לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
86198,619 עוקבים אודות עסקים

פורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום. כל נושא הוא בר שיחה, ויש מקום בפורום לדעות שונות ומגוונות. הפורום מעודד פתיחות לנקודות מבט נוספות לכל נושא, ולסיעור מוחות הדדי. יחד עם זאת כדי שההתנהלות בפורום תהיה אפקטיבית ומעצימה, להלן 2 כללים שחובה לשמור ולהקפיד עליהם בכל דיון:
** הימנעות משפה מעליבה, פוגעת או מזלזלת  **שמירה על פרטיות הגולשים
מנהלת הפורום תענה ותגיב מנסיונה כמאמנת, ועל פי אמות המידה המקצועיות, אנושיות שלה, בהתאם למידע העומד לרשותה בשאלות. האחריות ליישום הרעיונות והעצות הניתנים על ידה בפורום, הינה האחריות הגולשים בלבד. אין התשובות בפורום מהוות תחליף לתהליך אימון אישי / זוגי מלא, על בסיס מפגשים פנים מול פנים.
המשך >>

לצפיה ב-'משפחה מורכבת הופכת לחד הורית'
משפחה מורכבת הופכת לחד הורית
25/01/2017 | 15:50
1
356
בשנים האחרונות חייתי עם בן זוג (מעולם לא נישאנו) ולנו ילדה משותפת. בן זוגי אינו ישראלי, אך הוא נמצא בתהליך מול משרד הפנים. לאחרונה החלטנו להפרד.

החוזה שלנו בדירה מסתיים בעוד חודשיים ולאחר מכן נעבור להתגורר בנפרד. לאחר מכן, אני אחשב לאם חד הורית. מול משרד הפנים אנחנו מופיעים כזוג, לפחות עד מועד המפגש השנתי שלנו שיחול בקיץ. אז ניגש ונצהיר על סיום הקשר, אך יש בכוונתי לבקש שיאפשרו לו להשאר בארץ לטובת בתנו.  

בימים אלה עלי למלא טופס 101 מהעבודה ואני לא בטוחה אם אני יכולה כבר לסמן את השדה של הורה חד הורי, שכן רק בעוד חודשיים כבר לא נחלוק משק בית.

אודה לעזרה בעניין...


לצפיה ב-'תכנסי לאתר של מס הכנסה'
תכנסי לאתר של מס הכנסה
26/01/2017 | 08:24
129
יש שם הסברים על ההגדרות
נדמה לי שיש אפשרות לסמן שיש ילדים בחזקתך ואת מקבלת עבורם מזונות, כי זה לא בדיוק כמו להיות חד הורית, אבל אני ממש לא סגורה על זה
אם את עובדת במקום עבודה גדול, גם חשב השכר של העבודה יוכל לעזור בזה (אלא אם לא בא לך כרגע לדבר איתם על הנושאים האישיים האלה)
לצפיה ב-'מענה על שאלון מחקרי להורים'
מענה על שאלון מחקרי להורים
22/01/2017 | 22:43
73
הורים יקרים שלום ,
אשמח אם תוכלו לעזור לי במילוי שאלון מחקרי הפונה להורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז או להורים לילדים בספקטרום האוטיסטי/תקשורתי. השאלון נערך במסגרת סיום לימודי תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית. השאלון אנונימי לחלוטין!

**בין משתתפי המחקר יוגרלו 100 ₪. אם את/ה מעוניין להשתתף בהגרלה, אנא שלח/י לי בנפרד את כתובת המייל שלך על מנת שאוכל להוסיף לרשימת המשיבים בהגרלה**
תודה רבה, אפרת.
פרטי האישיים מופיעים בקישור, ניתן ליצור איתי קשר בכל שאלה.
https://docs.google.com/forms/d/1H862df6QsT05N5itj...
לצפיה ב-'שלום, מחפשת משפחות של אלמנים/ות עם ילדים בפרק ב' לסרט תעודה'
שלום, מחפשת משפחות של אלמנים/ות עם ילדים בפרק ב' לסרט תעודה
18/01/2017 | 12:38
70
שלום לכולם, שמי ענת ואני תחקירנית בקסטינה תקשורת שמפיקה סרטי תעודה לערוץ 2. אנחנו עובדים עכשיו על סרט על משפחות של אלמנים/ות עם ילדים שנישאו מחדש. הרעיון הוא להראות את הדינמיקה המשפחתית בבית שיש בו הורה חורג אחרי אובדן, במיוחד אם הילדים מספיק גדולים כדי לזכור את ההורה שנפטר. אני מבטיחה שהסרט יצולם ברגישות ואמפתיה וללא כל ביקורת על ההחלטות שמי מהצדדים קיבל. אם מישהו כאן מעוניין להשתתף או לשמוע עוד פרטים ניתן לפנות אליי בפייסבוק Anat K Kastina או למייל anatk@kastina.co.il. תודה רבה!
לצפיה ב-'גם לו היה מקרה דומה'
גם לו היה מקרה דומה
17/01/2017 | 19:39
1
401
היי... אני מציעה לך להיות בצד אימא שלך. אני יודעת שקשה לבחור צדדים ואת לא רוצה להתערב אבל בסופו של דבר אם הם רבים כל כך כמו שאת טוענת הם יתגרשו, ותצטרכי לבחליט איפה לגור, או אצל אימא או אצל אבא.
הורי התגרשו ובחרתי בצד של אימא שלי, גם היא היתה תלותית ואם ההיתי מצדיקה את אבא שלי בריב או ההיתי שותקת מבחינתה זה היה נקרא כאילו אני בצד של אבא שלי , ואימא שלי רגישה והעדפתי להישאר אית  כי אני אוהבת אותה יותר. ההינו נפגשים פעם בשבועים אני ואבי ואחיותיי ואחרי פרק זמן הוא ניתק קשר של 10 חודשים ואז התקשר וסיננתי אותו כי לא מקובל עליי שאחרי 10 חודשים בלי שיחות ובלי הודעות אסמס, כאילט כלום לא קרה וללכת להיפגש איתו. הבנתי שאת האהבה שלך אימא אי אפשר להחליף בשום אהבה אחרת. זה התשובה שלי והעצה שלי בשבילך אבל מה שאת חושבת נכון לך תעשי. מאחלת לך הצלחה, כי הבחירה קשה, ובהתחלה תחושי שעשית טעות אבל תלכי לפי הלב שלך. 
לצפיה ב-'אני מאוד מקווה שהכותבת תתעלם מתשובתך'
אני מאוד מקווה שהכותבת תתעלם מתשובתך
18/01/2017 | 07:53
194
בניגוד אלייך, הכותבת כן אוהבת את אביה, יש לה איתו קשר טוב והיא לא רוצה לאבד אותו. אם היא תעשה כעצתך היא עלולה לאבד אותו כמו שאת איבדת את אביך כיוון שבחרת בצד של אימך. 
והערה נוספת לי אלייך - את בחרת באופן מופגן בצד של אימך, לא בגלל שהיא היתה הצודקת תמיד בויכוחים, לא כי אביך עשה לה עוול נורא, אלא פשוט כי היא דרשה זאת, את קשורה אליה יותר ומזדהה איתה. כנסי רגע לנעליו של אביך... הוא מפרנס, דואג, עושה כמיטב יכולתו וילדיו בתמורה מפנים לו עורף ומגוננים על האם התלותית והבכיינית... למה שירצה קשר איתכם? האם את היית שומרת על קשר עם מישהו שמפנה לך עורף? שבאופן אוטומאטי בוחר בצד השני? בלי להקשיב לך, בלי להתחשב? חבל שאת לא זוקפת טיפת קרדיט לאדם שדאג לפרנס אותך שנים רבות...
לצפיה ב-'ריבים של ההורים'
ריבים של ההורים
16/01/2017 | 13:28
7
750
שלום לכולם. אני חדשה כאן ומקווה שתוכלו לעזור לי קצת. הורי רבים המון. אני בת 23 ואני לא זוכרת יותר מידי ימים שקטים בית... הם לא מתגרשים עדיין או משהו...זה עולה לפעמים בריבים שלהם אבל אני לא חושבת שהם יתגרשו מכל מיני סיבות שאני לא אפרט כאן. הבעיה העיקרית שלי היא שאמא שלי רוצה תמיד להרגיש שאני בצד שלה בריבים. היא רוצה את התמיכה שלי, את הצידוד שלי בה וזה מעמיד אותי במצב לא נעים מול אבא שלי.
אני לא רוצה לקחת צד. אני בכלל משתדלת לא להקשיב לריבים שלהם. זה עושה לי רע. אבל תמיד היא הופכת אותי לצד פעיל. זה מרגיז ומקלקל לי את היחסים עם אבא שלי. אני בת יחידה אם עדיין לא כתבתי.
אמא שלי מאוד תלותית וחלשה ואני חוששת שאם לא אתמוך בה, היא תחלה. מה כדאי לי לעשות עם הסיטואציה? וסליחה על החפירה.
לצפיה ב-'את צודקת לגמרי'
את צודקת לגמרי
16/01/2017 | 23:49
6
294
אם אביך לא עשה לאימך שום עוול נורא והויכוחים ביניהם הם בגלל אי הסכמה סטנדרטית בין ביני זוג, אז בהחלט מוטב לך להישאר מחוץ לתמונה.
אם אמא שלך תחלה חלילה זה בטח לא בגלל שאת לא צידדת בה.
מן הסתם יש לה בעיה בחיים, אבל שום דבר שאת תעשי לא יפתור לה את הבעיה. היא צריכה לרצות למצוא בתוכה את הכוחות להתמודד ואין לזה שום דבר לעשות איתך.
מה שכן, את יכולה להגיד להם (כל אחד בנפרד) שאת כבר בת 23, את לא רוצה להתערב ביניהם אבל חשוב לך שהם ידעו שאם הם נשארים ביחד בשבילך, כאילו כדי לא להרוס לך את המשפחה, אז שזה לא יהיה שיקול. שעם כל הצער והעצב אם הם יחליטו להיפרד, את לא תתמוטטי מזה וזה לא יהרוס לך את החיים.
ככה לפחות תדעי שלא את זו שעומדת בדרך שלהם לאושר...
לצפיה ב-'בדיוק מה שכתבה חובטת ו..'
בדיוק מה שכתבה חובטת ו..
17/01/2017 | 08:17
183
ליבי אליך.
זה מאוד מאוד קשה.
לצפיה ב-'מסכימה מאוד...'
מסכימה מאוד...
17/01/2017 | 09:14
163
בנוסף... כדאי אולי לחשוב על עזיבת הבית.
אולי - בהפוך על הפוך זה יתרום לקבלת החלטות,
ללא קשר אלייך - הבת.
לצפיה ב-'ואם אביה עשה לאמה עוול נורא?'
ואם אביה עשה לאמה עוול נורא?
17/01/2017 | 10:58
3
197
אז היא כן צריכה להיות באמצע?
 
אם יש אלימות, פיזית או מילולית, תציעי לאמך לפנות לרשות המתאימה - משטרה או מוקד לעזרה וכד'.
 
בכל מקרה זה לא שלך, זה שלהם.
 
בשלב ראשון שבי עם אמך לשיחה, תגידי לה איך את מרגישה, תסבירי שאת רוצה שיהיה לה טוב אבל את לא אחראית ולא הוגן לערב אותך. אם היא מתקשה תציעי לה איך לקבל עזרה (ייעוץ דרך מטפלת משפחתית/פסיכולוגית בקופת חולים וכו')
בשלב שני שבי עם שני הוריך ותבקשי שלא יערבו אותך. תהיי ברורה וחד משמעית, לא תוקפנית - תקיפה.
בשלב שלישי, תתחילי לבדוק איך את עוזבת את הבית, יותר בריא לכולכם.
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'לא בכל מקרה. במקרה של אלימות פיזית, מילולית או כלכלית'
לא בכל מקרה. במקרה של אלימות פיזית, מילולית או כלכלית
17/01/2017 | 15:44
2
126
הילדה כן צריכה להתערב.
אבל כל עוד לא נחצו קווים אדומים - הילדה לא צריכה להתערב.
 
נראה לך הגיוני לו הילדה לא היתה מתערבת במקרה שאבא מכה את אמא, והתגובה שלה לזה היא חיבוק כשהוא חוזר הביתה?
לצפיה ב-'היא צריכה לדווח, היא לא צריכה להתקע באמצע'
היא צריכה לדווח, היא לא צריכה להתקע באמצע
17/01/2017 | 19:17
38
לצפיה ב-'גם חיבוק זו התערבות...'
גם חיבוק זו התערבות...
18/01/2017 | 07:30
115
הילדה לא צריכה להתערב, גם במקרה של אלימות,
למעט עזרה לאם לפנות לרשויות. כמובן שאם שלא
פונה לרשויות במקרה של אלימות, אין לבתה מה לעשות
הרבה בנדון, כמו לגבי "מערכת היחסים" שמתנהלת כרגע
בבית לדברי הבת. עצוב, אבל ייתכן אפילו שבהפוך על הפוך
ככל שהבת תתערב פחות, ותצא יותר מהר מהבית, אולי
אפילו יתרום לפתירת הבעיה.
לצפיה ב-'מה אפשר לעשות עם גרושה שלא מרפה גם אחרי 10שנים ? '
מה אפשר לעשות עם גרושה שלא מרפה גם אחרי 10שנים ?
11/01/2017 | 13:46
6
1176
בעלי התגרש לפני עשר שנים ואנחנו נשואים ארבע. 
עד היום, הגרושה מרשה עצמה לקלל אותו (אתה זבל של אבא), להתקשר אחרי עשר בלילה סתם כדי לדבר איתו על מחק שהילדה שכחה אצלנו. הילדה אצלנו במשמורת משותפת. מדוע היא לא יכולה לתת לנו קצת ספייס ?? 
הוא מצידו אדם שלא מקלל ולא אוהב מלחמות אז הוא משתף פעולה בלית ברירה. לפעמים הוא לא עונה לה ואז היא משתלחת בו בבוקר, מאיימת עליו ומתקשרת להורים שלו כדי להתלונן. 
 
הוא טוען שאי אפשר לדבר איתה ושאין מה לעשות. 
 
מה עושים ? 
לצפיה ב-'יש מה לעשות'
יש מה לעשות
11/01/2017 | 23:41
416
אבל מי שצריך לשאול את השאלה הזו זה הוא ולא את
יש דרך להציב גבולות לאנשים
זה דורש מאמץ ועקביות, ובסוף משתלם בגדול
והשלב הראשון הוא - לרצות את זה (כלומר שהוא ירצה את זה, לא את)
לצפיה ב-'מנתקים את הטלפון בלילה ובבוקר.'
מנתקים את הטלפון בלילה ובבוקר.
14/01/2017 | 08:07
135
לצפיה ב-'מזדהה איתך מאד... בעלך הוא היחיד שיכול לעצור את זה'
מזדהה איתך מאד... בעלך הוא היחיד שיכול לעצור את זה
14/01/2017 | 09:27
315
אצלנו הסיפור לא דומה. בעלי פשוט לא שם לה גבולות כי הוא מרחם עליה ולכן היא מרשה לעצמה. אני חושבת שהכל ביידים שלו. הרי הוא יכול לא לענות לה או פשוט לחסום את המספר שלה לחודש ולהגיד שהיא תוכל ליצור איתו קשר רק במייל עד שהיא תבין.
לא עובד אצל בעלי אבל אולי יצליח אצל בעלך.
לצפיה ב-'לשנות את השיטה.'
לשנות את השיטה.
14/01/2017 | 11:33
278
יש דרך למנוע ממנה להתקשר, להציק וללכלך. מבקשים מבית משפט צו הגנה ומניעת הטרדה. הצו כולל גם מניעת יצירת קשר. כל הפרה של הצו - כבר עסק עם בית משפט בעבירה פלילית.
מימוש המשמורת המשותפת אפשרי בדרך אחרת.
לצפיה ב-'יש אנשים שרוצים לשמור על קשר דרך צורת ההצקה '
יש אנשים שרוצים לשמור על קשר דרך צורת ההצקה
14/01/2017 | 12:23
275
ככה הם עדיין בקשר אפילו שהוא רע לשני הצדדים, לא נראה לי שגם הגרושה שמחה עם ההצקות . 
בעלך צריך להגיד לך את לא מתקשרת אחרי תשע אם זה דבר שסובל דיחוי עדיף אחרי הצהריים ביום הבא, האם הוא יכול להגיד להוריו לנתק מגע איתה הרי נשמע שהיא מפלצת מהגהנום ועדיין לא השלימה עם העובדה שהיא גרושה ובעלך בנה חיים חדשים, לא ברור גם כל ענין המשמורת המשותפת עם רעל כזה האם יש מצב לבקש משמורת בלעדית עבורכם .
לצפיה ב-'את יכולה ללכת לעו"ד להתיעץ איתו'
את יכולה ללכת לעו"ד להתיעץ איתו
09/03/2017 | 07:32
19
ולהוציא לה צו שאוסר עליה להתקשר ולהטריד אתכם.
לצפיה ב-'רוצה אחות בלב ובנפש'
רוצה אחות בלב ובנפש
10/01/2017 | 08:37
2
398
שלום לכולם, אני ואחותי בנתק מוחלט והייתי רוצה מישהי שתהיה לי אחות קטנה, שתסמוך עליי, תשתף אותי בכל,שאוכל לייעץ לה, מישהי שאתמוך ואהיה לה לאוזן קשבת או מה שתצטרך, בדיוק כפי שאחיות אמיתיות צריכות להיות... זה כל כך חסר לי וזה רצון גדול שהייתי רוצה שיתממש.
אם את מזדהה והיית רוצה גם, את מוזמנת לפנות אלי במסר אישי
תודה ויום טוב
לצפיה ב-'ריגשת אותי'
ריגשת אותי
11/01/2017 | 20:26
192
יש לי 4 אחים גדולים ואני בהחלט מסכימה איתך במשמעות הגדולה של הקשר הזה. מאחלת לך שתמצאי איך למלא את החור שנפער לך בלב אבל קחי בחשבון שלא כל אחת יכולה לתפוס את המקום של אחותך. 
מאחלת לך שאולי יום אחד תצליחי לחדש את הקשר עם אחותך האמיתית. בהצלחה
לצפיה ב-'מה דווקא אחות קטנה?'
מה דווקא אחות קטנה?
13/01/2017 | 07:42
193
בשלב מסויים בחיים זה כבר פחות משנה מי נולדה קודם... ואגב לא כתבת בת כמה את ככה שקצת קשה יהיה להתאים לך אחות קטנה בפורום שהגילאים בו הם משנות ה-20 ועד שנות ה-70...
לצפיה ב-'קבוצת הורים'
קבוצת הורים
09/01/2017 | 18:03
2
234
הי
מכירות קבוצה להורים במשפחות פרק ב'? לא קבוצה לנשים בלבד אלא קבוצה לזוגות.
אשמח להמלצות
תודה
לצפיה ב-'גם הקבוצה הזו היא לשני המינים'
גם הקבוצה הזו היא לשני המינים
10/01/2017 | 11:56
1
127
ועד לפני כשנתיים וחצי (?) נוהלה ע"י גבר.
יש פה לא מעט גברים "סמויים" שרק קוראים, אני באופן אישי אשמח מאד אם עוד גברים יכתבו פה.
לצפיה ב-'ברור'
ברור
10/01/2017 | 14:20
112
אבל אני מתכוונת לקבוצה עם הנחיה, בה נפגשים זוגות ומדברים על הסוגיות הרלוונטיות. זה לא במקום הקבוצה הזאת, זה בנוסף...
לצפיה ב-'נפתח פורום מעמד זרים'
נפתח פורום מעמד זרים
09/01/2017 | 17:45
10
 יש לכם שאלות בנושא הסדרת מעמד אזרחים זרים אשר שוהים בישראל? זקוקים לאשרת עבודה? 
 היכנסו עכשיו לפורום ותקבלו מענה לשאלותיכם:
 
לצפיה ב-'הקשר שלי עם הבן שלי'
הקשר שלי עם הבן שלי
30/12/2016 | 23:25
9
766
אני בת 38 ויש לי ילד בן 10. את הבן שלי אני גידלתי לבד ולפני חצי שנה התחלתי לצאת עם מישהו.
יחסית מהר זה הפך לרציני והחבר שלי מתייחס ממש יפה לבן שלי. החבר שלי מאוד רוצה להתקרב לבן שלי ושהם יהפכו לחברים.
אנחנו עושים הכל כדי שהילד שלי יתקרב לחבר שלי ואפילו נסענו כבר כמה פעמים לחופשות משותפות. הבעיה שבמקום שהבן שלי והחבר שי יתקרבו אחד לשני הבן שלי הפך למאוד עצבני והוא מסרב לדבר איתי על הנושא הזה.
כשאני שואלת אותו מה קורה איתו הוא עונה לי בצורה מאוד לא נעימה וחצופה. למשל הוא יכול להגיד משהו בסגנון של" הכל בסדר איתי אתם חירפנתם אותי כבר תפסיקי לחפור לי" ואני פשוט לא יודעת מה לעשות.
 
