לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
84378,437 עוקבים אודות עסקים

פורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום. כל נושא הוא בר שיחה, ויש מקום בפורום לדעות שונות ומגוונות. הפורום מעודד פתיחות לנקודות מבט נוספות לכל נושא, ולסיעור מוחות הדדי. יחד עם זאת כדי שההתנהלות בפורום תהיה אפקטיבית ומעצימה, להלן 2 כללים שחובה לשמור ולהקפיד עליהם בכל דיון:
** הימנעות משפה מעליבה, פוגעת או מזלזלת  **שמירה על פרטיות הגולשים
מנהלת הפורום תענה ותגיב מנסיונה כמאמנת, ועל פי אמות המידה המקצועיות, אנושיות שלה, בהתאם למידע העומד לרשותה בשאלות. האחריות ליישום הרעיונות והעצות הניתנים על ידה בפורום, הינה האחריות הגולשים בלבד. אין התשובות בפורום מהוות תחליף לתהליך אימון אישי / זוגי מלא, על בסיס מפגשים פנים מול פנים.
המשך >>

לצפיה ב-'לא מתחברת לילד של הבן זוג'
לא מתחברת לילד של הבן זוג
04/09/2017 | 13:09
5
278
אני לא מצליחה לסבול את הילד של בן זוגי...הוא ילד קולני,היפראקטיבי,כשהוא מגיע נהיה רעש בבית,הוא מציק לאחרים,מקלל,וגם מתחצף אליי.אני מאוד משתדלת לקבל אותו,ולאהוב אותו,אבל פשוט לא מצליחה.הוא ממש מעורר בי אנטי,אני לא מצליחה להיות נחמדה אליו,הוא גם מרגיש את זה ולאחרונה אמר לבן זוגי שהוא לא רוצה לבוא יותר כי הוא לא סובל אותי.מה עושים?? בן זוגי ואני רבים הרבה בגלל זה.אני רוצה להתקרב אל הילד ופשוט לא מצליחה
 
 
לצפיה ב-'לקבל ולהכיל את הילדים של בני הזוג שלנו'
לקבל ולהכיל את הילדים של בני הזוג שלנו
( לעמוד שלי בתפוז )
04/09/2017 | 16:52
2
187

הי טלי,
אני מבינה את הקושי.
לקבל ולהכיל ילדים של מישהו אחר זה לא תמיד קל, אלא שכמו שאת בטח מבינה, ומדברייך נראה שכן, אין לנו פריבילגיה לא להצליח בכך לטעמי, אם אנחנו באמת רוצים לחיות עם בני הזוג שלנו, שהם קודם כל הורים.
אז איך עושים את זה?
ראשית מבינים שעלינו להיות המבוגר האחראי בסיפור.
לא כתבת בן כמה ילד של בן זוגך, אבל האמת היא שלא משנה אם הוא בן 5,9, או 15, הוא רק ילד, שלא בחר בחיי החדשים, הם נבחרו עבורו בצורה שרירותית.
צריך לזכור זאת ולהבין שאין אפשרות להרים ידיים ולהתייאש, לכעוס על הילד, להחמיץ לו פנים, או להיות לא נחמדה, גם אם מאוד קשה לך.
אחריות משמעה לא להגיד "הוא אשם ועד שהוא לא ישתנה, אני לא מוכנה לקבל אותו", אלא לשאול עצמך בכל יום מחדש:
מה היום אני יכולה לעשות אחרת כדי שמערכת היחסים תשתנה?
מה בתקשורת שלי צריך להשתנות כדי לקבל תגובה אחרת ממנו?
מה הצעדים שאני יכולה לעשות כדי שהוא ירגיש רצוי, מקובל, אהוב, מוערך, שייך?
יש הרבה מאוד אפשרויות לפתרון, מלייצר זמן איכות איתו לבד, דרך להתעניין, להכין לו את האוכל שהוא אוהב, לארח חברים שלו, ועד להסיע אותו ולעזור לו,
כדי ליצור מערכת יחסי קרבה, ולתת לעצמך את ההזדמנות לראות לא רק את הצדדים ה"בעייתים" שלו, אלא גם את כל הטוב.  
אבל כל אילו באים אחרי ההבנה, כי האחריות ליצירת השינוי בבית היא אך ורק בידיים שלך, ושל בן זוגך כשותף למסע.
עוד דרך להסתכל על זה היא לזכור שההתנהגות של הבן שלו היא לא נגדך, אלא קשורה לדברים שהוא עובר עם עצמו.
ההבנה הזו, יחד עם הפניית תשומת הלב בכל רגע נתון  למה את יכולה לעשות שהוא באחריותך ובשליטתך כדי לשנות את התמונה, יצרו אפשרויות חדשות שלא ידעת שקיימות, ויאפשרו לך לקבל אותו, גם אם הוא היפראקטיבי וקולני.
כשזה יקרה, גם תוכלי לדבר עם בן זוגך על נושא הקללות, הצעקות והאגרסיביות,, כדי למצוא פתרונות, ממקום מקבל סובלני ומחוייב לתוצאות.
 
מקווה שעזרתי לך. 
גלית
לצפיה ב-'גם לי ממש קשה עם הבת של הבת זוג שלי'
גם לי ממש קשה עם הבת של הבת זוג שלי
05/09/2017 | 12:04
1
200
וואו, הקטע הזה עם הילדים של הבת זוג זה באמת קשה
יש לי מלא ריבים עם בת הזוג שלי בגלל שאני פשוט לא יכול לראות איך מתרפסת בפני הילדה שלה, פשוט משרתת שלה זה משגע אותי.

גלית, אני מאוד מתחבר לדברים שכתבת פה, זה ממש עוזר לי לעשות סדר בראש - תודה
 
באמת כל פעם שהילדה הזאת מטריפה אותי, 
אני מזכיר לעצמי שאני ממש אוהב את אמא שלה, ואני לא מוכן לותר על הזוגיות הזאת בגלל ילדה בת 13
 
אני גם יודע שאני קצת רגיש מידי להתנהגות שלה, אז לפעמים אני שואל את עצמי איך הייתי מגיב אם הבת שלי היתה מתנהגת ככה. ולפעמים אני מעיז להודות בשקט לעצמי שאם זו היעתה הבת שלי כנראה שהייתי הרבה יותר סבלני
לצפיה ב-'גם לי ממש קשה עם הבת של הבת זוג שלי'
גם לי ממש קשה עם הבת של הבת זוג שלי
( לעמוד שלי בתפוז )
11/09/2017 | 14:30
98
הי איתן,
זו דרך מצויינת להתמודד.
לעצור רגע לפני התגובה ולשאול את עצמי:
אם זה היה הילד/ה הביולוגי שלי האם עדיין הייתי מתעצבן כך?
איך הייתי מגיב?
ואז לבחור תגובה. 
כשלומדים לעשות כן, מגלים כי כמות החיכוכים והויכוחים  עם הילדים
של בני הזוג יורדת משמעותית. 
זהו תהליך שיש להתאמן עליו, כי כולנו יצורים. אוטומטיים,
וכשמשהו שלא נראה לנו, התגובה האוטומטית שלנו היא כעס, תסכול, עצבים.
אלא שהכעס לא קשור לצד השני אלא למשהו אצלינו, ובד"כ גם לא משרת את הסיטואציה.
באימון אנחנו לומדים לעצור רגע לפני, ולהבין כי הבחירה בפרשנות
של הסיטואציה ובתגובה היא לגמרי בידיים שלנו,
היא בחירה שלנו מי להיות ואיך להגיב בכל רגע נתון. 
זה לא בלתי אפשרי לשלוט בתחושות ובהתנהגות שלנו בכל עת, ההיפך הוא הנכון. 

גלית הלר
 
לצפיה ב-'המון תודה על התגובות וההבנה'
המון תודה על התגובות וההבנה
05/09/2017 | 12:56
59
לצפיה ב-'חפשי בן זוג אחר, בלי ילדים.'
חפשי בן זוג אחר, בלי ילדים.
05/09/2017 | 14:42
170
אני אומרת את זה מתוך אמפתיה אלייך ולמצוקה שלך, לא לילד המעצבן הזה שהלבישו עלייך.  אני לא הייתי מסוגלת להיות דקה עם ילד כזה באותו חדר.
את תמיד תהיי במקום שני עבור בן זוגך, מה שלא תעשי.
שחררי. חבל לך על הזמן איתו.
 
בהצלחה
לצפיה ב-'אולי פה אפשר להתייעץ'
אולי פה אפשר להתייעץ
03/09/2017 | 12:00
3
256
שבוע טוב,
יופי שמצאתי איפה לשתף,
אז ככה...
אני גרושה כבר 3 שנים, אמא ל 2 ילדים מקסימים, בשנתיים האחרונות אני בזוגיות עם בחור מקסים שלו 3 ילדים.. אנחנו מאוד מסתדרים ואוהבים, אבל אנחנו מאוד לא מסכימים על כל מיני נושאים שקשורים לחינוך וגבולות. הילדים שלו חסרי גבולות. הם לא עושים כלום בבית, הם מדברים אליו מאוד לא יפה.. ניסיתי לדבר איתו על העניין, אבל זה לא עוזר. הוא אומר שבמעט זמן שהם אצלו (פעמיים בשבוע וכל שבת שנייה),הוא לא  מתכוון להילחם איתם. אני ממש מתפוצצת מההתנהגות שלו מולם. לא יכולה לראות את זה.
איך אני משכנעת אותו שהוא טועה בדרך החינוך שלו אותם?
 
 
לצפיה ב-'אם את לא יכולה לראות את זה אז אל תסתכלי'
אם את לא יכולה לראות את זה אז אל תסתכלי
03/09/2017 | 21:11
1
153
את ממש לא חייבת לבלות איתו את השבת שלו עם הילדים וגם לא את הפעמיים בשבוע שלו. 
ההמלצה הכי טובה היא שלא תתערבי ביחסים שלו עם ילדיו.
אם תמשיכי לנסות "לחנך" אותו זה יהפוך למקור לעימות ביניכם (מה שנראה שכבר קורה)...
אם תצליחי "לחנך" אותו, הילדים שלו יהיו ממורמרים עלייך...
בקיצור - איך שלא מסתכלים על זה את תצאי מזה רע... אז עדיף שתוותרי מראש ותתמקדי בך, בילדים המקסימים שלך וביחסים הנהדרים שלך עם בן הזוג.
 
לצפיה ב-'חינוך וגבולות בזוגות פרק ב''
חינוך וגבולות בזוגות פרק ב'
( לעמוד שלי בתפוז )
03/09/2017 | 22:41
114
אכן בכל הקשור לחינוך יש להשתדל להימנע מלהתערב לבן הזוג בחינוך ילדיו, אלא אם מדובר בנושאים קשורים לחוקי הבית או בהתנהלות שלהם שממש פוגעת בשאר דיירי הבית. 
בכלל אני מאמינה שחינוך הוא לא ב"כח", אלא רק דרך דוגמא אישית. אם למשל אנחנו מאמינים שאחד מערכי החינוך הוא עזרה הדדית  הרי שעלינו לחיות כך בבית מול הילדים ומול בני הזוג שלנו. כנ"ל לגבי הקשבה, סובלנות, נימוס התחשבות, וכל מה שבעינינו הוא ערך חינוכי שנרצה להקנות לילדינו.. 
לגבי זמן בילוי משותף עם הילדים שלו - אני דווקא בעד ואפילו כמה שיותר, אם המטרה היא לייצר משפחה חדשה. 
והקשר זה אני בכלל מציעה לשנות את המיקוד - במקום להתבונן על מה שקשה ולא עובד, להתבונן על מה שטוב, על מה שאנחנו אוהבים בבני הזוג שלנו, בילדים שלהם, בחיים שלנו יחד, בזמן המשותף של כולנו, בחיבור עם הילדים שלי ושלו-  כשמתסכלים על החיובי הוא תמיד גדל. בדוק
לצפיה ב-'הסכמה על חינוך וגבולות בזוגיות פרק ב''
הסכמה על חינוך וגבולות בזוגיות פרק ב'
( לעמוד שלי בתפוז )
03/09/2017 | 22:24
91
שלום רונית
ראשית מוקירה אותך על הכנות והאומץ לשים את הבעיה על השולחן.
הנושא שאת מעלה הוא אחד המורכבים שבזוגיות פרק ב' - היכולת שלנו להסכים בינינו כזוג על נושאים שקשורים לחינוך וגבולות. הלא כל אחד מאיתנו מגיע לזוגיות הזו עם סט של אמונות, גישות ודעות הנובע מנסיון חייו וממה שעבר, והאתגר הגדול הוא ללמוד לחיות יחד למרות ההבדלים. נקודת המוצא שכדאי להבין בפרק ב' היא שאין דרך אחת נכונה ואין אמת אחת. כל אחד מכם צודק באותה מידה. מה שאת רואה כחוסר גבולות בעיניו נתפס אחרת לגמרי, ואין צודק וטועה.
אז איך בכל זאת מגשרים על הפער כדי שתוכלו לחיות יחד? ראשית מבחינים בין חינוך וגבולות. בכל מה שקשור לחינוך אנחנו עושים הפרדה - לכל אחד החופש לחנך את ילדיו כרצונו גם כשגרים יחד. למשל, אם לו לא מפריע שהם מדברים אליו כך, זה עניין שלו מולם. אם לו לא מפריע שהם לא עושים שעורים, או מתלבשים כך או אחרת זה עניינו שלו מולם. את יכולה לדבר איתו, לומר דעתך אבל בסופו של עניין זה החינוך שלו מולם, ותיטיבי לעשות אם לא "תתפוצצי מבפנים" כפי שתיארת. אין הדבר דומה בכל מה שקשור לחוקים הברורים שאתם בחרתם כדי לנהל את הבית. אם החלטתם שבבית שלכם לכל ילד יש תפקיד, ברור שאין אפשרות שילדיו לא יבצעו את תפקידם רק כי לא נעים לו לבקש מהם. אם החלטתם שבבית שלכם לא אוכלים בסלון, הרי שעל כל הילדים לעמוד בכך, ללא קשר למתי הם מגיעים ולכמה זמן.
שבו ביניכם והגדירו את אופן התנהלות הבית, קבעו את הכללים לגביהם אתם מסכימים שנכונים לכל הילדים וגם לכם תמיד, לגביהם אין שאלה. באותה מידה הגדירו מהם נושאי החינוך שבהם אתם לא מתערבים, ולכל אחד מכם החופש להתנהל כרצונו מול ילדיו.
ובנימה אישית, כבדי את מפת העולם שלו, הימנעי מבקורת ושיפוט על דרכי החינוך שלו, כל עוד התנהגותם אינה פוגעת בחוקי הבית ובנורמות שהגדרתם להתנהלות תקינה בבית. 
בהצלחה. 
גלית הלר
 
לצפיה ב-' כניסת מנהלת חדשה לפורום '
כניסת מנהלת חדשה לפורום
31/08/2017 | 12:25
255

אנו מברכים את גלית הלר על כניסתה לניהול הפורום ומאחלים לה הצלחה והנאה בתפקיד.

המשך גלישה מהנה
 
 
 
לצפיה ב-'חרם '
חרם
28/08/2017 | 20:10
8
247
אני בת להורים גרושים (התגרשו לפני 30 שנה), ויש לי שתי אחיות, שלושתנו בגילאי ה30+. אמי חיה עם בן זוג ב15 השנים האחרונות, חולקים בית משותף. לבן הזוג יש גם 3 ילדים בוגרים. לפני כשבוע וחצי, בעת ארוחה משפחתית, בה נכחו אמי ובן זוגה, ואני ואחת מאחיותיי, התפרץ בן זוגה של אמי על אחותי לאחר שאמרה דבר מה שהתפרש אצלו כהאשמה שלה כלפיו וכלפי אמא. הצורה בה זה נעשה - בצעקות רמות, ותוך חוסר הקשבה מוחלט לאחותי שניסתה להסביר את עצמה, הפתיעו את כולנו, ואחותי החליטה שהסיטואציה הזו לא מכבדת אותה, וקמה והלכה. לאחר כמה דקות הלכתי גם אני, לאחר שאמרתי לו שאני חושבת שלא זו הדרך לבטא את מה שהוא חושב. מאז אותה ארוחה הוא החליט להחרים אותי ואת אחותי. משיחות עם אמי הבנתי שהוא כועס בעיקר עליי, שבחרתי לעמוד לצד אחותי ולא לתמוך בדעתו. לאורך השנים הוא ואמא שלי עזרו לא מעט לי ולאחיותיי בנקודות שונות בחיים, והוא פירש את התמיכה שלי בה כ"בגידה" בו. יש לציין ששניהם עוזרים המון גם לילדים שלו, וכן שתמיד הייתי אסירת תודה על כל מה שעשו עבורי ולא לקחתי כמובן מאליו. המצב כרגע הוא שבן הזוג לא מוכן לדבר או להתייחס אליי או לאחותי, כמובן שאין לו התנגדות שנגיע לבקר, אך הוא מצידו מתכוון להתעלם מאיתנו לחלוטין. הוא מחק וחסם אותנו מכל מדיה אפשרית, ולדברי אמי אין סיכוי שיסכים לדבר איתנו או אפילו לקרוא מייל או מכתב מאיתנו. אני מרגישה חוסר אונים ובעיקר תסכול שהוא בוחר להתנהג בצורה כזו, ולא לפתוח את הדברים מולנו, מה שלדעתי בהחלט יכול לפתור את המצב. בינתיים מי שהכי סובלת מכך זו אמא שלי, שמרגישה תקועה בינינו-הבנות שלה לבינו, וחשוב לה גם לשמור על היחסים איתו וגם כמובן איתנו. אמא שלי אומרת שלדעתה צריך פשוט לחכות ולקוות שהוא יירגע עם הזמן, אבל אף אחד לא יודע על כמה זמן מדובר... וגם אני סקפטית שהזמן באמת ירגיע במקרה הזה. לדעתי כל עוד לא נדבר על הדברים הם לא ייעלמו. בקיצור... אני די אובדת עצות כרגע. אשמח לכל עצה, תגובה או רעיון שיכול אולי לעזור במשהו, כי בינתיים כל המשפחה סובלת מהמצב הזה.
לצפיה ב-'מכתב מאחותך אליו יכול להוות התחלה בתהליך הפיוס.'
מכתב מאחותך אליו יכול להוות התחלה בתהליך הפיוס.
29/08/2017 | 09:44
3
129
ואת תוכלי להוסיף מספר מילים שיסבירו מדוע עמדת לצד אחותך.
לגמרי לא בטוח שהזמן יעשה את שלו והוא יתרכך. את מתארת מערכת במסגרתה הוא עומד לצידכן ועוזר לכן לאורך זמן.
הוא אינו מוכן לקבל ביקורת שלדעתו אינה מוצדקת. לא ברור מה בדיוק אמרה אחותך, איזו נקודה רגישה נפגעה אצלו כתוצאה מכך, מדוע הגיב כפי שהגיב. לדעתי, היה על אחותך לגלות רגישות בדיבורה ולשקול כל מילה.
יש מצב שדבריה של אחותך היוו מעין קש ששבר את גב הגמל, כלומר, בדיוק נקודת הגבול שמעבר לה האיש לא מוכן לספוג יותר.
 
