לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1093910,939 עוקבים אודות עסקים

פורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
0
המשך >>

לצפיה ב-'היי מי זוכר - סיפור לילדים'
היי מי זוכר - סיפור לילדים
27/02/2019 | 15:27
2
13
על ילדה קטנה שחוזרת הביתה והבית ריק ואחיה (מישהו אחר שלה) שהוא חייל או בבית או שמחכה לה על המדרגות. 
יש שם גם את הכלב שהאח מוציא החוצה והוא אוכל עשב ומקיא והוא (האח) מסביר לילדה על ההתנהגות הזאת של הכלבים.
לצערי זה כל מה שאני זוכרת.
יודעים להגיד לי באיזה סיפור מדובר?
 
תודה תודה 
לצפיה ב-'תפני לאיתמר לוי יש סיכוי שהוא יודע'
תפני לאיתמר לוי יש סיכוי שהוא יודע
27/02/2019 | 16:47
1
5
לצפיה ב-'תודה. הפניתי אליו את השאלה'
תודה. הפניתי אליו את השאלה
28/02/2019 | 11:58
לצפיה ב-'מזג אויר קר הרבה מצוננים ומשתעלים- השיעול'
מזג אויר קר הרבה מצוננים ומשתעלים- השיעול
27/02/2019 | 12:02
5
שיעול

התמקם לו העול על ובתוך השיעול,
נכנס ללוע  של נער עול ימים
ומסרב להרפות
מפריע מטריד והוא כאבן רחיים מכביד.
על כל שעל  ושעל צועד לצידו מלפנים ומאחור
ומחרחר ריב עם הפה הגרון.
באה יעל ,ניסתה לגרש את השיעול מהלוע,
ולהקל את העול
אמרה  לו:  שחרר את הילד עול הימים . עזוב  לו את הלוע ,
תן מנוחה ואפשר לבלוע,
צא, תמצא שועל או שוע.
ענה השיעול בקול מרגיז
אלך רק אם שי אקבל סירופ מתוק וטעים ,
סאונה או חמם טורקי
אני צריך מרחץ אדים.
הלכה יעל ובא השועל
אם לא תלך אותך אשתיק לעולם
נבהל השיעול לקח את העול ונעלם
שיחרר את הלוע ואפשר לילד לבלוע
כשהוא ממלמל אני עוד אחזור,
 לעת עתה יש  שיפור ואפשר לבלוע

לצפיה ב-' תרגום חדש ל"טום סויר": התקינות הפוליטית מתחלפת '
תרגום חדש ל"טום סויר": התקינות הפוליטית מתחלפת
27/02/2019 | 08:30
9
אך הספרות נשארת
כ–140 שנה לאחר שעלילותיו פורסמו לראשונה, טום סויר עדיין מאתגר את הסטנדרטים החינוכיים בספרות הילדים: הוא חוגג את הבטלה, הסירוב וההתנגדות. התרגום החדש לספרו של מרק טוויין מהנה, מוזיקלי ולא מצנזר

עופרה רודנר 27.02.2019 06:00

הרפתקאותיו של טום סויר שם הסופר/ת: מרק טוויין
שם הוצאה: מודן ואוקיינוס מספר עמודים: 259 מחיר: 74 ש"ח
תירגמה מאנגלית: לי עברון, איורים: רות גוילי, עורכי הסדרה: אסף וחגי ברקת
עטיפת ספרו של מרק טוויין איור עטיפה: בתיה קולטון / עיצוב: עדה ורדי / הוצאת מודן

תרגום חדש מזמן קריאה מחודשת, וקריאה מחודשת ב"הרפתקאותיו של טום סויר", שנכתב לפני יותר מ–140 שנה, מעיפה את המוח. מתברר שמרק טוויין עדיין מאתגר את הסטנדרטים החינוכיים בספרות הילדים — גם אלה הנחשבים מתקדמים. גישתו של טוויין בנושא ידועה ואפשר למצוא אותה כבר בסיפורים קצרים, שאולי הניחו את היסודות לדמותו של טום. אלה היו פרודיות קצרות, מצחיקות ומרושעות על סיפורי הנעורים הדידקטיים של תקופתו.

"טום סויר" לא רק היה חריג על רקע האופנות הדידקטיות החולפות של זמנו, אלא גם נשאר חריג בין הקלאסיקות הגדולות ששרדו את מבחן הזמן, רבות מהן עלילות יתומים כמותו. עלילות היתומים היו בין היתר מצע נוח לכתב אשמה מעמדי ומניפסט חברתי פרוגרסיבי. בדרך כלל הן סיפרו על הבחירה בטוב ועל חריצות משתלמת, על ניצחון התקווה ועל עדינותו המזהירה של הפוטנציאל האנושי — זה המבקש להתגלות, אם רק יטפחו אותו ויעניקו לו את התנאים המתאימים. אצל טוויין זה אחרת. היתומים שלו, שהיו מהראשונים לבעוט בבית הספר ובכנסייה, חוגגים את הבטלה, הסירוב וההתנגדות.

טום סויר והאקלברי פין אינם מוארים כמו אוליבר טוויסט (צ'רלס דיקנס), אן שרלי (לוסי מוד מונטגומרי) או שרה קרו (פרנסס הודג'סון ברנט). הם גם לא מתדפקים על דלתות החברה או מבקשים להתקבל אליה. כי טום והאק הם "לא נחמדים". מטרתם העילאית היא פרישה מוקדמת. בשעות הפנאי הם מחפשים אוצר, מעשנים, אוספים קרציות וחולמים "להיות שודדים".

טום אמנם מקריב את גופו להצלפות של המורה כדי להציל את אהובתו בקי תאצ'ר, ומעיד באומץ למען מאף פוטר השיכור, שהופלל על ידי "ג'ו האינדיאני". הוא והאק גם מבקרים את מאף המוחרם בכלאו. אלא שבו זמנית טום עוסק ללא הרף בתכסיסים מניפולטיביים ובסיבון המערכת. אם כבר, האק הוא הילד המואר שבחבורה — האק הוא זה שהתרבות לא קילקלה, זה שאפשר תמיד לסמוך עליו, זה שנופלת לידיו ההזדמנות להציל גברת מכובדת מרצח. בספר ההמשך הוא אפילו עוזר לג'ים השחור לברוח ממעבידיו. אבל גם האלטרואיזם של האק אינו מונע על ידי אמונה לוהטת בעשיית טוב או בערכים צודקים. הוא פשוט עומד לצדו של חבר למסע, שנמצא איתו באותה סירה. גילויי הטוב האנושי אינם נמצאים בתבונה ובערכים, אלא בנאמנות ובקשרים הקרובים, היום־יומיים, שנרקמו כמעט מתוך הכרח.
בצד זה מתערערות גם תפישות, המקובלות למדי עד היום בספרות הילדים, בנוגע לפוטנציאל האנושי הגלום בחברה, או ליכולתו של היחיד לחולל שינוי. מקריאה ב"טום סויר" אפשר להסיק שטוויין מצא את החברה האנושית מרתקת, משעשעת ונוגעת ללב, ולכן ראויה לחיבה עדינה, אך לאו דווקא להערכה או לאמון. האופטימיות של טוויין, אם יש כזאת, היא אופטימיות מהיד לפה, בלי אופק או פרוגרמה. המזל משחק כאן תפקיד חשוב ופארודי בו זמנית (טוויין עצמו היה מהמר כפייתי), ובכלל, הסיפור משייט בקלילות על התפר שבין ריאליזם מר לפולקלור.

הסיבה המובנת מאליה להבדלים האלה היא שטוויין, הנחשב למשחרר של ספרות הילדים האמריקאית מחבל הטבור הבריטי, היה סופר דרומי שכתב על הפריפריה הדרומית ומרד במכוון בהשפעה הוויקטוריאנית. הסיבה הנוספת, המייחדת את טוויין עד היום, היא אידיאולוגית ספרותית ובדיעבד רחבה יותר מהאנטי־דידקטיות המופגנת שלו. היא קשורה לאופן שבו תפש את תפקידו כמספר. טוויין כתב מלמטה. אין אצלו גרם של יומרה מוסרית או ערכית, לא כלפי גיבוריו ולא כלפי קוראיו. נדמה כאילו הוא מתבונן משועשע, יחד עם הקהל, בעלילה המתנהלת מעצמה.
הוא כן מתאר מציאות נאלחת ואומללה: הקהילה בעיירה הנידחת היא מרבץ של בורות, פוריטניות ואמונות תפלות; הילדים משחקים בחתולים מתים וקרציות; הלבנים קוראים לעבדים "הכושי שלי", "הכושים שלו"; הורים ובעיקר מורים מכים הם עניין שבשגרה; החיבה והרוך מוקצבים בקמצנות. טוויין אינו חוסך מקוראיו את השקפותיו ואף מפליג פה ושם בתובנותיו החברתיות — למשל, בפרק המצחיק על ערבי דקלום בבתי ספר או בדיווחיו על הסחף בדעת הקהל ההפכפכה. אבל הוא עושה את כל אלה בשעשוע מרוחק ובמשיכת כתפיים.

לפחות מהפרספקטיבה של המאה ה–21, דווקא הריחוק, הריאליזם הפחות מפורט והאגביות שבה טוויין מטפל במציאות הם אלה שמנרמלים את הנאלחות ומשווים לעיירה הנידחת טעם של פנטזיה דיסטופית. לזה נוספת העובדה שאותה עיירה, שבה מסתובבים חופשי רוצחים ומורים סדיסטים, עוסקת בחייה הקטנים תחת השמש הזורחת, על רקע השמים הכחולים על גדתו של המיסיסיפי הטוב. אם כי מבחינתם של טום והאק אין כאן שום אירוניה — המרחבים הם ביתם והנהר הוא הדמות הכי מנחמת ואמינה בסיפור. המיסיסיפי נמצא שם תמיד, הוא האמא והאבא האמיתיים של טום והאק, הוא עורק החיים הממשי והספרותי. קוראים בוגרים אולי יגלו בדיעבד עד כמה מטעה התפאורה, ששיוותה לסיפור הזה בילדותנו נלבבות עליזה, רומנטית ותמימה.

טוויין כתב את "טום סויר" בהשראת ילדותו בעיירה האניבאל (חניבעל) שבמיזורי, על גדת המיסיסיפי. הוא נולד בשם סם קלמנס, החמישי מבין שישה אחים ואחיות. אביו היה עורך דין ואיש עסקים כושל, מלא חלומות גרנדיוזיים, והימוריו הכלכליים עלו למשפחה בחיים של עוני. אמו היתה מרשימה ונמרצת. סם הסב לה דאגות רבות. הוא נולד פג חולני וגדל להיות פרא אדם, שמסתובב עם הילדים ה"בעייתיים". הוא תיעב את בית הספר ואהב להמציא תעלולים זדוניים כדי להטריף את מוריו. "דודה פולי" — דמות ספרותית אדירה — מבוססת על אמו. האח הקטן סיד והדודנית מרי מבוססים על הנרי ופמלה, אחיו ואחותו של טוויין. אהובתו של טום, בקי תאצ'ר, מבוססת על חברת נעורים של טוויין, לאורה הוקינס. ואילו האק מבוסס על טום בלנקנשיפ, בנו של שיכור העיירה. את שם העט שלו אימץ קלמנס משפתם של ספני הנהר, שאליה התוודע כנווט ספינה על המיסיסיפי (במדידת עומק הנהר, "מרק טוויין" פירושו "סמן שתיים", כלומר, הספינה גבוהה באופן מספק מקרקעית הנהר). לרוע המזל, הוא ירש מאביו את האובססיה להשקעות מוזרות, וגם כשהתעשר מכתיבתו הפורה המשיך להמר בכל כספו על עסקים כושלים. נראה שכמו גיבוריו הילדים, טוויין המשיך לחפש כל חייו אחרי אוצר אגדי.
התרגום החדש של לי עברון מהנה, מוזיקלי, סוחף ולא מצנזר. אמנם לא עברו שנים רבות מאז שני התרגומים האחרונים (התרגום הנוכחי הוא השלישי בתוך עשור). ואמנם שרון פרמינגר, בתרגומה היפה מ–2008, שיחררה זה מכבר את "טום סויר" מכבלי הצנזורה והשפה הגבוהה, שחנקו את הספר מטעמים דידקטיים. עם זאת, יש חשיבות לצירופו של "טום סויר" לסדרת "הרפתקה", שמעמידה בשנים האחרונות רשימת קריאה מעולה. מלבד זאת, עברון הצליחה להביא חידושים משלה, שיעוררו הזדהות בקוראים בני זמננו. למשל, בתרגומה מופיעה לראשונה המלה "הבריז" (במקור played hookey, שהפך בתרגומים אחרים ל"התחמק" או "ברח מבית הספר").

התרגום הוא כמובן נושא טעון, כי לשחורים בסיפור קוראים "כושים" (ניגרז) ולרוצח של העיירה "ג'ו האינדיאני". "טום סויר" ו"האקלברי פין" עמדו מאז ומתמיד במוקד של ויכוחים דידקטיים ומתקפות מטעם התקינות הפוליטית. "טום" נחשד בזמנו בהצגת גיבורים מרדניים מדי, ו"האק" נחשד כחותר יתר על המידה תחת העליונות הלבנה. זה משעשע בעצם, כי היום הוא מואשם ביחס פטרוני לשחורים. מובן ששני הספרים נמצאים היום תחת מתקפות בזויות בשם המלחמה בגזענות. זה עניין מצער, שכן אלה המבקשים לצנזר את המלה "ניגר" מהשפה המדוברת של המאה ה–19 הם אלה המוחקים במו ידיהם את הראיות המרשיעות במשפט ההיסטוריה. במקום לצנזר, אפשר לספר לילדים מהי "עבדות" ולמה ניגר/כושי היא מלה טעונה. אם נספק להם רקע היסטורי ומידע, נוכל להשאיר להם מרחב להיות קוראים ביקורתיים ומעורבים. כך או כך, מה שאפשר ללמוד מכל זה, לפחות בכל הנוגע ל"טום סויר", הוא שהתקינות הפוליטית מתחלפת, אבל הספרות נשארת.
https://www.haaretz.co.il/literature/youngsters/.p...
לצפיה ב-' כך תבחרו את הספר הנכון לילד שלכם'
כך תבחרו את הספר הנכון לילד שלכם
26/02/2019 | 12:05
3
11
לצפיה ב-'סדרה חדשה "בואו לגלות!" - פתחו את הספר וגלו עולם נפלא! '
סדרה חדשה "בואו לגלות!" - פתחו את הספר וגלו עולם נפלא!
26/02/2019 | 12:08
2
7
לצפיה ב-'ספר מתח חדש (מבוגרים) - קיפאון עמוק / מאת ג'ון סנדפורד'
ספר מתח חדש (מבוגרים) - קיפאון עמוק / מאת ג'ון סנדפורד
26/02/2019 | 12:14
1
4
:cafe.themarker
 
"קיפאון עמוק" מאת ג'ון סנדפורד הוא ספר מתח נפלא, ראשון בסדרה בכיכובו של הבלש וירג'יל פלאוורס. פגישות מחזור הן הזדמנות נפלאה להעלות זיכרונות מכל מיני סוגים – זיכרונות טובים, זיכרונות פחות טובים וגם, כפי שהבלש וירג'יל פלאוורס עומד לגלות, זיכרונות קטלניים.
 
