לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
פורום תמיכה נפשית ביצירה
 
 
לפעמים יש רגעים בהם רוצים לתת לרגשות לצאת, רוצים למצוא מקום לשתף בדברים שקורים ממש בפנים, יש מקומות שבהם לפעמים קל יותר לשתף בשיר, בסיפור, בתמונה או ציור...
אנחנו פותחים כאן פתח להבעה וביטוי עצמי, שונה מהמקובל בפורומים האחרים שלנו, מקום שאליו תוכלו להביא כל יצירה שהיא שמתחברת אליכם או שאתם מתחברים אליה, כיד דמיונכם החופשי ובהתאם לכללי הפורום.
.
כאן אפשר "לדבר" בעזרת שירים וסיפורים שלכם עצמכם, כאלו שנכתבים פה לראשונה, כיצירה אישית ופרטית של כל אחד; וגם של אחרים, ידועים ומוכרים וגם לא כל כך.
 
כאן בפורום אפשר לצרף ציור או צילום שציירתם או צילמתם בעצמכם, ציור, צילום או סרטון שמדבר אליכם (גם אם אינו יצירה עצמית שלכם), שמביא משהו ממה שאתם מרגישים, או רוצים לומר ולא כל כך מצליחים, שמספר ומתאר את מה שקורה לכם בפנים כי לפעמים המילים לא מצליחות לתאר....
 
כאן אפשר להעלות נושא שמציק, שחושבים עליו, מתחבטים בו ולא ממש יודעים איזו דיעה לגבש עליו.
 
כאן נוכל לפתח דיון, לספר כל אחד איך הוא מרגיש, מה הוא חושב בדרך אחרת. בדרך של משל, שיר, סיפור, יצירה פלסטית (צילום של ציור, פיסול, רישום, מיצג) ו”לדבר" דרך דימויים ותמונות.
ועוד כמה מילים – אנחנו רוצים לשמור את המקום הזה כמקום נעים לכולם שבו אפשר לתמוך ולהיתמך, ולכם חשוב לנו שתהיו איתנו וכשאתם פה תשמרו עלכללי הכתיבה של הפורום.
 כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.

* לא יותרו כאן פרסומים., סקרים או מחקרים

 
נחכה לכם פה, מבטיחים להקשיב להכל...
 
המשך >>

לצפיה ב-'רק רציתי להגיד לך תודה...'
רק רציתי להגיד לך תודה...
17/03/2017 | 19:39
23
הגעת להתכנסות של הטקס ממש ברגע האחרון, נפגשנו ליד אחת מעמדות הכיבוד ובירכנו אחת את השנייה לשלום. 
קצת התאכזבתי שזה נגמר רק בשלום, הייתי בטוחה שידעת שאני גם חלק ממצטייני הטקס ושתגידי לי משהו. אבל לא אמרת.
נכנסנו לאולם, הטקס התחיל , ואז קראו לי ראשונה מבין כולם. הזמינו אותי לבמה וברקע סיפרו על העשייה שלי. קיבלתי את התעודה ובזווית העין קלטתי אותך לשבריר שנייה מהבמה, מסתכלת עליי בחיוך. 
אחרי מספר דקות, עלית את לבמה כדי לחלק כמה תעודות כחלק מתפקידך. 
ואז..
במקום לחזור לשבת חזרה במקומך, סטית לגמרה מהמסלול... ראיתי אותך באה לכיווני , לא הבנתי מה את עושה.
"אני מצטערת, לא ידעתי שאת חלק מהמצטיינים, השם שלך לא הופיע לי ברשימה שקיבלתי" , אמרת לי .
"גם הצטיינות בתרומה לקהילה זה חשוב,."  אמרתי לך בעדינות, אבל יודעת בלב שזו לא אשמתך שלא ידעת.
"מגיע לך חיבוק, אני רוצה לתת לך חיבוק" אמרת לי, ובלי ששמתי לב כבר הייתי בין הזרועות שלך. ככה באמצע הטקס כשברקע ממשיכים לקרוא לעוד ועוד סטודנטים אל הבמה.

חזרת למקום שלך, ואני נשארתי חסרת מילים. 
רציתי להגיד לך תודה, תודה שנתת לי את ההרגשה הזאת שאכפת לך ככה ממני, שעשית לי כ"כ טוב על הלב.
תודה שנתת לי להרגיש כמה את גאה בזה שאני סטודנטית שלך, שהיה לך כ"כ חשוב לבוא אליי באמצע הטקס ולהגיד לי כל הכבוד ולברך אותי.
מדהים לראות כמה למרות התפקידים הבכירים שלך והמנהלת שאת, לא שחכת מה זה להיות אדם ולראות אנשים שהם בתחילת דרכם.
הלוואי שיום אחד אגיע למעמדך ואוכל להיות כזאת אנושית כמוך.

תודה על החיבוק, תודה על היחס, תודה על התשומת לב.
זה ללא ספק היה הרגע המרגש ביותר עבורי בטקס.
לצפיה ב-'ריכוז וזיכרון'
ריכוז וזיכרון
12/03/2017 | 22:36
2
28

ריכוז וזיכרון

היה לי זיכרון טוב
בתחומי מקצועי אפילו טוב מאוד
היה לי כושר ריכוז גבוה
ועתה הכל חלש
קראתי שמתח וחרדה פוגעים בריכוז
קראתי שמתח וחרדה פוגעים בזיכרון
ואני מטפל בבעיות ובגורמים
לומד שפות. לומד חומר מדעי
ואפילו היסטוריה וקורא ספרים
אבל הגורם הוא מתח וחרדה.
עלי לטפל יותר גם בהם.
12.3.17



