לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
99599,959 עוקבים אודות עסקים

פורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ספרות לילדים ולנוער

אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }מחכה לכם.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
0
המשך >>

לצפיה ב-'הבגדים של גברת שיר - דתיה בן דור כתבה ומספרת: '
הבגדים של גברת שיר - דתיה בן דור כתבה ומספרת:
23/06/2018 | 10:44
7
3
לצפיה ב-'ועוד בגדים-מתוך: אורי מורי תופר לעצמו בגד אמודאים >>>'
ועוד בגדים-מתוך: אורי מורי תופר לעצמו בגד אמודאים >>>
23/06/2018 | 10:59
6
5
"בשנת 1936 החל להתפרסם ב"דבר לילדים" סיפור הקומיקס על הילד הצבר "אורי מורי". לאיורים היה אחראי אריה נבון ולטקסט - לאה גולדברג.
אריה נבון נהג להעביר ללאה גולדברג את הציור הסיפורי, והיא הוסיפה לו את הטקסט המחורז. על פי נבון, הייתה גולדברג "מתיישבת לשולחן, מציתה סיגריה, נוטלת עט ומעלה חרוזים לציורים במהירות גדולה מטבעות העשן שהייתה מפריחה באוויר". 
המבקרים התלוננו על סיפורי הרפתקאות אלו, אך רבים מהילדים החלו לקרוא את העיתון מהעמוד האחרון, בו פורסם הקומיקס. " (מ'חנות הספרים של איתמר').
 
 
לצפיה ב-'בגד עם כיסים - מיריק שניר'
בגד עם כיסים - מיריק שניר
23/06/2018 | 11:05
5
4
 
יש לי בגד 
עם כיסים,
מה כדאי לי
בם לשים?

אולי כדאי לשים
קצת פירורי חלה,
שאם ציפור תרד,
תקח לקן שלה

יש לי בגד 
עם כיסים
מה כדאי לי
בם לשים?

אולי כדאי לשים
שם חבל רך, או שרוך,
שאם יתנו לי גדי
אוכל אותו למשוך
 
והסיפור המקסים הזה ממשיך עם משהו מתוק, עם נייר לעת צרה, מיתר אחד זעיר, נוצת שלום, ודבר אחד שאין, שאם ארצה כזה אשכב ואדמיין.
 
 
לצפיה ב-'על "מעיל ושמו שמואל" מאת דרור בורשטיין ואפרת לוי'
על "מעיל ושמו שמואל" מאת דרור בורשטיין ואפרת לוי
23/06/2018 | 11:08
4
3
מ'עיר-האושר'
הבלוג של מָרית בן ישראל: https://maritbenisrael.wordpress.com/tag/%D7%91%D7...
 
 
לצפיה ב-'החליפה החדשה של פלה - אלזה בסקאו'
החליפה החדשה של פלה - אלזה בסקאו
23/06/2018 | 11:13
3
2
מסידרת - אפצ'י וסיפור.
"היה היה ילד שוודי ושמו פלה. היתה לו כבשה שהיתה רק שלו, והוא טיפל בה ודאג לה לגמרי בעצמו. גדלה הכבשה וגם פלה גדל. מעיל הצמר של הכבשה גדל והתארך, אבל המעיל של פלה רק קטן והתקצר!
יום אחד לקח פלה מספרים וגזז את כל הצמר של הכבשה על מנת לתפור לעצמו חליפה חדשה..
"החליפה החדשה של פלה", ספר הילדים השבדי הקלאסי , הוא סיפור גלגולה של החליפה בעולם שאיננו קיים עוד. וממש כמו עם פרסומו בשנת 1903 הוא היה- ונשאר- מלא תום, קסם ונתינה.
 
את הספר כתבה ואיירה אלזה בסקאו,אשר נולדה בשטוקהולם בשנת 1874. היא כתבה ואיירה בעצמה עשרות רבות של ספרי ילדים ,רובם עוסקים במציאות היומיומית באותה תקופה.
תרגמה: עשי ויינשטיין."
 
 
לצפיה ב-'איך החולצה צמחה בשדה - ק.אושינסקי'
איך החולצה צמחה בשדה - ק.אושינסקי
23/06/2018 | 11:18
2
2
לצפיה ב-' בגדי המלך החדשים /אוריאל אופק/עופר'
בגדי המלך החדשים /אוריאל אופק/עופר
23/06/2018 | 12:06
1
2
לצפיה ב-'האריה,המכשפה וארון הבגדים/ ק'ס לואיס (קְלַיְו סטייפלס לואיס)'
האריה,המכשפה וארון הבגדים/ ק'ס לואיס (קְלַיְו סטייפלס לואיס)
23/06/2018 | 12:20
 
איורים: פולין ביינס
מאנגלית: נורית גולן
זמורה ביתן
לצפיה ב-'עצוב...ומרגש'
עצוב...ומרגש
22/06/2018 | 19:28
9

מתה הגורילה קוקו, שתקשרה בשפת הסימנים
קוקו נולדה בגן החיות של סן פרנסיסקו ב־1971 • "נגעה בחייהם של מיליונים וגילתה אינסטינקט אימהי לגורי חתולים"

יוני הרש

קוקו הגורילה, שהצליחה ללמוד שפת סימנים ולתקשר עם בני אדם, מתה השבוע בגיל 46. "קוקו נגעה בחייהם של מיליונים כשגרירה לכל הגורילות ואייקון לתקשורת בין זנים ולאמפתיה", הספידו אותה ב"עמותת הגורילות" בהודעה הרשמית על מותה. "אהבנו אותה מאוד, ומאוד נתגעגע", הוסיפו. קוקו נולדה בגן החיות של סן פרנסיסקו ב־1971 והחלה ללמוד שפת סימנים כבר בגיל צעיר.

ב־1974 היא עברה לידי השמורה של עמותת הגורילות, ומאז חיה בשמורות טבע. בעמותה סיפרו שהיא אהבה לקרוא וכי היא גילתה "אינסטינקט אימהי" לגורי חתולים.

http://www.israelhayom.co.il/article/565761

גם כאן https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5293213,0...

https://news.walla.co.il/item/3167799

אולי אנחנו האנשים נצליח ללמוד משהו מבעלי החיים...

שבת שלום
לצפיה ב-'שובה של המטרייה '
שובה של המטרייה
22/06/2018 | 19:13
8

יותר מ-50 שנה אחרי התרגום הפיוטי של דליה רביקוביץ', "מרי פופינס" מאת פ.ל. טרוורס יוצא בתרגום מחודש של גילי בר-הלל סמו * בראיון עימה, היא מדברת על האפלוליות בדמותה של האומנת הבריטית, ומבהירה למה הפכה את "מיסטר וויג" ל"מר פריזורה"

שירי לב-ארי
  
"איזה תיק משונה! הוא אמר וצבט אותו באצבעותיו. שטיח, אמרה מרי פופינס והכניסה את המפתח למנעול. את מתכוונת שזה תיק לשאת בו שטיח? לא. עשוי שטיח. אה, אמר מייקל, אני מבין. אבל הוא לא לגמרי הבין" (מתוך "מרי פופינס").

