לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1541015,410 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים למתבגרים

 שלום וברוכים הבאים
פורום הורים למתבגרים מיועד לדיונים "בין הוריים", לשיתוף בבעיות המאפינות את הגיל המיוחד הזה, שבו נדמה שילדינו ואנחנו מדברים שפות שונות...

התקופה הזו מאתגרת את הסבלנות שלנו, את היצירתיות שבנו, והיא בסופו של דבר השער של ילדינו לחיים שלהם כבוגר עצמאי.

נשמח לשתף ולדבר, להתייעץ, לתהות ולהתבלבל ביחד.  לשמוע גם על הקשיים וגם על ההצלחות ועל הדברים המקסימים שקורים. 

אנא זיכרו שהמשתתפים כאן מגיעים מרקעים שונים ומהשקפות עולם שונות, ודיון פורה ומלמד הוא דיון שכולל את כל הזויות שיוצרות יחד מעגל שלם שימרו על תרבות דיון, ושימו לב שהדיון כדיון יתייחס לנושא ולא יגלוש לגופו של גולש...

 לפורום יש תקנון אנא קיראו אותו לפני הכתיבה בפורום.

בבר כה

מנהלת הפורום,

אימם

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים למתבגרים

 שלום וברוכים הבאים
פורום הורים למתבגרים מיועד לדיונים "בין הוריים", לשיתוף בבעיות המאפינות את הגיל המיוחד הזה, שבו נדמה שילדינו ואנחנו מדברים שפות שונות...

התקופה הזו מאתגרת את הסבלנות שלנו, את היצירתיות שבנו, והיא בסופו של דבר השער של ילדינו לחיים שלהם כבוגר עצמאי.

נשמח לשתף ולדבר, להתייעץ, לתהות ולהתבלבל ביחד.  לשמוע גם על הקשיים וגם על ההצלחות ועל הדברים המקסימים שקורים. 

אנא זיכרו שהמשתתפים כאן מגיעים מרקעים שונים ומהשקפות עולם שונות, ודיון פורה ומלמד הוא דיון שכולל את כל הזויות שיוצרות יחד מעגל שלם שימרו על תרבות דיון, ושימו לב שהדיון כדיון יתייחס לנושא ולא יגלוש לגופו של גולש...

 לפורום יש תקנון אנא קיראו אותו לפני הכתיבה בפורום.

בבר כה

מנהלת הפורום,

אימם

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום

ברוכים הבאים לפורום הורים למתבגרים :-)
מוזמנים להשתתף, לתרום מנסיונכם,

לשאול, לייעץ ולהתייעץ עם הורים למתבגרים.
 
הפורום הוא מקום המיועד להורים למתבגרים.
גיל ההתבגרות הוא השלב שבין הילדות לבגרות. זהו גיל המאופיין בשינויים ביולוגים, התבגרות מינית, פיתוח זהות עצמית, מתחים.
כאן נקיים דיונים הוריים, נספק תמיכה האחד לשני, נחלוק במידע, ננסה לעזור לפתור בעיות.
אתם מוזמנים להעלות נושאים, לשתף, לשאול שאלות על נושאים המטרידים אתכם, או סתם להשוויץ בצאצאים.
ולהיות חלק מהקהילה הקבועה ומהחברים בפורום.
 
על פי תקנון תפוז אין לפרסם ללא אישור.
כל הודעה פרסומית מסחרית תימחק וכותבה יחסם. ניתן לפנות למחלקת השיווק של תפוז לשם יצירת שיתוף פעולה.

יש אפשרות לפנות אל קהל הפורום בנושא מחקר/שאלונים
רק אם הנושא רלוונטי לבאי הפורום ו/או קיבלו אישור מוקדם לפרסם מהנהלת הפורום.
הודעות אלה נא לשרשר להודעות כלליות של "תפוז אנשים". 

כולנו רוצים שהפורום יהיה תרבותי וכזה שנעים לגלוש בו.
בכדי להבטיח רמה גבוהה של דיונים, אבקש מהגולשים להימנע מהערות אישיות, הבעת דעה או בקורת על גולש אחר אשר עברה את גבול הטען הטוב,
וכן מפיתוח דיונים לגופו של גולש. רצוי לעומת זאת להעיר (להאיר) באופן חיובי ובעדינות
הודעות אשר יכילו הערה אישית (שיש עימה פגיעה) כלפי גולש אחר יימחקו  ללא קשר לתוכן הנוסף שיהיה בהן.

בלוגיסטים יקרים
בפורום לא מקובל פרסום לשם פרסום, אם יש לכם ענין לדון בנושא מסויים, הנכם מוזמנים לפתוח הודעה לדיון בנושא (ולא רק לתת קישור), ובנוסף,  בהודעה אתם מוזמנים להציג ולהזמין אל הבלוג שלכם.

הנכם מוזמנים להעלות גם נושאים שהם off topic, העשויים לעניין/לשעשע משתתפים אחרים.
רעיונות והצעות ייקראו בשמחה.
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'בקשה למנהלת הפורום לפרסם על מחקר להורים למתבגרים'
בקשה למנהלת הפורום לפרסם על מחקר להורים למתבגרים
10/01/2019 | 19:57
7
95
שלום, אני עורכת מחקר מטעם מכללת תל-חי בהקשר של נושא חשוב ונוגע ממש לרובנו - עמדות הורים לגבי שימוש ילדיהם באינטרנט. אשמח אם יתאפשר לי לפרסם פה פרטים וקישור כי מאוד חשוב לי להגיע לכמה שיותר הורים למתבגרים ברחבי הארץ. כמובן לא אעשה זאת ללא רשות מנהלת הפורום.
 
תודה, ד"ר לימור בשן
לצפיה ב-'לא מנהל את הפורום, אבל הגישה שלך לאינטרנט מאוד מיושנת'
לא מנהל את הפורום, אבל הגישה שלך לאינטרנט מאוד מיושנת
13/01/2019 | 13:17
6
60
 הגישה תואמת את המצב נכון ללפני 15 שנים, שאדם ניגש לאינטרנט כדי לגלוש באינטרנט.
 
כיום כל היום-יום שלנו נמצא באינטרנט.
הטלויזיה שלנו, העיתון שלנו, התקשורת בין האנשים, הנהיגה וכו'.
כשהילד שלי רואה יחד עם ילדים אחרים (כל אחד בביתו) מצגת של שיעור בביולוגיה על מבנה התא, והילדים דנים בינהם על מה הם רואים בסקייפ, ורושמים הערות משותפות בגוגל דוקס בענן (כדי שהסיכום יהיה משותף) זה נחשב "באינטרנט"?
כשחבורת הילדים דנה בינהם ב whatsup לאיזה סרט קולנוע ללכת, תוך כדי כניסה לאתר האינטרנט של הקולנוע, לצפיה בקדימונים קבלת מידע כמו שעות הקרנה ולבסוף רכישת כרטיסים, לפי קריטריוןם המחקר שלך הם באינטרנט?
 
לדעתי כיום כבר אי אפשר להתייחס לשימוש באינטרנט כמושג נפרד.
לצפיה ב-'יחיאל - ומהי גישתי ואיך הבנת אותה?'
יחיאל - ומהי גישתי ואיך הבנת אותה?
13/01/2019 | 15:43
5
45
יחיאל, אני בטוחה שאתה מנסה לעזור, אך סך הכל כתבתי שאני עושה מחקר על עמדות הורים ואינטרנט. מה גרם לך בזה להתנגד? איך הסקת על מה המחקר, מה התייחסותו לנושא האינטרנט, האם הוא רואה את האינטרנט כמקשה אחת או מסתכל על כמה אספקטים שונים. אין לך שמץ של מושג ואתה מייד מייחס לי אישית גישה מיושנת מבלי שאתה מכיר אותי ואת תחומי מחקרי ועבודתי. זהו תחום שנכתבים בו מאות מחקרים בעולם בשנה, בתקופה זו אך בישראל בודדים בלבד ולכן חשוב לי תרום. מיושן...באמת...
לצפיה ב-'עצם ההגדרה "עמדות הורים לגבי שימוש ילדיהם באינטרנט"'
עצם ההגדרה "עמדות הורים לגבי שימוש ילדיהם באינטרנט"
13/01/2019 | 17:28
4
42
יצרה אצלי הבנה מסויימת.
בהחלט יכול להיות שאני טועה וההבנה לא נכונה, את מוזמנת להעמיד אותי על טעותי,
האם את רואה את האינטרנט כתחום נפרד שניתן לעשות לו סגרגציה או שלדעתך האינטרנט והחיים משולבים זה בזה?
לצפיה ב-'עמדות יכולות להיות לכל הכוונים'
עמדות יכולות להיות לכל הכוונים
13/01/2019 | 17:43
3
41
וזאת היתה בחירתך לקחת את זה מייד לכוון שלילי.
בכל מקרה עמדות היא מילה כללית שהשתמשתי לבקשת הרשות, המחקר בודק כמובן משהו קצת יותר מורכב ובאמת רוצה לשמוע מה הורים חושבים ועושים בנושאים האלה ולכן עושה סקר רחב היקף שמבוסס על תיאוריה ומחקר ומכיל כלים מתוקפים ולא סתם שואלת מה שבא לי או יוצאת עם הנחות שעמדותיהם של הורים הם חיוביות או שליליות. ככה לא עושים מחקר וככה לא מבקרים מחקר. 
לשאלתך השניה,  ברור שהאינטרנט משולב בכל אספקט בחיינו ומשפיע על הרבה אספקטים בחיינו וזאת כבר סיבה טובה למחקרים בנושא. לפי מה שאתה אומר בגלל שזה משולב בחיינו אני לא ממש יכולה לחקור את נושא השימוש באינטרנט, כי זה מיושן. האם תזונה היא לא משולבת בחיינו? מה לגבי בריאות, משחק, רגשות, אהבה, סקס, פוליטיקה. האם את כל אלה כמו גם נושא ספציפי באינטרנט אי אפשר לחקור כי הם משולבים בחיינו? האם זה מיושן לחקור עמדות ומעורבות הורים לגבי התזונה או אופן המשחק של ילדיהם? אני ממש לא מבינה מה אתה מנסה להגיד ולמה יש לך צורך להגן על האינטרנט מבלי שהוא אפילו הואשם במשהו. 
לצפיה ב-'לא ביקשתי ניתוח פסיכולוגי שלי, ביקשתי הבהרה על הנושא'
לא ביקשתי ניתוח פסיכולוגי שלי, ביקשתי הבהרה על הנושא
13/01/2019 | 18:06
2
33
תודה על ההסבר על המחקרים אבל באמת שלא היית צריכה לטרוח, עשיתי וקראתי לא מעט מחקרים בחיי כך שאני יודע איך נראה מחקר.
 
לא טענתי שאי אפשר לחקור נושא שמשולב בנושאים אחרים, ניסיתי להבין אם יש תקפות לשאלה עצמה, אם להשתמש כמוך באנלוגיות  אזי לערוך מחקר על עמדת ההורים לשימוש במזגן ברכב למתבגרים שקיבלו רשיון.
 
לא ניסיתי להגן או לתקוף את האינטרנט, ניסיתי להבין למה את מתכוונת כשאת מדברת על "עמדת ההורים לגבי שימוש הילדים..."
במקום לקבל תשובה למה את מתכוונת קיבלתי הסברים עלי ועל כוונותי.
אולי התשובה נמצאת בכך שאת חושדת בי שאני בא להגן על האינטרנט, אבל לא בא לי לנחש. תרצי תעני - לא תרצי לא תעני.
לצפיה ב-'לא ביקשת הסבר - הסקת וביקרת שגישתי מיושנת ועל זה הגבתי'
לא ביקשת הסבר - הסקת וביקרת שגישתי מיושנת ועל זה הגבתי
13/01/2019 | 21:35
1
29
אתה זה שנתת לי ניתוח ביקורתי, לגמרי מתוך הנחה מוקדמת או צורך שלך בלי שום מידע מוקדם ממני ובלי לבקש מידע קודם. תגובתי באה ללמד לא להניח הנחות וישר לפסול מעשיו של אדם בלי להבין ולהכיר. לפעמים פשוט צריך לשתוק. 
אם אתה כבר כן מבקש הסבר, אני לא יכולה להסביר יותר בשלב זה, כי הסבר זה בעצם גם לתת מהשערות המחקר, ואז זה מטה את הנבדקים במקום לתת להם להביע את דעתם באופן חופשי שזה מה שחשוב לי.  אז לא מסבירה כאן למקרה שיהיו כן אנשים שישתתפו במחקר. כן יכולה לשתף אחר כך בממצאים. 
לצפיה ב-'בקיצור גם בפעם השלישית אני אקבל ציונים במקום הסבר פשוט'
בקיצור גם בפעם השלישית אני אקבל ציונים במקום הסבר פשוט
14/01/2019 | 07:27
28
אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם.
בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה
לצפיה ב-'נערה בת 13 וחצי - התייעצות לגבי עצמאות '
נערה בת 13 וחצי - התייעצות לגבי עצמאות
12/01/2019 | 15:13
6
118
הי. חדשה כאן. חייבת לשאול מה דעתכם.
קצת רקע - חברה שלי הציעה לי להצטרף אליה להליכות בוקר בין 7:00 - 8:00 בבוקר. אמרתי לה שפחות מתאימה לי השעה.. כי סליחה כן.. אני אמא ויש לי נערה מתבגרת בבית.
אז היא אמרה לי שנערה בגילה - 13.5 כבר צריכה לדעת להכין את עצמה לבד לבית הספר ושאני עושה לה נזק גדול מאוד בהתפתחות העצמאות שלה.
ואני באמת שואלת- מה לא בסדר בזה? אני עצמאית ומתחילה את העבודה שלי לפי מה שנוח לי ובמסגרת התפקיד שלי כאמא אני נמצאת שם בבוקר לראות שהבת שלי מתארגנת לבית ספר, מכינה לה ארוחת בוקר וסנדויצים לבית ספר, מחבקת ומשוחחת איתה ואז מקפיצה אותה לבית ספר.
האם זה נחשב כפגיעה שהתפתחות שלה?
אני אמא יחידנית לילדה אחת.
היא די עצמאית בהתנהגות שלה , נוסעת לבד בכל רחבי העיר באוטובוסים, תלמידה טובה, יש לה חברות.. היא ילדה טובה.
רוב האמהות שאני מכירה דואגות לילדים שלהן בבוקר, או האבות, לא משנה..
זה מרגיש לי קצת מוזר שהחברה שלי העירה לי בצורה כזו שיפוטית.
איך זה אצלכם? מה אתם חושבים?
לצפיה ב-'אגיב לך בשני מישורים,'
אגיב לך בשני מישורים,
12/01/2019 | 18:07
1
84
הראשון--ביחס לדברי החברה, לא הייתי שם,
אבל אם היא אמרה זו בצורה שיפטית, הייתי מצנערת מהאמירה,
ומבינה שנאמר מאינטרס.
את יכולת סתם לומר השעה הזו לא מתאימה לי ללא נימוק.
אם לא נאמר בשיפוטיות, אז קחי את זה כחומר למחשבה.
השני---את רוצה ללכת עם החברה, ואת יכולה להספיק להכין לה כל מה שהיא צריכה עד שאת הולכת והיא תצא באופן מסודר לביה"סץ
אם את רוצה להיות עם הבת שלך עד שיוצאת--זכותך,
כל משפחה מתנהלת ע"פ דרכה, עצמאות זה לא ענין אחד,
כמו שכתבת, את רואה שהיא ניידת בכוחות עצמה, עצמאית.
אגב, את יכולה לשתף אתת הבת ולשאול לדעתה ולהגיע להחלטה משותפת,
אולי פעמים בשבוע תלכי והשאר תהיי בבית.
החלטה של שתיכן.
 
תבחרי את דרכך, שום דרך איננה הבלעדית והנכוה יותר.
בהצלחה. והרבה נחת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/01/2019 | 18:57
17
לצפיה ב-'זה פרמטר אחד מתוך כמה.'
זה פרמטר אחד מתוך כמה.
12/01/2019 | 21:22
73
הצעירה שלי מתארגנת ברוב הבקרים לבד, כשאני נמצאת בבית היא מבקשת ממני "ספייס".
כל אחד מהילדים שלי עבר את התקופה הזו אחרת, עם הבכור תמיד היה אחד מאיתנו בבית, אפילו בסימסטר בטכניון לפני הצבא הייתי שם (להעיר לתת את הכריכים וכו..) הוא באמת היה פחות עצמאי בזה והנה הוא עכשיו קצין בצבא...
הצעיר בכלל יצא לפנימיה בגיל ההתבגרות והנה היום צריך להזכיר לו להוריד צלחת מהשולחן.
 
את מכירה את הבת שלך ואם הבוקר נעים לכן והוא חשוב לך יותר מההליכה - אז מצוין.
אנחנו מחליטות מה התפקיד שלנו כאמהות, כל אחת במקום שמתאים לה.
לצפיה ב-'אני לגמרי איתך'
אני לגמרי איתך
13/01/2019 | 10:06
57
גם לי חשובה השעה הזו בבוקר, להיות בבית כשהבן מתארגן לבית הספר, להכין לו סנדוויצ'ים וארוחת בוקר אפילו שהוא גדול ויכול להתארגן לבד ועושה את זה בהצלחה בימים שאני נאלצת לצאת מוקדם יותר.
 
גם לבן החייל אני מכינה סנדויץ' בבוקר כשהוא חוזר לבסיס אחרי שבת בבית.
פינוק של בית.
 
