לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
72477,247 עוקבים אודות עסקים

פורום תרבות מרוקו

אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו. כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר עלההוואי המרוקאי המופלא והקסום.נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינההמסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה. נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול. כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-ארץ הקודש.בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו. בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....עלמה ושרונהה

אודות הפורום תרבות מרוקו

אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו. כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר עלההוואי המרוקאי המופלא והקסום.נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינההמסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה. נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול. כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-ארץ הקודש.בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו. בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....עלמה ושרונהה
הפורום לא פעיל
x
הודעה מהנהלת הפורום

ברוכים הבאים לפורום תרבות מרוקו

המשך >>

לצפיה ב-'תעודת לידה '
תעודת לידה
17/10/2012 | 15:39
651
נולדתי במרוקו בשנת 1964  ואני לא יודעת את התאריך המדויק מי יכול לעזור לי
לצפיה ב-'מילון מרוקאי'
מילון מרוקאי
03/09/2012 | 11:49
2049
לפני כמה שבועות הייתה כתבה על איש מיוחד שכתב מילון לפתגמים מרוקאים ,  מישהוא זוכר את שמו? אני חייבת לרכוש את הספר

תודה.
לצפיה ב-'פירוש מילה'
פירוש מילה
17/06/2012 | 15:21
751
הייי
אני לא מוצאת את המלים נדלו,דכיפין, בליל
לצפיה ב-'מרוקו'
מרוקו
12/06/2012 | 15:26
553
תרבות מרוקו
לצפיה ב-'מחפש  את המקור של לאמוני אללי'
מחפש  את המקור של לאמוני אללי
08/06/2012 | 16:41
364
לא יודע לקרוא ערבית. איך נכנסים?
לצפיה ב-'אני מחפש קללה מזוגיות'
אני מחפש קללה מזוגיות
03/06/2012 | 13:40
359
אני מחפש קללה לסיפור קצר על אשה ממוצא מרוקאי שמקללת את את המאבהת של בעלה שהיא גילתה.
לצפיה ב-'תעודת פטירה ממרוקו'
תעודת פטירה ממרוקו
16/05/2012 | 12:29
330
אני צריכה תעודתפטירה של סבא חורג ממרוקו דחוף?
לצפיה ב-'קללה במרוקאית'
קללה במרוקאית
05/05/2012 | 15:17
1367
מה פרוש המילה עאמה?
לצפיה ב-'ללא נושא'
ללא נושא
31/01/2012 | 19:32
171
לצפיה ב-'יא חסרא עלָא האדוכּ ליאמָת מה זה אומר ???'
יא חסרא עלָא האדוכּ ליאמָת מה זה אומר ???
26/01/2012 | 08:17
1058
תודה לכל מי שמתרגם לי
לצפיה ב-'תרגמו לי את זה בבקשההה ...'
תרגמו לי את זה בבקשההה ...
26/01/2012 | 07:53
417
יא חסרא עלָא האדוכּ ליאמָת מה זה אומרר ???
לצפיה ב-' סגירת הפורום '
סגירת הפורום
11/12/2009 | 09:18
290
כפי שהודענו בתחילת החודש, עקב פעילות ירודה ומחסום במנהל, הפורום נסגר.
הגולשים המעוניינים מוזמנים לפתוח קומונה בנושא במערכת הקומונות של תפוז: http://www.tapuz.co.il/communa/

גולשים המעוניינים להגיש מועמדות לניהול הפורום מוזמנים לעשות זאת בקישור http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...
לצפיה ב-'פרשת וישב – למבצע על ריפתא (לבצוע על הלחם).'
פרשת וישב – למבצע על ריפתא (לבצוע על הלחם).
10/12/2009 | 13:47
1
1035

  שבת שלום!

  "וַיַּעֲזֹב כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, בְּיַד-יוֹסֵף, וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם-הַלֶּחֶם אֲשֶׁר-הוּא אוֹכֵל; וַיְהִי יוֹסֵף, יְפֵה-תֹאַר וִיפֵה מראה. ויהי אחר הדברים האלה, ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף, ותאמר שכבה עמי" (בראשית ל"ט, 6-7).

  היות והוזכר הפיוט "למבצע על ריפתא", בשבוע זה, שהיה נהוג בבתינו "המרוקניים" בשבתות וחגים, מצאתי את ההזדמנות לכתוב בנושא, ובמיוחד כאשר בפרשת השבוע, מוזכר "הלחם", כפי שציינתי בפתיח. זאת ועוד, בפרשת "מקץ", כתוב: "וישימו לו לבדו ולהם לבדם, למצרים האוכלים אתו לבדם, כי לא יוכלון (יכולים) המצרים לאכול את (עם) העברים לחם, כי תועבה היא למצרים". (שם, מ"ג 32).

*תועבה?? אין המצרים יודעים, כי אנו הם אשר אין אוכלים לחם מהם, ולא הם מאתנו. אך, כותב המקרא, הביא דברים כפי שהיו בימים ההם.*.

ערב שבת. כל ההכנות המרובות לשבת, הסתיימו. לשם, סעודתו של "יצחק אבינו". שני הורינו, היו מחזיקים אותנו במתח, עד אשר אחרי "למבצע על ריפתא", כדי שנתחיל לאכול. כי לפני הפיוט, "למבצע על ריפתא", קדמו עוד פיוטים אחרים, אשר אותנו כילדים רעבים, היו "מרגיזים" בלשון המעטה. אך, אחרי "למבצע על ריפתא", כאילו שבענו מבלי לאכול ולא כלום. כי, כאשר סוף סוף, אבי היקר, הגיע לפיוט: "למבצע על ריפתא", ישבנו מסיביב לשלחן, דוממים וממושמעים. ממתינים לאבי שיבצע את הלחם האפוי, שאמי אפתה במיוחד לשבת, "בזיעת אפה", יחלק לנו אחד אחת, פת לחם (ריפתא) טבולה "במלח הארץ". כאשר אבי היה בוצע את "פת הלחם" במלח, שהיה בעינינו, כלחם הפנים שהיה בבית המקדש, היינו ממתינים בשקט ובציפיה רבים.

את חתיכת הפת הראשונה' נתן לאמי. באומרו: שרה. אמי בכלל, שמה "יאקוט" (פנינה). את חתיכת הפת השניה, נתן לאחי הבכור, באומרו: אברהם. ואחי שמו "רפאל". תמיד אבי, אחי החמישי, היה מתלונן, בחן מיוחד, על כי גנבו לו, את שמו. ....וכן הלאה, לפי לידת האחים האחרים. לי, יצא השם: "יעקב". לאחותי אשר נולדה אחרי, יצא השם: "רבקה". בגלל זה, הייתי מקנא לה, ומתעלל בה בלשון המעטה. מדוע "רבקה" שלחה את "יעקב" לגלות, של כ"ב שנים?. זה סוד, ככתוב: "הלא נימא רזין"... ... וכן הלאה, לפי הבנים והבנות. אם היו אורחים, אבי היה ממציא "שמות" של צדיקים אחרים, מחלק את "למבצע על ריפתא", לפי המסובים בסעודתו של "יצחק אבינו", כאשר לכל אחד ואחת, נתן שם. אבינו, לא היה נותן מיד ליד, אלא היה זורק לשלחן. מעין אמונה, שלא רצוי לתת מיד ליד, אלא דרך השלחן. כפי שנאמר בפיוט, "למבצע על ריפתא": הֲלָא נֵימָא רָזִין,  וּמִלִּין דִּגְנִיזִין  דלֵיתְהוֹן מִתְחֲזִים,  טְמִירִין וּכְבִישִׁין . כלומר, סודות ורזים, אשר היינו מקבלים אותם, כפי שהם, מבלי להבין.