אתן נשים בוגרות, מסוגלות להבין שפרק ב' של אימכן, שכולל תמיכה בכן, זה משהו שאינו מובן מאליו. מהתאור השטחי אני נוטה לראות סימנים של כפיות טובה...
 
בסמוך למסירת המכתב, יום יומיים אחרי, הייתי מנסה לכנס את כל ילדיו, איתכן, עם אימך ואיתו, ולהסביר בנוכחות כולם עד כמה אתן מעריכות את תמיכתו בכן ועד כמה לא התכוונתן שהדברים יגררו למצב כזה.
 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
29/08/2017 | 17:40
2
118
זה נכון, ככל הנראה המקרה עם אחותי היה הקש ששבר את גב הגמל. היחסים בין אחותי לבינו תמיד היו מתוחים, הוא פחות מחבב אותה ופחות מתחבר לאופי שלה. יומיים לאחר הפיצוץ היא כתבה לו הודעה וגם ביקשה להתפייס, אבל אחרי שקרא אותה הוא התעצבן (ממה שאמא שלנו מספרת), מחק את ההודעה ומחק אותי ואותה מהפייסבוק ומהטלפון. לפי מה שאמא שלי אומרת, אין טעם בכלל לנסות ולכתוב לו או לדבר איתו כי הוא לא יקרא/יקשיב. לשבת ו"להכריח" אותו להקשיב נראה לי רק יגרום לפיצוץ נוסף.
אמא שלי והוא אוהבים לעזור והרבה פעמים מתגייסים לעזרה גם אם לא ביקשנו כזו. אני, וגם אחיותיי, תמיד הודנו להם על כך מאוד, וגם השתדלנו לקנות עבורם או לתרום היכן שאנחנו יכולות. כך שאני יכולה להגיד בלב שלם, לפחות על עצמי, שאין שום סיבה שירגיש כפיות טובה. הוא נפגע כי תמכתי באחותי וכביכול לקחתי את הצד שלה, אבל בין זה לבין חוסר הערכה שלי אליו אין דבר וחצי דבר. זו כבר פרשנות שלו שהיא שגויה, ואם רק היה נותן לי את ההזדמנות להסביר הכל היה נראה אחרת.
ויותר מכך - הילדים והנכדים שלו מקבלים עזרה ותמיכה ברמה שבועית.. אמא שלי מעניקה מעל ומעבר עבורם, ודווקא שם נראה שיש פחות הערכה. לכן זה מרגיז עוד יותר שהוא מרשה לעצמו להחרים אותנו בזמן שהילדים שלו הם די כפויי טובה.
כן חשבתי לנסות לדבר עם הילדים שלו. אין לי ולאחיות קשר איתם ואני בספק אם יוכלו להשפיע, אבל אולי שווה לנסות.
מקווה שבאמת יתעשת וייתן פתח לשיחה, ומשם יהיה לאן להתקדם.
תודה בכל אופן על התגובה 
 
לצפיה ב-'אני ממש לא קוראת שיש כפיות טובה מצדכן'
אני ממש לא קוראת שיש כפיות טובה מצדכן
05/09/2017 | 20:11
1
76
אני קוראת באופן די מפורש שמדובר באדם לא סימפטי בלשון עדינה. לא משנה מה אחותך עשתה, אין סיבה בעולם להתעמר באמא שלך. 
אני לא הייתי מתאמצתלהתנצל ולהסביר, לדעתי בגלל שכולם תמיד עושים את זה, הוא מרשה לעצמו להיות גיבור על חלשים.
אני כן הייתי אומרת לו ולילדים שלו את זה, כי כל עוד כולם שותקים, יש לגיטימציה לאלימות הריגשית שלו כלפי אמא שלך.
הייתי משאירה אותו לחיות בסיטואציה וממשיכה בקשר עם אמא שלך, ממשיכה להגיד לה שתמיד תהיי שם בשבילה, ושאין בעולם גבר ששוה להשאר איתו כי פוחדים להשאר לבד, וזה בכל גיל.
 
יחד עם זאת, עליך לזכור שמי שיבחר אם להתמודד או לוותר מולו, בסופו של דבר, זו אמא שלך. כבדי את בחירתה
 
בהצלחה ללי
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
05/09/2017 | 23:02
64
בימים רגילים ועד היום הוא באמת בנאדם טוב, אבל עכשיו הוא נכנס למין מצב שהוא רואה רק שחור או לבן (כרגע שחור..) והוא בטוח שאני ואחיותיי שמנו לנו למטרה להפריד בינו לבין אמא שלי, מה שכמובן לא נכון ורחוק מהמציאות. 
אני בהתלבטות גדולה אם ללכת לבית שלהם או לא. בימים האחרונים הלכתי פעמיים, אבל אני מרגישה שזה גובה ממני מחיר נפשי לא קל. מצד שני, ההימנעות גם לא טובה. מאוד רוצה לעזור לאמא שלי, אבל קשה לי להשלים עם המצב כמו שהוא, ואני חושבת שיש לנסות לשנות אותו ולשמר ולחדש את הקשר ביניהם ובינו לבינינו.
הבת שלו כבר מעודכנת במצב, והיום דיברתי איתה גם, והיא תנסה לדבר איתו ולשכנע אותו לפחות לאפשר לי לדבר איתו בשקט, ואם זה יקרה, אני אופטימית. 
תודה רבה על העצות, עוזר לי מאוד לשמוע עוד דעות וגם לפרוק..
בתקווה לימים טובים יותר ובקרוב
לצפיה ב-'לא יודעת מה לייעץ רק רוצה להגיד שההתנהגות שלו'
לא יודעת מה לייעץ רק רוצה להגיד שההתנהגות שלו
02/09/2017 | 10:03
2
112
היא ממש אלימה.
לא פיזית כמובן, אבל נפשית.
נגד אימך אותה הוא מעמיד באמצע
נגדכן באופן כללי לכן הוא לא מותן צ'אנס להסביר או להתנצל
 
 
 
נשמע רע מאוד
לצפיה ב-'נכון'
נכון
02/09/2017 | 12:09
1
92
זה בדיוק כך.
אמא שלי לא מעזה להגיד לו כלום, מהפחד שהוא יקום ויעזוב והיא תישאר לבד. 
מאיתנו היא ביקשה שנמשיך להתנהג כאילו הכל כרגיל, אבל אתמול הייתי שם ולא הייתי מסוגלת להעמיד פנים, אז פשוט שתקתי. אבל זה כואב לי בפנים והכאב הנפשי משפיע גם על הגוף. אני גרה אליהם בשכנות (עברתי ממש לפני שבוע), ואמא שלי כל כך חיכתה שאעבור לגור לידה, ועכשיו היא מפחדת אפילו לבוא לבקר אותי. מיום ליום ההערכה שהייתה לי כלפיו נעלמת. לא מבינה איך הוא יכול להתנהג בצורה כזו לאמא שלי, שבלעדיה אין לו בערך כלום בעולם. הלוואי והיא תמצא את הכוחות להעמיד אותו במקום ולהפסיק את ההתעללות הנפשית הזו
לצפיה ב-'אמא שלך סמרטוט'
אמא שלך סמרטוט
28/09/2017 | 05:42
22
יפה שעזרו לך בהרבה נקודות בחיים. זה מה שהורים עושים, וזה התפקיד של אמך. את לא אמורה להגיד שוב ושוב תודה על הכל. 
בעלה התנהג ומתנהג כמו הבריון השכונתי, כולם סובלים, והוא הנעלב המסכן לא מוכן להתרצות. 
עצתי - תתעלמו ממנו. תתרגלי לחשוב עליו כעל אויר, איש עלוב ושפל שמעז כך לצער את אימך. אויר. תבואי לשם כפי שהיית רגילה עד עכשיו, ותתעלמי מקיומו. שהוא ירגיש שם לא נוח. ושאמך (שהכל באשמתה, כי היא מרשה לו להתנהג כך בלי תוצאות ממנה) תתנהג איתכן כרגיל, תזמין אתכן, תערוך ארוחות משותפות. מי שלא נאה לו, שלא ישתתף. אם היא מפחדת לבוא לבקר אותך, המצב שלה באמת קשה ועצוב. את לא תוכלי לעזור לה, היא בחרה בבריון הזה כבן זוגה. מי שכל כך מפחד להשאר לבד וכל כך לא עצמאי, יאכל הרבה קש. 
לצפיה ב-'נשמע כמו מצב באמת לא פשוט ולא נעים לכל המעורבים...'
נשמע כמו מצב באמת לא פשוט ולא נעים לכל המעורבים...
08/09/2017 | 15:04
61
אולי באמת לא היית צריכה להתערב במיוחד כי את אומרת שהם לעולם לא הסתדרו אבל זאת אחותך ואני מבינה מדוע הגבת ככה.
קצת קשה לייעץ כי התגובה שלו נשמעת חסרת פרופורציות ומוגזמת אבל לא חלקת במה אחותך האשימה אותו...
 
בקשר לעזרה שקיבלתן- אני רק אחלוק ואומר שדודים שלי עזרו לנו המון מבחינה כלכלית בעבר. חלק החזרנו במהלך השנים וחלק הם סירבו לקבל. כשמקבלים עזרה מאחרים (בעיקר כלכלית), אנשים נוטים להרשות לעצמם להגיד ולעשות דברים שלא היו עושים אחרת...זה פשוט מהנסיון שלי...
 
אם אמך השלימה עם המצב והיא מוכנה לחכות ולקוות שהזמן יעשה את שלו, לא הייתי מתחננת לסליחה או משהו...מקווה שזה באמת יחלוף והוא יבין שהוא מתנהג כמו ילד קטן ופוגע עיקר באמך.
 
לצפיה ב-'הילדות שלו לא בקשר איתנו'
הילדות שלו לא בקשר איתנו
16/08/2017 | 15:01
9
307
הבנות של בעלי לא בקשר איתנו חודשיים מאז הן (17, 14) עברו עם אימן ליישוב חצי שעה מאיתנו.
לנו יש 2 ילדים משותפים (1.5, 4.5) והן בקשר מצוין עם הגדול שלנו. האחות הגדולה כמעט מתעלמת מאחיה הקטן ביותר.
עברנו לאזור שכוח אל בארץ מיד אחרי שנישאנו כי הגרושה, בהודעה של שבועיים לפני תחילת לימודים (הילדות היו ביסודי) הודיעה שהיא עוזבת. הסכמי ה״משמורת״ היו בעל פה, על פי יחסים טובים ביי בעלי לגרושתו, יומיים בשבוע וכל שבת שניה איתנו. נאלצנו להשקיע את מיטב כספינו בעו״ד במקום בשמחתנו, בירח דבש. הסכמתי שנעבור מהמרכז בתנאי שהסכמי המגורים והלימודים יהיו מעוגנים על פי חוק, עם כל הקושי שבדבר. הגענו להסכם ולסוג של שקט יחסי.
הגרושה, חייבת לציין, אשה לא יציבה בעבודות ובמערכות יחסים. עצם המעבר היה מפני שהכירה בו זוג פה. היא בלי זוגיות ונפרדה ממנו שנה אחרי ההגעה לכאן. מאז החליפה 4 דירות ויישובים עם הילדות, בשטח אותה מועצה. הרבה בין עבודות, הרבה עבודות משלוחים והרבה ללא עבודה כלל.
מסתכסכת הרבה עם שכנים ושורפת גשרים.
אנחנו השכרנו בית רחב ידיים, בו לכל בת חדר גדול משלה ופרטיות ושוקעים בהוצאות כלכליות, שלא מגמרות במזונות. תמיד עולה תחושה שהאם מרעילה אותן שמגיע להן יותר, שהאחים הצעירים הם המועדפים. אני ביחסים טובים איתן, לא קל לרוב ובטח שלא בגיל ההתבגרות. לפני חודש הודיעה שעליה לעזוב את הבית הנוכחי...שלא מצאה דיור חדש וזול יותר (שוב פוטרה) ובמקביל הבת הקטנה של בעלי, דיברה כבר מס. חודשים על פיתוח כישורי המגינה שלה, דבר האפשרי רק במועצה אחרת, זו שעברו אליה במסגרת לימודית. הגרושה ניצלה את הצורך של הילדה כמקפצה למעבר, כביכול, משלב לה את הצורך בבית זול וגם משרת את צרכי הילדה. לאחות הגדולה לא אכפת המעבר. נותרה לה שמ לסיים את התיכון והיא קיבלה רכב מהמשפחה של אמה, כך שהתכוונה לנסוע לאזורנו לביה׳ס הקודם כדי ללמוד.
אז... מאז שעברו וכך ומשומקום החליטו שהן כועסות על בעלי. לא היה שום דבר מיוחד שקרה לאחרונה או לאןרך זמן. יש ביניהם יחסים טובים ביחס, כמובן לקשר בין הןרים ומתבגרים. לעתים כעסים, אי הבנות והוא לפעמים כןעס, משחרר לחץ. זה תמיד נגמר בחיבוק, בהומור. הוא אדם חם ומקסים ואוהב. ניסה לשאול ולברר, הן אומרות שתריכות זמן, שכועסות. דיברתי עם הצעירה. היא אומרת שהילסים עם אבא פוגעים בבטחונה העצמי! שהןא מעליב אותה ושנמאס לה לספוג. כואב לי כל כך! הסברתי לה שמרחק לא פותר בעיות, שיבואו לדבר, שיבוא אליהן למקום נייטרלי. מה שירצו. קיר אטום. שוחחנו כמה פעמים, הגדולה לא עונה לי. עכשיו הן לא עונות לשיוחות של שנינו. בעלי דיבר עם הגרושה, לא האשים וביקש שתדבר על ליבן.
לדעתי היא מרעילה אותן, מקנאה מאוד בחייו החדשים. מעולם לא חינכה אותן לתת כבוד לאביהן, אני בטוחה שמשמח אותה שהן לצידה כשהיא מתבוססת בבדידותה ב״חור״ החדש שבחרה לעבור אליו. כמובן שהפעם כשעזבה אמר בעלי שלא ניקח חלק בהסעות ובתשלומים ובזמן הנסיעות בימים שהן צריכות להיות אצלנו. לא נפתרה מחלוקת זו, לא הסכמנו לרוץ אחריה למקום נוסף. על פי לוק נוכל לדרוש את הבנות להיות פה אבל זה לא מעניין את בעלי שרוצה שליבן ירצה להיןת פה. ליבו שבור ואנחנו לא רוצים לזרוק עוד כספים לעורכי דין. אשמח לעצות. אין ספק, סיפור מורכב. תודה למי שהיה איתי עד פה.
לצפיה ב-'הבנות גדולות. '
הבנות גדולות.
18/08/2017 | 10:55
165
לא חושבת שהפעלת עורך דין יכולה לשנות משהו. מכירה מספר מקרים של ילדים מעל גיל 12 שהיו זכאים להחליט בעצמם אצל מי הם גרים.  
באשר לביקורים אצלכם, גיל ההתבגרות עתיר פעילויות חברתיות ובכל מקרה ביקורים אצל ההורה הלא משמורן מתדלדלים.
 
הבעיה הקשה כאן הינה שהן אינן מדברות עם אביהן.
הייתי מנסה לקבוע פגישות לשיחות. אפילו אצל הגרושה בבית. פגישות של אב אם וילדות.
בשלב הראשון בלעדיך.
שבעלך ישוחח וינסה לברר מה קורה. אולי אפילו מספר פגישות.
ואם לא ילך אז יעוץ חיצוני בקרבת מגורי הגרושה.
לא לוותר.
לדעתי הוא צריך להיות היוזם והנוכח, לא את. 
שיהיה בהצלחה לכם.
 
לצפיה ב-'גם אני תוהה לגבי תפקידך פה'
גם אני תוהה לגבי תפקידך פה
20/08/2017 | 17:44
144
הנבות גדולות, ובפועל מחליטות לגבי עצמן.
אין ספק שהמעבר הנוכחי לא קל להן, והן משליכות עליכן, כי כך יותר קל.
לדעתי על אביהן להתמיד בקשר איתן, במשלוח סמסים תומכים בהם הוא מבע את רצונו להיפגש עימן.
בשלב ראשון רק הוא והן.
הן צריכות לדעת שהכל בא ממנו, מאבא שלהן, ולא ממישהי אחרת
לדעתי הן בוחנות אותו, כמה יהיה מוכן לעשות עבורן וכמה הן חשובות לו משסירב לעבור דירה לגור לידן, ולך אין תפקיד פה. זה ביניהם.
 
אגב, גם אני לא חינכתי את ילדיי לתת כבוד לאביהם. זה לא התפקיד שלי. לדעתי, התפקיד שלי כאם גרושה הוא לאפשר לאבי-ילדיי לבנות ולקיים קשר עם ילדיו. איך יראה הקשר ביניהם, והאם הילדים יכבדו את אביהם - זה כבר תלוי בו ובהתנהלות שלו מולם. יכולה להעיד שגם כשיש אקסית מאד מרעילה, כפי שיש לבנזוגי, ניתן ליצור קשר אוהב ומכבד כאחד.
לצפיה ב-'קודם כל- קחו נשימה. שנית טפלו בעצמכם. '
קודם כל- קחו נשימה. שנית טפלו בעצמכם.
21/08/2017 | 19:53
122
הגרושה נשמעת לא יציבה- ואתם אולי עשיתם טעות שנסעתם אחריה, נראה ששניכם מודעים לכך וקצת מצטערים.- נסו להינחם בעובדה שכולם טועים, והבנות בגיל קשה.
כתבת על הלב השבור של בעלך ומה איתך? שני עוללים קטנים, נסעת חצי ארץ כדי להיות קרובה לבנות שלא בקשר איתכם, בזבזתם כספים על עו"ד בירח הדבש - אני מקווה שיש לך מישהו לשוחח איתו.
 
אפשר להבין את הקנאה של הגרושה, קצת. לה אין בן זוג ויציבות ואילו הגרוש שלה התחתן, הביא לעולם עוד שני ילדים נוספים ועוד יש לו מספיק כסף לשכור דירה עם חדר לכל אחת מהבנות!
את הקשיים הכלכליים שלכם לא בטוח שהיא רואה.
 
