לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
86188,618 עוקבים אודות עסקים

פורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום. כל נושא הוא בר שיחה, ויש מקום בפורום לדעות שונות ומגוונות. הפורום מעודד פתיחות לנקודות מבט נוספות לכל נושא, ולסיעור מוחות הדדי. יחד עם זאת כדי שההתנהלות בפורום תהיה אפקטיבית ומעצימה, להלן 2 כללים שחובה לשמור ולהקפיד עליהם בכל דיון:
** הימנעות משפה מעליבה, פוגעת או מזלזלת  **שמירה על פרטיות הגולשים
מנהלת הפורום תענה ותגיב מנסיונה כמאמנת, ועל פי אמות המידה המקצועיות, אנושיות שלה, בהתאם למידע העומד לרשותה בשאלות. האחריות ליישום הרעיונות והעצות הניתנים על ידה בפורום, הינה האחריות הגולשים בלבד. אין התשובות בפורום מהוות תחליף לתהליך אימון אישי / זוגי מלא, על בסיס מפגשים פנים מול פנים.
המשך >>

לצפיה ב-'שלום לכולם - התייעצות'
שלום לכולם - התייעצות
14/01/2016 | 15:13
23
644
שלום לכולם,
 
מתייעצת בעקבות משבר שנמשך לפחות כחצי שנה.
 
נישואים שניים לשנינו - לו יש 2 ילדים מנישואים קודמים, לי 1. נמצאים כבר שנתיים ביחד, מתוכם נשואים כשנה, קצת יותר.
 
לפני שהתחתנו, תיאמנו ציפיות בינינו ודיברנו על הבאת ילד נוסף לעולם, משותף של שנינו. גם הוא רצה מאוד והסכים לכך. לאחר כחצי שנה של ניסיונות להרות באופן טבעי, פנינו לייעוץ רפואי והתגלתה בעיית פוריות אצלו, למרות קיומם של שני ילדים מנישואים ראשונים כתוצאה מהריונות טבעיים. נאלצנו לפנות לטיפולי פוריות והתחלנו בתהליך, שהיה כמובן לא פשוט בכלל.
 
מתחילת טיפולי הפוריות בעלי החל להתנדנד פתאום ברצון שלו להביא ילד. פעם זה כן, פעם זה לא. שבוע אחד זה כן - שבוע אחר כך לא. תלוי במצברוח ואם התווכחנו או לא. את האשמה הוא מפיל כמובן עלי, אני לא מספקת את ה"סחורה" שרצה, לפעמים יש חילוקי דעות ומריבות בינינו על נושאים שוטפים (כלכלת בית, חינוך ילדים וכדומה), אני לא "אוהבת" מספיק (או לא מראה מספיק אהבה כפי שהיה רוצה) - פתאום אין רצון לילד. ואחר כך הרצון חוזר. ואז שוב נעלם. עברתי שלושה טיפולי פוריות ללא הצלחה כאשר לאחר כל כישלון ניצת ויכוח וריב מחודש. למעשה, לעבור את טיפולי הפוריות במחיצתו היה פשוט סיוט נפשי, רגשי ופיזי מעבר לתהליך עצמו, שלא לדבר על קבלת והפנמת העובדה שלא נצליח להרות באופן טבעי, דבר שהיה מאוד קשה בפני עצמו.
 
כאשר הייתי בתהליכים לקראת הטיפול הרביעי, הוא הודיע לי סופית כי "אני לא מעוניין לעשות איתך ילד". הדגש הוא על ה"איתך", כיוון שהוא מאשים אותי בהחלטה שבחר. אני לא מספיק "טובה" - אז הוא לא רוצה לעשות איתי ילד. אבל הוא כמובן מצפה שאמשיך לאהוב אותו ולהיות נשואה לו. או שלא - אני כבר לא יודעת.
 
ואני - במהלך כל התהליך, ההססנות שלו וחוסר היכולת לעמוד בהבטחות שלו, תוך כדי שהוא מתיש אותי רגשית, נפשית ופיזית - מרגישה נורא ואיום. אני פגועה עד עמקי נשמתי מהצורה והאופן שבהם בחר לנסח את הדברים, כאילו אני איזו מפלצת שאף אחד לא צריך לעשות איתה ילדים. אני לא מספיק טובה. אני מרגישה שהוא כפה עלי החלטה נוראית, גם בתור אישה, גם בתור בת זוג, תוך שהוא מנצל את הנאמנות והמחויבות שלי כלפיו. אני מאוד מאוד כועסת ומאוכזבת - על ההססנות, הפחדנות, על חוסר היכולת לקבל אחריות על ההחלטות והבחירות שלו. אני מרגישה שברגע שהחיים שלנו עמדו במבחן המציאות של ניהול חיי בית משותפים ופתאום זה לא רק בילויים והנאות, הוא לא מסוגל להתמודד עם כל מיני דברים שעולים ומנסה "להעניש" אותי באמצעות פגיעה בדבר שהוא הכי חשוב והכי יקר לי כרגע.
 
אז הבנתי בהתחלה שבכוח לא ילך שום דבר וכבר מספר חודשים שאני מנסה להתקרב אליו, לא לדבר על הנושא, בתקווה שהוא יתרכך וישנה את דעתו, אך התחושה שלי היא שהוא ימשיך לדבוק בהחלטתו ולא משנה מה אעשה (הוא כבר הודיע לי שגם אם יראה שינוי בדברים החשובים לו זו רק אני שמעמידה פנים כדי לקבל את מבוקשי ובכל מקרה זה לא אמיתי מבחינתו) - בקיצור, הכל מרגיש לי תירוצים וכנראה אצטרך לקבל החלטות שאולי יהיו מאוד מאוד קשות.
 
בקרוב אני בת 38 וגם הזמן שלי ברמת הפוריות הולך ואוזל. החלטתי שביום ההולדת אעלה את הנושא שוב אך אני מאוד חוששת מההחלטה שאצטרך לקבל אם עדיין יקשיח את לבו וידבק בהחלטה השלילית שלו. האם אצטרך לחיות את כל החיים שלי עם גבר שמונע ממני את הזכות שלי כאישה להרות ולהביא ילד לעולם? (וזאת אחרי שהבטיח לי וזו הייתה בין השאר הסיבה לנישואינו מלכתחילה, שלא לדבר על זה שהוא מאשים אותי כמובן בכל המצב - אני זו שכפיתי עליו להגיע להחלטה הזו, ברור). האם אוכל לקבל את זה? לפרק נישואים שניים בשביל אי הוודאות והסיכוי שאולי כן יהיה לי ילד נוסף? גם לא ברור לי לאן הוא מנסה להתקדם מכאן עם החלטה שכזו, אם הוא בכלל מנסה להתקדם... 
 
אני רק מרגישה שלא אוכל לחיות עם עצמי ואיתו אם לא אנסה להגשים את החלום של הבאת ילד נוסף. יתרה מזו - לחיות עם בו זוג שאומר לי "אני לא רוצה לעשות איתך" (ולא משנה כרגע מה) - ושמציג את הדברים כאילו אני איזו אישה איומה ונוראית. ואני לא, תאמינו לי שלא
 
אני מרגישה שתמיד אכעס עליו על שניצל את כוחו למנוע ממני את הדבר הכי בסיסי והכי טבעי לאישה (או לרוב הנשים, אבל בטח לי) ושכפה עלי החלטה שהיא בכלל לא מקובלת עלי ולא מתאימה לי. אני ממש מרגישה כאילו הוא סיים לי חלק מהחיים. לא ברור לי מה הוא מצפה ממני בכלל אחרי דבר כזה.
 
אז אחרי כל האורך הזה אני לא יודעת למה בדיוק אני מצפה כאן. תובנות, הערות, הארות. אני פשוט מרגישה במלכוד נוראי שאני לא יודעת איך לצאת ממנו. כל החלטה לכאן או לכאן תהיה גורלית. 
 
תודה למי שקרא/ה עד לכאן.
ולמרות שסימנתי מדגישה שוב - לא לעמוד הראשי בבקשה.
לצפיה ב-'הי.'
הי.
14/01/2016 | 16:08
1
243
את מכירה את הזוגות האלו שיוצאים יחד מלא שנים ולא מתחתנים ובסוף הבחורה נשברת ועוזברת את החבר שלה כי הוא לא מוכן לחתונה עדיין והיא ממש רוצה... ואז פתאום הוא פוגש מישהו ותוך שנה הוא נשוי??
אז ככה זה אצלך.
את החברה הזו שאיתה הוא לא רוצה להתחתן. הוא שם - כי למה לא? כי אין מישהי אחרת בחיים שלו כרגע איתה הוא כן רוצה.
אם תיפרדו, ברור שהוא ימצא מישהי ותוך שנה הם עם ילד...
 
זה מה שאני קוראת אצלך. שהוא לא אוהב אותך וסבבה לו בינתיים לחיות ככה כי אולי הוא לא ממש סובל עדיין... אבל הוא לא 100% איתך. אפילו לא קרוב לזה.
 
כשרוצים להביא ילד יחד - כל מה שכתבת פה לא קשור לכלום. לכולם יש מריבות וכולם מאשימים אחיד את השני ולכולם יש ימים טובים או לא.
הזוגיות שלכם בעייתית אבל אולי עם ייעוץ נכון עוד אפשר לבנות משהו עם תקשורת נכונה.
 
אבל הפערים שלכם בצורך להיא ילד או ברצון או ברצון לממש עם הפרטנטר הנוכחי - סורי.
לא רואה איך זה נפתר.
 
הימים בהם הוא כן רוצה והתקופה הראשונית שהוא כן הסכים או רצה  - נשמע לי יותר כמו שכנוע עצמי.
אז הוא כנראה כן אהב אותך קצת וניסה לעבוד על עצמו ולשכנע את עצמו שהוא רוצה כי הוא רצה לרצות.
היום כבר לא.
 
ממליצה לך בחום לא להביא לעולם ילד כשמערכת היחסים שלכם כל כך טעונה.
ממליצה לך לחשוב לרגע שהתירוצים שלו לחוסר הרצון שלו הם פשוט כך - תירוצים. הוא מנסה להסביר איכשהו עם ״סיבות״, למה הוא לא רוצה.
והסיבות כמו שעאמרתי למעלה - לא קשורות לכלום.
וגם לך, בפנים בפנים, זה ברור.
 
אז אתם כמו הזוגות האלו שיוצאים שבע שנים והחבר אומר שעוד לא מתאים לו להתחתן כי קודם ללמוד או קודם לטייל בעולם או קודם לגור יחד או קודם לקנות אוטו או קודם עצמאות כלכלית וכו וכו.....
כל אלו - הן לא סיבות למה לא להתחתן.
אלו תירוצים שנועדו לדחות את המועד בו הוא באמת ייאלץ להתאמת עם עצמו ולהתעמת עם בת הזוג שלו - ולהודות בפני עצמו ובפניה שהוא פשוט לא רוצה להתחתן ״איתה״.
 
צר לי.
לא רואה איך את מגשרת על הפער הזה.
או שאת נשארת איתו בידיעה שלא יהיה לכן ילד (ולא רק זה אלא שכנראה גם הזוגיות הזו תתפרק בקרוב ממילא - ככה זה נשמע לפחות).
או שאת מבינה שאין לך מה לעשות שם.
ההאשמות שלו כלפייך - מורידות לך את הבטחון בעצמך ובזכויות שלך להיות בן אדם ולהרגיש שלמה עם עצמך.
זה לא מגיע לך לחיות במקום בו את ״לא מספיק״.
לא מספיק כלום.
עדיך לבד.
באמת.
ומצד שני - את כמעט 38.. יש המון (!!!) נשים שמוצאות זוגיות בגיל הזה ומביאות ילדים.
המון.
38 כיום זה ממש אמצע החיים.
אל תפחדי שאם תעזבי - אז תהיי לבד כל החיים.
להיפך.
אם תישארי - את נרקבת ומתה מבפנים.
ומאשימה אותו כמובן ונוטרת לו טינה.
ועוד 10 שנים תסתכלי אחורה ותחשבי - שיט. אז עוד הייתי רק בת 38... ועוד יכולתי.
בעוד 10 שנים... כשתהיי כמעט 50? אולי זוגיות כן תהיה עם מישהו אחר. אבל ילדים כבר לא.
היום זה לא מאוחר מדי.
 
תנסי לדמיין רגע את את ממשיכה לחיות - עם אותה ההרגשה שיש לך בפנים עכשיו, כרגע - איך את חיה ככה עוד 10 שנים.
עם אותה הרגשה שלא תיעלם.
 
כייף לך?
 
אז זהו.
שלא.
וזה מה שאת צריכה לקחת בחשבון.
שהוא לא רוצה איתך ילד.
צר לי.....
לצפיה ב-'תודה על התשובה.'
תודה על התשובה.
14/01/2016 | 17:56
205
אני חייבת לציין שחלק ממה שכתבת כאן לא נכון לחלוטין ברמה עובדתית אך איני מאשימה אותך, בסך הכל קראת הודעה אחת בפורום והסקת את המסקנות שלך.
 
לגבי החלק של אוהב / לא אוהב לא אתייחס אבל אני יכולה לומר לך בוודאות שלא "סבבה לו בינתיים" ולא בגלל זה הוא איתי. למעשה, הוא היה גרוש כמעט עשור לפני שפגש אותי, היו לו קשרים שחלקם נמשכו שנים, ועם אף אחת הוא אפילו לא התקרב לנישואים או אפילו למגורים משותפים. שלא לדבר על לחשוב על ילדים משותפים. ואני היא זו שאיתה הכל דווקא קרה מהר מאוד - ההחלטה על נישואים והמעבר לגור יחד. וברור שאם היינו מצליחים להביא ילד באופן טבעי זה גם היה קורה מהר מאוד והיינו במקום אחר עכשיו..
 
אבל כן - ברור לי מאוד שכל ה"סיבות" שלו כביכול לשינוי שחל בהחלטה שלו, הן סתם תירוצים.
 
לבן זוגי לא ממש "בוער" להביא עוד ילדים. הוא הסכים לחיות בזוגיות גם כשבנות הזוג הקודמות שלו לא רצו ילדים נוספים. הוא כן רצה - אבל זה לא ממש היה אכפת לו אם כן או לא - העיקר הזוגיות.
 
לתחושתי הפחד שלו הוא להיות גרוש פעמיים ולשלם מזונות שוב, כשהמצב הכלכלי שלו גם כך לא מזהיר. אז במקום לקחת אחריות על הנישואים שלנו ולהחליט אם הוא כאן או בחוץ - הוא נשאר עם רגל אחת בפנים (כי הוא גם כך כבר כאן) אבל שומר אחת בחוץ - למקרה שיקרה משהו.
 
וזה לא מצב שייתכן מבחינתי, עם או בלי ילד משותף.
 
אני לא פוחדת שאם אעזוב אהיה לבד כל החיים. למעשה - זוגיות נוספת זה הדבר האחרון שמטריד אותי כרגע אם יהיה לי או לא יהיה לי. במיוחד לאור מה שקורה לי כיום (ולא נשכח שכבר עברתי פרידה וגירושים פעם אחת). אז זה לא החשש שלי. החשש שלי הוא מגירושים שניים בלבד על כל המשמעות של זה. גם עבור הילד הנוכחי שלי.
לצפיה ב-'ונניח שתיכנסי להריון מבן זוגך'
ונניח שתיכנסי להריון מבן זוגך
14/01/2016 | 16:13
2
225
ויהיה לכם ילד משותף.
הבן זוג שלך ישאר אותו בן אדם . (אלא אם כן תלכו לטיפול והוא ישתנה)
אבל כרגע את מתארת בן זוג מאוד לא תומך, מקטין, שלא רואה את הצרכים שלך, משנה את דעתו כל פעם שהוא במצוקה . התקשורת איתו בעייתית. 
"
ההססנות, הפחדנות, על חוסר היכולת לקבל אחריות על ההחלטות והבחירות שלו. אני מרגישה שברגע שהחיים שלנו עמדו במבחן המציאות של ניהול חיי בית משותפים ופתאום זה לא רק בילויים והנאות, הוא לא מסוגל להתמודד עם כל מיני דברים שעולים ומנסה "להעניש" אותי באמצעות פגיעה בדבר שהוא הכי חשוב והכי יקר לי כרגע."
 
גם אם יוולד לכם ילד משותף ובריא, הקשיים רק מתחילים. לא פשוט לגדל תינוק, שלידתו מערערת ומעמידה במבחן את הזוגיות,חיי משפחה (ועוד מורכבת) רוויים משברים, ואיך שהוא מתנהג עכשיו בשעת מבחן מראה לך איך יתנהג במשברים הבאים...
זה הבן זוג שאת רוצה לצידך?
 
לצפיה ב-'תודה גם לך על התשובה.'
תודה גם לך על התשובה.
14/01/2016 | 18:07
1
176
אנחנו נמצאים בטיפול פחות או יותר מרגע שהתחתנו, בעקבות רגישות של אחד הילדים, אבל בסופו של דבר הטיפול התמקד יותר בנו.
 
לאחרונה, בן זוגי החליט שהוא מפסיק להגיע למפגשים כי הוא "לא מקבל את מה שהוא רוצה". אני ממשיכה ללכת לבד. הוא כן פנה לסוג של אימון אבל רק התחיל אותו ואין לי מושג מה יקרה בהמשך.
 
התקשורת איתו היא אכן בעייתית - הוא נעלב מכל דבר שאני אומרת, מטיל עלי את האשמה על כל מה שקורה, מרבה להתווכח על כל דבר (גם אם סיפרתי לו משהו ברמת השיתוף בלבד), והתחושה הכללית היא בדיוק כמו שכתבת - שהוא במצוקה כל הזמן מולי ומול כל העולם. הוא מרבה להתגונן מולי גם כשאין לי שום כוונה לתקוף. דברים פעוטים הופכים להיות מאוד קיצוניים אצלו. זה מתבטא ברמה המילולית ובהתנהגות. וזה מעייף, מאוד מתיש.
 
ולגבי ילד - אני מודה שכרגע לא אכפת לי מקשיי הגידול שיהיו לי מולו. אני פשוט רוצה לעשות את זה.
 
ולשאלתך האחרונה - כמו שאנחנו יודעים העולם הוא לא שחור ולבן. יש בבן הזוג שלי הרבה דברים טובים לצד הדברים הלא טובים. כן - ההתנהגות שלו בזמן המשבר הזה מלמדת אותי עליו המון. אבל בסופו של דבר ההחלטה אם להישאר או לא תהיה פחות קשורה אליו אלא אלי ולאיך אני רוצה לחיות את החיים שלי. 
לצפיה ב-'נשמע שאת אומרת'
נשמע שאת אומרת
14/01/2016 | 21:01
151
"אני רוצה ילד וזהו"
אבל מה עם בעלך?
למה להביא ילד עם בן זוג לא תומך ולסבול?
לא עדיף להיפרד ולהביא ילד מתרומת זרע?
או לנסות למצוא בן זוג אחר? להביא איתו ילד ,או בלי קשר-פשוט להיות  בזוגיות טובה יותר...?
לצפיה ב-'לא קל בכלל'
לא קל בכלל
14/01/2016 | 22:58
1
150
אני מנסה לפרק נקודות מסויימות מתוך מה שאמרת:
אני חושבת שהגיל שלך הוא לא פקטור, במובן הזה, שהוא לא צריך להשפיע על ההחלטה שלך אם להישאר או לא. נניח שאת מבינה באופן סופי וודאי שהוא לא רוצה ילד, אז את כבר יודעת בודאות שאיתו לא יהיה לך ילד, ואת לא יודעת אם תעזבי אם יהיה מישהו אחר שיהיה איתו ילד.
 
