לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
פורום תמיכה נפשית ביצירה
 
 
לפעמים יש רגעים בהם רוצים לתת לרגשות לצאת, רוצים למצוא מקום לשתף בדברים שקורים ממש בפנים, יש מקומות שבהם לפעמים קל יותר לשתף בשיר, בסיפור, בתמונה או ציור...
אנחנו פותחים כאן פתח להבעה וביטוי עצמי, שונה מהמקובל בפורומים האחרים שלנו, מקום שאליו תוכלו להביא כל יצירה שהיא שמתחברת אליכם או שאתם מתחברים אליה, כיד דמיונכם החופשי ובהתאם לכללי הפורום.
.
כאן אפשר "לדבר" בעזרת שירים וסיפורים שלכם עצמכם, כאלו שנכתבים פה לראשונה, כיצירה אישית ופרטית של כל אחד; וגם של אחרים, ידועים ומוכרים וגם לא כל כך.
 
כאן בפורום אפשר לצרף ציור או צילום שציירתם או צילמתם בעצמכם, ציור, צילום או סרטון שמדבר אליכם (גם אם אינו יצירה עצמית שלכם), שמביא משהו ממה שאתם מרגישים, או רוצים לומר ולא כל כך מצליחים, שמספר ומתאר את מה שקורה לכם בפנים כי לפעמים המילים לא מצליחות לתאר....
 
כאן אפשר להעלות נושא שמציק, שחושבים עליו, מתחבטים בו ולא ממש יודעים איזו דיעה לגבש עליו.
 
כאן נוכל לפתח דיון, לספר כל אחד איך הוא מרגיש, מה הוא חושב בדרך אחרת. בדרך של משל, שיר, סיפור, יצירה פלסטית (צילום של ציור, פיסול, רישום, מיצג) ו”לדבר" דרך דימויים ותמונות.
ועוד כמה מילים – אנחנו רוצים לשמור את המקום הזה כמקום נעים לכולם שבו אפשר לתמוך ולהיתמך, ולכם חשוב לנו שתהיו איתנו וכשאתם פה תשמרו עלכללי הכתיבה של הפורום.
 כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.

* לא יותרו כאן פרסומים., סקרים או מחקרים

 
נחכה לכם פה, מבטיחים להקשיב להכל...
 
המשך >>

לצפיה ב-'פחד'
פחד
22/09/2016 | 14:15
2
35
עכשיו במדינת הקלגס

עכשיו במדינת הקלגס
שלטון הרבה יותר טוב
ומזכירים  את יום השואה הבין לאומי
להרחיק  אנטישמיות מצבאה.
והיא כבר דמוקרטית.
ושומרת על זכויות המיעוטים.
ולא עושה זוועות.
ואלוהים שומר עלי
אז מדוע אתה פוחד?
מדוע תפחד לנסוע בלילה?
מדוע תאחוז פחד פתאום?
מדוע תפחד מנסיעה בין עירונית?
מדוע  תפחד מנסיעה לא מוכרת?
מדוע תפחד בכלל?
ואני חושב על זה ויודע שצריך להעיז
והעיקר לא לפחד כלל.
16.9.16

הפחד

שהתברר לי שיש החוקרים הפחד הפך לאימה:
פחדת לעשות קניות
פחדת שירעילו את המזון.
פחדת שיחטפו אותך
פחדת שיפגעו בחבריך
פחדת על בני המשפחה
פחדת מכל עלה נידף
פחדת  לנסוע ביום
פחדת מכל דבר.
ועתה הפחד מוגדר ומופחת
לכמה דברים בלבד.
ואתה נאבק עימהם
העיקר זה לא לפחד כלל.
16.9.16

ואם לא יהיה פחד

ואם לא יהיה פחד וחרדה
הזמזום באוזניים יעלם.
אם לא יהיה פחד וחרדה
תיסע בלילה לכל מקום
ולא תהיה מוגבל בכלום.
ואם לא יהיה פחד וחרדה
המחשבה תהיה יותר טובה.
היא כבר טובה. אין הפסקות חשיבה-
אך שאתה פוחד אתה נוקש בשינייך
וצריך להפסיק זאת.
העיקר זה לא לפחד כלל.
16.9.16


לצפיה ב-'גבולות הפחד ...'
גבולות הפחד ...
24/09/2016 | 19:35
1
9

קרנף יקר,
קודם כל רוצה לומר לך שהכתיבה שלך מאוד נגעה וריגשה אותי... מעבר לכך החוויות שלך והמחשבות שלך גרמו לי להרהר בנושאים אוניברסאליים של מוסר ושל הגבולות בין טוב לרע... בין אכזריות לחמלה... בנוסף, ולמעשה בעיקר, היה משמעותי  להתבונן יחד איתך, על הדרך שעברת ולבחון את האתגרים עימם התמודדת...
אני שומעת את המשאלה לחוויה של ביטחון, של אמון, את המשאלה לעולם בו הפחד אינו משתק, ואינו מונע ומגביל... משאלה שברובה הגשמת אותה ואתה כמו מבקש לחצות עוד איזה גבול...גבול בו לא יהיה זכר לפחד...
ואני חושבת על היכולת שלך להסתכל על העולם והשינויים והתיקונים שחלו בו, כמו גם על הרוע והאכזריות שעדיין קיימים בו, ועל הניסיון הרב והכנה שלך שלא לפגוע, שלא לעשות רע, ויתרה מזו אני חושבת על הניסיון הרב שאני רואה פה בפורום לעשות טוב... ואני חושבת שאולי הגבול שאתה מבקש, אולי לא צריך להיות כ"כ ברור, נשמע שהיית רוצה לתחום את הפחד במגירה ולנעול אותו "ועתה הפחד מופחת ומוגדר לכמה דברים בלבד"... נשמע שהיית רוצה עולם שכולו טוב...ואולי למשאלה הזו יש תפקיד להישאר כמשאלה ... כדי לתת מוטיבציה לעשייה, אבל לעולם לא כדי לממשה באופן מלא... שהרי בכולנו יש פחד ורוע... בכולנו יש גם חולשות...זה מה שהופך אותנו למיוחדים... ואולי  גם לפחד יש תפקיד... הוא שומר עלינו לעיתים... יש לו תפקיד אבולציוני חשוב ואולי לא כדאי לחיות בעולם בו אין פחד בכלל...ואולי כמו הכותרת שלך – העניין הוא גבולות ומינונים...
 אני חושבת על החמלה הרבה שאתה מוציא החוצה ותוהה לעצמי אולי מגיע גם לך קצת חמלה, חמלה שתקבל את הפחד ולא תאבק בו ...לא במובן של להיות משותק על ידו, אלא במובן של לקבל אותו כתוצר שקיים באופן טבעי בנו כבני אנוש, ובייחוד באלו שחוו טראומות בהן לא הייתה להם שליטה על העוולות שנעשו להם...ואולי דרך הקבלה תגלה שאינך מפחד מהפחד עצמו ואולי זה הדבר המשמעותי מכל...
 
קרנף יקר, מאחלת לך שבוע מלא בהתבוננות אמיצה בנוכחות הפחד ולא בהעדרו ! 
 