כילדים, הסודות "הטמירין והכבישין", היו מה "האם והאב", הנאהבים בחייהם הקשים, יביאו לנו בסעודה הראשונה, של השבת. בינינו לבין עצמנו, היינו מנחשים. כולנו היינו זוכים בניחוש. כי היה אוכל קבוע לשבת. יש או אין, זה מה שהיה. לימים מאוחרים, אף כאשר התברכנו בשפע רב, תמיד חזרנו למקורות. כלומר – דגים, מרק, וחתיכת בשר או עוף קטנה. אם היו "קציצות", אף הן נאכלו בתאווה מרובה. כוחה של מסורת, אפילו אם יש שפע רב, מסתפקים במועט. הבה ונניח, כי לא נסתפק במועט, כמה יכולה "כריסו" של אדם להכיל???

בפסוקים אשר הבאתי לעיל, בפתיח, נשאלת שאלה – מה הקשר בין "הלחם" אשר  "פוטיפר(ע)" מנע מיוסף, לבין "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה"?? הפרשנות המסורתית אומרת: "אין לחם אלא אשתו, זוליכא". בהמשך וצמוד, אכן באה "ההטרדה המינית", של זוליכא ליוסף יפה התואר. היות ואנו: "מרוקנים", אביא לכם "מהקצידה" על יוסף, אשר מושרת מפיו של יוסף (ג'ו)  עמאר ז"ל...לא במקרה יוסף ויוסף. "זוליכא עמלת עינהא פיה, קאלת האדא באס נהניה, האד סיד אלע'זלאן, יא סידנא.....". (בתרגום חופשי - זוליכה, נתנה עיניה ביוסף, מהרהרת כיצד לפתות אותו. היפה שביפים, הוי אדונינו...).

לנו המרוקנים, עם "הפיוטים  והשירים", המושרים בערב שבת", מסמלים "לכה דודי לקראת כלה", "אשת חיל" "ושיר השירים" וכו'....עם כל המשתמע מכך, בסודות וברזים הטמירים (נעלמים) מאתנו. אך, כאשר אבי היה מגיש לאמי, את הבציעה הראשונה, "ממבצע על ריפתא", היה ברור לנו, כי מאהבתם, אכן במשך השבוע, יתקיים בנו ובהם מהפיוט המופלא: "לעטר את הכלה (האמא), בסודות של מעלה (הזיווג הידוע בערבי שבתות, למעלה בשמים, ולמטה בארץ...המבין יבין), בתוך ההילולא זו, של מלאכים קדושים". במשך השבוע, היינו ימשכו ויזרמו "הנחלים" הרמוז בפיוט. נחלים, של אור ואהבה, שפע רב, אפילו במועט. די לה, לאותה בציעה קטנה, מהלחם של השבת, שהיו בה, "סודות", איך היינו כולנו נרגעים, ואוכלים מהסלטים ומכל הבא ליד, מהשלחן הערוך של ערב שבת, בסודות...

אסתפק בזה, ולא ארחיב מעבר. המבין, יבין....

לצפיה ב-'רבי נסים, זיבטלי זוע עלא סבאח'
רבי נסים, זיבטלי זוע עלא סבאח
11/12/2009 | 08:44
107

אכן בדיוק מה שאתה מתאר, זה מה שהיה פחות או יותר בכל בית מרוקני, אך מבלי שאמא תשים לב, תמיד התגנבנו, ו ," חטפנו משהו ", למי הייתה סבלנות לחכות,

שבת שלום וחג אורים שמח.

לייהו
לצפיה ב-'נאמן לחוק או לתורה.'
נאמן לחוק או לתורה.
09/12/2009 | 18:03
2
178

זו הייתה היום כותרת בעיתון של היום אודות הצעתו של שר המשפטים פרופסור נאמן, שצריכים אנו לפנות יותר לחוקי התורה ולא למשפט דהיום.

מה דעתכם אתם.

ליהודי מרוקו בזמנים ההם, וגם המאה העשרים היו תקנות אשר תקנו אותן לשעת הצורך, אם בדיני ממונות, ירושה, חילול שבת, פריצות, דיני אישות, מלשינות ועוד ועוד......

רבי דוד עובדיה בספרו המאגד בתוכו את תעודות רבות הן מן הזמן העכשווי והן מזמן הקדום, מביא אכן שפע של תעודות שניתן ללמוד מהן הרבה מאוד.

וגם תעודה מיוחדת, אותה אביא מאוחר יותר, האוסרת על היהודים לפנות לבתי משפט של הגויים, מחד ומאידך רבים היו הנגידים, ויחידי הקהל כפי שנקראו אז בלשון העם, שמסרו יהודים בידי השלטונות המקומיים קרי המוסלמים, ואף נאסרו בבתי סוהר, כיוון שלא מילאו את הוראות הרבנים שחתמו על התעודות הללו.

אבקש משרונה ברוב טובה להביא את הקישור של פרופסור אלימלך ויסטרייך, מומחה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, אודות התקנות בדיני אישות של יהדות מרוקו.

כמו כן ד"ר הרב משה עמאר ערך ספר מיוחד במינו, הנקרא " במשפט העברי בקהילות מרוקו " ספר נדיר ביותר, שבו הוא מביא את התקנות האחרונות של בתי דין במרוקו במאה העשרים,ספר זה מקיף מכלול בעיות משפטיות והלכתיות, ואת פסיקתם של בתי הדין המרכזיים והאזוריים ברחבי מרוקו. דרך אגב מספר הפרופסור המכובד הנזכר, שנשבה בתקנות אלו והחל לחקור את הנושא, בעקבות קבלת את הספר הזה כמתנה מד"ר הרב משה עמאר, כך הוא סיפר באחד מימי העיון שבהם גם אני נכחתי.

תנו דעתכם בנושא.

חד אורים שמח לכל באי הפורום.
לצפיה ב-'"לא חרבה ירושלים, אלא....."'
"לא חרבה ירושלים, אלא....."
11/12/2009 | 06:31
59

  בוקר טוב, וחג אורים מואר!

