לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום משפחות מורכבות

ברוכים הבאים לפורום משפחות מורכבות.
כשאני מנסה להסביר לעצמי מה זאת "משפחה מורכבת" אני חושבת על שתי משמעויות של המילה "מורכב":
·         Composed of  - מורכב מכמה חלקים – חלקים שנשארו ממשפחות קודמות ונאספים יחד ליצור יחידה משפחתית חדשה
·         Complicated – ברגע שיצרנו את היחידה המשפחתית החדשה, יצרנו מציאות שאינה פשוטה, היא מסובכת, רווית אתגרים, אבל אם נשכיל להרכיב נכון את המשפחה, יכולה להיות מעשירה, חמה, אוהבת ותורמת לכל אחד מבני המשפחה
משפחה מורכבת יכולה לכלול גרושים וגרושות, אלמנות ואלמנים, שחברו יחד לבני זוג חדשים, ילדים שלו, ילדים שלה, ילדים משותפים – יש אינסוף נוסחאות שיוצרים אינסוף משמעויות.
 
הפורום נועד לתת מקום לכל מי שמורכבות משפחתית כזו נוגעת בו – להתייעץ, לשאול, לקטר, לספר, לייעץ, ללמד, לשתף מניסיוננו, לחבק ואולי סתם לפרוק.

ומי אני?
אני בת 39.5, גרה במרכז הארץ ועובדת כמנהלת פרוייקט בחברת היי-טק גדולה (כן, הרבה שעות, הרבה עומס...). נולדתי באנגליה ועליתי לארץ בגיל 5 - אבל קיבלתי חינוך בריטי שאני יודעת שבא לידי ביטוי די הרבה בגישתי לחיים בכלל ולגידול ילדים בפרט. אני נשואה - פעם ראשונה שלי - כבר 3.5 שנים. אמא לחתלתול בן שנתיים וחצי, אמא חורגת לילד בן 14.5 וילדה בת 11, וגם אמא לשלושה חתולים (מהסוג הפרוותי עם הזנב ). אשתו הראשונה של בעלי נפטרה מסרטן בערך שנתיים לפני שנפגשנו.
 
במסגרת הפורום אנסה לשתף מניסיוני, לעזור ולייעץ, וכמובן גם אתייעץ ואלמד מכם. כמובן שמוטלת עלי המשימה של לשמור על תרבות השיחה, ולדאוג שלכולנו יהיה נעים וטוב כאן – אני בטוחה שתעזרו לי בזה.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום משפחות מורכבות

ברוכים הבאים לפורום משפחות מורכבות.
כשאני מנסה להסביר לעצמי מה זאת "משפחה מורכבת" אני חושבת על שתי משמעויות של המילה "מורכב":
·         Composed of  - מורכב מכמה חלקים – חלקים שנשארו ממשפחות קודמות ונאספים יחד ליצור יחידה משפחתית חדשה
·         Complicated – ברגע שיצרנו את היחידה המשפחתית החדשה, יצרנו מציאות שאינה פשוטה, היא מסובכת, רווית אתגרים, אבל אם נשכיל להרכיב נכון את המשפחה, יכולה להיות מעשירה, חמה, אוהבת ותורמת לכל אחד מבני המשפחה
משפחה מורכבת יכולה לכלול גרושים וגרושות, אלמנות ואלמנים, שחברו יחד לבני זוג חדשים, ילדים שלו, ילדים שלה, ילדים משותפים – יש אינסוף נוסחאות שיוצרים אינסוף משמעויות.
 
הפורום נועד לתת מקום לכל מי שמורכבות משפחתית כזו נוגעת בו – להתייעץ, לשאול, לקטר, לספר, לייעץ, ללמד, לשתף מניסיוננו, לחבק ואולי סתם לפרוק.

ומי אני?
אני בת 39.5, גרה במרכז הארץ ועובדת כמנהלת פרוייקט בחברת היי-טק גדולה (כן, הרבה שעות, הרבה עומס...). נולדתי באנגליה ועליתי לארץ בגיל 5 - אבל קיבלתי חינוך בריטי שאני יודעת שבא לידי ביטוי די הרבה בגישתי לחיים בכלל ולגידול ילדים בפרט. אני נשואה - פעם ראשונה שלי - כבר 3.5 שנים. אמא לחתלתול בן שנתיים וחצי, אמא חורגת לילד בן 14.5 וילדה בת 11, וגם אמא לשלושה חתולים (מהסוג הפרוותי עם הזנב ). אשתו הראשונה של בעלי נפטרה מסרטן בערך שנתיים לפני שנפגשנו.
 
במסגרת הפורום אנסה לשתף מניסיוני, לעזור ולייעץ, וכמובן גם אתייעץ ואלמד מכם. כמובן שמוטלת עלי המשימה של לשמור על תרבות השיחה, ולדאוג שלכולנו יהיה נעים וטוב כאן – אני בטוחה שתעזרו לי בזה.
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
0
המשך >>

לצפיה ב-'אחות במשפחה מאד מורכבת'
אחות במשפחה מאד מורכבת
27/04/2017 | 00:25
8
102
היי,
 
אשמח לקבל ייעוץ, חוות דעת, הפנייה ליועץ מומחה. 
אז הסיפור שלי הוא כזה, שמי נעמה, אני הקטנה מבין 3 אחים, עוד מעט בת 32. יש לי שני אחים, הבכור יהיה בן 40 השנה והאמצעי בן 33. מגיל מאד צעיר היו בעיות לא ברורות עם אחי הבכור, קצת קשה לי לתאר לגמרי מה הן היו, מאחר ואני הייתי דיי קטנה בשנים בהן הוא בגר. אבל תמיד היה משהו טיפה אחר בו. השנים חלפו והוא לא הסתדר, לא עם מערכת החינוך ולא עם המערכת הצבאית, אבל הכל בשקט טיפוסי למשפחות שקטות. כך שהיה קל מאד לטאטא את זה מתחת לשטיח, מבחינת הפרופיל של משפחתי - אני מניחה שלא היה רצון לזרוק אותו משום מערכת וככה הוא נגרר, לא מוצא את עצמו, לא פוגע באף אחד, אבל גם לא מתאים. הוא לא הצליח למצוא עבודה, לא הצליח ללמוד ולסיים תואר, לא הצליח לרכוש מקצוע, ומעולם לא עזב את בית הוריי. יש לו חוסר מסוגלות עצומה, חרדה חברתית ופחד כללי מהעולם החיצון. עם זאת, הוריי מעולם לא טיפלו בו, הם ניסו לעשות הכל כולל הכל, כדי שהוא יהיה ״נורמלי״. גם כשזה בעצם, בא לרעתו. סביבי וסביב אחי האמצעי הייתה השתקה מאד גדולה של הסיפור כל השנים האלו ולמעשה סביב הבעיה שלו - אנחנו מעולם לא קיבלנו יחס ממשי וזה דיי אפילו גבל בהזנחה. אבל כן, כפי שאחי הבכור בגר, גם אנחנו בגרנו. לימים שנינו מצאנו מערכות יחסים, מקצוע ויצאנו מבית ההורים. העניין הוא כזה: אחי הבכור עד היום בעצם לא מצא את עצמו. הוא חי אצל ההורים, עובד בעבודה דיי זטורה ורמת התיפקוד שלו.... לא מדהימה. אולם הוא מעולם לא טופל, מעולם לא אובחן - אני לא יודעת מה יש לו. על רקע כל הסיפור הזה יש קרע רציני ביותר ביחסים בין ההורים שלי. כשהייתי צעירה יותר הם היו מדברים איתי על זה המון! ותמיד מנסים כל אחד בתורו לשכנע אותי מי הצד הצודק (כאילו שזה העניין). כשהגעתי לגיל 29, אחרי שהרגשתי שאני פשוט מורעלת (וגם לי לא היה בכלל קל להתבגר ולחיות ככה, גם בי זה עורר דכאונות קשים, אבל הלכתי לטפל בעצמי ויצאתי מהבית בגיל 20 כדי לא להיות משופעת מכל הסיפור הזה). בגיל 29 העזתי להגיד: די. לא רוצה לשמוע יותר. גדול עלי הסיפור הזה. אין לי מה להציע. ולא עושה לי טוב לשמוע את זה. ופשוט די, או שאני מנתקת קשר. (זה לא שאני באמת רוצה לנתק קשר, פשוט לא מסוגלת לחיות סביב הסיפור הזה יותר). ואכן ההורים שלי כל אחד בתורו הבין את המסר ואולי פעם בשנה מדברים איתי על הסיפור הזה. אז עכשיו לקראת יום הולדתו ה-40 הכל מתפרץ (אולי זה איזה סימן דרך לכישלון מבחינתם? בוודאי שמבחינת אבי). ואני פשוט נדהמת. נדהמת שאין באף אחד מהפרטים רצון לשנות את הסיטואציה. הם יודעים להתלונן כן. אבל לא מעבר. 
 
הצעתי לאמא שלי שאולי אנחנו (אני והיא) נפנה לאיזה יועץ שייקנה לה את הכלים להתחיל לטפל בבעיה. היא לא רצתה.
אבל לא בא לי לוותר!!!!
בבקשה, על בטוח מישהו/י עוברים או עברו את אותו הדבר שאני חווה. חייב להיות משהו שניתן לעשות, איזשהו מרפא לסיטואציה.
 
אני מחפשת ייעוץ, מישהו שמתמחה בסיטואציות כאלו של חולי של אחד הילדים, או של משפחה מורכבת כזו - אני יודעת שאנחנו לא היחידים, יצא לי לדבר ולהכיר עוד אנשים שנמצאים בכזה מצב ברמות כאלו או אחרות.
 
קשה לי להרים ידיים על המשפחה שלי. כל עזרה תסייע.
 
לילה טוב.
לצפיה ב-'וואו סיפור קשה'
וואו סיפור קשה
27/04/2017 | 09:46
1
60
אין לי נסיון במשהו דומה, אבל אני חושבת שזה סוג של סיפור שחוזר על עצמו בכל מני וריאציות בחיים:
מישהו קרוב אלינו, שברור לנו שעושה טעויות איומות, שגורמות נזק לנו ו/או לקרובים, והוא עיוור לחלוטין למצב.
אני חושבת שכל הכבוד לך שניסית לשכנע את אמא שלך לפנות לייעוץ.
ומכיוון שזה לא הצליח, אני חושבת שכדאי לך לחזור לטיפול שלך, כדי למצוא את הדרך והכוחות להתמודד עם האכזבה, להפריד את זה ממך. לא במובן של להדחיק ולשכוח, אלא במובן של להצליח לקבל את הדבר הזה שמרגיש לך כל כך נורא (כנראה שבצדק) וללמוד לחיות איתו. ללמוד לחיות עם תחושת חוסר האונים שאת חווה.
שיטת טיפול שאני מאוד אוהבת היא התמקדות (אבל תבחרי את השיטה שמתאימה לך), וספציפית ממליצה מאוד על ענת גל-און.
 
לצפיה ב-'תודה רבה שאת רואה את המצוקה והכאב שלי'
תודה רבה שאת רואה את המצוקה והכאב שלי
28/04/2017 | 12:59
25
אני באמת מעריכה את זה...
אחרי כל כך הרבה שנים של לבד עם הסיפור הזה. טוב לי לקבל הכרה בכך שכן, זה באמת סיפור מאד קשה.
מסכימה איתך שאני צריכה להמשיך לעבוד על עצמי.
אני אבדוק את המטפלת שהצעת.
לצפיה ב-'נראה לי שלפני כל דבר אחר, אחיך זקוק לאבחון.'
נראה לי שלפני כל דבר אחר, אחיך זקוק לאבחון.
27/04/2017 | 11:13
5
75

הוא עדיין צעיר, גיל 40 זה גיל שעדיין עשויות להיות קיימות עבורו אפשרויות למסגרות מחוץ לבית ההורים כך שיוכל לבנות לעצמו חיים במסגרת שתתאים לו.
מגורים בבית ההורים אינם, בשום מקרה, פתרון לטווח ארוך לאדם חריג. הנושא חשוב מאוד לעתיד שלושתכם.
מתיאוריך אין אפשרות לדעת מאומה על בעיותיו של אחיך, כך שהייתי פונה קודם כל לפסיכיאטר של קופת החולים אליו אחיך וההורים שייכים, שוטחת בפניו את הבעיה ומבקשת בדיקה לאחיך, הנחיות והמלצות.
תהיי זקוקה לשיתוף פעולה של אחיך המבוגר.
שימי לב: אם הוא פסול דין, תהיי חייבת לעשות את הדברים עם האפוטרופוסים החוקיים שלו.
מציעה לך להתעקש בתוקף. לערב גורמים חיצוניים ולעמוד על שלך. בין אם ההורים מודעים לכך או לא מדובר כאן בעתיד שלך, ואת חייבת להעמיד זאת אל מול עיניהם. יכול להיות שאפילו יש מקום לערב עובדת סוציאלית.   
ועד כמה שזה נשמע אכזרי, אכן הפתרון שמצאו מהווה כישלון מבחינתם, כי פתרון אמיתי חייב לכלול את כל הנוגעים בדבר.
 
במקרה שאני נתקלתי בו, התקבלו מהפסיכיאטר של הקופה הפניות לבעלי מקצוע המתמחים באבחוני מבוגרים.
 
עד כמה שידוע לי, ישנם מצבים בהם אבחונים ממומנים דרך קופות החולים רק עד גיל 18 ולמבוגרים יש למצוא פסיכיאטר ולרוב גם פסיכולוג. במקרה שאני נתקלתי בו, היו דרושים שניהם.
 
פסיכיאטר ינחה אותך במדויק.
בכללי, ככל הידוע לי קיימים שני "גגות" שמציעים פתרונות, לפי הבעיות. מבוגרים בדרגות שונות של פיגור, אוטיזם ואספרגר זכאים לעזרה מהרווחה, אשר פועלים בשיתוף העירייה במקום המגורים של המטופל.
בעיות נפשיות מטופלות היום, עד כמה שידוע לי, דרך קופות החולים. (בעבר טופלו דרך סל שיקום של משרד הבריאות, אבל נראה לי שזה כבר לא רלבנטי עבורך.)
 
בהתאם לבעיה, אחיך יקבל עזרה למציאת מסגרת. זה אורך זמן, יכול לקחת חודשים.
עם מציאת המסגרת המתאימה לאחיך, יש סיכוי טוב שהמתחים בבית ההורים ירדו. בכל מקרה זה יאפשר להם לפנות יותר זמן לעצמם, ולפתור את הבעיות שלהם, אולי אפילו עם עזרה חיצונית.
וזה יאפשר לך לטפל בעצמך מתוך מצב של הכרה והגדרה ברורה של המצב האמיתי.
 
תתעקשי.
לטאטא בעיות גדולות מתחת לשטיח, עלול להפוך בעתיד את השטיח להר גדול...
וההר הזה יהיה שלך ושל אחיך האמצעי.
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
28/04/2017 | 12:57
4
34
אני מעריכה את מה שכתבת אבל זו הצעה דיי אגרסיבית למצב + אחי הגדול לא יעזור לי כי הוא גם מתעלם מהבעיה וגם לא ממש מדבר איתי על הסיטואציה.
בנוסף, האם נכון להוביל אדם לאבחון בכזו צורה? שוב, הוא לא פוגע באף אחד, אני גם לא רוצה להעמיד אותו במצב כזה. זו לא נשמעת לי תוכנית פעולה שתוכל להציל את המצב... 
לצפיה ב-'נכון לעשות זה לנסות לפתור, כלומר לעזור.'
נכון לעשות זה לנסות לפתור, כלומר לעזור.
28/04/2017 | 15:29
3
37
"להוביל אדם לאבחון בכזו צורה"... לא יודעת מה התמונה שעלתה מול עינייך, ולמה "כזו צורה", המלצתי על שיתוף פעולה איתו.
הרי לא ייתכן שהוא מרוצה ממצבו. הוא יודע שהוא לא כמו כולם, עם הסבר נכון שיציג לו את התמונה עם אפשרויות הפתרון שיעזרו לו, יש סיכוי לא רע שהוא ישתף פעולה.
 
תראי, המצב היום, עצוב ככל שהוא ומטריד ככל שהוא, עדיין מאפשר לך להתרחק ולחיות את חייך.
בעתיד, אם זה יימשך כך, מישהו יהיה חייב לדאוג לאחיך אחרי שההורים לא יוכלו ואחרי שהם לא יהיו. 
במצב כזה, זה יהיה שלך ושל אחיך האמצעי. הדאגה, הפרנסה, אולי אפילו הטיפולים, ולא תמיד האופציה לשיקום תהיה פתוחה בפניו, הוא הולך ומתבגר.
 
אולי זה הזמן כן לדבר עם כל הנוגעים בדבר על הסיטואציה, כן לפתוח הכל בגלוי מתוך מטרה להגיע לפיתרון.
 
ההצעה אינה אגרסיבית. היא קשה לביצוע, מצריכה הרבה אומץ ונכונות, אבל קשה לי לראות דרכים אחרות לפתרון אמיתי.
לצפיה ב-'הבנתי בקריאה חוזרת'
הבנתי בקריאה חוזרת
29/04/2017 | 10:36
2
29
אוקי, מסכימה. עדיין לדעתי בתוך הסיטואציה יהיה לי מאד קשה לבצע את זה - אני לבד בסיפור הזה.
 
