לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1207412,074 עוקבים אודות עסקים

פורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות חרדה - תמיכה

ברוכים הבאים לפורום הפרעות חרדה - תמיכה מקצועית !
 
רבים חווים במצבי חיים שונים תחושות של חרדה, בעוצמות שונות.
לעיתים החרדה מתפתחת עד כדי הפרעת חרדה ובעקבותיה ירידה באיכות החיים. 
הפורום נועד לאפשר לאנשים המתמודדים עם חרדה ועם הפרעות חרדה,
לחלוק ולשתף, לתת ולקבל תמיכה, לתרום מנסיונם ומהידע שלהם לאחרים,
המתמודדים עם בעיות דומות, מבלי להיחשף בשמם האמיתי.
הפרעות החרדה כוללות: מתחים , התקפי פאניקה, חרדה חברתית, פוסט טראומה,  פוביות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות.
הפורום פעיל מזה מספר שנים ומשתתפים בו חברים קבועים התומכים,
בתבונה ובחום, זה בזה. חברים חדשים מוזמנים להצטרף.
לאורך השנים הפורום טופח על ידי מנהלים מסורים שהשקיעו בו רבות.
הנכם מוזמנים להתייעץ ולשאול בנושאים שונים הקשורים להתמודדות עם חרדה  והפרעות חרדה.
אתם מוזמנים גם להעלות הצעות ורעיונות לשיפור הפורום.
 
חשוב להדגיש כי הפורום אינו תחליף לטיפול נפשי או מקצועי אחר.
טיפול נפשי ומקצועי נכון תלוי בעובדותיו המדויקות של כל מקרה ומקרה,
ומצריך מפגש פנים אל פנים.
אדם שהחליט לפעול על בסיס מידע שהתקבל בפורום או על בסיס תגובה של מנהלת הפורום,
עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית לפעולתו ולתוצאותיה.
הנכם מתבקשים להקפיד על תגובות ענייניות ומכבדות לכותבים בפורום גם אינכם מסכימים אתם.
ורדה צדיק
מנהלת הפורום
מאמנת אישית מאסטר NLP ודמיון מודרך
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

תקנון וכללי כתיבה בפורום  פורום זה מיועד לשיתוף להתייעצות ולתמיכה, בכל הקשור בחרדה ובהפרעות חרדה. אפשר לפתוח דיונים ולהגיב להודעות תוך שמירה על כבוד הדדי ותרבות הדיון. בפורום לא ניתן יעוץ תרופתי והוא אינו תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי.

המשך >>

לצפיה ב-'כוחם של מילים '
כוחם של מילים
03/07/2020 | 11:06
1
8
מה קורה לנו בגוף כשאנחנו חושבים על המילה חרדה? 
איזה תחושה מילה זו מייצרת ?
איזו תחושה מעוררת המילה "התרגשות" ? 
למילים יש כוח - מילה יכולה לייצר תחושה פיזית ממש, 
חיובית או שלילית.
תחשבו על זה-  גם התרגשות וגם חרדה
יכולים לגרום לדופק מהיר, הסמקה,הזעה וכו'
אלא שהיחס שלנו לתגובת החרדה תהיה שלילית
ואל התרגשות - כדבר חיובי, 
וכאן אני רוצה להציע, רק להציע,
שתנסו לחשוב על התסמינים של החרדה
כעל התרגשות גדולה...
ותראו מה משתנה. 
והנה הביטוי "פחד ורחב לבבו" 
כפירושו נרגש ונרעש ממשהו...
ביטוי שלהבנתי, נאמר במובן חיובי 
אותם התסמינים יש גם לפחד וגם להתרגשות. . 
 
אז תחשבו על זה ותביעו את דעתכם
****************************************************************
ורדה צדיק, מאמנת אישית מקצועית,  מאסטר ב NLP ודמיון מודרך
 
 
 
לצפיה ב-'מבחינתי אין שום הבדל סמנטי או אחר'
מבחינתי אין שום הבדל סמנטי או אחר
10/07/2020 | 12:25
2
בין חרדה לבין התרגשות. אפילו המצאתי מילה מולחמת: "לפרגש", שזה לפחד ולהתרגש גם יחד.
לצפיה ב-'אני חרדתי מאד מיום שנולדתי ועד היום בגיל 74 שנים'
אני חרדתי מאד מיום שנולדתי ועד היום בגיל 74 שנים
21/06/2020 | 00:40
1
11
כיום אני דוקא רואה שבחיים של חרדה מתמדת יש יתרון גדול מאד, בכך שאני חי בזהירות יתר מכל סכנה שאורבת בחיים. במקרה זה אני נזהר יותר מהאנשים האחרים מפני הדבקה בוירוס הקורונה. אני נזהר בנסיעה במכונית ,נזהר ממפגש עם אנשים לא נחמדים.נזהר מקבלת קנסות. כל הזמן אני זהיר וגם מבצע עבודות בזהירות יתר ובסבלנות רבה. לא ממהר בשום דבר ובודק כל דבר מהיסוד לאט לאט. וככה אני לא נופל בבורות וכל זה בזכות החרדה שכעת אצלי היא לא קשה בעיקר בגלל שאני חושב נכון ומתנהג בחיים נכון ולא לוקח לעצמי מטלות קשות מעבר ליכולת שלי הקטנה. חי טוב בהסתפקות במועט ולא חי בכעסים ובדאגות יתר.

לצפיה ב-'לחיות עם חרדה'
לחיות עם חרדה
29/06/2020 | 00:02
8
תודה עזרא על השיתוף, 
נאחל לך בריאות טובה 
אני שמחה לשמוע שאתה רואה את הצד החיובי של החרדה,
אתה שומר על עצמך וזה כנראה מתאים לך לחיות
בדרך זו, יחד עם זה אני מזמינה אותך לנסח את הדברים בצורה שתבטא את מה שאתה רוצה להשיג:
לדוגמא :
אני שומר על בריאותי
אני בוחר לפגוש אנשים נחמדים, 
אני לוקח מטלות בהתאם ליכולת שלי
וכן הלאה
לצפיה ב-'איתור פחד/חרדה'
איתור פחד/חרדה
20/06/2020 | 17:05
1
15
היי חברים, אני מעוניין לשאול האם קיימת פוביה מבניינים, מבנים וכדומה? פחד לעבור (בעיקר בשעות הלילה) ליד מבנים ולהסתכל עליהם? כשמשהו בצורה של הבניין מפחיד ופשוט אי אפשר להסתכל...
לצפיה ב-'תשובה לגבי פוביה '
תשובה לגבי פוביה
28/06/2020 | 23:50
7
שלום הרקולס,
ראשית אני רוצה לציין שאין בפורום זה איבחון אישי,
התשובה שלי היא עקרונית בלבד.
יש כמה קריטריונים לפוביה:
פחד מפני גורם ספציפי,
הימנעות מאותו גורם ביטויים פיזיולוגים חריפים
כמו כן בגישת  NLP יש תנאי נוסף: 
שהפוביה אינה מקנה יתרון כלשהו לאדם.
 

