לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
99789,978 עוקבים אודות עסקים

אודות הפורום משפחות מורכבות

 

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
כל המידע הניתן ע"י מנהלת הפורום הינו בגדר המלצה בלבד, וכך יש להתייחס אליו. אין לראות באמור בפורום זה תחליף לייעוץ אישי/ זוגי/ משפחתי מקצועי. אתם מתבקשים לקיים שיח מכבד, פתוח ונעים, תוך הימנעות מביקורת ושיפוטיות.
המשך >>

לצפיה ב-'יחסים מורכבים עם בת משפחה'
יחסים מורכבים עם בת משפחה
11/11/2019 | 15:43
11
שלום לכולם, אני קצת אובדת עצות... לא ידעתי עם מי לדבר והחלטתי לנסות בפורום.
דודה שלי אדם מסובך. היא נוטה להיות בסדר ואז משום מקום להתנהג בצורה לא מכבדת ולפגוע בבני משפחה אחרים. סיבת הפגיעה אף פעם לא עולה והיא לא מתכוונת לדבר על כך. העניין גרם לניתוק קשר איתה כמעט עם כל המשפחה.
קרה בחיי עניין רציני ששיתפתי עם רוב המשפחה- חוץ מאותה הדודה. האנשים שכן נמצאים איתה בקשר מאוד נעלבו ואמרו לי שזו בכל זאת בת משפחה קרובה. מצד אחד, אני לא רוצה ליצור קשר עם אדם שנראה לי לא מכבד או מתעניין בי ממילא. מצד שני, אני מרגישה שבכל זאת אני צריכה לשתף אותה ואם לא אעשה זאת זה עלול לפגוע בה או ליצור בינינו אפילו יותר דיסטנס. אין לי כוונה לצבור כעס או לפגוע במישהו, ועם זאת אני מרגישה שאולי אני חושבת על זה יותר מידי וזה לא באמת משנה אם אהיה איתה בקשר.
חשוב לציין שהיא לא מספרת לי על דברים חשובים...
האם יש מישהו שהיה בסיטואציה דומה?

לצפיה ב-'סיפור מורכב'
סיפור מורכב
13/10/2019 | 03:52
5
159
היי פורום משפחות מורכבות, אני עובדת עצות.
שתי בנות בגילאי ההתבגרות, המשמורת אצלי והאבא גר במדינה אחרת.
אני לפני נישואים שניים עם החצי השני שלי, אהבה טהורה ויפה ושלמה.
לאורך הנישואים עם הגרוש, הוא התחיל להראות התנהגויות מוזרות, התמכר למשחקי מחשב אינטרקטיבים, קרא ספרי שואה ומלחמות בעיקר אבל עד פה פירשתי את זה כתחביב.. בשלב מסויים זה הפך להיות עיקר החיים שלו והוא הפסיק לעבוד לחלוטין.
לאורך כל 12 שנות הנישואים התפטר או פוטר עשרות פעמים, לא הסתדר עם לחצים ועובדים אחרים וספגנו מכות כלכליות לאורך כל הדרך עד שבשנים האחרונות לנישואים התנחל בבית וסירב לחזור לשוק העבודה.
אני פירנסתי לבד, כדי להצליח לקיים את המשפחה עבדתי משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה, לא ראיתי כמעט את הבנות שלי ובתהליך איבדתי כמעט את עצמי מרוב שהעבודה הייתה אינטנסיבית.
וכל הזמן הזה הוא, הגרוש הלך ושקע יותר והתמכר למחשב.
יום אחד החלטתי לבדוק מה הולך שם ואיפה הוא מבלה את כל היום, חיפשתי בתיקיות עד שמצאתי תיקייה אחת חבויה, בתוך תיקייה בתוך תיקייה ובה היו סרטים פורנוגרפים ותמונות ערום של צעירות, בעיקר חיילות..
ואז פתחתי את הסרטים והייתי בשוק וגועל לגלות שהם היו סרטים של גילוי עריות, בסרט בחור שעושה אהבה עם אימו, לא רק סקס, ממש סיפור אהבה... וכמובן המון סצינות מין חולניות וסוטות.
אני לעולם לא אתגבר על הגועל שהרגשתי, וכמובן שזה גם הסביר למה הוא לא תיקשר איתי, או עם הסביבה ... חייתי עם חולה נפש אמיתי.  כשאמרתי לו שמצאתי את החומר הפורנוגרפי הוא צחק, ממש צחק לי בפנים ואפילו לא הבין על מה המהומה שעשיתי.
התגרשתי נורא מהר, הוא היה בהלם ומעולם לא יצא ממנו.
הוא רצה להשאר נשוי, לחיות על חשבוני ולנצל את טוב ליבי עד שאתמוטט, רצה לבלות את שארית חייו בצפייה במסכים חולניים, לחיות את הסטייה שלו מאחורי הגב כשאני עובדת ונשלמת מחיר כבד ולא רואה את בנותיי.
להתגרש היה הדבר הכי טוב שעשיתי אי פעם.
עוד נתון מטריד, הוא שיש לו אחות לא שפויה שהתאשפזה במוסד לחולי נפש המון פעמים ועל פי השמועות היא טוענת שהאבא שלה, כלומר האבא של הגרוש התעלל בה מינית בילדות, המשפחה מנגד טוענת שהיא משוגעת והוזה.
עד פה משפחה ממש "נפלאה" בחרתי , זה מה שקורה כשמתחתנים צעירים ולא יודעים להבחין בסימנים.
אני פונה אליכם לעצה טובה כי אני עוברת משבר בלתי נתפס, שהגרוש שמעולם לא התגבר על כך שעזבתי אותו, החליט לצאת במסע נקמה, לצורך כך הוא משתמש בבנות, במיוחד הקטנה שחוגגת בת מצווה ומסיט אותה כנגדי עד למצב שהיא מבקשת לעבור לגור איתו בחו"ל, הוא שטף לה את המח למצב שהיא כבר מנותקת נפשית, לא מוכנה לחבק אותי או שאקרא לה בשמות חיבה והתלמידה המצטיינת שהיא הייתה עכשיו מתגאה באפסים , הכל כדי להוכיח לי שמקומה אינו איתנו, אלא עם אבא שלה בחו"ל.
אני אמא מסורה, עובדת קשה, צמודה אליהן, מגנה, דואגת להכל, יש להן חוגים ובית יפה, ארוחות בריאות ומלא אהבה ממני ומהסבא, נותנת את כל מה שיש לי...
ובסוף היום, מתמודדת עם ניכור הורי נורא, עם הסטה, והוא גם תובע אותי שלא איפשרתי להן לבקר אותו בחו"ל.
אני חוששת מחטיפה , אני כואבת את הניכור וההסטה שלו, ואני חוששת לשלומן.
הן לא יודעות כמובן כמה שהוא לא שפוי, אני מסתירה את זה לטובתן , ואפילו מעודדת שיתקשרו איתו בחו"ל למרות שכל שיחה היא הסטה.
ומשלמת על כך מחיר כבד ומסתכנת באיבוד הילדה שלי לעד.  הכאב בלתי ניתן להסבר, אני חווה אבל כבד, על הילדה הקטנה שלי שעכשיו מסתכלת עליי כמו זרה, שעוברת את שטיפות המח האלה מצידו עד למצב שאני מאבדת אותה... לא פיזית... אלא מאבדת את האהבה וההערכה שלה, את השמחת חיים שלה והרצון להמשיך את החיים איתנו, בקרוב אני מתחתנת עם גבר שהן אוהבות מאוד ומעניק להן את הנשמה, הן שמחות עם התחתונה הקרבה , אבל בתוך כל השמחה אני מתאבלת ובוכה על הנזק שהוא גורם להן.. שאולי לא אצליח לתקן בחיים.
ומפחדת , מהאובדן
אין לי דרך לתאר את הכאב הזה.
מה עושים?




























לצפיה ב-'בשלב ראשון הייתי פונה לייעוץ'
בשלב ראשון הייתי פונה לייעוץ
14/10/2019 | 23:54
1
91
גשי לדבר עם פסיכולוגית, רצוי מישהי שמבינה בבני נוער ולטעמי האישי, עדיף אישה. בקשי ממנה לכוון אותך להתמודד עם בתך בדרך הטובה ביותר.
לפי התיאור שלך, הגרוש לא עבד שנים וחי על חשבונך, איך הוא מתכנן לממן את המעבר של בתכם לחו"ל? ממה יפרנס אותה?
ילדים, בתחילת גיל ההתבגרות לא תמיד חושבים בהגיון. אל תכעסי עליה. ללכת איתה 'ראש בראש' רק יגרום לה להתבצר בעמדתה. את לא צריכה להגיד עליו דברים רעים, אבל חשוב שתחזרי ותדגישי שאת אוהבת אותה ואת רק רוצה את טובתה. שאת לא מוכנה לוותר עליה ומאמינה שעדיף לה לחיות איתך ועם אחותה. גם אם כרגע תרגישי שזה נופל על אוזניים אטומות, זה יחלחל.
בהצלחה, ללי
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
16/10/2019 | 22:01
67
אני מנסה את מה שאת מציעה

לצפיה ב-'מזל טוב, גידלת פוסטמה חסרת שכל ונטולת כל יכולת חשיבה'
מזל טוב, גידלת פוסטמה חסרת שכל ונטולת כל יכולת חשיבה
18/10/2019 | 19:35
32
לצפיה ב-'מזדהה עם הסיפור. ויש לי כמה תובנות בשבילך שאולי יתנו לך '
מזדהה עם הסיפור. ויש לי כמה תובנות בשבילך שאולי יתנו לך
05/11/2019 | 18:55
1
40
 
קצת שקט נפשי. אני מקווה. אני נשואה לגבר אמריקאי, נוצרי ויש לנו ילדים משותפים. בעלי, אחרי הנישואים התחיל להתעלל בי נפשית והתעלמתי כי התביישתי מהמשפחה וחברים ושיחקתי אותה שהכל 10 ביננו. אבל כשהוא היכה את הילד הצעיר שלנו אז עזבתי אותו. וכמוך, קלטתי משך הזמן שבעלי לא לגמרי שפוי, וגם המשפחה שלו, שתמיד התגאתי בהם שהם כולם חכמים עם 7 תארים ומיליונרים, פתאום אני מגלה שההורים אלכוהוליסטים ושהאחות שלו על כל מני כדורים פסיכיאטרים והאח שלו, היו לו בעיות עם המשטרה על גניבות. פתאום סיפור הסינדרלה שמצאה אביר אמריקאי שכולם קינאו בי ... אני מגלה שאני בסרט אימה. 
גם בעלי מתחיל לעבוד מפסיק לעבוד ומאשים אותי בכל מה שקורה לו. למרות שאני לרגע לא מפסיקה לתמוך בו ולעודד אותו. אני תמיד מפחדת שאם לא אתמוך בו אז יהיה עוד יותר גרוע. אבל הוא לא מרגיש אותו דבר כלפיי. אני תמיד שק איגרוף. 
לפני כמה שנים הוא היכה את הצעיר שלנו על שטות אז לקחתי את הילדים, ארזתי ועזבתי.
ואני יודעת בדיוק מה את מתארת. כמעט לא ישנתי באותה תקופה, לבד עם שני קטנים, עובדת מהבית מוקדם בבוקר, מאכילה ארוחת בוקר, לוקחת לגן ולבית הספר ואז רצה לעבודה במשרד. ב-5 אוספת את הילדים ושוב עובדת מהבית עד הלילה. פשוט נורא, כמעט ללא שינה. חשבתי שאכיר מישהו נחמד אבל לא היה זמן לנשום, כל השנים שחייתי בנפרד ממנו, לא יצאתי אפילו עם חברות. פשוט עובדת כל הזמן. והוא בכלל חיי לו במדינה אחרת וראינו אותו אולי 6 פעמים בשנה וגם אז רק לסוף שבוע ארוך. 
וגם הוא כמו שאת מספרת אצלך, הוא כל הזמן חימם את הגדולה שתעבור לגור איתו. אני לא התנגדתי מכמה סיבות. קודם כל ידעתי שאחרי שהיא תעבור אליו אז היא תתגעגע אליי ותחזור. היא ילדה של אמא, תמיד היתה. ודבר שני, הוא לא בנוי לגדל ילד לבד, אני מכירה את התכשיט שהתחתנתי איתו. אז באמת נתתי לה לעבור אליו כמה שזה היה לי קשה.
וכמובן שצדקתי, היא היתה אצלו חצי שנה מינואר עד יוני, שאז נגמרה שנת הלימודים אצלהם. 
אחרי שכבר כולם התרגלו למצב, אז פתאום בעלי לא רצה להמשיך עם הסידור הזה. הוא התחיל לעבוד באיזה מקום ואמר לי שהוא לא יכול לעזוב ב-4 כמו שאמהות עוזבות. הוא רוצה לעבוד כמו הגברים האחרים במשרד, לפחות עד 6 ומפריע לו שיש ילדה בבית שמחכה לו. תביני שזה רק תרוץ. היה לו מאוד קשה לגדל ילדה קטנה והוא ביקש ממני לקחת אותה חזרה אליי. אז ישבנו ודיברנו איתה והיא הבינה שכרגע לאבא קשה, והיא חזרה אליי. למזלי, היא רק זוכרת מורות נחמדות וחברות שהיא אהבה. הלימודים והציונים שלה לא נפגעו.
אז בסדר, אז שנת לימודים אחת היא עשתה אצלו, וגם דאגתי להיות בקשר רציף עם בית הספר, ושהמורה כל הזמן תדע מה קורה בבית. כשאת מערבת גורמים חיצוניים אז יש עליו איזה לחץ להיות בסדר. והילדה מדברת חופשי על מה שקורה בבית עם המורות ואני תמיד עודדתי את זה.
וסידרתי לראות אותה כמה שיותר, וכל יום צלצלתי ועשינו צ'אט ושאלתי אותה מה קורה בבית ובכיתה.
בניגוד לסיפור שלך, לצערי, אני לא הגשתי בקשה לגט. כל הזמן הזה בעלי ביקש שננסה שוב, ובסוף מהקושי הנוראי שחוויתי עם לגדל את הילדים לבדי - בסוף נעתרתי לנסות שוב, ואני מכה על חטא כי הכל חזר להיות כמו שהיה קודם, לפני שנפרדנו.  
מה שאני אומרת זה שאולי (אולי) אם תשבי עם עצמך ותתני לרעיון הזה צ'אנס, אז אולי תצליחי כן לשחרר את הילדה שתסע אליו. זה באמת לא סוף העולם - אלא אם כן את אומרת לי שהוא מסוכן או שהוא באמת לא אחראי, והילדה בסכנה.
במקרה שלי, הסכמתי איתו שהוא לא שותה אלכוהול בתקופה הזאת, ושהוא תמיד בזמן לאסוף ואם הוא לא מרגיש שהוא לא מספיק אז סידרתי לו בייביסיטריות שהוא יכול לבדוק איתן אם יכולות לאסוף. גם סידרתי לו עוזרת בית שהגיעה פעם בשבועיים. מצאתי בייביסטריות ישראליות שגרות קרוב אליו והייתי איתן בקשר.  אני כמובן לא יודעת איזה סידור מגורים יש לאקס שלך כרגע. במקרה שלנו הוא שכר דירה. וההסכם היה שהוא שוכר בשכונה טובה עם ילדים ועם בתי ספר טובים. 
אני באמת דיי שמחה שהתקופה הקשה הזאת שהייתי לבד - מאחוריי. אני יכולה להגיד לך ששילמתי בבריאות. לפני שנפרדנו לא היו לי שום בעיות רפואיות ובתקופה ההיא פיתחתי לחץ דם גבוה ובעיות ברגליים, היו לי משקפי קריאה של רבע מספר, ובאותה תקופה הגעתי למספר 3+. פשוט הגוף לא עמד בלחצים. אבל אני מבינה היום שאם גם הייתי מתחילה לריב איתו על הילדה והיו מתחילים ויכוחים אז בטח הלחץ היה שובר אותי לגמרי. אני לא יודעת אם זה נכון להגיד את זה, אבל הרגשתי בתקופה אז שאין לי בררה ושאני חייבת לשחרר כי כבר לא היה לי מאיפה להביא כוחות לריב. אני דיי לבד, ההורים שלי נפטרו צעירים וכל שאר המשפחה הם "כאילו" תומכים ו"אנחנו נעמוד לצדך מתי שתצטרכי!"  - בפועל כשאני צריכה איזו עזרה, אפילו משהו קטן, אז כולם עסוקים ואף אחד לא עוזר. ויש לי עוד ילדים שצריכים את אמא שלהם. אז אני חושבת שלפעמים, יש מצבים בחיים שאולי צריך לחשוב על לשחרר ולראות איך מקלים על המכה הכואבת. 
סורי על הסיפור הארוך..
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
06/11/2019 | 10:34
24
תודה רבה על התגובה.
עברת משהו קשה ומורכב כמוני, אולי יותר.
מאחלת לך הצלחה ושקט נפשי.
תמשיכי הלאה, יש חיים אחרי הגהנום הזה
לא פשוט אבל אפשרי