השלה הבא הוא להסתכל למציאות בלבן של העיניים. מתוך הנחה שהוא כן איתך, והוא באמת לא רוצה ילד, את עומדת כאן בפני בחירה. האם את מסוגלת לקבל את זה? תנסי לדמיין את עצמך לא רק עכשיו, אלא בהמשך החיים שלכם.
אני מכירה נשים בפרק ב' שהחליטו שהן לא מעוניינו בילדים נוספים, או אפילו כאלה שרצו וויתרו, והן מאושרות. כי גם בבחירה לא להביא ילד יש יתרונות, למשל זה מפנה את היחסים ביניכם להיות הרבה יותר מושקעים בזוגיות מאשר בגידול ילד אשר דורש הרבה משאבי זמן תשומת לב ורגש.
את יכולה לדמיין את עצמך מאושרת בזוגיות כזו בלי ילדים?
 
אני חושבת שאני יכולה להבין את הקושי שלך עם המחשבה של לפרק שוב נישואים.
אבל אני חושבת שכדאי שתנסי לדמיין לטווח ארוך. נניח שאתם נשארים ביחד בלי ילד, את באמת חושבת שזה הדבר היחיד שמכניס אותו למגננה או שזה מי שהוא? (אני מנחשת לצערי שהחלק השני הוא הנכון) ונניח שאת חיה עם בן זוג שכל הזמן מאשים אותך, האם לילד שלך זה יותר טוב מאשר פרידה? לקבל דגם של זוגיות לא מוצלחת? ואם זאת ילדה על אחת כמה וכמה...
 
פעם שמעתי מטפלת משפחתית שאמרה שהשלב של ההתאהבות הוא יותר ארוך ממה שרוב האנשים חושבים, שהוא נמשך בין שנתיים לשלוש. אז יכול להיות שאתם עדיין בשלב הזה, ואני מבינה שיש גם טוב ביניכם, וכל זה מטה את הכף לכיוון הלב. אבל ממש בקרוב זה יחלוף, ואז נשארים עם היחסים והחברות. את חושבת שיש לכם מספיק מזה?
 
אני חושבת שממש טוב שאת הולכת לטיפול לבד, כי מטפל טוב יעזור לך למצוא בתוכך את ההחלטות שנכונות לך, וייתן לך את הכח ליישם אותן. מצטטת לך את תפילת השלווה:
 
אֵלִי
תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה - לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם,
אֶת הָאוֹמֶץ - לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי,
וְאֵת הַתְּבוּנָה - לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.  
לצפיה ב-'הי מירי'
הי מירי
15/01/2016 | 15:24
122
כל הנקודות שהעלית כאן כמובן חלפו בראשי, המחשבה על העתיד הרחוק יותר, ואיך אני רוצה לראות את החיים שלי בכלל, גם בעתיד.
 
אז אני לא מסוגלת לקבל את זה. לא מדובר בעובדה שהוא לא רוצה ילד. אם דבר זה היה מוסכם על שנינו כבר מההתחלה זה בסדר. אבל זה לא היה כך. מה גם שכאשר הוא החליט את ההחלטה הזו לבסוף (אחרי נד-נד אינסופי ומתיש), הוא לא התייעץ איתי או דיבר איתי על ההחלטה הזו, הוא פשוט כפה עלי אותה, בלי שום התחשבות ובלי לתת שום תקווה שמשהו ישתנה בעתיד. בום וזהו.
 
העניין הוא שאני באמת לא יודעת אם יהיה לי ילד נוסף. אני כן יכולה לחיות עם העובדה שניסינו כזוג וזה לא הצליח, אבל לוותר מראש (כשהוויתור לא בא ממני באמת) - זה משהו שהבנתי שלא אוכל לחיות איתו. זה תמיד ינקר לי בראש ויציק לי. זה שלא חייתי את החיים שלי כפי שאני רוצה. שוויתרתי למישהו שלא עושה צעד אחד לקראתי ושבעוד כמה שנים יחליט אולי שהוא לא רוצה "איתי" משהו אחר..ואז מה?
 
תודה על תפילת השלווה.
אני מאמינה שבסופו של דבר אמצא את הדרך הנכונה.
לצפיה ב-'לי יש תחושה.....שכל הבעיות הן בגלל העובדה שיש לו בעיות '
לי יש תחושה.....שכל הבעיות הן בגלל העובדה שיש לו בעיות
15/01/2016 | 15:33
2
198
פוריות.
הוא כנראה חש אשמה, חש נבוך ומפה הכל רק מתדרדר.
במילים אחרות, זה לא את זה לגמריי הוא
 
לצפיה ב-'זה גם מה שהמטפלת שלנו אומרת'
זה גם מה שהמטפלת שלנו אומרת
16/01/2016 | 16:04
1
152
פחות או יותר.
לצפיה ב-'אז אתם צריכים לבדוק אולי עדיף לוותר על חלום הילד המשותף'
אז אתם צריכים לבדוק אולי עדיף לוותר על חלום הילד המשותף
16/01/2016 | 17:29
113
ואם ירד הלחץ הזה הכל ישתנה.
אם לא, אז אולי עדיף לפרק את החבילה הזו כל עוד שום דבר שקושר אתכם לעד
לצפיה ב-'בלי קשר לשאלה אם יהיה לך ילד או לא'
בלי קשר לשאלה אם יהיה לך ילד או לא
15/01/2016 | 19:42
142
ואם תהיי לבד או לא - עם האיש הזה את לבד. הוא מתנה התניות, משחק משחקי כוח ורגש. מענה אותך. 
אין לך מה לחפש עם אדם שיש בו את הרשעות והאכזריות הזו, גם אם ברוב רובו של הזמן הוא אדם נפלא. 
ואם כשתגידי שנפרדים הוא יתהפך ויתחרט - זה הזמן לטיפול זוגי (בגלל השעון הביולוגי ואם לא אכפת לך לגדל ילד מגירושין - את יכולה להמשיך לנסות להרות). 
 
לצפיה ב-'במרדף אחר הריון לצלילי הרקוויאם שהחצוצרות שלך מנגנות'
במרדף אחר הריון לצלילי הרקוויאם שהחצוצרות שלך מנגנות
15/01/2016 | 20:35
1
197
את הולכת כל כך לדפוק לעצמך (ולילדים שלך) את החיים. הקשיים בשגידול הילד הנוסף לא מפחידים אותך ואת מוכנה לעשות הכול כולל הכל, עד לרמה של להפוך את עצמך לסמרטוט ריצפה של בעלך והעיקר שתתעברי. אם כבר, לכי לבנק הזרע, ממילא תגדלי את הילד לבד אבל לפחות יהיה לך שקט. או שתפני להורות משותפת.
לצפיה ב-'וואוו, איזו תגובה מכבדת ורגישה.. :-('
וואוו, איזו תגובה מכבדת ורגישה.. :-(
16/01/2016 | 11:44
41
לצפיה ב-'נראה לי שעדיף לך ללכת לדרכך.'
נראה לי שעדיף לך ללכת לדרכך.
15/01/2016 | 21:23
166
בכל התגובות כאן למעלה, כולן ציינו שקיימת בעיה בקשר.
גם לדעתי.
ולחוסר שיתוף הפעולה שלו ישנן השלכות יותר מידי גדולות על המשך חייך.
שלא יפחיד אותך להיות גרושה פעם שניה, גם לא בגלל הילד. עדיף שיהיה לו אח ואימא מאושרת.
לצפיה ב-'תודה לכל העונות.'
תודה לכל העונות.
16/01/2016 | 16:07
160
אני כבר הגעתי להחלטה. התגובות כאן רק חיזקו את מה שממילא אני מרגישה וחווה. עכשיו רק צריך כוח והרבה אמונה ומחשבה חיובית. תודה.
לצפיה ב-'שלום לסמויה'
שלום לסמויה
17/01/2016 | 01:55
1
161
קראתי בעיון את כל ההודעות והגעתי למסקנה שהבעיה שלכם היא בכלל לא בילד.
את לא אדם איום. ביצעת תאום ציפיות לפני החתונה מסיבה זו בין היתר בחרת בבעלך לבן זוגך, את לוקחת אחריות על החיים שלך, יודעת בדיוק מה את רוצה, ופועלת בכל הכח. את לא חוששת להעזר באנשי מקצוע, להתייעץ ולשמוע ביקורת ולעבוד קשה אם צריך.
ואפשר להבין שאת מצפה לקבל אותו היחס מבן הזוג.
את מצפה מאדם שהבטיח לעמוד במילה שלו. להיות החלטי, יציב, שיהיה מוכן להתאמץ כדי להציל את הקשר. ואת מרגישה שאין לך פרטנר ואת לבד למרות שאת נשואה. 
ולא רק שבעלך לא עוזר לך הוא מאשים אותך וחוזר מהבטחתו ואת מרגישה ש"אין עם מי לדבר" (או שאין טעם בשיחה כי במילא לא ניתן לסמוך עליו). 
 
הייתי רוצה לנסות להציג לך את הצד שלו. 
אני לא חושבת שבן זוגך רשע או אכזרי או שהוא מנסה "להעניש" אותך באמצעות פגיעה בדבר הכי יקר לך - גם אם זה מה שאת חווה. אני לא מנסה לומר שהוא לא פוגע בך, אלא שהפגיעה אינה בכוונה לפגוע.
לפי מה שאת מתארת מדובר באדם חרד בכלל ובפרט מנטישה. שכבר עבר גרושים כנראה לא פשוטים, ויש לו גם חששות כלכליים שמוצדקים גם בעינייך.
בנוסף יש לו בעיות פוריות והססנות (אולי כשהיא מתונה הוא נראה שקול ויציב).
קשה לו להקשיב כי הוא נוטה לפרש בעיה כאשמה כלפיו וכתוצאה מכך להתגונן ופי כמה מכך לשמוע ביקורת ישירה.
בוודאי גם לא קל לו עם ה"אולטימטום" שיש ברקע כל הזמן - אם לא תקבלי את הילד שאת רוצה ממנו אולי תחפשי גבר אחר. תביני, במידה ויש לו חרדת נטישה ואת שוקלת לעזוב אותו, יש בסיס לחרדה הזו. 
את יודעת וגם בעלך יודע שאם תרצי להתגרש תוכלי למרות העובדה שהתחתנתם. וכאדם שעבר גירושים הוא יודע שאין לו ביטחון מלא שלא תעזבי. 
 
יש לכם שתי בעיות בקשר
הראשונה, סדרי עדיפויות שונים.
בעלך הנוכחי שם בעדיפות עליונה זוגיות. ואצלך בעדיפות עליונה ילד נוסף. את לא היית מוכנה לזוגיות ללא ילד ואילו בעלך כן.
 
השניה, אתם בעלי אופי שונה.
את נשמעת אדם בעל אופי ביצועי ומשימתי.
את אוהבת שדברים מתקדמים. ואם יש בעיה את עובדת קשה יותר כדי לבצע אותה. 
בעלך לעומת זאת, לוקח את החיים בקצב אחר.
ויותר מכך - כשיש קשיים הוא נוטה לוותר. נשמע שיש לו עדיין טראומה מהגרושים וחששות שמובילים להתגוננות מצידו ואולי להימנעות מויכוחים כדי לא להיפגע - עד שנוצרים פיצוצים בלתי נמנעים כשכבר לא ניתן להמשיך להבליג.
 
בעלך שרצה זוגיות איתך והתחתן איתך מוכן היה לקבל על עצמו גידול של ילד נוסף אולי מתוך פחד לאבד אותך (הוא ידע שזה תנאי ויש לו פחד מנטישה). והיום הוא מרגיש שאת מוכנה לעזוב אותו אם לא "תקבלי" ילד..
כלומר יתכן והוא מרגיש נטוש כבר עכשיו - כמוך - בקשר. אולי לזה הוא מתכוון שאת לא אוהבת מספיק. אתם לא אוהבים בדרך שממלאת אתכם. שניכם נותרים בקשר לא מסופקים מסיבות שונות.
 
והבעיה שלכם היא לא בעיית הפוריות ולכן לדעתי הוא גם הרגיש שאינו מובן ומתוסכל עם המטפלת. אם גם היא לא מבינה אותו איזה סיכוי יש לה לעזור? 
הבעיה בתקשורת ביניכם שנובעת מסגנון חיים ומטרות שונות. ובחילוקי דעות זה מתבטא יותר כנראה.
ועד שלא תיצרו מטרות משותפות ותקיימו סגנון תקשורת שמתאים לשניכם, הקשיים יופיעו בכל פעם כשיהיו חילוקי דעות וגם אם יהיו לכם ילדים משותפים ביחד.
 
יתכן שללא בעיית פוריות הייתם מגלים את זה אחרי שהיה נולד הילד.
לצפיה ב-'שלום גם לך '
שלום גם לך
17/01/2016 | 08:30
148
ותודה על התשובה.
 
היטבת לנסח את ההבדלים בינינו, וברור לי שהבעיה שלנו היא לא בעיית הפוריות אלא בעיה של תקשורת וגם סדר עדיפויות שונה בחיים.
 
ואני אכן אדם עם אופי משימתי וביצועי. לחלוטין.
 
בתחילת הקשר בעלי טען שהוא תמיד רצה 4 ילדים ושלא מצא עד עכשיו אף אחת לעשות איתה את זה ולכן הוא שמח שמצא אותי. נכון, זה לא היה בעדיפות עליונה אצלו אבל זה בהחלט היה רצון שלו והוא נכנס לזה לא מתוך חשש לאבד אותי אלא מתוך ציפייה ושמחה שזה הולך לקרות.
 
דבר נוסף, הלוואי והיה נמנע מוויכוחים. לצערי חלק מההתגוננות שלו כלפיי (וגם כלפי אחרים) מופיע תמיד בצורת וויכוח. עד כדי כך שאני כבר למדתי דרך "לנטרל" את זה רגע לפני שאני נסחפת שוב למעגל הוויכוחים האינסופי, וזה לא היה פשוט בכלל.
 
ואני לא הצבתי לו אולטימטום. הוא כן ידע עד כמה זה חשוב לי אבל אף פעם לא העמדתי בפניו אולטימטום שאם לא ירצה - אלך עם אחר. להפך - כמה שיותר ניסיתי לקרב אותו אלי. הוא זה שדחק אותי לפינה בסופו של דבר מבלי התחשבות או אכפתיות או אפילו נקודת אור קטנה לעתיד.
 
אבל אני בהחלט מסכימה עם שאר הדברים שכתבת. תודה
לצפיה ב-'שלום לאשתי'
שלום לאשתי
20/01/2016 | 09:24
4
228
בקשת ממני להיכנס ולקרוא את כל התגובות כאן, מבלי להגיב. אני בכל זאת אגיב, כי נראה שאת מתייחסת לתגובות ברצינות:

1. ילד לא מביאים למערכת יחסים מעורערת. את רוצה ילד, גם אני רציתי, אבל לא כך. אם נתקן את מערכת היחסים, המצב יהיה אחר. אני מצטער שאת בת 38, באמת, אבל זה לא שייך.

2. הנישואים האלה התחילו מתוך אהבה ותחושה של קרבה. רציתי לחלוק אתך את החיים שלי. להזדקן ביחד. נקודה. סוף. - כן, היה שם גם ברקע רצון משותף להביא ילד. האהבה עדיין קיימת. בגדול. הקרבה נפגעה.

3. הבעיה בפוריות היא של שנינו. הצוות הרפואי אמר לך את זה. שני הטיפולים האחרונים מתוך השלושה שעברנו, התבצעו בהסכמתי, מתוך הרבה אהבה, עם זרע של תורם, אנא התמודדי עם זה בגלוי, כפי שאני התמודדתי, והפסיקי לזרוק את זה עלי.

4. תודה לכל המגיבים. אנא המשיכו...



אוהב אותך.

- עוד סמוי אחד....

לצפיה ב-'אתה צודק, וכל הכבוד לך'
אתה צודק, וכל הכבוד לך
20/01/2016 | 10:42
1
150
אם גם אתה מודה שכרגע מערכת היחסים שלכם מעורערת, וכן - ילד לא מביאים למערכת יחסים כזו, לא משנה באיזה גיל - ואתה אומר שאתה עדיין אוהב את זוגתך, מה אתה מוכן לעשות כדי לתקן את המצב?
ובקיצור - האם שניכם מוכנים ללכת לטיפול זוגי כדי לראות אם אפשר לתקן, ואיך?
(אני שואלת כי בד"כ הבעל הוא שמתנגד לטיפול זוגי)
 
 
לצפיה ב-'מסכימה מאוד...'
מסכימה מאוד...
21/01/2016 | 07:17
112
יפה ששמת את האצבע על הנקודה הכואבת...
אם אתה באמת אוהב ורוצה לתקן - טיפול זוגי
ומיידי.
לצפיה ב-'אני לא מצטערת שאני בת 38 '
אני לא מצטערת שאני בת 38
20/01/2016 | 11:02
58
לצפיה ב-'ורק עכשיו בקריאה חוזרת קראתי את המילה "אם"'
ורק עכשיו בקריאה חוזרת קראתי את המילה "אם"
20/01/2016 | 11:16
165
בהודעה שלך ואני שמחה לראות אותה.
 
כי קודם ה"אם" הזה לא היה קיים ולא הייתה קיימת שום נקודת אור, אפילו קטנה להמשך (בלי שום קשר לקיומו של ילד משותף או לא). הכל היה "לא" מוחלט ושחור ולא משנה מה המצב.. אז יופי שיש "אם" בפעם הראשונה מזה חצי שנה, אבל גם ל-"אם" הזה חייבים להיות כללים וגבולות ברורים להמשך.
לצפיה ב-'במציאות שבה את חיה'
במציאות שבה את חיה
26/01/2016 | 12:39
94
נושא הילד נראה משני לנושא בן הזוג. בין אם תכנסי להריון ובין אם לא - את באמת רוצה לחיות עם גבר שכל פעם שמתהפך דוקר אותך מילולית בכל דרך אפשרית?
הבעיה בפריון היא אצלו וכנראה מאוד קשה לו לקבל את זה. אבל יחד עם זאת אני לא בטוחה שאם הבעיה היתה אצלך היה לו קל יותר.
אני רק יודעת לומר לך שגם אם תוותרי על הרצון לילד לא בטוח שאת צריכה להישאר איתו.
אחרי שתחליטו אם את רוצה אותו תחשבי הלאה לגבי נושא ילד.
לצפיה ב-'רוצה להגיד תודה'
רוצה להגיד תודה
10/01/2016 | 09:34
8
372
לכל הנשים הנפלאות כאן שענו לי בהרחבה. קראתי שוב את כל תשובותיכן. אין ספק שאני צריכה לעשות איזה שינוי עם עצמי, ואולי לא ציינתי זראת, אבל אני כל הזמן מסבה את תשומת לב בעלי למצוקותיו של הנער.עכשיו יש לי פרויקט נוסף והוא להצליח לתקשר טוב יותר עם בעלי. ממש אין לו סבלנות אלי...לשיחות. רק אחרי שיש ביננו פיצוץ יש יננו איזה שיחה בה הוא שומע אותי. בשוטף נוח לו לתת לדברים לקרות ולא לדבר עליהם, בטח שלא לשמוע ולהקשיב לי.
אני מניחה שזו אחת הסיבות שאני כותבת פה כל כך הרבה.
שוב תודה לכל אחת ואחת מכן.

