לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
67336,733 עוקבים אודות עסקים

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
פורום תמיכה נפשית ביצירה
 
 
לפעמים יש רגעים בהם רוצים לתת לרגשות לצאת, רוצים למצוא מקום לשתף בדברים שקורים ממש בפנים, יש מקומות שבהם לפעמים קל יותר לשתף בשיר, בסיפור, בתמונה או ציור...
אנחנו פותחים כאן פתח להבעה וביטוי עצמי, שונה מהמקובל בפורומים האחרים שלנו, מקום שאליו תוכלו להביא כל יצירה שהיא שמתחברת אליכם או שאתם מתחברים אליה, כיד דמיונכם החופשי ובהתאם לכללי הפורום.
.
כאן אפשר "לדבר" בעזרת שירים וסיפורים שלכם עצמכם, כאלו שנכתבים פה לראשונה, כיצירה אישית ופרטית של כל אחד; וגם של אחרים, ידועים ומוכרים וגם לא כל כך.
 
כאן בפורום אפשר לצרף ציור או צילום שציירתם או צילמתם בעצמכם, ציור, צילום או סרטון שמדבר אליכם (גם אם אינו יצירה עצמית שלכם), שמביא משהו ממה שאתם מרגישים, או רוצים לומר ולא כל כך מצליחים, שמספר ומתאר את מה שקורה לכם בפנים כי לפעמים המילים לא מצליחות לתאר....
 
כאן אפשר להעלות נושא שמציק, שחושבים עליו, מתחבטים בו ולא ממש יודעים איזו דיעה לגבש עליו.
 
כאן נוכל לפתח דיון, לספר כל אחד איך הוא מרגיש, מה הוא חושב בדרך אחרת. בדרך של משל, שיר, סיפור, יצירה פלסטית (צילום של ציור, פיסול, רישום, מיצג) ו”לדבר" דרך דימויים ותמונות.
ועוד כמה מילים – אנחנו רוצים לשמור את המקום הזה כמקום נעים לכולם שבו אפשר לתמוך ולהיתמך, ולכם חשוב לנו שתהיו איתנו וכשאתם פה תשמרו עלכללי הכתיבה של הפורום.
 כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.

* לא יותרו כאן פרסומים., סקרים או מחקרים

 
נחכה לכם פה, מבטיחים להקשיב להכל...
 
המשך >>

לצפיה ב-'שלום ,זה פורום יצירה לכל הגילאים, כי נראה לי שאני קצת גדול'
שלום ,זה פורום יצירה לכל הגילאים, כי נראה לי שאני קצת גדול
17/07/2015 | 21:07
2
37
לצפיה ב-'אין הגבלת גיל ליצירתיות בפורום יצירה '
אין הגבלת גיל ליצירתיות בפורום יצירה
17/07/2015 | 22:00
1
35
מורפו יקר,
 
