לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
94209,420 עוקבים אודות עסקים

אודות הפורום משפחות מורכבות

 

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
כל המידע הניתן ע"י מנהלת הפורום הינו בגדר המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליו. אין לראות באמור בפורום זה תחליף לייעוץ אישי/ זוגי/ משפחתי מקצועי. אתם מתבקשים לקיים שיח מכבד, פתוח ונעים, תוך הימנעות מביקורת ושיפוטיות.
המשך >>

לצפיה ב-'** השפה של ילדים בפרק ב' **'
** השפה של ילדים בפרק ב' **
31/10/2017 | 10:12
177
פוסט שהעלתי לפני פחות משנה, בעקבות השתתפות הבת שלי בצילומי תכנית חדשה של שירי ארצי.
השבוע שודרה התכנית, והיא רלוונטית מתמיד.

מוזמנים לקרוא את הפוסט:

https://goo.gl/W7wQnZ

ואם גם בא לכם אז הינה הקישור לתכנית:

https://www.youtube.com/watch?v=v5X1729jbe0
לצפיה ב-'4 שאלות לשאול לפני שמתחתנים בשנית'
4 שאלות לשאול לפני שמתחתנים בשנית
29/10/2017 | 16:53
247
(ולא חייבים כמובן להתחתן כדי להתייחס לנושאים הללו)
לצפיה ב-'החלטתי לקחת מהפורום הפסקה בשלב הזה.'
החלטתי לקחת מהפורום הפסקה בשלב הזה.
29/10/2017 | 10:59
248
מתנצלת בכל מי שפגעתי בו.
לא אוסיף לכתוב כאן בשלב הזה וגם לא אתייחס להודעות שלכם אם יהיו להודעות שלי.
מי שמעוניין יכול לפנות אלי במסרים.
אני מתנצלת בפנייך גלית ובפני חברי הפורום. לא הייתה לי כוונה לפגוע באווירה בפורום, וגם לא באף אחד מהנמצאים בו.
מכיוון שלהרגשתי בתגובה האחרונה גרמתי לכאב לאחד מהקוראים שכאן למרות שלא זאת הייתה כוונתי, החלטתי שיהיה נכון שבשלב הזה אמנע מלכתוב בפורום.
 
 
כל טוב לכולכם.
לצפיה ב-'איך לא להתייאש לאחר כשלון בפרק א'?'
איך לא להתייאש לאחר כשלון בפרק א'?
28/10/2017 | 00:00
235
בפורומים שהייתי כותבת בעבר שמתי לב שמרבית הכותבות הבולטות בו הן נשים 
ולדעתי מרבית הנשים הכותבות בהן נשים שעברו פרק א' טראומטי (גרושות פלוס בדרך כלל), ושנים רבות הן ללא זוגיות (לפחות לא כזו שהן כותבות עליה בפורום),
או שהן נשים בגילאי 18+ רווקות (לעיתים גם 40 ומעלה) שלא הייתה להן או שאין להן זוגיות משמעותית - והן מיואשות מלהשיג אחת כזו..
ובפרט נשים גרושות עם ילדים שחלק מכן כותבות כאן לאחר זוגיות מוצלחת חדשה (לא מזמן מישהי כתבה באחד הפורומים שיש לה ילדים והיא צריכה לדאוג להם לכן לא רואה את עצמה מצליחה להשיג זוגיות). יש כאן פורום שמוקדש לזוגיות מורכבת כך שלא בהכרח מדובר בזוגות בודדים ומשתמע שזה אפשרי- גם אם לא בהכרח כל המעוניינים בכך מצליחים להשיג את המטרה הזאת. 
 
ומסקרן אותי, לגבי הנשים בפורום הזה:
לפחות חלק מהנוכחים בפורום שכאן נמצאים בפרק ב' (או ג' או ד') לאחר שפרק א' לא הצליח.
איך עשיתן את זה...?
כמובן שגם גברים מוזמנים לתת את הזווית הגברית...
לצפיה ב-'האם באמת רק הזמן יעשה את שלו? '
האם באמת רק הזמן יעשה את שלו?
23/10/2017 | 15:17
22
343
כתבתי את זה היום, במקום אחר, בקשר אחר.
משתפת.
מעניין אותי לשמוע דעתכם? האם זה באמת רק עניין של זמן?

זה מה שכתבתי:

בטח שמעתם, קראתם או אמרו לכם ש:

• לוקח הרבה שנים לייצב את המשפחה החדשה בפרק ב'.
• צריך הרבה סבלנות ואורך רוח.
• כשהילדים יעברו את גיל ההתבגרות יהיה הרבה יותר קל.

בקיצור, צריך לתת לזמן לעשות את שלו.

זה כמובן נכון!

משפחה פרק ב' לא נוצרת ביום אחד, ולמערכות היחסים לוקח זמן להבשיל ולהתגבש.

השאלה,
האם בעוד שנתיים, שלוש, חמש שנים, התוצאה תהיה מה שאנחנו רוצים, או שהמציאות תוכתב מעצמה?

ברור שאין לנו כל כוונה לשבת על הגדר ולתת לדברים לקרות!

אנחנו רוצים לנהל את החיים החדשים שלנו

אנחנו רוצים שתהיה שם תוצאה רצויה עבורינו

האם היא תקרה לבד, האם רק הזמן יעשה את שלו?
ברור שלא.

כדי שמשהו יקרה בחיים שלנו, אנחנו צריכים לדעת:
לאן אנחנו הולכים
מה המטרה
איך זה יראה, כלומר מה יהיה שם

ואז להתחיל לעשות היום צעדים כדי שזה יקרה.

אני פוגשת עשרות זוגות והורים יום יום בפרק ב',
ומופתעת כל יום מחדש לגלות שהרבה מאוד מהם
לא באמת מבינים מה הם רוצים ליצור.

זה מתחיל בלענות לעצמינו על כמה שאלות:

משפחה
אוקי, אבל איזו משפחה?
(מה שברור בפרק א' לא ברור בפרק ב')

הורות
מה זה הורה?
האם אני הורה רק של הילדים הביולוגים שלי, או גם של הילדים שלו/ה?
(האם הורות = אבא ואמא ביולוגים?)

מבוגר אחראי או אורח בבית?
אם אני גר אצלם בבית, אבל יש לי גם בית משלי, האם יש לי say  או שאני רק אורח?

אם אנחנו לא גרים יחד, האם אנחנו משפחה?
האם בני הזוג שלנו הם המשפחה שלנו?
האם גם הילדים שלהם הם המשפחה שלנו?

בקיצור, מה המטרה של החיבור שלנו יחד? מה אנחנו באמת רוצים ליצור?

חייבת להיות מטרה ברורה, כדי להצליח להשיג אותה.

אז נכון שזה לוקח זמן,
אבל בזמן הזה יש המון דברים שאנחנו יכולים, צריכים ורוצים לעשות
אם אנחנו באמת מחוייבים למטרות שלנו.  
 
לצפיה ב-'מסכימה עם הכותרת, אבל לא עם השורה התחתונה'
מסכימה עם הכותרת, אבל לא עם השורה התחתונה
24/10/2017 | 07:48
17
144
לגמרי מסכימה שעלינו להיות גורם פעיל בהתהוות המשפחה בפרק ב', שכן האתגרים רבים ומורכבים הרבה יותר מאשר בפרק א', ואפילו שיעור הגירושים בפרק ב' גבוה מבפרק א' בגלל כל אותם קשיים.
 
אבל אני לא מסכימה עם המשפט "חייבת להיות מטרה ברורה, כדי להצליח להשיג אותה"
אני חושבת שיש קושי אדיר לנסח את המטרה הזו, ועוד יותר מכך, שהיא משתנה עם הזמן, ולכן לא רק שלא חייבת להיות מטרה ברורה, זה כמעט בלתי אפשרי שהיא תהיה ברורה.
קצת קשה לי להגדיר במה הייתי מחליפה את המשפט הזה. אולי מטרות יכולות להיות לטווח קצר, וצריך כל הזמן להתבונן בהן ולחשוב האם יש צורך בשינויים, ומצד שני לטווח ארוך צריך להגדיר את הערכים המשותפים שלנו.
 
לצפיה ב-'זה התחיל כשהפסקנו לחלום...'
זה התחיל כשהפסקנו לחלום...
24/10/2017 | 10:04
12
150
חייבת להיות לנו מטרה מול העיניים,
ככל שהמטרה יותר ברורה, מוחשית, מפורטת עם כל הצלילם והריחות והקולות, כך האפשרות להשיג אותה הולכת ועולה בצורה אקספוננציאלית.
 
כשעליסה מאבדת את דרכה בארץ הפלאות, היא פוגשת חתול שישוב על עץ בצומת דרכים, ושואלת אותו באיזה שביל כדאי לה לבחור
לאן את רוצה להגיע [שואל את החתול]
אני לא יודעת [עונה עליסה]
אז אם כך אין זה משנה באיזה דרך תבחרי [משיב החתול]
 
הסצינה הזאת מתארת את כל האמת כולה - לפני שאנחנו בוחרים באיזה דרך ללכת, כדאי שנדע לאן אנחנו רוצים להגיע. נשמע טריוויאלי, ואולי אפילו מטומטם, אבל מרבית בני האדם בכלל לא מרשים לעצמם לחלום לאן הם רוצים להגיע. 
חלקם חולמים אבל לא מרשים לעצמם להגיד שאת בקול. וחלקם אפילו אומרים, אבל לא באמת מתכוונים.
 
אם יש משהו שאני יודע לומר בודאות מנסיון ארוך שנים של אימון ועבודה עם אנשים, זה שכאשר בן האדם מרשה לעצמו לחלום ולהגדיר מה הוא רוצה - אפילו אם אין לא מושג איך ואם זה אפשרי, רק מעיז לומר - את זה אני רוצה. כשבני אדם אומרים לעצמם וליקום לאן הם רוצים להגיע הם תמיד מגיעים
 
או כמו שכתב אביב גפן: סוף העולם מתחיל כשאנחנו מפסיקים לחלום
לצפיה ב-'כתבת נפלא ומדויק'
כתבת נפלא ומדויק
24/10/2017 | 10:10
33
לצפיה ב-'האמת, לא התחברתי למה שכתבת, למרות שהכוונה טובה'
האמת, לא התחברתי למה שכתבת, למרות שהכוונה טובה
24/10/2017 | 10:44
6
95
אני חושבת שאמירות כמו "אם רק תרצה ותעבוד קשה תוכל להגיע" הן מטעות, במובן הזה שבנושאים של משפחות מורכבות מעורבים בענין אנשים שונים עם מוטיבציה שונה ועם אישיות שונה. פעמים רבות אנחנו נוטים להזניח את העובדה שלילדים שלנו יש גם אישיות משלהם, ושאין לנו דרך להשפיע עליהם מעבר לרמה מסוימת. כשאנחנו בוחרים את המשפחה המורכבת שלנו, אנחנו יכולים להחליט לאן נרצה להגיע, אבל הפנטזיה הזו בכלל לא מספקת או מושכת בעיני השותפים הפוטנציאלים שלה. 
בדיוק באותה המידה, חברים שלי שיוצאים מקשר ארוך ומתחילים קשר חדש, לעתים קרובות פועלים באיזה פנטזיה של תיקון - עכשיו מצאנו אדם חדש, טוב יותר, שיתן לנו את מה שחסר לנו ויאפשר לנו להחלים מהכאב של התנפצות החלום הישן. בפנטזיה הזו לא תמיד רואים את האדם שעומד מולך, את החסרונות ואת היתרונות שלו. יש נטיה להאמין שבעבודה קשה נגרום לכל דבר לקרות. 
אני חושבת דווקא הפוך, שכדאי לצאת מנקודת מבט שבה אף אחד מאתנו לא ישתנה, האם המצב, כפי שהוא, מספיק טוב לנו כדי לבנות משפחה? לא להסתמך על כך שבן הזוג יעבוד קשה או שהילדים יתחילו להתיחס אליו כאל עוד הורה בבית. האם אנחנו נרגיש טוב גם עם פתרון חלקי, מציאותי? לעתים קרובות התשובה היא כן, אבל כל עוד הפנטזיה נמצאת ברקע קשה לראות את רגעי האושר היומיומיים. 
 
אני יכולה להגיד על בן הזוג שלי שהוא לא כל מה שחלמתי עליו אבל הוא יותר ממה שחלמתי עליו. יש לו חסרונות שלא ידעתי עליהם בשנים הראשונות ויתרונות שלא הבנתי בהתחלה. הסך הכל הוא לא איפה שרציתי להיות, אבל זה שהוא אחר לא עושה אותו פחות טוב. 
לצפיה ב-'מטרות וחלומות בזוגיות פרק ב''
מטרות וחלומות בזוגיות פרק ב'
24/10/2017 | 12:43
5
78
הי,
בעיניי אין סתירה בין מה שאת כותבת ובין מה שאיתן כותב. 
אני אסביר: 
אם החלום הוא משותף לשני בני הזוג, אם המטרה היא משותפת ומתואמת ואין פערים בין בני הזוג, אם הפנטזיה דומה ומדוברת, אז הסיכוי לחיות יחד באהבה ובהרמוניה גדול יותר.
אני חושבת שלכך איתן התכוון, ואולי אני טועה. 
הוא דיבר מנקודת מבט זוגית ולא אישית, ממה שאני מבינה.

עכשיו, גם אם החלום שונה, אבל מדברים על הדברים, מוצאים את מה שמתאים לשנינו בתוך הנסיבות, בדיוק כמו שאת אומרת, אז הכל אפשרי. 
בעיניי ההתבוננות צריכה להיות זוגית וכזו: 
אילו הנסיבות, מכאן לאן אנחנו רוצים להגיע, ומה אנחנו עומדים לעשות? 
זו בעיניי גישה פרקטית ומקדמת. 
 
לצפיה ב-'אלא שההתבוננות היא לא זוגית אלא משפחתית'
אלא שההתבוננות היא לא זוגית אלא משפחתית
24/10/2017 | 13:41
4
69
ולא תמיד מה שמתאים לזוגיות מתאים למשפחה. לא משנה כמה מדברים וכמה מסכימים, כשיש ילדים משני הצדדים וגם להם יש מטרות וחלומות, יכול להיות שבזוגיות יש מטרות וחלומות אבל הם לא יתמזגו לעולם עם המטרות והחלומות של הילדים. 
למשל, ילדים שחולמים שההורים שלהם יחזרו להיות ביחד, ולא מוכנים לוותר על החלום, לעולם לא ירצו משפחה מורכבת חדשה. גם אם יקבלו את בן הזוג החדש, יכול להיות שהם יעדיפו שלא לראות את המשפחה החדשה כשלמה, וזה בסדר. במקרה כזה צריך לוותר על החלום של משפחה חדשה, ולקבל את כל הדעות והמאווים של בני המשפחה. אפשר לקבל את הפנטזיות של הילדים אבל להבהיר שהדברים לא יקרו, ובאותה הצורה הילדים גם צריכים לקבל את הפנטזיות של ההורים, גם אם לדעתם הדברים לא יקרו. זה לא אומר שלא יכולה להיות משפחה קרובה, רק לא מה שפנטזנו אליו.
מפריעה לי האמירה שצריך לעבוד לקראת מטרה מסוימת וספציפית. המטרה שלי היא לקחת כל יום את החיים שלי צעד אחד נוסף לקראת חיים הרמונים, ובהרמוניה צריך שכל כלי הנגינה יוכלו להשמיע את קולם. אם אתם טוענים שבאורח פלא לכל בני המשפחה יש מאווים דומים, אז מלכתחילה השאלה היא יותר האיך ולא המה. 
 
אני מבינה שהכוונה של שניכם היא לעודד אנשים שאחרי תקופת התחלה, ניתן לבסס קשרים טובים בין בני המשפחה המורכבת ולשמר מערכות יחסים אוהבות גם אם לא התחילו בהכרח ברגל ימין. הכוונה שלכם כנראה היא לומר שצריך לעבוד על זה, ולא להזניח, ולרצות שהדברים ישתפרו. זה פשוט לא אותו הדבר כמו להגיד שיש "מטרה", וזה מה שאולי מפריע לחלק מהאנשים כאן בניסוח אבל לא במהות. 
לצפיה ב-'תודה. לזה התכוונתי.'
תודה. לזה התכוונתי.
24/10/2017 | 14:23
19
לצפיה ב-'בניית משפחה חדשה'
בניית משפחה חדשה
24/10/2017 | 16:38
2
44
הי אורית,
מי זה אתם
לא מסכימה שילדים לעולם לא יסתגלו ולא ירצו את המשפחה המורכבת. 
גם אין פה עניין של פנטזיות. 
כן צריך לעבוד, צריך ליצור את החיבור המשפחתי החדש, הוא לא יקרה לבד.
זה כל מה שאני אומרת. זה מה שאני אישית מאמינה בו. 
כדי שזה יקרה צריך לדעת מה אנחנו רוצים שיקרה, לאן אנחנו שואפים ומה צריך לעשות היום, כדי לאפשר לכך להיווצר.
בהקשר הזה, אנחנו צריכים לענות לעצמינו על כמה שאלות שקשורות למהי משפחה, מהי הורות בעינינו, מה התפקיד שלכל אחד מאיתנו בחיי הילדים ועוד. 
אני חושבת שאילו שאלות חשובות כבר בתחילת הדרך כדי ליצור בהירות.
אני מסכימה איתך - כל יום עוד צעד, הוא בדיוק מה שאני מדברת עליו, עדיף לעשות אותו כשמולינו עומדת מטרה. 
אפשר לקרוא לזה חלום, שאיפה, חזון או מטרה, זה לא משנה. 
כל עוד אנחנו לא יושבים על הגדר ומחכים שדברים יקרו מעצמם, ויסתדרו.
אני מאמינה שאם לא מתכווננים, מתכננים, מגדירים את המסגרת שאנחנו רוצים, ובתוכה מתנהלים, יותר קשה להגיע לתוצאות רצויות.
כשרואים את הפריים הרחב, את ה"למה" כל "איך" אפשרי. 
נראה לי שבגדול אנחנו מסכימות, גם אם הניסוחים מעט שונים
 
לצפיה ב-'אני כמעט מסכימה, אבל נשארה נקודה שלא הצלחתי להעביר'
אני כמעט מסכימה, אבל נשארה נקודה שלא הצלחתי להעביר
24/10/2017 | 16:58
1
59
הנקודה היא שיש הבדל בין להסתגל ולרצות את המשפחה המורכבת, לבין לבחור בה על פני הפנטזיה שלהם. אני לא יודעת בני כמה הילדים שלך, ונשמע שהקשר פרק ב' שלך התחיל כשהילדים היו יותר קטנים. כשהקשר הזוגי מתחיל כשהילדים יותר גדולים, למשל בני עשרה, הם יכולים בקלות להסתגל ולהתרגל ואפילו להנות במסגרת החדשה. זה לא אומר שהם לא אבלים על אבדן השאיפות שלהם לחזור למשפחה הגרעינית שלהם או לפעמים לרצון שלהם להיות במשפחה שבה הם המרכז ביחד עם ההורה הביולוגי שלהם.
 
הם לא תמיד אומרים את זה להורים שלהם, שחיים את החלום שלהם, אבל חלקם חושבים את זה לעתים קרובות. אני אומרת לך את זה גם משיחות עם חברים שהם בעצמם ילדים להורים גרושים. יש לי חבר שאמא שלו התחתנה בשנית כשהיה בן 10. הבעל החדש היווה את האב המגדל של החבר לאורך שנים רבות, כי אבא שלו לא היה בתמונה מבחירה. החבר מספר שהאב המגדל היה כל מה שאפשר לצפות מאב, ושהאחים שנולדו למשפחה המורכבת די במהרה הם בהחלט האחים שלו. החבר לעתים קרובות מספר על המשפחה וקורא להם "ההורים שלי" כי זה יותר קצר, אבל אם תדברי איתו תגלי שהוא לא חושב שהבעל, שגידל אותו, קרוב למלא את החלל או את הציפיות שיש לו מאבא. הוא מרגיש את ההבדל וההפרדה בינו לבין האב החורג הזה, והוא מעולם (הוא בן 50 היום) לא דיבר על זה עם אמא שלו כי לדעתו היא חושבת שהם משפחה נפלאה שתמיד הסתדרו מצוין והם ביחסים קרובים. כמו שאת מבינה, לדעת האמא הכל בסדר ואפשר לעצום עיניים ולא לראות את זה, או פשוט לשאול ולקבל את התשובה. דרך אגב, אין ל"ילד" גם טענות כלפי האב שגידל אותו, הוא פשוט לא רואה בו בשר מבשרו למרות ארבעים השנים שעברו, והוא לא חושב שניתן היה לעשות משהו אחר כדי שהוא ירגיש שונה. הוא מכיר תודה על המאמץ, ומעריך את הרצון של אמא שלו והבעל שלה ליצור משפחה חדשה, "אבל האהבה שלי היא לא האהבה שלו".
 