לצפיה ב-'דרך הזכרונות'
דרך הזכרונות
13/03/2017 | 00:55
1
21

היי קרנף לבן יקר,
אני מבינה שאתה מודאג ואולי גם די מבוהל, כי כעת הריכוז והזיכרון שלך חזקים פחות וחלשים יותר משהיו בעבר... אני מתארת לעצמי שעבורך להילחם בחרדה ובמתח זה מעט כמו לעמוד מול אתגר קשה במיוחד...
יתכן שלאט לאט תמצא דרכים טובות יותר להתמודד עם החרדה והמתח, שיתאימו לך יותר ותרגיש איתן בנוח... ואולי מה שחשוב זה להמשיך ולנסות...
יקר שלנו, תמשיך לשתף במה שקורה, אנחנו כאן איתך, גם בהיסטוריה הפרטית שלך וגם בהווה... 
שולחתך לך חיבוק חם ואוהב,
תמיד שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
16/03/2017 | 20:17
10
אני לא נבהל עכשיו נבהלתי רק שזה התחיל.
לצפיה ב-'חבל שנולדתי'
חבל שנולדתי
11/03/2017 | 17:28
2
32
חבל שהאמא שלי לא הפילה אותי זרקה כמו חפץ, זה הרבה יותר טוב מהרגשה שלי, שום כלום, לא ילך לאף מקום, עוצר במקום, עלוב ונדחה אין סיכוי אין משמעו לכלום, רוצה לנוח, רוצה לישון לא לראות עוד אור יום לעטף בחשכה, הדיכאון הוא הבית אסורים שלי ואני התלין, אני לא יכול יותר זה כמו שאמר בלחסן נחשים ועקרבים שאוכלים את הגוף, כמה יפה הוא תיאר את המוות כמו שאני לא אוכל לעולם, אוהב אותך בלחסן אנחנן שיכים לאותה קבוצה , קולנו לא נשמע  וכנראה לא ישמע, כמו שכתבתי " האלוהים לא שומע קול בכי העזובים " ככה זה, דינו מוו מיום שנולדנו עד יום מותנו, אני יביט בשמים ויראה את האופק ? לא אני עיוור, לצבעים, לריחות ,אני סומה מהלך  בין קברים, בין העפר בקבר שלי לעפר של החיים, רוצה לשואף אל האור לא מצליח, אני גמור, זה ברןר, שום כלום בגלקסיה הזו, אפס מאופס , מי יזכור איש כמוני ? כמו שכתב המשורר הטוב אזיקסון , זהו אין לי עוד מה לןמר, אני אלך לשכב עכשיו ואחכה לעוד יום כמו היום, זהו הפסקתי לילל .
לצפיה ב-'עולם שחור לבן'
עולם שחור לבן
12/03/2017 | 23:32
1
21

נתנאל היקר,
אני מבינה כמה אתה מרגיש כל כך מיותר ויכול להיות שאפילו פגום מבפנים... אולי כמו חפץ שאין בו צורך. נראה שאתה מרגיש תקוע וחסר כל רסיס של תקווה... שהדיכאון צובע את העולם שלך בצבעי שחור ולבן שמשאירים אותך חסר אונים בתוכו...  ויתכן שאתה מיואש כל כך, כאילו אתה נופל לתוך חור שחור שאתה לא באמת יכול לראות את הסוף שלו מכאן... אלא רק תהום אינסופית שנמצאת לפניך... ונשמע שאתה מרגיש שכבר איבדת את הדרך חזרה.
יקר, תדע שאנחנו כאן איתך ומאחורייך תמיד, גם כשנראה שהכל סביב חשוך... רציתי להזכיר לך שאתה תמיד יכול להיכנס גם לצ'אט שלנו כדי לדבר עם מתנדב או מתנדבת שיוכלו לספק אוזן קשבת ואולי אפילו לנסות להקל מעט את כמה שנראה שאתה מתענה סובל...
לבינתיים שולחת לך חיבוק חם ואוהב
תמיד שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
13/03/2017 | 00:36
5
לצפיה ב-'פרנקנשטיין'
פרנקנשטיין
04/03/2017 | 19:48
2
66
אני הפרנקנשטיין
של הבטחון העצמי.
אבל ידעת
שהוא היוצר, בכלל
ולא ה"מפלצת" המפחידה?
וגם אני עשיתי ניסויים על עצמי
עד שנוצרתי מחדש,
אני מעוותת את עצמי
ומתקנת כנדרש
וככל שאני עומדת על שלי
זה נראה להם כחלום בלהות
וגם זאת נקודה למחשבה -
האם אני מפלצת של מדען,
או מפלצת של כורח הנסיבות?
לצפיה ב-'להיות מדען'
להיות מדען
08/03/2017 | 21:56
1
27

Paintbox היקרה,
נראה שעברת דרך ארוכה של שינויים ותיקונים בנפשך, שהשאירו אותך אדם שונה ובטוח יותר בתוך עורך. אני מבינה שאת מתוסכלת, מכיוון שהאנשים סביבך נרתעים מכך שבגלל התיקונים שעברת- פתאום את עומדת על שלך. ואולי מהעיניים שלך- השינוי נראה דווקא מוצלח...
יכול להיות שאת מרגישה לא מובנת ודחוייה, כי יתכן שאת נתונה לביקורת על ההתנהגות החדשה. ונראה שאת תוהה- מהי הסיבה? האם היא בכלל הסביבה?
יקרה, את מוזמנת להמשיך ולשתף איתנו בפורום בכל מה שעובר- ברגשות ובמחשבות- גם אם הן קשורות למפלצות- פנימיות או חיצוניות...
אנחנו תמיד איתך...
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'תמיד יודעים מה לכתוב לי. תודה רבה!'
תמיד יודעים מה לכתוב לי. תודה רבה!
08/03/2017 | 22:18
4
לצפיה ב-'עבר'
עבר
25/02/2017 | 14:41
2
24
עבר