** לא לפרסום בעמוד הראשי **
לצפיה ב-'בהצלחה'
בהצלחה
10/01/2016 | 09:55
110
התמודדויות הן נושא קשה.
כולנו מעדיפים לטאטא מתחת השטיח.
לכי שני את עצמך, למדי איך להתמודד בצורה שבן זוגך לא יסגר בפניך.
מאחלת לך שבסוף תוכלי לאומר שמעז יצא מתוק.
לצפיה ב-'מכל הלב, אני מקווה שתצליחי. '
מכל הלב, אני מקווה שתצליחי.
10/01/2016 | 10:46
31
לצפיה ב-'תודה זועמת'
תודה זועמת
11/01/2016 | 11:20
3
134
אני מקווה שהרגשתך השתפרה. 
המסקנה העיקרית מהבעיות של הנער היא שגם כדי לעזור לו את צריכה להתמקד בעצמך,  להרשות לעצמך להיות קצת יותר אגואיסטית במצפון שקט.
ואת השינוי המחשבתי הזה מרגישים שכבר עשית. 
אולי יקח זמן עד שהשינוי יתבטא בפועל, אבל השינוי כבר נוצר
וחלק מ"העימותים" שלך התחילו אולי בכתיבה בפורום
בבחירה שלך הלגיטימית בחייך מה לעשות - באותה מידה שלא קיבלת את כל ההצעות שלנו למרות הכוונות הטובות כשהן לא התאימו לך, כך תוכלי לפעול גם מול בן זוגך וכל אדם אחר בחייך. לכבד את הדעות השונות ולשמוע אותן - מבלי החובה להסכים וליישם.
אני מסכימה איתך שיש כאן קבוצה נדירה של אנשים שמקשיבים בפתיחות ובכבוד לאחר.
אולי גם בגלל החוויות האישיות של הכותבות שחלקן כשם הפורום "מורכבות" אבל מאפשרות או מעודדות לפתח סבלנות וקבלה גם כלפי האחר - שלפעמים הוא אנחנו. 
 
השגת סובלנות כלפי עצמנו היא לא דבר פשוט. לא רק לבעלך זה לא קל - כשזה נוגע לחיים האישיים שלנו ולטעויות שלנו, לרובנו לא קל להכיר אותן ולקבל ביקורת ולהודות עליה.
אולי זו הסיבה שבפורום שלא מכירים אותנו באופן אישי יותר קל לכתוב ולקרוא תגובות קשות. 
 
אני אשמח להמשיך לראות אותך בפורום 
כל אחת צריכה מקום לשתף בו לפעמים. המנהלות מאשרות מידי פעם לכתוב כאן גם דברים טובים אם נקלעת למחסור בבעיות. 
נהניתי והשכלתי מההתכתבות ומהכתיבה שלך.
תודה ששיתפת.
לצפיה ב-'המנהלות תמיד מאושרות לראות דברים טובים...'
המנהלות תמיד מאושרות לראות דברים טובים...
12/01/2016 | 09:42
2
121
לא רק מאשרות לפעמים...
לצפיה ב-'תודה שחידדת mother cat'
תודה שחידדת mother cat
14/01/2016 | 14:44
1
60
מקווה שנערכתן למקרה שתקבלו מעכשיו (ולאחר אישורך הפורמלי) כמות של הודעות טובות..
לצפיה ב-'הלוואי! אמן! '
הלוואי! אמן!
14/01/2016 | 15:12
10
לצפיה ב-'השינוי הראשון והעיקרי'
השינוי הראשון והעיקרי
11/01/2016 | 18:51
100
שאת צריכה לשעות, לדעתי, זה לשנן לעצמך שוב ושוב "מגיע לי".
לא "אני מבינה אותו"
לא "ברוב הדברים דוקא בסדר"
לא "יחסית..."
אלא "מגיע לי"
מגיע לך שיהיה לך טוב בבית שלך
מגיע לך שיתיחסו אלייך בכבוד
מגיע לך שיקשיבו לך
מגיע לך!
 
לצפיה ב-'שמחה לשמוע!'
שמחה לשמוע!
12/01/2016 | 09:45
75
אני ממש שמחה לשמוע על הגישה החדשה שלך. לפפעמים לוקח זמן לכל העצות להתישב בראש ולבחור את הדרך הנכונה. אני מאחלת לך המון בהצלחה, ומזמינה אותך להשאר פה ולשתף אותנו - בתקווה גם בשיפור שיגיע. וכמובן שגם ליעץ לאחרים...
 
ותקראי כמה פעמים את מה שזהב כתבה - מגיע לך!
לצפיה ב-'הגדולה של בעלי בת 16..'
הגדולה של בעלי בת 16..
08/01/2016 | 09:12
8
357
בשנה האחרונה חלה התקררות ביחסים ביננו, בלשון המעטה. גיל מגעיל..
יש לנו בת משותפת בת 4, היא מאוד אוהבת אותה ויש להן יחסים קרובים וטובים. נולד לנו בן (חצי שנה) והיא מתעלמת ממנו לחלוטין. לאקיים..
האחות השניה, בתו של בעלי בת 13 וביחסים חמים עם שני אחיה החדשים.. איתה גם אני ביחסים טובים.
אני מעט מודאגת לגבי הבכורה..
מה דעתכם?
לצפיה ב-'אכן גיל מגעיל....'
אכן גיל מגעיל....
08/01/2016 | 14:20
197
גם כשמדובר בילדים  ביולוגים.וגם אז בגיל הזה יש להם קשי לקבל אח חדש  למשפחה כי זה אומר שאיזה  בושה  להורים יש חיי אישות פעילים..... על אחת כמה וכמה כאשר  המשפחה  מורכבת...
אני הייתי ממשיכה כרגיל. לא מנסה  להכריח אותה לכלום. אם היא עוזרת או מתייחסת  לקטן משחת ומהללת אותה שכולם ידעו ועל ידי כך  יוצרת חיזוק  חיובי.  בשום אופן לא לבקש ממנה בייביסיטר  או כל עזרה אחרת..
בהצלחה
לצפיה ב-'ישן מפני חדש תוציאו....'
ישן מפני חדש תוציאו....
10/01/2016 | 10:01
4
183
תינוק באופן טבעי מרכז את מירב תשומת הלב של הבית.
יש ילדים שמרגישים בעקבות כך נטושים מעט, אולי זו אחת הסיבות.
נסי להתיחס אליה, להראות לה כמה היא חשובה, לתת לה סמכות הורית שהיא אם הבית בהעדרך וכולי.
אני בטוחה שזה סינדרום חולף, אבל תמיד שווה להיות קשוב.
לצפיה ב-'כוכבית, הלואי וכך היה..'
כוכבית, הלואי וכך היה..
14/01/2016 | 14:09
3
89
היא עסוקה בעניניה בלבד. יש מבחן? היא בקושי מפנה צלחת שלה.. אני מתקשה להתיחס אליה. יש לי ממש דחייה מנוחכותה. מודה ):
לצפיה ב-'דעתי קצת שונה'
דעתי קצת שונה
14/01/2016 | 15:56
2
83
דהרמה - גם עכשיו את מתייחסת אליה
התנהגות של הילדה דוחה אותך - גם אם אתן לא מחליפות מילה אחת ביניכן היא מרגישה את הדחיה שלך.
חשבת מה תעשי אם המצב הזה לא יחלוף? 
 
אני חושבת שפחות משנה מה תעשי וחשוב יותר שתפסיקי לצפות ממנה שתשתנה.
כיום כשהיא מתנהגת בצורה ילדותית ומתעלמת היא מצליחה לעצבן אותך. אני מניחה שזה נותן לה משהו אחרת היא היתה נוהגת אחרת.
יש בזה משהו חיובי אני חושבת כשהיא נותנת לך גם יחס מסוים (לא רק אדישות וחוסר אכפתיות אלא השקעה בהתעלמות שמצריכה יותר אנרגיות).
יתכן שזה היחס שהיא מרגישה שהיא מקבלת להרגשתה מאז שנולד הקטן - התעלמות.
גם אם מדובר ביחס מועט מהעבר, יכול להיות שזו החוויה שלה.
יכול להיות שהיא מתוסכלת מכך שהיא צריכה להילחם על תשומת הלב, אין לה את היתרון הביולוגי של הבת המשותפת או את היתרון של הבת הקטנה ולמרות הכל היא צריכה יחס ממך.
חוץ מלהתעלם אם היא לא מוצאת מילים אחרות היא הייתה יכולה להפריע.
יתכן שהדחיה שלך קיצונית מספיק כדי שהיא תתקבל מצידה כתשומת לב מספקת
כרגע, גם אם תנסי להיות נחמדה כלפיה היא תרגיש שזה ממקום מזויף 
אין כל משמעות לתשבוחות במצב הזה או למתנות ולהתנחמדות
הכי יעיל לדעתי אם היית יכולה לעבוד על ההבנה שלך שזו התנהגות מתוך מצוקה - לא מרוע אלא מכאב בגלל יחס שונה שהיא חווה ממך. 
והאפשרות שלך לשנות את היחס שלה כלפייך מתחילה בהבנה שלך אותה, ולאחר מכן בהחלטה מצידך להפסיק לכעוס ולהפסיק לצפות ממנה לכל עזרה או התחשבות ואיכפתיות (לא אמרתי שזה קל אלא יעיל). יכול להיות שגם אם לא תעשי שום דבר אחר המצב ביניכן ישתנה לאחר תקופה.
אם את מחפשת עצות מעשיות לשיפור המצב - את יכולה לדאוג יותר לעצמך, להעזר נפשית ופיזית בסביבה ואם היא לא מגיעה מיוזמתה - להשיג לעצמך אחת. 
 
מגיע גם לך שידאגו ויעזרו לך. לפעמים צריכים לדרוש את מה שמגיע כדי לקבל אותו.
לצפיה ב-'Korzy תודה ?? '
Korzy תודה ??
19/01/2016 | 14:00
1
54
החלטתי לקחת את אחריות ההרגשה הטובה עלי. לעשות ככל שניתן כדי שלי יהיה נעים ובאמת לא להסחף לדרמה שלה. כשהיא הולכת או יוצאת אני אומרת שלום ולא נעלבת אם היא לא מברכת גם... למשל. בשבוע האחרון מצב רוחה השתפר מאוד ביחסית לתקופה ארוכה-ארוכה שהיתה סגורה (עניינים חברתיים שאני מודעת אליהם) והאווירה סביבה נעימה ושמשית יותר תודה לאל ?? כך שללא מאמץ מתפתחת שיחה וזה הרבה יותר נעים.
באופן עקרוני אני צריכה לעבוד על האנטי שיש לי כלפיה, גם בימי שמש... הווליום של קולה למשל (גם כשמבקשים יפה להוריד אותו כי האחים הקטנים..
ישנים)
מניחה שהדחייה היא כי יש קול פנימי שלי שלוחש ״את לא שלי, זה לא שלי״...
לצפיה ב-'משמח לשמוע! '
משמח לשמוע!
21/01/2016 | 10:54
38
אני מתארת לעצמי שלא פשוט ליישם. אני שמחה לשמוע שלקחת משימה מאתגרת כזו על עצמך.
בלקיחת האחריות השגת גם חופש, כשהפסקת להמתין להתנהגות חיובית מצידה כדי להרגיש טוב. אני מניחה שהאווירה בבית נעימה יותר.
איזה יופי שהיא מקבלת ממך תשומת לב ואת לא נפגעת ומקבלת את החוסר מענה שלה בנינוחות. 
ברגע שאת משדרת יציבות (כשההתנהגות שלך לא תלויה בטריגר כזה או אחר מצידה), היא מקבלת את ההרגשה שיש לה מישהו להישען עליו, ובמקביל היא גם מרגישה אולי משהו ממה שהיה לה חסר ממך - אהבה אני חושבת.
 
בדרך כלל כשאנחנו מוכנים "לסבול" יחס שלילי של מישהו שחוזר על עצמו, זה בגלל שאיכפת לנו ממנו. יש סיכוי שכל ההתנהגות הזו נועדה כדי לבחון אותך, האם תמשיכי להיות "נחמדה" כלפיה גם כשהיא תהיה מעצבנת.
העיקר בהתנהגות ששינית היא ביטוי של הבנה מסוימת שלך כלפיה. והרצון שלך להבין אותה מספיק.
ההכרה שלך בה שיש לה גם רגשות ורצונות וגם אם את לא מספקת לה אותן עצם זה שהיא מרגישה שאת מכירה בהן ושאיכפת לך גורם לשינוי אצלה..
 
אם תתמידי בהתנהגות הזו (וקיבלת תוצאות נפלאות בשבועיים) הקשר שלכן ישתפר לדרגה גבוהה מבעבר ויתחזק הרבה מעבר לציפיות שלך.
הדחייה שלך מובנת - גם להורה ביולוגי לא נעים לקבל יחס כזה. 
את לא היית לה אמא במובן הביולוגי - לא הנקת אותה ולא ילדת אותה, אבל גם לא גידלת אותה מגיל 0 כמו שאת עם התינוק הנוכחי למשל.
אין צורך שתשני את הדחייה, מספיק שתהיי מודעת כלפיה ותזכירי לעצמך שלא מדובר בהתנהגות אישית מרוע אלא מרצון להתקשר איתך, לקבל ממך יחס אישי.
לגבי הווליום 
אני מניחה שאת מאוד סובלת ממנו והיא מקבלת פידבק ממך - אמרת שאת מבקשת ממנה להוריד אותו.. כשמדובר ברמה קיצונית כנראה שאין אפשרות להבליג. 
אם את רוצה שהווליום של קולה יעלם, תשתדלי להתייחס אליה יותר בכל פעם שהיא מדברת בווליום נמוך במיוחד או בזמן רגוע ביומיום.
במקרה הזה בגלל שהווליום שלה גורם לך לבקש ממנה להוריד את האחים, הייתי מציעה שתנסי פעם או פעמיים כשהיא מדברת בווליום נמוך לעזור לך עם הקטנים או במשהו אחר.
עכשיו אחרי ששיפרתן את היחסים ביניכן יכול להיות שהיא הייתה רוצה לקבל ממך גם הכוונה וגבולות. חלק בלתי נפרד מאהבה זו אכיפת משמעת וגבולות.
לצפיה ב-'היי Daharma1'
היי Daharma1
11/01/2016 | 03:27
108

נולד לכם ילד - מזל טוב !
כנראה הגדולה מקבלת - כמו כולם מן הסתם - פחות תשומת לב ממך מבעבר.
הבת הצעירה של בעלך היא החמודה "הנוחה" זו שמסתדרת עם כולם 
אז מה תעשה הגדולה? לה נשאר להיות המרדנית.
יכול להיות שהיא רואה שאת מקווה שתתייחסי לתינוק. אז היא מונעת את זה ממך
בתקווה שתשימי לב אליה ואולי תיזמי את הקשר ביניכן.
גיל 16 אין סיכוי שהיא תגיד "דהרמה אני מרגישה שאת מזניחה אותי מאז שהגיע התינוק אין לי כמעט זמן איתך לבד (או לא מספיק), תפני לי קצת זמן לבד"?
דעתי - אם היא מעדיפה תשומת לב שלילית (ההתעלמות מכעיסה אותך) - שהיא מאוד צמאה לתשומת לב ממך אך לא יכולה לבקש אותה בדרך אחרת.
 
אין טעם לשאול אותה מה היא רוצה היא לא תודה בצרכים שלה
אם חשוב לך הקשר תתכנני להיות איתה כמה דקות לבד בכל יום 
אפילו אם זה ברכב כשאת מסיעה אותה לחברה רצוי משהו שיעזור לה שלא תרצה לסרב
אולי תוכלי להציע לה לעזור לך במטלה שנראה לך שהיא תאהב לבצע איתך.
כל הזדמנות תשאלי לדעתה ותתענייני בה בלי לצפות ממנה לשום דבר
ובלי קשר גם לאיך שהיא תגיב
אם את רוצה לזרז את ההתייחסות שלה תגיבי בדיוק בדרך ההפוכה שהיא מצפה ממך
תפני אליה בכל הזדמנות בלשאול לדעתה לבקש ממנה משהו לסדר לה את השיער - המלחמה בהתעלמות מצידה היא לערב אותה ולמעשה להתעלם מההתעלמות שלה. זה דורש אימון רגשי ונכונות מצידך להיתקל בפרצוף חמוץ פעם אחר פעם ולא להתייאש.
תתכונני מראש - היא תתמרמר. תענה בחמיצות או רק במבט - אל תתני לה להטעות אותך זו צורת התקשורת שהיא מסוגלת אליה כרגע ותמשיכי. 
לפעמים שתיקה היא הצעקה הכי חזקה שיש.. אני חושבת שלא נכון להתעלם.
זה יכול לעבוד אם לא תחשבי עליה כמישהי שנמצאת ב"גיל מגעיל".
 
אני בעד לטפל בבעיות כשהן קטנות. על פניו התעלמות היא לא בעיה ממש גדולה, אפשר להתעלם ולחכות עד שהיא תתפתח ותהפוך לעצומה ובלתי נסבלת 
לצפיה ב-'נשמע לי כל-כך תואם גיל....'
נשמע לי כל-כך תואם גיל....
12/01/2016 | 09:51
93
אין הרבה מה לעשות בעיני. זה הגיל. השילוב של תינוק חדש במשפחה, ובכלל, משהו שנערות עושות.
 
הייתי נזהרת מלהסחף לדרמה שלה, ופשוט ממשיכה להתיחס אליה כמו תמיד. לדאוג שאין אצלה "הרעה בתנאים"  אלא שהיא מקבלת את אותה תשומת לב שקבלה כל הזמן... ולהבין שבגיל 16 לפעמים תינוק לא ממש מעניין...
 
אישית הייתי ממש נמנעת מלתת תפקיד או סמכויות או משהו. זה יכול ליצור יותר אנטגוניזם כי זה "עבודה" שהנערה לא בהכרח מעוניינת לעשות. וגם כי טשטוש גבולות וסמכות הורית יכולה ליצור בעיות אחרות בעתיד.
לצפיה ב-'עוד בעיות עם הבן של הבעל'
עוד בעיות עם הבן של הבעל
05/01/2016 | 11:50
68
1209
ובכן, "הילד" כבר חצה את גיל 18, וממשיך לשנוא אותי...מעליל עלי שקרים ברמה שאני מרעיבה אותו (אביו נעדר הרבה מהבית ואני למעשה מגדלת אותו ב9 השנים האחרונות), נותנת לו אוכל מקולקל,  מתנכלת לו, אין לו אפילו חתיכת תפוח לאכול, מסתירה ממנו דואר שמגיע אליו, מעלימה לו בגדים וחפצים ומה לא...ככה כבר שנים רק... המשך>>
ובכן, "הילד" כבר חצה את גיל 18, וממשיך לשנוא אותי...מעליל עלי שקרים ברמה שאני מרעיבה אותו (אביו נעדר הרבה מהבית ואני למעשה מגדלת אותו ב9 השנים האחרונות), נותנת לו אוכל מקולקל,  מתנכלת לו, אין לו אפילו חתיכת תפוח לאכול, מסתירה ממנו דואר שמגיע אליו, מעלימה לו בגדים וחפצים ומה לא...ככה כבר שנים רק שבכל ריב שיש לו עם בעלי, (למשל הוא עשה לבעלי דפיקה על האוטו ומכחיש) והם מתעמתים, זה מגיע לכמה הוא סובל ממני... ואומר לבעלי שהוא מאמין ומעדיף זרים (אני) על פני הבן שלו). בעלי גם תקוע כי בנו מאוד יקר לו, ולי ממש נשבר..ונורא מכעיס אותי שהוא ככה מכפיש את שמי לכל מי שרק יכול בעיקר לבעלי ומשפחתו, ובעלי מאפשר לו... בבקשה תגישו לי משהו חכם...הוא אגב דחה את הגיוס ויושב בבית מתנהג אלי נורא, וידי כבולות.
לא לציטוט בעמוד הראשי
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
07/01/2016 | 16:05
4
 נמצאים בשנות העשרים לחייכם ומחפשים מקום לדבר בו על הכול?
פורום עשרים פלוס הוא המקום בשבילכם! היכנסו עכשיו!
 
