לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1479114,791 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים למתבגרים

 שלום וברוכים הבאים
פורום הורים למתבגרים מיועד לדיונים "בין הוריים", לשיתוף בבעיות המאפינות את הגיל המיוחד הזה, שבו נדמה שילדינו ואנחנו מדברים שפות שונות...

התקופה הזו מאתגרת את הסבלנות שלנו, את היצירתיות שבנו, והיא בסופו של דבר השער של ילדינו לחיים שלהם כבוגר עצמאי.

נשמח לשתף ולדבר, להתייעץ, לתהות ולהתבלבל ביחד.  לשמוע גם על הקשיים וגם על ההצלחות ועל הדברים המקסימים שקורים. 

אנא זיכרו שהמשתתפים כאן מגיעים מרקעים שונים ומהשקפות עולם שונות, ודיון פורה ומלמד הוא דיון שכולל את כל הזויות שיוצרות יחד מעגל שלם שימרו על תרבות דיון, ושימו לב שהדיון כדיון יתייחס לנושא ולא יגלוש לגופו של גולש...

 לפורום יש תקנון אנא קיראו אותו לפני הכתיבה בפורום.

בבר כה

מנהלת הפורום,

אימם

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים למתבגרים

 שלום וברוכים הבאים
פורום הורים למתבגרים מיועד לדיונים "בין הוריים", לשיתוף בבעיות המאפינות את הגיל המיוחד הזה, שבו נדמה שילדינו ואנחנו מדברים שפות שונות...

התקופה הזו מאתגרת את הסבלנות שלנו, את היצירתיות שבנו, והיא בסופו של דבר השער של ילדינו לחיים שלהם כבוגר עצמאי.

נשמח לשתף ולדבר, להתייעץ, לתהות ולהתבלבל ביחד.  לשמוע גם על הקשיים וגם על ההצלחות ועל הדברים המקסימים שקורים. 

אנא זיכרו שהמשתתפים כאן מגיעים מרקעים שונים ומהשקפות עולם שונות, ודיון פורה ומלמד הוא דיון שכולל את כל הזויות שיוצרות יחד מעגל שלם שימרו על תרבות דיון, ושימו לב שהדיון כדיון יתייחס לנושא ולא יגלוש לגופו של גולש...

 לפורום יש תקנון אנא קיראו אותו לפני הכתיבה בפורום.

בבר כה

מנהלת הפורום,

אימם

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

ברוכים הבאים לפורום הורים למתבגרים :-)
מוזמנים להשתתף, לתרום מנסיונכם,

לשאול, לייעץ ולהתייעץ עם הורים למתבגרים.
 
הפורום הוא מקום המיועד להורים למתבגרים.
גיל ההתבגרות הוא השלב שבין הילדות לבגרות. זהו גיל המאופיין בשינויים ביולוגים, התבגרות מינית, פיתוח זהות עצמית, מתחים.
כאן נקיים דיונים הוריים, נספק תמיכה האחד לשני, נחלוק במידע, ננסה לעזור לפתור בעיות.
אתם מוזמנים להעלות נושאים, לשתף, לשאול שאלות על נושאים המטרידים אתכם, או סתם להשוויץ בצאצאים.
ולהיות חלק מהקהילה הקבועה ומהחברים בפורום.
 
על פי תקנון תפוז אין לפרסם ללא אישור.
כל הודעה פרסומית מסחרית תימחק וכותבה יחסם. ניתן לפנות למחלקת השיווק של תפוז לשם יצירת שיתוף פעולה.

יש אפשרות לפנות אל קהל הפורום בנושא מחקר/שאלונים
רק אם הנושא רלוונטי לבאי הפורום ו/או קיבלו אישור מוקדם לפרסם מהנהלת הפורום.
הודעות אלה נא לשרשר להודעות כלליות של "תפוז אנשים". 

כולנו רוצים שהפורום יהיה תרבותי וכזה שנעים לגלוש בו.
בכדי להבטיח רמה גבוהה של דיונים, אבקש מהגולשים להימנע מהערות אישיות, הבעת דעה או בקורת על גולש אחר אשר עברה את גבול הטען הטוב,
וכן מפיתוח דיונים לגופו של גולש. רצוי לעומת זאת להעיר (להאיר) באופן חיובי ובעדינות
הודעות אשר יכילו הערה אישית (שיש עימה פגיעה) כלפי גולש אחר יימחקו  ללא קשר לתוכן הנוסף שיהיה בהן.

בלוגיסטים יקרים
בפורום לא מקובל פרסום לשם פרסום, אם יש לכם ענין לדון בנושא מסויים, הנכם מוזמנים לפתוח הודעה לדיון בנושא (ולא רק לתת קישור), ובנוסף,  בהודעה אתם מוזמנים להציג ולהזמין אל הבלוג שלכם.

הנכם מוזמנים להעלות גם נושאים שהם off topic, העשויים לעניין/לשעשע משתתפים אחרים.
רעיונות והצעות ייקראו בשמחה.
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'התייעצות בקשר לבתי המתבגרת'
התייעצות בקשר לבתי המתבגרת
11/11/2017 | 09:13
9
426
אני אם ל- 3 ילדים, הבכורה בת 14, בן 11 ובת קטנה בת 5. אני פונה אליכם להתייעצות הנוגעת בעיקר לבתי הבכורה. שני ילדי הגדולים מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז. הבן אובחן כבר מגיל צעיר ואילו בתי אובחנה רק לפני שנה. ביניהם הם לא תמיד מסתדרים וזה נורמלי לחלוטין. הבן שלי הוא ילד לא פשוט, נוטה להציק לכולם בבית, היפראקטיבי, מדבר בקולרם מאוד, לעיתים תוקפני וכעוס. הרבה פעמים אנחנו כועסים עליו או מדברים איתו על כל מיני נושאים או לחילופין שהוא פונה אלינו בשאלות/עניינים שונים והבת שלי נוטה לענות ראשונה. לא משנה איפה היא נמצאת בחדר ואנחנו איתו במטבח ומה היא עושה היא תמיד קופצת ועונה - הרבה פעמים בציניות ובעקיצות שזה לרב מקפיץ ומלהיט את האוירה בבית. אני תמיד אומרת לה שלא שאלנו אותה ושתתעסק בעניינים שלה ואז מתחיל ויכוח וצעקות איתה והיא לא מצליחה להפנים וזה כל הזמן חוזר על עצמו. בסוף אנחנו תמיד מוצאים את עצמינו רבים וכועסים עליה על סיטואציה שהיא בכלל לא היתה קשורה אליה. בנוסף אני תמיד מסבירה לה שממנה אני מצפה ליותר, כי היא הרבה יותר בוגרת ואני מבקשת ממנה שתבין שההתמודדות איתו לא פשוטה לנו כהורים ואנחנו מבקשים ממנה להבין אותנו ולסייע לנו ולגלות כלפיו קצת יותר בגרות והבנה. אבל כמובן היא לא מצליחה, ותמיד חייבת לענות לו ולא "להישאר חייבת" היא תמיד צריכה לצאת מכל אינטראקציה כאחת שנתנה את המילה האחרונה. זה משגע אותי והרבה פעמים אני מאוד כועסת עליה ומסתובבת עם תחושת פנימיות מאוד קשות של אכזבה מאוד גדולה. בליבי אני תמיד נוטה להשוות אותה אליי, ועל ההתמודדות שלי עם אח מאתגר לא פחות מהבן שלי ואני לא זוכרת את עצמי מתנהלת כמו שהיא מתנהלת וזה מאוד מעיס אותי שהיא לא מצליחה לעשות שינוי למרות הבקשות והשיחות המרובות שלנו איתה.
אשמח לשמוע את דעתכם הכנה על כך.
תודה רבה..
 
לצפיה ב-'אולי לשנות'
אולי לשנות
11/11/2017 | 09:29
142
את התגובות שלך ולא את שלה.
כשיצא העוקץ מהדרך שלה--אולי יחול שינוי.
למה אני מתכונת--הבן שלך מדבר איתך במטבח--
תתקרבי אליו ותלחשי לו בשקט--"אם בר תגיב משהו בא לא נגיב לה,
אמרה ולא נתיחס" כך הוא הופך להיות שותף שלך מצד אחד,
והיא לא מצליחה לגרום להתלהמות מולה ולהשג את תשומת הלב שלכם.
ואם היא לא תסתפק ותכנס למטבח ותמשיך להתערב--
תגידי לבן שלך--בשקט, לך לחדר תקרא, על הנושא/ענין שלך נדבר מחר בבית קפה,
ואל תגיבו לדבריה, לא את ולא הבן,
כשאין עם מי לריב. לא רבים.
הבן שלך יקבל פיצוי בקשר איתך, והיא תצטרך--לחשב מסלול מחדש 
בדרך ההתנהלות שלה.
כשהיא תהיה רגועה תוכלי להזמין אותה לשיחה, ולשמע מה היא רוצה.
שינוי מדפוס קיים בד"כ משפר מצב.
בהצלחה.
לצפיה ב-'אבל היא לא את, וכמו שתיארת,'
אבל היא לא את, וכמו שתיארת,
11/11/2017 | 18:28
1
125
גם לה יש קשיים. אין סיבה שתתאכזבי ממנה כי היא לא מתנהגת כמו שאת התנהגת. אם מאוד חשוב שהיא לא תתערב, נסי לנהל את השיחות האלה כשהיא לא נמצאת - אולי אפילו בכוונה תלכי עם הבן מהבית כדי לדבר בפרטיות במקום אחר. היא חלק מהמשפחה, והיא רוצה להיות מעורבת במה שקורה במשפחה ובבית - וזה דווקא משהו שהורים אחרים היו מאוד שמחים לו כשמדובר בילד או ילדה מתבגרים, ועדיף על פני ניתוק. כאמור, במקרה שלכם זה יוצר לפעמים קשיים, אז כשזה ממש חשוב, נסו לא לנהל את הדיון כשהיא שם. במקרים אחרים, פשוט אל תיכנסי איתה לויכוח, תגידי לה שזו שיחה שלך עם האח, ומאותו רגע תתעלמי מהדברים שלה - במקום להגיע לאסקלציה של המצב.
לצפיה ב-'תגובה לאם המודאגת'
תגובה לאם המודאגת
22/11/2017 | 22:25
32
שלום לך, אני חושבת שאת צריכה לקחת את ביתך ולשוחח איתה לבד לא בנוכחות הבן. תנסי לדבר אל ליבה, להסביר לה את המצב ולשקף לה את תחושותייך לגבי המצב שנוצר. תשתפי אותה ברגשותייך ואולי גם היא תיפתח ותשתף פעולה. זה באמת קשה לא לכעוס, במיוחד שזה כל פעם חוזר על עצמו, אבל תנסי את הדרך האחרת כי מה שניסית עד כה לא עבד. תבואי בטוב ותראי לאן זה יוביל. אולי אפילו תשאלי בעצתה, תשמעי מה היא חושבת שצריך לעשות במקרה כזה, תנסי להוציא ממנה רעיונות, אולי זה יעזור.   
לצפיה ב-'הייתי רצה להדרכת הורים'
הייתי רצה להדרכת הורים
11/11/2017 | 19:25
105
משקיעה בכמה פגישות פרטניות, לא חסרים פסיכולוגים לילדים ויועצים אחרים.
נשמע לא פשוט ויש למצוא דרך להסתדר עם שניהם יחד וכל אחד לחוד וגם להשאר שפוי כהורה.
כאמור, הייתי פונה מהר לקבלת עזרה מקצועית.
לצפיה ב-'לדעתי, את קשה איתה מדי'
לדעתי, את קשה איתה מדי
12/11/2017 | 13:55
107
אני חושבת שזה ככה ברוב המשפחותֿ, בפרט בגיל ההתבגרות.
 
אחים מחפשים איך ״לרדת״ על האחים שלהם. לא משנה מה אחד הילדים אומר - האח שלו ימצא דרך להעליב אותו או להקטין אותו או סתם לנסות לעצבן.
 
התגובה שלך לבת ״לא שאלנו אותך ותתעסקי בעניינים שלך״ זו אחת התגובות הכי מעליבות שיש. היא מתערבת כי קשה לה, כי הוא מעצבן אותה. היא לא מתערבת ממקום של שלווה ואושר. אז אם היא עצבנית, לבוא ולהגיד לה ״אל תתערבי״ זה עוד יותר מעצבן...
 
כתבת שהדיבורים איתה לא עוזרים, אבל לא כתבת מה אתם אומרים בדיבורים.
אתם אמפטים אליה ואל הקשיים שלה?
ויש לה כמה וכמה קשיים -
 
יש לה קשב וריכוז.
 
יש לה הורמונים של גיל ההתבגרות.
 
יש לה מאחוריה כמה שנים שבהם היה לה קושי לא מאובחן, אני משערת שזה לא היה קל. בטח חטפה הרבה ביקורות והערות ונזיפות וחוסר סבלנות כלפיה.
 
אני מצטרפת להצעה ללכת לסוג של ייעוץ הורים.
זה יעזור לא רק בזכות העצות שייתנו לכם, אלא גם מעצם זה שתדברו עם מישהו. אתם במצב לא קל, אתם צריכים גם קצת עידוד ותמיכה.
לצפיה ב-'אם הבת עונה תשובה פוגענית, מה לגבי לענות לבן משהו כמו:'
אם הבת עונה תשובה פוגענית, מה לגבי לענות לבן משהו כמו:
12/11/2017 | 15:41
3
166
"שאלת שאלה מעניינת, אני אחשוב עליה כמה דקות ואז אענה לך", תוך כדי התעלמות מתשובת הבת.
ואחרי כמה דקות לענות לו בשקט, לא ליד האחות.
 
במקביל אפשר לא ליד האח לשאול את הילדה בלי רוגז, אבל באמת בלי רוגז, למה היא ענתה לו כמו שענתה. איזו תועלת היא מפיקה מתשובה פוגענית. האם היא מרגישה יותר טוב ולמה.
ברור שהיא מיידית תשפוך עלייך את כל הזבל, על האח המטומטם שתמיד מפריע לה וכמה אתם ההורים לא בסדר ותמיד לטובתו וכו' וכו'. להגיד לה שממנה מצפים ליותר ישיג בדיוק ההיפך, הנה קיבלה הוכחה שהיא מקופחת.
לא להטיף לה כמה היא לא בסדר אלא להקשיב לה. בפעמים הראשונות לא צריך לפתור כלום ובטח לא להתנגד או לחלופין להגיד שצודקת. רק לתת לה מקום בהקשבה, לשמוע אותה.
לא מכיר דרך אחרת לגרום לה להקשיב ולפתח אמפטיה לאח שקשה לו.
אחרי כן אם יראה לך נכון אפשר להעביר אותה למעמד של אחות גדולה שעוזרת, אבל היא כנראה תסכים לקחת עליה חובות של אחות גדולה רק אם הן יבואו עם זכויות של גדולה.
 
קודם כל לנתק את השיחה גם שלו וגם שלה מהמתח של הסיטואציה.
שנית לא להגרר לפרובוקציות שלהם.
חשוב לא להכנס ל"מי צודק", את בד"כ לא תדעי מי באמת צודק אלא תיגררי להגנה על מי שנראה לך חלש יותר.
לצפיה ב-''
12/11/2017 | 16:26
2
10
לצפיה ב-'נראה שהשואלת הפיקה המון מהתשובות'
נראה שהשואלת הפיקה המון מהתשובות
16/11/2017 | 11:56
1
24
לצפיה ב-''
16/11/2017 | 19:54
3
לצפיה ב-'התייעצות בקשר לבני הצעיר'
התייעצות בקשר לבני הצעיר
09/11/2017 | 15:58
7
396
שלום רב,
ברצוני להתייעץ איתכם לגבי בני הצעיר.
בני הצעיר בן 11. ילד מוצלח וברוך כשרונות אך, לצערי,  הוא עצמו אינו מכיר בהם כלל וכלל.  הוא טוען תמיד שאינו יודע, שאינו יכול, ממעיט בערך עצמו במאד מאד. ולא משנה עד כמה אני, בעלי והסביבה הקרובה אליו נשקף לו את יכולותיו וכשרונותיו, הוא עצמו אינו מכיר בהם ואף מגמד אותם לעומת "כשרונות" של אחרים שתמיד נראים לו טובים משלו. גם אם אוביקטיבית אין הדבר כך.  ביתנו אינו בית שמעודד פרפקציוניזם ואת הסטנדרטים להצלחה הוא מציב לעצמו ולא אנו כהורים.
יש לציין, כי מצב  זה לא התחיל מהיום.  כבר שנים שהמצב כך. ניסיתי לקחתו לטיפול רגשי  אך ללא הועיל - הוא מסרב. התייעצתי עם  פסיכולוג בית הספר שאמר לי שאם אקח אותו לטיפול בכוח הדבר יעשה את הפעולה ההפוכה - יזיק ולא יועיל. 
עד כה חשבתי, אולי השד אינו נורא כל כך? אולי בעוד כמה שנים בני יתבגר, יכיר בחוזקותיו, בטחונו העצמי יגבר והוא יתחזק. אמנם בדרך הקשה וצר לי מאד לראות אותו כך, אך בכל זאת אולי יהיה שיפור. אך בתקופה האחרונה המצב החריף.  הלחץ בו הילד נתון התגבר, ומצבי הלחץ מלווים בטיקים שונים. - עם העיניים, הידיים, השפתיים, כתפיים.  בכל פעם בחלק אחר של הגוף. במצב של לחץ גדול הטיקים הללו מאד מתגברים וברור לכל הרואה את הילד עד כמה קשה לו.  קשה לי לראות אותו סובל כך ומוטרד.   המצבים הללו גורמים לו גם להימנעות מדברים שונים. לדוגמה: מחנכת הכיתה המליצה לו להיבחן לתוכנית של מתמטיקה באוניברסיטה. כמובן, שהוא סירב מראש ללכת למבחנים מחשש שלא יעבור. במשך שנים הוא השתתף בחוג כדורגל (תחום בו הוא מצטיין). השנה התחלף המאמן והוא הרגיש שהוא צריך להוכיח את עצמו למאמן חדש - דבר שהגביר את הלחץ והטיקים וגרם לפרישתו המיידית מהחוג. 
אשמח לעצות כיצד לסייע לבני.
לצפיה ב-'מגיבה ,'
מגיבה ,
10/11/2017 | 08:04
1
158
לפי הדרך שבה כתבת, נראה לי שלא צריך לומר לו 
"אתה ברוך כשרונות" אתה יכול" וכד'.
אלא ללכת מהכיוון ההפוך--שווה לנסות ולא קורה כלום אם לא מצליח,
מותר להכשל--ומשם לצמוח, 
לא להגיב בתדהמה לקבלת ציון פחות טוב, או למצב בו מישהו אחר 
קיבל תפקיד או הצליח יותר. 
להפחית את "מעמד התחרות" עם העולם. לכל אחד יש זכות כאן בגלל מה שהוא עושה. ולא לפחד שאחרים גם עושים.
אבל כמובן לא באופן מלאכותי אלא לחשוב אילו משפטים אתם רגילים לומר--
ואיך אתם משנים סגנון.
לצפיה ב-'מסכימה. ואפילו לא להמליץ לו על תחרויות'
מסכימה. ואפילו לא להמליץ לו על תחרויות
10/11/2017 | 09:38
115
מחמיא ונחמד לקבל המלצה להגיע לאוליפיאדה במתמטיקה, אבל כנראה גם מלחיץ.
 
אז אולי כדאי להרפות קצת. לא להגיד לו כמה הוא מוכשר וכמה הוא יצליח.
 
ובכלל לא לדבר על הישגים.
 
אני מניחה שאתם בוטחים בו ובטוחים שהציונים שלו טובים, אז אל תשאלו על ציונים בכלל (אני יודעת שזה קשה.... אנחנו מאד רגילים להתעניין באיך ההצלחה בבית הספר).
 
 
לצפיה ב-'מילה לגבי הטיפול'
מילה לגבי הטיפול
10/11/2017 | 13:34
129
כשלקחתי את הבן שלי לטיפול (בנושא אחר לגמרי), למרות שהוא לא רצה, שאלתי את המטפל שלו האם זה לא יפגע בטיפול.
הוא אמר לי שאין אף ילד שמגיע אליו מרצונו, ככה זה - ילדים כמעט אף פעם לא יבקשו או ירצו טיפול, ומטפל איכותי ומנוסה יודע לעבוד עם הילד, וברוב המקרים ההתנגדות עוברת.
אז לדעתי תמצאי מטפל טוב, ודברי איתו על הסוגייה איך לתאר לילד את הנושא, ולמעשה להכריח אותו ללכת (עדיף כמובן בצורה נעימה ומסבירה) לפחות לתקופת נסיון (נסיון זה כמו חוג שבאים פעם אחת, אלא תקופת נסיון של משהו כמו 8-10 פגישות)
 
יש עוד דברים שהילדים שלנו לפעמים לא רוצים ואנחנו מכריחים אותם - אוכל בריא, תרופות, ועוד, כי זה לטובתם ואנחנו ההורים שלהם. במקרה שלכם טיפול נראה לי לא מתורות אלא כמעט אוויר לנשימה.
לצפיה ב-'מסכימה עם MYKAL'
מסכימה עם MYKAL
11/11/2017 | 19:31
98
הכי קל ופשוט לנו לשלוט בהתנהגות שלנו. אז כשאין הצלחה בשינוי ההתנהגות של הבן, שנו את התנהגותכם. תנו מרחב לרגשות שלו. אם הוא חושש מכשלון תלמדו לקבל ולהכיל את זה. אתם בהחלט יכולים לאמר לו שאתם מאמינים שהוא יצליח וקשה לכם להבין ממה הוא חושש כשהוא מוותר על כל הפעילויות האלה אבל במקביל תגידו לו שיחד עם דעתכם האישת, אם כך הוא מרגיש אז אתם מכבדים את רגשותיו, מקבלים אותם ומגבים אותו לחלוטין ואם זה מה שמרגיע לו את הפחדים - שיילך עם התחושות שלו. וגם תתנהגו בהתאם.
לצפיה ב-'אני לא פסיכולוג ילדים בשירות הציבורי אבל נראה לי שהפסיכולוג'
אני לא פסיכולוג ילדים בשירות הציבורי אבל נראה לי שהפסיכולוג
13/11/2017 | 17:36
2
112
של בית הספר מכר לכם קשקוש.
הילד שלכם חווה מצוקה מאוד קשה, הוא במצוקה כל כך גדולה שהיא כבר גורמת לו לתסמינים פיסיולוגים.
תסמינים כאלה אם לא מטופלים נוטים להתקבע ואז יהיה קשה מאוד להפטר מהם.
הבעיה איננה מתמטיקה או כדורגל, הבעיה הרבה יותר עמוקה ולחכות שהיא תעבור לבד נשמע לי רעיון רע מאוד.
 
