לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
84408,440 עוקבים אודות עסקים

פורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום משפחות מורכבות

בפרק ב' של חיינו, אנחנו מוצאים עצמינו מתמודדים במגרש חדש ושונה ממה שהיכרנו.

החיבור עם בן/ בת זוג ,כאשר לשנינו או לאחד מאיתנו ילדים מנישואים קודמים, 

מעלה הרבה מאוד דילמות, קשיים ואתגרים.

איך אפשר גם להגשים אהבה וזוגיות יציבה, וגם להבטיח מרחב משפחתי בטוח, 

מוגן ומאושר לילדים של שנינו, בתוך נסיבות החיים החדשות?

מטרת הפורום היא לסייע לכם למצוא את הדרך הנכונה עבורכם, 

ולתת לכם כלים להתמודדות מול אתגרי היום יום המורכבים של פרק ב'. 

בפורום תוכלו להעלות דילמות, שאלות וקשיים שמטרידים אתכם, 

ומקשים עליכם ליצור את מציאות החיים הטובה ביותר,

עבורכם ועבור הילדים של שניכם.

אנחנו נעסוק בכל היבט של פרק ב'- זוגיות, הורות, חיבור בין משפחות, 

מערכות היחסים מול הילדים הלא ביולוגים, סמכות, גבולות, פערים בגישות לחינוך, 

מגורים יחד כן או לא, יחסים עם הגרוש/ה בתוך המציאות החדשה, ועוד.

 

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום. כל נושא הוא בר שיחה, ויש מקום בפורום לדעות שונות ומגוונות. הפורום מעודד פתיחות לנקודות מבט נוספות לכל נושא, ולסיעור מוחות הדדי. יחד עם זאת כדי שההתנהלות בפורום תהיה אפקטיבית ומעצימה, להלן 2 כללים שחובה לשמור ולהקפיד עליהם בכל דיון:
** הימנעות משפה מעליבה, פוגעת או מזלזלת  **שמירה על פרטיות הגולשים
מנהלת הפורום תענה ותגיב מנסיונה כמאמנת, ועל פי אמות המידה המקצועיות, אנושיות שלה, בהתאם למידע העומד לרשותה בשאלות. האחריות ליישום הרעיונות והעצות הניתנים על ידה בפורום, הינה האחריות הגולשים בלבד. אין התשובות בפורום מהוות תחליף לתהליך אימון אישי / זוגי מלא, על בסיס מפגשים פנים מול פנים.
המשך >>

לצפיה ב-'תגובה לבילי 79 והבהרה בעניין הפורום'
תגובה לבילי 79 והבהרה בעניין הפורום
( לעמוד שלי בתפוז )
18/10/2017 | 23:44
10
100
בילי 79 שלום,

הכתיבה שלך נוגעת ללב והמצוקה ניכרת.
אני לא מכירה את הפורום מימים ימימה, אך צפיתי מהצד בהתכתבות, וכמנהלת הפורום אני מבקשת לעצור את ההתכתבות הזו ואת הדיון בנושא.
הפורום עוסק בנושאים הקשורים למשפחות מורכבות, זו מטרתו ולשם כך הוקם
לא הייתי רוצה שאנשים יעזבו את הפורום בשל היעדר רלוונטיות, וזאת למרות הבנת הקושי והמצוקה שלך.

את מאוד אינטיליגנטית, ואני בטוחה שתשכילי להבין ולקבל.
אני אגב מאוד אוהבת לקרוא את תגובותייך בהקשרים אחרים. 
 
תודה,
גלית.

 
לצפיה ב-'הכוכביות כאן לפי דעתי לא מייצגות את כלל הקוראים בפורום'
הכוכביות כאן לפי דעתי לא מייצגות את כלל הקוראים בפורום
19/10/2017 | 00:05
3
76
את לפי דברייך חושבת שהם כן:
מה דעתך, אולי לפני שתקבלי החלטה נשאל באופן גלוי מה דעתם כל חברי הפורום הקבועים שכאן? האם אני באמת מפריעה להם
 
 
לצפיה ב-'לשאלתך, לי זה מפריע'
לשאלתך, לי זה מפריע
19/10/2017 | 08:05
2
20
לצפיה ב-'מעניין שבחדשיים האחרונים שגלית כאן, את הגבת רק להודעות שלי'
מעניין שבחדשיים האחרונים שגלית כאן, את הגבת רק להודעות שלי
19/10/2017 | 08:54
1
74
לא ראיתי אותך כותבת כאן בעבר כמתייעצת ולא ככותבת הודעות בכלל בפורום.
אישית עקבתי כאן במשך תקופה ארוכה גם כאשר לא כתבתי כאן. 
ואת אילה, לפי דעתי אינך מייצגת בהודעותייך את רוח הפורום. 
 
יש כאן לא מעט אנשים שסיפרו על החיים שלהם וקצת מעבר לנושא הפורום בשרשורים שונים - ואת אינך אחת מהן. ממספר התגובות הרב כמעט לכל אחת מההודעות שהעליתי לאחרונה ניתן לראות בבירור שהנושא מעורר עניין - גם אותך אישית שטרחת והגבת לי כמה פעמים.
במידה וגלית דואגת שאנשים יעזבו נראה שקורה בדיוק להיפך, ישנם דיונים ומצטרפים חדשים לדיונים הללו, זויות ראיה שונות
אני באופן אישי נתרמת מההודעות שכותבים לי.
אני לא כותבת כאן ברמה היומית, וגם לא השבועית
במידה ומנהלת הפורום תחליט שהיא איננה מעוניינת בנוכחותי מפעם לפעם בפורום, אכבד את החלטתה, אם כי בעיני החלטה שכזו איננה לטובתו של הפורום, ובוודאי שלא בהתאם לאווירה של סובלנות שאיפיינה כל כך את המגיבים שלו בעבר: בכל אופן במידה וכך המנהלת תחליט, אני באופן אישי יתכן שלא אוסיף לכתוב כאן כלל.
את אמנם לא מגלה שיא האמפטיה כלפיי, אך מכיוון שאת אינך מנהלת אין לי ממך ציפיות אנושיות.
אם מנהלת הפורום לא תרצה בנוכחותי כאן (כולל ההודעות מידי פעם שנראות לחלק מיותרות או מפריעות- בעיקר לקוראים שאינם קבועים לפי דעתי ושאינם מייצגים)- אכבד את דעתה ואת בקשתה, אך יתכן שלא אוסיף להיות כאן ובהתאם לא אוסיף לכתוב בפורום.
לצפיה ב-'אוי אוי אוי....'
אוי אוי אוי....
19/10/2017 | 09:37
18
לצפיה ב-'גלית אני מבחינתי עצרתי את הדיון בשרשור האחרון.'
גלית אני מבחינתי עצרתי את הדיון בשרשור האחרון.
19/10/2017 | 09:09
5
71
אינני יודעת מה תחליטי בעתיד, יכול להיות שאנסה להתייעץ איתך במסר אישי לפני שאכתוב כאן שוב הודעה בנושא (וקצת חבל שלא הערת לי במסר..)
בכל מקרה, אני מכבדת את הבקשה שלך להפסקת הדיון הנוכחי ולא אוסיף להגיב בו.
לצפיה ב-'בילי 79 יקרה '
בילי 79 יקרה
( לעמוד שלי בתפוז )
19/10/2017 | 14:57
4
61
יתכן והייתי צריכה להעיר במסר אישי. סליחה.
אני מציעה להתייחס לעניין לגופו, ובפשטות: 
המשך דיון בנושא הספציפי המדובר מפריע לחלק מחברי הפורום, וגם לי כמי שאחראית על רלוונטיות התכנים הפורום, ולכן כמו שאמרת ייעצר העיסוק בו. 
לגבי כל שאר הנושאים - בוודאי שדעתך חשובה, רלוונטית, כמו כל שאר הדעות והתגובות. 
אין כאן עניין אישי כמובן, אלא ענייני לחלוטין. 
אני מציעה להמשיך הלאה בשותפות ובהעשרה, כולם את כולם. 
יש עוד כל כך הרבה על מה לדבר....מה לשתף, ועל מה להתייעץ...
אני לומדת מהפורום הזה, במעט זמן שאני כבר איתכם, המון. 

גלית. 
 
לצפיה ב-'הבנתי.'
הבנתי.
19/10/2017 | 15:36
1
48
צר לי על ההחלטה, אני מבינה שאותם כותבים מייצגים את הדיעה שלך - אכן חבל שלא כתבת לי במסר אישי, אפילו לאחר ההודעה הראשונה אם הרגשת שזה לא המקום. וכמו שאכן קרה בפורום צרכנות מנהל הפורום אמר באופן ברור שהוא לא מעוניין שאמשיך. את רמזת.. בדיעבד, אבל עכשיו אמרת מה מתאים לך באופן ברור.
אני מעריכה את ההתנצלות שלך.. ומודה לך על שאיפשרת לי לכתוב כאן עד עכשיו.
אני לא חושבת שאוכל להמשיך בשלב הזה לכתוב כאן.
מנהל הפורום יכול להחליט איך לנהל את הפורום: הניהול הקודם היה קצת שונה משלך, יש פורומים שלא מאפשרים לכוכביות למשל לכתוב בהם, אבל כל ניהול הוא לגיטימי. 
אני מאחלת לך מכל הלב לעולם לא להבין מגוף ראשון את המצוקה שהובילה אותי לכתוב כאן. 
לצפיה ב-'מה הקטע שלך עם "כוכביות"?'
מה הקטע שלך עם "כוכביות"?
19/10/2017 | 17:32
39
את מבינה שגם מאחורי כוכביות יש אנשים, בדיוק כמוך?
 
נראה לך שיש לך איזושהי זכות יתר בגלל שאת כותבת כאן או במקום אחר כמשתמשת רשומה? נראה לך שדעתם של משתמשים רשומים קובעת יותר ממשתמשים לא רשומים, שאת רוצה לעשות סקר בקרב רשומים בלבד?... 
 
תפוז פתחו את האפשרות לכתוב גם כ"כוכביות", וזו אפשרות לגיטימית בדיוק כמו כמו האפשרות שלך.
לצפיה ב-'תודה גלית. '
תודה גלית.
20/10/2017 | 18:10
7
לצפיה ב-'תודה גם ממני'
תודה גם ממני
22/10/2017 | 05:36
3
אינך צריכה להתנצל שלא כתבת לה מסר, כתבת מספיק עדין בפרהסיה וזה בסדר. הבחורה הזו עושה לך מניפולציות, ואל תפלי אליהן. זכותך לרמוז או לבקש בפרהסיה, וטוב שהפסקת את המסכת הזו. דעי לך שיש לך גם אפשרות לחסום אנשים אם יש צורך. 
לצפיה ב-'שאלה מעניינת - אשמח לשמוע דעתכם '
שאלה מעניינת - אשמח לשמוע דעתכם
( לעמוד שלי בתפוז )
19/10/2017 | 15:01
156

האם בן/בת הזוג שלך הוא המשפחה שלך?

השאלה רלוונטית בין אם אתם גרים יחד או שלא, בין אם אתם נשואים או לא, בין אם יש לכם ילדים משותפים ובין אם לא, בין אם הילדים מכירים אתכם וגם אם לא...

מה דעתכם??
לצפיה ב-'קשה לי עם הפסיכולוגית שלי'
קשה לי עם הפסיכולוגית שלי
17/10/2017 | 00:57
9
103
בעיקרון, היא לא עומדת באופן מלא בהסכמים שלנו
אני אוהבת אותה, אבל היא לא מתנהגת בצורה אנושית כלפיי. 
היא לא מודה בטעויות שהיא עושה
היא לא מקיימת את ההסכמים שלנו
 
וכשאני חושבת על זה מה שהיא עושה מגובה בחוק.
זה מכעיס מאוד.
איך יתכן והנושא הזה לא מדובר?? ואנשים הולכים לפסיכולוגים כמו עיוורים?
שידעו, שזה מסוכן, אני חווה מצוקה נפשית אדירה, ומי יעזור לי???
הפסיכולוגית הקודמת שלי נטשה אותי
הפסיכולוגית הנוכחית לא מקיימת במלואם את ההסכמים שלנו
והפסיכולוגיה נחשבת מדעית??
תואר ראשון, תואר שני, סטאז, "פסיכולוג קליני מומחה" יש להם ועדת אתיקה, וש להם "חוק הפסיכולוגים" הכל להם, לפסיכולוגים.
לועדת האתיקה יש ביטוח בזול בשבילם, סדנאות, יעוץ משפטי.
לי אין אפילו מסמך רשמי שמפרט את החובות שלה כלפיי.. והיא מתנערת מהם
יש בינינו גם חוסר הבנה
וחלק מזה קשור גם לשיטת הטיפול הגועליסטית נוסח פרויד..
"לדעת אנשי התאוריה הקלאסית, הסיטואציה האנליטית מגיעה לפעילות הפרשנית הטובה ביותר בכך שהיא מעוררת ומעצימה את התשוקות העמוקות ונמנעת מלספקן ובכך מייצרת תובנה לגביהן.
התסכול שנוצר עקב אי סיפוק צרכים תובע מהמטופל לתת ביטוי מילולי לדחפיו - מצב שגורם להגברת המודעות אליהם ולבסוף להרחקתם מחיי הנפש
פרויד ראה בדחף מניע, מטרת טיפול לגישתו היא הבנה רציונלית של דחפים מונעי פנטזיה ושליטה עליהם בעזרת העלאת זכרונות והפיכת הלא מודע למודע, שיאפשר חיבור בין אפקט לזיכרון וישחרר את הנפש מאנרגיות עודפות."
 
מתחשק לי להעלות לשידור ברדיו ולהעלות את הנושא למודעות הציבורית.
למרות שהייתי מעדיפה שזה יעלה בדרכים אחרות ויאפשר לי להישאר אנונימית
 
לצפיה ב-'אם השיטה גועליסטית'
אם השיטה גועליסטית
17/10/2017 | 09:20
1
63
למה את ממשיכה להשתמש בה?
יש המון אפשרויות טיפול שאינן פסיכולוגיה...
לצפיה ב-'לא ידעתי שזו הגישה שלה מראש, יש כמה גישות בטיפול דינמי'
לא ידעתי שזו הגישה שלה מראש, יש כמה גישות בטיפול דינמי
17/10/2017 | 23:21
55
שנית, כבר ניסיתי לא מעט. מדובר כאן גם במישהי שאני סומכת עליה ונוצר בינינו קשר טוב ומשמעותי ומיטיב בחיים שלי בסך הכל.
וניסיתי בעבר אימון, והמאמנת לא רצתה להמשיך איתי הרגישה שהיא לא מספיק מנוסה בטיפול נפשית. הייתי בטיפול אחר תקופה קצרה עם עו"ס קלינית (מספר חודשים אבל נפגשנו 3 פעמים בשבוע), הטיפול היה יעיל אבל מאוד טראומטי עבורי.
אחר כך היה לי קשר של כשנה, עם פסיכולוגית קלינית מומחית - הם אמורים להיות מנוסים ביותר בטיפול נפשי. והם גם גובים בד"כ בהתאם.
גם שם הטיפול היה 3 פעמים בשבוע, וגם הוא נגמר בצורה טראומטית.
שמתי לב שמטפלים נוטים לחצות גבולות בטיפול איתי והשתדלתי למצוא מטפלת מנוסה וחזקה ושתסכים לסייע לי. (הייתה פסיכולוגית קלינית שביקשתי את עזרתה וידעה על ההיסטוריה הטיפולית שלי והיא סירבה לטפל בי ולכן ביקשתי עזרה בתיווך במציאת פסיכולוגית. ברור לי שהמטפלת הנוכחית שלי ידעה מראש לאן היא נכנסת ואני מעריכה אותה על כך מאוד).
 
ואגב, אני בכלל לא התעמקתי בשיטת הטיפול של המטפלת - היא לא אמרה, אני לא שאלתי. בררתי על הניסיון המקצועי שלה כמטפלת והתרשמתי 
 
היו לי המון מטפלים במהלך חיי. חלק פסיכולוגים.
והפסיכולוגים הקליניים הם אלו שהכי הועילו לי באופן יחסי, הכי מהר, והשפעת הטיפול נמשכה גם אחרי שהטיפול הסתיים והם גם עדינים יחסית למטפלים אחרים (העו"ס הייתה למשל צועקת עלי).
ויש ביני לבין המטפלת הנוכחית הבנה עמוקה, כך אני מרגישה. היא אדם חזק והיא מוכנה לעזור לי
והטיפול שלה עוזר לי
אלא שאני סובלת ממנו
אולי כמו שאיתן כתב לי באחד השרשורים האחרים כאן אני צריכה לסמוך יותר על המטפלת שלי. וגם להיות מוכנה לתת לה לנהל את הקשר
אני משתדלת.. אבל מרגישה שאני לפעמים פוגעת בו שלא בכוונה
ממש עצוב לי, כי אני יודעת שיש לה כוונות טובות וגם לי יש
ובדרך 
כל הזמן משהו נהרס
ונדמה לי שזה אפילו קשור להתנהגות שלי. ואני מנסה להשתפר ויוצא יותר גרוע 
אני מקווה שהמטפלת הנוכחית לא תתייאש מהטיפול שלנו הקשר איתה חשוב לי מאוד.
 
לצפיה ב-'שוב??????'
שוב??????
17/10/2017 | 16:47
71
האם את מתכוונת להסכם שבו את  רוצה לשלם אבל לא להגיע...
לצפיה ב-'והקשר למשפחות מורכבות הוא............'
והקשר למשפחות מורכבות הוא............
18/10/2017 | 19:18
3
57
עם כל הכבוד ללבטים שלך. ויש.. ואני חושבת שחשוב לבטא התלבטויות, 
אולי יש מקום מתאים יותר ומתועל יותר להודעות הללו שלך. הבנו בפעם הראשונה, ויתרנו, הבלגנו. עכשיו די. לא הפורום המתאים . יודעת מה?כן תעלי לשידור ברדיו. ואולי אפילו תפתחי קומונה שתתאים בול לנושא.
 
לא מתאים כאן. 
לא קשור כאן
חבל.
לצפיה ב-'נניח ואין קשר ישיר לפורום, מדוע ההודעה שלי כל כך מפריעה לך? '
נניח ואין קשר ישיר לפורום, מדוע ההודעה שלי כל כך מפריעה לך?
18/10/2017 | 23:21
2
41
אינני מכירה מקום יותר מתאים. 
ואני מקבלת כאן תגובות וגם הצעות טובות ומגיבים לי גם באופן פרטי. 
אני לא מעלה כאן הודעה כל יום. גם לא כל שבוע. כתבתי מכיוון שהייתי במצוקה
מרבית הכותבים כאן בפורום הם אנשים שעברו חוויות לא קלות בחייהם ומתמודדים איתם וחלק מסייעים לי (לא רק על גבי הפורום), אני נוטה להאמין שכמו שאף אחד לא היה רוצה שיפקירו את הילד שלו או קרוב משפחה אחר שנפצע בתאונת דרכים חו"ח ללא הכרה גם אם מי שנתקל בו לא זה שגרם לתאונה- באותה מידה הם גם לא יפקירו למוות אדם אחר, שנפצע קשה וזקוק לעזרה - כך לאף אחד בפורום הזה לא יהיה לב רשע לסלק אותי מכאן.
ולא מדובר במשפחות מורכבות או לא אלא באנושיות.
כנראה שאת לא מבינה אבל העובדה שלא מגיבים כאן מרבית הכותבים הקבועים בעיני היא הוכחה שהם מבינים את המורכבות והקשיים שלי ומכיוון שאין להם עצה בינתיים הם לא מגיבים כמוך. אני מרגישה שבאופן כללי הפורום מצליח להכיל אותי כאן.
גם אם אני לא מתאימה ב100% לכותרת הפורום.
לצפיה ב-'זה לא שאת לא מתאימה ב 100% לכותרת הפורום'
זה לא שאת לא מתאימה ב 100% לכותרת הפורום
19/10/2017 | 00:42
55
זה שאת לא מתאימה גם לא ב2 אחוזים לתוכן , למהות , ולאנשים.
את בודקת את גבולות הסבלנות של אנשים שהתקבצו בפורום מסוים זה כדי לדון  בנושא מסויים מאוד.  כי יצרו את הפורום המסויים הזה כדי לדון בדיוק בנושא הזה. מה שאת עושה זה להכריח את המשתתפים בדרכך האלגנטית , עם זאת הבלתי מתחשבת בעליל, לקרוא על המצוקות שלך. שאני בטוחה באות מעומק הלב , שלך, בעוד שאנשים כאן רוצים והתכנסו , כדי לדון בסוגיות שונות לחלוטין. נסי למשל להכנס אקראית לפורום העוסק  בסריגה , ולפתוח שרשורים קורעי לב על צער צמיחת שיניים בתינוקות, על לילות חוסר שינה וחוסר פרגון של השותף..  ככה  באמצע דיונים על   סריגת סוודרים וכובעים לילדים,  זו היתה דוגמא שמנסה להמחיש לך כמה שאת לא במקום הנכון.   נסי נא, במטוטא ממך. להצטרף לשיחות  הרלוונטיות, והמנעי מפתיחת  שרשורים שאינם עוסקים במשפחות מורכבות. לחילופין, נסי למצוא פורום של שיח כללי, אולי שם לא יפריע שאנשים לא טורחים לבדוק אם הפורום ונושאו, מתאימים למצוקתם. בהצלחה.
לצפיה ב-'מקום מתאים'
מקום מתאים
19/10/2017 | 08:04
47
את לא מכירה מקום יותר מתאים כי:
פא. אין מקום מתאים בתפוז. ניסית בפורום צרכנות וגם שם אמרו לך בסוף שלא מתאים
ב. את ממילא לא מסכימה עם מה שאומרים
ג. את מתעקשת לכפוף את המציאות שלך למציאות האובייקטיבית... בעייה..
וכמו שכבר אמרתי לך וגם אחרים - הגיע הזמן לנסות טיפול שהוא לא ורבלי: (כלומר שלא מבוסס על דיבורים) אלא לנסות תרפיה במוזיקה, תרפיה בדרמה.. אני אפילו הייתי מרחיקה לכת ואומרת סדנת  סוף שבוע של ויפאסאנה
וכן, העלית את אותה נקודה בפורום זה לפני 10 ימים.. קצת יותר משבוע..
לצפיה ב-'רוצה לשקף לך מה אנחנו רואות כאן'
רוצה לשקף לך מה אנחנו רואות כאן
18/10/2017 | 22:38
68
העירו לך בעבר שהנושא אינו תואם את הפורום. את מתעקשת להמשיך ולדוש בו, כשאת רוצה בכוח להכניס אותנו למציאות שלך. במציאות שלך, את צודקת. במציאות שלנו, גם התגובות האחרות כאן מראות לך שלדעתנו יש לך בעיה בתפיסת המציאות ואף אחד כאן לא בדעתך. אז למה את ממשיכה לפרסם כאן? 
את מייצרת לעצמך מצב שבו את לא מובנת ובסופו של דבר, התגובות ילכו ויהיו גועליות יותר ויותר. זה רק יגביר את המצוקה שלך. למה לך לעשות את זה לעצמך? 
אני מבינה שבפורום הפסיכולוגית שבו את משתתפת בדרך כלל יש כרגע בעית ניהול, ושאת לא מקבלת את תשומת הלב הדרושה לך. את באמת צריכה טיפול. ההתנהלות שלך לא סבירה ולא פרודוקטיבית. את מתעקשת לחזור על דפוסים ישנים ולקבל בחזרה את אותה ההתייחסות, בדיוק כפי שקיבלת לפני כמה שנים כשניסית את זה כאן בפעם הראשונה. 
אנחנו מבקשות ממך, תפסיקי. 
לצפיה ב-'אז לא הבנתי למה את אוהבת אותה '
אז לא הבנתי למה את אוהבת אותה
19/10/2017 | 09:02
16
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים '
מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים
16/10/2017 | 15:53
7
 
