לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
95299,529 עוקבים אודות עסקים

פורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
0
המשך >>

לצפיה ב-'השיר של רוזי /תמר ורטה זהבי /ידיעות ספרים,'
השיר של רוזי /תמר ורטה זהבי /ידיעות ספרים,
18/01/2018 | 19:26
3
3

היא המשיכה להסתכל עלי בעיניים קצת מכווצות, כאילו שמש מסנוורת נדבקה לנו לתקרה במקום הניאון. החיוך שלה נהיה עם יותר בוז, בלי שום אהבה אלי.

התפצלחתי על הרצפה.

רוזי כועסת. היא כועסת על האנשים סביבה שלא מבינים אותה; על המחלה שפקדה את אִמה; על אחיה מוריס ששינה את שמו למור, התגייס, והשאיר אותה להתמודד לבד עם הכול; על מיכאלה התחמנית שרוצה להיות כוכבת בכל מחיר; על מיש, הבחור שהיא מאוהבת בו והוא רק לועס ויורק אותה, שוב ושוב, ויותר מכול – כי היא לא זוכה להכרה על השירים המבריקים שהיא כותבת להרכב צעיר ומבטיח.

מפגש מקרי מוציא אותה מירושלים אל מקום קרוב כל כך אבל רחוק מהמציאות שלה – אל חברון. היא מתחברת עם אמונה היהודייה ועם סנא הפלסטינית, ומתוודעת אל אזור רווי בשנאה ובכעס. ממש כמו נפשה שלה.

בעלילה דרמטית מותחת ומרגשת, ובשפה עכשווית ופיוטית גם יחד, מתארת תמר ורטה זהבי את מסעה יוצא הדופן של רוזי; מסע שיוביל אותה לגלות מה הוא באמת השיר שלה.

"השיר של רוזי" הוא רומן הנעורים הרביעי בסדרת פרא לספרות מקור עכשווית, המביאה לקוראות ולקוראים קולות חדשים ולא שגרתיים.

תמר ורטה זהבי - סופרת לילדים ולנוער, מרצה לחינוך ופעילה חברתית, זוכת עיטור אנדרסן. בספריה היא מרבה לעסוק בסוגיות פוליטיות, חברתיות והומניסטיות – בישראל, ובהיסטוריה האנושית בכלל. השיר של רוזי הוא ספרה השלושה-עשר

https://www.e-vrit.co.il/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8_...
לצפיה ב-'פרק ראשון'
פרק ראשון
18/01/2018 | 19:29
2
2
ביום שלישי, כמה דקות לפני שתיים וחצי, השמיעו ברדיו את הסינגל שלנו. תכנַנו לשמוע אותו ביחד, אבל הם הלכו בלעדי לבית קפה במרכז העיר ואני שמעתי אותו לבד. במטבח.
כשמיכאלה גמרה לשיר את השיר שאני כתבתי על המתולתלת־המטורללת־המסלסלת־המתפתלת־המקללת, שאותה אני סובלת, ומִיש דפק את אקורד הסיום, רציתי ללחוץ על הכפתור ולשמוע אותו שוב; מרוב התרגשות שכחתי שברדיו רצים קדימה ואי אפשר לחזור לאחור. שנייה לפני שהמגיש הִפנה את המאזינים למבזק החדשות, הוא אמר שזה היה אחלה שיר ושהוא מקדיש אותו לחבֵרה המתולתלת שלו. אני מקווה שהיא לא מקללת אותו יותר מדי, חשבתי. הוא נשמע כזה רגיש ועלוב.
אמא חזרה מהעבודה עם עוגת תפוחים לכבודי. האצבעות שלה היו נפוחות. היא ניסתה להסתיר אותן עמוק בשרוולים של הסוודר שלה. ״כשאת מנסה להסתיר, את מבליטה,״ אמרתי לה, והיא אמרה שאני צודקת, שמחלה זו לא בושה. פרסתי לנו פרוסות גדולות. ישבנו שתֵינו במטבח ועשינו לחיים עם פרוסות של עוגת תפוחים. גם כשמדברים הזמן רץ קדימה, והפעם הוא ממש טס ולא שמתי לב שאני מאחרת ל ״זֶפֶּלין״, הפאב שבו אנחנו מופיעים בכל יום שלישי. אמא ביקשה שאחזור עד אחת־עשרה. היא גם הסבירה למה חשוב לה כל כך שאחזור מוקדם, אבל לא הקשבתי לה. איפרתי את העיניים בשחור, משחתי את הריסים במסקרה שחורה, לבשתי גופייה שחורה, טייץ שחורים, מעיל עור שחור ומגפיים שחורים. הברשתי את השיער עד שהבהיק. רק אתמול הסתפרתי אצל הספרית של אמא. היא עשתה לי קָארֶה קצר, כמו של יפנית. הרגשתי שילך לנו טוב. שההרכב שלנו יצליח. שסתם אנשים, כאלה שנוסעים באוטובוס או קונים במכולת, ישמעו את השירים שאני כותבת ומיש מלחין, ויאהבו אותם. ואולי נפוצץ את קיסריה או אפילו נגיע לחו״ל. נתתי גזר לארנבות שלי, נישקתי אותן למזל טוב, ורצתי לאוטובוס.
בחוץ ירד גשם. ואם זה לא מספיק גרוע, בטלוויזיה שידרו גְמר עולמי בכדורסל או בכדורגל. נכנסתי ל״זפלין״ בידיעה שהוא יהיה ריק, בגלל זה נעצרתי בפליאה בכניסה כשראיתי שהגיעו הרבה אנשים. אז ככה זה עובד, פעם אחת ברדיו ואתה ממלא את המקום.
פתחנו את ההופעה עם הסינגל שלנו. מיש החליט שמיכאלה תחזור ותשיר אותו שוב ושוב עד שיימאס. הוא גם החליט שאני אשב ליד אחד שבא במיוחד לשמוע אותנו ואוציא ממנו חוזה הקלטות. כשמיש אומר - אני עושה. האיש הזה, שהיה בערך בגיל של אבא שלי, לבש סוודר סגול מצמר רך כל כך שהתחשק לי ללטף אותו. גם הצעיף הצהוב סביב הצוואר שלו היה מצמר רך. ״לא תיארתי לעצמי שמיש נמוך כל כך,״ הוא התקרב אלי כדי ללחוש לי בקול רך יותר מהסוודר שלו. אלוהים, רק שלא יעז ללטף אותי, חשבתי ואמרתי לו שמיש ואני בדיוק באותו גובה - מטר חמישים ושבע, ושוקלים ארבעים וארבעה קילוגרם. ״לא תיארתי לעצמי שהוא נשי כל כך,״ האיש המשיך ללחוש לי. ״הוא מסדר את השיער בתנועות של בחורה, מלקק את השפתיים שלו כמו בחורה, ותגידי, הוא שׂם אודם על השפתיים? הצבע שלהן לא נראה לי טבעי.״
״כן,״ עניתי לו. ״מיש אוהב לשים אודם כשהוא מופיע. מה יש, אסור?״
״תגידי לי את האמת, מותק,'' המגעיל הזה המשיך עם השאלות שלו, ״הוא בן או בת?״
״מיש הוא... מיוחד,״ לחשתי בחזרה. האיש נצמד אלי עוד יותר. המולקולות של הבושם שלו חדרו לי לשיער כמו עשן של סיגריות. כשאמא תרחרח אותי כשאחזור הביתה היא תשאל, ״רוזי, עם מי היית כל כך קרוב?״ הבושם שלו הבחיל אותי, אבל לא זזתי ממנו כי הוא בדיוק אמר, מהורהר כזה, ״אולי באמת אחתים אתכם. המיש הזה באמת משהו מיוחד.״
אחרי שלוש פעמים שמיכאלה חזרה על הסינגל, האנשים שרו איתה את השיר שלנו, וחֵלק אפילו רקדו. בפעם הרביעית הם כבר השתוללו, ומיש צעק לקהל, ״ננגן לכם אותו מאה פעמים! למה מי אמר ששיר משמיעים פעם אחת ועוברים לשיר הבא? מי אמר? למה, שיר זה זיון ללילה אחד? שיר טוב זה כמו אמא. אתה לא עוזב אותו והוא לא עוזב אותך.״ ואז הוא ירד מהבמה וגרר אותי איתו בחזרה למעלה. הוא צווח שאני כתבתי את המילים של השיר על המתולתלת שמתפללת־מסלסלת־מקללת־מחבלת. לת, לת, לת, let let let. הוא היה שיכור אבל עדיין לא גמור, והתחיל לרקוד בלי באמת לזוז. שלומי הִכה בתופים, ואני השתחוותי כמו פעם, בהופעה של סוף שנה בחוג בלט. אנשים מהקהל מחאו לי כפיים, והאיש עם הסוודר והבושם תקע שתי אצבעות בפה ושרק לי.
 