 מתעניינים בשייט יאכטות? חולמים על חוויה רומנטית או הרפתקה כיפית לכל המשפחה?
היכנסו עכשיו לפורום יאכטות ותקבלו את המידע הדרוש
 
 מתכננים אירוע משפחתי ומעוניינים באטרקציות מגניבות וייחודיות?
בפורום אטרקציות לאירועים תקבלו רעיונות שיהפכו את האירוע שלכם למושלם!
 
 יש לכם שאלות לגבי מערכת אבטחה טובה ואיכותית לעסק שלכם או לבית המגורים?
היכנסו לפורום מערכות אבטחה ותקבלו מידע מקצועי ואמין!
 
 מתלבטים אילו צמחים כדאי לשתול בעונה הנוכחית? יש לכם שאלות לגבי השקייה או דישון?
בפורום צמחים לגינה ולבית תוכלו לשאול ולשתף!
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
31/12/2015 | 16:02
6
 מחפשים פעילויות נחמדות לילדים בימים הגשומים של השנה?
היכנסו עכשיו לפורום יוצרים עם ילדים וקבלו רעיונות מקוריים!
 
 מתעניינים בבר אקטיבי לאירוע מושלם? יש לכם שאלות לגבי בחירת האלכוהול?
היכנסו עכשיו לפורום בר אקטיבי ותקבלו תשובות להכל!
 
 ההתמכרות שלך מפריעה לך לנהל אורח חיים תקין?
בוא לדבר על זה עכשיו בפורום התמכרות למין
 
 מחפשים מטפל סיעודי עבור היקרים לכם מכל? יש לכן שאלות לגבי זכויותיו?
היכנסו עכשיו לפורום טיפול בקשישים ותקבלו מענה לשאלותיכם!
 
 מתעניין בקרב מגע ומעוניין לקבל פרטים נוספים?
היכנס עכשיו לפורום קרב מגע הגנה עצמית ותקבל תשובות לכל השאלות!
 
לצפיה ב-'אני לא יודע לאן פניי מועדות ומה לעשות - אני מוטרד מאוד '
אני לא יודע לאן פניי מועדות ומה לעשות - אני מוטרד מאוד
28/12/2015 | 09:34
4
377
אני חושב לפרק את החבילה , אני חושב על הרבה דברים אחרים , אני גם חושב שאפשר אחרת . 
קצת רקע : 
 
כן צריך שניים לטנגו , ואני צריך את האישה שאיתי מגיל 18 ולקחה על עצמה תיק סבוך של גידול ילד בן 6 . אני מודה זה חתיכת תיק . היא לא לקחה את זה בקלות ועד היום . כבר נשואים 6 שנים והילד בן 12 אין את החיבור אין את הקרבה או הכימיה . 
 
במהלך השנים פחות השקעתי בו ,מבחינת זמן , יותר דאגתי לעצמי , הרי הייתי חד הורי 6 שנים . גידלתי אותו לבד מגיל 21. לא קל . וויתרתי על עצמי למענו . עכשיו אני רוצה קצת שקט . אבל אין שקט אני כל הזמן צריך להיות מעורב וזהו שאני לא ממש מעורב . 
 
האישה גם לא קיבלה ממני יחס שאמורה לקבל , טוב נו אני ישליך הכל על הילדות שלי גדלתי ללא אבא בעצמי . לא יודע מה זה חום ולתת . אבל באמת אני רוצה לתקן רוצה להעניק . מאוחר מדיי ? 
 
האישה שלי שהיא באמת אישה טובה לא מסתדרת עם הילד המתבגר . ולפעמים גורמת לי להעניש אותו ואני אחר כך במצפון לא נקי , אני לא דוגל בעונשים אני יותר בהבנה , בהקשבה , . 
 
לפני כמה חודשים ביצע אבחון פסיכולוגי , והוא הוגדר ילד בסיכון מבחינה נפשית שהוא לוקח עם עצמו ומוציא התפרצויות בבית ספר וכן גם בבית . 
 
הבטחתי לעצמי לתת לעצמנו יותר זמן איכות ולנסות לשפר את מערכת היחסים . 
 
גם עם אשתי אני משפר את היחסים ומנסה להחזיר את מה שאבד , אומר מילים חמות , מפנק כשצריך , אני מרגיש שאני משקיע ולא מקבל בחזרה ... 
 
לפני כמה ימים בדקתי בטלפון של אשתי שיחות וואצאפ משום מה עלתה בי תחושה  לבדוק , לא חשדתי בבגידה אלא יותר דברים אחרים וזה מה שמצאתי : 
 
היא התכתבה עם אחותה וזה היה חלק שממש הציק לי :  השמות שונו . 
 
הילד חזר מסבתא שלו והיא קנתה לו צמיד פנדורה 
 
incoming    הוא משחק אותה מסכן    
incoming    אה בגלל זה    
outgoing    מבחינתם הוא מסכן    
outgoing    תמיד ירחמו עליו    
incoming    חחחחחחחחחח
incoming    למה    
incoming    מרחמים    
outgoing    כן חמסה    
outgoing    חחח כן ככה זה שמרחמים עליו קונים מה שהןא מבקש    
incoming    והיא קנתה לו תכשיטים של מעל    
incoming    זה עולה 400    
incoming    חחח שקרניתתת    
outgoing    הוא חזר כמעט ב11    
outgoing    סבתא שלו קנתה למתן צמיד פנדורה חחחחחחחחחח
 
 
שיחה מטרידה על אוכל . אשתי מחביאה דברי מאכל כדי שלא יאכל : 
 
outgoing        יגיד לך זה לא אני     
outgoing        תיראי אותו עושה משהו אחרי דקה תישאלי     
outgoing        ממש יגיד את האמת שקרן השקרנים זה     
incoming        תשאלי אותן אז אל על זה     
outgoing        כל היופ מחפש חרא    
outgoing        הזין הזה    
outgoing        זה רק אורי    
outgoing        הוא אמר שלא נגע     
outgoing        איציק לא נגע כשהוא אוכל הוא אומר     
incoming        לא לשפוט     
incoming        יכל להיןת שאיציק אכל את זה     
incoming        בזה     
incoming        חטייפי אנרגיה ממש א נגעתי לך    
outgoing        אורי המזדיין הזה הכןל צריך להחביא ממנו אימלה חזיר בהמה     
outgoing        כמו שמישהו אכל לי את כל החטיפי אנרגי והשאיר ריק     
outgoing        ועוד זה ריק בארון    
outgoing        מה שקשור זה שמוזר לי שביןמיים אין כלום     
outgoing        זה לא קשור זה עולה 7 שקל    
incoming        כולה פעם אחת אכלתי מזה    
incoming        כולה שקדי מרק    
incoming        אמאלה יאהבלה אני יקנה לך    
incoming        הוא ירד למטה עם כוס שקדי מרק
 
 
לגביי היא רשמה בשיחה עם חברה שבוגדת בבעלה : 
 
בגדול היא רשמה לה שהיא צריכה להפסיק עם זה ושתתחיל להתעשת ולחזור לשגרה ולבית כי הילדים צריכים אותה . 
outgoing        ואת זה בונים!!!    
outgoing        לא מעבר
outgoing        אני רוצה יחסים של אמון כבוד והערכה    
outgoing        והשלמתי עם זה    
outgoing        זה לא יקרה    
outgoing        אני לא מחפשת פרפרים וריגושים עם איציק    
outgoing        הבית שלי תמיד יהיה נקי מטופח    
incoming        לא ביקשתי להתאהב     
incoming        גם אני הייתי כמוך    
outgoing        הילדה לא תרגיש עליי בחיים    
outgoing        אני יודעת לעשות הפרדה יודעת להמתמודד    
outgoing        אין מצב    
outgoing        אני לא נתתי לעצמי להגיע לאיפה שאת    
 
 
 
הודעת SMS לגבי זה שלא נגיע לאן שהוזמנו  בגלל שהילד שלי נשאר בבית בשבת ( בדרך כלל הולך לסבתא שלו )
 
"אנחנו לא נבוא  אורי הזבל הזה לא רוצה ללכת לסבתא שלו כי היא עושה שבת אצל אמא שלה בקרית ים  אני לא מוכנה לבוא איתו . נקנה אוכל מוכן נישב בבית "
 
עוד אחת מההודעות שלה בוואצאפ במקרה אחר : 
אורי עולה לי על העצבים בא לי להדביק אותו לקיר אנ ממש מתאפקת לשתןק
 
 
לגביי היא רושמת דברים שהם חוסר כבוד . 
 
איציק הדפוק לקח את הילדה... 
המטומטם הזה לא נתן לה לאכול מה שהשארתי לו . 
 
 
בהתנהלות מולי כרגע המצב טוב יותר , אמרתי לה שאני רוצה לשפר את היחסים ביננו , בעבר היה ביננו מתיחות וריחוק . כל דבר קטן כל אחד לוקח צד ומתרחק . 
 
גם העבודה שלי השפיעה על הזוגיות הייתי יותר מדיי עסוק ופחות זמין .
יש לנו ילדה משותפת בת שנתיים וחצי שמקבלת הכל ! ההיפך מהילד שלי ...
 
יש למישהו תובנות מה אתם הייתם עושים במצב הזה ? 
לצפיה ב-'טיפול ריגשי דחוף ביותר !'
טיפול ריגשי דחוף ביותר !
28/12/2015 | 10:10
1
180
לך, לילד, לאשתך - יחד, לחוד...
העיקר להתחיל !
 
כולכם צריכים לפרוק רגשות, ללמוד להתמודד,
קודם כל כל אחד עם עצמו, ואחר כך אחד עם השני....
לצפיה ב-'מסכימה במאה אחוז! צריך כאן טיפול. '
מסכימה במאה אחוז! צריך כאן טיפול.
28/12/2015 | 12:11
54
לצפיה ב-'תראה'
תראה
29/12/2015 | 08:48
169
לפי מה שאתה כותב, הרבה מאוד שנים עשית טעויות ונזקים.
עכשיו התעוררת והחלטת שאתה רוצה לתקן.
כל מה שראית שאשתך כתבה אתה צריך להגיד תודה! תודה על זה שאתה מבין מה צריך לשפר, ועוד יותר תודה על זה שהיא עדיין איתך למרות הכל. אתה מתאר מצב שבו היא צריכה להתמודד עם ילד עם בעיות נפשיות, שאינו שלה, ושאבא שלו מתנער ממנו (לפחות חלק מהזמן) כי הוא רוצה שקט.
תהליך התיקון ייקח זמן, והרבה עבודה. טוב שאמרת לה שאתה רוצה לשפר, ויחד עם זה, אני מניחה שייקח לה זמן להבין שאתה באמת מתכוון לזה.
ומאוד מאוד כדאי שיהיה לכם ליווי מקצועי. כי זה תהליך ארוך וקשה, וצריך מישהו אובייקטיבי שיעזור לכם, כי יהיו עוד נפילות בדרך.
והילד. אוי הילד, כמה כואב לשמוע עליו. שתבין, שכמה שאתה רוצה ממנו שקט ככה הוא יעשה לך יותר רעש. ככה זה ילדים. וכמה שאתה תהיה איתו, תעניק לו, תתפנה אליו, ככה הוא לא יאלץ לעשות רעש כדי לזכות בתשומת ליבך. וגם כאן, אחרי שנים של קושי, בטוח שייקח זמן עד שתראה תוצאות להשקעה שלך. זה ייראה לך כפויי טובה. ילדים הם שיעור לחיים בענווה ובנתינה.
 
בסופו של דבר, למרות הקושי הגדול, אני אופטימית כשאני קוראת אותך. כי החלטת שאתה רוצה שיהיה טוב, וזה אפשרי. רק אל תתייאש בדרך.
לצפיה ב-'שתיקח אחריות על הבן שלך ולא תפיל את זה על אשתך'
שתיקח אחריות על הבן שלך ולא תפיל את זה על אשתך
30/12/2015 | 16:48
152
במיוחד שהוא לא בנה
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
24/12/2015 | 14:17
2
 כותב עבודה סמינריונית? צריך עזרה במציאת מקורות ביבליוגרפים?
היכנס עכשיו לפורום כתיבת עבודות אקדמיות ותקבל תשובות לכל השאלות!
 
 סובלים ממחלת הקרוהן והקוליטיס? אתם לא לבד.
היכנסו עכשיו לפורום קרוהן וקוליטיס – תמיכה ותוכלו לשתף באנונימיות מוחלטת
 
 עומדת ללדת? מתלבטת איך לבחור את הדולה המושלמת עבורך?
בפורום לקראת לידה – רופא ודולה תוכלי לשאול ולהתייעץ על הכל
 
 מכורים לסדרה צעירים חסרי מנוח? עדיין רוצים להתעדכן בכל מה שקורה?
מוזמנים להיכנס עכשיו לפורום צעירים חסרי מנוח ולדבר על כל מה שחם!
 
 סובלים מבעיות זיכרון? רוצים ללמוד תרגילים לשיפורו וחיזוקו?
היכנסו עכשיו לפורום שיפור הזיכרון וגלו דרכים להתמודדות!
 
לצפיה ב-'מחקר על חייהם של ילדים להורים גרושים'
מחקר על חייהם של ילדים להורים גרושים
23/12/2015 | 10:50
104
שלום לכולם,

אני יואה שורק, נעים מאוד,

עורכת מחקר על החיים של ילדים להורים גרושים, בגילאי 10-13

עד היום עוד לא נערך בארץ מחקר על ילדים להורים גרושים, בעודם ילדים

למחקר תהיה השפעה על קובעי מדיניות ואנשי מקצוע

כי הנושא של תמיכה במשפחות ובילדים במצבי גירושין מאוד לא מפותח כאן...

למי מכם שזה רלבנטי לו או לחבריו

אשמח שתצרו אתי קשר במייל yoasorek@gmail.com

אשמח לכל נכונות לעזור! אפשר גם לשלוח מסרים
יואה

לצפיה ב-'משתתפים למחקר בנושא אבדן הורה בילדות'
משתתפים למחקר בנושא אבדן הורה בילדות
20/12/2015 | 20:20
2
90
שלום לכולם
במסגרת לימודי תואר שני בפסיכולוגיה אני עורכת מחקר בנושא אבדן ומחפשת נבדקים בני 18-35 שאיבדו הורה בילדות- כשהיו בני 5-13, לענות על שאלון מקוון (מצורף קישור).
האם אתם מכירים אנשים שמתאימים להיות נבדקים ויכולים לקשר אותי אליהם? כמובן שאפנה אליהם ברגישות המתאימה.
אשמח מאוד לכל עזרה.
תודה רבה
טליה (פרטים לשאלות בקישור)
https://ruppin.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_enZipVehaXw5VVX
לצפיה ב-'בהצלחה רבה! '
בהצלחה רבה!
23/12/2015 | 10:51
1
10
לצפיה ב-'תודה רבה! אני ממשיכה לחפש משתתפים...'
תודה רבה! אני ממשיכה לחפש משתתפים...
24/12/2015 | 18:58
36
אם מישהו מכיר, שמע או יכול לעזור, אשמח מאוד...
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
15/12/2015 | 17:53
12
 יש לך פחד במה? נתקל בקשיים לעמוד מול קהל ולהעביר מסר בצורה ברורה?
בוא לדבר על זה עכשיו בפורום פחד במה חרדת קהל

 רוצה לשיר ולא רק באמבטיה? סובל מצרידות ולא מצליח למצוא לזה פתרון?
היכנס עכשיו לפורום פיתוח קול בריאות הקול ותוכל לשאול ולהתייעץ!

 מחפשים מוהל לרגל הולדת הבן? מתלבטים לגבי ההשלכות של ברית המילה?
מוזמנים להיכנס לפורום מוהל ברית מילה ולהתייעץ עם מוהל מוסמך

 סובלת מורידים בולטים ברגליים? מעוניינת למצוא לכך פתרון יעיל ואמין?
בואי לדבר על זה עכשיו בפורום העלמת ורידים

 האזור האינטימי נפגע לאחר הלידה?
היכנסי עכשיו לפורום פלסטיקה וגינאלית וגלי את האפשרויות שעומדות לרשותך
 
לצפיה ב-'המשפחה המורכבת שלי מתפרקת... דילמה '
המשפחה המורכבת שלי מתפרקת... דילמה
09/12/2015 | 07:41
15
544
שלום :) אני צופה קבועה בפורום הזה... הגיע תורי לקבל עצה :)
לפני 4 שנים פתחתי פרק ב' בחיים שלי, התחתנתי עם גרוש... אצלו זו הייתה הפעם השלישית. אני באתי עם ילדה בת 3, חד הורית, והוא אבא מהנישואים הראשונים לילד... אז בן 12... אבל הוא גר באופן קבוע אצל אמא שלו ולא היה בקשר עם בעלי.
לפני שנתיים חידש קשר עם אבא שלו... האמא חזרה לשתייה ואף עברה לגור עם גבר חדש, לא תפקדה ולא כל כך עניין אותה מהבן... הוא ביקש לעבור לגור יחד איתנו. בעלי קצת היסס אבל לי לא היה שום ספק שהוא הולך להיות בן שלי לכל דבר.
ובאמת צדקתי... הוא פרח אצלנו והקשר עבד מצויין. נרקם משהו מאוד מיוחד ביני לבינו (למרות שהוא מעולם לא קרא לי אמא )... ולעומת זאת הקשר עד היום לא עובד.
כיום משהו ביני לבין בעלי קצת תקוע. הרבה מתחים בבית... חושבים על הפסקה כדי לקבל פרספקטיבה הלאה וזה כמובן יהיה כרוך במעבר שלו לדירה אחרת.
שאלתי היא: מה עושים עם הבן? הוא לא רוצה להיות עם אבא שלו לבד. מוכן לחזור לאמא...
גם בעלי לא ממש מתלהב שיעבור יחד איתו ומעדיף שיחזור לאמא.
אבל אני לא מוכנה... הלב שלי לא מאפשר לי לשלוח ילד, גם אם הוא בן 16, לאמא לא מתפקדת. אי אפשר לתלוש אותו ממקום למקום ככה
הצגתי לבעלי את האופציה שישאר אצלי בינתיים... ואני יודעת שאם אציע לו הוא ישמח. אני רואה בעיניים שלו את התקווה שרק אציע את זה. אבל בעלי מתנגד בתוקף, אומר שזה יפגע באפקטיביות של ההפסקה.... ושאני אפילו לא אחשוב על להציע לו להישאר.



