לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
84368,436 עוקבים אודות עסקים

פורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום. כל נושא הוא בר שיחה, ויש מקום בפורום לדעות שונות ומגוונות. הפורום מעודד פתיחות לנקודות מבט נוספות לכל נושא, ולסיעור מוחות הדדי. יחד עם זאת כדי שההתנהלות בפורום תהיה אפקטיבית ומעצימה, להלן 2 כללים שחובה לשמור ולהקפיד עליהם בכל דיון:
** הימנעות משפה מעליבה, פוגעת או מזלזלת  **שמירה על פרטיות הגולשים
מנהלת הפורום תענה ותגיב מנסיונה כמאמנת, ועל פי אמות המידה המקצועיות, אנושיות שלה, בהתאם למידע העומד לרשותה בשאלות. האחריות ליישום הרעיונות והעצות הניתנים על ידה בפורום, הינה האחריות הגולשים בלבד. אין התשובות בפורום מהוות תחליף לתהליך אימון אישי / זוגי מלא, על בסיס מפגשים פנים מול פנים.
המשך >>

לצפיה ב-'מה אני יכולה לעשות??? אשמח לעצות'
מה אני יכולה לעשות??? אשמח לעצות
28/12/2016 | 08:10
37
622
אני חיה עם בן זוג
לבן זוגי יש ילדה בת 9 מנישואים קודמים
 
האמא של הילדה נטשה אותו ביחד עם הילדה כשהבינה שקריירה מוזיקלית לא הולכת יותר מידי טוב עם גידול משפחה
הילדה הייתה אז בת שנה
 
מאז במשך ארבע שנים האמא לא צצה אפילו פעם אחת
 
כשהילדה הייתה בת 5 האמא פתאום הופיעה כרעם בים בהיר
 
מאז היא רואה את הילדה פחות או יותר בקביעות
 
הילדה מאוד רוצה בקשר עם האמא
אני מבינה את זה כי כנראה זה אינסטינקט כזה
נגד הטבע אף אחד כידוע לא יכול ללכת
 
אבל יש בעיה
הילדה כמעט ולא מקשיבה לי בכלל
בכל הזדמנות היא עושה לי פרצופים
היא בכוונה עושה מניפולציות כדי לעצבן אותי ולהוציא אותי מהכלים
אבל מילא הילדה עם זה עוד אפשר להסתדר
העניין שגם האמא מוסיפה שמן למדורה
היא אומרת עלי כל מיני דברים מגעילים
וזה למרות שהיא לגמרי לא מכירה אותי
 
היא מלכלכת עלי כשהיא בעצמה חובבת ידועה של אלכוהול
בנוסף היא מחליפה גברים כמו גרביים
זה כל כך צבוע
והילדה בעצמה עדה לדברים האלה
האמא לא מתביישת לספר לה על חגיגות השתיה שלה ועל הגברים שהיא מכירה
 
 
 
לצפיה ב-'את הדבר הכי חשוב לא ציינת -'
את הדבר הכי חשוב לא ציינת -
28/12/2016 | 08:49
1
320
מה עם בן הזוג שלך?
איך הוא מתייחס לזה שהאמא פתאום צצה, בוחשת בקלחת, מלכלכת עלייך, מקלקלת את היחסים שלך עם הילדה וגם חושפת אותה לכל מיני עניינים שבכלל לא ראויים לילדה בגילה!
 
איפה הוא בכל זה?
לצפיה ב-'בן זוגי'
בן זוגי
28/12/2016 | 16:43
325
האמא נטשה כשהילדה הייתה בת שנה
זרה לתמונה אחרי ארבע שנים כשהילדה הייתה בת חמש
אני ווא כרנו כשהילדה הייתה בת שבע כלומר שתיים אחרי שהאמא צצה
מאז עברו ארבע שנים והוא התרגל למצב
 
הוא מבחינתו בדעה שעדיך שבארבע השנם האחרונות לילדה יש אמא גם אם לא מושלמת
כי זה עדיף מהעדר אמא טוטאלי
 
בן זוגי יודע שלאמא אין הרבה מה לתת לילדה
אין לה מקום מגורים ראוי
היא לא עוזרת לה עם השיעורים
על לקנותלה בגדים אין מה לדבר
בקושי לאוכל יש לה כסף
מכיוון שכך בן זוגי מעדיף להשאיר את המצב כמו שהוא
כלומר ביקורים פה ושם של כמה שעות ולא לילה לינה או משמורת משותפת
לכן הוא שותק מפחד לריב איתה
 
האמון ביני ובין בן זוגי התערער תודות לבת שלו
אני לא מרגישה שיש לי את התמיכה שלו וזה מאוד מפריע לי
מאוד כואב לי מההבנה שהאדם הכי קרוב אלי כלומר בן זוגי לא מבין אותי
 
בן זוגי מתרץ א ההתנהגותשל הילדה שלו בכך שאני אומרת לה דברים לא נעימים על אמא שלה
לטענו זאתהדרך היחידה שלה להתגונן
רק שאני אומרת משהו אולי פעם בחודש או חודשיים וההתנהגות של הילדה די קבועה
 
האמא ל שותה בנוכחות הילדה וגם אין משהו חריג מבחינת עניין הגברים שהיה יכול להביא להתערבות הרווחה
אז לבן זוגי אין מה לעשות חוץ מלשמוח שמעבר לארבע שעות פעמיים בשבוע האמא לא בתמונה
ולשמוח שלילדה בכל זאת יש אמא בחיים שלה
לצפיה ב-'נשמע שאת לא ה"אישיו" בתיאור הזה...'
נשמע שאת לא ה"אישיו" בתיאור הזה...
28/12/2016 | 16:31
30
240
לא נעים שאשה כלשהי מספרת עלייך דברים,
אבל הבעיה העיקרית היא עם הילדה של בעלך שחווה
לדברייך דברים שהיא לא אמורה לחוות.
אם הילדה באמת עדה לדברים שאסור שתהיה עדה להם,
כדאי ורצוי שהאבא יתערב וישוחח עם הרווחה.
לגבייך מה שחשוב שיהיו יחסים תקינים עם הילדה.
כעיקרון לא את זאת שאמורה לגדל אותה, אלא אבא שלה,
ואמה כמובן.
לצפיה ב-'מסכימה אבל אני גרה עם הילדה באותו בית'
מסכימה אבל אני גרה עם הילדה באותו בית
28/12/2016 | 17:07
29
233
והמשמורת היא של בן זוגי
מאוד קשה לגור באותו בית עם ילדה שכמעט ולא מקשיבה לך בכלל
שכמעט ולא עושה שום דבר ממה שאת מבקשת
שרק עושה לך פרצופים
ושלפעמים נדמה שהיא בכח מנסה לגרום  לך צאת מהכלים ולצאת מדעתך
אם צריך דוגמאות ספציפיות לא חסר
 
בדיוק כמו שכתבת אין לי שאיפות יותר מידי גדולות ואני בטח לא מתכוונת לגדל אותה
בשביל לה אבא שכמו שכתבתי נשאר איה לבד בגיל שנה וגידל אותה לבד מצויין עד גיל 5 עד שהאם הופיעה
אני רק רוצה יחסים תקינים עם כל בני הבית וזה אומר גם עם הילדה
ואני כבר שותקת על מה כל העניין הזה עושה ליחסים שלי עם בו זוגי
לצפיה ב-'אם כך, הדבר היחיד שכן לא הייתי שותקת לגביו...'
אם כך, הדבר היחיד שכן לא הייתי שותקת לגביו...
28/12/2016 | 17:37
202
הוא היחסים עם בן זוגך, ללא קשר לילדה.
ממליצה לגשת לטיפול וללבן את טיב הקשר ביניכם.
לצפיה ב-'אז תעזבי'
אז תעזבי
31/12/2016 | 02:18
27
178
הילדה היא רק ילדה, ואולי לא קיבלה חינוך נכון (ואולי את עושה לה את המוות ומלכלכת על אמה בפניה). אבל היא שם to stay, ואת יכולה לקום ולעזוב אם לא מתאים לך. 
לצפיה ב-'איזו תשובה נוראית!'
איזו תשובה נוראית!
02/01/2017 | 16:37
26
143
לא- זו לא הדרך וגם לא התשובה. יש משהו בדאגה שלה לילדה שגורמת לי לחשוב שממש לא כדאי שהיא תעזוב כי היא פה בינתיים "המבוגר האחראי" בכל הסיפור הזה...
 
אם הקשר חזק וחשוב לך- תמשיכי ותנסי לגרום לבן זוגך לשוחח עם האקסית ולנסות לשפר התנהלות מול הילדה. כן- זה כן עניינה כי היא חיה בבית הזה גם כן וקשורה לילדה.
 
לא ברור לי העיצות יפות הנפש האלה- לעזוב את אותה זוגיות. אם לא אז זו אחריה תרגיש ככה...
לא ייתכן שאקסיות והתנהגותן יהרסו זוגיות של אנשים...
הגיע הזמן לתת משקל גם לצד השני- היא לא מזלזלת בילדה- להפיך- היא בעד שיהיו לה חיים וחינוך טוב יותר. היא רוצה להיות מעורבת- כמה כאלה אתם מכירים?!
 
אז חדל עם השטויות של עזיבה- תתערבי- תביעי את דעתך, ותראי לאן זה מוביל. אם בן זוגך יחליט שאת לא מתאימה לו- סבבה... שלום.
לצפיה ב-'איזה מבוגר אחראי את מריחה פה?'
איזה מבוגר אחראי את מריחה פה?
05/01/2017 | 04:24
25
81
היחסים בין הילדה לאמא הם פשוט לא עניינה. הם עניינו של אבא ואמא של הילדה. 
את כותבת ש"לא יתכן שאקסיות והתנהגותן יהרסו זוגיות של אנשים...". מה זה "לא יתכן"? אולי מרגיז את האשה החדשה, אבל זה "יתכן" וזה אכן קורה. אם התנהגות האקסית הורסת את הזוגיות זה תלוי בעיקר בגבר ובאשה החדשה. 
 
האשה לא נשמעת לי "מעורבת" אלא מתערבת. איפה קראת מילה על חינוך? היא איכשהו מצליחה להכנס לתחרות עם האמא, מפריע לה שהיא שוב בתמונה. בקיצור, היא חוצפנית שמנסה להראות לאמא מאיפה משתין הדג,  ומזל שכנראה לגבר יש שכל (אומר שעדיף שלילדה יהיה קשר עם האם גם אם היא לא מושלמת) והוא מחזיק אותה קצר ולא נותן לה להסית ולהתערב. מזל. 
לצפיה ב-'גיל צעיר וחוסר ניסיון הכותב אולי גרמו לתגובה בוטה כזו...'
גיל צעיר וחוסר ניסיון הכותב אולי גרמו לתגובה בוטה כזו...
05/01/2017 | 08:57
22
74
קריאת תגובות אחרות שנכתבו תחת שם זה כבר גורמת לתהיה בעניין ההבנה...
 
באמת, עם חוסר ניסיון שכזה, לפעמים עדיף לא להגיב.
לצפיה ב-'על מי את מדברת? על AB או עלי?'
על מי את מדברת? על AB או עלי?
05/01/2017 | 15:48
21
55
או על הכותבת הראשית בכלל?
 
את לא ברורה
לצפיה ב-'ממש סליחה... על AB ורק על AB. איתך אני מסכימה לחלוטין.'
ממש סליחה... על AB ורק על AB. איתך אני מסכימה לחלוטין.
05/01/2017 | 17:04
20
22
לצפיה ב-'עם מה בדיוק את מסכימה איתה?'
עם מה בדיוק את מסכימה איתה?
05/01/2017 | 20:18
19
58
שזה בסדר שהאשה אומרת לילדה בת 9 דברים רעים על אמה (כפי שהיא בעצמה כתבה)? 
שאשה כזו היא ה"מבוגר האחראי"? שאשה כזו היא "בעד שיהיו לילדה חיים וחינוך טוב יותר"?
אולי כדאי שהאשה תקשיב לבן זוגה שאומר שהילדה מתייחסת אליה לא יפה בגלל הדברים הרעים שהיא אומרת על אמה? 
ואם היא לא מסוגלת לרסן את עצמה סביב הילדה, באמת עדיף שתעזוב/תיזרק ע"י האבא. 
בכלל, נשמע שלילדה היו חיים לא פשוטים. אמא שעזבה בגיל שנה וחזרה אחרי 4 שנים, אמא עם התנהגות בעייתית. האבא מבין שעדיין לילדה חשוב הקשר עם האמא ושמח שמדובר רק בביקורים של 4 שעות פעמיים בשבוע ולא בבקשה למשמורת או שינה אצלה. זו שפתחה את השרשור לא מבינה שעם ילדה כזו צריכים להתנהג בהרבה מאוד עדינות, ואולי להפנות גם לטיפול פסיכולוגי כדי לעזור לה להתמודד, ובמקום זה האשה הזו, שנחתה לחיים שלה רק לפני שנתיים, אומרת לה מה היא חושבת על אמה ועושה לה את המוות כשהיא לא מקשיבה לה. 
ילדה מסכנה! איפה שירותי הרווחה?
לצפיה ב-'יש הבדל גדול בין "דברים איומים" לבין ציטוט בן הזוג, '
יש הבדל גדול בין "דברים איומים" לבין ציטוט בן הזוג,
06/01/2017 | 13:03
18
59
"דברים לא נעימים" פעם בחודשיים. אמנם לא בדיוק ברור מה זה "לא נעימים", אבל אפשר להבין שכאשר חיים יומיום עם ילד עוין, (מדברת על הבנה, הצדקה זה עניין אחר) ישנן נקודות שבירה. ושוב, לא יודעת מה זה "דברים לא נעימים".
הכותבת מנסה להתקרב לילדה, ועל מנת להתקרב לילדה היא זקוקה לתמיכת בן זוגה.
אם להסתמך על הכתוב, הסיכוי היחידי לבית יציב עבור הילדה, הוא שהכותבת ובן זוגה יצרפו כוחות, ויבנו ביחד מסגרת חמה.
כרגע זה לא מתבצע, אבל הכותבת מודעת לצורך הזה, אחרת לא היתה כותבת כאן, אז בעיני, על פי התיאור, התמונה שמתקבלת הינה שהכותבת היא הכי קרובה למבוגר האחראי מכל השלישיה.
התשובה לכותבת יכולה המלצה לפניה להדרכה וייעוץ, או המלצה לאיפוק ולהתנהגות עדינה עם הילדה,
אבל התשובה שלך מאוד מאוד בוטה, אפילו משתלחת, משהו שמצביע, בעיני, על גיל צעיר, חוסר ניסיון ובמידה מסויימת חוסר הבנה.
 
מכל זוית שהיא האימא מצטיירת כדמות בעייתית. יפה שהאבא מבין שהילדה זקוקה לקשר עם האם ומאפשר זאת, אני מניחה שהוא גם מבין שאסור שהקשר הזה יהיה יותר אינטנסיבי... 
לצפיה ב-'כתוב שחור על גבי לבן:'
כתוב שחור על גבי לבן:
06/01/2017 | 23:02
17
57
האבא אומר לה שהילדה מתייחסת אליה לא יפה כי היא אומרת דברים לא יפים על אמה. 
האבא הזה נשמע לי חכם מאוד. הוא מבין שהאמא אינה דמות מופת ולכן לא רוצה לעורר ריבים מיותרים ולהסתכן שהאמא תרצה לראות את הילדה יותר. 4 שעות פעמיים בשבוע (סה"כ 8 שעות שבועיות) זה מינימלי ולא אינטנסיבי, והוא רוצה לשמר את המצב. 
הכותבת כאן, לא מבינה זאת, ומתעקשת לעשות מלחמה עם הילדה. אם האבא אומר לה שהילדה מתייחסת אליה לא יפה בגלל השמצות האם, ראוי שהיא תפסיק במיידית את ההשמצות. זה לא קורה (אחרת היתה כותבת שהפסיקה. גם כאן היא לא מפסיקה לרגע להשמיץ את האם). 
האבא נשמע לי מבוגר אחראי, ואין ספק שטובת הילדה חשובה לו הרבה יותר מכותבת ההודעה. 
הילדה גדלה היטב, יש לה בית יציב, וחוסר היציבות העיקרי כרגע בחיה זו האשה הנוראית הזו שנדחפה לחייה לפני שנתיים, מספרת לה מה דעתה על אמה ואז עושה בלאגנים כשהילדה מתנהגת אליה לא יפה. 
 
לצפיה ב-'גם לי יש ניחוש פראי - נכון שאת לא נשואה ואין לך ילדים?'
גם לי יש ניחוש פראי - נכון שאת לא נשואה ואין לך ילדים?
07/01/2017 | 08:29
16
23
לצפיה ב-'AB כותבת בצורה בוטה מדי, אבל...'
AB כותבת בצורה בוטה מדי, אבל...
07/01/2017 | 09:23
15
54
המסר נראה לי נכון...
השואלת לא מגיעה ממקום של לברר מה טובת הילדה,
או ממקום של מבוגר אחראי כלשהו.
היא כותבת ממקום של טובתה האישית, שכמובן יש לה מקום,
אבל זה לא הנושא במורכבות הזאת.
בתשובה לשאלה שלי השואלת ענתה ביושר - שאין סכנה לילדה
מצד האם. כלומר - צודקת AB שצריך לשמור על מקום האם
בחיי הילדה, כמו שמנסה לעשות האבא.
אז אם להתייחס למקום בו נמצאת השואלת, הרי שהבעיה היא 
בזוגיות שלה, שתאפשר לה, לדעתי, להיות גם אם חורגת טובה יותר.
כרגע, לפי תאורה, היא בהחלט לא "המבוגר האחראי" כי מה שמעסיק
אותה זה טובתה האישית, ולאו דוקא טובת הילדה.
 
לצפיה ב-'השואלת כנה. השאלה שהועלתה כאן'
השואלת כנה. השאלה שהועלתה כאן
07/01/2017 | 09:47
14
66
באה ממקום אמיתי, בלי מצגות.
והרי אנחנו מכירות את המצבים המעיקים שעלולים להיווצר כאשר מאחדים קרעים של משפחות.
אין סתירה בין טובת הילדה וטובת השואלת, להבנתי מדובר כאן ביישור הדורים, שאחריו, אם יעשה נכון, צפויה העמקת הקשר בינה לבין הילדה.
לא ראיתי בשאלה רצון לנתק את האם, רק רצון מצד השואלת להתגונן.
 
ברור שלשואלת יש בעיה שנובעת מהזוגיות שלה, לפני כל דבר אחר.
ברור שהיא פנתה לכאן כאשר היא כבר נמצאת במצב התגוננות... מהילדה, מבעלה, מהאקסית של בעלה...
ונראה לי באמת שהפתרון נעוץ בעבודה שלה מול בעלה, ונראה לי גם שנדרש כאן ייעוץ.
יחד עם זאת:
יש חד צדדיות בתגובות של AB. הסתכלות צרה שמאפיינת אנשים מאוד צעירים.
וגם, הצעת פתרונות קיצוניים תוך התייחסות רק לחלק מהדברים, שזה נובע לא רק מגיל צעיר...
וכשכל החבילה הזו כרוכה בנימת הצלפות תוקפנית, תחת ניק זמני, מתעורר כאן חשד לטרול... מין תלמיד/ת תיכון כזה, או משהו דומה... 
לצפיה ב-'לא מסכימה איתך...'
לא מסכימה איתך...
07/01/2017 | 14:43
42
אני בהחלט רואה אצל השואלת מציאת בעיה בילדה המסכנה
וכן באמה.היא לא רואה נכון את המציאות, ולא רואה נכון את
מקור הבעיה (הזוגיות שלה ושל בעלה).
בהחלט יכול להיות שעקב כך היא "מרעילה" את הילדה לגבי אמה
(וכבר החליטה שטוב יותר היה אילו לא היתה מגיעה חזרה לחיי
הילדה).
אני לא יודעת מה הגיל של AB ולחלוטין לא מעניין אותי. הנימה
שלה בוטה, אבל המסר שלה נכון (דרך אגב, גם השואלת, כמו
רבות מהשואלות בזמן האחרון מופיעות בניק זמני ומחשיד, דבר
שקצת מוציא את הרוח מהמפרשים בתשובות אליהן).
לצפיה ב-'זה לא טרול'
זה לא טרול
08/01/2017 | 20:08
3
49
מסתובבת בפורום הזה מישהי קבועה ממורמרת עם ילד קטן ומגדלת אותו לבד, משהו שקשור לכך שאין לו אבא או שהאבא עזב אותה בזמן ההריון- והיא גם בעבר כתבה על האישה אליה נשוי האבא. מפה זה בדיוק מגיע ויש לי הרגשה שזו היא.
אני מאוד מקווה שאני טועה וזהו טרול זמני.
 
אם אני לא טועה- היא מעבירה מסרים מאוד שליליים למי שחיה בזוגיות מורכבת- כן כן- משפחה מורכבת זהו שם הפורום, וכשיש משהו מורכב, לא עוזבים הכל ובורחים אלא מנסים למצא פתרון. 
 
AB- זה שקרה לך משהו בעבר- לא אומר שזה מה שקורה לכולם. אם את מחליטה לספר לעצמך מציאות כל שהיא - זה לא אומר שאכן אותה מציאות קרתה. לעיתים אנחנו חיים כל כך הרבה זמן בתוך הראש של עצמנו ואנחנו לא עוצרים לרגע לחשוב- אולי אנחנו לא בסדר.
 
בקיצור ולעניין- כותבת הפוסט- לעניינך- אם את רוצה להלחם על הזוגיות שלך ורואה לנכון להיות חלק מגידול הילדה של בן זוגך- עשי את ברגישות ובאומץ. לא פשוטה הסיטואציה. 
 
בהצלחה!
 
לצפיה ב-'גברת דאני'
גברת דאני
09/01/2017 | 02:31
2
52
את לא נורמאלית. 
במקום ספקולציות לגבי מי אני (ומי את???) שבהן את נכשלת, את יכולה להתמקד במסר שלי. את היא הטרול, בכך שאת מפיצה שקרים לגבי מי אני. 
אני קוראת באובייקטיביות פוסטים, ומגיבה על סמך העובדות שמספרים ומה שנראה לי. 
אם את חושבת שלאשה הנוראית הזו שפתחה את הפוסט (נדמה לי שזו את!!!) איכפת מהילדה, את טועה. היא עסוקה במלחמות כוח עם האם ובנסיונות מניפולציות על האב והילדה. 
ואולי זה בכלל פוסט שמערכת תפוז שתלה כדי שיהיה עניין, ההיא לא חוזרת להגיב (כי אולי זו באמת דאני!!!)
לצפיה ב-'רחוק רחוק מהמציאות'
רחוק רחוק מהמציאות
10/01/2017 | 08:21
1
41
אין קשר ביני לבין הפוסט.
 
התקיפה שלך רק מחזקת את השערותי.
 
תתחילי להבין שהפורום הזה מוכר, ומזהים צורת כתיבה ושלך נראית מוכרת- זה הכל.
 
ואם את באמת לא סבלת ממצב דומה- אשרייך שאת כותבת בכזו לשון נחרצת נגד אישה שאת אפילו לא מכירה.
לצפיה ב-'פאקה פאקה פאקה פאקה'
פאקה פאקה פאקה פאקה
10/01/2017 | 22:26
38
עושה רושם שכל העניין שלך הוא בי. ולכן - buh bye !
מצאי לך חיים. 
לצפיה ב-'לא ראית רצון לנתק את האם??'
לא ראית רצון לנתק את האם??
09/01/2017 | 02:34
8
49
תקראי שוב. כל מילה. 
ולדברייך - הלוואי והייתי צעירה. את התיכון סיימתי מזמן. 
לצפיה ב-'קראתי שוב, בעיון, ולא ראיתי. ראיתי אי שביעות רצון מתפקוד האם'
קראתי שוב, בעיון, ולא ראיתי. ראיתי אי שביעות רצון מתפקוד האם
09/01/2017 | 10:05
7
43
אבל זה די ברור. ראיתי עלבון מהתייחסות בן הזוג, וגם זה ברור.
ראיתי מצב לא נעים של הכותבת בגלל המערכת בינה לבין הילדה, ונראה לי שאפשר לעבוד על זה.
לא ראיתי משפט מפורש בעניין ניתוק האם.
לצפיה ב-'בודאי שכן !'
בודאי שכן !
09/01/2017 | 11:08
6
33
"האמא של הילדה נטשה אותו ביחד עם הילדה כשהבינה שקריירה מוזיקלית לא הולכת יותר מידי טוב עם גידול משפחה... 
מאז במשך ארבע שנים האמא לא צצה אפילו פעם אחת....
 
כשהילדה הייתה בת 5 האמא פתאום הופיעה כרעם בים בהיר
 מאז היא רואה את הילדה פחות או יותר בקביעות
 הילדה מאוד רוצה בקשר עם האמא
אני מבינה את זה כי כנראה זה אינסטינקט כזה
נגד הטבע אף אחד כידוע לא יכול ללכת

 
אבל יש בעיה
הילדה כמעט ולא מקשיבה לי ...
אבל מילא הילדה עם זה עוד אפשר להסתדר
העניין שגם האמא מוסיפה שמן למדורה

היא אומרת עלי כל מיני דברים מגעילים
וזה למרות שהיא לגמרי לא מכירה אותי
 
היא מלכלכת עלי כשהיא בעצמה חובבת ידועה של אלכוהול
בנוסף היא מחליפה גברים כמו גרביים
זה כל כך צבוע
והילדה בעצמה עדה לדברים האלה
האמא לא מתביישת לספר לה על חגיגות השתיה שלה ועל הגברים שהיא מכירה"
 
רוב רובה של ההודעה מתייחסת לאמא !
 
אבל שוב - מסכימה עם AB שאנחנו מתייחסים, קרוב לודאי, לדמות פיקטיבית שתפוז העלה.
 

 
 
לצפיה ב-'את רואה בציטטות רצון לנתק את האם? אני לא מצליחה לראות.'
את רואה בציטטות רצון לנתק את האם? אני לא מצליחה לראות.
09/01/2017 | 15:40
5
24
לצפיה ב-'מעניין שאת לא רואה...'
מעניין שאת לא רואה...
09/01/2017 | 16:14
4
27
היא אומרת שהאמא צצה משום מקום,
ומאז רק דואגת להעכיר את האווירה.
היא אומרת שבן זוגה רוצה שהילדה תמשיך
להתראות עם האמא, אבל האמא "פסולה".
איך את לא רואה שהיא היתה רוצה להעלים אותה ?
לצפיה ב-'זו פרשנות שלך מעבר לכתוב. היא סובלת מהאמא,'
זו פרשנות שלך מעבר לכתוב. היא סובלת מהאמא,
09/01/2017 | 17:21
3
37
אבל בשום מקום היא לא מנסה להיפטר ממנה, או מציינת רצון להעלים אותה.
היא טוענת שבן זוגה מעדיף אמא כזו על חוסר באמא, ושהילדה מעוניינת בקשר עם האם, ובשום מקום לא מועלית המשאלה שהאמא תצא מהחיים שלהם.
בעיני - יש כאן בעיה שטיפול מתאים יפתור.
לא רואה טעם בלמצוא פרשנויות מעבר לכתוב ולהעלותן כנגד כותבת הרשומה.  פרשנויות משתנות מאדם לאדם.
לצפיה ב-'ההיתממות..'
ההיתממות..
10/01/2017 | 22:24
2
30
בואי נעשה תרגיל:
- בגלל הגשם אני חייבת שוב לבטל את התוכניות שלי! 
- איזה מרגיז שיש גשם!
- הגרביים התרטבו בגלל הגשם ואני קופאת מקור!
- הגשם לא מפסיק, כל הזמן גשם גשם גשם. 
 
מה המסקנה שלך לגבי המשפטים:
(א) הכותבת אוהבת גשם
(ב) הכותבת לא אוהבת גשם
(ג) הכותבת אדישה לגשם
(ד) אי אפשר לתת פרשנות. 
 
כל אדם שיש לו מינימום של המינימום הבנה בחיים יבין שמדובר ב- (ב): הכותבת לא אוהבת גשם/את האמא הביולוגית. 
לצפיה ב-'את לא רואה הבדל בין לא לסבול מישהו לבין "רצון לנתק"?'
את לא רואה הבדל בין לא לסבול מישהו לבין "רצון לנתק"?
11/01/2017 | 09:41
1
36
באמת לא?
זה נראה בדיוק אותו הדבר?
כאלו, אם אנחנו לא אוהבים מישהו אז אנחנו מיד מואשמים ברצון לנתק אותו מחיינו?
לא קורה שלא סובלים מישהו ולא רוצים לנתק אותו?
אין מצבי ביניים!!!
אין שום דבר מורכב!!!
נו, די...
הוא אשר אמרתי. קיצוניות שמאפיינת גיל צעיר.
וגם מלווה בהתנשאות... (אבל על זה אני כבר לא אגיב)
 
לצפיה ב-'אבל, אופס, כן הגבת'
אבל, אופס, כן הגבת
12/01/2017 | 07:30
27
(לגבי ההתנשאות...). 
בסדר, הבנתי, את מחזיקה את קלף התמימות קרוב לליבך ולא תוותרי עליו בקלות.
קיצוניות שמאפיינת ילדים רכים או קשישים מסויידים. 
היי שלום.
לצפיה ב-'ניחוש פראי- גם לך יש אקס שהתקדם הלאה?'
ניחוש פראי- גם לך יש אקס שהתקדם הלאה?
05/01/2017 | 15:50
1
63
ניחוש פראי- את נכבית מהאישה השנייה של האקס שלך?
 