 
 
לצפיה ב-'מתבגר טיפוסי...'
מתבגר טיפוסי...
31/12/2016 | 07:59
297
אין צורך לדבר יותר מידי ובטח שלא לצפות ממנו להביע רגשות.
זה גיל שמבחינות מסויימות הם עצמאים כמו מבוגרים, אבל מבחינת הרגש, הם אגוצנטרים כמו בגיל שנתיים... מבחינתו הוא מרכז העולם (אני יודעת... זה מרגיז בטירוף) ואם דברים לא נעשים כמו שהוא רוצה אז אוטומאטית הוא מסכן ומקופח (כי לאחרים כמובן אין רצונות או צרכים שצריך להתחשב בהם...).
תנמיכי ציפיות, לא צריך שהם יהיו חברים, האיש הוא חבר שלך, לילד יש חברים משלו (ואני מקווה שגם אבא). תבהירי לבן שלך שכל מה שאת מצפה זה שיהיו ביניהם יחסים של כבוד הדדי. יחסי שלום שלום זה מספיק. אם מתעוררת מחלוקת ביניהם, תנסי לפתור אותה באופן הוגן. אל תנחיתי על הבן שלך נופש משותף עם החבר שלך, תשאלי אותו אם הוא בכלל מעוניין לצאת לנופש כזה - הוא לא בחר את הסיטואציה הבעייתית של לגדול בלי אבא, (אבל לזה הוא כבר רגיל) וגם לא בחר שיהיה לך חבר חדש, ולמרות שאת מאושרת מהחבר החדש, הבן שלך לא מאוהב בו ומבחינתו מדובר בהרעה בתנאים (עוד בנאדם מבוגר זר שנכנס אליו הביתה ומתערב לו בחיים).
ברור שאת רוצה משפחה שמחה ומחייכת כמו בפרסומת של בנק, אבל החיים הם לא פרסומת והבן שלך הוא בן אדם עצמאי ולא סטטיסט בחיים שלך. כבדי זאת והניחי לו.
לצפיה ב-'אולי להפסיק לחפור לו ?'
אולי להפסיק לחפור לו ?
31/12/2016 | 16:28
238
מה את רוצה מהבן שלך ? אור ירוק ואישור כניסה לחייכם
המשותפים ?
ספק אם תקבלי את זה. זה מהווה שינוי גדול בחייו של הילד, להכניס
מישהו זר לחייו (חצי שנה זה עדיין זר), לתת בו אמון ולצפות שיחליף
את אביו.
בן זוגך והבן לא יהפכו לעולם לחברים. אם הכל ילך כשורה, אז יהיה
כבוד הדדי, ואולי שיתוף פעולה / שיתוף במס' תחומים. אין כל סיבה
שיהפכו להיות חברים, ואין סיבה ללחוץ ולחפור לבן שלך בכוון. אלו
הם חייך, זה בן זוגך ולא אביו / חברו של הילד (הוא גם לא הזמין לחייו
חבר / אבא נוסף).
קבלי בהקשבה גם רגשות שליליים וגם ביטויים של כעס מצד הבן
שלך. זה טבעי ומובן.
הייתי מחכה עם הכנסת בן זוגך לחייכם המשותפים.
תני לקשר המשולש זמן הרצה. לא כדאי להאיץ את הדברים טרם זמנם.
בהחלט לא חייבים לצאת גם לחופשות משותפות. את יכולה להציע לילד
ואם הוא לא מעוניין - להציע אלטרנטיבה. ואם הוא מגיע איתכם לחופשה
אז תהיי איתו את ועבורו, ללא קשר לבן זוגך. ובאמת לבחון את
הילד בזכוכית מגדלת נשמע לי מלחיץ עבורו.
במילים אחרות - להנמיך ציפיות, לחיות את חייך ולתת לילד להבשיל
בקצב שלו.
לצפיה ב-'תמשיכי במעשים, תפחיתי בדיבורים'
תמשיכי במעשים, תפחיתי בדיבורים
01/01/2017 | 09:07
193
ילדים ובעיקר בני נוער, בדרך כלל לא אוהבים כשמבוגרים חופרים להם.
 
גם אם הוא מאד נהנה מהבילוי בחברת החבר, הוא לא נהנה מהדיונים שבאים אחרכך, ניתוח רגשות, לחשוף את עצמו, לשמוע את הרגשות שלך ....
 
משהו שכן - אני מקווה שהילד מעורב בתכנונים של הבילויים המשותפים. ככה תוודאי שאכן אלה בילויים שמשמחים אותו. (את יודעת. שאלות של ״בשבוע הבא נוסעים לדרום. בא לך שנשכור אופניים?״ ״שמעתי שיש שם קיר טיפוס, מה אתה אומר?״ ואם הוא עונה ״תעזבי אותי, לא משנה״ - אז תבחרי בעצמך מה עושים, לפי מה שאת מכירה את הילד).
 
עוד משהו - תנסו לעשות את הבילויים, ביחד עם עוד משפחה עם ילדים בגילו. אולי לא נעים להיות הגלגל החמישי בבילוי של אמא והחבר.
 
הוא אוטוטו בגיל ההתבגרות. תאלצי להתרגל לתגובות של ״הכל בסדר, אל תחפרי״. זה חלק גדול ממה שהורים למתבגרים שומעים. 
 
 
לצפיה ב-'במקום לנסות לקרב ביניהם'
במקום לנסות לקרב ביניהם
01/01/2017 | 12:33
1
224
תנסי להבין מה עובר על הבן שלך
קודם כל ביניך לבין עצמך
ואחר כך מול הילד. תגידי לו:
אני יודעת שזה שינוי מאוד גדול בשבילך
יכול להיות שקשה לך להרגיש שאולי אתה מתחלק בי עם מישהו אחר, אחרי שכל השנים זה היה רק אני ואתה. אבל תדע שאין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא, ואהבה זוגית לא קשורה למקום הזה
יכול להיות שהכבדתי עליך עם הציפיות שלי
אתה לא חייב לאהוב את החבר שלי, למרות שאתה בטח מבין שאני מתה שתאהבו אחד את השני
קח את הזמן להתרגל למצב החדש, אני לא מאיצה בך
אני מכבדת את מה שאתה מרגיש עכשיו
אני כל כך שמחה שאחרי הרבה שנים סוף סוף מצאתי אהבה זוגית, ואני רוצה שגם אתה תשמח בשבילי
 
בקיצור - ככל שהוא יבין שאת רואה אותו ואת מה שעובר עליו, ככה ייקל עליו לשתף אותך ולהפתח אליו
באופן אישי אני דווקא חופרת לילדים שלי הרבה
 
לצפיה ב-'מסכימה שלא עצם החפירה היא העניין...'
מסכימה שלא עצם החפירה היא העניין...
02/01/2017 | 11:07
171
אלא הניסיון הכפייתי להביא את הילד למקום שבו הוא אולי לא נמצא.
וגם אם הוא נמצא במקום הזה, זה לא צריך להשפיע / לא להשפיע
על החיים של האמא.
כלומר - האמא מעמיסה על כתפי הילד אחריות שהיא לו שלא -
ולכך מכוונת החפירה. מכאן ההמלצה לא לחפור, ולא ממושג 
"גיל ההתבגרות" באופן כללי. מסכימה איתך. גם אני חופרת בשמחה,
ומקבלת את זה שהיא מוכנה / לא מוכנה לשמוע את החפירות. כך גם
אני מלמדת אותה לחפור מבחינתה - זה גם חשוב :)
 
לצפיה ב-'איזה בורות'
איזה בורות
07/01/2017 | 10:22
178
תגידי, את חסרת מודעות לחלוטין?!
 
תמיד אמרתי שצריך להסדיר בחוק, הסדר של הוצאת רישיון כדי להיות הורה.
 
"הכל בסדר איתי אתם חירפנתם אותי כבר תפסיקי לחפור לי"
את מבינה בכלל מה הילד מנסה להגיד לך? או שאת עסוקה בלקטלג את הרגשות שלו כחוצפה וכמה את נעלבת מזה?
 
לצפיה ב-'מה הילד אוהב ? '
מה הילד אוהב ?
07/01/2017 | 10:37
1
167
חבר צריך לקחת אותו לחנות ולהתעניין במה שילד רוצה
יקנה לו אופניים חדשים או סלולארי חדש, או מה שילד מתעניין
יעזור לו לבחור , ידברו , כמו אבא ובן
וילד יתחבר אליו בלי בעיה.  
לא להתקמצן , מתנה יקרה, שיהיה מבסוט עד השמיים.
 
לצפיה ב-'תרשו לי לא להסכים'
תרשו לי לא להסכים
07/01/2017 | 11:08
185
היא גידלה את הילד לבד. בלי אבא
הבן שלי לא היה אומר לי דבר כזה אף פעם!
גידלת ילד בלי חינוך, ועכשיו על המקום היחיד שלו מתחרה זכר חדש!
לא מילים יעזרו אלא התעלמות ותגובה כמו - שצריך. הבהרה לילד של מקומו!
לצפיה ב-'הגעתי מהראשי'
הגעתי מהראשי
07/01/2017 | 13:43
184
האמת שההודעה שלך הרגיזה אותי.
 
את רוצה שהילד שלך יאהב את החבר שלך.
יופי שאת רוצה.
עצרת לרגע לחשוב שילד זה בנאדם ואי אפשר להכריח אותו להרגיש משהו רק כי את החלטת ככה?
 
שימי את עצמך לרגע בנעליים של הבן שלך לרגע.
יש לו רק אותך.
פתאום בא מישהו מבחוץ, נכנס לו לבית ולוקח לו את האמא.
מילא אם זה היה אח קטן.
אבל זה בנאדם זר.
רק חסר שהוא יתחיל לנסות לחנך אותו.
 
שימי את עצמך בנעליים של הבן שלך, אולי יהיה לך יותר קל להבין.
 
ולא, חפירות וניג'וסים באמת לא יעזרו כאן.
רק צעדים בוני אמון וזמן. הרבה זמן.
לצפיה ב-'אבא לא בתמונה'
אבא לא בתמונה
30/12/2016 | 22:39
4
965
ילדה בת 4 כל הזמן שואלת שאלות שקשורות באבא שלה. אני ואבא שלה נפרדנו כשהילדה הייתה בדיוק בת שנה. מאז היא לא ראתה את אבא שלה יותר. יש כמובן תמונות שלו שאני מראה לה.
אני הסברתי לילדה שבדיוק כמו ילדים בגן שלה גם מבוגרים רבים לפעמים. הסברתי לה שבניגוד לילדים בגן שלה מבוגרים לא תמיד מצליחים להשלים ובגלל זה הם גרים בנפרד. הסברתי לה שעכשיו אבא שלה חי בחול. כשאני מדברת איתה אני מרגישה כאילו שהיא מקשיבה לי ומבינה את מה שאני אומרת לה. למרות זאת נראה שהיא לא מצליחה להשלים עם זה.  היא כל הזמן שואלת מתי הוא יבוא. הרבה פעמים היא שואלת אותי אולי בכל זאת אני והוא נשלים. לפעמים הנושא הזה גורם לה לבכות. מה הדרך הכי נכונה להתנהל בסיטואיה כזאת?
 
לצפיה ב-'בטח שהיא לא משלימה עם זה'
בטח שהיא לא משלימה עם זה
31/12/2016 | 12:50
290
אנשים הרבה יותר מבוגרים ממנה יצטרכו שנים כדי להשלים עם סיטואציה כזו. נטישה של הורה, ולא חשוב מה המצב, היא מצב מאד מערער ויש לו השלכות לשנים קדימה. הייתי מפסיקה לצפות שהיא תפסיק לשאול או לחשוב על זה. אני מניחה שהיא תתעסק עם זה גם בגיל 10, 20 ו- 30. הבעיה היא שהדיון בנושא קשה לך, ולצערנו אנחנו צריכים לחיות עם ההשפעות של ההחלטות שלנו לטווח הארוך. במקרה שלך, המעשים שלכם, של זוג ההורים, בהחלט שורטים את הבת שלכם ורק את נמצאת שם כדי להתמודד עם הבעיה. זה בכלל לא משנה אם את אשמה במצב או אבא שלה, אתם שניכם הגעתם למצב הזה ועכשיו הילדה הקטנה הזו צריכה לשלם את המחיר. זה לא מצב של ילד שנולד ללא אבא, מתרומת זרע, וגם שם יש קשיים. הילדה הזו עומדת כל יום בפני השוני שלה בגן, אולי אפילו יותר ממה שאת עצמך חווה כאשה גרושה. 
 
אני מציעה לך לקחת נשימה ארוכה, ולדעת שתצטרכי לעשות את השיחה הזו עוד עשרות ומאות פעמים בשנים הקרובות. הילדה שואלת לא כי היא לא מבינה את התשובה, אלא בגלל שקשה לה להתמודד עם הבעיה והיא רוצה לדבר על זה. אולי בפעם הבאה לא תתמקדי בלענות לה את התשובה (אבא איננו) אלא תנסי לשקף לה שזה בטח לא קל, שהיא מדברת על זה הרבה פעמים, ושלפעמים את לא יכולה לסדר שהכל יהיה בסדר. תגידי לה שזה חשוב שקשה לה היא תדע שהיא יכולה לדבר על זה איתך, ושלפעמים יש דברים קשים בחיים שאי אפשר לפתור אבל אפשר להקל בעזרת אנשים שאוהבים אותך. 
 
כשהילדה הזו תגדל יהיו עוד הרבה דברים שיהיו קשים לה ושאת לא תוכלי לעזור בהם, למשל לב שבור, בעיות חברתיות בכיתה וכד', וחשוב מאד שהיא תוכל לדבר איתך על הנושא הזה בלי שאת תלחצי ותשתיקי אותה כי את נורא רוצה רוצה שהיא תמשיך הלאה. תני לה לדבר, ותהיי שם בשבילה - עם חיבוק, עם נשיקה. זה טוב שהיא מביעה את הרגשות שלה. 
לצפיה ב-'נראה שהנושא לא מספיק'
נראה שהנושא לא מספיק
31/12/2016 | 14:37
244
.מעובד אצלך, ובגלל זה גם לא עובר נכון לילדה.
זה לא שאתם לא מצליחים להשלים, אלא הרבה יותר
מורכב מכך. ולכן גם לא מציעה להסביר לילדה ברמה
של גן ילדים. זה גם יכול להעיב על היחסים עם ילדים
בגן ילדים, כשאת עושה / לא עושה השוואה בין מה שקורה
בגן לבין היחסים עם האבא.
 
לכן, הייתי מציעה להגיד לה בצורה ברורה שאת נפרדת מאבא שלה,
והוא לא יחזור להיות בחייכם. במקביל מציעה להקשיב לילדה ולראות מה עולה מהשיחות איתה. למשל - לשאול למה היא בוכה ? להשתתף בצער שלה, אם
היא מביעה אותו, או לחילופין לענות לדברים שהיא מעלה. כי למעשה אין
סיבה שהיא תבכה על אבא שלא ראתה במשך שנים ולא הכירה מעולם.
כמו כן לגמרי לא הייתי מפרטת איפה אבא גר קודם ואחר כך... האם הוא
עבר לחו"ל לא מזמן? לא הייתי בכלל מכניסה את הילדה לפרטים ! להיפך -
חוזרת שוב ושוב על העובדה שהוא איננו ולא יבוא, כדי לא ליצור פתח לתקווה נכזבת. גם לא הייתי מראה תמונות, אלא נותנת לה לבקש לראות, כשהיא רוצה.
תבדקי טוב אם הנושא סגור לגבייך. לא נשמע כך !
ואם הנושא עדיין "מדמם" גם לגבייך, כפי שנשמע (וגם אם לא) - מציעה לגשת
לטיפול רגשי כדי לבדוק עם עצמך את העניין.
 
ובשולי הדברים - האם האבא לא מעוניין בקשר עם הילדה בכלל? האם דיבר על כך ? האם את בקשר כלשהו איתו ? ומה עמדתך לגבי הנטישה שלו ? האם הילדה
בודדה, או שיש בני משפחה אחרים שבקשר איתה / איתך ?
 
 
לצפיה ב-'גם לי נשמע'
גם לי נשמע
01/01/2017 | 14:11
1
222
שאת לא סגורה בינך לבין עצמך, ושבעקבות זה המסרים שעוברים לילדה לא מספיק ברורים.
מסכימה עם זה שלא כדאי להשוות את הפרידה שלכם למריבות של ילדים בגן, ובכלל לאף מערכת יחסים אחרת שהילדה מכירה.
ויש כאן עוד סתירה - הרי יש הרבה הורים שרבים, ולא מצליחים להשלים, ונפרדים, ובכל זאת אף אחד מהם לא נוטש את הילדים. כלומר, הסיבה שהיא לא רואה את אבא שלה היא לא שנפרדתם, אלא שהוא בחר לא לראות אותה (או שאת בחרת?)
לא שהייתי אומרת לה בצורה מפורשת "אבא שלך בחר לא לראות אותך", אבל מצד שני לא הייתי אומרת שזה בגלל שאתם לא מצליחים להשלים.
 
אני חושבת שמותר לה לבכות על זה, ואפילו הגיוני, ויכול להיות שאפילו עדיף רגשות שיוצאים מאשר כאלה שמודחקים.
אני חושבת שהדרך הנכונה היא לשמוע את הכאב (המוצדק) שלה ולא לנסות להעלים אותו. לא ללכת לרחמים עליה, רק להכרה ברגשות ובמצב.
 
ושווה שיחת ייעוץ עם איש מקצוע.
 
לצפיה ב-'לא הייתי מעבירה את האשמה אל הילדה'
לא הייתי מעבירה את האשמה אל הילדה
07/01/2017 | 20:17
117
את חייבת - אבל ממ חייבת  - להעביר במפורש את האשמה עליך.
אבא לא כאן כי הוא לא רוצה לראות אותי (כי אולי הוא כועס עלי - האמא, ולא עליך   הילדה ) וכי הוא גר רחוק.
אם היה גר קרוב בטח היה שמח לראות אותך!
 
חייבת לשחרר אותה מרגשות האשמה על זה שהאבא לא שם. גם אם נראה לך שהיא לא מרגישה אשמה...  זה נטל גדול מאוד לילד.
 
וכמובן - חייבת להעביר מסר ברור ובמיוחד להיות סגורה על עצמך בנוגע למסר שא צריכה להעביר. מסר מותאם לגיל הילדה... מורכב יותר ככל שהילדה גדלה.
וממליצה על איש מקצוע.
 
 
 
 
לצפיה ב-'השפעת גירושים על ילד'
השפעת גירושים על ילד
29/12/2016 | 21:34
2
321
אשמח לשמוע מהמנוסים. אני אמא לילד בן 14.5. לאחרונה אני תוהה המון לגבי איך פרידה שלי מאבא שלו יכולה להשפיע עליו. מה זה יכול לעשות לו.
 