היזכר בעבר השכוח
וסרוק אותו במסרקות ברזל.
צייר את האימה והפחד
זכור את הטוב וההנאה.
אדם ללא ידיעת עברו
נמצא בגיהינום  עלי אדמות.
30.11.16

לצפיה ב-'העבר שלא עובר'
העבר שלא עובר
27/02/2017 | 23:07
1
20

קרנף יקר,
נראה שלמרות שהעבר כבר עבר, עבורך הוא לא נשכח, ומזיכרונך הוא לא מושלך... אני מבינה שאצלך, הזכרונות לפעמים מציירים, קצת כמו ציירים, סרט אימה בעיני הנשמה. יתכן שמבחינתך עדיף לצפות שוב בסרט אימה של אירועים בחייך, מאשר לשכוח את העלילה.
כי נשמע שלפיך, היתרון של ההרהור בזכרון הוא מוכח... ולכן האירוע יישאר תמיד בלתי נשכח. יכול להיות שהזכרונות שלך הם מענים ולעיתים אף מהנים. אבל תמשיך להיזכר בהם, כי הם אלו שקיימים בפנים.
יקר, תמשיך לשתף, אנחנו כאן איתך, בעבר ובתקווה שגם בעתיד... 
שולחת לך חיבוק חם,
שלך,
מתנדבת סה"ר. 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/03/2017 | 20:11
4
לצפיה ב-'מחפשת סדנאות כתיבה'
מחפשת סדנאות כתיבה
27/02/2017 | 11:08
1
30
שלום אני גרה באר שבע ומחפשת סדנאות כתיבה יוצרת בבאר שבע
אם יש לכם כל שם שהוא זה יעזור
לצפיה ב-'באנוש ירושלים יש- אני משתתתף -תבדקי באנוש באר שבע'
באנוש ירושלים יש- אני משתתתף -תבדקי באנוש באר שבע
03/03/2017 | 15:20
10
לצפיה ב-'אבא טרגר'
אבא טרגר
22/02/2017 | 02:18
1
30
הערה :שיר שכתבה חברה שלי שעברה גלוי עריות מאבא שלה, היא כותבת ל זה לא מעט וגם טופלה בכיתיבה יוצרת ובעיני היא מוכשרת, אז אני מפרסם פה ,והיא תקרא את התגובה, כי אין לי משתמש בתפוז והיא מרשה לפרסם ורק תקרא מה תכתבו לה ... אז זה לא שלי לכן כתוב בלשון נקבה ...
 
 
 
 
 
 
 
אבא :
אבא אמר לי כבר שהייתי קטנה 
שאני האור הגדול ביותר בחייו .
ובלעדי לא יכל לפקוח את עיניו .
ושגדלתי מעט הוא פחד להחוויר 
מאור, אז ירד מטה מטה אל מעבי
האדמה,
 
על מכרה נטוש בו יש מרגליות .
ולקח הוא אבי את הפטיש וליטש
אבן אחר אבן מגופי , לקח בעידנות
יהלום ארגמן והתחיל לפסל בו דמויות
שהן אני, וצעקתי הרבה " אבא אבא 
רוצה אני להיות אני ,ילדה לא אישה " .
 
 
ולא שמע הוא אבי, והמשיך להכות בפטיש. 
חזק ומהר, לקח אבן צחורה והפכה לשחורה.
הטיח לבסוף את אבני החן בועת הנהר .
שהיא מטתי, ואני רק אזכור, רק אזכור
מבט ילדותי, עיני תכלת, וגוף ערום
כיהלום מלוטש, 
 
 
ואבא, ואבא עוד יאמר כי כך העולם .
ובכל יהלום צריך להכות בפטיש , ואני
עוד ימרר בבכי, שאבי שאבי עוד נגע
בגופי, וחצב וחצב ללא הפסקה ופיסל
את דמותי, ילדה, נערה, ואישה , תודה
אבא שהרסת אותי .
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'רוחות העבר'
רוחות העבר
09/03/2017 | 00:02
13

היי יקרה,
אני מבינה כמה הרגשת חסרת אונים מול אביך, שפגע בך שוב ושוב, ללא הפסקה... אני מתארת לעצמי שאת פגועה מאוד ואולי גם מרגישה נבגדת,  כי מישהו שהיה אמור להיות כל כך קרוב אלייך, פצע אותך מבחינה נפשית וגם פיזית...
נראה שאת רדופה על ידי רוחות העבר- שהזכרונות הכואבים מציפים אותך ולא נותנים לך מנוחה. ויכול להיות שהיית רוצה מישהו לחלוק איתו את מה שעובר עלייך...
יקרה, את מוזמנת להיכנס לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת שינסו להכיל ולהקשיב לכל מה שרק תרצי לספר... הצ'אט פועל כל ימי השבוע, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות.
אנחנו כאן בשבילך. מחכים לך...
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'בובה'
בובה
20/02/2017 | 18:11
2
39
לי בובה 
ושמה הוא 
רותי 
לי בובה 
עצובה
זה העצב 
שלי 
שבתוכה
לי בובה
ושמה הוא
רותי 
בובה
עצובה
 
