לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
84548,454 עוקבים אודות עסקים

פורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום. כל נושא הוא בר שיחה, ויש מקום בפורום לדעות שונות ומגוונות. הפורום מעודד פתיחות לנקודות מבט נוספות לכל נושא, ולסיעור מוחות הדדי. יחד עם זאת כדי שההתנהלות בפורום תהיה אפקטיבית ומעצימה, להלן 2 כללים שחובה לשמור ולהקפיד עליהם בכל דיון:
** הימנעות משפה מעליבה, פוגעת או מזלזלת  **שמירה על פרטיות הגולשים
מנהלת הפורום תענה ותגיב מנסיונה כמאמנת, ועל פי אמות המידה המקצועיות, אנושיות שלה, בהתאם למידע העומד לרשותה בשאלות. האחריות ליישום הרעיונות והעצות הניתנים על ידה בפורום, הינה האחריות הגולשים בלבד. אין התשובות בפורום מהוות תחליף לתהליך אימון אישי / זוגי מלא, על בסיס מפגשים פנים מול פנים.
המשך >>

לצפיה ב-'שכר דירה'
שכר דירה
10/10/2016 | 09:21
8
1063
שלום, 
המצב אצלנו בבית לא טוב.
אני אם חד הורית ל-2 ילדים מדהימים. ילדה בת 18 וילד בן 15 
המצב הדרדר לאחרונה בגלל אי תשלום מזונות מצד האב ובעיות בעבודה שלי שאני מעדיפה כרגע לא לפרט. 
אני נכנסת למינוסים לאט לאט ומתחילה לצבור חובות ומתקשה לפרנס את הילדים בכבוד למרות שאני מנסה כמה שיותר בתי בת ה-18 מעורבת בכל המצב, בן ה-15 כמעט ולא... מעדיפה שלא ידע מכל הצרות.
היא מתעקשת להשתתף בשכר דירה מהעבודה שלה ולדחות את הגיוס בשנה כדי לעזור לי .
אני מרגישה ממש רע עם זה שהיא צריכה להשתתף בשכר הדירה ולעצור את החיים שלה בגלל פאשלות שלי ושל אבא שלה ואני פשוט לא יודעת מה לעשות 
כי מצד אחד אני באמת צריכה את הכסף. מצד שני לא נעים לי ממנה שילדה בת 18 צריכה להוציא את הכסף הזה.

מה הייתם עושים?
לצפיה ב-'אני לא מתיימרת'
אני לא מתיימרת
10/10/2016 | 11:00
393
להגיד מה הייתי עושה, כי אני יודעת שלפעמים קשה לדעת עד שלא מתמודדים עם מצבים בעצמך. אז כותבת מה אני חושבת שכדאי לך לעשות:
 
בשלב הראשון אני חושבת שכדאי שתשבי עם עצמך / עם חברה / עם מישהו מהמשפחה (או עזרה מקצועית) כדי להבין מה הצעדים שאת צריכה לעשות בשביל לעצור את ההתדרדרות במצב שלכם.
אולי אפשר לגבות את הכסף מהאבא באמצעות הוצל"פ? לפנות לעזרה מביטוח לאומי? הרווחה? לראות מה נדרש כדי לסדר את הבעיות אצלך בעבודה? אולי אין מנוס אפילו מצעדים יותר כבדים כמו מעבר דירה? קיצוץ בכל ההוצאות שהן לא מחיה בסיסית?
 
בשלב השני בעיני זה בסדר גמור לקבל את העזרה שהילדה מציעה, וכל הכבוד לה. זה חשוב שזה יהיה בשלב השני כדי שיהיה ברור שקודם כל את מוצאת את הדרך להתאזן בכוחות עצמך, וכך את מבטיחה שהעזרה שאת מקבלת מהילדה היא זמנית ולא שהיא הופכת להיות מפרנסת קבועה של המשפחה.
בנוסף, בהחלט אפשר לשלב אותה בשלב הראשון, זה שיעור לחיים.
לצפיה ב-'האבא יודע על מעורבות הבת?'
האבא יודע על מעורבות הבת?
10/10/2016 | 14:07
329
על הרצון שלה לדחות את הגיוס?
אם לא, רצוי מאוד שידע.
 
זה לא כזה נורא לדחות את הגיוס בשנה אחת. זה לא בדיוק נקרא "לעצור את החיים שלה" בשלב הזה. זה גם לא נורא שהיא משתתפת כספית. אלה החיים.
 
הבעיה היא מה יקרה בעוד שנה. האם היא תאלץ להמשיך לעזור עוד ועוד כי אין מוצא אחר ואז המעורבות שלה תהיה מאסט?  (אני כמובן לא מצפה לתשובה שלך, כי אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד שנה).
 
בכל אופן, תנסי מאוד למצוא פתרון עם האבא.
לצפיה ב-'מסכימה עם קודמי שכתבו לך '
מסכימה עם קודמי שכתבו לך
10/10/2016 | 19:35
292
שעל בסיס זמני זה בהחלט סביר אבל לא על בסיס קבוע.
ויש לך בת מקסימה.
לצפיה ב-'לא יקרה לבת שלך שום דבר רע אם היא תעזור קצת'
לא יקרה לבת שלך שום דבר רע אם היא תעזור קצת
11/10/2016 | 10:30
276
להיפך. זה יכין אותה לחיים שבהם, כידוע, לפעמים צריך לעשות דברים שלא ממש בא לנו באותו רגע. יש לך בת נהדרת.
לצפיה ב-'דבר ראשון, את לא "חד הורית"'
דבר ראשון, את לא "חד הורית"
11/10/2016 | 18:42
368
יש לילדים עוד הורה, האבא. מדוע את מוחקת אותו? ב- 2014 התחלף המושג הקלוקל הזה, וכעת הוא: משפחה שבראשה הורה עצמאי. 
לגבי הדילמה שלך, כן, אסור לך לתת לבת לעצור את החיים שלה בגלל הפאשלות של ההורים שלה. אסור היה לך גם לשתף אותה, מדוע היא אמורה לחלוק איתך את דאגות הפרנסה?
אם האבא לא משלם מזונות שהוא אמור לשלם, תתבעי אותו. עברי לדירה זולה יותר. קחי עבודה נוספת. אל תתחילי להשען על הבת שלך, תני לה לחיות את החיים שלה ללא רגשות אשם ולהתחיל אותם כבוגרת עם דף חלק, לא כשהיא כבר עובדת על מנת להחזיר חובות שלך. 
לצפיה ב-'עזרת הילדים'
עזרת הילדים
14/10/2016 | 23:08
284
ראי את הצד החיובי בהצעת הבת.  היא מודעת למצב, אחראית, ומציעה עזרה. זה נהדר, זה בסדר, וכיף לך שיש לך בת כזו.  זה יחזק את הקשר בינכן. לביתך יש עוד חיים ארוכים לפניה כדי להתפתח ולהתבסס ולהצליח.
אני כנער מתבגר עבדתי בעסק של ההורים, זה היה ברור, זה היה טבעי, וכולם עשו את זה.  וכמובן שלא קיבלתי תשלום.
בהצלחה.
לצפיה ב-'היי שוליקה '
היי שוליקה
16/10/2016 | 06:59
183
ליבי איתך. ממש כואב מה שאת מספרת. כפי שכתבו כאן קודמיי, תני לבת לעזור לך כדי להקל על המצב. אבל יחד עם זאת, כדאי בהחלט לפנות לרשויות המתאימות להכריח את הבעל לשלם מזונות. (מה מצבו? למה הוא לא משלם? אולי גם מצבו קשה?). כדאי לברר אצל קרובי משפחה מצד הגרוש, לשכנע את הגרוש לעמוד בהתחייבויותיו. חוץ מזה, הילדים כבר גדולים, את יכולה להרשות לעצמך לעבוד בעבודה צדדית נוספת, זה לא יזיק לך להיות עסוקה ולא לחשוב על מצבך.
בקשר לעבודה הנוכחית שלך, תשתדלי שהמצב שבו את נמצאת לא ישפיע על העבודה. את כנראה קצת לא מפוקסת ואולי עושה טעויות בעבודה. לכן כשאת בעבודה, תשכחי מהבית ומהצרות ותתרכזי במה שאת עושה.
 
אני מקווה שתצליחי במשימה.
לצפיה ב-'קיימת אפשרות לעבוד תוך כדי השירות הצבאי'
קיימת אפשרות לעבוד תוך כדי השירות הצבאי
25/10/2016 | 22:28
53
אם יש צורך כלכלי אמיתי במשפחה. זה הפתרון שהייתי חותרת אליו. 
 
וכמובן לפני כן ממצה ניסיונות לקבל מזונות מהאב, מביטוח לאומי, מורידה מאד את רמת החיים האישית שלי (לא מעשנת, לא רוכשת מוצרי קוסמטיקה יקרים, לא רוכשת בגדים ונעליים מעבר לנחוץ ובזול מאד, לא יוצאת למסעדות, לא שותה אפילו מעט אלכוהול, מבשלת בבית וכיוב')
לצפיה ב-'המלצה על מטפל/ת זוגי/ת באזור תל אביב- רמת גן-גבעתיים'
המלצה על מטפל/ת זוגי/ת באזור תל אביב- רמת גן-גבעתיים
05/10/2016 | 09:48
1
116
לטובת המתבגרים והנישואין החלטנו לנסות טיפול והכוונה זוגית, שיעזור בגיבוש התא המורכב שלנו (די ותיק ועדיין).
 
מחפשים המלצות מנסיון.
 
המון תודה מראש.
לצפיה ב-'אי אפשר לשלוח לך מסר'
אי אפשר לשלוח לך מסר
10/10/2016 | 19:34
84
אז רושמת פה - רבקה שפט מרמת חן.
זו לא פרסומת ואין לי אליה כל קשר אישי.
היא מעולה בטיפול זוגי (מנסיון) אבל יקרה מאוד.
בהצלחה
לצפיה ב-' ושנה טובה לכל גולשי תפוז '
ושנה טובה לכל גולשי תפוז
29/09/2016 | 11:29
8
שנה טובה ומתוקה לכולם!
שתהיה לנו שנה של התחלות חדשות, שינויים, בריאות ואושר.
 
כתיבה וחתימה טובה
צוות תפוז אנשים
לצפיה ב-'ילדה בת 15 שלא משלימה עם הגירושים גםם אחרי שנה'
ילדה בת 15 שלא משלימה עם הגירושים גםם אחרי שנה
26/09/2016 | 09:18
19
444
לי ולגרוש שלי יש ילדה משותפת בת 15. הילדה לקחה את הגירושים שלנו מאוד קשה ומזה שנה היא נמצאת בטיפול אינטנסיבי שאומנם עוזר לה אבל הרבה פחות ממה שאני והאקס היינו מצפים אחרי שנה של טיפול פעמיים בשבוע. בניגוד לזוגות אחרים אני והאקס שלי אף פעם לא רבנו והיינו חברים מאוד טובים רק שלא הייתה בנינו אהבה ולכן הילדה הייתה לגמרי בשוק גדביפרנו לה שאנחנו מתגרים כי כאמור זה בא לה בנפתעה מוחלטת.
 
כשהתגרשנו לפני שנה שנינו הייתו בתחילת שנות הארבעים ועברנו כנראה את המשבר שאופייני לגיל הזה והחלטנו שלברות זה לא מספיק ואנחנו רוצים אהבה ותשוקה וכו' ובגלל שמעולם לא רבנו הדבר האחרון שהילדה חשבה עליו זה שנתגרש. לא היו אצלנו דרמות ובגידות ובלגנים והיא חשבה שלהורים שלה טוב והם אוהבים ותמיד ישארו יחד. כשעמדנו לספר לה ידענו שזה יהיה לה קשה אבל לא היה לנו מושג שזה כל כך ירסק אותה ושגם אחרי שנה היא עדיין תתאבל.
 
בגילה הצעיר היא רגילה שמתגרשים רק כשרבים ושונאים ולא הבינה למה אנחנו עושים לה את זה. מבחינתה זה היה משהו שאנחנו עשינו לה והיום כיבור שנה היא עדיין לא לגמרי השלימה עם המצב. קצת אחרי שהתגרשנו היא התחילה לזרוק משפטים כמו אמא אם תביאי  מישהו לגור איתך אני אעבור לאבא או אבא אם תביא מישהי לגור איתך אני לא אבוא אליך ואם לשניכם יהיו בני זוג שתגורו איתם אני אעבור לסבא וסבתא.
 
זה היה ממש אחרי הגירושים ולא ממש התייחסנו לזה במיוחד שאז לא אני ולא האקס לא חשבנו על פרק ב'. לא חשבנו כמה זה הזוי שילדה בחטיבת ביניים מחליטה לגבי החיים הפרטיים שלנו. כשגם אחרי שנה היא משיכה לדבר ככה זה התחיל להטריד אותנו.
 
אנחנו מבינים שהילדה חוותה משבר מאוד גדול אבל הדיבור הזה שהתקבע אצלה לא נראה לנו לעניין. ממה שהבנו מהמטפלת של הילדה היא מאוד כועסת עלינו. למעשה ככל שהזמן עובר היא כועסת יותר ויותר כי כאמור בגלל שהיא לא ראתה בעיות היא לא מבינה למה התגרשנו וחושבת שהיינו צריכים להישאר יחד בשבילה.
 
אולי עשינו טעות בכך שלא הכנו אותה ולא סיפרנו לה מראש אלה ביום שאבא שלה עזב את הבית. אולי זה בא לה מהר מידי ובבום לפנים. אבל עברה שנה ובינתיים לא אני ולא האקס לא יצאנו עם איש וניסינו להיות שם בשבילה ולא להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה.
 
ניסינו כמה שיכלנו להמשיך לתפקד כהורים בלי קשר לגירושים. הקפדנו על השגרה המוכרת שלה עד כמה שיכלנו ותמיד שנינו נכחנו בכל מיני אירועים ולא נתנו לגירושים להשפיע עליה יותר מידי. המטפלת אומרת שהחשש שלה שמי מאיתנו יביא בן זוג הביתה נובע מזה שהיא מפחדת לשכוח את החיים שהיו לה כשהיינו ביחד.
 
לאחרונה יש מישהו בחדר הכושר שלי שהתחיל איתי וכבר מלא זמן שהחמקתי אבל הוא מוצא חן בעיניי אז קבענו לצאת לקפה לקראת סוף השבוע.
האקס סיפר שהוא נרשם לאתר הכרויות.
העניין הוא ששנינו לחוצים נורא.
 
עברה שנה והאמירות שלה לגבי להביא בן זוג הביתה נשארו ואף גברו. שנה של טיפול וכלום. מה יהיה אם באמת מישהו משנינו יכיר בן זוג וירצה לבנות פרק ב'?
 
שנינו עוד צעירי בתחילת שנות ה40. ושנינו מרגישים שאולי אין טעם להכיר עכשיו כשאין באמת אופציה להתקדם למשהו בהמשך.
איך מתנהלים במצב כזה?
 
נ.ב ממה שקראתי באינטרנט התנהגות כזאת אופיינית לילדים שאחד ההורים שלהם מת והם מפחדים שיחליפו אותו במישהו אחר. אבל ברו השם כולנו בריאים ומעורבים בחייה במקסימום אז מה הבעיה???
 
 
 
לצפיה ב-'נשמע מצב מורכב...'
נשמע מצב מורכב...
26/09/2016 | 10:09
214
ראשית, הייתי חושבת על האפשרות להחליף, אולי, בזהירות רבה מטפלת.
המטפלת של הילדה אמורה לעזור גם לכם בהתלבטויות ובהתנהלות.
משום מה (וכמובן ייתכן שאני טועה) מהתאור שלך נשמע שאחרי שנה
לא רק שהילדה לא משלימה עם הגירושים, אלא גם אתם. את מדברת
הרבה על שניכם, על איך אתם נוהגים, על איך אתם יחד... נראה לי -
שוב, בזהירות רבה ותוך יעוץ משפחתי, שהגיע אולי הזמן להתחיל
ולהתנהל דוקא כן כזוג גרוש, בהדרגה, כך שבן זוג שייכנס לחייכם לא
יהווה עבור הילדה הפתעה חוזרת, אלא דבר טבעי. ייתכן ועקב הזהירות
שלכם מלהפר את הקיים ולשמור עליו, לילדה דוקא יותר קשה להשלים
עם הפרידה שלכם, והיא בדרך כלשהי מנסה לנהל אתכם כך שתשמרו
אמונים אחד לשני. מהתאור שלך גם נשמע שאתם מנסים לשמור אמונים
אחד לשני, אולי אפילו דרך הילדה. ייתכן והכוון שלי שגוי, אבל בכל מקרה
הייתי ממליצה, כאמור, לדאוג שגם אתם תהיו בטיפול שייתן לכם יותר כוון
לגבי ההתנהלות עם הילדה ובכלל - בחייכם.
 
לצפיה ב-'לפני הכל – טוב מאוד שהבת לא חוותה מריבות בבית.'
לפני הכל – טוב מאוד שהבת לא חוותה מריבות בבית.
26/09/2016 | 10:33
224

חסכתם ממנה סבל רב.
אולי אם הייתה עדה למריבות כסאח התגובות שלה היו שונות, אבל נראה לי שהנזק שהיה נגרם לה היה גדול בהרבה.
לעניין התגובות שלה - כל ילד סובל מגירושי הוריו ורוב הילדים מנסים לחבר בין ההורים מחדש, לפעמים אפילו ילדים בוגרים שמתגוררים מחוץ לבית. נראה להם שבני  זוג חדשים יפריעו לאיחוד מחדש ומשום כך הם מתנגדים.
שנה זו לא ממש תקופה ארוכה, וגיל ההתבגרות קשה בפני עצמו.
נראה לי שהייתי פועלת בהדרגה. כן הייתי יוצאת לפגישות עם גברים שמוצאים חן בעיני, אבל לא מזמינה אותם הביתה.
רק כאשר ברור שמדובר בבן זוג רציני הייתי מתקדמת, לאט ועם ייעוץ מקצועי, לשלב של היכרות עם הבת.
ואותו הדבר לגבי האקס שלך.
טוב שהבת מקבלת ייעוץ מקצועי, זה בהחלט יכול להקל עליה, אבל לדעתי רמת הציפיות שלכם מתוצאות הייעוץ לא ממש ריאלית.
תעזבי את נושא ה "התנהגות אופיינית " כי לפעמים ילדים מגיבים לגירושי הוריהם גם בצורה שתיארת, אנשים שונים מתנהגים לפי רגישויות שונות ותכונות אופי שונות.
 
מדוגמא אישית שלי, אחד מילדי (שכבר היה בוגר והתגורר בבית משלו) הגיב במין התנכרות כאשר הצגתי בפניו את האיש שלי וחלפו שנים עד שיושרו ההדורים.
היה ברור לי שעם כל ההבנה וההתחשבות, אני זכאית לחיים מלאים.
נמנעתי ממריבות וקירבתי את האיש שלי לילדי בהדרגה. לא תמיד היה קל, אבל לא היתה ברירה... 
 
לצפיה ב-'מחשבות שלי'
מחשבות שלי
26/09/2016 | 11:55
2
249
(לא מנסיון, אני התגרשתי כשהבן שלי היה ממש קטן)
 
באופן כללי נשמע לי שאתם יותר מדי הולכים על ביצים איתה, ואני חושבת שהיא במידה מסויימת יושבת לכם על מקום של רגש אשמה / חרטה שאולי קיים. כי כמו שאת מתארת, כשיש מריבות גדולות אז יותר קל לנו להצדיק לעצמנו את פירוק המשפחה.
אז בשלב הראשון, צריכה להיות השלמה של כל אחד מכם עם הגירושים, כזו שלא ניתנת לערעור, זה תנאי הכרחי לזה שהיא תשלים עם זה.
בשלב השני, צריך להעביר לה את המסר בצורה ברורה אבל לא תוקפנית, ויחד עם זה להכיל את הרגשות שלה.
"אני מבינה שכואב לך שהתגרשנו. אני מבינה שזה עוד יותר כואב לך בגלל שהיחסים שלנו היו טובים ונשארו טובים, אבל זו ההחלטה שלנו והיא לא עומדת להשתנות. נעשה מה שנוכל כדי לעזור לך להסתגל לזה ולהפנים את זה"
ואחר כך להרשות לעצמך לשמוע אותה ולא להגיב. היא אומרת שהיא תעבור לאבא אם את תצאי עם מישהו. אז היא אומרת. לא הייתי מתווכחת איתה על זה בכלל, זה לגמרי תיאורטי בשלב הזה. הייתי מעבירה לה מסר שאת שומעת את הכאב שלה מאחורי המילים.
מבחינת ההתנהלות שלך - היא לא אמורה לקבוע לך את החיים. את רוצה לצאת עם מישהו, תצאי. אם את תרצי להתקדם את תתקדמי. אני כן חושבת שלחשוף בן זוג חדש לילד, במיוחד לילדים גדולים, זה משהו שצריך לקרות אחרי שקשר הוא רציני, אבל אחרי כמה דייטים היא כבר יכולה לדעת שאת יוצאת.
עוד משהו חשוב בעיני - להפסיק להתנהל כאילו אתם עדיין זוג. ככל שתצרו הפרדה ברורה וחד משמעית בהתנהלות היומיומית שלכם ככה יהיה לה יותר קל להפנים.
 
ודבר אחרון שכבר נאמר לפני - הייתי שוקלת לשחרר את המטפלת, או בשביל מטפל חדש או בכלל לא. אני מאמינה שטיפול צריך להיות קצר טווח ולתת תמיכה לחיים ולא להפוך להיות משהו שתלויים בו. מפחדת לשכוח את החיים שהיו לה? תסלחי לי נשמעת לי פרשנות שטחית, ומקטינה את הבת שלך ואת כוחותיה.
מה שמזכיר לי עוד משהו חשוב - תעבירי לה (ולעצמך) מסר ברור שאפשר לסמוך עליה, שיש לה כוחות והיא מסוגלת להתגבר. זה לא אומר שלא קשה ולא כואב, ולא אומר להתעלם מהרגשות שלה. רק להעביר מסר שהרשות נתונה בידיה.
 
היא ילדה גדולה. אפשר בגיל הזה לנהל איתם שיחות מעמיקות ורציניות, כולל לחשוף במידה מסויימת את הרגשות הכאבים והקשיים שלך (לא יותר מדי, היא לא אמורה להיות משענת להוריה, רק במידה שמראה את האנושיות שלכם).
לצפיה ב-'מאוד מסכימה עם הדברים...'
מאוד מסכימה עם הדברים...
26/09/2016 | 12:56
185
יש משהו בתאור שלך (השואלת) לפיו נשמע שהילדה מקבלת תפקיד
שגדול עליה בכמה מספרים - לנהל לכם - המבוגרים את החיים.
מסכימה מאוד שצריך, אמנם ברגישות ותוך הרבה הקשבה -
להוציא אותה מהמקום הזה. כלומר - מותר ומובן שהיא כועסת,
מותר לרצות ולפנטז, אבל האחריות על ניהול החיים שלכם
היא שלכם - ההורים. וכמו שנכתב פה - לא שני ההורים כיחידה,
אלא כל אחד לחוד.
ושוב - בתאור שלך (השואלת) יש מעין ערבוב של הקשבת יתר לילדה,
ופרידה לא ממומשת בפועל (תוך באמת הרבה רגשי אשמה) - שלכם
ההורים.
מאמינה שאם אתם תגדלו, תעזרו גם לילדה שלכם לגדול.
לצפיה ב-'האם מי שמתיחסים כך לילדיהם מצפים ליחס כזה מהם בזקנתם?'
האם מי שמתיחסים כך לילדיהם מצפים ליחס כזה מהם בזקנתם?
18/10/2016 | 03:22
53
ראשית, האם מירי לא בטוחה או מבינה למה הם מתגרשים ?
"צריכה להיות השלמה של כל אחד מכם עם הגירושים,"
האם זו אינה הוכחה שמקובל להתגרש סתאם והם כמוך לא בטוחים בצעד?
נניח כל מה שכתבת היה חוזר מהבגרות של ילדיך שיחליטו לפרק את הקשר איתך
בשלב שתחזרי להיות יותר תלותית מילדה? כן כי ככה זה לפעמים כשמזדקנים..
.......
אני מבינה שכואב לך שהתרחקנו, אני מבינה שזה עוד יותר כואב לך בגלל שהיחסים שלנו היו טובים ונשארו טובים, אבל זו ההחלטה שלנו והיא לא עומדת להשתנות. נעשה מה שנוכל כדי לעזור לך להסתגל לבדידותך  ולהפנים את זה"
ואחר כך להרשות לעצמך לשמוע אותה ולא להגיב. היא אומרת שהיא חסרה את אבא
מאז שנפטר. אז היא אומרת. לא הייתי מתווכחת איתה על זה בכלל, זה לגמרי תיאורטי בשלב הזה. הייתי מעבירה לה מסר שאת שומעת את הכאב שלה מאחורי המילים.
מבחינת ההתנהלות שלך - היא לא אמורה לקבוע לך את החיים. את רוצה
להתעלם  תצאי. אם את תרצי להתקדם את תתקדמי. אני כן חושבת שלהכיל קושי
חדש להורה, במיוחד להורים קשישים, זה משהו שצריך לקרות אחרי שהקושי הוא רציני, אבל אחרי כמה משברים והתפכחויות  היא כבר יכולה לדעת שאת יוצאת מחייה
עוד משהו חשוב בעיני - להפסיק להתנהל כאילו אתם עדיין אם ובת. ככל שתצרו הפרדה ברורה וחד משמעית בהתנהלות היומיומית שלכם ככה יהיה לה יותר קל להפנים.
 
ודבר אחרון שכבר נאמר לפני - הייתי שוקלת לשחרר את המטפלת, או בשביל מטפל חדש או בכלל לא. אני מאמינה שטיפול צריך להיות קצר טווח ולתת תמיכה לזקנים ולא להפוך להיות משהו שתלויים בו. מפחדת לשכוח את החיים שהיו לה? תסלחי לי נשמעת לי פרשנות שטחית, ומקטינה את האמא שלך ואת כוחותיה.
מה שמזכיר לי עוד משהו חשוב - תעבירי לה (ולעצמך) מסר ברור שאפשר לסמוך עליה, שיש לה כוחות והיא מסוגלת להתגבר. זה לא אומר שלא קשה ולא כואב, ולא אומר להתעלם מהרגשות שלה. רק להעביר מסר שהרשות נתונה בידיה.
 
היא אשה "גדולה". אפשר גם בגיל הזה לנהל איתם שיחות מעמיקות ורציניות, כולל לחשוף במידה מסויימת את הרגשות הכאבים והקשיים שלך (לא יותר מדי, היא לא אמורה להיות משענת לילדיה , רק במידה שמראה את האנושיות שלכם).
 
 
 
לצפיה ב-'מזל טוב, גידלתם אגואיסטית: הכל לה לה לה ורק לה ובשבילה.'
מזל טוב, גידלתם אגואיסטית: הכל לה לה לה ורק לה ובשבילה.
28/09/2016 | 12:47
202
אמא ואבא מעניינים את התחת תפקידם לספק את הצרכים והרצונות של פרינססה אגוצנטרית
הבת שלכם לא זקוקה לטיפול היא זקוקה לניעור רציני ול REALITY CHECK כי היא חיה בפאקינג סרט
לצפיה ב-'הילדה צודקת אתם מוזרים ומעיבים על הציפיות שלה מזוגיות'
הילדה צודקת אתם מוזרים ומעיבים על הציפיות שלה מזוגיות
16/10/2016 | 15:19
12
125
מכל התשובות אף אחד לא מזועזע מהחלטה או הנימוק שהצגת כאן?
לכם מותר לעבור משבר ולפרק משפחה - בגלל גיל 40 ?
למה לילדה אסור לעבור משבר ולהתפרק ממכם-  בגלל גיל ההתבגרות?
אם לאחד מכם היתה זוגיות במקום ניחא, אפשר להבין שיש משיכה
אבל להפרד לפני שיש אלטרנטיבה כמו להתפטר מעבודה בלי פרנסה
היא רואה בכך פריקת עול ..מחר תתפרקו גם ממנה לטובת אימוץ או
חיפוש עצמי - ולחפש תשובה מאנשים זרים בפורום אחרי צעד דרמטי כזה?
גם לא נשמע מציאותי שלא שיתפתם אותה לפני התהליך. היא צודקת בתחושה
והטיפול בכלל מבייש ומשפיל - אתם אלו שזקוקים לטיפול 40000 והרצה
הרי החיים שלכם הם שנדפקו ולא בגללה.
לצפיה ב-'"להיפרד לפני שיש אלטרנטיבה"????!!!!'
"להיפרד לפני שיש אלטרנטיבה"????!!!!
17/10/2016 | 19:00
5
93
ז"א שצריך לפרק נישואים רק בגלל בגידה?
או שבעצם אפילו צריך לבגוד "ולמצוא אלטרנטיבה" לפני שמתגרשים?
במילים אחרות אתה אומר "לא טוב לכם בנישואים, לכו תחפשו בן זוג חדש, ורק אז, ארי שתבגדו הרבה זמן ותהיו בטוחים, אז תתגרשו"?
 
 
לצפיה ב-' צריך להתגרש כדי לממש חיים טובים יותר לילדה או לעצמך ??!!'
צריך להתגרש כדי לממש חיים טובים יותר לילדה או לעצמך ??!!
18/10/2016 | 01:58
4
93
מצידי י אהפוך עולמות שנבין מה העילה האמיתית  האם לא חקוי מטופש?
אפילו ילדה בת15 הבינה שמשהו דפוק בראש שלהם כי היה טוב לה
אפילו השואלת באנונימיות לא שמה את האצבע מה היתה הסיבה
אז אתם מתגרשים כי זה באופנה ועדיף שלא תהיה סיבה וריב ככה לנטוש
לא סובל דחוי 3 שנים שהילדה תהיה לפחות חיילת או סטודנטית מחוץ לבית?
יש בגידות שנוצרות מאליהן שחזקות  מהחיים  יש אנשים שמשתנים ופוגעים
כאן פשוט האהבה דעכה ומימוש אהבה שכלל לא בטוח שימצאו חשוב מביתם
אז הנהאני מייצג את הבת וטוען ששניהם כולל את לא יעזור לכם שום טיפול
רק טלטול חברתי מאנשים בעלי ערכים שמוקירים את ערך המשפחה והמחויבות
לגדל ילדים בבית חם ולא לחפש את הזיון האולטימטיבי או סיפור אהבה חדש.
 
לצפיה ב-'אז בוא ניקח את זה צעד קדימה'
אז בוא ניקח את זה צעד קדימה
18/10/2016 | 09:21
3
95
ונגיד שגם אם יש "אלטרנטיבה", וגם אם מתאהבים במישהו אחר, אפילו במידה שחזקה מהחיים, כדאי להישאר נשואים ולהמשיך את ההצגה, תוך כדי ניהול רומן מהצד, עד שהילדים יגדלו.
אגב - עד מתי? עד גיל 18? 21? 30?
מי מחליט מתי הילד בוגר דיו כדי להתמודד עם גרושין?
 
 
לצפיה ב-'זה מצב שונה לחלוטין'
זה מצב שונה לחלוטין
18/10/2016 | 10:53
2
81
גם בהתאהבות  יש מצב לוותר ולראות בה אפיזודה קורה שרבים ומתפייסים
או נשארים בנישואים פתוחים חבריים ומוסכמים.
 בשונה מפרידה מוסכמת הילד/ה יכול להבין מי נבגד ולהשאר לצידו לתמוך וכיו"צ
מצב ששניהם מוותרים ללא אילוץ שונה לגמרי  - כי לשניהם לא איכפת מהילד/ה.
גיל סביר זה18 שאז ילדים עוברים  ממילא ניתוק מסויים
כמו לצאת לגור במעונות אונב' / גיוס לצבא או יוצרים בעצמם מערכת יחסים
לצפיה ב-'אה, אז זה לגיטימי כל עוד משתפים את המתבגר/ת בבגידה?'
אה, אז זה לגיטימי כל עוד משתפים את המתבגר/ת בבגידה?
18/10/2016 | 19:17
1
69
"חמודה, בגדתי באבא שלך ואבא שלך גילה, לכן אנחנו מתגרשים, ואבא שלך מנסה להתנקם בי בבית המשפט בתהליך הגרושין, הוא ממש פגוע וכנראה שונא אותי, אז תבחרי צד".
 