אני בת 39. כבר מעל ל 9 שנים שאני ובעלי חיים כשותפים לדירה בלי אהבה בלי אינטימיות בלי כלום.
 
אנחנו חיים יחד אך ורק למען הבן שלנו. גם אני וגם בעלי יודעים את זה.
 
לי יש גבר אחר. גבר שאני אוהבת וגבר שהייתי רוצה להקים איתו משפחה ועוד להספיק ללדת איתו ילד משותף.
 
בעצם במהלך השבוע אני גם ככה לא ממש חיה בבית. אני קמה הולכת לעבודה ואז חוזרת והולכת לישון ובבית אני נמצאת באמת רק בסופי שבוע שבהם אני מנסה להיות כמה שיותר עם הילד שלי לדבר איתו ולבלות איתו ולעשות איתו דברים ביחד.
 
הילד באופי שלו הוא מאוד עקשן. בנוסף לזה הוא נמצא עכשיו בגיל התבגרות.
 
הגבר שאני אוהבת מתעקש שאני אשים סוף לחיים הכפלים שלי ואפרד מבעלי.
 
אני תוהה עד כמה המצב הזה שבו אני ובעלי ניפרד יכול להיות טראומתי לילד לטווח הארוך. חשוב לי להדגיש שאני ובעלי כמעט ולא מתקשרים בנינ וכשאנחנו כן מדברים זה תמיד נגרר לריב. חלק גדול מהריבים קורים בפני הילד. אז זה גם מצב לא אידאלי.
 
 
לצפיה ב-'בואי נחשוב'
בואי נחשוב
30/12/2016 | 17:01
207
ילד רואה דגם של זוגיות גרועה
ילד יידע יום אחד שאמא שלו הרבה שנים שיקרה לו ושיקרה לאבא שלו
ילד מבין מאמא שזה בסדר לחיות חיים שאתה שונא
 
נשמע לי גרוע לפחות כמו גירושין, אולי יותר
לצפיה ב-'אני חושבת שהגיע הזמן שתפסיקי להעמיס על כתפיו של הנער '
אני חושבת שהגיע הזמן שתפסיקי להעמיס על כתפיו של הנער
31/12/2016 | 09:18
209
את עול החיים שלך...
לך יש קושי להפרד מבעלך, לך יש קושי להתמודד עם ההשלכות של זה מבחינה כלכלית, חברתית, משפחתית, לך יש קושי לקבל החלטה בנוגע למאהב...
בקיצור כל הקשיים הם אך ורק שלך, מזל שיש לך ילד, אחרת את מי יכולת להאשים בזה שאת כבר 9 שנים תקועה עם החיים שלך...? ככה יש לך תירוץ לזה שאת לא מעזה לקחת אחריות על החיים שלך... הילד...
לצפיה ב-'מה אני יכולה לעשות??? אשמח לעצות'
מה אני יכולה לעשות??? אשמח לעצות
28/12/2016 | 08:10
37
628
אני חיה עם בן זוג
לבן זוגי יש ילדה בת 9 מנישואים קודמים
 
האמא של הילדה נטשה אותו ביחד עם הילדה כשהבינה שקריירה מוזיקלית לא הולכת יותר מידי טוב עם גידול משפחה
הילדה הייתה אז בת שנה
 
מאז במשך ארבע שנים האמא לא צצה אפילו פעם אחת
 
כשהילדה הייתה בת 5 האמא פתאום הופיעה כרעם בים בהיר
 
מאז היא רואה את הילדה פחות או יותר בקביעות
 
הילדה מאוד רוצה בקשר עם האמא
אני מבינה את זה כי כנראה זה אינסטינקט כזה
נגד הטבע אף אחד כידוע לא יכול ללכת
 
אבל יש בעיה
הילדה כמעט ולא מקשיבה לי בכלל
בכל הזדמנות היא עושה לי פרצופים
היא בכוונה עושה מניפולציות כדי לעצבן אותי ולהוציא אותי מהכלים
אבל מילא הילדה עם זה עוד אפשר להסתדר
העניין שגם האמא מוסיפה שמן למדורה
היא אומרת עלי כל מיני דברים מגעילים
וזה למרות שהיא לגמרי לא מכירה אותי
 
היא מלכלכת עלי כשהיא בעצמה חובבת ידועה של אלכוהול
בנוסף היא מחליפה גברים כמו גרביים
זה כל כך צבוע
והילדה בעצמה עדה לדברים האלה
האמא לא מתביישת לספר לה על חגיגות השתיה שלה ועל הגברים שהיא מכירה
 
 
 
לצפיה ב-'את הדבר הכי חשוב לא ציינת -'
את הדבר הכי חשוב לא ציינת -
28/12/2016 | 08:49
1
322
מה עם בן הזוג שלך?
איך הוא מתייחס לזה שהאמא פתאום צצה, בוחשת בקלחת, מלכלכת עלייך, מקלקלת את היחסים שלך עם הילדה וגם חושפת אותה לכל מיני עניינים שבכלל לא ראויים לילדה בגילה!
 
איפה הוא בכל זה?
לצפיה ב-'בן זוגי'
בן זוגי
28/12/2016 | 16:43
327
האמא נטשה כשהילדה הייתה בת שנה
זרה לתמונה אחרי ארבע שנים כשהילדה הייתה בת חמש
אני ווא כרנו כשהילדה הייתה בת שבע כלומר שתיים אחרי שהאמא צצה
מאז עברו ארבע שנים והוא התרגל למצב
 
הוא מבחינתו בדעה שעדיך שבארבע השנם האחרונות לילדה יש אמא גם אם לא מושלמת
כי זה עדיף מהעדר אמא טוטאלי
 
בן זוגי יודע שלאמא אין הרבה מה לתת לילדה
אין לה מקום מגורים ראוי
היא לא עוזרת לה עם השיעורים
על לקנותלה בגדים אין מה לדבר
בקושי לאוכל יש לה כסף
מכיוון שכך בן זוגי מעדיף להשאיר את המצב כמו שהוא
כלומר ביקורים פה ושם של כמה שעות ולא לילה לינה או משמורת משותפת
לכן הוא שותק מפחד לריב איתה
 
האמון ביני ובין בן זוגי התערער תודות לבת שלו
אני לא מרגישה שיש לי את התמיכה שלו וזה מאוד מפריע לי
מאוד כואב לי מההבנה שהאדם הכי קרוב אלי כלומר בן זוגי לא מבין אותי
 
בן זוגי מתרץ א ההתנהגותשל הילדה שלו בכך שאני אומרת לה דברים לא נעימים על אמא שלה
לטענו זאתהדרך היחידה שלה להתגונן
רק שאני אומרת משהו אולי פעם בחודש או חודשיים וההתנהגות של הילדה די קבועה
 
האמא ל שותה בנוכחות הילדה וגם אין משהו חריג מבחינת עניין הגברים שהיה יכול להביא להתערבות הרווחה
אז לבן זוגי אין מה לעשות חוץ מלשמוח שמעבר לארבע שעות פעמיים בשבוע האמא לא בתמונה
ולשמוח שלילדה בכל זאת יש אמא בחיים שלה
לצפיה ב-'נשמע שאת לא ה"אישיו" בתיאור הזה...'
נשמע שאת לא ה"אישיו" בתיאור הזה...
28/12/2016 | 16:31
30
241
לא נעים שאשה כלשהי מספרת עלייך דברים,
אבל הבעיה העיקרית היא עם הילדה של בעלך שחווה
לדברייך דברים שהיא לא אמורה לחוות.
אם הילדה באמת עדה לדברים שאסור שתהיה עדה להם,
כדאי ורצוי שהאבא יתערב וישוחח עם הרווחה.
לגבייך מה שחשוב שיהיו יחסים תקינים עם הילדה.
כעיקרון לא את זאת שאמורה לגדל אותה, אלא אבא שלה,
ואמה כמובן.
לצפיה ב-'מסכימה אבל אני גרה עם הילדה באותו בית'
מסכימה אבל אני גרה עם הילדה באותו בית
28/12/2016 | 17:07
29
234
והמשמורת היא של בן זוגי
מאוד קשה לגור באותו בית עם ילדה שכמעט ולא מקשיבה לך בכלל
שכמעט ולא עושה שום דבר ממה שאת מבקשת
שרק עושה לך פרצופים
ושלפעמים נדמה שהיא בכח מנסה לגרום  לך צאת מהכלים ולצאת מדעתך
אם צריך דוגמאות ספציפיות לא חסר
 
בדיוק כמו שכתבת אין לי שאיפות יותר מידי גדולות ואני בטח לא מתכוונת לגדל אותה
בשביל לה אבא שכמו שכתבתי נשאר איה לבד בגיל שנה וגידל אותה לבד מצויין עד גיל 5 עד שהאם הופיעה
אני רק רוצה יחסים תקינים עם כל בני הבית וזה אומר גם עם הילדה
ואני כבר שותקת על מה כל העניין הזה עושה ליחסים שלי עם בו זוגי
לצפיה ב-'אם כך, הדבר היחיד שכן לא הייתי שותקת לגביו...'
אם כך, הדבר היחיד שכן לא הייתי שותקת לגביו...
28/12/2016 | 17:37
203
הוא היחסים עם בן זוגך, ללא קשר לילדה.
ממליצה לגשת לטיפול וללבן את טיב הקשר ביניכם.
לצפיה ב-'אז תעזבי'
אז תעזבי
31/12/2016 | 02:18
27
181
הילדה היא רק ילדה, ואולי לא קיבלה חינוך נכון (ואולי את עושה לה את המוות ומלכלכת על אמה בפניה). אבל היא שם to stay, ואת יכולה לקום ולעזוב אם לא מתאים לך. 
לצפיה ב-'איזו תשובה נוראית!'
איזו תשובה נוראית!
02/01/2017 | 16:37
26
144
לא- זו לא הדרך וגם לא התשובה. יש משהו בדאגה שלה לילדה שגורמת לי לחשוב שממש לא כדאי שהיא תעזוב כי היא פה בינתיים "המבוגר האחראי" בכל הסיפור הזה...
 
אם הקשר חזק וחשוב לך- תמשיכי ותנסי לגרום לבן זוגך לשוחח עם האקסית ולנסות לשפר התנהלות מול הילדה. כן- זה כן עניינה כי היא חיה בבית הזה גם כן וקשורה לילדה.
 
לא ברור לי העיצות יפות הנפש האלה- לעזוב את אותה זוגיות. אם לא אז זו אחריה תרגיש ככה...
לא ייתכן שאקסיות והתנהגותן יהרסו זוגיות של אנשים...
הגיע הזמן לתת משקל גם לצד השני- היא לא מזלזלת בילדה- להפיך- היא בעד שיהיו לה חיים וחינוך טוב יותר. היא רוצה להיות מעורבת- כמה כאלה אתם מכירים?!
 
אז חדל עם השטויות של עזיבה- תתערבי- תביעי את דעתך, ותראי לאן זה מוביל. אם בן זוגך יחליט שאת לא מתאימה לו- סבבה... שלום.
לצפיה ב-'איזה מבוגר אחראי את מריחה פה?'
איזה מבוגר אחראי את מריחה פה?
05/01/2017 | 04:24
25
83
היחסים בין הילדה לאמא הם פשוט לא עניינה. הם עניינו של אבא ואמא של הילדה. 
את כותבת ש"לא יתכן שאקסיות והתנהגותן יהרסו זוגיות של אנשים...". מה זה "לא יתכן"? אולי מרגיז את האשה החדשה, אבל זה "יתכן" וזה אכן קורה. אם התנהגות האקסית הורסת את הזוגיות זה תלוי בעיקר בגבר ובאשה החדשה. 
 
האשה לא נשמעת לי "מעורבת" אלא מתערבת. איפה קראת מילה על חינוך? היא איכשהו מצליחה להכנס לתחרות עם האמא, מפריע לה שהיא שוב בתמונה. בקיצור, היא חוצפנית שמנסה להראות לאמא מאיפה משתין הדג,  ומזל שכנראה לגבר יש שכל (אומר שעדיף שלילדה יהיה קשר עם האם גם אם היא לא מושלמת) והוא מחזיק אותה קצר ולא נותן לה להסית ולהתערב. מזל. 
לצפיה ב-'גיל צעיר וחוסר ניסיון הכותב אולי גרמו לתגובה בוטה כזו...'
גיל צעיר וחוסר ניסיון הכותב אולי גרמו לתגובה בוטה כזו...
05/01/2017 | 08:57
22
76
קריאת תגובות אחרות שנכתבו תחת שם זה כבר גורמת לתהיה בעניין ההבנה...
 
באמת, עם חוסר ניסיון שכזה, לפעמים עדיף לא להגיב.
לצפיה ב-'על מי את מדברת? על AB או עלי?'
על מי את מדברת? על AB או עלי?
05/01/2017 | 15:48
21
56
או על הכותבת הראשית בכלל?
 
את לא ברורה
לצפיה ב-'ממש סליחה... על AB ורק על AB. איתך אני מסכימה לחלוטין.'
ממש סליחה... על AB ורק על AB. איתך אני מסכימה לחלוטין.
05/01/2017 | 17:04
20
22
לצפיה ב-'עם מה בדיוק את מסכימה איתה?'
עם מה בדיוק את מסכימה איתה?
05/01/2017 | 20:18
19
60
שזה בסדר שהאשה אומרת לילדה בת 9 דברים רעים על אמה (כפי שהיא בעצמה כתבה)? 
שאשה כזו היא ה"מבוגר האחראי"? שאשה כזו היא "בעד שיהיו לילדה חיים וחינוך טוב יותר"?
אולי כדאי שהאשה תקשיב לבן זוגה שאומר שהילדה מתייחסת אליה לא יפה בגלל הדברים הרעים שהיא אומרת על אמה? 
ואם היא לא מסוגלת לרסן את עצמה סביב הילדה, באמת עדיף שתעזוב/תיזרק ע"י האבא. 
בכלל, נשמע שלילדה היו חיים לא פשוטים. אמא שעזבה בגיל שנה וחזרה אחרי 4 שנים, אמא עם התנהגות בעייתית. האבא מבין שעדיין לילדה חשוב הקשר עם האמא ושמח שמדובר רק בביקורים של 4 שעות פעמיים בשבוע ולא בבקשה למשמורת או שינה אצלה. זו שפתחה את השרשור לא מבינה שעם ילדה כזו צריכים להתנהג בהרבה מאוד עדינות, ואולי להפנות גם לטיפול פסיכולוגי כדי לעזור לה להתמודד, ובמקום זה האשה הזו, שנחתה לחיים שלה רק לפני שנתיים, אומרת לה מה היא חושבת על אמה ועושה לה את המוות כשהיא לא מקשיבה לה. 
ילדה מסכנה! איפה שירותי הרווחה?
לצפיה ב-'יש הבדל גדול בין "דברים איומים" לבין ציטוט בן הזוג, '
יש הבדל גדול בין "דברים איומים" לבין ציטוט בן הזוג,
06/01/2017 | 13:03
18
60
"דברים לא נעימים" פעם בחודשיים. אמנם לא בדיוק ברור מה זה "לא נעימים", אבל אפשר להבין שכאשר חיים יומיום עם ילד עוין, (מדברת על הבנה, הצדקה זה עניין אחר) ישנן נקודות שבירה. ושוב, לא יודעת מה זה "דברים לא נעימים".
הכותבת מנסה להתקרב לילדה, ועל מנת להתקרב לילדה היא זקוקה לתמיכת בן זוגה.
אם להסתמך על הכתוב, הסיכוי היחידי לבית יציב עבור הילדה, הוא שהכותבת ובן זוגה יצרפו כוחות, ויבנו ביחד מסגרת חמה.
כרגע זה לא מתבצע, אבל הכותבת מודעת לצורך הזה, אחרת לא היתה כותבת כאן, אז בעיני, על פי התיאור, התמונה שמתקבלת הינה שהכותבת היא הכי קרובה למבוגר האחראי מכל השלישיה.
התשובה לכותבת יכולה המלצה לפניה להדרכה וייעוץ, או המלצה לאיפוק ולהתנהגות עדינה עם הילדה,
אבל התשובה שלך מאוד מאוד בוטה, אפילו משתלחת, משהו שמצביע, בעיני, על גיל צעיר, חוסר ניסיון ובמידה מסויימת חוסר הבנה.
 
מכל זוית שהיא האימא מצטיירת כדמות בעייתית. יפה שהאבא מבין שהילדה זקוקה לקשר עם האם ומאפשר זאת, אני מניחה שהוא גם מבין שאסור שהקשר הזה יהיה יותר אינטנסיבי... 
לצפיה ב-'כתוב שחור על גבי לבן:'
כתוב שחור על גבי לבן:
06/01/2017 | 23:02
17
58
האבא אומר לה שהילדה מתייחסת אליה לא יפה כי היא אומרת דברים לא יפים על אמה. 
האבא הזה נשמע לי חכם מאוד. הוא מבין שהאמא אינה דמות מופת ולכן לא רוצה לעורר ריבים מיותרים ולהסתכן שהאמא תרצה לראות את הילדה יותר. 4 שעות פעמיים בשבוע (סה"כ 8 שעות שבועיות) זה מינימלי ולא אינטנסיבי, והוא רוצה לשמר את המצב. 
הכותבת כאן, לא מבינה זאת, ומתעקשת לעשות מלחמה עם הילדה. אם האבא אומר לה שהילדה מתייחסת אליה לא יפה בגלל השמצות האם, ראוי שהיא תפסיק במיידית את ההשמצות. זה לא קורה (אחרת היתה כותבת שהפסיקה. גם כאן היא לא מפסיקה לרגע להשמיץ את האם). 
האבא נשמע לי מבוגר אחראי, ואין ספק שטובת הילדה חשובה לו הרבה יותר מכותבת ההודעה. 
הילדה גדלה היטב, יש לה בית יציב, וחוסר היציבות העיקרי כרגע בחיה זו האשה הנוראית הזו שנדחפה לחייה לפני שנתיים, מספרת לה מה דעתה על אמה ואז עושה בלאגנים כשהילדה מתנהגת אליה לא יפה. 
 
לצפיה ב-'גם לי יש ניחוש פראי - נכון שאת לא נשואה ואין לך ילדים?'
גם לי יש ניחוש פראי - נכון שאת לא נשואה ואין לך ילדים?
07/01/2017 | 08:29
16
24
לצפיה ב-'AB כותבת בצורה בוטה מדי, אבל...'
AB כותבת בצורה בוטה מדי, אבל...
07/01/2017 | 09:23
15
55
המסר נראה לי נכון...
השואלת לא מגיעה ממקום של לברר מה טובת הילדה,
או ממקום של מבוגר אחראי כלשהו.
היא כותבת ממקום של טובתה האישית, שכמובן יש לה מקום,
אבל זה לא הנושא במורכבות הזאת.
בתשובה לשאלה שלי השואלת ענתה ביושר - שאין סכנה לילדה
מצד האם. כלומר - צודקת AB שצריך לשמור על מקום האם
בחיי הילדה, כמו שמנסה לעשות האבא.
אז אם להתייחס למקום בו נמצאת השואלת, הרי שהבעיה היא 
בזוגיות שלה, שתאפשר לה, לדעתי, להיות גם אם חורגת טובה יותר.
כרגע, לפי תאורה, היא בהחלט לא "המבוגר האחראי" כי מה שמעסיק
אותה זה טובתה האישית, ולאו דוקא טובת הילדה.
 
לצפיה ב-'השואלת כנה. השאלה שהועלתה כאן'
השואלת כנה. השאלה שהועלתה כאן
07/01/2017 | 09:47
14
67
באה ממקום אמיתי, בלי מצגות.
והרי אנחנו מכירות את המצבים המעיקים שעלולים להיווצר כאשר מאחדים קרעים של משפחות.
אין סתירה בין טובת הילדה וטובת השואלת, להבנתי מדובר כאן ביישור הדורים, שאחריו, אם יעשה נכון, צפויה העמקת הקשר בינה לבין הילדה.
לא ראיתי בשאלה רצון לנתק את האם, רק רצון מצד השואלת להתגונן.
 