לדעתי אתם חייבים חוות דעת שניה, חייבים לקחת אותו לטיפול למישהו שיעזור לו ויעזור לכם לעזור לו, פשוט רחמנות על הילד.
תשתדלו לעשות את המכסימום שישתף פעולה. למשל אם הוא חושש מסטיגמה אז לא בבית הספר אלא פסיכולוג מחוץ למערכת שלא ידווח לבית הספר.
אל תזניחו, חבל.
לצפיה ב-''
13/11/2017 | 18:25
1
7
לצפיה ב-'וגם השואלת פאניה הפיקה המון מהתשובות'
וגם השואלת פאניה הפיקה המון מהתשובות
16/11/2017 | 11:58
9
לצפיה ב-'ממליצה על סדנה של איריס אורבך - פרטים בתמונה'
ממליצה על סדנה של איריס אורבך - פרטים בתמונה
10/11/2017 | 13:40
1
148
ממליצה על סדנה של איריס אורבך 054-6645751
לצפיה ב-'כנראה סדנא לא מוצלחת'
כנראה סדנא לא מוצלחת
11/11/2017 | 09:04
137
אני סקרנית: האם גם בסדנא היא ממליצה לגנוב כמו שהיא מנסה לגנוב פרסומות פה?
לצפיה ב-'חברים ל"השכרה"'
חברים ל"השכרה"
08/11/2017 | 00:31
6
325
בני בן 14 וחצי.ילד מקסים ורגיש,אבל גם די ביישן,חסרים לו מאז ומתמיד כלים חברתיים אסטרטגיים,לכן אף פעם לא היו לו חברים.כשהוא היה קטן ניסינו "לשדך" לו כל מיני ילדים מהכיתה,אבל מהר מאוד הם היו מאבדים עניין ונעלמים.בשנים האחרונות,בגלל שהוא יודע שאנחנו רוצים שיהיו לו חברים,הוא מגיע כל יום מהבית ספר עם איזו הודעה שכאילו הוא קבע לצאת עם ילדים,או להפגש באיזה שהוא בית.ברור שזה אף פעם לא קורה.ברור שהוא לא קבע עם אף אחד....אבל נשבר לי הלב...אני מחפשת "לשכור" חברים.הבן שלי יודע לשחק כדור סל,כדור רגל וכל המשחקי המחשב הידועים בקרב הילדים.הוא אוהב מאוד גם להתבונן במשחקי כ"ס וכ"ר,מכיר קבוצות ושחקנים אין ספור.הוא "רעב" לחבר אחד או שניים,האם יש למישהו ראיון?אנחנו גרים בראשל"צ מערב
לצפיה ב-'ולי רק שאלה,'
ולי רק שאלה,
08/11/2017 | 08:03
214
את משקפת את המצב של הבן,
את גם הוספת שכשהגיעו חברים מהר אבדו ענין,
אולי היה נכון במקום "לשכור" לו חברים--
לפנות לפסיכולוג חינוכי שיאבחן את  הסיבה לעובדה
שלא מצליח ליצור קשר חברי?  ואולי יתן לו כלים --
בהצלחה. 
העובדה שאת רואה שהווא יודע לשחק עדין לא עושה אותו שותף למשחק,
את המחסום הזה הוא צריך לעבור, ואם את תדאגי לו לחברים--
גם הם יאבדו ענין. משהו אצל הבן מצריך שינוי.
לצפיה ב-'חס ושלום. הילד צריך לרכוש כישורים. העמדת פנים לא תעזור.'
חס ושלום. הילד צריך לרכוש כישורים. העמדת פנים לא תעזור.
08/11/2017 | 08:32
196
ואני מצטרפת לכותבת מעליי - אם טרם עשיתם זאת, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.
 
יש בסביבתכם תנועת ״כנפיים של קרמבו״? מגיעים אליה ילדים ובני נוער גם עם צרכים מיוחדים.  הילדים שאינם בעלי צרכים מיוחדים, מסייעים למי שצריך בכך. מאחר ויש שם מגוון גדול של ילדים, אולי גם בנך ימצא את מקומוץ. מה שבטוח - בני הנוער שמגיעים לשם הם טובי לב, מגיעים עם הרבה סבלנות ורצון לתרום לאחר. הם לא יאבדו עניין.
 
אם הוא טוב במשהו, שינסה אולי להצטרך לקבוצה. הוא מספיק טוב בשביל ללכת לנבחרת בית הספר בכדורסל? מה עם חוג שחמט?
 
לצפיה ב-'2 דברים'
2 דברים
08/11/2017 | 09:14
169
ראשית, לדעתי זו טעות חמורה לשתף פעולה עם השקרים שלו. הוא סובל, וביחד עם זה גם לוקח אחריות על הסבל של ההורים שלו, ומנסה להסתיר את הסבל שלו כדי שלכם לא יכאב. זה היפוך תפקידים לא בריא. הוא צריך להיות מסוגל לשתף אתכם בקשיים שלו, בלי לפחד שיישבר לכם הלב כמו שאת מתארת.
 
שנית, מסכימה לגמרי שצריך לסייע לו לפתור את הבעיה מהשורש, טיפול פסיכולוגי זה רעיון מצויין, וגם יש אפשרות של קבוצה למיומנויות חברתיות לנוער, שמעתי שזה עושה פלאים.
לצפיה ב-'לחפש מעגלים חדשים'
לחפש מעגלים חדשים
08/11/2017 | 11:58
153
תנועה, חוגי סיירות ועוד, חוג כלשהו (במשהו שהוא אוהב).
זו תקופה בעייתית לכולם. בכיתה נבנים מעמדות. החברויות השונות הן חלק מה"מקובלות". לא קל....
רשמו מעלי עצות טובות.
לצפיה ב-'חברים'
חברים
09/11/2017 | 16:33
138
 אני  מאד מבינה אותך. אכן קשה לנו לראות את ילדינו בודדים. אני יודעת שאין זה קל אבל, לא הייתי בשלב זה מדברת איתו על חברים. לדעתי, יש להפחית לחץ. מתוך דבריך ניכר שהילד חכם, יודע בדיוק מה אתם רוצים ומצפים ממנו, ומנסה לרצות. 
 מצד שני ואולי אני מעלה שאלות קשות ואיתך הסליחה: האם הוא אכן חש בודד?  האם הוא עצמו ואינו מעלה את הצורך בחברה? או שמא זהו ניסיון לרצות את הסביבה. 
אני הייתי מדברת עם יועצת בית הספר ומחנכת הכיתהו מבררת  כיצד מתנהלים הדברים בבית הספר. היכן הוא מבלה את ההפסקות? מה הוא עושה כשניתנות עבודות קבוצתיות? אולי תגלי שבבית הספר, מקום בו הוא מבלה חלק גדול מן היום אינו בודד. 
בנוסף, כפי שכתבו קודמי, יש היום קבוצות שונות לרכישת מיומנויות חברתיות. קבוצות בהן מתכנסים ילדים ומקבלים כלים חברתיים. שמעתי על הצלחות רבות של הקבוצות הללו ועל ילדים שאכן רכשו כלים להתמודדות. אפשר להציג את הדבר כחוג כדי להפחית לחץ. 
גם חוגים קבוצתיים בתחומי העניין של הילד יכולים לעזור.
מאחלת לכם רק טוב 
לצפיה ב-'תגובה לחברים ל"השכרה"'
תגובה לחברים ל"השכרה"
14/11/2017 | 12:39
87
אמא יקרה,
נגעת בנושא כל כך רגיש וכואב אצל הרבה הורים. כל העניין החברתי במיוחד בגיל ההתבגרות הוא בהחלט מורכב ולא פשוט גם עבור ההורים וגם עבור הילדים עצמם. השתמשת במילה "שובר את הלב" ואני מאוד מתחברת לזה. לנו כהורים מאוד קשה לראות את הילד שלנו בודד. אני מתחברת לתחושות שלך, גם בתי הבכורה שעד כיתה ו' היתה מוקפת חברים כעת יש לה שתיים שלוש חברות שהן לא ממש טובות וגם היא הרבה פעמים מעברה ימים וסופי שבוע לבד בלי חברים. יגול להיות שהבן שלך בסדר עם זה. אני מתחברת לתגובה אחרת שניתנה לך.. האם הוא באמת מרגיש בודד? ייתכן ובבית הספר יש לו חברים וזה מספיק לו. אני מכירה לא מעט ילדים שבבית הספר הם נהנים עם החברים ובבית הם נהנים מלהיות עם עצמם בכיף והם בכלל לא מרגישים חסך וצורך בלפגש עם חברים..
דבר נוסף אני מתחברת לתגובות אחרות שהיו שאולי להציע התצטרפות לתנועת נוער. אכן כנפים של קרמבו זו תנועת נוער לילדים עם צרכים מיוחדים ובני הנוער שמצטרפים אליה הם איכותיים וטובי לב ואם הבן שלך הוא נער עדין ורגיש הוא באמת יכול להתאים לשם.
מה שבטוח זה שבגיל הזה אי אפשר לעשות "לשדך" יותר חברים, הם כבר בגיל שהם בוחרים את החברים שלהם ואי אפשר להשפיע עליהם ויצור חברויות. זה כבר לא הגיל הצעיר שהיינו מזמינים חברים וקובעים עם ההורים. הם כבר מספיק גדולים לעשות את הבחירות החברתיות שלהם.
הכי חשוב שהבן שלך מאושר ושטוב לו. תבדקי עם המורה מה קורה בבית הספר ותנסי להסתכל על חצי הכןס המלאה, על כל הדברים הטובים שיש לבן שלך, תחזקי אותי, תאהבי ותעטפי אותו, תני לו בטחון והשאר יבוא בהמשך....
 
לצפיה ב-'אשמח לעזרתכם! :)'
אשמח לעזרתכם! :)
06/11/2017 | 13:47
144
שלום לכולם אשמח לעזרתכם!! :)
שמי מאיה וכחלק מעבודת הגמר (תזה) שלי בתואר השני בפסיכולוגיה אני מתעניינת בהרגלי האכילה של אבות ובנים. לצורך המחקר אני זקוקה לאבות לבנים בטווח הגילאים 4-20 שישיבו על שאלון אינטרנטי שאורך כ-15 דקות. השאלון כמובן נשמר באופן אנונימי לחלוטין ומאוד יעזור לי לקידום המחקר. אשמח לעזרתכם אם זה רלוונטי בעבורכם או לשיתופים למכרים שזה יכול להיות רלוונטי להם! המון המון תודה!!!
https://ruppin.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_bfuSa3...
לצפיה ב-'התייעצות '
התייעצות
03/11/2017 | 23:57
3
275
שלום לכולם! הבת שלי בת 16, ילדה לא פשוטה. עברנו טיפול פסיכולוגי, שבסופו נאמר לי שהיא ילדה רגילה בגיל ההתבגרות. ויתרתי לה על הרבה דברים, היא לא משקיע בלימודים, היא יכולה לצאת בשישי עד מאוחר. לאחרונה אני חוששת שהיא שותה אלכוהול. אני מאד מודאגת. איך לדבר איתה על זה? מה להגיד לה? רמזתי והיא  הכחישה. תעזרו לי בבקשה

לצפיה ב-'לדבר איתה, אבל מתוך הבנה שהיא תמשיך לשתות אלכוהול'
לדבר איתה, אבל מתוך הבנה שהיא תמשיך לשתות אלכוהול
04/11/2017 | 10:18
1
163
יש בני 16 ששותים אלכוהול. זה לא משמח אותי, אבל אני חושבת שלנסות לאסור אלכוהול לגמרי - זה לא פרקטי.
 
מה שחשוב זה - עם מי היא נמצאת כשהיא שותה אלכוהול. עם מי היא מסתובבת ואיפה, כשהיא מבלה ביום שישי עד מאוחר. 
 
יש בני נוער שהסכנה הכי גדולה שצפויה להם מאלכוהול זה שיקיאו.
 
יש בנות נוער שהסכנה שצפויה להם מאלכוהול זה אונס.
 
אז במקום לרמוז לה שאת חושדת שהיא שותה - תלמדי אותה מה הסכנות.
 
אני התחלתי לדבר על זה כבר כשהילדה היתה בערך בת 12. אולי אפילו פחות. לטפטף להם שאלכוהול מוריד את ההגנות, ולכן - חשוב עם מי אתה נמצא. 
 
את לא עשית את זה עד עכשו זה קצת בעייתי, כי גיל 16 זה גיל שהם פחות פתוחים להקשיב לנו. אבל אין ברירה.
 
לצפיה ב-'בדיוק מה שההייתיאביבקיץ כתבה'
בדיוק מה שההייתיאביבקיץ כתבה
06/11/2017 | 12:39
92
אם היא שותה ולא תפסיק
הכי חשוב שתדע שאת יודעת ושאת, גם אם לא תומכת ואף מתנגדת, שם בשבילה
שאם חלילה קורה משהו את תגיעי לעזור גם אם תכעסי
 
אני חושבת שהרבה פעמים זה מה שיכול להציל ילד ממצבים רעים מאוד
הידיעה שגם אם עשה מה שאסור- יש למי לפנות
לצפיה ב-'לא לרמוז, לדבר'
לא לרמוז, לדבר
04/11/2017 | 11:39
133
אחד מתפקידיהם של הורים ללמד את הילדים שלהם, גם בנושאים קצת יותר מאתגרים כמו אלכוהול ומין.
יותר טוב ללמד לפני ולא אחרי.
כך שהשאלה אם כבר התנסתה באלכוהול לא רלוונטית ללימוד, גם אם לא התנסתה זה הזמן.
 
לאסור זה לא רק לא לימוד אלא גם לא יעיל.
מה להגיד לה? בעיקר להסביר לה מהי שתיה לא בטוחה. 
לצפיה ב-'איבדתי את הסמכות ההורית זועקת לעזרה '
איבדתי את הסמכות ההורית זועקת לעזרה
04/11/2017 | 09:22
4
357
הנני אם חד הורית יש לי ילד יחיד בגיל ההתבגרות 12 וחצי נתחיל בזה שכל היום הוא בבית לא יוצא מהבית בכלל לא לחוגים לא חברים ולצערי הרב לא לביה"ס בשבוע הוא הולך אולי 3 ימים וכמובן לא ברצף הוא מכור לאקס בוקס משחק עם החברים באון ליין (חברים ורטוואלים) כמובן אחרי שעות ביה"ס גם  עם הוא בבית ולא הולך לביה"ס הוא לא נוגע באקס בוקס אבל יש לו פלאפון וכל היום הוא ביוטיוב הוא מדבר אליי איך שבא לו הרבה "ברכות" לצערי הרב יש לו התקפי זעם מאוד מסוכנים לי שמסכנים אותי הוא שובר דברים גוזר דברים השייכים לי אלימות מילולית ופיזית  מאוד קשים פניתי לגרומים בביה"ס וגם חוץ לקוטלי ביה"ס המצב לא יכול להימשך כך בבית אני הולכת על ביצים מאוד מפחדת מבני מה הוא יעשה עכשיו אסור לי לשיר אסור לי לדבר בכל בקיצור אסור לי לנשום אני יודעת שהמצב ממש לא טוב ואפילו גרוע אבל זה בני ובאמת שאני לא יודעת מה לעשות כמובן שבמצב הזה אסור לי להשאיר אותו איתי ועולה על הפרק להעביר אותו למסגרת חוץ בתית כי הוא לא משתף פעולה לא רוצה ללכת לשיחות (פסיכולוג) הנני יודעת שאני האשמה היחידה הייתי צריכה לפעול מי שהוא קטן איבדתי את בני בגלל שלא ידעתי להציב לו גבולות המצב שלי לא טוב בכלל נהפכתי גם אני לסוג של זומבי אין לי חשק לכלום אני לא דואגת לעצמי ולמראה שלי קשה לי כל המצב הזה אני גם מנותקת מהחברה רק עבודה ובית אפילו לא משפחה אני בדיכאון מכל המצב כולם אומרים לי לשים אותו בפנימיה אבל אני לא רוצה שירגיש נטוש מספיק הוא ננטש ע"י אביו אבל במצב שהוא נמצא הוא חייב מסגרת רק ככה אני יציל את  הנפש שלו אולי פנימית יום
לצפיה ב-'אני לא חושבת שאבדת אותו. כן איבדתם כיוון וצריך לחזור לשם'
אני לא חושבת שאבדת אותו. כן איבדתם כיוון וצריך לחזור לשם
04/11/2017 | 10:14
178
אני חושבת, מהמצב שאת מתארת, שקריטי ש*את* תלכי להדרכה הורית. עזבי לקחת אותו כרגע לפסיכולוגית. קודם תלכי את. את מתארת מצב של ילד שכבר נהיה אלים מאד כלפייך, ואני חושבת שגורם מקצועי צריך לעזור לך להתמודד עם זה. כי מן הסתם זה צריך להיעשות במינון נכון בין עדינות, רגש וסמכות, וספק אם מישהו שאינו דמות מקצועית יכול לעזור בזה.
לצפיה ב-'איזו עזרה את מחפשת, אישור מהפורום להעביר את בעיה למישהו אחר?'
איזו עזרה את מחפשת, אישור מהפורום להעביר את בעיה למישהו אחר?
04/11/2017 | 11:42
151
אישור בשבילך ללכת לטיפול כדי ללמוד להתנהל מולו?
חיבוק?
לצפיה ב-'מבינה את הקושי שלך,'
מבינה את הקושי שלך,
05/11/2017 | 07:55
141
חושבת שעד שאת מטפלת בילד, חשוב שתקבלי עזרה לעצמך,
במקום ליפול למצב של דכדוך והזנחה עצמית,
להפך--קחי עזרה לעצמך, להתחזק ולהתיפות ולבנות לעצמך "חוט שדרה"
ומסלול "עבודה" עקבית מולו. כך תוכלי להחזיר את הסמכות ההורית כלפיו,ולא לאפשר לו התנהגות אלימה ובוטה מולך.
לפעמים עודף רחמים(מספיק שננטש) ועודף התחשבות, ועודף רצון טוב,
מזיקים יותר ממועילים. כשמישהו ינחה אותך וילוה אותך במסע הזה,
תוכלי להציל אותו מעצמו.
בהצלחה והרבה נחת.
לצפיה ב-'מבינה מאוד את הקושי והבילבול שאת נמצאת בו. עצרי רגע'
מבינה מאוד את הקושי והבילבול שאת נמצאת בו. עצרי רגע
06/11/2017 | 12:37
98
האם היית בטיפול/ הדרכת הורים ? את עצמך בלעדיו?
אני חושבת שזה הצעד הראשון שאת צרכה לעשות
שם יהיה לך המקום לדבר בלי שישפטו אותך בלי לא נעים, קודם כל תוכלי לעשות לך סדר בפנים
מה שלא תחליטי- פנימיה או לא, יהיה לך המקום שיחזק אותך.
 
וחייבת להגיד לפעמים, פנימיה טובה יכולה לעשות פלאים לילד.
במיוחד אם בבית קשה
כי עם כל כמה שנראה שהוא חזק ועושה בלגן ומפחיד
בטוח שבתוך תוכו הוא חושש ומפחד ואבוד.
 
ורק שתדעי.. את לא היחידה.
 