כן - נשמע לי עדיף מ"לא טוב לנו ביחד, אז החלטנו להיפרד בצורה יפה ומכובדת".
לצפיה ב-'גם ילד בן12 מבין ויכול אפילו לגלות בעצמו לאחד ההורים'
גם ילד בן12 מבין ויכול אפילו לגלות בעצמו לאחד ההורים
19/10/2016 | 04:42
66
מה עדיף? שהכביסה המלוכלכת תצא שנים אח"כ? להבין שחיית בשקר?
איך בכלל מגיעים להסכמה להיפרד אחרי קשר עמוק ומחייב ומפרה
אם לא בגלל משבר או משהו חונק ששינה את מהותם? הפרעה שאינם מודעים לה?
ילדים מבינים, נראה לי, יותר מהרבה מבוגרים ששבויים בטרנד גרושין.
בחרת להתעלם מכך שזו אופנה שאפילו מומלץ להחליף בני זוג כמו להתקדם בדירה/רכב קריירה מקצוע/ סגנון/ תסרוקת/ גרביים.. החברים לוחצים 'מגיע לך יותר'
כי 'חיים פעם אחת'..נשבע לך ששמעתי את הגישה הזו מאשה נשואה באושר
שהראיתי לה שיר על אהבת נצח.. נראה לה פתאטי "פעם היו מתאהבים לתמיד"
לעניין המתבגר הוא ממש ממש כן בעניינים מתבגרים רואים פורנו סרטים אפילו
מתנסים.. לרוב הם קולטים יותר מההורה הנבגד כשיש בגידה ומשתפים אותו
מנסיון לפעמים זה עוצר ומחזיר את החיים לתלם.. בת 15היא נערה מבינה
גם בן 12 מנסיון הוא עדיין ילד אבל מבין
לצפיה ב-'אני מזועזעת מההחלטה או הנימוק שהוצגו כאן !'
אני מזועזעת מההחלטה או הנימוק שהוצגו כאן !
17/10/2016 | 23:06
5
111
זוג שאינו מוזר צריך לשתף את הילדים שלו
לפני הגירושין ולקבל את הסכמתם לגירושין.
כמו כן על כל אחד מבני הזוג לדאוג לאלטרנטיבה,
טרם גירושיו.
אם לא - ידאג אחד מילדיו לקחת את כל אחד מבני
הזוג לטיפול כדי שיבין שהוא דפוק.
לצפיה ב-'שמח שהצלחתי לטלטל ולזעזע את חוסר התכלית שהוצג כאן '
שמח שהצלחתי לטלטל ולזעזע את חוסר התכלית שהוצג כאן
18/10/2016 | 02:10
4
83
זוד שלא מצליח לשתף אפילו קוראים אנונימיים שיבינו על מה התגרשו
נראה לך שגרושין סתאם זה לגיטימי הרי ירדת טוטאלית מהפסים
לא טיפול לא עוזר עצם הרעיון לבקש טיפול לבת נורלמית כמוני וכמו אחרים
שצריכה לצעוק ולנער ולדרוש הסבר למה הורסים לה את החיים  היא לא טפשה.
אבל היא עדיין קטינה אז גם מטמטמים לה את המח בטיפול שכן זה נורמלי לפרק
ילדים צריכים  לקבל מהמדינה גבוי ועצמאות לא לחיות במשפחות דפוקות
האם לא היתה לזוג פרנסה האם היו בטויי אלימות לא מדבר על בגידה
אפילו נשואים פתוחים עדיפים על פרידה ללא סיבה נראית לעין
או פוריטניות מזויפת למה אינה מסוגלת להסביר אפילו כאן מה הסיבה?
הסקס לא בשמים הם לא נראים הולמים בחברה אחד לשניה?
אולי יש כאן משהו שלא הובא לידיעתנו ומקומם מעצם השקר וההסתרה.
או שכמוך מאמינים שמותר לצאת מהתחיבות כלפי פרי בטנך ככה לבעוט בה
בלי סיבה .   להבהיר הורי לא התגרשו וגם אני לא, אבל מבין מהי נטישה.
רק מתוך הכרות עם הלך הרוח  והתגובה שלך והצביעות הפושה בנו לערך
המשפחה והחברות.
 
לצפיה ב-'ממש לא הצלחת... לבטח לא בהקשר שציינת בכותרת... '
ממש לא הצלחת... לבטח לא בהקשר שציינת בכותרת...
18/10/2016 | 11:43
3
181
הצלחת להציג עמדה הזויה.
הצלחת להגיב למשהו שולי לנושא שהוצג כאן, כי סיבת הגירושין אינה רלבנטית, ולכן לא הוצגה באופן ממצה.
הצלחת להציג חוסר רגישות לעניין הגירושין, אולי כתוצאה מחוסר התנסות - כי התהליך הוא כואב, מאוד כואב, גם כאשר נשארים ביחסים טובים. אף זוג לא עושה משהו כזה בכדי להיות באופנה...
הצלחת להציג תהליך שאינו ישים לאנשים נורמטיביים, על פיו יוצאים לחפש זוגיות כאשר אנחנו עדיין בזוגיות אחרת... דברים כאלו קורים, אמנם, אבל כתאונות, כדברים לא צפויים שקורים במהלך החיים, לא כמשהו מתוכנן.  
 
נקודת המבט שלך נשמעת מוזרה, אבל החלק הטוב שבה שהיא מציגה חוסר ניסיון, וזה נפלא. שלא תדע מצרות.
לצפיה ב-''
18/10/2016 | 13:25
4
לצפיה ב-'אם לא רלבנטית סיבת הגרושין אז איזו רגישות ? לטרנד שמתגרשים?'
אם לא רלבנטית סיבת הגרושין אז איזו רגישות ? לטרנד שמתגרשים?
19/10/2016 | 04:55
1
71
ברור שלכל טרנד מאופיו והגדרתו יש עדר של מצביעים בעד
נכון מוזר לשאול.. מוזר ששאלה בכלל חותרת תחת המקובל
חוסר רגישות לפגוע בקונצנזוס שכל גרושים מוצדקים ועדיפים
במיוחד שלא רלבנטי להגדיר זוגיות אם היא לא קיימת
השקרהעצמי הסתירה המובנית של הטיעון עדיין בזגויות? ש ק ר ענק שלך
תחליטי אם יש זוגיות או אין הבנין עומד או לא עומד?
מה נורמטיבי? שתעודת הרבנות אוסרת לחפש כשנשואים? הזוי ברמות
הרי לטענתה חיפשו לפרק את המסגרת כי לא  היתה זוגיות משמעותית ביניהם
מה שמחפשים רבים הוא לעשות את זה להתנסות בלי לדעת למה נכנסים.
כמה זוגות חוזרים מהכוונה להתגרש בעקבות טיפול זוגי או נסיון חוזר?
ולך אין ספק שזו סתם חוסר רגישות - חומר למחשבה.
לצפיה ב-'אם אין זוגיות, מפרקים. לא משאירים פתוח שאם לא יצליח בחוץ'
אם אין זוגיות, מפרקים. לא משאירים פתוח שאם לא יצליח בחוץ
19/10/2016 | 08:27
199
אז ישנה הצלה, אם רע בזוגיות, מסיימים אותה וממשיכים הלאה או מנסים לשפר.
ישנו מושג, אולי שמעת, יושרה קוראים לזה. אנשים נורמטיבים נוטים לנהוג על פיו.
 
והסבר, אחרון מצידי לשירשור הזה.
בעניין חוסר הרגישות - תואר מצב מסויים. זוג שהתגרש, ילדה, ובעיה.
לא רלבנטי מדוע הזוג התגרש, איזה טיפול עברו, מדוע התחתנו בכלל ובאיזה משקל נולדה הילדה.
אם כל ההתלהמות שלך נובעת מניסיון שלך להציג פתרון של חזרה לזוגיות, אז ברור שמשהו מאוד בסיסי לא ברור לך.
אם רצית לחטט ומצאת לדעתך מקום, טעית.
אם אתה רוצה להפוך את זה לדיון כללי מדוע לא טוב להתגרש וכמה כדאי למנוע גירושין, טעית.
 
אין כאן חומר למחשבה.
ולי נראה שאתה סוג של טרול. 
לצפיה ב-'שאלה לגבי נישואים בפרק ב''
שאלה לגבי נישואים בפרק ב'
26/09/2016 | 17:39
8
411
שלום לכולם, אשמח לקבל מידע,
אני ובן הזוג רוצים להנשא בקרוב. זה יהייה טקס דתי, עם חופה וקידושין ועדים, אך לא בטוח שנערב את הרבנות.
אנחנו רוצים לשמור על הפרדת רכוש. לו יש נדל"ן ואני מתכוונת בעתיד לקנות לי דירה שתהייה רשומה על שמי, מתוך כוונה שיהיה סדר לילדים של כל אחד מאיתנו.
אין לנו ילדים משותפים. אנחנו מעוניינים שכל הרכוש של כל אחד מאיתנו יעבור בבטחה - כל הורה לילדיו שלו: דירה/נדלן וחסכונות.
שאלתי היא: האם זה מספיק שנכתוב רק  בינינו זיכרון דברים מסודר, לפיו נציין שכל אחד נשאר עם רכושו שצבר לפני ואחרי הנישואין?? אני חושבת שהבעייה עלולה להיות עם רכוש שנקנה לאחר הנישואין, עד כמה שידוע לי, רכוש שנצבר לפני הנישואין שייך רק לאדם שצבר אותו.
אני רוצה להבטיח את הדירה שכאמור מתעתדת לרכוש לעצמי בעתיד, ולמנוע בעיות. בעיקר בין הילדים, אך אין לדעת. רוצה לישון בשקט בעניין זה..
או שאנחנו חייבים לעגן את הדברים באישור עורך דין/נוטריון?
תודה רבה למשיבים.
לצפיה ב-'הכל הכל הכל אצל עו"ד'
הכל הכל הכל אצל עו"ד
26/09/2016 | 19:32
1
256
ובבקשה - לא רק "לעגן את הדברים", אלא להתייעץ.
יש מצבים שאפילו לא חשבתם עליהם, ועורך דין יכול להסביר לכם את כל הצדדים והאפשרויות.
 
הנה פס"ד חדש לדוגמא שהיה ניתן להימנע ממנו לו היו חותמים על הסכם: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4846731,00...
 
 
לצפיה ב-'וואוו...תודה רבה זהב.'
וואוו...תודה רבה זהב.
26/09/2016 | 20:44
51
לצפיה ב-'יש לעגן את הדברים באופן חוקי בהסכם ממון'
יש לעגן את הדברים באופן חוקי בהסכם ממון
27/09/2016 | 12:38
158
(ולא עם איזה פתק/זכרון דברים ביניכם), יש לאשר את הסכם הממון בבית משפט לענייני משפחה.
כדי לדאוג שיהיה סדר לילדים של כל אחד מאיתכם, יש לכתוב גם צוואות ברורות.
 
זה מה שאנחנו עשינו בכל אופן... 
בהצלחה ובמזל טוב 
 
וכמובן, שנה טובה ומתוקה לכל באי הפורום 
 
לצפיה ב-'מחדדת...'
מחדדת...
27/09/2016 | 15:05
1
189
אם אתם כותבים הסכם ביניכם, אתם יכולים גם
לא לכתוב דבר.
שהרי - מטרת הכתיבה היא לעגן את הדברים, גם במקרה
שאתם לא בקשר טוב.
לכן, כמובן, מצטרפת ליתר המגיבות - לעגן בעזרת עורך דין.
אנחנו עשינו זאת בעזרת עורכת דין מאוד מקצועית, רגישה ונחמדה
מארגון משפחה חדשה.
 
והכי חשוב -
שיהיה בשעה טובה :)
לצפיה ב-'תודה רבה לכן.'
תודה רבה לכן.
27/09/2016 | 15:59
41
לצפיה ב-'אין מה להוסיף על מה שכבר נאמר חוץ להגיד כל הכבוד. אתם'
אין מה להוסיף על מה שכבר נאמר חוץ להגיד כל הכבוד. אתם
28/09/2016 | 12:44
162
עושים בשכל.
לצפיה ב-'כל מה שכתבו קודמיי נכון מאוד, ועוד הבהרה קטנה:'
כל מה שכתבו קודמיי נכון מאוד, ועוד הבהרה קטנה:
14/10/2016 | 23:18
71
הסכם ממון בטל ומבוטל במות אחד מהצדדים.  ואז אין לו שום ערך.
ולכן, כל מה שכתוב בהסכם הממון נכון לזמן בו 2 הצדדים בחיים, ואילו את רצונם לאחר מותם חייבים לרשום בצוואה, אחרת חלים חוקי הירושה.
וד"א - "זיכרון דברים" זה לא "הצהרת כוונות"...זהו הסכם מחייב לכל דבר ועניין.
 
 
לצפיה ב-'כדאי לפנות לעו"ד לערוך הסכם ממון מסודר'
כדאי לפנות לעו"ד לערוך הסכם ממון מסודר
17/10/2016 | 01:01
12
לצפיה ב-'רוצה לשתף ובסביבה הקרובה פחות יבינו את ההתרגשות...'
רוצה לשתף ובסביבה הקרובה פחות יבינו את ההתרגשות...
26/09/2016 | 16:14
3
368
אנחנו ביחד כבר שנה וחצי; הוא גרוש + 2 שמהתחלה קיבלו אותי מקסים ונוצר קשר טוב ויחודי עם כל אחד מהם ואני סוג של רווקה (אחרי זוגיות ארוכה).  
משלב מוקדם יחסית בקשר הבנו שאנחנו רוצים לבנות קשר שיוביל גם לצאצאים משותפים אבל כמובן שלא שיתפנו את הילדים שלו בתוכניות העתידיות.
השבוע הבן הצעיר סיפר לי (מיוזמתו, הוא העלה את הנושא) שהוא תמיד רצה להיות אח גדול ושהוא הבטיח לעצמו לפני שההורים שלו התגרשו שאם יהיו לו אח קטן הוא יהיה אח הכי טוב שהוא יכול להיות והוסיף שהוא מאוד ישמח אם יהיה לו אח קטן.  התרגשתי מאוד וניסיתי להסוות את זה בקוליות ואמרתי שאולי תהיה לו אחות ולא אח והוא אמר שלאחות הוא הכי ישמח :) 
סיפרתי לבן זוג והוא גם שמח (ממש ראיתי איך ירדה לו אבן מהלב והאמת שגם לי) ובהמשך היום כשהבן התחיל לדבר על פערי גילאיים בין אחים ושאל על פערים פחות שיגרתיים בן הזוג ענה לו על כך שאולי גם לו ולאחיו הגדול יהיה אח או אחות קטנה והבן שוב סיפר שישמח מאוד ושהוא רוצה.
 
*** אני יודעת שזה לא ביג דיל אבל אני מודה שהאישור שלו והצורה שהוא רומז שהוא מקבל אותי ואת הנוכחות שלי בחיי אביו ובחייו שימחו אותי מאוד והייתי חייבת לשתף *** 
לצפיה ב-'מקסים! את מתרגשת בצדק!'
מקסים! את מתרגשת בצדק!
26/09/2016 | 17:21
42
לצפיה ב-'מרגש באמת :) '
מרגש באמת :)
09/10/2016 | 14:18
60
אצלי למרות הכל, הילדים בהריון חטפו חרדה.
חרדה מזה שאולי הקשר עם אביהם ישתנה לרעה.
קחי בחשבון
היום... עם פער מטורף, של 17 שנים ו 12 שנים,
יש בין האחים אהבת אמת :)
 
בהצלחה.
לצפיה ב-'פשוט נפלא ! מרגש מאוד '
פשוט נפלא ! מרגש מאוד
10/10/2016 | 20:12
23
לצפיה ב-'פלונטר'
פלונטר
23/09/2016 | 06:19
17
567
בוקר טוב!
אני בת 29, רווקה.
אני ובן זוגי הכרנו לפני תשעה חודשים.
הוא בן 44, גרוש כבר 11 שנה, ויש לו שני ילדים גדולים, ילד בן 20 וילדה בת 15.
אחרי שהינו יחד שלושה חודשים עברנו לגור ביחד, אנחנו אמורים להתחתן בעוד פחות מחודש, ובעוד חמישה חודשים אמור להיוולד לנו תינוק, ועם כל יום שעובר שנינו מבינים שמיהרנו וזה לא זה ושנינו חושבים על פרידה.
מרגישה שאם לא ההריון הוא היה קם והולך ושמה שמחזיק אותו זה הפחד שעוד ילד שלו יגדל לא איתו ומרגישה שאם לא ההריון אני הייתי קמה והולכת ושמה שמחזיק אותי זה להיות אמא חד הוריתצולגדל תינוק לבד.
 
מרגישה שצריכה לסיים את הפוסט בשאלה אבל האמת שאין לי שאלה רק דמעות וחששות.
אשמח לתובנות,עצות, הערות והארות.
 
לצפיה ב-' לי יש שאלה שאולי תעזור ואולי לא...'
לי יש שאלה שאולי תעזור ואולי לא...
23/09/2016 | 22:12
1
307
מצד אחד, ברור שהקצב שלכם, בעיקר לגבי ההריון, היה מאוד מאוד מהיר.
מצד שני, מה בעצם קרה? מה עלה שלא עלה במשך החצי שנה האינטנסיבית הראשונה של הקשר? נשמע שהיה לכם בסיס טוב בהתחלה, מה רועע אותו? ואולי רק הקצב היה מהיר מדי, וקצב איטי יותר היה מונע את המשבר? שאלות שעלו לי...
לצפיה ב-'מה קרה?'
מה קרה?
24/09/2016 | 00:36
308
הוא גרוש 11 שנה. תוך חצי שנה מהגירושים הוא כבר היה בזוגיות. לדעתי הוא כל כך פחד מהלבד, ועדיין מפחד, שהוא כל הזמן מחפש זוגיות, ועושה הכל כדי להקסים את הבחורה העיקר שלא יהיה לבד. הוא סיפר לי למה הוא התגרש ואני רואה שההתנהגויות האלה חוזרות אצלו גם בקשרים שבאו אחר כך וגם איתי. זה כאילו שהוא לא למד כלום מכשלון נישואיו.
 
יש לו שני ילדים בני 15 ו 20 שהוא מרגיש אשם שעזב אותם ובגלל זה הוא מוותר להם על הכל ורודף אחריהם וזה יוצר מתחים בנינו בגלל שאנחנו גרים יחד. למרות שהוא גרוש 11 שנה עדיין יש לו אין סוף בעיות עם גרושתו והוא עדיין לא לדמד לתקשר איתה בצורה נורמאלית וזה גם משפיע על חיינו המשותפים. בהתחלה כשרק יצאנו זה היה קסום אבל כשעברנו לגור ביחד התחילו הערות כמו "וואי את כמו אשתי הראשונה" וכו' ועם המעבר לחיים משותפים גיליתי שחלק גדול מאיך שהוא התנהג קודם לכן הייתה הצגה שנועדה לכבוש אותי.
 
הוא ראה בי סוג של מתנה מלמעלה. מישהי מעירה שמוכנה להיות איתו למרות שהוא יותר מבוגר וגרוש ועם שני ילדים. כנראה שאני כאדם וכאישה עניינתי אותו פחות ומה שבעיקר עניין אות זה שהנה יש פה מישהי שמוכנה להיות ולחיות איתו והוא לא יהיה לבד יותר. אני בת 29 אחרי הרבה דייטים מאכזבים וקשרים נוראיים קפצתי על נסיך החלומות הזה. הוא נראה לי בוגר ואמין והעיקר חיפש משהו רציני. בקיצור כל אחד מאיתנו חיפש משהו וחשב שהוא מצא את זה בשני ומסתבר שזה לא ממש ככה.
 
אני מאמינה שאם הוא לא היה גרוש היינו מצליחים בסוף כי כן יש בנינו אהבה.
 
אבל כשיש קשר דפוק בינו לבין גרושתו שמשפיע עלינו, וכשלילדים שלו מותר הכל ועוד רודפים אחריהם רק כי הוא מרגיש אשם, וכשכל פעם שמשהו לא נראה לו הוא משווה אותי לגרושתו, במצב כזה ממש קשה להצליח. קשה לי עם הרעיון שהוא איתי לא בגללי אלא בעיקר כדי לא להיות לבד. הוא גרוש 11 שנה ולא נראה שהוא התגבר על זה למרות הזמן שעבר.
 
אז הכרנו לפני תשעה חודשים ושלושה חודשים יצאנו והיה מדהים. ואז עברנו לגור ביחד לפני חצי שנה והיה לנו טוב והייתה הצעת נישואים. וכן היו בעיות אבל לא משהו קריטי. ואז לפני שלושה חודשים גיליתי שאני בהריון ובמגביל הבעיות הלא קריטיות הפכו לקריטיות כי הן הצטברו והצטברו והצטברו. מדברת בעיקר על הקשר הדפוק שלו עם גרושתו ועל הילדים שלו שגם אם ירצחו מישהו הוא יצדיק אותם. עם הזמן יותר ויותר דברים בי התחילו להפריע לו.
 
לפעמים בעיות קטנות שחוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב זה יותר גרוע מבעיה אחת גדולה וזה כנראה מה שקרה לנו. בהתחלה הבעיות נראו זניחות אבל עם הזמן ב הגמל התחיל להישבר.
 
אני לא חושבת שקצב איטי יותר היה מונע את המשבר. בקצב איתי יותר לא הייתי עכשיו בהריון ואז כנראה שפשוט היינו נפרדים
 
לצפיה ב-'בהנחה מה שכתבת נכון ומוחלט והקשר שלכם "זה לא זה"'
בהנחה מה שכתבת נכון ומוחלט והקשר שלכם "זה לא זה"
23/09/2016 | 22:48
3
306
ושניכם חושבים על פרידה, ברור שבסוף תיפרדו. בין אם זה יהיה לפני החתונה ובין אם אחריה.
 
שלא לדבר שאחרי שתלדי מן הסתם תהיי מרוכזת בתינוק/ת והפערים בינכם (מעבר לעובדה שבאופן טבעי מירב תשומת הלב שלך תלך לתינוק ולא לבן זוג) ילכו ויגדלו. ואז ה"זה לא זה" יצוף באופן יותר גדול.
 
אם חשוב לך/נעים לך יותר (פסיכולגית, חברתית, משפחתית) להיות בסטטוס של גרושה + מאשר רווקה + תתחתני.
 
אני הייתי חושב מכיוון אחר: במה אשמים המוזמנים לחתונה שיצטרכו לטרוח ללהגיע לחתונה לבזבז ערב מזמנם וצ'ק על קשר  שלא יחזיק מים?
 
אולי תחשבי גם עליהם? :))
לצפיה ב-'רק כדי להרגיע אותך'
רק כדי להרגיע אותך
24/09/2016 | 01:14
2
298
אנחנו מתחתנים בחול (אם בכלל) עקב בעיות ברבנות.
וקצת עצוב להגיע לפורום תמיכה, לקבל שתי תגובות, שאחת מהן דואגת בכלל לאנשים אחרים :(
 
לא לזה ציפיתי מאנשים שיש להם נסיון במשפחות מורכבות. עצוב
לצפיה ב-'את הסוף הוספתי'
את הסוף הוספתי
24/09/2016 | 23:36
193
בהומור. למרות שכנראה במצב שלך כרגע קצת קשה לך טיפה לחייך, וזה מובן. . לגבי התמיכה בפורום. חכי, אולי קצת רדום בשבת . חוץ מזה לא פירטת יותר מדי מה קרה ולמה קרה ורק בתגובה לשאלה של מגיבה אחרת פירטת קצת יותר.
 
בכל מקרה, לא התכוונתי לפגוע, אז מתנצל.
 
כל מה שהתכוונתי להגיד זה שאם זה לא זה ואם אתם מרגישים ברירת מחדל אחד של השני, זה לא יילך. בלי קשר אם הוא גרוש או לא (למרות שלתפיסתך זה הכל בגלל היחסים עם גרושתו וילדיו). כתבת שהוא אומר "את כמו אשתי הראשונה". מעבר לעובדה שהוא משווה אותך לגרושתו, יש טעם בתלונות שלו? באופן אובייקטיבי תעני עד כמה שאפשר. על מה הוא כועס עלייך? זה נחמד להגיד "זה הכל הוא אשם" אבל יש עוד צד בקשר ואף פעם  לא רק צד אחד אשם בהכל.
 
 
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
26/09/2016 | 09:17
132
 
יש כאן מעט נשים שאוהבות לעקוץ ועושות את זה מפעם לפעם (ללמדך כי המרמור הוא חלק מחיי כולנו לפעמים ושאת במקום הנכון)  אבל יש כאן גם הנשים חכמות מאוד, בעלות נסיון עשיר וחמלה שהעצות שלהן באות ממקום טוב ונקי וגם הן כאן צריך רק סבלנות שהן יתפנו לכתוב. 
 
לעניינך - לאחר שקראתי את כל מה שרשמת זה ברור שנקודת המבט שלך היא שגויה (כמו שהיתה שלי בהתחלה): 
א. אל תנסי לתקן את ההתנהגות שלו ובטח לא להשוות ביןם מערכות היחסים שהיו לו לזו שלכם. אני בטוחה שהגרושה עושה את זה יה מאוד. את אמורה להיות לצידו ולא נגדו - זה קשה, זה מתסכל ולפעמים יתחשק לך לחנוק מישהו אבל אם את אוהבת אותו תצטרכי להיות הרבה יוצר סובלנית וחכמה אחרת זה לא יעבוד. מבטיחה לך שעם הזמן וגם אחרי שתלדי דברים ישתנו (בקצב שלכם)
ב. הילדים שלו הם הכי חשובים. כן, כן, מה שאת שומעת. (גם הילד שלך יצטרף למשוואה הזו בתור מה שהכי חשוב). את לא יכולה למתוח ביקורת עליהם ועל היחס שלהם עם אבא שלהם. ככל שתמתחי יותר ביקורת כך תיווצר דינמיקה הפוכה של התקרבות ולא מהסיבות הנכונות. תני לו ״להתחנף״, תני לו לעשות מה שנכון לו ותכריחי את עצמך לפרגן !!! 
ג.  אל תגידי לו שאת מבינה למה הגרושה שלו או כל בנות הזוג שלו מדברות !!!!! 
גם אם את יודעת בלבך בדיוק למה.  ברור שהוא עוה את אותן טעויות !!! גברים לא משתנים לבד אלא בעזרת הנשים שלהן. את מרכז הבית והכל, אבל הכל תלוי בך. 
 
אם את לא מתחברת לכל מה שכתבתי - תחשבי שוב אם כל הדבר הזה מתאים לך כי אין ספק שזה לא מתאים לכל אחת ,בניוחד כשיש ברק מערכת יחסים הרסנית עם הגרושה - במקרה כזה אל תתחתני. לא בגלל האורחים כמובן, אלא בשבילך ובשביל להגן על עצמך גם כלכלית וגם רגשית. בכלל, ידועה בציבור עם תינוק זכאית להרבה יותר מאשר אשה נשואה. 
 
בהצלחה וחיבוק ענק ! 
לצפיה ב-'התובנות שלי'
התובנות שלי
24/09/2016 | 13:52
6
238
1. אין שום משמעות לחתונה. כשיש ילד, אם התחתנת ואם לא, במידה ותפרדו תצטרכו הסכם שהוא כמו הסכם גירושים (משמורת, הסדרי ראיה, מזונות). לכן, במקומך הייתי דוחה לכרגע את החתונה, גם בשביל החסכון הכספי וגם כי אני חושבת שזה יחסוך לכם הסברים לאנשים מסביב וזה לפעמים לא קל בשעות משבר.
 
2. אני חושבת שאין לכם מה להפסיד מלנסות. אני לא חושבת שצריך להשאר בכוח אם סובלים בזוגיות, מצד שני, היות וכבר עומד להיתו לכם ילד משותף, אם תצליחו לחיות חיים *טובים* ביחד זה יהיה עדיף.
 
3. אם יש איזשהו סיכוי שתצליחו להוציא מזה משהו טוב, אני מאמינה שזה יהיה רק בעזרת ייעוץ מקצועי. מישהו שיעזור לכם עם הפלונטר הזה - היחסים עם הגרושה, עם הילדים שלו (שמידה ותשארו ביחד תמיד יהיו בתמונת החיים שלך), השחזור של הדברים הבעיתיים שלו בקשרים זוגיים. גם כאן - בעיני שווה להשקיע בזה. כל זה מותנה בכך שהוא לא רק מסכים להשאר וגורר רגליים אלא מוכן להתחייב לתהליך עמוק.
 
4. תקופה של אחרי לידה היא הרבה פעמים תקופת משבר ביחסים. אם את רואה שיש תהליך חיובי לפני הלידה, אל תשברי אם תהיה נסיגה מסויימת אחריה.
 
5. ואחרי כל זה - אם בסוף זה לא יצליח, לא קשה אבל לא סוף העולם. קחי לעצמך תמיכה הן רגשית והן פיזית.
 
נשמע שלא קל לך, ואני מבינה למה
חיבוק
לצפיה ב-'מצטרפת...'
מצטרפת...
24/09/2016 | 18:11
2
156
לא רואה סיבה להתחתן כרגע.
תתמקדו בטיפול פסיכולוגי (יחד - אם מתאים לו , לחוד - אם לא).
תקחי את הזמן ותבדקי את עצמך ואת הזוגיות.
ותקבלי מסקנות בהתאם.
תדחי את החתונה. לא רואה למה היא תועיל 
בשלב זה.
בהצלחה.
 
לצפיה ב-'אומנם זה לא הפורום לזה'
אומנם זה לא הפורום לזה
24/09/2016 | 19:39
1
212
אבל שמעתי שמבחינת הדת עדיף אם הילד נולד לזוג נשוי
זה נכון?
יש הבדל בין ילד שנולד מחוץ לנישואחם לילד שנולד להורים נשואים?
לצפיה ב-'אין שום הבדל'
אין שום הבדל
24/09/2016 | 21:22
163
כל עוד אף אחד מההורים לא נשוי למישהו אחר
לצפיה ב-'לגבי החתונה '
לגבי החתונה
24/09/2016 | 19:37
2
211
היא בעוד פחות מחודש, אז לא להתחתן לא יחסוך לי הסברים, ההפך יהיו המון הסברים על למה בוטל,!ותשלום דמי ביטול, והבנתי שבמדינה הפרימיטיבית שלנו עדיף שילד יוולד להורים נשואים
 
עניין הלידה מפחיד אותי מאוד, שמעתי המון שיש משברים אחרי הלידה, ואנחנו כבר במשבר, אז מה יהיה כשאלד?
מפחדת מאוד
לצפיה ב-'מאוד ממליצה לגשת ליעוץ...'
מאוד ממליצה לגשת ליעוץ...
25/09/2016 | 08:42
129
כבר עכשיו, את. לבדך.
את נמצאת בחרדה,
וכמה שיחות עם איש מקצוע
יעזרו לך להרגיע ולעשות סדר בדברים.
לצפיה ב-'אם הבעיה בהסבר- תוכלי לומר שההריון לא איפשר לך לטוס, לא?'
אם הבעיה בהסבר- תוכלי לומר שההריון לא איפשר לך לטוס, לא?
25/09/2016 | 11:14
145
והמדינה שלנו לא כל כך פרימיטיבית בעניין ילד שנולד להורים לא נשואים כל זמן שהאם אינה נשואה למישהו שאינו האב.
נהפוך הוא, המדינה שלנו יכולה להיות פרימיטיבית מאוד לנשים נשואות שמאוד רוצות להתגרש.
ברגע שאת נשואה ורוצה להתגרש, את בהחלט עלולה להיות בבעיות, תלויה באיש שלך ובמצב המערכת ביניכם בזמן הגירושין.  
למה לך להכניס את עצמך למצב עוד פחות נוח ממצבך הנוכחי?
הוא עלול, למשל, לא לתת לך גט ואז לא תוכלי להביא עוד ילדים ממישהו אחר (כי יהיו ממזרים).
הוא עלול להשתמש בכוח הזה שיש לו לכל מיני סחיטות.
גם אם כרגע הוא לא נראה לך מסוג הגברים שמסוגלים לנהוג כך, אף פעם אי אפשר להתנבא.
אל תתחתני כרגע.
שתי הסיבות שהעלית כאן - "המדינה" ו"ההסבר" אינן סיבות אמיתיות.
הסכנות שאורבות לך במצב של נשואה מגמדות כל היסוס או התלבטות.
לצפיה ב-'אני הייתי דוחה את החתונה, ובמקביל'
אני הייתי דוחה את החתונה, ובמקביל
25/09/2016 | 09:50
153
נגשת ליעוץ, לבד.
 
בד"כ מייעצים לנשים נשואות בהריון, שחשובות על גירושין, שלא לעשות כל שינוי בסטטוס שלהן עד כמה חודשים טובים לאחר הלידה, בגלל ההורמונים המשתוללים בגופן שגורמים, בין השאר, לרגישות יתר. במקרה שלך הייתי מציעה שלא תינשאי כרגע.
 
מעבר לכך, נראה שנחפזתם מאד, ואם שניכם חושבים על פרידה, ככל הנראה יש דברים בגו. לכן כדאי שתיקחי צעד אחורה ותבדקי אם את באמת רוצה להינשא לו.
אין שום הבדל מבחינת המדינה בין ילד שנולד כשהוריו נשואים לבין ילד שנולד להורים לא נשואים.
 