בשלב זה, לא אביע דיעה, לכאן או לשם.
ראשית, לא בהכרח, חוקים "חילוניים" אזרחיים, מנוגדים לחוקי התורה....הבעיה, תלויה "בפרשניה וברבניה".... משפט, אינו ענין של "אמונה" ודת. לפי התורה, אין "דן, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו". ....
שנית, מה שהיה "בגולה", אינו תואם את המדינה. כל החוקים והתקנות שתוקנו, הן של הספרדים, והן של האשכנזים, היו מפאת "הצורך" הדחוף והחשוב, לשמור על צביונו של העם היהודי.
כי, בכל מקרה, הן בספרד, והן באשכנז, נהגו לפי הכתוב בפרקי אבות: "מפני מוראה של "מלכות". מסכת אבות, ג' ב: רבי חנינא סגן הכהנים אומר:  "הווי מתפלל לשלומה של המלכות שאילולי מוראה איש את רעהו חיים בלעו". רק כאשר, הדתיים החרדים, יכירו בשלטון המדינה "החילונית" (במובן, שעוסקת בעיקר בעינייני חולין, אשר צורך החיים הם, אזי ניתן לדון בנושא). ...
אני אפסיק כאן, נראה לאן הדיון, יתפתח. לאחר מכן, אביע את דעתי.... אם כי, "לא חרבה ירושלים, אלא...... וגו'.



לצפיה ב-'אם כךהדבר, נחכה לעוד תגובות'
אם כךהדבר, נחכה לעוד תגובות
11/12/2009 | 08:45
40
לצפיה ב-'שמות מקובלי מרוקו לפי משה חלמיש.'
שמות מקובלי מרוקו לפי משה חלמיש.
07/12/2009 | 21:23
6
390


רבי אברהם הכהן, מוזכר כמה וכמה פעמים בסוף הספר " מאור ושמש ". בדף קכא שם, נזכרים ליקוטיו.


אברהם אדרוטיאל.  בן שלמה. ישב בפאס, חיבורו " אבני זכרון " כתב יד, נכתב ברבע הראשון של המאה ה-16. המחבר מספר על החכמים השלמים מרביצי תורה ראשי הישיבות, שהוא יושב בקרבם.

ואני הצעיר תלמידיהם המתאבק בעפר רגליהם שותה בצמא את דבריהם, כל ימי גדלתי ביניהם ולמדתי בתלמידיהם...ומרוב התשוקה בינותי בספרים דברי הראשונים והאחרונים להבין דבר תורה וסודותיה.

תוך כדי כך, פרים שונים, באו לידינו מהחכמים הקדמונים מלבד מה שנעלמו ממנו לרבבות ולאלפים. וגם מספרי האחרונים יקרים ונכבדים סודות כמוסים באלף מסגר סגורים "

ממקורות שונים אוסף המחבר חומר על שאלות עיקריות בקבלה. אוסף זה הוא ממש אוצר בלום, ונכרים בו גם ספרים שאבדו בינתיים, לא לשווא מרבה לצטט אותו, כשני דורות מאוחר יותר, רבי יעקב אפרגאן, בספרו " מנחה חדשה ", והוא מכנה אותו " המקובל האלהי נר ישראל ", וכיוצא באלה.

" הוא נתבש"מ לפני שנת ש"ה והיו ימי חייו בערך ששים שנה פחות או יותר, והוא חיבר תשלום ספר הקבלה מהראב"ד, והא סיפר בספרו הנזכר כשבאו המגורשים לפאס הוא היה בן עשר שנים, והוא למד לפני רבי יעקב לואלי זצ"ל אחד ממגורשי פורטוגל ". ( מלכי רבנן לרבי יוסף בן נאיים )


אברהם בן מוחא. המאה ה-16. בקובץ ליקוטים קבליים, כתב יד בית המדרש לרבנים בניו יורק, שנכתב בצפון אפריקה במאה ה-18 כתוב : כבת בספר קדמון כתב יד משם מקובלי דרעה ז"ל, וז"ל : שאל רבי יוסי הגלילי את רבי אברהם בן מוחא, מדוע אינו אנו מניחין תפילין בט"ב כי אם התפלה של יד, ואן מניחין תפלה של ראש. והשיב לו איכה ישבה בדד. והסימן כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק.


אברהם אבן מוסא בן שלמה . נולד סמוך לשנת ת"כ, כנראה בתיטואן, נפטר בכ"א באדר תצ"ג בתוניס. נפטר בכ"א באדר תצ"ג בצוניס. החיד"א בשה"ג כותב עליו : רב מובהק, מקובל גדול אחד מרבני מערב הפנימי.

תחילה חי במרוקו, ואחר כך עבר לתוניס, לדעת בניהו. בשנת ת"פ בערך כבר נמצא בתוניס, שכן עיקר חיבוריו חיבר בעיר זו, ושם העמיד רובי תלמידיו. ברם, לפי זה נצטרך להניח שלא כתב לפני היותו בן ששים שנה אלא מעט.

הדעות חלוקות אם אכן היה תלמידו של רבי מנחם עטייא. היה חברם של רבי אברהם אזולאי ורבי יעקב בן מראגי. מפי האחרון זכה גם לשבחים. יחד עם רבי אברהם אזולאי כתב הגהות לספר " אוצרות חיים ", שנדפס בליוורנו בשנת תר"ד. בן מוסא התייחס בהערה מופלגת לקבל האר"י. מיוחס לו פירוש קבלי להגדה של פסח.


אברהם אזולאי בן ישראל. ת"ך – תק"א . מגדולי הקבלה במזרח. ישב במראכש , זמו מה גם בתיטואן ובמכנאס. נודע כבעל מופת ומלומד בנסים. היה מתלמידיו של רבי יצחק דילויה ממראכש, מחשובי רבני במנו.

חברם של רבי אברהם אבן מוסא ורבי יעקב בן מארגי, ליקוטים מפירושו לספר הזוהר נכנסו לתוך " מקדש מלך " של תלמידו רב י שלום בוזאגלו. בספר " אוצרות החיים  " נדפסו גם הגהותיו ובשער שם כתוב " הגהות....הני אשלי רברבי רבני גאוני המערב חסידי קדושי עליון ה"ה כמוהר"ר אברהם אזולאי ז"ל וכמהר"ר אברהם בן מוסא ז"ל מתושבי עיר ואם בישראל מראקיס יע"א עלווי עליה.
לפי הקולפון שבסוף הספר נעתק מספר אוצרות החיים כתב יד דהועתק שנת והיה שכרי – תק"ל – על ידי הרב...משה מאימראן זצ"ל מעיר מקנאסא.

אלי פילו
לצפיה ב-'תודה וברכה'
תודה וברכה
08/12/2009 | 07:12
46
ברצוני להודות לך עלהמאמץ וההשקעה בתשובתך הארוכה והמושקעת, ואין זה דבר של מה בכך, יהי רצון שזכות המקובלים שהזכרתה יעמדו בתחינה תפילה ותחנונים לפני היושב במרומים,שיתמלאו כל משאלות לבנו לטובה ונזכה לראות בשמחת כל יוצאי חלצנו ויחזיר את שבייתינו ושבויינו במהרה בקרוב אכי"ר,ושוב תודה לך מר אלי פילו
לצפיה ב-'חזק וברוך אלי פילו'
חזק וברוך אלי פילו
08/12/2009 | 11:07
42
כל הכבוד על ההשקעה העשרת אותנו מהידע הנפלא שלך
לצפיה ב-'רוב תודות לקובי ולמשה, רק התחלתי.....'
רוב תודות לקובי ולמשה, רק התחלתי.....
08/12/2009 | 17:53
50


הרשימה עוד ארוכה ומרשימה, ושמח בשמחתכם. חג אורים שמח.

