטה הוא "ודאות" -
אנשים שיש צורך בשליטה
מתקשים להיות במצב של חוסר ודאות.
הם צריכים לדעת מה יקרה בכל רגע, 
מה יחשבו, מה ירגישו  איך יתנהגו,
וגם איך הסביבה תתנהג,
 
הם חייבים לדעת מה יקרה בכל רגע.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'במקרה שלי הצורך בשליטה מתייחס רק למה שנוגע לגוף שלי.'
במקרה שלי הצורך בשליטה מתייחס רק למה שנוגע לגוף שלי.
28/04/2017 | 17:01
16
20
אין לי עניין לחפש וודאות בתהליכים שמתרחשים סביבי ושיש לי נגיעה אליהם . דוגמה קטנה : אני יוצא מידי בוקר לרכיבה על האופניים שלי , אני רוכב בכביש הומה מכוניות וברור לי לגמרי שאני חשוף לפגיעה ואין לי יכולת לשלוט בנהג שנוסע בכביש , ומכיון שנפגעתי יותר מפעם אחת ע"י כלי רכב אז אין כאן גם עניין של הדחקה , אני מודע לגמרי ואני חי בשלום עם זה . זה קורה אצלי בכל תחומי ההתנהלות האחרים שלי .
<font><i>ישנו דבר אחד ששם חוסר שליטה או חוסר וודאות מענה אותי.</i></font>
דברים שקשורים לבריאות שלי , וכל החרדות שהיו לי במשך השנים היו קשורות בחיפוש וודאות ושליטה על התהליכים הגופניים שלי , ואני מתכוון לתופעות שמלכתחילה אין לי שליטה עליהן כמו סיפור השינה למשל, ידוע לי שזה משהו שהגוף דורש בכל מקרה וגם אם לא ארדם לילה או שניים בסוף אפול שדוד . אבל זה מטריף אותי ומפחיד אותי 
לצפיה ב-'חרדה הקשורה לבריאות'
חרדה הקשורה לבריאות
( לעמוד שלי בתפוז )
29/04/2017 | 12:42
15
20
לז'קו שלום,
אתה כותב שהחרדה לגבי הבריאות שלך והתהליכים הגופניים - מענה אותך.
אתה בעצמך כותב שאתה יודע שאתה חשוף לפגיעה מרכבים כשאתה רוכב על האופניים.
פציעה כזו, חלילה, לא תהיה קשורה לבריאות שלך?
לא ברור לי איך הנושאים האלה לא מעוררים חרדה,
ואילו הפרעות השינה כן.
דוקא עם קשיי השינה יש מה לעשות.
 
במה שקשור לשינה -
אתה מאד רוצה להרדם,
וחושש מכך שלא תרדם.
ככל שאתה רוצה לישון כך היא בורחת ממך.
זה טבעה, שינה היא ספונטנית, בלתי ניתנת לשליטה.
 
האם אתה יכול להזכר מתי היתה הפעם הראשונה שהיה לך ענין כלשהו עם שינה?
לצפיה ב-'ברור שאני זוכר , מרץ 2003'
ברור שאני זוכר , מרץ 2003
29/04/2017 | 14:14
14
19
קניתי אופניים חדשים והייתי אמור לקבל אותם למחרת ומהתרגשות לא יכולתי להרדם . בהתחלה לא שמתי לב , ופתאום משום מקום באה לי מחשבה שלא אוכל לישון יותר , פשוט  ככה ואין לי מושג למה , הייתי בטוח שאני עומד למות מחוסר שינה (ברור לי שזה לא יכול להיות ) ומאז זה משגע אותי ובכל פעם אני ממציא מחשבות ע"מ לתחזק את הטירוף הזה . זו האפיזודה השלישית של חרדה שקוראת לי ב 30 השנים שחלפו , היו 2 קודמות שעברו ללא טיפול , לא באותו נושא אבל בדברים שקשורים בשליטה בגוף, אני יודע שאין לי אפשרות  לשלוט על הפעולות האוטומטיות של מערכת העצבים כמו שינה או נשימה או חילוף חומרים ועוד ועוד,, , ואף על פי כן זה משגע אותי  ומענה אותי .בנוסף אני  היפוכונדר ויש לי בכללי דאגה לבריאות שלי אבל לא בגדר טירוף חרדתי כזה
לגבי האופניים , לא מזיז לי ,פשוט ככה.
 
לא שזה משנה כל כך אבל מעניין אם התופעה היא בחזקת פוביה פשוטה או משהו אחר. 
 
לצפיה ב-'כפי שתמיד אני אומר,הכעס והפחד הם הבעיה העיקרית שלנו'
כפי שתמיד אני אומר,הכעס והפחד הם הבעיה העיקרית שלנו
29/04/2017 | 14:39
5
15
הפחד גורם לזרימת אדרנלין שמעורר אותנו
ומקשה עלינו להרדם.
התרגשות זה גם רגש ,רגש שמחה.
שמחה גדולה זה לא דבר שהוא טוב בעיני.
מה שטוב בעיני זה האושר ולא השמחה הגדולה.
זה לדברי הפסיכיאטר נאומובסקי יוסף ידידי לשעבר שנעלם לי פתאום.
בספרו "הרגש תמיד איתנו" הוא כותב ומצין שרגש הכעס והפחד הם האויבים הגדולים שלנו. גם רגש העצב והשמחה אויבים שלנו.
זה כמו משחק הג'יסטיק שהכעס מנוגד לפחד
והעצב מנוגד לשמחה.
שאר הרגשות מורכבים מ-4 רגשות בסיסיים אלה.
לדעתו האושר הוא דבר מצויין בחיינו ולא השמחה הגדולה
כי למשל אם זכיתי בפייס ב-50 מיליון שקל אז אני בטוח שאהיה בצרות
שיהרסו לי את החיים.
לדעתי הדוגמא הטובה למקרה זה הוא המיליונר גומא אגייאר שהיה הבעלים של ביתר ירושלים. הוא זכה פתאום בהרבה כסף בזכות גילוי מאגר של גז ,התעשר והמוח שלו השתבש
והתחיל לדבר ולעשות שטויות. סופו של גומא היה שהוא יצא עם היאכטה שלו לים ונעלם.כנראה החליט להתאבד ואיזה כריש בים אכל אותו.
לצפיה ב-'אני טיפוס עצבני וכעסן (היום הרבה פחות) , וכך הייתי מילדות '
אני טיפוס עצבני וכעסן (היום הרבה פחות) , וכך הייתי מילדות
29/04/2017 | 15:34
4
33
אף פעם בחיים לא סבלתי מבעיות שינה , כל זמן שלא קישרתי את השינה לכלום ולא חשבתי על זה הכל היה טוב . כעס , ולו גם הכעס הגדול ביותר מעולם לא גם לי לשום כלום , עד אז . 
 אני די מסכים שרגשות קיצוניים כפי שהזכרת עלולים להוות טריגר אבל כפי שגם ציינתי קודם לכן , היו לי המון אפיזודות בחיים שבהן נפגעתי גם גופנית וגם נפשית כמו תאונות דרכים , בעיות כספיות שונות (אני עצמאי עם כל ההשלכות של להיות תלוי רק בכישרון שלי ) , כל הדאגות האלו כנראה מצטברות במשך השנים ובאיזשהו מקום אולי זה בא לידי ביטוי.
 בכל אופן תודה לך על ההתייחסות .
 לגבי אגייר , הוא היה פסיכי גם קודם , נראה לי שהוא בסה"כ ברח מאשתו , לא התאבד.
ולבסוף עזרא , אני לפעמים אומר לעצמי , " לא נורא כי  בין כה וכה לא נשאר  הרבה זמן "  . אני לא צעיר כפי שאתה יודע ואחרי שאני מחזיר ציוד אני לפחות יודע שאשתי והילדים שלי יהיו מסודרים .
 
