לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1593815,938 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים למתבגרים

 שלום וברוכים הבאים
פורום הורים למתבגרים מיועד לדיונים "בין הוריים", לשיתוף בבעיות המאפינות את הגיל המיוחד הזה, שבו נדמה שילדינו ואנחנו מדברים שפות שונות...

התקופה הזו מאתגרת את הסבלנות שלנו, את היצירתיות שבנו, והיא בסופו של דבר השער של ילדינו לחיים שלהם כבוגר עצמאי.

נשמח לשתף ולדבר, להתייעץ, לתהות ולהתבלבל ביחד.  לשמוע גם על הקשיים וגם על ההצלחות ועל הדברים המקסימים שקורים. 

אנא זיכרו שהמשתתפים כאן מגיעים מרקעים שונים ומהשקפות עולם שונות, ודיון פורה ומלמד הוא דיון שכולל את כל הזויות שיוצרות יחד מעגל שלם שימרו על תרבות דיון, ושימו לב שהדיון כדיון יתייחס לנושא ולא יגלוש לגופו של גולש...

 לפורום יש תקנון אנא קיראו אותו לפני הכתיבה בפורום.

בבר כה

מנהלת הפורום,

אימם

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים למתבגרים

 שלום וברוכים הבאים
פורום הורים למתבגרים מיועד לדיונים "בין הוריים", לשיתוף בבעיות המאפינות את הגיל המיוחד הזה, שבו נדמה שילדינו ואנחנו מדברים שפות שונות...

התקופה הזו מאתגרת את הסבלנות שלנו, את היצירתיות שבנו, והיא בסופו של דבר השער של ילדינו לחיים שלהם כבוגר עצמאי.

נשמח לשתף ולדבר, להתייעץ, לתהות ולהתבלבל ביחד.  לשמוע גם על הקשיים וגם על ההצלחות ועל הדברים המקסימים שקורים. 

אנא זיכרו שהמשתתפים כאן מגיעים מרקעים שונים ומהשקפות עולם שונות, ודיון פורה ומלמד הוא דיון שכולל את כל הזויות שיוצרות יחד מעגל שלם שימרו על תרבות דיון, ושימו לב שהדיון כדיון יתייחס לנושא ולא יגלוש לגופו של גולש...

 לפורום יש תקנון אנא קיראו אותו לפני הכתיבה בפורום.

בבר כה

מנהלת הפורום,

אימם

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

ברוכים הבאים לפורום הורים למתבגרים :-)
מוזמנים להשתתף, לתרום מנסיונכם,

לשאול, לייעץ ולהתייעץ עם הורים למתבגרים.
 
הפורום הוא מקום המיועד להורים למתבגרים.
גיל ההתבגרות הוא השלב שבין הילדות לבגרות. זהו גיל המאופיין בשינויים ביולוגים, התבגרות מינית, פיתוח זהות עצמית, מתחים.
כאן נקיים דיונים הוריים, נספק תמיכה האחד לשני, נחלוק במידע, ננסה לעזור לפתור בעיות.
אתם מוזמנים להעלות נושאים, לשתף, לשאול שאלות על נושאים המטרידים אתכם, או סתם להשוויץ בצאצאים.
ולהיות חלק מהקהילה הקבועה ומהחברים בפורום.
 
על פי תקנון תפוז אין לפרסם ללא אישור.
כל הודעה פרסומית מסחרית תימחק וכותבה יחסם. ניתן לפנות למחלקת השיווק של תפוז לשם יצירת שיתוף פעולה.

יש אפשרות לפנות אל קהל הפורום בנושא מחקר/שאלונים
רק אם הנושא רלוונטי לבאי הפורום ו/או קיבלו אישור מוקדם לפרסם מהנהלת הפורום.
הודעות אלה נא לשרשר להודעות כלליות של "תפוז אנשים". 

כולנו רוצים שהפורום יהיה תרבותי וכזה שנעים לגלוש בו.
בכדי להבטיח רמה גבוהה של דיונים, אבקש מהגולשים להימנע מהערות אישיות, הבעת דעה או בקורת על גולש אחר אשר עברה את גבול הטען הטוב,
וכן מפיתוח דיונים לגופו של גולש. רצוי לעומת זאת להעיר (להאיר) באופן חיובי ובעדינות
הודעות אשר יכילו הערה אישית (שיש עימה פגיעה) כלפי גולש אחר יימחקו  ללא קשר לתוכן הנוסף שיהיה בהן.

בלוגיסטים יקרים
בפורום לא מקובל פרסום לשם פרסום, אם יש לכם ענין לדון בנושא מסויים, הנכם מוזמנים לפתוח הודעה לדיון בנושא (ולא רק לתת קישור), ובנוסף,  בהודעה אתם מוזמנים להציג ולהזמין אל הבלוג שלכם.

הנכם מוזמנים להעלות גם נושאים שהם off topic, העשויים לעניין/לשעשע משתתפים אחרים.
רעיונות והצעות ייקראו בשמחה.
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'המתבגרת שכחה לאסוף את אח שלה מבית הספר'
המתבגרת שכחה לאסוף את אח שלה מבית הספר
05/02/2019 | 18:45
6
307
שלום,
מידי פעם המתבגרת בת ה 12.5 מתבקשת לאסוף את אח שלה (כיתה א') מצהרון בית הספר. היום היא שכחה ואיחרה ברבע שעה. מהי לדעתכם תגובה הולמת? 
תודה,
אנה
לצפיה ב-'כלום, קורה גם למבוגרים. אפשר לנסות'
כלום, קורה גם למבוגרים. אפשר לנסות
06/02/2019 | 08:05
1
211
למצוא יחד איתה דרכים שלא תשכח (למשל תזכורת בסלולרי).
לצפיה ב-''
06/02/2019 | 12:57
24
לצפיה ב-'יש הורים ששוכחים את הילד שלהם בקיץ ברכב '
יש הורים ששוכחים את הילד שלהם בקיץ ברכב
06/02/2019 | 14:11
181
מרוח הדברים אני מבין שהיא בד"כ אחראית וזוה מקרה יוצא דופן.
 
לדעתי כדאי לשבת איתה ביחד, בלי האשמות, ולבדוק ביחד מה אפשר לעשות כדי שהתקרית לא תתרחש עוד פעם.
תהיי מוכנה לזה שהיא תבקש ממך טלפון תזכורת לשעה שבה היא צריכה ללכת להביא את אחיה.
לצפיה ב-'אני לא הייתי '
אני לא הייתי
07/02/2019 | 11:48
181
מקלה ראש בשכחה הזו---לא מבחינת הילדה, 
אלא מבחינת הילד שמחכה שיאספו אותו.
כדי שזה לא יקרה--תקבעו יום או יומים קבועים שזה יהפך להיות הרגל.
אם אתם משנים את הימים קל לה להיות עסוקה בתכניות שלה ולשכח.
 
תזכורת היא כמובן גם תועיל. 
לצפיה ב-'תודה לכם'
תודה לכם
11/02/2019 | 10:41
1
124
ציפיתי שברגע שהיא אמרה שהיא יכולה ומסכימה לאסוף אותו (באותו יום!), היא תהיה אחראית ללא תזכורות נוספות. 
אם מתזכרים אותה בכל מיני שיטות כמובן שאין בעיה. 
לצפיה ב-'אנשים שוכחים דברים. גם אם הם הסכימו. היא בן אדם.'
אנשים שוכחים דברים. גם אם הם הסכימו. היא בן אדם.
11/02/2019 | 13:41
33
לצפיה ב-'לבני בן ה 15,5 יש חברה בת 17. האם זה נורמאלי'
לבני בן ה 15,5 יש חברה בת 17. האם זה נורמאלי
07/02/2019 | 00:05
2
233
לא יודעת איך לקחת את זה. באינסטינקט זה לא מסתדר לי בראש ועולה לי השאלה מה לנערה בת 17 יש לחפש אצל נער בן 15. אני אשמח
דעות נוספות. אולי אני מקובעת?!   תודה רבה מאמא מודאגת. 
 
לצפיה ב-'כן את קצת מקובעת'
כן את קצת מקובעת
07/02/2019 | 10:34
209
נכון שהרבה פעמים המצב הפוך (הבת יותר צעירה מהבן), אבל ראיתי לא מעט זוגות עם מנעד גילים הפוך גם בתיכון. (שלא לדבר על אחר כך).
מה יש לה לחפש אצלו? בגיל הזה כנראה הרבה מגע גופני.
בהחלט כדאי לוודא שהוא יודע הכל על דבורים פרפרים, איך מועברות מחלות מין, ואיפה קונים קונדומים. 
לצפיה ב-'זה יוצא הבדל של שנתיים בבית ספר או של שנה?'
זה יוצא הבדל של שנתיים בבית ספר או של שנה?
18/03/2019 | 22:02
21
לצפיה ב-'סנקציה משמעתית למתבגר'
סנקציה משמעתית למתבגר
03/02/2019 | 16:50
30
557
אני לא מבין את ההורים האלו שמספרים
שהם החרימו את הטלפון של הבן/הבת בתור עונש;
במובן זה שבעיני זה נראה לי בלתי אפשרי.
מה אני אמור לעשות, לחטוף לבת שלי את הטלפון מהידיים
או לקחת לה אותו מהחדר מבלי שתדע ?
אני רק יכול לדמיין את התגובה שלה וזה לא ייגמר טוב,
אז איך אתם בדיוק עושים את זה ? 
(לא שאני טוען שזה רע) 
לצפיה ב-'מה זאת אומרת "זה לא ייגמר טוב"?'
מה זאת אומרת "זה לא ייגמר טוב"?
04/02/2019 | 10:15
7
261
אם הגעת עד מצב בו הסנקציה הנדרשת היא לקחת את הטלפון - אז לוקחים.
אומרים בפשטות שתביא את הטלפון אליכם. מסרבת - מנתקים לה את הקו ואת הגלישה דרך החברה הסלולרית, ומכבים את הוי-פי בבית לפרק זמן שתבין שאין יותר מכשיר.
אם אתם רכשתם עבורה את המכשיר - המכשיר הוא שלכם והכללים שלכם קובעים.
תעשה סצינה? שתעשה. אם ההתנהגות שלה כל כך חמורה שהחלטתם לנקוט בצעד כזה, אז עוד סצינה לא תשנה את המצב.
לצפיה ב-'האם ניסית את זה פעם ? '
האם ניסית את זה פעם ?
04/02/2019 | 16:02
6
204
אם כן איך היו התגובות, האם זה הסתיים בשקט ? 
ברור לי שיהיו סצנות ויהיה קשה מאוד לעמוד בזה
בגלל זה רציתי לשמוע איך זה באמת היה אצל אחרים... 
 
לצפיה ב-'כן, והשמיים לא נפלו'
כן, והשמיים לא נפלו
05/02/2019 | 12:29
178
הנער (בן 15) צעק, טרק את הדלת של החדר בעצבים, האשים אותנו שאנחנו "הורסים לו את החיים, שונאים אותו, ומקלקלים לו את הכל".
אחרי שעה נרגע. נהלנו שיחה ונקבעו כללים.
אחרי יום כבר מצא עיסוקים אחרים.
אחרי 4 ימים קיבל מחדש את הסלולרי (בהתאם לסיכום שהיה לנו בשיחה איתו).
לרוב עומד בסיכומים. כשלא - מזכירים לו את הכללים ואת הסנקציה וזה עוזר.
 
 
 
לצפיה ב-'למי יהיה קשה לעמוד בזה? לכם? אם כך - כאן הבעיה'
למי יהיה קשה לעמוד בזה? לכם? אם כך - כאן הבעיה
05/02/2019 | 16:51
3
147
אם אתם מגיעים למסקנה, אחרי תהליכי חשיבה ובחינת חלופות, שיש צורך לקחת למתבגרת את הטלפון, למה אתם כל כך מתרגשים מהסצנה שתגיע?
האם כשהמתבגרת הייתה בת שנתיים ורצתה ממתק/צעצוע/שיקנו לה משהו בחנות, האם תמיד נכנעתם? האם לעיתים סרבתם? האם היא בכתה כשסרבתם? האם לקחתם קשה את הבכי שלה?
אם סרבתם והיא בכתה - ילד בוכה בן שנתיים זה בדיוק כמו ילדה צועקת בת 15. זה מגיע מאותו מקום, ולא צריך להבהל לא מזה ולא מזה. אם אתם כהורים החלטתם שאתם לא קונים את הממתק, בכי של ילד בן שנתיים לא אמור לשנות את ההחלטה. ואם אתם כהורים למתבגרת החלטתם מסיבה כלשהי שאין מנוס וחייבים לקחת לה את הטלפון למספר ימים (כאמצעי ללמד סיבה ותוצאה), צעקות וסצנות לא אמורות לשנות את ההחלטה.
אז היא תצעק, תבכה, תטרוק את הדלת. סו וואט?
לצפיה ב-'אצלנו בבית כשילדים צועקים לפעמים מזמינים משטרה, וכו'.'
אצלנו בבית כשילדים צועקים לפעמים מזמינים משטרה, וכו'.
06/02/2019 | 15:47
2
165
האמת, הזמינו לנו משטרה גם כשהילדה הייתה פעוטה ובכתה (אבל זה היה בית אחר ואפילו מדינה אחרת) .
וברצינות, זה הופך את המקרים האלה מסתם לא נעימים לפוטנציאלית טראומטיים עבור הילדה, כך שאני לא חושבת שאפשר לבטל את זה כאילו לא משנה איך הילדה תגיב.
לצפיה ב-'נשמע לי אירוע נדיר מאוד. לא חושבת ששכנים יזמינו משטרה'
נשמע לי אירוע נדיר מאוד. לא חושבת ששכנים יזמינו משטרה
06/02/2019 | 19:18
1
116
כי הם שומעים בת-עשרה צורחת על ההורים שלה ואומרת להם "למה אתם לוקחים לי את הטלפון".
בואי נאמר, שהבכור, כשהיה בן שלוש ובעלי היה מספר אותו (כי סירב ללכת למספרה), הוא היה צורח במשך 10 דקות רצוף "איי אבא, אתה מכאיב לי, אבא יורד לי דם!", שוב ושוב ושוב ושוב, וזה היה חוזר על עצמו פעם בחודש-חודשיים. משטרה לא דרכה אצלנו אז קשה לי להאמין שיזמינו משטרה על ילדה בת 15 שרבה עם ההורים שלה.
לצפיה ב-'זה תלוי בשכנים. בבניין הנוכחי שלנו זה לא נדיר.'
זה תלוי בשכנים. בבניין הנוכחי שלנו זה לא נדיר.
06/02/2019 | 19:32
42
לצפיה ב-'למה צריך להגיע למצב כזה?'
למה צריך להגיע למצב כזה?
07/02/2019 | 18:25
87
החרמה של יום - יומיים לא תעשה את אותה עבודה?
לצפיה ב-'טכנית אתה תמיד יכול לנתק את ה SIM וה WIFI'
טכנית אתה תמיד יכול לנתק את ה SIM וה WIFI
04/02/2019 | 10:31
2
157
ואם יש צורך אפשר גם "לבטל" את המכשיר עצמו.
 
אבל לדעתי הבעיה היא אחרת, איך הגעת למצב בו אתה נאלץ להיאבק פיסית עם הילד/ה על המכשיר הסלולרי ועוד ברמה כזו ש"זה לא יגמר בטוב" ואתה לא חושב שחוסר הסמכות הזו והפחד שלך מהילד/ה ותגובתו לא נראים לך בעיתיים ברמה קריטית ודורשים טיפול מיידי.
לצפיה ב-'למה הכוונה טיפול מיידי'
למה הכוונה טיפול מיידי
04/02/2019 | 16:06
1
123
בעקרון אני לא מאלו שמאמינים שילדים צריכים 
לפחד ממני כדבר שבשגרה, אני כן חושב שלעיתים
רחוקות צריך להיות איזשהו 'תג מחיר' אבל לא 
עד כדי כך שהיא תעמוד דום לפניי...
לצפיה ב-'הילדה לא צריכה לפחד ממך, היא צריכה לכבד אותך'
הילדה לא צריכה לפחד ממך, היא צריכה לכבד אותך
04/02/2019 | 17:09
116
אבל הבעיה היא שאתה מפחד ממנה.
אני לא דוגל בתגי מחיר ומעולם לא חשבתי לקחת מילדי את הסלולרי שלהם. למרות זאת אני מתייחס להחלטה שלך, אתה חושב שאתה צריך לקחת מהילדה את הסלולרי לתקופת זמן מסויימת.
אתה חושב כך אבל מפחד מהעימות מהילדה, הפחד שלך מעימות עם הילדה מראה בעיה חמורה אצלך וזו הבעיה שאתה צריך לטפל בה כמה שיותר מהר.
אני לא מכיר את הפרטים אבל ניחוש שלי, אם לא היית חושש מהילדה שלך ואם היא היתה מכבדת אותך לא היית מגיע לסיטואציה בה אתה חושב שיש צורך לקחת ממנה את המכשיר הסלולרי.
לצפיה ב-'אין חיה כזו. אתם לא ילדים קטנים. כמו שלא מונעים מזון ושתיה,'
אין חיה כזו. אתם לא ילדים קטנים. כמו שלא מונעים מזון ושתיה,
04/02/2019 | 12:27
17
194
לא מונעים חמצן ולא פלאפון. איזה שטויות אלה? גן ילדים?
פלאפון הוא דבר אישי ביותר ולקחת מכשיר כזה הוא כמו להציץ לתוך מחשבות של אדם, שלא בהכרח רוצה להציג אותן לעולם.
פשוט לא להאמין ששאלה כזו בכלל עולה.
לצפיה ב-'את משווה סלולרי לאוכל ולחמצן?'
את משווה סלולרי לאוכל ולחמצן?
04/02/2019 | 13:11
10
164
איך מכשיר אלקטרוני שווה לחמצן?
אף אחד לא ימות מלא להיות מחובר נונסטופ לרשת.
לא ביקשו לחשוף את תוכן המכשיר אלא למנוע שימוש בו. אז זה לא להציץ למחשבות אלא לנתק את הנערה מהטלפון שלה.
 
אני חושבת שהבעיה הגדולה נעוצה בתפיסה שטלפון סלולרי זה צורך קיומי. זה מותרות שניתן בהחלט להסתדר בלעדיהם
לצפיה ב-'מי זו את? וכן, אני בהחלט משווה.'
מי זו את? וכן, אני בהחלט משווה.
04/02/2019 | 13:26
9
49
לצפיה ב-'סליחה שהתייחסתי בלשון נקבה ולא זכר. ועדיין...'
סליחה שהתייחסתי בלשון נקבה ולא זכר. ועדיין...
04/02/2019 | 13:52
8
131
סלורלרי זה כלי. לא צורך חיוני.
ואני באמת לא מצליחה להבין איך הסלולרי הפך להיות חלק מהגוף והנפש
לצפיה ב-'הוא אולי לא מודבק לעור, אבל לגמרי חלק מנפש אשם.'
הוא אולי לא מודבק לעור, אבל לגמרי חלק מנפש אשם.
04/02/2019 | 14:09
7
128
למה להתכחש לעובדות?
לצפיה ב-'בקשר לפרטיות '
בקשר לפרטיות
04/02/2019 | 16:11
6
160
בעניין הזה אני מסכים אבל לא התכוונתי לחטט
וגם אפשר לתת הזדמנות למחוק לפני מסירת 
המכשיר כדי לצמצם את תחושת הפגיעה בפרטיות
וגם אפשר לתת טלפון דור 2 כדי שלא תישאר בלי שיחות
בכלל, כלומר זה לא עד כדי כך אכזרי 
לצפיה ב-'למחוק? מי מוחק היום?'
למחוק? מי מוחק היום?
04/02/2019 | 17:25
5
140
דור שניים? אנחנו כמעט בחמש. בקיצור, חלום באספמיה והתעללות לשמה.
לצפיה ב-'סתם שיהיה לך לידע כללי'
סתם שיהיה לך לידע כללי
09/02/2019 | 12:19
4
100
בגרמניה יש איסור על סמארטפונים בתחומי בית הספר .יש כאן גימנסיה קפדנית שבמקרה שנתפס מכשיר הוא מוחרם עד סוף שנת הלימודים.
 
וגם ההורים לא מסוגלים לשחרר אותו ולהחזיר אותו לעבריין.
לצפיה ב-'לא פלא שעכשיו מדברים על סוף'
לא פלא שעכשיו מדברים על סוף
09/02/2019 | 13:25
3
120
הנס הכלכלי. עם גישה כזו של החרמת ניידים לא מגיעים רחוק.
לצפיה ב-'שורה תחתונה גרמניה הצלחה כלכלית'
שורה תחתונה גרמניה הצלחה כלכלית
09/02/2019 | 13:31
2
82
במחיר של משמעת גבוהה וקפדנית.בגימנסיה המדוברת גם קמים כשהמורה נכנס ובחצר בית הספר לא תמצא פיסת נייר על הרצפה.
אני אישית לא בעד המתרחש שם אבל סדר ומשמעת נעוצים חזק באופי הגרמני.
לצפיה ב-' אין כמו האופי הגרמני.'
אין כמו האופי הגרמני.
11/02/2019 | 13:43
1
74
לצפיה ב-'חבל שלא חיפפו קצת אז'
חבל שלא חיפפו קצת אז
11/02/2019 | 15:17
50
היו לנו עוד כמה מיליונים להתווכח ולא להסכים איתם.
לצפיה ב-'בתור הורה'
בתור הורה
04/02/2019 | 21:38
151
אתה מחויב לצרכים הבסיסיים (מזון, שתייה , הגנה, כסות, מגורים). אינך חייב בסלולרי.
נראה לי שהעולם מתחיל להתהפך - 
ההורים מנסים לשאת חן בעיני הילד ומאבדים אבדרך את הסמכות ההורית.
אל תחששו - הילד ילמד לכבד אתכם. כל אחד זקוק לגבולות (גם אנחנו המבוגרים).
לא יודעת מה הסיבה לרצון לקחת את הסלולרי, אבל לא חסרות סיבות.
דוגמא קלה - ילד בן 13 (כיתה ז), לא רצה לקום בבוקר לבית הספר (לא מתאימה לו השעה). בית הספר התערב ללא הועיל. קצין ביקור סדיר נכח - ללא הועיל. הההורים לקחו את הסלולרי - הועיל.
ברגע שהחליטו לא לפחד מתגבות הילד - הוא התיישר.
לצפיה ב-'מי דיבר על להסתכל במה שיש בטלפון?'
מי דיבר על להסתכל במה שיש בטלפון?
05/02/2019 | 08:58
3
142
אין קשר בין להחרים את המכשיר לבין להסתכל במה שיש בו. 
לצפיה ב-'אין כמו התממות בריאה '
אין כמו התממות בריאה
05/02/2019 | 17:12
2
37
לצפיה ב-'ממש לא היתממות. למה שאחטט לה בטלפון?'
ממש לא היתממות. למה שאחטט לה בטלפון?
05/02/2019 | 18:56
1
106
ומה הקשר לעונש של החרמה של הטלפון?
לצפיה ב-'וגם מותר לחטט ואף רצוי'
וגם מותר לחטט ואף רצוי
07/02/2019 | 18:31
94
היה לפני זמן מה אימא שהתחננה שהורים יחטטו לילדים בסלולרי שלא יקרה להם מה שקרה לה.
לצפיה ב-'"לא מונעים מזון, שתיה,חמצן ופלאפון". רק לי נשמע אוקסימורון? '
"לא מונעים מזון, שתיה,חמצן ופלאפון". רק לי נשמע אוקסימורון?
08/02/2019 | 18:50
26
לצפיה ב-'אומרים לה "תני את הסלולרי", ומושיטים את היד.'
אומרים לה "תני את הסלולרי", ומושיטים את היד.
05/02/2019 | 08:56
154
ומפרטים לכמה זמן הוא מוחרם.
ניסית את זה?
אצלנו זה עובד. לפעמים היא מתנגדת, או פונה להורה השני, אבל כשהיא מבינה שזה המצב - היא נותנת את הסלולרי.
אכן אם הבן/בת מסרבים אפשר פשוט לבטל להם את החבילה הסלולרית. אבל נראה לי שבדרך כלל זה לא נדרש.
 