לצפיה ב-'אימא מתנהגת מוזר'
אימא מתנהגת מוזר
27/09/2019 | 08:50
1
169
שלום לכולם.
 
אנחנו משפחה קצת מורכבת, בקיצור אני בחור עם אוטיזם וזה קצת מסבך עניינים.
 
אנחנו שני הורים ושני ילדים. אימא שלי קצת היסטרית, למרות שאני ואחי כבר בוגרים ועברנו 18.
 
הבעיה היא שבזמן האחרון זה כבר הופך לבלתי נסבל. אחי הוציא סופסוף רישיון וההורים מתעצבנים עליו שהוא נוסע (כי הוא לא מתנהל כלכלית נכון, לא משנה כמה אני אומר להם שזה לא עניינם ושיתנו לו ללמוד לבד). בנוסף הוא עומד לעבור לדירה משלו וזה גורר ויכוחים עם אימא שלי.
 
הבעיה הייתה שאתמול אימא שלי דיברה איתי על זה ויצא שדיברנו על המון דברים, ואימא שלי אוהבת לדבר על המון דברים לא קשורים, וכל פעם שתנסה לבקר אותה היא תפנה את הביקורת אליך ותיקח את זה ללב.
 
אתמול למשל היא אמרה לי שאני לא שם עליה ועל אבא, ולא משנה כמה אמרתי לה שזה לא נכון היא אמרה שהיא יודעת שזה כן, ובכלל התעצבנה על זה ששעה לפני לא עניתי לה להודעה בוואטסאפ (טענה שלמדתי מאחי לעשות את זה, וכן, כי היא לא צריכה להילחץ כל כך ומקסימום נדבר בבית). והיא גם כל הזמן בוכה בגלל זה וזה קשה להתווכח איתה.
 
איזה מין דבר זה שאימא תאשים בן שלה שהוא לא שם על אבא? היא אמרה ממש שאני לא סובל אותו, איזה מין דבר זה?
לצפיה ב-'כן, אמהות לפעמים מתנהגות מוזר'
כן, אמהות לפעמים מתנהגות מוזר
15/10/2019 | 00:11
50
ולפעמים גם אומרות דברים שלא היו צריכות להגיד. כנראה שמה שכתבת באמת היה והיא כעסה על משהו אחר ולכן גם אמרה סתם כי כעסה. 
 
אתה אדם בוגר וצריך להבין שאמהות הן גם בני אדם, לפעמים מעצבנות, לפעמים אומרות שטויות, לפעמים דואגות יותר מדי. 
תהיה קצת סלחני ומבין, אולי היא פשוט דואגת לכם יותר מדי, זה כנראה מאהבה .
 
חג שמח, ללי
לצפיה ב-'לא מצליחה לשרשר'
לא מצליחה לשרשר
15/09/2019 | 13:20
3
118
צר לי לראות שגם בפורום מסוג כזה, אנשים מרשים לעצמם להשתלח והתבטא באופן פוגעני, תחת מסווה המקלדת, האנונימיות, והמרחק.

מדובר על שבוע(!!!!!) מראש, לא יומיים, שבעלי דרש תשובה לגבי שבת, בזמן שאני ביקשתי יום יומיים נוספים למחשבה. פרודתו של בעלי ביקשה שהילד יגיע אלינו במהלך החופש האחרון, לשבוע, בהתרעה של שעות, מדוע לא תוכל היא להתארגן לשבת בהתרעה של שלושה ארבעה ימים?? (ולמעשה אף יותר, באופן "טנטטיבי")

בנו של בעלי יותר ממוזמן לבוא עימנו לשבתות, ומתקבל שם בפנים מאירות וברצון, אך מאחר והוא עצמו ילד שאינו חברותי, ומעדיף אך ורק את חברת הוריו (גם למול בני גילו) הוא אינו מעוניין לנסוע לשבתות עימנו, ומשום כך, ביוזמתי, מיעטנו מאוד בנסיעות. יכולתי לדרוש, ובצדק לנסוע לשבתות רבות יותר למשפחתי, יחד עם בנו, אך נמנעתי מכך מתוך התחשבות בקושי של הילד וחוסר רצון להכניס את בעלי למלכוד.

כאשר אני נוסעת למשפחתי עצמאית, אני עושה זאת בתחבורה ציבורית במשך מס שעות, עם הילדה.

אני חולקת מאוד על המגיבים, בדבר התנהלות ילדותית ואגוצנטרית. כאשר אדם זז הצידה בהרבה מאוד פרמטרים, מתוך הבנה שלזולתו מורכב וקשה יותק, מותר לו לצפות להבנה וסבלנות בפעמים הנדירות בהן הוא נזקק להן, מבלי שיחשב לו הדבר כאגואיזים.
גם אם עדיין המגיבים חושבים שאין צדק בטענותי, יתכבדו לרשןפ זאת באופן ענייני, ללא פגיעה אישית, תוקפנות, הכללות על אופיי ועוד.




לצפיה ב-'לא מצליחה לשרשר?'
לא מצליחה לשרשר?
16/09/2019 | 19:19
84
ובכך ההודעות שלך משתלטות על כל העמוד? תסתכלי קצת ותראי איך מגיבים בלי לפתוח הודעה חדשה. אבל זה לא מעניין אותך. 
נשמע שאת עושה בכוונה מלחמת כוח, ולכן בעלך לא מוכן לשתף איתך פעולה. זה נשמע כל כך הזוי שאת צריכה עוד כמה ימים כדי להחליט אם את רוצה להיפגש עם האח שלך. לו היה מדובר במשהו אמיתי, היה סביר לחכות עד שתדעי מה קורה. כשמדובר במניפולציה מטופשת (אוי, אני לא יודעת אם אני מוכנה נפשית להיפגש עם אחי), הוא לא מוכן לשתף איתך פעולה. הוא מודיע לך שאם תחליטי שאת רוצה, תסעי לבד עם הבת. הוא לא מונע ממך לנסוע ולא מונע מהמשפחה שלך לראות את הבת. לא מקובל במגזר שלכם שתסעי בלעדיו? גם לא מקובל במגזר שלך להתחתן כל כך מאוחר. אבל אלו החיים וזה מה יש. 
בנוסף, הנסיונות שלך להציג את בנו באור יותר ויותר שלילי (לא רק שבא איתך לאחותך אחרי שנולדה הילדה, הוא גם רוצה לבלות רק עם ההורים שלו ולא עם חברים) הם מכוערים מאוד. 
תראי, בעלך עובד במשך השבוע בעוד שאת פנויה להתגלגל עם ביתך להורייך במשך שעות בתחבורה הציבורית. משמע, התינוקת כבר בת שנה ואת עדיין אינך עובדת. שוב, תסתכלי על כל הניסים שקרו לך בזכות בעלך (התחתנת בגיל מאוחר, יש לך ילדה בגילך, יש לך את הלוקסוס לא לעבוד עדיין, לביתך יש חצי אח כך שהיא לא תשאר לבד בעולם אחרי לכתכם). תפסיקי להעמיד אותו במבחנים מטופשים ("אני עוד לא בשלה נפשית להחליט אם אני נפגשת עם אחי, ובגלל שתמיד הבן אצלנו מותר לי להחליט שמדי פעם אני קריזיונרית וכולם חייבים להתחשב בי"). בעלך נשמע בסדר גמור, ואת נשמעת משועממת עם בטחון עצמי נמוך. 
 
במקום לחלק הוראות למגיבים איך הם אמורים להגיב אלייך , במקום להעמיד את בעלך במבחנים כדי להראות שאת השולטת, תתחילי להתנהג על פי גילך ומעמדך - אשה נשואה ואמא, ולא תיכוניסטית קריזיונרית שמציקה לכולם. 
אני מציעה לך ללכת לפסיכולוג, את נשמעת מאוד ילדותית ואם תמשיכי בדרך הזו תמצאי את עצמך גרושה עם תינוקת קטנה שנאלצת לצאת לעבודה. לא נעים. 
 
לצפיה ב-'ברור שאת צודקת, להיות אמא חורגת זה תפקיד הכי מנחוס'
ברור שאת צודקת, להיות אמא חורגת זה תפקיד הכי מנחוס
05/11/2019 | 21:01
1
14
 
שאי פעם נולד. החורגים שלי היום הם גדולים אבל כשהיו קטנים הגרושה היתה עושה מה שבא לה וזורקת את הילדים אצלינו ובעלי היה "בודק איתי" אם זה בסדר אבל חסר לי אם הייתי אומרת שלא בסדר. הילדים שלו מאז גיל ההתבגרות לא מדברים איתי. או שעונים לי בחוצפה כשאני מדברת איתם. כשהיו קטנים אז היתה הרבה אהבה, אבל הגרושה סבלה מהקשר שלי איתם וכל הזמן ניסתה לחמם אותם עלי. בסוף הצליחה.
היום הם גדולים והם לא חצופים יותר. רק מתעלמים ממני, ולמרות זאת, אני "מחויבת" למתנות ליום הולדת שלהם ואם הם צריכים משהו, אז אני רצה לסדר להם כי אני יודעת לסדר דברים והאמא שלהם לא מזיזה את ישבנה המפואר.
אז אם את חושבת שזה נגמר כשהם גדולים? זה לא נגמר אף פעם.  זה נגמר רק אם מתגרשים.
כל מי ששופט אותך וחושב שאין צדק במה שאת אומרת, מאחלת להם שיתחתנו בעזרת השם עם גרושים פלוס ויבואו לספר אחרי כמה שנים איך הולך להם.
לצפיה ב-'להיות אמא חורגת זה מחיר שמשלמת אישה שבזוגיות פרק ב' עם ילדים'
להיות אמא חורגת זה מחיר שמשלמת אישה שבזוגיות פרק ב' עם ילדים
07/11/2019 | 09:38
10
לכל בחירה יש מחיר. 
אם את עדיין בתפקיד הזה, למרות הקשיים שבו, כנראה שהוא לא עד כדי כך נורא.
.
לצפיה ב-'שבתות עם הבן של בעלי- תגובה למגיבים.'
שבתות עם הבן של בעלי- תגובה למגיבים.
12/09/2019 | 17:33
1
144
ראשית, אני מופתעת מהנימה התוקפנית שאפיינה שתיים מהתגובות. בלי קשר לדעת הגולשים עלי ועל התנהגותי הייתי מצפה ליחס יותר מכבד כלפי אדם. כל אדם.

שנית- לאלו שתהו מה הסיפור שלי לנסוע למשפחה שלי (!!!) ,ומה הסיפור לנסוע בלי בעלי  אולי רצוי שיפנימו שיש אנשים שחיים באורח שונה מהם, על מנהגיהם, תפיסיותיהם, ואף כוחותיהם הנפשיים.

1. מאחר ואנו משפחה שומרת שבת, לא מקובל ולא שייך במחוזותינו לנסוע לשבת שלמה ללא בן הזוג. גם בן זוגי לא היה רוצה שאנהג כך.

2. אני נוסעת הרבה לבד למשפחתי במהלך השבוע. כאן דובר על שבת ספציפית שהיה כרוך בה מסיבות שאיני מוצאת טעם לפרט, מתח רב, ועומס נפשי מאוד מאוד גדול (כן. יש דברים כאלו, גם אם הקוראים לא מסוגלים להבין את זה. לא כל המשפחות מושלמות). אך למול העומס כן הייתה חשיבות לכך שאהיה נוכחת, ומכאן המורכבות.