לצפיה ב-'אני חושב שבעיות השינה שלך הם מדאגות היתר שזה רגש פחד'
אני חושב שבעיות השינה שלך הם מדאגות היתר שזה רגש פחד
29/04/2017 | 18:54
3
27
תמיד הייתה עצבני, אבל כנראה הוצאת הכל החוצה ולא שמרת בבטן.
הכי גרוע זה לכעוס ולשתוק.
את הכעס חייבים לבטא אותו החוצה.
הרבה עצמאיים נמצאים בלחץ נפשי גדול כל יום,
הם נלחמים על כל לקוח נוסף .
אין ולא היה לי שום סיכוי ושום מחשבה ושום העזה להיות עצמאי.
תאמין לי,
אם מחר תתחיל לעבוד כשכיר, לא תסבול יותר מחרדה.
לא כל אדם נולד להיות עצמאי.
רק אדם שהוא לא רגיש מאד יכול להיות עצמאי בעבודה.
אני מעדיף להיות אדם עני ובשום אופן לא להיות עובד עצמאי.
מידי פעם אני עושה עבודה קטנה בפרסום בתשלום לעובדת עצמאית בחנות.
יום יום היא בלחץ על זה שאין לה מספיק קליינטים,
אבל היא בחורה חזקה ולמרות זאת לפני שבוע היא חטפה התקף חרדה
ורצה למיון בבית החולים .
שם קיבלו אותה לכמה שעות ואחרי כל מיני בדיקות שלחו אותה הביתה ללא
שום ממצא רפואי של איזו בעיה.
היא לא יודעת ולא מבינה מה זה התקף חרדה.
 
לצפיה ב-'וואלה נראה לי שאתה צודק '
וואלה נראה לי שאתה צודק
30/04/2017 | 09:47
2
21
מחר אני הולך לחפש עבודה כשכיר , מקווה שאוכל להיות שומר באיזה קניון , הכי טוב , באמת .
 עצה שווה זהב 
לצפיה ב-'במדינה שלנו תמיד יהיה עבודה בשמירה,כי זו מדינה של מלחמות'
במדינה שלנו תמיד יהיה עבודה בשמירה,כי זו מדינה של מלחמות
30/04/2017 | 10:03
17
תמיד הערבים יחפשו לרצוח יהודים.
אף פעם לא יהיה איתם שלום אמת.
הרבה מהחברים שלי עובדים בשמירה.
החבר שלי בן 82 שנים ושומר בבית ספר עם אקדח.
חבר אחר סובל מבעיות לב, אז הוא שומר כדורמן בכניסה לבינין גבוהה.
שכר שעה הם מקבלים 27 שקלים
יוצא להם 6000 שקלים בחודש וגם כל הזכויות האחרות כמו חופשות ונסיעות.
תשתדל שהעבודה לא תהיה רחוקה מהבית שלך.
בהצלחה.
לצפיה ב-'גדול , עשית לי את היום '
גדול , עשית לי את היום
30/04/2017 | 12:28
5
לצפיה ב-'לא פוביה'
לא פוביה
( לעמוד שלי בתפוז )
30/04/2017 | 17:21
1
14
לפי התיאור שלך, מדובר  במחשבות מטרידות,
לא פוביה.
לצפיה ב-'OK. ורדה , . '
OK. ורדה , .
01/05/2017 | 07:05
6
לצפיה ב-'מחשבות טורדניות - שתי גישות'
מחשבות טורדניות - שתי גישות
( לעמוד שלי בתפוז )
01/05/2017 | 16:03
5
21

לז'קו
המחשבות הטורדניות השליליות מביאות אותך למצבי חרדה.
יש גישה שמערבת חקירה של המחשבה השלילית ברגע ההווה,
ואת ההבנה עד כמה היא מזיקה לנו. 
 
גישה אחרת מייעצת להאט את הטייס האוטומטי
וכמו לשים מקל בגלגל השליליות. 

מה דעתך על כל אחת מהגישות?
מה אתה למד מחקירת המחשבות?
איך אתה יכול לשים מקל בגלגל השליליות?

לצפיה ב-'הגישה שמתייחסת לחקירת המחשבה השלילית בזמן הווה '
הגישה שמתייחסת לחקירת המחשבה השלילית בזמן הווה
01/05/2017 | 17:54
4
13
לא עוזרת לי . כמה שניסיתי לעשות זאת , לנסות להסביר לעצמי שהמחשבה הזויה , במקרה הטוב זה תפס כמה ימים ואז מה שבהתחלה נראה הגיוני הפך ללא הגיוני . וככה הרבה נסיונות ללא הצלחה או עם הצלחה מוגבלת . 
הגישה השניה שהצעת לא עובדת במקרה שלי .
הדבר היחיד שעבד אצלי בשתי האפיזודות הקודמות היה הצפה של התחושות הרעות והיחשפות אליהן , זה פשוט העלים את הפחדים לבלתי שוב , אלא שההבדל הגדול בינהן לבין זו הנוכחית הוא ששם אם לא היו נוצרים התנאים לחרדה לא היה קורה כלום ויכולתי להמנע במידה מסויימת .
אבל כאן בעניין השינה זה לא כך ובכל פעם שאני הולך לישון אני בעצם מתמודד עם המחשבות האלו , כאן אי אפשר להימנע .
לפחות אני כבר הפנמתי את העובדה שאי אפשר בלי לישון לגמרי וזוהי פעולה אוטונומית לחלוטין .
זו הסיבה שאני מנסה פשוט לוותר ,להכנע , לשחרר שליטה לגמרי בעניין הזה , אני לא מסוגל להתמודד עם זה , ולכן שיהיה מה שיהיה , זה לא מה שיהרוג אותי .
עד היום לא היו הרבה מקרים של לילות לבנים ,ולמעשה היו ממש מעט מאוד, אבל אני תמיד ממשיל את הפחד וחוסר האונים המטריף  הזה לאותו עגלון שאוחז את השוט ביד ומניף אותו על הסוס ע"מ שיתקדם יותר מהר , אלא שהוא רק מניף את השוט , רק מאיים ולסוס זה מספיק . הפחד, רק הפחד של הסוס מהמכה גורמת לו להזדרז , מפני שאם הוא יצליף בו כל הזמן הסוס בסופו של דבר יתרגל לכאב ואז אין פחד . ככה זה עובד גם אצלי כנראה וככה זה עובד בדרך כלל אצל כולם , מה יהיה ומה יהיה ומה יהיה ,,,,,,,,, .אז יהיה טוב ולעזאזל הכל .
 שיהיה  יום עצמאות שמח לכולנו. 
 
