לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום בלשנות ושפות העולם

שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בלשנות ושפות העולם

שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
כל מה שרציתם לדעת על בלשנות, תוכלו  לשאול כאן - בפורום בלשנות של "תפוז"!
היכנסו ל"המשך" >
 
תוכלו גם לברר היכן ניתן ללמוד בלשנות, ואיזה מן השיטות השונות כדאי ללמוד באיזו אוניברסיטה. כידוע לכם, יש בלשנות מסוגים רבים ושונים, על כל אחד מהם תוכלו לקבל כאן מענה נושם ובועט, ובדרך כלל גם מהיר (:. אם אתם עצמכם בלשנים - תוכלו להשיב לשואלים, ולקיים דיונים מַפְרים עם חברים ועם משתתפים אחרים. גם על כל שפה משפות העולם - הרגילות והנדירות - זה המקום לשאול ולבקש, לספר וּלְקַשֵּׁר.
נשמח כולנו לעזור ולהעזר.
המשך >>

לצפיה ב-'זיהוי טקסט בערבית'
זיהוי טקסט בערבית
19/07/2017 | 09:37
3
24
שלום רב
המותר לבקש כאן תרגום כיתוב על בולים?
אם לא - נא למחוק את הודעתי, ובא לציון גועל.
saluton
לצפיה ב-'צמצום בקשתי'
צמצום בקשתי
19/07/2017 | 10:18
15
נראה שבול עליון שמאלי הוא בול מצרי רשמי.
בול עליון ימני - אולי בול מס מצרי.
בול תחתון שמאלי - בול לובי לכבוד טורניר הספורט הערבי בדמשק, כאשר עוד התקיימה.
עדיין אין לי מושג לגבי התחתון הימני.
לצפיה ב-'תרגום חלקי (מפאת קוצר זמן)'
תרגום חלקי (מפאת קוצר זמן)
19/07/2017 | 23:54
1
14
הבול השמאלי עליון והבול הימני תחתון שייכים לרפובליקה הערבית המאוחדת. הבול הימני עליון הוא של מצרים (הרפובליקה הערבית של מצרים), והבול השמאלי תחתון הוא כפי שכתבת - הרפובליקה הערבית של לוב, ככל הנראה לכבוד התחרויות שנערכו בדמשק.
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
20/07/2017 | 01:40
10
האם יש התייחסות בבול המצרי לייעודו? האם הוא בול מס?
לצפיה ב-'מורשת קיסרית זה לא רק יולי ואוגוסט'
מורשת קיסרית זה לא רק יולי ואוגוסט
17/07/2017 | 21:45
4
25
השבוע מציינים ברחבי האימפריה הרומית את יום הולדתו ה-2117 של גאיוס יוליוס קיסר, בנו של גאיוס יוליוס קיסר ונכדו של גאיוס יוליוס קיסר, שנולד ביום ה-13 לחודש קוויטינליס בשנת 100 לפני מניין העמים. במסגרת חגיגות ה-dies natalis caesaris imperatoris, רציתי לבדוק אילו עוד אנשי שם בעולם הרומי הותירו את חותמם בכך ששמם יהפוך לשם תואר או שם עצם בעל משמעות. כמו חודש למשל.
אז הנה, השם קיסר (Caesar) הפך בימיו של אוגוסטוס (בנו המאומץ של גאיוס יוליוס קיסר שהוזכר לעיל, בנו של גאיוס...) לשם תואר קיסרי עד ימי האדריאנוס (138 לספירה). 
יוליוס קיסר גם השאיר אחריו חותם במרכיב אחר בשמו, יוליוס. קיסר נולד בחודש החמישי ללוח השנה הרומי (קווינטיליס), אך הדיקטאטור החליט לשנות את שם החודש בו הנולד לחודש הקרוי על שמו, יוליוס. מעשה דומה עשה גם בנו המאומץ, גאיוס יוליוס קיסר אוקטאביאנוס, הידוע גם בשמו אוגוסטוס, שבכלל נולד בחודש ספטמבר, אבל קרו לו הרבה דברים טובים ומבשרי הצלחה בחודש סקסטיליס, החודש השישי בלוח השנה הרומי, עד שהחליט לקרוא לו על שמו - אוגוסטוס.
טוב, אבל את הסיפור הזה כולם מכירים. אבל יש עוד כמה דוגמאות לקיסרים שזכרם נשתמר בצורה מכובדת יותר או פחות, ושמם הפך לשם תואר או לשם עצם בעל הוד לא-הכי-קיסרי... 
הקיסר נירו (קיסר בשנים 54- 68 לספירה) היה ידוע כשליט אכזר, ראוותן ומטורף. באיטלקית, שם התואר nerone מקורו מהצורה האיטלקית של השם נירו - Nerone, שבאיטלקית הפך לשם תואר לאדם אכזרי או רודן.
הקיסר טיטוס פלאביוס ווספאסיאנוס, הידוע גם בשמו ווספאסיאנוס (ובמקורות היהודיים בשם אספסיאנוס), השליט הרביעי בשנת 'ארבעת הקיסרים' ומייסד השושלת הפלאבית, השושלת הראשונה בה עברה הקיסרות מאב לבן ביולוגי (שלא כמו בשושלת לבית יוליוס-קלאודיוס, בה עברה הקיסרות הודות לקשרי חיתון ואימוץ), עלה על כס הקיסרות לאחר תקופת שגעונו של נירו, בה הגיעה כלכלת האימפריה לשפל חסר כל תקדים. אחד ממפעלי הגבייה שלו למען הבראת הכלכלה, היתה גבייה של כספים מאלו שאספו שתן במשתנות הציבוריות ומכרו את השתן למעבדי עורות. צעד זה לא התקבל באהדה, ואפילו בנו הבכור טיטוס התרעם על כך וטען שזה לא מכובד לגבות כסף בצורה זו. ומכאן יש לנו את השנינה של "הכסף אינו מפיץ ריח" אחרי שווספאסיאנוס הציג לבנו מטבע ודרש ממנו להריחו, ואחרי שטיטוס אמר שהכסף לא מפיץ ריח, הוכיח אותו אביו ואמר שמטבע זה נלקח מהשירותים.
משום מה, את אנשי איטליה הקיסר החביב הזה לא ממש הרשים. את הבראת האימפריה, ואת תחילת בניית הקולוסיאום שכחו לו די מהר. אבל לא שכחו לו את זה שהוא גבה כסף בשירותים ציבוריים. לכן באיטלקית שם העצם vespasiano הוא 'משתנה'. 
 
FELIX DIES NATALIS TIBI SIT, CAESAR! 
לצפיה ב-''
18/07/2017 | 00:17
4
לצפיה ב-'מעניין, תודה.'
מעניין, תודה.
18/07/2017 | 15:08
2
15
על איזה קיסר סיפרו, שהציעו לו לקרוא לחודש מסוים על שמו כפי שעשו קודמיו, אך הוא שאל אותם בתגובה: מה תציעו לקיסר ה-13?
לצפיה ב-'טיבריוס'
טיבריוס
18/07/2017 | 18:23
1
24
הסיפור מופיע אצל קאסיוס דיו, בפרק 18 בספר ה-57 של חיבורו "היסטוריה רומית".
אצל סווטוניוס, בפרק 26 בביוגרפיה על טיבריוס מצויין שהקיסר סירב לקרוא שניים מחודשי השנה על שמו ועל שם ליוויה אמו, אך האנקדוטה המשעשעת מופיעה אצל קאסיוס דיו. למרות ששנינה שכזו הייתי מצפה מקיסר שנון כמו ווספאסיאנוס, לא מאיזה חתיכת אדיוט סוטה כמו טיבריוס... אבל היי, זו דעתי. מה אני כבר מבין...
לצפיה ב-' '
18/07/2017 | 18:33
2
לצפיה ב-'עברית קשה שפה'
עברית קשה שפה
10/07/2017 | 20:46
3
34
אתר וואלה:
"עיראק: ראש הממשלה הכריז על ניצחון דאעש במוסול
19:26
רויטרס
ראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי הכריז הערב (ראשון) על ניצחון ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) על ניצחונם במוסול. מוקדם יותר היום הגיע אל-עבאדי למוסול כדי לברך את לוחמי הצבא."
לצפיה ב-'לדעתי, זה לא "עברית קשה שפה", '
לדעתי, זה לא "עברית קשה שפה",
10/07/2017 | 22:18
2
31
אלא יותר "העדר מגיהים באתר וואלה"...
לאן הגענו? אף אחד לא קורא שם את הידיעה לפני שהיא מתפרסמת?
לצפיה ב-'יש לי רושם שזה לא מפריע לאף אחד,'
יש לי רושם שזה לא מפריע לאף אחד,
10/07/2017 | 23:20
1
27
ושבעצם אף אחד אפילו לא הבחין בזה.
לצפיה ב-'כן, זה המצב.'
כן, זה המצב.
10/07/2017 | 23:51
29
ולכן אני תמה על האתר הזה...
לצפיה ב-' מכירים את כל הפורומים בתפוז '
מכירים את כל הפורומים בתפוז
( לעמוד שלי בתפוז )
09/07/2017 | 12:59
3
 
אם לא, אתם מוזמנים לגלות כמה...
 
 פורום פילוסופיה לכל חוגג 16 שנה של פעילות ומזמין אתכם לקחת בה חלק
 
 כותבים למגירה? חבל בואו לשתף את הגולשים בפורום שירה ופרוזה 
 
 בפורום שישים פלוס תגלו שבכל גיל אפשר להכיר חברים חדשים ברשת
 
 מכורים לגיימינג? יש לכם עם מי לדבר על כל המשחקים בפורום קונסולות משחק 
 
 אף פעם לא מאוחר מידי... בפורום חסרי ניסיון זוגי ומיני בגיל מאוחר תמצאו קהילה תומכת ומקום לשתף ולפרוק 
 
 רוכבים מקצועיים? לא יורדים מהאופניים שלכם? אופני כביש הוא הפורום בשבילכם
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'זיהוי שפה ו/או מה שכתוב'
זיהוי שפה ו/או מה שכתוב
02/07/2017 | 16:10
3
51
היי  אודה לעזרתכם בזיהוי השפה של הכתוב בקובץ המצורף. רשומה ספרה 5 ואחכ כתב כלשהו לא ברור איזה.  כנראה צריך להגדיל את התמונה בשביל לראות. תודה
לצפיה ב-'מה שכתוב כאן'
מה שכתוב כאן
02/07/2017 | 17:52
2
37
זה "5 רובל" ברוסית.
(כלומר, השפה היא רוסית, והמילה שלא זיהית היא "רובל", ברוסית - בנטייה המתאימה). 
לצפיה ב-'תודה רבה !!'
תודה רבה !!
02/07/2017 | 20:06
1
11
לצפיה ב-'בכיף '
בכיף
02/07/2017 | 21:36
5
לצפיה ב-'אילו אלופונים יש כיום בעברית מדוברת?'
אילו אלופונים יש כיום בעברית מדוברת?
01/07/2017 | 23:06
2
48
שמתי לב שלפעמים הכ"ף הרפה שלי נשמעת קצת שונה. במילה "נכון" למשל. גם כתבתי על עוד כמה בהודעה הקודמת שלי פה. יש גם "פשמים" "רמד גן" ושמתי לב שאני אומר בטעות "לבקס סליחה". אילו עוד אלופונים יש כיום? שמתם לב לשינויים אצלכם?
 
2)אם אני זוכר נכון, כשהייתי קטן ביטאתי למ"ד במקום רי"ש. איך זה אפשרי אם הרי"ש כיום ענבלית?
 
 
תודה
לצפיה ב-'אני מתכוון שכ"ף רפה(וחי"ת שנשמעת כמוה)'
אני מתכוון שכ"ף רפה(וחי"ת שנשמעת כמוה)
01/07/2017 | 23:35
42
לפעמים נשמעת בחרחור. כמו שמחקים את ה"חחחחחחחח" של האינטרנט, ולפעמים בלי החרחור או בחרחור חלש יותר.
לצפיה ב-'יש ספר בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה'
יש ספר בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
02/07/2017 | 13:10
47
שנקרא "מבוא לבלשנות תאורטית". הספר מחולק לכמה כרכים ויחידות לימוד. אני מציע שתעיין בפרקים שעוסקים בפונטיקה ובפונולוגיה, ואני בטוח שלפחות לחלק מהשאלות שלך תקבל תשובות שם.
לצפיה ב-'משהו מצחיק וישן?'
משהו מצחיק וישן?
30/06/2017 | 08:04
2
32
חברים בוקר טוב, 
האם מישהו מכיר את המילה 'פיפקעס' המתייחסת למשהו מצחיק או מגוחך?
כנראה מדובר במילה ביידיש או באחת השפות הגרמניות. 
 