לא נראה לי שכדאי לכם ללכת על עו"ד בפרט שהבנות לא מדברות עם שניכם. יכול להיות- שהאמא חוששת שתפעילו עליה לחץ משפטי, ולכן "מרעילה" את הבנות. מבחינתה היא מתגוננת מפני בעלך! הוא אולי חם כלפי הבנות אבל נראה לי מדברייך שהוא כועס על גרושתו ואף נותן לה לדעת היטב על טעויותיה ועל כעסיו ועל כך שהפעם הוא אולי לא יסלח. 
על מה הוא לא יסלח? על כך שאין ביכולתה למצוא מקום עבודה קבוע? על כך שהיא מסתכסכת עם שכנים? היא לא יציבה. והוא בהתנהגותו הזאת לא עוזר.
אולי היא בלחץ כלכלי, וחוששת להישאר לבד. בכל מקרה, הייתי מציעה לכם למצוא דרך לטפל בקשיים הנפשיים של עצמכם- אולי אפילו ע"י איש מקצוע כלשהו, ואחר כך להעביר מסר ברור לגרושה שלא תיקחו ממנה את הבנות בכוח בכל מקרה. ההצעה שלי היא לא לשקר אלא באמת שלא להתכסח איתה - לטובת כולם. (נראה לך שכדאי לכם להשקיע כספים נוספים בעו"ד בשביל לנסות לגדל בכוח שתי בנות בגיל העשרה שאינן רוצות אפילו לשוחח איתכם?)
 
רק אחר כך יש טעם לנסות ליצור קשר עם הבנות.
אני מציעה שתשתדלו להיות נחמדים לגרושה שלו, נסו לתאר לעצמכם איך החיים שלכם נראים מהצד שלה, ולעזור לה - אתם לא צריכים לרוץ אחריה למקום נוסף, אבל גם לא להשיב ב'מידה כנגד מידה', ובעיקר, לא לחפש את הצדק.  
אם לבעלך חשוב הקשר עם הבנות- עליו להפנים שבמידה ויפעל בכוחניות כלפי הגרושה, הוא לא ישיג קשר טוב איתן, ולא משנה כמה חיבוקים יהיו בפגישות.
המפתח לשיפור הקשר שלכם עם הבנות הוא- שיפור הקשר עם גרושתו.
יכול להיות שזה לא מגיעה לה, ושהיא לא בסדר- אבל זה בדיוק המקום שלא בהכרח כדאי לצאת 'צודקים'.
לצפיה ב-'לא יאמן...'
לא יאמן...
23/08/2017 | 11:42
3
138
את יודעת מה? אחרי שקראתי את התגובות פה- ויסלחו לי כולם וכולן- אקסיות או נוכחיות, הגיע הזמן לעשות לרחמים על האקסית סוף.
כל הזמן התשובות הקבועות הן ללכת על בהונות, הילדות הן הדבר הכי חשוב וכולו וכולו... 
לא.
הגיע הזמן לעמוד על הרגליים האחוריות. ויתרתם מספיק עשיתם מספיק, נתתם מספיק ולא- גם את חלק בסיפור הזה ולא רק האבא של הבנות. גם לך יש חלק בחינוך הילדות ולא רק לו כי הן מתארחות בבית שלך ושלו. הן משחקות עם הילדים שלך ושלו. אני לא מבינה את עניין היותכם שטיח על כל דבר.
 
הרבה אקסיות מתנהגות כמו שהן מתנהגות ומרשו לעצמן להעביר את האקס שלהן 7 מדורי גיהנום, בגלל שלרוב הם מפחדים מהן. אם הן מקנאות- שיתבגרו- לא בעיה שלכם. שילכו לפסיכולוג, שיטפלו בעצמן.
 
יש את עניין הילד המורד- שזה אומר- שאם הילד אינו מוכן להגיע אל המשמורן השני, המזונות יפגעו. אין מה לעשות- כשזה פוגע בכיס זה הכי כואב. אולי ככה האם תלמד לא להסית את הבנות כנגד בעלך וכנגדך.
 
אני אישית לא בעד הדרך הזו, אבל במקרה שלכם- אני כבר לא רואה דרך אחרת.
 
בהצלחה!
 
לצפיה ב-'גם וגם'
גם וגם
23/08/2017 | 18:05
2
110
אני אקסית של גבר אחד, נוכחית של איש מדהים אחר.
יחד 5 ילדים.
אין לי שום תפקיד חינוכי בחייהם של ילדיו. נכון, אני דמות בוגרת בבית, ואם אחד מילדיו של בנזוגי ינסה להכניס את היד לתקע החשמל אעצור את זה מיידית, אבל מעבר לכך, תפקידי הוא להיות מקור התמיכה של בן-זוגי. לא אתערב בקשר שבינו לבין ילדיו, ובוודאי שלא בקשר שבין הילדים לבין אימם, כפי שלא הייתי רוצה שזוגתו של האקס שלי תתערב בקשר ביני לבין ילדיי או בחינוכם.
בבחינת "מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך"
 
לצפיה ב-'בושה'
בושה
24/08/2017 | 14:22
1
108
אבל למה להמשיך לתת יד להתנהגות שכזו? את מבינה שהתנהגות כמו של האקסית כאן נותנת את ברכתה לעוד אקסיות שחושבו שהן יכולות לעשות כרצונן והטיל מורא על האב ומשפחתו החדשה?! 
 
את מבינה שבתי המשפט בישראל ליבו את ההתנהגות הזו- עם עניין המשמורת הבלעדית של האם על ילדיה בלי להתחשב שיש להם גם אב? המזונות הגבוהים? החוסר פרופורציות בהתיחסות שלהם להתנהגות אם לעומת אב?
 
זה מרתיח! ואני עוד אישה!!!
 
אני אומרת- כל מי שמשתמשת בילדיה כמגן אנושי או כחלק מהתקפה על האב- מגיע לה שייקחו ממנה את ילדיה. ואת מזונותיה...
לצפיה ב-'כרגיל, שני צדדים למטבע'
כרגיל, שני צדדים למטבע
24/08/2017 | 19:10
99
יש גברים (הרבה יותר מנשים. פי מאות יותר) שלאחר גירושים *בוחרים* לצמצם את הקשר עם הילדים שלהם ו- *בוחרים* להוציא עליהם את המינימום האפשרי, עד כדי כך שהאשה צריכה להגיע להוצל"פ כדי לבל את הכסף עבור ילדיה. ולא בכדי פתחו מסלול מיוחד לגביית מזונות בהוצל"פ.
וכן, יש גברים שבתי המשפט פוגעים בקשר שלהם עם ילדיהם, פוסקים מזונות גבוהים ומאפשרים לאימהות "להתפרע" בהתנהלותן מול האבות של ילדיהן.
 
התגרשתי מהגבר הראשון המתואר מעלה, בנזוגי הוא הגבר השני המתואר תחתיו.
לכל מטבע יש שני צדדים.
לצפיה ב-'הבנות מסרבות להגיע לבית האב ואשתו'
הבנות מסרבות להגיע לבית האב ואשתו
( לעמוד שלי בתפוז )
25/09/2017 | 09:41
24
הי שלום לך,
אין ספק שהמצב מורכב.
באותה מידה ברור שאת ובעלך עושים עבודה נהדרת עם הבנות ובכלל. 
אני מבינה את הקושי ואת התסכול. 

אני פוגשת כל כך הרבה זוגות בפרק ב', מלווה אותם בתהליכי אימון ובסדנאות, ואני חייבת לומר שפעמים רבות מערכות יחסים שהיו קרובות וטובות משתנות. אני נתקלת בהרבה מצבים בהם אחרי תקופה, אפילו של כמה שנים טובות, הילדים משנים את גישתם, ומתרחקים באופן לא ברור. 

לפעמים משום שהגרוש/ה "מרעילים", לפעמים כי הם עוברים עם עצמם תהליכים של התבגרות, ולפעמים מתוך רצון לעמוד לצד האם או האב שנשארו לבד.
מטבעם של החיים הנסיבות משתנות, הילדים משתנים וגם אנחנו. 
 
עכשיו השאלה באמת מה עושים עם זה?
מקבלים את הילדות כמו שהן.
לכעוס עליהן ,להתאכזב מהן, לריב איתן, ולגרום להן לייסורי מצפון לא ישרת אף אחד. לעומת זאת לשוחח איתן, ולהבין מה באמת מפריע להם (לא ססמאות), לשתף אותן בכאב הפרטי של האב (והוא צריך לעשות כן) על כך שהן לא מגיעות, ולהתייעץ איתן יחד מה אפשר לעשות אחרת, זה הפתרון. 

בשום מקרה כהורים אנחנו לא מוותרים על הילדים שלנו.

המסר של בעלך צריך להמשיך להיות: זה הבית שלכם, יש לכן מקום פה, זה לעולם לא ישתנה, אתן יכולות לבוא מתי שאתן רוצות, להביא חברים, זה הבית שלכן תמיד ללא קשר לבחירתכן כרגע. 

נשמע לי שהבנות חוות מצוקה - אולי אמא שמרעילה, אולי הקושי לראות את אמא "לא מסתדרת" ואת אבא כן. אפילו הגיוני שיקחו, לא במודע אפילו, את צד האם. 
הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה להקשות עליהן רגשית יותר. 
 
ולכן, הן צריכות להרגיש שהכל בסדר. לא כועסים עליהן, כן מתגעגעים אליהן. 
כן להמשיך להגיד להן כל הזמן שתשמחו אם הן תבואנה, וגם אם הן מסרבות להמשיך להציע שוב ושוב להגיע. 

אם הן מבקשות עזרה - לעזור, אם הן רוצות רק להפגש איתו במקומות "כיפיים" כמו סרט, בית קפה - מצויין. 
הם רק ילדים, אנחנו המבוגרים האחראים, הם יכולים ליפול , לקום, ללכת לחזור, לנו את את הפריבילגיה - אנחנו שם בשבילם בכל מצב. 

כן היית מתייעצת איתם מה לדעתן אפשר לעשות אחרת, איך לדעתן אפשר לעשות שיהיה להן שוב טוב להגיע, מה הן מציעות.  
 
ולגבי הגרושה, היא לא מעניינת, משום שאין לכם כל יכולת להשפיע עליה.
יכול להיות שהיא לא מחנכת לכבוד, אתם תראו דוגמא לאיך כן מתנהגים בכבוד - כי ככה אתם מאמינים. 

יהיה בסדר!
קשר שהיה טוב בין אב לבנות לא יעלם, אולי רק ישתנה, וישתנה שוב חזרה. סבלנות.

אל דאגה, אם יתמיד בפגישות איתן ולא משנה איפה, בתשומת לב, באהבה, בעזרה, בחיוך, בתמיכה, בלהמשיך להגיד להן שהן רצויות ולא משנה מה, ובהתעניינות בהן גם אם הן לא עונות - הכל יסתדר. 

את תתמכי בו, תשלחי להן ברכות מזל טוב והצלחה לשנה החדשה, ותהיי מקום חם ואוהב אליו תמיד יוכלו להגיע. 
בעלך כדאי שימשיך ל"חזר" אחריהן .אין בכך השפלה, והן גם לא "יטפסו עליו וינצלו זאת" (כמו שהרבה הורים חושבים). 

זו פשוט טבעה של הורות - סובלנות, הכלה וקבלה בכל מצב. 
אתם העוגן בשבילן. 

גלית הלר.


 
 
לצפיה ב-'מה את מתערבת?'
מה את מתערבת?
28/09/2017 | 05:49
26
מה את מתקשרת אליה? כתבת את ההודעה הזו כדי להראות לבעלך כמה את תומכת בו, בעוד שכנראה את בוחשת היטב בקלחת? מרגישה על גג העולם עם שני הילדים שלך?
ומה הכוונה "אנחנו לא רוצים לזרוק עוד כספים לעו"ד"? אולי את לא מוכנה יותר? ברור, צריך הרבה כסף לילדים שלך. 
לצפיה ב-'פתיחות גוף בפני משפחה'
פתיחות גוף בפני משפחה
23/07/2017 | 23:00
4
320
היי.
אבא שלי ממש מתלונן שהוא שמן (הוא מאוד מלא ובעיקר באזור החשה) אך אינו מוכן לשמוע על אף טיפול, חושב שהכל לא יוצלח. יש לי חברה שעברה טיפול בודי טייט (שזה על גלי רדיו) אצל דר אן גורביץ והחיים שלה השתנו. אני ממש ניסיתי להציע את זה לאבא שלי ואן אפילו הסכימה להגיע אלינו לשיחה! אבל הוא ממש לא מוכן לשמוע. אני רוצה בטובתו ולא מבינה למה הוא ראש בקיר. מצאתי לו קוסמת, הוא מתונן על המצב שלו, נפשית רע לו ופיזית המצב לא מזהיר..קצת פרדוקס..אבל מה עושים? הוא כאילו רוצה את העזרה אבל לא רוצה
לצפיה ב-'פרסומת - וגם לא רהוטה'
פרסומת - וגם לא רהוטה
29/07/2017 | 21:03
3
131
אני לא הייתי פונה אליכם בשום מצב.
לצפיה ב-'את חושבת?'
את חושבת?
30/07/2017 | 10:20
2
130
דוקא בגלל הניסוח הייתי בטוחה שזה אמיתי
(רק לא הבנתי למה לפרסם בפורום הזה...)
לצפיה ב-'הא הא.. ברור. '
הא הא.. ברור.
01/08/2017 | 11:30
1
36
לצפיה ב-'את חושבת שאנחנו פה לבד? אפשר להשתולל? '
את חושבת שאנחנו פה לבד? אפשר להשתולל?
02/08/2017 | 13:59
37
לצפיה ב-'פס"ד למזונות עפ החלטת ביהמש העליון החדשה'
פס"ד למזונות עפ החלטת ביהמש העליון החדשה
20/07/2017 | 08:42
102
איפה זה תופס אתכם? האם יש פה משפחות עם משמורת משותפת?
לצפיה ב-'הורים חורגים'
הורים חורגים
12/07/2017 | 12:52
1
276
במסגרת כתבה דוקומנטרית לתוכנית פריים טיים בטלוויזיה, אנחנו מחפשים משפחות משולבות.
מטרת הכתבה היא ללוות ולתעד את ההתמודדות היום יומית בין ההורה השותף לילד וללמוד על המורכבות שביחסים האלה. אם אתם חווים את זה בעצמכם בואו לשתף אותנו ועוד עשרות משפחות בישראל.
חשוב לציין שמדובר בכתבה דוקומנטרית נטו. אנחנו רוצים להציג מציאות שקיימת ושלצערי לא מדברים עליה מספיק.
מי שיהיה מעוניין לשמוע פרטים יותר מאשמח להשיב על הכל בשיחה טלפונית.
 
מצפה לפניות בפרטי  (:
לצפיה ב-'הורים חורגים'
הורים חורגים
13/07/2017 | 10:31
98
לצפיה ב-'מהן האופציות להסדרי המגורים בפרק ב'?'
מהן האופציות להסדרי המגורים בפרק ב'?
06/07/2017 | 12:17
1
241
אשמח אם תשתפו אותי באיזה אופן אתם בוחרים לגור בשלבים שונים של המעברים. האם נשארים בהסדר המגורים הקודם או שעוברים לגור ביחד? מה עושים עם הילדים?
האם יש רק שתי אופציות- לגור ביחד או לחוד, או שיש כמה מבינכם שמצאו דרכים יצירתיות יותר למגורים שיתאימו למצב, באופן קבוע או זמני?
זרקו הכל!
 
רקע - אני סטודנטית לאדריכלות בטכניון ועובדת על פרויקט (תיאורטי, אבל חשוב) שמנסה להציע מבנה מגורים מיוחד, שאין בו שחור ולבן - בו שטח ומבנה הדירה מותאם לצרכי ההרכב המשפחתי של הדיירים, ואפשר שחללים מסויימים יהיו משותפים וחלק אחר בנפרד.
המטרה היא להציע אלטרנטיבה מאפשרת יותר, ואולי נכונה יותר לשלבי ביניים, במקום שהאנשים יחפשו להתאים את עצמם למגורים הקיימים.
 
אשמח אם תגיבו ותספרו על מקרים בהם חשבתם על הסדר אחר ממה שהדירות והבתים מציעים לנו היום? האם היו לכם צרכים מסויימים שמנעו מכם לחיות כפי שטוב לכם?
 
תודה!
 
לצפיה ב-'אין לי הרבה לחדש לך אבל אשתף במשהו'
אין לי הרבה לחדש לך אבל אשתף במשהו
20/07/2017 | 18:07
135
היי, 
קראתי פעם כתבה (בטח בווי-נט או אקס-נט) על זוג גרוש שהחליטו שהבית הגדול שהם בנו יחד כמשפחה יישאר "של הילדים". כלומר המשמורת משותפת, הילדים נמצאים כל הזמן בבית הזה, וההורה ש"תורו" להיות איתם בא לבית הזה. בשאר הזמן לאמא יש דירה אחרת ולאבא דירה משלו (בטח דירות שכורות). מדובר היה בזוג יחסית מבוגר עם ילדים יחסית גדולים. אני מציינת את זה כי המודל הזה לא היה עובד אילו אחד מבני הזוג היה רוצה ילדים נוספים בפרק ב' - יהיה קשה מאוד לחיות כל ערב בבית אחר כשמתניידים עם בת/בן זוג חדש/ה ותינוק קטן. כמו כן זה לא מתאים למי שאין לו את האמצעים - כי המשמעות היא להחזיק כל אחד דירה וחצי: הדירה של האבא, הדירה של האמא, והבית של הילדים. מבחינת ארנונה ותחזוקה מדובר על תיק רציני גם אם הבית המקורי שייך למשפחה ואין משכנתא. היתרונות מצד שני הם שלא מוציאים את הילדים מהבית בו הם גדלו, שלא מוכרים את הבית כדי להתחלק בו חצי חצי, שאף אחד מהצדדים לא ויתר על הבית לטובת ההורה השני ולכן לא חש מגורש מביתו, ובעיקר בהתנהלות היום יומית: הילדים לא חיים על מזוודות. הספרים, בגדים, אופניים, או מחשב שהילד משתמש בו לא צריך לנדוד איתו ממקום למקום. ואם מחר יש יום ספורט או יום זיכרון לא צריך לרוץ באמצע הלילה לבית של אבא כי שכחת את נעלי ההתעמלות או החולצה הלבנה.

