לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
פורום תמיכה נפשית ביצירה
 
 
לפעמים יש רגעים בהם רוצים לתת לרגשות לצאת, רוצים למצוא מקום לשתף בדברים שקורים ממש בפנים, יש מקומות שבהם לפעמים קל יותר לשתף בשיר, בסיפור, בתמונה או ציור...
אנחנו פותחים כאן פתח להבעה וביטוי עצמי, שונה מהמקובל בפורומים האחרים שלנו, מקום שאליו תוכלו להביא כל יצירה שהיא שמתחברת אליכם או שאתם מתחברים אליה, כיד דמיונכם החופשי ובהתאם לכללי הפורום.
.
כאן אפשר "לדבר" בעזרת שירים וסיפורים שלכם עצמכם, כאלו שנכתבים פה לראשונה, כיצירה אישית ופרטית של כל אחד; וגם של אחרים, ידועים ומוכרים וגם לא כל כך.
 
כאן בפורום אפשר לצרף ציור או צילום שציירתם או צילמתם בעצמכם, ציור, צילום או סרטון שמדבר אליכם (גם אם אינו יצירה עצמית שלכם), שמביא משהו ממה שאתם מרגישים, או רוצים לומר ולא כל כך מצליחים, שמספר ומתאר את מה שקורה לכם בפנים כי לפעמים המילים לא מצליחות לתאר....
 
כאן אפשר להעלות נושא שמציק, שחושבים עליו, מתחבטים בו ולא ממש יודעים איזו דיעה לגבש עליו.
 
כאן נוכל לפתח דיון, לספר כל אחד איך הוא מרגיש, מה הוא חושב בדרך אחרת. בדרך של משל, שיר, סיפור, יצירה פלסטית (צילום של ציור, פיסול, רישום, מיצג) ו”לדבר" דרך דימויים ותמונות.
ועוד כמה מילים – אנחנו רוצים לשמור את המקום הזה כמקום נעים לכולם שבו אפשר לתמוך ולהיתמך, ולכם חשוב לנו שתהיו איתנו וכשאתם פה תשמרו עלכללי הכתיבה של הפורום.
 כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.

* לא יותרו כאן פרסומים., סקרים או מחקרים

 
נחכה לכם פה, מבטיחים להקשיב להכל...
 
המשך >>

לצפיה ב-'שלכת'
שלכת
04/02/2016 | 14:42
3
51
עוד מעט אביב
ואצלי שלכת
עוד מעט שלווה
עוד מעט בטוחה
עוד מעט רגועה
עוד מעט החלמה
ועכשיו ,עכשיו
זה רגע כזה של לפני..
רגע של מבוכה
רגע של בלבול
רגע של דאגה
רגע של פחד
ויודעת כל כך טוב
עם מה צריך
להתמודד
ויודעת שהגיע הזמן
שאי אפשר להמשיך
להסתיר
ויודעת שברגע שאנסה לטפל
כל השדים יצאו מקברם
וזה כל כך מפחיד
זה צעד מטורף
למקום חדש .
אבל משהו בי אומר שזה נכון
ישר לאש ,ישר ללהבה
להתמודד איתם מול העיניים
ולשחרר...
לצפיה ב-'הטיפול הוא חשוב מאוד'
הטיפול הוא חשוב מאוד
05/02/2016 | 20:41
15
והשיר נפלא
לצפיה ב-'ניצנים של אביב'
ניצנים של אביב
07/02/2016 | 13:26
1
24
צומחת אהובה,
גם בעת שלכת, לפעמים אפשר לראות שקדיות, חצבים, רקפות, כלניות..
שצומחות דווקא אז, מכל התקופות, ומזכירות שגם בעת שלכת, יש חיים וצמיחה
וכמו שאמרת, יש בהן משהו של רגע לפני, משהו שעוד לא שם, עוד לא באביב,
אבל אולי גם זה בסדר, כי גם בכמעט, גם בעוד מעט, יש הרבה יופי שאפשר לנצור,
אולי גם בבלבול ובחרדה, גם בחוסר הוודאות, יכול להיות הרבה מרחב של צמיחה, ובעיקר – הרבה מאד אומץ,
הרבה כוחות וניצנים, שעוד ינצו לבטח, רק עוד קצת, והשמש תבוא איתך, תזרח, ותלווה את צמיחתם
לצפיה ב-'צמיחה צמיחה...'
צמיחה צמיחה...
09/02/2016 | 22:30
18
השלב שלפני הצמיחה
על קשייו ותקוותיו
עוצמתי מאד.
 
הידיעה שאני הולכת להמשיך את הצמיחה
מעודדת...
לצפיה ב-'אחריות כוללת'
אחריות כוללת
05/02/2016 | 20:27
5
20

אחריות כוללת

יש לאלוהים אחריות כוללת
על כל הנעשה בעולם
בין טוב ובין רע.-
אבל על תאשימו את אלוהים.
כל דבר רע וחריג לנגד עיניו
והוא מטפל בו בעזרת מלאכיו.

וגם אני אשם על חטאי
פותיתי ואכלתי סוכריית רעל
אך האשמה העיקרית היא על הקלגס.
שעינה אותי רבות.
ויצר את סוכריית הרעל.

אודה לאלוהים כל יום
אודה לאלוהים שלגן העדן אגיע
שיוציא את הרעל מנשמתי.
שאפגוש שם את כל משפחתי.
1.2.16
לצפיה ב-'אלוהים מאוד, מאוד חזק'
אלוהים מאוד, מאוד חזק
06/02/2016 | 10:55
4
12
אלוהים מאוד, מאוד חזק

אל תאמרו שאלוהים לא מטפל באלצהיימר!
אל תאמרו שאלוהים לא מטפל בפרקינסון!
ואל תאמרו שאלוהים לא מטפל בשיגעון!
אל תאמרו שהסרטן לא לנגד עיניו!
ומי פוקח את עיני הציבור לדעת
שמדובר במחלות העולם המודרני
שנובעות בעיקר מחומרים לא ראויים בטיפולי השיניים
וריסוסים בחקלאות המכילים רעלים.
תוספי מזון לא ראויים,
תרופות בעת ההיריון.
ופגיעות שאיש עושה ברעיהו-
פגיעות בעיקר בילדות ובינקות.
מלאכים לאלוהים חזקים מאוד גם כן
יבוא יום וכל אדם ידע.
אלוהים מאוד, מאוד חזק.
6.2.16
http://www.hugginsappliedhealing.com
http://www.schizophrenia.com/family/misdiag.html
http://health.insights2.org/Dental.html

לצפיה ב-'גבולות העזרה'
גבולות העזרה
07/02/2016 | 13:21
3
17
קרנף יקר,
אתה משתף במחשבות על אלוהים, על המקום, האחריות והכוח שלו בחיי האדם, וגם על מגבלותיה.
ואני חושבת, תוך כדי קריאה, כמה חמלה יש בך, כמה אמפטיה, שהינך מסוגל להודות כך על הטוב, אך לא להאשים מיד על הרע, לקחת גם מידה של אחריות, ולשמר מקום של אופטימיות ואמונה, בתוכך. זה לא מובן מאליו!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
07/02/2016 | 14:37
2
3
לצפיה ב-'באמת ראיה רחבה .'
באמת ראיה רחבה .
09/02/2016 | 22:17
1
3
לצפיה ב-'תודה'
תודה
10/02/2016 | 09:37
4
לצפיה ב-'כיתה א''
כיתה א'
04/02/2016 | 00:59
5
44
לא חשבתי
שאראה אותך שוב,
כך הרגשתי בכיתה א'.

ואולי,
ידעתי על הגיהנום
שעתידה אהיה לעבור.

ואולי,
החבל היה תלוי
ומתנדנד
כבר אז.

ואולי,
שיערתי בנפשי
שהגיהנום שכבר עבר עלי
ילך ויתגבר.

ואולי,
תמיד ידעתי
שאצטרך להתאמץ
קצת יותר מכולם.

אני חושבת
שלא האמנתי בעצמי
שאני יכולה לסיים זאת אחרת.
לא חשבתי
שאראה אותך שוב,
כך הרגשתי בכיתה א'.
אבל טעיתי.
לצפיה ב-'לחזור'
לחזור
07/02/2016 | 13:14
4
25
סימנים לעתיד לבוא, רמזים ובלבול
ניצנים של הבנה, נבטים של נבואה
ושאלות של גורל מול בחירה, תקוות וחששות..
 
פיינטבוקס אהובה, ספרי לנו עוד מי שחשבת שלא תראי עוד,
על המקום שלו או שלה בחייך, ועל המשמעות של המפגש המחודש הזה..
 
לצפיה ב-'כיתה א'
כיתה א
09/02/2016 | 22:24
2
19
הזכרונות מכיתה א...
הגורל בהמשך החיים...
 
הגורל מפתיע...
 
מפתיע לרעה...
 
אבל !
הגורל מפתיע גם לטובה...
 
ללא ספק,
יהיו הפתעות טובות בחיים !...
 
המשיכי לשתף.
 