היא לא כל כך יפה, וגם לא צעירה, היא רזה עם כפות ידיים גדולות, ואפילו לא ממש נחמדה. אבל בכל זאת היא גיבורת תרבות, והילדים – לפחות אלה שעליהם שמרה, אי שם בלונדון של שנות ה-30 – אהבו אותה. מרי פופינס, האומנת שעפה באוויר עם המטרייה בעלת ראש התוכי, היא חלום וסיוט בו-זמנית של הרבה הורים מודרניים.
פופינס חוזרת כעת בתרגום חדש לעברית של גילי בר-הלל סמו (הזכורה מתרגום סדרת "הארי פוטר"), שמחליף את התרגום הקודם והפיוטי של דליה רביקוביץ. מה יש בה, באומנת שמגיעה אל בית משפחת בנקס עם הרוח המזרחית, משקה את הילדים בסירופ מתוק ומסתורי שמחליף צבעים – כמו טקס חניכה שמכניס אותם לעולם שכולו סוד?
"מרי פופינס" מאת פמלה לינדן טרוורס ראה אור לראשונה בלונדון ב-1934, בליווי איוריה של מרי שפרד (בתו של ארנסט שפרד, שאייר את "פו הדב" ו"הרוח בערבי הנחל"). טרוורס, ששמה האמיתי היה הלן לינדן גוף, נולדה באוסטרליה ב-1899 למשפחה בורגנית שירדה מנכסיה בעקבות מות האב. היא נאלצה ללמוד בפנימיות, ובגיל 25 עברה לחיות ולכתוב בלונדון. היו לה מערכות יחסים רבות, אחת מהן כנראה גם עם אישה, לא נישאה מעולם, אבל אימצה תינוק שנולד באירלנד. היא הלכה לעולמה ב-1996.


"מרי פופינס" עובד לסרט קולנוע מצליח בכיכובה של ג'ולי אנדרוז, אבל טרוורס עשתה לוולט דיסני חיים קשים עד שמכרה את הזכויות לספר (היא היתה צריכה את הכסף, בסופו של דבר). היא המשיכה לאמלל את כולם גם בזמן הצילומים ולאחריהם, ולא אהבה את הסרט שנראה לה מתקתק ומזויף. הסרט "להציל את מר בנקס" (גם הוא של אולפני דיסני) מ-2013, מספר על מערכת היחסים בין דיסני לטרוורס (טום הנקס גילם את וולט דיסני, אמה תומפסון את טרוורס).
המשוררת דליה רביקוביץ היתה הראשונה שתירגמה את "מרי פופינס" לעברית, בשנת 1967. רביקוביץ העמידה תרגום פיוטי בשפה מהודרת, ואת שמות הילדים בספר עברתה לחנה ומיכאל. גיל בר-הלל סמו תירגמה אותה עתה מחדש, והיא מסכימהה: "רוב האנשים מכירים את הסרט ולא יודעים שזו סדרה של שמונה ספרים".
בר-הלל מדברת על חריגותה של פופינס כגיבורה ספרותית לילדים. "היא לא נחמדה", היא מבהירה, "אבל היה אז מעמד של נשים שעבדו בעבודות כאלה. פופינס היא הגיבורה של הספר, ולא הילדים. היא גוררת אותם איתה לכל מיני מטלות ודברים שהיא צריכה לעשות, והם נסחפים אחריה למקומות מדהימים.
היא גוררת את ילדי השמנת החוצה, אל העולם.
"ובאמת קורים להם דברים מופלאים: הם מטיילים על התקרה, מדברים עם בעלי חיים, רואים איך תולים את הכוכבים בשמיים. ואז כשהם מנסים לדבר איתה על מה שראו וחוו – היא מכחישה. איך אתם מדברים שטויות ולמה אתם מעליבים אותי ואני לא עושה דברים כאלה? אין בה שום רוך, אבל הם מאוהבים בה לגמרי".
"מרי פופינס" מזמין ניתוחים מהזן הפסיכואנליטי: שני ילדים עם הורים נוכחים-נפקדים, שצמאים לקשר ומתאהבים בתחליף ההורי – שגם הוא נוכח-נפקד. כי הרי מרי פופינס באה וחולפת עם הרוח. כשהיא מגיעה היא עונה להם בכנות: כשתתחיל לנשוב רוח מערבית, אסתלק איתה.

יחסי הילדים עם פופינס הם על זמן שאול, אבל דווקא בגלל זה הם מופלאים ומרגשים. וכמו כל ריגוש שהוא תחליף לדבר האמיתי – כשהוא נגמר, הוא משאיר אחריו ריק גדול. בספר, אגב, זה מרוכך: הילדים עצובים אבל יש להם מזכרות ממרי פופינס, וגם תקווה שהיא תשוב, נישאת על הרוח המזרחית.
"מרי פופינס לא מראה לילדים גילוי חיבה והם אוהבים אותה בגלל המצב המשפחתי המשונה שלהם" אומרת בר-הלל. "האם משדרת רוך ופינוק, אבל היא לא רואה את ילדיה בכלל. פופינס היא כולה משמעת וסדר, אבל היא כל הזמן עם הילדים".
היא דמות אפלולית בעיניך?
"לגמרי. הפרק 'גברת קורי', שמספר על הכוכבים, משלב פלא ופחד: נותנים לילדים מדבקות בצורת כוכבים, ואז בלילה מתגנבים לחדר שלהם וגונבים להם את המדבקות. אבל עושים זאת כדי להדביק אותן לשמיים ולהפוך אותן לכוכבים אמיתיים. הילדים מבולבלים – נגזל מהם משהו, אך הם זכו להשתתף בחוויה נהדרת. הקסם והאימה נוכחים בחייהם בו זמנית.
"אנחנו קוראים את מרי פופינס בעיניים של המאה ה-21, אבל עבור ילדים שקראו את הספר בעבר – החוויות הללו היו מצב נתון. זה ספר שמתקיים בתוך המצב הזה. ברור שבעיניים של היום, אם הייתי שומעת סיפורים כאלה על המטפלת של הילדים שלי, הייתי מאוד מוטרדת".
איך התגברת על מכשלת המעמדות הבריטיים כשניגשת לתרגם את הספר?
"יש בספר דמויות שמדברות במבטא קוקני, ועברית היא לא טובה לעגה הזו, כי מיד גולשים אל עילגות,. לדוד של מרי פופינס קוראים 'מיסטר וויג', ואי אפשר לקרוא לו מר פאה כי זה עברי מדי; אז קראתי לו מר פריזורה, כדי שאפשר יהיה לשחק עם שמו, ולתהות אם הוא קירח או שעיר".

בתרגום החדש, שני פרקים של "מרי פופינס" מתפרסמים בו לראשונה בעברית. האחד הוא "יום שלישי הרע", ששונה על ידי טרוורס עצמה בגלל תלונות על סטריאוטיפים ונימה גזענית. בפרק המקורי פופינס והילדים יוצאים למסע בעולם בעזרת מצפן פלאים, ופוגשים אינדיאני, אסקימואי, חכם סיני וזוג שחורי עור. טרוורס שינתה את הפרק כך שהם פוגשים בעלי חיים במקום בני אדם.
הפרק השני, שאותו השמיטה רביקוביץ, נקרא "גברת קורי", ומספר על ביקור של פופינס והילדים אצל אישה זקנה ומסתורית שממנה הם קונים עוגיות ג'ינג'ר. את העטיפות המוזהבות בצורת כוכב מדביקות הגברת קורי ומרי פופינס לשמיים, והן הופכות לכוכבים אמיתיים.
"בשנות ה-50 וה-60 היה נהוג שמתרגמים מקצרים או מעבדים מה שנראה להם לא רלוונטי, לא חינוכי, או מאתגר מדי לתרגום", מסבירה בר-הלל. היום המדיניות הפוכה - המתרגמים נוטים לדבוק במקור, לא מעברתים אפילו שמות, וזה יוצר בעיות אחרות, כי 'מרי פופינס', למשל, שייך למסורת סיפורים שבהם לשמות יש משמעות, אז אם לא מעברתים אותם מאבדים משהו. חוויית הקריאה היא נר לרגליי; אם יש בדיחה, קריצה, רמז, חרוז - אני מרשה לעצמי לעברת. אבל אנחנו לא צריכים להיות כאלה קנאים לעברית. הילדים חשופים כל הזמן לתרבות זרה, ולא מאבדים מהישראליות שלהם".
http://www.israelhayom.co.il/article/565597
לצפיה ב-'כך נראים היום, בגיל 44, כל הילדים מהספר האהוב '
כך נראים היום, בגיל 44, כל הילדים מהספר האהוב
21/06/2018 | 22:58
10
'בים בם בם תירס חם'
40 שנה מלאו ל"תירס חם" שכתבה מרים רות, הגננת של שער הגולן, והילדים הגיבורים כבר הורים בעצמם, חלקם עדיין גרים בקיבוץ. הפגשנו אותם לשחזור משותף ונוסטלגי