אין שום הגבלה של גיל - מוזמן לשתף אותנו במחשבות, רגשות ויצירות פרי עטך 
 
נשמח לקרוא אותך
שבת שלום 
 
לצפיה ב-'טוב לדעת תודה'
טוב לדעת תודה
18/07/2015 | 01:38
11
לצפיה ב-'שיר שנכתב מליבי'
שיר שנכתב מליבי
16/07/2015 | 19:47
2
37
בעולם הזה. אנשים הולכים כול אחד לכיוונו בדרך שלו ויש אחד שמשגיח עלינו מכוון זורע לנו ניצנים של תקווה ושבילים של דרך מנביט לנו את האמונה ומחכה לפריחתיינו. . אני הלכתי בין שבילך מלאת אמונה אך נעלמו עקבותי בין עקבותיך.ן תמיד ידעתי שאתה שם. בין עשב לעשב. זרעת לי דרך. ללא שביל .. לנשמתי לא היתה סבלנות אך הגוף סירב להמשיך הלאה כי הוא ידע שהדרך הנכונה היא. לשתול עוד עלה ודרך. . כול יום נשמתי מודה לך שלא נתת לי ללכת. בראתה את היאוש. ואמרת שאין יאוש בעולם כלל. את הדרך גיליתי אותך מצאתי. בזרעים בשבילים ללא דרך והנבטים הצמיחו ניצנים. קטנים של אמונה ודרך אוי כמה צמאה נפשי אליך לכתוב לך מתוך מיתרי ליבי. ולמצוא אותך בתוכי בתוך עולמי,,,,
לצפיה ב-'על שפת תהום'
על שפת תהום
16/07/2015 | 19:45
1
17
החושך הלחץ בבטן שלעןלם אינו מרפה מחזיר אותי לתהום מאיים להפיל אותי מהרגלים ואני את האור מחפשת. מגששת באפלה היכן חיי הקודמים נעלמו? אלוקי אני זועקת אליך בלחישה קולי בדממה מהדהד מתוך התהום. אני עולה. גבוה מחפשת את שבילי את דרכי בחזרה האם אדע מהו השביל הנכון האם לא אלכד שוב ואפול לתהום.? איני אדע לעולם אך איתך אלוקי אמשיך לצעוד לעד...
לצפיה ב-'כוחה של אמונה '
כוחה של אמונה
17/07/2015 | 21:57
14

Nb יקרה,

נראה משני הקטעים שכתבת שלאמונה מקום משמעותי בחייך. את מספרת שבנקודה של שיא הייאוש, שהוביל את נשמתך לרצות למות, הרגשת שאלוהים שומר עלייך ולא נותן לך ללכת וזה משהו שאת מודה עליו וסיפק לך מקומות של תקווה לגבי העתיד. זאת גם לצד הפחד בבטן מפני נפילה חוזרת לתהום, לצד הפחד לא למצוא את הדרך הנכונה להישמר מפני אותה תהום... נראה שאת משלימה שאולי הדרך לא תמיד ברורה, שיש בה פיתולים ותהומות, ורגעים של ספק וייאוש אך עבורך האמונה היא משהו שמדליק אור שמאיר את הדרך, גם אם לפעמים האור קטן, או התפילה נאמרת בלחישה יש בהם המון כוח שאת נעזרת בו כדי למצוא מחדש את הדרך שלך...
 
ואולי, בהתייחס למה שכתבת בפורום צעירים, מלבד לעכל ולעבד טראומות ומשברים בכדי שנוכל לצמוח מהם, טוב גם לזהות מקורות של כוח ותקווה שעוזרים לנו להתמודד עם כל מה שהדרך מביאה עימה...
 
מאחלת לך שבת של שלום,
ומזמינה אותך להמשיך ולשתף אותנו במחשבות ובלמידות משמעותיות...
 
לצפיה ב-'הטוב הרע והמכוער - אתגר חודש יוני בנושא ניגודים '
הטוב הרע והמכוער - אתגר חודש יוני בנושא ניגודים
14/06/2015 | 23:12
15
77

שלום לכולם,
כזכור מידי חודש אנחנו מציעים אתגר בנושא משתנה  ומזמינים אתכם ליצור יצירות בנושא זה ולהעלות אותן, או לשתף ביצירות קשורות שכבר יצרתם. היצירה יכולה להיות מכל תחום - ציור, שיר, סיפור, פסל, שיר, קולאז', וכל העולה על רוחכם.
 
החודש האתגר יעסוק באופן בו ניגודים הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו – אור וצל, שמחה ועצב, טוב ורע, חיים ומוות וכדומה...
 
האם תפקידו של אחד הוא להיות מראה של השני? האם דבר תמיד מכיל גם את היפוכו? איזה תפקיד יש לניגודים הללו בחיינו? והאם ניתן להפריד ביניהם לגמרי ?
 