ברור שלשואלת יש בעיה שנובעת מהזוגיות שלה, לפני כל דבר אחר.
ברור שהיא פנתה לכאן כאשר היא כבר נמצאת במצב התגוננות... מהילדה, מבעלה, מהאקסית של בעלה...
ונראה לי באמת שהפתרון נעוץ בעבודה שלה מול בעלה, ונראה לי גם שנדרש כאן ייעוץ.
יחד עם זאת:
יש חד צדדיות בתגובות של AB. הסתכלות צרה שמאפיינת אנשים מאוד צעירים.
וגם, הצעת פתרונות קיצוניים תוך התייחסות רק לחלק מהדברים, שזה נובע לא רק מגיל צעיר...
וכשכל החבילה הזו כרוכה בנימת הצלפות תוקפנית, תחת ניק זמני, מתעורר כאן חשד לטרול... מין תלמיד/ת תיכון כזה, או משהו דומה... 
לצפיה ב-'לא מסכימה איתך...'
לא מסכימה איתך...
07/01/2017 | 14:43
43
אני בהחלט רואה אצל השואלת מציאת בעיה בילדה המסכנה
וכן באמה.היא לא רואה נכון את המציאות, ולא רואה נכון את
מקור הבעיה (הזוגיות שלה ושל בעלה).
בהחלט יכול להיות שעקב כך היא "מרעילה" את הילדה לגבי אמה
(וכבר החליטה שטוב יותר היה אילו לא היתה מגיעה חזרה לחיי
הילדה).
אני לא יודעת מה הגיל של AB ולחלוטין לא מעניין אותי. הנימה
שלה בוטה, אבל המסר שלה נכון (דרך אגב, גם השואלת, כמו
רבות מהשואלות בזמן האחרון מופיעות בניק זמני ומחשיד, דבר
שקצת מוציא את הרוח מהמפרשים בתשובות אליהן).
לצפיה ב-'זה לא טרול'
זה לא טרול
08/01/2017 | 20:08
3
50
מסתובבת בפורום הזה מישהי קבועה ממורמרת עם ילד קטן ומגדלת אותו לבד, משהו שקשור לכך שאין לו אבא או שהאבא עזב אותה בזמן ההריון- והיא גם בעבר כתבה על האישה אליה נשוי האבא. מפה זה בדיוק מגיע ויש לי הרגשה שזו היא.
אני מאוד מקווה שאני טועה וזהו טרול זמני.
 
אם אני לא טועה- היא מעבירה מסרים מאוד שליליים למי שחיה בזוגיות מורכבת- כן כן- משפחה מורכבת זהו שם הפורום, וכשיש משהו מורכב, לא עוזבים הכל ובורחים אלא מנסים למצא פתרון. 
 
AB- זה שקרה לך משהו בעבר- לא אומר שזה מה שקורה לכולם. אם את מחליטה לספר לעצמך מציאות כל שהיא - זה לא אומר שאכן אותה מציאות קרתה. לעיתים אנחנו חיים כל כך הרבה זמן בתוך הראש של עצמנו ואנחנו לא עוצרים לרגע לחשוב- אולי אנחנו לא בסדר.
 
בקיצור ולעניין- כותבת הפוסט- לעניינך- אם את רוצה להלחם על הזוגיות שלך ורואה לנכון להיות חלק מגידול הילדה של בן זוגך- עשי את ברגישות ובאומץ. לא פשוטה הסיטואציה. 
 
בהצלחה!
 
לצפיה ב-'גברת דאני'
גברת דאני
09/01/2017 | 02:31
2
52
את לא נורמאלית. 
במקום ספקולציות לגבי מי אני (ומי את???) שבהן את נכשלת, את יכולה להתמקד במסר שלי. את היא הטרול, בכך שאת מפיצה שקרים לגבי מי אני. 
אני קוראת באובייקטיביות פוסטים, ומגיבה על סמך העובדות שמספרים ומה שנראה לי. 
אם את חושבת שלאשה הנוראית הזו שפתחה את הפוסט (נדמה לי שזו את!!!) איכפת מהילדה, את טועה. היא עסוקה במלחמות כוח עם האם ובנסיונות מניפולציות על האב והילדה. 
ואולי זה בכלל פוסט שמערכת תפוז שתלה כדי שיהיה עניין, ההיא לא חוזרת להגיב (כי אולי זו באמת דאני!!!)
לצפיה ב-'רחוק רחוק מהמציאות'
רחוק רחוק מהמציאות
10/01/2017 | 08:21
1
41
אין קשר ביני לבין הפוסט.
 
התקיפה שלך רק מחזקת את השערותי.
 
תתחילי להבין שהפורום הזה מוכר, ומזהים צורת כתיבה ושלך נראית מוכרת- זה הכל.
 
ואם את באמת לא סבלת ממצב דומה- אשרייך שאת כותבת בכזו לשון נחרצת נגד אישה שאת אפילו לא מכירה.
לצפיה ב-'פאקה פאקה פאקה פאקה'
פאקה פאקה פאקה פאקה
10/01/2017 | 22:26
38
עושה רושם שכל העניין שלך הוא בי. ולכן - buh bye !
מצאי לך חיים. 
לצפיה ב-'לא ראית רצון לנתק את האם??'
לא ראית רצון לנתק את האם??
09/01/2017 | 02:34
8
49
תקראי שוב. כל מילה. 
ולדברייך - הלוואי והייתי צעירה. את התיכון סיימתי מזמן. 
לצפיה ב-'קראתי שוב, בעיון, ולא ראיתי. ראיתי אי שביעות רצון מתפקוד האם'
קראתי שוב, בעיון, ולא ראיתי. ראיתי אי שביעות רצון מתפקוד האם
09/01/2017 | 10:05
7
43
אבל זה די ברור. ראיתי עלבון מהתייחסות בן הזוג, וגם זה ברור.
ראיתי מצב לא נעים של הכותבת בגלל המערכת בינה לבין הילדה, ונראה לי שאפשר לעבוד על זה.
לא ראיתי משפט מפורש בעניין ניתוק האם.
לצפיה ב-'בודאי שכן !'
בודאי שכן !
09/01/2017 | 11:08
6
33
"האמא של הילדה נטשה אותו ביחד עם הילדה כשהבינה שקריירה מוזיקלית לא הולכת יותר מידי טוב עם גידול משפחה... 
מאז במשך ארבע שנים האמא לא צצה אפילו פעם אחת....
 
כשהילדה הייתה בת 5 האמא פתאום הופיעה כרעם בים בהיר
 מאז היא רואה את הילדה פחות או יותר בקביעות
 הילדה מאוד רוצה בקשר עם האמא
אני מבינה את זה כי כנראה זה אינסטינקט כזה
נגד הטבע אף אחד כידוע לא יכול ללכת

 
אבל יש בעיה
הילדה כמעט ולא מקשיבה לי ...
אבל מילא הילדה עם זה עוד אפשר להסתדר
העניין שגם האמא מוסיפה שמן למדורה

היא אומרת עלי כל מיני דברים מגעילים
וזה למרות שהיא לגמרי לא מכירה אותי
 
היא מלכלכת עלי כשהיא בעצמה חובבת ידועה של אלכוהול
בנוסף היא מחליפה גברים כמו גרביים
זה כל כך צבוע
והילדה בעצמה עדה לדברים האלה
האמא לא מתביישת לספר לה על חגיגות השתיה שלה ועל הגברים שהיא מכירה"
 
רוב רובה של ההודעה מתייחסת לאמא !
 
אבל שוב - מסכימה עם AB שאנחנו מתייחסים, קרוב לודאי, לדמות פיקטיבית שתפוז העלה.
 

 
 
לצפיה ב-'את רואה בציטטות רצון לנתק את האם? אני לא מצליחה לראות.'
את רואה בציטטות רצון לנתק את האם? אני לא מצליחה לראות.
09/01/2017 | 15:40
5
24
לצפיה ב-'מעניין שאת לא רואה...'
מעניין שאת לא רואה...
09/01/2017 | 16:14
4
27
היא אומרת שהאמא צצה משום מקום,
ומאז רק דואגת להעכיר את האווירה.
היא אומרת שבן זוגה רוצה שהילדה תמשיך
להתראות עם האמא, אבל האמא "פסולה".
איך את לא רואה שהיא היתה רוצה להעלים אותה ?
לצפיה ב-'זו פרשנות שלך מעבר לכתוב. היא סובלת מהאמא,'
זו פרשנות שלך מעבר לכתוב. היא סובלת מהאמא,
09/01/2017 | 17:21
3
37
אבל בשום מקום היא לא מנסה להיפטר ממנה, או מציינת רצון להעלים אותה.
היא טוענת שבן זוגה מעדיף אמא כזו על חוסר באמא, ושהילדה מעוניינת בקשר עם האם, ובשום מקום לא מועלית המשאלה שהאמא תצא מהחיים שלהם.
בעיני - יש כאן בעיה שטיפול מתאים יפתור.
לא רואה טעם בלמצוא פרשנויות מעבר לכתוב ולהעלותן כנגד כותבת הרשומה.  פרשנויות משתנות מאדם לאדם.
לצפיה ב-'ההיתממות..'
ההיתממות..
10/01/2017 | 22:24
2
30
בואי נעשה תרגיל:
- בגלל הגשם אני חייבת שוב לבטל את התוכניות שלי! 
- איזה מרגיז שיש גשם!
- הגרביים התרטבו בגלל הגשם ואני קופאת מקור!
- הגשם לא מפסיק, כל הזמן גשם גשם גשם. 
 
מה המסקנה שלך לגבי המשפטים:
(א) הכותבת אוהבת גשם
(ב) הכותבת לא אוהבת גשם
(ג) הכותבת אדישה לגשם
(ד) אי אפשר לתת פרשנות. 
 
כל אדם שיש לו מינימום של המינימום הבנה בחיים יבין שמדובר ב- (ב): הכותבת לא אוהבת גשם/את האמא הביולוגית. 
לצפיה ב-'את לא רואה הבדל בין לא לסבול מישהו לבין "רצון לנתק"?'
את לא רואה הבדל בין לא לסבול מישהו לבין "רצון לנתק"?
11/01/2017 | 09:41
1
36
באמת לא?
זה נראה בדיוק אותו הדבר?
כאלו, אם אנחנו לא אוהבים מישהו אז אנחנו מיד מואשמים ברצון לנתק אותו מחיינו?
לא קורה שלא סובלים מישהו ולא רוצים לנתק אותו?
אין מצבי ביניים!!!
אין שום דבר מורכב!!!
נו, די...
הוא אשר אמרתי. קיצוניות שמאפיינת גיל צעיר.
וגם מלווה בהתנשאות... (אבל על זה אני כבר לא אגיב)
 
לצפיה ב-'אבל, אופס, כן הגבת'
אבל, אופס, כן הגבת
12/01/2017 | 07:30
27
(לגבי ההתנשאות...). 
בסדר, הבנתי, את מחזיקה את קלף התמימות קרוב לליבך ולא תוותרי עליו בקלות.
קיצוניות שמאפיינת ילדים רכים או קשישים מסויידים. 
היי שלום.
לצפיה ב-'ניחוש פראי- גם לך יש אקס שהתקדם הלאה?'
ניחוש פראי- גם לך יש אקס שהתקדם הלאה?
05/01/2017 | 15:50
1
63
ניחוש פראי- את נכבית מהאישה השנייה של האקס שלך?
 
אחרת להגיב בכזו צורה מלעיזה- זה מגיע רק ממקום פגוע.
 
 
לצפיה ב-'אין לי שום אקס'
אין לי שום אקס
05/01/2017 | 20:08
66
אבל מי שתומך באשה האיומה שפתחה את הפוסט צריך להתבייש. 
האשה בפירוש אומרת שהיא אומרת לילדה דברים איומים ונוראים על אמה:
"בן זוגי מתרץ א ההתנהגותשל הילדה שלו בכך שאני אומרת לה דברים לא נעימים על אמא שלה לטענו זאת הדרך היחידה שלה להתגונן"
בנוסף היא מציינת שבן זוגה יודע שהאמא אינה אם השנה, ולכן הוא מעדיף לשמור על פרופיל נמוך כדי שהאם לא תתחיל לדרוש משמורת או ביקורים עם לינה, ובינתיים היא מסתפקת רק בביקורים של 4 שעות פעמיים בשבוע. 
 
איך האשה האיומה הזו מתערבת כך?! איך היא מעיזה להשמיץ את האמא בפני הילדה בת ה-9?! מדוע היא מחממת את האוירה כשהיא אמורה להבין מהם השיקולים של בן זוגה?!
 
מקווה שבן הזוג יתעשת ויזרוק לכל הרוחות את האשה אותה הוא מכיר רק שנתיים שמעיזה ככה להתייחס אל בתו ומנסה לעשות בלאגן גדול. 
לצפיה ב-'אני חושבת'
אני חושבת
29/12/2016 | 08:47
172
שלילדים במשפחות מורכבות לפעמים יותר קל "להוציא" על ההורה הלא ביולוגי.
הרי לילדה כמעט אין אמא בפועל, אז בקצת זמן שיש לה עם אמא שלה היא בטח לא תריב איתה, והיא לא מעזה לריב עם אבא שלה כי הוא ההורה היחיד שנשאר לה, וכל הקושי שלה יוצא בהתנהגות הזו מולך.
מסכימה עם מה שנאמר לפני שהדבר הכי חשוב לטפל בו כרגע הוא היחסים שלך ושל בעלך, כי הוא זה שצריך לתת לך את הגיבוי, והוא זה שצריך להעמיד את הגבולות הברורים לילדה.
אני חושבת שאת צריכה לשים עכשיו את כובד המשל שלך על התחום הזה, גם בשיחות עם בעלך ואפילו יותר טוב לשכנע אותו ללכת לטיפול זוגי.
ברגע שהוא יקשיב לך, יחול המפנה.
 
לצפיה ב-'זה לא העסק שלך!'
זה לא העסק שלך!
31/12/2016 | 02:15
145
מה את בוחשת בקלחת? 
בעלך צודק, עדיף לילדה שיהיה לה קשר עם אמה, גם אם היא לא אם השנה. 
 
האמא נטשה וצצה ואולי מסיתה, וכל זה *לא* קשור אלייך! תוציאי עצמך מהמשוואה, חצופה. ואין לך זכות ללכלך עליה בפני הילדה, כפי שאת מלכלכת עליה פה. 
 
לצפיה ב-'ילדה בת 9 יכולה להיות חתיכת מניפולאטיבית מעצבנת'
ילדה בת 9 יכולה להיות חתיכת מניפולאטיבית מעצבנת
31/12/2016 | 08:19
1
165
ואני בהחלט יכולה להבין את הכעס והעצבים שלך עליה.
אבל אני מציעה לך פעם ביום להסתכל עליה והיזכר שמה שהפך אותה לכל כך קשה ודוקרנית אילו החיים הלא פשוטים אליהם היא נקלעה: לחיות עם התחושה שאמא שלי לא מספיק אהבה אותי והיא נטשה אותי בגיל שנה - זה בלתי נתפס, זה אסון וגם 1000 אבות נפלאים ומיליון אימהון חורגות נהדרות לא יכולות לסתום חור כזה בנשמה. ואז לגלות בגיל 5 שיש לך אמא, אבל היא חרא של אמא, גם זה לא תענוג גדול... אולי מבט אחד כזה חומל יאפשר לך לכעוס עליה קצת פחות.
וכמו שאמרו לך, את הקורבן לתיסכולים שלה כי היא לא יכולה לכוון את זה לאמא שלה או אבא שלה... הכי טוב היה אם היא היתה הולכת לטיפול רגשי ושם היתה ניתנת לה ההזדמנות לעבד את האבל שלה על הנטישה ולהתמודד עם החריגות שבסיטואצית החיים שלה.
במקביל תלכו אתם לייעוץ משפחתי/זוגי ותלמדו איך להמנע מלהיכנס לסיטואציות של קונפליקטים ביניכם ואיך להתמודד עם הילדה.
לצפיה ב-'באלגנטיות התעלמת'
באלגנטיות התעלמת
05/01/2017 | 20:20
76
שהאשה הזו אומרת לילדה בפנים דברים רעים על אמה. 
האב צריך לבעוט באשה חזק לכיוון הדלת. 
לצפיה ב-'קשר בין אב לילד ללא נוכחות האם'
קשר בין אב לילד ללא נוכחות האם
27/12/2016 | 15:21
2
288
האבא רוצה לקחת ילד בן שנתיים מאמא שלו ( של הילד) ארבע פעמים בחודש כל פעם לשעתיים. הילד לא מכיר את אבא שלו. אני ואבא שלו נפרדנו כשהילד היה בן 4 חודשים ומאז האבא לא ראה את הילד. כשהילד היה בן 4 חודשים אבא שלו הכה אותי בצורה די קשה ואספתי את עצמי ואת הילד ועברתי להורים שלי. מתוך אמונה שגבר שמכה פעם אחת יכה שוב לא חזרתי אליו והוא לא התעניין בילד עד עכשיו. 
 
האם זה בכלל אפשרי המצב הזה שילד בן שנתיים שלא מכיר את אבא שלו ילך איתו אחת לשבוע לשעתיים ואיך זה ישפיע על הילד.
 
אני נגד סוג כזה של קשר.
 
לצפיה ב-'צריך לערב גורם מקצועי'
צריך לערב גורם מקצועי
27/12/2016 | 16:06
1
176
שיסייע לבנות מחדש את הקשר בין הילד לאבא שלו
בהתחלה ברור שבנוכחות האמא
ואחרי שהקשר ייבנה אפשר יהיה בלעדיה
דומה להסתגלות למשפחתון
 
חובה שהיה גורם מקצועי, כי שני ההורים לא אוביקטיביים בסיטואציה הזו וכנראה יהיה להם קשה להסכים ביניהם מתי כבר מתאים שהילד ילך בלי האמא
לצפיה ב-'עו"ס של הרווחה, מרכז קשר'
עו"ס של הרווחה, מרכז קשר
31/12/2016 | 09:24
91
צאי מנקודת הנחה שמבחינת החוק, האבא, מחורבן ככל שיהיה, זכאי להסדרי ראייה עם הבן שלו. עכשיו מה שנותר לך זה לבחור איך להתמודד עם זה.
הדרך הנכונה היא לפנות לעו"ס ברווחה, להגיד שאת לא שוללת את עניין המפגשים אבל את דורשת למען שלומו הנפשי של בנך שהתהליך יתבצע בפיקוח ובהדרגה.
לצפיה ב-'סדרי עדיפויות'
סדרי עדיפויות
24/12/2016 | 12:38
27
567
מעל עשר שנים בזוגיות. לי שלושה בוגרים, לו שני ילדים בוגרים ואחד בחטיבה. היה קטנטן כשהיכרנו. נמצא אצלינו כל סופשבוע שני כמה פעמים באמצע השבוע, חגים וחופשים, לפעמים מביא חברים.
בעלי אבא משקיע, פעיל, מתייצב לכל קריאה, נוכח באופן מלא בחיי הילד.
אממה... מאבד פרופורציות. אין סדרי עדיפויות. כאשר "נקרא לדגל" בכל דבר שקשור לילד, מת העולם... 
בשנים קודמות, כאשר הילד עדיין נחשב לקטן, חשבתי שאכן כך ראוי. הבנתי שתכנון תוכניות עם בעלי לפעמים נשאר בגדר תכנון תאורטי.
הילד כבר גדול, בסיום החטיבה. כיום, לדעתי, גם כאשר נוכחות האב נדרשת, אני חושבת שניתן לתכנן את זה כמה שעות מראש.
אבל לא. קוראים לו מרגע לרגע, ובדרך כלל זה גם כרוך בנסיעה - הילד מתגורר עם אימו במרחק נסיעה של שעה וחצי מאיתנו.
ובדרך כלל הקריאות אינן לצרכים דחופים.
הפעם קרה משהו שמאוד מרגיז אותי, ואני עדיין לא יודעת איך לעכל:
הגיע אורח מחו"ל. משפחה. מתארח ביישוב שהתחבורה אליו וממנו אינה סדירה.
מאחר והמכונית שלי בדיוק בתיקונים, ועתידה לצאת מהמוסך רק בעוד יומיים, קבעתי שניפגש באותו יום. 
לאותה נסיעה ביקשה להצטרף עוד בת משפחה, שאינה ממונעת, והתאריך שקבעתי לגמרי לא התאים לה.
בעלי שמע את השיחה, והציע לי שאקח את ריכבו.
ואני מכירה את הנושא... מכירה היטב... שאלתי חזור ושאול אם הוא בטוח. אם הוא יודע בבירור שאכן אין ספק שלא יהיה זקוק למכוניתו באותו יום, שמספיק לו לגמרי שאקפיץ אותו בבוקר ואאסוף אותו בסוף היום. כי אם הוא בטוח עכשיו אני קובעת...
הוא ענה, שאחרי הכל מדובר בתחילת השבוע הזה, ממש אוטוטו, וברור לו לגמרי שהוא יכול להסתדר ללא הרכב שלו.
אז קבעתי. זה היה כרוך בעוד סידור עם עוד מישהו, לא אלאה אתכם, ואחרי מספר שיחות טלפון הכל היה מסודר.
ואז...
לאחר בערך שעתיים, בעלי מבשר לי שבעצם הוא חייב להיות אצל הילד באותו יום.
מה זה חייב... 
לא מדובר במשהו מציל חיים. מדובר במשהו שניתן היה לדעת לפני כן.
משהו שאפשר לדחות ביום יומיים. אפילו בשבוע, לדעתי.
לילד יש אימא מתפקדת שיכולה להיות שם במקומו, אבל הוא חושב שאסור לדחות שום דבר כזה ולא חשוב מתי מודיעים לו שמתקיים, והאימא עסוקה. אסור להפריע לה בזוטות.
 