****************************************************************
ורדה צדיק, מאמנת אישית מקצועית,  מאסטר ב NLP ודמיון מודרך
 
לצפיה ב-'כמה קשה לחיות את גהנום חיי'
כמה קשה לחיות את גהנום חיי
18/06/2020 | 18:04
4
18
אני כותבת ולא יודעת אם זה בכלל יעזור
מרגישה לבד בעולם, במחשבות, בעלבונות, ברגשות הסוערות
ובחיי הגהנום שמתמודדת לבד בעולם בלי שאף אדם יודע איך לעזור
מקבלת כל הזמן רק שפיטות ואי הבנה ובסוף כן מבינים, זורקים אל האחר ולא יודעים איך לעזור.
איבדתי את האמון באנשי מקצוע, מאוד פוגעים בי, כעוסה, לעיתים בוכייה על מר גורלי שנמצאת בעולם שכולו שחור והדכאון הקשה היא הבעיה המשנית לבעיה הראשית הקשה שאין לה פתרון אלא טראומה קשה ולא ניתן לעזור ואפילו לא בתרופות.
מרגישה את הצורך כל כך למות ולא לסבול, מבינה שהחיים רק מעייפים אותי והורסים את גופי ואת נפשי מכל הבחינות והכל קורס ואין פתרון לצאת מהעולם הכל כך בודד, עצוב, כואב, מייסר והורג וזה רק שאלה של זמן.
אין מה לחשוש, לא מתכוונת כרגע, רוצה רק לפרוק, מרגישה מוצפת ואין עם מי לדבר, לפוגג קצת את הקושי "לחיות" בצורה שכל רגע את צריכה למות כדי לא להתייסר גופנית ונפשית כל כך קשה
אין דרך מוצא\ השער נעול, התריסים סגורים בצורה הרמטית ומחניקה, המחנק בנשימה, בגרון, בראש שמלוות במגרנות קשות ויודעת שאין דרך לעזור.
הכל כבר ניסיתי ושום דבר לא עובד וניסיתי המון, שיחות, טיפולים שונים, תרופות רבות שרק גרמו לי לחוש יותר גרוע ולכן השלט כל הזמן במוחי לכי על זה, אין זמן להשאר כך, זה רק הורג ובטח לא מחשל.
מחכה רק לאיזו תשובה, אבל היא לא תפתור בטוח את הבעיה, אבל רוצה לחכות לזה מסיבה כלשהי, אבל אין מה להשאר בחיים.
מרגישה שאני והעולם לא שייכים זה לזה, גם אנשי מקצוע ורק גורמים לי למפחי נפש קשים יותר ובטח שאין להזמין משטרה כי היא לא יכולה לעזור וגם היתה מעורבת, אל תתנו לי לא  לכתוב (אין צורך משטרה) עד שאקבל תשובה לבעיה כי חשוב לי לדעת אך היא בוודאי לא תפתור את הבעיה.
תאפשרו לי לכתוב בלי לפחד שהבובות  לא יבואו כי זה מיותר והם לא יכולים לעשות כלום וגם היו אצלי.
חייבת לפרוק חנוק לי מאוד ומגרנות קשות, מרגישה את המוות קרב ובא שבו אנוח מנוחה שלמה, בלי סבל, בלי ייסורים,, בלי כאב ובלי שיפוטיות ועלבונות.
מרגישה חשופה כל כך ליד אנשים, למרות שנמצאת כל הזמן בבית, למעט למקרים בודדים לקבלת עזרה בבית חולים, אבל עכשיו כבר מבינה שזה מיותר ומעייף ולא מועיל.
ממש קשה להשאר במציאות עגומה שכזו ובטח שאין משמעות לחיים, שקודם היו במקצת אבל נפלתי לתהום וממנה אין דרך חזרה. הכל הרוס, קרוס, מייסר וכואב.
הכאבים והמוגבלות הפיזית הקשה והמצב הנפשי המורכב לא מניחים לי.
חשה כמו באוניה, שטה בים סוער ומתנדנדת על גלים סוערים וגבוהים מאוד ונסחפת אל התהום, אין מציל ואין משהו שיכול לעזור.
עייפה משגרה מייסרת ומתישה ובלי שמשהו יכול לעזור.
יגעתי ולא מצאתי ולכן לא מאמינה יותר וגם אנשי מקצוע, נתנו לי להבין זאת כי הם בעצמם לא יודעים לעזור ומפרשים אותי אחרת וגם שלבסוף קצת מבינים, לא יודעים מה לעשות.
וגם לא רוצה אותם, משלימה עם מהר גורלי אולי סיימתי את השליחות בעולם ונשבר כבר מהכול.
 
לצפיה ב-'למירב'
למירב
29/06/2020 | 00:15
2
4
מירב היקרה,
אני מקוה שמאז שכתבת את ההודעה, משהו השתנה לטובה בהרגשתך.
כל מילה שאת כותבת מביעה את הכאב העצום שאת חשה,
את הקשיים הרבים שלך, את מרגישה כמו מי שנמצאת באוניה ששטה 
בים סוער ומתנדנדת על גלים סוערים מאד,
ואני רוצה לשאול אותך, מה יכול להביא את האוניה הזאת אל חוף מבטחים?
מה הביא אותך בעבר לצאת ממשברים? 
לעזור לאנשים אחרים?
לתמוך באחרים ולו בפורום הזה ?
לומר מילים מעודדות ומנחמות?
מילים טובות שידעת לומר לאחרים ולעזור להם,
איך הן יכולות לנחם אותך? לעזור לך? 
מקוה שתמצאי את הכוחות להתגבר ולחזור למי שאת.
 
לצפיה ב-'שום דבר לא יכול לעזור לי, אני לא אותו אדם שאת מכירה - '
שום דבר לא יכול לעזור לי, אני לא אותו אדם שאת מכירה -
30/06/2020 | 15:49
1
10
מאז פטירתה של אימי, עברתי גיהינום אחד שלם עם אנשי מקצוע שנמשך שלוש שנים.
אני רמוסה לגמרי, המוח נדפק בגלל ניתוקים קשים, גורם לאי הבנה לפעמים ולפעמים כן ולכן מושפלת בגלל זה, כל האנשים לא מבינים מה קורה לי וגורמים לי למפחי נפש.
שום דבר לא יחזיר אותי לאותו מצב של קודם, רק המוות ייתן לי שקט.
נפגעתי קשה מאוד מאנשי מקצוע, רק שופטים אותי, רומסים ולא עוזרים בכלל, מוותרים על חיי ועלי בלי שום חמלה, אלא בכייף והנאה.
כל פעם מרפאה אחרת, נבהלים ממצוקתי ולכן רומסים ורוצים שאמות, כמו שהרופא הפסיכיאטר אמר לי שאם את לא רוצה להתאשפז אצל אזור הגאוגרפי שלך כי הם לא רוצים אותי בגלל תיק שנפתח נגדם שהמשטרה לחצה עלי, כי הם פתחו לי והמשטרה אמרה שהם אשמים  ורק גורם להחמרה במצבי באופן קשה, אז הרופא אמר לי אז אל תגידי שאת רוצה לפגוע בעצמך, פשוט תמותי את לא צריכה להגיד, פשוט תפגעי בעצמך.
אין שום התוויה לעזור לך, כאילו אני מפלצת שחייבת למות.
אנשי מקצוע פשוט זבלים ואין לי יותר שום אמונה בהם, אני חלשה, אני כבר נהפכתי למוגבלת פיזית ולפעמים נפשית ואין לי את הכוחות של אז, זה לא אותה מירב (כינוי)אלא מישהי מאוד חלשה, פגועה מאוד וכל המערכת נמאס לה ממני ואני רק עול ולכן רוצים במותי וכבר לא נלחמת, כי אני בעצמי כבר לא מאמינה שמשהו יעזור לי לצאת מתוך התהום העמוק שנמצאת בו שאין שום תועלת בחיים ולכן אין צורך לצאת ממנו מהחיים, הכל מעיק, אין הנאה בכלל ורק ייסורים ועינויים.
רק מחכה לתשובה למקום מסוים לא כדי לקבל עזרה, אלא הטבה אבל לא נראה לי שמשהו יעזור ואולי זו לטובה, שכלו כל הקיצים ואני צריכה למות בקרוב.
רק אל תזמינו משטרה, כי הם סתם בובות והם לא יכולים לעזור והם היו מעורבים, כי ידיהם כבולות ואם פסיכיאטרים פסיכים ולא יודעים לעזור, אז גם הבובות שהם המשטרה כי זה לא תפקידם.
מקווה שהפעם אוכל לגמור את חיי ורק אז יהיה לי שקט ואגיע לגן עדן לאימי האהובה היקרה ורק שם יהיה לי סוף סוף בלי ייסורים, בלי כאבים, בלי פגיעות, בלי עלבונות, בלי מפחי נפש ואפסיק לבקש עזרה כי לעולם לא תגיע משום מקום ולכן זה סוף של הסיוט האכזרי והמתועב של העולם שבו אני חייה.
 