מזדהה מאד.
לצפיה ב-'קלעת בול'
קלעת בול
10/02/2016 | 17:20
1
12
מדהים איך אפשר לתאר יותר מעשר שנים בכמה שורות קצרות...
תודה רבה.
לצפיה ב-'תודה. מצפה לכתיבה בהמשך גם על ההפתעות הטובות...'
תודה. מצפה לכתיבה בהמשך גם על ההפתעות הטובות...
10/02/2016 | 19:52
2
לצפיה ב-'תודה, סה"ר '
תודה, סה"ר
10/02/2016 | 17:18
6
לצפיה ב-'כאב'
כאב
31/01/2016 | 06:42
4
51
כאב שלא נגמר
הגעתי אלייה
מהוססת נבוכה
פותחת את תיבות,חיי
והיא באהבה בסבלנות
עוזרת, מתירה קשרים
לא נבהלת מהתוכן
של התיבות
מהמפלצות שקופצות
עד שנגמר כוחה
עכשיו מגיעה
לאחרת
נבוכה מבויישת
כואבת
תיבות חיי פתוחות
כאילו נירמסו
כבר לא נבהלת ממפלצות חיי
כואבת ,מדממת
ננטשת בשל מסעם
בשל החותם שנשאר בי
כל כך מתגעגעת
ליד למילה לחיבוק
ילדה בת ארבע ועוד אחת
בוכות בלי הפסקה
מקוות שתחזור
נערות מפוחדות
חשדניות
מבוגר שמנסה להתרגל
למורה חדש
פנימייה שלמה מובסת
מותשת
כבר לא מאמינה
שמישהו
באמת
יצליח
להציל אותה מעצמה
טובעת בים געגועים
נאחזת בתקווה
כי אין דרך אחרת
להציל את הנשמה
שלה
לצפיה ב-'כאב. נאחזת בתקווה.'
כאב. נאחזת בתקווה.
31/01/2016 | 12:49
11
הזדהות בכאב העצום. הטראגי.
בגעגועים האין סופיים...
הערכה גדולה להתמודדות..
הערכה עצומה להיאחזות בתקווה...
לצפיה ב-'להאמין ולקוות'
להאמין ולקוות
31/01/2016 | 13:47
1
30
צומחת אהובה,
זה לא מובן מאליו, להפתח, לשתף, להעז..
ובעקבות זאת להרגיש מוכלת, מוחזקת, עטופה, מובנת
להרגיש שיש לך מקום, להרגיש שאת בסדר..
וזה עוד יותר לא מובן מאליו, להבחין באלו, להצליח להכיר ולהוקיר אותם, להסתכל בכזה אומץ על הדרך שעשית..
אך לאט לשים לב לשחיקה, להרגשה שאולי אחרי כל ההכלה והתמיכה, לצד השני כבר נגמרים המשאבים לתת, ואני מניחה שהדבר מעורר הרבה תחושות מורכבות, געגוע ושמחה, נטישה והערכה, פגיעה ואכזבה, ייסורים ותקווה, שגואים זה לצד זה..
המשיכי להאחז בתקווה יקירה, המשיכי לצמוח לך, ילדה אמיצה בת ארבע, ועוד אחת
לצפיה ב-'תודה '
תודה
31/01/2016 | 22:14
19
על הדיוק כל פעם מחדש 
מרגשת /מרגשים אותי בתמיכה ובליווי 
בזכותכם מאמינה שהפרידה וההתחלה החדשה יהפכו לאחד בתהליך ריפוי מופלא 
בהשקה וחיבור בנימים הדקים ...אז פשוט תודה על היותכם חלק מהדרך מהתהליך הארוך הזה ...תודה שאתם כאן תמיד לקלוט לאסוף להכיל אותי שבורה ומפוצלת  מהבורות והקוצים  שמחביאה  הדרך ...

"כשאדם עולה במעלה ההר לא די שיראה מרחוק את הפסגה הגבוהה ויישא תמיד את עיניו לקראתה, עליו לראות את השבילים ולבדוק אם אין בדרכים פתחים ובורות או חיות טורפות. ואם ישנם, עליו להתגבר עליהם או לעקוף אותם אחרת לא יגיע לפסגה." - דוד בן-גוריון
 
תודה שאתם עוזרים לי להגיע לפסגה ...
 
לצפיה ב-'תאחזי בתיקווה'
תאחזי בתיקווה
01/02/2016 | 01:45
9
יש מה לקוות כי יש אלוהים
לצפיה ב-'כל הקללות- אולי טריגר'
כל הקללות- אולי טריגר
30/01/2016 | 10:55
6
26

כל הקללות

כל הקללות פוגעות בי:
כל מחלה קשה
קדמה לה קללה.
והדבר נובא מתחושת אשמה גדולה
מועצמת בהתעללות הגדולה
אותה עברתי בעבר.
ואני מנסה לעבוד על האשמה:
אני מנסה להבין שסבלתי כבר מספיק.
אני תופס שהאל לא גרם למחלותיי.
אני יודע שהאל לא התעלל בי.
אני מתחרט על חטאי
ומבקש סליחה  ומחילה
מאדם ומאל אוהב.
ומצבי משתפר ואולי אבריא.
30.1.16

לצפיה ב-'תהומות הלב'
תהומות הלב
31/01/2016 | 06:49
3
14
או תעצומות הנשמה
קרנף אל תאבד אמונה
שדברים יסתדרו
כי אכן האל לא פוגע
האל מנסה
הוא נותן מכה וכוח
אנחנו בוחרים במה להאחז
מושיטה לך יד
האחז בה עד שיחזרו כוחותייך
שלך
איתך בשקט בדממה בתוך הכאוס והבהלה
לצפיה ב-'הלב והאל.'
הלב והאל.
31/01/2016 | 12:58
9
קרנף מתוק.
 
כל מילה של צומחת מכאב צודקת.
הבלבול ש"האל נגדי" - הורג כל אדם שפוי.
 
הבהירות ש"האל בצד שלי" היא האמת.
והיא הנחמה הגדולה. המלטפת.
 
הבחירה בטוב, לאחוז בכוח ולא במכה - היא ההערכה הגדולה ביותר
של האדם עלי אדמות.
 
מעריך ומחבק.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/02/2016 | 01:38
2
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/02/2016 | 01:39
4
לצפיה ב-'להרגיש אשם'
להרגיש אשם
31/01/2016 | 13:38
1
19
קרנף יקר, זה בטח כל כך מתיש להרגיש ככה פגיע, חשוף, כאילו העור חדיר במיוחד, וקל לדברים רעים לעבור דרכו, לדבוק בו..
ונראה שלפעמים, אתה גם מרגיש שאולי דברים רעים קורים, כמעין עונש על חטא שביצעת, מעין תחושת אחריות ונשיאה באשמה שמתרחבת ומתפשטת גם לדברים שלא בהכרח בשליטתך.
יקר, לפעמים דברים רעים, קורים גם לאנשים טובים – ומאיך שאנחנו קוראים אותך בפורום, ניכר כי ליבך מלא טוב, ועל כן עוד יותר מעציב לחשוב שתאשים את עצמך כשדברים רעים קורים.. מאחלת לך ימים של טוב, של בריאות ושל חמלה – גם כלפי עצמך
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/02/2016 | 01:40
2
לצפיה ב-'געגועים'
געגועים
27/01/2016 | 14:07
3
37
געגועים
שורפים את הלב
געגועים
כואבים ,מדממים בלב
נוגעים בקצוות חשופים .
ילדה בת ארבע ועוד אחת
שלא מבינות למה ???
מסרבות להאמין
שנעזבו בשם אהבה
השאירה שיר ומכתב
ועזבה ...
נערה עצובה ועוד אחת כועסת
מרגישות נבגדות
מאשימות את עצמן
שבגללן היא איננה
ומבוגר שמבין שיודע
שברורה לו הדרך
שברור התהליך
פנימייה שלמה מבולבלת
תרה אחרי הדרך..
ותקווה אחת קטנה קטנטונת
תמונה של דרך
בצבעים חמים כתומים ירוקים
ממקום חדש .שונה אחר
ובכל זאת האחזות
בתמונה בדרך החדשה
שנטעה ..
געגועים ותקווה
תהליך .
לצפיה ב-'גם אני מתגעגע מסיבות אחרות'
גם אני מתגעגע מסיבות אחרות
28/01/2016 | 09:32
8
לאימי שמתה במחלה קשה. את יום מותה אני זוכר היטב.ואת סבלה בשנים האחרונות לחייה
אך עזיבה מסיבות שאת תארת היא קשה מאוד גם.
לצפיה ב-'לשאוב תקווה מהגעגוע'
לשאוב תקווה מהגעגוע
28/01/2016 | 10:26
31
צומחת אהובה,
כמה נורא לחשוב על תחושת נטישה כה צורבת, עזה, ועוד דרך עיניה של ילדה קטנה..
תחושה של היעזבות, של חוסר מוגנות, של בלבול,
מכה בפנים כרוח חורפית שמצליפה בכל כוח אכזריותה, בצינה.
בחוסר ביטחון גדול שמתעורר, של ספק עצמי, ואולי גם של אשמה, כי אין דרך אחרת להבין – לא בגיל ההוא, ולא באף גיל, געגוע כזה, תחושה כזו של בגידה, של אכזבה ושל פגיעות..
 
יקירה, זכרונות מוקדמים כאלו יכולים להפוך הרבה פעמים למעין מוקשים, שאנחנו נושאים איתנו ומשפיעים על כל המשך החוויות שלנו, מנסים מאד להיזהר שלא לדרוך בטעות על אותם קצוות עצבים חשופים – למרות שאולי הדריכה הזו היא גם הדרך היחידה לרפא את הפצעים, דריכה שתאפשר גפ את סלילתה של דרך חדשה, בתמונה חדשה, בתהליך חדש, ששואב מהגעגוע והכאב – גם תקווה..
לצפיה ב-'געגועים. תקווה. תהליך.'
געגועים. תקווה. תהליך.
28/01/2016 | 13:13
11
כעוצמת הגעגועים השורפים...
כן עוצמת ההערכה על ההיאחזות בכל זאת בתקווה !!!
 
