לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1094410,944 עוקבים אודות עסקים

פורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
0
המשך >>

לצפיה ב-' 5ספרי ילדים חדשים,2 לפורים ועוד שלושה אחרים עם מסרים חשובים'
5ספרי ילדים חדשים,2 לפורים ועוד שלושה אחרים עם מסרים חשובים
11/03/2019 | 08:03
2
14
2 ספרים חדשים לפורים ועוד שלושה אחרים עם מסרים חשובים לילדים - מחשיבות אכילת ירקות בגיל הרך ועוד לשימוש המוגזם של הילדים במסכים: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5476520,0...
לצפיה ב-'ספרים סופרים ומה שביניהם – תכנית ראיונות ברדיו קס"ם 106אפאם '
ספרים סופרים ומה שביניהם – תכנית ראיונות ברדיו קס"ם 106אפאם
11/03/2019 | 08:27
1
4
לצפיה ב-'בית ספר למבחנים- ינשופות 3 נטעלי גבירץ, בר בן יוסף :'
בית ספר למבחנים- ינשופות 3 נטעלי גבירץ, בר בן יוסף :
11/03/2019 | 08:33
103
כתר | מרץ 2019 | ילדים
 
"תָּמַרָה: תַּעַזְרִי לִי רֶגַע לְהִתְכּוֹנֵן לַמִּבְחָן, גַּל.
הָיוּ לִי 35 עוּגִיּוֹת. 20 נָתַתִּי לְיָעֵל, 3 לְאַלּוֹן וְ–5 לְלִיבִּי,
כַּמָּה נִשְׁאֲרוּ לִי?
גַּל: פָּחוֹת מִדַּי?
עִזְבִי אוֹתָךְ, יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה יוֹתֵר טוֹבָה: בָּאָרוֹן בְּבֵית הַסֵּפֶר הָיוּ
35 גְּבִיעִים וּמֶדַלְיוֹת וּפִתְאוֹם הֵם נֶעֶלְמוּ בְּאֹרַח מִסְתּוֹרִי. כַּמָּה
גְּלִילֵי נְיַר טוּאַלֶט, עַכְבָּרִים וְסִיבוּבִים עַל הַגַּלְגַּל הָעֲנָק יִצְטָרְכוּ הַכַּתָּבוֹתֿֿ–הַחוֹקְרוֹת, תָּמַרָה וְגַל, כְּדֵי לִמְצֹא אוֹתָם וְלַחֲשׂף אֶת הַשַּׁעֲרוּרִיָּה שֶׁל מִבְחֲנֵי הַמֵּיצָ"ב בְּמַתֶמָטִיקָה?
תָּמַרָה: סוֹף סוֹף שְׁאֵלָה הֶגְיוֹנִית שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה עָלֶיהָ.
גַּל: נוּ?
תָּמַרָה: אֲנִי לֹא מְגַלָּה, גַּל! זֶה יַהֲרֹס לָהֶם אֶת כָּל הַסֵּפֶר...
גַּל: טוֹב, אָז לְפָחוֹת תָּבִיאִי עוּגִיָּה.
בֵּית סֵפֶר לְמִבְחָנִים הוּא הַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי בַּסִּדְרָה ״יַנְשׁוּפוֹת״.
נֶטַעלִי וּבַר הֵן חֲבֵרוֹת טוֹבוֹת כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים, וְנֶהֱנוֹת לְהַמְצִיא בְּיַחַד סִפּוּרִים וְלִכְתֹּב אוֹתָם, פֶּרֶק אֶחָד נֶטַעלִי, וּפֶרֶק אֶחָד בַּר, בְּדִיּוּק כְּמוֹ תָּמַרָה וְגַל!
נֶטַעלִי גְבִירְץ הִיא סוֹפֶרֶת וְעִתּוֹנָאִית.
בַּר בֶּן–יוֹסֵף הִיא תַּסְרִיטָאִית וְסוֹפֶרֶת.
רוֹנָה מוֹר הִיא מְאַיֶּרֶת, וְהַיַּנְשׁוּפוֹת שְׂמֵחוֹת שֶׁהִצְטָרְפָה כַּצֶּלַע הַשְּׁלִישִׁית לַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי."
 
לצפיה ב-'ספר חמישי בסדרה-טפיטי והגיבור המפתיע /יוליה במה '
ספר חמישי בסדרה-טפיטי והגיבור המפתיע /יוליה במה
09/03/2019 | 22:18
2
11

הוצאה לאור הוצאת סיגליות

נולוֹ, הַיָּעֵן הַצָּעִיר, מִתְכַּוֵן רַק לִטְמוֹן אֶת רֹאשׁוֹ בַּחוֹל בִּמְבוּכָה - אֲבָל בְּטָעוּת הוּא מְשַׁרְבֵּב אֶת רֹאשׁוֹ לַמְּחִלָּה שֶׁל הַסּוּרִיקָטוֹת.

נוֹלוֹ לֹא יוֹדֵעַ לִרְקוֹד, וְהוּא מְיֹאָשׁ. אֵיךְ הוּא יִמְצָא כָּךְ חֲבֵרָה? טָפִיטִי וּפִּינְזֶל מְנַסִּים לַעֲזוֹר לַיָּעֵן הָאֻמְלָל וּלְעוֹדֵד אוֹתוֹ. בֶּטַח יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה כִּשָּׁרוֹן אַחֵר שֶׁבִּזְכוּתוֹ הוּא יוּכַל לִהְיוֹת מְעַנְיֵן...לְכָל אֶחָד יֵשׁ כִּשָּׁרוֹן!
לצפיה ב-'סדרה מקסימה'
סדרה מקסימה
10/03/2019 | 13:48
1
3
לצפיה ב-' מסכימה לחלוטין. האיורים נהדרים ואי אפשר לא להתאהב'
מסכימה לחלוטין. האיורים נהדרים ואי אפשר לא להתאהב
10/03/2019 | 16:08
5
 
בדמויות .בהחלט מומלץ
לצפיה ב-'אין בעלי חיים רעים..אנחנו הרעים... לאחר שחיה בבידוד '
אין בעלי חיים רעים..אנחנו הרעים... לאחר שחיה בבידוד
10/03/2019 | 14:16
10

43 שנים: מתה "הפילה העצובה בעולם"
פלביה הפילה הפכה לסמל נגד גני חיות, לאחר שההפרדה מן העדר שלה והחיים בשבי גרמו לה לשקוע בדיכאון. היא הורדמה בשל התדרדרות במצבה הבריאותי

רונית אפטר  

הפילה פלביה, שזכתה לכינוי "הפילה העצובה בעולם", הורדמה בסוף השבוע שעבר בגן חיות בספרד, בשל בעיות בריאותיות. היא הפכה לסמל למאבק נגד גני חיות, לאחר שחיה בבידוד מוחלט במשך 43 שנים ולקתה בדיכאון עמוק. הפילה האסיאתית הובאה לגן החיות בעיר קורדובה ב-1976, כשהייתה רק בת שלוש.

על פי הדיווחים המקומיים, מאז התדרדר מצבה הבריאותי, ככל הנראה בגלל שהופרדה מהעדר שלה וגם לא באה במגע עם פילים אחרים. בששת החודשים האחרונים, מצבה הבריאותי של הפילה בת ה-47 התדרדר באופן דרסטי. ביום שישי האחרון היא התמוטטה בכלוב שלה, והורדמה לאחר שלא הצליחה לעמוד שוב על רגליה.

בעקבות מותה, פרסמו בגן החיות פוסט בפייסבוק לזכרה, שכלל תמונות וסרטון של הפילה האהובה: "קורדובה התעוררה למשמע חדשות עצובות עם מותה של הפילה האהובה פלביה. אנחנו רוצים להודות לה על שליוותה אותנו במשך יותר מ-40 שנים. היא לימדה אותנו לבני מינה, ולסביבת משפחתה".

אמפרו פרניצ'י, חבר המועצה לאיכות הסביבה, אמרה במסיבת עיתונאים שפלביה הייתה "הסמל של העיר", ושמותה מורגש בייחוד עבור אלו שטיפלו בה במשך כל חייה וכן ברגעיה האחרונים.

במשך השנים פלביה הפכה בעל כורחה לסמל נגד גני חיות בעולם, ורבים קראו לשחררה על מנת לשפר את מצבה הנפשי. המפלגה נגד התעללות בבעלי חיים ניסתה פעמים רבות לדאוג להעברתה לסביבה מתאימה יותר, שם תהיה בחברת פילים נוספים, אך ללא הצלחה. "כל השנים האלו היא חיה לבד ובשבי בגן החיות. אנחנו מקווים שאף בעל חיים לא יצטרך לעבור דבר כזה שוב", אמרה נשיאת המפלגה סילביה ברקרו.

היא הדגישה שיש צורך להפסיק להביא פילים לגני חיות, וכן לדאוג שאלו שכבר נמצאים שם לא יתרבו בשבי. לדבריה, "פילים הם בעלי חיים חברותיים, כמו בני אדם, וידוע שהם מפתחים קשרים עמוקים בתוך העדר. הם יכולים להגיע גם לגיל 70 כשהם חיים חופשיים".

https://www.maariv.co.il/news/viral/Article-688063

לצפיה ב-' המגפיים שהצילו את ירושלים/ נתן גובר/כנרת'
המגפיים שהצילו את ירושלים/ נתן גובר/כנרת
09/03/2019 | 22:25
21


לְסַבָּא שְׁרַגָּא יֵשׁ זָקָן אָרֹךְ, שֵׁם עוֹד יוֹתֵר אָרֹךְ, וְסִפּוּרִים אֲרֻכִּים וּמוֹתְחִים עַל גִּבּוֹרִים אַמִּיצִים, וְלִפְעָמִים גַּם מַצְחִיקִים. אֲבָל הַסִּפּוּר הֲכִי טוֹב שֶׁלּוֹ הוּא עַל סַנְדְּלָר אֶחָד פָּשׁוּט מִיְּרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיָה לוֹ סוֹד יְקַר עֵרֶךְ.

הַמַּגָּפַיִם שֶׁהִצִּילוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם נוֹלַד מִתּוֹךְ אוֹצַר סִפּוּרֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל נָתָן גּוֹבֵר, מוֹרֶה לְסִפְרוּת וּמַרְצֶה לְפִילוֹסוֹפְיָה שֶׁל הַחִנּוּךְ בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית, וּבִתּוֹ יָעֵל גּוֹבֵר, כַּלַּת פְּרַס דְּבוֹרָה עֹמֶר לְסִפְרוּת יְלָדִים.
סִפּוּר אַגָּדִי, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה דִּמְיוֹן אֲבָל גַּם יוֹתֵר מִגַּרְעִין שֶׁל אֱמֶת, עַל סַבָּא אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, שֶׁהֵקִים שְׁכוּנָה בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיָה אִישׁ אוֹהֵב אָדָם.
נֹעַם נָדָב הוּא צַיַּר קוֹמִיקְס, אָנִימָטוֹר, מַרְצֶה בָּאָקָדֶמְיָה בְּצַלְאֵל וּמִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בְּיִשְׂרָאֵל.

הספר הרביעי המחולק השנה לכיתות א' במסגרת ספריית הפיג'מה
לצפיה ב-'קאיטוש המכשף(מהדורה חדשה)/יאנוש קורצ'אק / ינוקא '
קאיטוש המכשף(מהדורה חדשה)/יאנוש קורצ'אק / ינוקא
09/03/2019 | 22:08
17
קאיטוש הוא ילד רגיל כמו כל הילדים. טוב, אולי לא בדיוק אותו הדבר, כי קאיטוש הוא בעצם מכשף! בעזרת הכוחות הפלאיים הוא מהתל במורה, משבש את הזמן, ואפילו יוצר לעצמו כפיל וכך מתאפשר לו לנסוע להרפתקאות. אולם להיות מכשף זה אינו דבר של מה בכך, ועליו להיענות לחוקים שהעונש על העובר אותם הוא לעמוד בפני בית משפט של ממש. וזה בדיוק מה שקורה לקאיטוש, המכשף הצעיר... בהמשך הספר אנו עדים למסע נדודיו עוצר הנשימה של קאיטוש, אשר מסתיים בסיום מפתיע ומרגש במיוחד. הספר פורש בפני הקורא יריעה מרהיבה של היכולת הנסתרת, פורצת הגבולות, של רוח האדם, ומנגד את הגבולות והמגבלות שמציבים בפניה הטבע, הבריאה והמציאות המורכבת שבין מלחמות העולם.

האמן יצחק בלפר עיבד את הספר כך שיתאים לילדים צעירים ויחשוף אותם ליצירתו האלמותית של קורצ'אק. יצחק בלפר נולד בוורשה, פולין, בין שתי מלחמות העולם. הוא אחד היתומים האחרונים שנותרו בחיים מבית היתומים המפורסם של יאנוש קורצ'אק. במלחמת העולם השנייה ברח דרך היערות לרוסיה ונותר שריד יחיד ממשפחתו הענפה שנספתה בשואה.

על יאנוש קורצ'אק: לפני למעלה ממאה שנים הקים קורצ'אק, רופא ילדים ומי שהפך ברבות הילדים למחנך נערץ, את בית היתומים המיוחד במינו, שנשאר דוגמא ומופת למורים ומחנכים עד ימינו. קורצ'אק האמין במתן חופש לילדים לשם פיתוח כישרונותיהם הייחודיים יחד עם זאת לימוד מה אחריות הדדית ויצירתה של חברה אנושית צודקת.

ב-1942 נרצח המחנך היהודי הדגול בידי הנאצים, עת סירב להציל את נפשו ולהפקיר את תלמידיו היהודיים לגורלם. הוא לא הצליח להבין איך יתכן שיבגוד בכל תורתו ומפעל חייו וינטוש את תלמידיו היהודיים למותם, וצעד איתם למשרפות בטרבלינקה.
לצפיה ב-'ריח- סיפורים ושירים על ריחות'
ריח- סיפורים ושירים על ריחות
07/03/2019 | 16:54
16
7
ריח
יש ריח משכר של מיני בשמים,
אלה ריחות של טיפוח, אהבה ותשוקה.
ויש ריח משמח כמו ריח מאפים טריים שבתנור נאפים
וזה בית של משפחתיות
ריח כזה אומר זה בית חי
בית שיש בו  חמימות וחיות, זה ריח של אחדות,
ריח שמבקש להיות יחד
לשתות תה חם עם המאפה ,ולנהל שיחות
‏זה ריח שמשפר ומרים מצב רוח ‏עד הירח.
לפרחים יש ריח ניחוח
‏ולתבשילים בסיר על הכיריים
יש ריח של ביתיות
ואם נחליף היוד הקטנה  בוו
נקבל רוח שתפזר את הריח בכול מקום

לצפיה ב-'מקסים'
מקסים
08/03/2019 | 08:50
15
2
לצפיה ב-'נרקיס מלך הביצה'
נרקיס מלך הביצה
08/03/2019 | 08:50
14
1
לצפיה ב-'למבוגרים-הבושם /פטריק זיסקינד / הוצאת מודן'
למבוגרים-הבושם /פטריק זיסקינד / הוצאת מודן
08/03/2019 | 14:26
12
2
 
ז`ן - באטיסט גרנוי נולד בפריס של המאה ה18 - בשוק המצחין של העיר, בתוך באשת הדגים, הגוויות והביוב. אמו השליכה אותו כבר בלידתו אך בכי הרך שלח אותה לגליוטינה. התינוק אשר נותר בחיים נולד נטול כל מריח גוף. ככל שגדל הילד, כך התחדד חוש הריח שלו, בעזרתו ידע לאתר חפצים, לזהות בני אדם, להכיר מקומות, להבחין בזיוף. אך הוא חיפש את ריח הריחות, את הריח האמיתי, המזוכך ביותר. את הוויית הריחות - ריח נערה. הבושם הוא ספר של ניחוחות. יש בו ריחות מהמאה ה18 - , צחנת הכרך וסרחון נשמתו של הרוצח נטול הריח. הבושם סחף את העולם כולו וניצב חודשים בראש רשימת רבי המכר בארה``ב, גרמניה, צרפת, אנגליה, ספרד והולנד. ``פטריק זיסקינד הוא האמדאוס של חוש הריח`` ``לה נובל אובסווטו`` ``סופר צעיר זה שובה את לב הקורא בשליטתו, בדמיונו, בקסמו... זיסקינד הוא התושבה האירופית לספרות הריאליזם המאגי הדרום אמריקאית`` ``דר שפיגל
 
 
לצפיה ב-'פרדיננד/מונרו ליף/עם עובד'
פרדיננד/מונרו ליף/עם עובד
08/03/2019 | 14:36
11
3
 
פרדיננד אהב להריח פרחים.  שם...שאף לו בנחת ריחות של פרחים.
היתה לו פינה משלו שם באחו
זה היה העץ החביב עליו ובצילו ישב וישב
וריחות של פרחים שאף ושאף.
אבל אמא שלו, שהיתה פרה שמנה, דאגה לפעמים בגלל בנה.
היא חששה, בלב כבד,
שאולי עצוב לו, כי הוא בודד.
לצפיה ב-'אח מיוחד בגן ריחות וצללים/חגית אהרוני / צמרת'
אח מיוחד בגן ריחות וצללים/חגית אהרוני / צמרת
08/03/2019 | 14:48
10
5
 
פִּתְאוֹם שָׁמַעְנוּ מֵרָחוֹק צְלִילִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ פַּעֲמוֹנִים. קַמְנוּ וְרָאִינוּ אִישׁ עִם כּוֹבַע עֲנָקִי וְחִיּוּךְ לָבָן-לָבָן שֶׁל שִׁנַּיִם לְבָנוֹת-לְבָנוֹת, לָבוּשׁ בִּגְדֵי לֵיצָן, מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ, וּבְיָדוֹ תֵּבַת נְגִינָה. מֵהַתֵּבָה יָצְאוּ הַצְּלִילִים הֲכִי קְסוּמִים בָּעוֹלָם. דּוֹתָן רָץ אֵלָיו מִיָּד, פָּרַשׂ יָדַיִם כְּמוֹ מָטוֹס, וְהִתְחִיל לָרוּץ וּלְדַלֵּג סְבִיבוֹ.
 
"חַכֵּה לִי!" קָרָאתִי. אֲבָל דּוֹתָן לֹא הִקְשִׁיב. הוּא רַק עָף לוֹ בַּשָּׁמַיִם שֶׁל הַמּוּזִיקָה. רַצְתִּי אַחֲרָיו וְעָשִׂיתִי כָּמוֹהוּ. הָאִישׁ הַנֶּחְמָד עִם הַשִּׁנַּיִם הֲכִי לְבָנוֹת בָּעוֹלָם קָרָא בְּקוֹל: "הוֹ, שָׁלוֹם אֲוִירוֹנִים מוּזִיקָלִיִּים. בְּרוּכִים הַבָּאִים לְעוֹלָם הַצְּלִילִים."
 
הַפַּעַם אֶרֶז וְדוֹתָן מְבַקְּרִים בְּגַן מְיֻחָד שֶׁכָּל כֻּלּוֹ חֲוָיָה חוּשִׁית שֶׁל רֵיחוֹת וּצְלִילִים. שָׁם נֶחְשַׂף בִּפְנֵי הַקּוֹרְאִים פָּן נוֹסָף בְּמַעֲרֶכֶת הַיְּחָסִים הָעֲדִינָה וְהַמֻּרְכֶּבֶת בֵּין שְׁנֵי הָאַחִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוּא יֶלֶד עִם מֻגְבָּלוּת.
 
הַמְּחַבֶּרֶת, חַגִּית אַהֲרוֹנִי, הִיא הִידְרוֹתֶרָפִּיסְטִית וּ מְטַפֶּלֶת בְּגִישַׁת ABA, מְלַוָּה שָׁנִים רַבּוֹת יְלָדִים וּ בוֹגְרִים עִם מִגְוָן צְרָכִים מְיֻחָדִים, פְּעִילָה בַּקְּהִלָּה, וּבְעַצְמָהּ אֵם לְיֶלֶד מְיֻחָד. זֶהוּ סִפְרָהּ הַשֵּׁנִי.
"הַנְגָּשַׁת הַסְּבִיבָה לָאֻכְלוּ סִיּ וֹת הַמְּיֻחָדוֹת מְהַוָּה בִּטּוּי מַשְׁמָעוּתִי הֲלָכָה לַמַּעֲשֶׂה לְשִׁתּוּפָם שֶׁל אֲנָשִׁים עִם מֻגְבָּלֻיּוֹת בְּכָל הֶבֵּטֵי הַחַיִּים הַנּוֹרְמָטִיבִיִּים. חוֹבָתָהּ שֶׁל כָּל חֶבְרָה לְאַמֵּץ מוֹדֶל שִׁתּוּפִי זֶה כְּעֵרֶךְ עֶלְיוֹן."
 
(חגית אהרוני)
 
 
"גן הריחות והצלילים שבפארק רעננה הוא גן נגיש לאנשים עם צרכים מיוחדים.
 
הגן היפהפה מכיל צמחי תבלין וריח, לצד פסלים המפיקים צלילים וכלי נגינה ייחודיים שחלקם נבנו על ידי אנשים עם צרכים מיוחדים. כל אלו יחדיו מספקים חוויה רב חושית המשלבת ריח, מגע וצליל. בגן מתקיימות סדנאות חווייתיות לילדים ומבוגרים, המועברות על ידי מדריכים עם צרכים מיוחדים שהוכשרו לנושא, כחלק מהרצון לשלבם בקהילה ולתרום לקיומה של חברה מכילה ומכלילה."
 
