ולא כל קשיש אפשר להרדים בתרופות, אפילו אם רוצים וזה לטובתו. מי שמגיע לאשפוז ונזקק לטיפול רפואי לפעמים לא יעמוד בטיפול תרופתי כזה.
אני לא מצפה מאף משפחה או קרוב לדעת על תופעת הדליריום של קשישים במהלך אשפוזים, על הבלבול שמשתלט בשעות הלילה ומתפוגג כשעולה הבוקר (במקרה הטוב שאכן מתפוגג). אין איזה קול הגיון שאפשר לדון איתו, ויש אדם שהחשש הוא לא שילכלך את החדר אלא שייפול וישבור מפרק ירך או יספוג חבלת ראש.
כמו שמכבדים את שיקול הדעת המקצועי של הצוות בנוגע להחלטה על בדיקות או טיפול תרופתי או ניתוחי אפשר לכבד את הצוות בהחלטה על שמירה על בטיחות המטופל.
שמעתי לא פעם ממשפחות ש"האחיות לקחו את הפתרון הקל מבחינתן" כי "החולה קצת עשה רעש/לכלוך/בלגן". לקשור אדם זה אף פעם לא האפשרות הקלה, לא מבחינתי ולא מבחינת אף איש צוות שעבדתי איתו. המסר הזה הוא פוגע ומראה על חוסר הבנה והפנמה.
בנוסף, אף אחות לא יכולה להחליט על קשירת מטופל ללילה בלי אישור של רופא, כך שמדובר פה על מחשבה על פעולה שחוצה מעבר לאחות שחיפשה את החיים הקלים לכאורה.
לפעמים מה שאדם צריך זה לא שהצוות ישים יותר לב או שמערכת הבריאות תעלה את כמות התקנים אלא פשוט את היקרים לו שיעמדו לצדו בשעות הקשות שלו. כנראה שלא נעים לשמוע את זה אבל זה המצב.