יש לך אולי טלפון/ פורום/ מישהו שאוכל לפנות אליו לקבל הכוונה בנושא?
אפילו אתר אינטרנט לקריאת חומרים יעזור :)
לצפיה ב-'פני לקופת החולים שלך, בררי מי '
פני לקופת החולים שלך, בררי מי
29/04/2017 | 18:42
1
13
הוא הרופא הפסיכיאטר מטעם הקופה. לא תמיד זה בסניף הקרוב.
קבעי תור אצלו לייעוץ.
ספרי לו על הבעיה והוא ייעץ לך למי לפנות הלאה על מנת להגיע לאבחון.
יש מצב שהוא לא ממש יודע ובמצב כזה הוא יפנה אותך למישהו שכן יודע.
(במקרה שאני מכירה זה ארך שלושה סבבים עד שנמצא הפסיכיאטר שבאמת התמצא היטב במערכת.)
לאחר הייעוץ שוחחי עם אימך (**ראי כאן למטה בהמשך). בקשי ממנה להגיע ביחד איתך לפגישת ייעוץ עם פסיכיאטר מטעם הקופה שלהם.
אם זו אותה קופה ואותו פסיכיאטר, וכבר בסבב הראשון תגיעי למישהו שמכיר היטב את המערכת, יהיה לך יותר קל לתאר לו את ההתנגדות ולהגיע עם אימך.
**בשיחה עם אימך תדגישי את הצורך לבנות לאחיך רשת ביטחון להמשך. תסבירי לה שצריכים לדאוג לו כלכלית תעסוקתית וחברתית למצב שהם לא יתפקדו יותר, ועכשיו זה הזמן. תארי לה את האפשרויות על פי ההנחיות שקיבלת מהפסיכיאטר.
 
ההפניה שאני ממליצה,לקופת חולים, נובעת משיקולים כספיים בלבד. 
 
אתאר לך את המסלול שאני מכירה:
הפגישה הראשונה היתה עם פסיכיאטר, שביקש שיובא אליו אבחון פסיכולוג.
הוא לא ידע להמליץ על פסיכולוג. כך שהתבצע בירור בעזרת פסיכיאטר אחר לגבי פסיכולוג שעושה איבחונים למבוגרים.
לאחר מכן התבצע איבחון פסיכולוג, אשר הוצג בפני הפסיכיאטר הראשון. הפסיכיאטר בדק את המטופל ומשם הדרך היתה קלה בהרבה, כי עם האיבחונים והמסמכים התמונה מתבהרת ויודעים פחות או יותר לאיזו עזרה הוא זכאי.
 
לא יודעת לייעץ לך יותר מזה כי לא מכירה את הפרטים, התיאור שהבאת כללי ביותר, אבל ברגע שיהיה איבחון, דיאגנוזה, תוכלי למצוא פורום תמיכה, כי אין פורומים כלליים (אני לא מכירה, בכל אופן), אלא על פי בעיות ספציפיות.
 
הדרך איננה קלה.
ההורים חייבים להבין שהם לא יוכלו להיות שם לתמיד, ושהבעיה הזו תעבור בצורה זו או אחרת אליך ואל אחיך האמצעי. וכאן על שניכם לעמוד על שלכם.
שוב, לא יודעת עד כמה אפשר לסמוך על אחיך המבוגר בענייני כספים, תחזוקת בית, עמידה בהתחייבויות. יש לזה חשיבות ענקית כשמתכננים את עתידו.
 
במקרה שאני מכירה, היה מטופל לא עצמאי.
מה שעומד מול עיני זה בעיקר הבעייתיות במצב בו פתאום באמצע החיים אנשים מוצאים את עצמם עם אחריות לדאגה לחיים של מישהו אחר, שהוא נסמך, שמבחינות מסויימות הוא חסר אונים. בבת אחת אנשים מוצאים את עצמם עם תיק שמשעבד אליו את כל חייהם.
אז אם אפשר עכשיו לעשות את הפעולות הנדרשות על מנת שיהיה פתרון, נראה לי מאוד לא הגיוני לעזוב את זה ולתת לזמן לעבור.
 
ההורים... כמה מילים על הורים לבן חריג בן 40 ללא איבחון וטיפול...
חייבת לציין שלהורים קל מאוד לראות מצג שוא על פיו הבן בסדר גמור... קצת מוזר אבל... (וכאן בא התיאור: מקסים, וממש נשמה טובה ועוד, סופרלטיבים שלא קשורים להתמודדות אמיתית שלו עם העולם שבחוץ...)
מאוד מאוד לא נוח להם לראות את המצב האמיתי, ולהודות בכך. איכשהו זה משאיר מין מצב סטטי, ללא זעזוע, והכי חשוב... בלי להאלץ לראות את הבן כפי שהוא באמת, עם כל הבעיות.
אז צפויה התקפה מצידם. כי מה את רוצה ממנו, מה הוא מציק לך, הוא לא פוגע בך אז למה את פוגעת בו...
ואת צריכה להיערך לזה. 
זו דרך די בודדה. מזל שיש לך עוד אח, בריא.
לצפיה ב-'הפניה שלך עם אימך רצויה ע"מ להגיע לשיתוף פעולה עם האח הבכור.'
הפניה שלך עם אימך רצויה ע"מ להגיע לשיתוף פעולה עם האח הבכור.
29/04/2017 | 18:49
12
ברגע שאימך תבין את המצב כפי שהוא, היא כבר תדאג להשיג את שיתוף הפעולה של האח.
להערכתי.
 
מאחלת לך להצליח.
מאוד מבינה את מה שעובר עליך.
לצפיה ב-'שבתות וחגים'
שבתות וחגים
24/04/2017 | 09:16
17
154
 
שלום,
כבר כתבתי פה בעבר , על היותנו מורכבים.... זה כבר לא מרגיש כמו משפחה..אנחנו יחד כעשור, ילדי בתחילת גיל העשרה, ילדו לקראת סוף גיל העשרה. ילדיו לא מדברים איתי בכלל!!!. הוא ביחסים טובים עם בני.
לפני למעלה משנה היה לנו משבר גדול שכמעט הוביל לפרידה, ואנחנו עוד מנסים לשקם. כולם נגד...המשפחה הקטנה שלי לא מוכנה לשמוע עליו (הוא היכה אותי ואני הגבתי לזה בצורה מאוד חריפה ועירבתי משטרה). המשפחה שלו(שתמיד היתה דומיננטית) לא מוכנה לשמוע עלי...אם לפני כן היינו חוגגים חגים וערבי שישי יחד , עם משפחתו, בשנה האחרונה לא.
המשפחה שלו, שעם חלק מהם הוא במעין ריב(שברור שיעבור) מחרימה אותי, ואציין שזה ממש לא מפריע לי...להיפך...לא אהבתי אותם והם לא אותי. הם לא חסרים לי...
המשפחה שלי לא מוכנה לראות אותו ובחגים נניח, מזמינים אותי בלעדיו.
גם ילדיו לא מוכנים לאכול איתי סביב אותו שולחן, וכשהם באים לביתנו (שבבעלות בעלי) הוא רק איתם ואני ובני בגדר אויר.
אמרתי לו שמבחינתי הוא יכול לחגוג עם משפחתו, אבל הוא לא רוצה, לא כי הם לא מזמינים אותי, אלא כי הוא כועס עליהם מסיבות שלא קשורות אלי. ז"א הוא לא מגבה אותי מולם .הוא מעולם לא העיר להם או ביקש שיתנהגו אלי יפה. והם היו מתארים אצלנו כמעט בכל ערב שישי.
 
אני לא הולכת למשפחתי בחגים כי לא רוצה להשאיר אותו לבד...וגם כי מפריע לי שהוא לא יבוא איתי, אבל אני מבינה את המשפחות...
ההורים שלי גם הרבה יותר מבוגרים וחולים ולא ממש במצב לארח, כך שלא נהגנו להתארח אצלם גם בימים ה"טובים"
יוצא שליל סדר, ראש השנה...כל ערבי שישי אנחנו לבד...
גם אין חברים משותפים.
אני יודעת שאין פתרון קסם, גם לא רוצה את מה שהיה...לבלות עם משפחתו. אבל גם הלבד מכביד.
אם אני מדברת איתו על זה הוא אומר שזה המצב, רובו באשמתי ועכשיו אני משלמת את המחיר.
הוא גם מקבל את זה שילדיו יתעלמו ממני.הם גם מקבלים גיבוי מלא המשפחה שלו.
 
יש למישהו משהו טוב, עצה ?
תודה
 
 
 
 
.
לצפיה ב-'מסוכן שם'
מסוכן שם
24/04/2017 | 11:38
5
119
מאוד עצוב מה שאת מספרת. אם הוא הכה אותך, ועוד מישהו יודע מזה, תיזהרי שעובדת סוציאלית לא תגיע אליך- כי הבן שלך בסכנה קיומית. אולי עדיף לך שבנך ישאר במסגרת אביו עד שתפתרי את הבעיה עם הבן זוג הנוכחי. אולי עדיף שבכלל תמצאי בית חדש לגור בו. זו מערכת יחסים רעילה והרסנית.
 
מצד שני- אנחנו שומעים רק את הצד שלך פה... ואת טוענת שכתבת פה בעבר, אז אנחנו יכולים לתת לך עיצות אבל הן לא בטוח נכונות. את לא משנה כלום, נשארת באותו מצב סטטי שרק יחמיר לפי דעתי, ויש לך ילד במרכז כל הסיפור הזה... חוסר אחריות...
 
בקיצור- שחררי את הבן שלך לאביו עד שיעבור זעם או שתעשי שינוי מהותי- כי אצלך הוא לא יכול להשאר ככה. תחשבי על כל מה שהוא לומד ממה שקורה בבית.
לצפיה ב-'אם הוא הכה אותך.. תזהרי שעובדת סוציאלית לא..."'
אם הוא הכה אותך.. תזהרי שעובדת סוציאלית לא..."
25/04/2017 | 12:10
4
101
מירי, זו הפעם הראשונה שאני לא רק שלא מסכימה איתך, אלא ממש מתנגדת למה שכתבת!
 
אם הוא הכה אותה, רצוי שעובדת סוציאלית תגיע אליה, וכמה שיותר מהר יותר טוב.
אם הוא הכה אותה, אין לה מה לחפש בבית הזה עד שהוא יעבור טיפול מתאים
אם הוא הכה אותה, אני מאד מקווה שהיא לא חזרה בה מתלונתה!!
לצפיה ב-'אם התכוונת אלי, אז זו לא אני מעלייך '
אם התכוונת אלי, אז זו לא אני מעלייך
25/04/2017 | 13:11
1
37
לצפיה ב-'אופס '
אופס
25/04/2017 | 22:37
21
לצפיה ב-'סליחה אבל מה בדיוק לא בסדר בתשובה?'
סליחה אבל מה בדיוק לא בסדר בתשובה?
26/04/2017 | 11:52
62
ברור לך שאם היא התלוננה ועדיין נשארה עם אותו האיש אז לא מדובר בבחורה שהבן שלה חשוב לה יותר מדי? כאילו למה לחכות? לפעם הבאה שהוא יגיע גם לבן שלה? בחורה שכותבת כזה פוסט מחפשת הצדקה להשאר עם אותו הבחור. היא יודעת שהיא צריכה לעזוב אבל אין לה את האומץ. אולי כי היא כבר עברה את הארבעים? אולי כי אין לה יותר מדי לאן ללכת - אולי כי הבטחון העצמי שלה כל כך ברצפה שהיא בטוחה שזה תקין מה שקרה שם... יש עוד אלף סיבות.
 
אני - כשאני קוראת כזה פוסט- האישה הזו פחות מעניינת אותי ויותר מעניין אותי הבן שלה. וככה כולכם אמורים להגיב בחברה מתוקנת ונורמטיבית.
 
 
לצפיה ב-'אולי היא בהריון ולכן היא לא יכולה לעזוב?'
אולי היא בהריון ולכן היא לא יכולה לעזוב?
26/04/2017 | 20:19
36
חשבתן שאולי יש מצב שהיא בהריון? כי אחרת אני לא רואה שום סיבה להשאר במערכת היחסים ההזויה הזו. ויפה שעה אחת קודם...
 
 
לצפיה ב-'הזוגיות הזאת יותר חשובה לך מבנך?'
הזוגיות הזאת יותר חשובה לך מבנך?
24/04/2017 | 18:42
40
לצפיה ב-'ולך... יש משהו טוב?'
ולך... יש משהו טוב?
25/04/2017 | 12:11
6
87
ובמילים אחרות, למה את נשארת בקשר הזה?
לצפיה ב-'זהב יקרה'
זהב יקרה
25/04/2017 | 12:40
5
99
יש לי סיבות להשאר בקשר.
היה לנו ארוע חד פעמי מאוד קשה שגרר אחריו גל גדול של סיבוכים והשלכות
בהחלטה משותפת החלטנו לנסות לשקם בניגוד לדעתם של רוב הסובבים אותנו
לא בטוחה שנצליח כי הכל בערך פועל לרעתנו
ובכל זאת התיחסתי בשאלתי לסוגיה מסויימת, לא שאלתי אם להשאר בקשר ולא ביקשתי לקבל ביקורת..
אני עונה לך בהערכה רבה
 
 
לצפיה ב-'הבנת הנקרא'
הבנת הנקרא
25/04/2017 | 22:42
73
אני מצטערת, לא הצלחתי להבין מהי הסוגייה הספציפית לגביה ביקשת עצה.
לצפיה ב-'אני לא רואה את הצד שלו ב'לשקם''
אני לא רואה את הצד שלו ב'לשקם'
26/04/2017 | 07:59
3
67
תתקני אותי אם לא הבנתי נכון:
היחס אליך היה בעייתי מראש, היה ארוע קשה, החלטתם לשקם, את מוותרת על קשר עם המשפחה שלך, הוא לא שינה כלום: ממשיך להתייחס אליך ולבנך כאל אוויר, לא מגבה אותך מול המשפחה שלו, מאשים אותך במה שקרה.
 
לי נשמע כמו שההחלטה לשקם היא שלך לבד. קודם לא היה טוב, עכשיו עוד יותר רע - על זה את מבקשת עיצות?
 
אני מסכימה שמה שרואים מבחוץ לא רואים מבפנים, יש אלף סיבות לפרק ואלף ואחת לשקם. השאלה אם הנכונות היא הדדית. הכי מהותי בעיני זה שאם הוא לא מכבד אותך ומגבה אותך מול ילדיו, את נותנת לבן שלך להבין שזה היחס שמגיע לך וזה בלתי נסלח.
 
אולי יש משהו שלא הבנתי ואם כך, אשמח אם תתקני אותי.
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'לללי'
לללי
26/04/2017 | 17:54
2
63
אתקן רק הזה שאני לא וויתרתי על קשר עם משפחתי. אמנם לא נמצאת איתם בערבי חג וערבי שישי , אבל בהחלט בקשר הדוק מאוד איתם.
ההחלטה לשקם לא יכולה להיות חד צדדית. היא של שנינו.
אכתוב בצורה קרה שילידיו בעדיפות עלי. הם גדולים והוא חושב שלא יכול ולא מוצא לנכון להשפיע עליהם, כי חושש שלא יבואו. הוא גם חושב שאני לא בסדר איתם.
זה שאנחנו מנסים לא אומר שמיד נפתרות כל הבעיות. להיפך...
הבן שלי מבין היטב שזה לא יחס שמגיע לאף אחד.
וכן, אני מבקשת עצות.שהמצבלא נעים, ורגע לפני שמפרקים ועוד מנסים להציל . מהתגובות אני מבינה שזו היתה טעות מצידי לכתוב פה...
 
לצפיה ב-'חבל שכך את מרגישה, אבל את זו שמחליטה'
חבל שכך את מרגישה, אבל את זו שמחליטה
26/04/2017 | 18:01
1
54
כשפונים לפורום, בייחוד אם לא מרחיבים ונותנים פרטים רבים ומלאים, אנשים מגיבים כפי שהם מבינים את הכתוב., לעיתים קרובות זה לא בדיוק מה שמצפה הפונה לשמוע. 
רק את יודעת למה את שם, האם יכול להיות שאת נשארת כי זה נראה לך הפתרון הפחות גרוע? יש משהו שאת חוששת מפניו? 
מאיך שאת מתארת את הדברים, אני חושבת שאתם לא משדרים על אותו גל. אולי יהיה קל יותר לערב גורם שלישי שיהיה סוג של מתרגם ומשקף מציאות עבור שניכם?
 
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'תודה ללי'
תודה ללי
26/04/2017 | 18:20
55
הלוואי שהייתי יכולה לערב גורם שלישי ואהבתי את הניסוח של מתרגם ומשקף מציאות עבור שנינו.
 
לצפיה ב-'בואי אני אתאר לך מציאות שונה'
בואי אני אתאר לך מציאות שונה
25/04/2017 | 13:56
89
נניח שאתם נמצאים במצב שיש לכם זוגיות מצויינת, ובכל זאת המשפחות מתנגדות ולא מארחות אתכם בחגים (יש מקרים כאלה)
במצב כזה, הרי הייתם אומרים - הם לא רוצים אותנו? לא צריך. יש לנו את עצמנו וזה מספיק לנו.
אבל מה שאת מתארת הוא שאין לכם כלום - אין ביניכם דיאלוג לגבי הילדים, הוא לא מגבה אותך לא מול הילדים שלו ולא מול המשפחה שלו, הוא מתייחס אליך ואל בנך כמו אויר כשהילדים שלו באים...
 