ולענין הפורום. אין ספק שקשר בין גרוש לרווקה קשה מאד, ומרבית הנשים פה יעידו על כך. זה בפירוש להכניס ראש בריא למיטה חולה, ובעיקר כשצריך להתמודד עם גרושה וילדים. לא לכל אחת זה מתאים. אם להשתמש בדוגמא שלך, הרי שאני מבטיחה לך שגם אם הילד שלך, חס וחלילה, ירצח מישהו, את עדיין תעמדי מאחוריו - זה חלק מלהיות הורה.
לצפיה ב-'גם אני הייתי דוחה את החתונה.'
גם אני הייתי דוחה את החתונה.
25/09/2016 | 10:31
143
בעיקר כי אני חושבת שאת יודעת בפנים מה את רוצה לעשות אבל הצעד הזה דורש אומץ והתמודדות מול העולם ולהיות כנה ואמיתית עם עצמך וזה קשה...
אז את מחפשת סיבות (באופן מאוד מובן וברור ונורמלי) למה לא לעשות את מה שאת יודעת שצריך.
בגלל זה אני חושבת שכן צריך לדחות את החתונה.
החתונה הזו מעיבה עלייך ומעיקה עלייך כמו חצי עולם שמונח כרגע על כתפייך.
עצם ההחלטה שתיגמל בליבך לדחות תקל עלייך משמעותית ותתן לך את האוויר הנחוץ לנשימה כדי להתמודד עם כל מי שיחפש אצלך הסברים.
לא שאת חייבת כאלו לכולם.
ממש לא.
לחלק כן - ולאחרים את יכולה להסביר שעדיף עכשיו ולפני, מאשר להתחתן רק כי כבר יש תאריך ולדעת שזה ממש לא זה.
אנשים אולי יתאכזבו - אבל זה יהיה הרבה פחות נורא מאשר לטוס לחתונה ולהיות עם מצב רוח מזעזע כל הדרך עד החתונה ולפני ואחרי ותוך כדי - רק כי את יודעת שזה ממש לא מה שאת רוצה לעשות אבל את לא ממש יודעת איך לעצור את עצמך מלהמשיך להיגרר לתוך סיטואציה שמצריכה קצת כוחות כדי לצאת ממנה...
עדיך לשבת עם עצמך עכשיו. או אפילו ללכת לייעוץ קצת כמו שהציעו לך קודם כדי לקבל את הכוחות לעשות את מה שאת בפנים יודעת. באמת שיודעת. שצריך לעשות.
בשביל עצמך ובשביל הילד.
 
לשאלתך - אין שום בעיה הלכתית עם ילד שנולד לאשר לא נשואה.
הבעיה ההלכתית היחידה היא ילד שנולד לאשר נשואה והילד הוא לא מבעלה. וזה לא המצב אצלך אז אין שום בעיה.
גם אין שום בעיה חברתית פה. לפני חמישים שנה היתה. היום לרוב הילדים יש או משפחה מורכבת או אמא לבד או שתי אמהות או שני אבות או הורים גרושים או חד הורים מסוג כזה או אחר או דודה לבד וכו וכו... כך שחברתית זה לגמרי לא שיקול.
 
אם יש ביניכם אהבה, אולי זה יעזור לכם לתכנן טוב יותר את החיים שנכונו לכם יחד. לא כזוג ולא כמשפחה, אלא כהורים לילד משותף.
גם לזה אפשר לקבל ייעוץ איך לעשות את זה נכון.
 
אז שולחת לך מפה המון כוחות ואומץ וחיבוקים כי המצב שלך לא פשוט בכלל.
אבל הדבר הנכון לעשות הוא להבין מה את באמת רוצה. זה נורא קשה לקבל את זה ולהבין שזה זה.
אבל ברגע שאת מקבלת את עצמך, ההקלה שתרגישי תהיה עצומה עד כדי בכי משחרר.
ממש ככה.
 
בהצלחה.
לצפיה ב-'את מבוגרת מהבן שלו ב 9 שנים ואת לא מבינה שיש כאן בעיה??'
את מבוגרת מהבן שלו ב 9 שנים ואת לא מבינה שיש כאן בעיה??
26/09/2016 | 23:39
175
כלומר- כבר ראיתי הפרשי גילאים של 20 שנה בזוגיות אבל לא כשהיה מעורב ילד שצעיר וההורה לעתיד בפחות מעשר שנים... נשמע כמו איזו טלנובלה... בחיי...
 
אני לא הייתי מתחתנת, מביאה לעולם את הילד ותובעת או מגיעה להסכמה על מזונות.
זה ממש לא משנה מה הוא חושב- כי לאהוב אותך הוא לא אוהב- את בעצמך מודה בזה. אין טעם להחזיק נישואים כשאין אהבה... הילד ירגיש זאת- אז מה עדיף- לגדל ילד עם אגרסיות סביבו? כי גם אם אין אגרסיות- הן תגענה יום אחד.
 
בהצלחה.
לצפיה ב-'במקומך הייתי מפילה כדי להשתחרר מהעול הזה של גבר גרוש'
במקומך הייתי מפילה כדי להשתחרר מהעול הזה של גבר גרוש
28/09/2016 | 12:51
155
+ וילדיו+ תינוק ותפקיד של אם חד הורית. מה את צריכה את כל זה?!
גבר מזדקן בפער גילאים של 15 שנים עם מטען חורג איתו זה ראש בריא במיטה חולה.
תעשי לעצמך טובה תשתחררי ותברחי
תמצאי לך גבר שפוי בגילך ואל תעשי איתו ילד אחרי חצי שנה של הכרות
לצפיה ב-'שאלה מורכבת במשפחה מורכבת'
שאלה מורכבת במשפחה מורכבת
22/09/2016 | 04:22
14
498
הבת של בן זוגי (בת 25) התארסה בתחילת החודש ובאמצע אוקטובר הולכת להיות מסיבה די גדולה לרגל האיורוסים שלה.
 
בן זוגי (בן 53) הודיע לי שהוא לא רוצה שאני אהיה נוכחת במסיבה.
 
אני (בת 43) די פגועה.
 
אני והוא נמצאים יחד כבר מעל ל 5 שנים וגרים יחד כבר יותר מ 4 שנים.
 
אנחנו עוד לא נשואים אבל מהרגע שעברנו לגור ביחד אני התייחסתי אליו כאל בעלי לכל דבר ועניין וניהלתי את הבית על כל המורכבות (של עבודות הבית) והייתי אשתו במלוא מובן המילה.
 
הוא אומר שהוא אוהב אותי במאה אחוז ויש לנו תאריך לחתונה (תחילת מרץ) והוא אומר שהוא שלם עם זה לחלוטין.
 
אז מה הבעיה?
 
הוא התגרש מאשתו הראשונה (אם ביתו) שנה לפני שהכרנו.
הגירושים היו ביוזמתו אבל היא כל הזמן ניסתה להחזיר אותו גם בתקופה שאני והוא כבר יצאנו.
כשעברנו לגור ביחד גרושתו (אז בת 47) התאבדה והשאירה מכתב שבו היא כותבת שכל עוד הייתה לה תקווה שהוא יחזור אליה היה לה בשביל מה לחיות אבל עכשיו שהוא איתי אין לה יותר במה להיאחז.
 
הבת שלו שעברה את הגירושים של הוריה ואת המגורים איתם באותו בית לפני שהתגרשו יודעת שאביה לא אשם במה שאמא שלה עשתה והיא בקשר מצויין איתו ובקשר סביר פלוס איתי.
הבעיה שהמשפחה של האם מאשימים את בן זוגי ובעקיפין גם אותי במותה.
ההורים שלה (סבא וסבתא של הכלה המיועדת), האחים והאחות שלה (דודים ודודה של הכלה המיועדת) ובני משפחה נוספים חושבים שהוא היה צריך לחזור אליה ואז היא הייתה עדיין בחיים.
 
כרגע המשפחה של האם שכמובן תהיה במסיבת האירוסים מפעילה לחץ כבד על בן זוגי שאני לא אגיע כי זה רק יכאיב להם ויהרוס להם את השמחה. 
 
בן זוגי טוען שמגיע להם קצת שמחה אחרי שהם איבדו בת ואחות והוא רוצה לכבד את בקשתם. כמו כן הוא חושש שאם אני אבוא לאירוע שוב יתחילו ריבים והאשמות וכל המסיבה של הבת תהרס והוא רוצה להגן עליה.
 
אני קיבלתי את ההחלטה שלו וכיבדתי אותה.
 
למרות זאת אני אמרתי לו שזה פוגע בי.
 
אמרתי לו שאני מרגישה שהוא לא מכבד אותי בכך שהוא לא רוצה שאני אגיע לאירוע משפחתי כל כך חשוב.
 
האני אני טועה בכך שנפגעתי ומרגישה שהוא מזלזל בי?
 
מה דעתכם צריך להיות ההתנהגות הנכונה במצב כזה (הכוונה אני אמורה להיות מוזמנת לאירוע או לא)?
 
כאמור אנחנו חיים יחד כבר מעל ל4 שנים ומתחתנים במרץ הקרוב והוא לא מסתיר את זה מהמשפחה של גרושתו ז"ל והוא סיפר להם ישר אחרי שהתארסנו.
 
החלטה שלו שאני לא אגיע לאירוע גורמת לי לחשוב שאולי הוא כן מרגיש אשם בהתאבדות של גרושתו ואולי הוא מתבייש בקשר שלנו.
 
כשהבת שלו תתחתן אנחנו נהיה כבר נשואים ואני תוהה מה אם גם לחתונה שלה הוא לא ירצה שאני אגיע?
 
הבת שלו תעבור עוד הרבה אירועים בחייה כמו לידת ילדים וכו' ואני תוהה האם אני אהיה מנודה מכולם כי הרי משפחת האם תהיה נוכחת בכולם.
 
הבת שללו לא הולכת לשום מקום וגם לא המשפחה של האם וצריך למצוא פתרון למצבים האלה.
 
הרי כל פעם לנדות אותי נשמע קצת לא לעניין.
 
הוא יודע שהבחירה של האם להתאבד הייתה שלה ורק שלה.
 
אין לו מה להרגיש אשם כי הוא לא בגד בה ולא עשה לה שום דבר רע אז למה הוא מנסה להסתיר אותי?
 
מצד אחד הוא ישר הודיע להם שאנחנו מתחתנים ומצד שני הוא מחביא אותי.
 
מבחינתי זה שהוא הציע לי נישואים זה מאוד משמעותי.
 
בשבילי לרצות להתחתן עם מישהו זה לרצות שאותו בן אדם יהפוך למשפחה שלך.
 
נכון לפעמים זה לא קל לחבר שתי משפחות למשפחה אחת ובכל זאת.
 
אני כרגע לא מרגישה שאני המשפחה שלו.
 
זה מרגיש לי כאילו שיש לי גישה מוגבלת למשפחתיות שלו.
 
הרי כל עניין החתונה זה שהמשפחתיות שלו תהיה שלי וההפך.
 
הסיפור עם משפחת האם לא יעבור מעצמו או בזה שהוא יסתיר אותי ולדעתי זה משהו שצריך לעבוד עליו.
 
הייתי מאוד רוצה לדבר איתו על זה שוב, בעדינות כמובן, והייתי שמחה לשכנע אותו לשנות את דעתו ומעניין אותי אם אתם חושבים שאני צריכה לעשות את זה.
 
האם כדאי לי להגיד לו שבראש סדר העדיפויות צריכה להיות המשפחה שלנו שזה אני והוא והבת שלו והבת שלי (16) ולא המשפחה של האם המנוחה?
 
כרגע מרגיש לי שהוא פשוט בוחר בפתרון הקל ובלהימנע מלהתעמת איתם אבל האם הפתרון הקל הוא גם הנכון?
 
לרדת מזה או לדבר איתו?
 
 
לצפיה ב-'וואו סיטואציה לא פשוטה'
וואו סיטואציה לא פשוטה
22/09/2016 | 09:08
1
255
אני מבינה מה המשפחה של האמא אומרת
אני מבינה אותו
אני מבינה אותך
אני לא מבינה מה עמדתה של הבת שלו
אני חושבת שלעמדה שלה יש הרבה חשיבות כאן, כי זו שמחה שלה (ולא של האבא ולא של משפחת האם)
אני חושבת שאת לא צריכה להתייחס לאירוע הזה כאילו הוא קובע את כל העתיד שלכם, אלא להתייחס אליו כרגע נקודתית. זה מספיק קשה בפני עצמו, לא צריך להוסיף על זה ספקולציות עתידיות.
אני בטוח חושבת שיש מקום שתדברי על הרגשות שלך עם בנזוגך, ובאותה נשימה תקשיבי לרגשות שלו.
אין לי שום עצה מעשית איך לפתור את הסיטואציה עצמה....
 
לצפיה ב-'לגבי הבת שלו'
לגבי הבת שלו
22/09/2016 | 18:25
225
בניגוד למשפחת האם שמאשימה את בן זוגי ואותי הבת האשימה את האם שבגלל אהבה נכזבת בחרה לסיים את חייה ולא בחרה לחיות עבור ביתה.
 
היא הייתה בת 20 כשזה קרה ועברה טיפול פסיכולוגי מעמיק.
 
היא מבחינתה אין לה בעיה איתי אבל בדיוק כמו אבא שלה היא חוששת שאם אני אבוא האירוע שלה עלול להיהרס.
לצפיה ב-'קודם כל, אל תתהי...'
קודם כל, אל תתהי...
22/09/2016 | 10:04
5
280
תשאלי אותו.
מה הוא חושב שיהיה כשהיא תתחתן? (ואני בכלל לא ידעתי שבימיינו עושים מסיבות אירוסין)
מה הוא חושב שיהיה כשיהיו ארועים משמעותיים נוספים בחייה?
 
וכמובן, כמו שמירי אמרה - זו השימחה של הבת. כדאי גם לשאול אותה ולכבד את החלטתה בנושא.
 
אגב - מי משלם עבור הארוע? אם אתם המשלמים, מהחשבון המשותף, הרי שזה גם נושא לדיון.
 
לא קל לחיות במשפחה מורכבת, קל וחומר כשהאקסית השאירה לכם נדוניה שכזו
לצפיה ב-'שאלתי אותו'
שאלתי אותו
22/09/2016 | 18:31
4
256
שאלתי אותו לגבי החתונה.
הוא טוען שיש הבדל בין חתונה עם 500 איש למסיבה עם 30 איש. הוא חושב שבאירוע גדול הכל יהיה בסדר לעומת אירוע אינטימי.
 
לגבי אירועים נוספים הוא אמר שלא חייבים להיפגש איתם.
לדעתו אם למשל היא תלד לא חייבים לבוא לבית חולים דווקא כשמשפחת האם שם.
 
הרעיון למסיבת האירוסים היה של אחיה של האם והוא עושה אותו במסעדה של חבר טוב שלו.
כשבן זוגי שאל אם יש צורך לארגן משהו כספית או מעשית נאמר לו שהוא כבר ארגן מספיק.
כלומר דחף את האם להתאבדות.
 
אז אנחנו לא משתתפים בהוצאות האירוע אבל בהחלט נותנים לבת שלו מתנה שהיא ראויה לה לחלוטין
לצפיה ב-'נשמע לי שאתם בסך הכל מוזמנים לאירוע, ולא בעלי השמחה'
נשמע לי שאתם בסך הכל מוזמנים לאירוע, ולא בעלי השמחה
22/09/2016 | 22:06
1
230
במקרה, הנושא של האירוע הוא האירוסין. הייתי מתייחסת לזה כמו אל ארוחת חג במשפחת הגרושה. אני מניחה שהבת של בן הזוג הולכת לשם לאירועים כאלה, בלעדיכם. במקרה הזה, נראה שהמשפחה של הגרושה רוצה לעשות אירוע לבת, ואת בן הזוג שלך הם מזמינים לא בשמחה גדולה. אני לא מקנאת בו, ללכת לשם נשמע לא נעים ולא כיף גדול, והוא בטח יעשה את זה בעיקר בשביל שלא להרוס לילדה. במצב כזה, בטח שלא הייתי מצפה ללכת בעצמי וגם הייתי מנסה כנראה שלא להגיע, אפילו אם לא בקשו ממני. יש משהו בזה שאירוע במסעדה שמאורגן על ידי משפחת הגרושה הוא לא אותו דבר כמו אירוע גדול שבו כל אחד יכול למצוא את הפינה שלו. 
לצפיה ב-''
23/09/2016 | 10:26
92
אם הארוע הוא של משפחת האם ומאורגן על-ידיהם, כולל מימון, אין לך מה לחפש שם בכלל. אם מאד חשוב לכם לחגוג את הארוע, תארגנו ארוחה חגיגית נוספת עבור בני הזוג, עם או בלי מוזמנים מבחוץ.
לצפיה ב-'תשמחי שבן זוגך חסך ממך את ההגעה למסיבה הזאת'
תשמחי שבן זוגך חסך ממך את ההגעה למסיבה הזאת
23/09/2016 | 22:57
168
נראה לי שהוא יעבור התעללות רגשית מצד המשפחה של גרושתו ואת לא
לצפיה ב-'וואו איזה סיפור '
וואו איזה סיפור
10/10/2016 | 20:22
49
קשה לא לרחם על כל הנוגעים לסיפור הזה, כולל אותך ואותו, את הבת והאמת - גם את המשפחה של האקסית שליבם פצוע .
אני במקומך לא הייתי נפגעת. יש משהו בדבריו שארוע של כמה מאות אנשים יעבור יותר קל מאשר מסיבת אירוסין מצומצמת.
בנוסף, מה את צריכה את האי נעימות הזו ? עושה רושם שהוא אוהב אותך. תני לו ללכת בלעדייך למסיבת האירוסין ותסתפקי בלהיות נוכחת בחתונה.
ככה זה במשפחות מורכבות . אף פעם לא פשוט ותמיד דורש גמישות מחשבתית ורגשית.
לצפיה ב-'לא שאני מאמינה לסיפור אבל אם נזרום איתך....מה בדיוק את רוצה?'
לא שאני מאמינה לסיפור אבל אם נזרום איתך....מה בדיוק את רוצה?
22/09/2016 | 21:35
1
274
להתקע להורים שלה ולבת שלה כמו בעצם בגרון?
את במלחמה איתם?
היא לא הבת שלך
זה לא אירוע שלך
לא רוצים אותך שם
תתאפקי.......קצת פחות אגו קצת יותר רגש ואולי הוא לא יתגרש מך עוד לפני שהתחתנתם
לצפיה ב-''
24/09/2016 | 00:31
162
נשמע הזוי עד כדי מחשבה שאולי מדובר כאן בטרולית...
לצפיה ב-'אני איתך'
אני איתך
25/09/2016 | 10:34
1
178
הוא בוחר ״להקריב״ אותך במקום להתעמת איתם ולהציב בפניהם עובדה שהוא לא אשר ולא אחראי להתאבדותה של אשתו.
אם הם רוצים להמשיך להאשים אותו - בעיה שלהם.
אבל הוא נותן להם לגרור אותו לזה בכך שהוא מסכים ״להקל״ עליהם ולהכאיב לך ולא לעמוד מולם ולהסביר שיש מצבים שהם יצטרכו להבין שהחיים שלו המשיכו הלאה. זהו.
אם הם רוצים לא לבוא למסיבה - זכותם ובעיה שלהם ובעיה של הבת שלו שצריכה להבין שלא את אשמה ולא אבא שלה ושהגיע הזמן להמשיך בחיים שלכם.
אני חושבת שהוא טועה כשהוא נכנע למניפולציות האלו. טועה טועה טועה.
לצפיה ב-'לא קראת את הפרטים'
לא קראת את הפרטים
25/09/2016 | 10:43
148
המשפחה של האם הם אלו שיזמו וארגנו את המסיבה...
לצפיה ב-'מציעה לך לרדת מזה ובכלל, להמנע מלהיות נוכחת בארועים עם משפחת'
מציעה לך לרדת מזה ובכלל, להמנע מלהיות נוכחת בארועים עם משפחת
25/09/2016 | 10:48
183
האקסית.
תחגגי עם הבת בפורום אינטימי עם בן זוגה ובן זוגך, הרחק מהירושה הנוראית שהשאירה האימא שלה, הרחק מהנקמה מהקבר...
הרי כל כך ברור שמדובר במחלת נפש. שום אירוע בעולם לא יכול להצדיק התעסקות עם זה. בן זוגך חייב, את לא חייבת, תשמחי ששיחרר אותך, לא עדיף ככה?
מה היית עושה אם היה מתעקש שתגיעי? תתארי לעצמך את הסיטואציה הנוראית הזו, בה את נאלצת לעמוד מול קבוצת אנשים שעדיף לא לדעת מה הם מאחלים לך ולבן זוגך...
במקומך הייתי מחפשת גם פטור מהחתונה, ובכלל מכל אירוע שהם משתתפים בו.
הדיבורים על "משפחה" יפים כשלעצמם אבל אין להם כל קשר למה שקורה עם משפחת האקסית שלו... הרי בשום מצב, לא משנה מה, הם לא היו נחשבים למשפחה שלך, מקסימום היית נאלצת לחייך אליהם בנימוס בכל מיני פגישות,
אז שיחררו אותך מזה, מה רע?
מאוד לא הגיונית, ההצבה שלהם כמשפחה ופיתוח העניין עד לרמה של להיות או לא להיות.
לבעלך יש בעיה קשה, אל תכבידי עליו בכל מיני חוקים לא הגיוניים, להיפך, תודי לו על ההתחשבות. 
לצפיה ב-'משפחת המנוחה סלאמתה, אבל הם יצטרכו ללמוד לחיות עם זה'
משפחת המנוחה סלאמתה, אבל הם יצטרכו ללמוד לחיות עם זה
07/10/2016 | 15:43
79
שבן זוגך חי עכשיו עם אישה אחרת שאיתה הוא גם מתחתן בקרוב.
הם חצופים וחלאות ואין מקום להתחשב בהם כאן!
לא מוצא חן בעיניהם שאת קיימת? - שלא יבואו לחתונה.
אני חושבת שבן זוגך פישל בגדול, ואם אני במקומך הייתי שוקלת מאד ברצינות לעזוב אותו.
לצפיה ב-'מה דעתכם?'
מה דעתכם?
17/09/2016 | 19:19
7
519
אני אמא לשתי בנות משני גברים שונים וכרגע לא נמצאת בשום קשר זוגי.
הבת הגדולה שלי בת 21 והקטנה בת 15.
האבא של הקטנה עבר לגור איתנו כשהגדולה הייתה בת 3.
כשאני והאבא של הקטנה התגרשנו הגדולה הייתה בת 14 ככה שהוא בעצם גידל אותה 11 שנים.
אציין שהקשר של הגדולה עם אביה הביולוגי מעולם לא היה טוב והיא ראתה בבעלי השני אבא לכל דבר.
בארבע השנים הראשונות שאחרי הגירושים הוא המשיך לתפקד כאבא לבת הגדולה שלי.
הוא תמיד היה לוקח את שתי הבנות אליו. אם היה מארגן חופשה אז תמיד היה לוקח את שתי הבנות. חוץ מהקטע הכספי ששם כן היה טיפה הבדל (קנה לקטנה יותר) הוא המשיך להתייחס לבת שלי כאל שלו גם אחרי הגירושים.
לפני שלוש שנים הוא עזב לחול. לגדולה זה היה יותר קל כ היא בדיוק התגייסה והיו לה את העניינים שלה ולקטנה שרק התחיה כיתה ז' זה היה מאוד קשה. הקטנה כל הזמן דיברה איתו בסקייפ והגדולה לא ממש ויצא מצב שהוא והגדולה קצת התרחקו.
מאז המעבר שלו לחול הוא בא לארץ פעם-פעמיים בשנה (כל פעם לחודש) וכל זמנו ותשומת ליבו נתונים לבת שלו. הוא נחמד עם הבת הגדולה שלי אבל הוא כבר לא מזמין אותה לבילויים שלו עם הקטנה וכו'. 
אנ יודעת שהגדולה מאוד פגועה ומקנאת.
דיברתי איתו על זה כמה פעמים והוא תמיד אמר שהוא בחול וקשה לו בלי הבת שלו וכן הוא אוהב את הבת הגדולה שלי ואכפת לו ממנה אבל בראש סדר העדיפויות נמצאת הבת הביולוגית שלו שבשבילה הוא בא לארץ.
פעם אחרונה שהוא היה פה דיברתי איתו על זה שוב שהבת הגדולה שלי מאוד פגועה מזה והוא הבטיח להשתפר.
עכשיו הוא שוב פה והמצב חוזר על עצמו. דיברתי איתו והוא אומר שהקנה שכל כך מתגעגעת אליו (מה שנכון) לא רוצה לחלוק אותו עם אחותה כי הוא לא אבא שלה והוא נכנע לה כי גם הוא לא רוצה לחלוק את הזמן שלו עם הקטנה.
לוגית אני מבינה את הסיטואציה. אבל מעשית גידלת בבית ילדה מגיל 3 והיית לה לאבא עד גיל 14. אחר כך כשהתגרשנו משכת להיות לה לאב עד גיל 18 ופתאום מהפך שכזה.
שתי הבנות חיות איתי בבית ואני רואה איך הגדולה נשרפת מקנאה כשהקטנה שוב מתארגנת כדי לכת לבלות עם אבא שלה.
הבנתי שכבר אין לי מה לדבר איתו.
השאלות הן: האם יש מה לדבר עם הקטנה ולבקש ממנה שתתן גם לאחותה להיות עם האיש שגידל אותו כי מהאקס הבני שהקטנה לא רוצה לחלוק אותו ואיך לדבר על זה עם הגדולה שמאוד פגעוה ומה אפשר לעשות כדי שיכאב לה קצת פחות
 
 
 
לצפיה ב-'זמן איכות נוסף'
זמן איכות נוסף
17/09/2016 | 20:51
213
מצטערת, לא יודעת איך לדבר איתו. אבל שולחת לגדולה.
מה שכן הייתי מציעה, זה שאם יש אפשרות כלכלית אז לשלוח באחד החגים את שתי הבנות אליו לחו"ל.
בגלל שזו תהיה מתנה נוספת של זמן איכות מעבר לזמן הקבוע שלו בארץ אפשר לבקש ממנו שיחלק את הזמן הזה בין שתי הבנות.
 
בהצלחה.
לצפיה ב-'לשאלתך - לא חושבת'
לשאלתך - לא חושבת
17/09/2016 | 23:08
1
230
בכללי, נראה לי שהאקס שלך היה כנה איתך - הוא מחבב את בתך הגדולה, אבל הקשר שהיה קרוב כאשר כולכם גרתם ביחד התרופף עם הזמן, ואינו דומה היום לקשר הרגשי שלו עם בתו הביולוגית. אין טעם לקוות שהוא ישתפר. הוא "מתנהג יפה", אך העקביות שלו מעידה שאין לו רצון אמיתי לשנות את המצב.
 
לא יהיה נכון, לדעתי, לשוחח עם הקטנה על כך. זה יטיל עול על כתפיה, שלא מגיע לה. הקשר הזה הוא לא באחריותה, וממילא - גם אם היתה מביעה נכונות להתחשב - אני בספק גדול אם היתה לזה השפעה משמעותית על האב (אולי היה מתקיים עוד מפגש, אך לא לאורך זמן).
מה שאני הייתי עושה, זה יושבת עם הבת הפגועה ומדברת בגלוי על המצב שנוצר ועל הרגשות שלכם לגביו. בת'כלס המטרה היא שהיא תבין שכזה הוא המצב, עם כל הצער. הפגיעה, הכאב, הקנאה או הכעס כולם לגיטימיים ולגמרי מובנים, אבל בסופו של דבר אלה הם פני הדברים, צריך להתמודד אתם ועם הזמן זה יהיה פחות קשה. בגיל 21 אני מניחה שהיא כבר חוותה פרידות או מצבים שהיא היתה מעוניינת בקשר באופן שונה מהצד השני. זוהי פרידה ויש לעבד אותה.
 
אגב, אני מדברת מנסיון. כילדה הייתי בדיוק בסיטואציה של בתך הגדולה (בלי החו"ל, אבל עם מעבר לעיר אחרת). מיד אחרי הגירושים (אני אז בת 12) "אבי החורג" שהיה דמות מאד משמעותית בחיי  הבטיח שמה שקורה בינו לבין אמי לא ישפיע על הקשר שלנו וכדו', אני גם מאמינה שהתכוון לדברים כשהם נאמרו, אבל הכוונה הזו לא עמדה במבחן הזמן - עם הזמן הלכנו והתרחקנו, ועם אחי הקטן (בנו הביולוגי) הוא נשאר בקשר קרוב כל השנים. היום אני נפגשים מדי שנתיים-שלוש, סביב אירועים בחיי אחי, אנו מדברים זה עם זה בנועם, ויש תחושה שאנו אנשים שחלקו פיסת חיים משמעותית, אך לא יותר מכך (וגם ללא פצעים משמעותיים). 
יהיה בסדר. יקח זמן, אבל בסוף יהיה בסדר
לצפיה ב-'מסכימה לגמרי לגמרי לגמרי.'
מסכימה לגמרי לגמרי לגמרי.
25/09/2016 | 10:36
86
וממש ממש ממש לא הייתי מדברת עם הקטנה. זו לא אחריות שלה וזה לא התפקיד שלה.
הזוי.
לצפיה ב-'חיבוק לביתך, באמת עצוב'
חיבוק לביתך, באמת עצוב
18/09/2016 | 16:26
160
גם אני חושבת שלא לעניין לדבר עם הקטנה, המבוגר שקובע הוא האקס ולא נראה לי שזה משהו שהוא ישנה.
גם אני חושבת שאת צריכה לדבר עם הגדולה בפתיחות ובגילוי לב, להגיד שגם לך זה נראה פוגע, שגם לך זה כואב - בעיקר לעודד אותה לאוורר את הרגשות שלה ולתת להם לגיטימציה. במקביל הייתי נותנת לה אקסטרא יחס - הקטנה יוצאת לבילוי עם אביה: צאי עם הגדולה לבילוי רק שתיכן, תני לקטנה להיות מודעת לתחושה הלא נעימה של להיות מחוץ לעניינים, לא יזיק שתדע איך היא גורמת לאחותה להרגיש. לא להפוך את זה למשהו נקמני ופוגע, רק מעורר מודעות לרגשות האחר.
חיבוק גדול לביתך הגדולה, ללי
לצפיה ב-'אני כן הייתי מדברת עם הקטנה'
אני כן הייתי מדברת עם הקטנה
18/09/2016 | 21:23
161
כי זה די תלוי בה. כבר יצא לי לפנות להגיון ולטוב לב של בנים שלי בגיל דומה או יותר קטנים ולרוב הם השתכנעו לעשות משהו או לוותר על משהו כדי לא לפגוע באח שלהם. אפשר לנסות גם איתה, גיל 15 הוא כבר בוגר.
הייתי אומרת לה בפשטות: "תראי, לאחותך מאוד קשה עם המצב ואני מבקשת ממך לשקול  שוב אם את מוכנה שהיא תצטרף אליכם". הייתי עושה כך כי אני חושבת שכל זה יכול להשפיע על מערכת היחסים ביניהן, יחסים נהרסו על פחות מכך. באותו האופן גם הייתי מציגה את המצב שוב לאקס, הוא הרי רוצה שלבת שלו יהיו יחסים טובים עם אחותה בעתיד, שיעשה מאמץ עבור מטרה זו אם לא עבור הבת הגדולה.
לצפיה ב-'גם אני הייתי מדברת עם הקטנה'
גם אני הייתי מדברת עם הקטנה
20/09/2016 | 13:21
153
לפעמים הם לא שמים לב להשלכות של ההחלטות שלהם על אחרים
לפעמים יש להם נטיה ילדותית לבחור מה שכיף להם בלי להתחשב
ומצד שני הרבה פעמים כשמפנים את תשומת ליבם והם מבינים, הם רוצים לעשות טוב
הייתי מדברת מעמדה פתוחה, לא מחייבת אותה, מנסה להראות לה איך אחותה מרגישה, מנסה להבין ממנה מה המניעים שלה (היא כועסת על אחותה? סתם לא בא לה לחלוק? היא מדברת איתו על דברים אישיים שלא רוצה שאף אחד ישמע? היא מרגישה שמגיע לה?), ומנסה לראות אם יש דרך לעשות על הצרכים שלה וגם לשתף את אחותה.
לצפיה ב-'ההחלטה היא של האבא...'
ההחלטה היא של האבא...
26/09/2016 | 07:31
106
הוא זה שמחליט אם לבלות עם בתך, גם אם
זה לא מוצא חן בעיני הבת המשותפת שלכם.
הוא זה שאומר לך בכנות, שהחליט לא לצרף
את בתך.
 