תודה ויום טוב
אביבית
לצפיה ב-'לפי מילון יידי-עברי של שושנה דומינסקי הכוונה למקטרת'
לפי מילון יידי-עברי של שושנה דומינסקי הכוונה למקטרת
30/06/2017 | 11:45
1
25
לפי מילון יידי עברי של שושנה דומינסקי
פיפקעס פירושה מקטרת (מקטרות?)
ואם זה כתוב עם ע' אז נראה לי שזה יידיש ולא שפה אחרת
 
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
01/07/2017 | 22:17
14
ושבוע טוב!
לצפיה ב-'מהי תמורה?'
מהי תמורה?
27/06/2017 | 06:58
34
50
מכיוון שיצא לי להתווכח עם כמה מורות ללשון החלטתי להעלות את הוויכוח לפורום.
 
תמורה, אליבא דכל המורות וספרי הלימוד, היא חלק במשפט שיש לו תפקיד תחבירי.
 
התמורה עצמה "מחליפה" חלק במשפט שיש לו תפקיד תחבירי - נושא, נשוא, מושא וכו'. אם היא מחליפה אותו, אז התפקיד התחבירי של מה שהיא מחליפה צריך היה להישאר. מבחינת ההיגיון התמורה היא שכבה שנוספת על התפקיד התחבירי, והיא עצמה צריכה לשקף אותו. 
 
או שאני טועה?!
לצפיה ב-'התחביר של בצפר - לא כולו בלתי הגיוני, אבל בהחלט'
התחביר של בצפר - לא כולו בלתי הגיוני, אבל בהחלט
27/06/2017 | 10:22
20
46
לא כולו הגיוני...
 
לא כדאי לך לבזבז את זמנך בויכוחים עם מורים ללשון. מהניסיון שלי, הרבה מהם
(כמו הרבה מורים במקצועות אחרים) לא באמת מבינים את החומר שהם אמורים ללמד, לפחות לא ברמה שהם יכולים לבחון אותו בעין מדוקדקת וביקורתית. 
עוד משהו: ההגדרות שרגילים להשתמש בהן בחומר הלימוד בתחביר בבית הספר רחוקות מלהיות מדויקות או ברורות לגמרי. אולי זה בכוונה, אולי מתוך רשלנות. בכל מקרה, נראה לי שהילדים לומדים (אלה שלומדים) לא מההגדרות המפורשות, אלא מהדוגמאות, כלומר הם בונים את ההכללות שלהם (באופן לא מפורש) מהמקרים. אני חושב שאלה שמצליחים ב"חומר", הם הילדים שיש להם חוש טבעי לזהות את הדרך שבה חלקי המשפט מתקשרים כדי לבנות את המשמעות שלו. יש ילדים אחרים, שגם להם יש חוש לשוני מפותח, אבל הוא יותר פרוזודי במהותו, והם שמים לב יותר לאופן שבו חלקי המשפט מתחברים באופן צלילי, וזה דווקא מפריע להם בשיעורי תחביר, כי אף שיש התאמות רבות בין החלקים הפרוזודיים לחלקים התחביריים/סמנטיים המיפוי לא חד-חד ערכי.
טוב, זאת הייתה הקדמה די ארוכה לשאלה קצרה, אני מעתיק לך את ההגדרה מתוך הויקיפדה האנגלית, לדעתי היא יותר ברורה מההגדרה שנתת מחומר הלימוד הישראלי:
Apposition is a grammatical construction in which two elements, normally noun phrases, are placed side by side, with one element serving to identify the other in a different way; the two elements are said to be in apposition. One of the elements is called the appositive, although its identification requires consideration of how the elements are used in a sentence
For example, in the two sentences below, the phrases Alice Smith and my sister are in apposition, with the appositive identified with italics:
My sister, Alice Smith, likes jelly beans
Alice Smith, my sister, likes jelly beans
 
מעניין שאף אחת מההגדרות לא מתייחסת לאפיונים סמנטיים-פרגמטיים של התמורה, שמבחינתי הם המאפיינים הכי ברורים. למשל, זה שתמורה היא אף פעם לא חלק ממידע החזית של המשפט, אלא או ברקע שלו, או הערה צדדית. כלומר, המידע בתמורה הוא לא חלק מהנקודה שהדובר רוצה להעביר, ואם נשלול את המשפט, המידע שבתמורה לא ישלל. 
 
 
 
לצפיה ב-'הרבה ממה שאמרת הוא נכון'
הרבה ממה שאמרת הוא נכון
27/06/2017 | 19:36
5
29
ועדיין - מטריד ביותר שמלמדים כל כך הרבה שטויות בבית הספר.
 
עדיף לא למד בכלל תחביר! הם מלמדים שם דברים שסותרים זה את זה כל הזמן, וכתלמיד מתעניין - אני בספק אם הם יכולים להצדיק את הדברים שהם אומרים בכיתה!
 
באשר לתמורה, אם פסוקית, אליבא דכל ספרי הלימוד, היא לא תפקיד תחבירי, גם תמורה לא, כי היא מקבילה לפסוקית בתפקידים שלה (לפחות סוג אחד של התמורה).
 
על כן, צריך לפני שקובעים שהיא "תפקיד תחבירי" מחקר מקיף, או להשמיט אותה מתוכנית הלימודים.
לצפיה ב-'האם המושג "תפקיד תחבירי" מוגדר היטב?'
האם המושג "תפקיד תחבירי" מוגדר היטב?
28/06/2017 | 00:01
3
37
או שזו כותרת לרשימת הדברים שנופלים תחתיה באופן קונבנציונאלי...
 
גם המונח "פרגמטיקה", על אף שיש לו הגדרה (יותר מאחת) פשוט מטפל ברשימה של נושאים שמזוהה עם הענף... הגבול בין סמנטיקה לפרגמטיקה, בין תחביר לפרגמטיקה ובין פרוזודיה לפרגמטיקה לא ממש ברור, אבל הענפים עושים איזו "חלוקת טריטוריה" ביניהם, שהרבה פעמים מבוססת על ההיסטוריה של התחום.
לצפיה ב-'לא - אין הגדרה מובהקת'
לא - אין הגדרה מובהקת
28/06/2017 | 20:03
2
23
כלומר יש כאל שיגידו שזה: נושא, נשוא, מושא...תמורה
 
ויש שיגידו שתפקיד תחבירי הוא התפקיד של מילה או מילים במשפט.
 
אבל אין ממש הגדרה מה זה.
 
מה זה תפקיד של מילה במשפט? 
 
סמיכות אינה תפקיד תחבירי על פי הספרים ועל פי מורי הלשון.
 
אבל לוואי כן. למה?  לוואי הוא משהו שנלווה למילה, בדיוק כמו סומך או נסמך.
 
סומך ונסמך אינם תפקיד תחבירי, ואילו לוואי כן!!! מה ההבדל? למה זה יכול להיות תפקיד תחבירי וזה לא?
לצפיה ב-'לתחושתי ל"תמורה" יש איזה מין מעמד חיצוני או חצי חיצוני במשפט'
לתחושתי ל"תמורה" יש איזה מין מעמד חיצוני או חצי חיצוני במשפט
28/06/2017 | 22:47
29
כלומר אם נחשוב על "גרעין" המשפט כמשהו שמכיל את הנושא, הנשוא והמושא (אם ישנו) ובקליפה יותר חיצונית את התיאורים והלוואים. [בסוג התחביר שאני למדתי בכלל לא הפרדנו ביניהם]. 
נראה שדברים כמו תמורה והסגר "יושבים" בקליפה עוד יותר חיצונית. גם התמורה היא משהו בסוגריים או "חצי בסוגריים". כמו שכתבתי בהודעה קודמת, המידע שנמסר באמצעותה הוא ברקע, או לפחות עומד בצד, והוא לא חלק מהמסר שהדובר רוצה להעביר. 
 
די מקובל להניח שהנשוא במשפט מתייחס לאיזשהו אירוע או מצב. הנושא, המושא, התיאורים אומרים לנו משהו על המשתתפים. במשפט פעיל, אנחנו רגילים לזהות במידה רבה את הנושא עם ה"פועל" ואת המושא עם "המושפע", והתיאורים מספקים לנו עוד מידע על האירוע/מצב (למשל מקום, זמן, כלי וכו').
 
אולי אתה חושב על "תפקיד תחבירי" כמשהו שמתייחס בעצם לדברים סמנטיים שמאפיינים את האירוע/מצב שהמשפט מדבר עליו, ו"תמורה" באמת היא משהו ממין אחר.
לצפיה ב-'למה זה סותר? המשפט הראשון של הוא דוגמאות, השני יותר הגדרה'
למה זה סותר? המשפט הראשון של הוא דוגמאות, השני יותר הגדרה
12/07/2017 | 20:12
8
למעשה אני יכולה לחבר את שני המשפט שכתבת למשפט אחד באמצעות תמורה מפרטת (כוללת):
יש שיגידו שתפקיד תחבירי הוא התפקיד של מילה או מילים במשפט כמו: נושא, נשוא, מושא...תמורה.
 
אכן, סמיכות אינה תפקיד תחבירי אלא מבנה תחבירי שבו שני שמות (לרוב שמות עצם) או יותר מצטרפים זה לזה.
 
אתה לא עושה הפרדה בין צורה ותוכן או בין מהות כללית לדוגמאות מסוימות ולכן מציג את הנושא כאילו הוא נורא מעורבב ומעורפל, אבל הוא לא. לתחושתי הבלבול נמצא אצלך.
לצפיה ב-'אבל לפסוקית יש תפקיד תחבירי (בתוך המשפט שבו היא נמצאת)'
אבל לפסוקית יש תפקיד תחבירי (בתוך המשפט שבו היא נמצאת)
12/07/2017 | 20:05
7
והוא אינו קבוע... היא יכולה להיות בכל תפקיד תחבירי במשפט (ובכך היא דווקא דומה יותר לשם עצם או לשם פועל שיכולים להיות בכל תפקיד במשפט). נדמה לי שאתה מערבב בין חלקי דיבור או סיווגים תחביריים לבין תפקיד תחבירי...
 
יש כמובן שלל מחקרים מקיפים בתחביר, לא כולם כמובן בתחביר המסורתי. מטבע הדברים בבית הספר מלמדים רק את קצה הקרחון (ודאי שברמה כלל ארצית של 2 יחידות חובה בסה"כ). אבל אם אתה טוען שאין לוגיקה או אין יכולת להצדיק את הדברים שנאמרים בכיתה, אני חולקת עליך נחרצות.
לצפיה ב-'ויקיפדיה היא שם פרטי, אין צורך ליידע אותה...'
ויקיפדיה היא שם פרטי, אין צורך ליידע אותה...
12/07/2017 | 19:54
13
4
לצפיה ב-'יש הקשרים שבהם שם פרטי משמש כשם עצם כללי'
יש הקשרים שבהם שם פרטי משמש כשם עצם כללי
13/07/2017 | 12:37
12
7
ואז אין בעיה ליידע אותו.
 
אתה האלברטו השני שאני פוגש היום.
 
-איזו רותי?
-הרותי שלומדת בטכניון.
 
-איזו ויקיפדיה?
-הויקיפדיה האנגלית.
 