מתכננים טיול בחו"ל
רוצים להתייעץ עם מדריך טיולים שייתן לכם את כל הטיפים השווים
 
אתם מוזמנים לפורומים החדשים שלנו 
 
פורום חדש על המדינות הבלטיות לתכנן טיול בצפון-מזרח אירופה
 
בואו לברר על האטרקציות הכי שוות בפורום טיולים באירופה
 
הודו, נפאל, הפיליפינים... אתם מוזמנים לפורום המזרח הרחוק לשאול הכל
 
טיול לכבוד הפנסיה? טיול אחרי צבא? ירח דבש? הכל בפורום דרום ומרכז אמריקה
 
רואים רק לבן בעיניים? פורום חופשות סקי הוא הפורום שלכם
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'זוגיות פרק ב' נושא הממון'
זוגיות פרק ב' נושא הממון
15/10/2017 | 17:48
4
135
שנינו גרושים בני 50 עם ילדים בגירים לכל אחד, אנחנו יחד כ - 10 שנים (ידועים בציבור ולא נשואים). שנינו בעלי דירות, דירתי בה שנינו מתגוררים גדולה יותר וייקרה יותר. דירתו מושכרת ומכספי השכירות משלם משכנתא.
אני עובדת במקום עבודה מסודר, משתכרת יפה עם פנסייה. בן זוגי עו"ד עצמאי מזה 5 שנים, (תמכתי בו כלכלית במהלך לימודיו) ומשתכר מעט מאוד (לדבריו) וכמובן ללא פנסייה. לפני כן עבד כעצמאי בעבודות מזדמנות. 
מתחילת הקשר שלנו הוא מתגורר בדירתי, אינו משלם כלום כי אין לו אף פעם כסף (שילם מזונות). כלום - אני מתכוונת שממש כלום. אני משלמת את חשבונות הבית, אחזקת בית, קניות (אוכל, ריהוט, מכשירי חשמל), בילויים חופשות. בעבר קניתי לו אפילו בגדים, אבל הפסקתי עם זה. 
דרשתי מהבן זוג לחתום על הסכם שיתוף בסיגנון של מה ששלי שלי, מה ששלו שלו. בן זוגי מסרב, לדבריו אינו רוצה ממני דבר. עשיתי צוואה בה הורשתי את כל רכושי לבנותי וסכום כסף לבן זוגי. 
מאחר ואין בינינו כל הסכם, למעט אימרות של בן זוגי שאינו רוצה ממני דבר.... ייתכן וזה נכון וייתכן שזה לא...
שאלותי:
1. במקרה של פרידה מה הוא יכול לדרוש ממני? (אין משק בית משותף כי אני משלמת הכל ובבעלותו דירה בה יכול להתגורר בכל עת ולהפסיק להשכיר).
2. במקרה ואמות לפניו הוא יכול לערער על הצוואה ולדרוש מחצית מרכושי, למרות שהורשתי הכל לבנותי?
 
אני מאוד רוצה לקבל תשובה
לצפיה ב-'עזבי ייעוץ אינטרנטי'
עזבי ייעוץ אינטרנטי
15/10/2017 | 22:29
81
את צריכה עורך דין לענייני משפחה ובהקדם.
 
לדעתי הלא מקצועית מתקיימים כאן ענייני ידועים בציבור, שיתוף משפחתי ומשק בית משותף שמקנים לבן זוגך זכויות בדירה וברכוש שלך.
לטובתך ולטובת בנותייך גשי לעו"ד שיציג בפנייך את המצב החוקי ואיך אתן יכולות להגן על עצמכן. לא סתם בן הזוג מסרב לחתום על הסכם ממון למרות שהוא מצהיר שאין לו עניין בכספך.
אני הייתי פונה גם לחוקר פרטי כדי שיבדוק לאן הולך הכסף של בן זוגך. אבל זאת אני.
אם את בכל זאת מתעקשת על ייעוץ אינטרנטי אז נסי בפורום דיני משפחה. יש שם עורכי דין ומגשרים שמכירים יותר טוב את החוק במדינה.
לצפיה ב-'בנוסף לייעוץ משפטי'
בנוסף לייעוץ משפטי
16/10/2017 | 08:52
71
שנשמע לי הכרחי
אני לא מצליחה להבין איך זה מסתדר ביניכם עכשיו כשאתם בזוגיות
את הכסף שהוא מרוויח הוא שם בחשבון שלו? ולמה הוא לא משתמש בזה לצרכי הבית?
האם מתאים לך לממן אותו במאה אחוז? לא חשוב לך שהוא יהיה שותף לפחות במידה מסויימת, גם אם לא שותף מלא?
לצפיה ב-'לקבלת מידע משפטי בחוק - כפי שכתבו זה לא בדיוק הפורום '
לקבלת מידע משפטי בחוק - כפי שכתבו זה לא בדיוק הפורום
16/10/2017 | 09:10
79
השאלה שלך קשורה יותר לנושאי ממון.
במידה ויש לך אפשרות כלכלית כפי שציינת תוכלי לקבל יעוץ משפטי אישי בפניה לעו"ד. אם כי אינני יודעת אם עו"ד לענייני משפחה הוא האדם המתאים במקרה הזה. ישנם פורומים מקצועיים שאותם מנהלים עו"ד ואולי כדאי לך להתייעץ גם שם. בין היתר: פורום דיני משפחה, פורום דיני עבודה ופנסיה, ואף פורום גירושין- כולם מנוהלים ע"י עורכי דין מוסמכים ואת יכולה כהתחלה להתייעץ על גבי הפורום ואולי לקבל מענה ראשוני ללא עלות. בחלק מהפורומים כותבים גם גולשים נוספים עם ניסיון כך שיתכן ואת יכולה להיתרם גם מהם.
 
 
אני אינני איש מקצוע אך אתייחס מנקודת המבט שלי לדברייך:
את מתארת קשר שבו את מרגישה לא בנוח כמעט 10 שנים.
את לא 'טיפשה ומנוצלת' בעיני. 
את אדם בוגר, עם ניסיון חיים - ואת בזוגיות משמעותית כבר שנים רבות.
גם אם את מרגישה מנוצלת, את בחרת בקשר הזה.
הנושא הוא לא רק הממון - אלא מה גרם לך להישאר כל כך הרבה שנים במקום שבו בן הזוג שלך לא משתתף בהוצאות שלכם? שזו כשלעצמה לא בהכרח בעיה אלא שזה מפריע לך, ודיברת איתו על זה, והוא לא שינה את עמדתו או את מעשיו, ואת הבלגת על רגשותייך ולמרות חוסר שביעות הרצון המשכת בקשר..
את לא יכולה להכריח בן הזוג להשתתף בהוצאות, להרוויח הרבה או לחתום עם הסכם ממון. אבל את יכולה להחליט שעם בן זוג שלא ישתתף איתך בהוצאות או יסכים לחתימה על הסכם, לא תנהלי משק בית משותף. ועל הבחירה שלך נראה שדילגת, מדברייך נראה שביטלת את עצמך במשך שנים - למרות שלכאורה מבחינה טכנית היית יכולה להחליט לפעול אחרת. 
השאלה שאת לא שאלת בפורום והיא חשובה לא פחות בעיני היא: מה גרם לך להישאר בקשר כזה 10 שנים? מה הוביל אותך לקשר מלכתחילה? ועל השאלות האלו גם עו"ד לא יוכל לענות לך. 
את אדם בוגר שקיבל החלטה מסוימת לפני כעשור. מדוע את מכנה את עצמך 'טיפשה ומנוצלת'? יש לא מעט אנשים בפורום שבוחרים ומשנים את דעתם, או שמגיעים למסקנה שטעו בבחירתם. מעטים מהם מכנים את עצמם בשמות גנאי בשל כך. יתכן והבחירות שלך היו שגויות או שהתאימו לך בעבר וכעת הן כבר אינן מתאימות יותר אליך ולצרכים שלך. כשאת מגדירה את עצמך כ'מנוצלת' את נתפסת בעיני עצמך כפסיבית ובכך את מקטינה את עצמך ומצמצמת את ערכך- וגם אם אפשרויות הפעולה שלך.
אם את מרגישה שאין לך אחריות למצב שבו את נמצאת, אין שום דבר שתוכלי לעשות- ולא כך הדבר.
 
יש לא מעט אנשים שאין להם כסף ומשלמים מזונות. את בחרת באדם כזה להיות לך בן זוג - ואני לא שופטת אותך, אבל יש לך סיבה לבחירות שלך, ויתכן ותפיקי תועלת מבחינה שלהן בסביבה תומכת. 
לצפיה ב-'את אמיתית? הוא חי אצלך על חשבונך'
את אמיתית? הוא חי אצלך על חשבונך
19/10/2017 | 16:23
37
בינתיים מחזיק דירה משלו.
לו כנראה תהיה זכות על הדירה שלך כי הוא גר בה כידוע בציבור שלך
הוא יכול את דירתו לרשום על שם ילדיו
 
 
אני לא מבינה נשים שעושות כאלו שטויות
לצפיה ב-'*סדנה חדשה להורים ובני זוג בפרק ב'*'
*סדנה חדשה להורים ובני זוג בפרק ב'*
( לעמוד שלי בתפוז )
15/10/2017 | 17:11
255
שלום לכולם,

אני רוצה להזמין אתכם לסדנא חדשה שמעבירים אמיתי בן זוגי ואני
להורים ובני זוג בפרק ב'.
זו סדנא בת 5 שעות
ומטרתה: לתת כלים לפתרון בעיות, קשיים ודילמות בפרק ב' זוגי.
פתחנו את ההרשמה המוקדמת עד 31.10 למתאמנים שלנו בלבד,
ולהורים ובני זוג שקוראים ועוקבים אחרינו.
החלטתי לתת את זכות הראשונים להצטרף לסדנה גם לכם, חברי הפורום והאורחים.
באהבה רבה.

כל הפרטים בלינק:

http://bway.activetrail.biz/revival




לצפיה ב-'אשמח לשמוע את דעכתם הכנה'
אשמח לשמוע את דעכתם הכנה
13/10/2017 | 17:32
4
143
שלום לכולם,

אני נשוי טרי בן 30.
מידי יום שישי לסירוגין אשתי ואני מתארחים אצל אבא שלי ואשתו לארוחת ערב.
לאחרונה אשתו של אבי התחילה ללמוד בשישי והיא רוצה שגם אשתי ואני נארח את הארוחות לסורגין. הבעיה הינה שגם אשתי ואני לומדים בימי שישי וחוזרים הביתה רק בשעה 15:00 (מדבור על ארוחה ל8 אנשים). הצענו שנארח ביום שבת בצהריים או בערב אך נתקלנו בסירוב. אשמח לשמוע את דעתכם. 
אבי טוען שמדובר בצעד אגוצנטרי שאיננו מזמינים לארח. מצד שני אנו טוענים שלא ניתן לכפות על אדם לארח במיוחד שלא מדובר בזמן שנוח לו.

תודה לכולם
 
לצפיה ב-'סדרי עדיפויות בחיים '
סדרי עדיפויות בחיים
( לעמוד שלי בתפוז )
14/10/2017 | 11:39
84
שלום לך,
אתה צודק אי אפשר לכפות על בן אדם לארח, מצד שני אי אפשר לכפות על בן אדם להתארח. 
אבא שלך ואשתו מעלים בקשה לגיטימית בעיניי- להתחלק בעומס, גם אשתו של אביך לומדת עד מאוחר בשישי.
ממה שאני מבינה, להם חשוב שהארוחה תתקיים בערב שישי.
אם כך, קבלו החלטה מה יותר חשוב לכם: 
האם הנוחות שלכם, או מערכת היחסים עם אביך ואשתו ?
לפעמים צריך לדעת לעשות ויתורים למען המשפחה, ולמען מערכת היחסים עם הקרובים והאהובים.
האם לארח אחת לכמה שבועות, גם אם לא מאוד נח, זה מחיר שאתם מוכנים לשלם למען המשפחה או לא?
אם כן מצויין, עשו זאת בכיף, ואז תמצאו פתרונות אין ספור: כמו להכין מראש בחמישי ורק לחמם.
אם לא, אז אל תסכימו, אבל אז קחו בחשבון שגם לכך יש מחיר.
כל מה שאנחנו עושים בחיים יש לו רווח ומחיר.
חשבו מה תרוויחו אם תשמרו על מסגרת משפחתית נעימה וטובה, כי מה לעשות לאבא שלך ולאשתו חשוב שהמפגשים ביניכם יהיו בשישי, וזה בסדר בדיוק באותה מידה שלכם אין בעיה שהמפגשים יהיו בשבת.
לעומת זאת חשבו , מה המחיר של ההתעלמות מבקשתם.
זה מאוד פשוט. 
מה חשוב לכם יותר ?
משפחתיות, סובלנות, הבנה וקבלה שיש תפיסת עולם שונות משלכם, שגם אם אינכם מסכימים להם, הן נכונות באותה מידה, או התעקשות, התחשבנות ועמידה על עקרונות. 

בהצלחה,
גלית 
לצפיה ב-'אין כאן תשובה נכונה'
אין כאן תשובה נכונה
14/10/2017 | 18:28
76
יש רק אופציה לתקשורת כנה ומקרבת, שמאפשרת לכל אחד להביע את צרכיו ורצונותיו, ושלא פוסלת את צרכי ורצונות האחר.
אתם זוג טרי בלי ילדים
זה אומר שמה שנראה לכם עכשיו קשה (לארח 6 אנשים אחרי שחזרתם מהלימודים ב 15) כנראה ייראה לכם קליל אחרי שיהיו לכם 2 ילדים
מצד שני, זו בהחלט לא חובה שתקחו עליכם משהו שקשה לכם (מפרגנת לכם קצת רוגע ושלווה לפני תקופת ההורות )
מצד שלישי, אבא שלך מביע כאן איזה רצון מאוד מסויים, ונראה שחשוב לו מאוד שזה יהיה דווקא ביום שישי בערב.
 
כאמור, בעיני אין כאן צודק
אני חושבת שאתם צריכים לדבר, ולחשוב יחד מה אפשר לעשות
אפשר לחשוב יצירתי כדי להקל על כולם. למשל: שהם יארחו ואתם תביאו איתכם תבשיל אחד או שניים ככה שאשתו לא תצטרך להכין הכל לבד. או להיפך - שאתם תארחו והם יביאו תבשיל אחד או שניים (מי ארבעת הסועדים הנוספים? גם הם יכולים לעזור?)
או שתחליטו שאחת לחודש יוצאים לאכול בחוץ
או שתחליטו שחלק מהמנות מבשלים בבית וחלק קונים
או שתחליטו שמדי פעם עושים ארוחת פחות עשירה עם פחות מנות
בקיצור, יש המון פתרונות אפשריים, זה לא רק מה שאתה אומר או מה שהוא אומר, וברגע שהדיון ישתנה מ "אני צודק או אתם צודק" ל"בוא נחפש פתרון שיעבוד בשביל כולם (גם אם הוא לא מושלם)" יפתח עולם שלם של אפשרויות.
לצפיה ב-'שאלה מעניינת'
שאלה מעניינת
15/10/2017 | 00:10
88
ראשית, מזל טוב לשניכם.
אשתו של אביך מארחת את שניכם.. כל הכבוד לה. עכשיו גם אתה נשוי וכעת כשגם היא התחילה ללמוד נראה לי מאוד סביר שהיא תרצה חלוקה בנטל..
אם הבנתי נכון מדבריך אתם אוכלים יחד עם אביך ואשתו אחת לשבועיים. ולפי הצעתה החלוקה החדשה תתבצע ביניכם לסירוגין כשכל אחד מהזוגות יארח אחת לחודש.. ולכם גם האירוח הזה מאוד לא נוח מסיבות אחרות.
יש כאן קושי אובייקטיבי של שניכם, ולכן אני חושבת שכדאי לבדוק את האפשרות באופן זמני לרווח את זמני הארוחה המשותפת במקום אחת לשבועיים אחת לחודש ביחד, בדירה של אביך ואשתו כפי שהיה עד עכשיו, ובארוחה הזו גם אתה ואשתך תשתתפו: למשל בעלויות הארוחה, בבישולים או שתקנו אוכל מוכן שיחסוך חלק מהטרחה שלהם.
 
מי שיזמה את ההצעה לחלוקה בנטל היא אשתו של אביך ולכן השאלה החשובה בעיני היא מה הטרחה הגדולה ביותר בעיני בת הזוג?
אם הבעיה היא שטיפת הכלים- תוכלו לארגן כלים חד פעמיים איכותיים.
אם היא מעדיפה לא לבשל - תוכלו להביא (אם תרצו כמובן) חלק מהאוכל מבושל מעשה ידיכם או קנוי.
 
יש כאן שני חלקים מקבילים 
הראשון לשקול לצמצם את תדירות המפגשים שמקשה על שניכם בגלל הלימודים והשני, למצוא דרך להתחלק בנטל האירוח.
יתכן ועדיף במקרה הזה שאשתך ואשתו של אביך ישוחחו ביניהן וינסו למצוא פתרון. אולי אישתו תרגיש בנוח יותר לשוחח עם אישה אחרת- שבמקרה הזה היא גם ניטרלית יותר.
לצפיה ב-'תודה רבה לכל המגיבים. '
תודה רבה לכל המגיבים.
15/10/2017 | 08:57
30
לצפיה ב-'משבר במשפחה '
משבר במשפחה
13/10/2017 | 03:36
1
115