3. מדובר בשבת אחת. אחת!!!!! מתוך שלוש שנות זוגיות, שביקשתי את הזמן לקבל החלטה, ויתר מכך, שבכלל העמדתי את האלטרנטיבה של נסיעה לבלי הילד, כי הוא לא לא מעוניין.
עד היום היינו אצל הורי שתי שבתות, בשלוש שנים. ואצל אימו של בעלי בממוצע שבת אחת לחודש- חודש וחצי.

4. כאשר נישאנו הסדרי הראיה היו שבתות אחת לשבועיים. במהלך הזמן הבן בחר לשנות זאת, ואני מעולם (!!!!!!) לא הבעתי תרעומת או רצון אחר, גם אם יש לכך השפעה רבה על חיי.

אפשר לא לקבל את אופן ההתמודדות שלי, אך הייתי מצפה ליותר אמפטיה.
לא רק להורה הפרוד קשה ההתמודדות עם המשפחה המורכבת שבנה לו. גם מבן הזוג הרווק הדבר גובה קורבנות  ומציף קשיים.
לצפיה ב-'דבר ראשון יכולת לשרשר ולא לפתוח 3 הודעות נפרדות'
דבר ראשון יכולת לשרשר ולא לפתוח 3 הודעות נפרדות
14/09/2019 | 00:27
91
את חוזרת כמו תוכי על הטענות שלך, מקווה שזרים יצדיקו אותך. 
בעלך הסכים לבוא איתך להורים ושבנו ישאר אצל אמו. את זו שמעוררת קשיים לא הגיוניים. קשה לך לקבל החלטה אם את רוצה לנסוע להורים שלך לראות את האח. כולם - בעלך, בנו, גרושתו, ההורים שלו, ההורים שלך - כולם אמורים לחכות בציפיה עד שתקבלי את ההחלטה הגורלית אם בא לך או לא לראות את אח שלך. מתי בדיוק ציפית לקבל את ההחלטה? ביום ה את מודיעה שאת עדיין מתלבטת, אולי שעה לפני כניסת השבת? את ילדותית ואגוצנטרית. 
 
ברור שאין לך זכות דיבור אם בנו של בעלך בא כל סופשבוע אליכם, גם אם זה לא נוח לך. זה המחיר בלהתחתן עם גרוש עם ילד. הבית של בעלך זה הבית של הבן שלו, בדיוק כפי שזה הבית של הבת שלך, והוא ירגיש שם נוח להיות שם כמה זמן שהוא רוצה.  
 
זה גם לא משנה כמה שבתות הייתם אצל ההורים שלך, מסתבר שמערכת היחסים עם משפחת המקור שלך היא דפוקה, אז אל תפילי את זה על בעלך. עובדה שברגע שביקשת, מיד הסכים לבלות שם את סוף השבוע. בנוסף, את כל הזמן מתראה איתם באמצע השבוע, אז באמת מה הביג דיל. 
 
ובנימה אישית: אני בטוחה שלא קל לגור עם ילד שהוא לא שלך. אבל זו החלטה שאת קיבלת כשהחלטת להתחתן עם גרוש עם ילד. יכול גם לקרות מקרה שחלילה אמו תמות, ואז הילד יהיה אצלכם כל הזמן. תשמחי שבדקה האחרונה קרה לך נס והכרת אדם לנישואין ויש לכם ילדה, והעובדה שהילד איתכם כל סופשבוע זה מחיר קטן לשלם. כנראה לא יהיו ילדים נוספים (על פי הגילאים שלכם) ולכן הילד הזה הוא כנראה האח היחיד שיהיה לבת שלך, המשפחה הקרובה היחידה שתשאר לה לאחר שאתם תלכו לעולמכם. 
לצפיה ב-'ולא. המגורים המרוחקים הם ממש לא יוזמה שלי. להיפך!!'
ולא. המגורים המרוחקים הם ממש לא יוזמה שלי. להיפך!!
12/09/2019 | 17:39
45
לצפיה ב-'קצת קשה לכולם.'
קצת קשה לכולם.
09/09/2019 | 16:30
114
אני בת 29 פרודה אימא לילד בן 9. האב מעולם לא הכיר בילד ומעולם לא תמך בילד לא כלכלית ולא בדרך אחרת. חוויתי אלימות קשה מצדו כאשר הילד היה בן 3. כולל אגרופים בראש ודפיקות של הראש שלי בתוך הקיר. חוויתי אלימות במשך כמה שנים ממנו.
יצאתי מזה בריאה ושלמה בנס, הקלתי לו על העונש, מכיוון שהיה הלחץ ממשפחתו ומאיזו, חוץ מהטראומה הנפשית כמובן.
לאחר שבגיל 6 רציתי לתבוע אותו על מזונות. הוא ברח לחול בכדי לא לשלם. היה קשר כלשהו עם הסבתא האימא של הפרוד וילד.
החלטתי שאני מנתקת קשר זה מיוזמתי מכיוון שלא היה שום סיוע
כלכלי מהצד שלהם. התמזל מזלי ומצאתי בן זוג אוהב ותומך ונלחם ועוזר שהיה מוכן לקחת אותי עם הילד. ומתייחס אליו כאל בנו נוצרה משפחה טובה ובריאה. אך הסבתא האימא שלו עושה הכל כדי שתוכל לראות אותו הלכה לבית משפט והביאה את בנה לארץ בכדי שיתנו לה לראות את הנכד. יש לי אפשרות או לעשות לו צוו עיכוב יציאה מהארץ, או לא לעשות לו כדי שיוכל לחזור לארצו לעזוב אותנו בשקט לאחר בדיקה האבהות.
לצפיה ב-'שבתות עם הבן של בעלי'
שבתות עם הבן של בעלי
01/09/2019 | 00:12
3
201
סליחה על ההודעה הארוכה, אך אני מרגישה פגועה מאוד מבעלי, ורוצה לשמוע מאנשים נוספים האם הציפייה שלי לתגובה אחרת היא לגיטימית, או שבעלי הגיב באופן טבעי ועלי ללמוד להשלים עם הסיטואציה...
נשואים כמעט שנתיים שנינו בתחילת הארבעים, עם ילדה משותפת בת שנה. לבעלי בן מתבגר מנישואיו הראשונים (עבורי זה פרק א).
בגדול, גם ללא התוספת של ה"משפחה המורכבת", הזוגיות שלנו חווה קשיים רבים, ויש לנו לצערי הרבה משברים, והזוגיות לא במקום כ"כ טוב...

בנו של בעלי גר עם אימו בישוב רחוק מאיתנו, ומגיע אלינו בכל סוף שבוע (בעלי נוסע לבנו לעיתים נדירות במהלך השבוע כי לא באמת פנוי לכך, וכי "אבהות הקניונים" קשה לו). כשהכרנו והתחתנו הילד היה אצל בעלי בסופש"ים אחת לשבועיים, אבל לקראת הלידה שלי הוא עצמו החליט (בן 13.5) שהוא יגיע אלינו בכל סוף שבוע (וכך היה. אפילו בשבת שהיתה מיד לאחר הלידה הוא הצטרף אלינו לאחותי...)
מעולם לא אמרתי על כך דבר לבעלי למרות שהייתי רוצה שיהיה לנו מידי פעם את הזמן שלנו בסופי שבוע (כל השבוע בעלי עובד קשה והאינטראקציה בנינו מועטה יחסית, ובגלל שאנחנו שומרי שבת אז דווקא זה מאפשר הרבה יותר זמן ביחד, ומרחב לאינטימיות, בלי טלפונים, מחשב וכו'). הנוכחות של הנער בבית, מטבע הדברים מאוד השפיעה על האינטימיות בנינו בסופי השבוע.
עם זאת, כמו שאמרתי, מעולם לא רמזתי אפילו לבעלי שאני מצפה לשבתות לבד מידי פעם ( זה נראה לי לא הוגן ולא מוסרי להעמיד אותו במקום כזה), ובמקביל הרבינו יחסית לעשות שבתות אצל הוריו של בעלי, ומיעטתי מאוד לנסוע לשבת לבני משפחתי, מתוך התחשבות בילד. ( תיאמתי נסיעות כאלו בעיקר בשבתות בהן הבן היה בחו"ל עם אימו וכדו').

אתמול שוחחתי עם בעלי לגבי האפשרות לנסוע לשבת הבאה להורי מאחר ואחד מאחי (שמסיבות שונות איני יכולה להתראות עימו בהזדמנויות אחרות) הולך להיות שם.
בעלי יודע שההחלטה אם לנסוע לשבת זו היא לא פשוטה לי מבחינה רגשית (מאותן סיבות שאנחנו כמעט ולא מתראים), ושאני צריכה זמן כדי לעבד את הרעיון ולקבל החלטה.

למרות זאת הוא בא אלי היום בדרישה לתת לו תשובה סופית לגבי שבת, כי הילד לא מעוניין לנסוע איתנו,  וצריך להכין את אימו שהוא איתה בסופש (לא קרה כבר שנה וחצי מלבד הזמן שהיו בחו"ל...).
אמרתי לו שאין לי אפשרות לקבל עדיין החלטה, והוא אמר לי בתגובה שאם כך הוא מודיע לבן שהוא איתנו, ולא ניסע. (או שאסע לבד).
נפגעתי מאוד כי אני חושבת שהוא בוחר לא לראות את כל המקומות בהם אני משלמת מחיר על ההחלטה שהילד נמצא אצלנו בכל השבתות, וששוב הוא שם טובת את הילד לפני טובתי, גם כאשר הפגיעה בו, אם תהיה, היא שולית ומזערית (ז"א- או שייקח את הסיכון ולא יסגור שהוא שבת אצל האם  ומקסימום יצטרף אלינו להורי, או שיחליט שהוא אצל אימו, ומקסימום אם לא ארצה לנסוע אז נהיה שבת בבית והוא לא יהיה איתנו).
בעלי לכאורה לא יכול לחשוב על האפשרות שבסוף אחליט לא לנסוע ושנהיה שבת בלי הבן (כי הוא לא "יבריז" לאימו),  או לחילופין שהבן יצטרף אלינו גם אם לא כזה "בא לו".

ואני מרגישה שזה לשים את טובת הבן באופן קיצוני בעדיפות  עליונה, מבלי לראות אותי ולהתחשב בי בכלל (ומבלי להביע טיפת הערכה לויתורים שעשיתי עד היום בתחום)

האם אני מגזימה בכך שנפגעתי מאוד מהיחס של בעלי, ומכך שאני מרגישה שה"מקום הראשון" של הילד כבר יצא מפופורציות?

לצפיה ב-'כן, את מגזימה. בעיקר בחפירה בלתי נגמרת ובדרמה סביב הנסיעה'
כן, את מגזימה. בעיקר בחפירה בלתי נגמרת ובדרמה סביב הנסיעה
06/09/2019 | 16:59
141
להורייך. זה ההורים של! זה משפחה שלך! איזו הכנה נפשית את צריכה כדי לקבל החלטה לנוסע אליהם?! קחי את התחת שלך ותסעי איתו או בלעדיו. למה את צריכה לבקר את המשפחה שלך לפי הילד שלו? למה את כל כך תלתית שלא מסוגלת לנסוע לבד לשמח את הורייך? למה את תלויה בו ובבן שלו?
 
לצפיה ב-'הילד קודם לך. כן. זה מצב נתון מראש.'
הילד קודם לך. כן. זה מצב נתון מראש.
08/09/2019 | 15:45
110
כי הוא ילד ואת אדם בוגר.
כי הוא תלוי במבוגרים סביבו ואת אדם בוגר ויכולה להיות עצמאית
יש לו אבא שאחראי עליו, הוא רוצה להיות איתו בסופי שבוע ולך יש חלק מהשבוע עצמו להיות עם בעלך.
ואת יכולה לנסוע לאיפה שאת רוצה ואת לא חייבת להיות תלויה באיש, גם לא בבעלך.
מכיוונו של בעלך רואים התחשבות, הוא מבקש ממך להתייחס לתוכניות של הבן, מבקש החלטות,
מה את רוצה ממנו?
 
לצפיה ב-'הילד לא קודם לך, אבל לדעתי את מגזימה'
הילד לא קודם לך, אבל לדעתי את מגזימה
10/09/2019 | 10:53
103
באופן כללי כשיש עוד אנשים בבית, צריך לתכנן את הדברים מראש. זה לא עניין של מי קודם למי, אלא הבנה של הצרכים השונים ושל אופן ההתנהלות של המשפחה. אם המשמעות של הנסיעה היא שהילד נשאר עם אמא שלו, זה משהו שדורש תיאום איתה ואי אפשר להשאיר דברים לרגע האחרון, בטח כשאתם גרים רחוק ממנה.
 
אני תוהה אם את רואה את הוויתורים שבעלך עושה. לא רק שהוא לא מגביל אותך מלנסוע למשפחה שלך, הוא גם מוכן לוותר על הזמן היחיד שלו בשבוע עם הבן שלו כדי לבוא איתך - מה שאומר שהוא לא יראה את הילד במשך שבועיים! את היית מסכימה לא לראות את הבת שלך שבועיים רצוף? אני בטוחה שגם ההחלטה לגור רחוק מהאמא של הילד היתה קשורה ברצון שלך במקום מגורים מסוים וזה בסדר גמור, רק תביני שאת ממש לא היחידה שעושים ויתורים.
 