מוזמנים לשתף אותנו במחשבות שלכם בנושא, בניגודים שאתם מוצאים בחייכם כרגע ובאופן שבו אתם חווים אותם... נשמח לשמוע אתכם בכל צורה שתבחרו...
 
ובהקשר זה שיר נחמד בנושא: http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&...
 
לצפיה ב-'שדים במיטה'
שדים במיטה
17/06/2015 | 01:35
3
79
אחרי היום ההוא
שסוף סוף דיברתי,
הרגשתי כל-כך אמיצה
ועם זאת, כל-כך מפוחדת -
מפוחדת כי הערתי את השד,
כדי לגרש אותו מהמיטה
ואמיצה
בדיוק מאותה הסיבה.
לצפיה ב-'יפה'
יפה
18/06/2015 | 13:58
1
18
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
19/06/2015 | 01:27
16
לצפיה ב-'הדלקת האור...'
הדלקת האור...
22/06/2015 | 00:16
38

פיינטבוקס יקרה,
נשמע שהחוויה של שיתוף הטראומה הייתה חוויה משמעותית...
שמצד אחד לקח לך זמן לאזור את האומץ לקראתה,
וחיכית להדליק את האור ולחשוף את פני המפלצת'
אך מצד שני לצד הציפייה והאומץ היו פחדים גדולים
כיוון שדווקא כשמדליקים את האור רואים את הצללים,
ולפעמים, כמו שכתבת, הדלקת האור יכולה, מצד אחד, לשחרר אותנו מהשהייה בחושך לבד עם
המפלצת ולספק הקלה, ומצד שני להציב אותנו פגיעים בפני הצפה של זכרונות קשים, בפני
התבוננות והתמודדות פנים מול פנים במפלצת...
 והרגשות המנוגדים הללו בין אומץ ופחד, בין הקלה להצפה יכולים להשתנות מיום ליום,
משעה לשעה...
 
יקירה, שולחת לך חיבוק גדול וחם,
מזמינה אותך להמשיך ולשתף עוד, עד כמה שנכון לך ובקצב שלך...
אנחנו פה גם בצ'ט אישי ואנונימי, כל ערב בין תשע לחצות (http://www.sahar.org.il/popup1.php?langId=1). ;
 
לצפיה ב-'פעם רציתי להיות'
פעם רציתי להיות
18/06/2015 | 13:57
3
59
פעם רציתי להיות
פעם היו חלומות ותקוות
אבל בדרכים משונות
כולן התנפצו לי כמו זגוגיות
תחילה עדיין היו דקירות
כיום אין אף טיפה מדמעות
לצפיה ב-''
19/06/2015 | 01:26
1
13
לצפיה ב-'|חיבוק|'
|חיבוק|
07/08/2015 | 05:19
7
לצפיה ב-'בין חלומות למציאות ... '
בין חלומות למציאות ...
22/06/2015 | 00:28
27

תאום יקר,
נשמע לי שאתה מדבר על הניגוד שבזהותך – בין ה'אני' שהיה לבין ה'אני' שאני עכשיו..
ניגוד בין חלומות שהיו לבין התנפצותם,
ניגוד בין המצוי לרצוי,
וניגוד בין כאב ואכזבה על ההתנפצות לבין אולי השלמה עם המציאות
או אולי התרגלות לכאב הדקירות...
 
נשמח לשמוע עוד, אם תרצה, על החלומות שהיו ועל ה'אני' שאתה עכשיו
בזכות ולמרות החלומות... 
 