אז לדעתי זה שמטריד אותך מה עושים בחגים זו התעסקות בטפל ולא בעיקר.
אם תצליחו לשקם את היחסים ביניכם (ואני מקווה שמבחינתך זה כולל לשקם את היחסים עם הבן שלך, שנשמע הכי נפגע מכל הסיפור הזה), זה יהיה הרבה פחות חשוב, כי יהיה לכם את עצמכם.
בינתיים, אני לא רואה בעיה עם זה שתלכי למשפחה שלך בלעדיו, במיוחד בחגים שהבן שלך אצלך.
 
ועוד משהו - צר לי להצטרף לדעת המשפחות שלכם, אבל גם לי נשמע מצב גרוע מאוד שהסיכוי לשנות אותו שואף לאפס. זה שהוא לא מרביץ לך לא אומר שהוא לא ממשיך להתעלל בך ובבנך המסכן (שכאמור, עליו הכי כואב הלב. את בוחרת לחיות עם מישהו שמתנהג אליך ככה, הוא לא)
לצפיה ב-'השאלה היא במה מתבטאים הנסיונות לשיקום מצידו'
השאלה היא במה מתבטאים הנסיונות לשיקום מצידו
26/04/2017 | 13:29
56
אם כל שיחה מסתכמת מצידו ב"זה המצב, רובו באשמתי ועכשיו אני משלמת את המחיר", זה לא נשמע שהוא בעניין של שיקום.
נשמע שהוא כועס עלייך, אולי בצדק ואולי לא, ושהוא בעצם מעניש אותך בחוסר הגיבוי הזה מול ילדיו ומשפחתו.

האם העונש הזה אמור להסתיים מתישהו ואז תתקדמו הלאה?
אם כן, אז תורידי את הראש ותספגי בשקט עד שהוא יחליט שנענשת מספיק...
אם לא, אז תצטרכי להחליט אם את רוצה להמשיך לחיות ככה.
רק חבל שתתעוררי בעתיד ותשאלי את עצמך בשביל מה בעצם המשכת לספוג את כל זה וביזבזת חלק לא מבוטל מהחיים שלך.
 
לצפיה ב-'קו אדום'
קו אדום
26/04/2017 | 16:31
76
הרמת יד היא בעיני סיום מערכת יחסים.
לא מבינה כיצד ניתן להמשיך לחיות במערכת כזו.
אם להוסיף את כל שאר הדברים הבלתי נסבלים שאת חווה ברמה יומית - לא נראה לי שעתידך במערכת הזו הוא וורוד.
האם את לכודה כלכלית? אם כן, את משלמת מחיר גבוה עבור ה"בטחון הכלכלי" שהוא נותן לך, ואין לך שום ערובה שבאיזשהו שלב הוא ישבור את הכלים. 
תכנני את דרכך החוצה משם. אין מה לשקם...
לצפיה ב-'טיול זוגי לטנזניה'
טיול זוגי לטנזניה
25/04/2017 | 15:55
53
שלום חברים 
אני מניח שיש כאן גולשים שאוהבים מאוד בעלי חיים כמוני. אם אתם רוצים לבקר במקום קסום, בו ניתן לראות את בעלי החיים בהתנהגותם הטבעית בטבע ולא בשבי, ולהתקרב אליהם כמה שיותר, אני ממליץ לכם בחום על טיול בטנזניה. אני חיפשתי טיול מאורגן כשבמהלכו עשינו סיור ספארי מטריף. אני חושב שזה אחד הטיולים הטובים שעשיתי, ואני ממליץ מאוד גם לכם. קישור לפרטים למעוניינים.
.
 
לצפיה ב-' חג שמח מתפוז '
חג שמח מתפוז
09/04/2017 | 17:00
2
חג פסח שמח וכשר לכולם 
 
בברכה,
תפוז אנשים
לצפיה ב-'איך לעבור את פסח בשלום בפרק ב''
איך לעבור את פסח בשלום בפרק ב'
09/04/2017 | 10:40
2
262
לפני כמעט 16 שנים, הופעתי בפתח דלתה של עורכת מגזין "להיות הורים" (מעריב), Amalia Shimshony עם בטן של חודש שמיני והכרזתי "שמי סיגל אני אמא "חורגת" ואין לי מושג מה עושים עם התפקיד הזה." אמרתי לה שאני מבקשת ממנה שתאפשר לי לכתוב בעיתון על הנושא כי אני לא מצליחה למצוא אף חומר ברשת ואני יודעת שאני לא לבד.
עמליה היתה הראשונה שהרימה את הכפפה ונתנה לי את הכתבה הראשונה. מאז התגלגלתי לעוד עיתונים וכל מקום דחפתי כתבות בנושא- "פאנל אמהות לא ביולוגיות" (סגנון) כתבה על זוגות שהתגרשו יפה (זמנים מודרנים) סדרת הכתבות "כאן גרושים בכיף" (Xnet) ועוד.
כיום אני שותפה מנהלת במיזם ילדים לפני הכל יחד עם Michal Feffer ובהובלה המקצועית של Tirtsa Joels. המיזם נמצא תחת עמותת טופז ופועל למען ילדים ומשפחות במצבי גירושין שזה כולל את המעבר למשפחות חדשות ומעלה כל הזמן כתבות בנושא. שליש מהמשפחות במדינה ישראל הן משפחות גרושות . 70 % ממשפחות פרק ב' (על פי נתונים של ה OECD )מתגרשות.
חוסר בידע הוא המכשול הכי גדול בדרך להצלחה. חבל שהרבה נופלים שם. לקראת פסח הוצאנו את הסרטון השני שלנו, בסדרת הכתבות של המיזם. תעקבו, תפיצו כי בטוח יש אנשים בסביבתכם שזקוקים למידע הזה. שנמצא בעמוד הפייסבוק "ילדים לפני הכל".  אני מצרפת את הכתבה שיצאה היום בXNET.
חג שמח.
לצפיה ב-'ילדים לפני הכל - האמנם קיים מדרג היררכי? חפירות לערב פסח'
ילדים לפני הכל - האמנם קיים מדרג היררכי? חפירות לערב פסח
09/04/2017 | 12:43
1
268
אתחיל בגילוי נאות - אני אישה ללא ילדים (וללא רצון בילדים), בת זוג מזה כשנה לגבר גרוש, אב לשלושה ילדים. כתמיד, נקודת המוצא שלי היא שנסיבות חיינו יוצרות את הגישה שלנו, ואין בה כל אמת מוחלטת שהיא, אלא הבעת דעה והשקפה אישית הנכונה לאותו זמן ולאותו מקום.
 
בתחילת הדרך הזוגית שלנו שמעתי לא מעט את ההתייחסות מצד אנשים רבים לכך שאני לא אהיה ב"מקום הראשון" אצלו, כי המקום הזה תמיד שמור לילדים.
התגובה שלי היתה שמבחינתי אין כל תחרות ביני לבין הילדים ולכן עצם המונחים שגויים בעיניי. אני חושבת שההתייחסות ל"מקום ראשון" ו"מקום שני", שחלק מביטוייה הם האמירה "ילדים לפני הכל", היא חלק ממה שמכשיל מערכות יחסים, גם בפרק ב' אבל גם בפרק א'.
 
הגישה שלי תמיד היתה שלילדים, מעצם היותם ילדים, יש צרכים מסוימים - פיזיים, רגשיים, אינטלקטואליים וכדומה - שצריכים להיענות. עם זאת, הדבר לא שולל וכלל לא קשור לעובדה שגם למערכת היחסים של ההורים יש צרכים, שגם הם - בכדי שמערכת היחסים תיצלח - צריכים להיענות. אם אני משוחחת עם בן זוגי על קושי מסוים שעולה מול מי מילדיו, אני יודעת שהוא ואני נעשה את המיטב כדי לפתור את הקושי. אנחנו לא רואים את הזוגיות ביננו כמערכת נפרדת מהילדים, ולא מכירים בקיומו של מדרג היררכי, אלא משתדלים להתנהל מתוך ההבנה שמדובר במערכות שמתקיימות ביחד, באותו מרחב ובין האנשים החשובים לנו ביותר, ומשפיעות זו על זו. 
 
אני מכירה לא מעט זוגות בפרק א' שהתרחקו מאוד זה מזו לאחר הולדת הילדים. בהכללה גסה, מדובר במקרים בהם האישה ראתה עצמה כ"אמא במשרה מלאה", והפנתה את מרב משאביה אל הילדים, על חשבון המערכת הזוגית. התוצאות לא איחרו לבוא, אם בדמות פרידה, בגידות או סתם נישואין נטולי אינטימיות וקרבה. כך שגם בפרק א' המחשבה ש"הילדים לפני הכל" יכולה להיות לא פחות מהרסנית, כי היא נותנת לגיטימציה להזנחת מערכת היחסים וצרכי בן הזוג.
 
הנקודה שלי היא שהילדים לא באמת במקום הראשון. הם גם לא באמת במקום השני. מי שרוצה הורות טובה וילדים שמחים ובריאים צריך להשקיע בכך ולא להזניח, ואם יש לו בן/בת זוג - גם הם צריכים להשקיע מכך. מצד שני, הדבר נכון גם למי שרוצה מערכת יחסים טובה, שמחה ובריאה - בין אם בפרק א' ובין אם בפרק ב'.  
 
המחשבה שיש מדרג היא לא מחשבה נכונה, לדעתי, למסגרת משפחתית. מסגרת משפחתית מחייבת הבנה של השפעות הדדיות, נדיבות, היעדר אגו, נכונות לראות את האחר ולהיענות לצרכים שלו, אבל גם ראייה אמיתית שלי עצמי ושל הצרכים, היכולות והמגבלות שלי, ולכבד הן את זה והן את זה. לדעתי, זה ההיפך המוחלט מהמחשבה "את לעולם לא תהיי במקום הראשון אצלו", או "הילדים לפני הכל".
 
שיהיה חג שמח!
לצפיה ב-'לשאלתך'
לשאלתך
09/04/2017 | 16:57
141
קמלה תודה על התגובה, הפתיחות וכל ההזדמנות להסביר. 
המיזם שלנו "ילדים לפני הכל" אין בו דבר כדי להעיד על מדרג הררכי. הכוונה בשם היא שהילדים לפני הכל משום ששום דבר בכל השינויים האלו של גירושין ומשפחה שניה הם לא בחירה של הילדים וברוב המקרים הם נשמטים בתוך התהליכים האלו.  
במילים כלליות אסביר- גירושין הן החוויה השניה הטראומטית בעוצמתה אחרי אובדן עבור ילדים ועבור מבוגרים.  בפרק זמן קצר הם חווים שינויים רבים שאין להם שליטה עליהם ומשפיעים על היבטים רבים בחייהם. הם נאלצים להיות עדים לקונפליקטים בין ההורים, שינוי מגורים, לא פעם ירידה באיכות החיים, שינוי בחלוקת התפקידים, באווירה, ירידה בפניות ההורית כי גם ההורה עובר משבר ואם נכנס מבוגר חדש לחייו (שוב, זו לא בחירה שלו) הילד צריך להסתגל, במידה ונכנסים ילדים נוספים יש גם פחד לאבד את הבלעדיות על ההורה ואם יש מתחים בין שני הבתים הוא מגן על ההורה שנתפס כחלש יותר. מה שיוצר הרבה בלבול.
את אומרת נכון להסתכל על הצרכים של כולם בתוך המערכת וזה בדיוק מה שאנחנו מלמדים הורים.  רק שהרבה פעמים הורים נשארים בסכסוך ביניהם ולא פנויים לצרכים של הילדים. 
אין היררכיה, יש משפחה שניה שהשוני בינה לבין ראשונה הוא קודם כל בנקודת פתיחה שבמקום להתחיל רק מזוגיות היא מתחילה מזוגיות ומשפחתיות. וככזו צריך להתחשב בכולם. להבין את הקצב, את הסוגיות הרגישות את התפקיד של כל אחד. ולזכור בתוך כל זה להקדיש זמן לזוגיות, כי להורה ביולוגי מאד "קל" ליפול לתחושת אשם שלא עוזרות לאף אחד במערכת.
ילדים הם לא במקום הראשון, ובכל זאת לפני הכל. בהבנה שיש להם צרכים   שונים בתוך כל השינויים האלה (זה ממש לא ברור ) ושיש ללמוד אותם להבין ולהתייחס אליהם, כי רק כך זוגיות שניה תוכל להגיע לאווירה הרמונית. 
 
משהו אישי, הרבה אמהות לא ביולוגיות ללא ילדים מרגישות במקום השני, זה הגיוני כי באיזה מקום האם הלא ביולוגית הרווקה היא מיעוט בתוך המערכת המשפחתית המשולבת. בן הזוג הוא מפתח חשוב להשתלבות הזאת וביחסים טובים שנבנים לאט והנגשה לצרכים, הגבולות האלו משטשטים
חג שמח
לצפיה ב-'ילדים מפרק א' במשפחות פרק ב''
ילדים מפרק א' במשפחות פרק ב'
01/04/2017 | 22:16
7
306
פגשתי מנהל פנימיה די מבוקשת במרכז הארץ, סתם מסקרנות שאלתי איזה ילדים מגיעים עכשיו והאם זה עדיין אתיופים. הוא אמר שממש לא, 25% אתיופים, והשאר מחציתם ילדים שמרגישים מנותקים והמחצית השניה הם ילדים מפרק א' במשפחות פרק ב'. כמעט כולם בעלי לקויות למידה / הפרעות קשב.

נזכרתי שמישהי פעם הציעה לי לוותר על פרק ב' עד שהילדים יגדלו. בזמנו חשבתי שהיא מדברת שטויות ועכשיו אני לא כ"כ בטוחה.

אין לי מושג מה התשובה, מה צריך לעשות, איפה זה מתחרבש, זה פשוט עושה אותי עצובה.

ללי

לצפיה ב-'מעניין, אני חשבתי שהפוך'
מעניין, אני חשבתי שהפוך
02/04/2017 | 12:41
176
שכמה שהילדים צעירים יותר, כך יש יותר סיכוי להרכיב משפחה, או לפחות להעלות את הסיכוי לכך שיהיה קשר טוב בין הילדים.
מצד שני, פנימיה זה גיל ההתבגרות, לא?
לצפיה ב-'הכללות, סטיגמות ?'
הכללות, סטיגמות ?
02/04/2017 | 13:07
4
167
הרבה שאלות :) :
- למה ילדים מגיעים לפנימיה ?
- מה מספקת הפנימיה לילדים (ישראלים) יוצאי אתיופיה ?
- מה מספקת הפנימיה לילדים בעלי לקויות למידה או הפרעות קשב ?
-האם רוב הילדים מרוצים בפנימיה? (פנימיה מבוקשת, אמרת).
- מה הכוונה בילדים המרגישים מנותקים ?
 
ושאלות נוספות:
- האם פרק ב' מצריך לקבל החלטה להעביר לפנימייה?
- מה בדיוק מתחרבש ?
- האם התוצאה שמשהו מתחרבש היא בחירה במסגרת הפנימיה ?
 
 
לצפיה ב-'אני מכירה את הפנימיה שנים רבות'
אני מכירה את הפנימיה שנים רבות
02/04/2017 | 22:10
3
203
אחד מבני משפחתי, שקרוב אלי מאד, עובד שם מעל 30 שנה.
פנימיה מסוג זה היא מראה לחברה הישראלית.
 
ילדים מגיעים לפנימיה, כמעט תמיד, בגלל בעיות בבית. כמעט ואין משפחות שמסוגלות לממן לימודים בפנימיה באופן פרטי, המימון קשור בד"כ לרווחה. 
 
יוצאי אתיופיה היו הגל הקודם שאיכלס את הפנימיה מעצם היותם האוכלוסיה החלשה באותן שנים, לפני שהם הגיעו זה היו כנראה ילדים ממשפחות של יוצאי ברית המועצות וכך הלאה.
 
מה שאמרתי הוא שחלק ניכר מהילדים בפנימיה היום הם ילדי פרק א' ממשפחות פרק ב', הם אינם מוצאים את מקומם בבית ולכן מגיעים לפנימיה, כמעט כל הילדים הללו הם גם לקויי למידה = מה שזה מבינה זה שאם לילד מפרק א' יש לקויות למידה, הסיכוי שלו לשרוד פרק ב' יותר נמוך.
 
לא שאלתי אם הם מרוצים, אשאל בהזדמנות.
פנימיה מבוקשת: כל המועצות מנסות לתעדף ילדים לפנימיה זו כי יש בה כיתת מצויונות ועוד פרוייקטים מבוקשים, כנראה שגם אחוז הנשירה נמוך כמו גם אחוז ההגשה לבגרויות.
 
ילדים מנותקים: מסתבר שבעולם החינוך מדברים על תופעה נפוצה: ילדים שגדלים מול מחשב, יש להם קושי ביצירת קשרים חברתיים, הם סובלים מניתוק ובדידות. ילדים אלו מבקשים להגיע לפנימיה על מנת להיות חלק מקבוצה של בני נוער, מה שהם לא מצליחים לעשות בסביבה הטבעית שלהם. פה אין שום קשר לפרק א' או ב' אלא לדברים כמו פייסבוק וכד'.
 