דפנה ארד

להמשך הכתבה  https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5284510,...
לצפיה ב-'מדוע הגיבורים הילדים בספרי מתמודדים מול מבוגר מפלצתי וסובלים'
מדוע הגיבורים הילדים בספרי מתמודדים מול מבוגר מפלצתי וסובלים
21/06/2018 | 20:32
1
11
בסדרת "שירלי שמש" ובספר האחרון "הרוח במגירה " אפילו יותר, הילדים מתמודדים עם מבוגרים אכזריים ביותר וחיים קשים. קוראים רבים שאלו אותי מדוע, ובכן החלטתי שפה זה המקום לענות- הילדים במדינת ישראל מתמודדים עם מציאות קשה. בספרים שלי-קורה להם נס שלוקח אותם על כנפי הדמיון ואז הם יכולים לברוא חיים חדשים ,לעבור באומץ לב הרפתקאות מסמרות שיער ולצאת מחוזקים מכל מה שהם עברו. אני הושפעתי רבות בילדותי מספריו של רואל דהל ודיקנס, שם המבוגרים היו האותוריתה הקשה איתה התמודדו הילדים יום יום.  בימינו כאשר דנים ב"אובדן סמכות הורית" , כאשר לכל ילד קוראים "נסיך" אני תוהה כיצד יצמח אותו "נסיך" לגלות יום אחד שיש עוד הרבה "נסיכים"כמוהו והוא לא כזה מיוחד. הרי כל ילד ייאלץ להתמודד עם קשיים רבים במהלך חיו. לכן אני לא חושבת שצריך ליפות את המציאות לילדים-אלא לתת להם כנפיים ומנה של אופטימיות -להעביר מסר שעם נחישות ואומץ לב אפשר לנצח כנגד כל הסיכויים.. אשמח אם מישהו יפרסם דעה של ילד שקרה את ספרי ,כדי לדעת אם אכן יש הד למחשבותיי. ותבוא עליכם הברכה-הסופרת מיכל חזון
לצפיה ב-'חזון 1, תודה על השיתוף וברוכה הבאה'
חזון 1, תודה על השיתוף וברוכה הבאה
22/06/2018 | 10:36
5
לצפיה ב-'עוד ספר של רואלד דאל יהפוך לסרט.'
עוד ספר של רואלד דאל יהפוך לסרט.
21/06/2018 | 16:54
5
הספר הוא ''המכשפות'' שראה אור ב-1983. זהו ספור על יתןם בן 8 שנקלע לכנס שנתי של מכשפות. גירסה קולנועית של הספר הופקה ב-1990מתוך ישראל היום. מאת:ישי קיצ'לטס.
 
 
 
 
 
 
הספר הוא ''המכשפות.'' מתבסס על אחד מספריו האחרונים של רואלד דאל.
''המכשפות'' שראה אור ב-1983 מגולל מעשיה אפלה על יתום בן 8 שנקלע לכנס שנתי של מכשפות. גירסה קולנועית של הספר הופקה ב-1990.
מתוך ישראל היום. מאת: ישי קיצ'לס.
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'גלידה'
גלידה
20/06/2018 | 12:19
15
9
גלידה

אין כמו גלידה קרה וטעימה
בימים חמים , את  הגוף מרגיעה
את הנשמה מנעימה
גלידה בשלל  צבעים  וטעמים
בצלוחית בקערית ובגביעים
גם על מקל וטבולה בשוקולדה
נאכלת מלוקקת עד הטיפה האחרונה
בהליכה,  בעמידה ובישיבה
בבית קפה , על שפת הים  או מול המסכים
איך שמתחשק והכול טעים
ולא סתם הילדים שרים-
יש לי גלידה הכי טובה גלידה מצוינה..
אז  מה יש בגלידה שבה כולם חושקים
ואותה בתאווה אוכלים
היא מענגת את הגוף ומצננת
ואז מרגישים מרחפים כמו על עננים
היא טעימה ממש מעדנים
אז די עם המילים
עכשיו בא לי גלידה עם קצפת ותותים
לאכול אותה על שפת הים כשמולי גלים מתנפצים
וההד עונה להם טעים טעים...

לצפיה ב-''
20/06/2018 | 15:44
4
על השיר שעושה חשק לגלידה חן חן .
לצפיה ב-' '
20/06/2018 | 20:22
3
3
 
דה דה דה,גלידה
לבנה,חומה,ורודה?
בגביע? בכוסית?
ללקק,או בכפית?
קר קר קר, על הלשון
מי סיים אותה ראשון?
אם לא נמהר- תימס,
בשלולית על המכנס.
דה דה דה,גלידה
הופה...הנה נקודה
של וניל על השרוול.
ושל שוקו על חי...
 
 
לצפיה ב-'יופי של שיר גלידה'
יופי של שיר גלידה
20/06/2018 | 21:49
2
4
לצפיה ב-' תודה'
תודה
21/06/2018 | 06:42
1
2
לצפיה ב-'לאימא של שירה היחידה '
לאימא של שירה היחידה
21/06/2018 | 08:54
7
  שמחה לראותך . 
לצפיה ב-''
21/06/2018 | 10:27
לצפיה ב-' מקסים!'
מקסים!
21/06/2018 | 10:37
8
1
לצפיה ב-'דמעות של גלידה שושנה ויג & חיה בנצל'
דמעות של גלידה שושנה ויג & חיה בנצל
21/06/2018 | 10:52
7
7
"רקפת ילדה קטנה, שאינה אוהבת לאכול, אך גלידה אוהבת יותר מכול.
בתהליך חלימה היא מבינה עד כמה חשוב לגוון את המזון שאותו היא אוכלת.
איילת הלר על הספר
הספר דמעות של גלידה יכול להתאים לילדים שמתקבעים על אהבת אוכל מסוים ולא משחררים את האפשרות לאכול מגוון ולטעום טעמים שונים של אוכל המכונה אצלנו המבוגרים "אוכל בריא". הטכניקה הטיפולית של "הרחקה" מצוינת לטיפול בהתנגדות זו , בעיקר אם היא באה מהמקום הווכחני והמורד. הטכניקה מאפשרת לילד לעבור תהליך של הסברה מבלי לפתוח במלחמה. בנוסף, היתרון בכך שמדברים על הילדה רקפת מאפשר לילד לדבר על מצוקותיה ולדון בה ולא בעצמו ובכך להרחיק את החוויה המאיימת של התמודדות עם הבעיה שלו.
איילת הלר- יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית וכן כותבת שירים וסיפורים."
 