לצפיה ב-'שנת שינה בגיל 16'
שנת שינה בגיל 16
21/01/2019 | 17:20
20
405
שלום רב. אני אם יחידנית לבת 16. השנה הסכמתי לדחות את שעת השינה של בתי מ- 10.30 ל- 11 בלילה, זאת לאחר קיטורים בלתי פוסקים שלה שאת חברותיה לא מגבילים ושהיא לא עייפה, ואחרי ש 10.30 במילא הפך ל- 10.45. אני מעירה אותה ב-7 בבוקר. קצת לפני 11 אני דוחקת בה ללכת לישון, מה שהיא עושה בחוסר רצון ניכר. לפעמים היא נרדמת בסלון קודם לכך. לעיתים טוענת שאינה עייפה. בסופי שבוע ובחופשות אני כמעט שלא מגבילה אותה ובדרך כלל הולכת לישון לפניה. אתמול היה פיצוץ והיא סירבה ללכת לישון ואמרה שתלך כשתרצה. בסוף, אחרי הרבה כעס, צעקות ואפילו דמעות, הלכה לישון ב- 1.30. גם זאת רק אחרי שהבטחתי להעיר אותה בבוקר (אחרי שקודם אמרתי לה שלא אעיר אותה). בסופו של דבר התעוררה עם שעון מעורר. כנראה שלא סמכה עלי. אני לא רואה שקשה לה להתעורר, מצד שני אני יודעת שבגיל הזה צריך לישון לפחות 8 שעות. מה לעשות? האם להניח לה לישון כרצונה? אגב, לפי מיטב זכרוני בהיותי בגילה הלכתי לישון מתי שרציתי...
לצפיה ב-'נראה לי שכל העימות מיותר'
נראה לי שכל העימות מיותר
21/01/2019 | 21:14
256
בקשי ממנה לשים לעצמה שעון מעורר לשעה שבע בבוקר, ואל תגבילי את זמן השינה בכלל. אם היא לא תצליח לקום בבוקר בקלות מספקת, כדאי להזכיר ללכת לישון מוקדם יותר. כשלא עושים ממשהו אישו, הוא באמת לא אישו. לילדים שלי, כולם בגיל ההתבגרות, אין שעות שינה כבר כמה שנים. אחת הולכת לישון בשעה תשע וחצי, השני בשעה אחת עשרה וצפונה, השלישית תלוי מה עושה יום למחרת. אם הם לא מתעוררים, אני מתזכרת שזה חלק מההסכם, ובדרך כלל אין בעיה. בחופשות אני מבקשת שלא יהפכו לגמרי יום ולילה, אבל ממש לא מגבילה את זמן ההליכה לישון, ורוב החברים מבלים עד השעות הקטנות (בדרך כלל במשהו לא מזיק כמו סרט אצל חברים, אבל העצמאות חשובה להם).
 
אני לא חושבת שיש ילדים שישנים שמונה שעות בלילה על בסיס קבוע בגיל הזה, כי ההורים אמרו להם.
לצפיה ב-' אני לא אמא אבל אולי בכ"ז ירגיע אותך שאני בגיל 16 גם'
אני לא אמא אבל אולי בכ"ז ירגיע אותך שאני בגיל 16 גם
22/01/2019 | 05:14
228
הייתי לא ישנה לילות שלמים ומסתובבת בחוץ בכל שעות היממה וזה לא פגע לי בכלל בלימודים (בלי קשר לא הייתי תלמידה משקיענית אבל כן היו לי ציונים טובים [אפילו מצוינים] ומחברות למופת) ואף אחד לא העיר אותי נהפוך הוא אני הייתי מעירה את אמא שלי שהיתה לפעמים מאחרת לעבודה (גם אנחנו היינו רק שתינו רק הוריי גרושים).
אולי גם לבת שלך זה יהיה בסדר.
לעניות דעתי תני לה חופש או לפחות יותר חופש ותראי מה קורה, אם היא מתחילה לאחר לביה"ס או שמה שמבחינתך החובות שלה בחיים יפגעו - רק אז תגבילי או תשקלי להגביל.
זאת רק דעתי, אני לא אמא אבל אני לא חושבת שאני מקרה נדיר בנושא הזה, בפרט בנושא השינה, כי כן הייתי מסתובבת בחוץ יותר מאחרים, אבל זה לא קשור לשינה, המון פעמים גם הייתי ערה בבית.
אם ההודעה לא רלוונטית
פשוט לדעתי לישון בכוח בד"כ עושה לבנאדם רע מכל הבחינות יותר מאשר לישון כשהוא מרגיש צורך. היא בת 16, יש לה יכולת תבונית להחליט מתי היא צריכה את השינה ומתי אפשר לעגל פינות, זאת לא ילדה קטנה שלא מבינה השלכות
לצפיה ב-'מה מפריע לך בשעת השינה המאוחרת שלה?'
מה מפריע לך בשעת השינה המאוחרת שלה?
22/01/2019 | 10:36
16
167
שבי עם עצמך ותחשבי מה מפריע לך במיוחד.
בגיל 16 לא שווה להכנס למריבות על שעת שינה. אני בטוחה שיש מספיק דברים יותר משמעותיים שאתן נכנסות למריבות עליהם.
 
באופן אישי, מה שהיה מפריע לי במיוחד בסיטואציה כזו הוא שנערה בת 16 יושבת איתי בסלון עד מאוחר ומפריע לי בזמן האישי שלי (קובעת מה יראו בטלויזיה וכו'). אני הייתי מסכמת שתלך לחדר שלה בשעה הזו, אבל בחדר שלה היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה עד שתרצה לישון.
 
לצפיה ב-'תגובה לשעות שינה של בת 16'
תגובה לשעות שינה של בת 16
22/01/2019 | 10:58
15
213
אני באמת שוקלת להרפות ממנה בעניין זה, לכן התייעצתי. הופתעתי שלא נמצא אפילו אחד שחשב כמוני.... לא קראתם מחקרים שבגיל הזה צריך לישון 8 שעות?! מעבר לכך, מדובר על עוד כמה שעות של חיבור למסכים, שנראה לי מיותר. חוץ מזה היא בדרך כלל נרדמת בסלון (רובצת על הפוף. לא בריא לגב) עם טלוויזיה ופלאפון ולא הולכת לישון. אם אני מכבה את הטלוויזיה היא מתעוררת מהשקט הפתאומי וטוענת שלא ישנה. אין סיכוי שתסכים לעבור לחדר שלה בלי טלוויזיה. אז ההצעה היא לשחרר לגמרי, אפילו אם מגיעים לשעות כמו 2 3?
 
לצפיה ב-'לשחרר במגבלות שלך'
לשחרר במגבלות שלך
22/01/2019 | 12:03
145
לא לקבוע שעת שינה, כן לקבוע שעה שבה היא עוזבת את הסלון.
אל תנחיתי עליה את ההחלטה.
שבו לדבר. תסבירי שבגילה הגוף זקוק ל-8 שעות שינה, אבל את משאירה לה את ההחלטה מתי ללכת לישון. את כן מבקשת שהיא תפנה לך את הסלון בשעה X שעליה תחליטו יחד.
את מעבירה אליה את האחריות לקום בזמן ולא לאחר לבית הספר.
לצפיה ב-'זה לא פורום תמיכה אלא פורום מתן דעה ונסיון לתת עצה'
זה לא פורום תמיכה אלא פורום מתן דעה ונסיון לתת עצה
22/01/2019 | 12:12
9
149
וגם אני לא תומך בדעתך.
בהחלט לא לשחרר לגמרי אלא לתרגל אחריות ועצמאות.
היא צריכה לארגן לעצמה את השינה כך שחובותיה לא יפגעו. אם היא מוכיחה אחריות אז היא יכולה לקבל את העצמאות, אם היא לא מוכיחה אחריות צריך לעזור לה להיות אחראית ואז לתת את העצמאות.
אני לא רואה את התרומה החינוכית באמא שאחראית על היקיצה בזמן של הנערה.
 
העלאת נושא נוסף והוא חיבור למסכים שלדעתי לא קשור לשעות השינה.
אם לדעתך מסכים הם שליליים אז את צריכה לטפל בחשיפה אליהם בכל שעות היממה, אם הם לא שליליים אז מה הבעיה?
אני לא מבין איך מסכים הופכים לשליליים דווקא אחרי 11 בלילה ולהערכתי אם אין לך הסבר טוב גם הבת שלך לא תבין - ומכאן הפתח למריבות.
 
קראתי מחקרים על שעות שינה, קראתי מחקרים גם על כושר גופני ועל עוד המון דברים מצויינים לבריאות גם של מבוגרים וגם של צעירים.
להגיד לך שאני ב 100% מקיים לעצמי או לילדים שלי את הוראות המחקרים? ממש לא.
את מקיימת ב 100% את המלצות המחקרים? לא מכיר אותך, אולי. אבל אם לא אז אולי זו הזדמנות לעשות יחד כושר במקום שעות מסך (או יחד עם שעות מסך) במקום לרבוץ על הספה/פוף
לצפיה ב-'תגובה לעצות'
תגובה לעצות
22/01/2019 | 16:56
8
145
ליחיאל - בקשר למסכים - זה לא שמסכים הופכים לשליליים בשעה זו, אבל זה "עוד מאותו דבר". לדעתי במקום להמשיך עם החיבור למסכים עוד כמה שעות בשעה מאוחרת עדיף ללכת לישון. לי עצמי בדרך כלל אין כוח לעשות שום דבר בשעה כזו.
תודה על כל התגובות.הרבה חומר למחשבה.
 
לצפיה ב-'כשאני הייתי ילד היו אומרים לי אותו הדבר על ספרים'
כשאני הייתי ילד היו אומרים לי אותו הדבר על ספרים
23/01/2019 | 14:48
7
117
שאני צריך לישון ושאני אקלקל את העיניים (קראתי בחושך שלא ישימו לב שאני קורא).
לאבא שלי אמרו את אותו הדבר על הטרנזיסטור.
אני מניח שגם על סבא שלי וסבא של סבא שלי היתה ביקורת דומה
מכשירים שונים, הביקורת זהה.
 
חוץ מזה שכיום אני נזקק למשקפיים כולנו יצאנו בסדר גמור
לצפיה ב-'לא, ספרים ומסך של סלולרי הם לא אותו דבר מבחינת ההפרעה לשינה.'
לא, ספרים ומסך של סלולרי הם לא אותו דבר מבחינת ההפרעה לשינה.
23/01/2019 | 14:59
6
109
יש לי בעייה עם האינטרנט (אבל לא עם תפוז!), אז אתה מוזמן לגגל בעצמך.
לצפיה ב-'גם ספרים ורדיו טרנזיסטור לא בדיוק אותו הדבר'
גם ספרים ורדיו טרנזיסטור לא בדיוק אותו הדבר
27/01/2019 | 10:13
5
68
אז מה?
הורים בכל דור מוצאים שטן חדש שמספיק שהוא יעלם ובעיות המסוגלות ההורים שלהם יפתרו במקום לבדוק ולשםר את עצמם.
לצפיה ב-'אף אחד לא אומר שזו הבעייה היחידה. אבל ספציפית זה כן בעייתי,'
אף אחד לא אומר שזו הבעייה היחידה. אבל ספציפית זה כן בעייתי,
27/01/2019 | 10:23
4
81
ובעייתי יותר, אובייקטיבית, מבחינת הפרעה לשינה, מאשר דברים אחרים שלא בוקע מהם אור שמפריע פיזית לשינה.
לצפיה ב-'צודקת, כדאי לכבות את האור כשהולכים לישון, תודה על הטיפ'
צודקת, כדאי לכבות את האור כשהולכים לישון, תודה על הטיפ
27/01/2019 | 15:39
3
78
איזה מזל שיש אותך, מה הסיכויים שאנשים היו חושבים על זה לבד?
לצפיה ב-'לא כל אור הוא בעל אותה השפעה מהבחינה הזאת.'
לא כל אור הוא בעל אותה השפעה מהבחינה הזאת.
27/01/2019 | 16:17
2
21
לצפיה ב-'בוודאי, אור לגויים משפיע הרבה יותר מאור יהודה'
בוודאי, אור לגויים משפיע הרבה יותר מאור יהודה
28/01/2019 | 15:12
1
20
לצפיה ב-''
28/01/2019 | 15:16
11
לצפיה ב-'אני לא מבינה את הענין עם המסכים'
אני לא מבינה את הענין עם המסכים
22/01/2019 | 21:59
1
176
נהפוך הוא. שתסתובב כל היום ובערב תשב מול המסך. ספציפית, הילדים שלי יושבים על הספה בסלון בשעות הערב ואני מעדיפה לפרוש למיטתי ולטלביזיתי וללכת לישון לפניהם. לעתים הם במיטה צופים במשהו בטלפון שלהם. הם הולכים לישון לבד, כשעייפים.
 
אני לא משחררת לחלוטין, ממש לא, אבל אני בדעה שילד ישן היטב הוא ילד שמתעורר בנינוחות בבוקר. יש אנשים שצריכים יותר משמונה שעות (ויש לי כזו) וכאלה שצריכים פחות מזה. כל עוד הקימה בבוקר היא באופן סביר ומהיר, הילד ישן מספיק. הילדים שלי יודעים שהם צריכים לקום באופן סביר בבוקר ולכן לא הולכים לישון בשעה 2 או 3. בסופי שבוע הם חוגגים עד מתי שבא להם, וגם זה בדרך כלל לא יותר מאוחר מ- 2-3 בבוקר, עם חברים. באמצע השבוע ברבע לשתים עשרה הבית כולו ישן, והילדים הם אלה שמכבים אחרונים את האור...
 
אני חושבת שהנושא הפך למוקד למריבה ולכן הילדה מתעקשת מולך. היא במילא לא יכולה להשאר ערה, אז למה לא להגיד לה שתלך לישון כשהיא עייפה? כמה פעמים היא תוכל למשוך עד שלוש בבוקר ולקום למחרת? וזה כיף לה?
 
אם זה לא אסור, למה לה בעצם להתעקש? לפעמים יש דברים שנורא חשובים להם, כמו הגמר של האח הגדול, או אתגר החסינות בהשרדות, או האירוויזיון, או משחק כדורגל. פעם ב.. שילכו לישון מאוחר מדי, ויגררו את עצמם מהמיטה בבוקר בדכאון - זה השיעור הטוב ביותר והם שונאים את זה.
לצפיה ב-'מסכים הם בעייתיים'
מסכים הם בעייתיים
23/01/2019 | 09:02
129
משום שאפשר להמשיך לבהות בהם גם כשמאד עייפים. תנסי לשים לב אצל עצמך - במשך כמה ימים תקראי בערב לפני השינה, ובימים אחרים - תצפי בטלויזיה.
אני חושבת שתגלי שכאשר את קוראת - את מרגישה עייפה יותר מוקדם, תסגרי את הספר ותעצמי עיניים. כשיהיה מולך מסך - זה יקח יותר זמן.
 
לפחות - זה המצב אצלי. בדרך כלל אני קוראת במיטה. אבל לפעמים צופה בסדרה בנטפליקס. כשאני צופה בסדרה - אני הולכת לישון יותר מאוחר. מאד מפתה ה"עוד פרק אחד", והרי אפשר לצפות גם כשהמוח כבר חצי רדום.
לצפיה ב-'מסכימה עם מיכל גל- היא בת 16 צריך להיות אחריות שלה לקום '
מסכימה עם מיכל גל- היא בת 16 צריך להיות אחריות שלה לקום
26/02/2019 | 10:12
23
בזמן, להתארגן ולהגיע לבית הספר.
היא לא מצליחה? בסופו של דבר ביה"ס ייצור איתך קשר על איחורים כרוניים ומשם זה צריך לבוא ממך (כי היי- נתת לה צ'אנס). אני לא יודעת מה הלך הרוח אצלכם בביה"ס, אבל אם את יכולה לדבר אם המחנכ/ת לגבי הזמן הקרוב שעושים את הניסוי. 
 
שעת שינה 23:00  או אפילו חצות זה ממש לא 2 או 3 לפנות בוקר, ואם לא תהיה הגבלה יכול להיות שהיא לא תגיע כל יום לשעות האלו, ואפשר גם לתפקד אם יהיה יום אחד כזה בשבוע. 
 
 
לצפיה ב-'מסכימה עם מיכל גל- היא בת 16 צריך להיות אחריות שלה לקום '
מסכימה עם מיכל גל- היא בת 16 צריך להיות אחריות שלה לקום
26/02/2019 | 10:21
18

בזמן, להתארגן ולהגיע לבית הספר.
היא לא מצליחה? בסופו של דבר ביה"ס ייצור איתך קשר על איחורים כרוניים ומשם זה צריך לבוא ממך (כי היי- נתת לה צ'אנס). אני לא יודעת מה הלך הרוח אצלכם בביה"ס, אבל אם את יכולה לדבר עם המחנכ/ת לגבי הזמן הקרוב שעושים את הניסוי.
 
שעת שינה 23:00  או אפילו חצות זה ממש לא 2 או 3 לפנות בוקר, ואם לא תהיה הגבלה יכול להיות שהיא לא תגיע כל יום לשעות האלו, ואפשר גם לתפקד אם יהיה יום אחד כזה בשבוע.
 
 
לצפיה ב-'מאוד מבינה אותך'
מאוד מבינה אותך
01/02/2019 | 17:42
83
אני מסכימה שחשוב שמתבגרים ישנו 7-8 ואפילו 9 שעות כל לילה בגיל הזה. הם זקוקים לזה. מאוד קשה להכריח אותם. עם הבן שלי ניסיתי הכל - עד גיל מסוים הוא הקפיד על שעות שינה, אבל היום בגיל 17 הוא כבר לא מקפיד בכלל ולא מקשיב, מבלה בלילות ולא מצליח לקום בבוקר לבי"ס. כבר מזמן הפסקתי להעיר אותו בבוקר. הוא שם 5 שעונים וזה לא עוזר, ולצערי בי"ס לא מספיק מרתיע כך שהוא התרגל לאחר ולהחסיר. אולי בצבא זה יסתדר...
לא חושבת שכדאי להפוך את זה לריב, אבל בהחלט מבינה את הדאגה שלך.
בהצלחה.
לצפיה ב-'אוזניות אלחוטיות מצוינות!'
אוזניות אלחוטיות מצוינות!
18/01/2019 | 14:12
88
לצפיה ב-'בקשה למנהלת הפורום לפרסם על מחקר להורים למתבגרים'
בקשה למנהלת הפורום לפרסם על מחקר להורים למתבגרים
10/01/2019 | 19:57
7
254
שלום, אני עורכת מחקר מטעם מכללת תל-חי בהקשר של נושא חשוב ונוגע ממש לרובנו - עמדות הורים לגבי שימוש ילדיהם באינטרנט. אשמח אם יתאפשר לי לפרסם פה פרטים וקישור כי מאוד חשוב לי להגיע לכמה שיותר הורים למתבגרים ברחבי הארץ. כמובן לא אעשה זאת ללא רשות מנהלת הפורום.
 
תודה, ד"ר לימור בשן
לצפיה ב-'לא מנהל את הפורום, אבל הגישה שלך לאינטרנט מאוד מיושנת'
לא מנהל את הפורום, אבל הגישה שלך לאינטרנט מאוד מיושנת
13/01/2019 | 13:17
6
164
 הגישה תואמת את המצב נכון ללפני 15 שנים, שאדם ניגש לאינטרנט כדי לגלוש באינטרנט.
 
כיום כל היום-יום שלנו נמצא באינטרנט.
הטלויזיה שלנו, העיתון שלנו, התקשורת בין האנשים, הנהיגה וכו'.
כשהילד שלי רואה יחד עם ילדים אחרים (כל אחד בביתו) מצגת של שיעור בביולוגיה על מבנה התא, והילדים דנים בינהם על מה הם רואים בסקייפ, ורושמים הערות משותפות בגוגל דוקס בענן (כדי שהסיכום יהיה משותף) זה נחשב "באינטרנט"?
כשחבורת הילדים דנה בינהם ב whatsup לאיזה סרט קולנוע ללכת, תוך כדי כניסה לאתר האינטרנט של הקולנוע, לצפיה בקדימונים קבלת מידע כמו שעות הקרנה ולבסוף רכישת כרטיסים, לפי קריטריוןם המחקר שלך הם באינטרנט?
 
לדעתי כיום כבר אי אפשר להתייחס לשימוש באינטרנט כמושג נפרד.
לצפיה ב-'יחיאל - ומהי גישתי ואיך הבנת אותה?'
יחיאל - ומהי גישתי ואיך הבנת אותה?
13/01/2019 | 15:43
5
118
יחיאל, אני בטוחה שאתה מנסה לעזור, אך סך הכל כתבתי שאני עושה מחקר על עמדות הורים ואינטרנט. מה גרם לך בזה להתנגד? איך הסקת על מה המחקר, מה התייחסותו לנושא האינטרנט, האם הוא רואה את האינטרנט כמקשה אחת או מסתכל על כמה אספקטים שונים. אין לך שמץ של מושג ואתה מייד מייחס לי אישית גישה מיושנת מבלי שאתה מכיר אותי ואת תחומי מחקרי ועבודתי. זהו תחום שנכתבים בו מאות מחקרים בעולם בשנה, בתקופה זו אך בישראל בודדים בלבד ולכן חשוב לי תרום. מיושן...באמת...
לצפיה ב-'עצם ההגדרה "עמדות הורים לגבי שימוש ילדיהם באינטרנט"'
עצם ההגדרה "עמדות הורים לגבי שימוש ילדיהם באינטרנט"
13/01/2019 | 17:28
4
93
יצרה אצלי הבנה מסויימת.
בהחלט יכול להיות שאני טועה וההבנה לא נכונה, את מוזמנת להעמיד אותי על טעותי,
האם את רואה את האינטרנט כתחום נפרד שניתן לעשות לו סגרגציה או שלדעתך האינטרנט והחיים משולבים זה בזה?
לצפיה ב-'עמדות יכולות להיות לכל הכוונים'
עמדות יכולות להיות לכל הכוונים
13/01/2019 | 17:43
3
103
וזאת היתה בחירתך לקחת את זה מייד לכוון שלילי.
בכל מקרה עמדות היא מילה כללית שהשתמשתי לבקשת הרשות, המחקר בודק כמובן משהו קצת יותר מורכב ובאמת רוצה לשמוע מה הורים חושבים ועושים בנושאים האלה ולכן עושה סקר רחב היקף שמבוסס על תיאוריה ומחקר ומכיל כלים מתוקפים ולא סתם שואלת מה שבא לי או יוצאת עם הנחות שעמדותיהם של הורים הם חיוביות או שליליות. ככה לא עושים מחקר וככה לא מבקרים מחקר. 
לשאלתך השניה,  ברור שהאינטרנט משולב בכל אספקט בחיינו ומשפיע על הרבה אספקטים בחיינו וזאת כבר סיבה טובה למחקרים בנושא. לפי מה שאתה אומר בגלל שזה משולב בחיינו אני לא ממש יכולה לחקור את נושא השימוש באינטרנט, כי זה מיושן. האם תזונה היא לא משולבת בחיינו? מה לגבי בריאות, משחק, רגשות, אהבה, סקס, פוליטיקה. האם את כל אלה כמו גם נושא ספציפי באינטרנט אי אפשר לחקור כי הם משולבים בחיינו? האם זה מיושן לחקור עמדות ומעורבות הורים לגבי התזונה או אופן המשחק של ילדיהם? אני ממש לא מבינה מה אתה מנסה להגיד ולמה יש לך צורך להגן על האינטרנט מבלי שהוא אפילו הואשם במשהו. 
לצפיה ב-'לא ביקשתי ניתוח פסיכולוגי שלי, ביקשתי הבהרה על הנושא'
לא ביקשתי ניתוח פסיכולוגי שלי, ביקשתי הבהרה על הנושא
13/01/2019 | 18:06
2
78
תודה על ההסבר על המחקרים אבל באמת שלא היית צריכה לטרוח, עשיתי וקראתי לא מעט מחקרים בחיי כך שאני יודע איך נראה מחקר.
 