לצפיה ב-'תיקון: "ולעומת זאת הקשר של הבן עם **אבא שלו** לא עובד'
תיקון: "ולעומת זאת הקשר של הבן עם **אבא שלו** לא עובד
09/12/2015 | 07:46
93
לצפיה ב-'אני חושבת שזה מקסים שאת רוצה להציע את זה'
אני חושבת שזה מקסים שאת רוצה להציע את זה
09/12/2015 | 11:30
258
אני חושבת שבעלך לא מתנהג בחכמה......אבל את כנראה לא יכולה לעשות משהו נגד רצונו...וחבל
לצפיה ב-'נראה לי שאת לא יכולה לעשות משהו בעניין הזה...'
נראה לי שאת לא יכולה לעשות משהו בעניין הזה...
09/12/2015 | 12:02
258
הבן קטין ויש לו שני הורים.
ולך בעצם אין כאן מעמד של גורם מחליט / אחראי. 
כואב הלב.
אולי את יכולה להזמין אותו לפעמים להתארח אצלך.
לצפיה ב-'שלום לך.'
שלום לך.
09/12/2015 | 15:04
2
239
אם נתעלם מהרגשות בעלך צודק -
אם המטרה שלכם לקחת הפסקה אחד מהשני במידה ותגורי עם הילד זה יהיה בלתי אפשרי. 
לשאלתך, יש לך מספר אפשרויות לפעול. 
האחת היא, לקבל מה שבן זוגך אומר (אחרי הכל הילד שלו), להיפרד ולהיות ממורמרת ועצובה אך לדעת שזו הבחירה בשביל שאולי תחזרו.
 
אפשרות אחרת היא שתיפרדו ולא תקבלי את ההתנגדות של בעלך. או שתנסי לשכנע אותו ובכך יתרחש (אולי) ניתוק סופי, או להתייחס לבנו כאל בנך ולנסות באמצעים משפטיים לקבל את גידולו. גם אז הילד עשוי להיפגע ואין הבטחה שתהיה הצלחה. במקרה של כשלון את משלמת גם את הוצאות המשפט של בעלך.
 
אם את שואלת אותי שתי האופציות לא משהו.
וממה שאת כותבת נראה לי שאת לא מצליחה ליצור דיאלוג מכבד עם בעלך.
כשמדובר בקצר בתקשורת אני תמיד בעד יעוץ משפחתי. תמיד תוכלו, אם לא יצליח להיפרד.
נשמע שאיכפת לך מהילד, הוא כבר בגיל שבקרוב אמור לסיים את הלימודים שלו, ולמרות שאתם לא מסתדרים 4 שנים החזקתם מעמד שניכם והילדים. זה הישג גדול.
יש אפשרות שתחליטו להישאר ביחד עוד שנתיים עד שהילד יסיים את לימודיו
זה יכול לחסוך גם לבעלך טירחה לא קטנה של מעבר דירה ותשלומי מזונות ופרידה לא רק ממך אלא גם מהילד, שכן בלעדייך בעלך ובנו לא יגורו ביחד.
בטח לא פשוט לבעלך שהוא מרגיש שגם בנו מסתדר איתך יותר טוב ועכשיו את מציעה לו לעזוב "רק הוא" את הבית.. על הקשר עם הבן את נלחמת - ומה על הקשר עם בעלך ? אולי הוא מתגעגע לאיכפתיות הזו שלך כלפיו וצורם לו לראות אותה רק כלפי בנו.
 
הפסקה לא חייבת להיות רק במעבר דירה...
אפשר לרכוש שתי מיטות ולהפריד אותם
עד לפני מספר שנים היה מקובל להישאר ביחד בשביל הילדים וכן להקריב מהנוחות לפעמים בלהישאר בזוגיות לא פשוטה. 
ואולי ההחלטה שלכם בזוגיות השלישית שלו והשניה שלך לא לוותר
לא לעזוב למרות הקשיים יגרמו לשינוי בגישה שלכם ולשינוי בקשר
 
אבל הקשר שלכם תלוי בגילוי הלב שלך מול בעלך..
את לא צריכה להתבייש להגיד לו שאמנם פרידה היא אופציה אפשרית אבל בגלל הילדים שתנסו אופציות אחרות או לפחות תמתינו עוד שנה או שנתיים?
אתם 4 שנים ביחד
אם תרצו תוכלו להעביר שנתיים נוספות ביחד ואולי את כל החיים
או להחליט שאם יש קשיים נפרדים. אם לא תבחרו בלהילחם כל ויכוח יהיה פוטנציאל לפירוק הקשר.. 
כמו בשיר "קחי אותי בקלות  אל תבני עלי אם זה לא מתאים לך מותק טוב אז יאללה ביי" 
 
את יכולה להשתמש באנרגיה שלך ובמקום להתמקד בהשקעה בילד
להפנות אותה לקשר שלכם. 
אם את מחבבת את בנו של בעלך תוכלי למצוא גם רגשות לאביו.
אני קצת מתפלאת מההודעה שלך נשמע ששניכם חזקים נפשית ומנוסים בזוגיות ויכולים להתמודד עם קצת הכוונה בתקשורת. 
לצפיה ב-'אני נלחמת על הבן בלי קשר למלחמה על הנישואים שלנו'
אני נלחמת על הבן בלי קשר למלחמה על הנישואים שלנו
10/12/2015 | 14:02
1
220
ברור שזה מאוד הוסיף לקשיים הזוגיים שלנו, ולפעמים ההשקעה בילד באה על חשבון הזוגיות. אבל אני מאמינה שזה טבעי ונורמלי לשים את הילדים *לפני* הזוגיות של ההורים. קשה לי לחשוב שאני נשואה לגבר שמקנא בתשומת לב שמעניקים לבן שלו שהגיע אלינו בתת תזונה מרוב הזנחה...
אין לנו בתור זוג תקלות בתקשורת... השיח פתוח ואוהב ולאף אחד אין ספק לאהבה לשני. רק הקשיים הכלכליים שוחקים אותנו ויוצרים מתחים בבית... מתחים שאנחנו לא רוצים לחכות שיתפרצו ויהרסו אותנו. מעדיפים לקחת איזה צעד אחורה ונשימה ארוכה כדי להמשיך ממקום בריא יותר
לצפיה ב-'הנכונות שלך להילחם עבור הילד מרגשת'
הנכונות שלך להילחם עבור הילד מרגשת
10/12/2015 | 21:14
161

יחד עם זאת לפני יציאה למלחמה תזכרי שאת יכולה לנצח, אבל גם להפסיד.
אפשרות שלא הזכרת, אם האמא לא מתפקדת והאבא לא יגור איתו יש אופציה של פנימיה. או כל מיני מרכזים להפרעות אכילה.
 
נראה שבעלך מקנא בתשומת הלב - ואת מתוסכלת שהוא לא מבין שמדובר במקרה של חיים ומוות כלפי הילד והרצון שלו הוא מותרות. 
 
בעלך מתנגד שהילד ישאר איתך ומעורבת כאן קנאה, ולכן תקחי בחשבון שאין רציונל שתוכלי להסביר לו שישנה את דעתו. גם אם הילד יסבול ממנה.
 
 
לדעתי, טובת הילדים חשובה לא פחות מהזוגיות של ההורים. 
כאשר ילד במצב של סכנת חיים והמשאבים שלכם מגיעים על חשבון הקשר - במקרה זה חשוב להשיג איזון שלא יפגע אף אחד על חשבון האחר או ע"י הגדלת המשאבים (עוזרת, מטפלת לילד וכו`) או בקבלת המצב - אם בעלך מקנא בתשומת הלב של בנו הוא לא מקבל את המצב אלא מרגיש שהוא מוכתב לו. 
 
אם לך ולבעלך אין בעיה בתקשורת מדוע הוא מסרב שבזמן ההפסקה בנו ימשיך לגור איתך?
כשבעלך מקנא לבנו זה מזיק לא רק לכם אלא גם לקשר בין בעלך לילד
 
כשאת לא מצליחה להיות אמפטית כלפי הקשיים של האבא, בעלך, תקחי בחשבון שאת פוגעת בעקיפין גם בבן שלו. אולי גם בעלך במצב רגיש בגלל מחלתה של האמא והלחץ המשפחתי והוא מצפה ממך בזמן הזה ליותר הבנה או תשומת לב.
 
אם אתם נפרדים כזוג כנראה שהמשמעות היא גם פרידה שלך מהילד.
לי מוזרה הנכונות שלך לוותר על הקשר בפרט שלשניכם זו זוגיות עם ילדים ולא הראשונה.. ואתם לא שבוע וחצי יחד.
קשיים יש תמיד. ויכוחים אין רק כשאין תקשורת.
הילד במצב של סכנת חיים ולא שמעתי ממך על יעוץ זוגי או משפחתי ובכלל משהו שאתם מנסים לעשות שמערב גורם נוסף.
ריבים בבית - מעיד שיש אנשים חיים בבית.. אולי הריבים התפרצו כי פתאום אחד מכם התחיל להגיד את דעתו ולהשמיע מחשבות ורגשות שהוסתרו יותר מידי והם מתפרצים. יש זוגות שלא חוששים מויכוחים והחלפת דעות גם על בסיס יומיומי. 
 
כל החלטה שלכם היא לגיטימית. ההסכמה היחידה שחשובה היא שלך עם בעלך
ובעיקר שלך עם עצמך כי לכל החלטה שתבחרי יש יתרונות וחסרונות משלה.
לצפיה ב-'היי שם בשביל הילד בלי להביע דעה '
היי שם בשביל הילד בלי להביע דעה
09/12/2015 | 22:09
1
170
כוונותייך טובות, אך אל תשכחי שלבן יש אמא, גרועה ככל שתהיה. את לא אמא שלו והוא לא רואה בך דמות אם (יש הבדל בין דמות אם לדמות אימהית. את עבורו דמות אימהית). זו גם הסיבה לכך שאינו קורא לך אמא. ילד תמיד נשאר נאמן להוריו. 
שלום ליאל.
 
אני ממליצה לא להעלות מיוזמתך את הרעיון שהבן יבוא לגור איתך. אם הבן רוצה לגור איתך זה מתפקידו להעלות את הנושא. את מצידך, תשאירי את האופציה פתוחה. כמו כן, אל תנסי לשנות את דעתו או תכניותיו לגבי היכן יגור. אם הבן חושב על לעבור לגור עם האם - תני לזה לקרות. 
 
בכל שלב בתהליך בינך לבין אביו, היי שם בשבילו כדמות אימהית תומכת, אוהבת ומקבלת, מבלי לנסות להפוך אותו לבנך.
 
לצפיה ב-'חושב לעבור לגור עם האם רק כי היחסים עם אבא שלו בלתי נסבלים'
חושב לעבור לגור עם האם רק כי היחסים עם אבא שלו בלתי נסבלים
10/12/2015 | 13:54
153
והוא לא יבקש להישאר לצערי... עם כמה שהקשר בינינו טוב הוא עדיין חושב לפעמים שהוא "מטריח" אותי.
גם בדברים הכי קטנים... הוא לא יספר לי שהוא רעב ויבקש לאכול... אם לא אציע הוא לא יפצה פה ולא יאכל כלום. ככה הוא מתנהג גם עם אבא שלו.
בגלל זה אני נורא דואגת מהמעבר חזרה לאמא שלו... אני יודעת שהיא לא תענה על הצרכים שלו
לצפיה ב-'יש משהו שלא לגמרי ברור לי מהפוסט שלך'
יש משהו שלא לגמרי ברור לי מהפוסט שלך
10/12/2015 | 11:29
4
221
את כותבת "משהו ביני לבין בעלי קצת תקוע. הרבה מתחים בבית... חושבים על הפסקה כדי לקבל פרספקטיבה הלאה".
מה שלא ברור לי - הרי החלטה כזו, אם על הפסקה בשביל פרספקטיבה ואם על פרידה, אמורה לכלול בתוכה גם את השיקול של הפגיעה הפוטנציאלית בילדים, תמיד זה לא קל ובמקרה שלכם זה נשמע ממש אסון. ומצד שני, התיאור של "קצת תקוע" נשמע די מינורי. כאילו יש אי התאמה בין איך שאת מתארת את הבעיה בינך לבין בעלך לבין הפתרון שאתם כרגע עומדים לבחור בו.
איכשהו יש לי הרגשה שלא שניכם חושבים על הפסקה, אלא שהוא מעוניין לברוח.לא בטוחה אם אני צודקת. אבל אם לא תתארי בצורה כנה את כל הצדדים של העניין זה מקשה עלי (ואולי גם על אחרים) לענות משהו שבאמת יוכל לעזור.
לצפיה ב-'לא הייתי מגדירה את זה כבריחה'
לא הייתי מגדירה את זה כבריחה
10/12/2015 | 13:48
3
188
הוא כן מעוניין בהפסקה הזו יותר ממני. אני גם הייתי מעדיפה לחכות עם הדברים ולנסות ולעבוד אבל "לא בכוח". הריבים בבית, בדרך כלל על כספים, לא עושים טוב לאף אחד מבני הבית. אז לטובת הילדים לוקחים הפסקה כדי לנסות לראות מה הלאה

לצפיה ב-'אם הריבים הם על כספים'
אם הריבים הם על כספים
10/12/2015 | 15:08
2
172
אז יציאה שלו מהבית לבית אחר צפויה רק להעצים את הקשיים, כי להחזיק עוד בית זה עוד המון הוצאות.
ושוב, בעיני (ונראה לי שגם בעיניך), כמה שהריבים בבית עושים לא טוב לילדים, זה כאין וכאפס לעומת מה שיקרה להם מהפרדת הבתים, ובמיוחד לבן שיצטרך לעבור לאמא שלו.
 
האם יש לכם ליווי מקצועי בהתמודדות עם נושא הכספים?
אם את אומרת שהתקשורת טובה ויש אהבה, אז לפרק בית בגלל כסף נראה לי קיצוני.
לא יודעת, עדיין לא מסתדר לי. איך זה שהאבא בכאלה יחסים מעולים איתך וכאלה גרועים עם הבן?
לצפיה ב-'זה בעיקר בגלל כספים אבל זה משפיע על החיים בכלל'
זה בעיקר בגלל כספים אבל זה משפיע על החיים בכלל
10/12/2015 | 15:58
1
187
בין היתר מחלתה של אמא שלו דורשת ממנו לסייע לה כספית, האחים שלו לוחצים עליו להיות קרוב ולשים יד וכרגע הוא משקיע את כל מרצו שם והבית קורס כאן כשהוא חוזר עייף עצבני ומתוסכל. רב איתי, רב עם הילדים. אז בינתיים עושים סטופ, הוא עובר לגור עם חמותי.
ההפסקה היא בכלל לא האישיו כאן... אלא ההשפעה שלה על חיים של ילד שלצערי אין לי שום דרך "להעניק" לו חיים יותר טובים.
למה הם ביחסים גרועים? כי בעלי מעולם לא ראה חשיבות בלתת לו מענה לצרכים לא פיזיים... מודה...
לצפיה ב-'אני מתרשמת שבעלך עובר תקופה מאוד קשה'
אני מתרשמת שבעלך עובר תקופה מאוד קשה
13/12/2015 | 11:01
147
שהורה מבוגר נהיה חולה  או חלילה נהיה סיעודי זה עומס אדיר על הילדים (נפשית וכספית),
כמה זמן אמא שלו חולה ?
אני רואה שיש לך המון רוחב לב לבן שלו,
אולי גם בעלך צריך עכשיו את רוחב לבך,  מה שהוא הכי הרבה צריך עכשיו  זה שיורידו ממנו לחץ ולכן נראה לי שהוא מעדיף לעזוב, את טוענת שהוא אצל חמותך ובנתיים הבית מתפרק , האומנם ?  את באמת חושבת שזה יהיה קל  יותר  אם באמת תפרקו ? את תצטרכי להסתדר לבד בכל מקרה, אז למה לא לעזור לו בתקופה הנוראית הזו שהוא עובר עכשיו ?
חשוב  לי שתדעי שאני לא באה ממקום של בקורת, רק מנסה להראות שיש עוד צדדים למטבע.
לצפיה ב-'נשמע שבעלך הוא אדם בעייתי '
נשמע שבעלך הוא אדם בעייתי
10/12/2015 | 18:09
200
עם היסטוריה בעייתית (נישואין שלישיים, לא שמר על קשר עם בנו למרות קשיים אובייקטיביים אצל האמא, וגם כשהילד אצלכם הוא לא נותן מענה לצרכיו הלא כלכליים). 
אני לא רואה אין פרידה לניסיון תשנה משהו. אני לא רואה איך נתק יכול להאיר את הקשר באור אחר.
לדעתי עדיף לפנות לייעוץ זוגי, אם יש לכם יכולת כלכלית לכך - לבדוק מה הפוטנציאל של הקשר. 
מהדגשים שאת שמה בכתיבתך נראה לי, שהנכון לך הוא שתוותרי על האבא, ותגידי לילד, שאת לא ההורה המשמורן שלו, אבל הוא מוזמן אלייך מתי שהוא רוצה. 
אני לא רואה איך ילד שחי אצלך מפריע לנתק, זוגות רבים מצליחים להתגרש ולהתרחק כשיש ילדים משותפים. ממילא לאבא הזה אין ממש קשר לילד. 
 
לצפיה ב-'עבר מעל חודש מאז כתבת פה ולא חזרת לעדכן'
עבר מעל חודש מאז כתבת פה ולא חזרת לעדכן
26/01/2016 | 12:59
19
לא משנה מה החלטתם, אני מציעה לך שאם הילד עובר חזרה לגור אצל אמא שלו תשמרי איתו על קשר.
במיוחד כי הוא חשוב לך. את יכולה להיפגש איתו, את יכולה להעביר לו אוכל/בגדים מה שצריך.
אבא שלו אגואיסט נורא.
זה התבטא בניתוק מהילד כשהיה קטן גם במחיר של ילד שגדל אצל אמא לא מתפקדת. זה מתבטא בחוסר ההסכמה שלו להשאיר את הילד אצלך למרות שברור שזה הפתרון הכי טוב - הרי אין לו בעיה לנתק עם הילד קשר - למה זה מפריע להפסקה בינכם?
מדובר בילד בן 16. הוא יכל לעשות הפסקה מוחלטת אתך ועדין לנהל עם הילד קשר טלפוני ולהיפגש איתו כשהוא רוצה, בדיוק כמו שהוא לא בקשר עם אמא של הילד אבל כן בקשר עם הילד עצמו.
גם שאר ההתנהלויות שלו בחיים הוא עושה רושם אגואיסטי.
 
בהנחה שאתם עדין שוקלים את הענין כן היתי מציעה לך להציע לו מה שכתבתי מעלה - שהילד ישאר אצלך ושיהיה לו קשר רק איתו.
בהנחה שהילד עובר לאמא - תשמרי איתו על קשר לפחות עד שהילד יתגייס. אחכ אם הוא באמת חשוב לך את יכולה להציע לו להיות חייל בודד ולארח אותו אצלך (והוא גם יקבל תקציב מהצבא).
 
ועוד משהו, הציעו לך למעלה את הנושא המשפטי. אם האמא של הילד לא מתפקדת והוא הגיע לתת תזונה וכו, איפה רשויות הרווחה? במידה והן מעורבות, תמיד את יכולה להציע את עצמך כמשפחה אומנת. אם תצליחי - תקבלי על זה סכום כסף יפה כל חודש מהמדינה שיעזור לך לעמוד על הרגליים ולגדל אותו כמו שצריך
לצפיה ב-'מה עושים כאשר ילד זונח את התחביב שלו'
מה עושים כאשר ילד זונח את התחביב שלו
07/12/2015 | 00:08
2
254
אב של ילדה שהגיע אלי לטיפול לאחר מערכת גירושין קשה, באחת הפגישות תאר בפניי בדאגה שביתו בת התשע, שמאז גיל חמש נהגה לצייר עם מורה פרטית וניחנה בכשרון יוצא דופן, הודיעה בפני מורתה שהיא שונאת ציור וחדלה מלצייר.