בדיוק לפי השיר של ריקי גל "היי שקטה" - רק בלי החיוביות אלא רק הייסורים, הכאבים, ההשפלות והעינויים ואין לי צורך בכזה עולם.
אחרי תשע מדורי גהינום שאני עברתי ועוברת, מובטח לי להגיע לעולם הבא שהוא גן עדן שבו כל להמלאכים והמלאכיות נמצאים בו, אנשים שסבלו בעולם הזה שהוא עולם הגהנום ולכן הגן עדן מובטח ויהיה לי סוף סוף שקט מוחלט ורוגע שבעולם הזה אין בכלל
כבר לא רוצה עזרה כי לא תגיע בעולם הגהנום הזה ואין אני רוצה להיות בו, רק התייסר יותר שאחשוב שמישהו כן יכול לעזור ורוצה ואולי אין דרך לעזור ולכן הם לא רוצים לעזור, אז דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי לייסורים הללו.
לא מתפקדת בכלל, אין חברות, אין חברים אין עבודה, אין כלום, רק גהנום אחד שלם וייסורים ועינויים וכאבים ולא רוצה יותררררררררררררררררררררררררררררררררר
שלום עולם ערור ונפשע
כרגע אולי לא אפגע בעצמי, מחכה לתשובה כפי שאמרתי כדי למות בלי שמשהו יעצור בעדי מתי שאתייסר למוות כפי שבנסיונות בעבר, כי הייסורים בעולם הם כבר בלתי נסבלים וגומרים אותי לאט לאט לאט לאט.
לא רוצה שום משטרה ושום כלום, רק להוציא את כל הכאב ומה אני חושבת על העולם
כל אחד דואג רק לכיסא ולכסף ולא באמת רוצה לעזור, מי שקשה לעזור אז מוותרים עליו.
כבר לא רוצה כלום.
.
 
לצפיה ב-'למירב'
למירב
30/06/2020 | 17:27
11
מירב, 
קשה מאוד לקרוא את הדברים ולהבין כמה את סובלת.
האכזבה שלך מאנשי מקצוע ומחברים – עושה את זה עוד יותר קשה.
אני מקוה שבכל זאת תמצאי בעצמך כוחות ודרך לשפר את המצב.
אולי שכחת, אבל את אדם שתרם לאחרים,
שעודד אותם, שחיזק אותם.
ועכשיו האדם שזקוק לעידוד הוא את -
לקחת אויר, לנשום, ולהגיד לעצמך 
מילות עידוד, כמו שאמרת לאחרים. 

בימים שקשה לנו לקבל עזרה מאחרים 
אפשר להסתכל על הטבע, לקבל כוח ממנו, 
מהיופי של השמים, להתבונן על עץ, על פרח,
או על חיית מחמד, ולשאוב מהם עידוד. 
 
לצפיה ב-'אוי מירבי '
אוי מירבי
10/07/2020 | 12:19
1
אני קוראת את זה רק עכשיו. כמה עצוב לי לקרוא אותך ככה, את, שתמיד מאירה לכולם את הדרך...
חשבת לקבל עזרה מסל שיקום? לי הם ממש עוזרים.
חוץ מזה, כמו שאת רואה הפורומים בתפוז פעילים אך בקושי רב, ובקרוב בכלל הם יעברו למתכונת אחרת שכשראיתי אותה התאכזבתי מאוד. אין ספק שהאתר הולך ודועך...
יש הרבה פורומים של תמיכה נפשית בפייסבוק ונראה לי שגם ב'כמוני' (אני לא שם). בפייס כותבים אנשים במצוקה ומקבלים גם עידוד רוב הזמן...
חיבוק גדול.
נ"ב את יודעת שאת שמי, אלומת האור, לקחתי מתוך השיר של רחל שפירא 'היי שקטה'?
"כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם, כמו אלומת האור הנה מצאה אותך"...
אוהבת.
לצפיה ב-'הקשר בין חרדה לפרפקציוניזם'
הקשר בין חרדה לפרפקציוניזם
06/06/2020 | 18:14
4
20
לאחרונה התעמקתי בנושא הפרפקציוניזם. 
 
הרבה אנשים אוהבים להגדיר את עצמם כפרפקציוניסטים, 
אבל מסתבר שיש הבדל בין אדם ששואף להצליח
ולעשות הכי טוב שהוא יכול, לפרפקציוניסט.
 
פרפקציוניסט הוא אדם ששואף למושלמות, 
ואין מושלם, 
הוא מציב לעצמו סטנדרטים גבוהים ובלתי אפשריים,
שום דבר לא מספיק טוב בשבילו,
הוא מאד ביקורתי כלפי עצמו,
ואם יכשל - יקח את זה קשה מאד,
הוא יעדיף להמנע מלעשות דבר שאולי יכשל בו.  
כשהוא לא מצליח להשיג את התוצאה המושלמת,
הוא לוקח את זה קשה. 
אחת התוצאות של פרפקציוניזם היא חרדה. 
חרדה מפני טעויות, חרדה שהאדם לא מושלם, 
חרדה מאי הצלחה. 
 
איפה הדברים האלה פוגשים אתכם? 
שתפו אותנו.
 