 
וירג'יל מכיר היטב את העיירה טריפטון, מינסוטה. לפני שנים אחדות הוא ניהל שם חקירת רצח שבו היו מעורבים אנשי חבר המנהלים המושחת של בית הספר המקומי. כעת חוזרת העיירה לכותרות כאשר מתגלה בה גופת אישה קפואה בתוך בלוק של קרח. וירג'יל חושד שמותה של האישה קשור בפגישת מחזור מתקרבת של כיתת תיכון מלפני עשרים וחמש שנה. אל פני השטח מתחילות לעלות טראומות ישנות, יריבויות בלתי פתורות וכמויות עצומות של דם רע – והבלש פלאוורס מכניס את עצמו למערבולת שעלולה להיגמר בשפיכת דמו שלו.
 
 
ג'ון סנדפורד הוא שם העט של העיתונאי החשוב זוכה פרס פוליצר ג'ון קמפ. הוא כתב מותחנים רבים שזכו להצלחה עצומה ולביקורות נלהבות, וספריו תורגמו לעשרות שפות. זהו ספרו הראשון בסדרת הבלש וירג'יל פלאוורס המתורגם לעברית. הוא חי בניו מקסיקו.
 
 
"המותחנים של סנדפורד הם תמיד מקוריים, מצחיקים ובעלי עלילה מסחררת." Booklist
 
 
"וירג'יל פלאוורס הוא אחד הבלשים המוצלחים ביותר בספרות המתח העכשווית, עם ההומור המחוספס ועם חוש הצדק הגולמי שלו." Publisher's Weekly
 
 
"קיפאון עמוק" מאת ג'ון סנדפורד. מאנגלית: דפנה לוי, הוצאת "דני ספרים".
לצפיה ב-'מרגש:הדוד שכח להביא מתנות לאחיינים,ו'פיצה' במיזם תרומות ענק>'
מרגש:הדוד שכח להביא מתנות לאחיינים,ו'פיצה' במיזם תרומות ענק>
26/02/2019 | 12:31
5
>לפורים.
"דורון קסמי הוא ההוכחה לכך שעם קצת אכפתיות ונתינה - אפשר לעשות כמעט הכל עבור ילדים ממשפחות מעוטות יכולת ...
שירה כהן ל'הידברות' : יש אנשים שיודעים להפוך אכזבה להצלחה, ולשמח את הזולת בדרך שהרבה אחרים לא מצליחים לעשות: כך קרה, כשדורון קסמי שכח לקנות מתנה מחו"ל לאחיינים שלו למרות שהבטיח - ואט אט הלך ונרקם לו רעיון שנועד לשמח לא רק את אחייניו שלו, כי אם את כל ילדי ישראל.
 
כשניגש לחנות הצעצועים כדי לכל הפחות לא לבוא בידיים ריקות ולזכות בתואר "דוד השנה" בדגש על המרכאות הכפולות - היה זה גילוי של ממש. "התחלתי להוריד צעצועים מהמדפים ובסופו של דבר מילאתי שלוש שקיות מלאות, וכשהגעתי לקופה הופתעתי כשיצא לי חשבון של 150 ש"ח בלבד".
 
ואז הבזיק במוחו הרעיון: "אמרתי לעצמי שאם ב-150 הצלחתי לשמח את האחיינים שלי, ילדים שלא חסר להם כלום - מעניין כמה ילדים מעוטי יכולת אני אוכל לשמח בפורים בצעצועים ב-1500 ש"ח", כתב בפוסט מיוחד בפייסבוק.
 
אלא שלהבדיל מכל כך הרבה אנשים אחרים שמחשבות כאלה נותרות ממוסגרות במחשבתם - קסמי לא בזבז זמן, והחל לפעול להגשמת המטרה. "מגיע להם" זהו שם הפרויקט שאותו הקים לצורך גיוס הכספים למטרה הנעלה - צעצועים ומתנות לפורים, שיחולקו לילדים ממשפחות מעוטות יכולת על ידי עמותת 'יד ביד'.
 
במקביל רצה קסמי לזכות תורמי צעצועים לפרויקט, ופנה לאחד מסניפי 'מקס סטוק' בעירו. כששמע בעל הסניף את סיפורו הודיע לו כי הוא מוכן לתרום לו את כל הצעצועים שיבחר במחירי עלות, כדי לא להרוויח עליו 'אפילו שקל'. "יש עשרות שיתופים בפוסט שכתבתי בפייסבוק", הוא אומר כעת בראיון 'למאקו', ומוסיף: "כיף לראות שכולם בעד, מחזקים ונרתמים. אני מאושר מזה כמו שלא הייתי מאושר מהרבה דברים שעשיתי בחיים שלי. אין גבול לתחושה הטובה שזה ממלא אותך. אני לא יכול כבר לחכות לראות את הילדים פותחים את הצעצועים ונהנים מהם, כי מגיע להם".
לצפיה ב-'דרושים.....'
דרושים.....
26/02/2019 | 09:10
11
בוקר טוב,
ראיתי בעמוד בתפוז שפרסמתם או פרסמו לגבי הפורום "דרושים", למה הכוונה ? עבודה עם שכר? 
לצפיה ב-'שומרת הערים האבודות 1/שאנון מסנג'ר/כנפיים הוצאה לאור'
שומרת הערים האבודות 1/שאנון מסנג'ר/כנפיים הוצאה לאור
25/02/2019 | 15:52
3
39
כתר ספרים

הכירו את החברים החדשים הכי טובים שלכם: סופי, פיץ, דקס וביאנה. הם מדברים בשפה שאתם אולי לא מכירים אבל די מהר תבינו...

"ספר ראשון בסדרה מבטיחה ומסעירה" בוקליסט

לסופי פוסטר יש סוד: היא קוראת מחשבות.

הסוד הזה גורם לה להתרחק מכל הסובבים אותה בבית הספר ואפילו במשפחתה.

אבל אז היא פוגשת את פיץ, נער מסתורי שצץ פתאום משום מקום, וכמוה – גם הוא קורא מחשבות.

המפגש הזה משנה את חייה.

סופי בת ה-12 מגלה עולם חדש וקסום, שבו היא יכולה להרגיש סוף סוף שייכת. עולם שיש בו יצורים קסומים, אֶלפים בעלי כוחות מדהימים וערים אבודות. עולם שבו אורבת לה סכנה גדולה.

שאנון מסנג'ר יוצרת בסדרת הספרים "שומרת הערים האבודות" עולם חדש ושלם שמתפתח לאורך שבעת ספרי הסדרה. לצד הדמויות העמוקות והמיוחדות שהיא בראה יש לכל ספר פלייליסט שקשור אליו, מתכונים של המאכלים האהובים על הגיבורים ודפי מעריצים פעילים ויצירתיים.

בשומרת הערים האבודות יש כל מה שאפשר לבקש בספר פנטסיה לילדים ונוער: גיבורה מנודה וחסרת ביטחון בעולם האנושי שמגלה שיש לה כישורים וכוחות יוצאי-דופן בעולם הפנטסטי. היא יוצרת חברויות חדשות, מתמודדת עם מצבים חברתיים מורכבים בבית הספר ה"אחר" ופוגשת לראשונה באהבה... כמו הקוראים, שהם ממש בגילה, היא מגלה על עצמה ועל הסובב אותה דברים חדשים ומאתגרים. כל אלה כתובים בעלילה קולחת ומרתקת ששואבת את הקורא לתוך העולם החדש הנגלה לסופי.

שאנון מסנג'ר היא בוגרת בית הספר לאומנויות בקולנוע של USC (אוניברסיטת דרום קליפורניה), שם היא למדה, בין השאר, שהיא אוהבת לצפות בסרטים הרבה יותר מאשר לייצר אותם. היא גם אוכלת בקביעות קאפקייקס לארוחת בוקר, ישנה עם בובה כחולה בצורת פילה ששמה אלה ומדי פעם נתפסת כשהיא מדברת עם אנשים דמיוניים – כך שזה אף טבעי עבורה לכתוב סיפורים לילדים ולנוער. היא מתגוררת בדרום קליפורניה עם בעלה ועם מספר מביך של חתולים.

שומרת הערים האבודות, ככב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס וזכה במדליית קליפורניה לסדרה לקוראים צעירים.
לצפיה ב-'שומרת הערים האבודות - ספרי פנטזיה לנוער - הספרייה הפנטסטית '
שומרת הערים האבודות - ספרי פנטזיה לנוער - הספרייה הפנטסטית
25/02/2019 | 15:55
2
42
 
הכירו את "שומרת הערים האבודות", ספר ראשון בסדרת פנטזיה מאת שאנון מסנג'ר
אם תבחנו את "שומרת הערים האבודות", הספר הראשון בסדרה בת שבעה ספרים, מאת שאנון מסנג'ר, תמצאו יותר מנקודת דמיון אחת לעולם הקסמים של ג'יי.קיי רולינג. יש בספר כל מה שאפשר היה לצפות בספר פנטזיה לילדים ולנוער: גיבורה צעירה, מנודה וחסרת ביטחון, שמתקשה למצוא את מקומה בעולם האנושי, היא מגלה עולם פנטזיה בו יש לה כישורים וכוחות יוצאי-דופן. היא הולכת לבית ספר מיוחד לבעלי כוחות כמו שלה. שם היא יוצרת חברויות חדשות, מתמודדת עם מצבים חברתיים מורכבים ופוגשת לראשונה באהבה. [הכניסו מחיאות כפיים פושרות כאן]
 
א-ב-ל…
 
מצד שני, בדיקה קצת יותר מעמיקה של הספר והסדרה מגלה תמונה שונה. ראשית, לא מדובר בסתם עוד ספר פנטזיה לנוער שצנח אל תוך אוקיינוס הספרים הקיימים. הספר הראשון כיכב ברשימת רבי-המכר של הניו-יורק טיימס, ואף זכה במדליית קליפורניה לסדרה הטובה ביותר לקוראים צעירים ב-2017. הוצאות ספרים לא מוציאות ספרים סתם. ספרים לא נמכרים סתם ופרסים (לפחות החשובים שבהם) לא מחולקים סתם.
 
אלמנט מעניין נוסף לגבי "שומרת הערים האבודות" הוא חציית המדיום. זוהי לא סדרת הספרים הראשונה שמנסה לפרוץ את גבולות הדף ולהעשיר את חוויית הקריאה. שילוב של סרטונים, תמונות, משחקונים, קלפי איסוף, כלפי משחק… הכול כבר נוסה. ונכשל. אבל כל זה לא אומר שמה שהיה הוא שיהיה. במוקדם או במאוחר, יהיה מי שיצליח/תצליח לפענח את הנוסחה. בסדרה זו של מסנג'ר, לצד המתרחש בעלילה, יש לכל ספר פלייליסט לפי פרקים, מתכונים של המאכלים האהובים על הגיבורים ודפי מעריצים פעילים ויצירתיים. מעניין לראות אם ואיך "יתרגמו" את תכני ההעשרה עבור הסדרה בעברית.
קצת על המחברת
שאנון מסנג'ר היא בוגרת בית הספר לאמנויות הקולנוע של USC (אוניברסיטת דרום קליפורניה), שם היא למדה, בין השאר, שהיא אוהבת לצפות בסרטים הרבה יותר מאשר לייצר אום. היא גם אוכלת בקביעות קאפקיקס לארוחת בוקר, ישנה עם בובה כחולה בצורת פילה ששמה אלה, ומדי פעם נתפסת כשהיא מדברת עם אנשים דמיוניים – כך שזה רק טבעי עבורה לכתוב סיפורים לילדים ולנוער. היא מתגוררת בדרום קליפורניה עם בעלה ועם מספר מביך של חתולים.
לצפיה ב-'אתר הבית של המחברת'
אתר הבית של המחברת
25/02/2019 | 15:56
1
5
לצפיה ב-'פרק ראשון'
פרק ראשון
25/02/2019 | 15:59
6
הקדמה
שברי זיכרונות מעורפלים צפו בראשה של סופי, והיא לא הצליחה לחבר אותם זה לזה. היא ניסתה לפקוח את עיניה, אבל לא ראתה דבר פרט לחשיכה. משהו נוקשה לחץ על מפרקי ידיה ועל קרסוליה, ולא אִפשר לה לזוז.
גל קור חלף בגופה במהירות כשפשטה בה ההבנה המחרידה.
היא בת ערובה.
פיסת בד שהוצמדה לפיה החניקה את זעקתה לעזרה, וריח מתקתק של סם הרגעה צרב באפה בשעה ששאפה אוויר, וגרם לראשה להסתחרר.
האם הם עומדים להרוג אותה?
האם הברבור השחור באמת עומד להרוס את היצירה שלו? אם כך, מה הייתה המטרה של פרויקט מונלארק? מה היה הטעם בלהבת הנצח?
הסם המרדים גרם לה לשקוע בתהום נטולת חלומות, אך היא נאבקה בו ונצמדה בכל כוחה לזיכרון האחד שיכול היה להאיר את הערפל הסמיך, האפל, בקרן אור זעירה. זוג עיני טורקיז יפהפיות.
העיניים של פיץ, החבר הראשון שלה בחייה החדשים. החבר הראשון שלה אי פעם.
לולא הבחינה בו באותו יום במוזיאון, אולי דבר מכל זה לא היה קורה.
לא. היא ידעה שגם אז זה היה מאוחר מדי. השריפות הלבנות כבר השתוללו, התפתלו אל עבר העיר שלה ומילאו את השמים בעשן מתוק ודביק.
הניצוץ שהבעיר את הלהבה.
 