לצפיה ב-'תודה- דברים מהלב'
תודה- דברים מהלב
25/09/2016 | 04:53
5
אני עדין קצת משותק מהפחד וזה לא טוב- אבל אני מתפקד במצבי פחד רק מרגיש פחד משתק- למשל בנסיעה בלילה באוטובוס אני לא צריך להרגיש לדעתי פחד.
לצפיה ב-'לאנטישמיות אין גבול'
לאנטישמיות אין גבול
23/09/2016 | 16:13
19
לאנטישמיות אין גבול
(דר מנגלה ושו"ת)

במעבדה של ד"ר מנדלה
לא חיות צועקות.
במעבדה של ד"ר מנדלה
תינוקות צווחות.
אִיוַואן האיום אפס לעומתו.
נשים גברים זקנים זקנות
עונו בידי רשעה..
וגם אני הקט העולל
עוד בחיי הקודמים
עוניתי בידי האיום.
תינוק ,עולל , פעוט
בידי החרב המתהפכת
של הקלגס הרשע
שרצה לחיות לנצח
ולהפוך בני אדם לרמשים וחיות.
וגם ד"ר מנגלה אפס לעומתו.
ואתם תשאלו מדוע אני צמחוני?
כי עונתי בידי הרשעה
והרשעה היום מענה חיות
והרפואה אכזרית לבני אדם כחיה
יש שחיתות במערכת רפואית.
אפילו ביצה לא תיכנס לפי
בעולם של רצח עוברים.
בעולם של התעללות במתמודדים.
בעופרת, ארסן ואנטינומי וכספית.
מחלות עור קשות
בהם האור נגוז מבני אדם.
23.9.16




לצפיה ב-'ציפור הנפש'
ציפור הנפש
14/09/2016 | 09:06
1
60
"וּמַה שֶׁהֲכִי חָשׁוּב - זֶה לְהַאֲזִין הֵיטֵב לַצִיפּוֹר.
כִּי קוֹרֶה שֶׁצִיפּוֹר הַנֶפֶשׁ קוֹרֵאת לָנוּ, וְאָנוּ לא שוֹמְעִים.
חֲבָל. הִיא רוֹצָה לְסַפֵּר לָנוּ עַל עַצְמֵנוּ.
הִיא רוֹצָה לְסַפֵּר לָנוּ עַל הַרְגָשׁוֹת שֶׁנְעוּלוֹת בַּמְגֵרוֹת שֶׁבְּתוֹכָה."
 
 
מגירות מגירות ,
חלקים מפוצלים 
קטנה בת ארבע ועוד אחת 
קטן בן שש
נערה מפוחדת בת 12 
לוחמת צדק בת 16 
ועוד חלקים וחלקי חלקים 
כולם רוצים לספר את סיפורם 
בכל מגירה רגשות שונים 
כואבים, מפחדים , מבויישים 
כועסים , משותקים , דוממים 
חרדתיים , חסרי תקווה , מיואשים 
מדוכאים , עצובים , שונאים ...
ויש גם רגשות נעימים 
של שמחה ותקווה וכוח 
ואהבה לחיים לטבע לחיה ,
ואפילו אהבה לאדם 
המון המוני רגשות 
בתוך המגרות חבויים ..
היום מתחילה להיות מודעת לקיומם 
ואולי אפילו מתחילה להסכים לשמוע אותם 
וכמו לידה יש צירים 
וכאב וקושי ...
ומתנה 
 
לצפיה ב-'מגירות הנפש'
מגירות הנפש
17/09/2016 | 11:11
27
צומחת יקרה,
 
נשמע שמפחיד קצת לגלות את הקיום של המוני המגירות בתוכנו... ואיך נותנים לכולן מקום?
המודעות לקיומן של מגירות אלו מהווה את הצעד הראשון בדרך להשלמה עם העצמי, בדרך לצמיחה. ונראה שלצד הנעימות והעימות שעם המגירות, את מוצאת גם רגעים מספקים בסופו של דבר...
 
לַכֵן כְּדַאי ,
אוּלָי מְאוּחָר בַּלַיְלָה , כְּשׁשֶקֶט סָבִיב,
לְהַקְשִׁיב לְצִפּוֹר הַנֶפֶשׁ שֵׁבֶּתוֹכֵנוּ,
עָמוֹק עָמוֹק בְּתוֹך הַגוּף.

 
יש מגירות שאת עדיין נועלת? למי יש מפתח למגירות שלך?
 
בינתיים, שולחים לך חיבוק-חיזוק גדול וכוחות נוספים להמשך פתיחת וגילוי מגירות חדשות...
לצפיה ב-'תלות בחבר'
תלות בחבר
06/09/2016 | 21:30
1
52
היי , אני וחבר שלי כבר שנה וחצי ביחד , עברנו לגור יחד לא מזמן .
בחודשים האחרונים אני מרגישה מאוד תלויה בו , לדוגמא הוא הולך לחברים אז אני מתחילה להיות עצבנית , לחשוב שהוא לא רוצה להיות בבית או לא להיות איתי ואני מתחילה להיכנס לכל מיני מחשבות רעות בכל מיני תחומים ואפילו לבכות ולשנוא את עצמי
זה מאוד משפיע על חיי הזוגיות שלי אנחנו רבים בגלל זה ולי קשה שהוא צריך לעצור את החיים שלו בגללי
במקום ללכת לחברות אני תמיד אעדיף להיות איתו
אני לא מבינה מאיפה זה נובע ? ואני לא רוצה להיות תלויה בו כי זה מקשה עליי
אשמח אם תעזור לי
תוד
לצפיה ב-'להסתגל למציאות חדשה'
להסתגל למציאות חדשה
06/09/2016 | 22:59
25
ערב טוב יקירתי,

אני מבינה שכרגע , את מבולבלת וחסרת אונים מול תחושות ורגשות  שהם חדשות לך לגמרי.
כאילו שמאז שעברת לגור עם החבר שלך, את מגלה בך צדדים שלא הכרת קודם, תגובות שהיו זרות לך ,מחשבות שלא עברו בראשך לפני זה.
נשמע שאת לא כל כך מחבבת את התנהגות שלך מאז המעבר ,למרות שסביר להניח שהתנהגותך נובעת מחוסר ביטחון מול סיטואציה חדשה לגמרי, מקושי להגיב לאירועים הקשורים לחיי זוגיות ומחוסר אונים מול רגשות אשר מפתיעות אותך.
נראה שכרגע, את לא כל כך מבינה מה עובר עליך וזה אולי מתסכל אותך וגורם לך לאי נוחות מסוימת ויתכן שאת אפילו חוששת לאבד את החבר בגלל ההתנהגות הלא הגיונית בעיניך ,ואולי בעיניך בלבד...
לפעמים, קשה להסתגל למציאות חדשה גם אם היא תוצאה של בחירה שלך , זה כואב ומבלבל אבל זה גם טבעי ואנושי,
ויכול להיות שיש לתת לזמן לעשות את שלו...

יקירתי, אנחנו כאן בשבילך, אם את חשה שאת רוצה לדבר על מה שעובר עליך .
נוכל לתת לך פינה משלך אצלנו, תוכלי לשתף ולשחרר,לדבר ולהשמע , כמה שאת רוצה ומתי שאת רוצה,בשיחה של אחד על אחד , ללא ביקורת או שיפוט, רק רצון להיות איתך איפה שאת נמצאת..