אם לדבר עם בתכם, זה בטח לא ממקום של רחמים
על האחות ! זה לא הקשר שהיית רוצה שיהיה בין
שתי האחיות. הדרך היחידה להתערבות, אם בכלל -
היא ממקום שבו אתם מחפשים בילוי משותף נחמד
לשלושתם, כמובן בהסכמת האבא. בהחלט לא ממקום
של רחמים !
לצפיה ב-'הבת שלי שומרת שבת והבן זוג לא ויש דילמה'
הבת שלי שומרת שבת והבן זוג לא ויש דילמה
16/09/2016 | 09:24
40
895
אנחנו משפחה חילונית.
לי יש שתי בנות אחת בת 24 (שלא גרה בבית) והשניה בת 21 (שכן גרה בבית) ולבן זוגי יש שתי בנות בוגרות 29 ו 31 (שגרות בחול).
 
בעקבות משהו שהבת הקטנה שלי עברה היא התחילה לשמור שבת. אני מקבלת את זה ומכבדת את זה אבל יש לה המון חיכוכים עם בן זוגי סביב הנושא הזה. הוא לא לגמרי מכבד את הבחירה שלה והיא דורשת ממנו קצת יותר מידי. בכל מקרה זה לא הנושא המרכזי. 
 
בן זוגי הוא עצמאי שהיום החופשי שלו זה שבת. אם הוא רוצה עוד יום חופש זה אומר לא לעבוד באחד מהימים כי אין לו אפשרות לעבוד בשבת במקום יום אחר ואז זה אומר פגיעה בפרנסה ובגלל שכסף זה משהו שמאוד חשוב לו זה נדיר שהוא לא יעבוד ביום חול.
 
הבנות של בן זוגי אוהבות את הבת שלי וגם היא אוהבת אותן.
 
כשהן מגיעות לארץ הן גרות אצל סבתא שלהן (אמא של בן זוגי) כי היא גרה באשדוד ויש שם ים (משהו שאין איפה שהן גרות) והן מעדיפות להיות שם ולא אצלנו (בירושלים המשעממת כהגדרתן).
 
הבנות של בן זוגי מגיעות לארץ שבוע הבא. הן נוחתות בראשון בבוקר ועוזבות שבוע אחרי בראשון בערב.
 
בן זוגי רוצה שניסע לאמא שלו לראות את הבנות שלו בשבת מוקדם בבוקר ונבלה איתן את כל היוםמבים ובמסעדה וכו'.
במצב כזה הבת הקטנה שלי לא תוכל לבוא כי היא לא נוסעת בשבת.
 
היא ביקשה שניסע ביום חול. היא יכולה לנסוע בכל יום כי היא כרגע בין עבודות וגם הבת הגדולה שלי יכולה ביום חול כי היא סטודנטית והלימודים עוד לא התחילו וגם אני יכולה בכל יום כי אני עובדת מהבית ומאוד גמישה.
 
בן זוגי אמר שהוא לא רוצה לנסוע באמצע השבוע כי הוא לא רוצה לפספס יום עבודה במיוחד לא לפני החגים שהוא מרוויח טוב.
 
אז מה יש לנו?
מצד אחד זה הבנות של בן זוגי וזה עניינו מתי לנסוע לשם ואם שבת לא מתאימה לבת שלי זה בעיה שלה כי כאמור זה הבנות שלו והנסיעה היא שלו אליהן.
 
מצד שני אם זה יהיה בשבת ואני והוא והגדולה שלי ניסע הקטנה תרגיש שהיא נשארה מחוץ לעניינים ותיפגע.
 
אז השאלה היא האם ללחוץ ולריב עם בן זוגי ולגרום לו לאי נוחות וכן לנסוע ביום חול כדי שהקטנה תיסע
או לקבל את רצונו לנסוע בשבת כי זה בסופו של דבר מה שנקרא האירוע שלו.
הוא טוען שאם היה מדובר בחגיגת יום הולדת לי הוא היה מתפשר על יום חול כי ברור שהקטנה חייבת להיות נוכחת אבל פה מבחינתו זה רק בונוס אם היאנתהיה ולכן הוא מתעקש על שבת.
 
עד עכשיו נקטתי בגישה שאם זה משהו שקשור ישירות אליה אז לא עושים את זה בשבת אבל אם זה קשור בבן זוגי ומשפחתו אז אני לא מתערבת. אבל יכאב לי אם כולנו ניסע ונהנה והיא לא תבוא. הסברתי לו שזה חשוב שהיא תבוא כדי שהן יתקרבו עוד יותר כל הבנות אבל הוא לא רואה בכך הכרח
 
מה דעתכם?
לצפיה ב-'הגזמת'
הגזמת
16/09/2016 | 11:22
370
הקטנה שלך ממש לא קטנה. היא בת 21. זה לא שהיא בת 4 או משהו שלא יכולה להישאר לבד וגם לא יכולה להבין שאחרים לא חייבים להתיישר לפי הדרישות שלה.
בגילה היא רשאית להחליט מה לעשות עם עצמה (לשמור שבת) אבל היא לגמרי נדשת להבין שאחרים ממש לא חייבים לשנות מהרגליהם בגללה.
אני מציעה שממש לא תריבי עם בן זוגך על זה כי זה לחלוטין שגוי. אני מציעה שתפנימי גם את שהבנות של בן זוגך הן באמת עניינו שלו ואם ה"קטנה" יכולה להצטרף אז סבבה ואם לא אז ממש לא חשוב כי הבחירה פה היא שלה.
הדרישות שלה מוגזמות ממש וזה נחמד אם אפשר להתחשב בה - אבל כשאת מתחילה לדבר על לקחת יום חופש במיוחד זה מרחיק לכת מדי ובגילה היא לגמרי צריכה להבין שלא רק שבן זוגך ממש לא צריך להסכים לזה אלא שזה ממש לא ראוי מצידה אפילו לבקש.
לצפיה ב-'מסכימה עם TATYBAR....'
מסכימה עם TATYBAR....
16/09/2016 | 17:34
19
269
בן זוגך צריך לכבד את ביתך והוא לא יכול לכפות עליה לבוא בשבת (לדוגמה), והיא לא יכולה לכפות על כל שאר המשפחה להישאר בבית.
 
היא יכולה להיפגש עם הבנות ביום חול ולהגיע עצמאית ( ברכב אם היא נוהגת או בתחבורה ציבורית-רכבת/אוטובוס).
לצפיה ב-'רק להבהיר משהו'
רק להבהיר משהו
16/09/2016 | 18:16
18
327
כתבת שהבת לא יכולה לכפות על כל שאר המשפחה להישאר בבית.
היא מעולם לא עושה את זה.
אם הנסיעה תהיה בשבת כן היא תתאכזב שלא התחשבו בה אבל היא לא תבקש מאיתנו לא לנסוע או משהו
ממש לא
לצפיה ב-'גם אני מסורתית והפכתי קצת יותר אחרי שניצלתי בנס'
גם אני מסורתית והפכתי קצת יותר אחרי שניצלתי בנס
16/09/2016 | 20:19
7
299
אחרי תאונה
אבל אחת הסיבות העיקריות שבגללן החלטתי להמשיך לנסוע בשבת זה הקשר עם אחותי
היא יכולה רק לבחור לעצמה מה יותר חשוב לה הדת או המשפחה
ולא להעיר לבן זוגך ובטח לא בנושא שפוגע בפרנסת המשפחה כולל אותה
לצפיה ב-'היא בטח לא מעירה לבן זוגי'
היא בטח לא מעירה לבן זוגי
16/09/2016 | 23:30
6
234
וכמו שכתבת היא בחרה מה יותר חשוב לה
זה לא היא זה אני וההתלבטויות שלי
האם זה פייר שבגלל שהיא בחרה לשמור שבת היא תפסיד כל כך הרבה
האומנם זה באמת לא נכון מצד בן זוגי להתגמש קצת פעם ב...
לצפיה ב-'יש פה נושא של פרנסה, אולי כמו שהציעו אחותה תסע איתה באמצע '
יש פה נושא של פרנסה, אולי כמו שהציעו אחותה תסע איתה באמצע
17/09/2016 | 09:13
1
190
השבוע, וכך זה יהיה יום כיף רק של הבנות
לצפיה ב-'אם זאת הייתה אופציה לא הייתי כותבת פה'
אם זאת הייתה אופציה לא הייתי כותבת פה
17/09/2016 | 11:23
198
כן יש פה נושא של פרנסה
ופעם ב לוותר על יום עבודה זה לא כזה נורא
הוא פשוט בוחר שלא כי ככה יותר נח לו
ואני תוהה האם גם הוא לא צריך לוותרנולהתפשר מידי פעם
לצפיה ב-'כן זה פייר, זו הבחירה שלה'
כן זה פייר, זו הבחירה שלה
17/09/2016 | 11:38
2
225
למה בן זוגך צריך לפגוע בפרנסה שלו?
לא יותר הגיוני שהיא תחרוג מהכללים שהציבה לעצמה פעם בה כשממש חשוב לה?
לצפיה ב-'נו באמת זה כבר דיון ברמה מאוד נמוכה'
נו באמת זה כבר דיון ברמה מאוד נמוכה
17/09/2016 | 11:46
1
206
קיבלתי פה כמה תובנות מבנות מקסימות כמו ללי או טאטי
אבל להציע לשומר שבת לוותר על זה לפעמים גובל בבורות
ברור שזה משהו שלא עושים
אני חילונית
אבל בדת אין פעם ככה ופעם ככה
ובן זוגי לא ימות אם למען המשפחתיות אחת לכמה חודשים הוא יפסיד יום עבודה
הוא פשוט רוצה לעשות מה שנוח לו וזה בסדר
אבל תמיד???
לא להתפשר אף פעם??
בכל מקרה זה כבר הפך לדיון מיותר ואפשר לסיים אותו
לצפיה ב-'מעניין, אז איך למשל הבת שומרת השבת מתחשבת בכם?'
מעניין, אז איך למשל הבת שומרת השבת מתחשבת בכם?
17/09/2016 | 12:21
189
מעניין לשמוע, כי את יודעת בדיוק להסביר איך בעלך אמור להתחשב בה.
מעניין לדעת איך היא מתחשבת בכם
איך היא מתפשרת
 
 
(יש לי תחושה שלא תהיה תשובה)
לצפיה ב-'כן, זה פייר שהיא תפסיד בגלל הבחירה שלה'
כן, זה פייר שהיא תפסיד בגלל הבחירה שלה
20/09/2016 | 16:01
90
כשעשתה בחירה מושכלת לשמור שבת, היא בחרה לוותר על פעילויות מסויימות ובילויים מסויימים שמתקיימים בשבת.
 
אם מרבית החברים שלה ובני משפחתה הם שומרי שבת כמוה, הכל טוב. אבל אם הם חילוניים ולא שומרי שבת, היא בודאי לקחה בחשבון שתהיה לה בעיה להיפגש ולבלות איתם.
 
זה המקרה כאן. טבעי לגמרי שהמפגש המשפחתי יתקיים בשבת. רוב המפגשים המשפחתיים מתקיימים ביום החופשי שלנו, והוא יום שבת.
 
ממה שאת כותבת, לבן הזוג שלך קשה עם שמירת השבת ואולי עוד אלמנטים של חזרה בתשובה של בתך, מן הסתם מפני שהם משפיעים על חייו.
לצפיה ב-'אז לא ממש הבנתי מה הבעיה...'
אז לא ממש הבנתי מה הבעיה...
16/09/2016 | 22:19
9
213
האם יש חיכוכים נוספים בין ביתן לבן זוגך?...
בסהכ זה הגיוני שאנשים שגרים באותו הבית מתווכחים מידי פעם...
לצפיה ב-'הבעיה היא יותר אצלי'
הבעיה היא יותר אצלי
16/09/2016 | 23:34
8
232
היא בחרה לשמור שבת
וברור שזה לא אומר שכולם חייבים להתאים את עצמם אליה
אבל עצוב לי עליה שהיא מפספסת המון כי בן זוגי אף פעם לא מוכן להתגמש
האם לא מגיע לה שיתחשבו בה קצת ומידי פעם ילכו לקראתה
היא לא אומרת כלום אבל טני יודעת שכואב לה שאף פעם לא עושים מאמץ בשבילה
תכלס היא לא אשמה שהיא בחרה לשמור שבת והיום החופשי היחידי זה שבת
אז זה יותר מפריע לי
שאני זורמת עם בן זוגי ואנחנו עושים דברים כמשפחה
חוץ ממנה
לצפיה ב-'הבת שלך בוגרת'
הבת שלך בוגרת
17/09/2016 | 10:09
6
212
ולא רק היא, אלא גם את, צריכה ללמוד לחיות עם הבחירות שלה.
קראתי פעם ראיון עם אסתי זקהיים שנשואה לאדם דתי, נחרט בזכרוני משפט שהיא אמרה: "הפשרות וההתחשבות הן תמיד מהצד החילוני". זו מהות הדת ומותר להגיד את זה בקול רם, גם אם זה לא נשמע כ"כ יפה.
 
מה שאת מתארת זה לא 'שיתחשבו בה קצת מדי פעם', אני מתנצלת מראש אם אני נשמעת קצת בוטה, זו לו כוונתי. כשאדם בוגר, חי בבית של אנשים אחרים (כן, גם בגיל 21 לגור אצל ההורים, זה לא לגור בבית משלך), לא נראה לי לעניין שהמבוגרים צריכים להתאים את עצמם אליו.
 
טבעונות/צמחונות/בעלי חיים/חזרה בתשובה - מבחינתי אין הבדל. האם שורש הבעיה הוא שאת חושבת/מרגישה שמה שהיא עושה חיובי? האם היית מרגישה כך, אם היא הייתה צמחונית וזוגך היה מתבקש להמנע מלאכול סוג כזה או אחר של אוכל בארוחה משפחתית?
 
זה לא שיש לבת שלך איזו מגבלה או בעיה חו"ח - ואם לא הבנתי נכון - אלף פעמים סליחה. 
 
ללי
 
 
לצפיה ב-'אין פה שום קשר לזה שהיא גרה בבית'
אין פה שום קשר לזה שהיא גרה בבית
17/09/2016 | 11:17
2
208
השאלה פה היא שיש משפחה
חילונית
עם מישהי אחת ששומרת שבת
האומנם זה מוגזם מצידי לרצות שמידי פעם באירועים כאלה ואחרים בן זוגי יתחשב בה? האם זה באמת מוגזם שאני ארצה שפעם ב הוא יקח יום חופש כדי שכולנו נהיה ונבלה כמשפחה?
ושוב אין קשר לזה שהיא גרה בבית לשאלה שלי
לצפיה ב-'אם יום עבודה שלו שווה 500 ש"ח'
אם יום עבודה שלו שווה 500 ש"ח
17/09/2016 | 13:30
208
תמצאי דרך לפצות אותו ב-500 ש"ח על אובדן יום עבודה.
לצפיה ב-'תרשי לי לחלוק'
תרשי לי לחלוק
18/09/2016 | 13:47
205
משפחה זו לא דמוקרטיה - לא לכולם זכות הצבעה שווה וכמו כן, בני המשפחה אינם בוחרים מי יהיה המנהיג לפי המצע שלו...
 
אז מה בעצם את שואלת: האם זוגך צריך להתחשב בביתך או האם זוגך צריך לקחת מדי פעם יום חופשי כדי שתוכלו לבלות כמשפחה? 
לשאלה הראשונה: את דעתי לגבי 'התחשבות' בחוזרים בתשובה רמזתי קודם אבל זו דעתי האישית. נראה לי לגמרי לגיטימי שאת תבחרי אם ואיך את רוצה לשתף פעולה או להתחשב בביתך. 
לגבי השאלה השניה: 
זה לא נראה לי לגיטימי שאת מציגה את זוגך כאילו הוא מנסה בכוח להרוס את המבנה העדין והחשוב של המשפחה המורכבת שלכם - אני ממש לא רואה את זה ככה. 
 
אני רוצה להגיד לך עוד משהו : שאלת שאלה מאד מפורטת, קיבלת לא מעט תשובות מפורטות ומנומקות. אין כותב שהצדיק או ראה את הסיטואציה מנקודת המבט שרצית להציג והתשובות כנראה מנוגדות למה שאת רוצה לשמוע. יכול להיות שיש משהו מעבר לעניין הספציפי של ביקור אצל הבנות בשבת?
 
ללי
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא קראתי את הראיון עם אסתי זקהיים'
לא קראתי את הראיון עם אסתי זקהיים
19/09/2016 | 09:41
2
160
אבל בתור דתייה עם משפחה חילונית אני יכולה להעיד שדבריה לא מדויקים. ייתכן שזה נובע מכך שכל אחד רואה את הצד שלו וחושב על מה שהוא מפסיד (שזה דבר אנושי מאוד), וקיימים לא מעט ניואנסים קטנים שאנשים לא חושבים עליהם, וזה מאוד בולט כי אדם שגדל בבית חילוני ולא התקרב לדת לא מודע להרבה דברים ולא חושב על מה שבאופן טבעי אדם דתי יחשוב עליו. אני יכולה להעיד שאני מבצעת פשרות ומתחשבת בבני משפחתי החילוניים, זה לא קל ולפעמים זה מגיע בצורה שצורמת לי אבל אני רוצה למנוע ריבים וחיכוכים ולשמור על שלום בית. נכון, ההתפשרות אף פעם לא מגיעה למצב של חילול שבת מצידי או אכילת מאכל לא כשר, אבל זה בהחלט קיים.
 
אני מניחה שאם הבת של נטע בחרה לגור בבית שלה ושל בן זוגה, יש ביניהם סטטוס קוו והיא מכבדת את אורח החיים החילוני שלהם - אני נהייתי דתייה כשכבר לא גרתי בבית הוריי, וזה מאוד הקל (מהצד השני - אני הייתי מבוגרת ממנה, גיל 21 בימינו זה קרוב מאוד לנוער). אם כבר הזכרת את נושא הצמחונות והטבעונות - גם צמחונים וטבעונים בדרך כלל לא דורשים מבני משפחותיהם שיאמצו את הדרך שלהם, ואני בטוחה שכמו שבחורה צמחונית לא הייתה דורשת מבני משפחה שלא יאכלו בשר בביתם שלהם, כך גם בתה של נטע לא דורשת שאמה ובן זוגה ישמרו שבת וכשרות, יש הבדל עצום בין זה לבין ציפייה שיאפשרו גם לה להשתתף במפגש משפחתי, ואני אישית לא רואה פה כפייה או דרישה להתאמה באופן מופרז - זה לא שונה בהרבה ממצב בו היא הייתה צמחונית והיו חוגגים יום הולדת למישהו מהמשפחה במסעדה בשרית ללא אפשרויות צמחוניות, למשל, אם כבר עוסקים בהשוואות, והיא הייתה מבקשת שיבחרו מסעדה אחרת להתחשב בה.
 
 
לצפיה ב-'לא ממש קשור לנושא הפוסט'
לא ממש קשור לנושא הפוסט
19/09/2016 | 13:29
1
119
חלק מבני משפחתי דתיים. כל עוד אנחנו לא חולקים מרחב משוטף, אני ממש בסדר עם זה. אני מקפידה שהבית שלי יהיה כשר מספיק שהם יאכלו אצלי (אין טריפה והכלים מופרדים) וכולנו חיים בשלום.
המשפט שלך "ההתפשרות אף פעם לא מגיעה למצב של חילול שבת מצידי או אכילת מאכל לא כשר" זה בדיוק העניין: בדת אין את הלוקסוס של להתפשר.
 
נכון שבת 21 אינה 100% בוגרת/עצמאית ומצד שני אם היא נוער, זכות הוטו היא של אותם שניים שמנהלים את הבית.
לי אין שום בעיה עם הדת, הקושי שלי הוא עם הדתיים ובאופן יותר מדוייק, עם זה שכל 'דתי' מחליט מה מהדת הוא והסביבה צריכים לקיים. כאן אנחנו מגיעים למילות המפתח והן : 'להחשב' ו'לכבד'. מי אני או את שנחליט עבור אדם אחר?
 
אם חתן יום הולדת הכי אוהב לאכול בעולם במסעדה שאין בה מנות צמחוניות,  אז כולם צריכים לאכול במסעדה שתתאים לאורח צמחוני? מי מחליט במי צריכים להתחשב או את מי צריך לכבד?
לאדם יש שתי בנות שמגיעות לביקור הוא רוצה לבלות איתן את היום כמו שמתאים לו ולהן, אז שכולם יתאימו את עצמם לבחורה (שלא את ולא אני אפילו יודעות אם היא דתיה או שאולי החליטה לשמור שבת מסיבה השמורה איתה) זה יהיה 'התחשבות'? במי צריך להתחשב במצב כזה? בה? בבן הזוג? 
להזמין מנות גלאט לחתונה בשביל אורחים שמקפידים, זו התחשבות. לבטל רקדנית בטן שהייתה חלומה של הכלה מגיל שש, זו לא התחשבות...
 
ללי
 
לצפיה ב-'עניין של גישה'
עניין של גישה
19/09/2016 | 13:49
101
כשאני מארחת או חוגגת משהו, בין אם זה חגיגת יום הולדת או משהו אחר, חשוב לי שהאורחים שלי יהנו וירגישו בנוח וגם שירגישו שאני מכבדת אותם. במקרה של חברה צמחונית אני ארגיש מאוד לא בנוח אם היא תתארח אצלי או תבוא ליום ההולדת שלי במסעדה ותסתכל על כולם אוכלים בזמן שהיא תסתפק בשתייה - זה יגרום לי להרגיש לא נעים לא פחות מאשר לה. כשאני מארחת אצלי בבית אני תמיד מקפידה שיהיה אוכל שמתאים וטעים לכולם, גם אם זה אומר להכין סלט נוסף בלי בצל או בלי רוטב כי יש לי חברה שלא אוהבת, או להכין יותר מנות צמחוניות באירוח על האש כי יש מישהו צמחוני. זו אני, יכול להיות שאנשים אחרים לא יסכימו איתי ויגידו שזו בעיה של אותם אנשים.
 
אני מודה שלא הבנתי מה הבעיה ברקדנית בטן בחתונה, בין בהקשר של הקטע הדתי או כל דבר אחר, אבל בכל מקרה אני לא רואה איך אפשר להשוות בין דבר כזה לבין התחשבות בצורת אוכל מתאים (צמחוני או כשר לצורך העניין) או לקביעת מפגש משפחתי ביום חול (לא חייבים במקום, אפשר בנוסף) כי יש בת שומרת שבת.
 
 
 
 
לצפיה ב-'היא בהחלט לא אשמה, אבל גם בן זוגך לא...'
היא בהחלט לא אשמה, אבל גם בן זוגך לא...
17/09/2016 | 17:46
145
הוא לא רואה את בנותיו כל יום ואני בהחלט מבינה את חוסר הרצון להפסיד יום עבודה, במיוחד בגלל שהוא עמצאי...
 
אני באמת מציעה לך לא להתערב בינהם במיוחד אם בתך מקבלת את המצב.
לצפיה ב-'בגיל 21 ה"קטנה" יכולה לנסוע לבד'
בגיל 21 ה"קטנה" יכולה לנסוע לבד
16/09/2016 | 19:36
7
250
תמצאו פתרון שלא כולל פגיעה בכל המשפחה.
היא בהחלט יכולה לנסוע לבד ביום שישי ואתם תצטרפו אליה בשבת ותחזרו איתה במוצאי שבת.
לגבי ליל שבת אפשר למצוא לה פיתרון. אם הסבתא מסכימה היא יכולה לשהות אצלה לילה אחד, אם לא יש מלונות או airbnb.
לצפיה ב-'ברור שזאת האופציה ההגיונית'
ברור שזאת האופציה ההגיונית
16/09/2016 | 23:36
6
247
אבל היא לא אחת שתעשה את זה
כי היא עברה כל מיני טראומות ולא פה המקום להרחיב
מה שעניין אותי האם זה אמור להיות ככה שלפעמים זורמים איתה ולפעמים עם הבן זוג
או שהבן זוג קובע ואם לא מתאים לה בעיה שלה
לצפיה ב-'אפשרויות נוספות'
אפשרויות נוספות
17/09/2016 | 03:27
3
219
אולי הסטודנטית שבחופשה יכולה לנסוע עם אחותה יום קודם?
אולי הבנות של בן הזוג יכולות להגיע אליכן בשבת? ואז במקום מסעדה וים תלכו למסעדה וטיול בעיר?
 
יש ספרי חוקים ששם עושים מה שהגבר של הבית אומר ויש ספרי חוקים ששם עושים מה שהילדים אומרים. שתי השיטות גרועות לדעתי.
אם אי אפשר למצוא דרך שתטיב עם כולם, אני הייתי הולכת לפי בן הזוג במקרה הזה.
אני מניחה שאם הן גרות בחו"ל הוא לא רואה אותן לעתים קרובות, ושבוע ביקור לא משאיר לו הרבה הזדמנויות להפגש עם הבנות שלו.
טוב שהבנות אוהבות זו את זו. אבל הבנות שלו יאהבו את הבת ה"קטנה" יותר אם תמסרו להן שהיא מאוד רצתה להצטרף אבל לא יכלה בכלל האמונה ולכן וויתרה כדי שהן יזכו להפגש עם אביהן.
 
לצפיה ב-'מסכימה שלא צריך תמיד לרקוד לפי החליל של הילדים'
מסכימה שלא צריך תמיד לרקוד לפי החליל של הילדים
17/09/2016 | 11:21
2
215
אבל לי בתור אמא קשה לראות איך הבן זוג אף פעם לא מתחשב בבת שלי
לא אמרתי תמיד
אבל מידי פעם
מרגיש שזה לא פייר כלפי הבת שהטיעון שלו יש לי עסק תמיד גובר על הטיעון של אני שומרת שבת
זה כזה נורא אם פעם בכמה חודשים הוא יתפשר כדי שכולנו נרגיש משפחה?
לצפיה ב-'את אומרת את זה כי זאת הבת שלך'
את אומרת את זה כי זאת הבת שלך
17/09/2016 | 13:23
188
אבל אם מישהו היה "מזיז לך את הגבינה" אני לא בטוחה שהיית מגיבה בכזאת אמפטיה ושיוויון נפש. תנסי להיזכר איך את מרגישה כאשר בעבודה רוצים לשנות לך הגדרת תפקיד, להעביר אותך למשרד אחר או שתתחילי להשתמש בתוכנת מחשב חדשה...
בנוסף יש לחילונים אנטי מובנה לכפייה דתית ובין אם היא נעשית בצורה הפגנתית או חיוך, זה לא משנה, מבחינתם זה "מידרון חלקלק" ואחריו הם ימצאו את עצמם עם פלטת שבת, כלים מופרדים ונייר טואלט חתוך בבית שימוש בשבת...
לדעתי עדיף שתפסיקי לנסות לשכנע (שזה אגב בן דוד של להכריח) את בן זוגך להתחשב בבת, זה רק מעורר אצלו אנטי, הוא לא רוצה לשנות או לסבך את החיים שלו בגלל שהגברת החליטה לא לנסוע בשבת וכל ניסיון שלך לעשות זאת ירע את המצב.
אם תניחי לזה, אז אולי, אולי הוא יחליט בעצמו שחשוב לו שכמשפחה תבלו גם עם הבת והוא בעצמו יזום פעילוית ביום חול.
לצפיה ב-'את כל כך חצופה!'
את כל כך חצופה!
18/09/2016 | 03:11
193
ביתך הבוגרת - (1) בטלנית ("בין עבודות"), (2) צריך להתחשב בה כי עברה טראומות, (3) בת 21 ואינה מסוגלת לנסוע לבד מירושלים לאשדוד (4) חזרה בתשובה ולא נוסעת בשבת וחייבים להתחשב בה. 
בעלך - (1) הבנות שלו גרות בחו"ל  (2) כשהן באות לביקור הן נמצאות אצל הסבתא באשדוד ולא אצלו בבית בירושלים (בוודאי שזה קשור לתנאי המגורים ולא לים), (3) הוא עובד תמיד קשה מאוד ותמיד לוקח רק את שבת כיום החופש שלו.
 
המסקנה: שבעלך יסע מתי שהוא רוצה לבנות שלו. את ושתי הבנות שלך, כולל הבעייתית, תסעו מתי שבא לכן. או אולי רק לבעלך יש אוטו ולכן לא נאה להתגלגל באוטובוסים? אולי זה מקור הסיוט שאתן עושות לו?
והגיע הזמן שמישהו ינער את הבת שלך.  ואותך. 
 
 
לצפיה ב-'אני חרדתית מטופלת פסיכיאטרית ואספרגרית וגם כשעברתי'
אני חרדתית מטופלת פסיכיאטרית ואספרגרית וגם כשעברתי
17/09/2016 | 13:29
229
תאונת דרכים שניצלתי ממנה בנס היה לי חשוב לחזור לשגרה
אני בחרתי להלחם בחרדות (וזה קשה) ולא לוותר לעצמי על מה שאני רוצה לעשות ולבלות
ואם רציתי לנסוע לארוע שעניין אותי בתל אביב אז לקחתי קלונקס ונסעתי ונהנתי
לצפיה ב-'את לא יכולה להצטרף אליה וככה היא לא תסע לבד?'
את לא יכולה להצטרף אליה וככה היא לא תסע לבד?
17/09/2016 | 17:49
42
לצפיה ב-'את כל כך מחוצפת שאין מילים'
את כל כך מחוצפת שאין מילים
18/09/2016 | 03:02
230
הבנות שלו גרות בחו"ל, הן לא רוצות לגור אצלכם (כנראה לא נוח מסיבה כזו או אחרת, לא בגלל הים). הוא רוצה לראות אותן מתי שלו נוח, לא מתי שלבת החוזרת בתשובה שלך נוח. הבת שלך, שלא עושה עם החיים שלה כלום ("בין עבודות"), לא תכתיב לבעלך שמפרנס את המשפחה מתי מותר לו לראות את הבנות שלו. היא ילדה גדולה, ואם היא כל כך אוהבת את הבנות שלו ולא עושה כלו םבאמצע השבוע, היא יכולה לנסוע לבד מירושלים לאשדוד ולבלות איתן. אין שום סיבה שבעולם שבעלך יתגמש ויתאים עצמו לבת שלך. 
פשוט חוצפה! 
לצפיה ב-'האם את בעצם אומרת שבן זוגך...'
האם את בעצם אומרת שבן זוגך...
18/09/2016 | 07:42
200
עובד 6 ימים בשבוע...
 
אם כך, אולי כדאי בכלל לבדוק את הנושא הזה,
שבטח מהווה מורכבות בפני עצמו.
לצפיה ב-'כאחת שהייתה דתיה כשכל השאר לא'
כאחת שהייתה דתיה כשכל השאר לא
18/09/2016 | 16:47
1
212
בהחלט הייתי מבינה. בהחלט.
 
אפשר אולי שתגיע לשם בדרכים אחרות.
לא הייתי מרגישה לא חלק. והיו הרבה פעילויות בלעדיי.
זה ככה. זה מובן.
 
תזרמי עם האבא. זו דעתי.
לצפיה ב-'ואי אפשר'
ואי אפשר
18/09/2016 | 16:48
167
להצליח הכל תמיד בחיים. שיהיה פרפקט.
 
עד שהן באות, בטח משמח אותו, תני לו את כולך בשמחה...
יהיו עוד הזדמנויות. לא שווה לחרב את המאורע ;)
לצפיה ב-'כנראה דעתי תהיה במיעוט כאן '
כנראה דעתי תהיה במיעוט כאן
19/09/2016 | 08:36
199
בכל זאת, מדובר בשתי בנות שגרות בחו"ל, שמגיעות לשבוע לארץ, והן רחוקות מכם גאוגרפית. אני מניחה שהן לא מגיעות כל חודש, ציינת שיש קשר טוב וקרוב בינן לבין ביתך, וזה יעציב אותה אם לא תיפגש איתן כאשר כל המשפחה כן.
במקרה הספציפי אני חושבת שיש מקום לשיחה נוספת שלך עם בן זוגך למרות שלא מדובר ביום הולדת יש מקרים נוספים שהם אולי לא הכרח אבל יש צורך למצוא פתרון שיתאים גם לשאר בני המשפחה.
 
בנוסף, אני מניחה שאיכפת לבן זוגך ממך והבעיה העיקרית כאן היא לא רק הבת שלך נפגעת כאן אלא גם ובעיקר רגשותייך והכאב שלך ולכן, לא מדובר כאן במתמטיקה של נכון או לא נכון, אלא בהתחשבות בתוך קשר, לפעמים כדי לשמח את בן הזוג מקריבים מהנוחות וגם כלכלית.
 