לי דווקא נראה שאת והצרכים שלך נמצאים גבוה מאוד אצל בעלך בסדר העדיפויות. כל מה שהוא רוצה זה להבין מה החלטת כדי שאפשר יהיה לסדר את הדברים מראש, ולא לטרטר את כל המערכת ברגע האחרון, שזאת בקשה הגיונית בנסיבות. אם יש לך קושי להחליט מסיבות שונות זה בסדר ולגיטימי, אבל קחי על זה אחריות, זה הכל.
לצפיה ב-'מתחרטת שעברונו לגור יחד - קצת ארוך סליחה מראש '
מתחרטת שעברונו לגור יחד - קצת ארוך סליחה מראש
14/08/2019 | 08:21
4
223
לפי כשנה עברנו לגור יחד ,אחרי שנה וחצי של זוגיות במגורים בנפרד , הוא עם שלושת בניו ואני עם הבת שלי סה"כ יחד 4 ילדים מתבגרים .
לבן זוגי משמורת משותפת עם גרושתו ולי משמורת מלאה על הילדה שלי . הבעיה מתחילה מזה שהמשמורת המשותפת שלו היא כמעט כמו משמורת מלאה , הילדים שלו לא אוהבים ללכת לאמא שלהם , הגדול בן 15 החליט בעצמו שהוא עובר לגור אצלנו לצמיתות .
קשה לי מאוד עם החינוך של הבן זוג שלי ועם ההתנהגות של הבנים שלו כתוצאה מהחינוך הלקוי שלו . אני אתן כמה דוגמאות
דבר ראשון הוא עושה עבורם הכל ושאני אומרת הכל זה ארוחות במשך כל היום כל הזמן ולא משנה באיזו שעה , הוא מסדר אחריהם מרים להם את הדברים שלהם הם משחקים באקסבוקס בחדר שעות על גבי שעות והוא כמו מלצר שלהם כל היום . עד לפני כשנה עוד ממש שעברנו לגור יחד הוא עוד היה מקלח אותם (מי מקלח ילד בן 11) עניין המקלחת הסתיים אחרי שהתחרפנתי בגלל הנושא הזה
הילד בן 15 מבקש ממנו לשרוך לו את הנעליים בטענה שהוא לא יודע לקשור חזק וכמובן שהוא מתכופף ושורך לו .
בגלל סוג העבודה שלו הוא מגיע הביתה כבר בשעות הצהריים אז הוא איתם בבית משרת אותם עד 12 בלילה , אז איך הילדים האלה ירצו להיות אצל אמא שלהם שמחנכת אותם רגיל שעובדת שעות רגילות ולא משרתת אותם כל היום .
הוא עושה הכל בבית ואין לי תלונות בנושא הזה , הוא מנקה ודואג לבלגן שלהם אבל זה כבר מוגזם .
וזה רק טיפה מהדוגמאות
הם פרזיטים שלא עושים כלום בבית , אי אפשר לבקש מהם להוריד את הזבל כי הם מסרבים ואז הוא מוריד . אני רואה המון דברים שאני משתגעת מהם ואיך הוא לא מבין שהוא הורס אותם עם החינוך הזה . שאני מתעמתת איתו על כך הוא אומר שככה הוא רוצה ולא מפריע לו לשרת אותם .
הגדול עבר לגור אצלנו והקטנים שעדיין קובעים להם (11+13) יעברו עוד שנה שנתיים לגור גם כי הם מודים שאצל אמא שלהם לא כיף להם (לא כיף = לא משרתים אותנו)
אני לא יודעת מה לעשות כי אני מאוד אוהבת אותו , כבן זוג הוא הגבר המושלם , הוא בחור טוב עם נתינה ורומנטי ואכפתי ויש המון פלוסים . כאבא הוא מטריף אותי , מעבר לזה שאם הייתי יודעת מראש שהם יגורו אצלי עד שיתחתנו לא הייתי עושה את המעבר הזה מראש .
לפני כמה חודשים רציתי להפריד בתים , זוגיות בבתים נפרדים , הוא לא הסכים ואמר שאם אני עוזבת אנחנו נפרד כי זאת לא זוגיות שהוא רוצה וזה לא יחזיק מעמד .
לא יודעת מה לעשות , אני חושבת שאני צריכה ללכת לאיזה טיפול או שיחות רק לא יודעת לאן ואיזה טיפול .
 
לצפיה ב-'תכלס, אין כאן שום סיבה לבוא אליו בטענות.'
תכלס, אין כאן שום סיבה לבוא אליו בטענות.
16/08/2019 | 13:26
160
ע"פ מה שכתבת, אף אחד לא בא אלייך בדרישה לשרת את הילדים שלו (בינתיים. לא ברור מה יקרה אם הוא לא יהיה בבית והם כן).
אבל אני מאוד מבינה את ההתחרפנות שלך.  לי התנהלות שפוטה כזאת הייתה מאוד מורידה ממנו גם כבן זוג.
מה בעצם מטרת הטיפול שאת רוצה לקחת – להשאר במגורים משותפים ולהצליח להעלים עין מהנושא הזה, או להפריד כוחות למרות האפשרות שתפרדו?
 
אני באופן אישי לא הייתי נשארת במגורים משותפים.  זוגיות בפרק ב' זה לא רק את והוא (בעיקר במצב שבו ההתנהלות מול הילדים היא חלק דומיננטי בחיים שלכם). מה שמפריע מפריע, גם אם על פניו זה לא נוגע אלייך ישירות, ובסופו של דבר אהבה לא גוברת על הכל. בסוף הכעסים יובילו לטינה הולכת וגוברת גם כלפיו וגם כלפי הילדים. צריך לדעת לחתוך, גם אם זה אומר שאולי לא תהיו יחד.
לצפיה ב-'נראה לי שאת קצת לא הוגנת בהצגת הסיפור'
נראה לי שאת קצת לא הוגנת בהצגת הסיפור
27/08/2019 | 22:45
1
120
את נשמעת כמו קלפטע לא קטנה.  סיפרת שעברתם לגור ביחד לא רק זה עם זו כי אם נכנסת לעסקת חבילה  שכוללת שלושה בנים (שלו) והבת שלך.  במשך כל ההודעה שלך את  בעצם מספרת מה  לא נראה לך בכל הסיפור. לא נראה לך שהוא  עושה הכל למען הילדים שלו. הם מתגברים. הוא רוצה לפנק אותם. לא על חשבונך. הוא נהנה, הם נהנים. וגם את נהינת שהוא עושה הכל בבית את לא שואלת למה הוא לא נותן לך ! הזדמנות לעשות  דברים בבית. זה נוח לך.  אז גם לבנים זה נוח. ואם זו דרכו לכפר על המצב אליו גרר אותם זה נפלא בעיני.  ולקלח  בן 11 נראה אך טבעי  בעיני. מקלחות בגיל הזה הן הזדמנות נפלאה לשיחות 1:1 בין אב לבנו. יש מצב שאת מקנאת ביחס שהילדים שלו מקבלים?  באופן כללי. לא  המקום שלך לשפוט אותו על יחסיו  עם ילדיו. הם ימשיכו להיות הילדים שלו  עוד הרבה זמן אחרי שהסיפור שלכם יגמר. יש להם אמא. זה לא המקום שלך להעיר לו.  ואם כבר מדברים על  אמא. גם את אמא. יש לך בת. תטפלי בה. או תבקשי ממנה להוריד את הזבל. ובכלל, איפה הבת שלך בכל המשוואה הזו  איך היא מושפעת מהעניין? שאלת אותה אם  היא בסדר עם העובדה שהיא שקופה מאז שהאב והילדים עברו לגור איתך? שחררי אותו. תשארי לבד  ותצילי אותו ממך. אוהבת אותו עלאק.
לצפיה ב-'לקלח ילד בן 11 נראה לך טבעי ונורמאלי?! או שאת פדופילית או '
לקלח ילד בן 11 נראה לך טבעי ונורמאלי?! או שאת פדופילית או
31/08/2019 | 13:49
98
סתם חולת נפש. את צריכה אישפוז בכפייה או מאסר. מקווה שאין יצור מיואש עד כדי כך שאפילו איתך הוא מוכן לחיות. את סכנה!
תעשי לכולנו טובה ותאשפזי את עצמך לפני שתפגעי במישהו.
לצפיה ב-'מה שמשגע אותי'
מה שמשגע אותי
17/09/2019 | 02:02
67
שאמהות שהילדים שלהן איתן במשמורת מלאה מקטרות כשהילדים של הבעל שהיו אמורים להיות במשמורת משותפת מחליטים שהם רוצים לגור עם האבא. 
כמו שבן הזוג סובל את הילדים שלכן, תסבלו אתן את הילדים שלו. 
 
אין לכם ילדים משותפים ולכן לא אמור בכלל לעניין אותך איך הוא מחנך את הילדים שלו. כל עוד אין לו בעיה לשרת אותם וזה עובד להם טוב זה לא מעניינך. מה איכפת לך שהוא מקלח אותם ושורך להם שרוכים. איך זה בדיוק נוגע אלייך? וטוב שלא כתבת שהוא מנקה להם את הישבן, זה היה משלים את התמונה שאת מנסה ליצור וכנראה קצת משקרת בדרך.  
אני חושבת שמה שבאמת מפריע לך זה שבנו בן ה- 15 גר איתך וזה משגע אותך. קיווית שיהיה את הילדים רק חלק מהזמן, והנה אולי גם השניים האחרים יגורו איתכם. מרגיז אותך לראות את הזמן והאנרגיה שבן זוגך משקיע בילדיו ואת כנראה מרגישה שזה בא על חשבונך ואת מקנאה בהם. את הדברים האלו לא נעים לך לכתוב, אז את נטפלת לחינוך הלכאורה לא טוב שלו. 
 
אם את לא מסוגלת לחיות עם ילדיו באותו בית, תפרדו. את אומרת שמראש לא היית עוברת אם היית יודעת שילדיו יגורו איתכם, ופה סוף סוף את אומרת את האמת. אז אולי הוא גבר מושלם, אבל לא בשבילך כי הוא קשור לילדים שלו והם אליו, והם חלק מהחבילה שהוא מביא, ולכן הוא לא מתאים לך.   
לצפיה ב-'חלוקה כספית ל'משפחה' מאוד מורכבת'
חלוקה כספית ל'משפחה' מאוד מורכבת
02/06/2019 | 20:39
4
295
היי זקוקה ליעוצכם,
בן זוגי ואני בזוגיות 3 שנים, לא גרים יחד ולפני חודש נוטלד לנו תינוק. יש לי עוד 2 ילדים. ולו יש ילד אחד. כעת מרבית השבוע בן זוגי נמצא אצלי ולעיתים גם בנו. לי יש 2 מתבגרים ולו אחד (שלעיתים ישן אצלנו). אנו רוצים לערוך הסכם ממון וביקשתי להוסיף גם הסכם התנהלות כלכלית לאור המצב החדש. שוחחנו עם עו"ד ואין לנו מושג איך לכמת כלכלית את עניין ההוצאות המשותפות לילד והוצאות היותו 'גר' פה . אומר שהוא לא משתמש כמעט בשרותי הבית (אוכל בעבודה, מתקלח בח' כושר, כביסה אצלו...) בטח שלא שווה לאחד מדיירי הבית, אני חושבת שכן צריך להשתתף במשהו רק לא יודעת כמה. בנוסף הכנסותינו אינן שוות לכן עו'ד אומרת שנפקיד בחשבון המשותף לצורכי הילד באופן יחסי להכנסות. 
איך לדעתכם מתנהלים במצב רגיש ואפור כזה מבחינה כלכלית מבלי שיהרוס את הזוגיות? איך לכמת את 2 הדברים ?
לצפיה ב-'תוספת ששכחתי'
תוספת ששכחתי
02/06/2019 | 20:45
1
191
ולאחר חופשת לידה אקטין אחוזי משרה כדי להיות זמינה לילד. גם את זה (אובדן/הקטנת הכנסה)- איך מכמתים???
לצפיה ב-'עוד נקודות למחשבה, האם התינוק יגור רק איתך או גם '
עוד נקודות למחשבה, האם התינוק יגור רק איתך או גם
09/06/2019 | 18:10
141
בבית של בן זוגך?
 