****************************************************************
ורדה צדיק, מאמנת אישית מקצועית,  מאסטר ב NLP ודמיון מודרך
 
לצפיה ב-'אני מחפש תמיד את השלמות המקסימלית מאז שנולדתי, אבל'
אני מחפש תמיד את השלמות המקסימלית מאז שנולדתי, אבל
11/06/2020 | 00:33
3
7
אני עושה אותה לאט מאד מאד וביסודיות מוגזמת מה שאף אחד אחר לא עושה כמוני.
משקיע בעבודה שאמורה להיות קצרה ולא מושלמת ,עושה אותה בשעות רבות פי 6 זמן יותר מהאחרים עד שהתוצאה יוצאת בסוף מוצלחת מאד.
לא אעיז למהר בשום עשיה,אבל אם הייתי ממהר אז הייתי חוטף התקף חרדה.
אני לא ממוצא גרמני,אבל זה האופי של הגרמנים ובגלל זה התוצרת שלהם מוצלחת. את הגרמנים אנחנו מכנים בשם יקה (בניקוד סגול)
 
 
 
לצפיה ב-'השאיפה לשלמות '
השאיפה לשלמות
15/06/2020 | 17:09
2
5
האם היא מאפשרת להתקדם בחיים או שהיא מעכבת ? 
לצפיה ב-'הפדנטיות בעבודה ארוכת השנים לא קידמה אותי'
הפדנטיות בעבודה ארוכת השנים לא קידמה אותי
15/06/2020 | 20:52
1
8
בשכר ובדרגות, כי לא עמדתי בלוח הזמנים שמנהל המפעל קבע ביחד עם הקונים את המוצר, אבל המכונות שאני תכננתי בסוף הצליחו והמכונות שתכננו המהנדסים נכשלו כולם כי הם חיפפו בעבודה ומיהרו לסיים.
אני את האופי שלי מאז שנולדתי לא אשנה כל זמן שאני חי וקיים.
למשל, אם בן אדם רגיל תולה מדף בקיר תוך חצי שעה , אני תולה אותו תוך שעתיים והמדף שלי לא יפול גם אם יעמיסו עליו מאות קילוגרמים כי אני עובד ביסודיות רבה שלב אחר שלב לאט לאט. כל דבר אני מברר.
גם בעניין החרדה קראתי עשרות מאמרים ,מה ולמה ומדוע.
עוד לפני 30 שנה הרופאים ,הפסיכולוגים והפסיכיאטרים לא הבינו מה זה בכלל חרדה ,הם רק ידעו לתת כדורי הרגעה. הם לא הבינו את הסיבות ללחצים. כיום כל הרופאים הצעירים מבינים מצוין ברפואה בשטחים רבים. אז רופא המשפחה שלי שגילה כי יש לי דופק לב מהיר חשב שיש לי בעיה בלב ולא נתן לי אישור רפואי לחזור ללמוד בכיתה. הלב שלי מצוין ובריא. עשרות שנים אני בולע כדורים רבים ושום נזק לא נגרם לי מהכדורים. אני מסוגל אפילו לרוץ למרחקים בלי בעיות דופק מהיר. ואני כיום עוד 3 שבועות בן 74 שנים.
לצפיה ב-'לעזרא'
לעזרא
29/06/2020 | 00:18
3
העבודה היסודית שלך מראה שאתה עושה עבודה איכותית,
אתה כנראה אדם צנוע ויודע מה טוב לו 
וטוב שאתה מכיר את עצמך.
מזל טוב ליום הולדתך הקרב ובא 
לצפיה ב-'חזרו לי התקפי החרדה '
חזרו לי התקפי החרדה
24/05/2020 | 20:15
1
32
הדיכאון, הפרעות האכילה, אני מתמודדת עם כל כך הרבה בעיות ולא יודעת מה קודם וקשה לי נורא אני גם לבד לגמרי במיוחד בלילות עם המחשבות הבדידות אין לי כבר כוח
לצפיה ב-'לאלזה '
לאלזה
31/05/2020 | 00:08
11
אלזה שלום,
מצטערת על האיחור בתשובה,
את מתמודדת עם הרבה נושאים לא פשוטים במקביל, 
התקפי חרדה הם חלק מתמונה הרבה יותר רחבה
ואי אפשר להתייחס אליהם בנפרד,
רציתי לשאול אם היית בטיפול או חשבת לפנות לטיפול
במסגרת ציבורית הטיפול ממומן על ידי קופות החולים
כיון שקשה להתגבר על הבעיות האלה לבד. 
בנוסף האם יש לך חבר/ה או קרובי משפחה שאיתם את יכולה 
לדבר ולשתף ? 
 
 
לצפיה ב-'מחפש המלצה לפסיכיאטר טוב מ'מכבי' שמוכן לתמוך בתהליך הפחתה'
מחפש המלצה לפסיכיאטר טוב מ'מכבי' שמוכן לתמוך בתהליך הפחתה
17/05/2020 | 11:18
3
22
איטי מאוד ואחראי מהתרופה, ושמוכן ללוות אותי בתהליך הבדיקה המשותף הזה.
לצפיה ב-'המלצה לפסיכיאטר'
המלצה לפסיכיאטר
18/05/2020 | 10:53
2
23
שלום ניב,
תודה שפנית לפורום, 
אנא רשום מאיזה איזור בארץ אתה,
כדי שאפשר יהיה לענות לשאלתך.
מזכירה שהמלצות ניתן לרשום במסר אישי בלבד. 
לצפיה ב-'רעות. כל המלצה שהיא מאזור המרכז תהיה'
רעות. כל המלצה שהיא מאזור המרכז תהיה
19/05/2020 | 18:12
1
23
טובה עבורי. תודה!
לצפיה ב-'ניב '
ניב
23/05/2020 | 11:33
14
ניב 
למקרה שלא קבלת עדיין המלצה במסר פרטי,
מציעה להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי המלצה. 
לצפיה ב-'מהם 3 אתגרי הקורונה ?'
מהם 3 אתגרי הקורונה ?
01/05/2020 | 10:03
23
ראו סרטון קצר שהכנתי בנושא 
 
אשמח אם תוסיפו עוד נושאים
שנראים לכם מאתגרים בימים אלה. 
******
ורדה צדיק, מאמנת אישית מקצועית,  מאסטר ב NLP ודמיון מודרך
 


 
לצפיה ב-'מחקר בנושא חרדות'
מחקר בנושא חרדות
27/04/2020 | 15:00
34
שלום,
אני מבצעת מחקר על חרדות במסגרת לימודיי לתואר ראשון במדעי ההתנהגות בשילוב אמנויות. אני צריכה 3 מרואיינים לצורך המחקר המחקר הינו לצורך אקדמאי בלבד ומבטיח את פרטיותכם
אם אתם מעוניינים להתראיין מוזמנים להגיב ואצור אתכם קשר
תודה מראש על שיתוף הפעולה
לצפיה ב-'שאלה בנוגע לדיסק הרפיה של ד"ר אליצור'
שאלה בנוגע לדיסק הרפיה של ד"ר אליצור
13/04/2020 | 20:32
2
17
שלום חברים,
יש כאן מישהו שיש ברשותו את הדיסק שצורף לספר "הרפיה עצמית" של ד"ר ברוך אליצור?
הדיסק אבד לי וברשתות הספרים כבר לא ניתן להשיגו.
לא ניתן להשיג את הרקבצים באתר של ד"ר אליצור.
פניתי אליו ישירות אך הוא אמר לי שהדיסקים הפסיקו להימכר ואין ברשותו את הקבצים הללו.
(הוא אדם מאוד נחמד )
אשמח אם מישהו יכול לעזור לי.
תודה רבה וחג שמח.
לצפיה ב-'הרפייה '
הרפייה
14/04/2020 | 00:08
24
שלום Ks1112
תודה על התזכורת לספר הנפלא 
של ד"ר אליצור, 
 
אולי יעניין אותך (עד למציאת הדיסק)
להקשיב   
בקולי,
טכניקה יעילה מאד.
 