 
 
 
לצפיה ב-'זה לא אחד מהם. זו עדיין ויקיפדיה האנגלית או ויקיפדיה באנגלית'
זה לא אחד מהם. זו עדיין ויקיפדיה האנגלית או ויקיפדיה באנגלית
13/07/2017 | 13:30
11
6
בדיוק כמו "תל אביב הלבנה" ולא "התל אביב הלבנה". יש כיום מגמה גורפת ליידע שמות פרטיים גם בהקשרים שנשארים פרטיים, וזה קורה בעיקר בשמות לועזיים. אבל אין פה הצדקה. זו לא האנציקלופדיה, זו ויקיפדיה. ויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית, ויקיפדיה בכל שפה אחרת. בלי the.
לצפיה ב-'אם היו כמה ערים שקוראים להן תל-אביב, אז בהחלט'
אם היו כמה ערים שקוראים להן תל-אביב, אז בהחלט
13/07/2017 | 18:04
10
10
היו הקשרים שבהם אפשר היה להגיד "התל אביב הלבנה" [בניגוד לתל-אביב האדומה, למשל]. בכל אופן, בעברית ממילא יש שמות פרטיים שמיידעים (למשל של הרים, אגמים, נהרות, מפלים, חבלי ארץ וכיוצא באלה). אם כבר, להגיד "הויקיפדיה האנגלית" [כשמנגידים אותה לויקיפדיה העברית, למשל]  יותר הגיוני בעיני מאשר "הכינרת", "הירקון" או "החרמון", שאליהם אין לך התנגדות, אני מניח.
לצפיה ב-'גם אז לא, ולראיה – בית לחם הגלילית'
גם אז לא, ולראיה – בית לחם הגלילית
13/07/2017 | 20:17
9
9
אכן, בעברית מקובל ליידע שמות הרים, מקווי מים, וחבלי ארץ (כבר בתנ"ך) אבל זה לא תקף על שמות פרטיים מסוגים אחרים כמו שמות ארצות, ערים או שמות מסחריים.
לצפיה ב-'שפות משתנות...'
שפות משתנות...
13/07/2017 | 21:45
8
12
היידוע בעברית התפשט קצת מעבר לתחום "הקלאסי" שלו... מה שמעניין אותי כבלשן זה לתהות בדבר הפונקציה של היידועים "החדשים", לא לשמוע הוראות מהסוג "זה שם פרטי, אל תיידע אותו..."
 
 
לצפיה ב-'רק עכשיו אתה אומר משהו אחר... וזו זכותך, רק זה לא אותו דיון'
רק עכשיו אתה אומר משהו אחר... וזו זכותך, רק זה לא אותו דיון
14/07/2017 | 01:57
7
3
לצפיה ב-'לאו דווקא משהו אחר...'
לאו דווקא משהו אחר...
14/07/2017 | 08:40
6
19
אחד מההקשרים שבהם אפשר ליידע שם עצם פרטי הוא כאשר השם הפרטי לא מורה כרגיל על אינידיבדואל אלא על קבוצה של אינדיבידואלים (למשל בעלי אותו שם)
זה המקרה של:
(1) היוסי שפגשנו בלונדון
(2) כל הרינות והדליות
 
ב-1, המילה "יוסי" לא מורה על אינידבידואל מסוים, אלא על האנשים ששמם יוסי. זה שימוש "מסומן" בשם פרטי, אבל הוא בהחלט קיים בשפה, ולכן כן אפשר לשמוע דברים כמו "הירושלים שלי היא לא הירושלים שלו". אפשר להוסיף ששמות פרטיים מסויימים כמו"יורם" או "פרחה" ממש הפכו לשמות עצם כלליים, וזה קרה כי אנשים ייחסו סטריאוטיפים מסויימים לאנשים שקוראים להם כך. וזה לא כל כך רחוק ממקרים כמו "בארבי" ששם מראש מדובר בחפצים שנראים מראש דומים מספיק כדי ליצור קטגוריה.
 
מלבד זאת, נראה שיש עוד פונקציה ליידוע שמות פרטיים, דברים כמו:
 
(3) היוסי הזה יכול לשגע פילים.
 
זה קצת דומה, נראה לי, למקרים שבהם מיידעים שמות פרטיים בספרדית. יש ליידוע הזה איזו פונקציה רגשית כלשהי, אולי מלווה בהעצמה מסוג מסוים. לא חשבתי על הדברים האלה יותר מדי...
 
עכשיו, נחזור ל-"ויקיפדיה". לדעתי יכול להיות שאנחנו חושבים עליה כאוסף של אנציקלופדיות און-ליין בשפות שונות, ובכך הפכה כבר לשם פרטי של סוג ולא של אינדיבידואל "קלאסי".  פה, אני רוצה להוסיף שההבדל בין שמות עצם פרטיים לכלליים הוא אכן הבדל קטגורי אבל הוא לא מאוד קשיח. סה"כ, שמות עצם כלליים יכולים לתפקד כשמות עצם פרטיים של מינים/ סוגים. אני אדגים.
 
(4) האדם הגיע לירח.
(5) אדם הגיע לירח.
 
מה ההבדל בין שני אלה? במשפט הראשון הנושא מתייחס למין האנושי, לסוג "אדם", והוא מיודע, למרות שיש רק סוג אחד כזה, והמילה "אדם" היא השם של הסוג הזה. באנגלית, למשל, לא תשתמשי בהקשר הזה ביידוע. ומה ההבדל בין
(6) ל-(7)?
 
(6) זהב הוא מתכת יקרה
(7) הזהב הוא מתכת יקרה
 
קשה לומר. בקיצור, עוד נקודה לדיון הזה היא שהפונקציות של יידוע בעברית הן שונות קצת מהפונקציות של יידוע באנגלית (ומן הסתם הן שונות קצת בכל שפה...), והפונקציות האלה לא ברורות ממש לגמרי, וההתפשטות של היידוע לטריטוריות חדשות יכולה לנבוע מכמה סיבות.
 
לצפיה ב-'משהו אחר = הטענה שזה שינוי בשפה לעומת הניסיון להצדיק זאת'
משהו אחר = הטענה שזה שינוי בשפה לעומת הניסיון להצדיק זאת
16/07/2017 | 00:16
5
3
כדבר שתמיד היה. אני מסכימה שיש מקרים שמיידעים שם פרטי, שוב, זה לא אחד מהם. אותם אנשים שמיידעים את ויקיפדיה מיידעים גם את גוגל, איביי, פייפל ושלל מותגים או חברות מסחריות אחרות שהן לא אוסף והן לא אף אחד מהנ"ל.
לצפיה ב-'טרם שמעתי יידוע של גוגל ופייפל.'
טרם שמעתי יידוע של גוגל ופייפל.
16/07/2017 | 08:44
4
7
יידוע של יוטיוב ואיביי שמעתי, וגם של אינטרנט (וגם באנגלית The internet).
אולי מאחורי זה עומדת מטאפורה כלשהי לאגמים/נהרות/חבלי ארץ? או שבבסיס היידוע של אלה ואלה עומד עיקרון דומה? 
לצפיה ב-'שמעתי ואף קראתי (למשל בתפוז) בלי סוף, אם תרצה אחפש ואראה'
שמעתי ואף קראתי (למשל בתפוז) בלי סוף, אם תרצה אחפש ואראה
16/07/2017 | 13:23
3
10
אינטרנט הוא לא ממש שם פרטי (ודאי שלא מסחרי) ולכן מלכתחילה אין בעיה מבחינת היידוע שלו.
 
לא חושבת שיש מטאפורה כלשהי שעומדת מאחורי זה, בפרט שזה רווח דווקא בשמות לועזיים ולא עבריים (היידוע העברי המקראי הגאוגרפי הוא לשמות עבריים מובהקים).
לצפיה ב-'כשהאינטרנט התחיל להיכנס לבתים של אנשים'
כשהאינטרנט התחיל להיכנס לבתים של אנשים
16/07/2017 | 13:57
2
10
פרטיים בישראל, בערך באמצע שנות התשעים, אני זוכר שהיו כמה פדנטים שטענו בתוקף בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע (או לא) שזו טעות ליידע את המילה "אינטרנט" כי מדובר בעצם בשם פרטי של רשת... לא ממש עזר להם...
 
בכל אופן, שמות (ולא משנה אם הם מסחריים או לא) של דברים ערטילאיים, לא מוחשיים, מופשטים, זקוקים לאיזושהי מטאפורה מתווכת שתעזור בייצוג המנטאלי של המשמעות שלהם במוח, ויש מחקר פסיכולינגוויסטי ענף על התפקיד המכריע של מטאפורות בהבנת קונספטים מופשטים. למשל קונספטים של זמן מבוססים תמיד על קונספטים של מרחב וכו'.
 
 
לצפיה ב-'כן, רשמית זה נכון, כך גם באקדמיה ללשון'
כן, רשמית זה נכון, כך גם באקדמיה ללשון
16/07/2017 | 14:05
1
10
(הם טענו, לפחות בעבר, ש"מרשתת" היא שם עצם כללי ו"אינטרנט" הוא שם עצם פרטי) אבל בפועל זה לא ממש רלוונטי למציאות שבה אנחנו חיים. זה מעולם לא היה שם עצם פרטי / מסחרי וכו'.
 
כאמור, יש כיום מגמה ליידע שמות עצם פרטיים לועזיים בעברית גם כשהם לא מקומות אלא עסקים וחברות מסחריות. חלקם אתרי אינטרנט, חלקם דברים אחרים שממש אינם "מקומות" (למשל "חשבון הפייפל" או "הגוגל נתן לי תוצאות" או "אני רוצה להיכנס לתחום האיביי"). למעשה אחת הסיבות היא באמת להתייחס למשהו פרטי בצירוף סמיכות, וזה קצת אירוני בהתחשב בכך שביום יום דוברי העברית דווקא לא נוהגים ליידע את הסומך, אבל במקרים האלה כן... יש כאן אירוניה מסוימת.
לצפיה ב-'העניין של יידוע שמות כמו "גוגל" וכו' הוא לא טריוויאלי בכלל'
העניין של יידוע שמות כמו "גוגל" וכו' הוא לא טריוויאלי בכלל
16/07/2017 | 16:34
12
תראי, בעברית שלי (לפחות) שני המשפטים הבאים דקדוקיים:
 
יש לנו בארץ גוגל
יש לנו בארץ את גוגל
 
כאשר רק השני מתאים לתבנית של שם פרטי (מקביל ל-"יש לנו בבית את יוסי", משפט כמו "*יש לנו בבית יוסי" הוא לא דקדוקי).
מה ההבדל בין שני המשפטים הנ"ל ומה אפשר ללמוד מזה? המשפט הראשון מקביל לדברים כמו "יש לנו בבית אושר/זהב/מים". ז"א אפשר להתייחס ל-גוגל גם כשם פרטי שהוא כבר מיודע מטבעו, ואז זה מחייב "את" כמו במשפט השני, ואפשר להתייחס ל-גוגל כמו שם עצם קיבוצי, ואז אין פלא שדוברים מסוימים גם התחילו ליידע אותו כי בעברית יש הקשרים שבהם מיידעים שמות קיבוציים ("האושר הוא חשוב" לעומת "אושר הוא חשוב", שניהם דקדוקיים בעברית ישראלית).
האם העניין הזה מוגבל לשמות פרטיים מסחריים לועזיים? לאו דווקא.
פשוט, "גוגל", "אי ביי" וכו' הן מילים בשימוש מאוד נפוץ. נגיד שהממציאים של גוגל היו ישראלים והיו קוראים למנוע החיפוש שלהם "ברקת". את חושבת שעם הזמן לא היית שומעת משפטים כמו "חיפשת בAברקת"? לדעתי היית שומעת גם שומעת. 
לצפיה ב-'תמורה ממירה. התפקיד שלה הוא למסור מידע במילים אחרות'
תמורה ממירה. התפקיד שלה הוא למסור מידע במילים אחרות
12/07/2017 | 20:00
12
9
ומבחינה רטורית לחדד, להסביר, לפרט, להדגים, להדגיש, לעבות.
 
התפקיד התחבירי הראשוני אכן נשאר (לצירוף המילים שמופיע ראשון) והתמורה היא הצירוף הבא שממיר אותו. אפשר להחליף ביניהם ואז מה שהיה תמורה יקבל את התפקיד ומה שיבוא אחריו יהיה "ממלא המקום", כלומר התמורה.
 
כשמדברים על תפקיד תחבירי זהה ומדברים על הקבלה מקבלים חלק כולל (חלק מאוחה, בשפת האקדמיה ללשון).
 
אדגים:
לונדון, בירת אנגליה, אירחה את המשחקים האולימפיים ב-2012.
 
אין כאן שני נושאים; יש כאן נושא אחד שמובע בצורות שונות. הצירוף הראשון מקבל את תפקיד הנושא (לונדון) והצירוף שממיר אותו הוא תמורה. אפשר להחליף ביניהם ואז התפקידים יתחלפו.
 
לעומת זאת:
לונדון, צרפת ורומא הן ערי בירה באירופה.
 
כאן יש נושא כולל (שהוא בעצם שלושה נושאים), מכיוון שהנשוא מתייחס לכל אחת מהן. יש כאן בעצם איחוד של שלושה משפטים:
לונדון היא עיר בירה באירופה.
צרפת היא עיר בירה באירופה.
רומא היא עיר בירה באירופה.
 