(עיריית רעננה
לצפיה ב-'לפחד יש ריח /תמר ורטה-זהבי /הוצאת עם עובד'
לפחד יש ריח /תמר ורטה-זהבי /הוצאת עם עובד
08/03/2019 | 14:52
3
 
שהבחנו בשלט " מזנון גוש קטיף" פסק הגשם. מחשבה קפצה לי לראש - מה, גם הגשם מפחד לרדת בגוש קטיף?
 
"אני לא מבין," אמרתי לאבא כשהתקרבנו למחסום, "למה אנחנו לא נוסעים למקומות רגילים, כמו המשפחה של דניאל? למה אנחנו לא נוסעים לכינרת או לאילת?" אבא צחק והתחיל לענות לי, אבל האוזניים שלי נסתמו מפחד כי מאחורי קוביית הבטון הגדולה שעליה היה כתוב " אני אוהב אותך תרצה" ראיתי את השער של אחותי מתנפנף ברוח. היה לי ברור שהיא שם עם החייל שלה. כשאבא עצר במחסום ושאל עם מישהו רוצה טרמפ לכיוון ירושלים ראיתי לשנייה את הפנים שלה מציצות מעל קובייה גדולה ומיד נעלמות.
 
שנת 2005 הייתה שנה סוערת לכולם, בייחוד לנריה.
לצפיה ב-'ריח של שוקולד הכבש השישה עשר מילים:יהונתן גפן לחן: יוני רכטר'
ריח של שוקולד הכבש השישה עשר מילים:יהונתן גפן לחן: יוני רכטר
08/03/2019 | 15:17
8
23
 
 
בסוף רמת גן יש מקום מיוחד
שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד
יש שם בית גבוה גבוה בלי חלונות עם שלוש ארובות
ושלושים מכונות יום ולילה עובדות
ושבעים פועלים עם סינר וכפפות
מכינים שוקולד בכל הצורות
 
שוקולד קטן ושוקולד גדול
שוקולד יקר ושוקולד בזול
שוקולד אגוזים ושוקולד סתם
לעשירים ולכולם והריח בחינם
וכל האזרחים עוצרים ומריחים...
 
עוצרים הילדים שרצים בשכונה
עוצר האוטובוס מעבר לפינה
החתולים מפסיקים לברוח מהכלבים
השוטרים עומדים ליד הגנבים
כולם מביטים אל הארובות
ולאט לאט, האף שלהם,
מתמלא בריח של שוקולד
 
שוקולד קטן ושוקולד גדול...
 
בסוף רמת גן יש מקום מיוחד
שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד.
 
לצפיה ב-'מדוע למוסקראט זנב ריחני? קזאקסטן '
מדוע למוסקראט זנב ריחני? קזאקסטן
08/03/2019 | 15:21
7
2
לצפיה ב-'ריח תפוח אודם שני מילים: יורם טהרלב לחן: נחום הימן '
ריח תפוח אודם שני מילים: יורם טהרלב לחן: נחום הימן
08/03/2019 | 23:44
6
4
 
שובי ציפורת על כנף הרוח
כבר בגני פיתח הסמדר
בושם לימון, ניצת התפוח,
גשם הלך וחורף עבר.
 
מי לך יביא את זו האיגרת
מי ישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
 
בואי נא בואי, צביית החמד,
בגד של טל לבשו השדות
כבר האדימו עין ושמש
ובגביענו יין אדום.
 
מי לך יביא את זו האיגרת
מי ישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
 
שובי נא שובי כי תם החורף
שחר חדש הקיץ הביא
שובי אלי קינך, הציפורת,
שובי צביה אל ערש הצבי.
 
מי לך יביא את זו האיגרת
מי ישאך כלה אל גני
קן לך אבנה על בד וצמרת
ריח תפוח אודם שני.
 
לצפיה ב-'ירושלים של זהב/נעמי שמר'
ירושלים של זהב/נעמי שמר
08/03/2019 | 23:46
5
2
 
"אוויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים."
לצפיה ב-'אל הבית באה גברת /יהודה אטלס'
אל הבית באה גברת /יהודה אטלס
08/03/2019 | 23:49
4
2
 
"אל הבית באה גברת
עם ריחות מעיר אחרת".
לצפיה ב-'בקבוק הבושם של אמא / טפר יונה /הקיבוץ המאוחד'
בקבוק הבושם של אמא / טפר יונה /הקיבוץ המאוחד
08/03/2019 | 23:53
3
1
עד הימים האחרונים לא ידעתי אם להביא את הבקבוק הכחול להצגה. הבקבוק הפך להיות הקמיע הסודי שלי, שלי ושל אמא. נטע מילאה תא בקבוק החרסינה הלבן ב``מי ורדים`` מתעשיית הבושם שלנו והעמידה אותו בתוך התיבה כאילו הוא הבקבוק המיוחד בו שמור שיקוי הפלאים. אני לא יכולתי לוותר על הבקבוק הכחול. משהו בתוכי לחש ורחש: הבקבוק הכחול, הבקבוק הכחול... ככל שהתקרב מועד ההצגה הרגשתי שאני מוכרחה להביא את הקמיע שלי למחסן, כדי שברגע הקצר בו תיחשף התיבה לקהל יראה רק הבקבוק הכחול, הבקבוק היחיד המתאים באמת לסיפור``. ילדי שכונת הזית, ושירי בראשם, מכינים הצגה. במחסן פח ישן, שנשכח במגרש הגרוטאות, הם עורכים חזרות, בונים תפאורה ומסתירים את התלבושות. אמא של שירי שוכבת בבית חולים בירושלים. אבא יושב לידה ושירי הבודדה והחרדה משקיעה את עצמה בהכנות לצגה. ההצגה, כמו האגדות, מסתיימת בטוב. אבל מי יביא לאמא סם מרפא? מי יתן לאמא שיקוי פלא שתוכל לקום ממטת חוליה ולשוב ולשיר ולשמוח כבעבר?!
לצפיה ב-'אני אוהב להריח /הר-אבן שולמית/ ספרית פועלים'
אני אוהב להריח /הר-אבן שולמית/ ספרית פועלים
08/03/2019 | 23:55
2
1
לצפיה ב-'הבושם של ריקי/שלומית כהן אסיף'
הבושם של ריקי/שלומית כהן אסיף
08/03/2019 | 23:58
1
3
ריח הבושם של המורה ריקי
כמו ריח הבושם של אמא.
אני עומד קרוב לריקי
הולך אחריה
ונושם את הריח.
כשאמא נוסעת
ואני מתגעגע
אני רוצה לחבק את ריקי
ואת הריח.
אני מתקרב ופתאום בורח
לצפיה ב-'הודה אטלס - ריחות שאני אוהב '
הודה אטלס - ריחות שאני אוהב
09/03/2019 | 00:07
 
ריחות שאני אוהב:                                             ריח חנות גרעינים
ריח של בוקר, כשקמים מוקדם                             ואוטו חדש -מבפנים,
וריח הכר ,לפני שאני נרדם,                                 ריח אקדח של פורים
צבע טרי על הקיר                                              תכף אחרי שיורים,
וריח של תירס בסיר,                                        והריח הזה שאפשר לנשום
ריח של דשא כסוח                                             אחרי שיורד גשם ראשון,
ואבא אחרי הגילוח,                                            וריח פריחה של מנתור
מדורה של עלים ועשן                                         וריח עוגה בתנור
וריח של ספר ישן,                                              והכי מכל-
קליפה של תפוח זהב                                         ריח של גור.
ועץ עם גויאבות בסתיו,
 
לצפיה ב-'שירת אישה מילים: אסתר ראב '
שירת אישה מילים: אסתר ראב
08/03/2019 | 14:15
23

ברוך שעשני אשה
שאני אדמה ואדם,
וצלע רכה

ברוך שעשיתני
עיגולים עיגולים
כגלגלי מזלות
וכעיגולי פירות,
שנתת לי בשר חי
פורח,

ועשיתני כצמח השדה
נושא פרי
שקרעי ענניך,
מחליקים כמשי
על פני וירכי
ואני גדולה
ומבקשת להיות ילדה,
בוכיה מצער,
וצוחקת, ושרה בקול,
דק מן הדק
כצרצר זעיר
במקהלת כרוביך
הנעלה
קטנה שבקטנות
אני משחקת
לרגליך
בוראי!
לצפיה ב-'סקירת ספרי ילדים ונוער חדשים מרץ 2019 סוקרת ד"ר נעמי בן-גור,'
סקירת ספרי ילדים ונוער חדשים מרץ 2019 סוקרת ד"ר נעמי בן-גור,
07/03/2019 | 16:47
1
17
סקירת ספרי ילדים ונוער חדשים מרץ 2019
סוקרת ד"ר נעמי בן-גור, מרצה, חוקרת, עורכת, מתרגמת וסופרת לילדים.

האם את אמא שלי?

כתב ואיר: פ.ד. איסטמַן
מאנגלית: אברם קנטור
מנוקד, ספר קרטון, ספרית פועלים.

אמא צפור דגרה על ביצה וכשחשה שמשהו בפנים מתנועע, התעופפה לחפש אוכל לאפרוח שעוד מעט יבקע. "בתוך הקן הביצה / קיפצה / פיזזה /  וכרכרה. / עד ש... / בקע מתוכה אפרוח! / ,איפה אמא שלי?' / הוא שאל." האפרוח יוצא לחפש את אמו, שאותה כמובן לא הכיר. כל יצור שהוא פוגש בדרכו – החתלתול, התרנגולת, הכלב, הפרה, הוא שואל "האם את אמא שלי?" הוא יודע שיש לו אמא ונחוש בדעתו למצוא אותה. והוא כמובן מצליח, תצטרכו לקרוא כיצד.
לאלה הקנאים להבדל הלשוני בין אפרוח וגוזל הוסיפה ההוצאה הערה: "החלטנו לתרגם את Baby bird שבמקור לאפרוח ולא לגוזל, בשל תכונתו המהותית של הגיבור העוזב את הקן מיד לאחר הבקיעה ויוצא למסע חיפוש על האדמה."
קלאסיקה אמריקאית נפלאה לפעוטות שסוף־סוף זכתה ללבוש עברי הולם, סיפור מתאים מכל בחינה: רגשית, ספרותית, לשונית וחזותית.
מגיל שנתיים.


איפה הביצה?

כתבה: רות אורן
איורים: אביאל בסיל
מנוקד, ספר קרטון, הקיבוץ המאוחד.

סיפור שמתחיל בשאלה תמיד מעורר סקרנות. תרנגולת מסתובבת בחצר, "שחורת נוצה וחרוצה - / מטילה כל יום ביצה, / ובכל פעם היא בוחרת / בפינת מסתור אחרת." המאזינים הקטנים מוזמנים להצטרף ליונתן בחיפושיו אחר ביצת היום. "אולי היום היא מסתתרת / בגינה בין כרוב לתרד?" ועונה הדחליל המופיע רק באיור: "בגינה שלי ביצה? / אצלי רק ירקות תמצא!" שאלתו של יונתן והתשובה שהוא מקבל בכל אפיזודה הבנויה בתבנית חוזרת, שוברים את המונוטוניות ומכניסים אלמנט דרמטי וענין. בין לבין ימצא הפעוט מידע והעשרה לשונית.
אל דאגה, הביצה נמצאת ואפשר להכין חביתה.  
סיפורון מתנגן ומחורז בחן, מלווה באיוריו הצבעוניים והנפלאים של אביאל בסיל. מותק של ספר לקטנטנים.


איזה כיף היה

כתב: אפרים סידון
איורים: דני קרמן
מנוקד, ספר קרטון, עם עובד.

איזה כיף היה אם היינו מגלים במקומות בלתי צפויים דברים נפלאים כמו: "בתוך הארנק / שני גמדים קטנים / וענק".  בכל כפולת עמודים "איזה כיף היה אם" הומוריסטי נונסֵנסי  מחורז, המסתיים בתקווה המשעשעת: יכול להיות שזה עוד יקרה, / נבדוק מחר בארנק ונראה."

לספר הזה היה מתאים יותר לקרוא "איזה כיף היה אם" שאז היינו מיד מזהים את הכיוון – ספר שעשוע הומוריסטי שמזמין אותנו להמשיך את הרשימה הפרועה משלנו.
סידון וקרמן, אין מה להתווכח – זוג מנצח.
מגיל 4-5.  

נמנום החורף של תום

כתבה: לינדה אשמן
ציורים: צ'אק גרוֹנינק
נסח עברי: עטרה אופק
מנוקד, ללא מספרי עמודים, הכורסא הוצאה לאור.

תום מתכרבל במיטה ומתכונן לשינה ופתאום: טוּק, טוּק,  טוּק. "איזה בית חמים ונעים להפליא! / אפשר לפנַות מקום גם בשבילי?" תום משיב כמובן, "אפשר, אם קצת נצטופף./ יש מקום לשנים – אז בוא תצטרף." רק באיור אנחנו רואים מי המצטרף – סנאי. שניהם מתכסים בשמיכה עד שהפעם שומעים: פַּאק, פַּאק, פַּאק. בתבנית אפיזודלית חוזרת, כשכולם שוכבים צפופים ומכורבלים נשמע הפעם צליל אחר – בום! בום! בום! וכו' וחיה נוספת מבקשת להצטרף. התבנית נשברת בתפנית דרמטית כאשר נשמע קקקחחחחצ'צ'צ' ופתק מושחל מתחת לדלת: "אולי יש מקום לעוד אחד? " החיות מוחות: הוא בטח נוחר, צפוף מדי, המיטה עוד תשקע . תום מנסה לשכנע: אולי זה מישהו קטן ואפשר יהיה למצוא לו מקום. הוא מציץ החוצה ו – "אוי! לא."
לא אגלה לכם מי זה (רמז: השוו ל"מי בביתן" של לאה גולדברג) אבל הסוף טוב ומחמם לב.
המסר של חמלה ופינוי מקום גם לשונה נפוץ למדי בספרות ילדים אך כמו שאנחנו תמיד אומרים – המבחן הוא העיצוב הספרותי. וכאן – לעילא ולעילא, ותורם לכך גם הנוסח העברי הזורם והמחורז של עטרה אופק.
מגיל שלוש.

הסינור של רוני

כתבה: רינת הוֹפֶר
מנוקד, ללא מספרי עמודים, זמורה־ביתן.
"סבתא תפרה לרוני סינור, / עם שני כיסים מלפנים וקשר מאחור. / בדיוק כמו של סבתא, רק קטנטוני,/ סינור סבתא וסינורוני." ולשם מה הסינור? סבתא ורוני מכינים לאמא ריבה, החל מקטיפת התותים, דרך שטיפתם, חיתוכם ובישולם. בוחשים, מצננים, מוזגים לצנצנת ותולים את הסינור ליבוש. "ויושבים אל השולחן מול הצנצנת / רוני מלקק שפתיים. סבתא מתבוננת. / ואז מחליטים לנסות רק טעימה / מהריבה האדומה החמימה." טעימה רודפת טעימה "וזהו, הצנצנת ריקה." אז מה יתנו לאמא שמגיעה? אמא מביטה בסינור התלוי המוכתם בבליל של צבעים "וקוראת, איזה ציור נפלא של.../ חמור!" היא תולה את המתנה הנהדרת על הקיר . "כל הכבוד! אומר כל אורח שבא, / ורוני עונה... תודה ריבה!"
מַעֲדן! סיפור ואיור, מהמיטב של רינת הופר. ויש לנו המבוגרים גם רמז כיצד להתייחס לציור הבלתי מזוהה של הילד: אמא מתבוננת בסינור המוכתם ולא רק אומרת – נפלא! אלא מפרטת: "חמור ירוק מול שמים כחולים, / בשדה כלניות ותותים סגולים."
מגיל 3.


חד-קרן במיוחד בשבילך

כתבה: מֶגי הַצ'ינגס
איורים: שֶׁריל אורסיני
מנוקד, ללא מספרי עמודים, תכלת.

נֹגה מאושפזת בבית חולים. חברתה, המספרת את הסיפור, שאיננו יודעים את שמה, רוצה לשמח אותה: "אמרתי – תבקשי משאלה ואני מבטיחה להגשים לך אותה במציאות." אז נגה ביקשה משהו מיוחד וקסום. החברה מציירת לה וכאן אנחנו למדים מה היא ביקשה: "נגה אמרה: זה לא חד־קרן, זה רק ציור." החברה אינה מתייאשת ומנסה בדרכים שונות להביא לחברתה את מבוקשה – מתחפשת לחד־קרן, מצמידה לסוס פוני קרן על האף, אבל זה אינו מספק את נגה. "חשבתי על כל מיני דרכים לקיים את מה שהבטחתי. [...] הייתי  בטוחה שאם ארצה מספיק חזק בסוף זה יקרה. אז, בוקר אחד כשמצאתי מתחת למיטה שלי חד־קרן לא הייתי כל כך מופתעת." עכשיו תורנו להיות מופתעים ואולי בעצם לא, "ואז נוגה אמרה: זה חד־קרן!" כל המבוגרים סביב, בבית ובבית החולים, עסוקים בשגרת יומם, איש אינו מבחין בחד־קרן, שמשותף רק לשתי החברות האינטימיות ועוזר להן לעבור את התקופה הקשה עד להחלמתה של נגה (כמו "ידידי טנטן," הסודי של בשירה של מרים ילן שטקליס – "ואיש עוד לא ראה אותו /ואיש עוד לא שמע אותו"). משהחלימה, הן משחררות אותו לפארק, "הקביים" הדמיוניים כבר אינם נחוצים להן.
פיקצ'רבוק מיוחד על חברות ועל כוחו של הדמיון הילדי. מדוע מאושפזת נגה ותהליך החלמתה נראים רק באיורים: מהמיטה היא יורדת לכסא גלגלים, בהמשך נעזרת בעזרת בקביים עד שעומדת על שתי רגליה.
מגיל 5.


הדרך אל ההר

כתבה ואיירה: מריאן דוּבּוּ
מצרפתית: רמה אַיָלון
מנוקד, ללא מספרי עמודים, כנרת.

גברת גירית הזקנה צועדת כל שבת במעלה השביל עד לפסגת ההר. בדרך היא מברכת את ידידיה, עוזרת לזקוקים לה, קוטפת, מלקטת ואוספת אוצרות מן הטבע. היום היא מרגישה שבולשים אחריה. באיור אנחנו רואים חתלתול. גברת גירית חולקת עמו את ארוחת העשר שלה. החתלתול מביע את רצונו לטפס גם הוא אל הפסגה אבל חושש "אני קטן מדי." גברת גירית מעודדת אותו "הייתי בגילך כשעליתי לפסגה בפעם הראשונה", מתקינה לו מקל־עזר מענף עץ, מדריכה אותו, מלמדת, עונה לשאלותיו, ומלמדת אותו גם לעזור. לאחר טיפוס מאומץ ומלא חוויות הם מגיעים לפסגת העולם. "נכון שזה נפלא?" במשך כמה שבתות הם עולים יחד.
לאט-לאט חל היפוך בתפקידים והחתול לוּלוּ הוא שעוזר לגברת גירית הישישה המתקשה. עד שיום אחד אין לה עוד כוח לעלות, "אחכה לךָ כאן. כשתחזור, תבוא לספר לי הכול." עכשיו לולו פונה לבדו בשביל אל ההר "כמו בכל שבת, אבל לא בדיוק." כשהוא יורד, הוא רץ לגברת גירית לספר לה על התגליות שלו וגם מביא לה אוצרות חדשים. "לאט־לאט ההר של גברת גירית נהיה ההר של לולו." ויום אחד הוא מגלה מאחוריו ארנבת קטנה. "אני רוצֶה להראות לךְ מקום נפלא" הוא אומר לה. עכשיו שניהם צועדים יחד לפסגה.
פיקצ'רבוק אלגורי – חלק מן הסיפור מתרחש באיורים בלבד – על טיפוס לפסגה במסע החיים. המבוגר חונך את הצעיר, שממשיך את דרכו של מורהו אך מאמץ לו גם שביל משלו.
שם ההר שמטפסים עליו – חרוט הסוכר, כשמו של אחד מאתרי הטיפוס הידועים השוכן בריו דה ז'ניירו בברזיל, אך גם מוסיף לפסגת החיים שהגענו אליה טעם של מתיקות.
 
לצפיה ב-'המשך'
המשך
07/03/2019 | 16:55
12
האיורים מופלאים (וכדאי גם לראות את ספרה המשעשע של דוּבּוּ האהוב על פעוטות "להפיל פיל" – כנרת 2012).
מריאן דובו, סופרת ומאיירת קנדית, היא קודם כל מאיירת נהדרת עם רעיונות נפלאים. אך לטקסטים שלה חסר עורך טוב ש"ירים" אותם. בספר הזה, רצף הסיפור נקטע תכופות על ידי הכללות דידקטיות מפי המספר דוגמת: "לא תמיד אנחנו מאמינים בעצמנו"; "גברת גירית יודעת שבחיים יש הרבה החלטות ושחשוב להקשיב ללב שלך" ועוד. בראיון שערך עמה כתב העת המקוון "הפנקס" סיפרה על דרך עבודתה: בהתחלה הרעיון, אחר כך שרטוטים ולהשלמה - כתיבת הסיפור.
הסיפור הוא בעיקרו תיאורי, ללא עלילה. מגיל 5 ייהנו הילדים מן המסע עם הדמויות ואיתור הפרטים הרבים בדרך. מגיל 10 אפשר כבר לכוונם להיבטים האלגוריים ולשוחח על חשיבות הדרך ועל העברת הלפיד מדור לדור.
 