 
לצפיה ב-' ספרים שתי גדות לילדות "השיר של רוזי" מתאר את ההוויה האלימה '
ספרים שתי גדות לילדות "השיר של רוזי" מתאר את ההוויה האלימה
18/01/2018 | 19:31
1
6
של חברון דרך מבטן של צעירות משני צידי המתרס √ כמו הדמויות בו, גם הספר פואטי וחצוף
 
לצפיה ב-'השיר של רוזי '
השיר של רוזי
21/01/2018 | 16:53
1
תמר ורטה זהבי 
פרא ספרות מקור עכשווית 
טל מאי* ספרי חמד* ידיעות ספרים /2017.
קראתי את הספר "השיר של רוזי" הפעם שלא כמנהגי אשתדל לדבוק בתוכן ולא להביע עמדה   
הספר מתאר מספר מעגלים. המעגלים נושקים זה לזה .רוזי גיבורת הסיפור ובתקופה זו בחייה לא קל לה.היא דואגת לאם המאושפזת,בבית חסרה שלוה,האהבה למיש לא מאוזנת,הלימודים לא מעסיקים אותה במיוחד והיא יודעת שעוקבים אחרי לימודיה, החבורה המוסיקאלית פגעה בה.ובנסיעות לחברון לשתי חברותיה המתגוררות במקום :אמונה היהודיה ,וסנא הפלסטינית משני עברי מתרס באים לידי ביטוי:השנאה,האיבה הגלויה,העוינות,המתח כול אלו מתישים אותה נפשית.היא מרגישה היטב משני הצדדים ,בעת ביקוריה אצל השתים ,ובשיחות איתן ,את הכעס את החשדנות,את הנקמה ,את הפגיעות  בין חלקי האוכלוסיה,אותה אוכלוסיה החיה בחברון.ערבים, חילים,ויהודי  חברון.רוזי מביטה,מקשיבה,מפנימה ,בוחנת,בודקת,מביעה שאט נפש,ובעיקר מצטערת.
על רוזי ויחסיה עם משפחתה,עם אחיה מוריס -מור, עם מיכאלה ,הבחור המוסיקאלי מיש,רוזי ומחשבותיה,רוזי ודעותיה,רוזי ושיריה בספרה של  תמר ורטה זהבי .
"השיר של רוזי "
לצפיה ב-'רדיו '
רדיו
20/01/2018 | 16:03
11
8
גיליתי  שיש יום הרדיו האם יש ספרים  שנמצא בהם  רדיו
לצפיה ב-'רדיו בנימין מחבר: ולטר בנימין'
רדיו בנימין מחבר: ולטר בנימין
21/01/2018 | 10:13
10
4
"בואו נעצום עיניים. נבחר מקום נוח לשבת. נדמיין את עצמנו אוחזים בכוס יין בעל גוף מלא. כעת אנו מוכנים. מוכנים להאזין לסיפורים, להתעמק בפרטים קוריוזיים: לנבור כבלשים בתוך המרקם הסמיך של ההיסטוריה. דמיינו לעצמכם שקולו של המספר, הקליל והנינוח, שייך לווָלטר בנימין.
 
רק מעטים מכירים את עשרות תוכניות הרדיו שחיבר ושידר ולטר בנימין בין 1927 ל-1933 בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט. אלו קטעי פרוזה מרתקים, שזורים אירוניה, עדינות והומור, המאירים דמויות משניות ואירועים שוליים.
 
"רדיו בנימין" מכיל שישה קטעים ששודרו בתוכניתו "השעה לנוער". השפה קולחת, מותאמת לרדיו. הדמויות אזוטריות אך בלתי נשכחות. ולטר בנימין מציג בהם, כמספר סיפורים מוכשר, את דרך מחשבתו הייחודית.
 
היכונו אפוא לסיפורים מסקרנים על אסונות, פושעים ומכשפות, זייפנים, יהודים, נוכלים ובתי כלא אפלים. ובעיקר, סיפורים על בני אדם. "בני האדם אף פעם לא בונים עיר שנחרבה בדיוק כפי שהיתה לפנים; הם תמיד רוצים להפיק איזו תועלת מהאסון, ולכן מבקשים לשוב ולבנות את הישן בצורה בטוחה יותר, טובה יותר ויפה יותר מאשר קודם לכן".
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'רדיו - אנציקלופדיית אאוריקה'
רדיו - אנציקלופדיית אאוריקה
21/01/2018 | 10:18
9
8
לצפיה ב-'באחד מספרי דני דין'
באחד מספרי דני דין
21/01/2018 | 10:41
7
6
דני דין מתחזה לאיש שברדיו שנותן הוראות  להתעמלות בוקר
לצפיה ב-'להקת תיסלם שרה '
להקת תיסלם שרה
21/01/2018 | 12:43
6
5
את השיר רדיו חזק
מילים: דורי בן זאב, יאיר ניצני, יושי שדה ויזהר אשדות
לחן: יאיר ניצני ויזהר אשדות

"היא שנולדה בכפר מנותק 
ולא שמעה על חום או מחנק, 
שם שמן טוב לא טוב משם, 
כל כך שקט בא להירדם. 

חייכי אלי בין השיחים, 
חייכי אלי כשהם נחים 

והם לא אוהבים. 
היא אוהבת רק רדיו חזק 
אוהבת רדיו חזק 
אוהבת 
שמנגן. 
חלק מהשיר 
לצפיה ב-'קופיקו כוכב רדיו / תמר בורנשטין'
קופיקו כוכב רדיו / תמר בורנשטין
21/01/2018 | 13:58
5
4
לצפיה ב-'הרדיו והפיל - וו. דרגונסקי'
הרדיו והפיל - וו. דרגונסקי
21/01/2018 | 14:06
4
4
לצפיה ב-' Queen/Radio Ga Ga - רדיו גא גא / קווין '
Queen/Radio Ga Ga - רדיו גא גא / קווין
21/01/2018 | 14:19
3
2
לצפיה ב-'סקסטה - רדיו / מילים: אהוד מנור לחן: עוזי חיטמן'
סקסטה - רדיו / מילים: אהוד מנור לחן: עוזי חיטמן
21/01/2018 | 14:21
2
3
לצפיה ב-''הרדיו' נכתב על ידי: יהודה עצבה'
'הרדיו' נכתב על ידי: יהודה עצבה
21/01/2018 | 14:25
1
3
לצפיה ב-'הרדיו הישן / מילים ולחן: שלמה ארצי'
הרדיו הישן / מילים ולחן: שלמה ארצי
21/01/2018 | 14:31
1
 
 
"ונשארתי אצלך
כשהיית לבושה
בבגדים של כלה מוכנה
עוד מעט ואלך
את ודאי מרגישה
לא אשאיר סימן.
 
גם אבי התאהב
פעם אחת באחת
ועכשיו הוא זקן עדין
וברדיו רועד הזמר כשהוא שר
על חיים ורודים
 
פזמון
אל תכבי את הרדיו הישן
אל תרדמי לפני שאישן
אל תכבי את האור לפני
שנקשיב לו עוד.
עובר עוד שיר ברדיו הישן
אני משאיר אותך ועף לשם
רק תקווי שעוד אחזור שעוד אחזור.
 
לא אומרת לי כלום תישאר או תלך
לא אומרת אמת גדולה
והרדיו ממול כל הלילה דולק
וברק בחלון שלה.
 
ושומעים שיר עלוב ובכל זאת מוכר
מי זה שר זה אני או הוא
עקרונות, זכרונות אינם העיקר,
מה שנשאר סך הכל לא כלום
 
פזמון
אל תכבי את הרדיו הישן...
 
במרתף הישן
באמצע העיר
במקום העגול הסדוק
זוג אחד עוד נשאר
מאותם הימים
ולנצח הם ירקדו.
 
אבל פה זה לא שם,
פה בורחים ממתיקות
מוכרחים כי הכל כבר נגמר
פה ברדיו הישן
שר זמר קול סדוק
ונצחי טוב, הוא רק זמר.
 
אל תכבי את הרדיו הישן..."
לצפיה ב-'''מופע סיפור'' בבית אבי חי.'
''מופע סיפור'' בבית אבי חי.
21/01/2018 | 09:06
1
11
ביום חמישי 25 בינואר יתקיים מפגש סיפורי-מוזיקלי עם הסופרת רינת פרימו על ספרה ''שלג של סביונים'' במסגרת ''מופע סיפור'' של בית אבי חי בירושלים. בשעה 5 לגילאי 4-8.
מתוך ישראל היום.
לצפיה ב-'שלג של סביונים '
שלג של סביונים
21/01/2018 | 12:51
1
על הספר 
שולחת קישור  למעוניינים לקרוא את ההמלצה .
לצפיה ב-' אירוח בנושא תזונת ספורט '
אירוח בנושא תזונת ספורט
21/01/2018 | 12:13
 
 
כולנו עושים ספורט ושומרים על תזונה נכונה, טוב נו... לפחות מנסים.
אז עכשיו יש לכם הזדמנות מעולה להתחיל.
ביום רביעי, 24.1, נארח בפורום קרב מגע והגנה עצמית את אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית, קאוצ'רית ונטורופתית, בנושא תזונת ספורט.

העלו את שאלותיכם על גבי שרשור האירוח כבר עכשיו!
 
 
לצפיה ב-''החייכן' - סיפור מאת יצחק נוי '
'החייכן' - סיפור מאת יצחק נוי
21/01/2018 | 10:50
4
לצפיה ב-'שיחה עם א'ב' יהושע בנוה שכטר.'
שיחה עם א'ב' יהושע בנוה שכטר.
21/01/2018 | 09:02
3
הסופר יתארח במסגרת ''זיכרון דברים''-סידרת מפגשים שמתקיימת אחת לחודש. בכל מפגש ישוחחו על נושא נבחר בזיקה ליצירה ספרותית שראתה אור באותו עשור. הסופר ישוחח על כניסתו של הערבי- ישראלי לטקסא הספרותי ביצירותיו. יום רביעי 24מתוך בינואר בשעה 8 בערב.
מתוך ישראל היום.
לצפיה ב-'עונות השנה-ממני לכם בהערכה'
עונות השנה-ממני לכם בהערכה
20/01/2018 | 23:10
2
6
עונות השנה
עונות השנה מחכות בסבלנות לתורן
עונות לזמן שקורא להן  ונענות לרצונות
אך עונות בדרך משלהן
כי  יש סדר אחת אחת  הן יגיעו ובזמן

החורף עוטה לבן ולובש גלימת חורפן
משחק במחבואים עם הרוח בין העננים
אוהב את הגשם משקה בו את השדות
בעלי החיים והפרחים.
אחרין מגיע האביב
לבוש כולו ירוק ומקושט בפרחים
מסביבו מרחפים דבורים ופרפרים
אך הוא אורח פורח מציץ ובורח
ביקורו קצר הולך וכבר מתגעגעים.
אחרין מגיע הקייץ החם
מביא איתו את הזיעה
אך גם בריכה וים
ענבים ואבטיחים גלידות וארטיקים
הוא נשאר הרבה זמן עד שממש מבקשים ממנו-
די, לך כבר חם לנו חם מידי.
ואז מגיע הסתו והוא נפלא יש בו מהכל
גם רוח גם גשם גם חום וקור
גם פרחים שפורחים אחרי הגשמים בשלל צבעים.
וחוזר חלילה שוב מתחלפות העונות
כמו שבאות חולפות עד ששוב  באות
לקריאה כבר לא מחכות
הן את הזמנים לבד יודעות

לצפיה ב-'שחרזדה, חמוד.'
שחרזדה, חמוד.
21/01/2018 | 08:57
1
2
לצפיה ב-'מאוד!!! '
מאוד!!!
21/01/2018 | 09:07
2
לצפיה ב-'מה עושים שירים בגשם?'
מה עושים שירים בגשם?
19/01/2018 | 14:33
7
"מה עושים שירים בגשם ?
נרטבים 
מה עושים החרוזים ?
מתיזים "
 
לאה נאור .
 