זה לא גורם נזק ולא פוגע בהתפתחות העצמאות.
 
 
לצפיה ב-'חברתך נסחפה. "נזק גדול"?'
חברתך נסחפה. "נזק גדול"?
13/01/2019 | 11:49
56
לדעתי זה נפלא שאת רוצה להיות עם הילדה בבקרים.
כמה שעות כבר יש לנו להיות עם הילדים כיום? אני בעד לנצל כל שעה שאפשר.
 
לא עשיתי מחקר, אבל אני בטוחה שילד שהיום שלו מתחיל בחיבוק ושיחה והבעת אהבה - הוא ילד יותר מאושר ובעל יותר בטחון.
 
חברתך אולי התבאסה שלא תוכלי ללכת איתה. ואולי היא מרגישה שבסירוב שלך את כאילו אמרת שאת אמא יותר טובה כי את מטפלת בילדה שלך, ולכן היא חש צורך להראות שהיא יותר טובה.
הרבה פעמים אנשים שיפוטיים לגבי סגנון ההורות של אחרים
לצפיה ב-'שתחנך את הילדים שלה, לא את הילדה שלך'
שתחנך את הילדים שלה, לא את הילדה שלך
13/01/2019 | 13:04
51
ובעיקר לא את אמא של הילדה שלך.
לצפיה ב-'זוכרים אותי? אז הילדה עברה טסט'
זוכרים אותי? אז הילדה עברה טסט
07/01/2019 | 15:23
11
138
הילדה עברה טסט. מימנה לבד את השיעורים תוך כדי לימודים. ועברה בטסט חמישי. 
 
בשקט. בשלווה. לבד. כמו שצריך. בזמן שלה. בקצב שלה. מן הסתם לא הפריעה לה ההפסקה (9 חודשים).
 
טסט חמישי. בירושלים.
 
מה אומר? שלא משנה מה אומרים ולא משנה מה חושבים. כשהזמן נכון. הכל מסתדר. די מעודד.
 
תודה לכולם.
 
 
לצפיה ב-'כל הכבוד לה, ואצלה לחיים יש קצב שונה'
כל הכבוד לה, ואצלה לחיים יש קצב שונה
07/01/2019 | 17:54
2
96
היה לי ברור שטצלה הפסקה בלימודי הנהיגה לא תפריע
לצפיה ב-'כן. תמיד היה לה קצב שונה'
כן. תמיד היה לה קצב שונה
08/01/2019 | 04:09
1
213
She does it her way לגמרי מתאים לכל מה שהיא עושה.
לצפיה ב-'אני גם באה מהמקום הזה'
אני גם באה מהמקום הזה
08/01/2019 | 06:18
22
לצפיה ב-'קודם כל בשעה טובה,'
קודם כל בשעה טובה,
07/01/2019 | 18:32
1
80
שתסע בבטחה ורק לשמחות.
הנה הרגעים של נחת שאנחנו ההורים כ"כ צמאים להם.
תשמחי איתה ותהני.
לצפיה ב-'בהחלט. תודה רבה'
בהחלט. תודה רבה
08/01/2019 | 04:11
15
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
08/01/2019 | 09:46
5
21
לצפיה ב-'תודה. מחר היא מגיעה להתחיל'
תודה. מחר היא מגיעה להתחיל
10/01/2019 | 13:54
4
76
את הנהג מלווה. מי היה מאמין שנסכים בכלל. איפשהו עכשיו מרגישים שאם אחרי כל כך הרבה כשלונות היא עברה...סימן שהיא נוהגת כמו שצריך.
 
שאלתי אותה האם עכשיו היא מבינה את ההבדל בין הנהיגה שלה עכשיו לבין הנהיגה שלה אז...כשלא עברה (:.
 
בסוף החודש היא יוצאת לחילופי סטודנטים לחמישה חודשים. ולא בזכותי אלה בזכותה. לגמרי.
 
כל הכבוד לה.
לצפיה ב-'ממליצה לך, בפעם הבאה שהיא מצליחה במשהו,'
ממליצה לך, בפעם הבאה שהיא מצליחה במשהו,
10/01/2019 | 14:07
3
73
פחות לדבר על איך בעבר היא נכשלה באותו דבר. נשמע לי משהו שעלול להוציא לה את הרוח מהמפרשים, וחבל (וגם לא ברור מה בדיוק נראה לך שזה משיג). תני לה ליהנות מההישג שלה. 
לצפיה ב-'הבנה של כשלונות מקדמת'
הבנה של כשלונות מקדמת
10/01/2019 | 18:24
2
65
כשמבחן מוחזר עוברים עליו מנסים להבין איפה הכשל, מסיקים צסרנות וממשיכים הלאה.
 
אצלה התהליך לא היה קיים.  היא היתה מתיזה כעס על כל העולם. רק כשהגיעה למקום שבו היא לבד אחראית על עצמה ועל כספה החל התהליך.
 
היה לה גם מורה מוצלח מאוד, זה בטח לא הפריע(;.
 
 
את התהליך הזה אנשים עושים מאז שהילדים קטנים...ככה הם חונכו. ככה הגדול הצליח ןככה הוא (ילד בן 20) מעביר את זה לאחותו (14+).
 
מצחיק לשמוע אותו אומר שבסוף הוא בטח יחנך את הילדים כמו שאני חינכתי.
 
בנתיים, ממרום שנותיי,  מנסה לאזן את זה. מלמדת אותו איך לדבר עם הקטנה כדי לא לעורר התנגדות.
 
הוא מאוד קשוב. מוכן ללמוד...וגם אני מתייעצת איתו הרבה פעמים. מצחיק את דברים מתגלגלים.
 
לגבי הצעתך. היא באמת אמרה לי שארד מזה אבל ענתה שכן...היא מבינה את ההבדל.
 
גם מה שעברה. לטוב ולרע זה נסיון חיים.
לצפיה ב-'אבל היא לא נכשלה עכשיו. היא הצליחה.'
אבל היא לא נכשלה עכשיו. היא הצליחה.
10/01/2019 | 18:28
1
65
חשוב לדבר על איך אפשר להצליח כשנכשלים. אין טעם להזכיר את הכישלונות כשמצליחים. אם רוצים אפשר לדבר על ההצלחה ועל הסיבות לה, גם בלי להזכיר את הכישלונות.
לצפיה ב-' אכן'
אכן
10/01/2019 | 23:04
12
לצפיה ב-'בני בן ה14 רוצה להביא את חברה שלו לישון אצלנו'
בני בן ה14 רוצה להביא את חברה שלו לישון אצלנו
29/12/2018 | 18:02
62
1136
שלום רב, 
אני מחפש עצה,
בני בן ה14 מעוניין להביא לבית את חברה שלו לישון בת גילו.
הוא מתעקש לישון איתה באותו חדר, ולא שולל שיכולים לקרות דברים.
הוא טוען שזה לגיטימי, והוא ממש לא רוצה לדבר איתנו בגלל שאנו מסרבים.
הצענו לו להביא אותה, ולישון בחדרים...
המשך>>
שלום רב, 
אני מחפש עצה,
בני בן ה14 מעוניין להביא לבית את חברה שלו לישון בת גילו.
הוא מתעקש לישון איתה באותו חדר, ולא שולל שיכולים לקרות דברים.
הוא טוען שזה לגיטימי, והוא ממש לא רוצה לדבר איתנו בגלל שאנו מסרבים.
הצענו לו להביא אותה, ולישון בחדרים נפרדים, הוא לא מוכן לשמוע.
אני יודע שאם הם ירצו, הם יעשו דברים בלי לשאול אותנו ובלי ליידע אותנו אבל עדיין זה נראה לי גיל מוקדם.
 
יש לי ילדה בת 6 שרק מלחשוב שעוד 8 שנים תלך לישון או תעשה דברים עם חבר אני מתחרפן.
אשמח לעצות מה הייתם עושים במקומי.
 
תודה מראש.
לצפיה ב-'בת 20 צועקת על הוריה ומאיימת עליהם'
בת 20 צועקת על הוריה ומאיימת עליהם
30/12/2018 | 16:45
5
204
אנחנו הורים לבת הזקונים שלנו בת 20, שסיימה עכשיו צבא. בכללי היא ילדה מפונקת, בעיקר כי אביה ממלא אחר כל בקשה שלה. לאחרונה היא צועקת כשהיא מנסה להשיג דבר שאנחנו מתנגדים לו. הויכוח הופך להיות עקר מאחר והיא צועקת ולא נותנת להשחיל מילה. בשישי האחרון התארגנה ליציאה למסיבה ובקשה לשמוע דעתנו איך התלבשה. היא היתה לבושה בגופיה שחושפת בטן וגב ובכלל לבוש לא מתאים לדעתנו, הבענו את דעתנו ואז התחילו הצרחות שלה שלא מעניין אתה מה אנחנו חושבים והיא כן תצא כך. אני בפזיזות אמרתי לה האם את הולכת למכור את גופך? היא התפרצה וצעקה והעליבה וכל מה שיצא לה מהפה היה מסביב לאמירה הזו. בעלי רצה להרגיע אותה ואחז לה חזק בזרוע והיא האשימה אותו באלימות. כאשר עזבה את החדר היא צרחה עליו שבפעם הבאה שיגע בה  היא תרצח אותו (לבעלי) ואח"כ אמרה אני ארצח אתכם.... חשבתי שיש פה חציית קו אדום ואולי לפנות למשטרה או שאני ממש מגזימה? אשמח לשמוע דעתכם
לצפיה ב-'דעתי...'
דעתי...
30/12/2018 | 16:54
140
שאתם בהחלט יכולים לפנות למשטרה. היא כבר בוגרת מספיק ויכולה לעזוב את הבית ולהסתדר בכוחות עצמה. אם לא מתאים לה לחיות איתכם והיא לא יודעת לקבל את הביקורת שלכם במיוחד כשהיא עצמה מבקשת לשמטע את דעתכם? אז שתואיל בטובה ותעבור לגור בדירה משלה ושם אף אחד לא יאמר לה את מה שהיא לא רוצה לשמוע...
ההתפרצות הזאת שלה בכלל לא במקום ואת זה אני אומר כמובן רק עך סמך מה שעולה מהסיפור שלך בהנחה שסיפרת לנו כאן כל מה שרלוונטי למקרה...
לצפיה ב-'למה אתם גרים ביחד? הגיע הזמן שהיא תגור במקום משלה'
למה אתם גרים ביחד? הגיע הזמן שהיא תגור במקום משלה
31/12/2018 | 11:27
130
האם אתם באמת חוששים לחייכם או חוששים מפגיעה פיסית חמורה? אם כן אז תלונה במשטרה + צו הרחקה.
אם את חושבת שהיא רק שחררה לחץ בעימות לא צריך ישר להזמין משטרה, אפשר לשבת יחד ולהגיע בטוב למסקנה שלא מתאים לכם לגור ביחד.
אתם מעליבים אחד את השני, נכון שאת "רק אומרת בפזיזות" והיא מעליבה, ונכון שבעלך אוחז חזק בזרועה "רק כדי להרגיע אותה", והיא מצידה צועקת ומאיימת ברצח, אבל
בית דין של פורום לגבי מי צודק לא יועיל לך וגם לא משנה מי צודק,
אתם פשוט צריכים לגור בנפרד
לצפיה ב-'היא חצתה קו אדום ויש מחיר לשלם'
היא חצתה קו אדום ויש מחיר לשלם
02/01/2019 | 20:48
100
אמנם אני סבור שלא התכוונה ברצינות שהיא תרצח אתכם, אבל איום ברצח על הורים הוא דבר שלא עוברים עליו לסדר היום. גם ברור מכך שאין לה כבוד מינימלי אליכם. דרשו ממנה למצוא לעצמה מקום אחר לגור בו תוך שבועיים ואמרו לה שאם תוך שבועיים היא לא עוזבת אתם זורקים אותה מהבית בנימוק שאתם לא מוכנים לחיות עם מי שעוינת אתכם ושאם היא לא תלך בטוב תדאגו שהמשטרה תוציא אותה (גם אם אתם לא מתכוונים לעשות זאת, אבל חשוב שתפחידו אותה).
לצפיה ב-'נראה לי שעד'
נראה לי שעד
03/01/2019 | 09:37
104
ללכת למשטרה על איומים, (שזו אוציה אחרונה שאני הייתי בוחרת)
יש עוד כמה פעולות שנכון לנקוט בהן.
למשל--למה לא תזמיני אותה לבית קפה, ותשוחחי בנעימות---
תשאלי מה מציק לה? מה עובר עליה,
יכול להיות שהיא כרגע בתקופת מעבר בין סדר של צבא לאזרחות,
והיא זקוקה להתפרקות וזו הדרך שלה,
ולומר לה---כך לא ניתן להמשיך לא מצידינו וכנראה, גם לך רע בסופו של דבר.
בית קפה--בחוץ, היא לא תעז להתפרץ ולצעוק, באוירה רגועה
לבנות את הכללים שאת דורשת בבית שלך.
כשהיא באה להתיעץ---מותר שלא תהיה לך דיעה והחלטה,
מותר לענות---אני לא הייתי ממליצה, אבל זכותך לבחור.
(הרי ממילא היא עושה מה שרוצה)אז למה להתנגש.
אני רואה בכם ההורים את המבוגר האחראי, בלא לגרום לה להגיע
לכאוס, ואם לא ניתן אז לומר לה---אני אזמין משטרה, וחבל,
ולהפריד כוחות.
בהצלחה והרבה נחת.
לצפיה ב-'עברו יותר משנתים מאז התקריות הקודמות'
עברו יותר משנתים מאז התקריות הקודמות
14/01/2019 | 07:34
10
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/94/181029900/משפחה/הורים_למתבגרים
נראה שהגיע הזמן לנתק את חבל הטבור
לצפיה ב-'בילויים משפחתיים'
בילויים משפחתיים
16/12/2018 | 08:28
11
312
שלום לכולם, 
אני אמא יחידנית לשני מתבגרים, בני 14.5 ו- 12.5. 
יש לי בן זוג והוא גר איתנו (שנתיים בערך).
בזמן האחרון הילדים פחות ופחות רוצים להצטרף אלינו לבילויים משותפים. הם מעדיפים להישאר בבית. לפעמים אני חושבת שזה קשור לבן הזוג, פחות מתחברים אליו. לא רוצים ללכת לארוחות בבית הוריו, לא רוצים להצטרף לטיולים משפחתיים עם המשפחה שלו, ועוד פחות רוצים לצאת לבילויים משותפים בשבתות. 
הבילויים היחידים שהם מצטרפים קשורים במסעדות ו/או סרטים. 
גם כאשר אני מציעה להם ללכת לבד, שלושתינו יחד, הם לרוב מסרבים ומעדיפים להישאר בבית. וכמו שאמרתי, הם יבואו אם אציע ללכת לקנות בגדים, סרט או מסעדה 
השאלה שלי היא האם זה נכון להשאיר אותם בבית ולצאת?האם זה נכון ללכת לטיול (של יום) עם בן הזוג בלעדיהם? 
מה לעשות? להכריח? לוותר? להישאר איתם בבית? 
תודה מראש
לצפיה ב-'זה נפוץ בגיל הזה'
זה נפוץ בגיל הזה
16/12/2018 | 09:08
164
אני חושבת שצריך להתפשר. לפעמים שיישארו בבית, ולפעמים שיבואו.
 
אני מציעה לחשוב על רעיונות לטיולים שימשכו אותם. אולי אפילו לדבר איתם, לבקש שיעלו רעיונות. בדרך כלל בני נוער נהנים מדברים אתגריים, לעשות משהו ולא רק להתפעל מהנוף - מקום שאפשר לשכור אופניים (או טרקטורונים), טיפוס/גלישה על הר, וכולי.
 
גם כשאת משאירה בבית - לדעתי חשוב שהם יידעו שהם חסרים לך. שלא יחשבו שזה שהם מתבגרים חמוצונים אז הם מתנתקים מהמשפחה. כשאת חוזרת - תספרי להם איך היה, אפשר לשלוח איזה ווטסאפ במהלך היום עם תמונה, תתענייני במה הם עושים. לא להגזים, לא להיכנס לורידים, לא לחפור, אבל שיהיה ברור להם שאת לא ויתרת עליהם. יום יבוא והם יסכימו להודות שהם נהנים בחברת אמא, וכדאי שיידעו שאמא שם מחכה להם...
 
 
לצפיה ב-'זה מאוד אופייני לגיל'
זה מאוד אופייני לגיל
16/12/2018 | 13:34
8
159
אצלנו מתבגר בן 15 שממש לא מעוניין להצטרף לפעילויות משפחתיות, ושתי טרום מתבגרות בנות 10 שכל אחת מראה סימנים של חוסר רצון להצטרף לפעילויות משפחתיות (כל אחת וסוג הפעילויות שלהיא לא מעוניינת).
 
הפתרון שמצאנו היה להגדיר שלוש רמות:
  • האירועים שאנחנו לא מוכנים שהם יעדרו מהם - אירועים של המשפחה הקרובה, ארוחות חודשיות אצל הסבים, ארוחה משפחתית שבועית, תפילות חודשיות בקהילה הדתית שלנו
  • אירועים שאנחנו נשמח אם יגיעו אבל הם לא חייבים לבוא - ביקורים אצל חברים שלנו עם ילדים בגיל שלהם, ביקורים משפחתיים שהם לא הארוחה החודשית, אירועים אחרים בקהילה שלנו, טיולים משפחתיים וכו'
  • אירועים שהם פטורים מהם - ביקורים חברתיים שלנו, וכל מה שלא נכלל ברשימות הקודמות.
החלטנו שאנחנו לא מוותרים על טיולים, ביקורים ובילויים - רוצים יצטרפו, לא רוצים - ישארו בבית.
ברגע שנתנו להם מספר מצומצם של אירועים שהם חייבים להצטרף, והרבה בחירה באירועים האחרים - גילינו שהם יותר מצטרפים (הקטנות יותר, אבל גם הגדול). 
 