פרק 1
"מיס פוסטר הצעירה!" מר סוויני תלש את כַּבְלֵי האוזניות מאוזניה, וקולו המאנפף קטע בבת אחת את המוזיקה הרועשת. "החלטת שאת חכמה מדי, ולכן את לא צריכה להקשיב להסברים האלה?" אמר.
סופי התאמצה לפקוח את עיניה ונאבקה בגל כאב מוחץ. אורות הפְלוּאוֹרֶסנט הבוהקים השתקפו מבעד לקירות הכחולים של המוזיאון והעצימו את כאב הראש שהלם ברקותיה.
"לא, מר סוויני," מלמלה והתכווצה תחת מבטיהם של חבריה לכיתה. היא פיזרה סביב פניה את שערה הבלונדיני, שהיה באורך הכתפיים, בתקווה שיסתיר אותה. בדיוק מתשומת לב כזאת ניסתה להימנע בכל כוחה. לכן גם לבשה בגדים בצבעים דהויים ונבלעה מאחור, מוסתרת על ידי הילדים האחרים, שהיו גבוהים ממנה ב-30 סנטימטר לפחות. זו הייתה הדרך היחידה לשרוד כתלמידת תיכון בת שתים־עשרה. "אז אולי תוכלי להסביר מדוע את מקשיבה לאייפוד שלך במקום להתקדם עם כולם?" מר סוויני נופף באוזניות שלה כאילו היו ראיות לביצוע פשע. מבחינתו, זה בדיוק מה שהן היו. הוא גרר את הכיתה של סופי למוזיאון לתולדות הטבע בפארק בַּאלְבּוֹאָה, וחשב שהתלמידים שלו יתלהבו מטיול של יום שלם. הוא לא הבין שכל עוד הפסל הענק — העתק מדויק של דינוזאור — לא התעורר לחיים והתחיל לטרוף אנשים, זה לא עניין אף אחד.
סופי תלשה לעצמה ריס — הרגל עצבני — ובהתה בנעליה. לא הייתה לה שום דרך להסביר למר סוויני מדוע היא זקוקה למוזיקה כדי להפסיק את הרעש. הוא לא שמע אפילו את הרעש.
מלמולים של עשרות תיירים הדהדו מהקירות, שעליהם היו סדורים מאובנים שורות־שורות, והציפו את החדר המחניק. אבל הקולות הפנימיים שלהם היו הבעיה האמיתית.
 
לצפיה ב-'פרס מפעל חיים לספרות ילדים יוענק לאפרים סידון'
פרס מפעל חיים לספרות ילדים יוענק לאפרים סידון
24/02/2019 | 19:18
1
12
הסופר והסאטיריקן אפרים סידון יזכה השנה בפרס מפעל חיים לספרות ילדים מטעם המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך.
הפרס סבך 7,500 שקלים, יוענק לסידון באירוע הגמר של תחרות הכותבים הצעירים שמקיים המרכז מדי שנה. סידון נבחר על ידי ועדה ציבורית בראשות דן פוטרמן, מנכ''ל המרכז, לאחר שבשנים הקודמות זכו בפרס לאה נאור,נורית זרחי, סמדר שיר וגלילה רון -פדר -עמית.
מתוך העיתון ''ישראל היום''
לצפיה ב-'ראוי בהחלט'
ראוי בהחלט
25/02/2019 | 12:48
1
לצפיה ב-'יורם טהרלב - הגננת שלי הלכה לעולמה בגיל מאה ושש וחצי'
יורם טהרלב - הגננת שלי הלכה לעולמה בגיל מאה ושש וחצי
24/02/2019 | 15:08
4
"הגננת שלי הלכה לעולמה 
בגיל מאה ושש וחצי
בסוף השבוע הלכה לעולמה הגננת שלי בקיבוץ יגור, קיקה, או בשמה המלא רבקה רם. 
בצילום: הגננת קיקה, עם הנינה שלי, על שביל בקיבוץ יגור. 
הגננת שלי היתה בחורה יפהפיה שהחיים לא האירו לה פנים. היא איבדה שלושה מהאנשים הקרובים לה ביותר שעזבו את העולם ואותה בטרם עת. בנה הבכור נהרג על ידי מכונית חולפת כשטיילה עם ילדי הגן לאורך הכביש הצמוד לקיבוץ. אחיה שעלה איתה מיוגוסלביה נהרג במלחמת השחרור ובנה הצעיר יותר נהרג בעת פעילות בשייטת שלוש עשרה. והיא נשארה עם בת אחת והמשיכה את חייה בלי לעצור לרגע.
שנים רבות לאחר מכן, כאשר לנכדי יונתן נולדה בתו הבכורה, נינה, הוא לקח אותה ליגור לראות את הקיבוץ שבו נולד סבא רבא שלה ולעשות סלפי מול ההר הירוק תמיד כדי לשמח את לבי. כשטיילו על שבילי הקיבוץ הוא מספר, נתקלו באישה זקנה בחלוק כחול שעצרה אותם לשאול מי הם ואצל מי באו להתארח. שאלות שהיו מקובלות בקיבוץ של פעם. לאט לאט מתוך השיחה התברר להם שפגשו את קיקה, הגננת של סבא רבא. הם הצטלמו איתה ומיד שלחו לי את התמונה היקרה. תמונה נדירה שקשה למצוא כמוה בעולם: גננת פוגשת נינה של אחד מילדי הגן שלה!
לפני כשנה וחצי, כשהיתה כבר בת מאה וחמש, הזמינה אותי לבקר בדירתה המטופחת. גיליתי אישה מלאת חיים, שהמשיכה לטפל בגינה שלה, ובעלת זיכרון חד ומדוייק. אחת השאלות המתבקשות ששאלתי אותה: האם היא זוכרת איזה ילד הייתי בגן. תשובתה: אני בכלל לא זוכרת אותך. אני זוכרת רק את הילדים הרעים. תשובה שהעלתה בי הרבה מחשבות על דרך העולם. היא לא זכרה אותי אבל אני זכרתי אותה היטב. 
בספר ״משק יגור טיוטה״ שבו תיארתי דמויות רבות של אנשים שבקרבם גדלתי, כתבתי על קיקה:
"קיקה לוקחת אותי למרפאה
לתת לי זריקה. 
באיזה מקום? אני שואל
במקום הכי רך בגוף היא אומרת. 
אני ממשש את תנוך האוזן".
לפני שנים רבות עמדה לנגד עיני דמותה של הגננת היפה והחזקה הזאת כשכתבתי שיר שקראתי לו: 
״תביאו לי גננת״
תביאו לי גננת, גננת ישנה
שתעמיד את כל הארץ בפינה
גננת שנותנת מכות על הישבן
לכל החנטרישים של הגן. 
תרחיקו מעלי את הסלבריטיז
מן היפים והיפות נמאס לי כבר
לא מעניין אותי באיזה פאב ישבת
עם מי תפסת ראש בלילה על הבר. 
כל דוגמנית היום היא פרשנית פוליטית
ועומק המחשוף זה עומק מחשבה
ומי שלא נמצא לרגע בתקשורת
בשביל הרייטינג הוא מוכן לחזור גם בתשובה
אז אל תקחו אותי ליאכטה במרינה
ואל תכירו לי עוד מצליחן חמוד
ואל תציעו לי מסע תלאות בג׳יפים
עם כמה נובורישים וטבח צמוד. 
תביאו לי גננת, גננת ישנה
שתעמיד את כל הארץ בפינה
גננת שנותנת מכות על הישבן
לכל החנטרישים של הגן. "
 
לצפיה ב-'על האושר-האם יש בספרות ילדים על האושר'
על האושר-האם יש בספרות ילדים על האושר
22/02/2019 | 12:27
18
14
אושר
אושרת היתה עצובה
לא מצאה את מקומה
החליטה לחפש אושר ושמחה
שמעה שיש אי שם חנות עם אושר למכירה
חיפשה ומצאה ,ניגשה ושאלה
האם יש לכם אושר למכירה?
אזל, אמרו לה, אבל נשאר מעט להשכרה
האם יש הגבלת זמן להשכרה,
חודשים שלושה, נענתה.
ואז מה, צריך להחזיר ? בקול עצוב ,שאלה
אם תדעי לשמור עליו לטפח ולפתח תקבלי אורכה,
ואז אחרי שאתרגל אליו ואהיה מאושרת
אאלץ להחזיר ? איך אני יכולה,
אולי ישאר לך למתנה,זה תלוי,,,אולי,,
נכנס אסיפה ותהיה החלטה
ובינתיים תהני  מהאושר שנפל בחלקך
ותחלקי עם המשפחה

לצפיה ב-'הנסיך המאושר/ אוסקר ווילד/ הוצאת ש. זק שות’'
הנסיך המאושר/ אוסקר ווילד/ הוצאת ש. זק שות’
22/02/2019 | 18:07
8
9
 
הסיפור כאן  https://sefer-li.net/prince1.pdf
לצפיה ב-'העץ הנדיב/סל סילברסטיין/הוצאת אדם'
העץ הנדיב/סל סילברסטיין/הוצאת אדם
22/02/2019 | 18:14
7
4
סיפור אהבה של עץ לאדם, אהבה ללא גבול וללא תנאי. העץ נותן מעצמו לילד-  פירות למאכל, עלים לצל, והנתינה ממלאת אותו אושר.''והעץ היה מאושר'' (שם).
לצפיה ב-'נהדר שאתה מאושר/ סם מקברטני /הוצאת מעריב'
נהדר שאתה מאושר/ סם מקברטני /הוצאת מעריב
22/02/2019 | 18:22
6
4
כשרו הקטן מתעורר הוא ממש מצוברח. אמא שלו מנסה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי לשפר את ההרגשה שלו, אבל היא לא מצליחה. עד ש...
לצפיה ב-'סיפורו של פרדיננד / מונרו ליף /'
סיפורו של פרדיננד / מונרו ליף /
22/02/2019 | 18:29
5
40
 
'הוא אהב לשבת, סתם ככה,
בדשאים הלחים -
ולשאוף לו, בנחת, ריחות של פרחים.
הייתה לו פינה משלו שם באחו -
ותמיד אל עץ-השעם הלך הוא.'
 
בחירה בחיי שלווה מפתיעה למדי כשמדובר בפר, זאת ידעה גם אמו של פרדיננד, הפר הצעיר. בשעה ש'כל הפרים האחרים שאתם חי / היו מקפצים ורצים עד בלי-די / ומנגחים ראשיהם זה בזה - אי! - ' פרדיננד העדיף לשבת בנחת על הדשא ולהתענג על ריחות הפרחים. אמו ניסתה לדרבן אותו לעשות מה שעושים היתר, אך 'כיוון שהייתה אם מבינה / (אף על פי שהייתה פרה שמנה) / היא הרשתה לו לשבת, כפי שבחר / לשבת, סתם ככה, ולהיות מאושר'.
 
פרדיננד בוחר באושר על פני התהילה של הקורידה
 
לצפיה ב-'החיים המאושרים שלי /רוסה לגרקרנץ אוה אריקסון/ משכל'
החיים המאושרים שלי /רוסה לגרקרנץ אוה אריקסון/ משכל
22/02/2019 | 18:33
4
3
 
דוּנִי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ וְסוֹפֶרֶת אֶת כָּל הַפְּעָמִים
 
שֶׁהָיְתְָה מְאֻשֶּׁרֶת, אֲבָל לִפְעָמִים הִיא טוֹעָה בַּחֶשְׁבּוֹן.
 
כְּשֶׁאֶלָה־פְרִידָה עָזְבָה אֶת הַכִּתָּה, דּוּנִי לֹא הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת.
 
הִיא הָיְתְָה אֻמְלָלָה.
 
 
זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל דּוּנִי, יַלְדָּה מְאֻשֶּׁרֶת בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהִיא בְּיַחַד עִם חֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה, אֶלָה-פְרִידָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֶלָה-פְרִידָה עוֹבֶרֶת לָגוּר בְּעִיר אַחֶרֶת, הַחַיִּים מִשְׁתַּנִּים לַחֲלוּטִין, וְדוּנִי צְרִיכָה לְהִסְתַּגֵּל מֵחָדָשׁ.
 
סִפּוּר מַקְסִים עַל חֲבֵרוּת, הִתְבַּגְּרוּת וְאַהֲבָה, מְסֻפָּר בְּסִגְנוֹן יוֹצֵא דֹּפֶן, מְשַׁכְנֵעַ וּמְרַגֵּשׁ בַּכֵּנוּת שֶׁלּוֹ.
 
סֵפֶר בִּלְתִּי נִשְׁכָּח שֶׁהָפַךְ לְרַב-מֶכֶר בִּשְׁוֶדְיָה וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְזָכָה בְּצִיּוּן לַשֶּׁבַח מִטַּעַם הַ"נְּיוּ יוֹרְק טַיימְס". הַסּוֹפֶרֶת רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ זָכְתָה בִּפְרַס אַסְטְרִיד לִינְדְגֶרְן וּבְמֶדַלְיַת נִילְס הוֹלְגֶרְסוֹן; הָאִיּוּרִים הַנֶּהֱדָרִים הֵם שֶׁל אֶוָה אֶרִיקְסוֹן.
לצפיה ב-'איזה דבר יפה..סבא אושר /עמית נגלר / הוצאת מוסקט הוצטה לאור'
איזה דבר יפה..סבא אושר /עמית נגלר / הוצאת מוסקט הוצטה לאור
22/02/2019 | 18:42
3
16
 
בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ, מַמָּשׁ לְיַד הַפַּרְק,
תִּמְצְאוּ גִּנָּה עִם סַפְסָל יָשָׁן,
צִבְעוֹ מִתְקַלֵּף וְאִישׁ עָלָיו אֵינוֹ יוֹשֵׁב.
חוּץ מִסַּבָּא אֹשֶׁר, כָּךְ קוֹרְאִים לוֹ הַיְּלָדִים,
שֶׁמְּנַגֵּן בַּמַּפּוּחִית וּמְפַזֵּר פֵּרוּרִים לַצִּפּוֹרִים.
 
סַבָּא אֹשֶׁר הוּא סִפּוּר עַל מִי שֶׁמַּקְרִין מֵהַטּוֹב שֶׁבּוֹ
אֶל הַיְּלָדִים וְהַסְּבִיבָה וּמְאַפְשֵׁר לְקֶסֶם הַיַּלְדוּת
לִמְצֹא אֶת הַמִּפְגָּשׁ שֶׁבֵּין הַהוֹרִים לַיְּלָדִים.
 
