לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
93519,351 עוקבים אודות עסקים

פורום משפחות מורכבות

פורום זה עוסק בזוגיות בפרק ב' ומשפחות בהן לאחד מבני הזוג או לשניהם ילדים ממערכת יחסים קודמת. אני מאמינה שכל אדם עם הדרכה והנחייה נכונות יכול להוביל את עצמו להתנהלות מיטבית ומתגמלת בכל תחומי חייו. אתם מוזמנים להעלות כל נושא רלוונטי מתוך קבלה ופתיחות לדעות שונות. תשובותיי מתבססות על ניסיוני המקצועי כיועצת מומחית למשפחה MA, ומהוות מענה ראשוני בלבד בהתאם למידע הנמסר. האחריות על בחינת ההמלצות לעומקן ועל יישומן בפועל, חלה על הגולשים בלבד. אני כאן בשבילכם!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום משפחות מורכבות

פורום זה עוסק בזוגיות בפרק ב' ומשפחות בהן לאחד מבני הזוג או לשניהם ילדים ממערכת יחסים קודמת. אני מאמינה שכל אדם עם הדרכה והנחייה נכונות יכול להוביל את עצמו להתנהלות מיטבית ומתגמלת בכל תחומי חייו. אתם מוזמנים להעלות כל נושא רלוונטי מתוך קבלה ופתיחות לדעות שונות. תשובותיי מתבססות על ניסיוני המקצועי כיועצת מומחית למשפחה MA, ומהוות מענה ראשוני בלבד בהתאם למידע הנמסר. האחריות על בחינת ההמלצות לעומקן ועל יישומן בפועל, חלה על הגולשים בלבד. אני כאן בשבילכם!

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
כל המידע הניתן ע"י מנהלת הפורום הינו בגדר המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליו. אין לראות באמור בפורום זה תחליף לייעוץ אישי/ זוגי/ משפחתי מקצועי. אתם מתבקשים לקיים שיח מכבד, פתוח ונעים, תוך הימנעות מביקורת ושיפוטיות.
המשך >>

לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
15/05/2016 | 12:12
21
 עונה חדשה של "המירוץ למליון" עולה למסך, והפורום חוזר לפעולה!
אז בואו נצא לסיבוב מסביב לעולם עכשיו בפורום המירוץ למליון!
 
 יש לכם שאלות לגבי תביעות סיעוד נגד חברות הביטוח?
עכשיו בפורום תביעות ביטוח סיעודי תוכלו לקבל מידע מקצועי ומהימן!
 
 חושבים על מעבר לאוסטרליה? יש לכם שאלות בנוגע לתהליך?
היכנסו עכשיו לפורום הגירה לאוסטרליה בתפוז!
לצפיה ב-'הגיע הזמן להגיד את האמת (נא לא לצטט בעמוד הראשי)'
הגיע הזמן להגיד את האמת (נא לא לצטט בעמוד הראשי)
11/05/2016 | 11:48
49
782
זוגיות פרק ב' היא דבר מורכב עד מתיש.
 
לגדל ילדים לא שלך זה יותר ממורכב, לגדל ילדים לא שלך כשיש לך ילדים משלך זה קשה.
 
כשהאקסית שלו זורעת בהם רעל (גם אם לא היה לך כל קשר לגירושין), שלא משנה מה, הם לא באמת יתנו לך מקום - זה מבאס.
 
כשהילד...
המשך>>
זוגיות פרק ב' היא דבר מורכב עד מתיש.
 
לגדל ילדים לא שלך זה יותר ממורכב, לגדל ילדים לא שלך כשיש לך ילדים משלך זה קשה.
 
כשהאקסית שלו זורעת בהם רעל (גם אם לא היה לך כל קשר לגירושין), שלא משנה מה, הם לא באמת יתנו לך מקום - זה מבאס.
 
כשהילד שלו עולה לך על העצבים, אבל את צריכה להשאר "מכילה" כי הוא נורא מסכן ולא בחר שההורים שלו יתגרשו - זה מתסכל.
 
כשקובעים משהו שחשוב לך פעם ב' והוא מופר רק כי לילדים שלו בא להיות איתו, ביום שנסגר מראש ולא קשור להסדרים כמובן - זה מטריף.
 
עם כל האהבה, נישואין פרק ב', ילדים מתבגרים, ילדים שלו, שלי ושלנו, זה מתיש.
 
קראתי כאן קצת, האמת שלא ממש התחברתי כי נוכחתי שמי שמעזה לפרוק ולומר את האמת, חוטפת מטר של צדקנות, שלא הייתה מביישת את בלעם- אבי הצביעות.
 
 אז אני אעשה אולי את העבודה למי שלא מעזה - לפעמים לא בא לי לחשוב כמה הילד מסכן (גם אני בת להורים גרושים ולא הכל היה נוראי רק כי בגלל שלא אני זו שבחרתי שההורים יתגרשו), ילדים, באשר הם נדרשים לכבוד וגבולות. גם גבר שאוהב ונושא אשה אשה חדשה צריך להבין שהיא לא מכונה, שיש רגשות ואהבה שלא באים בקלות. שלפעמים הילד שלו מעצבן לא רק אותו אלא גם אותה, רק שהיא בעמדה בעייתית.
 
אוהבת את בעלי, מכבדת מאד את שני ילדיו, אבל לא אוהבת אותם אהבת אם ורחוקה מלקבל ולהכיל את התכונות הבעייתיות לחברה שמקבלות לגיטימציה ופוגעות בסופו של דבר רק בהם.
 
ועכשיו לתגובות - תגיבו איך שתגיבו, זה לא ישנה את העובדות, משפחה מולחמת היא פריקה ובקלות, האחריות נופלת על כל הצדדים ועצוב שהנטייה כאן היא לצדקנות ולהתלהמות על כל מי שמעזה לבקש תמיכה על רגשות מסוג אחר.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'שתי שאלות מעשיות'
שתי שאלות מעשיות
06/05/2016 | 02:12
5
490
אולי לא ממש שיייך לפה אבל אני קוראת סמויה פה כבר הרבה זמן והרגשתי הכי נח לשאול פה.
 
1. הבן בן ה 6 מאוד מתגעגע לאביו שעזב לחול. יש לו בחדר האבה תמונות של האב. לאחרונה הילד ראה אצל חברת מסגרת תמונות דיגיטלחת שבה התמונות מתחלפות. תכף הילדון חוגג יום הולדת 7 והוא רוצה מסגרת כזאת ליד המיטה. הבעיה כל המסגרות שראיתי הן או פועלות מחשמל או בחיבור יו אס בי למחשב. בחדר של הילדון אין מחשב וגם אין חשמל קרוב למיטה. האם מישהי מכירה מסגרת תמונות דיגיטלית שעובדת על בטריות... הילדון יהיה מאושר לקבל מתנה כזאת...
 
2. לקטנה בת ה 3 יש טראומה ממראות בעקבות ארוע טראומטי שהיא הייתה עדה לו בזמן הגירושים שלי. בחדר שינה שלי הארון קיר כל הדלתות שלו הן בעצם מראות. כרגע המצב הכספי שלי על הפנים ואין לי כסף להחליף שלתות וכו... זה מלא דלתות.... הפסיכולוגית שמלוואה אותנו טוענת שצריכים סמנית לצמצם את החשיפה של הקטנה למראות. האם מישהו פה מכיר טפט שאפשר להדביק על המראות כדי להסתיר אותן... אבל כזה שאחר כך אפשר להוריד בלי להרוס את המראות כי זה אמונה טפלה בעיניי שמשהו יקרה למראה..
 
אשמח לעזרה ובליחה שזה לא ממש קשור
לצפיה ב-'הי'
הי
06/05/2016 | 08:50
179
נראה לי שכל מסגרת דיגיטאלית מגיעה גם עם סוללות..... ככה חשבתי תמיד....
 
לעניין המראה - טפט זה רעיון מעולה. העובדה שהוא נדבק למראה גם תגן מפני שבירה או התנפצות. אז סבבה לך גם לאמונה הטפלה..
 
כשאת קונה טפט - את יכולה לקנות משהו זול - מעין מדבקה. הבעיה בהסרה לא תהיה מהמראה עצמה כי את זה אפשר להסיר עם מים - אלא אם יש מסביב למראה עץ (או חומר אחר) אליו הטפט יידבק - משם יהיה קשה יותר להסיר.
 
אפשר גם לקנות טפט קצת יותר איכותי מחנות טפטים (יש ברוטשילד בתל אביב) ואם תלכי על טפט בד הוא בכלל ישדרג לך את החדר.
ואז מדביקים עם דבק טפטים מיוחד - ואני עשיתי את זה פעם על חדר שלם ואח״כ לא היתה שום בעיה להוריד אפילו מהקיר.
 
 
לצפיה ב-'היי'
היי
06/05/2016 | 16:00
139
בקשר מסגרת, מציעה לשאול בפורום צרכנות.
האם הילד בקשר עם האב?
במידה וזה אפשרי, מציעה לעשות שיחת סקייפ יומית/שבועית. משהו בזמן יחסית קבוע שהילד ידע עליו.
בחיפוש בגוגל, מצאתי את האתר הזה:
ובו יש שתי מסגרות עם סוללות נטענות:
1.PHILIPS 10FF2CWO
2. Next Base Gallery15-D
 
בקשר למראות, ההיצע של הפסיכולוגית נשמעת לי מעט תמוהה אבל אני בהחלט לא ממוחית אבל אולי כדאי לנסות לקבל חוות דעת נוספת.
רעיון הטפט שהציעו נשמע נחמד.
לצפיה ב-'שתי תשובות'
שתי תשובות
08/05/2016 | 10:09
126
1. יש מסגרות עם סוללה נטענת - קוראים לה סוללת ליתיום, אין צורך לחבר לחשמל אבל יש צורך לטעון מדי פעם. הרעיון הוא שאפשר לתלות את המסגרת על הקיר וזה נותן מראה 'נקי'.
 
 
2. אין בעיה לשים טפט נדבק של DC-FIX, יש מבחר עצום ברח' בוגרשוב בת"א. הדרך הכי טובה להדביק היא לגזור למידה מדוייקת (גב הטפט ניר משבצות ועובדים עם סכין חיתוך וסרגל ברזל). מרטיבים את המראה במים (עם ספוג) מדביקים את הטפט, מיישרים (כי אפשר להזיז כל עוד זה רטוב), כשזה במקום, משתמשים במגב קטן להוציא את המים וזה נשאר קבוע. כשרוצים להוריד, מחממים עת הטפט עם מייבש שיער.
 
ללי
 
לצפיה ב-'הגעתי מהראשי רק לתרום'
הגעתי מהראשי רק לתרום
08/05/2016 | 23:50
1
199
רעיון בענין המראות - זה לא חייב להיות טפט. אפשר גם לרכוש פוסטרים ולהדביק חלקית עם סלוטייפ רק בפינות. יורד בקלות רבה ולא משאיר סימנים.
באזור אחד את יכולה לעשות עם הילדה קולאז' של תמונות, תמונות משפחתיות או "סתם" כאלה שגזורות מהעיתון של בעלי חיים, נופים וכד. ההדבקה באותה שיטה - סלוטייפ מאחור בנקודה אחת או שתיים , לא יותר.
לצפיה ב-'רעיון מעולה!!'
רעיון מעולה!!
09/05/2016 | 14:17
108
אני חושבת שהאם והבת יכולות לעשות זאת יחד ולהפוך את זה לחוויה משותפת.
לצפיה ב-'התחרות שלעולם לא תיגמר'
התחרות שלעולם לא תיגמר
04/05/2016 | 20:18
61
1518
פסח היה בעיקר צפוף, הילדים שלי שמרו על פאסון ולא קיטרו,  ריגש אותי שבליל הסדר הפעילים העיקריים היו שלושת הילדים, היה ברור שהם מאותו הכפר.
 
רציתי לשאול איך אצלכם: אני והזוגי במצב כלכלי שונה. חלק ממה ששלי שייך גם לילדי. יוצא שאני נותנת לא רק כי זה מתאים לי. יש מישהו...
המשך>>
פסח היה בעיקר צפוף, הילדים שלי שמרו על פאסון ולא קיטרו,  ריגש אותי שבליל הסדר הפעילים העיקריים היו שלושת הילדים, היה ברור שהם מאותו הכפר.
 
רציתי לשאול איך אצלכם: אני והזוגי במצב כלכלי שונה. חלק ממה ששלי שייך גם לילדי. יוצא שאני נותנת לא רק כי זה מתאים לי. יש מישהו במצב דומה? אם אין ילדים משותפים, עדיין נותנים לכולם אותו דבר? 
איך אני מתמודדת עם התחרות הסמויה מול הזוגי?
 
ללי
לצפיה ב-'הבת שלו לוקח דברים'
הבת שלו לוקח דברים
05/05/2016 | 05:23
11
329
אני תפסתי את הבת של בן זוגי גונבת. היא בת 12 וראיתי אותה לוקחת אחד ממוצרי טיפוח לשיער שלי שאני מאוד אוהבת. בגדול זה לא ביג דיל הכוונה המוצר שהיא לקחה. הבעיה היא שאני די מבולבלת ולא יודעת איך להעלות את זה בפניה והאם אני צריכה לידע את אבא שלה. בעבר הייתה עוד תקרית של אולי גניבה כשהיא ביקרה אצלנו. באותו זמן נעלם לי סומק אחד מתוך כמה שיש לי. אז אני התעלמתי מזה. אבל עכשיו שתפסתי אותה גונבת אני חוששת שגם אז היא לקחה את הסומק. איך אני צריכה להתמודד עם זה? אני מאוד אוהבת אותה. למרות זה ברור לי שאי אפשר להתעלם מזה וצריך להתייחס לזה אבל אני לא יודעת איך. אני מכינה את עצמי לאפשרות שהיא תכחיש את ההאשמות שלי. ואז מה?
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
05/05/2016 | 07:39
175
ברור שאת צריכה לספר על זה לאבא שלה
אני חושבת שלתת לזה את הכותרת "גניבה" זה קצת קיצוני. ילדים לפעמים עושים דברים שהם יודעים שאסור להם ונדמה להם שאף אחד לא שם לב, וכמו שאת אומרת לא קרה כאן אסון.
בשלב הראשון הייתי מנסה לזרוק לה משהו כמו "אני לא מוצאת את הקרם לשיער שלי. ראית אותו במקרה?" סביר להניח שהיא תגיד שהיא לא ראתה, אבל היא תבין שאת מרגישה בחסרונו וסביר שתמנע ממעשים כאלה בעתיד.
אם זה קורה עוד פעם, שאבא שלה ייקח אותה לשיחה על זה וינסה להבין למה היא עושה את זה, להבהיר לה שזה לא מקובל ושאם היא רוצה משהו היא צריכה לבקש ולא לקחת בלי רשות.
לצפיה ב-'וואלה ? תפסת את הילדה גונבת ?'
וואלה ? תפסת את הילדה גונבת ?
05/05/2016 | 09:19
208
תקרית גניבה !
תכחיש את ההאשמות...
למה שלא תזמיני את המשטרה ?
 
מעניין שהילדים של בעלי מעולם לא גנבו, רק השתמשו
בתכשירים שקיימים בבית, שהוא גם ביתם...
לצפיה ב-'האם יש לך ילדים מתבגרים משלך?'
האם יש לך ילדים מתבגרים משלך?
05/05/2016 | 09:36
185
ואם כן - מה הגבולות שאת מאפשרת להם בכל הנוגע לשימוש בדברים שלך?
 
הבנות הביולוגיות שלי לוקחות לי דברים באופן קבוע. זה תמיד היה מקובל בבית שלנו, גם כשגרנו לבד, ומסתבר שגם כיום, כאשר לכל אחת יש גם "בית" אחר - ולכן קרם השיער שלי לא "טייל" רק לחדר אחר, אלא גם לחדר בבסיס או מעונות הסטודנטים.
הבנות של בן-זוגי תמיד יבקשו קודם, ותמיד יקבלו אישור - אין מצב שאגיד להן לא. אבל מכיוון שמבחינתן לשאאול אותי או את אבא שלהן זה היינו הך, גם אז יתכן מצב שבו אצא מהמקלחת ואגלה שקרם השיער שלי נעלם. במקרה שלהן הוא בד"כ בחדר שלהן, שכן הבהרנו מראש שלא לוקחים מהבית שלנו לבית של אמא שלהן.
 
אני מציעה שתדברי עם בן-זוגך, יחד תגדירו גבולות של מה מותר ומה אסור בנושא הזה בבית שלכם, ואז הוא, לבדו, ישוחח איתה בנושא.
 
ולא. זו בהחלט לא גניבה!
לצפיה ב-'אז ככה...'
אז ככה...
05/05/2016 | 10:31
163
אני חושבת שההגדרה שלך לא נכונה- לדעתי לא מדובר בגניבה אלא בנערה מתבגרת שמתעניינת במוצרי הטיפוח שלך.
 
אם הייתה מחזירה למקום, לא הייתי אומרת כלום.
בגלל שהיא לא מחזירה הייתי ניגשת אליה ואומרת לה בצורה נעימה שראיתי שהיא השתמשה בסומק/ מוצר לשיער ושכנראה שכחה להחזיר ואת מבקשת שפשוט תבקש בפעם הבאה ולא תיקח בלי רשות.
 
