לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1414014,140 עוקבים אודות עסקים

פורום ביולוגיה ומדעי החיים

ברוכים הבאים לפורום ביולוגיה ומדעי החיים ב. קהילה זו בתפוז שמה לעצמה למטרה להיות במה להתדיינות בכל הנושאים הקשורים למדעי החיים, הרפואה והביולוגיה. כאן תוכלו לקרוא, ללמוד, להחכים ולשאול. נשמח לעמוד לרשותכם בשאלות המתעוררות בכם, מתוך סקרנות או בשיעורי הבית. עם זאת, נבקש להקפיד לעיין בתקנון הגלישה בפורום (קישור אליו נמצא בכותרת עמוד הפורום). מאחלים לכם שהות נעימה וגילויים מעניינים - כאן בפורום ביולוגיה ומדעי החיים =====================================================

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ביולוגיה ומדעי החיים

ברוכים הבאים לפורום ביולוגיה ומדעי החיים ב. קהילה זו בתפוז שמה לעצמה למטרה להיות במה להתדיינות בכל הנושאים הקשורים למדעי החיים, הרפואה והביולוגיה. כאן תוכלו לקרוא, ללמוד, להחכים ולשאול. נשמח לעמוד לרשותכם בשאלות המתעוררות בכם, מתוך סקרנות או בשיעורי הבית. עם זאת, נבקש להקפיד לעיין בתקנון הגלישה בפורום (קישור אליו נמצא בכותרת עמוד הפורום). מאחלים לכם שהות נעימה וגילויים מעניינים - כאן בפורום ביולוגיה ומדעי החיים =====================================================
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
אסור לפרסם בפורום!
הפורום איננו פורום שיעורי בית
לא תיעננה שאלות ובקשות שיש בהן משום בקשת פתרון של שאלות כמכלול.
 
ברוכים הבאים לפורום ביולוגיה ומדעי החיים!

חדש/ה בפורום? לחץ כאן! 
 
המשך >>

לצפיה ב-'פרס ישראל 2020 ברפואה לחוקר מתל-השומר...'
פרס ישראל 2020 ברפואה לחוקר מתל-השומר...
21/03/2020 | 12:51
12
שמתעלם ממתן ויטמין-K לילודים
לצפיה ב-'מחלת גי-סיקס-פי-די (G6PD)'
מחלת גי-סיקס-פי-די (G6PD)
08/03/2020 | 09:16
12
האם המחלה מגיעה רק מהאימא?
אפשר הסבר.
אני מכיר את המושגים דומיננטי (שתלטן) ורצסיבי (נסגן).
בכל מקרה, אני מחפש הסבר על הורשת המחלה.
לצפיה ב-'בחינות הרישוי הממשלתיות לעובדי מעבדה רפואית'
בחינות הרישוי הממשלתיות לעובדי מעבדה רפואית
23/02/2020 | 13:44
34
שלום רב,
עזרה דחווווווף
אם יש מישהו כתב את הבחינה  מאפה אני יכול לגשת לחומר הבחינה ?
 
לצפיה ב-'האם האדם ינצח את הנגיפים?'
האם האדם ינצח את הנגיפים?
15/02/2020 | 01:25
1
23
חיידקים ונגיפים הרגו מאות מיליוני בני-אדם לאורך ההיסטוריה, אבל למשך עשורים בודדים, במאה ה-20, נדמה היה שיד האדם על העליונה. מה קרה מאז ומה צופן העתיד?
לצפיה ב-'וירוסים חיים (מוחלשים) מוחדרים לגוף-האדם....בגיוס לצה"ל...'
וירוסים חיים (מוחלשים) מוחדרים לגוף-האדם....בגיוס לצה"ל...
21/03/2020 | 12:56
8
כלומר....זה רק ענין של מי שמתגייס לצה"ל....((בנות שרות לאומי לא חייבות זריקות))...ככה שלאף אחד לא איכפת
לצפיה ב-'הפגעות מחיסון אדמת = בגיל 12...'
הפגעות מחיסון אדמת = בגיל 12...
14/02/2020 | 09:07
13
המדינה מסרבת להכיר בנפגעת חיסון.... אני חושבת שזה קשור לזהותה של הוירולוגית הראשית של משרד הבריאות בזמנו.....שם משפחה זהה לשלנו
לצפיה ב-'ניסויים של cern בישראל....'
ניסויים של cern בישראל....
11/02/2020 | 21:21
18
תאורת הרחוב חוברה לבנין שלי למרות שאין הארקת יסוד... כל ערב הכאבים בלתי נסבלים
לצפיה ב-'איך יכול להיות שוירוס הקורונה מדבק גם לאחר שהבראת ממנו?'
איך יכול להיות שוירוס הקורונה מדבק גם לאחר שהבראת ממנו?
11/02/2020 | 20:28
14
לצפיה ב-'כרוומוזים'
כרוומוזים
31/01/2020 | 19:24
6
27
יש לי מספר שאלות על כרומוזומים:
1. האם כרומוזום הוא דנ"א מלופף? האם הגדרה זו נכונה ומדויקת?
2. הדנ"א מורכב מ-46 כרומוזומים. האם הם מחוברים?
ממקורות שבידיי לפעמים כן ולפעמים לא.
אבל לא ברורה הסיבה.
האם בימינו היא כבר התבררה
השאלה היותר חשובה היא האם המקורות אכן מעודכנים?
תודה, מראש.
 
לצפיה ב-'תשובות:'
תשובות:
04/02/2020 | 01:37
5
31
1. כן. מה ההבדל בין "נכונה" ו"מדוייקת"?
2. הדנ"א לא מורכב מ-46 כרומוזומים. להיפך: 46 הכרומוזומים מורכבים מדנ"א.
לא הבנתי מה פירוש "מחוברים". מחוברים למה? אחד לשני? להיסטונים? לחלבונים אחרים בגרעין התא? מהם ה"מקורות שבידיך"? הם סודיים? מנין שמישהו יידע האם המקורות שבידיך מעודכנים או לא, אם אתה לא מגלה מהם המקורות?
 
הנה משהו מהעת האחרונה שאולי יענה על שאלותיך:
לצפיה ב-'מעניין, אם ככה איך קוראים למכלול של 46 הכרומוזומים...'
מעניין, אם ככה איך קוראים למכלול של 46 הכרומוזומים...
05/02/2020 | 02:46
4
19
עד עכשיו חשבתי שכל כרומוזום מכיל מספר כלשהו של מולקולות DNA, ושלמכלול הכרומוזומים שיש (כמעט) בכל תא בגוף, קוראים DNA, ושבסלנג, לפעמים למולקולת DNA קוראים DNA. עכשיו מסתבר שבעצם הסלנג (הלא תקין?) שבו קוראים למכלול של המטען הגנטי באותם 46 כרומוזומים הוא DNA, (למשל "לתאומים זהים יש את אותו ה-DNA") ואז לא ברור לי איך קוראים בצורה תקנית לכל המכלול, אם בכלל יש לו שם יחיד.... ("מטען גנטי" נשמע לי יותר כמו קידוד של ה-data מאשר המהות הפיזית).
לצפיה ב-'רק תיקון למה שכתבתי'
רק תיקון למה שכתבתי
05/02/2020 | 03:23
17
אם אני מבין נכון, כל כרומוזום מורכב משני גדילים מלופפים שנקראים מולקולות DNA.... רק שאם אני מבין נכון, המולקולות (כאשר לא מבצעות התפצלות) קשורות אחת לשנייה, אז מדוע לא להגיש שהכרומוזום הוא מולקולה אחת שמורכבת משני גדילים של סאב-מולקולות שנקרא להן מולקולות DNA?....
לצפיה ב-'גנום, ובלועזית genome.'
גנום, ובלועזית genome.
05/02/2020 | 04:08
2
19
DNA הוא החומר הגנטי. זה השם המקוצר של החומר ( ששמו המלא הוא DeoxyriboNucleic Acid).
 