סַבָּא אֹשֶׁר הוּא סִפְרוֹ הַשְּׁלִישִׁי לִילָדִים שֶׁל הַסּוֹפֶר וְהַיּוֹצֵר
עָמִית נַגְלֵר. קָדְמוּ לוֹ לְאָן נֶעֶלְמוּ הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל הַחַיּוֹת?
וּפַּעַם אַבָּא פַּעֲמַיִּם יֶלֶד, שֶׁזָּכוּ לְהַצְלָחָה רַבָּה בֶּקֶרֶב הַיְּלָדִים.
לצפיה ב-'אושר מילים: ויניסאוס דה מוראס לחן: אנטוניו קרלוס ז'ובים '
אושר מילים: ויניסאוס דה מוראס לחן: אנטוניו קרלוס ז'ובים
23/02/2019 | 09:01
2
2
 
תרגום: אהוד מנור
 
 
העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש.
אושר הוא נוצה קלה ברוח
שרגע מעופפת באויר -
על כנף הרוח,
נשאת עד שתנוח,
קלים חייה וקצרים כמו שיר.
 
אושר הוא דבר חולף
וכבר איננו,
כמו האשליה של קרנבל.
עובד איש בפרך,
לרגע של פרח.
פושט יד, עני והלך
הם עכשיו נסיך ומלך.
הנה, הנה הם שם על אם הדרך,
שלושה ימים הכתר לראשם.
 
העצב אין לו סוף,
לאושר יש ויש.
אושר הוא כמו אגל טל בדשא,
שקוף ומתנוצץ באור חמה.
זוהר בדשא,
בכל צבעי הקשת,
יורד כמו דמעה בנשמה.
 
לצפיה ב-'התרגשתי ואהבתי השיר הזה'
התרגשתי ואהבתי השיר הזה
23/02/2019 | 10:25
1
3
לצפיה ב-''
23/02/2019 | 12:18
לצפיה ב-'שחרזדה יקרה, אופטימי ומקסים '
שחרזדה יקרה, אופטימי ומקסים
23/02/2019 | 20:31
8
3
לצפיה ב-''כשהייתי הכי מאושרת' ספור נוסף מאת רוסה לגרקרנץ >>>'
'כשהייתי הכי מאושרת' ספור נוסף מאת רוסה לגרקרנץ >>>
23/02/2019 | 20:36
7
3
לצפיה ב-''פוליאנה' -אלינור ה. פורטר'
'פוליאנה' -אלינור ה. פורטר
23/02/2019 | 20:48
6
27
"ספורה של הילדה הפיקחית פוליאנה שאומצה לאחר מות אביה על ידי דודתה האמידה, פולי הרינגטון. עם בואה של פוליאנה הופכת באורח פלא העיר המדכאת בה חיה דודתה למאושרת ונעימה בגלל השמחה שהביאה הילדה.
המוטיב המרכזי האמיתי של הספר הוא היכולת לשמור על רוח של נדיבות כלפי כולם והיכולת למצוא שמחה במה שיש, יהיה אשר יהיה.
את חייה של פוליאנה, מלווה משחק המכונה בפיה משחק השמחה. את ה"משחק" המציא אביה, אשר נסה לעודד אותה ולרומם את רוחה בתנאי חייהם הקשים. כללי המשחק הם קלים ופשוטים ביותר בתאוריה, אך קשים לביצוע - בכל מצב, יהיה איזה שיהיה, רע או קשה יש למצוא נקודה חיובית כלשהי בה ניתן לשמוח.
 
המשחק התחיל כאשר פוליאנה הקטנה רצתה בובה אך בחבילת הסיוע שקיבל הכומר מן הכנסייה היו רק זוג קביים קטנים אשר "אולי יהיו שימושיים". הילדה בכתה ואביה ניסה לשכנע אותה כי למרות שלא קיבלה בובה גם בקביים ניתן לשמוח שהרי "לא צריך אותם".
 
בהגיעה לבלדינגסוויל יוצרת פוליאנה קשרים ידידותיים ביותר עם אנשי המקום. היא מספרת לכל מי שרק מוכן לשמוע על המשחק ומנסה לגרום לו לשחק בו גם הוא. כך משתנים חייהם של רבים מן התושבים אשר בהשפעת השמחה של הילדה מתחילים לשמוח גם הם במה שיש להם."
לצפיה ב-'בר המאושר - תמר אדר'
בר המאושר - תמר אדר
23/02/2019 | 20:52
5
3
" להורים של בר הכי הכי חשוב, שהילד שלהם, חלילה, לא יהיה עצוב, תמיד הם עושים כל מה שהוא רוצה העיקר שיהיה מרוצה! סיפור מצחיק וגם מר, על משפחתו של בר, שבה הכל מותר."
 
קישור,פעילות המבוססת על סיפור שכתבה תמר אדר: http://www.itu.cet.ac.il/%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%9E...
לצפיה ב-'הצב המאושר - אקרם גהסנפור'
הצב המאושר - אקרם גהסנפור
23/02/2019 | 21:03
4
2
לצפיה ב-'הסיפור המאושר - ג'וני גרואל'
הסיפור המאושר - ג'וני גרואל
23/02/2019 | 21:06
3
3
לצפיה ב-'מתוך מר בולבול/רוג'ר הרגריבס.'
מתוך מר בולבול/רוג'ר הרגריבס.
24/02/2019 | 08:28
2
3
''ג'ורג' דיבר כבר עם כולם.
ומר בולבול היה המאושר באדם.''
לצפיה ב-'מתוך מר גדליהו/רוג'ר הרגריבס.'
מתוך מר גדליהו/רוג'ר הרגריבס.
24/02/2019 | 08:33
1
3
''הוא חייך חיוך מלבב
והפעם הרגיש אושר בלב.''
לצפיה ב-'הצפור הכחולה'
הצפור הכחולה
24/02/2019 | 15:04
3
אני כבר לא כל כך  זוכרת את האגדה אבל נדמה לי שהמסר
שלה זה שהאושר  הוא כאן בבית
לצפיה ב-'הסרט ''להיות אסטריד'' מוקרן בימים אלה בקולנוע. זהו סיפור'
הסרט ''להיות אסטריד'' מוקרן בימים אלה בקולנוע. זהו סיפור
24/02/2019 | 08:23
1
9
נעוריה של הסופרת השוודית אסטריד לינדגרן שנאבקה להחזיר לחיקה את בנה שנלקח ממנה כשהיתה בת 18.
לצפיה ב-'נראה סרט יפה'
נראה סרט יפה
24/02/2019 | 15:03
לצפיה ב-'פמיניזם,רבדים אוניברסלים ושסעים חברתיים:"דירה להשכיר"חוגג 60'
פמיניזם,רבדים אוניברסלים ושסעים חברתיים:"דירה להשכיר"חוגג 60
23/02/2019 | 21:18
3
8
לצפיה ב-'ספר פעוטות חדש הגיע לישראל. 'מה בכובע?' מאת סטושי קיטמורה:'
ספר פעוטות חדש הגיע לישראל. 'מה בכובע?' מאת סטושי קיטמורה:
23/02/2019 | 21:22
2
8
'קריאת חובה' -ספרות ילדים מומלצת, ד"ר שי רודין
 
ספר פעוטות חדש הגיע לישראל. לא נברך אותו?
מה בכובע? מאת סטושי קיטמורה (הוצאת תכלת).
 
"מה בכובע?" הוא ספר פעוטות חדש שהביאה לנו הוצאת תכלת, שמסתמנת כהוצאה שיודעת לברור בפינצטה את ספריה לילדים. בסיפור קצרצר ומאויר היטב זה, מופיעה לשם שינוי קוסמת, ולא קוסמת רגילה אלא ניבי הארנבת. כולנו רגילים לדמותו של הקוסם (הגבר) ששולף ארנבת מכובעו. הסיפור שלפנינו הופך את הסיטואציה השגורה לקרנבל שלם שקורא תיגר על המושגים גדול-קטן. דווקא ניבי הקטנה היא שמנהלת את המופע ושולפת מכובעה בעלי חיים שונים, שבדרך כלל, אינם מופיעים בספרי פעוטות: איל, תמנון לצד בעלי חיים הנוכחים יותר בספרי ילדים כמו פיל וחתול. יפים במיוחד הם מבעי פניה של ניבי. אחד הדברים החשובים באיור, הוא יכולתו "להקפיא" מבעים שונים ועל ידי כך לחדד אצל ילדים את הזיהוי של רגשות סביבתם. ניבי לעתים מופתעת מקסמיה שלה, לעתים מתאמצת, לעתים שמחה ולעתים נבוכה. בסופו של דבר ניבי הקטנה בוראת עולם שלם, ואף מצליחה לסדר אותו ולהתגבר על כוחות גדולים וחזקים ממנה. זהו רמז לכל פעוט באשר הוא בדבר יכולתו ליצור יש מאין.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Child Development עוסק בחשיבות הקראת ספרי פעוטות בשנה הראשונה לחיי הילד, קרי – מיום היוולדו של הפעוט. המחקר עקב אחר הורים שקוראים ספרים לילדיהם במשך ארבע שנים מול הורים שכמעט ואינם קוראים ספרים לילדיהם. ילדים שהוריהם קראו בפניהם ספרים בשנה הראשונה לחייהם נמצאו כבעלי אוצר מילים עשיר יותר והתפתחותם הקוגניטיבית נמצאה טובה יותר. הם זיהו עצמים רבים יותר והיו מסוגלים להבחין בשוני בין דמויות. שלא לדבר על ההנאה הגדולה. אז קדימה.
לגילאי – 0 ועד שנה וחצי.
לצפיה ב-''גובולינו חתול המכשפות' / אורסולה מוריי ויליאמס '
'גובולינו חתול המכשפות' / אורסולה מוריי ויליאמס
23/02/2019 | 21:31
1
6
תיאור:
ספר קלסי נפלא של אורסולה מוריי ויליאמס, שראה אור בשנת 1942 ומובא לראשונה בעברית בתרגומה של יעל אכמון ובליווי איורים שהכינה המאיירת האוסטרלית קתלין ג’נינגס במיוחד עבור הוצאת עוץ המשובחת, בה רואה הספר אור.  
 
 
במערה נידחת בהרים נולדו שני גורי חתולים. סוטיקה היתה חתולת מכשפות מושלמת, שחורה עם עיניים ירוקות, שהשתוקקה לכשף כשפים. אבל לגובולינו אחיה היו פסים בפרווה, כפה אחת לבנה ועיניים כחולות, ומשאת נפשו היתה להתכרבל מול האח במטבח. נטוש ודחוי, יוצא גובולינו למסע למצוא לו בית לנצח נצחים, אבל עברו שב לרדוף אותו. האם אי פעם ימצא לו בית?
כך זה מתחיל:
לַיְלָה נָאֶה אֶחָד שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר יָרֵחַ הִתְגַּלְגְּלוּ גוֹבּוֹלִינוֹ הַקָּטָן, חֲתַלְתּוּל הַמְּכַשֵּׁפוֹת, וַאֲחוֹתוֹ סוּטִיקָה, מִתּוֹךְ הַמְּעָרָה שֶׁבָּהּ נוֹלְדוּ, לְשַׂחֵק בִּתְפֹס-אֶת-הָעַכְבָּר בֵּין הַצְּלָלִים הַמִּתְגַּנְּבִים.
 
הָיְתָה זֹאת יְצִיאָתָם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשְּׁנַיִם מִן הַמְּעָרָה, וְעֵינֵיהֶם הַפְּעוּרוֹת נִמְלְאוּ פְּלִיאָה וְהִתְרַגְּשׁוּת מִכָּל דָּבָר שֶׁרָאוּ.
 
עִם כָּל עָלֶה נוֹשֵׁר, עִם כָּל טִפַּת טַל נוֹצֶצֶת, עִם כָּל רִשְׁרוּשׁ בַּיַּעַר סְבִיבָם, נִזְקְפוּ אָזְנֵיהֶם הַמְּכֻסּוֹת פַּרְוָה שְׁחוֹרָה.
 
"שָׁמַעְתָּ אֶת זֶה, אָחִי?"
 
"רָאִית אֶת זֶה, אֲחוֹתִי?"....
 
 
לצפיה ב-'בוקר טוב, קראתי והספר מקסים. נו ....טוב אוהבת'
בוקר טוב, קראתי והספר מקסים. נו ....טוב אוהבת
24/02/2019 | 06:46
4
 
חתולים וממליצה
לצפיה ב-'חברות פורום יקרות.כל הכבוד על עבודה פוריה. שבת שלום בריאות '
חברות פורום יקרות.כל הכבוד על עבודה פוריה. שבת שלום בריאות
22/02/2019 | 12:08
2
9
וכל טוב.
לצפיה ב-''
22/02/2019 | 15:01
לצפיה ב-'תודה רבה, חרצית היקרה ושבוע טוב ונעים לכל לכולם '
תודה רבה, חרצית היקרה ושבוע טוב ונעים לכל לכולם
23/02/2019 | 20:30
1
לצפיה ב-'רעיון מקסים-מנציחים את האומן תושב העיר ב"דרך המחבתות" '
רעיון מקסים-מנציחים את האומן תושב העיר ב"דרך המחבתות"
19/02/2019 | 20:59
16
15
החדשה

אבי איצקוביץ'

העירייה החליטה להוסיף מחבת אחת נוספת לעשרות המחבתות וכיסויי הסירים שפיסל במהלך חייו ארקדי צוקרמן ז"ל, כדי לשמח את ילדי הגנים הסמוכים
עיריית ראשון לציון החליטה להנציח את האמן ארקדי צוקרמן, שבמשך שנים תלה פרצופים שפיסל על גבי מחבתות. המחבתות נתלו על גדר משותפת עם גן ילדים ברחוב עין הקורא בעיר. עכשיו תלתה העירייה מחבת נוספת לזכרו.

לפני שמונה שנים הוצבה על גדר משותפת בין בניין המגורים ברחוב עין הקורא לבין שתי כיתות גן מחבת מיוחדת, ועליה פרצוף מחייך.

מאחורי היוזמה עמד ארקדי צוקרמן ז"ל, אמן תושב העיר, שביקש לשמח מדי בוקר את ילדי הגנים "סיפורים מתוקים" ו"מגדל של קוביות". השנים חלפו ולגדר נוספו עוד ועוד פרצופים נוספים על מחבתות, על מסננות, על כיסויים לסירים ועוד.

בסך הכול למעלה מ-100 פרצופים מעטרים את הכניסה לגנים. לפני פחות משנה נפטר צוקרמן והעירייה החליטה להנציח את זכרו ולקרוא לסמטה "דרך המחבתות".

"כמה יפה היה עולמנו אם היו יותר אנשים כמו ארקדי צוקרמן ז"ל", אמר ראש העירייה, רז קינסטליך, בטקס הסרת הלוט מהמחבת הזהובה עם לוחית ההנצחה.
"יוזמות כאלו מחממות לי את הלב. לצאת מהמקום של היחיד עבור קהילה שלמה.