לצפיה ב-'שאלה לז'קו'
שאלה לז'קו
( לעמוד שלי בתפוז )
02/05/2017 | 10:01
3
9
ז'קו
 
אתה מדבר על 3 אפיזודות קצרות בלבד של חרדה,
כמה זמן נמשכת כל אפיזודה?
מה קורה באותה סיטואציה?
ומה הדבר שנמשך 30 שנה?
זה לא לגמרי ברור
 
לצפיה ב-'אני אסביר , זה נמשך 30 שנה לסרוגין'
אני אסביר , זה נמשך 30 שנה לסרוגין
02/05/2017 | 12:41
2
14
מכיון שהפעם הראשונה הייתה בשנת 1987 , ואז זה נמשך בערך 3 שנים ונעלם לחלוטין , בלי טיפול ובלי תרופות . פעם שניה התחילה בשנת 1996 ונמשכה גם בערך שנתיים . הפעם הנוכחית התחילה בשנת 2003 וממשיכה עד היום , כ-14 שנים. 
 ותמיד אותה תבנית מחשבתית מוטעית (אני פתאום מחליט שמשהו יקרה לי ) שנכנסת אלי בפתאומיות  ובלי התרעה . אז בשתי הפעמים הראשונות זה נמשך שנתים-שלוש ונגמר, אבל זאת הנוכחית הכי מטרידה מרגיזה וארוכה ומסרבת לעזוב.
לצפיה ב-' ל jacolevi'
ל jacolevi
( לעמוד שלי בתפוז )
03/05/2017 | 09:38
1
12
14 שנה זה לא מעט זמן,
זה בודאי לא פשוט לחיות עם מחשבות שטורדות את המנוחה שוב ושוב, 
ונראה שאתה כָּׁמֵהַּ לשינוי. 
 
פעמיים הצלחת להתגבר
פעם בכוחות עצמך - איך עשית זאת ? 
מה עזר לך בפעם השניה ליצור את השינוי. 
מה עשית מאז ?
האם היית בטיפול ? איזה ? 
 
 
 
לצפיה ב-'בשני המקרים הראשונים , זה נגמר לבד'
בשני המקרים הראשונים , זה נגמר לבד
03/05/2017 | 10:49
13
הסיבה שאני מוצא לכך היא חשיפה לחרדות ,פעם אחר פעם עד שהן פשוט נעלמו , ככה זה היה ואין לי הסבר אחר , ואילו כאן זה מקרה עקשן , והייתי בטיפול פסיכואנליטי כמה שנים עד שלבסוף ראיתי שזה כמו כוסות רוח למת , אפילו הפסיכיאטר שטיפל בי , אדם נפלא אבל לא עזר לי , ואז התחלתי עם הציפרלקס מ שנת 2008  ועד היום , התרופה הזאת מעולם לא הייתה בול פגיעה אבל לפחות היא משטיחה אותי מעט , גם משהו. אני חושב שגם הגיל שלי עושה אותי פחות עמיד.
 
לצפיה ב-'מה שאני עושה בחיים בשביל להרגיש טוב יותר'
מה שאני עושה בחיים בשביל להרגיש טוב יותר
28/04/2017 | 16:42
2
31
וכדי למנוע התקפי חרדה.אני לומד יום יום לתקן שגיאות שלי בחיים
וכל יום אני רושם את הטעויות בפנקס גדול עם 400 עמודים
ומסיק מסקנות איך אעשה בכדי שיהיה טוב יותר.
את זה אני עושה כבר עשרות שנים ומפיק לקחים.
מה שלא טוב לי אני משנה לטובה.
בקיצור כל יום אני משתנה ואני לא אותו בן אדם.
אצלי זה מתבטא הרבה מאד בעבודות הליווי בהסעות
והרבה מאד בחלוקת המקומון פעמיים בשבוע
והרבה מאד בתחום ריקודי העם שזה תחום ענק מאד
וככל שנפתרות בעיות רבות ככה אני לא נכנס ללחץ.
אי אפשר בחיים לצעוד בעיניים עצומות,
אחרת אני נופל לבורות עמוקים
זה מה שקרה לי בצעירותי
כאשר לא תפקדתי נכון
ולא חשבתי נכון
ולא תיקנתי את הטעויות שגרמו לי להיכנס ללחץ
ואז חטפתי התקפי חרדה נוראיים.
כמובן שיש דברים שהם לא בשליטתנו
למשל פתאום מופיע ברחוב מחבל עם סכין,
אז כאשר אני לא בלחץ גדול אני יכול לפעול בחוכמה באותן שניות
ופשוט לא מאבד עשתונות ,לא מאבד את הראש.
אני מחפש דרך איך להינצל מהמחבל המסוכן עם הסכין ביד.
כאשר יום אחד הייתי הקורבן הראשון של האינתיפאדה הראשונה
תקפו את הרכב שלי ושל החבר שלי הנהג ועוד חייל חדש צעיר בסדיר,עשרות סטודנטים של אוניברסיטת ביר זית.
הרכב שלנו נרגם ב-100 סלעים גדולים ממרחק של 3 מטרים,
הסטודנטים לא פחדו למות בכלל מהרובים שהיו מכוונים עליהם.
3 רובי העוזים שלנו היו מקולקלים ולכן לא היתה שום יריה מצידנו.
אני והנהג לא נבהלנו.החייל הצעיר נבהל מאד ונכנס להלם בלי תפקוד כי המוח שלו נאטם לגמרי.
הנהג שלי היה אמיץ לב ,נגח במכוניות של הערבים במרכז רמאללה ויצאנו מהפקק בשלום מכיכר מרכז רמאללה אחרי כמה דקות.
בדקות אלה אמרתי לעצמי אין מה לעשות,
אני הולך למות ומשאיר אחרי אישה ותינוק בן כמה חודשים.
כאשר הגענו לבסיס המפקדת רצתה לשפוט אותנו,
כי לפי הוראות צה"ל היינו צריכים לתפוס את זורקי הסלעים ,להכניס אותם לרכב
ולהביא אותם לבסיס למפקדת יהודה ושומרון.
הרכב נמעך לגמרי ממטר הסלעים שלמזלנו אף סלע לא חדרה לתוך האוטו.
לצפיה ב-'רעיון מעניין'
רעיון מעניין
( לעמוד שלי בתפוז )
29/04/2017 | 12:56
1
11
לעזרא,
למזלך ( ולמזלנו) לא נפגעת בסיטואציה הקשה שתארת,
ובזכות זה היום יכול לכתוב בפורום, לרקוד ולעשות עוד דברים.
 
הרעיון שלך לכתוב כל יום הוא רעיון מעניין וטוב,
ובמיוחד שהוא מאפשר לך ללמוד מטעויות,
ולשנות דברים לטובה מדי יום.
 