,ליעל,חרצית ,שחרזדה, הזרה ,דינה,אשלינג
ולזוהרה כמובן .
לכם ולמשפחה שבת חמה,ונינוחה   
תודה על ההתמדה,הרצון והענות 
תודה על הצילומים,הקישורים ,ועולם הספרים הנפלאים .....שאין לו סוף 
 
"והאותיות ?
בשלוליות .
עם מטריות ?
יכול להיות . "
לאה נאור .השיר המלא בקישור המצורף וגם בתמונה .
 
 
לצפיה ב-'עונות השנה '
עונות השנה
19/01/2018 | 14:02
13
ראשית מידע לקטנטנים 
כתיבה:אמילי בון 
איור: מאריבל לצ'וגה 
עיצוב :אנה גולד וזואי ריי
מאנגלית :חגי ברקת 
דני ספרים/2018
עונות השנה,ספר צבעוני,השם דגש על חילופי העונות .כך קיץ חורף וסתו .
 באביב  בשדות פורחים פרחים רבים כדוגמת:צבעוני,נרקיס,וכרכום סגול שעד כה לא הכרתי.העצים מופיעים בפריחתם כדוגמת האדר האדום,דרך אגב בארצנו  מצויים שלשה מינים של עצי אדר "אדר מילני, אדר סורי ואדר קטן עלים".הפרוש {שורוק}המצוי,המצויר עומד על עץ האדר מגיע גם לארצינו ."עובר בישראל בתקופת החורף,לפני נדידת האביב", 
על עץ התפוח הפורח עומד הקרדינל הצפוני "קרדינל צפוני הוא ציפור שיר צפון⁻אמריקאית בינונית"
ובנושא הקינון,בנית קן, ודאגה לאפרוחים כאחד ממאפיני האביב ,מצוירת משפחה חמודה של ברבורים השוכנת ליד מקוה מים,וגם אילה ואימא זאבה עסוקות מופיעות .האילה האם מלקקת בחום את העופר הרך שזה עתה ניצב על רגליו,ואימא זאבה מינקה את הגורים הקטנים.  
לכול עונה סימניה המתאימים:בצמחיה המשתנה,מזג האויר,בעלי חיים ופעילותם .
האיורים נעימים לעין בצבעוניותם ובגודל הפרטים,ומותאמים למלל 
ממליצה,להנות,לקרוא,ולהעשיר את הילדים הצעירים בידע .
צמחים עצים ובעלי חיים בארץ ובאיזורים אחרים בעולם. .
לצפיה ב-'הקומיקס הכי מחודד/2018'
הקומיקס הכי מחודד/2018
19/01/2018 | 11:57
8
אורי פינק 
בהוצאת מודן /2018 .
לכול אוהבי הקומיקס ממליצה על הספר "הקומיקס הכי מחודד "
למה ומדוע ? 
הסיבה פשוטה דרך העלילה בספר,מעביר לנו אורי פינק הקומיקסאי הידוע,שיעור ביסודות הקומיקס,אני משערת שזה טיפה בים החומר .
אבל בהחלט מעניין .
כול בעל מקצוע כדוגמת -מאייר,צייר,פסל,משורר חייב להיות בעל מאפיינים יחודיים ובעל מיומנויות,קומיקסאי שרוצה להצליח בעבודה, שולט בתחומים רבים נוספים כתורת הסופר,הבמאי,התסריטאי הצייר,עליו לדעת להשתמש בצבע ,לדעת להכיר את חלל הדף ולהשתמש בו נכון,לדעת לשרטט,בעל  ידע  במיומנות המחשב והכי חשוב -בעל דמיון פורה,רעיונות למכביר, ואהבה לקומיקס.
  לא זה לא פשוט,תקראו בעצמכם .
ואורי באחת השיחות עם חברו הבלתי מעורר העיפרון המחודד אייבי,עונה לו לשאלה.
"אורי כמה זמן לוקח לך לעשות קומיקס?
משיב אורי "כשעושים ספרי קומיקס בדרך כלל אין ממש דד ליין ,אז בעצם רק אני מחליט מתי סיימתי לעבוד על הקומיקס.תמיד אפשר לתקן ולשפר.זה אף פעם לא נגמר!זה יכול לקחת חודשים!
על אורי פינק הקומקסאי,ויצירתו ארוכת השנים.בספר שיש בו עלילה מלחמות,מריבות,קשיים,תדהמות,התמודדות והצלחות,והכול "כדי לתקן תקלה חמורה בקומיקס של אורי" 
אורי פינק ואייבי העיפרון הכי מחודד יוצאים מהטלויזיה ונכנסים לקומיקס",ומה עם הקוראים? ,עם הסבר מפורט שכזה כדוגמה 
"קומיקס זה סיפור בציורים,לא ציורים שמספרים,ולכן הכול מתחיל בסיפור,ועד שאין סיפור לא מתחילים לצייר את הקומיקס"
ועם חשבתם גם על חלל,בלונים,דמויות,צבע,זמן, ואפשר לצאת לדרך.
לאוהבי הקומיקס ממליצה . 
לצפיה ב-'הספר ''דונו'''
הספר ''דונו''
19/01/2018 | 11:21
5
תמר הוכשטטר כתבה את הספר, היא כיוונה לספרות''אידיאלית, לא מציאותנת''. התוצאה: עלילות ילד עצמאי בעל דמיון יצירתי במיוחד.
מאת: טל מרמלשטיין. מתוך ישראל היום.
לצפיה ב-'יום הפופקורן- 19/1'
יום הפופקורן- 19/1
19/01/2018 | 10:30
7

הפופקורן הוא מאכל כל כך פשוט, אבל גאוני. את הפופקורן המציאו האינדיאנים שהשתמשו בו גם כתכשיט.
הפופקורן הוא החטיף האולטימטיבי לצפייה בסרטים. אפשר לאכול אותו עם מלח, עם חמאה, עם ציפוי קרמל ועוד.
אם לא ידעתם, יש לפופקורן אפילו ערך תזונתי. הוא מכיל נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים מכיוון שהוא עשוי מדגנים טבעיים (הוא בריא כל עוד לא מגזימים עם השמן/חמאה והמלח).

לכבוד יום הפופקורן, שימו מעט שמן בסיר ופזרו כמה גרגירי תירס. הדליקו את האש מתחת לסיר וכסו אותו. עכשיו חכו לקולות הפצפוצים. נערו את הסיר מדי פעם כדי שהגרגרים לא ישרפו. לאט לאט הסיר יתמלא בפופקורן טעים וטרי. כשקולות הפצפוצים מפסיקים- זה מוכן. בתאבון!

כתבה  בנושא -לא תאמינו כמה כסף מגלגלת תעשיית הפופקורן
הוא קליל, פשוט להכנה והפך לחלק מרכזי בחוויית הצפייה בסרטים. לכבוד יום הפופקורן הבינלאומי בדקנו איזה פופקורן הכי פופולרי ואילו בתי קולנוע מוכרים את המוצר הזול ביותר

https://finance.walla.co.il/item/3128433


לצפיה ב-'אוקאפי -'
אוקאפי -
19/01/2018 | 09:49
7
לא הכרתי -גם על חיה שכזאת ממש  לא שמעתי 
אוקאפי 
וכך קראתי
"אוקאפי הוא יצור ביישן, זהיר מאוד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לנוס בכל פעם שהוא חש בסכנה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו  לאיסוף מזון יעיל יותר,ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו.אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה... ..... 
קטע מתוך הויקפדיה 
את התמונה ראיתי בידיעות 18/1/2018  הכתבה zoo -מיגן ,מספרת על גורת אוקאפי שנולדה זה עתה בגן החיות בלונדון והשם הנבחר לגורה,מייגן על שם ארוסתו של הנסיך הארי, הדוכסית לעתיד  .בגן החיות בלונדון מקווים כי האוקאפי מייגן תייצר ענין בקרב ציבור המבקרים .....לפחות כמו הארוסה.....
דרך אגב :הפרטים על האוקאפי מעניינים
החיה נמצאת בסכנת הכחדה .
 
 
לצפיה ב-'כאב ראש כאב ראש.'
כאב ראש כאב ראש.
19/01/2018 | 08:08
2
6
כן חטפתי כאב שכזה ,ובמהלך אותם יומים-
וחשבתי לעצמי למי עוד היה כאב ראש
ומסוג אחר של דאגה
מכירים את הארנב ששכח את הזנב 
השיר של ע. הל מעשה בארנב ובזנב "
תארו לכם,מה יעשה הארנב ללוא זנב.כאב ראש אמיתי 
והוא התחיל לחפש ובכול מקום בתוך:הנעלים,בכר, מתחת למיטה,במזנון,בחדר האמבט וכשלא מצא 
"התיאש
הארנב
מחפש
את הזנב
וליבו
בו
נעצב,
עד שבמקומו
ישב.
ככה
ביושבו
נואש "
 
הרגיש כמובן את הזנב .והכאב ראש עבר 
 
לצפיה ב-'זוזי שמש'
זוזי שמש
19/01/2018 | 08:23
1
7
דפנה בן צבי .
גם לזוזי החתולה חברתה של שמש הכלבה 
{השתים חיו באותו בית}.היה כאב ראש של דאגה.
כאשר זוזי,סוף סוף זזה וקמה ממיטתה,את שמש הכלבה
לא מצאה כהרגלה.
נבהלה זוזי,והחלה לחפשה.בתוך:סל הכביסה,בארון ליד הכניסה,במטבח ,בתוך הפח,בין הסדינים,ובין הגרבים,גם מתחת למחצלת,וכשלא מצאה 
יצאה בריצה כולה מבוהלת מהבית, "ונעלה את הדלת".
בסופו של יום:סוער,גשום,קר ומיאש מצאו השתים זו את זו .
הקיבוץ המאוחד/2009 
איורים: דפנה בן עמית .
לצפיה ב-'ציפ ציפורה הציפור '
ציפ ציפורה הציפור
19/01/2018 | 08:48
4
ד' זויס 
מתוך הספר "המלך צב צב וסיפורים אחרים ".
אתם יודעים קנאה הרי זה לא דבר חדש. יש וקנאה מניעה, מובילה "קנאת סופרים תרבה חוכמה "מסכת בבא בתרא דף כא, א 
ויש שהקנאה מעוורת .
כך קרה גם 'לציפי ציפורה הציפור', שבנוצה אחת שבזנבה,לא הסתפקה וקנאה בדרורית דרורי דרו,בעלת הנוצות שתים."והיו לדרורית מאחור נוצותיים "
לדודה הרופא, ציפי ציפורה,ניגשה,ובניגוד להצעתו תרופה בלעה,גם בלי רשותו המשיכה בבליעה."וקטפה כול גלולה בו קטוף ובלוע "
עד שהנוצות פרצו:נוצות רבות נהדרות כמניפה של גברת,כעטרת זהב ,אלא מה לעוף לדרכה היא לא יכלה,זנב הנוצות שצימחה היה כבד"אך גופה לא הורם
היא ישבה ויללה,וכאב ראש של דאגה הלם בה . 
איך תעוף,איך תלך,איך תזוז עכשיו ?
לבסוך יכלה לעוף,אבל במריטת הנוצות,פעולה לא נעימה,לקח למדה? אני מתארת לעצמי שאכן כן. 
"סוף כול סוף שנמרט כבר כול מה שנמרט-
שוב בזנב ציפ ציפורה נוצה רק אחת .
שוב אותה הנוצה -ראשונה יחידה,
ועשיו ציפ ציפורה ציפור נחמדה!" 
 