היי זה סיפור ארוך, כיף יהיה אם תקראו את הסיפור עד סופו
 
שלום רב, שמי ר.ד. בן הזקונים במשפחה בה יש 3 בנים.
אחי הגדול חי עם אשתו בדירה ושניהם גרים בדירה מושכרת משלהם ומחכים לבת שתיוולד (בעזרת ה').
אחי האמצעי מחותן ועד לא מזמן גר עם אשתו ובנו הקטן (בן שנה וחצי) יחד עם הוריי ואיתי.
למעשה הוא ואשתו גרו יחד איתנו (איתי ועם הוריי) מהיום הראשון שבו היו מחותנים (שזה היה לפני 3 שנים) ועד לפני שבוע בערך... אני זוכר איך שהבאנו את אשתו לגור איתנו בחדווה וברצון שהיא עוד הייתה לבושה בשמלת כלולותייה, ודבר זה לימים נהפך לטעות המרה ביותר שהוריי יכלו לעשות. במשך כל התקופה היחסים בין אחי ואשתו לבין הוריי, שמרו על כבוד למראית עין אך ידעו הרבה מאוד מורדות ומפחי נפש ודיבורים מאחורי הגב (מחד גיסא של אחי ואשתו ומאידך של הוריי) בשנה האחרונה אבא שלי העיר ודיבר בפניהם על כך שהוא מוטרד מזה שהם לא מוצאים דירה משלהם והם גרים פה כבר כל כך הרבה זמן יחד עם הילד (שאוהבים אותו מאוד שלא יהיה צל של ספק) ולא ניראה עתיד כלשהו בעין,  ושאל אותם לגבי "מחיר למשתכן", לגבי שכירות ודברים שקשורים להתחלת חיים משלהם . גם בין אחי האמצעי לאשתו שגרה איתנו היו קשיים רבים ומריבות...
לא פעם אשתו של אחי מצאה לנכון להאשים את ההורים שלי שהם מקפחים את בעלה "בגלל שהוא חסר השכלה" לטענתה, ולעומת זאת  אני ואחי הגדול מקבלים מהוריי יחס מדהים, דבר שהוא בכלל לא נכון, כי גם אחי וגם היא קיבלו מהוריי מקום מגורים (וכל הדברים והעלויות שזה כולל) במשך 3 שנים, שזה כולל גם שמירה על הילד שלהם, ובנוסף פינוקים כספיים כאלו ואחרים לאחי ועזרה כספית בדברים שהיו צריכים, למשל שהם טסו לחו"ל.
אשתו של אחי הכניסה לו לראש שהוא מקופח, שהוא פחות אהוב משאר האחים, ותמיד היא מצדיקה את זה בדברים שאנחנו (אחי הגדול ואני) קיבלנו והוא לא. כל דבר, כל דבר(!!) היא משווה, ובחיים היא לא מסתכלת על מה שהיא ואחי קיבלו, כדרך קבע היא מסתכלת רק על הרע והדברים שאין לה, והיא בחוצפתה הרבה מאשימה את הוריי בכך, לאחר כל הדברים שנתנו לה ואיך שעזרו לה. (היא משווה בין ירחי דבש שנעשו לאחי הגדול ואשתו, לעומת הירח דבש שלה שהיה עלוב... היא אומרת שאחי הגדול קיבל מימון שלם של התואר, בעוד שבעלה היה צריך להחזיר כסף לאבא שלי, דבר שלא היה נכון, משום שאחי הגדול מימן את כל התואר הראשון שלו לבדו למעט השנה האחרונה, בעוד שאחי האמצעי קיבל מאבא שלי עזרה כלכלית בדברים אחרים ורבים שהיה צריך), זה רק חלק מן הדברים, לכל פיפס שעושים היא שמה לב וליבה נמלא קנאה מיידית והיא מרגישה את רגשי הנחיתות ואיך מקפחים אותה ואת בעלה כמו תמיד.
לאחר 3 שנים היחסים הגיעו לפיצוץ סופי, כאשר היא התכסחה עם אבא שלי ואמרה לו בפני כל מי שהיה בבית :"אתה שונא אותי, מהיום הראשון שהגעתי לכאן חשבת רק איך לסלק אותי, אם לא הנכד שלך, לא היית משאיר אותי בבית" היא בנוסף כעסה גם על בעלה מכיוון שלא התערב, והיא איימה בפני כולם: "גירושים, גירושים"... היחסים הגיעו לפיצוץ והיא לקחה את הילד הקטן שלה והלכה לגור אצל קרובת משפחה שלה, בזמן שאחי האמצעי שהוא גם בעלה, עבר לגור אצל חברים, ומאז אם יש תקשורת כלשהי בינינו לבינו או בינה זה רק באמצעות הוואטספ.
אבא שלי, מעולם לא אמר שהוא שונא אותה, בחיים! הוא גם לא בנאדם ששונא אנשים, אין בו שנאה, אלא הבנה, היגיון ודאגה. במשך התקופה הזאת הוא רצה לראות ניצוץ של אחריות כלשהו מכיוונם והתעקש על כך. נכון, הוא לפעמים קשה ועומד על שלו, אבל נדמה שאשתו של אחי הפכה אותו לאיש אכזרי, נקמן וקטן, איכשהו אישתו של אחי מעוותת בכל הסתכלות שלה על החיים את דרך המחשבה של אחרים, ומסיקה מסקנות שאין להן שום הגיון בריא! היא תלושה מהמציאות, למשל היא אומרת שאבא שלי פחות אוהב את אחי האמצעי משום שהוא חסר השכלה, (אבא שלי בחיים! לא היה אומר דבר כזה על הבן שלו, בחיים!, הוא כן אמר שהוא היה רוצה שהוא ירכוש השכלה, מתוך דאגה ואכפתיות לעתידו ולא מתוך שנאה ועקיצה). כמו כן אשתו של אחי טורחת לציין בפני אבא שלי שבמשך כל התקופה הוא עקץ אותה הרבה פעמים (ושוב פעם אני מכיר את אבא שלי, והוא לא בן אדם כזה, אין בו שמץ של נקמה) היא אומרת שלמשל שלאמא שלי כאב הגב אחרי שהיא טרחה לשישי כל כך הרבה ואמרה את זה בפני כולם, אבא שלי אמר לה: "נו בטח, אף אחד לא עוזר לך". ואשתו של אחי פירשה את זה כאילו זו הייתה עקיצה שמכוונת אליה מגמתית, בזמן שיש עוד אנשים שלא עזרו לאמא שלי חוץ מאשתו של אחי שזה כולם בערך. עוד דוגמא היא אומרת שבזמן הזה שאחי עזב את הבית והלך לגור עם החברים שלו, לא טרחנו לדאוג לו ולעומת זה דאגנו לשאול על הנכד, דבר שהוא לא נכון בכלל! שאלנו אותו למה הוא לא בא לישון בבית? והוא מצידו כמעט ולא מדבר על מה שעובר עליו, עדיף לדבר ללמפות... כלום, נדמה שהוא בוחר לשנוא.
אבא שלי מתגעגע מאוד לילד הקטן שהוא גידל אותו במשך שנה וחצי וכך גם אמי, איכשהו יצא במשך כל התקופה הזאת שהעדפתי לה להתערב, אלא רק לספוג את המתחים והכעסים ולבלוע הכל, כמו אחד שצופה מהצד וסובל בשקט (למרות שגם אני נכנסתי לוויכוח איתה כי היא סיכסכה ביני לבין אבא שלי). אני רואה את ההורים שלי כאובים (בגלל שהם כן אהבו את אחי ואשתי, למרות חילוקי הדעות הרבים, המתחים והקושי, ואהבו את הנכד שלהם ששיחקו איתו, גידלו אותו, החליפו לו חיתולים, לקחו אותו לגן ועוד דברים שהורה עושה עבור ילדיו, הם עשו עבור הנכד שלהם! גידלו אותו כאילו שהיה ילדם הקטן! אני הרגשתי כאילו זה אח קטן שלי...)
 
אשתו של אחי משחקת כרגע על הנכד, היא מדירה אותו מביתנו ולא מוכנה להביא אותו או להראות לנו אותו ונשבעה שלעולם לא תביא אותו הנה ושהיא פגועה עד כלות נישמתה (...)
אחי האמצעי מאשים את אבא שלי בהכל, כל הרע שיש בעולם מכוון לאבא שלי....
הרבה כעס יש בתוכי ואני מנסה להוריד אותו כי הוא לא בריא ולא מועיל (ובטח שלא שווה את האנשים שהוא מופנה אליהם). הכעס שלי נובע מחוסר הצדק ואי הכרה בטוב, הכפיות טובה, ההתקטנות הנקמנות, השנאה התהומית, הרוע והטימטום של אנשים בוגרים (רק לכאורה).
מצד שני, המציאות שזוג נשוי גם עם הורים, זה דבר שמטבעו יוצר מתחים וחילוקי דעות היא לא קלה לא רק להורים אלא גם לבני הזוג, אני מבין בהחלט! זה לא קל, ואסור לבוא בלהאשים, אבל בחייאת, למה ולמי אתם באים בטענות? מי מנע מכם לעזוב את הבית לפני הפיצוץ הזה? איפה האחריות שלכם בתור שני אנשים בוגרים עם ילד?! איפה האחריות הזאת במשך כל הזמן הזה?
הדברים הולכים לכך שהיא מנסה לדעתי להפריד לצמיתות את אחי והילד שלה משאר המשפחה , ולתקוע תריז בינינו. אני בטוח במיליון אחוז, שאחיין שלי מתגעגע לבית הזה, מתגעגע להורים שלי, ומתגעגע אלי, וקשה לו עם המעבר הפתאומי למקום שהוא לא מכיר, והיא מקשה בנוסף גם על הילד שלה הכל כדי לשרת את מטרותיה. כל חייו הוא בילה בבית זה. אחי כמובן יעמוד דום לכל הבל פה שלה, וכך תבוא לידי מימוש הנקמה שהיא כל כך חפצה בה ונדמה שהיא תחייה עבורה ותמרר לעצמה את החיים בשביל זה.
אבא שלי לעומת זאת במשך הזמן הזה, מנסה להתכתב איתה ועם אחי, ומנסה להסביר שהוא מעולם לא גירש אותה מהבית אלא היא איימה לעזוב והוא אמר לה שתעשה מה שהיא רוצה, הוא מנסה לרצות ובכך לצמצם את אישיותו, כדי לגרום לשולם בין כולם, למרות הרגשות הקשים שיש לו הכעס מבפנים וכפיות הטובה מצד בנו ואשתו. התגובות שלה מבזות ביותר ומלאות כפיות טובה כלפי כולם. הוא ניסה לדבר איתה עד הרגע שהיא ביטלה אותו ואמרה שהיא לא רוצה ממנו טובות יותר וזהו, היא מדברת אליו כמו אל החבר שלה שהייתה בת 8.
כל הדבר הזה הגיע למימדים הזויים, הדבר הנחמד שזהו, הם יצאו מהבית הזה, לצערי בצורה מכוערת מאוד. אבל הם יצאו, ההורים שלי עם הקושי והגעגוע מתחסנים מדי יום, ושוב פעם, למרות הקושי.  אני צופה בדברים מן הצד ומקווה שיהיה טוב מתישהו איכשהו, למרות שהטוב ניראה רחוק שנות אור. הייתי רוצה לדעת שאחיין שלי בסדר, שהוא מחייך, שמתייחסים אליו בכבוד, ואוהבים אותו, נשמעים לצרכיו ורגישים אליו, ולא מתייחסים אליו בבוטות ובקוצר רוח (מה שאני נוטה לחשוב לצערי).
 
זה היה פריקה כלשהי, אני כאוב, ומלא בחוסר ודאות, ורק מחכה שהמחשבות על זה יגמרו
 
 
לצפיה ב-'פורום משפחות מורכבות '
פורום משפחות מורכבות
( לעמוד שלי בתפוז )
14/10/2017 | 11:13
66
הי שלום לך, 
מבינה את הכאב שלך ואת הצורך לפרוק.
בטוחה שהכל יסתדר בסופו של דבר.  
הפורום שלנו עוסק במשפחות מורכבות, כלומר ביחסים במשפחות בפרק ב' עם ילדים מנישואים קודמים.
גלית הלר
 
לצפיה ב-'ריבים עם הילדים של בני הזוג - איך להימנע? '
ריבים עם הילדים של בני הזוג - איך להימנע?
( לעמוד שלי בתפוז )
07/10/2017 | 12:33
4
126
מצרפת הדרכה אינטרנטית שהעברתי,
המדברת על מה אפשר לעשות כדי לצמצם את מוקדי החיכוך והריבים עם הילדים של בני הזוג בפרק ב'.
צעדים פשוטים שמרגיעים את האווירה בבית, ומונעים מראש מאבקים מיותרים.
אתם מוזמנים להקשיב, ולקחת רעיונות ליישום בביתכם.

מועדים לשמחה,
גלית הלר
לצפיה ב-'קראתי קצת באתר שלך'
קראתי קצת באתר שלך
08/10/2017 | 19:58
3
94
היה מעניין לקרוא על ההתרגשות שלך לפני בר המצווה של הילד של בן זוגך.
והזוית שכתבת על ההסתכלות על הילדים כחכמים ושותפים- גם זה משהו שדיבר אלי.
אולי מתוך המחשבה (והתקווה) שגם מטפלים יתייחסו למטופליהם- שלכאורה תחת 'חסותם' גם בכבוד וגם כשותפים וישוחחו איתנו בהתאם.
 
יש בכתיבה שלך פתיחות ושיתוף שנעים לקרוא
מרבית הכותבים בפורום גם הם משתפים אך הם בדומה אלי אנונימיים.
בפורום אני חושבת פחות רגילים לראות מישהי שמציגה את הדברים החיוביים בפרק ב'. יהיה מעניין אם תאזני את זה בהזדמנות ותספרי על קשיים ואיך התמודדת איתם.
ודבר נוסף, תודה אישית ממני שאיפשרת לי להמשיך את הדיון האישי בפורום למרות שאיננו נוגע באופן ישיר (לפחות בעינייך) לפורום.
לצפיה ב-'סיימתי לא מזמן לראות כמעט את כל הסרטון שצרפת. '
סיימתי לא מזמן לראות כמעט את כל הסרטון שצרפת.
09/10/2017 | 03:10
1
65
לרוב בפורומים אני כמעט שלא צופה בסרטונים.
מעבר להערכה שלי את ההשקעה שלך בסרטון ואת הידע שחלקת בו ללא תמורה לכל מי שיחפוץ, רציתי לציין שבעיני הסרטון שהעלית מקסים וחוויתי ומשדר אופטימיות.
וגישה חיובית ומעשית יכולה לתרום לא רק לבני זוג או למשפחה מורכבת בלבד.
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
( לעמוד שלי בתפוז )
09/10/2017 | 19:55
33
תודה רבה בילי 79
באהבה. 
 
 
לצפיה ב-'קראתי קצת באתר שלך'
קראתי קצת באתר שלך
( לעמוד שלי בתפוז )
09/10/2017 | 19:53
55
הי, 
תודה בילי 79
אני כותבת הרבה על הקשיים וההתמודדויות, בלחיות בבית אחד עם 6 ילדים - מתוכם 3 לא ביולוגים.
עקבי אחר עמוד הפייסבוק שלנו (המרכז להורות ולמשפחה בפרק ב')
יחד עם זאת אני תמיד אומרת שזה אפשרי. לא רק אפשרי, אלא זו ההזדמנות הגדולה ביותר שלנו לחיות את חיינו בבחירה, באהבה, בזוגיות בוגרת ובשלה, וגם ליצור מקום טוב, אוהב, בטוח ומוגן לילדים שלנו. 
אני משתדלת תמיד להתרכז במה כן עובד, איך זה כן אפשרי, במה התובנות והכלים להצליח את המשימה המורכבת הזו של זוגיות בפרק ב' עם ילדים.
כי אם רק נשב ואבכה שזה קשה, כלום לא יקרה, ועם כל הזמן נחפש איך לשפר, לגדול, לצמוח לתוך הדבר הזה, יש סיכוי שזה יצליח
 
לצפיה ב-'אני במצוקה נפשית והייתי שמחה לחוות דעתכם להודעה שכתבתי '
אני במצוקה נפשית והייתי שמחה לחוות דעתכם להודעה שכתבתי
06/10/2017 | 11:19
21
212
אני יודעת שזה קצת לא קשור ישירות לפורום, אך יש כאן אנשים מנוסים בדילמות שונות ואני מעריכה את הרגישות של הכותבים כאן, ואולי מישהו מהקוראים (או מנהלת הפורום) יוכל לתת בנוסף ל'אוזן קשבת' גם עצה טובה. 
כתבתי על כך שאני בטיפול עם פסיכולוגית קלינית מומחית לאחר שנפגעתי מטיפול קודם עם פסיכולוגית שהסתיים טרם זמנו וכעת 
הגענו אני ביחד עם הפסיכולוגית למעין הסכם ובכתב של חובות וזכויות של כל אחת מאיתנו.
אציין שהגעתי הפעם באופן פרטי שוב לפסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה עם ניסיון של מעל 20 שנים. ואמורה להיות מנוסה ובעלת ידע ולכן בין היתר היא גובה מחיר בהתאם.. בודדים ביותר גובים מחירים כאלו ויש לי ניסיון של מטפלים וכולל פסיכולוגים קליניים של שנים.
הפסיכולוגית חזרה בה בטענות הזויות ש"היא לא תיארה לעצמה שארצה לא להגיע באופן קבוע ולשלם על המפגשים" - למרות שכך קבענו ובכתב שזו זכותי!
יש לי את ההסכמה הזו שלה בכתב אך מה זה נותן לי? למרות שהיא הבטיחה האם אני כמטופלת יכולה לעשות משהו התשובה היא לא, אין לי כתובת להעזר בה מכיוון שכיום לפי החוק "המטפל הוא הסמכות" מכיוון שלמטופל לא נמסרים מראש ובכתב זכויותיו ואין לו כתובת רשמית להעזר בה!
פניתי בעבר לועדת האתיקה של הפסיכולוגים (דרך הפ"י) וענו לי שהם לא מתערבים בקשר בין מטפל למטופל.
והם ענו לי שאם אני רוצה אני יכולה להגיש תלונה על מטפלת בתנאי שאני מותרת על חובת הסודיות בפניהם ובפניה ובתנאי שהיא עברה על כללי האתיקה (שלא נמסרו לי) ורק אם אני מגישה תלונה רשמית הם בכלל מתייחסים לפנייה.
ולא רציתי להתלונן על מטפלת אלא לקבל עזרה אך אין כזו כיום.
 
זו לא פעם ראשונה שאני נפגעת מפסיכולוגית קלינית שלא עומדת בהסכמים שלי איתה, ולמרות הפגיעה האישית אין לי טענות אל אף אחת מהן באופן ספציפי מכיוון שבדקתי ומניסיוני הן פועלות בהתאם לחוק! עובדה שועדת האתיקה לא מתערבת, לא ניתנים למטופל מידע בכתב ומראש על זכויותיו וזה ידוע לכל. ואם החוק מגבה אותן האם אפשר להאשים אותן שהן עושות ככל רצונן ללא מתן דין וחשבון למטופל?
 
גם אם כיום הייתי עוברת לפסיכולוגית אחרת, שהייתה מוכנה להבטיח לי דברים מסוימים, אף אחד לא מבטיח לי שהיא הייתה עומדת בהתחייבויות שלה כלפיי מכיוון שאין לי שום גורם מקצועי להעזר בו תאורטית הייתי יכולה להיפגע שוב ושוב!
נראה לי שזה לא תקין, אני אמנם מטופלת אבל גם צרכנית, וכצרכנית אני מרגישה שהזכויות שלי נרמסות בחסות החוק!
אם השאלה מדוע אני לא מנסה מטפלים אחרים התשובה שלי היא שניסיתי והמון, הפסיכולוגים הקליניים הם בין הטובים ביותר, הם עוזרים לי מאוד ולמרות הקושי הטיפול הנוכחי עוזר לי בחיי (מלבד קשיים נפשיים אדירים שמגיעים כתוצאה מהטיפול וכולל כעס על חוסר העמידה העקבי של המטפלות בהבטחותיהן), הייתי רוצה להמשיך בטיפול הפסיכולוגי ואף עם המטפלת הנוכחית אך תוך כדיי מחויבות של המטפלת כלפיי לא מתוך טוב ליבה או החלטה שלה שיכולה להשתנות בהתאם לדעותיה או מחשבותיה הרגעיות אלא שאם יש לה חובות רשמיות כלפיי שיהיו מעוגנות בחוק. וכן שתהיה לי כתובת לפנות אליה במידת הצורך שלא תחייב אותי בהגשת תלונה אלא שתסייע לי בתוך הקשר- כיום אין.
 
אתם מוזמנים לקרוא על המחשבה שלי שמטופלים זכאים ליחס גם כצרכנים ולידיעה מראש ובכתב של זכויותיהם וחובותיהם בחוק בהודעה כאן.
אשמח לשמוע את דעתכם בעניין.
לצפיה ב-'הזכות להתחרט'
הזכות להתחרט
06/10/2017 | 17:24
7
79
נניח שהפסיכולוגית הסכימה
ואחר כך התחרטה . מותר לה.
אני לא חושבת שהייתי רוצה לטפל במישהי שמציבה מראש כללים כל כך נוקשים, וחריגים. זה יעיד על קושי בטיפול עצמו .


לצפיה ב-'ראשית המטפלת לא מציגה את זה כחרטה אלא כחוסר הבנה שלי'
ראשית המטפלת לא מציגה את זה כחרטה אלא כחוסר הבנה שלי
06/10/2017 | 17:54
6
78
למרות שהמילים מאוד ברורות. היא מכחישה בכלל שהיתה טעות מצידה ולכן זאת בעיה בעצם הדיאלוג בינינו.
שנית- היא זו שקבעה את הכללים ברובם, ובחלקם קבענו אותם ביחד.
מה פירוש "מותר לה"? 
אילו היית שוכרת דירה לפי סכום מסוים לחודש ופתאום בעל הבית היה משנה את דעתו בניגוד להסכם שיש לשניכם בכתב זה היה "מותר לו"?
אני הגעתי לפסיכיאטר פרטי בעקבות הדרישה שלה טרם תחילת הטיפול
אני עמדתי בכל התנאים עד עכשיו מצידי - אם כי היו התגמשויות של שני הצדדים אך עד היום היתה הסכמה שאם יש חילוקי דעות נצמדים להסכם.
כל מפגש הוא קרוב ל-500 ש"ח לשעה, ומדובר במישהי שיודעת דברים אישיים עלי, ושנקשרתי אליה.
הוצאתי כמה אלפים בחודשים הספורים הללו ורק מכיוון שידעתי מראש את התנאים לאחר פגיעה על ידי פסיכולוגית קלינית מומחית אחרת.
מדובר במישהי בכירה, מנוסה, שסמכתי על המילה שלה.
והיא אפילו לא מציגה את הדברים כעובדה שהיא טעתה אלא כאילו שאני חסרת הבנה בסיסית.
בשורה התחתונה, היא משנה את התנאים חד צדדית, ובתחילת הקשר (שהצפי שלו למספר שנים)
בניגוד בוטה להסכם שלנו.
היא הייתה יכולה להודיע מראש שהתנאים לא מתאימים לה אם כך היא הייתה חושבת, אך היא אמרה שבשמחה תקבל אותי אם אעמוד בתנאים שלה.
והיו לה לא מעט.
ועמדתי בהם כשהיא דרשה.
ואני מרגישה שמעבר לעובדה שאני נפגעת שוב על ידי פסיכולוגית קלינית
גם מבחינה צרכנית הזכויות שלי נרמסות,
ואין לי כל כתובת מקצועית להעזר בה.
ההצעות המגוחכות של חלק מהאנשים כולל ועדת האתיקה להעזר ב'ער"ן' - עם כל הכבוד, זאת לא אחריות שאני מצפה לה מפסיכולוגית קלינית מומחית, שהיא גם מדריכה, גם מנוסה שנים רבות.
הפסיכולוגים הקליניים נחשבים למומחים ביותר בטיפול נפשי, עברו לימודים של מחלקה אישפוזית, למדו גם פסיכופתולוגיה, הם למדו שנים ומדגישים זאת שוב ושוב שמומחיותם הרבה מאפשרת להם לטפל בהצלחה מירבית באנשים עם בעיות מורכבות בתחום הרגשי ובעיניהם לפי מיטב הבנתי הם 'חוד החנית' בטיפולים הנפשיים ואף בעיני המטופלים והציבור.
אך בשורה התחתונה - אם יש בעיה כלשהי למטופל, אין לו כל כתובת.
וכואב לי על אנשים שאני מכירה שהתאבדו שהיו בטיפול.
פסיכולוג שהייתי אצלו סיפר לי שמטופל שלו התאבד.
אני בעצמי כשאני במצוקה עקב הטיפול- אין לי כל כתובת. 
היכן הזכויות שלי? מדוע אינני מודעת אליהם עד היום, לאחר שנים של טיפולים פסיכולוגיים ?
 