כרומוזום הוא מולקולה ארוכה ומלופפת שעשויה מ-DNA, כמו שקפיץ עשוי ממתכת וכמו שקוביית קרח עשויה ממולקולות מים (H2O). .
 
מכלול ה-DNA של יצור חי נקרא גנום.
באדם הגנום מורכב מ-46 כרומוזומים. ביצורים אחרים יש מספר כרומוזומים שונה. לחיידקים, למשל, יש כרומוזום אחד (בד"כ מעגלי).
 
שווה לציין שזה לא כל הסיפור (יש בכל מיני אורגניזמים גם אלמנטים חוץ-כרומוזומאליים, וכמובן, סך ה-DNA בגוף שלך הוא לא רק 46 הכרומוזומים, כי יש לך גם המון DNA שנמצא בגנומים של חיידקי המעיים שלך וכו' וכו') אבל זו התחלה טובה לעשות לך קצת סדר במונחים.
 
 
לצפיה ב-'יופי'
יופי
05/02/2020 | 08:20
1
18
משום מה... "החלטתי" שהמילה גנום מתייחסת לכלל המערכת הגנטית שמאפיינת מין כלשהו, על כל אלליה. ולא לאותם 46 כרומוזומים של תא יחיד (במקרה של בני אדם "תקינים"), אז מה שכתבת עשה לי סדר. את שאר הדברים שכתבת אני מכיר (לפחות לרמת הפירוט שכתבת).
 
תודה.
לצפיה ב-'קודם כל עניתם לי חצי תשובה'
קודם כל עניתם לי חצי תשובה
08/02/2020 | 07:57
51
קודם כל מהו גנום.
גנום (יוונית genos - צאצאצ). בתורשה: יחידת המאגר של האינפורמציה התורשתית. קבוצה או מערכת מינימאלית של כרומוסומים שנוצרה מ-זיגוטה [תא שנוצר מהתחברותן של שתי גמטות; ביצית מופרה; ראשית העובר (מהמילה היוונית zygote = מושמה בעול)] או מ-גמטה [תא-מין (זכרי או נקב) המתחבר בשעתה ההפריה עם תאי-מין שונה, ליצירת זיגוטה...] מערכת-כרומוסומים סגולית לאורגנאיסם מסוים.
קיבלתי חצי תשובה.
שוב אני שואל: האם הכרומוזומים בדנ"א מחוברים זה לזה או פרודים זה מזה או גם וגם?
לסעיף הראשון בשאלה - האם הכרומוזומים מחוברים זה לזה? עניתם שכן.
מה עם האפשרות השלישית? - גם מחוברים וגם פרודים?!
גם לגבי האופציה השנייה? יכול להיות דנ"א (שיש לו הגדרה כימית טהורה בלי קשר לתפקידו הביולוגי שנוספה לו במהלך השנים) המורכב אך ורק מקטעים (אולי דווקא לא כרומוזומים) פרודים?
 
 
לצפיה ב-'עזרה בהמלצה על מיקרוסקופ'
עזרה בהמלצה על מיקרוסקופ
30/01/2020 | 03:34
1
20
שלום,
 
אני מעוניין לרכוש מיקרוסקופ אור ביולוגי ברמה טכנית גבוהה ובאיכות טובה לשימוש אישי עד 3,000 ש"ח.
יש כל מיני אפשרויות בשוק (או לפחות אלו שעלול מהגיגולים שלי) ואני מעט הולך לאיבוד (לצד מיקרוסקופים שמגדילים פי 2,000 ישנה הטענה שכל הגדלה מעל 1,000 היא דיגיטלית בלבד וחסרת משמעות, למשל).
 
הרבה חברות, הרבה סוגים וכולי - אשמח להכוונה.
 
מבחינת צורך? אני בעיקר מאד מעוניין להסתכל על העולם מעבר לעדשה ברמה גבוהה. מגרגיר חול, דרך פיסת בשר או שכבות תאים של עלה ועד דוגמת זרע.
 
 
אשמח לכל עזרה בנושא,
ליאור
לצפיה ב-'כמה נקודות:'
כמה נקודות:
30/01/2020 | 12:34
17
באמת שאין טעם וצורך בהגדלה גבוהה מ X1000 (למעשה ךדברים שתארת גם X400 זה די והותר).
 
לדגומה דברים שצילמתי עם הבת שלי לפני כמה שנים עם מקרוסקופ זול (125$) ופשוט עם הגדלה עד X400 וחיבור למצלמה דיגיטלית. יש שם קישור למיקרוסקופ שקניתי.
השתמשנו בו גם לפרוייקטים אחרים בבית הספר כמו יצורים במי שלולית וכדומה.
אפשר לחפש מיקרוסקופים דומים אולי עם מצלמה יותר טובה (מבחינת רזולוציה).
 
לצפיה ב-'שאלות בקשר לעצב התועה'
שאלות בקשר לעצב התועה
13/01/2020 | 12:49
6
23
שלום לכולם,
 
פעמים רבות שמעתי את הטענה כי העצב התועה הוא דוגמה לתכנון לקוי בגופנו, אך נתקלתי לאחרונה בכמה מאמרים שטוענים כי הדבר אינו נכון:
 
 
מועלות שם מספר טענות, למשל שקיימת מוטציה שכן גורמת לעצב הזה להיות קצר אצל בערך 1% מהאוכלוסיה, ושמוטציה כזו התרחשה מיליוני פעמים אצל יונקים, אך למרות זאת היא לא התפשטה באוכלוסיה דבר שמוכיח כי אין לעצב מקוצר כזה יתרון וכנראה (לפי המאמר) הדבר אף עלול לגרום לנזקים כמו קשיים בבליעה ובנשימה.
 
המאמרים (לפחות השניים הראשונים) יותר מדי טכניים בשבילי, אשמח אם מישהו יוכל להסביר בקצרה מה הנקודות העיקריות שמועלות שם ומה לדעתו התשובה לכך (נקודה אחת רשמתי בפסקה הקודמת).
 
שאלה נוספת בהקשר, כאשר אני מסתכל באיור הזה מתוך ויקיפדיה, אני כן רואה עצב (צבוע באיור בירוק) שמחבר ישירות בין המוח לבית הקול, מה ההבדל בינו ובין העצב התועה? האם הוא לא מבצע את אותו תפקיד?
 
אשמח לתשובות,
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'אתה מביא לנו מאמרים מאתרים של בריאתנים'
אתה מביא לנו מאמרים מאתרים של בריאתנים
13/01/2020 | 13:58
5
24
ומופתע שהם טוענים נגד האבולוציה ובעד תכנון תבוני?
אין לי כוונה לקרוא ולנתח מאמרים של בריאתנים - סביר להניח שהם מעוותים נתונים, או מביאים נתונים חלקיים, או נתונים שלא מגובים במחקרים מדעיים.
 