 
הבית הגבוה והבית הנמוך
 
כתבה: נורית זרחי
איורים: הילה חבקין.
מנוקד, 26 עמ', הקיבוץ המאוחד.
 
"קודם גרנו בבית הגבוה, אבל אמא אמרה שהוא קצת שבור ועד שיתקנו אותו נלך לבית הנמוך." הילדה המספרת, שאת שמה איננו יודעים, איננה מרוצה תחילה מן המעבר מנוף גבוה – ים, מכוניות נוסעות בכביש, לנוף צמוד קרקע. "אין פה שום דבר," אמרה לאמא, וזו השיבה: "תסתכלי טוב." לאט־לאט מגלה הילדה את עולם הטבע המופלא שמסביב: שבלולים, קיפודים, פרפרים, עורב, חתול, תן, צפרים ויוצרת אתם קשר: שׂמה אוכל לקיפודים ומים לתן. כשמגיע הזמן לחזור לבית הגבוה, אומרת הילדה לאמהּ, "אני לא יכולה. אני אחראית עכשיו לכל החיות בחצר. אני צריכה לטפל בהן. מי יתן להן אוכל אם לא אהיה פה?"
הסיפור, שהיה עד עכשיו ריאליסטי, בשונה מסיפוריה הפרועים של זרחי, עובר לממד  הפנטסטי – הילדה מזמינה את החיות למסיבת פרידה. הן באות ומוחות: "את לא יכולה ללכת. את אחראית!" היא מזמינה אותן לבוא אתה לבית הגבוה אך אמא אומרת שזה לא אפשרי": "תארי לעצמך תן במעלית, אנשים יברחו!"
לכאורה זהו סיפור מינורי אך הוא עשיר ברבדים ומשמעויות, כמו בספריה של זרחי, סופרת מופלאה ומיוחדת במינה: קשר של אחריות בין אדם לטבע, ההבדל בין האדם והטבע, הרצון להיטמע בטבע מצד אחד וחוסר האפשרות מצד אחר. בלילה האחרון, כשבאות לחדרה כל החיות להיפרד: " 'חשבנו על זה ילדה. את צריכה ללכת עם אמא ואבא שלך, כי אנחנו חיות בר ואת ילדת בית.' " היא מביעה את רצונה להיות גם היא חית בר. החיות אומרות לה, בטון לגלגני משהו " ' אולי כשתגדלי', שלום! שלום! " והסיפור מסתיים בהבעת תקווה מפי הילדה "עכשיו אני מחכה שאגדל." מן השלום הסופי הכפול של החיות, ללא להתראות, אפשר להבין שהתקווה איננה בת מימוש.
הסיפור חודר ומחלחל בקורא ואוחז בקרביו באצבעות של קסם שאינו מובן עד סופו, כמו שעושה יצירה גדולה. איוריה העדינים של הילה חבקין, המאיירת הקבועה שעובדת עם נורית זרחי, מתאימים לסיפור כמו כפפה ליד. בקטע הפנטסיה שפולש לתוך הסיפור הופכות החיות שהיו עד עכשיו ריאליסטיות, לדמויות אדם. חבקין איירה גם את ספרה הנפלא של זרחי "אין שם אריה" (דביר, 1992) והראתה שיש שם אריה - בתוכנו.
 
 
 
סמי כלב הים
 
כתב וצייר: סיד הוֹף
מאנגלית: דליה אלוני־דגן
מנוקד, 64 עמ', כתר.
 
כשמר ג'ונסון האכיל את כלבי הים בגן החיות, ביקש סמי הקטן לצאת ולראות איך החיים בחוץ. מר ג'ונסון הסכים. כל החיות ליוו אותו בברכת שלום ולהתראות. "סמי הלך והלך והלך. הוא לא ידע על מה להסתכל קודם." הוא התבונן בכל דבר. לסמי נעשה חם. הוא חיפש מים. אבל בשלולית, "אנחנו מצטערים... אין מקום בשבילך" אמרו הצפרים. "ואין מקום בשבילך כאן" אמרו דגי הזהב שבאקווריום. במזרקה אסור, אמר לו השוטר. סמי הצטרף לבסוף לקבוצת ילדים שהלכה לבית הספר. המורה לא הבחינה בו תחילה כשהתיישב בכתה, אבל כששרו שיר אמרה "אחד מכם נובח – כמו כלב ים," והגיעה לבסוף אליו. סמי ביקש להישאר בכתה והמורה הסכימה. הוא למד לקרוא. הוא למד לכתוב. הוא שיחק עם הילדים ותפס את הכדור בעזרת האף שלו. כשנגמר יום הלימודים, אמר סמי לילדים "כיף בבית הספר אבל המקום שלי הוא בגן החיות. רק רציתי לדעת איך זה בחוץ." הוא חזר בדיוק לשעת ההאכלה וסיכם: "אין כמו בבית".
יופי של ספר, עם נגיעות הומור, בסדרת "מתחילים לקרוא" החדשה והמוצלחת של כתר. מתאים גם להקראה לבני חמש וגם לקריאה עצמית לילדים שמתאמנים בקריאה – מעט טקסט, שפה יפה אך קלה, הדפסה מאווררת, איורים צבעוניים גדולים.  
 
 
 
 
ואני אומרת, לא!
 
ספורה של רות בֶּיְדֶר גינסבורג, השופטת האגדית
כתבה: דֶבּי לוי.
איורים: אליזבת בָּאדֵלי
עברית: שֹׁהם סמית ואמנון כץ
מנוקד, ללא מספרי עמודים, כנרת.
 
במסגרת המגמה החיובית של השנים האחרונות להגיש לילדים סיפורים על אנשים דגולים שהטביעו את חותמם על העולם בתחומים שונים, עם דגש על נשים, מופיע עתה הספר על חייה של השופטת היהודייה הראשונה (והשניה בכלל) בבית המשפט העליון של ארה"ב.
הקו העלילתי בנוי על התנגדויותיה ומחאותיה של השופטת האמיצה והנחושה – אשה קטנת קומה וענקית רוח, שחוללה שינוי בתפיסה של זכויות האזרח ובמיוחד של נשים. זה התחיל כשהתנגדה בילדותה המוקדמת כשאילצו אותה, השמאלית, לכתוב ביד ימין כפי שנהגו באותם ימים. היא התנגדה לתפישה שבנות לא צריכות ללמוד באוניברסיטה ועליהן לחפש בעל, הצטיינה בלימודי המשפטים ונישאה לחבר ללימודים שהזדהה עם דעותיה. משסיימה את לימודיה, לא מצאה עבודה משום שסירבו להעסיק עורכת דין אשה. אולם היא התעקשה, דרשה, עד שנמצא שופט שבחר בה כמתמחה ומשם זינקה כמטאור בקריירה כעורכת דין, כשופטת וכמרצה באוניברסיטה. כל זה תוך גידול שני ילדים, עם בעל המשמש עזר שכנגד שהוא גם עורך דין מצליח וגם מבשל משובח בבית.  
סיפור כתוב היטב על דמות מרתקת, שלא נעדר בו גם רגע מכמיר לב על מות אמה האהובה – שתמכה בה ועודדה אותה כל חייה – בדיוק בערב סיום התיכון כשנבחרה לנאום בשם הבוגרים. ביידר־גינסבורג נאבקה והצליחה, למען זכותו של כל אזרח להצביע, למען שוויון הזדמנויות למהגרים בעבודה ובקבלה ללימודים גבוהים, למען שוויון בשכר לנשים, למען זכותן של נשים להתקבל למכללה צבאית ועוד. לשם איזון מצוין כי "לא זכתה בכל המקרים, אבל היו לה לא מעט ניצחונות."
השופטת גינסבורג היא עכשיו ותיקת השופטים בבית המשפט העליון בארה"ב. "יש אנשים הטוענים שהיא מבוגרת מדי ושעליה לפרוש. השופטת גינסבורג חולקת על דעתם". היא בת 85 (ילידת 1933 ) פעילה ונמרצת, מתעמלת במכון כושר, ובכך גם קוראת תיגר על הגילנות.
בסוף הספר מרוכז עוד מידע מעניין על השופטת האגדית, שהיא השראה לבנות ולבנים כאחד.
מגיל 8.
 
גונבי הגבול
 
כתב: יוסי גודארד
איורים: סילביה כביב
לא מנוקד, 168 עמ', הקיבוץ המאוחד.
 
"מי אני? יהודי? ערבי? מוסלמי? ... למה הם לא רצו אותי? למה הם עזבו אותי?" כך שואל אמיר הנסער בן השלוש עשרה, שקלט רמזים בעבר מילדי הקיבוץ כי אינו בן טבעי להוריו. במסגרת  עבודת שורשים הוא רוצה עתה לפענח את חידת חייו.
סיפור מרתק ורב תהפוכות: כיצד מצא אמיר את הוריו הביולוגיים בירדן, ארץ אויב בעת התרחשות הסיפור, בעזרת  גוסטב, עובד בשגרירות השוודית בלבנון שהיה בעבר מתנדב בקיבוץ; כיצד רצה אביו הביולוגי להשאירו בירדן והירדנים מנעו ממנו את החזרה לארץ; כיצד הבריח אביו המאמץ את הגבול במטרה להגניבו בחזרה לארץ ואיבד תוך כדי כך את רגלו מפיצוץ מוקש, כפי שקרה במקרה האמִתי בהשראתו נכתב ספר זה.
המקרה האמִתי ארע לנער בשם אדוארד שננטש כתינוק במלחמת העצמאות, כשהוריו נמלטו מאימת הקרבות. הוא אומץ על ידי משפחתו של בוב לינדזי, מורה בכפר הבפטיסטים שליד פתח תקווה. היה מעניין לשמוע מפי אדוארד את סיפור חייו אך נאמר לי בהוצאת הספרים כי הוא עקר לחו"ל, הסופר ניסה ליצור אתו קשר אך הוא אינו רוצה לזכור ולהזכיר את עברו.
סיפור הרפתקאות נוגע ללב על חיים בצל סכסוכים פוליטיים, העוסק בשאלות של זהות דתית, תרבותית ולאומית, קשרי משפחה וסוגיות מוסר.
מגיל 12.
 
לצפיה ב-'הטרגדיה של תום זיידמן-פרויד: המאיירת היהודייה פורצת הדרך '
הטרגדיה של תום זיידמן-פרויד: המאיירת היהודייה פורצת הדרך
07/03/2019 | 16:07
1
7

מסע הדג

תום זיידמן-פרויד הייתה חלוצה בתחום איור הספר העברי בתקופה קצרה ומשמעותית בברלין אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא שיתפה פעולה עם ש"י עגנון ועם ח"נ ביאליק, אך רק מעטים בארץ מכירים את יצירתה הנפלאה ואת סיפור חייה הטראגי של האחיינית של פרויד.

יום אחד נרדם אורי במיטתו וגילה שהוא הוֹלֵך בָּרְחוֹב:
"בָּתִּים כְּחֻלִּים, אֲדֻמִּים וּטְלוּאִים
מִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו וְכוֹפְפִים גָּג.
וּרְאֵה פֶלֶא: בְּיָדוֹ צִנְצֶנֶת
וּבְתוֹכָהּ, רְאֵה, הִנֵּה דָג!"

כך נפתח "מסע הדג", ספר הילדים המופלא שחיברה ואיירה תום זיידמן-פרויד, ושתירגם מגרמנית לעברית חיים נחמן ביאליק.

אם השם פרויד זורק אתכם לעולם של רופאים מזוקנים המחטטים בראשי מטופלים השֹרועים על ספה, אתם בכיוון הנכון. זיידמן-פרויד הייתה אחייניתו של אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, והיא חיברה את "מסע הדג" מתוך היכרות עם עולם החלומות ועולם הלא-מודע. אורי גיבור "מסע הדג", עובר מסע חוצה ימים על גבו של דג דמיוני ומגיע אל ארץ שכולה טוב, מסע עשיר בסמלים יהודיים אבל גם ברמיזות המזכירות את חזונו המפואר של הרצל, "אלטנוילד".  

מסע הדג נכתב בעקבות הטרגדיה הראשונה שפקדה את תום זיידמן-פרויד כאשר אחיה האהוב תיאודור מת בטביעה.

תום
תום נולדה באוסטריה ב-1892 למשפחת פרויד המפורסמת,  משפחה יהודית, בורגנית וחילונית. השם שנתנו לה היה בכלל מרתה גרטרוד, אך בגיל 15 היא בחרה לעצמה שם חדש "תום". המשפחה נדדה לברלין וגם ללונדון, שם למדה תום אמנות. כשחזרה, המשיכה ללמוד במינכן והוציאה לאור את ספרה הראשון ובו שירים פרי עטה ואיורים יפהפיים.

תום התבלטה בתור ציירת ומאיירת כשרונית ומבטיחה, היא העלתה יחד עם אחותה האהובה והיפה לילי, ערבים של סיפורי עמים ושירים לילדים שלוו במשחקים ובשקופיות עם ציוריה של תום. הילדים והמבוגרים נשבו בקסם ציוריה.

ספר האלף-בית
במינכן התיידדה זיידמן-פרויד עם ש"י עגנון, גרשם שלום וזלמן שוקן, המפגש איתם הוליד ניסיון מהפכני ליצור ספר על אותיות האלף-בית עם איוריה המודרניסטים שילוו בטקסט של עגנון.
הזיווג לא עלה יפה כי עגנון התקשה לכתוב טקסטים פשוטים לפעוטות וכי האיורים של פרויד היו מורכבים מדי.
הספר נגנז, אבל בזכות העבודה עליו גילתה זיידמן-פרויד את הטכניקה האהובה עליה - צביעה ביד על סטנסיל (בצרפתית "פושואר") שעשתה את איוריה כאילו נצבעו בצבעי מים - איורים שקופים, עליזים וקסומים.

אופיר
בשנת 1921 פגשה תום את מי שיהיה לבעלה, יעקב זיידמן, איש ספר מבריק שהוציא לאור ב-1920 ספר ליקוטים מ"הזהר" שהוא עצמו תרגם לגרמנית. הם היו חברים בלב ובנפש והייתה ביניהם אהבה עצומה. הם נישאו בברלין וכעבור שנה נולדה בתם היחידה אנג'לה.  

בברלין של אז, כמו בברלין של היום, היה ריכוז גדול של אמנים, כאשר רוב תעשיית המו"לות העברית התרכזה ברובע אחד, שרלוטנבורג, שבגלל ריבוי המהגרים מרוסיה שחיו בו נקרא בשם החיבה "שרלוטנגראד".  שם גרו גם תום ויעקב ובתם אנג'לה.

בין 1923-1921 יצאו לאור בברלין מאות ספרים עבריים. היו בה עשרות הוצאות לאור.  דובנוב, ביאליק, רבניצקי, כולם פעלו בשרלוטנבורג ועסקו בפעילות מו"לית אדירה.

ביאליק חלם להקים הוצאת בוטיק לספרי ילדים, שהאיור בה יהיה הצד העיקרי. בתור שותפים בחר ביעקב זיידמן ובתום זיידמן-פרויד.   

הלוגו של הוצאת אופיר, איור של תום זיידמן-פרוידביולי 1922 נפתחה הוצאת "אופיר". זיידמן השקיע בה ממון רב, ההסכם בין ביאליק וזיידמן היה שביאליק יהיה מופקד על התכנים ושתום זיידמן-פרויד תהיה המנהלת האמנותית של ההוצאה, תפקיד שלא היה קיים לפני כן במו"לות העברית.

"הוא ואשתו אנשים ישרים, צעירים, מסורים לדבר בלב ובנפש"  כתב עליהם ביאליק כשהעבודה על ההוצאה החלה ולפני שהיחסים בינו לבין בני הזוג התקלקלו.
תום זיידמן-פרויד ציירה את האיורים ובחרה את הטקסטים, ביאליק תרגם לעברית וחיבר שירים בהשראת האיורים. בסך הכול הניבה השותפות ארבעה ספרים שלימים יהיו לספרי מופת בספרות העברית.    

ויַיִּקץַ אוּרִי וְהִנֵּה חֲלוֹם...
התקופה הייתה הפכפכה וההתמוטטות הכלכלית לא איחרה לבוא. כאשר נבלמה האינפלציה ונעשה בברלין יקר מכדי להתפרנס בכבוד ולהוציא ספרים, עזבו המהגרים ואיתם הסופרים והאמנים היהודים, וביאליק בראשם. הוא עלה לארץ ב-1924. עם עלייתו התמוטטה הוצאת "אופיר".
יעקב זיידמן נקלע לחובות עצומים וביקש את עזרת ביאליק. הוא כתב לו מכתבים נואשים על מצבו הקשה ועל כך שהוא ואשתו "לא הרוויחו מ'אופיר' אפילו פרוטה". בני הזוג לא שיתפו את בני משפחתם במצבם הקשה, וניסו להתמודד בכוחות עצמם. יעקב זיידמן מכר את כל רכושו ונאלץ להיפרד אפילו מספריו, אך לא הצליח להיחלץ מהחובות.
  
באחד ביוני 1929 תום זיידמן-פרויד ישבה עם חברים ונקראה פתאום לשוב הביתה מיד. היא הלכה עם בתה בת השבע, אנג'לה, לבית בשטרלוטנבורג, ומצאה את בעלה האהוב משתלשל מהתקרה, חבל סביב צווארו.

המאיירת עדינת הנפש מעולם לא הצליחה להתאושש ממות בעלה האהוב. היא שקעה בדיכאון וחדלה לאכול. היא אושפזה ואיש ממשפחתה ומאוהביה, ביניהם אפילו הדוד פרויד שבא לבקרה ולטפל בה, לא הצליח לעודד את רוחה. כעבור כמה חודשים מתה מאנורקסיה והיא בת 38 שנים בלבד.

הכתבה חוברה בעזרתו האדיבה של ד"ר גיל וייסבלאי ממחלקת הארכיונים
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/rea...

לצפיה ב-' תום זיידמן פרויד: איירה את ספריו של ביאליק, אבל שמה נשכח'
תום זיידמן פרויד: איירה את ספריו של ביאליק, אבל שמה נשכח
07/03/2019 | 16:17
4
 
תום זיידמן פרויד: איירה את ספריו של ביאליק, אבל שמה נשכח
היא איירה את ספרי הילדים של ביאליק, אבל לא התפרסמה כמוהו. כנס שיתקיים מחר בירושלים יוקדש בין השאר ליצירותיה של תום זיידמן פרויד
 
 
גילי איזיקוביץ  
 
כמעט 90 שנים חלפו מאז מתה תום זיידמן פרויד ונדמה שרק בשנים האחרונות היא מקבלת את הכבוד שהגיע לה. הספרות המקצועית כבר נחשפה לדמותה של מי שהיתה במשך כמה שנים שותפתו ליצירה של חיים נחמן ביאליק, והיה לה חלק במהפכת ספרות הילדים בגרמניה וספרות הילדים בעברית. בשנת 2014 יצא בעברית "מרכבה מזהב" (הוצאת אבן חושן), ספר לפעוטות שאת השירים לו חידשה וכתבה לאה נאור והם הוצמדו לאיורים של זיידמן פרויד שיצאו בשעתו בספר בגרמנית בשם "שירים לפעוטות". כעת, היא סוף סוף זוכה להכרה הציבורית הרחבה לה היא ראויה. כעת, היא סוף סוף זוכה להכרה הציבורית הרחבה לה היא ראויה.
 
מחר (חמישי), כחלק מ"ספרייה משלך", אירוע לקראת יום האשה בספרייה הלאומית בירושלים, תוקדש לה וליצירותיה סדנה מיוחדת. כך, לצד הרצאות על שירת נשים וכתיבת ערכים על נשים בוויקיפדיה, יוצגו למשתתפים גם הישגיה.
 
היא נולדה בווינה ב–1892 בשם מרתה גרטרוד פרויד. אמה מיצי (מריה) היתה אחת מחמש אחיותיו של זיגמונד פרויד. אביה מוריץ היה קרוב משפחה רחוק. כשהיתה ילדה עברה המשפחה לברלין וכשהיתה בת 15 שינתה את שמה ואימצה לה את השם "תום". היא סיימה תיכון ולמדה לימודי אמנות בלונדון ובאקדמיה לאמנות במינכן.
 
שנה לאחר תחילת לימודיה שם, ב–1918, הוציאה את "ספר התמונות החדש" שכלל טכניקות חדשות ואיורים בקווים גיאומטריים ובצבעי מים רעננים. במינכן הכירה את גרשם שלום וזלמן שוקן, את ש"י עגנון ואת ביאליק. שנים אחדות אחר כך נהפך שיתוף הפעולה עם ביאליק לאבן דרך בהתפתחות של שניהם.
 