אני מציעה להוסיף רשימה חיובית מדי יום
או אפילו לעשות סקירה בדמיון, בלי לכתוב:
מה הצלחתי היום?
איזה דברים טובים קרו לי היום?
מה הצלחתי?
ההתמקדות בדברים החיוביים מעצימים ומגבירים תחושות טובות
ומרגילים אותנו לשים לב לכך שדברים טובים מתרחשים בחיים. 
 
 
לצפיה ב-'ורדה יקרה.מסתבר שהחיים זה בית ספר כל יום'
ורדה יקרה.מסתבר שהחיים זה בית ספר כל יום
29/04/2017 | 14:06
11
כל יום צצה בעיה חדשה
וצריך ללמוד לתקן את הבעיה בצורה נכונה.
למשל.
היום בבוקר התעוררתי בשעה 8
והבית היה מוצף במים.
מסתבר שמתחת לברז בשרותים נשבר בלילה החיבור הפלסטי של צינור המים לברז.
ירדתי למחסן והבאתי צינורית פלסטית חדשה מהנילון.
(זו צינורית פלסטית כמו הצינורית הלבנה שמתחברת לניאגרה ובקצה השני מתחברת לצנרת הבית מהקיר).
הברגתי חזק את קצה הצינורית ואז המשיך להיות דליפת מים מקצה הצינורית.
הסתבר שקלקלתי את קצה הצינורית כי הברגתי חזק מאד
ואז צריך לזרוק את הצינורית הזו ולקנות מחר חדשה.
את צינוריות אלה צריך להבריג בעדינות ולא חזק כדי שקצה הצינורית לא יתרחב.
 
 
לצפיה ב-'הרצון להיות בשליטה'
הרצון להיות בשליטה
30/04/2017 | 10:13
6
34
הוא לדעתי השורש שמזין את החרדה. לא נתקלתי באדם חרדתי שאין לו ייצר ורצון להיות בשליטה. מה זה אומר להיות בשליטה? שתהיה לי שליטה על הרגשות (אני אחליט מתי להיעצב או לכעוס ומתי להעלים רגשות שליליים) האשליה שאנחנו שולטים בחיים שלנו ולא תלויים בחסדיו של העולם כדי להתקיים. הרצון שהדברים יתקיימו ויקרו כרצוננו. כל אלו העקרונות האלו מתנפצים על סלע ברגע שהחרדה מגיעה. פתאום אנחנו לא בשליטה. לא על המחשבות, לא על הרגשות. פתאום עולה הפחד הנורא מהמוות, מאובדן. אני חושבת שחרדה היא ״הכאפה״ הגדולה ביותר שאדם שאוהב להיות בשליטה יכול לקבל. וחלק מההתמודדות והתגברות על חרדה היא להסכים לאובדן השליטה הזה. להבין שזה בסדר להרגיש, ושזה בסדר שלא תמיד ניתן לשלוט ברגשותינו, אלא לקבל אותם באהבה ולתת להם להתקיים כי הם חלק טריוויאלי מאיתנו.
ברגע שאדם לומד באמת לשחרר את הרצון לשלוט בדברים שלא נועדו שישלטו בהם, זה צעד ענק לשחרר חרדה. כנ״ל תוך כדי התקף. מי שמנסה לשלוט בעצמו תוך כדי התקף ולמגר את ההתקף, לרוב ההתקף יחמיר ויתעצם. מי שמשחרר ומקבל את זה שהוא עכשיו בהתקף חרדה, ונכנע למציאות, לרוב ההתקף ידעך וייעלם במהירות.
לצפיה ב-''
30/04/2017 | 16:55
2
לצפיה ב-'כתבת יפה '
כתבת יפה
( לעמוד שלי בתפוז )
30/04/2017 | 19:30
9
האתגר של אנשים שסובלים מחרדה הוא לשחרר אותה,
להניח לה להיות. 
לצפיה ב-'בוקר טוב נוסעת 27'
בוקר טוב נוסעת 27
02/05/2017 | 07:34
3
23
אני די מתחבר לתגובות שלך , הן הגיוניות בעיני .
 כתבת משהו מעניין , ואני מצטט : "ברגע שאדם לומד באמת לשחרר את הרצון לשלוט בדברים שלא נועדו שישלטו בהם, זה צעד ענק לשחרר חרדה "
 לשחרר באמת זוהי הבעיה  מכיון שגם החלטה לשחרר , באמת לשחרר ולא סתם להגיד , החלטה כזאת היא קצת בעייתית בעיני ,אולי קצת טריקית אפילו . 
 כי גם לשחרר שליטה הוא איזשהו סוג של החלטה , והחלטה היא גם סוג של רצון .
  איך שלא יהיה ,טריקי או לא טריקי, קל  זה בודאי לא . זה סיפור שדורש המון תרגול , כך בכל אופן  נראה לי .
 טוב נו נראה מה יקרה עם זה.
 
לצפיה ב-'היי'
היי
02/05/2017 | 22:45
2
23
דיברתי פעם על העניין הזה פה בפורום, שחרדתיים נכנסים ללופ שמנסים להחזיר לעצמם את השליטה, ודווקא ההחלטה לשחרר את השליטה זה סוג של להחזיר אותה, רק בדרך אחרת.
 
אני מסכימה שזה עניין של תרגול מחשבתי, אצלי זה היה דיי מהר, ברגע שהבנתי שמה שקורה לי זה חרדה, קיבלתי טיפ ממישהי עם נסיון שכשמגיע התקף, לא לנסות להילחם בו כי זה פשוט לא עוזר ורק מחמיר. אני זוכרת ששכבתי במיטה, והרגשתי את ההתקף מתחיל להגיע, ולקחתי נשימה עמוקה, אמרתי לעצמי "אוקיי, מתחיל לי התקף חרדה, וכבר היו לי בעבר, ואני יודעת שלא מתים מזה ושזה בסוף יעבור" הפסקתי להתנגד ופשוט התמקדתי בתחושות שעלו מהחרדה, במקום לנסות להעלים אותם או למגר אותם, כמו שאנחנו עצובים לפעמים ובכוונה חושבים על עוד מחשבות עצובות כדי להגביר את הפורקן, ואז ההתקף פשוט דעך ונעלם. ולא סיימתי אותו סחוטה כמו בד"כ, הוא נקטע עוד לפני שהגיע לשיא. כי הצלחתי לבטל את החרדה מהחרדה.
 
היום אני כבר כמעט שנתיים אחרי כל זה, אחרי שעבדתי חזק שנה וחצי בטיפול והיום חיה בשגרה. כבר אין לי התקפי חרדה או הפרעת חרדה. לפני כמה חודשים היה לי מצב של עומס ריגשי עצום ואני זוכרת שהרגשתי חרדה (בעוצמה הרבה יותר נמוכה ממה שזכרתי), ואפשרתי למצב הזה להתקיים. קיבלתי את זה שאני בסערת רגשות, ושזה לגיטימי להרגיש ככה בשל העומס הריגשי, הסברתי לבן זוגי מה קורה איתי ואפילו השתדלתי לשוחח תוך כדי על כל הדברים שידעתי שעוררו את החרדה, זה מיגר אותה מהר מאוד.
 