אם אתם קרובים מספיק כדי לגור ביחד גם לך צריך להיות מקום בהחלטות.
אבל הבעיה שהעלית היא שורשית יותר, מכיוון שעד היום לא התערבת ביניהם כביכול, אך אינך יכולה ואינך רוצה להמשיך בבחירה הזו.
לדעתי הבעיה היא שנקטת בגישה שלא מתאימה לך והיא ממשיכה להתאים לבן זוגך. ומכיוון שאת שרוצה שינוי אולי כדאי לך להעזר באיש מקצוע.
אם אינך מרוצה מבחירותייך בקשר ואינך מוצאת דרך להביע את דעתך ולהשפיע, יש כאן בעיה שמוטב לכולכם למצוא לה פתרון בהקדם.
לצפיה ב-'אורחת מהשער עם זיקה לנושא'
אורחת מהשער עם זיקה לנושא
19/09/2016 | 09:09
181
גם אני גדלתי במשפחה חילונית וכיום אני דתייה שומרת שבת, ההליך הזה בעייתי תמיד גם כשחיים עם שני ההורים שלך, ולוותר על בילויים משפחתיים כי אנשים רוצים לנסוע בשבת וללכת למקומות בילוי לא כשרים ומה עוד זה קשה, זה גם באמת מעליב במקרים מסוימים שאנשים במשפחה מתעקשים לא לוותר גם כשאפשר, אבל זה לא דורש ריבים וויכוחים אלא יותר תיאום ציפיות, ובאופן כללי ברגע שהתקרבות לדת מובילה לריבים זה משהו שיפגע בבת שלך הרבה יותר מאשר בילוי שלכם עם אחיותיה החורגות בלעדיה.
 
במקרה שתיארת - אפשר למצוא פיתרון, אפשר שתיפגשו בנוסף לבילוי בשבת רק הנשים ביום חול, תעשו יום כיף את עם בנותייך ובנותיו, נראה לי שכולן ירוויחו מזה. אפשר שגם רק הבנות הצעירות יפגשו - אם בנותייך פנויות בימי חול, הן יכולות לנסוע שתיהן לאשדוד ולבלות כל הרביעייה ביחד.
 
אני חשה בצורך לציין שלא קראתי את רוב התגובות, קראתי חלק קטן כולל תגובות בהן אנשים ניסו להציע פתרונות שאין ספק שבאו מכוונות טובות, אבל יש קטע שאדם חילוני שלא באמת יודע מה זו שבת עבור אדם שומר שבת, לפעמים לא מבין שזה הרבה יותר מאשר "לא לנסוע", ככה שלהציע שתיסע ביום חמישי ותשהה שבת שלמה אצל אמו של בן זוגך (שאינה שומרת שבת כפי שהובן) זה ממש לא פיתרון. גם לי הציעו בזמנו פתרונות כאלו שלמעשה לא היו פתרונות אלא רק הקשו, זה עסק מורכב.
לצפיה ב-'קוראים לזה לבחור'
קוראים לזה לבחור
19/09/2016 | 12:23
2
203
בתור אחת שבאה מהעולם הזה וכיום נשואה לחילוני ורוב חבריי חלוניים
הכל עניין של בחירה!!!
אין הבדל אם הקטנה הייתה בת 21 או 7 או בת 30.. כשרוצים לעשות משהו ביחד יודעים להתפשר ולבחור מה הכי טוב
 
כשהיו עושים ארוע במשפחה אבא שלי תמיד היה אומר " הם לא באמת רצו שנבוא "
ויש משהו בדבריו למרות שלכולם זה נוח יום שבת ואף אחד לא עובד
אבל אם היו רוצים לעשות משהו היו עושים הכל כדי שנגיע
ואני למדתי את זה על בשרי שכולם רצו להפגש וידעו שאני לא יכולה אז היו עושים את זה בשישי בבוקר או במוצ"ש..והיו כאלה שהיו באמת לוקחים יום חופש וגם אני הייתי ונפגשים
 
לגבי הבת שלך.. היא נפגעת , את אמא שלה ! אם את לא תיהיי שם בשבילה לא רוצה לחשוב איך היא הייתה מרגישה
בן זוגך דואג לכסף שתמיד יגיע ויבוא ולומר " עכשיו תקופה שמרוויחים יותר " לעומת אושר של הבת נראה לי מעליב ( וכן ככה אני חושבת )
 
אלו הפתרונות שאני מציעה
 
1. ללכת לשישי שבת לבית מלון שקרוב
2.שהן יבואו אליכן!
3.להפגש בשישי ולא שבת!
 
בסופו של דבר הכל עניין של רצון אם את רוצה או לא!
 
 
לצפיה ב-'מה לעשות חמודה, עם כל הכבוד לאושר של הבת המשפחה צריכה לאכול.'
מה לעשות חמודה, עם כל הכבוד לאושר של הבת המשפחה צריכה לאכול.
19/09/2016 | 15:28
1
155
 כן, כן גם שומרת שבת הזו שלא עובדת, צריכה לאכול ממה שהגבר הלא מתחשב הזה מרוויח. שמירת שבת שלה לא מכניסה כסף לבנק ואוכל למקרר. ועם כל הכבוד לך ולאבא שלך, אם הייתם רוצים להפגש הייתם מוצאים דרך ולא מנסים להכפיף את כולם לאמונות שלכם וכשההכפפה נכשלת אז מנסים להפעיל את המניפולציות הרגשיות הזולות "הם לא באמת רצו". מצטערת חמודה אבל אף אחד לא חייב לך או לאבא שלך או לבת הזו כלום. אתם בחרתם בדרך הזו אז תמצאו דרכים להתנהל בהתאם.
לצפיה ב-'ארוע חברתי שקורה פעם בשנה'
ארוע חברתי שקורה פעם בשנה
20/09/2016 | 09:19
136
לעומת ארוע שקורה כל חודש חודשיים יש הבדל שמיים וארץ
חבל שהאגואיסטיות מדברת מגרונך והחשיבה שאני " חי " ככה אז אתם תתמודדו איתי ועם הצרכים שלי  ..קוראים לזה "שיתופיות "
 
אבא שלי וגם אמא שלי שניהם מביאים פרנסה ואם הם יודעים לקחת יום חופש בשביל אושר של אחר אני בטוחה שגם משפחה אחרת יכולה לעשות זאת
 
משפחה שלא עושה זאת ..זאת משפחה עצובה מאוד !
מאחלת שאף אחד לא ידע אינטרסנטיות במשפחה
 
בנוסף לא זכור לי שאנחנו חברים אז אני ממש לא "חמודה " בשבילך!
אם אין לך שם אחר יש לי ניק
לצפיה ב-'מהו ההפסד של יום עבודה שלו'
מהו ההפסד של יום עבודה שלו
19/09/2016 | 12:39
185
והאם הוא יוכל להשלים עבודה ביום אחר ?
למען הכבוד לבת, אפשר אולי פעם בשנה להפסיד כמה שקלים,
אפשר לחלופין שהבת תגיע לפני שבת לאשדוד, אפילו ביום חמישי או יום רביעי, או שתשאר אחרי שבת, ואז תעשו ארוחת שבת יחד, ואז שהבת תשלם עבור הדת שלה.
שבת שלום
לצפיה ב-'את משתמשת בבת שלך במאבק כוח עם בן זוגך'
את משתמשת בבת שלך במאבק כוח עם בן זוגך
24/09/2016 | 15:50
85
נשמע שבינך לבין בן זוגך מתנהל מאבק כוח על מי מתגמש יותר ומי מתגמש פחות. כרגע את משתמשת בסיטואציה של בתך כ"קלף", ועוד כזה מנצח, כי בתך כביכול לא יכולה להתגמש על מצוות, אז לא נותר לבן זוגך אלא להתגמש. אלא שהוא לא מוותר כל כך מהר. בקיצור, אין לזה שום קשר לאירוע הספציפי אלא למשהו בסיסי בינך לבין בן זוגך - קרב על סדרי עדיפויות, על תשומת לב וכמובן גם על מי יותר חזק. אני מנחשת שזו לא הסיטואציה הבעייתית הראשונה סביב נושא הגמישות והויתורים. תתמקדו בלפתור את הבעיה הבסיסית.
לצפיה ב-'כשהבן שלו...'
כשהבן שלו...
18/09/2016 | 16:51
274
מראה לבן שלי ... בן השנתיים תמונות בנייד ואומר לו...
זאת אמא שלי!!

הבן מסתכל עליו המום ;) זה אבא שלנו! אבל זאת אמא שלי!
והבן שלו גר איתנו וכל פניה לשלי זה נגיד... לך לאמא! אז עכשיו הוא המום ;) מצחיק!!!

יש סיטואציות מצחיקות גם ;)
לצפיה ב-'אולטימטום'
אולטימטום
14/09/2016 | 15:56
11
420
הילדים שלו הציבו לו : לא נבוא הביתה כל עוד היא שם..הבטחת שהיא עוזבת...בגדת בנו בזה שאתה איתה
הוא מתרפס בפניהם ומתנצל על כל שאנחנו עדיין יחד..
ולי אומר :ברור לך שהילדים שלי בעדיפות... ברור שברור לי...
לצפיה ב-'אז מה השאלה בעצם ?'
אז מה השאלה בעצם ?
14/09/2016 | 21:33
2
225
אם הוא לא רוצה להישאר איתך - שיעזוב.
 
לא רואה קשר כלשהו לילדים.
לצפיה ב-'ודאי שיש קשר לילדים'
ודאי שיש קשר לילדים
15/09/2016 | 08:13
1
214
הם הציבו לו אולטימטום
לצפיה ב-'אוקיי ו... ?'
אוקיי ו... ?
15/09/2016 | 10:13
169
אם אני לא טועה בן הזוג הוא שיכול
לקבל או לא לקבל את האולטימטום.
לצפיה ב-'אם את האשה שאיתו אבא שלהם בגד באמא שלהם'
אם את האשה שאיתו אבא שלהם בגד באמא שלהם
14/09/2016 | 23:07
1
233
אז הם כנראה רואים בך את האשמה בפרידה של הוריהם. על אבא קשה להם לכעוס, אז האשה השניה היא תמיד היעד.
אם אתם מכירים רק מאחר כך, אז או שהוא משתמש בהם כתירוץ לנפנף אותך או שהוא באמת חסר עמוד שידרה.
כך או כך הילדים שלו עוד יאכילו אותו הרבה חרא ממילא הוא לא נשמע כמו מציאה גדולה...
לצפיה ב-'ממש לא'
ממש לא
15/09/2016 | 08:11
206
הכרתי אותו הרבה שנים אחרי גירושיו. גרושתו כבר היתה נשואה בשנית.
לצפיה ב-'הבעיה היא לא עם הילדים אלא עם בן הזוג'
הבעיה היא לא עם הילדים אלא עם בן הזוג
15/09/2016 | 13:26
5
187
בהנחה שאין משהו חריג בינך לבין הילדים, אז הילדים מגיבים באופן נורמלי, כפי שהמון ילדים עושים כשההורים מתחילים פרק ב'. הם לא רוצים שינוי, הם לא מרוויחים ממנו ולכן מנסים בכל כוחם למנוע אותו. 
ההורה יכול לתת לילדים שלו לנהל לו את החיים וכך הוא כנראה לעולם לא יגיע לפרק ב', או לעבוד עם ההתנגדות הטבעית שלהם ולנהל את החיים שלו. 
בן זוגך מבלבל בין החשיבות שהוא בצדק צריך לתת לצרכים של הילדים ובין לאפשר להם לנהל את החיים שלו. אלו שני דברים שונים. הוא לא חייב להיכנע לאולטימטום הילדותי שלהם. הוא יכול להתייעץ וללמוד איך לנהל את המשבר תוך שהוא נשאר איתך. הוא לא חייב לאבד אותך ולא חייב לאבד את הילדים, אבל הוא צריך להתחיל לנהל את הסיטואציה. 
האם הוא רוצה לעשות זאת? האם הקשר ביניכם מספיק חשוב לו כדי להילחם עליו? האם הוא ילך להתייעץ? זה כבר תלוי בו.
את מבחינתך צריכה להחליט אם מתאים לך להישאר במקום בו בן הזוג כל כך חלש שלא יכול או רוצה להילחם עלייך. 
בהצלחה.
לצפיה ב-'מנסה לענות'
מנסה לענות
18/09/2016 | 13:10
4
127
תודה על תגובתך.
לצערי ולמרות נסיונותי ילדיו של זוגי מעולם לא קיבלו אותי והתנהגו בצורה בוטה כלפי (אנו יחד לא מעט שנים)
בכל עימות שיש להם עם אביהם(למשל הב נהג בשכרות וגרם נזק לרכב של השכנים). איכשהו זה הופך לקשור אלי...והם מעבירים את הפוקוס אלי, בעלי מודע לזה אבל "נופל בפח".
לאור הארוע האחרון עם הרכב..והעימות שנוצר בינהם, מן הסתם בעלי כעס על הבן... (חייל המגיע בסופי שבוע)  ניתק זה קשר עם אביו וכסולידריות גם אחותו , בטענה הזויה שזה בגללי...
בעלי שולח להם הודעות נואשות שהוא לא כועס עליהם וישבואו...והם בשלהם שכל עוד אני בתמונה שישכח מהם...
מה אני אמורה לעשות?
לצפיה ב-'עונה ומסייגת'
עונה ומסייגת
18/09/2016 | 18:00
3
103
אם זה המצב, מה את עושה שם?
 
מטבע הדברים אנחנו שומעים רק צד אחד, לא יודעת על מה כועסים הילדים, לא יודעת איך בעלך מסביר את התנהגות. ממש קשה להבין איך את שם לא מעט שנים אם המצב הוא כפי שאת מתארת אותו.
 
ללי
לצפיה ב-'איך אני שם..'
איך אני שם..
18/09/2016 | 21:43
2
118
האמת שלפעמים אני בעצמי לא מבינה.. בחרתי לחיות איתו, והוא בא עם חבילה שמאוד יקרהלליבו, יותר מכל דבר אחר,  שמאוד מקשה עלי..ועלינו. הוא מבין שילדיו מוצאים בי את האשמה לכל דבר .. ואותי מקומם שהם ינהלו לנו את החיים...
אני רוצה שהוא לא יתן להם "לסחוט" אותו וינהלו קשר בריא , שיעמידם במקום...
הוא מפחד מהם.. ממש כך...
לצפיה ב-'כל זה הוא, ואת מה?'
כל זה הוא, ואת מה?
18/09/2016 | 22:28
1
99
אני בוררת מילים, אבל התרפסות בפני הילדים לא תגרום להם להשאר איתו בקשר, בלי שום קשר אליך. גם זה שלו, לא שלך.
את צריכה לקחת צעד אחורה ולבדוק מה המקום שלך במערכת היחסים בה את נמצאת, זה לא קשור לילדים, זה קשור לאיך שמתייחס אליך בן זוגך. הם מקריים לגמרי.
 
ללי
לצפיה ב-'צעד אחורה'
צעד אחורה
18/09/2016 | 23:25
110
בן זוגי מרגיש שהוא ביני לבין ילדיו וצריך לבחור...
ילדיו כבר שנים ממררים לי (ולו)  ולנו את החיים.
ככל שגדלים יותר מרשים לעצמם יותר
למען האמת גם אני כבר לא רוצה אותם בחיים שלי...אבל לא בגלל זה אעזוב אותו
 
וכשהם מציגים את כך שבגללי הם לא יהיו איתו בקשר...זה משפיע גם על יחסו אלי
לצפיה ב-'שאלה לגבי הילדים שלי וחברה של הגרוש'
שאלה לגבי הילדים שלי וחברה של הגרוש
11/09/2016 | 14:00
22
1228
שלום לכולם. אני גרושה מזה שנה וחצי. נמצאת בזוגיות חדשה וטרייה. הגורש שלי בגד בי בזמן שהיינו נשואים וכעת הוא חי עם אותה אישה. אפשר להבין שמדובר באישה מופקרת שלא אכפת לה לרמוס ולהרוס משפחות שחיו באושר.
 
מה שקורה זה שאני לא מוכנה שהילדים שלי יתראו עם אותה אישה.
זה לא מוסרי בעייני. אני לא מוכנה בשום פנים ואופן. לא רוצה שיהיה לה קשר איתם.
 
כמו שציינתי, גם לי יש בנזוג והוא לא פוגש את הילדים.
אני לא מאפשרת לו להגיע הביתה, אני לא רוצה שהגרוש שלי יחשוב שוא תופס את מקומו. אז אני לא מבינה איך הוא מעז להפגיש אותם עם החברה המופקרת שלו שבגללה אמא ואבא שלהם לא ביחד.
 
מדובר בילדים קטנים. בני 4 ו 7. הם עלולים להתבלבל ממבנה של משפחה לא תקין שכזה.
אני מנסה להגן עליהם אך הררוש לא ממש מסייע.
מה אני יכולה לעשות? האם החוג יכול להגן עלי?
 
 
לצפיה ב-'לדעתי את טועה'
לדעתי את טועה
11/09/2016 | 15:40
5
419
נתחיל מהדבר הכי חשוב - זו לא החלטה שלך. אלה ילדים שלו בדיוק כמו שהם שלך, ואם הוא מחליט שהם יפגשו את בת זוגו, זו זכותו המלאה, ואין כאן שום איסור חוקי.
 
אני חייבת להגיד שכמעט נפגעתי כשאת כותבת "מבנה של משפחה לא תקין שכזה". אני בעצמי גרושה עם ילד, בעלי גרוש עם שניים, אנחנו נשואים תיכף 10 שנים ויש לנו עוד ילדה משותפת. האם בעיניך זהו מבנה משפחה לא תקין? אני מרגישה שהוא תקין לגמרי, גם אם שונה מהמסורתי.
 
אני חושבת שאת מאוד פגועה, ואני יכולה להבין למה. אני חושבת שאת פגועה מהאדם הלא נכון - מי שבגד, והרס משפחה הוא בעלך לשעבר, לא היא. אני מניחה שהיא לא כיוונה לו אקדח לראש, והוא בחר בבגידה מרצונו החופשי.
אני חושבת שביחד עם הפגיעה הלגמרי מובנת שלך, זה שהוא והיא עדיין בזוגיות מעיד שיש שם קשר רציני וארוך טווח, ולכן אני חושבת שזה בסדר גמור ואפילו לגמרי טבעי שהילדים שלך יתראו איתה.
 
אני חושבת שממש חשוב שאת תלכי לטיפול כדי להתמודד עם הכאב שהוא גרם לך, כי אם הילדים שלך ירגישו שאסור להם לחבב את בת הזוג החדשה כדי לא לפגוע באמא, זה יגרום לילדים שלך המון מתח וקושי.
כל עוד לא פוגעים בהם שם, כמה שאת תעבירי להם מסר שזה בסדר שטוב להם עם אבא וזוגתו ככה יהיה לילדים יותר טוב ויותר קל.
 
אז אם את רוצה להגן עליהם, כמו שאת אומרת, תנסי לראות את מה שטוב להם ומה שהם צריכים בנפרד ממך, מהצרכים שלך ומהכאב (המובן) שלך.
לצפיה ב-''
11/09/2016 | 18:31
44
לצפיה ב-'תודה לך... כמובן שלא התכוונתי לפגוע בכל הקשור למבנה המשפחה'
תודה לך... כמובן שלא התכוונתי לפגוע בכל הקשור למבנה המשפחה
12/09/2016 | 11:13
3
343
פשוט זה לא המבנה שאני הכרתי בבית הורי ולכן זה חריג בעייני.
אני מבינה שהעולם היום שונה ומשפחות מורכבות, אבל מדובר באישה מופקרת שגנבה לי את בעלי...לכם אני חושבת שזה לא מוסרי שהיא תפגש עם ילדיי....
 
 
לצפיה ב-'היא לא מופקרת, בעלך הוא גבר מופקר שבחר לזלזל בך ולבגוד'
היא לא מופקרת, בעלך הוא גבר מופקר שבחר לזלזל בך ולבגוד
12/09/2016 | 17:49
1
319
מה את רוצה ממנה?
 
לבעלך לא היה חושב התא המשפחתי, הוא שם קצוץ על הילדים והחליט לחפש בחוץ
לצפיה ב-'לדעתי גם חוסר לקיחת אחריות'
לדעתי גם חוסר לקיחת אחריות
13/09/2016 | 19:45
203
כשאישה שבעלה בגד בה בטוחה שהיו לה נישואין מאושרים ורק איזה גורם חיצוני בא וקלקל, היא לא עושה בדק בית בכלל- לזוגיות, לתפקוד של שני הצדדים בתוך הזוגיות, למקום שלהם בה...
לצפיה ב-'מה גנבה את בעלך?'
מה גנבה את בעלך?
13/09/2016 | 19:29
223
אם בעלך היה מאושר איתך הוא לא היה עם אף אחת אחרת היום. את כנראה לא היית מודעת לכמה הוא אומלל איתך. קורה. אבל האישה הזאת לא גנבה אף אחד, אדם זה לא חפץ שאפשר לקחת, אלא אם כן הוא רוצה להילקח. להתבגר קצת לא יזיק לך, שלא תמציא את עצמך באותה סיטואציה. 
לצפיה ב-'נושמת נשימה עמוקה לפני שאני מגיבה...'
נושמת נשימה עמוקה לפני שאני מגיבה...
11/09/2016 | 18:20
8
431
ראשית, עלייך להבין מה באחריותך ומה בשליטתך.
פירוק הנישואים שלך הוא באחריות בעלך לשעבר ובאחריותך. כאשר גבר או אישה מחליטים לבגוד, לא מדובר בהחלטה קלה אלא בהתפתחות לא-תקינה של הקשר בין בני הזוג, משהו שהוא "אשמת" שני בני הזוג. אמנם הצד הבוגד הוא האשם בכך שבחר לבגוד במקום לחפש ערוץ תקין יותר לטפל בבעיות הזוגיות שלו, אבל הצלע השלישית היא לחלוטין לא אשמה בהתדרדרות הנישואים שהובילה לבגידה, היא לא אשמה בבגידה עצמה וגם לא אשמה בהחלטה לפרק את הנישואים.
וכן - זה בדיוק מה שהסברתי לילדיי לגבי אביהם וזוגתו.
 
על מה את לא אחראית?
על ההתנהלות של בעלך לשעבר.
זכותו  - עפ"י חוק!! - לנהל את ביתו בדרך שבה הוא רואה לנכון, לארח את ילדיו בביתו, ולהפגיש את ילדיו עם זוגתו.
 
אם את רוצה את טובת ילדייך, תפסיקי להסית אותם נגד אביהם. תבלעי את הצפרדע, תאחלי לו כל טוב בחייו החדשים, ותראי להם שגם אם אבא ואמא כבר לא נשואים, הם עדיין שני אנשים שרוצים את טובת ילדיהם ומסוגלים לשתף פעולה, גם אם כל אחד מהם עשה בחירות שונות בחיים.
 
 
לצפיה ב-'אני לא מסכימה עם ההסבר שלך'
אני לא מסכימה עם ההסבר שלך
12/09/2016 | 11:08
7
435
אישה נבגדת, לא אחראית בשום אופן למצב. יש גברים בוגדניים שגם אם יש להם מכרה זהב בבית, הם עדיין ילכו ויבגדו. זו לא תמיד בעיית תקשורת בין בני הזוג ופתרון למשבר. זה מוכח! את את לא יכולה לכתוב את הדברים הללו כעובדות מדעיות.
 
הגרוש שלי בגד בי מספר פעמים ובגלל האישה הזו פירקנו את קן האהבה שלנו.
אני לא רוצה שילדיי ילמדו על בוגדנות ועל גניבה של בעלים.
 
אני לא מסיתה את הילדים- לא יודעת איך הגעת למסקנה. לא אמרתי לילדים כלום. בגלל זה אני מתייעצת בפורום ומנסה לראות מה ביכולתי לעשות מבחינה חוקית!!!
לצפיה ב-'קן האהבה...'
קן האהבה...
12/09/2016 | 11:14
326
לא יודעת על איזה קן אהבה את מדברת כשהוא בגד בך עם מספר נשים שונות,
וכשלך עדיין אכפת ממה שהוא חושב עליך.
את חייבת לעבור הלאה יקירתי, לטובתך האישית ולטובת ילדיך.
לא היה שם קן אהבה, והיא לא פרקה כלום, הוא פירק, הוא אחראי, ואת עושה לו טובה ענקית בכך שאת משליכה את האחריות עליה במקום עליו, את גם כנראה בפנים בפנים עוד אוהבת אותו וסולחת לו, ואולי אפילו מקווה שאם הילדים אל יפגשו אותה, וגם לא את בן זוגך, אולי יום אחד עוד תחזרו.
זו חשיבה נאיבית שמתאימה לילדים של הורים גרושים, לא להורים הגרושים עצמם.
לצפיה ב-'איך קן אהבה???'
איך קן אהבה???
12/09/2016 | 12:08
309
גבר או אשה שמרגישים שהם חיים ב"קן של אהבה" לא בוגדים, בטח לא מספר פעמים, ובטח לא מפרקים בית (הוא. הוא פירק את הבית, לא היא!!)
ובעלים לא גונבים. לא מדובר בעגיל או בעט.
בעלך לא נגנב. הוא החליט שהוא מעדיף לבלות את המשך חייו עם אשה אחרת.
זו דרך דפוקה לסיים נישואים לא טובים, זו דרכם של פחדנים, אבל עדיין - זו החלטה מודעת של אדם בוגר.
אני ממליצה לך לחפש בגוגל "למה אנשים בוגדים", אין לי ספק שתקבלי תובנות חדשות. את יכולה גם לשאול את הבוגדים עצמם, בפורום "בגידות ואהבות אסורות" פה בתפוז.
 
ילדייך צעירים מדי להבין מונחים כגון בגידה, וסביר להניח שאם את לא תגידי להם כלום, הם לעולם לא ידעו שהיא היתה בחייו לפני שהתגרשתם.
 
אז מה באמת מטריד אותך בכך שהם יפגשו את האב יחד עם זוגתו החדשה?
לצפיה ב-'את קוראת לעצמך מכרה זהב?! את ביוב שכל מי מכבד את עצמו נס '
את קוראת לעצמך מכרה זהב?! את ביוב שכל מי מכבד את עצמו נס
12/09/2016 | 15:38
1
383
כל עוד נפשו בו וזה בדיוק מה שגרושך עשה ולפי התגובות שלך פה כל כך בצדק. אישה (או גבר לצרוך העניין) שנבגד לרוב אחראי לפחות 50% ובמקרה שלך אני מתערבת שזה 90%. תממשיכי לספר לעצמך סיפורים מפגרים כמה את מדהימה ואיזה קן אהבה (אעלק) והיא לקחה וההוא הלך וההיא וההוא ותסירי מעצמך כל אחריות וימשיכו לקחת לך ואת תמשיכי להלל את עצמך.
אגב היא לא קלחה לך שום בעל ושום נעליים ולא הרסה לך שום קן אהבה. גרושך הוא לא עציץ חסר שכל שכל מי שבא לו יכול לקחת אותו לעצמו. בעלי גבר בוגר ומפוקח מאוד יש לומר, הוא קם פירק את קן צרעות בו היה תקוע והלך למצוא לו אישה נורמאלית.
לצפיה ב-' טעות פרוידיאנית?'
טעות פרוידיאנית?
12/09/2016 | 17:25
264
נראה לי שאפשר היה להעביר את המסר באופן קצת פחות בוטה, לא?
 
לצפיה ב-'על איזה קן אהבה את מדברת? '
על איזה קן אהבה את מדברת?
12/09/2016 | 17:51
88
לצפיה ב-'נעזוב את השטויות של '
נעזוב את השטויות של
13/09/2016 | 23:05
185
קן האהבה והאשמת האשה האחרת (זה שטויות, כי בהכל אשם בעלך, והוא כנראה לא חווה את מה שיש לכם כקן אהבה ולא ראה בך מכרה זהב), 
מדוע את חושבת שילדייך ילמדו על בוגדנות ועל גניבה של בעלים אם הם יפגשו עם החברה של אביהם? את חושבת שהיא והוא יושיבו אותם לשיחה ויפרטו להם כמה זמן היו בקשר, כיצד אביך בגד בך, ואיך היא "גנבה" אותו? 
 
מבחינה חוקית, אין לך שום דבר שאת יכולה לעשות. את יכולה רק להזיק לעצמך, כי בקשה מופרעת שכזו מעידה שראיית העולם שלך לוקה בחסר, וזה עשוי להעיד על המסוגלות ההורית שלך. זכותך לא להפגיש את הילדים שלך עם בן הזוג שלך, אבל אין לך זכות לדרוש זאת מאביהם. 
לצפיה ב-'החלטת להתחתן עם אדם בוגדני מה את מאשימה אותה?'
החלטת להתחתן עם אדם בוגדני מה את מאשימה אותה?
15/10/2016 | 21:41
20
לפני הבגידה לא הכרת את הצד הזה של ה"תכשיט" שאיתו התחתנת? אם הוא כמו שכתבת טיפוס שגם אם מכרה זהב יהיה לו בבית יבגוד הצד הזה שלו לא עלה אצלו בכל מיני מקרים טרום הבגידה?
 
אולי בחרת לעצום עיניים או להאמין שאת "תיישרי" אותו.
 
ולעניין המה את יכולה לעשות מבחינה חוקית? אין לך שום דבר מה לעשות נגד זה. כלום נאדה.
(אולי לדפוק את הראש בקיר אם זה מה שיעשה לך טוב).
לצפיה ב-'אין שום קשר'
אין שום קשר
12/09/2016 | 10:43
272
את מבולבלת קצת לדעתי.
מבחינה חוקית, מוסרית ומכל הבחינות, ברגע שהתגרשתם, אין לך יותר שליטה על מעשיו של הגרוש שלך.
אין שום דבר אל מוסרי בעובדה שהיא ניהלה רומן עם גבר נשוי (מי שהיה לא מוסרי זה רק הגרוש שלך), והיא יכולה להיות אשה נפלאה אפילו אם היום היא חיה עם גבר שעזב את אשתו למענה.
את לא יכולה למנוע ממנו להפגיש את הילדים עם בת הזוג שלו, ואין לזה קשר לבחירה שלך לא להפגיש את ילדיך עם בן הזוג שלך.
בימים שלו, הוא לוקח אותם לביתו ומה שקורה בבית שלו, זה מה שהילדים מכירים.
אין פה מבנה לא תקין של מפשחה, יש פה משפחה חדשה, משפחה שבה יש שני בתים, לכל הורה יש בן/בת זוג ויכול להיותש אפילו מי מהם יביא ילדים נוספים לעולם או יתחתן.
 
עד מתי את חושבת שתוכלי למנוע מהם לפגוש בה? מה יקרה אם יעברו לגור ביחד? מה אם יהיו להם ילדים נוספים? אין לזה גבול וכדאי שאת תעשי את ההפנמה כבר היום ותתקדמי הלאה עם חייך.
 
קרה, היה, זה בעבר, חיים חדשים, תדאגי לחיים שלך ולילדים כשהם אצלך, ותניחי לו לנהל את חייו שלו.
לצפיה ב-'מסכימה עם קודמיי'
מסכימה עם קודמיי
12/09/2016 | 20:23
1
303
הבגידה שלו היא בך. לא בילדים. הוא בגד בנישואים שלכם וכנראה היה שם משהו באמת רציני כי לפני כן עם הנשים האחרות הוא לא עזב את הבית. איתה וא החליט שזה ימשיך.
זה לא קשור אליה ואת צריכה להבין שגם אם היא לא היתה בתמונה - החיים שלך עם הגרוש לא היו קן אהבה כי לא היא הבעיה אלא הוא. והזוגיות שהיתה לכם.
 
אני מסכימה שאת צריכה טיפול לעצמך כדי להבין את ההבדל בין המעשים שלו כבעל, לבין היותו אבא ואלו שני דברים שונים לגמרי.
 
אני מסכימה שלהפגיש ילדים עם כל בן זוג חדש שמתחלף כל שבוע הוא לא תקין (כמו השאלה למטה).
אבל קשר רציני כשהם גרים יחד - אין שום סיבה לא לגרום לילדים להרגיש שזה הבית של כולם שם.
 