פרויד שבה לברלין וב–1920 נישאה ליעקב זיידמן. בתם אנג'לה, שלימים תעלה לארץ כחלק מעליית נוער ותשנה את שמה לאביבה, נולדה ב–1921.
ב–1922 נפגשו זיידמן פרויד ובעלה עם ביאליק. "הם הקימו את הוצאת הספרים אופיר", אומרת דורית גני מהספרייה הלאומית. "הוצאה שיועדה לילדים רכים. הכוונה היתה שהאיורים של פרויד יהיו חלק בלתי נפרד, ביאליק היה אמור להיות אחראי לטקסטים ויעקב זיידמן, בעלה של פרויד, יהיה אחראי לצדדים הטכניים". הספר הראשון עם ביאליק היה "ספר הדברים", קובץ שירי הילדים הראשון של ביאליק. "על פי כל חוקרי ספרות הילדים שעסקו בו, האיורים של פרויד קדמו לשירים", אומרת גני. "הוא קיבל ממנה איורים ועל פיהם כתב, למשל 'פרח לפרפר' (פרפר פרח חי) ו'עלי באר', ועוד שירים ידועים פחות כמו 'מזחלת', 'חרגול', ו'סוס ועגלה'". בהתאם לחזון, הופיעו האיור והטקסט זה מול זה ובנוכחות שווה. על כריכת "ספר הדברים" חלקו ביאליק וזיידמן פרויד קרדיט בגודל זהה, בהתאם ליצירה המשותפת שהיה.
 
"עשר שיחות לילדים" היה הספר השני שבו שיתפו פעולה. הוא יצא קודם בגרמנית בהוצאת פרגרין, שהקימו זיידמן ופרויד, והיו בו עיבודים לאגדות עם של אנדרסן והאחים גרים, בליווי האיורים של זיידמן פרויד. אלו, מספרת גני, הועברו כמעט במדויק מהמהדורה הגרמנית למהדורה העברית, למעט איור אחד, לסיפור "הכוכבים שהיו לדינרי זהב" שבו הופיע במקור איור של ילדה עירומה אותו ביקש ביאליק להחליף. את "מסע הדג", ספר ידוע נוסף שיצא בהוצאת אופיר, כתבה זיידמן פרויד ואיירה ב–1923 בהשראת מות אחיה בטביעה וביאליק תרגם לעברית. בגרמניה הוא נחשב לקלאסיקה ספרותית לילדים.
 
ספר נוסף, "סיפורי הארנבת", נכתב ואויר בידי זיידמן פרויד, ואמור היה להיות מתורגם בידי ביאליק, אך הוא עזב את גרמניה ועלה לארץ בזמן שבני הזוג זיידמן נקלעו לקשיים כלכליים. מכתבים שכתבו, ובהם הפנו אצבע מאשימה לביאליק, נחשפו בתחילת העשור ומלמדים על משבר גדול. ב–1929 התאבד זיידמן. רעייתו סבלה מדיכאון והפסיקה לאכול. אפילו דודה המפורסם, זיגמונד פרויד, בא אל בית החולים שאושפזה בו, אך לא הצליח לעזור לה. כעבור שנה היא מתה.
 
ב–1938, ארבע שנים אחרי מותו של ביאליק, יצא בעברית התרגום ל"סיפורי הארנבת" בשם "על הארנבת", "אלא שהמאיירת של הספר היא בינה גבירץ", מספרת גני, "ובמשך שנים, בגלל שבספר אין שום אזכור לתום זיידמן פרויד, זה נחשב לספר שכולו של ביאליק".
 
 
לצפיה ב-' העצים נודדים למען הפרפרים '
העצים נודדים למען הפרפרים
06/03/2019 | 11:47
21
10
 
ספר: 'פרפר' - מיריק שניר.
"
סיפור מחורז. על אהבה פיוטית בשפה יפה ונשגבת. לא רק על פרפרים.
"בן פרפר ובת פרפר נפגשו בשדה הבר" סיפור על זוג פרפרים, סיפור על מעגל החיים. "רק נותרה ביצת פרפר על עלה בשדה הבר" סיפור על צמיחה, "נשך, משך, נגס, לעס, מטרף עד גבעול זלל את הכל." סיפור על התבגרות. "לאה מלעיסה עשה לו עריסה. מקורי שינה דקים, הוא טווה חוטים רכים, ומהם בשתי וערב, שק שינה ארג עד ערב" סיפור אהבה, "יום אחד בשדה הבר, הוא פגש בבת פרפר, מה היה וכל השאר, כבר סופר פה, כבר סופר." שיר הלל מחורז ליפי הטבע, והחיים, בשפה חגיגית ועשירה מאוד, היוצרת אווירת התעלות."
וספר נוסף: 
פרפרים של תקוה /טליה גנאל
פרפרים של תקווה הוא סיפור על שני ילדים העונים לאותו שם - אמיר. הם יוצרים קשר משני עברי החומה. יחד, הם מגדלים זחלים של פרפרים, אשר בבוא העת בוקעים מהגלמים וחוצים במעופם את החומה המפרידה.
לצפיה ב-'שיר על פרפר '
שיר על פרפר
06/03/2019 | 11:57
20
7
לצפיה ב-'פרפר לבן / אניה בוקשטיין '
פרפר לבן / אניה בוקשטיין
06/03/2019 | 12:04
19
10
פרפר לבן
אניה בוקשטיין
מילים ולחן: אניה בוקשטיין
 
 
"שמש זהרה
ואני קטנה
הפרפר חמק
והלב איתו
סבא אז אמר
ונשא עיניו
שיעוף רחוק
ננסה מחר
אז ישב בצל
לגלגל טבק
וחייך אליי
ואני אליו
והלב שלי
התעופף חופשי
כמו פרפר לבן
 
 
התחלפו ימים
גם העננים
עץ אחד נשכב
השני נרקב
הפנס בחוץ
מיילל באור
הטבק נשכח
בנרתיק שחור
והבנתי אז
שהכל עובר
והוא לא חוזר
ובסוף נגמר
והלב שלי
התכווץ כמו מי
שתפס פרפר
פרפר לבן
 
 
לילה בדירה
שקט מסביב
אני והפסנתר
נזכרים בך
אצבעות דקות
הגבות עבות
שנתת לי בירושה
ואני גדולה
לא יותר מדי
עוד בא לי לפעמים
לאסוף עלים
ולמצוא אותך
כשבכף ידך
יש פרפר לבן..."
לצפיה ב-'מעשה בשלושה פרפרים'
מעשה בשלושה פרפרים
06/03/2019 | 12:21
18
5
לצפיה ב-'חיוך הפרפר, מאת מ. סוברמניאן - הודו'
חיוך הפרפר, מאת מ. סוברמניאן - הודו
06/03/2019 | 16:55
17
3
לצפיה ב-''פרפרי לב' כתבה וציירה מוניק לאטי'
'פרפרי לב' כתבה וציירה מוניק לאטי
06/03/2019 | 17:12
16
2
לצפיה ב-'הפרפר וולי וולה - מוניק לאטי'
הפרפר וולי וולה - מוניק לאטי
06/03/2019 | 17:15
15
2
לצפיה ב-'הפרפר (אגדה) '
הפרפר (אגדה)
06/03/2019 | 17:18
14
3
לצפיה ב-'ארמון הפרפרים/ כהן-אסיף שלומית /פועלים'
ארמון הפרפרים/ כהן-אסיף שלומית /פועלים
06/03/2019 | 20:51
13
1
ארמון הפרפרים / כהן-אסיף שלומית
הספר "ארמון הפרפרים" הוא עוד ספר נפלא פרי ידיה של סופרת הילדים - שלומית כהן אסיף. בספר מתואר ארמון הפרפרים שבו התגוררו המלכים לבית קזואר, ולא רחוק משם, באמצע העולם שמאלה, נמצא הכפר הקטן זמביל. הספר מתאר את המתרחש בשש עשרה אגדות ושיר אחד.
 
ספר מקסים.
 
לצפיה ב-'בוא אלי פרפר נחמד / ברגשטיין פניה/הפועלים'
בוא אלי פרפר נחמד / ברגשטיין פניה/הפועלים
06/03/2019 | 20:55
12
1
לצפיה ב-'נערת הפרפרים והליצן /רוני גבעתי/הקיבוץ המאוחד'
נערת הפרפרים והליצן /רוני גבעתי/הקיבוץ המאוחד
06/03/2019 | 20:58
11
1
 
אִילאִיל בת ה- 16 שומעת שאמה חלתה במחלה קשה. אילאיל גוֹלָה מעולמה, עולם של נערה מתבגרת אוהבת פרפרים שנפשה ענוגה וסוערת גם יחד, ועוברת בבת אחת לעולם בית החולים. חיי המשפחה משתנים. מעתה יש לחיות במחיצת הסרטן, צריך לעזור, להיות מועילים, להשגיח על העירוי, לקוות. בבית החולים אילאיל פוגשת אנשים אחרים, חולים ובריאים. היא מגלה שקל יותר לחמול על פעוט חולה זר מאשר על אֵם קֵרחת, היא מבינה שאפשר לאבד אמהות בכל מיני דרכים: יש אמהות שאפשר להחזיר, יש אמהות שהן זיכרון רחוק, ויש אמהות חולות.
גם דברים טובים קורים בבית החולים, ונולדת אהבה חדשה וגדולה.
 
הסיפור הוא אישי מאוד, לירי, עשוי מהחומר שממנו עשויים ההרהורים.
 
לנערים ונערות מגיל 13.
 
לצפיה ב-'רציתי לעוף כמו פרפר /נעמי מורגנשטרן /הוצאת יד ושם'
רציתי לעוף כמו פרפר /נעמי מורגנשטרן /הוצאת יד ושם
06/03/2019 | 21:02
10
5
לצפיה ב-'סיפורה העצוב של יה-יה חלק ראשון: פרפר טוואי המשי /אמיר פולק/'
סיפורה העצוב של יה-יה חלק ראשון: פרפר טוואי המשי /אמיר פולק/
06/03/2019 | 21:05
9
2
 
YaYa’s Sad StoryPart one: Silkworm of the Mulberry Tree
יצא לאור ע"י הוצאת מרום תרבות ישראלית
 
הנובלה הגרפית "סיפורה העצוב של יה-יה" היא סיפור הרפתקאותיהם של ילדה, שלד וארנב; סיפור על מקריות ועל גורל ועל משהו שמאוד, אבל מאוד, משתבש בדרך. יום אחד, בזמן שיה-יה מנסה לתפוס פרפר, מבלי משים מוליכות אותה רגליה אל מַעֲבֶה היער. נרגשת, היא אינה מבחינה, נתקלת ומועדת על גולגולת המסתתרת בעשב הרך. כשהיא מתרוממת לבדוק את רגלה החבולה היא רואה לפניה ארנב גדול ממדים הנושא על גבו שלד. יחדיו יוצאים השלושה למסע הרפתקאות מלא מסתורין ואימה: היער שומר על סוד עתיק ואפל; מישהו שם הופך את כולם לצעצועים.
לצפיה ב-'פרפר הזהב והאפונית/ גיצה פרידמן / הוצאת כתר'
פרפר הזהב והאפונית/ גיצה פרידמן / הוצאת כתר
06/03/2019 | 21:07
8
2
לצפיה ב-'פרפר במתנה /לאה בנימיני /הוצאת כתר '
פרפר במתנה /לאה בנימיני /הוצאת כתר
06/03/2019 | 21:08
7
1
 
סיגל רוצה פרפר, והוריה מתרוצצים מחנות לחנות ומגלים כי פרפרים אינם מוצעים למכירה. בינתיים סיגל יוצאת לחצר ביתה ומגלה... אורחת יפהפיה, נקבת זנב הסנונית, הפרפר היפה ביותר בישראל.
 
בהמשך הסיפור עוקבת סיגל, ואיתה הקוראים, אחרי שלבי גילגולו של הפרפר; ובסופו - הפתעה לסיגל והצעה לקוראים.
 
סיפור לילדים החושף בחיוך את אחד מפלאי הטבע המתרחשים בסביבתנו הק
לצפיה ב-'מות הפרפר/אהוד מנור'
מות הפרפר/אהוד מנור
06/03/2019 | 21:18
6
4
בתוך עלי הפרח
לבן חיוור כקרח
נולד פרפר ממשי רך
חי לבטח
בוקר בחרצית
בערב כלנית
וכל חייו רק יום אחד
רק יום אחד של משי
בתוך עלי הפרח
לבן חיוור כקרח
ריחף פרפר ממשי כמו
חי לבטח
בתוך עלי הפרח
לבן חיוור כקרח
פרפר פרפר ממשי כבר
סב כתרח
שמש כה אהב
ירח לו כאב
וכל חייו רק יום אחד
רק יום אחד של משי
בתוך עלי הפרח
לבן חיוור כקרח
פרפר בן יום ממשי רך
עף לנצח נצח של פרפר
 
לצפיה ב-'אין פרפרים פה/חנה וולקוב/המוזיאון היהודי הממלכתי של '
אין פרפרים פה/חנה וולקוב/המוזיאון היהודי הממלכתי של
06/03/2019 | 21:23
5
1
צ'כוסלובקיה בפראג
 
אין פרפרים פה: ציורים ושירים של ילדי גיטו טרזינשטדט 1942–1944 (במקורו הצ'כי: Dětské kresby na zastávce k smrti, Terezín 1942–1944, ציורי ילדים בתחנה שלפני המוות, טרזין 1942–1944) הוא קובץ ציורים ושירים של ילדי גטו טרזיינשטט מן השנים 1942–1944 בעריכת חנה וולאווקובה (וולקוב) (Volavková) שראה אור בשנת 1959 בהוצאת המוזיאון היהודי הממלכתי של צ'כוסלובקיה בפראג. במקביל למהדורה המקורית בצ'כית ראו אור גם תרגומים לאנגלית, גרמנית וצרפתית, ובשנת 1963 ראתה אור גם מהדורה עברית, שאת שיריה תרגמה לאה גולדברג.
 
בספר נחשף הווי החיים בגטו מבעד לעיני הילדים שיצרו את הציורים או את השירים. רבים מן הילדים שיצירותיהם מופיעות בספר, ואף רבים מכלל תושבי הגטו, נספו בגטו או במחנות ההשמדה, ועל כן הספר מהווה גלעד לזכרם.
לצפיה ב-' מדוע מת הפרפר / הנרי מילר '
מדוע מת הפרפר / הנרי מילר
06/03/2019 | 21:32
4
1
 
 
 
זהו סיפור אודות ילד קטן בהודו,
שהלך לבקר גורו, (איש זקן וחכם).
הגורו ישב והתבונן במשהו שהחזיק בידו.
הילד ניגש והסתכל גם הוא, אלא שלא
בדיוק הבין מהו הדבר שביד הזקן,
ושאל את הגורו -"מה זה?"
"זה גולם" השיב הגורו "בתוך הגולם נמצא פרפר.
בקרוב הגולם יתבקע והפרפר יצא"
"האם אני אוכל לקבל אותו?" שאל הילד.
"כן" השיב הגורו, "אבל עליך להבטיח לי שכאשר
הגולם יתבקע והפרפר יתחיל לצאת ויכה בכנפיו
כדי להשתחרר מהקליפה - אתה לא תעזור לו.
חלילה לך לסייע לפרפר על ידי כך שתשבור
את קליפת הגולם. עליך להניח לו לעשות זאת בעצמו."
 
הילד הבטיח, לקח את הגולם והלך לביתו.
בבית ישב והמשיך להתבונן בגולם. לאחר משך
זמן ארוך ראה שמתחילה תנועה, הגולם נע
וכאילו רעד, והנה נבקע בקצהו. בפנים היה פרפר
עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם תוך
שהוא מכה בכנפיו כנגד הגולם. התנועות שלו היו
חלשות ולא נראה שמכות הכנפיים הללו יוכלו
לעשות את המלאכה הזו.
 
הילד הקטן רצה נואשות לעזור לפרפר הסובל.
לבסוף, כשלא יכול היה לשאת עוד את המתח,
הפר את הוראת הגורו. הילד הסיט את שני חצאי
קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ.
משיצא הפרפר החל לעוף באוויר, אך לפתע נפל
מטה אל האדמה ונשאר שוכב ללא תנועה.
הילד הרים את הפרפר בזהירות וראה שהפרפר מת.
שטוף דמעות הלך הילד לביתו של הגורו והראה
לו את הפרפר המת שבידו.
 
"אתה רואה, ילד" אמר הגורו "מיהרת לשבור לו את
קליפת הגולם, האין זאת?"
"כן" אמר הילד, "זאת עשיתי".
והגורו אמר - "אינך מבין. לא יכולת לדעת מה שעוללת.
כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם, הדרך היחידה
שבה הוא יכול לחזק את כנפיו היא בכך שמכה בהם
לעבר הקליפה. הוא מכה לעבר הקליפה ומכה שוב
ושוב ואז מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו.
כאשר אתה עזרת לו בכך שעשית זאת במקומו,
מנעת ממנו לגדול ולפתח שרירי כנפיים.
זו הסיבה שהפרפר נפל לאדמה ומת.
 
 
 
 
זהו סיפור שכל הורה ומחנך צריך לזכור.
 
להגיש לילד או לילדה את כל צורכיהם,
לעשות במקומם, למלא אחר תשוקותיהם - אלו
דברים שעלולים להחליש את יכולת ההתפתחות
של אותם "שרירים". בבוא העת לא תעמוד להם
היכולת לפעול נכון לכשיצטרכו להשתמש
בחשיבה משלהם, במעוף, בלקיחת אחריות
על עצמם כפי שיידרש מהם כאנשים וכבוגרים.
 
 
                                                                        
 
לצפיה ב-'פרפר נחמד - שיר הפתיחה של "פרפר נחמד"'
פרפר נחמד - שיר הפתיחה של "פרפר נחמד"
06/03/2019 | 21:35
3
2
לצפיה ב-' "המסע של אור" - ספר ילדים מאת שרי אריסון'
"המסע של אור" - ספר ילדים מאת שרי אריסון
06/03/2019 | 06:25
7

ספר הילדים השני שמשיקה כעת אריסון הוא אגדה קסומה שהמסר השזור בה כחוט השני: "תחפש טוב, תמצא טוב – הבחירה שלך". אריסון כתבה עד היום שישה ספרים שהפכו לרבי מכר בישראל ובעולם ותורגמו לשפות רבות

"כשאנחנו מרגישים טוב, עושים טוב ומביעים טוב, הטוב הזה מהדהד הלאה..." (מתוך 'המסע של אור').

שרי אריסון משיקה ספר ילדים חדש: "המסע של אור" – אגדה על הילד אור וחברו הקוף שיוצאים למסע ביער בין שבילי ההקשבה, ההתבוננות, ההדהוד ואהבה.


במהלך הצעידה ביער, פוגשים השניים חיות שונות: חתול, ארנב, אווז וציפור ומוצאים מפת סתרים שכותרתה "תחפש טוב, תמצא טוב – הבחירה שלך". לאורך כל המסע לומד אור, בעזרת החיות, להקשיב לעצמו, להביט פנימה ולמצוא את הקול הפנימי ואת הייחודיות שלו.

"'המסע של אור' הוא אגדה קסומה בת ימינו שמדברת אל הילד שבתוכנו", מצוין בעטיפת הספר שאויר על ידי שני עצמון. "זהו משל רב עוצמה המבקש להעניק לנו מתנה שתדריך אותנו בכל נתיבות חיינו: תחפש טוב, תמצא טוב – הבחירה שלך".

'המסע של אור' הוא ספר הילדים השני שכתבה שרי אריסון. ספר הילדים הראשון שלה "יום של מעשים טובים" ראה אור ב-2016. אריסון כתבה עד היום שישה ספרים שהפכו לרבי מכר בישראל ובעולם ותורגמו לשפות רבות. היא מובילה את חזון עשיית הטוב ופועלת לשינוי חיובי בכל מיזמיה בישראל ובעולם. "השליחות שלי היא ליצור עולם טוב יותר בכל דרך ובכל מעגלי החיים", אומרת אריסון.

ב-2 באפריל יתקיים יום המעשים טובים שיזמה אריסון לפני 13 שנים – יום שיא לעשיית טוב כל השנה. ביום הזה צפויים להשתתף למעלה מ-2 מיליון ישראלים (אחד מכל ארבעה) ועוד מיליוני בני אדם בלמעלה מ-100 מדינות ברחבי העולם.


https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5473783,0...
לצפיה ב-'שדון תעלולון- וקדימה לסיפורי תעלולים'
שדון תעלולון- וקדימה לסיפורי תעלולים
04/03/2019 | 14:29
29
8
שדון תעלולון
בלילה, בלילה עת כולם ישנים
בא שדון תעלולון לאישון  מן הקטנים,
בא לעולל לו מיני תעלולים,
ראה אותו  עצוב ועגום,ושאל-
הי אישון, מה לך לרטון
צא מהקרטון , בו מצאת מסתור,
כנס לארון  ראה את הסרטון על שדון תעלולון
‏ואז תשכב לישון, ולחלום,  על היום ואתמול
‏כך אמר השדון לאישון
‏והלך גם הוא לישון בארון

לצפיה ב-'חתול תעלול/דוקטור סוס/כתר ספרים'
חתול תעלול/דוקטור סוס/כתר ספרים
04/03/2019 | 14:57
28
1
לצפיה ב-'תעלולי צמד חמד /חיה שנהב /עם עובד'
תעלולי צמד חמד /חיה שנהב /עם עובד
04/03/2019 | 15:00
27
1
 
מיכלי וטלי הן אחיות. הן לא תאומות, אבל הן כמעט תאומות.
 