התהליך באופן כללי הוא כזה: לילד יש בעיות בבית ספר, בעיות שלא מצליחים לפתור בתוך המסגרת החינוכית והמשפחתית, אחד הפתרונות המוצעים הוא פנימיה. זה לא שאיך שמגיעים לפרק ב' ישר זורקים את הילדים מפרק א' לפנימיה, זה שהמערכת המשפחתיתבפרק ב' לא מצליחה לענות על הצרכים של ילד מפרק א', המצב מתדרדר והפתרון הוא לשלוח את הילד מחוץ לבית. זה לא עונש אבל לדעתי זה משקף סוג של כשלון. האם הילד היה נשלח לפנימיה לו לא היה פרק ב'? אולי.
כשאמרתי מתחרבש התכוונתי להגיד שכאשר אנחנו יולדות, אנחנו מתכוונות לתת לילד עולם ומלואו ואז קורים דברים ופתאום הצרכים של הילד כבר לא במקום ראשון. למה שפרק ב' יגרום למישהו להתנהג ככה? ואם כ"כ קשה לעשות את זה, אולי הויתור צריך להיות על פרק ב' ולא על הילד?
תשובות אין לי, ללי
לצפיה ב-'תודה על התשובות המרגשות, ללי'
תודה על התשובות המרגשות, ללי
03/04/2017 | 06:13
141
פתחת לי צוהר להסתכלות אחרת.
נשמע שלפחות הילדים עם קשיים ביצירת קשר חברתי,
מוצאים אולי את מקומם בפנימיה.
מעניין לשמוע מה דעתו של קרוב המשפחה על שביעות הרצון /
תסכול בפנימייה עצמה.
לצפיה ב-'בוודאי את מכירה את המנטרה - כשאמא מרוצה גם הילדים מרוצים'
בוודאי את מכירה את המנטרה - כשאמא מרוצה גם הילדים מרוצים
12/04/2017 | 08:41
1
84
חשובה האיכות, לא הכמות. 
ועוד פנינים שמטרתן לגרום לנשים אגואיסטיות להשקיע בעצמן על חשבון הילדים שלהן ללא ייסורי מצפון. 
ההבלים האלו כל כך מוטמעים בחברה, שיהיה קשה לעקור אותם. לכן אני לא צופה שהרבה אמהות יוותרו על פרק ב שלהן, גם אם הוא פוגע בילדי פרק א. 
עצוב מאוד. 
לצפיה ב-'ומה בנוגע לילידי פרק א'?'
ומה בנוגע לילידי פרק א'?
15/04/2017 | 17:58
64
מה תגידי על אישה שמביאה לעולם ילד/ה שאביו לא רוצה בו? ילד/ה שהגיע מתוך גחמה אישית של האם במודע שלילד/ה לא יהיה אבא- האם גם זו אגואיסטיות? 
מה תאמרי לאותה האם שמחליטה בוקר אחד להרוס לאותו גבר את החיים בדרישת מזונות וקשר כפוי עם ילד/ה שלא רצה בו- גניבת זרע אם תרצי- למרות שבחוק הישראלי זה לא קיים עדיין בבתי משפט (בדרך לשם).
 
מבחינתי- אותה האם גם תנהג בחוסר איכפתיות כלפי אותו הילד/ה שהביאה לעולם בקשר הבא שלה- היא תתנהג בדיוק אותו הדבר כי איננה יודעת אחרת וכי צו מצפונה אינו מורה לכיוון הנכון.
 
חבל שעל דברים כאלו נשים אינן יוצאות חוצץ וחושבות כי הבאת ילד לעולם בצורת מרמה או כי הן מעוניינות ולא הצד השני- זה מהלך נכון.
 
ומי נדפק בסוף? אותו הילד/ה.
לצפיה ב-'מה שעצוב בעיני'
מה שעצוב בעיני
02/04/2017 | 15:47
180
זה דווקא מה שכתבת על לקויות למידה / הפרעות קשב
הנסיון לנורמליזציה של כולם עושה עוול לכל כך הרבה ילדים שמתוייגים לא נורמליים.
העומס על המורים היום כל כך גדול שהם לא מסוגלים להתמודד עם כל ילד שהוא לא בדיוק בדיוק לפי הספר. ואז את מוצאת את עצמך עם כיתות של ילדים נורמליים בישובים מבוססים, שבהן ל- 80% מהילדים יש הקלות בגין ליקויי למידה ו- 80% מהילדים לוקחים ריטלין (מספרים אמיתיים בכיתות שאני מכירה, זה לא ממוצע של כל הכיתות...).
 
ולגבי פרק א' ו ב', אני מניחה שזה תואם את הגידול של שיעור הגירושין. וכן - זה עצוב.
 
לצפיה ב-'זוגיות עם אלמן עם ילדים צעירים'
זוגיות עם אלמן עם ילדים צעירים
21/03/2017 | 20:13
1
275
זוגיות ואמהות הן חווית מורכבות, זוגיות ואמהות בקשר עם אלמן עם ילדים צעירים הן חוויות מורכבות יותר. 
נשים אשר נמצאות בקשר זוגי עם אלמן, שבתחילת הקשר ילדיו היו מתחת לגיל 18, מוזמנות לקחת חלק במחקר חדשני, שמטרתו לבחון את חווית הנשים הנכנסות לקשר זוגי עם אלמן עם ילדים צעירים.
המחקר נערך במסגרת עבודת דוקטורט, במחלקה לעבודה סוציאלית, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. 
סודיות מובטחת.
מוזמנות לפנו אלי ואשמח לענות על כל שאלה ולהסביר על המחקר.
טליה. 
לצפיה ב-'שואלת שוב'
שואלת שוב
23/03/2017 | 21:34
160
מי עורך את המחקר? מי החוקר האחראי? מה המחקר כולל מבחינת השקעת זמן ומשאבים? איזה שימוש ייעשה בנתונים?
לצפיה ב-'שם משפחה לתינוק שהוא מעט שונה משם המשפחה של ההורים? אפשרי?'
שם משפחה לתינוק שהוא מעט שונה משם המשפחה של ההורים? אפשרי?
12/03/2017 | 17:51
3
183
היי כולם. 
אני וזוגתי איננו נשואים אך הוספנו שם משפחה שני לשמות המשפחה של כל אחד מאיתנו. דהיינו שם משפחתי הוא, נניח, "לוי שלום", ושם משפחתה של זוגתי הוא "כהן שלום". הוספנו את ה"שלום". (שמות בדויים. שמות מקוריים נשמרו במערכת). 
עוד כשבועיים זוגתי אמורה ללדת ותהינו האם אפשר ששם המשפחה של התינוק יהיה פשוט "שלום" ולא בהכרח "לוי שלום" או "כהן שלום"?
אני לא יודע מה חוקי השם במדינתנו המפגרת ומקריאה באינטרנט זה לא ממש ברור לגבי הסיטואציה הזו. 
לצפיה ב-'חשבתי שסגרנו את זה לפני שבועיים... כן, אפשרי. שיהיה במזל.'
חשבתי שסגרנו את זה לפני שבועיים... כן, אפשרי. שיהיה במזל.
13/03/2017 | 13:21
2
41
לצפיה ב-'נושא הההתייעצות לפני שבועיים היה שונה'
נושא הההתייעצות לפני שבועיים היה שונה
13/03/2017 | 14:02
1
159
תודה על התגובה, קודם כל. 
לפני שבועיים שאלתי במה כרוך שינוי שם המשפחה שלי וזוגתי. לא שערתי שתהיה בעיה בשם הנולד.
כעת אני תוהה לגבי שם הילד, היות ולא רק פה בפורומים מישהי כתבה שהיא לא בטוחה כי ניתן לקרוא לילד פשוט "שלום" אלא הוא , אולי, צריך בדיוק את אותו השם כמו של האב או האם. 

מהיכן את כה בטוחה בתשובתך, אם אפשר לשאול? 
ידוע לך על ילד ששמו אינו זהה לחלוטין לשם אחד מהוריו?
לצפיה ב-'תקרא פה:'
תקרא פה:
13/03/2017 | 15:16
127
סעיף 3.
הדבר היחיד שלא ברור הוא האם אפשר לתת רק שם אחד משני השמות של כל אחד מכם. כי לכל אחד מכם שני שמות שהם בעצם שם המשפחה..
 
מה שנשאר זה לנסות.. ואולי להצליח.
ואגב - גם את השם של הילד אפשר לשנות. כך שזה לא קריטי גם אם ייתעקשו במשרד הפנים (שבבית החולים) לתת לילד את שני השמות של האמא (או האבא).
 
ובכל מקרה - שיהיה במזל ובהצלחה.
לצפיה ב-'יש לי זוגיות חדשה ושני מתבגרים שמסרבים לקבל אותה'
יש לי זוגיות חדשה ושני מתבגרים שמסרבים לקבל אותה
05/03/2017 | 12:18
26
989
שלום רב
אני פרוד כבר זמן רב (כשנתיים) ובתהליך גירושין מתקדם. יש לנו ארבעה ילדים אשר חוו את הגירושין בצורה קשה ולא פעם מצאו עצמם מעורבים בתהליך בעל כורחם.
הילדים הינם בגילאים 17, 14, 7, 6. אני בזוגיות חדשה ולאחרונה התחלתי לספר לילדים על בת הזוג. הצעתי לארח אותה לארוחת שבת אך הילד הגדול אמר לי כי אין הוא יכול לראות אותי עדיין עם אישה אחרת ואין הוא יכול להכיל את המצב החדש. הילד ביקש שלא להגיע למפגש. לעומת זאת הקטנים מתרגשים מעצם המפגש. מהיא הדרך הנכונה? כיצד עלי לנהוג?
הילדים חשובים לי מאוד וכן היכולת שלהם להביע עצמם כדי שלא ירגישו שבם במקום השני. מאידך הזוגיות הזאת חשובה לי ואני אוהב את בת הזוג שלי ורוצה להתחיל איתה חיים חדשים בפרק ב'.
אודה על תשובה מכווינה או סתם עיצה ידידותית.
לצפיה ב-'חסרים מעט פרטים....'
חסרים מעט פרטים....
05/03/2017 | 15:42
346
היי :)
 
אממ...
איך הקשר שלך ושל גרושתך?
האם יש לה מישהו חדש?
 
הייתי ממילצה לא ללחוץ עליו, להפגיש את זוגתך עם שאר הילדים והבוגר יפגש איתה כשיהיה מוכן...
אתה יכול לנסות לדבר איתו ביחידות ולהסביר כמה זה חשוב אבל להדגיש שזאת החלטה שלו אבל תשמח אם הוא יהיה נוכח...
 
בהצלחה..
לצפיה ב-'אמרת שני מתבגרים ואתה מספר על אחד...'
אמרת שני מתבגרים ואתה מספר על אחד...
05/03/2017 | 21:28
316
בכל מקרה מסכימה עם המגיבה מעלי...
לצפיה ב-'יש לא קצת חוסר המשכיות'
יש לא קצת חוסר המשכיות
06/03/2017 | 08:20
333
בין הכותרת לבין התוכן
בכותרת כתבת"מסרבים לקבל את הזוגיות", אבל בתוכן נשמע כאילו גם הילד מבין שזו דחיה זמנית ולא שהוא מציב אולטימטום.
אם באמת זה מה שהילד אומר, אז כל הכבוד לו שהוא יודע לבטא את עצמו ככה (תגיד לו את זה!) וכל הכבוד לך שהילד מרגיש בנוח לדבר איתך ככה (תגיד את זה לעצמך!)
אני חושבת שאתה יכול לקבל את זה, לא להכריח אותו להגיע למפגש, להסביר לו את הכאב שלך בלי ללחוץ עליו וגם להגיד שאתה מבין את הכאב שלו.
למשל להגיד לו - אני מבין אותך שעדיין קשה לך לדמיין אותי עם אישה אחרת. אני מקווה שבהמשך אתה תצליח להתרגל לרעיון, כי אתם הילדים הדבר הכי חשוב בחיי וכשאני נמצא במקום טוב של אהבה אני מאוד רוצה שתהיו שותפים.
הזמן מרפא המון דברים, ואם היתה חוויה כזו קשה צריך סבלנות.
לצפיה ב-'לרובי'
לרובי
06/03/2017 | 16:43
224
עד שלא תקבל גט והמצב יהיה סופי ומוחלט וניתן להכלה כדאי לא לארח ארוחת ערב ולחשוף את חברתך החדשה לילדים זה יהיה צעד מוטעה מסיבות רבות.. זה מה שאני יכולה לחשוף בפורום.אם תרצה  מידע נוסף תפנה במסר
 
לצפיה ב-'שנתיים זה לא הרבה זמן.'
שנתיים זה לא הרבה זמן.
07/03/2017 | 14:06
249
אתה פרוד ובתהליך. אתה חווה את התהליך בעצמך אבל הילדים חווים את זה אחרת ובשבילת שנתיים זה לא הרבה.
אני לא יודעת כמה זמן אתה יוצא עם החברה החדשה אבל אתה טוען שזו זוגיות חדשה.
אני חושבת שבשלב הזה מספיק שהם יודעים שיש לך מישהי ואתה ממשיך את החיים שלך. שלך. הפרטיים.
בשלב זה לא הייתי מערבבת את החיים הפרטיים עם אלו של המשפחה והילדים.
להם לוקח הרבה יותר זמן לעבור את התהליך הזה.
זה בסדר שהם יודעים שכשאתה לא איתם אז אתה נפגש איתה.
אבל כרגע הייתי עוזבת את זה שם עד שהמצב יתייצב קצת.
לא כתבת מהם הסדרי הראייה והמשמורת שלכם. כממובן אם הילדים איתך כל הזמן אז ההבלדה הזו בין החיים הפרטיים שלך לבין המשפחה תהיה יותר קשה לביצוע. אבל אם יש לכם חלוקה - נראה לי שעדיף כרגע לא לחבר את העולמות האלו. לבינתיים.
בעתיד מתישהו זה ירגיש נכון וטבעי יותר. ועד אז מסכימה עם קודמתי - כל הכבוד לילד שיודע להבין ולהסביר ולחלוק.
וקח בחשבון כמובן שהקטנים יותר לא בוודאות מבינים את המשמעות ואת התחושות שלהם ולפעמים ילדים אומרים את מה שהם חושבים שאנחנו רוצים לשמוע..
אז קצת יותר לאט. לדעתי.
לצפיה ב-'אני רואה שתי בעיות'
אני רואה שתי בעיות
08/03/2017 | 09:07
2
315
הראשונה זה המונח המטופש הזה "פרוד" שאתה (כמו רוב הגרושים) משתמש בו. זה מכניס מימד של זמניות שלא תורם לכלום ובטח מבלבל עבור הילדים. תבין, הגט זה רק פיסת נייר. בפועל אתה גרוש ויש לך חיים אחרים. מציע לך להוציא את המילה הזאת "פרוד" מאוצר המילים שלך.

בעייה שנייה בסיטואציה שבחרת. ארוחת שבת זה אירוע משפחתי עם דגש על משפחתי. אם תזמין אותה זה לא היכרות, זה קביעת עובדה בשטח. גם הלי קשר, הארוחות האלה די מלחיצות כשלעצמן. עדיף לך לעשות את ההיכרות בינהם בסיטואציה הרבה יותר נינוחה. סתם שהיא תקפוץ לכמה דקות בשבת כשהילדים אצלך וכשכולם נינוחים.

עוד כמה טיפים:
אני מקווה שכפי שאמרת, היא מאד חשובה לך כי מאד לא מומלץ להכיר לילדים כל אשה שאתה יוצא איתה.

לבקש ממנה בפגישה לשמור על פרופיל נמוך, לא לנסות להתחבב בכוח, לא להסתחבק איתם בכוח ובמיוחד, בשום מקרה, בשום מקרה שלא תחלק להם פקודות, שתגיד להם מה לעשות או יותר גרוע, שתמתח עליהם ביקורת, אפילו לא מרומזת. אם אתה לא רוצה לראות פיצוץ אטומי.

בהצלחה.
לצפיה ב-'הילדים נעלבים בשביל אמא שלהם.'
הילדים נעלבים בשביל אמא שלהם.
08/03/2017 | 13:25
1
284
אי אפשר להאיץ את הזמן.
 
וכמו שאומרים הזמן יעשה את שלו.
 
מה שנראה זה שאתה לא רגיש לילדך, אתה אגואיסט כמו רוב הגברים
מה בער לך זוגיות חדשה וכבר להעביר את המידע לילדים?
 
מה היה קורה אם הייתה מחכה לגט ואז מספר לילדים?
 
אבל כנראה שהצרכים שלך הם מעל לכל.
לצפיה ב-'וואו, אני חייב לך גם שכ"ט על האבחון הפסיכולוגי שעשית לי?'
וואו, אני חייב לך גם שכ"ט על האבחון הפסיכולוגי שעשית לי?
08/03/2017 | 15:32
215
אני מקווה שלא כי עם כאלה אבחנות אפשר גם לתבוע אותך על נזק בלתי הפיך לעיניים שקראו את זה.