אני מרגישה שזו סוג של מיומנות שרכשתי, שהייתי חשה חרדה לעיתים קרובות בטיפול והייתי ממהרת להיסגר ולא מסוגלת לדבר בכלל. המטפלת הייתה מעודדת אותי לשוחח על מה שמפחיד אותי וזה היה ממש עוזר.
 
לי אישית מה שעבד זה גם ללמוד לשחרר במצבים נקודתיים וגם זה קרה באופן טבעי במישורים אחרים בחיי תוך כדי הטיפול. זה תהליך ומומלץ בחום לעבור אותו.
לצפיה ב-'שמח בשבילך שפתרת את הבעיה הזאת, '
שמח בשבילך שפתרת את הבעיה הזאת,
03/05/2017 | 05:11
1
22
זה ממש קוץ בת.... הסיפור הזה.
 והגישה שלך נראת לי נכונה , נראה איך אצליח להתחבר לזה .
 כי לומר אני משחרר זה נהדר רק השאלה היא היישום של התכונה הזאת .
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'בהצלחה :) אם צריך להתייעץ בשמחה'
בהצלחה :) אם צריך להתייעץ בשמחה
03/05/2017 | 12:54
4
לצפיה ב-'Help'
Help
26/04/2017 | 04:42
7
71
זה התחיל לפני חמש שנים. בצבא. בלי שום התראה מוקדמת. התקף חרדה עם כל הסימפטומים שרק תרצו.. זה הכניס אותי לשיתוק של כמה חודשים בהם הפכתי מהאדם האופטימי, מלא שמחת החיים, האסרטיבי, הפעיל והמצליחן שאני, לגופה. לכלום.
לא תפקדתי. ישנתי עם אמא שלי במיטה. לא הסכמתי לרגע להישאר לבד. לא אכלתי, לא ישנתי, להגיע לבד לשירותים או למקלחת היה בלתי אפשרי, שלא נדבר על לצאת מהבית.
לא היו התקפים. הייתה חרדה תמידית שלא הרפתה לרגע. לרגעים דריאליזציה. ובעיקר מחשבות לא פוסקות ולא נשלטות שיצאו מכל פרופורציה.
לקח המון זמן לשכנע אותי לקבל טיפול תרופתי. 
והאמת? זה הציל אותי. התחלתי בפריזמה 20 מ"ג ועליתי בהדרגה ל40 מ"ג.
הרגשתי שקיבלתי את חיי בחזרה.
זה היה קצת כמו ללמוד ללכת מחדש.
5 שנים עברו מאז אותו התקף.
5 שנים טובות ורגועות בהן חייתי חיים מלאים ושלווים כמעט לחלוטין. נמנעתי ממספר דברים שפחדתי שעלולים להוות טריגר עבורי, כמו טיסות לחו"ל (הפחידה אותי עצם השהייה במקום רחוק ולא מוכר) כמו שינויים שרציתי אך פחדתי לעשות כמו להעתיק את מגוריי לתל אביב או לאילת, נמנעתי גם מסמים קלים למרות הסקרנות והרצון להתנסות. 
אבל מעבר לכך, חיי היו טובים ומלאים. זוגיות, משפחה אוהבת, מעגל חברים רחב, עבודה מעולה.
לפני שבוע ימים בדיוק, זה תקף אותי. אחרי חמש שנים בהן לא היה לחוויה הנוראה בחיי שום זכר. כל השנים כאלה שהייתי בטוחה שעם הפריזמה שלי אני חסינה.
לא היו אירועים מקדימים שיכלו להוות טריגר, סתם עוד יום רגיל.
נזכרתי מיד שלפני כשלושה שבועות הייתי 4 ימים בלי הכדור. לא היה אותו באף בית מרקחת ונאלצתי לחפש מחוץ לעיר. האם 4 ימים הם מספיק זמן(אחרי 5 שנים עקביות) בשביל לעשות כזה נזק?
בשבוע האחרון מאז שזה קרה הספקתי לחוות את כל ההשלכות, הלחץ והסטרס שלא מרפה מהגוף, חוסר מנוחה, דריאליזציה לעתים, ובעיקר מחשבות.. מחשבות מחשבות .. לא ברור על מה. רק ברור לי שכל ההתמקדות, כל הריכוז, כל האנרגיה שלי בימים האחרונים מופנית לזה. לחרדה הזאת. וזה מפחיד אותי. אני פוחדת מהפחד. ופוחדת מזה שהחסינות שלי איננה. ולא יודעת איך ממשיכים מכאן ומאיפה מוצאים את הכוחות. ואיך מקבלים את החיים בחזרה. אני מתגעגעת לשיגרה שלי. השוחקת והמעייפת, לימים בהם לא התעסקתי אף לא לרגע במחשבות על חרדה. לקחתי את הכדור שלי כל בוקר אחרי האוכל כמעט על אוטומט, כמו ויטמינים. מבלי להשקיע בזה שום מחשבה חרדתית מיותרת.
 
לצפיה ב-'אמנם לא זו הייתה השאלה'
אמנם לא זו הייתה השאלה
26/04/2017 | 11:28
33
אבל האם בדקת אפשרות להגיש תביעת נכות לצבא? את אומרת שלראשונה זה קרה במהלך השירות הצבאי...
לצפיה ב-'איך לגרום לחרדה להעלם'
איך לגרום לחרדה להעלם
( לעמוד שלי בתפוז )
27/04/2017 | 00:47
35
טלי יקרה,
ברוכה הבאה לפורום, 
ראשית אציין שבפורום אין יעוץ תרופתי ולכן המענה לא יתייחס לתרופות. 
 
חווית שוב התקף חרדה,
זו בודאי חוויה לא נעימה ואפילו מפחידה,
וזה מאד טבעי שאת חוששת, 
גם כי התברר לך שהתרופות, שסמכת עליהן, לא העניקו לך חסינות. 
 