למשל לגבי ה-1% הזה: הנה מאמר סקירה מ2018 http://www.ama.ba/index.php/ama/article/view/345/p... שמדבר על זה.  
התדירות היא 0.3-0.8%. זה לא מסכן חיים - אלא במקרה של ניתוח בבלוטת התירואיד -אם המנתח לא יודע מראש שהעצב לא עובר במקום הנכון - וגם אז זה לא מסכן חיים אלא עלול לגרום לשיתוק של מיתרי הקול אם המנתח לא נזהר.
השינויים בעצב מלווים גם בשינויים בכלי הדם באזור.
אין שום מידע גנטי על זה - בכלל לא ברור אם זה עניין גנטי או עניין התפתחותי - כלומר בעיה בהתפתחות העובר שלא קשורה לגנים שלו (למשל שינויים הורמונליים אצל האם, השפעות סביבתיות כמו שתיית אלכוהול, עישון וכדומה אצל האם) ולכן לדבר בהקשר הזה על יתרון אבולוציוני כן או לא זה מגוחך.
 
אישית, אני לא מסכים עם דרך ההצגה של "טעויות תכנון" כדרך להפריך תכנון תבוני.
יש מספיק הוכחות לאבולוציה בלי זה.
 
לצפיה ב-'אני יודע שמדובר במאמרים של בריאתנים, השאלה אם הטענות נכונות'
אני יודע שמדובר במאמרים של בריאתנים, השאלה אם הטענות נכונות
14/01/2020 | 08:02
4
20
או לא.
 
לא הבנתי, אתה טוען שעצב בית קול מקוצר יכול להיווצר גם בגלל הורמונים אצל האם או עישון ושתיית אלכוהול? זה נשמע לי הסבר דיי דחוק... הרבה יותר הגיוני שכן מדובר בשינוי גנטי (הרי במאמרים שקישרתי אליהם הם מדברים על מוטציות - כלומר גנים) ואז נשאלת השאלה מדוע התכונה הזו של עצב קצר לא התפשטה באוכלוסיה אם באמת יש לא יתרון על פני העצב התועה שיורד למטה ואז עולה?
 
כמו כן אשמח לתשובה לגבי העצב הירוק שרואים כאן בתמונה, זה עצב שקיים אצל כולנו, האם זה לא המסלול הקצר וההגיוני בין המוח לבית הקול? מה ההבדל בין העצב הקצר הזה ובין העצב התועה? האם הם לא ממלאים בעצם את אותו תפקיד?
 
לצפיה ב-'תיקון - אם באמת יש לה יתרון'
תיקון - אם באמת יש לה יתרון
14/01/2020 | 08:05
5
לצפיה ב-'זה שזה הגיוני לך לא אומר שזה נכון'
זה שזה הגיוני לך לא אומר שזה נכון
14/01/2020 | 11:01
2
14
כאמור, אין אף מחקר שהראה קישור גנטי לתופעה - לא ראיתי מחקרים על כך שזה עובר בתורשה, אין גנים שמקושרים לכך ואין שום הכרח שזה יקרה דווקא בגלל עניין גנטי. זה שזה מופיע במאמר שמדבר על גנים זו לא הוכחה. בנוסף, אין מידע לגבי שכיחות התופעה הזו בבעלי חיים אחרים ווכן בהקשר אבולוציוני. אבל בגדול - ברגע שנתקבע אי אז בעבר הדרך בה העצב קיים - כל שינוי - גם אם נראה שהוא טוב יותר כמו עצב קצר יותר - הוא לאו דווקא בעל יתרון ולכן הטענות של של הבריאתנים קצת מגוכחות.
 
לבסוף - כן: הורמונים, תרופות, אלכוהול ועישון וירוסים - כולם יכולים לגרום להתפתחות לא תקינה של העובר.
אין שום מידע ספציפי לגבי העצב הזה - ככל שאני מצאתי מתייחסים אליו בעיקר כבעיה שמתגלה במקרה בהדמיות וצילומים לפני ניתוח.
 
לגבי הציור - אין לי מושג - אני לא מומחה לאנטומיה
לצפיה ב-'אני לא מבין, אז עצב בית קול קצר לא מהווה יתרון?'
אני לא מבין, אז עצב בית קול קצר לא מהווה יתרון?
14/01/2020 | 12:38
1
22
"כל שינוי - גם אם נראה שהוא טוב יותר כמו עצב קצר יותר - הוא לאו דווקא בעל יתרון ולכן הטענות של של הבריאתנים קצת מגוכחות"
 
חשבתי שלפי המדענים מתכנן תבוני היה עושה את העצב הזה קצר בלי כל העיקוף הזה כלפי מטה, אז עכשיו אתה אומר שלא בטוח שעצב קצר יתן בכלל יתרון? זה נראה לי כמו ניסיון לאחוז את המקל בשני קצותיו, עצב ארוך זה לא טוב ומעיד על ליקוי תיכנוני... אבל גם עצב קצר (לטענתך) לא יתן יתרון... אז מה כן?
 
לצפיה ב-'אנסה להסביר'
אנסה להסביר
15/01/2020 | 17:02
25
עצב קצר, מבחינת ההגיון התכנוני, עדיף.
אם במהלך האבולוציה היה מתפתח עצב קצר - זכינו.
 
אולם, קרה המקרה ואצל אבות אבותינו מסלול היווצרות העצב קרה כך שהוא נקשר עם היווצרות כלי דם מסויימים ולכן הוא ארוך ומפותל מהצפוי (אם היה "מתוכנן"). זה המצב כיום.
לכן  - כיום - מוטציה (או מצב התפתחותי כלשהו) שייצור עצב קצר לא בהכרח יקנה יתרון שכן זה גורם לפגיעה במערכות אחרות שהתפתחו יחד עם העצב הארוך (כלי דם, מנגנוני בליעה וכולי).
 
הבריאתנים טוענים - לא, ה"מתכנן" מסיבותיו הוא תכנן בכוונה את העצב כך והנה תראו עצב קצר בגלל מוטציה וגו' יוצר בעיות ולא משתלט על האוכלוסיה מ.ש.ל. וכך הם מנסים לאחוז במקל משני קצותיו: גם טוענים למתכנן וגם משתמשים בתהליכים אבולוציוניים (כמובן מעוותים לצרכיהם) כדי להוכיח זאת.
 