אנחנו כאן כל יום בין השעה 9 בערב לחצות, נשמח אם תגיעי..
sahar.org.il

שולחת לך חיבוק וירטואלי אך אמיתי,

מתנדבת סה״ר
לצפיה ב-'היד'
היד
06/09/2016 | 12:18
3
42
היד שלא שוב בוחש 
ואביב גפן שר 
אל תדאגי זה רק הלב
כואב ,כאב של זכרונות 
כאב של נזקקות 
כאב של געגוע 
כאב של בריחה 
כאבשל חיות 
זה רק הלב שכואב לך 
אל תדאגי זה רק הלב.   ....
לצפיה ב-'כאב של הלב הוא האבא של הכאבים'
כאב של הלב הוא האבא של הכאבים
06/09/2016 | 19:01
13
אולי תנסי לפרוק את הכאב בשירים.
ואם קשה ציורים פשוטים
לצפיה ב-'הלב הנבון '
הלב הנבון
10/09/2016 | 12:52
1
25
יקירה,
ממש ניתן לחוש בלב הפועם דרך מילותייך... פעם בחוזקה ובמהירות, פעם בכבדות ופעם במנוחה...וכמו בשיר של אביב גפן - השדים אכן נוטים לבוא בלילה, לקלוע צמות של כאבים...
מילותייך גורמות לי להרהר במורה הבודהיסטי ג'ק קורנפילד שכתב רבות על כאבי הלב, ובין היתר:
"כאשר אנו נעשים נוכחים בהווה, אנחנו מרגישים מחדש את החיים סביבנו, אבל אנחנו גם נפגשים עם כל מה שבכוונה נמנענו ממנו. עלינו להיות אמיצים כדי להתמודד עם כל מה שקיים - כאבנו, תשוקותינו, צערנו, אובדננו, תקוותינו החשאיות, אהבתנו - כל מה שנוגע עמוקות ללבנו. כאשר אנחנו מפסיקים את המלחמה, מוצא כל אחד מאיתנו משהו שממנו ברח - בדידות, תחושת חוסר ערך, שעמום, בושה, תאוות שלא נתגשמו. עלינו להתמודד גם עם החלקים האלה של עצמנו"...
"כשאנחנו נעצרים ומקשיבים, אנחנו מסוגלים להרגיש איך כל דבר שאנו פוחדים מפניו או משתוקקים אליו (שכן אלה בעצם שני צדדים של אותו חוסר סיפוק) דוחף אותנו אל מחוץ ללבנו למציאות מזויפת של "איך היינו רוצים שהחיים יהיו"..
" אנחנו מגלים אמת מדהימה: החיים הרוחניים רובם ככולם, הם קבלה עצמית. אכן, ההשלמה עם שירת חיינו מאפשרת לנו להתחיל ליצור זהות עמוקה וגדולה, שבה לבנו מכיל הכל בתוך מרחב של חמלה חסרת גבולות"  (מתוך הספר 'דרך הלב')
אני יודעת מקריאת דברייך לאורך תקופה, שאת מודעת ונוגעת במקומות הכאובים ואף מוצאת את הכוחות להדליק את האור כנגד חשכת הלילה בה נקלעות צמות הכאבים... במובן זה הלב הוא מורה נבון... אך לעיתים כרוכה בלמידה כאב.. כאב גדול... ואולי את מבקשת יד שלא תבחוש אלא תחזיק בעדינות ובחמלה את הלב הנבון שלך... על כל סוגי פעימותיו...
אני שולחת לך חיבוק חם, שמבקש להיות תזכורת ליד החומלת והרכה שקיימת בך...
מאחלת לך שבת של שלום, 
 
לצפיה ב-'תודה לך '
תודה לך
14/09/2016 | 08:56
7
קוראת את זה שוב ושוב כל השבוע .
תודה על התזכורת לספר משמעותי כל כך 
 
לצפיה ב-'כעס ודכדוך'
כעס ודכדוך
03/09/2016 | 20:34
4
35

כעס עצמי

אני לא צריך לכעוס על עצמי
אני לא צריך להכות את עצמי.
נפשי עושה את המקסימום
ועוד מעט היא תצא מסיבוכיה
ואני אבריא בשמחה רבה.
ואני כועס לפעמים על עצמי.
די! לכו לכם מחשבות כעס!
אל תפגע בעצמך.
3.8.16


דכדוך
שוב תפס אותי דכדוך
אחרי חצי שנה שלא היה.
ואני מתעשת ומעלה חיוך
השמחה מצילה את עולמי.
ועם הדכדוך בא כעס עצמי
אל לי לפגוע בעצמי.
וממשיך לטפל בפוסט טראומה וחרדה
הן כך קודם הכל נעלם.
3.9.16
הדכדוך תפס אותי כי שתיתי תה שמרומם את המצב רוח- מליסה מספר ימים ושהפסקתי אותו סבלתי מדכדוך- אני מקווה שעוד כמה ימים זה יעלם
לצפיה ב-'קרנף יקר '
קרנף יקר
04/09/2016 | 10:29
1
13
הי , מקווה שהלילה עבר טוב וקצת טוב יותר לנפש 
תן מקום לכאב ולדיכדוך זה בסדר זה חלק מהרגשות שלנו 
אבל אל תכה את עצמך איש יקר , עברת מספיק את הכעס  תעביר למקום אחר .
הליכה , ספורט , שירה בקולי קולות , ציור ,פלסטלינה וכל דרך אחרת שתעזור 
אתה יקר ואהוב לא מגיע לך מכות מאף אחד בעולם ...
איתך 
לצפיה ב-'תודה- אני משתדל'
תודה- אני משתדל
04/09/2016 | 15:57
5
לא להכות את עצמי
לצפיה ב-'אמפתיה עצמית... '
אמפתיה עצמית...
10/09/2016 | 15:14
1
12
 
קרנף יקר,
כואב לקרוא את השיפוטיות הרבה שאתה מתאר כלפי עצמך... בעצם הכותרת יש דימוי של הכעס והדכדוך הולכים יחדיו ומחזיקים ידיים... ובתחושותייך וחוויותיך זה אכן נשמע כך.. נשמע שחלק בלתי נפרד מהדכדוך, הוא הכעס על החוויה של הדכדוך שוודאי יוצר מעגל מתסכל ....
וכמה השיפוטיות העצמית הזו עומדת בניגוד לחמלה ולאכפתיות הרבה שכל כך ניכרת כאן בפורום כלפי שאר החברים... ומרגשת כל פעם מחדש מהצד... וממש מרגיש שחלק מהפגיעה העצמית כרוך בכעס העצמי....
דבר נוסף שבולט לי מאוד מדברייך הוא החוויה של גבולות נורא ברורים ומסודרים בין טוב ללא טוב, בין עצב לשמחה, והרי שהאין הדברים שזורים זה בזה? בחיים של כולנו? התמודדות עם המקומות הכואבים שלנו, עם מקומות של חרדה ופוסט טראומה היא לא התמודדות בקו ישר ולינארי ויש בה לעיתים נסיגה... זוהי התמודדות שוודאי מעוררת רגשות קשים, אולי מבהילים, אולי מכעיסים, אולי מתסכלים.. אך אלו הרגעים שחשוב לזכור שאנחנו כל פעם אחרים אל מול השדים שלנו... אנחנו מגיעים עם ידע, ניסיון וכישורים שלא היו לנו בעבר... וכמו שכתבת – אנחנו אכן עושים את המקסימום שלנו... נשמע לי שאתה בהחלט עושה את מה שאתה יכול כדי לעזור לעצמך... ואולי מה שאתה זקוק לו יותר מכל זו חמלה, אותה חמלה שאתה נותן לכותבים כאן – חמלה שתקבל את הנסיגות ואת הכעס וכל רגש אחר שעולה ... כחלק מהתהליך, כחלק מחיים מורכבים שיש בהם ביחד גם אור וגם חושך, כחלק משלם שהוא אתה 
 