לא טענתי שאי אפשר לחקור נושא שמשולב בנושאים אחרים, ניסיתי להבין אם יש תקפות לשאלה עצמה, אם להשתמש כמוך באנלוגיות  אזי לערוך מחקר על עמדת ההורים לשימוש במזגן ברכב למתבגרים שקיבלו רשיון.
 
לא ניסיתי להגן או לתקוף את האינטרנט, ניסיתי להבין למה את מתכוונת כשאת מדברת על "עמדת ההורים לגבי שימוש הילדים..."
במקום לקבל תשובה למה את מתכוונת קיבלתי הסברים עלי ועל כוונותי.
אולי התשובה נמצאת בכך שאת חושדת בי שאני בא להגן על האינטרנט, אבל לא בא לי לנחש. תרצי תעני - לא תרצי לא תעני.
לצפיה ב-'לא ביקשת הסבר - הסקת וביקרת שגישתי מיושנת ועל זה הגבתי'
לא ביקשת הסבר - הסקת וביקרת שגישתי מיושנת ועל זה הגבתי
13/01/2019 | 21:35
1
78
אתה זה שנתת לי ניתוח ביקורתי, לגמרי מתוך הנחה מוקדמת או צורך שלך בלי שום מידע מוקדם ממני ובלי לבקש מידע קודם. תגובתי באה ללמד לא להניח הנחות וישר לפסול מעשיו של אדם בלי להבין ולהכיר. לפעמים פשוט צריך לשתוק. 
אם אתה כבר כן מבקש הסבר, אני לא יכולה להסביר יותר בשלב זה, כי הסבר זה בעצם גם לתת מהשערות המחקר, ואז זה מטה את הנבדקים במקום לתת להם להביע את דעתם באופן חופשי שזה מה שחשוב לי.  אז לא מסבירה כאן למקרה שיהיו כן אנשים שישתתפו במחקר. כן יכולה לשתף אחר כך בממצאים. 
לצפיה ב-'בקיצור גם בפעם השלישית אני אקבל ציונים במקום הסבר פשוט'
בקיצור גם בפעם השלישית אני אקבל ציונים במקום הסבר פשוט
14/01/2019 | 07:27
70
אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם.
בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה
לצפיה ב-'נערה בת 13 וחצי - התייעצות לגבי עצמאות '
נערה בת 13 וחצי - התייעצות לגבי עצמאות
12/01/2019 | 15:13
35
683
הי. חדשה כאן. חייבת לשאול מה דעתכם.
קצת רקע - חברה שלי הציעה לי להצטרף אליה להליכות בוקר בין 7:00 - 8:00 בבוקר. אמרתי לה שפחות מתאימה לי השעה.. כי סליחה כן.. אני אמא ויש לי נערה מתבגרת בבית.
אז היא אמרה לי שנערה בגילה - 13.5 כבר צריכה לדעת להכין את עצמה לבד לבית הספר ושאני עושה לה נזק גדול מאוד בהתפתחות העצמאות שלה.
ואני באמת שואלת- מה לא בסדר בזה? אני עצמאית ומתחילה את העבודה שלי לפי מה שנוח לי ובמסגרת התפקיד שלי כאמא אני נמצאת שם בבוקר לראות שהבת שלי מתארגנת לבית ספר, מכינה לה ארוחת בוקר וסנדויצים לבית ספר, מחבקת ומשוחחת איתה ואז מקפיצה אותה לבית ספר.
האם זה נחשב כפגיעה שהתפתחות שלה?
אני אמא יחידנית לילדה אחת.
היא די עצמאית בהתנהגות שלה , נוסעת לבד בכל רחבי העיר באוטובוסים, תלמידה טובה, יש לה חברות.. היא ילדה טובה.
רוב האמהות שאני מכירה דואגות לילדים שלהן בבוקר, או האבות, לא משנה..
זה מרגיש לי קצת מוזר שהחברה שלי העירה לי בצורה כזו שיפוטית.
איך זה אצלכם? מה אתם חושבים?
לצפיה ב-'אגיב לך בשני מישורים,'
אגיב לך בשני מישורים,
12/01/2019 | 18:07
1
353
הראשון--ביחס לדברי החברה, לא הייתי שם,
אבל אם היא אמרה זו בצורה שיפטית, הייתי מצנערת מהאמירה,
ומבינה שנאמר מאינטרס.
את יכולת סתם לומר השעה הזו לא מתאימה לי ללא נימוק.
אם לא נאמר בשיפוטיות, אז קחי את זה כחומר למחשבה.
השני---את רוצה ללכת עם החברה, ואת יכולה להספיק להכין לה כל מה שהיא צריכה עד שאת הולכת והיא תצא באופן מסודר לביה"סץ
אם את רוצה להיות עם הבת שלך עד שיוצאת--זכותך,
כל משפחה מתנהלת ע"פ דרכה, עצמאות זה לא ענין אחד,
כמו שכתבת, את רואה שהיא ניידת בכוחות עצמה, עצמאית.
אגב, את יכולה לשתף אתת הבת ולשאול לדעתה ולהגיע להחלטה משותפת,
אולי פעמים בשבוע תלכי והשאר תהיי בבית.
החלטה של שתיכן.
 
תבחרי את דרכך, שום דרך איננה הבלעדית והנכוה יותר.
בהצלחה. והרבה נחת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/01/2019 | 18:57
57
לצפיה ב-'זה פרמטר אחד מתוך כמה.'
זה פרמטר אחד מתוך כמה.
12/01/2019 | 21:22
262
הצעירה שלי מתארגנת ברוב הבקרים לבד, כשאני נמצאת בבית היא מבקשת ממני "ספייס".
כל אחד מהילדים שלי עבר את התקופה הזו אחרת, עם הבכור תמיד היה אחד מאיתנו בבית, אפילו בסימסטר בטכניון לפני הצבא הייתי שם (להעיר לתת את הכריכים וכו..) הוא באמת היה פחות עצמאי בזה והנה הוא עכשיו קצין בצבא...
הצעיר בכלל יצא לפנימיה בגיל ההתבגרות והנה היום צריך להזכיר לו להוריד צלחת מהשולחן.
 
את מכירה את הבת שלך ואם הבוקר נעים לכן והוא חשוב לך יותר מההליכה - אז מצוין.
אנחנו מחליטות מה התפקיד שלנו כאמהות, כל אחת במקום שמתאים לה.
לצפיה ב-'אני לגמרי איתך'
אני לגמרי איתך
13/01/2019 | 10:06
213
גם לי חשובה השעה הזו בבוקר, להיות בבית כשהבן מתארגן לבית הספר, להכין לו סנדוויצ'ים וארוחת בוקר אפילו שהוא גדול ויכול להתארגן לבד ועושה את זה בהצלחה בימים שאני נאלצת לצאת מוקדם יותר.
 
גם לבן החייל אני מכינה סנדויץ' בבוקר כשהוא חוזר לבסיס אחרי שבת בבית.
פינוק של בית.
 
זה לא גורם נזק ולא פוגע בהתפתחות העצמאות.
 
 
לצפיה ב-'חברתך נסחפה. "נזק גדול"?'
חברתך נסחפה. "נזק גדול"?
13/01/2019 | 11:49
228
לדעתי זה נפלא שאת רוצה להיות עם הילדה בבקרים.
כמה שעות כבר יש לנו להיות עם הילדים כיום? אני בעד לנצל כל שעה שאפשר.
 
לא עשיתי מחקר, אבל אני בטוחה שילד שהיום שלו מתחיל בחיבוק ושיחה והבעת אהבה - הוא ילד יותר מאושר ובעל יותר בטחון.
 
חברתך אולי התבאסה שלא תוכלי ללכת איתה. ואולי היא מרגישה שבסירוב שלך את כאילו אמרת שאת אמא יותר טובה כי את מטפלת בילדה שלך, ולכן היא חש צורך להראות שהיא יותר טובה.
הרבה פעמים אנשים שיפוטיים לגבי סגנון ההורות של אחרים
לצפיה ב-'שתחנך את הילדים שלה, לא את הילדה שלך'
שתחנך את הילדים שלה, לא את הילדה שלך
13/01/2019 | 13:04
7
215
ובעיקר לא את אמא של הילדה שלך.
לצפיה ב-'תודה על התגובות של כולכם '
תודה על התגובות של כולכם
16/01/2019 | 14:41
6
218
באמת שהיא הגזימה. שכחתי לציין שהבחורה כמעט בת 40 רווקה וללא ילדים. 
העיסוק שלה הוא פסיכולוגיה 
וכנראה שהתיאוריות האקדמיות עלו לה לראש 
אין לה שמץ של מושג מה זה לגדל ילדים 
הנתינה הזו בבוקר והדאגה מתוך אהבה היא כל כך טבעית לי והכי רחוקה מאיך שהיא הגדירה את זה - כנזק. 
שמחה לשמוע שרובכם חושבים כמוני. ותודה על השיתוף. 
לצפיה ב-'אני לא חושבת שזה קשור לזה שהיא פסיכולוגית. זה בעיקר קשור'
אני לא חושבת שזה קשור לזה שהיא פסיכולוגית. זה בעיקר קשור
16/01/2019 | 15:10
1
212
לזה שאין לה ילדים לדעתי.
אני חושבת שאנשים שאין להם ילדים לא יכולים להבין את עומק הקשר שיש בין הורה לילד, ובעיקר לא לומדים לשים את עצמם בצד ולראות את האחר לפניהם. יש לי כמה מכרות שאינן נשואות ואין להן ילדים (בנות 40 פלוס), הן מגיעות ממגוון מקצועות, והדבר הבולט שמשותף לכולן זה שהן לא למדו להתגמש כדי להכיל צרכים של אנשים אחרים, והן עדיין שמות את עצמן לפני כל דבר אחר. אני חושבת שזה משהו שלומדים במהלך ההורות, וזו למידה שחסרה לאנשים שאין להם ילדים.
לצפיה ב-'מסכימה עם הערותייך'
מסכימה עם הערותייך
18/01/2019 | 17:52
30
לצפיה ב-'התלוננת שהיא שיפוטית אבל אחרי שקיבלת תגובות כלבבך השתן עלה'
התלוננת שהיא שיפוטית אבל אחרי שקיבלת תגובות כלבבך השתן עלה
18/01/2019 | 16:21
2
147
לראש ומרוב האושר השיפוטיות התחילה לנזול לך מכל החורים.
אז בואי... חברה שלך אומנם קצת נסחפה עם הנזק אבל את גם מגזימה. אין שום סיבה שנערה בת 13.5 לא תצליח להתארגן בעצמה לבית הספר.
ולא, אין לי ילדים תודה לאל ולפני שתקפצי שאין לי מושג איך לגדל אותם, אני אזכיר לך שפעם גם אני הייתי נערה. בגיל 13.5 ממש לא נזקקתי לאמא שלי כדי להתעורר, להוציא את הכלבה, לאכול ארוחת בןקר, להתארגן לביה"ס ולהגיע שם. 
לצפיה ב-'מסכימה איתך'
מסכימה איתך
18/01/2019 | 17:13
1
122
זה לא נשמע שהיא באה לפה באמת להתייעצות, כפי שהכותרת טוענת, אלא רק לקבל חיזוק לדעה שהיא כבר גיבשה לגבי החברה שלה ובשניה שהיא קיבלה את החיזוק הזה, התהפכו היוצרות והנה היא כבר שופטת את החברה שהיא רווקה בגיל 40 בלי ילדים (אוי ואבוי לנו, האסון!).
לצפיה ב-'דווקא לא חיפשתי רק הסכמה '
דווקא לא חיפשתי רק הסכמה
18/01/2019 | 18:01
112
באמת רציתי לשאול מה קורה בבתים אחרים ומה אמהות אחרות למתבגרים מרגישות ועושות. סוג של שיתוף וסוג של התבוננות עצמית וניסיון להבין אם מה שאני עושה הוא נכון ואולי אני יכולה להשתנות ולעשות טוב יותר. 
ההרגשה העמוקה שלי היא שזה קורה באופן טבעי נוהל הבוקר שלנו ולא הרגשתי שזה עד כדי כך חמור כדי להגדיר אותו כנזק. 
בודאי שהבת שלי יכולה להתארגן לבד - זו בכלל לא השאלה. 
השאלה היא מה אני עושה ומה אני רוצה עבורה ועבורי.  
וכן - אולי יש באמת מקום לתת לה בהדרגה יותר עצמאות וזה בסדר. 
זה מרגיש לי שאני במודעות לזה וזה מה שחשוב. 
 
פחות חושבת שיש מקום כאן לתקוף אותי בחזרה בדרך לא מכבדת
וגם אם יצאה ממני שיפוטיות כלפי החברה שלי זו ההרגשה שלי. אולי היא לא מוצדקת.
בכל אופן שתדעו שהיא נורא נורא התנצלה והודתה שהאמירות שלה היו קיצוניות ולא מותאמות. 
לצפיה ב-'שימי לב רגע למה שכתבת בעצמך-'
שימי לב רגע למה שכתבת בעצמך-
22/01/2019 | 20:36
44
"הנתינה הזאת בבוקר והדאגה מתוך אהבה היא כל כך טבעית לי"
הפוקוס הוא עליך - לא על מה זה עושה, או לא עושה לילדה.
 
אז נכון מי שלא ילדה ומגדלת ילד\ה לא יכולה להבין את החוויה- אבל לטעון שאי אפשר להרגיש נתינה ואהבה זה ממש לא נכון אגב (גידול בעלי חיים כמו כלבים, התנדבות במסגרות ).
 
החברה שלך, למרות שלא הייתי שם ואני לא יודעת איך בדיוק הדברים נאמרו, הציעה נקודת מבט שונה. זווית שפיספסת... עם סנדוויצים בבוקר \ בלי סדנוויצים בבוקר- העיקר הבריאות.
לצפיה ב-'האהבה שאת נותנת לבת שלך בבוקר (דרך הפעולות הטכניות)'
האהבה שאת נותנת לבת שלך בבוקר (דרך הפעולות הטכניות)
16/01/2019 | 15:08
2
198
היא בעלת ערך עצום.
בוודאי שיותר מהבלי הפה של חברתך ה"טובה".
לצפיה ב-'יש מצב שזה בא מתוך חוסר בילדות שלי '
יש מצב שזה בא מתוך חוסר בילדות שלי
18/01/2019 | 18:13
1
117
אני גדלתי כנערה מה שנקרא "ילדת מפתח" - 
אמא שלי יצאה לעבודה ב6 וחצי בבוקר וחזרה לקראת 18 בערב הביתה. 
(הוריי גרושים מגיל צעיר שלי) 
ולכן פשוט גידלתי את עצמי. התארגנתי לבד, יצאתי וחזרתי לבד במשך כל שנות ההתבגרות שלי. בחוויה הסובייקטיבית שלי במבט לאחור פשוט היתה חסרה לי אמא. אז כן - יש מצב שאני משליכה מחוויה אישית. 
וכשהפכתי לאמא בעצמי החלטתי שאני אהיה אמא נוכחת. וכך זה היה ועד היום. 
אז אולי כן נכון עבורי למצוא איזון כמו הצעה של מישהי כאן. זה כנראה כיוון הנכון בשלב הזה של חייה.  
 
לצפיה ב-'מה זה חשוב. עכשיו את מרגישה שטוב לך בפורמט בוקר עם ילדה'
מה זה חשוב. עכשיו את מרגישה שטוב לך בפורמט בוקר עם ילדה
20/01/2019 | 21:43
43
וזה סבבה.
אצל כל אחד זה אחרת ואין כללים.
בפרספקטיבה הפרטית שלי אין קשר בין פינוק לעצמאות
לצפיה ב-'במידה מסוימת היא צודקת - '
במידה מסוימת היא צודקת -
17/01/2019 | 09:07
1
207
לא כי את עדיין נשארת לראות אם היא מתארגנת, מכינה לה ארוחת בוקר וסנדוויצ'ים לבית הספר או מקפיצה אותה, אלא כי את מתייחסת כמובן מאליו לכך שהיא זקוקה לזה - "סליחה כן... אני אמא ויש לי נערה מתבגרת בבית". 
אם היא עצמאית בדברים אחרים ורק פה ההתייחסות אליה היא כאל ילדה קטנה שלא יכולה לבד - אין בעייה מבחינת העצמאות שהיא מפתחת. גם אין שום בעייה אם את נשארת כחלק מאיך שאת רוצה שמערכת היחסים ביניכן תיראה או כחלק ממה שאת רוצה להעניק לה. אבל אם התגובה שלך לחברה (כאילו זה מובן מאליו שאת חייבת להישאר ולעזור לבת להתארגן) משקפת את ההתייחסות הכללית שלך לבת - אני חושבת שכן יש פה קושי שכדאי לך להתייחס אליו, ומשהו שעלול להיות בעייתי במידה מסוימת עבורה.
אני ל-ג-מ-ר-י מבינה את הרצון שהילדה שלך תישאר הילדה הקטנה שלך, ואני רואה גם בעצמי התייחסות קצת שונה שלי אל הבת הקטנה שלי, וסוג של רצון לשמר את שנות הילדות שלה. בדרך כלל יש מידה מסוימת של שחרור לעצמאות של הילד ברגע שנולד הילד שאחריו. אבל עם הילד האחרון (או היחיד אם יש רק אחד) אין משהו שמסייע לך לעשות את השחרור הזה - וזה צריך להגיע ממך, ומתוך ההבנה שלך שהיא כבר לא ילדה קטנה, והתפקיד שלך עכשיו שונה מכפי שהוא היה בעבר, לפחות בהקשר של מידת העצמאות שהיא כבר זקוקה לה ואת צריכה לספק/לאפשר/לעודד.
לצפיה ב-'תודה. מקבלת את הערתך. '
תודה. מקבלת את הערתך.
18/01/2019 | 18:04
30
לצפיה ב-'אני רק אגיד דבר קטן'
אני רק אגיד דבר קטן
18/01/2019 | 09:32
166
שלדעתי צריך לדעת לאזן. זה מהמם מקסים ונפלא שאת רוצה להיות בבוקר עם הבת שלך, סנדוויצ'ים ארוחת בוקר וכו'. מנגד זה גם ממש בסדר שאם בא לך לצאת להליכה עם חברה, להכין את הסנדוויצ'ים מראש, לתאם עם הילדה שהבוקר היא דואגת לעצמה לארוחת בוקר וזהו. זה בסדר להיות אימא מפנקת ודואגת וזה בסדר גם לשחרר לפעמים :)
לצפיה ב-'שהחברה שלך מדברת שטויות'
שהחברה שלך מדברת שטויות
18/01/2019 | 15:24
112
אני גם כן קמה עם המתבגרים שלי להתארגן בבוקר, זה זמן איכות שלנו ואני עושה את זה בשמחה. אם יש יום שלא מתאים לי, הם מסתדרים בעצמם.
לצפיה ב-'הגעתי מהראשי, ומסכימה עם התגובות שקיבלת: התאמה ואיזון'
הגעתי מהראשי, ומסכימה עם התגובות שקיבלת: התאמה ואיזון
18/01/2019 | 22:18
99
אני מסכימה שנערה בגילה כבר צריכה לדעת, ולפי מה שתיארת אני מעריכה שלמעשה היא כבר יודעת ולא זו הנקודה... אבל זה כן חומר למחשבה (ואם זה מטריד אותך אולי יש סיבה) – עד כמה הבת יודעת להסתדר גם בעצמה (חשוב) ועד כמה היא צריכה ורוצה עזרה (אולי כדאי לגשש ולבדוק מה היא עצמה מעדיפה).
 
אם היא נהנית מזה ואת נהנית מזה (לפחות יותר מהליכות) מעולה. עשו מה שמתאים לכן, אתן לא חייבות דין וחשבון לאיש. אם בכל זאת חשובות לך גם ההליכות עם החברה (גם לשמירה על כושר גופני, ואכן עדיף בבוקר) – אפשר לאזן – יומיים–שלושה בשבוע תצאו להליכות ותכיני לבתך את הדברים מראש (או שהיא תסתדר לבד) ובימים האחרים תהיי איתה בבוקר.
 
ובעניין החברה – אני לא יודעת מה טיב היחסים בינכן ועד כמה זה נאמר מתוך אכפתיות או מתוך האינטרסים שלה. אפשר להבהיר לה שזה לא עניינה / לומר לה בנימוס "תודה על הדאגה, זה בסדר, היא יודעת" / לענות בלקוניות "אצלנו זה אחרת" / לפתח איתה דיון עמוק (בהליכה? ) / פשוט להתעלם...
לצפיה ב-'יש לך חברה קנאית'
יש לך חברה קנאית
19/01/2019 | 02:03
4
90
ילדה בת 13.5 יכולה להכין עצמה לבד, אבל כמו לכל אחד בכל גיל, זה יותר נעים שיש מישהו איתה בבית שמשוחח איתה ועוזר לה. 
כואב לה הלב שלך יש רצון וסבלנות להשקיע בבת שלך?
כשהיא מוצאת לנכון להגיד לך שאת פוגעת לה בהתפתחות, את יכולה להגיד לה שהיא מקנאה בקשר עם הילדה. 
לצפיה ב-'רק עכשיו קראתי הכל והבנתי שאין לה ילדים'
רק עכשיו קראתי הכל והבנתי שאין לה ילדים
19/01/2019 | 02:21
3
109
אם כך בכלל הדיעות שלה לא מעניינות. את צריכה להבין שאין לה מושג בקשר שלך עם הבת, ולא להגיד לה שאת לא יכולה לעשות משהו בגלל הבת. תגידי שלא מסתדר לך בשעות שהיא מציעה ומתאים לך בשעות האלו והאלו. אם לה לא מסתדר, אז לא. שאת אומרת לה שסליחה כן יש לך נערה בבית, זה נשמע מתריס כנגדה. לי יש ולך אין. 
אני מוכרחה להגיד שאני לא מבינה איך פסיכולוגית רווקה בת 40 יכולה לייעץ לאנשים, אלא אם כן היא מתמקדת רק באוכלוסיות במצב הדומה לשלה. להיות הורים ולגור עם בן זוג במערכת יחסים מחייבת זה דבר כל כך מהותי ומשפיע על כל הוויית העולם. מי שלא חווה זאת לא באמת מבין איך זה משפיע והוא לא יכול לייעץ לאחרים. בערך כמו שגבר יהפוך ליועץ הנקה או בתול יהפוך לסקסולוג. 
לצפיה ב-'לפי הגישה הזאת גבר לא יכול להיות רופא נשים...'
לפי הגישה הזאת גבר לא יכול להיות רופא נשים...
19/01/2019 | 22:13
2
73
ובעצם רופאים לא יכולים להמליץ על טיפולים למחלות שהם לא חלו בהן או על בדיקות שהם לא עברו בעצמם... וגם פסיכולוגים לא יכולים לייעץ בשום מצב שהוא לא חוו בעצמם, או למטופלים שאינם במגדר שלהם...
לצפיה ב-'יכול, אבל יש מינוסים'
יכול, אבל יש מינוסים
20/01/2019 | 10:07
1
69
כמו שיש דיאטניות שהן רזות באופן טבעי ומייעצות על דיאטות להרזייה.
קשה להבין את הקשיים של המטופלת אם לא חווים אותם בעצמך.
 