 
 
לצפיה ב-'פלסמיד רקומביננטי עזרה דחוףף'
פלסמיד רקומביננטי עזרה דחוףף
04/01/2020 | 14:19
1
45
מישהו יכול בבקשה לעזור לי בשאלה
קטע DNA שאורכו 900 בסיסים הוכן באמצעות אנזיםהקיטוע ECORI. בתוך הקטע במרחק 400 בסיסים מאחד הקצוות ישנו אתר קיטוע יחיד של אנזים קיטוע אחר BAMH1 הקטע שובט לתוך פלסמיד מסוים שאורכו 1500 בסיסים שנקטע פעם אחת על ידי אנזים הקיטוע ECORI
מישהו יכול לעזור לי לצייר את הפלסמיד הרקומבננטי ובשאלה מה יהיה אורך הקטע או הקטעים אם אני יקטע את הפלסמיד על ידי אנזים קיטוע BAMH1 
לצפיה ב-'כדאי לברר'
כדאי לברר
07/01/2020 | 03:31
27
האם לפלסמיד עצמו יש אתרי קיטוע BAMH1.
לצפיה ב-'בוטוליזם'
בוטוליזם
28/12/2019 | 19:36
1
23
בס"ד
טוב מראש אל תכעסו אם לא הגעתי לפורום הנכון
אני רוצה להכין סלאמי וקבנוס
במתכון מחייבים להכניס מלח ניטריט
קודם כל השאלה באילו תנאים ניטריט יהפוך בגוף לניטרוזמין
אני אישית מעדיף לא להשתמש למרות שמדובר על 2.25 גרם על 750 גרם של בשר, ובגלל זה אני רוצה לדעת מה התהליך של הווצרות הבוטוליזם כדי שאולי תהיה לי אפשרות לא להשתמש בכלל. וחוץ מחום מה עם יכול להשמיד את הרעלן?
לצפיה ב-'לאנשי הפורום ולשואל השאלה'
לאנשי הפורום ולשואל השאלה
10/02/2020 | 13:29
7
אולי הכתבה הבאה (הטריה מהתנור!) תוכל לעזור:
 
לכותב השאלה, כפי שמצוין בכתבה המקום שחוקר את משפחת החיידקים הזו המכון למחקר ביולוגי בנס-ציונה. שווה להרים טלפון לשם, לשאול, אולי יימצאו מישהו שיפנה אותך למידע ואולי (דרך תשלום סמלי וכדומה) תוכל לקבל גישה לחומרי ומאמרי המכון או לאדם מהמכון.
מקווה שעזרתי.
לצפיה ב-'טיפ חשוב לסטודנטים...'
טיפ חשוב לסטודנטים...
26/12/2019 | 14:28
15
59
כידוע, בתהליך האבולוציה, הברירה הטבעית פועלת בהתאם לצרכים, המותאמים לאורח החיים המשתנה.
על פי ההנחה החדשה(אולי זו בעצם אחת ההוכחות להנחה זו): תכונות פיזיולוגיות מצטרפות לDNA במהלך החיים, ניתן לומר אם כן, שהספורט מעכב ואף עוצר את התהליך האבולוציוני של העוסקים בו, תלוי כמובן בתדירות.
אל תוותרו לעצמכם, עשו גם ספורט, גם למען ילדיכם שלכם בעתיד.
כבדי המשקל רוצים כולם לעסוק בספורט, וכמו כולנו, כשהתדירות בשליטתם. הם רק זקוקים לסיבה, אני מקווה שסיפקתי להם אותה.
הערה חשובה: מדובר במחשבה, זו לא הצהרה או קביעת עובדה, זו מחשבה בלבד.
לצפיה ב-'טוב לעשות ספורט'
טוב לעשות ספורט
02/01/2020 | 16:00
3
34
וחוץ מזה, כל מה שכתבת על אבולוציה ופיזיולוגיה, לא קשור למציאות.
לצפיה ב-'קופרניקוס קיבל בדיוק את אותה התשובה...'
קופרניקוס קיבל בדיוק את אותה התשובה...
03/01/2020 | 11:05
2
27
בנוגע לארץ ולכוכבים.
בסוף תשובתך חסרה המילה: עדיין.
תגליות והקשרים מדעיים מפתיעים הפכו לדבר שבשגרה.
תשובתך ההחלטית בהחלט משאירה פתח.
 
לצפיה ב-'טוב, אז אני אתקן... '
טוב, אז אני אתקן...
04/01/2020 | 20:30
21
הדעה הרווחת, עדיין, היא שטוב לעשות ספורט. 
לצפיה ב-'לא, קופרניקוס לא קיבל את התשובה הזו.'
לא, קופרניקוס לא קיבל את התשובה הזו.
07/01/2020 | 03:29
21
כי הספר שלו פורסם רק אחרי מותו.
הנה, למדת משהו חדש ומפתיע.
 
לצפיה ב-'בוא נראה אם הבנתי נכון:'
בוא נראה אם הבנתי נכון:
07/01/2020 | 03:27
10
16
אתה כותב "בתהליך האבולוציה, הברירה הטבעית פועלת בהתאם לצרכים, המותאמים לאורח החיים המשתנה"
 
ואז אתה כותב: "ספורט מעכב ואף עוצר את התהליך האבולוציוני של העוסקים בו"
 
כלומר, לשיטתך, הספורט עוצר את התגובה לצרכים בהתאם לאורח החיים המשתנה.
כלומר, ספורט תוקע את האדם העוסק בו באותו מקום, בלי יכולת להגיב לצרכים ולאורח החיים שלו.
 
זה לא נשמע לי טוב בכלל. אני אימנע מלעשות ספורט בעתיד.
לצפיה ב-'היפתעת אותי כהוגן...'
היפתעת אותי כהוגן...
07/01/2020 | 08:03
9
16
היגעת למסקנה מדבריי, שהתעסקות בספורט הינה שלילית.
אז אסביר:
אורח החיים הנינוח, "בטטות כורסא" אינו דורש יכולות פיזיות כבעבר.
במידה ואדם אשר אינו עוסק בעבודה פיזית לא יעסוק בספורט כלל, שיגרת חייו תשפיע על מבנה גופו.
הספורט "שומר" על מבנה גופנו הנוכחי.
כעת, קרא בבקשה שוב את דבריי(המחשבה)שם למעלה...במלואם.
 
 
לצפיה ב-'כל זה ידוע מזמן לכל אדם,'
כל זה ידוע מזמן לכל אדם,
08/01/2020 | 01:35
8
19
אבל זה לא מה שאתה כתבת למעלה. אתה, משום מה, כתבת את ההיפך.
קראתי את דברייך במלואם וציטטתי אותך במדוייק. אני חושב, לפי מה שכתבת, שהבעיה היא שהכנסת את המושג "אבולוציה" בלי להבין באמת מה הקשר בין אבולוציה לבין בריאות ופעילות גופנית..
 
אם אתה מאמין שאני טועה אתה מוזמן להסביר, אבל מה שכתבת בהודעה המקורית הוא שהספורט מעכב את האבולוציה. זה כמו לכתוב שספורט עוצר את הגרביטציה בגלל שלפעמים כשאנשים עושים ספורט אז הם קופצים למעלה.  
לצפיה ב-'ההיגיון הפשוט מוביל אותי לשתי שאלות...'
ההיגיון הפשוט מוביל אותי לשתי שאלות...
08/01/2020 | 12:34
7
18
1. מעבר החי מהים ליבשה הצריך שינוי פיזיולגי. איך זה ייתכן שאין קשר בין פיזיולוגיה לאבולוציה?
2. מה ימנע מהחברה המודרית באלפי השנים הבאות, ניוון גפיים ושינוי מבנה גוף, עקב אורח החיים השונה?
ותוך כדי, הרשה לי להודות לך על ההתייחסות.
לצפיה ב-'(ניוון גפיים חלקי)'
(ניוון גפיים חלקי)
08/01/2020 | 13:00
3
לצפיה ב-'בזמנו דובר, שבעתיד האדם המודרני ייראה כאגס עם גפיים קצרות.'
בזמנו דובר, שבעתיד האדם המודרני ייראה כאגס עם גפיים קצרות.
09/01/2020 | 09:38
3
לצפיה ב-'תשובות:'
תשובות:
10/01/2020 | 04:43
4
21
כתבתי "הכנסת את המושג "אבולוציה" בלי להבין באמת מה הקשר בין אבולוציה לבין בריאות ופעילות גופנית."
אני לא אומר שאין קשר. בוודאי שיש קשר. אני אומר שאתה לא הבנת מהו.
 