ספרית פועלים /1965 
לצפיה ב-'שני ספרים על נערות מתבגרות: אחת הופכת לתנשמת, השנייה '
שני ספרים על נערות מתבגרות: אחת הופכת לתנשמת, השנייה
18/01/2018 | 19:35
7
לאקטיביסטית
נועה גרינברג מיטיבה לתאר משבר אקזיסטנציאליסטי של גיל ההתבגרות דרך דמות של ילדה־תנשמת, ותמר ורטה זהבי יוצרת דמות מרתקת של נערה המתוודעת לכל גוני הדיכוי הישראלי. אך אילוצים עלילתיים גורעים מאיכותם של שני הספרים


"מתונשמת" של נועה גרינברג נפתח במקרה שאירע באמצע שיעור תנ"ך בכיתה ו'. מהומה פורצת כשעכבר קטן חוצה בריצה את הכיתה, אבל הגיבורה המספרת, נגה, אינה נבהלת: "בבת אחת תקף אותי רעב והבטן שלי התחילה לקרקר... התחפרתי בין הכתפיים. ניחשתי טוב מאוד מה יש לי".

בפרקים הבאים ילמד הקורא שנגה היא חצי ילדה טובה כפר סבא, חצי תנשמת עם תיאבון מפותח לעכברונים. "נחתִּי על הפיקוס הגבוה... אפילו בהמיית הרוח אני שומעת כמה שכבות של משבים, שלא לדבר על רחשי משק הכנפיים... או טפיפות הרגליים, כמו אלו שנשמעו עכשיו מבין השיחים... הנה הוא, העכברונצ'יק, חוצה בזריזות... בלי להתיק ממנו את המבט צללתי מטה לכיוונו... העכברונצ'יק הזה קלט מה עומד להתרחש ובלי להביט לכיווני התחיל לרוץ מהר־מהר, נס על חייו. אבל לא היה לו סיכוי... בהתחלה השרירים הזעירים שלו התכווצו, אבל אחר כך התרפו בוויתור. בלעתי אותו בבת אחת, בלי להיגעל ובלי שום ייסורי מצפון".

קשה שלא להידלק על הספר הזה, אף על פי שאינו חף מבעיות. יש איזה פער בין הקול האותנטי של נגה ובין העלילה שמתפתחת באופן מעט מאולץ. נדמה כאילו זאת נכפתה על חוט השדרה הפראי, המקורי והאינטימי של התנשמת, ובכל זאת התנשמת מצליחה לסקרן ולעורר תחושות פנימיות סתומות. היא אמנם לא מביאה מבט חברתי נוקב באופן מיוחד, אבל היא כן מביאה מבט בודד וזר. זר ומנוכר עד כדי כך, שאין לו סיבה פסיכולוגית או פילוסופית עמוקה. גרינברג הצליחה לצייר באופן אמין נערה רגילה, בורג צעיר במכונה, שמצבה המתונשם נכפה עליה. היא מתעדת את חיי הלילה ואת הפוליטיקות הפנימיות של הציפורים והיונקים, כמו פקידה אפרפרה שנשלחה לקולוניה רחוקה. מובן שגם לעצמה היא זרה. המצב של התנשמת — מעין משל למשבר אקזיסטנציאליסטי בגיל ההתבגרות — הוא גלות מגופה, אנושיותה, משפחתה, ביתה, בית הספר והשכונה שלה. לכן היופי של הספר הזה טמון בתיאורי ההזרה המינוריים, שיש בהם עירוב של עדינות ופראות טורפנית של הישרדות, כמו ברומן מכתבים מהגולה.

אין זה אומר שכל שאר ההתרחשויות בספר — הבריחה מהבית של האח הקטן, פלירט אפלטוני עם בן, החלפת דברים קצרים עם ההורים ומציאת מודל נשי חדש — מיותרות. חלקן טובות אפילו. למשל, היחסים של נגה עם הוריה ובעיקר עם אחיה, הסובל מבריונות. אבל בשלב מסוים הם מתפתחים לכדי מהומה רבה על לא דבר. ובנקודות שבהן הסיפור חורג מההנפשה המתונשמת של התבגרות אפרפרה בכפר סבא הוא מפספס את האלמנט שלו. בכל אופן, התנשמת היא דמות שנשארת עם הקורא אחרי הקריאה, ואם יהיה לה אי פעם ספר המשך, הלוואי שגרינברג תעוף עליה עד הסוף.

"השיר של רוזי" מאת תמר ורטה זהבי כתוב מצוין. הגיבורה וחיי המשפחה שלה מתוארים באופן אמין וחי. וגם, באופן נדיר לנוף, הספר עוסק, בין היתר, בסכסוך הישראלי־הפלסטיני. הוא אפילו מביא את הנרטיב של הפלסטינים לקדמת הבמה. הבעיה היא שנדמה כאילו הספר הזה הונדס במעבדה של נרטיבים.


רוזי, נערה מתבגרת, עוברת בכל התחנות של הדיכוי הישראלי לגווניו, כמו במשחק מסלול מקופסה. היא מזרחית, מדברת עם סבתה ערבית, יש לה אח מורעל על הצבא, חבר רוסי שיכור ודפוק מהחיים והיא מוצאת את עצמה בכלל בחברון, שם היא מתחברת עם פלסטינית מוכה (על ידי בעלה) ונערה חברונית מתנחלת. כולם צודקים, כולם טועים, כולם אשמים, כולם קורבנות. רוזי שרה עם כולם ויוצרת מיקס. היא מופת לאקטיביזם ולהתנגדות (היא אפילו מבריחה את הפלסטינית לישראל, להתרחץ איתה בים). אבל כל זה מנוהל באופן יעיל וסימטרי מדי מלמעלה. חסר איזה אלמנט של איבוד שליטה והנאה מהדרך — סומן יעד חינוכי, סומנו השבילים המהירים אליו. נדמה כאילו הסופרת מנסה לארגן את הכאוס הסוטה הזה ולהעלות אותו על מסלול ההיגיון, משימה חינוכית חשובה ואמיצה, אבל לאו דווקא ספרותית.

הקורא עלול למצוא את עצמו משתוקק לבלות עם רוזי סתם יום של שגרה, עמוד או שניים שאין בהם משמעת חינוכית ומוסרית כה הדוקה. כי רוזי באמת מעניינת, גם כמספרת. מבטה חד וישיר, שפתה טבעית באופן מיוחד. למשל: "היא עמדה מעלי ואמרה בקול אדיש, 'תחסכי לנו את הדרמות, אגואיסטית קטנה...' ויצאה מהמטבח. שכבתי על הרצפה... רציתי שהיא תסלק אותי עם הרגל שלה כאילו שאני ערימה של קליפות... רציתי לדעת איך זה מרגיש כשאמא שלך בועטת בך ולהוציא מזה שורה חזקה". או: "סבתא מתוקה, איך היא מנסה לשדל אותי לאכול. אבל הפעם זה לא עבד. קמתי מהשולחן, לקחתי את הנייד שלי ויצאתי מהבית. אמא צעקה לי מהמדרגות לחזור ומהר, אבל אני המשכתי לרדת. בטח עבר לה בראש שאני בורחת מהבית, כי היא יצאה למרפסת לבדוק אם לקחתי תרמיל... בכל מקרה לא התכוונתי לברוח לשום מקום, רק רציתי להראות לה שהיא לא תצליח לסגור אותי בבית".

וקטע נוסף מתוך ריב שלה עם חברה השיכור: "עצמתי עפעפיים כבדים ממסקרה חומה שמרחתי בקניון. הוא ניגן כמה דקות קצרות ואז דפק אקורד צורם והפסיק לנגן. 'חרא! החומר שאת מביאה לי חרא. צריך לזרוק אותו לשירותים ולהוריד עליו את המים'... אם הייתי עץ אמיתי, כל העלים שלי היו נושרים מהכפור... קמתי מהמיטה המסריחה שלו וסגרתי את המכסה של הפסנתר על האצבעות היפות שלו. כשהוא קילל אותי ברוסית, קיללתי אותו בערבית בקללות הכי נוראיות של סבתא, וצעקתי עליו שהוא מעורר רחמים עם הפלטפורמות של אמא שלו". אבל כל הקטעים החיים האלה מצטמצמים כדי לעשות מקום לשיעור בנרטיבים, כאילו היו רק דברי קישור או אמצעים להנגשה.