לצפיה ב-'ניגודים'
ניגודים
20/06/2015 | 00:15
1
48
הניגודים הכי בולטים בחיי הם בין כך
שמבחינה חומרית יש לי כל מה שאני צריכה ומעבר.
תמיד זה היה כך מבחינה חומרית מעולם לא היה חסר לי דבר
מבחינה ריגשית ההפך הגמור הניגוד.
ריקנות מוחלטת . מכיוון שתמיד פינקו אותי בחפצים ובדברים חומריים
כמו כסף ודברים שכסף יכול לקנות אז יש לי צורך לקנות דברים.
אני יודעת שאושר או סיפוק לא נקנים ע"י כסף וגם לא מתמלאים ע"י אוכל אבל כאשר יש חור בנשמה אז היא רעבה .
רעבה וכל הזמן רוצה דברים . היום נסעתי העירה עשיתי עיסוי ואחרי
שיצאתי לא הפסקתי לקנות דברים .
בדרך הלוך לעיסוי האוטובוס עצר ליד חנות של דברים מקש וגם היו שם שטיחונים במבצע , שמו אותם בחוץ . וליד חנות נעליים שעליה נכתב "חיסול כל הנעליים ב 100 ש"ח " סנדלים וכפכפים יפייפים .
הלכתי לעיסוי חזרתי קצת אחורה .קניתי שטיחון שהוא למעשה דגל אנגליה .שטיחון אנגליה . לאחר מכן הלכתי לחנות נעליים קניתי שני זוגות כפכפים מאד יפים .הם מאותה דוגמא אבל בצבעים שונים אחד
זהב והזוג השני אדום . לאחר מכן המשכתי במסע
נכנסתי לסופרפארם קניתי דברים שאני צריכה . לאחר מכן נכנסתי לסטימצקי היה לי שובר מתנה על סך 100 ש"ח שקיבלתי ממקום העבודה כמתנה ליום ההולדת .שילמתי איתו על ספר אבל הספר עלה 69 כלומר קיבלתי זיכוי ליתרה ואז בזמן שהמוכר עשה חשבון הסתכלתי ימינה וראיתי ספרים במבצע לחברי מועדון .ואני חברת מועדון .
והיה ספר שתפס את העין שלי אבל בגלל שהוא במבצע אי אפשר לשלם עליו עם הזיכוי ולכן קניתי אותו .כלומר קניתי שני ספרים אחד מתנה עם השובר מתנה והשני שילמתי עליו . המשכתי קניתי חומוס טעים הביתה .לאחר מכן גם תרמתי 5 ש"ח ל sos חיות  היה להם דוכן להתרמה .נסעתי הביתה באוטובוס שמתי את הדברים נחתי רבע שעה ועשיתי קניות בסופר .
האם הרגשתי טוב אחרי כל הקניות האלה ?? לא !!.
תוך כדי יש ריגוש כזה ורעב אבל זה מזויף.
אין לי כסף לא מזמן חסמו לי את הכרטיס ועברתי משבר בגלל כל הבזבוזים האלה .חשבתי שלמדתי .אבל הנפש רעבה .
הניגוד הוא בין הריקנות והרעב האיום שבנפש לבין החפצים הרבים שיש לי .ביתי לא עמוס בדברים אינני אגרנית כפייתית .
השטיחון יפה .גם הכפכפים  .השמחה שאני חשה כאשר אני קונה דברים לעומת העצב שבא אחרי כי אני יודעת שאין לי כסף לזה
כמו שאי אפשר להנות מארוחה משמינה האוכל טעים אבל אני יודעת שאני אשמין ושזה יעשה לי נזק.
לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
20/06/2015 | 00:25
48
לצפיה ב-'כמה משפטים'
כמה משפטים
02/07/2015 | 00:21
1
40
  • בכל יום שאני חי, יכולתי למות. בכל יום שאני מת, יכולתי לחיות.
  • אם אתם לא עוזרים לי לקום, לפחות אל תפריעו לי ליפול.
  • במקום להיות לבד ביניכם, אני בוחר להיות לבד בלעדיכם.
לצפיה ב-'הכוח בלבד'
הכוח בלבד
13/07/2015 | 23:07
30
שאתה צריך, הם שם. שאתה שם, הם פה.
אתה את הכוח לך רוצה לקחת
על מנת שאת הלבד,
לבד,
אתה תקבע.
 