בגלל שהשאלה שלך נגעה לפרויקט ללימודים, אני אציע הצעה שלא פרקטית בעולם האמיתי ובטח לא תהיה ריאלית אבל זה סתם למען היצירה. מבחינת הקונספט אולי שווה להרהר בזה.
היה יכול להיות מגניב לתכנן "שכונת גרושים". יש הרי כל כך הרבה זוגות שנפרדו. יש כל כך הרבה מהם שמנסים להסתדר איכשהו בזוגיות נוספת.
היה יכול להיות מגניב לתכנן בתים שמחוברים אחד לשני במעברים תת קרקעיים: יש סלון וחדרי שינה שהם "של הילדים", ובמפלס המרתף עוברים לבית של אבא מצד אחד ולבית של אמא מצד שני, ובכל אחד מהם יש גם מטבח וחדר אוכל כדי שיוכלו לאכול עם המשפחה בימים "שלהם". ומתוך נקודת הנחה שהפרק ב' של ההורים גם כן גרוש/ה, גם הבית הזה מחובר הלאה לבית של האקס של בן או בת הזוג... תארי לך שכונה שלמה שהיא כמו עיר נמלים כזו, יש את מה שמעל לקרקע ויש את מה שמתחת לקרקע, ומי שצריך לעבור בין בתים לא צריך אפילו לצאת.
לצפיה ב-'צריכה ייעוץ...'
צריכה ייעוץ...
07/06/2017 | 09:46
2
443
שלום לכולם
אני ואבא שלי היינו מאוד קרובים שהייתי קטנה עם הזמן שבגרתי היו בנינו המון ויכוחים וריבים עד למצבים אפילו שלא דיברנו כמה חודשים..וכשכבר דיברנו זה היה מאוד ענייני וקר..לפני שנה אבא שלי חלה נהייה סגור ומופנם..ומאוד קשה לי לראות אותו במצב הזה.אני ממש לא מוצאת את הדרך אליו..ומרגישה רע עוד יותר שאני מפספסת אותו ומפחדת שיהיה מאוחר ואתחרט על זה נורא.פעם אחת ניסיתי לשבת איתו וזה פשוט נגמר אחרי כמה מילים בודדות של שיחה(אם אפשר לקרא לזה ככה)אני ממש לא יודעת מה לעשות וקשה לי עם התחושה הזאת.מה אפשר לעשות לדעתכן..כל רגע שעובר לר חוזרתודה לעונים
לצפיה ב-'זה לא קל כשההורים מתבגרים...'
זה לא קל כשההורים מתבגרים...
07/06/2017 | 12:23
169
הוויכוחים שהיו לכם בעבר גיל ההתבגרות לדעתי לא קשורים ותשכחי מהם.
אני ממליצה לך לנסות לדבר איתו על נושאים שמעניינים אותו, לנסות לטייל או ללכת לפעמים לבית קפה/מסעדה...
 
אני לא יודעת מה צבו הבריאותי ועד כמה אתם גרים קרוב אחד לשני אבל תנסי להתקשר כל יום ולהתעניין...
 
בהצלחה...
לצפיה ב-'אם עוד תחזרי לקרוא'
אם עוד תחזרי לקרוא
23/06/2017 | 14:42
125
שבי מול אבא ותגידי לו שאת לא יודעת מה לעשות, שאת ממש רוצה להיות שם בשבילו, שאת רוצה להרגיש קרובה, שאת רוצה שתדברו, שזה מאד חשוב לך. פשוט תגידי לו.
אולי זה יעזור ואולי לא, כל מה שאת יכולה לעשות זה לנסות.
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'אחות במשפחה מאד מורכבת'
אחות במשפחה מאד מורכבת
27/04/2017 | 00:25
10
683
היי,
 
אשמח לקבל ייעוץ, חוות דעת, הפנייה ליועץ מומחה. 
אז הסיפור שלי הוא כזה, שמי נעמה, אני הקטנה מבין 3 אחים, עוד מעט בת 32. יש לי שני אחים, הבכור יהיה בן 40 השנה והאמצעי בן 33. מגיל מאד צעיר היו בעיות לא ברורות עם אחי הבכור, קצת קשה לי לתאר לגמרי מה הן היו, מאחר ואני הייתי דיי קטנה בשנים בהן הוא בגר. אבל תמיד היה משהו טיפה אחר בו. השנים חלפו והוא לא הסתדר, לא עם מערכת החינוך ולא עם המערכת הצבאית, אבל הכל בשקט טיפוסי למשפחות שקטות. כך שהיה קל מאד לטאטא את זה מתחת לשטיח, מבחינת הפרופיל של משפחתי - אני מניחה שלא היה רצון לזרוק אותו משום מערכת וככה הוא נגרר, לא מוצא את עצמו, לא פוגע באף אחד, אבל גם לא מתאים. הוא לא הצליח למצוא עבודה, לא הצליח ללמוד ולסיים תואר, לא הצליח לרכוש מקצוע, ומעולם לא עזב את בית הוריי. יש לו חוסר מסוגלות עצומה, חרדה חברתית ופחד כללי מהעולם החיצון. עם זאת, הוריי מעולם לא טיפלו בו, הם ניסו לעשות הכל כולל הכל, כדי שהוא יהיה ״נורמלי״. גם כשזה בעצם, בא לרעתו. סביבי וסביב אחי האמצעי הייתה השתקה מאד גדולה של הסיפור כל השנים האלו ולמעשה סביב הבעיה שלו - אנחנו מעולם לא קיבלנו יחס ממשי וזה דיי אפילו גבל בהזנחה. אבל כן, כפי שאחי הבכור בגר, גם אנחנו בגרנו. לימים שנינו מצאנו מערכות יחסים, מקצוע ויצאנו מבית ההורים. העניין הוא כזה: אחי הבכור עד היום בעצם לא מצא את עצמו. הוא חי אצל ההורים, עובד בעבודה דיי זטורה ורמת התיפקוד שלו.... לא מדהימה. אולם הוא מעולם לא טופל, מעולם לא אובחן - אני לא יודעת מה יש לו. על רקע כל הסיפור הזה יש קרע רציני ביותר ביחסים בין ההורים שלי. כשהייתי צעירה יותר הם היו מדברים איתי על זה המון! ותמיד מנסים כל אחד בתורו לשכנע אותי מי הצד הצודק (כאילו שזה העניין). כשהגעתי לגיל 29, אחרי שהרגשתי שאני פשוט מורעלת (וגם לי לא היה בכלל קל להתבגר ולחיות ככה, גם בי זה עורר דכאונות קשים, אבל הלכתי לטפל בעצמי ויצאתי מהבית בגיל 20 כדי לא להיות משופעת מכל הסיפור הזה). בגיל 29 העזתי להגיד: די. לא רוצה לשמוע יותר. גדול עלי הסיפור הזה. אין לי מה להציע. ולא עושה לי טוב לשמוע את זה. ופשוט די, או שאני מנתקת קשר. (זה לא שאני באמת רוצה לנתק קשר, פשוט לא מסוגלת לחיות סביב הסיפור הזה יותר). ואכן ההורים שלי כל אחד בתורו הבין את המסר ואולי פעם בשנה מדברים איתי על הסיפור הזה. אז עכשיו לקראת יום הולדתו ה-40 הכל מתפרץ (אולי זה איזה סימן דרך לכישלון מבחינתם? בוודאי שמבחינת אבי). ואני פשוט נדהמת. נדהמת שאין באף אחד מהפרטים רצון לשנות את הסיטואציה. הם יודעים להתלונן כן. אבל לא מעבר. 
 
הצעתי לאמא שלי שאולי אנחנו (אני והיא) נפנה לאיזה יועץ שייקנה לה את הכלים להתחיל לטפל בבעיה. היא לא רצתה.
אבל לא בא לי לוותר!!!!
בבקשה, על בטוח מישהו/י עוברים או עברו את אותו הדבר שאני חווה. חייב להיות משהו שניתן לעשות, איזשהו מרפא לסיטואציה.
 
אני מחפשת ייעוץ, מישהו שמתמחה בסיטואציות כאלו של חולי של אחד הילדים, או של משפחה מורכבת כזו - אני יודעת שאנחנו לא היחידים, יצא לי לדבר ולהכיר עוד אנשים שנמצאים בכזה מצב ברמות כאלו או אחרות.
 
קשה לי להרים ידיים על המשפחה שלי. כל עזרה תסייע.
 
לילה טוב.
לצפיה ב-'וואו סיפור קשה'
וואו סיפור קשה
27/04/2017 | 09:46
1
273
אין לי נסיון במשהו דומה, אבל אני חושבת שזה סוג של סיפור שחוזר על עצמו בכל מני וריאציות בחיים:
מישהו קרוב אלינו, שברור לנו שעושה טעויות איומות, שגורמות נזק לנו ו/או לקרובים, והוא עיוור לחלוטין למצב.
אני חושבת שכל הכבוד לך שניסית לשכנע את אמא שלך לפנות לייעוץ.
ומכיוון שזה לא הצליח, אני חושבת שכדאי לך לחזור לטיפול שלך, כדי למצוא את הדרך והכוחות להתמודד עם האכזבה, להפריד את זה ממך. לא במובן של להדחיק ולשכוח, אלא במובן של להצליח לקבל את הדבר הזה שמרגיש לך כל כך נורא (כנראה שבצדק) וללמוד לחיות איתו. ללמוד לחיות עם תחושת חוסר האונים שאת חווה.
שיטת טיפול שאני מאוד אוהבת היא התמקדות (אבל תבחרי את השיטה שמתאימה לך), וספציפית ממליצה מאוד על ענת גל-און.
 
לצפיה ב-'תודה רבה שאת רואה את המצוקה והכאב שלי'
תודה רבה שאת רואה את המצוקה והכאב שלי
28/04/2017 | 12:59
175
אני באמת מעריכה את זה...
אחרי כל כך הרבה שנים של לבד עם הסיפור הזה. טוב לי לקבל הכרה בכך שכן, זה באמת סיפור מאד קשה.
מסכימה איתך שאני צריכה להמשיך לעבוד על עצמי.
אני אבדוק את המטפלת שהצעת.
לצפיה ב-'נראה לי שלפני כל דבר אחר, אחיך זקוק לאבחון.'
נראה לי שלפני כל דבר אחר, אחיך זקוק לאבחון.
27/04/2017 | 11:13
5
303

הוא עדיין צעיר, גיל 40 זה גיל שעדיין עשויות להיות קיימות עבורו אפשרויות למסגרות מחוץ לבית ההורים כך שיוכל לבנות לעצמו חיים במסגרת שתתאים לו.
מגורים בבית ההורים אינם, בשום מקרה, פתרון לטווח ארוך לאדם חריג. הנושא חשוב מאוד לעתיד שלושתכם.
מתיאוריך אין אפשרות לדעת מאומה על בעיותיו של אחיך, כך שהייתי פונה קודם כל לפסיכיאטר של קופת החולים אליו אחיך וההורים שייכים, שוטחת בפניו את הבעיה ומבקשת בדיקה לאחיך, הנחיות והמלצות.
תהיי זקוקה לשיתוף פעולה של אחיך המבוגר.
שימי לב: אם הוא פסול דין, תהיי חייבת לעשות את הדברים עם האפוטרופוסים החוקיים שלו.
מציעה לך להתעקש בתוקף. לערב גורמים חיצוניים ולעמוד על שלך. בין אם ההורים מודעים לכך או לא מדובר כאן בעתיד שלך, ואת חייבת להעמיד זאת אל מול עיניהם. יכול להיות שאפילו יש מקום לערב עובדת סוציאלית.   
ועד כמה שזה נשמע אכזרי, אכן הפתרון שמצאו מהווה כישלון מבחינתם, כי פתרון אמיתי חייב לכלול את כל הנוגעים בדבר.
 
במקרה שאני נתקלתי בו, התקבלו מהפסיכיאטר של הקופה הפניות לבעלי מקצוע המתמחים באבחוני מבוגרים.
 
עד כמה שידוע לי, ישנם מצבים בהם אבחונים ממומנים דרך קופות החולים רק עד גיל 18 ולמבוגרים יש למצוא פסיכיאטר ולרוב גם פסיכולוג. במקרה שאני נתקלתי בו, היו דרושים שניהם.
 
פסיכיאטר ינחה אותך במדויק.
בכללי, ככל הידוע לי קיימים שני "גגות" שמציעים פתרונות, לפי הבעיות. מבוגרים בדרגות שונות של פיגור, אוטיזם ואספרגר זכאים לעזרה מהרווחה, אשר פועלים בשיתוף העירייה במקום המגורים של המטופל.
בעיות נפשיות מטופלות היום, עד כמה שידוע לי, דרך קופות החולים. (בעבר טופלו דרך סל שיקום של משרד הבריאות, אבל נראה לי שזה כבר לא רלבנטי עבורך.)
 
בהתאם לבעיה, אחיך יקבל עזרה למציאת מסגרת. זה אורך זמן, יכול לקחת חודשים.
עם מציאת המסגרת המתאימה לאחיך, יש סיכוי טוב שהמתחים בבית ההורים ירדו. בכל מקרה זה יאפשר להם לפנות יותר זמן לעצמם, ולפתור את הבעיות שלהם, אולי אפילו עם עזרה חיצונית.
וזה יאפשר לך לטפל בעצמך מתוך מצב של הכרה והגדרה ברורה של המצב האמיתי.
 
תתעקשי.
לטאטא בעיות גדולות מתחת לשטיח, עלול להפוך בעתיד את השטיח להר גדול...
וההר הזה יהיה שלך ושל אחיך האמצעי.
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
28/04/2017 | 12:57
4
191
אני מעריכה את מה שכתבת אבל זו הצעה דיי אגרסיבית למצב + אחי הגדול לא יעזור לי כי הוא גם מתעלם מהבעיה וגם לא ממש מדבר איתי על הסיטואציה.
בנוסף, האם נכון להוביל אדם לאבחון בכזו צורה? שוב, הוא לא פוגע באף אחד, אני גם לא רוצה להעמיד אותו במצב כזה. זו לא נשמעת לי תוכנית פעולה שתוכל להציל את המצב... 
לצפיה ב-'נכון לעשות זה לנסות לפתור, כלומר לעזור.'
נכון לעשות זה לנסות לפתור, כלומר לעזור.
28/04/2017 | 15:29
3
215
"להוביל אדם לאבחון בכזו צורה"... לא יודעת מה התמונה שעלתה מול עינייך, ולמה "כזו צורה", המלצתי על שיתוף פעולה איתו.
הרי לא ייתכן שהוא מרוצה ממצבו. הוא יודע שהוא לא כמו כולם, עם הסבר נכון שיציג לו את התמונה עם אפשרויות הפתרון שיעזרו לו, יש סיכוי לא רע שהוא ישתף פעולה.
 
תראי, המצב היום, עצוב ככל שהוא ומטריד ככל שהוא, עדיין מאפשר לך להתרחק ולחיות את חייך.
בעתיד, אם זה יימשך כך, מישהו יהיה חייב לדאוג לאחיך אחרי שההורים לא יוכלו ואחרי שהם לא יהיו. 
במצב כזה, זה יהיה שלך ושל אחיך האמצעי. הדאגה, הפרנסה, אולי אפילו הטיפולים, ולא תמיד האופציה לשיקום תהיה פתוחה בפניו, הוא הולך ומתבגר.
 
אולי זה הזמן כן לדבר עם כל הנוגעים בדבר על הסיטואציה, כן לפתוח הכל בגלוי מתוך מטרה להגיע לפיתרון.
 
ההצעה אינה אגרסיבית. היא קשה לביצוע, מצריכה הרבה אומץ ונכונות, אבל קשה לי לראות דרכים אחרות לפתרון אמיתי.
לצפיה ב-'הבנתי בקריאה חוזרת'
הבנתי בקריאה חוזרת
29/04/2017 | 10:36
2
184
אוקי, מסכימה. עדיין לדעתי בתוך הסיטואציה יהיה לי מאד קשה לבצע את זה - אני לבד בסיפור הזה.
 
יש לך אולי טלפון/ פורום/ מישהו שאוכל לפנות אליו לקבל הכוונה בנושא?
אפילו אתר אינטרנט לקריאת חומרים יעזור :)
לצפיה ב-'פני לקופת החולים שלך, בררי מי '
פני לקופת החולים שלך, בררי מי
29/04/2017 | 18:42
1
175
הוא הרופא הפסיכיאטר מטעם הקופה. לא תמיד זה בסניף הקרוב.
קבעי תור אצלו לייעוץ.
ספרי לו על הבעיה והוא ייעץ לך למי לפנות הלאה על מנת להגיע לאבחון.
יש מצב שהוא לא ממש יודע ובמצב כזה הוא יפנה אותך למישהו שכן יודע.
(במקרה שאני מכירה זה ארך שלושה סבבים עד שנמצא הפסיכיאטר שבאמת התמצא היטב במערכת.)
לאחר הייעוץ שוחחי עם אימך (**ראי כאן למטה בהמשך). בקשי ממנה להגיע ביחד איתך לפגישת ייעוץ עם פסיכיאטר מטעם הקופה שלהם.
אם זו אותה קופה ואותו פסיכיאטר, וכבר בסבב הראשון תגיעי למישהו שמכיר היטב את המערכת, יהיה לך יותר קל לתאר לו את ההתנגדות ולהגיע עם אימך.
**בשיחה עם אימך תדגישי את הצורך לבנות לאחיך רשת ביטחון להמשך. תסבירי לה שצריכים לדאוג לו כלכלית תעסוקתית וחברתית למצב שהם לא יתפקדו יותר, ועכשיו זה הזמן. תארי לה את האפשרויות על פי ההנחיות שקיבלת מהפסיכיאטר.
 
ההפניה שאני ממליצה,לקופת חולים, נובעת משיקולים כספיים בלבד. 
 
אתאר לך את המסלול שאני מכירה:
הפגישה הראשונה היתה עם פסיכיאטר, שביקש שיובא אליו אבחון פסיכולוג.
הוא לא ידע להמליץ על פסיכולוג. כך שהתבצע בירור בעזרת פסיכיאטר אחר לגבי פסיכולוג שעושה איבחונים למבוגרים.
לאחר מכן התבצע איבחון פסיכולוג, אשר הוצג בפני הפסיכיאטר הראשון. הפסיכיאטר בדק את המטופל ומשם הדרך היתה קלה בהרבה, כי עם האיבחונים והמסמכים התמונה מתבהרת ויודעים פחות או יותר לאיזו עזרה הוא זכאי.
 
לא יודעת לייעץ לך יותר מזה כי לא מכירה את הפרטים, התיאור שהבאת כללי ביותר, אבל ברגע שיהיה איבחון, דיאגנוזה, תוכלי למצוא פורום תמיכה, כי אין פורומים כלליים (אני לא מכירה, בכל אופן), אלא על פי בעיות ספציפיות.
 
הדרך איננה קלה.
ההורים חייבים להבין שהם לא יוכלו להיות שם לתמיד, ושהבעיה הזו תעבור בצורה זו או אחרת אליך ואל אחיך האמצעי. וכאן על שניכם לעמוד על שלכם.
שוב, לא יודעת עד כמה אפשר לסמוך על אחיך המבוגר בענייני כספים, תחזוקת בית, עמידה בהתחייבויות. יש לזה חשיבות ענקית כשמתכננים את עתידו.
 
במקרה שאני מכירה, היה מטופל לא עצמאי.
מה שעומד מול עיני זה בעיקר הבעייתיות במצב בו פתאום באמצע החיים אנשים מוצאים את עצמם עם אחריות לדאגה לחיים של מישהו אחר, שהוא נסמך, שמבחינות מסויימות הוא חסר אונים. בבת אחת אנשים מוצאים את עצמם עם תיק שמשעבד אליו את כל חייהם.
אז אם אפשר עכשיו לעשות את הפעולות הנדרשות על מנת שיהיה פתרון, נראה לי מאוד לא הגיוני לעזוב את זה ולתת לזמן לעבור.
 