אם תסביר מה לא מסתדר לך, אוכל להתייחס באופן ממוקד יותר.
לצפיה ב-'בקשר לתמורה'
בקשר לתמורה
15/07/2017 | 22:25
11
7
תמורה באה כביכול במקום מה שהיא ממירה, כאשר היא בעצם מוסיפה מידע באמצעות דחיסתו קרוב לחלק ה"מומר" במשפט. לכן היא לא חלק שאפשר "לוותר" עליו. "המורה דליה" מפרט לנו איזו מורה.
 
התפקיד של התמורה מקביל בהרבה מאוד תחומים לתפקיד של פסוקית. ההבדל הגדול הוא שאין מילית זיקה. לונדון, בירת אנגלייה, היא עיר גדולה - לונדון שהיא בירת אנגלייה היא עיר גדולה.
 
עכשיו לתפקיד התחבירי: התפקיד התחבירי הוא מה שהחליטו שהוא תפקיד תחבירי, כך נסמך וסומך אינם תפקיד תחבירי. למה? מכיוון שכך הוחלט.
 
תשאלי מה הקשר? הרי הם לוואים, ולוואי הוא תפקיד תחבירי. נכון? אז זהו - מה ההבדל בין סומך ובין לוואי שהוא מילת יחס (הצעצוע מסין)? אין הבדל. שניהם מתחברים לשם עצם. שניהם מרחיבים את המילה ואינם חלק אינטגרלי מהמשפט.
 
סומך אינו מוגדר חלק מן המשפט, אבל פתאום כשהוא לוואי הוא כן חלק מן המשפט?
 
שינינו את השם שלהם, ואז פתאום הם חלק מן המשפט?
 
למה זה חשוב? מכיוון שכל ההגדרות של מה חלק מן המשפט - קרי תפקיד תחבירי - ומה אינו חלק מן המשפט הוא שרירותי.
 
עכשיו לתמורה - מכיוון שהתמורה אינה יותר מאשר הרחבה של החלק שהיא באה אחריו, לטעמי צריך לראות בה מה שרואים בפסוקית, כלומר צריך לומר שיש כאן תמורה, ולשאול מה התפקיד התחבירי שלה. התפקיד התחבירי שלה נגזר מהיותה מקבילה לפסוקית. כלומר היא לוואי או מקבילה ללוואי באיזושהי צורה. 
 
אם רוצים, אפשר כמובן לחלק את מה שקוראים לו כיום "תמורה" לכמה וכמה "תמורות". אחת מהן תהיה פירוט של חלק מן המשפט. אפשר למצוא דרך להוציא מן ה"תמורה" של היום כמה חלקי משפט. 
 
אבל להשאיר את המצב כפי שהוא כיום הוא התעלמות מן ההיגיון של השפה. זה שזה ממשיך, לא אומר שזה נכון. כמו כהרבה מאוד דברים שמלמדים בשיעורי לשון בכיתות כיום.
לצפיה ב-'שוב, אתה לא מפריד בין מבנה לתוכן'
שוב, אתה לא מפריד בין מבנה לתוכן
16/07/2017 | 02:26
10
8
לכן היא לא חלק שאפשר "לוותר" עליו. "המורה דליה" מפרט לנו איזו מורה.
מבחינה מבנית ניתן לוותר על התמורה ללא כל קושי. במשפט "המורה דליה ביקשה שנביא לשיעור עפרונות צבעוניים" אין שום קושי לוותר על המילה "דליה": "המורה ביקשה שנביא לשיעור עפרונות צבעוניים" – והמשפט יישאר משפט הגיוני וברור. עצם השימוש ב"המורה" (מיודע) מצביע על מורה מסוימת שכנראה ברורה לנמען (וגם אם לא, לא בטוח שזה חשוב).
 
האם נאבד מידע אם נוותר על התמורה? לפעמים לא; במשפט שנתתי "לונדון, בירת אנגליה..." אין איבוד מידע, מאחר שידוע כי לונדון היא בירת אנגליה, וזה המצב במקרים רבים של תמורה. אבל גם אם כן, ויש בהחלט תמורות כאלה, זו לא הנקודה; הרי בד"כ כל תוספת למשפט מוסיפה מידע ולכן השמטתה תחסיר מידע מהמשפט... זה לא הקריטריון ל"אפשר לוותר" או לא. השאלה עד כמה המידע הזה קריטי לעצם היותו של המבע משפט, עד כמה המשפט ברור ושלם וכו'.
 
באותה מידה ניתן לטעון שבמשפט "המורה לגאוגרפיה ביקשה..." אי אפשר לוותר על "לגאוגרפיה" כי לא יהיה ברור באיזו מורה מדובר, אבל זה לוואי, ואפשר לוותר על לוואי במשפט. שוב, נאבד מידע, נכון (והתייחסתי לכך בפסקה הקודמת) אבל המשפט עדיין יישאר משפט, המסר העיקרי שלו יהיה ברור וזה העיקר.
 
התפקיד של התמורה מקביל בהרבה מאוד תחומים לתפקיד של פסוקית.
לא, כי פסוקית אינה תפקיד, היא מבנה תחבירי של משפט בתוך משפט. למשפט הפנימי, המשועבד (להלן 'הפסוקית') ייתכנו תפקידים תחביריים שונים. בדוגמה שנתת השתמשת בתפקיד של פסוקית משלימת שם (לוואי/תמורה) ולכן, הפתעה הפתעה, המרת תמורה שאינה משפט בתמורה שהיא משפט... כלומר הבעת את אותו תפקיד תחבירי באמצעות מבנה תחבירי אחר (משפט לעומת צירוף מילים) ולכן, הפתעה הפתעה, יצא אותו תפקיד תחבירי.
 
ואכן, תמורה (ופעמים רבות גם לוואי) "מסתירים" בתוכם משפט זהות שמני.
למשל במשפט "לונדון, בירת אנגליה, אירחה את המשחקים..." טמון המשפט השמני "לונדון היא בירת אנגליה". במשפט "העץ הגבוה נפל בסערה" טמון המשפט "העץ הוא גבוה".
 
עכשיו לתפקיד התחבירי: התפקיד התחבירי הוא מה שהחליטו שהוא תפקיד תחבירי, כך נסמך וסומך אינם תפקיד תחבירי. למה? מכיוון שכך הוחלט.
לא!
זה בערך כמו לומר שמקצוע הוא מקצוע כי כך החליטו, ואישה וגבר אינם מקצוע, למה? כי כך הוחלט... אבל יש תפקיד (למשל: נגיד בנק ישראל) ואת התפקיד הזה יכולים למלא אישה או גבר. יש תפקידים שיכולה למלא רק אישה (למשל מֵינקת) ויש תפקיד שיכול למלא רק גבר (למשל רב אורתודוקסי) אבל תפקיד ומבנה תחבירי אינם אותו הדבר, ולא כי "כך החליטו".
 
נכון שסומך הוא כמעט תמיד לוואי, כפי שפועל הוא (כמעט) תמיד נשוא ושם תואר גם הוא כמעט תמיד לוואי ותואר הפועל הוא תיאור. יש חלקי דיבור ומבנים תחביריים שישמשו תמיד (או כמעט תמיד) בתפקיד תחבירי מסוים, כי זה חלק ממהותם. עדיין יש הבדל בין מבנה לתוכן (וזה לא קשור לשפה העברית, אגב; אלה לא הבחנות שנולדו בעברית והן לא קיימות רק בה).
 
הסיבה שסומך הוא בד"כ לוואי היא שתפקידו של לוואי במשפט להוסיף מידע על שם העצם וזה בד"כ מה שעושה הסומך. אבל יש מקרים שבהם זה לא כך. למשל כשהסמיכות היא צירוף כבול היא מתפקדת כולה כשם עצם אחד (כדור-הארץ, עורך-דין, בית-ספר, בית-כנסת) והסומך לא יהיה לוואי. כמו כן בצירופי סמיכות שבהם הנסמך הוא שם תואר, הצירוף כולו יתפקד כשם תואר ולכן יהיה בד"כ לוואי: "בניין רב-קומות בלונדון עלה בלהבות", "אנשים קצרי-רואי מרכיבים משקפיים".
 
סומך אינו מוגדר חלק מן המשפט, אבל פתאום כשהוא לוואי הוא כן חלק מן המשפט?
לא מבינה מה ניסית לומר פה. המשפט מורכב ממילים, כלומר כל מילה שכלולה במשפט שמישהו יצר היא חלק ממנו. המילים האלה יכולות להיות מחלקי דיבור שונים ולהסתדר במבנים תחביריים שונים. בניתוח תחבירי נסמכים על חלקי הדיבור ועל המבנים אבל בודקים את התפקידים התחביריים במשפט הנתון.
 
למה זה חשוב? מכיוון שכל ההגדרות של מה חלק מן המשפט - קרי תפקיד תחבירי - ומה אינו חלק מן המשפט הוא שרירותי.
לא הוא לא. לתחושתי אתה לא מבין את הנושא (או מתעקש לא להבין) ולכן פוסל אותו על הסף. כלומר אם משהו לא הגיוני או לא מסתדר לך, מבחינתך הוא "שרירותי". זה לא המצב.
 
מכיוון שהתמורה אינה יותר מאשר הרחבה של החלק שהיא באה אחריו, לטעמי צריך לראות בה מה שרואים בפסוקית, כלומר צריך לומר שיש כאן תמורה, ולשאול מה התפקיד התחבירי שלה. התפקיד התחבירי שלה נגזר מהיותה מקבילה לפסוקית. כלומר היא לוואי או מקבילה ללוואי באיזושהי צורה. 
 
אתחיל מהסוף: כן, התמורה דומה ללוואי. התמורה לרוב ממירה צירוף שמני ובכך היא נחשבת למשלימת שם, כמו הלוואי. רואים דמיון ביניהם ומלמדים אותם ככאלה. לא גילית את אמריקה. היא לא מקבילה לפסוקית ואין קשר לפסוקית... שוב, פסוקית היא בסה"כ משפט משועבד, אין לה תפקיד קבוע במשפט. פסוקית יכולה למלא תפקידים תחביריים שונים – נושא, נשוא, מושא, תיאור, לוואי, תמורה...
 
התפקיד התחבירי של תמורה הוא להמיר בצורה כזאת או אחרת את מה שנמצא
לפניה, בד"כ צירוף שמני שאכן יכול להיות בתפקידים תחביריים שונים. אבל היא עדיין תהיה תמורה, בדיוק כפי שלוואי הוא לוואי ללא תלות בתפקיד התחבירי של שם העצם שהוא מלווה.
 
בדוגמאות להלן "בירת אנגליה" תמיר את "לונדון" בכל המשפטים, אך התפקיד התחבירי של "לונדון" ישתנה [אציין אותו בסוגריים בסוף כל משפט]. עדיין התפקיד של "בירת אנגליה" לא ישתנה – בכל המשפטים הוא ימיר את "לונדון" ועל כך יהיה תמורה, ללא תלות בתפקיד התחבירי של "לונדון" (אותו דבר גם לגבי לוואי, כאמור, ואם תרצה אוכל להדגים זאת בנקל).
 
  • לונדון, בירת אנגליה, אירחה את המשחקים האולימפיים ב-2012. [נושא]
  • ב-2012 התקיימו בלונדון, בירת אנגליה, המשחקים האולימפיים. [תיאור מקום]
  • העיר שאירחה את המשחקים האולימפיים ב-2012 היא לונדון, בירת אנגליה. [נשוא]
  • בקיץ 2012 כולם דיברו על לונדון, בירת אנגליה. [מושא]
 
לסיום, אין שום חוסר היגיון במצב כיום גם אם נראה לך אחרת. גם אין לזה קשר לחומר הנלמד בכיתות, כאמור, זה לא הומצא בעברית או עבור העברית... אלה מהויות אוניברסליות.
לצפיה ב-'עצם הרעיון'
עצם הרעיון
16/07/2017 | 12:59
9
6
שמשהו יכול להמיר משהו אחר הוא מופרך, לטעמי. האם יש לנו זכות להמיר משהו במשהו, אם הדובר או הכותב החליט להעמיד כך את המשפט?
 
אבל גם אם נתעלם מהחלק המקומם הזה בתפקיד התחבירי ששמו "תמורה", יש המון דברים שאנחנו נוגעים בהם כאן שהם סוג של סתירה, או התעלמות מכוונת מצד אלה שקבעו את כללי התחביר:
 
מהו משפט? - פה אני חושב שנסכים שמשפט הוא חיבור בין נושא לנשוא.
 
מה הם חלקי דיבר? חלקי דיבר הם יחידות בשפה שמגדירים אותן על סמך צורתן החיצונית בלבד. המראה החיצוני שלהן מאפיין אותן - פועל, שם עצם (מקבל ה"א היידוע או לא) וכמובן "שם תואר".
 