אחרת להגיב בכזו צורה מלעיזה- זה מגיע רק ממקום פגוע.
 
 
לצפיה ב-'אין לי שום אקס'
אין לי שום אקס
05/01/2017 | 20:08
66
אבל מי שתומך באשה האיומה שפתחה את הפוסט צריך להתבייש. 
האשה בפירוש אומרת שהיא אומרת לילדה דברים איומים ונוראים על אמה:
"בן זוגי מתרץ א ההתנהגותשל הילדה שלו בכך שאני אומרת לה דברים לא נעימים על אמא שלה לטענו זאת הדרך היחידה שלה להתגונן"
בנוסף היא מציינת שבן זוגה יודע שהאמא אינה אם השנה, ולכן הוא מעדיף לשמור על פרופיל נמוך כדי שהאם לא תתחיל לדרוש משמורת או ביקורים עם לינה, ובינתיים היא מסתפקת רק בביקורים של 4 שעות פעמיים בשבוע. 
 
איך האשה האיומה הזו מתערבת כך?! איך היא מעיזה להשמיץ את האמא בפני הילדה בת ה-9?! מדוע היא מחממת את האוירה כשהיא אמורה להבין מהם השיקולים של בן זוגה?!
 
מקווה שבן הזוג יתעשת ויזרוק לכל הרוחות את האשה אותה הוא מכיר רק שנתיים שמעיזה ככה להתייחס אל בתו ומנסה לעשות בלאגן גדול. 
לצפיה ב-'אני חושבת'
אני חושבת
29/12/2016 | 08:47
172
שלילדים במשפחות מורכבות לפעמים יותר קל "להוציא" על ההורה הלא ביולוגי.
הרי לילדה כמעט אין אמא בפועל, אז בקצת זמן שיש לה עם אמא שלה היא בטח לא תריב איתה, והיא לא מעזה לריב עם אבא שלה כי הוא ההורה היחיד שנשאר לה, וכל הקושי שלה יוצא בהתנהגות הזו מולך.
מסכימה עם מה שנאמר לפני שהדבר הכי חשוב לטפל בו כרגע הוא היחסים שלך ושל בעלך, כי הוא זה שצריך לתת לך את הגיבוי, והוא זה שצריך להעמיד את הגבולות הברורים לילדה.
אני חושבת שאת צריכה לשים עכשיו את כובד המשל שלך על התחום הזה, גם בשיחות עם בעלך ואפילו יותר טוב לשכנע אותו ללכת לטיפול זוגי.
ברגע שהוא יקשיב לך, יחול המפנה.
 
לצפיה ב-'זה לא העסק שלך!'
זה לא העסק שלך!
31/12/2016 | 02:15
145
מה את בוחשת בקלחת? 
בעלך צודק, עדיף לילדה שיהיה לה קשר עם אמה, גם אם היא לא אם השנה. 
 
האמא נטשה וצצה ואולי מסיתה, וכל זה *לא* קשור אלייך! תוציאי עצמך מהמשוואה, חצופה. ואין לך זכות ללכלך עליה בפני הילדה, כפי שאת מלכלכת עליה פה. 
 
לצפיה ב-'ילדה בת 9 יכולה להיות חתיכת מניפולאטיבית מעצבנת'
ילדה בת 9 יכולה להיות חתיכת מניפולאטיבית מעצבנת
31/12/2016 | 08:19
1
164
ואני בהחלט יכולה להבין את הכעס והעצבים שלך עליה.
אבל אני מציעה לך פעם ביום להסתכל עליה והיזכר שמה שהפך אותה לכל כך קשה ודוקרנית אילו החיים הלא פשוטים אליהם היא נקלעה: לחיות עם התחושה שאמא שלי לא מספיק אהבה אותי והיא נטשה אותי בגיל שנה - זה בלתי נתפס, זה אסון וגם 1000 אבות נפלאים ומיליון אימהון חורגות נהדרות לא יכולות לסתום חור כזה בנשמה. ואז לגלות בגיל 5 שיש לך אמא, אבל היא חרא של אמא, גם זה לא תענוג גדול... אולי מבט אחד כזה חומל יאפשר לך לכעוס עליה קצת פחות.
וכמו שאמרו לך, את הקורבן לתיסכולים שלה כי היא לא יכולה לכוון את זה לאמא שלה או אבא שלה... הכי טוב היה אם היא היתה הולכת לטיפול רגשי ושם היתה ניתנת לה ההזדמנות לעבד את האבל שלה על הנטישה ולהתמודד עם החריגות שבסיטואצית החיים שלה.
במקביל תלכו אתם לייעוץ משפחתי/זוגי ותלמדו איך להמנע מלהיכנס לסיטואציות של קונפליקטים ביניכם ואיך להתמודד עם הילדה.
לצפיה ב-'באלגנטיות התעלמת'
באלגנטיות התעלמת
05/01/2017 | 20:20
74
שהאשה הזו אומרת לילדה בפנים דברים רעים על אמה. 
האב צריך לבעוט באשה חזק לכיוון הדלת. 
לצפיה ב-'קשר בין אב לילד ללא נוכחות האם'
קשר בין אב לילד ללא נוכחות האם
27/12/2016 | 15:21
2
287
האבא רוצה לקחת ילד בן שנתיים מאמא שלו ( של הילד) ארבע פעמים בחודש כל פעם לשעתיים. הילד לא מכיר את אבא שלו. אני ואבא שלו נפרדנו כשהילד היה בן 4 חודשים ומאז האבא לא ראה את הילד. כשהילד היה בן 4 חודשים אבא שלו הכה אותי בצורה די קשה ואספתי את עצמי ואת הילד ועברתי להורים שלי. מתוך אמונה שגבר שמכה פעם אחת יכה שוב לא חזרתי אליו והוא לא התעניין בילד עד עכשיו. 
 
האם זה בכלל אפשרי המצב הזה שילד בן שנתיים שלא מכיר את אבא שלו ילך איתו אחת לשבוע לשעתיים ואיך זה ישפיע על הילד.
 
אני נגד סוג כזה של קשר.
 
לצפיה ב-'צריך לערב גורם מקצועי'
צריך לערב גורם מקצועי
27/12/2016 | 16:06
1
175
שיסייע לבנות מחדש את הקשר בין הילד לאבא שלו
בהתחלה ברור שבנוכחות האמא
ואחרי שהקשר ייבנה אפשר יהיה בלעדיה
דומה להסתגלות למשפחתון
 
חובה שהיה גורם מקצועי, כי שני ההורים לא אוביקטיביים בסיטואציה הזו וכנראה יהיה להם קשה להסכים ביניהם מתי כבר מתאים שהילד ילך בלי האמא
לצפיה ב-'עו"ס של הרווחה, מרכז קשר'
עו"ס של הרווחה, מרכז קשר
31/12/2016 | 09:24
90
צאי מנקודת הנחה שמבחינת החוק, האבא, מחורבן ככל שיהיה, זכאי להסדרי ראייה עם הבן שלו. עכשיו מה שנותר לך זה לבחור איך להתמודד עם זה.
הדרך הנכונה היא לפנות לעו"ס ברווחה, להגיד שאת לא שוללת את עניין המפגשים אבל את דורשת למען שלומו הנפשי של בנך שהתהליך יתבצע בפיקוח ובהדרגה.
לצפיה ב-'סדרי עדיפויות'
סדרי עדיפויות
24/12/2016 | 12:38
27
563
מעל עשר שנים בזוגיות. לי שלושה בוגרים, לו שני ילדים בוגרים ואחד בחטיבה. היה קטנטן כשהיכרנו. נמצא אצלינו כל סופשבוע שני כמה פעמים באמצע השבוע, חגים וחופשים, לפעמים מביא חברים.
בעלי אבא משקיע, פעיל, מתייצב לכל קריאה, נוכח באופן מלא בחיי הילד.
אממה... מאבד פרופורציות. אין סדרי עדיפויות. כאשר "נקרא לדגל" בכל דבר שקשור לילד, מת העולם... 
בשנים קודמות, כאשר הילד עדיין נחשב לקטן, חשבתי שאכן כך ראוי. הבנתי שתכנון תוכניות עם בעלי לפעמים נשאר בגדר תכנון תאורטי.
הילד כבר גדול, בסיום החטיבה. כיום, לדעתי, גם כאשר נוכחות האב נדרשת, אני חושבת שניתן לתכנן את זה כמה שעות מראש.
אבל לא. קוראים לו מרגע לרגע, ובדרך כלל זה גם כרוך בנסיעה - הילד מתגורר עם אימו במרחק נסיעה של שעה וחצי מאיתנו.
ובדרך כלל הקריאות אינן לצרכים דחופים.
הפעם קרה משהו שמאוד מרגיז אותי, ואני עדיין לא יודעת איך לעכל:
הגיע אורח מחו"ל. משפחה. מתארח ביישוב שהתחבורה אליו וממנו אינה סדירה.
מאחר והמכונית שלי בדיוק בתיקונים, ועתידה לצאת מהמוסך רק בעוד יומיים, קבעתי שניפגש באותו יום. 
לאותה נסיעה ביקשה להצטרף עוד בת משפחה, שאינה ממונעת, והתאריך שקבעתי לגמרי לא התאים לה.
בעלי שמע את השיחה, והציע לי שאקח את ריכבו.
ואני מכירה את הנושא... מכירה היטב... שאלתי חזור ושאול אם הוא בטוח. אם הוא יודע בבירור שאכן אין ספק שלא יהיה זקוק למכוניתו באותו יום, שמספיק לו לגמרי שאקפיץ אותו בבוקר ואאסוף אותו בסוף היום. כי אם הוא בטוח עכשיו אני קובעת...
הוא ענה, שאחרי הכל מדובר בתחילת השבוע הזה, ממש אוטוטו, וברור לו לגמרי שהוא יכול להסתדר ללא הרכב שלו.
אז קבעתי. זה היה כרוך בעוד סידור עם עוד מישהו, לא אלאה אתכם, ואחרי מספר שיחות טלפון הכל היה מסודר.
ואז...
לאחר בערך שעתיים, בעלי מבשר לי שבעצם הוא חייב להיות אצל הילד באותו יום.
מה זה חייב... 
לא מדובר במשהו מציל חיים. מדובר במשהו שניתן היה לדעת לפני כן.
משהו שאפשר לדחות ביום יומיים. אפילו בשבוע, לדעתי.
לילד יש אימא מתפקדת שיכולה להיות שם במקומו, אבל הוא חושב שאסור לדחות שום דבר כזה ולא חשוב מתי מודיעים לו שמתקיים, והאימא עסוקה. אסור להפריע לה בזוטות.
 
כמובן שאוכל לשכור רכב. כמובן שאוכל, תמורת תשלום כלשהו, לסדר את הדברים,
כמובן שאוכל לבלוע גם את הצפרדע הזו. זה לא העניין הטכני.
זו הגישה, החשיבה, החשיבות שיש למילה שלי, לתוכניות שלי, לי... 
אני כל כך כל כך כועסת.
 
אני חושבת שתשובה של כמה אין הצדקה לכעס הזה עשויה לשמח אותי...
לצפיה ב-'מגיע לך!!'
מגיע לך!!
25/12/2016 | 14:01
14
319
את יודעת שזה מה שקורה, שכל פיפס של הילד ברגע האחרון עלול לחרב לך את התוכניות... אז למה את בונה על בן הזוג ו/או רכבו בכלל?!
 
מגיע לך!
גם אני חוויתי את החוויה הזו לא מעט. יותר מצחיק - הזוגי היה לוקח את האוטו שלי ומשאיר לי את שלו מסיבות שונות, הבת שלו היתה מגלה שהאוטו שלו נשאר בבית, כי יש לי לו"ז גמיש, ופתאום היתה "חייבת" את האוטו. כבר כמעט שנה שאני לא בונה על האוטו שלו בשום מצב, גם כשזה הכי הגיוני. אני את הלקח שלי למדתי. ואת?
לצפיה ב-'עכשיו כן. '
עכשיו כן.
26/12/2016 | 14:13
13
240
כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות בכדי שבאמת אבין...
והפסקתי לכעוס.
לצפיה ב-'לכעוס זה בסדר'
לכעוס זה בסדר
26/12/2016 | 18:25
12
211
כי זו באמת התנהלות לא נכונה.
זה לא פייר כלפייך וזה מעביר מסר לילד שהכל חג סביבו ושאין צורך להתחשב באחרים.
בגיל כזה (15?) הוא בהחלט מספיק גדול ובוגר כדי להתחיל ולהבין שגם מבוגרים הם בני אדם, וגם להם יש תכניות שצריך להתחשב בהם, ושלא תמיד מקבלים את מה שרוצים.
ואכן הוריו הם שלו שאמורים ללמד אותו את השיעור החשוב הזה.
הבעיה היא שלפעמים הורים, ובעיקר הורים של ילדים גרושים, ובעיקר אבות, לפעמים מתקשים לחנך את ילדיהם ובכך להכין אותם לעולם האמיתי.
לצפיה ב-'יש משהו שמפריע לי בתגובה '
יש משהו שמפריע לי בתגובה
26/12/2016 | 20:16
11
222
יש משהו לא תקין בזוגיות שבה זה 'בסדר' לזלזל בבת/בן הזוג בגלל לאותו הורה גרוש יש קושי לחנך את ילדיו.
אז נכון שהורות באה קודם, אבל איפה האחריות שלך, כבת זוג, כלפי עצמך, בתוך זוגיות בה מתייחסים אליך כך?
ללי
לצפיה ב-'תסבירי...'
תסבירי...
26/12/2016 | 22:53
4
53
לצפיה ב-'אני אסביר'
אני אסביר
26/12/2016 | 23:14
3
183
קחי את זה למקום אחר, לא הקשר שלו עם הילדים שלו, אולי מקום העבודה. נניח שבאופן שיטתי בן זוגך היה עושה משהו שפוגע בך. נניח גם שמוסכם שמה שהוא עושה לא בסדר, פוגע, ולא לעניין, גם אז זה היה בסדר לא לצפות ממנו להתנהג אחרת?
אני מנסה להגיד שאם האופן בו בן זוגך מתנהג לא ראוי, זה שההתנהגות הזו קשורה לקושי שלו לחנך את ילדיו לא הופך את זה לתקין או לגיטימי. 
 
זה לא שאצלי זה אחרת, הזוגי גם הוא מבטל אותי בשניה אם זה קשור לבן שלו, זה לא בסדר, אני מתעמתת, לפעמים הוא מצליח להשחיל לי גול אבל לעיתים יותר קרובות הוא נשאר עם ה.... ביד כי אני הפסקתי 'להבין'.
 
בדוגמא שלמעלה הייתי משאירה לו לשכור מכונית ו/או לסוע מת"א לבאר שבע במונית, ו/או לדאוג שדן ימציאו קו חדש שיסיע את כולם לאן שרק צריך - הילד צריך הקפצה לא הגיונית, שהוא ישלם, למה היא?
 
לדעתי צריך שניים לטנגו, גם בסיטואציה של לחרבן על הראש של אחד מבני הזוג. אני למשל יודעת בפירוש ששנים איפשרתי את הסיטואציה, בעיקר בגלל הצורך שלי להיות 'בסדר' (מישהו אמר התקרבנות?).
 
ללי
לצפיה ב-'נכון... צריכים שניים לטנגו... ואחת מהשניים הללו '
נכון... צריכים שניים לטנגו... ואחת מהשניים הללו
27/12/2016 | 09:29
1
182
רוקדת טנגו כי היא לא רוצה פיצוץ...
היא יודעת לאילו מימדים לא פרופורציונלים יכול להגיע פיצוץ שכזה,
כי האיש הרי נושא את דגל האבא הנהדר. ותחת הדגל הזה, המלחמות שלו הינן מלחמות קודש... סוג של ג'יהאד פרטי משלו... 
ומלחמה כזו, עם כל הקורבן הענק שהיא לוקחת (רעידת אדמה בבית עם בת הזוג) היא אחלה הוכחה, הכי הוכחה שאפשר, שהוא אבא נהדר... וכל "פשעי העבר" שלו בטלים בשישים (עזיבת הבית, פירוק המשפחה ועוד כאלו ודומים להם).
 
וזה מכעיס, איך לא... חשבתי שאולי מישהו יגיד לי שכעסתי סתם. 
אומרת לעצמי שאני לא כועסת, שוב ושוב כי ככה זה וזהו ומתרגלת נשימות כבר יומיים (ארבע פנימה ואחת עשרה החוצה).
וזו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה. 
 
 
לצפיה ב-'ועוד משהו... אי אפשר להשוות את זה למשהו כמו עבודה, כי אז '
ועוד משהו... אי אפשר להשוות את זה למשהו כמו עבודה, כי אז
27/12/2016 | 09:39
145
זה מקלף את הילת ההוד וההדר שהאיש מייחס לאבהות, ומותיר סתם מישהו שדואג רק לעניינים של עצמו.
בתכלס, כשבאמת באמת חושבים על התופעה הזו שלו, זה גרעין המאבק שלי, בנושאים שההילה הזו עוטפת. 
לצפיה ב-'אני עם האנונימית - ילדים לא שווים לעבודה'
אני עם האנונימית - ילדים לא שווים לעבודה
27/12/2016 | 13:02
131
ברור שזה מכעיס, וברור שזה לא פייר, ואפילו לא נכון חינוכית (לדעתי)
אבל כשהורה מספר לעצמו שכך הוא חייב לנהוג, כי "הילדים סבלו מספיק", "הם מוסתים נגדי, אני חייב להראות להם שגם לי אכפת", "לא אשמתם שהתגרשנו", "עדיין קשה להם להכיל את המצב" או כל סיפור אחר שכזה, אין לך הרבה מה לעשות.
בטח לא כשמדובר בילד בגיל ההתבגרות, שממילא אחד מתפקידיו בגיל הזה הוא לנסות לסובב את ההורים שלו סביב האצבע הקטנה בכל דרך אפשרית.
 
אני לא חושבת שמדובר בהתקרבנות, אלא בויתור מראש על ריבים מסויימים כדי לשמור על שלום בית. אני באופן אישי מנסה כמה שפחות לריב בכל מה שקשור לילדים שלו, כי זה לא יוביל לעולם לשום מקום טוב (אבל היי, אני אלופה בלעשות לו פרצופים )
לצפיה ב-'כתוצאה מהמשהו הלא תקין הזה כעסתי. רק שפרקי ב' '
כתוצאה מהמשהו הלא תקין הזה כעסתי. רק שפרקי ב'
26/12/2016 | 23:14
5
195
משובצים באי תקינויות דומות... 
ואולי באמת ההתנהלות הנכונה היא לא ללחוץ על הנקודות האלו שמעוררות את האי תקינויות...
כמו, לדוגמה, להבין שחלק מהתכנונים איתו לא יצא לפועל, ולא לכעוס, כי פשוט חבל על האנרגיות, כי כשבחרתי להיות זוגתו, היה לזה תג מחיר . ואי אפשר לשנות את זה.
עובדה.
לצפיה ב-'אההה'
אההה
26/12/2016 | 23:18
4
144
'תג מחיר' ללחיות עם גרוש זה לחיות עם שותפים כבדים על ההכנסות, להשתתף בלגדל ילדים שאינם שלך ועוד ועוד. לתת לאקסית ולילדים לזלזל בך זה לא 'תג מחיר'.
אני מבדילה ככה: מה שאני נותנת לשלי, אני נותנת לשלו. אם אני מסוגלת להגיד לשלי לא, אין לי, קשה לי, לא מתאים לי - אז גם לשלו.
 
ללי
לצפיה ב-'אני חושבת שזו הבחנה שגוייה...'
אני חושבת שזו הבחנה שגוייה...
27/12/2016 | 08:11
124
בן זוגך ואת אנשים נפרדים, עם מערכת שיקולים, גישה,דעות
והחלטות שונות.
אם את נותנת / לא נותנת לילדייך - זה לא בהכרח מחייב את בן זוגך.
 
את יכולה לבחור בין לריב עם בן זוגך על שהוא מזלזל בך,
או - כמו שהשואלת אומרת - לא לראות בזה דוקא זלזול אלא
נקודת חולשה של בן הזוג ולפעול בהתאם.
 
במקביל את יכולה לנסות "לחנך" את בן זוגך, שזה דבר נפרד,
ולא בהכרח שגוי.
לצפיה ב-'בענייני נתינות משמעותיות - אני נותנת רק לשלי והוא רק לשלו. '
בענייני נתינות משמעותיות - אני נותנת רק לשלי והוא רק לשלו.
27/12/2016 | 09:54
2
124
נתינות משמעותיות - הכוונה לסכומי כסף גדולים, השקעות זמן גדולות וכאלו.
מבחינה כלכלית מצבי טוב יותר. כל נתינה משמעותית לילדיו תקטין את הנתינה לילדיי.
לא שואפת לשיוויון בין ילדיי וילדיו, לדעתי שאיפה כזו אינה הוגנת לילדיי.
מכיוון שמלכתחילה הפרדנו חשבונות, הוא לא יכול לתת יותר ממה שיש לו. זהו. מבחינת השקעות זמן - לשיקולו. רק שיודיע מראש, אם מתאפשר.
 
כמובן שבנושאי מתנות לאירועים, חגים וימי הולדת אנחנו מביאים במשותף מתנות מכובדות. לא לזה אני מתכוונת.
אבל, אם צריך לבוא לגור אצל מישהו שבוע בכדי לשמור על נכדים, למשל, אני אבוא לילדיי, לא לילדיו. אם צריכים תיקון גדול למכונית, למשל, אני אעזור לילדיי.
הוא יעזור לילדיו, בלעדיי.
לצפיה ב-'ornme1 את צודקת, גם אני נוהגת כמוך'
ornme1 את צודקת, גם אני נוהגת כמוך
27/12/2016 | 22:28
1
97
לא כתבתי נכון. 
תג מחיר מבחינתי זה שהוא היה צריך לשלם מזונות גבוהים ולכן לא יכולנו לטוס לחול יותר פעמים (סתם דוגמא).
באשר לנתינה, ברור שאני נותנת לשלי והוא נותן לשלו, וברור גם שיש לנו יכולות שונות לעזור לילדים שלנו, כל אחד בנפרד.
התכוונתי לכך שאם אני יכולה לאסוף את הבת מהלימודים כי יורד גשם, אני יכולה גם לאסוף את הבן שלו. אם לא מתאים לי להקפיץ לרמת השרון מת"א את הילדים שלי, אז גם לא מתאים להקפיץ את שלו. כולנו עושים המון למען ילדינו אבל יש הבדל בין לעשות למען ילדים לבין להיות מנוהל ע"י בני נוער ואקסיות. לדעתי זה סוג של מלחמת כוחות ואני מרגישה שאם הזוגי רוצה להשתתף, זכותו המלאה, כל עוד הוא לא עושה את זה על חשבון המחוייבות שלו אלי.
גם אצלינו זו מלחמה שאינה נגמרת (הבן שלו כבר בן 27 מעט) ואני רק אומרת שכל אחת מאיתנו בוחרת איך להתמודד, אחת לא משתפת פעולה, אחרת עושה פרצופים ועוד אחת חוזרת ומזכירה לעצמה שמיותר לכעוס.
 
ללי
לצפיה ב-'זה כל כך נכון, כל אחת מאיתנו מתמודדת. בעצם זה '
זה כל כך נכון, כל אחת מאיתנו מתמודדת. בעצם זה
27/12/2016 | 23:19
86
די טבעי, כי כשמגיעים לפרק ב' יש לבני הזוג שלנו ולנו התחייבויות קודמות, לילדים שלנו.
הגדרת ההתחייבויות שונה, וכאן מתחילות בעיות.
לצפיה ב-'חושבת קצת אחרת מהרוב'
חושבת קצת אחרת מהרוב
27/12/2016 | 13:31
11
201
אבל לפני שאני עונה יש משהו חשוב שלא הבנתי: את כותבת שהילד גר מרחק שעה וחצי נסיעה מכם, ומצד שני שהוא נמצא אצלכם כמה פעמים בשבוע. את יכולה להסביר איך זה עובד? הוא נוסע וחוזר באותו היום? 3 שעות כל פעם? או שהוא נשאר לישון? ואז מתי הוא יוצא מהבית בבוקר כדי להגיע בזמן לבי"ס? האבא מסיע אותו או שהוא נוסע לבד?
לצפיה ב-'זה עובד כמו כל השאר... הסעות מטורפות. רק אבא שלו, כמובן, '
זה עובד כמו כל השאר... הסעות מטורפות. רק אבא שלו, כמובן,
27/12/2016 | 15:39
10
215
כי אימא של הילד לא חושבת שזה חכם במיוחד (אני איתה אבל לא אומרת כלום)... לאחרונה הילד מנצל את שירותי הרכבת, אבל רק חלקית, לצד אחד.
ויש ימים שנשאר לישון, ואז השכמה (שוב, מטורפת, כי מתחיל בשמונה ללמוד) ונסיעה. ויש ימים שבמקום לבוא לכאן נוסעים אליו, אוכלים בחוץ, משלבים מסע קניות קטן (מזל שהילד לא לעומק בעניין קניות). 
כשהיה קטן זה היה קצת שונה, אבל אז הכל היה רק הסעות, בלי רכבת. של אבא, איך לא. רק אבא.
ואני באמת לא מדברת בכלל על אילוצי הזמנים שה"סידור" הזה כופה.
וגם לא מדברת על ההתארגנויות. 
 
לצפיה ב-'נשמע שהאבא לקח החלטה'
נשמע שהאבא לקח החלטה
27/12/2016 | 22:15
4
162
שהוא יהיה בחיי הילד כמו אבא שגר קרוב ולא כמו אבא שגר רחוק. אני יכולה להבין את זה, וגם לכבד את זה. זו החלטה מאוד קשה לביצוע, ובעקבות כך הקושי זולג גם אל סביבתו הקרובה (כלומר אלייך)
בסוגייה הזוגית ביניכם, נשמע לי חשוב בעיקר שתכירו אחד בקושי של השני.
שאת תכירי ברצון שלו להיות באמת נוכח ומעורב בחיי הילד, זו החלטה קשה ואמיצה.
שהוא יכיר בזה שבעצם הוא לוקח את ההחלטה הזו במידה מסויימת גם עבורך, כי היא משפיעה עלייך. שיכיר בקושי הזה שמוטל עליך לא מבחירתך אלא מבחירתו.
ורק אחרי שההכרה כל אחד בקשייו של השני תהיה מלאה (זה עשוי לקחת זמן ויותר משיחה אחת), אולי תוכלו לנסות למצוא הבנות ופתרונות.
 
לא פשוט בכלל
אני ממש מבינה את שניכם.
לצפיה ב-'נכון, הוא לקח החלטה, וזה היה המצב מתחילת הקשר שלנו,'
נכון, הוא לקח החלטה, וזה היה המצב מתחילת הקשר שלנו,
28/12/2016 | 08:37
3
174
ומעולם לא חשבתי לנסות לשנות.
כשהכרתי אותו, הילד היה קטנטן והמסירות הזו שלו לילד מצאה חן בעיני מאוד. יש מצב שדווקא התכונה הזו שלו גרמה לי לרצות להיות חלק מחייו...
וגם היום, עם כל הטירוף בנסיעות האלו, זה חלק מהחיים שלנו. מתארת לעצמי שכאשר הילד ייתגייס, יהיו המון נסיעות לצבא, לא משנה היכן ישרת (אבא יגיע לביקורים תחת אש... בקווים...).
אבל... ואולי דווקא לאור כל הקשיים היומיומיים... אלו הם סדרי העדיפויות? הרי אני קרובה ומבינה וגמישה ומקבלת אז אפשר להבטיח לי הבטחה (ביוזמתו, אפילו לא ביקשתי) ובמחי יד להפר, כאילו כלום?
 