כמובן שאוכל לשכור רכב. כמובן שאוכל, תמורת תשלום כלשהו, לסדר את הדברים,
כמובן שאוכל לבלוע גם את הצפרדע הזו. זה לא העניין הטכני.
זו הגישה, החשיבה, החשיבות שיש למילה שלי, לתוכניות שלי, לי... 
אני כל כך כל כך כועסת.
 
אני חושבת שתשובה של כמה אין הצדקה לכעס הזה עשויה לשמח אותי...
לצפיה ב-'מגיע לך!!'
מגיע לך!!
25/12/2016 | 14:01
14
321
את יודעת שזה מה שקורה, שכל פיפס של הילד ברגע האחרון עלול לחרב לך את התוכניות... אז למה את בונה על בן הזוג ו/או רכבו בכלל?!
 
מגיע לך!
גם אני חוויתי את החוויה הזו לא מעט. יותר מצחיק - הזוגי היה לוקח את האוטו שלי ומשאיר לי את שלו מסיבות שונות, הבת שלו היתה מגלה שהאוטו שלו נשאר בבית, כי יש לי לו"ז גמיש, ופתאום היתה "חייבת" את האוטו. כבר כמעט שנה שאני לא בונה על האוטו שלו בשום מצב, גם כשזה הכי הגיוני. אני את הלקח שלי למדתי. ואת?
לצפיה ב-'עכשיו כן. '
עכשיו כן.
26/12/2016 | 14:13
13
243
כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות בכדי שבאמת אבין...
והפסקתי לכעוס.
לצפיה ב-'לכעוס זה בסדר'
לכעוס זה בסדר
26/12/2016 | 18:25
12
214
כי זו באמת התנהלות לא נכונה.
זה לא פייר כלפייך וזה מעביר מסר לילד שהכל חג סביבו ושאין צורך להתחשב באחרים.
בגיל כזה (15?) הוא בהחלט מספיק גדול ובוגר כדי להתחיל ולהבין שגם מבוגרים הם בני אדם, וגם להם יש תכניות שצריך להתחשב בהם, ושלא תמיד מקבלים את מה שרוצים.
ואכן הוריו הם שלו שאמורים ללמד אותו את השיעור החשוב הזה.
הבעיה היא שלפעמים הורים, ובעיקר הורים של ילדים גרושים, ובעיקר אבות, לפעמים מתקשים לחנך את ילדיהם ובכך להכין אותם לעולם האמיתי.
לצפיה ב-'יש משהו שמפריע לי בתגובה '
יש משהו שמפריע לי בתגובה
26/12/2016 | 20:16
11
224
יש משהו לא תקין בזוגיות שבה זה 'בסדר' לזלזל בבת/בן הזוג בגלל לאותו הורה גרוש יש קושי לחנך את ילדיו.
אז נכון שהורות באה קודם, אבל איפה האחריות שלך, כבת זוג, כלפי עצמך, בתוך זוגיות בה מתייחסים אליך כך?
ללי
לצפיה ב-'תסבירי...'
תסבירי...
26/12/2016 | 22:53
4
54
לצפיה ב-'אני אסביר'
אני אסביר
26/12/2016 | 23:14
3
185
קחי את זה למקום אחר, לא הקשר שלו עם הילדים שלו, אולי מקום העבודה. נניח שבאופן שיטתי בן זוגך היה עושה משהו שפוגע בך. נניח גם שמוסכם שמה שהוא עושה לא בסדר, פוגע, ולא לעניין, גם אז זה היה בסדר לא לצפות ממנו להתנהג אחרת?
אני מנסה להגיד שאם האופן בו בן זוגך מתנהג לא ראוי, זה שההתנהגות הזו קשורה לקושי שלו לחנך את ילדיו לא הופך את זה לתקין או לגיטימי. 
 
זה לא שאצלי זה אחרת, הזוגי גם הוא מבטל אותי בשניה אם זה קשור לבן שלו, זה לא בסדר, אני מתעמתת, לפעמים הוא מצליח להשחיל לי גול אבל לעיתים יותר קרובות הוא נשאר עם ה.... ביד כי אני הפסקתי 'להבין'.
 
בדוגמא שלמעלה הייתי משאירה לו לשכור מכונית ו/או לסוע מת"א לבאר שבע במונית, ו/או לדאוג שדן ימציאו קו חדש שיסיע את כולם לאן שרק צריך - הילד צריך הקפצה לא הגיונית, שהוא ישלם, למה היא?
 
לדעתי צריך שניים לטנגו, גם בסיטואציה של לחרבן על הראש של אחד מבני הזוג. אני למשל יודעת בפירוש ששנים איפשרתי את הסיטואציה, בעיקר בגלל הצורך שלי להיות 'בסדר' (מישהו אמר התקרבנות?).
 
ללי
לצפיה ב-'נכון... צריכים שניים לטנגו... ואחת מהשניים הללו '
נכון... צריכים שניים לטנגו... ואחת מהשניים הללו
27/12/2016 | 09:29
1
183
רוקדת טנגו כי היא לא רוצה פיצוץ...
היא יודעת לאילו מימדים לא פרופורציונלים יכול להגיע פיצוץ שכזה,
כי האיש הרי נושא את דגל האבא הנהדר. ותחת הדגל הזה, המלחמות שלו הינן מלחמות קודש... סוג של ג'יהאד פרטי משלו... 
ומלחמה כזו, עם כל הקורבן הענק שהיא לוקחת (רעידת אדמה בבית עם בת הזוג) היא אחלה הוכחה, הכי הוכחה שאפשר, שהוא אבא נהדר... וכל "פשעי העבר" שלו בטלים בשישים (עזיבת הבית, פירוק המשפחה ועוד כאלו ודומים להם).
 
וזה מכעיס, איך לא... חשבתי שאולי מישהו יגיד לי שכעסתי סתם. 
אומרת לעצמי שאני לא כועסת, שוב ושוב כי ככה זה וזהו ומתרגלת נשימות כבר יומיים (ארבע פנימה ואחת עשרה החוצה).
וזו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה. 
 
 
לצפיה ב-'ועוד משהו... אי אפשר להשוות את זה למשהו כמו עבודה, כי אז '
ועוד משהו... אי אפשר להשוות את זה למשהו כמו עבודה, כי אז
27/12/2016 | 09:39
147
זה מקלף את הילת ההוד וההדר שהאיש מייחס לאבהות, ומותיר סתם מישהו שדואג רק לעניינים של עצמו.
בתכלס, כשבאמת באמת חושבים על התופעה הזו שלו, זה גרעין המאבק שלי, בנושאים שההילה הזו עוטפת. 
לצפיה ב-'אני עם האנונימית - ילדים לא שווים לעבודה'
אני עם האנונימית - ילדים לא שווים לעבודה
27/12/2016 | 13:02
133
ברור שזה מכעיס, וברור שזה לא פייר, ואפילו לא נכון חינוכית (לדעתי)
אבל כשהורה מספר לעצמו שכך הוא חייב לנהוג, כי "הילדים סבלו מספיק", "הם מוסתים נגדי, אני חייב להראות להם שגם לי אכפת", "לא אשמתם שהתגרשנו", "עדיין קשה להם להכיל את המצב" או כל סיפור אחר שכזה, אין לך הרבה מה לעשות.
בטח לא כשמדובר בילד בגיל ההתבגרות, שממילא אחד מתפקידיו בגיל הזה הוא לנסות לסובב את ההורים שלו סביב האצבע הקטנה בכל דרך אפשרית.
 
אני לא חושבת שמדובר בהתקרבנות, אלא בויתור מראש על ריבים מסויימים כדי לשמור על שלום בית. אני באופן אישי מנסה כמה שפחות לריב בכל מה שקשור לילדים שלו, כי זה לא יוביל לעולם לשום מקום טוב (אבל היי, אני אלופה בלעשות לו פרצופים )
לצפיה ב-'כתוצאה מהמשהו הלא תקין הזה כעסתי. רק שפרקי ב' '
כתוצאה מהמשהו הלא תקין הזה כעסתי. רק שפרקי ב'
26/12/2016 | 23:14
5
197
משובצים באי תקינויות דומות... 
ואולי באמת ההתנהלות הנכונה היא לא ללחוץ על הנקודות האלו שמעוררות את האי תקינויות...
כמו, לדוגמה, להבין שחלק מהתכנונים איתו לא יצא לפועל, ולא לכעוס, כי פשוט חבל על האנרגיות, כי כשבחרתי להיות זוגתו, היה לזה תג מחיר . ואי אפשר לשנות את זה.
עובדה.
לצפיה ב-'אההה'
אההה
26/12/2016 | 23:18
4
145
'תג מחיר' ללחיות עם גרוש זה לחיות עם שותפים כבדים על ההכנסות, להשתתף בלגדל ילדים שאינם שלך ועוד ועוד. לתת לאקסית ולילדים לזלזל בך זה לא 'תג מחיר'.
אני מבדילה ככה: מה שאני נותנת לשלי, אני נותנת לשלו. אם אני מסוגלת להגיד לשלי לא, אין לי, קשה לי, לא מתאים לי - אז גם לשלו.
 
ללי
לצפיה ב-'אני חושבת שזו הבחנה שגוייה...'
אני חושבת שזו הבחנה שגוייה...
27/12/2016 | 08:11
125
בן זוגך ואת אנשים נפרדים, עם מערכת שיקולים, גישה,דעות
והחלטות שונות.
אם את נותנת / לא נותנת לילדייך - זה לא בהכרח מחייב את בן זוגך.
 
את יכולה לבחור בין לריב עם בן זוגך על שהוא מזלזל בך,
או - כמו שהשואלת אומרת - לא לראות בזה דוקא זלזול אלא
נקודת חולשה של בן הזוג ולפעול בהתאם.
 
במקביל את יכולה לנסות "לחנך" את בן זוגך, שזה דבר נפרד,
ולא בהכרח שגוי.
לצפיה ב-'בענייני נתינות משמעותיות - אני נותנת רק לשלי והוא רק לשלו. '
בענייני נתינות משמעותיות - אני נותנת רק לשלי והוא רק לשלו.
27/12/2016 | 09:54
2
125
נתינות משמעותיות - הכוונה לסכומי כסף גדולים, השקעות זמן גדולות וכאלו.
מבחינה כלכלית מצבי טוב יותר. כל נתינה משמעותית לילדיו תקטין את הנתינה לילדיי.
לא שואפת לשיוויון בין ילדיי וילדיו, לדעתי שאיפה כזו אינה הוגנת לילדיי.
מכיוון שמלכתחילה הפרדנו חשבונות, הוא לא יכול לתת יותר ממה שיש לו. זהו. מבחינת השקעות זמן - לשיקולו. רק שיודיע מראש, אם מתאפשר.
 
כמובן שבנושאי מתנות לאירועים, חגים וימי הולדת אנחנו מביאים במשותף מתנות מכובדות. לא לזה אני מתכוונת.
אבל, אם צריך לבוא לגור אצל מישהו שבוע בכדי לשמור על נכדים, למשל, אני אבוא לילדיי, לא לילדיו. אם צריכים תיקון גדול למכונית, למשל, אני אעזור לילדיי.
הוא יעזור לילדיו, בלעדיי.
לצפיה ב-'ornme1 את צודקת, גם אני נוהגת כמוך'
ornme1 את צודקת, גם אני נוהגת כמוך
27/12/2016 | 22:28
1
98
לא כתבתי נכון. 
תג מחיר מבחינתי זה שהוא היה צריך לשלם מזונות גבוהים ולכן לא יכולנו לטוס לחול יותר פעמים (סתם דוגמא).
באשר לנתינה, ברור שאני נותנת לשלי והוא נותן לשלו, וברור גם שיש לנו יכולות שונות לעזור לילדים שלנו, כל אחד בנפרד.
התכוונתי לכך שאם אני יכולה לאסוף את הבת מהלימודים כי יורד גשם, אני יכולה גם לאסוף את הבן שלו. אם לא מתאים לי להקפיץ לרמת השרון מת"א את הילדים שלי, אז גם לא מתאים להקפיץ את שלו. כולנו עושים המון למען ילדינו אבל יש הבדל בין לעשות למען ילדים לבין להיות מנוהל ע"י בני נוער ואקסיות. לדעתי זה סוג של מלחמת כוחות ואני מרגישה שאם הזוגי רוצה להשתתף, זכותו המלאה, כל עוד הוא לא עושה את זה על חשבון המחוייבות שלו אלי.
גם אצלינו זו מלחמה שאינה נגמרת (הבן שלו כבר בן 27 מעט) ואני רק אומרת שכל אחת מאיתנו בוחרת איך להתמודד, אחת לא משתפת פעולה, אחרת עושה פרצופים ועוד אחת חוזרת ומזכירה לעצמה שמיותר לכעוס.
 
ללי
לצפיה ב-'זה כל כך נכון, כל אחת מאיתנו מתמודדת. בעצם זה '
זה כל כך נכון, כל אחת מאיתנו מתמודדת. בעצם זה
27/12/2016 | 23:19
87
די טבעי, כי כשמגיעים לפרק ב' יש לבני הזוג שלנו ולנו התחייבויות קודמות, לילדים שלנו.
הגדרת ההתחייבויות שונה, וכאן מתחילות בעיות.
לצפיה ב-'חושבת קצת אחרת מהרוב'
חושבת קצת אחרת מהרוב
27/12/2016 | 13:31
11
204
אבל לפני שאני עונה יש משהו חשוב שלא הבנתי: את כותבת שהילד גר מרחק שעה וחצי נסיעה מכם, ומצד שני שהוא נמצא אצלכם כמה פעמים בשבוע. את יכולה להסביר איך זה עובד? הוא נוסע וחוזר באותו היום? 3 שעות כל פעם? או שהוא נשאר לישון? ואז מתי הוא יוצא מהבית בבוקר כדי להגיע בזמן לבי"ס? האבא מסיע אותו או שהוא נוסע לבד?
לצפיה ב-'זה עובד כמו כל השאר... הסעות מטורפות. רק אבא שלו, כמובן, '
זה עובד כמו כל השאר... הסעות מטורפות. רק אבא שלו, כמובן,
27/12/2016 | 15:39
10
217
כי אימא של הילד לא חושבת שזה חכם במיוחד (אני איתה אבל לא אומרת כלום)... לאחרונה הילד מנצל את שירותי הרכבת, אבל רק חלקית, לצד אחד.
ויש ימים שנשאר לישון, ואז השכמה (שוב, מטורפת, כי מתחיל בשמונה ללמוד) ונסיעה. ויש ימים שבמקום לבוא לכאן נוסעים אליו, אוכלים בחוץ, משלבים מסע קניות קטן (מזל שהילד לא לעומק בעניין קניות). 
כשהיה קטן זה היה קצת שונה, אבל אז הכל היה רק הסעות, בלי רכבת. של אבא, איך לא. רק אבא.
ואני באמת לא מדברת בכלל על אילוצי הזמנים שה"סידור" הזה כופה.
וגם לא מדברת על ההתארגנויות. 
 
לצפיה ב-'נשמע שהאבא לקח החלטה'
נשמע שהאבא לקח החלטה
27/12/2016 | 22:15
4
165
שהוא יהיה בחיי הילד כמו אבא שגר קרוב ולא כמו אבא שגר רחוק. אני יכולה להבין את זה, וגם לכבד את זה. זו החלטה מאוד קשה לביצוע, ובעקבות כך הקושי זולג גם אל סביבתו הקרובה (כלומר אלייך)
בסוגייה הזוגית ביניכם, נשמע לי חשוב בעיקר שתכירו אחד בקושי של השני.
שאת תכירי ברצון שלו להיות באמת נוכח ומעורב בחיי הילד, זו החלטה קשה ואמיצה.
שהוא יכיר בזה שבעצם הוא לוקח את ההחלטה הזו במידה מסויימת גם עבורך, כי היא משפיעה עלייך. שיכיר בקושי הזה שמוטל עליך לא מבחירתך אלא מבחירתו.
ורק אחרי שההכרה כל אחד בקשייו של השני תהיה מלאה (זה עשוי לקחת זמן ויותר משיחה אחת), אולי תוכלו לנסות למצוא הבנות ופתרונות.
 
לא פשוט בכלל
אני ממש מבינה את שניכם.
לצפיה ב-'נכון, הוא לקח החלטה, וזה היה המצב מתחילת הקשר שלנו,'
נכון, הוא לקח החלטה, וזה היה המצב מתחילת הקשר שלנו,
28/12/2016 | 08:37
3
177
ומעולם לא חשבתי לנסות לשנות.
כשהכרתי אותו, הילד היה קטנטן והמסירות הזו שלו לילד מצאה חן בעיני מאוד. יש מצב שדווקא התכונה הזו שלו גרמה לי לרצות להיות חלק מחייו...
וגם היום, עם כל הטירוף בנסיעות האלו, זה חלק מהחיים שלנו. מתארת לעצמי שכאשר הילד ייתגייס, יהיו המון נסיעות לצבא, לא משנה היכן ישרת (אבא יגיע לביקורים תחת אש... בקווים...).
אבל... ואולי דווקא לאור כל הקשיים היומיומיים... אלו הם סדרי העדיפויות? הרי אני קרובה ומבינה וגמישה ומקבלת אז אפשר להבטיח לי הבטחה (ביוזמתו, אפילו לא ביקשתי) ובמחי יד להפר, כאילו כלום?
 