מעריך מאד.
לצפיה ב-'במחסן של הדוד ואליק.'
במחסן של הדוד ואליק.
26/01/2016 | 19:39
4
37
 ילדים רצים אל תוך קירות
לבנים כמו דוהרים אל תוך
שמים קפואים והחדר כולו
מרושת ברזלים.
 
ויביטו ילדים מבעד הסורגים
ויאמרו " אין סוד לבור" ותאמר
תמר " הבור יתמלא ויציף הדמעות".
 
ודוד ויאליק עדיין דופק בפטיש.
מסייד הקירות, משפיך חומר
לבן וסמיך, צובע חדרי ללבם.
ובפינה תמר רועדת כולה .
 
והוא ,שחור כולו ועל ידו חותם
הברזל, וידו מעוקלת קלות " וירד
אל תוך תוכה". ויבט בה במבט כה
חודר ולו שן מבצבצת בוהקת יורקת
מילים כה נשגבות.
 
" ואני רואה את מה שהיה
 רואה את מה שהיה", וכעיט
ממריא אל שמי לבונה ומסמיק, 
ואני כד מזכוכית שהעלה כבר
נובל הוא כמלאך המוות בשעון
הזמן מתקתק " תק תק תם
המשחק"
 
ואני לא ירקתי מלב, שפתי דוממות
מחרישות הביום כיפורים מחילה אבקש?
ואלוהים התמחאה הדמעה?, ויאמר תודה
אבא,תודה.
לצפיה ב-'נתנאל אתה מוכשר , ולא רק.'
נתנאל אתה מוכשר , ולא רק.
27/01/2016 | 00:37
1
24
מוכשר, עם לב ענק !!!
לצפיה ב-' תודה רבה.'
תודה רבה.
27/01/2016 | 09:28
3
לצפיה ב-'להשתחרר מכבלי המחסן (ט')'
להשתחרר מכבלי המחסן (ט')
28/01/2016 | 10:15
1
21
נתנאל יקר,
אני שומעת את מילותיך הכואבות, ובתוכן את המילים של הילד הפגוע שהיית בעבר,
הילד שידע וספג כל כך הרבה כאב שלא הגיע לו, כל כך הרבה סבל ממבוגרים שבמקום להגן רק פגעו וניצלו, איכזבו, שללו ממנו את הילדות והתום, ובמקומם הותירו אותו באותו מחסן, של סודות, של כאב, של פחד מציף וחוסר אונים.
של רגעים שמרגישים מחד כאילו הזמן עצר בהם מלכת, שלא יגמרו לעולם, ומאידך כמו פצצה מתקתקת, של זמן שאוזל, של תחינה להחזיק מעמד, לעוד קצת כוחות שיאפשרו לשרוד את הסבל, להשתחרר מכבלי המחסן..
מחבקים אותך
לצפיה ב-' תודה.'
תודה.
28/01/2016 | 10:37
13
אני רק אציין שאכן עברתי התעללות מינית בתור ילד אבל לא על ידי דוד אלא על ידי חבורת נערים, אבל רציתי לנסות לתאר נאת הכאב מנקודת מבט הזאתי, פשוט מבחינה אומנתית היה לי רעיון כזה שההתאים...
לצפיה ב-'עצירות חשיבה'
עצירות חשיבה
25/01/2016 | 20:02
4
250

עצירות חשיבה

סבלתי מעצירת חשיבה
זה יכול לנבוע מפסיכוזה, מטראומה וחרדה.
וכבר הרבה זמן אין עצירת חשיבה.
עם או בלי תרופות.
במקום זה אני ממלמל או חושב עם הנשימה
נוקש בשיניים או מעביר רוק בפה.
ואם אני משתדל מאוד אני חושב.
הדבר מוחמר בלחץ ובחרדה.
ולפעמים דווקא מוקל.
ולפעמים המחשבה נעשית זמזומית
ואני לא סובל את זה
ואני בטוח שהאל הטוב ירפא אותי  מכל זה
26.1.16
לצפיה ב-'קרנף יקר'
קרנף יקר
27/01/2016 | 00:34
1
9
אם בתוך כל המצב הזה,
אתה עם מחשבות ש"האל הטוב ירפא אותי"
אתה ראוי לכל הערכה וההוקרה שבעולם !
אוהב אותך.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/01/2016 | 03:19
2
לצפיה ב-'לשחרר את הפקק'
לשחרר את הפקק
28/01/2016 | 09:22
1
13
קרנף יקר, עצירת המחשבה שאתה מתאר נשמעת כל כך לא נעימה, מעין תחושה חסרת אונים של תקיעות, חוסר זרימה, תחושת חסימה מתסכלת.. מה שבטח יכול להיות די מפחיד ומבלבל.
ומצד שני גם נשמע שלמרות הקושי שזה יוצר, יש בך את הכוחות לנסות ולהתמודד עם התופעה, שפיתחת דרכים להתמודד עם העצירה הזו, לעבור אותה ולהתגבר עליה – וזה ממש לא מובן מאליו!
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
28/01/2016 | 09:25
5
לשמחתי העצירה היא גם לא בדיבור בכתיבה ובקריאה.
 
לצפיה ב-'הפחד היכה בי קצת'
הפחד היכה בי קצת
22/01/2016 | 13:32
2
32

הפחד היכה בי קצת

הפחד היכה בי קצת-
אבל עכשיו הכל עבר.
אמשיך להיגמל מנס הקפה המרגיע-
אבל לאט לאט.
בימים שקטים אני לא זקוק לו-
אבל בימים לחוצים הוא עוד דרוש.
והיום ניסיתי ולא הצלחתי
מחר רגוע- אנסה ואצליח מיד.
22.1.16

לצפיה ב-'קרנף היקר'
קרנף היקר
22/01/2016 | 13:58
1
13
המבט המרגיע והאופטימי על ההיגמלות מהקפה מחר - לאט לאט - מרשים ומעורר השראה.
שאתה מבן ומחבק את עצמך - שהיום אתה עדיין הוצרכת לזה, ללא רגשות אשם והלקאה עצמית - זה דבר גדול .
איתך בהתמודדות המרשימה
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/01/2016 | 14:54
4
לצפיה ב-'הישרדות אופטימית.'
הישרדות אופטימית.
19/01/2016 | 19:59
4
290
בלי מדי הרבה מחשבה
עם רגשות חיוביים והרבה אהבה
הצצתי עכשיו לפורום היצירה של סה"ר
פתחתי את השער...
 
אולי אכן זה הדבר הנכון 
לעשות בשלב זה בלי יותר מדי הרבה לבחון
כשהפנים קדימה 
כשהתשוקה לטוב בלב פנימה...
 
פשוט ליצור יצירות
תחת שם ניק לא להיראות
אולם כאן זה מקום של אנשים שמבינים שמזדהים
לאדם שעבר כמוני זה מקום מדהים
 
הדמעות עולות לי עכשיו בעיניים
כשהאצבעות על המקלדת רצות, עם רצון אחד לחיות, לחיים...
מהעבר הלוואי והייתי יכול להתנתק
אילולא פחד מובנה של בשר ודם מהעתיד הנסתר, מי מוכן אותי עכשיו לחבק...
 
לא פחות מהרבה נסיונות אובדניים חמורים שביצעתי למרבה הצער...
אולם הקשה מכל זה לחשוב ש"לך תדע אם זה לא נגמר"...
כשמגיעים המחשבות האלו אתה יודע שזה מסוכן לחשוב אותם
פשוט כי מבחינה סטטיסטית ריאלית אתה גמור, קבור, תתאבד כבר יא מטומטם
 
העצה היחדה היא לא לחשוב את המחשבות הריאליות ההם
כנראה שזה מגיע מרצון החיים שחזק יותר שנטע בנו אלוקים, שנטע בנו השם,
המשימה לחשוב מחשבות של הנאה, של חיים, של אהבה, של טבע, של יופי,
אני הרי מכיר את ה"אני" שבי, האופטימיות והשמחה אצלי זה מהילדות באופי
 
ועכשיו אני בתקופה שזה מה שאני צריך להתמקד
בתרפיה הזו של לחשוב מחשבות נעימות, להתרפק, להתפרקד,
אלוקים רוצה ממני דבר אחד  - לגבש ולייצב את ה"ובחרת בחיים",
ואצלי בגלל מצבי - ה"חיים" זה ההנאה מהדברים הטובים שבארץ ובשמיים,
 
כנראה אם לא הייתי מתפרסם בתור "אחד שניסה להתאבד" מסכן,
כנראה לא הייתי כ"כ זקוק נואשות ל"צ'ומי", יותר מכל אחד ואחת מכם, 
אלא כמו כל אחד שאוהב צ'ומי, [או מילים מכובסות: כבוד, הערכה, יחס]
הייתי מנסה כמו כל אחד עם טאקט לגייס לעצמי צ'ומי עדין לא גס.
 
אולם מה אעשה , והטראומה של פירסום נסיונותיי האובדניים - הרג אותי,
אני צריך להתאמץ בגבורה לצפצף , ולנסות איך בכל זאת שורד אדם כמותי,
יש לי ברוך ה' הרבה נתונים טובים כמו כשרונות פינומנלים יחסית
הנתונים האלו מעודדים ללכת על כיוון של עבודה ריגשית + עבודה מעשית
 
אבל כנראה אצטרך את הפינה
שבה אוכל לבכות אל המקלדת פנימה
כשלא הולך והרגש פתאום מוצף בלי גבול אינו גובל
על כמה אני מסכן וסובל וסובל וסובל...
 