 
לצפיה ב-''
16/12/2018 | 14:50
12
לצפיה ב-'תודה....'
תודה....
17/12/2018 | 07:26
6
128
אין ספק שישנם אירועים ו/או מפגשים שאני לא מוותרת, באמת כמו: ארוחות משפחתיות בערבי שבת, אירועים משפחתיים, אולם האם לדעתך אני צריכה להתעקש על ארוחות שבת עם משפחתו של בן הזוג? הם ממש מסרבים, לעומת ארוחות משפחתיות עם המשפחה המורחבת שלנו, שאליהן אין להם ממש התנגדות.
האם זה נכון לצאת לטיול (כמה שעות ביום(, והם יישארו בבית? ייסורי המצפון תמיד מייסרים אותי...
אולי באמת כדאי לנהל איתם שיחה על מה כן לוותר ומה לא....
 
לצפיה ב-'למה טיול שלכם יוצר לך יסורי מצפון?'
למה טיול שלכם יוצר לך יסורי מצפון?
17/12/2018 | 07:53
5
141
הצעת להם לבוא. הם סירבו. למה את צריכה לשבת בעונש בבית?
יקנאו בהנאה שאת ובן זוגך נהניתם בטיול? בעיה שלהם. הצעתם להם להצטרף והם סירבו. יסורי המצפון יכולים לבוא אם לא הצעת להם להצטרף. אחרת - בעיה שלהם.
 
ולגבי ארוחות אצל משפחתו של בן זוגך - זו שאלה זוגית שלכם. אולי כדאי לקבוע מינונים - לא כל ארוחה אלא פעם בחודש-חודשיים, לא כל חג אלא לסירוגין. יכול להיות שהם מרגישים יותר בנוח בקרב המשפחה שלך כי זו משפחה שהם מכירים ומרגישים "שייכים" אליה, לעומת משפחת בן הזוג. אז מינונים יכולים לסייע.
 
 
לצפיה ב-'זה נכון שהם בוחרים לשבת בבית '
זה נכון שהם בוחרים לשבת בבית
17/12/2018 | 08:50
4
140
אבל תמיד מתלווה תחושה שזה לא בסדר שאני אצא ואבלה, והם "תקועים" בבית, בין ארבע קירות. מן הסתם אני צריכה לעבוד על עצמי ולדעת לשחרר..את צודקת גם לגבי ארוחות, עשינו את זה, אבל, בפעמים שהם לא מצטרפים, אני לא הולכת. אני נשארת איתם בבית, כי לא נראה לי להשאיר ילדים בבית לבד, בערב שבת ויותר מזה... זה זמן האיכות שלי איתם..
 
תודה רבה רבה לך :)
 
לצפיה ב-'מה זאת אומרת "הם תקועים בבית"? את הצעת להם, הם סרבו.'
מה זאת אומרת "הם תקועים בבית"? את הצעת להם, הם סרבו.
17/12/2018 | 15:02
122
זו ההחלטה שלהם! גם את צריכה להיות בעונש כי הם החליטו שלא בא להם לטייל? נשמע לי מוגזם.
לצפיה ב-'שואלת,'
שואלת,
18/12/2018 | 07:36
2
115
לאחר קריאת השרשור,
האם יש להם משפחה של אבא שלהם? לשם הם כן מוכנים ללכת?
האם היחסים שלהם עם בן זוגך טובים? הם משוחחים בינהם בנחת?
האם ניסית להזמין את משפחתו של בן זוגך לארוחת שישי אצלך וגם עם הילדים,
 
כדי להרגיש נוח בטיולים, בארוחות משפחתיות צריך לבנות מערכת יחסים,
שיהיה להם נוח ביציאה הזו.
ואז לקחת בחשבון את ענין הגיל שנכתב בהרחבה למעלה.
 
לצפיה ב-'תודה לך...'
תודה לך...
18/12/2018 | 09:21
1
115
בהחלט יש קשר למשפחה של האב (הוא נפטר כשהם היו קטנטנים), וברור שישנם מפגשים משפחתיים איתם (עם הסבים והמשפחה המורחבת) וקשר רציף.
גם לגבי משפחתו של בן הזוג - הם היו אצלנו בארוחות ערב שבת ויצאנו איתם מספר פעמים לפיקניקים (לא תמיד עם התנגדות), סופ"שים, חגגנו יחד ימי הולדת וכד'..
 
ועדיין...
 
 
 
לצפיה ב-'אם כך, תני לזמן'
אם כך, תני לזמן
18/12/2018 | 09:41
102
יגדלו . היום כמתבגרים הם בונים את חוט השדרה שלהם,
עצמאות ובחירות. 
לצפיה ב-'אז תלכו איתם למסעדות וסרטים.'
אז תלכו איתם למסעדות וסרטים.
18/12/2018 | 10:45
140
אם אין משהו אטרקטיבי מבחינתם בארוחות בבית הוריו, מן הסתם הם לא יהיו מעוניינים ללכת, כי אין להם סיבה מיוחדת ללכת - אלה לא הסבים שלהם שאיתם הם גדלו או משהו בסגנון (שגם הם נהיים משעממים עם השנים, אבל הולכים אליהם בין היתר כי זוכרים להם את העבר).
מצטרפת לכך שאין בעייה ללכת לטיול של יום עם בן הזוג אם הצעת להם והם סירבו. אולי אם תחזרי ותתארי להם אילו חוויות (אטרקטיביות להם) עברתם הם ירצו לבוא בפעם הבאה.
בגדול, מתבגרים, בניגוד לילדים, כבר לא הולכים עם ההורים שלהם לכל מקום רק כי ההורים הולכים (כשהם ילדים אין ברירה כי הם לא יכולים להישאר לבד) - ברגע שהם כבר נשארים לבד בבית הם יודעים שיש להם אפשרות תיאורטית להישאר, ואז אם רוצים שהם יבואו מרצון (להבדיל מבכפייה) צריך שהפעילות תהיה אטרקטיבית עבורם (בין אם מבחינת מה שעושים שם, בין אם מבחינת מי שנמצא שם, וכו'). אולי תלכו לטיולים שמשלבים מסעדות (וברצינות, אפשר ללכת לטיולים שמשלבים פעילויות שנראות להם אטרקטיביות, וואטאבר דאט איז).
 
לצפיה ב-'טיפול פסיכולוגי לבת 14 (כיתה ט)'
טיפול פסיכולוגי לבת 14 (כיתה ט)
16/12/2018 | 21:34
130
היי
לאחרונה אני חשה יותר מתמיד שביתי סובלת ממצבי רוח משתנים, מה שכמובן מאד אופייני לגילה, אבל אני מרגישה שהתגובות הופכות להיות קיצוניות יותר. לפעמים היא ממש עצובה והכל בחיים שלה נראה לה רע. דיברתי איתה ולמרות ההתנגדות ראשונית נראה שהיא פתוחה לרעיון של טיפול פסיכולוגי, כרגע ביחד איתי , מה שנראה לי כמו רעיון לא רע בכלל( ואולי בהמשך כמובן יתפתח גם לשיחות יחידניות שלה עם מטפל/ת)
האם יש המלצות למטפל/ת ( נראה לי שהיא תעדיף אישה) באזור תל אביב ? 
תודה רבה
לצפיה ב-'מרכז הורים למתבגרים במזרח ירושלים'
מרכז הורים למתבגרים במזרח ירושלים
13/12/2018 | 15:06
62
קיים מרכז טיפול והדרכה להורים למתבגרים במזרח ירושלים.
ניתן ליצור קשר בימים ב-ה בטלפון 025646462
לצפיה ב-'בני בן 14 לא מעוניין השנה ללמוד ורוצה רק לצאת עם חברים לבלות'
בני בן 14 לא מעוניין השנה ללמוד ורוצה רק לצאת עם חברים לבלות
10/12/2018 | 15:20
6
283
מה שמעניין את בני זה בילויים עם חברים עד שעה 10.3 או 11.00 , שיעורים לא מעניינים וגם לא ציונים גרועים .הוא בכיתת מצויינות וחבל לי שייכשל ולא יתקבל למגמות טובות .
הלכתי להדרכת הורים להצבת גבולות ולצערי לא עובד על בני , אני מנסה לא לכעוס 
אלא לזרום איתו אבל הוא עדיין בשלו. האם טיפול פסיכולוגי יועיל למתבגר שלי ?
אני רוצה לשמוע מכם מנסיונכם
 
 
לצפיה ב-'איזה גבולות הצבת?'
איזה גבולות הצבת?
10/12/2018 | 17:43
159
איך הוא מממן את הבילויים עם החברים?
לצפיה ב-'למה טיפול פסיכולוגי? בינתיים הוא נשמע בן 14 נורמלי'
למה טיפול פסיכולוגי? בינתיים הוא נשמע בן 14 נורמלי
10/12/2018 | 18:16
148
אולי אם תפרטי קצת, נבין למה את חושבת שהוא זקוק לטיפול.
או למה את מוטרדת ממצבו הלימודי. מה הציונים שלו? מה המורים אומרים?
לצפיה ב-'איך הוא הגיע לכיתת מצויינות אם הציונים שלו לא טובים?'
איך הוא הגיע לכיתת מצויינות אם הציונים שלו לא טובים?
11/12/2018 | 12:37
144
איך הוא נשאר שם אם הציונים שלו לא טובים?
מה הכוונה שלך להצבת גבולות? מה לדתך הוא עושה לא לרוחך ואילו גבולות ניסית להציב?
בגדול חיי חברה הם עניין חיובי וחשוב.
 
לצפיה ב-'"אין לקדם הודעה זאת"- אבל היא מופיעה בראשי של תפוז '
"אין לקדם הודעה זאת"- אבל היא מופיעה בראשי של תפוז
16/12/2018 | 20:32
2
16
לצפיה ב-'היכן כתוב שאין לקדם אותה?'
היכן כתוב שאין לקדם אותה?
08/01/2019 | 19:42
1
5
לצפיה ב-'כשכתבתי את ההודעה היה כתוב למטה "אין לקדם"- עכשיו אין...'
כשכתבתי את ההודעה היה כתוב למטה "אין לקדם"- עכשיו אין...
08/01/2019 | 20:01
5
לצפיה ב-'אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות'
אירוח: טיפול במחלות חורף באמצעות תרופות הומאופתיות
05/12/2018 | 13:14
6
ביום ד', בין השעות 20:00-22:00, נארח בפורום את אבי לבנט, מומחה להומאופטיה
 
 
על האירוח
 
טיפול במחלות חורף כגון שיעול, שפעת והצטננות, באמצעות תרופות הומאופתיות.
ההומאופתיה היא שיטת ריפוי טבעית, עדינה, יעילה ובטוחה, אשר מותאמת אישית לכל אדם על פי המאפיינים הייחודיים שלו ברמה גופנית ונפשית. הטיפול ההומאופתי יעיל בפתרון של בעיות גופניות, רגשיות ומנטאליות ,הן כרוניות והן אקוטיות. הטיפול יוצר שינוי רחב היקף, שורשי ומעמיק אשר השפעתו ניכרת לטווח ארוך ברבדים שונים של חיי המטופל.
 
 
על המתארח
 
אבי לבנט, עוסק בתחום הטיפול על גווניו השונים מעל 20 שנה, ומתמחה בהומאופתיה יותר מעשר שנים. במהלך השנים הללו למדתי תורות ושיטות שונות במקומות שונים בעולם מטובי המומחים בכל תחום.
תחום זה של עיסוק הינו תהליך התפתחות אינסופי המוביל אותי כאדם, באופן מתמיד, לגבהים חדשים, תחומים מגוונים, דינאמיות רגשית ומנטאלית אשר ממנה אני יוצר תהליך אישי וייחודי, עבור כל אחד מהאנשים שמגיעים אלי לטיפול.
ניסיוני הרב, עם מגוון רחב של מחלות וקשיים בתחום הגופני והרגשי, מאות רבות של מטופלים, ארגז כלים רחב, ומסירות רבה לעבודה ולמטופלים שלי, מאפשר לי לעזור לאנשים שונים בהרבה מאוד תחומים.
 

העלו את שאלותיכם על גבי שרשור זה כבר עכשיו!
לצפיה ב-'בהמשך לנושא החרדות חווינו השבוע התפתחות מאוד לא נעימה וזקוקה'
בהמשך לנושא החרדות חווינו השבוע התפתחות מאוד לא נעימה וזקוקה
02/12/2018 | 11:19
33
361
לכם, לקבלת עצות.
כפי שתיארתי כאן, הבת שלי בת 11 סובלת מחרדות OCD מטופלת אצל פסיכולוג ופסיכיאטר, מקבלת תרופות (פריזמה).
בשבוע האחרון היה לילד לחץ נוראי בלימודים, מבחנים, עבודות, 27 עמודים בחשבון (מורה לא נורמלית). בזמן שילדים בכיתה ישבו על זה שעות וסיימו, או ישבו על המשימות כל יום קצת ומה שיכולים ויהיה מה שיהיה, אני ובעלי והילדה נלחצנו , אבל לא הושבנו אותה בכוח, רק הערנו לה לא מעט שעליה לסיים את המטלות שלה, וזה השפיע עליה, עד כדי שסירבה לעשות בכלל את השיעורים. השבוע. כשבעלי ישב איתה על הישעורים, פתאום על שטות, נטרפה עליה דעתה והתפרצה בבכי, ובעלי רצה לתת לה להירגע, אבל פתאום היא יצאה מהחדר לקחה סכין, בעלי לקח לה את הסכין ואחר כך לקחה כיסא ושמה ליד החלון, ובעלי חטף מהר את הכיסה וחיבק אותה חזק והרגיע אותה. ובעלי סיפר לי מה שהיה ואני נלחצתי מאוד, לא ברור אם היא באמת חשבה על לעשות משהו מסוכן, אבל זה הרעיד לי את הגוף, ויכול להיות שגם הוצאנו קצת דברים מהקשרם ופרשנו אותם קשות. אני פניתי למחנך של הילדה והסברתי שיש על הילדה עומס גדול ואני מאשרת לילדה שלא תסיים את השיעורים בחשבון כי הם בכמות לא סבירה בכלל.  המורה לחשבון התקשרה אלי, להסביר לי כמה היא נעלבה!! ממני שאחרי כל מה שהיא עושה אנחנו מתלוננים על כמות השיעורים, ניסיתי להסביר לה שזה לא נכון לילדה שלי ולכן אני מאשרת לה לא לעשות והיא תסיים את הכל בחופש חנוכה, היא כל כך הכעיסה אותי ונפלט לי מהפה - הילדה שלי לא צריכה לנסות להתאבד בגלל שיעורים בחשבון ואז היא שתקה והסתיימה השיחה, רק שהיא העבירה את המסר ליועצת שזו פנתה לפיקוח וביקשו ממני לקחת את הילדה לבדיקה בשלבתה - הכל יצא משליטה, בעלי כעס עלי מאוד והסביר בדיוק מה שהיה והוא לא חושב שהיא ניסתה לסכן את עצמה, רק להראות שקשה לה ופנינו לפסיכולוגית שתעזור והסברנו ליועצת שדברים יצאו מהקשרם ולא צריך ללכת כל כך רחוק, הם מבחינתם רצו שהילדה תעשה בדיקה אצל פסיכיאטר, רק כדי לבדוק שהיא לא ידלה אובדנים.
הפסיכולוגית אמרוה שהילדה לא במקום הזה והיא לא צריכה להגיע למקום כמו שלבתה. יום למחרת הפסיכולוגית פגשה את הילדה וביום שני אצלנו (מעריכה את זה מאוד) והיא יעצה לנו לנהל איתה שיחה ושאנחנו לא מוכנים שהיא תסכן את עצמה, וכך עשינו ומעבר לזה.
אך לומר לכם את האמת, עדין קשה לי! וקשה לי עכשיו יותר עם מערכת החינוך ואיך שהיא פעלה מולנו, זה הוריד לי את האמון בהם..
אשמח לשמוע מכם - כמקור אובייקטיבי לחלוטין על היסיטואציה 
לצפיה ב-'מציעה שקודם כל תחזרי לפסיכיאטר'
מציעה שקודם כל תחזרי לפסיכיאטר
02/12/2018 | 15:01
5
204
 