אומר לך - אינני מודעת אליהם מכיוון שאין לי כאלו!
ולכן גם מאוד קל לועדת האתיקה לנפנף אותי (ולקח לי המון זמן להגיע אליהם בכלל). ולפסיכולוגים לעשות ככל רצונם.
זו לפי דעתי בעיה צרכנית שאמורה להדאיג כל אזרח בארץ. 
והנזקים הם לא רק כלכליים אלא גם בנפש. איש לא מודע למטופלים שבמצוקה בזמן טיפול. אני כתבתי בזמנו בפורום "הפסיכולוגית" בתפוז (שכעת ללא ניהול מקצועי) ונתקלתי שם בעוד מספר בנות (בנוסף אלי) שסיפרו על מטפלת שעזבה אותן בהתראה של פגישה אחת! וחלק היו מספר שנים בטיפול.
נו אז מי מודע לכך? מי עוזר למטופלים? כיום- אין למטופלים אפילו פורום שמנוהל על ידי אנשי מקצוע. שום כתובת רשמית להעזר בה.
 
אין למיטב ידיעתי שום קשר מקצועי וטיפולי בעל תנאים דומים: מתמשך ובפרט אצל בעלי מקצוע רשמיים שאיננו מעוגן בזכויות וחובות בכתב: בפרט שיש שינויים בין המטפלים לא רק בין מטפל למטפל באותה שיטת טיפול, אלא שמטפלים משנים את גישתם הטיפולים אף תוך כדי הטיפול עם אותו המטופל ממש!
כרטיסי אשראי, חברות סלולאר, אינטרנט, חשמל, ואף טיפולים רפואיים כטיפולי שיניים ואסתטיקה שבהם המטופל יודע את אחוזי ההצלחה ומה מטרת המפגש ומקבל דפים עם מידע על כך מראש ובחלק מהמקרים את המחיר הכולל של טיפולים.
כאן מטופל לא יודע מראש לכמה זמן הטיפולים, מה ישיג בסופם, מה הסיכונים בטיפול, והמטפל אף לא חייב להתריע זמן מסוים מראש במידה והוא מעוניין בסיום הקשר (בניגוד למקובל במקומות עבודה שגם להם מותר לפטר אך בהתראה מראש בהתאם למשך התעסוקה ולהיפך).
לצפיה ב-'זכויות... חובות....'
זכויות... חובות....
06/10/2017 | 18:24
5
54
את רוצה לטפל בבעיות שלך או לריב על עקרונות???? שבי בנחת ותרפי!!! תני לבעלי מקצוע לנהל את הטיפול.  או שלא תלכי אליהם.
לצפיה ב-'אני אכן חושבת שגם לפסיכולוג ראוי שיהיו חובות וגם זכויות'
אני אכן חושבת שגם לפסיכולוג ראוי שיהיו חובות וגם זכויות
06/10/2017 | 18:32
4
55
וגם למטופל כמובן. אחרת מדובר בעריצות, וזה המצב הנוכחי.
לפי דעתי הפסיכולוגים הקליניים טובים מאוד בתחומם, יש להם יתרונות שאין למטפלים אחרים, ויחד עם זאת המצב הנוכחי- מפריע לי.
יתכן וזו תפיסה קצת מורכבת, אך נראה לי שזה הולם היטב את רוח הפורום..
 
לצפיה ב-'מטופל ומטפל'
מטופל ומטפל
06/10/2017 | 19:05
3
57
על שני הצדדים להגיע  לטיפול בראש פתוח ללא תנאים מוקדמים מתוך פתיחות וכנות ויושרה . לא רואה את זה בתלונות טענות ומענות שלך. אולי זה שווה שיחה עם המטפל/ת.  למה כל כך הרבה דרישות עוד לפני שהתיישבות בכורסאות?

לצפיה ב-'הציפייה שלי להסכם בין מטפל למטופל נראית לך לא סבירה? '
הציפייה שלי להסכם בין מטפל למטופל נראית לך לא סבירה?
06/10/2017 | 22:06
2
58
האם היית מוכנה להגיע למקום עבודה שיכולים- גם לאחר שנים, לפטר אותך בהחלטה חד צדדית ללא מתן הסבר ברגע? לשנות לך את המשכורת? לשנות את תנאי ההעסקה שלך? לתת לך בשנה אחת הטבה על שעות נוספות ובאחרת לא?
זה המצב היום. אפשר לסכם מה שרוצים עם המטפל אך אין מסמך כתוב שמוכר רשמית על ידי המדינה, אין כתובת במידה והמטפל מפר את ההסכם, אז מה הסכם כזה שווה?
יתרה מכך, באתר "פסיכולוגיה עברית" יש לא מעט בנות שנפגעו מינית על ידי מטפלים (לא המקרה שלי), שכתבו מספר פעמים שהן לא יודעות למי לפנות כדי להתלונן. גם הכתובת של ועדת האתיקה איננה מפורסמת בקרב המטופלים כולם. לי אישית לקח זמן למצוא אותה! 
 
שוחחתי עם המטפלת טרם תחילת הטיפול. הגענו להסכם, וכעת היא מפירה חלק ממנו חד צדדית. לדעתך אני ה'אשמה'? 
היה לי ניסיון עם פסיכולוגית קלינית לפני שלא צלח טוב, הגעתי למסקנות מסוימות לגבי טיפולים שמתאימים לי, ומצאתי מישהי שהדרישות שלה התאימו לי מספיק כדי להתאמץ ולהשתדל להיות בטיפולה.
ולאחר התחלת הטיפול היא חוזרת בה מחלק מהם.
אולי תספרי לי מה היית מציעה לי לעשות במקרה כזה?
לצפיה ב-'מה הייתי עושה'
מה הייתי עושה
07/10/2017 | 07:46
1
56
מנסה לעשות הפוך ממה שעד עכשיו עשית, עובדה שזה לטענתך אף פעם לא מצליח
הולכת לטיפול מסוג אחר
מפסיקה לנסות לחתום חוזים
מפסיקה להתנות תנאים
לצפיה ב-'תודה על השיתוף '
תודה על השיתוף
07/10/2017 | 09:16
16
לצפיה ב-'פסיכולוג חייב לעמוד בקוד האתיקה'
פסיכולוג חייב לעמוד בקוד האתיקה
06/10/2017 | 20:29
5
75
הנה, לשימושך:
 
אם את חושבת שהפסיכולוגית לא מתנהגת בצורה אתית, את יכולה לפנות לועדת האתיקה - ethics@zahav.net.il
 
ואני לא מבינה, את מתעקשת לשלם לה מבלי לבוא לפגישות? זו אולי זכותך, אבל חובתה לא להסכים לזה, כי אז היא מנצלת אותך. אסור לה להסכים לכזה דבר. היא מחוייבת לא לפגוע בך. 
החובה שלך היא רק לשלם לה על הטיפול. והחובה שלה היא לטפל בך הכי טוב שהיא יכולה ואם היא חושבת שהיא לא מתאימה להפנות אותך הלאה. 
אין חובות מעבר לכך. 
 
אני חושבת שעצם ההתעסקות בדבר הזה מעיד על הצורך שלך בטיפול, ואני מייעצת לך לבטוח בפסיכולוגית שלך ולא להכניס כל מיני מחשבות שהיא לא עומדת בהסכמים. 
 
בהצלחה. 
לצפיה ב-'מוסיפה לך מה שכתבתי לך בפורום השני'
מוסיפה לך מה שכתבתי לך בפורום השני
06/10/2017 | 20:41
2
64

כאשר לדעתה המקצועית המטופל לא זקוק יותר לטיפול, או שהוא לא משיג ממנו תועלת, או שהטיפול פוגע בו. גם אם המטופל מתנגד להפסקת הטיפול, היא מחוייבת לטובת המטופל. 
אני מצרפת לך ציטוט מאיגוד הפסיכולוגים האמריקאים:
 
Although a client may object to ending treatment, the psychologist retains responsibility for making treatment decisions based on sound professional judgments. Behind these judgments are the values in the Ethics Code and clinical experience. Making a decision that a client does not like may be entirely appropriate if the decision is based upon sound clinical reasoning and is in the client's best treatment interest. To do otherwise could be viewed as inconsistent with our
ethics.
 
 
http://www.apa.org/monitor/2009/09/ethics.aspx
 
את לא יכולה בקשר טיפולי להתנות תנאים כמו שאת מבקשת. את נותנת כדוגמה הסכם שכירות, אך אין קשר בין הדברים. יש סוגי חוזים שונים, ולעיתים אין חוזה. כך גם עם פסיכולוג, את לא יכולה לחתום על חוזה איתם. ה"חוזה" היחיד הוא שתמורת התשלום שלך יש לך את הזמן שלהם ל- X זמן, ובזמן הזה הם מחוייבים לנסות לעזור לך.
הם אינם יכולים להבטיח תוצאות, ואף אחד מהצדדים לא יכול להתחייב לזמנים. את לא יכולה לכפות עליה מפגשים אם היא מחליטה שמבחינה מקצועית צריך לסיים את הטיפול. 
 
לצפיה ב-'התייחסות למה שכתבת בשני הפורומים:'
התייחסות למה שכתבת בשני הפורומים:
06/10/2017 | 22:41
1
56
כבר היום יש חוזה במדינות בעולם כמו הולנד אנגליה גרמניה וארה"ב.
האפשרות הזו מבחינה טכנית, גם אם אינה בהכרח פשוטה לביצוע, ניתנת ליישום.
לצפיה ב-'הרי הבאתי לך קישור'
הרי הבאתי לך קישור
07/10/2017 | 00:33
42
מאיגוד הפסיכולוגים בארה"ב שבו כתוב שפסיכולוג חייב להפסיק לעבוד עם מטופל אם הוא חושב שכך צריך. אז על איזה חוזה את מדברת? לפחות בארה"ב לא קיימים חוזים שכאלו, ואין לי מושג מאיפה מצאת את האינפורמציה על שאר הארצות, אני מתערבת איתך שהיא גם לא נכונה. 
 
לצפיה ב-'פניתי בעבר לועדת האתיקה. והם לא מתערבים ללא תלונה רשמית'
פניתי בעבר לועדת האתיקה. והם לא מתערבים ללא תלונה רשמית
06/10/2017 | 22:21
1
56
בינתיים אני מנסה לברר את החובות והזכויות שלי. ועם כל הכבוד לתגובותייך המושקעות, ראשית הן אינן בהכרח מדויקות, וגם במידה והן כן- לא נראה לי שאני אמורה להיות נתונה לחסדיי מגיבה אנונימית, כאשר אני מגיעה לטיפול אצל מטפל שנקרא פסיכולוג קליני מומחה.
 
לצפיה ב-'שיהיה לך בהצלחה, אני פרשתי'
שיהיה לך בהצלחה, אני פרשתי
07/10/2017 | 00:35
21
לצפיה ב-'את רוצה לשלם למטפלת, ולא לבוא לטיפול'
את רוצה לשלם למטפלת, ולא לבוא לטיפול
06/10/2017 | 22:32
83
אז גילית שהחיים לא תוכנית כבקשתך. לא ברור לי מאיפה נפלת, ולחלוטין ברור לי מה המטפלת חושבת. יש הבדל משמעותי בין לא להגיע לעתים, כשקשה מאד, ובין באופן קבוע לשלם ולא להגיע. 
כאן לא מדובר על מינוי  לחדר כושר - את משלמת ולא מגיעה או כן מגיעה ולאף אחד לא אכפת. נראה כאילו באמת אין לך הבנה בסיסית מה זה טיפול פסיכולוגי. 
 
מכיוון שאת קבוע בבעיות עם המטפלים שלך, הגיע הזמן שתפסיקי לעשות עניינים ותתני למישהו לעזור לך. אם לא, בבקשה להפסיק לבלבל את השכל. 
לצפיה ב-'השאלה אינה רלוונטית לפורום משפחות מורכבות '
השאלה אינה רלוונטית לפורום משפחות מורכבות
( לעמוד שלי בתפוז )
07/10/2017 | 12:25
1
67
הי, 
מבינה את השאלה שלך, אבל חושבת שהפורום הזה אינו המקום לדון בכך. 
אני אישית לא מכירה את התחום הזה, ולא ארצה לתת לך עצות או חוות דעת מוטעית. 
ראיתי שהעלת שאלה בפורום צרכנות, זה נשמע לי נכון יותר לדון בכך שם. 
לא נראה לי שיש מטפל כשלהוא שמטרתו להזיק למטופל, וכל החלטה מתקבלת מתוך ראיית טובתו של המטופל. 
אני חושבת שהכתובת הנכונה ביותר היא ועדת האתיקה של הפסיכולוגים. 
אני בטוחה שיש שם אנשים שמבינים בכך, ויסייעו לך. 

בהצלחה. 
גלית הלר
 
לצפיה ב-'לאור ההענות להודעתי השאלה נגעה בליבן. '
לאור ההענות להודעתי השאלה נגעה בליבן.
07/10/2017 | 19:17
74
בחלק מההיסטוריה של הפורום היו המלצות למטפלים ולטיפולים, ובאופן אישי לי נראה שכל דיון בנושא הוא רלוונטי גם לקוראים בפורום ויכול להעשית הדדית.
אין בשלב הזה כתובת רשמית למטופלים. 
פניתי בעבר לועדת האתיקה ומהם לא קיבלתי את הסיוע שהתאים לי.
אם את חושבת שעלי לפנות לפורומים אחרים, אשמח לשמוע לאן.
לצפיה ב-'עוד משהו'
עוד משהו
08/10/2017 | 08:01
3
62
דרך אגב - היה נראה לי מאד חשוד, בתור מטפלת, אם היה לי מטופל/ת  שירצה לשלם ולא להגיע לפגישות... מי יודע איזה שימוש אפשר לעשות במידע הזה? איזה האשמות אפשר להטיח?? אולי זה כדי להציג מצג שווא בפני גורם שלישי???
לצפיה ב-'תודה על השיתוף'
תודה על השיתוף
08/10/2017 | 09:48
2
59
באופן כללי כפי שכתבתי מוטב היה לפי דעתי שיהיה מנוסח הסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים טרם תחילת הטיפול ויהיה מגובה בחוק 
כמו כן לפי הערתך טוב היה שגם למטפל היה גוף מקצועי להתייעץ איתו ברמה היומיומית, בדיוק כדי לבחון סוגיות כאלו בטרם או אף תוך כדי הטיפול.
(אם כי כבר היום יש את ועדת האתיקה שזמינה למטפלים, והיא נותנת להם בין היתר יעוץ משפטי ללא עלות).
לצפיה ב-'בילי79, הגיע הזמן לבטוח בתהליך ולהתמסר למטפל שלך'
בילי79, הגיע הזמן לבטוח בתהליך ולהתמסר למטפל שלך
08/10/2017 | 14:22
1
63
בילי79,
אם הבנתי נכון את מעוניינת לשלם לפסיכולוג בלי לבוא לפגישות - פשוט לשלם לפסיכולוג באופן קבוע סכום כסף בלי שאת מקבלת שום דבר בתמורה - האם הבנתי נכון?
א. אם הבנתי נכון, ואת ממש רוצה להעביר למישהו כסף סתם ככה בלי שום תמורה, אני אשמח לעזור לך בזה. אם את מחפשת חשבון בנק להעביר אליו כסף סתם ככה, אני אשמח לתת לך את פרטי החשבון שלי
ב. יש חוק במדינה (חוק להגנת הצרכן) שמונע לגבות כסף את שירותים שאתה לא נותן. ומי שעובר עליו צפוי לעונש.
ג. אני לא פסיכולוג אבל אני מטפל מנוסה באנשים, ואני אומר לך בצורה חד משמעית שאין מטפל אחד בעולם שיסכים לקחת ממך כסף על פגישות שאת לא מגיעה אליהם. (אלא אם הוא שרלטן). לא משנה על איזה חוזה תחתמי. מאחר שהרצון שלך לשלם כסף בעבור כלום, הוא אחד הנושאים שצריך לטפל בהם! והצעד הראשון בטיפול זה לא לגבות ממך כסף כשאת לא מגיעה לפגישה.
כמו שכתבו לך לפני,
אם את רוצה לריב עם פסיכולגים - לכי על זה...
אם את רוצה לטפל בעצמך הגיע הזמן שתתמסרי למטפל שלך  ולתהליך הטיפול ב- 100%, ותפסיקי לחפש סיבות ותירוצים למה המטפל שלך לא בסדר
לצפיה ב-'תודה איתן על תגובתך המושקעת. אשקול את ההצעה שלך'
תודה איתן על תגובתך המושקעת. אשקול את ההצעה שלך
08/10/2017 | 15:28
17
לצפיה ב-'שיפוץ והשקעה בבית משותף שבבעלות צד אחד..זקוק לעצה..'
שיפוץ והשקעה בבית משותף שבבעלות צד אחד..זקוק לעצה..
03/10/2017 | 09:25
12
161
היי,
אני ובת זוגתי והילד שלה(בן 14) מנישואים קודמים חיים במשותף מזה 5 שנים(10 שנים יחד) ללא נישואים וללא ילדים משותפים, בדירה שרשומה על שמי ומעוגנת בהסכם ממון בין שנינו.
 
הדירה זקוקה לשיפוץ, והטענה שלה היא שלהשקיע כספים בנכס שאין לה חלק קנייני בו ושבכל רגע לטענתה אנחנו יכולים להיפרד והיא תשאר בלי דירה ובלי סכום כסף שירד מהסכום ששמה בצד לטובת קניית דירה בעתיד (סכום ממכירת דירה מנישואים קודמים).
 
לשנינו חשבון בנק בנפרד, קניות וכו' מתחלקות חצי חצי כשאת תחזוקת הבית אני סופג כי במשך השנים לא ממש ישבתי לעשות חשבון כמה עולה או יעלה לי.
 
 
איך בונים מנגנון שיהיה צודק לשני הצדדים.
 
איך מסדירים כזה דבר?
אשמח לכל עצה .
 
 
לצפיה ב-'מגורים משותפים בזוגיות פרק ב''
מגורים משותפים בזוגיות פרק ב'
( לעמוד שלי בתפוז )
03/10/2017 | 11:51
2
134
הי 
בוא נסתכל רגע בעובדות. 
הדירה היא שלך ובבעלותך בלבד. 
כלומר, לצורך בעניין, אתה המשכיר והיא השוכרת.
היא לא משלמת שכירות בהסכמה ביניכם, אבל משתתפת בהוצאות המחייה.
אם כך, אז בעולם השכירות, מקובל שהמשכיר נושא בעלויות השיפוץ (למעט אולי צביעת הדירה), אך בתמורה מעלה את שכ"ד. 
זה ברמה היבשה ולצורך השוואה לעולם מושגים דומה.
אלא שכמובן במקרה שלכם מדובר במערכות יחסים, ולכן זה לא פשוט וברור בהכרח.
אני מניחה שהשיפוץ מבחינתה משול להשבחת נכס שאינו בבעלותה, ואתה חושב שהיא צריכה להשתתף כי מדובר בשיפור תנאי מחייה.

ברמה השכלתנית אפשר להגיע לפשרה.
למשל:
1. אתה נושא בעלויות של 90% מהשיפוץ, והיא ב10% (כמו דיירת שמשלמת יותר כי הדירה משופצת, או דייירת שמשלמת רק על צביעת הבית).
2. אתם משלמים חצי חצי על השיפוץ, אבל מרגע זה 10% מערך הדירה עובר לבעלותה ו 90% נשאר שלך (או כל חלוקת אחוזים אחרת שתבחרו).

ברמה הרגשית, 
הייתי שואלת עצמי,
אולי הגיע הזמן ללכת צעד אחד קדימה ברמת ההתחייבות שלנו אחד לשני? 
אנחנו כבר 10 שנים יחד, 5 שנים גרים יחד, ויש עדיין חוסר אימון וחשש מעתיד הקשר. 
ברור שהאופציה של פרידה תמיד קיימת, גם לזוגות שחיים יחד 20 ו 30 שנים. אלא שאז אנחנו חיים על תנאי, חוששים ממה יבוא, ואז עולים הקשיים שאתה מתאר.

לכן, אולי תחליטו על  צעד אחד חדש, ושונה ממה שהיה עד היום, שמעיד על המחוייבות הזוגית - משפחתית שלכם אחד לשנייה - למשל פתיחת חשבון בנק משותף לשניכם עבור כל הוצאות הדירה השוטפות (למעט השיפוץ שהוא הוצאה חד פעמית וחריגה - ראה את האופציות לעיל).

צעד כזה יכול לתת הרגשה טובה לשניכם, ותחושה של שותפות ובטחון שאולי לא קיימת היום, כי נראה שהיום אתם מתנהלים כמו שותפים לדירה, או כמו שוכר ומשכירה.
מה דעתך? האם זה יכול לעשות לכם טוב לחיים המשותפים יחד לעתיד לבוא?

 

 
לצפיה ב-'יש משהו בדבריך ..'
יש משהו בדבריך ..
04/10/2017 | 11:34
1
115
ראשית תודה על ההארה המושקעת:)
 
בקשר לקופה משותפת אנחנו פועלים ליישם זאת בימים אלה, וזה בהחלט יכול להועיל במקצת, פחות בעניין הנוכחי.
 
בנוגע לשיפוץ, זה יותר הבאת מקום המגורים לרמת נורמלית מאשר השבחת הנכס או תוספת פינוק כלשהי, בסוף שלושתנו נהנה מזה ונראה כי לא פייר שצד אחד ישא בהוצאה שכל בני הבית נהנים ממנה.
 
 
הייתי שמח לשמוע איך זה מתנהל אצל זוגות אחרים במצב דומה. בטוח שאנחנו לא רוצים שכל אספקט בינינו ימדד דרך כסף כי נראה שלשם זה מוביל בסוף.
 
דוגמה מהתקופה האחרונה:  טלוו' חדשה ויקרה יחסית שנרכשה במשותף וחשבונית שהוצאנו ורשומה על שם שנינו ,השאירה לי טעם מר במיוחד של דבר טכני קר ומנוכר. לא משהו שהייתי רוצה לחוות שוב פעם.
 