(והתשובה היא: כן, אפשר. עובדה. )
 
לצפיה ב-'האלטרנטיבה שלך היא לא להיות קרובה ומבינה וגמישה'
האלטרנטיבה שלך היא לא להיות קרובה ומבינה וגמישה
31/12/2016 | 02:09
2
112
ואז להפרד ממנו. 
כל הכבוד לאבא הזה ששם את הילדים שלו במרכז. כן, גם אם זה פוגע בך. סדרי העדיפויות שלו ברורים ונכונים.ואת בתור אמא (שהבנים הבוגרים גרו בעיקר אצלה או לפחות 50%?) אמורה להבין זאת. 
סדרי העדיפויות לא מתאימים לך? תפרדי ממנו. הוא צריך וימשיך להיות מסור לילדיו, גם אם הם בחטיבה ושומו שמיים, אפילו בתיכון. 
לצפיה ב-'אבל... לא זה היה הנושא... הבנת הנקרא, אולי? '
אבל... לא זה היה הנושא... הבנת הנקרא, אולי?
31/12/2016 | 15:39
1
27
לצפיה ב-'הנושא שלך עצמך היה "סדרי עדיפויות"'
הנושא שלך עצמך היה "סדרי עדיפויות"
05/01/2017 | 04:26
52
ועל כך עניתי. הילדים תמיד יבואו לפנייך, וכך צריך להיות. 
לצפיה ב-'אז תציעי לו לעבור לגור'
אז תציעי לו לעבור לגור
05/01/2017 | 04:29
4
72
קרוב לבן. יקל על כולם. 
לצפיה ב-'נו, באמת... החיים קצת יותר מורכבים מזה... '
נו, באמת... החיים קצת יותר מורכבים מזה...
05/01/2017 | 09:27
3
15
לצפיה ב-'כי לך לא נוח?'
כי לך לא נוח?
05/01/2017 | 20:01
2
67
בעלך עושה הרבה מאוד כדי להמשיך להיות בקשר רציף עם הילד. כך צריך. ואת, שהילדים שלך היו כנראה איתך כל הזמן, במקום להבין אותו ולהקל עליו בכך שלא תפרצפי לו, את עושה לו את המוות ולועגת לו - 
"רוקדת טנגו כי היא לא רוצה פיצוץ...
היא יודעת לאילו מימדים לא פרופורציונלים יכול להגיע פיצוץ שכזה,
כי האיש הרי נושא את דגל האבא הנהדר. ותחת הדגל הזה, המלחמות שלו הינן מלחמות קודש... סוג של ג'יהאד פרטי משלו... "

המלחמה שלו אכן מלחמת קודש, להיות עם הילדים שלו. מי את שתפריעי או תתלונני או תלעגי לו ותדברי איתו על פרופורציות?! אלו הילדים שלו!! אם את עושה תחרות איתם, את תמיד תהיי בסדר עדיפות נמוך יותר. בדיוק כפי שהילדים שלך באים לפניו. הפתרון הוא לא לנסות להכנס איתם לתחרות. 
לצפיה ב-'תקראי שוב, תחשבי, ואולי תצליחי לראות שהתגובה שלך '
תקראי שוב, תחשבי, ואולי תצליחי לראות שהתגובה שלך
06/01/2017 | 13:33
1
69
לא עניינית, הציטטות לא מובאות בהקשר נכון, ובכללי - המגמה היא התלהמות.
אין לי כוונה להמשיך עם זה.
 
לצפיה ב-'התגובה שלי עניינית והכל מובא בהקשר הנכון'
התגובה שלי עניינית והכל מובא בהקשר הנכון
06/01/2017 | 22:54
58
זה פשוט לא נעים לך לשמוע, כי בעיני עצמך את 100% כמובן. 
בעיני את רחוק מאוד מזה. מי שיש לה בעיות שהבעל עושה מאמצים כדי להיות נוכח כמה שיותר בחיי ילדיו (גם כשהם בחטיבה! לא רק פצפונים! וכבר מתלוננת שבצבא ירצה לנסוע לבקר בבסיס!), הרי שהיא ממש לא בסדר. 
בואי אשאל אותך עוד שאלה, קטנה כזו: הגיעה אלייך משפחה מחו"ל והם נמצאים במקום ללא תחבורה ציבורית נוחה, ומצטרפת לפגישה גם קרובת משפחה אחרת לא ממונעת. איך זה שאת קובעת את הפגישה *דווקא* כשהאוטו במוסך? ("
מאחר והמכונית שלי בדיוק בתיקונים, ועתידה לצאת מהמוסך רק בעוד יומיים, קבעתי שניפגש באותו יום"). ו"במקרה" בעלך החביב שומע את השיחה ומציע מיוזמתו את האוטו? ושעתיים אחרי זה פתאום מסתבר שלבן יש איזה אירוע מספיק חשוב שהבעל רוצה להיות בו?
 
כשמשהו נשמע כל כך לא הגיוני (שאת קובעת להפגש בדיוק ביומיים בהם האוטו שלך במוסך), כנראה שיש דברים בגו. כנראה עשית לו איזה מבחן כלשהו, על מנת שיכשל בו. לא אתפלא אם איכשהו ידעת על האירוע הזה (אולי הילד אמר לך בהזדמנות, או שאת זכרת ובעלך שכחת, או שגילית איזה משהו כתוב בתיק של הילד לגבי האירוע). 
 
ונניח לא ידעת על האירוע של הילד; את טוענת שדיברת  בטלפון וקבעת להיפגש ובעלך שמע במקרה והציע את האוטו. איך חשבת להיפגש?? לשכור אוטו? אז למה כשבעלך הציע את האוטו רק אז קבעת? ולמה זה היה "כרוך בעוד סידור עם עוד מישהו, לא אלאה אתכם, ואחרי מספר שיחות טלפון הכל היה מסודר."
הרי לטענתך לא היה לך אוטו, ולא ביקשת מבעלך את האוטו שלו. הוא הציע כששמע אותך קובעת את הפגישה. מדוע כשהוא מציע את האוטו שלו (במקום שתשכרי אוטו) פתאום יש עוד סידורים ועוד מספר שיחות טלפון כדי לסדר הכל? 
 
הסיפור שלך לא הגיוני בעליל, ומראה שאת נחש לא קטן. 
 


לצפיה ב-'התקפי בכי וחוסר שקט אצל ילדים'
התקפי בכי וחוסר שקט אצל ילדים
25/12/2016 | 22:02
3
512
חג אורים שמח!
 
הבן שלי בן שנתיים ושבעה חודשים.
בתקופה האחרונה הילד נכנס להתקפי בכי נוראיים שלא היו בעבר. אחרי ההתקפים האלה לוקח לו המון זמן להירגע.
להתקפי הבכי האלה יש ארבע טריגרים עיקריים. הטריגר הראשון זה כשצריך להוריד בגדים כמו למשל כשחוזרים הביתה מאיפשהו וצריך להחליף בגדים. הטרגיר השני גם קשור בבגדים רק בצורה הפוכה כלומר כשצריך להתלבש למשל לפני שהולכים למשפחתון. הטריגר השלישי כשצריך ללכת לאנשהו שזה לא המשפחתון שהוא הולך אליו אלא למשל לחברה שלי וכו' והטריגר הרביעי זה כשצריך לעשות אמבטיה.
התקפי הבכי האלה לא נגמרים עד שהילד לא יקבל את מבוקשו למשל לא להחליף בגדים אחרי שחוזרים הביתה. אם הלד לא מקבל את מבוקשו התקפי הבכי מחמירים והוא ממש נכנס להיסטריה עם צעקות וצרחות מצידו. הוא בוכה ובועט ורוקע ברגלייים עד שהוא פשוט לא מתעייף.
נסיונות להסיח את דעתו לא עוזרים.
 
יש לי שתי שאלות. השאלה הראשונה זה איך מגיבים להתנהגות כזאת?
 
לשאלה השניה יש סיפור רקע קטן. לא מזמן אני לקחתי את הילד שלי ועזבתי את אבא שלו ואת הבית.
מבחינת הזמנים התקופה שבה עזבתי את האקס זה פחות או יותר מתאים לתקופה שהתקפי הבכי האלה צצו. אולי גם בעבר היו התקפי בכי אבל בטח לא בעוצמות כאלה.
הילד רואה את אבא שלו על בסיס יומיומי. אני והאקס נמצאים ביחסים יחסית טובים ואנחנו בטח שלא מסיתים את הילד זה נגד זה.
אז השאלה השניה שלי זה בעצם האם יתכן שהפרידה שלי ושל אבא שלו השפיע עד כד כך על הילד?
ואם כן מה אפשר לעשות במצב כזה. איך אפשר לעזור לו (לבן שלי) להתגבר על המצב הזה?
 
תודה מראש לכל מי שיענה
לצפיה ב-'כתבת "סיפור רקע קטן"'
כתבת "סיפור רקע קטן"
26/12/2016 | 10:50
249
אבל הסיפור לא נשמע לי קטן בכלל, הוא נשמע לי גדול מאוד, בטח לילדון כל כך קטן
אני חושבת שהילד צריך הרבה תמיכה והכלה בתקופה הזו, והבנה של שניכם ההורים שלו, שזה שהוא לא יכול עדיין לבטא במילים את המצוקה שלו לא אומר שהיא לא קיימת. ובעיקר הבנה שזה סיפר ענק בשבילו, לא קטן.
 
ברמה הפרקטית - הייתי מפחיתה חיכוכים. להפחית למינימום החלפות בגדים, למשל אחרי המקלחת בערב להלביש כבר את הבגדים של הגן (הוא לא מתלכלך כשהוא יישן ), למשל אם לא חייבים להחליף בגדים כשמגיעים הביתה אז לא להחליף.
לנסות לתת לו לבחור מה שאפשר (אתה מעדיף את החולצה הכחולה או הירוקה?)
להכין מראש עד כמה שאפשר (כשנגיע הביתה נחליף את הגרביים הן רטובות. ולחזור על המשפט הזה כמה פעמים)
וכשאין ברירה - להכריח באהבה ולא בעצבים. למשל, לקחת אותו על הידיים למקלחת, בלי לצעוק עליו, להגיד ברוגע "אני רואה שאתה לא רוצה להתקלח עכשיו, אבל חייבים" ופשוט להכניס אותו למקלחת.
 
תהיי סבלנית, הוא עובר משבר, וזה יעבור לו עם תמיכה ואהבה מחד וגבולות ברורים מאידך.
 
לצפיה ב-'אז ראשית - מצטרפת למירי '
אז ראשית - מצטרפת למירי
27/12/2016 | 08:37
186
לגבי הסיפור הקטן. כן ! ילד בגיל של הבן שלך חווה באופן
קשה מאוד פרידה, לא משנה עד כמה "רכה" היא תהיה. הוא
לא מודע, בגילו, לנסיבות, להסברים וכו' - הוא חווה את הקושי
באופן עוצמתי מאוד דבר המחייב טיפול ומייד.
באופן נקודתי הייתי מנסה להימנע מלקחת את הילד למקומות
שהוא לא חייב להגיע - כמו לחברה שלך. מהנסיבות המתוארות
אני יכולה לתאר שכשאת איתה, את פחות רואה את הילד, והוא
בתקופה שצריך שיראו אותו. אז תנסי לגייס את כל העזרה והתמיכה
והסיוע שאת יכולה ותהיי יותר עם הילד. אם האבא היה מעורב בעבר
בקשר עם הילד - תזמני להם את מירב האפשרויות גם היום.
בנוסף - תיידעי את המשפחתון על המצב, כדי שיתמכו בו.
נקודה נוספת - לגבי הבגדים - ייתכן ולילד שלך יש רגישות בויסות תחושתי,
דבר הגורם לו לתחושה מאוד לא נעימה במגע עם בגדים.
בכל מקרה - נדרשת ממך רגישות ותמיכה מלאה בילד במשבר שהוא חווה.
 
אבל ראשון וראשונה - טיפול ריגשי ומייד !
 
לצפיה ב-'לא יודעת אם זה קשור לעניין שעזבת את הבית.'
לא יודעת אם זה קשור לעניין שעזבת את הבית.
29/12/2016 | 17:03
150
בגדול מה שאת מתארת תואם גיל. שמעת על גיל שנתיים הנורא? אז זה זה...
לצפיה ב-'בעיות עם הילד.....'
בעיות עם הילד.....
26/12/2016 | 17:43
2
263
ערב טוב. זאת הפעם הראשונה שלי שאני כותבת באיזשהו פורום. מאוד מקווה שהשישועה אולי תגיע מכאן. אני גרושה בת 29. עובדת בעבודה פקידותית רגילה בערך לפי הלוז הסטנדרטי. חמישה ימים בשבוע (א'-ה') מתשע בבוקר עד שש בערב. מהאקס שלי אני נפרדתי לפני כשנתיים. מהנישואים שלנו יש לנו בן משותף. הילד בעוד חודש יהיה כבר בן 5. כרגע הוא הולך לגן ושנה הבאה זה כבר גן חובה. האקס בדרך כלל לוקח את הילד אליו כל סוף שבוע מיום חמישי עד שבת.
 
אני והאקס שלי נפרדנו למרות שמאוד אהבתי אותי (אני עזבתי אותו). הסיבה העיקרית לפרידה הייתה שהוא בגד בי יותר מפעם אחת. הוא יכל להיעלם מהבית ולא לחזור במשך שבועות.בנוסף לזה הוא היה מרים עלי ידיים. לצערי הילד ראה את הדברים האלה והוא חי עם אבא שנעלם וחוזר ואז יש ריב בין האבא לאמא ואז האבא מרים ידיים על האמא. לאחרונה אני שמתי לב שהילד שלי מפגין חוסר כבוד טוטאלי כלפי נשים. מדובר על כל המין הנשי כלומר גם נשים מבוגרות וגם בחורות צעירות וכו'. החוסר כבוד של הילד כלפי המין הנשי מתבטא בכך שאין לו שום בעיה להרים יד על אישה או בחורה. לא פעם תפסתי אותו יורק על נשים ובחורות. הוא גם מקלל נשים ובחורות די בחופשיות. כמובן שמדובר לא רק בנשים ובחורות אלא גם בנערות וילדות כלומר כל המין הנשי. הוא יכול אפילו להרביץ לילדה שרק לפני חצי שעה הוא שיחק איתה בכיף.
 
היחס הנוראי הזה מגיע גם אלי כשאני לא עושה מה שהוא רוצה. אם אני לא קונה לו מה שהוא רוצה הוא יכול לירוק עלי ואם אני לא עושה משהו שהוא רוצה שאני אעשה אני אזכה בקללות. מהצד שלי אני ניסיתי כבר הכל גם בטוב וגם ברע. ניסיתי לדבר איתו בטוב ולהסביר לו  שבנות הן המין החלש וצריך לכבד אותן ולהגן עליהן וניסיתי גם ברע כלומר עונשים חמורים מאוד. לצערי השיחות והעונשים עוזרים רק ליומיים שלושה. אחר כך הכל מתחיל מחדש. אבא שלו שלוקח אותו אליו כל סוף שבוע לא טורח לחנך אותו. לפחות כשהיינו ביחד אף פעם לא ראיתי את אבא שלו מחנך אותו וגם עכשיו אני לא שמה לב לזה.
 
מאוד מקווה לאיזשהם תובנות ממכם כי אני די אבודה. אולי מישהו התמודד עם משהו כזה ויכול לשתף אותי בניסיון שלו.
 
לצפיה ב-'טיפול מידי!!'
טיפול מידי!!
26/12/2016 | 18:34
149
יש טיפולים מוזלים בקופת חולים, אבל עוד לפני כן הייתי מבקשת פגישה עם הפסיכולוגית בשירות הפסיכולוגי האחראי על הגן של הילד. אבל דחוף.
 
על-מנת שתביני כמה דחוף הנושא, אני מציגה בפנייך מצב קיצוני - תארי לך שחלילה הילד יאבד שליטה ויכה ילדה בת-גילו, עד כדי נזק פיזי. איך תרגישי אז?
 
כבר הסברתי כמה זה דחוף?!
לצפיה ב-'"בנות הן המין החלש..." זה משפט נורא ואיום...'
"בנות הן המין החלש..." זה משפט נורא ואיום...
27/12/2016 | 05:44
140
כאשר יש אמא שזה מה שהיא חושבת ומקרינה, ממש לא פלא שהגבר הקטן שלה מתנהג כמו שהוא מתנהג... 
אני חושבת שבלי קשר לטיפול של הילד, את עצמך צריכה טיפול כלשהו שיעזור לך לשנות את הגישה הזאת.
ומה שהכי מצחיק זה שאת בכלל לא חלשה - את עצמך קמת ועזבת מערכת יחסים רעה ואלימה ואת מחזיקה את עצמך ואת הילד שלך עם כל הקושי.
 
לצפיה ב-'איך גורמים לילדון להקשיב לבן זוגי?'
איך גורמים לילדון להקשיב לבן זוגי?
23/12/2016 | 18:21
9
617
שבת שלום!
 
אני והאקס שלי התגרשנו כשהילדון שלי היה בסך הכול בן שנתיים. מאז עברה יותר משנה והילדון שלי בן שלוש וקצת. בגלל שהאקס בחר לנתק כול קשר עם הבן שלו הילדון לא זוכר את אבא שלו ולא נזכר בו בכלל. 
מהר מאוד אחרי הגירושים הכרתי את בן זוגי הנוכחי ולפני חצי שנה אני והילדון עברו לגור ביחד עם האיש החדש בחיי שהוא איש נדיר שקיבל את הבן שלי כאילו היה בנו ולקח על עצמו להיות אבא לילד שלי במלוא מובן המילה. 
הילדון שלי קורא לבן זוגי בשמו הפרטי ולא אבא ומבחינתנו זה בסדר כי לא משנה כמה האבא הביולוגי דפוק עדיים אבא יש רק אחד.
 
בהשוואה לפוסטים אחרים שקראתי פה אין לנו איזשהו סיפור מיוחד וקורע לב. הבעיה שלנו היא בזה שהילדון שלי הוא ילד מאוד לא ממושמע באופן כללי והוא בקושי מקשיב לנו. לגרום לו לעשות משהו שאנחנו רוצים שהוא יעשה זה משימה מאוד קשה.  הוא עושה מה שבראש שלו ושום הסברים או שכנועים או בקשות לא עוזרים.
הילד פשוט נכנס לאיזושהי "פוזה" ולא מוכן לזוז ממנה ולא משנה מה. לצערי לרוב הדרך היחידה להשיג התנהגות רצויה מהילד זה רק דרך ענישה. ואננו מנסים תמיד קודם בטוב אבל זה לא הולך.
לי הוא מקשיב לפעמים ולפעמים כן עושה מה שאני אומרת לו. ממש לא תמיד אבל פה ושם אני זוכה ברגעי חסד ממנו. לעומת זאת לבן זוגי החדש הוא אף פעם לא מקשיב ואף פעם לא עושה מה שהוא אומר לו.
 
מה שמוזר זה שהקשר ביניהם טוב אפילו טוב מאוד. ולמרות שהקשר שלהם הוא כמו של אבא וילד עדיין הילדון אף פעם לא מקשיב לו למרות שלי כאמור לפעמים הוא כן מקשיב.
גם אני וגם בן זוגי עובדים שעות מאוד ארוכות ולפעמים גם בסופי שבוע. מי שתמיד נמצא עם הילדון כשאנחנו בעבודה (והגן נגמר) זאת סבתא שלו כלומר אמא שלי.
בן זוגי חושב שכל הבעיות במשמעת הלקויה  של הילד נובעות מכך שהוא מבלה כל כך הרבה זמן עם אמא שלי. הוא חושב שאצל הסבתא לילד אין גבולות ומרשים לו הכול. הוא בטוח שכל הבעיות שקשורות בחינוך של הילד ובכך שהוא לא ממושמע ולא מקשיב לנו נובעות משם. הוא חושב שהיות והוא משמש אבא לילד הזה אמור להיות לו SAY בנושא. לעומת זאת אמא שלי שרואה בו רק בן זוג שלי ובטח לא הורה לילד לא ממש מקשיבה לו.
אמא שלי לא מסכימה שהילד מפונק מעל הממוצע. למרות כל השיחות שלנו איתה היא ממשיכה לפנק את הילד בדיוק כמו שהיא פינקה אותו עד עכשיו. למילים שלנו אין משמעות עבורה. 
הקטע המוזר שאם כבר הילדון פחות או יותר מקשיב למישהו אז זה לאמא שלי. לה הוא מקשיב הכי הרבה מכל המבוגרים הסובבים אותו (כולל הגננת וכו'). גם איתה הוא לא מקשיב לה תמיד ולא תמיד הוא עושה את מה שהיא מבקשת אבל בהשוואה אלי ובהשוואה לבן זוגי הילד שומע לה הרבה יותר.
אשמח לשמוע מה הדבר הכי טוב לעשות בסיטואציה כזאת. חשוב לי מאוד לחנך את הילד ושהוא יהיה ילד יותר מחונך ומושמע ושיקשיב לי ולמבוגרים אחרים. אבל בעיקר מה שחשוב לי באמת זה שהוא יקשיב לבן זוגי כי כרגע בן זוגי מתייחס אליו כאל בנו לכל דבר ואני לא רוצה שזה יהרס כי הוא יתיאש בגלל שהילד אף פעם לא מקשיב לו אז איך גורמים לילד כן להקשיב לו לפחות חלק מהזמן?
לצפיה ב-'מציעה לך להפוך את השאלה....'
מציעה לך להפוך את השאלה....
24/12/2016 | 10:59
282
ל"איך להקשיב ל"ילדון"  ...
 