אני חושבת שאת צריכה להיות קצת יותר עדינה בניסוחים שלך, כי זה משתמע כאילו היה משהו לא בסדר בסיפור שסיפרתי כאן, כאילו ההורים היו יכולים לעשות משהו בסיטואציה הזו שהיה פותר את הבעיה. לדעת החבר שלי אין גם שום בעיה ולכן אין צורך בפתרון. הוא חושב שככה זה נורמלי והוא מאד מאושר עם עצמו ושומר על קשר טוב עם שניהם. אני מניחה שאם אמא שלו היתה יודעת היא היתה פחות מאושרת, כי הציפיות שלה אחרות. בצורה שאת כותבת, גלית, אנשים יכולים לחיות בתחושה שאם הם נורא רצו, ונורא ניסו, והשקיעו מאמץ ויעוץ מקצועי, ובסוף עדיין הילדים שלהם לא רואים את המשפחה החדשה כמו שהם עצמם רואים אותה, אזי זוהי החמצה של המטרה.
 
אני לא חושבת שאם תנסחי את המילה מטרה במילה חזון, זה ישנה משהו ממה שהתכוונתי אליו. את יכולה לראות את המשפחה שלך איך שאת רוצה, אבל כשתהיה לך ילדה בת 20 בבית היא תוכל, באופן תיאורטי, לדבר אחרת ממך, ולא תמיד מה שכרגע נראה לך שהצלחת להטביע בה זה מה שהיא תראה במרחק השנים. וזה בסדר, כל זה נעשה בהרמוניה. אני תמיד אומרת לילדים שלי שאנחנו לא חולקים מוח, יש לנו מחשבות אחרות וטעמים אחרים, וזה בסדר, אבל זה קצת חסר בדברים שלך.
לצפיה ב-'ילדים במשפחה פרק ב''
ילדים במשפחה פרק ב'
25/10/2017 | 14:51
50
הי,
 
את מעלה נקודה מאוד חשובה בעניין הילדים שחשב לי להתייחס אליה.
אני מאמינה שאנחנו לא יכולים ל"הטביע" בילדים שלנו כלום.
אני גם לא חושבת שאנחנו יכולים או צריכים באזושהיא דרך ל"הכריח" את הילדים שלנו לצורת חשיבה מסויימת או להתייחסות מסויימת.
כשאני אומרת מטרה זה המטרה שלנו כזוג. למה אנחנו יחד, מה אנחנו רוצים ליצור.

לגבי הילדים – בעיניי חובתינו היא לעשות הכי טוב שאנחנו יכולים בכל רגע נתון, להקשיב להם, להבין את המצוקות שלהם, לתת לה את הסביבה הטובה ביותר שאנחנו יכולים בה ירגישו שייכים, בטוחים ורצויים.
על זה צריך לעבוד, זה לא מובן מאליו לא בפרק א' ובטח לא בפרק ב'.
הילדים עצמם? הם יבחרו מה שהם רוצים, אין לנו באמת שליטה על זה.
אנחנו יכולים לתת להם דוגמא אישית, לחיות את הערכים שהיינו רוצים שהם יגדלו לאורם, לקבל אותם כמו שהם, אבל הם בסוף ירגישו מה שהם רוצים וזה בסדר!

ילדים תמיד מעדיפים את ההורים שלהם יחד בכל גיל ובכל שלב, זה ברור.
הבחירה שלנו בזוגיות שנייה היא שלנו, היא לא חייבת להיות שלהם.
יש לנו 2 אפשרויות:
או לוותר על החיים שלנו, על אהבה, זוגיות ושותפות לחיים, או לחיות את החיים שלנו על פי הערכים שאנחנו מאמינים בהם, בכך לתת דוגמא אישית לילדים שלנו.
זה לא אומר שאנחנו מתעלמים ממצוקותיהם וקשייהם, זה לא אומר שאנחנו מצפים מהם להתייחס למסגרת החדשה כמשפחה, או לבני הזוג החדשים כאבא ואמא. ממש לא!!

למשל, אני מתייחסת לילדים של בן זוגי כמשפחה שלי, כי זו הבחירה שלי.
יותר מזה, כשאני בחרתי להגיד לעצמי שהבן של בן זוגי הוא משפחה עבורי, באופן מפתיע חל שינוי במערכת היחסים בינינו לטובה.
גם בן זוגי רואה בי ובילדים שלי משפחה שלו.
זה לא היה מובן בהתחלה, ודיברנו על זה הרבה שנינו, וכל הזמן מדברים.
כלומר, שנינו בחרנו את נקודת המוצא שלנו  כמבוגרים והורים של הילדים והיא: שהוא וילדיו הם משפחה שלי, ואני וילדיי משפחה שלו. נקודת המוצא הזו מכתיבה את ההתנהלות שלנו ביום יום.
אבל...וזה חשוב, זה רק שלנו!

זה לא אומר שזה מה שהילדים שלנו צריכים להרגיש, או לסגל לעצמם. 
מעולם לא הכרחנו מי מהילדים שלנו לקרוא אחד לשני אחים, או להתייחס אחד לשני כמשפחה, הם יבחרו מה שהם רוצים.
זה שאנחנו שמנו לנו מטרה לעשות הכי טוב שאפשר כדי ליצור אוירה משפחתית, ביחד, שיויון בין כולם, ועוד ערכים שבעינינו מאפיינים משפחה, זה אחלה,  זה מה משנחה אותנו.
אבל זה לא אומר שזה גם מה שהילדים שלנו צריכים לחשוב ,ואין לנו שום ציפיות מהם. 

לכן אין פה שום כשלון, פנטזיה לא ממומשת, או נסיון להטביע בהם משהו.
יש לנו ילדים בני 20 ובני 16 ו 14
אנחנו מכירים את כל הגילאים, כולל ילדה שבחרה לא לגור איתנו, והיא עדיין חלק מהמשפחה. .
 
בקיצור,
אנחנו לא באמת יכולים וגם לא צריכים להחליט בשביל הילדים שלנו מה הם ירגישו ואיך הם יתייחסו לבני הזוג שלנו וילדיהם, גם לא בעוד 30 או 40 שנה. 
אנחנו כן מחוייבים בעיניי לחיות כמו שאנחנו מאמינים שצריך לחיות, ולתת להם את הסביבה הכי טובה לגדול בה.
בשביל זה כדאי לדעת מה מנחה אותנו, מה המטרה המיטבית מבחינתינו ומה הערכים שלנו.
זה פשוט יעזור לנו להתמודד עם קשיים ומשברים (ויש הרבה ברוך השם בפרק ב'),
וכל מה שעוזר ועובד, בעיניי מבורך
 

 
 
לצפיה ב-'נתחיל מזה שאין אף סצינה בעולם'
נתחיל מזה שאין אף סצינה בעולם
24/10/2017 | 11:27
2
137
שמתארת את כל האמת כולה....
ואין לי ויכוח לגבי זה שכדאי שיהיה חלום, רק שבעיני החלום צריך להיות מנוסח ברמה הערכית, באופן כוללני יחסית, כדי שלא יגביל אותנו להתגמש בהתאם למציאות.
 
במקרה אתמול ראיתי סצינה מתכנית דייטים שבה איזה בחור מדבר על הבחורה האידיאלית מבחינתו. הוא בן 30. הדבר הראשון שהוא נקב בו זה גבוהה ורזה, ואחר כך תיאר איזו דמות פלקטית שאפילו בתור דמות בקומדיה רומנטית אני לא בטוחה שהיתה עוברת (משהו כמו קלילה רוב הזמן, ויודעת להיות רצינית כשצריך? לא יודעת, אני בטח לא מדייקת...).
בקיצור, מה שאני רוצה להגיד, שלרוב האנשים אין מספיק מעוף לחלום את החלומות החשובים באמת (נניח, שנצליח למצוא מקום לזוגיות שלנו גם כשנקום לתינוק בלילה. זה השלב שבו היא לא תהיה בלונדינית וגבוהה אלא טרוטת עיניים ומטפטפת חלב...)
לצפיה ב-'את נמצאת במקום שונה בחיים מאותו בחור בתוכנית'
את נמצאת במקום שונה בחיים מאותו בחור בתוכנית
24/10/2017 | 13:08
85
זה שהוא הגיע לתוכנית הזאת לא בהכרח אומר שהוא אכן רוצה זוגיות רצינית (זה אפילו לא אומר שאין לו בת זוג). אולי בכלל יש לו חלומות אחרים?
והעובדה שהוא בן 30 לא בהכרח נותנת היום אינדיקציה לגבי המוכנות שלו לחיי משפחה עם ילדים או זוגיות (אם בכלל הוא רוצה את הדברים הללו. לי היה נראה שהוא זורם עם הנקודות שהיא הורידה לו על כל דבר, הסיפור שהיא עשתה מזה שהוא איחר ב- 5 (!) דקות, שאל אותה שוב לשמה ולא זכר, רחמנא ליצלן, שהיא לא אוכלת דברי חלב – רק כדי להכניס אותה למיטה).
גם אין סתירה בין זה שהוא רוצה בלונדינית רזה וכל השאר  לזה שהוא ירצה זוגיות טובה גם עם בוא הילדים.
לצפיה ב-'מדוייק לגמרי!'
מדוייק לגמרי!
24/10/2017 | 16:40
56
יצור, מה שאני רוצה להגיד, שלרוב האנשים אין מספיק מעוף לחלום את החלומות החשובים באמת (נניח, שנצליח למצוא מקום לזוגיות שלנו גם כשנקום לתינוק בלילה. זה השלב שבו היא לא תהיה בלונדינית וגבוהה אלא טרוטת עיניים ומטפטפת חלב...)


מדויק לגמרי
 
לצפיה ב-'תודה על ההשראה'
תודה על ההשראה
24/10/2017 | 11:34
42
מקסים מה שכתבת על עליסה בארץ הפלאות. 
אכן מעורר מחשבה והשראה. 
 
לצפיה ב-'גמישות מחשבתית בפרק ב''
גמישות מחשבתית בפרק ב'
24/10/2017 | 11:28
3
77
אני מסכימה איתך לגמרי מירי.
אחת התכונות הכי משמעותיות שכדאי לסגל לחיים בזוגיות עם ילדים בפרק ב', ולחיים בכלל, היא גמישות מחשבתית. זו בעצם היכולת לשנות ולהשתנות תוך כדי תנועה. מדובר ברגשות, במערכות יחסים עדינות, והיכולת שלנו לקרוא את המפה, לשנות גישה, לנסות אפשרויות אחרות, לשים מטרות ומשימות קטנות יומיומיות (כמו יזימת שיחה טובה עם הבן שלו, תשומת לב לזמן משפחתי וכו'), הם קריטיים. 
אלא שעדיין בעיניי צריכה להיות מטרת על, גדולה, מרגשת, כזו שתסמן לנו את הכיוון. זה לא אומר שנשיג אותה מחר, או מחרתיים, אבל נתכוונן אליה. 
היא מסמנת לנו את הדרך. כי אם לא תהיה מטרה או סיבה לשמה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, איך נדע שאנחנו בכיוון הנכון? אם נגיע איך נדע שהגענו? ואם נטעה איך נדע לתקן?
בעיניי מטרות נועדו קודם כל כדי לסמן  את הדרך, כדי ליצור בהירות ומיקוד.
לדוגמא, אם ברור לנו שאנחנו רוצים משפחה, אז כדאי שנדע מראש מה אנחנו רוצים ליצור - איך תיראה המשפחה, מה הערכים שיהיו לה, איך היא תתנהל, מה חשוב שיהיה בה, ואז להתחיל להתנהל, צעד צעד, ברגישות רבה. 
בדרך יקרו מלא דברים, אבל השביל ברור. 
האם נשיג בדיוק מה שאנחנו רוצים? לא בטוח. 
אבל היי, "עדיף לכוון גבוה ולנגוע מנמוך ולפגוע" (משפט ששמעתי פעם ומאוד דיבר אליי)
מסכימה?
 
לצפיה ב-'יש הבדל גדול בין כדאי לבין צריך'
יש הבדל גדול בין כדאי לבין צריך
24/10/2017 | 11:54
1
87
יתכן ולא תהיה לכולם מטרה, ולא כולם ידעו שהם בכיוון הנכון.
האם כאלו חיים הם לא חיים טובים בהכרח, מכיוון שהם שונים מהמציאות האידאלית בעיניך (הכוללת מטרת על מרגשת וכו')?
 
לצפיה ב-'מציאות אידיאלית '
מציאות אידיאלית
24/10/2017 | 12:28
49
נכון מאוד. 
יכולים להיות חיים טובים, גם אם לא יודעים שאנחנו בכיוון הנכון. 
אין אמת אחת ואין דרך אחת נכונה להתבונן על החיים.
 כולנו רוצים להיות מאושרים היום, לחיות הכי טוב שאפשר, זה האידיאל.
איך להגיע לכך? הטכניקה לא משנה. מה שעובד. 
אם האושר הזה מושג בלי לדעת את הכיוון מעולה, סבבה. מה שעובד לא נוגעים
ואם לא, אולי שווה לחשב מסלול מחדש ואז לשים מטרה חדשה ומוגדרת בוויז.
כל אחד מה שמתאים לו ומשרת אותו,
זה לגמרי נתון לבחירה. 
תודה על ההזדמנות לדייק את הדברים
 
 


 
לצפיה ב-'אני חושבת שיודעים כשאנחנו בכיוון הנכון... כמו בכל יחסים. '
אני חושבת שיודעים כשאנחנו בכיוון הנכון... כמו בכל יחסים.
24/10/2017 | 13:43
24
לצפיה ב-'הכל נכנס לפרופורציות אחרי כמה שנים'
הכל נכנס לפרופורציות אחרי כמה שנים
26/10/2017 | 14:10
3
131
לא רק שהשתפר- גם הפסקנו לתת משקל או לייחס חשיבות להתנהלות האקסית- למדנו לקבל את העובדה שיש שם בעייה אישיותית שגובלת בהפרעה (ואת זה אנחנו לא אומרים בהסתייגויות- כך תארה את זה הפסיכולוגית ההתפתחותית שטיפלה בנו ובילדה בעבר) ואנחנו המשכנו בחיינו קדימה.
 
כל איום בתי משפט רחוק מאתנו שנות אור כי אנחנו יודעים שאנחנו בסדר והיא החולה הרעה ב"מערכת היחסים" שבה אנו היינו או עודנו - לפחות בשנים הקרובות.
 
אז כן- הזמן עשה את שלו- התבגרנו, החכמנו וגם הפכנו לזוג עם ילדים בעצמנו- ילדים משותפים שגם הכניסו הכל לפרופורציות.
 
וסליחה אם יש בתשובה משהו צורם למי מיושבי הפורום- עברנו גיהנום עם האקסית. 
לצפיה ב-'ההודעה הזו מתנשאת, או תמימה.'
ההודעה הזו מתנשאת, או תמימה.
26/10/2017 | 23:10
2
154
"הכל נכנס לפרופורציות אחרי כמה שנים" -נהדר, שמחה בשבילכם
חשוב לזכור שמדובר בהצלחה אצלכם.
לא מזמן הייתה כתבה באתר YNET על כך שכ-70% מהזוגות בפרק ב' נפרדים.
אתם המיעוט בר המזל לפי הכתבה הזו.
 
הפסקתם לתת משקל או ליחס חשיבות להתנהלות האקסית-
כנראה שלא הייתה לכם אקסית כמו של טלאים
שאומרת לילדה להחזיר נעליים אהובות
ובאופן עקיף גורמת לילדה עגמת נפש וכמובן משפיעה על הזוגיות החדשה שלו.
 
 
אתם בסך הכל מקרה אחד ובלתי מייצג
"היא החולה הרעה ב"מערכת היחסים"" - נחמד שיש לכם שעיר לעזאזל
 
אני לא התחברתי להודעה הזו, ולא לנימה השלילית שבה הוצגה האקסית, ולא לאופטימיות חסרת הבסיס שמציגה לכאורה עתיד ורוד לכל הזוגות בפרק ב'.
מזכיר לי קצת את סיפורי הילדים "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה".
לצפיה ב-'כל כך לא נכון וכל כך עצוב....'
כל כך לא נכון וכל כך עצוב....
28/10/2017 | 21:16
1
112
את רחוקה שנות אור ממה שתארת.
שום מתנשאת ולא נעליים... עברנו קשיים עצומים בזוגיות שלנו בהתחלה, והיינו בטיפול שמאוד עזר. אולי זה חשוב ללכת למטפלת הנכונה... מי יודע.
ואכן- האקסית היתה זוועה, הן לעצמה והן עבורנו ועבור ילדתה... לאות הוכחה- עדיין רווקה אומללה  שכל מאוויה זה להכנס בנו בכל הזדמנות. מחפשת תירוצים לחייה האומללים.
 
היא לא שעיר לעזאזל- היא אכן היתה כפי שנרשם ועודנה כיום.
 
ואגב- לא רק שהיתה ועודנה אקסית כמו לטלאים, אפילו יותר גרוע- ברמות של משטרה, תלונות שווא , וסרבנות הסדרי ראייה. אבל- מזונות- היא מקבלת כדת וכדין.
 
יש לה הרבה מאוד מזל שהיא נפלהעלינו כזוג- כי מישהו אחר כבר מזמן היה סוחב אותה לבית משפט- מוצאי את הילדה בחזקתה ומבטל את המזונות- היתה לגיטימציה מלאה לעשות זאת- פשוט ריחמנו עליה.
 
אז לפני שאת חורצת גורלות על זוגות שכן נמצאים במצב טוב היום- אולי תבדקי את עצמך עמוק פנימה ותבררי מדוע את כל כך ממורמרת על הצלחתם של אחרים.
 
שבוע טוב.
לצפיה ב-'צר לי אם נפגעתם מדברי. ובזאת סיימתי להתייחס לדיון הזה.'
צר לי אם נפגעתם מדברי. ובזאת סיימתי להתייחס לדיון הזה.
28/10/2017 | 22:58
41
לצפיה ב-'חוויה בחנות '
חוויה בחנות
23/10/2017 | 19:27
3
258
לפני כמה ימים עובד בחנות התיידד עם אחד הילדים של זוג צעיר בזמן שהמתינו להעברת הפריטים בקופה "בת כמה את?" שאל בחביבות את הילדה, ואחר כך את אחיה "מה אבא שלך שכח לקנות?" והילד ענה בטבעיות "הוא לא אבא שלנו"
 
העובד קצת הופתע, לא ידע איך להגיב, והילד הסביר לו בסבלנות "הוא החבר של אמא" 
 
לצפיה ב-'הוא לא אבא שלי, הוא החבר של אמא'
הוא לא אבא שלי, הוא החבר של אמא
23/10/2017 | 19:38
2
196
אחלה שיתוף.
כשלבני הזוג זה טבעי, 
כשהדברים מדוברים ולא מוסתרים,
כשהאמת נוכחת על השולחן ומדברים על הכל,
אז גם לילדים שלנו זה נראה הכי טבעי בעולם. 
כששואלים את הבת שלי למשל כמה אחים יש לה, היא לרגע לא מתבלבלת ואומרת בשיא הטבעיות, ברוגע ושלמות, שלפעמים מפתיעים אפילו אותי: 
יש לי 2 אחים ביולוגים
3 חורגים (הילדים של אמיתי, בן זוגי)
ו אחות למחצה (הבת של הגרוש שלי ובת זוגו).
*את המונח "חורגים" אגב היא בחרה לתת. אני מעולם לא הצעתי זאת, ובכלל לא התערבתי. היא לגמרי בחרה בכך בעצמה, וכששואלים אותה אם "חורגים" זו לא מילה שלילית בעיניה, היא בכלל לא מבינה על מה מדובר.
לדבריה "חורגים" זו מילה בעייתית רק בספרים

 
לצפיה ב-'אני מסכימה אבל רוצה להוסיף'
אני מסכימה אבל רוצה להוסיף
24/10/2017 | 10:36
1
155
כשלילדים יש זוג הורים (גרושים או נשואים זה לזה) שפעילים בחיים שלהם ומעורבים גם ביום יום, זה מאד ברור לילדים מיהו ההורה ומיהו בן הזוג שלו. גם כשיש יחסים נפלאים בין החברה או החבר של לבין הילדים, כל עוד יש שני הורים פעילים, לעתים קרובות המקום של ההורים נשמר וייחודי להם. המצב מאד שונה אם הילדים התייתמו, או שאחד ההורים הביולוגים שלהם נמצא בקשר פחות מאסיבי איתם, ולמעשה בן הזוג של ההורה המגדל משמש בפועל כהורה השני. 
זה לא אומר שום דבר, לדעתי, על הקבלה של בן או בת הזוג של ההורים. במקרה שלנו, למשל, לגרוש שלי בת זוג מזה הרבה שנים שהילדים מאד אוהבים ומעריכים, שהם מדברים איתה ומסתודדים איתה אבל באים אלי ואל אביהם לשיחה מלב אל לב. אני מעריכה את היכולת שלה לעמוד במקום הזה בלי להדחף ובלי להעלב, ומשתדלת מאד לתת לגרוש שלי ולבת הזוג שלו את ההרגשה שאני מקבלת אותם כזוג וכיחידה משפחתית כדי שהילדים שלי לא יהיו בקונפליקט נאמנויות. 
עדיין, למרות כל השנים המשותפות והאהבה ההדדית, הם יגדירו אותה "החברה של אבא", וזה לא מוריד בכלל מהחשיבות שלה בחיים שלהם. 
בעיני, זה אותו הדבר כמו שילד יתקן- זו לא אמא שלי זו דודה שלי - אין מאחורי זה ענין רגשי אלא זה רק עובדה ביולוגית כמו גלית, אני חושבת שזה טבעי ובריא. 
לצפיה ב-'ללמוד ממך ומהגישה שלך '
ללמוד ממך ומהגישה שלך
25/10/2017 | 15:54
28
לצפיה ב-'התייעצות לגבי ניהול משק בית משותף'
התייעצות לגבי ניהול משק בית משותף
23/10/2017 | 11:47
15
278
שלום
אני גרושה ואמא ל-3 ילדים וכך גם בן זוגי. 
אנחנו מתכננים לעבור לגור יחד בביתי. 
הילדים אצלו פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני והילדים שלי תמיד אצלי למעט כל סופ"ש שני.
לבן זוגי יש בית אותו הוא מתכנן להשכיר ולי יש בית בבעלותי ללא משכנתא
מהי לדעתכם הדרך ההוגנת להתנהלות משק הבית?
חשבנו על פתיחת חשבון משותף שממנו נשלם הוצ' חשמל, ארנונה, אוכל, טיולים ונסיעות משותפות וכו'..
השאלה היא האם זה הוגן שכל אחד יפריש סכום שווה ולפי מה לקבוע את הסכום? מה לגבי ההכנסה שלו משכירות? 
 