 
לצפיה ב-'אוטו גלידה - מיקי מבורך'
אוטו גלידה - מיקי מבורך
21/06/2018 | 10:54
4
5
"על שלושה חתולים בשלושה צבעים,וארטיקים בכל הצבעים.
על שני חתולים ששמחים לבקש וחתול אחד שקצת מתבייש.
חתול אדום, חתול צהוב וחתול כחול יושבים על החלון ונהנים, כשפתאום...גלין גלין גלין - אוטו גלידה!
לאיש של האוטו גלידה יש ארטיקים בכל מיני צבעים.
האם ימצא כל חתול את הארטיק שהוא רוצה?
סיפור שכולו שמחה לקטנים, והנאה גדולה לגדולים.
מושלם ללימוד צבעים. הספר מלווה באיורים המקסימים של כריסטינה קדמון."
 
 
לצפיה ב-'הר גלידה - מיריק שניר'
הר גלידה - מיריק שניר
21/06/2018 | 10:58
3
4
"דוד ודודה קנו הר גלידה" מרגע ראשון ברור לנו שמדובר בגוזמה משעשעת. "למי הר גלידה?" הסיפור מנסה לסקרן. אפשר לעצור פה ולתת לילדים להשלים: "לילד ילדה." עכשיו הילדים כבר מרותקים לדעת מה יעשו שני הילדים עם הר גלידה, חלומו של כל ילד: "אכלו הר גלידה, הופ! ילד ילדה." ומה היה הסוף? הילדים סקרנים לדעת: "גמרו ואמרו:" מה אמרו? גם פה כדאי לתת לילדים להשלים: "היה טוב תודה!" ושאלה אחרונה: "למי התודה של ילד ילדה?" והילדים משלימים: "לדוד ודודה, על הר של גלידה." כך הסיפור הופך לדו שיח ולקריאה משותפת, שמשמחת ומרתקת ילדים.
 
איורים
ורדה לבני. איורים בצבעי גלידה רכים ומגרים.
 
הסיפור של הסיפור
מי לא חולם על הר של גלידה? הסיפור הזה הוא הזמנה לחוש הטעם המרכזי כל כך בגיל הרך, להשתתף ולסייע בחגיגה של ההתעניינות בספרים, בסיפורים, בקריאה.
 
 
לצפיה ב-'גלידה - שיר ילדים'
גלידה - שיר ילדים
21/06/2018 | 11:07
2
4
לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
21/06/2018 | 11:10
1
3
לצפיה ב-'תמונת היום '
תמונת היום
21/06/2018 | 11:23
2
לצפיה ב-'ויש את רוני והגלידה- וארמון מגלידה סיפור חמוד'
ויש את רוני והגלידה- וארמון מגלידה סיפור חמוד
21/06/2018 | 12:09
1
3
לצפיה ב-'שחרזדה, מקסים ומעורר תאבון.'
שחרזדה, מקסים ומעורר תאבון.
21/06/2018 | 16:41
1
לצפיה ב-'אירועי חודש הקריאה בחיפה בסימן 70 למדינה'
אירועי חודש הקריאה בחיפה בסימן 70 למדינה
21/06/2018 | 10:40
1
4
ריד יוצרים חיפאיים, הכולל קשת רחבה של סופרים ויוצרים כולם בני העיר חיפה, בנוסף תתקיים הצגת ילדים בכל אחד מימי היריד. [הכניסה חופשית] https://haipo.co.il/item/98083
 
לצפיה ב-'16 ציורי מפלצות מקסימים של ילדים מאת המאייר אהרון זנז '
16 ציורי מפלצות מקסימים של ילדים מאת המאייר אהרון זנז
21/06/2018 | 10:43
2
לצפיה ב-'למה אין אחים בספרות הילדים העברית? '
למה אין אחים בספרות הילדים העברית?
21/06/2018 | 10:34
15

הם חלקו בלונים ותירס חם עם חבריהם - אבל הילדים במיטב הקלאסיקות כמעט לא בילו עם אחיהם. הספרות העברית לילדים הזניחה את אחת ממערכות היחסים החשובות ביותר בחייו של ילד, והכול התחיל בימי קין והבל
דנה בלאנדר פורסם:  20.06.18

"אימא של רותי הביאה מתנה, שמחה וששון, לכל ילד בלון" – לאורי, לרון, לסיגלית, לרותי ולאלון. אימא של רותי הביאה מתנה לחמישה ילדים. ילדים שאינם אחים. הרי היא אימהּ של רותי בלבד. הספר "חמישה בלונים" (מאת מרים רות), יחד עם קלאסיקות נוספות של ספרות ילדים בעברית כמו "תירס חם", "הבית של יעל" (גם הם של מרים רות), "אבא עושה בושות" (מאיר שלו) "ויהי ערב" (פניה ברגשטיין) - מתארים כולם ילדים יחידים, או חבורות ילדים שאינם אחים.

גם באיורים לספרי ילדים מתוארים פעמים רבות קבוצות ילדים שאינם אחים (למשל איוריה היפים של אילזה קנטור בספר השירים של פניה ברגשטיין "בוא אליי פרפר נחמד", של ילדי גן או ילדים השוכבים לישון בבית הילדים בקיבוץ, כשהכלב שומר עליהם).


כל אלה הם ספרים נהדרים שעומדים במבחן הזמן. הם מתארים חוויות ילדות אוניברסליות, נוטלים סיטואציות יומיומיות רגעיות שחובקות אתגרים רגשיים מורכבים, ומציגים אותן בחרוזים ובניגון של מילים החודרים הישר לליבם של הילדים וההורים (שהרי אם ההורים לא היו מתחברים אליהם, הם לא היו קונים אותם דור אחרי דור ומקריאים אותם שוב ושוב בכל ערב). בשל הפשטות, הכנות, הישירות, המצלול והאיורים שובי הלב, אי ההתיילדות המעושה והיעדר המבט השיפוטי – ממשיכים ספרים אלה, שנכתבו לפני עשורים רבים, לככב בכל רשימה של ספרי הילדות הקלאסיים בעברית.

אולם, מעניין שבכל הסיפורים האלה לא מופיעים אחים, ואין התייחסות ליחסי אחאות. יוצא מהכלל המחזק עוד יותר את הטענה הוא הז'אנר של סיפורי "נולד לי אח". סיפורים אלה יוצרים את הדימוי המוטעה שאחים רק נולדים ונשארים תינוקות בכיינים מושכי תשומת לב הדוחקים את מעמדם הבלעדי של אחיהם ואחיותיהם הבכורים. אומנם הלידה של אח או אחות קטנים היא אירוע רב משמעות בחייהם של ילדים, אך מערכת היחסים הנרקמת בין האחים כשהם גדלים משמעותית אף יותר לפיתוח היחסים החברתיים של הילדים, לעולמם הרגשי ולחוויות החיים שלהם.

מהתנ"ך עד הקיבוץ
אחאות היא אחת ממערכות היחסים החשובות בחייו של אדם. בדרך כלל, למעט נסיבות טרגיות, האחים והאחיות הם אלו שחולקים הכי הרבה שנות חיים במקביל. בתקופת הילדות השעות שבהן מבלים אחים יחד שוות או אפילו עולות על אלה שהם מבלים עם ההורים. האחאות היא הזירה שבה מתנסים הילדים באופן החי והבועט ביותר (לפעמים תרתי משמע) במערכות יחסים הדומות לאלה עם קבוצת השווים שלהם, האחים והאחיות מהווים מודל לחיקוי ראשון במעלה, ובשל הדומות, אפילו יותר מההורים (בת יכולה להזדהות ולרצות לחקות את אחותה המשחקת כדורגל, משום שסביר פחות שאימה משחקת כדורגל). המחקרים המעטים שנעשו על יחסי אחים מלמדים שיש להם השפעה אפילו על בחירת בני הזוג.