ההורים... כמה מילים על הורים לבן חריג בן 40 ללא איבחון וטיפול...
חייבת לציין שלהורים קל מאוד לראות מצג שוא על פיו הבן בסדר גמור... קצת מוזר אבל... (וכאן בא התיאור: מקסים, וממש נשמה טובה ועוד, סופרלטיבים שלא קשורים להתמודדות אמיתית שלו עם העולם שבחוץ...)
מאוד מאוד לא נוח להם לראות את המצב האמיתי, ולהודות בכך. איכשהו זה משאיר מין מצב סטטי, ללא זעזוע, והכי חשוב... בלי להאלץ לראות את הבן כפי שהוא באמת, עם כל הבעיות.
אז צפויה התקפה מצידם. כי מה את רוצה ממנו, מה הוא מציק לך, הוא לא פוגע בך אז למה את פוגעת בו...
ואת צריכה להיערך לזה. 
זו דרך די בודדה. מזל שיש לך עוד אח, בריא.
לצפיה ב-'הפניה שלך עם אימך רצויה ע"מ להגיע לשיתוף פעולה עם האח הבכור.'
הפניה שלך עם אימך רצויה ע"מ להגיע לשיתוף פעולה עם האח הבכור.
29/04/2017 | 18:49
139
ברגע שאימך תבין את המצב כפי שהוא, היא כבר תדאג להשיג את שיתוף הפעולה של האח.
להערכתי.
 
מאחלת לך להצליח.
מאוד מבינה את מה שעובר עליך.
לצפיה ב-'צר לי את אשר את חווה'
צר לי את אשר את חווה
30/04/2017 | 19:49
227
אכן הוריך כנראה לא היטיבו להתמודד עם האיבחון של אחיך.
להישאר בבית ההורים ללא מסגרת חברתית זו ברירת מחדל קשה ואינה יעילה
יש כיום מגורים משותפים לאנשים במצבו לאחר איבחון פרטני, במסגרת חברתית הוא יוכל להתפתח ולרוות יותר נחת מחיו בהשוואה לנתק החברתי אותו הוא חווה.אוכל להפנות אותך לגורמים ומאמרים בנושא.
 
פני במסר אישי.
בהצלחה.
לצפיה ב-'מזדהה איתך כ"כ, נעמה '
מזדהה איתך כ"כ, נעמה
12/10/2017 | 00:39
7
נמצאת באותו שלב בחיי , בו מאסתי במציאות המשפחתית המורכבת  שלי. לא מוכנה יותר לשאת שום מחשבה    שאלו הם חיי וכך גם ישארו.  
קשה לך להתחבר לעצות שקיבלת כאן ואני חושבת שזה טמון במערכת היחסים הבין אישית בינך לבין אחיך והדינמיקה המשפחתית בכלל. זה לתחושתי בלבד למרות שלא הרחבת בעניין זה .
נדמה שאין לך מושג מה עובר על אחיך באמת ושאין שם היכרות אמיתית בינכם ולכן זו צריכה להיות נק' הפתיחה שלך. אחריהן תוכלי לבחון טיפול הולם לו ולכם .
 
מקווה שתצליחו להגיע למקום שליו ושלם בחייכם ותודה לך על השיתוף  
לצפיה ב-'שבתות וחגים'
שבתות וחגים
24/04/2017 | 09:16
24
563
 
שלום,
כבר כתבתי פה בעבר , על היותנו מורכבים.... זה כבר לא מרגיש כמו משפחה..אנחנו יחד כעשור, ילדי בתחילת גיל העשרה, ילדו לקראת סוף גיל העשרה. ילדיו לא מדברים איתי בכלל!!!. הוא ביחסים טובים עם בני.
לפני למעלה משנה היה לנו משבר גדול שכמעט הוביל לפרידה, ואנחנו עוד מנסים לשקם. כולם נגד...המשפחה הקטנה שלי לא מוכנה לשמוע עליו (הוא היכה אותי ואני הגבתי לזה בצורה מאוד חריפה ועירבתי משטרה). המשפחה שלו(שתמיד היתה דומיננטית) לא מוכנה לשמוע עלי...אם לפני כן היינו חוגגים חגים וערבי שישי יחד , עם משפחתו, בשנה האחרונה לא.
המשפחה שלו, שעם חלק מהם הוא במעין ריב(שברור שיעבור) מחרימה אותי, ואציין שזה ממש לא מפריע לי...להיפך...לא אהבתי אותם והם לא אותי. הם לא חסרים לי...
המשפחה שלי לא מוכנה לראות אותו ובחגים נניח, מזמינים אותי בלעדיו.
גם ילדיו לא מוכנים לאכול איתי סביב אותו שולחן, וכשהם באים לביתנו (שבבעלות בעלי) הוא רק איתם ואני ובני בגדר אויר.
אמרתי לו שמבחינתי הוא יכול לחגוג עם משפחתו, אבל הוא לא רוצה, לא כי הם לא מזמינים אותי, אלא כי הוא כועס עליהם מסיבות שלא קשורות אלי. ז"א הוא לא מגבה אותי מולם .הוא מעולם לא העיר להם או ביקש שיתנהגו אלי יפה. והם היו מתארים אצלנו כמעט בכל ערב שישי.
 
אני לא הולכת למשפחתי בחגים כי לא רוצה להשאיר אותו לבד...וגם כי מפריע לי שהוא לא יבוא איתי, אבל אני מבינה את המשפחות...
ההורים שלי גם הרבה יותר מבוגרים וחולים ולא ממש במצב לארח, כך שלא נהגנו להתארח אצלם גם בימים ה"טובים"
יוצא שליל סדר, ראש השנה...כל ערבי שישי אנחנו לבד...
גם אין חברים משותפים.
אני יודעת שאין פתרון קסם, גם לא רוצה את מה שהיה...לבלות עם משפחתו. אבל גם הלבד מכביד.
אם אני מדברת איתו על זה הוא אומר שזה המצב, רובו באשמתי ועכשיו אני משלמת את המחיר.
הוא גם מקבל את זה שילדיו יתעלמו ממני.הם גם מקבלים גיבוי מלא המשפחה שלו.
 
יש למישהו משהו טוב, עצה ?
תודה
 
 
 
 
.
לצפיה ב-'מסוכן שם'
מסוכן שם
24/04/2017 | 11:38
5
330
מאוד עצוב מה שאת מספרת. אם הוא הכה אותך, ועוד מישהו יודע מזה, תיזהרי שעובדת סוציאלית לא תגיע אליך- כי הבן שלך בסכנה קיומית. אולי עדיף לך שבנך ישאר במסגרת אביו עד שתפתרי את הבעיה עם הבן זוג הנוכחי. אולי עדיף שבכלל תמצאי בית חדש לגור בו. זו מערכת יחסים רעילה והרסנית.
 
מצד שני- אנחנו שומעים רק את הצד שלך פה... ואת טוענת שכתבת פה בעבר, אז אנחנו יכולים לתת לך עיצות אבל הן לא בטוח נכונות. את לא משנה כלום, נשארת באותו מצב סטטי שרק יחמיר לפי דעתי, ויש לך ילד במרכז כל הסיפור הזה... חוסר אחריות...
 
בקיצור- שחררי את הבן שלך לאביו עד שיעבור זעם או שתעשי שינוי מהותי- כי אצלך הוא לא יכול להשאר ככה. תחשבי על כל מה שהוא לומד ממה שקורה בבית.
לצפיה ב-'אם הוא הכה אותך.. תזהרי שעובדת סוציאלית לא..."'
אם הוא הכה אותך.. תזהרי שעובדת סוציאלית לא..."
25/04/2017 | 12:10
4
294
מירי, זו הפעם הראשונה שאני לא רק שלא מסכימה איתך, אלא ממש מתנגדת למה שכתבת!
 
אם הוא הכה אותה, רצוי שעובדת סוציאלית תגיע אליה, וכמה שיותר מהר יותר טוב.
אם הוא הכה אותה, אין לה מה לחפש בבית הזה עד שהוא יעבור טיפול מתאים
אם הוא הכה אותה, אני מאד מקווה שהיא לא חזרה בה מתלונתה!!
לצפיה ב-'אם התכוונת אלי, אז זו לא אני מעלייך '
אם התכוונת אלי, אז זו לא אני מעלייך
25/04/2017 | 13:11
1
87
לצפיה ב-'אופס '
אופס
25/04/2017 | 22:37
48
לצפיה ב-'סליחה אבל מה בדיוק לא בסדר בתשובה?'
סליחה אבל מה בדיוק לא בסדר בתשובה?
26/04/2017 | 11:52
203
ברור לך שאם היא התלוננה ועדיין נשארה עם אותו האיש אז לא מדובר בבחורה שהבן שלה חשוב לה יותר מדי? כאילו למה לחכות? לפעם הבאה שהוא יגיע גם לבן שלה? בחורה שכותבת כזה פוסט מחפשת הצדקה להשאר עם אותו הבחור. היא יודעת שהיא צריכה לעזוב אבל אין לה את האומץ. אולי כי היא כבר עברה את הארבעים? אולי כי אין לה יותר מדי לאן ללכת - אולי כי הבטחון העצמי שלה כל כך ברצפה שהיא בטוחה שזה תקין מה שקרה שם... יש עוד אלף סיבות.
 
אני - כשאני קוראת כזה פוסט- האישה הזו פחות מעניינת אותי ויותר מעניין אותי הבן שלה. וככה כולכם אמורים להגיב בחברה מתוקנת ונורמטיבית.
 
 
לצפיה ב-'אולי היא בהריון ולכן היא לא יכולה לעזוב?'
אולי היא בהריון ולכן היא לא יכולה לעזוב?
26/04/2017 | 20:19
151
חשבתן שאולי יש מצב שהיא בהריון? כי אחרת אני לא רואה שום סיבה להשאר במערכת היחסים ההזויה הזו. ויפה שעה אחת קודם...
 
 
לצפיה ב-'הזוגיות הזאת יותר חשובה לך מבנך?'
הזוגיות הזאת יותר חשובה לך מבנך?
24/04/2017 | 18:42
84
לצפיה ב-'ולך... יש משהו טוב?'
ולך... יש משהו טוב?
25/04/2017 | 12:11
9
226
ובמילים אחרות, למה את נשארת בקשר הזה?
לצפיה ב-'זהב יקרה'
זהב יקרה
25/04/2017 | 12:40
8
249
יש לי סיבות להשאר בקשר.
היה לנו ארוע חד פעמי מאוד קשה שגרר אחריו גל גדול של סיבוכים והשלכות
בהחלטה משותפת החלטנו לנסות לשקם בניגוד לדעתם של רוב הסובבים אותנו
לא בטוחה שנצליח כי הכל בערך פועל לרעתנו
ובכל זאת התיחסתי בשאלתי לסוגיה מסויימת, לא שאלתי אם להשאר בקשר ולא ביקשתי לקבל ביקורת..
אני עונה לך בהערכה רבה
 
 
לצפיה ב-'הבנת הנקרא'
הבנת הנקרא
25/04/2017 | 22:42
188
אני מצטערת, לא הצלחתי להבין מהי הסוגייה הספציפית לגביה ביקשת עצה.
לצפיה ב-'אני לא רואה את הצד שלו ב'לשקם''
אני לא רואה את הצד שלו ב'לשקם'
26/04/2017 | 07:59
4
185
תתקני אותי אם לא הבנתי נכון:
היחס אליך היה בעייתי מראש, היה ארוע קשה, החלטתם לשקם, את מוותרת על קשר עם המשפחה שלך, הוא לא שינה כלום: ממשיך להתייחס אליך ולבנך כאל אוויר, לא מגבה אותך מול המשפחה שלו, מאשים אותך במה שקרה.
 
לי נשמע כמו שההחלטה לשקם היא שלך לבד. קודם לא היה טוב, עכשיו עוד יותר רע - על זה את מבקשת עיצות?
 
אני מסכימה שמה שרואים מבחוץ לא רואים מבפנים, יש אלף סיבות לפרק ואלף ואחת לשקם. השאלה אם הנכונות היא הדדית. הכי מהותי בעיני זה שאם הוא לא מכבד אותך ומגבה אותך מול ילדיו, את נותנת לבן שלך להבין שזה היחס שמגיע לך וזה בלתי נסלח.
 
אולי יש משהו שלא הבנתי ואם כך, אשמח אם תתקני אותי.
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'לללי'
לללי
26/04/2017 | 17:54
3
201
אתקן רק הזה שאני לא וויתרתי על קשר עם משפחתי. אמנם לא נמצאת איתם בערבי חג וערבי שישי , אבל בהחלט בקשר הדוק מאוד איתם.
ההחלטה לשקם לא יכולה להיות חד צדדית. היא של שנינו.
אכתוב בצורה קרה שילידיו בעדיפות עלי. הם גדולים והוא חושב שלא יכול ולא מוצא לנכון להשפיע עליהם, כי חושש שלא יבואו. הוא גם חושב שאני לא בסדר איתם.
זה שאנחנו מנסים לא אומר שמיד נפתרות כל הבעיות. להיפך...
הבן שלי מבין היטב שזה לא יחס שמגיע לאף אחד.
וכן, אני מבקשת עצות.שהמצבלא נעים, ורגע לפני שמפרקים ועוד מנסים להציל . מהתגובות אני מבינה שזו היתה טעות מצידי לכתוב פה...
 
לצפיה ב-'חבל שכך את מרגישה, אבל את זו שמחליטה'
חבל שכך את מרגישה, אבל את זו שמחליטה
26/04/2017 | 18:01
1
165
כשפונים לפורום, בייחוד אם לא מרחיבים ונותנים פרטים רבים ומלאים, אנשים מגיבים כפי שהם מבינים את הכתוב., לעיתים קרובות זה לא בדיוק מה שמצפה הפונה לשמוע. 
רק את יודעת למה את שם, האם יכול להיות שאת נשארת כי זה נראה לך הפתרון הפחות גרוע? יש משהו שאת חוששת מפניו? 
מאיך שאת מתארת את הדברים, אני חושבת שאתם לא משדרים על אותו גל. אולי יהיה קל יותר לערב גורם שלישי שיהיה סוג של מתרגם ומשקף מציאות עבור שניכם?
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'תודה ללי'
תודה ללי
26/04/2017 | 18:20
165
הלוואי שהייתי יכולה לערב גורם שלישי ואהבתי את הניסוח של מתרגם ומשקף מציאות עבור שנינו.
 
לצפיה ב-'מה זה משנה מה אחרים חושבים? מה את חושבת?'
מה זה משנה מה אחרים חושבים? מה את חושבת?
20/06/2017 | 00:48
48
זו לא היתה טעות אבל את צריכה לקחת בחשבון שיהיו פה תשובות שגם לא ימצאו חן בעינייך... וכמה שלא נעים לשמוע- אכן הבן שלך צריך להיות בעדיפות ראשונה.
 
יהיו עוד מערכות יחסים בחייך- את עוד תפגשי עוד אנשים שאלימות היא לא חלק משגרת חייהם או אולי התפלק להם... זה לא מתפלק- לעולם! זה כנראה טבוע בו וזה יצא איתך.
 
לדעתי הכנה- תעשי חושבים אם להמשיך במערכת יחסים הזו. אם אין לכם ילדים משותפים, ויש לך לאן ללכת- תחתכי.
לצפיה ב-'שלום מורכבות'
שלום מורכבות
02/05/2017 | 11:37
1
168
מבלי להיכנס לפרטי פרטים
מכיוון שאת לא מתייעצת כאן פעם ראשונה, (ואולי גם נפגעת מחלק מהתגובות בנוסף לכך שהן לא עוזרות), את מתארת מצב מתמשך וקשה שבו את בביתך עם אדם שילדיו לא מדברים איתך ומתעלמים ממך בארוחות משותפות בביתכם, אך מצד שני גם משפחתך הקרובה לא מוכנה לשמוע עליו.
נראה לי שכעת הדבר הכי חשוב הוא שתהיה לך אוזן קשבת פרטית משלך.
ללא תנאים, ללא ביקורת, ללא תוכחות, שקודם כל תקשיב לך.
זה יכול להיות מטפל שמתמחה בטיפול זוגי ושתוכלי אחר כך לשתף את בן זוגך, אבל יכול גם להיות פסיכולוג, מגשר, פסיכותרפיסט ואולי יש עוד.
חשוב לדעתי שיהיה אדם מנוסה ורצוי עם זוגיות ארוכה משל עצמו, ושתתחברי אליו (או אליה).
היתרון של פסיכולוג אולי שתוכלי גם להבין מדוע את נמצאת תקופה ממושכת בקשר שמכאיב לך, מה מושך אותך למקומות כאלו או משאיר אותך בהם.
בוודאי שיש לך סיבות להישאר בקשר, יתכן שחלקן אינן מודעות או מהוות שחזור של קשרים אחרים משמעותיים בחייך שלא נפתרו עד היום.
מכיוון שהמצב הנוכחי מפריע לך למרות התועלות שבו, נראה שאת רוצה בשינוי וכנראה שזה הזמן לבחון האם ההחלטות והתוצאות שהיו מתאימות בעבר נכונות עבורך גם כיום.
 
את כותבת שיש רצון משותף שלך ושל בן הזוג לפתור את המצב.
יתכן ובמקביל אפשר להגיע גם ליעוץ זוגי, את יכולה להתחיל להתעניין ולחפש המלצות ולהגיע לפגישת ייעוץ, להתרשם מאנשי מקצוע ולהתייעץ עם בן זוגך.
סביר להניח שכל איש מקצוע שתבחרי יהיה מכיל ואמפטי יותר מהפורום וביקורתי פחות. ובכל זאת גם לאנשי מקצוע יש הערות וכדאי להיות מוכנים גם לכך.
לצפיה ב-'אני מודה לך על תשובתך העניינית והלא שיפוטית'
אני מודה לך על תשובתך העניינית והלא שיפוטית
03/05/2017 | 11:15
39
לצפיה ב-'בואי אני אתאר לך מציאות שונה'
בואי אני אתאר לך מציאות שונה
25/04/2017 | 13:56
222
נניח שאתם נמצאים במצב שיש לכם זוגיות מצויינת, ובכל זאת המשפחות מתנגדות ולא מארחות אתכם בחגים (יש מקרים כאלה)
במצב כזה, הרי הייתם אומרים - הם לא רוצים אותנו? לא צריך. יש לנו את עצמנו וזה מספיק לנו.
אבל מה שאת מתארת הוא שאין לכם כלום - אין ביניכם דיאלוג לגבי הילדים, הוא לא מגבה אותך לא מול הילדים שלו ולא מול המשפחה שלו, הוא מתייחס אליך ואל בנך כמו אויר כשהילדים שלו באים...
 
