הייתי פעם קוראת בפורום "כלבים" והשם משתמש שלך מוכר לי לדעתי משם. אם אני זוכרת נכון אותך ואת הודעותיך, אז יש לי הרבה כבוד אליך (מקווה שאני לא מתבלבלת עם מישהו אחר...)
אבל קשה לי מאוד עם העמדה שאתה מציג בפורום הזה.
יש בעמדתך אמת. אתה מציג איזשהו צד של מאומצים, שאני חושבת שצריך להישמע ולהיות מוצג כאן.
ובכל זאת, יש גם חוויות אחרות של מאומצים, יש מאומצים שבכלל לא מחפשים את הוריהם הביולוגיים ושלמים עם חייהם. אני יודעת שזה נשמע לך מוזר, אבל הכרתי כמה וכמה כאלה. זה פשוט ככה, יש אנשים שונים, וכל בנאדם מגיב אחרת.
ובאותה מידה, לא כל ההורים המאמצים לא יודעים מה הם עושים, יש הורים מאמצים שמאוד ערים ומודעים לפצע של המאומץ.
ו... יש גם הורים ביולוגיים שפשוט לא יכולים לגדל את ילדיהם, ולמרות שזה אמור להיות הדבר הכי נכון והכי טבעי זה לא מצליח. בהורות, כמו בכל דבר בחיים, זה כואב אבל לא תמיד יש הצלחות. ויש איזושהי סקאלה שכזו, יש איזשהו מאזן, של טוב ורע, וכשהרע עולה על הטוב לפעמים לא נכון שילד יישאר עם הוריו. ונכון שמעטים הם המקרים הללו, וטוב שכך. אבל רון, גם האימוצים היום מעטים. לפחות בארץ. יש מעט מאוד אימוצים היום, ובימינו המדיניות היא להשאיר ילדים עם הוריהם אלא אם כן יש משהו קיצוני שמצריך הוצאה מהבית. המדיניות בישראל מסכימה איתך.
ועדיין יש מקרים שצריך להוציא. זה נכון שרוב ההורים לא מתעללים בילדיהם. ועדיין לא כולם יכולים לגדל. יש כאלה שמחליטים למסור לאימוץ ולא כי שכנעו אותם (וברור לי שיש גם סיפורים כמו שאתה הצגת, אני קוראת את אותן כתבות ורואה את אותן תוכניות תחקיר ויש גם טעויות ויש דברים שלא צריכים לקרות, כמו בכל תחום.) ויש מקרים שבהם הרווחה מוציאה מהבית ויש מחלוקת אדירה בנושא, על סמך מה קובעים, זה תחום כל כך מורכב, אבל כאמא אומנת שיש לה גם הרבה חברים שמשמשים כמשפחות אומנה אני יכולה להגיד לך שלא סתם מוציאים.
אני מסכימה מאוד שעדיף לילד לגדול במשפחה בה נולד. אני בטוחה שרוב האנשים יסכימו עם זה. גם אני הייתי רוצה שמשפחתו הביולוגית של הבן שלי תהיה בסדר. הלוואי שלא היה קורה להם /לו כל מה שקרה, והלוואי שהוא יכול היה לגדול איתם. אני אומרת את זה כבן אנוש. לא הייתי רוצה שהם ייקרעו זה מזה. הכי טבעי לו לגור איתם. ועדיין, במקרה שלנו, זה צריך היה לקרות, וכמובן שלא אפרט - כי אסור לי - לא אחשוף פרטים על המשפחה הביולוגית. אבל זה צריך היה לקרות.
אני יודעת שכנראה לא תסכים איתי. אבל אני חושבת שלו הייתי יכולה להסביר לך את הנסיבות היית מבין.
אומנה זה לא אימוץ. אומנה אמורה להיות זמנית והילד אמור לחזור להוריו הביולוגיים במידה והם משתקמים. אז זה לא אותו דבר. אבל עדיין אני רוצה לכתוב לך, שיש משהו שאתה מפספס. וזה נכון גם באומנה. כתבת - "הורינו הביולוגיים בעצם הם הורינו האמיתיים כיוון שאנחנו הם והם אנחנו" - בעיניי, לא נכון. ילד הוא לא הוריו הביולוגיים. והם אינם הוא. הוא אדם בפני עצמו, והוא לא שלוחה לא של ההורים המאמצים ולא של ההורים הביולוגיים.
תפקידנו כהורים הוא לאהוב, לגונן, לחנך, לתת כלים לחיים ולעטוף בביטחון. זה תפקידנו.
כותבת הכתבה אוהבת את הוריה המאמצים ורואה בהם הוריה, ובעיניה יש דבר כזה גנטיקה של אהבה. זכותה להרגיש כך, כמו שזכותך להרגיש אחרת. זה לא אומר שהיא עברה שטיפת מוח. זה אומר שהיא רואה בהורים המאמצים את הוריה.
הילד אותו אני מגדלת, רואה גם בהורים הביולוגיים וגם בי כהוריו. והוא אוהב את כולנו. והוא חווה קשיים בגלל סיפור חייו והוא מקבל הכלה והבנה לקשייו. אנחנו חיים עם הבור השחור שבתוכו באופן הכי מתפקד שמצאנו, נותנים לו מקום ואוהבים אותו. ובזכות זה הוא גדל להיות ילד שמח, חיובי ובטוח בעצמו.
טענת שההורים המאמצים קונים את הילדים. העציב אותי מאוד לקרוא את זה. באומנה ההורים האומנים מקבלים דמי אומנה, זה איזשהו סכום של כסף שאמור לכסות הוצאות על גידול הילד. רציתי לספר לך שאני מוציאה סכום כפול מזה בחודש, על כל מיני דברים עבור הילד, ויש חודשים שאני מוציאה גם פי שלוש ופי ארבע. ולרגע - לרגע - אני לא רואה בכסף איזושהי סיבה שבגללה אני אוהבת את הילד. אני רוצה שתבין שיש סיפורים אחרים. יש סיפורי אהבה. אני אוהבת את הילד הזה בכל נימי נפשי ונשמתי, וגם לו לא הייתי מקבלת דמי אומנה, הייתי מגדלת אותו. ולו הוריו הביולוגיים היו משתקמים, הייתי שמחה בשמחתו ומשחררת אותו ללכת. עד כדי כך אני אוהבת אותו. אפילו שאני לא חושבת שאתאושש מפרידה כזו לעולם, עד כדי כך אני אוהבת אותו. בלי תנאים. בלי כלום. בלי כסף.
וכשקאלה כתבה לך בשרשור ההוא, וניסתה להסביר שזה לא עניין של כסף, רציתי להצטרף אליה ולחזק אותה, אבל ראיתי שהשרשור הולך למקומות לא טובים ועצרתי את עצמי.
אבל עכשיו הייתי חייבת לכתוב. אולי הודעתי תשכנע אותך שיש דבר כזה אימוץ/אומנה טובים, מוצדקים ומוצלחים. ואולי לא. אולי איש באמונתו יחייה. וזה גם בסדר. בכל מקרה רציתי להאיר עוד צד.