אברהם אזולאי בן מרדכי

. פאס, ש"ל – חברון, ת"ד. בפאס הגיע לידיו ספר " פרדס רימונים " של רבי משה קורדובירו, הוא התרשם ממנו עמוקות ונדר לעלות לארץ ישראל. עלה בשע"ה. תולדותיו מסופרות בהקדמות ספריו, וכן אצל החיד"א בשה"ג.
מחיבוריו הקבליים ייזכרו : " שהרי החמה ", קיצור מספר " ירח יקר ", הוא פירושו של רבי אברהם גלאנטי לזוהר. " אור החמה " הפירוש החשוב ביותר, המקיף כל הזוהר על התורה. מהדורה שלמה נדפסה בפרעמישלא בשנת תרנ"ו – תרנ"ח.
" חסד לאברהם " רובו בנוי על שיטת הרמ"ק. חובר בעזה. נדפס ראשונה באמסטרדם תמ"ה. " בעלי בראית אברם ", פירושים על התנ"ך. אף הוא חובר בעזה.


אברהם אלנקאר

. יליד פאס. ברעב שהיה בשנת תצ"ח עבר לליוורנו, ידוע ב " מחזור קטן לימים נוראים כמנהג קהלת קדש ספרדים ", שיצא בעריכתו, ונדפס לראשונה בליוורנו, תקס"ג. המחזור הנקרא " זכור לאברהם ", בנוי על פי כתבי האר"י וספר " חמדת ימים ".
תפוצתו הייתה רבה מאוד, ועל כך תעיד הדפסתו החוזרת ונשנית. למשל פעם נדפס המחזור כמנהג " אלגיר ובנותיה ", אך בעיקר כמנה קהלת קדש ספרדים שבקוסאטנטינא ומדינות מזרח ומערב ואיטליא, ליוורנו.


אברהם אנקאווא.

בן מרדכי. המאה ה-19, יליד סאלי. רב ומקובל, נצר למשפחת מגורשים, שחלקם נתיישבו במרוקו. חיבוריו עוסקים בענפים שונים. זמן מסוים היה בליוורנו לשם הוצאת ספריו. חיבוריו הקבליים הם : " חמר חדת ועתיק ", ליוורנו תר"ט, והוא קיצור ספר " שפע טל " בתוספת הערות משלו בדף יז.

הוא מספר על מה שאירע לו בעיר גיברלטאר אור כ"ב אלול שנת תג"ר. בשנת תרכ"ב הוא נושא תפילה שיזכה להדפיס את " ספר אוצר החכמה ", והוא קיצור ספר אוצר החכמה לרבנו מוהרח"ו זיע"א, כללים תתר"פ כנגד נשימות השעה ( הקדמה לכרם חמר ).
תפילות וכוונות לתקיעת שופר, נדפסו בסוף ספרו " זכור לאברהם ", דיני טריפות וכו...מהדורות שונות של סידורית תפילוה עם דינים וכוונות והם : " חסד לאברהם ", סידור לכל ימות השנה, " לימודי ה' " מתחלק לשניים, חלק התפילות נקרא " תפילה לכל פה ", וחלק הדינם הנקרא " כלבו ", והוא בעצם ליקוט של דינים, הבנוי בעיקרו על החיד"א.

ספר קול תחנה...כולל מחמש עיוניים לסדר השנה, ראשון ראשון מעביר, גם לרבות כוונות בתוך התפילה...ואלה מוסיף דינים השייכים לתענית דט"ב לקוחים מספרי הרב החיד"א זצ"ל ומסודרים מיד הדר הוא החכם השלם והכולל כמוה"ר אברהם אנקאווא נר"ו.
חיבור זה נפוץ יותר בשם " חמש תעניות ", ובסופו באו קינות מפרי עטו, אך בלא משמעות קבלית. ספר " חקת הפסח " תיקונים לחודש ניסן, ונוסף פירוש בלשון ערבי לכל סדרי החג שסידר החכם השלם והותיק כהה"ר אברהם אנקאווא הי"ו. אף פה יצוין כי הפיוטים שחיבר אינם קבליים, אך בהלכות שולבו דברי קבלה.

תיקון זה כלל גם את סדר ההגדה של פסח. בשנים תרי"ב ותרט"ו ועוד נדפס בליוורנו ספר " שכיות החמדה ", והוא פסח מעובין, אף הוא בעריכת אנקאווא, וכפי שמתאשר משער " תפילה לכל פה ". אם כי לפי א' יערי הכוונה בקיצור " אב"א " היא לאליהו בן אמוזג, שהיה אז בן שלושים שנה בלבד.

עוד ייזכר ספר הדרושים " מלל לאברהם ", דרושים על התורה, חלק שני, דרושים בתחומים שונים, חלק שלישי לא ראיתי, מכיל ציטוטים לא מעטים מן הזוהר, מכתבי האר"י ז"ל ומספר " חמדת ימים. נדפס בליוורנו תרל"ה.

אלי פילו
לצפיה ב-'שמות מקובלי מרוקו לפי משה חלמיש המשך......'
שמות מקובלי מרוקו לפי משה חלמיש המשך......
09/12/2009 | 18:08
99


אברהם הלוי ברוכים.

בערך 1515 – 1593. עלה לארץ ישראל. ידוע ממקורות וממחקרים שונים, וברצוני לציין בקצרה רק שני מקורות בהם הוא נקרא של שום מקורו. בספר " חזיונות " לרבי חיים ויטאל, כתוב " זקן אחד בדמות הרב אברהם הלוי מוגרבי " וכו....ובפר הגלגולים, נאמר עליו " רבי אברהם הלוי המוגרבי הוא משורש יעקב אבינו. רבי חיים ויטאל מצטט מפיו דברים בשם האר"י ז"ל.

אברהם מאנסאנו.

נפטר ט' באלול תקמ"א – 1781. מרבני פאס. תלמידו של רבי שמואל בן אלבאז. כתב דרושים " מאה שערים " היה חכם ומקובל ומליץ. אף בקינת חתנו הוא מכונה " חכם הרזים " . קונטרס " לתולדות היהודים בפאס " נדפס על ידי הרב ש' אסף.

אברהם סבע בן יעקב.

דרשן ופרשן, חוקר ומקובל, מסכיר בספרו " צרור המור " פרשת ואתחנן, את דרשותיו " בכל בתי כנסיות של קהל פאס. הרב משה טולידאנו מצטט את הערתו של א' מארכס, כי רבי אברהם סבע " העתיק בז' סליו תרס"ח את ספר " לבנת הספיר. כן חיבר " פי התפלות על דרך הסוד " שלא הגיע לידינו.

חיבורו הקבלי האחרון שנזכיר הוא " פירוש עשר הספירות " שכתב להרב שלאל בן אלחאיך ז"ל מארץ תלמסאן. בכתב ידי עדיין.


אברהם פינטו בן יעקב

. מורה צדק במראכש. לפי בנו נאיים נפטר אחרי תקצ"ג. אך נ' בן מנחם הוכיח שנפטר בתקס"ג – ד. הוא כתב פירוש על הזוהר בשם " הדרת קדש ", וכתבי יד המחבר נמצא בגנזי מוסד הרב קוק. בחיבורו זנ נזכר רבי שלום בוזאגלו לעתים קרובות.