מיליםמילים, המילים כשמך שמרמז, נותנים את הפתח לנשמתך
ונשמע מהטקסט שאתה חש בדידות ותסכול ומנגד יש את הגאווה שאתה חש מלקיחת הכוח עליך והבחירה בלבד...
נ
שמח אם תמשיך לשתף בתחושות שלך ושולחים לך חיבוק
ומקווים שבקרוב תרגיש פחות לבד 
 
לצפיה ב-'הכל ניגודים, עד כדי שנאה עצמית'
הכל ניגודים, עד כדי שנאה עצמית
18/07/2015 | 08:11
1
17
אני בעולם של ניגודים פנימיים
מקומות חשוכים ומוארים
אני יודע שאי אפשר לראות אור בלי החושך
אבל בבקשה אפשר שיהיה קצת פחות חושך?
מחשבות ורגשות חשוכים מלווים אותי כל הזמן
והמאמץ להעלים אותם כל כך מעייף
לצפיה ב-''
20/07/2015 | 17:05
16
מאחל שתראה אור
 
לצפיה ב-'םעם חשבתי'
םעם חשבתי
27/08/2015 | 23:05
13
פעם חשבתי שיש
בתוכי אהבה היום
רק אכזבה בלי לדעת
לאן הגעתי ליעד וחשבתי
שזו אהבה אבל הוא לי גלה
שאני סך הכל עוד בובה.
אחד מימליון לא שונה
מגרגיר ואז נצבעו השמים
בכחול ומצאתי לי חבר.
אבל גם הוא בסוף התרחק.
ובכי על לחי נוזל ורציתי
למוות ואז ללא שום
סיבה שמחתי שוב.
כי לפחות בי אבא לא
אגע כי אני כבר ילדה
גדולה והוא יקבל בעיטה.
אבל תדעו שתמיד יש.
בשולי הדרכים אנשים
טובים גם אם לא מוצאים.
הם מתחבאים אבל אני
כבר גדולה ואולי מתי
ומתי שהוא היה טוב?
לצפיה ב-'מכתב ה... כבר הפסקתי לספור, אליך'
מכתב ה... כבר הפסקתי לספור, אליך
15/06/2015 | 01:07
4
103
אני כותבת
כדי לדעת שזה קרה
אני מקלידה ומציירת
וסימני העיפרון על היד
אני בוהה בעיניים הכחולות שלך
כאילו ראית את האסון שעומד להתרחש -
הן מבוהלות,
לא משנה כמה ארגיע אותן
ואני צורחת במלוא הגרון
וזה לא יוצא מהגוף
ואני מזנקת את זינוק האומץ
ומגלה שזינקתי למלכודת
אני כותבת,
כדי לדעת שזה קרה
טיפסתי מהתהום החשוכה
ומרוב הידיים שדחפו אותי
יש לי סימנים על הגב
אני ממשיכה ללכת
כאילו כלום לא קרה
אז אני כותבת
כדי לדעת שזה קרה.
לצפיה ב-'תחושת ממשות וקיום'
תחושת ממשות וקיום
16/06/2015 | 18:53
3
39
לכתוב,
כדי להרגיש שזה קרה
כדי לתת משנה תוקף, זכות קיום וממשות
כדי לזכור, ולא לשכוח, את אותו היום
כדי שמה שקרה, לא יחמוק אל השכחה, אל הנשייה, אל התהום
לא יטשטש וייעלם כאילו כלום, כאילו לא היה..
 