לצפיה ב-'לדעתי - את נושא כלכלת הילד להסדיר במזונות.'
לדעתי - את נושא כלכלת הילד להסדיר במזונות.
08/06/2019 | 19:39
177
הכי פשוט, הכי הגיוני, הכי מקובל.
באשר לתשלומים נוספים בגין הנוכחות המוגברת שלו אצלך - פשוט שיעשה את הקניות השבועיות לכל הבית מכיסו. את החשמל, מים, כבלים, ועד בית וכאלו, את תמשיכי לשלם כרגיל. 
הרי המצב הזה יפסק כשהתינוק קצת יגדל, הנוכחות של בן הזוג בביתך תחזור לקדמותה, אם אני מבינה נכון. אין טעם לכתוב הסכמים חדשים בתדירויות גבוהות.
המצב לא כל כך אפור, זה בעצם מצב די שיגרתי כשגבר ואישה שאינם מנהלים זוגיות מביאים יחדיו ילד לעולם. 
לצפיה ב-'בעבר חייתי ככה עם בעלי לפני שעברנו לגור יחד. לו יש 2 ילדים'
בעבר חייתי ככה עם בעלי לפני שעברנו לגור יחד. לו יש 2 ילדים
06/11/2019 | 13:30
9
ולי לא היו ילדים, ויותר מאוחר נולדה לי בת ממנו. היתה לו דירה שהוא שכר, אבל הוא בילה אצלי בבית רוב הזמן, וגם הילדים שלו אצלי 50% מהזמן. 
אבל הוא שילם דמי מזונות גם לילדים שלו וגם לגרושה. גם החזיק דירה בשכירות ומה שנשאר היה מבזבז על שטויות ומודיע לי בסוף החודש "סורי, אין לי כסף לתת לך." 
הוא לארג' כזה, לדוגמה אם הולכים למסעדה עם חברים, הוא אומר "חבר'ה, אני משלם!" ומוציא כרטיס אשראי. או כשאח שלו פעם עבר דירה אז הוא סידר משאית וכשאחיו בה לתת לו צ'ק חזרה אז הוא אמר לאחיו, "עזוב, עליי!" 
אני נחנקת ממנו כשהוא עושה את זה כי אני רוצה לחסוך את כסף לילדים ופעם הוא אהב להשוויץ בכסף שלא היה לו. 
עשיתי איתו הסכם שהוא משלם את החשבונות בבית שלי (הכל: משכנתא, עיריה, סלולרים וכו'), וכמובן שלא היה לו מספיק לשלם הכל, אז כל סוף חודש עשינו חישוב כמה חסר לו, והעברתי לו כסף. ככה לפחות הוא כן תרם כסף לבית שהוא חיי בו עם ילדיו ולא בזבזן ופרזיט.
ולי נשאר יותר כסף אז חסכתי לילדים. אם הוא היה ממשיך להתנהג כמו פרזיט, לא היה לי היום כלום לתת לילדים.  
אז אני מציעה לך לשקול אולי מחשבה מחוץ לקופסא, לדוגמה שהוא אחראי על חשבונות מסוימים שיקלו עלייך אם הוא ישלם. 
לצפיה ב-' נשואים פרק ב עם גרוש פלוס שניים - עצות/דעות יתקבלו בש'
נשואים פרק ב עם גרוש פלוס שניים - עצות/דעות יתקבלו בש
01/05/2019 | 21:26
5
379
שלום לכולם, אני נשואה טרייה בשנות השלושים המוקדמות. בעלי בשנות השלושים המאוחרת שלו גרוש פלוס שתי בנות בגילאי 8 ו9. כבר בתחילת הקשר שלנו חשתי שיש תלות רצינית בקשר עם הגרושה וגידול הילדים. לדוגמא: הגרושה הייתה מבקשת עזרה בימים שלה למרות חלוקה שווה במשמורת. "שכחתי לשלוח אוכל לבנות אז תוריד אוכל עכשיו" בעל עוזב הכל ועושה את החיים קלים לגרושה מה שמרגיש "על חשבוני" מאז עברו שנתיים והגרושה למדה להתנהל לבד (היא בקטע של נשים עכשיו ומבקשת עזרה מחברות) הבעיה הנוספת שבה אני נמצאת עכשיו זה שבעלי כבר כמעט שנה לא עובד (גרים באירופה) אני תומכת ובאמת לא מכבידה ונותנת לו ספייס ועזרה בלמצוא עבודה הבעיה היא שבגלל שהוא לא עובד הגרושה והוא הגיעו להסכם שהילדות יהיו איתנו כל סופש 3 ימים כדי שהיא תוכל לעבוד. אני מתעוררת למציאות שבה אני נשואה טרייה אבל מקבלת את מלוא האפקט של אישה פלוס ילדים שמחזיקה בית. בגיל העשרה אומצתי על ידי משפחה אז אני יודעת איך זה מרגיש להיות בבית עם מישהו שהוא לא ההורה שלך-הילדות האלה מקבלות ממני הכל. תמיכה התענינות יושבת ועושה איתם יצירות מנסה ללמג ולהעשיר אותן כאילו היו שלי אבל הבעיה היא שהן לא! אז בנוסף לבעל שלא מפרנס גרושה שמחליטה מתי ואיך חיי יהיו (בגלל שהבנות איתנו כל סופש בעלי לא יכול לעבוד בשישי שבת ראשון ואנחנו גם לא יכולים לעשות דברים של זוגות) אני מתמודדת עם שתי בנות הייפריות, מפונקות וחסרות רצון להתפתחות עצמית. כשהן איתנו בעלי עסוק כל היום בלספק אותן. לא מעמיד אותן במקום שהן מתחצפות והרבה פעמים בגלל שאני כועסת או מרימה את הכל הוא מבטל אותי מולן מה שמציף אותי בהרגשה של חוסר אונים ולבד. גורם לי לחשוב כמה קשה זה יהיה אם יהיה לנו ילד משלנו. לא יהיה שקט ואני גם לא בטוחה אם בעלי יתמוך בי בזמן שהוא עסוק בתמיכה אין סופית לילדות שלו. אין לי ספק שהבנות שלו יותר חשובות ממני ואני בסדר עם זה אבל יש לי הרגשה של פיספוס חוסר הערכה ולבד. אני רואה אנשים בגילי שמתפתחים בונים משפחה מטיילים ואני מרגישה תקועה במקום. הכי נורא זה שהבעתי את רגשותי בלי אמר " יש לנו זמן ביחד באמצע השבוע..." ברור שיש אבל אני עובדת!!! אני עייפה אני רוצה חיים נורמלים עבודה באמצע שבוע וסופש לנחת וטיולים. כשאמרתי בצורה בוטה כבר שאני לא מוכנה לחיות ככה שאני רוצה גם זצן חופש לעצמי בעלי היקר אומר שאני לא חייבת להיות עם הבנות בוויקנד ושבכל מקרה אני נעלמת ואז תחושת ההשפלה מחלחלת מכל עבר. אני צריכה לברוח מהבית שלי שאני משלמת שכירות כי אתה מעדיף להיות אם הבנות שלך מקבל אהבה ולא באמת צריך אותי... אני פשוט נהיית חולה מרגישה לבד מרגישה מנוצלת מרגישה שאני ממש על הסף בין שנאה לאהבה לבנות והגנה לחיי ילד שאין לי עדיין. אני פגועה נתתי את כל כולי לו ולבנות ואני מקבלת חוסר הערכה אין לו את הגב שלי אם הבנות אז מרגישה גם מושפלת לבד וששעון החול שלי הולך ונעלם על מישהו שלא אכפת לו אם אני מאושרת או לא העיקר שאני המשוגעת אני צריכה טיפול. לא מספיק שהן איתנו כל סופש עכשיו הן יהיו איתנו 3 שבועות רצוף בקיץ. אין כסף לקייטנות אז גם היוני הבעל היקר שלי לא יעבוד כי הוא צריך להיות עם הבנות. אם כמה שאני לא משווה את עצמי לגרושה קשה לי עם העובדה שהיא מטיילת נהנית במלונות מגיעה לארץ 4 פעמים בשנה ויותר (היא מאוד עמידה) ואני פה בסהכ בגלל אהבה עם אחלה משכורת יכולה לטייל יכולה לעשות הכל אבל בעצם לא יכולה לעשות כלום כי כל דבר זה פלוס 3. אתמול התעוררתי מתוך התקף חרדה על זה שהן יהיו איתנו כמעט חודש חודש של כאוס אי סדר צעקות בכי של פינוק דרישות ללכת למקומות שדורשים תשלום התעוררות כל בוקר לשירה וצווחת למרות שהן יודעות שזה לא נעים. יאמר לזכות בעלי שהוא עושה מטלות בבית ומבשל אבל פה זה נגמר. הכי גרוע זה שאם הן מתחצפות אליי הוא צוחק ואומר שככה הוא מתמודד אם דברים ואז המבט האיוול של הילדה שלו שהיא יודעת שלא משנה מה היא תעשה אני זאת שיצא הרעה אז אולי עדיף לנטוש את הספינה עכשיו
לצפיה ב-'לגמרי עדיף לנטוש את הספינה עכשיו, כל עוד אין ילדים משותפים'
לגמרי עדיף לנטוש את הספינה עכשיו, כל עוד אין ילדים משותפים
02/05/2019 | 16:39
3
223
אהבה בלבד לא מספיקה...  קיבלת תמונה של החיים המשותפים בתכלס, ולדעתי אין טעם להעביר אותם בצורה שאת מתארת, בעיקר עם התחושות הקשות שהם גורמים לך.
הוא אמר לך שאת משוגעת שצריכה טיפול? בגלל שאת לא מוכנה להשלים עם החבילה הכבדה שנפלה עלייך (או יותר נכון - שאת הפלת על עצמך) עם הנישואים האלה?...  
 
אין לך מה לחפש שם. את אישה צעירה, ללא ילדים, וצריכה לחיות חיים בהתאם, ולא חיים של אחרים שגם לא מעריכים את מה שאת עושה.  לא יודעת מה גרם לך להכנס למערכת הזו מלכתחילה, אבל את בהחלט צריכה ללכת משם בהקדם. ובינתיים גם לדאוג לכך שלא יהיה לכם ילד משותף.
 
לצפיה ב-'תודה על התשובה הכנה מיכל'
תודה על התשובה הכנה מיכל
02/05/2019 | 21:49
2
222
נכנסתי למערכת היחסים הזאת כי חשבתי שאני יכולה להכיל 2 בנות שלא שלי. מאז שאני נערה ובגלל תהליך האופטרופוסי שעברתי רציתי לאמץ ילד ועדיין רוצה... לכן היה לי יותר קך להכניס את עצמי למקום הזה אבל כמו שאמרת עכשיו שחוויתי את התכלס אין לי שום עניין או רצון להשאר. עשיתי טעות גרמתי לקרובי להשקיע במערכת היחסים הזאת הרבה כסף (לעזור לנו להתחיל חיים משותפים) אני מרגישה כל כך לא בסדר אבל יש לי רצון עז להתחפף מהתסבוכת הזאת בלי להרגיש שלא הייתי לויאליט
 
 
לצפיה ב-'בכיף :)'
בכיף :)
04/05/2019 | 10:03
172
אכן, מרגיז מאוד לשפוך כסף על משהו שבסוף לא עובד.
על אחת כמה וכמה כסף של אחרים שזה גם מרגיז וגם מביש.
 
אבל אני מקווה שלא ציינת את זה כי זה מה שגורם לך להתלבטות אם להשאר או לא, ואולי זה מה שיגרום לך להשאר שם!
 
מגיע שלב שבו צריך לדעת to cut your losses.  כלומר, להבין שאת בהפסדים, ולפעול על מנת לצמצם אותם. ולא להשאר שם כי "כבר השקעתי כ"כ הרבה ואני חייבת לגרום לזה לעבוד! גם אם אני אפסיד עוד ועוד – זמן, כוחות, עצבים – זה חייב לעבוד ואני לא מוכנה לקבל הפסד!"
 
סביר מאוד להניח שזה לא יעבוד. את תכלי את הזמן שלך, הכוחות והעצבים, ובסוף תמצאי את עצמך תוהה למה לא ברחת כבר מזמן...  חבל.
 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה לעולם האמיתי של נישואים לגרוש+'
ברוכה הבאה לעולם האמיתי של נישואים לגרוש+
01/06/2019 | 17:18
153
הרעיון של אימוץ ילדים שיש להם אבא ואמא קצת מפגר, את לא חושבת? את לא יכולה להחליף את אמא שלהם, שחיה וקיימת ומעורבת, את לעולם לא תוכלי.
 
עכשיו תעשי לעצמך טובה ותעופי משם. חבל על כל רגע שלך שאת מבזבת בערכת יחסים הזו. תמצאי מישהו בסטטוס שלך, ללא מטענים חורגים.
לצפיה ב-'תברחי אחותי. אני נשארתי והחיים שלי סיוט'
תברחי אחותי. אני נשארתי והחיים שלי סיוט
06/11/2019 | 16:01
7
התחתנתי כשהילדים שלו היו בני 8 ו-3.  
כמוך, כל השנים הייתי תקועה, ילדים קשים, חמות שכל הזמן מאשימה אותי כשהילד מתעטש כי בגללי הוא רגיש. 
מעבר לזה ההוצאות הרבות, דמי מזונות. סיוט סיוט סיוט. עובדת בהייטק עם משכורת יפה מאוד אבל לא נשאר כלום לטיולים ברמה או כל דבר אחר. וגם בסופשים - הגרושה כל הזמן היתה יוצאת עם גברים (לפעמים לכמה ימים בבית מלון) ואנחנו: שרות בייביסיטר בחינם.
אבל נשארתי איתו כי כבר הייתי מבוגרת יחסית כשהתחתנתי (35) ורציתי תינוק וחששתי שאאחר את הרכבת אם אתחיל לחפש זוגיות עם גבר בלי ילדים. שיחזירו לי את השנים אחורה ואני אתגרש מיד אפילו יום אחרי החתונה. לא מעניין אותי אם אשאר לבד ובלי ילדים משלי, רק לא לסבול חיים כאלה עם גבר גרוש עם ילדים ועם גרושה ששולטת בו. 
 
לצפיה ב-'כשהילדים לא רוצים '
כשהילדים לא רוצים
28/04/2019 | 20:31
231
שלום 
אני גרושה פלוס שני ילדים.
בקשר עם אלמן כשנתיים והילדים שלו לא מעוניינים בשום קשר עם ילדיי.
האם קשר כזה הוא אפשרי ? 
יש לו סיכוי ? מה אפשר לעשות ? 
הילדים שלי לא יכולים למשל לבוא אליהם
הביתה, רק אני לבד. אי אפשר לתכנן חופש ביחד ארוחות ממש כלום
מצב מאוד מתסכל. הילדים נפגשו בעבר והכל היה בסדר. זה משהו עקרוני
תודה
 
 
 
לצפיה ב-'זוגיות של רווקה ו(כמעט) גרוש עם ילדים'
זוגיות של רווקה ו(כמעט) גרוש עם ילדים
23/04/2019 | 16:46
2
275
הי, אני רווקה שהכירה אבא לילדים (כולם מעל 18), הוא בתהליכי גירושים.
אין לי שום עניין להכיר את ילדיו, אני אלהורית ולא מעוניינת בילדים בכלל-לא שלי ולא של אף אחד אחר.
 
האם בתור "אמא שניה" או בת זוג של האב, יש לי חובות כלשהם כלפי הילדים שלו אם אני מתחתנת איתו?
 
 
לצפיה ב-'הוא אבא שלהם, לו יש חובות כלפיהם וכשאת מתחתנת איתו את הופכת'
הוא אבא שלהם, לו יש חובות כלפיהם וכשאת מתחתנת איתו את הופכת
26/04/2019 | 01:48
199
להיות שותפתו.
ירצה לארח את הילדים בביתכם, לא תסכימי? ירצה לעשות חגים איתם, תתנגדי?
יהיו נכדים וירצה לארח אותם אצלכם, תגידי "לא בא לי"?
מה פירוש "אין לי שום עניין להכיר את ילדיו"? הם חלק בלתי נפרד ממנו. הוא מתגרש מאישתו לא מילדיו, לפחות אני מקווה כך.
אם כך את רואה את פני הדברים עשי טובה לו ולילדיו (וגם לעצמך) ומצאי לך בן זוג אחר, ללא ילדים.
לצפיה ב-'ממש לא מבינה את הגישה שלך. ואת אמא שלו את מוכנה להכיר?'
ממש לא מבינה את הגישה שלך. ואת אמא שלו את מוכנה להכיר?
22/05/2019 | 12:54
115
יש להיות אל הורית, ויש סתם להיות לא אכפתית. הילדים מעל גיל 18, יש להם אבא ואמא, את לא צריכה להיות אמא שלהם. אבל היה נראה לי סביר שאם את אוהבת את הגבר הזה, תרצי להכיר את המשפחה שלו ואת האנשים החשובים בחייו - הורים, אחים, אחיות וכן - גם ילדים. אין לך "חובות" כלפיהם מלבד החובה להיות אנושית, ונראה שזה כבר עולה לך כל כך ביוקר שעדיף שתוותרי. לילדים מגיע להרגיש רצויים ואהובים בבית שלהם, בכל גיל. מצידו אני ממש לא מבינה מה הוא עושה עם מישהי שזאת הגישה שלה.
לצפיה ב-'תאומים'
תאומים
01/12/2018 | 09:12
1
500
תאומים בני 28. מאז היוולדם אין קשר חברתי ביניהם. שניהם גם די טיפוסים סגורים, מחפשים כהורים רעיונות לשינוי..
לצפיה ב-'קצת קשה להבין '
קצת קשה להבין
06/03/2019 | 11:22
151
מה כתבת. 
 