לשאלותיך:
 
1. כל שינוי אבולוציוני גורר שינוי פיזיולוגי. זה ברור. אבל אם אדם אחד עושה או לא עושה ספורט, זה לא יגרור שום שינוי אבולוציוני. אבולוציה לא מתבטאת במהלך חייו של אדם בודד. אבולוציה היא תהליך שקורה בין הדורות. מה שמשנה הוא כמה צאצאים מותיר אחריו אדם, ומה המאפיינים של הצאצאים האלה. אדם שלא עושה שום ספורט עדיין יכול להביא לעולם הרבה צאצאים בריאים וחזקים.
 
2. שום דבר לא ימנע את זה. זה בדיוק מה שיקרה, וזה תהליך אבולוציוני נורמלי. האמת שזה כבר קורה מזמן. למשל: אנשים כמוני, עם ליקוי ראיה מילדות שדורש משקפיים, היה להם סיכוי די מנוך להתרבות אם היו חיים לפני אלפי שנים. כיום, בגלל המצאת המשקפיים, הם (אנחנו) יכולים להביא לעולם צאצאים ביולוגיים (שישה במקרה שלי), שואלי נושאים את אותם הפגמים. שינוי בתנאי הסביבה (נוכחות של טכנולוגיה לתיקון ראייה) הביאה לשינוי ביכולת להתרבות ובתפוצת הגנים.
בדיוק באותה צורה, שינוי בתנאי הסביבה שלנו לפני מאות מיליוני שנה הביא לכך שאנחנו כולנו, גם אתה,"מנוונים" וכבר לא יכולים לנשום בתוך מים. או לכך שלאנשים שנדדו מאיזור אפריקה לאירופה הצפונית "התנוון" העור לאורך הדורות (לא במהלך חייו של אדם בודד!) כך שנהיו בו פחות פיגמנטים והם כבר לא בצבע החום כהה המקורי, אלא במין גוון ורדרד-לבנבן מגוחך (כמו שלי). כל זה כתגובה לתנאי הסביבה (פחות שמש = יותר צורך לקלוט אור שמש ביעיליות לצרכי יצירת ויטמין D בגוף)
 
אתה יכול לקרוא לזה "ניוון" אם אתה חושב שבני אדם כיום הם מושלמים ובנויים בצורה אופטימלית בכל הנסיבות. לדעתי מוטב לקרוא לזה פשוט "שינוי והתאמה לסביבה לאורך הדורות", ובאנגלית descent with modification - שזו ההגדרה המקורית של דארווין לתהליך שכיום אנחנו קוראים לו "אבולוציה".
 
 
לצפיה ב-' ההגיון הפשוט מוביל אותי לניסוי מחשבתי...'
ההגיון הפשוט מוביל אותי לניסוי מחשבתי...
10/01/2020 | 14:29
3
11
קבוצה אחת המונה 10,000,000 גברים ונשים משכילים ומודרנים, אשר אורח חייהם מותאם לקידמה והם אינם עוסקים בספורט כלל, וכך גם צאצאיהם בדורות הבאים. וקבוצה שניה הזהה בכל המרכיבים, כשהשוני הוא, שקבוצה זו עוסקת בספורט, ומעבירה הלאה לדורותיה הבאים את מורשת הספורט, משמע, קבוצה זו לדורותיה תקפיד שהדור הבא אחרי כל משתתף, וכך גם דורותיו הבאים, יעסוק בספורט עד לסיום מעשי של הליך ההיתרבות(הבאת ילד לעולם) של כל משתתף.
 האם לאורך השנים(אינני יכול כמובן לנקוב במספר שנים מדוייק) לא יהיה שוני פיזיולוגי בין שתי הקבוצות הללו? הבדל פיזיולוגי משמעו, התהליך האבולוציוני קירב את אחת הקבוצות, לצורת האגס בעל שתי הגפיים הקצרות.
אגב, פנייתי לסטודנטים אינה מתייחסת לדור הנוכחי בלבד, אלא אף לילדיהם, ובטוחני בהבנתם שהעברתה של מורשת הספורט תתקיים גם בדורות הבאים של צאצאיהם.
שוב, ההתייחסות שלי לאדם הבודד היא, בכדי להסביר את מחשבתי לדור הנוכחי, כשברקע נמצא המובן-מאליו שיש להמשיך ולהעביר הלאה לצאצאיו וכן הלאה לדורות הבאים של צאצאיו, את מורשת הספורט.
 
לצפיה ב-'יופי של ניסוי, עם בעיה אחת:'
יופי של ניסוי, עם בעיה אחת:
11/01/2020 | 13:06
2
22
תוכל כך למדוד הבדל פיזיולוגי, ואני מניח שגם נמצא (כיוון שקיימים מחקרים כאלה, ואני אפילו עובד במחלקה שעוסקת במחקרים כאלה).
 
אבל, וזאת הנקודה שאני מנסה להעביר לך בהודעות האחרונות, אין כאן שום תהליך אבולוציוני. האנשים שלא יעסקו בספורט מן הסתם יהפכו לשמנמנים יותר (בממוצע, לא כולם ולא באותה מידה), אבל בוודאי לא יתקצרו להם שום גפיים והגנים שלהם - שזה מה שמשתנה באבולוציה - לא ישתנו.
 
אין לי בעיה עם העברה של מורשת ספורט, אבל גם זה לא קשור לאבולוציה אלא לתרבות.
לצפיה ב-'נרגעתי, כי חשבתי שצדקתי....אני מודה לך ממש.'
נרגעתי, כי חשבתי שצדקתי....אני מודה לך ממש.
11/01/2020 | 18:27
1
17
לך ולשאר אנשי המחלקה העוסקים במחקרים אלה, איחולי הצלחה.
לצפיה ב-'היה כיף תבוא כל יום '
היה כיף תבוא כל יום
13/01/2020 | 02:02
5
לצפיה ב-'סרטן - התחרות תאים על משאבים'
סרטן - התחרות תאים על משאבים
13/12/2019 | 14:26
4
24
כאשר מקרינים תא יכולות להיות לכך 3 תוצאות:
1. התא לא נפגע, התא שיקם את עצמו לחלוטין או שאינו ספג קרינה.
2. התא נפגע, הפך מוטנטי ושינה את מבנהו (וגם תפקודו (?)).
3. התא נהרג.

כעת, נניח שהתא הוא סרטני.
ברגע שנקרין אותו בקרינה.
תוצאה 1 תשמור עליו. - התא לא נפגע...

אבל, האם התוצאה 2 תגרום ליצירת תא אחר גם מונטנטי שיכול להיות סרטני ממאיר או תא שפיר - אבל...