אבא ואמא שלהן החליטו לנסוע לחופשה קצרה לאילת. הם ביקשו מתותי, האחות של אמא, לבוא לשמור על הילדות.
 
מיכלי וטלי שמח מאוד. הן חשבו שבימים האלה הן יוכלו לעשות "צחוקה". "צחוקה הן קראו לכל הדברים השובבים והמצחיקים שהיו עושות. ככה מתחיל הסיפור "תעלולי צמד חמד"" שאתם מוזמנים לקרוא. סיפור שיש בו תעלולים ומתגלים בו כמה צמדים חמודים.
לצפיה ב-'דינה ותעלוליה / צבי ליברמן / הוצאת קרית ספר'
דינה ותעלוליה / צבי ליברמן / הוצאת קרית ספר
04/03/2019 | 15:04
26
11
לצפיה ב-'תעלוליה של סופי / סגיר דה /יצא לאור ע"י הוצאת עמיחי'
תעלוליה של סופי / סגיר דה /יצא לאור ע"י הוצאת עמיחי
04/03/2019 | 15:06
25
27
לצפיה ב-'מדיקן [מרגנית] תעלוליה של מדיקן /אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן '
מדיקן [מרגנית] תעלוליה של מדיקן /אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן
04/03/2019 | 15:10
24
3
 
יצא לאור ע"י הוצאת זמורה ביתן
לצפיה ב-'תעלוליו של אמיל/ אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן /עם עובד'
תעלוליו של אמיל/ אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן /עם עובד
04/03/2019 | 15:14
23
4
 
 
בעיר לונברג שבשבדיה הרחוקה חי לו ילד שובב ושמו אמיל. כמעט מדי יום ביומו עשה אמיל מעשי קונדס, אבל מעולם לא חזר על אותו מעשה פעמיים, תמיד היו לו רעיונות חדשים. פעם הניף אל ראש התורן את אחותו הקטנה אידה, ופעם רכב על-גבי הסוס לוקאס ממש אל תוך חדר האורחים שבו התקיימה מסיבת יום-ההולדת של ראש הכפר. כולם צחקו מראש הכפר... ואיפה נחתה עוגת יום-ההולדת?
לצפיה ב-'טולי תעלולי/גלילה רון פדר עמית/מודן'
טולי תעלולי/גלילה רון פדר עמית/מודן
04/03/2019 | 15:17
22
2
לצפיה ב-'תעלולים בשכונה /דליה שטנצלר / הוצאת ידיעות אחרונות'
תעלולים בשכונה /דליה שטנצלר / הוצאת ידיעות אחרונות
04/03/2019 | 15:20
21
3
 
 
"פעם אחת נשארנו, נתי אחי ואני, לבד בבית. אבא ואמא יצאו. היה לנו מאד משעמם. כמה פעמים אפשר לשחק במשחקים שיש בבית? זה נמאס, זה משעמם. רצינו להמציא משהו חדש. רצינו לסדר מישהו. החלטנו לחפש מישהו שאפשר לסדר אותו - אך את מי אפשר לסדר לא ידענו." כך פותח הסיפור הראשון בספר תעלולים בשכונה. אווירה זו, הספוגה בריח ובצבעים של פעם, ועם-זאת היוצרת הרגשה שאירועים אלו יכולים להתרחש בכל מקום, בכל שעה, ולכל אחד מאיתנו, היא המלווה ספר זה. הקורא בספר עובר מצחוק מתגלגל לתחושת מתח בלשי, תוך שהוא מרגיש שותף לחוויות, ולכן בולע את הסיפורים בנשימה עצורה. הסופרת חולקת עם בנותיה, ובאמצעותן עם כל הקוראים הצעירים והוריהם, את חוויות ילדותה. תעלולים בשכונה - ספר שהוא חוויה של קריאה מסוג אחר!
לצפיה ב-'גד ודן : ששה תעלולים של 2 שובבים אנדה (פינקרפלד) עמיר /ניב'
גד ודן : ששה תעלולים של 2 שובבים אנדה (פינקרפלד) עמיר /ניב
04/03/2019 | 15:23
20
2
לצפיה ב-'תעלולים בפרדס /אפרים תלמי/מסדה'
תעלולים בפרדס /אפרים תלמי/מסדה
04/03/2019 | 15:26
19
1
לצפיה ב-'תעלולי ג´וחא סדרת לצים גדולים/ שלמה אבס /עגור'
תעלולי ג´וחא סדרת לצים גדולים/ שלמה אבס /עגור
04/03/2019 | 15:32
18
3
 
אַחַת הַדְּמוּיוֹת הַסַּסְגּוֹנִיּוֹת בְּיוֹתֵר בְּעוֹלַם הַמַּעֲשִׂיּוֹת לִילָדִים הִיא דְּמוּתוֹ שֶׁל ג´וּחָא. דְּמוּת שֶׁסִּפּוּרֶיהָ בִּדְּחוּ וְהִצְחִיקוּ יְלָדִים מֵאָז וּמִתָּמִיד.
אַךְ לֹא רַק הוּמוֹר נִפְלָא עוֹלֶה מִן הַסִּפּוּרִים, אֶלָּא גַּם חָכְמַת חַיִּים שֶׁאַף פַּעַם לֹא נָס לֵחָהּ.
בַּסֵּפֶר אַרְבָּעִים מִמֵּיטַב סִפּוּרֵי ג´וּחָא הַמַּצְחִיקִים בְּיוֹתֵר, וְיִחוּדוֹ שֶׁלֹּא רַק יְלָדִים אוֹהֲבֵי סְפָרִים נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ. "תַּעֲלוּלֵי ג´וּחָא" יָדוּעַ כְּסֵפֶר שֶׁאֲפִילּוּ יְלָדִים שֶׁאֵינָם אוֹהֲבֵי קְרִיאָה נֶהֱנִים לִקְרֹא בּוֹ וְנֶהֱנִים מֵהַבְּדִיחוֹת וְהַהוּמוֹר שֶׁל ג´וּחָא.
כָּל אֵלָה וְעוֹד הָפְכוּ אֶת "תַּעֲלוּלֵי ג´וּחָא" לְסֵפֶר שֶׁבִּמְרוּצַת הַשָּׁנִים הָפַךְ לִהְיוֹת חֵלֶק עַלִּיז וְשׁוֹבֵה לֵב בִּמְיֻחָד בַּקְּלָסִיקָה שֶׁל סִפְרוּת הַיְּלָדִים.
לֵצִים יְהוּדִים מֵהַמַּעֲרָב וּמֵהַמִּזְרָח. סדרת ספרים נפלאה, מצחיקה עד בלי די ואהובה במיוחד על ילדים. קריאה תוך שעשוע.
לצפיה ב-'שאול תעלול משכונת מחלול / ציפר אליהו /דובדבן צומת ספרים'
שאול תעלול משכונת מחלול / ציפר אליהו /דובדבן צומת ספרים
04/03/2019 | 15:34
17
4
לצפיה ב-'תעלולי אבא גברהנה | אפרים סידון/אגם'
תעלולי אבא גברהנה | אפרים סידון/אגם
04/03/2019 | 15:46
16
1
 
אבא גברהנה הוא דמות עממית ידועה באתיופיה. זהו אכר פשוט ושופע חכמת חיים, מעין מזוג של הרשלה מאוסטרופולי, ג´וחה וטיל אולנשפיגל גם יחד.
אפרים סידון ומסקי שיברו מביאים כאן שלל ספורים מבדחים על אבא גברהנה, שבחכמתו יודע גם להצחיק את בני כפרו וגם לצאת בשלום מכל מצב כשידו על העליונה.
דני קרמן מוסיף לחגיגה בציוריו הססגוניים ההיתוליים.
ספר משעשע, ובעקר משמח, הפותח לנו צהר נוסף אל תרבותם של יהודי אתיופיה.
לצפיה ב-'שעלול תעלול / בנימין טנא/פועלים'
שעלול תעלול / בנימין טנא/פועלים
04/03/2019 | 15:48
15
2
לצפיה ב-'תעלולי הסנדל השמאלי / בתיה ברון/דעת'
תעלולי הסנדל השמאלי / בתיה ברון/דעת
04/03/2019 | 15:52
14
2
לצפיה ב-'תעלולי פיט בל / ק. ו. אבקאודה/עם עובד'
תעלולי פיט בל / ק. ו. אבקאודה/עם עובד
04/03/2019 | 15:54
13
2
לצפיה ב-'תעלולי אגס קטן/אלינור פרנסס לטימור /לדורי'
תעלולי אגס קטן/אלינור פרנסס לטימור /לדורי
04/03/2019 | 15:58
12
2
 
תיאור: סיפורו של ילד סיני בשם אגס וקורות משפחתו.
אותיות גדולות ומנוקדות מלוות בציורים
לצפיה ב-'תעלולי ג'נינגס וחבריו/ אנטוני באקרידג' /מזרחי'
תעלולי ג'נינגס וחבריו/ אנטוני באקרידג' /מזרחי
04/03/2019 | 16:00
11
2
לצפיה ב-'תעלולי ילדי משפחת חיפושי /חיים מסינג אידה פינק/מעריב'
תעלולי ילדי משפחת חיפושי /חיים מסינג אידה פינק/מעריב
04/03/2019 | 16:03
10
1
לצפיה ב-'תעלוליו של הצועני הקטן /מדלין גריז/מזרחי '
תעלוליו של הצועני הקטן /מדלין גריז/מזרחי
04/03/2019 | 16:06
9
1
 
תעלוליו של הצועני הקטן מדלין גריז תעלוליו של פקו הצועני הקטן מדלין גריז הוצאת ספרים מזרחי עברית ענבה קנטור ציורים פרנסואז ברטיה. ספר צבעוני בפורמט גדול.
לצפיה ב-'תעלולי כיתת סלע/ מרדכי האלטר / צפון '
תעלולי כיתת סלע/ מרדכי האלטר / צפון
04/03/2019 | 16:08
8
1
 
תעלולי כיתת סלע מאת מרדכי האלטר סיפורים לילדים. עשרים ואחת סיפורים מהווי חיי ילדים בקיבוץ  במושב עובדים ובעיר.
 
לצפיה ב-'תעלולי אל אהבה/ רקפת זוהר/כתר'
תעלולי אל אהבה/ רקפת זוהר/כתר
04/03/2019 | 16:11
7
2
 
 
הסיפורים הנפלאים מהמיתולוגיה היוונית, שעיצבו במידה רבה את תרבות המערב, נכתבו על פי רוב למבוגרים. עכשיו גם ילדים יכולים לקרוא אותם ולהנות מעולמם המרתק של גיבורי יוון הקדומה ואליליה.
 
 
בתעלולי אל האהבה תפגשו את זוגות האוהבים המפורסמים ביותר בעולם:
 
האל אפולו שלא הירפה מדפנה.
 
ארוס, בנה של אלת האהבה, שהתאהב בפסיכה האסורה.
 
פיגמליון הפסל שהתאהב בפסל שעשה.
 
ואורפאוס שלא ויתר על אאורידיקה, אהובתו המתה.
לצפיה ב-'עלילות הרשלה/ עטרה אופק וריבה בן נר /דני ספרים'
עלילות הרשלה/ עטרה אופק וריבה בן נר /דני ספרים
04/03/2019 | 16:14
6
1
הרשלה, הבדחן היהודי הידוע, חי לפני כ-250 שנה באוקראינה, בחצרו של הרב ברך ממזיבוז', נכדו של הבעש"ט.
הוא נודע כבחור ערמומי, פקח ושופע חכמת חיים, ושמו התפרסם עוד בחייו בזכות הבדיחות שספר והתעלולים שעולל.
מאז ועד היום הפך השם הרשלה שם נרדף וסמל לדמות הבדחן היהודי טוב הלב.
אספנו עבורכם מבחר מעלילותיו של הרשלה שנאספו עם השנים, עלילות מצחיקות, מפתיעות ומחממות-לב,
ואנו מגישים לכם אותן בהוצאה מחודשת בלוית איוריה היפהפיים של שירלי וייסמן.
 
סדרת מעשיות יהודיות היא סדרה המביאה ממיטב סיפורי העם היהודי לדורותיו בעיבודים נגישים ובפורמט חדש ויפה.
לצפיה ב-'תעלולי חבר הקיני יהודית/פרוכטמן מאיה דישון /קוראים'
תעלולי חבר הקיני יהודית/פרוכטמן מאיה דישון /קוראים
04/03/2019 | 16:17
5
2
 
 
הספר שלפנינו הוא הראשון בסדרה מיחדת, המביאה מאוצר הספורים של תרבות ישראל בימי הבינים. בספר הובאו מבחר ספורים מצחיקים מתוך ספר תחכמוני, שכתב הסופר היהודי רבי יהודה אלחריזי, שחי בספרד לפני כ-800 שנה. בסוף הספר נוסף ספור המתאר את קורות חייו של רבי יהודה אלחריזי, והוא חבר במיחד לספר זה.
לצפיה ב-'המחזה תעלולי סקפן/מולייר'
המחזה תעלולי סקפן/מולייר
04/03/2019 | 16:23
4
2
לצפיה ב-'וואי כמה תעלולונים...תודה'
וואי כמה תעלולונים...תודה
04/03/2019 | 19:34
2
1
לצפיה ב-'יעלקר המקסימה, כל הכבוד '
יעלקר המקסימה, כל הכבוד
05/03/2019 | 09:05
1
1
לצפיה ב-'התעלול האדום /שלומית כהן-אסיף /הוצאת קוראים'
התעלול האדום /שלומית כהן-אסיף /הוצאת קוראים
05/03/2019 | 16:50
1
הגמד בביק מקבל מתנה – רכבת עם קטר וקרונות, שיודעת לצפור גם בלילה ומעירה את מי שמנסה להירדם ולחלום. אף אחד אינו מצליח להרגיע את צפירתה הצורמת, גם לא הקוסם. רק דבר אחד יכול להרגיעה...
לצפיה ב-'ספר חדש-מי ראה את הג'ירפה שלי? — מישל רובינסון.'
ספר חדש-מי ראה את הג'ירפה שלי? — מישל רובינסון.
04/03/2019 | 11:38
9
8
מי ראה את הג'ירפה שלי? — מישל רובינסון. איורים: קלייר פאוול. תירגמה מאנגלית: עטרה אופק. "היום כשהולכים ליריד לא זוכים בבובה או בצעצוע. אם תזכו אתם עלולים למצוא את עצמכם עם ג'ירפה אמיתית. וכשבאים הביתה עם ג'ירפת מחמד נתקלים בבעיות לא צפויות." הוצאת אגם, 32 עמודים.
לצפיה ב-'ספרי ילדים מומלצים '
ספרי ילדים מומלצים
04/03/2019 | 11:43
8
9
איורים יפים חמושים בערכים של אומץ, חברות וסובלנות, נשזרים בעמודי הספרים החדשים. הצצה לספרי הפעוטות והילדים המומלצים של החודש: https://baby-land.co.il/consumerism/new-on-shelf/%...
לצפיה ב-' שאול החתול והריקוד הכי קול / ג'יימס וקימברלי דין >>>'
שאול החתול והריקוד הכי קול / ג'יימס וקימברלי דין >>>
04/03/2019 | 11:45
7
8
לצפיה ב-'משנכנס אדר מרבין בקריאה! '
משנכנס אדר מרבין בקריאה!
04/03/2019 | 12:15
3
8
לצפיה ב-'ועל -אדר ,להזרה שי'
ועל -אדר ,להזרה שי
04/03/2019 | 14:32
2
6
אדר-חודש הצחוק והשמחה
אד דר בחודש אדר,
זה אד הצחוק והשמחה
שגורם לדמעה לרדת על לחי ולהרטיבה.
אד מצא משכנו דווקא בחודש אדר
בא לומר מותר ורצוי לצחוק עד דמעה
והדמעה יורדת , מתחממת והופכת לאד
ועולה האד למעלה ומודיע אני בא מהצחוק
ומזמין אתכם להצטרף ואיתי להתגלגל ולצחוק
 
לצפיה ב-''
04/03/2019 | 14:44
לצפיה ב-'שחרזדה יקרה,מקסים'
שחרזדה יקרה,מקסים
05/03/2019 | 09:03
לצפיה ב-'אגב, ספרי שאול החתול מבוקשים מאוד בספריה בקרב הילדים'
אגב, ספרי שאול החתול מבוקשים מאוד בספריה בקרב הילדים
04/03/2019 | 23:31
2
4
 
לא פעם מגיע הורה ומבקש את הספר בשביל הילד בגלל המסרים החיוביים שבו.
שאול החתול והריקוד הכי קול ,כפי שהזרה 111 כתבה הוא הספר הרביעי .קדמו לו
 
1.שאול החתול
שָׁאוּל הֶחָתוּל יוֹצֵא לְטַיֵּל בְּנַעֲלָיו הַלְּבָנוֹת הַחֲדָשׁוֹת.
אֲבָל, אוֹי! בַּדֶּרֶךְ מְחַכִּים לוֹ מִכְשׁוֹלִים וְהַפְתָּעוֹת, וְהַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ הוֹפְכוֹת מִלְּבָנוֹת לַאֲדֻמּוֹת, לִכְחֻלּוֹת, לְחוּמוֹת וְלִרְטוּבוֹת!
הַאִם שָׁאוּל מַתְחִיל לִבְכּוֹת?
מָה פִּתְאוֹם!
הוּא מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְשָׁר לוֹ אֶת שִׁירוֹ...
וּמָה אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל שָׁאוּל הֶחָתוּל?
צְאוּ אִתּוֹ לַדֶּרֶךְ וּתְגַלּוּ!
שָׁאוּל הֶחָתוּל הוּא סֵפֶר הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁל אֵרִיק לִיטְוִין - גִּיטָרִיסְט, זַמָּר, מוֹרֶה וּמְסַפֵּר סִפּוּרִים יָדוּעַ, שֶׁמֵּבִיא אֶת כִּשּׁוּרָיו הָרַבִּים בִּכְתִיבָתוֹ מְלֵאַת הַהוּמוֹר וְהַקֶּצֶב.
שָׁאוּל הֶחָתוּל כָּבַשׁ אֶת לֵב הַיְּלָדִים מִיָּד עִם צֵאתוֹ לָאוֹר. בְּעִקְבוֹתָיו כָּתַב אֵרִיק לִיטְוִין עוֹד שְׁלוֹשָׁה סְפָרִים עַל שָׁאוּל הֶחָתוּל, שֶׁתָּמִיד מְחַכֶּה לְמַשֶּׁהוּ טוֹב.
 
2.שאול החתול וארבעה כפתורים מגניבים
שָׁאוּל הֶחָתוּל יוֹצֵא שׁוּב לְטִיּוּל וְהַפַּעַם הוּא לוֹבֵשׁ אֶת הַחֻלְצָה שֶׁהוּא הֲכִי אוֹהֵב, הַחֻלְצָה עִם אַרְבַּעַת הַכַּפְתּוֹרִיםהַגְּדוֹלִים, הַצִּבְעוֹנִיִּים, הָעֲגֻלִּים וְהַמַּגְנִיבִים. אֲבָל בַּדֶּרֶךְ, כְּמוֹ תָּמִיד, מְחַכִּים לוֹ מִכְשׁוֹלִים וְהַפְתָּעוֹת, וּלְאַט־לְאַט
הוּא מְאַבֵּד אֶת כָּל הַכַּפְתּוֹרִים.
הַאִם שָׁאוּל הֶחָתוּל מַתְחִיל לִבְכּוֹת?
מָה פִּתְאוֹם!
כַּפְתּוֹרִים בָּאִים וְכַפְתּוֹרִים הוֹלְכִים.
הָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ לָשִׁיר שִׁירִים!
שָׁאוּל הֶחָתוּל וְאַרְבָּעָה כַּפְתּוֹרִים מַגְנִיבִים הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי עַל הֶחָתוּל הָאוֹפְּטִימִי .
 
3.שאול החתול והשכן החדש שממול
שָׁאוּל הֶחָתוּל שׁוּב יוֹצֵא לְטִיּוּל, וְהַפַּעַם עִם הַשָּׁכֵן הֶחָדָשׁ שֶׁמִּמּוּל.
אֲבָל אוֹי! בַּדֶּרֶךְ, כְּמוֹ תָּמִיד, מְחַכִּים לָהֶם מִכְשׁוֹלִים וְהַפְתָּעוֹת,
וְהֵם לֹא מַצְלִיחִים לִמְצֹא שׁוּם דָּבָר נֶחְמָד לַעֲשׂוֹת.
הַאִם שָׁאוּל מִתְיָאֵשׁ? מָה פִּתְאוֹם!
כְּשֶׁיֵּשׁ חֲבֵרִים, כָּל הָעִנְיָנִים מִסְתַּדְּרִים!
 
שָׁאוּל הֶחָתוּל וְהַשָּׁכֵן הֶחָדָשׁ שֶׁמִּמּוּל הוּא הַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי
עַל הֶחָתוּל הָאוֹפְּטִימִי.
 