כל זה חדש לי ומאוד חשוב לי לשמור על תחושה טובה של הוגנות ושיתוף. 
תודה מראש לכל המגיבים!
 
לצפיה ב-'חלוקה כספית בזוגיות פרק ב' ומגורים משותפים'
חלוקה כספית בזוגיות פרק ב' ומגורים משותפים
23/10/2017 | 17:05
319
הי פרפרית תכולה,

זו באמת שאלה משמעותית.
לפני שנכנסים לפרקטיקה אני מציעה לכם לשבת יחד ולהסתכל רגע בגדול על התמונה.

שאלו עצמכם:
מה המטרה של לעבור לגור יחד?
האם אתם רוצים להקים משפחה?
אם כן מה זה אומר מבחינתכם?
מה זה משפחה בפרק ב' עבורכם?
מה ההבדל בין משפחה פרק א' לפרק ב'?
האם יש הבדל?
מה הערכים שחשוב לכם שיהיו בבית שלכם?
האם חשוב לכם שיהיה שיווין בין כל הילדים, האם חשובה לכם שותפות מלאה?
מה הייתם רוצים שהילדים שלכם ילמדו מכם?
מה הערכים שאתם מאמינים  שצריכים להתקיים בזוגיות ובמשפחה?

אחרי שתיצרו ביניכם את הבהירות הזו, יהיה הרבה יותר קל לקבל החלטות.

אני אישית מאמינה, וכך אני נוהגת בחיי, שאם אנחנו רוצים לחיות יחד כמשפחה
זה אומר שאנחנו יחד במגרש על כל המשתמע מכך.
אצלינו, אנחנו מתחלקים יחד חצי חצי בכל הוצאות הבית הילדים.
לי ולבן זוגי יש חשבון משותף אחד.
כל מה שאני מרוויחה מכל המקורות וכל מה שהוא מרוויח נכנס לחשבון אחד.
הבית הוא  הבית של כל הילדים שלנו באותה מידה, בכלל לא משנה כמה זמן כל אחד מהם נמצא במהלך השבוע.
לכן אין אצלינו משמעות לכמות הנפשות שכל אחד "בא איתו", אולכמה זמן כל אחד מהם נמצא בפועל במהלך השבוע. 
זה לא פקטור מבחינתינו, רק כי החלטנו יחד ממש בהתחלה, שאנחנו שותפים מלאים לחיים בכל.
זו הבחירה שלנו.

אצל הרבה זוגות בפרק ב' זה אחרת.
הרבה מאוד ממתאמניי מתחלקים ביניהם כך למשל:
הוא משלם רק 1/3 כי ילדיו מגיעים פחות ומרבית הזמן רק הוא גר איתם.
היא משלמת 2/3 כי הילדים שלה נמצאים איתם כל הזמן.
על פי  החלוקה הזו כל אחד מהם מזרים כסף לחשבון הבית המשותף,
ולכל אחד מהם גם חשבון פרטי משלו.

ז דוגמא אחת.
זה מתאים להם, זה עובד להם טוב, ולכן זה 100%
זה לא אומר אגב שהם לא רואים עצמם כמשפחה, 
זה הכל עניין של בחירה וגישה. 

אחרים מעדיפים להתנהל כמו שותפים לדירה.
אין חשבון משותף כלל
מישהו אחד משלם את הוצאות הבית והשני מחזיר לו חצי.
בסופר פעם הוא קונה ופעם היא.
בכל הוצאות הילדים – ספרים, בגדים, מתנות  - כל אחד אחראי לילדיו.
גם זו אפשרות.

אנחנו, בן זוגי ואני,  בחרנו ללכת על כל ה"קופה", כי בעינינו אין הבדל בין פרק א', שם אין בכלל שאלה לגבי החלוקה הכספית ובין פרק ב'.
חשוב היה לנו באמת להקים משפחה, ובעינינו  הערכים המרכזיים בה הם – שותפות והתמסרות מלאה.
אבל זה רק שלנו.
זה לא אומר שזו הדרך הנכונה לכל זוג.

מה שחשוב שהוא שתדברו על הכל ביניכם ותקבלו החלטות יחד.
התבוננו על הקונטקסט הרחב, של מה בעצם אתם רוצים ליצור, לא היום, אלא בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד חמש ועשר שנים.
בעיניי שאלת הכסף, היא נגזרת של כך.  

תמיד צריך לזכור,  ששום דבר הוא לא בלתי הפיך. כך שתמיד אפשר לעשות תיקונים, לשנות כיוון, כל עוד מדברים בכנות, בפתיחות ובלי קטנוניות והתחשבנויות מיותרות, בטח לא על כסף. 

אני פוגשת יותר מדי זוגות בפרק ב' ש"דופקים" את הזוגיות שלהם בגלל כסף, בעיניי זו בחיים לא צריכה להיות סיבה אם יש אהבה, תקשורת טובה , מטרה, חלום משותף, ומוכנות לעבור דרך יחד.
 

 

 
לצפיה ב-'יכולה רק לספר מה אנחנו עושים ואולי לתת עצה קטנה'
יכולה רק לספר מה אנחנו עושים ואולי לתת עצה קטנה
23/10/2017 | 18:37
12
241

אני יכולה לכתוב מה אנחנו עושים: אני אם לשלושה ילדים בגיל ההתבגרות שנמצאים במשמורת משותפת (אצלנו מחצית מהזמן) ולבן הזוג ילד אחד בוגר שמתגורר בחו"ל עם בת הזוג שלו. בפועל, אם כך, יש בבית כל הזמן שני מבוגרים ועוד ילד וחצי (כלומר, שלושה ילדים במחצית הזמן...). החלטנו לחלוק בהוצאות שני שליש שלי ושליש שלו. זה לא בדיוק יחס הנפשות אבל זה התחיל כשהילדים היו יותר קטנים ו"ילד וחצי" היה בערך הוצאות של "מבוגר אחד". יש לנו חשבון משותף שממנו אנחנו קונים את כל הוצאות הבית והרכבים: שכר דירה, חשבונות, אוכל, הוצאות הכלב המשפחתי, קניית רהיטים, טסטים לרכבים, הוצאות דלק וביטוחים. אנחנו מקפידים להוציא את כל מה שאפשר בכרטיס אשראי ובסוף החודש פשוט מתחלקים בסך הכל הכללי על פי היחס 1:2.
מצד אחד, זה אומר שכל פעם שאני מחליפה לאחד הילדים בחדרו ארון או מיטה, לפי הצרכים, בן הזוג משתתף בשליש. מצד שני, גם כשקנינו רהיטים לסלון אני שילמתי שני שליש או כשיצאנו למסעדה. בפועל עקבנו אחרי התקציב כמה חודשים וכתבנו הוצאות כדי להבין על מה הולך הכסף, ואז החלטנו על תקציב חודשי שמקובל על שנינו. זה לא היה קשה מכיון שאנחנו חושבים דומה על רוב הדברים. למרות השינויים מחודש לחודש התקציב די קבוע ועל הוצאות גדולות אנחנו מתיעצים כמו כל זוג נשוי.

חופשות זוגיות בחו"ל, אנחנו מתחלקים חצי בחצי. חופשות עם הילדים, תלוי. חופשות כל אחד עם הילדים שלו, בנפרד. בן הזוג נוסע כל חודשיים לבקר את הבן שלו בחו"ל וכמובן משלם על זה מחשבונו, וגם נותן מתנות (אין צורך בעזרה קבועה, הילד מסודר). בריאות, בגדים ותחביבים – כל אחד משלם על שלו. אני חולקת את הוצאות החינוך והבריאות של הילדים עם אבא שלהם, כמובן מהחשבון שלי.

מכיוון שאנחנו גרים בשכירות, מבחירה, כל הוצאות הבית מתחלקות. אם גרים בדירה שלך, את חייבת לעשות הסכם ממון שאין לו זכויות בדירה. כפי שתראי באחד השרשורים למטה, כדאי לכם גם כן לעשות הסכם לגבי תחזוקה של הבית – גם השוטפת וגם משהו לטווח יותר ארוך.

שימי לב, שלא דיברתי כלל על ענין ההכנסות. כל עוד אין הבדל משמעותי בהכנסות, אני חושבת שזה לא רלבנטי. גם ההכנסות מהשכירות שלו וגם המשכורות שלכם. כל אחד והבחירות שלו. לפי החישוב "שלי", יש לכם 2.4 נפש מהצד שלו ו- 2.8 נפש מהצד שלך. זה כמעט שווה בשווה. במקרה שלנו זה יותר א-סימטרי מאשר אצלך או כנראה, אצל גלית, ואני זו שהצעתי שנעשה חלוקה בלתי סימטרית גם של ההוצאות, שאיתה אני מרגישה יותר בנוח. בנוסף, בן הזוג שלי מאד מסתפק במועט ולמעשה כמעט ולא מוציא שום דבר על עצמו. הוא לא קמצן, אבל באמת שמשמחים אותו דברים פשוטים ביותר, כמו קפה על המרפסת. הוא יקנה לעצמו בגד פעם בשנה, בערך, ומכיוון שיש לו רק בן אחד, לא מבין בכלל למה לבנות חשוב לקנות בגדים אני נהנית להוציא על עצמי ועל הבנות, ונוסעת לפעמים לחופשות בחו"ל גם עם חברות. אני לא חושבת שהיה לו אכפת אם לא היינו עושים בכלל חשבון, אבל אחרי שחייתי כמה שנים כגרושה והתרגלתי שלא לעשות חשבון לאף אחד אחר, יותר נעים לי ככה. בהתחלה נהגנו יותר להתחשבן ברשמיות, היום אחרי כמעט עשר שנים שזה דופק כמו שעון זה לא נמצא במחשבה בכלל. זה בעצם הדבר הכי חשוב, שגם אם מחליטים לעשות איזה סוג של התחשבנות לא סימטרית להחליט על מה בערך הוגן לכולם, להתרגל לא להתחשבן על הגרוש ולא לראות את היחסים דרך הפריזמה של הכסף, ואז גם אם לפעמים מרויחים או מופסדים כלכלית זה לא העיקר. 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה וחידוד'
תודה על התגובה וחידוד
23/10/2017 | 18:53
10
157
אני חשבתי לפחות בתקופה הראשונה לפתוח חשבון משותף שיהווה מעין קופה משותפת באמצעותו ננהל את הוצ' הבית, בילויים, טיולים משותפים וכו'.
השאלה היא כמה סביר שכל אחד יעביר לחשבון המשותף (מבחינת אחוזים, האם חצי חצי)?  
אין לי משכנתא ואילו לו יש משכנתא והוא ישכיר את הבית שלו. האם הוגן שהוא שהוא יעביר את השכירות שלו (כולה/חלקה) בנוסף לסכום זהה ששנינו נעביר לחשבון?

לצפיה ב-'אפשר להכריע על ידי הטלת מטבע..'
אפשר להכריע על ידי הטלת מטבע..
23/10/2017 | 19:43
8
184
עם כל הרצון הטוב של הקוראים או של מנהלת הפורום, לא נראה לי שזו תשובה שתוכלי לקבל עליה מענה רציני בפורום.
זה דורש בדיקה מעמיקה וגם אם מנהלת הפורום יכולה לא נראה לי סביר שתעשה זאת על חשבונה בפורום. בשביל יעוץ אישי קובעים פגישה אישית..
 
 
לצפיה ב-'לא כיוונתי לייעוץ אישי בחינם'
לא כיוונתי לייעוץ אישי בחינם
23/10/2017 | 20:04
5
140
אני מתכוונת לפנות לאיש מקצוע, אך רציתי לקבל דעות שונות על מנת להגיע לייעוץ עם איזשהו מושג וכיוון.
חשבתי להשכיל מנסיונם של אחרים .... אולי טעיתי
לצפיה ב-'לא טעית! '
לא טעית!
23/10/2017 | 20:09
1
150
הי, 
בבקשה התעלמי מהתגובה הקודמת.
השאלה שלך בהחלט רלוונטית לפורום. 
טוב שהעלת אותה לדיון
זה בדיוק המקום,
ותקבלי את כל התשובות המלאות והמפורטות מחברי הפורום,
כולל ממני.
אם זה יחסוך לך יעוץ פרטי נהדר.
בדיוק בשביל זה הפורום קיים. 




 
לצפיה ב-'תודה רבה גלית '
תודה רבה גלית
23/10/2017 | 20:14
105
מעריכה מאוד את תגובתך :)
לצפיה ב-'נראה לי שההודעה שלי לא נוסחה נכון. '
נראה לי שההודעה שלי לא נוסחה נכון.
23/10/2017 | 20:24
2
161
עצות כלליות את כמובן יכולה לקבל, ואם מנהלת הפורום מוכנה לתת ייעוץ על גבי הפורום, שאפו.
לי אישית לא כל כך ברור מה את מצפה לשמוע שהוא לא נחשב בתור ייעוץ אישי, ולא עניתי בציניות אלא בשיא הרצינות...
אני כאמור לא מייצגת את גלית בסך הכל הבעתי את דעתי..
כדי לתת ייעוץ כלשהו בפורום אגב, צריך לדעת קצת פרטים עלייך לא? בת כמה את? בן כמה בן הזוג? בני כמה הילדים שלכם? כמה הכנסות יש לכל אחד וכמה הוצאות, ועוד כל מיני דברים שלא נראה לי שהיית רוצה לשתף את כל הפורום, ובכל מקרה גם הם לא היו מספקים כדי לתת לך תשובה מעמיקה.
כשאת מדברת על הכנסה משכירות-  יש דירות סטודנטים שמשכירים ב1500 ש"ח ויש דירות להשכרה בעשרות אלפי שקלים..
ובנוסף מה שנראה לי הוגן יכול להראות בעינייך בכלל לא כך שמדובר במשהו סובייקטיבי. 
וכל תשובה צריכה להיות מותאמת אלייך אחרת איזו משמעות יש לה?
לדוגמא, גלית נתנה פירוט על המצב המשפחתי שלה. האם זה לא עזר לך?
בכלל לא התייחסת לדוגמא המפורטת והמושקעת שלה ולא לשל חיפושית...
זה לא מדויק אמנם שלא התייחסת את כן התייחסת אבל ענית עם חידוד ושאלות נוספות. ואילו אם היית מבינה את הלך הרוח של שתיהן אולי היית יכולה להשליך על הזוגיות שלך מבלי לקבל מהן תשובות מעשיות.
אני מקווה שאני ברורה. בכל מקרה לא התכוונתי לפגוע בך.
אלא להיפך לעזור לך עם החידוד שנראה שאת מבקשת עם נקודה למחשבה שאולי תסייע לך להתמקד בכיוון מועיל.
כאמור אני לא המנהלת ולא איש מקצוע בנושא תקחי מההודעות שלי רק מה שרלוונטי בעינייך.
לצפיה ב-'מסכימה לגבי מס' נקודות שהעלית'
מסכימה לגבי מס' נקודות שהעלית
23/10/2017 | 20:36
1
121
ראשית, באמת לא הספקתי להתייחס ולהודות לגלית על התשובה המושקעת והמפורטת שלה. קראתי בין לבין והעדפתי להגיב כראוי בהמשך כשאתפנה.  
אז בהזדמנות זו חייבת לומר שמאוד אהבתי והתחברתי לתגובה של גלית שאכן גרמה לי לחשוב ולהסתכל קצת אחרת על הדברים. בהחלט נתנה לי נקודות למחשבה.

שנית, אני מבינה את הקושי להגיב בלי פרטים מדוייקים ומלאים אך את זה כאמור אשאיר לייעוץ אישי. ברור לי גם שהוגנות זהו מושג סובייקטיבי ואינדיבידואלי אך דווקא בשל כך רציתי לשמוע מגוון דעות בכדי 'לפתוח' את הראש שלי ולא להיות מקובעת מתוך השקפת העולם האישית שלי.

לצפיה ב-'נקודות למחשבה'
נקודות למחשבה
23/10/2017 | 23:11
94
הי,
את לא צריכה לתת פרטים מדוייקים. 
זה בכלל לא משנה כמה את מרוויחה, כמה הוא מרוויח, כמה הוא מקבל מהשכירות, מה גיל הילדים וכו'.
שאלת שאלה עקרונית, וטוב שכך. 
אפשר להתייחס אלה בדיוק כפי שהיא. 
עובדה שעניתי, לקחת מהתשובה מה שהיית צריכה, ולא כתבתי אף לא אחד מהפרטים האילו.
אכן המטרה של הפורום היא לשמוע מגוון דעות, את חכמת ההמון,
היטבת לתאר.
כל השאר לא רלוונטי. 


 
לצפיה ב-'*מבקשת לשמור על עיצות רלוונטיות וענייניות'
*מבקשת לשמור על עיצות רלוונטיות וענייניות
23/10/2017 | 20:13
1
124
בילי 79,
זו בהחלט שאלה שהשואלת תוכל לקבל עליה תשובה בפורום ובחינם לגמרי, ממני ומרבים אחרים שרוצים לעזור. 
אני מבקשת ממך לתת לדיון להתקיים בניחותא, הוא רלוונטי ומעניין לשואלת ולגולשים האחרים. 
להטיל מטבע זו בטח עיצה לא רלוונטית, וציוניות לא בפורום שלנו בבקשה.
תודה. 
לצפיה ב-'מקבלת את ההערה אשתדל להבא להתנסח טוב יותר.'
מקבלת את ההערה אשתדל להבא להתנסח טוב יותר.
23/10/2017 | 20:39
109
ולפעמים כשמתלבטים בין שתי אופציות עם מספר זהה של יתרונות וחסרונות
אפשר להטיל מטבע! 
יכול להיות שפתרון כזה לא יתאים לכולן אך זו אופציה מעשית.
צר לי אם הרגשת בהודעה שלי ציניות או זלזול
מי שמחפש עזרה צריך להיות מוכן לשמוע מגוון תשובות לא?
אז יתכן והקצנתי פתרון אחד כדי להראות בכך שאם בעיניה הנושא חשוב יתכן ובשביל שתקבל מענה מתאים רציני ורלוונטי כדאי לה לשקול ייעוץ אישי..
אבל אולי עניתי כך מכיון שקראתי תשובות רבות בפורום וראיתי עד כמה אין תשובה אחת חד משמעית, ומכיוון שמדובר בגולשת חדשה כאן שאיננה מכירה יכול להיות שהייתי צריכה לתת לה מענה יותר חלקי כפי שכתבתי לה בהודעה הקודמת עם הפרטים הנחוצים ולאפשר לה להגיע בעצמה למסקנה הזו.
יש כאן באמת לא מעט קוראים גם אם הם מתעצלים לפעמים להביע את דעתם..
שיכולים להועיל בעצות שלהם
וכמובן את הצעת לתת יעוץ על גבי הפורום לא התכוונתי לסתור את הניהול שלך חלילה פשוט לא תארתי לעצמי שתציעי שירות כזה בחינם ע"ג הפורום..
זה באמת לא היה מבוסס ומוצדק שאתבטא כביכול בשמך. סליחה.
לצפיה ב-'אני חושבת שעניתי לך בדיוק על זה, אבל אולי אנסה שוב'
אני חושבת שעניתי לך בדיוק על זה, אבל אולי אנסה שוב
24/10/2017 | 10:21
92
לנו יש חשבון משותף נוסף על חשבונות אישיים. בחשבון המשותף אנחנו מכניסים לא חצי חצי אלא שליש ושני שליש, והסברתי למה. 
מה זה משנה כמה הוא מרויח מהשכירות? משנה כמה שניכם רוצים להוציא על המגורים המשותפים. בדיוק כמו שהוא ואת מרויחים משכורות אחרות, ואת אולי מקבלת מזונות, וכו' וכו'. כשיש פערים מאד גדולים בין בני הזוג, למשל עקרת בית ויזם הייטק מצליח, אם המשפחה החדשה רוצה לחיות ברמת חיים גבוהה מדי בשביל עקרת הבית לממן ולכן ברור שההוצאות לא יפלו שווה בשווה, נכון? 
כל עוד אין ביניכם הבדלים משמעותיים של הכנסות, תשבו ביחד ותחשבו כמה אתם רוצים להוציא, לא כמה כל אחד מרויח, ותחליטו איך לחלק ביניכם את ההוצאות. 
 
לצפיה ב-'מסכימה עם כל מילה'
מסכימה עם כל מילה
23/10/2017 | 23:28
79
הי חיפושית,
איזה יופי של מערכת זוגית כלכלית הקמתם. 
נהנתי לקרוא ולמדתי. 
 