הגהותיו לספר " אוצרות חיים " נדפסו בספר " מקום בינה " בשאלוניקי. הגהות לכוונות פסח לרבי יצחק סבע, נדפסו בספר " שערי בינה

אלי פילו
לצפיה ב-'המקובל רבי שלום בוזאגלו'
המקובל רבי שלום בוזאגלו
10/12/2009 | 19:12
1
75


שלום בוזאגלו בן משה בן שלום.

מגדולי הקבלה במזרח, יליד מראכש. בערך בשנת 1745 היגר ללונדון, ונפטר בה בשנת 1780. רבותיו בקבלה היו : רבי אברהם אזולאי, רבי יעקב פינטו, רבי ישעיה הכהן ורבי יעקב גדליה.

כן הוא מזכיר את רבי חיים בן עטר הזקן, שנפטר בשנת תפ"א כמי ש " בסוף ימיו למדתי ממנו כמה דברי חכמה. פירושו לזוהר, שדרך אגב, הוא הפירוש המלא לזוהר שראה ראשונה אור הדפוס, " מקדש מלך " אמשטרדם, נוטה מצד אחד לפשט, ומצד שני לקבלת האר"י.

הספר נפוץ מאוד בחוגי המקובלים ונדפס תשע פעמים. א' יערי מוסיף, כי ספר זה הוא " הפירוש על הזוהר הנפוץ ביותר בחוגי החסידים, ואף אלה מבין החסידים שפסלו את דברי " חמדת ימים " לא פסלו בגללו את " מקדש מלך ", המביא את דברי " חמדת ימים " פעמים הרבה.

אף ייזכר כאן, כי במהדורת זאלקוויא, תקנ"ג  של " מקדש מלך " באו הסכמות של רבי לוי יצחק מברדישטב ורבי ישכר דב מזלאטשוב. חיבוריו הקבליים האחרים הם : " הדרת מלך ", פירוש לורייאני על מאמרי זוהר עמוקים.

" פני מלך, הוד מלך, כבוד מלך ", פירוש על ה " אידרות " ועל " ספרא דצניעותא " , " כסא מלך " פירוש על " תיקוני הזוהר.
גרשם שלום, באנציקלופדיה עברית, כרך כ"ט : כדוגמא ליחס ההערצה אליו מבן שמנו אביא דווקא מפי אדם שאינו שייך לעולם הקבלה. רבי אברהם בן רבי שלמה מהאג, ערך דיון הלכתי בנושא רפואי, והוא כותב בין היתר :

" ועוד אני כותב ראיה זו על הספר, בא החכם מן המערב ה"ה ידידי האח נפשי החכם השלם המקובל האלוף כבוד הרב שלום בוזאגלו נר"ו, בעל המחבר מקדש מלך...והגיד לי שבארצות מערב וכו.....

רבי שלום בוזאגלו כותב בהקדמת למקדש מלך : " ותורה מחזרת על אכסניא שלה ובעיר מארואיקוס מצאה בית וקן לה אשר שם שתה אפרוחיה הלומדים מתוך דוחק וחמס...ובראשם הרב הגדול המפורסם חסידא דקדישא המקובל האלדי כבוד הרב אברהם אזולאי זלה"ה.

לרב לי עשיתי ממנו זאת החכמה למדתי, ובספר הזה בשם מורינו לו הזכרתי. כי לכבוד הרב זלה"ה בשם הרב סתם קראתי. ומתלמידיו הרבניים לחברים לי קניתי, וגם מהם סתרי תורה למדתי. מהם אשר המה חיים עדנה...ה"ה מעלת החכם השלם המקובל האלוהי כבוד הרב יעקב פינטו...ומהם נוחי נפש...ה"ה מעלת החכם השלם כבוד הרב ישעה כהן.

וארי דבי עילאי דיתיב בתוואי לבאי הנמנה תמיד לכל דבר מצווה, ויחדיו ימתיקו סוד תורה באהבה ואחוה, הוא אחד המיוחד מבני עליה, מעלת החכם השלם הדיין המצוין כבור הרב יעקב גדליה זלה"ה.

אלי פילו
לצפיה ב-'המקובל רבי שלום בוזאגלו, המשך.....'
המקובל רבי שלום בוזאגלו, המשך.....
11/12/2009 | 08:47
112


מתוך אנציקלופדית " ארזי הלבנון " על רבי שלום בוזאגלו.

גברא רבא יקירא. דמגליא כל טמירא. עמיה שרי נהורא. כל מלתא רבתא לגבי דידיה זעירא. בדרישה ובחקירה. מפלפל בסברא. בקי בכל סתרי התורה. נכנס בעובי התקרה וליה יש ברירה. לברור אוכל מתוך הפסולת כחמה ברה. תקן אזנים לתורה. והגיד ספר הזוהר שחיבר הרשב"י בוצינא דנהורא. על הגהות האר"י שבחבורה.

שמסר לכבור הרב חיים ויטאל ערוכה בכל ושמורה. לחסיד המכשלה מתוך עם יפה וברה. ולהעמיד הדת על תלה כדמעיקרא. ה"ה הרב המובהק החכם השלם המקובל האלוקי כבו הרב שלום בוזאגלו נר"ו – לשון ההקדמה להקדמתו לזוהר שנדפסה שמהדורות רבות.

רבי שלום בוזאגלו היה אחד המקובלים הפוריים ביותר שקמו לעם ישראל. ספרים רבים חיבר בשטח הקבלה ולמרות זאת פרטים מעטים ידועים לנו אודות תולדותיו. שנת לידתו אינה ידועה אבל בערך בשנת ת"ע – 1710, כך גם עיר הולדתו.

אולם ניתן לשער שנולד בעיר מראכש אשר במרוקו, משום שאת רבותיו בקבלה הוא מציין בהקדמתו לפירושיו והללו " רבי אברהם אזולאי, רבי יעקב פינטו, רבי ישעיה הכהן ורבי יעקב גדליה – היו מהעיר הנ"ל – מראכש. כמו כן למד אצל הגאון הקדוש רבי חיים בן עטר הזקן זקנו של האור החיים.

עוד ידענו לו ששימש כאב בית דין במראכש ומשום רדיפות שנרדף על ידי מלך מולאי איסמעיל ושר צבא חילו עבר ללונדון. כאן נפגש עם הדרי"ם מארץ ישראל וממרוקו ויחד המתיקו סוד בבית ה'\ כפי שכותב הוא " החכם השלם כבוד הרב שלמה עמאר נר"ו שלוחא קדישא שארץ ישראל תוב"ב בעוברו דרך פה לונדריס, אמר לי קבלה בידם וכו.....

וכן כתב הוא " נשאלתי מגבר עמיתי בתורה, החכם השלם הדיין המצויין ר"מ מתיבתא דאגאדיר יע"א בעוברו מחנהו לכאן לונדון יע"א ה"ה אחד מבני עליה כבוד הרב יעקב גדליה זל"הה טעם לכוונות שבע שמות וכו....

בהיותו בלונדון נתקבל בתור דיין. הגאון רבי שלמה שלם אב בית דין אמסטרדם מתארו : " איש אלוקים קדוש " ואמר לו. גם גיסו הגאון בעל " בנין אריאל " כתב עליו תואר נדיר בזמנו " המקובל האלוקי " והגאון חיד"א בפירושו ניצוצי אורות על הזוהר הקדוש מביאו יותר משלוש מאות פעמים.