****************************************************************
ורדה צדיק, מאמנת אישית מקצועית,  מאסטר ב NLP ודמיון מודרך
 
 

 
 
לצפיה ב-'האם זה זה? '
האם זה זה?
15/04/2020 | 18:33
26
 
_________________________________________________________
ד"ר יוסף בן-שטרית, פסיכיאטר ובעל תואר בפסיכולוגיה, www.innerlyft.com
 
לצפיה ב-'כך אני מתמודד מחרדה מהקורונה.'
כך אני מתמודד מחרדה מהקורונה.
13/04/2020 | 00:48
3
36
אני לא יוצא מחצר הבנין ורוב הזמן בבית.
גם בבית אני תופס מרחק של 1-2 מטר מאנשים אחרים.
קניות אני עושה במשלוחים.
כאשר מגיע משלוח אני מקבל אותו בכפפות
ובסיום אני זורק לפח הזבל את הכפפות ושוטף ידיים באלכוג'ל.

אם עשיתי טעות אז אני ממתין שבועיים.
כאשר עברו שבועיים והכל בסדר
אז אני רגוע שוב.
במשך שבועיים אלה אני לא רגוע לגמרי
כי הייתי קרוב מאד לאדם אחר שדיבר איתי.

הדרך הטובה להיות רגוע היא להתרחק מאנשים פיזית
ולהתקרב לאנשים במכשיר הטלפון.

אני מאמין שכל הזמן מוצאים תרופות ומכשירים שעוזרים לריפוי עם נדבקים.
תוך חצי שנה יהיו תרופות חיסון יעילות.
כנראה תוצרת ישראל.
אם אהיה חייב מאד פעם אחת לצאת מהבית אז אשתמש במסכה ובכפפות.
בסיום זורק את הכפפות ושוטף בחומר את הידיים ואת המסכה.
אני דואג לא לנגוע במקומות שאנשים אחרים נגעו בהם.
אני מעדיף להיות מבודד לבד כמה שיותר.
לצפיה ב-'להסתדר בעידן הקורונה'
להסתדר בעידן הקורונה
13/04/2020 | 14:59
2
21
תודה, עזרא, שאתה משתף אותנו
בדרך שלך להשמר 
זה חשוב מאד,
טוב שאתה אופטימי ומאמין שימצא חיסון בקרוב,
מעניין אותי 
מה אתה חושב ואיך אתה מרגיש ביחס לנושאים שהזכרת-
לבידוד, למחשבה שצריך להתרחק מאנשים אחרים,
לכך שאנחנו מנועים מלצאת מהבית.
טכנית אפשר להסתדר,
לעשות משלוחים, לתקשר מרחוק,
ואתה מתאר יפה את ההתנהלות שלך,
אבל הריחוק מאנשים... וההסתגרות בבתים
וכל מה שאנו חווים כיום,
איזה מחשבות ורגשות עולים,
אשמח לשיתוף.
חג שמח !
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'בחיים לא תמיד הכל דבש,כי יש עליות וירידות'
בחיים לא תמיד הכל דבש,כי יש עליות וירידות
10/05/2020 | 03:41
1
12
אז כעת אנחנו בתקופת ירידה.
כעת החיים פחות יפים.
כאשר בקרוב תוך שנה נקבל חיסון.
אז יתחילו החיים להיות כמו קודם.
בינתיים אני מנצל את הזמן לפתרון כל מיני בעיות שלא הספקתי לבצע אותם בתקופה שהיתה לפני שהתחילה הקורונה הייתי עובד גם בשליש משרה. עם תחילת הקורונה התפטרתי ממקום העבודה כי לא רציתי שהמעביד יאלץ אותי לעבוד כאשר עדיין יש סכנה מהדבקה בקורונה.אז גם אני כמו רבים אחרים הפסדתי כסף בגלל הקורונה. בעיני הבריאות חשובה יותר מהכסף.
 
 
לצפיה ב-'"ללכת הלאה ולא להכנע"'
"ללכת הלאה ולא להכנע"
16/05/2020 | 19:34
7
"יש עליות ויש ירידות ואנחנו כעת בירידה", אתה אומר.
ירידה שיכולה להצמיח הרבה אפשרויות חדשות,
ונקוה שבעתיד יתברר ש"מעז יצא מתוק".
המצב מתחיל לחזור לקדמותו, לאט, 
עם שינויים בהתנהלות שלנו,
ויחד עם זה 
הרבה אנשים חווים קשיים כלכליים
לאחר שפוטרו או התפטרו,
חוסר ודאות לגבי העתיד 
וזה לא פשוט,
אבל צריך לזכור שזו תקופה שתעבור 
ואנחנו נעבור אותה.
כמו שכתבת, עזרא
"בחיים לא תמיד הכל דבש,  יש עליות וירידות"
רבקה זוהר קוראת לנו לא להכנע לקשיים,
הלאה, 
צריך ללכת הלאה,
לטפס למעלה,
ולא להרתע.
הלאה!
עוד ללכת הלאה,
רק ללכת הלאה,
ולא להכנע.
תקשיבו לשיר: הלאה / רבקה זוהר 

****************************************************************
ורדה צדיק, מאמנת אישית מקצועית,  מאסטר ב NLP ודמיון מודרך
 
 
 
לצפיה ב-'ילדה בת 12 עם חרדות מיניות'
ילדה בת 12 עם חרדות מיניות
04/04/2020 | 23:01
1
50
הי, הבת שלי בת 12 כבר כשנה יש לה חרדות הקשורות לתחום המיני, 
למשל אם הבן הקטן שלי מתקלח והיא מתקלחת אחריו ויש חפץ שלו היא מפחדת שזה כאילו סוג של יחסים אינטימים בינהם ולכן היא חייבת לשטוף את עצמה שוב ושוב.
או אם בעלי מקפל כביסה והבד שלה נגע במכנסים שלו באזור האינטימי אז זה מסוכן, שוב היא מפחדת שזה עלול כאילו להתפרש כיחסים אינטימית בינהם.
היא כבר שנתיים אצל פסיגולוגית, החלפנו אחת באמצע ועברו בתחילת ספטמבר לפסיכולוגית שמתמחה ב - OCD, היא גם אצל פסיכיאטר ולוקחת מספטמבר פריזמה ורספידל.
רציתי לשאול אם מישהו מכיר את התופעה הזו ויש לו טיפים עבורי או לומר לי אם זה עובר מתי שהו, האם יש קשר לגיל ההתבגרות או שזה נובע מטראומה אחרת (זו שאלה שאנ מרבה לשאול את עצמי ושאלתי גם את הילדה, היא חוזרת על אותה תשובה ואומרת שאף אחד לא הטריד אותה בפועל, זה פחד שלה בראש...)
לצפיה ב-'כמה נקודות'
כמה נקודות
05/04/2020 | 06:54
60
האמור מטה נועד להשכלה כללית בלבד ולא נועד כייעוץ רפואי ו\או משפטי, אינו מחליף בדיקה או הערכה רפואית, ובכל מקרה מהווה דעה אישית ולא מקצועית. בכל שאלה כיצד לנהוג יש להיוועץ ברופא המטפל.
 