 
לצפיה ב-'תודה שהעלית את הנושא'
תודה שהעלית את הנושא
24/10/2017 | 10:02
101
ראשית אני רוצה להגיד שהשאלה מתאימה לי בול לשלב שאנחנו נמצאים בו וגם אצלנו ההתלבטות. כיף לשמוע ולקבל דוגמאות מכאלו שיישמו את זה ולנסות ללמוד ולהבין מה אני לוקחת מכך.
אני מרגישה שאין תשובה נכונה או לא נכונה, מן הסתם כל זוג עם הדינמיקה שלו ומה שמתאים לו. קצת חשבתי על הנושא בעקבות שאלתך כאן ואני חושבת שבשורה התחתונה מדובר כאן באיך אנחנו רואים את הזוגיות/משפחה מורכבת שלנו.
גלית אמה שאצלם זה היה "ללכת על כל הקופה" ולכן הביטוי בכל האופנים הם כאלו וגם הכלכלי.
אני מודה שאצלנו זה סוג של אולי עדין "בו ננסה" או לפחות יש ספקות גדולים וחששות גדולים מהאיחוד הזה , ולכן זה גורר אחריו את כל ההתנהלות , כולל הכלכלית , החשיבה שלנו היא חשבונות נפרדים (טרם ירדנו לפרטי פרטים). אבל מה שאני מנסה להגיד כאן שזה כנראה נגזרת של איך שאתם רואים את הקשר, אנחנו עוד חוששים ומהססים ולכן מעדיפים כרגע לנהל בנפרד כנראה מצלקות העבר של גירושים וכו ...
מה שמאוד התחברתי למה שגלית ענתה זה ששום דבר לא הפיך, אפשר להתחיל X ולהמשיך Y .
הכי הכי חשוב להיות בתקשורת פתוחה וגלויה כל הזמן ולוודא שלא מטאטאים משהו מתחת לשטיח כי לא נעים ואחר זה הופך כבר למשקעים.
בהצלחה בכל מקרה ותודה על השאלה והשיתוף זה עוזר לנו האחרות הרבה
לצפיה ב-'תגובה לבילי 79 והבהרה בעניין הפורום'
תגובה לבילי 79 והבהרה בעניין הפורום
18/10/2017 | 23:44
10
292
בילי 79 שלום,

הכתיבה שלך נוגעת ללב והמצוקה ניכרת.
אני לא מכירה את הפורום מימים ימימה, אך צפיתי מהצד בהתכתבות, וכמנהלת הפורום אני מבקשת לעצור את ההתכתבות הזו ואת הדיון בנושא.
הפורום עוסק בנושאים הקשורים למשפחות מורכבות, זו מטרתו ולשם כך הוקם
לא הייתי רוצה שאנשים יעזבו את הפורום בשל היעדר רלוונטיות, וזאת למרות הבנת הקושי והמצוקה שלך.

את מאוד אינטיליגנטית, ואני בטוחה שתשכילי להבין ולקבל.
אני אגב מאוד אוהבת לקרוא את תגובותייך בהקשרים אחרים. 
 
תודה,
גלית.

 
לצפיה ב-'הכוכביות כאן לפי דעתי לא מייצגות את כלל הקוראים בפורום'
הכוכביות כאן לפי דעתי לא מייצגות את כלל הקוראים בפורום
19/10/2017 | 00:05
3
189
את לפי דברייך חושבת שהם כן:
מה דעתך, אולי לפני שתקבלי החלטה נשאל באופן גלוי מה דעתם כל חברי הפורום הקבועים שכאן? האם אני באמת מפריעה להם
 
 
לצפיה ב-'לשאלתך, לי זה מפריע'
לשאלתך, לי זה מפריע
19/10/2017 | 08:05
2
64
לצפיה ב-'מעניין שבחדשיים האחרונים שגלית כאן, את הגבת רק להודעות שלי'
מעניין שבחדשיים האחרונים שגלית כאן, את הגבת רק להודעות שלי
19/10/2017 | 08:54
1
162
לא ראיתי אותך כותבת כאן בעבר כמתייעצת ולא ככותבת הודעות בכלל בפורום.
אישית עקבתי כאן במשך תקופה ארוכה גם כאשר לא כתבתי כאן. 
ואת אילה, לפי דעתי אינך מייצגת בהודעותייך את רוח הפורום. 
 
יש כאן לא מעט אנשים שסיפרו על החיים שלהם וקצת מעבר לנושא הפורום בשרשורים שונים - ואת אינך אחת מהן. ממספר התגובות הרב כמעט לכל אחת מההודעות שהעליתי לאחרונה ניתן לראות בבירור שהנושא מעורר עניין - גם אותך אישית שטרחת והגבת לי כמה פעמים.
במידה וגלית דואגת שאנשים יעזבו נראה שקורה בדיוק להיפך, ישנם דיונים ומצטרפים חדשים לדיונים הללו, זויות ראיה שונות
אני באופן אישי נתרמת מההודעות שכותבים לי.
אני לא כותבת כאן ברמה היומית, וגם לא השבועית
במידה ומנהלת הפורום תחליט שהיא איננה מעוניינת בנוכחותי מפעם לפעם בפורום, אכבד את החלטתה, אם כי בעיני החלטה שכזו איננה לטובתו של הפורום, ובוודאי שלא בהתאם לאווירה של סובלנות שאיפיינה כל כך את המגיבים שלו בעבר: בכל אופן במידה וכך המנהלת תחליט, אני באופן אישי יתכן שלא אוסיף לכתוב כאן כלל.
את אמנם לא מגלה שיא האמפטיה כלפיי, אך מכיוון שאת אינך מנהלת אין לי ממך ציפיות אנושיות.
אם מנהלת הפורום לא תרצה בנוכחותי כאן (כולל ההודעות מידי פעם שנראות לחלק מיותרות או מפריעות- בעיקר לקוראים שאינם קבועים לפי דעתי ושאינם מייצגים)- אכבד את דעתה ואת בקשתה, אך יתכן שלא אוסיף להיות כאן ובהתאם לא אוסיף לכתוב בפורום.
לצפיה ב-'אוי אוי אוי....'
אוי אוי אוי....
19/10/2017 | 09:37
44
לצפיה ב-'גלית אני מבחינתי עצרתי את הדיון בשרשור האחרון.'
גלית אני מבחינתי עצרתי את הדיון בשרשור האחרון.
19/10/2017 | 09:09
5
159
אינני יודעת מה תחליטי בעתיד, יכול להיות שאנסה להתייעץ איתך במסר אישי לפני שאכתוב כאן שוב הודעה בנושא (וקצת חבל שלא הערת לי במסר..)
בכל מקרה, אני מכבדת את הבקשה שלך להפסקת הדיון הנוכחי ולא אוסיף להגיב בו.
לצפיה ב-'בילי 79 יקרה '
בילי 79 יקרה
19/10/2017 | 14:57
4
171
יתכן והייתי צריכה להעיר במסר אישי. סליחה.
אני מציעה להתייחס לעניין לגופו, ובפשטות: 
המשך דיון בנושא הספציפי המדובר מפריע לחלק מחברי הפורום, וגם לי כמי שאחראית על רלוונטיות התכנים הפורום, ולכן כמו שאמרת ייעצר העיסוק בו. 
לגבי כל שאר הנושאים - בוודאי שדעתך חשובה, רלוונטית, כמו כל שאר הדעות והתגובות. 
אין כאן עניין אישי כמובן, אלא ענייני לחלוטין. 
אני מציעה להמשיך הלאה בשותפות ובהעשרה, כולם את כולם. 
יש עוד כל כך הרבה על מה לדבר....מה לשתף, ועל מה להתייעץ...
אני לומדת מהפורום הזה, במעט זמן שאני כבר איתכם, המון. 

גלית. 
 
לצפיה ב-'הבנתי.'
הבנתי.
19/10/2017 | 15:36
1
130
צר לי על ההחלטה, אני מבינה שאותם כותבים מייצגים את הדיעה שלך - אכן חבל שלא כתבת לי במסר אישי, אפילו לאחר ההודעה הראשונה אם הרגשת שזה לא המקום. וכמו שאכן קרה בפורום צרכנות מנהל הפורום אמר באופן ברור שהוא לא מעוניין שאמשיך. את רמזת.. בדיעבד, אבל עכשיו אמרת מה מתאים לך באופן ברור.
אני מעריכה את ההתנצלות שלך.. ומודה לך על שאיפשרת לי לכתוב כאן עד עכשיו.
אני לא חושבת שאוכל להמשיך בשלב הזה לכתוב כאן.
מנהל הפורום יכול להחליט איך לנהל את הפורום: הניהול הקודם היה קצת שונה משלך, יש פורומים שלא מאפשרים לכוכביות למשל לכתוב בהם, אבל כל ניהול הוא לגיטימי. 
אני מאחלת לך מכל הלב לעולם לא להבין מגוף ראשון את המצוקה שהובילה אותי לכתוב כאן. 
לצפיה ב-'מה הקטע שלך עם "כוכביות"?'
מה הקטע שלך עם "כוכביות"?
19/10/2017 | 17:32
124
את מבינה שגם מאחורי כוכביות יש אנשים, בדיוק כמוך?
 
נראה לך שיש לך איזושהי זכות יתר בגלל שאת כותבת כאן או במקום אחר כמשתמשת רשומה? נראה לך שדעתם של משתמשים רשומים קובעת יותר ממשתמשים לא רשומים, שאת רוצה לעשות סקר בקרב רשומים בלבד?... 
 
תפוז פתחו את האפשרות לכתוב גם כ"כוכביות", וזו אפשרות לגיטימית בדיוק כמו כמו האפשרות שלך.
לצפיה ב-'תודה גלית. '
תודה גלית.
20/10/2017 | 18:10
44
לצפיה ב-'תודה גם ממני'
תודה גם ממני
22/10/2017 | 05:36
90
אינך צריכה להתנצל שלא כתבת לה מסר, כתבת מספיק עדין בפרהסיה וזה בסדר. הבחורה הזו עושה לך מניפולציות, ואל תפלי אליהן. זכותך לרמוז או לבקש בפרהסיה, וטוב שהפסקת את המסכת הזו. דעי לך שיש לך גם אפשרות לחסום אנשים אם יש צורך. 
לצפיה ב-'שאלה מעניינת - אשמח לשמוע דעתכם '
שאלה מעניינת - אשמח לשמוע דעתכם
19/10/2017 | 15:01
239

האם בן/בת הזוג שלך הוא המשפחה שלך?

השאלה רלוונטית בין אם אתם גרים יחד או שלא, בין אם אתם נשואים או לא, בין אם יש לכם ילדים משותפים ובין אם לא, בין אם הילדים מכירים אתכם וגם אם לא...

מה דעתכם??
לצפיה ב-'קשה לי עם הפסיכולוגית שלי'
קשה לי עם הפסיכולוגית שלי
17/10/2017 | 00:57
9
277
בעיקרון, היא לא עומדת באופן מלא בהסכמים שלנו
אני אוהבת אותה, אבל היא לא מתנהגת בצורה אנושית כלפיי. 
היא לא מודה בטעויות שהיא עושה
היא לא מקיימת את ההסכמים שלנו
 
וכשאני חושבת על זה מה שהיא עושה מגובה בחוק.
זה מכעיס מאוד.
איך יתכן והנושא הזה לא מדובר?? ואנשים הולכים לפסיכולוגים כמו עיוורים?
שידעו, שזה מסוכן, אני חווה מצוקה נפשית אדירה, ומי יעזור לי???
הפסיכולוגית הקודמת שלי נטשה אותי
הפסיכולוגית הנוכחית לא מקיימת במלואם את ההסכמים שלנו
והפסיכולוגיה נחשבת מדעית??
תואר ראשון, תואר שני, סטאז, "פסיכולוג קליני מומחה" יש להם ועדת אתיקה, וש להם "חוק הפסיכולוגים" הכל להם, לפסיכולוגים.
לועדת האתיקה יש ביטוח בזול בשבילם, סדנאות, יעוץ משפטי.
לי אין אפילו מסמך רשמי שמפרט את החובות שלה כלפיי.. והיא מתנערת מהם
יש בינינו גם חוסר הבנה
וחלק מזה קשור גם לשיטת הטיפול הגועליסטית נוסח פרויד..
"לדעת אנשי התאוריה הקלאסית, הסיטואציה האנליטית מגיעה לפעילות הפרשנית הטובה ביותר בכך שהיא מעוררת ומעצימה את התשוקות העמוקות ונמנעת מלספקן ובכך מייצרת תובנה לגביהן.
התסכול שנוצר עקב אי סיפוק צרכים תובע מהמטופל לתת ביטוי מילולי לדחפיו - מצב שגורם להגברת המודעות אליהם ולבסוף להרחקתם מחיי הנפש
פרויד ראה בדחף מניע, מטרת טיפול לגישתו היא הבנה רציונלית של דחפים מונעי פנטזיה ושליטה עליהם בעזרת העלאת זכרונות והפיכת הלא מודע למודע, שיאפשר חיבור בין אפקט לזיכרון וישחרר את הנפש מאנרגיות עודפות."
 
מתחשק לי להעלות לשידור ברדיו ולהעלות את הנושא למודעות הציבורית.
למרות שהייתי מעדיפה שזה יעלה בדרכים אחרות ויאפשר לי להישאר אנונימית
 
לצפיה ב-'אם השיטה גועליסטית'
אם השיטה גועליסטית
17/10/2017 | 09:20
1
135
למה את ממשיכה להשתמש בה?
יש המון אפשרויות טיפול שאינן פסיכולוגיה...
לצפיה ב-'לא ידעתי שזו הגישה שלה מראש, יש כמה גישות בטיפול דינמי'
לא ידעתי שזו הגישה שלה מראש, יש כמה גישות בטיפול דינמי
17/10/2017 | 23:21
112
שנית, כבר ניסיתי לא מעט. מדובר כאן גם במישהי שאני סומכת עליה ונוצר בינינו קשר טוב ומשמעותי ומיטיב בחיים שלי בסך הכל.
וניסיתי בעבר אימון, והמאמנת לא רצתה להמשיך איתי הרגישה שהיא לא מספיק מנוסה בטיפול נפשית. הייתי בטיפול אחר תקופה קצרה עם עו"ס קלינית (מספר חודשים אבל נפגשנו 3 פעמים בשבוע), הטיפול היה יעיל אבל מאוד טראומטי עבורי.
אחר כך היה לי קשר של כשנה, עם פסיכולוגית קלינית מומחית - הם אמורים להיות מנוסים ביותר בטיפול נפשי. והם גם גובים בד"כ בהתאם.
גם שם הטיפול היה 3 פעמים בשבוע, וגם הוא נגמר בצורה טראומטית.
שמתי לב שמטפלים נוטים לחצות גבולות בטיפול איתי והשתדלתי למצוא מטפלת מנוסה וחזקה ושתסכים לסייע לי. (הייתה פסיכולוגית קלינית שביקשתי את עזרתה וידעה על ההיסטוריה הטיפולית שלי והיא סירבה לטפל בי ולכן ביקשתי עזרה בתיווך במציאת פסיכולוגית. ברור לי שהמטפלת הנוכחית שלי ידעה מראש לאן היא נכנסת ואני מעריכה אותה על כך מאוד).
 
ואגב, אני בכלל לא התעמקתי בשיטת הטיפול של המטפלת - היא לא אמרה, אני לא שאלתי. בררתי על הניסיון המקצועי שלה כמטפלת והתרשמתי 
 
היו לי המון מטפלים במהלך חיי. חלק פסיכולוגים.
והפסיכולוגים הקליניים הם אלו שהכי הועילו לי באופן יחסי, הכי מהר, והשפעת הטיפול נמשכה גם אחרי שהטיפול הסתיים והם גם עדינים יחסית למטפלים אחרים (העו"ס הייתה למשל צועקת עלי).
ויש ביני לבין המטפלת הנוכחית הבנה עמוקה, כך אני מרגישה. היא אדם חזק והיא מוכנה לעזור לי
והטיפול שלה עוזר לי
אלא שאני סובלת ממנו
אולי כמו שאיתן כתב לי באחד השרשורים האחרים כאן אני צריכה לסמוך יותר על המטפלת שלי. וגם להיות מוכנה לתת לה לנהל את הקשר
אני משתדלת.. אבל מרגישה שאני לפעמים פוגעת בו שלא בכוונה
ממש עצוב לי, כי אני יודעת שיש לה כוונות טובות וגם לי יש
ובדרך 
כל הזמן משהו נהרס
ונדמה לי שזה אפילו קשור להתנהגות שלי. ואני מנסה להשתפר ויוצא יותר גרוע 
אני מקווה שהמטפלת הנוכחית לא תתייאש מהטיפול שלנו הקשר איתה חשוב לי מאוד.
 
לצפיה ב-'שוב??????'
שוב??????
17/10/2017 | 16:47
153
האם את מתכוונת להסכם שבו את  רוצה לשלם אבל לא להגיע...
לצפיה ב-'והקשר למשפחות מורכבות הוא............'
והקשר למשפחות מורכבות הוא............
18/10/2017 | 19:18
3
120
עם כל הכבוד ללבטים שלך. ויש.. ואני חושבת שחשוב לבטא התלבטויות, 
אולי יש מקום מתאים יותר ומתועל יותר להודעות הללו שלך. הבנו בפעם הראשונה, ויתרנו, הבלגנו. עכשיו די. לא הפורום המתאים . יודעת מה?כן תעלי לשידור ברדיו. ואולי אפילו תפתחי קומונה שתתאים בול לנושא.
 
לא מתאים כאן. 
לא קשור כאן
חבל.
לצפיה ב-'נניח ואין קשר ישיר לפורום, מדוע ההודעה שלי כל כך מפריעה לך? '
נניח ואין קשר ישיר לפורום, מדוע ההודעה שלי כל כך מפריעה לך?
18/10/2017 | 23:21
2
108
אינני מכירה מקום יותר מתאים. 
ואני מקבלת כאן תגובות וגם הצעות טובות ומגיבים לי גם באופן פרטי. 
אני לא מעלה כאן הודעה כל יום. גם לא כל שבוע. כתבתי מכיוון שהייתי במצוקה
מרבית הכותבים כאן בפורום הם אנשים שעברו חוויות לא קלות בחייהם ומתמודדים איתם וחלק מסייעים לי (לא רק על גבי הפורום), אני נוטה להאמין שכמו שאף אחד לא היה רוצה שיפקירו את הילד שלו או קרוב משפחה אחר שנפצע בתאונת דרכים חו"ח ללא הכרה גם אם מי שנתקל בו לא זה שגרם לתאונה- באותה מידה הם גם לא יפקירו למוות אדם אחר, שנפצע קשה וזקוק לעזרה - כך לאף אחד בפורום הזה לא יהיה לב רשע לסלק אותי מכאן.
ולא מדובר במשפחות מורכבות או לא אלא באנושיות.
כנראה שאת לא מבינה אבל העובדה שלא מגיבים כאן מרבית הכותבים הקבועים בעיני היא הוכחה שהם מבינים את המורכבות והקשיים שלי ומכיוון שאין להם עצה בינתיים הם לא מגיבים כמוך. אני מרגישה שבאופן כללי הפורום מצליח להכיל אותי כאן.
גם אם אני לא מתאימה ב100% לכותרת הפורום.
לצפיה ב-'זה לא שאת לא מתאימה ב 100% לכותרת הפורום'
זה לא שאת לא מתאימה ב 100% לכותרת הפורום
19/10/2017 | 00:42
109
זה שאת לא מתאימה גם לא ב2 אחוזים לתוכן , למהות , ולאנשים.
את בודקת את גבולות הסבלנות של אנשים שהתקבצו בפורום מסוים זה כדי לדון  בנושא מסויים מאוד.  כי יצרו את הפורום המסויים הזה כדי לדון בדיוק בנושא הזה. מה שאת עושה זה להכריח את המשתתפים בדרכך האלגנטית , עם זאת הבלתי מתחשבת בעליל, לקרוא על המצוקות שלך. שאני בטוחה באות מעומק הלב , שלך, בעוד שאנשים כאן רוצים והתכנסו , כדי לדון בסוגיות שונות לחלוטין. נסי למשל להכנס אקראית לפורום העוסק  בסריגה , ולפתוח שרשורים קורעי לב על צער צמיחת שיניים בתינוקות, על לילות חוסר שינה וחוסר פרגון של השותף..  ככה  באמצע דיונים על   סריגת סוודרים וכובעים לילדים,  זו היתה דוגמא שמנסה להמחיש לך כמה שאת לא במקום הנכון.   נסי נא, במטוטא ממך. להצטרף לשיחות  הרלוונטיות, והמנעי מפתיחת  שרשורים שאינם עוסקים במשפחות מורכבות. לחילופין, נסי למצוא פורום של שיח כללי, אולי שם לא יפריע שאנשים לא טורחים לבדוק אם הפורום ונושאו, מתאימים למצוקתם. בהצלחה.
לצפיה ב-'מקום מתאים'
מקום מתאים
19/10/2017 | 08:04
101
את לא מכירה מקום יותר מתאים כי:
פא. אין מקום מתאים בתפוז. ניסית בפורום צרכנות וגם שם אמרו לך בסוף שלא מתאים
ב. את ממילא לא מסכימה עם מה שאומרים
ג. את מתעקשת לכפוף את המציאות שלך למציאות האובייקטיבית... בעייה..
וכמו שכבר אמרתי לך וגם אחרים - הגיע הזמן לנסות טיפול שהוא לא ורבלי: (כלומר שלא מבוסס על דיבורים) אלא לנסות תרפיה במוזיקה, תרפיה בדרמה.. אני אפילו הייתי מרחיקה לכת ואומרת סדנת  סוף שבוע של ויפאסאנה
וכן, העלית את אותה נקודה בפורום זה לפני 10 ימים.. קצת יותר משבוע..
לצפיה ב-'רוצה לשקף לך מה אנחנו רואות כאן'
רוצה לשקף לך מה אנחנו רואות כאן
18/10/2017 | 22:38
140
העירו לך בעבר שהנושא אינו תואם את הפורום. את מתעקשת להמשיך ולדוש בו, כשאת רוצה בכוח להכניס אותנו למציאות שלך. במציאות שלך, את צודקת. במציאות שלנו, גם התגובות האחרות כאן מראות לך שלדעתנו יש לך בעיה בתפיסת המציאות ואף אחד כאן לא בדעתך. אז למה את ממשיכה לפרסם כאן? 
את מייצרת לעצמך מצב שבו את לא מובנת ובסופו של דבר, התגובות ילכו ויהיו גועליות יותר ויותר. זה רק יגביר את המצוקה שלך. למה לך לעשות את זה לעצמך? 
אני מבינה שבפורום הפסיכולוגית שבו את משתתפת בדרך כלל יש כרגע בעית ניהול, ושאת לא מקבלת את תשומת הלב הדרושה לך. את באמת צריכה טיפול. ההתנהלות שלך לא סבירה ולא פרודוקטיבית. את מתעקשת לחזור על דפוסים ישנים ולקבל בחזרה את אותה ההתייחסות, בדיוק כפי שקיבלת לפני כמה שנים כשניסית את זה כאן בפעם הראשונה. 
אנחנו מבקשות ממך, תפסיקי. 
לצפיה ב-'אז לא הבנתי למה את אוהבת אותה '
אז לא הבנתי למה את אוהבת אותה
19/10/2017 | 09:02
36
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים '
מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים
16/10/2017 | 15:53
9
 