גם כאן, כמו ב"מתונשמת", הדמות המספרת וקולה האותנטי נדחקים מפני אילוצים עלילתיים מלאכותיים. כמו התנשמת, גם רוזי וחייה הקטנים מרתקים הרבה יותר מהאירועים שנתפרו לה. לכאורה האירועים החיצוניים רועשים וגדולים על הדמות, אבל הם למעשה קטנים עליה. מגיע לרוזי יותר. אם לא בחיים, לפחות בספרות.
https://www.haaretz.co.il/literature/youngsters/.p...
לצפיה ב-'מתונשמת /נועה גרינברג/ידיעות ספרים'
מתונשמת /נועה גרינברג/ידיעות ספרים
18/01/2018 | 19:05
2
3

מי שמביט בנוגה מהצד רואה תלמידת כיתה ו' רגילה לחלוטין. יש לה הורים שהיא לפעמים מסתדרת איתם ולפעמים לא. יש לה אח קטן גבע, שלפעמים מדאיג אותה ומדי פעם מצחיק אותה. יש לה חברה טובה ובבית הספר היא משתדלת לעשות מה שהמורים מבקשים.

אבל יש לה גם סוד. סוד לֵילי מופלא ששותף לו יצור אחד בלבד, לילי כמו הסוד.

סודות יכולים להיות נפלאים, בייחוד אם הם קסומים, אבל סודות גם עלולים לגרום לך להרגיש בודד במיוחד. למרות זאת נוגה נחושה שלא לשתף איש בסודה והיא תעשה הכול כדי שלא ייחשף.

אבל במהלך שבוע אחד, דחוס באירועים, העניינים מתחילים להשתבש: סודהּ מאיים להתגלות, אל חייה נכנסים אנשים חדשים והיא מגלה שגם לאחיה הקטן יש סודות משלו.

מתונשמת הוא סיפור התבגרות של נערה בת 12, שיש בו גם קשישה מסתורית, מתופף חסר מנוחה, חברה חצי-יפנית, שפע של עצי פיקוס, תנשמות, עטלפים ולא מעט קסם.

נועה גרינברג היא תסריטאית. זהו ספרה הראשון לנוער.


http://www.ybook.co.il/book/7156/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%AA
לצפיה ב-'מה עושה אם שרוצה שילדיה יקראו? כותבת להם ספר אפל'
מה עושה אם שרוצה שילדיה יקראו? כותבת להם ספר אפל
18/01/2018 | 19:12
1
4
 
אחרי שהייה בת עשור עם ילדיה בחו״ל, חזרה נועה גרינברג לישראל ויצאה לכתוב עבורם ספרות נוער כמו באמריקה
 
יום אחד עלה בראשה של התסריטאית נועה גרינברג רעיון: בעיני רוחה ראתה ילדה בת 12 שבכל לילה הופכת לתנשמת. היא ידעה שלהביא בישראל תסריט שכזה להפקה הוא בגדר מדע בדיוני, ולכן החליטה, בהשראת ספרי נוער אמריקניים שילדיה קראו, שהרעיון יהפוך לכתב יד. עכשיו רואה כתב היד הזה אור בהוצאת ידיעות אחרונות, ושמו ״מתונשמת״.
 
גרינברג, 43, נשואה ואם לתאומים בני 12, בן ובת, חזרה להתגורר בישראל לפני שש שנים, אחרי שהייה בת עשור בארה״ב. ילדיה היו אז בני שש, ובתקווה לשמר את האנגלית המצויינת שבפיהם החליטו ההורים לקרוא להם ספרות באנגלית. ״הואיל ואני לא בקיאה בעולם הספרות האמריקאי לילדים ולנוער, גלשתי באתרים של פרסים הניתנים מדי שנה לספרים בתחום כדי ללקט ספרים מומלצים. את הספרים שהזמנתי בן זוגי נהג להקריא לילדינו והחל משלב מסוים, הם הקריאו לו,״ היא נזכרת. ״וכך, בעודי שוטפת כלים מארוחת הערב או מקפלת כביסה, נחשפתי ללא מעט ספרים נהדרים, שמתייחסים לקורא הצעיר בכבוד, לא חוששים לפרוש בפניו סוגיות כואבות ומכאיבות ומשתדלים להימנע מדידקטיות.״
נועה גרינברג
 
כאמור, בהשראה ישירה מספרות נוער זאת, נולדה ״מתונשמת״. המוצג כ״סיפור התבגרות של נערה בת 12, שיש בו גם קשישה מסתורית, מתופף חסר מנוחה, חברה חצי-יפנית, שפע של עצי פיקוס, תנשמות, עטלפים ולא מעט קסם.״ גרינברג חוזרת ומציפה את חשיבותה של ספרות ילדים ונוער שאינה מתחמקת מקושי. ״טוב שספרות לילדים ולנוער תעסוק בנושאים אפלים, כואבים ומכאיבים ובדיוק כמו ספרות למבוגרים אין תפקידה לחנך. ההבדל היחידי אמור להתגלם, לגישתי, בדוק של הומניות אליו אני חותרת בכתיבה לילדים: לא משנה עד כמה הסיפור הוא אפל או מסתיים בסוף רע ושובר לב, כלומר כזה שלא ייחלנו לגיבורה או לגיבור שלנו, ספרות ילדים ונוער צריכה שיהיה בה במינון כזה או אחר של אמונה ברוח האדם ואהבת אדם.״
 
גרינברג מצהירה שהיא מאושרת שילדותה ונעוריה עברו עליה בעידן טרום הרשתות החברתיות. ״קשה לי לדמיין לאלו סחרורים נוספים הייתי נכנסת עם פייסבוק, וואטסאפ, אינסטרגרם ושות' בעולמי כמתבגרת צעירה,״ היא מודה. ״ב׳מתונשמת׳ אין כמעט קיום לרשתות החברתיות, יכול להיות שמתוך רצון סמוי שהנוכחות שלהן בחיי ילדיי תפחת. בכל אופן, אני מוצאת שדינמיקות ודילמות בתוך המשפחה, כמו גם ביחסים בין חברים לא השתנו יותר מדי במהלך השנים. תוך כדי כתיבת הספר התבוננתי לא מעט סביבי, אך בעיקר הסתכלתי פנימה וחיפשתי שם את מי שהייתי אני לפני שלושים שנה.״
 
״אני עובדת מהבית וזה מאבק יומיומי עבורי להישאר מול המחשב גם כאשר המוזה איננה מרחפת ממעל או שאני נקלעת לאין מוצא כזה או אחר,״ גרינברג משתפת. ״ברור שהכי קל למצוא מפלט בהכנת צהריים או במטלה אחרת. גם אחר הצהריים אני מוצאת את עצמי מתלבטת האם לשבת מול המחשב או להסיע את בתי לחוג במקום שתעלה על אוטובוס. אני נמצאת בסדרת חינוך עצמית ומתמשכת שנושאת פרי לאיטה.״
 
בתה של הסופרת, שהיא בגילה של הדמות הראשית, לקחה חלק בתהליך היצירה. ״היא קראה את הספר בשלבים שונים והערות והמחשבות שלה, בייחוד על ההתנהלות של הגיבורה הראשית ואחיה, עזרו לי מאד,״ גרינברג מספרת. ״היא בהחלט אוהבת את התוצאה הסופית ומתחברת אליה. בני טרם קרא את הספר, אבל בדיוק עכשיו עדכנתי אותו שנשאלתי את השאלה הזאת, אז יש סיכוי שהוא כרגע בחדרו, קורא אותו לראשונה.״
 
 
לצפיה ב-'הפרק הראשון מתוך הספר "מתונשמת"'
הפרק הראשון מתוך הספר "מתונשמת"
18/01/2018 | 19:17
3
 
סיפור התבגרות של נערה בת 12, שיש בו גם מתופף חסר מנוחה, חברה חצי-יפנית, שפע של עצי פיקוס, תנשמות, עטלפים ולא מעט קסם. 
 
 
ראשונה ראתה אותו תמר פאוזנר, שזאת בערך האפשרות הכי גרועה שיכולה להיות מכל ילדי הכיתה גם בשביל המורה, גם בשביל תמר עצמה ובטוח שבשביל העכבר. תמר היא אחותה של גפן, גפן פאוזנר, הדוגמנית. כשהיתה בכיתה ד', זאת אומרת לפני ארבע או חמש שנים, גפן הופיעה בפרסומת לתרופה לילדים נגד שיעול. בהתחלה היא השתעלה ונראתה מסכנונת, אבל אחרי שהיא קיבלה מאמא שלה (בפרסומת, לא האמיתית) כפית של תרופה, היא הפכה להיות מלאת חיים וזוהרת ומיד רצה להתנדנד בנדנדה בגן השעשועים.
 
מאז קוראים לגפן פאוזנר "הדוגמנית", ולתמר עדיין לא נמאס לספר איך הסוכנת של אחותה הבטיחה לה שגם היא תהיה יום אחד בפרסומת, כי היא פשוט מצטלמת נפלא ומרגישה בבית מול המצלמה. אני קצת מרחמת על תמר פאוזנר, גם כשהיא מחייכת היא נראית כזאת חמוצה ובכלל לא קורנת כמו אחותה גפן. בכל אופן, בינתיים, עד שתגיע הפרסומת המיוחלת, תמר מממשת את השאיפות הדרמטיות שלה בכיתה. כשהיא הבחינה בעכבר היא התחילה לצרוח לא כמו עצמה, אלא כמו ששחקנית בסרט או בסדרת טלוויזיה אמורה לצרוח כשהיא רואה עכבר.
 
 
רקפת, המחנכת שלנו והמורה לתנ"ך, ניסתה לשמור על קור רוח, אבל היה ברור שגם לה העכבר לא עושה טוב ושהיא מתה לקחת את הרגליים שלה ולעוף מהכיתה. במקום זה היא שלחה את דניאל לקרוא למקסים, אב הבית, וצעקה על כל הילדים שטיפסו על הכיסאות שלהם להירגע ועכשיו. העכבר האומלל בטח התפלל בלב העכברי שלו לאלוהי העכברים שיוביל אותו בחזרה לחור ובינתיים התרוצץ הלוך ושוב, חסר כל חוש התמצאות במרחב.
 
אני לא פחדתי. גם לא נבהלתי. אפילו לא נגעלתי. לא נעמדתי על הכיסא, אבל כן התיישבתי על השולחן, כדי לא להיות יותר מדי יוצאת דופן. כאשר העכבר התקרב לכיוון שלי, כאילו עברה בגוף הקטנטן שלו צמרמורת. הוא קפא לרגע והמבטים שלנו הצטלבו. העכברצ'יק נבהל כהוגן, ראיתי עליו. כדי להרגיע אותו חייכתי חיוך קטן, אבל בגלל שלא רציתי שאף ילד ישים לב שאני מחייכת, הוא כנראה יצא לי יותר מדי עווית ופחות מדי חיוך. בבת אחת העכבר התעשת, קלט איפה החור שלו, רץ לשם בלי להתבלבל ונעלם.
 