אז לדעתי זה שמטריד אותך מה עושים בחגים זו התעסקות בטפל ולא בעיקר.
אם תצליחו לשקם את היחסים ביניכם (ואני מקווה שמבחינתך זה כולל לשקם את היחסים עם הבן שלך, שנשמע הכי נפגע מכל הסיפור הזה), זה יהיה הרבה פחות חשוב, כי יהיה לכם את עצמכם.
בינתיים, אני לא רואה בעיה עם זה שתלכי למשפחה שלך בלעדיו, במיוחד בחגים שהבן שלך אצלך.
 
ועוד משהו - צר לי להצטרף לדעת המשפחות שלכם, אבל גם לי נשמע מצב גרוע מאוד שהסיכוי לשנות אותו שואף לאפס. זה שהוא לא מרביץ לך לא אומר שהוא לא ממשיך להתעלל בך ובבנך המסכן (שכאמור, עליו הכי כואב הלב. את בוחרת לחיות עם מישהו שמתנהג אליך ככה, הוא לא)
לצפיה ב-'השאלה היא במה מתבטאים הנסיונות לשיקום מצידו'
השאלה היא במה מתבטאים הנסיונות לשיקום מצידו
26/04/2017 | 13:29
150
אם כל שיחה מסתכמת מצידו ב"זה המצב, רובו באשמתי ועכשיו אני משלמת את המחיר", זה לא נשמע שהוא בעניין של שיקום.
נשמע שהוא כועס עלייך, אולי בצדק ואולי לא, ושהוא בעצם מעניש אותך בחוסר הגיבוי הזה מול ילדיו ומשפחתו.

האם העונש הזה אמור להסתיים מתישהו ואז תתקדמו הלאה?
אם כן, אז תורידי את הראש ותספגי בשקט עד שהוא יחליט שנענשת מספיק...
אם לא, אז תצטרכי להחליט אם את רוצה להמשיך לחיות ככה.
רק חבל שתתעוררי בעתיד ותשאלי את עצמך בשביל מה בעצם המשכת לספוג את כל זה וביזבזת חלק לא מבוטל מהחיים שלך.
 
לצפיה ב-'קו אדום'
קו אדום
26/04/2017 | 16:31
242
הרמת יד היא בעיני סיום מערכת יחסים.
לא מבינה כיצד ניתן להמשיך לחיות במערכת כזו.
אם להוסיף את כל שאר הדברים הבלתי נסבלים שאת חווה ברמה יומית - לא נראה לי שעתידך במערכת הזו הוא וורוד.
האם את לכודה כלכלית? אם כן, את משלמת מחיר גבוה עבור ה"בטחון הכלכלי" שהוא נותן לך, ואין לך שום ערובה שבאיזשהו שלב הוא ישבור את הכלים. 
תכנני את דרכך החוצה משם. אין מה לשקם...
לצפיה ב-'ידועים בציבור'
ידועים בציבור
30/04/2017 | 17:34
152
קודם כל - לפני הכל- מצבך טיפה יותר מסורבל ממה שאת מתארת כאן היות ואתם נחשבים לידועים בציבור- אם החשבונות משותפים- ואתם גרים תחת קורת גג אחת מעל לשנה וחצי אם אינני טועה. ולכן- הפרידה יכולה להיות יותר מורכבת- יש לך זכויות מסויימות...
 
שנית- אם את מעלה שאלות כאלו בשלב שלאחר כמעט עשור- או תקופה ארוכה- והמערכת יחסית רק מדרדרת... את יודעת את התשובה.  אין פה סיבות להשארות, אין פה אהבה וגם אין פה כבוד מינימלי אחד לשנייה. לא משנה מה הן הסיבות.
 
בתקווה שתעשי את הצעד הנכון ביותר עבורך ועבור בנך.
לצפיה ב-'הרים יד ואת מוכנה להישאר איתו? למה?!'
הרים יד ואת מוכנה להישאר איתו? למה?!
05/07/2017 | 13:54
15
לצפיה ב-'את נשארת עם בבון מסריח שהרביץ לך, ועוד מבקשת עצות????'
את נשארת עם בבון מסריח שהרביץ לך, ועוד מבקשת עצות????
05/09/2017 | 14:48
1
15
לצפיה ב-'נו מה ?!'
נו מה ?!
06/09/2017 | 11:36
25
כי ככה זה עם קורבנות- הם נשארים קורבנות ומתקרבנים לתוך עצמם.
זה עוד איכשהו אפשר להבין- כי היא כנראה במצוקה נפשית- או בעיה נפשית- אבל מה בנוגע לבן שלה- לא אכפת לה עליו? מה הוא רואה ולומד במערכת יחסים שכזו? איזה מין גבר הוא יגדל להיות- אם אין לו אבא- אז זה מודל החיקוי שלו.
 
מאוד חבל. וגם מאוד חבל שאי אפשר להגיע לאותם אנשים שכותבים כאן- כי אם אפשר היה- הילד הזה לא היה נשאר בחסותה דקה אחת נוספת. כבר היה עדיף לו להיות אצל משפחה אומנת. וזו לא הגזמה. יש אנשים שפשוט לא היו אמורים להפוך להורים. יש מצב שהיא אחת מהם.
 
עצוב...
לצפיה ב-' חג שמח מתפוז '
חג שמח מתפוז
09/04/2017 | 17:00
5
חג פסח שמח וכשר לכולם 
 
בברכה,
תפוז אנשים
לצפיה ב-'איך לעבור את פסח בשלום בפרק ב''
איך לעבור את פסח בשלום בפרק ב'
09/04/2017 | 10:40
2
365
לפני כמעט 16 שנים, הופעתי בפתח דלתה של עורכת מגזין "להיות הורים" (מעריב), Amalia Shimshony עם בטן של חודש שמיני והכרזתי "שמי סיגל אני אמא "חורגת" ואין לי מושג מה עושים עם התפקיד הזה." אמרתי לה שאני מבקשת ממנה שתאפשר לי לכתוב בעיתון על הנושא כי אני לא מצליחה למצוא אף חומר ברשת ואני יודעת שאני לא לבד.
עמליה היתה הראשונה שהרימה את הכפפה ונתנה לי את הכתבה הראשונה. מאז התגלגלתי לעוד עיתונים וכל מקום דחפתי כתבות בנושא- "פאנל אמהות לא ביולוגיות" (סגנון) כתבה על זוגות שהתגרשו יפה (זמנים מודרנים) סדרת הכתבות "כאן גרושים בכיף" (Xnet) ועוד.
כיום אני שותפה מנהלת במיזם ילדים לפני הכל יחד עם Michal Feffer ובהובלה המקצועית של Tirtsa Joels. המיזם נמצא תחת עמותת טופז ופועל למען ילדים ומשפחות במצבי גירושין שזה כולל את המעבר למשפחות חדשות ומעלה כל הזמן כתבות בנושא. שליש מהמשפחות במדינה ישראל הן משפחות גרושות . 70 % ממשפחות פרק ב' (על פי נתונים של ה OECD )מתגרשות.
חוסר בידע הוא המכשול הכי גדול בדרך להצלחה. חבל שהרבה נופלים שם. לקראת פסח הוצאנו את הסרטון השני שלנו, בסדרת הכתבות של המיזם. תעקבו, תפיצו כי בטוח יש אנשים בסביבתכם שזקוקים למידע הזה. שנמצא בעמוד הפייסבוק "ילדים לפני הכל".  אני מצרפת את הכתבה שיצאה היום בXNET.
חג שמח.
לצפיה ב-'ילדים לפני הכל - האמנם קיים מדרג היררכי? חפירות לערב פסח'
ילדים לפני הכל - האמנם קיים מדרג היררכי? חפירות לערב פסח
09/04/2017 | 12:43
1
326
אתחיל בגילוי נאות - אני אישה ללא ילדים (וללא רצון בילדים), בת זוג מזה כשנה לגבר גרוש, אב לשלושה ילדים. כתמיד, נקודת המוצא שלי היא שנסיבות חיינו יוצרות את הגישה שלנו, ואין בה כל אמת מוחלטת שהיא, אלא הבעת דעה והשקפה אישית הנכונה לאותו זמן ולאותו מקום.
 
בתחילת הדרך הזוגית שלנו שמעתי לא מעט את ההתייחסות מצד אנשים רבים לכך שאני לא אהיה ב"מקום הראשון" אצלו, כי המקום הזה תמיד שמור לילדים.
התגובה שלי היתה שמבחינתי אין כל תחרות ביני לבין הילדים ולכן עצם המונחים שגויים בעיניי. אני חושבת שההתייחסות ל"מקום ראשון" ו"מקום שני", שחלק מביטוייה הם האמירה "ילדים לפני הכל", היא חלק ממה שמכשיל מערכות יחסים, גם בפרק ב' אבל גם בפרק א'.
 
הגישה שלי תמיד היתה שלילדים, מעצם היותם ילדים, יש צרכים מסוימים - פיזיים, רגשיים, אינטלקטואליים וכדומה - שצריכים להיענות. עם זאת, הדבר לא שולל וכלל לא קשור לעובדה שגם למערכת היחסים של ההורים יש צרכים, שגם הם - בכדי שמערכת היחסים תיצלח - צריכים להיענות. אם אני משוחחת עם בן זוגי על קושי מסוים שעולה מול מי מילדיו, אני יודעת שהוא ואני נעשה את המיטב כדי לפתור את הקושי. אנחנו לא רואים את הזוגיות ביננו כמערכת נפרדת מהילדים, ולא מכירים בקיומו של מדרג היררכי, אלא משתדלים להתנהל מתוך ההבנה שמדובר במערכות שמתקיימות ביחד, באותו מרחב ובין האנשים החשובים לנו ביותר, ומשפיעות זו על זו. 
 
אני מכירה לא מעט זוגות בפרק א' שהתרחקו מאוד זה מזו לאחר הולדת הילדים. בהכללה גסה, מדובר במקרים בהם האישה ראתה עצמה כ"אמא במשרה מלאה", והפנתה את מרב משאביה אל הילדים, על חשבון המערכת הזוגית. התוצאות לא איחרו לבוא, אם בדמות פרידה, בגידות או סתם נישואין נטולי אינטימיות וקרבה. כך שגם בפרק א' המחשבה ש"הילדים לפני הכל" יכולה להיות לא פחות מהרסנית, כי היא נותנת לגיטימציה להזנחת מערכת היחסים וצרכי בן הזוג.
 
הנקודה שלי היא שהילדים לא באמת במקום הראשון. הם גם לא באמת במקום השני. מי שרוצה הורות טובה וילדים שמחים ובריאים צריך להשקיע בכך ולא להזניח, ואם יש לו בן/בת זוג - גם הם צריכים להשקיע מכך. מצד שני, הדבר נכון גם למי שרוצה מערכת יחסים טובה, שמחה ובריאה - בין אם בפרק א' ובין אם בפרק ב'.  
 
המחשבה שיש מדרג היא לא מחשבה נכונה, לדעתי, למסגרת משפחתית. מסגרת משפחתית מחייבת הבנה של השפעות הדדיות, נדיבות, היעדר אגו, נכונות לראות את האחר ולהיענות לצרכים שלו, אבל גם ראייה אמיתית שלי עצמי ושל הצרכים, היכולות והמגבלות שלי, ולכבד הן את זה והן את זה. לדעתי, זה ההיפך המוחלט מהמחשבה "את לעולם לא תהיי במקום הראשון אצלו", או "הילדים לפני הכל".
 
שיהיה חג שמח!
לצפיה ב-'לשאלתך'
לשאלתך
09/04/2017 | 16:57
177
קמלה תודה על התגובה, הפתיחות וכל ההזדמנות להסביר. 
המיזם שלנו "ילדים לפני הכל" אין בו דבר כדי להעיד על מדרג הררכי. הכוונה בשם היא שהילדים לפני הכל משום ששום דבר בכל השינויים האלו של גירושין ומשפחה שניה הם לא בחירה של הילדים וברוב המקרים הם נשמטים בתוך התהליכים האלו.  
במילים כלליות אסביר- גירושין הן החוויה השניה הטראומטית בעוצמתה אחרי אובדן עבור ילדים ועבור מבוגרים.  בפרק זמן קצר הם חווים שינויים רבים שאין להם שליטה עליהם ומשפיעים על היבטים רבים בחייהם. הם נאלצים להיות עדים לקונפליקטים בין ההורים, שינוי מגורים, לא פעם ירידה באיכות החיים, שינוי בחלוקת התפקידים, באווירה, ירידה בפניות ההורית כי גם ההורה עובר משבר ואם נכנס מבוגר חדש לחייו (שוב, זו לא בחירה שלו) הילד צריך להסתגל, במידה ונכנסים ילדים נוספים יש גם פחד לאבד את הבלעדיות על ההורה ואם יש מתחים בין שני הבתים הוא מגן על ההורה שנתפס כחלש יותר. מה שיוצר הרבה בלבול.
את אומרת נכון להסתכל על הצרכים של כולם בתוך המערכת וזה בדיוק מה שאנחנו מלמדים הורים.  רק שהרבה פעמים הורים נשארים בסכסוך ביניהם ולא פנויים לצרכים של הילדים. 
אין היררכיה, יש משפחה שניה שהשוני בינה לבין ראשונה הוא קודם כל בנקודת פתיחה שבמקום להתחיל רק מזוגיות היא מתחילה מזוגיות ומשפחתיות. וככזו צריך להתחשב בכולם. להבין את הקצב, את הסוגיות הרגישות את התפקיד של כל אחד. ולזכור בתוך כל זה להקדיש זמן לזוגיות, כי להורה ביולוגי מאד "קל" ליפול לתחושת אשם שלא עוזרות לאף אחד במערכת.
ילדים הם לא במקום הראשון, ובכל זאת לפני הכל. בהבנה שיש להם צרכים   שונים בתוך כל השינויים האלה (זה ממש לא ברור ) ושיש ללמוד אותם להבין ולהתייחס אליהם, כי רק כך זוגיות שניה תוכל להגיע לאווירה הרמונית. 
 
משהו אישי, הרבה אמהות לא ביולוגיות ללא ילדים מרגישות במקום השני, זה הגיוני כי באיזה מקום האם הלא ביולוגית הרווקה היא מיעוט בתוך המערכת המשפחתית המשולבת. בן הזוג הוא מפתח חשוב להשתלבות הזאת וביחסים טובים שנבנים לאט והנגשה לצרכים, הגבולות האלו משטשטים
חג שמח
לצפיה ב-'ילדים מפרק א' במשפחות פרק ב''
ילדים מפרק א' במשפחות פרק ב'
01/04/2017 | 22:16
7
494
פגשתי מנהל פנימיה די מבוקשת במרכז הארץ, סתם מסקרנות שאלתי איזה ילדים מגיעים עכשיו והאם זה עדיין אתיופים. הוא אמר שממש לא, 25% אתיופים, והשאר מחציתם ילדים שמרגישים מנותקים והמחצית השניה הם ילדים מפרק א' במשפחות פרק ב'. כמעט כולם בעלי לקויות למידה / הפרעות קשב.

נזכרתי שמישהי פעם הציעה לי לוותר על פרק ב' עד שהילדים יגדלו. בזמנו חשבתי שהיא מדברת שטויות ועכשיו אני לא כ"כ בטוחה.

אין לי מושג מה התשובה, מה צריך לעשות, איפה זה מתחרבש, זה פשוט עושה אותי עצובה.

ללי

לצפיה ב-'מעניין, אני חשבתי שהפוך'
מעניין, אני חשבתי שהפוך
02/04/2017 | 12:41
272
שכמה שהילדים צעירים יותר, כך יש יותר סיכוי להרכיב משפחה, או לפחות להעלות את הסיכוי לכך שיהיה קשר טוב בין הילדים.
מצד שני, פנימיה זה גיל ההתבגרות, לא?
לצפיה ב-'הכללות, סטיגמות ?'
הכללות, סטיגמות ?
02/04/2017 | 13:07
4
243
הרבה שאלות :) :
- למה ילדים מגיעים לפנימיה ?
- מה מספקת הפנימיה לילדים (ישראלים) יוצאי אתיופיה ?
- מה מספקת הפנימיה לילדים בעלי לקויות למידה או הפרעות קשב ?
-האם רוב הילדים מרוצים בפנימיה? (פנימיה מבוקשת, אמרת).
- מה הכוונה בילדים המרגישים מנותקים ?
 
ושאלות נוספות:
- האם פרק ב' מצריך לקבל החלטה להעביר לפנימייה?
- מה בדיוק מתחרבש ?
- האם התוצאה שמשהו מתחרבש היא בחירה במסגרת הפנימיה ?
 
 
לצפיה ב-'אני מכירה את הפנימיה שנים רבות'
אני מכירה את הפנימיה שנים רבות
02/04/2017 | 22:10
3
279
אחד מבני משפחתי, שקרוב אלי מאד, עובד שם מעל 30 שנה.
פנימיה מסוג זה היא מראה לחברה הישראלית.
 
ילדים מגיעים לפנימיה, כמעט תמיד, בגלל בעיות בבית. כמעט ואין משפחות שמסוגלות לממן לימודים בפנימיה באופן פרטי, המימון קשור בד"כ לרווחה. 
 
יוצאי אתיופיה היו הגל הקודם שאיכלס את הפנימיה מעצם היותם האוכלוסיה החלשה באותן שנים, לפני שהם הגיעו זה היו כנראה ילדים ממשפחות של יוצאי ברית המועצות וכך הלאה.
 
מה שאמרתי הוא שחלק ניכר מהילדים בפנימיה היום הם ילדי פרק א' ממשפחות פרק ב', הם אינם מוצאים את מקומם בבית ולכן מגיעים לפנימיה, כמעט כל הילדים הללו הם גם לקויי למידה = מה שזה מבינה זה שאם לילד מפרק א' יש לקויות למידה, הסיכוי שלו לשרוד פרק ב' יותר נמוך.
 
לא שאלתי אם הם מרוצים, אשאל בהזדמנות.
פנימיה מבוקשת: כל המועצות מנסות לתעדף ילדים לפנימיה זו כי יש בה כיתת מצויונות ועוד פרוייקטים מבוקשים, כנראה שגם אחוז הנשירה נמוך כמו גם אחוז ההגשה לבגרויות.
 
ילדים מנותקים: מסתבר שבעולם החינוך מדברים על תופעה נפוצה: ילדים שגדלים מול מחשב, יש להם קושי ביצירת קשרים חברתיים, הם סובלים מניתוק ובדידות. ילדים אלו מבקשים להגיע לפנימיה על מנת להיות חלק מקבוצה של בני נוער, מה שהם לא מצליחים לעשות בסביבה הטבעית שלהם. פה אין שום קשר לפרק א' או ב' אלא לדברים כמו פייסבוק וכד'.
 