מתכננים טיול בחו"ל
רוצים להתייעץ עם מדריך טיולים שייתן לכם את כל הטיפים השווים
 
אתם מוזמנים לפורומים החדשים שלנו 
 
פורום חדש על המדינות הבלטיות לתכנן טיול בצפון-מזרח אירופה
 
בואו לברר על האטרקציות הכי שוות בפורום טיולים באירופה
 
הודו, נפאל, הפיליפינים... אתם מוזמנים לפורום המזרח הרחוק לשאול הכל
 
טיול לכבוד הפנסיה? טיול אחרי צבא? ירח דבש? הכל בפורום דרום ומרכז אמריקה
 
רואים רק לבן בעיניים? פורום חופשות סקי הוא הפורום שלכם
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'זוגיות פרק ב' נושא הממון'
זוגיות פרק ב' נושא הממון
15/10/2017 | 17:48
4
302
שנינו גרושים בני 50 עם ילדים בגירים לכל אחד, אנחנו יחד כ - 10 שנים (ידועים בציבור ולא נשואים). שנינו בעלי דירות, דירתי בה שנינו מתגוררים גדולה יותר וייקרה יותר. דירתו מושכרת ומכספי השכירות משלם משכנתא.
אני עובדת במקום עבודה מסודר, משתכרת יפה עם פנסייה. בן זוגי עו"ד עצמאי מזה 5 שנים, (תמכתי בו כלכלית במהלך לימודיו) ומשתכר מעט מאוד (לדבריו) וכמובן ללא פנסייה. לפני כן עבד כעצמאי בעבודות מזדמנות. 
מתחילת הקשר שלנו הוא מתגורר בדירתי, אינו משלם כלום כי אין לו אף פעם כסף (שילם מזונות). כלום - אני מתכוונת שממש כלום. אני משלמת את חשבונות הבית, אחזקת בית, קניות (אוכל, ריהוט, מכשירי חשמל), בילויים חופשות. בעבר קניתי לו אפילו בגדים, אבל הפסקתי עם זה. 
דרשתי מהבן זוג לחתום על הסכם שיתוף בסיגנון של מה ששלי שלי, מה ששלו שלו. בן זוגי מסרב, לדבריו אינו רוצה ממני דבר. עשיתי צוואה בה הורשתי את כל רכושי לבנותי וסכום כסף לבן זוגי. 
מאחר ואין בינינו כל הסכם, למעט אימרות של בן זוגי שאינו רוצה ממני דבר.... ייתכן וזה נכון וייתכן שזה לא...
שאלותי:
1. במקרה של פרידה מה הוא יכול לדרוש ממני? (אין משק בית משותף כי אני משלמת הכל ובבעלותו דירה בה יכול להתגורר בכל עת ולהפסיק להשכיר).
2. במקרה ואמות לפניו הוא יכול לערער על הצוואה ולדרוש מחצית מרכושי, למרות שהורשתי הכל לבנותי?
 
אני מאוד רוצה לקבל תשובה
לצפיה ב-'עזבי ייעוץ אינטרנטי'
עזבי ייעוץ אינטרנטי
15/10/2017 | 22:29
183
את צריכה עורך דין לענייני משפחה ובהקדם.
 
לדעתי הלא מקצועית מתקיימים כאן ענייני ידועים בציבור, שיתוף משפחתי ומשק בית משותף שמקנים לבן זוגך זכויות בדירה וברכוש שלך.
לטובתך ולטובת בנותייך גשי לעו"ד שיציג בפנייך את המצב החוקי ואיך אתן יכולות להגן על עצמכן. לא סתם בן הזוג מסרב לחתום על הסכם ממון למרות שהוא מצהיר שאין לו עניין בכספך.
אני הייתי פונה גם לחוקר פרטי כדי שיבדוק לאן הולך הכסף של בן זוגך. אבל זאת אני.
אם את בכל זאת מתעקשת על ייעוץ אינטרנטי אז נסי בפורום דיני משפחה. יש שם עורכי דין ומגשרים שמכירים יותר טוב את החוק במדינה.
לצפיה ב-'בנוסף לייעוץ משפטי'
בנוסף לייעוץ משפטי
16/10/2017 | 08:52
147
שנשמע לי הכרחי
אני לא מצליחה להבין איך זה מסתדר ביניכם עכשיו כשאתם בזוגיות
את הכסף שהוא מרוויח הוא שם בחשבון שלו? ולמה הוא לא משתמש בזה לצרכי הבית?
האם מתאים לך לממן אותו במאה אחוז? לא חשוב לך שהוא יהיה שותף לפחות במידה מסויימת, גם אם לא שותף מלא?
לצפיה ב-'לקבלת מידע משפטי בחוק - כפי שכתבו זה לא בדיוק הפורום '
לקבלת מידע משפטי בחוק - כפי שכתבו זה לא בדיוק הפורום
16/10/2017 | 09:10
153
השאלה שלך קשורה יותר לנושאי ממון.
במידה ויש לך אפשרות כלכלית כפי שציינת תוכלי לקבל יעוץ משפטי אישי בפניה לעו"ד. אם כי אינני יודעת אם עו"ד לענייני משפחה הוא האדם המתאים במקרה הזה. ישנם פורומים מקצועיים שאותם מנהלים עו"ד ואולי כדאי לך להתייעץ גם שם. בין היתר: פורום דיני משפחה, פורום דיני עבודה ופנסיה, ואף פורום גירושין- כולם מנוהלים ע"י עורכי דין מוסמכים ואת יכולה כהתחלה להתייעץ על גבי הפורום ואולי לקבל מענה ראשוני ללא עלות. בחלק מהפורומים כותבים גם גולשים נוספים עם ניסיון כך שיתכן ואת יכולה להיתרם גם מהם.
 
 
אני אינני איש מקצוע אך אתייחס מנקודת המבט שלי לדברייך:
את מתארת קשר שבו את מרגישה לא בנוח כמעט 10 שנים.
את לא 'טיפשה ומנוצלת' בעיני. 
את אדם בוגר, עם ניסיון חיים - ואת בזוגיות משמעותית כבר שנים רבות.
גם אם את מרגישה מנוצלת, את בחרת בקשר הזה.
הנושא הוא לא רק הממון - אלא מה גרם לך להישאר כל כך הרבה שנים במקום שבו בן הזוג שלך לא משתתף בהוצאות שלכם? שזו כשלעצמה לא בהכרח בעיה אלא שזה מפריע לך, ודיברת איתו על זה, והוא לא שינה את עמדתו או את מעשיו, ואת הבלגת על רגשותייך ולמרות חוסר שביעות הרצון המשכת בקשר..
את לא יכולה להכריח בן הזוג להשתתף בהוצאות, להרוויח הרבה או לחתום עם הסכם ממון. אבל את יכולה להחליט שעם בן זוג שלא ישתתף איתך בהוצאות או יסכים לחתימה על הסכם, לא תנהלי משק בית משותף. ועל הבחירה שלך נראה שדילגת, מדברייך נראה שביטלת את עצמך במשך שנים - למרות שלכאורה מבחינה טכנית היית יכולה להחליט לפעול אחרת. 
השאלה שאת לא שאלת בפורום והיא חשובה לא פחות בעיני היא: מה גרם לך להישאר בקשר כזה 10 שנים? מה הוביל אותך לקשר מלכתחילה? ועל השאלות האלו גם עו"ד לא יוכל לענות לך. 
את אדם בוגר שקיבל החלטה מסוימת לפני כעשור. מדוע את מכנה את עצמך 'טיפשה ומנוצלת'? יש לא מעט אנשים בפורום שבוחרים ומשנים את דעתם, או שמגיעים למסקנה שטעו בבחירתם. מעטים מהם מכנים את עצמם בשמות גנאי בשל כך. יתכן והבחירות שלך היו שגויות או שהתאימו לך בעבר וכעת הן כבר אינן מתאימות יותר אליך ולצרכים שלך. כשאת מגדירה את עצמך כ'מנוצלת' את נתפסת בעיני עצמך כפסיבית ובכך את מקטינה את עצמך ומצמצמת את ערכך- וגם אם אפשרויות הפעולה שלך.
אם את מרגישה שאין לך אחריות למצב שבו את נמצאת, אין שום דבר שתוכלי לעשות- ולא כך הדבר.
 
יש לא מעט אנשים שאין להם כסף ומשלמים מזונות. את בחרת באדם כזה להיות לך בן זוג - ואני לא שופטת אותך, אבל יש לך סיבה לבחירות שלך, ויתכן ותפיקי תועלת מבחינה שלהן בסביבה תומכת. 
לצפיה ב-'את אמיתית? הוא חי אצלך על חשבונך'
את אמיתית? הוא חי אצלך על חשבונך
19/10/2017 | 16:23
154
בינתיים מחזיק דירה משלו.
לו כנראה תהיה זכות על הדירה שלך כי הוא גר בה כידוע בציבור שלך
הוא יכול את דירתו לרשום על שם ילדיו
 
 
אני לא מבינה נשים שעושות כאלו שטויות
לצפיה ב-'*סדנה חדשה להורים ובני זוג בפרק ב'*'
*סדנה חדשה להורים ובני זוג בפרק ב'*
15/10/2017 | 17:11
285
שלום לכולם,

אני רוצה להזמין אתכם לסדנא חדשה שמעבירים אמיתי בן זוגי ואני
להורים ובני זוג בפרק ב'.
זו סדנא בת 5 שעות
ומטרתה: לתת כלים לפתרון בעיות, קשיים ודילמות בפרק ב' זוגי.
פתחנו את ההרשמה המוקדמת עד 31.10 למתאמנים שלנו בלבד,
ולהורים ובני זוג שקוראים ועוקבים אחרינו.
החלטתי לתת את זכות הראשונים להצטרף לסדנה גם לכם, חברי הפורום והאורחים.
באהבה רבה.

כל הפרטים בלינק:

http://bway.activetrail.biz/revival




לצפיה ב-'אשמח לשמוע את דעכתם הכנה'
אשמח לשמוע את דעכתם הכנה
13/10/2017 | 17:32
4
292
שלום לכולם,

אני נשוי טרי בן 30.
מידי יום שישי לסירוגין אשתי ואני מתארחים אצל אבא שלי ואשתו לארוחת ערב.
לאחרונה אשתו של אבי התחילה ללמוד בשישי והיא רוצה שגם אשתי ואני נארח את הארוחות לסורגין. הבעיה הינה שגם אשתי ואני לומדים בימי שישי וחוזרים הביתה רק בשעה 15:00 (מדבור על ארוחה ל8 אנשים). הצענו שנארח ביום שבת בצהריים או בערב אך נתקלנו בסירוב. אשמח לשמוע את דעתכם. 
אבי טוען שמדובר בצעד אגוצנטרי שאיננו מזמינים לארח. מצד שני אנו טוענים שלא ניתן לכפות על אדם לארח במיוחד שלא מדובר בזמן שנוח לו.

תודה לכולם
 
לצפיה ב-'סדרי עדיפויות בחיים '
סדרי עדיפויות בחיים
14/10/2017 | 11:39
156
שלום לך,
אתה צודק אי אפשר לכפות על בן אדם לארח, מצד שני אי אפשר לכפות על בן אדם להתארח. 
אבא שלך ואשתו מעלים בקשה לגיטימית בעיניי- להתחלק בעומס, גם אשתו של אביך לומדת עד מאוחר בשישי.
ממה שאני מבינה, להם חשוב שהארוחה תתקיים בערב שישי.
אם כך, קבלו החלטה מה יותר חשוב לכם: 
האם הנוחות שלכם, או מערכת היחסים עם אביך ואשתו ?
לפעמים צריך לדעת לעשות ויתורים למען המשפחה, ולמען מערכת היחסים עם הקרובים והאהובים.
האם לארח אחת לכמה שבועות, גם אם לא מאוד נח, זה מחיר שאתם מוכנים לשלם למען המשפחה או לא?
אם כן מצויין, עשו זאת בכיף, ואז תמצאו פתרונות אין ספור: כמו להכין מראש בחמישי ורק לחמם.
אם לא, אז אל תסכימו, אבל אז קחו בחשבון שגם לכך יש מחיר.
כל מה שאנחנו עושים בחיים יש לו רווח ומחיר.
חשבו מה תרוויחו אם תשמרו על מסגרת משפחתית נעימה וטובה, כי מה לעשות לאבא שלך ולאשתו חשוב שהמפגשים ביניכם יהיו בשישי, וזה בסדר בדיוק באותה מידה שלכם אין בעיה שהמפגשים יהיו בשבת.
לעומת זאת חשבו , מה המחיר של ההתעלמות מבקשתם.
זה מאוד פשוט. 
מה חשוב לכם יותר ?
משפחתיות, סובלנות, הבנה וקבלה שיש תפיסת עולם שונות משלכם, שגם אם אינכם מסכימים להם, הן נכונות באותה מידה, או התעקשות, התחשבנות ועמידה על עקרונות. 

בהצלחה,
גלית 
לצפיה ב-'אין כאן תשובה נכונה'
אין כאן תשובה נכונה
14/10/2017 | 18:28
130
יש רק אופציה לתקשורת כנה ומקרבת, שמאפשרת לכל אחד להביע את צרכיו ורצונותיו, ושלא פוסלת את צרכי ורצונות האחר.
אתם זוג טרי בלי ילדים
זה אומר שמה שנראה לכם עכשיו קשה (לארח 6 אנשים אחרי שחזרתם מהלימודים ב 15) כנראה ייראה לכם קליל אחרי שיהיו לכם 2 ילדים
מצד שני, זו בהחלט לא חובה שתקחו עליכם משהו שקשה לכם (מפרגנת לכם קצת רוגע ושלווה לפני תקופת ההורות )
מצד שלישי, אבא שלך מביע כאן איזה רצון מאוד מסויים, ונראה שחשוב לו מאוד שזה יהיה דווקא ביום שישי בערב.
 
כאמור, בעיני אין כאן צודק
אני חושבת שאתם צריכים לדבר, ולחשוב יחד מה אפשר לעשות
אפשר לחשוב יצירתי כדי להקל על כולם. למשל: שהם יארחו ואתם תביאו איתכם תבשיל אחד או שניים ככה שאשתו לא תצטרך להכין הכל לבד. או להיפך - שאתם תארחו והם יביאו תבשיל אחד או שניים (מי ארבעת הסועדים הנוספים? גם הם יכולים לעזור?)
או שתחליטו שאחת לחודש יוצאים לאכול בחוץ
או שתחליטו שחלק מהמנות מבשלים בבית וחלק קונים
או שתחליטו שמדי פעם עושים ארוחת פחות עשירה עם פחות מנות
בקיצור, יש המון פתרונות אפשריים, זה לא רק מה שאתה אומר או מה שהוא אומר, וברגע שהדיון ישתנה מ "אני צודק או אתם צודק" ל"בוא נחפש פתרון שיעבוד בשביל כולם (גם אם הוא לא מושלם)" יפתח עולם שלם של אפשרויות.
לצפיה ב-'שאלה מעניינת'
שאלה מעניינת
15/10/2017 | 00:10
151
ראשית, מזל טוב לשניכם.
אשתו של אביך מארחת את שניכם.. כל הכבוד לה. עכשיו גם אתה נשוי וכעת כשגם היא התחילה ללמוד נראה לי מאוד סביר שהיא תרצה חלוקה בנטל..
אם הבנתי נכון מדבריך אתם אוכלים יחד עם אביך ואשתו אחת לשבועיים. ולפי הצעתה החלוקה החדשה תתבצע ביניכם לסירוגין כשכל אחד מהזוגות יארח אחת לחודש.. ולכם גם האירוח הזה מאוד לא נוח מסיבות אחרות.
יש כאן קושי אובייקטיבי של שניכם, ולכן אני חושבת שכדאי לבדוק את האפשרות באופן זמני לרווח את זמני הארוחה המשותפת במקום אחת לשבועיים אחת לחודש ביחד, בדירה של אביך ואשתו כפי שהיה עד עכשיו, ובארוחה הזו גם אתה ואשתך תשתתפו: למשל בעלויות הארוחה, בבישולים או שתקנו אוכל מוכן שיחסוך חלק מהטרחה שלהם.
 
מי שיזמה את ההצעה לחלוקה בנטל היא אשתו של אביך ולכן השאלה החשובה בעיני היא מה הטרחה הגדולה ביותר בעיני בת הזוג?
אם הבעיה היא שטיפת הכלים- תוכלו לארגן כלים חד פעמיים איכותיים.
אם היא מעדיפה לא לבשל - תוכלו להביא (אם תרצו כמובן) חלק מהאוכל מבושל מעשה ידיכם או קנוי.
 