מצורת הכתיבה שלך נראה כי את לא ממש מחבבת את הילדה...
אני מניחה שאת אוהבת את בן זוגך ולדעתי כדאי שתנסי להתסדר איתה כי הם עסקת חבילה..אני דיי בטוחה שלא היית מייחסת לזה חשיבות או לפחות לא מכנה את המעשה "גניבה" אם היה מדובר בבת שלך.
לצפיה ב-'את חייבת לשנות גישה'
את חייבת לשנות גישה
05/05/2016 | 18:58
1
186
הילדה רוצה אפשר לקחת אותה לחנות ולקנות לה מה שהיא צריכה.
כך תדע שאין צורך לקחת ללא רשות כי היא תקבל מה שצריך.
לצפיה ב-'מסכימה מאוד עם הפתרון הזה !'
מסכימה מאוד עם הפתרון הזה !
06/05/2016 | 06:45
151
ואפילו - תהיי את זו שהולכת איתה, ממליצה לה,
עוזרת לה לבחור את הסומק שהולם אותה יותר,
ואת הקרם שמתאים ספציפית לשערה....
כך תוכל להיווצר קירבה ואימון הדדי...
לצפיה ב-'זווית ראייה נוספת...'
זווית ראייה נוספת...
08/05/2016 | 19:32
133
נסי לראות את הדברים כך: היא בת 12. גם אם היא בוגרת מאוד באופי, היא עדיין יותר ילדה מאישה, שכלית וגופנית. זה גיל מבלבל מאוד, נערות מחפשות ממי ללמוד איך להיות נשיות ומה זה אומר להיות אישה. אני לא יודעת איזו דוגמה יש לה אצל אמא שלה, או אם בכלל (לא ציינת מה מצבה עם האמא הביולוגית שלה - האם האמא ובן זוגך גרושים? או שמא הוא אלמן? האם הילדה בקשר עם האם?). כך או כך, את אומרת שיש אהבה ביניכן, מכאן אני מסיקה שיכול מאוד להיות שהיא רואה בך דמות להזדהות איתה כאישה, היא רוצה להיות כמוך, להתאפר כמוך, להסתרק כמוך - ייתכן שהיא כנערה לוקחת ממך דוגמה לאיך להיות אישה, יכול להיות שהיא לא מקבלת את זה מאמא שלה. או שהיא רואה בך דוגמה נוספת ושונה מאמא שלה, והיא מבינה בצורה בלתי מודעת שהיא יכולה לבחור איזו אישה להיות.
(נגיד, אמא שלי לא התאפרה אף פעם, אבל כשהייתי בת 14 הייתי עושה בייביסיטר לילד שלאמא שלו היו המון מוצרי איפור באמבטיה - ותמיד הייתי בודקת אותם. דווקא בגלל שאמי לא השתמשה בשום מוצר טיפוח פרט לשמפו סבון ומרכך - המוצריםה אלה היו כל כך מעניינים בשבילי)
אל תראי בזה גניבה, תסתכלי על זה כך: הפריטים האלה כנראה מייצגים בשבילה נשיות מוצלחת וראויה לחיקוי, לכן היא לקחה אותם. למעשה, זו מחמאה...
היא לא ביקשה רשות, כי זה נורא מביך להתפתח גופנית... בעוד כמה שנים יהיה לה את הביטחון העצמי לבקש. כרגע היא רוצה לבדוק "איך להיות אישה" ולא יודעת איך! זה מביך להודות שהגוף משתנה, ומביך להודות שצריך עזרה במה בתהליך הזה, שקורה לה בלי שהיא ביקשה... אין לה שליטה על ההתפתחות שלה, ולכן היא מנסה להשיג שליטה, על ידי שימוש במוצרי הטיפוח שלך, כמו שאת עושה.
אני מציעה לשאול אותה בנועם האם היא ראתה את המוצרים החסרים. אם היא תכחיש, תאמרי לה: "טוב, אז אם תראי אותם איפשהו תגידי לי. ואם את צריכה משהו לאיפור או לשיער תגידי לי ונקנה יחד."
יכול להיות שההצעה תביך אותה - לא נורא. אני הייתי מציעה פעם נוספת בהזדמנות אחרת. אולי אפילו לשלוח הודעה עוד שבוע שבועיים כשתמצאי את עצמך בחנות "יש מבצע על קרמים לשיער... לקנות לך?"
לגבי לערב את בן הזוג - הייתי מעדכנת אותו, אבל לא מבקשת את התערבותו אם היחסים שלך איתה טובים. נסי להפוך את זה לתקרית שתקרב ביניכן על רקע היותכן שתיכן נשים - הוא לא יכול לקחת חלק בכך זה יכול להיות משהו "שלכן".
לצפיה ב-'מה הבעיה להיות ישירה?'
מה הבעיה להיות ישירה?
11/05/2016 | 16:54
3
115
"ראיתי שלקחת את הקרם שלי לשיער. אני מעדיפה שתשאלי קודם לפני שאת מתנסה, ואם את אוהבת, נקנה לך בקבוק משלך. לי ספציפית זה מאד מפריע שנוגעים לי בדברים האלה ואני מצפה שתכבדי את הבקשה שלי, אבל זה לא קשור אליך ואני אשמח לקחת אותך ולקנות לך דברים שאת אוהבת שיהיו לך." 
אופציונלי "איזה כיף שהגעת לגיל שאפשר לעשות את הדברים האלה ביחד!"
נשיקה, חיבוק. 
לצפיה ב-'זה לא עניין של ישירות, זה עניין של גישה...'
זה לא עניין של ישירות, זה עניין של גישה...
12/05/2016 | 15:13
2
98
אם את חושבת שגונבים ממך,
לא תלכי לגנב ותגידי - לא נעים לי שאתה
גונב...אלא תגידי - לך לאמא שלך שתתן
לך כסף, ואל תגנוב ממני...
לצפיה ב-'השאלה אם זו הגישה או זה שימוש במילה לא נכונה'
השאלה אם זו הגישה או זה שימוש במילה לא נכונה
13/05/2016 | 16:11
1
101
לקח לי בערך חמש שנים להסביר לילדים שלי מה ההבדל בין "לשקר" לבין "לומר משהו לא נכון" (בגלל שטועים, בגלל שהתבלבלו). 
אז לקחת משהו שהוא לא שלך זה יכול להיות גניבה ויכול להיות לקיחה בגלל חוסר גבולות. 
לצפיה ב-'זה שלקח לך חמש שנים...'
זה שלקח לך חמש שנים...
13/05/2016 | 20:05
99
רק מוכיח שמדובר בשינוי גישה :)
 
לצפיה ב-'הורים פוגעים בזכויות'
הורים פוגעים בזכויות
27/04/2016 | 14:52
6
357
שלום,
המצב במשפחה שלי כרגע מעט מורכב. ההורים שלי מתגרשים אחרי שנים של יחסים כושלים (יש אין סוף בעיוץ מסביב לזה, אבל זה רק חשוב כדי להבין את הרקע).
ההורים שלי גרשו אותי מהבית (הם טוענים שלא, הם רק "הציבו תנאים שעד שאני לא עומדת בהם אסור לי להגיע הביתה בלי לבקש רשות מראש לא משנה למה"). חוץ מזה - וכאן מתחיל הסיפור - אני חולה בדיכאון. זה לא משהו שאני חושבת שצריך להתבייש בו, אני פשוט באופן כללי אדם פרטי ואני אוהבת לבחור למי אספר דבר כזה אישי.
ההורים שלי אמנם התנערו מכל אחריות או חובה כלפי, אבל הם עדיין דורשים למשל שאספר להם הכל או אפעל לפי חוקים שלהם (אני מעל גיל 21). הם לא מכבדים אותי בשום צורה, ולמרות שאני כבר רחוקה מהם הם בדרישות שלהם, בלי לתת כלום חוץ מהאשמות ולערב אותי במריבות, דבר שבטח לא עוזר למצב שלי. לפני כמה ימים בחרתי לספר לאבא שלי שנגמרו לי התרופות כשביקשתי סליחה על התנהגות שלי מתוך הערכה לזה שסבל התפרצות שלי . מפה לשם, אבא שלי שמתעקש שאעשה הפרדה בינו לבין אמא שלי "שיתף אותה", וכעבור כמה שעות קיבלתי הודעות מדודה מחו"ל על כמה שזה חסר אחריות לא לדאוג לתרופות, היא דיברה על זה עם משפחת חברים של המשפחה כולל הילדים שלהם שבגיל שלי, סיפרה על זה להורים של חבר שלי כדי שגם הם יתערבו... בקיצור פתאום כולם יודעים לעומק על דבר הכי אישי שיכול להיות כשלי חשובה פרטיות בלאו הכי.
ניסיתי להסביר להם כמה זה לא בסדר והם לא מבינים אפילו מה הטעות. בבקשה אל תמלאו את זה בתגובות של "הם רק דואגים לך", אני יודעת שהרבה מזה נובע מדרך מעוותת לדאוג, אבל האמת היא שזה נובע גם ממלחמה ביניהם, מחוסר כבוד אלי, ובסופו של דבר זה רק עשה לי הרבה יותר נזק, ואין להם זכות להתערב בכוח ובוטות בחיים שלי או לדרוש שאשתף אותם בדברים כשהם ברחו להרחיק אותי מהבית שלהם.
אני לא מחפשת שיתרצו לי כמה הם טובים ואני לא מעריכה את ההורים הנפלאים שלי, וגם לא תמיכה נפשית, אני רוצה לדעת אם יש דרך להוציא נגד הורים צו הרחקה או משהו כזה אם זה חוזר אין סוף פעמים ואני כבר לא יכולה לסבול את זה. או משהו בסגנון שיכול לעזור.
תודה רבה מראש על העזרה!
לצפיה ב-'לא הבנתי בשביל מה את צריכה צו הרחקה?'
לא הבנתי בשביל מה את צריכה צו הרחקה?
27/04/2016 | 18:31
4
173
דבר ראשון הם הרחיקו אותך מהבית........ככה שאת כבר רחוקה בכל מקרה אז פשוט אל תבואי אליהם.....אל תספרי דברים שאת לא רוצה שידעו.....
מה עניין צו הרחקה לפה?
לצפיה ב-'תשובה לשאלה'
תשובה לשאלה
27/04/2016 | 18:57
1
174
הם ממשיכים להטריד אותי בלי סוף, לדבר עליי כולל על דברים אישיים שהם כבר יודעים עם כל מי שכן קרוב אלי, ומתעקשים להתערב בדברים אישיים שלי באמצעות אחרים ושיחות והודעות מטרידות בלי סוף.
לצפיה ב-'שום צו הרחקה לא ימנע מהם לדבר עליך'
שום צו הרחקה לא ימנע מהם לדבר עליך
28/04/2016 | 11:51
130
או לערב אנשים אחרים בעניינים שלך.
 
צו הרחקה פשוט אוסר לעיהם להיות במרחק מסויים ממך או ליצור איתך קשר
לצפיה ב-'תשובה לשאלה'
תשובה לשאלה
27/04/2016 | 18:57
1
153
הם ממשיכים להטריד אותי בלי סוף, לדבר עליי כולל על דברים אישיים שהם כבר יודעים עם כל מי שכן קרוב אלי, ומתעקשים להתערב בדברים אישיים שלי באמצעות אחרים ושיחות והודעות מטרידות בלי סוף.
לצפיה ב-'נשמע לי שמאד קשה לך'
נשמע לי שמאד קשה לך
27/04/2016 | 21:05
154
ואני מבינה שהיית רוצה לעשות סוג של התנתקות רטרואקטיבית. לדעתי צו הרחקה לא קשור בכלל לעניין.
נראה לי שהפתרון המציאותי הוא נסיגה חד צדדית - תתנתקי מעתה והלאה. אולי, מתי שהוא שהם ירצו קשר מספיק כדי להתחשב ברצונות שלך.
כדי לעשות את זה תצטרכי תמיכה, כי מה שאת מתכננת זה אקט מאד קיצוני ולא פשוט לבצוע, לדעתי כדאי לשוחח על זה עם מטפל או יועץ שיהיה לך כותל ואוזן קשבת בתהליך.
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'אני דיי בטוחה שהם התנהגו ככה בגלל שהם דואגים לך '
אני דיי בטוחה שהם התנהגו ככה בגלל שהם דואגים לך
29/04/2016 | 20:06
136
אבל קשה כמובן לדעת כי לא כתבת כל כך פרטים.
 
בכל מקרה לדעתי ההתנהגות שלהם ממש לא בסדר והם היו צריכים לכבד את בקשתך ולכבד את פרטיותך.
 
את כמובן יכלה להתייעף עם עורך דין אבל אני בסדפק אם ישחוק כלשהו שיכול למנוע מהם לדבר עלייך.
אני ממליצה ללכת לטיפול משפחתי אם את מעוניינת לשקם את היחסים איתם ואם לא, אז ללכת לטיפול שיעזור לך להתמודד עם הדיכאון ועם משפחתך.
 
שיהיה בהצלחה וחג שמח!
לצפיה ב-'פסח כשר ושמח'
פסח כשר ושמח
21/04/2016 | 10:47
13
גולשות וגולשים יקרים,
אנו רוצים לאחל לכם חג פסח כשר ושמח!
מי ייתן והאביב יביא עימו התחלות חדשות,
הנאות מתוקות והמון הפתעות מרגשות.

לקראת החג הכנו לכם מהדורה חגיגית וכשרה לפסח
של חם בתפוז.

את כל הקישורים לאייטמים בכתבה תוכלו למצוא (כמו בכל שבוע)
בעמוד הפייסבוק שלנו
 
חג פסח שמח!
לצפיה ב-'חג שמח לכולם! '
חג שמח לכולם!
21/04/2016 | 08:48
1
87
מאחלת לכולם חג שמח, בלי יותר מדי דרמות משפחתיות, ושתדעו להנות מהמורכבות ולא לסבול ממנה!
מחכה לעדכונים איך היה....
לצפיה ב-'חג שמח!'
חג שמח!
01/05/2016 | 20:33
29
מה רע בדרמות משפחתיות?
חלק מהאנשים שבוחרים להצטרף למשפחה מורכבת מודעים לקיומם של קשיים
מעניין אותי אם (ואם כן מתי והיכן וכמה) מישהו מהכותבים כאן מרגיש לפעמים שהוא דווקא מרוויח מהמורכבות.
 
 
לצפיה ב-'משפחה מורכבת בהמשך'
משפחה מורכבת בהמשך
14/04/2016 | 11:38
15
524
לו יש אחד , לי יש שניים. אנחנו חיים בחו"ל.
כולם התארחו אצלינו בעבר ותמיד בכיף כשמדובר בבן שלו ובבת שלי, עם הבן שלי עדיין קצת קשה לו.
בחגים אנחנו (או רק אני) בד"כ בארץ. אני תמיד עם שלי. שלו לפעמים כן ולפעמים לא.
השנה החלטתי להביא את הילדים שלי לכאן.  אחרי שההזמנה הייתה סגורה הוא מיהר לשלוח כרטיסי טיסה לבנו ולחברה שלו. הבית צפוף נורא, בחדר האורחים מיטה זוגית ולכן ברור שהבן שלו ישן שם ושהילדים שלי ישנו על מזרונים מתנפחים בסלון. לילדים ממש לא אכפת, הם מכירים את השטיקים.
עצוב שלא משנה כמה זמן עובר, יש דברים שלא ישתנו , יש מצידו סוג של תחרות בין הילדים.

מבחינתי זו עוד סיבה לשנוא חגים

ללי

לצפיה ב-'ואיפה התקשורת בינכם?'
ואיפה התקשורת בינכם?
14/04/2016 | 14:59
6
220
למה הוא מיהר לשלוח כרטיסים לבן שלו ולא דיבר איתך על איך הוא מרגיש בעניין הזה?
אפשר היה בקלות לפתור את הבעיה עם שיחה, עם תכנון חופש לא חופף...
אפילו עם הבנה שלך את רגשות האשמה שלו והסכמה שלך מראש לאירוח של כולם יחד.
אבל חסרה לי פה התקשורת ביניכם... חסרה לי השורה שתסביר שהוא דיבר איתך על זה לפני שהוא סגר הכל מאחורי הגב....
לצפיה ב-'ומה היא היתה אומרת לו?'
ומה היא היתה אומרת לו?
14/04/2016 | 17:12
5
192
הילדים שלי באים לחגים, אז שלך לא?
מהכתיבה לא ממש ברור אם הוא דיבר איתה או לא לפני הזמנת בנו, אבל גם אם כן, מה היא היתה אומרת? הזמנתי את שלי קודם ויהיה צפוף,  אז שהבן שלך יחכה?
 
יש דברים שאולי עדיף שלא יאמרו, בעיקר אם זה לא ישנה לתוצאה הסופית.
לצפיה ב-'תשמעי משהו...'
תשמעי משהו...
14/04/2016 | 23:23
4
184
פעם מזמן מזמן מזמן.. שאל אותי מישהו איך מגדירים חבר טוב
הייתי בת 12 או משהו כזה ואמרתי את מה שתמיד אומרים שזה מישהו שמקשיב ותמיד שם בשבילך וכו...
ואז הוא אמר לי...
חבר טוב, הוא מישהו שאת יכולה לומר לו לא.
אז אני לא יודעת מה היא היתה אומרת לו היו מתייעצים איתה מראש. 
אבל הייתי רוצה לדעת שאפשר לומר בכנות את מה שמרגישים, ואפשר לומר שזה צפוף ולא מתאים כרגע ושבחג הבא הילד שלו יבוא לבד וכו...
 
 
 
.
 
 
 
לצפיה ב-'ברור שאני יכולה להגיד'
ברור שאני יכולה להגיד
15/04/2016 | 00:03
3
197
וגם אמרתי שזה לא מתאים כי צפוף, שאם הייתי יודעת מראש, לא הייתי מזמינה את הילדים שלי - העניין שאין פה התייעצות, או מו"מ. הוא גם לא היה מעלה בדעתו להזמין את הבן שלו אם שלי לא היו מגיעים. כשזה נוגע לילד שלו ולילדים שלי, אין עם מי לדבר. 
 
קשה לי להגדיר. יש תחומים שבהם זה נטו רגשות, עם כל הכבוד לתקשורת היא עובדת יותר טוב כשמדובר בהגיון.
 
ללי
לצפיה ב-'סליחה על השאלה - אבל את התיעצת לפני שהזמנת?'
סליחה על השאלה - אבל את התיעצת לפני שהזמנת?
18/04/2016 | 15:00
2
144
אנחנו מצפות שהוא יתיעץ לפני שמזמין את בנו, אבל לא שמעתי שאת התיעצת לפני שהזמנת את ילדיך.
במידה וכן - למה הוא לא העלה אז את שאלת הזמנת הבן שלו?
 