(והתשובה היא: כן, אפשר. עובדה. )
 
לצפיה ב-'האלטרנטיבה שלך היא לא להיות קרובה ומבינה וגמישה'
האלטרנטיבה שלך היא לא להיות קרובה ומבינה וגמישה
31/12/2016 | 02:09
2
111
ואז להפרד ממנו. 
כל הכבוד לאבא הזה ששם את הילדים שלו במרכז. כן, גם אם זה פוגע בך. סדרי העדיפויות שלו ברורים ונכונים.ואת בתור אמא (שהבנים הבוגרים גרו בעיקר אצלה או לפחות 50%?) אמורה להבין זאת. 
סדרי העדיפויות לא מתאימים לך? תפרדי ממנו. הוא צריך וימשיך להיות מסור לילדיו, גם אם הם בחטיבה ושומו שמיים, אפילו בתיכון. 
לצפיה ב-'אבל... לא זה היה הנושא... הבנת הנקרא, אולי? '
אבל... לא זה היה הנושא... הבנת הנקרא, אולי?
31/12/2016 | 15:39
1
27
לצפיה ב-'הנושא שלך עצמך היה "סדרי עדיפויות"'
הנושא שלך עצמך היה "סדרי עדיפויות"
05/01/2017 | 04:26
49
ועל כך עניתי. הילדים תמיד יבואו לפנייך, וכך צריך להיות. 
לצפיה ב-'אז תציעי לו לעבור לגור'
אז תציעי לו לעבור לגור
05/01/2017 | 04:29
4
70
קרוב לבן. יקל על כולם. 
לצפיה ב-'נו, באמת... החיים קצת יותר מורכבים מזה... '
נו, באמת... החיים קצת יותר מורכבים מזה...
05/01/2017 | 09:27
3
15
לצפיה ב-'כי לך לא נוח?'
כי לך לא נוח?
05/01/2017 | 20:01
2
65
בעלך עושה הרבה מאוד כדי להמשיך להיות בקשר רציף עם הילד. כך צריך. ואת, שהילדים שלך היו כנראה איתך כל הזמן, במקום להבין אותו ולהקל עליו בכך שלא תפרצפי לו, את עושה לו את המוות ולועגת לו - 
"רוקדת טנגו כי היא לא רוצה פיצוץ...
היא יודעת לאילו מימדים לא פרופורציונלים יכול להגיע פיצוץ שכזה,
כי האיש הרי נושא את דגל האבא הנהדר. ותחת הדגל הזה, המלחמות שלו הינן מלחמות קודש... סוג של ג'יהאד פרטי משלו... "

המלחמה שלו אכן מלחמת קודש, להיות עם הילדים שלו. מי את שתפריעי או תתלונני או תלעגי לו ותדברי איתו על פרופורציות?! אלו הילדים שלו!! אם את עושה תחרות איתם, את תמיד תהיי בסדר עדיפות נמוך יותר. בדיוק כפי שהילדים שלך באים לפניו. הפתרון הוא לא לנסות להכנס איתם לתחרות. 
לצפיה ב-'תקראי שוב, תחשבי, ואולי תצליחי לראות שהתגובה שלך '
תקראי שוב, תחשבי, ואולי תצליחי לראות שהתגובה שלך
06/01/2017 | 13:33
1
67
לא עניינית, הציטטות לא מובאות בהקשר נכון, ובכללי - המגמה היא התלהמות.
אין לי כוונה להמשיך עם זה.
 
לצפיה ב-'התגובה שלי עניינית והכל מובא בהקשר הנכון'
התגובה שלי עניינית והכל מובא בהקשר הנכון
06/01/2017 | 22:54
57
זה פשוט לא נעים לך לשמוע, כי בעיני עצמך את 100% כמובן. 
בעיני את רחוק מאוד מזה. מי שיש לה בעיות שהבעל עושה מאמצים כדי להיות נוכח כמה שיותר בחיי ילדיו (גם כשהם בחטיבה! לא רק פצפונים! וכבר מתלוננת שבצבא ירצה לנסוע לבקר בבסיס!), הרי שהיא ממש לא בסדר. 
בואי אשאל אותך עוד שאלה, קטנה כזו: הגיעה אלייך משפחה מחו"ל והם נמצאים במקום ללא תחבורה ציבורית נוחה, ומצטרפת לפגישה גם קרובת משפחה אחרת לא ממונעת. איך זה שאת קובעת את הפגישה *דווקא* כשהאוטו במוסך? ("
מאחר והמכונית שלי בדיוק בתיקונים, ועתידה לצאת מהמוסך רק בעוד יומיים, קבעתי שניפגש באותו יום"). ו"במקרה" בעלך החביב שומע את השיחה ומציע מיוזמתו את האוטו? ושעתיים אחרי זה פתאום מסתבר שלבן יש איזה אירוע מספיק חשוב שהבעל רוצה להיות בו?
 
כשמשהו נשמע כל כך לא הגיוני (שאת קובעת להפגש בדיוק ביומיים בהם האוטו שלך במוסך), כנראה שיש דברים בגו. כנראה עשית לו איזה מבחן כלשהו, על מנת שיכשל בו. לא אתפלא אם איכשהו ידעת על האירוע הזה (אולי הילד אמר לך בהזדמנות, או שאת זכרת ובעלך שכחת, או שגילית איזה משהו כתוב בתיק של הילד לגבי האירוע). 
 
ונניח לא ידעת על האירוע של הילד; את טוענת שדיברת  בטלפון וקבעת להיפגש ובעלך שמע במקרה והציע את האוטו. איך חשבת להיפגש?? לשכור אוטו? אז למה כשבעלך הציע את האוטו רק אז קבעת? ולמה זה היה "כרוך בעוד סידור עם עוד מישהו, לא אלאה אתכם, ואחרי מספר שיחות טלפון הכל היה מסודר."
הרי לטענתך לא היה לך אוטו, ולא ביקשת מבעלך את האוטו שלו. הוא הציע כששמע אותך קובעת את הפגישה. מדוע כשהוא מציע את האוטו שלו (במקום שתשכרי אוטו) פתאום יש עוד סידורים ועוד מספר שיחות טלפון כדי לסדר הכל? 
 
הסיפור שלך לא הגיוני בעליל, ומראה שאת נחש לא קטן. 
 


לצפיה ב-'התקפי בכי וחוסר שקט אצל ילדים'
התקפי בכי וחוסר שקט אצל ילדים
25/12/2016 | 22:02
3
510
חג אורים שמח!
 
הבן שלי בן שנתיים ושבעה חודשים.
בתקופה האחרונה הילד נכנס להתקפי בכי נוראיים שלא היו בעבר. אחרי ההתקפים האלה לוקח לו המון זמן להירגע.
להתקפי הבכי האלה יש ארבע טריגרים עיקריים. הטריגר הראשון זה כשצריך להוריד בגדים כמו למשל כשחוזרים הביתה מאיפשהו וצריך להחליף בגדים. הטרגיר השני גם קשור בבגדים רק בצורה הפוכה כלומר כשצריך להתלבש למשל לפני שהולכים למשפחתון. הטריגר השלישי כשצריך ללכת לאנשהו שזה לא המשפחתון שהוא הולך אליו אלא למשל לחברה שלי וכו' והטריגר הרביעי זה כשצריך לעשות אמבטיה.
התקפי הבכי האלה לא נגמרים עד שהילד לא יקבל את מבוקשו למשל לא להחליף בגדים אחרי שחוזרים הביתה. אם הלד לא מקבל את מבוקשו התקפי הבכי מחמירים והוא ממש נכנס להיסטריה עם צעקות וצרחות מצידו. הוא בוכה ובועט ורוקע ברגלייים עד שהוא פשוט לא מתעייף.
נסיונות להסיח את דעתו לא עוזרים.
 
יש לי שתי שאלות. השאלה הראשונה זה איך מגיבים להתנהגות כזאת?
 
לשאלה השניה יש סיפור רקע קטן. לא מזמן אני לקחתי את הילד שלי ועזבתי את אבא שלו ואת הבית.
מבחינת הזמנים התקופה שבה עזבתי את האקס זה פחות או יותר מתאים לתקופה שהתקפי הבכי האלה צצו. אולי גם בעבר היו התקפי בכי אבל בטח לא בעוצמות כאלה.
הילד רואה את אבא שלו על בסיס יומיומי. אני והאקס נמצאים ביחסים יחסית טובים ואנחנו בטח שלא מסיתים את הילד זה נגד זה.
אז השאלה השניה שלי זה בעצם האם יתכן שהפרידה שלי ושל אבא שלו השפיע עד כד כך על הילד?
ואם כן מה אפשר לעשות במצב כזה. איך אפשר לעזור לו (לבן שלי) להתגבר על המצב הזה?
 
תודה מראש לכל מי שיענה
לצפיה ב-'כתבת "סיפור רקע קטן"'
כתבת "סיפור רקע קטן"
26/12/2016 | 10:50
248
אבל הסיפור לא נשמע לי קטן בכלל, הוא נשמע לי גדול מאוד, בטח לילדון כל כך קטן
אני חושבת שהילד צריך הרבה תמיכה והכלה בתקופה הזו, והבנה של שניכם ההורים שלו, שזה שהוא לא יכול עדיין לבטא במילים את המצוקה שלו לא אומר שהיא לא קיימת. ובעיקר הבנה שזה סיפר ענק בשבילו, לא קטן.
 
ברמה הפרקטית - הייתי מפחיתה חיכוכים. להפחית למינימום החלפות בגדים, למשל אחרי המקלחת בערב להלביש כבר את הבגדים של הגן (הוא לא מתלכלך כשהוא יישן ), למשל אם לא חייבים להחליף בגדים כשמגיעים הביתה אז לא להחליף.
לנסות לתת לו לבחור מה שאפשר (אתה מעדיף את החולצה הכחולה או הירוקה?)
להכין מראש עד כמה שאפשר (כשנגיע הביתה נחליף את הגרביים הן רטובות. ולחזור על המשפט הזה כמה פעמים)
וכשאין ברירה - להכריח באהבה ולא בעצבים. למשל, לקחת אותו על הידיים למקלחת, בלי לצעוק עליו, להגיד ברוגע "אני רואה שאתה לא רוצה להתקלח עכשיו, אבל חייבים" ופשוט להכניס אותו למקלחת.
 
תהיי סבלנית, הוא עובר משבר, וזה יעבור לו עם תמיכה ואהבה מחד וגבולות ברורים מאידך.
 
לצפיה ב-'אז ראשית - מצטרפת למירי '
אז ראשית - מצטרפת למירי
27/12/2016 | 08:37
186
לגבי הסיפור הקטן. כן ! ילד בגיל של הבן שלך חווה באופן
קשה מאוד פרידה, לא משנה עד כמה "רכה" היא תהיה. הוא
לא מודע, בגילו, לנסיבות, להסברים וכו' - הוא חווה את הקושי
באופן עוצמתי מאוד דבר המחייב טיפול ומייד.
באופן נקודתי הייתי מנסה להימנע מלקחת את הילד למקומות
שהוא לא חייב להגיע - כמו לחברה שלך. מהנסיבות המתוארות
אני יכולה לתאר שכשאת איתה, את פחות רואה את הילד, והוא
בתקופה שצריך שיראו אותו. אז תנסי לגייס את כל העזרה והתמיכה
והסיוע שאת יכולה ותהיי יותר עם הילד. אם האבא היה מעורב בעבר
בקשר עם הילד - תזמני להם את מירב האפשרויות גם היום.
בנוסף - תיידעי את המשפחתון על המצב, כדי שיתמכו בו.
נקודה נוספת - לגבי הבגדים - ייתכן ולילד שלך יש רגישות בויסות תחושתי,
דבר הגורם לו לתחושה מאוד לא נעימה במגע עם בגדים.
בכל מקרה - נדרשת ממך רגישות ותמיכה מלאה בילד במשבר שהוא חווה.
 
אבל ראשון וראשונה - טיפול ריגשי ומייד !
 
לצפיה ב-'לא יודעת אם זה קשור לעניין שעזבת את הבית.'
לא יודעת אם זה קשור לעניין שעזבת את הבית.
29/12/2016 | 17:03
150
בגדול מה שאת מתארת תואם גיל. שמעת על גיל שנתיים הנורא? אז זה זה...
לצפיה ב-'בעיות עם הילד.....'
בעיות עם הילד.....
26/12/2016 | 17:43
2
262
ערב טוב. זאת הפעם הראשונה שלי שאני כותבת באיזשהו פורום. מאוד מקווה שהשישועה אולי תגיע מכאן. אני גרושה בת 29. עובדת בעבודה פקידותית רגילה בערך לפי הלוז הסטנדרטי. חמישה ימים בשבוע (א'-ה') מתשע בבוקר עד שש בערב. מהאקס שלי אני נפרדתי לפני כשנתיים. מהנישואים שלנו יש לנו בן משותף. הילד בעוד חודש יהיה כבר בן 5. כרגע הוא הולך לגן ושנה הבאה זה כבר גן חובה. האקס בדרך כלל לוקח את הילד אליו כל סוף שבוע מיום חמישי עד שבת.
 
אני והאקס שלי נפרדנו למרות שמאוד אהבתי אותי (אני עזבתי אותו). הסיבה העיקרית לפרידה הייתה שהוא בגד בי יותר מפעם אחת. הוא יכל להיעלם מהבית ולא לחזור במשך שבועות.בנוסף לזה הוא היה מרים עלי ידיים. לצערי הילד ראה את הדברים האלה והוא חי עם אבא שנעלם וחוזר ואז יש ריב בין האבא לאמא ואז האבא מרים ידיים על האמא. לאחרונה אני שמתי לב שהילד שלי מפגין חוסר כבוד טוטאלי כלפי נשים. מדובר על כל המין הנשי כלומר גם נשים מבוגרות וגם בחורות צעירות וכו'. החוסר כבוד של הילד כלפי המין הנשי מתבטא בכך שאין לו שום בעיה להרים יד על אישה או בחורה. לא פעם תפסתי אותו יורק על נשים ובחורות. הוא גם מקלל נשים ובחורות די בחופשיות. כמובן שמדובר לא רק בנשים ובחורות אלא גם בנערות וילדות כלומר כל המין הנשי. הוא יכול אפילו להרביץ לילדה שרק לפני חצי שעה הוא שיחק איתה בכיף.
 
היחס הנוראי הזה מגיע גם אלי כשאני לא עושה מה שהוא רוצה. אם אני לא קונה לו מה שהוא רוצה הוא יכול לירוק עלי ואם אני לא עושה משהו שהוא רוצה שאני אעשה אני אזכה בקללות. מהצד שלי אני ניסיתי כבר הכל גם בטוב וגם ברע. ניסיתי לדבר איתו בטוב ולהסביר לו  שבנות הן המין החלש וצריך לכבד אותן ולהגן עליהן וניסיתי גם ברע כלומר עונשים חמורים מאוד. לצערי השיחות והעונשים עוזרים רק ליומיים שלושה. אחר כך הכל מתחיל מחדש. אבא שלו שלוקח אותו אליו כל סוף שבוע לא טורח לחנך אותו. לפחות כשהיינו ביחד אף פעם לא ראיתי את אבא שלו מחנך אותו וגם עכשיו אני לא שמה לב לזה.
 
מאוד מקווה לאיזשהם תובנות ממכם כי אני די אבודה. אולי מישהו התמודד עם משהו כזה ויכול לשתף אותי בניסיון שלו.
 
לצפיה ב-'טיפול מידי!!'
טיפול מידי!!
26/12/2016 | 18:34
148
יש טיפולים מוזלים בקופת חולים, אבל עוד לפני כן הייתי מבקשת פגישה עם הפסיכולוגית בשירות הפסיכולוגי האחראי על הגן של הילד. אבל דחוף.
 
על-מנת שתביני כמה דחוף הנושא, אני מציגה בפנייך מצב קיצוני - תארי לך שחלילה הילד יאבד שליטה ויכה ילדה בת-גילו, עד כדי נזק פיזי. איך תרגישי אז?
 
כבר הסברתי כמה זה דחוף?!
לצפיה ב-'"בנות הן המין החלש..." זה משפט נורא ואיום...'
"בנות הן המין החלש..." זה משפט נורא ואיום...
27/12/2016 | 05:44
140
כאשר יש אמא שזה מה שהיא חושבת ומקרינה, ממש לא פלא שהגבר הקטן שלה מתנהג כמו שהוא מתנהג... 
אני חושבת שבלי קשר לטיפול של הילד, את עצמך צריכה טיפול כלשהו שיעזור לך לשנות את הגישה הזאת.
ומה שהכי מצחיק זה שאת בכלל לא חלשה - את עצמך קמת ועזבת מערכת יחסים רעה ואלימה ואת מחזיקה את עצמך ואת הילד שלך עם כל הקושי.
 
לצפיה ב-'איך גורמים לילדון להקשיב לבן זוגי?'
איך גורמים לילדון להקשיב לבן זוגי?
23/12/2016 | 18:21
9
615
שבת שלום!
 
אני והאקס שלי התגרשנו כשהילדון שלי היה בסך הכול בן שנתיים. מאז עברה יותר משנה והילדון שלי בן שלוש וקצת. בגלל שהאקס בחר לנתק כול קשר עם הבן שלו הילדון לא זוכר את אבא שלו ולא נזכר בו בכלל. 
מהר מאוד אחרי הגירושים הכרתי את בן זוגי הנוכחי ולפני חצי שנה אני והילדון עברו לגור ביחד עם האיש החדש בחיי שהוא איש נדיר שקיבל את הבן שלי כאילו היה בנו ולקח על עצמו להיות אבא לילד שלי במלוא מובן המילה. 
הילדון שלי קורא לבן זוגי בשמו הפרטי ולא אבא ומבחינתנו זה בסדר כי לא משנה כמה האבא הביולוגי דפוק עדיים אבא יש רק אחד.
 
בהשוואה לפוסטים אחרים שקראתי פה אין לנו איזשהו סיפור מיוחד וקורע לב. הבעיה שלנו היא בזה שהילדון שלי הוא ילד מאוד לא ממושמע באופן כללי והוא בקושי מקשיב לנו. לגרום לו לעשות משהו שאנחנו רוצים שהוא יעשה זה משימה מאוד קשה.  הוא עושה מה שבראש שלו ושום הסברים או שכנועים או בקשות לא עוזרים.
הילד פשוט נכנס לאיזושהי "פוזה" ולא מוכן לזוז ממנה ולא משנה מה. לצערי לרוב הדרך היחידה להשיג התנהגות רצויה מהילד זה רק דרך ענישה. ואננו מנסים תמיד קודם בטוב אבל זה לא הולך.
לי הוא מקשיב לפעמים ולפעמים כן עושה מה שאני אומרת לו. ממש לא תמיד אבל פה ושם אני זוכה ברגעי חסד ממנו. לעומת זאת לבן זוגי החדש הוא אף פעם לא מקשיב ואף פעם לא עושה מה שהוא אומר לו.
 
מה שמוזר זה שהקשר ביניהם טוב אפילו טוב מאוד. ולמרות שהקשר שלהם הוא כמו של אבא וילד עדיין הילדון אף פעם לא מקשיב לו למרות שלי כאמור לפעמים הוא כן מקשיב.
גם אני וגם בן זוגי עובדים שעות מאוד ארוכות ולפעמים גם בסופי שבוע. מי שתמיד נמצא עם הילדון כשאנחנו בעבודה (והגן נגמר) זאת סבתא שלו כלומר אמא שלי.
בן זוגי חושב שכל הבעיות במשמעת הלקויה  של הילד נובעות מכך שהוא מבלה כל כך הרבה זמן עם אמא שלי. הוא חושב שאצל הסבתא לילד אין גבולות ומרשים לו הכול. הוא בטוח שכל הבעיות שקשורות בחינוך של הילד ובכך שהוא לא ממושמע ולא מקשיב לנו נובעות משם. הוא חושב שהיות והוא משמש אבא לילד הזה אמור להיות לו SAY בנושא. לעומת זאת אמא שלי שרואה בו רק בן זוג שלי ובטח לא הורה לילד לא ממש מקשיבה לו.
אמא שלי לא מסכימה שהילד מפונק מעל הממוצע. למרות כל השיחות שלנו איתה היא ממשיכה לפנק את הילד בדיוק כמו שהיא פינקה אותו עד עכשיו. למילים שלנו אין משמעות עבורה. 
הקטע המוזר שאם כבר הילדון פחות או יותר מקשיב למישהו אז זה לאמא שלי. לה הוא מקשיב הכי הרבה מכל המבוגרים הסובבים אותו (כולל הגננת וכו'). גם איתה הוא לא מקשיב לה תמיד ולא תמיד הוא עושה את מה שהיא מבקשת אבל בהשוואה אלי ובהשוואה לבן זוגי הילד שומע לה הרבה יותר.
אשמח לשמוע מה הדבר הכי טוב לעשות בסיטואציה כזאת. חשוב לי מאוד לחנך את הילד ושהוא יהיה ילד יותר מחונך ומושמע ושיקשיב לי ולמבוגרים אחרים. אבל בעיקר מה שחשוב לי באמת זה שהוא יקשיב לבן זוגי כי כרגע בן זוגי מתייחס אליו כאל בנו לכל דבר ואני לא רוצה שזה יהרס כי הוא יתיאש בגלל שהילד אף פעם לא מקשיב לו אז איך גורמים לילד כן להקשיב לו לפחות חלק מהזמן?
לצפיה ב-'מציעה לך להפוך את השאלה....'
מציעה לך להפוך את השאלה....
24/12/2016 | 10:59
282
ל"איך להקשיב ל"ילדון"  ...
 
אז הילדון המדובר עבר תוך כשנה גירושין,
אותם הוא לא זוכר כלל, וגם את אביו הוא לא
זוכר כלל (האמנם ??? )  + כניסה של אדם זר
לחייו + דרישה לציית לאותו אדם.
 
בן הזוג שלך לקח על עצמו להיות אבא של הבן שלך,
כמה אצילי ונאצל משלו. ותודה על שלא מחקתם את אביו
לפחות באופן הפנייה לבן זוגך.
לעומת זאת המכונה "ילדון", בעל אפס זכרון ואפס רגשות -
מסרב להתלבש למשבצת ששורטטה עבורו - כמה חבל
וכפוי טובה מצדו.
 
אבל הקינוח שמור לסוף התאור שלך - מסתבר שלאחר
שהאבא לא נמצא יותר בחיי הילד (לא מוזכר כמה מאמץ או
היעדר מאמץ הושקע בלשמור על מקומו בחיי הבן שלו),
יש רק דמות בודדה אחת שנשארה לתפקד כמבוגר אחראי
בחייו - והיא הסבתא.
את כאמא - ויתרת על הילד שלך, שנה אחרי שאביו נעלם מחייו
(האבא שהוא לא חווה, לא זוכר ולא מרגיש, כמובן) !! ורוב זמנך
כולל לפעמים סופי שבוע (!) נעדרת מחייו.
 
מובן מאליו (איך לא) שהדמות שאליה מופנה הכעס והאשמה
על מצוקתו של הבן שלך היא כמובן הדמות היחידה המתפקדת
בחייו. אותה סבתא אצילית - אמא שלך, שלא שכחה מה התפקיד
של מבוגר בחיי ילד, והיא היחידה שמתפקדת כראוי בחייו של 
הילד המסכן.
 
מתמיה ומוזר עד מאוד שהילד קשוב לסבתא שלו, שהיא היחידה
שמתפקדת בעולמו.
 
והבעיה העיקרית - שזו גם כותרת השאלה היא - איך מאלפים את
המסכן להקשיב לשני מבוגרים שלא נמצאים בחייו, ולאמא שסבורה
שלבן שלה אין כלל רגשות, חוויות או תחושות, וכל מה שנותר הוא
להתאימו לבן זוגה (שהסבתא בחוצפתה מסרבת להתייחס אליו
כאל אב). וכל זאת כדי שהקשר הלא קיים בין בן הזוג והילד לא ייהרס.
 
לפעמים נראה לי שכל הכוכביות האדומות עם הסיפורים ההזויים הן
פנטזיות שלקוחות משלגיה ואמה החורגת בצירוף לסינדרלה ואחיותיה,
ואין להן כלל קשר עם המציאות.
מייחלת שאכן כך. 
 
אני כותבת פה למקרה שאכן המתואר פה חופף איזושהי מציאות מסוייטת של ילד כלשהו חסר אונים בעולמינו, מציעה לגשת לטיפול דחוף ביותר, ולהקשיב למסקנות שידרשו ממך - האמא לקחת אחריות על הבן שלה, ולתת לו את הטוב ביותר.
לצפיה ב-'אני לא לגמרי מסכימה עם התגובה שמעלי'
אני לא לגמרי מסכימה עם התגובה שמעלי
25/12/2016 | 19:02
3
236
כשאני קוראת מה שאת כותבת, נראה לי שלכולכם יש בלבול גבולות. הסבתא חושבת שהיא קובעת את מדיניות החינוך, בגלל שהיא נמצאת כל כך הרבה זמן עם הילד. את חושבת, שאת יכולה להיות מעט עם הילד שלך ובכל זאת שהדברים יתנהלו כפי שאת רוצה, בשלט רחוק, ואת לא מספיק תופסת מקום כהורה אמיתי, מעורב ורלבנטי בחיי הילד שלך. בן הזוג שלך, שמכיר אתכם מספר חודשים, מתבלבל וחושב שהוא משמש כאבא לילד הזה. 
אז לדעתי, קודם כל את זו שצריכה להחליט על זה שאת היא האמא, את זו עם האחריות לחינוך ולחיים של הבן שלך. את צריכה להבין את זה, ולדעתי כדאי לך להעזר בהדרכת הורים כי את צריכה להיות מסוגלת להעמיד לילד גבולות ולקבל ממנו שיתוף פעולה. משהו בהתנהלות שלך מולו לקוי. אחר כך, את צריכה לעשות שיחה עם אמא שלך, ולהסביר לה שהיא רק הסבתא, ושהיא צריכה לכבד את הבחירות שלך, גם אם היא לא תמיד מסכימה. למשל, היא לא קובעת מה מערכת היחסים בין בן הזוג שלך לבינך, ואיזה תפקיד את נותנת לו במשפחה הגרעינית שלך. את צריכה לקבל שאמנם בעיניך כמה חודשים מספיקים כדי שבן הזוג יהיה בתפקיד אבא, אבל זה לא נשמע לי כל כך סביר ואולי לזה הסבתא מכוונת. בכל מקרה, הסבתא צריכה קודם כל לכבד אותך כדי שהילד יראה בך סמכות. כל עוד מערכת היחסים בינך ובין אמא שלך מעוותת, זה גם מתבטא בהתנהלות מול הבן שלך. 
 
אני לא חושבת שאמא שלך פשוט תפסיק להתערב או לנסות ולהיות דומיננטית. בגלל זה אני מציעה לך ללכת לעזרה מקצועית - לפעמים כמה פגישות יכולות לשנות את כל הגישה שלך ולאפשר לך לשבור את הדפוסים המקולקלים שהתרגלתם אליהם. 
 
(ולגבי בן הזוג שלך - לדעתי הוא לא צריך להיות אבא ואין לו מילה בבית לגבי החינוך. לעומת זאת, הוא מבוגר והילד צריך להקשיב לו כמו שאני מצפה שיקשיב לכל מבוגר אחר בבית. למבוגרים יש את הזכות והחובה לדאוג שלא יקרה שום דבר לילדים, ויש להם את הזכות לקבוע את כללי הבית, שהילדים צריכים לעמוד בהם, בין אם נראה לילד ולסבתא שלו ובין אם לא). 
לצפיה ב-'אוקיי, אז...'
אוקיי, אז...
26/12/2016 | 17:22
2
172
האמא צריכה לקבוע גבולות בשלט רחוק - כי היא כמעט לא נמצאת עם הילד,
אבל הגבולות חשובים.
והסבתא צריכה להפסיק להתערב או להיות דומיננטית - למרות שהיא זו
שמגדלת את הילד.
והילד - הוא צריך לקבל גבולות וסמכות, למרות שהוא לא מקבל למעשה אמא.
גישה מעניינת.
לצפיה ב-'אני לא אוהבת את הטון שלך, עם זה אני לא מסכימה'
אני לא אוהבת את הטון שלך, עם זה אני לא מסכימה
26/12/2016 | 18:52
1
149
אני חושבת שהטון הציני והסרקסטי לא משרת את מה שאת רוצה להגיד. אני לא חושבת שצריך להיות כל כך מגעילים ("ותודה על שלא מחקתם את אביו לפחות באופן הפנייה לבן זוגך.") גם כשמתקנים מישהו. גם מתן הציונים לא נעים כאן ("גישה מעניינת") כי זכותי לחשוב אחרת ממך, ובשביל שהדיון כאן יהיה בונה כדאי שאפשר יהיה להביע דעות שאת לא מסכימה איתן. לא ראיתי בתגובה שלי משהו תוקפני או לא נעים, ואני רוצה להמשיך את הדיון באופן יותר עניני מכאן. 
 
לגופו של ענין, אני אישית חושבת שילדים צריכים להקשיב למבוגרים בלי קשר לכמות הזמן שהם מבלים יחד, וזה גם לא משנה מי המבוגרים האלה, כל עוד הם אחראים על הילדים ונמצאים איתם. לדעתי הסבתא מעודדת את חוסר הכבוד להורים מסיבות שלה, וזה לא נכון מבחינה חינוכית ומבחינה מוסרית. אני ממש לא חושבת שניתן לקבוע גבולות בשלט רחוק, אבל בהחלט גם סבים וסבתות מתבקשים שלא לעבור גבולות מסוימים שנקבעים על ידי הורי הילדים. למשל, אם ההורים שומרי מסורת, אני  מצפה מהסבתא לכבד את זה ולא להאכיל את הילד חזיר. יש הבדל משמעותי בין חוקים של בית מסוים לבין חוקים כלליים, ובניגוד למה שחושבים, ילדים יודעים היטב להתאים עצמם לסביבה - למשל בגן הם עסוקים בחוקים מסוימים ובבית באחרים. 
 