 
לצפיה ב-' "שאול החתול": אין ייאוש בעולם שאול החתול לא נותן לאכזבות '
"שאול החתול": אין ייאוש בעולם שאול החתול לא נותן לאכזבות
04/03/2019 | 23:36
1
4
 
לחבל לו בחדוות החיים. וזה לקח שאף פעם לא מוקדם ללמוד
 
שפרה הורן
 
שאול החתול: אני אוהב לצעוד בנעלים לבנות
אריק ליטוין. איורים: ג’יימס דין. תירגם מאנגלית: להב הלוי. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, עמודים לא ממוספרים, 72 שקלים
 
שאול החתול, או כפי שהוא ידוע בשמו מבית Pete the Cat שיצא במקור בהוצאת הארפר־קולינס, איננו עוד ספר ילדים, אלא תופעה. הספר הדקיק הזה, שעמודיו המעוטרים בחתול אחד על נעליו, הפך ללהיט היסטרי בארצות הברית, ארץ מוצאו, וכראיה לכך, נוסדה סביבו תעשייה שלמה של להיטים ומוצרי צריכה, ושמו של החתול מופיע בכ–58 מיליון אזכורים בגוגל.
 
מה עושה את החתול הכחול הזה, ויהא שמו אשר יהא, לכזה להיט? שהרי גופו הנוקשה וחסר הקימורים מצויר כשולחן בעל ארבע רגליים ישרות שאיננו מזמין ליטוף, ועיניו הענבריות העצובות מציצות מפרצוף משופם חסר הבעה.
 
הספר הזה הוא קודם כל מתנגן ונוח לקריאה בשל מקצבו המהפנט והפזמון החוזר שלו. הוא נעים לעין בגלל הצבעים העזים המרוחים על הדפים, והוא היה ללהיט בעיקר בשל אותו חתול מלבב, שלמרות ארשת פניו העגומה, הוא בעצם חתול עליז המקבל את גורלו בשמחה ובשירה ומלמד אותנו, קטנים כגדולים, תובנות חיים.
נדמה כי המסר של ספר זה מבוסס על משנתו של הגורו והמיסטיקן ההודי ‏(ממוצא פרסי‏) מאהר באבא, שסיכם את החיים בפילוסופיה המכילה ארבע מלים: - Don’t worry, be happy משפט שהפך ללהיט ענק בשנות ה–80 וזומר על ידי זמרים רבים, בהם בובי מקפרין ובוב מארלי. וממש כך גם שאול, החתול שלנו. הוא שמח וטוב לב ללא קשר לנסיבות אשר היו מעציבות כל חתול אחר, וכל שכן ילד קטן.
 
המסר של הסיפור פשוט. שאול החתול מתהדר בארבע נעליים לבנות חדשות, שאותן הוא מאוד אוהב ועמן הוא יוצא לטייל ושר, ואין כמו שאול החתול מאושר:
 
“אני אוהב לצעוד
בנעליים לבנות
בנעליים לבנות
אני אוהב לצעוד”.
 
בדרכו הוא עובר חוויות: “אבל, אוי! / שאול דרך בתוך ערימה ענקית של... / תותים! / באיזה צבע נצבעו נעליו? / אדום!”
 
והנה, הלקח לא נלמד, ושוב הוא דורך בערימה ענקית של אוכמניות, ותיכף לאחר מכן בבוץ, ולאחר מכן בקערת מים ונעליו שוב לבנות, אך עכשיו הן גם מאוד רטובות ומשמיעות קולות חריקה וציוצים. בכל המקרים האלה רוחו של החתול איננה נופלת. הוא צועד ושר את הפזמון ואף מלווה את שירו בגיטרה “אני אוהב לצעוד בנעליים...” ללא קשר לצבען ולנסיבות צביעתן.
 
כי שאול החתול לוקח את החיים בסבבה. נעליו היו לבנות, עכשיו אדומות, אחר כך כחולות, או רטובות - אבל מה זה משנה ולמי זה אכפת. העיקר שמצב הרוח משופר והחיים על נסיבותיהם נלקחים בכיף. שהרי “לא חשוב בתוך מה אתה דורך, העיקר שתמשיך בדרכך ותשיר את שירך, כי החיים יפים”. שיעור ראשון לקטנטנים באכזבות החיים.
 
ובדרך החתחתים של החתול על נעליו יכולים הפעוטות, החוזרים על אותו פזמון לאחר הקראה אחת או שתיים, גם ללמוד על צבעים וצביעה, ואנחנו המבוגרים, נגרגר יחד עמם במשובה ובנחת.
 
“שאול החתול” נשלח לאבישי בן השנתיים והשמונה חודשים, והדיווח מהשטח מספר שהספר היה לו לאהבה ממבט ראשון. נקרא עבורו אין סוף פעמים עד שהוא כבר מזמר אותו בעל פה ואף דרש גיטרה, ממש כמו זו שיש לשאול החתול.
 
זהו ספר הילדים הראשון של אריק ליטוין, גיטריסט, מורה ומספר סיפורים אהוב, שאויר על ידי ג’יימס דין, מאייר חתולים ידוע. בעקבות הצלחת ספר זה כתב ליטוין עוד שלושה ספרים על שאול החתול, שכולם בילו ברשימות רבי המכר של “ניו יורק טיימס”.
לצפיה ב-' זמן שאול: החתול שהילדים שלכם יתאהבו בו'
זמן שאול: החתול שהילדים שלכם יתאהבו בו
04/03/2019 | 23:42
5
 
 
גם הספר השני בסדרת ספרי הילדים "שאול החתול" ילמד את הילדים שלכם להיות אופטמיים ולומר "האם שאול החתול יתחיל לבכות? מה פתאום!". הבעיה: כשתסרבו להקריא את הסיפור בפעם החמישית, הם בהחלט עשויים לבכות
 
אהוד מקסימוב
 
כשקראתי את הספר הראשון בסדרת "שאול החתול" חשבתי לעצמי שהוא חמוד, אבל שיש רבים כמוהו. בתי בת השנתיים וחצי חשבה אחרת לגמרי. מרגע שהקראנו לה אותו היא נדלקה קשות והפכה למעריצה גדולה של שאול, החתול הקוּל. מה שתפס אותה במיוחד היה המשפט: "האם שאול החתול יתחיל לבכות? מה פתאום!" ("טאטי טום", בשפתה) - משפט שחזר בכל פעם שנדמה היה ששאול עצוב, לאחר שנעליו התלכלכו ושינו צבע.
 
הזאטוטה הפרטית שלי, כך מתברר, היא לא היחידה שהתלהבה. הסדרה החתולית, המונה 13 ספרים, זוכה להצלחה רבה בארץ ובחו"ל, ולאחרונה שלושה מהם שהו בו זמנית ברשימת רבי-המכר עטיפת הספר שאול החתול
 
של הניו-יורק טיימס. שאול החתול (במקור Pete the Cat) קיבל במהלך השנים 14 פרסי ספרות לילדים בעולם, ונבחר למצעד הספרים של משרד החינוך בארץ. נראה שהנימה האופטימית שמלווה את עלילותיו גרמה לכך. שאול לא נותן לאכזבות לנהל לו את החיים ונשאר תמיד שמח.
 
ב"שאול החתול וארבעה כפתורים מגניבים", הספר השני בסדרה שיצא עתה בארץ, שאול ממשיך לחייך לעולם ולשדר אופטימיות גם כשהכפתורים שהוא אוהב אובדים בזה אחר זה. על כל כפתור שנופל הוא שר בחדווה, וגם המשפט האלמותי "האם שאול החתול יתחיל לבכות? מה פתאום!" עושה קאמבק מפואר. שאול לוקח הכול בכיף ומגלה שגם לאחר שאיבד את כל הכפתורים, עדיין נותר לו כפתור אחד - בגוף.
 
לבד מהסיפור עצמו יש פה גם ניסיון ללמד את הקטנים מעט מספרים וחשבון, וזה רעיון יפה בפני עצמו, אם כי לא ברור אם הוא מתאים לפעוטות. בכל מקרה, כשהבת שלי הבחינה בספר החדש בידיי היא קפצה בהתלהבות והחלה לדפדף בו במרץ. אחר כך ביקשה שאקריא לה. אחרי פעמיים ששמעה אותו ממני, עברה לאשתי לעוד פעמיים. שאול ניצח.
 
על סדרת ספרי שאול אחראים ג'יימס דין, שכתב ואייר, ואריק ליטוין שסיפר. דין, יליד 1957, מצייר מכיתה א' בערך, אבל בשנות התיכון המוזיקה הייתה מרכז חייו. כדי לא להיקלע לקשיים כלכליים כמו אביו, הוא החליט לרכוש מקצוע ולמד הנדסת אלקטרוניקה. במהלך הלימודים התעוררה קנאתו בתלמידי האמנות, עד שנשבר ולקח קורס אחד באיור. הוא סיים את התואר באלקטרוניקה ועבד כמהנדס, אבל הדחף הפנימי לאחוז במכחול לא עזב אותו לרגע. בשנת 1997 נטש את עבודתו והחל לצייר במשרה מלאה.
 
ב-1999 אימץ דין חתול אשפתות שחור וקרא לו פיט (הידוע בשמו העברי שאול). לאחר כמה זמן שהיו ביחד, החליט לצייר אותו כשהוא עושה דברים חתוליים, כלומר, בעיקר ישן בכל מיני מקומות בבית. יום אחד פיט הכניס את כפו לקפה, ודין צייר אותו כחתול שאוהב קפה, אחר כך הוא התיישב על כיסא המכונית וג'יימס צייר אותו נוהג בה. באחד הימים פיט עזב את הבית ולא חזר, אבל ההרפתקאות שלו נמשכות בין דפי הסדרה כבר 13 שנה. סיפורים ושירים עליו ניתן למצוא ביוטיוב.
 
"שאול החתול וארבעה כפתורים מגניבים", הוצאת כנרת-זמורה-ביתן
 
לצפיה ב-'חורף'
חורף
03/03/2019 | 20:35
6
8
מהו חורף.
למה שם ניתן לעונה הקרה ,חורף
האם בגלל מעיל החורפן
מה בעצם למעיל חורפן ולחורף
חוץ מדמיון בשם?,
הוא רק  השאיל שמו לעונה הגשומה והקרה הזו..
מעיל חורפן זמנו  ללבישה רק בחורף,
האם בקיץ כשהוא נח לו בארון  משתנה שמו לקייצן?
אולי חורף נגזר מהמילה חריף
אם כך מה מחריף יותר מהקיץ
הנזלת והשיעול,  ההצטננות, הקור?
      אולי  חרף כל זה נקרא שמו חורף                                                                           
או כי חורפים בו מתחת לשמיכה חמה
כך או כך שיהיה לכולם חורף נעים
ועל אף הקור חמים

לצפיה ב-'שחרזדה יפה '
שחרזדה יפה
04/03/2019 | 11:28
4
3
לצפיה ב-'חורף - גידי גוב קליפ מחודש'
חורף - גידי גוב קליפ מחודש
04/03/2019 | 11:30
3
5
לצפיה ב-'תודה הזרה'
תודה הזרה
04/03/2019 | 14:30
2
2
לצפיה ב-''
04/03/2019 | 14:44
1
4
לצפיה ב-'חמוד'
חמוד
05/03/2019 | 20:07
1
לצפיה ב-'סיבה למסיבה: ספר חדש מעולמו של הארי פוטר עליו ועל עוד המון '
סיבה למסיבה: ספר חדש מעולמו של הארי פוטר עליו ועל עוד המון
03/03/2019 | 13:23
24
ספרים קסומים לא פחות, שיגלו לילדים יקומים מקבילים ומסקרנים, ממליצה הסופרת מאירה ברנע גולדברג

מאירה ברנע גולדברג | mako | פורסם 28/02/19 06

אל תגנבו לי את התור - סדרת מתחילים לקרוא / עודה בשאראת, איורים: בתיה קולטון, הוצאת כתר
חלא, ילדה חרוצה בכתה ב' רוצה מאד לעזור להורים שלה בעבודות הבית. הם נותנים לה משימה פשוטה: ללכת למכולת לקנות מצרכים לארוחת הבוקר. במכולת בכל פעם מישהו אחר עוקף אותה בתור. היא מרגישה שמתעלמים ממנה מאחר והיא ילדה, ויודעת שזה לא הוגן. לאחר כמה פעמים שהתופעה חוזרת על עצמה, היא מחליטה לעשות מעשה – לארגן הפגנה גדולה מול המכולת כדי שכל המבוגרים לא יוכלו יותר להתעלם מקולה. הבעיה: מסתבר שזה לא כל כך פשוט לארגן הפגנה. חלא לומדת שיעור חשוב בדמוקרטיה ומלמדת את הקוראים נחישות והתמדה מהי ומדוע אסור לנו לוותר על זכויותינו.
הספר מנוקד, מחולק לפרקים קצרים ולכן מתאים לתלמידים בראשית בית ספר יסודי, כתוב בשפה יפה, מעביר מסרים חשובים לילדים ולמבוגרים: מהי דמוקרטיה, חשיבות הזכויות לאזרחים, גם אם הם ילדים קטנים, מהי הסברה? כיצד פותרים בעיות ללא אלימות גם אם לפעמים קשה להתאפק ונראה שאלימות היא הדרך היחידה, מה זה 'סיעור מוחות' וחלוקת תפקידים.
בשנים האחרונות מתרחבת תופעה של ספרים לילדים שחשוב לכותביהם להעביר מסר באמצעות הספר והעלילה נפגעת בשל הניסיונות להחדיר את המסר בכל מחיר. כאן לשמחתי המצב שונה. המסר משתלב היטב בסיפור העלילה ומשאיר את הקוראים במתח. סופו של הספר משאיר את כולם עם חיוך ותקווה לעתיד טוב יותר.
יופי של ספר.לבני 6 עד 9.

קוסמת הנייר / צ'ארלי הולמברג, הוצאת אהבות
סיאוני טוויל היא נערה עניה שחיה באנגליה בשנת 1901. בזכות מילגה שקיבלה מאיש עשיר שאינה יודעת את זהותו, היא זכתה ללמוד בבית ספר לקוסמים 'טאגיס פראף'. בעולם המתואר בספר, כל קוסם שסיים את לימודיו יכול לבחור את החומר שבו יעסקו כל קסמיו. מהרגע שבחרת חומר, לא ניתן להחליפו. הבחירה מגוונת: מתכת, פלסטיק, גומי, נייר. מתכת נחשבת לחומר הכי מגניב, ונייר נחשב הכי נחות.
סיאוני סיימה את לימודיה בהצטיינות, ציפתה להתמחות בתחום המתכת, אך לצערה הרב, נשלחה להתמחות אצל קוסם נייר. בעולם נשארו רק 12 קוסמי נייר רשמיים ולכן שולחים אליהם תלמידים, גם בניגוד לרצונם, כדי להמשיך את השושלת. סיאוני כועסת מאד על העובדה שנשלחה להתמחות בתחום הנייר, היא מגיעה אל הקוסם שאמור ללמד אותה את כל סודותיו ממורמרת ועצבנית. לאט לאט היא מגלה שהדברים הם לא כפי שחשבה. קסמי הנייר יכולים להיות מופלאים. ניתן להוציא דמויות מתוך ספרים, להוריד שלג (קפוא לחלוטין) עשוי נייר, להחיות יצורים מופלאים מנייר אבל דווקא כשהכול מסתדר ונראה כי היא מוצאת את מקומה, אל הבית מגיעה קוסמת אפלה ומרושעת, שגונבת את ליבו של קוסם הנייר ובורחת.
סיאוני מצליחה בקושי רב לייצר לב מנייר שיחליף את הלב האמיתי אך ברור שהוא לא יחזיק מעמד זמן רב, היא מחליטה לעשות הכול כדי להחזיר לקוסם את ליבו ויוצאת למסע מסוכן ומסתורי בעקבות הקוסמת המרושעת. זכויות הספר נרכשו על ידי דיסני אז בהחלט יש למה לחכות.
הרפתקה קסומה לא רק לילדים וילדות. לבני 12 עד 120.
   
עידן הקסם / קרסידה קאוול, הוצאת מרגנית זב"מ
אם הייתי יכולה לכתוב על הספר מה שאני באמת חושבת בלי שהעורך שלי יעיף אותי לכל הרוחות, כל מה שהייתי עושה היה לרשום את צמד המילים "ספר מגניב" מאה חמישים פעם בצירוף שלושים סימני קריאה. אז תדמיינו שעשיתי את זה ואוכל להמשיך הלאה. בסיפור הזה יש שני גיבורים – הילד זאר, נולד לשבט קוסמים אבל אין לו שום קשר לקסם, והוא יעשה הכול כדי להשיג אותו והילדה משאלה שנולדה לשבט לוחמים, אבל יש לה חפץ קסום אסור והיא תעשה הכול כדי להסתיר אותו.
זהו סיפורם של ילד קוסמים וילדת לוחמים שמאז לידתם לימדו אותם לשנוא זה את זה, עד שיום אחד, לא נותרה להם ברירה והם חייבים להתאחד נגד אויב משותף ומרושע. מילה על המספר, ואולי עדיף לצטט אותו: "אני דמות בסיפור הזה... דמות שראתה הכול ויודעת הכול. לא אגלה לכם מי אני. נראה אם תצליחו לנחש...." (אמרתי לכם שהספר מגניב!)
הספר מותח, מתוחכם, מצחיק, מלווה באיורים שמכניסים לאווירה, ומבלי ששמים לב עוסק בנושאים שהייתם שמחים שהילדים שלכם יקראו עליהם: קבלת השונה, הפחד מהלא מוכר. (הגיבורה שלנו היא לא הדמות שאותה ראיתם בדמיונכם כששמעתם שקוראים לה 'משאלה. היא צולעת ועם רטייה על עין אחת).
הכי כיף לקרוא ספרים עם ענקים חולמניים, רב פסענים ארוכי צעד, קללות צפרירים, מטות קסמים, שיקויי אהבה, חתולי שלג ועוד... הנאה מובטחת.
ספר פשוט מעולה. לבני 9 עד 120.

ספארקס! / איאן בותבי, נינה מצומוטו, הוצאת כתר
בבקשה אל תגידו לי שאתם האנשים האלו שלא קונים לילדים שלהם ספרי קומיקס כי "זה לא באמת ספר". אני מבטיחה לכם שאם תקראו את הספר הזה תשנו את דעתכם. צחקתי דקות ארוכות כבר בעמוד השני, ואני בטוחה שגם אתם תתלהבו ממנו ותריבו עם הילדים מי יקרא אותו ראשון. אז ככה, מעשה בשני חתולים מאד מתוחכמים ששמו לב שרוב האנשים מאד מזלזלים בחתולים. אוגוסט היא חתולה חכמה ופחדנית. היא המציאה חליפת "כלב על". צ'רלי הוא אמיץ אך חשיבה היא לא הצד החזק שלו ושניהם יחד נכנסים לתוך חליפת ה'כלב על' ועוזרים לאנשים בבעיות ובמקרים דחופים.
ההרפתקה האמתית מתחילה כאשר מתגלה שהנסיכה, התינוקת החמודה עם העיניים הגדולות, החמודות והמתוקות, היא בעצם חייזרית מסוכנת ביותר ורק ספארקס "כלב העל' יכול לעצור אותה ואת מזימותיה האיומות. ואפילו לא סיפרתי לכם על ארגז הצרכים שלהם שיש לו בינה אנושית ומודע מאד לעצמו ולסביבה (עוד המצאה מגניבה של אוגוסט).
ספר שכולו הנאה גדולה. לבני 8 עד 12.

חד קרן במיוחד בשבילך / מאת מגי הצ'ינגס, אירה, שריל אורסיני, הוצאת תכלת
נוגה חלתה ונאלצה להתאשפז בבית חולים. החברה הכי טובה שלה מנסה לעודד אותה. "תבקשי משאלה ואני מבטיחה להגשים לך אותה במציאות". נוגה ביקשה: חד קרן. החברה ניסתה לחפש בכל מקום חד קרן. היא ציירה חד קרן, התחפשה לחד קרן, הביאה סוס פוני שהדביקה לו קרן על האף, אבל נוגה ידעה שזה לא חד קרן אמיתי.
בוקר אחד מגיע חד קרן, בהפתעה. לא חד קרן מנייר, ולא בובה. חד קרן-חד קרן! המבוגרים לא מבחינים בו וזה די מזל (הוא עשה קקי בכל צבעי הקשת במטבח. ההורים בטח לא היו אוהבים את זה כל כך).
חד הקרן התגנב לבית החולים והשמחה הגיעה איתו. נוגה השתחררה לבסוף מבית החולים. ומה קרה לחד קרן? תקראו בעצמם.סיפור נפלא על חברות, נתינה ועל דמיון שיכול לסייע לנו בזמנים קשים. לבני 6-3.
 