קרנף יקר, מאחלת לך שבוע של חמלה, קבלה ושלווה! 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
10/09/2016 | 15:47
2
לצפיה ב-'לנשום'
לנשום
29/08/2016 | 10:16
1
43
שוב אני כאן
נאחזת
לא לשמוט ,לא עוזבת 
נאבקת בתוכי
עם עצמי 
במחשבות בפחדים בזכרונות 
שוב לא נושמת 
וזוכרת שחייבת 
לנשום ...
לא מוותרת נאבקת 
ההרס העצמי הרים כנף 
מרגישה אותו זוחל 
מתחת לעור 
אבל אני שואפת לאור ....
לצפיה ב-''
30/08/2016 | 23:56
22
כמו גרעין שנובט, שולחת שורשון, שולחת עלעל מקופל מגולגל , מרימה מעליך אבן/גוש אדמה יבש. נמשכת לאור. 
מזדקפת ומסתעפת והינה, כבר את משחררת עלה ועוד אחד. 
אומנם עוד יבש וחם בחוץ הימים כבר מתקצרים ועוד מעט תרד טיפה גדולה וחמה שתרטיב, תנקה, ותישאב מיד, לרוויה. 
אנחנו מחזקים , מחכים, למילים, באהבה . כולנו. 
לצפיה ב-'סהר יקרים כל כך'
סהר יקרים כל כך
27/08/2016 | 18:21
1
49
אנשים טובים באמצע הדרך
והדרך שלי 
ארוכה ומפותלת
ואתם לא עוזבים לי את היד
נמצאים כאן עבורי 
תומכים עוטפים 
נוגעים וננגעים 
מרגישה אותכם איתי 
כאן ובצאט 
באמת תודה 
יודעת שאני לא לבד בדרך
ואיתכם אעבור את כל הקשיים ואצמח 
תודה אנשים יקרים שמאחורי הניק 
סהר תמיכה
אתם מלאכים אמיתיים 
אוהבת אותכם מאוד 
לצפיה ב-''
28/08/2016 | 13:47
32
לא עוזבים אף פעם
את תמיד איתנו בלב יקירה
לצפיה ב-'תיבת פנדורה'
תיבת פנדורה
23/08/2016 | 15:02
6
45
עצובה כואבת 
מוצפת
ודוחפת הכל לתיבה
זאת התיבה מאז
התיבה שסגורה
התיבה שמפחידה
מפעם לפעם 
בורח ממנה זכרון
חדש לא מוכר 
וכואבבב
מוצפת ברמות 
מעוד חיבור והבנה 
כל כך זקוקה לתמיכה 
לצפיה ב-'הדרך שלי להתמודד עם הזכרונות והסיוטים והפלשבקים הייתה'
הדרך שלי להתמודד עם הזכרונות והסיוטים והפלשבקים הייתה
23/08/2016 | 21:13
2
29
לצייר אותם בצבעי עיפרון ( ציור קל יותר). ולהסתכל בהם 3 פעמים בשבוע לפחות חצי שעה במשך חצי שנה.
ולחשוב עליהם מחשבות.
אחר כך המצב הוטב בהרבה מאוד.
 
דוגמא לציור
לצפיה ב-'וואוו וואוו'
וואוו וואוו
23/08/2016 | 23:33
1
17
אתה מצייר את הפחדים בצורה כל כך ברורה ממש ממש יפה 
כן יצירה היא חלק מהתמודדות ...תודה לך שאתה כאן ומגיב 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
24/08/2016 | 03:24
3
לצפיה ב-'לנטרל את התיבה'
לנטרל את התיבה
25/08/2016 | 15:04
1
42
אני קוראת אותך, צומחת אהובה, קוראת הודעה ועוד הודעה, מרגישה איך את נאבקת ביניהן, איך את מנסה להתמודד עם הכאב השורף והמציף שעולה בך, הכאב הזה של זכרונות אכזריים במיוחד.. זכרונות שעולים ומציפים, כמו שכתבתי קודם – ממש כמו רסיסים של העבר, רסיסים של התפוצצויות זכרון שלפעמים קורות, חומקות להן מהתיבה.. ואיתן גם עולה תחושה של בלבול ושל הצפה, אולי גם מעין הרגשה 'מקוללת', הרגשה של חוסר אונים מולן..
 
אהובה, זה כל כך חשוב שאת משתפת, כותבת, נותנת לזכרונות האלו מקום, מרשה לעצמך לגעת בהם, למרות שהמגע דוקר, לטוות אותם בחוטי אומץ וכאב לכדי החוויה השלמה שלך, לכדי ההוויה המלאה שלך.. אני מקווה שעם הזמן, וגם עם הטיפול החדש יחסית, התפוצצויות הזכרונות האלו לרסיסים יהפכו ליותר ויותר מבוקרות, נשלטות, עדינות..
לצפיה ב-'תודה מאוחרת'
תודה מאוחרת
16/10/2016 | 07:22
7
תודה על מילים שמלוות אותי עוד ועוד 
בימים שצריכה מילים
את תמיד ככ מדייקת אותי 
חסרה אותךכאן
וסליחה באמת לכל מי שמגיב ומשקיע בי דקה מזמנו..
זה ממש לא נוגד אחד את השני.  
לצפיה ב-'הצפה כהזדמנות... '
הצפה כהזדמנות...
26/08/2016 | 16:01
27
צומחת יקירה,
אני שומעת את החרדה המציפה ועולה על גדותיה, את החוויה של אובדן שליטה מול זיכרונות כואבים שמתגנבים עלייך בעל כורחך ומציבים אותך בפניי התבוננות בצלקות הישנות וכמו מגרדות את הפצעים מחדש... כמה מבהיל זה וודאי.. הטלטול הבלתי נמנע שבהתבוננות הזו שאינה מרצונך החופשי שנשמע שהיא מותירה בחוויה של חשיפה חסרת הגנות..
יקירה, חשבתי הרבה בקריאת דברייך על הסיפור של תיבת פנדורה, שלפי המיתולוגיה היוונית, לאחר פתיחתה בידי פנדורה אשתו של אפימתאוס פרצו ייסורים ותחלואות רבים לעולם, היא מיהרה לסגור את התיבה. לאחר מכן גיסה ביקש לפותחה שוב וגילה את התקווה וראה בה יצור קטן ושבירי, אך שכוחו עצום והוא המאפשר לאדם לשרוד ולהתקיים למרות כל הייסורים...אני שומעת שאולי היית רוצה לשמור על הדברים נעולים ורחוקים כי הם מפחידים ומציפים... אני משערת שהשמירה הזו מותירה אותך כ"כ מותשת.. ואולי יש בהתבוננות הזו הזדמנות לאינטגרציה, לחיבור, כמו שאת כותבת, של הפאזל, של התמונה המלאה ... אולי כרגע היא מכילה הרבה כאב והרבה פאניקה  שהם מובנים .. אך יחד עם זאת טומנת בחובה הזדמנות, כמו שהיטבת בעצמך לכתוב, להבנה, לשקט ממקום שלם ומחובר יותר... יקירה יש בך גם את הכאב, וגם את הצמיחה.. ובלי לראותך אני בטוחה שאת יפה וראויה על כל אלו שאת מביאה איתך, על הפצעים והצלקות שהן אותות מלחמה, על החולשה, הכאב וההצפה כמו גם על הגבורה והיכולת לצמוח..
אני שומעת את הבקשה לתמיכה.. רוצה להזכיר לך שאת לא לבד במסע, אנחנו קוראים אותך, מתרגשים איתך, וכואבים איתך.. אני רוצה לשלוח לך חיבוק שיזכיר שאנחנו כאן, שיש לך מקום שמבקש להחזיק איתך את הדברים הצצים ומציפים...חיבוק שמבקש לנסות להקל ולהזכיר שאנחנו פה ליצור ביחד איתך סיפור ייחודי ויפה ושלם שהוא את...
 