 
כואב
כאב אחר
כאב של הלב
כואב לנשום
כואב להיות 
כואב
לחיות  
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'איך זה לראות דרך העיניים של רותי'
איך זה לראות דרך העיניים של רותי
27/02/2017 | 21:50
1
23
צומחת מכאב היקרה שלנו,
אני מבינה כמה, ממש כמו הבובה רותי, הנפש שלך פצועה ומנופצת מבפנים... נראה שבתוך תוכך יש מספיק כאב וייסורים כדי למלא בובות בחנות צעצועים שלמה... אני שומעת כמה פגועה את נותרת, לאורך כל כך הרבה זמן... אולי כמו פצע שנראה שהוא לעולם לא מתרפא, אלא ממשיך ולא מפסיק להיות...
יקרה, אנחנו איתך לאורך כל הדרך, למרות שנשמע שהדרך מלאה במכשולים ובעינויים... גם אם כואב בפנים כל  כך וגם אם קשה... תמיד נהיה איתך, אוהבים אותך עד אינסוף... תמיד תמשיכי לשתף... 
שולחת לך חיבוק חם ואוהב מהלב,
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'תודה רבה רבה '
תודה רבה רבה
28/02/2017 | 19:04
14
אוהבת אותכם חזרה
לצפיה ב-'בת הים הקטנה - שיר מקורי שהפקתי '
בת הים הקטנה - שיר מקורי שהפקתי
19/02/2017 | 20:58
20
https://www.youtube.com/watch?v=r50x64P2Qhs

השיר מספר את הסיפור האמיתי של בת הים הקטנה
עבדתי על השיר 5 שנים

מנגינה מוני אמריליו
מילים והפקה שלי
זמרת מורן סלע
קליפ מילים ועריכה גרפית סיני גרפיקס

אשמח לתגובות ושיתופים אם בא לכם
לצפיה ב-'תנו לי סיבה אחת , '
תנו לי סיבה אחת ,
14/02/2017 | 20:05
2
46
סיבה אחת למה צריך להתקיים בעולם הזה .
למה לעבוד ? 
למה כואב לנו ? פיזית ונפשית במיוחד , 
בשביל מה ללדת ילדים ? 
בשביל מה לנשום ? 
למה אנחנו כאן .. ? 
אני חושבת שאני בחיים לא אבין את פשר החיים , 
בשביל מה אנחנו כל הזמן נלחמים ? 
עובדים , קונים , אוכלים , מבלים .. אוספים , אוהבים..אוהבים ומתאכזבים .. 
הרי בסוף כולנו מתים .. 
אז מה הנקודה בחיים ? 
לצפיה ב-'למצוא משמעות'
למצוא משמעות
16/02/2017 | 01:52
1
28

Deep sea היקרה,
אני שומעת שאת מיואשת מכל כך הרבה שאלות ללא מענה... ונראה שקיים מן חור בחייך- בגלל שאת מרגישה שהחיים הם חסרי ערך... והחור מתרחב עם עוד שאלה ושאלה שמופיעות במחשבות...  
יקרה, אמנם אין לנו את כל התשובות, אבל אנחנו כאן בשבילך... אם תרצי לשתף, את מוזמנת להיכנס לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת שינסו להכיל ויקשיבו לכל השאלות... הצ'אט פועל כל השבוע, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. כמובן שאת מוזמנת להמשיך ולשתף גם כאן, בפורום...
שולחת לך חיבוק חם...
תמיד איתך 
 
לצפיה ב-'אני לא מפסיקה לחפור לכם!'
אני לא מפסיקה לחפור לכם!
20/02/2017 | 20:31
12
לצפיה ב-'איך ? טרגר'
איך ? טרגר
13/02/2017 | 18:31
2
33

איך יכול להיות שאספי יעשה דבר כזה, שאספי שאמור להיות רגיש וטוב יפגע ככה ?שאספי שכולם ראו בו מלאך שמעולם לא צעק על איש שלא הכה לעולם שבכה מכל אי צדק ,שהיה האדם הנפלא בעולם, והילד כל כך אהב אותו וכל כך העריץ אותו כאלו הוא אלוהים, איך האדם הזה יכל לעשות לו ככה ? לשנות את עצמו להפוך למי שהוא לא ? להפוך את הילד לאישה שלו, להראות לו חיבה שלא לו ? מינית ? לילד בן חמש ? ואולי הילד ממציא ? אולי הוא מדמייו ? אולי יש לו הזיות ? וכל הפלאשים וכל הסיוטים זה רק מפרי מוחו ? הילד רע נכון ? הילד אשם ? הוא שידר את זה ? כמו שאמרו לו שחבורה של נערים עלו עליו אחד אחרי השני במשך שנים ? והוא שתק ? הוא אהב את זה ? אהבת את זה ילד ? אהבת להיו שרמוטה ? אתה שרמטה של כאב לא ? נהנה להביט בסבל  ? אהבת את זה ? נהנת שהם עלו עליך לא ? זה  חרמן אותך לא ? שככה עשו ? אבל הם זה לא הוא, היה אחר, הוא היה מלאך, אז למה אתה ככה מלכלך עליו ? למה אתה לא יכול לשכוח ?
 
שהוא הכניס אותך לאבמבטיה והתחיל לגעת בך ואמר " אתה האור שלי " למה לא אמרת אז כלום ? שראית את אבריו החשופים ונגעלת ולא רציתי לפגוש בהם אבל פגשת, למה אז לא אמרת ? אז אמר הילד אחרי שנים למי שראתה הכל ולא עשתה כלום, ואמרה כך " אנשים מבוגרים וחולים צריכים להביא ילדים אליהם שישמחו אותם " זה התשובה על שאמרת לה שכאב לך, אבל הוא היה אספי מלאך, הוא המלאך של המשפחה, הוא היה אנטלטקאול כבד שהערצת שידע עשרות שפות וידע לצטט מכל חלק מוטורפוזאות או מדנטה ומגתה וממי לא, ושידע יוונית עתיקה ולטינית וניסה ללמד פעוט בן חמש ללמוד את מה שגדול ידע, והיה מצייר את הדמויות מאודאיסה ומצביע לך פכועט בן ארבע חמש ומרים אותך על הידים ואומר לך על התאוריות על מי היה הומרס ועל מאיפה שאוב האגדות האלו, והיית ה מביט בו בו בפליאה, ושהיה מצייר לך את עיר הולדתו בגרמניה, ושהיה הוא כבר זקן ונוטה למות נזכר במה היה אז, בשואה וחשב שהוא שם, ואז כבר לא אהבת אותו, ילד רע, אז כבר גדל והוא היה לו פגעיה מוחית, ונטשת אותו, ולא יכלתה לסבול אותו וא הקריזות שלו, אבל שהיה יותר בריא הוא היה אלוהים  עבורך, אז למה למה אספי יעשה דבר כזה ? למה שיפגע בפעוט בן ארבע ?למה שיהפוך אותו לאישה ? למה שיאנוס לו את הנשמה, אדם שמעולם לא פגע בזבוב, שהיה האיש העדין והרגיש בעולם, שהיה איש ספר ואנטלטקאול כבד הומינסט ומלח הארץ
 