התהליך באופן כללי הוא כזה: לילד יש בעיות בבית ספר, בעיות שלא מצליחים לפתור בתוך המסגרת החינוכית והמשפחתית, אחד הפתרונות המוצעים הוא פנימיה. זה לא שאיך שמגיעים לפרק ב' ישר זורקים את הילדים מפרק א' לפנימיה, זה שהמערכת המשפחתיתבפרק ב' לא מצליחה לענות על הצרכים של ילד מפרק א', המצב מתדרדר והפתרון הוא לשלוח את הילד מחוץ לבית. זה לא עונש אבל לדעתי זה משקף סוג של כשלון. האם הילד היה נשלח לפנימיה לו לא היה פרק ב'? אולי.
כשאמרתי מתחרבש התכוונתי להגיד שכאשר אנחנו יולדות, אנחנו מתכוונות לתת לילד עולם ומלואו ואז קורים דברים ופתאום הצרכים של הילד כבר לא במקום ראשון. למה שפרק ב' יגרום למישהו להתנהג ככה? ואם כ"כ קשה לעשות את זה, אולי הויתור צריך להיות על פרק ב' ולא על הילד?
תשובות אין לי, ללי
לצפיה ב-'תודה על התשובות המרגשות, ללי'
תודה על התשובות המרגשות, ללי
03/04/2017 | 06:13
181
פתחת לי צוהר להסתכלות אחרת.
נשמע שלפחות הילדים עם קשיים ביצירת קשר חברתי,
מוצאים אולי את מקומם בפנימיה.
מעניין לשמוע מה דעתו של קרוב המשפחה על שביעות הרצון /
תסכול בפנימייה עצמה.
לצפיה ב-'בוודאי את מכירה את המנטרה - כשאמא מרוצה גם הילדים מרוצים'
בוודאי את מכירה את המנטרה - כשאמא מרוצה גם הילדים מרוצים
12/04/2017 | 08:41
1
141
חשובה האיכות, לא הכמות. 
ועוד פנינים שמטרתן לגרום לנשים אגואיסטיות להשקיע בעצמן על חשבון הילדים שלהן ללא ייסורי מצפון. 
ההבלים האלו כל כך מוטמעים בחברה, שיהיה קשה לעקור אותם. לכן אני לא צופה שהרבה אמהות יוותרו על פרק ב שלהן, גם אם הוא פוגע בילדי פרק א. 
עצוב מאוד. 
לצפיה ב-'ומה בנוגע לילידי פרק א'?'
ומה בנוגע לילידי פרק א'?
15/04/2017 | 17:58
118
מה תגידי על אישה שמביאה לעולם ילד/ה שאביו לא רוצה בו? ילד/ה שהגיע מתוך גחמה אישית של האם במודע שלילד/ה לא יהיה אבא- האם גם זו אגואיסטיות? 
מה תאמרי לאותה האם שמחליטה בוקר אחד להרוס לאותו גבר את החיים בדרישת מזונות וקשר כפוי עם ילד/ה שלא רצה בו- גניבת זרע אם תרצי- למרות שבחוק הישראלי זה לא קיים עדיין בבתי משפט (בדרך לשם).
 
מבחינתי- אותה האם גם תנהג בחוסר איכפתיות כלפי אותו הילד/ה שהביאה לעולם בקשר הבא שלה- היא תתנהג בדיוק אותו הדבר כי איננה יודעת אחרת וכי צו מצפונה אינו מורה לכיוון הנכון.
 
חבל שעל דברים כאלו נשים אינן יוצאות חוצץ וחושבות כי הבאת ילד לעולם בצורת מרמה או כי הן מעוניינות ולא הצד השני- זה מהלך נכון.
 
ומי נדפק בסוף? אותו הילד/ה.
לצפיה ב-'מה שעצוב בעיני'
מה שעצוב בעיני
02/04/2017 | 15:47
231
זה דווקא מה שכתבת על לקויות למידה / הפרעות קשב
הנסיון לנורמליזציה של כולם עושה עוול לכל כך הרבה ילדים שמתוייגים לא נורמליים.
העומס על המורים היום כל כך גדול שהם לא מסוגלים להתמודד עם כל ילד שהוא לא בדיוק בדיוק לפי הספר. ואז את מוצאת את עצמך עם כיתות של ילדים נורמליים בישובים מבוססים, שבהן ל- 80% מהילדים יש הקלות בגין ליקויי למידה ו- 80% מהילדים לוקחים ריטלין (מספרים אמיתיים בכיתות שאני מכירה, זה לא ממוצע של כל הכיתות...).
 
ולגבי פרק א' ו ב', אני מניחה שזה תואם את הגידול של שיעור הגירושין. וכן - זה עצוב.
 
לצפיה ב-'זוגיות עם אלמן עם ילדים צעירים'
זוגיות עם אלמן עם ילדים צעירים
21/03/2017 | 20:13
1
376
זוגיות ואמהות הן חווית מורכבות, זוגיות ואמהות בקשר עם אלמן עם ילדים צעירים הן חוויות מורכבות יותר. 
נשים אשר נמצאות בקשר זוגי עם אלמן, שבתחילת הקשר ילדיו היו מתחת לגיל 18, מוזמנות לקחת חלק במחקר חדשני, שמטרתו לבחון את חווית הנשים הנכנסות לקשר זוגי עם אלמן עם ילדים צעירים.
המחקר נערך במסגרת עבודת דוקטורט, במחלקה לעבודה סוציאלית, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. 
סודיות מובטחת.
מוזמנות לפנו אלי ואשמח לענות על כל שאלה ולהסביר על המחקר.
טליה. 
לצפיה ב-'שואלת שוב'
שואלת שוב
23/03/2017 | 21:34
194
מי עורך את המחקר? מי החוקר האחראי? מה המחקר כולל מבחינת השקעת זמן ומשאבים? איזה שימוש ייעשה בנתונים?
לצפיה ב-'שם משפחה לתינוק שהוא מעט שונה משם המשפחה של ההורים? אפשרי?'
שם משפחה לתינוק שהוא מעט שונה משם המשפחה של ההורים? אפשרי?
12/03/2017 | 17:51
3
239
היי כולם. 
אני וזוגתי איננו נשואים אך הוספנו שם משפחה שני לשמות המשפחה של כל אחד מאיתנו. דהיינו שם משפחתי הוא, נניח, "לוי שלום", ושם משפחתה של זוגתי הוא "כהן שלום". הוספנו את ה"שלום". (שמות בדויים. שמות מקוריים נשמרו במערכת). 
עוד כשבועיים זוגתי אמורה ללדת ותהינו האם אפשר ששם המשפחה של התינוק יהיה פשוט "שלום" ולא בהכרח "לוי שלום" או "כהן שלום"?
אני לא יודע מה חוקי השם במדינתנו המפגרת ומקריאה באינטרנט זה לא ממש ברור לגבי הסיטואציה הזו. 
לצפיה ב-'חשבתי שסגרנו את זה לפני שבועיים... כן, אפשרי. שיהיה במזל.'
חשבתי שסגרנו את זה לפני שבועיים... כן, אפשרי. שיהיה במזל.
13/03/2017 | 13:21
2
57
לצפיה ב-'נושא הההתייעצות לפני שבועיים היה שונה'
נושא הההתייעצות לפני שבועיים היה שונה
13/03/2017 | 14:02
1
198
תודה על התגובה, קודם כל. 
לפני שבועיים שאלתי במה כרוך שינוי שם המשפחה שלי וזוגתי. לא שערתי שתהיה בעיה בשם הנולד.
כעת אני תוהה לגבי שם הילד, היות ולא רק פה בפורומים מישהי כתבה שהיא לא בטוחה כי ניתן לקרוא לילד פשוט "שלום" אלא הוא , אולי, צריך בדיוק את אותו השם כמו של האב או האם. 

מהיכן את כה בטוחה בתשובתך, אם אפשר לשאול? 
ידוע לך על ילד ששמו אינו זהה לחלוטין לשם אחד מהוריו?
לצפיה ב-'תקרא פה:'
תקרא פה:
13/03/2017 | 15:16
161
סעיף 3.
הדבר היחיד שלא ברור הוא האם אפשר לתת רק שם אחד משני השמות של כל אחד מכם. כי לכל אחד מכם שני שמות שהם בעצם שם המשפחה..
 
מה שנשאר זה לנסות.. ואולי להצליח.
ואגב - גם את השם של הילד אפשר לשנות. כך שזה לא קריטי גם אם ייתעקשו במשרד הפנים (שבבית החולים) לתת לילד את שני השמות של האמא (או האבא).
 
ובכל מקרה - שיהיה במזל ובהצלחה.
לצפיה ב-'יש לי זוגיות חדשה ושני מתבגרים שמסרבים לקבל אותה'
יש לי זוגיות חדשה ושני מתבגרים שמסרבים לקבל אותה
05/03/2017 | 12:18
26
1101
שלום רב
אני פרוד כבר זמן רב (כשנתיים) ובתהליך גירושין מתקדם. יש לנו ארבעה ילדים אשר חוו את הגירושין בצורה קשה ולא פעם מצאו עצמם מעורבים בתהליך בעל כורחם.
הילדים הינם בגילאים 17, 14, 7, 6. אני בזוגיות חדשה ולאחרונה התחלתי לספר לילדים על בת הזוג. הצעתי לארח אותה לארוחת שבת אך הילד הגדול אמר לי כי אין הוא יכול לראות אותי עדיין עם אישה אחרת ואין הוא יכול להכיל את המצב החדש. הילד ביקש שלא להגיע למפגש. לעומת זאת הקטנים מתרגשים מעצם המפגש. מהיא הדרך הנכונה? כיצד עלי לנהוג?
הילדים חשובים לי מאוד וכן היכולת שלהם להביע עצמם כדי שלא ירגישו שבם במקום השני. מאידך הזוגיות הזאת חשובה לי ואני אוהב את בת הזוג שלי ורוצה להתחיל איתה חיים חדשים בפרק ב'.
אודה על תשובה מכווינה או סתם עיצה ידידותית.
לצפיה ב-'חסרים מעט פרטים....'
חסרים מעט פרטים....
05/03/2017 | 15:42
410
היי :)
 
אממ...
איך הקשר שלך ושל גרושתך?
האם יש לה מישהו חדש?
 
הייתי ממילצה לא ללחוץ עליו, להפגיש את זוגתך עם שאר הילדים והבוגר יפגש איתה כשיהיה מוכן...
אתה יכול לנסות לדבר איתו ביחידות ולהסביר כמה זה חשוב אבל להדגיש שזאת החלטה שלו אבל תשמח אם הוא יהיה נוכח...
 
בהצלחה..
לצפיה ב-'אמרת שני מתבגרים ואתה מספר על אחד...'
אמרת שני מתבגרים ואתה מספר על אחד...
05/03/2017 | 21:28
373
בכל מקרה מסכימה עם המגיבה מעלי...
לצפיה ב-'יש לא קצת חוסר המשכיות'
יש לא קצת חוסר המשכיות
06/03/2017 | 08:20
386
בין הכותרת לבין התוכן
בכותרת כתבת"מסרבים לקבל את הזוגיות", אבל בתוכן נשמע כאילו גם הילד מבין שזו דחיה זמנית ולא שהוא מציב אולטימטום.
אם באמת זה מה שהילד אומר, אז כל הכבוד לו שהוא יודע לבטא את עצמו ככה (תגיד לו את זה!) וכל הכבוד לך שהילד מרגיש בנוח לדבר איתך ככה (תגיד את זה לעצמך!)
אני חושבת שאתה יכול לקבל את זה, לא להכריח אותו להגיע למפגש, להסביר לו את הכאב שלך בלי ללחוץ עליו וגם להגיד שאתה מבין את הכאב שלו.
למשל להגיד לו - אני מבין אותך שעדיין קשה לך לדמיין אותי עם אישה אחרת. אני מקווה שבהמשך אתה תצליח להתרגל לרעיון, כי אתם הילדים הדבר הכי חשוב בחיי וכשאני נמצא במקום טוב של אהבה אני מאוד רוצה שתהיו שותפים.
הזמן מרפא המון דברים, ואם היתה חוויה כזו קשה צריך סבלנות.
לצפיה ב-'לרובי'
לרובי
06/03/2017 | 16:43
262
עד שלא תקבל גט והמצב יהיה סופי ומוחלט וניתן להכלה כדאי לא לארח ארוחת ערב ולחשוף את חברתך החדשה לילדים זה יהיה צעד מוטעה מסיבות רבות.. זה מה שאני יכולה לחשוף בפורום.אם תרצה  מידע נוסף תפנה במסר
 
לצפיה ב-'שנתיים זה לא הרבה זמן.'
שנתיים זה לא הרבה זמן.
07/03/2017 | 14:06
293
אתה פרוד ובתהליך. אתה חווה את התהליך בעצמך אבל הילדים חווים את זה אחרת ובשבילת שנתיים זה לא הרבה.
אני לא יודעת כמה זמן אתה יוצא עם החברה החדשה אבל אתה טוען שזו זוגיות חדשה.
אני חושבת שבשלב הזה מספיק שהם יודעים שיש לך מישהי ואתה ממשיך את החיים שלך. שלך. הפרטיים.
בשלב זה לא הייתי מערבבת את החיים הפרטיים עם אלו של המשפחה והילדים.
להם לוקח הרבה יותר זמן לעבור את התהליך הזה.
זה בסדר שהם יודעים שכשאתה לא איתם אז אתה נפגש איתה.
אבל כרגע הייתי עוזבת את זה שם עד שהמצב יתייצב קצת.
לא כתבת מהם הסדרי הראייה והמשמורת שלכם. כממובן אם הילדים איתך כל הזמן אז ההבלדה הזו בין החיים הפרטיים שלך לבין המשפחה תהיה יותר קשה לביצוע. אבל אם יש לכם חלוקה - נראה לי שעדיף כרגע לא לחבר את העולמות האלו. לבינתיים.
בעתיד מתישהו זה ירגיש נכון וטבעי יותר. ועד אז מסכימה עם קודמתי - כל הכבוד לילד שיודע להבין ולהסביר ולחלוק.
וקח בחשבון כמובן שהקטנים יותר לא בוודאות מבינים את המשמעות ואת התחושות שלהם ולפעמים ילדים אומרים את מה שהם חושבים שאנחנו רוצים לשמוע..
אז קצת יותר לאט. לדעתי.
לצפיה ב-'אני רואה שתי בעיות'
אני רואה שתי בעיות
08/03/2017 | 09:07
2
369
הראשונה זה המונח המטופש הזה "פרוד" שאתה (כמו רוב הגרושים) משתמש בו. זה מכניס מימד של זמניות שלא תורם לכלום ובטח מבלבל עבור הילדים. תבין, הגט זה רק פיסת נייר. בפועל אתה גרוש ויש לך חיים אחרים. מציע לך להוציא את המילה הזאת "פרוד" מאוצר המילים שלך.

בעייה שנייה בסיטואציה שבחרת. ארוחת שבת זה אירוע משפחתי עם דגש על משפחתי. אם תזמין אותה זה לא היכרות, זה קביעת עובדה בשטח. גם הלי קשר, הארוחות האלה די מלחיצות כשלעצמן. עדיף לך לעשות את ההיכרות בינהם בסיטואציה הרבה יותר נינוחה. סתם שהיא תקפוץ לכמה דקות בשבת כשהילדים אצלך וכשכולם נינוחים.

עוד כמה טיפים:
אני מקווה שכפי שאמרת, היא מאד חשובה לך כי מאד לא מומלץ להכיר לילדים כל אשה שאתה יוצא איתה.

לבקש ממנה בפגישה לשמור על פרופיל נמוך, לא לנסות להתחבב בכוח, לא להסתחבק איתם בכוח ובמיוחד, בשום מקרה, בשום מקרה שלא תחלק להם פקודות, שתגיד להם מה לעשות או יותר גרוע, שתמתח עליהם ביקורת, אפילו לא מרומזת. אם אתה לא רוצה לראות פיצוץ אטומי.

בהצלחה.
לצפיה ב-'הילדים נעלבים בשביל אמא שלהם.'
הילדים נעלבים בשביל אמא שלהם.
08/03/2017 | 13:25
1
328
אי אפשר להאיץ את הזמן.
 
וכמו שאומרים הזמן יעשה את שלו.
 
מה שנראה זה שאתה לא רגיש לילדך, אתה אגואיסט כמו רוב הגברים
מה בער לך זוגיות חדשה וכבר להעביר את המידע לילדים?
 
מה היה קורה אם הייתה מחכה לגט ואז מספר לילדים?
 
אבל כנראה שהצרכים שלך הם מעל לכל.
לצפיה ב-'וואו, אני חייב לך גם שכ"ט על האבחון הפסיכולוגי שעשית לי?'
וואו, אני חייב לך גם שכ"ט על האבחון הפסיכולוגי שעשית לי?
08/03/2017 | 15:32
254
אני מקווה שלא כי עם כאלה אבחנות אפשר גם לתבוע אותך על נזק בלתי הפיך לעיניים שקראו את זה.

תודה רבה על הדאגה, מצבי מצויין, אני בזוגיות מדהימה ויש לי קשר מצויין עם ילדיי. בשבוע הבא אנחנו יוצאים לחופשת סקי בצרפת עם ילדיי, זוגתי והבת שלה.

ולידיעתך הזמן לא מרפא כלום, "הזמן יעשה את שלו" זאת סתם סיסמא רופסת וריקה מכל תוכן או אחיזה במציאות של אנשים שמפחדים להתמודד עם המציאות. גם רחמים עצמיים לא עזרו לאף אחד. רק עבודה קשה והסתכלות קדימה ולא אחורה יכולים לעזור. אף אחד לא חי לנצח ואין שום סיבה לבזבז את החיים בלשבת לקונן ברחמים עצמיים, להתרפק על העבר ולשנוא את כל העולם. קרה מה שקרה, הם נפרדו, לא נעים אבל זה מצב מוגמר. השאלה מה עושים הלאה, החיים ממשיכים. וזה בטח לא עזר מעולם לאף ילד לראות את ההורים שלו מתפרקים לחתיכות. צריך לשדר לילדים חוזק ולתת להם הרגשה שהכל בסדר. הם צריכים בטחון ולא הורה מיבב שרק מוסיף להם על הטראומה.

משתתף בצערך שאת

לצפיה ב-'פרק ב' תמיד מסובך'
פרק ב' תמיד מסובך
08/03/2017 | 15:13
204
קח בחשבון שבתוך המשפחה הקודמת שלך ,
יהיו כאלה שיקבלו ויכבדו את החיים החדשים שלך,
יהיו כאלה שיקח להם זמן לעכל את השינוי,
ויהיו כאלה שלעולם לא יקבלו את זה.
 