מי שחרר את האלים / מאז אוורנס, הוצאת אגם
מה הייתם עושים אם יום אחד הייתה נוחתת ליד הבית שלכם "בתולה", כן, זו מגלגל המזלות. סתם ככה פתאום. מסתבר שהיא אמורה למסור חבילה לאסיר בן אלמוות מרושע שגר על פני האדמה. הבעיה: היא לא כל כך זוכרת לאן היא אמורה להגיע, ומגיעה בטעות למקום אחר. בת מזל 'בתולה' נוחתת ברפת של אליוט.
אליוט, בן 12, אומנם הביע משאלה והוא באמת זקוק לעזרה, אבל כשהוא ראה כוכב נופל הוא לא ציפה למי שהתרסקה לפתע לתוך ערימת גללים מסריחה אצלו ברפת.
לאליוט יש שכנה איומה שרוצה להשתלט על החווה שבה הוא גר עם אמו כדי לבנות במקומה בית דירות. אמו חולה ואליוט מנסה להסתיר זאת מכולם ובעיקר מנסה להציל את החווה. כשמזל בתולה ואליוט משחררים בטעות את שד המוות האיום מכלאו, הבלאגן האמיתי מתחיל.
חלק ראשון מתוך טרילוגיה. שנון, נוגע ללב אך גם קורע מצחוק! לבני 12-9

חיות הפלא – הפשעים של גרינדלוולד – התסריט המקורי / ג'יי קיי רולינג, ספרי עליית גג, ידיעות אחרונות
את האמת? אני לא אוהבת תסריטים. אני אוהבת לראות סרטים והצגות ולקרוא ספרים. הלוואי שג'יי קיי רולינג הייתה כותבת את התסריט כספר, אבל היא לא עשתה זאת וכחובבת מושבעת של ספרי הארי פוטר אני לא יכולה שלא לקרוא כל פיסת נייר שעליה כתוב משהו שקשור בעולמו, אז ברור שקראתי גם את התסריט, אחרי שצפיתי בסרט. (אני מתביישת לומר שהיו פרטים שלא הבנתי בסרט ועם קריאת התסריט נפתרו כל אי ההבנות).
אז מה קורה כאן בעצם? הקוסם האפל גרינדלוולד ברח ממעצר ומתחיל לבצע את תכניתו האיומה, לגרום לקוסמים טהורי דם לשלוט בעולם. אלבוס דמבלדור לא יכול להילחם בו בעצמו (מסיבה שתתבהר בהמשך) ושולח את ניוט סלמנדרה להציל את המצב. ניוט לא מתאר לעצמו עד כמה המשימה מסוכנת ומורכבת.
בהתחלה התקשיתי להתרגל לחלוקה לתמונות, מה לעשות, זה תסריט. אבל ברגע שנכנסתי עמוק לעלילה, כבר לא שמתי לב לעניין. כמובן שמי שגונב את ההצגה זה הניפלר ואם אתם לא יודעים מה זה, תקראו את התסריט של הספר הקודם (או תראו את הסרט).
לכל מעריצי עולמו של הארי פוטר – חובה!
https://www.mako.co.il/home-family-kids/education-...
לצפיה ב-'למען העולם ולמעננו, בכל שנה ב-3 במרץ מציינים ברחבי העולם '
למען העולם ולמעננו, בכל שנה ב-3 במרץ מציינים ברחבי העולם
02/03/2019 | 14:04
26
15
ובישראל את היום העולמי לשמירת החי בבר, במטרה להעלות את המודעות והחשיבות של חיות הבר בעולמנו.
השנה יתמקדו מאמצי ההסברה סביב שמירת החיים בים – למען האנשים ולמען הסביבה.''חיים מתחת למים-עבור האדם ועבור כדור הארץ''
נתרום את חלקנו  גם אנחנו, ברשימה של ספרים /שירים על בעלי חיים החיים בים
לצפיה ב-'יומנה של לוכדת כרישים / אורית ברגמן /הוצאת אסיה '
יומנה של לוכדת כרישים / אורית ברגמן /הוצאת אסיה
02/03/2019 | 14:15
25
9
 
 
סיפור קורותיה של גל, נערה שברחה לאילת, כדי לחפש את אביה, והשתלבה בעבודת הצוללנים במצפה התת- ימי, שם. תוך כדי עבודה, היא לומדת להכיר את בעלי החיים מתחת לפני המים, נקלעת להרפתקאות, מתאהבת, ואף מגלה פרטים על אביה.הספר נכתב ואוייר בעקבות התנסותה של היוצרת בעבודה במצפה התת- ימי,
פרס דףדף תשע'ג
לצפיה ב-'אי האלמוגים /רוברט מייקל בלנטיין / הוצאת כתר'
אי האלמוגים /רוברט מייקל בלנטיין / הוצאת כתר
02/03/2019 | 14:32
24
8
לצפיה ב-'צבת הים הירוקה/סיפור ואיורים: רן לוי-יממורי/הר יער'
צבת הים הירוקה/סיפור ואיורים: רן לוי-יממורי/הר יער
02/03/2019 | 14:37
23
8
בעבר נהגו אלפי נקבות צבי ים ירוק להטיל ביציהן בחופי ארצנו. כיום, מעריכים כי יש רק כשבע נקבות מטילות בלבד. פיתוח מואץ והרס חופים, ציד, פגיעה ממדחפי ספינות, טביעה ברשתות דיג, רמיסת קנים בנסיעה ברכבי שטח בחוף החולי, חנק משקיות ניילון צפות בים - כל אלה ומפגעים נוספים הביאו למצב עגום זה.
זהו סיפורה של צבת ים ירוקה אחת המסופר בחרוזים, אשר ליווה פרויקט שבו מאות ילדים יהודים וערבים ניקו יחדיו את החוף.
לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
02/03/2019 | 14:38
22
7
לצפיה ב-'קלינקי/מירי לשם-פלאי/לדורי'
קלינקי/מירי לשם-פלאי/לדורי
02/03/2019 | 14:45
21
9
 
 
קלינקי הוא דולפין צעיר החי בלהקה קטנה של דולפינים, קרוב לחוף הים.
 
יום אחד יוצאת הלהקה למסע נדודים ארוך בים הפתוח.
 
האם ישרוד קלינקי את המסע המסוכן? מה יקרה לחברות בין קלינקי לבין חברו הטוב יומפי, לאחר שיכירו דולפינים חדשים וגם… דולפינות?
 
סיפור הרפתקאות המאפשר הצצה לעולמם המרתק של דולפינים בטבע.
 
מתוך הספר:
 
"אחר הצהריים הסתדרנו במעגלים כדי לצוד דגים. יצרנו מעגל של אמהות וילדים ולכדנו בתוכו להקת דגים. היה משונה להיות במעגל עם דולפינים שאני לא מכיר, אבל הייתי נורא רעב, אז פשוט התחלתי לאכול. שחיתי לעבר דג גדול אחד, תפסתי בפי את זנבו ו-בום! – התנגשתי באף של דולפין אחר שגם הוא תפס את אותו דג. מרוב הפתעה שמטתי את הדג מפי. "תודה," שמעתי  קול נעים ומבויש. התבוננתי בדולפין שלצידי ורק אז שמתי לב שזו דולפינה צעירה."
 
 
לצפיה ב-'לוי הלוויתן הקטן /: יחזקאל רחמים/אגם '
לוי הלוויתן הקטן /: יחזקאל רחמים/אגם
02/03/2019 | 21:35
20
2
 
'אי שם באוקיינוס הגדול, לא רחוק מחופי ארגנטינה, חיה להקת לווייתנים בשלווה ובנחת.'
אחד מן הלווייתנים הוא לוי הקטן, נכדהּ של המנהיגה, שנמאס לו לשמוע את התואר 'קטן' הנקשר דרך קבע לשמו.
'הייתי רוצה להיות גדול. הייתי רוצה שיראו אותי ויגידו, 'הי, הנה מגיע לוי הגדול!' '
לצפיה ב-' הלוויתן ואני/ דניאלה כרמי ציירה: הילה חבקין / כנרת '
הלוויתן ואני/ דניאלה כרמי ציירה: הילה חבקין / כנרת
02/03/2019 | 21:39
19
2
לצפיה ב-'הלויתן והשבלול /ג'וליה דונלדסון /הוצאת כנרת זמורה ביתן'
הלויתן והשבלול /ג'וליה דונלדסון /הוצאת כנרת זמורה ביתן
02/03/2019 | 21:41
18
3
 
 
"זה ספור על שבלול נועז וקטן, על גלים ועל ים ועל הר לויתן." השבלול גר על סלע לחוף הים ומשתוקק לראות את העולם הגדול. אבל איך הוא יפליג לשם? יתפס טרמפ על זנב לויתן, כמובן!
לצפיה ב-'צילום אחד ממחיש את המצב העגום של האוקיינוסים/ג'סטין הופמן '
צילום אחד ממחיש את המצב העגום של האוקיינוסים/ג'סטין הופמן
02/03/2019 | 21:54
17
4
צילום אחד ממחיש את המצב העגום של האוקיינוסים
ג'סטין הופמן
 
צילום אחד שממחיש את מצבם העגום של האוקיינוסים, שהולכים ומתמלאים בפסולת שיצרו בני אדם.
 
בצילום תת-יומי של ג'סטין הופמן נראה סוס ים קטן נאחז במקל ניקוי אוזניים בים סמוך לשונית אי סומבאווה באינדונזיה.
 
סוסי ים נוהגים לתפוס טרמפ עם זרמים ימיים על ידי כך שהם נאחזים באצות צפות. אלא שזיהום מוגבר מאלץ אותם להיאחז בחפצים פחות טבעיים, במקרה זה מקל ניקוי אוזניים ספוג מים.
 
הופמן אמר כי "הלוואי שהצילום הזה לא היה קיים", אולם מאחר שהוא כן קיים הוא חש לדבריו אחריות "לוודא שכמה שיותר אנשים יראו אותו".
 
"הלוואי שלא היינו צריכים לראות את הייצור הטבעי היפיפה הזה מעורבב עם כל הפסולת שלנו", אמר הופמן לעיתון "USA טודיי".
 
למעלה משמונה מיליון טון של פלסטיק מגיעים לאוקיינוסים ולימים בעולם מדי שנה, ולפי הערכות מסוימות עד שנת 2050 יהיה יותר פלסטיק מאשר דגים בימי העולם.
 
לצפיה ב-'אי הדולפינים /הכחולים סקוט אודל /כרמל'
אי הדולפינים /הכחולים סקוט אודל /כרמל
02/03/2019 | 22:01
16
2
 
"אי הדולפינים הכחולים" מבוסס על סיפורה האמיתי של מי שנודעה בכינוי "האשה האבודה מסן ניקולס". רק מעט פרטים ידועים על האשה האינדיאנית, שחיה לבדה במשך 18 שנה באי הקטן סן ניקולס, השוכן כ-120 ק"מ מדרום-מערב ללוס אנג´לס. היא נמצאה על האי ב-1853, לבושה בחצאית עשויה נוצות של קורמורנים ועורות, ולצדה כלב. איש לא הבין את שפתה, גם לא האינדיאנים שהיו באותה עת במיסיון סנטה ברברה, שאליו הובאה. לכומר שהצליח לתקשר אתה בשפת הסימנים, היא סיפרה כי אחיה הצעיר היה אתה באי אך נטרף על-ידי כלבי בר.
הסופר סקוט אודל מספר את סיפורה של הילדה האינדיאנית, שהיתה לאשה ושרדה בדרך נס. היא נאבקת בלהקה של כלבי הבר שהרגו את אחיה, נזהרת מן הציידים ומסתתרת מפניהם ונלחמת בתמנון הגדול ביותר שנראה ליד האי.
"אי הדולפינים הכחולים" זכה בפרסים רבים, ובהם פרס ניוברי והפרס על שם לואיס קרול. הוא נחשב לאחד מעשרת ספרי הילדים הטובים ביותר שנכתבו בארצות הברית אי-פעם.
מבוסס על סיפור אמיתי
"המחשבה שאני לבדי באי, ופעמים רבות כל כך זרחה השמש מהים ושקעה שוב בחזרה בים, מילאה את לבי בדידות. לפני כן לא הרגשתי כה בודדה, כי הייתי בטוחה שהספינה תחזור... אבל עכשיו תקוותי מתה. עכשיו הייתי באמת לבדי"
לצפיה ב-'כשהכריש והדג נפגשו לראשונה/גלעד שליט/כנרת זמורה ביתן דביר'
כשהכריש והדג נפגשו לראשונה/גלעד שליט/כנרת זמורה ביתן דביר
02/03/2019 | 22:05
15
1
לצפיה ב-'ג'יוני כריש פטיש/כתב וצייר נעם איתן'
ג'יוני כריש פטיש/כתב וצייר נעם איתן
02/03/2019 | 22:10
14
1
לצפיה ב-'שושו הכריש /סיון דודאי/אוריון'
שושו הכריש /סיון דודאי/אוריון
02/03/2019 | 22:13
13
3
 
שושו הוא כריש צעיר וסקרן החי במים החמימים של ים סוף. בוקר אחד פוגשים שושו וחברתו ללי את רז, ילד אוהב ים וטבע. אחרי שנעלם החשש ההדדי, מגלים השלושה שאפשר לחיות יחד בשלום ובאהבה ולאחד כוחות בשמירה על הים הנהדר ועל אוצרותיו.
לצפיה ב-'הסרדין הכריש והדולפין / ד"ר חן נרדי / "הדים"'
הסרדין הכריש והדולפין / ד"ר חן נרדי / "הדים"
02/03/2019 | 22:18
12
1
 
 
הספר עוסק בארבעה נושאים: מה עושים כשילדים מרביצים, איך מכירים חברים חדשים, מה אומרים כשאין לי מילים ומי מעודד כשאנו פוחדים?" בשירים, בחרוזים ובשפע של איורים מפגיש הספר את קוראיו עם הכריש הכוחני, הסרדין החלש והדולפין החכם במגוון מצבים חברתיים בכיתה ובמשפחה.
מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁיְּלָדִים מַרְבִּיצִים?
וְאֵיךְ מַכִּירִים חֲבֵרִים חֲדָשִׁים?
מָה אוֹמְרִים כְּשֶׁאֵין לִי מִלִּים?
וּמִי מְעוֹדֵד כְּשֶׁאָנוּ פּוֹחֲדִים?
 
ספר הילדים החדש של ד"ר חן נרדי, "הסרדין הכריש והדולפין – התמודדות עם פחדים, כעסים ובדידות חברתית" ממשיך את שני ספריו הקודמים: "להיות דולפין – התמודדות עם תוקפנות וחולשה בהורות בזוגיות ובעבודה" (נכתב במשותף עם ד"ר רבקה נרדי), מודן 2006, ו"לחבק דולפין" (ספר ילדים).
 
הפעם, בשירים, בחרוזים ובשפע של איורים, מפגיש הספר את קוראיו עם הכריש הכוחני, הסרדין החלש והדולפין החזק והחכם, במגוון מצבים חברתיים בגן ובמשפחה. הספר מעניק לילדים ולהורים כלים לחיזוק בטחונו העצמי של הילד, לשיפור מצבו החברתי, להתמודדות עם פחדים. בעזרת שפה חדשה ומשעשעת. ילדים והורים לומדים לשפר את התקשורת ביניהם.
 
הספר מיועד להורים, סבתות וסבים, ולאנשי טיפול וחינוך, ומתאים במתנה לילדי הגן ובית-הספר היסודי.
לצפיה ב-'בֶּנְצִי וְהַלִּוְיְתָנִים/ דיויד מק-קי /עם עובד'
בֶּנְצִי וְהַלִּוְיְתָנִים/ דיויד מק-קי /עם עובד
02/03/2019 | 22:25
11
1
 
בֶּנְצִי
 
וְאִיצִיק בֶּן דּוֹדוֹ
 
הֶחְלִיטוּ לִרְאוֹת אֶת הַלִּוְיְתָנִים הַשּׂוֹחִים בַּיָּם הַפָּתוּחַ.
 
כְּשֶׁהֵם אֲבוּדִים בְּלֵב יָם
 
מַסָּעָם הוֹפֵךְ לְהַרְפַּתְקָה מַסְעִירָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁצָּפוּ.
 
הַאִם יוּכְלוּ הַלִּוְיְתָנִים לַעֲזֹר לָהֶם לָשׁוּב אֶל הַחוֹף?
 
 
מסע קסום על רפסודה קטנה.
בנצי ואיציק  פוגשים בדרך המון חברים חדשים:
תנינים, היפופוטמים, קופים ועוד חיות נפלאות אחרות.
 
 
בנצי והלווייתנים הוא הרפתקה משובבת נפש ועין
שמלמדת אותנו הרבה על כוחה של חברות.
לצפיה ב-'פעם עקב אחרי לויתן /אורית ברגמן /כתר'
פעם עקב אחרי לויתן /אורית ברגמן /כתר
02/03/2019 | 22:28
10
1
 
מָה שׁוֹרֵק שָׁם בַּחוּץ?
מִי מְרַחֵף אַחֲרַי לְכָל מָקוֹם וְלֹא נוֹתֵן לִי מְנוּחָה?
מָה הֲיִיתֶם עוֹשִׂים אִם יוֹם בָּהִיר אֶחָד הֲיִיתֶם מְגַלִּים
שֶׁיְּצוּר גָּדוֹל וּמִסְתּוֹרִי עוֹקֵב אַחֲרֵיכֶם?
 
זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁקּוֹרֶה לְגִבּוֹרַת
פַּעַם עָקַב אַחֲרַי לִוְיָתָן, שֶׁתִּצְטָרֵךְ לִמְצֹא הַרְבֵּה תּוּשִׁיָּה
וְאֹמֶץ כְּדֵי לְאַלֵּף אֶת הַיְּצוּר הַשַּׁתְקָן
וּלְהַחְזִיר אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ הַטִּבְעִי.
לצפיה ב-'הרפתקאותיו של טינטין כרישי הים האדום מחודש/ הרז´ה/דני ספרים'
הרפתקאותיו של טינטין כרישי הים האדום מחודש/ הרז´ה/דני ספרים
02/03/2019 | 22:31
9
1
לצפיה ב-'כספיון הדג הקטן/פאול קור/דביר'
כספיון הדג הקטן/פאול קור/דביר
02/03/2019 | 22:34
8
1
לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
02/03/2019 | 22:37
7
2
לצפיה ב-'לווייתן הסערה / בנג'י דיוויס /שוקן'
לווייתן הסערה / בנג'י דיוויס /שוקן
02/03/2019 | 22:47
6
1
 
סִפּוּרָם שֶׁל יֶלֶד קָטָן וּבוֹדֵד,
 
לִוְיָתָן שֶׁנִּסְחַף אֶל הַחוֹף
 
וַחֲבֵרוּת שֶׁתְּשַׁנֶּה אֶת חַיֵּיהֶם לָנֶצַח.
לצפיה ב-'לויתן הסערה בחורף /בנג'י דיוויס /שוקן'
לויתן הסערה בחורף /בנג'י דיוויס /שוקן
02/03/2019 | 22:51
5
1
 
בקיץ האחרון הציל תום לויתן קטן שנסחף אל החוף.
 
החורף הגיע, ותום מתגעגע לחברו. ואז, כשאביו
 
של תום יוצא לדיג ולא חוזר - נפגשים השניים שוב,
 
במסע לחיפוש אחרי האב.
 
 
"לויתן הסערה בחורף" הוא סיפור יפהפה על אומץ וחברות
מאת בנג'י דיוויס, מחבר "לויתן הסערה" ו"האי של סבא".
לצפיה ב-'גם דגים דוהים/יפעת לביא ואיילת הלר/הוצאה עצמית'
גם דגים דוהים/יפעת לביא ואיילת הלר/הוצאה עצמית
02/03/2019 | 23:09
4
1
 
 
 
ספר ילדים, מיועד לגילאי שנתיים ומעלה. הספר מספר על דיגי, דג סנפירני וצבעוני,חכם וסקרן, החי בשונית אלמוגים. יום אחד אמו מגלה שצבעיו דוהים. דיגי יוצא עם הוריו לשונית ההבראה ושם פוגש חברים חדשים, מקבל טיפול ומבלה עד שצבעיו חוזרים להיות יפים וברורים.
 
 
בספר נעשה שימוש במטפורה של דהיית צבעים לתיאור מצב חוסר תפקוד זמני עקב מחלה. הספר אינו מדבר על מחלה ספציפית ועל כן מתאים לתיאור כל מצב (החל משפעת וכלה במחלות קשות).
 
 
באמצעות הספר, ניתן להסביר לילד על מצבו הבריאותי שלו או של מישהו בסביבתו (גן, כיתה, בן משפחה וכו’) ולייצר איתו מרחב דיאלוגי, תוך שימוש בשפת הצבעים.
לצפיה ב-'דג הקשת משחק מחבואים /מרכוס פיסטר/ הוצאת אגם ילדות'
דג הקשת משחק מחבואים /מרכוס פיסטר/ הוצאת אגם ילדות
02/03/2019 | 23:15
3
3
לצפיה ב-'מקסים-התנין מנחל תנינים /צור שיזף /ספריית מסעות '
מקסים-התנין מנחל תנינים /צור שיזף /ספריית מסעות
02/03/2019 | 10:02
4
9
      
"התנין מנחל תנינים" הוא אוסף של 14 אגדות טבע ארץ ישראליות חדשות, כהמשך ל"השד מהסטף" שיצא ב-2016 והצליח מאוד.
הספר ממשיך את מיפוי הארץ באגדות שהן המיתולוגיה המקומית שחוצה היסטוריה, אלים, דתות, תרבויות, בעלי חיים וצמחים.
יש בספר אגדות שנכתבו על בסיס מיתוסים קדומים, אגדות מקומיות וכאלו שהמצאתי.
כולן משויכות למקום גיאוגרפי מסוים (יפו, הירקון, נחל תנינים, נחל אלכסנדר, הבניאס, הכרמל ועוד) מתיכות מיתוסים, אגדות ומקומות בארץ ישראל לספור אחד.