מה שבולט לי מאד זה שהאמא מדברת עם אמא שלה, והסבתא מצפצפת עליה. זה לא תקין וזה יהיה בעייתי בעתיד. אני מסכימה איתך שהאמא צריכה להיות יותר נוכחת בחיי הבן שלה כדי להיות דמות משמעותית בשבילו וכדי שהוא יוכל לקבל חינוך כפי שהיא רוצה, אבל זה תהליך שיש לו שני צדדים - הסבתא תפסיק להשתלט ותשאיר מקום לאמא, והאמא תיקח על עצמה את האחריות. הנושא הזה ממש מקולקל במשפחה הזו, וכדאי לדעתי להתיעץ איך לעשות את זה נכון בכמה שיחות של הדרכה הורית. 
 
ולבסוף, לדעתי כמו בכל דבר, יש טווח בריא, שבו הורים תומכים בילדים בלי לשלוט בהם ובלי לעשות עליהם מניפולציות רגשיות, ויש טווח לא בריא שבו נעשות כל מיני מניפולציות ודברים עוברים מתחת לפני השטח. לדעתי הסבתא בסיפור היא לא אישה אצילית. ממה שנכתב, נראה לי שיש לה מאבק שליטה עם האמא, וזה בא לידי ביטוי בהתנהלות של הילד. את קראת את הסיפור כך שהסבתא נכנסת לואקום שבו האמא לא מתפקדת כהלכה והסבתא מטפלת בילד שאחרת היה מוזנח. אני לא יודעת מי מאתנו קראה את הדברים נכון. אני חושבת שיש הרבה מאד סבתות מעורבות, כולל כאלה שממש מטפלות בילדים שעות רבות, שלא נמצאות בקונפליקט כזה עם ההורים של הילדים. משהו לא נראה לי נכון, וכדאי אולי לפתוח את זה ולטפל בזה. 
לצפיה ב-'לא נרמז דבר על משהו שהסבתא עושה לא תקין...'
לא נרמז דבר על משהו שהסבתא עושה לא תקין...
26/12/2016 | 20:49
105
נאמר שאין אצלה גבולות.
 
כשדבר זה נאמר ע"י מישהו מהצד (כמו האמירה הרווחת -
היא מפנקת אותו ) זה פעמים רבות  פרי רגשי אשם על
מה שאנחנו לא יכולים להעניק לילד.
אתה רוצה להעניק לילד - תהיה איתו.
 
לפי המתואר  - הבקורת על הסבתא היא מצד בן הזוג,
שלו באמת אין אמירה בעניין.
 
יש סיכוי סביר שהסרקזם והציניות נותנים ייצוג הולם למצב
בלתי אפשרי שצורח לשמיים. אולי משהו מזה ינער את השואלת.
 
אבל - גם  לנוכח חוסר התגובה לתשובות שניתנו פה -
מניחה שהשאלה פיקטיבית.
לצפיה ב-'אני חושבת שהסיפור דווקא כן קורע לב'
אני חושבת שהסיפור דווקא כן קורע לב
26/12/2016 | 12:25
1
216
ילד קטן
שאבא שלו ניתק איתו קשר
שאמא שלו עובדת שעות ארוכות והוא גדל בעיקר עם הסבתא
 
ואני חושבת שזה שתכירי בכך שהסיפור הזה הוא כן קשה חשוב, כי אז את תביני שההתנהגות של הילד היא תוצאה של קושי אמיתי, ותוכלי לטפל בקושי שלו ולא בהתנהגות שלו.
 
אני חושבת שהנוכחות שלך בחייו היא ממש קריטית, כשאבא שלו לא בנמצא
אני חושבת שכל הכבוד לבן זוגך על מה שהוא לקח על עצמו, אבל זה עוד מוקדם לצפות מהילד לקבל אותו כמשהו שקרוב להורה
נשמע לי שבן זוגך נכנס למקומות בחינוך של הילד שלפחות כרגע עדיין עדיף שלא ייכנס אליהם (ואני תוהה אם הוא בעצמו אבא לילדים משלו, והאם הוא מדבר מנסיון. זה חשוב)
 
אני מניחה שיש כאן עניינים כלכליים שבשלם אתם עובדים כל כך קשה, אבל אני חושבת כמה דברים:
1. את חייבת לעשות כל מאמץ להתפנות במקסימום האפשרי לילד. אם את יכולה לעבוד פחות זה הכי טוב. אם לא, לפחות כמה פעמים בשבוע לחזור יותר מוקדם, ובשעות שאת איתו להיות איתו במאה אחוז (כביסה ונקיונות אחרי שהוא הולך לישון)
2. לתת לסבתא לאהוב את הילד בדרכה ולא להתערב לה
3. להקטין את מעורבות בן הזוג בחלק של החינוך והמשמעת של הילד. הוא מוזמן לעזור, ובעיקר לאהוב כמה שהוא יכול.
 
ולקבל ייעוץ מקצועי באשר לאיך להצליח להנחיל לילד גבולות בלי עונשים.
לצפיה ב-'כל מילה !'
כל מילה !
26/12/2016 | 17:24
34
לצפיה ב-'אחרי שקראתי את התגובות'
אחרי שקראתי את התגובות
29/12/2016 | 01:20
122
ואת הפוסט המקורי - לעניות דעתי (העניה ביותר) - נראה לי שיש כאן רצון בתשומת לב, ובדיקת גבולות.
 
יש סיכוי שהילד מרגיש "נטוש" - גם אם זה לא משהו שהוא יכול לבטא בצורה מילולית, או ברמה המודעת.
יש רק אשה בוגרת אחת שמקדישה לו זמן משמעותי, ותשומת לב משמעותית.
 
ילדים שזקוקים לתשומת לב, ולא מצליחים לקבל את רמת תשומת הלב שלה הם זקוקים הצורה חיובית, 
פונים להתנהגות שלילית, שבהכרח מקבלת תשומת לב.
 
בנוסף לזה - ילדים צריכים מסגרת ברורה, וכללים ידועים - דברים שמשרים עליהם ביטחון.
 
יכול להיות שבמקום "לפקד" עליו - צריך לעבוד איתו בשיתוף פעולה.
 
לדוגמה - במקום לשלוח אותו למיטה:
להכין אותו מראש (בערך 10 דקות לפני) שעוד מעט זמן לישון, ושצריך לסיים את מה שעושים עכשיו.
בתום הזמן - לאמר שהגיע הזמן, ושאפשר להמשיך מחר.
ללכת איתו לחדר, לדאוג שיכנס למיטה, לכסות אותו, לספר לו סיפור קצר (תשומת לב של 10-15 דקות), ולהשאירו לישון.
לצפיה ב-'הבעיה נעוצה בך. ורק אצלך הפתרוןץ השאלה היא - החשק.'
הבעיה נעוצה בך. ורק אצלך הפתרוןץ השאלה היא - החשק.
01/01/2017 | 18:17
44
יש כמה כללי יסוד:
1- ילד עושה רק פעולות מניבות (שמשיגות את התוצאה הרצויה).
2- חנוך לנער על פי דרכו (גם) כי יזקין - לא יסור ממנה.
3- ילד צריך הורים. לא סבתא. גרושתי גודלה ע"י הסבתא וראיתי את התוצאות יום יום (לכן היא גרושתי). אמנם מאחד לא מקישים על הכלל אבל זה סמן.
4- ילדים יודעים לזהות מצבים, לנצל אותם ולעשות מניפולציות. הם אלופים בזה.
5- ילדים (כולל תינוקות בני יומם) יודעים, מבינים ומרגישים הרבה הרבה יותר מאשר אנחנו מתארים לעצמנו.
5- ילדים לומדים ורוכשים מידע ודעת בכמויות עצומות בכל דקה מחייהם ובמהירות רבה.
 
עכשיו קחי את המשפטים האלה ותנצלי אותם.
 
הערה חשובה: לא מן הנמנע שאמא שלך מטפטפת לילד שבן זוגך אינו אביו. לא משנה הסיבה - את אמא שלך צריך להרחיק מהמערכת. זה קל שהיא באה, זה נחמד שהיא עוזרת, זה מפתה שהיא שם. אבל זה רע ומסוכן. גם כשהיא נמצאת חובה להגביל אותה למסגרת שאת קובעת. נקודה. את קובעת את מידת הפינוק ואת טיבו ומהותו. רק את. אם היא לא מקבלת את זה - היא תיפגש איתו בזמנים שמתאימים לך ורק בנוכחותך. אני קורא למה שהיא עושה (אם אכן היא עושה את זה) - מרעילה אותו. טפטוף גרוע מהסתה בוטה. אמר הרס"ר ממאסטר שף האחרון: הטיפה לא חורטת באבן מכח עצמתה אלא מכח התמדתה. לפי כל הסימנים בפוסט שלך - זה מה שקורה. הילד שומע יותר לאמא שלך כי זה נוח לו.
 
עוד רע: שאת מניחה לבן זוגך למלא את מקום האב הביולוגי. זה נוח. אולי זה נחמד אבל הוא לא האב - והילד יודע את זה ומנצל את זה.
 
תוצאה: הילד מנסה להשיג שליטה על דברים בחייו - והוא מצליח נכון לעכשיו. הוא פועל באלימות גם אם נדמה לך שרק מכות זו אלימות (שזה ממש לא נכון).
 
את חייבת להיות איתו יותר ולא להטיל את העבודה ההורית על אחרים. להיות איתו זה לא ששניכם באותה דירה/חדר/קורת גג או חורשת אקליפטוסים - אבל כל אחד עסוק בענייניו. הוא במשחקים ואת בעבודות הבית או בזוגיות שלך. זה אומר שאת חייבת להשתתף בעיסוקים שלו, לשתף אותו בעיסוקים שלך (חלק מהם), ליצור עיסוקים משותפים (משחק, בילוי, סרט, סיפור), לתת לשיקול הדעת שלו להוביל מדי פעם גם אם השיקול שלך הוא שונה, לבלות איתו הם שקוראים בשם המיופייף 'זמן איכות'. כל אלה רק של שניכם. רק ביניכם. הכל במידה. לא להגזים בשני הכיוונים.
 
גם בן זוגך אינו האבא. אם יש לו SAY - זה אצלך. לא אצל הילד. הוא לא אמור לחנך אותו, לנהל אותו, להעניש וכד'. זה - רק את. אם כתוצאה מזה תקום ביניהם מערכת יחסים משפחתית - מה טוב. אם לא - אז לא. בן זוגך צריך לקבל את זה. את מטילה את העבודה והאחריות שלך לא רק על הסבתא אלא גם על בן הזוג. ואיפה את בתמונה?
 
הילד לא אמור להקשיב לו אלא לך. השמיעי את קולך ואל תניחי לאחרים (טובים ונחמדים ככל שיהיו) להשמיע קולם במקומך כי הסוף יהיה שקולך יעלם סופית.
 
חשוב מאד: חיזוקים חיוביים. כל התנהגות שלו שאת רוצה לחזק - תני חיזוק. זה לא רק "פרס". גם מילה טובה חשובה. חיבוק. כשאת נותנת חיזוק זה לא מה שנראה לך כחיזוק אלא מה שחשוב לו כחיזוק. יתכן שאת תחשבי שמשהו טוב, חשוב ובעל ערך והוא יחשוב ההיפך הגמור. זאת דרכו ודעתו ועליך לכבד את זה. תמיד להגיד לו על מה בדיוק בא החיזוק: ציירת יפה, עזרת לי מאד. לא דברים כלליים "היית ילד טוב". זה לא אומר לו שום דבר. חסר משמעות לחלוטין. צריך לומר דברים ספציפיים: "שמת את הדברים במקום וזה עזר לי מאד".
 
לדעתי - לא יזיק גם לגשת לפסיכולוג של ילדים.
אגב, אם זה אומר לך משהו: יש לי שלושה ילדים וכולם אצלי מבחירתם. לא היו מאבקי משמורת בכלל. הלכתי איתם בדרך שתיארתי לך. זה לא קל. אבל זה סיפוק וגאווה כשרואים את התוצאות. לא מוותר על אף קושי שעברנו יחד. כי זה היה יחד.
 
אבל זה רק אני.
לצפיה ב-'תאום בפרק ב'
תאום בפרק ב
25/12/2016 | 17:37
3
289
שלום,
ברצוני לקבל את דעתכם המלומדת לגבי מחלקות שיש ביני לבין בעלי.
לבעלי יש 2 ילדים מפרק א שבאים אלינו פעמיים בשבוע + כל סופש שני ובנוסף יש לנו בת משותפת. אני תורמת לגידולם מגיל צעיר מאד (10 שנים יחד).
לעיתים קורה שבעלי משנה את סדרי הראיה. שהם לא מגיעים אלינו  או מחליפים יום. אני מצפה כשאשר יש שינוי כלשהו הוא יעדכן אותי. לא בקטע של לבקש אישור אלא פשוט להודיע. והוא פעם אחר פעם מתעלם מהבקשה הזאת ומאי הנוחות שנגרמת לי. 
חשוב לי להדגיש שיותר מפריע לי כשהם לא מגיעים מאשר כשהם מגיעים בהפתעה. מבחינתי הם תמיד רצויים פה. היום לדוגמא הלכתי במיוחד לקנות סופגניות מיוחדות ומושקעות וכשהגעתי הביתה הסתבר שהיום הוא ביטל את הגעתם והם לא יגיעו.
ניהלנו על זה כבר אין סוף שיחות. הבת שלנו לוקחת מאד קשה את זה שהם לא מגיעים פתאום (היא מאד קשורה אלהם) והוא עדיין מתעלם מזה. אני תוהה אולי אני מגזימה בבקשה. איך זה אצלכם?
תודה לעונים
וחג שמח וחמים  
לצפיה ב-'תמיד מודיעים'
תמיד מודיעים
25/12/2016 | 18:53
154
בלי שום קשר למשפחה מורכבת, כשמשהו שונה מהלו"ז הרגיל, אני מודיעה לבן הזוג ולהפך. יש לנו הסכם שאם מישהו מגיע אחרי 17:30 הביתה מהעבודה, הוא מודיע. אם יש לנו פעילות כלשהי (לא לילדים, למשל חוג התעמלות שלי) ומשהו השתנה - אני מודיעה. 
זה בכלל לא קשור לענין של ילדים - אפילו בימים שאין כאן אף ילד (...), אני רוצה לדעת מתי יגיע כדי לאכול ביחד אתו, למשל. ההסכמה שלנו היא שכל מה שחורג מהשגרה שלנו או של הילדים אנחנו מודיעים. דרך אגב, הצד השני של זה הוא גם שהילדים מודיעים. למשל, אני לא מסכימה שפתאום הבת הגדולה שלי (כמעט בת 18) תודיע לי ברגע האחרון שהיא אוכלת ארוחת שישי אצל החבר שלה. היו לנו גם כמה תקלות כאלה - אני עומדת ומכינה, ופתאום מתברר שאנשים מתפזרים בכל מיני מקומות - לזה פעולה מיוחדת בצופים, זו אצל החבר, כאלה. הכל בסדר, הכל מותר ומקובל, אבל צריך להודיע מראש כדי לחסוך עגמת נפש. 
לצפיה ב-'את לא מגזימה'
את לא מגזימה
26/12/2016 | 10:54
136
ואת מתארת סיטואציה של מסר שאת מנסה להעביר לו ולא מצליחה
מציעה לך להחליט שכרגע את לא אומרת לו כלום בנושא, צוללת לתוך עצמך ומנסה להבין איך את יכולה להעביר את המסר שלך אליו ככה שהוא ישמע אותך
לצפיה ב-'מאד מאד מאד מרגיז. כשאתם משוחחים, מה הוא אומר?'
מאד מאד מאד מרגיז. כשאתם משוחחים, מה הוא אומר?
01/01/2017 | 09:25
58
היו לכם אין סוף שיחות, אבל מה הוא אמר בשיחות האלה?
 
אפשרות שאני מעלה על דעתי : בכל פעם שהם אמורים לבוא, תתקשרי אליו כל שעתיים. ״התוכניות עדיין קיימות? הם יגיעו?״   ״יש שינוי? כי אני עכשו הולכת לסופר, רוצה לדעת כמה לקנות״ ״מה קורה? כי הבת שלנו שוב אמרה שהיא מחכה לאחים הגדולים שלה, אז אני רוצה לוודא שייגיעו״.
 
אולי הוא יפנים שעדיף לו שאת תסמכי עליו שהוא יעדכן כשצריך, מאשר שתתקשרי לברר
 
לצפיה ב-'ילדים חורגים'
ילדים חורגים
21/12/2016 | 21:33
9
384
גם עבורי וגם עבור בעלי אלו נישואים שניים, לי יש ילדה בת 9, לבעלי יש ילדה בת 11. זאת כבר שנה שניה שכולנו ארבעתנו חיים ביחד באותו בית. הבנות שלנו רבות לעיתים קרובות, בעלי מבקש ממני לא לההתערב ביחסים שלהן.. יענו שיסתדרו בעצמן, מבחינתו זה "עניינים" של ילדים. הילדה של בעלי מאוד בוגרת לגילה, ילדה מאוד נבונה ופקחית, היא הרבה יותר חזקה מהבת שלי, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית. אני זאת שנמצאת לרוב עם הבנות, נמצאת איתן הרבה יותר מאשר בעלי, ואני רואה מקרוב את מערכת היחסים שלהן, רואה ושומעת על מה ואיך הן מדברות.
 
לא פעם נאמרו דברים קשים מצד של הבת של בעלי, מילים כמו "אני רוצה שאת ואמא שלך תעזבו את הבית הזה ותעברו למקום אחר", או "גם את וגם אמא שלך שתיכן לא מוצאות חן בעיניי". ברוב המכריע של הפעמים אני משתדלת לרסן את הרגשות שלי, משתדלת לא להתערב במה שהולך ביניהן, אפילו אם אני רואה שהבת שלי נעלבה ופגועה, לפעמים אפילו אם אני רואה שהבת שלי בוכה בגלל הריבים שלהן אני מנסה להקשיב לבעלי ולתת להן לפתור את זה בעצמן. לפעמים כל הסיטואציה הזאת מקשה עלי לפתח קשר קרוב עם הבת של בעלי ולהיות איתה ביחסים טובים, אחרי שאני שומעת מה היא אומרת ואיך היא פוגעת ומעליבה את הבת שלי זה מקשה עלי להיות במחיצתה.
 
יכול מאוד להיות שהסיבה להתנהגות שכזאת זאת קנאה מהצד של הבת של בעלי, אולי היא מקנאה שאמא שלה לא חיה איתה ועם אבא שלה ואני כן חיה עם הבת שלי, יכול להיות שבדרך הזאת היא מנסה לנקום על המצב הנוצר. ברור שהיא לא יכולה לנקום בי ואולי בגלל זה היא מוציאה את כל התסכולים שלה ואת כל המרירות שלה על הבת שלי, מה שנקרא מוציאה הכל על החלש יותר.
 
אשמח לקבל עצות לגבי מה היא הדרך הכי נכונה להגיב למערכת היחסים שלהן? ואיך לעזור להן לבנות מערכת יחסים תקינה ביניהן?
לצפיה ב-'מה פתאום לתת להן להסתדר לבד???'
מה פתאום לתת להן להסתדר לבד???
22/12/2016 | 07:28
3
205
תני לבעלך לקרוא את "בעל זבוב" שמתאר מה קורה כשנותנים לילדים להסתדר לבד...
ושהילדה תגיד מילים כאלה לבת שלך? מה פתאום????
 
יש הבדל בין לא להתערב לבין לא לשפוט
אני חושבת שהראשון הוא טעות והשני הוא הנכון
לא לשפוט הכוונה היא שכשיש עימות בין ילדים, המבוגר לא הופך להיות השופט שמחליט מי התחיל, מי צודק, מי אשם.
בהחלט להתערב כמבוגר שזה אומר בעיני 2 דברים חשובים:
 
הראשון, את קובעת את הגבולות של מה מותר ומה אסור בבית שלכם גם בזמן ריב. למשל, את קובעת שלא מרביצים ולא מקללים. או שאת קובעת שיש אמירות כמו שתיארת שלא מקובלות אצלכם בבית. הגבולות האלה תקפים באותה מידה לכל הילדים בבית.
 
השני, את נותנת להן כלים לפתור את המחלוקות, מסייעת להן. לדוגמא: נניח הן רבות איזה תכנית יראו בטלויזיה עכשיו. את עוצרת את הטלויזיה ואת המריבה ואומרת - עכשיו כל אחת מכן תציע איך אפשר לפתור את הבעיה הזו (נניח לעשות תורות / לעשות הגרלה / למצוא משהו ששתיהן אוהבות. *הן* צריכות להציע, לא את. זה חשוב). הן צריכות לעבור תהליך לימוד של איך פותרים בעיות, כי הן עדיין לא יודעות.
 
לדעתי כדאי לך לקחת ייעוץ משפחתי נקודתי לעניין הזה, או ללכת לקבוצת הורים נניח בסגנון אדלר.
 
בנוסף, אם את חושבת שהבת של בעלך כואבת מזה שהיא לא גרה עם אמא שלה, כדאי שהבת שלו תקבל סיוע כדי להתמודד עם זה, זה באמת קושי מאוד מאוד גדול.
לצפיה ב-'בעלי טוען שאם אני אתערב זה רק יחמיר את המצב'
בעלי טוען שאם אני אתערב זה רק יחמיר את המצב
22/12/2016 | 17:34
2
171
ויגרום לאנטי כלפיי אצל הבת שלו. הוא טוען ששתיהן בנו יחידות ובנות מפונקות והן צריכות ללמוד להסתדר לבד. לטענתו הרי גם בבית הספר יש לכן בעיות ובחוגים וכו' ואנחנו לא שם להחזיק להן את הים ולפתור את הבעיות שלהן אז מבחינתו כל עוד אין אלימות פיזית או פגיעה ברכוש אנחנו צריכים לתת להן ללמוד להסתדר לבד.
 
כשהריב שלהן הוא על משהו ניטרלי הרבה יותר קל לי להתערב. כשהן רבות למשל על פלייסטיישן שזה משהו ניטרלי הרבה יותר נח לי לבוא ולדבר איתו ולראות איך פותרים את המצב. אבל כשהריב הופך להיות קשור למצב המשפחתי שלנו ונאמרים דברים שמערבים גם אותי כמו "אני לא רוצה שאת ואמא שלך תגורו פה" או "את ואמא שלך לא מוצאים חן בעיניי" מאוד קשה לי להתערב במקרים כאלה כי אז זה נראה כאילו אני לוקחת את הצד של הבת שלי ואני ממש לא רוצה לקחת צדדים. בוויכוחים על פלייסטיישן אין צדדים לקחת אלא רק לעזר להן למצוא פתרון וזה הרבה ותר קל
לצפיה ב-'בעלך יכול להמשיך ולטעון....'
בעלך יכול להמשיך ולטעון....
22/12/2016 | 21:27
133
הוא עצמו חייב להיות מטופל, כדי שיוכל לעזור לבת שלו,
במקום להתעלם מהמצוקה הקשה בה היא נמצאת.
הוא פתר את עצמו בכך שברח מאשתו.
הילדה תקועה איתו ועם אמא חולה. זה מצב קשה !
אז שימי בצד את התובנות של בעלך, ותפעילי חשיבה עצמאית.
הזנחה היא לא פתרון !
לצפיה ב-'למה קשה לך לקחת את הצד של הבת שלך?'
למה קשה לך לקחת את הצד של הבת שלך?
23/12/2016 | 16:13
109
מי ייקח את הצד הזה אם לא את?
איך היא תרגיש בטוחה בעולם הזה אם האדם שאמור להיות הראשון להגן עליה, אמא שלה, חושש לקחת את הצד שלה?
מה הבעיה להגיד לבת שלו, בצורה תקיפה וברורה "אצלנו בבית לא מדברים ככה".
 
באמת שכואב הלב על הבת של בעלך, מה שהיא עברה בחיים שלה זה כל כך קשה, וזה עוד יותר קשה כשנשמע שאבא שלה לא מבין את חומרת המצב, לא מבין שאין מקום לאמירות כאלה, לא מבין שהילדה צריכה טיפול והמשפחה צריכה טיפול.
 
אבל את חייבת להגן על הבת שלך, זה במקום ראשון. כמובן שלא במחיר של לפגוע בבת שלו, את לא צריכה להגיד לה או עליה דברים רעים, אלא רק לדאוג שהיא לא תפגע בבת שלך.
 
בנוסף, את חייבת ללמוד לעמוד מול בעלך. בתוכך אני בטוחה שהלב שלך מתכווץ כשפוגעים בבת שלך, ושהוא מנסה לשלוח אותך להגן עליה כמו אמא לביאה. תקשיבי לו.
לצפיה ב-'חייבים להתערב פה ומהר !'
חייבים להתערב פה ומהר !
22/12/2016 | 08:18
3
172
את מתארת ילדה פגועה (הבת של בעלך) שפוגעת
כבומרנג בבת שלך שחיה איתכם בבית !
לא ייתכן שהמקום הבטוח ביותר בעולם, יהפוך עבור
בתך למקום מסוייט !
שתי הבנות חייבות לעבור טיפול באופן דחוף...
עדיף טיפול משפחתי.
 
ובינתיים - כשאת רואה סיטואציה כזאת, תיגשי לבתך
ותשאלי אותה איך היא מרגישה - תתני לה אפשרות
להביע את הכאב שלה. תשאלי אותה מה היא רוצה לעשות,
האם היא רוצה להמשיך לשחק עם אחותה, או שאולי היא
מעדיפה ללכת למקום אחר. 
 
אבל - כאמור - לגשת לטיפול ומייד !
זה שהאבא בוחר לטמון את ראשו בחול, במקום לעבוד
על הדברים, לא אומר שהדברים תקינים. הם לא !
 
לצפיה ב-'דרך אגב - איפה נמצאת האמא של הילדה ?'
דרך אגב - איפה נמצאת האמא של הילדה ?
22/12/2016 | 08:31
2
138
התאור שלך מכמיר לב -
לפי התאור שלך כבר שנתיים שהילדה נמצאת
בלי אמא, וגם האבא בוחר להתנתק .
זה מצב קשה מאוד.
 
כמובן שבעקבות כך, גם המצב של בתך קשה ביותר.
 
נדרש טיפול דחוף ! עדיף טיפול מערכתי - משפחתי,
אבל בתור התחלה - כל התערבות תהיה מבורכת.
 
בהצלחה.
לצפיה ב-'לגבי האמא של הילדה'
לגבי האמא של הילדה
22/12/2016 | 17:44
1
210
כשהאמא של הילדה הייתה בת 14 היא עברה מקרה טראומטי של מוות במשפחה והיא קיבלה טיפול והכל היה בסדר. אחרי שהיא התחתנה עם בעלי ונולדה הבת שלהם כשהילדה הייתה בת שנתיים וקצת קרה עוד מוותר טראומתי במשפחה שלה וזה החזיר אותה למה שהיא חוותה כשהיא הייתה בת 14. היא שקעה בדכאון. בעלי שהיה אז בעלה התעקש על טיפול מקצועי היא נסתה וענה ששיחות לא עוזרות וכדורים עושים לה תופעות לוואי. בסוף לבעלי נשבר מלהיות עם אישה שמוצייאה את כל הדכאון שלה עליו ושמעל לשנתיים  לא מתמידה בשום טיפול אז הם התגרשו כשהילדה הייתה בת חמש וחצי. הילדה נשארה עם אמא שלה ובמשך שנה וחצי זה היה סיוט. היו תקופות שהאמא תפקדה מדהים והכל היה בסדר והיו תקופות שהיא הייתה קורסת לדכאון והיו מתקשרים מהבית ספר לבעלי (שאז עוד לא הכרתי אותו) ואומרים לו שהילדה וזנחת ולא מקולחת ובליארוחת עשר. אחרי שנה וחצי לבעלי נשבר ובגיל 7 הילדה עברה אליו עד שהאמא לא תתייצב עם בעיות הדכאון שלה. מאז ארבע שנים האמא לא ממש עושה משהו בטענה כלום לא עוזר לה. בתקופות הטובות שלה הילדה רואה אותה פעם אמצע שבוע וכל סוף שבוע אבל לצערנו אין הרבה תקופות כאלה
לצפיה ב-'ילדה אומללה...'
ילדה אומללה...
22/12/2016 | 18:01
149
אמא שלה סובלת ממחלת נפש,
הילדה נאלצת להיפרד מהאמא,
ובנוסף האבא לא מתייחס, לפי התאור שלך
לצרכים הריגשיים של הילדה.
כמו שאמרתי - דחוף ובהול לטיפול נפשי !
לצפיה ב-'אוי ואבוי... בעלך טועה ולבת שלך נגרם נזק.'
אוי ואבוי... בעלך טועה ולבת שלך נגרם נזק.
22/12/2016 | 10:17
182
"לתת לילדים להסתדר ביניהם" זה כאשר הכוחות שווים, הרקע שווה, הגבולות ברורים.
אין דבר כזה כאשר המצב הוא כפי שתארת. ממש אסור, עוול גדול לבת שלך... עוול שעלול להיות קשה לתקן, אם המצב הזה לא יופסק מיידית.
 