הנחיתי אותו בשלב ראשון לציין בפני ביתו שהוא מודע לעניין שאינה מציירת אך לא לדרוש ממנה הסברים לכך. בנוסף הנחיתי אותו לשוחח עם הילדה על המשבר בבית ולהיות קשוב לדרך בה היא חווה ומבטאת את המשבר. בנוסף הדגשתי בפניו שלא לנסות לדחוף את הילדה חזרה לציור בשום דרך.

לאחר כארבעה חודשים יצר איתי קשר האב וסיפר בהתרגשות שמצא בחדרה של ביתו ציורים חדשים שהחלה לצייר.

כאשר ילדיכם חדלים מלעסוק בתחביב מסוים אותו עשו באדיקות לפני המשבר אל תפעילו עליהם לחץ לחזור ולעסוק בתחביב.
לצפיה ב-'במקרה שלנו, עשינו בדיוק את ההיפך והילד התרחק לגמרי מהכדורגל'
במקרה שלנו, עשינו בדיוק את ההיפך והילד התרחק לגמרי מהכדורגל
07/12/2015 | 18:18
1
153
אחרי מערכת גירושים חברית, תומכת ומבינה, בני בן ה 9 היה "חולה" כדורגל ולאט לאט הפסיק להתאמץ במשחקים עם הקבוצה.

גם אני וגם גרושתי הבנו שזה כתוצאה מהפרידה של ההורים שלו וניסינו כל הזמן לדחוף בעדינות - קנינו לא עוד חולצות, כדורגל ואביזרים, מתוך מטרה לעודד אותו לחזור. התוצאה של זה, שאחרי חודשיים הוא הפסיק ללכת לחוג שהוא מאוד אהב )-:
לצפיה ב-'שים את נושא הכדורגל בצד'
שים את נושא הכדורגל בצד
09/12/2015 | 22:20
108
נסו לא לדחוק בו יותר בכל מה שקשור לכדורגל. תאמר לו שהחלטתם לא לדחוק בו יותר בנושא כדי לתת לו מרחב - ומרגע זה, הניחו לנושא לגמרי.
 
במקביל, היה קשוב לו, תן לו תמיכה ואהבה לצד יציבות.
 
לצפיה ב-'"היא לא הייתה אשתו, היא היתה הידועה בציבור שלו"'
"היא לא הייתה אשתו, היא היתה הידועה בציבור שלו"
07/12/2015 | 09:39
15
378
תנ"צ ליאור בוקר ז"ל, שנספה באסון הכרמל, התגרש מאם ילדיו לפני 20 שנה, וב- 14 השנים האחרונות לחייו חלק את ביתו עם ח"כ נאוה בוקר, שעימה (מסתבר) התחתן בחתונה אלטרנטיבית.
ועדיין, בראיון שמופיע הבוקר עם ביתו השחקנית (שהיתה כבת 8-9 כשהוריה נפרדו), היא מספרת שכשאבא שלה נפל, היא, 2 אחיותיה ואימה היו כארבע נשים שנפל ראש משפחתן, וכשנשאלה עם אשתו השניה, ענתה "היא לא הייתה אשתו, היא היתה הידועה בציבור שלו"
 
האם זהו עתידנו? האם גם אחרי 20 ו- 30 שנה אנחנו אני אהיה "רק הידועה בציבור" בעיני ילדיו? האם גם אחרי 20 שנה, הילדים עדיין יחשבו על ההרכב המשפחתי אליה נולדו בתור ההרכב "האמיתי", ובעיניהם בן-זוגי יהיה תמיד ראש המשפחה הההיא? ומה מקומה של האמא בתפיסה הזו של ילדיה, גם אחרי כ"כ הרבה שנים?
 
צרם לי.
לצפיה ב-' אוי. כמה טעויות דקדוק וכתיבה. סליחה!'
אוי. כמה טעויות דקדוק וכתיבה. סליחה!
07/12/2015 | 12:26
79
לצפיה ב-'א. כן וב. מה זה משנה?'
א. כן וב. מה זה משנה?
07/12/2015 | 15:06
3
224
אם הילדים שלו יחשבו שאת רק "זה וזה וזה" כל עוד הם מתייחסים אליך בכבוד ובנימוס? ולמי בכלל אכפת מה חושבת/מרגישה/מחנכת האמא הביולוגית את הילדים שלה לחשוב על בת הזוג של אביהם כל עוד, כאמור, הם מתנהגים באדיבות ובנימוס.
 
תנ"צ ליאור בוקר ז"ל עשה את הבחירות שלו וחי עם האישה שהוא רצה לחיות איתה, כל השאר זה שטויות במיץ. 
 
ללי
לצפיה ב-'איכשהו קצת קיוויתי'
איכשהו קצת קיוויתי
08/12/2015 | 09:18
2
208
שאחרי עשרים שנה, נגיד כשיהיו נכדים, יהיה לי מקום כלשהו חוץ מ"רק הידועה בציבור" של אבא שלהם
לצפיה ב-'האמת, המשכתי לחשוב על ההודעה שלך. ואז מצאתי עוד כתבה'
האמת, המשכתי לחשוב על ההודעה שלך. ואז מצאתי עוד כתבה
13/12/2015 | 22:35
1
138
מסתבר שהבנות שלו היו ביחסים מאד לא טובים עם בת הזוג שלו. אחרי מותו הן לא נשארו בקשר איתה, והיא מאד העליבה אותן במפעל ההנצחה שהיא עושה לזכרו.
אני יכולה להבין את הרקע לזה שגם הבת רוצה להקטין את הקשר בינו לבין בת זוגו. 
 
כאמור, אף פעם לא נדע מה קרה ומי "צודק" אבל מה שבטוח זה שכל עוד אין יחסים טובים בזמן שהאבא היה בחיים, גם לאחר מותו לא יהיו...
לצפיה ב-'צודקת'
צודקת
14/12/2015 | 12:12
88
אני מודה שלקחתי את זה למקום האישי שלי, אבל נראה שלבנותיו של בוקר מנישואיו הראשונים היתה סיבה טובה להרגיש מנוכרות מאשתו השניה.
 
לצפיה ב-'עצוב, אבל... מסכימה עם ללי...'
עצוב, אבל... מסכימה עם ללי...
08/12/2015 | 09:34
198
גם אצלנו, הילדים מכבדים אותי ואת הזוגיות שלי עם בעלי (אפילו לא
"רק ידועה בציבור")... אבל בגדול -
המשפחה ה"אמיתית" שלהם היא אמא ואבא שלהם, דבר שמתבטא גם
בנישואין של כל אחד מהם שנערכו לא מזמן... בהזמנה ומתחת לחופה
מככבים שני הוריהם , כאשר לכל אחד מההורים יש כבר שנים בני זוג.
אני לא בטוחה שהשאלה היא מה מקומה של האמא (והאבא) בתפיסה 
זאת, כמו העובדה שילד שגדל עם זוג הורים , הם שישארו הוריו לאורך
חייו.
כמו שאמרה ללי - העיקר הוא שיכבדו את הזוגיות החדשה.
לצפיה ב-'כמובן שכך זה עשוי להישאר'
כמובן שכך זה עשוי להישאר
08/12/2015 | 21:33
156
אנשים צריכים להרגיש שהם נולדו מתוך בסיס יציב, לתוך משפחה אוהבת. הגירושין מעיבים על כך ולפעמים אין די חסינות נפשית כדי לקבל את הערעור. זה הצורך של הבת, זה לא קשור בהכרח למציאות. 
 
העובדה שהגרושה מרגישה שהגרוש הוא ראש משפחתה היא בעייתית במידה מסויימת. הרבה יותר פשוט לי אם היתה מרגישה שהוא פשוט "בן משפחתה". 
 
וממקום אחר - אנחנו נישאנו אחרי שנות זוגיות רבות גם כדי שהחוויה של הילדים תהיה שאנחנו משפחה לכל דבר ועניין. אולי בעיקר בשל כך. מבחינתינו הזוגיות היתה אמיצה ומלאה גם בלי הביורוקרטיה. 
 
 
לצפיה ב-'אולי. '
אולי.
11/12/2015 | 19:10
101
אבא שלי נשוי בשנית שלושים שנה או יותר כבר. בעיני היא בכל מקרה אשתו של אבא שלי. אני לא חושבת שאהיה איתה בקשר כשיבוא יום והוא ימות. אני גם לא כועסת עליה, פשוט לא נוצר קשר כזה שהיא מעניינת אותי, וגם אני לא מעניינת אותה. אני ממש לא בכסאח איתה, אני מכבדת אותה וגם די מחבבת אותה בכללי, אבל לא מספיק בשביל להרגיש שהיא משפחה שלי.
 
בן הזוג שלי, לעומת זאת, הוריו התגרשו כשהיה בן 10 ואמו התחתנה די מהר שוב. הוא קורא לאמא שלו ולבעלה "ההורים שלי" בכל מיני נסיבות, למרות שאבא שלו חי וקיים.
 
ההבדל, לפי דעתי, הוא באופן שבו הדברים התרחשו - אני מעולם לא גרתי עם אבא שלי ואשתו. הייתי מבקרת אצלם, אבל זה היה הבית שלהם וחד משמעית נאסר עלי לעבור לגור איתם בשלב מסוים, כי "זה לא יהיה נוח". מכיוון שכך, למרות שהיא אשתו וחיה איתו כל השנים, הקשר הזה שלו זניח ממש בהקשר ליחסים ביני לבין אבא שלי. היא נמצאת ברקע ומה שיש לה לומר או מה שהיא חושבת עלי בכלל לא עובר לי בראש. אז אני לא חושבת שהיא רק הידועה בציבור שלו, אבל לי יש אבא ולאבא שלי יש משפחה אבל היא לא המשפחה שלי והיא לא מעניינת אותי. אולי לזה הם כיוונו בכתבה ההיא.
 
לעומת זאת אצל בן זוגי, הבעל השני של אמו גידל אותו בפועל, הלך לימי הורים, עזר בשיעורי בית, השליט מרות (וגם היו מריבות), לימד אותו להחליף גומיה בשירותים, ולמרות שהוא אדם מעצבן ולא נעים, ובטח יחסית לאשתו של אבי שהיא אישה נעימה וחביבה, בן הזוג שלי מחשיב אותו כ"אבא" ואין ספק המקום המרכזי שלו בבית.
 
אני לא יודעת מה היה אופי הקשר בין האב לבין הבנות. לא הייתי נותנת לזה להשליך על החיים שלי
 
לצפיה ב-'אני חושבת'
אני חושבת
12/12/2015 | 22:33
6
148
שידועה בציבור אינה אישה, אין מה לעשות. אולי אני שמרנית, אבל מערכת יחסים מחוץ לנישואין לא נראית לי כמשפחה.
ולגבי החופות זה מאוד הגיוני שרק הורים ביולוגיים יעמדו מתחת לחופה. מה לעשות, בני זוג של ההורים, גם אם הם נשואים אינם הורים של המתחתנים. 
וגם בני זוג של ההורים צריכים לחשוב היטב כיצד הגו כלפי הילדים האלו שהיום בוגרים לפני 20 שנה, הכל חוזר כבומרנג.
אני יכולה לספר על מקרה של חברה שלפני כ 20 שנה אבא שלה התחתן, אישתו דאגה שהיא לא תהיה נוכחות בחתונה בתור ילדה, מנסיבות לא ברורורת. אותה בחורה מתחתנת עוד מעט והיא הדגישה בפירוש שלא אישתו של אבא ולא ילדיה ולא ילדים משותפים לא מוזמנים.
לצפיה ב-'את לא שמרנית - את קדושה וחסודה...'
את לא שמרנית - את קדושה וחסודה...
13/12/2015 | 07:59
1
140
מערכת יחסים מחוץ לנישואין ? ?
מדובר במערכות לפעמים של שנים רבות מאוד,
לפעמים טובות ואיכותיות מאשר המערכת בתוך הנישואין,
לפעמים נובעות מתוך אכזבה מהנישואין,
ועוד ועוד...
 
ועובדה שאת מביאה דוגמא שגם מערכת יחסים בתוך הנישואין
הקדושים גם היא לא היתה ראויה, רחמנא ליצלן...
 
מי את  שתחרצי את הדין   ? ?
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
13/12/2015 | 11:29
110
קודם כל תרגעי ואל תתקפי, אני לא אדם דתי בכלל, להיפך, אבל אני בחיים לא הבנתי את המגורים משותפים של 20-30 שנה חוץ לנישואים. אני יכולה להבין מגורים משותפים של כמה חודשים על מת לבדוק האם זה מתאים ובהחלט יש הבדל בין אישה  ולא חייבת להיות חתונה ברבנות, אפשר גם בקפריסין לבין ידועה בציבור. ומותר לי לראות את הדברים אחרת ממך. וכמובן אני לא שופטת אף אחד, אך די תוהה איך אנשים חיים 20-30 שנה בלי חתונה, ומה הנסיבות לכך ולמה לא התחתנו, בכל מקרה ממש לא מריח טוב.
לצפיה ב-'כלומר, לתפיסתך, חותמת הממסד הדתי הופכת זוג למשפחה?'
כלומר, לתפיסתך, חותמת הממסד הדתי הופכת זוג למשפחה?
13/12/2015 | 09:13
3
118
המערכת עצמה, בין האנשים, לא מספיק חשובה? רק אישור של הרבנות הוא זה שיקבע?
נו, באמת... 
והרי הדוגמא שהבאת מוכיחה שגם אישור הרבנות לא מספיק חזק כ"דבק משפחה".
אנחנו לא נישאנו רישמית. וגם לא מתכננת להינשא רישמית, הספיקה לי פעם אחת. לא מכניסה גורם נוסף לקשר שלנו, מכל מיני סיבות שלנו, חלקן הגיוניות וחלקן ריגשיות וקשורות לזיכרונות מהעבר.
יש לנו חוזה שמפרט נושאים ממוניים, כי צריך שיהיה סדר. מצורפות לחוזה צוואות על מנת שאף אחד לא יהיה מקופח אחרי 120. וזהו.
 
זה לא מה שמפריע לנו להיות משפחה לכל דבר.
ואנחנו לא יוצאי דופן בעניין הזה - כל מי שחווה פירוק בעייתי בפרק א' נמנע מלהכניס גורמים דתיים גם לפרק ב'. יש בארץ שלנו יותר מידי קצוות פרומים בנושאי נישואין בהקשר להפרדת דת- חוקי מדינה.
בעצם, מה הקשר בין זה לבין משפחתיות?
 
לדעתי ממש לא חשוב איך הילדים של האיש שלי מגדירים אותי. 
המערכת יציבה. הקשרים ברובם חמים, ותעודה מהרבנות לא תשנה אותם.
 
לגבי נוכחות בחופה - לא חושבת שיש לי מקום בחופות ילדיו, והוא לא חושב שיש לו מקום בחופות ילדי. בין אם אנחנו נשואים רישמית ובין אם לא.
לדעתי כל זמן שלילדים יש אבא ואימא מתפקדים, הם ורק הם צריכים לעמוד מתחת לחופה עם ילדיהם. 
 
אני חושבת שהתנהגות לילדים של בן הזוג מעידה על תכונות אופי. זה נושא מאוד גדול בפני עצמו. 
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא קשור לדת'
לא קשור לדת
13/12/2015 | 11:31
2
110
אני לא אדם דתי ואין לי שום בעיה עם נישואין בקפריסין או כל מדינה אחרת. אני בחיים לא הבנתי את המגורים משותפים של שנים בלי להתחתן. למה? לפי מה שידוע לי מאנשים שאני מכירה- פחד מחלוקת הירושה, חוסר אימון ועוד.
לצפיה ב-'זהו בדיוק: גם לנישואין בקפריסין יש קשר לדת.'
זהו בדיוק: גם לנישואין בקפריסין יש קשר לדת.
13/12/2015 | 12:47
118
זה מכניס את הדת בדלת האחורית, בלי להצהיר מפורשות, כמו להיות עם ולהרגיש בלי עד שהמציאות מעירה את החולמים.
ובאשר לדיבורים על "אמון" ו"פחד מחלוקת הירושה" - 
ישנן דברים שצריכים להיות מאוד מאוד ברורים כבר בשלב בו ניכנסים לקשר זוגי.
אחד הדברים הללו הינם הממון.
במיוחד כשיש ילדים.
אין כזה דבר "פחד מחלוקת הירושה" - חלוקת הירושה צריכה להיות מאוד ברורה. מראש. לא משאירים דברים כאלו ליד המקרה.
באשר לאמון - דרוש אמון רב על מנת להגדיר מחוייבויות כספיות וזכויות ברכוש בשלב בו הקשר בשיאו. נדרשת בגרות נפשית והבנה על מנת לדעת שהחיים מזמנים לנו כל מיני דברים ועלינו להבטיח את עצמינו גם בשלב בו הכל נראה וורוד.
 
 
לצפיה ב-'חוסר אמון...'
חוסר אמון...
13/12/2015 | 16:45
112
בעלי לשעבר בגד בי במשך שנים (וגם כיום בוגד באשתו הנוכחית)
כנ"ל אשתו לשעבר.
שנינו הבנו שאין שום קשר בין חתונה לבין אמון בין בני זוג.
לצפיה ב-'תוכנית לערוץ 10'
תוכנית לערוץ 10
05/12/2015 | 16:57
2
196
שלום לכולם,
באישור מנהלת הפורום אני מפרסמת כאן:
אני עורכת תחקיר לסדרה חדשה בנושא אימהות שתשודר בערוץ 10.
לצורך הצילומים אני מחפשת נשים שנשואות לגברים גרושים עם ילדים.
אשמח לכל פניה בטלפון או מייל:
talbenba@gmail.com
052-3645281
תודה
טל בן ברוך
לצפיה ב-'תוכלי לחדד קצת?'
תוכלי לחדד קצת?
06/12/2015 | 11:15
1
93
הכוונה לנשים שהגיעו לזוגיות כרווקות, ללא ילדים?
האם יש טווח גיל רצוי?
מה הכיוון של הסידרה?
לצפיה ב-'כן בטח'
כן בטח
06/12/2015 | 12:29
134
הנשים יכולות להיות גם אימהות בעצמן וגם רווקות.
לגבי גילאי הילדים: נערים ונערות מתבגרים/ות, וגם כאלה שעברו את גיל 18..
הסידרה נכנסת קצת לעומק ובודקת מזוויות שונות את הדבר הגדול הזה - אימהות.
פרק אחד עוסק בנושא: "את לא אמא שלי" שוב מכמה זוויות.
אשמח לכל פניה ולפרט יותר, אין צורך בהתחייבות בשלב ראשוני רק שיחה.
תודה רבה
טל
052-3645281
לצפיה ב-'התייעצות. לא לראשי בבקשה.'
התייעצות. לא לראשי בבקשה.
18/11/2015 | 15:18
15
714
שלום, רציתי לשמוע את דעתכן: נקלעתי לסיטואציה מוזרה למדי..
האקס שלי ואבי ילדיי נפרד לאחרונה מזוגתו השנייה. זו הייתה זוגיות ארוכה ויציבה והבנים מאד מחבבים אותה (היו עליות ומורדות במהלך השנים, אבל בגבול הסביר). 
הבנים מאד תומכים בזוגתו, מבקרים, מתקשרים. וביוזמתם המלאה. אני כמובן גאה בהם. הם שניהם עם בנות זוג, כבר סיימו תיכון , ואני שמחה לראות שיש לי בבית בחורים שיודעים להעריך בני אדם ולכבד יחסים, ויודעים לתקשר  ולתמוך ולא מזלזלים בה רק כי היא הלשעבר של אביהם.וכד'.
הם מלאי ביקורת על הדרך בה אביהם בחר לסיים את היחסים, אבל הם לא בוחרים צד. הם פשוט תומכים בה, מקשיבים, קופצים לראות מה שלומה וכן'. וזה נפלא בעיני. אני ממש רואה בזה שעת מבחן לבגרות שלהם ואני מאד מעריכה אותם.
העניין הוא שאותי הם משתפים בביקורת שלהם על אביהם. ואני מוצאת את עצמי מגומגמת מולם: מצד אחד - בא לי להגיד להם פעם אחת את דעתי על התנהגותו, שכפי שאתם מבינים, מאד לא מחמיאה, וזו גם הזדמנות להסביר להם דבר או שניים על זוגיות, בכל זאת, שני גברברים צעירים עם דמות לחיקוי כמו אבא שלהם...
ומצד שני - זה אבא שלהם. אני לארוצה ללכלך ואני גם די מהססת עד כמה אני צריכה לומר את דעתי (הנחרצת).
התייעצתי עם אחי, שאת דעתו אני מאד מעריכה. הוא טוען שהבנים כבר מספיק גדולים וזה בסדר ואפילו חובה לומר ולהשמיע את דעתי.
מה אתם חושבים? ברור שאם היה מדובר באדם אחר לא הייתי חוסכת את מילותי, אני מהססת בגלל שזה אבא שלהם והוא ישאר תמיד אבא שלהם..
תודה רבה, איילה.
 