מהו שם תואר? את אמרת ששם תואר הוא כמעט תמיד הלוואי במשפט. אז ראוי שנבחן אותו: האם הוא מאופיין על פי צורתו החיצונית או על פי תפקידו במשפט?
ובכן, הקביעה ששם תואר הוא חלק דיבר מגוחכת לטעמי. אי-אפשר לומר ש"אדום" הוא יותר שם תואר מ"כוכב" (בתנ"ך: הלעיטני נא מן האדום האדום הזה").
 
השימוש בשם התואר הופך אותו לשם תואר, ולא הצורה החיצונית שלו. לכן אם את מעוניינת להפריד בין התפקיד ובין התוכן, כלומר כשהמילה או הצירוף באים בתוך משפט - אז צריך לקרוא לשם תואר "לוואי", אני מבין את זה, אבל גם אז זה מגוחך.
 
כי זה מעלה את השאלה: מהו תפקיד תחבירי? תפקיד תחבירי הוא התפקיד שמילה ממלאת בתוך משפט. הרעיון בכל זה הוא לקבוע את מבנה המסר של המשפט. כלומר איך השפה מארגנת את המילים לכדי משפטים.
 
החלקים החשובים להבנת המסר של המשפט הם קודם כול (במשפט פועלי) הפועל ומה שמתחבר אליו - שם העצם שהוא הנושא, הפועל ושם העצם שהוא מושא.
 
האם יש חשיבות ללוואי שהוא סומך או ללוואי שהוא צירוף של מילת יחס ושם עצם במשפט, אם אנחנו מתייחסים אליהם כאל לוואי ותו לא?
 
הלוואי אינו משתנה מחוץ למשפט. זה שהוא בתוך משפט לא הופך אותו פתאום ל"תוכן" לעומת "מבנה". אם את אומרת: ילדי הגן, הילדים של הגן אין הבדל אם זה מחוץ למשפט (שאז זה סמיכות או שייכות) או בתוך משפט שאז זה כאילו "תוכן" וזה "לוואי". אין הבדל. ואם את מחפשת הבדל, את צריכה לדעת שהתלמיד לא רואה כאן הבדל, ובעיניו זה אותו הדבר, רק המיקום שונה (בתוך משפט או מחוצה לו).
 
עכשיו לתמורה:
 
אני קראתי מאמר שנקרא "Apposition in English", ובו הכותבת מסבירה שה"תמורה" בדרך כלל מוסיפה מידע שהדובר או המספר חושב שהוא חשוב או הכרחי להבהרת מה שנאמר כבר. חשוב למנוע חוסר הבנה. במחקר הזה החוקרת מצאה שהיחסים בין ה"תמורה" ובין מה שהיא "ממירה" הם מסוג היחסים שבין שם ללוואו.
 
את טענת שהפסוקית היא מבנה תחבירי ואינה תפקיד!!!! שפסוקית היא משפט משועבד.
גם התמורה היא מבנה תחבירי בתוך המשפט: של מילה אחת או יותר (זה כי יש הכללה של סוגי התמורה בהוראת הלשון). פסוקית לוואי אינה בגדר משפט שלם, וכך גם התמורה - היא נסמכת על מה שבא לפניה.
 
מה תפקידה התחבירי? היא נסמכת על מה שבא לפניה, ועל כן תפקידה התחבירי הוא בדיוק כשם של השם שהיא "ממירה".
 
"ראיתי את שלמה, הבן של השכנים" - הבן של השכנים תמורה בתפקיד תחבירי של מושא.
 
"המורה, דוד, אכל תפוח" - התמורה דוד היא נושא.
תמורה אינה יותר תפקיד תחבירי מפסוקית - היא מבנה תחבירי של כמה מילה או כמה מילים, ההבדל הוא שהיא לא מקושרת למה שבא לפניה במילת זיקה.
 
לסיום אני אחזור על מה שלדעתי נראה כחוסר הבנה של התפקיד העיקרי של החלק במשפט שאנחנו קוראים לו "תמורה" - התמורה לא באה כדי להחליף חלק כזה או אחר, היא באה להרחיב ולבאר חלקים במשפט שלדעת הדובר או הכותר אינם בהירים מספיק מסיבותיו הוא.
 
אין לנו זכות להחליט שאפשר להמיר חלק מסוים במשפט באמצעות התמורה. זה
הכול משחקים, אבל התמורה היא חלק אינטגרלי מן המשפט, לדידו של הדובר או הכותב.
לצפיה ב-'מה מופרך במסירת אותו מידע בדרכים שונות?'
מה מופרך במסירת אותו מידע בדרכים שונות?
16/07/2017 | 13:39
8
10
למשל אדם ותוארו או הכללה ופירוט? זה חלק מהשפה, מכל שפה. לא ברור לי הקשר ל"זכות" שאתה מדבר עליו... ועכשיו "נתעלם" מזה? למה? כי פתאום לא נוח לך להתדיין עם מישהי שמבינה את ההיגיון ומראה לך שאתה זה שלא מבין?
 
חלקי דיבר הם סיווג של מילים לפי מהות (שאחידה בין שפות) והתנהגות דקדוקית (שיכולה להשתנות בין שפות). מילה שייכת לחלק דיבר (בדרך אחד, לפעמים יותר) בפני עצמה, גם כשהיא לא במשפט. לעומת זאת ניתוח תחבירי בודק תפקידים תחביריים במשפט נתון. אם אתה כופר באלה יש לך השגות כללית על דקדוק של שפות ועל מוסכמות בלשניות בסיסיות שאינן קשורות לחומר הלימוד בכיתות.
 
שם תואר הוא שם שמתאר שם עצם. מכאן שבד"כ נמצא אותו בתפקיד הלוואי במשפט, כי לוואי הוא משלים שם. אבל שם תואר יכול להיות נשוא שמני, למשל במשפטים כמו "העץ הא גבוה" וגם "העץ הוא ירוק" (הזכויות שמורות לחנוך לוין). כמו כן לוואי לא חייב להיות שם תואר; ניתן להשלים מידע על שם עצם גם בדרכים אחרות.
 
תלמידים שמבינים את הלוגיקה הזאת רואים את ההבדל טוב ממך... אל תדבר בשמם, בבקשה. ודאי שיש כאלה שמתקשים, זה נכון גם למתמטיקה ולמקצועות רבים אחרים. אם הקריטריון שלך ללוגיקה הוא מידת ההבנה של כל תלמיד תיכון באשר הוא, אני חוששת שאין לנו בסיס משותף לדיון.
 
לסיפא של דבריך: התמורה אכן דומה מאוד ללוואי, שוב, איש לא טען אחרת (להפך). אבל יש הבדל בין תמורה ללוואי, כאמור. תמורה ממירה, בדרך כלל צירוף שמני, ולכן היא עצמה צירוף שמני. לוואי לא. כשאתה משתמש בלוואי אתה לא יכול לוותר על הגרעין או להחליף בסדר בין הגרעין ללוואיו. מכיוון שתמורה ממירה, ההחלפה אפשרית בדר"כ. אדגים:
 
הבן של השכן הרעיש כל הלילה.
 
מוסכם ש"של השכן" לוואי, נכון?
 
האם אני יכולה לוותר על "הבן" במשפט הזה? לא!
של השכן הרעיש כל הלילה.
 
אם אני יכולה להחליף ביניהם את הסדר? (כלומר האם "של השכן" ו"הבן" הם בני המרה?) – לא!
של השכן הבן הרעיש כל הלילה.
השכן של הבן הרעיש כל הלילה.
 
אבל בתמורה זה כן עובד. אני יכולה להחליף (בד"כ) את הסדר בין הצירופים בני ההמרה ואני יכולה לוותר על אחד מהם.
 
אודי, הבן של השכן, הרעיש כל הלילה.
הבן של השכן, אודי, הרעיש כל הלילה.
אודי הרעיש כל הלילה.
הבן של השכן הרעיש כל הלילה.
 
למה?
כי 'הבן' ≠ 'של השכן' אבל 'הבן של השכן' = 'אודי'.
 
לכן תמורה דומה ללוואי, ללא ספק, אך לא זהה לו.
לצפיה ב-'אני דווקא נהנה להידיין איתך.'
אני דווקא נהנה להידיין איתך.
16/07/2017 | 15:16
7
5
חלקי הדיבר הם סיווג מורפולוגי של מילים: פועל ונטיותיו, שם עצם וה"א היידוע.
 
אבל מה זה שם תואר, מה זה תואר הפועל?
 
את טוענת שהסיווג הזה אחיד בין השפות, וזה לא כך - בסינית אין הבדל בין פועל לשם עצם באופן כללי, אלא על פי המיקום שלהם במשפט.
 
גם באנגלית, כשכותבים snow אין אפשרות לדעת אם מדובר בשם עצם או בפועל.
 
ההתנהגות בתוך המשפט עושה את ההבדל, אבל אז זה כבר לא חלק דיבר אלא תפקיד תחבירי. את הרי הבדלת בין מבנה לתוכן. את אמרת שסומך אינו יכול להיות תפקיד תחבירי באשר הוא חלק מן המבנה של המילה, ואילו לוואי (שהוא סומך) הוא תפקיד תחבירי, מכיוון שהוא חלק מן המשפט, חלק מן התוכן.
 
 
האם שם תואר הוא חלק דיבר או תפקיד תחבירי?
 
התלמידים לא שואלים שאלות ומקבלים לחלוטין את אי-ההתאמות והסתירות בהיגיון הפנימי של השפה. אני הייתי רוצה לראות אותם שואלים שאלות ומקבלים תשובות בנוגע לסתירות האלה.
 
המורים לא יוכלו לענות כי הם (הן בדרך כלל) הורגלו לקיבעון בשפה, פשוט חותמת גומי של הוראות ההפעלה של השפה שהם מקבלים מהמורים במכללות למורים.
 
אין לוגיקה גם בהגדרה של "תמורה": שהיא יכולה להמיר מילה אחרת.
 
אם מישהו היה רוצה להמיר מילה במילה הוא היה מראש משתמש במילה שהוא רוצה להמיר.
 
היחס של ה"תמורה" למה שהיא "ממירה" הוא יחס של לוואי, יחס של הבהרה והרחבה, ולא יחס של השמטה!
מה שמופרך הוא הרעיון שמה שכותבים אפשר להחליף או להשמיט, מכיוון שמראש אם רוצים להשמיט חלק במשפט, לא כותבים אותו, ואם רוצים להמיר משהו במשפט מחליפים אותו, וכותבים מילה אחרת.
 
עוד משהו שמעורר תמיהה הוא שמצד אחד המורים והספרים המלמדים לשון טוענים שמילה או צירוף יכולים להחליף מילה או צירוף אחר, אבל התפקיד התחבירי של ה"תמורה" הזאת הוא שונה מהתפקיד התחבירי של מה שהם אמורים להחליף.
 
איפה ההיגיון פה? אם X מחליף את Y הוא תופס את מקומו, ומקבל את תפקידו!
 
זה כמובן, אם ממשיכים את קו ההיגיון שלכם, של בית הספר.
 
אין שום סיבה שבעולם שילמדו על פי חוסר ההיגיון הזה, הגיע הזמן ללמד לפי הגיון השפה, היגיון בסיסי פשוט, ולא לפי איך שנוח למורים, כי ככה נקבע לפני יותר ממאה שנה.
 
צריך שלנות את השם של יצור הכלאיים הזה - "תמורה", למשהו אחר, וראוי שיחקרו את ההתנהגות של הדבר הזה, לפני ששואלים עליו בבחינות.
לצפיה ב-'נו, לפחות זה '
נו, לפחות זה
16/07/2017 | 15:38
6
8
חלקי הדיבור אינם רק סיווג מורפולוגי. המורפולוגיה משתנה בין שפות ועדיין המיון לחלקי דיבר הוא אוניברסלי, וכך גם התרגום פר מילה (כלומר שם עצם בעברית יהיה שם עצם גם בשפה אחרת, וכן הלאה). ייתכן שהסיווג הזה מתאים יותר לשפות מערביות ופחות לסינית שהיא אכן שפה שונה, אני מודה מתוודה שאיני מכירה.
 
אכן יש מילים שיש להן יותר מסיווג אחד כי יש להן יותר משימוש אחד. זה נכון גם לעברית. במקרים כאלה הערך יופיע כמה פעמים (כי הוא למעשה מילים שונות).
 