"כמה טרחה ועבודה השקיע כאן ארקדי צוקרמן ומה קיבל בתמורה? חיוך של ילד. אולי יש ילד שקם בוקר אחד כועס, עצוב או סתם בלי חשק ללכת לגן והנה הפרצופים האלו השכיחו ממנו את הכול".

בטקס השתתפו גם אלה צוקרמן, אלמנתו של ארקדי, אחיו סמיון ובני משפחה נוספים, כמו גם נציגי ועד הבניין, המשנה לראש העירייה חברת המועצה אפרת אברמוביץ, מנכ"ל העירייה חיים גליק, ראש מינהל החינוך אטי אדר, ראש מינהל קהילה דפנה שקורי וכמובן עשרות מילדי הגן וצוותי ההוראה.

"אני חושב שלא היה אדם יותר שמח ממנו אם הוא היה משתתף בטקס", אמר בהתרגשות סמיון צוקרמן. אלה צוקרמן הוסיפה: "הוא רצה לשמח את הילדים הקטנים ברגע שהם נפרדים מההורים וקצת בוכים".

קדם לטקס פעילות שערכו הגננות, תמר שמידט-ברד ושרית יחיאלי, עם הילדים לזכרו של האמן. הילדים ציירו מחבתות משלהם ואפילו הכינו פרצופים על מחבתות נוספות. הציורים והמחבתות נתלו על הגדר.

http://mynetrishon.co.il/%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%91%...

ספרים שבכותר שלהם מופיעים כלי מטבח
לצפיה ב-'בשיר הילדים של אנדה אמיר/כנרת זמורה ביתן'
בשיר הילדים של אנדה אמיר/כנרת זמורה ביתן
19/02/2019 | 21:05
15
8
המחבת עם הקומקום
שרו יחד: בום-בום-בום.
 
לצפיה ב-'מחבת המכשפות/וו.ברייטשוורט(1875)'
מחבת המכשפות/וו.ברייטשוורט(1875)
19/02/2019 | 21:09
14
7
לצפיה ב-'ראיתי בטלוויזיה. באמת מקסים.'
ראיתי בטלוויזיה. באמת מקסים.
20/02/2019 | 09:10
13
3
לצפיה ב-'סיר האורז מסיפורי הודו >>>'
סיר האורז מסיפורי הודו >>>
20/02/2019 | 23:59
12
1
לצפיה ב-'סיר המרק - צרפת >>>'
סיר המרק - צרפת >>>
21/02/2019 | 00:05
11
2
לצפיה ב-'הסיר - סיפור רוסי >>>'
הסיר - סיפור רוסי >>>
21/02/2019 | 00:08
10
2
לצפיה ב-'הסיר המופלא ג'.כריסטיאן באיי (מסיפורי עם דנים) >>>'
הסיר המופלא ג'.כריסטיאן באיי (מסיפורי עם דנים) >>>
21/02/2019 | 00:11
9
2
לצפיה ב-'כפית של דבש / אריאלה סביר'
כפית של דבש / אריאלה סביר
21/02/2019 | 00:19
8
3
אריאלה סביר כפית של דבש: https://www.youtube.com/watch?v=YkDZPxftyoA
 
לצפיה ב-' שיר כף עץ וקדירה שטוחה - אילה בן פורת'
שיר כף עץ וקדירה שטוחה - אילה בן פורת
21/02/2019 | 00:26
7
6
"כף עץ וקדרה שטוחה
מה יש היום לארוחה?
ביצת אווז חמה, לחמניה חומה,
קנקן חלב לבן, עם ריח של תלתן.
 
כף עץ וקדרה שטוחה,
מה יש היום לארוחה?
צלחת חמיצה רותחת עם שום ולפת ממולחת,
וכד חמר של מי נהר, קרים ממורדות ההר.
 
כף עץ וקדרה שטוחה
מה יש היום לארוחה?
תותי שדה שמנים, פנכה עם תופינים.
וזה הכל לארוחה?
זולל, זה לא מספיק לך?!"
 
לצפיה ב-'כף עץ וקדרה שטוחה-נורית זרחי/ ציורים: רות צרפתי '
כף עץ וקדרה שטוחה-נורית זרחי/ ציורים: רות צרפתי
21/02/2019 | 00:28
6
5
לצפיה ב-'מיכל וקמקום האדים / נורית זרחי'
מיכל וקמקום האדים / נורית זרחי
21/02/2019 | 00:35
5
4
לצפיה ב-'"גברת פלפלת אשה בגודל כפית" / אלף פרויסן'
"גברת פלפלת אשה בגודל כפית" / אלף פרויסן
21/02/2019 | 00:50
3
6
איורים: ביורן ברג
הוצאה: ידיעות ספרים, 2018
 
"גברת פלפלת שכבה לישון ערב אחד רגיל, וראו זה פלא! למחרת התעוררה כשהיא קטנה כמו כפית. הספר החדש מאגד חמישה סיפורים משעשעים ומלאי קסם שטרם יצאו בעברית וכולל את איוריו המקוריים."
 
לצפיה ב-'גברת קרש ומר מערוך / דתיה בן דור.'
גברת קרש ומר מערוך / דתיה בן דור.
21/02/2019 | 01:39
2
5
גברת קרש ומר מערוך/דתיה בן דור
 
 
ביום שלישי בבוקר התעוררה גברת קרש בשעה מאוחרת ואמרה: "היום יהיה לי יום נהדר. היום יש לי חופש. היום אינני צריכה לעבוד."
קשרה לראשה סרט:
צבעה את השפתיים בריבה אדומה, צבעה את הלחיים בפודינג ורוד וקראה:  
"בוקר טוב חברים. מי רוצה לטייל?
הבוקר נפלא וארצי נהדרת, כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת."
 
אבל אף אחד לא עונה. כולם עסוקים מאד.
הכף בוחשת, הסכין חותכת, הסיר מבשל, המסננת מסננת.
"יהיה לי יום עצוב" חשבה בליבה גב' קרש.
והנה היא רואה את גב' מגרדת יוצאת מהארון ומקפצת לקראתה בשמחה:
"בוקר טוב גב' מגרדת. רוצה לטייל?
הבוקר נפלא וארצי נהדרת, כל כך מתחשק לי לטבול בכינרת"
 
"אין לי זמן, אין לי פנאי, לא שמעת? לא ידעת? היום מטגנים במטבח לביבות,
ואיך יהיו לביבות אם אני אלך לטייל? מי ירסק תפוחי אדמה?"
          
"יהיה לי יום עצוב מאד, עצוב מאד" חשבה בליבה גב' קרש.
והנה היא רואה את גברת מחבת יורדת מעל המדף, וצועדת לקראתה במרץ.
"גברת מחבת, גברת מחבת, רוצה לטייל?
הבוקר נפלא וארצי נהדרת כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת".
 
"אין לי זמן, אין לי פנאי, לא ידעת? לא שמעת? היום מטגנים במטבח לביבות,
ואיך יהיו לביבות אם אני אלך לטייל? מי יטגן?"
            
"יהיה לי יום עצוב מאד, עצוב מאד" חשבה בליבה גב' קרש.
הנה היא רואה את מר תרווד יוצא מן המגרה, ורץ לקראתה בקלילות.
"בוקר טוב מר תרווד. רוצה לטייל?
הבוקר נפלא וארצי נהדרת, כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת".
 
"אין לי זמן, אין לי פנאי, לא שמעת? לא ידעת? היום מטגנים במטבח לביבות,
ואיך יהיו לביבות, אם אני אלך לטייל?"
"יהיה לי יום עצוב מאד, עצוב מאד" חשבה בליבה גב' קרש.
והנה היא רואה את מר מערוך מתגלגל לעברה לאט לאט.
"בוקר טוב מר מערוך. למה אינך ממהר?"
 
"וכי למה עלי למהר?!"
 
"לא שמעת? לא ידעת? היום מטגנים במטבח לביבות, מהר! כולם כבר הגיעו. כולם כבר עובדים."
 
"גברת קרש נחמדה, אני לא מכין לביבות. היום יש לי חופש!"
 
"רוצה לטייל? הבוקר נפלא וארצי נהדרת, כל כך מתחשק לי לטבול בכנרת".
 
"בשמחה רבה ובחפץ לב גברת נחמדה!"
 
ומיד שילבו זרועות ויצאו לדרך.
 
 
לצפיה ב-'מתוך איך עושים לביבות/לאה נאור.'
מתוך איך עושים לביבות/לאה נאור.
21/02/2019 | 17:38
1
3
ובסיר הכי גדול
נטגן הכל.
   -מה? מה?...
לצפיה ב-'מסע בעקבות האלפס'
מסע בעקבות האלפס
22/02/2019 | 10:20
4
כשהילד השביעי או השמיני נולד כבר אין מקום למיטות בבית ויוצאים כל המשפחה הגדולה למסע בעקבות הסיר החדש והמהפכני שאבא המציא
ספר מצחיק  וישן
לצפיה ב-'למי שטרם קרא-רומן מחוץ לנישואים, עירום וסקנדלים: האמת '
למי שטרם קרא-רומן מחוץ לנישואים, עירום וסקנדלים: האמת
21/02/2019 | 17:56
11
על סופרת הילדים שכולנו גדלנו עליה

הביוגרפיה הקולנועית של אסטריד לינדגרן מתמקדת בצעירותה כדי לתאר כיצד הפכה לאחת הסופרות האירופאיות המשפיעות בכל הזמנים. בריאיון, במאית הסרט מסבירה מה כולנו חייבים ללמוד מבילבי, ולמה נמאס לה משאלות על פמיניזם

אבנר שביט, ברלין


אסטריד לינדגרן היא מסופרות הילדים הגדולות והאהובות אי פעם. בילבי, הג'ינג'ית המרדנית שיצרה, הפכה לדמות פולחנית, גם בזכות הספרים בכיכובה וגם הודות לעיבודים הקולנועיים והטלוויזיוניים שנעשו בהשראתם. נוסף לכך, השוודית הוציאה תחת ידיה שלל כותרים נוספים שתורגמו וזכו להצלחה בכל העולם - כולל בישראל כמובן. לא יהיה זה מופרך להדביק לה כותרות כמו "הסופרת שכולנו גדלנו עליה".

אז כולנו מכירים את לינדגרן, אבל לא בהכרח מודעים לעומק המורשת שלה. בשוודיה, היא לא נתפסה רק כסופרת מהוללת, אלא גם כמצפן מוסרי שהוביל לשינויים מהותיים בחברה. מאמר שכתבה בשלהי שנות השבעים הוביל לשינוי במדינות המיסוי ותרם להפלתה של הממשלה הסוציאל-דמוקרטית לאחר 44 שנות שלטון. נאום שנשאה באותה תקופה דחף את מדינתה להפוך לראשונה שאסרה על ענישה פיזית של ילדים, ובשלהי האייטיז, לרגל יום הולדתה ה-80, היא קיבלה מתנה מיוחדת מהשלטונות: חוק על שמה, שדאג להבטיח את רווחת בעלי החיים - נושא נוסף למענו נלחמה לאורך השנים.

נוסף לכך, חייה של לינדגרן היו עצמאיים ופורצי דרך לא פחות מאלה של גיבורותיה. היא נולדה בתחילת המאה הקודמת למשפחה כפרית ומסורתית, אך השמרנות של סביבתה לא מנעה ממנה לפתח קריירה כבר בגיל צעיר בעיתון המקומי, ואף להיכנס להיריון מן העורך שלו, עמו ניהלה רומן. אף שהדבר לא היה נהוג באותה תקופה, בלשון המעטה, היא התעקשה להביא את הילד לעולם מחוץ לנישואים, ובאופן כללי עשתה רק את מה שראתה לנכון, בלי להתחשב בנורמות המקובלות ובציפיות ממנה.

אחרי שראינו על המסכים עשרות עיבודים ליצירותיה של לינדרגן, מגיעה עכשיו ביוגרפיה קולנועית שלה, "להיות אסטריד" שמה, המתמקדת דווקא בצעירותה. הסרט הוקרן לראשונה כבר לפני יותר משנה, במסגרת פסטיבל ברלין 2018, ורק כעת עולה לאקרנים בישראל, לאחר שזכה לביקורות מעולות ונהנה מתהודה בינלאומית.

את הסרט ביימה פרנילה פישר כריסטנסן, מי שיצרה בעבר סרטים מוערכים כמו "סבון" ו"משפחה" שהוקרנו בישראל בסינמטקים למיניהם. "לינדגרן תמיד היתה יקרה ללבי, לא רק כסופרת אלא גם כהומניסטית - כאות ומופת לאישה שאמרה את דעתה, שלא פחדה מצרות אופקים של אחרים, והעזה", היא אומרת בריאיון לוואלה! תרבות. "בחרתי להתמקד דווקא בצעירותה, כי היא עצמה הודתה שלולא הדרמות שעברה באותה תקופה, היא לא היתה הופכת לסופרת מפורסמת. אני חושבת שבאותה תקופה, היא התוודעה לאהבה עמוקה אבל גם לחשיכה שלא הכירה קודם לכם, ומכאן שורשי האנושיות שלה".