כתוב פה: "מטופלים מתחת לגיל 18 הינם בסיכון גבוה של תופעות לוואי כגון ניסיונות התאבדות, מחשבות אובדניות ועוינות (בעיקר תוקפנות, התנהגות מתנגדת, וכעס) כאשר הם נוטלים תרופות מקבוצה זו" וכו'.
לא יודעת אם זו התרופה המדויקת שהיא לוקחת, אבל כדאי לשוחח עם  הפסיכיאטר על מה שקרה, ולראות מה הוא אומר. אולי התרופה הזו לא טובה עבורה.
לצפיה ב-'זה בדיוק מה שהיא לוקחת - וראינו שזו לא התופעה היחידה'
זה בדיוק מה שהיא לוקחת - וראינו שזו לא התופעה היחידה
03/12/2018 | 11:24
4
150
ירד לה גם התאבון בצורה מובהקת, התפרצויות פתאומיות! שינוי במצב רוח בצורה קיצונית.
יום למחרת כמובן שהילדה פגשה את הפסיכולוגית שלנו, אמרנו לה שאנחנו מפסיקים את הכדורים בגלל התופעות, היות וזה דרך הקופה, והכל תחת קורת הגג של בריאות הנפש, היא כתבה את האינפורמציה לפסיכיאטר וכמובן שאנחנו מצפים גם לפגוש אותו.
גם היום היא הולכת לפסיכולוגית, כלומר העלינו את כמות הפגישות כדי שהיא תוכל כרגע לאבחן עד שהפסיכיאטר יפגוש אותה.
תודה על התגובה...
לצפיה ב-'אני חושבת שזה מקרה חירום, ואי אפשר להסתפק'
אני חושבת שזה מקרה חירום, ואי אפשר להסתפק
03/12/2018 | 11:36
1
133
בטיפול על ידי הפסיכולוגית, וגם לא סתם להפסיק את הכדורים על דעת עצמכם בלי להתייעץ עם הפסיכיאטר. אולי תנסי לשוחח איתו בטלפון אם אי אפשר להיפגש בקרוב - תגידי לו מה קרה ותשאלי מה לעשות. אני לא פסיכיאטרית ואני לא יודעת מה ההשלכות של להפסיק את התרופה באופן מיידי, וגם הן עלולות להיות מסוכנות, ואולי צריך לעשות את זה בדרך מסוימת. אם הוא יגיד לכם שאפשר להפסיק וזהו, זה סיפור אחר - אבל צריך לשאול אותו. אולי הוא יגיד לכם לבוא לקחת תרופה אחרת? אולי מינון אחר? אולי להפסיק בהדרגה? יש לו גם ידע וגם ניסיון שאין לך, לי, או לפסיכולוגית, והוא זה שנתן את התרופה, אז חייבים לדבר איתו ולראות מה הוא אומר.
לצפיה ב-'תודה - אנסה לבדוק איך אפשר לדבר איתו'
תודה - אנסה לבדוק איך אפשר לדבר איתו
03/12/2018 | 11:48
35
לצפיה ב-'אני מבוגרת שלוקחת כדורים'
אני מבוגרת שלוקחת כדורים
03/12/2018 | 20:32
1
141
יכולה להגיד לך שחלק מהם גרמו לי להתקפי זעם נוראיים ולחשק לאובדנות.
לצפיה ב-'אני אשמח לשמוע מה את עושה - בעיקר כמישהי שחווה את זה'
אני אשמח לשמוע מה את עושה - בעיקר כמישהי שחווה את זה
04/12/2018 | 14:11
88
למה את לא מפסיקה את הכדורים?
למה את לוקחת אותם - אם זה בסדר לשאול כמובן...
לצפיה ב-'הם לחלוטין קיימו את המחויבות שלהם. כשילד מביע נטייה אובדנית'
הם לחלוטין קיימו את המחויבות שלהם. כשילד מביע נטייה אובדנית
02/12/2018 | 17:34
2
188
בין אם במעשים ובין אם בדיבורים, בין אם צוות בית הספר נוכח או רק מיודע על מעשה כזה בדיעבד, חובתם היא להפנות אתכם מיידית להערכת מסוכנות, שמתבצעת על ידי פסיכיאטר ילדים ונוער. זו החובה שלהם. הם לא התכוונו שתאשפזו אותה, הם התכוונו שאתם חייבים לבצע הערכת מסוכנות על ידי איש מקצוע. יועצת בית הספר - ומאוד בצדק - לא מוכנה לקחת את האחריות שהיא ידעה על מעשים כאלו (את מספרת כאן כבר על שניים כאלו), ולא שלחה אתכם מייד לבדוק מה קורה.
מקווה שתסלחי לי על הבוטות, אבל אני לא חושבת שיש דרך אחרת לפרש מצב בו ילדה לוקחת סכין ומעמידה כיסא ליד חלון. אני גם לא חושבת שבמקרה כזה פורומים הם המקום הנכון להתייעצות. אתם חייבים לחזור לפסיכיאטר המטפל במהירות, כי זו כבר פעם שנייה (שמדווחת כאן, לפחות) שהילדה שולחת מסרים מאוד ברורים. זה היה מדאיג אותי כאמא הרבה יותר משיעורים בחשבון.
לצפיה ב-'אני ובעלי פשוט חושבים שהיא רצתה להראות לנו שקשה לה, כי היא '
אני ובעלי פשוט חושבים שהיא רצתה להראות לנו שקשה לה, כי היא
03/12/2018 | 11:31
119
לא באמת ניסתה לעשות משהו, היא יותר נפנפה בזה, יותר רצתה לבקש מאיתנו, תעזבו אותי בשקט, ואני יודעת שעשינו טעות ולחצנו עליה מאוד.
יחד עם זאת אין ספק שהיא הפגינה את הלחץ שלה בצורה קשה, שמחייבת מעשה בין אם אנחנו מאמינים או לא. ולכן יום למחרת נפגשה עם הפסיכולוגית שלנו וגם אנחנו נפגשנו איתה יום אחריה... אנחנו מודאגים למצבה, אין ספק, היא יקרה לנו מכל, אנחנו נעשה הכל למענה.
אני רק חושבת שבית הספר היה צריך לדבר איתנו לפני מעשה. צריך לפעול בצורה שקולה, כי לדעתי להפנות לגורמים כמו אלו שנתבקשנו גם יכולים להזיק לה מאוד מאוד, ואני יודעת את זה וגם הפסיכולוגית שלנו אמרה לנו.
לצפיה ב-'דבר נוסף שרציתי לציין - בפורומים יש ניסיון של אנשים - שלא '
דבר נוסף שרציתי לציין - בפורומים יש ניסיון של אנשים - שלא
03/12/2018 | 11:43
121
פעם הוכיחו את הידע שלהם מעבר לאנשי מקצוע, משרד החינוך וכו.
לא מבטלת את אנשי המקצוע - אבל חוקרת הכל מכל כיוון אפשרי - אף פעם לא תדעי מהין תבוא הישועה - בין אם זה נראה טוב או לא - לא אכפת לי - בשביל הילדה שלי אני יעשה הכל! ואני אנסה הכל, ושאל את כל השאלות, בכל דרך ובכל אמצעי.
לצפיה ב-'קודם כל את צריכה להבין שאת לא מרכז העניינים'
קודם כל את צריכה להבין שאת לא מרכז העניינים
03/12/2018 | 09:57
19
145
רעדת בכל הגוף מהילדה, נעלבת מהמורה.
לדעתי השיטה של פאסיב-אגרסיב שבה את מצפה מהעולם להתיישר לפי הנוחות שלך כי לך רע לא תועיל במקרה הזה.
את במצב מאוד לחץ, הסיטואציה של ילד שרע לו מאוד מאוד קשה להורה, אם את לא מצליחה להתאפס על עצמך לבד אני מאוד ממליץ גם לך להיעזר באיש מקצוע כמו פסיכולוג.
 
בבית הספר אין חיסיון מידע, הנושא נדון כמה פעמים בפורום.
הורה שפונה עם בעיה נפשית לבית הספר צריך לקחת בחשבון שהמידע בקלות יכול להפוך לנחלת הכלל.
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/94/183757696/משפחה/הורים_למתבגרים
ממליץ שתנהגי באחריות עם המידע שאת משחררת לצוות בית הספר.
אגב במקרה הספציפי הזה נראה לי שהמורה נהגה נכון, אם הובא לידיעתה שתלמידה עלולה לפגוע בעצמה היא חייבת לדווח, אם אני לא טועה זו חובתה אפילו לפי חוק.
לצפיה ב-'אני חולקת על כך היות ואני יודעת שאני שמה את עצמי בסדר עדיפות'
אני חולקת על כך היות ואני יודעת שאני שמה את עצמי בסדר עדיפות
03/12/2018 | 11:36
9
129
אחרון מולה (עזבתי הכל! כדי לטפל בה), וכשאני טועה אני אומרת שאני טועה, מולה ומול הגורמים המעורבים.
לא אני נעלבתי - אלה המורה אמרה שנעלבה - זה פשוט עצבן אותי שהי קשובה לעצמה ולא לילדים.
אין ספק שכל דבר קטן - בין אם מאמינה או לא דורש התייחסות במצבים כאלו, ולכן נפגשנו במידית! עם הפסיכולוגית, וגם אנחנו - וביקשנו שתיידע את הפסיכיאטר.
אין ספק שצריך לטפל - אבל זה קודם כל התפקיד שלנו כהורים.
אם בית הספר רוצה לפעול באחריותו - זה צריך להיעשות בשיתוף ההורים.
לצפיה ב-'המצב שאת מתארת דורש המון, אבל המון קור רוח'
המצב שאת מתארת דורש המון, אבל המון קור רוח
03/12/2018 | 14:37
8
178
להערכתי אין להורה קושי גדול יותר מאשר לדעת שהילד שלו במצוקה ועוד יותר שהוא לא יכול/מצליח לעזור, אני מאוד מבין את סערת הנפש שלך.
אבל עם כל ההבנה לסערת הנפש שלך תגובות שאינן שקולות ומדודות לא עוזרות לילדה ויכולות להזיק לה.
אם את רוצה להיות הורה שעוזר לילדה בצורה אפקטיבית את צריכה להכשיר את עצמך להיות כזו. את צריכה לטפל בעצמך כדי לסגל לעצמך את המסוגלות הזו.
 
ועד אז כדאי שתרחיקי את עצמך ממקומות בהם את לא מועילה, למשל אם את זו שלא מסוגלת לנהל שיחה עם מורה בלי שיצא ממך מידע שלא התכוונת שיצא אז שמישהו אחר ידבר עם המורה, נגיד האבא, או אפילו לותר על השיחה עם המורה.
 
לגבי המורה שהעבירה את המידע על חשד לנטיה אובדנית של תלמידה ליועץ בית הספר, אני לא משפטן אבל ככל שאני מבין את החוק זו היתה חובתה.
אם המורה לא היתה מעבירה את המידע היא היתה עבריינית פלילית.
 
וזה מחזיר אותי להתחלת הפוסט, התגובות שלך לא שקולות, לא מאיימים על המורה בהתאבדות של התלמידה באם היא לא תוותר לה על הכנת שיעורי בית, לא במפורש ולא במרומז. זו תגובה לא שקולה שלא תורמת ואולי מזיקה לילדה. אם את רוצה לעזור לילדה כדאי שתלמדי להיות שקולה.
לצפיה ב-'היא לא איימה על המורה.'
היא לא איימה על המורה.
03/12/2018 | 16:39
3
125
היא תיארה מה שקרה.
לצפיה ב-'כן בטח'
כן בטח
03/12/2018 | 17:07
2
32
לצפיה ב-'אני מבין שאתה לא נרשם לתפוז כדי שלא ניתן יהיה לשלוח לך מסרים'
אני מבין שאתה לא נרשם לתפוז כדי שלא ניתן יהיה לשלוח לך מסרים
04/12/2018 | 19:17
1
34
לצפיה ב-'אתה מבין לא נכון, אני לא נרשם כי זו סתם טירחה מיותרת'
אתה מבין לא נכון, אני לא נרשם כי זו סתם טירחה מיותרת
05/12/2018 | 08:08
94
ואני לא נרשם בגלל האבטחה העלובה של האתר הזה, לא מתכוון להשאיר לכל ילד שמשתמש בכלי האקרים של לפני 20 שנה כתובת מייל שלי
לצפיה ב-'אם אתה רוצה לעזור כדאי שתלמד להיות אמפתי'
אם אתה רוצה לעזור כדאי שתלמד להיות אמפתי
10/12/2018 | 07:11
2
69
ולא רק בשביל לעזור אלא כדי להיות בן אדם,
והורה בפרט...
התגובות שלה הגיוניות לחלוטין! תגובות "שקולות" ורגועות כמו שאתה מצפה -אתה לא הורה נכון? -הן לא הגיוניות מהורה שאוהב ומסור לילדים שלו...
ולא רק שהתגובות שלה נכונות-ילד צריך להרגיש שלהורים אכפת ממנו,
גם המעשים שלה יעילים ונכונים, והיא עושה את כל הדברים הנכונים.
לצפיה ב-'את טועה בהמון דברים, כולל בזה שאני הורה'
את טועה בהמון דברים, כולל בזה שאני הורה
12/12/2018 | 11:56
1
60
שמח שהחלטת להתייחס לנושא החשוב ביותר, במקום לענות למבקשת העזרה החלטת לעסוק בנושא החביב עלי ביותר, אני.
 
בכל זאת אני מקווה שתסלחי לי אבל דעתך עלי לא ממש מעניינת אותי, 
אם חשוב לך אז תנסי לעזור לכותבת - אם לא חשוב לך או את לא יודעת איך תמשיכי לא לעזור לה, אני לא ביקשתי ממך עזרה.
לצפיה ב-'אז זהו '
אז זהו
13/12/2018 | 07:18
71
שאני לא צריכה רשות לכתוב על מה שבא לי...כולל עליך.
ראיתי תגובות אחרות שעוזרות לכותבת ולא היה לי מה להוסיף.
התגובות שלך לעומת זאת צרמו לי ובא לי לכתוב לך ולשקף לך איך אתה מצטייר...
תענה ש"לא אכפת לך"...גם לי לא אכפת אם אכפת לך או לא....בא לי לכתוב לך,
ואולי אחרי מספיק תגובות כאלה (שאני בטוחה שקיבלת לאורך השנים בפורומים) אולי משהו יכנס למוח הפרעת האישיות שלך...
לצפיה ב-'אין לך ילדים נכון?'
אין לך ילדים נכון?
10/12/2018 | 09:03
58
טוב שכך...
אבל למה אתה פה?
לצפיה ב-'ואתה בהחלט צודק שצריך לחשוב 200 פעם לפני שפונים לבית הספר!!'
ואתה בהחלט צודק שצריך לחשוב 200 פעם לפני שפונים לבית הספר!!
03/12/2018 | 11:46
2
122
עשיתי טעות! אני מצרה על כך מאוד! זה לא היה בשליטה....
 
וגם אני ובעלי מקבלים הדרכת הורים אצל אותה פסיכולוגית - אני חושבת שהיא עזרה לנו ועשינו קרבת דרך.
 
עזבתי את העבודה כדי להיות 200% בתוך התהליך.
 
ואני אמשיך לעשות הכל למען ילדי!! הכל, הכל...
לצפיה ב-'מה היה כ"כ נורא בתגובת בית הספר? '
מה היה כ"כ נורא בתגובת בית הספר?
06/12/2018 | 00:48
86
אולי זה דוקא טוב שגם בבית הספר יהיו מודעים לכך שביתך במצב נפשי לא קל ויתחשבו בה וישגיחו עליה קצת יותר.
מעבר לזה תפסיקי לייסר את עצמך. את עושה את המקסימום עבור הבת שלך. ולהבא אם יש לה לחץ בלימודים שלדעתך מזיק, שחררי אותה ממטלות על דעת עצמך עוד לפני שזה מגיע למצב שהיא לוקחת סכין..
את כותבת שלדעתכם הילדה לא באמת התכוונה ולהתאבד אלא רק לשדר מצוקה. רק שצריך לקחת בחשבון שהרבה נסיונות התאבדות ממשיים היו לשם שידור מצוקה.
לצפיה ב-'אם נדמה לך שהילדה תתאבד - אל תחשבי 200 פעם'
אם נדמה לך שהילדה תתאבד - אל תחשבי 200 פעם
09/12/2018 | 16:11
79
אם את באמת חשבת ככה - טוב עשית ששיתפת אחרים בדאגה.
צורת ההתנסחות שלך היתה בעייתית. לא צריך לזעוק למורה לחשבון "הבת שלי תתאבד בגלל שיעורי הבית!", עדיף להזמין פגישה ולשבת עם המחנכת פנים אל פנים ולהסביר את המצב.
 
וגם אם טעית בפירוש המצב - טוב שבית הספר מודע לבעיה.
הוא מודע לזה שהילדה פעלה בצורה שגרמה להוריה לחשוב שהיא הולכת להתאבד.
הוא מודע לזה שהאמא מאד מאד מודאגת.
השיחה שלך היתה זעקה לעזרה, ובית הספר נענה לזעקה.
 
 
 
 
לצפיה ב-'זה שהאמא פורקת פה קצת את רגשותיה, לא '
זה שהאמא פורקת פה קצת את רגשותיה, לא
06/12/2018 | 00:55
5
108
לא אומר שהיא שמה את עצמה במרכז העניינים. מותר לה גם להרגיש, היא לא רובוט, וזה פורום שמטרתו היא גם תמיכה.
ואם היית קורא היטב לפני שמיהרת לרדת על הקרבן התורן שלך, היית יודע שהמורה נעלבה מהאמא ולא להיפך.
רק לי נדמה שאתה נהנה לכסח את כל מי ששואל פה שאלות?
לצפיה ב-'זו התרומה שלך לאותה אמא? לתת לי ציונים על התגובה שלי?'
זו התרומה שלך לאותה אמא? לתת לי ציונים על התגובה שלי?
06/12/2018 | 16:41
4
70
לא קראתי בשום מקום שמטרת הפורום היא תמיכה, אבל אם את רוצה לתמוך בה למה אל תמכת? בניגוד אלייך אני לא ניסיתי לצנזר את התגובות שלך.
או שהתמיכה שלך היא לתת ציונים למי שכתב תגובה שלא לרוחך?
 