בהחלט מצב ומשפחה מורכבים
 
תודה על הקשב גלית@
לצפיה ב-'אם היא לא היתה חיה איתך, האם בכל זאת היית מבצע אותו שיפוץ?'
אם היא לא היתה חיה איתך, האם בכל זאת היית מבצע אותו שיפוץ?
05/10/2017 | 12:08
97
כנראה שכן, כך שדווקא בשיפוץ לא הייתי מערבת אותה.
מה שכן, תחזוקה שוטפת, תיקונים שנובעים משחיקה וכו' בהחלט כן, אולי אפילו סכום קבוע שהיא שמה כל חודש במקום שכ"ד וישמש בדיוק לזה.
אם היא מסרבת, זה מעמיד אותה באור מאוד בעייתי ואף נצלני...
לצפיה ב-'לך יש ילדים?'
לך יש ילדים?
06/10/2017 | 20:04
84
אם כן, האחריות שלך היא דבר ראשון לדאוג שהם לא יקופחו. השיפוץ (גם אם הוא כדי להביא את הדירה למצב נורמאלי) הוא עלייך.ובשום פנים אל תרשום על שמה אחוזים מהדירה. אבל כדאי למצוא דרך שהיא "תשלם" שכר דירה. אולי היא תיקח על עצמה תשלום חלק ניכר יותר מההוצאות (וצריך לקחת בחשבון גם העובדה שהיא עם ילד ואתה לבד, כלומר מבחינה קרה היא אמורה לשלם על שניים ואתה על אחד). 
כל זה בהנחה שהיא מרוויחה בסדר וזה לא יוביל לקשיים כלכליים. 
 
אם אין לך ילדים, אתה נשמע טיפוס קשה וקמצן. 
לצפיה ב-'מפרידה את התשובה שלי לשני חלקים'
מפרידה את התשובה שלי לשני חלקים
06/10/2017 | 21:53
163
בוא נתחיל מהפן הרגשי אישי זוגי - יש כאן עניין ביניכם. באופן כללי לא פשוט להסתנכרן בזוגיות, ובוודאי שלא בפרק ב', ועוד יותר מכך כשלא נשואים (כי הנישואים בהיותם נורמה חברתית משלבים בתוכם נורמות בהרבה תחומי חיים כך שלא חייבים "להמציא את הגלגל").
אני חושבת שהנושא הזה מציף נושאים רגשיים, ושווה להתחיל מלהכיר בקיומם. לאפשר לכל אחד מכם להגיד בקול רם את הדאגות שלו, הקשיים שלו, שהם חלק בלתי נפרד מלהיות זוג. לראות שכל אחד מכם מצליח להכיר בכאב של השני, ולא לוקח את זה על עצמו כאשמה.
מתוך המקום הזה, שהוא מקום של אהבה וקבלה הדדית, אני בטוחה שתצליחו להיות הרבה יותר יצירתיים בלמצוא פתרונות אפשריים לסוגייה הזו.
 
בפן הטכני - אחד הרעיונות שאני חושבת שאפשר להעלות, זה שכרגע היא תשתתף בשיפוץ, ותוסיפו להסכם הממון שאם נפרדים והדירה נשארת בבעלותך אתה משיב לה את כספי השיפוץ.
אבל כאמור לעיל, אני בטוחה שיש המון רעיונות יצירתיים להתגבר על הפער הזה ביניכם, והכי חשוב לחפש אותם ממקום של אהבה וקבלה הדדית.
לצפיה ב-'התשלום שלה יכול להפוך על פיו את הסכם הממון, אתה מבין?'
התשלום שלה יכול להפוך על פיו את הסכם הממון, אתה מבין?
06/10/2017 | 22:48
6
85
למעשה, אתה עושה כאן משהו שלא רצוי מבחינה כלכלית. אם היא תשלם את השיפוץ, היא יכולה להפוך לבעלת זכויות בדירה, בין אם זה כתוב בהסכם הממון ובין אם לא. 
כעקרון כל עוד הדירה שלך, ויש לה רק זכות מגורים בה כל עוד אתה רוצה, היא צודקת מבחינה חוזית. לצורך הענין, אם היית נותן לה טרמפ באוטו שלך כל בוקר, האם היא צריכה לשלם אם החלטת לשדרג את האוטו? 
 
אבל אני מבינה אותך. היא גרה שנים אצלך, ובטח הסכם הממון נחתם כשהקשר היה חדש יותר. בינתיים הדירה התבלתה ועכשיו אתה לא רוצה להשקיע את הכל לבדך, כשהיא ממשיכה לשמור על הכסף שהיה ברשותה. הבעיה העיקרית היא שהיא דיירת שאינה משלמת שכירות. אם היא היתה מתגוררת אצלך בשכירות, חלק מהענין הוא שהשכירות החודשית משמשת עבור בעל הדירה גם על מנת לקבל באופן קבוע מעין פרמיה לנושא תחזוקת הדירה עצמה (שכלולה במחיר השכירות). המשכיר הוא זה שמשלם עבור שיפוצים בבניין או בדירה, והשוכר חייב לשלם רק שכר דירה. אתם החלטתם שהיא שוכרת את הבית ממך, בעלות של אפס ש"ח לחודש - זו המשמעות של הסכם הממון ביניכם. היא נהנית משמירה על הכסף שלה וגם לא משתתפת בשום עלויות נוספות מעבר לעלויות המחיה. 
 
עכשיו הבנת את המשמעויות ארוכות הטווח של ההסכם, ואתה רוצה לשנות אותו. אתה צריך להבין מה זה אומר - אם היא תשקיע בדירה, היא לא "שוכרת" אותה ממך יותר, ויכול להיות שבעוד עשרים שנה, יהיו לה זכויות בדירה. האם אתה רוצה לשנות את ההסכם? 
 
לפי דעתי כל ההסכם לא לטובתך. היא צריכה לשלם יותר מאשר מחצית המחיה, מכיוון שאתם שלושה אנשים ולא שניים, וככה אנחנו עושים (אני משלמת יותר). שנית, אנחנו בחרנו לעבור לגור בדירה גדולה יותר בשכירות, ואני משכירה את הדירה שהיתה שלי ובן הזוג שלי מכר את דירתו והשקיע את הכסף במקום אחר. הסידור הזה מאפשר לשנינו שלא להצטרך להשקיע כספים גדולים בדירת המגורים, והחלוקה אף היא נוחה לנו (לא שוויונית, אני משלמת שני שליש). מצד שני, אנחנו מרויחים יפה ומאד דומה, כך שזה גם נראה לכולנו הוגן. המצב שונה אם אתה מרויח כפול ממנה. 
 
והערה כללית, אני מבינה שזה נושא לא קל עבורכם אבל נראה שאתם לא מצליחים לראות את נקודת ההשקפה של השני. מה באמת חשבת שיקרה, אם היא תשקיע סכום של עשרות או מאות אלפי שח ואז תפרדו? נתת לה פתרון לזה? 
לצפיה ב-''השקעה' נשמע גדול מדיי..'
'השקעה' נשמע גדול מדיי..
06/10/2017 | 23:31
5
82
מדובר בשיפוץ חלקי של דירה ישנה שנע בין 25 ל40אלף ש'ח. לא על סכום שובר שיוויון. 
בכל מקרה, ברור לחלוטין שהחלוקה לא תהיה חצי חצי השאלה היא איך נכון לחלק.
שנינו משתכרים אותה משכורת ממוצעת ובאותו מצב כלכלי.
 
אנחנו משוחחים ופתוחים לחלוטין בנושא כולל 'מקרים ותגובות' של אם נפרדנו איך זה נעשה וכו'(חמסה חמסה:) ) והכל ברוגע ובאהבה. עדיין לא הצלחנו להגיע להסכמה, משם הפניה אל חוכמת ההמונים (אגב, היא קוראת כאן).
 
דוגמאות מהסדרים של זוגות אחרים בהחלט עוזרות.
 
 
 
לצפיה ב-'תראה, הסכום הזה קטן מכדי לריב עליו'
תראה, הסכום הזה קטן מכדי לריב עליו
07/10/2017 | 09:41
2
97
אני ממש לא מבינה את שניכם. אם אתם חושבים שתהיו ביחד בעשר שנים הקרובות, אזי מדובר במקסימום בסכום של: 40000 לחלק לשניים לחלק לעשר שנים. 2000 ש"ח בשנה או פחות מ- 200 ש"ח לחודש. 
נראה לי שהגיוני שהיא תציע (!) לשלם את הסכום הזה כדי לגור בדירה יותר נעימה לכולם כמו שנראה לי שאתה לא צריך להתעקש על זה. מבחינת מה נראה לי הוגן: לדעתי היא צריכה לשלם. אפשר לעשות הסכם הלוואה בכתב. היא תיתן לך את הכסף ללא ריבית ואתה תחזיר לה אותו אם תפרדו. אם יעברו 5 שנים ולא תפרדו, לא תצטרך להחזיר את הכסף מכיוון שהיא גרה איתך בדירה ונהנתה מהשיפוץ. הייתי מציינת שההשקעה שלה לא מייצגת מבחינתכם קבלת זכויות בדירה.
לצפיה ב-'נשמע פתרון הוגן '
נשמע פתרון הוגן
( לעמוד שלי בתפוז )
07/10/2017 | 12:14
57
מסכימה. 
נשמע פתרון הוגן והגיוני
לצפיה ב-'לדעתי ה'מריבה' אינה על סכום הכסף. הכסף מייצג דברים אחרים'
לדעתי ה'מריבה' אינה על סכום הכסף. הכסף מייצג דברים אחרים
07/10/2017 | 19:47
66
נראה לי שפחות משנה איך אחרים היו נוהגים.
השאלה עם מה הייתם מרגישים בנוח, ועד כמה תצליחו ביחד למצוא פתרון שיענה על הצרכים של שניכם.
יש שמעדיפים להעזר בצד שלישי במקרים כאלו. 
הפורום הזה קיים למעלה מ-10 שנים. אם תעברו מספר דפים אחורה תוכלו למצוא מגוון דוגמאו לפתרונות טכניים של אחרים.
 
לצפיה ב-'חלוקה כספית בזוגיות פרק ב''
חלוקה כספית בזוגיות פרק ב'
( לעמוד שלי בתפוז )
07/10/2017 | 12:12
1
70
הי, 
אם אתם מדברים על הכל ברוגע ובאהבה, זה מעולה. 
מה שתחליטו יהיה כנראה בסדר, אם הוא נעשה מהמקום הזה, ולא משאיר תחושות לא נעימות לא מדוברות, שתעבנה בצורה כלשהיא על הקשר. 
אני חושבת שצריך להתחלק בשיפוץ, אין פה בכלל שאלה. 
אם היא חלק מהבית, היא צריכה לשאת חלק בעלויות שיפור תנאי המחייה - זו דעתי. 
אם אתם רואים עצמכם חיים יחד עוד 10 שנים, זו השקעה בטלה בשישים, והיא צריכה בעיניי להעשות באהבה, ברצון, והתרגשות לקראת העתיד לבוא.
אחרי הכל מה חשוב יותר בחיים? הזוגיות ביניכם, החיים המשותפים שלכם עוד 10 ו20 שנים, או עוד 20,000 ש"ח?
נצלו את ההזדמנות הזו כדי לדבר על תמונת החיים שלכם יחד בעוד 20 שנים. זה נכון שאי אפשר לתכנן כל כך רחוק, אבל זה נכון תמיד, הלא ממילא אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר.
יחד עם זאת כשמתכווניים למשהו ורואים אותו מול העיניים, הרבה יותר קל לקבל החלטות היום, ולהבין את המשמעות של מה שחשוב באמת. 
בכל מקרה זו אינה החלטה הרת גורל, ומה שתבחרו לעשות יהיה בסדר, כל עוד מה שחשוב לכם בחיים הם ערכים של זוגיות, אהבה,שותפות ותקשורת פתוחה. 

גלית. 
 
לצפיה ב-'תודה על העצות הטובות חברים..'
תודה על העצות הטובות חברים..
07/10/2017 | 20:52
64
אחדד רק את הנקודה שוב פעם, אנחנו לא רבים או מתכסחים על הנושא פשוט אף פעם
לא התייחסנו באמת לחלוקת הכלכלית בינינו. בזמנו לפני עשור היא לקחה את תשלומי החשמל אני את הארנונה את הכבלים ותחזוקה שוטפת של הבית שנראה טבעי שתהיה אצלי וכך הכל זרם על מי מנוחות .
 
רק שפתאום בשיחה מעמיקה על השותפות כן או לא בסכום גבוה יחסית לשוטף  מתגלים כל מיני סעיפים שאף פעם לא חשבנו עליהם. וממש לא רוצים שהכל ימדד בסוף דרך החור שבגרוש.
הרבה תודה על הטיפים המוצלחים ,ביחוד לך "דבשת הגמל" נראה שנאמץ את עצתך הטובה.
 
לצפיה ב-'גמר חתימה טובה (ושיתוף אישי)'
גמר חתימה טובה (ושיתוף אישי)
( לעמוד שלי בתפוז )
29/09/2017 | 13:34
349
אני סולחת לעצמי (באמת)
על כך שברגעים של משבר אמרתי לבן זוגי: "קח את הילדים שלך ולך"
על כך שכעסתי על הבן שלו סתם בלי סיבה אמיתית
על כך שהנעליים הזרוקות שלו בסלון עצבנו אותי, ואלו של הבת שלי לא
על כך שרבתי איתו, ונכנסתי לפינות
על כך שלילדים שלי ויתרתי יותר
על כך שלא הצלחתי להכיל את מצבי הרוח של הבת שלו

על כך שאמרתי לבן זוגי דברים שלא התכוונתי, סתם מתוך סערת רגשות
על כך שלא חשבתי פעמיים לפני שזרקתי הערות מיותרות בבית
על כך שלא תמיד שמתי את המשפחה בראש סולם העדיפויות
על כך שלא הבנתי שהדבר החשוב ביותר הוא לא להיות בטלפון, אלא להצטרף למשחק עם הילדים כולם

על כך שלפעמים לפעמים עוד עולה בי המחשבה של "בגללי הילדים צריכים לעבור בין הבתים"
על כך שממש, אבל ממש לעיתים רחוקות, הגרוש שלי עוד מצליח לעצבן אותי

על כך שאני עוד טיפה טיפה טיפה, מוטרדת ממה חושבים עליי כשאני אומרת שאני "גרושה"
על כך שמשהו בתוכי קטן קטן, אבל עדיין שם, עוד מייסר אותי על פירוק המשפחה

ועל כך שלא בכל יום הזכרתי לעצמי להגיד תודה על ההזדמנות השנייה שניתנה לי בחיי לאהוב ללא תנאי, ולחוות חיבור זוגי כמו שלא ידעתי שאפשר

כל הדברים האילו שאני בוחרת לסלוח לעצמי עליהם השנה, קרו
חלק יותר פעמים, חלק ממש פעמים בודדות,
אך בשאר הזמן, היו מלא מלא מלא דברים טובים שהצלחתי לעשות, ואני גאה בהם
יצרתי המון שינויים בחיים שלי השנה, המקצועיים, האישיים, הזוגיים, המשפחתיים,
הגעתי לפסגות ולהישגים
אך מעל לכל הייתי כל כולי מחוייבת,
מכף רגל ועד ראש
לבחירה החשובה ביותר שעשיתי בחיי:
להיות אמא, בת זוג , והורה במשפחה מורכבת

אז,
אני סולחת, כי בכל רגע נתון עשיתי הכי טוב שיכולתי
אני סולחת כדי לפנות אנרגיה להתעסקות בעכשיו, הזמן היחידי הקיים, ולא במה שהיה

אני סולחת כי כל החיים הם מסע של תיקונים, תיקונים, תיקונים
אני סולחת כי אני מבינה שהכל שעורים

אני סולחת כי אני יודעת שתהליך הייצור שלנו כבני אדם מתפתחים, לומדים, גדלים עם עצמינו, לא מסתיים לעולם (רק כשזה נגמר)

אני סולחת כי בכל יום אני מתחייבת, ואמשיך להתחייב, לשאול עצמי מה היום אני יכולה לעשות אחרת מאתמול
אני סולחת כי אני באמת מאמינה שבכוחי לשנות את התסריט והעלילה

אני בוחרת לסלוח לעצמי ולהגיד שאני הכי טובה שיש, ככה בדיוק כמו שאני,
זו החובה שלי לילדים שלי, לילדים שלו, למשפחה שלנו, לזוגיות שלנו ולעצמי.

*ומשום שאני יודעת שכל שינוי וכל צמיחה מתחילים באבחנה ואז בהצהרה - אני משתפת אתכם

גלית
לצפיה ב-'האמת שאני רק משתפת ודווקא תחושה חיובית'
האמת שאני רק משתפת ודווקא תחושה חיובית
28/09/2017 | 11:47
2
223
אז אני "טרייה" בפרק ב' וגיליתי את הפורום שמדבר אליי...
צפיתי בתוכנית על דייטים בערוץ 2 וחשבתי שיהיו רק צעירים/רווקים יפים שרוצים להתחתן, הדייטים הראשונים המוכרים של ימינו בגילאי ה- 20-30.
מאוד שמחתי על הפוקוס על אלו המבוגרים שכבר עברו דבר או שניים בחיים. אם ראיתם היו דייטים של גרושים/אלמנים/פנסיונרים (מקווה שלא נעלבים מהביטוי) וזה גרם אצלי למחשבה אופטימית ומרעננת. 
להגיד שהיה הבדל?
ממש לא, גם הם רצו להתאהב, להימשך, ליצור קליק, גם הם ניסו להרשים ולשחק משחק גם הם היו מובכים. גם הם נעלבו אם הצד השני סירב לדייט שני.
זה משמח לראות גם את תשומת הלב שקיבלו בתוכנית אם אפשר לקרוא לזה ככה, הידיעה שהם אטקרטיביים לטלוויזיה.
וגם את זה שבעצם כולם אותו הדבר בכל גיל, גם בפרק ב' יש את אותם פרפרים שיש לרווקים התל אביבים שמתחילים אחד עם השני בפייסבוק
לצפיה ב-'זוגיות בפרק ב' - התרגשות'
זוגיות בפרק ב' - התרגשות
( לעמוד שלי בתפוז )
28/09/2017 | 12:37
111
לא ראיתי את התכנית וחבל, אבל מסכימה לכל מה שכתבת.
הפוקוס על זוגיות בפרק ב' (עם ילדים) הוא חשוב מאוד, ולא ניתן לו בעיניי מספיק דגש בארץ.  אני גם חושבת באמת ובתמים שזוגיות בפרק ב' היא הזדמנות גדולה.
זה נכון שאנחנו כבר לא צעירים ועברנו דבר או שניים בחיים, מצד שני אנחנו מגיעים עם הרבה יותר בשלות, בגרות ומודעות. זה מקום מעולה להיות בו, יחד עם כל הפרפרים וההתרגשויות, שכנראה לא נעלמים באף גיל (וטוב שכך )
לצפיה ב-'מה מעליב במילה פנסיונרים?'
מה מעליב במילה פנסיונרים?
06/10/2017 | 20:06
11
לצפיה ב-'*מאמר חדש על זוגיות ומשפחה בפרק ב'*'
*מאמר חדש על זוגיות ומשפחה בפרק ב'*
( לעמוד שלי בתפוז )
25/09/2017 | 10:19
109
שלום לכולם,

מצרפת מאמר חדש לקראת השנה החדשה.
קצת ארוך אבל שווה...

אשמח לשמוע דעתכם.

לינק לקריאת המאמר:
http://www.tapuz.co.il/forums/articles/article/693...

לעוד מאמרים בנושאי זוגיות, הורות ומשפחה בפרק ב',
אתם מוזמנים לבלוג שלי:

https://b-way-life.com/


שלכם ,
גלית הלר
לצפיה ב-'הורה במשפחה מורכבת - *נושא לדיון*'
הורה במשפחה מורכבת - *נושא לדיון*
( לעמוד שלי בתפוז )
15/09/2017 | 18:25
3
206
הי לכם,
אחד הנושאים שאנחנו דנים בהם בסדנאות שלנו להורים ובני זוג בפרק ב', הוא
השינוי שחל במושגים "משפחה", "אחים", "הורים"במשפחות מורכבות,  
והתאמתם למציאות החדשה.

אני רוצה לשתף אתכם ברעיון שמתייחס למונח הורה במשפחה פרק ב'.
אני מודה שעד היום לא גיבשתי דיעה סופית בעניין - ואני כבר מאמנת לזוגיות, הורות ומשפחה בפרק ב' זמן רב, מלווה בני זוג והורים בפרק ב', ובעצמי חיה במשפחה המורכבת שהקמנו בן זוגי ואני. 
 
מעניין אותי מאוד לשמוע את דעתכם בעניין

לכאורה הורה הוא מושג נרדף לאבא ואמא ביולוגים או מאמצים.
אבל, אם מתבונננים על המונח "הורה" מלשון "מורה", אפשר לומר שאנחנו,
הוא ואני, מורי הדרך של הילדים שלי ושלו.

מדוע? כי הם חיים איתנו בבית במרבית ימות השבוע, הם רואים את הדרך בה אנחנו מתנהלים בעולם, הם לומדים מאיתנו, גדלים איתנו, סופגים את הערכים שאנחנו חיים לפיהם, אנחנו נהפכים לדמות משפיעה ומשמעותית בחייהם.
למעשה אנחנו מורי הדרך שלהם לחיים, כלומר, אנחנו גם ההורים שלהם!

זה נכון שאני לא אמא של ילדיו, והוא לא אבא של ילדיי, זה ברור!  לילדים שלי יש אבא אחד בלבד, ולילדים שלו יש אמא אחת בלבד.
אולם, אם מאמצים את ההגדרה הזו, שהיא מה שבפועל מתרחש במציאות, הרי שאנחנו כן ההורים שלהם - אני ההורה גם של ילדיו, והוא ההורה גם של ילדיי. 
שנינו יחד ההורים של כל הילדים.