לאור זאת, איך ייתכן שבמדינה שבה שיעור הילודה הוא הגבוה מבין מדינות ה OECD ובכל משפחה בה יש בממוצע לפחות שלושה אחים ואחיות, כמעט שאין ספרי ילדים העוסקים ביחסי אחים?

להמשך קריאת המאמר  https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5290524,00.html
לצפיה ב-'כלוב'
כלוב
20/06/2018 | 16:11
3
2
 
כלובים מופיעים בספרה של פמלה טרוורס ."מריפופינס "
כבלובים -אפשר היה להציץ .
המקום אזור בגן החיות לשם הגיעו ג'יין ומיקל המומים ונסערים
וזה מה שראו .
בכלוב אחד פסעו הלוך ושוב שני אדונים בגיל העמידה לבושים במכנסים מפוספסים ולראשם מגבעת צילנדר,והביטו דרוכים מבעד לסורגים,....
ילדים בכול הצורות והגדלים החל בתינוקות בכותנות ארוכותו מעלה,השתולל בכלוב אחר. בעלי החיים שמחוץ לכלוב צפו בהם בענין רב, אחדים מהם ניסו להצחיק את התינוקות בכך שתחבו כפות או זנבות מבעד לסורגים. ג'ירפה אחת מתחה את צווארה הארוך מעל לראשים של שאר בעלי החיים ואיפשרה לילד קטן בחליפת מלחים לדגדג לה את האף ....."
הערה 
הגעתי לאותם עמודים בספר- מריפופינס בהם מסופרים הקטעים על אנשים בכלובים.....הרגשתי צביטה בלב ,הכתבה של הבוקר צצה מול עיני .
טוב שהחיות  בעלי הלב הרגיש ניסו לעודד את הקטנים , .
חבל שזה רק בסיפור .
 בתקוה לשינוי  מהיר  .......כול מילה מיותרת . 
לצפיה ב-'תיקון קל '
תיקון קל
20/06/2018 | 16:12
2
1
בכלובים אפשר היה להציץ .
לצפיה ב-'לשחרר את הפיות '
לשחרר את הפיות
20/06/2018 | 16:20
1
3
באחד הכלובים הוחזקו הפיות.הן היו עצובות ."היא הרימה את הבד וראתה את הפיות מצונפות יחד בפינת הכלוב וכובשות את פניהן בידיהן הקטנות
מי שהחזיק אותן בכלוב היה מנהל הקרקס רופוס הגדול. 
הן סיפרו לנועה ההמומה {שניגשה לכלוב הפיות } על הפחדים שלהן,על חוסר הכוחות להציל את עצמן, על חוסר האונים והניצול- "החיים בשבי מחלישים אותנו מאוד.אמרו
 
"לשחרר את הפיות "
יהודית קציר
טלי מנשס  
לצפיה ב-'שינוי '
שינוי
21/06/2018 | 08:37
והיה שינוי.
בוקר טוב לכולכם . בוקר של המשך שגרה נעימה .
 
לצפיה ב-'מי מכיר את זכריה התימני הקטן וחבורתו?'
מי מכיר את זכריה התימני הקטן וחבורתו?
20/06/2018 | 20:21
8

הכירו את "זכריה התימני הקטן או כנופייה עורכת ציד על אוסף הבולים", ספר החבורות הראשון בעברית שנכתב בהשראת "אמיל והבלשים"

חן מלול | 18.06.18 |

כבר בשם הספר נרמז הקורא על נקודת המבט המעט שונה שלו – הדמות שמניעה את הסיפור קדימה היא דמותו של זכריה "התימני הקטן", בן להורים קשי יום מתימן. במעין היפוך התפקידים המסורתיים של חברי חסמב"ה עומד זכריה התימני גיבור ספרנו בראש כנופיית חבריו, וכך בהתאמה נקרא ספר החבורות הראשון בעברית "זכריה התימני הקטן או כנופייה עורכת ציד על אוסף הבולים".

כל ספר ילדים צריך תסבוכת שגיבוריה יוכלו להתיר, והתסבוכת של זכריה מתעוררת כשיום אחד מגלה מר קיפוד, מנהל בית הספר שבו לומדים זכריה וכנופייתו, שאוסף הבולים יקר הערך שלו אבד. זכריה מואשם בגניבה ונאלץ להגן על שמו הטוב, זאת למרות שהוא מאמין שזהותו של האשם האמיתי ידועה לו – "איש-קרחת" המסתורי. כשהם רכובים על חמורים יוצאים זכריה וחבורתו מהמושבה לתל אביב – ללכוד את האשם ולהחזיר את האוסף הגנוב.

כמעט שאיננו יודעים דבר על שיתוף הפעולה שהוליד ספר פורץ דרך זה. לפחות חמישה ספרים נוספים הוציאו יחד המחבר אליעזר והמאייר לב דיקשטיין, ארבעה מהם פורסמו כספרים מקוריים ואחד כעיבוד לסיפורי שלום עליכם. מה שהוצג לקהל הקוראים הצעירים כחלוקה קשיחה בין ספר מקור לעיבוד הוא למעשה הפרדה שרירותית בהרבה. בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת, התקופה שבה נכתבו הספרים, הגבולות בארץ בין יצירה מקורית למעובדת טושטשו לא פעם, ויוצרים עבריים שחיפשו מודלים חדשים לספרות הילדים לא חששו לרעות בשדות זרים, לספוג השראה, לסחוב בדיחה או קו עלילה ולחזור בחזרה כשבאמתחתם סיפור מגויר לעברית.

היוצרים החדשים ידעו שספרות לילדים איננה ספרות ילדותית (ומכאן שגם מטופשת) הנשלפת ברגע של השראה או פנאי מן המותן. כמו כל ז'אנר כתיבה מבוסס אחר, גם ספרות הילדים מצריכה בסיס איתן ומסורת של כתיבה – כאלה שהיו חסרים עדיין לעברית. זה לא אמור להפתיע אותנו שעלילת הספר "זכריה התימני" מזכירה באופן מחשיד את עלילתו של ספר אחר, "אמיל והבלשים" של הסופר הגרמני אריך קסטנר.

מדוע נבחר "אמיל והבלשים" כספר מודל? אין תשובה ברורה, אבל אפשר לספק ניחוש מושכל. "אמיל והבלשים" של קסטנר הוא לא רק אחד מספרי החבורות המפורסמים והאהובים ביותר, ספר שתורגם לעשרות שפות והופץ במיליוני עותקים, אלא גם ספר שהתחיל סוגה ספרותית חדשה לגמרי – הרפתקה בלשית המתרחשת בתפאורה יומיומית ומוכרת. זהו גם ספר החבורות הראשון שנכתב לילדים.

בספרו הראשון "אמיל והבלשים" עשה קסטנר שימוש נרחב בעובדות חייו ובעיקר בשמות הדמויות בספר: אמיל הוא שמו הראשון של אבי הסופר ושמו השני של הסופר עצמו; אמו של קסטנר ואמו של אמיל עובדות שתיהן בתור ספריות; אפילו הסופר הבוגר קופץ להתארח בשורות מספר – תחילה כעיתונאי אלמוני ובהמשך בשמו המלא (אריך קסטנר) המראיין את אמיל וחבורתו לעיתון שבו הוא עובד.