כאן ההשערה שלי:
הוא יכול
להתחרות על משאבים. מכיוון שהתא הוא אגואיסט ויש לו גם חבר אגואיסט ההתחרות על משאבים פוגעת ב-2 התאים ולכן הצלחנו להרוג אותו על ידי ינוי תפקוד תא אחר ומותו.

באפשרות ה-3 התא מת מעודף קרינה, הוא לא הופך למוטנטי או מתקן את עצמו.

מה דעתך על אפשרות 2, אני גם חושב שזה יותר מעייף את החולה מכיוון שהמשאבים שלו מוקצים בין מספר תאים ושאר הגוף. בכלל, יש מחקר מסביר זאת או מסביר - למה דרך החשיבה שלי לא נכונה?!
לצפיה ב-'מאד בגדול,'
מאד בגדול,
17/12/2019 | 01:04
3
17
המטרה של הקרנת תאים סרטניים היא להגיע לתוצאה 3. תוצאה 2 אמורה להיות נדירה. בד"כ שינויים שנגרמים מטיפולי קרינה אמורים לגרום למוות של התאים המוקרנים (ולכן כמובן משתדלים להקרין רק את התאים הסרטניים ולא את הבריאים)
לצפיה ב-'שאלות שעולות לי....'
שאלות שעולות לי....
19/12/2019 | 14:51
2
16
ממה שזכור לי, ואני לא בטוח שנכון, כיוון שמקור הידיעה לא זכור לי (וייתכן שאינו אמין), תאים סרטניים גם יותר פגיעים בקרינה מסיבה כלשהי.... כלומר, אם ניקח אזור שבו יש בהתחלה, נניח 50 אחוז תאים סרטניים ו- 50 אחוז רגילים, ונקרין אותו לאורך תקופה, איכשהו, אלא אם הטיפול נכשל, האחוזים ישתפרו לאורך תקופת הטיפול לטובת הלא סרטניים, למרות הנטייה הטבעית של הסרטניים להתרבות בקצב מהיר יותר.
שתיים וחצי שאלות (בממוצע):
1. האם זה נכון?
2. אם זה נכון, מעניין מה הסיבות להעדפה?
3. גם מעניין עד כמה הקרנה יכולה להיות נקודתית/מצומצמת.
 
השאלות כמובן מופנות לכולם.
לצפיה ב-'הסיבה שתאים סרטניים רגישים יותר לקרינה היא'
הסיבה שתאים סרטניים רגישים יותר לקרינה היא
22/12/2019 | 11:30
1
21
כי הם מתחלקים מהר יותר מהתאים בסביבתם. בחלוקת התא יש שכפול של ה-DNA, וזה תהליך ש "פותח" את ה-DNA מהחלבונים שמגנים עליו ולכן הוא חשוף יותר לנזקים. בנוסף בחלק ממקרי הסרטן יש גם פגיעה ביכולת של התאים לתקן נזקים ל-DNA - ולכן שוב הם רגישים יותר לקרינה.
זו הסיבה אגב לנשירת שיער, שלשולים והקאות ופגיעה במערכת החיסון - תאי העור, תאי אפיתל המעי ותאי מערכת החיון הם התאים הנורמליים שמתחלקים הכי מהר בגוף - ולכן הכי רגישים להקרנות וכימו
לצפיה ב-'תודה רבה. הסבר יפה.'
תודה רבה. הסבר יפה.
22/12/2019 | 12:15
5
לצפיה ב-'כיצד יתכן שנמצאו מאובנים של חיידקים?'
כיצד יתכן שנמצאו מאובנים של חיידקים?
28/11/2019 | 14:45
3
30
היי, קראתי קצת על נושא האבולוציה, ובין שאר הדברים היה רשום שם שהתגלו מאובנים של חיידקים מלפני מליארדי שונים, קודם מאובנים של חיידקים חד תאיים, אחר כך גם מאובנים של רב תאיים.
 
אבל איך זה יתכן? הרי כאשר מדברים על מאובנים של בעלי חיים מפותחים כמו דינוזאורים או יונקים קדומים תמיד מדברים על כך שנשארו מהם רק עצמות וכל שאר חלקי הגוף הרכים כמו רקמות ובשר נרקבו ולא נשאר מהם זכר.
 
אז איך יתכן שנמצאו מאובנים של חיידקים? לחיידקים אין שום עצמות, איך הם יכולים להפוך למאובנים? ואיך אפשר בכלל להבדיל בין מאובן של חיידק חד תאי לבין מאובן של חיידק רב תאי? נשמע לי ממש תמוה.
 
אשמח להסבר.
תודה מראש.
 
לצפיה ב-'אתה צודק שחיידקים בד"כ לא מתאבנים.'
אתה צודק שחיידקים בד"כ לא מתאבנים.
04/12/2019 | 12:12
2
22
מה שמוצאים הוא דומה יותר לעקבות - פערים או חללים שמתאימים לגודל ולתצורה של חיידק, ובהתאמה גם "עקבות" כימיות שמתאימות לפרופיל של החיידק - מינרלים שבתנאים מסויימים ולאורך זמן "מחליפים" את החומרים המצויים בתא החיידק החי.
 
בנוסף, נזכיר שחיידקים מסוגים שונים כן מפרישים חומרים שיכולים להתאבן. למשל  cyanobacteria  - מה שקרוי בעברית "אצות כחוליות" - יוצרים משקעי סידן פחמתי (calcium carbonate) שכן יכולים להתאבן כמו עצמות.. יש מבנים כאלה בני מיליארדי שנים בחופי אוסטרליה המערבית.הם נקראים סטרומטוליטים.
 
אין דבר כזה "חיידק רב תאי". כן יש מושבות שמורכבות מתאי חיידקים רבים.
 
 
לצפיה ב-'הבעיה היא שסטרומטוליטים'
הבעיה היא שסטרומטוליטים
04/12/2019 | 18:50
1
30
או מבנים הדומים להם יכולים להווצר גם ע'י תהליך טבעי. מה שמקשה על זיהוי אמיתי של שרידי חיים עתיקים אמיתיים:
 