תודה רבה על הדאגה, מצבי מצויין, אני בזוגיות מדהימה ויש לי קשר מצויין עם ילדיי. בשבוע הבא אנחנו יוצאים לחופשת סקי בצרפת עם ילדיי, זוגתי והבת שלה.

ולידיעתך הזמן לא מרפא כלום, "הזמן יעשה את שלו" זאת סתם סיסמא רופסת וריקה מכל תוכן או אחיזה במציאות של אנשים שמפחדים להתמודד עם המציאות. גם רחמים עצמיים לא עזרו לאף אחד. רק עבודה קשה והסתכלות קדימה ולא אחורה יכולים לעזור. אף אחד לא חי לנצח ואין שום סיבה לבזבז את החיים בלשבת לקונן ברחמים עצמיים, להתרפק על העבר ולשנוא את כל העולם. קרה מה שקרה, הם נפרדו, לא נעים אבל זה מצב מוגמר. השאלה מה עושים הלאה, החיים ממשיכים. וזה בטח לא עזר מעולם לאף ילד לראות את ההורים שלו מתפרקים לחתיכות. צריך לשדר לילדים חוזק ולתת להם הרגשה שהכל בסדר. הם צריכים בטחון ולא הורה מיבב שרק מוסיף להם על הטראומה.

משתתף בצערך שאת

לצפיה ב-'פרק ב' תמיד מסובך'
פרק ב' תמיד מסובך
08/03/2017 | 15:13
160
קח בחשבון שבתוך המשפחה הקודמת שלך ,
יהיו כאלה שיקבלו ויכבדו את החיים החדשים שלך,
יהיו כאלה שיקח להם זמן לעכל את השינוי,
ויהיו כאלה שלעולם לא יקבלו את זה.
 
זה מחיר הגירושים וזה עוד מבלי שהאקסית שלך תבחש לך בחיים ותמשיך ללבות את האש.
לצפיה ב-'כל זמן שיש לך ילדים צעירים אני לא רואה סיבה'
כל זמן שיש לך ילדים צעירים אני לא רואה סיבה
08/03/2017 | 15:34
3
225
להכניס לחיים שלהם את בת הזוג החדשה. גם ככה מסובך להיות ילד ועוד יותר מסובך להתמודד עם גרושים של ההורים האהובים, ועכשיו אתה מכניס להם בעיטה נוספת עם בת זוג חדשה.
אני מאמינה שיש לך מספיק זמן פנוי כשהם לא אצלך - פגוש את החברה כשהם לא שם.
לצפיה ב-'"אגואיסט כמו רוב הגברים" "מכניס להם בעיטה עם בת זוג חדשה"'
"אגואיסט כמו רוב הגברים" "מכניס להם בעיטה עם בת זוג חדשה"
08/03/2017 | 23:18
2
195
לא נסחפתן בכלל.
 
אנשים מתגרשים ואז מתחילים מערכות יחסים אחרות, צריך להתחשב בילדים אבל לא להפוך לנזירים.
 
טיפה רגישות בתגובות לא מזיקה.
 
ללי 
לצפיה ב-''
09/03/2017 | 07:18
129
 
 
לצפיה ב-'הבנת הנקרא. יעצתי לו שיכיר בכייף, אבל לא כשהילדים בסביבה'
הבנת הנקרא. יעצתי לו שיכיר בכייף, אבל לא כשהילדים בסביבה
10/03/2017 | 21:47
33
לצפיה ב-'לא ממש מובן השרשור פה...'
לא ממש מובן השרשור פה...
09/03/2017 | 07:38
5
188
רובי המקורי , בעל הכוכבית, אתה - נעלמת...
במקומך הופיע הבוס שמצד אחד מייעץ לך לנהוג במתינות,
ומצד שני מתקומם על התגובות המציעות לנהוג במתינות,
ומספר שהוא, מבחינתו, כבר בדרך להרי השוויץ עם הילדים
של בת הזוג החדשה.
לצפיה ב-'הבוס הגיע מהעמוד הראשי בו כיכב השרשור משך 15 דקות של תהילה'
הבוס הגיע מהעמוד הראשי בו כיכב השרשור משך 15 דקות של תהילה
09/03/2017 | 10:02
4
167
הצעתי לנהוג בהיגיון והתחשבות וקיבלתי תגובה מגברת רגישות שכוללת בין היתר
"מה שנראה זה שאתה לא רגיש לילדך"
"אתה אגואיסט כמו רוב הגברים"
"אבל כנראה שהצרכים שלך הם מעל לכל."
 
מעניין כמה רוע, תסכול ומרמור צריך בן אדם כדי שעל סמך כמה שורות שכתבתי, תעשה לי כזה ניתוח אופי. ממש עצוב לי בשבילה אבל זאת הבחירה שלה לחיות ככה.
 
מה עוד שיש לי מערכת יחסים מצויינת עם הילדים שלי ולהם יש מערכת יחסים מצויינת עם זוגתי החדשה וגם עם בן הזוג החדש של גרושתי.
 
ודרך אגב, אנחנו בדרך לצרפת, לא לשוויץ. וזאת לא יציאה ראשונה בהרכב הזה, שעובד אחלה לכולם.
 
מקווה שזה מבהיר את העניין. 
 
 
לצפיה ב-'אני חושבת שהתגובה ההיא היתה לכותב המקורי.....'
אני חושבת שהתגובה ההיא היתה לכותב המקורי.....
09/03/2017 | 11:50
1
112
למרות שהיא שורשרה אליך.
לצפיה ב-'גם אם כך, לא לעניין לעשות כזה רצח אופי לאדם שהיא לא מכירה'
גם אם כך, לא לעניין לעשות כזה רצח אופי לאדם שהיא לא מכירה
10/03/2017 | 14:33
32
לצפיה ב-'כן, עושה סדר בעניין :)'
כן, עושה סדר בעניין :)
09/03/2017 | 13:09
1
119
כפי שטאטי כתבה, התגובה היתה לרובי - הכותב המקורי,
ובטעות שורשרה אליך.
מסכימה עם תגובתך שמציעה לנהוג ברגישות, ועם זאת לא
לעצור את החיים.
שמחה בשבילך שהמשפחה המורכבת שלך הצליחה עבור כולם.
אופטימי לשמוע.
 
ורק דבר/אדם אחד נשאר חסר - פותח השרשור.
(אבל גם אם יישאר בגדר כוכבית, תרם לדיון מעניין).
לצפיה ב-'תודה'
תודה
10/03/2017 | 14:40
78
זה בדרך כלל יותר מצליח כשהפרידה בהסכמת שני הצדדים ואין צד אחד שמרגיש שזה נכפה עליו. גם לשנינו הכנסות סבירות כך שלא היתה ירידה משמעותית ברמת החיים אחרי הגירושין. הייתה אצלי בשנתיים הראשונות כי התעקשתי לקנות בית והבנק העמיד לי כגרוש טרי רק משכנתה מגוחכת של 200K₪. אז שמתי כל מה שהיה לי על הבית, אפילו מכרתי את האוטו. זה היה ב 2010 וטוב שעשיתי את זה ולא התפתיתי לחכות קצת כי אז הייתי נשאר בלי בית. תוך איזה שנתיים התאוששתי.
לצפיה ב-'הגעתי מהראשי'
הגעתי מהראשי
09/03/2017 | 12:53
5
183
לדעתי... אם הבן הבכור לא רוצה להיות בארוחת השבת עם זוגתך, לא משנה אם אתה גרוש או לא, אם גרושתך לעתיד בזוגיות או לא. זה בכלל לא משנה.
מתאים יותר שבת הזוג תחכה לארוחה אחרת מאשר שבכורך יהיה מחוץ לבית בארוחת השבת.
 
הקטנים שמתלהבים באזניך, אל תשכח - כנראה ירוצו לספר בהתלהבות לגרושתך כמה בת הזוג החדשה של אבא חמודה וחביבה ו...
לך תדע אם זה לא יהרוס את תהליך הגירושין או יעכב אותו או אפילו סתם להוציא את אבא (אותך כמובן) כאחד שממהר לנטוש ולעזוב את גרושתו המסכנה לבד.
 
אז העצה שלי
אל תפריד בין הילדים - ואל תוותר על מפגשים עם זוגתך אלא נסה למצוא פשרה שתתאים יותר - אולי אפשר לאכול בחוץ פיצה ביום אחר עם כולם, או להתארח אצלה לקפה 20 דקות או לטייל בפארק ביחד כולכם. 
 
ואולי תבדוק עם הבכור שלך עם מה הוא היה מרגיש בנוח?
לא יזיק שתשתף אותו במשפט שכתבת:
"הילדים חשובים לי מאוד וכן היכולת שלהם להביע עצמם כדי שלא ירגישו שבם במקום השני. מאידך הזוגיות הזאת חשובה לי ואני אוהב את בת הזוג שלי ורוצה להתחיל איתה חיים חדשים בפרק ב'."
 
לצפיה ב-'בעידן פייסבוק ואינסגרם יודעים כל מה שקורה בצד השני'
בעידן פייסבוק ואינסגרם יודעים כל מה שקורה בצד השני
11/03/2017 | 08:29
4
133
גם אם הגרושים עשו אנפרינד, הילדים נשארים חברים. כך שבוודאות כל תמונה שתועלה תזכה במיישרין או בעקיפין לצפייה מהצד השני. אין כבר סודות. אפשר כמובן לשחק עם הגדרות הפרטיות ואפילו לשמור על היחסים חשאיים ברשת אבל א' בת הזוג החדשה עשוייה להיעלב (מה יש לך להסתיר?) וב', לנהל רומן חשאי כגרוש נשמע לי מוגזם על גבול ההזוי.
לצפיה ב-'תשובה לבוס'
תשובה לבוס
12/03/2017 | 02:52
3
128
קודם כל מהסיבה שלא בהכרח הכל מתועד ומועלה לפייסבוק ושנית- בדומה לסלבס שלא קוראים טוקבקים חלק מהאנשים לא מסתכלים בכוונה מודעת בפייסבוק של בן זוגם לשעבר. 
בין לדעת הכל ולשמור על חשאיות יש יותר מגוון-ביניים אחד.
בת הזוג החדשה אמורה להיות אמפטית ואולי הייתה בעבר באותו המצב כבת זוג גרושה עם ילדים? הוא לא מוכרח להסתיר אותה, הם יכולים להיפגש וביחד אבל
א. לא בהכרח ביום שבת
ב. אפשר להתנהל בהדרגה וברגישות ואם לא יודעים איך - אולי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שילווה.
 
ומעבר לכך פותח השרשור איננו גרוש! גם אם הוא בתהליך גירושין מתקדם.
אמנם עקרונית הוא יכול להרגיש גרוש ולפעול כגרוש אך כן כדאי לקחת בחשבון שיכולים להיות השלכות למעשיו.
גם השלכות מוסריות הן רלוונטיות כמו רגשות הילדים יכולתם להכיל וכו'.
יש גם עניינים של רגישות מה שאתה מכנה "לשחק עם הגדרות הפרטיות" מכונה טאקט והוא מאוד חשוב! וגם אם לא לו באופן ישיר מדובר בבן שלו.
להוריד פרופיל לתקופה זמנית, כדי לשמור ולכבד את רגשותיו של בנו, יכול להיות הרבה יותר קל לפעמים מלהתמודד עם בן שמרגיש שמקומו מעורער בעקבות בת הזוג. בהנחה ובת הזוג שואפת לקשר ממושך ולא רק ל"ארוחת שבת"
יש צורך לפעמים בהשהיית רצונות, בעיקר של המבוגרים, כדי לאפשר לילדים להתמודד עם השינויים ולהכיל אותם. 
האב, כאדם בוגר כמובן יכול להכתיב לבנו ש"בשבת היא מגיעה ואתה נדרש להתייצב!". 
וכך האב אולי ישיג ארוחה משותפת אבל תוך פגיעה בתקשורת.. 
לצפיה ב-'הם ג-ר-ו-ש-י-ם'
הם ג-ר-ו-ש-י-ם
12/03/2017 | 12:21
123
חיים בנפרד, מנהלים חיים נפרדים, מנהלים משקי בית נפרדים, יוצאים עם אחרים: הם גרושים. הגט? זאת סתם פיסת נייר.

לעניין החשיפה ברשתות החברתיות, לא צריך לחטט בכוונה בדף של האקס. מספיק שחבר משותף עושה לייק או כותב תגובה ואת מקבלת תמונה של האקס בפיד שלך. אבל הרוב המוחלט של האנשים כן עוקבים. סקרנות היא תכונה מאד מאד אנושית. חייב להודות שהיה לי מוזר כשגרושתי ביקשה חברות בפייסבוק. כשהתגרשנו לא היה לה חשבון ושלוש שנים אחרי הגירושין פתאום קיבלתי ממנה בקשת חברות. באמת התגובה הראשונה הייתה לרוץ אחורה לצנזר את כל הפוסטים וההעלאות שלי. הדחף עבר לי מהר. היום אנחנו סבבה לגמרי עם זה, עושים לייקים אחד לשני ואפילו משתפים תמונות, בעיקר כאלה עם הילדים.
לצפיה ב-'אוף, די עם ה"הם רק פרודים"!!'
אוף, די עם ה"הם רק פרודים"!!
13/03/2017 | 10:14
1
110
אני מכירה לא מעט אנשים שעפ"י הדת היהודית אינם נחשבים גרושים, כי לא היה שטר גירושין, בעיקר בגלל סחטנות כלכלית.
הם חיים בנפרד, פעמים רבות נמצאים בזוגיות חדשה ומחייבת, מנהלים חשבונות בנק נפרדים ובאופן כללי נחשבים ע"י הסביבה כגרושים.
המצב הזה יכול להימשך שנים רבות, היה בחור בפורום "גרושים גרושות" שאשתו הסכימה לגט רק אחרי 7 שנים מסוייטות.
אז די עם ה"הם לא גרושים", בבקשה!
לצפיה ב-''
14/03/2017 | 06:03
8
לצפיה ב-'לנערים בגיל ההתבגרות יותר קשה עם זה'
לנערים בגיל ההתבגרות יותר קשה עם זה
12/03/2017 | 08:43
114
הם מתמודדים עם הרבה שינויים ויש התנגדות טבעית לשינויים. אתה צריך להיות רגיש לילדים אבל בשום אופן לא לתת להם להכתיב לך את החיים. הפתרון כרגיל שיחות וצעדים קטנים. אתה צריך להעביר בצורה מאופקת, רגישה אך החלטית את המסר שאלה החיים החדשים ומצד שני לדבר איתם על הרגשות שלהם ולגלות מה הפחדים שלהם ולעבוד על זה ביחד. אתם יכולים לצאת מחוזקים מהתהליך הזה. בהצלחה.
לצפיה ב-'שאלון לדיכאון'
שאלון לדיכאון
07/03/2017 | 19:07
126
היי, מצאתי את הקישור הזה לשאלון לדיכאון באתר של מרכז טיפול מטיס,
נראה לי זה טוב http://mtis.co.il/?page_id=676
לצפיה ב-'שאלה לגבי החלפת שם המשפחה שלי לקראת הולדת ילדתי הראשונה'
שאלה לגבי החלפת שם המשפחה שלי לקראת הולדת ילדתי הראשונה
27/02/2017 | 21:21
4
236
היי לכולם. 
לא ידעתי לאן לפנות ובאיזה פורום לפרסם, אז אם יש פורום הולם יותר - אשמח להפנייה. 
שמי א' ושם משפחתי, לצורך העיניין "אלף", וזוגתי ב' ושם משפחתה, לצורך העיניין "בית". אנחנו בחרנו לא להתחתן אבל חיים יחד כבר 3 שניום ועוד חודש זוגתי יולדת את ילדתנו הראשונה (ניקרא לה ג') ולכן רצינו לשנות את שמות משפחתנו ולהוסיף להם את השם "גימל" (שוב, רק לצורך הדוגמא).
דהיינו שאני אהיה: א' אלף גימל, זוגתי תהיה: ב' בית גימל, והילדה תהיה: ג' גימל.

השאלה שלי נוגעת לפרוצדורות שנוגעות בי ובזוגתי בהוספת שם נוסף לשם המשפחה שלנו.
1) האם זה מורכב לשנות שם משפחה קיים כאשר אנחנו לא נשואים ולא חולקים אפילו חשבון בנק משותף (דבר שאולי ישנה עוד כמה זמן. עדין לא)?
איך עושים את זה?
2) האם זה עשוי לגרור בעיות עם מס הכנסה, ביטוח לאומי, משכורות, חשבונות וכדומה בהמשך החיים? האם יש פה איזה סיכוי להסתבכויות בעתיד?
3) האם זה עשוי לגרור בעיות בהזדהות כהוריה של הילדה בגן, בי"ס, בפתיחת חשבון בנק עבורה או כל דבר שהוא?

אם יש מישהו שיש לו מושג בזה אז אשמח לשמוע ממכם. 
תודה :)

 
לצפיה ב-'תשובות ממה שאני יודעת'
תשובות ממה שאני יודעת
28/02/2017 | 09:42
129
הייתי במצב הזה עם בנזוגי הראשון...
 
1. כל אדם במדינה רשאי לשנות את שמו לפי רצונו אחת לשבע שנים (אפשר לעיתים תכופות יותר באישור מיוחד). יכול להיות שהפקידה במשרד הפנים תשאל כמה שאלות כדי לוודא שהמניעים שלכם כשרים.
 