אם את מרכה יש מקופת חולים פסיכולוגים וחלקם מתמחים בנוער והורות
ויש בבית חולים שניידר מחלקה שמטפלת על פי מה שנקרא "הסמכות ההורית", קראי על זה
לצפיה ב-'שאלת פלאשבק מבת 18, שהיום היא בת 46'
שאלת פלאשבק מבת 18, שהיום היא בת 46
01/11/2017 | 21:15
37
414
אם לא התבלבלתם ונבהלתם מהכותרת, ונכנסתם, אז אתם תראו שתבינו.
אני כאמור בת 46- מזמן לא מתבגרת- אבל פעם, כמו כולנו, הייתי.
אני עכשיו עושה קצת סדר בחיים שלי וחלק מהעניין זה לחשוב על כל מיני דברים שקרו לי אז ביחסיי עם ההורים שלי. בגלל שאין לי ילדים, הייתי רוצה לשמוע מה דעתם. כל דיעה.
1. בגיל 18 - מיד אחרי סיום התיכון- נכנסתי להריון מחבר שהיה מבוגר ממני בשש שנים. לא היה לנו כסף להפלה (הוא היה סטודנט תפרן) ולא ידענו מה לעשות אז נאלצתי לספר להוריי, שהיו בגילאי השישים. הם עשו מזה כזה סקנדל, אבי לא דיבר איתי כמה ימים, בקיצור האווירה בבית היתה של אסון כבד, כאילו שרצחתי מישהו. אני זוכרת אפילו שאמי עומדת במטבח ומסננת לעברי "בסוף תקבלי איידס"!   (ואני מזכירה לכם: כבר הייתי בת 18 וחצי, והיה לי חבר קבוע). הם ביררו מה שצריך ועזרו לי עם ההפלה,  ומה שנשאר מכל הסיפור הזה זה שלמדתי שאסור לי לספר להם כלום.  טוב, גם קודם לא שיתפתי אותם ולכן נכנסתי להריון. לא חושבת שהיה אפשר לדבר איתם על אמצעי מניעה או דברים כאלה, כי הם היו עושים מזה סוף העולם. והם אנשים חילוניים כן? זה לא בית דתי או משהו. 
2.  קצת אחרי ההפלה נפרדתי מהחבר, ומיד התאהבתי בעוצמה שכמוה לא ידעתי מעולם, בגבר מבוגר ממני ב-11 שנים, שהייתי תמיד מקשקשת איתו בשכונה כשטיילנו עם הכלבים שלנו, ושחיכה לי שאתבגר כדי להתחיל בקשר רומנטי. אהבתי אותו מאד והוא אהב אותי, הייתי כל עולמו. הוא היה בחור טוב וישר, עבד קשה, גר לבדו. הדירה שלו בשכונה הפכה לקן האוהבים שלנו.    הוריי, כמובן, התנגדו לקשר הזה וסירבו לקבל אותו, בעיקר בגלל הפרש הגילאים, אבל זה לא הזיז לי.    כשהתגייסתי, בטירונות, נשארתי את השבת הראשונה והיו לנו שלוש שעות לביקורים. הוריי סירבו להיפגש עם החבר שלי, אז אמרתי להם שהם יכולים לבוא לבסיס לחצי שעה, כי אחרי זה אני רוצה להיות עם החבר שלי. הם נעלבו. אבל אני אומרת- אתם זוכרים מה זה להיות בת 18 בטירונות, שבוע שלם רחוקה מחבר שאת מאוהבת בו עד מעל לראש?  מה ההורים שלי ציפו בכלל? ילדה מאוהבת בת 18 רוצה את החבר שלה, לא את ההורים. כלומר אפשר ביחד, אם הם היו מתנהגים כמו בני אדם. אבל מכיוון שהם לא, אז בחרתי במה שכל בחורה צעירה במצב הזה היתה בוחרת, לא? לדעתי הם לא היו בסדר כשעשו לי מניפולציות רגשיות ונעלבו מזה.
אני רוצה לשמוע כל דעה, גם כזאת שלא תסכים איתי. אני לא מהנעלבות ואני חייבת עזרה מאנשים שיש להם מושג איך זה להיות הורים לבחורות צעירות.
תודה רבה!
לצפיה ב-'לא כ"כ ברור'
לא כ"כ ברור
01/11/2017 | 22:46
7
220
לי מה את מצפה לשמע.
שנכעס רטרואקטיבית על הוריך?
שנאשים אותם בעובדה שאין לך ילדים?
שאת רוצה לשנות משהו בתוכך מולם?(הם בחיים?) מול עצמך?
שנאמר לך שטעית אם היית שומעת בקולם--היה היום אחרת?
שנבין שיש פער דורות ואצלך הפרש הגילים היה עוד יותר משמעותי.
חבל--שלא כתבת --מה מציק לך ולמה את מכונת.
לצפיה ב-'הבהרתי בצורה די ברורה שלא צריך לעניין אתכם מה אני "מצפה".'
הבהרתי בצורה די ברורה שלא צריך לעניין אתכם מה אני "מצפה".
01/11/2017 | 22:48
6
248
 
 
הייתי מעוניינת לשמוע כל דעה על שתי הסיטואציות שתיארתי, או רק על אחת מהן. כל אחד שיכתוב מה שבא לו. 
ובעניין זה שאין לי ילדים, זה לגמרי מבחירה שלי, ואני מאד שמחה שבחרתי ככה. אני ממש לא לוקחת את זה כאיזה השלכה שלילית של משהו. אני נשואה באושר גדול, חיה בדיוק איך שאני רוצה ומאד מאד מאושרת כך שזה לא שיש לי איזה בעיה עם עצמי. אבל את יודעת איך זה: בגיל שלי לפעמים מתחילים לעשות קצת סיכומי ביניים.
לצפיה ב-'על סיכומי הבינים הבנתי'
על סיכומי הבינים הבנתי
01/11/2017 | 23:47
204
השאלה אם את רוצה לברר אם נהגת נכון?
או אם הוריך נהגו נכון--
האם את טעית--או הם טעו.
 
ודוקא ממקום של הסתכלות אחורה, בהפרש של כמעט 30 שנה,
העולם כ"כ השתנה, התפיסות ההוריות השתנו, הגישות לעניני מין וחיי זוגיות
השתנו, מרחב המחיה של הנוער היום שונה מלפני 30 שנה.
 
רק דבר אחד אני כן יכולה לומר מנסיוני--
אם הקשר בין הילדים להורים זורם, מושתת על אמון הדדי,
הרבה חילוקי דיעות יכולים להגיע אל פתרונם--
לא בהכרח יש הסכמות--אבל כהורה, ובהסתכלות על הורי כהורים--
אני תמיד שם לילדי--(גם כשלא מוצא חן בעיני)משוחחים, מקשיבים.
ועוזרים במה שניתן.
 
מאחלת לך להיות מאושרת, ומציעה לא לסכם את העבר--הוא לא ישתנה--
אלא לחפש להנות מהעתיד.
לצפיה ב-'אם את כ"כ מאושרת, למה את עושה חשבון נפש על העבר הכה רחוק?'
אם את כ"כ מאושרת, למה את עושה חשבון נפש על העבר הכה רחוק?
04/11/2017 | 17:47
4
44
לצפיה ב-'למה, לאנשים מאושרים אף פעם לא יוצא לחשוב על העבר?'
למה, לאנשים מאושרים אף פעם לא יוצא לחשוב על העבר?
04/11/2017 | 18:03
3
117
 
וואללה לא ידעתי. 
כל יום לומדים משהו חדש.
לצפיה ב-'לכולנו יש זכרונות עבר,'
לכולנו יש זכרונות עבר,
04/11/2017 | 18:12
2
119
ואנחנו כולנו על כל הסקאלה--בין המאושרים מאוד
ללא מאושרים בכלל--
אבל מה שמרגיש בקריאה את דבריך--שאלה זכרונות של כעס ועלבון--
הרגשות האלה הם רגשות קשים. ואולי לכן אנשים מגיבים לסיטואציה המורכבת שהעלית.
כשרגשות כאלה מוצפים--מגיעה "שעת ההתחשבנות" ונראה לי שזה מה
שקרה בשיחה עם אמך--והורא חבל--כי אתן אמורות להפגש, 
ההתחשבנות--לא תשנה את הרגשות. אז אולי דוקא לא כדאי לדבר ולחפור,
אלא לחפש בניה מחדש, דוקא כי היום את שלימה עם עצמך ומאושרת.
לצפיה ב-'נו אז למה הדיאגנוזה המצחיקה הזאת?'
נו אז למה הדיאגנוזה המצחיקה הזאת?
04/11/2017 | 18:27
1
97
אין פה אחד שלא יוצא לו להיזכר לפעמים בדברים מנעוריו. זה לא אומר דבר וחצי דבר על מידת שלמותו ואושרו.
ברור שאין לי שום כוונות לדבר ולחפור. שונאת שיחות כאלה, וגם אין בהן שום טעם.
אני מאד שמחה על ביקורה הצפוי של אמי, ומקווה שהוא יעבור בלי  עצבים. אנחנו לא מסתדרות מדהים, וגם לא רגילות להיות ביחד 24 שעות (לקחתי חופש).
אני גם שמחה שפירסמתי את הפוסט הזה. אני יודעת לדלות את התגובות ששווה לקרוא, מאלו שלא מעניינות אותי ולא מתייחסות לאירועים שתיארתי אלא מתחילות עם פסיכולוגיה בגרוש.
תודה רבה על תגובתך.
לצפיה ב-'כותבת לך מסר'
כותבת לך מסר
04/11/2017 | 18:39
23
לצפיה ב-'ההורים שלך נהגו באופן סביר,'
ההורים שלך נהגו באופן סביר,
02/11/2017 | 05:09
1
205
ולדעתי רוב ההורים היו נוהגים בצורה דומה.
18 גם כשאת היית בת 18 זה גיל צעיר והורים ששומעים שהבת שלהם נכנסה להריון בגיל כזה, כשהיא לפני צבא, לפני לימודים, ולא נשואה, ואין לה או לחבר שלה שום יכולת לפרנס את עצמם, מרגישים שהם נכשלו בחינוך הילדה, חוששים לעתידה, ורוצים, כמובן, שזה לא יקרה שוב - ולכן תגובה חריפה היא צפויה ושגרתית.
לגבי זה שבשבת הראשונה שלך בטירונות רצית שההורים שלך יסעו עד לבסיס, יהיו שם חצי שעה ויילכו - זו מחשבה טיפוסית של מתבגרת אנוכית וכפויית טובה (כמו מתבגרות רבות אחרות), וזה לא מאוד שונה ממגוון מעשים אחרים שמתבגרים עושים ומעליבים את ההורים שלהם, והגיוני שההורים שלך ייעלבו. מובן שמאוד הגיוני גם שאחרי הניסיון המר הקודם שהיה להם מבחינת מערכות היחסים שלך, הם ידאגו לך יותר בתחום ולכן לא יסכימו להיפגש עם החבר.

בקיצור, אין שום דבר חריג או ״לא כמו בני אדם״ בהתנהגות שלהם, ותרגישי חופשי להשתחרר מהרגשות של ״איך ההורים שלי היו כל כך לא בסדר״. רוצה גם לציין שההערכה שלי להורים שלי גדלה אחרי שילדתי והבנתי כמה זה קשה לגדל תינוק, ואולי זה שפספסת את ההתנסות הזאת משאיר אותך עם מרמור של גיל ההתבגרות שחולף אצל רוב האנשים, אצל חלקם כשהם מבינים מה זה להיות הורה, וכמה גרוע הם התייחסו להורים שלהם בגיל ההתבגרות - ולרוב הם מתחרטים על היחס הזה שלהם ולפעמים אפילו מבקשים סליחה.  בוודאי שלא נוטרים טינה להורים שלהם על כך שהם העיזו להיעלב שהילדה שלהם מקצה להם חצי שעה של ביקור בשבת הראשונה בטירונות.
לצפיה ב-'לא הבנת. '
לא הבנת.
02/11/2017 | 06:48
194
אמרתי להם שאם הם לא יכולים לראות את בן זוגי אין טעם שיבואו, כי יש לי רק שלוש שעות ואני רוצה להיות איתו. הבסיס גם ממש היה קרוב לבית ובכל זאת רציתי שיחסכו לעצמם את הנסיעה, אבל מכיוון שהם התעקשו לבוא, אמרתי אוקיי, אז חצי שעה. 
אגב, בסוף לא היתה להם ברירה והם קיבלו את הזוגיות הזאת, שנמשכה עוד כמה שנים טובות.
כשחברות שלי, בנות גילי עם הורים בגיל דומה, נכנסו להריון לא מתוכנן (או לחילופין, היו בזוגיות שהוריהן לא מתו עליה), הן כן יכלו לדבר עם ההורים שלהן על זה. היתה הקשבה גם כשההורים שלהן כעסו או לא היו מרוצים מהבחירות שלהן. אצל הוריי זה היה ישר לשבור את הכלים, להחרים, לא לדבר, לעשות בבית אווירת סקנדל ושואה. מהשוואה עם הורי חברותיי אני הגעתי למסקנה הזאת. הנזק שהם גרמו היה שלעולם יותר לא שיתפתי אותם בחיי, וחברות שלי כן עשו את זה (עוד לפני שהיו אמהות)....   בכל אופן המון תודה על התגובה המפורטת. יתכן שאם הייתי אם בעצמי הייתי רואה את הדברים אחרת, בזה את צודקת.
לצפיה ב-'בני אדם הם שונים. וזה משהו שלומדים עם הגיל...'
בני אדם הם שונים. וזה משהו שלומדים עם הגיל...
02/11/2017 | 08:03
134
למרבה הצער, אנשים צעירים בדרך כלל לא טובים בלהבין את זה.
 
השווית את ההורים שלך להורים של חברות. רצית הורים חברים, פתוחים, שאפשר לדבר איתם על הכל. אבל הם לא כאלה. הם שמרנים, וזה הרגיז אותך.
אבל הם גם מאד אהבו אותך. ואת זה - לא היית מספיק בוגרת כדי להעריך (אני לא מאשימה אותך, כמו שחייבת כתבה - ככה זה אצל רוב בנות ה18. ). 
 
 
אנסה להגיד לך איך הדברים נראים ממבט של אמא לבת מתבגרת:
 
כתבת שהם לא היו בסדר שעשו לך מניפולציות ונעלבו. הם לא עשו מניפוליציות. הם נעלבו. 
כתבת שהם לא התנהגו כבני אדם. הם התנהגו כבני אדם. רוב בני האדם חוששים כשבת ה18 שלהם בוחרת לצאת עם גברים שמבוגרים ממנה בכמה שנים. גברים שהם מספיק מבוגרים כדי להכניס להריון אבל לא כדי לעשות הפלה (ברצינות? היה צריך כסף כדי לעשות הפלה???? ). ואז, אחרי הפשלה הזאת - הולכת על מישהו עוד יותר מבוגר.... את לא מבינה למה הם דאגו? למה הם חשבו שאת לא הכי חזקה בלקבל החלטות?
 
הם לא ידעו לטפל בזה בצורה נבונה, וחבל. זה גרם נזק לך ולהם.
 
אבל כיום, לדעתי, כאישה מבוגרת - את יכולה להפסיק לכעוס עליהם, ולהתחיל קצת לחמול. את בתם. אהבו אותך, רצו הטוב בשבילך, והרגישו שכשלו.
לצפיה ב-'דעתי'
דעתי
02/11/2017 | 10:03
107
אין הורים מושלמים ואין תשובה נכונה. כל אחד עושה מה שהוא יכול עם הילדים שלו, לפעמים זה טוב, לפעמים לא. ההורים שלך אהבו אותך ודאגו לך וזה המון.
שלושים שנה אח"כ (כמעט) זה זמן מצוין לסלוח ולשכוח.
לצפיה ב-'לכעוס אחרי 30 שנה זה כמו להתעקש לאחוז בגחל בוער'
לכעוס אחרי 30 שנה זה כמו להתעקש לאחוז בגחל בוער
02/11/2017 | 11:07
2
155
נפגעת מהורייך לפי 30 שנים, מובן.
האחיזה שלך בפגיעה הישנה ההיא פוגעת בך כיום. לא חבל?
המעשה הכי טוב שאת יכולה לעשות למען עצמך הוא להתגבר על הפגיעה ההיא, לבד או עם עזרה.
האופציה השניה היא להמשיך להתבוסס בפגיעות הזו עוד 30 שנים, מתאים לך?
 
אני לא חושב שהייתי מתנהג כמו הורייך אבל מה זה משנה?
לצפיה ב-'חח איזה "אחיזה"? לא צריך לעשות דראמות מכל שאלה קטנה'
חח איזה "אחיזה"? לא צריך לעשות דראמות מכל שאלה קטנה
02/11/2017 | 11:14
1
149
אני לא "אוחזת" בזה, לא "מתבוססת" ולא מתעסקת או חושבת על זה ביום יום, פשוט הנושא עלה באיזו שיחה עם אמי, שצריכה עוד מעט להגיע אליי לביקור (אני חיה בחו"ל) וזה הציף את השאלה הזאת כאן ועכשיו.
לא ביקשתי עצות מה לעשות עם זה עכשיו, אלא רציתי לשמוע מה דעתכם על האירועים שתיארתי מנקודת מבטכם.
לצפיה ב-'טוב, גם אני לא בסדר, לא רק ההורים שלך'
טוב, גם אני לא בסדר, לא רק ההורים שלך
04/11/2017 | 11:33
79
מה אכפת לי, את הכסף אני ממילא לא מחזיר
לצפיה ב-'גם אני מסכימה עם השאר'
גם אני מסכימה עם השאר
02/11/2017 | 18:27
3
148
כמובן שבדיעבד כולם יודעים יותר טוב וההורים שלך היו אולי צריכים לנהוג קצת כך או אחרת, אבל ההתנהגות שלך לא היתה לענין. העובדה שכל בת 18 אופיינית היתה אולי עושה בדיוק כמוך צריכה להבהיר לך שכנראה זה לא בסדר, אחרת היית אומרת שכל אדם באשר הוא היה עושה את אותו הדבר.
 
אנחנו הורים אבל אנחנו לא מושלמים, בדיוק כפי שאת לא היית הבת המושלמת. הגיע הזמן להפסיק לבקר אותם ולהתחיל להבין שהם בסך הכל אנשים, וכמו שאת סלחנית לעצמך (הרי היית "רק בת 18") אז גם הם היו כנראה צעירים ממך היום ואולי היו נוהגים אחרת עם יותר נסיון חיים.
לצפיה ב-'הם כבר עברו את גיל 60 אז וגידלו שני ילדים לפניי.'
הם כבר עברו את גיל 60 אז וגידלו שני ילדים לפניי.
02/11/2017 | 18:52
2
56
לצפיה ב-'אז מה זה אומר?'
אז מה זה אומר?
02/11/2017 | 20:04
111
שהאחים האחרים לא התנהגו כמוך, ואיתם היתה התמודדות אחרת.
אני מניחה שהם לא התכונו לפגע. 
וזה שלך היתה חויה לא נעימה--לא אומר כלום לא עליהם ולא עליך,
אלא שהמציאות הקשתה על שני הצדדים.
מאז עברו כ"כ הרבה דברים--לא חושבת שיש כלי "שפיטה" על המציאות של אז.
שמחה בשבילך שאת זוכה לארח את אמא שלך,
מאחלת לך להנות ולשמוח בזה. וליצר חויות נעימות וזכרונות טובים.
לצפיה ב-'אז אולי הם "סתם" לא ההורים הטובים ביותר בעולם'
אז אולי הם "סתם" לא ההורים הטובים ביותר בעולם
02/11/2017 | 21:44
101
כאמור, את כנראה גם לא היית הילדה הטובה ביותר בעולם... הכל בסדר.
 
דרך אגב, אני אומרת את אותו הדבר לילדים שלי. כל פעם שהם מתלוננים עלי בפני, בדרך כלל אחרי שהם ראו איזה תוכנית חינוך ומחליטים שאני לא יאנוש קורצ'אק, אז אני מזכירה להם שאני עושה את המיטב אבל גם אני קיבלתי את הילדים הרגילים ולא איזה פוליאנה. לעומת זאת, הילדים הרגילים האלה הם בדיוק מה שאני רוצה, כי בעיני הם הכי הכי והכי שלי, ואני מקווה שהם פעם יחשבו את אותו הדבר על אמא שלהם. החוכמה זה לאהוב גם כשלא מושלמים.
לצפיה ב-'כך לימדו אותי. '
כך לימדו אותי.
02/11/2017 | 21:34
139
"אם אינך יודע את סוד הדיבור, למד את סוד הוויתור".
אני חושב שזו עריצות לא לדבר עם הילד - זה בא ממקום של "לא עשו (הילדים) כמו שאבאמא רוצים".
אני חושב בנוגע לביקור בצבא - אם הייתי במקומם, הייתי פשוט אומר לך: "טוב, פעם אחרת...".
 
 
לצפיה ב-'אני שומעת אותך'
אני שומעת אותך
04/11/2017 | 15:26
1
97
שומעת אותך חיה את הסיטואציה הזו שבה את לעומתם, מרגישה שהם לא מבינים אותך (והם, מן הסתם, מרגישים שאת לא מבינה אותם)
אני רוצה להגיד לך שכל מה שעשית היה סביר בזמנו. וגם מה שהם.
שיכול להיות שהקושי שלך להשתחרר מזה כל השנים, נובע מכך שאת מנסה לראות מי צודק, כשלמעשה כולם צודקים. אני מציעה לך לאפשר לעצמך להרגיש את הכאב שהרגשת אז (וכנראה שסוחבת איתך עד היום), על הפער בין הרצונות שלך לשלהם, על הרצון שיבינו אותך, על התחושה של חוסר תמיכה, בלי לשים כובד משקל על האשמה שלהם. אולי אפילו לכתוב מכתב לאותה ילדה בת 18, ואת כבת 46 להכיר בכאב שלה ובקושי שלה, להבין אותה, להכיל אותה.
יכול להיות שאם היית אמא היום, היה לך יותר קל לרפא את הפצע הזה, מצד אחד אולי היתה לך יותר מידה של הזדהות עם הדאגה של הורייך ומצד שני  אולי היתה לך יכולת לתת יותר הבנה ותמיכה לילדייך שלך.
רגשות קודם כל צריכים הכרה, ומתוך ההכרה נפתחים נתיבים חדשים.
לצפיה ב-'שוב, זה לא דבר שאני "סוחבת" או מכביד עליי.'
שוב, זה לא דבר שאני "סוחבת" או מכביד עליי.
04/11/2017 | 18:02
81
נזכרתי בזה בגלל איזו שיחה מאד נקודתית עם אמי, שהציפה את שני הזכרונות האלו. לא כל דבר שאתה חושב עליו פעם בעשר שנים הוא בהכרח דבר שמפריע לך או מכביד עליך.
לכתוב מכתב לילדה בת ה-18?  ממש לא מדברים אליי הדברים האלו. 
אני ממשיכה לקרוא את התגובות בדיון שפתחתי כי זה מעניין, אבל מבחינתי הנושא פתור מזמן.
 