מה דעתכם?

גלית הלר 
לצפיה ב-'בזמנו, כשהקטנה של האיש נכנסה לחיי, והייתה ממש פעוטה,'
בזמנו, כשהקטנה של האיש נכנסה לחיי, והייתה ממש פעוטה,
16/09/2017 | 11:21
2
220
התלבטתי בגבולות שלי עצמי.
לדעתי, אז וגם היום, ברור לחלוטין שאני לא אימא, רק הבת זוג של אבא,
ובתור שכזו, לא נראה לי שיש לי זכות לחנך.
להעיר, כשהייתה קטנה, בכל הקשור להתנהגות בבית שלי - זה כן.
לדאוג, כשהייתה קטנה, ככל יכולתי לבטיחות בבית, ברכב ובכל מקום בו בילינו יחדיו ולנזוף במצבים שלדעתי הסתכנה (קפיצות ברכב שלי תוך נסיעה אחרי ששיחררה את חגורת הבטיחות, לדוגמא...) זה כן.
לעזור, כשהתבגרה, בשעורי בית  - רק כשאני מתבקשת ובשיא העדינות.
לטפל כשחולה והיא אצלינו - בוודאי ובוודאי.
בשום פנים ואופן לא לחנך, לא לקבוע לה כללי התנהגות שאינם קשורים באופן ישיר לבית שלי, לא להטיף מוסר, לא למלא תפקידים שיש בהם סמכות הורית. אני רק מבוגר אחראי.
זה לא ממש פשוט, למרות שנשמע ברור... הרי לא הכל שחור ולבן, יש הרבה מצבי ביניים ותחומים פולשים לתחומים. אז בכל מצב שהתעורר סימן שאלה, נסוגתי לאחור. שלא יווצר מצב של התערבות שאינה עניני.
כנ"ל בשמחות ימי הולדת ואירועים - לא דחפתי את עצמי. התבקשתי לעזור באירועים מסויימים - בכיף, בשמחה. אבל לא כפיתי את עצמי.
בבת המצווה, לדוגמא, העדפתי לצפות מהצד.
כשתנשא - לא רואה שיש לי מקום מתחת לחופה. 
 
דאגתי לאורך השנים שתהיה לה כאן סביבה נוחה וחמימה, אוזן קשבת, אוכל מועדף.
נראה לי שזה תפקידו של כל מבוגר שמחלק את ביתו עם ילד .
 
חושבת שזה עבד טוב והוכיח את עצמו לאורך שנים.
ואם השפעתי עליה באופן כלשהו מעצם העובדה שאני בחייה תקופה ארוכה, אני מקווה שזה רק לטובה...  
לצפיה ב-'אבחנה בין חינוך ובין חוקים וגבולות במשפחה מורכבת '
אבחנה בין חינוך ובין חוקים וגבולות במשפחה מורכבת
( לעמוד שלי בתפוז )
16/09/2017 | 12:56
140
הי,
את נהדרת, והגישה שלך היא לטעמי הגישה הנכונה. 
את עושה הפרדה בין  סמכות ההורים הביולוגים שלה לחנך אותם, לבין נורמות ההתנהגות בחיים יחד במשפחה מורכבת. 
באחד הקורסים שאני מעבירה אני קוראת לכך עקרון האבחנה - אני מדברת על הקו הדק אבל החשוב, שמבחין בין חינוך ובין חוקים וגבולות. 
אחד המונחים שאני מאוד אוהבת בהקשר הזה הוא המונח "אמא של הבית". אני לא אמא להם,אבל  אני "אמא של הבית", ובין זוגי הוא  לא אבא שלהם, אבל הוא "אבא של הבית".
זה אומר שאנחנו לא מתערבים בחינוך הילדים של האחר, אבל כן בנושאים שאותם הגדרנו מראש ככללי ההתנהגות בבית, שאחידים לכולם (והם לא רבים אגב). בנושאים האילו אנחנו מעירים בצורה אחידה לכולם.
מלבד 4-5 כללי ההתנהגות המוגדרים בבית וידועים לכולם, עליהם הסכמנו מראש, אני מאמינה שהדרך הנכונה היא  להעיר כמה שפחות לילדים של בני הזוג.
לעומת זאת לעשות צעדים שיקרבו בינינו כהורים לא ביולוגים שלהם, ושיגרמו להם להרגיש טוב אצלינו.
למשל, להכין להם את האוכל שהם אוהבים, להתעניין בשלומם, להסיע אותם לחוגים, לארח חברים שלהם, לתת להם את הפינה שלהם בבית, לעזור כהם מבקשים - בדיוק מה שאת עושה ברגישות ובהרבה אהבה!
מה שיפה הוא שבדרך הזו, את בפועל כן "מחנכת" אותה, ובאופן האפקטיבי ביותר.
את לא אומרת אלא עושה, פשוט חיה את האמת שלך. דרכך היא לומדת איך נראית קבלה, הכלה, סובלנות, כבוד. את מאפשרת לה לחוש שייכות לבית שלה אצלכם, את לא "מתחרה" באמא שלה, ואת נותנת לאבא שלה את הסמכות ההורית.
אז נכון שאת לא אמא שלה, אך אם תחשבי על זה את כן ה"הורה" שלה בדרך הכי נכונה - את מורת דרך לחיים, לערכים , לזוגיות ולשותפות. 
אתם הרבה שנים יחד, ולא בכדי כנראה.
מעריכה אותך מאוד, ותודה ששיתפת.

גלית הלר
לצפיה ב-''
25/09/2017 | 10:54
19
לצפיה ב-' את באמת מכשפה You are a witch'
את באמת מכשפה You are a witch
12/09/2017 | 02:24
13
367
אמר לי האיש לפני שעה. איך ידעת אתמול לנבא  שתקופת השקט   הסתימה???
אני באמת לא גאונה או מכשפה ....רק כשהמתבגרת חזרה מאמא הפוכה כולה אתמול , הכריזה שנעליי הסקצ'רס שקיבלה לפני שבוע וכו שמחה בהן לא מתאימות לה היא צריכה לתת לאמא את הקבלה שאמא  תחזיר לחנות (מדדה 10 זוגות לפחות לפני שבחרה למען הסר ספק את הנעלים קנינו האיש ואני מכספו יחד עם המתבגרת)..ואז הוסיפה קובי נפרד מאמא והיא כל היום בכתה.... צריך אכן כדור בדולח כדי להבין מה בדרך....
היום שוב קיבלנו מכתב איומים בתביעה, דרישות  כספיות, ודרישה חד משמעית שאני אסור לי להיות בבית עם ילדיה..... 6 שנים ולא השתנה דבר....קובי לא היה יכול להחזיק מעמד  עם הלשעבר עוד קצת.......LOL...
מי שזוכר אותי אני מגדלת את הילדים באהבה, אבל  הלשעבר .......
לצפיה ב-'זוכרת את הגרושה שלך... היא חולה, נכון?'
זוכרת את הגרושה שלך... היא חולה, נכון?
12/09/2017 | 09:27
4
247
מזל בכלל שהיה קובי כזה... לא מובן מאליו שאישה בבעיה כזו תשמור על זוגיות יותר מכמה שעות. לפחות היתה לכם תקופה שקטה.
חבל שהיא מעמיסה על הילדים. עד כמה שזכור לי אתם עושים מעל ומעבר. נראה לי שאי אפשר לעשות יותר.
אני זוכרת את היצירות הנפלאות שתפרת לילדה לחדר שלה אצלכם, את האהבה שאת משקיעה בילדים, ואת הדברים הנוראים שהגרושה עושה, לכם, לילדים (בעיקר לילדים, שכל כך חסרי אונים מולה).
אם את יכולה, תתנחמי בכך שאוטוטו זה מסתיים... הילדים גדלים וכבר מתקרבים לגיל בו יחלצו מזה.
לצפיה ב-'התמודדות עם הגרושה של בן הזוג'
התמודדות עם הגרושה של בן הזוג
( לעמוד שלי בתפוז )
13/09/2017 | 14:51
3
166
הי
נכון חבל שהיא מעמיסה על הילדים, וחבל שכך היא מתנהגת, אם כי אינני מכירה את פרטי המקרה. מה שבטוח הוא שעם כל הקושי והבקורת על דרכה, חשוב לזכור שהיא האמא של הילדים, וכל עוד היא לא מתעללת ומכה אותם, זו אמא שלהם ויש לדעתי לכבד אותה, גם ובעיקר מול הילדים. לשנות אותה אי אפשר יהיה, ולכן הטוב ביותר עבור הזוג יהיה להבטיח שבמיקרוקוסמוס הפרטי שלהם הם מתנהגים על פי אמות המידה והערכים שלהם. אם נחשוב על זה, הרי כל אנרגיה שמופנית לנסיון לשנות אותה, ובכלל כל התעסקות בה היא אנרגיה מיותרת. עדיף להשקיע כל גרם אנרגיה באיך אנחנו בבית שלנו, בחלקת האלוהים שלנו, מתנהגים על פי מה שאנחנו מאמינים בו.
אני מסכימה איתך שלא קל לראות את הילדים באמצע...
מצד שני אילו הנסיבות וצריך להוציא מהם הכי טוב שאפשר.

גלית
 
לצפיה ב-'גלית תודה על האמפטיה.'
גלית תודה על האמפטיה.
13/09/2017 | 22:10
2
167
מדובר באם חולת נפש מאובחנת. אנו מכבדים אותה ולא אומרים מילה אחת רעה מול הילדים. כידוע לך התעללות לא חייבת להיות פיזית ובמקרה הזה יש התעללות  ריגשית קשה מצד האם. מנסים ככל יכולתנו כרגע ההתעללות מופנית כלפינו איומים בהליכים משפטיים, טלפונים בשעות מוזרות צעקות וצרחות בטלפון ועוד.... אחרי תקופה ארוכה של שקט קשה לחזור לטירוף....
לצפיה ב-'התפקיד שלכם בחיי הילדים כשהאמא לא יציבה'
התפקיד שלכם בחיי הילדים כשהאמא לא יציבה
( לעמוד שלי בתפוז )
14/09/2017 | 11:23
1
129
הי, 
מה שאומר שיש לך ולבן זוגך תפקיד עוד יותר חשוב בחיי הילדים.
להיות מקום אוהב, תומך, מכיל. 
לתת לילדים את השקט לו הם זקוקים, ואת היציבות שכנראה חסרה להם בחייהם. 
אני מעריכה מאוד את בחירתכם לכבד אותה, למרות הכל.
זו הדרך הנכונה. 
ככה הילדים לומדים מכם ערכים, לא ממה שאתם אומרים, אלא מהדרך שבה אתם מתנהלים.
אתם נשמעים לי זוג מקסים ובטוחה שיש ביניכם זוגיות חזקה, אחרת לא הייתם מצליחים להשאר יחד בתוך נסיבות החיים האילו. 
אגב הייתי בכלל משחררת כעס, מרמור, ועצבים מולה, ובאותה מידה גם "רחמים" על הילדים.
שני אילו לא רגשות שמשרתים לא אתכם ולא את הילדים. 
התרכזו רק בלקיים בבית שלכם חיים משפחתיים הוריים, כמו שאתם מאמינים שנכון,  ללא קשר לטיפול ענייני בנושאי תביעות כאילו ואחרות.

נראה לי שאתם מתנה גדולה לילדים


 


 
לצפיה ב-'שוב תודה על ההבנה'
שוב תודה על ההבנה
18/09/2017 | 17:18
85
לא יכולתי לכתוב את הדברים יותר ברור ונכון ממך.ואכן זו הגישה שאנחנו נוקטים כלפי הילדים היא אמא ועכשו יש לכבד אותה.אני לא אמא שלהם, האיש לא 4בא של ילדי אבל שניינו  מאוד משמעותיים בחייהם של ילד וילדיו,וכן יש הערכה הדדית ואהבה
לגבי מי ששאל כן הנערה בת עוד מעט 16.היא לא שאלה את אמא שלה , האם הורתה לה ואיימה בסנקציות כלפי הנערה אם רצונה לא יתמלא, ראית נערה בגיל הזה שכאשר מציעים לה ללכת לקנות בגדים חדשים לחג נכנסת ללחץ ומסרבת כי היא יודעת שזה יגרום לקשיים רבים מול האם?? אנחנו נאלצנו להבטיח לנערה שהאם לא תדע והיא תחליף לישון לפני שתלך לבית אמה ורק אז היא הסכימה לקנות בגדים חדשים לחג......
לצפיה ב-'אוהו... לא נגמר'
אוהו... לא נגמר
12/09/2017 | 10:09
6
223
שאפו על הכוחות שלך.. ואני לא חושבת שהיא רשאית להתנות תנאים לביקורים של הילדה.
כל עוד אינך מוכרזת כמתעללת או פסיכית לגמרי, היא לא יכולה לדרוש שתצאי מהבית כשהילדה מגיעה.
ואם צריך להחזיר נעליים - תחזירו אתם. לא האמא. לא קשור אליה. אתם קניתם - אתם תלכו להחזיר או להחליף - או שלא. אחרי שמדדה והחליטה אני לא רואה איך פתאום הנעליים לא מתאימות.
נו שויין - צרה מעצבנת....
אבל אל תקבלו החלטות ללא ייעוץ. היא יכולה לדרוש הכל. אבל זה לא אומר שהיא זכאית לקבל הכל.
לצפיה ב-'לא ביקורים...'
לא ביקורים...
12/09/2017 | 13:48
4
196
משמורת של האב....החלוקה 65-40 , יש יעוץ משפטי והאמת היא שאני לא מודאגת מהדרישות שלה, רק נמאס לי מהמתחם, ההוצאות הכספיות ליעוץ משפטי במקום להשקיע בילדים שלו ושלי... הבן שלי בקולג  מה שאומר תשלום שכר לימוד... הבת שלי עומדת להתחתן בחורף שהבטחנו לעזור להם... ועכשיו שוב נצטרך להשקיע כ 10,000 דולר בייעוץ משפטי... מיותר לחלוטין.... כן היא חולה...ואכן ה18 חודשים האחרונים היו רגועים, הבעיה העיקרית היא מעבר לכסף מה זה עושה לילדים שהם כבר מתבגרים וכואבים .......
לצפיה ב-'התמודדות עם הגרושה של בן הזוג'
התמודדות עם הגרושה של בן הזוג
( לעמוד שלי בתפוז )
13/09/2017 | 15:41
101
הי, 
זה באמת מתסכל. להוציא כספים על עו"ד זה תמיד מיותר, יש כל כך הרבה מה לעשות עם הכסף. חייבת להגיד שנשמע כי יש לכם זוגיות טובה ויציבה, יש בך מוכנות לקבל את הילדים שלו ולאהוב אותם, ואתם שותפים בגידול הילדים.  
כל אילו לא מובנים מאליהם. אני בטוחה שאת מוקירה על כך תודה לעצמך. אם לא עשי זאת בהקדם וגם הוקירי את בן זוגך על מה שיצרתם שניכם יחד.
המשיכי להתנהג לפי הערכים שלך, נסי לא לבקר ולשפוט אותה, כמה שזה קשה אני יודעת, כי ממילא  אין לך יכולת לשנות אותה. מה גם שכל התעסקות שלך בה יש לה מחיר שבסוף את משלמת - כעס, עצבים, תסכול.
הילדים שלכם צריכים אותך אחרת. 
פעלי כמו שאת מאמינה במקומות שהם באחריותך ובשליטתך.
אין לי ספק שאת מתנה גדולה לילדים

גלית הלר 
לצפיה ב-'אני לא מבינה את כל הבלאגן, הילדה היא כבר נערה בת 16'
אני לא מבינה את כל הבלאגן, הילדה היא כבר נערה בת 16
15/09/2017 | 09:01
2
144
היא באמת באמת שואלת את אמא אם הנעליים שלה יפות ומוכנה להחזיר אם אמא אומרת שלא?
 
גם הילד כבר בן 14.
 
למה אתם צריכים להשקיע ביעוץ....אתם באמת מפחדים שאחרי 9 שנים שאת כמו אמא שניה לילדים בית המשפט יחליט שאת צריכה לצאת מהבית כששני הנערים מגיעים אליו?
 
זה רציני?
לצפיה ב-'ועוד כשהאבא הוא המשמורן של הילדים, זה ממש לא רציני'
ועוד כשהאבא הוא המשמורן של הילדים, זה ממש לא רציני
15/09/2017 | 09:03
1
53
לצפיה ב-'זוגיות בפרק ב' גם כשהגרושה מערימה קשיים'
זוגיות בפרק ב' גם כשהגרושה מערימה קשיים
( לעמוד שלי בתפוז )
15/09/2017 | 10:13
109
הי, 
נשמע שאת צודקת, אם כי כשמדובר בעו"ד ובמשפטים כל כך הרבה יכול לקרות, וחשוב להיות מלווים בייעוץ מקצועי.
אני דווקא בוחרת להסתכל על הזוג הזה, שאני לא מכירה אישית, ולהתפעל מהמחוייבות שלהם אחד לשני, לחיים שלהם יחד, למסגרת המשפחתית החדשה שיצרו, לשותפות ביניהם, ולילדים של שניהם.
רק מי שאכפת לו מוכן להוציא 10000 דולר על ייעוץ משפטי, כדי למצוא פתרונות שיאפשרו להם להמשיך לחיות את החיים שלהם יחד, עם הילדים כולם.
הם מתמודדים יחד במהלך השנים עם אתגרים השונים, ועדיין מכבדים את האם ואת מקומה בחיי הילדים, ללא קשר לדעתם עליה. 
זה ראוי להערכה.
הייתי מנהלת את ההליך המשפטי בניתוק מהילדים, ושומרת כל העת על שתי שיחות: 
אחת מול הילדים - זו אמא שלכם והיא הכי טובה כמו שהיא. לעולם לא תהיה לכם אמא אחרת ולכן יש לכבד אותה ולקבל אותה.
זו גם הגישה שאני הייתי בוחרת מול עצמי, כמי שמגדלת את הילדים.
גם אם אני מאוד אוהבת אותם והם אותי, אני לעולם לא יהיה אמא שלהם, וגם לא אנסה לתפוס את מקומה  
שנייה- יש נושאים משפטיים להסדיר, שלא קשורים לכך. בעיניי המוטיבציה להסדיר אותם לא צריכה להיות שנאה או נקמה , זה לא משרת אף אחד, אלא עניינית לחלוטין. 

גלית הלר
 
לצפיה ב-'התמודדות עם הגרושה של בן הזוג'
התמודדות עם הגרושה של בן הזוג
( לעמוד שלי בתפוז )
13/09/2017 | 14:59
87
הי, 
את צודקת  בדברייך. 
יש פה עניין משפטי - - לעניות דעתי דרישתה אינה חוקית. 
לגבי הנעלים - אכן כך. אין בעיה אם זה מה שהילדה רוצה , ולא משנה הסיבה, אבל אם אתם קניתם אתם צריכים לסיים את הטיפול בכך. אין שום סיבה לתת לאמא שלה את הקבלה ולהעביר לה את הטיפול, אלא אם יש סיבה הגיונית אחרת שהיא חשבה עליה .
אם זו סתם "הצקה" מיותרת אין לשתף עם כך פעולה. אלא אם הילדה ממש נקלעה למצוקה רגשית, ואז שווה לוותר ולטפל בכך בהמשך בדרכים אחרות.  
בטוח שאין מה לכעוס על הילדה או להעמיד אותה במצב לא נעים. 
אני מניחה שהיא במצוקה, יש לעזור לה לצאת ממנה, ולא לתת לה לשקוע בכך יותר. 
נראה לי כמו שאת אומרת, שהם פועלים בדיוק כמו שצריך ועם הרבה אהבה וסבלנות. 

גלית הלר

 
לצפיה ב-'התמודדות מול הגרושה של בן הזוג'
התמודדות מול הגרושה של בן הזוג
( לעמוד שלי בתפוז )
13/09/2017 | 14:21
74
הי 
את נשמעת לי אשה מקסימה ואני בטוחה שיש ביניכם זוגיות טובה, אם אתם משתפים אחד את השני וחולקים בטיפול וגידול הילדים.
מבינה לגמרי את התסכול שלך מההתנהגות של גרושתו.
הייתי מפרידה לשניים. משפטית - אני לא עו"ד, אך לא נראה לי שלגרושתו יש איזושהיא יכולת חוקית לאסור עלייך משהו בביתך, אלא אם היא חושבת שאת מתעללת או מזיקה לילדים ולא נראה לי שזה המצב, נהפוך הוא.
בהיבט הרגשי-אנושי- היית מזכירה לעצמי כל הזמן שהיא אמא שלהם, אין מה לעשות. תהא דעתי עליה אשר תהא, היא עדיין האמא שלהם, ולכן מחובתי לכבד אותה. גם מול הילדים חשוב בעיניי לשמור על כבודה, להתנהג באיפוק, בסבלנות, ולומר עליה רק דברים טובים מולם. כך גם תקלי מהצד שלך על הילדים  - שממילא נמצאים באמצע בין אמא שלהם דעותיה ועמדותיה, ובינכם. הלא בסוף זו אמא שלהם, ולעולם לא תהיה להם אמא אחרת.
עוד דבר שתרוויחי מכך הוא שבביתך שלך, בעצם העובדה שאת מיישמת את הדרך בה את מאמינה שצריך להתנהג בעולם, תהווי דוגמא אישית לילדים שלו. ממך ילמדו ערכים שחשובים לך - כמו כבוד, סובלנות וקבלה.
אני בטוחה שאת עושה עבודה נהדרת, בלי להכיר אותך יותר מדי -:) 
לצפיה ב-'יחסים עם הגרוש'
יחסים עם הגרוש
10/09/2017 | 12:55
1
265
אנחנו גרושים כ6 שנים,שנינו בפרק ב'
היחסים לאורך השנים ידעו עליות ומורדות כשהיו בדרך פיצוצים גדולים בעיקר על רקע כספי שבעקבותיהם לא דיברנו תקופות ארוכות.
לאחרונה,כשנה בערך,היחסים די סבירים או שרק היו נראים ככה בעיני ובעיניו  מסתבר שלא,
קרה מקרה אחד שבני בן ה15 חזר מאביו וכששאלתי איך היה,מה עשיתם וכו'
כמו שאני תמיד שואלת,הוא התפרץ ואמר
"אבא לא מוכן שאספר לך כלום ממה שקורה אצלם במשפחה,כמו שזה לא מעניין אותו מה קורה אצלך,שלא יעניין אותך מה קורה אצלו וכו' וכו,
האמת שדי הייתי בהלם ולא הבנתי ממה זה בא,
אני משערת שההתפרצות אצל בני באה לאחר שהנושא נידון ארוכות בביתם במהלך השבת ואולי האשימו אותו בזה שהוא מספר מה קורה אצלם.
וכל זה בא לאחר  שחשבתי שיש רגיעה ביחסים שלי ושל הגרוש,
מסתבר שטעיתי.......
אני מעלה את זה כאן כי אני צריכה לפנות אליו בדברים שקשורים לילד וממש מהססת ומרגישה לא נוח עם זה.
אין לי מושג איך להמשיך ולהתנהל מולו
אשמח לתובנות
 
לצפיה ב-'יחסים עם הגרוש'
יחסים עם הגרוש
( לעמוד שלי בתפוז )
10/09/2017 | 13:25
173

הי,
תודה שפנית. אנסה לעשות לך סדר.