אולי תרחיב ונוכל להבין? 
לצפיה ב-'שלום רב, שאלה מורכבת.'
שלום רב, שאלה מורכבת.
24/10/2018 | 18:36
8
862
אני סבתא לנכדים שחיים בחו"ל, בני נמצא בזוגיות שניה כאשר לבת הזוג יש ילד בגיל ההתבגרות שחי איתם, אני נוהגת לתת לנכדי שכולם בוגרים כסף, לכל ילד סכום מכובד וזה על מנת שיקנו לעצמם משהו יפה כמתנה מסבא וסבתא, מה הדין לדעתכם לגבי הילד הנוסף שאינו נכדי ורק לא מזמן עבר לגור עם הנכדים, אשמח לדעתכם, כמובן שבני אינו נשוי לאשה שהוא אוהב ושעברה עם בנה לגור איתו ועם בני ביתו.
לצפיה ב-'את ממש לא צריכה לתת גם לו.'
את ממש לא צריכה לתת גם לו.
25/10/2018 | 07:08
341
 
אם את נותנת להם בגלוי כשכולם יושבים בבית ביחד, אז תעשי את זה מעכשיו בצורה אחרת: תני לכל אחד בנפרד ובארבע עיניים, או תעשי העברה בנקאית.
לצפיה ב-'שאלה טובה'
שאלה טובה
25/10/2018 | 08:36
4
307
כשההורים שלי נותנים מתנה לחג לנכדים, הם נותנים גם לילדים של בעלי.
אין לתאר עד כמה זה חשוב גם לי, גם לבעלי, וברור שלילדים. זה לא הכסף - זו ההכרה.
ברור שזה לא מחובתם לתת, ובהתאם גם לא מחובתך, ודווקא בגלל שזה לא מובן מאליו זה מתמלא בהמון משמעות.
לא לגמרי הבנתי האם את פוגשת אותם כשאת נותנת את הכסף (כי כתבת שהם חיים בחו"ל).
אני מסכימה עם הנאמר לפני, שבסיטואציה הזו עדיף לתת בסתר ולא בפניו. ואם יש באפשרותך לתת גם מתנה עבורו, גם אם קטנה יותר משל שאר הנכדים, זה יהיה בעיני מקסים.
לצפיה ב-'אנחנו גמלאים ונוסעים לבן ולנכדים'
אנחנו גמלאים ונוסעים לבן ולנכדים
25/10/2018 | 14:10
3
327
בחודש הבא , אני מתכננת לתת לכל נכד 300$  אבל נראה לי שזה מוגזם גם לתת סכום כזה לנער שאני בקושי מכירה אותו, זה לא מדובר בסכום פעוט ועל כן באה השאלה.
לצפיה ב-'ממש לא '
ממש לא
25/10/2018 | 18:29
2
307
פשוט תקני לו מזכרת מישראל וזה לחלוטין מספיק
אם את ממש מרגישה צורך לתת לו משהו
לצפיה ב-'תודה גם לך טלי לתגובתך.'
תודה גם לך טלי לתגובתך.
25/10/2018 | 20:18
1
111
לצפיה ב-'הייתי נותנת 50 דולר בשביל שלא ירגיש לגמרי לא שייך'
הייתי נותנת 50 דולר בשביל שלא ירגיש לגמרי לא שייך
26/10/2018 | 10:15
96
לצפיה ב-'אצלינו המצב הפוך'
אצלינו המצב הפוך
27/11/2018 | 15:33
1
230
לי (אלמנה) שני ילדים בלי אב, בלי סבים וכמעט בלי קשר עם משפחת אביהם. לו (גרוש פעמיים) שלושה ילדים עם משפחות מורחבות.
אנחנו יחד 18 שנים.
הוריו נתנו ונותנים בנדיבות לילדיו, כמו לשאר הנכדים והנינים. מדובר בסכומים גבוהים ממש שציינת (שכ"ל באונ', מימון חתונה וכד').
לי ולילדים שלי מעולם לא נתנו אפילו דמי חנוכה, מתנה סימלית לחג או ליום הולדת.
אז צודקת מי שרשמה שהם לא חייבים, אבל אם בהתחלת הקשר הייתי אדיבה ומסבירת פנים, אירחתי, שלחתי פרחים בחג, הזמנתי למסעדה ביום הולדת, אירחתי לארוחת ערב כל ערב שישי, היום אני שם רק בשביל הזוגי, כמו שאני והילדים שלי אויר וכך גם הם בשבילי.
 
נכון שכסף והמתנות הם רק סמל מוחשי לכמה אנשים חשובים לך, ולכן לפעמים שווה להשקיע קצת, לך תדע אם הבן וזוגתו ישארו יחד לנצח.
אני לא 100% בטוחה אבל נדמה לי שהייתי מעדיפה להשקיע באופן חד פעמי סכום מכובד גם אם אני לא חייבת. ויכולה להעיד שאמא שלי ז"ל נהגה כך.
 
נסיעה טובה, ללי
לצפיה ב-'אני מרגישה כמוך. גם אני בהתחלה ארחתי ופינקתי ושלחתי מתנות'
אני מרגישה כמוך. גם אני בהתחלה ארחתי ופינקתי ושלחתי מתנות
06/11/2019 | 15:42
3
וכרטיסי ברכה לימי הולדת של משפחתו, אבל לא קיבלתי חזרה את היחס אז הורדתי הילוך. עצוב לי שהם ככה כי מה לא הייתי עושה כדי שיתנו יחס לילדיי. זה לא נעים כשהם באים עם ידיים ריקות לילדיי. ואני מסכימה עם קיסללי, שיהיה יפה אם תתני שווה בשווה לכל הילדים. ולפותחת הפוסט: אני מבינה בהחלט שלא בא לך לתת לילד שאינו שלך 300 דולר. גם אני לא הייתי נותנת סכום גבוה לילד שאינו שלי. אבל בהחלט הייתי מביאה מתנות לכולם ואת הכסף הייתי נותנת לבני בצד בשקט, שיתן לילדיו אחרי שכולם יתפזרו או שיפקיד להם בבנק אם הם גדולים יותר.
לא רק שתרגישי טוב יותר עם הביקור, גם הבן שלך יזכה ליחס אוהד יותר מהחברה החדשה שתהיה שמחה לפגוש הורים כל כך נחמדים. התשומת לב הקטנה הזאת אולי תשנה מאוד את איכות החיים של בנך, כמה שזה "כאילו" משהו קטן ופעוט. 
לצפיה ב-'זוגיות ללא מגורים'
זוגיות ללא מגורים
15/10/2018 | 12:34
9
746
שלום וברכה,
אשמח לשמוע את דעתכם (ואשמח יותר לחוות דעת נשית) לגבי זוגיות בפרק ב' כאשר מובהר כי לא יהיו מגורים משותפים או חתונה, אין כוונה לידים משותפים, לא תהיה שותפות כלכלית אלא רק הזוגיות לצורך הכתף/בילויים/עזרה...
האם תכנסו לקשר כזה?
תודה מראש.
לצפיה ב-'זה תלוי רק בך'
זה תלוי רק בך
15/10/2018 | 14:23
363
יש כאלה שמעוניינים "בזוגיות לייט" לצורך בילויים עם הפרדה מוחלטת בכל.
יש כאלה שמעוניינים בזוגיות מלאה על כל המשתמע מכך.
 
אף אחד לא יכול להחליט במקומך מה מתאים לך.
אם אתה מחפש זוגיות מלאה והצד השני שלך מעוניינת בזוגיות לייט - כנראה שלא נועדתם להיות ביחד.
לצפיה ב-'לא רוצה לבאס אבל'
לא רוצה לבאס אבל
15/10/2018 | 16:45
400
נשמע כמו ידידות ... 
 
לצפיה ב-'תכלס - סקס יהיה?'
תכלס - סקס יהיה?
15/10/2018 | 17:47
165
לצפיה ב-'זה מה שנקרא, דייטינג... וזה בסדר כל עוד כולם מודעים'
זה מה שנקרא, דייטינג... וזה בסדר כל עוד כולם מודעים
16/10/2018 | 11:21
297
אני אישית מכירה כמה זוגות כאלה, רובם דוקא בגילאים יותר מבוגרים (מעל 60) כאשר כל אחד רגיל לבית שלו, מעונין לשמור על שגרת משפחה עם הילדים והנכדים שלו, אבל יש הרבה זמן פנוי ורצון להיות בקשר עם בן/ת זוג. קח בחשבון שיש לאנשים שונים צרכים שונים, והצרכים משתנים עם הזמן -אולי תכיר אשה עם ילדים צעירים שלא מעוניינת "להכניס גבר הביתה" אלא רק לבלות בזמן שהילדים אצל אבא שלהם, אבל אחרי כמה שנים הילדים יגדלו והיא דוקא תרצה מגורים משותפים כשהם יהיו בגיל ההתבגרות ולא יצטרכו אותה ביום יום? אולי אחרי כמה חודשים תתאהב מעל הראש ודוקא אתה תהיה זה שמעוניין בקשר יותר אינטנסיבי ואילו הצד השני רוצה להפגש רק פעם בשבועיים, בסוף שבוע? בכל מערכת יחסים יש שינויים עם הזמן וצריך להיות גמישים, והנקודה הכי חשובה זה להיות אמיתי וכנה לגבי מה סוג הקשר שאתה רוצה. 
נקודה אחרונה - לפחות בעיני רוב הנשים שאני מכירה, יותר חשוב מהאינטנסיביות של הקשר היא ההגדרה האם היחסים מונוגמיים או לא. כלומר, האם אתה מבלה עם אחרות או שאתה פשוט רוצה קשר פחות אינטנסיבי. גם זה משהו שאתה צריך לברר לעצמך לפני שאתה נכנס למערכת יחסים. 
לצפיה ב-'תאום ציפיות'
תאום ציפיות
18/10/2018 | 10:42
267
ישנם יתרונות רבים לקשר כזה, חלק מהם:
  • מבטיח הפרדה רכושית ללא הסכם ממון
  • משאיר לכל אחד את הפינה הפרטית שלו
  • מונע מראש בעיות של חוסר איזון בהשקעות בתחזוקת בית, ניקיון, בישולים, אירוח
  • אפשרות ניתוק הקשר פשוטה ללא הסתבכויות
 
לדעתי עדיף לבנות קשר כזה בגילאים מבוגרים, כשסכנות הגריאטריה אורבות, למניעת מצב בו קשר חדש הופך לקשר תלותי, וכן במצבים בהם קיים פער כלכלי גדול, למניעת תלות כלכלית.
 
כמובן שבסופו של יום זה עניין פרטי לשיקולי המעורבים 
לצפיה ב-'אתה המציע או המוצע?'
אתה המציע או המוצע?
20/10/2018 | 10:05
194
לדעתי, לבד (בעיקר בפרק ב') זה אחלה.   הביחד הצפוף מאוד מאוד מאיץ את השחיקה.
 
חופש, שקט, עושים מה שרוצים, איך שרוצים, מתי שרוצים, אף אחד לא יושב לשני על הווריד. 
 
לדעתי 2 - אם היה מתאפשר כלכלית, הרבה יותר אנשים היו מפרידים כוחות כבר בפרק א'...  כיום הנורמה היא שאנשים אוהבים גרים יחד, אבל לדעתי הנורמה הזו השתרשה כנורמה רק בגלל שכלכלית זה יותר ריאלי, ולא בגלל שבהכרח זה יותר טוב.
לצפיה ב-'אני בקשר כזה'
אני בקשר כזה
23/10/2018 | 09:42
2
336
אני בקשר כזה בפרק ב' (אני בת 40). שנינו לא מעונינים במגורים משותפים, ילדים נוספים, חתונה. דיברנו על זה ותיאמנו ציפיות כמה פעמים.. אני לא מסכימה עם אלו שהגדירו את זה כזוגיות לייט, להיפך, אנחנו מאוד תומכים ועוזרים אחד לשני, רק בלי האינטנסיביות שלדעתי שוחקת את היחסים... וכמו שאמרו מעלי, יותר חשובה לי אישית הידיעה שהקשר מונוגמי. וגם, מודעת לזה שאולי עוד כמה שנים ארצה משהו אחר, אלו החיים...
לצפיה ב-'ככה התחלנו (כשהייתי בדיוק בגילך, בת 40).'
ככה התחלנו (כשהייתי בדיוק בגילך, בת 40).
23/10/2018 | 10:08
1
284
 
הוא היה רווק בן 45 ואני גרושה עשר שנים, בלי ילדים, בת 40, אחרי קשר מאד גרוע שנמשך שנתיים ושהשאיר לי טעם רע מאד בפה.
לא רציתי מגורים משותפים או זוגיות חונקת, ככה קראתי לזה אז.
גרנו במרחק 20 ק"מ זה מזו. בהתחלה היינו נפגשים בשישי בערב אצלי או אצלו, מבלים חצי מהשבת ביחד וכל אחד לדרכו.
אחר כך התחלנו להאריך את השהות יחד עד ראשון בצהריים (אני חיה בספרד, ראשון זה כמו שבת פה). אחר כך עד ראשון בערב. אחר כך עד שני בבוקר.
אחר כך היינו נפגשים ערב אחד באמצע השבוע ומבלים ביחד את הלילה.
אחר כך הרגשנו שאנחנו רוצים להיות ביחד כל הזמן. גם ככה חצי מהבגדים שלי היו אצלו ולהיפך, התחילו להיות לי בעיות להתלבש בבוקר כי כבר לא ידעתי איזה נעליים יש לי ואיזו חולצה אצלו.
אחר כך נגמר לו החוזה שכירות. הוא יכל להאריך אותו, אבל החלטנו שהוא יבוא אליי.
אחר כך התחתנו. 
מה שלא תחליטי, שיהיה בהצלחה!
 