הדרך הנכונה היא לטפל. בבת שלו, ואחר כך טיפול משפחתי.
ובינתיים כן להתערב, ולשים גבולות, כמה שיותר דחוף.
הדיבורים שציטטת הם אלימות מילולית וצריכים להיפסק באופן מיידי.
לצפיה ב-'איך לקבל את הבן של בעלי?'
איך לקבל את הבן של בעלי?
22/12/2016 | 20:07
2
294
ערב טוב.. מאוד מקווה שפה אתם תוכלו לייעץ לי משהו... אני ובעלי הכרנו לפני 3 שנים... הוא גידל את הבן שלו מהנישואים הראשונים שלו שהיה אז בן 7... בהתחלה נוצר קשר לא רע עם הבן שלו... אני והבן שלו היינו מדברם... הייתי משחקת איתו והעברנו לא מעט זמן בלשחק במשהו שלושתנו ביחד... היינו יוצאים לבלות עם הילד לכל מיני מקומות...אחר כך אנחנו עברנו לגור כולנו ביחד אצלי בדירה... ישר אחרי המעבר נוצר מצב שהטיפול בילד נפל בכמעט מאה אחוז עלי והיה לגמרי באחריותי... בנוסף לזה התחילו לבוא אלי בכל מיני דרישות לגבי הילד... ליתר דיוק רוב הדרישות הגיעו מאמא של בעלי (הסבתא)... נדרש ממני שאני אשב איתו ואעזור לו להשלים פערים במקצועות הלימוד של בית הספר... הילד תלמיד כושל ברוב המקצועות... אחרי המעבר למגורים משותפים הסתבר גם שהילד לגמרי לא מורגל לעצמאות בשום תחום ושהוא מאוד עצלן... את הבקשות הכי אלמנטריות שלי הוא סרב לבצע... הייתי נותנת לו כסף ומבקשת ממנו ללכת לקנות לחם במכולת בהמשך הרחוב והתשובה תמיד הייתה לא... הייתי מבקשת ממנו שישטוף אחריו כוס שהוא שתה ממנה והייתי נתקלת בסרוב... גם לצאת לגינה ולהשקות עציצים הוא לא היה מוכן... הייתי עושה אין ספור שיחות עם בעלי בהן הייתי מבקשת ממנו שהוא איכשהו יגרום לבן שלו לקחת איזשהו חלק ולו הקטן ביותר במטלות הבית...
 
התגובות של בעלי היו תמיד זהות... א. עזבי אותו הוא עוד ילד קטן ב. הוא עוד יגדל ויעשה מספיק דברים של מבוגרים תני לו ליות ילד... ככה המגורים המשותפים שלנו נמשכו מעל לשנה ללא שום שינוי.. כמובן שבגלל המצב הזה היו ריבים בלתי פוסקים ביני לבין הילד ובעיקר ביני ובין בעלי... בעיה נוספת שהתגלתה זה שהילד היה משקר על בסיס קבוע... למשל אני הייתי שואלת מה השיעורי בית שהוא קיבל היום והוא היה אומר לי רק חלק מהם... היינו יושבים ועושים אותם מתוך הבנה שלי שזה הכל... בגלל שהא שיקר וזה לא היה הכל היה יוצא מצב שהוא היה מגיע לכיתה רק עם חצי שיעורי בית מוכנים ושוב מקבל נכשל... ואני אחר כך הייתי חוטפת על הראש מכל כיוון (מבעלי, מחמותי, מהמחנכת וכו') גערו בי על כך שאני בכלל לא מקדישה זמן לילד ולא מטפלת בו כמו שצריך... כל הדברים שתארתי פה (שקרים, חוסר נכונות לעשות משהו בית, עצלנות, חוסר עצמאות גמור וכמובן אי הבנה מצידו של בעלי ולחץ מתמיד של חמותי) כל זה מאוד השפיע על היחס שלי לילד... כבר לא התחשק לי לשחק איתו (כי אם את מבקשת ממנו שילך רגע להביא לחם ממכולת סמוכה והוא מסרב איזה חשק יכול להיות לך לשחק איתו)...  כבר לא התחשק לי לעשות עבורו שום דבר (כי כמה כבר אפשר לסבול שקרים לגבי שיעורי הבית)... אפילו לדבר איתו כבר לא התחשק לי (כי נמאס לי לחטוף מכל הכיוונים בגלל הבעיות שלו בבית ספר שנגרמו מהשקרים שלו)... בהמשך לי ולבעלי נולד ילד משותף...
 
בינתיים מצבו הלימודי של הבן של בעלי התדרדר לגמרי כמו גם המצב ההתנהגותי בבית וחמותי החליטה לקחת את הילד אליה כדי לשבת איתו ולהשלים פערים לימודיים ובכלל להקדיש לו זמן ולעבוד על הבעיות ההתנהגותיות שלו... אז עכשיו במהלך השבוע הילד גר אצל סבתא שלו אבל בכל סוף שבוע הוא מגיע אלינו... וכל פעם ללא יוצא מן הכלל עם ההגעה של הילד אלינו אני ובעלי רבים... פעם זה כי אמרתי לילד משהו שבעלי לא אהב... פעם זה כי אמרתי לילד משהו בצורה או בטון שבעלי לא אהב...פעם זה כי בכלל שתקתי ולא דיברתי עם הילד... בעלי שם לב רק לחסרונות שלי ורק לפאקים שלי ורק במה אני לא בסדר... למשל לפני כחודש כשהבן שלו הגיע אלינו בעלי לא שם לב שאני אמרתי לילד שלו שלום... אני אמרתי לילד שלום כשהוא נכנס לבית והילד ענה לי שלום אבל בעלי לא שם לב שאיך שהילד נכנס אמרתי לו שלום...ישר בעלי העיר לי שהנה אני לא אומרת שלום לבן שלו למרות שזה היה ממש לא בצדק כי כן אמרתי... לפני כמה שבועות (שבוע אחרי המקרה) כשהבן שלו הגיע אלינו הוא נכנס הביתה וכל מה שהוא אמר זה היי אבא... הילד לגמרי התעלם ממני ולא אמר לי שלום אבל לזה בעלי לא שם לב ואת זה הוא החליק ולא העיר לו (ונשאלת השאלה איפה הצדק)...
 
עוד דוגמה קרתה כשניגשתי לבעלי ואמרתי שמשהו התקלקל לי (המדפסת)... למרות שאמרתי את זה לבעלי הבן שלו ישר נדחף עם משפט של זה הבעיה שלך שאת לא מצליחה להדפיס... אני מאוד נפגעתי מהדיבור הזה... למרות זאת בעלי לא שם לב לדיבור הזה והחליק על זה ולא העיר לבן שלו על העניין הזה... למחרת הבן שלו ניגש אלי והציע לי לעזור לסדר את המדפסת... אני הייתי מאוד פגועה מזה שהוא אמר לי אתמול בעיה שלך שאת לא מצליחה להדפיס והייתי פגועה מזה שבעלי לא שם לב לדיבור הזה... לכן עניתי לילד שאת הבעיות שלי אני פותרת בעצמי (הרי רק אתמול הוא אמר שזאת הבעיה שלי שאני לא מצליחה להדפיס)... פה בעלי ישר הגיב בחתיכת ריב של איך אני מדברת לילד ולמה אני עונה מגעיל כשהוא בא ומציע לי עזרה וכמובן שלזה הוא שם לב כי הוא שם לב רק לאיפה שאני לא בסדר...
 
מה לא ניסיתי... שוב ושוב ניסיתי לדבר עם בעלי... ניסיתי לבנות יחד איתו חוקים לבית שכולנו צריכים לנהוג לפיהם ולכבד אותם.. אבל בעלי לחלוטין לא מקבל את החוקים (ואיך הילד אמור לקבל אותם אם האבא מתעלם מהם).... ניסיתי מליון דברים אבל כלו לא עוזר... הזוגיות שלנו נמצאת על סף פרוק... אני לא יודעת מה לעשות... האם יש עדיין טעם לנסות ולהציל את הזוגיות הזאת או אולי עדיף להפסיק עם כל הנסיונות האלה ופשוט לפתוח בהליכי גירושים...
לצפיה ב-' לצערי לא יכולה לעזור מעבר'
לצערי לא יכולה לעזור מעבר
23/12/2016 | 11:46
181
גם אני מתמודדת ללא הצלחה עם בנזוג שאינו מצליח לראות את ההתנהלות של הבת שלו כלפיי וכלפיי ילדיי, או את הדרך שבה הוא עצמו מתייחס אלי כשהיא בסביבה. למזלי היא לא מבקרת הרבה.
לצפיה ב-'בוודאי שיש טעם!'
בוודאי שיש טעם!
03/01/2017 | 15:55
54
הי, 
ראשית, אני חושבת שאת אשה מיוחדת במינה.מתמסרת, מוכנה לפנות מקום, זמן , תשומת לב ואהבה לילד שאינו ביולוגי שלך. זה לא מובן מאליו כלל. אני חושבת שהילד זכה. גם ברור לי לחלוטין המקום הכואב, הפגוע והמאוכזב שלך. את משקיעה, משתדלת ועושה רושם שאת בלתי נראית במידה רבה. זה קורה הרבה במשפחות פרק ב' - אני רואה זאת בקליניקה שלי יום יום. הורים ובעיקר אבות בפרק ב' שמונעים מתוך ייסורי מצפון, אשמה ורצון לרצות. זה כמובן לא המקום הנכון לפעול ממנו, לא עבור ההורה, לא עבור בן הזוג ומעל לכל לא עבור הילד. 
העניין שעומד על הפרק בעיניי הוא לא מערכת היחסים שלך עם הבן שלו אלא מערכת היחסים הזוגית ביניכם. אתם צריכים לעצור שנייה את המרוץ, להתבונן על החיים שלכם ולחשוב למה אתם מחוייבים. אם אתם רואים עצמכם חיים יחד ומזדקנים יחד, גם אם היום קשה, אז יש על מה להילחם ועל מה לעבוד ואפשר לעשות זאת ולהגיע להצלחות טובות - כאילו שיאפשרו לכם להגשים אהבה וזוגיות ולילדים שלכם  לגדול במסגרת יציבה, אוהבת ומכילה. זה מצריך התכוונות, מיקוד, תשומת לב ומוכנות לעשות צעד אחד קטן שלא עשיתם עד היום כדי להפוך את החיים שלכם לטובים יותר. אין פה עניין של צדק, מי צודק יותר ומי פחות, יש רק דבר אחד שצריך לעניין אתכם: האם אתם מחוייבים לעצמכם, לאהבה לכם, לחלומות שלכם, לעתיד שלכם יחד, או ללהיות צודקים כל אחד בעמדתו.
אם בחרתם באפשרות הראשונה וברור לכם למה אתם ביחד, כל איך אפשרי. 
אני מציעה לך להרים לי טלפון. 
אני מאמנת אישית, מקימת BWAY מרכז להורות ולמשפחה בפרק ב'.  אני מסייעת להורים ולבני/ו זוגם בפרק ב' לייצב את המערכות המשפחתיות והזוגיות, ולחבר בין משפחות עם ילדים מנישואים ראשונים בפרק ב' של החיים. אני פוגשת הורים בכל יום שמתמודדים עם דילמות דומות שלך, ואני בעצמי מכירה את העולם הזה היטב. אני אמא ל3 ילדים מנישואים ראשונים, וחיה בזוגיות עם בעלי גם לו 3 ילדים מנישואים קודמים. אנחנו מגדלים את ששת ילדינו במשפחה מורכבת אחת כבר הרבה שנים. מתוך המקום הזה, והקשיים שאני חווה על בשרי, אני מאמנת ועוזרת להורים אחרים לצאת ממקומות של יאוש ותקיעות לחיים מאושרים וטובים לכולם זה אפשרי. הרימי לי טלפון ונשוחח
גלית הלר - 0547757782
את יכולה גם לחפש בפייסבוק - המרכז להורות ולמשפחה בפרק ב' = B'WAY
או להכנס לאתר שלנו: www.b-way-life.com
לצפיה ב-'איך אומרים לו לא להתערב?'
איך אומרים לו לא להתערב?
17/12/2016 | 16:49
10
757
אני נמצאת בתהליכי גירושים כבר ארבע שנים.
זה נגרר כל כך הרבה זמן כי האקס שלי ואני רבים על כל דבר.
בהתחלה התבזבז המון זמן על וויכוחים בנושא מזונות והשתתפות כספית בהוצאות שקשורות לילד. כשזה נפתר התווכחנו המון על הסדרי ראייה וסידורי מגורים ואיפה כן מותר לגור לנו ואיפה לא ואחר כך היו עוד המון דברים בסגנון הזה שעל כל אחד מהם רבנו והתווכחנו. 
 
יש לי בן זוג שאני מאוד אוהבת (אנחנו גרים יחד) שהנישואים שלו התפרקו בערך באותה התקופה שהנישואים שלי נגמרו (בלי קשר אלי כי הכרנו רק שנה אחרי). בניגוד אלי הגירושים שלו הסתיימו כבר לפני יותר משנתיים (עוד לפני שעברנו לגור יחד).
לדבריו כל התהליך היה יחסית מהיר ופשוט במקרה שלו. לטענתו זה קרה בגלל שהוא ניגש לגירושים שלו כמו לעסקה (הוא איש עסקים) בלי שום רגשות. לטענתו אם הוא היה מערב רגשות אז עד היום הוא לא היה מצליח לסיים עם הגירושים.
 
כל פעם שהוא מדבר על זה זה מאוד פוגע בי בגלל שזה מרגיש כאילו שהוא רומז שאני גוררת את הגירושים שלי בגלל עניינים רגשיים במקומות להיות עניינית ומעשית.
כל תהליך הגירושים שלי הוא בלגן אחד גדול. מן הסתם אני מקנאה בגירושים היחסית חלקים של בן זוגי. למרות זאת אני לא חושבת שיש לו את הזכות לשפוט את איך תהליך הגירושים שלי מתקדם ועל מה הוא מתעכב.
 
אני משתדלת לשמור את הפרטים לגבי תהליך הגירושים שלי לעצמי ולא לדבר על כך עם בן זוגי. העניין הוא שבן זוגי ממשיך לשאול לגבי זה אז פשוט לא לדבר על זה לא ממש מצליח לי.
אני לא יודעת מה לעשות איך להגיד לבן זוגי שלא יתערב בקטע הזה?
 
הדבר האחרון שאני צריכה זה שיחות עם הטון השופט/הביקורתי שלו לגבי הגירושים שלי.
 
אני אוהבת אותו מאוד אבל אני רוצה שבנושא הזה הוא לא יתערב.
 
 
 
לצפיה ב-'שני דברים'
שני דברים
17/12/2016 | 21:12
251
הראשון הוא להגיד לבו זוגך שאת מרגישה לא נוח עם הביקורת שלו ולבקש ממנו בצורה יפה לא לעשות השוואות. תגידי לו : ״
הדבר האחרון שאני צריכה זה שיחות עם הטון השופט/הביקורתי שלך לגבי הגירושים שלי״.

לא להשתדל אלא להפסיק לדבר על הנושא לידו. אם הוא מעלה את הנושא פשוט להגיד שלא בא לך לדבר על זה וזהו.
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'דעתי '
דעתי
17/12/2016 | 23:47
220
לא הזכרת כמה זמן את נמצאת עם בן זוגך , אבל בזוגיות כנה ואמיתית לדעתי אין "מידור" של נושאים , אם הקשר הוא אמיתי ורציני זו זכותו לדעת מה הסטטוס שלך בתהליך הגירושין . 
גירושין שמתעכבים 4 שנים אינם דבר שבשגרה ובהחלט אפשר להבין את הרצון שלו להבין מדוע זה לא קורה . 
 
כאחד שחווה סיטואציה דומה , הגררות של 2 בני הזוג למתן הגט יכולה לנבוע מהמון סיבות : סחבת , התעסקות בחיי היום יום , חוסר רצון לנבור ( שוב ושוב בפרטים ) אבל האמת שככל ש"תסחבי" יותר זמן לטעמי היכולת שלך לגמור את זה בטוב תהיה יותר מורכבת . 
 
גירושין זה לא עסק מהנה וכשמחליטים יש לגשת לעניין ולבצע אותו עם יותר או פחות רגש אבל להגיע לידי ביצוע . 
 
גרושים וגרושות לא אוהבים עסק עם פרוד/ה משום שזה עלול ליצור תחושה לא נעימה שאת לא שלמה עם השלב החדש בחייך ואולי זה מה שבן הזוג שלך עלול להרגיש . 
 
עצתי לך בכל אופן היא אם החלטת לסיים פרק בחייך סיימי אותו מהר ככל שניתן ואז תפתחי דף חדש , שותפך לחיים צריך להיות מעורב ברגשות ובהחלטות שלך . 
לצפיה ב-'הטון הוא באזני השומע'
הטון הוא באזני השומע
18/12/2016 | 10:39
210
הוא חי איתך, הוא שותף לחיים שלך, וכן... הוא "לקח סיכון" ויצא עם מישהי שחוקית הינה בסטטוס של פרודה (וכמו שאמר ההוא מעלי, הרבה מאד אנשים היו פוסלים אותך על הסף בגלל הסטטוס הזה)
 
את לא יכולה לבקש ממנו, או לצפות ממנו, שלא יתעניין וישאל. זה חלק מהחיים שלו, ומשפיע עליו כמעט כמו שזה משפיע עלייך. גם הוא בוודאי שומע מאמא שלו/החבר שלו/הקולגה בעבודה "נו... היא התגרשה כבר? מתי אתם מתחתנים?"
 
מה שכן, את יכולה לדבר איתו לגבי ה"הטון השופט/הביקורתי " שאת חשה בדבריו. אולי זה בכלל לא כך? אולי בן-זוגך מנסה להישמע מתעניין, אכפתי, דואג לך - ואת זו ששומעת ביקורת?אני מציעה שתפתחו את הנושא ותדברו עליו. להיות "בהליכים" כ"כ הרבה זמן זה מצב מאד לא נעים, ועדיף שתעברו אותו יחד, נהנים מתמיכה הדדית...
לצפיה ב-'הבעיה היא שהוא צודק'
הבעיה היא שהוא צודק
18/12/2016 | 23:29
187
ואת יודעת את זה אבל קשה לך לקבל את זה שההתנהלות שלך לא מוצלחת. לכן את גם חווה את דבריו הביקורת.
לפעמים כדאי להקשיב לעצות של אנשים מנוסים וחכמים. אם בעינייך הגירושין שלו "מוצלחים" אולי במקום למדר אותו תשתפי אותו ותקבלי את העצות שלו.
לצפיה ב-'מה לגביי פשוט להגיד לו?'
מה לגביי פשוט להגיד לו?
19/12/2016 | 19:59
100
להגיד לו שהשיפוטיות והביקורתיות שלו לגבי הגירושים שלך מפריעים לך. שיש לו שתי בחירות -או שהוא מתחיל להתנהג כמו חבר ולתמוך בך, או שהוא לא שומע ממך מילה יותר על הגירושים.
עכשיו כל מה שנשאר זה ליישם. כלומר - לא לספר לו על הגירושים (כי למה לך לדבר עם מישהו שיעיר הערות מגעילות שפוגעות בך, אחרי שאמרת לו שזה פוגע בך? זו התנהגות לא חברית ולא תומכת), וכל פעם שסיפרת או שהוא העיר הערה ביקורתית, לומר לו שההתנהגות שלו לא מקובלת בעינייך, ולקטוע את הסיטואציה. לנתק את שיחת הטלפון, לצאת לחדר אחר, פשוט להסתובב וללכת לקרוא משהו באינטרנט.
 
זה לגבי התשובה לשאלה ששאלת. עכשיו לגבי מה שלא שאלת - אנחנו יכולים לקבוע באילו דרכים אנחנו נותים לסובבים אותנו להתנהג כלפינו. אבל הצבת גבולות זו טקטיקה מוצלחת בעיקר עם קרובי משפחה רחוקים. לא עם חברים, לא עם בני זוג. אם בן הזוג שלך ממשיך לבקר אותך על משהו שביקשת ממנו להפסיק, זו בעיה זוגית (שאין לה קשר למשפחות מרוכבות). משהו לא טוב במערכת היחסים שלכם. ובניגוד לקרובי משפחה רחוקים, קולגות, או אנשים זרים, שבהם לא צריך מערכת יחסים עמוקה וטובה, בזוגיות זו בעיה.
 
מה שאני הייתי עושה זה מדברת איתו על הנושא בכנות, ואחר כך כל הערה שלו על הנושא הייתי הופכת למטא דיון על למה הוא מתנהג כלפיי בצורה לא חברית ולא מסוגל למלא בקשה פשוטה.
 
לצפיה ב-'איך אומרים לו לא להתערב'
איך אומרים לו לא להתערב
20/12/2016 | 13:12
4
153
אני חושבת שקשה מאוד לנהל זוגיות עם מי שנמצא בהליכי גירושין כל כך הרבה זמן
העמידי את עצמך בנעליו גם את היית מתעניינת כי גירושין תופסים נפח רציני בחיים.
אין לך ייצוג משפטי? או מגשר רציני שמנסה לסיים את כל המחלוקות?
אשמח להרחיב במידה ותהיי מעוניינת.
תנסי להגיע לפתרון.
לצפיה ב-'"תנסי להגיע לפתרון"'
"תנסי להגיע לפתרון"
20/12/2016 | 23:04
3
102
את לא רצינית, נכון?
לצפיה ב-'התייחסתי בתשובתי לשאלה ספציפית'
התייחסתי בתשובתי לשאלה ספציפית
21/12/2016 | 10:53
2
82
שעלתה בפורום.אני רצינית מאוד.!
לצפיה ב-'כי היא לא מנסה להגיע לפתרון ... :)'
כי היא לא מנסה להגיע לפתרון ... :)
21/12/2016 | 11:33
1
25
לצפיה ב-'מוכנה לחדד את המסר'
מוכנה לחדד את המסר
21/12/2016 | 11:54
92
ברור שהיא מנסה להגיע לפתרון אך לדבריה הגרוש מערים קשיים וזו תחושה קשה אין ספק אני מנסה להוביל  לאיש מקצוע כגון מגשר/עו"ד שינסו להוביל לפתרון שיסיים את ההליכים ואת עוגמת הנפש.כל מי שנמצא בזוגיות עם פרטנר/ית שמצוי זמן רב בהליכי גירושין יתערב ישאל שאלות וינסה לסייע.
במסגרת הפורום וצנעת הפרט כתבתי בכללי את המסר והחזון שלי.כמובן שברמה הפרטנית הייתי מציעה לה דרכים יותר ספציפיות.
 
לצפיה ב-'הגרוש לא מתנגד למעבר לחול אבל המצפון מציק'
הגרוש לא מתנגד למעבר לחול אבל המצפון מציק
19/12/2016 | 02:01
4
267
אני התגרשתי ממש לאחרונה. כרגע מסיבות טכניות אני והגרוש עדיין חיים באותו בית כי הבית שייך לו ומצבי הכספי על הפנים ומקשה עלי לשכור דירה אבל כך או אחרת אני מתכוונת לעזוב את הבית בקרוב.
 
לי ולאקס יש ילד קטן בן שנתיים וקצת. למרות שגם כשאנחנו גרים באותו בית האבא בקושי מתייחס ילד עדיין התכנון היה לשכור דירה באזור כדי שהאבא יהיה קרוב לילד בתקווה שעם הזמן וככל שהילד יגדל הוא יהיה הורה יותר מעורב.
 
הבעיה היא שיש לי מקצוע שלמדתי בחול ושבארץ אין לו כל כך ביקוש כי זה מקצוע ששייך לנישה מאוד קטנה שבארץ אין לה ממש ביקוש. התחלתי לחפש עבודה ללא הצלחה עוד לפני שכנסתי להריון ואז הפסקתי ואחרי שהילד נולד חזרתי לחיפושים ואני מחפשת כבר שנתיים אבל עדיין לא מצאתי כלום בתחום שלי. עכשיו סוף סוף קיבלתי הצעת עבודה והצעת עבודה ממש טובה אבל היא בחול במדינה שבה למדתי.
 
האינסטינקט הראשוני שלי הוא לסרב להצעת העבודה כי אני ממש שונאת את הרעיון של להעביר את הילד שלי למדינה אחרת הרחק מאביו. מצד שני יש בי צד שרוצה לקבל את ההצעה. בהסדר הגירושים שלנו המשמורת על הילד היא שלי והילד הולך לגור איתי וזה אומר שאני צריכה להיות מסוגלת לדאוג לו כלכלית וכאמור כרגע אין לי אפילו כסף לשכירות.
 
דיברתי עם האקס ומבחינתו זה בסדר אם אני רוצה לקחת את הילד ולעבור לחול כי כאמור הוא לא ממש אב השנה אבל הוא גם לא אבא רע וקוויתי שככל שהילד יגדל הוא ימצא תחומי עניין משותפים איתו ויהיה יותר מעורב בחייו.
 
האם אני אעשה טעות מבחינת הבן שלי אם אני אקח אותו איתי לחול וארחיק אותו מאביו למרות שאביו לגמרי לא מתנגד לזה? לצערי אני לא רואה כרגע שום אופציה אחרת. 
 
מרגישה שצריכה לנסוע במיוחד שהאבא מסכים אבל המצפון בכל זאת מציק. מצד אחד קשה לי להרחיק את הילד מאבא שלו מצד שני אני ממש צריכה עבודה. אני מאוד רוצה להתחיל לפרנס את עצמי ואת הבן שלי. האקס כבר מוכן לשבת ולדבר על כל הנושא הלוגיסטי של איך הוא ישאר בחיי הבן למרות המעבר לחו אבל אני חוששת שעם המעבר הוא יתרחק עוד יותר מהילד כי כאמור גם היום כשכולם באותו בית הוא די מרוחק מהבן שלנו
לצפיה ב-'אין מתכון אחד לאבהות'
אין מתכון אחד לאבהות
19/12/2016 | 07:17
156
אולי דווקא הסידור שבו הילד איתו לבד שבועיים- שלושה פעמיים-שלוש בשנה, בלי שאת ברקע והאבא חייב להיות 100% אבא באותו הזמן, ייטיב את יחסיהם.
לדעתי הדרך שבה תציגי את זה, תהיה הדרך שבה בילד יקבל את זה. אם זה יוצג כבעיה, זאת תהיה בעיה ואם זה יוצג באופן אובייקטיבי, זה יכול להיות משהו אחר: "פעמיים בשנה אני נוסע לנופש עם אבא לעשות איתו כייף חיים..."
לצפיה ב-'אלה הם חיינו בגירושים'
אלה הם חיינו בגירושים
19/12/2016 | 12:22
149
אנחנו מתמודדות לא פעם עם בחירה בין 2 אלטרנטיבות לא מוצלחות.
זה היה כך כשהתגרשנו - מה עדיף? שילד יחיה עם 2 הוריו בבית עם מריבות תמידיות? או שהוריו יתגרשו? זו בחירה בין 2 אלטרנטיבות לא מוצלחות...
 
ושוב את ניצבת מול בחירה כזו, וזה ממש לא פשוט.
אני לא יכולה להגיד לך מה נכון לעשות, את תצטרכי לבחור מה שנכון לכם, כשברור שיש בעיות מהותיות בשתי האפשרויות (ויחד עם זה, שתיהן נשמעות לי סבירות ולגיטימיות)
 
רוצה לחזק אותך
תסמכי על עצמך על האינטואיציות שלך
ותסמכי על הבן שלך שהוא מספיק חזק נפשית להתמודד עם כל אחת מהאפשרויות
לצפיה ב-'השתגעת?! יש לך פה הזדמנות פז גם להתפתח מקצועית וגם לגדל'
השתגעת?! יש לך פה הזדמנות פז גם להתפתח מקצועית וגם לגדל
19/12/2016 | 12:57
157
ילד במדינה שפויה. אם האב גם ככה בקושי מתייחס אליו ולא מתנגד למעבר, תקפצי על ההזדמנות ותקחי אותה בשתי ידיים! מילא אם יחסי האב והילד היו מדהימיםהייתי אומרת בעיה... אבל הם לא! מה כבר מצפה לך פה? בלי עבודה, בלי גרוש לשכור דירה ויחסים מפוקפקים של האב שלא בטוח שישתפרו. אל תחשבי פעמיים, עופי מפה!
לצפיה ב-'כמה זמן את מוכנה לחכות עד שהאב יהפוך "אב השנה"?'
כמה זמן את מוכנה לחכות עד שהאב יהפוך "אב השנה"?
20/12/2016 | 12:49
114
או לאבא שאכפת לו?
כי קחי בחשבון שאת עלולה לחכות לנצח.
לשים בצד את החלומות שלך
את הצרכים הכלכלים שלך
את ההתפתחות המקצועית שלך
וכל זאת לחינם.
נכון, יש סיפורים על אבות כשכמתגרשים הם פתאום מגלים את הילדים שלהם.
שכשהם מוגבלים לכל סוף שבוע שני, מוצאים את עצמם אבות משקיעים ואכפתיים.
אבל יש גם כאלה שלא. יש כאלה שמתרחקים עוד יותר. זאת הבחירה שלהם, ואת לא אחראית על הבחירה הזו או אפילו על הקשר של הבן שלך עם אביו.
 