שהיה ממקמי הארץ, למה שהוא יהפוך למפלצת ? אתם מבינים ? אולי הילד משקר ? אולי הילד מדמייו ,הלוואי שהכל שקר, הלוואי שהילד שקרן, הלוואי שהוא סיכופרן חולה רוח שמעליל רע, אבל לא נראה לי, אחרת למה הוא קם בצעקות, למה הוא שומע את הקול שלו, מרגיש את האמבט החם כל פעם שהוא חוזר לאותו בית ? האם הילד מפספס ? הוא שיקר ? לא יודע נראה לי הילד אומר אמת, אבל האספי הזה לא מבין למה, הוא לא שלט בעצמו ? בדלל הפגיעה מוחית שהחלה אז ? בגלל זה ? אסור להאשים אותו נכון ?  זהו הילד כל כך עצוב, שהוא צריך לכתוב דבר כזה על מלאך כזה, הילד רוצה להבקע את השמים לאלף רבבות ושיצא כל הרעל מהפה המלכולך שלו אבל הוא לא יכול, הוא מאמין 
 
לצפיה ב-'מפלצות בחדר הילדים... '
מפלצות בחדר הילדים...
13/02/2017 | 22:28
1
22
 
 
נתנאל יקר,
אני שומעת את הזעקה, את הניסיון האדיר למצוא פשר, להבין מה קרה לאותו ילד, להבין כיצד מישהו שהיה כזה מלאך כלפי חוץ עשה מעשים מפלצתיים בחדרי חדרים.. מעשים שגזלו ולקחו מאותו ילד דברים שאין להשיב, ועם השלכותיהם מתמודד הוא עד היום...
אני רואה את הניסיון להבין מה קרה,  כדי אולי לנסות להרכיב תמונה ברורה יותר, חדה יותר.. תמונה שאולי יהיה בכוחה להשקיט את הסיוטים ששבים ופוקדים... תמונה שיש בה פחות ערפול, פחות ספק, פחות סימני שאלה...

ואולי כמו אותו הילד הקטן , שמסבירים לו דברים שקשים לתפיסתו באותו זמן, גם היום החוויה היא של בלבול וכאוס .... ואותו ילד מבקש לעשות סדר, לשים דברים על מקומם, להבין את אשר קרה, ואולי לזכות בצדק... אולי ככה ניתן יהיה לאסוף את החלקים השבורים ולנסות לבנות משהו שלם....

כמה קשה ובלתי מתקבל על הדעת לשאת פער כזה בין מלאך למפלצת, בין אלוהים לשטן.... כמה קשה לשאת דמויות שאמורות לשמור ואינן ממלאות את תפקידן... כמה זעם זה וודאי מעורר מצד אחד ועם זאת, כמה ספקות עצמיים ואשמה....
 
וזה נשמע כאילו גם הגבול בין אשם לנאשם מטשטש ומוסיף לכאוס שקשה להפיק ממנו הסבר בעל משמעות...כאוס שמבלבל להבין בו מי חזק ומי חלש, מהם יחסי הכוחות בעולם, כעס שמעורר שאלות על מי האחריות... ואם יש משהו שהוא ברור ואין בו מקום לספקות הוא -  שהאחריות על פגיעה שכזו היא אך ורק על מי שפגע, על המבוגר האחראי, וזה לא משנה אם היו רגעים של בלבול או הנאה... לילד אין יכולת, מחשבתית, רגשית וכוח פיזי להתמודד מול מישהו מבוגר ממנו שאמור להיות דמות שומרת ומטיבה...
אני שומעת את האובדן העצום של אותו ילד – אובדן של זהותו שלו, אובדן של דמות שהייתה כה אהובה ויקרה, מודל לחיקוי...דמות שהייתה בה הבטחה לבנייה, ועם זאת יצרה הרס שיש לו תהודה כה עוצמתית.... אובדן של אמון בילד עצמו ובסובבים...
 יכול להיות שאלו שאלות שייקח הרבה זמן למצוא להן תשובות, ואולי על חלקן לא ניתן יהיה לקבל מענה' שלם או חלקי.... החיפוש אחר התשובות הוא חיפוש ארוך ומתיש וקשה... ורצוי לא לעשותו לבד.. יכול להיות שתוכל להעזר בטיפול רגשי שמכוון להתמודדות עם תקיפות מיניות.. מצרפת להלן קישור לדף שמרכז מרכזים המתמחים בכך: http://www.1202.org.il/.

במקביל, מזמינה אותך להמשיך ולשתף כאן, או בצ'אט האישי והאנונימי שלנו, הפעיל כל ערב בין תשע לחצות (http://www.sahar.org.il/).
 
רוצה לומר שאנחנו כאן עבורך, במסע הזה,
מסע שיש בו אובדנים כבדים אך גם אפשרות לבנייה....
אנחנו פה, עם הילד ועם המבוגר,
עם כל הרגשות והשאלות שהוא מביא עימו
מבקשים להיות אור בחשכה כנגד המפלצות... 
 