להמשך הכתבה   http://blog.nli.org.il/zechariah/
לצפיה ב-'הדמעות של דבורה עומר '
הדמעות של דבורה עומר
20/06/2018 | 20:13
10

"יהיה צורך לעשות ניתוח פלאסטי להקובץ", "למי מעניין מה שתמר רושמת ביומנה", "תייעצי עם אביך, שידריך אותך" ועוד מילים קשות במכתב הדחייה שקיבלה הסופרת דבורה עומר מהמו"ל הראשון שאליו שלחה את ספרה הראשון "דפי תמר"

הדר בן-יהודה | 20.06.18 |

כשהייתה דבורה עומר בשנות העשרים לחייה, אז עוד קראו לה דבורה מוסנזון, היא עבדה כמורה צעירה בבית הספר של קיבוץ מעוז חיים, אותו קיבוץ שהיא עצמה הייתה הילדה הראשונה שלו. עבודתה היומיומית בבית הספר הייתה ההשראה לכתיבת סדרת הספרים האהובה "דפי תמר" .

"הכול התחיל במקרה. היייתי מורה בקיבוץ, כי אספת חברים החליטה על כך. הייתה לי כיתה נהדרת, כיתה ו'. באתי לבית הספר יחפה, במכנסים קצרים ותלמידי קראו לי דבורה'לה. כיוון שאני אוהבת לכתוב, ביקשתי מהם לכתוב חיבור על החופש הגדול. הם כתבו בסגנון טלגרפי: קמתי בבוקר, אכלתי, שחיתי.

סיפרתי להם שמצאתי יומן של נערה אלמונית בשם תמר וקראתי להם פרק מיומנה, כדוגמה לכתיבה טובה יותר. הם נהנו וביקשו ממני לקרוא פרקים נוספים. מאז, מדי יום שישי כתבתי ואחר כך קראתי להם פרק אחד. כך נולד הרעיון של 'דפי תמר'."

היומן של תמר היה מבוסס על יומנה של הילדה דבורה מוסנזון בכיתה ו'. השם תמר הוא שם שדבורה המציאה לעצמה בתור ילדה כי לא אהבה את שמה (היא נקראה דבורה על שם סבתה שנפטרה בזמן ייבוש הביצות בגיל 28).

הילדה דבורה עומר, ארכיון דבורה עומר בספרייה הלאומית
בעידודם של התלמידים ושל אביה, הסופר והעורך משה מוסנזון, העזה דבורה לשלוח את ביכורי פרי עטה לעיתון "דבר לילדים", שם הם התפרסמו תחת השם "דפי תמר".


מדור "דפי תמר" ב"דבר לילדים", ספטמבר 1959 (תשרי תש"ך)
אוריאל אופק שהיה אז סגן העורך של "דבר לילדים" הוא שקיבל את דפי היומן מעומר והפך אותם למדור ואחרי כן הציע לעומר להפוך את המדור לספר ולהגישו להוצאה לאור.

עומר שלחה את כתב היד להוצאת מ. ניומן וציפתה לטוב. אחרי המתנה ארוכה היא קיבלה לבסוף את המכתב הבא:

19.8.58

לכבוד

מרת דבורה מוסנזון, ברכת שלום.

גמרתי לקרוא את ספרך. בראשית דברי ברצוני לציין, שיש כמה רשימות נאות, אבל, זה אינו נותן לך רשות להמציא להוצאת ספרים כתב יד, מלא שגיאות דפוס, בלתי מותקן.

ועכשיו אחרי שהרבצתי, הוקל לי במקצת ואגיד לך, שיהיה צורך לעשות ניתוח פלאסטי להקובץ. דרך כלל, קשה לכתוב בצורת יומן ושיעניין קהל רב. ועליך להודות, שאם אני ניגש להוציא את הספר, עלי יהיה להשקיע בו אלפי ל"י. ובטרם משקיעים, בוחנים, אם יהיה כדאית ההשקעה. ובכן, איך אמרה נכדתי בת התשע וחצי, "אבל למי מעניין מה שתמר רושמת ביומנה, אף אני רושמת יומן, אבל זה סודי בהחלט…" כלומר קליאנטית אחת פחות.

חוץ מהערותיו על "ניתוח פלאסטי להקובץ" ועל "למי מעניין מה שתמר רושמת ביומנה" הוסיף המו"ל ניומן שורה של הערות על קטעים מתוך הספר וביקורת על כך ש"יש רושם שזה נכתב מהראש ולא מתוך מגע ממשי". את מכתבו בחר לסיים במילים פוצעות אלה:

בקצרה, תתייעצי עם אביך, שידריך אותך כיצד להכין את הניתוח ואחרי כך, ברצון אעיין מחדש בספרך.

תשובת המו"ל הבוטה גרמה לעומר להחליט להשמיד את כתב היד ולהפסיק לכתוב. לעד.

דמעותיה של דבורה נשרו על המכתב והותירו כתם שניכר גם כיום. לכן מכונה המכתב, השמור בארכיון דבורה עומר שבספרייה הלאומית, "מכתב הדמעה".