האמא הגיעה ושאלה שאלה, עניתי כמיטב יכולתי, אני מקווה שהיא תמצא את התגובה שלי כשימושית, ואם לדעתה לא שימושית היא יכולה להתעלם.
לצפיה ב-'כרגיל אתה רואה רק חצי עבודה.. '
כרגיל אתה רואה רק חצי עבודה..
06/12/2018 | 21:55
3
70
אם היית טורח לקרוא, היית רואה שכן הגבתי גם לשואלת. אבל עזוב, בשביל מה לקרוא כשאפשר להתנגח בכיף. בדיוק כמו שקודם ירדת על האמא שכביכול נעלבה מהמורה בעוד שהיא כתבה את ההיפך הגמור. מה שנקרא מי צריך עובדות..
לצפיה ב-'כרגיל את עסוקה בלחלק ציונים במקום לעשות משהו מועיל בעצמך'
כרגיל את עסוקה בלחלק ציונים במקום לעשות משהו מועיל בעצמך
09/12/2018 | 08:08
2
47
תבקשי לנהל את הפורום ותהפכי אותו לפורום תמיכה כרצונך, אופס זה לא רעיון טוב, במקום לחלק ציונים לאחרים תצטרכי לעשות משהו בעצמך
לצפיה ב-'חבל באמת שאין מנהל בפורום הזה'
חבל באמת שאין מנהל בפורום הזה
09/12/2018 | 13:05
1
60
אולי אם היה, היה פה יותר נעים. כן, הפורום הזה חשוב לי כאמא לשני מתבגרים שאיננה משתמשת בפייסבוק ובשאר הרשתות הלא אנונימיות. חבל לי שהוא נראה ככה. לטעמי, התגובות שלך גסות וקשות ומעכירות פה את האוירה. הורה שנכנס בפעם הראשונה ומקבל תגובה כמו שלך, לא ירויח ממנה כלום ולא ירצה לחזור לפה יותר. אנשים באים עם בעיות, לא תמיד קל לחשוף את בעיותיך גם אם זה פורום אנונימי. אם הם חוטפים ירידות וביקורת במקום תגובה שיכולה אפילו להביע אותו דבר רק בצורה יותר נעימה ומעודדת, הם לא יסתכנו בעוד חשיפה. ולראיה - שיממונו של הפורום הזה. ומכיון שאתה ממהר להמליץ להורים לטפל בעצמם כי תמיד אתה מוצא בהם פגמים ובעיות, אני ארשה לעצמי להמליץ לך לחשוב למה מכולם פה בפורום רק אתה מגיב כאלה תגובות, ואיך יתכן שרוב התגובות שלך מכילות ירידה על הזולת?
כל טוב לך. לי אין ענין בירידות הדדיות. כתבתי את אשר על ליבי ומבחינתי את הדיון הזה סיימתי.
לצפיה ב-'והיא בשלה, ממשיכה לחנך אותי '
והיא בשלה, ממשיכה לחנך אותי
09/12/2018 | 14:41
52
ממליץ לך לעשות משהו מועיל כדי לעזור לאנשים שבאים לבקש עצה בפורום במקום לנסות לחנך את הכותבים בו, כאן לא הכיתה או הגן שלך, כאן עלולים לענות לך.
לא היה כאן דיון, היה כאן נסיון להטיף מוסר למי שלא מתיישר לפי רצונך, עשית בחוכמה שהחלטת לרדת מהרעיון.
לצפיה ב-'גם את ובעלך נלחצתם, והלחצתם את הילדה'
גם את ובעלך נלחצתם, והלחצתם את הילדה
09/12/2018 | 12:46
3
93
כתבת "אני ובעלי והילדה נלחצנו". זה מאד לא תקין שכל המשפחה נלחצת בגלל שיעורי בית... לעניות דעתי זה לא תקין שאפילו הילד בעצמו יילחץ, על אחת כמה וכמה לא הגיוני שהורים יילחצו בגלל זה.
 
לכן - נשמע שהטיפול שאתם הולכים אליו פשוט לא טוב.
 
מטפל טוב היה אומר לכם לא להילחץ בגלל שיעורי בית של ילדה בת 11, ובטח שלא להלחיץ אותה.
 
יש לי שתי המלצות:
להבא, לא להילחץ בגלל עומס לימודים. לדבר עם המורה, ולהגיע איתה לתיאום שזה בסדר שהילדה לא תכין את כל השיעורים. שהמורה אפילו לא תשאל אותה, לא תציק לה, כלום.
והצעה שניה - למצוא מטפל אחר. אחד שיעזור לכם להירגע.
לצפיה ב-'לא נראה לי שהסברתי את עצמי נכון,'
לא נראה לי שהסברתי את עצמי נכון,
11/12/2018 | 12:53
1
82
אני לא נלחצתי מהשיעורים שלה במלא מובן המילה, אלה התייחסתי אליהם בכבד ראש.
כלומר יש משימה, אז צריך לבצע - יצא שהיא סרבה לבצע (במחשבה לאחור, כנראה בצדק, כי הכמות כנראה הבהילה אותה, ואנחנו לא ידענו לנתב את הפעילות), בסוף זה יצא מכל פרופורציה הגיונית, והכל קרה בגלל שיעורי בית. לא ויתרנו לה ואז היא התעצבנה עלינו כביכול. לא ידענו שאם לא נוותר לה, היא תגיב כמו שהגיבה.
אין ספק שלמדתי מההתרחשות הזו לא מעט ולוקחת לתשומת ליבי את ה"כשלים שלי".
נכנסתי לסחרור שפחדתי לפעול בו ולכן ביקשתי את הצעתי האנשים האוביקטיבים - מה עושים מכאן והלאה.
הגעתי למסקנות אישיות עם עצמי.
הרוב התייחסו לכך שאני חייבת לטפל בתגובה שלה - אני עסוקה בזה והיא מקבלת את הטיפול (פסיכולוגית ופסיכיאטר).
אני לבין עצמי עדין עסוקה בגורמים - איך אני כאמא צריכה לפעול:
איך אני אוכל לדעת ממה נובעים החרדות - האם היא מפחדת מלימודים? האם קשה לה חברתית (לא תמיד היא אומרת את האמת), מצד אחד היא אמרה לי שנה שעברה שהיה לה מאוד קשה ואף אחד לא רוצה להיות חבר שלה, השנה היא מביעה סיפוק בתחושה שלה.
מצד שני במהלך החופשה היא הציע לחברות שלה לבוא לישון אצלה - כולן סירבו, היו מספר בנות שהיא שלחה להן הודעה יום אחרי יום - באותם ימים היא אמרה לי, אמא , הילדה הזו באה לישון אצלי, ולאחר שראיתי את ההתכתבות זה בכלל לא היה נכון.
באותם ימים היא הייתה קשה מאוד, התפרצויות זעם וכו, ביום שישי האחרון, היתה ילדה שהזמינה אותה אליה, ומאותו רגע השמיים התהפכו, היא הפכה להרבה יותר נעימה וקשובה.
ובעניין הזה - האם אני מראה לה שאני שופטת אותה על היכולות החברתיות שלה? אני לא יודעת? האם אני גורמת לה לחרדה הזו? אני לא יודעת?? אני באמת מנסה לעזור לה, ואני לא יודעת אם אני עושה את זה נכון.
גם מבחינת הלימודים - אני לא יודעת איך לנהוג איתה - אני מנסה לעזור לה, לעשות לה סדר, ללמד אותה איך ללמוד, אני מזכירה לה שיש לה שיעורים, מזכירה לה שהיא צריכה ללמוד למבחנים...
האם עלי בכלל לחייב אותה ללמוד - או להניח לה??? אולי אני גורמת לה למצוקה הזו - אני לא יודעת???
אנחנו מקבלים הדרכה הורית, אבל לא תמיד הסיטואציות דומות - ולא תמיד אני שולטת באיך שהדברים נראים  - כלומר איך המסר שלי עובר - אולי שפת הגוף - שוב - לא יודעת כבר.
התחלתי לחשוב עם טיפול אחר - CBT - אבל בעלי אמר לי שמרוב שאני רוצה לתקוף את הבעיה, אני מתפזרת - אז שוב - אני במצב של חוסר אונים.
לצפיה ב-'אני מסכימה עם בעלך. אם אתם בתהליך של טיפול רגשי ומקבלים'
אני מסכימה עם בעלך. אם אתם בתהליך של טיפול רגשי ומקבלים
11/12/2018 | 19:17
82
הדרכת הורים, אם אתם מרגישים שהתהליך הוא נכון וסומכים על בעלת המקצוע שאתם עובדים מולה, אין שום תועלת בהכנסה של עוד טיפול. זה רק ייצור עומס רגשי על הילדה.
את כל השאלות שהעלית כאן את צריכה להעלות מול הפסיכולוגית והפסיכיאטר. הם אלו שאמורים לתת לכם תשובות, או לפתוח בתהליך בירור עם הילדה אם אין להם את התשובות.
אם המצב כל כך נפיץ כרגע ואת לא בטוחה בתגובה שלך, תעברו לקבל הדרכת הורים פעם בשבוע (לא יודעת מה השכיחות שלכם כרגע. בד"כ נהוג שנפגשים אחת לחודש לכל היותר), עד שתרגישי שאת כן מצליחה לקרוא את המצב וכן מצליחה להגיב נכון.
נכון שבכל פעם היא מתפרצת מסיבות אחרות (לחץ של ש"ב, לחץ של חוסר הצלחה חברתית), אבל אני מנחשת שהדרכים להרגיע אותה הן דומות, וצריך לאט לאט לזהות את הדפוס - דפוס התגובה שלה, דפוס התגובות שלכם - ולפרוץ את המעגל הזה.
דווקא כאמא (יותר נכון - כחלק מזוג הורים...) שהתמודדו עם דברים מאוד דומים למה שאת מתארת, ואפילו בגיל הרבה יותר צעיר, כולל אמירות אובדניות מאוד מפורשות וברורות, מה שלנו עזר היה לא רק הטיפול הרגשי, אלא מעורבות בית ספרית מכוונת. במשך שנה שלמה קיימנו בבית הספר פגישות רב-צוותיות אחת לחודש, שכללו את מנהלת בית הספר, המחנכת, היועצת, פסיכולוגית בי"ס, התראפיסט של הילד, ובפגישה הראשונה נכחה גם פסיכולוגית קלינית שעשתה לילד אבחון פסיכו-דיאגנוסטי. המפגשים האלו אפשרו לגורמים בבית הספר להעביר מידע ישירות לתראפיסט, לשמוע ממנו על תכנים שעולים בטיפול, ולשמוע מאיתנו על מה קורה בבית. זה עזר לכל הצדדים לקבל כל הזמן תמונת מצב מלאה ומתעדכנת לגבי מצבו של הילד, הקשיים, ההתנהגויות, הדרכים בהן הוא מגיב לכל מיני סיטואציות, ובהדרגה גם להעביר מידע לגבי מה עובד, מה עוזר, במה רואים שיפור ועל מה עוד צריך לעבוד.
במשך שנתיים שלמות היינו במצב קטסטרופלי עם הילד, שהיה חוזר כל יום בוכה הביתה. אמירות אובדניות מולנו ומול צוות בית הספר כבר בגיל 8. ורק אחרי שהתחילה הפעולה המשולבת, הרב-מערכתית הזו, ולא רק שיחות שלי מול המחנכת, התחלנו בהדרגה לראות שיפור.
השנה אנחנו במקום אחר לגמרי, וכל האמירות האובדניות קבורות בעבר ולא חזרו. אנחנו עדיין מקיימים פגישות רב-צוותיות בבית הספר, גם ביוזמת המחנכת וגם ביוזמתנו, כדי להיות עם אצבע על הדופק. התכיפות שלהן ירדה לשני מפגשים בכל מחצית ולא אחת לחודש, כי השינוי שחל הוא מאוד משמעותי. ועדיין חשוב לכולם להיות במעקב, כדי שלא נפספס שינוי מגמה לרעה.
מה שאני מנסה להגיד זה שלפחות מניסיוני האישי, מעורבות בית הספר יכולה להביא לשינוי מאוד משמעותי, ולא צריך להסתיר את הקשיים מבית הספר. להיפך.
לצפיה ב-'את יודעת מה מבאס אותי בבית הספר - שבתחושה שקיבלתי הם יותר '
את יודעת מה מבאס אותי בבית הספר - שבתחושה שקיבלתי הם יותר
11/12/2018 | 13:24
84
חיפשו כותרות, איך לתייג את הילדה, מאשר לטפל בבעיה, ממה היא נובעת.
כאילו יותר קל לשלוח אותה לטיפול כזה או אחר, דרך להוריד את האחריות
אני מחפשת את הדרך, שבה הם ינסו לבדוק איפה הקושי - ולהם יש את הכלים - למשל שפסיכולוג של בית הספר יעשה מעקב אחר ההתנהלות שלה, שיחה שבועית וכו...
אני יודעת שהם מדברים איתה פה ושם והם מודיעים לי על מה. אבל זה לא מספיק, זה לא בתדירות קבוע (לפחות כרגע), אף אחד אחרי השיחה שלי איתם לא אמר לי, אני רוצה לדבר עם הילדה, אני רוצה לשמוע ממנה מה קרה.
יום למחרת היועצת הייתה בחופשת מחלה והיא רק התקשרה לבדוק שאנחנו לוקחים אותה לבדיקה אצל הפסיכולוגית.
 
לצפיה ב-'ווייפ ללא ניקוטין לילד בן 13 וחצי'
ווייפ ללא ניקוטין לילד בן 13 וחצי
30/11/2018 | 17:08
19
559
שלום, אשמח לקבל חוות דעת מקצועית. הבן שלי בן 13 וחצי, סובל מתופעות גיל ההתבגרות. הוא מבקש שניקנה לו ווייפ ללא ניקוטין. הוא אומר שהנוזל שאינו מכיל ניקוטין לא מזיק לבריאות. האם אכן כך? תודה מראש לעונים ושבת שלום
לצפיה ב-'הבן שלי בן 13 וחצי ואם היה מבקש ממני כזה דבר היה חוטף שתי'
הבן שלי בן 13 וחצי ואם היה מבקש ממני כזה דבר היה חוטף שתי
02/12/2018 | 09:50
12
204
סטירות. אין מצב בחיים שהייתי מסכימה לקנות לו את זה:
 
 
**טוב, לא באמת שתי סטירות. אבל כן שיחות, הסברים, דוגמאות לסכנות וכו. אצלנו מדברים על ענייני נזקי העישון מגיל אפס, ולשמחתי בן ה13 וחצי שלי הוא ספורטאי, ואין סיכוי שיעלה בדעתו רעיון כזה. במקומך הייתי מנסה לעצור את זה כבר עכשיו, כולל הפחדות ויזואליות של סכנות העישון מכל סוגיו.
לצפיה ב-'אנה ארונוב ספורטאית מצטיינת ומעשנת'
אנה ארונוב ספורטאית מצטיינת ומעשנת
10/12/2018 | 16:31
11
106
האמת, לא ברור לי, איך היא רצה מרתון?
לצפיה ב-'גם מאמן השחייה של הבן שלי מעשן מאוד קלוקל בעיניי'
גם מאמן השחייה של הבן שלי מעשן מאוד קלוקל בעיניי
11/12/2018 | 08:30
80
כמובן שהעובדה שאנחנו מפמפמים לילדים מגיל 0 את סכנות העישון לא מבטיחה לי במאה אחוז שהילדים ימנעו מזה כשיגדלו, אבל אני חושבת שזו המחויבות שלנו כהורים.
לצפיה ב-'היא ספורטאית מצטיינת? באיזה ספורט?'
היא ספורטאית מצטיינת? באיזה ספורט?
11/12/2018 | 09:35
9
28
לצפיה ב-'לא כ"א יכול לרוץ מרתון והיא התחילה מאפס ללא כל ניסיון בריצה'
לא כ"א יכול לרוץ מרתון והיא התחילה מאפס ללא כל ניסיון בריצה
11/12/2018 | 13:20
8
68
חוץ מזה, הייתה ספורטאית מצטיינת בתחום הריקודים הסלוניים והשתתפה באליפויות עולם.
לצפיה ב-'ריקוד זה לא ספורט, זה ריקוד. זה שיש במשהו אליפות'
ריקוד זה לא ספורט, זה ריקוד. זה שיש במשהו אליפות
11/12/2018 | 13:39
7
90
עולם לא הופך אותו לספורט (אני מסוגלת לדמיין עולם שבו ריקוד נחשב לספורט, אבל נכון לעכשיו, בעולם שלנו הוא לא נחשב לספורט). ולרוץ מרתון לא הופך אותך לספורטאי מצטיין. אז היא לא.ספורטאית מצטיינת?
אגב, אם אתה מסתמך על כתבות ברשת לגביה כמקור המידע שלך, שם גם כתוב שהיא נגמלה מעישון בסביבות סוף 2016, לפני שהיא רצה מרתון בפעם האחת שהיא רצה (פברואר 2018).

לצפיה ב-'היית פעם בתחרות של ריקודים סלוניים?'
היית פעם בתחרות של ריקודים סלוניים?
11/12/2018 | 15:42
6
61
ההכנות לתחרות הן ע"י אימונים אינטסיביים של חיזוק הגוף הן באירובי והן באנארובי ובנוסף יש גם את אלמנט הריקוד שדורש מאמץ אירובי עצום.
 