2. לגבי מס הכנסה ביטוח לאומי וכו - אין סיבה שתהיה בעיה. אתם צריכים לדעת שלא משנה מה שם המשפחה שלכם, זוגתך *לא* נחשבת חד הורית.
 
3. לאחר הלידה תצטרכו לחתום על הצהרת אבהות, ששניכם מצהירים שאתה האבא של הילדה למרות שאינכם נשואים. אני עשיתי את זה בעמדת משרד הפנים בבית החולים ביום שאחרי הלידה, אבל זה כבר היה לפני הרבה נשים אז לא יודעת אם זה השתנה.
 
4. לא אמורה להיות שום בעיה בהזדהות מול המוסדות, הילדה תהיה רשומה בספח תעודת הזהות של שניכם.
לצפיה ב-'מנסיוני'
מנסיוני
28/02/2017 | 10:05
107
שם המשפחה שלי תמיד היה א-ב, בעוד ששל ילדיי היה רק ב'. מעולם לא הייתה לנו בעיה עם זה.
לצפיה ב-'תשובה (מעו"ד)'
תשובה (מעו"ד)
28/02/2017 | 12:31
158
אין בעיה, אבל הדרך הנכונה היא להוסיף לעצמכם את שם המשפחה הנוסף בו אתם מעוניינים כבר עכשיו, לפני הלידה. לתת לילדה שם משפחה שאינו שם המשפחה של מי מכם במועד לידתה זאת בעיה רצינית, ועדיף לכם גם לא להיכנס לפרוצדורה של שינוי שם. סתם כי זה מציק.
 
אתם צריכים להגיע ללשכת מרשם האוכלוסין באיזור המגורים שלכם, עם תעודות זהות (כולל ספח), תמונות פספורט, וטופס בקשה לשינוי שם. העובדה שאתם ידועים בציבור לא אמורה לשנות.
 
שאלות 2 ו-3 לא רלוונטיות לעניין השמות, אין שום בעיה. כל אחד מכם יהיה רשום בתעודת הזהות של הילדה כהורה שלה.
 
ואגב, הפורום הרלוונטי הוא פורום דיני משפחה :)
 
לצפיה ב-'בעניין שמות'
בעניין שמות
07/03/2017 | 09:59
81
כל בגיר יכול להחליף את שם משפחתו למה שירצה ואין צורך להיות בקשר רשמי כדי להחליף שם. כמו שהסבירו מעלי - אתם הולכים למשרד הפנים ומשנים את השם. הליך פשוט וקל.
 
ילד שנולד לאשה לא נשואה יקבל את שמה. ולכן במעמד הלידה הילדה תקבל את השם ג בית-גימל.
או לחילופין:
גבר שנמצא עם האשה בלידה ונרשם כאבי הילדה - ההורים במעמד הזה (גם לא נשואים) יכולים להחליט לרשום את הילדה על שם האבא - ופה השם יהיה ג אלף-גימל .
מה שאני לא בטוחה לגביו הוא האפשרות לתת לילדה רק את השם ג... כי זה לא השם הרשמי שלכם. השם הרשמי של כל אחד מכם הוא ___ גימל.. 
 
אין קשר לשם שלכם ולעניין הסתבכויות. הדבר היחיד שקושר אתכם הוא היחסים שלכם.
הילדה תירשם כבת של שניכם ומשם אין כל בעיות של זהות או הזדהות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'מפוסתמים - איך אני מבסוטית משימי תבורי'
מפוסתמים - איך אני מבסוטית משימי תבורי
25/02/2017 | 01:03
5
272
שהוביל את בנו לחופה למרות שאישתו לא הוזמנה.  הוא התראיין ואמר שהוא כועס על בנו.

ללי

לצפיה ב-'לא הבנתי'
לא הבנתי
25/02/2017 | 11:51
4
188
את באמת חושבת שזה היה מהלך נכון, או שאת צינית?
לצפיה ב-'לא, לא צינית בכלל'
לא, לא צינית בכלל
25/02/2017 | 13:46
3
209
הבן אדם נשוי פעם שניה/ שלישית מה שלא

הבן שלו, בצדק או שלא, לא אוהב את אישתו וביקש שלא תשתתף בחתונה.

האב אמר שהוא לא מרוצה מזה אבל הוא עדיין אביו ועמד איתו תחת החופה.

לו אני האישה החדשה, לא הייתי נפגעת. שמחת הילד באה קודם.

ללי


לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
26/02/2017 | 09:13
2
188
לו הילד המתחתן היה גר בביתינו המשותף לפני שהתחתן, היה משתמש בחשמל עבורו אני משלמת ואוכל מהאוכל אותו אני קונה, בוודאי שהייתי נעלבת!
לצפיה ב-'הילד מקבל את החשמל והאוכל מאביו'
הילד מקבל את החשמל והאוכל מאביו
27/02/2017 | 18:43
1
205
את לא זו שמפרנסת אותו. הסיכומים הפיננסים שהגעת אליהם עם אביו אינם מענייני הילד. 
ובהחלט כל הכבוד לשימי תבורי שלא מסכים ונפגע מדרישת בנו, אך עדיין השתתף בחתונה. הורות היא מעל הכל. שימי תבורי הבין שאם הוא רוצה מערכת יחסים עם בנו הוא צריך לכבד את בקשותיו ורצונותיו. את כל מגוון מערכות היחסים שימי בחר בעצמו, ובוודאי שיש לכך השלכות על חיי הילדים, מאז שהיו קטנים. אז שימי עושה מה שלו טוב בחיי הזוגיות, וטוב שהוא לא כופה בכוח על ילדיו לקבל את בחירותיו. 
 
ובת הזוג? שתעלב. הילדים באים קודם, ומוטב שתלמד זאת. ולא? שתעלב או תתגרש. 
לצפיה ב-'ואת... לא כפית על ילדייך? '
ואת... לא כפית על ילדייך?
28/02/2017 | 10:03
54
לצפיה ב-'זוגות שחיים בבתים נפרדים'
זוגות שחיים בבתים נפרדים
25/02/2017 | 14:15
3
307
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4926746,00...

לי מרגיש שהוא חבר והיא מסכימה. מה דעתכם?

אני מסכימה שיש פלוסים ומינוסים, לא מצליחה להחליט אם זו בחירה שיכולתי לחיות איתה.

ללי
לצפיה ב-'לא מנסיון'
לא מנסיון
26/02/2017 | 08:10
145
כי אנחנו בפרק ב' התחתנו והבאנו ילדה משותפת אז זה שונה
חושבת שלו הייתי במצבם זו בחירה לגיטימית שיכולה להתאים ללא מעט אנשים
אהבתי את הכתבה - הם לא מנסים למכור את זה כמו הפתרון האולימטיבי, אלא כמו עוד אפשרות שעשויה להתאים להרבה אנשים אבל משום מה פחות נלקחת בחשבון.
לצפיה ב-'לא הבנתי את הבעיה או היחוד'
לא הבנתי את הבעיה או היחוד
26/02/2017 | 09:10
156
הרבה זוגות חיים כך, בעיקר כשמדובר בפרק ב' לשניהם.
הרי הם אומרים שזה זמני ונובע מתנאי השטח, ולא החלטה לחיים, כמו ליאור ומירב.
לצפיה ב-'אני מאוד בעד. אני לא רואה שום סיבה לעבור לגור יחד'
אני מאוד בעד. אני לא רואה שום סיבה לעבור לגור יחד
08/03/2017 | 16:36
66
בפרק ב'. זה רק שאלה כלכלית אם יש כסף לשתי דירות.
אני חושבת שיהיו הרבה פחות גרושים אם אנשים יגורו בנפרד - גם בפרק א', ובטח בפרק ב'.
לצפיה ב-'בעיות בפרק ב '
בעיות בפרק ב
13/02/2017 | 18:08
27
500
מנסה לקבל גם פה דעות , למרות שאני לא יודעת אם הפורום מתפקד...
אנחנו בפרק ב קרוב לעשור. ילדיו בני 18 ו20 ושלי בן 13

אין ילדים משותפים. ילדיו מעולם לא אהבו אותי, ובשנתיים האחרונות החליט פשוט להתעלם ממני ובני כאילו אנחנו אויר .הבן שוחרר מהצבא עקב בעית בריאות וכמה חודשים לא עושה דבר (חוץ מזה שמתאמן בחדר כושר, מבלה, ושותה הרבה אלכוהול). הבת ב יב' . נמצאים לסרוגין אצלנו ואצל אימם.

אני הודעתי לבעלי שכל עוד הם מתעלמים ממני לא אעשה עבורם דבר: לא אסדר להם/אנקה, לא אקנה במיוחד עבורם דברים או אכין להם לאכול. גדולים וחצופים - שידאגו לעצמם או שבעלי יטפל בהם. זהו - עד כאן

בעלי טוען שאני טועה וצריכה לעשות עבורם כי זה מקל עליו.

אתמול בערב היה לנו פיצוץ - בעלי ביקש שאכין לו טוסט . כמובן - בשמחה...ואז קרא לבנו...(בן 20 כזכור) רוצה טוסט? הלה השיב בחיוב...ובעלי הכפיל את הזמנתו..תכיני גם לבני...זה שמתעלם ממני.

סירבתי - לבן שלך תגיד שיכין בעצמו, או שאתה תכין לו.

בעלי השתולל עלי...אבל אני רוצה לפנק אותו.... אז תפנק עניתי...לא על הגב שלי.

מאז בעלי לא מדבר איתי.

אני נוטה להפריד בתים. לא רוצה לחיות ככה.

נראה לי הזוי שאעשה בשבילם(כל החיים המשותפים עשיתי)

והם אפילו שלום לא יגידו.

בעלי טוען שאין לו השפעה עליהם כי הם גדולים.

תגובות ...
לצפיה ב-'אותה הגברת בשינוי אדרת...'
אותה הגברת בשינוי אדרת...
13/02/2017 | 19:30
3
287
תחפשי את הפוסט של "מורכבת מאוד"- את ממש קופי כמוהה- אולי את אותה הגברת אך בשינוי אדרת- אין לי מושג- אבל תקראי את התגובות שהגיבו לה- ותסיקי מסקנות.
 
מקווים שעזרנו...
לצפיה ב-'לא מצאתי'
לא מצאתי
14/02/2017 | 08:36
1
228
תודה "לכם" "עזרתם" מאוד
לצפיה ב-'לאורך השנים כתבו כאן כמה נשים שסבלו מבעיות דומות.'
לאורך השנים כתבו כאן כמה נשים שסבלו מבעיות דומות.
17/02/2017 | 18:10
160
לפני שנתיים הייתה מישהי שנפרדה מבעלה ושני ילדיו המתעללים, שככל הזכור לי היו בגילאים דומים, ואחרי תקופת סבל ממושכת, עזבה עם בנה לדירה נפרדת. זאת לאחר שניסתה דרכים אחרות ולא הצליחה לפתור את הבעיה בדרך אחרת.
זו כנראה בעיה די נפוצה.
ועדיין, איש איש וסיפורו וחייו, קשה ליישם עצה מחיים של אחד לחיים של אחר.
לצפיה ב-'מוקד הבעיה הוא בינך לבין בעלך'
מוקד הבעיה הוא בינך לבין בעלך
14/02/2017 | 12:17
19
251
לא בינך לבין הילדים
את חושבת שאת צריכה לנהוג בדרך מסויימת, הוא לא מקבל את זה
את חווה את ההתנהגות שלהם בצורה מאוד פוגעת והוא חושב שהיא סבירה
הוא מרגיש חסר אונים מולם בעוד שאת חושבת שיש לו מה לעשות
וביחד אתם לא מצליחים לקבל החלטה באיזה אופן לנהוג בסיטואציה הזו
 
בעקרון, הייתי ממליצה לכם ללכת לכמה שיחות זוגיות כדי לראות איך אתם מצליחים להגיע לעמק השווה בנושא הזה, ואז לנהל עם הילדים את מה שהוסכם על ידי שניכם.
לדעתי, הפרדת בתים היא אופציה לגיטימית, אבל גם היא צריכה להתקבל על ידי שניכם. אני חושבת שאם תעשי צעד כזה באופן חד צדדי זה עשוי להביא לסיום הקשר.
לצפיה ב-'תודה מירי'
תודה מירי
14/02/2017 | 12:52
18
213
כשדיברתי על להפריד בתים בהחלט התכוונתי לפרידה על כל המשתמע מכך
אתקן שאני לא חווה את ההתנהגות שלהם כפוגעת אלא כחצופה, יש הבדל.
אנחנו לא מחליטים יחד כשמדובר בילדים שלו - לצערי. רק הוא "מחליט"
היינו בעבר בשיחות . עזר בדיוק ל2 דקות...
 
לצפיה ב-'אם ככה'
אם ככה
14/02/2017 | 14:04
17
193
אז כדאי לך ללכת לטיפול פרטני שלך
שם תוכלי לראות האם יש עוד דרכים להעביר את המסר שלך שלא חשבת עליהן לבד, ואם לא, האם פרידה היא הפתרון הנכון עבורך.
לרוב שינוי שעושה אחד מבני הזוג משפיע על כל המערכת הזוגית (אם כי לא ניתן לדעת מראש לאיזה שינוי זה יוביל)
לצפיה ב-'למירי'
למירי
14/02/2017 | 14:45
16
212
תודה על התיחסותך - את ממש נחמדה!!!
הייתי בטיפול. ואני מנסה ליישם...זה מוביל לפיצוצים כי בעלי צריל יס מנית.
 
לצפיה ב-'מהתיאור שלך עולה...'
מהתיאור שלך עולה...
15/02/2017 | 07:34
1
175
שגם לך יש חלק במערכת היחסים המורכבת
(כמו שלכולנו יש חלק בכל מערכת יחסים).
ההתנהגות שלך נראית ילדותית ומתריסה.
החלטת שלא לתת שירותים לילדים שלו - זכותך.
את מכינה טוסט לבעלך, לא יקרה כלום אם באותה
הזדמנות תוסיפי טוסט לבן שלו. אחרת זה נראה
כמו "צ'ילבה" של ילדים בני 5, ולא התנהלות לפתרון
בעיות.
לצפיה ב-'בוודאי שיש לי חלק'
בוודאי שיש לי חלק
15/02/2017 | 10:04
172
אני החלטתי להפסיק לתת שירותים למי שמגבה התנהגות מכוערת כלפי
ההתנהלות שכולם , סליחה על הביטוי, "מחרבנים לי על הראש" ואני ממשיכה לשרת את כולם כבר לא נראית לי אופציה טובה יותר גם במחיר שאצטייר כילדותית ומתריסה.
המסר הוא לבעלי לא ל"ילד" בן 20
אם הכל היה תקין לא הייתי כותבת ומחפשת לשמוע גם מחוכמת ההמונים
לצפיה ב-'טיפול לא אמור לשנות את בעלך...'
טיפול לא אמור לשנות את בעלך...
15/02/2017 | 11:16
13
171
טיפול יעזור רק אם תהיי מספיק אמיצה לקחת אחריות
על עצמך. הסיבה לכשלון הטיפול היא לא שבעלך צריך יס מנית.
כלומר - גם אם הוא צריך יס מנית, את יכולה להסכים עם זה
ולזרום איתו, או לעזוב. הדברים בידייך, לא בידיו.
לצפיה ב-'אחריות'
אחריות
15/02/2017 | 16:25
12
214
אמיצה לקחת אחריות ? אני חושבת שאני לוקחת אחריות על עצמי. זה שהצבתי גבולות (מה שלא רגילים אצלנו בבית שאני עושה) זה לקיחת אחריות  בעיני.
ולפי מה שאת כותבת איטס מי ווי אור זה היי ווי(it's my way or the high way)
צריך למצוא את שביל הזהב.
אנחנו לא מוצאים אותו.
נהיה לי ולבן שלי מאוד לא נעים להיות בבית. בעלי מתעלם מאיתנו כשילדיו שם . פונה אלי רק שצריך "שירותים" . כי הוא כל כך מלא ברגשות אשם שהם אומרים לו אתה בוגד בנו ומעדיף את הזונה שלך (סליחה על השפה).
 
 
לצפיה ב-'סלחתי לצרפתית שלך '
סלחתי לצרפתית שלך
15/02/2017 | 18:57
6
174
כאן בעצם אמרת הכל.
אם אחד הילדים של בנזוגי היה מכנה אותי כך, הייתי מצפה שהוא יטפל בזה ואני אף אקבל התנצלות.
אם הם מרשים לעצמם עד כדי כך, שהם משתמשים בשפה כזו, כנראה שהם בודקים גבולות, "מה אבא מרשה", ונראה לי שהולך להם לא רע.
אני כמוך: אין מצב שהייתי מכינה טוסט למי שמתייחס אלי בצורה כזו! הם לא ילדים קטנים, ולמרות שאת בוודאי מכפילה אותם בגיל, בהחלט ניתן להתייחס אליהם כאל מבוגרים.
 
איכשהו נשמע לי שכבר החלטת...
 