הסטטיסטיקה מראה שנשים מקבלות טיפול רפואי פחות טוב כי רוב המטפלים הם גברים ובין היתר הם מניחים שהאישה היסטרית/מגזימה.
לצפיה ב-'יכול, נקודה. אני לא מסכימה ש"יש מינוסים", זה תלוי באדם'
יכול, נקודה. אני לא מסכימה ש"יש מינוסים", זה תלוי באדם
20/01/2019 | 13:18
63
ועד היום כל התזונאיות שראיתי היו במשקל תקין, שזה דווקא הגיוני (בחזקת "נאה דורש נאה מקיים"). לא בדקתי אם הן רזות "באופן טבעי" אבל כדי להיות אמפתי או להבין מצוקה רגשית ולהיות איש מקצוע טוב לא חייבים לחוות הכול בעצמך. אנשים מתמודדים בחייהם עם קשיים, מצוקות, חרדות, אובדן ועוד, גם אם הם לא זהים או בדיוק באותו תחום של האדם שהם מייעצים לו. אני יכולה להבין רצונות וצרכים של אדם אחר גם אם הם לא חופפים לשלי.
 
אגב "רזה טבעי", הרבה אנשים לא בכושר (שמנים ו/או סתם פדלאות) שמתחילים לעשות כושר הולכים לחוג / חדר כושר / קבוצת אימון / מאמן אישי, והמדריך הוא בד"כ אדם בכושר מצוין (מטבע הדברים) וייתכן שמעולם לא היה שמן/פדלאה, כלומר לא היה במצב שלהם. אף על פי כן הם מצליחים להשיג את מטרותיהם, להיכנס לכושר, לרזות ואף לשבח את עזרתו ותמיכתו.
 
בעניין רופאים, זו כבר ממש סוגיה אחרת שלא קשורה לדיון הזה, אבל נתקלתי בגישה מזלזלת וגרועה גם מרופאות, לא פחות (וגם כלפי גברים, אגב) ולכן זה לא בהכרח עניין מגדרי (כיום; בעבר כשהיו פחות רופאות וחוקרות זה בהחלט השפיע על מחקרים בנשים) אלא יותר אישי. יש רופאים מדהימים או מחורבנים מכל המגדרים.
לצפיה ב-'(מבקרת מהראשי) '
(מבקרת מהראשי)
20/01/2019 | 09:15
8
105
השאלה היא- והבעייתיות שאת היחידה שיכולה לענות אבל לא אובייקטיבית:
האם היא מסוגלת להכין את עצמה לבד לגמרי בבוקר?
 
חיבוקים ונישוק זה (אולי) חשוב לה, אבל נשמע שזה חשוב מאוד לך. השאלה האם היא מסוגלת להכין את עצמה לבד. מה זה מסוגלת? אני לא מתכוונת לרמוז על מוגבלות או חוסר אחראיות- אלא לקבל ולהבין שאמא עושה משהו בשביל עצמה אז היא תצטרך להכין לעצמה את הסנדביץ'. 
אני, כמו החברה, צופה מבחוץ על התא המשפחתי, ואני לא אמא לילדים. הרבה פעמים הרצון של האמא לעשות משהו בשביל הילד רומז על חוסר מסוגלות של הילד (אני לא אומרת שזה נכון, אלא רצון של ההורה שלילד יהיה יותר נוח, או להיות עם הילד יותר, אבל ככה זה נתפס מבחוץ). 
 
השורה התחתונה צריכה להיות- מה יותר חשוב לך לעשות בבוקר. כי אם הילדה יכולה להסתדר לבד, את שם כי את רוצה להיות. לפגוע בילדה? ממש לא פגיעה...אם את חושבת ככה אז אני, כמו החברה, חושבת שאת צריכה לשחרר ולהכריח אותה להתמודד עם עצמאות בבוקר.  
לצפיה ב-'ואם הילדה יכולה ובא לה להתפנק? '
ואם הילדה יכולה ובא לה להתפנק?
20/01/2019 | 21:52
7
24
לצפיה ב-'אז זה פינוק - ובגיל הזה יכול להיות הרגל שיתקבע'
אז זה פינוק - ובגיל הזה יכול להיות הרגל שיתקבע
21/01/2019 | 08:50
6
56
וזה הכוונה ב"יכול לפגוע" (בפן מסויים בעצמאות שלה, לאורך זמן). 
לצפיה ב-'מה הרגל שיתקבע? שאמא שלה תכין לה ארוחת בוקר וסנדביצ'ים?'
מה הרגל שיתקבע? שאמא שלה תכין לה ארוחת בוקר וסנדביצ'ים?
22/01/2019 | 20:18
5
53
ילד בן 5 יכול לעשות את הדברים האלה לבד. אין חשש שהילדה לא מסוגלת לעשות את זה.
לצפיה ב-'כמו שכתבתי- מניחה שאין בעיה ביכולת פיזית- אלא ברצון'
כמו שכתבתי- מניחה שאין בעיה ביכולת פיזית- אלא ברצון
22/01/2019 | 20:27
4
42
ופינוק יכול להדרדר ל"מגיע לי" בגלל שזה קורה אוטומטית כל בוקר וחשוב כל כך להורה.
לצפיה ב-'שוב, אני לא רואה שום סצנריו שבו האמא מפסיקה '
שוב, אני לא רואה שום סצנריו שבו האמא מפסיקה
22/01/2019 | 20:30
3
47
להכין את הילדה, והילדה לא מתחילה להכין את עצמה לבד וזהו.
לצפיה ב-'כמה תגובות למעלה כתבת בדיוק את הדעה שלי.'
כמה תגובות למעלה כתבת בדיוק את הדעה שלי.
22/01/2019 | 20:42
2
42
שוב, אין פה בעיה של מוגבלות מוטורית או מנטלית- אם האמא לא תכין לה סנדביץ'- היא תכין בעצמה. זה לא האישיו.
 
לצפיה ב-'דיברתי על הגישה הכללית של האמא'
דיברתי על הגישה הכללית של האמא
23/01/2019 | 04:22
1
42
לא על אפשרות שספציפית בעניין של התכוננות בבוקר זה עלול ליצור בעייה. בנושא של התכוננות בבוקר אני בטוחה שלא תהיה בעייה, אבל אם באופן כללי האמא מתייחסת אליה כאל ילדה קטנה ולא נותנת לה עצמאות, עלולות להיות בעיות בנושאים אחרים.
לצפיה ב-'מסכימה איתך לגמרי. אני התייחסתי לשני המישורים - '
מסכימה איתך לגמרי. אני התייחסתי לשני המישורים -
23/01/2019 | 13:34
36
מה היא אותה "פגיעה" שהחברה דיברה עליה, וגם היחס הכללי של האמא. 
לצפיה ב-'זוכרים אותי? אז הילדה עברה טסט'
זוכרים אותי? אז הילדה עברה טסט
07/01/2019 | 15:23
11
251
הילדה עברה טסט. מימנה לבד את השיעורים תוך כדי לימודים. ועברה בטסט חמישי. 
 
בשקט. בשלווה. לבד. כמו שצריך. בזמן שלה. בקצב שלה. מן הסתם לא הפריעה לה ההפסקה (9 חודשים).
 
טסט חמישי. בירושלים.
 
מה אומר? שלא משנה מה אומרים ולא משנה מה חושבים. כשהזמן נכון. הכל מסתדר. די מעודד.
 
תודה לכולם.
 
 
לצפיה ב-'כל הכבוד לה, ואצלה לחיים יש קצב שונה'
כל הכבוד לה, ואצלה לחיים יש קצב שונה
07/01/2019 | 17:54
2
136
היה לי ברור שטצלה הפסקה בלימודי הנהיגה לא תפריע
לצפיה ב-'כן. תמיד היה לה קצב שונה'
כן. תמיד היה לה קצב שונה
08/01/2019 | 04:09
1
247
She does it her way לגמרי מתאים לכל מה שהיא עושה.
לצפיה ב-'אני גם באה מהמקום הזה'
אני גם באה מהמקום הזה
08/01/2019 | 06:18
31
לצפיה ב-'קודם כל בשעה טובה,'
קודם כל בשעה טובה,
07/01/2019 | 18:32
1
109
שתסע בבטחה ורק לשמחות.
הנה הרגעים של נחת שאנחנו ההורים כ"כ צמאים להם.
תשמחי איתה ותהני.
לצפיה ב-'בהחלט. תודה רבה'
בהחלט. תודה רבה
08/01/2019 | 04:11
19
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
08/01/2019 | 09:46
5
25
לצפיה ב-'תודה. מחר היא מגיעה להתחיל'
תודה. מחר היא מגיעה להתחיל
10/01/2019 | 13:54
4
112
את הנהג מלווה. מי היה מאמין שנסכים בכלל. איפשהו עכשיו מרגישים שאם אחרי כל כך הרבה כשלונות היא עברה...סימן שהיא נוהגת כמו שצריך.
 
שאלתי אותה האם עכשיו היא מבינה את ההבדל בין הנהיגה שלה עכשיו לבין הנהיגה שלה אז...כשלא עברה (:.
 
בסוף החודש היא יוצאת לחילופי סטודנטים לחמישה חודשים. ולא בזכותי אלה בזכותה. לגמרי.
 
כל הכבוד לה.
לצפיה ב-'ממליצה לך, בפעם הבאה שהיא מצליחה במשהו,'
ממליצה לך, בפעם הבאה שהיא מצליחה במשהו,
10/01/2019 | 14:07
3
118
פחות לדבר על איך בעבר היא נכשלה באותו דבר. נשמע לי משהו שעלול להוציא לה את הרוח מהמפרשים, וחבל (וגם לא ברור מה בדיוק נראה לך שזה משיג). תני לה ליהנות מההישג שלה. 
לצפיה ב-'הבנה של כשלונות מקדמת'
הבנה של כשלונות מקדמת
10/01/2019 | 18:24
2
102
כשמבחן מוחזר עוברים עליו מנסים להבין איפה הכשל, מסיקים צסרנות וממשיכים הלאה.
 
אצלה התהליך לא היה קיים.  היא היתה מתיזה כעס על כל העולם. רק כשהגיעה למקום שבו היא לבד אחראית על עצמה ועל כספה החל התהליך.
 
היה לה גם מורה מוצלח מאוד, זה בטח לא הפריע(;.
 
 
את התהליך הזה אנשים עושים מאז שהילדים קטנים...ככה הם חונכו. ככה הגדול הצליח ןככה הוא (ילד בן 20) מעביר את זה לאחותו (14+).
 
מצחיק לשמוע אותו אומר שבסוף הוא בטח יחנך את הילדים כמו שאני חינכתי.
 
בנתיים, ממרום שנותיי,  מנסה לאזן את זה. מלמדת אותו איך לדבר עם הקטנה כדי לא לעורר התנגדות.
 
הוא מאוד קשוב. מוכן ללמוד...וגם אני מתייעצת איתו הרבה פעמים. מצחיק את דברים מתגלגלים.
 
לגבי הצעתך. היא באמת אמרה לי שארד מזה אבל ענתה שכן...היא מבינה את ההבדל.
 
גם מה שעברה. לטוב ולרע זה נסיון חיים.
לצפיה ב-'אבל היא לא נכשלה עכשיו. היא הצליחה.'
אבל היא לא נכשלה עכשיו. היא הצליחה.
10/01/2019 | 18:28
1
94
חשוב לדבר על איך אפשר להצליח כשנכשלים. אין טעם להזכיר את הכישלונות כשמצליחים. אם רוצים אפשר לדבר על ההצלחה ועל הסיבות לה, גם בלי להזכיר את הכישלונות.
לצפיה ב-' אכן'
אכן
10/01/2019 | 23:04
17
לצפיה ב-'בני בן ה14 רוצה להביא את חברה שלו לישון אצלנו'
בני בן ה14 רוצה להביא את חברה שלו לישון אצלנו
29/12/2018 | 18:02
63
1613
שלום רב, 
אני מחפש עצה,
בני בן ה14 מעוניין להביא לבית את חברה שלו לישון בת גילו.
הוא מתעקש לישון איתה באותו חדר, ולא שולל שיכולים לקרות דברים.
הוא טוען שזה לגיטימי, והוא ממש לא רוצה לדבר איתנו בגלל שאנו מסרבים.
הצענו לו להביא אותה, ולישון בחדרים...
המשך>>
שלום רב, 
אני מחפש עצה,
בני בן ה14 מעוניין להביא לבית את חברה שלו לישון בת גילו.
הוא מתעקש לישון איתה באותו חדר, ולא שולל שיכולים לקרות דברים.
הוא טוען שזה לגיטימי, והוא ממש לא רוצה לדבר איתנו בגלל שאנו מסרבים.
הצענו לו להביא אותה, ולישון בחדרים נפרדים, הוא לא מוכן לשמוע.
אני יודע שאם הם ירצו, הם יעשו דברים בלי לשאול אותנו ובלי ליידע אותנו אבל עדיין זה נראה לי גיל מוקדם.
 
יש לי ילדה בת 6 שרק מלחשוב שעוד 8 שנים תלך לישון או תעשה דברים עם חבר אני מתחרפן.
אשמח לעצות מה הייתם עושים במקומי.
 
תודה מראש.
לצפיה ב-'בת 20 צועקת על הוריה ומאיימת עליהם'
בת 20 צועקת על הוריה ומאיימת עליהם
30/12/2018 | 16:45
6
319
אנחנו הורים לבת הזקונים שלנו בת 20, שסיימה עכשיו צבא. בכללי היא ילדה מפונקת, בעיקר כי אביה ממלא אחר כל בקשה שלה. לאחרונה היא צועקת כשהיא מנסה להשיג דבר שאנחנו מתנגדים לו. הויכוח הופך להיות עקר מאחר והיא צועקת ולא נותנת להשחיל מילה. בשישי האחרון התארגנה ליציאה למסיבה ובקשה לשמוע דעתנו איך התלבשה. היא היתה לבושה בגופיה שחושפת בטן וגב ובכלל לבוש לא מתאים לדעתנו, הבענו את דעתנו ואז התחילו הצרחות שלה שלא מעניין אתה מה אנחנו חושבים והיא כן תצא כך. אני בפזיזות אמרתי לה האם את הולכת למכור את גופך? היא התפרצה וצעקה והעליבה וכל מה שיצא לה מהפה היה מסביב לאמירה הזו. בעלי רצה להרגיע אותה ואחז לה חזק בזרוע והיא האשימה אותו באלימות. כאשר עזבה את החדר היא צרחה עליו שבפעם הבאה שיגע בה  היא תרצח אותו (לבעלי) ואח"כ אמרה אני ארצח אתכם.... חשבתי שיש פה חציית קו אדום ואולי לפנות למשטרה או שאני ממש מגזימה? אשמח לשמוע דעתכם
לצפיה ב-'דעתי...'
דעתי...
30/12/2018 | 16:54
196
שאתם בהחלט יכולים לפנות למשטרה. היא כבר בוגרת מספיק ויכולה לעזוב את הבית ולהסתדר בכוחות עצמה. אם לא מתאים לה לחיות איתכם והיא לא יודעת לקבל את הביקורת שלכם במיוחד כשהיא עצמה מבקשת לשמטע את דעתכם? אז שתואיל בטובה ותעבור לגור בדירה משלה ושם אף אחד לא יאמר לה את מה שהיא לא רוצה לשמוע...
ההתפרצות הזאת שלה בכלל לא במקום ואת זה אני אומר כמובן רק עך סמך מה שעולה מהסיפור שלך בהנחה שסיפרת לנו כאן כל מה שרלוונטי למקרה...
לצפיה ב-'למה אתם גרים ביחד? הגיע הזמן שהיא תגור במקום משלה'
למה אתם גרים ביחד? הגיע הזמן שהיא תגור במקום משלה
31/12/2018 | 11:27
186
האם אתם באמת חוששים לחייכם או חוששים מפגיעה פיסית חמורה? אם כן אז תלונה במשטרה + צו הרחקה.
אם את חושבת שהיא רק שחררה לחץ בעימות לא צריך ישר להזמין משטרה, אפשר לשבת יחד ולהגיע בטוב למסקנה שלא מתאים לכם לגור ביחד.
אתם מעליבים אחד את השני, נכון שאת "רק אומרת בפזיזות" והיא מעליבה, ונכון שבעלך אוחז חזק בזרועה "רק כדי להרגיע אותה", והיא מצידה צועקת ומאיימת ברצח, אבל
בית דין של פורום לגבי מי צודק לא יועיל לך וגם לא משנה מי צודק,
אתם פשוט צריכים לגור בנפרד
לצפיה ב-'היא חצתה קו אדום ויש מחיר לשלם'
היא חצתה קו אדום ויש מחיר לשלם
02/01/2019 | 20:48
158
אמנם אני סבור שלא התכוונה ברצינות שהיא תרצח אתכם, אבל איום ברצח על הורים הוא דבר שלא עוברים עליו לסדר היום. גם ברור מכך שאין לה כבוד מינימלי אליכם. דרשו ממנה למצוא לעצמה מקום אחר לגור בו תוך שבועיים ואמרו לה שאם תוך שבועיים היא לא עוזבת אתם זורקים אותה מהבית בנימוק שאתם לא מוכנים לחיות עם מי שעוינת אתכם ושאם היא לא תלך בטוב תדאגו שהמשטרה תוציא אותה (גם אם אתם לא מתכוונים לעשות זאת, אבל חשוב שתפחידו אותה).
לצפיה ב-'נראה לי שעד'
נראה לי שעד
03/01/2019 | 09:37
155
ללכת למשטרה על איומים, (שזו אוציה אחרונה שאני הייתי בוחרת)
יש עוד כמה פעולות שנכון לנקוט בהן.
למשל--למה לא תזמיני אותה לבית קפה, ותשוחחי בנעימות---
תשאלי מה מציק לה? מה עובר עליה,
יכול להיות שהיא כרגע בתקופת מעבר בין סדר של צבא לאזרחות,
והיא זקוקה להתפרקות וזו הדרך שלה,
ולומר לה---כך לא ניתן להמשיך לא מצידינו וכנראה, גם לך רע בסופו של דבר.
בית קפה--בחוץ, היא לא תעז להתפרץ ולצעוק, באוירה רגועה
לבנות את הכללים שאת דורשת בבית שלך.
כשהיא באה להתיעץ---מותר שלא תהיה לך דיעה והחלטה,
מותר לענות---אני לא הייתי ממליצה, אבל זכותך לבחור.
(הרי ממילא היא עושה מה שרוצה)אז למה להתנגש.
אני רואה בכם ההורים את המבוגר האחראי, בלא לגרום לה להגיע
לכאוס, ואם לא ניתן אז לומר לה---אני אזמין משטרה, וחבל,
ולהפריד כוחות.
בהצלחה והרבה נחת.
לצפיה ב-'עברו יותר משנתים מאז התקריות הקודמות'
עברו יותר משנתים מאז התקריות הקודמות
14/01/2019 | 07:34
93
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/94/181029900/משפחה/הורים_למתבגרים
נראה שהגיע הזמן לנתק את חבל הטבור
לצפיה ב-'הגזמתם לגמרי'
הגזמתם לגמרי
03/02/2019 | 16:59
34
מה קורה פה לאנשים. הוא באמת לא אמור לרסן אותה פיזית בגיל שכזה,
ואם היא בת 20 אתם צריכים להעריך שהיא בכלל שאלה מה דעתכם על 
האופן בו התלבשה. מה קרה בסוף ? (שואל כי מאז עבר זמן) 
לצפיה ב-'בילויים משפחתיים'
בילויים משפחתיים
16/12/2018 | 08:28
11
410
שלום לכולם, 
אני אמא יחידנית לשני מתבגרים, בני 14.5 ו- 12.5. 
יש לי בן זוג והוא גר איתנו (שנתיים בערך).
בזמן האחרון הילדים פחות ופחות רוצים להצטרף אלינו לבילויים משותפים. הם מעדיפים להישאר בבית. לפעמים אני חושבת שזה קשור לבן הזוג, פחות מתחברים אליו. לא רוצים ללכת לארוחות בבית הוריו, לא רוצים להצטרף לטיולים משפחתיים עם המשפחה שלו, ועוד פחות רוצים לצאת לבילויים משותפים בשבתות. 
הבילויים היחידים שהם מצטרפים קשורים במסעדות ו/או סרטים. 
גם כאשר אני מציעה להם ללכת לבד, שלושתינו יחד, הם לרוב מסרבים ומעדיפים להישאר בבית. וכמו שאמרתי, הם יבואו אם אציע ללכת לקנות בגדים, סרט או מסעדה 
השאלה שלי היא האם זה נכון להשאיר אותם בבית ולצאת?האם זה נכון ללכת לטיול (של יום) עם בן הזוג בלעדיהם? 
מה לעשות? להכריח? לוותר? להישאר איתם בבית? 
תודה מראש
לצפיה ב-'זה נפוץ בגיל הזה'
זה נפוץ בגיל הזה
16/12/2018 | 09:08
206
אני חושבת שצריך להתפשר. לפעמים שיישארו בבית, ולפעמים שיבואו.
 
אני מציעה לחשוב על רעיונות לטיולים שימשכו אותם. אולי אפילו לדבר איתם, לבקש שיעלו רעיונות. בדרך כלל בני נוער נהנים מדברים אתגריים, לעשות משהו ולא רק להתפעל מהנוף - מקום שאפשר לשכור אופניים (או טרקטורונים), טיפוס/גלישה על הר, וכולי.
 
גם כשאת משאירה בבית - לדעתי חשוב שהם יידעו שהם חסרים לך. שלא יחשבו שזה שהם מתבגרים חמוצונים אז הם מתנתקים מהמשפחה. כשאת חוזרת - תספרי להם איך היה, אפשר לשלוח איזה ווטסאפ במהלך היום עם תמונה, תתענייני במה הם עושים. לא להגזים, לא להיכנס לורידים, לא לחפור, אבל שיהיה ברור להם שאת לא ויתרת עליהם. יום יבוא והם יסכימו להודות שהם נהנים בחברת אמא, וכדאי שיידעו שאמא שם מחכה להם...
 
 
לצפיה ב-'זה מאוד אופייני לגיל'
זה מאוד אופייני לגיל
16/12/2018 | 13:34
8
194
אצלנו מתבגר בן 15 שממש לא מעוניין להצטרף לפעילויות משפחתיות, ושתי טרום מתבגרות בנות 10 שכל אחת מראה סימנים של חוסר רצון להצטרף לפעילויות משפחתיות (כל אחת וסוג הפעילויות שלהיא לא מעוניינת).
 
הפתרון שמצאנו היה להגדיר שלוש רמות:
  • האירועים שאנחנו לא מוכנים שהם יעדרו מהם - אירועים של המשפחה הקרובה, ארוחות חודשיות אצל הסבים, ארוחה משפחתית שבועית, תפילות חודשיות בקהילה הדתית שלנו
  • אירועים שאנחנו נשמח אם יגיעו אבל הם לא חייבים לבוא - ביקורים אצל חברים שלנו עם ילדים בגיל שלהם, ביקורים משפחתיים שהם לא הארוחה החודשית, אירועים אחרים בקהילה שלנו, טיולים משפחתיים וכו'
  • אירועים שהם פטורים מהם - ביקורים חברתיים שלנו, וכל מה שלא נכלל ברשימות הקודמות.
החלטנו שאנחנו לא מוותרים על טיולים, ביקורים ובילויים - רוצים יצטרפו, לא רוצים - ישארו בבית.
ברגע שנתנו להם מספר מצומצם של אירועים שהם חייבים להצטרף, והרבה בחירה באירועים האחרים - גילינו שהם יותר מצטרפים (הקטנות יותר, אבל גם הגדול). 
 