זה אולי השלב בו כדאי לדעת שאפשר לטפל בחרדה 
בעזרת שיחות, (יש כמה סוגי טיפול למשל  CBT, NLP) 
וחשוב לדעת כמה דברים על חרדה: 
למרות שהתופעות של החרדה קשות ומפחידות,
1. חרדה לא מסוכנת ( בהנחה שנבדקים ונשללת בעיה רפואית).
2. חרדה היא בסה"כ תגובה מוגזמת של הגוף.
3. חרדה עולה ואח"כ יורדת,
ואיך הידיעה הזו יכולה לעזור לך ? 
חרדה אוהבת שחוששים ממנה, כי אז יש לה קיום. 
לעומת זאת היא נעלמת כשלא פוחדים ממנה.
ואת כבר יודעת שהיא לא מסוכנת,
אז אם במקום להגיב בחשש,
תגידי לעצמך "זו רק חרדה"
ותאפשרי לעצמך לחוות אותה, בלי פחד,
היא תרד תוך זמן קצר, 
כי זה המהלך שלה, עולה ואח"כ יורדה,
התגובה שלך, המקבלת אותה, תגרום לה להבין
שהיא לא מפחידה אותך, שלא הגיעה לכתובת הנכונה,
וכתוצאה מכך היא תניח לך. 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'טלי.לדעתי הלא מקצועית.הסיבה לחרדה שלך היא שאת בחורה'
טלי.לדעתי הלא מקצועית.הסיבה לחרדה שלך היא שאת בחורה
27/04/2017 | 01:38
36
רגישה מאד בדיוק כמו שאר חברי הפורום כאן.
הכדורים החזיקו אותך 5 שנים על אש נמוכה ואת תפקדת,
אבל ההתנהגות והמחשבות שלך בחיים לא טובים ולכן את אמורה לשנות אותם לטובה.
הכדורים עזרו לך להתגבר על הטעויות שלך בחיים.
כאשר חסרו לך הכדורים כ-4 ימים אז נהיית חסרת הגנה
והתחלת לחיות בכעס ובדאגות למה זה היה צריך לקרות לי אחרי 5 שנים טובות.
דעי לך שהכדורים לא פותרים את בעיית החרדה מהיסוד,אלא רק מאפשרים לך לתפקד כל זמן שאת לוקחת אותם.
פתרון בעיית החרדות צריך להיות מהיסוד,מהמוח שלך,מההתנהגות והחשיבה שלך הגרועים בחיים שעליהם לא סיפרת לנו.
אם את לא יכולה בעצמך לשנות את הרגלי החיים לטובה,אז בעל מקצוע טוב יוכל לכוון אותך לדרך הנכונה לחיים בריאים וטובים יותר.
לצפיה ב-'היי'
היי
28/04/2017 | 01:22
20
מה שלומך?
האמת שגרמת לי להרהר מעט על החרדות שלי, ולגבי הסיבה שהם לפתע מופיעים, כביכול, ללא הודעה מוקדמת.
 
למשל, אני מנסה להיזכר אם אי פעם היה לי התקף חרדה, כשיש לי מצב רוח טוב.
כלומר, אני חושבת שתמיד לפני התקף חרדה, אני מרגישה שיש איזה משהו שהפריע לי, לפני זה.
הייתי לחוצה, או שלא הרגשתי טוב פיזית, או אפילו תחושת פחד מהדבר הזה שהתעלמתי ממנו, שמכניס אותי ללחץ נפשי, ומפעיל אצלי את הטריגרים.
 
אולי מה שמכניס אותי מלכתחילה לסיחרור ולחרדה, זה משהו שחששתי ממנו, עוד קודם.
אולי רציתי להישאר בבית, ולא רציתי ללכת למקום הזה מלכתחילה, כי ידעתי שאין לי מצב רוח טוב, ושהיום אני חלשה מידי, וצריכה מנוחה.
ואז אולי לא הייתי מקבלת התקף חרדה, מול החברים שלי בפארק, ושניסיתי לתרץ את זה, שאני לא יכולה לקום כרגע, כי יש לי פשוט סחרחורת נוראית, ואני גם לא שומעת מה שהם אומרים לי.
 
ויש גם הבדל גדול, בין התקופה שלא לקחתי כדורים, לבין התקופה מאז שאני עם הכדורים (כבר 5 שנים), אז החרדה מובנת לי בצורה אחרת, ואני מבינה אותה יותר טוב.
ומשתדלת לנוח הרבה.
בהצלחה מתוקה, המון נחת ורוגע
לצפיה ב-'לטלי'
לטלי
( לעמוד שלי בתפוז )
28/04/2017 | 10:50
16
היי טלי,
את מוזמנת להגיב על הדברים שנכתבו לך
ולהתייחס לתגובות (ולכותבים),
כך שנוכל לדעת מה את חושבת,
ואיך אפשר לקדם את הדיון כך שיהיה מועיל עבורך.
לצפיה ב-'טלי שלום , התעניינתי בשבילך עם פסיכיאטר .'
טלי שלום , התעניינתי בשבילך עם פסיכיאטר .
28/04/2017 | 19:29
34
בגדול , וזה מה שהוא ענה לי מילה במילה : אין מצב ש4 ימים ללא תרופה יכול להביא למצב שתיארת לי , בד"כ הסימפטומים המתוארים עלולים להתרחש לאחר תקופה ארוכה ללא טיפול תרופתי וזה הרבה הרבה יותר מארבעה ימים .
 ותוספת קטנה שלי, את חיברת 1 ועוד אחד לא נכון , כנראה שקרה משהו שהעיר את החרדה שלך ומכיון שאנו תמיד מחפשים הסבר הגיוני השלכת את זה על ההפסקה של כמה ימים . הבעיה לא נמצאת שם.
לצפיה ב-'טלי יקרה'
טלי יקרה
30/04/2017 | 10:23
25
קודם כל ברוכה הבאה לפורום :)
אם תרפרפי קצת על שרשורים בפורום, תראי שיש כאן מגוון דעות וחוויות, חלק נוגעות בטיפול תרופתי, חלק, כמוני, נוטים לטיפול פסיכותרפי.
הבעיה עם תרופות לעניות דעתי, היא שהן אינן פותרות את הפרעת החרדה. הן כמו אקומול לחולה. אקומול מוריד חום, מעדן סימפטומים, מוריד את הכאב, אך הוא אינו מטפל בשורש הבעיה. החרדה תמיד הייתה שם, היא פשוט הוסתרה מאחורי התרופות שמגבירות בצורת כימיקלים את המקום שהמוח לך להיות שמחה.
אז מה עושים? אם האקומול כבר לא עוזר, הולכים לפתור את הבעיה האמיתית שגורמת לנו לקחת אקומול. את זה עושים באמצעות טיפול פסיכולוגי. בטיפול לא יהיו לך פתרונות קסמים, זה יהיה תהליך ארוך יותר ומורכב יותר בו תלמדי להתחבר לעצמך מחדש, להבין את עצמך יותר ומדוע החרדה מגיעה (אני יודעת שאת משוכנעת שהיא הכתה בך כרעם ביום בהיר אך אני מבטיחה לך שזה רחוק מהמציאות, כמעט כל אדם שהחרדה מכה בו בטוח שהיא מגיעה מהאוויר, בהמשך מגלים שהייתה לה סיבה אמיתית שהיה לנו נוח להתעלם ממנה.
טיפול יעזור לך להיפטר מזה, ולתמיד!
מנסיון :)
לצפיה ב-'שאלה לורדה'
שאלה לורדה
24/04/2017 | 10:36
13
49
ראיתי שהגבת לאלומת האור לפני מספר ימים  והזכרת את נושא השליטה,
אני מצטט " תיידעי את המטפל שלך שאת צריכה להיות בשליטה , וכ"ו  " .
 ואני שואל משהו שמאוד מעניין אותי : מה צריך לעשות או איך צריך להתחיל לשנות את הגישה הזאת או את ההתנהגות על מנת להשתחרר מהרצון להיות בשליטה כל הזמן , יש לי תחושה שזו אחת הסיבות אם לא הסיבה היחידה לבעיות החרדה שלי שנמשכות כל כך הרבה שנים . מה דעתך?
  ואולי יש איזה מובאה או המלצה על ספר רציני שעוסק בנושא הזה .
תודה רבה .