לצפיה ב-'תתעדכן, יא מעייף'
תתעדכן, יא מעייף
06/12/2019 | 10:51
25
לצפיה ב-'האם הבנתי נכון...'
האם הבנתי נכון...
10/11/2019 | 10:21
4
29
ההגדרה של נים היא "וריד", מכיוון שמבדילים בין וריד לעורק על-פי כיוון תנועת הדם, דהיינו זורם מהלב אל תוך איברי הגוף.
לצפיה ב-'הנימים יושבים כשלב בין העורק לוריד.'
הנימים יושבים כשלב בין העורק לוריד.
11/11/2019 | 00:22
2
21
העורקים יוצאים מהלב. הדם מגיע מהעורקים לנימים ומשם חוזר דרך הורידים ללב.
הנימים הם מאוד דקים, ומאוד רבים ומגיעים לכל הרקמות החיות בגוף. מהירות התנועה של כדוריות הדם בנימים מאוד איטית, וזה מאפשר לתאים ולרקמות לקחת מכדוריות הדם את מה שהם צריכים ולהפריש לכדוריות את מה שהם "רוצים" להפטר ממנו.
לצפיה ב-'תוכל להסביר את התשובה המוקפת באדום'
תוכל להסביר את התשובה המוקפת באדום
11/11/2019 | 21:00
1
21
קישור:
תחת נושא הפורום:
נימים - משמעותם? ...
באתר כללית, מרכז רפואי רבין.
מה דעתך?
לצפיה ב-'לפעמים הניסוחים הם קצת סלנג, או לא זהירים.'
לפעמים הניסוחים הם קצת סלנג, או לא זהירים.
13/11/2019 | 00:20
17
אינני מומחה בתחום ובוודאי לא רופא, אבל זכרתי את מה שכתבתי, ולשם בטחון, לפני שהעליתי את תשובתי, בדקתי בוויקיפדיה באנגלית (שעליה אני סומך). גם בזו העברית כתוב אותו הדבר, אבל בוויקיפדיה שבעברית לפעמים, אם מישהו כותב משהו לא נכון לוקח הרבה זמן עד שזה מתוקן. באנגלית התיקון יבוצע במהירות הבזק.
כך או אחרת, בשתיהן כתוב את מה שאני כתבתי, ומכיוון שזה תואם גם את מה שזכרתי שלמדתי מלפני הרבה מאוד שנים, אני נשאר "נאמן" למה שכתבתי.
לצפיה ב-'לא רופאה אך למיטב הבנתי'
לא רופאה אך למיטב הבנתי
22/11/2019 | 20:12
19
נים הוא לא עורק ולא וריד. לכל צינור דם תפקיד שונה, מבנה שונה וקראו לו בשם אחר.
עורקים בגדול מובילים דם מהלב לכל הגוף, הם מתפצלים לעורקיקים ומסתעפים. הצינור בעל הקוטר הקטן ביותר בגוף הוא נים. נימים "עוטפים" תאים כדי לאפשר חילוף חומרים. ורידים מחזירים את הדם אל הלב למחזור השני (מחזור הריאה).
לצפיה ב-'שאלה לגבי הדם'
שאלה לגבי הדם
21/10/2019 | 15:39
8
38
לפני כשבוע סיימתי לצפות ב-"היה היה החיים" ובמהלך צפייה בעונה פשוט תהיתי ממה בדיוק תאי הדם עצמם מתקיימים - תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות הדם. אני יודע שלתאי הדם האדומים אין אברונים - הם נעלמו כדי לפנות מקום לחלבון נושא החמצן שלהם - האם הם עדיין נחשבים ליצורים חיים (?)
לצפיה ב-'לא.'
לא.
22/10/2019 | 06:52
35
תאי דם אינם יצורים חיים. הם תאים שמהווים חלק מהגוף. כפי שהיד שלך אינה "יצור חי" אלא חלק של יצור חי.
 
 
לצפיה ב-'תאי דם חיים הם חלק מרקמת הדם'
תאי דם חיים הם חלק מרקמת הדם
24/11/2019 | 19:17
6
14
ריקמת הדם כולל תאים שונים בעלי תפקידם שונים  ( כמו בכל רקמה) ונוזל בין תאי ביניהם ( כמו בכל ריקמה) , אלא שבדם הנוזל הבין תאי ( הפלסמה), מציף את התאים והם צפים בו וזורמים עימו ואינם מחוברים זה לזה. תאי הדם האדומים, אכן חסרי אברונים- גרעין למשל וגם חסרי אברוני נשימה, ולכן, אינם מבזבזים את החמצן שהם נושאים אותו. הם לא צריכים לנצל חמצן. הם אינם מתחלקים ואורך חייהם קצר ( שלושה חודשים). כל נפחם מנוצל לנשיאת המוגלובין , הקושר חמצן. הם צריכים גלוקוז לגליקוליזה ( מה שמכנים "נשימה אנאירובית), לייצור אט"פ. תא דם פגוע מושמד עד מהרה. כל שניה, נוצרים במוח העצם אלפי תאי דם אדומים חדשים ואין מחסור. הם תאים חיים, אבל קצת שונים מתאים אחרים בכל שהם חסרי אברונים. מאחר שיש בהם תהליך של הפקת אט"פ, וכן הקרום שלהם אף הוא פעיל ולכן הם מקיימים תהליכי חיים מסויימים. ברור שהם לא יצור שלם, כי הם תאים בלבד בתוך גופו של יצור חי ואינם יכולים להתקיים באופן עצמאי.
לצפיה ב-'תודה על התשובה.'
תודה על התשובה.
24/11/2019 | 23:36
5
9
סיימתי, בפשטות, צפייה ב-"היה היה החיים" והשאלה הזו עניינה אותי. אני חייב לומר שהאסוציאציה שעולה מתיאורך הוא שתאי דם אדומים הם כמו חיידקים. גם להם, למיטב הבנתי, אין בדיוק אברונים. זה משהו שיש רק לתאים אוקריוטיים, אאז"נ.
לצפיה ב-'תוספת'
תוספת
25/11/2019 | 00:03
1
9
השאלה שלי נגעה לכלל תאי הדם ולא בהכרח תאי דם אדומים. מדובר, במקרה של תאי הדם האדומים, במקרה של התמחות קיצונית שהובילה לתלות בגוף כמו שהמיטוכונדריונים השילו תפקודים מסוימים לטובת תלות בתא.
 
ולשאלה נוספת: היכן נמצא מנגנון קבלת החלטות של התא?
לצפיה ב-'בכל גוף רב תאי, הרקמות תלויות באחרות והגוף תלוי בהן'
בכל גוף רב תאי, הרקמות תלויות באחרות והגוף תלוי בהן
25/11/2019 | 23:19
7
אי אפשר להגיד שרק תאי הדם עברו התמחות קיצונית ואי אפשר להגיד שרק הם תלויים בגוף. כל רקמה מורכבת מתאים (מסוגים) שונים שעברו התמחות קיצונית והיא תלויה בגוף והגוף תלוי בכל רקמה. חיידקים עברו גם הם להתמחויות שונות, לבתי גידול מסויימים, לסביבות שונות, אבל הם עדיין חייבים לבצע את כל תפקידי הגוף הרב תאי:  הזנה, נשימה, רביה,  תנועה, תגובה לגרויים ואפילו גדילה ( מסויימת).
 