ראשית את צריכה להבין, לזכור ולהרגיש עם זה הכי נח בעולם. כאמא של הילדים זכותך ואף חובתך האימהית היא להתעניין בילדים, לדעת מה קורה איתם, מה עובר עליהם ואיך הם מרגישים בכל ימות השבוע, בכל שעה ובכל מקום בו הם נמצאים. את התגרשת מאבא שלהם אך לא מהם.

לכן מול הילד המסר צריך להיות אחד: אני מתעניינת בך כי אתה הבן שלי, ואני אמא שלך תמיד לא משנה איפה אתה נמצא. אני רוצה לדעת שטוב לך היכן שאתה נמצא, ואני רוצה לדעת מה עובר עלייך. הדבר היחיד שמעניין אותי הוא אתה.
המסר השני לילד- אתה צריך להרגיש נח תמיד לדבר איתי על הכל ולספר לי כל מה שקשור אלייך, וכנ"ל הפוך – אתה יכול לספר לאבא כל מה שקורה שקשור אלייך, גם כשאתה אצלי.  

כלומר, עשי אבחנה בין אבא והחיים שלו, שזה באמת לא עניינך אם הגרוש לא רוצה לספר, לבין מה שקורה לילדים שלך אצלו.

בעניין הזה הילד צריך להבין שמותר לו לדבר איתך על הכל ולא משנה באיזה בית הוא נמצא, ובדיוק באותה מידה הוא יכול לדבר עם אבא שלו על הכל, ולא משנה באיזה בית הוא נמצא.
 
זה צריך להיות לו ברור.

חזקי אותו, הקלי עליו ואמרי לו שאף אחד לא יכול למנוע ממנו לדבר איתך ולספר לו עליו, כולל לא אבא שלו, בדיוק כמו שאת לא עושה כן. בכל מקרה אל תשמיצי את אבא שלו.

אמרי לו שתשוחחי על כך עם אבא, ואת בטוחה שתסדירו את זה ביניכם.

מול הגרוש:  דברי איתו / כתבי לו בצורה ברורה, לא כועסת, לא מתלהמת, אך נחושה.
הסבירי לו שאין לך כל עניין בחייו שלו, או בחיי בת זוגתו.
הדבר יחיד שמעניין אותך הוא הילדים, ובכל מה קשור אליהם הם צריכים להיות מסוגלים לספר הכל לאבא ולאמא שלהם, בלי חשש.
הלא אתם לא ההורים שלהם רק במחצית השבוע כשהם אצלכם... אתם ההורים שלהם 24 שעות, 365 ימים בשבוע.

אל תכנסי איתו לריבים, גם אם הוא יתנגד.

בכל מקרה העבירי מסר ברור לילדייך, ובבית שלך הכילי בדיוק את מה שאת מתכוונת לו ומאמינה בו.

בסופו של דבר אין לך באמת אפשרות להשפיע על מה שקורה בבית של הגרוש שלך, אלא רק על מה שקורה אצלך.
בבית שלך תני לילד בטחון, שקט, תחושה שאין סודות, שהוא יכול לספר הכל לכל אחד שירצה, שאת סומכת עליו, ושאבא שלו הכי טוב כמו שהוא.

עשי שיחה עם הגרוש, אין לך ממה לחשוש, כל עוד הוא וחייו באמת לא מעניינים ורק טובת הילדים עומדת לנגד עינייך.
כתבי לי מה קרה, ומקווה שעזרתי.
גלית הלר.
 
לצפיה ב-'עד כמה באמת אפשר לאהוב ולהכיל ילדים של מישהו אחר? '
עד כמה באמת אפשר לאהוב ולהכיל ילדים של מישהו אחר?
( לעמוד שלי בתפוז )
10/09/2017 | 12:09
2
192

*הי חברים, משתפת אתכם בקטע ממאמר שכתבתי, ופורסם בבלוג שלי ובעמוד העסקי
שבוע טוב, אני פה לרשותכם.

עד כמה באמת אפשר לאהוב ולהכיל ילדים של מישהו אחר? 
כשהחלטתי להקים עם בן זוגי משפחה מורכבת 
זה היה נראה לי מאוד פשוט
הלא לאהוב ילדים זה אני. 

הם גם היו מאוד חמודים ולא "מאיימים",
הצלחנו בן זוגי ואני לדבר על הכל,
לשתף בקשיים בפחדים
ונראה היה שנוכל להתמודד עם כל מה שיבוא.
הילדים התחברו ביניהם
כבר מהתחלה היתה להם שפה משותפת, במיוחד הבנים,
הם מחכים אחד לשני, גדלים יחד
רבים ומשלימים כמו אחים.

אז מתי זה קרה שהתחלתי להרגיש שזה לא קל לגדל ילדים של מישהו אחר?
זה לא שאת לא אוהבת אותם ולא מקבלת אותם,
ההיפך הוא הנכון,
הם מאד חשובים לך.

את מכבסת את הבגדים שלהם, מבשלת להם את האוכל שהם אוהבים,
לוקחת אותם לחוגים,
כשאת שואלת, הם אפילו מספרים איך היה להם היום,
חוגגים יחד, מבלים יחד
את מבינה שהם לעולם יהיו חלק מחייך.
אבל פתאום יש לך פחות סבלנות.

הם גדלים, כבר לא חמודים ותמימים, 
אלא דעתניים ומורדים,
פתאום את רואה את הדברים המעצבנים שיש בהם.
הם מעצבנים לא פחות מהילדים שלך
שמוציאים אותך מדעתך לפעמים,
רק שעל הילדים של את יכולה לכעוס, להתפוצץ,
אבל בסוף הם הילדים שלך
ויש בך חמלה כלפיהם,
ואת הרגש הזה את לא תמיד מצליחה למצוא כשמדובר בהם.
 
את מאוד משתדלת לנהוג באופן שווה בכולם,
יש חוקים בבית וגבולות (כמו שייעצו לך לעשות),
אבל בסוף הם ירגישו , וגם יגידו לך,
שאת מעדיפה את הילדים שלך.
הם לא תמיד צודקים, זו מניפולציה שלהם
אבל בסוף יש בזה משהו
אי אפשר לברוח מכך.
 
אלא שאת יודעת באותה נשימה דבר אחד:
את בחרת לחיות עם אבא שלהם,
כי זה מי שאת רוצה להזדקן איתו
כי את סומכת עליו,
כי יש ביניכם חברות ואהבה, 
כי הוא כל מה שלא היה לך בסיבוב הראשון,
כי יש לכם חלומות משותפים יחד
כי כשאין ילדים, הכי טוב לכם יחד.
אז את מבינה שאין לך אופציה לוותר
אין שום אפשרות כזו!

ולכן, מחוייבת לעצמך ולחיים שבחרת,
את תרימי את הראש,
ותשאלי את עצמך: מה את יכולה לעשות היום
כדי להיות הכי טובה שאת יכולה עבורך, עבור הילדים שלך,
עבור הילדים שלו, עבור הזוגיות שלך?
 
ואז את תעשי צעד אחד קטן, שונה 
"הצעד של אותו יום "אני קוראת לו.
מילה, אמירה, התייחסות, פעולה, 
משהו אחד קטן שונה ממה שעשית יום קודם
מול הילדים שלו, מול הילדים שלך, בתוך המערכת המשפחתית שלכם.
 
החיים מורכבים מצעדים קטנים
תעשי כל יום אחד קטנטן, ותגלי מהר מאוד 
איך המלא קטנים האילו
יוצרים שינוי גדול.
לפני הכל בתחושה הפנימית שלך, 
בסיפוק שהנה לקחת אחריות על מה שחשוב לך באמת, 
ולא רק דיברת אלא עשית,
השינוי מסביב, בחיים שלך, במשפחה שלך, יקרה לבד, 
הוא יבוא כתוצאה מכך.
 
אילו החיים ואילו הנסיבות,
את מאוד אוהבת את בן זוגך,
את ילדיו, אבל את לעולם לא תהיי אמא שלהם
ואי אפשר לצפות שתאהבי אותם כמו את ילדייך,
אבל יש לך תפקיד מאוד חשוב בחייהם
ולהם יש תפקיד בחייך.
 
קחי את האחריות על מה שאת יכולה
במיקרוקוסמוס הפרטי שלך
ועשי בכל יום משהו אחד קטן שיקדם אותך 
להתחבר אליהם והם אלייך. 
הצעד הזה יאפשר לך, ולבן זוגך, 
להגשים את החלום שלכם
לחיים מאושרים יחד.
 
איך דרך לנצח זאת, ובכלל כל אתגר בפרק ב', 
אלא לשאול את עצמינו שאלה אחת בלבד, כל יום מחדש:
(וזה נכון גם לגברים שבנינו, למרות שהפוסט כתוב בלשון נקבה):
מה היום אני יכול/ה לעשות אחרת מאתמול, 
שיקדם אותי להשגת המטרה ששמתי לנגד עיניי?
 
ןגם אם לא הצלחתי במה שהצבתי לעצמי לאותו יום,
אז לשאול למחרת שוב, ולתת לעצמי הזדמנות נוספת,
ולמחרת היום שוב, 
ובכל יום מחדש,לקחת אחריות על מה אני יכול/ה לעשות, 
שהוא באחריותי ובשליטתי.
 
למאמרים נוספים: 
https://b-way-life.com
 
לצפיה ב-'את יכולה בבקשה להפסיק לפרסם את עצמך?'
את יכולה בבקשה להפסיק לפרסם את עצמך?
28/09/2017 | 03:45
1
84
בכלל, כל התגובות שלך בפורום, את מגיבה כאילו אנשים פונים ספציפית אלייך. "תודה על פנייתך".... אנשים כותבים בפורום לשמוע דיעות. את רק עוד אחת מבין שאר הקוראים והכותבים. ניהול הפורום לא מקנה לך מעמד מיוחד, רק מקנה לך את החובה לדאוג שהפורום יתפקד בצורה שוטפת. 
לצפיה ב-'מענה אישי מהלב'
מענה אישי מהלב
( לעמוד שלי בתפוז )
28/09/2017 | 08:40
77
הי, 
אני ממש מתנצלת שכך את מרגישה.
הכוונה שלי היא לתת ערך - הן מנסיון חיי המקצועי בתחום והן מנסיון חיי האישי, זה מה שעומד לנגד עיניי בלבד.
אני מסכימה לדברייך, יש הרבה דעות, ואין אחת נכונה יותר מהשנייה,
יש את מה שמתאים לך / לכם כזוג. 
בעיניי חשוב לשמוע את כל הדעות, ואז לבחור את הדרך המתאימה עבורי/ עבורינו בכל סיטואציה ובכל משבר. 

גמר חתימה טובה, 
גלית הלר.

 
לצפיה ב-'משפחה מורכבת'
משפחה מורכבת
06/09/2017 | 14:45
15
306
שלום לכל חברי הפורום, אשמח לשמוע ממכם.
 
אני גרוש כבר ארבע שנים, ובקשר מצויין עם גרושתי. אנחנו משתפים פעולה בכל מה שקשור לילדים. יש לנו 3 ילדים בגילאים 6,8,13. היא גרה קרוב, אנחנו שומרים על הסדרי ראיה, אבל מאוד גמישים.
 
היא רואה אותם מדי פעם גם בימים שלי ולהיפך. אנחנו מעדכנים אחד את השני בכל דבר שקשור לילדים. יוצא שכל יום אני מדבר איתה, לפעמי אפילו כמה פעמים.
 
לבת הזוג שלי זה מאוד מפריע.
אנחנו ביחד שנה. היא אומרת שבעצם לא התגרשתי מגרושתי, ואני ממשיך להל איתה זוגיות.

במקרה האחרון גרושתי התייצבה פתאום בדלת שלנו ב 9 בערב (בלי לעדכן אותי מראש), כי הבן שלי התגעגע והתקשר אליה. היא נכנסה, עלתה לחדר, נתנה לו חיבוק, היתה איתו קצת והלכה. זה הוביל לפיצוץ קשה עם בת זוגתי שאמרה שהא לא מוכנה לכך יותר.
לא מוכנה שהאשה הזו תיכנס אלינו הביתה, בלי לשאול רשות מראש, ולא מוכנה שיהיו יוצר "זליגות" בימים.

אני מבין אותה, אבל ממש קרוע. לטובת הילדים עדיף שיהיה ביני ובין גרושתי קשר טוב לא?
אני לא יודע איך נכון להתנהג, ואיך לעשות שגם בת הזוג שלי תהיה מרוצה.
 
לצפיה ב-'זוגיות בפרק ב' - יחסים עם הגרושה'
זוגיות בפרק ב' - יחסים עם הגרושה
( לעמוד שלי בתפוז )
06/09/2017 | 15:56
226

הי שלום לך,
אכן הקשר עם אם ילדיך חשוב – אחרי הכל אמנם התגרשתם אחד מהשנייה כזוג, אבל לעולם תשארו ההורים שלהם יחד. לכן השיתוף והתיאום ביניכם מבורך, ובוודאי טוב לילדים.

אתה צריך לשאול עצמך כמה שאלות:  
1. האם הקשר עם גרושתך מונע רק מהרצון להיות הורים טובים יחד, או כי משהו בך נאחז בה ולא מוכן לשחרר ?
2. עד כמה הזוגיות הנוכחית חשובה לך, ועד כמה אתה מוכן לעשות למענה?
3. האם ההתנהלות שלך מונעת בעיקר מתוך יסורי מצפון ואשמה, על כך שהילדים שלך נאלצים לחיות במציאות של שני בתים?  

 אם התשובה האמיתית שלך לשאלה הראשונה, היא כי יש בך עדיין משהו שלא סגרת בהקשר לזוגיות הקודמת – פגיעה, רצון לחזור, ספקות, תקווה, תלות, הרי שיש להתמודד עם הנושא הזה, ולשאול מה הרווחים ומה המחירים בלהיות במקום הזה? ואז לקבל החלטה לכאן או לכאן – לשחרר ולהמשיך הלאה, או לעשות צעדים לחזור להיות יחד.  
לגבי השאלה השנייה, אם הזוגיות החדשה מאוד חשובה לך, ואתה מוכן להתחייב לה, הרי שתצטרכו אתה וזוגתך למצוא את הדרך שגם תענה על הצרכים שלה וגם שלך.
אין ספק שהילדים לפני הכל, אבל גם זוגיות בריאה ומעצימה בינך ובין זוגתך היא לא פחות חשובה לבריאותם ושלמותם הנפשית.
זה מתקשר לשאלה 3 -  יסורי מצפון ותחושת אשם. זה נושא נרחב, אגע בו בהזדמנות בפעם אחרת, רק אומר כי אין סיבה שתרגיש רע ביחס לעצמך, גם אם התגרשת והשתנו נסיבות החיים של ילדיך.

לגבי בת זוגתך, אפשר להבין את הרגשתה – אני מניחה שהיא מרגישה סוג של חדירה לפרטיות וחוסר גבולות, כאשר אשתך לשעבר מגיעה מתי שהיא רוצה ללא כל תיאום.
אני מניחה שגם לך זה מפריע.
אם הזוגיות חשובה לך ויש לה עתיד בעינייך, נראה כי לא יהיה לך מנוס, אלא מלהגדיר גבולות מול גרושתך (בעדינות וברגישות, ולא ממקום של כעס).
הילדים מצידם יבינו זאת היטב ויסתגלו, כל עוד אתה ברור ועקבי בגישתך, ונותן להם מנגד מרחב משפחתי אוהב, מכיל וחם.

בכל מקרה חשוב שתשב עם זוגתך לשיחה נטולת ביקורת, שיפוט והאשמה, אלא מתוך רצון למצוא את דרך האמצע המתאימה לשניכם.
זה לגמרי אפשרי.
אם תרצה עוד עזרה איך לעשות זאת נכון, אני כאן. 
 
גלית הלר.
 
לצפיה ב-'נראה לי שרצוי שתלבן דברים עם בת הזוג שלך.'
נראה לי שרצוי שתלבן דברים עם בת הזוג שלך.
11/09/2017 | 10:43
8
148
כי ילד בן 6 בהחלט יכול להתגעגע לאימא. ואם יש אפשרות שאימא תגיע לומר לילה טוב, כדאי לנצל את זה.
זה משהו שעתיד להשתנות, ילדים גדלים. סביר להניח שבגיל 15 הוא לא יהיה מעוניין שאימא תגיע להגיד לילה טוב... בשנים הקרובות, עם התבגרות הילדים, הצרכים ישתנו,  עתידים לצוץ "פרוייקטים" חדשים שמצריכים קשר טוב עם הגרושה, לעתים אפילו פגישות תכופות. 
 
חושבת שבת הזוג צריכה להבין סדרי עדיפויות ומוטב מוקדם.
 
לדעתי, במערכת יחסים מורכבת, חייבים להבין את צרכי הילדים של בני הזוג וחייבים להבין שהם קודמים.
בזמנו, האיש שלי היה נמצא המון בבית הגרושה.
לומר שאהבתי את זה? ממש לא.
נראה לי שפשוט ככה זה, כשבונים קשר עם איש שהוא אבא.
 
 
לצפיה ב-'ליבון דברים עם בת הזוג'
ליבון דברים עם בת הזוג
( לעמוד שלי בתפוז )
11/09/2017 | 14:15
7
96
אכן כך!
אם כי אני חושבת שצריך לראות גם את צרכי בת הזוג וצרכי האב.
כמו כן צריך לשים לב מה משרת את טובת הילדים. 
לא בהכרח התייצבות של האם או האב בכל פעם שהילדים מבקשים ובכל שעה משרתת את טובתם - צריך לבחון זאת. לעיתים זו מניפולציה, לעיתים זו הדרך של הילד לשמור על המסגרת הקודמת, גם אם הוריו התגרשו.
צריך להיות מאוד רגישים כדי להבין מהיכן נובע הצורך, כי העובדה היא שמציאות חייו השתנתה ולא תהיה עוד כפי שהיתה, ויהיה עליו להסתגל לכך. 
אני מסכימה שמאוד שחשוב שהאב והאם הגרושים ישתפו פעולה, יגיעו אחד לשני הביתה לצורך עזרה אם ניתן, וילכו זה לקראת זו לטובת הילדים. 
עדיין יש לשמור על גבולות ברורים גם מול הגרושה. 
זה בסדר אם היא רוצה להגיע לתת חיבוק או נשיקה לילד, כל עוד זה מתואם לפני עם האב ומקובל עליו. אחרי הכל זה הבית שלו ושל בת זוגתו. 
יכול להיות שלפעמים זה לא יתאים מכל מיני סיבות, וגם זה בסדר. 
בכל מקרה קביעת עובדות בשטח והתייצבות בדלת הן לא בעיניי התנהלות נכונה. זה מוביל רק למתחים וריבים. יש לכבד זה את ביתו ופרטיותו של האחר, כמו גם את האחריות שלו לילדים כשהם אצלו. 
הטוב ביותר הוא לדבר ולתאם תחילה כל התנהלות שקשורה לילדים, בוודאי לא דרכם. 
מבחינה הזו גם האב צריך ליצור בהירות מול גרושתו.
 
לצפיה ב-'ואם ילדים קטנים מנסים לשמור על מסגרת קודמת,'
ואם ילדים קטנים מנסים לשמור על מסגרת קודמת,
14/09/2017 | 07:59
6
96
ונוהגים באופן מניפולטיבי,
מדוע לא לנסות ולשמור לפחות על חלק מהמסגרת הקודמת ?
האם זה באמת איום ונורא ובלתי נסבל שהגרושה מופיעה בדלת, בשעות בהן מבוגרים ערים בדרך כלל, אם לילדון קשה להירדם בלי חיבוק מאימא?
 