 
לצפיה ב-''
16/12/2018 | 14:50
13
לצפיה ב-'תודה....'
תודה....
17/12/2018 | 07:26
6
148
אין ספק שישנם אירועים ו/או מפגשים שאני לא מוותרת, באמת כמו: ארוחות משפחתיות בערבי שבת, אירועים משפחתיים, אולם האם לדעתך אני צריכה להתעקש על ארוחות שבת עם משפחתו של בן הזוג? הם ממש מסרבים, לעומת ארוחות משפחתיות עם המשפחה המורחבת שלנו, שאליהן אין להם ממש התנגדות.
האם זה נכון לצאת לטיול (כמה שעות ביום(, והם יישארו בבית? ייסורי המצפון תמיד מייסרים אותי...
אולי באמת כדאי לנהל איתם שיחה על מה כן לוותר ומה לא....
 
לצפיה ב-'למה טיול שלכם יוצר לך יסורי מצפון?'
למה טיול שלכם יוצר לך יסורי מצפון?
17/12/2018 | 07:53
5
160
הצעת להם לבוא. הם סירבו. למה את צריכה לשבת בעונש בבית?
יקנאו בהנאה שאת ובן זוגך נהניתם בטיול? בעיה שלהם. הצעתם להם להצטרף והם סירבו. יסורי המצפון יכולים לבוא אם לא הצעת להם להצטרף. אחרת - בעיה שלהם.
 
ולגבי ארוחות אצל משפחתו של בן זוגך - זו שאלה זוגית שלכם. אולי כדאי לקבוע מינונים - לא כל ארוחה אלא פעם בחודש-חודשיים, לא כל חג אלא לסירוגין. יכול להיות שהם מרגישים יותר בנוח בקרב המשפחה שלך כי זו משפחה שהם מכירים ומרגישים "שייכים" אליה, לעומת משפחת בן הזוג. אז מינונים יכולים לסייע.
 
 
לצפיה ב-'זה נכון שהם בוחרים לשבת בבית '
זה נכון שהם בוחרים לשבת בבית
17/12/2018 | 08:50
4
156
אבל תמיד מתלווה תחושה שזה לא בסדר שאני אצא ואבלה, והם "תקועים" בבית, בין ארבע קירות. מן הסתם אני צריכה לעבוד על עצמי ולדעת לשחרר..את צודקת גם לגבי ארוחות, עשינו את זה, אבל, בפעמים שהם לא מצטרפים, אני לא הולכת. אני נשארת איתם בבית, כי לא נראה לי להשאיר ילדים בבית לבד, בערב שבת ויותר מזה... זה זמן האיכות שלי איתם..
 
תודה רבה רבה לך :)
 
לצפיה ב-'מה זאת אומרת "הם תקועים בבית"? את הצעת להם, הם סרבו.'
מה זאת אומרת "הם תקועים בבית"? את הצעת להם, הם סרבו.
17/12/2018 | 15:02
136
זו ההחלטה שלהם! גם את צריכה להיות בעונש כי הם החליטו שלא בא להם לטייל? נשמע לי מוגזם.
לצפיה ב-'שואלת,'
שואלת,
18/12/2018 | 07:36
2
135
לאחר קריאת השרשור,
האם יש להם משפחה של אבא שלהם? לשם הם כן מוכנים ללכת?
האם היחסים שלהם עם בן זוגך טובים? הם משוחחים בינהם בנחת?
האם ניסית להזמין את משפחתו של בן זוגך לארוחת שישי אצלך וגם עם הילדים,
 
כדי להרגיש נוח בטיולים, בארוחות משפחתיות צריך לבנות מערכת יחסים,
שיהיה להם נוח ביציאה הזו.
ואז לקחת בחשבון את ענין הגיל שנכתב בהרחבה למעלה.
 
לצפיה ב-'תודה לך...'
תודה לך...
18/12/2018 | 09:21
1
132
בהחלט יש קשר למשפחה של האב (הוא נפטר כשהם היו קטנטנים), וברור שישנם מפגשים משפחתיים איתם (עם הסבים והמשפחה המורחבת) וקשר רציף.
גם לגבי משפחתו של בן הזוג - הם היו אצלנו בארוחות ערב שבת ויצאנו איתם מספר פעמים לפיקניקים (לא תמיד עם התנגדות), סופ"שים, חגגנו יחד ימי הולדת וכד'..
 
ועדיין...
 
 
 
לצפיה ב-'אם כך, תני לזמן'
אם כך, תני לזמן
18/12/2018 | 09:41
112
יגדלו . היום כמתבגרים הם בונים את חוט השדרה שלהם,
עצמאות ובחירות. 
לצפיה ב-'אז תלכו איתם למסעדות וסרטים.'
אז תלכו איתם למסעדות וסרטים.
18/12/2018 | 10:45
157
אם אין משהו אטרקטיבי מבחינתם בארוחות בבית הוריו, מן הסתם הם לא יהיו מעוניינים ללכת, כי אין להם סיבה מיוחדת ללכת - אלה לא הסבים שלהם שאיתם הם גדלו או משהו בסגנון (שגם הם נהיים משעממים עם השנים, אבל הולכים אליהם בין היתר כי זוכרים להם את העבר).
מצטרפת לכך שאין בעייה ללכת לטיול של יום עם בן הזוג אם הצעת להם והם סירבו. אולי אם תחזרי ותתארי להם אילו חוויות (אטרקטיביות להם) עברתם הם ירצו לבוא בפעם הבאה.
בגדול, מתבגרים, בניגוד לילדים, כבר לא הולכים עם ההורים שלהם לכל מקום רק כי ההורים הולכים (כשהם ילדים אין ברירה כי הם לא יכולים להישאר לבד) - ברגע שהם כבר נשארים לבד בבית הם יודעים שיש להם אפשרות תיאורטית להישאר, ואז אם רוצים שהם יבואו מרצון (להבדיל מבכפייה) צריך שהפעילות תהיה אטרקטיבית עבורם (בין אם מבחינת מה שעושים שם, בין אם מבחינת מי שנמצא שם, וכו'). אולי תלכו לטיולים שמשלבים מסעדות (וברצינות, אפשר ללכת לטיולים שמשלבים פעילויות שנראות להם אטרקטיביות, וואטאבר דאט איז).
 
לצפיה ב-'טיפול פסיכולוגי לבת 14 (כיתה ט)'
טיפול פסיכולוגי לבת 14 (כיתה ט)
16/12/2018 | 21:34
1
185
היי
לאחרונה אני חשה יותר מתמיד שביתי סובלת ממצבי רוח משתנים, מה שכמובן מאד אופייני לגילה, אבל אני מרגישה שהתגובות הופכות להיות קיצוניות יותר. לפעמים היא ממש עצובה והכל בחיים שלה נראה לה רע. דיברתי איתה ולמרות ההתנגדות ראשונית נראה שהיא פתוחה לרעיון של טיפול פסיכולוגי, כרגע ביחד איתי , מה שנראה לי כמו רעיון לא רע בכלל( ואולי בהמשך כמובן יתפתח גם לשיחות יחידניות שלה עם מטפל/ת)
האם יש המלצות למטפל/ת ( נראה לי שהיא תעדיף אישה) באזור תל אביב ? 
תודה רבה
לצפיה ב-'אני ממליצה לך על מרכז ד"ר טל'
אני ממליצה לך על מרכז ד"ר טל
24/01/2019 | 13:21
26
אני טופלתי שם את מגיעה לפגישה ראשונה והם מתאימים לך את המטפל שהכי מתאים לך לפי המצב והחיבור ואת יכולה לבקש אישה 
המטפלים שם מדהימים 
לצפיה ב-'מרכז הורים למתבגרים במזרח ירושלים'
מרכז הורים למתבגרים במזרח ירושלים
13/12/2018 | 15:06
81
קיים מרכז טיפול והדרכה להורים למתבגרים במזרח ירושלים.
ניתן ליצור קשר בימים ב-ה בטלפון 025646462
לצפיה ב-'בני בן 14 לא מעוניין השנה ללמוד ורוצה רק לצאת עם חברים לבלות'
בני בן 14 לא מעוניין השנה ללמוד ורוצה רק לצאת עם חברים לבלות
10/12/2018 | 15:20
6
338
מה שמעניין את בני זה בילויים עם חברים עד שעה 10.3 או 11.00 , שיעורים לא מעניינים וגם לא ציונים גרועים .הוא בכיתת מצויינות וחבל לי שייכשל ולא יתקבל למגמות טובות .
הלכתי להדרכת הורים להצבת גבולות ולצערי לא עובד על בני , אני מנסה לא לכעוס 
אלא לזרום איתו אבל הוא עדיין בשלו. האם טיפול פסיכולוגי יועיל למתבגר שלי ?
אני רוצה לשמוע מכם מנסיונכם
 
 
לצפיה ב-'איזה גבולות הצבת?'
איזה גבולות הצבת?
10/12/2018 | 17:43
184
איך הוא מממן את הבילויים עם החברים?
לצפיה ב-'למה טיפול פסיכולוגי? בינתיים הוא נשמע בן 14 נורמלי'
למה טיפול פסיכולוגי? בינתיים הוא נשמע בן 14 נורמלי
10/12/2018 | 18:16
172
אולי אם תפרטי קצת, נבין למה את חושבת שהוא זקוק לטיפול.
או למה את מוטרדת ממצבו הלימודי. מה הציונים שלו? מה המורים אומרים?
לצפיה ב-'איך הוא הגיע לכיתת מצויינות אם הציונים שלו לא טובים?'
איך הוא הגיע לכיתת מצויינות אם הציונים שלו לא טובים?
11/12/2018 | 12:37
165
איך הוא נשאר שם אם הציונים שלו לא טובים?
מה הכוונה שלך להצבת גבולות? מה לדתך הוא עושה לא לרוחך ואילו גבולות ניסית להציב?
בגדול חיי חברה הם עניין חיובי וחשוב.
 
לצפיה ב-'"אין לקדם הודעה זאת"- אבל היא מופיעה בראשי של תפוז '
"אין לקדם הודעה זאת"- אבל היא מופיעה בראשי של תפוז
16/12/2018 | 20:32
2
28
לצפיה ב-'היכן כתוב שאין לקדם אותה?'
היכן כתוב שאין לקדם אותה?
08/01/2019 | 19:42
1
13
לצפיה ב-'כשכתבתי את ההודעה היה כתוב למטה "אין לקדם"- עכשיו אין...'
כשכתבתי את ההודעה היה כתוב למטה "אין לקדם"- עכשיו אין...
08/01/2019 | 20:01
15
לצפיה ב-'אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות'
אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות
05/12/2018 | 13:14
9
ביום ד', בין השעות 20:00-22:00, נארח בפורום את אבי לבנט, מומחה להומאופטיה
 
 
על האירוח
 
טיפול במחלות חורף כגון שיעול, שפעת והצטננות, באמצעות תרופות הומאופתיות.
ההומאופתיה היא שיטת ריפוי טבעית, עדינה, יעילה ובטוחה, אשר מותאמת אישית לכל אדם על פי המאפיינים הייחודיים שלו ברמה גופנית ונפשית. הטיפול ההומאופתי יעיל בפתרון של בעיות גופניות, רגשיות ומנטאליות ,הן כרוניות והן אקוטיות. הטיפול יוצר שינוי רחב היקף, שורשי ומעמיק אשר השפעתו ניכרת לטווח ארוך ברבדים שונים של חיי המטופל.
 
 
על המתארח
 
אבי לבנט, עוסק בתחום הטיפול על גווניו השונים מעל 20 שנה, ומתמחה בהומאופתיה יותר מעשר שנים. במהלך השנים הללו למדתי תורות ושיטות שונות במקומות שונים בעולם מטובי המומחים בכל תחום.
תחום זה של עיסוק הינו תהליך התפתחות אינסופי המוביל אותי כאדם, באופן מתמיד, לגבהים חדשים, תחומים מגוונים, דינאמיות רגשית ומנטאלית אשר ממנה אני יוצר תהליך אישי וייחודי, עבור כל אחד מהאנשים שמגיעים אלי לטיפול.
ניסיוני הרב, עם מגוון רחב של מחלות וקשיים בתחום הגופני והרגשי, מאות רבות של מטופלים, ארגז כלים רחב, ומסירות רבה לעבודה ולמטופלים שלי, מאפשר לי לעזור לאנשים שונים בהרבה מאוד תחומים.
 

העלו את שאלותיכם על גבי שרשור זה כבר עכשיו!
לצפיה ב-'בהמשך לנושא החרדות חווינו השבוע התפתחות מאוד לא נעימה וזקוקה'
בהמשך לנושא החרדות חווינו השבוע התפתחות מאוד לא נעימה וזקוקה
02/12/2018 | 11:19
33
455
לכם, לקבלת עצות.
כפי שתיארתי כאן, הבת שלי בת 11 סובלת מחרדות OCD מטופלת אצל פסיכולוג ופסיכיאטר, מקבלת תרופות (פריזמה).
בשבוע האחרון היה לילד לחץ נוראי בלימודים, מבחנים, עבודות, 27 עמודים בחשבון (מורה לא נורמלית). בזמן שילדים בכיתה ישבו על זה שעות וסיימו, או ישבו על המשימות כל יום קצת ומה שיכולים ויהיה מה שיהיה, אני ובעלי והילדה נלחצנו , אבל לא הושבנו אותה בכוח, רק הערנו לה לא מעט שעליה לסיים את המטלות שלה, וזה השפיע עליה, עד כדי שסירבה לעשות בכלל את השיעורים. השבוע. כשבעלי ישב איתה על הישעורים, פתאום על שטות, נטרפה עליה דעתה והתפרצה בבכי, ובעלי רצה לתת לה להירגע, אבל פתאום היא יצאה מהחדר לקחה סכין, בעלי לקח לה את הסכין ואחר כך לקחה כיסא ושמה ליד החלון, ובעלי חטף מהר את הכיסה וחיבק אותה חזק והרגיע אותה. ובעלי סיפר לי מה שהיה ואני נלחצתי מאוד, לא ברור אם היא באמת חשבה על לעשות משהו מסוכן, אבל זה הרעיד לי את הגוף, ויכול להיות שגם הוצאנו קצת דברים מהקשרם ופרשנו אותם קשות. אני פניתי למחנך של הילדה והסברתי שיש על הילדה עומס גדול ואני מאשרת לילדה שלא תסיים את השיעורים בחשבון כי הם בכמות לא סבירה בכלל.  המורה לחשבון התקשרה אלי, להסביר לי כמה היא נעלבה!! ממני שאחרי כל מה שהיא עושה אנחנו מתלוננים על כמות השיעורים, ניסיתי להסביר לה שזה לא נכון לילדה שלי ולכן אני מאשרת לה לא לעשות והיא תסיים את הכל בחופש חנוכה, היא כל כך הכעיסה אותי ונפלט לי מהפה - הילדה שלי לא צריכה לנסות להתאבד בגלל שיעורים בחשבון ואז היא שתקה והסתיימה השיחה, רק שהיא העבירה את המסר ליועצת שזו פנתה לפיקוח וביקשו ממני לקחת את הילדה לבדיקה בשלבתה - הכל יצא משליטה, בעלי כעס עלי מאוד והסביר בדיוק מה שהיה והוא לא חושב שהיא ניסתה לסכן את עצמה, רק להראות שקשה לה ופנינו לפסיכולוגית שתעזור והסברנו ליועצת שדברים יצאו מהקשרם ולא צריך ללכת כל כך רחוק, הם מבחינתם רצו שהילדה תעשה בדיקה אצל פסיכיאטר, רק כדי לבדוק שהיא לא ידלה אובדנים.
הפסיכולוגית אמרוה שהילדה לא במקום הזה והיא לא צריכה להגיע למקום כמו שלבתה. יום למחרת הפסיכולוגית פגשה את הילדה וביום שני אצלנו (מעריכה את זה מאוד) והיא יעצה לנו לנהל איתה שיחה ושאנחנו לא מוכנים שהיא תסכן את עצמה, וכך עשינו ומעבר לזה.
אך לומר לכם את האמת, עדין קשה לי! וקשה לי עכשיו יותר עם מערכת החינוך ואיך שהיא פעלה מולנו, זה הוריד לי את האמון בהם..
אשמח לשמוע מכם - כמקור אובייקטיבי לחלוטין על היסיטואציה 
לצפיה ב-'מציעה שקודם כל תחזרי לפסיכיאטר'
מציעה שקודם כל תחזרי לפסיכיאטר
02/12/2018 | 15:01
5
245
 
כתוב פה: "מטופלים מתחת לגיל 18 הינם בסיכון גבוה של תופעות לוואי כגון ניסיונות התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות (בעיקר תוקפנות, התנהגות מתנגדת, וכעס) כאשר הם נוטלים תרופות מקבוצה זו" וכו'.
לא יודעת אם זו התרופה המדויקת שהיא לוקחת, אבל כדאי לשוחח עם  הפסיכיאטר על מה שקרה, ולראות מה הוא אומר. אולי התרופה הזו לא טובה עבורה.
לצפיה ב-'זה בדיוק מה שהיא לוקחת - וראינו שזו לא התופעה היחידה'
זה בדיוק מה שהיא לוקחת - וראינו שזו לא התופעה היחידה
03/12/2018 | 11:24
4
189
ירד לה גם התאבון בצורה מובהקת, התפרצויות פתאומיות! שינוי במצב רוח בצורה קיצונית.
יום למחרת כמובן שהילדה פגשה את הפסיכולוגית שלנו, אמרנו לה שאנחנו מפסיקים את הכדורים בגלל התופעות, היות וזה דרך הקופה, והכל תחת קורת הגג של בריאות הנפש, היא כתבה את האינפורמציה לפסיכיאטר וכמובן שאנחנו מצפים גם לפגוש אותו.
גם היום היא הולכת לפסיכולוגית, כלומר העלינו את כמות הפגישות כדי שהיא תוכל כרגע לאבחן עד שהפסיכיאטר יפגוש אותה.
תודה על התגובה...
לצפיה ב-'אני חושבת שזה מקרה חירום, ואי אפשר להסתפק'
אני חושבת שזה מקרה חירום, ואי אפשר להסתפק
03/12/2018 | 11:36
1
159
בטיפול על ידי הפסיכולוגית, וגם לא סתם להפסיק את הכדורים על דעת עצמכם בלי להתייעץ עם הפסיכיאטר. אולי תנסי לשוחח איתו בטלפון אם אי אפשר להיפגש בקרוב - תגידי לו מה קרה ותשאלי מה לעשות. אני לא פסיכיאטרית ואני לא יודעת מה ההשלכות של להפסיק את התרופה באופן מיידי, וגם הן עלולות להיות מסוכנות, ואולי צריך לעשות את זה בדרך מסוימת. אם הוא יגיד לכם שאפשר להפסיק וזהו, זה סיפור אחר - אבל צריך לשאול אותו. אולי הוא יגיד לכם לבוא לקחת תרופה אחרת? אולי מינון אחר? אולי להפסיק בהדרגה? יש לו גם ידע וגם ניסיון שאין לך, לי, או לפסיכולוגית, והוא זה שנתן את התרופה, אז חייבים לדבר איתו ולראות מה הוא אומר.
לצפיה ב-'תודה - אנסה לבדוק איך אפשר לדבר איתו'
תודה - אנסה לבדוק איך אפשר לדבר איתו
03/12/2018 | 11:48
43
לצפיה ב-'אני מבוגרת שלוקחת כדורים'
אני מבוגרת שלוקחת כדורים
03/12/2018 | 20:32
1
173
יכולה להגיד לך שחלק מהם גרמו לי להתקפי זעם נוראיים ולחשק לאובדנות.
לצפיה ב-'אני אשמח לשמוע מה את עושה - בעיקר כמישהי שחווה את זה'
אני אשמח לשמוע מה את עושה - בעיקר כמישהי שחווה את זה
04/12/2018 | 14:11
107
למה את לא מפסיקה את הכדורים?
למה את לוקחת אותם - אם זה בסדר לשאול כמובן...
לצפיה ב-'הם לחלוטין קיימו את המחויבות שלהם. כשילד מביע נטייה אובדנית'
הם לחלוטין קיימו את המחויבות שלהם. כשילד מביע נטייה אובדנית
02/12/2018 | 17:34
2
213
בין אם במעשים ובין אם בדיבורים, בין אם צוות בית הספר נוכח או רק מיודע על מעשה כזה בדיעבד, חובתם היא להפנות אתכם מיידית להערכת מסוכנות, שמתבצעת על ידי פסיכיאטר ילדים ונוער. זו החובה שלהם. הם לא התכוונו שתאשפזו אותה, הם התכוונו שאתם חייבים לבצע הערכת מסוכנות על ידי איש מקצוע. יועצת בית הספר - ומאוד בצדק - לא מוכנה לקחת את האחריות שהיא ידעה על מעשים כאלו (את מספרת כאן כבר על שניים כאלו), ולא שלחה אתכם מייד לבדוק מה קורה.
מקווה שתסלחי לי על הבוטות, אבל אני לא חושבת שיש דרך אחרת לפרש מצב בו ילדה לוקחת סכין ומעמידה כיסא ליד חלון. אני גם לא חושבת שבמקרה כזה פורומים הם המקום הנכון להתייעצות. אתם חייבים לחזור לפסיכיאטר המטפל במהירות, כי זו כבר פעם שנייה (שמדווחת כאן, לפחות) שהילדה שולחת מסרים מאוד ברורים. זה היה מדאיג אותי כאמא הרבה יותר משיעורים בחשבון.
לצפיה ב-'אני ובעלי פשוט חושבים שהיא רצתה להראות לנו שקשה לה, כי היא '
אני ובעלי פשוט חושבים שהיא רצתה להראות לנו שקשה לה, כי היא
03/12/2018 | 11:31
139
לא באמת ניסתה לעשות משהו, היא יותר נפנפה בזה, יותר רצתה לבקש מאיתנו, תעזבו אותי בשקט, ואני יודעת שעשינו טעות ולחצנו עליה מאוד.
יחד עם זאת אין ספק שהיא הפגינה את הלחץ שלה בצורה קשה, שמחייבת מעשה בין אם אנחנו מאמינים או לא. ולכן יום למחרת נפגשה עם הפסיכולוגית שלנו וגם אנחנו נפגשנו איתה יום אחריה... אנחנו מודאגים למצבה, אין ספק, היא יקרה לנו מכל, אנחנו נעשה הכל למענה.
אני רק חושבת שבית הספר היה צריך לדבר איתנו לפני מעשה. צריך לפעול בצורה שקולה, כי לדעתי להפנות לגורמים כמו אלו שנתבקשנו גם יכולים להזיק לה מאוד מאוד, ואני יודעת את זה וגם הפסיכולוגית שלנו אמרה לנו.
לצפיה ב-'דבר נוסף שרציתי לציין - בפורומים יש ניסיון של אנשים - שלא '
דבר נוסף שרציתי לציין - בפורומים יש ניסיון של אנשים - שלא
03/12/2018 | 11:43
142
פעם הוכיחו את הידע שלהם מעבר לאנשי מקצוע, משרד החינוך וכו.
לא מבטלת את אנשי המקצוע - אבל חוקרת הכל מכל כיוון אפשרי - אף פעם לא תדעי מהין תבוא הישועה - בין אם זה נראה טוב או לא - לא אכפת לי - בשביל הילדה שלי אני יעשה הכל! ואני אנסה הכל, ושאל את כל השאלות, בכל דרך ובכל אמצעי.
לצפיה ב-'קודם כל את צריכה להבין שאת לא מרכז העניינים'
קודם כל את צריכה להבין שאת לא מרכז העניינים
03/12/2018 | 09:57
19
172
רעדת בכל הגוף מהילדה, נעלבת מהמורה.
לדעתי השיטה של פאסיב-אגרסיב שבה את מצפה מהעולם להתיישר לפי הנוחות שלך כי לך רע לא תועיל במקרה הזה.
את במצב מאוד לחץ, הסיטואציה של ילד שרע לו מאוד מאוד קשה להורה, אם את לא מצליחה להתאפס על עצמך לבד אני מאוד ממליץ גם לך להיעזר באיש מקצוע כמו פסיכולוג.
 