 
לצפיה ב-'לשחרר שליטה'
לשחרר שליטה
( לעמוד שלי בתפוז )
24/04/2017 | 18:53
5
22
אכן כן, חרדה מבוססת על הצורך להיות בשליטה,
וגוברת בגלל פחד לאבד שליטה.
כשמשחררים את הפחד הזה - החרדה נעלמת, אין לה קיום.
 
האם יש דבר, קטן ככל שיהיה, שאתה מוכן לשחרר לגביו שליטה?
 
 
לצפיה ב-'אני חשבתי על מה ששאלת ולא כלכך יודע מה להשיב '
אני חשבתי על מה ששאלת ולא כלכך יודע מה להשיב
25/04/2017 | 06:49
4
22
אני לא בדיוק מבין מה הכוונה לשחרר שליטה ,  אני לא חושב שאני שולט במשהו או במישהו .
 רק דוגמה קטנה , אתמול בלילה חזרתי עם הרכב הביתה , ובדרכי עברתי ברחוב צר , עמדו שם מספר חבר'ה ליד הרכב שלהם על הכביש  וכאילו בכוונה השאירו גם דלתות פתוחות בצורה שהפריעה למעבר . המחשבה הראשונה הייתה לעצור ולחכות עד שהם יזוזו או לצאת ולהתחיל ויכוח , אבל במחשבה שניה פשוט תמרנתי ועברתי איכשהו ואני מרגיש איזה סוג של כניעה בפעולה הזאת , ויתור אם תרצי .
 אני כל הזמן מנסה לא להלחם בחרדה (הפחד מ "לא לישון" ) שמציפה אותי לפעמים ומטרידה מאוד .
איזה מן פוביה ממש מחורבנת שלא רוצה לעזוב , ואני יודע שזו סתם שטות ואני אומר לעצמי , עזוב , שתעשה מה שהיא רוצה הלא להרוג אותי היא לא יכולה .
 אז אני אומר ,נו אז מה . סיפור מאוד ישן אצלי אולי 30 שנה כבר ,ותמיד כמעט פוביות שקשורות איכשהו בנסיון לשלוט בפעולות גופניות אוטומטיות  שלא שייכות לרצון בכלל. ואם לילה אחד באה לי מחשבה ממש בחטף ,(לא יכולתי להרדם באותו לילה כי התרגשתי בגלל משהו משמח שעתיד היה להתרחש למחרת היום)  שלא אוכל לישון יותר ולבטח  אמות מחוסר שינה .
 בדר"כ אופיין של פוביות כאלה הוא שאם אתה נמנע מהן אזי הן לא מציקות , אבל כאן אני לא יכול להמנע .
לצפיה ב-'שיקול דעת'
שיקול דעת
( לעמוד שלי בתפוז )
25/04/2017 | 22:43
3
12

אני רוצה להתייחס לסיטואציה הראשונה שבה "תמרנת ועברת"
והרגשת שזה "סוג של כניעה בפעולה הזאת, ויתור"
בדרך להחלטה שקלת מספר אפשרויות :
1. לעצור ולחכות  
2. לצאת ולנהל ויכוח
3. לפלס דרך
אני מניחה שאתה דמיינת מה יקרה בכל אחת מהתגובות הנ"ל ולבסוף
העדפת "להיות חכם ולא צודק".
אני לא רואה בכך כניעה, אלא הפעלת שיקול דעת, ועשיית הדבר הנכון מבחינתך.  
 
לא ברור לי למה הכוונה במילה "ויתור"? ויתור על מה ?
 
לצפיה ב-'כנראה שוויתור מתפרש אצל כל אחד בדרך אחרת'
כנראה שוויתור מתפרש אצל כל אחד בדרך אחרת
26/04/2017 | 05:36
2
11
הכוונה ב וויתור הייתה לנהוג עם החבורה הזאת בדרך הגיונית כדברייך .
 בעיני הדרך ההגיונית הייתה לעצור , ובמקרה הטוב רק להתווכח איתם ולא לזוז עד שהם יפנו את השטח , אבל במקום זאת החלטתי לוותר , במיוחד שהבן שלי היה איתי ברכב והוא טיפוס חמום מוח ומי יודע מה היה קורה . אז וויתרתי .
 וויתור על משהו לא נקרא לשחרר שליטה? 
    האמת שאני לא כל כך מבין מה פירוש לשחרר שליטה , לשחרר ממה , מאיזה בחינה ?.
תודה .
לצפיה ב-'המשך דיון'
המשך דיון
( לעמוד שלי בתפוז )
26/04/2017 | 10:17
1
11
רציתי להתייחס למקרה הספציפי שתארת,
בהקשר אחר, כי הוא חשוב בפני עצמו -
תאונות נגרמות בגלל הנושא שתארת ויש אנשים שלא מודעים לסיכון שיש, למשל, בהוצאת ילד ממכונית לצד הכביש.
כך שחשוב להעיר את תשומת לבם לסיכון שבדבר,
יחד עם זה, הערה כזו יכולה להוביל לאלימות, ואי אפשר לצפות את התגובה. 
 
נדבר עוד על ויתור
ויתור במקרה שאתה מתאר הוא המנעות.
ה"אוטומט" שלך אמר לך להתנהג בצורה מסוימת,
(אולי כדי להיות הגורם השולט?)
אתה ערכת עם עצמך דיון והחלטת לנהוג בניגוד לכך, 

יש משפט שאומר:
"חכם לא נכנס למצבים שפיקח יודע לצאת מהם". 
נראה שזה כיוון את דרך הפעולה שלך
אתה קורא לכך "ויתור", אולי זה איפוק, אולי חוכמה או חשיבה שקולה,
כל אחד מהם. 
 
בהמשך נדבר על שחרור שליטה
 
 
 