אולי דווקא האנשים כאן בפורום מאחורי המקלדת 
יהיו הכתובת המתאימה לכזה צורך, כזו במה מיוחדת...
להתפרק בלי מחשבה בפראות או ברגישות בלי מחויבות למסגרת
הרי בסופו של דבר אני אותה גברת רק בשינוי אדרת,
 
מה אני מחפש ?  רק חום, אהבה, חיבוק, הבנה, הכלה,
כולנו בשר - ודם , עם נשמה, בהכללה,
קצת תשומת לב רק יכולה להועיל ולעודד,
גם אותי גם את שאר המתמודדים , שאף אחד לא ירגיש בודד...
 
 
 
 
לצפיה ב-'היצמדי לאופטימיות'
היצמדי לאופטימיות
22/01/2016 | 13:22
1
12
זה הכי  כדאי
לצפיה ב-'תודה קרנף '
תודה קרנף
22/01/2016 | 13:47
13
אופטימיות זה האפשרות היחידה לשרוד...
לצפיה ב-'בוחר בחיים'
בוחר בחיים
26/01/2016 | 19:58
1
19
בוחר בחיים
אך לא מסוגל לשכוח גם את המוות
מאמין בעצמך וביכולותייך
אך מרגיש שכולם רואים רק מה עשית ולא את מי שאתה
רוצה תשומת לב חיובית ואמיתית
אך מקבל בעיקר מבטים מרחמים
 
כמה זה מעיק לחיות בצל המוות, לחיות בהווה כשנראה שכולם רק זוכרים לך את העבר... לרצות להתקדם, להתגבר, לגדול, לשפר - ומצד שני, עדיין משהו אולי מושך אותך לאחור... מחזיר אותך לאותו המקום הכואב, ומקשה על ההתקדמות לעתיד שלו אתה כל כך מצפה...
 
לפעמים זה יכול להיות כל כך מתסכל להרגיש כאילו הולבשת במסיכה, מבלי שבחרת בזה, מבלי שרצית - וכולם רק רואים אותך דרכה... לא מצליחים לראות את האדם האמיתי שנמצא שם מאחורי המסיכה, אלא רק את הסיפור ששמעו בעבר...
וכל מה שאתה רוצה זה רק להיות כמו כולם - לאהוב ולהיות נאהב, להצליח בזכות מי שאתה ושיבינו אותך וידעו להקשיב...
 
מזמינים אותך, יקר, להמשיך ולשתף אותנו בכל פעם שתרגיש שהעצב מציף... רוצים להקשיב, לתת לך את המקום לומר את שעל ליבך, ולפחות לנסות להבין...
לצפיה ב-'תודה סה"ר המתוקים...'
תודה סה"ר המתוקים...
27/01/2016 | 00:30
16
גם לכם
גם לכל המתמודדים
וגם לכל המזדהים
לצפיה ב-'שוב'
שוב
22/01/2016 | 00:49
3
31
חזרת פתאום, 
הנה אתה בבית. 
תן לי רק דקה לנשום 
באת לי כל כך, כל כך פתאום. 

היה לי קשה, 
אני לא מתלוננת 
כי אני יודעת ש... 
גם לך היה ודאי לא קל. 

אם, אם רק, 
ורק אם תרצה, 
נהיה פה גם מחר 
אל תתנצל 
תראה כעת זה לא חשוב 
תן לי דקה להתרגל אליך שוב... 

חזרתי פתאום, 
הנה, אני בבית. 
תני לי רק דקה לנשום, 
באתי לך כל כך, כל כך פתאום! 

היה לך קשה, 
ואת לא מתלוננת, 
את הרי יודעת ש... 
שגם לי היה ודאי לא קל. 

אם, אם רק, 
ורק אם נרצה, 
נהיה פה גם מחר 
לא נתנצל - כעת זה לא נראה חשוב 
תני לי דקה להתרגל אלייך שוב... 

חזרת פתאום 
הנה אתה בבית 
תן לי להביט בך 
בין עיניך צצו שני קמטים 

אדליק ת'תנור, 
תראי יהיה בסדר 
בואי לא נדבר עכשיו 
עוד יבוא הזמן להסברים 

אם, אם רק, 
ורק אם נרצה, 
נהיה פה גם מחר 
לא נתנצל - כעת זה לא נראה חשוב 
תני לי דקה להתרגל אלייך שוב... 
לצפיה ב-'יפה '
יפה
22/01/2016 | 11:06
24
יצירה יפה מאד
לצפיה ב-'שיר יפה'
שיר יפה
22/01/2016 | 13:19
7
לצפיה ב-'שיר של להיות'
שיר של להיות
28/01/2016 | 09:12
12
רוניה יקרה, תודה על השיתוף בשיר המקסים הזה. שיר שכולו היכרות ומפגש, ראשוניים ומחודשים, עם עצמנו ועם אחרים, שיר של עדינות ורגישות, ניואנסים קטנים, של להיות עם עצמנו, ועם האחר, ועם הביחד..
אם תרצי לספר לנו יקירה, מה השיר הזה עושה לך, לאן הוא לוקח אותך, מה הוא מעורר בך, נשמח לשמוע!
לצפיה ב-'לבד'
לבד
16/01/2016 | 09:12
3
46
לבד בדד
לבד עם המחשבות
לבד עם הזכרונות
לבד
לבד עם הפחדים
לבד עם הסיוטים
לבד
לבד עם הכאב
לבד עם האשמה
לבד
לבד עם התוצאות
לבד עם הכוונות
לבד
לבד עם העצבות
לבד עם הדמעות
לבד
מוצאת בתוכי כוחות
יודעת שחייבת להמשיך לצעוד
כרגע לא יודעת לאן
מבולבלת מהדרך שנגמרה
מרגישה מובסת
אשמה
מרגישה מנוצחת ולא מעכשיו
מרגישה ששוב
קשורה למיטה חבולה
ועושים בה כרצונם
מרגישה מותשת
ויש קול שאומר לקבל שאלו הם חייה
ויש קול שנלחם ובועט כמו אז
ויש מי שמנסה לאסוף וקשה לה
כי כמה שנים אפשר לאסוף את השברים
ללקק את הפצעים המדממים
ולנסות לקום לקו ההתחלה
ויש מי שלא מוותר
ושועט קדימה
משאיר את כולם מאחור
ומנסה ל משוך את עגלת חיוו
ולא מוותר כי מאמין שמגיע לי יותר...
גם שנגמר היא כועסת עלי בחלום. פורצת גבולות וכועסת עלי שוב ושוב...גם בסיום לא יכלה להיות במקום שרואה את הטוב שבי זה לא הוגן לסיים טיפול בהרגשה שאני מפלצת אני לאאאאא
לצפיה ב-'שיר מאוד יפה'
שיר מאוד יפה
16/01/2016 | 12:02
1
16
את לא לבד לגמרי- כי את כותבת על כאבך. וכולנו מתפללים עבורך.
לצפיה ב-'קרנף תודה '
קרנף תודה
17/01/2016 | 13:30
12
אכן אני לא לבד ...ובסופו של יום כולנו גם המטפלים שלנו כל אחד עם כאבו לבד .
לצפיה ב-'ביחד. '
ביחד.
19/01/2016 | 02:25
27
את כותבת וחברי הפורום עונים ומיד את כבר לא לגמרי......
לבד. 
ההרגשה שאת מתארת כול כך חזקה שמעוררת ישנים שמקרבת רחוקים שמזעיקה בריצה את כולנו ממרחקים לבוא ולצעוק שאנחנו כאן. 
מתיצבים. 
בפורום יש מקום מיוחד לכול אחד, גם ואולי בעיקר גם לך. 
בואי. 
לצפיה ב-'שיחותי הפסיכולוגיות'
שיחותי הפסיכולוגיות
17/01/2016 | 14:19
2
61
בעברי הלכתי למספר פסיכולוגים
כל מפגש תחקיר
מה שלומך? איך את מרגישה? 
וכשהייתי עונה לשאלה אחת מיד הייתה להם אחת אחרת, זה לא נגמר. 
לא מספיק שהם מקבלים כסף הם מוכרחים גם לענות אותי?
והאמפטיה שלהם 
ה"כן אני מבין" בלי שהיה להם מושג.
חלק נתנו לי עצות שלא ביקשתי, וחלק הקשיבו והציעו אמפטיה
חלק התייחס ברצינות לכל הדברים שאמרתי 
 
כמו תרופה שנוטלים לפי ההוראות שיתפתי פעולה וחיכיתי להקלה, שלא הגיעה.
הניתוח שלהם היה החלק הכואב ביותר
הניתוח הרציונלי של הכאב הרגשי שלי
הרגיש כמו סכין בלב
כוונתם טובה אך התוצאה היתה הפוכה
והתוצאה היתה שחשבתי שהכאב "לא הגיוני" ולהתנכר אליו. נשארתי עם ניתוח רציונלי של חיי שמאותו רגע רוקנו ממשמעות מבחינה רגשית. מת מהלך. 
תקופה ארוכה אחר כך לא יכולתי לשוחח עם נשים בגלל זה. 
יצאתי מזה באמצעות אותה הרציונליות עצמה זמן רב מאוחר יותר
בעזרת אחד הסייעים שלכם שעזר לי לחבר את עצמי לרגשות
מבלי להיות חודרני מידי ברגשותיו ותובנותיו הרגישות. 
 
הם פיספסו אותי פיספסו את החרדות שלי ופיספסו את התסריט שבניתי במיוחד בשבילם, מעולם לא קיבלתי הערכה על מופעי הסטנד אפ שערכתי בשבילם
נוגעים ללב היו המאמצים שלהם לעזור לי, להבין אותי, אין ספק שהפסיכולוגים שפגשתי היו בעלי מוטיבציה יוצאת מן הכלל.
השיחות הכשירו אותי להתמודד עם סבל רצוף של 50 דקות. חלק מהחוסן הנפשי שלי היום הוא בזכותם. 
 