בניגוד לסופרת, כריסטנסן אינה שוודית, אלא מגיעה מן המדינה השכנה - דנמרק. "דוווקא בגלל זה, היה לי קל יותר לעשות את הסרט", היא מצהירה בריאיון המתקיים במלון ברלינאי לאחר בכורת "להיות אסטריד" במסגרת הפסטיבל. "התרבות השוודית אליטיסטית ואריסטוקרטית. אצלם, מפחדים בכלל לגעת באושיות בסדר הגודל של לינדרגן. אנחנו, הדנים, אנשים פשוטים יותר שלא דוגלים בפולחן אישיות, וקל לנו יותר לעשות ביוגרפיות. חוץ מזה, אמנם אני דנית, אבל המשפחה שלי בילתה את הקיצים שלה בשוודיה, בדיוק באזור הכפרי שבו אסטריד גדלה, אז אני מכירה היטב את כל הנחלים, העצים והסלעים שמצולמים בסרט".
להמשך הכתבה  https://e.walla.co.il/item/3220150
לצפיה ב-'אספן המילים – פיטר ה’ רינולדס'
אספן המילים – פיטר ה’ רינולדס
21/02/2019 | 10:34
5
90
מהבלוג של שולה גולד  אספן המילים – סיפור על אוסף מקסים ומיוחד, אוסף של מילים.
"
מי לא אסף דברים בילדותו? בולים, מפיות, גלויות, כרטיסיות בנושאים שונים, מטבעות, גולות ועוד ועוד מגוון של דברים. נראה לי שגם בבגרותנו אנחנו ממשיכים במנהג של לאסוף דברים.
כך גם בספר הילדים המקסים הזה. לג’ים יש תחביב מיוחד, והוא לאסוף מילים, כל מיני מילים, כאלו שמושכות את תשומת ליבו, מילים מיוחדות. את אותם המילים הוא שומר ומסדר באלבומים מיוחדים.
אבל מה קורה שהמילים מתפזרות ומתערבבות? ג’ים מגלה שאפשר פתאום לחבר אותן אחת לשניה, ליצור מהם שירים, לתת להם משמעויות שונות.
הספר מלמד את חשיבות האזנה למילים, הקנייה והעשרת השפה. האיורים בספר לא עמוסים אלא ממוקדים ומאירי עיניים וכן גם עבודת התרגום ובחירת המילים המאוירות פשוטה, קולחת ומוצלחת.
הספר מתאים להקראה לילדי טרום קריאה והן לתחילת קריאה בהם הילד יכול להתנסות בקריאה עצמאית."
אספן המילים
כתב ואייר: פיטר ה’ רינולדס
תרגום מאנגלית: רמה איילון
הוצאת: כנרת
שנת הוצאה: 2019
 
 
 
 
לצפיה ב-'גם אני אוספת מילים,הנה..'
גם אני אוספת מילים,הנה..
21/02/2019 | 12:20
2
14
תיבת אוצרות
שמעתי שיש תיבה ,תיבת אוצרות
בה נמצאות מילים קסומות
אצורות ונצורות
מילים בצורות שונות
ובצבעים רבים ושונים
 
יחד הן גרות בתוך התיבה
רוקדות שרות ומתרוצצות
אין ביניהן איבה  ולא שנאה והן לא רבות
תומכות ומפרגנות,
אחת את השנייה אוהבות,
מחבקות וזו לזו נושקות
אך היכן היא התיבה הזאת?
הייתי רוצה שתהייה לי כזאת
לי יש תיבה,תיבת מילים והן האוצרות שלי
מילים טובות ונעימות ,
מילים רכות ומלטפות
מילים מחמיאות מילים מעצימות
מילים יפות ומועילות
בקיצור מילים אדירות ונדירות
אין בה מילים שנואות ושונאות
אין מילים מקללות ולא מקוללות
אין בה מילים קשות ולא קשוחות.
אין בה מילים מקנאות ולא רע מעוללות
זאת תיבת האוצרות שלי ובה מילים נצורות.
 
לצפיה ב-'מקסים'
מקסים
21/02/2019 | 16:07
8
שיבואו תמיד אל ליבנו  מילים טובות ומלטפות
לצפיה ב-'שחרזדה יקרה,נהדר! '
שחרזדה יקרה,נהדר!
21/02/2019 | 21:38
4
לצפיה ב-'נראה יפה'
נראה יפה
21/02/2019 | 16:06
1
5
לצפיה ב-''
22/02/2019 | 07:14
לצפיה ב-'ד"ר מיכל שמחון - הרווחים שבין השורות >>>'
ד"ר מיכל שמחון - הרווחים שבין השורות >>>
21/02/2019 | 11:38
7
לצפיה ב-' מתנה ושמה דוני/ רוסה לגרקרנץ/טל מאי ומשכל'
מתנה ושמה דוני/ רוסה לגרקרנץ/טל מאי ומשכל
20/02/2019 | 20:26
4
7

חֻפְשַׁת הַסְּקִי הֵחֵלָּה, וְדוּנִי מִתְגַּעְגַּעַת לַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלָּהּ שֶׁעָבְרָה לָגוּר בְּנוֹרְשֶפִּינְג. הִיא גּוֹלֶשֶׁת לְבַדָּהּ, קוֹפֶצֶת מִתְּלוּלִית, נוֹחֶתֶת עַל הָרֹאשׁ בַּשֶּׁלֶג הָרַךְ, וְשׁוֹקַעַת בְּמַחְשָׁבוֹת. אֵלָה-פְרִידָה חוֹגֶגֶת יוֹם הֻלֶּדֶת בִּזְּמַן חֻפְשַׁת הַסְּקִי, אִם כָּךְ הִיא מֻכְרָחָה לִנְסֹעַ אֵלֶיהָ וְלָתֵת לָהּ אֶת הַמַּתָּנָה הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם!

אֶלָּא שֶׁלְּאַף אֶחָד אֵין זְמַן לִנְסֹעַ אַתָּה.

כְּשֶׁסָּבְתָא רוֹאָה כַּמָּה דּוּנִי מְאֻכְזֶבֶת הִיא שׁוֹאֶלֶת: "אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לָךְ אֹמֶץ לִנְסֹעַ לְבַד?"

דּוּנִי בּוֹלַעַת אֶת רֻקָּהּ. "בָּרוּר," הִיא אוֹמֶרֶת.

זוֹ הַנְּסִיעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל דּוּנִי לְבַדָּהּ. וְאִישׁ אֵינוֹ מְתָאֵר לְעַצְמוֹ אֵיךְ הִיא תִּסְתַּיֵּם.

סִפּוּר עַל גַּעְגּוּעִים, אַהֲבָה וְאֹמֶץ, וְעַל הַפְתָּעוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֶעָתִיד טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ גַּם כַּאֲשֶׁר דְּבָרִים לֹא מִסְתַּדְּרִים. מֻתְאָם בִּמְיֻחָד לְקוֹרְאִים מַתְחִילִים וּלְקוֹרְאוֹת מַתְחִילוֹת.

מַתָּנָה וּשְׁמָהּ דּוּנִי הוּא פְּרִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נוֹסָף שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ וְהַמְּאַיֶּרֶת אֶוָה אֶרִיקְסוֹן – סֵפֶר שִׁשִּׁי בַּסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה בְּכִכּוּבָהּ שֶׁל דּוּנִי.

מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת לְסִפְרֵי הַסִּדְרָה שֶׁהָיוּ לְרַבֵּי-מֶכֶר בָּעוֹלָם וּבְיִשְׂרָאֵל:

"לֹא פָּחוֹת מִפְּנִינָה... מִי שֶׁרֵאשִׁית הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ הִיא כָּזֹאת, יַמְשִׁיךְ וְיִקְרָא תָּמִיד." (מִרְיָם קוּץ, "יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת")

"מִסּוּג הַסְּפָרִים שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת לְחַבֵּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סוֹגֶרֶת." (שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף, "הָאָרֶץ")

"רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ מִתְגַּלָּה כְּקוֹסֶמֶת, לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר כְּסוֹפֶרֶת מְחוֹנֶנֶת." (ד"ר שַׁי רוּדִין, "קְרִיאַת חוֹבָה")
לצפיה ב-'פרק ראשון של הספר'
פרק ראשון של הספר
20/02/2019 | 20:30
3
5
פרק 1
 
עַכְשָׁו נְסַפֵּר שׁוּב קְצָת עַל דּוּנִי, זוֹ שֶׁגָּרָה בַּבַּיִת הַצָּהֹב בִּרְחוֹב הַתּוּת עִם אַבָּא שֶׁלָּהּ, עִם הֶחָתוּל וְעִם הַשַׁרְקָנִים.
"הַמְּאֻשֶּׁרֶת הַקְּטַנָּה", כְּפִי שֶׁהַמּוֹרָה שֶׁלָּהּ קוֹרֵאת לָהּ.
 
אַחַד הָרְגָעִים הֲכִי מְאֻשָּׁרִים שֶׁלָּהּ מִדֵּי יוֹם הוּא לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר.
וְהַדָּבָר הֲכִי טוֹב בְּבֵית הַסֵּפֶר הוּא הַמּוֹרָה. דּוּנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ. הִיא גַּם אוֹהֶבֶת שִׁעוּרֵי טֶבַע. וְשִׁעוּרֵי צִיּוּר וּקְרִיאָה שְׁקֵטָה בַּכִּתָּה.
וְאֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלָּהּ.
הַדָּבָר הֲכִי טוֹב בְּבֵית הַסֵּפֶר הוּא כִּמְעַט הַכֹּל. בְּבֵית הַסֵּפֶר הִיא מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ דָּג בַּמַּיִם. כָּכָה אוֹמְרִים כְּשֶׁטּוֹב לְמִישֶׁהוּ וְהוּא מַרְגִּישׁ בְּנוֹחַ.
 
אַחֲרֵי הַשְּׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן בְּכִתָּה ב', כָּל הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה שֶׁל דּוּנִי כְּבָר מַרְגִּישִׁים כְּמוֹ דָּגִים בַּמַּיִם. בִּמְיֻחָד צוּצִיק, אֲבָל הוּא כָּזֶה שֶׁטּוֹב לוֹ בְּכָל מָקוֹם, לֹא מְשַׁנֶּה מָה קוֹרֶה.
 
כְּשֶׁהַמּוֹרָה בִּקְּשָׁה מֵהֶם לְסַפֵּר מַשֶּׁהוּ נֶחְמָד שֶׁקָּרָה לָהֶם בְּחֻפְשַׁת חַג הַמּוֹלָד, הוּא הִצְבִּיעַ וְאָמַר:
"נָשַׁךְ אוֹתִי כֶּלֶב."
כֻּלָּם הִשְׁתַּתְּקוּ מִיָּד. מָה הוּא אָמַר?
 
הַמּוֹרָה הִתְקָרְבָה אֵלָיו וְהִסְתַּכְּלָה עָלָיו מִקָּרוֹב.
"שָׁמַעְתִּי נָכוֹן?" שָׁאֲלָה. "נָשַׁךְ אוֹתְךָ כֶּלֶב! זֶה בֶּאֱמֶת הָיָה נֶחְמָד?"
 
"לֹא הַנְּשִׁיכָה עַצְמָהּ," אָמַר צוּצִיק, "וְלֹא הַזְּרִיקָה נֶגֶד טֶטָנוּס, כַּמּוּבָן."
"לֹא עָשׂוּ לְךָ תְּפָרִים?" קָטְעָה אוֹתוֹ הַמּוֹרָה.
"לֹא תּוֹפְרִים נְשִׁיכוֹת כְּלָבִים!" הִסְבִּיר צוּצִיק. "רַק מַדְבִּיקִים."
"כַּמָּה חֹרִים הָיוּ לְךָ?" שָׁאַל יוֹנָתָן.
הֵם שָׁאֲלוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת, שֶׁצּוּצִיק הִתְבַּלְבֵּל.
"מָתַי כְּבָר מַגִּיעַ הַחֵלֶק הַנֶּחְמָד?" הִתְלוֹנֵן בֶּנִי.
"אוּלַי תִּהְיוּ בְּשֶׁקֶט כְּדֵי שֶׁצּוּצִיק יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ!" בִּקְּשָׁה דּוּנִי.
צוּצִיק הִבִּיט בָּהּ בְּהַכָּרַת תּוֹדָה וְהִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע.
כֻּלָּם חִכּוּ.
 
"אַחֲרֵי זֶה אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר שֶׁאֲקַבֵּל כַּלְבָּה מִשֶּׁלִּי!"
רַחַשׁ חָלַף בַּכִּתָּה.
"כְּבָר הָלַכְנוּ לִרְאוֹת אוֹתָהּ," הִמְשִׁיךְ צוּצִיק. "קוֹרְאִים לָהּ דִּיצָה וְהִיא אַף פַּעַם לֹא נָשְׁכָה אַף אֶחָד!"
 
לצפיה ב-'המשך'
המשך
20/02/2019 | 20:34
2
3
"טוֹב, עַכְשָׁו אֲנִי מְבִינָה לָמָּה אָמַרְתָּ שֶׁקָּרָה לְךָ מַשֶּׁהוּ נֶחְמָד," הוֹדְתָה הַמּוֹרָה.
וְאַחַר כָּךְ הָיָה לָהֶם שִׁעוּר צִיּוּר. כֻּלָּם צִיְּרוּ כְּלָבִים נוֹשְׁכִים אֲנָשִׁים, חוּץ מִדּוּנִי שֶׁצִּיְּרָה סְנָאִי. וְצוּצִיק, שֶׁהִסְתּוֹבֵב בֵּין כָּל הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה וְהִתְפַּעֵל מֵהַצִּיּוּרִים שֶׁלָּהֶם.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַשֻּׁלְחָן שֶׁל דּוּנִי הוּא נֶעֱמַד וְהִסְתַּכֵּל.
"יָפֶה!" אָמַר לְבַסּוֹף.
"לֹא נָכוֹן, זֶה אִיכְסָה," מִלְמְלָה דּוּנִי.
צוּצִיק הִבִּיט בְּעֶרְגָּה בַּכִּסֵּא הָרֵיק לְיַד דּוּנִי, זֶה שֶׁחֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, אֶלָה־פְרִידָה, יָשְׁבָה בּוֹ עַד שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת לַעֲבֹר לְנוֹרְשֶׁפִּינְג.
הַכִּסֵּא הַזֶּה עוֹמֵד רֵיק כְּבָר שָׁנָה שְׁלֵמָה. אָסוּר לְאַף אֶחָד לָשֶׁבֶת בּוֹ, כִּי דּוּנִי עֲדַיִן מַאֲמִינָה שֶׁאֶלָה־פְרִידָה תַּחְזֹר לַכִּתָּה.
צוּצִיק לֹא מְבַקֵּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁהָיָה רוֹצֶה. הֲרֵי הוּא כָּל כָּךְ מְאֹהָב בְּדוּנִי.
בְּעֵינֵי צוּצִיק, הַדָּבָר הֲכִי טוֹב בְּבֵית הַסֵּפֶר הוּא דּוּנִי.
אֲבָל מָה עִם דּוּנִי? הִיא מְאֹהֶבֶת?
אוּלַי כֵּן, אוּלַי לֹא. אֵין לָהּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לְמָה לְהַשְׁווֹת.
הִיא הָיְתָה מְאֹהֶבֶת רַק פַּעַם אַחַת, מִזְּמַן. כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה וְהָלְכָה לַגַּן.
הָיָה שָׁם יֶלֶד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ מַקְס...
הֵם שִׂחֲקוּ יַחַד כָּל יוֹם. מֵאֲחוֹרֵי אֶבֶן גְּדוֹלָה. אֲבָל יוֹם אֶחָד הוּא קָרָא לְדוּנִי קָקִי.
כְּשֶׁסָּבְתָא שָׁמְעָה עַל זֶה, הִיא הִתְרַגְּזָה.
"אוּלַי הוּא שָׁכַח אֵיךְ קוֹרְאִים לִי," נִסְּתָה דּוּנִי לְהָגֵן עָלָיו. "מַקְס קְצָת מְבֻלְבָּל."
"אִם הוּא יַגִּיד אֶת זֶה עוֹד פַּעַם תַּגִּידִי לוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לָךְ דָּנִיאֵלָה," אָמְרָה סָבְתָא.
אֲבָל לֹא הָיָה בְּזֶה צֹרֶךְ. הֵם לֹא שִׂחֲקוּ שׁוּב יַחַד.
זֶה קָרָה כְּשֶׁדּוּנִי גָּרָה אֵצֶל סָבְתָא וְסַבָּא שֶׁלָּהּ אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ מֵתָה.
אַבָּא שֶׁלָּהּ הָיָה כָּל כָּךְ מְדֻכָּא, שֶׁלֹּא הָיָה מְסֻגָּל לְטַפֵּל בָּהּ.
רַק לִפְנֵי שֶׁדּוּנִי עָלְתָה לְכִתָּה א' הוּא הִרְגִּישׁ מַסְפִּיק טוֹב וְהִיא יָכְלָה לַחְזֹר הַבַּיְתָה, אֵלָיו וְאֶל הֶחָתוּל.
 