תודה רבה על התשובה וההשקעה.
לצפיה ב-'אם לא היית עושה הפלה, אז היום היה לך ילד/ה בן/ת 27, לא חבל?'
אם לא היית עושה הפלה, אז היום היה לך ילד/ה בן/ת 27, לא חבל?
04/11/2017 | 17:45
5
39
לצפיה ב-'חחח לא, בכלל לא.'
חחח לא, בכלל לא.
04/11/2017 | 18:03
4
140
ואם לא הייתי עושה הפלה במילא הייתי מוסרת את התינוק לאימוץ.
לצפיה ב-'לפחות, היית יודעת שיש לך ילד'
לפחות, היית יודעת שיש לך ילד
05/11/2017 | 20:50
3
85
אולי הוא היה מחפש אותך או את אותו ...
לצפיה ב-'נו, ומה זה היה נותן לי בחיים?'
נו, ומה זה היה נותן לי בחיים?
05/11/2017 | 20:58
2
107
לא הבנתי מה את רוצה.
לצפיה ב-'עצוב לשמוע'
עצוב לשמוע
06/11/2017 | 18:09
1
78
את בסיטואציה שלא תדעי מה זה היה נותן לך.
לצפיה ב-'עצוב לך? וואללה. לי דווקא שמח.'
עצוב לך? וואללה. לי דווקא שמח.
06/11/2017 | 18:14
26
לצפיה ב-'עונה את דעתי'
עונה את דעתי
05/11/2017 | 13:04
101
קודם כל - גם בגיל 18 ("כבר" היית בת 18? את מתכוונת ל"רק", לא?) וגם עם חבר קבוע אפשר לקבל איידס. ואיידס של לפני 28 שנים הוא מאד שונה מאיידס של היום. להגיד שהייתי מאושרת אם בת ה- 18 שלי הייתה מגיעה הביתה ומספרת שהיא בהריון? לא. לא הייתי. הייתי לחוצה, הייתי דואגת, הייתי מוטרדת. סיכוי סביר שאיפשהו הייתי גם כועסת, אולי בעיקר על עצמי, שלא הכנתי אותה מספיק טוב לחיים. אין צל של ספק שזה היה מתבטא גם כלפיה.
הייתי עושה הכל למענה. שזה בדוק מה שהם עשו עבורך. הייתי מחפשת פתרון, מלשמת, לוקחת, תומכת. באופן אידיאלי הייתי מצליחה להימנע מהטפת מוסר ומ"שלא יקרה שוב, גבירתי הצעירה", לא יודעת אם בסערת הרגשות הייתי מסוגלת. כן הייתי מתחרטת על כל מילה שנאמרה שהיא פחות מ 100% אמפטיה ותמיכה.
לגבי סעיף 2. אני גם הייתי נלחצת ודואגת ממערכת יחסים כו, בטח ובטח לאור העובדה שלא הוכחת עד אותו זמן בשלות או בדרות או יכולת התמודדות. ובהחלט הייתי נעלבת אם היו מקציבים לי שעות הגעה. כנראה שהייתי אומרת - לא רוצה, לא צריך, ולא מגיעה בכלל.
 
את כותבת, בגיל 46, כמו ילדה קטנה. אפילו ילדה הרבה יותר צעירה מ- 18. אני קוראת אותך ואומרת - איפה הגבולות? איפה הכבוד? ומילא - הם לא היו כשהיית מתבגרת וכל הכרוך בזה, אבל איפה הם עכשיו? כמעט 30 שנים אחרי??
אני קוראת את הפוסט ובאמת לא מבינה מה את רוצה מהם? שיגידו "מברוק" על הריון בגיל 18? שיגידו מזל טוב למראה גבר בן 30 שמסתובב עם ילדה בת 18? ומה בכלל הוא רצה ממך? מה יש לו במשותף עם מישהי ככ צעירה? גם אותי זה היה מלחיץ ומדאיג. עד אותה נקודה הוכחת שיש לך מעט מאד הבנה במערכות יחסים בוגרות, אז מה השתנה? למה שהפעם יחשבו שיש לך?
 
 
לצפיה ב-'גבר בן 30 עם נערה בת 19 לא מוגדר פדופיל אבל'
גבר בן 30 עם נערה בת 19 לא מוגדר פדופיל אבל
05/11/2017 | 15:19
6
141
אני הייתי מאוד מודאגת ביתי בת ה 19 היתה מנסה ליצור זוגיות עם בן 30 ובהחלט מביעה את דאגתי לפניה. אם התשובות של ביתי לא היו מניחות את דעתי למה הם יחד, אילו נושאים משותפים יש להם הייתי מבהירה מעל כל צל של ספק שהזוגיות הזו לא מקבלת את בירכתי.
אולי לא הייתי כל כך מודאגת אם הייתי יודעת שביתי אחראית, מיושבת בדעתה ולוקחת החלטות בצורה מושכלת. אבל במקרה שלך מעט לפני תחילת הזוגיות הזו הוכחת בדיוק את ההיפך, לא רק שנכנסת להריון בלתי רצוי אלא גם את וגם בן זוגך(אדם בגיר) לא הצלחתם לגייס את סכום הכסף הדרוש כדי לבצע הפלה.. משהו שמראה על חוסר מסוגלות די קיצוני, הילדים שלי בגיל 16 הצליחו לגייס סכומים כאלה.
 
אני כנראה לא הייתי מתנסחת כמו ההורים שלך, לפחות רוצה לקוות כך, אבל אני יותר מתומכת בעמדה הבסיסית שלהם שנבעה כנראה מהרצון לשמור עלייך, כי נראה שאת לא עשית עבודה כל כך מוצלחת בלשמור על עצמך.
 
יכולה להבין למה בגיל 18-19 התנגדת לעמדת הורייך היית עוד נערה לא שקולה, אבל מה התירוץ עכשיו בגיל 46?
לצפיה ב-'נראה לך שאני צריכה "תירוצים"? '
נראה לך שאני צריכה "תירוצים"?
05/11/2017 | 20:45
5
136
 דבר ראשון, אי אפשר להתנגד בתוקף ולהחרים מישהו רק כי הוא עשר שנים יותר מבוגר. הם עשו את זה בלי לתת פתח אפילו לנסות לשתות איתו קפה פעם, ולא השאירו לי ברירה אלא לצפצף עליהם (עובדה שהקשר הזה נמשך ארבע שנים, ובסוף הם כן קיבלו אותו. זה לא היה סתם סטוץ).
הורי חברותיי לא התנהלו ככה אף פעם, והיו שם סיפורים דומים. אם את חושבת שזה חכם לשבור את הכלים כל פעם שהבת שלך לא עושה את הבחירות שאת רוצה שהיא תעשה, אז שיהיה לך בהצלחה איתה. רק תיזהרי, כי אצלי זה פשוט גרם לזה שהתרחקתי מהם ולא שיתפתי אותם בחיי. זה באמת מה שאת רוצה?...
בנוגע להריון. זה לא שבאמת התכוונתי לגשת אליהם, לאור ההיכרות שלי איתם. רק מה, אמי תפסה אותי מקיאה איזה בוקר (דבר שהוא ממש לא אופייני אצלי, כי אני בחיים לא מקיאה), עשתה אחד ועוד אחד ולא יכולתי להכחיש. את יודעת איך זה חוש של אמהות. מכאן הכל התגלגל. גלולות לא יכולתי לקחת-בין היתר כי עישנתי אז, וזה מאד מסוכן-  והתקן תוך רחמי הרופאים בישראל סירבו אז להתקין אצל נשים שעוד לא ילדו, ומה שנשאר לנו היה קונדומים. אחד מהם החליק- זה היה כשהחבר ההוא הגיע ממילואים של 21 יום ולכן אני גם ידעתי בדיוק מתי נקלטתי- והתוצאה היתה הריון. אם את חושבת שזה לא יכול לקרות לבחורה אחראית שלא יכולה לקחת גלולות מסיבה כלשהיא, אז את חיה בלה-לה לנד.  זה לא היה שום חוסר אחריות, ובטח שלעשות מזה שואה ואסון זה מגוחך. כולה הריון לא מתוכנן, מי שישמע רצח בדם קר.
 
למה אני מעלה את זה בגיל 46? ובכן, קורה. היתה לי שיחה עם אמי שההתנהלות שלה בה הזכירה לי את המקרים הישנים האלו. למה, את אף פעם לא חושבת או נזכרת בדברים שקרו לפני שנים? וואללה, מעניין.
לצפיה ב-'לי נראה שההתגוננות שלך לאורך כל השרשור אומרת משהו'
לי נראה שההתגוננות שלך לאורך כל השרשור אומרת משהו
06/11/2017 | 07:35
4
105
יחד עם השיפוץ של הסיפור כשהפרטים לא נוחים לך, למשל בפתיחת השרשור לא היה לכם כסף להפלה כי בן הזוג סטודנט תפרן ועכשיו הסיפור עודכן ההתגוננות כבר לא אומרת, היא כבר צועקת.
 
להערכתי מהתנהלות כזו הסיכוי שאת תפיקי משהו מהתגובות נמוך מאוד.
אז כאמא בעלת נסיון אני מושכת את ידי משיחה כזו.
לצפיה ב-'חחחח "התגוננות"? ממי? ממך?'
חחחח "התגוננות"? ממי? ממך?
06/11/2017 | 09:21
3
109
 
הסיפור לא שופץ, זה היה ממש ככה.
לא מאמינה? ממש לא מעניין אותי, האמת.
לצפיה ב-'I rest my case'
I rest my case
06/11/2017 | 13:44
2
25
לצפיה ב-'איי רסט מיי קייס עאלק. מה את בסרט בנות אמריקאי?'
איי רסט מיי קייס עאלק. מה את בסרט בנות אמריקאי?
06/11/2017 | 16:16
1
28
לצפיה ב-'אז הסיפור הזה כל כך לא חשוב לך'
אז הסיפור הזה כל כך לא חשוב לך
07/11/2017 | 19:25
91
ולמרות זאת את קופצת איתו מפורום לפורום, ובכל מקום מקבלת אותם תשובות. 
ההורים שלך צדקו, את טעית. את חייה עם מטענים שליליים מאוד, לא התבגרת, והלך המחשבה שלך נשאר תקוע אי שם בשנות ה- 20. אין לי מושג אם זו הסיבה שהתחתנת מאוד מאוחר ולא רצית בילדים, או אם בגלל שלא התחתנת בזמן ולא עשית ילדים את נשמעת כל כך אינפנטילית. 
עשי לעצמך טובה וטפלי בעצמך, ואולי סוף סוף את תהיי שלמה עם עצמך. 
לחילופין, תמשיכי להעלות בעוד פורומים את הדבר הקל הזה שנזכרת בו בעקבות שיחה מקרית עם אמא, ושאין לו בכלל חשיבות בחיים שלך. 
והצחקוקים האינטרנטים שלך לא מראים שאת עליזה שלוקחת הכל בקלות, הם משדרים חוסר אמינות ועצב.  
לצפיה ב-'טרולללללל'
טרולללללל
10/11/2017 | 17:31
16
לצפיה ב-'הכי טובה שיש'
הכי טובה שיש
01/11/2017 | 19:27
4
297
שלום לכולם
ביתי בת 11 נראית נהדר, יפה, חכמה ומוכשרת.
למרות זאת הדימוי העצמי שלה נמוך, אנחנו מחמיאים לה, תומכים ואוהבים, נמצאת בטיפול רגשי מעל שנה, כביכול התנאים מאד מטפחים והיא עדיין לא מרוצה מעצמה.
איך גורמים לה לחשוב שהיא הכי טובה שיש?
לצפיה ב-'למה היא צריכה לחשוב שהיא "הכי טובה שיש"?'
למה היא צריכה לחשוב שהיא "הכי טובה שיש"?
02/11/2017 | 00:33
149
זה הרי לא נכון. אף אחד הוא לא "הכי טוב שיש" בהכל.
אם תרגילו אותה להאמין שהיא "הכי טובה שיש" אז האמת תתפוצץ לה בפרצוף, בעולם האמיתי, זה שלא חושב שהיא פאר הבריאה או מרכז היקום אלא מצפה ממנה להוכיח את עצמה. 
וזה יגיע הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
לצפיה ב-'על מה היא מתלוננת? מאילו בחינות'
על מה היא מתלוננת? מאילו בחינות
02/11/2017 | 05:20
117
היא לא מרוצה מעצמה?
בגיל 11 ילדים כבר יודעים שכל ההורים חושבים שהילדים שלהם יפים, חכמים ומוכשרים, וזה כבר לא ממש משפיע עליהם, והם מתחילים להתייחס יותר למה שהסביבה חושבת וגם להשוות את עצמם לאחרים בעצמם ולזהות את נקודות החולשה של עצמם. כך שלא מאוד מפתיע שהמחמאות שלכם לא משכנעות אותה. הגיע הזמן לנסות להסתכל על הבת שלכם באובייקטיביות, להקשיב לתלונות שלה ולנסות לעזור לה במקומות שבהם אפשר לעזור - וכמובן לא לבטל את התלונות שלה כשטויות.
אני אתן לך דוגמא. הבת שלי התלוננה אתמול שהשפתיים שלה מלאות, אז אמרתי לה שזה נחשב ליפה, והראיתי לה תמונה של אנג׳לינה ג׳ולי שנחשבת לאישה היפה בעולם. התשובה שלי הייתה התייחסות עניינית לתלונה שלה. הבת שלי יודעת שאני חושבת שהיא הכי יפה בעולם, וגם שאני לא אובייקטיבית, כך שסתם להגיד לה ״השפתיים שלך מאוד יפות״ לא היה עוזר.
בקרוב הבת שלך תיכנס לגיל ההתבגרות ויכול להיות שהיא באמת תתחיל להיראות פחות טוב לתקופות מסוימות - גם אז כדאי לדבר איתה על כך שבגיל ההתבגרות חלים שינויים ולוקח זמן עד שמגיעים למראה הבוגר, ואולי להראות לה תמונות של דוגמאות. לבטל את התלונות שלה, כאמור, לא יעזור ורק יגרום לה לא לפנות אליכם לעזרה.
בקיצור, ההמלצה שלי היא שתקשיבו לה ותנסו לעזור כשאפשר לשפר את מה שמטריד אותה או להסביר לה שזה חולף כשזה המצב.
לצפיה ב-'אולי לא נכון לשדר לה שהיא צריכה להיות הכי טובה שיש?'
אולי לא נכון לשדר לה שהיא צריכה להיות הכי טובה שיש?
02/11/2017 | 11:10
92
כי השידור הזה אומר בעצם שאתם לא מרוצים ממנה?
לצפיה ב-'בזהירות אגיד- סביר להניח שהיא לא הכי טובה שיש'
בזהירות אגיד- סביר להניח שהיא לא הכי טובה שיש
06/11/2017 | 12:47
73
זה לא ראלי
אין אדם שהוא הכי טוב שיש בהכל
וגם.. אם את מדהימה יפיפיה זכית כמלכת היופי, עדיין זה עניין של טעם וגם עלולה לצוץ פתאום מישהי יותר יפה.
 
אני חושבת שיותר חשוב שהיא תרגיש טוב ונוח עם עצמה
ותשאף לשנות ולשפר במידת ההגיון
 
מעבר לזה, גיל התבגרות זו קרקע פוריה לתחושות כאלו.
 
אני יודעת כמה קשה להורה במצב כזה (חושבת רבות על אמא שלי וכמה היה לה קשה עם ילדה שממש ממש לא אוהבת את עצמה)
מעולה שהיא בטיפול רגשי, מה אומרת המטפלת?
ואיך החברות שלה? מה אומרות לה?
 
ואולי גם כדאי לחשוב על הורדת הציפיות מהטיפול
והבנה שהיא לא צרכה לחשוב שהיא הכי הכי אלא אלא להיות רב הזמן מרוצה מעצמה
לצפיה ב-'קנאה בין אחים'
קנאה בין אחים
31/10/2017 | 17:51
9
249
 
מתנצלת מראש על ההסבר הארוך....
בתי המתבגרת בת קרוב ל17 ולומדת בכיתה יא.
אחיה הצעיר ממנה התחיל השנה ללמוד באותו בי"ס בכיתה ז'.
שני ילדי בעלי ציונים גבוהים בבית הספר (כ"א בכיתתו ובהתאם לרמתו כמובן), אך לבני הציונים הגבוהים באים בקלות יחסית ואילו בתי צריכה להתאמץ מאוד עבור אותם ציונים. לאחרונה בני עבר בהצלחה שני מבחני איתור הן לקב' המצטיינים במתמטיקה והן באנגלית. בתי כשהייתה בגילו הייתה "רק" בקב' מצטיינים במתמטיקה.
לכך מצטרפת גם העובדה שבני עשה שינויי גדול מאוד בשנה האחרונה וכיום הוא אתלט, גבוה (הטבע עשה...) ורזה וכתוצאה מכך הבטחון העצמי שלו עלה פלאים ונראה שזה פגע בבטחון העצמי שלה כנערה שהייתה תמיד יפה ובעלת משקל תקין.
כיום היא מאוד מקנאה בו ואני מוצאת את עצמי מסתירה ממנה דברים, או שמחה בהצלחתו בשקט(למשל כשחזר עם 99 במתמטיקה...), או מקפידה לוודא שהיא לא בסביבה כי היא מנסה להקטין אותו ואת הצלחתו במילים כמו: "אז מה, כשאני הייתי בז'..." או שמתחילה להביע רגשות מסכנות וקנאה כגון: "אז יופי, הוא הבן המוצלח / המועדף... או - תבקשי ממנו לעשות... הוא המוצלח מבין שנינו".
אני לא יודעת איך להתמודד, מצד אחד אני נחשפת להתנהגות שאני לא מכירה אצלה (קנאה, הקטנה והנמכה של אחיה, הקטנת יכולותיה וכישוריה ועוד) ולא רוצה לעודד התנהגות זו ומצד שני אני חשה שאני מונעת מאחיה את המקום שהרוויח ביושר ובעבודה קשה.
עצות?
רעיונות?
אשמח לשמוע...
לצפיה ב-'נראה לי שיש'
נראה לי שיש
31/10/2017 | 21:35
142
גם לתגובות שלך "סוג של טיפוח התחרות" ומשם מגיעה הקנאה.
כי על פניו הפרש הגילים בינהם 3 שנים, כל אחד יכול להיות מוצלח בדרכו מבלי להתחרות על מקומו בבית מולך.
האם את נותנת לה מספיק חיזוקים?
האם היא מרגישה שאת מספיק מעריכה אותה?
נראה לי שאם התשובות לשאלות האלה היו חיוביות באמת--לא היתה נוצרת קנאה.
שווה לצאת לסדנה של הדרכת הורים--שתעזור לך להתמודד עם המצב הזה.
לצפיה ב-'אני חושבת שהנכון הוא לטפח את שניהם'
אני חושבת שהנכון הוא לטפח את שניהם
01/11/2017 | 08:33
123
ולא להימנע ממחמאות רק כדי לא לפגוע.
גם אצלנו קורים דברים כאלה לפעמים, ככה שגם אני מתחבטת לפעמים בשאלה הזאת.
יש הרבה התנצחויות כמו שאת מתארת. ״90? כשאני הייתי בגילה קיבלתי 100!״ ״אבל את לא למדת אצל המורה הזאת שמכשילה בכוונה!״ וזה יכול להמשיך עוד ועוד...
 
כשהיא אומרת ״כשאני הייתי בז״ אז אל תתווכחי איתה. את לא העורכת דין של הקטן... תגידי ״נכון. אני זוכרת שעשית ככה וככה״.
 
והגיע הגיל שהיא צריכה להבין שהיא לא הכי טובה בהכל. אבל ככה זה בעולם הגדול.
 
ולה יש כל מיני דברים אחרים, שיש רק לה ולא לאחיה הקטן, וחשוב שהיא תתרגל לשמוח בהם. לא לשקוע בתחרויות חסרות תוחלת, אלא ליהנות ממה שיש. למשל - צאי איתה לבילוי אם ובת. תתייעצי איתה מה לקנות לעצמך. תני להרגיש שהיא מתחילה להיות אישה קטנה, שאת סומכת עליה וגאה בה. בלי קשר לאיזה ציון היא קיבלה באיזה מבחן. 
לצפיה ב-'שמת לב שאת מפחדת מהילדה שלך?'
שמת לב שאת מפחדת מהילדה שלך?
01/11/2017 | 13:46
4
129
מפחדת לדבר לידה? לאן הגענו?
זו דרך די בטוחה לאיבוד סמכות הורית, אם לא איבדת אותה כבר.
 
כן, אם את חושבת שאת צריכה לתת פידבק חיובי לילד אז בהחלט תתני, לא רק ליד הבת אלא גם ליד כל המשפחה.
פידבק חיובי (מוצדק כמובן) מאוד חשוב להתפתחות של הילד, לביטחון העצמי שלו, להערכת העצמי, לא טוב למנוע אותו ממנו.
יחד עם הפידבק החיובי לילד מצויין למצוא פידבק חיובי לילדה. שניהם לפחות בהתחלה מקבלים פידבק חיובי בו זמנית ובאותו מעמד לא יזיק אם גם הם יפרגנו אחד לשני.
אם ההערכה העצמית של הילדה תהיה גבוהה היא לא תצטרך להנמיך את האח.
למשל אם היא אומרת שכשהיא היתה בכיתה ז' אז.... אפשר להגיד לה שאת מאוד שמחת עם ההישגים שלה בכיתה ז' עכשיו את שמחה עם ההישג {פה צריך לבוא תיאור ההישג} שהיא היגיעה אליו בכיתה יא.
בקיצור להוציא את העוקץ מכל השוואה, לא להסכים בשום פנים ואופן להכנס להשוואות. שמחה עם ההשגים שלו ושמחה עם שלה. אין קשר.
 
ובשום פנים ואופן לא הייתי מסכים שילד שלי יטיל עלי טרור, בטח עד כדי כך שאחשוש להביע דעה.
לצפיה ב-'לא הגזמת במילה טרור?'
לא הגזמת במילה טרור?
04/11/2017 | 20:36
3
45
נשמע לי כשימוש מוגזם במילה העוצמתית הזאת, כשהיה כאן תאור ובקשה לעזרה...
שימוש במונחים של איבוד סמכות הורית וטרור נשמעים לי כדיבור בססמאות שעשוי לגרום להתרחקות ותחושות קשות כאשר מתוארת סיטואציה יומיומית לא גדולה...
אז נכון שצריך לתת חיזוקים חיוביים לשני הילדים ולחזק אצל כל אחד את נק' החוזק וההתייחסות האישית לעצמו, לחוזקות שלו ולפנימיות שלו, ולעשות שינוי בדינמיקה המשפחתית אבל להגיב במילה טרור לאישה שביקשה עזרה? נשמע לי פוגע וקשה...
לצפיה ב-'אין לי בעיה אם נראה לך שהגזמתי, לי לא נראה'
אין לי בעיה אם נראה לך שהגזמתי, לי לא נראה
05/11/2017 | 20:31
2
44
רמז: אם הייתי חושב שאני מגזים אז לא הייתי משתמש במונח.
כמובן לא כופר בזכותך לחשוב אחרת.
 
לא נראה לך השימוש במונחים כמו איבוד סמכות הורית? זכותך, לי המונח נראה רלוונטי מאוד לבעיה, מגדיר אותה במדוייק.
 