זה מחיר הגירושים וזה עוד מבלי שהאקסית שלך תבחש לך בחיים ותמשיך ללבות את האש.
לצפיה ב-'כל זמן שיש לך ילדים צעירים אני לא רואה סיבה'
כל זמן שיש לך ילדים צעירים אני לא רואה סיבה
08/03/2017 | 15:34
3
270
להכניס לחיים שלהם את בת הזוג החדשה. גם ככה מסובך להיות ילד ועוד יותר מסובך להתמודד עם גרושים של ההורים האהובים, ועכשיו אתה מכניס להם בעיטה נוספת עם בת זוג חדשה.
אני מאמינה שיש לך מספיק זמן פנוי כשהם לא אצלך - פגוש את החברה כשהם לא שם.
לצפיה ב-'"אגואיסט כמו רוב הגברים" "מכניס להם בעיטה עם בת זוג חדשה"'
"אגואיסט כמו רוב הגברים" "מכניס להם בעיטה עם בת זוג חדשה"
08/03/2017 | 23:18
2
236
לא נסחפתן בכלל.
 
אנשים מתגרשים ואז מתחילים מערכות יחסים אחרות, צריך להתחשב בילדים אבל לא להפוך לנזירים.
 
טיפה רגישות בתגובות לא מזיקה.
 
ללי 
לצפיה ב-''
09/03/2017 | 07:18
143
 
 
לצפיה ב-'הבנת הנקרא. יעצתי לו שיכיר בכייף, אבל לא כשהילדים בסביבה'
הבנת הנקרא. יעצתי לו שיכיר בכייף, אבל לא כשהילדים בסביבה
10/03/2017 | 21:47
42
לצפיה ב-'לא ממש מובן השרשור פה...'
לא ממש מובן השרשור פה...
09/03/2017 | 07:38
5
225
רובי המקורי , בעל הכוכבית, אתה - נעלמת...
במקומך הופיע הבוס שמצד אחד מייעץ לך לנהוג במתינות,
ומצד שני מתקומם על התגובות המציעות לנהוג במתינות,
ומספר שהוא, מבחינתו, כבר בדרך להרי השוויץ עם הילדים
של בת הזוג החדשה.
לצפיה ב-'הבוס הגיע מהעמוד הראשי בו כיכב השרשור משך 15 דקות של תהילה'
הבוס הגיע מהעמוד הראשי בו כיכב השרשור משך 15 דקות של תהילה
09/03/2017 | 10:02
4
201
הצעתי לנהוג בהיגיון והתחשבות וקיבלתי תגובה מגברת רגישות שכוללת בין היתר
"מה שנראה זה שאתה לא רגיש לילדך"
"אתה אגואיסט כמו רוב הגברים"
"אבל כנראה שהצרכים שלך הם מעל לכל."
 
מעניין כמה רוע, תסכול ומרמור צריך בן אדם כדי שעל סמך כמה שורות שכתבתי, תעשה לי כזה ניתוח אופי. ממש עצוב לי בשבילה אבל זאת הבחירה שלה לחיות ככה.
 
מה עוד שיש לי מערכת יחסים מצויינת עם הילדים שלי ולהם יש מערכת יחסים מצויינת עם זוגתי החדשה וגם עם בן הזוג החדש של גרושתי.
 
ודרך אגב, אנחנו בדרך לצרפת, לא לשוויץ. וזאת לא יציאה ראשונה בהרכב הזה, שעובד אחלה לכולם.
 
מקווה שזה מבהיר את העניין. 
 
 
לצפיה ב-'אני חושבת שהתגובה ההיא היתה לכותב המקורי.....'
אני חושבת שהתגובה ההיא היתה לכותב המקורי.....
09/03/2017 | 11:50
1
137
למרות שהיא שורשרה אליך.
לצפיה ב-'גם אם כך, לא לעניין לעשות כזה רצח אופי לאדם שהיא לא מכירה'
גם אם כך, לא לעניין לעשות כזה רצח אופי לאדם שהיא לא מכירה
10/03/2017 | 14:33
38
לצפיה ב-'כן, עושה סדר בעניין :)'
כן, עושה סדר בעניין :)
09/03/2017 | 13:09
1
144
כפי שטאטי כתבה, התגובה היתה לרובי - הכותב המקורי,
ובטעות שורשרה אליך.
מסכימה עם תגובתך שמציעה לנהוג ברגישות, ועם זאת לא
לעצור את החיים.
שמחה בשבילך שהמשפחה המורכבת שלך הצליחה עבור כולם.
אופטימי לשמוע.
 
ורק דבר/אדם אחד נשאר חסר - פותח השרשור.
(אבל גם אם יישאר בגדר כוכבית, תרם לדיון מעניין).
לצפיה ב-'תודה'
תודה
10/03/2017 | 14:40
96
זה בדרך כלל יותר מצליח כשהפרידה בהסכמת שני הצדדים ואין צד אחד שמרגיש שזה נכפה עליו. גם לשנינו הכנסות סבירות כך שלא היתה ירידה משמעותית ברמת החיים אחרי הגירושין. הייתה אצלי בשנתיים הראשונות כי התעקשתי לקנות בית והבנק העמיד לי כגרוש טרי רק משכנתה מגוחכת של 200K₪. אז שמתי כל מה שהיה לי על הבית, אפילו מכרתי את האוטו. זה היה ב 2010 וטוב שעשיתי את זה ולא התפתיתי לחכות קצת כי אז הייתי נשאר בלי בית. תוך איזה שנתיים התאוששתי.
לצפיה ב-'הגעתי מהראשי'
הגעתי מהראשי
09/03/2017 | 12:53
5
214
לדעתי... אם הבן הבכור לא רוצה להיות בארוחת השבת עם זוגתך, לא משנה אם אתה גרוש או לא, אם גרושתך לעתיד בזוגיות או לא. זה בכלל לא משנה.
מתאים יותר שבת הזוג תחכה לארוחה אחרת מאשר שבכורך יהיה מחוץ לבית בארוחת השבת.
 
הקטנים שמתלהבים באזניך, אל תשכח - כנראה ירוצו לספר בהתלהבות לגרושתך כמה בת הזוג החדשה של אבא חמודה וחביבה ו...
לך תדע אם זה לא יהרוס את תהליך הגירושין או יעכב אותו או אפילו סתם להוציא את אבא (אותך כמובן) כאחד שממהר לנטוש ולעזוב את גרושתו המסכנה לבד.
 
אז העצה שלי
אל תפריד בין הילדים - ואל תוותר על מפגשים עם זוגתך אלא נסה למצוא פשרה שתתאים יותר - אולי אפשר לאכול בחוץ פיצה ביום אחר עם כולם, או להתארח אצלה לקפה 20 דקות או לטייל בפארק ביחד כולכם. 
 
ואולי תבדוק עם הבכור שלך עם מה הוא היה מרגיש בנוח?
לא יזיק שתשתף אותו במשפט שכתבת:
"הילדים חשובים לי מאוד וכן היכולת שלהם להביע עצמם כדי שלא ירגישו שבם במקום השני. מאידך הזוגיות הזאת חשובה לי ואני אוהב את בת הזוג שלי ורוצה להתחיל איתה חיים חדשים בפרק ב'."
 
לצפיה ב-'בעידן פייסבוק ואינסגרם יודעים כל מה שקורה בצד השני'
בעידן פייסבוק ואינסגרם יודעים כל מה שקורה בצד השני
11/03/2017 | 08:29
4
159
גם אם הגרושים עשו אנפרינד, הילדים נשארים חברים. כך שבוודאות כל תמונה שתועלה תזכה במיישרין או בעקיפין לצפייה מהצד השני. אין כבר סודות. אפשר כמובן לשחק עם הגדרות הפרטיות ואפילו לשמור על היחסים חשאיים ברשת אבל א' בת הזוג החדשה עשוייה להיעלב (מה יש לך להסתיר?) וב', לנהל רומן חשאי כגרוש נשמע לי מוגזם על גבול ההזוי.
לצפיה ב-'תשובה לבוס'
תשובה לבוס
12/03/2017 | 02:52
3
155
קודם כל מהסיבה שלא בהכרח הכל מתועד ומועלה לפייסבוק ושנית- בדומה לסלבס שלא קוראים טוקבקים חלק מהאנשים לא מסתכלים בכוונה מודעת בפייסבוק של בן זוגם לשעבר. 
בין לדעת הכל ולשמור על חשאיות יש יותר מגוון-ביניים אחד.
בת הזוג החדשה אמורה להיות אמפטית ואולי הייתה בעבר באותו המצב כבת זוג גרושה עם ילדים? הוא לא מוכרח להסתיר אותה, הם יכולים להיפגש וביחד אבל
א. לא בהכרח ביום שבת
ב. אפשר להתנהל בהדרגה וברגישות ואם לא יודעים איך - אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שילווה.
 
ומעבר לכך פותח השרשור איננו גרוש! גם אם הוא בתהליך גירושין מתקדם.
אמנם עקרונית הוא יכול להרגיש גרוש ולפעול כגרוש אך כן כדאי לקחת בחשבון שיכולים להיות השלכות למעשיו.
גם השלכות מוסריות הן רלוונטיות כמו רגשות הילדים יכולתם להכיל וכו'.
יש גם עניינים של רגישות מה שאתה מכנה "לשחק עם הגדרות הפרטיות" מכונה טאקט והוא מאוד חשוב! וגם אם לא לו באופן ישיר מדובר בבן שלו.
להוריד פרופיל לתקופה זמנית, כדי לשמור ולכבד את רגשותיו של בנו, יכול להיות הרבה יותר קל לפעמים מלהתמודד עם בן שמרגיש שמקומו מעורער בעקבות בת הזוג. בהנחה ובת הזוג שואפת לקשר ממושך ולא רק ל"ארוחת שבת"
יש צורך לפעמים בהשהיית רצונות, בעיקר של המבוגרים, כדי לאפשר לילדים להתמודד עם השינויים ולהכיל אותם. 
האב, כאדם בוגר כמובן יכול להכתיב לבנו ש"בשבת היא מגיעה ואתה נדרש להתייצב!". 
וכך האב אולי ישיג ארוחה משותפת אבל תוך פגיעה בתקשורת.. 
לצפיה ב-'הם ג-ר-ו-ש-י-ם'
הם ג-ר-ו-ש-י-ם
12/03/2017 | 12:21
150
חיים בנפרד, מנהלים חיים נפרדים, מנהלים משקי בית נפרדים, יוצאים עם אחרים: הם גרושים. הגט? זאת סתם פיסת נייר.

לעניין החשיפה ברשתות החברתיות, לא צריך לחטט בכוונה בדף של האקס. מספיק שחבר משותף עושה לייק או כותב תגובה ואת מקבלת תמונה של האקס בפיד שלך. אבל הרוב המוחלט של האנשים כן עוקבים. סקרנות היא תכונה מאד מאד אנושית. חייב להודות שהיה לי מוזר כשגרושתי ביקשה חברות בפייסבוק. כשהתגרשנו לא היה לה חשבון ושלוש שנים אחרי הגירושין פתאום קיבלתי ממנה בקשת חברות. באמת התגובה הראשונה הייתה לרוץ אחורה לצנזר את כל הפוסטים וההעלאות שלי. הדחף עבר לי מהר. היום אנחנו סבבה לגמרי עם זה, עושים לייקים אחד לשני ואפילו משתפים תמונות, בעיקר כאלה עם הילדים.
לצפיה ב-'אוף, די עם ה"הם רק פרודים"!!'
אוף, די עם ה"הם רק פרודים"!!
13/03/2017 | 10:14
1
135
אני מכירה לא מעט אנשים שעפ"י הדת היהודית אינם נחשבים גרושים, כי לא היה שטר גירושין, בעיקר בגלל סחטנות כלכלית.
הם חיים בנפרד, פעמים רבות נמצאים בזוגיות חדשה ומחייבת, מנהלים חשבונות בנק נפרדים ובאופן כללי נחשבים ע"י הסביבה כגרושים.
המצב הזה יכול להימשך שנים רבות, היה בחור בפורום "גרושים גרושות" שאשתו הסכימה לגט רק אחרי 7 שנים מסוייטות.
אז די עם ה"הם לא גרושים", בבקשה!
לצפיה ב-''
14/03/2017 | 06:03
9
לצפיה ב-'לנערים בגיל ההתבגרות יותר קשה עם זה'
לנערים בגיל ההתבגרות יותר קשה עם זה
12/03/2017 | 08:43
142
הם מתמודדים עם הרבה שינויים ויש התנגדות טבעית לשינויים. אתה צריך להיות רגיש לילדים אבל בשום אופן לא לתת להם להכתיב לך את החיים. הפתרון כרגיל שיחות וצעדים קטנים. אתה צריך להעביר בצורה מאופקת, רגישה אך החלטית את המסר שאלה החיים החדשים ומצד שני לדבר איתם על הרגשות שלהם ולגלות מה הפחדים שלהם ולעבוד על זה ביחד. אתם יכולים לצאת מחוזקים מהתהליך הזה. בהצלחה.
לצפיה ב-'שאלון לדיכאון'
שאלון לדיכאון
07/03/2017 | 19:07
152
היי, מצאתי את הקישור הזה לשאלון לדיכאון באתר של מרכז טיפול מטיס,
נראה לי זה טוב http://mtis.co.il/?page_id=676
לצפיה ב-'שאלה לגבי החלפת שם המשפחה שלי לקראת הולדת ילדתי הראשונה'
שאלה לגבי החלפת שם המשפחה שלי לקראת הולדת ילדתי הראשונה
27/02/2017 | 21:21
4
262
היי לכולם. 
לא ידעתי לאן לפנות ובאיזה פורום לפרסם, אז אם יש פורום הולם יותר - אשמח להפנייה. 
שמי א' ושם משפחתי, לצורך העיניין "אלף", וזוגתי ב' ושם משפחתה, לצורך העיניין "בית". אנחנו בחרנו לא להתחתן אבל חיים יחד כבר 3 שניום ועוד חודש זוגתי יולדת את ילדתנו הראשונה (ניקרא לה ג') ולכן רצינו לשנות את שמות משפחתנו ולהוסיף להם את השם "גימל" (שוב, רק לצורך הדוגמא).
דהיינו שאני אהיה: א' אלף גימל, זוגתי תהיה: ב' בית גימל, והילדה תהיה: ג' גימל.

השאלה שלי נוגעת לפרוצדורות שנוגעות בי ובזוגתי בהוספת שם נוסף לשם המשפחה שלנו.
1) האם זה מורכב לשנות שם משפחה קיים כאשר אנחנו לא נשואים ולא חולקים אפילו חשבון בנק משותף (דבר שאולי ישנה עוד כמה זמן. עדין לא)?
איך עושים את זה?
2) האם זה עשוי לגרור בעיות עם מס הכנסה, ביטוח לאומי, משכורות, חשבונות וכדומה בהמשך החיים? האם יש פה איזה סיכוי להסתבכויות בעתיד?
3) האם זה עשוי לגרור בעיות בהזדהות כהוריה של הילדה בגן, בי"ס, בפתיחת חשבון בנק עבורה או כל דבר שהוא?

אם יש מישהו שיש לו מושג בזה אז אשמח לשמוע ממכם. 
תודה :)

 
לצפיה ב-'תשובות ממה שאני יודעת'
תשובות ממה שאני יודעת
28/02/2017 | 09:42
140
הייתי במצב הזה עם בנזוגי הראשון...
 
1. כל אדם במדינה רשאי לשנות את שמו לפי רצונו אחת לשבע שנים (אפשר לעיתים תכופות יותר באישור מיוחד). יכול להיות שהפקידה במשרד הפנים תשאל כמה שאלות כדי לוודא שהמניעים שלכם כשרים.
 
2. לגבי מס הכנסה ביטוח לאומי וכו - אין סיבה שתהיה בעיה. אתם צריכים לדעת שלא משנה מה שם המשפחה שלכם, זוגתך *לא* נחשבת חד הורית.
 
3. לאחר הלידה תצטרכו לחתום על הצהרת אבהות, ששניכם מצהירים שאתה האבא של הילדה למרות שאינכם נשואים. אני עשיתי את זה בעמדת משרד הפנים בבית החולים ביום שאחרי הלידה, אבל זה כבר היה לפני הרבה נשים אז לא יודעת אם זה השתנה.
 
4. לא אמורה להיות שום בעיה בהזדהות מול המוסדות, הילדה תהיה רשומה בספח תעודת הזהות של שניכם.
לצפיה ב-'מנסיוני'
מנסיוני
28/02/2017 | 10:05
115
שם המשפחה שלי תמיד היה א-ב, בעוד ששל ילדיי היה רק ב'. מעולם לא הייתה לנו בעיה עם זה.
לצפיה ב-'תשובה (מעו"ד)'
תשובה (מעו"ד)
28/02/2017 | 12:31
171
אין בעיה, אבל הדרך הנכונה היא להוסיף לעצמכם את שם המשפחה הנוסף בו אתם מעוניינים כבר עכשיו, לפני הלידה. לתת לילדה שם משפחה שאינו שם המשפחה של מי מכם במועד לידתה זאת בעיה רצינית, ועדיף לכם גם לא להיכנס לפרוצדורה של שינוי שם. סתם כי זה מציק.
 
אתם צריכים להגיע ללשכת מרשם האוכלוסין באיזור המגורים שלכם, עם תעודות זהות (כולל ספח), תמונות פספורט, וטופס בקשה לשינוי שם. העובדה שאתם ידועים בציבור לא אמורה לשנות.
 
שאלות 2 ו-3 לא רלוונטיות לעניין השמות, אין שום בעיה. כל אחד מכם יהיה רשום בתעודת הזהות של הילדה כהורה שלה.
 
ואגב, הפורום הרלוונטי הוא פורום דיני משפחה :)
 
לצפיה ב-'בעניין שמות'
בעניין שמות
07/03/2017 | 09:59
93
כל בגיר יכול להחליף את שם משפחתו למה שירצה ואין צורך להיות בקשר רשמי כדי להחליף שם. כמו שהסבירו מעלי - אתם הולכים למשרד הפנים ומשנים את השם. הליך פשוט וקל.
 
ילד שנולד לאשה לא נשואה יקבל את שמה. ולכן במעמד הלידה הילדה תקבל את השם ג בית-גימל.
או לחילופין:
גבר שנמצא עם האשה בלידה ונרשם כאבי הילדה - ההורים במעמד הזה (גם לא נשואים) יכולים להחליט לרשום את הילדה על שם האבא - ופה השם יהיה ג אלף-גימל .
מה שאני לא בטוחה לגביו הוא האפשרות לתת לילדה רק את השם ג... כי זה לא השם הרשמי שלכם. השם הרשמי של כל אחד מכם הוא ___ גימל.. 
 
אין קשר לשם שלכם ולעניין הסתבכויות. הדבר היחיד שקושר אתכם הוא היחסים שלכם.
הילדה תירשם כבת של שניכם ומשם אין כל בעיות של זהות או הזדהות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

מנהל/ת הפורום

אודות:
אמא ל- 3 ילדים מנישואים קודמים (15,13,9), מאמנת מוסמכת בלשכת המאמנים, מנחת סדנאות, מייסדת המרכז לזוגיות ולמשפחה בפרק ב'. אני בת זוג לאמיתי קנריק, ל
עוד...

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

גלית הלר- מנהלת פורום משפחות מורכבות
גלית הלר מנהלת הפורום

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