היה את התכנית שלה למציאת בן זוג ושם הראו אותה מעשנת, כך שהיא לא נגמלה ובכל זאת עדיין רצה, אומנם לא מרתון, אך בהחלט מרחקים ארוכים.
לצפיה ב-'אתה אמרת שהיא ספורטאית מצטיינת,'
אתה אמרת שהיא ספורטאית מצטיינת,
11/12/2018 | 16:36
5
50
אז התעניינתי לגבי איזה ספורט - כי ריקוד, כאמור, זה לא ספורט (וזה שהיא רקדנית אני יודעת).
לגבי התכנית למציאת בן זוג - זה היה, ככל הנראה, אחרי המרתון (במרץ עדיין חיפשו משתתפים). אז יכול להיות שאחרי המרתון היא חזרה לעשן. באוגוסט 2017 היא עדיין דיברה על איך היא נגמלה. המרתון היה, כאמור, בפברואר 2018. אני לא יודעת מתי הייתה הפעם האחרונה שהיא רצה חצי מרתון, ואם זה היה לפני או אחרי שהיא חזרה לעשן (וגם לא כמה היא מעשנת). מה שאני כן יודעת, כאמור, זה שלפי הכתבות היא הייתה גמולה בין נובמבר 2016 עד לפחות אוגוסט 2017 (https://tld.walla.co.il/item/3041904), שהמרתון היה בפברואר 2018 (https://pplus.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5130511..., ושהסדרה עוד לא התחילה אפילו את הליהוק במרץ 2018 (https://www.israelhayom.co.il/article/541321) .
לצפיה ב-'הרקדנים מוכרים כספורטאים מצטיינים בצבא, אז כנראה שההגדרה שלך'
הרקדנים מוכרים כספורטאים מצטיינים בצבא, אז כנראה שההגדרה שלך
11/12/2018 | 17:05
4
39
לספורט שגויה.
 
אגב, אפילו שחמט נחשב לספורט, אך בזה אני מסכים שזה לא נחשב לספורט, למעט למוח.
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי אתה טועה. בצבא יש ספורטאי מצטיין,'
למיטב ידיעתי אתה טועה. בצבא יש ספורטאי מצטיין,
11/12/2018 | 18:16
3
93
רקדן מצטיין, מוזיקאי מצטיין ואמן מצטיין, כלומר רקדן הוא קטגוריה נפרדת מספורטאי.


לצפיה ב-'בצבא יש קריטריון שמי שמתחרה באליפות עולם ומביא מדליה נחשב'
בצבא יש קריטריון שמי שמתחרה באליפות עולם ומביא מדליה נחשב
11/12/2018 | 20:02
2
43
כספורטאי מצטיין וגם זוכה למימון נסיעתו + משכורת זעומה.
לצפיה ב-'שוב, אם מדובר בריקוד זה רקדן מצטיין.'
שוב, אם מדובר בריקוד זה רקדן מצטיין.
11/12/2018 | 20:36
1
70
אולי התנאים דומים לאלה של ספורטאי מצטיין, אבל זה עדיין רקדן מצטיין.
 
וכרגיל, סטינו מהנושא - הנקודה הייתה שחשבתי שאתה מתכוון שהיא מצטיינת במשהו שאינו ריקוד - זה שהיא רקדנית ידעתי, כמובן, וחשבתי שאתה מתייחס למשהו אחר, שהיא מצטיינת בו.
לצפיה ב-'התכוונתי גם לזה, כי לרוץ מרתון או אפילו חצי מרתון לא כ"א '
התכוונתי גם לזה, כי לרוץ מרתון או אפילו חצי מרתון לא כ"א
11/12/2018 | 23:04
31
יכול, לרבות אנוכי, שאני רואה את עצמי דיי עוסק בספורט כאקט בריאותי (לא כמקצוע).
 
בשל המשמעת העצמית הגבוהה שלה היא צלחה את המטרה שהציבה לעצמה.
לצפיה ב-'הילד בן 13 ולכן הוא עדיין לא אדם אחראי, מה התירוץ שלך?'
הילד בן 13 ולכן הוא עדיין לא אדם אחראי, מה התירוץ שלך?
02/12/2018 | 12:51
140
ילד בן 13 אומר שאין נזק לבריאות, זו חוות הדעת שאת מתכוונת להסתמך עליה או שיש בכוונתך לעשות חיפוש באינטרנט וללמוד ממקורות מוסמכים?
לצפיה ב-'הבת שלי היתה זוכה לכאלה צרחות שהיתה מצטערת שנולדה.'
הבת שלי היתה זוכה לכאלה צרחות שהיתה מצטערת שנולדה.
02/12/2018 | 14:49
3
57
לצפיה ב-'יש לי נכד בארה''ב שמעון מריחואנה'
יש לי נכד בארה''ב שמעון מריחואנה
03/12/2018 | 20:37
2
177
מותר לעשן וזה לא פלילי וההורים לא עושים מזה עניין.
 
אם לא תאפשרו לו הוא יעשה את זה בסתר, גם אני התחלתי לעשן בגיל 13, עשיתי צבא התחתנתי היתה לי ברירה לתפארת ולא קרה לי שום רע ונורא.
לצפיה ב-'זה מה שאתה חושב'
זה מה שאתה חושב
10/12/2018 | 16:33
67
הגוף זוכר וזה יבוא לך כבומרנג.
לצפיה ב-'אני גם מכיר כאלה שנוסעים ללא חגורת בטיחות'
אני גם מכיר כאלה שנוסעים ללא חגורת בטיחות
12/12/2018 | 12:01
50
ולא קרה להם שום דבר רע - עד שיקרה.
באנלוגיה יש רק פגם אחד, לאי חגירת חגורת בטיחות אין נזק מצטבר.
 
להורים יש תפקיד בחינוך הילד ושמירה על בריאותו, הם לא אמורים לאפשר לילד בן 13 לעשות דברים שפוגעים בו רק כי ככה בא לו.
לצפיה ב-'אם את שמחה לחוות דעת מקצועית, פני לאיש מקצוע'
אם את שמחה לחוות דעת מקצועית, פני לאיש מקצוע
09/12/2018 | 09:56
77
למשל לרופא.
 
לא מבינה אנשים שמתכוונים לקבל החלטה האם לאשר לילד לעשן, על סמך כמה תגובות בפורום אנונימי
 
 
וכמובן גם אני חושבת שהוויפ הזה הוא מסוכן. בין היתר כי הוא מצליח לעבוד על אנשים ולהתיימר להיות בלתי מזיק.
לצפיה ב-'הוא מתנשא ומזלזל. איך אפשר לעבוד איתו על הנושא?'
הוא מתנשא ומזלזל. איך אפשר לעבוד איתו על הנושא?
20/11/2018 | 13:49
8
174
איך עוזרים לו לראות את הבעייתיות
ומסייעים לו להימנע מכך?
 
רקע:
בן 12, נבון מאד (מחונן),
חברותי, עוסק בספורט.
 
ילד אמצעי,
הגדולה גם היא מחוננת עם קשב וריכוז חזקים (אצלו בקטנה ולא מצריך טיפול תרופתי), מושכת המון אנרגיות של זמן ומשאבים נפשיים,
יש אחות קטנה בכמה וכמה שנים.
מאז ומתמיד נהנה והיה לו חשוב להרגיש 'יותר'. בלט בגלל היכולות שלו. היה לו קשה כשלא היה *הכי*.
פעם ב... היו נפלטים לו דברי 'שוויץ' - מבוססי מציאות אך לא נשמעים טוב. לא היה במינון חריג ולא כאורח חיים.

בחודשים האחרונים, כנראה עם פרוץ גיל ההתבגרות , סגנון הדיבור הפך לעיתים תכופות יותר למאד מזלזל ומתנשא.
למשל, במסגרת חוג כלשהו, כשמדבר על אחרים בחוג בפנינו אבל גם תוך כדי החוג - "הם כבר שנתיים בחוג, איך הם לא יודעים ל..."
גם בבית מול האחיות,
אפילו מול הסבתא או בשיחות חולין.
מרגיש שזה הפך לחלק מרכזי בסגנון הדיבור שלו.
באחד מהחוגים בהם הוא לוקח חלק כתבו המדריכים על האווירה בחוג, שהדרדרה השנה והפכה לכזו בה השיח הוא שיח הדדי מזלזל, אז אני מבינה שהוא לא היחיד.
זה רק אומר שיהיה לי קשה יותר לעקור את ההתנהגות הזו, אם היא נורמה לפחות בחלק מהמעגלים החברתיים שלו.
שוחחתי איתו על כך.
ניסיתי להבין מאין נובע.
לדעתי נחלק לשניים: יש מקומות שהקטנת האחר כנראה גורמת לו לצערי להרגיש טוב יותר, ויש מקומות שבאמת הוא לא מצליח להבין איך האחרים אינם מצליחים.
אני מנסה מכמה זויות:
גם לומר לו שהקטנת האחר אינה מגדילה אותו,
גם לנסות לשקף לו איך זה מרגיש להיות מהצד השני,
אפילו נתתי לדוגמא דמות מתוכנית בה הוא צופה לעיתים, שלדון מ"המפץ הגדול", וכיצד ההתנשאות הטבעית שלו מתקבלת.
אני לא בטוחה שזה חודר אליו.
חשוב לי שיבין שזה לא תורם לו אלא ההיפך, גורם לו נזק.
הייתי רוצה שיצליח לחוש אמפטיה כלפי מי שאכן אובייקטיבית פחות הולך לו.
אשמח לשמוע רעיונות
 
לצפיה ב-'יש לילד איזושהי דמות משמעותית קרובה יותר לגיל שלו'
יש לילד איזושהי דמות משמעותית קרובה יותר לגיל שלו
21/11/2018 | 07:35
1
97
שגם אתם מדברים איתה? נניח בן דוד שקצת יותר מבוגר ממנו?
לצפיה ב-'הרעיון מצוין, אבל לצערי - אין. בני הדודים בני גילו'
הרעיון מצוין, אבל לצערי - אין. בני הדודים בני גילו
21/11/2018 | 12:19
30
לצפיה ב-'אני חושבת שזה חלק מגיל ההתבגרות'
אני חושבת שזה חלק מגיל ההתבגרות
21/11/2018 | 08:54
1
92
בעיני כל מה שאתם אומרים לו הוא מצויין, וסביר להניח שיופנם רק בהמשך. האם את חושבת לו יכולת אמפטיה לאחרים? רוב הסיכויים שיש לו וכרגע הוא בוחר לא להשתמש בה. והוא יבין בעיקר מתגובות החברים (אם למשל זה יהווה בעיה חברתית עבורו).
בינתיים הייתי דואגת רק להציב גבולות סבירים, למשל לא לקבל אם הוא מדבר בצורה פוגענית בבית. מעבר לזה, חלק מההתבגרות זה להבין שיש השלכות למעשים שלך ולמילים שיוצאות לך מהפה. וכזה יקרה הוא ייזכר בכל ההסברים המצויינים שלכם.שאין
לצפיה ב-'תודה. מקווה שאכן יפנים.... קשה לי'
תודה. מקווה שאכן יפנים.... קשה לי
21/11/2018 | 12:20
67
לקשר אליו את ההתנהגות הזו.
וגיל ההתבגרות שלו רק התחיל.......
לצפיה ב-'אם הוא מחונן יש לו תחושה של אני ואפסי עוד. בגילו הוא כבר'
אם הוא מחונן יש לו תחושה של אני ואפסי עוד. בגילו הוא כבר
21/11/2018 | 19:55
1
103
הפנים את העובדה שהוא כנראה יודע טוב מאחרים דברים רבים, לכן הוא שחצן ומזלזל. למרבה הצער, יכולת שכלית לא הולכת תמיד יד ביד עם יכולת רגשית. הוא צריך לגדול ויכולתו הרגשית להתפתח כדי שיפסיק להעליב ולזלזל. זה יקרה מתישהו, לא בקרוב.
מה עושים בינתיים? אין הרבה מה לעשות. אם הוא כזה חכם, אולי שיחה קטנה על כך שהוא אכן נבון מאוד, אבל כנראה לא מספיק אם הוא גם פוגע באחרים ולא רואה את הצד שלהם. האם זה יעזור? בספק. אבל אולי תרגישי שעשית משהו.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/11/2018 | 06:35
8
לצפיה ב-'יש פרק בעונה השניה של "שלדון הצעיר"'
יש פרק בעונה השניה של "שלדון הצעיר"
22/11/2018 | 11:17
1
116
בו מראים כמה הוא חכם לעומת אחותו התאומה באינטיליגנציה אקדמית וכמה היא חכמה לעומתו באינטיליגנציה רגשית.
 
אני לא תולה בצפיה בפרק מסדרה קומית תקוות רבות אבל מכיוון שמדובר במאמץ קטן יחסית, חצי שעה של צפיה,
אולי אם הוא יצפה בפרק הזה הוא יבין בעצמו שכמו שהוא רואה באחרים טפשים בסיטואציות אקדמיות אולי הם רואים בו טיפש בסיטואציות חבריות, ולא כל כך חכם להפגין את הטפשות הזו בקולי קולות וברבים.
מכיוון שלא בדובר בילד טיפש אלא בבעית חוסר רגישות חברתית ואמפטיה (שכנראה יגיעו עם הזמן) יכול להיות שצפיה בפרק גם בלי פרשנויות מסוג "אתה רואה איך אתה נראה..." הוא יגיע לתובנות בעצמו.
לצפיה ב-'ננסה, תודה'
ננסה, תודה
25/11/2018 | 12:52
12
לצפיה ב-'ילד שאפתן שלא רוצה ללמוד'
ילד שאפתן שלא רוצה ללמוד
20/11/2018 | 14:20
5
195
יש לי ילד שאפתן מאד שלא אוהב להשקיע. כתוצאה, היו תכניות לימודיות שביקש להתקבל, אבל לא התקבל - בעיקר כי לא השקיע בהכנות. אבל גם כי, למעט תכנית אחת, מראש לא היו לו הרבה סיכויים (הוא ילד חכם אבל לא גאון על).
עכשיו הוא שוב מבקש לנסות להתקבל לתכנית חדשה. הוא לומד קצת, אבל ברור שלא מספיק. גם ככה אין לו הרבה סיכויים מבחינת היכולות שלו. אבל בכל זאת, כן יש איזשהו סיכוי אם ילמד ממש קשה. 
ואנחנו מתלבטים מה לעשות: בעלי טוען שאם הילד רוצה לגשת, אסור להגיד לו לא, כי נשדר לו שאין לו יכולות וזה יפגע ברצון שלו בעתיד להשקיע. ושאם ייכשל בגלל שלא למד, זה ילמד אותו לקח (לא קרה עד עכשיו). 
אני, לעומת זאת, טוענת שמיותר לתת לו להיכשל שוב ודווקא זה יפגע במוטיבציה שלו בעתיד.
מה דעתכם? 
 
לצפיה ב-'לדעתי ההתנהלות שלכם עלולה להשיג בדיוק את ההיפך'
לדעתי ההתנהלות שלכם עלולה להשיג בדיוק את ההיפך
20/11/2018 | 17:46
2
133
לדעתי החשש הוא בעיקר שלך ממה שנראה לך ככשלון ואת לא מרגישה מה את משדרת כשאת אומרת
"הוא לומד קצת, אבל ברור שלא מספיק. גם ככה אין לו הרבה סיכויים מבחינת היכולות שלו."
אולי עברית לא שפת האם שלך, אולי לא שמת לב, לא ברור לי, אבל לדעתי זו דרך חשיבה הרסנית.
 
אני חושב שבסדר גמור להגיד לילד שקשה מאוד להתקבל לתוכנית כשהוא מתחרה עם המון ילדים מוכשרים אחרים והדרך להגדיל את הסיכויים שלו לטווח ראלי הוא השקעה בלימוד והכנה מתאימים.
חוסר הצלחה לא חייבת להיות חוויה מנמיכה וצורבת, יכולה להיות חוויה מעצימה.
כדי להתעצם מחוסר הצלחה צריך להבין את הגורמים לה, ו"לא למד מספיק" לא נחשב גורם, צריכים להיות ספציפיים.
למשל אם לא הצליח בגלל שלא ידע לפתור משוואה ריבועית, צריך לבדוק למה לא ידע לפתור משוואה ריבועית
לא ידע שזוהי דרישה? ידע שיש דרישה כזו אבל לא דאג לקבל את הידע?.....
אם לא ידע שיש דרישה אז איך ידע בפעם הבאה מהן הדרישות? אם לא דאג לקבל את הידע איך בפעם הבאה יקבל את הידע?
והתפקיד של ההורים לתמוך. הבהרה: תמיכה זה לא "לך תלמד כי אחרת תיכשל כמו פעם קודמת", תמיכה צריכה להיות עזרה בפתרון של קשיים.
לצפיה ב-'לא כל כך הבנתי למה התכוונת במשפטים הראשונים'
לא כל כך הבנתי למה התכוונת במשפטים הראשונים
20/11/2018 | 22:28
1
102
ויש שתי סיבות לכישלון  צפוי: הוא באמת לא מתאים ( מה לעשות, הוא מעל הממוצע אבל זה לא מספיק לתכנית) והוא לא לומד - לא סגורה עד כמה החומר לגמרי מוגדר. 
לצפיה ב-'נראה שמי שלוקח קשה את הכישלון זו את'
נראה שמי שלוקח קשה את הכישלון זו את
21/11/2018 | 07:33
99
מבחינתך אם הילד לא הצליח זו איזושהי טראומה,
לגבי הילד אני לא יודע, יכול להיות שמבחינתו היחס הוא "ננסה ואם יצליח אז יופי ואם לא אז לא נורא" ויכול להיות שמבחינתו החוויה קשה, לא יודע כי אין פרטים, אבל מה שכן ברור שמבחינך החוויה מאוד קשה.
נראה שמכיוון שהחוויה מבחינתך כל כך קשה את משדרת חוסר ביטחון ביכולות של הילד,
ילד עשוי לפתח חוסר ביטחון עצמי אם להורה שלו אין בו אמונה, או לחילופין הילד לומד להתעלם מההורה, שתי תוצאות לא רצויות.
 