העפתי מבט לכיוון סתיו שיושב לידי: יכול להיות שהוא הבחין בחילופי המבטים בין העכבר לביני? ממש לא. הוא שלח אצבעות לשוק של רוני ודגדג אותה כאילו העכבר מטפס עליה. רוני כמעט נפלה מהכיסא. כשהיא התייצבה היא בעטה בסתיו בפיקת הברך. ירדתי מהשולחן וחזרתי לכיסא שלי.
 
בדיוק אז נכנסו דניאל ומקסים, שמשום מה הגיע עם הכלים הקבועים שלו: מברג ופטיש, ומורן אמר: "וואלה, מקסים, באת לתלות לעכבר תמונה במחילה?" כולם צחקו, חוץ ממקסים ששאל: "איפה העכבר שלכם?" רקפת הצביעה לכיוון החור. "שם, מקסים, שם! הוא נכנס פנימה, מהר!" יצא לה קול צווחני. כנראה עכשיו, כשהיה עוד מבוגר בחדר, היא נתנה להיסטריה לברוח לה. ומקסים, שתמיד נראה כאילו הוא חצי מנמנם בעמידה, דישדש לכיוון החור ואפילו לא טרח להתכופף לבדוק אותו. "אני אסתום בסוף היום," הוא מילמל, דפק איזו דפיקה סמלית על נעץ שמוט בפטיש שלו ויצא מהכיתה, מתעלם מקריאת המצוקה של תמר פאוזנר: "אבל מה אם הוא יצא שוב?" אפילו שהיה ברור שאותה שאלה בדיוק מטרידה את רקפת, היא צעקה: "שקט! אין סיבה להיסטריה! ממשיכים בשיעור!"
 
רקפת התעלמה מהמלמולים שעדיין רחשו סביב. היא המשיכה לקרוא מהנקודה שבה הפסקנו, מלכים א', פרק ג', משפט שלמה, והמילים נפלטו לה מהפה כאילו הן כדורים ממכונת ירייה שאמורים לפצלח את העכברצ'יק אם הוא יעז להראות את עצמו שוב בכיתה שלנו. התכווצתי בכיסא, בבת אחת תקף אותי רעב והבטן שלי התחילה לקרקר. גל של בחילה טיפס לי מהקיבה אל הגרון. סתיו נעץ בי מבט ושאל: "מה יש לך?" במקום לענות התחפרתי בין הכתפיים. ניחשתי טוב מאוד מה יש לי.
 
רקפת נעמדה עכשיו ליד השולחן שלנו והתכוונה לגעור בנו על הפטפטת, אבל נעצרה כשהבחינה בפנים החיוורות שלי. "נוגה, את בסדר?" היא שאלה.
 
"ככה," אמרתי, והיא שלחה אותי למזכירות.
 
זה לא שבמזכירות יעזרו למישהו. כמו שהמזכירה המכשפופה אסתי אומרת: "מה אנחנו, קופת חולים?" למזלי, כשנכנסתי היתה בחדר רק המזכירה הנחמדה, בקי, שהושיבה אותי בכיסא הקטן לידה והביאה לי מחדר מורים תה עם שמונה כפיות סוכר. אני מתה על זה. זה פשוט לאכול סוכר בטעם תה, ותאמינו או לא, זה עוזר. רציתי להישאר שם, על הכיסא ליד בקי, להחזיק בין כפות הידיים את כוס התה ובכל פעם ללגום טיפי-טיפי. לא רציתי לחזור לכיתה וגם הביתה לא התחשק לי ללכת. לא יודעת למה, אבל כשישבתי ככה ליד הרגשתי הכי נורמלית בעולם. ואז נכנסה היועצת, ליאת. יש לה שיער ארוך וצמידים וריח מעולה. אני תמיד מנסה למצוא את הבושם הזה כשאנחנו מחכים בתור בסופר-פארם. היא ניגשה אלי וליטפה לי את הראש. "הכול בסדר, חמודה?" היא שאלה.
 
אמרתי לה שכן ושאני תכף חוזרת לכיתה, אבל איך שאמרתי את זה, הרגשתי שהדמעות מתחילות להצטופף לי מאחורי העיניים וניסיתי לדחוף אותן בחזרה פנימה לתוך הראש. רציתי מאוד לספר לה ואולי גם לבקי את האמת, אבל זה באמת-באמת-באמת בלתי-אפשרי.
 
לצפיה ב-'היום זה היום...'
היום זה היום...
18/01/2018 | 13:11
1
10
יום פו הדב - 18/1

יום פו הדב נחגג ב- 18 בינואר, יום הולדתו של הסופר הבריטי א.א. מילן (18/1/1882-31/1/1956). זהו אחד הימים הכי חמודים ומיוחדים בשנה, יום שאסור לפספס. ביום זה חוגגים בפיקניקים עם המון דבש, קוראים ספרים ורואים סרטים של פו הדב.

בעצם קוראים לו וויני. באנגלית קוראים לגיבור הספר Winnie the Pooh, וויני זה השם ופו באנגלית זה דוב.

פו הדב הופיע בפעם הראשונה בספר מודפס בשנת 1926, יחד עם חבריו חזרזיר, טיגר איה ורו. כל הדמויות היו מבוססות על הצעצועים של בנו של המחבר, שהופיע בסיפור בתור כריסטופר רובין (שזה שמו האמיתי).
לצפיה ב-'סרטון - פו הדוב בחיים האמיתיים'
סרטון - פו הדוב בחיים האמיתיים
18/01/2018 | 14:56
4
לצפיה ב-'כמה טוב להיות בבית. שירים וספורים על חזרה ושיבה הביתה.'
כמה טוב להיות בבית. שירים וספורים על חזרה ושיבה הביתה.
15/01/2018 | 10:33
18
10
לצפיה ב-'אני חוזר הביתה. מילים:שמרית אור.'
אני חוזר הביתה. מילים:שמרית אור.
15/01/2018 | 10:36
17
2
אני חוזר הביתה,
אני והגיטרה,
אני חוזר הביתה
והדרך שרה...
לצפיה ב-'מתוך התמונות שבאלבום. מילים:זאב נחמה.'
מתוך התמונות שבאלבום. מילים:זאב נחמה.
15/01/2018 | 10:40
16
3
וכשתצא לעוד שבת, נחכה בפתח
אמא לכבודך בישלה, נשקה אותך כמו פרח
גם נגהץ לך מדים אני זוכר מה שהבטחת
ישמור עליך אלוהים רק חזור הביתה...
לצפיה ב-'מתוך הביתה. מילים:אהוד מנור.'
מתוך הביתה. מילים:אהוד מנור.
16/01/2018 | 09:20
15
4
הביתה, הביתה,
באה העת לחזור,
מן ההרים
משדות זרים
היום דועך ואין סימן...
לצפיה ב-'הספר והסרט המפורסם לאסי חוזרת הביתה.'
הספר והסרט המפורסם לאסי חוזרת הביתה.
16/01/2018 | 09:21
14
2
לצפיה ב-'הסרט הנפלא השיבה הביתה (באנגלית: Coming Home)'
הסרט הנפלא השיבה הביתה (באנגלית: Coming Home)
16/01/2018 | 09:57
13
6
הוא סרט אנטי-מלחמתי אמריקאי משנת 1978 העוסק במלחמת וייטנאם, בבימויו של האל אשבי עם ג'יין פונדה וג'ון וויט בתפקידים הראשיים.
 
לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
16/01/2018 | 13:59
12
4
לצפיה ב-'חזרה הביתה / הלן בורקו'
חזרה הביתה / הלן בורקו
16/01/2018 | 19:13
11
5
לצפיה ב-'סרט>>> המסע המופלא - הביתה'
סרט>>> המסע המופלא - הביתה
16/01/2018 | 19:40
10
5
" סרט משנת 1993 של חברת וולט דיסני שהוא למעשה רימייק לסרט משנת 1963 שמבוסס על ספר בעל אותו שם. הסרט הופץ בשנת 1993 והרוויח $41,833,324 בכל העולם. לסרט יצא סרט המשך בשם "המסע המופלא הביתה 2: אבודים בסן-פרנסיסקו" בשנת 1996.
 
העלילה: "צ'אנס ("הזדמנות"), בולדוג אמריקאי (משוחק על ידי "ראטלר" ומדובב על ידי מייקל ג'יי פוקס), מתחיל את הסרט בכך שמציג עצמו כחיית המחמד של ג'יימי (קווין צ׳באלייה) ושאין לו (צ'אנס) באמת "בית" להשתייך אליו. צ'אנס בנוסף חי בביתו עם הכלב שאדו ("צל") (משוחק על ידי "בן" ומדובב על ידי דון אמיצ'י), כלב מסוג גולדן רטריבר. שאדו הוא זקן והוא חיית המחמד של פיטר (בנג'מין ת'אל). שאדו מסור לפיטר ודואג לו כשם שפיטר אוהב אותו. בנוסף לשני כלבים ישנה גם החתולה סאסי ("חוצפנית"), חתולה הימלאית (משוחקת על ידי "טיקי" ומדובבת על ידי סאלי פילד), חיית המחמד של הופ (ורוניקה לורן). סאסי היא חתולה מפונקת שאוהבת את הופ. בוב סיבר (רוברט הייז) נישא עתה ללורה ברנפורד (קים גרייסט) ומצטרף למשפחה. לאחר החתונה, המשפחה נוסעת לסן-פרנסיסקו ומשאירה את חיות המחמד בחוותה של קייט (ג'ין סמארט), חברת משפחה. קייט מאוחר יותר נוסעת לסידורים ומשאירה את חווה להשגחתו של מכרה, פרנק (גרי טיילור).
 