לצפיה ב-' "מתנה ושמה דוני":הסיפור חוזר לבסוף לפסיה של רכבת האופטימיות'
"מתנה ושמה דוני":הסיפור חוזר לבסוף לפסיה של רכבת האופטימיות
20/02/2019 | 20:41
1
4
 
"מתנה ושמה דוני": הסיפור חוזר לבסוף לפסיה של רכבת האופטימיות
הילדה דוני מסדרת הספרים השוודית "החיים המאושרים שלי" היא גיבורה אנרגטית, עצמאית ומיוחדת. גם בספרה החדש מנסה רוסה לגרקרנץ לפתח אצל קוראיה יותר רגישות כלפי מי שקשייו לאו דווקא בולטים לעין
 
דוד רפ
 
הספר השישי בסדרה על אודות הילדה שובת הלב דוני התפרסם לאחרונה בעברית, חודשים לפני צאת התרגום לאנגלית מהמקור השוודי. הדבר מעיד מן הסתם על הביקוש לספרים אלה בקרב קוראים בישראל. בצדק. גם אני מאוהבי סדרת הספרים, המיועדת לראשית קריאה, שחיברה הסופרת השוודית רוסה לגרקרנץ וליוותה המאיירת אווה אריקסון.
 
בספר הראשון, "החיים המאושרים שלי" — שאף העניק כינוי רשמי־למחצה לסדרה כולה — דוני עלתה לכיתה א'. בספר הנוכחי, "מתנה ושמה דוני", היא מסיימת את השליש הראשון בכיתה ב'. הסדרה משרטטת מציאות נטורליסטית ונטולת פילטרים, שאינה עושה הנחות לקוראים. מתוארים בה "החיים על פי דוני", כפי שנקרא הספר הרביעי בסדרה.
 
קשה שלא ליפול בקסמה של דוני. לגרקרנץ טיפחה גיבורה הצומחת מתוך סיפור חיים אישי מורכב וכואב, אך משדרת רוב הזמן אופטימיות ועליצות. חלק מערכה של הסדרה ומיופייה נובע מהעיסוק בסוגיות כאובות — התמודדות עם אובדן הורה, הורה לא מתפקד ודיכאוני ופרידה מחברה טובה במיוחד.
 
מדובר בכל אלה (ועוד), כלומר במנה גדושה ביותר של נטורליזם מלנכולי. כיצד יכול ספר הפותח סדרה על ילדה שנאלצת להתמודד עם כל כך הרבה קשיים להיקרא "החיים המאושרים שלי"? לכאורה זו עובדה. דוני מאופיינת, כאמור, כילדה שמחה ובאותו הספר היא מונה את כל הפעמים שבהן היתה מאושרת.
 
שיא האושר מגיע בבית הספר. דוני פוגשת שם ילדה ששמה אלה־פרידה והשתיים נהפכות לחברות בלב ובנפש. "לא היתה לה חברה טובה יותר", מספרת לגרקרנץ. "הן דבקו זו בזו ביובש וברטיבות, בשמש ובגשם, באש ובמים". ואז, ברגע שבו מגיעה העלילה אל מישור של רוגע, מגלה המחברת לקוראים כי אמה של דוני מתה כשהיתה ילדה קטנה.
 
גם על אלה־פרידה, שדוני דבקה בה "באש ובמים", היא לא תוכל להישען זמן רב. משפחתה של אלה־פרידה עוברת משטוקהולם אל העיר נורשפינג, המרוחקת כ–150 ק"מ מהבירה, ועצב משתלט על השתיים. הספר הראשון נחתם בציפייה של דוני לביקור אצל חברתה בנורשפינג. אהבתן לא תתפוגג לאורך כל הסדרה, אך הן ימעטו להיפגש.
 
בספרים הבאים מותחת לגרקרנץ שוב ושוב את חבל האמון שהיא מקבלת מקוראיה, בהנחה שאלה יקבלו בהבנה את המכות הניחתות על דוני. היא מספרת על תאונת דרכים קשה שעובר אביה, ומאליו צף גם הדיכאון שבו שקע לאחר מות האם; היא מתארת את חברתו החדשה של האב, שאותה הוא מציג בפני המשפחה לראשונה באופן שאין בו כל רגישות כלפי בתו; והיא לא מרפה מגעגועיה של דוני לאלה־פרידה. אלה מתבטאים, למשל, בכיסא הריק שהיא מותירה לצדה בכיתה, שעליו אף ילד אינו מורשה לשבת.
 
המחנכת של דוני היא אשה רגישה, וברוח התקופה אפשר לקבוע שהיא דמות "מכילה". על סמך האיורים נראה כי מדובר במחנכת ותיקה — ובעברית אשה מבוגרת — וגם זה לא דבר מובן מאליו בספרות ילדים. רשת משפחתית, שבראשה הורי האם שהלכה לעולמה, נפרשת מסביב לדוני בניסיון למלא גם את מקומו של האב, המתפקד באופן חלקי.
 
כבר אי אפשר להבליג
שמותיהם של חלק מהספרים הנוספים בסדרה, ובהם "כשהייתי הכי מאושרת", "הלב שלי קופץ וצוחק" וגם "ניפגש כשניפגש", המרמז על השלמה וקבלת הפרידה מאלה־פרידה, ממשיכים לטפח את הדיסוננס בין האופטימיות המוצהרת ובין מה שמתרחש הלכה למעשה בספרים עצמם. כי גם אם מקבלים בהכנעה ובהתבטלות מסוימת את הסטריאוטיפים הרווחים על ההורות האירופית בכלל, וזו הסקנדינבית־הסגפנית בפרט, קשה לקבל את כל העליצות הזאת כאותנטית. ברובד הסיפורים, מרבית הזעזועים שעוברת דוני — האב הילדותי והמשתמט, הידיעה המטלטלת על הזוגיות החדשה שלו ואפילו החלל שהותירה האם ואיש לא יוכל באמת למלא — מחווירים לנוכח געגועיה אל חברתה.
 
עם קריאת הספר השישי בסדרה מגיע הרגע שבו נדמה כי אי אפשר עוד להבליג. ברוח החיוביות של דוני נעניק קרדיט ללגרקרנץ המנוסה והנהדרת ונניח שלכך בדיוק היא כיוונה — שלא נבליג לנוכח מה שמרגיש ונראה כהזנחה. לא הזנחה חמורה, גם לא הזנחה הנובעת מחוסר אהבה. ובכל זאת, הזנחה. מתחשק לגעור בראש וראשונה בג'אני, אביה של דוני. למרות האובדן הקשה שחווה והתמודדותו עם מחלת הדיכאון, ואפילו הפרידה העדכנית מארוסתו, אסור שישכח את מחויבותו הבסיסית לבתו הקטנה. ילד זקוק להורה מתפקד, גם אם הדרך לשם עוברת בטיפול נפשי, תרופתי או אחר. ג'אני בוחר בטיפול שונה. הוא נוסע בגפו אל מולדתו, איטליה, לביקור אצל משפחתו.
 
לגרקרנץ אינה מחלקת עצות טיפוליות ואינה שיפוטית, ודאי שלא בקולה כמספרת. תמיהות, בדרך כלל עדינות, בנוגע לשיקול דעתו של האב היא משאירה לדמויות המשנה בספריה. בכל זאת, הפעם היא בוחרת לפרט כי באיטליה יפגוש אביה של דוני "את אמא שלו לוצ'יה ואת אחיו ג'וזפי ואת אשתו של ג'וזפי, דונטלה, ואת הילדים שלהם רוזאנה ואלסנדרו". דוני הביעה רצון עז להצטרף לנסיעה ולפגוש את משפחתה האיטלקית. ישפטו הקוראים את טענתו של האב כי החליט לנסוע לבד כדי "לחשוב על החיים שלו", וכי לא טוב לה לדוני "להיות עם מישהו כל כך עצוב".
 
לרגל נסיעתו של האב עוברת דוני להתגורר בבית סבה וסבתה ומהרהרת לעצמה שחופשת החורף "לא תהיה כיפית במיוחד". סבתה, מצדה, "מאושרת עד הגג. כי הדבר שהיא הכי אוהבת בעולם זה לארח אצלה את דוני". ומה עם דוני? "אי שם בשכונת יורטהאגן שכבה דוני במיטה בחדר הישן של אמא שלה, מכוסה בשמיכה עד האף". הרגע האינטימי והעצוב הזה, שבו שוכבת ילדה במיטת אמה שאיננה עוד, נקטע כשלחדר נכנסים הסבא והסבתא. הם באים עם מגלשיים וציוד סקי וציפייה לנכדה שתשמח.
 
"קדימה, אני רוצה לראות חיוך", אומר־פוקד הסבא, ועד מהרה משתפר מצב רוחה של דוני. היא משתובבת בשלג וצוחקת לעצמה בקולי קולות, "המזל מאיר פנים המזל בוכה", כמלות השיר שנהגה אמה לשיר לה. ואז שוקעת שוב במצב רוח קודר.
 
לבד על הרציף
דוני מביעה משאלה: לנסוע לבקר את אלה־פרידה, שיום הולדתה חל בקרוב. היא משוכנעת, וללא ספק גם צודקת, שהיא עצמה תהיה מתנה מושלמת ליום ההולדת של חברתה. קרוביה של דוני עוטפים אותה בתשומת לב ודואגים כל העת שתהיה "שמחה". אבל האם הם מסוגלים להבין את החללים שפערו האובדן וחרדת הנטישה בעומק נפשה?
 
הסבתא תיכננה באותו יום משחק ברידג' עם חברותיה והסבא נסע לטפל באוטו במוסך. שניהם לא יוכלו ללוות את דוני אל העיר שבה מתגוררת חברתה. הפתרון שאליו הם מגיעים — וגם אמה של אלה־פרידה אינה מוצאת בו שום חוסר סבירות — הוא להעלות את דוני לבדה על הרכבת לנורשפינג. שם יחכו לאסוף אותה בני משפחתה של אלה־פרידה. הגיוני? אולי כך נהוג בשוודיה, שבה הילדים עצמאים, ומפונקים פחות מהילדים הישראלים?
 
מתברר שגם בסקנדינביה אין זה אחראי וגם לא הגיוני. הנסיעה מתחילה יפה, אך כאשר דוני מגיעה לנורשפינג מחכות לה ולקוראים סערת שלגים וסערה עלילתית. איש אינו מחכה לדוני בתחנה, הטלפון הנייד נגנב ממנה ועד מהרה מתברר שהיא עצמה קודחת מחום. זה הזמן להציץ בעטיפת הספר ולראות שם את דוני — עומדת על הרציף תחנת הרכבת, בודדה, שלג נושר לצדה ונערם על הרצפה. המאיירת, נאמנה לרדיפת האושר, מתארת את דוני כשחיוך כבוש על פניה. אלא שאפילו בטקסט אין לכך רמז.
 
עצמאות כפויה
הביקור בנורשפינג נכשל. דוני אמנם ילדה בוגרת מכפי גילה, מעשית מאוד, והיא מצליחה להזעיק עזרה, אבל אין היא דמות פנטסטית גדולה מהחיים כמו בילבי גרב־ברך של הסופרת אסטריד לינדגרן. נכון שגם נסיבות חייה של בילבי לא נבחרו על ידיה, וגם היא יתומה מאם (ואביה יורד הים אינו נוכח בחייה), אבל היא בחרה להיות אדונית לגורלה. בילבי חיה חיים עצמאיים לגמרי, בעולם שכלליו לא יוכתבו על ידי מבוגרים.
 
עצמאותה של דוני, לעומת זאת, רחוקה מלהיות שלמה ואורח חייה נכפה עליה. היא "מגדלת את עצמה", במובנים רבים, אך לא מתוך בחירה. לגרקרנץ מציגה גיבורה אנרגטית, עצמאית ומיוחדת, אך בין השורות היא מנסה לפתח אצל קוראיה יותר רגישות כלפי מי שקשייו לאו דווקא בולטים לעין. אלה הילדים שבמבט מרפרף נדמה לנו תמיד שהם מסתדרים מצוין לבד.
 
לצפיה ב-'המשך'
המשך
20/02/2019 | 20:44
4
הקשיים שדוני נאלצת להתמודד עמם בנורשפינג גדולים ממידותיה. אם לא די בכך שתיאלץ לחזור לשטוקהולם כלעומת שבאה, הרי שכאשר תשב ברכבת היא תבחין לפתע באלה־פרידה חברתה על הרציף. דוני תשאג, ותדפוק על החלון, ותרוץ אל דלת הרכבת בניסיון לרדת חזרה לרציף, אך ללא הועיל. הרכבת תאיץ והרציף יילך ויתרחק. "אני רוצה לאלה־פרידה", תבכה דוני, כמו שמעולם לא בכתה על אמה באף אחד מספרי הסדרה.
 
חמשת העמודים המרכיבים את הפרק ה–25 והאחרון מעלים את הסיפור בחזרה על פסיה של רכבת האופטימיות. ילד קטן וחמוד בשם אלכסנדר, חבר לכיתתה של דוני, מגיע לבית סבה וסבתה (הוא לא בא לבד. אבא שלו מחכה לו במכונית, מציינת לגרקרנץ כבדרך אגב) ופרח ורד אדום וריחני בידו; אולי דוני תאפשר לאלכסנדר, המכונה "צוציק", לשבת על ידה עד שאלה־פרידה תשוב לכיתתה?
 