שלום לך, 
 
1. מצב מוכר ובר-טיפול. התוכן פחות משנה מעצם העובדה שזה OCD. אנחנו לא יודעים למה ה-OCD של מטופל אחד "תופס" עניינים מיניים, האחר עינייני חיידקים-וירוסים-וכדומה, השלישי סכנה, והרביעי זהות. יש וריאנט של ההפרעה שפורץ בגיל ההתבגרות, אבל פעם אחת הוא יפרוץ עם תוכן של לכלוך וניקיון, פעם אחת עם תוכן של מיניות, פעם אחרת עם תוכן אחר לגמרי... אין שום קשר לתוכן. 
 
2. טראומה מינית זה מאוד שכיח גם בלי קשר ל-OCD, ו-OCD פורץ באופן שכיח יחסית גם בלי צורך שתהיה איזושהי טראומה (מינית או אחרת). ברוב מקרי ה-OCD פרוץ ההפרעה לא "נגרם" מטראומה במובן הפשוט של המילה, ואין צורך בהכרח לחפש כזאת טראומה. לשאול בגובה העיניים אם היא עברה תקיפה זה חשוב פעם אחת, או פעמיים, אבל לשאול שוב ושוב ושוב ושוב זה לא מומלץ. זכרי, ילדים ומתבגרים-צעירים יותר רגישים ל"שכנועים" (למרות שאת לא מתכוונת לשכנע, החזרה שלך משדרת שהתשובה "לא" אינה מקובלת) והזיכרון של הילדה עלול לבסוף להתאים את עצמו ל"ציפיות" שלך, או לנסות "לרצות" אותך עם סיפור "הגיוני" של תקיפה מינית. יותר חשוב להראות לה שאת שם בשבילה ואת תאמיני לה לא משנה מה יש לה לחשוף בפנייך ותעשי הכל כדי לעזור לה. כשזה קיים - אין זה משנה אם תשאלי שוב (אם זה קרה היא תבוא ותספר לך כשהיא תהיה מוכנה), כשזה לא קיים - אין זה משנה אם תשאלי שוב (היא לא תספר לך לא משנה מה תעשי). בכל מקרה - סביר להניח שזה לא משנה אם תשאלי שוב ושוב ושוב.  
 
3. OCD היא לרוב הפרעה כרונית, כלומר, לרוב זה ישתפר\יעלם כל זמן שלוקחים טיפול ויחזור כשלא לוקחים טיפול - זה לרוב לא פשוט "נעלם" בלי טיפול. במצבים לא-מטופלים (שזה לא המקרה הזה) במרבית המקרים יש תקופות "טובות" ותקופות "גרועות". במצבים שההפרעה כן מטופלת (והטיפול עוזר) - הישארות על הטיפול לרוב מספיקה כדי למנוע חזרה של ההפרעה למשך רוב החיים, ולכן הפרוגנוזה (הצפי להמשך) היא טובה מאוד (סיכוי מצוין לחיים מלאים ותפקוד מלא). הרוב המוחלט של המקרים יגיבו בסופו של דבר לטיפול כזה או אחר, כך שהטיפ העיקרי כאן זה שככה"נ הכל יהיה בסדר ופשוט להתמיד בטיפול. 
 
4. הפסקת טיפול תרופתי שעזר ל-OCD כרוכה בסיכון של למעלה מ-90% לחזרה של ההפרעה באופן מלא (ואף חמור מכך), ואחר כך להשיב את אותן תרופ\ות לא בהכרח יעזור, מסיבות ביולוגיות מורכבות שלא ניכנס אליהם כאן. הטיפ בסעיף הזה הוא שלרוב לא כדאי להפסיק טיפול תרופתי שעוזר ל-OCD. מכל מקום, הכל תמיד בהתאם להמלצות הרופא המטפל. 
 
5. חשוב לשים לב שהטיפולים עוזרים. טיפול תרופתי שלא עוזר בכלל במשך 3 חודשים או יותר מצדיק לפנות ברצינות לרופא המטפל ולשאול שאלות ישירות וברורות לאן זה הולך, ואם אין תשובות או שלא קורה כלום בפועל למרות התשובות - זו יכולה להיות סיבה להחליף לרופא אחר. טיפול פסיכולוגי שאינו מעולם ה-CBT לא צפוי לעזור, ולכן יש להחליף לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מהר ככל האפשר. יש להיזהר מטיפולים "דינמיים" (טיפול שנראה כמו "שיחה" כמו שרואים בסרטים) ל-OCD כי הם מעולם לא הוכחו כיעילים ובמקרים מסוג זה עלולים להחריף את המצב עקב חפירה לא-רלוונטית בנושאי מיניות עם הילדה כשבפועל אין שום קשר למיניות שלה - ההפרעה היא ההפרעה ללא קשר לתוכן, ופשוט צריך להכחיד אותה. 

6. חלק בלתי-נפרד מהתמודדות עם OCD אצל ילדים ומתבגרים כולל "הדרכת הורים", שזה אומר לשבת איתך ועם בן הזוג שלך ולהסביר לכם בדיוק מה כן ומה לא להגיד ולעשות בתגובה ל-OCD של הילדה. במידה וזה לא יזום באופן אקטיבי ע"י הפסיכולוג\ית המטפל\ת רצוי לשאול אות\ה למה זה לא קרה עד עכשיו, ובכל מקרה לדאוג שזה יקרה, ובהקדם. כללים מרכזיים כוללים בין היתר לא לנסות להרגיע אותה בזה שתגידי לה שזה ממש בסדר וזה לא אומר שהיה מגע אינטימי, לא לנסות להסביר לה למה יש לה מחשבות כאלה (בעיקר כי אין הסבר מעבר לזה שזו הפרעה נוירולוגית), לא להשלים ולהתחשב ב-OCD שלה בכך שתרחיקי כל מיני בגדים או תזהירי אותה או תשתפי פעולה עם השטויות שה-OCD מאלץ אותה לעשות (זה נקרא אקומודציה וזה רק מחמיר את המצב), ובעיקר להיישיר פנים לפחד בגישה של "נגיד שכן, ואז מה?". לרוב השורה התחתונה היא ... כלום. הפחד יותר מפחיד מהדמיון שהוא מנסה למכור לה.

האמור לעיל נועד להשכלה כללית בלבד ולא נועד כייעוץ רפואי ו\או משפטי, אינו מחליף בדיקה או הערכה רפואית, ובכל מקרה מהווה דעה אישית ולא מקצועית. בכל שאלה כיצד לנהוג יש להיוועץ ברופא המטפל.
________________________________________________________
ד"ר יוסף בן-שטרית, פסיכיאטר מומחה ובעל תואר בפסיכולוגיה, www.innerlyft.com
לצפיה ב-' כלי להרגעה - טכניקת ג'ייקובסון '
כלי להרגעה - טכניקת ג'ייקובסון
26/03/2020 | 19:02
32
חברים יקרים,
אני משתפת כאן הרפייה קצרה 
מוקלטת ובה טכניקה מעולה לרגיעה, 
באמצעות כיווץ והרפיית שרירים
 
אשמח לשמוע תגובות 

****************************************************************
ורדה צדיק, מאמנת אישית מקצועית,  מאסטר ב NLP ודמיון מודרך
 