 
לצפיה ב-'אנחנו לא באותה נקודת פתיחה כמו שאת היית'
אנחנו לא באותה נקודת פתיחה כמו שאת היית
23/10/2018 | 14:02
264
שנינו גרושים עם ילדים קטנים :)
אבל אני באמת לא חושבת שיכולה לדעת איך ארגיש בעתיד. כרגע זה נראה לי קשר אידיאלי, כל אחד בבית שלו.
לצפיה ב-'ילד ממזר בעיני הדת היהודית'
ילד ממזר בעיני הדת היהודית
14/10/2018 | 15:10
6
339
שלום לבני ובנות הפורום,
שאלה שמטרידה את מנוחתי בנוגע לבני שנולד מחוץ למסגרת נישואין.
אב הילד התחתן באותה השנה שבני נולד. אני אינני נשואה ומעולם לא נישאתי- אני חיה היום בזוגיות.
האם הרבנות יכולה לעשות לבני בעיות בעת שירצה להתחתן? עלול להיחשב כממזר?שתוקי? מה?
האב כאמור אינו מעורב בחיי הילד.
 
תודה!
לצפיה ב-'ילד לאשה לא נשואה לא יכול להיות ממזר'
ילד לאשה לא נשואה לא יכול להיות ממזר
14/10/2018 | 16:26
241
ממזרות נקבעת אם האמא היתה נשואה לאחר בזמן ההריון והלידה. האבות יכולים להוליד ילדים מנשים רבות, עם נישואים או בלעדיהם, ללא בעיה, כל עוד האמא איננה נשואה לאף אחד אחר. 
אין קשר לאופי הקשר בין הילד ואביו, אם את גרה בזוגיות או כל דבר אחר. 
לצפיה ב-'ממזר הוא רק מי שנולד לאם נשואה שלא מבעלה.'
ממזר הוא רק מי שנולד לאם נשואה שלא מבעלה.
22/10/2018 | 16:44
2
136
 
הסירי דאגה מליבך, יש המון בורות בנושא הזה.
מי שנולד לאם לא נשואה איננו ממזר בשום אופן.
אלו שאומרים לך שהילד "ממזר", הם אותם אנשים שחושבים שבטקס הגירושים ברבנות זורקים נעליים, או שלחרדים יש סדין עם חור.
לצפיה ב-'תודה על התשובה אבל-'
תודה על התשובה אבל-
24/10/2018 | 14:59
1
175
תודה.
אבל האם אדם שמעוניין להתחתן- ולא רשום לו שם האב- או שרשום שהאם רווקה- הם לא מעוניינים לדעת מי האב? בטוח שזה לא מונע חתונה ברבנות?
 על דברים פחותים מזה שמעתי שעושים בעיות....
לצפיה ב-'אם זהות האב לא ידועה, ייתכן שתהיה בעיה.'
אם זהות האב לא ידועה, ייתכן שתהיה בעיה.
24/10/2018 | 15:35
163
 
תבררי ברבנות הכי טוב.
לצפיה ב-'עד שהילד יגדל...'
עד שהילד יגדל...
25/10/2018 | 06:07
155
קודם כל יכול להיות שהוא בכלל לא ירצה להתחתן, עם אשה או בכלל, ואם ירצה אולי ירצה להתחתן עם גויה, וגם אם ירצה להתחתן, יכול להיות שלא ירצה ברבנות, בתקווה שעד שיתחתן הרבנות תאבד את המונופול שלה על נישואים בארץ, אבל גם אם לא, תמיד יש נישואים בחול. 
מבחינת היהדות הילד לא ממזר ואם אמא שלו יהודיה אז גם הוא יהודי. הרבנות יוכלו להערים עליו קשיים וכנראה שיערימו כי זה מה שהם עושים. הוא יוכל להתמודד עם הקשיים כמו שעושים כל אותם ילדים להורים שלא נישאו ברבנות או שהוא יוכל לוותר על התענוג ולהתחתן חתונה יהודית כשרה על ידי רב לא מושחת וחתונה אזרחית בקפריסין .
 
חבל לדאוג עכשיו ממה שאולי יהיה ואולי לא, ובכל מקרה, לדאוג עכשיו לא יעזור, אז עדיף שלא תטרידי את מנוחתך.
לצפיה ב-'מי הוא 'ממזר''
מי הוא 'ממזר'
27/11/2018 | 15:17
99
כל מה שענו שגוי.
על פי ההלכה היהודית, ממזר ייחשב מי שנולד ממגע אסור על פי התורה. מהם אותם יחסים אסורים שכתוצאה מהם עלול להיוולד ממזר?
* מי שנולד לאשת איש ולגבר שאינו בעלה גם אם בשוגג או באונס.
* מי שאביו התגרש מאשתו ונשא אחותה בעוד גרושתו עודנה בחיים.
* מי שהוא פרי גילוי עריות.
* מי שנולד לממזר או לממזרת.
* מי שנולד לאשה גרושה שהרתה ב-90 הימים שלאחר גירושיה, אלא אם יסכים בעלה לשעבר להצהיר שהוא האב.
* מי שנולד לאשה שבעלה נעדר מהבית, אם נולד יותר מ-12 חודשים מאז העדרו של הבעל.
 
ללי
לצפיה ב-'צריכה עצה :('
צריכה עצה :(
09/10/2018 | 16:50
28
1019
מאוד מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות :((((
אני בת 40, גרושה מעל 5 שנים ואמא לשתי בנות בנות 10 ו 9. עד היום הייתה לי מערכת יחסים אחת שלא ממש התפתחה לשום מקום אז לא ראיתי צורך להכיר לו את הילדים שלי. הילדים שלי יודעים שאני רוצה להכיר מישהו אבל לא ממש מתלהבים מהרעיון אבל מכיוון שהם שומרים שבת (מה שאני לא), חשוב להם לפחות שהוא יהיה יהודי. מכיוון שאנחנו גרים בחו״ל, אין הרבה אופציות לפגוש יהודים ולפני 4 חודשים היכרתי מישהו מדהים שלצערי לא יהודי. כשהתחלנו לצאת, הוא היה בשבילי חבר שפשוט היה נוח לי איתו (וכמובן שהוא היה מודע לזה גם) אבל לאחרונה הקשר שלנו מאוד מאוד התחזק ואני הגעתי למסקנה שאני רוצה להיות איתו. אנחנו כמובן שמדברים על עתיד ביחד (ללא נישואין, אלא שותפים לחיים שמגדלים את הילדים שלנו יחד כמשפחה אחת). הילדים שלי אף פעם לא שמעו עליו ולא פגשו אותו. אתמול החלטתי לעשות מעשה ואמרתי להם שאנחנו הולכים לבית של ידיד שלי. כשהגענו לשם, הבת שלי בת 10.5 הרגישה שהוא יותר מידיד כי היא לא השאירה אותנו דקה לבד. כמובן שהיא לא אמרה כלום על זה אבל אני מאמינה שזה משהו שהיא לעולם לא תקבל ויהי מה. אני מאמינה בכל ליבי שהיא תעמיד אותי במצב שבו אני אצטרך לבחור בינו לבינה.
אף פעם לא הייתי במצב כזה אז אני מאוד רוצה לשמוע מה דעתכם
לצפיה ב-'את צריכה להיות מחוייבת לעצמך ולזוגיות שלך'
את צריכה להיות מחוייבת לעצמך ולזוגיות שלך
09/10/2018 | 17:32
284
הילדים שלך תמיד יהיו הילדים שלך,
 
אם החלטתם שאתם רוצים עתיד ביחד, אתם צריכים להיות החלטיים ולומר שזה המצב, בסוף הילדים יתרגלו ויבינו שזאת המציאות
לצפיה ב-'בנות 9 ו-10 וכבר מנהלות לך את החיים?! מה יהיה הלאה?!'
בנות 9 ו-10 וכבר מנהלות לך את החיים?! מה יהיה הלאה?!
09/10/2018 | 20:22
4
322
עם כל הכבוד להן, דעתן לא בדיוק קובעת. תסבירי להן שכשיגדלו, הן יבחרו לעצמן בן זוג לפי מה שחשוב להן, בחיים שלך, רק את תחליטי עם מי לחיות. עוד 8-10 שנים הן יתחתנו ויעופו מהבית ומה את תעששי?
או שתחזרי לישראל ויהיה שפע של יהודים להכיר ובואי נקווה שעד אז הן לא יבואו לך בדרישות שחשוב להן שיהיה אשכנזי/מזרחי כי הן נורא דתיות וחשוב להן להחמיר.
לצפיה ב-'תודה על'
תודה על
09/10/2018 | 21:37
3
284
 התגובות.
האמת היא שעד היום לא הייתי בסיטואציה הזאת מכיוון שלא הכרתי מישהו שאני רואה איתו עתיד, מה שאני מאוד רואה איתו. ואני יודעת שבסופו של דבר הם יחיו את החיים שלהם, אבל איך בדיוק אני מסבירה להם שיש לי חבר, שזה לבד קשה להם כי זה לא אבא שלהם, ועוד העובדה שהוא לא יהודי. אני יודעת שהבת הגדולה שלי לא תקבל את זה ואני מאמינה שככל הנראה, זאת תהיה מלחמה שמאוד תצער אותי אבל איך לעשות את זה עם כמה שפחות כאב.
 
לצפיה ב-'שום מלחמה, אלו החיים שלך'
שום מלחמה, אלו החיים שלך
10/10/2018 | 10:38
2
238
ואת צריכה להיות עקבית ואסרטיבית, ברגע שאת תראי בטחון בזוגיות, זה יקרין אליהן תחושת בטחון והן יקבלו את המציאות.
 
יהודי או לא? למה אכפת להם?
גם שיגדלו, מה היו מעדיפות? אמא ממורמרת ללא זוגיות ובודדה או מאושרת עם בן זוג?
אז מה אם זה לא אבא שלהם, זאת המציאות
 
לצפיה ב-'אין לי '
אין לי
10/10/2018 | 13:56
1
214
ספק שהגדולה שלי בעיקר מעדיפה שאני אהיה לבד וממורמרת מאשר להיות בזוגיות, במיוחד עם לא יהודי. אתמול אמרתי להן שאני צריכה עזרה בכמה דברים שיש לי לעשות בבית ואמרתי שאני אקרא לו לעזור לי והגדולה התחילה לתת לי רשימה של ידידים שיכולים לעזור לי, העיקר שלא הוא :/ ואמרתי לה שאני קוראת לו וזהו. זה אימת את ההרגשה שלי שהיא מיד הרגישה שהוא יותר מידיד וזה ממש ממש לא מוצא חן בעיניה. 
לצפיה ב-'את צריכה לשמש דוגמה לבנותייך'
את צריכה לשמש דוגמה לבנותייך
11/10/2018 | 19:24
143
ומכיוון שאת אמא שלהן את צריכה להחליט בעצמך ולא לאפשר להן להחליט בשבילך, הרי את גם מצפה שכשלהן יהיו ילדים הן ידעו שאז הן יהיו המבוגרות האחראיות שצריכות לקבל את ההחלטות החשובות ולא יתכן שילדיהן יקבלו את ההחלטות במקומן. את צריכה לתת דוגמה של מבוגר אחראי ולא של מבוגר שילדים יכולים לתמרן אותו. זה שיעור חשוב גם לחיים שלהן.
לצפיה ב-'קודם כל שאלה -'
קודם כל שאלה -
10/10/2018 | 11:57
3
275
איך זה שאתן חיות באותו בית, הן שומרות שבת ואת לא?
איך זה מתנהל? איך הן מקבלות את זה?
לצפיה ב-'הן '
הן
10/10/2018 | 13:50
2
263
אצל אבא שלהן בשבתות כי גם הוא שומר.
 
לצפיה ב-'אני מבינה'
אני מבינה
10/10/2018 | 15:50
1
247
שבאופן כללי הן מעדיפות שלא יהיה לך בן זוג, ושגם אם הוא יהיה יהודי אז יהיו פרצופים וחוסר שביעות רצון...
 
כמו שכתבו לפני - אלה החיים שלך ואת לא יכולה להכנע לתכתיבים שלהן.
בשלב הזה הן אולי בודקות גבולות, ועד כמה הפרצופים שלהן משפיעים עלייך.
 
תתעלמי מהפרצופים, תהיי מאוד עניינית בנושא הזה, החלטית ואסרטיבית (לא תוקפנית ולא מתגוננת). פשוט עניינית ואסרטיבית עם חיוך.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
10/10/2018 | 16:13
179
לך על המענה :)
לצפיה ב-'אולי הגיע הזמן להסביר לילדים ובעיקר לגדולה'
אולי הגיע הזמן להסביר לילדים ובעיקר לגדולה
10/10/2018 | 23:38
230
שמשפחה זה לא דמוקרטיה. לכל חבר משפחה יש תפקיד, זכויות וחובות. לבת שלך אין זכות לקבוע אם יהיה לך בן זוג ובן איזו דת.
באותה נשימה הייתי מסבירה בלי שום התנצלות שאין לך כוונה להתחתן וללדת ילדים ולכן לדת של בן זוגך אין שום השפעה על הזוגיות שלכם.
לפני שאת מסבירה לילדים את כל זה, כדאי שתעשי עם עצמך איזו שיחה כי נדמה לי שאת בעצמך קצת לא סגורה על זה שהילדים הם לא השותפים שלך.
בהצלחה, ללי
לצפיה ב-'עומק הסוגיה'
עומק הסוגיה
11/10/2018 | 09:14
181
כמו תמיד, יש מתחת לפני השטח הרבה יותר ממה שנמצא בשאלה עצמה ששאלת
נשמע לי שהסוגייה שעל הפרק היא המקום שלך כאמא בחיים שלהן, בלי קשר לבן זוג כזה או אחר.
יכול להיות שחלק מהסוגייה עולה סביב הדת? יכול להיות שגם האבא תומך בזה שהן יתרחקו ממך בגלל ההבדלים ביניכם בנושא הדת?
באופן עקרוני, כשמופיע פחד של הורה מילדיו, זה דבר גרוע מאוד להורה אבל אפילו יותר מכך לילד. ילד צריך לדעת שההורה לא מפחד ממנו, גם אם בדברים שהילד אומר הוא מתנגד להורה.ילד צריך לדעת שההורים שלו הם אלה שקובעים, זה גורם לו להרגיש מוגן ובטוח. בתוכו הוא יודע שהוא לא יכול לקחת אחריות על החלטות מסויימות, ואם נותנים לו לקבל החלטות כאלה שהוא לא מסוגל להן זה מאוד מפחיד עבורו.
 