באנגלית snow יופיע במילון כמה פעמים, כשם עצם וכפועל:
 
ובעברית 'שופט' יופיע גם הוא כשם עצם וכפועל:
 
לא רק ההתנהגות בתוך משפט עושה את ההבדל, הוא קיים גם ללא משפט (ובא לידי ביטוי בנטיות של המילה, והן מתועדות כבר במילון) אבל מן הסתם בתוך משפט אנחנו מרגישים בהבדל.
 
שם תואר הוא חלק דיבור. כאמור, הוא לא חייב להיות לוואי. אבל גם כשלחלק דיבור יש תפקיד (כמעט) קבוע במשפט, עדיין יש הבדל בין סיווג המילה לבין התפקיד שלה במשפט (ואם נחזור להקבלה שנתתי קודם – אני אישה גם כשאני לא בשום תפקיד).
 
לא כל התלמידים שואלים שאלות, זה נכון, ומן הסתם אלה שלא שואלים גם לא מקבלים תשובות... אבל מניסיוני האישי זה בהחלט קורה. אין ספק שיש גם מורים שלא יודעים לענות היטב. כמו בכל מקצוע יש מורים טובים יותר ופחות, אבל מה הקשר בין זה לבין מוסכמות בלשניות? הן לא הומצאו בביה"ס, כפי שהסברתי לך, הן אפילו לא הומצאו בעברית. בבקשה תחליט: אתה מוחה כנגד הסיווג לחלקי דיבר והתחביר ה"מסורתי" הבסיסי או שיש לך השגות כלפי מערכת החינוך? אלה דברים שונים ולאו דווקא קשורים (והשני לא ממש קשור לפורום הזה).
 
אני חולקת על דבריך שאין לוגיקה. כפי שכבר כתבתי בפתח הודעתי הקודמת, אנחנו אוהבים לומר אותם דברים במילים שונות, לצורך הבהרה, הדגשה, פירוט ועוד. כמו כן לא דיברתי בשום שלב על "יחס של השמטה".
 
מה שמופרך הוא הרעיון שמה שכותבים אפשר להחליף או להשמיט, מכיוון שמראש אם רוצים להשמיט חלק במשפט, לא כותבים אותו, ואם רוצים להמיר משהו במשפט מחליפים אותו, וכותבים מילה אחרת.
היחס שלך למשפט הוא פשטני. ודאי שאם הוספנו מילים למשפט יש לנו צורך בהן, אבל הוא יכול להיות פרגמטי, הוא לאו דווקא תחבירי. ודאי שאם נשמיט מילים מהמשפט (בד"כ) נאבד מידע. כתבתי זאת כבר מזמן.
 
עוד משהו שמעורר תמיהה הוא שמצד אחד המורים והספרים המלמדים לשון טוענים שמילה או צירוף יכולים להחליף מילה או צירוף אחר, אבל התפקיד התחבירי של ה"תמורה" הזאת הוא שונה מהתפקיד התחבירי של מה שהם אמורים להחליף.
שוב, התפקיד התחבירי של התמורה הוא "להמיר" את מה שנמצא לפניה ללא תלות בתפקידו. הוא כבר ממלא את התפקיד גם בלי שהתמורה תהיה שם. הדגמתי לך זאת באחת מתגובותיי הקודמות. התואיל בבקשה להתייחס לדוגמאותיי? דיון מופשט באוויר נראה לי חסר טעם, בפרט כשהוא הופך למעגלי (אתה מתייחס לנקודות שכבר עניתי עליהן אך מתעלם מתשובותיי וממשיך בשלך).

איפה ההיגיון פה? אם X מחליף את Y הוא תופס את מקומו, ומקבל את תפקידו!
נכון! ואף הדגמתי לך זאת. אם תשמיט את הצירוף שלפני התמורה היא תתפוס את מקומו ותקבל את תפקידו.
 
לסיום, אין לי מושג מדוע אתה סבור שלא חקרו / אין לוגיקה / צריך לשנות. רק כי זה לא מסתדר בהיגיון שלך אין פירוש הדבר שאין היגיון או שיש כאן בעיה.
לצפיה ב-'חבל!'
חבל!
16/07/2017 | 20:49
5
4

חלקי הדיבור אינם רק סיווג מורפולוגי. המורפולוגיה משתנה בין שפות ועדיין המיון לחלקי דיבר הוא אוניברסלי, וכך גם התרגום פר מילה (כלומר שם עצם בעברית יהיה שם עצם גם בשפה אחרת, וכן הלאה). ייתכן שהסיווג הזה מתאים יותר לשפות מערביות ופחות לסינית שהיא אכן שפה שונה, אני מודה מתוודה שאיני מכירה
 
אכן המיון לחלקי דיבר הוא אוניברסלי, אך חלקי הדיבר לא.
 
חלקי הדיבר הם עניין לכל שפה בנפרד. לכל שפה יש חלקי דיבר משלה. כך בערבית אין שם פועל, בסינית אין הבחנה בין שם עצם לפועל, ביפנית ובסינית יש קטגוריה של מוני שמות עצם, בערבית ובעברית ובשפות נוספות יש קטגוריה של שמות עצם אינאליאנביליים. ביוונית השמות הפרטיים הם קטגוריה לעצמה שמיידעים אותה, אף ששמות פרטיים מיודעים כבר מעצם הווייתם, כידוע לך.
 

שם תואר הוא חלק דיבור. כאמור, הוא לא חייב להיות לוואי. אבל גם כשלחלק דיבור יש תפקיד (כמעט) קבוע במשפט, עדיין יש הבדל בין סיווג המילה לבין התפקיד שלה במשפט (ואם נחזור להקבלה שנתתי קודם – אני אישה גם כשאני לא בשום תפקיד).
 
שם תואר הוא לא חלק דיבור. למעשה השם של החלק הזה מעיד על תפקידו התחבירי, ולקוח משם – הוא מתאר את השם שלפניו. הוא מצטרף אל השם ומתאר אותו. מכיוון שהצטרפות כזאת אומרת שהוא לא עומד לבד, זהו תפקיד תחבירי, הוא קיים רק בתוך מבנה שיש בו שם עצם שאותו הוא מתאר. מבחינה מורפולוגית הוא לא שונה משם עצם, ומקבל את מה ששם עצם מקבל. אפילו נטייה ויידוע. הדבר שמייחד אותו משם עצם הוא שהוא מצטרף אחרי שם עצם ומקבל יידוע או חוסר יידוע, על פי שם העצם שאליו הוא מצטרף. הוא לא קטגוריה נפרדת.
 

...אבל מה הקשר בין זה לבין מוסכמות בלשניות? הן לא הומצאו בביה"ס, כפי שהסברתי לך, הן אפילו לא הומצאו בעברית. בבקשה תחליט: אתה מוחה כנגד הסיווג לחלקי דיבר והתחביר ה"מסורתי" הבסיסי או שיש לך השגות כלפי מערכת החינוך? אלה דברים שונים ולאו דווקא קשורים (והשני לא ממש קשור לפורום הזה)
 

המוסכמות הבלשניות שאני מדבר עליהן הומצאו על ידי המורים ומורי המורים. אני מוחה נגד הפצת דברים המבוססים על היגיון שגוי ועל קיבעון מחשבתי. הרעיון שה"תמורה" או יותר נכון החלק הזה שהחליטו שהוא יכול להמיר את מה שבא לפניו, היא תפקיד תחבירי, בעוד שהיא אינה שונה בהרבה מפסוקית, הוא מגוחך. ה"תמורה" אנה ממירה דבר, היא באה להרחיב שם עצם (בדרך כלל) ולהבהיר דדברים שהדובר או הכותב מצא לנכון להבהיר.
 

אני חולקת על דבריך שאין לוגיקה. כפי שכבר כתבתי בפתח הודעתי הקודמת, אנחנו אוהבים לומר אותם דברים במילים שונות, לצורך הבהרה, הדגשה, פירוט ועוד. כמו כן לא דיברתי בשום שלב על "יחס של השמטה".
 

אם כך אני אזכיר לך את הדוגמה שהבאת:
 
"אבל בתמורה זה כן עובד. אני יכולה להחליף (בד"כ) את הסדר בין הצירופים בני ההמרה ואני יכולה לוותר על אחד מהם.
 
אודי, הבן של השכן, הרעיש כל הלילה.
הבן של השכן, אודי, הרעיש כל הלילה.
אודי הרעיש כל הלילה.
הבן של השכן הרעיש כל הלילה."
 
 

היחס שלך למשפט הוא פשטני. ודאי שאם הוספנו מילים למשפט יש לנו צורך בהן, אבל הוא יכול להיות פרגמטי, הוא לאו דווקא תחבירי. ודאי שאם נשמיט מילים מהמשפט (בד"כ) נאבד מידע. כתבתי זאת כבר מזמן.
 
אני שמח, אם כן, שיש הסכמה בינינו שאין טעם במבחן ההשמטה, כפי שהבאת אותו למעלה עם אודי, הבן של השכן.
 
רק לשם חיזוק הטיעון הזה, אני אביא את הדוגמה של "אודי, שצעק עליי אתמול, הרעיש כל הלילה.
 
גם כאן אפשר להשמיט את "שצעק עלי אתמול", באותה המידה שאפשר להשמיט את "הבן של השכן", ושוב, אני שמח שאני לא צריך להתווכח על כך, כי את משוכנעת כבר שהמבחן הזה אינו מוביל לשום מקום.
 
 

שוב, התפקיד התחבירי של התמורה הוא "להמיר" את מה שנמצא לפניה ללא תלות בתפקידו. הוא כבר ממלא את התפקיד גם בלי שהתמורה תהיה שם. הדגמתי לך זאת באחת מתגובותיי הקודמות. התואיל בבקשה להתייחס לדוגמאותיי? דיון מופשט באוויר נראה לי חסר טעם, בפרט כשהוא הופך למעגלי (אתה מתייחס לנקודות שכבר עניתי עליהן אך מתעלם מתשובותיי וממשיך בשלך).
 
ממש לא. התפקיד של ה"תמורה" הוא להביא מידע נוסף, שהכותב או הדובר מצאו לנכון להביא, על החלק שמקדים את ה"תמורה". ה"תמורה" אינה ממירה דבר! היחס של התמורה אל המילה שהיא "ממירה" כביכול, הוא יחס של פסוקית (לוואי) למילה שלפניה, או של צירוף שמני. התפקיד התחבירי של ה"תמורה" הוא התפקיד התחבירי של אותו חלק שהיא "ממירה" כלומר זה יכול להיות נושא, מושא, נשוא וכו'. זאת מפני ששני החלקים – ה"ממיר" וה"מומר" באותה הייררכייה.
 

"איפה ההיגיון פה? אם X מחליף את Y הוא תופס את מקומו, ומקבל את תפקידו!"
נכון! ואף הדגמתי לך זאת. אם תשמיט את הצירוף שלפני התמורה היא תתפוס את מקומו ותקבל את תפקידו.

 
כלומר את שוב מציעה את מבחן ההשמטה. לא יפה!
 
לסיום, אין לי מושג מדוע אתה סבור שלא חקרו / אין לוגיקה / צריך לשנות. רק כי זה לא מסתדר בהיגיון שלך אין פירוש הדבר שאין היגיון או שיש כאן בעיה.
 

את חיזקת אצלי את התחושה שאין למורי הלשון שום היגיון, ושהם רק משננים את מה שכתוב בספרי הלימוד.
 
חבל!
 
 
לצפיה ב-'חבל על הזלזול שלך אבל לפחות אתה סוף סוף מגיב לדבריי'
חבל על הזלזול שלך אבל לפחות אתה סוף סוף מגיב לדבריי
16/07/2017 | 21:20
4
6
חלקי הדיבר הם אוניברסליים גם אם יש הבדלים מסוימים בין שפות. אתה משליך מהחריג על הכלל במקום להסתכל על המכלול ולקחת בחשבון שבשפות תמיד יש יוצאים מן הכלל.
 
שם תואר הוא קטגוריה נפרדת וודאי שהוא קיים בנפרד. ולמה שלא יהיה? הוא אינו שם עצם. "כחול" זו מילה נפרדת מ"שולחן". לשתיהן יש משמעות ושתיהן מנותקות מהקשרן כשהן סתם כך, ועדיין, הן מילים בשפה והן מסווגות אחרת. העובדה שבעברית המורפולוגיה שלו דומה לשם עצם מהבחינות שציינת לא הופכת אותו לשם עצם. שמות תואר קיימים גם בשפות אחרות והם לא בהכרח מתנהגים צורנית באותו אופן כמו בעברית. בכל מקרה אם יש לך כוונה לקרוא תיגר על קיומם של שמות תואר כחלקי דיבר ואולי על מוסכמות בלשניות בסיסיות, בכנות, זה לא דיון שמעניין אותי לנהל, והוא לא קשור למחאה שלך נגד תמורה או נגד מורים ללשון בבתי ספר. מורים לא המציאו את חלקי הדיבר. צר לי, אתה סתם מקשקש.
 