אסיים בכמה שורות מתוך ציפור הנפש שחשבתי עליהם בעקבות דברייך ומתייחסים גם הם לפתיחה של מגירות נעולות בנפש שלנו כהזדמנות ללמוד משהו על עצמנו.. 
 
"וּמַה שֶׁהֲכִי חָשׁוּב - זֶה לְהַאֲזִין הֵיטֵב לַצִיפּוֹר.
כִּי קוֹרֶה שֶׁצִיפּוֹר הַנֶפֶשׁ קוֹרֵאת לָנוּ, וְאָנוּ לא שוֹמְעִים.
חֲבָל. הִיא רוֹצָה לְסַפֵּר לָנוּ עַל עַצְמֵנוּ.
הִיא רוֹצָה לְסַפֵּר לָנוּ עַל הַרְגָשׁוֹת שֶׁנְעוּלוֹת בַּמְגֵרוֹת שֶׁבְּתוֹכָה."
 
מזמינה אותך להמשיך לכתוב על המסע, על הלמידה שבדרך, על של הרגשות והמחשבות שיש בה... 
 
בברכת שבת של שלווה,
 
לצפיה ב-'בושה'
בושה
18/08/2016 | 09:31
4
53
מתביישת בעצמי
באיפה שהייתי 
במה שעשיתי בחסות אבי 
למה 
זאת לא הבושה שלי 
לא האשמה שלי
זה שגרמו לי ככה לחשוב
אז נשנה את הסרט 
מהיום מנגינה חדשה
תתנגן לה בראש
אני בוחרת איזה מוזיקה לשמוע
וכשאפול ואשכח 
אקום מחדש
מהיום מנגינה חדשה 
אוהבת את כל כולי
אני גיבורה אמיתית
 
לצפיה ב-'לאהוב את עצמך החלטה מאוד חשובה'
לאהוב את עצמך החלטה מאוד חשובה
18/08/2016 | 17:32
2
16
וגם לסלוח לעצמך ולדעת שאת לא אשמה
לצפיה ב-'תודה קרנף יקר'
תודה קרנף יקר
18/08/2016 | 23:42
1
15
תודה על מילותייך ,
 
קרנף יקר באותה הזדמנות רוצה להגיד לך שאני גאה בך שאתה אף פעם לא מוותר ומנסה ומתקדם עוד ועוד צעדים במסע האישי שלך , זה מרגש 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
19/08/2016 | 09:19
8
כל אחד יכול להבריא- גם את.
לצפיה ב-'להתמודד עם הבושה'
להתמודד עם הבושה
25/08/2016 | 14:46
22
צומחת שלנו יקרה,
בושה ואשמה – הן אולי שתי התחושות הנוראיות ביותר, הלא הוגנות ביותר בקרב כל מי שנפגעו.. תחושות שהיו צריכות להיות שייכות לצד הפוגע, הצד היחידי שאחראי על הפגיעה - אך בדרך שכמו מוסיפה חטא על פשע – דובקות דווקא במי שזו לא אשמתם..
 
ויחד עם זאת, התחושות האלו שם, והן כל כך מייסרות.. כמו מי ים שמאכלים לאט לאט אבן גיר, מפוררות מבפנים.. יקרה שלנו, זה כל כך מעורר השראה לקרוא אותך יכולה לתחושות האלו, מתייצבת איתנה כנגדן, בוחרת את המקום והמשקל שתקצי להן בחיים שלך, באומץ ובגבורה אמיתית. אני מאחלת לך מעומק הלב, שתמשיכי להאבק בהן, לנצח אותן, לפורר את תחושת הבושה שלא צריכה להיות שלך..
 
לצפיה ב-'דריכות'
דריכות
17/08/2016 | 21:38
2
23


דריכות
א.
פחד מעורר מחשבות
המחשבה הייתה לפעמים מבולבלת.
ואני יודע זאת
אל תאמין רק בפלשבקים  ובחלומות
ורגוע אני מאוד
נכון לקראת קרב
בו יש רק מנצחים
אני אהיה מפוקח



ב.
בקרב הזה רק מנצחים
הקרב על חיי הוא הקרב על נפש
והאל עוזר וגם מסייע
והמלחמה מורכבת מהרבה קרבות
קרבות קטנות וגם גדולות
והפחד הורגש וגם האימה
אך יש מזור. זו הבטחה.



ג.
אתה שונא את עצמך לשווא
מדובר בחטאים קטנים.
די! סלח לעצמך
זו תכלית ההבראה.
זכור זהו חטא קטן
לא תחזור עליו. נכון!
התחרטת עליו מזמן.
והרשעה בך התעללה
לא אלוהים – ולא ממנו.
הרבה  אנשים רעים.
17.8.16

לצפיה ב-'מוכן ומכוונן'
מוכן ומכוונן
25/08/2016 | 14:33
1
6
קרנף יקר שלנו, אתה מתאר לנו את תחושת הדריכות משלוש זוויות שונות, משלושה היבטים.. ותוך כדי קריאה, אני מנסה להרגיש ביחד איתך, את איך שהדריכות הזו מרגישה, את הטונוס הקפוץ הזה בגוף, את כל האיברים שכמו 'קופאים' ומתקשים - הגפיים, הפה, בית החזה.. והנשימה שקצת יותר כבדה, מהירה, והדופק שעולה ומהדהד באוזניים, יחד עם המחשבות שמתרוצצות, ובאופן אירוני גם מתחדדות וגם מתבלבלות..
ואני מתארת לעצמי, איך שהדריכות הזו יכולה להיות מעייפת מצד אחד, אבל מצד שני נשמע שהיא גם משרה בך כוחות, מוכנות, התכוננות והתכווננות להתמודדות, לניצחונות שיהיו לפעמים קטנים ולפעמים גדולים, ולפעמים לא קלים ולאחר מהמורות, אך תמיד קדימה, במבט נחוש אל האופק, מבט של ניצחון, וגם של חמלה ורגישות לעצמך, סליחה מקדמת הבראה, כמו שהגדרת כ"כ יפה
 
לצפיה ב-'תודה - כל כך נכון'
תודה - כל כך נכון
25/08/2016 | 16:58
1
לצפיה ב-'כוחות ובורות- טריגר'
כוחות ובורות- טריגר
17/08/2016 | 07:24
1
35
מחפשת מילים
בתוך סערת נפשי
מחפשת מקום להניח ראשי .
הטריגר היו המילים שאמרה
והכאב הוא על מה שהיה
לא רוצה להאמין ,ששם הייתי
לא יכולה להבין ,את מה שעשיתי
זה כל כך כואב
אולי אני לא אשמה
אבל  
זה ...
כל - כך נורא
אני
הייתי
@@@@
ולא הרגתי אותו
וכל פעם שהתנגדתי
זה עשה להם את זה יותר
וכמה שאשפשף את נפשי
זה מחלחל יותר אל תוכי
הזוהמה שלי .......