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
18/11/2015 | 18:08
272
את בכלל לא צריכה להקשיב לבנים שלך כשהם מבקרים את אביהם. אם יש להם מה להגיד שיגידו לאביהם, או לכל אדם שהוא לא את.
 
אני חושבת שמצד אחד מאוד קשה לשתוק אבל את תרוויחי בענק
יש לשניהם כבר בנות זוג הם כנראה מבינים דבר או שניים בזוגיות
אבל גם אם לא - הלימוד שלא יעשה על האקס. 
הכבוד שירכשו לאביהם - וגם לך למרות שהם לא יודו בפנייך- על שאת לא פוגעת בכבודו - בעיני מסר חשוב מאוד.
לצפיה ב-'את נוהגת בחוכמה, באמת עדיף שלא להגיב כלל.'
את נוהגת בחוכמה, באמת עדיף שלא להגיב כלל.
18/11/2015 | 21:01
3
240
אין סיבה שתשמיעי ביקורת כלשהו עליו.
הם מספיק מבוגרים על מנת להבין בעצמם, ועדיף שלא תהיי קשורה לעניין הפרידה של האיש מזוגתו.
לצפיה ב-'האמת היא שלא ממש'
האמת היא שלא ממש
18/11/2015 | 22:20
2
253
התאפקתי ואמרתי להם כבר כמה דברים, אבל יותר בכיוון שאני מאד מעריכה את ההתנהגות שלהם. אבל גם השמעתי כמה דברי ביקורת על האבא...
אני ממש מודה לכן. נראה לי שבאמת נורא מדגדג לי שסוף סוף אחרי שנים רבות הבנים רואים ממי ברחתי...אבל הייתה לי תחושה שאני עושה משהו לא בסדר..למזלי התבטאתי בקצרה ובעדינות. 
נראה לי שהסאגה הזו תמשך עוד זמן רב, אני אסגור את הפה. 
תודה רבה!
לצפיה ב-'"רואים ממי ברחת"... עברו לי בראש מחשבות דומות, אבל '
"רואים ממי ברחת"... עברו לי בראש מחשבות דומות, אבל
19/11/2015 | 09:26
214
התעשתתי.
זה אבא שלהם.
טבעי שיחפשו להצדיק אותו או למצוא לו נסיבות מקילות - כי הנקודות החיוביות בדמותו חשובות להם עבור עצמם. 
שמעתי את ילדיי מספר פעמים מתייחסים להתנהלויות של אביהם בתקופות שונות, מותחים ביקורת אבל תולים את השלילי בכל מיני סיבות כמו מצב בריאותי או מצוקה נפשית.
וזה בסדר.
בהתחלה הייתי צריכה להתאמץ על מנת להתאפק...
עם הזמן זה הופך להרגל, לא להתערב ולא לחוות דעה.
עבורם כמובן, כי הם חשובים לי, לא הוא.  
לצפיה ב-'הם לא צריכים להבין ממי ברחת !'
הם לא צריכים להבין ממי ברחת !
19/11/2015 | 09:33
167
הם צריכים להבין שהם נמצאים בידיים טובות הן מצד אמא והן
(בתקווה) מצד אבא....
 
אני מבינה את הדאגה שלך כשהם מקבלים מודל לזוגיות, שלפחות
לדעתך וכיום גם לדעתם, הוא לא ראוי... הלוואי שהיה אחרת (אולי את מספקת / תספקי להם מודל ראוי :) ) ... 
 
בכל מקרה, כמו שאת אומרת, נשמע שהילדים רגישים מספיק כדי לראות
את האנשים שנמצאים מאחורי מערכות היחסים, לשניהם יש זוגיות שזה דבר
נוסף שיכול להעיד על החוסן בנושא זה , כך שיש מקום לאופטימיות.
לצפיה ב-'כיוון שהם בוגרים'
כיוון שהם בוגרים
19/11/2015 | 12:33
140
לדעתי את צריכה לומר להם, שיש לך דעה ואולי ביקורת על התנהגות שפוגעת באנשים אחרים, אבל את מעדיפה שלא לשוחח איתם על ההתנהגות של אביהם באופן ספיציפי. 
להזכיר להם שלאנשים יש תכונות חיוביות ושליליות. 
להגיד שאת מעדיפה שהם ינהלו את מערכות היחסים שלהם עם השתדלות שלא לפגוע בבני הזוג, גם לקראת סיום הקשרים או אחרי סיומם. 
לצפיה ב-'דבור כללי ודבור אישי'
דבור כללי ודבור אישי
19/11/2015 | 17:34
1
151
שמחנכים ילדים אין צורך לאמר להם אל תעשו כמו..... אלא, מעשה כזה וכזה אינו ראוי.
לדוגמא אם סבא ירק ברחוב, אין צורך לאמר מה שסבא עשה לא יפה ולא מחונך, אלא , לירוק ברחוב זה לא תרבותי ולא מתאים לאנשים מחונכים.
הפן האישי שלך עלול להתפס כסגירת חשבונות ולא כערך חינוכי וכך תפסידי אתהנקודה שהיה חשוב לך להעביר להם.
לצפיה ב-'צודקת. בכנות - הביקורת שלי'
צודקת. בכנות - הביקורת שלי
19/11/2015 | 21:12
152
כלפיו מונעת בהחלט גם מתוך רצון לסגור חשבון. הסיפור הזה מחזיר אותי לפרידה שלנו ומבהיר לי דברים שכל כך בא לי שהילדים ידעו! לפעמים נמאס לי מהסלחנות הזו שהבנים נוהגים באביהם.
עכשיו אני סתם מרשה לעצמי לפרוק...ועדיף שזה יהייה כאן...
תודה רבה  לכולכן.
לצפיה ב-'אני בכלל לא מבינה איפה הבעיה'
אני בכלל לא מבינה איפה הבעיה
20/11/2015 | 15:39
2
177
הרי יש להם ביקות על מעשי האב
הרי הם גם נוקטים עמדה בזה שהם מבקרים אצ
 זוגתו לשעבר
אז למה בדיוק את מודאגת מהדוגמא שהוא נותן בתור דמות חיקוי אם ילדיך מספיק חכמים ורואים בעצמם מה טוב מה רע?
 
 
לצפיה ב-'אני דוקא מבינה את הדאגה...'
אני דוקא מבינה את הדאגה...
21/11/2015 | 07:54
1
135
(אם כי , כאמור, מציעה לא להתריע בפני הילדים)...
 
לדברי הכותבת - הילדים לא מקבלים דמות אב להזדהות איתה, ולהידמות לה,
אלא דמות שהם רוצים שלא להידמות לה...
 
מצד שני - זאת עוד סיבה טובה לא להעלות בפניהם את המטענים של
האמא....
לצפיה ב-'אבל את זה אי אפשר לשנות......'
אבל את זה אי אפשר לשנות......
21/11/2015 | 12:15
108
היא דואגת שהם מקבלים דוגמא רעה אבל כותבת שהם מבינים שזו דוגמא רעה ואפילו נוהגים אחרת ממנו אז אין שום בעיה.
את העבודה שהאבא לא משמש דוגמא טובה אי אפשר לשנות
לצפיה ב-'אני אגיד לך מה בעיני המבחן'
אני אגיד לך מה בעיני המבחן
22/11/2015 | 09:28
3
245
לשאלה הקשה הזו - האם להגיד או לא להגיד.
בעיני, אם את רואה שהם מבינים את האמת, את לא צריכה להוסיף. לגמרי עדיף שיבינו בעצמם מאשר להגיד להם.
מצד שני, לפעמים לאנשים כמו האקס שלך יש נטייה לשקר (לעצמם ו/או לילדים), ולהציג בפני הילדים תמונה שהיא לא המציאות. ואז זה יוצר אצל הילדים דיסוננס בין תחושות הבטן שלהם לגבי מה אמיתי לבין המסר שהם מקבלים מהאבא. במקרה כזה אני חושבת שיש מקום להגיד. ותמיד לסייג עם זה שאת יודעת שאבא שלהם אוהב אותם והכל מתוך אהבה ודאגה.
 
ובכל מקרה, לא לדבר על מה שהיה בינך לבין אבא שלהם, ולא על איך הפרידה הזו דומה לפרידה שלכם, אלא רק לדבר על מי הוא באופן כללי. ואת דעתך על זוגיות את יכולה לגמרי להגיד בלי קשר אליו, להגיד מה את חושבת שנכון לעשות במקום להדגים באמצעותו מה לא נכון.
את מתארת שני ילדים שהם כבר לא ילדים, שהם חכמים רגישים ואנושיים. תסמכי על זה שהם מבינים הרבה דברים גם אם לא אמרת להם במפורש.
לצפיה ב-''
22/11/2015 | 10:34
12
לצפיה ב-'זה בדיוק !'
זה בדיוק !
22/11/2015 | 19:10
1
180
כל השנים הוא העביר להם תפיסת עולם ופילוסופיית חיים שהוא כופף ועיגל ומתח לפי הצרכים שלו. ושיקר פה, ושיקר שם,והם לא תמיד זיהו את האמת, והוא בהחלט ידע לשכנע אותם ולמכור את הסחורה שלו. ואני שתקתי ודי אכלתי את הלב .לפעמים הם צחקו על ההתנהגות שלו וזו הייתה הדרך שלהם לבטא את הדיסוננס שהם הרגישו. מצד אחד - אבא "קול" ומגניב, מצד שני - מתנהג בדרך שהם לא מאד שלמים איתה.
אבל עכשיו במקרה האחרון, כבר ממש דאגתי שהוא עוד עלול "לשכנע" אותם שזה בסדר לעשות את מה שהוא עשה.
דאגתי כי הם אוהבים אותו והוא באמת אבא טוב להם, שעושה דברים איומים לאנשים אחרים. אז כן, דאגתי שהם יצדיקו אותו גם הפעם הזו כדי להרגיע את עצמם. אבל ממה ששמעתי מהם אני רואה שהם עושים את ההפרדות הרבה יותר טוב ממה שחשבתי. והם כנראה עברו איזו דרך בינם לבין עצמם ובינם לבינו שלא הייתי מודעת אליה.
 
 
לצפיה ב-'איילה יקרה'
איילה יקרה
01/12/2015 | 22:13
115
ראוי להבחין בין שיתוף להתייעצות.
 
נראה שילדייך משתפים אותך ברגשותיהם ומחשבותיהם ולאו דווקא מחפשים אחר עצה או חוות דעת.
 
אם ילדייך משתפים אותך זהו סימן נפלא לכך שאת דמות בטוחה עבורם. הישארי עבור הילדים דמות אימהית, אוהבת וקשובה ותשאירי להם את החופש להיפתח ולשתף ללא הבעת דיעה. הבעת דיעה נחרצת נגד האב עלולה לגרום לילדייך לקונפליקט פנימי.
 
סמכי על ילדייך ועל כושר השיפוט שלהם והניחי להם להסיק את מסקנותיהם.
לצפיה ב-'PlayBuzz הגיע לתפוז '
PlayBuzz הגיע לתפוז
19/11/2015 | 12:13
9
מהיום ההודעות שלכם יכולות להראות אחרת!
בלחיצת כפתור תוכלו להוסיף סקרים, חידונים, תכנים ויראלים ותוכן אינטראקטיבי מתוך אתר PlayBuzz!
 
לחצו על האייקון של playbuzz (ליד צירוף הקבצים) - העתיקו את הקישור - ופרסמו את ההודעה!
לצפיה ב-'הסעות'
הסעות
12/11/2015 | 23:17
8
419
הגרוש שלי התחתן ועבר לבית של אשתו המרוחק כחצי שעה מאיתנו. עד המעבר הבנים ישנו אצלו לילה באמצע השבוע וכל סופשבוע שני. מאז המעבר הוא אינו רואה אותם באמצע השבוע, נשאר רק כל סופשבוע שני. גם פעם בשבועיים קשה לו לקחת ולהחזיר אותם. הם משתמשים רק ברכב של אשתו, ועל פי דבריו היא מסרבת לתת לו את האוטו כדי שיקח ויחזיר את הבנים. בהתחלה אני נהגתי להסיע ולהחזיר, וכשהודעתי שלא עוד התחיל מין סידור שאנחנו מתחלקים, הוא עושה צד אחד ואני את הצד השני. לפעמים הוא נאלץ להגיע בתחבורה ציבורית כי היא לא נותנת לו את האוטו, אבל אני עדיין חושבת שזו אחריות שלו לקחת ולהחזיר כי הוא זה ששינה את הסטטוס קוו ועזב את העיר שלנו. כשגר בעיר שלנו, הוא לקח והחזיר. הילדים גם ככה פגועים שהם כבר לא רואים אותו באמצע השבוע ואני חוששת שאם אתעקש שהנסיעות יהיו רק עליו הוא יתחיל לוותר על סופי שבוע איתם. 
עיצות?
לצפיה ב-'להיות חכם או להיות צודק'
להיות חכם או להיות צודק
14/11/2015 | 18:48
225
השאלה הראשונה היא בני כמה ילדים.
ברור שהאחריות להסעות צריכה להיות של בעלך: הוא בחר את המצב והבחירה שלו משקפת את סידרי העדיפות השגויים שלו.
כמה זה נורא שהוא אוסף ומחזיר את הילדים בתחבורה ציבורית?
 
למרות שזו אינה אחריותך, אני חושבת שמאחר והילדים חשובים לך ואת אינך רוצה שיפגעו, אם לא מדובר בהשקעה מטורפת, אני הייתי מסיעה אותם לפחות עד שיגיעו לגיל שיוכלו לסוע לבד.
 
ללי
לצפיה ב-'נכון שהאחריות להסעות לגמרי עליו, אבל...'
נכון שהאחריות להסעות לגמרי עליו, אבל...
14/11/2015 | 20:00
2
236
מה זה הקטע הזה שיש לו אוטו אבל הוא לא משתמש בו (כך ניתן להבין מדברייך)?
ושאשתו לא מרשה לו להשתמש באוטו כדי להביא את הילדים????
ואם זו הגישה שלה, איך היא מתייחסת לילדים כשהם בביתה?
 
יש פה הרבה דברים שאני הייתי בודקת לפני שהייתי טורחת להסיע הלוך חזור.
לצפיה ב-'אני הבנתי שאין לו רכב משלו'
אני הבנתי שאין לו רכב משלו
15/11/2015 | 13:05
1
208
ובלי קשר, את צודקת, גם אותי היה מטריד איך מתייחסת בת הזוג לילדים לפי מה שתואר כאן.
 
ללי
לצפיה ב-'הבנת נכון'
הבנת נכון
16/11/2015 | 20:34
188
יש רק את האוטו של אשתו. 
היחס שלה לבנים דווקא בסדר והם מחבבים אותה. 
אני אגיד עוד משהו. אני כועסת עליו ולא עליה. 
אני מאמינה לו שהיא לא מוכנה לתת לו את האוטו, אבל הוא צריך להתמודד עם זה ולא לזרוק את זה עלי. 
להגיע תמיד בתחבורה ציבורית, לקנות אוטו ישן העיקר שנוסע. אני חושבת שזה דווקא נוח לו שהיא לא נותנת לו את האוטו כי כך לפחות צד אחד אני עושה. הוא טיפוס די נצלן ודי פסיבי. אני בינתיים ממשיכה להסיע צד אחד כדי לא לפגוע עוד בילדים, אבל באמת שהייתי רוצה שהוא יקח אחריות לפתור את הבעיות שלו בלי לזרוק אותן עלי. 
לצפיה ב-'את יודעת מה הכי עצוב בעיני?'
את יודעת מה הכי עצוב בעיני?
16/11/2015 | 10:27
2
246
שהבנים מבינים שאבא שלהם מעדיף על פניהם אישה שלא תומכת בקשר שלו איתם.
אני חושבת שהוא צריך לקחת אחריות על הבחירות שלו
אני חושבת שיכול להיות שאתם יכולים להסכים על כך שתעזרי לו בהסעות אם זו נקודת קושי, אבל זה צריך לכלול גם צד שני כלומר גם עזרה שלו אליך בדברים מסויימים (מה שתחליטו עליו)
אני חושבת שזה ממש גרוע שהוא לא רואה אותם באמצע השבוע, הוא לא חייב לקחת אותם לישון, הוא יכול לבוא באוטובוס לעיר שלכם, להוציא אותם לבילוי קצר ולהחזיר אותם הבית. אפילו לא כל שבוע. אבל שהם יקבלו את המסר ש*הוא* עושה את המקסימום למען הקשר שלו ושלהם (ולא שאת עושה)
אני חושבת שזה ממש לא נורא שהם יסעו בתחבורה ציבורית
 
בשורה תחתונה - הוא חייב לקחת אחריות על היחסים איתם, את לא צריכה וגם לא יכולה לעשות את זה במקומו. את יכולה לעזור ככל שאת מרגישה אבל לא לקחת אחריות.
לצפיה ב-'ניסיתי לשכנע אותו'
ניסיתי לשכנע אותו
16/11/2015 | 20:37
1
199
להמשיך להיפגש עם הילדים באמצע השבוע, זה גדול עליו. הוא העתיק את מקום עבודתו ליד הבית החדש ועובד שעות ארוכות, ונולדה להם תינוקת לא מזמן, כך שמבחינתו הוא עמוס ולא יקרה כלום אם יפגש איתם פעם בשבועיים. הם מיוזמתם מתקשרים אליו הרבה בטלפון מאז שהביקורים באמצע השבוע פסקו והוא תמיד מתפנה לשוחח איתם. אבל עדיין.  
לצפיה ב-'עכשיו יש לך עבודה בשני מישורים'
עכשיו יש לך עבודה בשני מישורים
16/11/2015 | 22:13
174
הראשון - עם עצמך: להבין שזה לא בידיים שלך, שהוא אדם מבוגר וזכותו לחרב את היחסים שלו עם הילדים שלו, הוא לא הראשון ולא האחרון שעושה את זה (גם במשפחות שלמות יש הרבה הורים כאלה).
 
השני - עם הילדים: לתת להם הרבה אהבה, לא לנסות להסביר אותו מצד אחד ולא לשפוט אותו בפניהם מצד שני. לתמוך בהם במה שהם מרגישים ולסמוך עליהם שיש להם את כוחות הנפש להתמודד.
 