נשפע לך פוגע וקשה? זכותך. תרגישי חופשי להציע פתרונות אחרים לשואלת, אני בטוח שיועיל לה יותר מאשר לחלק לי ציונים
לצפיה ב-'אני חולקת על הסגנון'
אני חולקת על הסגנון
05/11/2017 | 21:55
1
30
רפי היקר,
עצותייך הן נכונות בעייני ומועילות ועל כך איני חולקת עלייך,
אני חולקת על הסגנון, סגנון הכתיבה הבוטה (בעיניי) שעשויי להרתיע, להרחיק, במקום לקרב את אותה אמא כדי לקבל ולהשתמש בעצותייך החכמות.
ועל הסגנון, כנראה שנאלץ להסכים של להסכים.
כל טוב...
לצפיה ב-'אני לא מנסה לשנות את הסגנון שלך'
אני לא מנסה לשנות את הסגנון שלך
06/11/2017 | 09:39
208
הסגנון שלי תלוי בנסיבות, אם מבקשים תמיכה וחיבוק אז אני יכול לתת תמיכה וחיבוק ואם מבקשים עזרה אז אני נותן עזרה - כמיטב יכולתי.
לדעתי חיבוק וניחומים לא יעזרו לאדם שמתנהל לא נכון ומבקש עצות איך להתנהל נכון, רק מראה ברורה וכמה שיותר שקופה מולו שמראה לו את מה שנראה לי שמקום שדורש שיפור.
 
אני מודע לכך שהצבת ראי שמראה פגמים הרבה פחות נוחה ומחמיאה ממילות עידוד ולכן פחות נוחה לשומע, אני מודע לכך שמי שבא לשמוע מילות עידוד במסווה של בקשה לעזרה בשינוי התנהלות לא יקבל את מה שהוא רוצה ואולי ילך.
 
עדיין לדעתי זו שגיאה לתת חיזוקים להתנהלות לא נכונה למי ששואל בכנות אם מתנהל נכון, לדעתי מכבסת מילים תפגע בו.
ולמרות זאת אני מאוד משתדל לא לחלק לאחרים הוראות איך ומה לכתוב.
לצפיה ב-'עצה לי אלייך'
עצה לי אלייך
01/11/2017 | 19:14
106
שלום לאמא שמחפשת עצה,
נראה שלכל אחד מהמתבגרים שלך יש יכולות והצלחות משל עצמו.
ביתך מביעה צורך רב יותר מבנך בחיזוקים ותשומת לב. יש תחושה שעל ידי מניפולציה מנסה לזכות ביותר תשומת לב ממך. אל תתני לה לגרור אותך למקומות האלה. תני לכל אחד מהם את המקום האישי שלו- 
תחזקי ותעודדי כל אחד את תחומי החוזק שלו,תדגישי את הייחודיות של כל אחד מהמתבגרים, אם מתאפשרת יציאה חודשית עם כל אחד מהם, לזמן פרטי איתך.
אולי ככה ביתך תוכל למצוא את מקומה הייחודי מבלי להתחרות באחיה
לצפיה ב-'בדיוק אתמול תהיתי על נושא שכזה מזוית אחרת'
בדיוק אתמול תהיתי על נושא שכזה מזוית אחרת
06/11/2017 | 12:51
43
אצלי תאומות אז זה חי ובועט והנה גם בהפרשי גיל.
אני חושבת שאת צרכה להיזהר!!
אל תחנקי ותקטיני את בנך בגלל הקושי שלה.
אל תצאי בריקודים על ציון 99 (מבינה שזה משהו שיש אצלכם לא מעט) אבל אל תסתירי
 
ברגע שמשהו שהסתרת יתגלה.. ואוו יהיה לזה נפח הרבה יותר גדול
וגם מעיין ,אישור" להם שהיא מסכנה ויש להגן עליה.
 
לשמחתך יש גם הרבה מה להתלהב ולהנות אצלה.
לדעתי, תשתדלי לחזק אותה להעריך אותה מבלי קשר אליו
 
 
לצפיה ב-'הבת שלי בת 15 וגיליתי שהיא קיימה יחסי מין'
הבת שלי בת 15 וגיליתי שהיא קיימה יחסי מין
29/10/2017 | 10:57
12
1428
שלום רב,
מה עושים כשגיליתי שהבת שלי קיימה יחסי מין עם חבר שלה כשהסתכלתי לה בהודעות בטלפון הנייד שלה.
האם לגלות לה? איך מתנהלים איתה הלאה?
אודה על קבלת תשובתכם בענין
לצפיה ב-'מה עושים'
מה עושים
29/10/2017 | 18:25
493
עכשיו מאוחר מידי לשיחות על "מתי". עכשיו את צריכה לשבת איתה ולוודא שהיא יודעת כל מה שצריך על STD, לדבר איתה על אמצאי מניעה, לברר האם יש בעיה רגשית, והכי חשוב להבהיר לה שאת שם בשבילה לכל אינפורמציה שהיא צריכה בלי שיפוטיות.
זה לפחות מה שאני הייתי עושה אילו הייתי במקומך.
לצפיה ב-'אי אפשר לתת תשובה מושכלת בלי לדעת את הרקע'
אי אפשר לתת תשובה מושכלת בלי לדעת את הרקע
31/10/2017 | 07:49
418
האם הגילוי שהבת שלך היא לא ילדה בת 10 אלא נערה עם יצר מיני גורם לשמים ליפול עלייך או שמבחינתך זה חלק מהיותה הופכת לאישה?
איך נראתה עד היום התקשורת בבית לגבי מין? התעלמות כאלו לא קיים? אסון נוראי? פתיחות והסבר על מין בטוח? מין מרצון ולא מכפיה?
לצפיה ב-'מאוד תלוי מה את שואלת'
מאוד תלוי מה את שואלת
31/10/2017 | 11:10
379
אם לגבי זה שאת יודעת ולא מכך שהיא סיפרה לך או שגילית בדרך לגטימית.. בעיה
היא יודעת שאת מסתכלת לה בנייד לפעמים?
אם כן אז אין בעיה.
להגיד ראיתי, מזל טוב, אני כאן בשבילך, אמצעי מניעה, רצון אישי וכד.
 
אם היא לא יודעת.. זו בעיה.
 
ומכאן גם השאלה מה גישתך בנושא.
 
אישית אם היתי במצב שחיטטתי וגיליתי. היתי זורקת מידי פעם רמזים.
מספרת על חברה ששיתפה אותי לגבי הבת שלה.
אפילו שואלת אותה, ברגע של שיחה ורוגע, מה קורה עם החבר, האם יש כוונות בנושא.
מבהירה לה שאני כאן בשבילה
 
כמובן שאם עד היום לא היה שיח בנושא זה די בעייתי לבוא פתאום ולהעלות דברים כאלו
לצפיה ב-'לאנונימית,,'
לאנונימית,,
01/11/2017 | 07:36
348
אמא יקרה,
את יכולה לומר לנערה המתבגרת,שאת מעוניינת לקבוע לה שיחת-ייעוץ עם
רופאת נשים,כדי שהיא תוכל לקבל הסבר על גלולות ואמצעי -מניעה שקיימים כיום,
כי חשוב מאוד בגיל הזה,להיות  מודעים לאמצעי מניעה,כשיש לה קשר עם חבר.
חשוב לבקש מהרופאה שגם תסביר לה איך להיבדק ולהתגונן ממחלות איידס, ושחשוב שכול נערה בגילה תדע.
(כדאי  יהיה שהיא והבחור שאיתה בקשר,יעשו בדיקת דם ויתגוננו נגד איידס.)
 
אימא יקרה, באופן השיחה הזה ,בכלל לא הוזכר המידע שיש לך,
והבת המתבגרת  שלך, תבין שאת דואגת לה בהתגוננות מהיריון ואיידס ,
ותדגישי שאת כאימא,רוצה רק בטובתה ובשמירה על בריאותה.
 
 
לצפיה ב-'מעניין אם השואלת תחזור לקרוא את התשובות'
מעניין אם השואלת תחזור לקרוא את התשובות
01/11/2017 | 10:09
7
137
לצפיה ב-'מה אומרים לבת ?'
מה אומרים לבת ?
01/11/2017 | 12:56
6
288
קודם שואלים את עצמך מדוע הבת לא שאלה או לא ביקשה עזרה בקשר לאמצעי מניעה. אחר כך מציעים לה ללכת אתה לרופא נשים כדי לקבל מרשם לאמצעי מניעה. אם זה לא מאוחר מדאי
לצפיה ב-'האמא לא חוזרת לקרוא תגובות אז אתה כותב אלי במקום?'
האמא לא חוזרת לקרוא תגובות אז אתה כותב אלי במקום?
01/11/2017 | 13:37
5
90
לצפיה ב-'ומי אמר שהיא לא קוראת בלי להגיב?'
ומי אמר שהיא לא קוראת בלי להגיב?
01/11/2017 | 15:24
4
71
לצפיה ב-'ברני8, אחרת למה הוא כותב אלי במקום לענות לשואלת?'
ברני8, אחרת למה הוא כותב אלי במקום לענות לשואלת?
01/11/2017 | 15:44
3
67
לצפיה ב-'הרבה אנשים לא כלכך חזקים בשרשור'
הרבה אנשים לא כלכך חזקים בשרשור
01/11/2017 | 17:44
2
172
הם מגיבים לתגובה האחרונה שקראו, ולא מקפידים להגיב להודעה המקורית
 
בכל אופן - השואלת המקורית כנראה כבר לא מאד מוטרדת מהבעיה שהעלתה, והיא כנראה לא תחזור לכאן
 
 
לצפיה ב-'על סמך מה? אולי היא רק קוראת את התגובות? '
על סמך מה? אולי היא רק קוראת את התגובות?
02/11/2017 | 10:50
1
41
לצפיה ב-'הבעיה שלה פשוט נפתרה מאז'
הבעיה שלה פשוט נפתרה מאז
07/11/2017 | 14:00
43
הבת גם גולשת בפורום
לצפיה ב-'אלימות מילולית'
אלימות מילולית
31/10/2017 | 02:44
1
178
שלום לכולם העניין הוא כזה כבר לא יודעת מה לעשות
בכיתה א הילדה שלי עברה התעללות מילולית ופיזית עד שהיא יצאה מהטראומה לקח שנתיים עד שנפתחה ממש קצת ורחשה חברות בגלל כל העניין היא סירבה ללמוד ויצא מצב שהיא נשארה כיתה. עכשיו היא בכיתה ד' במקום ה'.
לקח לה שנתיים לצאת מהטראומה בכיתה ב' היה הכול טוב אבל משנה שעברה כיתה ג' יש ילדה בכיתה שהחליטה שהיא מלכה וכולם יעשו מה שהיא תגיד וכולם מפחדים שהיא תעשה מהם צחוק ומצדדים בה.
היא מעליבה את הילדה שלי בלי הפסקה ניגשתי למורה כמה פעמים לא עזר ההת שלי סיפרה שהיא ניגשה למורה וביקשה לדבר עם ההיא ומה מורה ננתה לה?! את סתם אומרת היא לא אמרה לך כלום ואענישה את הבת שלי לשבת על הספסל בהפסקה 
רציתי לפנות למנהלת ובתי בוכה אומרת לו אחריי זה יעשו לי עוד יותר גרוע מחרם 
לא יכלותי ללכת אני מאמינה אני רואה איזה מין ילדים היום 
היא מאיימת על הילדה שלי (יחדה מהכיתה) שכולם יעשו פה מה שאני אגיד ואת וחברה שלך לא תהיו בחבורה שלנו של כל הכיתה אתן איכסס 
ואז שלחה לבת שלי הודעה שתעשי מה שאגיד לך ואכניס אותך לחבורה ונהיה חברות תבואי ליום הולדת שלי ותביא מתנה הבת שלי הלכה שמחה, למחרת הילדה הזאת באה לבת שלי ואומרת סתם צחקתי עלייך נראה לך בחיים לא תיהי בחבורה כי אני החלטתי ככה למרות שעשית את מה שאמרתי לך ותודה על המתנה.......
נקרע לי הלב באיזה זכותתת היא חושבת אם אבא שלה שוטר ואמא עורכך דין מותר לה הכול וזה לא תמימות ילדותית זה אכזריות 
למורה מיותר לפנות אם אפנה למנהלת יהיה בלאגן בכלל יעשו חרם על הילדה שלי יהיה יותר גרוע, לאמא שלה פניתי היא אומרת לי בחוצפה הבת שלי מלאך אל תמצאי ואם תתקשרי עוד פעם אתבע אותך....שאלתי על מה??? 
היא ענתה לי "אל תדאגי כבר אמצע������ מה לעשות??? למי לפנות?? 
בלי שיפגעו בילדה הם כבר פגעו בא מספיק היא בקושי אוכלת נהייתה כל כך שקטה.
לצפיה ב-'יש עוד כמה דרכי פעולה,'
יש עוד כמה דרכי פעולה,
31/10/2017 | 07:15
101
תפני ליועצת ביה"ס, תבקשי שיחה תספרי את כל מה שסיפרת כאן,
כשהדגש בשיחה יהיה לעזור לבת שלך ולא לחנך את הילדה האחרת.
היא תיכנס לתמונה ותערוך תצפית, תוכל ללמוד על מה קורה,
אם תצליח להתערב במערך החברויות בכיתה, או שאולי לבת שלך
ברגישות שלה יתאים להעביר כיתה, או לשלוח לפסיכולוג של ביה"ס כדי לעזור לה.
החכמה במקרים כאלה לא להאשים אחרים,(כי אז המערכת נכנסת למגננה,
במקום לחפש פתרונות, )
אלא לחפש מצב אופטימלי עבור הבת שלך.
בהצלחה.
לצפיה ב-'בת 16 , חוסר תקשורת ושאננות בלימודים '
בת 16 , חוסר תקשורת ושאננות בלימודים
22/10/2017 | 11:11
25
506
שלום לכולם,
ראשית רציתי לדעת אם שותפים פה גם אנשי מקצוע ?
 
הבת שלי מתקרבת לגיל 16, כיתה יא ,עד היום היתה תלמידה מצטיינת , שואפת להצלחה יתרה וכל המשתמע מכך .
חשוב לציין שהיא שותפה פעילה בצופים והשנה היא פעילה עוד יותר.
 
מתחילת שנה זו , היא לומדת למבחנים ומכינה שיעורים, אבל יש לי תחושה שהיא לא מתאמצת כבעבר וזה מתבטא בציונים .
 
אני לא מצליחה לדבר איתה יותר מ"בוקר טוב" "לילה טוב" מה שלומך?" והתשובות שאני מקבלת הן בעלות מילה , לכל היותר שתי מילים . מה שמאד אופייני לגיל שלה . (מניסיון עם הילד הגדול) .
 
אני חוששת לריב איתה ולהכנס לעימותים שיחריפו את המצב .
וביחד עם זאת אני חוששת להישגים שלה .
 
חשבתי להחרים את הנייד שמפריעה לה מאד והוא כל עולמה .
חשבתי אולי להגיד לה שתוריד פרופיל עם הצופים .
אבל רק חשבתי ...
 
מה עליי לעשות ?
 
תודה מאמא דואגת.
לצפיה ב-'פעילה בתנוער נוער? זה נפלא. הלואי על על הילדים של כולנו'
פעילה בתנוער נוער? זה נפלא. הלואי על על הילדים של כולנו
22/10/2017 | 11:33
219
תלמידים מצטיינים ששואפים להצלחה - יש בזה גם סיכון. חרדות, מתחים, לפעמים יש נפילה קשה בעקבות משבר.
 
בני נוער שפעילים בתנועת נוער - זה נפלא.
 
מה שיישאר לה בחיים זה לא האם קיבלה 80 במבחן בפיסיקה, אלא המחנה קיץ שהיא ארגנה, והחברויות היפות שהיא בונה עכשו.
 
במקום להיכנס לעימותים, אני מציעה קודם כל להתעניין בדברים שהיא עושה. לשאול על תנועת הנוער, ולהראות שאכפת לך. 
 
לגבי בית הספר - מה היא רוצה? היא לומדת במגמה שהיא בחרה? יש לה שאיפות/מטרות שקשורות ללימודים? הציונים צונחים לרמה מטרידה, או שהם מעבר מ״מצטיינת״ ל״טובה מאד״?
 
(ובטח לא להחרים הטלפון. זה עונש לא הגיוני, שרק יגרום לה לכעוס עליך.).
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי, כיתה י"א היא הכיתה הקשה ביותר.'
למיטב ידיעתי, כיתה י"א היא הכיתה הקשה ביותר.
22/10/2017 | 11:59
10
246
יכול להיות שהציונים נמוכים לא כי היא לא מתאמצת, אלא כי הלימודים עמוסים יותר ולכן קשים יותר מבעבר, וקשה לה להשתלט על הכל. אם יש מקצוע ספציפי שחלה בו ירידה משמעותית, את יכולה להגיד שהבנת שהשנה של כיתה י"א היא עמוסה יחסית ולהתעניין אם יש לה צורך בעזרה (כמו מורה פרטי) במקצוע כלשהו או מקצועות כלשהם.
אני רוצה לציין שיש אנשים שאדישים יחסית לבגרויות (אחי הגדול, למשל, היה כזה), ואני חושבת שזה נהדר - ועדיף על להיות לחוץ מדי מהבגרויות. בסופו של דבר אפשר לשפר בגרויות בהמשך אם יש צורך (בהתאם למה שמעוניינים ללמוד הלאה), ואין סיבה להיות מאוד לחוץ כרגע.
למה בעצם את חוששת להישגים שלה? היא נכשלת? הולכים להעיף אותה? מה את חוששת שיקרה?
לצפיה ב-'נכון שקשה - אבל אפשרי ... '
נכון שקשה - אבל אפשרי ...
22/10/2017 | 12:28
9
215
לא נכשלת חלילה. ובשוטף היא לומדת ומכינה שיעורים .
מתלמידה אכפת והישגית היא הופכת לאחרונה לשאננית בלמידה למבחנים  .

כפי שציינתי אין תקשורת ; מקסימום בהתכתבות ושם היא גם לא מרחיבה יתר על המידה . מלבד :
תעזבי אותי; תרדי ממני; לא אכפת לי מהמבחנים ..
אל תכתבי לי כלום כי זה גורם לי לעשות לך דווקא ולהכשל במבחנים ... 
 
אני מרגישה שהיא מקנאה לאחותה הגדולה . 

אין עדיין ציונים אבל היא טורחת לציין בפניי בהפגנתיות ; לא הצליח לי ... וצוחקת .. 
 
אני מודה שאני בלחץ ובעיקר כואבת את חוסר התקשורת בינינו . 
תודה למייעצים ומגיבים . 

לצפיה ב-'אבל ממה את בלחץ? מה את חוששת שיקרה?'
אבל ממה את בלחץ? מה את חוששת שיקרה?
22/10/2017 | 12:32
63
לצפיה ב-'וחוסר התקשורת לא רלבנטי לנושא הספציפי הזה -'
וחוסר התקשורת לא רלבנטי לנושא הספציפי הזה -
22/10/2017 | 12:56
5
156
הוא חלק מההתבגרות, ונראה ממה שאת מתארת שללחוץ בכיוון הזה של הלימודים רק מרחיק אותה יותר.
לצפיה ב-'אז פשוט לשחרר?'
אז פשוט לשחרר?
22/10/2017 | 13:08
4
163
לא לשאול על מבחנים; ולא אם היא מוכנה ולא איך היה .... פשוט לא לשאול ???
ואני מניחה שבין השורות שלי , אתם מבינים כמה קשה לי לשחרר ...
אוףףףףףףףף
 
 
לצפיה ב-'אם היא מבקשת לא לשאול, אז לא לשאול.'
אם היא מבקשת לא לשאול, אז לא לשאול.
22/10/2017 | 13:17
150
את מתארת שהיא כן מכינה שיעורים וכן לומדת, ואפילו לומדת למבחנים. אני לא חושבת שאפשר לדרוש ממנה יותר. אם היית אומרת שהיא לא מכינה שיעורים ולא לומדת ולא לומדת למבחנים, אלא רק בטלפון כל היום - הייתי חושבת שכדאי להגביל לה את הטלפון באיזושהי מידה. אבל זה לא מה שקורה.
שאלת אותה אם היא צריכה עזרה באיזשהו מקצוע?
כי אם באמת קשה לה והיא מתקשה להתמודד לבד, לעשות מזה צחוק ולהגיד לך לרדת ממנה הן תגובות די טיפוסיות. לדעתי התפקיד שלך הוא להציע לה את האפשרות לקבל עזרה, ואם היא מעוניינת - לספק את העזרה, אם לא - לעזוב אותה. הדרך שבה אני הצעתי לשאול (להגיד שי"א היא שנה עמוסה) היא דרך שמורידה ממנה את ה"אשמה" ואת ההתגוננות (זה לא שהיא לא מצליחה כי היא טיפשה, וזה לא כי היא לא לומדת - כי את הרי אומרת שהיא כן לומדת - אלא זה כי אובייקטיבית יש פה קושי שיש לכולם, כי זו שנה עמוסה).
אבל להלחיץ אותה ולבקר אותה על כמה היא מתכוננת (כשתכלס את לא יודעת בדיוק מה וכמה היא עושה - את לא יושבת שם איתה בחדר, ובגיל הזה היא גם לא תתן לך) - נראה לי לא מועיל, ואולי אפילו מזיק.
לצפיה ב-'התיאור שלך הוא של אמא "חופרת" לא של אמא עוזרת'
התיאור שלך הוא של אמא "חופרת" לא של אמא עוזרת
22/10/2017 | 15:23
2
169
אמא עוזרת מעודדת כשהילדה מצליחה במשהו שחשוב לה, וב"לה" אני מתכוון לילדה ולאו דווקא לאמא. אם לילדה חשוב בצופים אפשר לעודד כשמצליח לה בצופים, לא רק במבחן באנגלית.
 