לצפיה ב-'תודה רבה על המענה היפה'
תודה רבה על המענה היפה
13/02/2017 | 23:14
14
הבעיה שהוא באמת לא נראה כמו מפלצת והוא היה כל כך טוב עלי גם אז נורא מבלבל, כי למשל במשפחה זה היה ברור שאני לא מקבל שום יחס ומתעללים בי ואין אהבה, אבל הוא היה כה אוהב ושומר, שפשוט לא הבנתי למה הוא עושה ככה, לא הצלחתי להבין, אני ממש מבולבל כי ממש אהבתי אותו, ואני לא שונא אותו או כועס אניפשוט המום ולא יודע מה לעשות, ואין לי עם מי לדבר, כי עם התקפיה של הנוער לפחות יכלו לעזור לי ולדבר על זה, אבל פה אני לא רוצה לחשוף פרטים וגם לא מאוד זוכר, כי הייתי קטן, אני רק זוכר שהיה דמות מופתית עבורי, ומאוד אהבי ואוהב אותו, ולימד אותי על שירה וספרות ונורא אהבתי לשמוע סיפורים שלו על המתיולוגיה היוונית ובכלל מיתלוגיות והיה לו ידע אדיר, וכל כך נהנתי מזה, ולא אהבתי את הקטע המיני שלקח אותי להתקלח איתו ונגע בי, אבל ידעתי שזנ חלק ממני כי הוא לימד אותי שמה שאתה נותן אתה מקבל, זה כזה מבלבל .. תודה שוב.
לצפיה ב-'תודה אלוהים'
תודה אלוהים
10/02/2017 | 12:13
4
39
תודה אלוהים

תודה אלוהים
שאני על חרדת לילה מתגבר
וכבר הולך ברגל בלילה
וכבר נוסע באוטובוס בלילה.
ללא התקף חרדה
ומתפלל אני שכך תבראי
גם את הבעיות האחרות
ותסיר את המתח והחרדה ממני לגמרי.
21.12.16

לצפיה ב-'קרנפי התגעגעתי '
קרנפי התגעגעתי
10/02/2017 | 13:44
1
22
איזה יופי שאתה כבר רואה ומרגיש תהליכים שאתה עושה ...נפלא התקדמות זה דבר מבורך ..שמחה כל כך לקרוא אותך .
 
ותודה על מה שכתבת שם למטה ..
לצפיה ב-'תודה'
תודה
11/02/2017 | 03:20
4
לצפיה ב-'אמונה'
אמונה
16/02/2017 | 01:18
1
24

קרנף יקר שלנו,
אני שומעת שלאט לאט, על החרדה אתה מתגבר ואולי מרגיש בשליטה קצת יותר. הצלחה רודפת הצלחה ונראה שעל כך אתה מלא מאוד בהערכה. ואולי יש לך תקווה שבחייך יש עוד מקום ליום בו כבר לא תצטרך להתמודד עם הכאב ותוכל להודות לאלוהים על כל דבר, מכל הלב...
יקר, אני מבינה שיש בך אופטימיות לעתיד טוב יותר. יתכן שלאט לאט תמצא בפנים את הכוחות כדי להמשיך להתקדם הלאה, לעבר המקום אליו אתה רוצה להגיע... לבינתיים, אנחנו כאן איתך, מלווים אותך בדרך 
אתה מוזמן להמשיך ולשתף... 
 
לצפיה ב-'תודה- קלעתם בול'
תודה- קלעתם בול
16/02/2017 | 04:13
2
לצפיה ב-'החיוך הטוב של אבי'
החיוך הטוב של אבי
10/02/2017 | 10:50
1
32
החיוך הטוב של אבי

הסוכרת גורמת לי לחולשה
התרופה גורמת לי לסוכרת.
התרופה גורמת לי להשמנה וחולשה.
לפעמים אני מרגיש מותש
חסר אנרגיה לחלוטין.
ורק החיוך הטוב של אבי הקשיש
וזיכרון אימי הטובה
מחזק אותי ונותן לי כוחות.
להתמודד עם עוד יום חדש.
5.2.17

סוף כל סוף הרשו לי לפרסם שירים בפורום הזה שוב....
לצפיה ב-'למה אסרו עליך ?'
למה אסרו עליך ?
13/02/2017 | 18:30
3
לצפיה ב-'למה להילחם ? '
למה להילחם ?
04/02/2017 | 23:12
2
47
למה כדי לחיות , צריך להיחלם כ"כ הרבה ? 
לצפיה ב-'להילחם ***'
להילחם ***
04/02/2017 | 23:13
11
לצפיה ב-'לנצח במלחמה'
לנצח במלחמה
07/02/2017 | 22:45
25
Deep sea היקרה,
אני שומעת שאת סחוטה מניסיונות חוזרים של קרב מול החיים... אולי כמו מתאגרף שנמצא בזירה באופן תמידי, מבלי יכולת להפסיק את הקרב, והוא חסר אונים, כי הוא יודע שהקרב לא יכול להפסיק, אלא רק להימשך...
יקרה, אני מבינה שאת כבר עייפה מהקרב... תרצי לספר לי קצת יותר במה את מרגישה שאת צריכה להילחם?
לבינתיים אנחנו כאן כדי לתמוך בך ולעמוד לצידך בזמן המלחמה...
שולחת לך חיבוק חם
 
לצפיה ב-'ל(לא) חשוב... '
ל(לא) חשוב...
07/02/2017 | 18:53
32
תודה על התגובה שם למטה 
קודם כל מציעה אתה לא חייב לקבל שנה את הניק לחשוב ... או לכל דבר אחר אבל לקרוא לעצמך לא חשוב מנציח קו מחשבה. אם אתה איש יקר לא חשוב לעצמך למה שתהייה חשוב לאחר ?,,
בקשר למטפלת גם אותי עזבה מטפלת שלא היה לה יותר מה לתת לי . לא כי לא אכפת לה כי אכפת לה אבל אין לה את הכלים .. כן זה כואב עד היום אבל ברור לי שהייתי חשובה לה. בטוחה שגם המטפלת שלך היית חשוב לה כשנגמר למטפל הכוחות והיכולת זה עצוב לשני הצדדים.
אתך כאן אם תרצה לתת צבע וקול לרגשותייך ...
לצפיה ב-'סדוקה '
סדוקה
06/02/2017 | 20:29
4
67
סדוקה, קרועה
ילדה שבורה
נערה כלואה
בגוף אישה