להמשך הכתבה   http://blog.nli.org.il/dvora_omer_rejection_letter...
לצפיה ב-'שיר שכתבתי-העפיפון והמלפפון.'
שיר שכתבתי-העפיפון והמלפפון.
20/06/2018 | 09:14
5
9
עפיפון פגש במלפפון,
התגרה בו זה הראשון,
אתה על הקרקע צומח
בלי טעם ובלי ריח,
אני גבוה עף בשמיים
ונהנה מכל רגע כפליים.
אז המלפפון קרא:
אני שורשי באדמה
ואותי אוכלים בהתלתבות רבה
ואיזו תןעלת בך
עף ןעף ללא מטרה.
העפיפון ענה בצעקה:
אני משקיף על העולם
הרוח מעיפה אותי לעיני כולם,
לי זנב ארוך ונפלא
ואני פי כמה גדול ממך.
באותו רגע נשבה רוח חזקה,
העפיפון ניסה להאחז בקרקע.
עזור לי, עזור ליאחיקר, אני עייף ורוצה לנוח
ולעוף כרגע אין לי מצב רוח.
אך הרוח התחזקה
והעפיפון הועף ונקרע
ומושפל ילל ובכה
וראשו השפיל לקרקע.
לצפיה ב-'מקסים הרעיון והכתיבה'
מקסים הרעיון והכתיבה
20/06/2018 | 12:20
1
לצפיה ב-'לחרצית 10 '
לחרצית 10
20/06/2018 | 15:47
4
אין יפה משיחה בין העפיפון למלפפון ,על הרעיון המקורי ישר כוח!.
ומי יתן והרוח תעיף רק עפיפוני שלום . 
לצפיה ב-''
21/06/2018 | 10:27
2
1
לצפיה ב-'תודה על הפירגון.'
תודה על הפירגון.
21/06/2018 | 16:38
1
1
לצפיה ב-'חרצית יקרה,מקסים '
חרצית יקרה,מקסים
22/06/2018 | 11:03
2
לצפיה ב-'הספר ''מרגל בסלון''.'
הספר ''מרגל בסלון''.
19/06/2018 | 17:22
7
21
כתבו:מנחם משגב ושרגא וקסלר.
הוצאת אלרום.
138 עמודים.
שרותי הבטחון בארץ התמודדו מאז קום המדינה בשאלה:האם שתלו הסובייטים מרגלים בישראל? במאמר בידיעות אחרונות התפרסם הראשון בסידרת מאמרים''רשימת מיטרוקין-מרגלים בתוכנו.'' במסמכי בכיר קג''ב שערק למערב נמצאה רשימת אישים שפעלו כסוכנים סובייטים בישראל וביניהם חברי כנסת, אנשי תקשורת, גורמי מודיעין, מהנדסים בפרויקטים רגישים וקצינים בצמרת צה''ל. מאיר, שמספר ספורים רבים על עברו, מספר על בן דודו מאייר נחושתן. ידיד המשפחה אברהם סלוצקי הציע לו להיות סוכן תושב בפלסטינה ובתמורה יעזור לו בקליטה, כי אין נציג רוסי באזור. אברהם הסביר לו שברית המועצות החדשה רואה במדינה היהודית שתקום ודאי בקרוב ברית פוטנציאלית. הסובייטים מעונינים בהצלחת הישות היהודית ויעשו כל שביכולתם שהישות היהודית תהפוך למדינה ומאייר יהיה שליח באזור. כך הוא הפך לסוכן חשאי מטעם שרות הריגול הסובייטי בפלסטינה. מאיר המספר היה נער השליחויות שלו. מאייר מילא הוראות שהועברו אליו. ב-1949 פנה למוסד וסיפר הכל. הוא עבד במוסד והיה מתאם פעילות ומידע בין המוסד לקג''ב.
הרומן מתבסס על ספור חייו של אביו של ד''ר שרגא וקסלר שהוא אחד ממחברי הספר. האב מאיר וקסלר נולד ונפטר בישראל שבע חוויות והרפתקאות.
הספר מרתק ומעניין. הספורים רבים ומענינים. מומלץ לנוער בוגר ולמבוגרים.
לצפיה ב-'תודה לציפי לוין ולחולית על הספר.'
תודה לציפי לוין ולחולית על הספר.
19/06/2018 | 17:26
6
5
לצפיה ב-'לחרצית 10 '
לחרצית 10
19/06/2018 | 20:17
1
8
התודה לציפי ,מבינה שנהנת מהספר.
לצפיה ב-'מאד '
מאד
19/06/2018 | 22:44
3
לצפיה ב-'חרצית זה היה ישירות מציפי לוין'
חרצית זה היה ישירות מציפי לוין
19/06/2018 | 22:43
3
5
לצפיה ב-'חשבתי שהכוונה אלי..'
חשבתי שהכוונה אלי..
19/06/2018 | 22:45
2
5
לצפיה ב-'שחרזדה '
שחרזדה
20/06/2018 | 07:43
1
2
ראיתי שגם את קיבלת ספר בשם "הבריחה לשום מקום "
קראתי את הדברים שכתבת .
שלחתי לציפי קישור .
הוספתי תודה גם בשמי.
בוקר טוב.
 
לצפיה ב-'תודה ספר נהדר'
תודה ספר נהדר
20/06/2018 | 12:20
לצפיה ב-'נפטר הסופר נתן שחם.'
נפטר הסופר נתן שחם.
19/06/2018 | 17:35
4
הסופר נתן שחם, חתן פרס ישראל לספרות, נפטר אתמול בגיל 93 בביתו בקבוץ בית אלפא. הוא מחשובי הסופרים של דור הפלמ''ח. הוא נולד בת''א ולמד בגימנסיה הרצליה. בתחילת שנות ה-20 לחייו התגייס לפלמ''ח והשתתף במלחמת העצמאות. ב-1945 הצטרף לקבוץ בית אלפא. במקביל פירסם שירים בעיתון''על המשמר'' וסיפורים ב''ילקוט הרעים.'' ב-1948 ראה אור הרומן הראשון שכתב:''דגן ועופרת.'' במקביל לרומנים ומחזות כתב גם ספרי ילדים.
מתוך ידיעות אחרונות. מאת:אלעד זרט.
לצפיה ב-'ובאחד מימי שלישי '
ובאחד מימי שלישי
19/06/2018 | 15:33
7
מייקל בנם של אדון בנקס וגברת בנקס ,התנהג מאוד לא יפה .
שפך את מי התקלחת של אביו שהחזיקה אלן,לקק ללוא רשות מהקערה ממנה אפתה הטבחית גברת בריל ,לחמניות מתוקות,ועדין לא סיימה להכינם .התנגש ברוברטסון איי , קשר את הזנב של אנדרו הכלב של העלמה עפרונית,והכתים את בגדיו היפים ,ואת שולחן העבודה של אביו בדיו כחול .
הוא לא חש חרטה,ולא היה איכפת לו ,הוא נהנה להיות רע ,הוא אמץ את הרוע אל ליבו ,כאילו היה חבר שלו  ולא הצטער ."אני שונא להיות טוב ",הוא אמר לעצמו בקול רם." עמוד 84.-85
עד שמירי פופינס נכנסה לתמונה . 
מתוך הספר שהזכרתם רבות "מריפופינס" של פמלה טרווס.  
לצפיה ב-'סקירת ספר- הבריחה לשומקום'
סקירת ספר- הבריחה לשומקום
18/06/2018 | 16:36
35
איורים-אבי קץ
הוצאת הקיבוץ המאוחד
קיבלתי לסקירה מציפי לוין בתודה

"הבריחה לשומקום"
הספר מספר את סיפורם של שני ילדים, בני דודים,
שגדלו בתימן.
את שמעון הצעיר הבריחו שליחי הסוכנות לארץ
ובן דודו מאיר נלקח שנים קודם, לכת חרדית בקנדה.
מאיר נאלץ להסתגל לנוהגי חיים זרים מוזרים
לשפה ולאוכל שהוא לא מכיר,
שחור יחידי, במהרה הפך נושא להצקות וללעג  מהילדים .
למעשה הובא לשם כדי לאסוף תרומות לישיבות שבהם למד.
מאיר היה אומלל, וזה לקח אותי שנים רבות אחורה בזמן.
בהיותי כבת 9 נשלחתי למוסד חרדי בירושלים
דבר ראשון עשו לי קרחת, לעג ובוז ספגתי מהבנות שם,
שפה לא מוכרת, אידיש, עברית,
מנהגים ונוהגים זרים  וללא משפחה..
בחופשה הראשונה לא חזרתי.
גורלו של שמעון בארץ היה די דומה,
גם הוא נשלח לישיבה חרדית, אשכנזית
גם הוא היה ללעג וצחוק מהילדים.
שמעון החליט לברוח
לאחר מאמצים רבים מאד בדרך לא דרך..
את הספר חייבים לקרוא כדי לדעת מה קרה אז לילדי העולים.
הספר כתוב בשפה רהוטה בעברית יפה ועכשיות ,
מספר את סיפורי העולים ובייחוד הילדים
מספר את סיפור המעברות והקשיים של העולים ועוד
קראתי ולא יכולתי להניח עד שסיימתי וקראתי שוב חלקים ממנו.
תודה לך ציפי .