העובדה שאפשר לוותר על התמורה אינה אומרת שבין הצירוף המומר לצירוף הממיר מתקיים "יחס של השמטה". אני לא מתכחשת למה שכתבתי, אני חולקת על האופן השגוי שבו הגדרת זאת. שמחתך מוקדמת, אין בינינו סכמה, צר לי. אין לי שום בעיה עם מבחן ההשמטה. הוא נובע מכך שיש כאן שני צירופים שקולים ולא יחסים של גרעין ולוואי, והוא ממחיש היטב את ההבדל בין לוואי לבין תמורה. לא יפה? לדעתי יפה מאוד!
 
לגבי "שצעק עליי אתמול" זו פסוקית לוואי ולא פסוקית תמורה. לכן ההשוואה אינה במקומה, כאמור, לוואי דומה לתמורה אך מתנהג שונה. אגב, גם בפסוקית לוואי מסוג זה ייתכן הבדל משמעות שטמון בפיסוק:
"אודי שצעק עליי אתמול..." (פסוקית לוואי מצמצמת, באיזה "אודי" מדובר)
"אודי, שצעק עליי אתמול" (פסוקית לוואי לא-מצמצמת, שמוסיפה מידע לגבי אודי)
 
שוב, התמורה ממירה צירוף (בד"כ שמני) אחד באחר, והראיתי זאת. עצם העובדה שאתה טוען 'תפקיד התחבירי של ה"תמורה" הוא התפקיד התחבירי של אותו חלק שהיא "ממירה"' מעיד על כך שאתה מבין שיש כאן בעצם אותו הדבר במילים אחרות, אחרת לא יכולת לטעון שזה אותו תפקיד תחבירי... כלומר אתה בעצם מבין את ההבדל בינה לבין לוואי (שאינו באותה "היררכיה" של הגרעין), אתה פשוט מתנגד להגדרתה כ"תמורה" והיית מעדיף לתת לה שם אחר.
 
ועכשיו לא נותר אלא לשאול: למה?
למה שיהיה נושא ועוד נושא, כשבעצם למשפט אין שני נושאים והנושא הוא אותו נושא?
"לונדון" ו"בירת אנגליה" שתיהן יכולות להיות הנושא באותה המידה, ללא ספק! אבל ההגדרה שהוחלט עליה היא שהצירוף הראשון יקבל את התפקיד התחבירי ה"רגיל" והשני ייקרא "תמורה" (וזה לא משנה מי הוא מה, השני הוא התמורה כי הוא בא שני). בוא נגיד שאנחנו מפסיקים לקרוא ל"בירת אנגליה" תמורה; האם היא עוד נושא למשפט?
 
לא, כי שוב, כפי שהראיתי, כשיש כמה נושאים (מקבילים) או חלקים אחרים (זה באמת לא משנה אם נושא או משהו אחר) מתקבל "חלק כולל". זה משהו אחר, ולכן יש לו הגדרה שונה ושם אחר. אבל השם עצמו פחות משנה, משנה ההבנה שיש כאן דברים שונים. צריך להתייחס למהות ונתנו לה שם. נראה לי שאתה מבין את המהות בסה"כ ולכן לא ברור לי פשר ההתנגדות העזה שלך.
 
על הסיפא שלך כבר עניתי בכותרת. אתן לקוראים לשפוט מי כאן הראה חוסר היגיון או אי-הבנה בחומר.
לצפיה ב-'אני הראיתי שאין דבר כזה חלקי דיבר אוניברסליים.'
אני הראיתי שאין דבר כזה חלקי דיבר אוניברסליים.
17/07/2017 | 00:40
3
5
אני סבור, שכשקבוצת שפות, כמו קבוצת השפות הסיניות, חמישית מן האנושות, מראה התנהגות שונה, ושאצלה אין בעיקרון הבדל בין נושא ובין נשוא, אז זה לא בדיוק אינדיקציה לאוניברסליות של חלקי הדיבר. זה די ההפך - לכל שפה יש חלקי הדיבר שלה. 
 
שם תואר נגזר מ"שם" + "תואר" כלומר זהו שם עצם שיש לו התנהגות שונה, וההתנהגות הזאת היא התאמה לשם העצם שהוא בא אחריו במין, מספר ויידוע. מה שאומר ששם תואר הוא תפקיד תחבירי. בלי ההתנהגות הזאת בתוך המשפט לא היה אפשר להבדיל בין שם עצם לשם תואר.
 
ה"תמורה" אינה יכולה להיבדק באמצעות השמטה או החלפה יותר משפסוקית לוואי לא מצמצמת יכולה להיבדק באמצעותה.
 
באשר ל"תמורה" שהיא אותו חלק תחבירי של מה שהיא "ממירה": זו טעות שלי, שכתבתי מכוח האינרצייה! זה בהחלט טעות. ה"תמורה" היא במעמד של פסוקית לוואי - מצמצמת או לא מצמצת. בדיוק כפי שאודי יכול להיות מתואר בשתי פסוקיות - אחת מצמצמת ואחת שאינה מצמצמת, כך יש "תמורה" מצמצמת ושאינה מצמצמת: אודי, הבן של השכן, צעק עליי - כלומר "תמורה" שמוסיפה מידע על אודי, שכולנו מכירים.
 
ואילו - אודי הבן של השכן צעק עליי - "תמורה" שאמורה לזהות את אודי - באיזה אודי מדובר.
 
יותר ברור יהיה:
פרנקפורט, עיר הבירה של קנטאקי, היא עיר יפה. (איזו קנטאקי)
 
פרנקפורט, עיר הבירה של קנטאקי, היא עיר יפה. (תוספת מידע)
 
את בהחלט צודקת - אין שום סיבה שיהיו שני נושאים או שני מושאים. יש כאן משהו אחר - משהו שהוא הרחבה של שם עצם, כמו במקרה של פסוקית לוואי.
 
 
מה שנשאר זה להשאיר את זה, כפי שאת אמרת, לקוראים לשפוט.
 
 
לצפיה ב-'לא, הראית שיש חריגים בשפות שונות וזה הגיוני'
לא, הראית שיש חריגים בשפות שונות וזה הגיוני
17/07/2017 | 00:56
2
8
לא משנה כמה אנשים דוברים שפות סיניות, משנה שיש הרבה מאוד שפות שהחלוקות האלה כן קיימות בהן, גם שפות שאינן מאותה משפחה.
 
מה זה משנה מהיכן נגזר השם "שם תואר" בעברית? (שנקרא פעמים רבות רק "תואר", אגב). זו לא המצאה עברית! באנגלית הוא נקרא adjective, מילה שלא דומה ל-noun, אז מה התירוץ שלך עכשיו?
 
איש לא טען שתמורה אינה מוסיפה מידע למשפט, אגב, כך שלא ברור לי עם מי או על מה אתה מתווכח בשלב הזה. לו באמת היית שואל או רוצה להבין, היה טעם להתדיין; אבל יש לך משנה סדורה (מה שמלמדים בבי"ס חסר היגיון) ובאת להתווכח, לתקוף ולהדוף כל הסבר, ובלי רצון להקשיב אני לא רואה טעם להמשיך. גם אם לא שוכנעת בקיומה של התמורה (ודווקא נראה לי שכן, למרבה האירוניה ) אני לא רואה טעם להמשיך לטחון מים. אין ספק שאתה ממשיך לכתוב מכוח האינרציה התעקשות מיותרת לחינם גם כשהיא כבר ריקה מתוכן, העיקר לא לקבל, חלילה, דברים שאומרים (גם) מורים ללשון (ולא המציאו אותם).
לצפיה ב-'קצת מודעות עצמית לא תזיק לך.'
קצת מודעות עצמית לא תזיק לך.
17/07/2017 | 02:31
1
8
לי יש משנה סדורה? את טוחנת מים, והרבה, כדי לשכנע אותי שה"תמורה" באמת ובתמים תפקיד תחבירי, ואת טוענת שפסוקית אינה תפקיד תחבירי, אלא מבנה תחבירי.
 
מה עושה את הפסוקית "מבנה תחבירי" יותר מה"תמורה"? על זה עוד לא ענית, וגם אני משער שלא תהיה לך תשובה.
 
אני ממשיך לכתוב מה שאני מאמין בו, ולא מה ששוטפים בו את המוח לתלמידים ולמורים ללשון במכללות להוראה. ההיגיון הפנימי של השפה הוא דבר חשוב שהוראת הלשון במערכת החינוך הרסה במשך שנים, וצריך לתקן:
"תמורה" היא לא תפקיד תחבירי, אחרי מילת יחס יכול בהחלט לבוא נושא (יש לי ספר); במשפטים שיש בהם פסוקית נשוא כמו "דוד הוא ששבר את החלון" פסוקית הנשוא היא למעשה הנתון במשפט, ודוד הוא הנשוא - החידוש במשפט; הפועל אינו הנשוא הקבוע במשפט, ויש משפטים שבהם החידוש הוא חלק אחר ועוד כהנה וכהנה אמיתות, שמערכת החינוך מלמדת ומטיפה להם שנים רבות, ויש לשנות אותן!
 
באשר למילה "adjective" זה בא מלטינית, כמובן, - "מה שמוסיפים (לשם)". משם באה המילה שמשתמשים בה באנגלית כיום.
 
לא משנה בכמה שפות יש חלוקה לשם ופועל, אם יש שפות שזה לא קיים בהן אז החלוקה היא לא אוניברסלית. וזה לא רק בנוגע לחלוק לשם ופועל, יש כמובן חלוקות נוספות שדווקא בעברית ובשפות אירופיות אין - מונה לשמות עצם, שמות בקטגוריות מיוחדות, אוגד לדומם ואוגד לאנושי ויש עוד כמובן, כמו מיליות סימון לטופיק ביפנית.
 
כל שפה והטגוריות הדקדוקיות שלה. אין אחידות ורב השונה מהדומה.
לצפיה ב-' לשכנע? לא ידעתי שאני אמורה "לשכנע" אותך במוסכמות בסיסיות'
לשכנע? לא ידעתי שאני אמורה "לשכנע" אותך במוסכמות בסיסיות
17/07/2017 | 04:26
3
חשבתי, בהתחלה, שאתה שואל כי אתה באמת מעוניין להבין, כי זה לא מסתדר לך. כאמור, בשלב הזה כבר הבנתי שהדיון חסר טעם; החלטת לפסול ואף אחד לא ישכנע אותך אחרת.
לצפיה ב-'מה מקור המלה: אשלג'
מה מקור המלה: אשלג
28/06/2017 | 01:09
3
31
מנסה לברר מה מקור המלה אשלג
נדמה לי שיש (אולי) שתי אפשרויות:
א. אשלג הוא לבן, כמו שלג
ב. אשלג שימש בעבר לכביסה. ולכן אולי הרעיון הוא שאשלג הופך כביסה מלוכלכת לצחה כשלג.
חשוב לי לדעת איזו משתי האפשרויות היא הנכונה.
תודות מראש
לצפיה ב-'כדאי לנסות לשאול'
כדאי לנסות לשאול
02/07/2017 | 17:57
1
25
בפורום השפה העברית בתפוז, שמספרו 1072:
לצפיה ב-'תודה רבה! מכיר. בכל מקרה כבר שלחתי את הטקסט למערכת'
תודה רבה! מכיר. בכל מקרה כבר שלחתי את הטקסט למערכת
03/07/2017 | 10:44
16
תודה לך
 
לצפיה ב-'המקור הוא התלמוד הבבלי (כלומר לשון חז"ל) כנראה מארמית'
המקור הוא התלמוד הבבלי (כלומר לשון חז"ל) כנראה מארמית
12/07/2017 | 20:31
10
כך אני מסיקה מהמידע בויקימילון:
"שבעה סמנין מעבירין על הכתם רוק תפל ומי גריסין ומי רגלים ונתר ובורית קמוניא ואשלג" (בבלי, מסכת נידה – דף סא, עמוד ב)
 
מההקשר ניתן לראות שזה אכן קשור לכביסה. לפי המילון האטימולוגי של קליין המקור כנראה מילה שומרית שנשאלה לאכדית –  ashlaku שמשמעותה
"the waster; material used by the washer".
 