 
לצפיה ב-'מה שעצוב'
מה שעצוב
15/02/2017 | 20:30
5
202
שבעלי לא מציב להם גבולות, כי אם רק מנסה הם מענישים אותו ולא באים! והוא כל כך רוצה שיבואו שמאפשר להם הכל...בסדר...אל תתייחסו אליה..אתם לא חייבים אבל אתם יודעים שאתם הכי  חשובים לי בעולם...
אני מסתובבת עם מועקה, בפרט לפני סופשי"ם
לצפיה ב-'"אל תתיחסו אליה"????'
"אל תתיחסו אליה"????
15/02/2017 | 21:31
4
189
איך את מצפה שהם יכבדו אותך אם הוא לא מכבד אותך????
לצפיה ב-'כבוד'
כבוד
16/02/2017 | 07:41
3
169
הוא מתכוון לומר להם שלא יפסיקו לבוא בגללי(???!!!) אז הם יכולים פשוט להתעלם מזה שאני שם כי הם באים אליו ולא אלינו.
גם לו לא קל ...
אגב, הם באים גם שהוא לא נמצא... ואז זה עוד פחות נעים  לי להיות בבית .
לצפיה ב-'אני הפרדתי בתים'
אני הפרדתי בתים
16/02/2017 | 14:21
2
192
היי מורכבות,
חייבת לפני הכל להצטרף לדברים של זהב. לו היו מדברים אלי ב"ברכות" כאלה - הייתי מתחפפת מהבית. כאמור , אף אדם בשום גיל לא אמור לדבר כך.
אני שומעת את המצוקה, את חוסר הסבלנות, העלבון..הכל. רוצה לספר לך שלפני כשלוש שנים הפרדתי בתים. הפרדנו בתים אך לא פירקנו את הזוגיות.
המצב היה דומה לשלך מאד - ילדים השקןעים בטינה, שנאה, קנאה, חוסר קבלה,
אב (בן הזוג) הטובע ברגשות אשם, לא עושה סדר ביחסים, חסר אונים, זורק את כל האחריות והציפיה לשלום בבית - עלי.
ילדים (שלי) שחיים כמו עכברים - שקטים וחסרי ביטחון מהאוירה הקשה בבית.
ואני - מוטרפת ממחשבות, חסרת ביטחון בבית שלי, לא ישנה בלילות, מוצפת בעצבים עליו ועל הילדים שלו.
אין ספור שיחות היו..גם טיפול מקצועי אצל איש מקצוע רציני, טיפול שלא על מנת לסמן וי.
וביום אחד פשוט הבנתי שהמצב לא ישתנה לטובה..ושמתחת לכל הטינה  והאכזבה שלי, יש גבר שאני עדיין אוהבת ומעריכה..ןמבינה שהוא לא יכול כרגע לנהוג אחרת!!
קמתי ועזבתי. מתוך הבנה שאנחנו לא נפרדים!! אלא שיש סיטואציה שמבחינת הילדים ומבחינתי היא כרגע לא אפשרית.
שלוש שנים אחרי - חלק מהילדים עזבו כבר את הבית (בגילאי 20+ זה המון זמן) - התבגרו..רואים אחרת את הדברים...מעריכים..
אבל כנראה היו חייבים שאני אצא להם מהפרצוף. נרגעו, אין את מי להאשים..אין על מי לזרוק את הכעס...
גם הילדים שלי נרגעו, חיים באוירה בריאה, מלאי ביטחון,
ואני - חזרתי לעצמי (ולישון בלילות:) )
אני ובן הזוג נפגשים בכל ערב (גרים במרחק הליכה זה מזו), ארוחות בסופ"ש ובחגים - תמיד חוגגים ביחד, ואוירת המשפחתיות חוזרת לאט ובטוח..
היום - מתחילים לתכנן את החזרה למגורים משותפים..(כאמור , נשארנו כמעט רק שנינו).
החלק הקשה ביותר - הנטל הכלכלי להחזיק שני בתים, והוא כאין וכאפס לעומת השלווה שירדה עלי!!
אז אם נשאר משהו בינכם - בעיני זהו הפתרון (הזמני). משפחה מורכבת זה קשה. קשה. קשה!! ואני הבנתי שאין שחור או לבן בצורת חיים, אפשר לעשות גם את מה שלא כ"כ מקובל. הרבה אנשים (חברים נשמות טובות) הרימו גבה, בסגנון: מה אתם מפרידים בתים בגלל הילדים? 
כן. זה לא הוגן, זה מקומם, אנחנו לא צעירים ואנחנו רוצים לחיות ביחד, אבל הילדים הם כאן כרגע, והם זקוקים לבית רגוע ולא לסדין אדום בדמות בת זוג..אז פיניתי את השטח לתקופה מסוימת.
מקווה שעזרתי, בהצלחה בכל דרך שתבחרי,
איילה
 
 
לצפיה ב-'איילה'
איילה
16/02/2017 | 17:17
1
167
תודה רבה רבה ששיתפת. אני כל כך מחזיקה ממך .
אני לא חושבת שבן זןגי יכול לנהל זוגיות בבתים נפרדים כי בשביל מרכיב מהותי בזוגיות הוא העזרה שהוא מקבל מבת זוג.
אבל עזרת לי מאוד בלחדד את העובדה שבלתי אפשרי לגור תחת קורת גג אחת.
מאחלת לך מכל הלב כל טוב
לצפיה ב-'יש פתרון לבעלך... עזרה בתשלום'
יש פתרון לבעלך... עזרה בתשלום
16/02/2017 | 18:49
55
לצפיה ב-'את בן אדם מבוגר שבוחר את הבחירות שלו, לבנך יש לאן '
את בן אדם מבוגר שבוחר את הבחירות שלו, לבנך יש לאן
16/02/2017 | 19:46
4
165
ללכת/לברוח כשלא נעים לו בבית?
לצפיה ב-'בהחלט מסכימה'
בהחלט מסכימה
16/02/2017 | 22:34
3
159
מסכימה עם כל מילה- השאלה אם לילד יש אבא שאליו יוכל לפנות אם לא טוב לו ולא להשאר במקום שרע לו. משום מה- יש התעלמות מוחלטת מהילד- למה? את חושבת שאם רע לך (לכותבת) הילד לא חש זאת? זה לא משפיע עליו? אם הוא רך בשנים או אם הוא בוגר בן 12- זה לא משנה- זה משפיע וגם מלמד אותו רבות על מערכות יחסים. אולי כדאי שכשאת שם- שהילד יהיה קצת אצל אביו... מה דעתך?
לצפיה ב-'לבן שלי אין אבא'
לבן שלי אין אבא
16/02/2017 | 23:10
2
74
לצפיה ב-'אלה המצבים שמוכיחים לי שלחיות לבד זה לא בהכרח רע...'
אלה המצבים שמוכיחים לי שלחיות לבד זה לא בהכרח רע...
17/02/2017 | 09:12
155
ומה בנך לומד מהילדים של בעלך מהבחינה של איך להתייחס אלייך לדעתך?...
 
לצפיה ב-'סביבה עוינת'
סביבה עוינת
17/02/2017 | 09:50
162
אז את אם יחידנית- תרומת זרע או לא- זה לא משנה- זו הדוגמא שבנך רואה בבית.
את מבינה כמה קריטי זה עבורו? כמה הוא מושפע? עם זה הוא ימשיך הלאה בחייו.
ככה הוא ידבר לבת הזוג שלו. יום אחד- גם ידבר אלייך ככה.
יש לו סבא וסבתא שאולי יוכל לשהות אצלם תקופה עד שיעבור זעם? או עד שתחליטי לעשות צעד כלשהו? כי הסביבה הזו רעילה עבורו ממש!
 
לתת לילד לחיות בסביבה עויינת שכזו- לא מעיד על רגישות גבוהה מבחינתך.
על דברים הרבה פחות גרועים הוציאו ילדים מבית אמם... מספיק שעובדת סוציאלית תשמע מה קרה אצלכם ותכף יצוצו בעיות, אז עיצה- ממני אליך- תחפשי לבן שלך מקום יותר רגוע לשהות בו עד שיעבור זעם.
לצפיה ב-'הייתי מגיבה בדיוק כמוך. לא הייתי מוכנה לשרת מישהו עוין.'
הייתי מגיבה בדיוק כמוך. לא הייתי מוכנה לשרת מישהו עוין.
16/02/2017 | 16:46
185
החל בטוסט וכלה בניקיונות.
והרעיון הזה, "לפנק" את הבן... לא משנה שזה רק טוסט. 
קראתי את השירשור, ולדעתי בעלך פועל נגדך - אולי הוא לא יכול לשפר את התנהגותם, אבל לפי מה שכתבת הוא תומך בהרעת ההתנהגות. 
נראה לי שלנוכח המצב עדיף שתעברו לדירה אחרת, את ובנך.
אם תרגישו, את ובעלך, שאתם חסרים זה לזו, תוכלו להיפגש, אבל לא תתגוררי, את ובנך, בבית עם שונאים. 
לצפיה ב-'הטוסט הוא אל הסיפור'
הטוסט הוא אל הסיפור
20/02/2017 | 14:33
181
איך את מוכנה לחיות בבית עם שני אנשים בוגרים ששונאים אותך? נראה כמו סיוט מתמשך. 
האם את תלויה בו כלכלית? כי אם לא מה את עושה שם בכלל?
אם את יכולה לגור בבית לבד ולגדל את בנך בוודאי שזה הפתרון.
ולגבי הטוסט - למה שתפנקי משהו ששונא אותך? מפנקים משהו שאוהבים.
גם לא הייתי מסכימה לסייע לאנשים ששמים עליי קצוץ.
לצפיה ב-'איזה בן זוג תפסת לך...'
איזה בן זוג תפסת לך...
06/03/2017 | 15:35
85
תתחילי להפנים שאם יוצאים עם בן זוג פח- זה גם אומר הרבה מאוד עליך ואיך שאת מעריכה את עצמך... אומר גם הרבה על החינוך שאת מעניקה (או לא מעניקה) לבנך.
 
חבל מאוד שלילד אין אבא- שיוכל להתאוורר אצלו קצת מדי פעם.
מומלץ בחום לנטוש את הספינה הטובעת הזו... 
לצפיה ב-'משעשע...:)'
משעשע...:)
09/02/2017 | 23:15
216
שווה  לעקוב
נקודת מבט משעשעת על צעדיו הראשונים של המתגרש  הטרי :)
 
לצפיה ב-'היי, מישהו יכול להמליץ על יועץ/ת שמתמחה במשפחות מורכבות?'
היי, מישהו יכול להמליץ על יועץ/ת שמתמחה במשפחות מורכבות?
06/02/2017 | 12:56
1
124
תודה :)
לצפיה ב-'תחפשי את סיגל קפלן באינטרנט'
תחפשי את סיגל קפלן באינטרנט
06/02/2017 | 13:27
98
לפעמים היא גם מפציעה פה...
לצפיה ב-'פרידה מניהול הפורום '
פרידה מניהול הפורום
29/01/2017 | 09:41
11
291
לכל חברותיי (וגם חבריי), המשתתפות והסמויות, שכותבות וקוראות בפורום החשוב הזה...
אחרי כמה שנים טובות בפורום גרושים/גרושות, מצאתי את אהוב ליבי ושלושת ילדיו, והצטרפתי לפורום הזה. שיתפתי, התייעצתי, בכיתי, התלוננתי, וגם למדתי המון. לפני שנתיים המנהלת דאז, אמא חתולה, ביקשה שאצטרף אליה לניהול, ונענתי בשמחה.
אבל עכשיו הגיע הזמן להיפרד. אני מרגישה שיש לי פחות יכולת (וגם רצון) לתרום פה, כפי שמנהלת אמורה לעשות, והדבר מתבטא בתפקוד לקוני  - ואפילו המיפגש והאירוח בפורום שניסינו אני ואמא חתולה לארגן, לא צלחו.
ביקשתי כבר בעבר ממנהלי תפוז למצוא לי מנהלת שותפה או מחליפה, וגם פניתי בעצמי לחלק מכן, ללא הואיל. לכן לא נותרה לי ברירה, וביקשתי ממנהלי תפוז שישחררו אותי מניהול הפורום מה- 1.2.17.
 
אני רוצה להודות פה לכולכן, על הסיוע ההדדי הנפלא שיש כאן, על העצות (ולפעמים גם הפליקים), ועל הזמן והמאמץ שכל אחת פה תורמת כדי לסייע לזרות מוחלטות. אני אישית עדיין מאמינה שיש מקום לפורומים בהם אנשים יכולים להתייעץ באופן אנונימי בנושאים רגישים, ואני בטוחה שהפורום הזה ימשיך להתקיים בהצלחה עוד תקופה ארוכה.
 
תודה לכולן!!
 
זהב טהור
לצפיה ב-'תודה על ההשקעה'
תודה על ההשקעה
29/01/2017 | 10:24
1
91
בהצלחה!
לצפיה ב-'תודה ו... תודה! '
תודה ו... תודה!
30/01/2017 | 23:10
14
לצפיה ב-'תודה לך.'
תודה לך.
29/01/2017 | 10:50
1
82
לא פשוט, לקחת על עצמך עבודה התנדבותית, השקעת ותרמת.
 
לצפיה ב-'תודה גם לך'
תודה גם לך
30/01/2017 | 23:13
48
על כל התגובות וההתיחסויות לכותבות הרבות בפורום.
אנשים כמוך הם הם מהות הפורום הזה!
 
לצפיה ב-'תודה על כל שעשית'
תודה על כל שעשית
29/01/2017 | 23:22
1
65
נעמת לי, אהבתי את הגישה שלך, את היושרה ואת הכנות.
 
אני מקווה שתשארי כמשתתפת, ללי 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
30/01/2017 | 23:16
43
אני נשארת, כי לצערי עדיין לא הפכנו לבריידי באנצ'!
 
וגם לך, תודה על כל מה שאאת תורמת לפורום! בלעדייך ובלי אנשים כמוך הפורום החשוב הזה לא היה ממשיך להתקיים.
לצפיה ב-'תודה על ההתנדבות והתרומה'
תודה על ההתנדבות והתרומה
30/01/2017 | 08:39
1
24
לצפיה ב-'תודה גם לך על הכל!'
תודה גם לך על הכל!
30/01/2017 | 23:17
56
ואני מקווה שתשני את דעתך
 
לא מעט פעמים כשעלה פוסט חדש ולא הייתי בטוחה כיצד להגיב, אמרתי לעצמי "אוטוטו מירי תגיע, היא כבר תדע איך לענות"
לצפיה ב-'דרך צלחה '
דרך צלחה
06/02/2017 | 13:05
2
104
ממני, המשתתף הסמוי
לצפיה ב-'יש חיים אחרי ניהול פורום?'
יש חיים אחרי ניהול פורום?
06/02/2017 | 13:28
1
128
וחוץ מזה,
לצפיה ב-'אני לא האחד לשאול אותו '
אני לא האחד לשאול אותו
06/02/2017 | 13:44
119
ניהלתי פורום לשתי דקות אולי.
אני זוכר שאת כועסת עלי בגלל משהו,
אבל בחיי שאין לי מושג על מה.
 
לצפיה ב-'פרישת מנהלת הפורום'
פרישת מנהלת הפורום
01/02/2017 | 17:40
70
ברצונינו להודות לזהב טה ו ר על תקופת ניהול הפורום ועל ההשקעה הרבה ולאחל לה המון הצלחה בהמשך.
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'האם התפיסה שלי לקויה? שטיפת כלים'
האם התפיסה שלי לקויה? שטיפת כלים
27/01/2017 | 14:34
8
821
היי אז ככה , אני לא הייתי מגדיר את המשפחה שלי כמורכבת אבל זה הפורום שמצאתי כרגע ונראה לי תוכלו לענות לי .
 
אני רוצה לדעת האם התפיסה שלי לקויה?
בקצרה :
אני בן 22 גר עם ההורים ועם שתי אחים קטנים מצד האבא החורג שמגדל אותי מגיל שנתיים.
אמא שלי החליטה באיזה יום שלב שכולם שוטפים אחריהם את הכלים  של עצמם .
את האחים שלי 11-10 זה לא ממש מעניין ואמא שלי מבליגה להם ומוותרת  ,אפילו לא מעירה להם כלום.
לעומת זאת כלפי יש טענות כשאני לא שוטף את הכלים אחרי (שאגב הייתה תקופה ארוכה שאני הייחדי שהיה שוטף את כל הכלים של האחרים עד שהחלטתי שנמאס - כשהייתי קטן בגיל אפילו יותר צעיר מאחיי הייתי מקבל משתי ההורים האלו עונשים אם לא הייתי שוטף את הכלים של כולם . ולאחיי לא אומרים כלום  , זה מרגיש לי אפליה ולכן הפסקתי לשטוף את של כולם בגיל שאני אמור לעזור להורים בעניין.
 
עכשיו אני רואה שאחים שלי לא שוטפים אחריהם  ובגלל שאני רואה שההורים מוותרים להם ..  (כשאין צורך לוותר ,הם מסוגלים לעשות את זה בקלות -כשאני אומר הם עושים) פשוט לאמא נמאס לרדוף אחריהם . אז אני גם לא שוטף .ולעומת אחיי ההורים כן מעירים לי ושואלים למה אני לא שוטף אחריי (אני לא עונה להם) .
לא מדובר רק בשטיפת כלים ,ההורים שלי לא מציבים לאחיי גבולות ...
 