ממלחצה לך בחום ייעוץ שירום לך להבין איפה האחריות שלך מתחילה ואיפה השליטה שלך נגמרת ואיך את מפרידה בין הכאב שלך והפגיעה שלך לבין מה שהאבא הוא עבור הילדים. ואלו דברים מופרדים לגמרי.
לצפיה ב-'מסכימה ב100% עם הדיעה של האחרונה'
מסכימה ב100% עם הדיעה של האחרונה
13/09/2016 | 14:41
202
כל השאר קצת תקפו וזה לא היו כל כך במקום
אחרי הכל אישה מנסה לשתף ומקבלת נאגרות לפנים
לצפיה ב-'אני לא רוצה להעליב'
אני לא רוצה להעליב
13/09/2016 | 22:59
214
אבל יש מצב שהבגידות והגירושים נבעו בין השאר מכך שאת "לא מספקת את הסחורה"...
את כל כך מקובעת בעמדתך שהכל היה ביניכם דבש וחייתם לכם בקן אוהבים וכו' שסביר להניח שאפילו אם הגרוש שלך רצה לדבר על דברים שמפריעים לו בזוגיות שלכם, את בוודאי לא היית פרטנר לשיחה כזאת. אין ספק שאת לא היית יכולה לספק אוזן קשבת או לעבור איתו תהליכים מקדמים בזוגיות שלכם כי לטענתך הכל היה מושלם ולא היה מה לקדם...
מה שעוד יותר מדהים זה שאת מסרבת לתת למציאות לבלבל אותך, את ממשיכה לדבוק בעמדתך למרות שהיא לא עזרה לנישואים שלכם להינצל מקריסה ועושה רושם שמכל מה שקרה לך לא למדת שום דבר...
חבל, כי אם לא תשכילי ללמוד את השיעור שלך, הילדים ישלמו את המחיר הכבד ביותר, כמאמר הפתגם: אבות אכלו בוסר ושיני הבנים תכהנה.
 
נ.ב. מזלם של הילדים שלפחות אצל אבא שלהם הם יזכו לראות מודל של זוגיות אוהבת.
לצפיה ב-'טועה בגדול'
טועה בגדול
14/09/2016 | 00:07
221
רואים שאת ממורמרת שחיה בסרט, משפחה מאושרת עלק 
כלכך מאושרת שהלך לבגוד בך.
את פועל ממניעם של נקמנות, תשחררי תמשיכי הלאה תני להם לפגוש 
אותה מה יקרה כבר.
נראה לי שצריך להגן עליו מפניך ולא עלייך.
תתעסקי בבנית חיים חדשים ולא בנקמנות !!!
לצפיה ב-' לפי התגובות נראה לי שעלינו לראשי'
לפי התגובות נראה לי שעלינו לראשי
14/09/2016 | 09:28
1
74
לצפיה ב-'סליחה שהטרדנו אותך'
סליחה שהטרדנו אותך
14/09/2016 | 12:55
58
לצפיה ב-'לכל ילד יש היום כבר כסף בגיל הזהכ'
לכל ילד יש היום כבר כסף בגיל הזהכ
12/09/2016 | 00:02
1
170
כמנהל של חנות וואנס בעיר ימים נתניה, אני יכול להגיד לך שמלא ילדים כבר מגיעים עם כסף לרכוש נעליים. אולי זה הנוער שם, או של היום.. אבל חינוך רע לא מתחיל בנושאים האלה לדעתי.. למי שיש אפשרות למה לא
לצפיה ב-'ניסיון'
ניסיון
15/10/2017 | 20:47
4
אופס טעות
לצפיה ב-'לתת ליד כסף?'
לתת ליד כסף?
07/09/2016 | 15:19
7
666
היי
הילד מתקרב לגיל 12. בגיל כזה, או אולי עוד מעט הורים מתחילים לתת לילד דמי כיס ומאפשרים לו לקנות דברים בעצמו, במקום שהוא פשוט יקח את מה שקונים לו.

לא חבל לי לתת לו גם 1000 לחודש. זה לא עניין שאני רוצה לחסוך. זה עניין שקשה לי לקבל את המסר החינוכי שכסף זה משהו שצומח על עצים בשם "אימא ואבא". שבשביל להשיג טובות כמו מחשק מחשב חדש, מסיבה או אולי איזה פיצה כל מה שצריך זה לבוא להורים ולהגיד "תנו לי".
לא רוצה שהילד יגדל להיות מפונק כמו כל הדור הזה שמתלהב מכמה כסף הוא קיבץ מההורים. ואחרי זה מתלהבים עוד שלקח כסף מהארנק של אבא וקנה בו סיגריות.

אני בזמני לא קיבלתי שום כסף מזומן מההורים. לא היה לי את האומץ לבקש. בזמני הייתי צריך לבקש בבושת פנים (כן, היה לי נורא לא נעים) כסף לבגרויות ולטיולים שנתיים. זה עשה לי בזמנו תחושה נוראית שההורים שלי צריכים לשלם לי כאילו שאני נותן להם שירות בכך שאני הבן שלהם. קיבלתי מתנות רק באירועים מיוחדים ולא הייתי במחסור אף פעם. ומצד שני, הייתי לא חברותי ככה שלא הייתי צריך כסף למסיבות.

אני עדיין מרגיש שזה חינוך רע מאוד לתת מזומן לפי דרישה או לתת קצבת קיום קבועה. כלומר אם הוא אומר שהוא הולך לקנות כל יום סנדביץ' בקפטריה זה דבר אחד. זה דבר אחר. הכוונה היא לתשלום על בזבוזים שהוא יקבל בלי תנאים ובלי שום מאמץ. אדם לא יודע להעריך דבר שהוא קיבל. רק את מה שהוא השיג. אדם צריך ללמוד להגיש ולא לקבל.

אתם מבינים את הגישה שלי? זה נשמע כמו קמצנות, אבל זה בדיוק להפיך. זאת דילמה לא קלה.
לצפיה ב-'בוא נעשה סדר'
בוא נעשה סדר
07/09/2016 | 15:47
284
א. 1000 ש"ח לחודש לילד בן 12 ממש לא מקובל. תכף שאר ההורים ישתפו כמה הם נותנים ,הילדים שלי עוד קטנים, אבל ממה שאני רואה אצל בני משפחתי ,בגיל הזה נותנים 50 ש"ח לשבוע.
ב. בגיל הזה כבר יודעים פעולות חשבון בסיסיות ובעלי הבנה מספקת כדי שתשתף את בנך מאין  כסף מגיע ולאן הוא הולך. אפשר כבר לדבר על המשכורת החודשית, על עולם העבודה-איזה סוגי עבודות יש (למי שיש תואר אקדמי וכו) , כמה עולה דירה וכמה עולה מכונית, לעבור איתו על חשבונות, ולחשב כמה נשאר בחשבון הבנק אחרי שנכנסת משכורת ואחרי שיורדים כל החשבונות. 
כמובן שכדאי להעביר את התכנים ברמה של הילד,במשך השנה הקרובה,בתור משהו לימודי או אפילו כיפי ולא להנחית עליו את כל המידע הזה בערב אחד ולגרום לו חרדות שיאבד את הבית שלו מחר.
ג. שוב ,בגיל 12 ילד לגמרי יכול להיות מעורב במטלות הבית ובמשימות  קטנות, שלא יקח דברים כמובן מאליו ויעריך את ניהול ואחזקת הבית . אפשר לקבוע דמי כיס בסיסיים שיקבל מדי שבוע, נגיד 30 ש"ח. במקביל מטלות קטנות קבועות שייעשה בבית בלי קשר לדמי כיס,אלא כי הוא בוגר ואחראי-למשל לסדר את המיטה כל יום,ולשים את בגדיו בכביסה,ובערב לפנות את הכלים שלו לכיור. (סתם דוגמאות). בנוסף למטלות הקבועות להרכיב משימות שעבורן יקבל בונוס כסף של 10 ש"ח-למשל כל 3 פעמים שהוא זורק את הזבל יקבל 10 ש"ח, אם ינקה אבק בחדר שלו פעם בחודש 15 ש"ח, ישטוף כלים, יעזור עם האחים הקטנים וכו...
4. זו הזדמנות כמובן גם ללמד אותו לחסוך. שהוא לא חייב לבזבז את כל הדמי כיס השבועיים, והוא יכול לחסוך אותם בקופה בצד,או אצלכם ההורים. אפשר גם לחזק את החסכון שלו,ולהגיד לו שעל כל 100 ש"ח שיצליח לחסוך תוסיפו לו 20 שקלים ריבית...
 
יש מה לעשות מעבר לסתם לתת כסף...
בהצלחה!
לצפיה ב-'קודמתי "גנבה" לי את כל שהתכוונתי לכתוב'
קודמתי "גנבה" לי את כל שהתכוונתי לכתוב
08/09/2016 | 09:24
196
אם כי לא הייתי מציגה את זה כעבודה תמורת תשלום, אלא כחובות וזכויות.
 
למרבית הילדים כיום יש הרבה זכויות ואין להם כמעט חובות, ולדעתי הגישה הזו אחראית לכך שהם מבקשים כסף מהוריהם ללא מחשבה ושאחרי הצבא גוברת הנטיה לחפש תעסוקה שתניב להם הכנסה מהירה וגבוהה, ומאידך לבזבז כסף בקלות כי "אני צעיר, מגיע לי להנות".
 
ויש לא מעט ספרים כיום שמתאימים לגילאים השונים ומסבירים את נושא הכסף בהתאם לגיל ויכולת ההבנה.
לצפיה ב-'לא הבנתי לאן אתה חותר ?'
לא הבנתי לאן אתה חותר ?
08/09/2016 | 11:05
1
218
לא דמי כיס ולא לקבל כסף ממהורים, אז מה כן ?
לבוא בבושת פנים ולבקש כסף לצרכים שלו ,
כפי שעשו הוריך ?
 
דרך אגב - למה אתה כותב את ההודעה בפורום משפחות
מורכבות ?
 
לעצם העניין - ילד שמשוחחים איתו בנושאים כלכליים מגיל צעיר,
יגדל להיות בוגר המבין בנושאים כלכליים.
לצפיה ב-'בדיוק להיפך ! '
בדיוק להיפך !
08/09/2016 | 11:26
202
1. גיל 12 ? הילדה של בעלי מקבלת דמי כיס מגיל 7 - 20 ש״ח כל סופ״ש שהיא מגיעה אלינו (פעם בשבועיים).  
2. דמי כיס הם פתרון ל״אבא תקנה לי״ - כשאנחנו יוצאים לסרט למשל והיא רואה משהו בקניון שהיא רוצה (בובה שתזרוק באוטו לאחר 5 דקות) - היא משלמת מכספה. גם מתנות לאמא שלה היא משלמת מכספה. היא יכולה לעשות עם הכסף הזה **מה שהיא רוצה** מצידי שתתרום אותו לנזקקים. יש לה חופש מוחלט בעניין הזה. 
3. דמי כיס מלמדים את הילד להתנהל כלכלית גם אם זה 10 ש״ח בשבוע, עדיין, הוא יודע כמה יש לו וכמה מגיע לו וכמה הוא רוצה להוציא. 
4. עוד עניין חשוב לא פחות - אנחנו לעולם לא לוקחים ממנה כשאנחנו ״נתקעים״ ולא יוצרים חובות אצלה (״נביא לך פעם הבאה״) כי זה מה שמלמד אותה לחיות במינוס ואת זה אנחנו לא רוצים. 
 
בקיצור אדון - אתה טועה בעניין הזה.  
לצפיה ב-'סיפורון בשבילך'
סיפורון בשבילך
08/09/2016 | 22:37
187
פגשתי בצפון אמריקה בן לאחת המשפחות העשירות בקנדה. הוא סיפר לי שביום הולדתו ה 50, ההורים שלו אמרו שיתנו לו מתנה משמעותית. הוא היה בטוח, שירכשו עבורו אופניים (בסכום של 10-30K, מדובר ברוכב רציני). הוא הופתע מאד לקבל פורשה (500K דולר). הוא אמר, שמעולם עד אותה עת, הוריו לא נתנו לו מתנה גדולה. הם מימנו את לימודיו, ואת הצרכים הבסיסיים. בשביל כסף ליציאות, בזבוזים, בגדים שהם יותר מהבייסיק, הוא ואחיו עבדו מגיל הנעורים. 
הוריו אמרו לו, שעכשיו, כשהוא בן 50, וכבר פרופסור מכובד, הם מרגישים שמתנה לא "תקלקל" אותו. 
לצפיה ב-'גבב של שטויות'
גבב של שטויות
10/09/2016 | 21:50
167
לילדים ולבני נוער יש צרכים חומריים.
חלקם ממולאים על ידי ההורים כחלק מה מחויבויות ההוריות שלהם, חלקם נחשבים על ידי ההורים למותרות.
מאיפה יהיה לילד כסף למימוש צרכים חומריים שאינם ב"סל ההורות", הם הרי לא יכולים לצאת לעבוד... וגם אם כן, אני לא מתייחסת לזה כרגע.
מתן דמי כיס בסכום קבוע ומוסכם מראש, מאפשר לילד או לנער ללמוד לחסוך לקראת מטרה, לערוך סדרי בצרכים וברצונות שלו ודווקא להעריך מאוד את הכסף בכלל ואת הכסף שההורים נותנים, בפרט.
בנוסף, אני כהורה לא צריכה להכנע ללחצים כשהילד שלי "רוצה" משהו (שמבחינתי איננו חיוני) ולקנות לו אותו, תמיד יש לי תשובה: אתה מקבל דמי כיס, תחסוך אותם ותוכל לקנות לעצמך. כנ"ל לגבי "שידרוגים" : אני הקצבתי 500 ש"ח לנייד חדש לנער, הוא רצה נייד ב-1000 ש"ח והשלים את ה-500 הנוספים מדמי הכיס שלו.
אצלנו עד גיל 12 מקבלים 50 ש"ח לחודש ומגיל 12 100 ש"ח בחודש.
בלי שום קשר, לכל אחד יש את מטלות הבית שלו ואותן הוא עושה כחובה וללא תשלום נוסף.
לצפיה ב-'בלת"ק - כמה נקודות'
בלת"ק - כמה נקודות
10/09/2016 | 22:18
160
1. לגבי הסכום - אני מכירה המלצה לתת כפי גיל הילד. ילד בן 12 אמור לקבל 12 ש"ח בשבוע. אם זה נראה לך ממש מעט - תכפיל את זה.
2. האם יש לילד אפשרות (ריאלית) לעבוד במשהו? אם כן הייתי מאוד מעודדת אותו לכך. אבל בלי קשר לדמי הכיס.
3. מבחינתי דמי כיס הם חינוך כלכלי (שלמרבה הפלא והצער - אינו חלק מתכנית הלימודים במדינת ישראל). אני רוצה שילדי ילמדו ויתמודדו באופן פעיל עם חיסכון, תכנון כלכלי, השוואת מחירים, בזבוז, השגת יעדים, טעויות וחרטות וכו'. אני מעדיפה שיעשו את זה בסכומים צנועים, עם תמיכה והכוונה שלי, מאשר בגיל מבוגר "על אמת". אני אתן דוגמא: הילדים שלי (9, 11) למדו לחסוך (תכף אסביר איך) - ואחרי שיחות ודיונים בעניין הגיעו לשיטה שמתאימה להם. הם מחליטים מה הם רוצים לקנות, מבררים עלויות (ומשווים מחירים), ואז מציבים יעד. נניח שבחרתי לקנות X שעולה 100 ש"ח. אני אקנה אותו כשאגיע לחסכון של 200 ש"ח, כדי שאחרי הקנייה עדיין יישאר לי סכום מכובד (המספרים משתנים כמובן, אבל זה העקרון). לפעמים הם מגלים שקנו "ביוקר" שטות - ומצטערים על זה. לפעמים הם מתענגים על שטויות שבעיני ממש חבל - אבל זכותם, זה הכסף שלהם.
4. כדי לעודד אותם לחסוך קבענו שכל ילד מקבל 5 ש"ח בשבוע. אחת ל 9 שבועות, אנחנו מכפילים להם את הסכום שחסכו, עד 50 ש"ח. בפועל, כיוון שכבר צברו כמה מאות, בכל 9 שבועות הם מקבלים עוד 50 ש"ח. בנוסף בחגים מסויימים הם מקבלים מתנות מהסבים ולפעמים גם לימי הולדת.
5. כל ילד מקבל טבלת הוצאות והכנסות לפי תאריכים, וצריך לנהל רישום של הכספים שלו. כמה הוציא, על מה, כמה קיבל וכו'. הם לומדים לשלוט ב"חשבון", לראות בעיניים כמה זה פה פינוק ושם שטות. הם מגלים שאיבדו כסף או שכחו לתעד הוצאות. הכל  כאמור, במטרה לייצר הרגלים נכונים להתנהלות עם כסף.
6. אני מסכימה עם הרתיעה שלך מפינוק ללא גבולות. אבל זה לא שחור לבן. כן חשוב בעיני שישתלבו חברתית, שיבלו, שיהנו. שלא יחושו רגשות כל כך קשים על זה שהם רוצים משהו. אצלנו למשל, הבן מאוד אוהב ללכת למסיבות שמאורגנות על ידי המתנ"ס. הסיכום הוא שאנחנו משלמים את כרטיס הכניסה, והוא את הכיבוד והבזבוזים שם. לפעמים הילדים מבקשים משהו ואני אומרת שאת זה אני לא קונה, אבל אם הם רוצים הם יכולים מהכסף שלהם. אני כן מעודדת אותם להוציא. להתנסות בזה, וגם להנות מזה. זה לא פשע בעיני. ובעיקר חשוב לדבר על זה, ולנצל את ההזדמנות לשיחה על כסף והיחסים שלנו איתו.
כאמור, אצלנו הסכומים קטנים משמעותית.
בהצלחה
 
לצפיה ב-'הייתם מאפשרים לבן 6 לרכוב על אופנוע עם אחיו בן ה 17?'
הייתם מאפשרים לבן 6 לרכוב על אופנוע עם אחיו בן ה 17?
04/09/2016 | 21:34
20
223
בזמן האחרון בני "מזמר" ומספר לי איך אבא שלו רוצה לקנות אופנוע ולהרכיב אותו "אבל לא מדברים על זה איתי", ואיך האח למחצה בן ה17 רוצה להוציא רשיון ולהרכיב אותו...
למיטב ידיעתי עדיין אין שם אופנוע, אבל אני כולי רותחת מראש... לא מוכנה שמי מהם ירכיב אותו באופנוע... לא סומכת עליהם. מעדיפה להסיע בעצמי לכל מקום רק שלא יהיה על אופנוע
האם בכלל אני בכלל יכולה למנוע ואם כן אז איך?
כזכור לכם, אין לנו הסכם כתוב... מה בעצם אני יכולה לעשות כדי למנוע את זה?
לצפיה ב-'לפי החוק אסור למי שלא מלאו לו 18 להרכיב נוסע על האופנוע'
לפי החוק אסור למי שלא מלאו לו 18 להרכיב נוסע על האופנוע
04/09/2016 | 22:11
1
166
(ג) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 176 או 177, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר.
 
בנוסף, אסור להרכיב מאחור ילד שרגליו אינן מגיעות לתומכים, עליהם מניחים את הרגלים.
משרד התחבורה מזכיר: החל מאתמול אסור להרכיב ילד קטן על אופנוע או קטנוע, כמחויב בתקנה שתיקן המשרד. התנאי לנסיעה על אופנוע - להגיע עם הרגליים לתומכים
ynetפורסם:  15.05.06 , 11:11
לצפיה ב-'שיט, הבן שלי גבוה... :)'
שיט, הבן שלי גבוה... :)
05/09/2016 | 13:10
26
לצפיה ב-'אסור להרכיב ילד על אופנוע'
אסור להרכיב ילד על אופנוע
05/09/2016 | 03:35
14
165
וזה לא משנה מי נוהג, בן 17 או מבוגר. וזה גם לא משנה אם את סומכת עליהם או לא. זה לא חוקי נקודה. אני הייתי אומרת את זה בשקט לאביו של הילד, בלי דרמות, פשוט מודיעה לו שזה לא חוקי. 
 
קודם לא הגבתי ועכשיו אגיב כי לדעתי יש קשר בין הדברים.
 
בשביל שלילד יהיה אבא איפשרת לו גישה לילד בלי הסכם כתוב ביניכם. אני לא חושבת שהבעיה היא שאין הסכם, אני גם לא חושבת שהבעיה היא שויתרת על מזונות. הבעיה היא שאת לא סומכת על האב ומאמינה שהוא מסוגל להיות שותף לחינוך ילדכם המשותף.
קשה לי להביע דיעה, יש לכם ילד משותף ויש לך שתי ברירות, או לנתק את הילד מהאב ולפגוע בילד או לאפשר לאב להיות נוכח למרות שאת לא סומכת עליו.
אין משהו שיציעו לך כאן שישנה את היחס שלך לאבי בנך.
יש לך את האפשרות הטכנית למנוע מהאב קשר עם הילד (תדרשי מזונות והוא יעלם) אבל האם זה מה שאת רוצה? מה בדיוק ההסם הכתוב משנה?
בואי נניח שהאב היה משלם מזונות, שהיה לכם הסכם חתום, ושהוא היה מרכיב את הילד על אופנוע (מה שמנוגד לחוק), מה היית עושה?
תעשי בדיוק אותו דבר - תגידי לו שזה לא יקרה נקודה. אם זה קורה, תאיימי בדווח למשטרה, ואם זה עדיין קורה - תדווחי למשטרה.
נניח שהשכן היה מרכיב את הילד על האופנוע, גם איתו אין לך הסכם חתום, אז? מה היית עושה?
 
ללי 
לצפיה ב-'לא מסכימה עם המשפט'
לא מסכימה עם המשפט
05/09/2016 | 08:17
8
131
"יש לך שתי ברירות, או לנתק את הילד מהאב ולפגוע בילד או לאפשר לאב להיות נוכח למרות שאת לא סומכת עליו."
לדעתי יש מגוון של אפשרויות כאן ולא רק שתיים
בין היתר, בהחלט להיות עם היד על הדופק במקרים כמו זה שיש סיכוי שיסכנו את הילד, ולדבר על זה עם האבא. ואם האבא בכל זאת יעשה את זה, בהחלט להגיש תלונה במשטרה (וזה לא ניתוק של הילד מהאבא)
 
לצפיה ב-'מסכימה ומוסיפה...'
מסכימה ומוסיפה...
05/09/2016 | 10:48
6
83
למרות השם הרע שיצא לפקידות הסעד,
בהחלט אפשר גם לערב את הרווחה במקרה
והאמא חושבת שנעשים מעשים שלא ייעשו ע"י
האב. ולא - הם לא יוציאו ילד מחזקת אביו בגלל
שיש רק חדר אחד בדירה, כמו שלא יקבעו שהילד
לא יכול לישון אצל האב, בגלל שלאמו זה מרגיש לא נעים.
אז אם באמת יש קשיים אמיתיים ואובייקטיביים שלדעת
האם דורשים התערבות - אז בהחלט יש כתובת.
לצפיה ב-'היכולות של פקידות הסעד מוגבלות'
היכולות של פקידות הסעד מוגבלות
05/09/2016 | 12:28
1
76
בהקשר הזה. הן יכולות למנוע פגישה של האב עם הילד, (באמצעות בית משפט), יכולות לקבוע שפגישות יתקיימו במרכז קשר בלבד. וזה בערך זה. 
 
לצפיה ב-'זו בדיוק המשמעות של...'
זו בדיוק המשמעות של...
05/09/2016 | 12:37
68
להיות עם יד על הדופק - 
 
 לוודא שהקשר בין האב לילד הוא תקין. לקיים שיחות עם
המשפחה ולוודא שהאב (והאם, כמובן) פועלים
למען טובת הילד.
לפי התאור של האם המובא פה, ההתנהגות של האב
היא אולי פחות נורמטיבית אבל בהחלט מיטיבה עם הבן
שלו. ייתכן והוא זקוק להדרכה וכיוון, ואפשר לדאוג לכך
אם נחוץ בעזרת פקידת הסעד.
לצפיה ב-'פקידות סעד'
פקידות סעד
05/09/2016 | 13:25
3
106
מאוד מאוד הייתי רוצה שיבוא אדם נייטרלי ויחליט עלינו. שלא אהיה הרעה שדורשת, או מונעת, פשוט מישהו/י שיבחן אותנו , את חיינו, ויקבע את הסידור ביננו כולל הכל.
אבל בשביל שדבר כזה יקרה כן צריך לפתוח תביעה בבית משפט, וכן זה מלא בלאגן ביני לבין האבא, שחי בלי עבודה קבועה, מלא חובות, בבית הזוי, בלי בת זוג קבועה, ילדותי, לא אחראי, שנים לא משלם...והוא ייכתש לדעתי... זה כמעט לא כוחות. נכון שאני לוקחת אחריות עליו, אבל אחרת מי יפגע? הבן שלנו
לצפיה ב-'אני באמת חושבת, נוכח התאורים שלך '
אני באמת חושבת, נוכח התאורים שלך
05/09/2016 | 16:13
2
91
שאת צריכה לקחת החלטה ולהתייעץ עם איש מקצוע.
 
אף אחד לא הולך לפגוע בגרוש שלך, ומכאן בבנך ישירות או
בעקיפין, אלא אם את מאוד תרצי זאת ומאוד תתבעי זאת
(וגם אז - לא בטוח).
את יכולה למצוא מישהו שאת מאוד סומכת עליו, בין אם
עורך דין, עובד סוציאלי או פסיכולוג ולהתחיל לעשות סדר בחייך.
זה לא יפגע באיש, ואת לא צריכה להרגיש שאת קורבן של אף
אחד.
תבדקי את הדברים מבחינה פיננסית, מבחינת אחריות על הילד,
ומבחינת טובת הילד. ייתכן שבעקבות כך תצרי הסכם, ייתכן שבעקבות
כך תרגישי רגועה יותר ללא הסכם. המצב שעולה מהתאור שלך כיום,
הוא מצב בו את מרגישה שאם תזיזי קיסם במערכת - המערכת כולה
תקרוס עלייך ועל בנך. לא כך הוא. יהיה המצב עם הגרוש שלך אשר יהיה.
 
לצפיה ב-'כמובן שהתייעצתי'
כמובן שהתייעצתי
05/09/2016 | 18:09
1
81
כל איש מקצוע מושך לכיוון שלו. עורכי דין מושכים להסכם, מגשרים לגישור וכך הלאה...
ואני גם מתייעצת עם פסיכולוגית.
יתכן ואת צודקת בהערכה שאני חוששת מעימותים ומשינויים, אבל זה כי אני מכירה את הנפשות הפועלות. הכל מאוד מאוד עדין
לצפיה ב-'הבנתי...'
הבנתי...
05/09/2016 | 18:14
53
אם כך, אז כדאי אולי באמת ללכת
עם הלב שלך, בעזרת הפסיכולוגית,
ואולי גם בעזרת עובדת סוציאלית
שמכירה טוב את החוקים והמערכת.
בהצלחה.
לצפיה ב-'ראי תגובתי למטה'
ראי תגובתי למטה
05/09/2016 | 13:21
66
המחיר של עירוב משטרה הוא כ"כ כבד, אני לא אעשה את זה
לצפיה ב-'הטרגדיה שלי :)'
הטרגדיה שלי :)
05/09/2016 | 13:20
151
לגבי החלק השני של דבריך, המשמעותי יותר: זו אכן הטרגדיה שלי, אם להפריז טיפה, שאני לא מתכוונת להכנס למלחמות עולם איתו, לא כי אני צדיקה גדולה או משהו, אלא כי אני מכירה מקרוב כמה נזק זה גורם לילד, עצם הקונפליקט. (ממש מקרוב, מכירה ילדה שעצרו מול עיניה את אביה לגמרי בצדק, זכרה את זה כעוול נוראי לו, וכפגיעה אנושה בה, אז נראה לך שאקרא למשטרה כשבני בסביבה? )
לגבי היחס לאב, את צודקת וזה מורכב, כי מצד אחד אני מאוד מעריכה אותו שהוא נוכח ואהוב, זה לא מובן מאליו ואפילו נדמה לי שיש לי קרדיט בדבר הזה - תמיד עודדתי לקשר טוב. מצד שני, הוא אחד הלוזרים, אם לא ה.
ההסכם החתום, בפנטזיות שלי, מעגן את הויתור הכספי שאני עושה (וזה אפילו לא ויתור אלא יותר מילויו חובותיו הכלכליות לילד) ומתווה ביננו סדר ברור שלא יהיו בו זליגות... אבל זה בפנטזיות, כאמור.
 
 
לגבי חוקיות ההרכבה באופנוע... יש לך ציטוט או מקור שאוכל להשתמש בהם בעת הצורך?
 
 
תודה על התגובות החכמות , זה פותח את הראש
לצפיה ב-'ללי, לצערי את טועה. מותר להרכיב ילד על אופנוע, במגבלות'
ללי, לצערי את טועה. מותר להרכיב ילד על אופנוע, במגבלות
05/09/2016 | 14:42
3
150
שציינתי.
למה לצערי? כי אני באמת חושבת שאופנוע הוא כלי רכב מסוכן בכלל ומסוכן מאד להרכיב עליו ילד, גם אם רגליו מגיעות לתומכים. לא מאמינה שילד אכן יכול לאחוז במרכיב בחוזקה, מבלי שידיו תרפנה אחיזה כשהאופנוע "קופץ" או עושה פניות חדות ובכלל, לא בטוחה שלילד בגיל 6-7 יש שיקול דעת שמאפשר בטיחות כשהוא מורכב על אופנוע.
לצפיה ב-'שלא לדבר על עניין הקסדה'
שלא לדבר על עניין הקסדה
05/09/2016 | 16:15
26
לצפיה ב-'מתחשק לי לפרוץ בבכי! את צודקת!!'
מתחשק לי לפרוץ בבכי! את צודקת!!
05/09/2016 | 18:11
34
לצפיה ב-'את צודקת ואני טעיתי'
את צודקת ואני טעיתי
05/09/2016 | 23:21
94
ואני מתנצלת שהטעיתי. 
יכולה להגיד שאת הילד שלי אף אחד לא היה מרכיב, בשום מצב ובכל מחיר...
 
ללי
לצפיה ב-'אחרי התלבטות החלטתי לכתוב את זה'
אחרי התלבטות החלטתי לכתוב את זה
06/09/2016 | 07:46
2
171
תראי, אני לא מכירה אותך, ולא את כל המערכת המשפחתית שלכם, אז יכול להיות שאני טועה, ובכל זאת:
מהדברים שכתבת כאן ובפוסט הקודם נשמע שהמניע הכי חזק שלך הוא הפחד מעימות. אני ממש יכולה להזדהות עם זה, גם אצלי זה היה מניע מאוד חזק בעבר. זה אמנם בא במידה מסויימת ממקום טוב, כמו שאת אומרת שאת חוששת להפריע ליחסים בין הבן ואביו, אבל באופן עמוק יותר המניע הזה יותר קשור אליך ואל הקושי שלך להתמודד עם עימות.
אני חושבת שגם בעמדה הזו יש מסר בעייתי לבן שלך, ואפילו יותר מאחד כזה. הוא מקבל תמונה לא נכונה על מה בסדר ומה לא בסדר. לא, זה לא בסדר שכל האחים ישנים במיטה אחת. לפעמים אין ברירה, אבל צריך להגיד בקול רם שזה לא בסדר. לא, זה לא תקין שמישהו ירכיב אותו על אופנוע, ולא משנה אם החוק מתיר את זה.
הבן שלך צריך לדעת שאת שומרת עליו. בתוך ליבו הוא יודע שאבא שלו לא שומר עליו, ואם הוא עדיין צעיר אז ממש בקרוב הוא יבין את זה. אבל הוא צריך להבין שאת שומרת עליו, שהוא בטוח. הוא צריך להבין שאם יש משהו שהוא לא תקין, גם אם זה בא מאבא שלו, מותר לו להגיד לא.
אין סיבה שיעצרו את אבא שלו, אין סיבה לנתק ביניהם. העובדה שאת קושרת בין הדברים היא כדי לתרץ לעצמך למה את לא עומדת על טובת הבן שלך ומעדיפה להמנע מעימות (סליחה על הבוטות).
 
בעיני זו עבודה שלך עם עצמך. לנקות את הכעס על האבא, ולהתמקד בטובת הילד. לדעת שאם יש משהו שהוא נכון, אז הוא נכון, ושאת יכולה לעמוד על זה שהוא יקרה, בלי להבהל אם זה מרגיז את האבא. להבין שגם אם יש סערות, הן עוברות, ופעמים רבות אחריהן דברים נקיים יותר. שהמנעות מעימותים מביאה איתה מחיר שגם את משלמת וגם הבן שלך משלם, שאולי את מעדיפה לא לראות. שיש כאן גם מסר לבן שלך: מי שמאמין לא מפחד. אם הדרך שלך נכונה, אתה יכול לדבוק בה. אתה לא צריך להיות פנאט ולריב עם כל העולם, אבל אל תפחד מלדבוק בה רק בגלל שהיא לא נוחה או מתאימה למישהו אחר. ואמא שומרת עליך גם אם היא נדרשת לעימותים בשביל זה.
לצפיה ב-'קראתי כמה פעמים'
קראתי כמה פעמים
06/09/2016 | 22:27
114
ונדמה לי שעלית על נקודה ועוד אצטרך לחשוב על הדברים והמשמעות שלהם לגבי ההחלטות בעתיד...
 
מודה ויודעת שאני  פוסט טראומטית מגירושים מאוד מכוערים שהייתי עדה להם מקרוב, וחוששת עמוק בפנים שלשם זה עלול ללכת, ואולי הטראומה שלי צובעת את המצב בהפרזות וחרדות.
 