סתם תהיה. חלילה לא בבקורתיות...
לצפיה ב-'התלבטנו אם לסוע לארץ לחג'
התלבטנו אם לסוע לארץ לחג
20/04/2016 | 02:10
1
156
או להביא את הילדים לכאן. החלטנו ביחד שעדיף שהם יבואו.
בעבר נסעתי לבד או שהבאתי את הבן (הבת חיה כאן רוב הזמן).
אולי שלא בצדק, אני מרגישה יותר מחוייבת לילדים שלי בגלל שאין להם עוד הורה. לבן שלו יש משפחה גדולה וכך גם לבת זוגו של הבן. גם כשחיינו בארץ, הבן שלו לא חגג איתנו פסח יותר מפעמיים ואנחנו יחד 16 שנים.
אני בטוחה שהוא לא היה מעלה בדעתו להזמין את בנו אם הילדים שלי לא היו מתוכננים להגיע.
אני לא מצפה שהוא יתייעץ לפני שהוא מזמין את הבן שלו, אני כועסת שהוא הזמין את הבן שלו ביחד עם החברה אחרי שהזמנתי את הילדים שלי ופשוט אין מספיק חדרים או מיטות לכולם.
ללי
 
לצפיה ב-'מבינה ומקבלת'
מבינה ומקבלת
20/04/2016 | 09:36
118
איכשהו נשמע שיש כאן בעיקר בעיית תקשורת.
נקווה שתצליחו בכל זאת להנות מהחג והביקור הצפוף.
לצפיה ב-'אני קוראת אותך הרבה זמן'
אני קוראת אותך הרבה זמן
14/04/2016 | 17:11
2
284
(למרות שהניק הזה הוא יחסית חדש).
 
את יודעת שהוא אדם עם הרבה רגשות אשמה ביחס לבן. לא הייתי מאד מופתעת מהעניין הזה. אני לא יודעת מה הנסיבות שבגללן עברתם לחו"ל, ולא יודעת מה המצב הכלכלי שלכם, אבל בהנחה שאפשר, הייתי שוקלת לקחת את הילדים שלי למשהו אקסטרה. לא בגלל הענין עם המיטות, אלא בגלל שזה ימנע מתחים אחרים לאורך הביקור.
 
אני דוקא חושבת שזה נחמד שהילדים לא עושים ענין ועושה רושם שהיחסים ביניהם סבירים עכשיו.
לצפיה ב-' אכן, 15 שנים אותו ניק'
אכן, 15 שנים אותו ניק
15/04/2016 | 00:29
1
218
ואם זה חדש יחסית אז סבבה.
 
עברנו בשביל החוויה. המצב הכלכלי שלנו סטנדרטי. הילדים שלי בני 27 ו-31. שלו בן 25.
 
שלושת הילדים מסתדרים מצויין, אין ומעולם לא היה ביניהם שום מתח, נהפוך הוא, הם נהנים מאד אחד מחברת האחר וזה תמיד היה ככה. לא הייתי מעלה בדעתי לצ'פר את הילדים שלי לא את הבן שלו, כשכולם נמצאים ביחד.
 
סתם להמחיש: הוא מתייחס (וזה תמיד היה כך) לילד כמו לתינוק מוגבל, לטעמי זה מבטא חוסר כבוד לא פינוק או אהבה, כשהילד בסביבה אני לא אומרת מילה, כשהוא לא בסביבה אני כן מעירה. היום הילד בעצמו מעיר לו על אותם דברים ובשורה תחתונה לוקח את הצד שלי בהתנהלות כשכולנו ביחד. 
 
לא יודעת איך לשכנע שאין לי אחות ואני לא אמא חורגת מפלצתית: מעולם לא הייתה לי בעיה עם הילד, יש לי בעיה עם איך שאבא של הילד מתנהג כשהילד בסביבה. בכלל לא מפריע לי שהילדים באים ביחד אבל שישה אנשים בדירה של 60 מ"ר זה צפוף נורא, הדרך היחידה בה נוכל להיות כולנו בחדר אחד זה אם כולם יעמדו .
 
ללי
לצפיה ב-'שלי הניק החדש... '
שלי הניק החדש...
15/04/2016 | 12:09
157
 
תראי, אני ממש לא חושבת שאת אמא חורגת מפלצתית. אני גם מבינה שמה שבעיקר מפריע לך זה שלמרות כל השנים, ולמרות שהילדים כבר בוגרים בעצמם, עדיין את צריכה באיזה מקום לשמור על הזכויות שלהם כי מהצד שלו זה כל הזמן אישו. זה דוקא לא טריביאלי בעיני שהילדים מסתדרים טוב ביחד, למרות המתחים שיש ביניכם בנושא הזה. בנוסף, הרבה פעמים לא אומרים בגיל צעיר מה שמרשים לעצמנו לומר בגיל מבוגר, והעובדה שבסופו של דבר הילדים מסתדרים ביניהם אומרת גם משהו עליכם, לא? שאחרי הכל, הצלחתם ליצור איזה סביבה שבה הילד הזה גדל להיות די בסדר, אפילו אם רק כשאבא שלו במקום אחר.
 
אני מבינה לחלוטין מה קורה מבחינת המקום. השאלה אם אתם יכולים להיות חלק מהזמן בבית מלון, למשל, או שתכננתם להיות כל הזמן אצלכם. המחשבה שלי זה שלישון על מזרון בסלון זה נחמד לכמה לילות, אבל אם הם באים לשבוע אולי סופש במקום אחר יכול להיות רעיון לא רע.
לצפיה ב-'אבל... אם לילדים ממש לא אכפת, זה בעצם מנטרל את'
אבל... אם לילדים ממש לא אכפת, זה בעצם מנטרל את
14/04/2016 | 19:22
159
הבעייתיות במצב, לא?
כלומר, אם אני מבינה נכון, העובדה שהוא פועל כמו בתחרות כזו, היא זו שמעציבה אותך.
ובכל זאת, הרי תחגגי, תהיי בקרבת הילדים, אז בעצם למה לשנוא חגים...  
 
נראה לי שיכול להיות שאי הנוחיות בארוח ילדי היה מפריע לי, ויש מצב שהייתי שוקלת איזשהו פיצוי עבורם, אולי מין חגיגה משפחתית קטנה רק אני והם...
לצפיה ב-'אני לא מצליחה להבין למה זה ברור'
אני לא מצליחה להבין למה זה ברור
16/04/2016 | 21:17
3
168
שהבן והחברה ישנו על המיטה הזוגית. 
האם הכוונה המקורית היתה שאחת מהילדים שלך יישן במיטה הזוגית והשני בסלון על הרצפה, או שיש אפשרות ששניהם ישנו יחד במיטה הזוגית? 
כי אם האפשרות השנייה, אז הייתי מדברת על "איפה ישנו הילדים" והפתרון בעיני, הוא בהגרלה, שאתם תעשו. (בלי ליידע את הילדים). 
אפשרות 2 היא כמובן לומר, שהתכוונת שהילדים שלך יישנו היטב, ושכיוון שלא נוח על המזרנים המתנפחים, את מציעה שתשכרו להם או לבן שלו ולחברתו , חדר במלון פשוט ונוח בסמוך. 
אצלי אורחות בנות 9 כבר מתלוננות על הנוחות החסרה במזרנים מתנפחים. לא הייתי מציעה אותם לבני 31 ו 27 ליותר מאשר לילה יחיד. 
לצפיה ב-'זה ברור כי הילדים שלי לא יחלקו מיטה זוגית'
זה ברור כי הילדים שלי לא יחלקו מיטה זוגית
17/04/2016 | 00:38
2
201
הם כנראה היו ישנים על מזרון בתורנות. אין אפשרות לשכור חדר במלון כי זה לא קרוב ובנוסף יצא יקר  
אין לי עניין לגרום לבן שלו להרגיש לא נוח, ממש לא, הוא לא אשם (כרגיל).
 
לא חושבת שיש פתרון ובעצם רציתי לעשות שני דברים בפוסט הזה, אחד, לקטר קצת ושניים, להגיד שזה אף פעם לא ממש "מתיישר".  
 
ללי
לצפיה ב-'מצד שני לילדים לא מפריע, אז יהיה קצת צפוף אבל יהיו לכם '
מצד שני לילדים לא מפריע, אז יהיה קצת צפוף אבל יהיו לכם
18/04/2016 | 19:21
1
126
את כלהילדים איתכם בערב חג שמח
לצפיה ב-'זה לא קצת צפוף'
זה לא קצת צפוף
19/04/2016 | 08:04
172
זה צפוף יותר מדי כך שאי אפשר להרגיש נח יתר וכל הכיף שהילדים ביחד לא גובר על הרגשת הצפיפות והתסכול שהיא חווה בגלל ההחלטה המצפונית שלו שנעשתה בלי התייעצות.
ממש לא נחמד.
לגמרי מעיק ומטריד.
לצפיה ב-'פורקת '
פורקת
12/04/2016 | 08:18
17
555
פוסט פריקה! משתפת אתכם כי זה המקום. לא מחפשת האשמות ו/או הצדקות לכאן או לשם. פורקת נטו!
כמה אני שונאת את זה שהוא תמיד מחזיר אותן (את הבנות שלו) מטיולים שנתיים באישון לייל או סתם באמצע היום מכל שביל וחור ברחבי ישראל!!! הרכב שלה מצ׳וקמק מדי בשביל לנסוע בכבישים הפתלתלים האלה.
רק תודיעו לו שכואבת לאחת מהן הבטן או התעקמה לה הרגל הוא ירוץ להחזיר אותה. בטלפון היא תאמר לו שאכלה משהו מקולקל, שמצבה יחסית קל אבל כמה חברות מאושפזות והוא יעוף אליה..הפרינסס
אז... אומר ותגידו גם אתם, התחתנת טוב. איזה אבא אוהב ורגיש וקשוב
(ואיזה כיף לגרושה שלו על אבא כזה שעושה לה את העבודה)
ובודאי שכך יתייחס גם לילדיכם המשותפים. קיבלת אינדיקציה מצויינת איך זה יראה.. אבל גדול! מעצבן אותי שזה בא על חשבון הילדים שלי! שברגע שקיבל את ההודעה צריך לרוץ לגן עם הקטנה עם ארוחת בוקר ביד ואני מאיצה בה בחוסר סבלנות להתלבש כי אם לא יצא עכשיו הנסיכה הגדולה שלו כבר תגיע לכביש הנחש. ואיך ימצא אותה?!
סתם מעצבן. בבקשה בלי תגובות צדקניות!
לצפיה ב-'כוכביות'
כוכביות
12/04/2016 | 08:20
269
האוטן המצ׳וקמק= הרכב של הגרושה
הגדולות שלו= שתיים בגילאי העשרה בתיכון
הקטנים שלי=הילדים המשותפים שלנו
לצפיה ב-'תרגישי חופשי.'
תרגישי חופשי.
12/04/2016 | 10:04
1
235
מכירה את ההרגשה הזו.
כאילו פתאום כל הדברים היומיומיים עם סדרי העדיפויות שלהם נדחקים לצד, ורק דבר אחד עומד מול העיניים.
והתחושה היא שכאילו זהו רגע האמת ואלו הם סדרי העדיפויות האמיתיים שלו...
 
אז, ניחומים: זו בעצם תגובה רגשית (שלך, שלי, שלנו) למצב מיוחד.
 
מעצבן מאוד, והכל בסדר.
לצפיה ב-'תודה על האמפטיה (:'
תודה על האמפטיה (:
12/04/2016 | 21:40
46
לצפיה ב-'מצטערת... מוכרחה לבוא עם תשובה צדקנית...'
מצטערת... מוכרחה לבוא עם תשובה צדקנית...
12/04/2016 | 10:30
282
חייבת לזרז את הקטנה כדי שאבא ירוץ איתה לגן ?
באמת ששתיכן התחתנתן טוב :)
 
לצפיה ב-'לא יודעת אם צדקני'
לא יודעת אם צדקני
12/04/2016 | 21:30
1
257
אבל ככה זה במשפחה אמיתית. כולם מתאמצים בשביל כולם, ואני בטוחה שגם הילדה הגדולה מוותרת על דברים בגלל הקטנה שהולכת לגן. עם כל הרצון והאהבה חיים אמיתיים הם כאלה, שגם עבור הילדים המאד פרטיים שלי כשאחד מהם מקבל 100% אמא האחרים לא יכולים לקבל אותי, והכי גרוע, שגם אני לא תמיד רוצה לתת 100% מעצמי. לפעמים לא בא לי לצאת מהבית ולקחת ולהחזיר ואני גם יכולה להתעצבן למרות שזה לא בא על חשבון אף אחד אחר, רק על חשבוני.
 
איפה האבל הגדול, כמו שאמרת? אני לא קוראת לאף אחד פרינסס ונסיכה. הזלזול הזה נראה לי מוגזם ולא לעניין. אני כן חושבת שאמנם מותר וכדאי להתעצבן ולהביע את זה, אבל בצורה הזו זה ממש מכוער. אני לא רואה בעיה בילדה שתלך עם ארוחת הבוקר ביד לגן וקצת להאיץ בילד בבוקר עוד לא הביא לשבירת רוחו ולחיים על ספת הפסיכולוג. גם ילדה בתיכון שתחכה עוד עשר דקות לאבא שלה על שביל הנחש זה לא אסון. קצת פרופורציה. כשהילדים קטנים יש להם טרטורים משלהם וכשהם גדולים הם מתקשרים משביל הנחש. זה לא על חשבון הילדים שלך וגם לא להפך. אלה כולם ילדים שחיים במשפחה אחת.
 
ואני אומר לך משהו על הגרוש שלי - זה שהוא הביא אחת מהן פעם מהצפון מטיול, זה לא שהוא עשה לי את העבודה. הוא עשה בשביל עצמו. ואם זה מה שבן הזוג שלך רוצה לעשות, אל תפילי את זה על הבנות שלו או על גרושתו. הוא לא "צריך" לעוף אל הבנות שלו - הוא רוצה. אם לא ירצה, ידע יפה מאד לומר לא, או אחר כך, או עוד שעה.
לצפיה ב-'תודה אורית'
תודה אורית
12/04/2016 | 21:51
200
היופי בפורום הזה הוא בכך שאפשר להתנקות מרגשות וכאבים מצטברים, להיות מי שאני מבלי להצטדק, עם המחשבות היפות ו/או המכוערות (מה לשו׳ת, אני קלפטעונה (: לא קטנה ובכיף שלי להביע את עצמי ככה. פרינססה היא מישהי שיודעת שאבא שלה יזיז הרים כשתצייץ שלא טוב לה, למשל. ואם כל הכיעור שבמינוח, לדעתך, לטעמי הוא פיקס. ובינינו, שוב, אני לא רוצה לצאת צדקת/ צודקת פה, או לקבל טפיחה על השכם על מעשיי, אז הכל בסדר..)
בנוסף, יפה שאפשר לקבל ביקורת בונה, לא תמיד נעימה וללמוד ממנה. מסכימה איתך עם רוב הדברים ותודה על הזוויות הנוספות שנתת לי לראות.
לצפיה ב-'טוב, את יודעת שזה גם הוא וגם הן, כן?'
טוב, את יודעת שזה גם הוא וגם הן, כן?
13/04/2016 | 12:20
3
197
לזוגי שלי יש שלושה.
רק אחת מהם היא פרינצסה.
גם הכי היא כזו וגם כי הוא מאפשר לה.
כשהלכה לפיקניק בים ביקשה לקחת איתה שמיכת קיץ שאנחנו ישנים איתה, במקום את אחת השמיכות הישנות שאנחנו ושאר הילדים לוקחים, והוא איפשר לה כי "אני לא רוצה שהיא תתבייש ליד החברות שלה".
נכון, היא ביקשה. שזה די פרינצסי מצידה.
אבל באותה המידה הוא אישר לה.
 
אז על מי מהם את באמת כועסת?
לצפיה ב-'לא קלים חיינו כמשפחות מורכבות (:'
לא קלים חיינו כמשפחות מורכבות (:
13/04/2016 | 19:36
2
180
יש כעס! עליו, עליה. על הסיטואציות המאתגרות.. מבחינתי הכעס הוא הבעיה. הרי הסיטואציות המעצבנות רק משתנות.. וכמו שאמרת, משנה, עליו או עליה? מה עושים עם הרעל הזה ואיך משחררים קצת שליטה? זה העניין
לצפיה ב-'בלי קשר למורכבות'
בלי קשר למורכבות
14/04/2016 | 01:15
159
במשפחה שלנו זה הסטנדרט - תמיד באו לקחת אותי מכל מקום, גם כשהייתי בצבא וכשביקשתי גם כסטודנטית. 
גם היום אני יכולה להזעיק את ההורים או האחים שלי והם אותי בכל שעה. 
באותה מידה ילדים שלו יכולים להזעיק אותו והוא עומד לרשותם. 
וכמובן - הכי צעירה הכי נסיכית - מזעיקה אותנו בקלות. 
נעים לי לדעת שהמשפחה שלי עומדת לרשותי ונעים לי לתת לבת שלי את הידיעה שאני עומדת לרשותה. כיף לי גם לעמוד לרשות האחים שלי. 
לצפיה ב-'זה בדיוק המקום האישי הזה'
זה בדיוק המקום האישי הזה
14/04/2016 | 17:01
122
שבו כשדברים כאלה קורים לי (ותאמיני לי שזה קורה בנוסח אחר או בסט משתנים אחר לכולם) אני משתדלת לעשות לעצמי סט של תזכורות שעוזרות לי קצת להכנס לפרופורציה:
 
1. לא קרה שום דבר אמיתי בעייתי מלבד שינוי התוכניות שלי. זה לא נעים לי לשנות את התוכניות שלי, ואפילו מעייף, אבל אני חייבת להיות גמישה ככל האפשר בשביל שלוות הנפש *שלי*. אם את מתעקשת שכל בלת"ם הוא ענין עקרוני מבחינתך, יהיה לך מאד קשה. אני מבינה ששינוי התפיסה הוא מאד מורכב, וקל להגיד מאשר לעשות, אבל כדאי לעבוד על זה בחיים, ובטח כשחיים עם ילדים. אחר כך הילדים שלך עצמך ישנו לך את התוכניות, תאמיני לי.
 