באחד הימים נזדמן רבי שלום בוזאגלו להעיר המבורג ושם נפגש עם אב בית דין הגאון רבי יהונתן אייבשיץ. היה זה באותם ימים בהם בערה אש המחלוקת בינו לבין רבי יעקב עמדין – היעב"ץ אודות הקמעות שהראשון כתב.

רבי יהונתן אייבשיץ הראה את אחד הקמעים לרבי שלום בוזאגלו ושיכנעו בדבר אמיתות הקמיע ובכך ביקשו לפרסם את צדקתו ברבים. וכן אכן נעשה. אולם בשוב רבי שלום בוזאגלו ללונדון הוא שינה את דעתו וכתב לרבי יהונתן אייבשיץ מכתב ובו מבקש ממנו שיסביר את פשר הקמיעים, שכן קלא אית ליה שהמה מכת הש"צ ימ"ש.

באחרית ימיו עלה והשתקע בצפת, ונמנה בין אדירי וארזי הלבנון דשם, הוא נודע כתור איש קדוש וטהור אשר מורם מעם, ולא נודע מקום קבורתו.

חג אורים שמח ושבת שלום
לצפיה ב-'שלום לכולם מי יכול לעזור לתרגם את המילים'
שלום לכולם מי יכול לעזור לתרגם את המילים
10/12/2009 | 16:28
139
האלה? 1.מולאת אל ח'אנה 2.ראני מרמום 3.תהדרו פייא פלראייבי זהו בינתיים תודה מראש למי שעונה
לצפיה ב-'בואו לספר את הסיפור שלכם ב !'
בואו לספר את הסיפור שלכם ב !
10/12/2009 | 16:10
54
גולשים יקרים,

לכל אחד מאיתנו יש סיפור חיים ייחודי, מרגש ומרתק. אנחנו רוצים לשמוע את הסיפור שלכם!

לצורך כתבות טלוויזיה, אנו מחפשים מרואיינים בנושאים הבאים:

אישה שניהלה \ מנהלת רומן עם גבר נשוי, ומוכנה לספר מה עבר עליה, על המחיר הכבד אותו שילמה ולתת כוח לנשים אחרות באותו מצב.

גולשים שנפגעו כתוצאה מטיפול תת מודע: היפנוזה, שיחזור גלגולים וכיו"ב.

היה לכם הכל בחיים – קריירה, בן או בת זוג, חברים – סוף סוף הצלחתם להוריד את 20 הקילוגרמים המיותרים, עשיתם את ניתוח האף שתמיד רציתם או התחלתם להתחטב במכון הכושר, אבל אז הגיעה הפרידה המרה מבן או בת הזוג שעזב\ה אתכם. אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר, בואו להתראיין!

נשים שהביאו לעולם ילד בעצמן, אך בהסכם עם האב ולא דרך תרומת זרע.

מעוניינים להתראיין באחד מהנושאים הללו? שלחו אלינו מסר בצירוף שמכם ומספר טלפון ליצירת קשר לכינוי הנהלת הפורומים.
חלק מהראיונות ניתן לבצע בעילום שם ובטשטוש קול ופנים.
לצפיה ב-'מרוקאים יקרים מי יכול לתרגם לי את זה?.......'
מרוקאים יקרים מי יכול לתרגם לי את זה?.......
07/12/2009 | 11:52
13
243
בשישי ושבת לפני ברכת המוציא לחם
נהג סבי ואחריו אבי לשיר שיר זה בארמית
מישהו יכול לתרגם מה אומרות המילים?
סבי מרבאת הביא את זה מבית אביו
ואבי גדל בעיר פאס וגם הם שרים את זה
לצפיה ב-'הקישור מצורף כאן...'
הקישור מצורף כאן...
07/12/2009 | 11:55
1
160
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'גם אבי עדיין שר את זה'
גם אבי עדיין שר את זה
07/12/2009 | 13:50
92
וגם הוא נולד בעיר פס
לצפיה ב-'אזמר לדודו חמוד...'
אזמר לדודו חמוד...
07/12/2009 | 14:34
1
97
הנה כך מתואר ההסבר באתר "הזמנה לפיוט".
עד כמה שידוע לי, אין בלעדיות על לחן הפיוט המיוחס לאר"י הקדוש כאמור.
כמו בשאר ערי מרוקו, גם יוצאי רבאט, פאס, מכנאס וספרו ניגנו אותו בלחן מקומי מסורתי.


אזמר בשבחין - על הפיוט (מתוך "הזמנה לפיוט")

השבת מתפקדת כנקודה זמן של שיא בשבוע. כל ימות השבוע ניזונים מהשבת שעברה ומזינים את השבת המתקרבת. השבת היא הנקודה שבה מתאפשר החיבור של שמים וארץ, של כנסת ישראל – עם ישראל וקודשא בריך הוא, של פנים שונות של האלוהות, של ספירות שונות. זהו זמן הזיווג, זמן של חיבור, זמן של עמידה פנים אל פנים אליו מייחלים. כל שאר הזמן האדם עובד על מנת לאפשר לזיווג להתרחש.
אך גם השבת אינה מקשה אחת של זמן. בשבת שלוש סעודות, כאשר כל סעודה מהווה שיא בזמן – בכל סעודה מתרחש זיווג אחר, זיווג של פנים אחרות.
האר"י הקדוש שחי בצפת במאה ה-16, מחבר פיוט לכל סעודה. לפני כל סעודה נהוג לשורר את הפיוט העוסק במהות המיוחדת של הזמן הספציפי.
אזמר בשבחין הינו פיוט המקדים את הסעודה הראשונה, סעודת ערב שבת.
הפיוט נפוץ בכל קהילות ישראל ממזרח למערב, ומושר בלחנים שונים.


אזמר בשבחין  האר"י (ר' יצחק לוריא)
צפת / מאה 16

אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין אזמר בשבחים
לְמֶעַל גּוֹ פִתְחִין לבוא בפתחים
דְּבַחְקַל תַּפּוּחִין שבשדה תפוחים
דְּאִנוּן קַדִּישִׁין שקדושים הם

נְזַמֵּן לַהּ הָשְׁתָּא נזמיננה עתה
בְּפָתוֹרָא חַדְתָּא בשלחן חדש
וּבִמְנָרְתָא טָבְתָא ובמנורה טובה
דְּנָהְרָה עַל רֵישִׁין המאירה על ראשים

יְמִינָא וּשְׂמָאלָא ימין ושמאל
וּבֵינַיְהוּ כַלָּה                 וביניהם כלה
בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָה יוצאת בקישוטים
וּמָנִין וּלְבוּשִׁין וכלים ולבושים

יְחַבֵּק לַהּ בַּעְלַהּ יחבקנה בעלה
וּבִיסוֹדָא דִי לַהּ וביסוד אשר לה
דְּעָבֵד נְיָחָא לַהּ הגורם לה נחת
יְהֵא כָתֵשׁ כְּתִישִׁין יכתוש כתוש

צְוָחִין אוּף עָקְתִין צעקות גם צרות
בְּטִילִין וּשְׁבִיתִין בטילות ושובתות
בְּרַם אַנְפִּין חָדְתִין אך פנים שמחות
וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין ורוחות עם נפשות