וכשלא מצליח אמא "חופרת" או מבקרת היא אמא שנותנת לה על הראש ומייעצת לה "להשקיע יותר" "ללמוד יות" ויש לה גם עוד רעיונות שבטוח שהילדה תתלהב מהם כמו להחרים לה את הטלפון או לצמצם לה בפעילות של תנועת נוער.
רעיונות כאלה בטוח ישפרו את התקשורת ואת שיתוף הפעולה של הילדה.
לכבד את דעתה של הילדה. אפשר להנחות אותה למצוא את השיטה שתעזור אבל היא צריכה ליזום ולהחליט.
אמא עוזרת יכולה להשתתף עם הילדה כשלא מצליח לה, ולהשתתף לא מגיע מעמדה ביקורתית אלא מעמדת אמפטיה.
אמא עוזרת יכולה ספציפית לנסות לעזור במקומות שהילדה לא הצליחה ועוד פעם מתוך שיתוף. למשל אם משהו לא הצליח במבחן במתמטיקה לבדוק (ביחד) איזה נושא בדיוק היה לא טוב ולעזור בשיפור הידע באותו נושא. למשל אם צריך אז מורה פרטית לנושא הספציפי (לא מורה פרטית באופן כללי).
 
ואם איזושהי שיטה עבדה והצליחה להעצים אותה. לנתח מה עשתה טוב כדי שיהיה אפשר לחזור על הטוב הזה עוד פעם. ועשתה טוב זה לא "הנה לא היית כל היום בטלפון".
 
לצפיה ב-'היא אמרה מפורשות שהיא לא רוצה . '
היא אמרה מפורשות שהיא לא רוצה .
22/10/2017 | 15:53
1
135
רפי, תודה אבל אתה לא צריך להקניט אותי על הרעיונות ... זה סתם מחשבות שעולות לי בראש מחוסר עונים. גם להורים מותר להיות מתוסכלים ...
 
 בכל מקרה תודה על כל היתר .. אתחיל להפנים וליישם .
 
 
לצפיה ב-'בגלל המדיה, פוסט של פורום, צריך להיות בהירים וברורים'
בגלל המדיה, פוסט של פורום, צריך להיות בהירים וברורים
22/10/2017 | 17:53
113
את המבוגר האחראי, בין השאר הבת שלך גם בוחנת אותך.
חלק מהבחינה היא להתעמת איתך ולבחון מה התוצאה. אם התוצאה שקולה ונבונה בסופו של דבר תזכי בהערכה וכבוד. אם התגובה מהבטן ובלתי שקולה - תפסידי נקודות.
לצפיה ב-'את נכנסת למלחמה והיא עושה דווקא'
את נכנסת למלחמה והיא עושה דווקא
22/10/2017 | 13:39
128
לדעתי, אם מה שהכי מפריע לך זה התקשורת - אז כדאי להתמקד בתקשורת ולא בציונים
 
תפסיקי
אל תציקי לה יותר
אל תדברי איתה בכלל על בית ספר.
 
אם את רוצה תקשורת, הצעד הראשון זה לדבר על נושאים שהצד השני רוצה לדבר עליהם, לא על דברים שהצד השני אמר במפורש שהוא לא רוצה לדבר עליהם.
 
טיפ - להציע טרמפים. כשאת מסיעה אותה לאיזה מקום, ובעיקר בדרך חזרה - יש יותר סיכוי שהיא תספר מה היה. יושבים ביחד באוטו, היא עוד מרוגשת מהפעילות, זה הזמן לדבר. (על הפעילות! על מה שהיא רוצה! לא על לימודים). 
לצפיה ב-'נראה לי שנושא הלימודים הציונים וההשקעה בהם'
נראה לי שנושא הלימודים הציונים וההשקעה בהם
23/10/2017 | 10:35
110
הפך למעיין קלף בידיה
היא יודעת שזה מאוד מלחיץ/חשוב לך ונהנת לעקוץ אותך בזה.
 
אינני בקיאה גדולה ולא מנוסה
אבל נראה לי שכדאי שתדברי איתה פעם אחת
תגידי שבעינייך זה חשוב
שיש לה יכולות שאח"כ להשלים יהיה קשה
ו.. שאת משאירה את זה לה.
לאחריותה כנערה בוגרת שעוד מעט מתגייסת
 
ולעזוב.
לשאול על הצופים, על חברות, על הסרט שראתה, על השיר החדש של סטטיק
אבל לא לחפור ולא לעקוב אחרי הלימודים.
 
יש מצב שכך תבין שמה שעושה/ לא עושה זה בשבילה ולא בשבילך או בגללך או דווקא לך
לצפיה ב-'בנוסף לנאמר'
בנוסף לנאמר
22/10/2017 | 17:44
133
הייתי לגמרי משחררת את נושא הלימודים, לפחות בסמסטר הזה.
חכי לקבלת התעודה, ותראי אולי המצב בכלל לא כ"כ בעיתי כפי שהוא מצטיר לך,
או שאז זו תהיה הזדמנות לשיחה רצינית בה את מבהירה
שהאחריות היא עליה. 
היא התלמידה לא את. ובינתיים לדבריך היא עושה פעילות חיובית של צופים
להפך עודדי אותה.
לצפיה ב-'מצבנו דומה'
מצבנו דומה
22/10/2017 | 21:36
157
הצעיר בן 16. ילד נפלא, טוב לב ונעים הליכות אבל גיל ההתבגרות בשיאו. החבר'ה הם העיקר. ללמוד זו פעילות שעושים לפעמים כשיש זמן וחשק ולרוב אין זמן וחשק.
ממש קשה להאמין שסיים כיתה ט' בממוצע 92 וי' בממוצע 85....
קיבלתי החלטה שאני שמה גבולות במה שהכרחי . חופרת פה ושם על הלימודים אבל משאירה את האחריות עליו. לא מוכנה לקחת את האחריות עלי. לא כופה את חברתי וע"י כך זוכה לשוחח איתו מפעם לפעם מעבר ל"שלום".
הערב הודיע לנו שקבע עם כמה חברים לצאת ב 23:00 לידידה שיש לה יום הולדת "אחזור בסביבות שתיים ומשהו" (אחרי חצות.) נעמדנו, אבא שלו ואני על הרגליים האחוריות ואמרנו בשום אופן לא. בסופי שבוע לא מגבילים כלל. כשיש למחרת לימודים זה סיפור אחר.
הוכרזנו מיד כהורים בלתי נסבלים....עכשיו הוא בחדרו חמוץ וכעוס למרות שהצענו שיצאו מוקדם יותר ויחזור הביתה עד חצות.
אני מנסה לנחם את עצמי שתופעות גיל ההתבגרות הן חלק מתהליך גדילה בריא ונורמאלי אצל כל ילד 
אין לי עצות בשבילך . סתם משתפת שלפחות תביני שזה כך בהרבה בתים והבת שלך+הבן שלי נחשבים למקרה קל לשמחתנו.
לצפיה ב-'תשמעו... נראה לי שזה עובד '
תשמעו... נראה לי שזה עובד
24/10/2017 | 14:40
2
211
אמנם זה דורש ממני מאמצים נפשיים , לא קטנים, אבל נושא הבית-ספר ננעל בכספת , לעת עתה . 
כמובן שכיוונתי לכאן את בעלי שיקרא ויפנים . 
...בינתיים הרווחנו כמה משפטים שלמים ...שזה יותר ממילים 
 
תודה
 
לצפיה ב-'ועוד המלצה,,,'
ועוד המלצה,,,
25/10/2017 | 19:32
1
148
ראשית כול הכבוד שהחלטתם על הרעיון:לסגור את הנושא בכספת,זה רעיון מעולה !
אבל מעבר לזה :כדאי לך למצוא את הדרך ליצירת קשר עם הילדה :
למשל להציע לה הליכה משותפת של שעה ביום ,ככה לפנות ערב,כשהיא פנויה.
או לאפות /לבשל במשותף, את והיא - ביחד, לייצר שעה של כייף ביום.
 
זו דרך יעילה ליצירת שעת פנאי משותפת, כך תוכלי להקשיב לילדתך בנחת, ולהתקרב לליבה ,כלומר לאפשר לה שהיא תדבר איתך,ותפתח את אשר מעיק על ליבה. (פחות להלחיץ ולא לייעץ עצות, אלא יותר לתת לה כיוון למצוא בעצמה ,
את הפתרון לנושא שהיא תעלה בפנייך,בשעת הפנאי שלכם.
 
המלצה בנושא הלימודים:
תעבירי את אחריות הלימודים לידיה,ורק תגידי לה : שמהיום את סומכת עליה בתחום ביה"ס,ושאין לך עניין לדון יותר בנושא ,מעתה היא אחראית לעניין הלימודים.
 
אגב,
ידוע לי על תלמידות שלא סיימו את הלימודים בהצלחה גדולה, ואז התגייסו לצה"ל,
לאחר סיום הצבא ,חזר להם שוב הרצון והמרץ ,והתובנות, וביוזמתם האישית השלימו את החסר ולמדו במרץ רב, במכינה שבאוניברסיטה.(כן, יש הרבה כאלה.)
כך שנושא הלימודים, היום לא צריך להיות משהו קריטי, הרי ממילא היא תלמד בקצב שלה כפי שהיא תחליט ,לכן חבל לך להוציא אנרגיה בנושא.
 
 מה שכן כדאי לחזק הוא,חיזוק הקשר בינך לבינה, וזה הבסיס שכן כדאי וצריך לחזק ולשמר לכול החיים,
להתייחס אליה יותר, לחבק יותר, להעריך אותה כמי שהיא, לשבח אותה ,על  כול דבר טוב שראית שהיא עושה,ויש כאלה מדי פעם :
כאשר  היא סידרה את החדר ,או את ארון הבגדים/ ערכה קניות , או שטיפת כלים, ועריכת השולחן בסופ"ש.
מילות הערכה ותשומת-לב , גם לדברים הקטנים,שלא תמיד נראים לך הכי חשובים,
כול אלה, מחזקים מאוד את הקשר בין הילדים להורים .(ילדים מרגישים נפלא כשמעריכים  אותם - בכול גיל.)
ובמקביל,לעודד במצב של טעויות קטנות, ולא להעליב ולכעוס, אלא לומר,שאלה רק טעויות קטנות שקורות לכולנו - מדי פעם.(נשברת צלחת,נשפכו מים , וכו'.)
לצפיה ב-''
29/10/2017 | 11:54
5
לצפיה ב-'הכי טוב'
הכי טוב
29/10/2017 | 09:06
71
זה שתעזוב את הטלפון, תעזוב את הלימודים, ואף תשתמט מהצבא רק על כך שבהלכה לא כתוב שהיא בכלל צריכה להיות שם.
שמעכשיו, רק תבשל, תנקה, תכבס, תגהץ...כמו שכל אישה אמיתית צריכה להתנהג, כ-עי-ק-רון !!
לצפיה ב-'"תקשורת" בונה'
"תקשורת" בונה
29/10/2017 | 12:04
65
הבת שלך, עד היום, תלמידה מצטיינת, שואפת להצלחה, פעילה בצופים. איזה יופי.
 
לא הבנתי האם חוסר התקשורת ביניכן התעורר רק השנה (באותה תקופה בה התעוררה אצלך התחושה שהיא פחות משקיעה) או שהתקשורת ביניכן תמיד הייתה כך.
במידה וחוסר התקשורת התעורר השנה, יחד עם התבטאויות כמו:"לא הצליח לי" עם חיוך ועם שעות בטלפון הנייד, אני חושבת שעובר עליה משהו. אולי מתעורר אצלה קושי מסוים.
 
אני גם בדעה להניח לנושא הלימודים כי הוא פחות חשוב. מה שהכי חשוב הוא מה שהבת שלך מרגישה. כדי ל"להריח" מה קורה אצלה, כדאי לנסות להתקרב אליה בצורה עדינה ולא חופרת, לא לשאול יותר מדי שאלות אלא להראות אכפתיות, אהבה ונכונות לעזור תמיד. לשאול על מה שבאמת אכפת לה, לתת לה חיזוקים חיוביים על הפעילות בצופים. מאד התחברתי לתגובה שהציעה לנסות לבלות איתה יחד (אם היא תרצה). לא ללחוץ ולהיות סבלנית. בוודאי לא להחרים את הפלאפון (במקרה הזה ובגיל שלה).
 
סבלנות ובהצלחה.
לצפיה ב-'אומנם אני החננה ולא למדתי מאז בית הספר אבל...'
אומנם אני החננה ולא למדתי מאז בית הספר אבל...
29/10/2017 | 17:30
90
הייתי חייבת להגיב.
 
דבר ראשון, חשוב חשוב מאוד שתביני ותזכרי שמערכת החינוך היא מפעל של ציונים - מספרים.
על גופי/נפשי וניסיוני המר חשתי עד כמה חשוב למערכת ללמוד/ללמד למבחן, שהציון יהיה גבוה ושיספיקו. בכל שנה זה כך. לא רק בכיתה יא.
לא לימדו כדי להעניק ידע, להנחיל ערכים, להפוך אותנו לאנשים יותר טובים, לעורר את הרצון ללמוד ועוד ועוד.
מעט המורים הטובים ומנחילי הערכים שהכרתי פרשו מן המערכת די בצעירותם.
 
דבר שני, אני בכלל לא מופתעת שלבת שלך ירד החשק ללמוד.
אני מבינה ומקווה שהבת שלך לא דיסקלטית/לקויית למידה אבל כדי שתביני...
המערכת לא באמת יודעת להתמודד (שוב מנסיוני המר) עם לקויי למידה/דיסלקטים וכד'.
צריך להיאבק על הזכויות שלך, ההקלות וכד'. זה מקשה מאוד מאוד מאוד על הלמידה וממש מוציא את החשק.
אז דיי צפוי שנער מתבגר רגיל (לא לקוי למידה) מלא הורמונים מאבד את הסבלנות והרצון ללמוד.
 
אני זכיתי במשפחה תומכת שנתנה לי מורים פרטיים (אנגלית ומתמטיקה) שרק בזכותם למדתי את המקצועות האלה והצלחתי בבגרויות. לא אשכח לעולם איך המורה למתמטיקה בחטיבת הביניים כתבה עבורי בכל שיעור את החומר כולל שיעורי הבית. היא ידעה שאני לא יכולה הכל ומתעייפת מהר אז סיננה עבורי וכתבה רק את מה שחשוב לה באמת. לעומתה המורה מכיתה י והלאה הייתה הפוכה ואפשר לומר שאפילו השפילה אותי. כשהתחלתי ללמוד עם המורה הפרטית שלימדה גם את אחיותיי הגענו למסקנה הזו - המורה בבית הספר משפילה אותי ומורידה לי את הביטחון ולכן הוסכם שאני לא נכנסת לשיעורים יותר. למדתי הכל עם המורה הפרטית. בנוסף, בגלל קשיי הכתיבה גם אבא וגם סטודנטים אחרים נכנסו לתפקיד היד שלי והכתבתי להם שעות על גבי שעות את התרגילים והפטרונות.
במקצועות אחרים גם עזרו לי לקרוא/הקריאו לי כדי שאקלוט יותר בקלות ולא אתעייף יותר מדי מהר.
המורה לתנ"ך בכיתה יב (שגם לימדה את אחותי) ממש בתחילת השנה קנתה לי מיוזמתה ספר שלטענתה הכיל את כל החומר לבגרות ולכן לא הייתי צריכה לכתוב, לסכם וכד'. רק לקרוא ולהקשיב לה. וזה בהחלט עזר. דיברנו המון. פעם אחת אחרי שציון המבחן שלי ירד מ90 ומשהו ל80 ומשהו (מבחינתי 80 ומעלה זה נהדר, אבל לא פחות.) היא התקשרה בשישי אחד לשאול מה קרה והאם ירד לי בחשק ללמוד כי דיברה איתי פחות. הייתי המומה ומיד הרגעתי אותה שהכל בסדר, אין לה מה לדאוג וסתם עמוס לי.
 
בגדול המשפחה לא הציקה יותר מדי וידעה שאם אני רוצה - אני אשתף. לא שאלו - איך היה היום בבית הספר מיד כשחזרתי. נתנו לי לנשום. ידעו שרע לי, עמוס ורועש. שכל מה שאני מחפשת זו פינה שקטה להיות עם עצמי ולנוח.
 
כך שאני לחלוטין בעד ומסכימה בגדול עם מה שנאמר כאן.
זה לא נורא אם לא תהייה תלמידה מצטיינת עכשיו אלא תשלים אחרי הצבא למשל. אחותי עשתה זאת.
לדעתי מה שמלמדים בבית הספר לא מתאים/מכין למקצוע/בחירה עתידית.
 
אל תיקחי לה את הטלפון. אל תציקי לה בנוגע ללימודים. אם טוב לה בצופים - אז זרמי איתה ותמחי בה. מה שעושה טוב לילד - זה מה שההורה צריך לתמוך בו.
אם מפריע לך חוסר התקשורת איתה נסי ליצור אותו בלי לחץ בכלל בכלים שלה - תחביביה, וואטסאפ או כל חלק אחר בעולמה.
 
תכל"ס ככה הורינו תיפקדו איתנו. היו ויש לכל המשפחה חיים לא קלים. ועדיין התקשורת מצויינת.
 
אז כן, קודם כל חשוב לא להציק למתבגרת ולזרום איתה. אחר כך להתעסק במפעל הציונים.
לצפיה ב-'עדכון ל"בת 16 חוסר תקשורת ושאננות ..." - אני על הקצה...'
עדכון ל"בת 16 חוסר תקשורת ושאננות ..." - אני על הקצה...
30/10/2017 | 15:44
4
107
 
אז ככה,  זה עבד לזמן מה, אבל כמו שחששתי, היא ממשיכה למתוח את החוט ... מנתקת לי את הטלפון אחרי שסיימה את מה שהיה לה לאמר ... ולא, זה לא בעקבות ויכוח כעס או משהו .. פשוט סיימה , "ביי" וניתקה - בפרצוף .  הכצעקתה???
 
עם כל הכבוד למחקר, לגיל ההתבגרות, להמלצות למודי הניסיון -  זה עובר את הגבול ולא את גבול הטעם הטוב-שם זה כבר מזמן עבר ... 
 
אני מחזיקה את עצמי בקוצר רוח , לא להגיב בתוקפנות .   
 
אני רוצה רגע לשאול ולעשות סדר , ברשותכם:   היא תעשה מה שנראה טוב, כולל בלאגן בחדר, במקלחות, בחדר ארונות, ניתוקי טלפון, "גירוש מהחדר" וכוי"ב   ואנחנו ההורים , נשתוק , נספוג, ניקח - נחזיר, נקנה, ננקה, נסדר ...                   האם הבנתי נכון את הדרך??  כי אם לא, אני, יותר מאשמח , אם תתקנו אותי .                    תסלחו לי שאני נסערת... 
 
לצפיה ב-'אין מה לעשות חוץ מלהיות שקולה ורגועה גם כשקשה'
אין מה לעשות חוץ מלהיות שקולה ורגועה גם כשקשה
31/10/2017 | 08:01
55
את צריכה להחליט על הגבולות ולבחור את הקרבות.
זה לא הכל או לא כלום, את לא צריכה לבחור בין לעמוד בתוקף על קוצו של יוד או לוותר בכל דבר ועניין, את צריכה לבחור מה חשוב לך ועליו אין ויתור ומה עניין של הבת שלך שאת מוכנה וגם רוצה לתמוך אבל בסופו של דבר מדובר בעניין שלה.
גם כשאת מחליטה לעמוד על שלך לרדת לרמה שלה זה הדבר האחרון שכדאי לך לעשות, כשאת מגיבה כמו בת 16 זו עוד דרך לאבד סמכות הורית.
 
לדוגמה את יכולה להחליט שהחדר שלה הוא שלה.
יש שם בלגן? זה בלגן בחדר שלה. כל עוד החדר לא הופך למפגע תברואתי לכלל הבית מה אכפת לך שמבולגן אצלה?
לעומת זאת היחס שונה בשטחים משותפים. אם המקלחת משותפת אז אין לה זכות להשאיר שם חוסר סדר. וגם אז צריכה להיות הגדרה מדוייקת מה זה מסודר ומה זה לא מסודר. יכול להיות שמה שנראה לך בלגן אטומי נראה לה מסודר והיא לא מבינה על מה הרעש.
 
חשוב מאוד להגדיר על מה את עומדת ומה עניין שלה, הסגנון בו את מתנהלת מולה - להיות אדם בוגר ושקול ולא להגרר, ומאוד חשובה סבלנות כי אין כדור כסף שפותר את העניין בשניה.
לא הזכרת את התנהלות בן הזוג בכל המערכת הזו, אם יש כזה. חשוב שתגיעו להסכמות בינכם ואחרי ההסכמות תשדרו עמדה אחידה.
לצפיה ב-'אני רק שאלה'
אני רק שאלה
31/10/2017 | 09:09
59
למה את מנקה ומסדרת בכלל לנערה בת 16? גם אם היא היתה סמל ומופת, למה את רצה אחריה? נראה לי שקצת יעוץ הורים יעשה לך טוב.
ובענין שיחות טלפון. היום מקובל יותר להתכתב. ניסית תקשורת בכתב איתה?
לצפיה ב-'לפי מה שכתבת כאן,'
לפי מה שכתבת כאן,
31/10/2017 | 09:54
56
נראה לי שהיא באמת בתקופת מרד בסמכות.
אם היא מקצינה לטעמך ממה שהיה כשכתבת למעלה,
זה אומר שהיא בוחנת עד איפה תוכל למתוח את הגבול.
ואז אומר כמה דברים--
1)מזדהה עם רפי שהציע לבחור את הקרבות, מה שחשוב לך במיוחד,
   המרחב המשותף--שם מסודר לפי טעמך וצרכיך--החדר שלה ענינה.
2)הייתי מציעה להזמין אותה עם אבא שלה למפגש באיזה בית קפה,
    (בחוץ יש בכ"ז התחשבות בסביבה, לא בקול רם וכד') כשאת ואביה
    תתאמו על מה אתם דורשם.
    תנו לה את הכבוד וההבנה שאתם יודעים שהיא בוגרת וגם אחראית 
    (עובדה--בצופים) ותטילו עליה את האחריות לסדר במרחב המשותף בבית,
     ללימודים, ולמה שחשוב בעיניכם.
     הייתי ממליצה ממש לכתוב חוזה של תיאום ציפיות.
3)זה המקום גם לשמע ממנה מה היא מצפה מכם כעזרה,, כתמיכה.
4)זה המקום לומר לה שאתם תמיד נשארים הורים ודואגים ובכל זמן
   כשתצטרך מוזמנת לפנות.
 