2. אם אני עובדת על 1 כמו שצריך, אני לא מתביישת, כשזה עקרוני, לומר לא. במקרה שלך, אם זה משהו קריטי של אחד הילדים שלכם, לומר לבן הזוג שאמא של הילדה תעשה את זה באופן חד פעמי כי היום הוא לא יכול, או לומר לו בנחת שהילדה שלו צריכה גם היא לחכות עוד חמש דקות כדי שזה יתאים לכולם. ככל שתתעצבני פחות ותעשי פחות ענין באופן יומיומי, כך הוא יהיה יותר פתוח להקשיב לך כשזה חשוב. גם כשלא מקשיבים לי בפעם הראשונה, אני מתעקשת, ומשתדלת להתעצבן כמה שפחות. [בתיאוריה. במציאות זה קשה, אבל בפעמים שזה מצליח לי אני מאד מרוצה]
 
3. אני כן חוזרת לזה כי נראה לי שלא הבנת. כשאת מתייגת בראש שלך את הילדה שלו כפרניצסה,  את מאפשרת לעצמך לא להיות אמפטית ולא לראות אותה. יש לך תירוץ - זו היא שהיא כזו, והוא שהוא כזה, ואת מאפשרת לעצמך לביים את עצמך לתפקיד הקורבן חסר האונים. אם תקחי צעד אחורה, תוכלי לראות את הענין גם באור קצת אחר- יש כאן משפחה. לכולם יש צרכים, וזה יותר מבסדר שילדה תגיד לאבא שלה מה הצרכים שלה. אין לך סיבה להתרגז מזה. באותה הנשימה, גם לך מותר להגיד לבן הזוג שלך מה הצרכים שלך.
 
אני חושבת שאם כל הילדים היו שלכם, והיתה לכם אי הסכמה לגבי הענין הזה (מה שקורה ושיקרה גם לכם בענין גידול הילדים המשותפים שלכם), הדיון היה פחות אמוציונאלי ויותר מעשי. זה בעצם מה שניסיתי לומר לך קודם. אז מה שהיה עולה זה האם אפשר לקחת את הילדה? האם זה מצדיק את המאמץ של האבא ושל שאר המשפחה? האם יש פתרון אחר? ואז לא היתה הנקודה שמבעבעת מתחת לדברים שלך - יש מתח לבין בעלך לגבי הרשות שנתונה לילדה להקפיץ אתכם, כמה תשומת לב ניתנת לה וכמה לילדים שלך ועוד תסבוכת שלמה של רגשות בלתי פתורים. לדעתי המאד אישית, צעד ראשון בנושא הזה הוא דוקא להחליט שהילדה לא פרינצסה ואת לא קלפטע. השמיכה קצרה והמשאבים מוגבלים, ומותר לדון בגלוי וברוגע (!) איך מחלקים אותם.
 
נכון שהפוסט ארוך אבל אתן לך דוגמה. אחת הבנות שלי מאד מעצבנת אותי כיון שהיא תמיד נורא נחמדה לחברות שלה ולא יכולה לומר לא, אבל אנחנו (כולנו, גם אבא שלה) מטורטרים אין קץ בגלל זה. פעם אחת היא סרבה להגיע לאירוע משפחתי כדי לא לבטל התרמה עם החברה שלה, מטעם בית הספר. זה מאד העליב אותי והיה ענין מאד גדול. בסופו של דבר ישבתי איתה ואמרתי לה שאני אשתדל להתחשב אבל גם היא צריכה להתחשב, והיום הדברים הולכים הרבה יותר חלק. היא לא כל כך מתעצבנת אם מנסים לשנות לה את התוכנית, ומצד שני כשזה חשוב לה אני ממש משתדלת לא להתערב. מכיוון שכמעט אין ויכוחים, כשמשהו מגיע לשיחה אנחנו מגיעות פחות טעונות ויותר פתוחות. היא מוצאת פתרונות בעצמה ולא מטרטרת אותנו כל כך הרבה, ואז כשהיא מבקשת משהו מוגזם אני מנסה לבוא לקראתה גם כשלא מתאים לי. היא פשוט לא הבינה שגם אני אנושית, זקוקה לשעות שינה ומנוחה - זה הגיל הזה שהם לא תופסים את זה אם לא מסבירים להם. אני חושבת ששיחה פתוחה עם בן הזוג והילדה יכולה רק לעזור.
לצפיה ב-'מופתעת כל פעם מחדש...'
מופתעת כל פעם מחדש...
14/04/2016 | 08:24
5
267
ועכשיו עולה השאלה שכמעט כולנו בסופו של יום מגיעים אליה- איפה זה היה בהתחלה? מה לא ידעת שהוא כזה בהתלחה? לא חשבת שהילדים שלו תמיד אבל תמיד יגיעו ראשונים? 
זה מפתיע כל פעם מחדש איך אנשים נכנסים לסיטואציות שהם בחיים לא היו נכנסים אליהן אם לו לרגע הם היו יושבים בצד וחושבים- האם זה מה שאני רוצה בחיי?
לעולם לא אבין זאת.
 
 
לצפיה ב-'ברור שיודעים'
ברור שיודעים
14/04/2016 | 09:57
1
173
אצלי זה היה אפילו תנאי, התכונה הכי חשובה שחיפשתי אצל בן-זוג.
זה לא אומר שאסור לנו להתרגז ממצבים מסויימים.
וזה לא אומר שאסור לנו לשתף כשמשהו כזה מרגיז אותנו, ובעיקר בפורום הזה.
 
גם אשה שנכנסת לזוגיות עם גבר שאוהב לרכב על אופני שטח יודעת למה היא נכנסת. היא אוהבת את האיש, אוהבת את העובדה שיש לו תחביב בריא ובטח גם אוהבת את החיטוב שהתחביב הזה נותן לו. ועדיין מותר לה להתרגז או להתבעס כאשר הוא עוזב את המיטה המשותפת בימי שבת עוד לפני עלות החמה, במקום להתכרבל איתה בכייף.
לצפיה ב-'לא רק זה, זה גם שאלה של מידת הפניות והמשאבים'
לא רק זה, זה גם שאלה של מידת הפניות והמשאבים
14/04/2016 | 17:05
155
לרוב נשים נכנסות לענין כשהן רווקות. אחר כך, כשמוסיפים לזה ילד או שניים, רמת העומס עולה וכל דבר שמעיק או מפריע מקבל תהודה ויוצא מפרופורציות. ולפעמים אנחנו דוקא מודעים אבל חושבים שבן הזוג יתגמש כשהנסיבות ישתנו, ומפתיע אותנו שמה שברור מאליו לנו, הוא יהרג ובל יעבור אצל הצד השני.
לצפיה ב-'נשמע קצת כמו 'אמרתי לך''
נשמע קצת כמו 'אמרתי לך'
14/04/2016 | 11:22
2
209
כולם שונאים לשמוע...
 
אין סוף פעמים נכנסה לפורום הזה אישה/בחורה וסיפרה שהיא מתלבטת אם כן או לא להכנס לקשר עם גרוש +, מעולם לא ראיתי תשובה שכללה מילה אחת: לא
ואם כ"כ הרבה מאיתנו נכנסות למקום הזה מתוך אמונה עיוורת שהאהבה היא הערך העליון, ולמשוא האהבה לא יהיה תחליף, כנראה שזה לא עוזר שמישהו אחר אומר שזה יהיה נורא נורא קשה.
 
אני לא מופתעת כי אם זה לא היה ככה, היינו כולנו מושלמים..
 
 
ללי
לצפיה ב-'אני אמרתי לא לרווקות שפנו לעיצה פה בעבר.'
אני אמרתי לא לרווקות שפנו לעיצה פה בעבר.
22/04/2016 | 12:19
151
שלא תבינו לא נכון, יש לנו ילדים משותפים מקסימים,
ולעולם לא אצטער כי קבלתי אותם !!! אך גם לילדים שלי אמרתי
תחשבו טוב לפני שאתם נכנסים לקשר כזה,
אין כמו התחלה ראשונה לשני הצדדים שכל הפוקוס במקום אחד.
הם בהחלט ראו מה עברתי כל השנים וגם כיום יש עדיין ימים שזה לא פשוט אחרי כל כך הרבה שנים, אז מודעות יש להם.
                    
 kisslali
אהבה כמה גדולה שהיא נראת בהתחלה לא תמיד מספיקה להתמודד עם הקשיים יתרה מכך לפעמיים הקשיים שנלווים לנשואים כאלה עלולים גם להחליש אותה.
 
 
לצפיה ב-'לא שוללת'
לא שוללת
26/04/2016 | 12:27
111
דווקא אני מעודדת- אנחנו היינו זוג צעיר שהתחיל בידיעה שלו נולד ילד ממערכת יחסים מעורערת. המצב הכלכלי לא היה בשיאו בכלל במשך מעל לחמש שנים- ואנחנו בעצם למדנו להתנהל מסביב לו- כלומר- בניגוד לזוגות אחרים שלא מצליחים להתנהל נכון- לנו המצב רק גרם ללמוד להתנהל בחוכמה. היום אנחנו עם ילדים משלנו, גרים בדירה משלנו, מתנהלים נכון ואפילו זוכים לצאת לחופשים ולחסוך כסף.
 
לא קל לנו בכלל והסיפור עם הילד הוא סיפור מ א ו ד מורכב, אבל מצד שני לנו זה עשה רק טוב כי התבגרנו בעל כורחנו וההתנהלות הכלכלית והנפשית שלנו בוגרת יותר.
 
בצד השני מיותר לציין שנותרה אם חד הורית רווקה שעדיין מחפשת את עצמה מזיקה לילד באופייה המשולח רסן כלכלית ונפשית. וזה פשוט עצוב. אבל- לנו אין מה לעשות בנידון חוץ מלקוות שיום אחד היא תתאפס על עצמה. 
 
אז- לא- לא הייתי ממליצה להתחיל במערכת יחסים כזו אבל אם כבר מתאהבים אז ניתן להתנהל ולחיות חיים מאושרים ושלמים גם עם ילדים שהם חצי שלכם :) (ביולוגית)
 
 
לצפיה ב-'דעתי'
דעתי
26/04/2016 | 20:46
97
המקום הזה מיועד לשיתוף.
תתחברי לרגשות שלך ותחווי אותם כמו שצריך בלי לעשות תוך כדי שום ניתוח. חצי אמת גרוע משקר.
כמה אני שונאת את זה שהוא תמיד מחזיר אותן (את הבנות שלו) מטיולים שנתיים באישון לייל או סתם באמצע היום מכל שביל וחור ברחבי ישראל!!! - 
את צודקת, הוא היה צריך לנתק את הטלפון. או לכל הפחות, להתעקש להשאר בבית. מדינת ישראל קטנה. בסך הכל מדובר בכאב בטן. היא לא עברה משהו משמעותי כמו חלילה שבר. האם היא חולת דיאליזה? או אפילפסיה? עד כמה שידוע היא אפילו לא בהריון. היא יכולה להמתין לאוטובוס כשהיא עם החברות שלה, או לנסוע איתן לבית החולים, או להגיע הביתה דרך אחד מההורים של החברות שלה - שהוא יאסוף אותן. והן תמיד יכולות, במקרה הצורך, לעלות על טרמפ. במקרה חירום אמיתי - היא הייתה מזמינה אמבולנס. 
התחתנת טוב? אינני יודעת. אולי כדאי לך להיפרד ממנו.
כך תעשי חיים כמו הגרושה הנוכחית. כגרושה בטיול השנתי של הבת שלכם תדעי שהוא יאסוף אותה אם תכאב לה הבטן. (ואולי את לא חייבת להתגרש בשביל הפריבילגיה).
 
 
ואם יורשה לי - הצד של הבת 
 
כמה אני שונאת את זה שהוא תמיד חוזר אליהן (לאשתו החדשה ולילדים שלהם).
כל השבוע, אחרי העבודה כשהחברות שלי נמצאות עם ההורים שלהם, אני נמצאת עם אמא ואחותי הקטנה.
כדי לפגוש גם אותו באמצע השבוע - המשפחות צריכות להתארגן במיוחד. ולא מספיק המטלות שיש לנו בבית, גם כשפעם בשבועיים אנחנו עם אבא, אנחנו צריכות להתחלק בו. עם שני ילדים, ועם אשתו, ומצופה מאיתנו לעזור בסדר גם בבית שלהם. (זה חשוב לאשתו החדשה ואבא כמובן משתף איתה פעולה).
המשפחה שלהם גדולה יותר, אפילו הרכב שלו איכותי יותר משל אמא שלנו. אין לאף אחת מאיתנו סיכוי להתחרות בחמידות של הקטנה שלהם. (אולי לאחותי הקטנה. נראה לי שהיא החביבה על אשתו החדשה. היא מסודרת יותר).
סוף סוף הצלחתי להתחבר עם בנות מהשכבה, כמובן שבפייסבוק הן מראות תמונות של בילויים משפחתיים, ולי (ולאחותי) כמעט ואין כאלו - סוף סוף זה בקרוב יגמר..
 
לצערי בניגוד לאחותי הקטנה שמקבלת טרמפ בכל בוקר לגן, כשהיא בריאה ושלמה (בלי עין הרע!), רק אם אני אודיע לו שאני מרגישה לא טוב במיוחד הוא יגיע.
ברור לי שהוא צריך להתייחס כך לילדיהם המשותפים, ואשתו החדשה עוזרת גם לי בשטיפת החדר פעמיים בחודש, ואני שמחה בשבילו שיש לו משפחה חמה ואוהבת כל השבוע - אבל כואב לי שזה בא על חשבון המשפחה שלי.
סתם מעצבן. אני יודעת שיש ילדים שהאבא שלהם לאחר הגרושים לא מכיר בהן ולא איכפת לו מהן. מה גם שבעזרת אשתו החדשה של אבי יצאתי מהדיכאון ואני יוצאת בזכותה עם חברות. 
לצפיה ב-'חם בתפוז'
חם בתפוז
14/04/2016 | 14:14
6
סופ"ש נעים!
את כל האייטמים שבכתבה תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שלנו-
לצפיה ב-'סדרה דוקומנטרית חדשה'
סדרה דוקומנטרית חדשה
12/04/2016 | 21:09
89
שלום לכולם,
אני עורכת תחקיר לסדרה דוקומנטרית חדשה בנושא אימהות שתשודר בערוץ 10. לצורך הצילומים אני מחפשת אימהות ששותפות בגידול ילדים של בן הזוג שלהן...
אשמח מאוד לכל פניה וללא כל התחייבות
תודה רבה,
טל בן ברוך
talbenba@gmail.com
052-3645281
לצפיה ב-'מחקר אקדמאי על משפחות של מתמודדי נפש - נשמח לעזרה'
מחקר אקדמאי על משפחות של מתמודדי נפש - נשמח לעזרה
05/04/2016 | 15:41
45
שלום, אנחנו סטודנטיות לקרימינולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל נודה לכם אם תוכלו להשתתף בשאלון לצורכי מחקר אקדמאי כחלק מעבודת סמנריון בתואר שלנו.
אנו מחפשות אנשים שיש להם במשפחה מתמודד נפש.
השאלון הנו אנונימי לחלוטין.
נשמח מאוד לעזרתכם
תודה רבה נעמי וחרות
 
לצפיה ב-'בת הזוג "הידועה בציבור" של קירשנבאום ז"ל'
בת הזוג "הידועה בציבור" של קירשנבאום ז"ל
30/03/2016 | 10:32
15
345
שוב עולה סוגיית ה"רק ידועה בציבור", שהועלתה פה
בעבר...

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4785065,00...

לצפיה ב-'כמה חשוב להיות מסודרים ולדאוג לניירות המתאימים מבעוד מועד...'
כמה חשוב להיות מסודרים ולדאוג לניירות המתאימים מבעוד מועד...
30/03/2016 | 12:52
67
לצפיה ב-'עצוב שזה מגיע למאבקים כאלה... אכן להסדיר הכל בצוואה מסודרת.'
עצוב שזה מגיע למאבקים כאלה... אכן להסדיר הכל בצוואה מסודרת.
30/03/2016 | 14:57
13
61
לצפיה ב-'בהחלט, למרות שיכול להיות שחוסר ההסדרה גם היא אומרת משהו...'
בהחלט, למרות שיכול להיות שחוסר ההסדרה גם היא אומרת משהו...
30/03/2016 | 19:45
50
לצפיה ב-'צוואה לא משנה פה. יש צוואה.'
צוואה לא משנה פה. יש צוואה.
31/03/2016 | 14:35
11
220
בצוואה הוא יכול להחליט שהוא משאיר הכל לילדים. מותר לו.
השאלה פה היא מה זה ״הכל״.
 
כי הוא יכול להוריש רק את ״הכל״ שלו.
והיא טוענת שלא כל מה שחושבים ששלו - הוא באמת שלו.
הוא יכול להוריש את כל רכושו לילדים.
אבל בתור ידועה בציבור - חצי מהרכוש הוא שלה.
את הכל שלו - הוא רק חצי מהרכוש.
 
זה לא קשור לצוואה.
זה קשור להכרה שלה כבת זוגו.
 
לו בצוואה היה מוריש חצי לה וחצי לילדים - אז ״כל רכושו״ הוא רק חצי דירה - ולכן היתה מקבלת חצי דירה מתוקף זה שזה ממילא שלה בלי קשר למותו - ואז חצי מרכושו - כלומר חצי מהחצי שלו.
 
לצפיה ב-'אני רק שאלה'
אני רק שאלה
31/03/2016 | 21:43
190
נניח שהיה הסכם חתום לפיו בת הזוג תוכל להמשיך לגור בבית שלו, לפרק זמן מוסכם אחרי מותו, גם אז יש לה זכות למחצית הבית?
רכושו היה שלו ושל אישתו, ילדיו ירשו יחד איתו את חלקה של אישתו, מה אז?
 