לצפיה ב-'לשחרר שליטה'
לשחרר שליטה
( לעמוד שלי בתפוז )
27/04/2017 | 15:13
8
ז'קו שלום,
נראה לי שהנושא של שחרור שליטה 
הוא נושא שיכול לעניין את חברי הפורום,
ואני אעלה אותו לדיון ולהתייחסות של כל חברי הפורום. 
לצפיה ב-'יש ספר מעניין שנקרא "להפחיד את הפחד"'
יש ספר מעניין שנקרא "להפחיד את הפחד"
24/04/2017 | 19:01
6
30
חובר ע"י ד ר ניר עישר ועפרה מירון ליכטר. מעניין אן מישהו מהחברים קרא בו ואם כן מה דעתכם .?
 אני חושב שהספר מעניין מאוד ואולי יכול לעזור לחרדתיים , ואני כותב  אולי כי אף על פי שעיינתי בו אבל איני איש מקצוע ואיני סובל מחרדות כל שהן כך שלא הייתה לי אפשרות אמיתית להתרשם .
לצפיה ב-'אכן כן'
אכן כן
( לעמוד שלי בתפוז )
26/04/2017 | 09:15
5
17
אכן ספר מעניין ובו תרגילים לעבודה עצמית.
אתה בפורום מדי פעם, מעניין, מה הנגיעה שלך (הלא ישירה כנראה)
לנושא הפורום ? נשמח אם תשתף. 
לצפיה ב-'כפי שציינת נגיעה לא ישירה'
כפי שציינת נגיעה לא ישירה
26/04/2017 | 10:48
4
12
כל הנושא הזה של הפרעות נפשיות  מאוד מעניין אותי . יש לי מספר חברים ששרתו איתי ביחד כשהייתי בסדיר ,  ולקו בשלב מסויים ב PTSD ,  ואני ממש הייתי ביחד איתם ומאז הנושא הזה של חרדות , ולא משנה מה הרקע להן מאוד מעניין אותי .
   נפש האנוש , סיפור בלתי פתיר ובלתי מובן לגמרי ואם יש בעולם אחוז מסויים של בני אדם שלוקים בהפרעות נפשיות הרי שכל אחד הוא עולם בפני עצמו ואין שניים זהים .
לצפיה ב-'אכן'
אכן
( לעמוד שלי בתפוז )
26/04/2017 | 12:08
3
10
תודה לך צוציקן,
אכן, ואוסיף שנפש האדם על כל היבטיה, (גם ללא הפרעות)- מעניינת מאד
ובהמשך לדבריך, האם החברים שאתה מדבר עליהם פתרו את ה PTSD ? 
האם הנושא מדובר? 
לצפיה ב-'אני בקשר עם כמה מהם'
אני בקשר עם כמה מהם
26/04/2017 | 21:03
2
12
הוא אינו מדובר במיוחד , אבל אני יודע שחלק מהם מטופל ע"י משהב"ט , קבוצות תמיכה וגם שימוש בתרופות  כולל    קנביס רפואי .
  אף אחד מהם לא ממש החלים מהבעיה הזאת 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
( לעמוד שלי בתפוז )
28/04/2017 | 10:31
1
12
לצוציקן היקר,
 
באמת חבל לשמוע ש"אף אחד לא ממש החלים",
ובמיוחד שזה נמשך שנים,
פוסט טראומה משפיעה על איכות החיים.   
היום יש שיטות שונות ויעילות  לטיפול בפוסט טראומה,
מעניין אם אתה יודע איזה סוג (או סוגי) טיפול קבלו ?
לצפיה ב-'לא נכנסתי עד כדי כך לעומק העניין'
לא נכנסתי עד כדי כך לעומק העניין
29/04/2017 | 05:00
6
אבל אני יודע על נוירופידבק , deep tms , תרופות .
לצפיה ב-'עזרה'
עזרה
26/04/2017 | 18:39
30

[הוספת הודעה] [הוספת תגובה] [פורום הפרעות חרדה - ראש הפורום]
Help
טלי קיי‏(26.4.2017, 5:02)
זה התחיל לפני חמש שנים. בצבא. בלי שום התראה מוקדמת. התקף חרדה עם כל הסימפטומים שרק תרצו.. זה הכניס אותי לשיתוק של כמה חודשים בהם הפכתי מהאדם האופטימי, מלא שמחת החיים, האסרטיבי, הפעיל והמצליחן שאני, לגופה. לכלום. לא תפקדתי. ישנתי עם אמא שלי במיטה. לא הסכמתי לרגע להישאר לבד. לא אכלתי, לא ישנתי, להגיע לבד לשירותים או למקלחת היה בלתי אפשרי, שלא נדבר על לצאת מהבית. לא היו התקפים. הייתה חרדה תמידית שלא הרפתה לרגע. לרגעים דריאליזציה. ובעיקר מחשבות לא פוסקות ולא נשלטות שיצאו מכל פרופורציה. לקח המון זמן לשכנע אותי לקבל טיפול תרופתי. והאמת? זה הציל אותי. התחלתי בפריזמה 20 מ"ג ועליתי בהדרגה ל40 מ"ג. הרגשתי שקיבלתי את חיי בחזרה. זה היה קצת כמו ללמוד ללכת מחדש. 5 שנים עברו מאז אותו התקף. 5 שנים טובות ורגועות בהן חייתי חיים מלאים ושלווים כמעט לחלוטין. נמנעתי ממספר דברים שפחדתי שעלולים להוות טריגר עבורי, כמו טיסות לחו"ל (הפחידה אותי עצם השהייה במקום רחוק ולא מוכר) כמו שינויים שרציתי אך פחדתי לעשות כמו להעתיק את מגוריי לתל אביב או לאילת, נמנעתי גם מסמים קלים למרות הסקרנות והרצון להתנסות. אבל מעבר לכך, חיי היו טובים ומלאים. זוגיות, משפחה אוהבת, מעגל חברים רחב, עבודה מעולה. לפני שבוע ימים בדיוק, זה תקף אותי. אחרי חמש שנים בהן לא היה לחוויה הנוראה בחיי שום זכר. כל השנים כאלה שהייתי בטוחה שעם הפריזמה שלי אני חסינה. לא היו אירועים מקדימים שיכלו להוות טריגר, סתם עוד יום רגיל. נזכרתי מיד שלפני כשלושה שבועות הייתי 4 ימים בלי הכדור. לא היה אותו באף בית מרקחת ונאלצתי לחפש מחוץ לעיר. האם 4 ימים הם מספיק זמן(אחרי 5 שנים עקביות) בשביל לעשות כזה נזק? בשבוע האחרון מאז שזה קרה הספקתי לחוות את כל ההשלכות, הלחץ והסטרס שלא מרפה מהגוף, חוסר מנוחה, דריאליזציה לעתים, ובעיקר מחשבות.. מחשבות מחשבות .. לא ברור על מה. רק ברור לי שכל ההתמקדות, כל הריכוז, כל האנרגיה שלי בימים האחרונים מופנית לזה. לחרדה הזאת. וזה מפחיד אותי. אני פוחדת מהפחד. ופוחדת מזה שהחסינות שלי איננה. ולא יודעת איך ממשיכים מכאן ומאיפה מוצאים את הכוחות. ואיך מקבלים את החיים בחזרה. אני מתגעגעת לשיגרה שלי. השוחקת והמעייפת, לימים בהם לא התעסקתי אף לא לרגע במחשבות על חרדה. לקחתי את הכדור שלי כל בוקר אחרי האוכל כמעט על אוטומט, כמו ויטמינים. מבלי להשקיע בזה שום מחשבה חרדתית מיותרת.
 

חם בפורומים של תפוז

מכינים עוגת גבינה מכל הלב וזוכים בפרסים!!!
מכינים עוגת גבינה מכל...
שלחו לנו מתכון + תמונה של עוגת הגבינה הכי מקורית...
מכינים עוגת גבינה מכל הלב וזוכים בפרסים!!!
מכינים עוגת גבינה מכל...
שלחו לנו מתכון + תמונה של עוגת הגבינה הכי מקורית...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
אמת הנפש
אמת הנפש
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