בבית הספר אין חיסיון מידע, הנושא נדון כמה פעמים בפורום.
הורה שפונה עם בעיה נפשית לבית הספר צריך לקחת בחשבון שהמידע בקלות יכול להפוך לנחלת הכלל.
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/94/183757696/משפחה/הורים_למתבגרים
ממליץ שתנהגי באחריות עם המידע שאת משחררת לצוות בית הספר.
אגב במקרה הספציפי הזה נראה לי שהמורה נהגה נכון, אם הובא לידיעתה שתלמידה עלולה לפגוע בעצמה היא חייבת לדווח, אם אני לא טועה זו חובתה אפילו לפי חוק.
לצפיה ב-'אני חולקת על כך היות ואני יודעת שאני שמה את עצמי בסדר עדיפות'
אני חולקת על כך היות ואני יודעת שאני שמה את עצמי בסדר עדיפות
03/12/2018 | 11:36
9
151
אחרון מולה (עזבתי הכל! כדי לטפל בה), וכשאני טועה אני אומרת שאני טועה, מולה ומול הגורמים המעורבים.
לא אני נעלבתי - אלה המורה אמרה שנעלבה - זה פשוט עצבן אותי שהי קשובה לעצמה ולא לילדים.
אין ספק שכל דבר קטן - בין אם מאמינה או לא דורש התייחסות במצבים כאלו, ולכן נפגשנו במידית! עם הפסיכולוגית, וגם אנחנו - וביקשנו שתיידע את הפסיכיאטר.
אין ספק שצריך לטפל - אבל זה קודם כל התפקיד שלנו כהורים.
אם בית הספר רוצה לפעול באחריותו - זה צריך להיעשות בשיתוף ההורים.
לצפיה ב-'המצב שאת מתארת דורש המון, אבל המון קור רוח'
המצב שאת מתארת דורש המון, אבל המון קור רוח
03/12/2018 | 14:37
8
199
להערכתי אין להורה קושי גדול יותר מאשר לדעת שהילד שלו במצוקה ועוד יותר שהוא לא יכול/מצליח לעזור, אני מאוד מבין את סערת הנפש שלך.
אבל עם כל ההבנה לסערת הנפש שלך תגובות שאינן שקולות ומדודות לא עוזרות לילדה ויכולות להזיק לה.
אם את רוצה להיות הורה שעוזר לילדה בצורה אפקטיבית את צריכה להכשיר את עצמך להיות כזו. את צריכה לטפל בעצמך כדי לסגל לעצמך את המסוגלות הזו.
 
ועד אז כדאי שתרחיקי את עצמך ממקומות בהם את לא מועילה, למשל אם את זו שלא מסוגלת לנהל שיחה עם מורה בלי שיצא ממך מידע שלא התכוונת שיצא אז שמישהו אחר ידבר עם המורה, נגיד האבא, או אפילו לותר על השיחה עם המורה.
 
לגבי המורה שהעבירה את המידע על חשד לנטיה אובדנית של תלמידה ליועץ בית הספר, אני לא משפטן אבל ככל שאני מבין את החוק זו היתה חובתה.
אם המורה לא היתה מעבירה את המידע היא היתה עבריינית פלילית.
 
וזה מחזיר אותי להתחלת הפוסט, התגובות שלך לא שקולות, לא מאיימים על המורה בהתאבדות של התלמידה באם היא לא תוותר לה על הכנת שיעורי בית, לא במפורש ולא במרומז. זו תגובה לא שקולה שלא תורמת ואולי מזיקה לילדה. אם את רוצה לעזור לילדה כדאי שתלמדי להיות שקולה.
לצפיה ב-'היא לא איימה על המורה.'
היא לא איימה על המורה.
03/12/2018 | 16:39
3
141
היא תיארה מה שקרה.
לצפיה ב-'כן בטח'
כן בטח
03/12/2018 | 17:07
2
39
לצפיה ב-'אני מבין שאתה לא נרשם לתפוז כדי שלא ניתן יהיה לשלוח לך מסרים'
אני מבין שאתה לא נרשם לתפוז כדי שלא ניתן יהיה לשלוח לך מסרים
04/12/2018 | 19:17
1
40
לצפיה ב-'אתה מבין לא נכון, אני לא נרשם כי זו סתם טירחה מיותרת'
אתה מבין לא נכון, אני לא נרשם כי זו סתם טירחה מיותרת
05/12/2018 | 08:08
108
ואני לא נרשם בגלל האבטחה העלובה של האתר הזה, לא מתכוון להשאיר לכל ילד שמשתמש בכלי האקרים של לפני 20 שנה כתובת מייל שלי
לצפיה ב-'אם אתה רוצה לעזור כדאי שתלמד להיות אמפתי'
אם אתה רוצה לעזור כדאי שתלמד להיות אמפתי
10/12/2018 | 07:11
2
87
ולא רק בשביל לעזור אלא כדי להיות בן אדם,
והורה בפרט...
התגובות שלה הגיוניות לחלוטין! תגובות "שקולות" ורגועות כמו שאתה מצפה -אתה לא הורה נכון? -הן לא הגיוניות מהורה שאוהב ומסור לילדים שלו...
ולא רק שהתגובות שלה נכונות-ילד צריך להרגיש שלהורים אכפת ממנו,
גם המעשים שלה יעילים ונכונים, והיא עושה את כל הדברים הנכונים.
לצפיה ב-'את טועה בהמון דברים, כולל בזה שאני הורה'
את טועה בהמון דברים, כולל בזה שאני הורה
12/12/2018 | 11:56
1
80
שמח שהחלטת להתייחס לנושא החשוב ביותר, במקום לענות למבקשת העזרה החלטת לעסוק בנושא החביב עלי ביותר, אני.
 
בכל זאת אני מקווה שתסלחי לי אבל דעתך עלי לא ממש מעניינת אותי, 
אם חשוב לך אז תנסי לעזור לכותבת - אם לא חשוב לך או את לא יודעת איך תמשיכי לא לעזור לה, אני לא ביקשתי ממך עזרה.
לצפיה ב-'אז זהו '
אז זהו
13/12/2018 | 07:18
83
שאני לא צריכה רשות לכתוב על מה שבא לי...כולל עליך.
ראיתי תגובות אחרות שעוזרות לכותבת ולא היה לי מה להוסיף.
התגובות שלך לעומת זאת צרמו לי ובא לי לכתוב לך ולשקף לך איך אתה מצטייר...
תענה ש"לא אכפת לך"...גם לי לא אכפת אם אכפת לך או לא....בא לי לכתוב לך,
ואולי אחרי מספיק תגובות כאלה (שאני בטוחה שקיבלת לאורך השנים בפורומים) אולי משהו יכנס למוח הפרעת האישיות שלך...
לצפיה ב-'אין לך ילדים נכון?'
אין לך ילדים נכון?
10/12/2018 | 09:03
71
טוב שכך...
אבל למה אתה פה?
לצפיה ב-'ואתה בהחלט צודק שצריך לחשוב 200 פעם לפני שפונים לבית הספר!!'
ואתה בהחלט צודק שצריך לחשוב 200 פעם לפני שפונים לבית הספר!!
03/12/2018 | 11:46
2
139
עשיתי טעות! אני מצרה על כך מאוד! זה לא היה בשליטה....
 
וגם אני ובעלי מקבלים הדרכת הורים אצל אותה פסיכולוגית - אני חושבת שהיא עזרה לנו ועשינו קרבת דרך.
 
עזבתי את העבודה כדי להיות 200% בתוך התהליך.
 
ואני אמשיך לעשות הכל למען ילדי!! הכל, הכל...
לצפיה ב-'מה היה כ"כ נורא בתגובת בית הספר? '
מה היה כ"כ נורא בתגובת בית הספר?
06/12/2018 | 00:48
104
אולי זה דוקא טוב שגם בבית הספר יהיו מודעים לכך שביתך במצב נפשי לא קל ויתחשבו בה וישגיחו עליה קצת יותר.
מעבר לזה תפסיקי לייסר את עצמך. את עושה את המקסימום עבור הבת שלך. ולהבא אם יש לה לחץ בלימודים שלדעתך מזיק, שחררי אותה ממטלות על דעת עצמך עוד לפני שזה מגיע למצב שהיא לוקחת סכין..
את כותבת שלדעתכם הילדה לא באמת התכוונה ולהתאבד אלא רק לשדר מצוקה. רק שצריך לקחת בחשבון שהרבה נסיונות התאבדות ממשיים היו לשם שידור מצוקה.
לצפיה ב-'אם נדמה לך שהילדה תתאבד - אל תחשבי 200 פעם'
אם נדמה לך שהילדה תתאבד - אל תחשבי 200 פעם
09/12/2018 | 16:11
96
אם את באמת חשבת ככה - טוב עשית ששיתפת אחרים בדאגה.
צורת ההתנסחות שלך היתה בעייתית. לא צריך לזעוק למורה לחשבון "הבת שלי תתאבד בגלל שיעורי הבית!", עדיף להזמין פגישה ולשבת עם המחנכת פנים אל פנים ולהסביר את המצב.
 
וגם אם טעית בפירוש המצב - טוב שבית הספר מודע לבעיה.
הוא מודע לזה שהילדה פעלה בצורה שגרמה להוריה לחשוב שהיא הולכת להתאבד.
הוא מודע לזה שהאמא מאד מאד מודאגת.
השיחה שלך היתה זעקה לעזרה, ובית הספר נענה לזעקה.
 
 
 
 
לצפיה ב-'זה שהאמא פורקת פה קצת את רגשותיה, לא '
זה שהאמא פורקת פה קצת את רגשותיה, לא
06/12/2018 | 00:55
5
125
לא אומר שהיא שמה את עצמה במרכז העניינים. מותר לה גם להרגיש, היא לא רובוט, וזה פורום שמטרתו היא גם תמיכה.
ואם היית קורא היטב לפני שמיהרת לרדת על הקרבן התורן שלך, היית יודע שהמורה נעלבה מהאמא ולא להיפך.
רק לי נדמה שאתה נהנה לכסח את כל מי ששואל פה שאלות?
לצפיה ב-'זו התרומה שלך לאותה אמא? לתת לי ציונים על התגובה שלי?'
זו התרומה שלך לאותה אמא? לתת לי ציונים על התגובה שלי?
06/12/2018 | 16:41
4
84
לא קראתי בשום מקום שמטרת הפורום היא תמיכה, אבל אם את רוצה לתמוך בה למה אל תמכת? בניגוד אלייך אני לא ניסיתי לצנזר את התגובות שלך.
או שהתמיכה שלך היא לתת ציונים למי שכתב תגובה שלא לרוחך?
 
האמא הגיעה ושאלה שאלה, עניתי כמיטב יכולתי, אני מקווה שהיא תמצא את התגובה שלי כשימושית, ואם לדעתה לא שימושית היא יכולה להתעלם.
לצפיה ב-'כרגיל אתה רואה רק חצי עבודה.. '
כרגיל אתה רואה רק חצי עבודה..
06/12/2018 | 21:55
3
83
אם היית טורח לקרוא, היית רואה שכן הגבתי גם לשואלת. אבל עזוב, בשביל מה לקרוא כשאפשר להתנגח בכיף. בדיוק כמו שקודם ירדת על האמא שכביכול נעלבה מהמורה בעוד שהיא כתבה את ההיפך הגמור. מה שנקרא מי צריך עובדות..
לצפיה ב-'כרגיל את עסוקה בלחלק ציונים במקום לעשות משהו מועיל בעצמך'
כרגיל את עסוקה בלחלק ציונים במקום לעשות משהו מועיל בעצמך
09/12/2018 | 08:08
2
54
תבקשי לנהל את הפורום ותהפכי אותו לפורום תמיכה כרצונך, אופס זה לא רעיון טוב, במקום לחלק ציונים לאחרים תצטרכי לעשות משהו בעצמך
לצפיה ב-'חבל באמת שאין מנהל בפורום הזה'
חבל באמת שאין מנהל בפורום הזה
09/12/2018 | 13:05
1
72
אולי אם היה, היה פה יותר נעים. כן, הפורום הזה חשוב לי כאמא לשני מתבגרים שאיננה משתמשת בפייסבוק ובשאר הרשתות הלא אנונימיות. חבל לי שהוא נראה ככה. לטעמי, התגובות שלך גסות וקשות ומעכירות פה את האוירה. הורה שנכנס בפעם הראשונה ומקבל תגובה כמו שלך, לא ירויח ממנה כלום ולא ירצה לחזור לפה יותר. אנשים באים עם בעיות, לא תמיד קל לחשוף את בעיותיך גם אם זה פורום אנונימי. אם הם חוטפים ירידות וביקורת במקום תגובה שיכולה אפילו להביע אותו דבר רק בצורה יותר נעימה ומעודדת, הם לא יסתכנו בעוד חשיפה. ולראיה - שיממונו של הפורום הזה. ומכיון שאתה ממהר להמליץ להורים לטפל בעצמם כי תמיד אתה מוצא בהם פגמים ובעיות, אני ארשה לעצמי להמליץ לך לחשוב למה מכולם פה בפורום רק אתה מגיב כאלה תגובות, ואיך יתכן שרוב התגובות שלך מכילות ירידה על הזולת?
כל טוב לך. לי אין ענין בירידות הדדיות. כתבתי את אשר על ליבי ומבחינתי את הדיון הזה סיימתי.
לצפיה ב-'והיא בשלה, ממשיכה לחנך אותי '
והיא בשלה, ממשיכה לחנך אותי
09/12/2018 | 14:41
62
ממליץ לך לעשות משהו מועיל כדי לעזור לאנשים שבאים לבקש עצה בפורום במקום לנסות לחנך את הכותבים בו, כאן לא הכיתה או הגן שלך, כאן עלולים לענות לך.
לא היה כאן דיון, היה כאן נסיון להטיף מוסר למי שלא מתיישר לפי רצונך, עשית בחוכמה שהחלטת לרדת מהרעיון.
לצפיה ב-'גם את ובעלך נלחצתם, והלחצתם את הילדה'
גם את ובעלך נלחצתם, והלחצתם את הילדה
09/12/2018 | 12:46
3
106
כתבת "אני ובעלי והילדה נלחצנו". זה מאד לא תקין שכל המשפחה נלחצת בגלל שיעורי בית... לעניות דעתי זה לא תקין שאפילו הילד בעצמו יילחץ, על אחת כמה וכמה לא הגיוני שהורים יילחצו בגלל זה.
 
לכן - נשמע שהטיפול שאתם הולכים אליו פשוט לא טוב.
 
מטפל טוב היה אומר לכם לא להילחץ בגלל שיעורי בית של ילדה בת 11, ובטח שלא להלחיץ אותה.
 
יש לי שתי המלצות:
להבא, לא להילחץ בגלל עומס לימודים. לדבר עם המורה, ולהגיע איתה לתיאום שזה בסדר שהילדה לא תכין את כל השיעורים. שהמורה אפילו לא תשאל אותה, לא תציק לה, כלום.
והצעה שניה - למצוא מטפל אחר. אחד שיעזור לכם להירגע.
לצפיה ב-'לא נראה לי שהסברתי את עצמי נכון,'
לא נראה לי שהסברתי את עצמי נכון,
11/12/2018 | 12:53
1
98
אני לא נלחצתי מהשיעורים שלה במלא מובן המילה, אלה התייחסתי אליהם בכבד ראש.
כלומר יש משימה, אז צריך לבצע - יצא שהיא סרבה לבצע (במחשבה לאחור, כנראה בצדק, כי הכמות כנראה הבהילה אותה, ואנחנו לא ידענו לנתב את הפעילות), בסוף זה יצא מכל פרופורציה הגיונית, והכל קרה בגלל שיעורי בית. לא ויתרנו לה ואז היא התעצבנה עלינו כביכול. לא ידענו שאם לא נוותר לה, היא תגיב כמו שהגיבה.
אין ספק שלמדתי מההתרחשות הזו לא מעט ולוקחת לתשומת ליבי את ה"כשלים שלי".
נכנסתי לסחרור שפחדתי לפעול בו ולכן ביקשתי את הצעתי האנשים האוביקטיבים - מה עושים מכאן והלאה.
הגעתי למסקנות אישיות עם עצמי.
הרוב התייחסו לכך שאני חייבת לטפל בתגובה שלה - אני עסוקה בזה והיא מקבלת את הטיפול (פסיכולוגית ופסיכיאטר).
אני לבין עצמי עדין עסוקה בגורמים - איך אני כאמא צריכה לפעול:
איך אני אוכל לדעת ממה נובעים החרדות - האם היא מפחדת מלימודים? האם קשה לה חברתית (לא תמיד היא אומרת את האמת), מצד אחד היא אמרה לי שנה שעברה שהיה לה מאוד קשה ואף אחד לא רוצה להיות חבר שלה, השנה היא מביעה סיפוק בתחושה שלה.
מצד שני במהלך החופשה היא הציע לחברות שלה לבוא לישון אצלה - כולן סירבו, היו מספר בנות שהיא שלחה להן הודעה יום אחרי יום - באותם ימים היא אמרה לי, אמא , הילדה הזו באה לישון אצלי, ולאחר שראיתי את ההתכתבות זה בכלל לא היה נכון.
באותם ימים היא הייתה קשה מאוד, התפרצויות זעם וכו, ביום שישי האחרון, היתה ילדה שהזמינה אותה אליה, ומאותו רגע השמיים התהפכו, היא הפכה להרבה יותר נעימה וקשובה.
ובעניין הזה - האם אני מראה לה שאני שופטת אותה על היכולות החברתיות שלה? אני לא יודעת? האם אני גורמת לה לחרדה הזו? אני לא יודעת?? אני באמת מנסה לעזור לה, ואני לא יודעת אם אני עושה את זה נכון.
גם מבחינת הלימודים - אני לא יודעת איך לנהוג איתה - אני מנסה לעזור לה, לעשות לה סדר, ללמד אותה איך ללמוד, אני מזכירה לה שיש לה שיעורים, מזכירה לה שהיא צריכה ללמוד למבחנים...
האם עלי בכלל לחייב אותה ללמוד - או להניח לה??? אולי אני גורמת לה למצוקה הזו - אני לא יודעת???
אנחנו מקבלים הדרכה הורית, אבל לא תמיד הסיטואציות דומות - ולא תמיד אני שולטת באיך שהדברים נראים  - כלומר איך המסר שלי עובר - אולי שפת הגוף - שוב - לא יודעת כבר.
התחלתי לחשוב עם טיפול אחר - CBT - אבל בעלי אמר לי שמרוב שאני רוצה לתקוף את הבעיה, אני מתפזרת - אז שוב - אני במצב של חוסר אונים.
לצפיה ב-'אני מסכימה עם בעלך. אם אתם בתהליך של טיפול רגשי ומקבלים'
אני מסכימה עם בעלך. אם אתם בתהליך של טיפול רגשי ומקבלים
11/12/2018 | 19:17
97
הדרכת הורים, אם אתם מרגישים שהתהליך הוא נכון וסומכים על בעלת המקצוע שאתם עובדים מולה, אין שום תועלת בהכנסה של עוד טיפול. זה רק ייצור עומס רגשי על הילדה.
את כל השאלות שהעלית כאן את צריכה להעלות מול הפסיכולוגית והפסיכיאטר. הם אלו שאמורים לתת לכם תשובות, או לפתוח בתהליך בירור עם הילדה אם אין להם את התשובות.
אם המצב כל כך נפיץ כרגע ואת לא בטוחה בתגובה שלך, תעברו לקבל הדרכת הורים פעם בשבוע (לא יודעת מה השכיחות שלכם כרגע. בד"כ נהוג שנפגשים אחת לחודש לכל היותר), עד שתרגישי שאת כן מצליחה לקרוא את המצב וכן מצליחה להגיב נכון.
נכון שבכל פעם היא מתפרצת מסיבות אחרות (לחץ של ש"ב, לחץ של חוסר הצלחה חברתית), אבל אני מנחשת שהדרכים להרגיע אותה הן דומות, וצריך לאט לאט לזהות את הדפוס - דפוס התגובה שלה, דפוס התגובות שלכם - ולפרוץ את המעגל הזה.
דווקא כאמא (יותר נכון - כחלק מזוג הורים...) שהתמודדו עם דברים מאוד דומים למה שאת מתארת, ואפילו בגיל הרבה יותר צעיר, כולל אמירות אובדניות מאוד מפורשות וברורות, מה שלנו עזר היה לא רק הטיפול הרגשי, אלא מעורבות בית ספרית מכוונת. במשך שנה שלמה קיימנו בבית הספר פגישות רב-צוותיות אחת לחודש, שכללו את מנהלת בית הספר, המחנכת, היועצת, פסיכולוגית בי"ס, התראפיסט של הילד, ובפגישה הראשונה נכחה גם פסיכולוגית קלינית שעשתה לילד אבחון פסיכו-דיאגנוסטי. המפגשים האלו אפשרו לגורמים בבית הספר להעביר מידע ישירות לתראפיסט, לשמוע ממנו על תכנים שעולים בטיפול, ולשמוע מאיתנו על מה קורה בבית. זה עזר לכל הצדדים לקבל כל הזמן תמונת מצב מלאה ומתעדכנת לגבי מצבו של הילד, הקשיים, ההתנהגויות, הדרכים בהן הוא מגיב לכל מיני סיטואציות, ובהדרגה גם להעביר מידע לגבי מה עובד, מה עוזר, במה רואים שיפור ועל מה עוד צריך לעבוד.
במשך שנתיים שלמות היינו במצב קטסטרופלי עם הילד, שהיה חוזר כל יום בוכה הביתה. אמירות אובדניות מולנו ומול צוות בית הספר כבר בגיל 8. ורק אחרי שהתחילה הפעולה המשולבת, הרב-מערכתית הזו, ולא רק שיחות שלי מול המחנכת, התחלנו בהדרגה לראות שיפור.
השנה אנחנו במקום אחר לגמרי, וכל האמירות האובדניות קבורות בעבר ולא חזרו. אנחנו עדיין מקיימים פגישות רב-צוותיות בבית הספר, גם ביוזמת המחנכת וגם ביוזמתנו, כדי להיות עם אצבע על הדופק. התכיפות שלהן ירדה לשני מפגשים בכל מחצית ולא אחת לחודש, כי השינוי שחל הוא מאוד משמעותי. ועדיין חשוב לכולם להיות במעקב, כדי שלא נפספס שינוי מגמה לרעה.
מה שאני מנסה להגיד זה שלפחות מניסיוני האישי, מעורבות בית הספר יכולה להביא לשינוי מאוד משמעותי, ולא צריך להסתיר את הקשיים מבית הספר. להיפך.
לצפיה ב-'את יודעת מה מבאס אותי בבית הספר - שבתחושה שקיבלתי הם יותר '
את יודעת מה מבאס אותי בבית הספר - שבתחושה שקיבלתי הם יותר
11/12/2018 | 13:24
124
חיפשו כותרות, איך לתייג את הילדה, מאשר לטפל בבעיה, ממה היא נובעת.
כאילו יותר קל לשלוח אותה לטיפול כזה או אחר, דרך להוריד את האחריות
אני מחפשת את הדרך, שבה הם ינסו לבדוק איפה הקושי - ולהם יש את הכלים - למשל שפסיכולוג של בית הספר יעשה מעקב אחר ההתנהלות שלה, שיחה שבועית וכו...
אני יודעת שהם מדברים איתה פה ושם והם מודיעים לי על מה. אבל זה לא מספיק, זה לא בתדירות קבוע (לפחות כרגע), אף אחד אחרי השיחה שלי איתם לא אמר לי, אני רוצה לדבר עם הילדה, אני רוצה לשמוע ממנה מה קרה.
יום למחרת היועצת הייתה בחופשת מחלה והיא רק התקשרה לבדוק שאנחנו לוקחים אותה לבדיקה אצל הפסיכולוגית.
 