עם זאת, החיות מתחילות לחשוש שננטשו, ושאדו מתחיל לדאוג לשלומו של פיטר ועל כן מחליט לחפש את פיטר. סאסי וצ'אנס מחליטים לחבור אליו במסעו. לאחר לילה אימתני ורועש ביער החבורה יוצאת לצוד אוכל בנהר. צ'אנס נקלע לקטטה בין דובים והחבורה בורחת. מאוחר יותר, בעוד החבורה חוצה נהר אחר, סאסי, שאינה רוצה להירטב מחליטה לחצות את הנהר דרך ענף עץ רעוע, שבסופו של דבר נשבר בעוד סאסי נמצאת עליו. שאדו קופץ למים על מנת להציל אותה, אך זה מאוחר מדי, מאחר שהיא הגיעה כבר למפל. שאדו וצ'אנס ממשיכים לחפש אחריה אך עם רדת הליל, הם מתייאשים ומתאבלים על מותה.
 
סאסי, שטבעה ניצלת על ידי חוקר טבע שמטפל בה עד להחלמתה. הכלבים, שלא מצאו את סאסי מחפשים אחר אוכל ויוצאים לצוד דגים בנהר. לרוע מזלם, פומה עוקבת אחריהם. צ'אנס שמבחין בפומה מזהיר את שאדו, אך שאדו לא מאמין לו עד אשר הפומה מאיימת לתקוף אותם. השניים בורחים מפניה עד אשר מגיעים לקצה צוק, שם צ'אנס אומר לשאדו: "העצמות קבורות ליד ארגז החול והשלט של הטלוויזיה מתחת לנדנדה", המשפט הזה נותן לשאדו רעיון לטמון לפומה מלכודת כאשר הוא מבחין בסלע בצורת נדנדה. שאדו משמש כפיתון לפומה והוא גורר אותה ל-"נדנדה" שעליה צ'אנס קופץ ומטביע את הפומה בנהר. כאות ניצחון השניים נובחים מן הצוק וסאסי, שהחלימה, שומעת את שניהם ורצה למצוא אותם. סאסי מוצאת אותם והשלישייה מתאחדת.
 
החיות ממשיכות במסען, אך צ'אנס אשר מנסה להתיידד עם דרבן, מותקף על ידי הדרבן ונתקעים לו מספר קוצים בפרצופו. שאדו וסאסי מנסים להוציא ממנו את הקוצים, אך ללא הצלחה, שכן הקוצים חדרו עמוק. בהמשך מסעם, פוגשים החבורה בילדה בשם מולי שאבדה (אין סיבה ידועה) ביער. שאדו, הנאמן ואוהב האדם מחליט לשמור עליה למשך הלילה ולסייע לה למצוא את הוריה. הילדה ישנה עם השלישייה בלילה, ובבוקר שאדו שומע קבוצת אנשים שמחפשים אחר הילדה, שביניהם כלולים גם הוריה. שאדו נגלה אל האנשים ומוביל אותם אל הילדה. שומרי היער מזהים את השלישייה מהמודעה שבוב פרסם ומביאים אותם לבית מחסה לחיות בית, אך צ'אנס חושב שמביאים אותם למכלאה. בגלל עברו הארוך של צ'אנס ככלב מכלאה, ומאחר ושאדו לא האמין כי קיים כזה מקום בפועל, צ'אנס נכנס להתקף חרדה ומזהיר את שאדו וסאסי ושעליהם לברוח. סאסי מצליחה לברוח אך שאדו וצ'אנס נלקחים. בזמן שהווטרינרים מוציאים את קוצי הדרבן מפרצופו של צ'אנס, סאסי מתגנבת אל בית המחסה ומשחררת את שאדו. שאדו וסאסי מחלצים את צ'אנס והשלושה בורחים מבית המחסה בלי יודעין שבית המחסה זימן את משפחתם לאסוף אותם ושהם בדרך.
 
 
החבורה כבר נמצאת קרוב לביתם ולאחר שהם חוצים את פסי הרכבת, שאדו עולה על קרשי עץ ישנים ונופל לתהום עמוקה, תלולה ומלאה בבוץ ושובר את רגליו. שאדו שמנסה לטפס מן התהום בעוד סאסי וצ'אנס מנסים לעזור לו, מחליק וצונח מטה. שאדו, הזקן והשבור מתייאש ונשכב על הקרקע ואומר להם שהוא זקן מדי ושהוא איננו מסוגל להמשיך את המסע הזה עוד. צ'אנס נכנס לתהום ומנסה לעזור לשאדו, אך שאדו המיואש מסרב לזוז ואומר לו שעליהם להמשיך את המסע לבדם ולא להיות תלויים בו. הוא אומר לו שהם כבר למדו מספיק ממנו ושעכשיו כל שנשאר להם הוא ללמוד איך להיפרד.
 
בשעת בין הערביים, כל המשפחה משחקת בחצר ביתם בכדורסל וג'יימי טוען שהוא שומע את נביחותיו של צ'אנס. בעוד כולם חושבים שג'יימי מדמיין מרוב געגועים, צ'אנס מגיח בריצה לעבר ג'יימי, "בעליו". סאסי מגיעה גם כן והיא רצה אל הופ. פיטר שמחכה לשאדו מבין ששאדו כנראה לא שרד את המסע בשל היותו זקן וחוזר לביתו. באותו הרגע, שאדו מגיח מעבר לגבעה, צולע על רגליו. פיטר מבחין בשאדו וצועק בשמחה לעברו. שאדו שדאג לשלומו של פיטר רץ אליו מאושר והשניים מתאחדים בזמן שכולם צופים בהם. צ'אנס מספר איך שאדו עזר להם לעבור את המסע. כשכולם נכנסים הביתה צ'אנס משתהה ומבין שמצא את משפחתו האמיתית ושהוא יכול לבטוח שוב בבני-אדם." (ויקיפדיה )
 
לצפיה ב-'היידי בת ההרים - יוהנה ספירי'
היידי בת ההרים - יוהנה ספירי
16/01/2018 | 19:50
9
5
"דווקא כאשר היידי מתחילה להתערות בטבעיות בסביבתה, הילדה שוב מטולטלת על ידי הדודה, והפעם לגור בבית עשירים בפרנקפורט, כדי לארח לחברה לקלרה הילדה הנכה. גם שם היידי משפיעה משמחתה על המשפחה האומנת החדשה, אבל כאשר היידי מתחילה לסבול מצוקה פיזית ונדודי שינה, היא מוחזרת להרי האלפים ? סביבתה הטבעית."
 
2. 'חזרה הביתה' -  יואנה ספירי
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'עכברון הביתה שב/ עדנה קרמר.'
עכברון הביתה שב/ עדנה קרמר.
17/01/2018 | 09:14
8
2
לצפיה ב-'אבא דוב חוזר הביתה | אלזה הולמלונד מינריק'
אבא דוב חוזר הביתה | אלזה הולמלונד מינריק
17/01/2018 | 10:37
7
3
לצפיה ב-'ארוכה הדרך הביתה'
ארוכה הדרך הביתה
17/01/2018 | 12:03
5
ראיתי את הסרט העצוב בילדות
 זה על שלישה של אחים ואחת שכל כך מאושרים ביחד אבל בכל זאת מפרידים בניהם
וכל השנים הם מתגעגעים אחד לשני ונפגשים בסוף רק בבגרותם
לצפיה ב-'הסרט ''סארו-הדרך הביתה.'''
הסרט ''סארו-הדרך הביתה.''
17/01/2018 | 12:04
5
6
ילד הודי בן 5 שאבד בהודו, התגלגל לאוסטרליה ושם אומץ. רק כשבגר נסע להודו ומצא את אמו. הסרט מבוסס על ספור אמיתי של סארו בריירלי ועל ספרו ''דרך ארוכה הביתה.''
לצפיה ב-'החתולה ג'סיקה.'
החתולה ג'סיקה.
18/01/2018 | 09:42
4
3
הבן שלי והברים הביאו לבנין חתולה קטנה והם שיחקו איתה. יום אחד השכן החליט להרחיק אותה ולקח אותה למקום עבודתו במרחק כמה ק''מ. אחרי שבוע בדיוק בחצות נשמעה יללה מתחת לחלון של הבן. זאת ג'סיקה הוא קפץ מהמיטה והביא אותה. ואז אימצנו אותה.
לצפיה ב-'כמה טוב שבאת הביתה. מילים:יענקלה רוטבליט.'
כמה טוב שבאת הביתה. מילים:יענקלה רוטבליט.
18/01/2018 | 09:50
3
2
כמה טוב שבאת הביתה
כמה טוב לראות אותך שוב
ספר מה נשמע, ספר
ספר איך היה
ולמה לא שלחת גלויה?...
לצפיה ב-'גם לי יש מפתח '
גם לי יש מפתח
19/01/2018 | 09:28
2
2
"סוף סוף יש גם לי מפתח
לכול אחד במשפחה שלנו יש מפתח.
אז למה שלי לא יהיה ?
אני כבר גדול .
 
עכשיו אוכל להכנס הביתה
כשאף אחד לא יהיה ולא
אצטרך לחכות בחצר
נורא מעצבן לחכות בחצר ולחכות ."
 