חוסר האונים הזה של ילד שנהרסה לו מסגרת בסיסית והוא פועל בדרכו הילדותית לשמר דברים ניראה לי מצדיק הליכה לקראתו ככל האפשר, ומספיק נוגע ללב בכדי ללכת כמה צעדים לאחור בדרישות מבן הזוג להרחיק את הגרושה.
אני יודעת מניסיוני שה"קירבה" הזו לא נוחה ולא ממש נעימה לבני/בנות הזוג. אבל חייבים להבין שיש מחוייבויות קודמות ולוותר. בעיני זה חלק מהמהות של בניית מערכת טובה בפרק ב' .
לצפיה ב-'להחזיק זוגיות בפרק ב' וגם לדאוג לטובת הילדים'
להחזיק זוגיות בפרק ב' וגם לדאוג לטובת הילדים
( לעמוד שלי בתפוז )
14/09/2017 | 10:47
5
69

הי,
את צודקת ! 
המהות של בניית מערכת יחסים טובה בפרק ב' היא להבין ולקבל את מחויבות בן הזוג לילדיו.  אין פה בכלל שאלה, זה הבסיס לכל. אלא שהלוואי והנושא היה כל כך פשוט.
למעשה אין דרך אחת נכונה, ואנחנו צריכים להפעיל הרבה רגישות, אינטואיציה, תקשורת טובה עם בני הזוג ועם הגרושים ככל האפשר, וגמישות.
יש פה כמה שאלות שחשוב לתת עליהן דעתינו:
האם באמת מחוייבות לילדים קודמת למחויבות לעצמי ולחיים שלי?האם זה באמת מה שישרת את טובת הילדים? מה ישרת את טובת הילדים? 
על פניו זה לא נורא שאמא מופיעה ככה סתם בדלת,
ואני גם מסכימה שלא נכון מצד בת הזוג לבוא ב"דרישות" להרחיק את הגרושה.
מצד שני אם זה גורם למתיחות בבית של האב,שבו הילדים נמצאים, האם זה שווה את המחיר?
השאלה עד כמה אנחנו כגרושים סומכים אחד על השני שנהיה רגישים לילדים, שנדאג להם, שיהיה להם טוב אצל האחר?
עד כמה יש בינינו פתיחות לדבר על מה קורה עם
הילדים ולהסכים יחד על אופן ההתנהלות מול הילדים?
כן אני חושבת שצריך להיות תיאום בין הגרושים לגבי הילדים, ולא שהילדים ינהלו את ההורים (זה לא נכון בעיניי).
זה מצריך גמישות, הקשבה, אבל גם קבלת העובדה שלבני הזוג יש גם חיים אחרים, שהילדים הם חלק מהם,
ויש פה עוד הרבה פרמטרים, שמשתנים ממשפה למשפחה,  וממקרה למקרה.

ברמה האישית אני יכולה לשתף שהבחירה של בת הזוג של הגרוש שלי היא לא לתת לי להכנם לביתם, כבר 5 שנים.
אני לא באמת יודעת איך נראה החדר שלהם שם. 
כשאני רוצה לתת חיבוק הם יורדים למטה. 
היה לי מאוד מאוד קשה בהתחלה, רבתי, התנגדתי, עד שהבנתי שזה המצב. 
זו האשה שהוא בחר, הילדים אוהבים אותה, הם הולכים לשם בשמחה.
אז הבנתי שפה אני צריכה לוותר.
זה הבית שלה, זו הבחירה שלה, בכל אפשרות אחרת שאבחר לפעול הילדים ישלמו מחיר כבד. 
למדנו לחיות כך, ולילדים טוב בשני הבתים. 
אצלי אגב הגרוש מוזמן להכנס – הוא בוחר שלא (היא לא מאפשרת לו ��)
יכולתי לעלות על בריקדות, ויכולתי לשחרר כל עוד אני רואה שלילדים טוב שם, והם אוהבים להיות שם.

בקיצור, כל דבר ניתן לפתרון כאשר מדברים, מתקשרים, בינינו כזוג, ובינינו לבין הגרושים.
חשוב בעיניי לשים גבולות, לכבד אחד את חיי האחר ואת בחירותיו, אבל גם לדעת לגלות גמישות ורגישות בהתאם לסיטואציה.
 
עוד דבר שהוא לא פחות חשוב ואולי החשוב מכל:
אם הילד רוצה את אמא, הוא צריך לדעת שהוא יכול לפנות לאבא שלו, ולהיות בטוח שאבא יעשה הכי טוב בשבילו, ולא משנה מה תהיה החלטתו.
זו האחריות שלנו כהורים. 
 
מה דעתך?

גלית הלר
 
 
לצפיה ב-'דעתי כדעתך - כל מקרה לגופו, אבל...'
דעתי כדעתך - כל מקרה לגופו, אבל...
14/09/2017 | 11:29
4
73
נראה לי שהורה שבונה מערכת חדשה חייב להגדיר לבת הזוג שלו סידרי עדיפויות ברורים. וסדרי העדיפויות הללו חייבים למקם את הגרוש/ה בתמונה בדיוק במקום אותו ההורה והילדים ייעדו לו/ה.
אני חושבת שזכויות הטלת וטו לבת/ן הזוג החדש מוגבלות למצבי קיצון בלבד, וגם אז אחרי חשיבה רצינית...
 
הרי לילדים אין ברירות. הם בסופו של דבר קורבנות של המצב, חסרי כלים להבין להתמודד לפעול... גם כאשר הם לא ממש ממש קטנטנים.
העולם שלהם איבד את יציבותו.
 
 
לצפיה ב-'מחיובות לזוגיות ולחיים יחד בפרק ב''
מחיובות לזוגיות ולחיים יחד בפרק ב'
( לעמוד שלי בתפוז )
15/09/2017 | 14:36
39
הי, 
נכון. 
מסכימה שבני הזוג בפרק ב' צריכים להגדיר בינם לבין עצמם איך יראו החיים שלהם, ומה הצרכים והרצונות של כל אחד.
כשיש מחוייבות לזוגיות ולחיים יחד, הכל אפשרי.
זה כן מצריך פתיחות, הקשבה, רגישות, ומוכנות לשים את כל כולינו בתוך המגרש.
בעניין הילדים, הם אכן נמצאים במציאות שלא הם בחרו, אלא נבחרה בשבילם, אבל הם בעיניי לא "קורבנות".
כן יש לעזור להם, להקל עליהם, להבין אותם, להקשיב להם, אבל לא כי הם מסכנים וקורבנות, אלא כי הם צריכים להתמודד עם מציאות חדשה. 
אם אנחנו נסמוך עליהם שהם יכולים, ועל עצמינו שזה אפשרי, אם זה מה שהם יספגו מאיתנו, הרי שהם יגדלו להיות שמחים, מאושרים, מועצמים ובטוחים בעצמם, גם כשחל שינוי מהותי במסגרת המשפחתית שלהם.
זה הכל עניין של גישה.
אם אנחנו נגיד לעצמינו, שהם קורבנות, מסכנים ואומללים, זה מה שהם יחשבו על עצמם, ולהיפך, אם נגיד שהם יכולים, מסוגלים, זה מה שהם יאמינו על עצמם.
המחשבות שלנו, באות לידי ביטוי בהתנהגות שלנו ובאנרגיה שאנחנו משדרים, ומשום שהילדים שלנו לא מאמינים למה שאנחנו אומרים אלא למה שאנחנו עושים, הם ידעו בדיוק מה אנחנו חושבים. 
 
גלית הלר
לצפיה ב-'תראי, נראה לי שלקחת את זה קצת לקיצוניות'
תראי, נראה לי שלקחת את זה קצת לקיצוניות
17/09/2017 | 07:12
2
59
אני לא חושבת שיש הטלת וטו מצד בת הזוג, ובכלל, בחיי נישואין, הטלת וטו זה דבר מאד מאד קיצוני, שצריך להשמר באמת למקרים יוצאי דופן.
 
מצד שני, מאז הגירושים עברו 4 שנים. זה לא מצב שבו ילד מנסה לשמר מסגרת, הוא היה בן שנתיים בגירושים וכנראה בעיקר גדל אל תוך המצב הנוכחי. אם היית עונה את אותה התשובה להורה שהתגרש לפני חודשיים, התגובה שלי כנראה היתה שונה לחלוטין.
 
במקרה הזה נראה לי שהילד מתגעגע לאמא שלו, וזה בסדר גמור ואפילו מתוק, אבל אפשר לומר לו שאמא תדבר איתו בטלפון, ואפשר אפילו להגיד שלא מסתדר שאמא תבוא עכשיו, ברגע זה ממש, לבקר אצלכם בבית. לדעתי זה כמו כל אחד מהדברים שילד בן 6 רוצה, והוא גם יכול לשמוע לא. אני לא חושבת שצריך לשאת את הדגל הזה, של מסגרת שהתקלקלה ופיצוי לילדים, לאורך זמן כל כך ארוך.
 
אני אפילו חושבת שזה עושה נזק, מכיוון שזה משדר חוסר בטחון במה שמתרחש אצל אבא. כשדברים כאלה היו אצלי, אמרתי לילדים שלי שאני אוהבת אותם מאד, שהם במקום טוב ואוהב אצל אבא, שוחחתי איתם עד שנרגעו ושלחתי אותם להתחבק עם אבא. השתדלתי לנהוג בדיוק כמו שהייתי נוהגת לו היו מתקשרים אלי לעבודה כשהם עם אבא בבית. בשנים שלאחר הגירושים לא קיבלתי יחס זהה מהגרוש שלי, וזה בהחלט היה לא קל, אבל המשכתי לשדר שכשאבא נמצא איתם לא יכול לקרות להם שום דבר רע, הם בסביבה בטוחה ואוהבת ונכון שאנחנו מתגעגעים אבל זה רק כי אנחנו אוהבים. היום הילדים יודעים היטב להתקשר אלי ולבכות לי בטלפון באמצע הלילה מאיזה מחנה צבאי על לב שבור, ואני לא בטוחה שהם עושים את זה לאבא שלהם, ויש נושאים שהם מעדיפים לדבר ישירות איתו. אני חושבת שזה חלק מהבטחון שלהם שגם כשאני לא איתם פיזית, אני זמינה להם והקשר בינינו חזק.
לצפיה ב-'מסכימה עם דברייך '
מסכימה עם דברייך
( לעמוד שלי בתפוז )
17/09/2017 | 09:55
29
הי אורית, 

אני לא לגמרי בטוחה למי ענית. 
אני בכל אופן מסכימה לדברייך, זה גם מה שכתבתי בתגובותיי.
המסרים שאנחנו נשדר לילדים במילים, ולא פחות חשוב במעשים, הם אילו שיאפשרו להם להתמודד מול כל סיטואציה שתבוא. 
הגישה שלך נכונה ובריאה.
עדיין צריך לזכור שאין אנו יודעים את כל פרטי התמונה, ובכלל בכל מה שקשור למערכות היחסים במשפחות מורכבות ובכלל בחיים בפרק ב', נדרשים הרבה רגישות, גמישות ואינטואיציה. 
 
חג שמח, 
גלית הלר
 
 
 
לצפיה ב-'מסכימה איתך בעניין הזמן שחלף כגורם משמעותי '
מסכימה איתך בעניין הזמן שחלף כגורם משמעותי
17/09/2017 | 09:58
58
בהתייחסות, אבל במקרה הזה במשך רוב הזמן שחלף מהגירושין ההתנהלות הייתה כזו שמאפשרת לגרושה להגיע כרצונה על פי קריאה של הילד,
כלומר בפועל, הסיבה לשינוי כאן תהיה מערכת היחסים החדשה של האב. כך שהזמן הקובע הוא בעצם מנקודת הזמן בו משתנה ההתנהלות.
ויש עם זה בעיה,
כי ה'גידור' של מגורי הלשעבר ו/או הגדרות שעות אפשרויות הביקורים לא התבצעו באופן טבעי על ידי ההורים הגרושים אלא על ידי בת הזוג החדשה. היא נכנסה למערכת קיימת ועומדת לקבל מנדט לביצוע שינויים.
זה מפריע לי .
לצפיה ב-'אני מסכימה עם בת הזוג שלך'
אני מסכימה עם בת הזוג שלך
15/09/2017 | 20:02
4
103
אני לא מוכנה לקבל שום אורחים בדלת, כולל לא משפחה קרובה, בלי שמודיעים לי מראש. כל עוד אין אסון, אין שום סיבה שגרושתך תגיע ותתייצב בדלת שלכם. לבת הזוג שלך הזכות לדעת שהיא יכולה לצפות לפרטיות מסוימת בחיים המשותפים שלכם (אני לא בטוחה שהבנתי, אבל הבנתי שבת הזוג שלך גרה איתך).
 
עד כאן, אין בכלל קשר למשפחה מורכבת. אם לבן יש צורך באמא שלו, בהחלט הייתי מנסה לפתור את הענין, אבל לא באופן חד צדדי כמו שגרושתך עשתה. הייתי מצפה שגרושתך תכבד את הבית והמשפחה החדשים שלך ותתיעץ איתך האם זה בסדר להגיע. דרך אגב, זה כולל את היכולת שלך לומר לה לא, אם זה לא מתאים - למשל - אתם מארחים או יש ענין אחר. אני, ספצפית, חושבת שלא בהכרח גרושתך צריכה להכנס לבית שלך ושל בת הזוג.
 
שנית, לגבי נושא היחסים עם הגרושה. אני אישית חושבת שהילדים שלך יחסית גדולים, כלומר מדברים ומתקשרים היטב. לא ברור לי למה יש צורך בשיחות טלפון כל כך תכופות, ולדעתי יש משהו במה שבת הזוג שלך אומרת. אני לא מכירה הרבה זוגות גרושים שמדברים בתכיפות כזו, כאשר לא מדובר בילדים ממש קטנטנים. אני מציעה לך לשקול את מה שאמרה בת הזוג, ואולי כדאי קצת לשחרר - לא על כל דבר צריך לעדכן, ולעתים ניתן פשוט לסמס הודעה. חלק מלהתגרש זה ההבנה שהילדים יעברו דברים שאינך שותף להם, וזה לא סוף העולם. בגילאים גדולים יותר זה תקף גם ליחסים עם החברים שלהם, במסגרת החברתית. אולי כדאי גם לחשוב על ההסדרים ביניכם, שמצריכים כל כך הרבה אינטרקציה, ולחשוב על משהו קצת יותר פשוט. לדעתי כדאי לך, במסגרת היחסים המעולים עם גרושתך, לעשות שיחה שבה אתה משתף אותה שבצורה שהדברים עובדים כרגע, קשה לך לקיים את המסגרת המשפחתית עם בת הזוג, ושאתה חושב שכדאי טיפה לשנות כדי שכולם ירגישו בנוח.
 
אשתף אותך מאצלנו, שלא היה עולה בדעתי להכנס לביתו של הגרוש שלי בשום מצב. גם כשיש גמישות של הסדרי הראיה, אני אבוא ואקח את הילד או אחבק אותו אבל לא הייתי מעלה בדעתי להכנס לביתו של הגרוש. אנחנו ביחסים טובים כרגע אבל לפעמים לא מדברים גם שבועות שלמים, כשהשגרה מתנהלת כרגיל. מקסימום סמס. גם כשאני מתקשרת אליו, המשפט הראשון שלי זה "האם ניתן לדבר עכשיו" אלא אם כן מדובר במקרה רפואי של הילדים. הוא מטפל בילדים באופן סביר בהחלט, ואפילו כשהם חולים או מצוננים לא תמיד הוא מעדכן עד לזמן שהם עוברים אלי, למרות שהיום כמובן הם עצמם מעדכנים. לאחרונה אחת הבנות שלי התעצבנה ואמרה שאנחנו שנינו דופקים אותה ביחד, כי לשנינו יש בעיות באישיות וגם בהתיחסות אליה, מה שאומר שכנראה יש מספיק תיאום שבגיל ההתבגרות היא מנסה לבעוט בשנינו יחד במקום בכל אחד בנפרד...
לצפיה ב-'מחוייבות לזוגיות ולחיים שלי בפרק ב''
מחוייבות לזוגיות ולחיים שלי בפרק ב'
( לעמוד שלי בתפוז )
16/09/2017 | 13:37
3
57
הי אורית,
אכן, אני מסכימה איתך שיש גבולות.
שיתוף פעולה בין ההורים בהקשר לילדים הוא כמובן מעולה והכרחי, אבל בין זה ובין לקבוע עובדות ולהתייצב בדלת בלי לתאם מראש המרחק גדול.

יש עניין של פרטיות, כבוד לחיים של כל אחד בנפרד, את צודקת, ואני גם בטוחה שההבנה הזו משרתת בסופו של דבר את הילדים (גם אם זה לא נראה בהתחלה כך).

כן יש גם לבחון, את מהות האינטראקציה היומימית שבין ההורים הגרושים, ובצורה כנה ואמיצה להבין מה עומד מאחוריה (ראי תגובה שלי קודמת).  
גם פה אני לא בטוחה מהי טובת הילדים, הלא גם מערכת יחסים טובה ויציבה בין האב ובת זוגו היא לא פחות חשובה. 

נשמע שהצלחתם את וגרושך למצוא את הדרך הנכונה לתקשר בעניין הילדים, וגם לשמור זה על כבודו וחייו הפרטיים של האחר.
תגובת הילדה, כמו שאת מפרשת, אכן מעידה שאתם עושים עבודה מעולה. לא ברור מאליו. שאפו!

הנושא הזה של הורות משותפת עם הגרושים, ובמקביל להקים מסגרת משפחתית חדשה, בה הילדים מרגישים שייכים ואהובים, היא אחד האתגרים הגדולים של פרק ב'.
כדי להצליח בה, עלינו כזוג בפרק ב' להוות סביבה תומכת אחד לשני, לעזור אחד לשני בלבטים, ולעבור את הדרך יחד. 
כי רק כשאנחנו באמת בוחרים להיות מחוייבים לחיים החדשים שלנו ולעתיד המשותף יחד, אנחנו יכולים למצוא יחד את הפתרונות הנכונים לנו כהורים וכבני זוג. 
כשזו נקודת המוצא, אז השאלה שאנחנו שואלים עצמינו היא לא: 
האם זה אפשרי? אלא איך זה אפשרי? 

שינוי הקטן שעושה את כל ההבדל -:)

גלית הלר 
 
לצפיה ב-'כנראה שהתקופה הבעייתית היא זו שבין פרק א' לפרק ב'.'
כנראה שהתקופה הבעייתית היא זו שבין פרק א' לפרק ב'.
17/09/2017 | 10:17
2
26
לצפיה ב-'התקופה הבעייתית'
התקופה הבעייתית
( לעמוד שלי בתפוז )
18/09/2017 | 12:40
1
37
למה את מתכוונת? 
איך אפשר להפוך אותה לפחות בעייתית? 
 
גלית הלר
לצפיה ב-'בתקופה שבין הגירושין לבין בניית מערכת פרק ב','
בתקופה שבין הגירושין לבין בניית מערכת פרק ב',
19/09/2017 | 08:03
55
נבנית, בדרך כלל,  ההתנהלות בין זוג הגרושים ומתקבעים הרגלים.
בעצם כל אחד מהם מסדר לעצמו את הסביבה שלו מחדש, ו'משבץ' את הזמנים עם הילדים, שמנסים גם הם להגדיר לעצמם עולם חדש ולהתאושש מהפגיעה בקודם.
במצב בו הכל מסביב עדיין לא יציב, ועל מנת להקל על הילדים, בהחלט יכולים להיווצר מצבים שהגרושה מתייצבת בשעות מוזרות כי הילדים הזעיקו, או הגרוש מגיע עם משהו כי הילדים ביקשו... וההורים שניהם עם רגשות אשמה במידה זו או אחרת, והפתרון הכי קל והכי זמין הוא הצבת 'גבולות גיזרה' היכן שאיכשהו מסתדר, ולא בעקבות חשיבה לעתיד...
ואז עוברות כמה שנים והדברים מתקבעים. ודי קשה לשנות, ודי קשה להסביר לילדים את השינוי.
 
אני אישית ממש לא יודעת איך אפשר להפוך לפחות בעייתית.
עובדה, אני הגעתי להרגלים מקובעים שהפריעו לי, ופשוט חייתי עם זה,לא בשמחה, כי, יד על הלב, זה  היה מה זה מעיק.
אבל התבצע שינוי עם השנים - הילדה גדלה,  הצרכים השתנו.
הגעתי למסקנה שפשוט צריכים להיות יותר גמישים בפרק ב'...
לצפיה ב-'מדריך למודלים זוגיים - משפחתיים בפרק ב''
מדריך למודלים זוגיים - משפחתיים בפרק ב'
( לעמוד שלי בתפוז )
05/09/2017 | 13:28
2
143
הי חברים,

משתפת איתכם באהבה את אחד המדריכים הראשונים שכתבתי.

אני מאמינה שכדי להצליח בפרק ב' עלינו לדעת לאן אנחנו הולכים, מה אנחנו רוצים ליצור ואיזה מודל חיים מתאים לנו.

המדריך נועד להרחיב את נקדות המבט על האפשרויות לחיים משותפים, ועל מה חשוב לדבר ולהסכים בינינו כזוג, בכל מודל.

אשמח לשמוע דעתכם, התרשמותכם, רעיונות נוספים שאתם חושבים עליהם בהקשר למודלים משפחתיים- זוגיים בפרק ב'.

קריאה מהנה

גלית
לצפיה ב-'מודל ההפרדה המחוברת - אהבתי '
מודל ההפרדה המחוברת - אהבתי
05/09/2017 | 20:28
1
92
גלית,
תודה על המדריך. פתאום נפל לי אסימון שמתוך כוונה לשמור על הילדים, יצרנו מצב שאני בעצם אורח בבית שלהם.
אני חושב שזה אחת הסיבות לכך שאני כל הזמן רב עם הילדים שלה, וגם הרבה ויכוחים בניננו. אני לא התכוונתי להיות "אורח" על מבוגר אחראי בבית.
תודה רבה.
דרך אגב, היה יכול להיות ממש מעניין עם אנשים נוספים היו משתפים איזה מודל הם בחרו. מענין...
לצפיה ב-'מודל ההפרדה המחוברת'
מודל ההפרדה המחוברת
( לעמוד שלי בתפוז )
11/09/2017 | 14:20
37

תודה אלון,
אכן ככל שאנחנו נדע מהו המודל המתאים לנו, מה אנחנו רוצים ליצור,
כך נהיה מסוגלים להוביל את החיים שלנו יחד לאן שאנחנו רוצים, להוביל את הילדים שלנו, ולהתמודד מול כל משבר שהחיים בפרק ב' יזמנו לנו.
זהו המפתח הראשון להצלחה בפרק ב'!
בהירות, דיוק, וידיעה ברורה מהו המודל הזוגי משפחתי –
בו אנחנו בוחרים.
 
גלית


 

מנהל/ת הפורום

אודות:
אמא ל- 3 ילדים מנישואים קודמים (15,13,9), מאמנת מוסמכת בלשכת המאמנים, מנחת סדנאות, מייסדת המרכז לזוגיות ולמשפחה בפרק ב'. אני בת זוג לאמיתי קנריק, ל
עוד...

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

גלית הלר- מנהלת פורום משפחות מורכבות
גלית הלר מנהלת הפורום

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