לצפיה ב-'אלטע זאכן /2018'
אלטע זאכן /2018
17/06/2018 | 22:37
2
10
רינת הופר: כתבה ואיירה
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר/2018
 
קול מוכר האלטא זאכן,שלפעמים אפילו הפחיד אותי בילדותי,עלה באוזני ברגע שפגשתי בספר.
אז,מוכר האלטא זאכן הופיע ברחובותינו כשהוא מכריז על סחורתו,'אלטע זאכן','אלטע זאכן', קול חזק שהדהד עד תוככי הבתים.ולא הצלחתי להעלות מזכרוני באיזה דרך הוביל את הסחורה,האם בעגלה וסוס או רכב ישן,בכול אופן קולו הודיע על בואו,ועימו חפצים ישנים שאסף או קנה או רצה למכור קשורים בחבל.
ובבית כאשר היה צורך לזרוק חפץ ישן "העליבו" אותו קשות- "אלטע זאכן " אמרו עליו -דבר מיושן,נטול ערך,תם זמנו.
לא כך בספרה של רינת הופר,החפצים המיושנים,שהונחו, נזרקו ,הועברו ,קיבלו חיים.
ומעשה בסבתא, אישה חמודה "סבתא עם מנגינה",שעשתה מעשה היא העבירה אלטע זאכן, גרוטאות! לגינת השכונה,בו שוהים ומשחקים ילדים. 
בראשונה הביאה עימה במשאית:סלים,שידות,כסאות ועוד.ובשניה סירים מחבתות כדים קופסאות ועוד.ועודדה את הילדים "בואו לראות! בואו לראות!".הגינה רעשה,הילדים מצאו מציאות,"ספה ישנה יכולה להיות מגלשה "
וכחרוזי רינת הופר:
"באים הילדים,מוצאים מציאות 
וממציאים מהן המצאות ".
שיחקו ונהנו,שיתפו פעולה ויצרו,בנו והקימו הוסיפו."גן הרפתקאות,הרפתקאות מגרוטאות".הגרוטאות קמו לתחיה ולבטח בליבם אמרו תודה הן סבתא הן לילדים . 
עבר שבוע סבתא עם מנגינה,לא הופיעה.סבתא חסרה מאוד בגינה.הילדים שהתרגלו לנוכחותה החליטו לחפשה,איך?
כורסא ישנה וקרועה שהובאה בשעתו עלידי סבתא,הפכה בידי הילדים מיד לאוירוטובוספינה  ... לא היה פשוט להרכיבה,לציידה,להפיח בה חיים.הילדים לא ויתרו,גילו יצירתיות,מרץ,וחריצות,כולם באחת נרתמו להפעלתה,לבסוף זה קרה הכורסא התרוממה ועלתה לאוויר.הילדים יצאו למסע.
האם הגיעו אל הסבתא? ומה אפשר לספר על הפגישה? והגרוטאות האם עדין הם בגינה?.
ספר חמוד בחרוזיו ובאיוריו החיננים,עם מעוף ודמיון 
ומסר קטן- בכול גרוטאה,אם רק תביטו תתבוננו ותרגישו ,יש בה משהו  מיוחד,אפשר להוביל אותה הלאה,ליצירה,למשחק או לחצר.    
 
בסוף הספר יש מילים הקשורות לנושא בשפת האיידיש כמו שמונצעס ,שמאטס בוידעם ,המעלים זכרונות מבית אבא. .   
נהנתי מאוד .
"אסף עולה על שרפרף 
ואומר אני ג'ירף,"
לצפיה ב-'תיקון קל '
תיקון קל
18/06/2018 | 06:18
1
6
פתיחה :קול מוכר של ...
לצפיה ב-'נוסטלגיה. אני נזכרת בילדותי. אני זוכרת את שני הגברים שצעקו'
נוסטלגיה. אני נזכרת בילדותי. אני זוכרת את שני הגברים שצעקו
18/06/2018 | 10:43
5
אלטע זאכן. בזמנו קבלנו חבילות מאמריקה והם קנו אצלנו בגדי גברים שהיו אז מבוקשים.
לצפיה ב-'תמונת היום'
תמונת היום
18/06/2018 | 10:23
2
12
לצפיה ב-'חמוד מאד.'
חמוד מאד.
18/06/2018 | 10:37
1
4
לצפיה ב-'תודה חרצית יקרה ותמונה נוספת '
תודה חרצית יקרה ותמונה נוספת
18/06/2018 | 11:03
8
לצפיה ב-'פעם עקב אחרי לויתן /2018 '
פעם עקב אחרי לויתן /2018
18/06/2018 | 08:35
1
47
כתבה :אורית ברגמן 
עיצוב :עדה ורדי 
רחל זנדבנק ,עורכת הספר. 
בהוצאת כתר / 2018
 
נורית חברתה הטובה של גיבורת הסיפור,עזבה עם משפחתה "לעיר רחוקה".רגע עצוב,משפיע,רגע של חוסר אונים,חשה הילדה.
באותו לילה,חשש,געגוע,חוסר שקט,אי ודאות,ודאי הציף את תחושותיה.באמצע הלילה היא התעוררה."שריקה מוזרה מהדהדת ,נמוכההה " משכה את תשומת ליבה.,היא קמה ממיטתה וניגשה לחלון.את טיב השריקה  המסוימת בחושך לא גילתה.
הבוקר בא,בשורות מקילות ללב הוא לא הביא עימו,ארוחת הבוקר נשארה על השולחן,תאבון לא היה לה,"הדרך לבית הספר נראתה לי ארוכה",השריקה נמשכה,ליוותה ,לרגע נעלמה "ושוב ממשיכההה" ,"היא הדהדה" ,בכול ימות השבוע ,בכול מקום,בבית הספר,ברחוב,בגן המשחקים.הילדה היתה כבויה.
אף אחד לא שמע שריקה,גם לא ההורים שאותם שיתפה,התיסכול גבר גם המועקה והפחד.
באחד הבקרים השריקה היתה קרובה מאוד,הפעם הילדה הספיקה לראות, 
מי הוא השורק,מי הוא המעיק,מי הוא זה שהשתלט על מצב רוחה . 
היה זה "לויתן גדול קר ושחור", מעופף בסביבתה מרחף מעליה ועוקב ,היא החליטה להתעלם,דבר לא עזר "הוא ריחף מעל לשער וחיכה". 
איך נפטרים מלויתן? שאלה הילדה, את התשובה היא מצאה בכוחותיה שלה.זה לקח זמן,היה צריך להתאמץ,והיא התאמצה.לא עוד לויתן שורק,חודר,מכוץ,הוא חזר למקום שממנו הופיע,אין לו יותר זכר,הילדה ניצחה, ניצחה ועוד איך!,ושוב בעינה מבט שובבי,היא חיונית ועליזה ובקפיצת החבל גבוה גבוה היא מובילה.
לסיכום.
מסע אישי -ספר נפלא -הנוגע בקושי,בבדידות והופכו למוחשי כול כך ומובן .  
ובמסר הסמוי :
לנצח את המועקה שמשתלטת לא לוותר,להלחם .
הערה קטנה -ואם אמשיך עם תחושותי,התתמודדות של הילדה שגילתה כוחות נפש ,היתה שלה בלבד,ולכן היא ראויה להערכה רבה,אלא מה הספר מחדד את הצורך גם במעורבות מבוגרים,הורים מורים שישימו לב לשינויי במצבי הרוח של הילדים.תמיכה,הקשבה,שיחה ודאי שיקלו ויעזרו.
 
"חשבתי,"אם אף אחד לא רואה אותו ,אולי הוא לא קיים
והחלטתי להתעלם ממנו כמו כולם.
אבל זה לא עזר, הלויתן לא נעלם ."
 
האיורים לא פשוטים,אבל יש כאן מקום מצוין למרחב והזדהות והצלחה,בעת מועקה,או תחושות חזקות של חרדה,פחד או עצב .
 
איך הילדה התגברה?בספר המצוין "פעם עקב אחרי לויתן "
 
אורית ברגמן .   
לצפיה ב-'ספר מעניין.'
ספר מעניין.
18/06/2018 | 10:39

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