אז הילדון המדובר עבר תוך כשנה גירושין,
אותם הוא לא זוכר כלל, וגם את אביו הוא לא
זוכר כלל (האמנם ??? )  + כניסה של אדם זר
לחייו + דרישה לציית לאותו אדם.
 
בן הזוג שלך לקח על עצמו להיות אבא של הבן שלך,
כמה אצילי ונאצל משלו. ותודה על שלא מחקתם את אביו
לפחות באופן הפנייה לבן זוגך.
לעומת זאת המכונה "ילדון", בעל אפס זכרון ואפס רגשות -
מסרב להתלבש למשבצת ששורטטה עבורו - כמה חבל
וכפוי טובה מצדו.
 
אבל הקינוח שמור לסוף התאור שלך - מסתבר שלאחר
שהאבא לא נמצא יותר בחיי הילד (לא מוזכר כמה מאמץ או
היעדר מאמץ הושקע בלשמור על מקומו בחיי הבן שלו),
יש רק דמות בודדה אחת שנשארה לתפקד כמבוגר אחראי
בחייו - והיא הסבתא.
את כאמא - ויתרת על הילד שלך, שנה אחרי שאביו נעלם מחייו
(האבא שהוא לא חווה, לא זוכר ולא מרגיש, כמובן) !! ורוב זמנך
כולל לפעמים סופי שבוע (!) נעדרת מחייו.
 
מובן מאליו (איך לא) שהדמות שאליה מופנה הכעס והאשמה
על מצוקתו של הבן שלך היא כמובן הדמות היחידה המתפקדת
בחייו. אותה סבתא אצילית - אמא שלך, שלא שכחה מה התפקיד
של מבוגר בחיי ילד, והיא היחידה שמתפקדת כראוי בחייו של 
הילד המסכן.
 
מתמיה ומוזר עד מאוד שהילד קשוב לסבתא שלו, שהיא היחידה
שמתפקדת בעולמו.
 
והבעיה העיקרית - שזו גם כותרת השאלה היא - איך מאלפים את
המסכן להקשיב לשני מבוגרים שלא נמצאים בחייו, ולאמא שסבורה
שלבן שלה אין כלל רגשות, חוויות או תחושות, וכל מה שנותר הוא
להתאימו לבן זוגה (שהסבתא בחוצפתה מסרבת להתייחס אליו
כאל אב). וכל זאת כדי שהקשר הלא קיים בין בן הזוג והילד לא ייהרס.
 
לפעמים נראה לי שכל הכוכביות האדומות עם הסיפורים ההזויים הן
פנטזיות שלקוחות משלגיה ואמה החורגת בצירוף לסינדרלה ואחיותיה,
ואין להן כלל קשר עם המציאות.
מייחלת שאכן כך. 
 
אני כותבת פה למקרה שאכן המתואר פה חופף איזושהי מציאות מסוייטת של ילד כלשהו חסר אונים בעולמינו, מציעה לגשת לטיפול דחוף ביותר, ולהקשיב למסקנות שידרשו ממך - האמא לקחת אחריות על הבן שלה, ולתת לו את הטוב ביותר.
לצפיה ב-'אני לא לגמרי מסכימה עם התגובה שמעלי'
אני לא לגמרי מסכימה עם התגובה שמעלי
25/12/2016 | 19:02
3
236
כשאני קוראת מה שאת כותבת, נראה לי שלכולכם יש בלבול גבולות. הסבתא חושבת שהיא קובעת את מדיניות החינוך, בגלל שהיא נמצאת כל כך הרבה זמן עם הילד. את חושבת, שאת יכולה להיות מעט עם הילד שלך ובכל זאת שהדברים יתנהלו כפי שאת רוצה, בשלט רחוק, ואת לא מספיק תופסת מקום כהורה אמיתי, מעורב ורלבנטי בחיי הילד שלך. בן הזוג שלך, שמכיר אתכם מספר חודשים, מתבלבל וחושב שהוא משמש כאבא לילד הזה. 
אז לדעתי, קודם כל את זו שצריכה להחליט על זה שאת היא האמא, את זו עם האחריות לחינוך ולחיים של הבן שלך. את צריכה להבין את זה, ולדעתי כדאי לך להעזר בהדרכת הורים כי את צריכה להיות מסוגלת להעמיד לילד גבולות ולקבל ממנו שיתוף פעולה. משהו בהתנהלות שלך מולו לקוי. אחר כך, את צריכה לעשות שיחה עם אמא שלך, ולהסביר לה שהיא רק הסבתא, ושהיא צריכה לכבד את הבחירות שלך, גם אם היא לא תמיד מסכימה. למשל, היא לא קובעת מה מערכת היחסים בין בן הזוג שלך לבינך, ואיזה תפקיד את נותנת לו במשפחה הגרעינית שלך. את צריכה לקבל שאמנם בעיניך כמה חודשים מספיקים כדי שבן הזוג יהיה בתפקיד אבא, אבל זה לא נשמע לי כל כך סביר ואולי לזה הסבתא מכוונת. בכל מקרה, הסבתא צריכה קודם כל לכבד אותך כדי שהילד יראה בך סמכות. כל עוד מערכת היחסים בינך ובין אמא שלך מעוותת, זה גם מתבטא בהתנהלות מול הבן שלך. 
 
אני לא חושבת שאמא שלך פשוט תפסיק להתערב או לנסות ולהיות דומיננטית. בגלל זה אני מציעה לך ללכת לעזרה מקצועית - לפעמים כמה פגישות יכולות לשנות את כל הגישה שלך ולאפשר לך לשבור את הדפוסים המקולקלים שהתרגלתם אליהם. 
 
(ולגבי בן הזוג שלך - לדעתי הוא לא צריך להיות אבא ואין לו מילה בבית לגבי החינוך. לעומת זאת, הוא מבוגר והילד צריך להקשיב לו כמו שאני מצפה שיקשיב לכל מבוגר אחר בבית. למבוגרים יש את הזכות והחובה לדאוג שלא יקרה שום דבר לילדים, ויש להם את הזכות לקבוע את כללי הבית, שהילדים צריכים לעמוד בהם, בין אם נראה לילד ולסבתא שלו ובין אם לא). 
לצפיה ב-'אוקיי, אז...'
אוקיי, אז...
26/12/2016 | 17:22
2
172
האמא צריכה לקבוע גבולות בשלט רחוק - כי היא כמעט לא נמצאת עם הילד,
אבל הגבולות חשובים.
והסבתא צריכה להפסיק להתערב או להיות דומיננטית - למרות שהיא זו
שמגדלת את הילד.
והילד - הוא צריך לקבל גבולות וסמכות, למרות שהוא לא מקבל למעשה אמא.
גישה מעניינת.
לצפיה ב-'אני לא אוהבת את הטון שלך, עם זה אני לא מסכימה'
אני לא אוהבת את הטון שלך, עם זה אני לא מסכימה
26/12/2016 | 18:52
1
149
אני חושבת שהטון הציני והסרקסטי לא משרת את מה שאת רוצה להגיד. אני לא חושבת שצריך להיות כל כך מגעילים ("ותודה על שלא מחקתם את אביו לפחות באופן הפנייה לבן זוגך.") גם כשמתקנים מישהו. גם מתן הציונים לא נעים כאן ("גישה מעניינת") כי זכותי לחשוב אחרת ממך, ובשביל שהדיון כאן יהיה בונה כדאי שאפשר יהיה להביע דעות שאת לא מסכימה איתן. לא ראיתי בתגובה שלי משהו תוקפני או לא נעים, ואני רוצה להמשיך את הדיון באופן יותר עניני מכאן. 
 
לגופו של ענין, אני אישית חושבת שילדים צריכים להקשיב למבוגרים בלי קשר לכמות הזמן שהם מבלים יחד, וזה גם לא משנה מי המבוגרים האלה, כל עוד הם אחראים על הילדים ונמצאים איתם. לדעתי הסבתא מעודדת את חוסר הכבוד להורים מסיבות שלה, וזה לא נכון מבחינה חינוכית ומבחינה מוסרית. אני ממש לא חושבת שניתן לקבוע גבולות בשלט רחוק, אבל בהחלט גם סבים וסבתות מתבקשים שלא לעבור גבולות מסוימים שנקבעים על ידי הורי הילדים. למשל, אם ההורים שומרי מסורת, אני  מצפה מהסבתא לכבד את זה ולא להאכיל את הילד חזיר. יש הבדל משמעותי בין חוקים של בית מסוים לבין חוקים כלליים, ובניגוד למה שחושבים, ילדים יודעים היטב להתאים עצמם לסביבה - למשל בגן הם עסוקים בחוקים מסוימים ובבית באחרים. 
 
מה שבולט לי מאד זה שהאמא מדברת עם אמא שלה, והסבתא מצפצפת עליה. זה לא תקין וזה יהיה בעייתי בעתיד. אני מסכימה איתך שהאמא צריכה להיות יותר נוכחת בחיי הבן שלה כדי להיות דמות משמעותית בשבילו וכדי שהוא יוכל לקבל חינוך כפי שהיא רוצה, אבל זה תהליך שיש לו שני צדדים - הסבתא תפסיק להשתלט ותשאיר מקום לאמא, והאמא תיקח על עצמה את האחריות. הנושא הזה ממש מקולקל במשפחה הזו, וכדאי לדעתי להתיעץ איך לעשות את זה נכון בכמה שיחות של הדרכה הורית. 
 
ולבסוף, לדעתי כמו בכל דבר, יש טווח בריא, שבו הורים תומכים בילדים בלי לשלוט בהם ובלי לעשות עליהם מניפולציות רגשיות, ויש טווח לא בריא שבו נעשות כל מיני מניפולציות ודברים עוברים מתחת לפני השטח. לדעתי הסבתא בסיפור היא לא אישה אצילית. ממה שנכתב, נראה לי שיש לה מאבק שליטה עם האמא, וזה בא לידי ביטוי בהתנהלות של הילד. את קראת את הסיפור כך שהסבתא נכנסת לואקום שבו האמא לא מתפקדת כהלכה והסבתא מטפלת בילד שאחרת היה מוזנח. אני לא יודעת מי מאתנו קראה את הדברים נכון. אני חושבת שיש הרבה מאד סבתות מעורבות, כולל כאלה שממש מטפלות בילדים שעות רבות, שלא נמצאות בקונפליקט כזה עם ההורים של הילדים. משהו לא נראה לי נכון, וכדאי אולי לפתוח את זה ולטפל בזה. 
לצפיה ב-'לא נרמז דבר על משהו שהסבתא עושה לא תקין...'
לא נרמז דבר על משהו שהסבתא עושה לא תקין...
26/12/2016 | 20:49
105
נאמר שאין אצלה גבולות.
 
כשדבר זה נאמר ע"י מישהו מהצד (כמו האמירה הרווחת -
היא מפנקת אותו ) זה פעמים רבות  פרי רגשי אשם על
מה שאנחנו לא יכולים להעניק לילד.
אתה רוצה להעניק לילד - תהיה איתו.
 
לפי המתואר  - הבקורת על הסבתא היא מצד בן הזוג,
שלו באמת אין אמירה בעניין.
 
יש סיכוי סביר שהסרקזם והציניות נותנים ייצוג הולם למצב
בלתי אפשרי שצורח לשמיים. אולי משהו מזה ינער את השואלת.
 
אבל - גם  לנוכח חוסר התגובה לתשובות שניתנו פה -
מניחה שהשאלה פיקטיבית.
לצפיה ב-'אני חושבת שהסיפור דווקא כן קורע לב'
אני חושבת שהסיפור דווקא כן קורע לב
26/12/2016 | 12:25
1
216
ילד קטן
שאבא שלו ניתק איתו קשר
שאמא שלו עובדת שעות ארוכות והוא גדל בעיקר עם הסבתא
 
ואני חושבת שזה שתכירי בכך שהסיפור הזה הוא כן קשה חשוב, כי אז את תביני שההתנהגות של הילד היא תוצאה של קושי אמיתי, ותוכלי לטפל בקושי שלו ולא בהתנהגות שלו.
 
אני חושבת שהנוכחות שלך בחייו היא ממש קריטית, כשאבא שלו לא בנמצא
אני חושבת שכל הכבוד לבן זוגך על מה שהוא לקח על עצמו, אבל זה עוד מוקדם לצפות מהילד לקבל אותו כמשהו שקרוב להורה
נשמע לי שבן זוגך נכנס למקומות בחינוך של הילד שלפחות כרגע עדיין עדיף שלא ייכנס אליהם (ואני תוהה אם הוא בעצמו אבא לילדים משלו, והאם הוא מדבר מנסיון. זה חשוב)
 
אני מניחה שיש כאן עניינים כלכליים שבשלם אתם עובדים כל כך קשה, אבל אני חושבת כמה דברים:
1. את חייבת לעשות כל מאמץ להתפנות במקסימום האפשרי לילד. אם את יכולה לעבוד פחות זה הכי טוב. אם לא, לפחות כמה פעמים בשבוע לחזור יותר מוקדם, ובשעות שאת איתו להיות איתו במאה אחוז (כביסה ונקיונות אחרי שהוא הולך לישון)
2. לתת לסבתא לאהוב את הילד בדרכה ולא להתערב לה
3. להקטין את מעורבות בן הזוג בחלק של החינוך והמשמעת של הילד. הוא מוזמן לעזור, ובעיקר לאהוב כמה שהוא יכול.
 
ולקבל ייעוץ מקצועי באשר לאיך להצליח להנחיל לילד גבולות בלי עונשים.
לצפיה ב-'כל מילה !'
כל מילה !
26/12/2016 | 17:24
34
לצפיה ב-'אחרי שקראתי את התגובות'
אחרי שקראתי את התגובות
29/12/2016 | 01:20
122
ואת הפוסט המקורי - לעניות דעתי (העניה ביותר) - נראה לי שיש כאן רצון בתשומת לב, ובדיקת גבולות.
 
יש סיכוי שהילד מרגיש "נטוש" - גם אם זה לא משהו שהוא יכול לבטא בצורה מילולית, או ברמה המודעת.
יש רק אשה בוגרת אחת שמקדישה לו זמן משמעותי, ותשומת לב משמעותית.
 
ילדים שזקוקים לתשומת לב, ולא מצליחים לקבל את רמת תשומת הלב שלה הם זקוקים הצורה חיובית, 
פונים להתנהגות שלילית, שבהכרח מקבלת תשומת לב.
 
בנוסף לזה - ילדים צריכים מסגרת ברורה, וכללים ידועים - דברים שמשרים עליהם ביטחון.
 
יכול להיות שבמקום "לפקד" עליו - צריך לעבוד איתו בשיתוף פעולה.
 
לדוגמה - במקום לשלוח אותו למיטה:
להכין אותו מראש (בערך 10 דקות לפני) שעוד מעט זמן לישון, ושצריך לסיים את מה שעושים עכשיו.
בתום הזמן - לאמר שהגיע הזמן, ושאפשר להמשיך מחר.
ללכת איתו לחדר, לדאוג שיכנס למיטה, לכסות אותו, לספר לו סיפור קצר (תשומת לב של 10-15 דקות), ולהשאירו לישון.
לצפיה ב-'הבעיה נעוצה בך. ורק אצלך הפתרוןץ השאלה היא - החשק.'
הבעיה נעוצה בך. ורק אצלך הפתרוןץ השאלה היא - החשק.
01/01/2017 | 18:17
44
יש כמה כללי יסוד:
1- ילד עושה רק פעולות מניבות (שמשיגות את התוצאה הרצויה).
2- חנוך לנער על פי דרכו (גם) כי יזקין - לא יסור ממנה.
3- ילד צריך הורים. לא סבתא. גרושתי גודלה ע"י הסבתא וראיתי את התוצאות יום יום (לכן היא גרושתי). אמנם מאחד לא מקישים על הכלל אבל זה סמן.
4- ילדים יודעים לזהות מצבים, לנצל אותם ולעשות מניפולציות. הם אלופים בזה.
5- ילדים (כולל תינוקות בני יומם) יודעים, מבינים ומרגישים הרבה הרבה יותר מאשר אנחנו מתארים לעצמנו.
5- ילדים לומדים ורוכשים מידע ודעת בכמויות עצומות בכל דקה מחייהם ובמהירות רבה.
 
עכשיו קחי את המשפטים האלה ותנצלי אותם.
 
הערה חשובה: לא מן הנמנע שאמא שלך מטפטפת לילד שבן זוגך אינו אביו. לא משנה הסיבה - את אמא שלך צריך להרחיק מהמערכת. זה קל שהיא באה, זה נחמד שהיא עוזרת, זה מפתה שהיא שם. אבל זה רע ומסוכן. גם כשהיא נמצאת חובה להגביל אותה למסגרת שאת קובעת. נקודה. את קובעת את מידת הפינוק ואת טיבו ומהותו. רק את. אם היא לא מקבלת את זה - היא תיפגש איתו בזמנים שמתאימים לך ורק בנוכחותך. אני קורא למה שהיא עושה (אם אכן היא עושה את זה) - מרעילה אותו. טפטוף גרוע מהסתה בוטה. אמר הרס"ר ממאסטר שף האחרון: הטיפה לא חורטת באבן מכח עצמתה אלא מכח התמדתה. לפי כל הסימנים בפוסט שלך - זה מה שקורה. הילד שומע יותר לאמא שלך כי זה נוח לו.
 
עוד רע: שאת מניחה לבן זוגך למלא את מקום האב הביולוגי. זה נוח. אולי זה נחמד אבל הוא לא האב - והילד יודע את זה ומנצל את זה.
 
תוצאה: הילד מנסה להשיג שליטה על דברים בחייו - והוא מצליח נכון לעכשיו. הוא פועל באלימות גם אם נדמה לך שרק מכות זו אלימות (שזה ממש לא נכון).
 
את חייבת להיות איתו יותר ולא להטיל את העבודה ההורית על אחרים. להיות איתו זה לא ששניכם באותה דירה/חדר/קורת גג או חורשת אקליפטוסים - אבל כל אחד עסוק בענייניו. הוא במשחקים ואת בעבודות הבית או בזוגיות שלך. זה אומר שאת חייבת להשתתף בעיסוקים שלו, לשתף אותו בעיסוקים שלך (חלק מהם), ליצור עיסוקים משותפים (משחק, בילוי, סרט, סיפור), לתת לשיקול הדעת שלו להוביל מדי פעם גם אם השיקול שלך הוא שונה, לבלות איתו הם שקוראים בשם המיופייף 'זמן איכות'. כל אלה רק של שניכם. רק ביניכם. הכל במידה. לא להגזים בשני הכיוונים.
 