לצפיה ב-'שבילי החיים'
שבילי החיים
07/03/2020 | 19:41
1
58
שבילי החיים הן כמטאפורה למעליות
לעיתים הן עולות, לעיתים הן יורדות ולעיתים תקועות.
התקיעות היא ממש כמו מעלית תקועה מטה בחוזקה ובפתאומיות
מורגש כמו התקף חרדה ששום דבר לא יכול להניע אותך מעלה
הכל מותש, כלה וחלוד ואי אפשר לנוע.
אתה צועק ואיש לא שומע, לחצן המצוקה גם אינו מגיב.
ממש מנותק מהעולם ואף אחד לא שומע את הזעקה שלך או שבוחרים להתעלם או שלא מבינים את גודל הזעקה.
מאבחינים רמה קלה של זעקה ולא כמו שלך
מרגיש כלא אדם, כלא חי, אלא כמת ולא ומובן.
הייסורים עוד יותר קשים ואתה חש במבוי סתם שאינך יכול לנוע
ואין מציל ובטח שאתה אינך יכול להציל את עצמך.
תחושה של חוסר אונים, את הלבד בכל, מרגיש כל כך שנוא
מוותרים עליך והמעלית רוצה רק לרדת מטה מטה לתוך התהום
אין קרש קפיצה שיכול להציל
הרכבת גם כן כבר יצאה מהמסילה ואתה מרגיש שאחרת את המועד להיות בתוך המסלול.
הכאב הוא עצום, בלתי נסבל וכואב שהאנשים האמורים להגן עליך
לא איתך ובשבילם אתה סתם עלה שנופל ברוח ואי אפשר לטפחו
לא רצוי, נזק למערכת ומיותר לעולם
בכל המישורים המעלית תקועה באופן קשה ורק יורדת מטה מטה
והרכבת כבר יצאה מהמסלול בכל
מרגיש כמו עלה שנופל ברוח או אויר ולא ייצור חי ונושם
הזקוק שמישהו רק יגן עליו ויושיט לו יד
אך כולם אטומים וחרשים ומפרשים אחרת את מצבך
הנטישה היא כה חזקה מהכל ועד אשר אינך יכול כבר להיות תקוע
זועק רק לרדת מטה מטה לתהום ההרסני ובו לא תהיה קיים
נסיבות החיים ושבילי החיים מותירות אותך להיות לא קיים
עד אשר כבר רוצה לנוח ולנוח ולנוח ולהעלם מהעולם.
הינך מרגיש שזה הדבר אשר רק יציל אותך מהסבל הנוקשה והאכזרי והורג את נפשך וגופך.
די לזעוק, די לסבול ודיי להתייסר
פשוט רוצה ליפול מטה מטה ושהמעלית לא תפסיק להעצר ולהגיע לתהום ורק שם מבוטח לך את המנוחה והנחלה הגורלית והייעודה
עלי אדמות

בינתיים לא עושה שום דבר, רק פורקת מהלב

לצפיה ב-'למירב'
למירב
09/03/2020 | 08:10
20
מירב היקרה,
הדברים שלך נכנסים אל הלב, 
הכאב שלך הוא כה גדול ואת מתארת אותו בכשרון רב,
אולי אפשר להקל עליך במילים,
לתפיסתי את בעלת ערך,
מוכשרת מאד, ומתייסרת.
האם באמת האדם לא יכול להציל את עצמו ?
נכון שאנחנו זקוקים לאחרים אבל 
בל נשכח שיש לנו אותנו.
תחשבי על כל הפעמים שאת היית שם בשבילך,
האמנת בעצמך והתגברת,
תחשבי על הכוחות שלך כשאת 
היית זו שתמכת באחרים,
את  שידעת לצאת ממצבים לא פשוטים,
הכוחות האלה הם שלך ואיתך. 
שתפי אותנו
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'קורונה - מצב חדש '
קורונה - מצב חדש
07/03/2020 | 13:37
33
הקורונה כאן - ויש פחד וחרדה בקרב כולנו, 
גם בקרב מי שלא סובל מחרדה בדרך כלל,
ואתם, חברים יקרים,
מה שלומכם? 
איך אתם מתמודדים עם המצב החדש? 
מה ההמלצות שלכם? 
שתפו אותנו 
 
 
לצפיה ב-'אגרופוביה'
אגרופוביה
15/01/2020 | 16:28
1
59
מכירים דרכי טיפול באופן עצמאי? שיטות C.B.T או דרכים טבעיות יתקבלו בברכה...
לצפיה ב-'אגורפוביה'
אגורפוביה
19/01/2020 | 21:20
47
 
שלום הרקולס,
לאגורפוביה סיביטי יכול לעזור,
ומנסיוני כמטפלת - גם שיטת  NLP ,
הסיכוי להצלחה רב יותר בעזרת מטפל או מנחה - 
ויש כמובן גם ספרים לעזרה עצמית כמו הספר 
"להפחיד את הפחד - מדריך לטיפול עצמי בחרדה"
(עישר ומירון -ליכטר).
בהצלחה
 
לצפיה ב-'חושבת כל הזמן שמדברים עליי'
חושבת כל הזמן שמדברים עליי
12/01/2020 | 20:41
1
57
היי לכולם,
אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים אבל אני אנסה בכל זאת.
אני בת 26 ולא מאובחנת בשום דבר. אבל לאורך השנים אני שמה לב יותר ויותר שאני מפרשת הרבה פעמים סיטואציות בצורה שלא בהכרח תואמת את המציאות. הבעיה היא שאף פעם לא קיבלתי את החותמת לזה ותמיד קיים הספק שאולי אני מבינה נכון את הסיטואציה. אם נגיד אני מפשלת בעבודה אז מבחינתי כל שני אנשים שמדברים ביניהם כרגע מדברים עליי, בצבא הייתי עם שתי בנות שלא אהבתי במשרד ותמיד "שמעתי" אותן מדברות עליי, פעם אחת שמעתי חבר של האקס שלי מדבר עלינו באיזו סיטואציה וכששאאלתי את חבר שלי לגבי זה הוא אמר שהוא שאל אותו והוא לא הבין על מה אני מדברת. עבדתי בסוף השבוע והייתה לי משמרת לא טובה (שוב, אף אחד לא אמר לי את זה בפירוש אבל אני הרגשתי ככה), ומאז פתאום אני מרגישה שהטון של כולם שונה אליי, שכולם כועסים עליי, מאוכזבים ממני או מדברים עליי (אני כבר לא יודעת אם אני מדמיינת משפטים או שפשוט לוקחת משפטים לא קשורים ונותנת להם הקשר שגוי). עוד דוגמא שנזכרתי בה ואולי תמחיש: חברים הלוו לי כלוב לחתולים ולקח לי מלא זמן להחזיר להם כי כל פעם שכחתי (הם לא שאלו אותי לגבי זה) וכל פעם הרגשתי כאילו הם רומזים לי על זה. אחרי איזה שנה החזרתי להם את הכלוב והם בכלל לא זכרו שהביאו לי את זה או שזה שלהם בכלל, אז זה אומר שכל הפעמים שהרגשתי את זה פשוט פירשתי אותם לא נכון? אני גם לא בנאדם עם חרדה חברתית מיוחדת (פעם הייתי ביישנית אבל עכשיו אני די חברותית ועם די הרבה קשרים חברתיים). בקיצור, אני לא יודעת. כי כן קיים הסיכוי שבאמת הבנות מהצבא לכלכו עליי, שחבר של האקס דיבר עלינו, שהייתה לי משמרת גרועה בעבודה וכולם כועסים עליי.. אני פשוט נכנסת ללופ כזה וכל הזמן עסוקה בלשאול אנשים ולנסות לפרש סיטואציות ולנסות להבין אם ההוא כועס עליי או אם פה פעלתי לא בסדר. אני כבר מותשת, באמת. אם אני בנאדם כושל ונוראי אני מעדיפה לדעת את זה מאשר להסתובב בעולם עם הפחד שאולי גם השתגעתי על הדרך.
לצפיה ב-'האם אחרים מדברים עליך ?'
האם אחרים מדברים עליך ?
19/01/2020 | 20:53
29
שלום לימאי123
את מתארת סיטואציות שונות שבהן את חושבת שמדברים עליך,
אבל כשאת מבררת את הדברים לעומק, 
יש לך ספק אם זה באמת המצב.
 