לא היה להם מושג כמה שאני סבלתי בגללם
בצ'ט של סהר הרגשתי לראשונה
שיש לי מקום להיות בו 
בשתיקה 
לצפיה ב-'היי כואב'
היי כואב
17/01/2016 | 19:46
31
שזה המפגש הטיפולי שלך 
החוויה שלי כל כך שונה ולכן כל כך קשה היום 
שמחה שלפות בצאט של סהר את מרגישה קיימת 
ניסית טיפול דרך כתיבה . לפעמים זה עוזר ..
 
לצפיה ב-'תמיכה. '
תמיכה.
19/01/2016 | 02:12
31
את כותבת ומתארת את התיסכול ותחושת ה"אחר" שחווית במפגשים עם מטפלים ואוזלת היד ביכולת להבין ולסייע לך גם ואולי אךל אף שאת מעריכה ומכבדת מאוד את הניסיון והמאמץ שראית שהושקעו כדי לסייע לך.לאומת זאת את מציינת את הצחושות הטובות שחווית במפגש עם סה"ר. אנחנו יותר ממוחמאים וגם שמחים שהצליח לנו ל"געת" ובכול זאת חשוב לציין שאנחנו לא אנשי מקצוע וקשר איתנו אינו מחליף טיפול מקצועי. 
ןעדיין אנחנו כאן בשבילך ומקווים שתזכי למצוע את המטפל/ת הטובים ביותר בשבילך. 
לצפיה ב-'נקודת מבט'
נקודת מבט
17/01/2016 | 17:21
5
30

נקודת מבט

מנקודת מבט אופטימית
אני מרפא את עצמי:
האל שומר עלי.
האל מטפל בי.
האל מרפא אותי.
זה סיבה לאופטימיות שלי.
ואני הולך ומבריא מיום ליום.
לא שאין נסיגות לפעמים-
אך הסך הכל הבראה.
כמה טוב הוא העולם
שהאל מטיבו ומתקנו.
17.1.16
לצפיה ב-'שיר יפה!'
שיר יפה!
17/01/2016 | 18:52
1
15
לבחור נקודת מבט אופטימית  
לבחור להתמקד בנקודה קטנה לבחור לתת לה את הכח
למרות שלא הכל תמיד טוב
לבחור להאמין בטוב
לא בגלל התוצאה
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/01/2016 | 03:10
4
לצפיה ב-'קרנף אהבתי מאוד'
קרנף אהבתי מאוד
17/01/2016 | 19:47
1
6
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/01/2016 | 03:11
3
לצפיה ב-'התבהרות .'
התבהרות .
19/01/2016 | 02:00
19
שלחת שיר אופטימי , שיר תודה, שיר אמת, ואנחנו מחוייכים שולחים לך ישר כוח וחיוך מטיב. 
לצפיה ב-'רוני תודה'
רוני תודה
16/01/2016 | 09:15
2
45
שורדת ...לצערי כמו בנחשים וסולמות חזרתי למשבצת של שורדת. מטפל בונה ומטפל הורס. כרגע היא הורידה אותי לתהום אבל עם יותר כוחות ומחוזקת ...
לצפיה ב-'טוב לשמוע ממך'
טוב לשמוע ממך
16/01/2016 | 21:05
1
37
אם את צריכה להרגיש כמו בתוך תהום, למה לא ביקשת עזרה מאיתנו? 
 
 
לצפיה ב-'מצחיקה חוייכתי '
מצחיקה חוייכתי
17/01/2016 | 13:28
11
לצפיה ב-'אלוהים.'
אלוהים.
15/01/2016 | 03:54
4
28

אלוהים:
ולא אהבתי אותך אלוהים 
לא את הגוף שבראת ידיים.
רגלים,אוזנים,ראש מחודד.
,ועין אשר צופה בכל לא.

את הטל שיורד אחרי גשם
פראי אהבתי, ולא את הירק
שצומח למטה כפוף לחוקי הטבע 
שבראת לא אהבתי את הקור שאטם

אותי מיום שנולדתי את השמים הכחולים
שנאתי יותר מכל את השמש הקפואה
השורקת לי מאחורי גבי, ומים שגעשו 
בתוך קור החיתוך הזה בין המוות שלי
למוות שלך.
 
ושנאתי אדמה יבשה שאין
תולעת אחת לכרסם בי. ושנאתי את
הקור שכסה את הגוף המת ושנאתי
אש מרקדת כאילו אומרת

" לך - רוח ראה עולם " והלכתי וטעמתי 
מזה או מזה מעפר שבאדמה עד העפר
שבקבר שלי. ונקברתי ,וקברתי, והגוף 
שלי נוטה ליפול ובכייתי מעת וצחקתי הרבה.
ובתוך חלל עץ אדום שם קברתי אותי

ולא בכיתי ולא צחקתי ולא שרתי או זממתי.
רק אמרתי " ברוך שפטרנו מעונשו 
של זה" ומתי ביום שנולדתי ונכלאתי ביום
 

שוחררתי מהכלא שלך, וזה לא שיר 
ולא חלום סך הכל דם שצבוע על שני עיני
ומת אני, ומת אתה ושנאתי אותך על כל מה
שבראת בי
לצפיה ב-'אלוהים לא עושה אף בן אדם לחולה במחלה קשה'
אלוהים לא עושה אף בן אדם לחולה במחלה קשה
15/01/2016 | 09:36
3
17
המחלות נגרמות  בעיקר על ידי סביבה.( טראומות,זיהום סביבתי ריסוסים ותוספים למזון המתועש, תרופות ותרופות בזמן ההיריון, מזון לא מתאים, אמלגם  וטיפולי שורש לקויים)
יש ארצות שמחלות העולם המערבי נדירות בהם.
להיפך שאלוהים יכול והוא לא תמיד יכול, הוא מרפא מחלות.
ושהוא מרפא מחלה הוא לא מרפא תמיד בין רגע לפעמים זה לוקח שנים.
 
 
לצפיה ב-'אלוהים הוא מקור הטוב? כנראה שכן.'
אלוהים הוא מקור הטוב? כנראה שכן.
15/01/2016 | 09:43
2
12
אבל אני חושב שמותר ברגעים מסוימים גם לבקר אותו ואני עושה את זה לא מעט, זה לא אומר שאני לא מאמין או " אוהב " אותו אלא שיש גם ביקרות... ולטעמי אלוהים היה צריך לברוא עולם יותר טוב. אבל זה לא קרה, ויש ממש רוע חבל על הזמן ועל זה אני כותב.
לצפיה ב-'אלוהים ברא בריאה עם אבולוציה ולכל בעל חיים יש יצרי שרידות'
אלוהים ברא בריאה עם אבולוציה ולכל בעל חיים יש יצרי שרידות
15/01/2016 | 10:03
1
14
אבולוציה זה מנגנון של  התאמה  ופיתוח בהתאם לסביבה של בעלי חיים שונים. והיא לטובת בעלי החיים. אולם היא פועלת לאט במשך המון זמן למשל שבני האדם לא יפרדו מהר מדי למינים שונים ותיקון בעיות במנגנון האבולוציוני לוקח עוד יותר זמן.
לכן יש כרגע גם אנשים רעים. אבל יש הרבה מאוד אנשים טובים גם כן.
מתוך זה שיש אנשים טובים אנו יודעים שאלוהים הוא טוב מאוד ובעתיד יהיו רק אנשים טובים.ועוד נדיר למצוא משהו שלא יודע להבחין בין טוב לרע.
 
הערה: לפי דעתי אלוהים מתערב בבריאה גם כן ולא רק מנגנון אבוליציוני.
הבריאה תהיה מושלמת בזמן שכל תא חי שמגיע לאיזהו כוכב ישנה את עצמו בתהליך אבולוציוני לאורך הדורות עד שיעשה יצור חכם וטוב. וכל זאת במינימום רוע.
 
לצפיה ב-'חשיבה מעניינת......'
חשיבה מעניינת......
15/01/2016 | 11:53
14
מתחבר לזה שיש סיכוי שבני אדם היו רק טובים.
לצפיה ב-'עדיין לא'
עדיין לא
12/01/2016 | 04:46
1
36
עברו המון חודשים 
עדיין לא התגברתי...
שנים של הכרות הסתיימו בבת אחת בעזיבה מצידך. 
אבל איך אפשר לכעוס עליך? היית חולה. נלחמת ונלחמת, עד שגופך לא עמד בעומס. באיזו זכות השארת אותי לבד בעולם 
 
אולי בגלל שחוויתי מוות מקרוב שהיה מהיר ועוצמתי כל כך, קשה לי כשאנשים כותבים על התאבדות וההחלטה שלהם לשים קץ לחייהם גם אם ללא כוונה ליישם.
מי שרוצה לכתוב "יצירתי" ולהשתמש במילים שיכולות להתפס ככוונת התאבדות - מוטב שיקדים לכתיבה אזהרה.
 
לצפיה ב-'התגברות'
התגברות
13/01/2016 | 18:44
28
רוניה היקרה.. 
נשמע שקשה לך לעכל את גודל החוויה שעברת.. חוויה מטלטלת שזעזעה את עולמך..
 
זו דילמה עתיקת יומין, שעוסקים בה הרבה, מה עדיף- להיות מוכנים למוות חודשים רבים מראש, או פשוט לקבל אותו באמצע שום מקום וללא התראה..
איזה מהשניים יקל על קרובי הנפטר יותר.. איזה מקרה יגרום להם לקבל ולהתגבר על המקרה המצער מהר יותר.. ומה זה מהר כשמדובר בשיקום כזה.. והאם כל זה משנה בכלל?..
 