לצפיה ב-'רסיסים של העבר'
רסיסים של העבר
25/08/2016 | 14:07
12
בטווח בין הכוחות לחולשה, במרחב בין העלייה לנפילה
את פותחת חלונות, מאווררת ארונות,
להצצה חטופה ברגעים מן העבר
מבט ישיר אל שהיה, אל הנורא והרע
וזה שורף להזכר, לקבל, לעכל
להבין שגם זה חלק
מהכאב, מהחולשה, ומהכוח.
האדירים והמופלאים שלך, צומחת יקרה שלנו.
 
לצפיה ב-'צומחת '
צומחת
07/08/2016 | 15:49
2
42
חצי שנה עברה
חצי שנה שנאחזתי
ביד של האחת , פוחדת לשחרר
היום בבטחה נותנת יד לאחרת
משחררת
את היד הקודמת
זוכרת את הדרך, את ההכלה
את הטוב וגם את הרע
את הצמיחה כמו גם את הקשיים ..
האמת פוחדת
זה לא צעד ראשון בדרך
זה צעד אחר  
מהוסס לא בטוח
פוחדת שוב מהבורות והקשיים
שיצוצו בדרך ,
האמת שעייפתי ורוצה לנוח
ובכל זאת מושיטה את ידי וליבי לאחרת
ואומרת אני שלך ,
מאמינה שאתך הגיע למקומות חדשים
מעניינים מרתקים וטובים ..
אז למה הלב פתאום כואב כל כך
פוחד כל כך
וכל התזמורת כמו אומרת
יצאנו מאיזון
לצפיה ב-'צעדים חדשים-ישנים'
צעדים חדשים-ישנים
10/08/2016 | 15:07
1
37
צומחת אהובה,
תיארת כל כך יפה את המעבר שלווה בחשש מה, ולמרות שעבר בצורה יחסית חלקה בכל זאת צריך למצוא את שיווי המשקל מחדש, להתייצב בשנית..
ואולי באיזשהו מקום זה מרגיש, קצת כמו ללמוד ללכת בפעם הראשונה, והרגליים קצת רועדות, והמבט מרצד בפחד מסוים, אבל הלב עדיין זוכר, עדיין מכיל את זכרון הצעדים ההם, זכרון שמקל ומרגיע ולו במעט, על הצעדים החדשים האלו..
יקירה שלנו, אלו יכולות כל כך חשובות - היכולת לאחוז וגם לשחרר, היכולת להתמסר מחדש, לפתוח חלון עם פיסת שמיים מתוכך, היכולת לאחוז ביד חדשה, ומעל הכל – היכולת לקחת את הדמות המופנמת המיטיבה, להטמיע אותה כגרעין של מהות ומשמעות שהולך איתך, מלבלב מבפנים..
היכולת הזו, לשאת את דמויות העבר המשמעותיות שלנו, כחלק מאיתנו, ובו-בזמן להפתח גם לדמויות חדשות, היכולת להתבונן על הקשר, על הדרך, על הצעדים שצעדתן יד-ביד, כתף אל כתף, ולמלא את המשמעות הזו בצעדים אחרים, חדשים - היא עוד צעד אמיץ ומקסים בהתפתחות האישית שלך, צעד כל כך חשוב בבנייה העצמית שלך, ואני מוקסמת ומתרגשת כל פעם מחדש לקרוא על הצעדים האלו שלך, על הדרך שבחרת לעצמך והסכמת לשתף אותנו בה
 
לצפיה ב-'תומכת יקרה ואהובה'
תומכת יקרה ואהובה
19/08/2016 | 07:53
20
קוראת אותך שוב ושוב 
נאחזת במילים כעוגן 
את כל כך מדייקת אותי כל פעם מחדש
שזה מרגיש כמי שמכירות שנים (בחלקו נכון אני כאן שנים )
אז פשוט תודההההה
לצפיה ב-'לחטט במגירה'
לחטט במגירה
09/08/2016 | 21:05
2
53

לחטט במגירה

רוצה אני לחטט במגירה
למצוא זיכרונות אבודים
חלקן קשים חלקם טובים
כבר חלמתי עליהן מזמן.
וגם היו פלשבקים קשים.
צריך אני לחטט במגירה
על מנת להבריא.
לעבור על הזיכרונות
לרפא את השבר
לדעת את סיפור חיי.
2.8.16

לצפיה ב-'סדר במגירות'
סדר במגירות
15/08/2016 | 01:59
1
17
ערב טוב קרנף לבן 1,

אני מבינה שכרגע אתה מרגיש דחף לעשות פניה של 180 מעלות ולחזור אחורה בזמן.יכול להיות שיש בך תחושה שהעבר שלך מושך אותך כלפי מטה, כאילו קשור לך אבן סביב הצוואר ומונע ממך לקפוץ למים ולשחות..
נראה שלא ברור מה בעבר שלך  מפריע להתפתחות ולהגשמה עצמית שלך, מה שאולי גורם לך להרגיש עצור ומתוסכל מהעמידה במקום. וכנראה שהמסכנה שאליה הגעת, היא שאין ברירה ויש ללכת ולחפש בתוך זכרונות העבר...
נשמע שאתה מודע למה שמצפה לך אם תלך לחטט במגירות של חייך, אתה יודע שאתה עלול לפגוש שם לא מעט כאב וגעגועים, יחד וזכרונות נעימים יותר..ולמרות זאת, אתה נשמע ומוכן להתמודד עם כל מה שאתה עשוי לגלות ,בתקווה שמשם תמצא את הכוחות להמשיך להתקדם , להמשיך בחייך ולהנות מהם.

לרוב, כאשר מחטטים במגירות, מנצלים את ההזדמנות כדי לעשות סדר : להפטר מהישן והלא שימושי ,ולסדר יפה את כל מה שבעל ערך כדי שישמר לעוד הרבה זמן...

לא נוכל לסדר עבורך , אך נוכל בהחלט להיות איתך וללוות אותך בתהליך , אם תרצה בכך. אז אני רוצה שוב להזמין אותך לציט שלנו ...כל יום בין 9 בערב לחצות...
שיהיה לך ערב נפלא,
מתנדבת סה״ר
לצפיה ב-'תודה'
תודה
15/08/2016 | 04:09
10
הרופא דחה את התהליך למועד מאוחר יותר- לפי דעתו אני עשוי להבריא בטיפול מתאים וממושך. אבל הוא מחכה שאני אתחזק. בינתיים אני עושה רק טיפול CBT בפוסט טראומה וטיפול בחרדה בשיטת ניהול חרדה עם העו"ס. אבל הרופא רוצה טיפול מעמיק יותר וממושך בהמשך.כניראה טיפול דינמי.
 