בכל אופן חברים אני אשמח לדעת האם התפיסה שלי לקויה אם כן אשמח אם תנמקו ואני כנראה אקשיב לכם ואשנה את הגישה שלי כלפי הנושא הזה ..
 
סה"כ אין לי בעיה בכלל לשטוף  אחריי , אני כבר רגיל לזה .
רק מפריע לי שההורים וותרנים כלפי אחים שלי ולכפי יש טענות, אני רגיל שאני נקניק בבית  ואמא שלי תמיד דורכת עליי בגלל שקל להשפיע עליי , וזה לא מתאים לי יותר ,אני רוצה להתחיל להיות אסרטיבי ורוצה לא לפחד מהתגובה שלה, לעומת זאת מהתגובה של אבא שלי לא אכפת לי רק קשה לי לי עם אמא שלי.
לצפיה ב-'בעיני התפיסה שלך לקויה בעליל'
בעיני התפיסה שלך לקויה בעליל
27/01/2017 | 23:15
1
385
(ואני עונה ברצינות, למרות שיש מצב שזה פוסט מפוברק)
 
התפיסה שלך לקויה בכך שאתה משווה את עצמך, אדם בוגר שיכול ואמור לעמוד ברשות עצמו, לילדים בבית ספר יסודי.
אני חושבת שהדבר הנכון לאדם מבוגר שעדיין גר עם הוריו, זה לעשות את המקסימום להקל עליהם ולתרום את חלקו לבית בו הוא גר כשווה בין שווים (הכוונה למבוגרים כשווים לא לילדים). אני חושבת שהדבר הנכון הוא שתעשה עבודות בית כמו שהיית עושה לו היית גר בדירה משל עצמך. לעזור לאמא שלך זה לא לתת לה לדרוך עליך.
אני חושבת שהדבר הנכון הוא שלא תתערב בכלל בחינוך האחים שלך.
ואני חושבת שאם אתה רוצה להיות אסרטיבי אתה צריך לשאוף לעבור לגור לבד בהקדם האפשרי.
לצפיה ב-'גם אני מסכימה עם מירי'
גם אני מסכימה עם מירי
28/01/2017 | 13:54
263
בלי קשר למערכת היחסים שהיתה לך עם האחים החורגים שלך בילדות, המצב כיום הוא כזה שאתה בוגר ואמור לעמוד ברשות עצמך, ואילו הם ילדים שגרים ברשות הוריהם. כל עוד אתה גר אצל הוריך, אתה אמור לעזור להם כבוגר בלי קשר למה שעושים הילדים שנמצאים בבית. תשים לב שאתה לוקח לעצמך עמדה מאד בעייתית - מצד אחד אתה רוצה התייחסות כבוגר ושלא יגידו לך מה לעשות, ומצד שני אתה משווה את עצמך לילדים שבבית. כשאתה גר כבוגר בבית שהוא לא שלך (כלומר, הוא של ההורים שלך), אתה בעמדה לא נוחה - מצד אחד אין לך ולא תהיה לך מילה בקביעת הכללים בבית, ומצד שני אתה אמור לקחת חלק ניכר בדברים שצריך לעשות. זו עמדה לא נוחה ולא נעימה, וזו הסיבה שרובנו מעדיפים לגור בבית משלנו, שם אנחנו קובעים את הכללים ומשלמים את החשבונות (גם הכספיים וגם המעשיים, בעבודה ובתחזוקה של הבית). 
 
ההורים שלך מבקשים ממך דברים מאד הגיוניים בהתאם לגילך. מה שהם מבקשים או לא מבקשים מהאחים שלך, זה לא ענינך, כל עוד הם לא מבקשים ממך לעשות בשבילם דברים. אין גם רע בכך שתתן דוגמה לאחים שלך איך מתנהגים. אני אומר לך מה שאני אומרת לילדים שלי: אתם לא צריכים להסתכל לצדדים כדי להחליט מהו הדבר הנכון לעשות. אתם צריכים להיות בני אדם בפני עצמכם, ולעמוד מול המצפון שלכם. לא גידלו אתכם זאבים ואתם יודעים איך להתנהג גם אם אתם בחברה שבה אתם יוצאי הדופן. במקרה שלך, אתה גר אצל שני מבוגרים כמוך, שנושאים בעול הפרנסה שלך והמחייה שלך בצורה כזו או אחרת. כל פעם שאתה מסרב לעשות מטלה שלך, אמא או אבא שלך עושים אותה, למרות שהם יותר מבוגרים וגם כנראה עובדים משרה מלאה בדיוק כמוך. המצפון שלך צריך שלא לאפשר לך להעביד אותם בדברים שהיית צריך לעשות בשבילך, בלי קשר למה שהאחים שלך עושים. זה אומר מעבר לענין הכלים, גם כביסה, גם קניות, גם סידורים, גם זריקת זבל, גם לחכות לטכנאי אם צריך, להזיז מקרר כדי לנקות מאחוריו, לקחת את האוטו המשפחתי למוסך. כל הדברים האלה שאתה מקבל כמובן מאליו כילד, כמבוגר הם ממש לא ברורים מאליו וראוי שתחשוב אם סביר להעביד אחרים בשבילך. 
לצפיה ב-'מסכימה שאתה לא צריך להדיח כלים עבור האחרים'
מסכימה שאתה לא צריך להדיח כלים עבור האחרים
31/01/2017 | 07:57
215
אבל אתה כן צריך להדיח את הכלים של עצמך.
בנוסף, מתוך הגינות ובגלל שאתה בוגר שחי בבית ההורים ועל חשבונם, תציע שאתה תהיה אחראי על משהו בבית (נגיד כביסה או ניקיון שירותים פעם בשבוע) וככה אתה תורם את חלקך בבית.
לצפיה ב-'אם אתה מרגיש שדורכים עליך בבית, זה הזמן לעזוב'
אם אתה מרגיש שדורכים עליך בבית, זה הזמן לעזוב
02/02/2017 | 08:29
182
אתה בן 22.
זה קצת בוגר בשביל לריב עם הורים על שטיפת כלים....
 
 
לצפיה ב-'קודם כל, ציפיות מבחור בן 22'
קודם כל, ציפיות מבחור בן 22
04/02/2017 | 19:36
185
הן לא אותן ציפיות מילד בן 10-11. עם כל הכבוד! אתה יותר בוגר!
 
אתה גם אמור להשתתף בהוצאות השוטפות של הבית!
לצפיה ב-'ואחרי שענו לך כל ההורים, אני אענה לך מעמדת האח הבוגר'
ואחרי שענו לך כל ההורים, אני אענה לך מעמדת האח הבוגר
05/02/2017 | 17:55
120
כי הייתי במצב דומה. נכון שזה לא לעניין להשוות את עצמך לילדים בני 10-11, אבל מובן למה אתה עושה השוואות - זה לא קל לגדול בתור הילד היחיד במשפחה עם אבא חורג, לצד אחים שזו משפחתם הגרעינית המקורית והמלאה. אז בטח זה לא הדבר היחיד שאתה מרגיש בו מופלה לרעה, בצדק או שלא בצדק. וגם יכול להיות שאמא שלך קצת שכחה שעדיין צריך לשים אליך לב או להכיר בתרומה שלך אפילו שאתה בן 22 ויש לך אחים קטנים. אז אני מציע שתיקח את ההורים שלך לשיחה ותגיד להם איך אתה מרגיש. לא בקטע של האשמות ולא קשור להתנהגות של האחים שלך, אלא שאתה מבקש שיזכרו שגם אם אתה בוגר, אתה עדיין ילד שלהם, ולמרות שאתה שמח לעזור בעבודות הבית ועושה את זה שנים, אתה מבקש שלא יקחו אותך כמובן מאליו, ושישימו לב אם הם באמת מנהיגים יחס שווה, לאו דווקא של מטלות אלא של תשומת לב והכרה.
לצפיה ב-'אני לגמרי מזדהה איתך'
אני לגמרי מזדהה איתך
05/02/2017 | 18:49
104
כמובן כמו שאמרת, שעניין שטיפת הכלים הוא סימפטום לבעיה האמיתית- היחס השונה בין האחים.
אני לא חושבת שבגדול תמיד יהיה לגמרי יחס זהה בין כל האחים, זאת תאוריה נחמדה אבל בכל זאת כל אח הוא אישיות מורכבת בפני עצמה, יש הבדלי גילאים וכו' והגיוני שלא תמיד יש לגמרי שוויון זכויות. בכל זאת אתה גדול יותר בגיל ומצפים ממך לעזור יותר. מה שהיה כשהיית בן 10 זה לא רלוונטי למה שיש היום כי החיים שלכם כמשפחה השתנו מאז.
משפחה היא בסך הכל קומונה של בני אדם ולמרות שהם האנשים הכי חשובים וקרובים לנו, הם עדיין בנויים מכל מני מורכבויות ופאקים וככה צריך להתייחס אליהם. אני יכולה להגיד לך שפעם אני הייתי ה"פוש אובר" בבית, גם הורי וגם אחי היו מצפים ממני לתת מעצמי בהרבה יותר ברמה של חוסר הוגנות (כלים, לטייל עם הכלב וכו') והיו תמיד ציפיות ממני לוותר. פעם הייתי זורמת עם הציפייה, לאט לאט מרדתי והתייחסו אלי כמחרחרת מריבות. הבעיה סופית נפתרה כשכמה שנים לאחר מכן הייתי בטיפול ועניין ההתנהלות המשפחתית עלה לאוויר. התחלתי ללמוד איך לעמוד על שלי בצורה נכונה יותר ולהגן על עצמי מול ציפיות לא הוגנות. ומד שני- לפעמים לוותר כדי לא ליצור ריבים מיותרים רק בשביל הפרנציפ.  האמת שאחד הרגעים המפתיעים שהיו לי בחיים היו באחת השיחות עם אימי שהרגשתי שהיא כרגיל מגוננת על אחי בצורה לא פרופורציונלית וכעסתי על זה, ואז נפלט לה שזה בדיוק מה שאחי אומר כשהיא מגוננת עלי מולו. אז הבנתי שהכל לא כזה שחור ולבן וגם אחי מרגיש מופלה בצורות מסויימות. בקיצור- הדברים לא תמיד כמו שנדמה לנו..
 
אז מה אני ממליצה לך? קודם כל, הייתי ממליצה לך להפסיק עם מאבקי הכוח עם ההורים שלך ופשוט לשבת ולנהל איתם שיחה רגועה. תגיד שאתה מרגיש שיש התנהלות שהיא לא הוגנת, שדורכים עלייך בבית וזה מפריע לך. (ואני בכלל לא מתייחסת לנושא הכלים שהוא זניח בעיני, אלא לתחושה האישית שלך שאימא שלך דורכת עלייך) תבקש שתמצאו פיתרון יחד. אולי תופתע והם יסבירו לך כל מני דברים מראות עיניהם והתפיסה שלך תשתנה? תאמין לי תשיג ככה הרבה יותר מכל המאבקים שאתה נכנס אליהם.
 
 
לצפיה ב-'אתה מפספס את הבעיה האמיתית'
אתה מפספס את הבעיה האמיתית
05/02/2017 | 20:22
125
אולי אני טועה אבל כך נראה לי:
אביך החורג - הוא זה שמאס בלגדל ילד שאינו שלו ואם כן- הוא רוצה קצת ניקיון.
במילים אחרות אם היה לו פה היה אומר
"אם הפרזיט לא משלם חשבונות לא מבשל ולא מנקה שלפחות ינקה את הצלוחיות שלו".
עכשיו, הוא בתור אביך החורג לא יאמר לך זאת.
למי הוא פונה? לאשתו, היא אמך. "בבקשה חנכי את הילד שלך! לא יתכן שאני אחזור הביתה אחרי 12 שעות עבודה לבית מלוכלך, מילא הקטנים קטנים הם לומדים הקטן כבר סיים צבא הוא גבר 4 שנים מעל גיל 18 עד מתי נסבול?"
 
ואז מה היא עושה. 
בגלל שהיא אוהבת אותך, ובגלל שהיא גרועה בלהציב סמכות וגבולות 
היא מנסה להגדיר "כללים לכל דיירי הבית", דהיינו הילדים
ולבן זוגה בכלל לא איכפת שהקטנים לא שוטפים כלים ולכן היא מבליגה
אבל בשביל להסתדר איתו היא מעירה לך.
ואתה כועס עליה כמובן כי אביך החורג אילם את עצמו.
לדעתי אם היה חושב שהיא טועה היה אומר לה אך הוא חושב שכך יש לעשות.
 
מובן שזו אפליה.
הבעיה שהם לא אומרים לך בגלוי, שהאבא החורג לא מביע בגלוי את הציפיות שלו, כנראה שהוא ואימך לא באותו ראש ותיקח בחשבון שאם תמשיך להתווכח עם אמך היחסים בינה לבין אביך החורג עלולים להתערער.
 
יתכן ומה שמפריע לאביך הוא שאתה לא משתתף בחשבונות או עושה משהו משמעותי בבית כמו כביסה לכולם ניקיון וכדומה.
אם לא מתחשק לך לנקות כלים אתה יכול להציע להשתתף כל חודש בסכום של נניח 500-1000 ש"ח. 
את הוריך לא תשנה, כנראה. וב1200 ש"ח בחודש אתה יכול כבר לשכור דירה עם שותפים..
וכמובן, אתה יכול לעשות כלים מידי פעם או להמשיך כך עד שלמישהו במשפחה ימאס והיו צעקות.. ולך תדע אחר כך מה יהיה.
 
לדעתי אם אתה יכול כדאי לך מבחינה נפשית לעזוב
מוטב לך לא לפחד מאמך אך עליך לכבד אותה ולבצע את בקשותיה
ברמה הפרקטית כל עוד אתה גר בבית עליך לקבל את הגבולות שמוצבים שם
אם אמך רוצה שתשטוף כלים גם אם זו אפליה עליך לעשות זאת.
 
ואם תיזום שיחה קח בחשבון שהוריך יאמרו לך שמצפים ממך להשתתף כלכלית ו\או גם בניקיון ובסדר באופן קבוע.
חבל מאוד שהם לא יכולים לאמר לך זאת מיוזמתם זה יוצא מקומם מאוד כי אמך לא באמת מצפה מאחיך הקטנים לאותו ניקיון כמובן כלומר היא לא גלויה איתך..
אבל תנסה להבין שהיא חלשה מול אביך אתה ילד גדול והיא רוצה להסתדר עם בן זוגה ומתקשה להציב את הגבולות לקטנים (שאוטוטו מגיעים לגיל ההתבגרות וישגעו את כולכם) ממך היא מצפה שתתן יד כמעט כמו עוד שותף
נסה להבין אותה
 
ואם אתה חושב שאני טועה נסה לדבר עם אביך החורג ולשמוע מה דעתו
לי נראה שהוא המוביל של כל המהלכים החדשים
אמא שלך לא סתם החליטה החלטה (שהיא מתקשה לאכוף) ביום אחד
אלא לאחר שיחה עם אביך החורג.
 
חבל שלא היו לך הורים שילמדו אותך מגיל צעיר לשטוף ולנקות ולא כדרישה חריגה בגיל 22. 
להשתתף בבית זה לא להיות נקניק. 
זה להרגיש שותף
כנראה שהם לא השכילו לתת לך את ההרגשו הזו
לצפיה ב-'משפחה מורכבת הופכת לחד הורית'
משפחה מורכבת הופכת לחד הורית
25/01/2017 | 15:50
1
323
בשנים האחרונות חייתי עם בן זוג (מעולם לא נישאנו) ולנו ילדה משותפת. בן זוגי אינו ישראלי, אך הוא נמצא בתהליך מול משרד הפנים. לאחרונה החלטנו להפרד.

החוזה שלנו בדירה מסתיים בעוד חודשיים ולאחר מכן נעבור להתגורר בנפרד. לאחר מכן, אני אחשב לאם חד הורית. מול משרד הפנים אנחנו מופיעים כזוג, לפחות עד מועד המפגש השנתי שלנו שיחול בקיץ. אז ניגש ונצהיר על סיום הקשר, אך יש בכוונתי לבקש שיאפשרו לו להשאר בארץ לטובת בתנו.  

בימים אלה עלי למלא טופס 101 מהעבודה ואני לא בטוחה אם אני יכולה כבר לסמן את השדה של הורה חד הורי, שכן רק בעוד חודשיים כבר לא נחלוק משק בית.

אודה לעזרה בעניין...


לצפיה ב-'תכנסי לאתר של מס הכנסה'
תכנסי לאתר של מס הכנסה
26/01/2017 | 08:24
123
יש שם הסברים על ההגדרות
נדמה לי שיש אפשרות לסמן שיש ילדים בחזקתך ואת מקבלת עבורם מזונות, כי זה לא בדיוק כמו להיות חד הורית, אבל אני ממש לא סגורה על זה
אם את עובדת במקום עבודה גדול, גם חשב השכר של העבודה יוכל לעזור בזה (אלא אם לא בא לך כרגע לדבר איתם על הנושאים האישיים האלה)

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא פוריות והפריה חוץ גופית
אירוח בנושא פוריות...
ביום שלישי יתארח ד``ר שי אליצור, מנהל היחידה...
אירוח בנושא פוריות והפריה חוץ גופית
אירוח בנושא פוריות...
ביום שלישי יתארח ד``ר שי אליצור, מנהל היחידה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