ללי
 
לצפיה ב-'מה זאת אומרת צוואה לא משנה כאן?'
מה זאת אומרת צוואה לא משנה כאן?
01/04/2016 | 21:28
169
אם צוואה לא משנה, בשביל מה להכין צוואה?
ברור שצוואה משנה.
אם לא היתה צוואה, חצי מהרכוש שלו היה הולך אוטומטית אליה.
אם יש צוואה, הרכוש שלו מתחלק כפי שרשום בצוואה.
 
השאלה הנשאלת היא מה הרכוש שלו.
גם אם היא ידועה בציבור, לא כל רכוש שלו הופך אוטומטית לחצי שלה.
דירה שלו מלפני מועד היותם ידועים בציבור אינה הופכת אוטומטית להיות חצי שלה. 
בקשר לזכויות פנסיה - כאן באמת להיותה ידועה בציבור יש משמעות.
ובינינו, בין כה וכה זכויות פנסיה לא מגיעים לילדים (מעבר לגיל 21), כך שגם אם היא לא תוכר כידועה בציבור, הילדים שלו לא יקבלו את הפנסיה שלו ( או את החלק שמגיע לבן/בת הזוג). אולי אם יש שם חלק של ביטוח חיים שהולך ליורשים - כאן יש על מה להתווכח. 
 
בכלל, אולי יש בינהם גם הסכם ממון, ולכן הדברים גם תלוים במה שכתוב בו. 
 
לסיום, הסיבה העיקרית שאני בעד נישואין רשמיים היא זו. כשנשואים רשמית, נמנע הצורך להיסחב לבתי משפט ולגרור משפטים במשך שנים כדי להוכיח את עצם הזוגיות.
לצפיה ב-'אז מה צריך? הסכם משפטי שמסדיר את נושא הממון?'
אז מה צריך? הסכם משפטי שמסדיר את נושא הממון?
03/04/2016 | 20:09
8
39
לצפיה ב-'הסכם שמסדיר את מעמדה כבת זוגו.'
הסכם שמסדיר את מעמדה כבת זוגו.
05/04/2016 | 09:23
7
43
לצפיה ב-'לא, זה לא יפתור את הבעיה'
לא, זה לא יפתור את הבעיה
05/04/2016 | 12:18
6
124
יש קריטריונים די ברורים לידועים בציבור.
השאלה היא מה קורה כשנכנסים לזוגיות בגיל מבוגר, כשכל צד כבר צבר כספים ורכוש משלו ולכל צד יש ילדים משלו.
 
לדעתי חברתו קירשנבאום לא זכאית להרבה: את המוניטין שלו ואת ההון שצבר על בסיס המוניטין הזה הוא הרוויח הרבה לפני שהכיר אותה.
לצפיה ב-'דרישותיה הן חלוקת ההון שנצבר בתקופת הזוגיות שלהם,'
דרישותיה הן חלוקת ההון שנצבר בתקופת הזוגיות שלהם,
05/04/2016 | 18:05
5
140
והפנסיה.
ישנן סוגים של פנסיה שאם היא לא תזכה פשוט ירדו לטימיון.
ולידועה בציבור מגיעה מחצית מההון שנצבר על ידי בן זוגה המנוח במהלך תקופת הזוגיות.
 
למיטב ידיעתי היא לא דורשת יותר מזה. 
 
אם בני זוג מעוניינים להבטיח את השותף לחיים ביותר מזה, ולהשאיר בידיו ממון שנצבר בתקופות קודמות להיכרות, או מכספי ירושות, אז צוואה הולמת תבטא את הרצון הזה.
כאן זה לא המקרה. יש צוואה ולהבנתי אין וויכוח על הצוואה עצמה.
לצפיה ב-'היא טוענת שהיא הורגלה לרמת חיים מסויימת'
היא טוענת שהיא הורגלה לרמת חיים מסויימת
06/04/2016 | 10:31
4
127
שזה פשוט נשמע רע.
הוא הרוויח את מה שהרוויח ללא קשר אליה. היא לא תרמה דבר ליכולת ההכנסה שלו, אלא רק נהנתה מהמצב.
 
וזה שלא היה להם הסכם והוא לא שינה את הצוואה - אין לזה משמעות?
לצפיה ב-'אם היא תוכר כידועה בציבור שלו, יש מצב שתביעתה'
אם היא תוכר כידועה בציבור שלו, יש מצב שתביעתה
06/04/2016 | 14:08
3
138
בנוגע להכנסותיו בתקופת הזוגיות שלהן ובנוגע לפנסיה, תתקבל והיא תזכה.
לא חושבת שבית משפט ידון בתרומה / אי תרומה שלה להכנסות שלו בתקופת הזוגיות.
חבל שלא פעלו להסדיר את העניין לפני כן.
מכירה את הנטיה הזו לדחות דברים, ונראה לי שיכול להיות שזה המקרה, אבל עכשיו נפתח פתח לדיון אם בכלל הוא הכיר בה כידועה בציבור שלו, ואם העובדה שהנושא לא הוסדר יש בה משמעות לגבי הכרה זו...
לצפיה ב-'לא חושבת שצריך להכיר במישהי...'
לא חושבת שצריך להכיר במישהי...
06/04/2016 | 14:15
2
121
כידועה בציבור...
צריכים להתקיים מס' כללים שאם מתקיימים,
חל על האשה הזכויות של ידועה בציבור...
לצפיה ב-'כיום אין עדיין פסיקה חד-משמעית'
כיום אין עדיין פסיקה חד-משמעית
06/04/2016 | 19:21
110
יש כמה קריטריונים, אבל הם לא חד משמעיים....
לצפיה ב-'אבל בדיקת הכללים עלולה להיות לא פשוטה...'
אבל בדיקת הכללים עלולה להיות לא פשוטה...
07/04/2016 | 13:50
116
ולצורך הליך הרישום כידועים בציבור,  מדובר בסך הכל בביטול של כמה שעות בבית משפט לענייני משפחה.
כל כך חבל ומיותר לעבור מאבקים כאלו ועוד בתקופת אבל.
לצפיה ב-'איך מסבירים לילד איפה אמא שלו?'
איך מסבירים לילד איפה אמא שלו?
25/03/2016 | 05:01
10
405
אני מאוד זקוקה לעזרתכם!
בן זוגי גרוש (מזה שנה וחצי) ושני הבנים שלו (בני6 ו 3) היו במשמורת משותפת שלו ושל האם עד שלאם נמאס והיא עזבה לחול והשאירה את הבנים עם אבא שלהם. מאז שהיא הלכה עברו 6 חודשים והגדול מתחיל לשאול יותר ויותר איפה אמא שלו...
איך מסבירים לילד שאמא שלו עזבה אותו?
הוא בוכה ואומר שהוא מאוד מתגעגע אליה והלב שלי פשוט נקרע!
אני בת 32 רווקה ללא ילדים. אני מאוד מאוד אוהבת את שני הבנים של בן זוגי!
נ.ב 1 אנחנו בזוגיות חצי שנה אבל לא גרים יחד...
נ.ב 2 בן זוגי אובד עצות...
לצפיה ב-'במצב כזה בודאי הרווחה מעורבת...'
במצב כזה בודאי הרווחה מעורבת...
25/03/2016 | 13:01
2
228
להתייעץ איתם בדחיפות...
אם בכל זאת, הרווחה לא מעורבת -
להתייעץ עם פסיכולוג ילדים...
בהצלחה !
לצפיה ב-'הרווחה לא מעורבת '
הרווחה לא מעורבת
25/03/2016 | 16:14
1
260
והדבר האחרון שהוא רוצה זה לערב אותם
לגבי פסיכולוג ילדים זה תענוג די יקר ובן זוגי גם ככה מפרנסשני ילדים לבד
יש לך אולי מושג איפה אפשר לקבל ייעוץ בתשלום מופחת  בלי לערב את הרווחה או רשויות אחרות?
לצפיה ב-'מהיכרות קרובה ביותר עם גופי רווחה...'
מהיכרות קרובה ביותר עם גופי רווחה...
25/03/2016 | 19:57
231
הם בפירוש לא האוייב... חבל שאנשים מתבלבלים...
בסיטואציות קשות קורות לפעמים טעויות טראגיות,
אבל ככלל - ברווחה פועלים אנשי מקצוע רגישים, שמטפלים
במקצועיות וברגישות, בסיטואציות שהן לפעמים בלתי אפשריות...
(מניחה שאם שזונחת את בנה ונוסעת לחו"ל היא אחת מהסיטואציות
הבלתי אפשריות האלה)...
 
לעצם העניין - פסיכולוג הוא לא תענוג במקרה הזה - הוא כורח המציאות...
אפשר לקבוע מפגשים עם פסיכולוג מטעם קופת חולים... במקרה והילד
צעיר אפשר לפנות לתחנה להתפתחות הילד...
 
בהצלחה !
לצפיה ב-'לא אומרים לו שהיא עזבה אותו.......מוצאים דרך אחרת להסביר'
לא אומרים לו שהיא עזבה אותו.......מוצאים דרך אחרת להסביר
25/03/2016 | 14:10
6
83
לצפיה ב-'איזו?'
איזו?
25/03/2016 | 16:11
5
233
הבן זוג אבוד ומפחד להמציא שקר כי שאם וכאשר האמת תצא לאור הוא מפחד שזה יהרוס את האמון של הבן שלו בו או את הקשר בכלל
לצפיה ב-'אתם כנראה לא מבינים את המשמעות...'
אתם כנראה לא מבינים את המשמעות...
26/03/2016 | 06:47
3
322
של המצב הנוראי בו אתם נמצאים ...
 
 
אז לא - הבעיה שלכם היא לא מה לענות כשהילד שואל,
זה רק קצה קצהו של קרחון ענקי שנמצא אצלכם בבית
ומאיים להטביע את הילדים  (כן, גם הילד שלא שואל נמצא
בבעיה לא פחות מאחיו)....
 
הילדים מתמודדים עם אמא נוטשת, עם אבא שמטבע הדברים
בבלבול בעצמו, עם בת זוג חדשה בחיי האבא ובהתאם
עם כאוס נוראי בחייהם !
 
אז לחפש פה תשובה אינטרנטית לשלוף מהמותן זאת ממש לא
התשובה למצב שאת מתארת !
 
אני מבינה שיש לך אהבה ונכונות, אבל זה לא מספיק אם לא
תעשו משהו משמעותי ביותר למען הילד !
אמירה נוסח : אין לנו אפשרות לתענוג של טיפול פסיכולוגי,
זהה לאמירה: אין לנו אפשרות לתענוג של טיפול בילד עם פצע כואב
ומדמם שהולך וגדל...
 
אז בין אם תפנו לרווחה , בין אם תפנו לקופת חולים 
ובין אם תגייסו את הנדרש לשם טיפול מקצועי אחר - אתם
(או יותר נכון האבא ואת כבת זוגו) מחוייבים לפעול, ועכשיו !
לצפיה ב-' חשוב ונכון מאד מאד'
חשוב ונכון מאד מאד
26/03/2016 | 09:48
59
לצפיה ב-''
27/03/2016 | 18:56
159
ואם יש משמורת משותפת, למה הוא מפרנס לבד?
יש דרכים לקבל את חלקה בהוצאות גם אם היא בחו"ל.
רווחה, השרות הפסיכולוגי של משרד החינוך, קופ"ח... הילדים צריכים טיפול מיידי!
 
לצפיה ב-''
29/03/2016 | 11:32
134
מסכימה לחלוטין.
ממליצה להתחיל מבדיקה בקופת החולים. לפי הרפורמה לגבי טיפולים נפשיים זה אמור להיות היום נגיש דרך קופת החולים. לא יודעת מה הפרוצדורה, יתכן שצריך המלצת רופא ילדים ו/או גננת, אבל אין לי ספק שהם ימליצו בנסיבות האלה. ואני ממליצה להתחיל בהקדם - ככל שהטיפול מוקדם יותר יש יותר סיכוי שהילדים לא ישארו בטרואמה...
לצפיה ב-'מחיר כבד'
מחיר כבד
14/04/2016 | 08:31
84
עובדת איתי מישהי שפשוט אמרה שאבא נסע לחו"ל... זה ינשך אותה בתחת כשהוא יהיה גדול ויבין שאבא לא עזב לחו"ל אלא אמא הפכה את הילד הקטן שלה לילד סרבן בגיל מאוד צעיר ולאבא לא היו כלים להתמודד עם זה. גם לא להגיע לבית המשפט כי הילד כבר היה בטראומות גם ככה. 
מה שלא יהיה- אצלה ואצלך זה לא אותו הסיפור, אבל הסוף יהיה זהה. הילדים מבינים ונופל להם האסימון. במקרה שלכם האם באמת נטשה ושם האב הוברח מילדו, סורב לקבל ביקורים, ובאופן כללי די קיבל יחס ששום שופט במדינת ישראל לא היה מוכן לקבל. אבל זה כבר לדיון אחר, אותה האמא תישפט ע"י בנה יום אחד כי אביו יספר לו את כל האמת - כמה שהיא תהיה קשה. כשהילד יגדל ויוכל להבין את הסיטואציה.
לצפיה ב-'ביקורתיות יתר'
ביקורתיות יתר
24/03/2016 | 09:10
4
427
אנחנו יחד שבעה חודשים, לשנינו זו זוגיות מעולה אחרי גירושים וכמה שנים של חיפוש זוגיות. כמעט הכל נפלא - גם הקשר בינינו, שהוא עמוק ופתוח ואוהב, וגם כל שאר האינטראקציות בחיינו - שלו עם הילדים שלי ושלי עם הילדים שלו.
הילדים שלי הרבה יותר גדולים משלו, ובכל זאת נראה שכולם מסתדרים עם כולם.
אנחנו לא גרים יחד. כמה פעמים בשבוע הוא מגיע אליי (כשאני עם ילדיי) ופעם בשבוע אני מגיעה אליו, כשהוא עם ילדיו.
הילדים שלו מתוקים ומאד אוהבים אותי, ואני בהחלט הולכת ונקשרת אליהם.
אבל שמתי לב שאני מתנהגת אחרת לגמרי כלפיו כשאני אצלו. לא כלפי הילדים - איתם אני ממש בסדר, סבלנית וכייפית, אלא כלפיו. כשחפרתי קצת בתוך עצמי למצוא את הסיבה, הבנתי שאני מאד ביקורתית כלפיו - כאמור, זה לא קורה כשאנחנו יחד שנינו או כשהוא אצלי בנוכחות ילדיי, אלא רק כשהוא עם הילדים שלו.
הביקורתיות שלי היא כלפי כל מיני דברים ששונים מאד ממה שאני חושבת ש"נכון" - החל בתזונה של הילדים וכלה בכל מיני דברים שבעיניי הם שילוב של שטויות והכנסת חרדות לילדים (אסור להם ללכת יחפים, הם אוכלים מכלי פלסטיק כדי שחס וחלילה לא יישבר משהו - ומדובר בילדים בני 7 ו-9, לא פעוטות. ועוד ועוד). וכדי שיהיה ברור: אני לא חושבת שההורות שלי מושלמת, ואני הייתי רוצה - במקרה הפוך - לשמוע מה אני יכולה לעשות אחרת (בדיוק כמו שאני מתייעצת לפעמים עם חברות. או בפורומים ). אבל אני חוששת שבצורה שאני מוציאה את זה כלפיו אני חוסמת כל אפשרות להקשבה מצידו.
ברור לי שאלה לא הילדים שלי ושזכותו לגדל את ילדיו כמו שהוא מוצא לנכון. ובכל זאת לא מצליחה להפסיק להיות ביקורתית ושיפוטית. לפעמים אני מוציאה את זה החוצה ואומרת ולפעמים סתם עושה פרצופים חמוצים (וכועסת על עצמי בטירוף).
אני מאד אוהבת אותו והוא מאד חשוב לי ואין לי ספק שאני ממש לא תורמת לקשר. חשבתי להפסיק לבוא אליהם ביום הזה, אבל הילדים שלו כל הזמן שואלים מתי אני באה אז לא רוצה לאכזב אותם.
 
תרגישו חופשי לסקול אותי ולהיות ביקורתיים גם כלפיי
לצפיה ב-'לא סוקלת'
לא סוקלת
26/03/2016 | 13:16
1
197
(ומקווה שלא התייאשת מלקבל תשובה, בחג לא תמיד מגיעים למחשב...)
 
בעיני את מעלה סוגיה חשובה מאוד של הפרדה, שהיא סוגייה שהרבה פעמים מלווה אותנו בזוגיות, בהורות, ומקבלת ממדים אחרים בפרק ב'.
אני חושבת שהתחלת עם עצמך בתהליך מצויין - שמת לב מה מקור התחושות השליליות שלך כשאת נמצאת אצלו, ובעצם עשית שלב ראשון של הפרדה בין מה ששלך לבין מה ששלו.
אני חושבת שכדאי לך להמשיך להעמיק את התהליך הזה. ככל שתצליחי להבין מה בדיוק הדבר שמקפיץ אותך, ככה ייקל עלייך בסופו של דבר לנהל איתו דיאלוג ממקום לא שיפוטי.
 
סביב הגירושים שלי קראתי כמה ספרים על פסיכולוגיה של ילדים בגירושים, כדי להבין כמה שאני יכולה. אחד הדברים שמדברים עליהם שם, הוא שלאבות שלא מתחתתנים בשנית יש נטיה לא להפנים את ההתבגרות של הילדים, ולהתייחס אליהם כאילו הם קטנים מגילם. ואני גם רואה את זה מגברים גרושים שהכרתי. רבים מהם זקוקים להכוונה נשית (סליחה על המגדריות), וכשהיא איננה לעיתים הם לא עושים את ההתאמות הנדרשות בהורות עם גדילת הילדים.יכול להיות שזה המצב אצל בן הזוג שלך.
 
אני חושבת שגם אם אתם לא מתכננים ילדים משותפים, יש משהו אינסטנקטיבי בלחבר את היותו בן זוג להיותו אבא. זה נראה לי  באמת טבעי. ואז כשאת רואה הורות שלא מתאימה לך, זה גורם לך לחשוב עליו פחות טוב גם כבן זוג (שוב, גם אם ברמה הרציונלית את לא מתכננת איתו הורות משותפת).
 