הבעיה היא שבגירושים, זה יכול להתגלגל למחוזות אחרים.
הבת שלי ושל בעלי יכולה להתעצבן עליי כי לא הרשיתי משהו שהיא רצתה ולהגיד לי "הלוואי והיתה לי אמא אחרת". זה משעשע, וברור גם לי וגם לה שלא תהיה לה אמא אחרת.
אבל בגירושים, יש את הפתרון הרגעי של ללכת לבית של ההורה השני, ובמצב שיש סכסוך בין ההורים, ההורה שאליו הולכים יכול לתת לזה הרבה גב ובכך לתמוך בהתרחקות מההורה שעצבן את הילד באותו הרגע.
 
בשורה תחתונה - לדעתי את חייבת להגמל מהפחד מהן, ובמקביל למצב את עצמך קודם כל בעיניך ואחר כך בעיניהן כדמות הכי חשובה וזו שמובילה ומנווטת את חייהן (ולא מובלת על ידן). שלא יתבלבלו מי כאן קובע. והכל באהבה ולא בכעס.
 
שימי לב לטרמינולוגיה שלך - *היא* תעמיד אותי במצב שבו אני אצטרך לבחור בינו לבינה. את אמא שלה, את לא יכולה לדבר ככה! את לעולם לא תבחרי! אין אופציה שאת תבחרי להתנתק מהבנות שלך! ואין אופציה שאת תאפשרי שהיא תתנתק ממך! (אלא אחרי שהיא תהיה מבוגרת ועצמאית). ואין אופציה שהיא תחליט עם מי את יוצאת!
תתחילי עם המחשבות שלך והמילים שלך, ואז תעברי אליהן.
לצפיה ב-'את צריכה לבדוק עם עצמך למה את מחפשת דרכים לטרפד את הקשר'
את צריכה לבדוק עם עצמך למה את מחפשת דרכים לטרפד את הקשר
11/10/2018 | 13:16
1
165
אם מראש את מניחה את ההנחה הזאת שלך, אז את לא נותנת.למציאות אחרת שום צ'אנס.
תשני גישה, תצאי מנקודת הנחה שאצ עושה דבר טוב לכולכם, אז יש יותר סיכוי שזה יצליח.
בנוסף אין שום סיבה שילדה בת 10 תנהל לך את החיים.
אם תתקדמו בקשר והיא בכל זאת תנסה לטרפד אותו, לכי לייעוץ הורי כדי שתדעי איך להתמודד.
היא גם מספיק גדולה כדי שתנהלי איתה שעחה שבה את מסבירה שכדי שתהיי אמא טובה, את צריכה להיות גם אשה מאושרת ולשם כך את מעוניינת בבן זוג.
לצפיה ב-'כבר'
כבר
12/10/2018 | 17:16
106
 ניהלתי איתה את השיחה הזאת מזמן.
היא לא ממש מתלהבת מהעובדה שאני רוצה זוגיות והסברתי לה שאין ברירה כי בסופו של דבר הן יתחתנו ויהיו להן חיים משלהן ושאני לא רוצה להישאר לבד.
אני מאמינה שהיא מבינה את זה אבל היא לא תבין ותקבל שמצאתי בן זוג לא יהודי
לצפיה ב-'הכי קל...'
הכי קל...
11/10/2018 | 17:27
11
155
זה לשבת על הגדר ולזרוק כל מיני עצות.
מה את נותנת לילדות בנות 10 לנהל את החיים שלך?
תחשבי רק על עצמך...
ועוד כל מיני דברים...
 
החיים הם הרבה יותר מסובכים ומורכבים מזה.
ולכל צעד שתעשי יש השלכות לכאן ולכאן.
 
אני רק יכול להגיד לך שהילדות שלך הן כאן להשאר והדבר הקבוע ביותר שיש לך בחיים...
לא אספת אותן מהרחוב, אלא גידלת כל אחת מהן ברחמך..
 
ואותו בחור שהכרת טוב ונפלא ככל שיהיה...
כמו שאת יודעת דברים משתנים בחיים...
כמו שנפרדת מבעלך אבי ילדייך, ככה גם יכול ליפול דבר גם איתו.
 
ד"א.. הסיכויים שזה יקרה בפרק ב' גדולים יותר מאשר בפרק א'
ביחוד עם המורכבויות שאת מביאה (הבדלי דת ותרבות).
 
 
עכשיו תעשי את מערכת השיקולים שלך ומה יותר חשוב לך.
ומה יקרה אם לדוגמא תקלקלי את היחסים עם הבנות שלך..
ויום אחד תישארי בלעדי אותו בחור וגם בלעדיהן...
 
את צריכה לשאוף שהבנות שלך יכבדו ויקבלו את הבחירות שלך גם אם הן לא בדיוק מסכימות להן.
מצד שני את צריכה להבין גם את המחיר אם הן לא...
 
לצפיה ב-'כמו שכתבתי'
כמו שכתבתי
11/10/2018 | 19:18
5
157
 בהתחלה, אף פעם לא הבאתי גבר הבייתה אז אני לא בדיוק יודעת איך לעשות את זה, ועוד בפרט שהוא לא יהודי. לא הסתרתי מהן אף פעם כשיצאתי לדייטים (עם יהודים) והן לא בדיוק התלהבו מהרעיון. אני לא נותנת לילדים שלי להחליט מה טוב בשבילי אבל אני גם לא יכולה להתעלם מזה שזה יכול מאוד להיות משהו שיהרוס את היחסים בנינו. הן מאוד קרובות לאבא שלהן ותמיד היה לי את החשש הזה שהן יבואו לגיל מסוים, הן ירצו לחיות איתו, בלי שום קשר לזוגיות שלי. אני לא בדיוק יודעת מה הגרוש שלי אומר להן אבל אני מניחה שהוא מסובב אותן בקטע של הדת, שהן שומרות שבת ואני לא.
הסיטואציה הזאת מאוד קשה לי
 
לצפיה ב-'ואם הן ירצו לחיות איתו? זו זכותן'
ואם הן ירצו לחיות איתו? זו זכותן
11/10/2018 | 19:27
133
אבל את תמיד תהיי אמא שלהן. כדאי גם שתבהירי לגרושך שלא כדאי לו להסית את הבנות נגדך ושאם תיאלצי תילחמי על כבודך.
לצפיה ב-'הן בסך הכל בנות 9 ו-10ואבא שלהן מתסיס אותן נגדך בנושא הדת'
הן בסך הכל בנות 9 ו-10ואבא שלהן מתסיס אותן נגדך בנושא הדת
12/10/2018 | 10:15
2
125
וזה מה שהכי צורם לי, והשאלה אם את לא יכולה לפנות לבית משפט בנושא הזה בלי שום קשר לבן זוג כזה או אחר
 
לצפיה ב-'אנחנו '
אנחנו
12/10/2018 | 17:09
1
150
כרגע בתהליכים משפטיים כי פתאום אחרי 5.5 שנים ואחרי שהוא ויתר על משמורת, הוא נזכר שהוא רוצה משמורת חלקית על הילדים.
אני כן מאמינה שהוא מתסיס אותן ולצערי אין שום דבר שאני יכולה לעשות בנושא כי הן מאוד קשורות אליו 
לצפיה ב-'ואיך הן הסתדרו עם שמירת השבת לפני שאבא שלהן חזר לחיים'
ואיך הן הסתדרו עם שמירת השבת לפני שאבא שלהן חזר לחיים
13/10/2018 | 11:04
119
שלהן, זה הרבה יותר מפריע לי מנושא הבן זוג...
לצפיה ב-'זה לא עניין של...'
זה לא עניין של...
12/10/2018 | 10:44
126
לתת להן להחליט בשבילך...
זה לא שהן בנות שנתיים.
הן מספיק גדולות כדי שתהיה להן דעה משלהן.
 
יש גם מי שמפמפם אותן במקביל.
לכל בחירה שתעשי תהיהנה השלכות שאת צריכה לקחת בחשבון.
את לא יכולה להכריח אותן לקבל או לכבד את הבחירות שלך.
 
אני יכול להגיד לך שהייתה לי זוגיות עם משיהי שגם הילדים שלה וגם שלי לא קיבלו אותה בעין יפה.
בסופו של דבר זה התפרק בגלל זה.
 
לצפיה ב-'ועוד יותר קל...'
ועוד יותר קל...
12/10/2018 | 08:25
2
169
זה לשבת על הטריבונה ולא להגיד כלום.
 
החיים מסובכים ומורכבים
לכל צעד שתעשי יש השלכות לכאן ולכאן
הילדות שלך הן כאן להשאר
 
כאילו, דהההה.....
זאת הרי נקודת ההתחלה שלה!
העובדה שיש דברים לכאן ולכאן היא זאת שמסבכת וגורמת לה להתלבט בעצם.
 
ולא מדובר רק בבחור הזה שיכול ללכת כלעומת שבא.
מדובר על העיקרון. מה לעשות באופן כללי במצב הזה. עד כמה לתת להן להתערב לה בחיים.
 
אני בטוחה שגם אתה מבין שצריך להציב גבולות לילדים...
אז בגלל שמדובר בגבר, וזה סוג של שיקול לא נאות או נחות יותר, לעזוב את נושא הגבולות?
 
 
לצפיה ב-'הסברת'
הסברת
12/10/2018 | 17:12
1
126
בדיוק רב את הדילמה שלי!!!
לצפיה ב-'דרך אגב...'
דרך אגב...
12/10/2018 | 22:38
108
זה לא קשור אם הוא נוצרי, יהודי או סתם בלונדיני.
לפעמים ילדים לא מקבלים את הבחירה של ההורים שלהם כי הם לא מתחברים לאותו אדם.
ולפעמים זה סתם כדי לקלקל וכדי לטרפד...
התוצאה היא אותה תוצאה..בלגן ובסוף הם תמיד "מנצחים".
 
דמייני לעצמך סדר פסח או ערב ראש השנה. הבנות שלך יגידו "אם הוא יהיה אז אנחנו לא שם".  או שאם בכל זאת הוא יהיה שם, הן לא יתנהגו אליו יפה...
 
לצפיה ב-'ואם הילדה תגיד שהיא רוצה שאמא תתלבש צנוע לפי ההלכה?'
ואם הילדה תגיד שהיא רוצה שאמא תתלבש צנוע לפי ההלכה?
12/10/2018 | 22:37
1
125
ואם הילדה תגיד שהיא רוצה שיזרקו את הטלויזיה מהבית?
הכל הכל מתוך פחד שהילדה תתרחק?
לצפיה ב-'זה לא סותר...'
זה לא סותר...
14/10/2018 | 11:18
113
יכול להיות שהיא תרצה להוציא את ה-TV, יכול להיות שהיא תתנגד להדליק אש בשבת,
יכול להיות שהיא תתנגד שאמא שלה תלבש חולצה בצבע ירוק...
 
בכל מקרה זה קונפליקט שלדרך התמודדות איתו תהיינה השלכות לכאן או לכאן.
 
בסופו של דבר לכל אחד יש את הגבולות והמחירים שהוא מוכן לשלם כדי להמנע מקונפליקט.
 
 
 
לצפיה ב-'ספרי להן את האמת ואמרי שזה לא נתון למשא ומתן'
ספרי להן את האמת ואמרי שזה לא נתון למשא ומתן
11/10/2018 | 19:17
148
הוא הבן זוג שבחרת וכך יהיה לא משנה מה יאמרו או מה יעשו. מה פתאום שלבנות שלך יהיה Say בנושא את מי מותר לך לבחור כבן זוג? הן ילדות ואת אישה בוגרת, התנהגי בהתאם.
לצפיה ב-'את בבעיה'
את בבעיה
31/10/2018 | 23:52
88
בדיוק כשהאב מהדק את הקשר עם הבנות, אצלך עומד על הפרק להביא בפעם הראשונה מאז הגירושין חבר, ועוד לא יהודי. 
יש קשר בין העובדה שיש לך חבר לכך שהאב דורש חצי משמורת? 
בגדול, את צריכה לשמוח שיש קשר טוב בין הבנות לאב, ושהוא רוצה חצי משמורת. זה לטובת הבנות. הבעיה היא עם הדת, שהוא מושך אותן אחריו, ובאופן אוטומטי זה מקרב אותן אליו ומרחיק ממך. 
אני במקומך כרגע לא הייתי מדברת על החבר החדש, והן אינן צריכות לפגוש בו. כשהבנות אצל האב - אז תבלי עם החבר. 
 
לצפיה ב-'לא מובן'
לא מובן
10/10/2018 | 16:19
221
תוכן זה לא מובן
לצפיה ב-'גם האבא שלי (ביולוגי!) חשב לזרוק אותנו מהבית בגיל 18'
גם האבא שלי (ביולוגי!) חשב לזרוק אותנו מהבית בגיל 18
07/10/2018 | 17:02
260
היום הוא מעל שבעים ואף אחד מהילדים שלו לא בקשר איתו.
לא דיברתי איתו מעל 10 שנים, נדמה לי שהוא עוד חי. לא בטוח. לא ממש אכפת לי.
לדעתי נפלת בגדול. תזרקי את הבנאדם הזה בלי לחשוב פעמיים.
מקווה בשבילך שאין לכם ילדים משותפים

מנהל/ת הפורום

אודות:
את/ה מוביל/ה בתחומך? אנו מזמינים למשרדינו בימים אלו בעלי מקצוע המתאימים לנהל פורום מקצועי באשכול המומחים של אתר הקהילות המוביל תפוז אנשים. מנהל/ת פ
עוד...

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