נראה שאת לוקחת את המוות למקום החיובי ביותר שקיים.. שאת עכשיו מעריכה ביתר שאת את החיים, מכבדת אותם בצורה חדשה..
אולי זה מראה על שינוי מסוים שהתרחש בך, כאילו עברת כברת דרך עם עצמך מאז שאיבדת חבר\ת נפש קרובה כל כך.. נשמע כמו מעשה אמיץ מאוד שעשית..
ישר כוח 
 
לצפיה ב-'נופל וקם '
נופל וקם
12/01/2016 | 02:07
4
48
הדרך ארוכה ומפותלת 
אני נופל וקם 
אף פעם לא אפסיק ללכת 
אני נופל וקם 
עובר גשר ועוד גשר 
אני נופל וקם 
כמה ארוכה היא הדרך 
אני עומד איתן עם ראש מורם. 

אומרים שאהבה באה רק מליון לאחד 
אומרים שאין סיכוי שהשמש עוד תזרח עלי 
אומרים שאני אפול, הם אומרים שאברח 
אומרים שאשאר לבד 
אומרים שאני לא מתאים לחיים 
כי אין בי את הרצון לזהב ויהלומים 
אין לי קלפים נכונים 
אולי זו החברה שקורסת 
אם זה לא מקום מתאים למחפשים של קשת וענן 
למתעלמים מסימן הזמן 
והכוכב שלי היכן 
בני אדם אני קיים 
בעיניכם אולי אין לי ערך 
אבל יש לי נשמה יש לי שיר יש לי ת'דרך. 

הדרך ארוכה ומפותלת... 

לפני עמוד של אש מאחורי ענן עשן 
השארתי עיר מתכת מאחור הולך לאן 
למקום שבו השמש לא מכוסה בבניינים 
מעבר להרים אל השדות הירוקים 
כי יש מקום יותר מתוק מהמקום הזה 
שבו יש זמן יותר ארוך כמה שרק נרצה 
מגיע רגע זה הרגע בו צריך לחשוב 
לפרוס כנף לומר שלום לקום ולעזוב 
אל מקום שבו אני אוכל להיות עצמי 
אחרי אלפיים שנות גלות רוצה להיות חופשי 
מעבר אל האופק שם שרות הציפורים 
לשם אני אגיע ועד אז אשיר שירים. 

כמה שהדרך ארוכה ומפותלת 
אני לא עוצר מלכת לא יכול להפסיק 
משאיר מאחורי את הפחדים ואת הצער 
הכל הוא הכל אני חייב להמשיך 
כל מה שקורה אני יודע שצריך לקרות 
אני האש שלא תוכל לכבות 
המוזיקה תיקח אותי למעלה ולעומק 
הדרך ארוכה ללכת בה זה לחיות. 

הדרך ארוכה ומפותלת... 

כל סוף הוא התחלה חדשה 
העצב הוא סימן שבקרוב תבוא שמחה 
אני לא במרוץ ולא במלחמה 
הראש בעננים רגליים על האדמה. 

הדרך ארוכה ומפותלת...
לצפיה ב-'שירים יפים'
שירים יפים
12/01/2016 | 09:49
2
19
נופלים וקמים ולבסוף לא נופלים- יש בזה תקווה...
לצפיה ב-'השיר מאוד מיוחד'
השיר מאוד מיוחד
12/01/2016 | 17:26
1
28
המעניין במיוחד בשיר זו הגישה 
המחבר נתקל בדרך ארוכה 
אחר כך בגשר - אולי מסמל חוסר ודאות, סכנה, פחדים
אחר כך באנשים ש"אומרים" כל מיני עתידות שליליות
מנבאים לו שישאר לבדו, שיפול, שיברח (שיתייאש - אולי כי הם התייאשו?)
ולמרות שהוא שומע אותם הוא אומר 
בני אדם אני קיים 
בעיניכם אולי אין לי ערך 
 
הוא גם שר - לא רק לא שותק, ומפריד את הערך שלו מהמחשבה של אחרים כלפיו. (כשאומר "אולי" - יכול להיות שאפילו לא טורח לברר אותה, היא חסרת משמעות)
הוא נותן לעצמו משמעות ולחיים שלו גם בלי השגת הערכתם של הסביבה גם אם זה אולי אומר שהוא "בודד"
משאיר את הפחדים ואת הצער - זו בחירה מודעת ואמיצה. הוא לא עיוור לחששות אלא פועל למרות שהוא מכיר בהם.. צער הוא בחירה מודעת להתרפקות על הנוסטלגיה שבעבר, שנגמר או על חרטות והוא מסתכל קדימה לעבר העתיד
אני לא במרוץ ולא במלחמה 
אני רואה במשפט הזה סיכום של הויתור שלו על הניסיון למצוא חן בעיני אותם הסביבה ששופטת אותו, ויתור שהוא שלם איתו.
הוא מכיר בעובדה שהחברה ביקורתית ואולי לא יכולה להתמודד עם אנשים כמוהו. הוא מסתגל והחברה לעומתו היא זו שעדיין לא מותאמת לשונה, אולי זו החברה שקורסת 
 
אבל הוא אינו "מחזיר" את התובנות שלו לחברה בכוח (במידה מסוימת הוא כן - דרך השיר), הוא לא מנסה לשנות אותם או לקבל מהם התנצלות, לא נראה שהוא צריך שהם ישתנו כדי להרגיש טוב עם עצמו
 
בלי הכרזות וכעובדה - בוחר את הדרך שנראית לו בלי מלחמה ובלי כעס
מקבל את מה שעובר עליו בלי לתייג אותו כטוב או שלא
מתעסק בעניינים שלו בלי לחנך ובלי להרגיש אשם
חופש כזה הוא חופש מאישורם של אחרים
אדם זה ששמח ללא תנאי הסביבה - מאושר.
 
התקווה היא לא בעצם זה שהוא קם
אלא בעוצמה של הרצון שלו להמשיך למרות הנפילה העתידית הצפויה
אולי החיבור הטבעי של הנפילה עם הקימה בעיניו.
ההבנה שאי אפשר להצליח מבלי להיכשל...
או ההבנה שלסביבה תמיד יהיה משהו להעיר, 
אף פעם לא אפסיק ללכת 
כמובן שיום אחד כולנו כנראה נפסיק ללכת
אבל הוא מתכוון לדעתי שכל עוד הוא יוכל
הוא ימשיך לנסות
וזו התקווה בשיר - כשמנסים קבוע, מדי פעם מצליחים
כשבוחרים להמשיך לנסות - יש סיכוי ויש תקווה.
לצפיה ב-'את מיוחדת '
את מיוחדת
13/01/2016 | 18:32
35
רוניה, אילו פירושים נהדרים!  האם את עובדת או לומדת בתחום? ספרות, שירה?
מאוד נהניתי לקרוא את המחשבות שלך על השיר, יש לך דעות מדויקות ונקיות..
אך האם זהו רק פירוש אינטלקטואלי, או שגם את מרגישה כמו מוקי, שאת נותנת לעצמך משמעות לחיים בלי קשר למה שהחברה חושבת?.. שאת בוחרת לא להיות מותאמת לבנאליות, לנורמה, אלא בוחרת את הדרך שלך בעצמך..
נראה שסך הכל, נעים לך לראות את המחשבות שלך מבוטאות דרך השיר, לזהות עוד מישהו שחושב כמוך, ולהרגיש כמו חלק ממארג אנושי.. הרגשה מנחמת ומעודדת 
 
 
לצפיה ב-'שיר נפלא.'
שיר נפלא.
15/01/2016 | 03:50
15
מאוד אוהב את הלהקה הזו.
לצפיה ב-'קברוני בחיי.'
קברוני בחיי.
11/01/2016 | 23:02
17
43

קברנו בחיי :
:
קברנו - בעודי בחיים,
הקבר פעור מוכן לגופי,
אין שום היסוס מכניסים- את גופי.
אין שום תהיות מה ועל מה
 כך גזרו - עלי למוות ,
 

לפני כן תלוני על עמוד גבוהה .
ישבו בני אדם ולעגו למשמע
 חירכורי, גרוני יבשו מים אין
עוד,
 
:
 קברוני בעודי בחיים קולם
נשמע, צחוקם הלם בליבי ,
בחלקה יבשה - -סביבה
גדר ותיל,  חברה עקומה.

שסלקני בעודי מחיי אל קברי ,
לא היה לי ארון קבורה מהודר,
 זרקו אותי אל ארון ישן ובלוי
נכנסתי על אדמה חרוכה ,
תולעים לחושות באוזני ,
 

 הגיע הזמן הגיע העט אנו
ננגוס בבשרך ,תרגיש כל כאב ,
הם עמדו מעל הקבר הסתכלו
לא השמיעו שום קול.לצחוק כמקודם
הייתי בעודי בחיים וקברוני
 . 

 בתוך ארון מעץ חרוך, בלי אוויר לנשימה
חברה עקומה ,מוכרת כזבים על
להיות שווה בין שווים על להבין
שטוב להיות בין החיים, עצמתי
עיני,


פקחתי עיניי שוב ולאחר
מכאן שוב , ואין כלום ריק,
שממה, יער ללא עצים,
תהום - שאין לו תחתית.
 

אין הבשר נפער , אין מכרסמים בי,
אבל הם עמודים ,מסתכלים
עלי  - מלמעלה ואני למטה
בחלקה של עפר,
 

 הגיע העט לכסות
את גוש הבשר לקחו..
את אשר רצו  וסגרו,
ו את הבור אין שום
 רחש.
 