ןבאשר לשאלה שלך- מה הן החלטות התא. איני יודעת למה כוונתך. כל תא ברקמה מסנתז חלבונים - את שלו ( חלבוני מבנה) וחלבוני תפקוד שלו ושל רקמות אחרות אם צריך וכן חומרים חשובים אחרים לרקמות אחרות ( אנזימים, הורמונים ועוד). המידע ליצירת חלבון נמצא בגרעין התא והוא כל הזמן או רוב הזמן מתפקד ביצירתו. הביצוע גם הוא לא נח כמעט, נעשה באברוני היצירה שנקראים ריבוזומים. הויסות נעשה על ידי מנגנוני חישה של התאים - הורמונלים ואחרים : אם חסר חומר התאים מייצרים אותו ואם הוא בעודף , העודף בולם את יצירתו שלו עצמו. אין כאן מנגנון החלטה. הכל כימי ולא פקודה מלמעלה. אבל אפשר לומר שה - DNA הוא המפקד הראשי...בלשון ציורית ולא מדוייקת.
לצפיה ב-'לא כמו חיידקים!!'
לא כמו חיידקים!!
25/11/2019 | 23:06
2
10
חיידקים הם חד תאים, עצמאים והם יצורים חיים. אכן אין להם אברונים, אבל יש להם מדורים בתא המתפקדים יפה כמו תא בעל אברונים. החיידקים, למרות פשטותם והיותם כביכול "תאים קדומים, פרימיטיבים", הם יצורים משגשגים ומוצלחים ביותר מבחינה אבולוציונית. כל תא  זערורי, מבצע פונקציות של גוף רב תאי שלם. הדבר היחיד שאני יכולה לראות מקביל שגם תאי הדם וגם החיידקים - חיים ומרחפים בנוזל רב מסביב שהוא הסביבה החוץ תאית שלהם וגם מספק את כל התנאים שהם צריכים ומזון. אלא שתאי דם אדומים - הם חלק מריקמת הדם ואינם עצמאיים. הם משרתים את הגוף , בנשיאת חמצן וזהו. הם אינם מתחלקים והם מושמדים מהר. חיידקים לא מתים כל כך מהר... הם מתחלקים ( משתכפלים). חיידקים הם יצורים מופלאים, היכולים לחיות יחד בשיתוף פעולה ולחוד והם מבצעים את כל תהליכי החיים . יצורים מופלאים, שרבים מאיתנו לא מחשיבים אותם די הצורך. ובנוסף - בלעדיהם לא היה עולם החי מתקיים דקה אחת...
לצפיה ב-'תאי דם אדומים יכולים לשרוד עד ארבעה חודשים.'
תאי דם אדומים יכולים לשרוד עד ארבעה חודשים.
26/11/2019 | 20:53
1
7
למעשה, יצא לי לקרוא שהם גם מווסתים את החומציות של הדם. הם מתקדמים במהירות של 35 ס"מ לשניה שזה יוצא כמה אלפי קילומטרים לאור פרק הזמן שהם שורדים. חיידקים לא מתקיימים אותו פרק הזמן אלא אם כן הם נכנסו למצב של נבג. אם להיות הוגן, בכל ספר על גוף האדם שיצא לי להניח את ידיי עליו יש פרק ארוך על תאי הדם הלבנים (גם יצורים מרתקים. חלקם גם הרבה יותר קשוחים מתאי הדם האדומים משום שביכולתם להתרבות מחוץ לגוף האדם.). לעומת זאת, על תאי הדם האדומים כותבים רק כמה פסקאות עלובות. (העניין עם בקרת החומציות דגתי מאותן הפסקאות.)
מעבר לכך, חיידקים הם אכן יצורים מרתקים בדרכם. הרבה מהפונקציות שקיימות אצלם קיימות בסדר גודל הרבה יותר גדול בגוף האדם וכמה שאין לנו כמו היכולת לפרק חומרים מסוימים. הם גם יכולים לשרוד בסביבות שאנחנו לא נוכל לשרוד בהן.
לצפיה ב-'תאי עור חיים הרבה פחות זמן ותאי עצב הרבה יותר. אז מה?'
תאי עור חיים הרבה פחות זמן ותאי עצב הרבה יותר. אז מה?
26/11/2019 | 22:56
7
תאי דם אדומים, מקיימים מעט מאוד תהליכי חיים. הם מושמדים על ידי הכבד אחרי כמה חודשים. קצב התקדמותם הוא כקצב התקדמות הדם והוא נקבע בעיקר על ידי הלב וקוטר כלי הדם. כל הדם בגוף משלים מחזור מהלב אל הלב במשך דקה אחת, וזה באמת מהר. נפח פעימה ( 85) X מספר פעימות בדקה ( 70) (המנתונים להמחשה) . תאי דם לבנים או אדומים, או כל תא ברקמה אינו יצור וכבר כתבתי לך קודם. במדעי הטבע יש חשיבות לדיוק בניסוח. אם אינך מבין מה ההבדל בין תא לרקמה ליצור שלם, אז עליך להשלים את הפער הבסיסי הזה . בוודאי שחיידקים יכולים לשרוד בסביבות שונות בהרבה מתאי רקמה של יצור רב תאי. בתוך הרקמות ובתוך התאים שוררים תנאים די יציבים ( תנודתיים אבל בגבולות קטנים). חיידקים עמידים טוב יותר (באופן כללי) לסביבה חיצונית משתנה. כל אחד יודע שבבדיקת דם - הרכב הדם מבחינה כימית ופיזיקלית הם בגבולות ידועים וכל חריגה מהם, הוא מצב המצביע על מחלה או הפרעה.
כמה זמן חיים חיידקים? לנצח!! הם לא מתים כל כך מהר, הם משכפלים את עצמם תוך דקות. הצאצאים שלהם דומים להם כמעט בכל, פרט לגודל ( אבל הם גדלים קצת) ולפעמים ישנם שינויים גנטיים מסויימים כתוצאה משחלופים של חומר גנטי בין החיידקים. אי אפשר להשוות תאי אדומים לחיידקים. השוני גדול מדי לא רק בפרוק חומרים, אלא בסינתיזה. כל תאי הדם ברקמת הדם, נוצרים ברקמת מוח העצם כולל טסיות דם, שהן אינן תאים של ממש, אלא "שברי תאים" וגם זו לא הגדרה טובה כי תאים לא נשברים.
לצפיה ב-'אבולוציה או תכנון תבוני? '
אבולוציה או תכנון תבוני?
21/09/2019 | 23:25
2
74
מצטער אבל המוח שלי מסרב להאמין שתהליך חסר שכל מסוגל ליצור דבר כזה.

מישהו כאן יכול לשכנע אותי שאני טועה?

איך תהליך עיוור הצליח ליצור ציור כל כך מושלם ומציאותי על כנף הזבוב?

תסבירו לי.
לצפיה ב-'למה?'
למה?
27/09/2019 | 13:19
20
לצפיה ב-'גם וגם'
גם וגם
22/11/2019 | 20:35
17
יש התערבות של גורם חיצוני, כך אני מאמינה שנתן דחיפה וקבע את החוקים על פי הם עובד "העולם". מבחינתי, זהו ההסבר הכי הגיוני. 
לא הגיוני שהכל מקרי בטבע. מקריות לא מפתחת כזה תחכום. יש תאוריות שיש בהן הגיון והן מסבירות רק חלק מהדברים. יש סתירות ולא מעט "חורים" בתאוריות המדעיות.
מספיק לבחור בתהליך אחד ולהתבונן עליו מקרוב כדי להבין שהמחשבה שרק "הטבע" או המקריות יכלו ליצור אותו, היא אבסורדית. 
 
לצפיה ב-'טיפול בסתימה'
טיפול בסתימה
28/08/2019 | 12:23
46
לצפיה ב-'ביולוגיה ימית בן גוריון'
ביולוגיה ימית בן גוריון
27/08/2019 | 08:20
38
אהלן,
מחפש חוות דעת של מי שבמהלך התואר או אחריו לגבי רמת הקושי (מעוניין ללמוד ביולוגיה ימית בבן גוריון ולהמשיך לרפואה).
המטרה שלי היא לסיים את התואר בממוצע 90+ ולחוות את העולם התת ימי.  מדובר בתואר אינטנסיבי שלסיים אותו בממוצע 90+ נחשב "בלתי אפשרי"? או להיפך?
תודה!!

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