חֲדוּ סַגִּי יֵיתֵי                 שמחה גדולה תבוא
וְעַל חֲדָה תַרְתֵּי בכפל כפליים
נְהוֹרָא לַהּ יַמְטֵי אור לה יגיע
וּבִרְכָן דִּנְפִישִׁין וברכות רבות

קְרִיבוּ שׁוֹשְׁבִינִין קרבו שושבינים
עֲבִידוּ תִקּוּנִין הכינו קשוטים לכלה
לְאַפָּשָׁה זֵינִין                 להרבות במיני מזונות
וְנוּנִין עִם רַחְשִׁין ודגים עם עופות

לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין לרכוש נשמות
וְרוּחִין חַדְתִּין ורוחות חדשות
בְּתַרְתֵּי וּתְלָתִין בשלושים ושתים
וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין ובשלשה שריגים

וְעִטְרִין שַׁבְעִין לַהּ וכתרים שבעים לה
וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא ומלך העליון
דְּיִתְעַטַּר כֹּלָּא שיתעטר הכל
בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין בקדוש קדושים

רְשִׁימִין וּסְתִימִין חקוקים ונעלמים
בְּגַוַּהּ כָּל עָלְמִין בתוכה כל עולמות
בְּרַם עַתִּיק יוֹמִין אבל עתיק יומין
הֲלָא בָטֵשׁ בְּטִישִׁין הלא יבטוש בטוש

יְהֵא רַעְוָה קַמֵּהּ יהי רצון מלפניו
דְּתִשְׁרֵי עַל עַמֵּהּ שתשרה על עמו
דְּיִתְעַנַג לִשְׁמֵהּ המתענג לשמו
בְּמִתְקִין וְדֻּבְשִׁין במיני מתיקה ודבש

אֲסַדֵּר לִדְרוֹמָא אערוך בדרום
מְנָרְתָא דִסְתִימָא מנורה הנעלמה
וְשֻׁלְחָן עִם נַהְמָא ושלחן עם לחם
בְּצִפּוּנָא אַדְשִׁין בצפון אדשן

בְּחַמְרָא גוֹ כָסָא ביין תוך כוס
וּמַדַּנֵּי אָסָא                 ואגודות הדס
לְאָרוּס וַאְרוּסָה לארוס וארוסה
לְאַתְקָפָא חַלְּשִׁין לחזק חלשים

נְעַבֵּד לוֹן כִּתְרִין נכתירם בכתרים
בְּמִלִּין יַקִּירִין                 במלים נכבדות
בְּשִׁבְעִין עִטּוּרִין בשבעים עטורים
דְעַל גַבֵּי חַמְשִׁין שעל גבי חמישים

שְׁכִינְתָא תִתְעַטַּר שכינה תתעטר
בְּשִׁית נַהְמֵי לִסְטַר בשש הלחם לכל צד
בְּוָוִין תִּתְקַטַּר בווים תתקשר
וְזֵינִין דִכְנִישִׁין                 וזינים הנכנסים

שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין שובתים ופוסקים
מְסַאְבִין דְדָחְקִין מטמאים הדוחקים
ח
לצפיה ב-'אופססס ברח הקישור...'
אופססס ברח הקישור...
07/12/2009 | 14:39
27
הנה הקישור לפיוט אזמר בשבחין.

את "למיבצע על ריפתא" תמצא בוף הפיוט...
לצפיה ב-'שלמה בן לולו יקירי, שכחת את הא-נא-נא-נא'
שלמה בן לולו יקירי, שכחת את הא-נא-נא-נא
07/12/2009 | 16:07
3
65
לְמִבְצַע עַל רִיפְתָא  נא-נא =   לבצוע על הפת  
כְּזֵיתָא וּכְבֵיעְתָא אהא-נא-נא   =   כזית וכביצה  
תְּרֵין יוּדִין נָקְטָא   =   נוקטת שתי יודין  
סְתִימִין וּפְרִישִׁין   =   סתומים ומפורשים  

מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא   =   שמן זית זך  
דְּטָחְנִין רֵיחַיָּא     =    שטוחנות ריחיים  
וְנָגְדִין נַחְלַיָּא      =     ומושכים נחלים  
בְּגַוַּהּ בלחישתן   =     בתוכה בלחישה  

הֲלָא נֵימָא רָזִין  =   הלא נאמר רזים  
וּמִלִּין דִּגְנִיזִין    =    ודברים הגנוזים  
דְּלֵיתְהוֹן מִתְחֲזִין =  שאינם נראים  
טְמִירִין וּכְבִישִׁין =   טמירים וכבושים  

לְאַעְטָרָה כַלָּה  =    לעטר כלה  
בְּרָזִין דִלְעֵלָּא  =    בסודות של מעלה  
בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָה  =  בתוך הלולה זו  
דְּעִירִין קַדִּישִׁין  =   של מלאכים קדושים

ומסיימים ב: על כל אהודך  נא נא כל פה יודה לך אהא נא נא פותח את ידך ומשביע לכל חי....ועוד איזה "הא-נא-נא" לא יזיק אם המסובים לא רעבים כל-כך חחחח


לצפיה ב-'אתם ענקיםםםםםם!!!!!! כל הכבוד לכם!!! אני ממש'
אתם ענקיםםםםםם!!!!!! כל הכבוד לכם!!! אני ממש
07/12/2009 | 18:47
1
46
מתרגש לנוכח התרגום והכי הכי לנוכח המקור של השיר.
אני שמח שתפילתו של הארי הקדוש  זו היא שמקשטת לנו את השבת
בשישי בערב אספר למשפחה כל מה שכתבתם לי כאן
כמה מרגש לראות את התרגום של השיר
כל השנים שרים את זה ולא ידענו את המקור או הפירוש
תודה ורבי יעפו עליכום
לצפיה ב-' ואנחנו שמחים בהתרגשותך!'
ואנחנו שמחים בהתרגשותך!
08/12/2009 | 06:10
26
ונראה שהשבת הבאה עלינו לטובה תרקיע התרגשותך לגבהים,

שכן, שילוב הדלקת נר ראשון של חנוכה לפני קבלת השבת הוא תוספת שמחה וחגיגיות.

אני משוכנע שהסובבים אותך יהנו מסופגניות טעימות העשויות ביד אומן.

ולשבת הפיוטים שתתקיים בעז"ה אתה תופקד על מגשי המתוקים, למרות שלרובנו זורם "דם מתוק" בעורקים...

יום נעים
לצפיה ב-'רבי פנחס יקירי המלומד זכות ה-הא-נא-נא-נא'
רבי פנחס יקירי המלומד זכות ה-הא-נא-נא-נא
08/12/2009 | 05:59
27
שמורה לך!

בנועם דרכיך, הגעת לפאר את קבלת השבת ולהשלים את הפיוט לבציעת פת של האר"י הקדוש,

שקדמו לו הזמנת המלאכים ב"שלום עליכם" ו"בר יוחאי" לרי שמעון לביא.

בשבתות השובב"ים הבאות עלינו לטובה ולברכה, אנחנו חייבים לארגן שבת משותפת

עם כמה חברים טובים (כמובן שאין ההתייחסות כוללת את העיר הרצליה...) להינות משבת פיוטים מענגת.