זו תקופה עמוסה וקשה לה--ותובענית גם לכם,
ככל שתצליחו להיות יותר רגועים ומאופקים זה יעבור טוב יותר.
מאחלת הצלחה והרבה נחת.
לצפיה ב-'ועוד משהו לגבי ההתנהלות שלך, את מקבעת התנהלות לא טובה'
ועוד משהו לגבי ההתנהלות שלך, את מקבעת התנהלות לא טובה
01/11/2017 | 10:15
50
את רוצה "הכל", הנערה מתמרדת ואז את מגיבה בויתור על הדרישה.
מה את מלמדת אותה? ששווה להתמרד.
 
האופציה הנכונה יותר היא שאת קובעת מראש את הכללים, מה הקווים האדומים, מבהירה אותם לנערה ואז את עומדת בהם.
מה הנערה לומדת? שהיא מקבלת חופש מסויים שמקובל עלייך ומה שלא מקובל עלייך לא יקום ולא יהיה ולא משנה כמה היא תמרוד.
 
כמובן שאם הנערה באה עם טיעונים הגיוניים ונכונים את יכולה לשנות את המדיניות, אבל בגלל שהטיעונים נכונים והוצגו בצורה תרבותית, לא בגלל מרד.
 
לצפיה ב-'תפריט לילדה מתבגרת'
תפריט לילדה מתבגרת
22/10/2017 | 14:37
10
256
שלום, הבכורה שלי בת 12 וחצי פלוס, ואני צריכה המלצות לתפריט של ילדה מתבגרת. נראה לי שהיא רעבה עכשיו יותר, וגם בררנית פחות, מבעבר, אבל אני לא מתמצאת בהאכלת מתבגרים...
למישהו יש תובנות / תפריט מומלץ בנושא?
יש לציין שהיא נמוכה יחסית, וזו כנראה ההזדמנות האחרונה שלה "לאכול מספיק כדי לגדול"...
לצפיה ב-'בכל קופ"ח יש דיאטנית שמתאימה תפריט להרגלים'
בכל קופ"ח יש דיאטנית שמתאימה תפריט להרגלים
22/10/2017 | 15:33
1
111
של המטופל/ת שלה, כי מה שמתאים לאדם א' לא בהכרח מתאים לאדם ב'
אפשר להגיע דרך הפניה של רופאת הילדים/משפחה ולא עולה כסף.
מומלץ לנסות
לצפיה ב-'האמת שכבר היינו אצל דיאטנית איתה'
האמת שכבר היינו אצל דיאטנית איתה
22/10/2017 | 15:36
150
כשהיא הייתה קטנה, ולא התרשמנו לטובה, בלשון המעטה.
לאחרונה גם אני הייתי אצל דיאטנית בגלל בעייה רפואית מסוימת - וכנ"ל.
גם מאחרים שמעתי חוות דעת לא טובות על התרומה של דיאטניות - ובכללם מרופאים...
כך שלא רואה יתרון בלפנות לדיאטנית בקופה על פני לשמוע מה יש לאנשים פה לומר מהניסיון שלהם עם המתבגרים שלהם. אבל תודה.
לצפיה ב-'ההמלצה שלי '
ההמלצה שלי
22/10/2017 | 17:39
123
לברר איתה מה היא אוהבת לאכול.
להרכיב 3 ארוחות עיקריות--שהמרכיב העיקרי שלהן הוא חלבון,
וכמובן תוספת של פחמימה מלאה,  כדי שתשבע.
בין הארוחות פרי.
אם היא תאכל טוב כך, היא גם תתחזק וגם תהיה שבעה.
אגב ביום של פעילות ספורטיבית להוסיף מנת פחמימה.
לצפיה ב-'אין לי ידע אקדמי רק נסיון והגיון שלי'
אין לי ידע אקדמי רק נסיון והגיון שלי
23/10/2017 | 10:32
5
129
תני לה לאכול מה שאתם אוכלים.
לסמוך עליה שהיא יודעת לאזן ושתאכל כשרעבה ועד שתשבע.
בארוחות חשוב שיהיו
הרבה ירקות מכמה סוגים וכמה אופני הכנה (מבושל/ מאודה/טרי/ אפוי/מוקפץ)
 
שיהיה הרבה חלבון (עוף/טופו/ביצים/ קנטניות עם פחממה וכו) ומעט פחממות.
 
שתיה- מים
 
פחות מטוגן ומעובד
 
 
אם היא פתוחה לטעמים אז לנסות כמה שיותר דברים חדשים
ואם היא אוהבת להכין אז בכלל- לתת לה לחפש מתכונים ולהכין.
 
יש המון דעות ואנשים שישבעו באמת שלהם.
יש מי שיגיד שמוצרי חלב חשובים ויש מי שיגיד שעדיף להימנע
יש מי שלא יגע בבשר אדום ויש צמחונים
ועוד ועוד
 
כמובן שהכי חשוב לדבר איתה להבין ממנה
האם רעבה לאוכל או לנשנוש
האם מרעב או שיעמום
מה בריא ומה פחות וכד'
לצפיה ב-'תודה. יש כמה בעיות:'
תודה. יש כמה בעיות:
23/10/2017 | 10:43
4
138
1. לגבי לסמוך עליה - יש לה איזשהו עניין שכשהיא נמצאת בטלפון או משחקת היא שוכחת שהיא רעבה. ואז כשאומרים לה להפסיק (או כשהיא מפסיקה מיוזמתה כי יש לה מבחן או משהו), והיא צריכה לעבור להכין שיעורים או משהו, היא נזכרת שהיא רעבה, ואז מתחילה לחפש אוכל. אבל אני לא כל כך יודעת מה כדאי לתת לה במקרים כאלה (מעבר לכך שבשלב מסוים זה באמת כדי לדחות את הלימודים - ברור לי שהיא גם באמת רעבה - ראי סעיף 2).
בכל מקרה, ברור לי שאי אפשר לסמוך עליה שהיא תאכל כשהיא רעבה - כי היא יכולה גם לא לאכול בכלל, אם נותנים לה לעשות מה שהיא רוצה - וזה היה ככה כל החיים (כשהיא הייתה קטנה ולא היה טלפון או טלוויזיה - אלה היו המשחקים שלה, או כל דבר אחר שהיא החליטה לעשות. היא גם מעולם לא נהנתה מהאכילה - גם דברים שהיא מעוניינת לאכול היא הייתה יושבת ואוכלת עם פרצוף סובל. השינוי שחל עם ההתבגרות הוא לא שהיא יותר נהנית לאכול - היא פשוט אוכלת יותר מהר, ולפעמים גם רוצה כמויות גדולות יותר - אבל ליהנות היא עדיין לא נהנית. היא כבר אמרה בעבר, כילדה, שהלוואי שלא היה צורך לאכול - ואין לזה שום קשר להפרעות אכילה או השמנה או משהו - היא באחוזונים נמוכים, אבל היא פשוט לא נהנית לאכול).
 
2. ארוחת ערב וארוחת בוקר היא אוכלת עם כולם מסודר, אבל בבית הספר היא אוכלת מעט (ביצה קשה, פרוסת לחם, פרי ואולי ירק ואולי עוד פרי) - והיא גומרת ללמוד ב-16 כמעט כל יום. יש להם קפטריה בבית הספר - אולי להגיד לה שבאופן קבוע תקנה שם משהו רציני? (יש שם אוכל לא משהו - כמו שאמרת מטוגן ומעובד - שניצל + תופסת, נקניקיות - אבל זה יותר טוב מכלום).
 
היא שותה מים, והיא אוכלת ירקות - אבל הבעייה היא שלדעתי היא פשוט אוכלת מעט מדי במשך היום. 
 
לצפיה ב-'היא בריאה?'
היא בריאה?
23/10/2017 | 11:29
3
86
לדעתי, ואני באמת רחוקה מלהיות אשת מקצוע בתחום, אם היא בריאה - אז לא ״לפטם״ אותה. שתאכל כמה שמתאים לה.
 
אם היא בריאה, אם היא נמרצת (לא צונחת על השולחן בשעה 2), אם היא פעילה - אז כנראה מה שהיא אוכלת זה מספיק
 
אם את מודאגת - תקחי אותה לבדיקת דם.
ואם יתגלה חוסר - תכווני את התזונה לכיוון של החוסר.
לצפיה ב-'הממ... היא בריאה באופן כללי, אבל אנרגיה'
הממ... היא בריאה באופן כללי, אבל אנרגיה
23/10/2017 | 11:50
2
126
זה משהו שמעולם לא היה לה - מאז שנולדה. היא צונחת על השולחן כבר בבוקר . היא נולדה היפוטונית, כך שהיא חלשה וחסרת אנרגיה מאז ומתמיד, וקשה לי לשפוט על פי זה אם היא אוכלת מספיק או לא.
וגם בדיקות דם זה דבר בעייתי עד בלתי אפשרי לעשות לה. פעם אחת עשינו לה בדיקות דם בגלל העניין של הגדילה (לבדוק צליאק וכו'), וזה היה ממש קשה - ונראה לי שעדיף להימנע מכך אלא אם כן זה באמת הכרחי.
צר לי לשלול את ההצעות שלך ואני לא עושה את זה כי אני מתנגדת להן - בעיקרון הן מצוינות, פשוט במקרה אצלה שני הדברים האלה בעייתיים.
לצפיה ב-' באמת בעיה. היתה לי אחת שפחדה מבדיקות דם.'
באמת בעיה. היתה לי אחת שפחדה מבדיקות דם.
23/10/2017 | 13:47
1
99
שמחה לספר שזה עבר לה. מקווה שגם אצל הבת שלך.
 
אצל הבת שלי זה עבר בערך בגיל 15. 
 
 
אולי כדאי שיהיו כל מיני נשנשונים אנרגטיים זמינים. תמרים, בננות. עוגיות שמכילות המון אגוזים ושקדים. גם לבית הספר אפשר לתת עוגיה שכזאת. (אני מכינה כאלה שמכילות כמעט רק אגוזים/שקדים/טחינה. פצצת אנרגיה, בריאה למדי)
לצפיה ב-'אז יש תקווה, את אומרת (לגבי בדיקות דם)'
אז יש תקווה, את אומרת (לגבי בדיקות דם)
23/10/2017 | 14:39
81
תמרים היא באמת אכלה פעם - אולי ננסה שוב. שקלתי לתת לה גם אגוזים לבית הספר, כי היא אוהבת - אבל לא ברור לי מה המדיניות של בית הספר לגבי אגוזים.
לצפיה ב-'אצלנו יש בבית כמה אפשרויות ל"נשנושים" זמינים בין ארוחות'
אצלנו יש בבית כמה אפשרויות ל"נשנושים" זמינים בין ארוחות
23/10/2017 | 18:59
134
1. אני מכינה קופסאות עם תערובות של כל מיני סוגים של אגוזים טבעיים - לא קלויים ולא מומלחים (מלך, פקאן, שקדים וקשיו) עם כל מיני סוגים של פירות יבשים בשביל קצת מתיקות (צימוקים, משמשים אוזבקיים, תפ"ע, חמוציות ללא תוספת סוכר). זה נשנוש שהולך טוב אצל הבכור כשהוא רעב לפני/אחרי אימון. הקופסאות יושבות במקרר, מאוד מקדימה. שולפים ואוכלים.
2. יוגורט פרו של דנונה - בטעמי פירות שונים או טבעי (ואז מוסיפים לו 2 כפיות סן-דלפור ללא תוספת סוכר בכל מיני טעמים). הוא עשיר בחלבון, יותר סמיך מ"סתם" יוגורט, ומשביע.
3. לחמים - יש לנו במקפיא תמיד לחם כוסמין/חיטה מלאה פרוס, מפשירים פרוסה אחת בטוסטר ומורחים ממרח של טחינה וסילאן, חמאת בוטנים, או משהו אחר שהוא לא סוכר גולמי (ע"ע נוטלה וכו...)
4. אני מכינה אחת לשבועיים עוגיות של שיבולת שועל מלאה עם צימוקים, אגוזים וכו'. נכון שיש בזה סוכר (מנסה להמעיט כמה שאפשר את הכמות) וחמאה, אבל עדיין זה לא נורא אם מכינים אותן קטנות יחסית, ואוכלים 2-3 עוגיות כאלו. זה עדיף על כל דבר קנוי. אפשר גם לשלוח איתה לבית ספר.
5. אם היא מתחברת, יש אינסוף מתכונים להכנה ביתית קלה מאוד של חטיפי אנרגיה טבעיים, בד"כ על בסיס שיבולת שועל מלאה. בד"כ מדובר בערבוב מהיר של כל מיני גרעינים, אגוזים, פירות יבשים לפי העדפה אישית, ושליחה מהירה לתנור. מאוד קל להכין, והייתה תקופה שזה הלך כאן ממש טוב (עד שקצת נמאס. מניחה שמתישהו נחזור לזה).
לצפיה ב-'יעל'
יעל
22/10/2017 | 06:52
2
262
עש לי נערה  מתבגרת בת 17 וחצי. .הערה חכמה מקשיבה משתפת  וחברותית. ...הבעיות העיקריות:   יש לה חברה טובה שאני לא סובלת אותה. . החברה משפיעה עליה ,מנצלת אותה בבגדים ובכסף וגוררת אותה עד שעות מאוחרות  בלילה. .ניסיתי בטוב ורגע להפריד שום דבר לא עוזר...מה עושים? .   הבעיה השנה שביום שישי הרשיתי לה להגיע עד שעה שתי וחציציאות והחברה "הטובה" גררה אותה עד ארבע לפנות בוקר..פניתי לבתי  ואמרתי לה שאני מאוד מאוכזבת והיא לא יוצאת בימי שישי..ואז נפתח לה הפה :"אני ילדה גדולה .את לא תחליטי עלי. .אני אברח מהבית בגיל 18...."בקיצור הילדה שלי השתנתה וזאת בהשפעת החברה. ..מה עושים ?
לצפיה ב-'מתחילים לקחת אחריות במקום להאשים איזו חברה'
מתחילים לקחת אחריות במקום להאשים איזו חברה
22/10/2017 | 15:31
158
אם יש לך ילדה אחראית היא לא "נגררת", כמו בסרט של אורי זוהר ואריק איינשטיין, הוא גרר אותי אני גגרתי אותו אז תפתחו חברה מתחרה לממס"י.
 
הבעיה שלך היא עם הילדה שלך, לא עם החברה שלה. ברגע שתשני את הגישה הבעיה לא אוטומטית תפתר אבל תיראה אחרת לחלוטין.
פתאום אולי תביני שלקראת גיל 18 ובטח אחרי גיל 18 "ילדים" מפתחים עצמאות. אולי תביני שאת הופכת לגורם מייעץ ולא לגורם שולט. כדי שגורם מייעץ יצליח שיתחשבו בעצות שלו הוא צריך לזכות בהערכת זה שמקבל את הייעוץ, הסיכוי להצליח בהפעלת משמעת לא גדול. לא נשמע שעשית את הסוויץ' הזה בראש.
 
אגב הילדה לא תברח מהבית בגיל 18. היא תתגייס בגיל 18.
ואם מסיבה כלשהי היא לא תתגייס היא תהיה בגירה ורשאית לגור איפה שהיא תרצה. אחרי גיל 18 ההורים מחליטים אם הם מוכנים שהילד ישאר לגור איתם והילד צריך להרוויח את הזכות הזו.
לצפיה ב-'מה זה משנה אם היא מגיעה בשתיים וחצי או בארבע?'
מה זה משנה אם היא מגיעה בשתיים וחצי או בארבע?
22/10/2017 | 15:44
141
היא באמת ילדה גדולה, שאוטוטו עוזבת את הבית, ולהטיל עליה עונש לא לצאת בימי שישי זה לא סביר עד כדי מגוחך.
באופן כללי מה כל כך נורא במה שהיא עושה חוץ מזה שהיא חזרה שעה וחצי יותר מאוחר מכפי שרצית? ומה בעצם כל כך גרוע בחברה? בדרך כלל כשמדברים על השפעה רעה של חברים מדובר על דברים כמו סמים, אלכוהול, וכאלה - לא על חזרה שעה וחצי מאוחר יותר.
לצפיה ב-'11.'
11.
19/10/2017 | 12:21
8
296
שלום השאלה שלי היא כזו האם מותר לי כאמאמליחד בן 12, לחטט לו בטלפון? כשהוא עם הטלפון הוא מתנהג בצורה מאוד שונה. .הוא 24 שעו. ביממה דביק אליו.חסר מנוחה כל הזמן. מצד שני אינני רוצה לפגוע לו בפרטיות .מה עושים ?
לצפיה ב-'ברור'
ברור
19/10/2017 | 12:41
151
נתחיל מזה שזה טלפון שלך, לא שלו (אני מניחה שנקנה מכספך, ואת גם משלמת את החשבון)
דבר נוסף - ילד בגיל הזה רשאי למידה של פרטיות, אבל לא מידה בלתי מוגבלת. נניח, לא היית מרשה שהוא ילך לחבר שאת לא מכירה בכלל לא יודעת בן כמה הוא ואיפה הוא גר.
אני לא חושבת שהמונח הנכון הוא "לחטט", הוא צריך לדעת שאת מסתכלת מדי פעם.
בגיל הזה לשים גבולות לזמן טלפון בוודאי.
ובמקביל, ליצור איתו יחסים שבהם תוכלי להבין ממנו מה עובר עליו. לדבר איתו, לשתף אותו שאת מודאגת.  
לצפיה ב-'מה זותומרת שכשהוא עם הטלפון הוא מתנהג בצורה שונה?'
מה זותומרת שכשהוא עם הטלפון הוא מתנהג בצורה שונה?
19/10/2017 | 14:32
112
ואם הוא עם הטלפון 24 שעות ביממה, אז זה אומר שכל הזמן הוא מתנהג בצורה שונה.
הוא 24 שעות ביממה חסר מנוחה? 
 
חוץ מזה שהוא נראה לך מאד שונה - מה מפריע לך? מה הוא עושה? מה נראה חשוד בעיניך?
 
לצפיה ב-'כדי לקבל תשובה'
כדי לקבל תשובה
20/10/2017 | 04:39
98
שגם תרגיע אותך, אם "תחטתי" בעניניו,
מציעה לך לקרא את הספר, או בגוגל את השיטה 
של ד"ר חיים עומר--הוא מאוד ברור והחלטי בענין.
לצפיה ב-'חוקית כנראה מותר לך, השאלה אם כדאי לך'
חוקית כנראה מותר לך, השאלה אם כדאי לך
20/10/2017 | 21:52
82
אני לא מצליח לעקוב אחרי קו המחשבה שלך.
אם הטלפון עליו 24 שעות ביממה, הוא מתנהג בצורה שונה לעומת מה?
לצפיה ב-'עושים תיעדוף'
עושים תיעדוף
21/10/2017 | 09:01
74
את רוצה דבר והיפוכו. גם לחטט לילד בטלפון וגם לא לפגוע בפרטיותו. אי אפשר. תחליטי אם המצב חמור מספיק לפגיעה בפרטיות או שלא.
לצפיה ב-'כן . מותר לך.'
כן . מותר לך.
21/10/2017 | 11:55
70
לא בטוח שהוא יאהב את זה אם יגלה אבל חוקית מותר לך.
אם יש לך אפשרות להכנס לטלפון מבלי להשאיר סימנים מחשידים את בהחלט יכולה.
תצטרכי רק להחליט מה לעשות אם תמצאי שם משהו שתרצי לדבר איתו עליו.
לצפיה ב-'מציעה כיוון מחשבה שונה..'
מציעה כיוון מחשבה שונה..
21/10/2017 | 12:50
1
123
אולי במקום לחטט כמו שאת כותבת, כדאי לבדוק ואולי להתמקד בחיזוק וטיפוח מערכת היחסים בינכם בדרכים שונות. כך יהיה פחות דבוק לנייד וגם מתוך הקשר בינכם יש סיכוי ליותר פתיחות ושיתוף הדדיים.
לצפיה ב-'בטוח? '
בטוח?
22/10/2017 | 10:06
79
מי אמר שאין קשרים טובים?
אולי יש דברים שדוקא בגלל קשרים טובים רוצים לחסוך מההורים?
לא שקשרים טובים אינם חשובים--
אבל הפלאפונים הם מוגדרים כאישיים, ולכן זה קצת שונה.
 