התנין מנחל תנינים גב הספר
"כאן," הוא אמר לעצמו. "הגעתי לנחל התנינים. בטוח יש פה תנינים.
זה חייב להיות נחל התנינים!"
ואז הוא חטף מכה בצד והביט בתדהמה בשפמנון ענק שנגח אותו.
זה היה דג ענק. גדול כמו נין התנין. דג של שני מטרים עם עיניים זוממות ופה מחייך ושפם ענק שזז לכל מקום במים כמו נחש ארוך.
"לא פה!" אמר השפמנון, "אתה גדול מידי, אין לך מקום פה."
"אל תדבר שטויות!" אמר נין התנין. "אני אהיה פה אם אני רוצה. כי תנינים לא פוחדים מאף אחד. והם יכולים בביס אחד לבלוע שפמנון, אפילו כזה עם שפמות באורך של נחש בינוני. ופה זה נחל התנינים?"
"לא," אמר השפמנון, "זה נחל השפמנונים!"
"את זה עוד ניראה," אמר נין התנין והתנפל על נון השפמנון.
"את זה אתה תיראה!" התחמק נון השפמנון, הסתובב במהירות ושחה להביא את להקת השפמנונים.

את נין התנין ואת נון השפמנון פגשתי בנחל תנינים שבין ג'יסר א-זרקא למעגן מיכאל.
את צב הים במפרץ הזכוכית ביפו, והירקון בעצמו סיפר לי את הסיפור על בת הטוחן משבע טחנות ובן הדייגים משפת הים.
יש בספר אגדות ששמעתי לפני הרבה שנים. יש בספר אגדות שהמצאתי. יש אגדות שספרו לי חיות שונות שפגשתי בכל מיני מקומות והתפלאו שאני לא מכיר אותן. כולן אגדות מכאן, מארץ ישראל. מהארץ הקטנה, הצפופה, היפה והמשכרת הזאת שיש בה אנשים כל מיני, חיות לא מעט, צמחים הרבה ושדים שלמזלנו אנחנו יודעים להתמודד איתם. לפחות ידענו.

אני אוהב להקשיב לטבע כשאני עוצר או הולך במקום הקטן והיפה הזה, ואוהב לספר ולכתוב.
ואני אפילו לא זוכר מי מהחיות, העצים והפרחים שפגשתי אמר לי, שפחות מידי שמים אליהם לב ושיש להם מה להגיד. והם צודקים כמובן.
וביחד החלטנו, שאכתוב את הסיפורים שקבורים בין שורשי העצים, אצל השממיות שמסתכלות על העולם הפוך, שהתן החכם מנחל שורק, הממונה על המוות בוָואדיות מספר, ואת אלו שהדרורים שאחראים על החופש מצייצים כל בוקר.
חלק מהאגדות הם סיפורים קדומים שהגיעו עם המצרים, היוונים, האשורים, הכנענים, האתיופים והערבים שעברו וחיו כאן. הם באו והלכו. מטמינים את הסיפורים.
סיפורים הם כמו מים, מחלחלים אל האדמה ומצמיחים את הנפלאים שבדברים.
יש המון מים מתחת לסלעי ואדמת הארץ ועוד המון סיפורים שלא סופרו.
אתם יכולים להקשיב להם – שומעות את ציוצי הציפורים בבוקר? את נביחות הכלבים? את התן מנחל שורק? את אנחת האבן כשהיא פורקת את החום בסוף היום?
הם מספרים, תקשיבו.

לצפיה ב-'פרק מתוך הספר '
פרק מתוך הספר
02/03/2019 | 10:08
3
6
 
"אתה מקשיב?" שאל הנהר. "אני מקשיב", אמרתי
באגדות של צור שיזף, הכל יכול לקרות: מי הירקון מספרים סיפור, בעלי חיים משוחחים זה עם זה, וההיסטוריה וההווה מתערבבים. "כולן אגדות מכאן, מארץ ישראל, מהארץ הקטנה, הצפופה, היפה והמשכרת הזאת", הוא מסביר. קראו פרק מתוך ספרו החדש, "התנין מנחל תנינים"
 
ynetפורסם:  02.03.19 , 07:58
 
ביום קיץ חם אחד נרדמתי מתחת לעץ אקליפטוס ענק שצומח על גדת הירקון. זה היה לא רחוק מגשר הירקון, הגשר עם הקשתות מהברזל. התעוררתי כששמעתי קול מדבר אלי. הייתי בטוח שאני חולם. אבל מצד שני, יכולתי לשמוע את הדרורים מחפשים מקום לישון באקליפטוס הענק, והשמש שקעה לכיוון הים ושפך הנחל.
 
ובדיוק אז, התקרבה אלי דוכיפת בקפיצות והביטה בי מקרוב פעם שמאלה, ופעם ימינה כמו שדוכיפתים עושים כשהם רוצים להגיד משהו ואמרה:
 
"הוא מדבר אליך."
 
"מי מדבר אלי?" שאלתי את הדוכיפת.
 
"הירקון." אמרה הדוכיפת, ניקרה עוד שני ניקורים, ועפה לחפש מקום לישון. הפנסים התחילו להידלק ואני התיישבתי
 
והבטתי במים האיטיים של הירקון. הילדים מגן המשחקים שמתחת לאקליפטוסים הלכו הביתה, לאורך הנהר רצו הרצים של הערב וכלב אחד התיישב לידי ואמר:
"הוא מדבר אליך."
 
"כן, הדוכיפת אמרה לי."
 
"אז תקשיב לו," אמר הכלב. הוא היה כלב קטן, מסוג הכלבים המטופחים שגרים בתל-אביב, עם פרווה מקורזלת ואוזניים זקופות. הוא היה שחור לגמרי וזקן במידה - כלב חכם שראה את הרוב ויודע כמעט הכול.
 
"הנהר מדבר אליך-" הוא אמר עוד פעם ואז: "קוראים לי," ואני שמעתי ילד קורא: אוסקר! "דווקא רציתי לשמוע את מה שיש לו לספר. הוא לא מספר לכל אחד."
 
"אני אספר לך." הבטחתי. "גר קרוב?"
 
"מעבר לכביש." אמר הכלב שקראו לו אוסקר כי הוא שיחק פעם בסרט והיה מומחה בפעלולים.
 
"לילה טוב אוסקר," אמרתי.
 
"לא תשכח?"
 
"לא," הבטחתי. "אכתוב הכול ואקרא לך ולדוכיפת ולכל הדרורים."
 
הלילה ירד על פארק הירקון, האנשים הלכו הביתה וירח שמן עלה והשתקף במי הנחל שהיה אפלולי, ולפעמים אפשר היה לראות עיגולים של דגים שעלו לפני המים כדי ללכוד זבוב טועה או חתיכת לחם שמישהו זרק.
 
"אתה מקשיב?" שאל הנהר.
 
"אני מקשיב." אמרתי.
 
"ואתה תכתוב?"
 
"אכתוב" הבטחתי, "אני אוהב לכתוב."
 
"אני הירקון-" הוא אמר, "אני הירקון שנובע ממעיינות הירקון שליד ראש העין, אני הירקון שמימיו הם מי הגשמים שיורדים על הרי השומרון ומתגלגלים לאט-לאט בין סדקי הסלעים, ממיסים להם חללים ודרכים עד שהם מגיעים לשכבות הסלע האטומות, טיפה מצטרפת לטיפה, ושם, על שכבות החרסית האפלות והאטומות, הם מטפטפים ומצטברים לנהר תת קרקעי עד שהם מגיעים לראש העין, למקום שבו אני נולד כל פעם מחדש. אני הירקון, בן השמים, בן העננים, הנהר שנולד מהים שהופך לענן שיורד כשגשם וחוזר אל האדמה וחודר את הסלעים ונובע במעיינות ראש העין. אני הנהר שזרם וזורם מקדמת הימים. אני הנהר שמימיו זרמו על שבע הטחנות והניעו את גלגלי הכפות וטחנו את החיטה שגדלה על הגדות לקמח, שנאפה בתנורי החומר הגדולים ללחם ופיתות ריחניות. אני הנהר שעל גבו שטו דייגים, זוגות אוהבים, ובין מימיו שחו ילדים מאז ומעולם. אני הנהר שהייתי. נשמת הטבע, המים. כל הטיפות שהופכות לזרם וזורמות מבטן האדמה אל הים המלוח.
 
לצפיה ב-'טעימה מהספר הראשון השד מהסטף/צור שיזף/ספריית מסעות'
טעימה מהספר הראשון השד מהסטף/צור שיזף/ספריית מסעות
02/03/2019 | 10:21
2
8
יש כפר אחד בהר ירושלים שקוראים לו הסָטַף. היום לא גרים בכפר ורק מטיילים עולים ויורדים בין הטראסות היפות שלו. והן יפות נורא, צומחים עליהן המון עצי פרי – תאנים ולימונים ושקדים וזיתים וגפנים מטפסות ותעלות מים מוליכות את המים משני מעיינות הנקבה של הכפר אל חלקות קטנות של ירקות שמגדלת המשפחה של הפקח שגר שם ומתקן את הטרסות.אבל פעם גרו שם הרבה אנשים וזה היה כפר שלא רק מטיילים הלכו בסמטאותיו, הוא היה בנוי על צלע ההר והביט על הפיתולים העגולים של ההרים הירוקים שנחל שורק זורם ביניהם רחוק, למטה למטה, בעמק הירוק.
 
 
את שני המעיינות של הכפר חצבו האנשים שהתיישבו בו לפני שנים. זה היה כשהאנשים הבינו שאם הם רוצים לגדל המון תאנים וזיתים הם צריכים יותר מים מהזרם הדקיק של המעיין שנבע בין הסלעים הקשים והמחורצים.
הם היו חכמים הכפריים הקדומים, והתחילו לחפור ולחפש את המקום ממנו נובעים המים. הם חצבו ניקרה לתוך הסלע וככל שהנקרה גדלה, גדלה שפיעת המעיין והם יכלו למשוך עוד תעלה ולבנות עוד טרסה ולהפוך את צלע ההר לגן פורח.
הם הלכו עם המים. הם חצבו נקרה בגובה אדם, המים זורמים על הקרקעית, שמו נרות משמן הזית שנתנו הזיתים הראשונים שניטעו במעט המים שהיו בהתחלה, וחצבו את דרכם לבטן ההר.
כל יום זרמו יותר מים, ועל מנת לאגור את המים שהספיקו ליותר ממה שהיה צריך, וכדי שיוכלו ליהנות מהם גם בימים החמים של הקיץ, הם חצבו בריכה עמוקה שהמים נאגרו בתוכה וילדי הכפר החלו לקפוץ לתוכה בימים החמים בעוד החוצבים ממשיכים במלאכתם וחוצבים את הנקבה.
יום אחד, הם גילו כי המים נוזלים מלמעלה. הם דפקו בפטישים ובאזמלים והראשון מביניהם הבקיע את תקרת הנקרה וטיפס למעלה. הוא ביקש נר שמן מזה שהיה מאחוריו והרים אותו למעלה, מגלה שהוא באולם עתיק שהמים יצרו בעצמם, ממיסים את הסלע במשך הרבה שנים. מים נזלו מכל הכיוונים.
השמחה היתה גדולה ובני הכפר ערכו חגיגה גדולה והזמינו את הכפרים האחרים שהחלו לחצוב להם מעיינות נקרה בהרי ירושלים
אבל כל זה לא נמשך הרבה
 
לצפיה ב-'פרק ראשון מהספר ''התנין מנחל התנינים'''
פרק ראשון מהספר ''התנין מנחל התנינים''
02/03/2019 | 11:58
1
7
פרק ראשון   
1
התנין מנחל תנינים
 
פעם, לפני המון שנים, בקע תנין קטן מביצה של תנינה שהיתה טמונה בחול על גדות הנילוס, הנהר הגדול שמתחיל באמצע אפריקה, ושני היובלים הגדולים שלו, הנילוס הלבן שמתחיל מימת ויקטוריה ולכן קוראים לו הנילוס הלבן, והנילוס הכחול, שמתחיל ברמות אתיופיה קרוב לשמים, ולכן קוראים לו הנילוס הכחול, מתאחדים ליד עיר שהערבים קוראים לה ח'ארטום, ומח'רטום זורם הנהר הגדול דרך מדבר הסהרה הרבה מאות קילומטרים, מפריד אותה למדבר מערבי ומזרחי, יוצר במימיו שנושאים את הטין השחור, שהוא מפרק מהסלעים שהוא עובר לידם, נאת מדבר ירוקה ונפלאה שקוראים לה מצרים. או מתנת הנילוס.
ושם, על גדות הנילוס המיטיב, על חופו של אגם, בקע תנין האחד סקרן. ולאגם שעל גדותיו נולד, קראו פָאיוּם. כי אגדה עתיקה מספרת שיוסף החכם, יעץ לפרעה, לכרות תעלה מהנילוס אל שקע גדול באמצע המדבר וליצור את האגם. וזה לקח 1000 ימים ולילות. אלף יום שנשמרו בשם אל־פָאיוּם.
 
עם המים זרמו לאגם ולביצות שסביבו גם דגים ותנינים. ולגדות האגם הקימו המצרים הקדמונים עיר ובנו בה מקדש לכל תניני הנילוס ובמיוחד לאל התנינים שניראה כמו אדם עם ראש של תנין וקראו לו סובך. ולכבוד סובך הם בנו תעלה מהאגם אל בריכה עצומה ונפלאה ובתוכה גידלו את התנין האדיר פּצוֻּחוֻס, שאותו היו מאכילים והוא היה שוכב בשמש ומביט באנשים שדואגים לו ומעריצים אותו וחושב לעצמו (כי הוא היה תנין זקן מאוד וחכם מאוד): ככה זה בני אדם. לא חכמים גדולים ולא טיפשים גמורים ותמיד הם צריכים משהו להאמין בו. למשל בתנין שהם חושבים שהוא אלוהים, ואם אני מקבל בגלל זה אוכל — אז טוב מאוד שיש אנשים שהם לא חכמים גדולים ולא טיפשים גמורים.
ושם, על החוף החולי של אגם פָאיוּם, לא רחוק ממקדש סובך, בקע תנין קטן מביצה, מחה את דמעת התנין שכל התנינים נולדים אתה — ורץ אל הנילוס. ואיך הוא ידע לרוץ אל הנילוס? כי התנינים תמיד בוקעים בלילה, ודעו לכם שזה מאוד משנה איפה אימא תנינה הטילה אותם. כי אימא תנינה עולה בלילה מהנהר הגדול, ומחפשת חוף חולי, ומטילה את הביצים. ומהביצים העליונות בוקעים תנינים ומהתחתונות התנינות. למה? ככה.
וככה בקע לו נין התנין הקטן, בן לפצוחוס, שהיה התנין הגדול והקדוש במקדש העיר שקראו לה קרוקודילופוליס - עיר התנינים.
נין רץ אל מי הנהר, מתחמק מכל מי שארב לו בדרך, וצלל לתוך המים. הוא חי ליד הבמבוק והפפירוס וכל יום יצא לחקור עוד קצת את הנהר. הנילוס הוא נהר גדול ונין התנין שחה לפה ושחה לשם ובלי לשים לב, חקר ונבר, וטרף וגרף ואז הוא שמע תנין שיצא להתחמם על הגדה אומר לתנין שני: יש, בארץ רחוקה, נחל שקוראים לו נחל התנינים. והמקום הזה נמצא ליד ביצה וגבעות כורכר ומתחת להרים. אבל לא התנינים שולטים בנחל התנינים כי אם השפמנונים!
ונין התנין, שלא ידע ולא ראה, הרגיש שהוא מתמלא בכעס תניני. השפמנונים? הדגים המצחיקים עם השפמות גרשו את התנינים מנחל התנינים? לא יקום ולא יהיה! אני שוחה לשם. רק לשם. לנחל התנינים. כי נין התנין היה תנין קטן עם חלומות גדולים. ומיד הוא פנה ושחה מהזרוע הפאיומית של הנילוס אל הנילוס הגדול ועל הגדה עמדה אנפה לבנה והוא הביט בה ואמר: "תגידי לי מיד אנפה לבנה, לאיפה שוחים כדי להגיע לנחל תנינים? ותעני לי תיכף אחרת אני אזנק מהמים ואטרוף אותך!"
"אה, אה־שמאלה!" אמרה האנפה שנבהלה מהתנין הקטן, "תשחה עד הים ואם תוכל לסבול את המלח — תשאל שם."
נין התנין פנה שמאלה וזרם עם הנהר הגדול, כי בדיוק ירדו גשמי מונסון באתיופיה, והנהר הפך חום מסחף, ולנין התנין לא היה אכפת להיסחף במימיו הגדולים של הנהר שפתאום התפצל לאלף תעלות הדלתא שמשתרעת בין דמייטה ורוזטה. וכל רגע הוא היה צריך להחליט החלטה, ובכל רגע הוא היה צריך לפנות פניה וכל פעם שהוא שאל ענו לו תנינים, ודייגים, וברווזים לא זהירים ודגי שפמנון שחבטו בו בראשיהם הקשים ואמרו לו — לא מכאן, ולך מכאן, ושחה לשם, וצא מכאן ומה אתה עושה? ולאן אתה הולך? והוא לא הקשיב להם, כי השפמנונים פה לא עניינו אותו, הוא היה בדרך לגרש שפמנונים אחרים, שהשתלטו על נחל התנינים. והוא שחה ושר את השיר התניני על נחל תנינים. שוחה כמו אביו התנין פצוחוס, כשרק חוטמו שבקצה חרטומו ושתי עיניו העגולות והצהובות, מעל מי הנהר השקט.
עד שהגיע הגיע לים.
"לאן אתה שוחה תנין?" שאל אותו הסרטן ששומר על גבול המים המתוקים של הנילוס במקום שבו הם יוצרים מניפה אדומה של סחף בתוך הים התיכון.
"לנחל התנינים!" אמר נין התנין.
"ימינה!" אמר הסרטן ונין התנין שחה ימינה.
"לאן אתה?" שאל הכריש שחור הסנפיר שמפליג ומחכה למה שהנהר פולט, הוא שאל בנימוס כי ראה את שיניו החדות של נין התנין ואת עיניו שלא פוחדות משומדבר.
"לנחל התנינים!" אמר נין התנין. "מתחת לגבעות הכורכר ולהרים!"
"לשם-" הפנה הכריש את חרטומו ונין התנין נסחף עם הזרם לתוך המים המלוחים.
ודעו לכם, שרוב התנינים לא אוהבים מים מלוחים. הם מעדיפים מתוקים. אבל נין התנין היה תנין אחר. וככל שנמשכו מסעותיו, הוא גדל. הוא עוד לא היה ענק, אבל הוא גדל. בפָאיוּם הוא היה באורך שלושים סנטימטרים ועד שהוא הגיע לנילוס הוא כבר היה חצי מטר, וכשהגיע למקום בו מתפצל הנילוס לשני יובלים שיוצרים את הדלתא, הוא היה באורך מטר וכשהגיע לים, הוא היה תנין ארוך של שני מטרים. שזה לא הרבה לתנין, אבל לא מעט לכל דבר אחר. והיו לו שיניים חדות. ודעו לכם יקירי, שהתנין הוא הנשכן המסוכן מכל הנשכנים. ואם הוא מוצא חיה על היבשה — הוא מושך אותה למים ושם הוא טורף אותה. ואם הוא מוצא חיה במים, הוא מעיף אותה אל היבשה, ושם הוא טורף אותה.
ונין התנין יצא לדרך, מרגיש את הזרמים. והוא הלך מרחק לא גדול ולא קטן והגיע לימה רדודה של מים מתוקים ושחה בה להנאתו, ואכל דגים, ושאל את ציפורי הפלמינגו הוורודות אם הן יודעות איפה נחל תנינים והן המריאו בצעקות ורודות ואמרו לו שבדיוק הן עפות לשם כי יש שם ביצות וקנים ומלא דגים, והן נורא מצטערות אבל אין להן מקום והוא יצטרך להסתדר לבד. ונין התנין העקשן, שיצא למצוא את נחל התנינים ולהחזיר אותו לתנינים, עצר בכל נחל בדרך. עד שהגיע לנחל אחד, שכשחה לתוך השפך שלו, יכול היה לראות ביצות והר ורכס של כורכר. וזו היתה הפעם הראשונה שהוא ראה הרים.
ועד שהגיע לשם, הוא כבר היה תנין באורך שלושה מטרים. תנין גדול ונכבד, וכל החיות שהפתיע אותן, נבהלו וברחו. אבל לו, לא היה אכפת. לא מאריות ולא מזאבים, לא משפנים ולא מצבים, לא מנשרים ולא משחפים. כי הוא היה נין התנין ורק ציפורי הפלמינגו הוורודות שכבר טסו צפונה וחזרו דרומה נזפו בו מהשמים: "עכשיו מגיעים? וכמה זמן לוקח לך להגיע? והראינו לך את הדרך אבל אתה — אתה —"
והוא לא הקשיב להן. כי ציפורי הפלמינגו ידועות בתור כאלו שהולכות כל היום עם הראש מתחת למים ולכן המוח שלהן מלא מים ודי ספוגי.
 
לצפיה ב-'עכשיו ראיתי שהזרה 111 המליצה על הספר ב14.2.19. '
עכשיו ראיתי שהזרה 111 המליצה על הספר ב14.2.19.
02/03/2019 | 13:36
1

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