בקיצור מה שהתכוונתי במשפטים הראשונים כדאי שתלמדי לספוג חוסר הצלחה של הילד בצורה קצת פחות דרמטית, תלמדי לשחרר קצת גם את עצמך וגם אותו. יותר בריא לך לילד ויחסים בינכם.
בהמשך של הפוסט אמרתי שכדאי שתלמדי לעזור לילד בצורה של עזרה בונה ולא ביקורת הורסת.
 
אני מבין מהפוסט שלך שאת שואלת איך "לתקן" את הילד, אבל נראה לי שקודם כל את צריכה "לתקן" את עצמך.
לצפיה ב-'שינסה. מי יודע, אולי יצליח. אם לא - ילמד להבא.'
שינסה. מי יודע, אולי יצליח. אם לא - ילמד להבא.
20/11/2018 | 17:46
1
103
זה שאת תגידי לו לא לגשת כי אין לו סיכוי - זה ירפה את ידיו גם לעתיד.
 
או שהוא פשוט יחליט שאת לא מבינה כלום, ולא מאמינה בו, ואין סיבה להתייעץ בך
לצפיה ב-''
21/11/2018 | 16:12
12
לצפיה ב-'יש כאן הורים לילדים שסבלו מחרדות והצליחו לצאת מזה?'
יש כאן הורים לילדים שסבלו מחרדות והצליחו לצאת מזה?
11/11/2018 | 10:12
25
661
קודם כל הייתי שמחה לדעת אם יש כאן הורים שילדיהם סבלו מחרדות וזה עבר (עם או בלי טיפול פסיכולוגי) ואחרי כמה זמן.
הבת שלי, בת 11, מטופלת גם אצל פסיכולוגית וגם אצל פסיכיאטר?
אך אני תוהה עד כמה אפשר - המימון והזמן שנדרש הופך להיות עול לא פשוט עבורנו.
החרדות שלה נובעות (לדעתי) מהפחד שלא אוהבים אותה מספיק, גם אנחנו, מפחד להיסתדר במקום אחר (למשל טיול של הצופים).
וזה בא לידי ביטוי:
* בשטיפת ידים חוזרות (והיא מבקשת מאיתנו לאחרונה, לבוא, לומר לה שהכל בסדר ולהפסיק, כלומר לדרוש ממנה להפסיק את הפעולה).
סגירת הדלת מספר פעמים לפני יציאה.
הוסיפה לאחרונה נגיעה בפנים בצורה מוזרה, כמו כן שתיה, כאילו היא מתרכזת בכוס ושותה בצורה מוזרה
לפני היציאה לטיול הצופים זה היה נורא! באותו יום (היציאה לטיון הייתה בשעה שלוש) היא פתאום ברחה לבעלי, רק כי אמר לה לא עכשיו (בזמן שהחזירו את הקטן מהגן), בכי פתאומי בטענה שהיא מרגישה שרטוב לה למטה, פתאום שוב בכי, וקראה לנו וכשנכנסתי אליה לחדר היא כעסה עלי אבל מצד שני המשיכה לקרוא לי (הייתה מבולבלת ונסערת בצורה מטורפת), פתאום היא יצאה מהחדר, כולה נסערת, יצאה למרפסת וצעקה שנמאס לה ובא לה למות והיא לא יכולה יותר, החזיקה משהו ואיימה לשבור אותו, אני תפסתי אותה ביד והכנסתי אותה הביתה (גם מתוך פחד שתעשה משהו נורא וגם מהבושות), הרגעתי אותה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה וכל היום עשיתי לה דברים בשבילה (טענתה הייתה שאנחנו לא איתה, אבל היא לא נתנה לי להיכנס), לאחר מכן יצאה ונכנסה לשירותים מספר פעמים, שטפה ידים פעמים רבות, לקח לה זמן עד שיצאה מהבית, גם איחרנו קצת, אבל בסופו של דבר היא עברה את הטיול יפה, ללא טלפונים, מלבד אחד קטן בשעות הערב ובדרך חזרה הביתה.
אנחנו בטיפול פסיכולוגי, אבל תוהה לעצמי, עד מתי, אנחנו מכילים מבינים אותה מחבקים אותה, אבל אני עצמי הופכת להיות חרדה למצבה...
מה עושים?
לצפיה ב-'בהחלט יקירה'
בהחלט יקירה
11/11/2018 | 11:05
8
210
מחזקת אותך.
זו תקופה קשה, ללא ספק.
ביתי כשהיתה ממש בגיל הזה, (כיתה ה׳) סבלה מהתפרצות של חרדה וocd ברמה אותה את מתארת. ויותר מכך... אפילו הפסיקה ללכת לביהס למשך כמה ימים תוך כדי הטיפול.
היא טופלה באותה שנה באופן אינטנסיבי.
קודם כל CBT, ממליצה בחום!! מטפל שזו ההתמחות שלו.
במקביל טופלה בטיפול פסיכיאטרי, התאמת הטיפול הנכון לקחה זמן, והשתנתה כל הזמן... היה אפילו שילוב של כדורים - לטיפול בחרדה, לטיפול ב-ocd כל פעם לפי המצב...
מוסיפה, להזהר מאד בשינוי מינון של כדור פסיכיאטרי, גם אם הפסיכיאטר אומר תעברו מחצי כדור לכדור שלם, לבדוק איתו בעדינות אם אפשר להגדיל קודם ברבע כדור ליומיים שלושה ורק אז להוסיף. יש לי נסיון מר מאד עם הקפצה של מינון (ולא רק לי).
ביתי היתה מטופלת באותה שנה אצל פסיכולוגית נוספת, שדאגה לכל נושא הדימוי העצמי (למה אני שונה מכולם, אולי לא אוהבים אותי וכו׳).

ולסיום -
ביתי היום בת 26. בחורה נהדרת, חזקה, יודעת מה היא רוצה. לומדת (על אף הפרעות הקשב), חברתית ומקסימה!
הטיפול הפסיכיאטרי נמשך באותה שנה ולאחר מכן ירד בהדרגה.
החרדה, לא עוברת. היא יכולה להרים ראש במצבים מסויימים (צבא למשל), וזה קרה גם אצלנו. אבל בטיפול CBT לומדים להתמודד, לא לפחד מהפחד...
במהלך השנים היו עוד פעמיים שהיא נזקקה לחיזוק של פסיכולוגית.
מחזקת אותך, תנו לה את כל הגיבוי. חבקו אותה. נסו להבין  - החרדה היא אמיתי, הסימפטומים הפיזיולוגים הם אמיתיים. אין פה הצגות.
חבקו, אבל אל תוותרו על התמודדות, בהתאם לטיפול (התמודדות הדרגתית).
 
לצפיה ב-'איך את פעלת מולה? האם ביקשת ממנה להפסיק כאשר נכנסה לחרדה '
איך את פעלת מולה? האם ביקשת ממנה להפסיק כאשר נכנסה לחרדה
11/11/2018 | 12:23
7
154
והחלה פעולות כמו סגירה של דלתות כמה פעמים - מה את עשית שבסוף עזר לה?
לצפיה ב-'הכל צריך להיות מתואם מול המטפל/ת'
הכל צריך להיות מתואם מול המטפל/ת
11/11/2018 | 12:32
6
154
כמו שכתבתי, הטיפול CBT, הוא טיפול שעוזר בהתמודדות עם החרדה, ובהפנמה של הגוף ושל הנפש שגם אם לא תעשה הפעולה ״המשחררת״ החרדה תרד ותעבור.
מה שהבת שלך עושה זה טקס שהמטרה שלו זה לשחרר אותה מהחרדה.
היא חווה חרדה, היא מרגישה רע מאד, ומשהו אומר לה שאם תפתח ותסגור את הדלת 4 פעמים עכשיו, החרדה תרד....
 
לבקש להפסיק, להמנע...? בלי חיזוק אחר, זה סתם סבל.
אם היא חרדה ואת מונעת ממנה את הטקס, החרדה עולה.
חייב להיות טיפול תומך במקביל.
מה שעושים בד״כ בcbt זה שמנסים להתמודד בקטנה עם החרדה, כל פעם צעד ועוד צעד.
הבת שלי לא הלכה לביה״ס במשך כמה ימים, ותוך כדי הטיפול היתה צריכה לתרגל, הליכה ביחד איתי וחזרה הביתה, ואז הליכה ביחד איתי ושהמורה מקבלת אותה בחיבוק או בדרך אחרת והיא יושבת רק בשולחן מולה....
ככה לאט לאט מתקרבים אל הדבר שחרדים ממנו.
 
כשזה תוך כדי טיפול, את גם יודעת איפה לשים את הגבול, להגיד תתמודדי עם זה - כי יש לך את הגיבוי ואת יודעת שהיא כבר יכולה.
 
שוב, החרדה היא אמיתית, הפחד הוא גדול, אם יש סימפטום פיזיולוגי -זה לא הצגה - היא באמת מרגישה נחנקת/כאב בטן/בחילה/כאב ראש/דפיקות לב, או כל דבר אחר שנמצא אצלה.
המון אמפטיה
ושיתוף פעולה עם המטפל
צריך מטפל שאפשר לסמוך עליו וללכת איתו.
 
לצפיה ב-'סליחה שאני משגעת אותך, אני במצב של חוסר אונים'
סליחה שאני משגעת אותך, אני במצב של חוסר אונים
11/11/2018 | 12:37
5
140
ביררתי לגבי CBT, בנוסף לפסיכיאטר והפסיכולוגית, הבנתי (לא מהמטפלים, אלה מאחרים), שטיפול בשיטה זו נועד לטיפול על חרדה ספציפית (כגון חרדה מטיסות, חרדה מקולנוע וכו).
האם יש לך המלצות למטפלים מהסוג הזה שיכול להתאים לבת שלי?
או למישהו אחר כאן?
אנחנו מאזור השרון
לצפיה ב-'מטפל cbt יטפל בכל חרדה באופן ספציפי'
מטפל cbt יטפל בכל חרדה באופן ספציפי
11/11/2018 | 12:52
117
אבל לבת שלך, גם אם את לא יודעת, יש חרדה שאפשר לשים עליה את האצבע.
זה נראה לך שהיא סתם חרדה, והיא גם לא יודעת אולי להגיד ממה... אבל מטפל יבין איפה הנקודות הבעיתיות שלה.
יש לי 2 ילדים שטופלו בcbt לחרדה. יש לי רק מילים טובות להגיד על הטיפול הזה.
המטפלת שלנו, עמוסה ואני יודעת שהיא לא מקבלת חדשים.
נסי קצת לבדוק, להכנס לעולם הזה, לבקש המלצות על פסיכולוגים שcbt זו המומחיות שלהם.
יכול להיות שהפסיכיאטר יכול להמליץ, בטח עבד בעבר עם פסיכולוגים שמטפלים כך.
זה נשמע שהילדה סובלת, ואתם בודאי סובלים. זה משפיע על כל המשפחה ועל כל הדינאמיקה המשפחתית. אבל זה פתיר, וההתגברות על הקשיים תסתיים במשפחה חזקה ומאוחדת ובילדה שהיה לה קושי והיא הצליחה להתמודד איתו והיא חזקה ומכירה בחוזקות שלה.
כל הזמן לעודד אותה על הצלחות קטנות ובלי שיפוטיות על הטקסים.
לצפיה ב-'ואת ממש לא משגעת אותי. אין בעיה בכלל. תשאלי בכיף מה שבא לך..'
ואת ממש לא משגעת אותי. אין בעיה בכלל. תשאלי בכיף מה שבא לך..
11/11/2018 | 13:04
3
34
לצפיה ב-'תודה!!!! אשמח בכל זאת לקבל את הפרטים של המטפלת שלכם בפרטי'
תודה!!!! אשמח בכל זאת לקבל את הפרטים של המטפלת שלכם בפרטי
11/11/2018 | 13:14
2
84
כל עוד היא מטופלת אצל פסיכולוגית, אז יש לנו זמן המתנה, ותמיד שווה לנסות...
לצפיה ב-'לא אוכל לתת את השם כי הפנתי אליה כבר ואני יודעת שהיא לא מקבל'
לא אוכל לתת את השם כי הפנתי אליה כבר ואני יודעת שהיא לא מקבל
11/11/2018 | 14:55
1
111
לא מקבלת.
כותבת לך בפרטי בכל מקרה.
לצפיה ב-'קרה לך שהילדה עשתה עצמה חולה/פצועה/כאובה פיזית/צולעת?'
קרה לך שהילדה עשתה עצמה חולה/פצועה/כאובה פיזית/צולעת?
15/11/2018 | 14:34
87
הילדה שלי מאתמול טעונת שכואב לה ברגל ולא יכלה ללכת, אבל ברגע שהיה לה היפ הופ, היא אמרה שתשתדל ללכת ורק תשב ותביט בשיעור, כשהלכה, ראיתי דרך המרפסת, שלא רק שהיא מצליחה ללכת, אלא רצה לשם, ומהמורה הבנתי שהיא השתתפה כרגיל ואיך שהסתים השיעור היא חזרה להיות צולעת... :/
לצפיה ב-'קודם כל, לא ברור לי '
קודם כל, לא ברור לי
11/11/2018 | 17:53
9
175
למה את חושבת שהכל נובע מחרדה שלא אוהבים אותה מספיק. מאיפה הגיע הרעיון הזה? מהטיפול הפסיכולוגי? כי זה לא נשמע לי בהכרח נכון.
דבר שני, אם הבנתי נכון, הדבר העיקרי שאת מתארת שמפריע זה OCD, ו-CBT אמור באמת לעזור.
דבר שלישי, אם היא לא רוצה ללכת לטיול של הצופים, למה היא חייבת ללכת? בסך הכל צופים הם לא חובה. למה חשוב שהיא תעשה דווקא את זה?
הבת שלי סובלת מחרדות מסוימות (במקרה שלה ברור ממה היא חרדה, כי היא פשוט מדברת על זה ומבטאת את זה), אבל לא מ-OCD, כך שהניסיון שלנו לא יעזור לך.
לצפיה ב-'כי החוכמה היא להתגבר על החרדות ולעתים צריך לעשות גם דברים'
כי החוכמה היא להתגבר על החרדות ולעתים צריך לעשות גם דברים
11/11/2018 | 20:36
5
118
פחות טבעיים לילד (במקרה שלה, ילדה) ולהוציא אותו מאזור הנוחות.
לצפיה ב-'אבל אם אין צורך (כלומר זה לא חובה) ואפשר'
אבל אם אין צורך (כלומר זה לא חובה) ואפשר
11/11/2018 | 20:51
4
112
לחכות שהיא תתבגר קצת ואולי תחשוש פחות מהפרידה מההורים (לא כל כך הבנתי אם מדובר בטיול עם לינה או לא) - אולי בכלל לא יהיה צורך לעשות משהו כדי להתגבר על הדבר הספציפי הזה. הרי גם ילד בן 5 היה מפחד לצאת לטיול בלי ההורים - לא היית שולח אותו דווקא כדי להתגבר על החרדה, אלא מבין שאולי כרגע זה מוקדם מדי בשבילו. במקרה שלה אולי גם הטיפול שהיא עוברת יעזור להביא אותה לשם מוקדם יותר - אבל בינתיים אפשר להימנע.
אם זה היה חובה הייתי מבינה את הדחיפות.
לצפיה ב-'אני לא פסיכולוג, אך מהסתכלות על עצמי, דברים שלא מיגרתי '
אני לא פסיכולוג, אך מהסתכלות על עצמי, דברים שלא מיגרתי
12/11/2018 | 00:01
3
108
בילדותי, רק הלכו והחמירו עם הגיל, עד לשלב שנלחמתי בשיניים לדכא אותם בגיל מאוד מבוגר ועדיין הם לא נעלמו לחלוטין, קרי מניסיון על עצמי, עדיף לבלום כל עוד זה לא התעצם.
לצפיה ב-'ושוב, אנחנו מדברים פה על משהו ספציפי'
ושוב, אנחנו מדברים פה על משהו ספציפי
12/11/2018 | 04:42
2
104
שהוא חלק מההתבגרות. יש מבוגרים רבים עם חרדות כאלה ואחרות כמו גבהים וטיסות. וכו'. לא שמעתי על מבוגרים רבים שמפחדים ללכת לטיול בלי ההורים שלהם...
לצפיה ב-'זה שלא שמעת, לא אומר שלא קיים'
זה שלא שמעת, לא אומר שלא קיים
12/11/2018 | 13:48
1
98
השיטה שלי להילחם בחרדות מכל סוג, הוא להעלות את המינון כל פעם קצת ולהתאזר בהרבה סבלנות בתקווה שבסוף זה ייעלם.
לצפיה ב-'תודה שחלקת. '
תודה שחלקת.
12/11/2018 | 13:56
75
עדיין לא רלוונטי, אבל תודה.
לצפיה ב-'אני עדין חוקרת את העניין, זה נראה ככה, אני לא בטוחה בשום דבר'
אני עדין חוקרת את העניין, זה נראה ככה, אני לא בטוחה בשום דבר
12/11/2018 | 14:47
2
147
במאה אחוז, אני רואה את ההתנהגות שלה, על החרדות גם הפסיכיאטר וגם הפסיכולוגית אמרו לי וגם אני רואה וחוקרת את ההתנהגות שלה...
לגבי הצופים, באותו רגע אמרתי לה שהיא ממש לא חייבת, ואם זה מה שקורה אז הכל בסדר והיא ממש לא חייבת ללכת לשום טיול, אגב, אני הרגשתי שזה קצת גדול עליה (וזה באמת אתגר לא קטן עבור ילדה בת 11), ועובדה שמעט מאוד ילדים, לפחות אצלנו בכיתה יוצאים לטיול, אבל הילדה ממש רצתה.
אני מאוד מוטרדת ממה שקורה לה, ואני חושבת שניסיון של אחרים בהחלט יכול לעזור לי...
לגבי איך אני יודעת שהחרדה שלה זה שלא אוהבים אותה מספיק:
שנה שעברה כל השנה היא אמרה לי שהיא מרגישה דחויה ואף אחת לא רוצה להיות בקרבתה, הקושי והפניקה מתחילים בעיקר בזמן שהיא מתכוננת ללכת לבית הספר או מפגש חברתי (ולא כשהיא הולכת לסבתא), גורמים בבית הספר כתבו לי שחור על גבי לבן,  שהילדה נמנעת מיצירת קשרים חברתים והיא מחפשת כל הזמן את התמיכה, בהפסקה במקום לחפש חברים היא מחפשת את היועצת או המנהלת, זה שובר אותי...
לצפיה ב-'אה, התאור הזה הרבה יותר מובן מהקודם.'
אה, התאור הזה הרבה יותר מובן מהקודם.
12/11/2018 | 15:05
99
הכוונה שלך היא שיש לה קשיים חברתיים וכנראה גם חרדה חברתית (בין אם כתוצאה מהקשיים או לא)? זה מאוד יתכן וגם בזה יש דרכים לטפל, כמו טיפול קבוצתי לילדים עם קשיים חברתיים. אין לה חברים או חברות? ולא היו לה בעבר?
אני הבנתי אותך אחרת קודם - כאילו היא חרדה כי היא מרגישה שאתם ההורים לא אוהבים אותה מספיק וזה מה שעומד מאחורי כל האובססיות שלה וכו'. זה שונה מאוד מלהיות בעלת קשיים חברתיים.
לגבי זה שזה שובר אותך שהיא מחפשת את המבוגרים - ממש אין סיבה! כמו שתיארתי יש טיפולים שעוזרים, והתקופה שלנו היא תקופה מצוינת לילדים עם קשיים מכל מיני סוגים, כי משקיעים המון המון משאבים בניסיון לעזור להם, מפתחים שיטות שעוזרות ומשכללים אותן, ויש הרבה הרבה תקווה והרבה מה לעשות. אני מאוד מצדדת בגישות התנהגותיות ובגישות של למידה, ופחות בתרופות - אבל בכל התחומים מתפתחים ומשתכללים.
מעבר לקשיים שיש לה, מה הדברים שהיא נהנית מהם? כהורה, הייתי פועלת גם בכיוונים האלה - למצוא דברים שהיא נהנית מהם, ולהשקיע בטיפוח הכיוונים האלה, שתהיה לה גם הרבה הנאה ומקום להיות רגועה, ושלא תהיה רק עסוקה בטיפולים ובבעיות. והייתי מנסה גם לטפח את הקשר עם ילדים שיש לי גישה אליהם - כמו קרובי משפחה (אחים, בני דודים), ילדים של חברים, וכו'.
לצפיה ב-'מבלי להכיר את הנושא לעומק.. '
מבלי להכיר את הנושא לעומק..
12/11/2018 | 18:00
86
רק מציינת (אולי את כבר יודעת) שיש בתפוז פורום חרדה חברתית וגם פורום טיפול CBT.
אם הילדה מטופלת בריטלין או כל תרופה אחרת לקשב וריכוז, אני ממליצה (מנסיון של משהו קצת דומה) לבדוק אם הגורם איננו הכדור.
לצפיה ב-'כן, אבל טרם הצלחנו לצאת מזה'
כן, אבל טרם הצלחנו לצאת מזה
11/11/2018 | 20:29
107
מדובר על פחד גבהים.
לצפיה ב-'חרדות ו OCD'
חרדות ו OCD
12/11/2018 | 23:04
3
129
הי יקרה,
אני כאימא לילד בן 15 הסובל מגיל 5 מתסמונת טורט ו OCD הנגרמים מחרדות ויוצאים בצורת טיקים איומים וחזרתיות אובססיבית כמו :ניפופי ידיים, מצמוצים, הטיית ראש, שטיפת ידיים וחזרה על מילים ועוד, עברתי מסע שלם למציאת טיפול החל מפסיכולוגים, פסיכיאטרים , רפואה טבעית ועוד, יכולה להרגיע כי רק ברגע שאני טיפלתי בעצמי ,הורדתי הילוך בריצות מטורפות לרופאים ומטפלים ,קיבלתי המצב הנתון ברוגע בלי בושה ופחד, קיבלתי תמיכה וכלים בקורס להדרכת הורים פתאום משהו נרגע גם בילד ולערך לקראת גיל 12 הפכו הטיקים והחזרתיות למינורים יותר ובתדירות פחותה הרבה יותר ,פשוט לימדו אותנו לחבק את המצב ברוגע , שלווה , אהבה מבלי להכנס לחרדה ביחד עימו.
והכי חשוב להעצים אותם ולתת להם כלים וכוח לחיים ,מנסיוני הכל יעבור ,שתדעי רק נחת מביתך.
לצפיה ב-'אני באמת בחרדה יחד איתה'
אני באמת בחרדה יחד איתה
15/11/2018 | 16:09
1
88
אני אתן דוגמא - הילדה שלי מאתמול טעונת שכואב לה ברגל ולא יכלה ללכת, אבל ברגע שהיה לה היפ הופ, היא אמרה שתשתדל ללכת ורק תשב ותביט בשיעור, כשהלכה, ראיתי דרך המרפסת, שלא רק שהיא מצליחה ללכת, אלא רצה לשם, ומהמורה הבנתי שהיא השתתפה כרגיל ואיך שהסתים השיעור היא חזרה להיות צולעת... :/ היום הלכתי להביא אותה מבית הספר - מצד אחד היא מבקשת עזרה, מצד שני אני כועסת שהיא עושה את עצמה - ואני לא יודעת איך להתנהג - אני חסרת אונים = היא גם ממש כועסת עלי שאני לא מאמינה לה...
 