הרי מחר בעלך לשעבר עלול לעבור לקצה השני של הארץ, או לחו"ל, ולפי מה שאת מספרת, הוא לא ישאר בגלל הילד. ואז איך תרגישי?
 
 
 
לצפיה ב-'מודאגת מכך שבן זוגי אולי בדכון'
מודאגת מכך שבן זוגי אולי בדכון
20/12/2016 | 04:08
2
212
אני נמצאת עשר שנים בזוגיות עם גבר שיש לו שני ילדים מפרק א' הגדול בן 16 והקטנה בת 13 וכשהכרנו המשמורת הייתה אצל גרושתו ולו היו הסדרי ראייה (כי זה מה שבית המשפט פסק כשהם התגרשו) אבל הוא כל הזמן נלחם בבתי משפט למען משמורת משותפת ובסוף אחרי שנים הוא הצליח להשיג את זה ובמשך חמש שנים לו ולגרושתו הייתה משמורת משותפת על הילדים עד שביום בהיר אחד הגרושה החליטה לעבור לחול ואחרי תהליך משפטי מאוד מגעיל ומלוכלך השופט אישר לגרושתו לקחת את הילדים ולעבור איתם לחול ולאחרונה הם עזבו את הארץ עם אמא שלהם. אני ובן זוגי לא גרנו יחד אבל כשזה קרה (לא מזמן) היה לו בלתי נסבל להישאר בדירה שעד אז הילדים שלו היו שם חצי מהזמן ופתאום הם בחול והזכרונות בדירה שברו לו את הלב והוא היה נחוש לעבור לדירה אחרת. בסופו של דבר הוא עבר לגור איתי כי הוא רצה לצאת מהבית ההוא כמה שיותר מהר והחלטנו שזאת הזדמנות לנסות מגורים משותפים ובינתיים זה הולך לא רע (החלק של לגור יחד).
 
מאז שגרושתו לקחה את הילדים לחול בן זוגי התחיל לעבוד הרבה יותר ממה שהוא עבד קודם והרבה יותר ממה שנחשב כ"נורמה". הוא פשוט קובר את עצמו בעבודה ולוקח על עצמו עד ועוד פרוייקטים. הוא עובד שעות ארוכות מאוד בלי מנוחה וגם בסופי שבוע ובעצם כשהוא ער הוא כמעט תמיד עובד.
 
אני שואלת אותו מה שלומו והאם הוא בסדר לעיתים קרובות ומנסה בעדינות לדבר איתו על מה עובר עליו  ואיך הוא מרגיש. הוא תמיד טוען שהוא בסדר ושהוא מסתגל למציאות החדשה ושאין לי סיבה לדאוג לו. למרות זאת אני חושבת שאני מתחילה לראות אצלו כמה סימנים שמעידים על מצוקה נפשית.
 
 
אני מאוד חוששת שאולי בן זוגי סובל מדכאון ומסתיר אותו או בורח ממנו באמצעות העבודה שלו בכך שהוא מעמיס על עצמו עוד ועוד שעות עבודה.
אני באה מתחום ניהול אירועים ואני בטח לא אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש ככה שקשה לי להגיד חד משמעית האם מה שבן זוגי עובר זה הליך אבל טבעי או דכאון. מעבר לכך אני גם אף פעם לא עברתי גירושים ואני לא יודעת מה זה לחלוק את הילדים שלך עם עוד מישהו שיכל פשוט לקום ולקחת אותם הרחק ממך לחול אז אני לא יודעת איך זה מרגיש להיות בנעליים שלו (אולי מישהו פה יודע).
 
אני מאוד רוצה להיות שם עבור בן זוגי. היום כל מה שאני מצליחה לעשות זה להציע לו משפטי עידוד קלישאתיים אבל הייתי רוצה לעשות משהו מעבר. נראה שמה שאני עושה עד עכשיו לא ממש תורם לו ואני רוצה לעשות יותר.
 
מה אני יכולה לעשות כדי לתמוך בו בתקופה הזאת ועזור לו להתגבר על המשבר הזה?
אנחנו בזוגיות כבר עשר שנים ואני מאמינה שהבסיס לכל זוגיות טובה זה קודם כל חברות ואני לא יודעת איך להיות לו לחבברה יותר טובה במצב שנוצר.
קראתי כמה מאמרים בנושא באינטרנט והבנתי שהרחקה של ילדים מהורה (בהנחה שההורה נורמאלי) זה אחד מהדברים היותר קשים מבחינה נפשית שאדם יכול לחוות. אחרי המאמרים האלה אני די קרועה כי מצד אחד פתאום זה נראה הגיוני שבן זוגי מראה סימנים של תשישות נפשית ושל כאב נפשי גדול ומצד שני אני ל איודעת איך יודעים שזה בגדר הנורמה ולא משהו מעבר כמו דכאון ואני דואגת לו.
 
חשבתי שאולי אחת הדרכים שבהם אני יכולה לעזור לו זה להזמין אותו להשתתף בכל מיני ארועים חברתיים שאולי יגרמו לו לעבוד קצת פחות ויעזרו לו לצאת מהכונכיה שלו ויעזרו לו להיות פחות מכור לעבודה שלו שנראה שהוא ממש מתמכר אליה. חשבתי שאולי דברים קטנים יוכלו לגרום לשינוי חיובי אצלו. חשבתי להציע לו להצטרףלזוג חברים שעושים הליכה באזור שלנו כל ערב אבל הוא תמיד נראה כזה שפוך מעייפות שאני לא מציעה. חשבתי להציע לו לצאת לארוחת ערב במסעדה עם קבוצה קטנה של חברים אבל אני חוששת שזה יתפס כוסר רגישות מצידי להציע לו לצאת לבילוי עם חברים במסעדה כשהוא מתאבל על כל הסיפור עם ילדיו. מאותה סיבה בדיוק אני חוששת להציע לו בילויים זוגיים של רק שנינו כמו היכה למוזאון. פעם היינו הולכים המון לקולנוע והיום הוא בכלל לא מעלה את זה ואני רוצה להציע אבל מפחדת שזה יתפס מצידו כאגואיזם שלי וחוסר התחשבות במצבו. חשבתי אפילו לאררגן לו ערב גברים בלבד עם החברים הכי טובים שלו בפאב אבל מפחדת שזה יחשב כלדחוף את האף שלי לעניינים לא שלי.
 
חשבתי גם על לשבת עם בן זוגי ולהסביר לו שאני מאוד מודאגת לגביו ושאני רוצה לדעת מה הדרך הכי טובה שבה אני יכולה לעזור לו אבל אני חוששת שאני שוב אשמע שהכל בסדר גמור והוא מסתגל למצב החדש ואין משהו שאני יכולה לעשות.
 
כבר כמה וכמה פעמים הצעתי לו לדבר על מה עובר עליו ועל איך הוא מרגיש אבל שום דבר לא יצא מזה חוץ מהתשובה הרגילה של הכל טוב וצריך קצת זמן.
אם מישהו פה היה בסיטואיה שלקחו ממנו או מבן זוגו את הילדים אשמח לשמוע מה לדעתכם אני יכולה לעשות כדי לעזור לו בצורה מיטבית בתקופה המורכבת הזאת  ואיך מוציאים אותו מההתמכרות/בריחה לעבודה?
 
כמובן שאשמח לשמוע גם דעות מאנשים שלא היו במצב הזה כי לפעמים מהצד רואים דברים שלא רואים כשזה מול הפרצוף שלך...
 
 
 
לצפיה ב-'את מקסימה ברמות אחרות לגמרי'
את מקסימה ברמות אחרות לגמרי
20/12/2016 | 08:10
133
ואת שואלת שאלות ממש טובות, שאני חושבת שקשה לענות עליהן ברמה הכללית כי הן כל כך אישיות. והרצון הכנה שלך לעזור לו ממש מרגש.
 
אני חושבת שהייתי מציעה לך כמה כיווני מחשבה, שאת תיישמי מתוך ההיכרות שלך איתו
הראשון - תנסי להתבונן בו. תנסי "להשתיק" את הקול הזה בראש שנורא מחפש לעשות משהו (משהו טוב), לפתור, לעזור, כדי שתוכלי להתבונן *בו* - במקום שהוא נמצא בו, ברגשות שלו. ורק להכיר במקום הזה קודם כל בינך לבין עצמך ואז אולי גם בקול רם איתו.
 
אחר כך תנסי להפריד את עצמך. להבין שזה שלו, לא שלך, שזכותו להתמודד בדרך שלו, ושהעובדה שזה כל כך מטלטל גם אותך לא מסייעת לו. תמצאי את ההבדל בין אמפתיה לבין הזדהות (בעצם אולי זה צריך להיות הדבר הראשון ולא השני)
 
דבר אחרון תנסי ללכת בקטנות. לא לחשוב על מעשים גדולים, הצעות מורכבות, אלא בקטן. נניח במקום לדברר על הליכה כל ערב, להציע לו שעה לפני "אולי נלך היום להליכה?" (אגב, אחת התרופות הכי טובות לדכאון זה פעילות גופנית). הוא יושב על המחשב בבית תביאי לו קפה ותני לו נשיקה. דברים כאלה.
 
בהצלחה
הוא זכה בך
לצפיה ב-'נקודת מבט אחרת'
נקודת מבט אחרת
20/12/2016 | 10:46
130
אני גם חוששת שבן זוגך מנסה לקבור את עצמו בעבודה כדי לא לחזור לבית נטול ילדים.
אבל לדעתי הדרך לעזור לו היא דווקא לעזור לו לבנות שגרה חדשה בשלט רחוק מול הילדים.
זה לא יהיה לך קל אבל את נשמעת כמו בת זוג תומכת שיכולה לעמוד מהצד ולתת לו את זמן האיכות שלו.
 
עכשיו, למה אני מתכוונת בשגרה בשלט רחוק?
להתקין במחשבים משני הצדדים סקייפ (או אם יש שרות אחר) שיאפשר להם לדבר ולראות אחד את השני בקלות יחסית ובמחיר נמוך יחסית. לקבוע, למשל שבימים א' ו ה' הוא מדבר עם הבן בשעה 20:00 ומדבר איתו חצי שעה ובימים ג' ו ש' הוא מדבר עם הבת בשעה 7:00.
הוא יכול לשלוח מדי יום לילדים SMS או E-MAIL עם משהו נחמד שראה.
אפשר גם לשים בצד את הסכום השבועי שהוא היה מוציא כדי לבלות/לטפל בילדים ואז פעם בכמה חודשים לטוס לראות אותם, או להטיס אותם לכאן בחופשים גדולים.
 
בקיצור, להיעזר בעזרים דיגיטלים כדי לשמור על קשר עם הילדים. זה ייתן משהו לצפות לו, יעסיק אותו בצורה חיובית, והוא לא ירגיש שהוא מאבד את הילדים שלו ולא יודע מה קורה איתם.
הילדים גדולים מספיק כדי לאפשר לקשר כזה להתקיים עם או ללא תמיכה מאמם.
לצפיה ב-'בייביסיטר לאחים הקטנים'
בייביסיטר לאחים הקטנים
18/12/2016 | 13:36
6
259
צהריים טובים,
יש לי בטן מלאה, היד רצה על המקלדת.. מתנצלת אם זה לא מאורגן.
מזמן לא ביקרתי כאן. אני זקוקה לעזרתכם. המצב טעון מספיק ואשתדל להניח את הדברים כפי שהם. נישואים ראשונים לי, הגעתי רווקה, נישואים שניים לבעלי, יש לו שתיים (14,17). ולנו יש בת 5 ובן 1.3 משותפים. משמורת משותפת, הן פעמיים בשבוע וכל שבת שניה איתנו. בגדול, בסדר. בקטן, עם הזמן אני מצפה פחות ופחות לעזרתן, מסתפקת בקשר היפה עם בת ה-5, הגדולות בקשר מקסים עם אחותן, הבכורה לא מתייחסת לבן הקטן (ולו שלום..). זה דבר שמאוד מפריע לבעלי ולי, דיבר איתה והיא מאוד סגורה. אמרה שלא רצתה את האח הזה.. (כשהיתה בת 12 לא פסקה מלומר, תעשו אח או אחות לבת ה-5...) אולי מקנאה כי הוא בן, מה שבעלי כל כך רצה.. מתחרה על הזמן והאהבה של אביה..? והאחות בת ה-14 אוהבת אותו מאוד. שבוע שעבר ביקשנו מבת ה-14 להיות בייביסיטר על אחיה. אפשר לספור על יד אחת, בקושי שיצאנו או שביקשנו מהן להשאר בביית עם האחים שלהן. היא הסכימה בכיף וברגע שצץ לה ארוע חברתי, מסיבה, היא אמרה שלא תוכל להשאר והיא תבדוק אם הבכורה יכולה.. אין בכלל מה לדבר, הגדולה, שלא מתייחסת לאחיה תשמור עליו, תתן לו מוצץ כשיבכה?! לא ראוי בעיני ובעיני בעלי. אין ביניהם קשר בכלל. בכל אופן ודי ברור, היא סירבה. בעלי הודיע לבת ה-14 שהיא נשארת, כעס עליה, ״פעם ב... מבקשים ממך לעשות משהו בשבילנו ואת מבטלת..״ בכל אופן בת ה-14 יצאה מהבית בלי לומר... לא ראינו שהלכה עד שהתחלתי להתארגן ליציאה ): דבר שמעולם לא קרה. דבר חמור כשלעצמו ופה, בכלל אני מפרידה בין העניינים. הוא כל כך כעס עליה על 2 הדברים, הביטול והיציאה בלי להודיע שלא דיבר איתה כל השבת. אני, כשאני לא מבטאת כעס, מדברת ופותחת פשוט מאוד מתרחקת, מתעלמת. הוא ביקש לפתוח את הדברים כשירגיש לו נכון.. ואני לא הייתי מסוגלת לבקש ממנה כלום, לא עזרה בהגשה לשולחן, כלום, כלום. אחרי מה שהיה והיא, אני יודעת, הרגישה את הניתוק והכעס. לא דיברתי איתה כמעט או התייחסתי.
יש פה רגישות מאוד גבוהה, 1. היא עדיין ילדונת, ששמה את צרכיה במקום ראשון, אי אפשר באמת לכפות עליה להשאר לעשות בייביסיטר. אפשר לצפות שתבטל פעם ב.. תכנית שלה. אפשרלגרום לה להבין שזה חלק בלתת ולקחת. היא לא מורגלת מגיל צעיר שכך הם הדברים, יצאנו מעט ולא על בסיס קבוע בעבר. 2. הזוי שנוציא כסף על בייביסיטר. עכשיו החלטנו לצאת פעם בשבוע, הילדות גדולות ומגיע לנו זמן לעצמנו קצת.
אז מה, לא מגוחך, נזמין בפעם הבאה בייביסיטר כשבביית יש 2 בנות בוגרות?! זה הזוי!
בעלי ובת ה-14 רבו בסופו של דבר, כי היא יצאה הבוקר לביה׳ס ושלחה הודעה כועסת, חצופה לבעלי. הפך לו את היום.. חבל לי שלא פתחנו את הדברים במהלך השבת. נאלצתי לקבל את הבקשה שלו. עכשיו נפתחה מלחמת עולם.. היא לא תבוא במהלך השבוע, ככה אמרה. מורכב מאוד, בבקשה אשמח לעזרה וכמה שפחות ביקורת. תודה
לצפיה ב-'ענייני גיל ההתבגרות...'
ענייני גיל ההתבגרות...
18/12/2016 | 15:27
1
163
אני חושבת שאני יכולה להבין בת 14 שנורא דחוף לה לצאת למסיבה עם החברים
זה גיל שבו הרבה פעמים יש להם הרגשה שהם מפסידים משהו רציני אם הם לא נוכחים באירועים
אני חושבת שצריכה להיות באופן כללי הדברות הין הילדים לבין הוריהם על העזרה שההורים מבקשים והילדים נותנים, שמתחשבת בשני הצדדים (הרי אם היא היתה אומרת שלא יכולה לעשות בייביסיטר כי היא צריכה ללמוד למבחן אני מניחה שלא הייתם כועסים).
מצד שני, אני מניחה שאם היא היתה עושה בייביסיטר בתשלום אצל משפחה זרה היא לא היתה מבריזה בגלל מסיבה.
 
אני חושבת שאת ובעלך צריכים לנהל שיחה על איזו עזרה סביר לקבל מהן, ואז שהוא יתחיל ליישם את זה, ואם הגדולה לא עושה בייביסיטר היא יכולה לעזור בדברים אחרים.
 
אני מבינה את התסכול שלכם
נשמע לי כמו קצר בתקשורת אופייני לגילאים האלה
אני חושבת שאת יכולה להגיד להן במפורש: איך תרגישו אם תהיה כאן בייביסיטר בזמן שאתן כאן, זה לא יביך אתכן?
ויכול להיות שיותר מתאים לבקש מהן עזרה בדברים אחרים, לעזוב את זה, ולקחת בייביסטר בתשלום בימים שהן לא נמצאות.
(רק לא להגיע למצב שהן לא עוזרות בכלום. זה לא בריא)
לצפיה ב-'עזרה מהצעירה'
עזרה מהצעירה
18/12/2016 | 16:03
161
הי,
אני לא יודעת איך פותרים בעיות מול ילדים בגיל ההתבגרות אבל יש לי הערה קטנה.
אם תציגו לצעירה שהיא זאת שצריכה להישאר עם הקטנים בגלל שהבכורה לא מסתדרת עם הילדון אז אתם עלולים לגרום נזק עצום ביחסים בין הילדים.
קודם כל עובר מסר שעדיף לא להיות נחמדה לקטנים, ובעיקר היא תלמד שאם תהיה מגעילה אליהם אז היא תקבל שחרור ממטלות לא רצויות.
לא רק שעלול להיווצר קרע בין הגדולות לקטנים, התנהגות זו עלולה לחלחל גם לילדים הקטנים.
לצפיה ב-'אני הייתי מפרידה'
אני הייתי מפרידה
18/12/2016 | 17:32
144
אין ספק שחלק גדול קשור לגיל ההתבגרות, נשימה עמוקה כי זה תהליך ארוך וקשה, זה עוד יותר קשר כשמדובר בילדים שאינם שלך ביולוגית ועוד ועוד.
אני הייתי מתמודדת כרגע עם שני דברים: הראשון הוא שהילדה פשוט קמה והלכה, זה נראה לי גובל בחוסר סמכותיות שלכם כהורים, אפילו אם רק 50% מהזמן. זה די בעייתי שכשמשהו לא מתאים לה היא פשוט עושה חרם. מה היה קורה אם לא היה לה ׳עוד׳ בית, היא הייתה נשארת שבוע בגינה? לדעתי כדאי לפתוח את נושא הסמכות וגם את עניין החובות מול זכויות בשיתוף עם האם הביולוגית.
הנושא השני הוא מה והאם חייבים ילדים לתת לטובת הבית. זה מאד פשוט. בייביסיטר עולה כסף, גם הצ׳ופרים שלה ושל אחותה עולים כסף - מציעים לה לקזז. רק קחי בחשבון שתהיו חייבים לעמוד במילתכם: אם שילמתם לשמרטפית זרה, תצטרכו באמת לא לקנות לגדולות משהו גם כשהן תעשנה סצינה...
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'עונה ...'
עונה ...
18/12/2016 | 19:59
2
143
במצב מאוד דומה, לא חלמנו לרגע לבקש בייביסיטר
מאחד משני המתבגרים !
בודאי שהזמנו בייבי סיטר בתשלום, בלי למצמץ.
לא שותפה כלל לעניין ההזיה.
מניחה שכך היינו נוהגים גם אם האחים היו ביולוגיים,
על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באחים חורגים.
האחיות לא ביקשו מכם להתחתן אחד עם השני, לא
ביקשו מכם להביא ילדים לעולם ולא בחרו בכך.
אין שום סיבה שתכפו עליהם לשמור על האחים שלהם.
 
ושוב - נראה לי שכך הדבר גם לגבי ילדים ביולוגיים.
אפשר לבקש. אי אפשר לדרוש. דרשתם - זאת התוצאה שקיבלתם -
פאסיב-אגרסיב.
מוטב שתתחילו לשקם את היחסים עם הילדה, ומהר.
פעם הבאה -שוב, אפשר לדבר, אפשר לבקש, אפשר לשתף.
מה פתאום לדרוש ??
לצפיה ב-'בזמנו, הבכור שלי הציע, והאקס ואני תגמלנו אותו, שילמנו לו '
בזמנו, הבכור שלי הציע, והאקס ואני תגמלנו אותו, שילמנו לו
19/12/2016 | 10:21
1
136
כמו לבייביסיטר.
חשבנו שככה מתאים.
לפני שהציע את עצמו לא ביקשנו.
 
לצפיה ב-'נכון מאוד, גם זו דרך... לתגמל'
נכון מאוד, גם זו דרך... לתגמל
19/12/2016 | 11:12
31
לצפיה ב-'מעצבן'
מעצבן
16/12/2016 | 16:54
6
352
אני נשואה לגבר שעבורו אלה נשואים שניים. מנישואיו הקודמים יש לו בן. מדובר בבן בוגר.
אני חושבת שהבן של בעלי הוא פשוט נטל בלתי נגמר עבור בעלי.
בעלי אמר לי לפני כמה חודשים שהוא הלווה לבן שלו 32 אלף שקל כדי שהוא יוכל לשכור לעצמו דירה משלו בגלל שהוא והבחורה שהוא הביא איתה ילד לא הצליחו לפתור את הבעיות שלהם והם נפרדו.
אני הייתי לגמרי בשוק ונורא כעסתי על בעלי.
רציתי לדעת מתי הכסף הזה יחזור בחזרה לחשבון הבנק שלנו. בעלי אמר לי שכשאתה מלווה כסף לבן משפחה אתה לא אמור לצפות שיחזירו לך את הכסף.
התעמתתי בנושא עם הבן של בעלי. הוא אמר לי שהוא לא יכול לנקוב בתאריך מתי הוא יהיה מסוגל להחזיר לי את הכסף.
אני חושבת שזה התנהגות פחדנית.
הוא גבר מבוגר. הוא כבר בתחילת שנות השלושים שלו. הוא לא אמור להזדקק לנדבות מאבא שלו.
 
איך אני מחזירה את ה 32 אלף שקל שלי בחזרה כשלא בעלי ולא הבן שלו לא מוכנים לעבוד ולא מוכנים לעשות כלום כדי להחזיר את הכסף לחשבון הבנק שאליו הוא שייך?
 
אני מרגישה שאני מפסידה גם בקרב הזה
<p> </p> <p> </p>
לצפיה ב-'עשית טעות, לדעתי, כשדיברת עם הבן'
עשית טעות, לדעתי, כשדיברת עם הבן
16/12/2016 | 21:13
222
לא היית צריכה לפנות אל הבן בכלל. זה בינך לבין אבא שלו, ואני חייבת לומר שהעמדה של בעלך לגיטימית בעיני גם אם אני לא מסכימה לצורה שבה הדברים נעשו. לא אמרת אם יש לך ילדים, אבל חד וחלק אני יכולה להגיד לך, שאני יכולה לראות את עצמי נותנת 30 אלף ש"ח לאחד הילדים שלי בסיטואציה שאני הייתי מחשיבה אותה כקשה, למשל פרידה כזו. לא הייתי בכלל קוראת לזה הלוואה, ואולי הוא השתמש במילה הזו כדי שלא להביך את הבן או בגלל הכעס שלך. 
 
את השתמשת בטון שמשתמע ממנו שהבן נוהג לקחת כספים מהאב או לא משתדל לעבוד ולפרנס את עצמו. יכול להיות. זו עדיין זכותו של אביו לתת לו מתנות יקרות, לממן אותו או כל דבר אחר שהוא רוצה. אני לא חושבת שיש לך מילה בנושא, ובטח שלא היית צריכה לפנות לבן ולדבר איתו על זה, כי הדברים נסגרו בינו לבין אבא שלו. 
 
הבעיה היחידה היא, שחשבון הבנק שלכם משותף, וכשותף שלך, הוא לא היה צריך לתת סכום כסף גדול בלי הסכמתך. אני ממש מבינה למה כל כך כעסת והתעצבנת. אני בטח גם הייתי כועסת. נשמע לי מבין השורות שזה לא משהו חד פעמי, ושאולי גם בעלך לא תורם כלכלית לבית כמו שאת חושבת לנכון. אני יכולה לומר לך שהתשובה לדברים האלה היא לשים את הדברים על השולחן, לעשות הסכם ממון ולהפריד חשבונות. אני אישית לא מוכנה שמישהו יגיד לי מה לעשות עם הכסף שלי, ואם בן הזוג שלי היה מעיז לומר מילה בנוגע לכספים שאני מוציאה על הילדים, הייתי חונקת אותו. מצד שני, יש לנו הסכם מאד ברור שבו הנושא הזה דוסקס מראש, וברור לנו מהם הכספים שמשותפים ומהם הכספים שלגביהם נעשות החלטות בנפרד. ברור שבחיים לא הייתי נותנת כספים משותפים שלנו לילדים שלי. 
 
אז אם לסכם, הבעיה היא בינך לבין בעלך, ולא בינך לבין הבן שלו. ההתנהגות הפחדנית היא של בעלך, לדעתי, ולא של הבן. בעלך הלך מאחורי הגב שלך, הוציא כספים משותפים על מטרה שכנראה וידע שלא תסכימי לה. המעשה האמיתי שהיה עושה גבר מבוגר, כפי שהגדרת את זה, זה לדבר עם אשתו ולסכם איתה איך וכמה כספים ניתן להקצות לענין הזה, ובאיזה תנאים. עכשיו את יכולה לחשוב עם עצמך מה את יכולה לבקש מבעלך בענין הכסף (יש לו כספים אחרים לתת לך?), או שאת שומרת על שלום בית ומוותרת על הכסף. 
לצפיה ב-'קרה יותר מפעם פעמיים,'
קרה יותר מפעם פעמיים,
16/12/2016 | 23:01
2
233
שהעברתי סכומי כסף לילדי. 
גם האיש שלי מעביר לילדיו הבוגרים, שלא לדבר על תמיכה שוטפת בקטנה, חוץ מהמזונות שהוא משלם לאימה.
מכיוון שאנו מנהלים חשבונות נפרדים + חשבון משותף, על פי הסכם בינינו, אף אחד לא מתרגש מהכספים שאנחנו מעבירים לילדים מהחשבונות הפרטיים שלנו. זה טבעי.
ככה זה. גם מעל גיל 30. לפעמים גם מגיל 40.
נראה לי שאתם לא סגרתם ביניכם את העניינים הכלכליים בצורה נכונה שתאפשר לו לתמוך בבנו כמו שאבא תומך בדרך כלל בבן בלי להיות תלוי בך לצורך כך... 
 
ולא הייתי מצפה שיוחזר לי סכום שנתתי לבני כתמיכה בעת צרה.
לצפיה ב-'לא לגמרי מסכימה איתכן'
לא לגמרי מסכימה איתכן
17/12/2016 | 21:08
1
175
גם אני תומכת בילדי הבוגרים אבל, וזה אבל גדול, אני לא לוקחת סכום גדול, ו-32,00 ש״ח זה באמת סכום לא מבוטל, מכסף משותף לי ולמישהו אחר, מלווה אותם ואומרת שאני לא מצפה שיחזיר כי הוא בן משפחה. 
גם אם היה מדובר בילד משותף, זה לא לגיטימי.
מדברים על דברים מראש, מתייעצים ומחליטים ביחד.
נכון שכדי למנוע מצבי חיכוך כשהילדים אינם משותפים, אפשר להחליט על חשבונות נפרדים וכו׳. אבל ornme, אם זוגך היה מושך מהחשבון המשותף סכום כזה, גם את היית כועסת, לא?
גלי: אני הייתי מסדירה מחדש את חלוקת הכספים בבית כדי למנוע ריבים בעתיד ומבקשת מבעלי להיות נדיב בכספו ולא בכספך או בכסף המשותף.
 