פיינטבוקס יקירה, ברצון שלך לזכור, במאמץ שלך לתעד כדי להרגיש את הנוכחות והקיום של הדברים שקרו, תוכלי לספר לנו עוד על המאורע הזה, על המאורע עליו את כותבת כדי לדעת שהוא אכן קרה?
אנחנו כאן, מקשיבים לך, שולחים חיבוק גדול ורוצים לשמוע עוד, כמה שתיהי מוכנה לשתף
 
לצפיה ב-'...'
...
19/06/2015 | 01:31
2
29
זיכרון יכול כל-כך להטעות
בעיקר כשכדי לעבור את הרגע צריך
לנתק את הראש מהכתפיים.
הולכת לישון רועדת ובוכה
והמיטה מחבקת אותי
אחרי שהוא עשה לי מה שהוא עשה,
כשהייתי נעולה איתו
התפללתי שתרגיש שמשהו קרה
היית שובר את הדלת, קורע לו את הצורה
כמעט ארבע שנים אחרי
ואני עדיין מחכה.
לצפיה ב-'פיינטבוקס קראתי'
פיינטבוקס קראתי
26/06/2015 | 21:59
1
25
וזה כואב ואני מתפעל מכשרון הביטוי שלך ביצירה מוחשית ועצמה
לצפיה ב-'תודה'
תודה
25/07/2015 | 12:53
9
לדעת שאני יכולה להוציא משהו טוב ממשהו כל-כך מגעיל, זה מאוד מנחם... תודה רבה!
לצפיה ב-'איפה היא ? '
איפה היא ?
06/06/2015 | 12:06
1
62
ההיא שראיתי פעם אחת , כשהייתי שיכורה ,
איפה ההיא שאני מכירה ?
אני יודעת עליה כל כך הרבה , אבל איפה היא ?
יכול להיות שהיא נעלמה ?
חיפשתי בכל מקום , בכל פינה , בכל דרך , שביל וסמטה .
לבסוף מצאתי אותה , ליד פחי האשפה,יושבת מקופלת ובוכה ,
עם עיניים מלאות בעצב וחרדה.
היא סיפרה לי שהם שם , הם עדיין רודפים אותה ,
היא עדיין ממוכרת ולא מבינה מעצמה מה היא רוצה .
הם באים אליה בשקט בלי שתבחין בהם , ועושים לה : "בבבוווו",
ואז היא נופלת , נופלת להתמכרות שלה , לבריחה מהחיים.
מהרגעים הכי מגעילים וגם מהיפים , הרי איך היא יכולה לקבל את זה - שיש אנשים שאותה אוהבים ?
היא שמנה ומכוערת , התמימות שלה על ביקורת עוברת.
על מה בעצם היא נאבקת ? שאלתי אותה..
"על האחד שאותו אני אוהבת",היית מאמינה ? אני אוהבת מישהו , שאוהב אותי , ממש על מה שאני!!
איך אפשר להיות מושלמת בשבילו ? שלא ירתע עם הזמן ולא ילך ?
ישבתי בשקט והתחלתי לבכות , הרי איך באמת אפשר מושלמת להיות ?
 
לצפיה ב-'למצוא אותה'
למצוא אותה
07/06/2015 | 23:40
27
כחיזיון תעתועים, כזיכרון רחוק
קרובה אך חומקת, נוגעת לא נוגעת, נוכחת אך שותקת, שותקת בכאבה, מתנתקת בשתיקתה
שדים שרודפים, בלבול, סחרחורת של חוסר שליטה, חוסר אונים משתק..
 
ואולי בין כל אלו (ובכלל), גם אם אי אפשר להיות מושלמת, טובה דיה אפשר להיות
ולאהב, ולאהוב, להתקבל ולקבל
לחבק גם את רגעי הבריחה והכאב, לחבק את מי שאנחנו על מי שאנחנו, כמו גם לחבק אחרים על מי שהם
 
לצפיה ב-'להאמין לקוות ולדעת'
להאמין לקוות ולדעת
29/05/2015 | 01:50
2
49
לה"ו
היה זה לפני 14 שנה בגיל 23, חליתי בדיכאון שהתגבר עד שאיבדתי בעיניי זהות אנוש
ובהמשך הרגשתי מפלצת, זה נמשך כ 4 שנים של תופת עד שהגעתי לטיפול
◄  להמשך
 