לצפיה ב-'היא לאו דווקא מזייפת.'
היא לאו דווקא מזייפת.
16/11/2018 | 10:35
88
הבת שלי יכולה ללכת לשיעור התעמלות עם ידיים פצועות ממש (ורואים את זה) ולעשות הכל, ולהחמיר את מצב הידיים עוד יותר. אין שום ספק שהיא לא מזייפת, אבל מישהו מהצד שלא מסתכל ספציפית על כפות הידיים שלה לא יידע שמשהו לא בסדר. כשלא רואים את הדבר שכואב יותר קשה לדעת אם זו אמת - אבל זו בהחלט יכולה להיות האמת
לצפיה ב-'אני באמת בחרדה יחד איתה'
אני באמת בחרדה יחד איתה
15/11/2018 | 17:09
73
אני אתן דוגמא - הילדה שלי מאתמול טעונת שכואב לה ברגל ולא יכלה ללכת, אבל ברגע שהיה לה היפ הופ, היא אמרה שתשתדל ללכת ורק תשב ותביט בשיעור, כשהלכה, ראיתי דרך המרפסת, שלא רק שהיא מצליחה ללכת, אלא רצה לשם, ומהמורה הבנתי שהיא השתתפה כרגיל ואיך שהסתים השיעור היא חזרה להיות צולעת... :/ היום הלכתי להביא אותה מבית הספר - מצד אחד היא מבקשת עזרה, מצד שני אני כועסת שהיא עושה את עצמה - ואני לא יודעת איך להתנהג - אני חסרת אונים = היא גם ממש כועסת עלי שאני לא מאמינה לה...
 
לצפיה ב-'קראתי על ניסיון טוב עם קנביס, לא זה הממסטל. שווה לחפש ולקרוא'
קראתי על ניסיון טוב עם קנביס, לא זה הממסטל. שווה לחפש ולקרוא
14/11/2018 | 15:55
27
לצפיה ב-'איזה איום ונורא!'
איזה איום ונורא!
07/11/2018 | 21:01
2
318
חמש תלמידות כיתה ט' שלומדות בחטיבת ביניים במרכז הארץ נעצרו אתמול (ג') בחשד שהתעללו ותקפו נערה שלומדת איתן.
לצפיה ב-'הממ... אני תוהה אם מישהו היה נעצר'
הממ... אני תוהה אם מישהו היה נעצר
08/11/2018 | 08:11
150
אם מדובר היה בנער שהותקף על ידי נערים אחרים. מה שכן, לא מאוד חכם להעלות סרטונים כאלה...
לצפיה ב-'הפעם נראה שהטיפול הראשוני נכון, יש קרן אור באפלה הזו'
הפעם נראה שהטיפול הראשוני נכון, יש קרן אור באפלה הזו
08/11/2018 | 10:24
120
בניגוד לתירוצים הרגילים להצדקת חוסר טיפול הפעם הטיפול הראשוני נראה נכון ומוצדק.
הגיע הזמן שבריונים ידעו שאם הם יתעללו יבוא שוטר.
הגיע הזמן שהקורבנות ידעו שהמקרים לא יעברו לטיטוא מתחת לשטיח.
 
אם זו תהיה צורת הטיפול השגורה אני מניח שמספר מקרי ההתעללות יפחת ובמקרים שכן יתרחשו הקורבנות יחששו פחות לספר.
לצפיה ב-'התמודדות עם קשיים חברתיים'
התמודדות עם קשיים חברתיים
08/11/2018 | 09:45
136
"הכי גרוע זה להיות לבד".
קושי חברתי בקרב בני נוער, ובפרט ביישנות, חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך וחרדה חברתית, זהו קושי אמיתי ונפוץ, שלא רק שאינו מתוקשר מספיק, הוא גם לא זוכה למענה הראוי. קל מאוד לדחוק את הנערים והנערות הללו לפינה מכיוון שלרוב הם שקטים, לא מושכים אליהם תשומת לב, ואין להם את רשת חברתית תומכת. מה שחמור עוד יותר הוא שהפעילות המעטה בתחום לרוב מסתכמת בפתרון זמני שרק הופך את ההתמודדות בהמשך לקשה יותר.
לא פעם, אנו שומעים את התסכול והייאוש בקול של ההורים, שמתקשרים ומספרים כיצד המערכת לא יודעת לספק מענה עבור הילד שלהם.
במאה שמונים אנחנו נותנים מענה אמיתי, מתוך הבנה שקשיים חברתיים ניתנים לפתרון על ידי התמודדות ישירה. במשך שנים פיתחנו פתרון שמניב תוצאות יוצאות מן הכלל, על ידי חיזוק הביטחון העצמי ובניית ארגז כלים פרקטיים להתמודדות עם הקשיים.
קראו עוד עלינו ועל הפעילות שלנו, וצרו קשר עוד היום.
לצפיה ב-'גירוד באיזור איבר המין'
גירוד באיזור איבר המין
06/11/2018 | 07:41
3
194
בן ה-11 שלי מתגרד הרבה באיזור איבר המין. זה קורה כבר כחצי שנה לפחות, מאז שהחלו לבצבץ שערות ערווה. האם זה טבעי? מלבד טלק מה עוד יכול לעזור?
לצפיה ב-'פניה לרופא יכולה מאוד לעזור'
פניה לרופא יכולה מאוד לעזור
06/11/2018 | 11:52
47
לצפיה ב-'מהסתכלות ברחוב על הזכר הישראלי המצוי'
מהסתכלות ברחוב על הזכר הישראלי המצוי
06/11/2018 | 13:12
1
169
יש הרבה כאלה שזה לא עובר להם גם בגיל 60.
לצפיה ב-''
06/11/2018 | 22:34
27
לצפיה ב-'גילוח תקין'
גילוח תקין
03/11/2018 | 11:30
4
263
למישהו יש טיפים לגילוח נכון של הפנים...
[מקווה שזה גם לפורום).
גילי 35 ואני מתקשה מאוד בגילוח.
מספר טיפים יעזרו לי.
תודה מראש...
לצפיה ב-'אם את מגלחת את הפנים- אני ממליצה מאוד לעשות לייזר'
אם את מגלחת את הפנים- אני ממליצה מאוד לעשות לייזר
04/11/2018 | 20:39
3
148
זה לא כואב, והתוצאות מדהימות (אני עשיתי- וצריכה להתחיל לעשות שוב- ברגליים ובידיים. ברגליים הייתה לי בעיה של צמיחה הפוכה- ככה שגם סכין גילוח לא היה עושה את הרגליים חלקות). זה לא הופך אותך לחלקה לנצח אבל מה שצומח הוא דליל ולוקח זמן עד שצומח. יפתור אותך מכזה כאב ראש של כל פעם לגלח.
לצפיה ב-'תודה על הטיפ, אבל אני זכר...'
תודה על הטיפ, אבל אני זכר...
05/11/2018 | 18:35
2
133
כלומר, גבר.
לצפיה ב-''
06/11/2018 | 08:24
28
לצפיה ב-'אמהות לנערות - איפה קונים להן מכנסיים?'
אמהות לנערות - איפה קונים להן מכנסיים?
31/10/2018 | 10:28
13
321
בת ה-13 צריכה מכנסיים חדשים. עד היום הלכה בעיקר עם טייטס מפוקס, אבל שוקלים שינוי. יש המלצות?
לבת ה-10 אני קונה אחלה מכנסיים ב-H&M אבל לא ראיתי שיש להם בגדי נוער, לפחות בסניף אצלנו - רק ילדים ומבוגרים.
לצפיה ב-'גינסים - באמריקן איגל ופול אנד בר'
גינסים - באמריקן איגל ופול אנד בר
31/10/2018 | 14:56
8
50
לצפיה ב-'תודה רבה! היא לא אוהבת ג'ינס, לצערי.'
תודה רבה! היא לא אוהבת ג'ינס, לצערי.
31/10/2018 | 15:02
2
150
יש לך אולי המלצות למקומות שמוכרים סוגים אחרים של מכנסיים (הבעייה שלה היא עם הבד של הג'ינס, לא הגזרה)? אולי גם בחנויות הנ"ל יש משהו?
לצפיה ב-'ברשקה. לאמריקן איגל נכנסים רק זוכים בפיס.'
ברשקה. לאמריקן איגל נכנסים רק זוכים בפיס.
31/10/2018 | 21:41
1
53
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
01/11/2018 | 16:52
25
לצפיה ב-'טוב, נכנסתי לאתרים של החנויות ונראה שלפול אנד בר'
טוב, נכנסתי לאתרים של החנויות ונראה שלפול אנד בר
31/10/2018 | 15:28
4
172
יש לפחות אגף נוער (וגם שיש להם מכנסיים מסוגים שונים), אז ננסה שם. תודה!
לצפיה ב-'ברשקה ופול אנד בר הן חברות בת של זארה ונדמה שגם סטרדיווריוס.'
ברשקה ופול אנד בר הן חברות בת של זארה ונדמה שגם סטרדיווריוס.
31/10/2018 | 21:42
41
לצפיה ב-'סליחה על הנפילה ברמה.. '
סליחה על הנפילה ברמה..
01/11/2018 | 19:49
2
162
אבל אם את בקטע של חיסכון, ראיתי בתמנון מכנסיים לבנות. לבנים היה עד מידה 16, אז אני משערת שגם לבנות זה עד אותה מידה. לא זוכרת אם רק ג'ינסים או גם אריגים אחרים.
לצפיה ב-'תודה. אישית איכשהו תמיד התאכזבתי מתמנון'
תודה. אישית איכשהו תמיד התאכזבתי מתמנון
01/11/2018 | 19:52
1
138
(רוב הקניות שלי משם פשוט נשארו בארון משום מה), אבל אולי לילדה זה כן יתאים. אני בעיקר בעניין של משהו שימצא חן בעיניה... 
לצפיה ב-'אני קניתי מתמנון יופי של ג'ינסים '
אני קניתי מתמנון יופי של ג'ינסים
01/11/2018 | 20:39
129
לבן שלי לפני שנתיים בערך. נלבשו הרבה, נראו טוב והחזיקו יפה מעמד. הסחורה שלהם לנשים באמת עושה רושם של קצת פחות איכותית
לצפיה ב-'היא חייבת למדוד?'
היא חייבת למדוד?
02/11/2018 | 08:29
2
160
אנחנו מזמינים משני  אתרים
 
 
שניהם לא שולחים לישראל, ואני מבקשת מקרובים שטסים, או שולחת דרך חברה ששולחת לארץ.  גם כשאני משלמת דמי משלוח, זה עדיין הרבה יותר זול מאשר בארץ.
 
 
לצפיה ב-'zulily לא שולחים לישראל? מוזר, אני הזמנתי מהם פעם. '
zulily לא שולחים לישראל? מוזר, אני הזמנתי מהם פעם.
02/11/2018 | 11:25
1
97
אולי הפסיקו לשלוח?
לצפיה ב-'אולי לא ממש בדקתי.'
אולי לא ממש בדקתי.
02/11/2018 | 12:05
106
אנחנו מגיעים לארה"ב די הרבה.
לצפיה ב-'תודה לכל מי שענה!'
תודה לכל מי שענה!
02/11/2018 | 13:57
36

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ד
מומחה לכף רגל וקרסול
דורון מוסן-עיצוב שיער
המספרה של דורון בגב"ש!
ברנדוויז
ברנדוויז- תקשורת שיווקית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