ללי 
 
לצפיה ב-'בודאי שהייתי כועסת, זו בהחלט פגיעה, אבל מצד שני,'
בודאי שהייתי כועסת, זו בהחלט פגיעה, אבל מצד שני,
17/12/2016 | 22:25
142
בבניית פרק ב' ישנם דברים שצריך לקחת בחשבון מראש ולהערך בהתאם.
לדעתי, צריכים להיות בנוסף לחשבון המשותף גם חשבונות נפרדים ובחוזה הכלכלי כוללים גם את זה, כל זוג על פי התנאים והשיקולים. 
לא הייתי רוצה למצוא את עצמי במצב בו אני רוצה לתמוך בילדי ובן זוגי אוסר עלי.
אבל, במקרה הזה, 
לנוכח המצב שנוצר, בו נלקח סכום גבוה מחשבונם המשותף,מבלי להתייעץ בה, יש באמת מקום לצפות להחזר כלשהו.  
לצפיה ב-'עצה פרקטית'
עצה פרקטית
18/12/2016 | 10:31
165
בעלך עשה מעשה שלא יעשה, בשום תנאי ובשום מצב.
לא נותנים סכום כזה לאף אחד מבלי להתייעץ.
מצד שני, גם את טעית. לא היה מקום שתדברי עם הבן, גם זה, לדעתי, מעשה שלא יעשה.
 
מה כן אפשר לעשות?
ראשית, כמו שכולן אמרו, להפריד חשבונות בנק, ומהר! כמו כן, לחתום על הסכם כלכלי כלשהו, שיסדיר את כל הנשוא וישקף גם את הרצונות שלך.
מכיוון שמדובר בחשבון משותף, אני חושבת שאת יכולה לבקש את החלק היחסי של הסכום בחזרה, כדי להפקיד בחשבון הנפרד שלך. ז"א שאם את מכניסה לחשבון 50% מההכנסות, את יכולה לבקש שבעלך יחזיר לך 16,000 ש"ח, מחשבונו הנפרד. מצד שני, אם את אינך מכניסה משכורת לבית, לדוגמא, ו- 100% מההכנסות לחשבון הן שלו, או אז יש לכם בעיה אחרת, וכדאי שתקבעו כללים לעתיד.
לצפיה ב-'מסכימה עם הכותבות מעלי'
מסכימה עם הכותבות מעלי
18/12/2016 | 20:11
123
לגיטימי לחלוטין שההורים יעזרו לילדיהם ויתנו להם מתנות בכל סכום שהוא בלי לצפות להחזר ובכל גיל.
ולא בסדר שפנית לבן אם האבא לא מעוניין בזה.
אבל מסכימה גם לגבי זה שהפתרון לזה הוא הפרדת חשבונות ...שכל אחד יכניס לחשבון משותף את חלקו בהוצאות המשותפות של הבית ובכספים הנותרים תעשו כל אחד כראות עיניו.
לצפיה ב-'בעיה סבוכה מאוד'
בעיה סבוכה מאוד
14/12/2016 | 13:24
9
420
יחד 10 שנים. לכל אחד שני ילדים . שלי בגילאי יסודי, שלו תיכון וצבא.הגדול חי איתנו עד לפני כמה חודשים , לא הסתדר עם אימו. (וגם לא עם אביו). אותי מעולם לא קיבל. לאחרונה היה לו ריב גדול עם אביו בעקבותיו סולק ע"י האב מהבית. כמובן שיום אחרי התחנן בעלי שיחזור..אך זה עבר לאימו.לאחר שיחות ומריבות טען שעזה בגללי...ששונא אותי...האחות הלכה בעקבותיו ומגיעה לבקר כשנוח לה. גם הבן. אבל לא גר פה.
בעלי (שגם אנחנו חווים קשיים לא מעטים בקשר ולא ברור אם יש מצידו רצון לתקן או להפרד) מטיח בי שבגללי הילדים שלו לא בבית, שסילקתי אותם. מעולם לא עשיתי להם רע, רק טוב!!!
הדירה היא של בעלי.בעלי יוד שלא עשיתי להם דבר, להיפך...אבל לא מפסיק להטיח בי שאני האשמה לעזיבתם. הוא מלא בכעסים.
הוא מתנהג אלי בכעס ומתעקש שהוא צודק .
לא טוב לך? את יכולה ללכת...כך אומר לי.
אני לא רוצה ללכת רוצה להיות איתו, אבל בטוב. אין לי עם מי לדבר...
מה עושים?
לצפיה ב-'אציין עוד'
אציין עוד
14/12/2016 | 13:30
232
שמאוד מפריעה וצורמת לי ההתנהלות שלו עם ילדיוץ הוא מתרפס בפניהם ומלא רגשות אשם, שהם לא בבית, למרות שזו בחירה שלהם. אין לו בעיה אם איך שהם התייחסו אלי כל השנים, החוצפה והתעלמות וגסות, עכשיו שבאים אפילו לא אומרים שלום...
לצפיה ב-'צרת רבים חצי נחמה? '
צרת רבים חצי נחמה?
14/12/2016 | 17:03
1
233
אבל את לא פה לשמוע צרות של אחרים...
לי זה נשמע שמדובר בבעיה בינכם, בעיית תקשורת. לכן צריך לטפל בזה באמצעות טיפול זוגי, כדי שתלמדו להקשיב זה לזו ובעיקר לתקשר.
אבל...
את מספרת שבעלך מאד כועס, אומר ש"את יכולה ללכת", ואינו רוצה לתקן.
אם כך, איזה פתרון אפשרי את רואה למצב?
לצפיה ב-'פתרון'
פתרון
14/12/2016 | 17:53
204
לו היה לי פתרון...
וכן...אני גם פה בשביל לשמוע צרות ודברים טובים של אחרים. לפעמים זה נותן לי רספקטיבה ורעיונות.
כן, הוא כועס, כמובן שגם אני, אבל אני לא מזינה את היחסים שלנו וההתנהגות שלי בכעס והוא כן...ומגבה את ההתנהגות שלו כלפי בכך שכועס עלי...ומאשים אותי בכך שילדיו לא איתו, למרות שזה ממש ממש לא נכון
הוא לא רוצה טיפול זוגי.
וכולם הבטיחו לי שהילדים שלו יגדלו יהיה יותר קל...
לצפיה ב-'תכתובת מהעבר'
תכתובת מהעבר
15/12/2016 | 14:24
4
210
לא כתבת איך הילדים שלך מקבלים את שלו...
אולי את מאוד מוותרת לילדייך, נותנת להם דברים והם מרגישים מוזנחים אז הם מגיבים בכעס אליך... גם אופציה.
 
פעם היתה פה תכתובת על משהי שהיתה מוותר הרבה לילדה, על כך שהבעל או הבן זוג עיקש מדי ומוותר לילדיו ובכך פוגע בבנה... האם זו את?
 
 
 
לצפיה ב-'זו לא אני'
זו לא אני
18/12/2016 | 20:32
3
119
בחודשים האחרונים כבר למעלה מ8 חודשים יש נתק מוחלט, גם שילדין מגיעים לביקור הם מתעלמים לחלוטין. הבן שלי, שצעיר יותר תמיד קיבל אותם וראה בהם אחים. זה לא היה הדדי.
אני לא מאוד מוותרת לבני, ולהיפך , אם כבר אז היתה מעין  אפליה מתקנת לטובתם.
הבן של בעלי , לדברי בעלי אמר לו שהוא לא חזר לגואר בבית כי אני שם...
בעלי מרגיש תקוע באמצע אבל כועס עלי .
 
לצפיה ב-'צריכה לנסות אופציה אחרת'
צריכה לנסות אופציה אחרת
21/12/2016 | 23:43
2
61
אז יש לך ילד אחד?
נשמע שיש כאן זוגיות קשה, שלא הולכת לשום מקום טוב... וחבל.
כשיש ילדים מתבגרים בסיפור- זה הופך הכל ליותר מסובך.
אולי אתם צריכים לגור במקום נייטרלי- לא שלך ולא שלו- זה גם יוריד את רף הכעסים והמריבות. תמיד טוב לבוא ממקום נייטרלי.
 
ולגבי בנך- את אינך יודעת- את לא אובייקטיבית. לילד הזה יש גם אב בכל הסיפור הזה- אולי כשילדיו יבואו אליכם - ילדך ילך לאביו- רק לשם הניסיון... לראות מה הטריגר לכעסים ולמריבות באמת.
לצפיה ב-'לגבי בני'
לגבי בני
22/12/2016 | 15:55
1
63
למה את מתכוונת מקום נייטרלי? בעלי קנה את הדירה כשעברנו לגור יחד , אז בנו גם עבר להתגורר עימנו. את יחידת ההורים קיבל הבן...
לצערי לבן שלי אין אבא .
אין ביננו מריבותץ מעולם לא היו. לאיר פיצוץ שהיה לו עם בעלי , ברגע של זעם(מוצדק) לאחר שהבן הרים יד על בעלי, בעלי סילק אותו מהבית מאז בעלי מפציר בו לחזור והבן מסרב כל עוד אני שם.גם כשמגיע מדי פעם מתעלם ממני .
לצפיה ב-'אין אבא בתמונה?'
אין אבא בתמונה?
25/12/2016 | 20:59
45
לבנך יש אבא- הוא פשוט לא מעורב- אלא אם כן זה ילד מתרומת זרע או שאת הנך אלמנה. אנה חדדי את העניין מול בנך- יוטב לך כלפי הבן שלך כי ילדים מרגישים ויודעים הכל.
 
ובאשר למקום נייטרלי- דירה שלא שייכת לאף אחד- לא לך ולא לבעלך.
 
כדאי שלא תתערבי בקשר בין בנו של בעלך לבין בעלך מכיוון שאת עוד תצאי האשמה בכל העניין- ועוד כמה שנים יבואו אלייך בטענות. במקרה הזה= ראש קטן.
שימשיך להתעלם- ואת גם תמשיכי להתעלם. זה כנראה קטע של גיל ההתבגרות וזה יעבור לו. בתנאי- כמובן- שבעלך ילך לטיפול עם בנו. זה כורח המציאות.
 
אם הסביבה עויינת עבור בנך- אין זה מקום בריא עבורו ויש מן הראוי שתמצאי פתרון לפני שבנך ייפגע. אל תשכחי- הוא לומד מכל מה שהוא רואה- כולל חוסר כבוד למבוגרים ממנו והרמות ידיים אם כך קרה כפי שאת טוענת.
 
לצפיה ב-'לאן נעלמת?'
לאן נעלמת?
17/01/2017 | 08:38
5
לצפיה ב-'גרוש שתכף משתחחר ממאסר'
גרוש שתכף משתחחר ממאסר
14/12/2016 | 19:32
3
277
אני הייתי נשואה לבעלי 15 שנה ויש לנו זוג תאומות בטרום גיל ההתבגרות. אחרי שהוא נעצר ונכלא על אחזקת פורנוגרפיית ילדים אני התגרשתי ממנו. הייתה חקירה מאסיבית בעניינו והילדות היו בטיפול מאוד ממושך ובתום החקירה שלו והטיפול של הבנות נקבע חד משמעית שהוא לא פגע בילדות שלנו. בקרוב הוא הולך להיות משוחרר מהכלא ואני לא רוצה לראות אותו. הבעיה היא שהתאומות שלי כן רוצים לראות את אבא שלהן. לאבא שלהן אסור להיפגש איתן ללא השגחה ואני לא סומכת על המשפחה שלו שתשגיח עליו מקרוב וברצינות. האם אני חייבת לבלוע את הצפרדע הזאת למען הילדות שלנו ולתת לו לראות את הבנות בנוכחותי (האם זה עד כדי כך חיוני עבורן?) או שאולי יהיה עדיף לנתק כל קשר בינו לבין הילדות ולתת לו להילחם בבתי משפט בנושא הזה? אני כועסת עליו ונגעלת ממנו ברמות שאני לא יכולה אפילו לתאר.
לצפיה ב-'הן לא אמורות להיפגש איתו במרכז קשר?'
הן לא אמורות להיפגש איתו במרכז קשר?
14/12/2016 | 22:14
187
זה מה שנהוג כשאסור להורה להיפגש עם ילדיו ללא השגחה.
לצפיה ב-'לגמרי לא מובן...'
לגמרי לא מובן...
15/12/2016 | 11:31
1
196
- בעלך נכלא על אחזקת פורנוגרפיית ילדים, אבל נקבע חד משמעית
שלא פגע בבנות שלו.
- בכל זאת הוא נעצר ונכלא.
- הבנות ראו / לא ראו את אבא שלהן במהלך המאסר.
- אסור לאבא להיפגש עם הבנות ללא השגחה,
אבל את תלויה בהשגחת המשפחה שלו .
- ואת עדיין קוראת בעלי (לשעבר)  למי שאת לא רוצה שבנותייך
יפגשו איתו (ולא גרושי)...
 
ושאלת השאלות - איפה הרווחה בכל הסיפור הזה ? ?
לצפיה ב-'נכון. גם אני תהיתי איך משאירים את הבנות בחסדי משפחת האב...'
נכון. גם אני תהיתי איך משאירים את הבנות בחסדי משפחת האב...
15/12/2016 | 12:54
51
לצפיה ב-'הגרושה עושה מניפולציות על הבנות לא ללכת לאירוע'
הגרושה עושה מניפולציות על הבנות לא ללכת לאירוע
13/12/2016 | 22:56
12
275
לאחי יש גרושה מאוד מרושעת. 
נכון לעכשיו היא שוב עושה מניפולציות על הילדות שלהם.
מדובר באחייניות שלי שאני מאוד אוהבת.
היא מנסה לשכנע אותן לא ללכת לאירוע חתונה בצד של המשפחה שלנו.
היא טוענת שהבנות שלה אומרות שהן לא רוצות לבוא.
לראות איך עושים מניפולציות על ילדות כל כך קטנות מאוד מעציב אותי.
למרות זאת אני חושבת שאחי צריך להרפות ולוותר על הנוכחות שלהן באירוע המשפחתי כדי לא להחמיר את המצב עוד יותר.
אחי נחוש שהן יהיו נוכחות באירוע בעיקר כדי שיהיו תמונות שלהן עם המשפחה מהאירוע כדי שהן יוכלו לראות אותן אחר כך כשיגדלו.
מדובר בשלוש בנות קטנות יחסית.
הגדולה שם בת 11 והקטנה בת 8 ויש עוד אחת באמצע.
ממשפחה אחת לפני הגירושים זה הפך לצד שלה וצד שלו אחרי וזה קשה.
דעתכם?
לצפיה ב-'בגילאים הללו בכלל לא שואלים ילדים אם הם רוצים לבוא...'
בגילאים הללו בכלל לא שואלים ילדים אם הם רוצים לבוא...
14/12/2016 | 07:14
3
190
מעמידים להם את זה כעובדה: "דוד משה מתחתן ביום חמישי ואנחנו נוסעים לחתונה".
היה ומתעורר עניין כלשהו עם אחד הילדים, פותרים את זה נקודתית (תגיעי רק לחופה ולצילומים ואחר כך אחזיר אותך הביתה).
לדעתי אח שלך ממש לא צריך לוותר, באירוע המשפחתי הן יפגשו דודים ובני דודים וזה חשוב. אפשר להתפשר על דברים מסויימים (שעת חזרה, מי יביא ויחזיר) אבל לא לוותר על הנוכחות שלהן באירוע.
אם לאמא יש איזה עניין של בטיחות, שכרות, שעת שינה  או אני לא יודעת מה, אז אפשר להתחייב שלא חוזרים הביתה ברכב עם האבא אלא במונית, ואם ממש חשוב לאמא, אפשר לממן לה את הנסיעה שהיא תבוא לקחת את הבנות בשעה סבירה.
לצפיה ב-''
14/12/2016 | 09:49
8
לצפיה ב-'שכחתי לציין שהבעיה היא בהסדרי הראייה'
שכחתי לציין שהבעיה היא בהסדרי הראייה
14/12/2016 | 11:10
1
154
כמובן שאם האירע היה נופל על הזמן שהבנות עם אבא שלהן הכל היהנעשה כמו שהצעת.
הבעיה שהחתונה נופלת על היום שבו הבנות עם האמא ולכן צריכים אישור שלה ואין אותו.
לאמא אין שוב הסבר ללמה התשובה שלה היא לא חוץ מאשר "הבנות לא רוצות ואני לא אכריח" וידוע שזה א ממש המצב ושהיא לוחצת עליהן לא ללכת
לצפיה ב-'למה שלא פשוט יחליפו ימים?'
למה שלא פשוט יחליפו ימים?
18/12/2016 | 20:14
12
לצפיה ב-'דעתי היא שההודעה שלך מניפולטיבית'
דעתי היא שההודעה שלך מניפולטיבית
14/12/2016 | 08:42
2
166
את מתחילה בכך שהגרושה מאוד מרושעת, ממשיכה בכך שהיא עושה מניפולציות על ילדות קטנות וממש לא מתייחסת לסיבה שהיא לא מעוניינת שהילדות יגיעו למסיבה.
תנגבי את דמעות התנין ותעצרי להקשיב לצד השני. כי לסחוב ילדות קטנות לאירוע לילי שהן לא מעוניינות בו רק כדי שכשהן יהיו גדולות יהיו להן תמונות שלהן מהאירוע זה ממש לא סיבה טובה.
 
לצפיה ב-'האמא לא הציגה שום סיבה ללמה היא מתנגדת'
האמא לא הציגה שום סיבה ללמה היא מתנגדת
14/12/2016 | 11:14
1
132
היא טוענת שהבנות לא רוצות ללכת וידוע שזה ממש לא נכון ושהיא פשוט שוטפת להן את המח.
אני חושבת שלנצל את זה שהאירוע נופל על יום שב הבנות איתה ובגלל זה להטיל וטו על האירוע זה רשעות.
הרי אם האירוע היה נופל על יום שבו הבנות עם אבא שלהן לא היה לא מה לעשות.
ואגב אם קראת את הפוסט שלי אני דווקא בדעה שאחי צריך לרדת מהעניין ולוותר ולא להילחם כי זה יהיההכי טוב עבור הבנות ואחי מתעקש.
באתי לשאול מי צודק אני או אחי ובמקום זה תקפת אותי כאילו שאני זאת שמתעקשת על ההליכה שלהן לאירוע
לצפיה ב-'נסי לקרוא את ההודעה המקורית שלך'
נסי לקרוא את ההודעה המקורית שלך
14/12/2016 | 13:04
102
בלי רגש ואז תביני למה ענו לך בכיוונים אחרים.
החל מהכותרת ודרך ההודעה כולה את מתייחסת לרוע של האמא ולמניפולטיביות שלה וכמה עצוב וכואב לך על הילדות הקטנות שעושים להן מניפולציה.
ההודעה שלך כתובה בצורה מאוד לא יפה כלפי האמא של הילדות ואני לא בטוחה עד כמה את יודעת באמת מה קורה שם. מההודעה שלך עולה סירחון חזק של גרוש ממורמר שמטנף על האקס.
אז את רוצה לדעת מה דעתנו על גירושין? חרא של מצב.
אבל גירושים מגיעים ממקום שלכתחילה בני זוג לא מסתדרים ולא מסכימים.
אי אפשר לקבוע לגרוש/ה איך לחיות ואיך לגדל את הילדים.
אפשר לנצל כל הזדמנות כדי לתת לילדים תחושה שהם אהובים וחשובים ושמתגעגעים אליהם.
היעדרות שלהם מאירוע לא תהרוס את חייהם. שני צדדים שמשתמשים בהם למאבקי כח כן יהרסו.
לצפיה ב-'עם כל הצער, זה לא בשליטתך וגם לא אמור להיות...'
עם כל הצער, זה לא בשליטתך וגם לא אמור להיות...
14/12/2016 | 10:38
2
135
אחיך צריך לפתור את העניין הזה, כמו עניינים רבים אחרים, מול גרושתו.
הציקצוק הזה שלך, מהצד, לא עוזר לאחיניות שלך.
להיפך.
אז לא יהיו תמונות מהאירוע. זה לא שקול מול ההתייחסות שלך לאימן של הילדות שבאה לידי ביטוי בהגדרות שלך : "גרושה מאוד מרושעת", "היא שוב עושה מניפולציות על הילדות שלהם"
גם המשפט הזה "לראות איך עושים מניפולציות על ילדות כל כך קטנות מאוד מעציב אותי" לא נשמע ממש טוב...
לא רוצה להגדיר במדוייק איך זה נשמע לי,
רק להסב את תשומת ליבך למשהו גדול שעלול ללכת כאן לאיבוד... כי מעל לכל את צריכה לחשוב (לדעתי) על יחסייך עם הילדות בעתיד. על מקומן במשפחה. מערכת יחסים טובה איתן לא יכולה להיות מלווה בטינה כזו לאימן.
 
לצפיה ב-'לא ברור לי על מה ההתקפה'
לא ברור לי על מה ההתקפה
14/12/2016 | 11:17
1
125
כתבתי שאני בדעה שאחי צריך לוותר לגרושתו לטובת הבנות.
הוא ממשך להתעקש.
בסך הכל באתי לשאול האם עדיף לוותר או להתעקש והצגת את זה כאילו שאני מתעקשת.
לגבי הגרושה המרושעת צערי זה נכון.
היא מנצלת לא פעם את זה שיש אירוע כזה או אחר ביום שבו הבנות איה ומטילה וטו על השתתפות הבנות באירוע רק כדי להראות את הכח שלה
דווקא בגלל הדאגה לבנות אמרתי לאחי שעדיף שירד מהנושא ולא יכנס למלחמה איתה למרות שהיא לא צודקת
לצפיה ב-'אבל זהו בדיוק. באת לשאול, והתשובה לשאלה כזו היא שהאבא והאמא'
אבל זהו בדיוק. באת לשאול, והתשובה לשאלה כזו היא שהאבא והאמא
14/12/2016 | 12:22
117
של הבנות צריכים להגיע לסיכום בינם לבין עצמם. 
איך שאלת, ואם הבעת את דעתך לצד זה או אחר, זה לא משנה את העניין הבסיסי - לא מתפקידך להחליט כאן... אני ממש לא מתכוונת להתקיף אותך.
 
ועל הדרך, ביחד עם השאלה, הצגת טינה לאמא של הבנות, והפניתי את תשומת ליבך שהטינה הזו תפריע למערכת היחסים שלך איתן, כי זו אימא שלהן. 
לצפיה ב-'עכשיו הבנתי מה הבעיה'
עכשיו הבנתי מה הבעיה
14/12/2016 | 12:01
164
תראי, כמו שכתבתי בעוד הודעה כאן למטה - יש המון תסכולים סביב העניין הזה בגירושים.
ככל שהורים גרושים יותר זמן ככה כל אחד מהם מפתח לעצמו דרך חיים ודרך חינוך אישית שלו שהרבה פעמים היא שונה מהותית משל ההורה השני (הרי הם התגרשו וזה אומר שהם לא מסכימים בהרבה דברים....)
וזה באמת תסכול נורא גדול לחשוב שיש משהו שהוא נכון עבור הילד שלך, ולא להיות מסוגל לעשות אותו בגלל ההתנגדות של ההורה השני.
אבל אלה הם חיינו, ואלה הם החיים של הילדים שלנו. אני חושבת שבדברים האלה הגישה הכי נכונה גם עבור אח שלך וגם עבור הילדות היא לעזוב את זה.
צריך לשמור את ההתעקשות מולה רק לדברים שהם הכי קריטיים שיש, אחרת הוא יבלה את חייו בעימותים אינסופיים איתה, בתסכולים אינסופיים עבור עצמו, ובילדות שנגרם להן נזק נפשי מהמלחמות בין הוריהן.
 
זה נכון שחבל שהילדות לא יהיו, אבל גם לא ייגרם לילדות נזק בלתי הפיך מזה שהן לא יהיו. ומאידך, נגרם להן נזק יותר גדול מהיותן עדות לויכוח הזה.
אני חושבת שאם היית מכירה הורים שהם לא גרושים, שהיו מספרים לך שהם לא לוקחים את הילדות שלהם לאירועים כי לדעתם זה משעמם לילדים לא היית חושבת שהם מזיקים לילדים שלהם. כי זו בחירה הורית לגיטימית.
 
אני חושבת שעקרון הבסיס בגירושין שבהם היחסים בין ההורים לא טובים, הוא שלא עושים שום שינוי בהסדרי הראיה חוץ מבמקרים מאוד קיצוניים. וזה אומר שאם אני מוזמנת לאירוע ביום שהבן שלי אצל אבא שלו, אז אני מודיעה שהוא לא יגיע כי הוא אצל אבא שלו. כמובן שכשאחותי התחתנה אז הבן שלי בא (אגב, לרוב בהסכמי גירושין יש סעיף סנטדרטי של שינוי הסדרי ראיה במקרה של אירועים בקרבה מדרגה ראשונה)
 
אני חושבת שאח שלך צריך ללמוד להנות בלעדיהן.
אני חושבת שהדרך הכי טובה שלך לתמוך באח שלך היא לתמוך בו להתמודד עם התסכול המובן שלו מהמצב הזה, ולהגיד שהגרושה שלו מרשעת לא עוזר רק מגביר את התסכול (גם אם היא באמת מרשעת...)
 
לא קל, אבל גם באמת לא נורא
לצפיה ב-'אני עם מירי'
אני עם מירי
14/12/2016 | 13:29
112
לא הייתי מכריחה את הילדות ללכת בכל מצב, גם אם זה בגלל שהן לא מעוניינות וגם אם זה בגלל שזה גורם להן להיות במצב לא טוב מול אימן.
אם יש מצב לקשר בין הבנות לבין הצד שלכם, זה יקרה גם אם הן לא תהיינה בתמונות החתונה.
באמת שזו לא סיבה מספיק טובה להיכנס לעימות על גב הילדים (חכו ליום שהאמא תאשר לאחת מהן לעשות קעקוע ) וגם לא לערער את נושא הסדרי הראיה.
 
אגב, כשאמא שלי היתה מספרת לי על האקסית המרשעת של הבן של החברה הכי טובה שלה, הייתי אומרת לה "ומה את חושבת שההורים של ה- X שלי חושבים עלי?"
לצפיה ב-'שאלה שאלתית '
שאלה שאלתית
09/12/2016 | 21:15
7
966
שלום רב , אודה לעזרתכם בסוגיה מורכבת 
אני גרוש כבר 3 שנים עם 2 ילדים בני 9 ו 5 , כרגע לא במערכת יחסים משמעותית 
הגירושין היו תהליך קשה וארוך מאוד ( מעל שנתיים ) למעשה אני בתחושה שעד היום גרושתי לא השלימה עם הפרידה . 
מיום הפרידה הגרושה מיררה את חיי באמצעות הילדים בכל דרך שיכלה .
גם היום אחרי 3 שנים היא מקשה על כל מהלך בלתי שגרתי שאני מנסה לבצע למזלי רוב הזמן שלי עם הילדים וכו' מעוגן בהסכם הגירושין . 
 
הדילמה היא כזו : 
בעוד כחודש אני נוסע לחו"ל מהעבודה ויש לי הזדמנות לקחת איתי את הילד הגדול ( בן 9 ) איתי , לילד הקטן הטיול פחות מתאים, כמובן שהאם לא ששה לשתף פעולה ולמעשה לא מגיבה לבקשה שלי . 
 
הפעולה שאני יכול לעשות היא לספר לילד שיש לו הזדמנות לסוע איתי ושהוא יפעיל מנוף על אמא שלו אני די חושב שמהלך כזה יצליח . 
 
מצד שני אני חושש שאם המהלך יכשל זה יפגע בילד שירגיש תחושה של החמצה 
 
תחושה כזו לא תהיה אם אומר לו שנסיעה מיועדת למבוגרים בלבד ואבא נוסע לבד ( ולמעשה אוותר על האפשרות לצרף אותו ) 
התקשורות עם האמא לא קיימת ומה שהיא תעשה זה מסך עשן גדול עד ליום הנסיעה לילד ולי שזה הכי גרוע מבחינתי . 
 
מה דעתכם הדבר הנכון לעשות ? 
לצפיה ב-'אתה נורמלי?'
אתה נורמלי?
10/12/2016 | 14:40
3
396
תגיד לי, איזה מן אבא לוקח ילד בן 9 לחודש לחו"ל לנסיעת עבודה?! אין לו חוגים, חברים, שגרה? אתה לוקח אותו כי אתה תתגעגע אליו, או כי זה טוב בשבילו? מה תעשה איתו שם כשתהיה בעבודה, תתן לו לחכות לך?! 
 
אתה בכלל שוקל להשתמש בו כדי להפעיל מנוף על האמא? נפלת על כל הראש? הילד הזה, בגיל 9, צריך להיות חלק מהמניפולציות שלכם? המהלך הזה יפגע בילד בין אם זה יצליח לך ובין אם זה יכשל, ובטוח שלא תקבל שום שיתוף פעולה מגרושתך בהמשך. אתה פשוט עושה לילד נזקים ארוכי טווח ואתה אפילו לא רואה את זה. ומה בדיוק תעשה עם הילד השני, מה תגיד לו? 
 