לסיכום, מצד אחד הכל נשמע לי טבעי, מצד שני כדאי לעבור תהליך סביב הנושא הזה כי זה באמת יכול להשפיע לרעה על הזוגיות. אני חושבת שככל שאת תצליחי לעשות את התהליך האישי שלך, את תוכלי לדבר איתו ממקום לא שיפוטי ואז הוא יוכל גם לשמוע אותך, אתם תצאו נשכרים וכנראה גם הילדים שלו. זה לוקח זמן, ועבודה.
לצפיה ב-'קלעת בול'
קלעת בול
27/03/2016 | 12:50
130
הורות שלא מתאימה לי (לא רק אצל בני זוג אלא בכלל אצל אנשים) גורמת לי להתרחק. 
על הנקודה שגרושים לא מפנימים את ההתבגרות של הילדים לא חשבתי. מעניין.
בכל מקרה, תודה! אני מרגישה פחות רע עם עצמי
לצפיה ב-'מזדהה. בתחילת הקשר שלנו הקטנה שלו היתה כבת 6,'
מזדהה. בתחילת הקשר שלנו הקטנה שלו היתה כבת 6,
26/03/2016 | 16:20
1
226
וזוכרת את עצמי ביקורתית כלפיו בנושאים דומים.
החל מהתפריט, דרך כל מיני חרדות שלו (שבעיני גבלו באמונות טפלות...) כמובן שכלי פלסטיק, צעצועי אמבטיה, וכלה בצורת דיבור שמכוונת לגיל צעיר בהרבה...
גם אני, כמוך, הוצאתי את זה החוצה, כי חלק מהדברים נראו ממש הזויים, היה לי ברור שבבית אימה הילדה הרבה יותר עצמאית וגם מבצעת מטלות בתחומי הבית, תפקידים מתאימים לגילה ואפילו יותר...
 
לא סוקלת אותך.
זוכרת שבזמנו זה די הרגיז אותי. בעיקר בגלל העובדה שגם ממני הוא ציפה לשיתוף פעולה במין התנהגות זהירה מוגזמת כמו לפעוטה.
כמובן שלא שיתפתי פעולה, נהפוך הוא, חשבתי שהתנהגות כזו עלולה לפגוע בילדה. 
במשך הזמן הסתבר לי שהתנהגות כזו אופיינית לגברים שמגדלים את ילדיהם כל סוף שבוע שני ופעמיים בשבוע כמה שעות, והסתבר גם, לנוכח תוצאות ההורות שלו, שלא נגרם לקטנה כל נזק כתוצאה מכך. 
 
את השיפוטיות שלי דאז האיש שלי לא ממש זוכר.
 
אז אולי לתחושתך את ממש לא תורמת לקשר, אבל מהכתוב נראה שבורכת בביקורת עצמית ריאלית, כך שסביר להניח שהתגובות שלך הרבה יותר מתונות מכפי שנראה לך.
וייתכן שהאיש שלך מקשיב ומפנים - אולי לא מיידית אבל לאורך הזמן, ואת כן תורמת ליחסיו עם ילדיו ולאופן בו הוא מגדל אותם.
 
 
 
לצפיה ב-'גם את קלעת בול '
גם את קלעת בול
27/03/2016 | 12:52
153
אני שמחה לשמוע שאני לא לבד. ושזה גם לא כל כך נורא...
לצפיה ב-'מה לעשות אם אני לא יכולה למצוא שפה משותפת עם הילד?'
מה לעשות אם אני לא יכולה למצוא שפה משותפת עם הילד?
22/03/2016 | 02:08
18
472
לילה טוב, אשמח מאוד אם בבקשה תוכלו לייעץ לי מה אני אמורה לעשות אם אני לא מצליחה למצוא שפה משותפת עם ילד בן 3 בנו של בן זוגי לחיים! לי יש ילד משלי, הוא עוד מעט יהיה בן 5, בן זוגי לחיים הביא את בנו אלינו שיגור איתנו, בגלל הילד אני ובן זוגי התחלנו לריב לעיתים קרובות, בעיקר משום שהילד לא מקשיב לנו ופשוט מעולל כל מה שעולה לו לראש, בן זוגי כל הזמן חוטף קריזות, הבן שלי גם לא מחבב את הילד של בן זוגי והילד שלי שהוא אהבת חיי כבר לא רוצה ללכת הביתה בגלל הילד של בן זוגי אז מה לעשות בסיטואציה כזאת?
לצפיה ב-'מציע לעשות ניסוח מחודש...'
מציע לעשות ניסוח מחודש...
22/03/2016 | 07:25
265
זה לא שבן זוגך הביא אליכם את בנו שיגור אתכם, אלא -
הצטרף אליכם בן משפחה חדש, עם כל המורכבות ועם כל ההיערכות...
המשימה היא לא שהילד יקשיב / לא יקשיב לכם - המשימה
היא איך נערכים להיענות לצרכים של פעוט בן 3 - שוב,
עם כל המורכבות שבדבר...
 
וכמובן שאלות מתבקשות - מתי הצטרף הילד, מדוע הוא גר עם
אביו ולא, כנהוג בדרך כלל - עם אמו , כמה זמן לפני כן בן זוגך גר בנפרד
מהילד... ועוד ועוד...
 
הילד מצידו צריך להתמודד עם כל המורכבות הזאת שנפלה על ילד
בן שלוש, אתם מבחינתכם צריכים להתמודד עם כל השאלות האלה,
עם כל הבעיות האלה, כיחידה אחת עם בן הזוג ולא זה כנגד זה... 
 
התמודדות  עם בניית קשר ביניכם לבין הילד, בין הילד לבין אחיו החורג ועוד...

אם הבנתי נכון - הילד לא יעלם מחייכם - הוא איתכם כדי להישאר,
אז מומלץ שתעשי "ריסט" שעה אחת קודם ותערכי לחיים המשותפים.
 
החלופה היחידה היא שתפרידי בתים עם בן הזוג...
 
וכמובן שמומלץ להיעזר באיש מקצוע...
לצפיה ב-'שפה משותפת עם ילד בן 3 ??'
שפה משותפת עם ילד בן 3 ??
22/03/2016 | 09:48
265
מה זאת אומרת שפה משותפת עם ילד בן 3 ?
תתעוררי ואני מציעה לך לעשות את זה כמה שיותר מהר. את בחרת בן זוג עם ילד, זו חבילה אחת שנכנסת אליה מתוך ידיעה ברורה ובחירה מלאה שלך.
מאחריותך למצוא שפה משותפת עם הילד, לחבר אותו ולאחד אותו יחד עם כל המשפחה (גם עם הבן שלך)
תביני שהכל תלוי בך, תנסי בכל דרך להתחבר אליו ולחבר גם בין הילדים. תקני להם משחקים שיוכלו לשחק בהם ביחד, תיצרי פעילויות שיגבשו את כל המשפחה.
אל תתני לבן שלך תחושה שאת לא אוהבת את הבן של בן זוגך אז ככה הוא לא יזדהה עם הרגשות שלך.
בחייאת, הילד רק בן 3 ולא אמור להרגיש לא רצוי או לא נאהב
זה מכעיס ומקומם מה שרשמת וכואב לי על הילד בן 3 שנמצא בסביבה שלא אוהבים אותו
לצפיה ב-''
22/03/2016 | 11:40
3
234
חושבת על ילד בן 3, משום מה הוא לא עם אמא שלו, צריך להסתגל לבית חדש עם אישה שהיא לא אמא שלו ועוד ילד, שלא רק שהוא לא אח שלו הוא גם ילד כזה מקסים
הוא צריך למצוא את המקום שלו עכשיו
העולם מקום לא בטוח עבורו, אמא שלו איננה, אבא שלו כועס עליו כל הזמן, האישה החדשה מנסה להגיד לו מה לעשות והילד המקסים לא אוהב אותו בכלל.
והוא רק בן 3, אין לו מושג מה לעשות עם כל זה
 
אני חושבת שמאוד מאוד קשה לו, ובהחלט יכול להיות שהקושי הזה יוצא בצורה של התנהגות בעייתית. אבל ההתנהגות היא כנראה התוצאה של המצב ולא הסיבה, ומה שצריך לטפל בו עכשיו זה בשורש העניין.
זה ילד שצריך שכל הזמן יגידו לו שאוהבים אותו ורוצים אותו, שיעבירו לו מסר שלא מוותרים עליו, שמקבלים אותו כמו שהוא גם אם הוא לא מתנהג כמו שצריך. שהאהבה אליו היא אהבה ללא תנאי. תחשבי על הבן שלך ותרגישי איך היית רוצה שיאהבו אותו..
 
כל זה בראש ובראשונה הוא תפקיד של האבא, לא שלך. יחד עם זה, היה מאוד רצוי שזה יבוא משניכם, כי אם הוא גר איתך, ואת גם אומרת לו מה לעשות / מציבה גבולות וכו' זה חייב לבוא ביחד עם יחסים ואהבה.
אם את מרגישה שאת לא מסוגלת לתת לילד הזה את האהבה וההכלה שהוא צריך (לא אהבה של אמא. אמא יש רק אחת. אהבה של מבוגר שחייו קשורים בחיי הילד), זה יהיה נכון בעיני שלא תגורו ביחד בתקופה הזו, ושהאבא יקדיש את משאביו הרגשיים לריפוי הלב של הילד.
ואת כל זה באמת עדיף לעשות בליווי של ייעוץ משפחתי.
 
ואני חושרת על משהו שכבר אמרתי שוב: תמיד תדמייני את הילד שלך. איך הוא היה מרגיש אם כל הזמן היו נוזפים בו. ילדים לא עושים בכוונה דברים כאלה, הם מביעים מצוקה ככה.
לצפיה ב-''
22/03/2016 | 11:45
18
לצפיה ב-''
22/03/2016 | 12:16
19
לצפיה ב-''
22/03/2016 | 15:00
23
לצפיה ב-'נראה לי שלטובת הילדון של בן זוגך,'
נראה לי שלטובת הילדון של בן זוגך,
24/03/2016 | 09:35
10
283
עדיף שתפרדו.
וכמה שיותר מהר.
מאוד מזעזע, הפוסט הזה. ילד בן שלוש. כמעט תינוק. "מעולל כל מה שעולה לו לראש"... נו באמת... 
לא מצליחה להבין "לא יכולה למצוא שפה משותפת עם הילד".
אפילו אם את לא מצליחה למצוא בתוכך שמץ אהבה לילדון הזה, לפחות חמלה...
 
בן זוגך הוא האבא שלו. לתמיד.
את לא מצליחה להסתדר עם זה - תעזבי. וכמה שיותר מהר, על מנת שהנזק לילד יהיה מינימלי ככל האפשר.
וברור שנגרם לו נזק.
לצפיה ב-'נו באמת- חלאס עם הגישה הזו!'
נו באמת- חלאס עם הגישה הזו!
24/03/2016 | 15:13
9
273
תגידו מה זה העליהום הזה? מאיפה לכן שהיא ידעה שהילד הזה הולך לגור איתם? חשבתם שאולי- רק אולי - מי שנכנס למערכת יחסים מורכבת מברר קודם לאן הוא נכנס? אולי היא אוהבת אותו אבל קשה לה עם העובדה שהילד יגור איתם? מה זה לא מותר לה? היא לא בן אדם? להביא ילד לתוך מערכת יחסים- הציב אותו בבית כעובדה מוגמרת ללא בדיקה אם מתאים או לא- גם אם מדובר בילד- עדיין זה משהו שגורם לטלטלה= לא מקובל עלי שפשוט תמחקו את הרגשות של אותה גברת כי הוא החליט להביא ילד הבית.
 
מה איתה ? ומה עם הילד שלה? זה לא חלק מהעניין? הם שטיח??
מה זה הסגידה האלוהית הזו לילדים??!!! אנחנו אמנם המבוגרים וצריכים לשים את חייהם לפנינו- אבל לא ייתכן שבאופן תמידי אין לנו מילה בבית.
 
לא עצרתם ושאלתם אותה מדוע היא לא מצליחה? אולי הילד מגיעה מבית שבור? האמא הרעילה אותו והוא עושה צרות והורס להם את מערכת היחסים? כן כן גם אם הוא בן 3... כבר נתקלתי במקרים שכאלה.
 
מספיק עם ההתיפיפות נפש הזו!
יש פה מספיק אנשים ששמו את חייהם לפני חיי ילדיהם- עצם העובדה שהם בחרו בגירושים זה כבר סימן לכך- פעם לא היו מתגרשים כל כך מהר כמו היום. היו סובלים "בשביל הילדים". 
אז בבקשה- בלי להתמם- גם לנו ההורים יש רגשות- תפסיקו להשפיל כל מי שמעזה לומר שהיא לא מחבבת את הילד של הבן זוג.
לצפיה ב-'גם אני הרגשתי שהיתה כאן קצת התנפלות לא מכוונת'
גם אני הרגשתי שהיתה כאן קצת התנפלות לא מכוונת
24/03/2016 | 19:07
2
196
הילד בן ה-3 לא זה שמגיע לכאן אלא ההורים שלו או בת\בן הזוג.
בנוסף לעובדה שציינה דנה שאנחנו לא יודעים את כל הסיפור, ולא שמענו את בן הזוג, הביקורת והלחץ לשלום הילד מוגזמים - בן 3 שלא עובר חוויות קיצוניות לא אמור להינזק לטווח הארוך, ולמרות האמפטיה והאהדה לשלום הילד חשוב לא לשכוח שיש כאן אדם שפותח בפני זרים את הלב, שכותב ממצוקה ולא בהכרח באובייקטיביות ובמילים מסוגננות.
כותבת כאן מישהי באנונימיות מספרת בפורום באופן גלוי על הבעיות עם בן הזוג והילדים, עצרתן לחשוב על המצוקה שלה בבית שלה? עם בן הזוג שלה - שהיה אמור לכתוב כאן היא לא יכולה לדבר כי הוא מקבל קריזות, הילד שלה במצוקה ולא רוצה לחזור הביתה, היא נמצאת בבעיה ומגיעה כדי לקבל עצות ואולי קצת אמפטיה ובמקום זה יוצא שהמגיבות מחנכות אותה ומעבירות ביקורת על הניסוח שלה, על המחשבות שלה ועל הרגשות שלה. לי נראה שהיא פשוט דרכה על "יבלות" אישיות, אין סיבה אחרת ל"כעס" ברמה כזו וביקורתיות מופרזת כל כך כלפי אדם שאיננו מכירים.
ולמרות שלכל אחד יש את המטען האישי שהוא הולך איתו כולל הרגישות המוגברת לילדים, חשוב לתת מקום לדעות שונות ולכבד אותן ואת הכותבות בפורום ללא קשר להסכמה או חוסר ההסכמה עם דעתן.
את אותן תגובות, לצורך העניין, היה אפשר לומר במילים אחרות, רגישות יותר כלפי כותבת ההודעה.
חלק מהכותבים אורחים שמגיעים ואולי לראשונה כדי להתייעץ, ובגלל קבלת פנים כזו הם עלולים שלא לחזור.
 
וכשם הפורום "משפחות מורכבות" חשוב לזכור שאין בהכרח תשובה אחת נכונה
אפשר לקחת בחשבון שטובת הילד יכולה להתבטא בפועל על ידי הורים או מטפלים ובני זוג שטוב להם
לילד בגיל 3 לא יכול להיות טוב אם לדמויות המשמעותיות בחייו לא טוב והם במצוקה באופן קבוע גם אם היא "רק" נפשית
האם לדעתכם אמא שלא טוב לה יכולה להתפנות לחשוב בכלל על טובת הילד?
גם במידה והיא תצליח לתפקד ולדאוג לתפקוד הבית, ספק שהיא יכולה לספק לילד את שאר הצרכים הרגשיים ובמידה ותיפגע הרגשתה לאורך זמן הרי שהנפגע העיקרי כתוצאה מכך יהיה הילד, אותו הילד בדיוק שכולם כאן דואגים לו כל כך. 
 
הפורום מארח אנשים שמוכנים להחשף ובמידה והם ירגישו מושפלים או שאין באפשרותם להתבטא בגלוי גם אם דעתם שונה כולנו נפסיד, בראשונה מכיוון שלא יהיו כאן מגוון דעות שכולנו נוכל להשכיל מהן, שנית האנשים שלא ירגישו בנוח להעזר בעצות של מנוסות מהן שכבר עברו דרך ורכשו ניסיון וכלים והנפגעים הנוספים הם הילדים שיוכלו להפיק תועלת כתוצאה מהורים מודרכים שפונים לפורום ואם ימנעו מלכתוב כאן לא בהכרח יגיעו לאיש מקצוע כדי לקבל חוות דעת או יעוץ מקצועי.
 
כל אחת שמוכנה להחשף כאן ולספר גלויות על הדילמות שלה ראויה להערכה מעצם הנכונות שלה לשמוע ביקורת ולקחת אחריות על חייה וחיי האנשים שהיא אוהבת. חלק מעדיפות לפני שהן נפרדות אולי לשמוע חוות דעת נוספת, למרות שלא קל להן. אני בטוחה שחלק מכן יכולות להזדהות עם הקשיים במשפחה מורכבת, כשבדרך כלל רוב הפתרונות המעשיים נמצאים בין השחור ללבן והם גם סובייקטיביים.
אני חושבת שאפשר להשכיל מדעות שונות גם כאלו שנותנות מקום גם לרווחה הנפשית ולצרכים של ההורים ולא רק של הילדים, ואולי אפילו בעדיפות גבוהה יותר לפעמים. ילד שיש לו הורים שיודעים ומקפידים לדאוג לעצמם אינו בהכרח ילד שמרגיש בלתי רצוי. אולי אפשר להניח שהורים שיודעים לדאוג לעצמם ידעו גם לדאוג לילדיהם.
 