אוהבך כתמיד!  

לצפיה ב-'האגדה מספרת כי.....'
האגדה מספרת כי.....
07/12/2009 | 21:18
4
60

בערב שבת כאשר האר"יז"ל היה עולה מן הרחצה במעלה המדרגות, כל הקהל עמד משני צידי גרם המדרגות והיה שר בקול חרישי " לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה " ואזי זו הייתה האות לכניסת שבת, בזמנים שלא היו צפירות או מודעות בעיתונים.

כדבר הזה עשינו, לפני שנים לא רבות, כאשר חברי קוסקוס, התארגנו בהדרכתו של בצלאל דהאן ידידי ורעי, עת ביקרנו בצפת, ובשעת לילה די מאוחר, כולנו מותשים, ורוצים רק להגיע למכונית, יען כי הייתה זו התחנה האחרונה בסיומו של יום מפרך וגדוש ביקורים בכל רחבי הגליל.

ישבנו שם וזימרנו בקול חרישי את הפיוט הנזכר לעיל, האמינו לי, כאילו היה זה בזמנו של האר"י ז"ל וצמרמורת עברה בגופנו, כולנו אחוזי קדושה וטהרה בזכרנו את אשר ירש לנו האיש הענק הזה.

מי שלו חוה זאת לא יידע לעולם את ההרגשה.

בברכה
אלי פילו
לצפיה ב-'ירד לי המוח לדם - לכתוב על: "למבצע על ריפתא".'
ירד לי המוח לדם - לכתוב על: "למבצע על ריפתא".
08/12/2009 | 09:36
3
52

יכול להיות מתאים דווקא, לפרשת השבת, "פרשת וישב". כי הרי כתוב שם: "ויעזב כל אשר לו ביד יוסף, ולא ידע אתו מאומה, כי אם "הלחם" (הריפתא), אשר הוא אוכל....." (בראשית, ל"ט 6).

בכל מקרה, אפילו אחי הקטנים, מכירים את הפיוט הזה, עד שהיו מזייפים בתוכו, כדי לזרז את "ביצוע" הפת, להתחיל לאכול. הנשמה "היתרה" היתה יוצאת בערבי שבתות, עד אשר "יושבים לאכול". מרוב, מזמורים ופיוטים. אך, לכשגדלנו, למדנו. את משמעות "הפיוטים", בטרם האוכל...

אם אצליח לכתוב, בהקשר הפרשה והפיוט "המופלא", אשר הוא בעל סודות, אכתוב. אם לאו, אכתוב בפעם אחרת.... "הלחם", אינו כמשמעו בפרשני המקרא. כך, תמיד אוכל למצוא הזדמנות אחרת....

לצפיה ב-'"ירד לי המוח לדם"?'
"ירד לי המוח לדם"?
08/12/2009 | 15:21
2
23
אודה ולא אבוש שלא שמעתי מעודי על המונח הזה!
אבקשך, בן תרבות יקר, להסביר לי את משמעותו.
עד עכשיו הכרתי את: "ט'לאעלי דם לראס" (עלה לי הדם לראש) אבל אף פעם לא; "הוואדלי דמאג לדם" (ירד לי המוח לדם).
בתודה מראש.
לצפיה ב-'הודפי - בלשון סגינהור!'
הודפי - בלשון סגינהור!
09/12/2009 | 06:04
1
24

בוקר טוב!

שחקתי משחק עם עצמי, בשפה העברית. כי, עד אשר היינו מגיעים לאכול ארוחת ערב בשבת, מרוב ההכנות המרובות, ביניהם, "למבצע על ריפתא", עם ריבויים של: נהנהנהנהנה ו-ניניניניני. המוח הרעב, היה יורד לנו לדם, שהיה יותר רעב...

בלשון סגינהור, שהיא למעשה, "שפה הפוכה", במשמעות....

לצפיה ב-'תודה לך בן תרבות יקר על ההסבר.'
תודה לך בן תרבות יקר על ההסבר.
09/12/2009 | 09:40
31
נכון מאוד! עד אשר הגיעה שעת האוכל "יצאה הנשמה" אבל...דקות הסבל של ההמתנה לאוכל היו כאין וכאפס לעומת כל הטורח והעמל הרב של הרעיה בהכנתו. ועל כך שרים בלהט ולאות תודה את "אשת חיל".
לצפיה ב-'כל כך עצוב ועלוב'
כל כך עצוב ועלוב
08/12/2009 | 14:05
3
118
אני הופך את רוב האתרים ולא מוצא התייחסות לנפילתו של לוחם השייטת גל אזולאי ז"ל רק אתמול..אבל כל האשפה הרגילה מצוייה בכמויות  האח הגדול-- האחות הקטנה--
רכילות צהובה ושאר תכנים רדודים ותפלים הבאים להתחנחן לאחרון  הרדודים  שבגולשים..עצוב..
לצפיה ב-'יהי זכרו ברוך - וידום אהרון.'
יהי זכרו ברוך - וידום אהרון.
08/12/2009 | 14:39
36

  רוני היקר!

עצוב, עצוב ביותר. אין לנו אלא לומר, "וידום אהרון", ונשלח תנחומים למשפחתו.

לצפיה ב-'אם היית קורא את השירשורים כאן בפורום'
אם היית קורא את השירשורים כאן בפורום
08/12/2009 | 14:45
1
46
היית מוצא התייחסות לנפילתו של גל אזולאי ז"ל

הנה כאן
לצפיה ב-'שרונה כמובן שקראתי אחרת למה אני מעלה זאת כאן '
שרונה כמובן שקראתי אחרת למה אני מעלה זאת כאן
09/12/2009 | 00:33
18
לצפיה ב-'בא המוות בחלוננו תנחומים למשפחת אזולאי מזכרון'
בא המוות בחלוננו תנחומים למשפחת אזולאי מזכרון
07/12/2009 | 15:35
5
75
בא המוות בחלוננו למשפחת אזולאי מזיכרון יעקב בנם יקירם נפל בעת שירותו אתמול בצהל היה על הירחמו בשיטת 13
תנוחמים למשפחה האבלה ולקהילה בזיכרון
לצפיה ב-'המדינה כולה כואבת את מותו של גל אזולאי '
המדינה כולה כואבת את מותו של גל אזולאי
07/12/2009 | 16:12
31
לוחם הקומנדו הימי

תנחומי למשפחתו של גל המקסים

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
לצפיה ב-' יהיה זכרו ברוך. משתתף בצער המשפחה.'
יהיה זכרו ברוך. משתתף בצער המשפחה.
07/12/2009 | 16:39
7
זוהי אבידה לכל עם ישראל
לצפיה ב-'משתתף בצערכם '
משתתף בצערכם
07/12/2009 | 18:48
3
לצפיה ב-'יהי זכרו ברוך ונצור בלבנו לעד, אמן'
יהי זכרו ברוך ונצור בלבנו לעד, אמן
07/12/2009 | 21:19
18
לצפיה ב-'משתתף בצערכם שלא תוסיפו צער עוד'
משתתף בצערכם שלא תוסיפו צער עוד
08/12/2009 | 11:08
6
יהי זכרו ברוך

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

הודעות נבחרות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