אצלנו, גם אני וגם הגרוש נוסעים הרבה לחו"ל לצרכי עבודה. הפעם הראשונה שלקחתי את אחד הילדים איתי לחו"ל במצב כזה היתה כשהגדול היה בן 16! אני מאמינה שזה בסדר גמור שהורים יתגעגעו לילדים, וזה בסדר שיהיה לך קשה, אבל זה יהיה הרבה יותר קשה לילדים שלך, מה שאתה בכלל חושב עליו. 
 
אני מציעה לך להיות גבר אמיתי. להבין שמה שאתה מתאר לא ריאלי. להתנצל בפני גרושתך, שאתה תוקע אותה חודש בלי שום עזרה עם הילדים, עזרה שהיא רגילה לקבל כשהילדים אצלך. הייתי מציעה גם תוספת כספית מסוימת, דרך אגב, היא תצטרך יותר בייביסיטינג, ואילו אתה לא תוציא עליהם בחודש הזה. הייתי חוסכת ולוקחת את שני הבנים לחופשה קצרה וחוויתית בתאריך שמסתדר לכולם. דרך אגב, כך נהגתי בעצמי במצבים כאלה, והיו לנו משני הצדדים כאלה. לילדים תגיד שאבא מאד אוהב אותם, וכמו שהוא הולך לעבודה בבוקר והם לבית הספר הוא כרגע צריך לנסוע לחודש לחו"ל ולכן הם כמובן לא יכולים להצטרף.
 
לגבי הצלחת המהלך, אם גרושתך לא אידיוטית, היא תבקש צו עיכוב יציאה מארץ עבור הילדים. אחרי נסיון להשתמש בילדים כמו שאתה מתאר, הייתי פשוט מפסיקה לענות לך מכל וכל ומתחילה לדבר דרך צווים של בית משפט. להוציא ילד מהארץ לחודש זה דבר מאד לא סביר בתרחיש היחסים בינך לבין גרושתך. בית המשפט קרוב לוודאי יאסור עליך להוציא את הילדים מהארץ בכלל לצורך טיול, עד להסכמות ביניכם או ערבויות. 
 
ודבר אחד נוסף - אף פעם, אבל אף פעם, אל תשתמש בילדים שלך כמנוף. הם לא טמבלים, וגם אם ילד בן 9 יהיה המוציא לפועל של התוכנית שלך, בעוד כמה שנים הוא יתעורר ויסרב להקשיב לך, כיוון שהוא לא ידע לעולם אם אתה רוצה בטובתו או מתכנן משהו בשביל עצמך. זו הסיבה שהרבה הורים גרושים לילדים בני עשרה מאבדים אותם. הסוד לקשר טוב עם הילדים שלך זה אהבה, פתיחות וכנות. 
לצפיה ב-'דורין - הבנת הנקרא יקירתי '
דורין - הבנת הנקרא יקירתי
10/12/2016 | 16:04
1
369
רשמתי בפרוש שהנסיעה מתרחשת בעוד כחודש 
מדובר בטיול פרופר שמתאים לילדים מעל גיל 8 ודי הזדמנות לי ולילד הגדול לבלות זמן איכות ביחד. 
ומדובר על 3 לילות שבכל מקרה הם לא הימים שלי עם הילדים 
 
כך שכל מה שכתבת לא רלוונטי  . 
לצפיה ב-'זה לא משנה את מה שאני חושבת על מה שאתה עושה'
זה לא משנה את מה שאני חושבת על מה שאתה עושה
10/12/2016 | 17:22
356
קודם כל, אני מבקשת ממך שלא לקרוא לי יקירתי - לא התכוונת בחיבה ולכן אל תתנשא מעלי
 
שנית, זה לא משנה את מה שאני חושבת על הנסיון שלך להכניס את הילדים באמצע. זה נכון ששלושה ימים זה לא אסון גדול לבית הספר, אבל מה שאתה עושה לכל מערכת היחסים המורכבת הזו, בינך, לבין הילד, לבין אחיו, לבין הגרושה, פשוט מגעיל. אני לא חושבת שאתה צריך להתנהל בצורה כזו. אני עדיין לא הבנתי אם אתה נוסע לחו"ל מטעם העבודה או לטיול, ואולי זה טיול לחו"ל מטעם העבודה? זה על זמן לימודים? זה בחופש חנוכה? אתה מממן? אם אתה משלם על זה, הייתי מוותרת כנראה ולוקחת את שניהם בקיץ. אם משלמים עליך, וזה על חופש חנוכה, הייתי מנסה לפנות שוב לגרושתך. אם אתה מכיר מישהו שיכול לתווך ביניכם, הייתי מנצלת אותו. בכל מקרה, לא תוכל להוציא את הילד מהארץ ללא הסכמתה (יש לו דרכון?). הוצאת ילדים לחו"ל היא ענין ענין מורכב אחרי שמתגרשים מכל הסיבות המשפטיות.
 
שלישית, הכלל ביחסים עם ההורה השני של הילדים שלך הוא שאתם ממש לא חייבים להסכים, וברגע שהתגרשתם אתם גם לא מסכימים רוב הזמן. עדיין, אתה צריך לכבד את העובדה שיש שתי דעות ושאתה עלול לקבל לא. גם אם לדעתך זה הזדמנות פז, שחבל להפסיד אותה, זה גם לא משהו שנורא ואיום להפסיד אותו. כדאי ללמוד לעבור הלאה בלי לעשות מכל דבר ענין.    
לצפיה ב-'וואי סתמי כבר'
וואי סתמי כבר
18/12/2016 | 16:23
153
הבנאדם יוצא לחופשה מהעבודה ואת רוצה שהוא ישלם עליה - לגרושה?!
 
אם לא היית חמור קופץ בראש היית שמה לב שהוא כתב שהחופשה מתאימה לילדים.
 
עכשיו לכי ותעמדי בפינה.
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
12/12/2016 | 07:36
1
324
מבין שתי החלופות הלא מלבבות: האחת שהילד יפסיד את הנסיעה והשניה שהילד ישמש שליח במריבה בין הוריו - החלופה הראשונה נראית לי גרועה פחות.
 
אני הייתי ממליצה לך 2 דברים במקביל:
מצד אחד להמשיך לנסות לדבר על ליבה של גרושתך, ולנסות לא לעשות את זה תוך כדי האשמות. לנסות לחשוב האם יש משהו מסויים שמפריע לה ולפתור אותו (למשל להציע לה להחליף את הימים האלה עם ימים אחרים שהילד היה אמור להיות אצלך)
מצד שני, להתבונן פנימה בתסכול הגדול שאת מרגיש עכשיו ולתת לו מקום. כי הוא תסכול מוצדק, כי העולם לא הוגן, כי זה כואב שאתה רוצה לעשות משהו טוב לילד שלך וזה נמנע ממך וממנו. ולנסות להתמודד עם התסכול הזה בתוכך ולא מול גרושתך. מבטיחה לך שעוד יהיו מקרים כאלה בעתיד ואתה רוצה ללמוד להתמודד ולא להתמלא בכל כך הרבה כעס.
לצפיה ב-''
12/12/2016 | 11:39
33
לצפיה ב-'באמת מצב רגיש ואני מורידה את הכובע שאתה רגיש ללב הילד'
באמת מצב רגיש ואני מורידה את הכובע שאתה רגיש ללב הילד
19/12/2016 | 13:24
56
ומבין שאם תספר לו שהנסיעה היא רק למבוגרים אז הוא לא יפגע.
 
אני מרגישה שהתשובה נעוצה בשני דברים:
1. מה באמת תוכן הטיול - האם זה טיול שיוסיף לילד הרבה מאוד תוכן. יחשוף אותו לתרביות חדשות, יוסיף לו משהו שמעניין אותו ספציפית כמו איזה תחביב (זה, לעומת ביקור בדיסני סתם בשביל הכייף)
אם הייתי מאמינה שהילד שלי יקבל הרבה מאוד תוכן מהטיול בחו"ל אז הייתי נלחמת על ההזדמנות לקחת אותו. גם אם זה כרוך בלערב משפחה או לערב את הילד עצמו. אבל אם סתם טיול כייף אז הייתי נוטה לוותר. חבל, אבל לא נורא..
 
2. מה באמת מפריע לגרושתך בטיול הזה - נסה לדבר עם גרושתך ולשמוע מה מפריע לה. אם היא מתנגדת אז תשאל למה ונסה לראות אם אתה יכול לפתור את הדילמות שיש לה עם הנסיעה
 
לצפיה ב-'הילדים שלו...זקוקה בדחיפות לעיצות ולטיפים'
הילדים שלו...זקוקה בדחיפות לעיצות ולטיפים
08/12/2016 | 22:51
17
400
אני נשואה בשנית כבר 4 שנים ויש לנו כבר ילד משותף, לי יש מהנישואין הקודמים ילדים וגם לאיש יש 2 בנות מנישואין קודמים..מה שכואב לי בכל הסיפור הזה, שלפעמים אני גם רוצה שהבעל ישקיע בי או במשותף זמן איכות, יוצא מצב שהבנות של בעלי זוכות לכמה שעות טובות איתו פעמיים בשבוע ואני אפילו את זה לא מקבלת, תמיד חוזר מאוחר או עייף מהעבודה...אפילו בשבתות שאנחנו רק עם המשותף הוא נרדם רוב השבת,אבל בשבת שבנותיו אצלנו הוא נשאר ערני ומבלה איתן...אני מרגישה שיש לי קנאה כלפי הילדים שלו, זה מוזר, אני יודעת, אבל בגלל זה ממש קשה לי לקבל אותם...הייתי רוצה שהם ינתקו איתו קשר כי זה כל כך לא פייר שתמיד הן החשובות, בשבילן הוא ייצא מוקדם מהעבודה ולא משנה מה הבוס יגיד, בשבילן יישאר עירני, להם הוא מקשיב ומנהל איתם שיחות מעניינות, שאני לא זוכה לאף אחד מהם!!!גם אם פתאום אני לא מרגישה טוב הוא לא מגיע מוקדם ומשאיר לי להתמודד לבד.אני באמת בחורה נעימה וחברותית, כל מטלות הבית ועול הפרנסה נפל על הכתפיים שלי וכעת גם טיפול בילד המשותף. אני מרגישה לבד לבד לבד!!!שואלת את עצמי למה הכנסתי את עצמי למערכת נישואין עם נשוי בשנית, היה עדיף רווק...חברותיי התחתנו עם רווק וחבל שהכנסתי את עצמי למצב כזה): רציתי לדעת אם גם אצלכם זה קורה? ואם כן, כיצד מתמודדים? ואל תגידו לי "דברי איתו על זה" כי יש לי בעל שאי אפשר לדבר איתו על כלום, הוא כזה...
לצפיה ב-'תתגרשי ותתחתני עם רווק'
תתגרשי ותתחתני עם רווק
09/12/2016 | 10:45
1
229
או שתמשיכי לחיות ככה.
 
מה בעצם אפשר להציע אם "יש לך בעל שאי אפשר לדבר איתו על כלום, הוא כזה..."?
ומה את עושה במערכת שבה אי אפשר לדבר עם הבן זוג על כלום?
אז הוא יכול לעשות מה ואיך שהוא רוצה, ואת בעצם פוטרת אותו מאחריות לכל מה שקורה אצלכם.
לצפיה ב-'מה שאת שומעת'
מה שאת שומעת
10/12/2016 | 23:15
167
לצערי התייאשתי כבר מלדבר איתו על דברים שמציקים לי כי הוא לא מקשיב גם ככה, הוא תמיד מאשים אותי שאני לא בסדר, שאני לא יודעת איך לדבר איתו, הוא אדם כזה שאני שמה לב שגם עם אחרים הוא לא יודע איך לדבר ולפתור בעיות, הוא פשוט שיחק אותה יפה מאד לפני שהתחתנו שאנחנו באמת  עם תקשורת טובה, אז הוא ידע יופי להקשיב, כעת האחריות נופלת עליי ואין לי מה לעשות עם זה. הוא לא משתתף באחריות וגם אם אני מדברת איתו הוא אומר שהוא עושה מה שיכול וגם עינייני פרנסה מפרנס מה שיכול(שזה בערך גג 1500 שח שזה כלום!!!!!כל השאר עליי)
לצפיה ב-'לפי מה שאת כותבת, הבעיה היא לא הזמן שהוא מבלה עם בנותיו- שזה'
לפי מה שאת כותבת, הבעיה היא לא הזמן שהוא מבלה עם בנותיו- שזה
09/12/2016 | 14:45
197
בזה"כ כמה שעות בודדות בשבוע, אלה העובדה שהוא לא מבלה איתך.
 
ההשוואה שלך לבנותיו ממש לא במקום לדעתי...הם הבנות שלו והוא גם ככה לא רואה אותן כמעט.
לדעתי את צריכה להפנים שמדובר בעסקת חבילה: הוא ובנותיו.  זה לא אומר שאת אמא שלהן אבל אני לא חושבת שאת צריכה להיות בתחרות איתן..
 
בקשר לבחירה ברווק...
לא בטוחה שזה יעזור כי בעצם מדובר בסדר עדיפויות ו/או ניהול זמן.
מי מבטיח לך שהרווק לא יבחר לצאת עם חברים או לצפות בטלוויזיה ולשחק במחשב במקום?
 
מציעה לך לנסות לדבר איתו ואולי לפנות לייעוץ זוגי...
יכול להיות שבאמת אין בעיה והוא פשוט עייף
לצפיה ב-'ומה היה לפני שהתחתנתם ונולד לכם ילד?'
ומה היה לפני שהתחתנתם ונולד לכם ילד?
10/12/2016 | 14:27
1
142
איך הוא חיזר אחריך? הוא התנהג אחרת? היה לו כוח? או שאולי הוא התנהל פחות או יותר אותו הדבר די מההתחלה ואת בנית ציפיות על אדם שזה מה שהוא רוצה מהחיים?
 
תראי, אם תשאלי אותי מה בעלך צריך לעשות, אני לא יודעת. אני רק יודעת שאנחנו לא יכולות לשנות את בן הזוג, ומה שבחרנו זה מה שקיבלנו. לעתים יותר מדי קרובות, בני אדם בוחרים את בן/ת הזוג לפי הפנטזיות שלהם, והם מלבישים את האדם האמיתי שנמצא מולם בכל מיני דברים שמתאים להם לחשוב. האדם עצמו, לעתים נדירות ממש מרמה את בן הזוג שלו במודע. נכון, בתחילת הקשר כל אחד משקיע יותר, משתדל יותר, אבל זו אחת הסיבות שאנחנו תמיד ממליצים לא לקפוץ לקשר עמוק בלי להבין מה זה אומר - זה במיוחד חשוב בפרק ב' בגלל כל האילוצים שקיימים. 
 
אם אני יכולה לנחש, אני מניחה שכשהתחלתם לצאת הוא התאמץ יותר. כשהיתה לו מסגרת זמן שבה הוא ידע שהוא צריך להיות איתך, כמו בדייט, הוא התאמץ, בדיוק כמו שהוא מתאמץ עכשיו עם בנותיו. כשאתם חיים את השגרה, הוא לא רוצה להתאמץ, והאמת, אני מבינה למה כל אחד רוצה להיות בבית בטרנינג הישן שלו בלי להשקיע ובלי להתאמץ. מצד שני, אי אפשר גם לתחזק קשר ככה. לא כל כך ברור לי גם מה הציפיות שלך ממנו, את רוצה שיצא איתך לדייטים? תגידי לו, בעלי היקר, אני מתגעגעת אליך ובבית לא יוצא לנו לדבר. אני רוצה לקבוע איתך קבוע ביום מסוים בשבוע שנצא יחד (שישי בבוקר?). זה יהיה לך יותר פשוט ויותר זול מלהתגרש עוד פעם, ויעשה אותי מאושרת. אם אין לך סיבה ממש ממש טובה לומר לא, בוא נעשה מזה הרגל. 
 
לעומת זאת, אם את חושבת שהוא יהפוך פתאום לסמל הרומנטיקה, ויחזר אחריך, תשכחי מזה. הוא לא ישתנה, למרות שהוא יכול וצריך להתאמץ קצת בשביל משהו שחשוב לך. זה רק צריך להיות משהו קטן ולא שינוי מהותי, אחרת הציפיות שלך לא ריאליות. 
לצפיה ב-'הוא היה שונה לגמרי ב180 מעלות'
הוא היה שונה לגמרי ב180 מעלות
10/12/2016 | 23:24
167
לפני שילדתי את המשותף הוא צייר לי תמונה שהוא זה שמוציא מהמסגרות וקם בלילות ועוזר המון, אחרי הלידה ממש אני רואה ששום דר ממה שאמר לא נכון, הוא טען שככה היה עם בנותיו, הוא גידל אותן והגרושה לא עשתה כלום...
יותר חשובה לי עזרה עם הילד אחה"צ(לפחות פעם בשבוע) ועזרה כלכלית, סכמנו בתחילת הנישואין מי משלם מה ועד היום(כבר כמה שנים)הוא לא משתתף בהוצאות המשותפות(אני לא כוללת פה הוצאות על הילדים שלי או מזונות שיש לו לשלם(שהם לא גבוהים בכלל)
אני מרגישה שהוא רימא אותי בקטעים האלו ואין ממש עם מי לדבר כפי שהזכרתי...הוא אומר שאם לא טוב לי אני מוזמנת ללכת וגם הכי מגעיל שטוען שאני רודפת בצע רק בגלל שאני מבקשת(יותר נכון כבר מתחננת)שיתחיל לשלם...
חיזורים ודייטים כבר מזמן הפסקתי לצפות, למרות שגם זה הוא טען שהוא אדם שאף פעם לא יוותר על בליוי פעם בשבוע וחיזורים ומתנות...בקיצור סתם "פקה פקה", נפלתי...עכשיו רק השאלה של האם להמשיך לסבול או להתגרש..
לצפיה ב-'נשמע שהמורכבות אינה הבעיה'
נשמע שהמורכבות אינה הבעיה
11/12/2016 | 09:55
124
ואת סתם מתמקדת בעניין הבנות שלו בגלל שאת חסר אונים ומתוסכלת מהמצב הכללי.
כלל הזהב הוא שכולם שותפים/אחראים לבעיות, גם את. אם את לא מצליחה לגרום לו לבוא לטיפול או שיחות, גשי לבד, תבדקי מול גורם חיצוני איפה הקו האדום שלך, מה את יכולה ו/או צריכה לעשות כדי לשנות את המצב. 
שאלה: האם פרק א׳ שלך, לא היה דומה? למה התגרשת בסיבוב ראשון? האם יכול להיות שחזרת על אותו דפוס התנהגות?
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'זה ממש לא הילדים שלו...'
זה ממש לא הילדים שלו...
11/12/2016 | 10:07
146
מכל הכתוב בשירשור הזה, המסקנה היא שהאיש התאמץ למצוא לעצמו סידור, ועכשיו לדעתו את כבולה מכדי להתקומם ולכן הוא מתנהג איך שבא לו...
כגרושה יהיה לך קל יותר כלכלית כי דמי המזונות שהוא ישלם יהיו גבוהים מסכום השתתפותו בכלכלת הבית, כפי שציינת.
אם להתייחס לדברים שכתבת, כולל התגובות שלו, אין לך הרבה ברירות רק ללכת משם.
ואגב, זה לא קשור לרווק או גרוש, עם או בלי ילדים, זה קשור אך ורק לאופי שלו.
 
שימי לב, הוא עובד ומרוויח. סביר מאוד שהוא צובר חסכונות בעוד את מכלה את שלך.
לא מאמינה שהאיש ישתתף בעלות ייעוץ זוגי...
לו הייתי במצבך הייתי עוזבת אותו ודואגת שישלם מזונות ראויים. 
 
לצפיה ב-'הבעיה היא בכלל לא עם הילדים שלו'
הבעיה היא בכלל לא עם הילדים שלו
12/12/2016 | 07:42
100
הבעיה היא בזוגיות שלכם, ביחס שלו כלפיך ובזה שאת מוכנה לספוג את היחס הזה.
אני חושבת שכדאי לך ללכת לטיפול אישי שלך, כדי להבין מה קורה לך במשפחה הזו ובזוגיות הזו
כדי שתביני איך יכול להיות שהוא לא רוצה להיות איתך, שהוא לא רואה את הקשיים שלך, שאת לא יכולה לדבר איתו על כלום. אני חושבת שבטיפול את תקבלי כלים גם כדי להבין את המצב שאת נמצאת בו וגם כדי להחליט איך את מתמודדת.
הבנות שלו לא אשמות, זה ברור שהבעיה אצלו, ואני אומרת לך שאת תלכי לטיפול כי אני מבינה שאין מצב לטיפול זוגי, אז לפחות בעצמך תטפלי ואת נפשך תצילי.
לצפיה ב-'כולכן כל כך צודקות!!!'
כולכן כל כך צודקות!!!
12/12/2016 | 12:01
8
149
ממש קלעתן בול למה שאני מרגישה...הבעיה בטיפול אישי שזה ממש ממש יקר!!!אם באמת הולכים על משהו טוב,זה יוצא יקר): וכעת אין ממש את היכולת לכלכל את זה... אני חושבת לתת לזה כמה חודשים, אסתכל על זה, אבחן את המצב ובאמת אחליט לכאן או לכאן...אני לא ממש ודעת איך לגרום לעצמי לשמוח בכל המצב הזה, זה מצב כל כך לא פשוט!!!כל כך מרתיח גם...יש לכן עיצות כיצד עליי לפעול בתקופה הזו?והאם יש אפשרות לטיפול זול בדרך כלשהי,אבל זול וטוב?
לצפיה ב-'טיפולים.'
טיפולים.
12/12/2016 | 12:39
104
קצת לפשט את הדברים, על פי תפיסתי וניסיוני,
כי, אמנם אין לי שום הכשרה בנושא, אבל יש לי ניסיון. בעבר יצאתי מזוגיות.
ואצלי, החלק הקשה ביותר היה להגיע למסקנה שאני חייבת ללכת.
 
טיפול זוגי מומלץ מאוד כאשר יש סיכוי לזוגיות, כאשר נראה שיהיה אפשרי ליצור שיח, כאשר יש רצון של שני הצדדים לשיתוף פעולה אבל צריך למצוא את הדרך.
 
טיפול אישי, בך, יאפשר לך לבחון אם באמת קיימת התלבטות, אם באמת יש מצב שאת רואה סיכוי להישאר בקשר ולהיות מאושרת.
והכי חשוב: טיפול אישי עשוי לחזק אותך מאוד במצב בו תחליטי לעזוב את הקשר הזוגי, והעזיבה הזו היא תהליך לא פשוט. כמה נקודות משבר יש בדרך, וכמה נפשות טובות רוצות לסחוף אותך בחזרה לגיהינום הזה שאת מנסה לעזוב...
 
אז תבחני את עצמך, בינך לבין עצמך.
אל תאיימי על האיש בעזיבה. איומי עזיבה נתפסים על ידי חלק גדול מהגברים כשטויות, כי מאיים מי שלא מסוגל לבצע.
כלומר, איומי עזיבה נתפסים כחולשה וליתר דיוק, פרובוקציות מעמדת חולשה, וזה לא טוב.
בררי את הדברים לעצמך באופן שקול,
למשל: כאשר את זקוקה לעזרה ממנו, בקשי ממנו עזרה בשקט ובעדינות, בלי להתלהם,
כאשר את מעוניינת בנוכחותו בשבתות, שאלי אותו, בשקט, אם הוא מעוניין להצטרף לבילוי כלשהו עם ילדכם המשותף.
רשמי לעצמך את התגובות שלו, שימי לב אם את זוכה להיענות. מהר מאוד תראי את הדברים באופן גרפי...  
 
אל תראי בכתוב כאן המלצה שלא ללכת לטיפול. זו לא כוונתי.
אבל, אם את בטוחה שאת רוצה לעזוב את הקשר הזוגי ומשאבייך מוגבלים, עדיף שתנתבי אותם לעורך/כת דין משובח.
כי עורך דין טוב יוכל לדאוג למצבך הכלכלי בעתיד, על מנת שאז, אם תזדקקי, תוכלי באמת לטפל בעצמך. ובילדייך.
 
לצפיה ב-'השאלה אם הוא יודע בכלל איך את מרגישה.'
השאלה אם הוא יודע בכלל איך את מרגישה.
12/12/2016 | 14:58
4
75
אם הוא לא מודע למה שקורה ולאיך שאת מרגישה, הייתי כן מתחילה בשיחה רגועה ולא מאשימה איתו כדי לשים על השולחן את פני הדברים מבחינתך.
זה שאת מתבשלת עם הסיפור הזה והוא מרתיח אותך, לא בהכרח אומר שהוא בכלל מודע למשהו, או יודע שחסר לך משהו.
אם הוא יידע וכלום לא ישתנה (בפועל, לא בדיבורים והבטחות), תדעי שמיצית את הדרך הזאת, שלפחות יידעת אותו מה קורה ושאת עוברת לדרכי פעולה אחרות.
 
אני לא רואה איך אפשר לדלג על שלב השיחה ביניכם.
לצפיה ב-'קצת למעלה, היא כתבה כמה דברים שכנראה'
קצת למעלה, היא כתבה כמה דברים שכנראה
12/12/2016 | 15:10
2
88
נשמטו מעינייך...
היא ניסתה לדבר איתו.
התגובה הייתה "את מוזמנת ללכת"
את באמת חושבת שיש טעם בניסיונות נוספים?
לצפיה ב-'אכן נשמטו...'
אכן נשמטו...
16/12/2016 | 09:18
1
47
בכל מקרה, בחלק השני של ההודעה שלי כתבתי שאם דרך הדיבורים מוצתה, עוברים לשלב המעשים.  נראה שהחלק הזה נשמט מעינייך...
אז לשאלתך - לא, אני באמת לא חושבת שיש טעם בניסיונות נוספים.
לצפיה ב-' אני בעד לקצר את הסבל ככל שניתן.'
אני בעד לקצר את הסבל ככל שניתן.
16/12/2016 | 12:16
18
לצפיה ב-'בטח שדברתי, הפסקתי לספור את הפעמים...'
בטח שדברתי, הפסקתי לספור את הפעמים...
12/12/2016 | 19:20
101
הוא אדם שלא לוקח אחריות על השיתוף בבית
רק אם "יש לו" הוא משלם משהו...וגם לא סכומים גדולים
זה קורה פעם בכמה חודשים...
הוא יודע איך אני מרגישה אבל תמיד יומר שאני זאת שאשמה באיך שאני נותנת ביקורת, למרות שניסיתי גם בצורות עדינות לפנות אליו, אני גם רואה מי מבין שנינו שלרוב נכנס לויכוחים עם אנשים וזה הוא...
לצפיה ב-'קופת חולים מאפשרת טיפול פסיכולוגי במחיר הגיוני'
קופת חולים מאפשרת טיפול פסיכולוגי במחיר הגיוני
12/12/2016 | 18:17
71
כנ"ל שרותי הרווחה
וכנ"ל כל תכנית הכשרה לפסיכולוגים או פסיכיאטרים.
 
אני לא מאמינה שיש דבר כזה "מטפל טוב", אלא שיש מטפל שמתאים לך.
קשה לי להאמין שמבין כל ההיצע בקופ"ח, לדוגמא, לא תמצאי מישהו שיבין לליבך ושתרגישי איתו נוח ותוכלי לעבוד איתו יחד בכדי למצוא את המסלול הטוב ביותר עבורך.
* כל הכתוב  מעלה מופיע בלשון זכר מסיבות של נוחות בלבד, ומתייחס לשני המינים
 
 
לצפיה ב-'לא הבנתי, למה הוא לא משתתף בהוצאות הבית?'
לא הבנתי, למה הוא לא משתתף בהוצאות הבית?
18/12/2016 | 20:19
11
לצפיה ב-'הורים על הבר - הרצאה על משפחות מורכבות'
הורים על הבר - הרצאה על משפחות מורכבות
09/12/2016 | 13:03
212
הי לכל חברי הפורום .
בתאריך 20.12 אקיים הרצאה בבר פיפטי ברחוב קינג ג'ורג' 50 בנושא "משפחה משולבת -איך לעשות את זה נכון?"
ההרצאה היא במסגרת פרוייקט הורים על הבר, היא ללא עלות ומותנית בהרשמה מראש. בלינק הזה-
http://horimalhabar.co.il/lecturePage.aspx?id=92

אין כמו לדסקס מורכבויות על כל בירה:)

מנהל/ת הפורום

אודות:
אמא ל- 3 ילדים מנישואים קודמים (15,13,9), מאמנת מוסמכת בלשכת המאמנים, מנחת סדנאות, מייסדת המרכז לזוגיות ולמשפחה בפרק ב'. אני בת זוג לאמיתי קנריק, ל
עוד...

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

גלית הלר- מנהלת פורום משפחות מורכבות
גלית הלר מנהלת הפורום

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