לצפיה ב-'תאומי אהוב, הגבנו במבוגרים '
תאומי אהוב, הגבנו במבוגרים
07/06/2015 | 23:35
1
13
לצפיה ב-''
09/06/2015 | 10:19
5
לצפיה ב-'שיר אהבה קלאסי :~♡'
שיר אהבה קלאסי :~♡
27/05/2015 | 09:59
1
45

שורק לך 
מתוקה 
בואי, בואי אל התשוקה 
נבעיר לנו אש של אהבה 
בלהבה 
להתרפק 
בשלהבת אבוקה 
אוהבת? 
מתוקה, מתוקה! 
שתיקה... 
אז נשיקה! 
כעת סערה 
לך אקרא 
- מקדש אהבה 
       אסורה

 
לצפיה ב-'חם חם'
חם חם
31/05/2015 | 21:21
21
אהבה סוערת
אהבה אחרת
אהבה רגועה
אהבה בשתיקה..
פנים רבות לה לאהבה, תהפוכות רבות בה, אך במילותיהם של אתניקס, "חם... חם... לב. לב. "
 
ספר לנו תאום יקר, על החיבור שלך לשיר הזה, על רגעים בהם אתה הרגשת במקדש אהבה אסורה, וגם בכלל, על כל מקום שתחושת החמימות הזו בלב לוקחת אותך אליו..
 
לצפיה ב-'אתגר חודש מאי - בסימן ל"ג בעומר ! '
אתגר חודש מאי - בסימן ל"ג בעומר !
06/05/2015 | 00:57
3
54
שלום לכולם,

כזכור מידי חודש אנחנו מציעים אתגר בנושא משתנה  ומזמינים אתכם ליצור יצירות בנושא זה ולהעלות אותן, או לשתף ביצירות קשורות שכבר יצרתם. היצירה יכולה להיות מכל תחום - ציור, שיר, סיפור, פסל, שיר, קולאז', וכל העולה על רוחכם.

מחר בערב נציין במדורות את חגיגות ל"ג בעומר. חג שמתקשר המון לאומץ וגבורה. סיפור משמעותי שמספרים בחג הוא על העמידה האיתנה של בר כוכבא כנגד שלטון הרומאים, ומותו למען ובשם אמונתו. מספרים כי לאחר שהמרד לא הצליח, הרומאים תפסו את בר כוכבא וזרקו אותו לגוב אריות, שם הוא התמודד מול אריה גדול והצליח לצאת כשהוא רוכב על האריה.
כל אחד ואחד מאיתנו מתמודד באומץ מול סוגים שונים של אריות, יש ימים בהם ההתמודדות קלה יותר ויש ימים שפחות...גבורה אמיתית לא נמדדת תמיד בתוצאה הסופית, כפי שמדגים לנו סיפור בר כוכבא, שבמרד הפסיד, אלא גם בקרבות שבדרך, ביכולת למצוא כוחות ועוז בהתמודדות היום, בכאן ועכשיו...
 
נשמח לשמוע מכם מול אילו אריות אתם מתמודדים, ומה עוזר לכם לעמוד מולם בגבורה?  
בתקווה שאתגר זה יאפשר להתבונן, למצוא כוחות שאולי חבויים בפנים, לזקוף אותם בגאווה לזכותינו - כמו אריה...
ולהיזכר בהם בתקופות היותר מאתגרות.. 
 