 
שום התנגדות , דממה
אל המוות הגעתי
קבורנ י כשני מטר
מתחת לפני האדמה.
,  
לא נזכר בליליות קרים,
בצלקות שנערמו לערימות
ולמגדלים במהלך השנים.

 

, ובאדמה כן שם,
עם תלועים ,הוי חברי
התאכלני, התכבדו
 בשרי ?, וכן עשו עט עט
גופי נעלם ,עיני פקחות,
תמיד כדאי לראות
איך הכול הסתיים,
 

ילד הייתי וגם
זקנתי וכן ראיתי
צדק נעזב אלמנה
נשחטת, תינוק נזרק
תנזרק לתוך ים*הרחמים.
.
ומתפללים למוות
 שיגע, מוות הוא
הקוד- שמתכנת
החכם ביותר
 
יכל להמציא, אם לא חיי
  היו אבלות -ואומללים
 עיני עוד נשארו פתוחות שניים
יש, אין גופי יותר, רק עיניים
 פה לא יכול להוציא
מילה, עין מסתכלת,
 

אוזן מה שנשאר שומעת
, אין כל עזרה, לא נענו
לתחנוני לקול זועק
בישו לי בחיי ציפו למותי
 
 
 

וקברוני כלא הייתי אדם בחיי
הם קברוני, והיכן היה המזל?
 אלו בני האדם שמעו
קול זעקת הכאובים
,ושתקו ועמדו דום,
 

 חברה עקומה, חברה בזויה .
להיות אתה או לא לחיות,
 זאת בחירה קשה,
 בחרתי במוות, ואולי
 בגלגולים הבאים
יצלח להאבק על
 זכות-*להיות אדם,
 
: כן
אדם לא חיה רעה,
 ולא תמונה על קיר,
 אדם כן כך, אדם
ללא הסתייגות ללא
שאלות פתוחות כן
 או לא ,פשוט אדם.

 
לצפיה ב-' מחכה לסיום.'
מחכה לסיום.
11/01/2016 | 23:08
15
אין מה לנסות לתאר במילים יפות, אין צורך באמת שכן אין, אני לא אכתוב עוד הודעות במובסטיות, אני יאמר בפשטות שאני צריך לסיים, אך אני כבר לא דרמה קווין, מטורף, מופרע חברתית, פורק עול, ולא אעשה הצגות, אני אמתין ולאט לאט אסיים , זהו יאוש גדול מה לעשות ככה זה שאתה מטורף......
לצפיה ב-'שיר חזק.'
שיר חזק.
11/01/2016 | 23:12
1
24
לצפיה ב-' תודה רבה.'
תודה רבה.
11/01/2016 | 23:13
3
לצפיה ב-' אני אוהב אתך הסרט האביר האפל.'
אני אוהב אתך הסרט האביר האפל.
11/01/2016 | 23:21
13
16
כי יש שם קטע שבו הגוקר אומר שהוא חתך לעצמו את הפנים ,כן גם לי יש קטע כזה, אני אוהב לכער את עצמי, אז לקחתי עכשיו סכין וחתכתי לעצמי את הפנים מלמטה למעלה ,אני לוקח סכין ודוקר ומסובב כמו שפותחים שמפניה, אחר כך אני יאמר לאבא שהחתול סרט אותי והוא לא יציק. לא יכולתי להתאפק אמרתי אני דרמה קווין, ומטורף,,,, זה שורף מאוד בהתחלה אחר כך זה בסדר............
לצפיה ב-'נתנאל יקר!!'
נתנאל יקר!!
12/01/2016 | 00:52
12
24
רוצה לשתף קצת מה עברת? 
אני קוראת שחווית תחושה של בושה ובזיונות 
ואתה מרגיש שהחברה - לא כולה, אבל אולי חלק מהאנשים שבתוכה, נוטשים או לא שומעים את הזעקה שלך. או אולי שומעים ומתעלמים.
 
אני מאוד דואגת לך. 
לא אתה צריך להתבייש - ואם חסר צדק, זה בדיוק בגלל שאנשים טובים כמוך שותקים במקום להשפיע טוב יותר לעולם.
אין שום קבר בשבילך!
יש לך עוד מה לתת לחברה, אף אחד לא גוזר עליך למות 
אני גם עברתי כמה דברים קשים בחיים ואני יכולה להסכים - בושה ובזיונות לפעמים כואבים עד שהם גורמים למחשבה על המוות. אבל העוצמה של הכאב זמנית ולפעמים יש דברים לעשות כדי להשיג יותר צדק.. או הבנה, ולפעמים אפשר לשנות גם בשביל שיהיה טוב יותר גם לאחרים. 
הרי וודאי תרצה לפחות שאחרים לא יסבלו בעתיד כמוך, אם תוכל.
 
אני לא חושבת שאתה מטורף, יש לך כאב נפשי כמעט בלתי נסבל ואתה לא משתף, את הכאב הנפשי תחלוק איתנו בעזרת מילים ומקלדת.
 
גם אם אנשים מזלזלים בך זו לא סיבה שתסיים את חייך.
אני מזמינה אותך לכתוב בפורום על מה שמכאיב לך
 
אנחנו צריכים להקשיב. תן לנו לחלוק איתך את הכאב 
אני לא יודעת מה עברת ואולי אף אחד מהפורום
תספר לנו איך אפשר לעזור לך?
אני חושבת שזו החובה שלך כלפי אותם אנשים שאוהבים אותך
לתת להם הזדמנות להקשיב ולייעץ ואולי גם לסייע
כולל הקוראים בפורום
לצפיה ב-'תודה רבה....'
תודה רבה....
12/01/2016 | 10:34
11
21
אני קשה לי לחלוק מה אני מרגיש, זה מאוד זר לי, אני לא בן אדם שמדבר כמעת או בכלל, אבל ברגע שאני ירכיש צורך אני אדב,ר תודה רבה.
לצפיה ב-'הדאגת אותי אתמול!'
הדאגת אותי אתמול!
12/01/2016 | 12:51
10
18
טוב לשמוע ממך. איך אתה מרגיש היום?
אני לא מבקשת ממך שתתחלק ברגשות, לא ניקח לך אותן.
אלא תשתף בחוויה הסובייקטיבית שלך שגם אנחנו נדע על הסבל
כמו חבילת נפץ אולי לאט לאט נפרום יחד כל פעם גם אם חוט אחד עד שיהפוך להיות בתחילה פחות נפיץ
ההסתרה היא הכוח של המחשבות, הבושה האימה הבדידות. צריך להתמודד איתן כדי להתגבר עליהן, וההתמודדות היא על ידי חשיפה ושיתוף במקום בטוח.
(ואם המקום לא בטוח מספיק לפעמים עדיף שלא לשתף). 
 
מתי לשתף ובאיזו מידה וקצב אתה מחליט 
מבחינתי תכתוב כל יום משפט קצר, כפי שעשית הבוקר
העיקר הוא שתכתוב, ושתכתוב מהלב אבל לא בגלל שמישהו מבקש או בגלל שצריך
מרגישים שהכתיבה שלך נכתבת ממקום מאוד אמיתי וזה מאוד אמיץ מצדך
שיתפת שקשה לך לחלוק ואולי שאתה לא רגיל שמישהו מקשיב מבלי לשפוט, נראה שלא הייתה לך סביבה שנתנה לך את הבטחון לבטא גם את חולשותייך מבלי להרגיש אשמה.
אני חייבת להודות לסהר שהם אלו שלימדו אותי לבטא במילים את רגשותי ולפעמים דרך ההקשבה שלהם (בפורומים ובצ'ט) להכיר את עצמי 
וגם את האומץ לשתף אחרים אבל עד מידה מסוימת (ללא רגשות אשם!), בעיקר בזכות שלושת המילים הניצחיות שלהם לכל הקושיות שלי: "זה בסדר גמור". גם אם נאמר במילים קצת אחרות אצל כל נציג, ותלוי בסיטואציה, המסר היה אחד. שכל מה שאני רוצה (כמעט) בסדר
(הבעיה הייתה אחר כך שהם השתדלו להבין מה אני רוצה אבל זה כבר סיפור אחר)
עם הזמן גם אני התחלתי להאמין שזה בסדר.. 
 