שקט חושך
בהלה
בובה שבורה
ועוד אחת
סדוקה
בלי רגל
בלי עין
עם לב שבור
על  המדף

צועקים בלי קול
אמא , אמא
אל תלכי
השארי איתנו
גם עם פגומים אנחנו
אמא , אמא
הלב קורא אלייך
ואת
מתרחקת
והולכת

משאירה על המדף
בובה בלי עין
בובה בלי רגל
עם לב סדוק
ילדה כואבת
















לצפיה ב-'והלב הוא קורא לאמא '
והלב הוא קורא לאמא
07/02/2017 | 07:40
2
31
כוכבים בשמים 
אמצע הלילה 
ירח לועג 
לעצובים. 
את לא שומעת 
את לא רואה 
בובות שבורות 
תלויות על חוט 
לב כואב
זקוק לך 
את מתרחקת 
והולכת 
אמא
 
לצפיה ב-'השירים שלך נפלאים באיכותם'
השירים שלך נפלאים באיכותם
10/02/2017 | 10:53
5
לצפיה ב-'מרגש וכואב המשכי לכתוב מה שעברת את לוחמת'
מרגש וכואב המשכי לכתוב מה שעברת את לוחמת
13/02/2017 | 18:33
6
כל הכבוד
לצפיה ב-'נתנאל וקרנף ...תודה לכם '
נתנאל וקרנף ...תודה לכם
16/02/2017 | 16:14
5
תודה שראיתם אותי ...
לצפיה ב-'חיים של ורד'
חיים של ורד
03/02/2017 | 21:56
1
39
וורד,
אדום, נועז, חזק ובועט
עליו יפים, מבריקים
יודעים כולם כי לורד יש הכל, הורד כל יכול
מבעד לורד יש שקר
או סתם מן אמת נסרת
הוורד מחביא בתוכו סוד
בגבעול
מוגן בקוצים
מרחיק את הכלל
מרחיק את כולם
אף אחד לא יודע
אף אחד לא שומע
אף אחד לא חושד
הרי, הורד כל כך יפה
 
לצפיה ב-'שריון של קוצים'
שריון של קוצים
07/02/2017 | 22:21
33

jukebox1 היקרה,
אני מבינה שאת עייפה, מכיוון שאת צריכה לשמור בתוכך סוד כמוס... במקום עמוק בפנים, היכן שאחרים אינם מסוגלים לראות...
 יכול להיות שאת מרגישה שיש לך עול כבד על הכתפיים, כי את צריכה לשמור  מכל משמר שאף אחד לא ידע על האמת שלך... לשמור שהעולם החיצוני והפנימי שלך יהיו נפרדים.
יקרה, את מוזמנת להיכנס לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת... אולי תוכלי להוריד את ההגנות ולספר על כל מה שתרצי, ובאנונימיות גמורה. יתכן שנוכל לעזור ולהקל מעט... הצ'אט פועל כל השבוע, חוץ מיום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. כמובן שאת מוזמנת להמשיך ולשתף בפורום, אנחנו כאן בשבילך 
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'קשר דם'
קשר דם
03/02/2017 | 21:49
1
81
אותו דם, אותם גנים
אותם הורים, אותה משפחה
אותו מסלול, אותו חינוך
אבל לא אותה הצלחה
כשלונות לא הכרת
לא חווית מימייך
זה מה ששונה בינינו
זה החוצץ
מה שמראה לי 
שהדמיון מתרחק והולך
 
 
בכל דבר הצלחת
מילדות עד היום
ואין זה פלא
שמזכירה לי את זה את כל יום
הבנתי
הפנמתי
מה יש עוד לומר?
זהו, נגמר
לצפיה ב-'שוויון'
שוויון
09/02/2017 | 21:15
10

Jukebox1 יקרה,
לכאורה הכל שווה בינך לבין אחותך, לפחות מנקודת הפתיחה. אך דרכיכן מתפצלות, ונראה שאת עצובה על הקרע ביניכן, אולי אפילו כועסת על שנראה שהיא אינה מבינה אותך, ואולי, כפי שאת רומזת, על שהיא אינה יכולה להבין. ובעוד ששירך נקרא "קשר דם", קשר שאמור להיות קרוב, נראה שהדם הוא רק התפאורה בקשר הזה, שנקרע לשניים – את והיא. בתורשה ובסביבה אתן אחיות, אך מה עם נפשותיכן? עשיתן דרך שונה, כשהיא, אחותך, כנראה לא ידעה עדיין טעמו של כישלון. ואולי כישלון אחד שבינתיים אפשר להגיד שאחותך "צוברת", הוא להגיע אל ליבך... כישלון ביחסים איתך. אינני יודעת האם היא מנסה להגיע אלייך. מה שאני רואה מהשיר הוא, שגם אם היא מנסה, היא לא הצליחה, נכון לעכשיו. מה שאת רואה הוא את ההצלחות שלה. השאלה היא: האם ההצלחות שלה והיא הן היינו הך? האם הכשלונות שלך ואת הם היינו הך? מה מגדיר אותנו כבני אדם? והאם אין דרך לגשר בין החוויה של ההצלחה לחוויה של הכישלון? יכול להיות שגישור כזה הוא כואב, אולי כואב מדי, וזה מה שגורם לריחוק ביניכן, ל"היעדר הדמיון". וכמו שהגישור כואב, גם קשר דם יכול להכאיב לעתים, כשיש פער בין הציפיה למציאות, כשה"ביחד" של ההתחלה כל כך רחוק מה"לחוד" המאכזב שבהמשך.. את כותבת שזה נגמר. יכול להיות. למרות שאולי אי אפשר לדעת עדיין איפה הקשר הזה עשוי לפגוש אותך בעתיד, אולי במקום שבו להצלחה, כמו גם לכישלון, כבר אין מחיר, ושניהם כאחד יכולים להפוך לחסרי משמעות. 
 