את לא אדם כושל ולא השתגעת חלילה,
את אדם רגיל, ואנשים רגילים לפעמים מפשלים בעבודה,
ומזה הם לומדים ומתקדמים,
 
סיכוי סביר שלא באמת מדברים עליך,
כי רוב האנשים כל כך  עסוקים בעצמם,
ולא באמת עסוקים בך, אלא אם כן את חשובה בעיניהם,
ואז תוכלי לקבל זאת כמחמאה. 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'בית מאזן "תאנה"'
בית מאזן "תאנה"
07/01/2020 | 11:48
41
הי לכולם,
יצא לי לברר על בתים מאזנים בארץ, הרעיון נראה לי מדהים, כל עוד זה לא אישפוז זה נראה לי מתאים.
אני מתעניינת לגבי בית מאזן תאנה לחברה שלי. נכנסתי לאתר שלהם, הוא כתוב בצורה יפה, עושה רושם שהמקום מתאים לה כי היא אוהבת מרחבים גדולים (הבנתי שהבית נמצא במושב) אבל הייתי שמחה לשמוע ממישהו פה שהיה שם ועבר טיפול איך הוא חווה את המקום?
אני ממש אשמח לקבל תגובות פה כי אני ממש רוצה שחברה שלי תצא מהמקום השחור שהיא נמצאת בו מגיע לה חיים טובים יותר

תודה רבה לכם מראש
לצפיה ב-'עזרה בטיפול תרופתי'
עזרה בטיפול תרופתי
03/01/2020 | 22:12
1
61
שלום, אני כבר שלושה חודשים סובלת מהחמרה בחרדה שלי, קורה לי מדי פעם. הפעם לפני חודש הרגשתי שקשה לי מדי והלכתי לפסיכיאטריה. הוא רשם לי בנוסף לציםרלקס שאני לוקחת 1 מג רספרדל וקלונקס במידת הצורך . עברו חמישה שבועות ואי לך שום סיפור. היום הלכתי לפסיכיאטר אחר והוא  בכלל אמר לי לקחת ויםאקס 125 מג. אמר שזה הטיפול בחרדה. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות, זה מפחיד לשחק ככה עם כדורים וענממלע יודעת למי להקשיב. יש למישהו ניסיון עם הכדורים הללו? מישהו יכול להציע לי משהו בבקשה?...
לצפיה ב-'טיפול תרופתי '
טיפול תרופתי
05/01/2020 | 22:42
38
שלום יוליה,
פורום זה אינו עוסק בנושא תרופות,
ולכן לצערי לא נוכל לייעץ לך בנושא זה. 
 
 
 
לצפיה ב-'אני בסוג של דיכאון?'
אני בסוג של דיכאון?
10/12/2019 | 13:05
1
81
רקע:גדלתי ללא אהבת אם ואב,
נשואה די באושר, משפחה מקסימה, עבודה נחשקת, מצב כלכלי טוב, נאה, לכאורה עם שימחת חיים
מתחת לכל המעטפת הזו יש המון חרדות, בעיקר חרדת נטישה,
הייתי מטופלת המוןןןןן שנים, חל שיפור והגעתי למה שהגעתי ב10 אצבעות אך ללא כדורים(אולי מבושה, אולי מחוסר מודעות לעזרה שלהם)

אני יכולה להיות בערב ניפלא, לקבל מחמאות בלי סוף על הבישולים ובכלל, המון כיף וצחוקים אך כשחוזרת הביתה חשה בדידות גדולה,
אין לי אדם שאני מרגישה שאני אהובה על ידו,
בעלי אוהב אותי אך לא מראה/אומר.

אני חשה לבד, למרות שעברתי דירות רבות אני כל הזמן חשה לבד, משהו קורה בימים אלה שמגביר את תחושת הלבד שלי,

חושבת שוב לעבור דירה אך גם מזה אני חוששת, איך נכיר אנשים? בהתחלה נהיה בודדים בכיתות, בשכונה ובכלל.
כיום יש חברה אך רחוקה וצריך להתאמץ כדי להגיע אליה,

אי משליכה על ילדיי וחושבת שכמו שאותי לא אוהבים כך גם אותם
המציאות מראה לי שזה כך, אף אחד לא דופק כאן בבית וכל כך משעמם לנו

הם חברותיים וצמאי חברה כמוני, אך זה לא זמין וזה כ"כ מקומם מפחיד ומעציב,

המעבריי דירה שהיו לי עד היום היו לאותו סגנון של חברה ,
רוצה לעשות שינוי מהותי יהיו בהתחלה השלכות על הילדים ועלינו אך מקווה שזה יביא את השינוי המיוחל

מבינה שאני מעבירה את הבעיה ממקום למקום,
אך התייאשתי מלעבור טיפולים מרגישה שאי אפשר לטפל בתחושה הכל כך קשה שמלווה אותי
לצפיה ב-'מאהבה עצמית לתחושת אהבה'
מאהבה עצמית לתחושת אהבה
14/12/2019 | 22:40
36
אביה35 יקרה, 
איתרע מזלך ולא חווית אהבת הורים,
ב NLP יש משפט שאומר "אף פעם לא מאוחר לילדות מאושרת".
בכל אחד מאתנו יש ילד או ילדה קטנים, למעשה יש בנו את כל הגילאים.
הילדה הקטנה שבך עורגת לאהבה.
בואי תהיי את (בדמיון) ההורה שהיה חסר לך בילדות,
חבקי את הילדה הקטנה שבך ותגידי לה כמה את אוהבת אותה.
הכל מתחיל ונגמר באהבה עצמית.
את ראויה לאהבה שלך, תאהבי את עצמך, ותרגישי אהובה.
תראי לאיזה הישגים הגעת, כמה את מוצלחת ! 
דמייני את הילדה שהיית, ותלחשי לה מילות הערכה,
תאמרי לה שאת תתני לה את כל האהבה שהיתה חסרה לך בילדות,
ושלא תעזבי אותה לעולם.
ספרי לה לאיזה הישגים הגעת למרות הכל, (מדהימה את).
 
כשתאהבי את עצמך לא תהיי תלויה באהבה של אנשים אחרים. 
האהבה שלך, שבה תקיפי את עצמך - תספיק לך,
ואת תראי, איך את מתחילה להרגיש יותר ויותר,
אהבה גם מהסביבה החיצונית.
 
חבקי את הילדים שלך ותגידי להם כמה את אוהבת אותם,
ושתמיד תהיי לצידם ובשבילם. 
 

****************************************************************
ורדה צדיק, מאמנת אישית מקצועית,  מאסטר ב NLP ודמיון מודרך
 
 
 
 
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