מדובר במיומנות, שגם אתה תוכל לפתח אם תרצה
למרות שאתה כבר מתבטא מצוין. אפשר להרגיש הרבה מתוך הכתיבה שלך
ואני מחכה בסבלנות שתרגיש בנוח להמשיך לשתף
דאגתי לך אתמול! להבא תוסיף אזהרה לפני שאתה מתבטא במילים קיצוניות שיכולות להתפרש בכך שהחלטת לסיים את החיים. 
ובאופן כללי אני אשמח לכתיבה קצת יותר חיובית, או לפחות עם סיום טוב. 
תודה שהתחלת לחלוק. תיקח את הזמן אבל אל תעצור את הכתיבה 
 
לצפיה ב-'אדם שלא מלמדים אותו לאוהב כנראה לא יכול להראות רגשות.'
אדם שלא מלמדים אותו לאוהב כנראה לא יכול להראות רגשות.
12/01/2016 | 20:00
9
14
אותי לא לימדו לבטא רגשות עלי לא התייחסו בכלל ,מהילדות עד הבגרות חוץ ממכות לא קבלתי הרב,ה מכות והתעלמות, אז קשה לי להבין איך לבטא מה שאני מרגיש כי אף אחד אף לא רצה לשמוע מה אני מרגיש לכן כמו שתאירת אני לא מיומן מספי', לא יודע איך לתקשרק עם החברה ובתוך עצמי. השיר הזה נכתב לפני שנה בערך שהייתי בדיכאון קליני קשה מאוד, זה לא מעכשיו אתמול פגעתי בעצמי כי נכנסתי למעין התקף, תודה רבה על התגובה הארוכה והתייחסות זה לא מה בכך, את באמת עזרת לי, אז תודה.
לצפיה ב-'היי נתנאל! מעניין מה שאתה אומר.'
היי נתנאל! מעניין מה שאתה אומר.
12/01/2016 | 22:47
8
12
אני קוראת מה שאתה רושם והאמת - הפתעת. זו החוויה שלך, שאתה לא יכול להראות רגשות? ואולי הבעיה באנשים שבסביבה שלך לא יודעים "לקרוא" את הרגשות שלך או להתייחס אליהם בהתאם. 
אני מרגישה מהכתיבה שלך עצב עמוק, בדידות, אשמה. אבל בעיקר שביצעת איזה ניתוק מהרגשות.
כשהמשפחה הקרובה לא מתייחסת אליך מהילדות, זה היחס שכנראה פיתחת כלפי עצמך - אדישות.
ואדישות היא חוויית חוסר ניראות עצמית בלתי נסבלת שאולי מתפוגגת לרגע על ידי חתך, על ידי כאב - אולי הכאב לא נעים, אבל לפחות הוא מחזיר אותך לחוויה של חיבור, ומבטל את הניתוק, ולו לאותם הרגעים. כנראה שאת הכאב יותר קל לחוות מאשר החוויה של אדישות, הריקנות, או שזו הדרך שאתה מצליח להתחבר לרגשותיך.
תוכל לשתף מתי הפעם האחרונה שאתה זוכר שהרגשת טוב? יש מישהו או משהו שגורם לך בחייך לאושר, או לשמחה, גם אם לזמן קצר?
 
 
דבר ראשון שאני חושבת שאתה צריך לעשות הוא, להפסיק לכתוב על פגיעה עצמית. ובנוסף אני חושבת שאתה צריך באופן הדרגתי להפסיק לפגוע בעצמך.
אני חושבת, שאתה צריך להפסיק מעכשיו לפגוע בעצמך. אל תבטיח - תשתדל.
במקום זה, כל פעם כשאתה מרגיש צורך לפגיעה עצמית, תכתוב בפורום.
בקצב שלך תספר את הסיפור שלך.. אבל אני מצפה לסוף טוב!
אולי במקום לספר על הקשיים שעברת תספר מה היית רוצה לחוות בעתיד, או איך היית מרגיש אם היו מתייחסים אליך כמו שהיית רוצה בעבר? אתה לא חייב לשתף אותי. אתה מוזמן לשתף מיוזמתך. תעשה מה שמתאים לך, העיקר שתשתף 
אם היית עורך דין שמשמש בתפקיד הסנגור לאדם כמוך, שעבר בדיוק מה שעברת, איך היית מציע לו להתמודד עם הלעג של הסביבה? מה היית מציע לו לעשות?
 
כשאני קוראת את ההודעות שלך אני מרגישה הרבה סוגים של רגשות ובאופן מאוד מטלטל וקיצוני.. 
אני יותר מאשמח לשמוע ממך במילים שלך מה אתה מרגיש - גם חוויות טובות וגם אתגרים שאתה חווה שתכתוב בעתיד במילים עדינות יותר, כאשר תרגיש יותר טוב.
אגב- זו המטרה של הקמת הפורום - מקום של כל אחד לשתף, ומעט מאוד שופטים תמצא כאן.
ומדי פעם כותבים כאן גם המתנדבים בסה"ר 
 
בשעה זו הם כנראה עסוקים בצ'ט - אתה יכול לשוחח איתם בצ'ט אחד על אחד אם תספיק גם הערב עד חצות.
אני מניחה שנמאס לך מהדרמות והטלטלה הרגשית והיית רוצה להרגיש קצת שלווה, להרגיש עם עצמך טוב בלי הכאב 
ולכן אתה כאן - ואם אתה שואל אותי, הגעת למקום הנכון.
תמשיך לכתוב. אני מחכה לשמוע ממך הודעות טובות! ישמח אותי כשתפרסם סיפור עם סוף טוב.. מובן שעדיף סיפור מבוסס על המציאות, אך בתור התחלה אשמח גם לסיפור פרי דמיונך 
לצפיה ב-' הייתי שמח שהייתי ילד מאז אני כבר לא שמח.'
הייתי שמח שהייתי ילד מאז אני כבר לא שמח.
15/01/2016 | 03:50
12
אין לי הרבה מה לומר החיים שלי נע בין דיכאון חלש לדיאון מאוד קשה אין דברים אחרים. אני לא נהנה מכולם אני מעביר את הזמן אבל לא נהנה, את כתבת ממש הרבה והתייחסת ברצינות למה שכתבתי וזה לא מה בכך, היחס הזה זה יחס שאני לא רגיל עליו. אני כתבתי מה שעברתי כבר בפרומים שונים, פה אני מפרסם יותר קטעים ורובם ככולם הם דיכאונין כי זה מה שאני מרגיש. אין לי מה להוסיף.
לצפיה ב-'אגב את לא צריכה להתייחס עלי יותר מכתם פיקסל.'
אגב את לא צריכה להתייחס עלי יותר מכתם פיקסל.
15/01/2016 | 04:00
6
13
או מכתם זרע שפוך במציאות, ראיתי שזה ממש פגע בך מה שכתבתי, ואני מאוד מאוד הופתעתי. כנראה אני במקום אחר לגמרי בחיים שלי, אז לפני שאני אכתוב שאני שם קיץ לחיי אני אכתוב אזרה אני מבטיח.
לצפיה ב-'גם אתה '
גם אתה
15/01/2016 | 15:20
5
17
תודה נתנאל 
משמח לשמוע ממך שאתה במקום אחר.
לצפיה ב-' כן מקום של תופת...........'
כן מקום של תופת...........
15/01/2016 | 15:22
4
14
אבל פה אני פחות נשרף.... יותר אוכל את הלב...
לצפיה ב-'הדרך שאני מכירה'
הדרך שאני מכירה
15/01/2016 | 15:50
3
20
לצליחת התופת:
היכולת לסלוח לעצמך ולאחרים למרות הפגיעה והכאב. בלי סיבה.
 (= נתנאל עם משקפי שמש)
 
 
לצפיה ב-' לא הדרך שלי...'
לא הדרך שלי...
15/01/2016 | 15:56
2
21
אבל כל אחד והדרך שלו...
 
אני סולח לכולם לא כועס על אף אחד אבל לשנוא את עצמי אני חייב ובצדק.
לצפיה ב-'ניפגש בסוף'
ניפגש בסוף
16/01/2016 | 20:23
1
22
שבוע טוב נתנאל! מה שלומך?
אני שמחה לראות אותך מביע את החוויות שלך במילים וגם את הכבוד שלך כלפי הדרך שלי 
משמח אותי שיש לך אמונות ומחשבות שאיכפת לך מהן ושאינך ממהר להיפטר מהן גם כשהן לא נעימות. זה בוודאי לא קל ויש לך סיבה טובה להחזיק בהן. אני מסכימה איתך, יש סיבה לרגשות. גם אם הן לא חיוביות וגם כאשר אנחנו לא מבינים את המקור, יש להן סיבה.
 
מה היית מרגיש אם היית בלי המחשבה הזו? 
מה דעתך על המסר ההפוך
אני שונא את כולם לא סולח לאף אחד - אבל לאהוב את עצמי אני חייב ובצדק?
לצפיה ב-' יש לי סיביות טובות לא לאוהב את עצמי.'
יש לי סיביות טובות לא לאוהב את עצמי.
16/01/2016 | 21:08
14
ויש גם סיבה מאוד טובה לרוב רובם של בני אדם לא לאוהב אותי ואפילו לשנוא : עשיתי דברים נוראים שאי אפשר לסלוח אליהם. מעטים יכולים להתמודד איתי, מקרה מאוד מורכב.
מסכונות גבוהה במיוחד ואני לא אפרט יותר כי זה לא המקום.
לצפיה ב-'אשמה'
אשמה
10/01/2016 | 02:50
2
28

אשמה

אני מרגיש את עצמי אשם
על שבחרתי בחיי העולם הזה.
על שלא האמנתי בגן העדן.
אני לא אשם שיתעללו בי
אך לו בחרתי בגן העדן
לעת זקנה ושיבה
לא היה הקלגס
נוגע בי בידו הרעה.
ואני לא מוחל לאף קלגס
אני לא מוחל למעשים רעים מאוד
וסולח לעצמי - הן הייתי טיפש או קטן
אני עובד על זה!
והאל  הטוב יתקן הכל.
ירפא את הגנים שלי.
7.1.16
לצפיה ב-'יש מומחים ברגשות אשם..'
יש מומחים ברגשות אשם..
12/01/2016 | 01:25
1
16
לפי המשנה אתה טועה.
"עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר,
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי,
וְעַל כָרְחֲךָ אַתָּה מֵת,
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא"
 
אז לפי המשנה (אבות, ד')
אתה לא בחרת בחיי העולם הזה או ליתר דיוק הנשמה לא רצתה לצאת לכאן
 
דרך אגב סליחה היא לא דבר שאתה נותן לאחרים.. היכולת לסלוח תורמת בעיקר לעצמך. זה לא סותר ויתור על מה שמגיע לך, אלא ויתור על פעילות מתוך כעס.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/01/2016 | 09:43
11
אני כבר מחכה לגן העדן בזקנה ושיבה.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
אמת הנפש
אמת הנפש

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