לצפיה ב-' איך מגיבים?'
איך מגיבים?
21/10/2017 | 07:20
7
269
היי
היכן ניתן למצא פסיכולוג לייעוץ טלפוני עכשיו בנוגע למקרה חריג ואיך אמורה להתייחס אליו? 
תודה רבה ושבת שלום
לצפיה ב-'תלוי מה המקרה החריג'
תלוי מה המקרה החריג
21/10/2017 | 08:59
6
122
למקרי חרום יש ער"ן ומרכזי תקיפות כאלה ואחרים. 
לצפיה ב-'ייעוץ להורים (לי) כיצד להגיב למקרה מסוים שיש לו השפעה רבה'
ייעוץ להורים (לי) כיצד להגיב למקרה מסוים שיש לו השפעה רבה
21/10/2017 | 09:08
5
60
לצפיה ב-'את רוצה המלצה לפסיכולוג שידבר איתך?'
את רוצה המלצה לפסיכולוג שידבר איתך?
21/10/2017 | 09:12
4
107
אולי תשתפי מאיזה אזור בארץ את.
לצפיה ב-'ת"א, כן רוצה פסיכולוג להתייעץ איתו מה להגיד לבן שלי'
ת"א, כן רוצה פסיכולוג להתייעץ איתו מה להגיד לבן שלי
21/10/2017 | 09:54
3
131
סליחה שלא מוסרת פרטים ולכן קשה לעזור אבל מדובר בנושא רגיש וחמור, שהבן שלי עשה ואני רוצה לשוחח איתו בלי להרחיק או בלי לפגוע ולהפיק לקחים וחלילה לא לגרום לו לחזור על אותו מעשה שוב, תודה
לצפיה ב-'אזור בארץ ובן כמה הילד'
אזור בארץ ובן כמה הילד
21/10/2017 | 11:51
2
31
לצפיה ב-'אהה....ראיתי עכשיו ת"א שולחת לך מסר'
אהה....ראיתי עכשיו ת"א שולחת לך מסר
21/10/2017 | 11:51
1
125
בעצם אי אפשר לשלוח לך מסר.
גגלי כפיר הדר. אזור ר"ג. רלוונטי אם הילד בן 5 ומעלה כולל גיל ההתבגרות.
בהצלחה.
לצפיה ב-'יש רק טל' במרפאה ותודה רבה מאוד כמובן'
יש רק טל' במרפאה ותודה רבה מאוד כמובן
21/10/2017 | 12:45
39
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים '
מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים
16/10/2017 | 15:49
8
 
מתכננים טיול בחו"ל
רוצים להתייעץ עם מדריך טיולים שייתן לכם את כל הטיפים השווים
 
אתם מוזמנים לפורומים החדשים שלנו 
 
פורום חדש על המדינות הבלטיות לתכנן טיול בצפון-מזרח אירופה
 
בואו לברר על האטרקציות הכי שוות בפורום טיולים באירופה
 
הודו, נפאל, הפיליפינים... אתם מוזמנים לפורום המזרח הרחוק לשאול הכל
 
טיול לכבוד הפנסיה? טיול אחרי צבא? ירח דבש? הכל בפורום דרום ומרכז אמריקה
 
רואים רק לבן בעיניים? פורום חופשות סקי הוא הפורום שלכם
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'התייעצות דחופה! שאלה על פרוגילוטון ונערה בת 13'
התייעצות דחופה! שאלה על פרוגילוטון ונערה בת 13
14/10/2017 | 19:45
6
177
אני יודעת שזה לא הפורום המתאים אבל לא מצאתי פורום לרפואת נשים אז שולאת פה ואולי במקרה יש איזו אמא לנערה שמכירה כבר את המצב ויכולה לייעץ. אני קצת בלחץ.
הבת שלי כבר 8 חודשים מאז שקיבלה מחזור ורופא אמר שתיקח 3 חודשים פרוגילוטון בשביל להסדיר לה את המחזור, כי הוא ממש ארוך אצלה והיא כל הזמן במחזור מסכנה.
קראתי הרגע על התווית כל מיני תופעות לוואי והבנתי שזה גם כדורים הורמונלים ואני מפחדת לתת לה את זה.
יש פה מישהי אולי מבינה בזה והיה לה אותו מקרה. האם יש משהו חלופי? או האם כן לתת לה ללא חשש את הפרוגילוטון?
לצפיה ב-'לא מנסיון'
לא מנסיון
15/10/2017 | 08:21
4
121
באופן אישי לא הייתי נותנת לילדה (וגם לאישה) טיפול הורמונלי לפני שהייתי מנסה טיפול ברפואה משלימה
דיקור סיני ידוע בכך שהוא מטפל מצויין באיזון המערכת ההורמונלית וזה הדבר הראשון שהייתי מנסה
לצפיה ב-'תודה. נשמע רעיון מעולה... למרות שלא בטוח שהיא '
תודה. נשמע רעיון מעולה... למרות שלא בטוח שהיא
15/10/2017 | 11:57
3
111
תסכים דיקור. היא מפחדת ממחטים...
אבל באמת אולי אבדוק על כדורים טבעיים יותר ולא הורמונליים... לא חשבתי על זה.
מעניין אם יש דבר כזה
לצפיה ב-'למה כדורים טבעיים נשמעים תמיד יותר בטוחים וטובים?'
למה כדורים טבעיים נשמעים תמיד יותר בטוחים וטובים?
19/10/2017 | 07:58
1
75
לא שאני חושב שכדורים רגילים חפים מתופעות לוואי, אבל מה יש בטבעיים שהופך אותם לטוחים?
לצפיה ב-'טבק זה טבעי ואפשר לגדל אותו בצורה אורגנית'
טבק זה טבעי ואפשר לגדל אותו בצורה אורגנית
19/10/2017 | 09:42
68
גם אלכוהול זה טבעי, אפשר להכין אותו משעורה אורגנית.
 
צריך לעדכן את המלצות משרד הבריאות לארוחת עשר בבית הספר, להוסיף סיגריה וכוסית וודקה והמהדרים יגלגלו את הסיגריה מטבק אורגני ונייר ממוחזר .
 
וברצינות:
הטבע של האנשים הוא לא להעמיק ולחקור, יותר נוח להם עם ססמאות רצוי שלא יהיו ארוכות משבע מילים. זו לא חולשה של אדם אחד אלא הטבע האנושי. יש תורה שנקראת "כלכלה התנהגותית" שפרופ' דן אריאלי עושה עילה קריירה יפה.
לכן כל החיים שלנו מנוהלים דרך פרסומות שמבוססות על עקרונות כאלה.
חלק מהאנשים מכירים בחולשה הזו ומנסים להתמודד איתה מי יותר ומי פחות. 
 
אז יש דברים טבעיים שהם מצויינים ועוד יותר אם הם אורגניים, המון דברים. אבל לא כל מה שטבעי הוא טוב וכדאי.
לצפיה ב-'חלק מגלולות ההורמונים מיוצרות'
חלק מגלולות ההורמונים מיוצרות
21/10/2017 | 09:06
49
משתן של סוסות. זה מאוד טבעי. מה הקשר בין בריא לטבעי? ומה הקשר בין טבעי להורמונלי?
את לא סומכת על הרופא? לכי לשמוע חוות דעת שנייה ממישהו שאת סומכת עליו. לי לא ברור למה בוגר(ת) של מכללה טבעונית כלשהי יותר אמין מרופא.
לצפיה ב-'איך תטפלי בתופעה הורמונלית בצורה לא הורמונלית?'
איך תטפלי בתופעה הורמונלית בצורה לא הורמונלית?
16/10/2017 | 11:54
22
לצפיה ב-'בן 15 מתעלם מהמשפחה'
בן 15 מתעלם מהמשפחה
01/10/2017 | 15:32
20
398
בן 15, כיתה י'
סגור המון שעות בחדר עם המחשב - משחק (כולל עם חברים), רואה יוטיוב
בעקרון הוא מתפקד בכל התחומים בחייו - תלמיד טוב, מתאמן בחדר כושר פעמיים שלוש בשבוע, הולך לתנועת נוער, נפגש עם חברים לפעמים אצלם לפעמים אצלנו, וגם נמצא איתם הרבה בתקשורת בווטסאפ ובמחשב.
כשאנחנו מבקשים עזרה בבית - להוריד את הזבל, לשמור על אחותו הקטנה, הוא עושה את זה מיד.
רק בעיה אחת - הוא לא רוצה להיות איתנו בכלל. כל השעות שהוא בבית, הוא לא יוצא מהחדר, מעדיף אפילו לקחת את האוכל לחדר (אנחנו מבקשים שלא יאכל בחדר, לפעמים זה הולך לפעמים לא), לא יושב איתנו בסלון, לא שומע כשאנחנו מספרים איך היה לנו בעבודה. מנותק מהמרקם השוטף של הבית.
כשאני באה אליו לחדר הוא לרוב מדבר איתי בכיף, מספר לי מה היה היום אם אני שואלת. אבל לא יוצא למרחב הציבורי של הבית. דיברתי איתו כמה שיחות על כמה זה מפריע לנו, שאנחנו לא מצפים שיישב איתנו כל היום בחוץ, אבל לפחות כשמגיעים הביתה להגיד שלום, להחליף כמה מילים, להיות מדי פעם בחוץ כחלק מהמשפחה. הוא לא רוצה.
בשבתות מצטרף לארוחת שישי אצל סבתא, אבל לא לטיולים של שבת. 
כמובן שכשהוא צריך משהו מאיתנו הוא מוצא את הדרך לסלון
 
אנחנו מתלבטים מה לעשות. האם להתעקש איתו על זה במחיר של מאבק, האם לעזוב ולהניח שיעבור מעצמו, האם זה אומר משהו על היחסים שלו עם אנשים באופן כללי בעתיד.
(מציינת שאין לנו חשש שקורה איתו משהו בעייתי או משברי במיוחד)
לצפיה ב-'נשמע אחלה ילד! ברי מזל אתם.'
נשמע אחלה ילד! ברי מזל אתם.
01/10/2017 | 15:36
92
לצפיה ב-'לדעתי הדבר היחיד - להתעקש על ארוחות'
לדעתי הדבר היחיד - להתעקש על ארוחות
01/10/2017 | 16:34
213
אנחנו בית מאד זורם ועם מעט חוקים, אבל אחד הכללים היחידים - ארוחות אוכלים ביחד, סביב שולחן האוכל.
בטח שלא אוכלים בחדרים.
 
אני לא הייתי מצפה שנער בן 15 ייצא מחדרו כשאני מגיעה הביתה כדי להגיד לי שלום.  אני כן הולכת לחדרים שלהם להגיד שלום כשאני מגיעה. 
 
נשמע שהיחסים שלו עם כולם, כולל אתכם, מצויינים.
 
והוא באמת נשמע נער מקסים. 
 
אל תחפרו לו יותר מדי. הוא על גבול הלהיות ״יותר מדי טוב״. נער מתבגר צריך גם קצת מרדנות. 
לצפיה ב-'בגילאים האלה'
בגילאים האלה
01/10/2017 | 16:45
193
הם מתכנסים, ומחפשים את ה"יחוד" והעצמאות שלהם.
כל זמן שבעצם הוא מתפקד היטב בכל השאר, הניחו לו.
יכולים להזמין אותו לטיולים--אבל לאפשר לו בחירה,
להזמין אותו למרחב הציבורי משפחתי--אבל לאפשר לו בחירה.
ותמשיכו להכנס לחדר בשביל לשמע ולשתף. לשמור את התקשורת זורמת.
 
 
לצפיה ב-'תחשבי על זה, הוא בן 15,'
תחשבי על זה, הוא בן 15,
02/10/2017 | 10:27
192
עוד שנים ספורות הוא יוצא מהבית - הוא מתחיל בתהליך ההיפרדות שלו מכם, וזה טוב ובריא! מובן שאתכם זה מתסכל, כי הוא עדיין הילד הקטן שלכם ואתם רוצים בחברתו. מצטרפת לכך שרצוי כן לאכול את הארוחות יחד כמשפחה, ועל זה כדאי להתעקש דווקא.
אצלנו הדבר האחד שגורם לה לשבת איתנו בסלון מרצונה לפעמים הוא שהטלוויזיה היחידה בבית היא בסלון, אז אם היא רוצה לצפות בסרט בטלוויזיה זה שם. אז אם יש לו טלוויזיה בחדר - חבל....
לצפיה ב-'אני חושב שמין הנימוס שכשמישהו נכנס הביתה לברך אותו לשלום'
אני חושב שמין הנימוס שכשמישהו נכנס הביתה לברך אותו לשלום
02/10/2017 | 13:05
7
180
בלי הבדל דת גזע ומין, נראה לי כמו נימוס בסיסי פשוט.
אם יש ארוחות משפחתיות בבית - גם כן לא מתאים שיאכל לבדו בחדר.
מעבר לכך - אם אתם מספיק מעניינים הוא יבוא. תדאגו להיות מספיק מעניינים
לצפיה ב-'לא יודעת איך זה אצל הילדים שלך,'
לא יודעת איך זה אצל הילדים שלך,
02/10/2017 | 13:23
6
217
אבל הילדה שלי לרוב עם אוזניות בחדר, ולא שומעת כשמישהו נכנס הבייתה.
כשאני יודעת שהיא תצטרך לפתוח את הדלת לאחותה, אני נותנת לה הוראה מפורשת להוריד אוזנייה אחת, כדי שהיא תוכל לשמוע אותה דופקת.
 
מעבר לכך, אם הילדים המתבגרים שלך באים כשאתה "מספיק מעניין" אנא חלוק את הסודות של "להפוך למספיק מעניין" (כמו שאני כתבתי לגבי העניין של הטלוויזיה...).
לצפיה ב-'שלי שולחות ווטסאפ זו לזו...'
שלי שולחות ווטסאפ זו לזו...
02/10/2017 | 14:35
1
167
״אני עוד שתי דקות בבית״ - כדי שזו שבבית תלך לפתוח את הדלת
 
כמו שכבר לא מטלפנים, אז כבר לא דופקים על הדלת...
לצפיה ב-'במקור היה כתוב בסוגריים שלאחותה אין סלולרי...'
במקור היה כתוב בסוגריים שלאחותה אין סלולרי...
02/10/2017 | 14:42
139
אבל השמטתי את הסוגריים - אני רואה שזו הייתה טעות 
 
כמו כן, הקטנה (בת 4) והחבר השכן שלה דופקים על הדלת כל היום (הם עוברים מדירה לדירה בחופשיות, עד כדי זה שדלת הכניסה שלנו שפונה לדירה שלו ננעלת בטריקה, ולכן צריך תמיד לפתוח להם כשהם עוברים לבית שלנו...).
 
אה, ובאמת לפעמים השנייה איתי והולכת הבייתה באופן לא צפוי - ואז אני מתקשרת לגדולה להתריע (ומבקשת שתתקשר אליי כשהשנייה הגיעה, אבל מעולם לא קרה שהיא באמת זכרה להתקשר...). כפי שאת רואה, אני מהדור הישן שמתקשר במקום לשלוח וואטסאפ (מה גם שתמיד הסלולרי שלי מלא בתמונות ובווידאו והוואטסאפ מפסיק לתפקד מדי פעם...).
לצפיה ב-'הצעד הראשון ב"להיות מעניין" הוא לזהות מתי מי שמולך לעומתי'
הצעד הראשון ב"להיות מעניין" הוא לזהות מתי מי שמולך לעומתי
03/10/2017 | 08:16
3
140
שהוא מתכדר לעמדה שבה לא חשוב מה תגיד, הוא רק יראה לך שמה שאמרת לא בסדר ולכן ה"תועלת" היחידה מהסיטואציה היא עימות, ואם התופעה חוזרת על עצמה שני הצדדים מתרגלים לתקשורת כזו.
כמו התגובה שקיבלתי עכשיו
 
אני לא יכול להגיד שאני ב 100% צודק בזיהוי המקרים, אולי 90% ואולי פחות, אבל המעשה הנבון מצידי במצב כזה הוא לא לנסות ולהתעקש שיקשיבו לי (נסיון חסר תוחלת) אלא פשוט לפרוש. אז הנה אני פורש
לצפיה ב-'אה? אני כתבתי '
אה? אני כתבתי
03/10/2017 | 08:56
2
110
דרך אחת לגרום לילד לצאת מהחדר (שהטלוויזיה תהיה בסלון) - שמסתבר שבמקרה של המשפחה הספציפית הזאת דווקא לא עוזר.
אתה כתבת דרך אחרת - "להיות מעניין מספיק" - אבל לא פירטת מה לדעתך זה אומר, ואני הצעתי שתרחיב, כי אולי זה יועיל למשפחה השואלת. לא רוצה, לא צריך. אבל מה הקשר למה שכתבת עכשיו?
לצפיה ב-'יש הבדל בין לגרום לשיעמום בחדר ליצירת עניין בחדר אחר'
יש הבדל בין לגרום לשיעמום בחדר ליצירת עניין בחדר אחר
03/10/2017 | 17:26
1
118
פגיעה בתנאים של הילד בחדר להערכתי תגרום לכעס ומרמור, לא נראה לי גורם למוטיבציה לשיתוף פעולה ומערכת יחסים משתפת.
 
כדי שלילד יהיה מעניין לשוחח עם ההורים הם (ההורים) צריכים לדעת מה מעניין אותו.
כדי לדעת מה מעניין את הילדים שלי אני צריך לעבוד כל הזמן ולהתעדכן, כי מה שעניין אותם שלשום יכול מאוד לא לעניין אותם היום.
כך שבטח שאני לא יודע מה מעניין ילד שמעולם לא היכרתי.
 
אגב תשובות כמו "הסלולרי שלו" או "וואטסאפ" או "המחשב" לחלוטין לא מספקות.
כמו להגיד על העבודה שלי שאני עובד "עם המחשב". תיאור של כלי עבודה לא אומר כמעט כלום (נניח מעבר לזה שאני לא עובד צווארון כחול) על מה אני עושה 9-11 שעות ביום.
מתיאור של "ילד עם מחשב" ו"כל היום ביוטיוב" אני לא יודע הרבה יותר.
אם הם היו יודעים במה הוא משחק במחשב אולי אם היו מדברים איתו על פסטיבל הגיימינג שיערך בסוכות, אולי אפילו ירכשו כרטיסים וילכו לבלות שם קצת.
מה הוא עושה ביוטיוב? רואה להקה מסויימת? הילדים שלי לפני 3 שנים גילו את פינק פלויד והיו המומים מזה שהאבא העתיק שלהם מכיר. לא רק שמכיר, גם יכול להכיר להם כל מיני אלבומים ואולי להקות נוספות עם מוסיקה דומה.
בקיצור כדי להיות מעניין לנער צריך קודם כל להכיר את העולם שלו.
לצפיה ב-'סוף סוף הבנתי למה אתה מתכוון'
סוף סוף הבנתי למה אתה מתכוון
05/10/2017 | 16:20
99
במובן הזה אני חושבת שאני מעניינת (ומתעניינת, שואלת, מקשיבה)
 
לצפיה ב-'תודה על התשובות'
תודה על התשובות
02/10/2017 | 15:50
6
217
זה נותן פרספקטיבה והרגיע אותי קצת
לצערי באמצע שבוע בלי קשר אליו אנחנו לא כל כך מצליחים לשבת לארוחות משפחתיות בגלל לוחות הזמנים של כולם
אין לו טלויזיה בחדר, מה שהוא צופה זה במחשב
ולגבי לנסות להיות מעניינים עבורו - לא יודעת מה להגיד על זה, לא התחברתי להגדרה הזו, אני לא חושבת שאנחנו זקנים הזויים שלא מבינים כלום, אבל עדיין יש מרחק מסויים בין מה שמעניין אותו ואותנו, וזה נראה לי הגיוני.
לצפיה ב-'את לא חייבת להיות זקנה הזויה בשביל לא לעניין בן נוער'
את לא חייבת להיות זקנה הזויה בשביל לא לעניין בן נוער
08/10/2017 | 11:24
5
147
מספיק שאת תאהבי מוזיקה מזרחית והוא מוזיקת רוק וכבר יש פער (לדוגמא)
אני כן חושבת שלפעמים צריך להתעניין ולהקשיב גם אם מדברים על מה שלא ממש מעניין אותנו (בת ה12 שלי יכולה לספר לי פרטי פרטים על סדרות TV שרואה- ממש לא מעניין לי אבל מבחינתה היא מכניסה אותי לעולמה ולכן אני מתעניינת)
 
וחוץ מזה גם אם אתם עם אותם תחומי עניין יש לפעמים לבני נוער את השלב שאמא זה פדיחה/ לא מעניין/ מעצבן .
נשמע בסך הכל שהוא בסדר.
תמשיכי לבקש ולהציע
מניחה שיעבור לו
 
ודרך אגב, זו אחת הסיבות שבזמנו הורי לא הסכימו לTV בחדר ואני היום לא מסכימה לTV או מחשב בחדר.
נכון שיכול להיות גם עם אוזניות במחשב בסלון, עדיין זה מקשה על התנתקות לעומת ישיבה בחדר.
 
אבל לקחת את זה אחרי שכבר יש .. לא יודעת אם הייתי עושה
לצפיה ב-'היום טלויזיה בחדר ובטח מחשב הם עניין רגיל. אולי גם תמנעי'
היום טלויזיה בחדר ובטח מחשב הם עניין רגיל. אולי גם תמנעי
10/10/2017 | 16:44
3
144
מהם לנשום? מה אנחנו רואים היום גם אצל מבוגרים אלה חוליי הסמארטפון, גם המחשב וגם הטלויזיה "אשמים". מצד שני, מה יש לחפש בזמנים שכל אלה לא היו?
לצפיה ב-'מחשב וטלויזיה הם מדיה. '
מחשב וטלויזיה הם מדיה.
13/10/2017 | 12:57
90
אבל בכללי פשוט כדאי להיות מאוזנים.
לצפיה ב-'אוי ואבוי'
אוי ואבוי
21/10/2017 | 09:10
1
55
בבקשה אל תזמין אלי את הרווחה. ילדי המסכנים גדלו עם טלביזיה אחת בבית, בסלון וגם אין לנו כבלים. (אבל הם נושמים לא רע אני חושבת) 
לצפיה ב-'גם אצלי טלויזיה אחת בסלון ואין כבלים. יש מחשב בכל חדר'
גם אצלי טלויזיה אחת בסלון ואין כבלים. יש מחשב בכל חדר
22/10/2017 | 09:21
39
וסמרטפון לכל בת. שיצרכו את התרבות שלהן בעצמן, כל השלוש.
לצפיה ב-'אם תמנעי מחשב וטלויזיה בחדר הוא יצפה בתוכניות בטאבלט'
אם תמנעי מחשב וטלויזיה בחדר הוא יצפה בתוכניות בטאבלט
16/10/2017 | 12:00
66
ואם תמנעי טאבלט הוא יצפה דרך הסמרטפון.
 
הדור של אבא של סבא שלי ניסה לגרום לסבא שלי להאזין רק לרדיו בסלון, מה פתאום שישתמש בהמצאה החדשה הזו של רדיו טרנזיסטור נייד.
ממש הצליח לו.
לצפיה ב-'בכלל לא חריג,בגיל הזה ככה מתנהגים ילדים טובים ,בני 15.'
בכלל לא חריג,בגיל הזה ככה מתנהגים ילדים טובים ,בני 15.
25/10/2017 | 19:54
35
לעודד אותך, זה לא לכול החיים,זה מצב זמני של מתבגרים.
ואחרי גיל 20 ,כל במתבגרים,חוזרים הביתה,לחבק את ההורים.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום דיני עבודה ופנסיה
פורום דיני עבודה ופנסיה
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