וחלק מהכותבות בוודאי יזכרו שלגרוש שלהן יש לא פעם רגשות אשמה וגברים גרושים נוטים לפצות את הילדים בממתקים או בחוסר גבולות שמקשה עליהן והן סובלות כי יוצא שהן "המכשפות" בבית, לא רק שאין להן גב מבן הזוג גם הילדים חושבים שכל הצרות הן בגללן. 
ולמרות הקשיים במשפחה מורכבת נראה שגם הילדים יוצאים נשכרים כשהוריהם מוצאים בני זוג, גם אם נראה שכל הצרות הן בגלל ה"חורגת" שיוצאת הרעה.
לצפיה ב-'נכון, נכונות לשמוע ביקורת.'
נכון, נכונות לשמוע ביקורת.
24/03/2016 | 22:37
163
ולכן הביקורות שנכתבות כאן הינן על פי דעות הכותבים.
גם אם אינן נעימות לקריאה.
 
ואני דבקה בדעתי שעל הכותבת להפרד מבן זוגה.
לצפיה ב-'אשמח לדעת איפה בדיוק היו תגובות משפילות ?'
אשמח לדעת איפה בדיוק היו תגובות משפילות ?
25/03/2016 | 13:06
131
ועדיין - המבוגר הוא זה שצריך להתוות את הדרך...
הילד בן 3 - אין לו כלים להתוות דרך / לעזוב :(
לצפיה ב-'רגע רגע, מה בדיוק אומר המשפט הזה'
רגע רגע, מה בדיוק אומר המשפט הזה
24/03/2016 | 22:31
4
216
"הוא החליט להביא ילד הביתה"?????
הילד בן שלוש.
הוא נולד לפני שהתחיל הקשר, לא?
מה זה "הציב אותו כעובדה מוגמרת ללא בדיקה"? כאילו, יש לו ילד, אבל בגלל שזוגתו מתנגדת, מה בדיוק הוא יעשה? ימסור אותו? יוותר עליו? יתכחש לו?
התייפיפות נפש?
ילד בן שלוש, רגע אחרי תינוק, ובת הזוג של האב לא מוצאת איתו שפה משותפת?
וזה נראה לך כמו היתממות והתייפיפות.
אפשר להבין חוסר חיבה לילדי בני הזוג כשמדובר בילדים בוגרים.
ואפשר גם להבין שילד בן שלוש הוא פשוט חלק בלתי נפרד מבן הזוג.
ובעיני זה בלתי נסבל וחסר אחריות, לחיות בבית עם ילדון בן שלוש ולהתנכר אליו.
 
 
לצפיה ב-'כוונת המשורר היתה'
כוונת המשורר היתה
27/03/2016 | 15:47
3
136
שאם הוא החליט להכניס לביתו את בנו שהיה במשמורת אצל האם- כן- הוא החליט להביא ילד הביתה- כשנמצאים במערכת יחסים- דנים על הכל. הוא יכול להציב עובדה- מה שלא בטוח שימצא חן בעיני הכותבת וכאן מגיעה השאלה האם מקומה במערכת היחסים הזו?
כאן מתחילות הבעיות. זה מאוד לגיטימי להביע התנגדות להבאת הילד הביתה. הם מנהלים חיי משפחה, ואז נכנסת צלע שלישי שלא בהכרח היתה מתוכננת. כן- מותר לה להביע זעזוע וגם התנגדות. האישה נמצאת במערכת יחסים ופתאם מציבים לה עובדה שנכנס ילד לתמונה- מבלי שהאופציה הזו היתה קיימת לפני שנכנסה למעכרת היחסים- אז כן- אני הייתי בודקת לעומק אם מתאים לי.
 
כנראה שלא מתאים לה. וכנראה שהיא לא מסתדרת עם הילד וזו זכותה המלאה להביע את ההתנגדות. מה שתעשה לאחר מכן- זה כבר סיפור אחר.
יש הבדל בין ילד שמגיע פעמיים בשבוע , עם לינה לבית האב, לבין ילד שעובר לגור שם. זה הופך את כל סדר היום ואני לא מכירה הרבה נשים שהיו מוכנות לקבל את השינוי הזה בלב שלם. לא.
הן לא מפלצות, הן לא מכשפות, הן נשים שנמצאות במערכת יחסים והיא משתנה להם במהירות ללא זכות להגיד מילה בעניין...
 
מה שכן- להמשיך בחיים הללו ככה - לא מקובל והיא צריכה או לשנות כיוון או לשנות גישה.
לצפיה ב-'המלצתי לה ללכת משם. לדעתי '
המלצתי לה ללכת משם. לדעתי
27/03/2016 | 17:06
125
במצב בו בן הזוג מביא ילד פעוט שלו להתגורר בביתו, לא ממש קיימת אופציית ההתנגדות.
לאיש יש ילדון בן שלוש, הרי לא מצופה ממנו שישליך אותו, נכון? ואם הביא אותו להתגורר עימו יש לו סיבה טובה לכך. חושבת שלבת הזוג במקרה יש זכות לעזוב. זה הכל.
הילד הוא חלק מהאיש, ונוכחותו חייבת להילקח בחשבון גם אם בתחילת הקשר לא התגורר עם אביו.
לצפיה ב-'האופציה הזאת כן הייתה קיימת לפני שנכנסה לנישואים.'
האופציה הזאת כן הייתה קיימת לפני שנכנסה לנישואים.
31/03/2016 | 09:39
1
88
אם למישהו יש ילדים מתחת לגיל 18, והם לא במשמורת שלו, תמיד יש אופציה שהם ירצו - או ייאלצו - לעבור אליו. וזה מה שקרה כאן.
יש הרבה זוגות שמתחילים יחסים של פרק ב' עם הורה לא-משמורן הם לא מדברים על האפשרות הזאת - שהסדרי הראייה יורחבו. לדעתי, כל מי שנכנסת (או נכנס) ליחסים כאלה כדאי שתביא גם את האופציה הזאת בחשבון ותחשוב אם היא תוכל או לא תוכל להכיל את זה.
האישה היא לא מפלצת, חלילה. יש להניח שהיא רצתה את הקשר עם האב ולא חשבה באמת על הכל, או שלא העריכה נכון את כוחותיה.
לצפיה ב-'=לפני שנכנסה למערכת היחסים.'
=לפני שנכנסה למערכת היחסים.
31/03/2016 | 09:44
13
לצפיה ב-'לא להשפיל... רק להראות כיוון... אם זה מוצא חן וגם אם לא...'
לא להשפיל... רק להראות כיוון... אם זה מוצא חן וגם אם לא...
25/03/2016 | 13:04
37
לצפיה ב-'באמת נראה לי שהיתה כאן ממש הגזמה'
באמת נראה לי שהיתה כאן ממש הגזמה
25/03/2016 | 14:59
197
 לך ענת, שפתחת את השרשור, צריך להיות ברור שהילד הקטן הזה הוא לא מפלצת, וגם אם קשה לך איתו, את המבוגר ואת אמורה לחשוב על פתרונות שהם לא רק שכולם ישתנו, חוץ ממך. כמו שהבן שלך הוא אהבת חייך, ככה גם הבן של בן הזוג אהוב עליו, ועושה רושם שבן הזוג שלך מתקשה בהורות שלו. איכשהו ברור לך, ענת, שאת עושה את הדברים נכון ובן הזוג טועה, ואני חושבת שאולי שניכם צריכים ללמוד מפרק א' שביקורתיות של כ"א מכם כלפי השני לא תעזור, וגם אפשר וכדאי לקבל הדרכה מצד שלישי על ביסוס של חיים נעימים ומקבלים בבית, גם מצדך ומצד הבן שלך, וגם מצד בן הזוג והבן שלו.
 
צריך גם להיות ברור לך שלבן שלך כנראה לא קל עם הילד הנוסף בבית, וזה לא תמיד קשור להתנהגות שלו, ולכן אם תמשיכי לגבות אותו כך והוא יראה שזה מקובל עליך, הוא יפסיד את האח היחידי שיש לו כרגע. את הרי יודעת שגם אחים ביולוגיים לא תמיד נהנים אחד עם השני, נכון? דוקא לך יש הזדמנות לגדל את שניהם בקרבה כזו ובעתיד אולי היחסים ישתפרו ויתחזקו. 
 
אני לא חושבת שאת מרשעת או חסרת הבנה. הילד הקטן כנראה באמת בודק גבולות וזה בדיוק הגיל והמקום. אני חושבת שיש וכדאי למצוא דרך להסכים על כמה כללים ולגייס את בן הזוג שלך לעמוד בהם גם הוא. אבא שחוטף קריזות מילד כל כך קטן זה לא טוב - הילד הזה יגדל להיות בן עשרה עוד יותר מעצבן , והמטרה היא לא להתרגז עליו אלא לחנך אותו. המטרה הזו צריכה להיות ברורה לשניכם, וכל אחד מכם בדרכו דוחה את הטיפול האוהב בילד, בנחישות וברגישות, כך שלא מפליא שהילד גדל חסר חינוך וחסר אהבה.
 
את תמיד צריכה לזכור שעליך להתייחס לילד כפי שהיית רוצה שבת זוגו של אביו תתייחס לבן שלך. אני לא חושבת שאת צריכה לאהוב אותו, אי אפשר לצוות על הלב. יש ילדים מעצבנים ולי אישית יש שני אחיינים בלתי נסבלים בעליל, וגם אמא שלהם לא אהודה עלי. אני חושבת שהיא מחנכת אותם לא נכון, והם גדלים להיות ילדים לא נעימים שלבלות בחברתם זה סבל צרוף. אני לא יכולה לתאר לעצמי מה הייתי עושה אם הייתי נאלצת לגור עם אחד מהם או עם אמא שלהם, אבל אני יודעת שבמקרה שלך התאהבת באבא של הילד הזה, אז יש שם משהו שנעים לך וטוב לך. תנסי להתחיל משם ולראות מה את יכולה לקבל, ומה ממש מוגזם בעיניך. בסופו של דבר, את צריכה להיות חביבה ונעימה לילד הזה, בין אם את מתחברת אליו ובין אם לא.
לצפיה ב-'איך לעזור למתבגר של בעלי?'
איך לעזור למתבגר של בעלי?
22/03/2016 | 19:30
3
333
אשמח אם תוכלו לעזור לי עם בעיה שצצה עם הבן של בעלי.
הוא בן 14 ולומד בבית ספר רגיל אם כי לאחרונה העבירו אותו לבית ספר אחר אחרי שבבית הספר הקודם הוא הבריז משיעורים ועישן חשיש עם חבר.
הילד חי עם אמא שלו ועם ההורים שלה כלומר סבא וסבתא שלו.
היחסים בבית לא ממש טובים.
 
מאז שהוא היה ילד קטן אמא שלו יכלה להכות אותו ולא פעם השתמשה בנוכחותו ואף כלפיו במילים לא מצונזרות.
היום הילד כבר בעצמו משתמש במילים האלה כלפי כל אחד (מורים, הורים וכו') ולדעתי גם לא רחוק היום שבו הוא יתחיל להרים ידיים.
הילד נמצא אצלנו כל סופש שני (עקב מרחק רב בין העיר שלנו לעיר של האם) וכשאני רואה אותו הוא נראה לי אבוד וחסר אונים ונטול חום ורוך שכל ילד צריך לקבל אבל ממה שאנחנו שומעים מסבתא שלו (הקשר הוא תמיד איתה ולא עם האם) בבית הוא משליט טרור.
אם לא נותנים לו לצאת החוצה הוא יכול להפוך את כל הבית פשוטו כמשמעו ואם לא יתנו לו דמי כיס הוא ישב להם על הראש ולא ירפה עד שהם יתנו.
 
לדעתי שלושת המבוגרים באותו בית הם בעצמם הביאו את הסיטואציה למה שהיא היום כי הם תמיד נתנו לו כסף ותמיד נתנו לו לצאת החוצה ובעצם לפי איך שאני רואה את זה המבוגרים הם אלו שגרמו להתנהגות הזאת כי הם מעולם לא הציבו לילד גבולות והרגילו אותו שהכל מותר.
עכשיו האמא נסעה לעבוד בחול מטעם העבודה שלה והסבתא (68) לא מסוגלת להשתלט עליו לדעת מה באמת קורה איתו ולהציב לו גבולות.
הוא יוצא מהכלים ואומר מילים נוראיות ומאיים ואחר כך כשהוא נרגע הוא מבקש סליחה ואומר שהוא לא יודע איך הוא אמר את כל זה.
הוא כבר לא ילד קטן ואני חושבת שהוא כבר יכול וצריך להיות אחראי למעשם שלו ולמילים שיוצאות לו מהפה אבל באותו הזמן ברור לי שהוא הפך למה שהוא בגלל מה שהולך שם בבית (האווירה שם אף פעם לא טובה גם בלי קשר אליו).
 
אני מאוד חוששת שהוא יתדרדר למשהו לא טוב ויבחר במסלול חיים לא טוב ולא נכון ומצד שני אני לא יודעת איך לעזור לו כשאנחנו רואים אותו רק אחת לשבועיים.
איך אני ובעלי יכולים לעזור לו במצב שנוצר?
אשמח מאוד לעצות.
תודה מראש.
 
נ.ב לא פעם הצענו לילד עבור אלינו אבל הוא מסרב לשנות עיר וחברים וכו'.
 
לצפיה ב-'קודם כל'
קודם כל
23/03/2016 | 08:31
2
178
אני ממש חושבת שזה מצב שכדאי להשתמש בייעוץ מקצועי - גם לאמא, גם לאבא, גם לילד.
זה נשמע באמת מצב של סיכון שהילד ילך למקומות לא טובים.
 
מה שבינתיים אני חושבת שכדאי שבעלך יעשה זה יהפוך להיות כמה שיותר נוכח בחיי הילד למרות המרחק. זה אומר להתקשר אליו כל יום ולשמוע איך היה היום שלו, להיות בקשר צמוד מאוד עם המחנכת מבית הספר ולשמוע ממנה (לנו בחטיבה יש תוכנת "משוב" שאפשר לראות בה כל הזמן דיווחים מבית ספר על ציונים ואירועי התנהגות), ואולי גם עם יועצת בית הספר.
לא לכעוס / לצעוק / לבקר, אלא לנסות לעזור. למשל: שמעתי שהוציאו אותך משיעור הסטוריה כי הפרעת, מה אפשר לעשות כדי שיהיה לך יותר קל לא להפריע בהמשך? אולי אתה יושב ליד ילד שמסב את תשומת ליבך?  אולי קשה לך לשבת שיעור שלך ונבקש שתצא לחמש דקות התאווררות במשך השיעור?
 
הנקודה היא להעביר לילד מסר שהוא לא לבד בעולם, שאבא שלו יודע בדיוק מה קורה איתו למרות המרחק, שהוא לא מוותר עליו, שהוא יודע שהילד יכול לחיות חיים טובים ושזה ילד שכמו כל הילדים מגיע לו לחיות חיים טובים.
יש כאן שילוב לא קל של ההתפרצות ההורמונלית, עם איזו אשליה שלהם בגיל הזה שהם כבר גדולים. יש לי ילד בגיל הזה והם ממש לא גדולים עדיין....
 
ומוסיפה בזהירות בסוף - שישאל את עצמו האבא: אם היום מבטיחים לו שבמצב הנוכחי הילד מתדרדר למקומות שאתם מפחדים מהם ומאידך אם אתם עוברים לגור ליד האמא והוא גר איתכם זה מציל אותו ומחזיר אותו למסלול, הייתם עושים את זה?
 
לצפיה ב-'לצערי הרב'
לצערי הרב
23/03/2016 | 10:43
1
167
אנחנו לא יכולים לעבור. לי יש ילדה מפרק א' ולפי ההסכם ביני לבי האקס מעברכזהבלתי אפשרי. דיברתי איתו לא פעם ואין עם מי לדבר
לצפיה ב-'כיוון שמדובר בהצלת החיים של הילד'
כיוון שמדובר בהצלת החיים של הילד
09/04/2016 | 00:28
50
בן זוגך צריך לעבור לגור בנפרד ממך ליד ביה"ס של הילד לתקופה של שנים אחדות. 
לצפיה ב-'משפחה מורכבת'
משפחה מורכבת
20/03/2016 | 15:45
5
413
שלום לכולם.
יש לי בעיה עם המשפחה שלי,שקשה לי להסביר/להכיל/להדגים.
אני בת 26,גרה מחוץ לבית קרוב לשש שנים.פעם בשבועיים אני באה לבקר את המשפחה שנמצאת בצפון.
 
אני מרגישה הרבה דברים,אבל בעיקר שאני פשוט לא מצליחה לתקשר איתם כמו שצריך.לכל אחד מבני המשפחה,כך מסתבר-יש בעיה לא קטנה של שליטה וזה פשוט מפריע למערכת יחסים הזו לתפקד ולעבוד כמו שצריך.
הקטע הוא שבכל משפחה נורמלית בה אוהבים אחד את השני-הבעיות אופי הללו אמורים להתגמד.אבל זה לא קורה בגלל שאני לא חושבת שיש אהבה אמיתית בין כולם,או לפחות שלי כלפיהם.
אני באמת מרגישה שקשה לי עם ההורים שלי ושהם נותנים לי את כל הסיבות בעולם לא לאהוב אותם.מרוב שהם חשים חוסר שליטה על עצמם הם מנסים לשלוט (מבלי לשים לב אפילו כיוון וזה הפך להרגל) על כל שיחה שמתנהלת ביני לבינם.ככה לא אמורה להתנהל מע' יחסים.מרוב שהם חלשים אין להם במה להאחז,אז הם מנסים להאחז בשליטה.שיחה בין בני אדם,כמו שאני מכירה לפחות-אמורה להיות כמו פינג פונג-אחד מדבר והשני מקשיב ולהפך,אבל איתם מה שקורה זה שכשאני מדברת הם פשוט לא מקשיבים,או שהם מקשיבים בכאילו(לא בכוונה),בגלל שהם נמצאים כל הזמן תחת מגננה ותחת הלחץ הזה של הרצון להיות בשליטה-אז התשומת לב שלהם מופנת החוצה ולא פנימה(למגננות ולא להקשבה אמיתית). 
 