יש כאן שני חלקים מקבילים 
הראשון לשקול לצמצם את תדירות המפגשים שמקשה על שניכם בגלל הלימודים והשני, למצוא דרך להתחלק בנטל האירוח.
יתכן ועדיף במקרה הזה שאשתך ואשתו של אביך ישוחחו ביניהן וינסו למצוא פתרון. אולי אישתו תרגיש בנוח יותר לשוחח עם אישה אחרת- שבמקרה הזה היא גם ניטרלית יותר.
לצפיה ב-'תודה רבה לכל המגיבים. '
תודה רבה לכל המגיבים.
15/10/2017 | 08:57
49
לצפיה ב-'משבר במשפחה '
משבר במשפחה
13/10/2017 | 03:36
1
219

היי זה סיפור ארוך, כיף יהיה אם תקראו את הסיפור עד סופו
 
שלום רב, שמי ר.ד. בן הזקונים במשפחה בה יש 3 בנים.
אחי הגדול חי עם אשתו בדירה ושניהם גרים בדירה מושכרת משלהם ומחכים לבת שתיוולד (בעזרת ה').
אחי האמצעי מחותן ועד לא מזמן גר עם אשתו ובנו הקטן (בן שנה וחצי) יחד עם הוריי ואיתי.
למעשה הוא ואשתו גרו יחד איתנו (איתי ועם הוריי) מהיום הראשון שבו היו מחותנים (שזה היה לפני 3 שנים) ועד לפני שבוע בערך... אני זוכר איך שהבאנו את אשתו לגור איתנו בחדווה וברצון שהיא עוד הייתה לבושה בשמלת כלולותייה, ודבר זה לימים נהפך לטעות המרה ביותר שהוריי יכלו לעשות. במשך כל התקופה היחסים בין אחי ואשתו לבין הוריי, שמרו על כבוד למראית עין אך ידעו הרבה מאוד מורדות ומפחי נפש ודיבורים מאחורי הגב (מחד גיסא של אחי ואשתו ומאידך של הוריי) בשנה האחרונה אבא שלי העיר ודיבר בפניהם על כך שהוא מוטרד מזה שהם לא מוצאים דירה משלהם והם גרים פה כבר כל כך הרבה זמן יחד עם הילד (שאוהבים אותו מאוד שלא יהיה צל של ספק) ולא ניראה עתיד כלשהו בעין,  ושאל אותם לגבי "מחיר למשתכן", לגבי שכירות ודברים שקשורים להתחלת חיים משלהם . גם בין אחי האמצעי לאשתו שגרה איתנו היו קשיים רבים ומריבות...
לא פעם אשתו של אחי מצאה לנכון להאשים את ההורים שלי שהם מקפחים את בעלה "בגלל שהוא חסר השכלה" לטענתה, ולעומת זאת  אני ואחי הגדול מקבלים מהוריי יחס מדהים, דבר שהוא בכלל לא נכון, כי גם אחי וגם היא קיבלו מהוריי מקום מגורים (וכל הדברים והעלויות שזה כולל) במשך 3 שנים, שזה כולל גם שמירה על הילד שלהם, ובנוסף פינוקים כספיים כאלו ואחרים לאחי ועזרה כספית בדברים שהיו צריכים, למשל שהם טסו לחו"ל.
אשתו של אחי הכניסה לו לראש שהוא מקופח, שהוא פחות אהוב משאר האחים, ותמיד היא מצדיקה את זה בדברים שאנחנו (אחי הגדול ואני) קיבלנו והוא לא. כל דבר, כל דבר(!!) היא משווה, ובחיים היא לא מסתכלת על מה שהיא ואחי קיבלו, כדרך קבע היא מסתכלת רק על הרע והדברים שאין לה, והיא בחוצפתה הרבה מאשימה את הוריי בכך, לאחר כל הדברים שנתנו לה ואיך שעזרו לה. (היא משווה בין ירחי דבש שנעשו לאחי הגדול ואשתו, לעומת הירח דבש שלה שהיה עלוב... היא אומרת שאחי הגדול קיבל מימון שלם של התואר, בעוד שבעלה היה צריך להחזיר כסף לאבא שלי, דבר שלא היה נכון, משום שאחי הגדול מימן את כל התואר הראשון שלו לבדו למעט השנה האחרונה, בעוד שאחי האמצעי קיבל מאבא שלי עזרה כלכלית בדברים אחרים ורבים שהיה צריך), זה רק חלק מן הדברים, לכל פיפס שעושים היא שמה לב וליבה נמלא קנאה מיידית והיא מרגישה את רגשי הנחיתות ואיך מקפחים אותה ואת בעלה כמו תמיד.
לאחר 3 שנים היחסים הגיעו לפיצוץ סופי, כאשר היא התכסחה עם אבא שלי ואמרה לו בפני כל מי שהיה בבית :"אתה שונא אותי, מהיום הראשון שהגעתי לכאן חשבת רק איך לסלק אותי, אם לא הנכד שלך, לא היית משאיר אותי בבית" היא בנוסף כעסה גם על בעלה מכיוון שלא התערב, והיא איימה בפני כולם: "גירושים, גירושים"... היחסים הגיעו לפיצוץ והיא לקחה את הילד הקטן שלה והלכה לגור אצל קרובת משפחה שלה, בזמן שאחי האמצעי שהוא גם בעלה, עבר לגור אצל חברים, ומאז אם יש תקשורת כלשהי בינינו לבינו או בינה זה רק באמצעות הוואטספ.
אבא שלי, מעולם לא אמר שהוא שונא אותה, בחיים! הוא גם לא בנאדם ששונא אנשים, אין בו שנאה, אלא הבנה, היגיון ודאגה. במשך התקופה הזאת הוא רצה לראות ניצוץ של אחריות כלשהו מכיוונם והתעקש על כך. נכון, הוא לפעמים קשה ועומד על שלו, אבל נדמה שאשתו של אחי הפכה אותו לאיש אכזרי, נקמן וקטן, איכשהו אישתו של אחי מעוותת בכל הסתכלות שלה על החיים את דרך המחשבה של אחרים, ומסיקה מסקנות שאין להן שום הגיון בריא! היא תלושה מהמציאות, למשל היא אומרת שאבא שלי פחות אוהב את אחי האמצעי משום שהוא חסר השכלה, (אבא שלי בחיים! לא היה אומר דבר כזה על הבן שלו, בחיים!, הוא כן אמר שהוא היה רוצה שהוא ירכוש השכלה, מתוך דאגה ואכפתיות לעתידו ולא מתוך שנאה ועקיצה). כמו כן אשתו של אחי טורחת לציין בפני אבא שלי שבמשך כל התקופה הוא עקץ אותה הרבה פעמים (ושוב פעם אני מכיר את אבא שלי, והוא לא בן אדם כזה, אין בו שמץ של נקמה) היא אומרת שלמשל שלאמא שלי כאב הגב אחרי שהיא טרחה לשישי כל כך הרבה ואמרה את זה בפני כולם, אבא שלי אמר לה: "נו בטח, אף אחד לא עוזר לך". ואשתו של אחי פירשה את זה כאילו זו הייתה עקיצה שמכוונת אליה מגמתית, בזמן שיש עוד אנשים שלא עזרו לאמא שלי חוץ מאשתו של אחי שזה כולם בערך. עוד דוגמא היא אומרת שבזמן הזה שאחי עזב את הבית והלך לגור עם החברים שלו, לא טרחנו לדאוג לו ולעומת זה דאגנו לשאול על הנכד, דבר שהוא לא נכון בכלל! שאלנו אותו למה הוא לא בא לישון בבית? והוא מצידו כמעט ולא מדבר על מה שעובר עליו, עדיף לדבר ללמפות... כלום, נדמה שהוא בוחר לשנוא.
אבא שלי מתגעגע מאוד לילד הקטן שהוא גידל אותו במשך שנה וחצי וכך גם אמי, איכשהו יצא במשך כל התקופה הזאת שהעדפתי לה להתערב, אלא רק לספוג את המתחים והכעסים ולבלוע הכל, כמו אחד שצופה מהצד וסובל בשקט (למרות שגם אני נכנסתי לוויכוח איתה כי היא סיכסכה ביני לבין אבא שלי). אני רואה את ההורים שלי כאובים (בגלל שהם כן אהבו את אחי ואשתי, למרות חילוקי הדעות הרבים, המתחים והקושי, ואהבו את הנכד שלהם ששיחקו איתו, גידלו אותו, החליפו לו חיתולים, לקחו אותו לגן ועוד דברים שהורה עושה עבור ילדיו, הם עשו עבור הנכד שלהם! גידלו אותו כאילו שהיה ילדם הקטן! אני הרגשתי כאילו זה אח קטן שלי...)
 
אשתו של אחי משחקת כרגע על הנכד, היא מדירה אותו מביתנו ולא מוכנה להביא אותו או להראות לנו אותו ונשבעה שלעולם לא תביא אותו הנה ושהיא פגועה עד כלות נישמתה (...)
אחי האמצעי מאשים את אבא שלי בהכל, כל הרע שיש בעולם מכוון לאבא שלי....
הרבה כעס יש בתוכי ואני מנסה להוריד אותו כי הוא לא בריא ולא מועיל (ובטח שלא שווה את האנשים שהוא מופנה אליהם). הכעס שלי נובע מחוסר הצדק ואי הכרה בטוב, הכפיות טובה, ההתקטנות הנקמנות, השנאה התהומית, הרוע והטימטום של אנשים בוגרים (רק לכאורה).
מצד שני, המציאות שזוג נשוי גם עם הורים, זה דבר שמטבעו יוצר מתחים וחילוקי דעות היא לא קלה לא רק להורים אלא גם לבני הזוג, אני מבין בהחלט! זה לא קל, ואסור לבוא בלהאשים, אבל בחייאת, למה ולמי אתם באים בטענות? מי מנע מכם לעזוב את הבית לפני הפיצוץ הזה? איפה האחריות שלכם בתור שני אנשים בוגרים עם ילד?! איפה האחריות הזאת במשך כל הזמן הזה?
הדברים הולכים לכך שהיא מנסה לדעתי להפריד לצמיתות את אחי והילד שלה משאר המשפחה , ולתקוע תריז בינינו. אני בטוח במיליון אחוז, שאחיין שלי מתגעגע לבית הזה, מתגעגע להורים שלי, ומתגעגע אלי, וקשה לו עם המעבר הפתאומי למקום שהוא לא מכיר, והיא מקשה בנוסף גם על הילד שלה הכל כדי לשרת את מטרותיה. כל חייו הוא בילה בבית זה. אחי כמובן יעמוד דום לכל הבל פה שלה, וכך תבוא לידי מימוש הנקמה שהיא כל כך חפצה בה ונדמה שהיא תחייה עבורה ותמרר לעצמה את החיים בשביל זה.
אבא שלי לעומת זאת במשך הזמן הזה, מנסה להתכתב איתה ועם אחי, ומנסה להסביר שהוא מעולם לא גירש אותה מהבית אלא היא איימה לעזוב והוא אמר לה שתעשה מה שהיא רוצה, הוא מנסה לרצות ובכך לצמצם את אישיותו, כדי לגרום לשולם בין כולם, למרות הרגשות הקשים שיש לו הכעס מבפנים וכפיות הטובה מצד בנו ואשתו. התגובות שלה מבזות ביותר ומלאות כפיות טובה כלפי כולם. הוא ניסה לדבר איתה עד הרגע שהיא ביטלה אותו ואמרה שהיא לא רוצה ממנו טובות יותר וזהו, היא מדברת אליו כמו אל החבר שלה שהייתה בת 8.
כל הדבר הזה הגיע למימדים הזויים, הדבר הנחמד שזהו, הם יצאו מהבית הזה, לצערי בצורה מכוערת מאוד. אבל הם יצאו, ההורים שלי עם הקושי והגעגוע מתחסנים מדי יום, ושוב פעם, למרות הקושי.  אני צופה בדברים מן הצד ומקווה שיהיה טוב מתישהו איכשהו, למרות שהטוב ניראה רחוק שנות אור. הייתי רוצה לדעת שאחיין שלי בסדר, שהוא מחייך, שמתייחסים אליו בכבוד, ואוהבים אותו, נשמעים לצרכיו ורגישים אליו, ולא מתייחסים אליו בבוטות ובקוצר רוח (מה שאני נוטה לחשוב לצערי).
 
זה היה פריקה כלשהי, אני כאוב, ומלא בחוסר ודאות, ורק מחכה שהמחשבות על זה יגמרו
 
 
לצפיה ב-'פורום משפחות מורכבות '
פורום משפחות מורכבות
14/10/2017 | 11:13
117
הי שלום לך, 
מבינה את הכאב שלך ואת הצורך לפרוק.
בטוחה שהכל יסתדר בסופו של דבר.  
הפורום שלנו עוסק במשפחות מורכבות, כלומר ביחסים במשפחות בפרק ב' עם ילדים מנישואים קודמים.
גלית הלר
 
לצפיה ב-'ריבים עם הילדים של בני הזוג - איך להימנע? '
ריבים עם הילדים של בני הזוג - איך להימנע?
07/10/2017 | 12:33
4
205
מצרפת הדרכה אינטרנטית שהעברתי,
המדברת על מה אפשר לעשות כדי לצמצם את מוקדי החיכוך והריבים עם הילדים של בני הזוג בפרק ב'.
צעדים פשוטים שמרגיעים את האווירה בבית, ומונעים מראש מאבקים מיותרים.
אתם מוזמנים להקשיב, ולקחת רעיונות ליישום בביתכם.

מועדים לשמחה,
גלית הלר
לצפיה ב-'קראתי קצת באתר שלך'
קראתי קצת באתר שלך
08/10/2017 | 19:58
3
137
היה מעניין לקרוא על ההתרגשות שלך לפני בר המצווה של הילד של בן זוגך.
והזוית שכתבת על ההסתכלות על הילדים כחכמים ושותפים- גם זה משהו שדיבר אלי.
אולי מתוך המחשבה (והתקווה) שגם מטפלים יתייחסו למטופליהם- שלכאורה תחת 'חסותם' גם בכבוד וגם כשותפים וישוחחו איתנו בהתאם.
 
יש בכתיבה שלך פתיחות ושיתוף שנעים לקרוא
מרבית הכותבים בפורום גם הם משתפים אך הם בדומה אלי אנונימיים.
בפורום אני חושבת פחות רגילים לראות מישהי שמציגה את הדברים החיוביים בפרק ב'. יהיה מעניין אם תאזני את זה בהזדמנות ותספרי על קשיים ואיך התמודדת איתם.
ודבר נוסף, תודה אישית ממני שאיפשרת לי להמשיך את הדיון האישי בפורום למרות שאיננו נוגע באופן ישיר (לפחות בעינייך) לפורום.
לצפיה ב-'סיימתי לא מזמן לראות כמעט את כל הסרטון שצרפת. '
סיימתי לא מזמן לראות כמעט את כל הסרטון שצרפת.
09/10/2017 | 03:10
1
85
לרוב בפורומים אני כמעט שלא צופה בסרטונים.
מעבר להערכה שלי את ההשקעה שלך בסרטון ואת הידע שחלקת בו ללא תמורה לכל מי שיחפוץ, רציתי לציין שבעיני הסרטון שהעלית מקסים וחוויתי ומשדר אופטימיות.
וגישה חיובית ומעשית יכולה לתרום לא רק לבני זוג או למשפחה מורכבת בלבד.
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
09/10/2017 | 19:55
44
תודה רבה בילי 79
באהבה. 
 
 
לצפיה ב-'קראתי קצת באתר שלך'
קראתי קצת באתר שלך
09/10/2017 | 19:53
80
הי, 
תודה בילי 79
אני כותבת הרבה על הקשיים וההתמודדויות, בלחיות בבית אחד עם 6 ילדים - מתוכם 3 לא ביולוגים.
עקבי אחר עמוד הפייסבוק שלנו (המרכז להורות ולמשפחה בפרק ב')
יחד עם זאת אני תמיד אומרת שזה אפשרי. לא רק אפשרי, אלא זו ההזדמנות הגדולה ביותר שלנו לחיות את חיינו בבחירה, באהבה, בזוגיות בוגרת ובשלה, וגם ליצור מקום טוב, אוהב, בטוח ומוגן לילדים שלנו. 
אני משתדלת תמיד להתרכז במה כן עובד, איך זה כן אפשרי, במה התובנות והכלים להצליח את המשימה המורכבת הזו של זוגיות בפרק ב' עם ילדים.
כי אם רק נשב ואבכה שזה קשה, כלום לא יקרה, ועם כל הזמן נחפש איך לשפר, לגדול, לצמוח לתוך הדבר הזה, יש סיכוי שזה יצליח
 
לצפיה ב-'אני במצוקה נפשית והייתי שמחה לחוות דעתכם להודעה שכתבתי '
אני במצוקה נפשית והייתי שמחה לחוות דעתכם להודעה שכתבתי
06/10/2017 | 11:19
21
325
אני יודעת שזה קצת לא קשור ישירות לפורום, אך יש כאן אנשים מנוסים בדילמות שונות ואני מעריכה את הרגישות של הכותבים כאן, ואולי מישהו מהקוראים (או מנהלת הפורום) יוכל לתת בנוסף ל'אוזן קשבת' גם עצה טובה. 
כתבתי על כך שאני בטיפול עם פסיכולוגית קלינית מומחית לאחר שנפגעתי מטיפול קודם עם פסיכולוגית שהסתיים טרם זמנו וכעת 
הגענו אני ביחד עם הפסיכולוגית למעין הסכם ובכתב של חובות וזכויות של כל אחת מאיתנו.
אציין שהגעתי הפעם באופן פרטי שוב לפסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה עם ניסיון של מעל 20 שנים. ואמורה להיות מנוסה ובעלת ידע ולכן בין היתר היא גובה מחיר בהתאם.. בודדים ביותר גובים מחירים כאלו ויש לי ניסיון של מטפלים וכולל פסיכולוגים קליניים של שנים.
הפסיכולוגית חזרה בה בטענות הזויות ש"היא לא תיארה לעצמה שארצה לא להגיע באופן קבוע ולשלם על המפגשים" - למרות שכך קבענו ובכתב שזו זכותי!
יש לי את ההסכמה הזו שלה בכתב אך מה זה נותן לי? למרות שהיא הבטיחה האם אני כמטופלת יכולה לעשות משהו התשובה היא לא, אין לי כתובת להעזר בה מכיוון שכיום לפי החוק "המטפל הוא הסמכות" מכיוון שלמטופל לא נמסרים מראש ובכתב זכויותיו ואין לו כתובת רשמית להעזר בה!
פניתי בעבר לועדת האתיקה של הפסיכולוגים (דרך הפ"י) וענו לי שהם לא מתערבים בקשר בין מטפל למטופל.
והם ענו לי שאם אני רוצה אני יכולה להגיש תלונה על מטפלת בתנאי שאני מותרת על חובת הסודיות בפניהם ובפניה ובתנאי שהיא עברה על כללי האתיקה (שלא נמסרו לי) ורק אם אני מגישה תלונה רשמית הם בכלל מתייחסים לפנייה.
ולא רציתי להתלונן על מטפלת אלא לקבל עזרה אך אין כזו כיום.
 
זו לא פעם ראשונה שאני נפגעת מפסיכולוגית קלינית שלא עומדת בהסכמים שלי איתה, ולמרות הפגיעה האישית אין לי טענות אל אף אחת מהן באופן ספציפי מכיוון שבדקתי ומניסיוני הן פועלות בהתאם לחוק! עובדה שועדת האתיקה לא מתערבת, לא ניתנים למטופל מידע בכתב ומראש על זכויותיו וזה ידוע לכל. ואם החוק מגבה אותן האם אפשר להאשים אותן שהן עושות ככל רצונן ללא מתן דין וחשבון למטופל?
 
גם אם כיום הייתי עוברת לפסיכולוגית אחרת, שהייתה מוכנה להבטיח לי דברים מסוימים, אף אחד לא מבטיח לי שהיא הייתה עומדת בהתחייבויות שלה כלפיי מכיוון שאין לי שום גורם מקצועי להעזר בו תאורטית הייתי יכולה להיפגע שוב ושוב!
נראה לי שזה לא תקין, אני אמנם מטופלת אבל גם צרכנית, וכצרכנית אני מרגישה שהזכויות שלי נרמסות בחסות החוק!
אם השאלה מדוע אני לא מנסה מטפלים אחרים התשובה שלי היא שניסיתי והמון, הפסיכולוגים הקליניים הם בין הטובים ביותר, הם עוזרים לי מאוד ולמרות הקושי הטיפול הנוכחי עוזר לי בחיי (מלבד קשיים נפשיים אדירים שמגיעים כתוצאה מהטיפול וכולל כעס על חוסר העמידה העקבי של המטפלות בהבטחותיהן), הייתי רוצה להמשיך בטיפול הפסיכולוגי ואף עם המטפלת הנוכחית אך תוך כדיי מחויבות של המטפלת כלפיי לא מתוך טוב ליבה או החלטה שלה שיכולה להשתנות בהתאם לדעותיה או מחשבותיה הרגעיות אלא שאם יש לה חובות רשמיות כלפיי שיהיו מעוגנות בחוק. וכן שתהיה לי כתובת לפנות אליה במידת הצורך שלא תחייב אותי בהגשת תלונה אלא שתסייע לי בתוך הקשר- כיום אין.
 
אתם מוזמנים לקרוא על המחשבה שלי שמטופלים זכאים ליחס גם כצרכנים ולידיעה מראש ובכתב של זכויותיהם וחובותיהם בחוק בהודעה כאן.
אשמח לשמוע את דעתכם בעניין.
לצפיה ב-'הזכות להתחרט'
הזכות להתחרט
06/10/2017 | 17:24
7
108
נניח שהפסיכולוגית הסכימה
ואחר כך התחרטה . מותר לה.
אני לא חושבת שהייתי רוצה לטפל במישהי שמציבה מראש כללים כל כך נוקשים, וחריגים. זה יעיד על קושי בטיפול עצמו .


לצפיה ב-'ראשית המטפלת לא מציגה את זה כחרטה אלא כחוסר הבנה שלי'
ראשית המטפלת לא מציגה את זה כחרטה אלא כחוסר הבנה שלי
06/10/2017 | 17:54
6
102
למרות שהמילים מאוד ברורות. היא מכחישה בכלל שהיתה טעות מצידה ולכן זאת בעיה בעצם הדיאלוג בינינו.
שנית- היא זו שקבעה את הכללים ברובם, ובחלקם קבענו אותם ביחד.
מה פירוש "מותר לה"? 
אילו היית שוכרת דירה לפי סכום מסוים לחודש ופתאום בעל הבית היה משנה את דעתו בניגוד להסכם שיש לשניכם בכתב זה היה "מותר לו"?
אני הגעתי לפסיכיאטר פרטי בעקבות הדרישה שלה טרם תחילת הטיפול
אני עמדתי בכל התנאים עד עכשיו מצידי - אם כי היו התגמשויות של שני הצדדים אך עד היום היתה הסכמה שאם יש חילוקי דעות נצמדים להסכם.
כל מפגש הוא קרוב ל-500 ש"ח לשעה, ומדובר במישהי שיודעת דברים אישיים עלי, ושנקשרתי אליה.
הוצאתי כמה אלפים בחודשים הספורים הללו ורק מכיוון שידעתי מראש את התנאים לאחר פגיעה על ידי פסיכולוגית קלינית מומחית אחרת.
מדובר במישהי בכירה, מנוסה, שסמכתי על המילה שלה.
והיא אפילו לא מציגה את הדברים כעובדה שהיא טעתה אלא כאילו שאני חסרת הבנה בסיסית.
בשורה התחתונה, היא משנה את התנאים חד צדדית, ובתחילת הקשר (שהצפי שלו למספר שנים)
בניגוד בוטה להסכם שלנו.
היא הייתה יכולה להודיע מראש שהתנאים לא מתאימים לה אם כך היא הייתה חושבת, אך היא אמרה שבשמחה תקבל אותי אם אעמוד בתנאים שלה.
והיו לה לא מעט.
ועמדתי בהם כשהיא דרשה.
ואני מרגישה שמעבר לעובדה שאני נפגעת שוב על ידי פסיכולוגית קלינית
גם מבחינה צרכנית הזכויות שלי נרמסות,
ואין לי כל כתובת מקצועית להעזר בה.
ההצעות המגוחכות של חלק מהאנשים כולל ועדת האתיקה להעזר ב'ער"ן' - עם כל הכבוד, זאת לא אחריות שאני מצפה לה מפסיכולוגית קלינית מומחית, שהיא גם מדריכה, גם מנוסה שנים רבות.
הפסיכולוגים הקליניים נחשבים למומחים ביותר בטיפול נפשי, עברו לימודים של מחלקה אישפוזית, למדו גם פסיכופתולוגיה, הם למדו שנים ומדגישים זאת שוב ושוב שמומחיותם הרבה מאפשרת להם לטפל בהצלחה מירבית באנשים עם בעיות מורכבות בתחום הרגשי ובעיניהם לפי מיטב הבנתי הם 'חוד החנית' בטיפולים הנפשיים ואף בעיני המטופלים והציבור.
אך בשורה התחתונה - אם יש בעיה כלשהי למטופל, אין לו כל כתובת.
וכואב לי על אנשים שאני מכירה שהתאבדו שהיו בטיפול.
פסיכולוג שהייתי אצלו סיפר לי שמטופל שלו התאבד.
אני בעצמי כשאני במצוקה עקב הטיפול- אין לי כל כתובת. 
היכן הזכויות שלי? מדוע אינני מודעת אליהם עד היום, לאחר שנים של טיפולים פסיכולוגיים ?
 