וגם יש את העניין שעלי לקבל את העובדה שיש פצע, שלבן שלי יש פצע והוא הפרידה ביננו והמציאות המורכבת שלו.. ולא לנסות להעמיד פנים שהכל כל הזמן בסדר בשבילו, אלא להכיר בכאב ולהיות יותר נוכחת במקום לפחד כל הזמן לאבד אותו
 
אני בימים סוערים רגשית וגם טיפה הורמונלית.. הכל בפול ווליום.. זה אמור להרגע בקרוב, לא? בינתיים ממש שמחה לכתוב כאן, ולגלות אנשים חכמים ורגישים :)
 
תודה
לצפיה ב-'אני חושבת שאת צודקת ב-100%'
אני חושבת שאת צודקת ב-100%
06/09/2016 | 22:31
23
לצפיה ב-'יום קשה'
יום קשה
30/08/2016 | 20:45
14
496
הבוקר קיבלתי טלפון מחברה יקרה שכאן בארה"ב היא משפחה. ילדיה קוראים לי סבתא.....
סיפרה שבעלה שגם הוא חבר קרוב עזב את הבית לבקשתה....
ידעתי שהמצב רע
ידעתי שהם בטיפול זוגי מקרטע
וכאב לי כל כך עליה,עליו יותר מכל על שלושת הילדים.
יודעת מה הגורמים.
לא שופטת.
יודעת מה הקשיים המחכים להם.
ועצוב מכל יודעת שאפשר היה אחרת.
מקווה שעל עוד אין גט ניתן יהיה לתקן....

לצפיה ב-'נישואים בכל מחיר?!'
נישואים בכל מחיר?!
31/08/2016 | 15:03
1
226
אם לא טוב להם יחד, והם היו בטיפול זוגי, ועדייו החליטו להיפרד, למה לאחל להם לחזור לחיות יחד?
האם נישואים לא מאושרים (שימי לב - לא אמרתי אפילו רעים, רק "לא מאושרים") טובים יותר מגרושים?
לצפיה ב-'כן חד משמעית'
כן חד משמעית
31/08/2016 | 19:43
229
הייתי שם גרושה שנים רבות. אני התגרשתי בגלל אלימות קשה מאוד כלפי ילדי .
לא ההיתי מתגרשת  בגלל "נישואים לא מאושרים"
חד משמעית לא ניתן להיות מאושרים כל הזמן.
ריגעי האושר הם אבנים יקרות ובודדות החוכמה היא ללקט אותן ולחזור אליהן שקשה....              המקרה עליו אני מדברת  בכאב אני מכירה מקרוב,
הבעל אוהב אותה, מנסה לרצות בכל דרך אפשרית ,מפרנס מעולה ואבא מסור.
נסיבה לגרושין היא הוא לא מה שרציתי  ומגיע לי יותר

לצפיה ב-'ואולי הקנאה מתגנבת לה ?'
ואולי הקנאה מתגנבת לה ?
01/09/2016 | 11:08
11
194
אילו הם החיים של חברתך היקרה,
שהיא וגרושה החליטו לעשות איתם כטוב
בעיניהם.
למה להצטער ?
לצפיה ב-'קינאה???לא'
קינאה???לא
02/09/2016 | 18:03
10
164
היא עדיין לא גרושה. ההחלטה היתה שהוא יעזוב את הבית  ועצוב לי כי אני רואה את המחיר  ויודעת שזה יכול להיות אחרת.
אני במקום טוב ,יש לי זוגיות שאני מעריכה כל רגע למרות הקשיים .זוגיות היא עבודה קשה טמתמשכת  וצריך ללמוד להינות מהרגעים הקטנים ולא לצפות ל happily ever after  כי זה לא קיים .......
לצפיה ב-'בודאי שיכול להיות אחרת !'
בודאי שיכול להיות אחרת !
03/09/2016 | 11:27
9
130
כל החלטה שאנחנו עושים, יכולה להיות שונה.
לכן גם דיברתי על קנאה.
הרי ברור שאת מסתכלת על הדברים ממקום של 
הרבה עבודה קשה ומתמשכת, ללא ציפייה לאושר
ממשי.
אני גם מאמינה שהרבה מאיתנו נעים במישור הזה של
להחליט על מה מתפשרים / לא מתפשרים בחיי הזוגיות
והנישואין.
הרי במקרה של אלימות, כמו שתיארת - בודאי שלא אמור
להיות ספק.
לעומת זאת, ביחסי זוגיות שאנחנו חיים פעמים רבות, יש התלבטות
וספק. משם מגיעות גם החלטות אמיצות יותר או פחות. החברה שלך 
החליטה באומץ. משפחתה תשלם מחיר, כשם שמשפחתה ומשפחות
אחרות משלמות מחיר על כל בחירה שנעשית. 
כחברה הייתי מחזקת אותה בכל החלטה שתעשה, מקווה בשבילה
שיצא לטובה, ועוזרת לה לחיות את חייה עם כל בחירה שהיא מקבלת.
לצפיה ב-'לא החלטה של אומץ אלה של בריחה'
לא החלטה של אומץ אלה של בריחה
03/09/2016 | 14:05
8
102
ושוב לצערי מהערת הנפשות  נפועלות כאן אין הללטה "אמיצה"יש בריחה מהתמודדות  במחיר של התמודדות הרבה יותר קשה אך עדיין לא ידועה....
שוב לא ניתן לחיות כך הזמן מאושרים.זה לא קיים...וכשחיים בלהלה לנד המציאות  כואבת.....
לצפיה ב-'ברור שלא תמיד ניתן להיות מאושרים'
ברור שלא תמיד ניתן להיות מאושרים
04/09/2016 | 10:05
7
98
אבל אם אתה יודע שלא טוב לך במקום X, למה להישאר? גם אם לא "גרוע". מספיק שלא טוב ויש סיכוי שיהיה יותר טוב במקום אחר.
הרי הם ניסו.
היו בטיפול זוגי.
לפעמים שני בני אדם טובים פשוט לא אמורים להיות יחד.
הם מגלים במהלך הזמן שיש להם ערכים שונים, שאיפות שונות, אמונות שונות.
האם הם באמת חייבים להתפשר?
כשיש אפשרות לחיות אחרת?
אפשרות. כן. לא הבטחה. אבל לפחות יש סיכוי.
נשמע שאם ישארו יחד, אחרי שכבר נעשו נסיונות כושלים לתקן, אין לאף אחד מהם סיכוי למצוא אושר יחדיו.
לא עדיף לנסות לממש את הסיכוי לחיים מאושרים יותר?
 
לצפיה ב-'האם רק אתה במרכז העולם???מה עם ילדיך שאתה הבאת לעולם'
האם רק אתה במרכז העולם???מה עם ילדיך שאתה הבאת לעולם
04/09/2016 | 15:27
6
104
האם בשם אידאל ה"אושר"  מותר לך לפצוע  ולצלק  את נפש עלדיך הרכים ????
התשובה שלי היא חד משמעית לא.

לצפיה ב-'לפצוע ולצלק זה להתגרש ?'
לפצוע ולצלק זה להתגרש ?
04/09/2016 | 21:25
113
מה עם הפציעה והצילוק של הרכים,
הנעשית על ידי מתן דוגמא לחיים הפוצעים ומצלקים אותך ?
 
האם הדוגמא של אמא דהוייה, המסתכלת בקנאה על אמא
אחרת המתגרשת מבעלה, בעודה בולעת, סופגת
ומדחיקה, מגרשת את חלומותיה ושורדת את חייה,
לא תגרום לפציעות וצלקות ?
 
האם זה המסר שאיתו את רוצה שיגדלו ילדייך ?
מסר של - תחיי מתחת לשטיח, כי אושר זו דרישה מוגזמת ?
האם המסר לילדייך הרכים הוא שמוגזם שידרשו לעצמם את
הדבר הבלתי מושג הזה ששמו אושר ?
 
ואולי חברתך האגואיסטית נותנת לילדיה דוגמא של אומץ
לב בניסיון למצוא את החיים הטובים עבורה. ואולי ילדיה
ילמדו גם הם להגשים את עצמם, וללכת בעקבות חלומותיהם ?
לצפיה ב-'גילוי נאות'
גילוי נאות
06/09/2016 | 09:33
4
137
פעם חשבתי כמוך.
הייתי בנישואים "בסדר".
לפעמים צחקנו, לפעמים שתקנו, לעיתים רחוקות גם רבנו.
לא הייתי מאושרת וגם לא אומללה, אבל היה בסדר.
האקס שלי הוא שיזם את הגירושין, בזמן שהייתי בטיפולי פוריות (ככל הנראה לא רצה עוד ילדים שיסבכו את המצב).
אחרי כמה חודשי הלם, הבנתי שזה היה הדבר הנכון ביותר.
היינו יחד כמעט 20 שנה, ובמהלך הזמן כל אחד התפתח למקום אחר, והערכים והשאיפות שלנו נהיו כמעט מנוגדים.
אני מודה לו (ולמאהבת שלו דאז, היום אישתו) על האומץ שבצעד
ואין לי ספק שלמרות כל הקושי, זה גם היה הצעד הנכון עבור הילדים שלי.
עברו יותר מעשר שנים מאז, וגם ילדיי יעידו שזה היה הצעד הנכון עבור כולנו.
ומכיוון שאני עוסקת "בתחום", אני יכולה להעיד שאני מכירה  עוד הרבה משפחות "מפורקות" שעבורן הגירושין היו הצעד הנכון, לא רק עבור ההורים אלא גם, ובעיקר, עבור הילדים.
לצפיה ב-'אני לא פירקתי בית'
אני לא פירקתי בית
06/09/2016 | 22:41
134
כך שלי אין ניסיון אישי. מה שכתבת נשמע מאד מאד נכון, לכולכם. 
 
בחלק מהמקרים(כמו שלך) זה באמת הדבר הנכון, ועדיין, יש כ"כ הרבה מקרים שיד הגירושים קלה על ההדק. המון זוגות מפרקים בלי לנסות להתמודד. במקביל, התחושה שלי היא שפירוק הבית, הפגיעה בילדים (וגם אם הגירושים נכונים לכולם הילדים נפגעים) בכלל לא מהווה שיקול.
 
במקרה שמתארת טללים אני ממש לא יודעת אם זה כך ולכן לא הגבתי.
 
ללי
לצפיה ב-'דיסוננס קוגנטיבי'
דיסוננס קוגנטיבי
14/09/2016 | 05:30
2
60
היית בנישואין "בסדר" בלי ריבים, ובזמן הקשה שלך של טיפולי פוריות, בעלך בגד בך ועזב אותך למען האשה האחרת. 
לא ברור איך את מודה לו על האומץ לעזוב אותך ויותר מזה, מדוע שהילדים יעידו שזה היה הצעד הנכון עבור כולכם. הזוי ומעליב את האינטליגנציה של הילדים.
אפשר להכיר בכאב מבלי לברוח לדיסוננס קוגנטיבי כל כך שקוף. 
לצפיה ב-'חחח... '
חחח...
14/09/2016 | 09:26
1
50
שנשחק במי יודע יותר מילים מתחום הפסיכולוגיה?
 
סורי, אני לא טורחת לענות למי שמסתתר מאחורי ניק זמני.
 
לצפיה ב-'חיחיחי'
חיחיחי
15/09/2016 | 23:58
45
וחבל שאת פורשת מהדיון, כי לי לא ברור כיצד ילדים אמורים לברך על גירושים של הורים שבקושי רבו ביניהם והכל היה טוב. 
העיקר שעכשיו טוב 
לצפיה ב-'מורכבות'
מורכבות
28/08/2016 | 16:02
18
571
שלום לכולם, אני קוראת כאן הרבה ומנסה לשתף לראשונה.. מקווה שלמצוא קצת הקלה.
סיפור ארוך, אנסה לתמצת.
אני בפרק ב', עם ילד בן 6 מפרק א' שלא ממש היה פרק, אלא יותר מערכת יחסים עקומה וללא אהבה מבחינתי, עם גבר גרוש ואב לשניים, שממנה נולד בני. נפרדנו (ולמעשה אף פעם לא גרנו ביחד) כשהוא היה ממש תינוק. כשהוא היה בן שנה וחצי הכרתי את אהבת חיי, בחור משכמו ומעלה. לו יש ילד בן 12, וביחד יש לנו בת 3 ואני עכשיו בהריון חודש שמיני. משפחה מורכבת או לא?!
האבא של בני הוא טיפוס לא הכי מוכשר, לא מחזיק מעמד בעבודות, תפרן (וגם קמצן פתולוגי) מחליף בנות זוג, גר במן זולה של שני חדרים. מרגע שנפרדנו היה לי ברור שאני חייבת להצליח להסתדר איתו ויותר מזה, לקיים יחסים טובים לטובת בני, שיהיה גאה באבא שלו למרות הכל ולא יפנים דמות לוזרית. ויתרתי על כל דרישה כספית ממנו והוא לא משתתף כלל בהוצאות. אין לו כסף, אבל גם אין לו רצון. המשמורת היתה אצלי אבל הוא הקפיד על "הסדרי הראיה" הלא כתובים שקבענו, שחפפו לימים שהוא נפגש עם ילדיו. את עניין הלינה עשינו הדרגתי - בגיל שנה וחצי התחיל לישון אצלו אחת לשבועיים , בגיל ארבע אחת לשבוע ולאחרונה בתדירות גבוהה יותר. שני הילדים הגדולים שלו ישנים אצלו פעמיים בשבוע, שני ורביעי. הבן שלי מאוד אוהב לישון שם, יש את האחים הגדולים, ישנים כולם באותה מיטה (שמעתם נכון), פחות גבולות יותר משחקי מחשב.. לאחרונה האקס מדבר על זה שהילד רוצה לישון שם בכל פעם שגם האחים ישנים שם, אבל בעיני זה יותר מידי, לינה בשני ורביעי אומרת למעשה שינה לסירוגין כל יום בבית אחר...  אני חושבת שהכי טוב לילד זה בית אחד, וזה לא אומר בכלל שיהיה לו פחות מההורה השני. מבחינת הוגנות, נכון, הכי הוגן חצי חצי, אבל טובת הילד היא בית אחד, ברירת מחדל. אין ויכוח על זה אני חושבת. מי מאיתנו בוחר להחליף בית מידי לילה?
נשים דברים על השולחן: הוא לא שילם מזונות, ואני החלטתי מה נכון עבור הילד (מעולם, מעולם לא מנעתי ממנו את אבא שלו, להיפך! כשהיה קטן ולא רצה דיברתי אל לבו שילך. אני לוקחת קרדיט על הקשר הטוב שיש ביניהם). וזה לא בקטע של משא ומתן כמה שווה הילד, אלא יותר ריספקט כזה שיש לו אלי, כאמא, שיודעת הכי טוב מה טוב לבן שלה.
ועכשיו יש איזה קמפיין בבית של האקס (הוא והילדים שלו) והוא כל הזמן אומר "אבל הילד רוצה"... ואם אני מסרבת אז אני "הרעה".
וכמובן שהדיון הוא לא כזה מנומס. הריטואל די קבוע: הוא נתפס לקטנות, נעלב ממני ושובר את הכלים וכבר לא מדברים בכלל על הנושא, אלא על כמה אני גרועה...הוא די מתחרפן ומתחיל לריב מעל לראש של הילד, בנוכחות אנשים, ולעשות לי דווקא (הילד נפצע קצת והוא לא התקשר להגיד לי, חזר הביתה עם פנס בעין) וכמה שאני מבקשת ממנו שנקבע לדבר הוא אומר שאין מה לדבר איתי... והמבט הכואב והנבוך של הבן שלי הורג אותי...תענוג. ואני לוקחת את זה קשה כל פעם, ולא יודעת איך לתקן את הנזק... ומרגישה בעיקר פראיירית שאני מוותרת לו כ"כ הרבה, ושצריך שיהיה כבר הסכם שאי אפשר יהיה לכופף אותו, אבל האמת היא שאני מרחמת עליו, וחומלת על בני שזה אביו, ויודעת שהכי מעט נזק לילד יהיה אם אוותר בהכל - אוותר על כסף (זה הכי קל) אוותר על הלינה לסירוגין (מאמינה שבסוף הילד יבקש בית אחד, הביתה), ואעשה את זה כמה שיותר קל לבני, שלא יעמוד באמצע ויהיה נתון לקונפליקט נאמנויות. הייתי ילדת גירושין, לא כיף גדול. אילו היתה פקידת סעד מחליטה עלינו, הוא לא היה מקבל לינה כלל, וגם היה מחוייב לשלם מזונות, ובעיקר בעיקר לא הייתי סוחבת אותו על הגב שלי, אבל כמה דם רע היה זורם ביננו, מרעיל רק את הילד... מצד שני, אני מרגישה שהוא כבר די בטוח בעצמו שלא אתבע אותו ומותח את הגבולות שלי ועל חשבון הילד, וזה בלתי נסבל... חייבת לציין שהריטואל הזה של דרמה מטורפת וריב חוזר אחת לשנה בגרסאות די דומות. בין לבין יש מן אידיליה (מדומה כנראה) בין המשפחות - בתו עושה אצלנו בייביסיטר, בתי אוהבת שהם באים, מחליפים צנצנות חמוצים... כאלה


אני מותשת מהסבבים האלה, לא יודעת אם לחתוך עכשיו ולדרוש/לתבוע הסכם או לתת לסערה לחלוף ולקוות שהסטטוס קווה יחזור..


ניסיתי לתמצת ולא הצלחתי... תודה על תשומת הלב עד כה :) אשמח להארותייכם, מכל זוית
לצפיה ב-'לדעתי '
לדעתי
28/08/2016 | 22:28
1
252
ממש נדרשים כאן גבולות ברורים, גם בשבילך וגם בשביל הילד.
אם למשל תהיה החלטה ברורה שהילד ישן אצל אביו פעם בשבוע, אז זה כבר לא יהיה תלוי בטוב ליבך, ולכן לא תהיי הרעה כשתסרבי.
גם לילד זה יעשה סדר בעניינים.
ומעבר לזה, זה מקטין מריבות כשיודעים שאין על מה לריב.
 
בנוסף, אל תסכימי לעולם ובשום אופן שיגידו עליך דברים רעים לילד או לידו. תגידי לילד בלי להתבייש: אמא יש רק אחת! תעמדי על שלך ואל תלכי על ביצים.
אגב, בעיני גם האידיליה בין לבין יש בה סוג של חציית גבולות שגם היא לא טובה.
וגם הרחמים שלך עליו הם חציית גבול - עם כל הכבוד הוא אדם מבוגר, שמנהל את חייו כרצונו. יכול להיות שיש דברים שאת לא מוכנה לגבי הבן שלך (דוגמא קיצונית - אם הבן שלך לא היה מקבל אוכל כשהוא שם), כל השאר לא עניינך.
 
את נשמעת לי אדם נהדר, טובת לב, חכמה, מוותרת על האגו שלך, אבל לפעמים המנעות מעימותים בכל מחירים טומנת בחובה דווקא מחיר גבוה.
 
בקיצור, אני בעד הפרדה ברורה וחד משמעית.
לצפיה ב-'כל מילה'
כל מילה
29/08/2016 | 20:51
138
את צודקת בכל מילה, אין לי מה לומר... אלא שהמציאות הסובייקטיבית יותר מורכבת. גבולות ברורים זה אומר הסכם, אבל הסכם אומר מו"מ בין שני צדדים לא שווי כוחות - וגם זה גבולות פרוצים, כי לכאורה הוא מבוגר ואחראי למעשיו... בפועל הסכם אומר מאבק, כעס, טינה, כיפוף ידיים... זה הרי אף פעם לא נקי. ואני עוד עלולה לסיים עם הסכם וחוזה, אבל עם בן שנוטר לי על כיסוח אביו, ומה הועלתי בזה?
הייתי רוצה יותר מהכל שהחוזה הזה כבר יהיה כתוב, גם אם לא אגבה ממנו שקל בסופו של דבר, אבל לא בטוחה שמוכנה להמר על התוצאה...
לצפיה ב-'לא ממש ברור...'
לא ממש ברור...
29/08/2016 | 10:10
1
193
מהתאור שלך אני לא רואה שום סיבה שהילד לא יישן אצל האבא שלו פעמיים בשבוע. אני גם לא מבינה את ההנחה שלך שפקידת סעד לא היתה מאשרת זאת.
לכן, עם או בלי הסדר - על פניו נראה שאין עם זה בעיה מיוחדת. זאת ההתנהלות
בהרבה מאוד בתים של זוגות גרושים.
האם את יכולה להסביר מדוע זה לא נראה לך תקין ?
לצפיה ב-'מבינה את עמדתך'
מבינה את עמדתך
29/08/2016 | 20:54
132
אני יודעת שזה הסידור בהרבה בתים, אבל כשפורטים את זה יוצא שהילד ישן יום יום לסירוגין, וזה נראה לי תיזוז ממש ממש לא הכרחי... הוגן עבור ההורים, קשה לילדים (למרות שמכירה גם ילדים שמסתדרים מצויין בשני בתים, רוב הילדים בוחרים בסופו של דבר את "הבית")
באופן אישי קשה לי לא לגדל את הבן שלי חצי מהזמן, אבל זה שלי. מבינה...
 
ופקידת סעד, אני מניחה, לא תאפשר לינה בבית שאין בו מיטה לילד, אלא זולת שינה משותפת לכולם
לצפיה ב-'צרות של עשירים'
צרות של עשירים
29/08/2016 | 14:58
1
193
 
אני חושב שאת צריכה להפריד שני דברים
ראשית ויתרת על מזונות כי האבא תפרן ואין לו - ברכות על ראשך
אבל פה יש לך ציפיה שהוא יהיה אסיר תודה.
ואף אדם לא אוהב להיות אסיר תודה - גם אם עשו לו טובה.
 
שנית, בעולם שיש בו כלכך הרבה ניכור הורי, האב רוצה שהילד יבוא אליו יותר
שיהיה אצלו פעמים בשבוע (דבר מקובל ושיגרתי בגירושים)
אני מבין שלך קשה הניתוק, אבל אני חושב ששווה לתת לזה צאנס
מה שכן, במקום להתנגד לזה, אולי כדאי להיות בהדברות עם האבא על גבולות
<להכין שיעורי בית וכדומה>
 
אז למה באמת כלכך מפריע לך שהוא יראה את האבא פעמים בשבוע ?
לצפיה ב-'ממש לא מפריע'
ממש לא מפריע
29/08/2016 | 20:57
129
הילד רואה את אביו כמעט כל יום,  מוציא מהגן פעמיים שלוש בשבוע,  גר מאתיים מטר מאיתנו וכל הזמן בסביבה.. מדברת רק על הלינה. ואין ניכור הורי, לא יודעת למה הבנת ככה - בדר"כ אנחנו ממש בסדר, אבל יש פיצוצים בערך אחת לשנה. עכשיו זו העונה;)
לצפיה ב-'אכן צרות של עשירים'
אכן צרות של עשירים
29/08/2016 | 20:19
2
148
לצערי המצב בד"כ הפוך, וגברים נמנעים מסיבות שונות לקחת את ילדיהם אליהם אפילו בתנאים המצויינים בהסכם המאושר ע"י בית המשפט. את גם מספרת על יחסים מעולים בינו לבין אחיו למחצה, וגם זה, לצערי, לא תמיד קיים אצל משפחות מפורקות ומורכבות מחדש.
 
לא הצלחתי להבין בדיוק מה הבעיה עבורך. נכון שבעולם אידאלי טוב שיהיה לילד בית אחד, אבל גם טוב לו שאמא ואבא גרים ביחד. לצערנו זו לא תמיד אופציה. כיום, כשבתי המשפט נוטים יותר ויותר לקבוע משמורת משותפת, נראה שטובת הילד היא להיות זמן שווה עם שני הוריו, גם אם מדובר בשני בתים נפרדים.
לצפיה ב-'זמן שווה'
זמן שווה
29/08/2016 | 21:01
1
129
בטוח שזה לטובתו לישון בכל לילה במיטה שונה? לחיות עם תיקים על הגב?, לא לזכור באיזה בית נעלי ההתעמלות? איזה יום היום?... לא יודעת
מבינה מאוד ומעריכה את הצורך של גברים להיות הורים במשרה מלאה, ועדיין, מישהו צריך לוותר, ונראה לי שבמקרים רבים מידי הילד הוא שמשלם את המחיר הכבד ביותר
 
אבל זו, כאמור, תחושת בטן, לא מדע מדוייק
לצפיה ב-'ברור שזה לא לטובתו!'
ברור שזה לא לטובתו!
30/08/2016 | 13:24
112
הכי טוב היה אם הורים מתגרשים היו מחזיקים שלושה בתים, אחד לכל אחד ואחד שבו הילדים גרים, כך שרק ההורים מתחלפים.
אבל אצל רובינו זו לא אופציה.
 
כמי שחוותה גם וגם (אקס שראה את הילדים רק פעם בשבועיים, בנזוג שיש לו משמורת משותפת) אין לי ספק שטובת הילדים כוללת קשר כמותי ואיכותי עם אביהם. זאת למרות שבאופן אישי היה לי הרבה יותר קל שהאקס שלי "לא הפריע" ובוודאי שהיה לי יותר קל אם ילדיו של בנזוגי לא היו במשמורת משותפת.
לצפיה ב-'קצת מחשבות של אחרי סערה'
קצת מחשבות של אחרי סערה
29/08/2016 | 22:43
2
183
כבר כמה ימים שמתעסקת בנושא, וגם התשובות שלכם עזרו קצת...
אני כנראה אצטרך לשחרר יותר, כי בסופו של דבר, ככל שאמנע, הילד ירצה עוד יותר לישון אצלו . וגם, אני באמת לא יכולה להיות אטומה לגמרי לצורך של האב להיות יותר עם הילד שלו...
זה כ"כ קשה, אני מרגישה שבמשפט שלמה הזה, כמו אמא אמיתית, אני אוותר ולא אעמיד את בני בקונפליקט..
 
ולגבי הגבולות וההסכם.. הכל נכון, צריך ורצוי וכדאי ונכון... אבל אני מעדיפה ככה כרגע (בדגש על כרגע) מאשר להכניס את כולנו לשטח אש
 
 
תודה על תשומת הלב שלכם
לצפיה ב-'כשקוראים את התיאור שלך לשינה'
כשקוראים את התיאור שלך לשינה
29/08/2016 | 23:13
169
לילה פה ולילה שם אצל האב, זה פתאם נשמע לי באמת קצת מוזר...לקח לי כמה שניות להזכר שהסידור הזה היה אצלי כמה שנים טובות...
אני מבינה את החשש שלך.
רציתי לספר לך על הסידור שהיה אצלנו ושאולי תוכלי לאמץ -  הילדים שלי הלכו בזמנו לאביהם בימי שני ורביעי,  אבל...גרנו קרוב (כמוכם), ולכן סיכמנו שהוא יקח אותם לא מהגן ומביהס "בימים שלו", אלא בשעה 4 אחהצ מהבית שלי!
כך יצא שבכל יום הילדים שבו לבית שלי, "המרכזי", נשמו את הבית, ראו אותי ואני אותם, (לשמחתי שעות העבודה שלי גמישות), ובשעה 4-5 אחהצ, היו הולכים לאביהם עד למחרת בבוקר.
גם בסופי שבוע שלהם עם אביהם (אחת לשבועיים), סיכמנו שהוא יקח אותם בשבע בערב (!), ויחזיר אותם במוצא"ש. וכך היה.
זה מאד הקל עלי  כי יצא שכך ראיתי את הילדים בכל יום.
לשמחתי הגרוש שלי הסכים לזה, הוא הבין את המצוקה והקושי שלי,(זה הקל עליו באופן אחר - מבחינת העבודה ובת הזוג שהייתה לו, והחוגים שלו...).
דבר אחד שהייתי דורשת - מיטה נפרדת לילד!
בהצלחה,
איילה.
 
לצפיה ב-'אני חושבת שיש בעיה נוספת עם ההתנגדות שלך והיא'
אני חושבת שיש בעיה נוספת עם ההתנגדות שלך והיא
30/08/2016 | 16:41
123
שאת בעצם אומרת שלא תקין שילדים יישנו יום כן יום לא אצל האבא...כשזה מה שעושים האחים הגדולים והאהובים שלו. 
אני חושבת שאין הבדל משמעותי, אם הוא ילון פה או פה, בעיקר כיוון שאתם גרים בסמיכות וסה"כ היחסים בין כל בני המשפחה טובים. אני חושבת שיש ערך גדול ליחסים עם אחים וזו הסיבה בגינה הייתי מאפשרת לינה זו. אם וכאשר תראי שהילד נפגע מהמעברים - דברי על כך עם אביו ותקטיני אותם.  
 
לצפיה ב-'קודם כל הרבה בריאות לך ולעובר!!'
קודם כל הרבה בריאות לך ולעובר!!
30/08/2016 | 18:03
2
115
חייבת לציין שאת נשמעת לי אדם מיוחד, לוותר על מזונות כדי שלבנך יהיה אב פעיל בחייו. נשים רבות היו מתחלפות איתך לדעתי. ובוודאי זכה בנך
יכול להיות שזו תקופה סוערת בחייך בלאו הכי, לילד יש כנראה גם צורך באביו ובאחיו כרגע
דעתי שתתרכזי בבריאות שלך ושל העובר, ותמצי את הזוגיות שהולכת להשתנות אחרי הלידה. 
הכי חשוב שתשמרי על הכוחות שלך, דמייני שהגרוש שלך הוא הבייביסיטר של הילד עד הלידה, ובלי תשלום..
את רוצה בריאות נפשית? ת ב ל י ג י
לא בשביל הגרוש שלך, זה בשבילך ובשביל הבן שלכם
הרבה עו"ד היו אומרים שאת פראיירית ואז לוקחים את כל כספך
אם יהיה צורך בעתיד תוכלי לדרוש הסכם. דעתי  שהשלווה הנפשית שלך קודמת.
לצפיה ב-'דווקא בגלל הלידה הקרבה, אני חוששת משינויים'
דווקא בגלל הלידה הקרבה, אני חוששת משינויים
02/09/2016 | 23:07
1
63
במקום לא מודע יכול בני להרגיש שאני מוותרת עליו כי נכנס לחיי ילד אחר.
נכון, ההבלגה היא מתכון לשקט תעשייתי אבל לא בכל מחיר.
אבא הוא אבא, לא בייביסיטר והקשר כמובן חשוב, אבל פשוט לא מצליחה לקבל את זה שזה בסדר, יום פה ויום שם, גם אם זה הסידור של אחיו הגדולים. הבן שלי עדיין קטן, עלה לכיתה א' וחשוב לי מאוד לשמור לו על שגרה ועל סדר, וכן, אני עדיין רוצה אותו מאוד לידי. מאמינה שעם הזמן אצליח לשחרר יותר, אבל את התקופה הזו של השינויים והמעברים לא צריך לתבל גם בשינות לסרוגין..
לצפיה ב-'הכלומניק הזה, כמו שאת מתארת אותו, הוא האבא'
הכלומניק הזה, כמו שאת מתארת אותו, הוא האבא
13/09/2016 | 22:57
36
של הילד שלך. ולאבא הלוזר (לפי התיאורים שלך) יש בדיוק אותן הזכויות כפי שלך יש. נכון קשה לקלוט את זה? הילד שייך לאבא בדיוק כמוך. את ויתרת על מזונות לילד (דבר שאסור לך מבחינה חוקית, אסור לך לשלול מהילד שלך משהו שמגיע לו ע"פ חוק) וקיווית שבכך קנית את השליטה. 
תשמחי שלילד יש אבא מעורב שאוהב אותו ושיש קשר יפה בין חצי האחים שלו. אם תתעקשי שאת זו שקובעת ומחליטה, ושאם לך קשה לשחרר את מותר לך להחליט באופן חד צדדי מה קורה אם הילד, הדבר יפגע בך ובילד. נשמע שהאבא לא מוותר על זכותו ההורית, כל הכבוד לו, והוא עשוי לדרוש חזקה של 50%, ואז גם את הקלף של ההורה השומרן תאבדי. 
הוא לא חייב להתקשר לדווח לך כשהילד נפצע (את מתקשרת אליו לדווח לו כשהילד נפצע אצלך?). יפה שאת אומרת שאמא זה אמא ויש סימביוזה בהריון ובהנקה. זה לא מקנה לך שום זכות גדולה יותר על הילד. שום זכות. אם היית גרה בארה"ב, כנראה שהאב היה מקבל 50% מהזמן עם הילד, ואת עוד היית צריכה לשלם לו מזונות, כי נשמע שלך יש יותר משאבים. תשמחי שאת גרה במדינת ישראל המפגרת, בה מאמינים שלאמא יש קשר סימביוטי עם התינוק שלה (גם אם הוא בן 40) ושהאב צריך לשלם מזונות גם אם האמא מרוויחה הרבה יותר והוא עני. 
לצפיה ב-'תגובה לא פופולארית - מחכה לקבל בראש'
תגובה לא פופולארית - מחכה לקבל בראש
01/09/2016 | 11:49
2
172
מה שמשך אצלי את העין בכל מה שכתבת היא האמירה הכה טיפוסית (ומתנשאת על גבול הגועלית) של האישה הישראלית. איך כתבת: "ואני החלטתי מה נכון עבור הילד", "שיודעת הכי טוב מה טוב לבן שלה".
 