גם בן זוגך אינו האבא. אם יש לו SAY - זה אצלך. לא אצל הילד. הוא לא אמור לחנך אותו, לנהל אותו, להעניש וכד'. זה - רק את. אם כתוצאה מזה תקום ביניהם מערכת יחסים משפחתית - מה טוב. אם לא - אז לא. בן זוגך צריך לקבל את זה. את מטילה את העבודה והאחריות שלך לא רק על הסבתא אלא גם על בן הזוג. ואיפה את בתמונה?
 
הילד לא אמור להקשיב לו אלא לך. השמיעי את קולך ואל תניחי לאחרים (טובים ונחמדים ככל שיהיו) להשמיע קולם במקומך כי הסוף יהיה שקולך יעלם סופית.
 
חשוב מאד: חיזוקים חיוביים. כל התנהגות שלו שאת רוצה לחזק - תני חיזוק. זה לא רק "פרס". גם מילה טובה חשובה. חיבוק. כשאת נותנת חיזוק זה לא מה שנראה לך כחיזוק אלא מה שחשוב לו כחיזוק. יתכן שאת תחשבי שמשהו טוב, חשוב ובעל ערך והוא יחשוב ההיפך הגמור. זאת דרכו ודעתו ועליך לכבד את זה. תמיד להגיד לו על מה בדיוק בא החיזוק: ציירת יפה, עזרת לי מאד. לא דברים כלליים "היית ילד טוב". זה לא אומר לו שום דבר. חסר משמעות לחלוטין. צריך לומר דברים ספציפיים: "שמת את הדברים במקום וזה עזר לי מאד".
 
לדעתי - לא יזיק גם לגשת לפסיכולוג של ילדים.
אגב, אם זה אומר לך משהו: יש לי שלושה ילדים וכולם אצלי מבחירתם. לא היו מאבקי משמורת בכלל. הלכתי איתם בדרך שתיארתי לך. זה לא קל. אבל זה סיפוק וגאווה כשרואים את התוצאות. לא מוותר על אף קושי שעברנו יחד. כי זה היה יחד.
 
אבל זה רק אני.
לצפיה ב-'תאום בפרק ב'
תאום בפרק ב
25/12/2016 | 17:37
3
291
שלום,
ברצוני לקבל את דעתכם המלומדת לגבי מחלקות שיש ביני לבין בעלי.
לבעלי יש 2 ילדים מפרק א שבאים אלינו פעמיים בשבוע + כל סופש שני ובנוסף יש לנו בת משותפת. אני תורמת לגידולם מגיל צעיר מאד (10 שנים יחד).
לעיתים קורה שבעלי משנה את סדרי הראיה. שהם לא מגיעים אלינו  או מחליפים יום. אני מצפה כשאשר יש שינוי כלשהו הוא יעדכן אותי. לא בקטע של לבקש אישור אלא פשוט להודיע. והוא פעם אחר פעם מתעלם מהבקשה הזאת ומאי הנוחות שנגרמת לי. 
חשוב לי להדגיש שיותר מפריע לי כשהם לא מגיעים מאשר כשהם מגיעים בהפתעה. מבחינתי הם תמיד רצויים פה. היום לדוגמא הלכתי במיוחד לקנות סופגניות מיוחדות ומושקעות וכשהגעתי הביתה הסתבר שהיום הוא ביטל את הגעתם והם לא יגיעו.
ניהלנו על זה כבר אין סוף שיחות. הבת שלנו לוקחת מאד קשה את זה שהם לא מגיעים פתאום (היא מאד קשורה אלהם) והוא עדיין מתעלם מזה. אני תוהה אולי אני מגזימה בבקשה. איך זה אצלכם?
תודה לעונים
וחג שמח וחמים  
לצפיה ב-'תמיד מודיעים'
תמיד מודיעים
25/12/2016 | 18:53
155
בלי שום קשר למשפחה מורכבת, כשמשהו שונה מהלו"ז הרגיל, אני מודיעה לבן הזוג ולהפך. יש לנו הסכם שאם מישהו מגיע אחרי 17:30 הביתה מהעבודה, הוא מודיע. אם יש לנו פעילות כלשהי (לא לילדים, למשל חוג התעמלות שלי) ומשהו השתנה - אני מודיעה. 
זה בכלל לא קשור לענין של ילדים - אפילו בימים שאין כאן אף ילד (...), אני רוצה לדעת מתי יגיע כדי לאכול ביחד אתו, למשל. ההסכמה שלנו היא שכל מה שחורג מהשגרה שלנו או של הילדים אנחנו מודיעים. דרך אגב, הצד השני של זה הוא גם שהילדים מודיעים. למשל, אני לא מסכימה שפתאום הבת הגדולה שלי (כמעט בת 18) תודיע לי ברגע האחרון שהיא אוכלת ארוחת שישי אצל החבר שלה. היו לנו גם כמה תקלות כאלה - אני עומדת ומכינה, ופתאום מתברר שאנשים מתפזרים בכל מיני מקומות - לזה פעולה מיוחדת בצופים, זו אצל החבר, כאלה. הכל בסדר, הכל מותר ומקובל, אבל צריך להודיע מראש כדי לחסוך עגמת נפש. 
לצפיה ב-'את לא מגזימה'
את לא מגזימה
26/12/2016 | 10:54
136
ואת מתארת סיטואציה של מסר שאת מנסה להעביר לו ולא מצליחה
מציעה לך להחליט שכרגע את לא אומרת לו כלום בנושא, צוללת לתוך עצמך ומנסה להבין איך את יכולה להעביר את המסר שלך אליו ככה שהוא ישמע אותך
לצפיה ב-'מאד מאד מאד מרגיז. כשאתם משוחחים, מה הוא אומר?'
מאד מאד מאד מרגיז. כשאתם משוחחים, מה הוא אומר?
01/01/2017 | 09:25
58
היו לכם אין סוף שיחות, אבל מה הוא אמר בשיחות האלה?
 
אפשרות שאני מעלה על דעתי : בכל פעם שהם אמורים לבוא, תתקשרי אליו כל שעתיים. ״התוכניות עדיין קיימות? הם יגיעו?״   ״יש שינוי? כי אני עכשו הולכת לסופר, רוצה לדעת כמה לקנות״ ״מה קורה? כי הבת שלנו שוב אמרה שהיא מחכה לאחים הגדולים שלה, אז אני רוצה לוודא שייגיעו״.
 
אולי הוא יפנים שעדיף לו שאת תסמכי עליו שהוא יעדכן כשצריך, מאשר שתתקשרי לברר
 
לצפיה ב-'ילדים חורגים'
ילדים חורגים
21/12/2016 | 21:33
9
385
גם עבורי וגם עבור בעלי אלו נישואים שניים, לי יש ילדה בת 9, לבעלי יש ילדה בת 11. זאת כבר שנה שניה שכולנו ארבעתנו חיים ביחד באותו בית. הבנות שלנו רבות לעיתים קרובות, בעלי מבקש ממני לא לההתערב ביחסים שלהן.. יענו שיסתדרו בעצמן, מבחינתו זה "עניינים" של ילדים. הילדה של בעלי מאוד בוגרת לגילה, ילדה מאוד נבונה ופקחית, היא הרבה יותר חזקה מהבת שלי, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית. אני זאת שנמצאת לרוב עם הבנות, נמצאת איתן הרבה יותר מאשר בעלי, ואני רואה מקרוב את מערכת היחסים שלהן, רואה ושומעת על מה ואיך הן מדברות.
 
לא פעם נאמרו דברים קשים מצד של הבת של בעלי, מילים כמו "אני רוצה שאת ואמא שלך תעזבו את הבית הזה ותעברו למקום אחר", או "גם את וגם אמא שלך שתיכן לא מוצאות חן בעיניי". ברוב המכריע של הפעמים אני משתדלת לרסן את הרגשות שלי, משתדלת לא להתערב במה שהולך ביניהן, אפילו אם אני רואה שהבת שלי נעלבה ופגועה, לפעמים אפילו אם אני רואה שהבת שלי בוכה בגלל הריבים שלהן אני מנסה להקשיב לבעלי ולתת להן לפתור את זה בעצמן. לפעמים כל הסיטואציה הזאת מקשה עלי לפתח קשר קרוב עם הבת של בעלי ולהיות איתה ביחסים טובים, אחרי שאני שומעת מה היא אומרת ואיך היא פוגעת ומעליבה את הבת שלי זה מקשה עלי להיות במחיצתה.
 
יכול מאוד להיות שהסיבה להתנהגות שכזאת זאת קנאה מהצד של הבת של בעלי, אולי היא מקנאה שאמא שלה לא חיה איתה ועם אבא שלה ואני כן חיה עם הבת שלי, יכול להיות שבדרך הזאת היא מנסה לנקום על המצב הנוצר. ברור שהיא לא יכולה לנקום בי ואולי בגלל זה היא מוציאה את כל התסכולים שלה ואת כל המרירות שלה על הבת שלי, מה שנקרא מוציאה הכל על החלש יותר.
 
אשמח לקבל עצות לגבי מה היא הדרך הכי נכונה להגיב למערכת היחסים שלהן? ואיך לעזור להן לבנות מערכת יחסים תקינה ביניהן?
לצפיה ב-'מה פתאום לתת להן להסתדר לבד???'
מה פתאום לתת להן להסתדר לבד???
22/12/2016 | 07:28
3
206
תני לבעלך לקרוא את "בעל זבוב" שמתאר מה קורה כשנותנים לילדים להסתדר לבד...
ושהילדה תגיד מילים כאלה לבת שלך? מה פתאום????
 
יש הבדל בין לא להתערב לבין לא לשפוט
אני חושבת שהראשון הוא טעות והשני הוא הנכון
לא לשפוט הכוונה היא שכשיש עימות בין ילדים, המבוגר לא הופך להיות השופט שמחליט מי התחיל, מי צודק, מי אשם.
בהחלט להתערב כמבוגר שזה אומר בעיני 2 דברים חשובים:
 
הראשון, את קובעת את הגבולות של מה מותר ומה אסור בבית שלכם גם בזמן ריב. למשל, את קובעת שלא מרביצים ולא מקללים. או שאת קובעת שיש אמירות כמו שתיארת שלא מקובלות אצלכם בבית. הגבולות האלה תקפים באותה מידה לכל הילדים בבית.
 
השני, את נותנת להן כלים לפתור את המחלוקות, מסייעת להן. לדוגמא: נניח הן רבות איזה תכנית יראו בטלויזיה עכשיו. את עוצרת את הטלויזיה ואת המריבה ואומרת - עכשיו כל אחת מכן תציע איך אפשר לפתור את הבעיה הזו (נניח לעשות תורות / לעשות הגרלה / למצוא משהו ששתיהן אוהבות. *הן* צריכות להציע, לא את. זה חשוב). הן צריכות לעבור תהליך לימוד של איך פותרים בעיות, כי הן עדיין לא יודעות.
 
לדעתי כדאי לך לקחת ייעוץ משפחתי נקודתי לעניין הזה, או ללכת לקבוצת הורים נניח בסגנון אדלר.
 
בנוסף, אם את חושבת שהבת של בעלך כואבת מזה שהיא לא גרה עם אמא שלה, כדאי שהבת שלו תקבל סיוע כדי להתמודד עם זה, זה באמת קושי מאוד מאוד גדול.
לצפיה ב-'בעלי טוען שאם אני אתערב זה רק יחמיר את המצב'
בעלי טוען שאם אני אתערב זה רק יחמיר את המצב
22/12/2016 | 17:34
2
172
ויגרום לאנטי כלפיי אצל הבת שלו. הוא טוען ששתיהן בנו יחידות ובנות מפונקות והן צריכות ללמוד להסתדר לבד. לטענתו הרי גם בבית הספר יש לכן בעיות ובחוגים וכו' ואנחנו לא שם להחזיק להן את הים ולפתור את הבעיות שלהן אז מבחינתו כל עוד אין אלימות פיזית או פגיעה ברכוש אנחנו צריכים לתת להן ללמוד להסתדר לבד.
 
כשהריב שלהן הוא על משהו ניטרלי הרבה יותר קל לי להתערב. כשהן רבות למשל על פלייסטיישן שזה משהו ניטרלי הרבה יותר נח לי לבוא ולדבר איתו ולראות איך פותרים את המצב. אבל כשהריב הופך להיות קשור למצב המשפחתי שלנו ונאמרים דברים שמערבים גם אותי כמו "אני לא רוצה שאת ואמא שלך תגורו פה" או "את ואמא שלך לא מוצאים חן בעיניי" מאוד קשה לי להתערב במקרים כאלה כי אז זה נראה כאילו אני לוקחת את הצד של הבת שלי ואני ממש לא רוצה לקחת צדדים. בוויכוחים על פלייסטיישן אין צדדים לקחת אלא רק לעזר להן למצוא פתרון וזה הרבה ותר קל
לצפיה ב-'בעלך יכול להמשיך ולטעון....'
בעלך יכול להמשיך ולטעון....
22/12/2016 | 21:27
134
הוא עצמו חייב להיות מטופל, כדי שיוכל לעזור לבת שלו,
במקום להתעלם מהמצוקה הקשה בה היא נמצאת.
הוא פתר את עצמו בכך שברח מאשתו.
הילדה תקועה איתו ועם אמא חולה. זה מצב קשה !
אז שימי בצד את התובנות של בעלך, ותפעילי חשיבה עצמאית.
הזנחה היא לא פתרון !
לצפיה ב-'למה קשה לך לקחת את הצד של הבת שלך?'
למה קשה לך לקחת את הצד של הבת שלך?
23/12/2016 | 16:13
110
מי ייקח את הצד הזה אם לא את?
איך היא תרגיש בטוחה בעולם הזה אם האדם שאמור להיות הראשון להגן עליה, אמא שלה, חושש לקחת את הצד שלה?
מה הבעיה להגיד לבת שלו, בצורה תקיפה וברורה "אצלנו בבית לא מדברים ככה".
 
באמת שכואב הלב על הבת של בעלך, מה שהיא עברה בחיים שלה זה כל כך קשה, וזה עוד יותר קשה כשנשמע שאבא שלה לא מבין את חומרת המצב, לא מבין שאין מקום לאמירות כאלה, לא מבין שהילדה צריכה טיפול והמשפחה צריכה טיפול.
 
אבל את חייבת להגן על הבת שלך, זה במקום ראשון. כמובן שלא במחיר של לפגוע בבת שלו, את לא צריכה להגיד לה או עליה דברים רעים, אלא רק לדאוג שהיא לא תפגע בבת שלך.
 
בנוסף, את חייבת ללמוד לעמוד מול בעלך. בתוכך אני בטוחה שהלב שלך מתכווץ כשפוגעים בבת שלך, ושהוא מנסה לשלוח אותך להגן עליה כמו אמא לביאה. תקשיבי לו.
לצפיה ב-'חייבים להתערב פה ומהר !'
חייבים להתערב פה ומהר !
22/12/2016 | 08:18
3
173
את מתארת ילדה פגועה (הבת של בעלך) שפוגעת
כבומרנג בבת שלך שחיה איתכם בבית !
לא ייתכן שהמקום הבטוח ביותר בעולם, יהפוך עבור
בתך למקום מסוייט !
שתי הבנות חייבות לעבור טיפול באופן דחוף...
עדיף טיפול משפחתי.
 
ובינתיים - כשאת רואה סיטואציה כזאת, תיגשי לבתך
ותשאלי אותה איך היא מרגישה - תתני לה אפשרות
להביע את הכאב שלה. תשאלי אותה מה היא רוצה לעשות,
האם היא רוצה להמשיך לשחק עם אחותה, או שאולי היא
מעדיפה ללכת למקום אחר. 
 
אבל - כאמור - לגשת לטיפול ומייד !
זה שהאבא בוחר לטמון את ראשו בחול, במקום לעבוד
על הדברים, לא אומר שהדברים תקינים. הם לא !
 
לצפיה ב-'דרך אגב - איפה נמצאת האמא של הילדה ?'
דרך אגב - איפה נמצאת האמא של הילדה ?
22/12/2016 | 08:31
2
139
התאור שלך מכמיר לב -
לפי התאור שלך כבר שנתיים שהילדה נמצאת
בלי אמא, וגם האבא בוחר להתנתק .
זה מצב קשה מאוד.
 
כמובן שבעקבות כך, גם המצב של בתך קשה ביותר.
 
נדרש טיפול דחוף ! עדיף טיפול מערכתי - משפחתי,
אבל בתור התחלה - כל התערבות תהיה מבורכת.
 
בהצלחה.
לצפיה ב-'לגבי האמא של הילדה'
לגבי האמא של הילדה
22/12/2016 | 17:44
1
211
כשהאמא של הילדה הייתה בת 14 היא עברה מקרה טראומטי של מוות במשפחה והיא קיבלה טיפול והכל היה בסדר. אחרי שהיא התחתנה עם בעלי ונולדה הבת שלהם כשהילדה הייתה בת שנתיים וקצת קרה עוד מוותר טראומתי במשפחה שלה וזה החזיר אותה למה שהיא חוותה כשהיא הייתה בת 14. היא שקעה בדכאון. בעלי שהיה אז בעלה התעקש על טיפול מקצועי היא נסתה וענה ששיחות לא עוזרות וכדורים עושים לה תופעות לוואי. בסוף לבעלי נשבר מלהיות עם אישה שמוצייאה את כל הדכאון שלה עליו ושמעל לשנתיים  לא מתמידה בשום טיפול אז הם התגרשו כשהילדה הייתה בת חמש וחצי. הילדה נשארה עם אמא שלה ובמשך שנה וחצי זה היה סיוט. היו תקופות שהאמא תפקדה מדהים והכל היה בסדר והיו תקופות שהיא הייתה קורסת לדכאון והיו מתקשרים מהבית ספר לבעלי (שאז עוד לא הכרתי אותו) ואומרים לו שהילדה וזנחת ולא מקולחת ובליארוחת עשר. אחרי שנה וחצי לבעלי נשבר ובגיל 7 הילדה עברה אליו עד שהאמא לא תתייצב עם בעיות הדכאון שלה. מאז ארבע שנים האמא לא ממש עושה משהו בטענה כלום לא עוזר לה. בתקופות הטובות שלה הילדה רואה אותה פעם אמצע שבוע וכל סוף שבוע אבל לצערנו אין הרבה תקופות כאלה
לצפיה ב-'ילדה אומללה...'
ילדה אומללה...
22/12/2016 | 18:01
149
אמא שלה סובלת ממחלת נפש,
הילדה נאלצת להיפרד מהאמא,
ובנוסף האבא לא מתייחס, לפי התאור שלך
לצרכים הריגשיים של הילדה.
כמו שאמרתי - דחוף ובהול לטיפול נפשי !
לצפיה ב-'אוי ואבוי... בעלך טועה ולבת שלך נגרם נזק.'
אוי ואבוי... בעלך טועה ולבת שלך נגרם נזק.
22/12/2016 | 10:17
182
"לתת לילדים להסתדר ביניהם" זה כאשר הכוחות שווים, הרקע שווה, הגבולות ברורים.
אין דבר כזה כאשר המצב הוא כפי שתארת. ממש אסור, עוול גדול לבת שלך... עוול שעלול להיות קשה לתקן, אם המצב הזה לא יופסק מיידית.
 
הדרך הנכונה היא לטפל. בבת שלו, ואחר כך טיפול משפחתי.
ובינתיים כן להתערב, ולשים גבולות, כמה שיותר דחוף.
הדיבורים שציטטת הם אלימות מילולית וצריכים להיפסק באופן מיידי.

מנהל/ת הפורום

אודות:
אמא ל- 3 ילדים מנישואים קודמים (15,13,9), מאמנת מוסמכת בלשכת המאמנים, מנחת סדנאות, מייסדת המרכז לזוגיות ולמשפחה בפרק ב'. אני בת זוג לאמיתי קנריק, ל
עוד...

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

גלית הלר- מנהלת פורום משפחות מורכבות
גלית הלר מנהלת הפורום

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