אומר לך - אינני מודעת אליהם מכיוון שאין לי כאלו!
ולכן גם מאוד קל לועדת האתיקה לנפנף אותי (ולקח לי המון זמן להגיע אליהם בכלל). ולפסיכולוגים לעשות ככל רצונם.
זו לפי דעתי בעיה צרכנית שאמורה להדאיג כל אזרח בארץ. 
והנזקים הם לא רק כלכליים אלא גם בנפש. איש לא מודע למטופלים שבמצוקה בזמן טיפול. אני כתבתי בזמנו בפורום "הפסיכולוגית" בתפוז (שכעת ללא ניהול מקצועי) ונתקלתי שם בעוד מספר בנות (בנוסף אלי) שסיפרו על מטפלת שעזבה אותן בהתראה של פגישה אחת! וחלק היו מספר שנים בטיפול.
נו אז מי מודע לכך? מי עוזר למטופלים? כיום- אין למטופלים אפילו פורום שמנוהל על ידי אנשי מקצוע. שום כתובת רשמית להעזר בה.
 
אין למיטב ידיעתי שום קשר מקצועי וטיפולי בעל תנאים דומים: מתמשך ובפרט אצל בעלי מקצוע רשמיים שאיננו מעוגן בזכויות וחובות בכתב: בפרט שיש שינויים בין המטפלים לא רק בין מטפל למטפל באותה שיטת טיפול, אלא שמטפלים משנים את גישתם הטיפולים אף תוך כדי הטיפול עם אותו המטופל ממש!
כרטיסי אשראי, חברות סלולאר, אינטרנט, חשמל, ואף טיפולים רפואיים כטיפולי שיניים ואסתטיקה שבהם המטופל יודע את אחוזי ההצלחה ומה מטרת המפגש ומקבל דפים עם מידע על כך מראש ובחלק מהמקרים את המחיר הכולל של טיפולים.
כאן מטופל לא יודע מראש לכמה זמן הטיפולים, מה ישיג בסופם, מה הסיכונים בטיפול, והמטפל אף לא חייב להתריע זמן מסוים מראש במידה והוא מעוניין בסיום הקשר (בניגוד למקובל במקומות עבודה שגם להם מותר לפטר אך בהתראה מראש בהתאם למשך התעסוקה ולהיפך).
לצפיה ב-'זכויות... חובות....'
זכויות... חובות....
06/10/2017 | 18:24
5
69
את רוצה לטפל בבעיות שלך או לריב על עקרונות???? שבי בנחת ותרפי!!! תני לבעלי מקצוע לנהל את הטיפול.  או שלא תלכי אליהם.
לצפיה ב-'אני אכן חושבת שגם לפסיכולוג ראוי שיהיו חובות וגם זכויות'
אני אכן חושבת שגם לפסיכולוג ראוי שיהיו חובות וגם זכויות
06/10/2017 | 18:32
4
68
וגם למטופל כמובן. אחרת מדובר בעריצות, וזה המצב הנוכחי.
לפי דעתי הפסיכולוגים הקליניים טובים מאוד בתחומם, יש להם יתרונות שאין למטפלים אחרים, ויחד עם זאת המצב הנוכחי- מפריע לי.
יתכן וזו תפיסה קצת מורכבת, אך נראה לי שזה הולם היטב את רוח הפורום..
 
לצפיה ב-'מטופל ומטפל'
מטופל ומטפל
06/10/2017 | 19:05
3
65
על שני הצדדים להגיע  לטיפול בראש פתוח ללא תנאים מוקדמים מתוך פתיחות וכנות ויושרה . לא רואה את זה בתלונות טענות ומענות שלך. אולי זה שווה שיחה עם המטפל/ת.  למה כל כך הרבה דרישות עוד לפני שהתיישבות בכורסאות?

לצפיה ב-'הציפייה שלי להסכם בין מטפל למטופל נראית לך לא סבירה? '
הציפייה שלי להסכם בין מטפל למטופל נראית לך לא סבירה?
06/10/2017 | 22:06
2
74
האם היית מוכנה להגיע למקום עבודה שיכולים- גם לאחר שנים, לפטר אותך בהחלטה חד צדדית ללא מתן הסבר ברגע? לשנות לך את המשכורת? לשנות את תנאי ההעסקה שלך? לתת לך בשנה אחת הטבה על שעות נוספות ובאחרת לא?
זה המצב היום. אפשר לסכם מה שרוצים עם המטפל אך אין מסמך כתוב שמוכר רשמית על ידי המדינה, אין כתובת במידה והמטפל מפר את ההסכם, אז מה הסכם כזה שווה?
יתרה מכך, באתר "פסיכולוגיה עברית" יש לא מעט בנות שנפגעו מינית על ידי מטפלים (לא המקרה שלי), שכתבו מספר פעמים שהן לא יודעות למי לפנות כדי להתלונן. גם הכתובת של ועדת האתיקה איננה מפורסמת בקרב המטופלים כולם. לי אישית לקח זמן למצוא אותה! 
 
שוחחתי עם המטפלת טרם תחילת הטיפול. הגענו להסכם, וכעת היא מפירה חלק ממנו חד צדדית. לדעתך אני ה'אשמה'? 
היה לי ניסיון עם פסיכולוגית קלינית לפני שלא צלח טוב, הגעתי למסקנות מסוימות לגבי טיפולים שמתאימים לי, ומצאתי מישהי שהדרישות שלה התאימו לי מספיק כדי להתאמץ ולהשתדל להיות בטיפולה.
ולאחר התחלת הטיפול היא חוזרת בה מחלק מהם.
אולי תספרי לי מה היית מציעה לי לעשות במקרה כזה?
לצפיה ב-'מה הייתי עושה'
מה הייתי עושה
07/10/2017 | 07:46
1
69
מנסה לעשות הפוך ממה שעד עכשיו עשית, עובדה שזה לטענתך אף פעם לא מצליח
הולכת לטיפול מסוג אחר
מפסיקה לנסות לחתום חוזים
מפסיקה להתנות תנאים
לצפיה ב-'תודה על השיתוף '
תודה על השיתוף
07/10/2017 | 09:16
20
לצפיה ב-'פסיכולוג חייב לעמוד בקוד האתיקה'
פסיכולוג חייב לעמוד בקוד האתיקה
06/10/2017 | 20:29
5
90
הנה, לשימושך:
 
אם את חושבת שהפסיכולוגית לא מתנהגת בצורה אתית, את יכולה לפנות לועדת האתיקה - ethics@zahav.net.il
 
ואני לא מבינה, את מתעקשת לשלם לה מבלי לבוא לפגישות? זו אולי זכותך, אבל חובתה לא להסכים לזה, כי אז היא מנצלת אותך. אסור לה להסכים לכזה דבר. היא מחוייבת לא לפגוע בך. 
החובה שלך היא רק לשלם לה על הטיפול. והחובה שלה היא לטפל בך הכי טוב שהיא יכולה ואם היא חושבת שהיא לא מתאימה להפנות אותך הלאה. 
אין חובות מעבר לכך. 
 
אני חושבת שעצם ההתעסקות בדבר הזה מעיד על הצורך שלך בטיפול, ואני מייעצת לך לבטוח בפסיכולוגית שלך ולא להכניס כל מיני מחשבות שהיא לא עומדת בהסכמים. 
 
בהצלחה. 
לצפיה ב-'מוסיפה לך מה שכתבתי לך בפורום השני'
מוסיפה לך מה שכתבתי לך בפורום השני
06/10/2017 | 20:41
2
80

כאשר לדעתה המקצועית המטופל לא זקוק יותר לטיפול, או שהוא לא משיג ממנו תועלת, או שהטיפול פוגע בו. גם אם המטופל מתנגד להפסקת הטיפול, היא מחוייבת לטובת המטופל. 
אני מצרפת לך ציטוט מאיגוד הפסיכולוגים האמריקאים:
 
Although a client may object to ending treatment, the psychologist retains responsibility for making treatment decisions based on sound professional judgments. Behind these judgments are the values in the Ethics Code and clinical experience. Making a decision that a client does not like may be entirely appropriate if the decision is based upon sound clinical reasoning and is in the client's best treatment interest. To do otherwise could be viewed as inconsistent with our
ethics.
 
 
http://www.apa.org/monitor/2009/09/ethics.aspx
 
את לא יכולה בקשר טיפולי להתנות תנאים כמו שאת מבקשת. את נותנת כדוגמה הסכם שכירות, אך אין קשר בין הדברים. יש סוגי חוזים שונים, ולעיתים אין חוזה. כך גם עם פסיכולוג, את לא יכולה לחתום על חוזה איתם. ה"חוזה" היחיד הוא שתמורת התשלום שלך יש לך את הזמן שלהם ל- X זמן, ובזמן הזה הם מחוייבים לנסות לעזור לך.
הם אינם יכולים להבטיח תוצאות, ואף אחד מהצדדים לא יכול להתחייב לזמנים. את לא יכולה לכפות עליה מפגשים אם היא מחליטה שמבחינה מקצועית צריך לסיים את הטיפול. 
 
לצפיה ב-'התייחסות למה שכתבת בשני הפורומים:'
התייחסות למה שכתבת בשני הפורומים:
06/10/2017 | 22:41
1
74
כבר היום יש חוזה במדינות בעולם כמו הולנד אנגליה גרמניה וארה"ב.
האפשרות הזו מבחינה טכנית, גם אם אינה בהכרח פשוטה לביצוע, ניתנת ליישום.
לצפיה ב-'הרי הבאתי לך קישור'
הרי הבאתי לך קישור
07/10/2017 | 00:33
51
מאיגוד הפסיכולוגים בארה"ב שבו כתוב שפסיכולוג חייב להפסיק לעבוד עם מטופל אם הוא חושב שכך צריך. אז על איזה חוזה את מדברת? לפחות בארה"ב לא קיימים חוזים שכאלו, ואין לי מושג מאיפה מצאת את האינפורמציה על שאר הארצות, אני מתערבת איתך שהיא גם לא נכונה. 
 
לצפיה ב-'פניתי בעבר לועדת האתיקה. והם לא מתערבים ללא תלונה רשמית'
פניתי בעבר לועדת האתיקה. והם לא מתערבים ללא תלונה רשמית
06/10/2017 | 22:21
1
75
בינתיים אני מנסה לברר את החובות והזכויות שלי. ועם כל הכבוד לתגובותייך המושקעות, ראשית הן אינן בהכרח מדויקות, וגם במידה והן כן- לא נראה לי שאני אמורה להיות נתונה לחסדיי מגיבה אנונימית, כאשר אני מגיעה לטיפול אצל מטפל שנקרא פסיכולוג קליני מומחה.
 
לצפיה ב-'שיהיה לך בהצלחה, אני פרשתי'
שיהיה לך בהצלחה, אני פרשתי
07/10/2017 | 00:35
25
לצפיה ב-'את רוצה לשלם למטפלת, ולא לבוא לטיפול'
את רוצה לשלם למטפלת, ולא לבוא לטיפול
06/10/2017 | 22:32
106
אז גילית שהחיים לא תוכנית כבקשתך. לא ברור לי מאיפה נפלת, ולחלוטין ברור לי מה המטפלת חושבת. יש הבדל משמעותי בין לא להגיע לעתים, כשקשה מאד, ובין באופן קבוע לשלם ולא להגיע. 
כאן לא מדובר על מינוי  לחדר כושר - את משלמת ולא מגיעה או כן מגיעה ולאף אחד לא אכפת. נראה כאילו באמת אין לך הבנה בסיסית מה זה טיפול פסיכולוגי. 
 
מכיוון שאת קבוע בבעיות עם המטפלים שלך, הגיע הזמן שתפסיקי לעשות עניינים ותתני למישהו לעזור לך. אם לא, בבקשה להפסיק לבלבל את השכל. 
לצפיה ב-'השאלה אינה רלוונטית לפורום משפחות מורכבות '
השאלה אינה רלוונטית לפורום משפחות מורכבות
07/10/2017 | 12:25
1
83
הי, 
מבינה את השאלה שלך, אבל חושבת שהפורום הזה אינו המקום לדון בכך. 
אני אישית לא מכירה את התחום הזה, ולא ארצה לתת לך עצות או חוות דעת מוטעית. 
ראיתי שהעלת שאלה בפורום צרכנות, זה נשמע לי נכון יותר לדון בכך שם. 
לא נראה לי שיש מטפל כשלהוא שמטרתו להזיק למטופל, וכל החלטה מתקבלת מתוך ראיית טובתו של המטופל. 
אני חושבת שהכתובת הנכונה ביותר היא ועדת האתיקה של הפסיכולוגים. 
אני בטוחה שיש שם אנשים שמבינים בכך, ויסייעו לך. 

בהצלחה. 
גלית הלר
 
לצפיה ב-'לאור ההענות להודעתי השאלה נגעה בליבן. '
לאור ההענות להודעתי השאלה נגעה בליבן.
07/10/2017 | 19:17
95
בחלק מההיסטוריה של הפורום היו המלצות למטפלים ולטיפולים, ובאופן אישי לי נראה שכל דיון בנושא הוא רלוונטי גם לקוראים בפורום ויכול להעשית הדדית.
אין בשלב הזה כתובת רשמית למטופלים. 
פניתי בעבר לועדת האתיקה ומהם לא קיבלתי את הסיוע שהתאים לי.
אם את חושבת שעלי לפנות לפורומים אחרים, אשמח לשמוע לאן.
לצפיה ב-'עוד משהו'
עוד משהו
08/10/2017 | 08:01
3
84
דרך אגב - היה נראה לי מאד חשוד, בתור מטפלת, אם היה לי מטופל/ת  שירצה לשלם ולא להגיע לפגישות... מי יודע איזה שימוש אפשר לעשות במידע הזה? איזה האשמות אפשר להטיח?? אולי זה כדי להציג מצג שווא בפני גורם שלישי???
לצפיה ב-'תודה על השיתוף'
תודה על השיתוף
08/10/2017 | 09:48
2
79
באופן כללי כפי שכתבתי מוטב היה לפי דעתי שיהיה מנוסח הסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים טרם תחילת הטיפול ויהיה מגובה בחוק 
כמו כן לפי הערתך טוב היה שגם למטפל היה גוף מקצועי להתייעץ איתו ברמה היומיומית, בדיוק כדי לבחון סוגיות כאלו בטרם או אף תוך כדי הטיפול.
(אם כי כבר היום יש את ועדת האתיקה שזמינה למטפלים, והיא נותנת להם בין היתר יעוץ משפטי ללא עלות).
לצפיה ב-'בילי79, הגיע הזמן לבטוח בתהליך ולהתמסר למטפל שלך'
בילי79, הגיע הזמן לבטוח בתהליך ולהתמסר למטפל שלך
08/10/2017 | 14:22
1
87
בילי79,
אם הבנתי נכון את מעוניינת לשלם לפסיכולוג בלי לבוא לפגישות - פשוט לשלם לפסיכולוג באופן קבוע סכום כסף בלי שאת מקבלת שום דבר בתמורה - האם הבנתי נכון?
א. אם הבנתי נכון, ואת ממש רוצה להעביר למישהו כסף סתם ככה בלי שום תמורה, אני אשמח לעזור לך בזה. אם את מחפשת חשבון בנק להעביר אליו כסף סתם ככה, אני אשמח לתת לך את פרטי החשבון שלי
ב. יש חוק במדינה (חוק להגנת הצרכן) שמונע לגבות כסף את שירותים שאתה לא נותן. ומי שעובר עליו צפוי לעונש.
ג. אני לא פסיכולוג אבל אני מטפל מנוסה באנשים, ואני אומר לך בצורה חד משמעית שאין מטפל אחד בעולם שיסכים לקחת ממך כסף על פגישות שאת לא מגיעה אליהם. (אלא אם הוא שרלטן). לא משנה על איזה חוזה תחתמי. מאחר שהרצון שלך לשלם כסף בעבור כלום, הוא אחד הנושאים שצריך לטפל בהם! והצעד הראשון בטיפול זה לא לגבות ממך כסף כשאת לא מגיעה לפגישה.
כמו שכתבו לך לפני,
אם את רוצה לריב עם פסיכולגים - לכי על זה...
אם את רוצה לטפל בעצמך הגיע הזמן שתתמסרי למטפל שלך  ולתהליך הטיפול ב- 100%, ותפסיקי לחפש סיבות ותירוצים למה המטפל שלך לא בסדר
לצפיה ב-'תודה איתן על תגובתך המושקעת. אשקול את ההצעה שלך'
תודה איתן על תגובתך המושקעת. אשקול את ההצעה שלך
08/10/2017 | 15:28
21
לצפיה ב-'שיפוץ והשקעה בבית משותף שבבעלות צד אחד..זקוק לעצה..'
שיפוץ והשקעה בבית משותף שבבעלות צד אחד..זקוק לעצה..
03/10/2017 | 09:25
12
213
היי,
אני ובת זוגתי והילד שלה(בן 14) מנישואים קודמים חיים במשותף מזה 5 שנים(10 שנים יחד) ללא נישואים וללא ילדים משותפים, בדירה שרשומה על שמי ומעוגנת בהסכם ממון בין שנינו.
 
הדירה זקוקה לשיפוץ, והטענה שלה היא שלהשקיע כספים בנכס שאין לה חלק קנייני בו ושבכל רגע לטענתה אנחנו יכולים להיפרד והיא תשאר בלי דירה ובלי סכום כסף שירד מהסכום ששמה בצד לטובת קניית דירה בעתיד (סכום ממכירת דירה מנישואים קודמים).
 
לשנינו חשבון בנק בנפרד, קניות וכו' מתחלקות חצי חצי כשאת תחזוקת הבית אני סופג כי במשך השנים לא ממש ישבתי לעשות חשבון כמה עולה או יעלה לי.
 
 
איך בונים מנגנון שיהיה צודק לשני הצדדים.
 
איך מסדירים כזה דבר?
אשמח לכל עצה .
 
 
לצפיה ב-'מגורים משותפים בזוגיות פרק ב''
מגורים משותפים בזוגיות פרק ב'
03/10/2017 | 11:51
2
190
הי 
בוא נסתכל רגע בעובדות. 
הדירה היא שלך ובבעלותך בלבד. 
כלומר, לצורך בעניין, אתה המשכיר והיא השוכרת.
היא לא משלמת שכירות בהסכמה ביניכם, אבל משתתפת בהוצאות המחייה.
אם כך, אז בעולם השכירות, מקובל שהמשכיר נושא בעלויות השיפוץ (למעט אולי צביעת הדירה), אך בתמורה מעלה את שכ"ד. 
זה ברמה היבשה ולצורך השוואה לעולם מושגים דומה.
אלא שכמובן במקרה שלכם מדובר במערכות יחסים, ולכן זה לא פשוט וברור בהכרח.
אני מניחה שהשיפוץ מבחינתה משול להשבחת נכס שאינו בבעלותה, ואתה חושב שהיא צריכה להשתתף כי מדובר בשיפור תנאי מחייה.

ברמה השכלתנית אפשר להגיע לפשרה.
למשל:
1. אתה נושא בעלויות של 90% מהשיפוץ, והיא ב10% (כמו דיירת שמשלמת יותר כי הדירה משופצת, או דייירת שמשלמת רק על צביעת הבית).
2. אתם משלמים חצי חצי על השיפוץ, אבל מרגע זה 10% מערך הדירה עובר לבעלותה ו 90% נשאר שלך (או כל חלוקת אחוזים אחרת שתבחרו).

ברמה הרגשית, 
הייתי שואלת עצמי,
אולי הגיע הזמן ללכת צעד אחד קדימה ברמת ההתחייבות שלנו אחד לשני? 
אנחנו כבר 10 שנים יחד, 5 שנים גרים יחד, ויש עדיין חוסר אימון וחשש מעתיד הקשר. 
ברור שהאופציה של פרידה תמיד קיימת, גם לזוגות שחיים יחד 20 ו 30 שנים. אלא שאז אנחנו חיים על תנאי, חוששים ממה יבוא, ואז עולים הקשיים שאתה מתאר.