אני לא ממש יודעת מה לעשות במצב כזה,להתרחק מהם?זה בסופו של דבר פוגע בי, כיוון ואני מרגישה שזה משפיע עליי וגורם גם לי לאבד שליטה.
 
עזרה/עצה כלשהי?
לצפיה ב-'אני חושבת'
אני חושבת
21/03/2016 | 08:05
4
173
שכדאי לך לעשות איזשהי עבודה רגשית / פסיכולוגית / רוחנית
אולי ללכת לטיפול, אולי ללכת לסדנה של התפתחות אישית
שם תוכלי להתחיל ליצור את ההפרדה בין מה ששלך ומה ששלהם, לראות מה את יכולה לשנות ומה לא ולהבין מה הדרך הנכונה בשבילך לחיות עם מה שאת לא יכולה לשנות
לצפיה ב-'מסכימה מאד!'
מסכימה מאד!
21/03/2016 | 12:24
24
לצפיה ב-'אני די יודעת מה אני יכולה לשנות ומה לא.'
אני די יודעת מה אני יכולה לשנות ומה לא.
22/03/2016 | 17:28
2
121
השאלה היא בעצם האם כדאי להשאר במקום שלא עושה לך טוב ולא מקדם אותך, מעבר לזה-משאיר אותך דרוך במקום- או פשוט לעזוב ולקוות שהמרחק יעשה את שלו. גם אם זה כרוך בכאב.
לצפיה ב-'את נשמעת יותר מדי'
את נשמעת יותר מדי
22/03/2016 | 22:07
126
האם כדאי להישאר במקום שלא עושה לך טוב ולא מקדם אותך ? לא!
נשמע שקשה לך איתם, וכואב לך בלעדיהם, אבל אם הם מפריעים לך לבנות את העתיד שלך, המחיר של המפגשים לטעמי גבוה מידי.
בכלל, הייתי מציעה לך להשתדל להמעיט ככל שניתן מסביבה שמשפיעה עליך בצורה כזו.
לא בכל מקרה כדאי ללכת לאיש מקצוע. לפעמים לדבר במקום לפעול זו בריחה מהתמודדות. ולפעמים כל מה שצריך זו חברה טובה שתקשיב בלי לשפוט, לאנשים צעירים או כשאין הכנסה גבוהה לפעמים טיפול שעולה כמה מאות ש"ח לשעה הוא מותרות. בפרט אם כל מה שאת צריכה הוא להימנע מלבקר את הורייך ההחלטה היא שלך. ויש מטפלים שיקחו את ההחלטה במקומך - האם את מעוניינת להחליף את הורייך - ששולטים בך בחינם למטפלים שולטים בתשלום? 
 
 
נדמה לי שלפחות חלק מהכאב שלך מגיע מתוך המקום של השפיטה את הורייך.
מי את שתקבעי מהו נורמלי? מי את שתחליטי איך נראית אהבה?
ומה אם הם לא מסוגלים להקשיב לך? 
התפקיד שלך כבת הוא לכבד את הורייך ללא קשר למה שהם עושים, לדעתי. 
גם אם הם חלשים, או שתלטנים, או פוגעים בך. הם לא צריכים להוכיח לך שהם ראויים לכבוד שלך. אם את לא מסוגלת לכבד אותם ללא תנאי אין טעם שתגיעי אליהם.  
הורים מעוניינים בטובת ילדיהם בדרך כלל, גם כשהם פוגעים בהם.
לך יהיה טוב יותר אם תפסיקי להתמרמר על יכולותיהם הדלים ובמקום למנות את חסרונותיהם ולשפוט אותם, תתחילי לקבל את מה שיש.
גם אם הם צריכים טיפול, וגם אם היית מטפלת בעצמך, את בתור הבת שלהם לא יכולה לטפל בהם נפשית. 
תתחילי לדאוג לעצמך.
יש אינטרנט אפשר לשוחח בסקייפ, במייל ולשוחח בטלפון.
צמצמי את הקשר עם הורייך, תקטיני ציפיות. יהיה קשה בהתחלה. את גם יכולה להמשיך להגיע בתדירות שאת מגיעה ולהמשיך לסבול ולכתוב כאן בעוד עשר שנים כמה רע לך בגלל שהסתובבת וגדלת בסביבה מקטינה ומגבילה.
נדמה לי שאת יודעת מה נכון בשבילך. 
 
 
למה את מגיעה כל שבועיים? 
לצפיה ב-'אני עדיין דבקה בעמדתי'
אני עדיין דבקה בעמדתי
23/03/2016 | 09:44
94
אלה שאלות לתהליך טיפול / התפתחותי / רוחני
כרגע עומדות לנגד עינייך שתי אפשרויות: להשאר ולסבול או להתרחק, שתיהן לא טובות בעיניך. אני מאמינה שבתהליך שתעברי תמצאי טווח גדול יותר של אפשרויות, ובתוכן את זו שבאמת תחיי איתה בשלום.
לצפיה ב-'ריבים עם בעלי בגלל הבן שלו מנישואיו הקודמים'
ריבים עם בעלי בגלל הבן שלו מנישואיו הקודמים
19/03/2016 | 07:44
4
442
בוקר טוב! המצב הוא כזה: לבעלי יש בן מנישואים קודמים, כבר לא ילד אלא בחור צעיר, בן 22. אנחנו כבר אנשים לא צעירים, כל אחד מאיתנו סוחב מעברו נישואים כושלים. בעלי לקח את הבן שלו מגרושתו כשהילד היה בן שבע, ליתר דיוק זאת היא שנתנה לו את הילד, הילד היה נטל עבורה. באופן טבעי בעלי ניסה לעשות הכול כדי למלא את המחסור באם, ואחת הדרכים בה הוא עשה את זה זה לפנק אותו, וככה גדל לו ילד מאוד מפונק. לפני החתונה אנחנו לא גרנו ביחד, וכשהתתנו הילד היה כבר בן 16. הסכסוכים ביני ובין הילד התחילו ממש מתחילת המגורים המשותפים אחרי החתונה, ממש מהימים הראשונים, הדבר שהכי הפריע לי זה שלמרות שהוא כבר היה בן 16 ובכיתה י"א לא הייתה ממנו שום אבל שום עזרה בבית, הוא אפילו אף פעם לא ניקה ולא סידר אחריו.
 
כשאני התחלתי לגור שם אני התחלתי לדרוש ממנו דברים, אמרתי מילא שלא יעזור בבית אבל לפחות שינקה ויסדר אחריו ויחזיר את הדברים למקום אחרי שהוא משתמש בהם, אני הייתי חוזרת הביתה עייפה מהעבודה והיו עוד עבודות בית שהיה צריך לעשות ואני ממש לא רציתי גם לנקות ולסדר אחריו. המצב הגיע לרמות מאוד לא נעימות, בסופו של דבר כשהוא היה בן 19 אנחנו נאלצנו לשכור לו דירה, כרגע הוא חי בדירה הזאת עם החברה שלו. הוא לא התגייס לצבא עקב סיבות רפואיות ולכן כרגע הוא לומד באוניברסיה, השנה הוא אמור לסיים, ובגלל שהוא סטודנט ועובד רק משרה חלקית בעלי מחזיר לו את הכסף על השכירות. לבעלי יש בעיות רפואיות וכמו כן הוא סובל מנכות, למרות זאת הוא עובד.
 
עכשיו הבן שלו החליט שבסיום התואר הוא רוצה להתקבל לתואר שני, בעיקר כי לדבריו הוא רוצה לדחות עוד קצת את החיים האמיתיים והעבודה וכל מה שבא עם זה ולהנות עוד קצת מהנעורים ומהחיים הסטודנטיאליים. אני מתנגדת לזה, בגלל שתואר שני אומר שאנחנו שוב נצטרך לפרנס אותו, ואני רוצה שהוא כבר יעמוד על רגליו כמה שיותר מהר ושיתחיל לעבוד ולהרוויח כסף ולפרנס את עצמו. לבעלי יש בעיות בריאות די רציניות, הוא מקבל פנסיה והוא עובד ורוב הפנסיה שהוא מקבל הולכת לבן שלו. על הרקע הזה אני ובעלי כל הזמן מתווכחים. אני בדעה שהבן של בעלי צריך להתחיל לנהל חיים עצמאיים פיננסית, אני מנסה בכל דרך לשכנע את בעלי בכך, אני מסבירה לו שהבן שלו צריך לעמוד על רגליו ולא להסתמך על נדבות של אביו.
 
בעלי לא מבין אותי.הוא אומר שאני מדברת ככה רק בגלל שזה הבן שלו, הוא אומר שאם הוא היה הבן שלי דעתי הייתה שונה, שאם זה היה הילד שלי לא הייתי מתייחסת אליו ככה. לי יש שני ילדים מהנישואים הראשונים שלי, ושניהם כבר עצמאים לגמרי ועומדים איתן על שני הרגליים שלהם. מאוד הייתי רוצה לשמוע מכם מה התשובה הנכונה לוויכוח הזה. יכול להיות שבאמת אני מתייחסת לבן של בעלי לא לגמרי באובייקטיביות, אולי בגלל שבזמנו הוא גרם לי להרבה מאוד רגעים לא נעימים לחלוטין. הנישואים שלנו היה תחת סכנה בגלל הבן של בעלי, בזמנו וכבר אחרי החתונה בגלל הבן של בעלי אני נאלצתי לעזוב את הבית ולעבור לדירה שכורה, הסיבה לכך שעזבתי את הבית זה כי לא יכלתי יותר להתמודד עם הבן שלו אחרי שכל הזמן שמעתי ממנו רק עלבונות והיו אפילו הרמות ידיים שלו עלי.
 
מה עושים עכשיו? 
לצפיה ב-'מה עושים.......'
מה עושים.......
19/03/2016 | 10:56
228
קודם כל - את צודקת.
אני חושבת שפנית לפה כי את צריכה אישור לכך שהדרישה שלך נכונה וראויה.
אז היא כן.
אבל - ברור שיש אבל...
לכל אחד יש ערכים ומוסר ונורמות וגישות שונות לחיים.
זה שהרבה מאוד אנשים יחשבו שאת צודקת בדרישה שלך - לא הופל אותה לאולטימטיבית נכונה.
כי לבעלך היא לא נכונה.
מה שצריך זה איש מקצוע שיידע להסביר לכל אחד מכן את הדרישות והסיבות והטיעונים של האחר.
ואולי אפילו לענות לאחר על הטיעונים שלו - תשובות שאתם לא יודעים לתת אחד לשני.
מה שחסר לכם זו תקשורת.
לדעתי - את במאה אחוז צודקת.
אבל עם תמיכה מאינטרנט את לא תשיגי הסכמה של בעלך לדרישה שלך.
אז את צריכה מישהו שידע להסביר לו מה נכון ומה ראוי - ובמיוחד -מה עומד מאחורי הוותרנות שלו, מה עומד מאחורי הגישה המאפשרת שלו, מה עומד מאחורי חוסר היכולת שלו לומר לא ל״ילד״ וכו...
ואת ההשלכות של המעשים וההחלטות שלו. כי הוא רואה רק את הטווח הקצר.
ולא איך העובדה שהוא מאפשר לבן שלו - שלא עשה צבא (ולכן בישראל הוא מתבגר באופן שונה מחבריו בני גילו שנאלצים להתמודד עם עצמאות וקבלת החלטות מורכבות..) - לפתח תלות שתגביל אותו בטווח הארוך בהשתלבות בחברה..
 
עכשיו כשקראתי שוב את ההודעה שלך ראיתי שהילד בן 22 וכשכתבתי את הנחרצות שלי על צדקתך חשבתי שהוא בן 26..
זה קצת משנה את התמונה כי 22 זה עוד לא לגמרי מבוגר - אבל מצד שני במהלך תואר שני מצופה מהסטודנט לעבוד תוך כדי ולפרנס את עצמו, וגם - הוא אומר בעצמו שהוא רוצה את התואר רק כתירוץ לא לעבוד ולהתמודד עם החיים ובנוסף לכל זה - מצבכם הסובייקטיבי לא נכון כרגע לתמיכה אבסולוטית כזו.
 
אני חושבת שהוא צריך להבין שמתישהו זה ייגמר. והמתישהו הזה - מסכימה איתך - זה עכשיו.
 
אבל את צריכה כלים כדי להסביר את זה לבעלך ואת צריכה לדעת שהוא לא חייב לקבל את גישתך.
ובשלב הזה את צריכה עזרה כדי לדעת איך לגשר את הפערים ביניכם ואיך להתמודד עם קבלת החלטות כשאין דרך להגיע לפשרה.
לצפיה ב-'וואוו... איזה ילד מסכן...'
וואוו... איזה ילד מסכן...
19/03/2016 | 19:00
236
אמא שלו זרקה אותו מהבית בגיל 7...
אביו גר עם אמא חורגת שרואה בו נטל ומטרד,
עד שנאלץ לצאת גם מהבית של אביו...
יש לו בעיות בריאותיות שלא איפשרו לו להתגייס לצבא...
הוא מוצא מפלט בלימודים, מנסה לשאוב כוחות לעמוד על רגליו...
 
ואת - עושה השוואה לילדים האיתנים והמוצלחים שלך (מה הקשר ? ?)....
כל מה שאת רואה מול העיניים הוא שהבן גרם ועשה לך ? ?
ומה איתו ?
מסכן גם בעלך עם "רוח גבית" כמו שאת נותנת...
 
שבי עם בעלך, ותבדקו איך אתם יכולים לתמוך בבן שלו, ריגשית 
וכלכלית... שבי עם בעלך ותראי לו שאשתו מאפשרת לו להיות
הדמות היחידה שמגוייסת לטובת בנו, לאחר שאמו נטשה אותו :( ...
שני ילדייך עצמאיים לגמרי... נהדר ! יש יותר משאבים להקדיש
לעצמכם ולבן של בעלך...
קרוב לודאי שגם טיפול נפשי יתרום לו...
 
טוב מאוחר מלעולם לא !
 
אמרו לך שעצות אינטרנטיות לא יועילו - אם במקרה העצה הזאת
תתרום לך לתמוך בילד האומלל, אז כולכם יצאתם נשכרים.
 
בהצלחה !
 
 
לצפיה ב-'שלום נטלי'
שלום נטלי
20/03/2016 | 09:29
184
כתבת שהילד מפונק ובשורה האחרונה ציינת שהילד הרים עליך ידיים והעליב אותך.
זה קצת יותר מפינוק. עזבת את הבית בתחילת הנישואים שלכם מפני חשש לפגיעה פיזית.
אובייקטיביות כלפי הילדים - אין לא לך ולא לבעלך. 
לגבי "צריך לעזור". מבחינה חוקית, עד כמה שידוע לי, אחרי גיל 21 אין לאף הורה מחויבות כלכלית כלפי הילדים שלו.
מצד שני, יש הורים שגם בגילאי 80+ עוזרים לילדיהם. אם זה בבייביסיטר, ואם כלכלית, ואם באוזן קשבת.
 
אגב, תואר שני זה לא בהכרח מזיק שיהיה, זו יכולה להיות לפעמים השקעה טובה לעתיד. 
מצד שני, מובן שהנתינה הכלכלית של בעלך לבנו משפיעה על הקשר ביניכם ולו רק מתוך העובדה שנשאר פחות אצלכם "בגללו".
אבל כמו שאמרת, זה לא בגלל הילד.
האבא - בעלך, מרגיש צורך לתת לו.
הצורך הזה יכול להסתיים כשהילד יסיים תואר שני, ויכול גם להימשך לאורך החתונה שלו, רכישת דירה, מכונית ועד עזרה כלכלית כשיהיו ילדים.
יש אנשים שאצלם הרצון או תחושת המחויבות לתת לילדיהם לא מסתיימת באף גיל.
 
נראה לי שלעולם לא תגיעו להסכמות ב100% על הכל.
ההצעה שלי שתחליטו בשיחה משותפת שלך עם בעלך, על סכום שכל אחד משתתף בתחזוקת הדירה ובהוצאות משותפות.
וכדאי שלכל אחד יהיה חשבון נוסף, שכל הכסף שלו "יתבזבז" כרצונו.
בכסף זה תוכלי לעזור לילדייך, או לרכוש לעצמך דירה להשקעה, בכסף הזה בעלך יוכל לעזור לבנו, או לרכוש טלויזיה 50 אינטש לאחותו, כשזה לא על חשבונך.
אם אינכם מצליחים להגיע להסכמות ביניכם ראוי לטעמי לפנות לייעוץ אישי.
אתם לא מוכרחים להסכים על הכל כדי להיות ביחד.
לפעמים הפרדת חשבונות היא חיונית, כשהפערים בהשקפות העולם גדולות מדי לגישור, כדי שאף צד לא ירגיש מקופח וכדי שיוכל להתנהג במצבים מסוימים כרצונו, גם בזוגיות.
לצפיה ב-'זה הרבה פחות מסובך ממה שנדמה'
זה הרבה פחות מסובך ממה שנדמה
20/03/2016 | 20:49
215
לך ולבעלך יש רצונות שונים ולכל אחד מכם יש את מה שנכון ומתאים לו. תעשו קופה משותפת להוצאות משותפות (ולא לשכוח שאם אחד 'עושה' יותר לטובת הבית, צריך לקחת את זה בחשבון) וקופה נפרדת להוצאות אישיות, שכל אחד יעשה בקופתו ככל העולה על רוחו.
לדעתי, בעלך מתחפר בעמדתו בגלל הריבים ביניכם. ברגע שאת תשחררי ולא תנקטי עמדה, הוא לא יצטרך להגן על בנו מפניך והוא עשוי להתחיל לחשוב באופן אובייקטיבי ולהבין שזה לא בהכרח לטובת הבן להמשיך לממן אותו עוד ועוד.
 
בהצלחה, ללי

מנהל/ת הפורום

אודות:
שמי אורנה זכאי, בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים בהצטיינות מ"המרכז האקדמי רופין" עם התמחות בייעוץ ארגוני מטעם "אוניברסיטת בר-אילן", ותואר שני בלימודי משפח
עוד...

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

אורנה זכאי - מנהלת פורום משפחות מורכבות
מנהלת הפורום אורנה זכאי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