גם את מלות השיר שנהגה אמה לשיר לה, "המזל מאיר פנים המזל בוכה", היא מצליחה להשלים: "אשרי מי שבדוני זוכה". אמנם היתה זו ורה, ארוסתו לשעבר של אביה, שהציעה את הסיום לשיר, אבל "אולי גם אמא היתה אומרת ככה?"
 
לצפיה ב-'שמות פרטיים המתחילים באות ח' בכותר ובתוכן.'
שמות פרטיים המתחילים באות ח' בכותר ובתוכן.
17/02/2019 | 12:30
32
8
לצפיה ב-'מתוך הספור ''אחת בשביל מלכה''/רבקה זיו.'
מתוך הספור ''אחת בשביל מלכה''/רבקה זיו.
17/02/2019 | 12:35
31
5
''לא עבר זמן רב והשכנים כולם הכירו את חגית, בתם היחידה של הדיירים החדשים.''
לצפיה ב-'מתוך בלינצס מגבינה לשבועות/קדיה מולודובסקי.'
מתוך בלינצס מגבינה לשבועות/קדיה מולודובסקי.
17/02/2019 | 12:39
30
4
ברל ויוסל וחנקה ומינצה,
כל אחד רוצה פרוסונת בלינצה.
כולם ביחד צועקים, משתוללים,
והבית כולו על גלגלים.
לצפיה ב-'מתוך אהבח אם/יפרח חביב.'
מתוך אהבח אם/יפרח חביב.
17/02/2019 | 12:44
29
3
''צילה וסבתא חוה קפצו פנימה, ראו את הגור-ומיד החלו לטפל בו.''
לצפיה ב-'מתוך הסיפור''חגית נשארה במשק.'''
מתוך הסיפור''חגית נשארה במשק.''
17/02/2019 | 12:48
28
4
''עצרתי את חגית. ידעתי שמתחתי משתרעת תהום בעומק של מאות מטרים. היתרתי את עצמי, ירדתי וניסיתי לגשש את השביל ולמשוך אחרי את חגית.''
לצפיה ב-'חנהלה ושמלת השבת '
חנהלה ושמלת השבת
17/02/2019 | 13:31
27
1
חנן  הגנן רינת הופר
 
לצפיה ב-'ספורי חושם אוריאל אופק'
ספורי חושם אוריאל אופק
17/02/2019 | 13:34
26
2
נראה לי בהוצאת עופר
לצפיה ב-'חנהלה מכל מה שקרה לקרשינדו ולי דבורה עומר'
חנהלה מכל מה שקרה לקרשינדו ולי דבורה עומר
17/02/2019 | 13:35
25
2
חנהלי משני רעים יצאו לדרך  מירה לובה וימימה אבידר טשרנוביץ
לצפיה ב-'חוני הסקרן'
חוני הסקרן
17/02/2019 | 13:38
24
2
סדרה  מקסימה של ספרים על קוף שובב
פעם הוא בלע פזל פעם  הוא זכה באולימפידה
היום קוראים לזה גורג הסקרן
לצפיה ב-'ברברחן או ברביחן'
ברברחן או ברביחן
17/02/2019 | 13:40
23
4
זאת הברבה הסגולה מתוך הסדרה של הספרים  ברבאבה
מתגעגעת לסדרה הקסומה על  המשפחה שחבריה יודעים לשנות את צורתם
לצפיה ב-'חנן הגנן / כתבה ואיירה: רינת הופר'
חנן הגנן / כתבה ואיירה: רינת הופר
17/02/2019 | 14:14
22
9
"חנן הגנן נותן לילדים פירות ומבטיח שחבוי בהם מטמון, אבל הילדים מוצאים בתוכם רק חרצנים. מה יקרה כשישתלו את החרצנים באדמה? "
 
 
לצפיה ב-'הילד חיים והמפלצת מירושלים / מאיר שלו '
הילד חיים והמפלצת מירושלים / מאיר שלו
17/02/2019 | 14:49
21
3
"היה זה רגע מאד לא נעים המפלצת קרבה והילד בפנים... הקירות התנודדו, וגם התקרה, והמפלצת שאגה בקול נורא: "מי יושב כאן אצלי בתוך המערה?!"
 
הכל מתחיל בליל שלג אחד, עת ילד ושמו חיים משאיר ברחוב עקבות מפחידים של מפלצת. מכאן והלאה קורים דברים רבים, חוץ מהתכניות של חיים. אפילו ירושלים, שקרה בה כבר הכל, מופתעת, שלא לדבר על חיים, הוריו, ראש העיר וגם המפלצת.
 
דרך מעקב אחרי עקבות מפלצת שנגלית בירושלים - מתוודע הקורא אל ההיסטוריה של העיר. סיפור מחורז מלא הומור של מאיר שלו עם איורים של מושיק לוין..
 
 
לצפיה ב-'חתולי אבא של ע הלל'
חתולי אבא של ע הלל
17/02/2019 | 16:55
20
5
ביוגרפיה  תכלת וקוצים ע הלל
ממליצה  בחום ספר נפלא המתאר ילדות והתבגרות בקבוץ
לצפיה ב-'חמישה ילדים וחיים אחד/אבישג רבינר /עם עובד'
חמישה ילדים וחיים אחד/אבישג רבינר /עם עובד
17/02/2019 | 17:40
19
4
 
אמא שלי אומרת שאנחנו משפחה
גדולה ומיוחדת.
אני חושב שאנחנו משפחה משונה וענקית!
 
חמישה אחים בבית אחד הם כמו חמישה כדורי פינג פונג שקופצים ועפים כל הזמן לכל הכיוונים.
אבא אומר שמלהסתכל עלינו אפשר לחטוף סחרחורת. אבל דבר אחד בטוח – אצלנו אף פעם לא משעמם...
 
הספר חמישה ילדים וחיים אחד הוא הגרסה שלי לכל מה שקרה במשפחה שלנו בשנה האחרונה, התעלולים, ההרפתקות, הצחוק וגם הבכי
לצפיה ב-'חיים השואב/יהודה שטיינברג.'
חיים השואב/יהודה שטיינברג.
18/02/2019 | 10:54
18
2
לצפיה ב-'בקבוקים ריקים/טה מוחמד עלי.'
בקבוקים ריקים/טה מוחמד עלי.
18/02/2019 | 10:56
17
3
''חסן הוא סבל נודד.''
לצפיה ב-'תמיד זכרתי שאני יהודיה/ פרדז'יה שטורמן.'
תמיד זכרתי שאני יהודיה/ פרדז'יה שטורמן.
18/02/2019 | 11:00
16
3
נולדתי ב-9 בינואר 1935 בגורשקוב(פולין) לאבי פישל ולאמי חיה.''
לצפיה ב-'אנחנו תופרים תחפושות/לאה נאור.'
אנחנו תופרים תחפושות/לאה נאור.
18/02/2019 | 11:04
15
4
חנה רוצה שמלה של שבת
עם המון כוכבים מזהב.
אורי רוצה להיות הזקן.
הוא צריך שק פחם על הגב...
לצפיה ב-'חוני המעגל.'
חוני המעגל.
18/02/2019 | 11:09
14
2
לצפיה ב-'מתוך מרים והבובה/ בטי סמית.'
מתוך מרים והבובה/ בטי סמית.
18/02/2019 | 11:11
13
3
ישנה דודה חוה.
לצפיה ב-'מתוך ספר התורה החדש/דוד פיאנס.'
מתוך ספר התורה החדש/דוד פיאנס.
18/02/2019 | 11:14
12
3
רבי חיים כותב ספר תורה.
לצפיה ב-'מתוך אנצ'קה/זאב.'
מתוך אנצ'קה/זאב.
19/02/2019 | 09:06
11
2
כך
התהלכה ילדה מחייכת, מופתעת,
צוהלת-
וילדה לקראתה ברוך-אחות שואלת:
''מת שמך, הילדה?''
ואנה
ענתה:''שמי-
חנה.''
לצפיה ב-'מתוך הסיפור בגטו/ שרה נישמית.'
מתוך הסיפור בגטו/ שרה נישמית.
19/02/2019 | 09:11
10
2
''חנה'לה  כבר רוצה להיות מבוגרת.''
לצפיה ב-'הסיפור על רבי חנינא בן דוסא שאכל חרובים כל השבוע.'
הסיפור על רבי חנינא בן דוסא שאכל חרובים כל השבוע.
19/02/2019 | 09:14
9
2
לצפיה ב-'שיר - מרים בת ניסים - מילים: נתן אלתרמן'
שיר - מרים בת ניסים - מילים: נתן אלתרמן
19/02/2019 | 11:12
8
5
"יש אבא מורי ניסים, ירחם השם,
ויש ניסימה האם ירחם השם,
ויש נחמיה, גדליה, זכריה ועזריה -
סלים, סעדיה, מיכאל, חנן, חנניה.
וירוחם ורחמים,
ברוך השם הם תאומים,
והתינוק שלום הצוחק בחלום,
ואני אחותו מרים,
והחמור הקטן בילעם, והחמור הקטן בילעם. "
 
 
לצפיה ב-'חנה'לה אופה קטנה. מילים:לא ידוע.'
חנה'לה אופה קטנה. מילים:לא ידוע.
20/02/2019 | 09:04
7
2
חנה'לה אופה קטנה
יש לה קמח, מים
כל היום היא לשה, לשה
בצק בידיים...
לצפיה ב-'חוה מהבית הגדול/דליה קורח-שגב.'
חוה מהבית הגדול/דליה קורח-שגב.
20/02/2019 | 09:08
6
4
על חוה הקטנה שחיה בבית מפואר בפולין. מזמנית השתנו והיא והוריה ואחיה עולים לארץ, כשהם מלווים מרחוק את בני משפחתם שנשארו בפולין.
לצפיה ב-'קופסת הפתקים של המורה חוה /חוה מוסקוביץ'
קופסת הפתקים של המורה חוה /חוה מוסקוביץ
20/02/2019 | 23:38
5
2
"קופסת הפתקים הוכנה בידי התלמידים מקופסת נעליים. את הקופסה הם עטפו בנייר עטיפה מהודר וחרצו חריץ בראשה, על מנת לשלשל לתוכה את פתקיהם. את הקופסה כינו: "קופסת הפתקים של המורה חוה". קופסה זו נתנה מענה לכל אותם תלמידים אשר רצו לפנות למורתם בכל עניין שעלה על דעתם ועל סדר יומם. ספר שירים זה מבוסס על אותם פתקים קטנים שכתבו התלמידים למורתם ובו מתוארים חוויותיהם, בעיותיהם, רגשותיהם והווי חייהם בבית הספר היסודי. חווית קריאה מהנה לכל קורא אשר בוודאי יראה בשירים (או בחלקם) כאילו נכתבתו עליו ובעבורו."
 
 
לצפיה ב-'לא אומרים המורה חמורה חיה ישורון'
לא אומרים המורה חמורה חיה ישורון
21/02/2019 | 16:05
4
2
ספר מלבב  על  חיי מורה ותלמידיה
לצפיה ב-'מתוך כשהדוד שמחה שר/ע' הלל.'
מתוך כשהדוד שמחה שר/ע' הלל.
21/02/2019 | 17:40
3
3
מי במרתף גר?
חיים הסנדלר...
לצפיה ב-'חנן ועליזה. מילים:אהוד מנור.'
חנן ועליזה. מילים:אהוד מנור.
21/02/2019 | 17:46
2
4
עליזה וחנן יצאו יחדיו אל השדה
חנן הוא הרועה הטוב עליזה היא השה...
לצפיה ב-'מתוך חיימקה שלי. מילים:דן אלמגור.'
מתוך חיימקה שלי. מילים:דן אלמגור.
22/02/2019 | 12:05
1
1
כי כח החיילים
כן כל החיילים
טועים ברגל, בלי בושה!
רק חיימקה שלי,
רק חיימקה שלי
דורך ברגל הנכונה!
לצפיה ב-'איזה שיר מקסים'
איזה שיר מקסים
22/02/2019 | 16:15
1
לצפיה ב-'עיגולי השמחה / דסי רבינוביץ'
עיגולי השמחה / דסי רבינוביץ
19/02/2019 | 10:52
1
10
עיגולי השמחה
לכל אדם יש עיגול בלב , עיגול שמחה לפעמים העיגול קטן אך הוא יכול לגדול, לגדול ולגדול…
כאשר עיגול השמחה גדול, הוא שולח עיגולים קטנים למקומות נסתרים בגוף מקומות שלפעמים כואבים.
ככל שיש יותר עיגולים קטנים, פחות מקומות כואבים. יש אנשים שעיגול השמחה שלהם קטן ולנו יש תפקיד-… לעזור לו לגדול.
ודאי אתם שואלים "איך?" כל אחד מאתנו חושב על דרך אפשר להביא לו סוכרייה לתת לו פרח, לשיר לו שיר או אפילו לומר לו "בוקר טוב, מה שלומך היום"
והכי חשוב זה לעשות זאת בכיף, בשמחה, מכל הלב  
 
שתזכו לעשות הרבה עיגולי שמחה לאחרים, ובזכות שתגדילו עיגולי שמחה של אחרים גם העיגול שלכם יגדל.   
לצפיה ב-'עיגולי שמחה'
עיגולי שמחה
19/02/2019 | 13:29
7
 
 
 
מאוד אוהבת את שיר  הדואט המבוסס על הטקסט "עיגולי השמחה" שכתבה דסי רבינוביץ' ז"ל - דואט עם מיכה שטרית מתוך אלבומו השני של עמיר בניון, "אותו מקום אותה הרוח" (1999).
 
 
בזמנו עשיתי פעילות בכיתה על השיר בשיעור כישורי חיים/מפתח הלב.
לצפיה ב-'הדס המהנדסת בונה שטותיקופטר / אנדריאה ביטי'
הדס המהנדסת בונה שטותיקופטר / אנדריאה ביטי
18/02/2019 | 22:05
3
18
לצפיה ב-'ספר ילדים מומלץ מהבלוג של גלית - "סיפור השינה של גאיה"'
ספר ילדים מומלץ מהבלוג של גלית - "סיפור השינה של גאיה"
18/02/2019 | 22:19
2
5
לצפיה ב-'קריקטורה יומית | 18 בפברואר 2019 'הארץ''
קריקטורה יומית | 18 בפברואר 2019 'הארץ'
18/02/2019 | 22:22
1
7
לצפיה ב-'"לפיד השלום" מאת דורון ארז'
"לפיד השלום" מאת דורון ארז
19/02/2019 | 09:05
1

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