לסיכום: אפשרות ב', לא קשור לשלג (אגב, בארמית שלג הוא תלגא, כלומר העיצור המקורי שבערבית נשמר כת'א) ולא בטוח שיש בכלל קשר להלבנה.
 
נ.ב.
להבא אכן כדאי לשאול בפורום השפה העברית, שם אני בודקת יום יום, כאן אני מבקרת רק מדי פעם (וכמובן גם אחרים עונים, יש עוד גולשים עם גישה למילון של קליין).
לצפיה ב-'תרגום מאוקראינית'
תרגום מאוקראינית
27/06/2017 | 11:34
3
32
קיבלתי תשובות על חיפוש שורשים אך איני יכול להבין אודה למי שיכול לתרגם מאוקראינית
לצפיה ב-'יש פורום "ישראל ברוסית",'
יש פורום "ישראל ברוסית",
02/07/2017 | 21:57
14
שגולשים בו מספר דוברי וקוראי אוקראינית.
לצפיה ב-'תרגום מקוצר'
תרגום מקוצר
07/07/2017 | 16:16
8
לא ניתן להנפיק אישור על לידתה של מלכה ינובסקי בעיר ריבנה (רובנו), זאת בשל היעדר מסמכים - בזמן מלחמת העולם חלק מהמסמכים הושמדו או הוצאו מחוץ לאוקראינה. מומלץ לפנות אל הארכיון הממשלתי של מחוז ריבנה ברח' סטפן בנדרה 26 א'.
לצפיה ב-'הדרך הפשוטה ביותר....'
הדרך הפשוטה ביותר....
07/07/2017 | 16:19
13
היא להתקין בסמארטפון את https://play.google.com/store/apps/details?id=com.google.android.apps.translate, להיכנס, ללחוץ על אייקון המצלמה, והאפליקציה תעשה את כל השאר.
לצפיה ב-'ספר עתיק'
ספר עתיק
26/06/2017 | 15:04
4
36
מצורף צילום דף ראשון של ספר שבזמנו היה במוזיאון הפרטי של משפחת אסאד בדמשק.
שאלתי - האם הכתיב עברי עתיק והאם השפה ארמית? מי יכול לעזור?
האם יש לספר זה ערך לנו כישראלים או בכלל?
תודה
דיגי43
לצפיה ב-'זה לא כתב עברי עתיק'
זה לא כתב עברי עתיק
12/07/2017 | 20:36
3
22
תוכל לראות איך הוא נראה בוויקיפדיה (בין היתר):
 
האותיות בספר נראות לי כמו שילוב בין אותיות עבריות מוכרות ואותיות לטיניות. על פניו נראה כאילו זה אמור להיות איזה צופן או משהו...
 
לגבי מה זה ומה הערך, אפנה את השאלה אליך: מהיכן התמונה? מה ידוע לך על הספר?
לצפיה ב-'הספר העתיק'
הספר העתיק
12/07/2017 | 21:20
1
14
הספר כאמור היה בספריהשל משפחת אסאד בדמשק. מצוי כרגע אצל מישהו שקיבל אותו מאחד המורדים הסוריים.
כל מה שרציתי לדעת זה האם יש לו איזשהו ערף לישראל, ליהדות וכו'
מצרף 4 תמונות של הספר
לצפיה ב-'אין לי מושג... אבל זה לא נראה כמו שפה ממש או טקסט רגיל'
אין לי מושג... אבל זה לא נראה כמו שפה ממש או טקסט רגיל
16/07/2017 | 19:29
4
לא יודעת אם יש לו ערך, זו שאלה שכדאי להפנות לאנשי מקצוע אקדמאים – ארכיאולוגים / פילולוגים / חוקרי יהדות / אוצרים במוזאונים (היסוטריים) וכיו"ב.
לצפיה ב-'הספר העתיק'
הספר העתיק
12/07/2017 | 21:24
10
הספר אמנם עתיק, ראה התמונות. הכתב וודאי שאינו עברית עתיקה. הייתי מסתדר עם זה. נראה לי באמת צופן כלשהו או כתב סתרים.
לצפיה ב-' נפתח פורום טיולים בגיאורגיה וארמניה '
נפתח פורום טיולים בגיאורגיה וארמניה
( לעמוד שלי בתפוז )
26/06/2017 | 13:15
1
 משפחות עם ילדים, טיולי בנות, צעירים, דתיים והגיל השלישי: גיאורגיה הפכה להיות היעד החם לחופשה מגוונת ולנו יש פורום חדש שיעזור לכם לתכנן את הטיול המושלם  היכנסו לפורום טיולים בגיאורגיה וארמניה
לצפיה ב-' פורומים מקצועיים מתחדשים - יש את מי לשאול הכל '
פורומים מקצועיים מתחדשים - יש את מי לשאול הכל
( לעמוד שלי בתפוז )
21/06/2017 | 12:36
3
 מסוכסכים עם השכן על רכוש משותף? מתמודדים עם דייר סרבן תשלום? 
מומחה בפורום ועד בית- בתים משותפים מחכה לשאלות שלכם
 
נתקלתם במקרה של רשלנות רפואית? אתם צריכים ייעוץ משפטי בנושא? עו"ד מהתחום מחכה לייעץ לכם בפורום רשלנות רפואית
 
העסק נמצא בקשיים כלכליים? צריכים ייעוץ פיננסי? פורום הלוואות לעסקים וייעוץ עסקי זה המקום בשבילכם
 
הקריירה נתקעה? מתקשים למצוא כיוון תעסוקתי בחיים? בפורום ייעוץ קריירה מחכים לכם בקוצר רוח וישמחו לייעץ לכם
 
בעיות ראייה, משקפיים, מולטיפוקל, עדשות ראייה, צילינדר -  מומחה אופטומטריסט כאן בשבילכם בפורום עדשות מגע ומשקפיים 
 
 הבניין שלכם עומד לעבור תמ"א 38? לא יודעים מה הזכויות שלכם בפרויקט פינוי בינוי? היכנסו לפורום תמ"א 38 והתחדשות עירונית ותקבלו תשובות להכל

מתמודדים עם בעיות בעסק? רוצים להתייעץ לגבי קידומו? בפורום עסקים תימצאו פיתרונות להכל
לצפיה ב-'מה ישתנה בעברית בעתיד?'
מה ישתנה בעברית בעתיד?
17/06/2017 | 05:50
2
62

האם בלשנים חושבים שהעברית תקבל עיצורים בעתיד או שהיא רק איבדה ותישאר במצב הנוכחי? אילו עיצורים היא תקבל? מה ישתנה? 
לפעמים אומרים שיש עכשיו צ' ז' ג' וww אבל בכמה מילים חדשות שנוצרו בעברית יש באמת האותיות האלה... אה ואפשר להגיד שאומרים חז'בון והזביר וסכוכית. יש שינויים גדולים יותר שצופים? 
ומה צופים שישתנה בדקדוק? חוץ משם המספר.

תודה
לצפיה ב-'אי אפשר לצפות שינויים בשפה'
אי אפשר לצפות שינויים בשפה
18/06/2017 | 16:21
1
55
מקסימום להסביר שינויים שקרו או כאלה בהתהוות. 
 
ג' ו-צ' - חד משמעית חלק מהעברית הישראלית. ז' ו-w - פחות ברור, אצל לפחות חלק מהדוברים - כן.
 
כמה דוגמאות שעולות לי לראש עכשיו:
 
לנג'ס, לסנג'ר, לצ'פר, ריץ'-רץ', מג'עג'ע, מג'ויף, צ'אקאלאקה, לפנצ'ר, להתגז'דר,
בז'ז'ים, ביז'ו, ג'ורה, ג'וק, ספונג'ה, צ'יקמוק, צ'וצ'ון, צ'חצ'ח, חצ'קון, צ'יק-צ'אק, אוחצ'ה, להתעווז, להתקעווד. 
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/06/2017 | 09:13
7
לצפיה ב-' נפתח פורום גיוס והשקעות בחברות סטארטאפ '
נפתח פורום גיוס והשקעות בחברות סטארטאפ
( לעמוד שלי בתפוז )
18/06/2017 | 10:36
 יזמים צעירים? הקמתם חברה חדשה? זקוקים לייעוץ עסקי-משפטי?
פורום חדש, חם מהתנור, יענה לכם על כל השאלות בנושאים כמו גיוסי הון, הסכמי בעלי מניות ועוד ועוד.
 
 
לצפיה ב-' פורום הישרדות נפתח מחדש '
פורום הישרדות נפתח מחדש
( לעמוד שלי בתפוז )
15/06/2017 | 13:05
 שורדים אמיתיים מכורים להדחות ומשימות חסינות
פורום הישרדות נפתח ומחכה לכם, במיוחד לרגל העונה החדשה המשודרת בימי רביעי ושבת ערוץ 2.
היכנסו ושתפו מי הפייבוריט שלכם
 
 
לצפיה ב-'Linguistics is f*cking important!'
Linguistics is f*cking important!
10/06/2017 | 19:32
1
47
הנה קטע קצר מתוך הרצאה של פרופ' סטיבן פינקר, שאני מקווה שישעשע אתכם  
לצפיה ב-'like!'
like!
23/06/2017 | 11:20
3
לצפיה ב-'שלט '
שלט
06/06/2017 | 13:24
6
68
לצפיה ב-'קולגה שלי אומר'
קולגה שלי אומר
06/06/2017 | 22:57
3
63
שכתוב שם "אל תשתכר, זה מסוכן לבעלי החיים".
אבל היות והוא אוהד הפועל ת"א בכדורגל, אני תמיד לוקח את דבריו בעירבון מוגבל.
מה גם שאחרי שהפועל ת"א ירדו ליגה, הוא שרוי בדכאון עמוק, אז יכול להיות שהוא באמת הסתלבט עלי עם השלט הזה.
 
לצפיה ב-'הוא לפחות זיהה את השפה?'
הוא לפחות זיהה את השפה?
07/06/2017 | 00:23
17
לצפיה ב-'כמה משעשע לשמוע שוב ושוב על ידידך אוהד הפועל '
כמה משעשע לשמוע שוב ושוב על ידידך אוהד הפועל
03/07/2017 | 18:36
1
21
אתה ללא ספק מאוד עממי ומשעשע
אל תפסיק לעולם
לצפיה ב-'תודה על המילים הלבביות'
תודה על המילים הלבביות
05/07/2017 | 21:53
11
אני כותב בעיקר על-מנת לשעשע את עצמי, ואם מישהו משתעשע מדבריי, זה נחמד. ואם מישהו אולי לומד משהו ממה שאני כותב, אז זה עוד יותר נחמד.
לצפיה ב-'לכתוב מה זה? '
לכתוב מה זה?
07/06/2017 | 15:21
1
33
לצפיה ב-' פורומים מתחדשים במיוחד בשבילכם '
פורומים מתחדשים במיוחד בשבילכם
( לעמוד שלי בתפוז )
07/06/2017 | 13:51
4

מחכים לכם מנהלים חדשים ופורומים שצומחים מחדש 
 
 זקוקים לייעוץ בנושאים כמו התאזרחות של בני זוג זרים, ויזה, הגירה או אשרת עבודה בארץ? היכנסו לפורום מעמד זרים ומומחה ישיב לשאילותיכם  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2569
 
 חושדת שבעלך בוגד בך? רוצים לגלות פרטים על אדם מסוים? היכנסו לפורום חקירות פרטיות ותבררו הכל  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2456

 בעלי עסק חדש ונתקלים בקשיים? מעוניינים בצמיחת החברה? בפורום עסקים תקבלו פיתרונות להכל  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2292

 מתמודדים עם הפרעות אכילה? זקוקים לתמיכה נפשית? 
יש לכם את מי לשתף   http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/198
 
 הבניין שלכם לקראת תהליך פינוי בנוי או תמ"א 38? מומחה בפורום תמ"א 38 והתחדשות עירונית מחכה לשאלותיכם  http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2454
לצפיה ב-'מילים נרדפות לקריין'
מילים נרדפות לקריין
05/06/2017 | 21:24
1
37
שלום לכן/ם,
אני מחפשת את הביטוי הנכון למי שמקריא טקסט. אנחנו בונים אתר ובו טקסטים שמוקראים על ידי קריין. כמו audio book. משום מה "קריין" נשמע לי לא לגמרי מדויק (או שאני פשוט לא אוהבת את המילה...).
יש לכן/ם הצעות אחרות?
המון תודה 
לצפיה ב-'אולי'
אולי
06/06/2017 | 13:31
29
פשוט: [ה]קורא, [ה]מדבר, [ה]דובר?

חם בפורומים של תפוז

תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