ואני שואל: מי שמך??? מאיפה את יודעת שאת יודעת הכל ומה הכי טוב לילד? מתנשא לאללה. יש לך בעלות כל החכמה ועל כל הידע?
 
יש לי חדשות בשבילך. את לא יודעת הכל גם אם את חושבת שכן או מספרת לעצמך סיפורי אלף לילה ולילה.
 
גם החלטת שלילד זה לא טוב יום כן יום לא או שהוא לא אוהב את זה.
 
אגב, שאלתם את הילד? או האם הוא אמר שלא טוב לו עם זה או שהוא התלונן על זה? כי ממה שאת בעצמך מספרת הוא דווקא מאוד אוהב ללכת לשם.
 
ופה נראה לי הנקודה. אולי כהורה הגרוש שלך לא מתפקד ואין לו יכולת כלכלית והוא לא משלם מזונות, אבל מעצבן אותך שלמרות זה ולמרות שהוא לא הכי מעורב בגידול הילד (אגב, חשבת שזה אולי כי "את יודעת הכל" ו"יודעת מה טוב" אז הוא בכלל לא מנסה כי אם לא יעשה בדרך שאת רוצה אז זה לא טוב?) , הוא אוהב ללכת לזולה של אבא שלו.
 
 
טוב, מחכה למבול העגבניות שיזרקו עלי.....
לצפיה ב-'הדעה הלא פופולארית שלך...'
הדעה הלא פופולארית שלך...
01/09/2016 | 17:10
120
היא היחידה שנאמרה פה, בדרכים שונות, וביתר עדינות.
גם השואלת הסכימה לבסוף עם הדעה.
אז תמשיך לחכות לעגבניות :)
לצפיה ב-'האמת היא תמיד סובייקטיבית'
האמת היא תמיד סובייקטיבית
02/09/2016 | 23:15
112
ואלה דברים שהאבא (לא גרוש ולא נעליים, לא חיינו יחד מעולם) אומר בעצמו, אז זו בטח לא הפעם הראשונה, ובמידה רבה, זו גם עמדה לגיטימית.
אלא שאני חושבת שהאמת היא סובייקטיבית, וכן - אמא זה אמא, כולל הסימביוזה, ההריון, ההנקה והספרציה שקורית בקצב שלה.
לשאול את הילד מה הוא רוצה? זו כבר טעות גדולה ומשא כבד מידי על כתפיים של בן 6 שרק רוצה הורים חזקים שיודעים ויכולים להחליט בשבילו. אתה מתאר לך כמה אשמה יש בכל תשובה שהוא יתן?
ובטח שהוא אוהב לישון אצל אבא שלו. עכשיו. זה לא תמיד היה ככה. ובטח שהוא יאהב להיות שם, זו חגיגה בלתי פוסקת וכייפית, אבל גם קצת חסרת גבולות ואני בכלל לא בטוחה שאם היה ישן שם כל פעם, או ימים לסירוגין, היה מרגיש אותו דבר.
 
ואגב, לא שמעתי אותך אומר: מי שמך לרחם על אבא שלו? הוא אדם מבוגר ואחראי למעשיו ולא צריך לעניין אותך בכלל מה ואיך הוא יעשה כדי לעמוד במחוייבות שלו
 
אני שמתי את עצמי
 
לצפיה ב-' פרישת מנהלת הפורום '
פרישת מנהלת הפורום
29/08/2016 | 11:57
138
אנו מודים ל mother cat על תקופת ניהול בפורום ומאחלים לה הצלחה בהמשך הדרך בתפוז ובכלל

המשך גלישה מהנה בתפוז אנשים  
לצפיה ב-'גרושתי כל הזמן מחליפה גברים וזה פוגע בזמן שלה עם הבנות'
גרושתי כל הזמן מחליפה גברים וזה פוגע בזמן שלה עם הבנות
23/08/2016 | 04:36
29
1152
אני גרוש כבר שנה ויש לי שתי בנות בנות 11 ו 12.
מאז שהתגרשנו גרושתי כבר הכירה לבנות שלנו שלוש גברים שונים איתם היא יצאה ולאחרונה היא הכירה להן חבר חדש שלה שאיתו היא יוצאת בסך הכל כמה שבועות.
ביום הראשון שהן פגשו את החבר שלה זה היה לארוחת ערב אצלו בבית ומכיוון שכבר היה מאוחר גרושתי נשארה לישון אצלו יחד עם הבנות.
לחבר של גרושתי יש ילד בן 12 שגם היה שם באותו הערב והלילה.
בעיניי כל ההתנהלות הזאת לא לעניין.
כשאני התעמתתי עם גרושתי בנושא היא טענה שאין בכך שום בעיה.
 מעניין אותי כמה זמן לדעתכם צריך לחכות עד שהאם או האב מכירים לילדים את האדם שהם יוצאים איתו?
האם אני מגזים בכך שאני מודאג מהסיטואציה הזאת?
 
אני הייתי רוצה שגרושתי תיקח את הדברים יותר לאט כי בצורה הזאת אני חושש שהיא תחנך את הבנות לקשרים קצרים ולא רציניים.
הבנות נמצאות חצי מהזמן איתי וחצי מהזמן איתה והייתי רוצה שכשהם איתה אז הם באמת יהיו איתה ולא איתה ועוד מישהו. כבר בקושי יש להן זמן איכות עם אמא שלהן.
אין לי בעיה שפה ושם גבר כלשהו יצטרף אליהן אבל הייתי שמח אם זה היה גבר קבוע או לפחות אם הוא היה מוצג כידיד נטו.
במיוחד כואב לי שעברה רק שנה מהגירושים ובמקום שהיא תתן את כל כולה לבנות שחוו משבר היא מחלקת את זמנה בין הבנות לבני הזוג שלה כשהבנות שם וכשכאמור הן נמצאות חצי מהזמן אצלי ככה שיש לה מספיק זמן להיפגש עם גברים גם ללא נוכחות הבנות.
אני תוהה איזה מסר הבנות מקבלות מכל ההתנהלות שלה בכלל ומזה שהיא אף פעם לא מקדישה זמן איכות נטו להן.
לצפיה ב-'זו תקופה קשה'
זו תקופה קשה
23/08/2016 | 07:41
357
גם לך, גם לגרושתך, גם לבנות.
מצד אחד, אני מסכימה איתך שזה לא נכון לחשוף את הבנות לגברים רבים ובוודאי בזמן קצר, וזה לא דווקא מסיבה של הזמן שלהן עם אמא שלהן, אלא מסיבות אחרות: גם ככה הן חוו חוסר יציבות וזה רק מוסיף עוד חוסר יציבות וחוסר וודאות, ובנוסף הן נדרשות כל פעם להתרגל למישהו אחר בבית שלהן, שהוא גבר זר והן ילדות בגיל ההתבגרות.
 
מצד שני, חלק מהעניין בגירושים הוא שאתה כבר לא יכול להשפיע על מה שהיא מחליטה לעשות.
 
מה אתה יכול לעשות?
אתה יכול לנסות להגיד לה. אני מבינה שאת זה כבר ניסית וזה לא כל כך עזר.
אתה יכול להיות עם אצבע על הדופק כדי לוודא שלא קורים דברים חמורים (לדוגמא בגיל הזה ילדה יכולה להתחיל בעצמה לצאת עם גברים כסוג של מחאה לא מודעת)
אתה יכול לתת לבנות דוגמה אחרת אצלך
אתה יכול לייצר מערכת יחסים פתוחה וטובה עם הבנות שלך, כך שאם הן ירצו לשתף אותך יהיה להן נוח לפנות אליך (רק לא להגיד דברים רעים על אמא, לא משנה מה אתה חושב)
אתה יכול לסמוך על הבנות שלך, שיש להן כוחות נפש להתמודד עם הדברים הלא קלים שהן כבר עברו ועוד יעברו.
לצפיה ב-'לדעתי תפסיק לדחוף את אפה לענייניה הפרטיים של גרושתך'
לדעתי תפסיק לדחוף את אפה לענייניה הפרטיים של גרושתך
24/08/2016 | 01:37
359
ההשפעה הכי חזקה של ההורים היא מתוך דוגמא אישית. אבל זה לא נותן לךא ת הזכות להחליט בשביל אשתך אילו סוגי קשרים עדיפים. זכותה של גרושתך לא רק לצאת לקשרים ולהכיר להם את בני הזוג שלה, אלא גם לצאת לסטוצים, או להכיר להם את היזיזים שלה.
 
בעוד שאני נגד הכרות מוקדמת מידי עם בן הזוג, זה לא בגלל חשש מחינוך לקשרים לא רציניים, אלא מתוך חשש שהם יקשרו לאדם שממנו היא תפרד.
 
מה הקטע עם החינוך לקשרים לא רציניים? מה בכלל הקטע שלך עם קשרים? אתה רוצה לחנך אותם להתחתן עם האדם הראשון שהם מכירים ולהגיע לליל הכלולות בתולים? אנשים נפגשים, מכירים, בודקים התאמה, אם יש ממשיכים לקשר רציני. שלושה-ארבעה חודשים זה זמן סביר בהחלט לראות שמישהו לא מתאים. מה אתה חושב, שהיא רוצה להחליף גבר כל חודשיים? הרי ברור לחלוטין שהיא מחפשת משהו רציני ועוד לא מצאה. כמו כל האנשים הנורמליים, שלא מתחתנים עם האדם הראשון שהם הכירו...
 
ולהציג מישהו כידיד נטו? איזה מין חינוך זה? לחנך ילדים לשקר, לחנך ילדים שזוגיות זה דבר רע שצריך להתבייש ממנו, או לחנך ילדים שן זה דבר רע וטמא שצריך להתבייש בו ולשקר לגביו?
 
בקיצור, יש לך ולגרושתך ערכים שונים. רק שאתה משום מה חושב שגרושתך בעצם עמוק בליבה מסכימה איתך, במקום להבין שהמסר שיעבור זה בדיוק המסר שאמור לעבור - מה שהיא מאמינה בו.
 
גם חלוקת הזמן של גרושתך היא לא עניינך. היא *גרושתך* לא אשתך. זהו, נגמר, נפרדתם! היא יכולה לעשות עם הילדים מה שבא לה. כולל להאכיל אותם בג'אנק פוד ולהושיב אותם מול הטלוויזיה כל הזמן שהם שם, ואתה לא יכול לעשות כלום כדי למנוע ממנה את זה.  אפילו במקרים חמורים. והמקרה שלך לא כזה.
 
ההתנהגות שלך גרושתך לא אופטימלית, אבל זה הכל. כל הדברים שהיא עושה הם לגיטימיים. הציפייה שלך שהיא תתן הכל לבנות ותשים תנאים מוזרים לזווגיות היא ציפייה הזויה ושלילית. לדעתי זה מסר רע מאוד להעביר לבנות - מסר של הקרבה עצמית שלהן.
 
כך שבסך הכל, לדעתי המסרים שלך בעייתיים בהרבה מהמסרים של גרושתך.
 
 
במקום לבקר אותה ולנסות לדחוף את אפך לעניינים שהם כבר מזמן לא עניינך, ושאתה לא יכול להשפיע עליהם בשום דרך, חזור לענייניך. אתה חושב שצריך להשקיע את כולם בבנות? תשקיע את כולך. אתה חושב שלא צריך לחפש בני זוג בנוכחותן? אל תפגש עם נשים בזמן בו אצלך. אתה חושב שצריך לתת להן זמן איכות? תתן.
 
 
היא *גרושתך* ואתה כותב כאילו היא אשתך. תפסיק לחשוב על מה שהיא עושה ותתעסק בעינייך. היא יכולה להעביר אילו מסרים שבא לה, והמסרים אצלה ואצלך יהיו שונים, כי היא אדם שונה ממך ויש לה ערכים שונים משלך. והציפייה שלך שהיא תחייה לפי הערכים שלך ולא לפי הערכים שלה, כי לדעתך הערכים שלך יותר טובים, ילדותית להפליא.
 
 
לצפיה ב-'לדעתי, רוב הדברים נכונים'
לדעתי, רוב הדברים נכונים
24/08/2016 | 03:23
304
אני מסכימה שלא טוב להפגיש ילדים עם בני זוג מזדמנים, לדעתי הבעיה העיקרית היא חוסר היציבות שזה משדר לילדות שגם כך חוות בלבול. אני מסכימה שההתנהלות שאתה מתאר מזיקה לבנות,. גרושתו אינה יכולה לעשות מה שבא לה, גם אם אינכם נשואים. השאלה היא איך לגרום לה לשים את טובת הילדות במקום ראשון.

כתבת שדיברת איתה: התלוננת וביקרת? ניסית להקשיב? ניסית לשתף אותה במה שמטריד אותך? יש כל מני דרכים להגיד דברים.

יש אולי מישהו מהצד שלה שיכול להתערב באופן חיובי, מישהו שיגרום לה להבין שהיא פוגעת בבנות?
אולי אתה יכול להצע שהבנות יהיו איתך עוד יממה בשבוע בתנאי שבשאר הזמן היא איתן נטו?

בהצלחה ללי
לצפיה ב-'נתחיל מהסוף'
נתחיל מהסוף
25/08/2016 | 09:58
1
330
זה ממש לא משנה לך איזה מסר הבנות מקבלות מגרושתך.
זה המצב, ככה היא בוחרת להתנהל וזו הבעיה (או לא) שלה.
אינך יכול לשלוט על התנהלותה של גרושתך.
גם אם בנותייך העלו בפנייך את הסוגיה (ונשמע מדברייך שלא) - הן צריכות לפנות לאמא שלהן בנושא, לא אלייך.
 
אתה יכול להשפיע רק על ההתנהלות שלך
על מה שהבנות רואות אצלך
ועל הזמן שאתה משקיע בהן ואיתן.
 
הבנות מספיק גדולות כדי להבין שאמא ואבא מתנהלים אחרת, שיש מגוון דרכי התנהגות ובבוא היום הן תצטרכנה להחליט בעצמן מה מתאים להן ואיך הן בוחרות להתנהל.
 
אגב, הילדים שלי היו בגילאים דומים כשהתגרשתי. הם פנו אלי ישירות ואמרו לי שהם לא רוצים לפגוש אף גבר עד שאני אדע שזה קשר רציני וארוך טווח. כמובן שכיבדתי את בקשתם.
לצפיה ב-'הגעתי מהעמוד הראשי ובכן-'
הגעתי מהעמוד הראשי ובכן-
29/08/2016 | 09:23
194
מאז התגרשתם,הפכתם לשתי משפחות ולכן-יש לכבד את רצונותיה.
אבל-אם יחסיכם קורקטיים,אתה בהחלט יכול לשוחח איתה,בעדינות רבה ומאחר וזו בחירה שלה.
לצפיה ב-'אני חושב שלא הבנת את המהות של גירושים'
אני חושב שלא הבנת את המהות של גירושים
29/08/2016 | 10:11
1
244
 
גירושים הכוונה שכל אחד עושה מה שהוא חושב לנכון.
היכולת שלך להתערב או להביע דעה היא רק למקרים של סכנת חיים קיצונית.
אם זאת הבחירה של גרושתך, תצטרך לקבל אותה בשקט.
אם אתה חושב אחרת, תתנהג אחרת במסגרת זמן ההורות שלך.
 
עכשיו לעניין עצמו, יש שתי גישות, האחת כמו שלך, רק קשר עמוק רציני וארוך זמן
רק אותו מכירים לילדים ויש גישה הפוכה שאומרת פתיחות מלאה וקצת הצפה
הילדים בעיקר צריכים לדעת שהם במקום בטוח, שאמא שלהם לא מזניחה אותם
וגם אם יש לה בן זוג, הם עדיין במקום ראשון אצלה.
וכל השאר באמת לא כלכך קריטי.
 
בקיצור, צא לה מהוריד
לצפיה ב-'חבל על זמנך '
חבל על זמנך
29/08/2016 | 10:21
187
גם אם תגיד היא תעשה דווקא וההיפך
לצפיה ב-'אב מודאג, יש לך על מה לדאוג.'
אב מודאג, יש לך על מה לדאוג.
29/08/2016 | 10:43
6
337
הגישה שלי באופן כללי היא די שמרנית. לכן לא כל כך בעד מעשיה של אשתך. אשה שיוצאת חדשות לבקרים עם כל מיני גברים מיד עם גירושיה, זה לא מראה על פתיחות, אלא על מאמץ נואש או לעורר את תשומת לבך בבחינת 'תראה מה הפסדת', או פשוט לפצות את עצמה על שנים שחיה אתך אולי בלי סיפוק כלשהו. באמת שאני לא יודעת מה היו היחסים ביניכם ואיך התגרשתם, האם בטוב או במריבות. על כל פנים, הבנות לא צריכות לסבול מהתנהגות האם. זה לא בריא בשבילן. היא יכולה לצאת עם מי שהיא רוצה, אבל לא לערב את הבנות. גם ככה  קשה להן הפירוד הזה שביניכם, ולהוסיף על זה שהאמא 'מתפרפרת' עם כל מיני גברים, זה לא לרוחי, מצטערת.
איך פותרים את הבעיה? אולי כדאי דווקא לדבר עם הבנות. הן כבר די מבוגרות. שיגידו לאמא שהן לא מעוניינות להיפגש עם הגברים שלה. שהיא תלך לבד ותשאיר אותן איתך. או שתלך להיפגש כשהבנות לא אצלה.
 
מקווה שתפתור את הבעיה, לו לפחות למען הבנות.
לצפיה ב-'זאת אחת העיצות הנוראיות ביותר שקראתי'
זאת אחת העיצות הנוראיות ביותר שקראתי
29/08/2016 | 12:19
5
221
 
מילא שדעתך נולדת על תפיסה שמרנית לא מבוססת על שום מחקר או עובדה.
את שולחת אותו להפעיל את הילדות
מנסה לגרום לריחוק מהאם.
אם יש משהו שהוכח בכל מחקר פסיכולוגי ויש עליו קונצנזוס
זה שלא להכניס את הילדים למאבק.
 
 
לצפיה ב-'ומה יש לכבודו/ה להציע, מלבד להעביר ביקורת? '
ומה יש לכבודו/ה להציע, מלבד להעביר ביקורת?
29/08/2016 | 13:25
4
152
בשום מקום לא כתבתי שיש להרחיק את הילדות מהאם, אלא רק מהמאהבים שלה. חוץ מזה, הבנות, הן הנפגעות העיקריות בכל המצב הזה, וכן, יש להפעיל גם אותן, כי האמא לא שומעת לקול ההיגיון של הבעל. אולי ככה אם הבנות ידברו היא כן תשמע.
לצפיה ב-'האמא לא שומעת לקול ההגיון של הבעל...'
האמא לא שומעת לקול ההגיון של הבעל...
29/08/2016 | 13:29
144
מעניין.
האמא, כמובן חייבת לשמוע לקול ההגיון של הבעל,
אומרת נהורית (ואולי נהוראי ?).
לצפיה ב-'הצעתי הייתה ברורה'
הצעתי הייתה ברורה
29/08/2016 | 14:23
1
137
 
תניח לאם לעשות כרצונה, תכבד את דעתה גם אם היא נוהגת בשונה בדעתך.
בטח לא תפעיל את הילדות כנגד דעת האם (זה ללא ספק נזק נוראי פי אלף)
הייתי גם ממליץ, לחשוב שיש יותר מקול הגיון אחד.
 
אם לבנות יש טענות או בעיות עם הנושא, שיפנו לאם ללבן אותם
בנתיים שמעתי את האב עם רעיונות כאלו ואחרים.
ניסיונות לומר לגרושתו מה לעשות, וגם שדעתה שונה לגמרי מדעתו.
 
אני חושב שלכבד דעה שונה מאיתנו, זה אולי לא קל, אבל אין ספק שזה הרבה יותר טוב
מניסיונות כפיה של צורת חיים כזו או אחרת.
 
בכל מקרה, בזמנו החופשי או בזמנו עם הילדות שלו, שינהג כפי שהוא חושב שצריך לנהוג.
לצפיה ב-'זו דעתך, וזו דעתי.'
זו דעתך, וזו דעתי.
29/08/2016 | 15:27
86
האב ביקש עצה, שיקח מהעצות כאן מה שנראה לו טוב לבנות, וגם לו עצמו.
לצפיה ב-'הלוווו איזה בעל?! הוא גרוש שלה והיא ממש לא חייבת לשמוע בקולו'
הלוווו איזה בעל?! הוא גרוש שלה והיא ממש לא חייבת לשמוע בקולו
30/08/2016 | 12:20
75
חגבי חייה הפרטיים. 
איפה בדיוק ראית פה פגיעה בבנות? 
מסכן הגרוש שלך
לצפיה ב-'לא הבנתי משהו כללי שעולה ברוב התגובות כאן.'
לא הבנתי משהו כללי שעולה ברוב התגובות כאן.
29/08/2016 | 13:18
4
249
ילדים משותפים הם ענייניה הפרטיים של האישה?
אני מבינה את עניין אי ההתערבות כשזה נוגע לכל אספקט שהוא בחייה של האישה, שלא נוגע לילדים.  אבל אם זה כן נוגע, הוא לא יכול להביע דעה? לנסות לשנות? להעלות דיון בנושא?   
אתם קוראים לו לעשות מה שהוא חושב לנכון בזמן שהילדים איתו. אבל זה לא שהוא יכול לתקן נזקים שנגרמים, לדעתו, "במשמרת שלה" בזמן שלו איתם.
וזה מבלי להכנס כאן לדיון אם יש בכלל נזקים כאלה.
לצפיה ב-'הבנת היטב'
הבנת היטב
29/08/2016 | 14:29
3
177
 
צורת החינוך כאשר הילדים הם אצל הצד השני, היא צורת החינוך שהצד השני בוחר
או רואה לנכון, באופן פלאי יש סיכוי שצורת החינוך הזאת טובה לא פחות מאשר אצל הצד הראשון.
 
האם הוא יכול לנהל דיון - בוודאי
האם הוא יכול להתעמת - הוא יכול אבל שלא יצפה לגדולות.
 
כאשר ההורים ביחסים טובים, בוודאי שאפשר לשתף פעולה ולהגיע להסכמות.
במידה ואין הסכמה, יש לכבד את הבחירה של הצד השני, גם אם אתה בטוח
שזה לא בחירה מוצלחת.
 
זאת המשמעות של גירושים.
היכולת שלך להתערב היא במסגרת החוק (הזנחה פושעת או אלימות)
הנזק המירבי שאתה יכול לעשות הוא שימוש בילדים כנגד הצד השני.
לצפיה ב-'תודה על ההסבר :)'
תודה על ההסבר :)
30/08/2016 | 09:39
91
כנראה שלא לקחתי מספיק בחשבון את המצבים בהם ההורים בכסאח ולא רוצים להכנס לדו שיח. כל צד מתבצר בעמדתו והטיעון המרכזי הוא "אנחנו גרושים ואני לא חייב/ת להקשיב לך, גם אם טובת הילדים על הפרק".
שוב, בלי קשר למקרה הזה והאם כן או לא התנהגות האם מתאימה וטובה לילדים.
לצפיה ב-'אז אם אמא מחליטה להסניף קוקאין ליד הילדות, שיהיה'
אז אם אמא מחליטה להסניף קוקאין ליד הילדות, שיהיה
12/09/2016 | 11:19
1
30
כי זכותה לעשות מה שבא לה כשהילדות אצלה
 
זו משנתך?
לצפיה ב-'אני מבין שקשה היא השפה העיברית'
אני מבין שקשה היא השפה העיברית
12/09/2016 | 11:47
29
 
יש סיפא למשנתי, היא מסגרת החוק
למיטב זכרוני, הסנפת קוקאין ליד הילדים איננה במסגרת החוק.
 
עכשיו לכי לחפש דוגמאות שהן במסגרת החוק ואינם מקובלות
סביר להניח שאומר לך שזאת זכותה של האם \ האב לנהוג ככה.
 
הבעיה אצל רוב האנשים, היא איבוד השליטה, הם יודעים מהי "הורות" מיטיבה
רוצים שסולם הערכים שלהם, יהיה סולם הערכים של הגרוש
אחרת הגרוש\ה הם קטסטרופה.
בעיני לרוב הם מזיקים אלפי מונים לילדים שהם כלכך חומלים עליהם
(בקיצור, במסגרת "טובת הילד" עושים את הרע מכל)
לצפיה ב-'בלת"ק, הגעתי מהראשי'
בלת"ק, הגעתי מהראשי
29/08/2016 | 22:11
100
לעניות דעתי זה לא עניינך ואתה צריך להרפות.
התגרשתם, אתה לא יכול לשלוט בהתנהגות של גרושתך, וזה גם לא עניינך.
 
מה אתה כן יכול לעשות?
לתת דוגמא אישית.
לדעתי זה הדבר הכי חשוב בחינוך שממנו ילדים לומדים הכי הרבה.
 
נשמע שהילדות שלך באמת חשובות לך וממילא אתה נמצא איתן חצי מהזמן, כך שלדעתי זה הפיתרון האידאלי.
 
אל תשים את הילדות במצב של קונפליקט ומריבה.
הן ילמדו שאצל אבא נהוג כך ואצל אמא אחרת, וממילא יבחרו לעתיד את מה שמתאים להן.
לצפיה ב-'מאוד בעייתי. אני מתחרפנת מבחורות שמתגרשות ואז יוצאות'
מאוד בעייתי. אני מתחרפנת מבחורות שמתגרשות ואז יוצאות
30/08/2016 | 05:56
114
עם גברים שונים ועושות להם הכרות עם הילדים.
ממש לא לעניין. כשאני אתגרש הילדים שלי לא ידעו ולא יכירו אף גבר עד שאני לא מרגישה שזה הולך לכוון רציני וקבוע וגם אז אשקול.
מה שסיפרת שעושה גרושתך - נשמע לי איום ונורא.
לצפיה ב-'אני תוהה אם זה אכן מדאגה כנה לבנות או סתם קנאה בגרושה'
אני תוהה אם זה אכן מדאגה כנה לבנות או סתם קנאה בגרושה
30/08/2016 | 12:23
87
שהמשיכה הלאה ואתה עוד לא...
בכל מקרה עם כל הכבוד כל עוד שאין פגיעה בבנות אין לך זכות להתערב. מין הסתם אם אתם בקשר מספיק טוב תעלה את העניין ואת הדאגות שלך בפניה
לצפיה ב-'השני גרוש שלי'
השני גרוש שלי
30/08/2016 | 19:44
1
142
לא שאני מומחה אבל כמה נקודות: קודם כל גם אני חושב שזה לא הכי נכון להכיר לילדים בני זוג חדשים (גם מצד הגרוש וגם מצד הגרושה) כל עוד זה לא מוגדר כקשר רציתי/משמעותי.
 
אבל מי אמר שאני צודק?
 
אגב, גם זה שהחלטת שהיא מתעלמת מהן ולא נותנת להן תשמות לב, זאת רק מחשבה שלך לא עובדה. (אלא אם כן הבנות שלך אמרו לך שכשהן אצלו אז הן רואות טלוויזיה ואמא והחבר כל הזמן בחדר השינה).
 
אבל הנה שתי עצות יותר פרקטיות אפשריות. יכול להיות שגרושתך לוקחת אותן עימה לחבר כי אין לה סידור אחר. פה אולי אתה יכול להיכנס לתמונה אם נורא חשוב לך שהבנות לא תיחשפנה לכל דיכפין. אם אתם ביחסים טובים ואתה פנוי באותו ערב תוכל לומר לה שאתה יכול לקחת את הילדות באותו הערב. או לחילופין להציע לשלם על בייבי סיטר ולארגן אחד או אחת כזאת
 
כן אולי זה לא פייר ואולי תגיד שזה לא צריך להיות ככה (וגם לא מה שכתוב בהסכם הגירושין) אבל אם הילדות חשובות לדעתך וזה אקוטי מבחינתך אלו שתי אפרויות. שוב הכל תלוי בטיב בקשר שלך עם הגרושה לפחות בכל מה שנוגע לגידול הילדות.
לצפיה ב-'תשובה מצויינת !'
תשובה מצויינת !
31/08/2016 | 14:59
22
לצפיה ב-'לי זה נשמע שאתה יותר מודאג מהעובדה'
לי זה נשמע שאתה יותר מודאג מהעובדה
31/08/2016 | 17:18
84
שהיא יוצאת עם גברים.
 
בפסקה האחרונה אתה כותב שלדעתך, מרגע הגירושים היא אמורה לחיות כנזירה. לנשים יש צרכים, גם רגשיים וגם מיניים. שנה זה המון המון זמן.
 
יכול מאוד להיות שעם כל גבר היא חשבה שזה יחזיק מעמד ולכן הכירה אותו לבנות. אי אפשר לצפות מראש האם הקשר יצליח או לא. אבל פתיחות מול הבנות חשובה יותר בעיני יותר מהכל - כל עוד הקשר שלה עם הגברים האלה הוא בריא ומהנה - הן לא מקבלות מסרים שהם לא בסדר. הן רואות את אמא שלהן עושה דברים שטובים לה, ושמשמחים אותה וזה מה שחשוב.
 
 
לצפיה ב-'בעיה.'
בעיה.
05/09/2016 | 11:39
2
59
לפי מה שאתה מתאר זה נשמע לא טוב ולא בריא לבנות.
מה שהיא עושה עם עצמה זה עניין שלה אבל כשהבנות חיות במציאות בה לאמא יש גבר חדש בבית כל יומיים זה לחלוטין מסר שגוי ויותר מזה - לא מאמינה שאפשר להכיר באמת מישהו עד כדי לסמוך עליו שהוא לא ייעשה משהו לבנות.
אני חייתי לבד שלוש שנים וחצי אחרי הגירושים והבת שלי לא פגשה מעולם אך גבר. רק את מי שהפך לאבי ילדתי השניה ולבעלי.
אמא מאושרת היא אכן מתכון לילדים מאושרים - אבל מערכת יחסים של אמא היא של אמא.
 
אני מסכימה איתך לגמרי לעניין הזה.
לא מסכימה שהיא אמורה להקדיש את כל זמנה לבנות.
מותר לה שיהיו לה חיים משלה ולא רק כי הבנות לא צריכות אמא בלי חיים אלא שזה הופך להיות לנטל על הבנות.
 
הבעיה היא רק עם העובדה שהיא מביאה את הגברים הביתה או גרוע יותר, מביאה את הבנות לשם.
 
ועוד בעיה כמובן היא שכרגע אין לך מה לעשות עם זה.
לדבר עם מישהו אחר אולי? יועץ שהלכתם אליו יחד טרם הגירושים?
חבר משותף שיבין את הסכנה בהתנהלות הזו שידבר איתה?
 
כי מעבר לזה אני לא רואה מה יש לעשות.
רק למזער נזקים כשהבנות אצלך.
לצפיה ב-'תזכירי לי, את זו'
תזכירי לי, את זו
14/09/2016 | 05:35
1
38
שקרעת את הילדות מאביהן וגררת אותן לארץ חדשה בעקבות אהובך? 
את זו שמביעה עמדה בנוגע ל"טובת הילדים"?
לצפיה ב-'כן ולא וכן'
כן ולא וכן
19/09/2016 | 23:04
8
לצפיה ב-'אני מבינה אותך מאד'
אני מבינה אותך מאד
12/09/2016 | 11:17
30
גם אצלנו זה קרה ככה עם גרושי.
אולי תוכל לפנות לבית המשפט לבקשה של גישור (ככה זה החוק החדש) ולנסות עלבוד על מסוגלות הורית ועל הסכמה בנושא הזה שמכירים לילדות בני זוג רק אחרי תקופה של 4-6 חודשים או מה שנראה לשניכם הגיוני?
אני מסכימה שזה מרגיש כמו קרקע לא יציבה שתחנך את הילדות לאי יציבות במערכות היחסים שלהן בעתיד גם כן.
אני שמתי לזה סוף בשלב מסויים והיום הוא כבר לא נוהג ככה יותר

מנהל/ת הפורום

אודות:
אמא ל- 3 ילדים מנישואים קודמים (15,13,9), מאמנת מוסמכת בלשכת המאמנים, מנחת סדנאות, מייסדת המרכז לזוגיות ולמשפחה בפרק ב'. אני בת זוג לאמיתי קנריק, ל
עוד...

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

גלית הלר- מנהלת פורום משפחות מורכבות
גלית הלר מנהלת הפורום

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