בית א וב' מתוך ספר
שאנחנו כמעט ולא מזכירים
בשם
"צרות" של נירה הראל
ואורה איתן .בהוצאת מסדה 1980 
 
לצפיה ב-'קתלין, אנא, שובי הביתה/ סקוט אודל.'
קתלין, אנא, שובי הביתה/ סקוט אודל.
19/01/2018 | 09:42
1
1
קתלין התחברה לחבורה הנוטלת סמים. לבסוף היא בורחת מהבית.
לצפיה ב-'בספר עיניים קטנות בארץ גדולה/ מינה איתן.'
בספר עיניים קטנות בארץ גדולה/ מינה איתן.
19/01/2018 | 09:47
1
השמחה לחזור הביתה.''שלוש שנים ראינו מהחלון רק בתים, בתים,וכביש. עוד מעט נראה את הרי הגלבוע מחלון אחד, ואת רמת יששכר מחלון שני. ככה זה בבית שלנו, בקבוץ.''
לצפיה ב-'ולט ויטמן: מי מחשיב מעשי ניסים? '
ולט ויטמן: מי מחשיב מעשי ניסים?
15/01/2018 | 10:07
8
12
לצפיה ב-''נס של אהבה' כתבה: רונית לוינשטיין-מלץ '
'נס של אהבה' כתבה: רונית לוינשטיין-מלץ
15/01/2018 | 10:13
5
6
לצפיה ב-''נס' מילים: ירדן בר כוכבא לחן: אבי גרייניק ויסמין קידר'
'נס' מילים: ירדן בר כוכבא לחן: אבי גרייניק ויסמין קידר
15/01/2018 | 10:23
4
3
נס
לולה
מילים: ירדן בר כוכבא
לחן: אבי גרייניק ויסמין קידר
 
 
איש הלך על מים והגיע רחוק
אישה כמעט בת מאה הולידה תינוק
מקל הפך נחש ואבן למים
אז למה אנחנו רבים כל יומיים
 
במצרים נהיה חושך באמצע היום
אישה הפכה למלח בדרך לסדום
כד של שמן הספיק לשבוע
ורק אנחנו לא מחזיקים קבוע
 
תעשה לי סימן קטן
שעם כל הבלאגן שיש בחדר
אתה בסדר
תעזור לי, תיתן לי אות
שיהיה לי קל לראות
שזה בסדר
 
הר הלך ברגל לפגישה עם נביא
שמש בגבעון עברה לדום צבאי
שלמה הצליח אלף פעמים להתארס
כנראה שלנו לא מספיק סתם נס
לא מספיק סתם נס, לא מספיק סתם נס
 
תעשה לי סימן קטן
שעם כל הבלאגן שיש בחדר
אתה בסדר
תעזור לי, תיתן לי אות
שיהיה לי קל לראות
שזה בסדר
לצפיה ב-'המסע לשדונזיה: גילוי כוחות הקסם בממלכת יצורי הנפש/אפרת מעיין'
המסע לשדונזיה: גילוי כוחות הקסם בממלכת יצורי הנפש/אפרת מעיין
15/01/2018 | 10:40
3
6
לצפיה ב-''פלא פה נס' - גדעון אביטל אפשטיין'
'פלא פה נס' - גדעון אביטל אפשטיין
15/01/2018 | 10:46
2
4
יצא לאור ע"י הוצאת כרמל,2016
 
"הרומן פלא פה נס מגיש לקורא תמונה תלת-ממדית של החברה הישראלית במאה ה-21. הטקסט משעשע, מתעתע ומזעזע ומתכתב עם “אלטנוילנד” ו”מדינת היהודים” של הרצל.
 
מה מוביל תלמידת אולפנה לעזוב הכול ולצאת לדרך חדשה? האם תיפרד אם-שכולה מקבר בנה בבית העלמין הצבאי בעין צדק? כיצד פורצת מלחמת לבנון השלישית? מדוע מוביל ראש הממשלה, אח-אב, למשאל-עם? איך נולד מחדש הסנהדרין? איזו מחתרת כובשת את משרדי השב”כ ומציתה את בית המשפט העליון? לאן מובילה “אקסודוס” את החזון הציוני?
 
עטרה, טיקו, זוהר, גיא, רביב, נוח-צבי, ושאר גיבורי הספר מעצבים במו-ידיהם את המאבק בין “ישראל החדשה” ו”ממלכת יהודה”.
 
____
 
“גדעון אביטל-אפשטיין תולש דפים מספר ההיסטוריה ומצייר עליהם בטושים צבעוניים, בלי לטשטש את הדו-קרב בין השחור ללבן. הסופר מחדד את הזירה בה מונפים אגרופי הקיום לכל עבר, מלביש לידי גיבוריו את כפפות האגרוף שתפר למענם, אך לא שוכח אף פעם שלאותה כפפה יש גם בטנה רכה.”
 
רוני סומק, משורר
 
ד”ר גדעון אביטל-אפשטיין, היסטוריון, חוקר, עו”ד וסופר.
 
השאלון עם גדעון אביטל-אפשטיין, מחבר הספר "פלא פה נס" :https://korebasfarim.com/2017/02/20/%D7%94%D7%A9%D...
 
לצפיה ב-'נס במבצר /שמואל ארגמן / זרקור'
נס במבצר /שמואל ארגמן / זרקור
15/01/2018 | 21:18
1
3
 
השעה היתה קרובה לחצות. יהודי אוסטרהא נמו את שנתם. גם בביתו של רבי דוד ישנו כל בני הבית, חוץ מרבי דוד. הוא ישב בחדר לימודו מול עששית שמן וראשו היה שקוע בגנרא שלפניו. לפתע נשמעה דפיקה בדלת. "מי דופק בשעה כזאת?" תמה רבי דוד, וניגש לפתוח..
 
לצפיה ב-'הקשר בין הנס לעוני.....'
הקשר בין הנס לעוני.....
16/01/2018 | 09:52
5
נס במילאנו (איטלקית: Miracolo a Milano) הוא סרט נאו-ריאליזם איטלקי משנת 1951 בבימויו של ויטוריו דה סיקה. התסריט נכתב בין היתר על ידי צ'זרה זוואטיני ומבוסס על הרומן שלו טוטו הטוב (באיטלקית: Toto il Buono). העלילה מתארת את חייהם של עניי העיר מילאנו בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה ואת מאבקם בשלטון ובבעלי ההון. הסרט נחשב לאחד השיאים של הנאו-ריאליזם האיטלקי.
 
לצפיה ב-'נס כן קרה לי'
נס כן קרה לי
18/01/2018 | 09:27
1
3
לפני זמן מה הבן הגדול הסיע אותו לאח שלו
ירדתנו בעלי ואני מהרכב ,
הוא התחיל לנסוע קדימה ולכן חצינו הכביש מאחוריו
באותו הרגע הוא התחיל לנסוע אחורה נתן לי מכה קלה ונפלתי על הכביש
בעלי היכה בכול הכוח על הרכב מאחור הוא עצר
וכשמע מה עשה היה בהלם.
לשמחתי נסע לאט ולא נפגעתי
האם זה לא נס?
 
לצפיה ב-'אכן '
אכן
19/01/2018 | 07:54
שחרזדה מזל גדול 
טוב שלא קרה כלום. 
לצפיה ב-'נוסטלגיה: ספרי ברבאבא חוזרים במהדורה חדשה'
נוסטלגיה: ספרי ברבאבא חוזרים במהדורה חדשה
17/01/2018 | 09:54
8
11
זיוה מוגרבי-קובני ל'ישראל היום': 
"חברת 'קלסיקלטת' משיקה מהדורה חדשה לסדרת הספרים "ברבאבא", המבוססת על תכנית הטלוויזיה הקלסית והאהובה ששודרה בערוץ 1 בשנות ה-80.
המהדורה החדשה תציג עיבוד מחודש על ידי יורם טהרלב, מחבר השיר "ברבאבא", שזכור להורים רבים מילדותם. שיר שנכתב לתחרות פסטיבל שירי הילדים בביצועה של ציפי שביט. 
גם התכנית זוכה לחידוש ומשודרת בימים אלה באחד מערוצי הילדים. סדרת הספרים לילדים נכתבה במקור בצרפת על ידי אנט טייסון וטיילר טיילוס, אמריקאים שגרו בצרפת, ועקב הצלחתה הפכה לסדרת טלוויזיה מצוירת.
הסדרה מפגישה את הילדים עם דמותו האהובה של ברבאבא (משחק מילים בצרפתית שפירושו צמר גפן מתוק) ומספרת לנו כיצד הוא הגיח לעולם ואיך הוא הופך את העולם למקום שטוב יותר לחיות בו. את הספרים ניתן יהיה להשיג ברשתות הספרים ובחנויות הצעצועים ברחבי הארץ. " 
 
לצפיה ב-'תמונת היום '
תמונת היום
17/01/2018 | 10:13
7
15
לצפיה ב-'אחת נוספת '
אחת נוספת
17/01/2018 | 10:18
6
10
לצפיה ב-'אחרונה חביבה'
אחרונה חביבה
17/01/2018 | 10:24
4
8
לצפיה ב-'הילדים שלי אהבו את הספרים האלה. נשאר בבית ספר אחד שלהם.'
הילדים שלי אהבו את הספרים האלה. נשאר בבית ספר אחד שלהם.
17/01/2018 | 12:06
3
3
לצפיה ב-'אפשר שעת סיפור ויצירה'
אפשר שעת סיפור ויצירה
17/01/2018 | 12:48
2
8
 
זה תמיד מצליח והילדים מאוד אוהבים. אני מאוד אוהבת יצירה אחרי סיפור.
לצפיה ב-'מי ששכח תזכורת קטנה'
מי ששכח תזכורת קטנה
17/01/2018 | 13:46
1
7
ברבאבא (Barbapapa במקור) דומה בצורתו לאגס ורוד. האלסטיות שלו מאפשרת לו לעבור טרנספורמציה לחפץ או כלי עבודה וכך הוא פותר בעיות ומחלץ מצרות. בהמשך הסדרה פוגש ברבאבא את ברבאמא (Barbamama) שהופכת לבת זוגו. צבעה של ברבאמא שחור והיא קטנה במקצת מברבאבא.
 
לזוג נולדו ארבעה בנים ושלוש בנות. שמותיהם בעברית (ובמקור הצרפתי) הם:
 
ברבי-דף (Barbotine) - בת בצבע כתום, חכמה וקראה הרבה ספרים.
ברבי-חן (Barbabelle) - בת בצבע סגול, אהבה לטפח את עצמה.
ברבי-שיר (Barbalala) - בת בצבע ירוק, אהבה לשיר ולנגן.
ברבא-שריר (Barbidur) - בן בצבע אדום, היה חזק ושרירי.
ברבא-חי (Barbidou) - בן בצבע צהוב, אהב בעלי חיים.
ברבא-נבון (Barbibul) - בן בצבע כחול, היה חכם.
ברבא-נוי (Barbouille) - בן בצבע שחור, שעיר מאוד, כשמתחת לפרוותו הוא בצבע אפור כהה, היה חריג בקבוצה ואהב לצייר ולהתלכלך בצבע (אמנותי).
 
לצפיה ב-'כיף לראות את הדמויות הנפלאות'
כיף לראות את הדמויות הנפלאות
17/01/2018 | 15:55
1
לצפיה ב-'תודה על התמונות היפות !'
תודה על התמונות היפות !
17/01/2018 | 23:39

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא תזונת ספורט
אירוח בנושא תזונת...
אודליה ביצ׳צ׳ו, תזונאית ונטורופתית, מייעצת לכם...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
אירוח בנושא טיפולי פוריות
אירוח בנושא טיפולי...
ד``ר טל שביט, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית באסותא...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

הכח לשמוח- בוקר קסום של מיקסום
הכח לשמוח

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