לצפיה ב-'הללויה'
הללויה
30/07/2016 | 10:54
4
26

הללויה

היום אני מרגיש טוב הללויה
ממש תודה רבה.
המחשבה בהירה וטובה
והזמזום באוזניים נחלש.
ואם זה יהיה קבוע
אולי הרופא יפסיק את התרופה המשמינה
ואני גם לא אסבול כל כך  מחרדה.
הללויה.
25.7.16

לצפיה ב-'היי קרנף '
היי קרנף
30/07/2016 | 23:03
1
13
משמח מאוד לשמוע , שימשך כך גם בשבוע הבא ובכלל! 
שבוע טוב 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/07/2016 | 07:48
8
גם אני מקווה כך... כרגע זה טוב יותר בשעות הבוקר
לצפיה ב-'צעדים של תקווה'
צעדים של תקווה
31/07/2016 | 15:48
1
16
קרנף יקר,
אני שמחה לשמוע על השיפור בתחושות שלך,
את ההקלה שמתרווחת לה לאט לאט בין מילותייך,
שיפור קטן שמביא איתו רווחה משמעותית, מזרים חמצן למערכת, מחזק את הכוחות
אני מאחלת לך שהשיפור יתמיד ויצמח, גם אם זה יקרה לאט לאט, גם אם זה לפעמים יעצור או יחזור קצת אחורה – אני מאחלת לך שהתמונה הכוללת, תמיד תהיה לטובה
 
לצפיה ב-'תודה רבה על המילים המעודדות'
תודה רבה על המילים המעודדות
31/07/2016 | 17:42
7
לצפיה ב-'גבולות '
גבולות
24/07/2016 | 03:17
2
67
איך לא שמתי לב
מהשיחה הראשונה
דיברת איתי שיחה ארוכה
 
 
 
נפגשנו
 
*  *  * 
 
לקח זמן
עד שהבנתי
 
הפגישות שלנו
לא בשבילי
 
 
 
באת לקראתי
 
עם השעות
 
עם הימים
 
 
 
 
שיחה 
 
אחת
 
הפכה
 
 
לשלוש
 
מפגש
 
אחד
 
לקח
 
שעות
 
 
 
 
 
 
 
 
אל תטעי
 
 
 
 
 
 
  
 
 
 
 
 
טיפול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה לא
לצפיה ב-'מרחב לא מוגדר'
מרחב לא מוגדר
24/07/2016 | 15:26
1
32
בילי אהובה,
אני קוראת את המילים שלך, מילים שדרכן את מנסה להבין את התחושות המורכבות, מנסה לסדר בעזרת המילים, את מה שהיה, את מה שקורה, לדייק ולשים את האצבע על מהות וטיב הקשר, על מה שקורה  באינטראקציה ביניכם..
 
ונראה שבאינטראקציה הזו, היו כוונות טובות שקיבלו כעת עבורך תפנית מוזרה, זליגה מהגבולות שקרתה אט אט אך כעת מרגישה כאילו הגבולות התמוססו לחלוטין והדיאדה הזו שלכם הופכת למשהו אמורפי, לא ברור, אולי אפילו משהו שמרגיש לך מאיים, מסוכן.. וודאי לא הדבר שלשמו התכנסתם..
 
ואני גם מרגישה את תחושת אי הנוחות שלך אל מול הזליגה הזו, את החשש וכמיהה לחזרה לגבול הזה, הבטוח, המגן והמוגן. הברור. משהו שאפשר להשען עליו, ולא רק לשקוע לתוכו במעין תחושת איבוד-עצמית ואובדן..
 
והמרווחים בין המילים שלך, יקירה, כקפיצות בתודעה, כפערים שאת מנסה למלא, ללבן, עם עצמך, בין שניכם..
פערים שהולכים וגדלים, כתהום שפתאום נפערת, ואיתה גם נפערת מעין תחושת התפכחות, מבט מחודש על מה שקורה, ותחושה של האין, של מה שאינו שם, של מה שהקשר הזה לא..
 
יקירה, אני מזמינה אותך להמשיך ולברר באמצעות מילים, באמצעות המבט האמיץ הזה פנימה, את מה שקורה, גם בינך לבין עצמך, וגם בינך לאותו האדם, בדרך שתרגיש לך בטוחה ומותאמת..
לצפיה ב-'שלום סהר'
שלום סהר
24/07/2016 | 16:14
33
אני עד היום לא מוצאת משהו להישען עליו. 
תודה על ההתייחסות 
לצפיה ב-'אם אתה רוצה'
אם אתה רוצה
22/07/2016 | 21:06
2
41

אם אתה רוצה

אם אתה רוצה לצאת מבור
אתה צריך להעיז להוציא יד ממעמקים.
אם אתה רוצה לגרש את החושך
אתה צריך להעיז להדליק נר.
זה נראה  קשה  לפעמים
אבל הצעד הראשון הוא הכי חשוב
ואחר כך ההתמדה.
22.7.16

לצפיה ב-'ההעזה של הצעד הראשון'
ההעזה של הצעד הראשון
24/07/2016 | 15:17
1
19
הצעד הראשון, בכ"כ הרבה מקרים
הוא הקשה והמורכב ביותר..
הוא מצריך מאמץ כל כך גדול
כל כך הרבה תעוזה, ואומץ, לקום מהגדר..
זה הצעד הראשון של שינוי
של יציאה מהאזור-הבטוח
מההרגל, מהמוכר, מהידוע..
ובצעד הזה, כרוכה התמודדות לא פשוטה
עם חוסר הוודאות, עם החששות והפחדים
עם הספקות, וכל ה'מה אם..?'
דרוש אומץ רב, להחליט שאנו יוצרים שינוי, התחלה חדשה
מנתבים מחדש את חיינו, כותבים את סיפורם אחרת..
 
קרנף יקר, אני מאחלת לך שהצעד הזה, וכל הצעדים שיבואו (בתקווה שבקלות רבה יותר) אחריו, יובילו אותך תמיד קדימה בחייך ופנימה אל תוך עצמך, תמיד אל עבר היעדים שאתה רוצה להגיע אליהם, ושגם הדרך והתהליך יהיו משמעותיים, יהיו מסע של גילוי והעצמה עבורך..
 
לצפיה ב-'תודה - על המילים המעודדות מאוד'
תודה - על המילים המעודדות מאוד
24/07/2016 | 16:10
5
לצפיה ב-'על הקיר תמונה '
על הקיר תמונה
13/07/2016 | 15:51
1
53
אז בבית הספר על הקיר תמונה 
ואני בורחת לתוך האדמה 
שם בתוך הטבע יש מקום לנשמה 
והילדה צועקת אמא 
אמא , אמא , אמא ..
ואין לאן לברוח מהאימה 
והאיש הרע פוגע ואיתו גם אחרים ,
ואמא לא שומעת 
והבייתה רק רוצים
ועל הקיר תמונה 
ואני נעלמת בתוכה 
בלי קול 
בלי נשמה ...
 
 
לצפיה ב-'השאגה שלא נשמעת...'
השאגה שלא נשמעת...
13/07/2016 | 23:35
29
שלום לך צומחת מכאב יקרה,
אני מרגישה שהיום, יש בך צורך למצוא לעצמך בור קטן וחמים,מוסתר ושקט.
להתחבק עם אמא אדמה, לתת לה לעטוף אותך בזרועותיה , לחבק ולהגן עליך, אמא שתיתן לך מקום שבו תוכלי סוף סוף לנוח ולא לחשוש,להירגע ,להקשיב לרוח , להתבונן בשמיים ולנשום עמוק את האוויר הצח.
מה שהאמא האנושית שלך כנראה לא הצליחה לעניק לך, אמא אדמה אולי יכולה לתת לך.
אבל בינתיים, נראה שהילדה הקטנה שבתוכך עדיין זועקת  ואין לה מנוחה .
ויכול להיות שהצעקה  לאמא הפכה לשאגה, שהלכה והתעצמה עם השנים והאימה שאת עברה,ויתכן שהיא חזקה כל כך עד שהיא חונקת ולא מצליחה להתפרץ אחוצה ... שאגה אשר רועשת  מבפנים אך לא נשמעת מבחוץ...