לצפיה ב-'העין של ציקלופ'
העין של ציקלופ
02/02/2017 | 04:32
2
57
שלדים שלדים
מארונה יוצאים
שלדים שלדים
מסתובבים
חגים 
סביב גופה
סביב נפשה
מטיחים אשמה
מפיצים בושה
העין של ציקלופ
הכל רואה
שלדים שלדים
מותקף מוחה
שקט מבקשת נפשה
 
 
עוד לילה בלי שינה
לצפיה ב-'שייכות'
שייכות
09/02/2017 | 20:41
1
26

צומחת מכאב יקרה,
השלדים הללו, אותם מאורעות עבר מוסתרים, מוכחשים אפילו, יוצאים מהארון, ונדמה אולי שאין לך שליטה על מה שיוצא, מרגע שזה יוצא. מהשיר אני מבינה שהשלדים הללו מציפים אותך ברגשות של אשמה ושל בושה. ואני שואלת: האשמה הזו – היא שלך? הבושה – שלך? למי שייכים באמת השלדים הללו, היוצאים מהארון של תוככי נפשך? מי שם אותם שם? ושל מי העין של ציקלופ, שרואה הכל? מה מסמל עבורך אותו ענק אגדי בעל עין אחת? מי הוא שרואה את כל סבלך, ולא נותן למוחך מנוח? האם זו המודעות שלך, שצמחה, לכל מה שקרה? ואולי זו גם עין של מישהו אחר, שהיה ענק לעומתך? והאם, לכשיצאו השלדים מהמקום שבו אוחסנו בתוכך, לא תהיה איזושהי התקלפות מהם, איזשהו סוג של שחרור? אולי, כשיש הצפה של ביוב, אפשר לפתוח את הסתימה, בעזרתו של "שרברב" מומחה, לנקות, ולצפות לעתיד בהיר וטוב יותר, כשאת, ולא אנשים אחרים, תהיי אחראית על הארונות שלך, ותצרי לעצמך זכרונות חדשים, יפים יותר. ובהדרגה את תוכלי לקחת את השליטה בחייך בחזרה לידיים שלך, ולילות ללא שינה יהיו מעטים יותר ויותר. אמן.
 
לצפיה ב-'וואוו וואוו .....'
וואוו וואוו .....
10/02/2017 | 13:53
14
נפלא , מדייק ומרגש באמת 
אלו מילים שיצאו מהלב מבלי שהות או מעצור ככה גולמיות 
באמת התקשתי להבין על עצמי על מהותו של העין של ציקלופ ...בטיפול הבנתי יותר 
ואת כל כך דייקת את זה "אולי זו גם עין של מישהו אחר, שהיה ענק לעומתך? "..
עצוב , עד כמה הוא מושרש בתוכי . תודה היה שווה לחכות לתגובה 
לצפיה ב-'כי טוב'
כי טוב
30/01/2017 | 22:07
2
46
את לא חסרה כי רע,
כי אני שוקעת,
את חסרה דווקא
כי טוב.
היה כל כך הרבה
שלא יכולתי לספר
ואולי דווקא הרגשת.
מאיזושיהי סיבה,
הכל מסתדר
כאילו ידעת,
או אפילו חשת.
את לא מבינה,
שמעת אותי בוכה כי רע
ורק חיכיתי לרגע שאבכה כי טוב
ואת רואה שאת
חסרה דווקא כי טוב.
אולי מהמוות הזה תוולדי מחדש,
אולי פתאום, כשאת לא לצידי יותר,
סוף העולם יגיע
כדי להתחיל עולם חדש
בשבילי
ובעיקר בשבילך
אבל אנחנו לא בתחרות. 
הייתי רצה בשבילך 
עד לסוף העולם,
אם כבר באפוקליפסות עסקינן.
את לא חסרה כי רע,
כי אני לא שוקעת,
וממרומי המקום שבו את נמצאת,
את בטח רואה - 
את חסרה לי
כי סוף סוף
הכל טוב.
 
ל.ג.
ת.נ.צ.ב.ה
לצפיה ב-'עולם חדש'
עולם חדש
16/02/2017 | 00:01
1
15

פיינטבוקס היקרה,
אני שומעת שלמרות שאת יותר צפה משוקעת, לאן שאת הולכת, הולך יחד איתך גם הגעגוע. נראה שבגלל שהיא חסרה, נותר אצלך מן חלל ריק בלב שאולי לא ניתן למלא... אני מתארת לעצמי שאת מרגישה תחושת אובדן עמוקה, כי היא הייתה מאוד חשובה לך, והיא כבר איננה... ויכול להיות שאת זקוקה לאוזן קשבת כדי לספר על מה שעובר ועל מה שמרגיש שחסר...
יקרה, את מוזמנת לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת, שינסו להקשיב ולהכיל... הוא פועל כל השבוע, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. כמובן שאת מוזמנת להמשיך ולשתף גם כאן בפורום... אנחנו תמיד כאן בשבילך. גם בעולם חדש... 
 
לצפיה ב-'תודה. אמרת את הדבר הנכון. '
תודה. אמרת את הדבר הנכון.
16/02/2017 | 21:13
1

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

אמת הנפש
אמת הנפש

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