אם היית אשתו היה לך מקום לנסות לשנות את האופן שבו הוא נוהג. לי ברור שאני תומכת בקשר של בעלי עם ילדיו בכל הכח. אבל עכשיו את כבר לא שם. לא פשוט כשאת מבינה מה זה עושה לילדים שלך, אבל אין לך ברירה אלא לקבל את זה.
לצפיה ב-'חשוב שלא תחיי בחששות.'
חשוב שלא תחיי בחששות.
17/11/2015 | 14:21
187

היי ikatz.
הגרוש שלך לא רק התחתן ועבר בית אלא הרחיב את המשפחה. הוא מצליח במקביל למעבר הדירה והתקת מקום העבודה לעבוד יותר שעות ולתפקד במשפחתו, מכיוון שהוא לוקח אותם כמצב נתון ומתכוונן לגביו.
יכול להיות שכאן המפתח. ברגע שהוא יקבל את חובותיו לבדו, כלפי הילדים המשותפים שלכם, כמצב נתון, אז תהיה לו סיבה למציאת פתרון קבוע. 
 
בקריאה ראשונה הגרוש נשמע חלש, לנסוע בתחבורה ציבורית רק בשביל לא להתוכח עם אשתו? ובמקביל הוא מכיר אותך ושאת חוששת שיזנח את ילדייך או שיסעו בתחבורה ציבורית ושתציעי להשתתף בעול ההסעות. למה הוא צריך לסרב לעזרה מיוזמתך?

את מעורבת רגשית לדעתי את סובלת מזה. הוא אולי מנצל את זה אבל את משתתפת פעילה.
חלוקת זמן הנסיעה ברכב בינו לאשתו נראית לי עניינם. 
איך הוא מגיע זה לא עניינך. 
שיגיע אם הוא רוצה או חייב בתחבורה ציבורית מה רע? תסמכי עליו קצת.
מצטערת אבל איך הוא מגיע - לא רלוונטי.
לא לעניין להציע לו לרכוש רכב, אם את לא משלמת עליו.
 
כבר הסכמתם - על לינה באמצ"ש וגם כל סופ"ש שני.
זו החלטה שלך איך להגיב. נראה לי שאת מנסה להיות עדינה, ומתחשבת ואם לא תתעקשי הוא באמת יכול לוותר. אין לך סיבה טובה לוותר לו בקלות כזאת. גם שינויים לגיטימי שיעשו אם צריך ביניכם תוך כדי שיחה. בהחלטה משותפת. וגם בשביל הילדים, נראה לי שחשוב שידעו מה קורה איתם. 
אז קודם כל הבסיס זה ליזום שיחה ישירה ועניינית מולו.  
 

חשוב שתדעי מה קורה בחיים שלך ושל הילדים שלך. מבחינתי חוסר ידיעה גרוע יותר מהידיעה ולכן עימות אם נדרש טוב משקט מלאכותי אבל זו כמובן החלטה שאת צריכה לשקול האם נכונה עבורך.

יש לך כמובן אופציות נוספות:
- להמשיך לקחת ולהחזיר מדי פעם, צד אחד כל סופ"ש שני. לקוות שזה יהיה לא מכביד מידי
- לא להחזיר ולקחת את הילדים כלל ומבלי ליזום שיחה ולקחת בחשבון שהקשר עלול להתנתק בהדרגה
לצפיה ב-'האם עשיתי עסקה רעה???'
האם עשיתי עסקה רעה???
11/11/2015 | 11:20
57
1136
שלום רב לכל באי הפורום.
 
 
הניק שלי מסמל את הרגשתי: זעם!
 
 
לקח לדברים הרבה זמן לחלחל אצלי כי אני מאוד אוהבת את בן זוגי.
 
 
רוצה לשמוע את דעתכם, אנחנו בסוג של פרק ב, חיים יחד...
המשך>>
שלום רב לכל באי הפורום.
 
 
הניק שלי מסמל את הרגשתי: זעם!
 
 
לקח לדברים הרבה זמן לחלחל אצלי כי אני מאוד אוהבת את בן זוגי.
 
 
רוצה לשמוע את דעתכם, אנחנו בסוג של פרק ב, חיים יחד 5 שנים, לא נשואים ומנהלים חשבונו בנק נפרדים. לזוגי בן בן 18 שחי איתנו בשנתיים האחרונות, (כי אימו נסעה עם בעלה החדש לשליחות) במעין יחידת דיור קטנה שצמודה לביתנו. יש לו שם מטבחון קטנטן , אמבטיה /שרותים וחדר שינה שכולל פינת ישיבה קטנה.
 
 
הוא דחה את הגיוס שלו בשביל ללמוד הנדסאי.
 
 
הוא לא מדבר איתי, כך היה מאז ההתחלה, סירב לקבל אותי מדבר עם בעלי בפני כאילו אני לא נמצאת, ממש אויר, ובעלי כל כך שמח שבא לגור איתו שזה לא ממש אכפת לו. בעלי דורש ממני לבשל עבורו, כמובן לכלול בקניות שאני עורכת את כל מה שהוא אוהב, מצפה שאכבס עבורו, כמובן שאדאג לנקיון השירותים והאמבטיה שלו לרבות קניית כל הסבונים.קצף גילוח וכל מה שצריך.אני חושבת ומחפשת אומץ להגיד לבעלי שיאמר ליד שלו שידאד לעצמו, שלא מגיע לו שאנקוף עבורו אצבע איך שהוא מתנהג. בעלי ממש לא חושב ככה.
 
 
 
 
 
הוא אומר לי ששיתגייס עוד כשנתיים כבר לא אהיה לי כל כך קשה והוא יתבגר ויתנהג יפה יותר. ועד אז מצפה ממני לתמוך ב ולבצע את חובותי.
 
 
אני לא חושבת שהוא צריך לצפות שלא נאמר לדרוש ממני לעשות דבר וחצי דבר עבור אותו בן גס רוח שלו.
 
 
גם אמא של זוגי מעולם לא התקשרה אלי, אבל הוא דורש ממני להתקשר אליה כל הזמן.
 
 
עד עכשיו עשיתי הכל כי לא רציתי לריב.אבל נשבר לי.
 
 
הוא אומר שאני כמבוגר צריכה להיות אחראית על היחסים עם בנו ופשוט משדרת אנרגיות רעות ומשניאה את עצמי.
 
 
אני עברתי לגור בבית שלו , מדירה שכורה בה גרתי עם שתי בנותי.
 
 
זוגי ביחסים נהדרים עם הבנות שלי. הבן שלו בקושי אומר להן שלום.
 
 
פעם הוא עוד היה מבקש מבנו להתנהג אלי יפה, לאחרונה הרים ידיים.
 
 
אלי זוגי מתנהג יפה, תמיד מחמיא, מפנק, קונה מתנות ונותן המון תשומת לב. גם לבנות שלי. הן בגיל ביס יסודי.
 
 
שנינו בסוף שנות הארבעים.
 
 
איך להתמודד? ובבקשה לא לשפוט אותי לחומרה.
 
 
אגב, אם אקח עוזרת אני אצטרך לממן אותה, ואין לי סכף מיותר, מה גם שיש לי את הזמן לנקות לבד את הבית, את זה ציינתי לכל מי שיציע לי לקחת עוזרת שתעשה את כל העבודה.
אני מרגישה שאני עושה הכל, בעלי דורש , והוא עושה מה שמוצא לנכון. הוא כאילו מכתיב את התנהלות החיים לפי מה שנוח לו, ולא מוכן לשמוע על אפשרות אחרת. אני מרגישה שלקחתי על עצמי עבודה ששכרה לא בצידה.
 
תודה
לצפיה ב-' עכשיו זה קורה! ארוח בפורום בנושא המשפחה המורכבת וכסף '
עכשיו זה קורה! ארוח בפורום בנושא המשפחה המורכבת וכסף
09/11/2015 | 13:11
12
245
היום בין השעות 20:00 - 22:00 נארח את אתי יעקובסון, מאמנת ויועצת לכלכלת המשפחה. 
אתי תענה על שאלות שמאפיינות משפחות מורכבות. לדוגמא:
 איך כדאי לחלק את ההוצאות הכלכליות ביום יום כאשר אין לנו חשבון משותף?
 מה עושים כאשר עוברים לגור יחד בבית ששייך לאחד מבני הזוג? האם משלמים סוג של שכירות? מתחלקים במשכנתא?
 האם צריך לקחת בחשבון שרק לאחד מבני הזוג יש ילדים? שרק הילדים של אחד מבני הזוג נמצאים באופן קבוע? שבן הזוג משלם מזונות?
 אם יש לנו חשבון משותף,האם אין לי זכות להשתתף גם בהחלטות שקשורות להוצאות על ילדיו?
 הסכם ממון טרום נישואין... למה ואיך?
 
ניתן יהיה לשרשר שאלות כבר משעות הבוקר.
שימו לב שניתן לשאול שאלות גם בניק זמני
אז יאללה - לא להתבייש!!

 
לצפיה ב-'איזון בין הצרכים של כל הילדים'
איזון בין הצרכים של כל הילדים
08/11/2015 | 15:42
1
221
אשמח לטיפים לאיזון בין הצרכים, רצונות, ודרישות של ילדים שונים בגילאים שונים במשפחה מורכבת.
באופן ספציפי אנחנו משפחה המורכת משני בני נוער - ילדיו של בעלי מאשתו הראשונה שנפטרה, ושני ילדים קטנים בני כמעט 6 ו 2.9. מן הסתם הצרכים והרצונות והיכולת להביע אותם שונה... כמות הדרישות הכספיות של בני הנוער גדולה, מצד שני הקטנים טרם יודעים לדרוש אבל בהחלט יש להם הוצאות לא מבוטלות... אני מוצאת את עצמי כל הזמן סופרת מה קניתי למי ומי ביקש ממני מה ואיפה ועל מה אפשר לחסוך (למען הסר ספק - בדרך כלל בסופו של דבר אני חוסכת על הקטנים).
 
בנוסף, לילדים הגדולים יש ירושה קטנה מאמם שמושקעת ותהווה בסיס לתחילת חייהם. האם הגיוני בעיניך כרגע לחסוך רק לקטנים, שהרי להם אין בסיס כזה?
 
תודה!
לצפיה ב-'איזון בין הצרכים של הילדים '
איזון בין הצרכים של הילדים
09/11/2015 | 20:46
158
שלום 
אכן לבני הנוער יש דרישות גבוהות וההוצאות והרצונות שלהם גדולים יחד איתם. הם חיים בעולם של שפע ושל מידע בלתי פוסק של פרסומים וצרכנות.
הפיתרון הוא לשבת עם הבנים ולבנות איתם תקציב לדמי כיס כאשר יהיה ברור
מה  זה כולל ויש להסביר להם שדמי כיס צריכים להספיק לכל החודש .
במידה והם כבר בגיל של לצאת לעבוד כן לשוחח איתם ולהסביר שהם צריכים לעבוד על מנת לממן חלק מהרצונות שלהם .כאשר נותנים דמי כיס אין צורך יותר לספור את ההוצאות .
הדמי כיס ניתנים בתאריך קבוע בחודש בלי שהם יבקשו לאט לאט הילדים יבינו שהם צריכים להסתר איתם.
לשאלתך האם צריך לחסוך לגדולים כשכבר יש להם חיסכון לתחילת החיים אני ממליצה שהחלוקה של סכום החיסכון שאותו אתם חוסכים צריך להתחלק שאחוז גדול יהיה לטובת הקטנים וההיתה לגדולים.
בהצלחה
 אתי אהרונסון
מאמנת ויועצת בכירה
יעוץ פיננסי להצלחה -אישי*משפחתי*עסקי
טלפון-0537787869
לצפיה ב-'הסכם ממון'
הסכם ממון
09/11/2015 | 16:20
1
182
איך לספר לבזוג על כוונתי לעשות הסכם ממון לפני החתונה מבלי שהוא יפגע והכל יתפוצץ?
אני מגיעה ממשפחה מאוד אמידה והוא לא. כמובן שזה לא מה שהכי חושב והוא מאוד אוהב אותי אבל המשפחה שלי בכל זאת דורשת את זה. 
תודה.
לצפיה ב-'הסכם ממון'
הסכם ממון
09/11/2015 | 20:59
140
הי מירה 
ראשית מזל טוב ובשעה טובה 
הכל תלוי איך תציגי את זה ? אם לא תבהלי מהסכם ממון ותסבירי לבן זוג שלך שזה הליך שהמשפחה דורשת על מנת להמנע ממלחמות אם יצוצו חלילה וזה לטובתו ולטובתך .
לא נראה לי שיהיה פיצוץ .
בהצלחה ומזל טוב
 

אתי אהרונסון
מאמנת ויועצת בכירה
יעוץ פיננסי להצלחה -אישי*משפחתי*עסקי
טלפון-0537787869
לצפיה ב-'גרושה עם ילדים'
גרושה עם ילדים
09/11/2015 | 16:26
1
197
אחותי גרושה עם שני ילדים והיא עוברת לחיות עם גרוש שיש לו ילדת אחד (שנמצא תחת המשמורת הבלעדית שלו).
איך נכון להתנהל מבחינה כלכלית? כל הורה משלם על הילדים שלו?
אחותי מקבלת מזונות מהגרוש שלה.
 
תודה
לצפיה ב-'התנהלות כלכלית '
התנהלות כלכלית
09/11/2015 | 21:11
155
שלום 
התנהלות כלכלית במקרה כזה היא מאוד חשובה וחובה שבני הזוג ישבו ביחד ויחליטו איך זה יתנהל .
ישנם כמה סעיפים להתנהלות 
הוצאות ישירות כל אחד על הילדים שלו.
יש בית משותף 
יש מזון משותף 
במיוחד שאם את אומרת שהוא במשמורת מלאה כך שיחיו בבית אחד כמו אחים 
לכן בני הזוג צריכים לבחון כל נושא ולקבל החלטה איך יפעלו בתא המשותף אותו יצרו.
לדעתי במידה והבן זוג משתכר יותר מאחותך ויש לו אפשרות כלכלית יתכן ויקח על עצמו עוד הוצאה של כלכלת הבית המשותף בכל זאת הוא מגיע עם 2 ילדים והיא עם 1 .
הצרכים האישיים של הילדה שלה צריכים להיות הוצאה ישירה של אחותך ,
בהצלחה 
 
לצפיה ב-'כמה אנחנו צריכים לוותר לטובת הילדים'
כמה אנחנו צריכים לוותר לטובת הילדים
09/11/2015 | 18:28
1
157
אנחנו נשואים בשנית, לשנינו יש ילדים מנישואים קודמים ואין לנו ילדים משותפים.
אין לנו חשבון משותף, אבל אנחנו חולקים את הוצאות הבית באופן שווה.
אנחנו "בסדר" מבחינה כלכלית, לא רעבים ללחם אבל לא בדיוק גומרים את החודש. לכן אנחנו מצטמצמים, קונים לעצמנו בגדים בקושי ורק בחנויות זולות, לא יוצאים למסעדות או הופעות או מלונות. 
הבעיה היא שהוא לא מסוגל להגיד "לא" לאחת מבנותיו: הוא נותן לה כסף לבילויים, בגדים וכו'ככרל שהיא מבקשת, ואותי זה משגע שנערה בגיל ההתבגרות יוצאת למסעדה (לא פלאפל או פיצה. מסעדה) פעם בשבוע, לדוגמא, ואנחנו מרשים לעצמנו ארוחת בוקר זוגית בארומה פעם בכמה חודשים.
נכון - זה הכסף שלו, מהחשבון שלו. אבל זה בא על חשבוננו!!
לצפיה ב-'כמה צריך לוותר'
כמה צריך לוותר
09/11/2015 | 21:28
135
שלום 
את מתארת מצב של ילדה מתבגרת שאביה לא עומד מפני הדרישות שלה וזה בא על חשבונך .
הילדה מבקשת ומקבלת כך שהיא לא רואה שישנה איזו בעיה ממה שאני מבינה אף אחד לא מספר לה שאתם מוותרים בשבילה .
 אני הייתי מציע לו לעשות לה תקציב בילויים חודשי . כך שיהיה ברור גם לו ולך ולילדה כמה כסף מקציבים .
תקציב נועד ללמד ילדים איך לתקצב את עצמם איך לבחור מתוך כל האפשרויות שעומדות בפניו .
ילדים שגדלים עם  דמי כיס הם גדלים לילדים עצמאים כלכלית .
הם לומדים לבחור לחשוב לוותר.
ולך אני ממליצה  בתוך התקציב שלך שיהיה תמיד סעיף של בילויים חייבים את זה לנפש .

אתי אהרונסון
מאמנת ויועצת בכירה
יעוץ פיננסי להצלחה -אישי*משפחתי*עסקי
טלפון-0537787869
 
בהצלחה 
 
לצפיה ב-'איך מחלקים הוצאות?'
איך מחלקים הוצאות?
09/11/2015 | 20:31
2
151
שואלת עבור חברה שאין לה גישה לאינטרנט:
 
היא רווקה בת 40 ללא ילדים, בן זוגה גרוש + 2 (גרים אצל האמא שבאים לאבא כמקובל), אחרי כשנה של קשר החליטו לעבור לגור יחד וזה יקרה אוטוטו.
היא שואלת את עצמה איך יחלקו הוצאות שכ"ד, חשבונות, קניות. האם לוקחים בחשבון שהוא מרוויח פי שניים וחצי ממנה? מצד שני הוא משלם מזונות ומן הסתם יש לו יותר הוצאות. האם מחלקים חצי חצי הכל?
היא מבולבלת
 
תודה וערב טוב
לצפיה ב-'איך מחלקים הוצאות '
איך מחלקים הוצאות
09/11/2015 | 21:41
1
154
שלום לך ולחברתך 
לפני שעוברים לגור ביחד עליהם לשוחח על נושא ההוצאות והשכירות.
כיון שאת מציינת שהוא גרוש +2 והילדים מגיעים אליו הם יצטרכו בית גדול יותר מאשר זוג שהוא לבד .
לכן מאוד חשוב שהיא תשוחח איתו בנושא הרי לא יעלה על הדעת שהיא תשלם חצי שכירות על בית גדול בגלל ילדיו .
זה נושא מאוד חשוב שצריך להאמר עכשיו לפני מעבר דירה .
המלצתי שהיא תשלם  חצי שכירות אבל השווי של מחצית שכר הדירה צריך  להשתוות  שכירות שהיתה משלמת אילו היתה גרה לבד .
ואת המחצית השניה והחשבונות הוא ישא בתשלום .
בנוגע למזון יעשו תקציב וישתתפו ביחד ,סופי שבוע שהילדים שלו מגיעים הוא ישא בקנית המזון .
צריך להגיע להסכמות לפני המעבר 
בהצלחה 
אתי אהרונסון
מאמנת ויועצת בכירה
יעוץ פיננסי להצלחה -אישי*משפחתי*עסקי
טלפון-0537787869
לצפיה ב-'תודה לך על העצות'
תודה לך על העצות
09/11/2015 | 22:11
115
אעביר לה את הכל בהקדם
ערב טוב
לצפיה ב-'תודה רבה אתי!'
תודה רבה אתי!
09/11/2015 | 21:51
102
היה מעניין ומלמד! תודה על התובנות.

מנהל/ת הפורום

אודות:
אמא ל- 3 ילדים מנישואים קודמים (15,13,9), מאמנת מוסמכת בלשכת המאמנים, מנחת סדנאות, מייסדת המרכז לזוגיות ולמשפחה בפרק ב'. אני בת זוג לאמיתי קנריק, ל
עוד...

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

גלית הלר- מנהלת פורום משפחות מורכבות
גלית הלר מנהלת הפורום

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