את מחפשת להעלם ,לתוך תמונה או לתוך האדמה ,לא להראות ולא להשמע כדי שהמחשבות, הזכרונות ,הסכנות והאימה לא ימצאו אותך.
נראה שאת זקוקה להפסקה של ממש , לא לחוש ולא להרגיש,לא לכאוב,לא לפחד,לא לחשוב....אני מרגישה שאת מוכנה להניח בצד את נישמתך כדי לנוח בצורה אבסולוטית, לישון ללא סיוטים, לחיות ללא פחדים...
ואני מאחלת לך מכל הלב ,שתמצאי  את השקט שלך מבפנים ואת המנוחה לה את זקוקה.
ואם נוכל לעזור לך בסה״ר, אנחנו כאן בשבילך ואת תמיד מוזמנת בחום אלינו.
אני היום שולחת לך חיבוק חם ואוהב,עוטף ומרגיע ...גם אם הוא רק וירטואלי.
מתנדבת סה״ר
לצפיה ב-'אבא'
אבא
06/07/2016 | 22:44
2
87
אבא :
אבי אבי עד כמה אותי אהבת?
כחול כמו ים וצהב על העין , חצי
אדם חצי מפלצת , איש של מילים
בסתר .

אותי אהבת אולי ? או שברור שהחץ
שפלח גרוני היה עוד טעות בכיוון .
" כן כן סתם טעות לא התכוונת בי לכרסם "
את בגדי היפים לא רצית סתם להריח באפיך
הגדול .
לנשק , ללטף , לשתות מהים הגדול או להכות
במכת הגרזן הצהב , אבא של טעות , אבי אבי
קראתי לי בשמי ? : אבא דוב לוכד גוזלה קטנה.

בין שיניו מחורר גופה , זו היא אהבה ? " כן ילדתי
ככה זה בעולם :" ככה למדתני ללא די עם מכת הסרגל
על היד וזין בפה , אבא של סתר , אבא של שפות זרות .
של מכות , אבא מתעלל .
לצפיה ב-'אבא או מפלצת?'
אבא או מפלצת?
08/07/2016 | 17:37
1
47

אין מילים לתאר. זה מנתץ והורס לעבור התעללות כזאת ממי שאמור לאהוב אותך ולהגן עלייך. ואת שואלת אותו אם הוא אוהב אותך, ואם זוהי אהבה, והוא עוד עונה שכן, למרבה הזוועה, שככה העולם... ואת, בטח מעורערת עד היסוד, שואלת ושואלת, כי נראה שאת יודעת: אין זו אהבה. אבל לקבל חוסר אהבה שכזה, שמוביל למעשים שכאלו, מצד אביך.. הן הדבר קשה מנשוא. ואת גוזלה קטנה, או כך היית, כשנפגעת, וליבך נשבר.. כשאביך ניפץ את עולמך ולימד אותך טעויות על אהבה ועל החיים. את בוודאי מרגישה מרומה על ידו, גוזלה גזולת ילדות, מעונה... ילדה קטנה העושה את צעדיה הראשונים בעולם אכזר.. ואת מנסה ללמוד ממה שקורה לך, ושואלת את עצמך האם זו טעות... מבולבלת מחוויותייך, את מסרבת להאמין שהמציאות אכן כזאת, ואולי זה מה שגם שמר עלייך, באופן כלשהו, אם ניתן לקרוא לכך לשמור, מליפול לאורך זמן בפח של הפגיעה של אביך. נראה שאיפשהו את יודעת: לא זו אהבה. לא כך מתנהל העולם. נכון, כך התנהל העולם שלך, לא מעט זמן, ואולי עד היום את רואה את העולם באופן כלשהו מבעד למשקפים האלו. אבל זה לא צריך להיות כך, לא צריך בכלל... וגם את זה יכול להיות שאת יודעת, כי דרך כל הסבל וכאב שחווית, למרות מה שניסו ללמד אותך על החיים, נראה שהראיה שלך נשארה טובה. איך אפשר לקבל אבא כזה? חצי אדם חצי מפלצת. אולי רק כך.. ולדעת, שלא כך היה צריך להיות אבא שלך. את מבטאת את הזעם הנורא שיש בך כלפיו. וזה הרגש האמיתי ביותר, אולי, שאת יכולה להרגיש כלפיו. אולי אין בך אהבה כלפיו. אולי אפילו לא שנאה.
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה והניתוח המעולה שמחתם אותי מאוד....'
תודה על התגובה והניתוח המעולה שמחתם אותי מאוד....
08/07/2016 | 19:21
14
לצפיה ב-'מדשדש'
מדשדש
08/07/2016 | 16:29
2
28

מדשדש

אני מדשדש עכשיו
לא מתקדם הרבה.
החרדה פחתה בהרבה.
המחשבה השתפרה בהרבה.
פלשבקים וסיוטים יש פחות בהרבה-
אך אני מדשדש :
לא עושה את המהלך הסופי
להבריא לגמרי ממחלתי.
ולא תגידו שאיני עובד על כך
אני מטפל בפוסט טראומה
וגם בחרדה.
לפחות הסוכרת השתפרה תודה לאל
וגם הזמזום המטריד.
8.7.16





לצפיה ב-'להאיר את עינייך בטוב שכבר קיים...'
להאיר את עינייך בטוב שכבר קיים...
12/07/2016 | 02:50
1
13
קרנף יקר,
 
נשמע כי למרות שעברת כברת דרך מאוד יפה, אתה עדיין מרגיש כי לא עשית ולא עושה מספיק על מנת להבריא....
 
אני שומעת מתוך דברייך כי חלו שינויים לטובה, אתה פחות חרד, המחשבות הטורדניות פחתו וגם אותם סיוטים שרודפים אחרייך אט אט דועכים...מבחינה בריאותית אתה חש שיפור ואותם זמזומים ששמעת גם הם כבר פחות מטרידים אותך...
 
לפעמים אנו זקוקים למישהו נטרלי , מהצד שיראה לנו את הדרך שעברנו ויאיר את עיננו
בדברים הטובים שקורים וייתן לנו את הכוחות להמשיך להתמודד עם אותם קשיים שנותרו ויחד לנסות לעבור גם אותם..
 
יקירי,
תמשיך לשתף אותנו בתחושות ובמחשבות שעוברות עלייך..השיתוף אולי ייתן מזור לנפש וידגיש במעט את ההצלחות שלך בדרך להבראה..
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
12/07/2016 | 09:01
9
באמת חשבתי וראיתי שהתקדמתי הרבה תודה לאל

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא ביטוח סיעודי
אירוח בנושא ביטוח...
בתאריך 2.8 נארח את גבי נקבלי, מומחה בתחום הבריאות...
אירוח בנושא ביטוח סיעודי
אירוח בנושא ביטוח...
בתאריך 2.8 נארח את גבי נקבלי, מומחה בתחום הבריאות...
אירוח בנושא השלמת/הבטחת הכנסה
אירוח בנושא...
בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה בביטוח לאומי,...
אירוח בנושא השלמת/הבטחת הכנסה
אירוח בנושא...
בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה בביטוח לאומי,...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