לכן, אולי תחליטו על  צעד אחד חדש, ושונה ממה שהיה עד היום, שמעיד על המחוייבות הזוגית - משפחתית שלכם אחד לשנייה - למשל פתיחת חשבון בנק משותף לשניכם עבור כל הוצאות הדירה השוטפות (למעט השיפוץ שהוא הוצאה חד פעמית וחריגה - ראה את האופציות לעיל).

צעד כזה יכול לתת הרגשה טובה לשניכם, ותחושה של שותפות ובטחון שאולי לא קיימת היום, כי נראה שהיום אתם מתנהלים כמו שותפים לדירה, או כמו שוכר ומשכירה.
מה דעתך? האם זה יכול לעשות לכם טוב לחיים המשותפים יחד לעתיד לבוא?

 

 
לצפיה ב-'יש משהו בדבריך ..'
יש משהו בדבריך ..
04/10/2017 | 11:34
1
149
ראשית תודה על ההארה המושקעת:)
 
בקשר לקופה משותפת אנחנו פועלים ליישם זאת בימים אלה, וזה בהחלט יכול להועיל במקצת, פחות בעניין הנוכחי.
 
בנוגע לשיפוץ, זה יותר הבאת מקום המגורים לרמת נורמלית מאשר השבחת הנכס או תוספת פינוק כלשהי, בסוף שלושתנו נהנה מזה ונראה כי לא פייר שצד אחד ישא בהוצאה שכל בני הבית נהנים ממנה.
 
 
הייתי שמח לשמוע איך זה מתנהל אצל זוגות אחרים במצב דומה. בטוח שאנחנו לא רוצים שכל אספקט בינינו ימדד דרך כסף כי נראה שלשם זה מוביל בסוף.
 
דוגמה מהתקופה האחרונה:  טלוו' חדשה ויקרה יחסית שנרכשה במשותף וחשבונית שהוצאנו ורשומה על שם שנינו ,השאירה לי טעם מר במיוחד של דבר טכני קר ומנוכר. לא משהו שהייתי רוצה לחוות שוב פעם.
 
בהחלט מצב ומשפחה מורכבים
 
תודה על הקשב גלית@
לצפיה ב-'אם היא לא היתה חיה איתך, האם בכל זאת היית מבצע אותו שיפוץ?'
אם היא לא היתה חיה איתך, האם בכל זאת היית מבצע אותו שיפוץ?
05/10/2017 | 12:08
129
כנראה שכן, כך שדווקא בשיפוץ לא הייתי מערבת אותה.
מה שכן, תחזוקה שוטפת, תיקונים שנובעים משחיקה וכו' בהחלט כן, אולי אפילו סכום קבוע שהיא שמה כל חודש במקום שכ"ד וישמש בדיוק לזה.
אם היא מסרבת, זה מעמיד אותה באור מאוד בעייתי ואף נצלני...
לצפיה ב-'לך יש ילדים?'
לך יש ילדים?
06/10/2017 | 20:04
113
אם כן, האחריות שלך היא דבר ראשון לדאוג שהם לא יקופחו. השיפוץ (גם אם הוא כדי להביא את הדירה למצב נורמאלי) הוא עלייך.ובשום פנים אל תרשום על שמה אחוזים מהדירה. אבל כדאי למצוא דרך שהיא "תשלם" שכר דירה. אולי היא תיקח על עצמה תשלום חלק ניכר יותר מההוצאות (וצריך לקחת בחשבון גם העובדה שהיא עם ילד ואתה לבד, כלומר מבחינה קרה היא אמורה לשלם על שניים ואתה על אחד). 
כל זה בהנחה שהיא מרוויחה בסדר וזה לא יוביל לקשיים כלכליים. 
 
אם אין לך ילדים, אתה נשמע טיפוס קשה וקמצן. 
לצפיה ב-'מפרידה את התשובה שלי לשני חלקים'
מפרידה את התשובה שלי לשני חלקים
06/10/2017 | 21:53
190
בוא נתחיל מהפן הרגשי אישי זוגי - יש כאן עניין ביניכם. באופן כללי לא פשוט להסתנכרן בזוגיות, ובוודאי שלא בפרק ב', ועוד יותר מכך כשלא נשואים (כי הנישואים בהיותם נורמה חברתית משלבים בתוכם נורמות בהרבה תחומי חיים כך שלא חייבים "להמציא את הגלגל").
אני חושבת שהנושא הזה מציף נושאים רגשיים, ושווה להתחיל מלהכיר בקיומם. לאפשר לכל אחד מכם להגיד בקול רם את הדאגות שלו, הקשיים שלו, שהם חלק בלתי נפרד מלהיות זוג. לראות שכל אחד מכם מצליח להכיר בכאב של השני, ולא לוקח את זה על עצמו כאשמה.
מתוך המקום הזה, שהוא מקום של אהבה וקבלה הדדית, אני בטוחה שתצליחו להיות הרבה יותר יצירתיים בלמצוא פתרונות אפשריים לסוגייה הזו.
 
בפן הטכני - אחד הרעיונות שאני חושבת שאפשר להעלות, זה שכרגע היא תשתתף בשיפוץ, ותוסיפו להסכם הממון שאם נפרדים והדירה נשארת בבעלותך אתה משיב לה את כספי השיפוץ.
אבל כאמור לעיל, אני בטוחה שיש המון רעיונות יצירתיים להתגבר על הפער הזה ביניכם, והכי חשוב לחפש אותם ממקום של אהבה וקבלה הדדית.
לצפיה ב-'התשלום שלה יכול להפוך על פיו את הסכם הממון, אתה מבין?'
התשלום שלה יכול להפוך על פיו את הסכם הממון, אתה מבין?
06/10/2017 | 22:48
6
111
למעשה, אתה עושה כאן משהו שלא רצוי מבחינה כלכלית. אם היא תשלם את השיפוץ, היא יכולה להפוך לבעלת זכויות בדירה, בין אם זה כתוב בהסכם הממון ובין אם לא. 
כעקרון כל עוד הדירה שלך, ויש לה רק זכות מגורים בה כל עוד אתה רוצה, היא צודקת מבחינה חוזית. לצורך הענין, אם היית נותן לה טרמפ באוטו שלך כל בוקר, האם היא צריכה לשלם אם החלטת לשדרג את האוטו? 
 
אבל אני מבינה אותך. היא גרה שנים אצלך, ובטח הסכם הממון נחתם כשהקשר היה חדש יותר. בינתיים הדירה התבלתה ועכשיו אתה לא רוצה להשקיע את הכל לבדך, כשהיא ממשיכה לשמור על הכסף שהיה ברשותה. הבעיה העיקרית היא שהיא דיירת שאינה משלמת שכירות. אם היא היתה מתגוררת אצלך בשכירות, חלק מהענין הוא שהשכירות החודשית משמשת עבור בעל הדירה גם על מנת לקבל באופן קבוע מעין פרמיה לנושא תחזוקת הדירה עצמה (שכלולה במחיר השכירות). המשכיר הוא זה שמשלם עבור שיפוצים בבניין או בדירה, והשוכר חייב לשלם רק שכר דירה. אתם החלטתם שהיא שוכרת את הבית ממך, בעלות של אפס ש"ח לחודש - זו המשמעות של הסכם הממון ביניכם. היא נהנית משמירה על הכסף שלה וגם לא משתתפת בשום עלויות נוספות מעבר לעלויות המחיה. 
 
עכשיו הבנת את המשמעויות ארוכות הטווח של ההסכם, ואתה רוצה לשנות אותו. אתה צריך להבין מה זה אומר - אם היא תשקיע בדירה, היא לא "שוכרת" אותה ממך יותר, ויכול להיות שבעוד עשרים שנה, יהיו לה זכויות בדירה. האם אתה רוצה לשנות את ההסכם? 
 
לפי דעתי כל ההסכם לא לטובתך. היא צריכה לשלם יותר מאשר מחצית המחיה, מכיוון שאתם שלושה אנשים ולא שניים, וככה אנחנו עושים (אני משלמת יותר). שנית, אנחנו בחרנו לעבור לגור בדירה גדולה יותר בשכירות, ואני משכירה את הדירה שהיתה שלי ובן הזוג שלי מכר את דירתו והשקיע את הכסף במקום אחר. הסידור הזה מאפשר לשנינו שלא להצטרך להשקיע כספים גדולים בדירת המגורים, והחלוקה אף היא נוחה לנו (לא שוויונית, אני משלמת שני שליש). מצד שני, אנחנו מרויחים יפה ומאד דומה, כך שזה גם נראה לכולנו הוגן. המצב שונה אם אתה מרויח כפול ממנה. 
 
והערה כללית, אני מבינה שזה נושא לא קל עבורכם אבל נראה שאתם לא מצליחים לראות את נקודת ההשקפה של השני. מה באמת חשבת שיקרה, אם היא תשקיע סכום של עשרות או מאות אלפי שח ואז תפרדו? נתת לה פתרון לזה? 
לצפיה ב-''השקעה' נשמע גדול מדיי..'
'השקעה' נשמע גדול מדיי..
06/10/2017 | 23:31
5
108
מדובר בשיפוץ חלקי של דירה ישנה שנע בין 25 ל40אלף ש'ח. לא על סכום שובר שיוויון. 
בכל מקרה, ברור לחלוטין שהחלוקה לא תהיה חצי חצי השאלה היא איך נכון לחלק.
שנינו משתכרים אותה משכורת ממוצעת ובאותו מצב כלכלי.
 
אנחנו משוחחים ופתוחים לחלוטין בנושא כולל 'מקרים ותגובות' של אם נפרדנו איך זה נעשה וכו'(חמסה חמסה:) ) והכל ברוגע ובאהבה. עדיין לא הצלחנו להגיע להסכמה, משם הפניה אל חוכמת ההמונים (אגב, היא קוראת כאן).
 
דוגמאות מהסדרים של זוגות אחרים בהחלט עוזרות.
 
 
 
לצפיה ב-'תראה, הסכום הזה קטן מכדי לריב עליו'
תראה, הסכום הזה קטן מכדי לריב עליו
07/10/2017 | 09:41
2
128
אני ממש לא מבינה את שניכם. אם אתם חושבים שתהיו ביחד בעשר שנים הקרובות, אזי מדובר במקסימום בסכום של: 40000 לחלק לשניים לחלק לעשר שנים. 2000 ש"ח בשנה או פחות מ- 200 ש"ח לחודש. 
נראה לי שהגיוני שהיא תציע (!) לשלם את הסכום הזה כדי לגור בדירה יותר נעימה לכולם כמו שנראה לי שאתה לא צריך להתעקש על זה. מבחינת מה נראה לי הוגן: לדעתי היא צריכה לשלם. אפשר לעשות הסכם הלוואה בכתב. היא תיתן לך את הכסף ללא ריבית ואתה תחזיר לה אותו אם תפרדו. אם יעברו 5 שנים ולא תפרדו, לא תצטרך להחזיר את הכסף מכיוון שהיא גרה איתך בדירה ונהנתה מהשיפוץ. הייתי מציינת שההשקעה שלה לא מייצגת מבחינתכם קבלת זכויות בדירה.
לצפיה ב-'נשמע פתרון הוגן '
נשמע פתרון הוגן
07/10/2017 | 12:14
79
מסכימה. 
נשמע פתרון הוגן והגיוני
לצפיה ב-'לדעתי ה'מריבה' אינה על סכום הכסף. הכסף מייצג דברים אחרים'
לדעתי ה'מריבה' אינה על סכום הכסף. הכסף מייצג דברים אחרים
07/10/2017 | 19:47
98
נראה לי שפחות משנה איך אחרים היו נוהגים.
השאלה עם מה הייתם מרגישים בנוח, ועד כמה תצליחו ביחד למצוא פתרון שיענה על הצרכים של שניכם.
יש שמעדיפים להעזר בצד שלישי במקרים כאלו. 
הפורום הזה קיים למעלה מ-10 שנים. אם תעברו מספר דפים אחורה תוכלו למצוא מגוון דוגמאו לפתרונות טכניים של אחרים.
 
לצפיה ב-'חלוקה כספית בזוגיות פרק ב''
חלוקה כספית בזוגיות פרק ב'
07/10/2017 | 12:12
1
110
הי, 
אם אתם מדברים על הכל ברוגע ובאהבה, זה מעולה. 
מה שתחליטו יהיה כנראה בסדר, אם הוא נעשה מהמקום הזה, ולא משאיר תחושות לא נעימות לא מדוברות, שתעבנה בצורה כלשהיא על הקשר. 
אני חושבת שצריך להתחלק בשיפוץ, אין פה בכלל שאלה. 
אם היא חלק מהבית, היא צריכה לשאת חלק בעלויות שיפור תנאי המחייה - זו דעתי. 
אם אתם רואים עצמכם חיים יחד עוד 10 שנים, זו השקעה בטלה בשישים, והיא צריכה בעיניי להעשות באהבה, ברצון, והתרגשות לקראת העתיד לבוא.
אחרי הכל מה חשוב יותר בחיים? הזוגיות ביניכם, החיים המשותפים שלכם עוד 10 ו20 שנים, או עוד 20,000 ש"ח?
נצלו את ההזדמנות הזו כדי לדבר על תמונת החיים שלכם יחד בעוד 20 שנים. זה נכון שאי אפשר לתכנן כל כך רחוק, אבל זה נכון תמיד, הלא ממילא אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר.
יחד עם זאת כשמתכווניים למשהו ורואים אותו מול העיניים, הרבה יותר קל לקבל החלטות היום, ולהבין את המשמעות של מה שחשוב באמת. 
בכל מקרה זו אינה החלטה הרת גורל, ומה שתבחרו לעשות יהיה בסדר, כל עוד מה שחשוב לכם בחיים הם ערכים של זוגיות, אהבה,שותפות ותקשורת פתוחה. 

גלית. 
 
לצפיה ב-'תודה על העצות הטובות חברים..'
תודה על העצות הטובות חברים..
07/10/2017 | 20:52
87
אחדד רק את הנקודה שוב פעם, אנחנו לא רבים או מתכסחים על הנושא פשוט אף פעם
לא התייחסנו באמת לחלוקת הכלכלית בינינו. בזמנו לפני עשור היא לקחה את תשלומי החשמל אני את הארנונה את הכבלים ותחזוקה שוטפת של הבית שנראה טבעי שתהיה אצלי וכך הכל זרם על מי מנוחות .
 
רק שפתאום בשיחה מעמיקה על השותפות כן או לא בסכום גבוה יחסית לשוטף  מתגלים כל מיני סעיפים שאף פעם לא חשבנו עליהם. וממש לא רוצים שהכל ימדד בסוף דרך החור שבגרוש.
הרבה תודה על הטיפים המוצלחים ,ביחוד לך "דבשת הגמל" נראה שנאמץ את עצתך הטובה.
 
לצפיה ב-'גמר חתימה טובה (ושיתוף אישי)'
גמר חתימה טובה (ושיתוף אישי)
29/09/2017 | 13:34
359
אני סולחת לעצמי (באמת)
על כך שברגעים של משבר אמרתי לבן זוגי: "קח את הילדים שלך ולך"
על כך שכעסתי על הבן שלו סתם בלי סיבה אמיתית
על כך שהנעליים הזרוקות שלו בסלון עצבנו אותי, ואלו של הבת שלי לא
על כך שרבתי איתו, ונכנסתי לפינות
על כך שלילדים שלי ויתרתי יותר
על כך שלא הצלחתי להכיל את מצבי הרוח של הבת שלו

על כך שאמרתי לבן זוגי דברים שלא התכוונתי, סתם מתוך סערת רגשות
על כך שלא חשבתי פעמיים לפני שזרקתי הערות מיותרות בבית
על כך שלא תמיד שמתי את המשפחה בראש סולם העדיפויות
על כך שלא הבנתי שהדבר החשוב ביותר הוא לא להיות בטלפון, אלא להצטרף למשחק עם הילדים כולם

על כך שלפעמים לפעמים עוד עולה בי המחשבה של "בגללי הילדים צריכים לעבור בין הבתים"
על כך שממש, אבל ממש לעיתים רחוקות, הגרוש שלי עוד מצליח לעצבן אותי

על כך שאני עוד טיפה טיפה טיפה, מוטרדת ממה חושבים עליי כשאני אומרת שאני "גרושה"
על כך שמשהו בתוכי קטן קטן, אבל עדיין שם, עוד מייסר אותי על פירוק המשפחה

ועל כך שלא בכל יום הזכרתי לעצמי להגיד תודה על ההזדמנות השנייה שניתנה לי בחיי לאהוב ללא תנאי, ולחוות חיבור זוגי כמו שלא ידעתי שאפשר

כל הדברים האילו שאני בוחרת לסלוח לעצמי עליהם השנה, קרו
חלק יותר פעמים, חלק ממש פעמים בודדות,
אך בשאר הזמן, היו מלא מלא מלא דברים טובים שהצלחתי לעשות, ואני גאה בהם
יצרתי המון שינויים בחיים שלי השנה, המקצועיים, האישיים, הזוגיים, המשפחתיים,
הגעתי לפסגות ולהישגים
אך מעל לכל הייתי כל כולי מחוייבת,
מכף רגל ועד ראש
לבחירה החשובה ביותר שעשיתי בחיי:
להיות אמא, בת זוג , והורה במשפחה מורכבת

אז,
אני סולחת, כי בכל רגע נתון עשיתי הכי טוב שיכולתי
אני סולחת כדי לפנות אנרגיה להתעסקות בעכשיו, הזמן היחידי הקיים, ולא במה שהיה

אני סולחת כי כל החיים הם מסע של תיקונים, תיקונים, תיקונים
אני סולחת כי אני מבינה שהכל שעורים

אני סולחת כי אני יודעת שתהליך הייצור שלנו כבני אדם מתפתחים, לומדים, גדלים עם עצמינו, לא מסתיים לעולם (רק כשזה נגמר)

אני סולחת כי בכל יום אני מתחייבת, ואמשיך להתחייב, לשאול עצמי מה היום אני יכולה לעשות אחרת מאתמול
אני סולחת כי אני באמת מאמינה שבכוחי לשנות את התסריט והעלילה

אני בוחרת לסלוח לעצמי ולהגיד שאני הכי טובה שיש, ככה בדיוק כמו שאני,
זו החובה שלי לילדים שלי, לילדים שלו, למשפחה שלנו, לזוגיות שלנו ולעצמי.

*ומשום שאני יודעת שכל שינוי וכל צמיחה מתחילים באבחנה ואז בהצהרה - אני משתפת אתכם

גלית
לצפיה ב-'האמת שאני רק משתפת ודווקא תחושה חיובית'
האמת שאני רק משתפת ודווקא תחושה חיובית
28/09/2017 | 11:47
2
270
אז אני "טרייה" בפרק ב' וגיליתי את הפורום שמדבר אליי...
צפיתי בתוכנית על דייטים בערוץ 2 וחשבתי שיהיו רק צעירים/רווקים יפים שרוצים להתחתן, הדייטים הראשונים המוכרים של ימינו בגילאי ה- 20-30.
מאוד שמחתי על הפוקוס על אלו המבוגרים שכבר עברו דבר או שניים בחיים. אם ראיתם היו דייטים של גרושים/אלמנים/פנסיונרים (מקווה שלא נעלבים מהביטוי) וזה גרם אצלי למחשבה אופטימית ומרעננת. 
להגיד שהיה הבדל?
ממש לא, גם הם רצו להתאהב, להימשך, ליצור קליק, גם הם ניסו להרשים ולשחק משחק גם הם היו מובכים. גם הם נעלבו אם הצד השני סירב לדייט שני.
זה משמח לראות גם את תשומת הלב שקיבלו בתוכנית אם אפשר לקרוא לזה ככה, הידיעה שהם אטקרטיביים לטלוויזיה.
וגם את זה שבעצם כולם אותו הדבר בכל גיל, גם בפרק ב' יש את אותם פרפרים שיש לרווקים התל אביבים שמתחילים אחד עם השני בפייסבוק
לצפיה ב-'זוגיות בפרק ב' - התרגשות'
זוגיות בפרק ב' - התרגשות
28/09/2017 | 12:37
128
לא ראיתי את התכנית וחבל, אבל מסכימה לכל מה שכתבת.
הפוקוס על זוגיות בפרק ב' (עם ילדים) הוא חשוב מאוד, ולא ניתן לו בעיניי מספיק דגש בארץ.  אני גם חושבת באמת ובתמים שזוגיות בפרק ב' היא הזדמנות גדולה.
זה נכון שאנחנו כבר לא צעירים ועברנו דבר או שניים בחיים, מצד שני אנחנו מגיעים עם הרבה יותר בשלות, בגרות ומודעות. זה מקום מעולה להיות בו, יחד עם כל הפרפרים וההתרגשויות, שכנראה לא נעלמים באף גיל (וטוב שכך )
לצפיה ב-'מה מעליב במילה פנסיונרים?'
מה מעליב במילה פנסיונרים?
06/10/2017 | 20:06
15

מנהל/ת הפורום

אודות:
את/ה מוביל/ה בתחומך? אנו מזמינים למשרדינו בימים אלו בעלי מקצוע המתאימים לנהל פורום מקצועי באשכול המומחים של אתר הקהילות המוביל תפוז אנשים. מנהל/ת פ
עוד...

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