לצפיה ב-'ווייפ ללא ניקוטין לילד בן 13 וחצי'
ווייפ ללא ניקוטין לילד בן 13 וחצי
30/11/2018 | 17:08
19
609
שלום, אשמח לקבל חוות דעת מקצועית. הבן שלי בן 13 וחצי, סובל מתופעות גיל ההתבגרות. הוא מבקש שניקנה לו ווייפ ללא ניקוטין. הוא אומר שהנוזל שאינו מכיל ניקוטין לא מזיק לבריאות. האם אכן כך? תודה מראש לעונים ושבת שלום
לצפיה ב-'הבן שלי בן 13 וחצי ואם היה מבקש ממני כזה דבר היה חוטף שתי'
הבן שלי בן 13 וחצי ואם היה מבקש ממני כזה דבר היה חוטף שתי
02/12/2018 | 09:50
12
241
סטירות. אין מצב בחיים שהייתי מסכימה לקנות לו את זה:
 
 
**טוב, לא באמת שתי סטירות. אבל כן שיחות, הסברים, דוגמאות לסכנות וכו. אצלנו מדברים על ענייני נזקי העישון מגיל אפס, ולשמחתי בן ה13 וחצי שלי הוא ספורטאי, ואין סיכוי שיעלה בדעתו רעיון כזה. במקומך הייתי מנסה לעצור את זה כבר עכשיו, כולל הפחדות ויזואליות של סכנות העישון מכל סוגיו.
לצפיה ב-'אנה ארונוב ספורטאית מצטיינת ומעשנת'
אנה ארונוב ספורטאית מצטיינת ומעשנת
10/12/2018 | 16:31
11
144
האמת, לא ברור לי, איך היא רצה מרתון?
לצפיה ב-'גם מאמן השחייה של הבן שלי מעשן מאוד קלוקל בעיניי'
גם מאמן השחייה של הבן שלי מעשן מאוד קלוקל בעיניי
11/12/2018 | 08:30
101
כמובן שהעובדה שאנחנו מפמפמים לילדים מגיל 0 את סכנות העישון לא מבטיחה לי במאה אחוז שהילדים ימנעו מזה כשיגדלו, אבל אני חושבת שזו המחויבות שלנו כהורים.
לצפיה ב-'היא ספורטאית מצטיינת? באיזה ספורט?'
היא ספורטאית מצטיינת? באיזה ספורט?
11/12/2018 | 09:35
9
35
לצפיה ב-'לא כ"א יכול לרוץ מרתון והיא התחילה מאפס ללא כל ניסיון בריצה'
לא כ"א יכול לרוץ מרתון והיא התחילה מאפס ללא כל ניסיון בריצה
11/12/2018 | 13:20
8
83
חוץ מזה, הייתה ספורטאית מצטיינת בתחום הריקודים הסלוניים והשתתפה באליפויות עולם.
לצפיה ב-'ריקוד זה לא ספורט, זה ריקוד. זה שיש במשהו אליפות'
ריקוד זה לא ספורט, זה ריקוד. זה שיש במשהו אליפות
11/12/2018 | 13:39
7
102
עולם לא הופך אותו לספורט (אני מסוגלת לדמיין עולם שבו ריקוד נחשב לספורט, אבל נכון לעכשיו, בעולם שלנו הוא לא נחשב לספורט). ולרוץ מרתון לא הופך אותך לספורטאי מצטיין. אז היא לא.ספורטאית מצטיינת?
אגב, אם אתה מסתמך על כתבות ברשת לגביה כמקור המידע שלך, שם גם כתוב שהיא נגמלה מעישון בסביבות סוף 2016, לפני שהיא רצה מרתון בפעם האחת שהיא רצה (פברואר 2018).

לצפיה ב-'היית פעם בתחרות של ריקודים סלוניים?'
היית פעם בתחרות של ריקודים סלוניים?
11/12/2018 | 15:42
6
74
ההכנות לתחרות הן ע"י אימונים אינטסיביים של חיזוק הגוף הן באירובי והן באנארובי ובנוסף יש גם את אלמנט הריקוד שדורש מאמץ אירובי עצום.
 
היה את התכנית שלה למציאת בן זוג ושם הראו אותה מעשנת, כך שהיא לא נגמלה ובכל זאת עדיין רצה, אומנם לא מרתון, אך בהחלט מרחקים ארוכים.
לצפיה ב-'אתה אמרת שהיא ספורטאית מצטיינת,'
אתה אמרת שהיא ספורטאית מצטיינת,
11/12/2018 | 16:36
5
59
אז התעניינתי לגבי איזה ספורט - כי ריקוד, כאמור, זה לא ספורט (וזה שהיא רקדנית אני יודעת).
לגבי התכנית למציאת בן זוג - זה היה, ככל הנראה, אחרי המרתון (במרץ עדיין חיפשו משתתפים). אז יכול להיות שאחרי המרתון היא חזרה לעשן. באוגוסט 2017 היא עדיין דיברה על איך היא נגמלה. המרתון היה, כאמור, בפברואר 2018. אני לא יודעת מתי הייתה הפעם האחרונה שהיא רצה חצי מרתון, ואם זה היה לפני או אחרי שהיא חזרה לעשן (וגם לא כמה היא מעשנת). מה שאני כן יודעת, כאמור, זה שלפי הכתבות היא הייתה גמולה בין נובמבר 2016 עד לפחות אוגוסט 2017 (https://tld.walla.co.il/item/3041904), שהמרתון היה בפברואר 2018 (https://pplus.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5130511..., ושהסדרה עוד לא התחילה אפילו את הליהוק במרץ 2018 (https://www.israelhayom.co.il/article/541321) .
לצפיה ב-'הרקדנים מוכרים כספורטאים מצטיינים בצבא, אז כנראה שההגדרה שלך'
הרקדנים מוכרים כספורטאים מצטיינים בצבא, אז כנראה שההגדרה שלך
11/12/2018 | 17:05
4
48
לספורט שגויה.
 
אגב, אפילו שחמט נחשב לספורט, אך בזה אני מסכים שזה לא נחשב לספורט, למעט למוח.
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי אתה טועה. בצבא יש ספורטאי מצטיין,'
למיטב ידיעתי אתה טועה. בצבא יש ספורטאי מצטיין,
11/12/2018 | 18:16
3
102
רקדן מצטיין, מוזיקאי מצטיין ואמן מצטיין, כלומר רקדן הוא קטגוריה נפרדת מספורטאי.


לצפיה ב-'בצבא יש קריטריון שמי שמתחרה באליפות עולם ומביא מדליה נחשב'
בצבא יש קריטריון שמי שמתחרה באליפות עולם ומביא מדליה נחשב
11/12/2018 | 20:02
2
50
כספורטאי מצטיין וגם זוכה למימון נסיעתו + משכורת זעומה.
לצפיה ב-'שוב, אם מדובר בריקוד זה רקדן מצטיין.'
שוב, אם מדובר בריקוד זה רקדן מצטיין.
11/12/2018 | 20:36
1
75
אולי התנאים דומים לאלה של ספורטאי מצטיין, אבל זה עדיין רקדן מצטיין.
 
וכרגיל, סטינו מהנושא - הנקודה הייתה שחשבתי שאתה מתכוון שהיא מצטיינת במשהו שאינו ריקוד - זה שהיא רקדנית ידעתי, כמובן, וחשבתי שאתה מתייחס למשהו אחר, שהיא מצטיינת בו.
לצפיה ב-'התכוונתי גם לזה, כי לרוץ מרתון או אפילו חצי מרתון לא כ"א '
התכוונתי גם לזה, כי לרוץ מרתון או אפילו חצי מרתון לא כ"א
11/12/2018 | 23:04
36
יכול, לרבות אנוכי, שאני רואה את עצמי דיי עוסק בספורט כאקט בריאותי (לא כמקצוע).
 
בשל המשמעת העצמית הגבוהה שלה היא צלחה את המטרה שהציבה לעצמה.
לצפיה ב-'הילד בן 13 ולכן הוא עדיין לא אדם אחראי, מה התירוץ שלך?'
הילד בן 13 ולכן הוא עדיין לא אדם אחראי, מה התירוץ שלך?
02/12/2018 | 12:51
152
ילד בן 13 אומר שאין נזק לבריאות, זו חוות הדעת שאת מתכוונת להסתמך עליה או שיש בכוונתך לעשות חיפוש באינטרנט וללמוד ממקורות מוסמכים?
לצפיה ב-'הבת שלי היתה זוכה לכאלה צרחות שהיתה מצטערת שנולדה.'
הבת שלי היתה זוכה לכאלה צרחות שהיתה מצטערת שנולדה.
02/12/2018 | 14:49
3
65
לצפיה ב-'יש לי נכד בארה''ב שמעון מריחואנה'
יש לי נכד בארה''ב שמעון מריחואנה
03/12/2018 | 20:37
2
199
מותר לעשן וזה לא פלילי וההורים לא עושים מזה עניין.
 
אם לא תאפשרו לו הוא יעשה את זה בסתר, גם אני התחלתי לעשן בגיל 13, עשיתי צבא התחתנתי היתה לי ברירה לתפארת ולא קרה לי שום רע ונורא.
לצפיה ב-'זה מה שאתה חושב'
זה מה שאתה חושב
10/12/2018 | 16:33
78
הגוף זוכר וזה יבוא לך כבומרנג.
לצפיה ב-'אני גם מכיר כאלה שנוסעים ללא חגורת בטיחות'
אני גם מכיר כאלה שנוסעים ללא חגורת בטיחות
12/12/2018 | 12:01
61
ולא קרה להם שום דבר רע - עד שיקרה.
באנלוגיה יש רק פגם אחד, לאי חגירת חגורת בטיחות אין נזק מצטבר.
 
להורים יש תפקיד בחינוך הילד ושמירה על בריאותו, הם לא אמורים לאפשר לילד בן 13 לעשות דברים שפוגעים בו רק כי ככה בא לו.
לצפיה ב-'אם את שמחה לחוות דעת מקצועית, פני לאיש מקצוע'
אם את שמחה לחוות דעת מקצועית, פני לאיש מקצוע
09/12/2018 | 09:56
86
למשל לרופא.
 
לא מבינה אנשים שמתכוונים לקבל החלטה האם לאשר לילד לעשן, על סמך כמה תגובות בפורום אנונימי
 
 
וכמובן גם אני חושבת שהוויפ הזה הוא מסוכן. בין היתר כי הוא מצליח לעבוד על אנשים ולהתיימר להיות בלתי מזיק.
לצפיה ב-'הוא מתנשא ומזלזל. איך אפשר לעבוד איתו על הנושא?'
הוא מתנשא ומזלזל. איך אפשר לעבוד איתו על הנושא?
20/11/2018 | 13:49
8
223
איך עוזרים לו לראות את הבעייתיות
ומסייעים לו להימנע מכך?
 
רקע:
בן 12, נבון מאד (מחונן),
חברותי, עוסק בספורט.
 
ילד אמצעי,
הגדולה גם היא מחוננת עם קשב וריכוז חזקים (אצלו בקטנה ולא מצריך טיפול תרופתי), מושכת המון אנרגיות של זמן ומשאבים נפשיים,
יש אחות קטנה בכמה וכמה שנים.
מאז ומתמיד נהנה והיה לו חשוב להרגיש 'יותר'. בלט בגלל היכולות שלו. היה לו קשה כשלא היה *הכי*.
פעם ב... היו נפלטים לו דברי 'שוויץ' - מבוססי מציאות אך לא נשמעים טוב. לא היה במינון חריג ולא כאורח חיים.

בחודשים האחרונים, כנראה עם פרוץ גיל ההתבגרות , סגנון הדיבור הפך לעיתים תכופות יותר למאד מזלזל ומתנשא.
למשל, במסגרת חוג כלשהו, כשמדבר על אחרים בחוג בפנינו אבל גם תוך כדי החוג - "הם כבר שנתיים בחוג, איך הם לא יודעים ל..."
גם בבית מול האחיות,
אפילו מול הסבתא או בשיחות חולין.
מרגיש שזה הפך לחלק מרכזי בסגנון הדיבור שלו.
באחד מהחוגים בהם הוא לוקח חלק כתבו המדריכים על האווירה בחוג, שהדרדרה השנה והפכה לכזו בה השיח הוא שיח הדדי מזלזל, אז אני מבינה שהוא לא היחיד.
זה רק אומר שיהיה לי קשה יותר לעקור את ההתנהגות הזו, אם היא נורמה לפחות בחלק מהמעגלים החברתיים שלו.
שוחחתי איתו על כך.
ניסיתי להבין מאין נובע.
לדעתי נחלק לשניים: יש מקומות שהקטנת האחר כנראה גורמת לו לצערי להרגיש טוב יותר, ויש מקומות שבאמת הוא לא מצליח להבין איך האחרים אינם מצליחים.
אני מנסה מכמה זויות:
גם לומר לו שהקטנת האחר אינה מגדילה אותו,
גם לנסות לשקף לו איך זה מרגיש להיות מהצד השני,
אפילו נתתי לדוגמא דמות מתוכנית בה הוא צופה לעיתים, שלדון מ"המפץ הגדול", וכיצד ההתנשאות הטבעית שלו מתקבלת.
אני לא בטוחה שזה חודר אליו.
חשוב לי שיבין שזה לא תורם לו אלא ההיפך, גורם לו נזק.
הייתי רוצה שיצליח לחוש אמפטיה כלפי מי שאכן אובייקטיבית פחות הולך לו.
אשמח לשמוע רעיונות
 
לצפיה ב-'יש לילד איזושהי דמות משמעותית קרובה יותר לגיל שלו'
יש לילד איזושהי דמות משמעותית קרובה יותר לגיל שלו
21/11/2018 | 07:35
1
112
שגם אתם מדברים איתה? נניח בן דוד שקצת יותר מבוגר ממנו?
לצפיה ב-'הרעיון מצוין, אבל לצערי - אין. בני הדודים בני גילו'
הרעיון מצוין, אבל לצערי - אין. בני הדודים בני גילו
21/11/2018 | 12:19
37
לצפיה ב-'אני חושבת שזה חלק מגיל ההתבגרות'
אני חושבת שזה חלק מגיל ההתבגרות
21/11/2018 | 08:54
1
105
בעיני כל מה שאתם אומרים לו הוא מצויין, וסביר להניח שיופנם רק בהמשך. האם את חושבת לו יכולת אמפטיה לאחרים? רוב הסיכויים שיש לו וכרגע הוא בוחר לא להשתמש בה. והוא יבין בעיקר מתגובות החברים (אם למשל זה יהווה בעיה חברתית עבורו).
בינתיים הייתי דואגת רק להציב גבולות סבירים, למשל לא לקבל אם הוא מדבר בצורה פוגענית בבית. מעבר לזה, חלק מההתבגרות זה להבין שיש השלכות למעשים שלך ולמילים שיוצאות לך מהפה. וכזה יקרה הוא ייזכר בכל ההסברים המצויינים שלכם.שאין
לצפיה ב-'תודה. מקווה שאכן יפנים.... קשה לי'
תודה. מקווה שאכן יפנים.... קשה לי
21/11/2018 | 12:20
74
לקשר אליו את ההתנהגות הזו.
וגיל ההתבגרות שלו רק התחיל.......
לצפיה ב-'אם הוא מחונן יש לו תחושה של אני ואפסי עוד. בגילו הוא כבר'
אם הוא מחונן יש לו תחושה של אני ואפסי עוד. בגילו הוא כבר
21/11/2018 | 19:55
1
115
הפנים את העובדה שהוא כנראה יודע טוב מאחרים דברים רבים, לכן הוא שחצן ומזלזל. למרבה הצער, יכולת שכלית לא הולכת תמיד יד ביד עם יכולת רגשית. הוא צריך לגדול ויכולתו הרגשית להתפתח כדי שיפסיק להעליב ולזלזל. זה יקרה מתישהו, לא בקרוב.
מה עושים בינתיים? אין הרבה מה לעשות. אם הוא כזה חכם, אולי שיחה קטנה על כך שהוא אכן נבון מאוד, אבל כנראה לא מספיק אם הוא גם פוגע באחרים ולא רואה את הצד שלהם. האם זה יעזור? בספק. אבל אולי תרגישי שעשית משהו.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/11/2018 | 06:35
10
לצפיה ב-'יש פרק בעונה השניה של "שלדון הצעיר"'
יש פרק בעונה השניה של "שלדון הצעיר"
22/11/2018 | 11:17
1
126
בו מראים כמה הוא חכם לעומת אחותו התאומה באינטיליגנציה אקדמית וכמה היא חכמה לעומתו באינטיליגנציה רגשית.
 
אני לא תולה בצפיה בפרק מסדרה קומית תקוות רבות אבל מכיוון שמדובר במאמץ קטן יחסית, חצי שעה של צפיה,
אולי אם הוא יצפה בפרק הזה הוא יבין בעצמו שכמו שהוא רואה באחרים טפשים בסיטואציות אקדמיות אולי הם רואים בו טיפש בסיטואציות חבריות, ולא כל כך חכם להפגין את הטפשות הזו בקולי קולות וברבים.
מכיוון שלא בדובר בילד טיפש אלא בבעית חוסר רגישות חברתית ואמפטיה (שכנראה יגיעו עם הזמן) יכול להיות שצפיה בפרק גם בלי פרשנויות מסוג "אתה רואה איך אתה נראה..." הוא יגיע לתובנות בעצמו.
לצפיה ב-'ננסה, תודה'
ננסה, תודה
25/11/2018 | 12:52
15
לצפיה ב-'ילד שאפתן שלא רוצה ללמוד'
ילד שאפתן שלא רוצה ללמוד
20/11/2018 | 14:20
5
232
יש לי ילד שאפתן מאד שלא אוהב להשקיע. כתוצאה, היו תכניות לימודיות שביקש להתקבל, אבל לא התקבל - בעיקר כי לא השקיע בהכנות. אבל גם כי, למעט תכנית אחת, מראש לא היו לו הרבה סיכויים (הוא ילד חכם אבל לא גאון על).
עכשיו הוא שוב מבקש לנסות להתקבל לתכנית חדשה. הוא לומד קצת, אבל ברור שלא מספיק. גם ככה אין לו הרבה סיכויים מבחינת היכולות שלו. אבל בכל זאת, כן יש איזשהו סיכוי אם ילמד ממש קשה. 
ואנחנו מתלבטים מה לעשות: בעלי טוען שאם הילד רוצה לגשת, אסור להגיד לו לא, כי נשדר לו שאין לו יכולות וזה יפגע ברצון שלו בעתיד להשקיע. ושאם ייכשל בגלל שלא למד, זה ילמד אותו לקח (לא קרה עד עכשיו). 
אני, לעומת זאת, טוענת שמיותר לתת לו להיכשל שוב ודווקא זה יפגע במוטיבציה שלו בעתיד.
מה דעתכם? 
 
לצפיה ב-'לדעתי ההתנהלות שלכם עלולה להשיג בדיוק את ההיפך'
לדעתי ההתנהלות שלכם עלולה להשיג בדיוק את ההיפך
20/11/2018 | 17:46
2
156
לדעתי החשש הוא בעיקר שלך ממה שנראה לך ככשלון ואת לא מרגישה מה את משדרת כשאת אומרת
"הוא לומד קצת, אבל ברור שלא מספיק. גם ככה אין לו הרבה סיכויים מבחינת היכולות שלו."
אולי עברית לא שפת האם שלך, אולי לא שמת לב, לא ברור לי, אבל לדעתי זו דרך חשיבה הרסנית.
 
אני חושב שבסדר גמור להגיד לילד שקשה מאוד להתקבל לתוכנית כשהוא מתחרה עם המון ילדים מוכשרים אחרים והדרך להגדיל את הסיכויים שלו לטווח ראלי הוא השקעה בלימוד והכנה מתאימים.
חוסר הצלחה לא חייבת להיות חוויה מנמיכה וצורבת, יכולה להיות חוויה מעצימה.
כדי להתעצם מחוסר הצלחה צריך להבין את הגורמים לה, ו"לא למד מספיק" לא נחשב גורם, צריכים להיות ספציפיים.
למשל אם לא הצליח בגלל שלא ידע לפתור משוואה ריבועית, צריך לבדוק למה לא ידע לפתור משוואה ריבועית
לא ידע שזוהי דרישה? ידע שיש דרישה כזו אבל לא דאג לקבל את הידע?.....
אם לא ידע שיש דרישה אז איך ידע בפעם הבאה מהן הדרישות? אם לא דאג לקבל את הידע איך בפעם הבאה יקבל את הידע?
והתפקיד של ההורים לתמוך. הבהרה: תמיכה זה לא "לך תלמד כי אחרת תיכשל כמו פעם קודמת", תמיכה צריכה להיות עזרה בפתרון של קשיים.
לצפיה ב-'לא כל כך הבנתי למה התכוונת במשפטים הראשונים'
לא כל כך הבנתי למה התכוונת במשפטים הראשונים
20/11/2018 | 22:28
1
111
ויש שתי סיבות לכישלון  צפוי: הוא באמת לא מתאים ( מה לעשות, הוא מעל הממוצע אבל זה לא מספיק לתכנית) והוא לא לומד - לא סגורה עד כמה החומר לגמרי מוגדר. 
לצפיה ב-'נראה שמי שלוקח קשה את הכישלון זו את'
נראה שמי שלוקח קשה את הכישלון זו את
21/11/2018 | 07:33
109
מבחינתך אם הילד לא הצליח זו איזושהי טראומה,
לגבי הילד אני לא יודע, יכול להיות שמבחינתו היחס הוא "ננסה ואם יצליח אז יופי ואם לא אז לא נורא" ויכול להיות שמבחינתו החוויה קשה, לא יודע כי אין פרטים, אבל מה שכן ברור שמבחינך החוויה מאוד קשה.
נראה שמכיוון שהחוויה מבחינתך כל כך קשה את משדרת חוסר ביטחון ביכולות של הילד,
ילד עשוי לפתח חוסר ביטחון עצמי אם להורה שלו אין בו אמונה, או לחילופין הילד לומד להתעלם מההורה, שתי תוצאות לא רצויות.
 
בקיצור מה שהתכוונתי במשפטים הראשונים כדאי שתלמדי לספוג חוסר הצלחה של הילד בצורה קצת פחות דרמטית, תלמדי לשחרר קצת גם את עצמך וגם אותו. יותר בריא לך לילד ויחסים בינכם.
בהמשך של הפוסט אמרתי שכדאי שתלמדי לעזור לילד בצורה של עזרה בונה ולא ביקורת הורסת.
 
אני מבין מהפוסט שלך שאת שואלת איך "לתקן" את הילד, אבל נראה לי שקודם כל את צריכה "לתקן" את עצמך.
לצפיה ב-'שינסה. מי יודע, אולי יצליח. אם לא - ילמד להבא.'
שינסה. מי יודע, אולי יצליח. אם לא - ילמד להבא.
20/11/2018 | 17:46
1
109
זה שאת תגידי לו לא לגשת כי אין לו סיכוי - זה ירפה את ידיו גם לעתיד.
 
או שהוא פשוט יחליט שאת לא מבינה כלום, ולא מאמינה בו, ואין סיבה להתייעץ בך
לצפיה ב-''
21/11/2018 | 16:12
13
לצפיה ב-'יש כאן הורים לילדים שסבלו מחרדות והצליחו לצאת מזה?'
יש כאן הורים לילדים שסבלו מחרדות והצליחו לצאת מזה?
11/11/2018 | 10:12
25
702
קודם כל הייתי שמחה לדעת אם יש כאן הורים שילדיהם סבלו מחרדות וזה עבר (עם או בלי טיפול פסיכולוגי) ואחרי כמה זמן.
הבת שלי, בת 11, מטופלת גם אצל פסיכולוגית וגם אצל פסיכיאטר?
אך אני תוהה עד כמה אפשר - המימון והזמן שנדרש הופך להיות עול לא פשוט עבורנו.
החרדות שלה נובעות (לדעתי) מהפחד שלא אוהבים אותה מספיק, גם אנחנו, מפחד להיסתדר במקום אחר (למשל טיול של הצופים).
וזה בא לידי ביטוי:
* בשטיפת ידים חוזרות (והיא מבקשת מאיתנו לאחרונה, לבוא, לומר לה שהכל בסדר ולהפסיק, כלומר לדרוש ממנה להפסיק את הפעולה).
סגירת הדלת מספר פעמים לפני יציאה.
הוסיפה לאחרונה נגיעה בפנים בצורה מוזרה, כמו כן שתיה, כאילו היא מתרכזת בכוס ושותה בצורה מוזרה
לפני היציאה לטיול הצופים זה היה נורא! באותו יום (היציאה לטיון הייתה בשעה שלוש) היא פתאום ברחה לבעלי, רק כי אמר לה לא עכשיו (בזמן שהחזירו את הקטן מהגן), בכי פתאומי בטענה שהיא מרגישה שרטוב לה למטה, פתאום שוב בכי, וקראה לנו וכשנכנסתי אליה לחדר היא כעסה עלי אבל מצד שני המשיכה לקרוא לי (הייתה מבולבלת ונסערת בצורה מטורפת), פתאום היא יצאה מהחדר, כולה נסערת, יצאה למרפסת וצעקה שנמאס לה ובא לה למות והיא לא יכולה יותר, החזיקה משהו ואיימה לשבור אותו, אני תפסתי אותה ביד והכנסתי אותה הביתה (גם מתוך פחד שתעשה משהו נורא וגם מהבושות), הרגעתי אותה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה וכל היום עשיתי לה דברים בשבילה (טענתה הייתה שאנחנו לא איתה, אבל היא לא נתנה לי להיכנס), לאחר מכן יצאה ונכנסה לשירותים מספר פעמים, שטפה ידים פעמים רבות, לקח לה זמן עד שיצאה מהבית, גם איחרנו קצת, אבל בסופו של דבר היא עברה את הטיול יפה, ללא טלפונים, מלבד אחד קטן בשעות הערב ובדרך חזרה הביתה.
אנחנו בטיפול פסיכולוגי, אבל תוהה לעצמי, עד מתי, אנחנו מכילים מבינים אותה מחבקים אותה, אבל אני עצמי הופכת להיות חרדה למצבה...
מה עושים?
לצפיה ב-'בהחלט יקירה'
בהחלט יקירה
11/11/2018 | 11:05
8
232
מחזקת אותך.
זו תקופה קשה, ללא ספק.
ביתי כשהיתה ממש בגיל הזה, (כיתה ה׳) סבלה מהתפרצות של חרדה וocd ברמה אותה את מתארת. ויותר מכך... אפילו הפסיקה ללכת לביהס למשך כמה ימים תוך כדי הטיפול.
היא טופלה באותה שנה באופן אינטנסיבי.
קודם כל CBT, ממליצה בחום!! מטפל שזו ההתמחות שלו.
במקביל טופלה בטיפול פסיכיאטרי, התאמת הטיפול הנכון לקחה זמן, והשתנתה כל הזמן... היה אפילו שילוב של כדורים - לטיפול בחרדה, לטיפול ב-ocd כל פעם לפי המצב...
מוסיפה, להזהר מאד בשינוי מינון של כדור פסיכיאטרי, גם אם הפסיכיאטר אומר תעברו מחצי כדור לכדור שלם, לבדוק איתו בעדינות אם אפשר להגדיל קודם ברבע כדור ליומיים שלושה ורק אז להוסיף. יש לי נסיון מר מאד עם הקפצה של מינון (ולא רק לי).
ביתי היתה מטופלת באותה שנה אצל פסיכולוגית נוספת, שדאגה לכל נושא הדימוי העצמי (למה אני שונה מכולם, אולי לא אוהבים אותי וכו׳).

ולסיום -
ביתי היום בת 26. בחורה נהדרת, חזקה, יודעת מה היא רוצה. לומדת (על אף הפרעות הקשב), חברתית ומקסימה!
הטיפול הפסיכיאטרי נמשך באותה שנה ולאחר מכן ירד בהדרגה.
החרדה, לא עוברת. היא יכולה להרים ראש במצבים מסויימים (צבא למשל), וזה קרה גם אצלנו. אבל בטיפול CBT לומדים להתמודד, לא לפחד מהפחד...
במהלך השנים היו עוד פעמיים שהיא נזקקה לחיזוק של פסיכולוגית.
מחזקת אותך, תנו לה את כל הגיבוי. חבקו אותה. נסו להבין  - החרדה היא אמיתי, הסימפטומים הפיזיולוגים הם אמיתיים. אין פה הצגות.
חבקו, אבל אל תוותרו על התמודדות, בהתאם לטיפול (התמודדות הדרגתית).
 
לצפיה ב-'איך את פעלת מולה? האם ביקשת ממנה להפסיק כאשר נכנסה לחרדה '
איך את פעלת מולה? האם ביקשת ממנה להפסיק כאשר נכנסה לחרדה
11/11/2018 | 12:23
7
168
והחלה פעולות כמו סגירה של דלתות כמה פעמים - מה את עשית שבסוף עזר לה?
לצפיה ב-'הכל צריך להיות מתואם מול המטפל/ת'
הכל צריך להיות מתואם מול המטפל/ת
11/11/2018 | 12:32
6
168
כמו שכתבתי, הטיפול CBT, הוא טיפול שעוזר בהתמודדות עם החרדה, ובהפנמה של הגוף ושל הנפש שגם אם לא תעשה הפעולה ״המשחררת״ החרדה תרד ותעבור.
מה שהבת שלך עושה זה טקס שהמטרה שלו זה לשחרר אותה מהחרדה.
היא חווה חרדה, היא מרגישה רע מאד, ומשהו אומר לה שאם תפתח ותסגור את הדלת 4 פעמים עכשיו, החרדה תרד....
 
לבקש להפסיק, להמנע...? בלי חיזוק אחר, זה סתם סבל.
אם היא חרדה ואת מונעת ממנה את הטקס, החרדה עולה.
חייב להיות טיפול תומך במקביל.
מה שעושים בד״כ בcbt זה שמנסים להתמודד בקטנה עם החרדה, כל פעם צעד ועוד צעד.
הבת שלי לא הלכה לביה״ס במשך כמה ימים, ותוך כדי הטיפול היתה צריכה לתרגל, הליכה ביחד איתי וחזרה הביתה, ואז הליכה ביחד איתי ושהמורה מקבלת אותה בחיבוק או בדרך אחרת והיא יושבת רק בשולחן מולה....
ככה לאט לאט מתקרבים אל הדבר שחרדים ממנו.
 
כשזה תוך כדי טיפול, את גם יודעת איפה לשים את הגבול, להגיד תתמודדי עם זה - כי יש לך את הגיבוי ואת יודעת שהיא כבר יכולה.
 
שוב, החרדה היא אמיתית, הפחד הוא גדול, אם יש סימפטום פיזיולוגי -זה לא הצגה - היא באמת מרגישה נחנקת/כאב בטן/בחילה/כאב ראש/דפיקות לב, או כל דבר אחר שנמצא אצלה.
המון אמפטיה
ושיתוף פעולה עם המטפל
צריך מטפל שאפשר לסמוך עליו וללכת איתו.
 
לצפיה ב-'סליחה שאני משגעת אותך, אני במצב של חוסר אונים'
סליחה שאני משגעת אותך, אני במצב של חוסר אונים
11/11/2018 | 12:37
5
155
ביררתי לגבי CBT, בנוסף לפסיכיאטר והפסיכולוגית, הבנתי (לא מהמטפלים, אלה מאחרים), שטיפול בשיטה זו נועד לטיפול על חרדה ספציפית (כגון חרדה מטיסות, חרדה מקולנוע וכו).
האם יש לך המלצות למטפלים מהסוג הזה שיכול להתאים לבת שלי?
או למישהו אחר כאן?
אנחנו מאזור השרון
לצפיה ב-'מטפל cbt יטפל בכל חרדה באופן ספציפי'
מטפל cbt יטפל בכל חרדה באופן ספציפי
11/11/2018 | 12:52
128
אבל לבת שלך, גם אם את לא יודעת, יש חרדה שאפשר לשים עליה את האצבע.
זה נראה לך שהיא סתם חרדה, והיא גם לא יודעת אולי להגיד ממה... אבל מטפל יבין איפה הנקודות הבעיתיות שלה.
יש לי 2 ילדים שטופלו בcbt לחרדה. יש לי רק מילים טובות להגיד על הטיפול הזה.
המטפלת שלנו, עמוסה ואני יודעת שהיא לא מקבלת חדשים.
נסי קצת לבדוק, להכנס לעולם הזה, לבקש המלצות על פסיכולוגים שcbt זו המומחיות שלהם.
יכול להיות שהפסיכיאטר יכול להמליץ, בטח עבד בעבר עם פסיכולוגים שמטפלים כך.
זה נשמע שהילדה סובלת, ואתם בודאי סובלים. זה משפיע על כל המשפחה ועל כל הדינאמיקה המשפחתית. אבל זה פתיר, וההתגברות על הקשיים תסתיים במשפחה חזקה ומאוחדת ובילדה שהיה לה קושי והיא הצליחה להתמודד איתו והיא חזקה ומכירה בחוזקות שלה.
כל הזמן לעודד אותה על הצלחות קטנות ובלי שיפוטיות על הטקסים.
לצפיה ב-'ואת ממש לא משגעת אותי. אין בעיה בכלל. תשאלי בכיף מה שבא לך..'
ואת ממש לא משגעת אותי. אין בעיה בכלל. תשאלי בכיף מה שבא לך..
11/11/2018 | 13:04
3
40
לצפיה ב-'תודה!!!! אשמח בכל זאת לקבל את הפרטים של המטפלת שלכם בפרטי'
תודה!!!! אשמח בכל זאת לקבל את הפרטים של המטפלת שלכם בפרטי
11/11/2018 | 13:14
2
89
כל עוד היא מטופלת אצל פסיכולוגית, אז יש לנו זמן המתנה, ותמיד שווה לנסות...
לצפיה ב-'לא אוכל לתת את השם כי הפנתי אליה כבר ואני יודעת שהיא לא מקבל'
לא אוכל לתת את השם כי הפנתי אליה כבר ואני יודעת שהיא לא מקבל
11/11/2018 | 14:55
1
122
לא מקבלת.
כותבת לך בפרטי בכל מקרה.
לצפיה ב-'קרה לך שהילדה עשתה עצמה חולה/פצועה/כאובה פיזית/צולעת?'
קרה לך שהילדה עשתה עצמה חולה/פצועה/כאובה פיזית/צולעת?
15/11/2018 | 14:34
98
הילדה שלי מאתמול טעונת שכואב לה ברגל ולא יכלה ללכת, אבל ברגע שהיה לה היפ הופ, היא אמרה שתשתדל ללכת ורק תשב ותביט בשיעור, כשהלכה, ראיתי דרך המרפסת, שלא רק שהיא מצליחה ללכת, אלא רצה לשם, ומהמורה הבנתי שהיא השתתפה כרגיל ואיך שהסתים השיעור היא חזרה להיות צולעת... :/
לצפיה ב-'קודם כל, לא ברור לי '
קודם כל, לא ברור לי
11/11/2018 | 17:53
9
188
למה את חושבת שהכל נובע מחרדה שלא אוהבים אותה מספיק. מאיפה הגיע הרעיון הזה? מהטיפול הפסיכולוגי? כי זה לא נשמע לי בהכרח נכון.
דבר שני, אם הבנתי נכון, הדבר העיקרי שאת מתארת שמפריע זה OCD, ו-CBT אמור באמת לעזור.
דבר שלישי, אם היא לא רוצה ללכת לטיול של הצופים, למה היא חייבת ללכת? בסך הכל צופים הם לא חובה. למה חשוב שהיא תעשה דווקא את זה?
הבת שלי סובלת מחרדות מסוימות (במקרה שלה ברור ממה היא חרדה, כי היא פשוט מדברת על זה ומבטאת את זה), אבל לא מ-OCD, כך שהניסיון שלנו לא יעזור לך.
לצפיה ב-'כי החוכמה היא להתגבר על החרדות ולעתים צריך לעשות גם דברים'
כי החוכמה היא להתגבר על החרדות ולעתים צריך לעשות גם דברים
11/11/2018 | 20:36
5
127
פחות טבעיים לילד (במקרה שלה, ילדה) ולהוציא אותו מאזור הנוחות.
לצפיה ב-'אבל אם אין צורך (כלומר זה לא חובה) ואפשר'
אבל אם אין צורך (כלומר זה לא חובה) ואפשר
11/11/2018 | 20:51
4
120
לחכות שהיא תתבגר קצת ואולי תחשוש פחות מהפרידה מההורים (לא כל כך הבנתי אם מדובר בטיול עם לינה או לא) - אולי בכלל לא יהיה צורך לעשות משהו כדי להתגבר על הדבר הספציפי הזה. הרי גם ילד בן 5 היה מפחד לצאת לטיול בלי ההורים - לא היית שולח אותו דווקא כדי להתגבר על החרדה, אלא מבין שאולי כרגע זה מוקדם מדי בשבילו. במקרה שלה אולי גם הטיפול שהיא עוברת יעזור להביא אותה לשם מוקדם יותר - אבל בינתיים אפשר להימנע.
אם זה היה חובה הייתי מבינה את הדחיפות.
לצפיה ב-'אני לא פסיכולוג, אך מהסתכלות על עצמי, דברים שלא מיגרתי '
אני לא פסיכולוג, אך מהסתכלות על עצמי, דברים שלא מיגרתי
12/11/2018 | 00:01
3
116
בילדותי, רק הלכו והחמירו עם הגיל, עד לשלב שנלחמתי בשיניים לדכא אותם בגיל מאוד מבוגר ועדיין הם לא נעלמו לחלוטין, קרי מניסיון על עצמי, עדיף לבלום כל עוד זה לא התעצם.
לצפיה ב-'ושוב, אנחנו מדברים פה על משהו ספציפי'
ושוב, אנחנו מדברים פה על משהו ספציפי
12/11/2018 | 04:42
2
111
שהוא חלק מההתבגרות. יש מבוגרים רבים עם חרדות כאלה ואחרות כמו גבהים וטיסות. וכו'. לא שמעתי על מבוגרים רבים שמפחדים ללכת לטיול בלי ההורים שלהם...
לצפיה ב-'זה שלא שמעת, לא אומר שלא קיים'
זה שלא שמעת, לא אומר שלא קיים
12/11/2018 | 13:48
1
104
השיטה שלי להילחם בחרדות מכל סוג, הוא להעלות את המינון כל פעם קצת ולהתאזר בהרבה סבלנות בתקווה שבסוף זה ייעלם.
לצפיה ב-'תודה שחלקת. '
תודה שחלקת.
12/11/2018 | 13:56
80
עדיין לא רלוונטי, אבל תודה.
לצפיה ב-'אני עדין חוקרת את העניין, זה נראה ככה, אני לא בטוחה בשום דבר'
אני עדין חוקרת את העניין, זה נראה ככה, אני לא בטוחה בשום דבר
12/11/2018 | 14:47
2
155
במאה אחוז, אני רואה את ההתנהגות שלה, על החרדות גם הפסיכיאטר וגם הפסיכולוגית אמרו לי וגם אני רואה וחוקרת את ההתנהגות שלה...
לגבי הצופים, באותו רגע אמרתי לה שהיא ממש לא חייבת, ואם זה מה שקורה אז הכל בסדר והיא ממש לא חייבת ללכת לשום טיול, אגב, אני הרגשתי שזה קצת גדול עליה (וזה באמת אתגר לא קטן עבור ילדה בת 11), ועובדה שמעט מאוד ילדים, לפחות אצלנו בכיתה יוצאים לטיול, אבל הילדה ממש רצתה.
אני מאוד מוטרדת ממה שקורה לה, ואני חושבת שניסיון של אחרים בהחלט יכול לעזור לי...
לגבי איך אני יודעת שהחרדה שלה זה שלא אוהבים אותה מספיק:
שנה שעברה כל השנה היא אמרה לי שהיא מרגישה דחויה ואף אחת לא רוצה להיות בקרבתה, הקושי והפניקה מתחילים בעיקר בזמן שהיא מתכוננת ללכת לבית הספר או מפגש חברתי (ולא כשהיא הולכת לסבתא), גורמים בבית הספר כתבו לי שחור על גבי לבן,  שהילדה נמנעת מיצירת קשרים חברתים והיא מחפשת כל הזמן את התמיכה, בהפסקה במקום לחפש חברים היא מחפשת את היועצת או המנהלת, זה שובר אותי...
לצפיה ב-'אה, התאור הזה הרבה יותר מובן מהקודם.'
אה, התאור הזה הרבה יותר מובן מהקודם.
12/11/2018 | 15:05
102
הכוונה שלך היא שיש לה קשיים חברתיים וכנראה גם חרדה חברתית (בין אם כתוצאה מהקשיים או לא)? זה מאוד יתכן וגם בזה יש דרכים לטפל, כמו טיפול קבוצתי לילדים עם קשיים חברתיים. אין לה חברים או חברות? ולא היו לה בעבר?
אני הבנתי אותך אחרת קודם - כאילו היא חרדה כי היא מרגישה שאתם ההורים לא אוהבים אותה מספיק וזה מה שעומד מאחורי כל האובססיות שלה וכו'. זה שונה מאוד מלהיות בעלת קשיים חברתיים.
לגבי זה שזה שובר אותך שהיא מחפשת את המבוגרים - ממש אין סיבה! כמו שתיארתי יש טיפולים שעוזרים, והתקופה שלנו היא תקופה מצוינת לילדים עם קשיים מכל מיני סוגים, כי משקיעים המון המון משאבים בניסיון לעזור להם, מפתחים שיטות שעוזרות ומשכללים אותן, ויש הרבה הרבה תקווה והרבה מה לעשות. אני מאוד מצדדת בגישות התנהגותיות ובגישות של למידה, ופחות בתרופות - אבל בכל התחומים מתפתחים ומשתכללים.
מעבר לקשיים שיש לה, מה הדברים שהיא נהנית מהם? כהורה, הייתי פועלת גם בכיוונים האלה - למצוא דברים שהיא נהנית מהם, ולהשקיע בטיפוח הכיוונים האלה, שתהיה לה גם הרבה הנאה ומקום להיות רגועה, ושלא תהיה רק עסוקה בטיפולים ובבעיות. והייתי מנסה גם לטפח את הקשר עם ילדים שיש לי גישה אליהם - כמו קרובי משפחה (אחים, בני דודים), ילדים של חברים, וכו'.
לצפיה ב-'מבלי להכיר את הנושא לעומק.. '
מבלי להכיר את הנושא לעומק..
12/11/2018 | 18:00
90
רק מציינת (אולי את כבר יודעת) שיש בתפוז פורום חרדה חברתית וגם פורום טיפול CBT.
אם הילדה מטופלת בריטלין או כל תרופה אחרת לקשב וריכוז, אני ממליצה (מנסיון של משהו קצת דומה) לבדוק אם הגורם איננו הכדור.
לצפיה ב-'כן, אבל טרם הצלחנו לצאת מזה'
כן, אבל טרם הצלחנו לצאת מזה
11/11/2018 | 20:29
113
מדובר על פחד גבהים.
לצפיה ב-'חרדות ו OCD'
חרדות ו OCD
12/11/2018 | 23:04
3
150
הי יקרה,
אני כאימא לילד בן 15 הסובל מגיל 5 מתסמונת טורט ו OCD הנגרמים מחרדות ויוצאים בצורת טיקים איומים וחזרתיות אובססיבית כמו :ניפופי ידיים, מצמוצים, הטיית ראש, שטיפת ידיים וחזרה על מילים ועוד, עברתי מסע שלם למציאת טיפול החל מפסיכולוגים, פסיכיאטרים , רפואה טבעית ועוד, יכולה להרגיע כי רק ברגע שאני טיפלתי בעצמי ,הורדתי הילוך בריצות מטורפות לרופאים ומטפלים ,קיבלתי המצב הנתון ברוגע בלי בושה ופחד, קיבלתי תמיכה וכלים בקורס להדרכת הורים פתאום משהו נרגע גם בילד ולערך לקראת גיל 12 הפכו הטיקים והחזרתיות למינורים יותר ובתדירות פחותה הרבה יותר ,פשוט לימדו אותנו לחבק את המצב ברוגע , שלווה , אהבה מבלי להכנס לחרדה ביחד עימו.
והכי חשוב להעצים אותם ולתת להם כלים וכוח לחיים ,מנסיוני הכל יעבור ,שתדעי רק נחת מביתך.
לצפיה ב-'אני באמת בחרדה יחד איתה'
אני באמת בחרדה יחד איתה
15/11/2018 | 16:09
1
101
אני אתן דוגמא - הילדה שלי מאתמול טעונת שכואב לה ברגל ולא יכלה ללכת, אבל ברגע שהיה לה היפ הופ, היא אמרה שתשתדל ללכת ורק תשב ותביט בשיעור, כשהלכה, ראיתי דרך המרפסת, שלא רק שהיא מצליחה ללכת, אלא רצה לשם, ומהמורה הבנתי שהיא השתתפה כרגיל ואיך שהסתים השיעור היא חזרה להיות צולעת... :/ היום הלכתי להביא אותה מבית הספר - מצד אחד היא מבקשת עזרה, מצד שני אני כועסת שהיא עושה את עצמה - ואני לא יודעת איך להתנהג - אני חסרת אונים = היא גם ממש כועסת עלי שאני לא מאמינה לה...
 
לצפיה ב-'היא לאו דווקא מזייפת.'
היא לאו דווקא מזייפת.
16/11/2018 | 10:35
97
הבת שלי יכולה ללכת לשיעור התעמלות עם ידיים פצועות ממש (ורואים את זה) ולעשות הכל, ולהחמיר את מצב הידיים עוד יותר. אין שום ספק שהיא לא מזייפת, אבל מישהו מהצד שלא מסתכל ספציפית על כפות הידיים שלה לא יידע שמשהו לא בסדר. כשלא רואים את הדבר שכואב יותר קשה לדעת אם זו אמת - אבל זו בהחלט יכולה להיות האמת
לצפיה ב-'אני באמת בחרדה יחד איתה'
אני באמת בחרדה יחד איתה
15/11/2018 | 17:09
80
אני אתן דוגמא - הילדה שלי מאתמול טעונת שכואב לה ברגל ולא יכלה ללכת, אבל ברגע שהיה לה היפ הופ, היא אמרה שתשתדל ללכת ורק תשב ותביט בשיעור, כשהלכה, ראיתי דרך המרפסת, שלא רק שהיא מצליחה ללכת, אלא רצה לשם, ומהמורה הבנתי שהיא השתתפה כרגיל ואיך שהסתים השיעור היא חזרה להיות צולעת... :/ היום הלכתי להביא אותה מבית הספר - מצד אחד היא מבקשת עזרה, מצד שני אני כועסת שהיא עושה את עצמה - ואני לא יודעת איך להתנהג - אני חסרת אונים = היא גם ממש כועסת עלי שאני לא מאמינה לה...
 
לצפיה ב-'קראתי על ניסיון טוב עם קנביס, לא זה הממסטל. שווה לחפש ולקרוא'
קראתי על ניסיון טוב עם קנביס, לא זה הממסטל. שווה לחפש ולקרוא
14/11/2018 | 15:55
32

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
שטיינר מכשירי שמיעה
שטיינר מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