לצפיה ב-'חג שמח '
חג שמח
06/05/2015 | 11:13
39
לצפיה ב-'אין עשן בלי אש'
אין עשן בלי אש
07/05/2015 | 18:16
41
לצפיה ב-'השנה הכנסתי לאש את השינאה הכעס והנקמנות'
השנה הכנסתי לאש את השינאה הכעס והנקמנות
08/05/2015 | 14:02
39
לא נרפאתי כליל מהתיסכולים אבל,,,,, אני מרגיש אני בדרך
לצפיה ב-'אני באמת חושב שהשיר הזה הוא הסיבה שאני חי'
אני באמת חושב שהשיר הזה הוא הסיבה שאני חי
27/04/2015 | 23:18
4
103
כי בהתעלות השירה אל האין
כזרזיר הנס במדרון
יקפוץ בפתאום אל העין
המשפט למקום הנכון

כמכה בפטיש החזק
כמקסם הגיע לשאול
ובהינף מסנוור כברק
את מקור נשמתנו יגאול

כי מאש נחצבה ונוצרה
ובעפר אדמה תידום
ובהיפגש השירה בשרה
תתנוצצנה שתיהן לפעום
לצפיה ב-'בנקודת המפגש'
בנקודת המפגש
28/04/2015 | 21:26
1
32
cvc יקר,
תודה לך על השיר המיוחד והעדין הזה, כמשק כנפי הפרפר, נוגע עמוק, בצלצול חודר..
דרך עיני, נראה שהשיר נותן לך משמעות, תקווה,
שיר שממלא את החורים, החללים, ממלא את כל אותם שקעים וגומות שנפערים בנו במהלך החיים, ממהלומות שספגנו, מבורות שהעמיקו בנו, שיר שחודר לתוך החלל של האין, ומצליח למלא אותו
לכדי תחושה של 'קליק', של חלקי פזל שמתחברים, שמתאימים, מתחברים למהות עמוקה כלשהי, מהדהדים אמת פנימית, מפיחים בריק רוח חיים..
 
ואולי, אפשר להבין את השיר גם אחרת, לראות גם דברים נוספים..
ספר לנו יקר, על המשמעות האישית של השיר עבורך, על המקום שהוא ממלא בחייך, על האין שהוא ממלא בך. נראה שיש שם הרבה עומק ומשמעות שמעניין לשמוע, ודרכה אולי גם להכיר אותך טוב יותר
 
לצפיה ב-'כדי להשלים את השיר'
כדי להשלים את השיר
24/05/2015 | 21:42
16
צריך להופיע לידו הפסוק בהא מבראשית ב' ז' "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה"
השירה והנפש חצובות שתיהן ממקור עליון, רחוק, שאין לנו תפיסה בו.
שתיהן יורדות לעולם הזה מכוסות. הנפש בגוף, והשירה במילים. דברים פשוטים ויומיומיים.
אבל כאשר מתחת למעטה החיצוני של אותיות, בשר ודם, מצליחה השירה לפגוש את הנפש,
לרגע אחד נוצר ניצוץ, שמעלה ומאחד אותן חזרה לאינסוף- אך בתוך השאול האנושי מלא החול הזה.
זהו תפקידו של האדם בעולם, לאסוף/לייצר ניצוצות של אינסוף בתוך עולם החומר הזה. לרומם.
ואכן כמה מדהימה התחושה כאשר השירה משתבצת למילים הנכונות, כל משורר יוכל להעיד על כך.
אולי אקרא לשיר התרוממות.
תודה על התגובה!
לצפיה ב-'שיר מעניין'
שיר מעניין
25/05/2015 | 00:26
15
לצפיה ב-' איזה יפה.'
איזה יפה.
27/08/2015 | 23:07
6
אתה כותב ממש טוב הלוואי עלי לדעת לחרוז כך.
לצפיה ב-'בין יום הזיכרון לעצמאות (*וגם שינוי בפעילות מחר)'
בין יום הזיכרון לעצמאות (*וגם שינוי בפעילות מחר)
22/04/2015 | 00:05
22

 
הערב אנחנו מציינים את ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי האיבה ומדליקים נר לזכרם.
ערב שמגיע בסמיכות לציון עצמאותה של מדינה שלעיתים נדמה שלא מפסיקה להלחם על קיומה.
הרבה פעמים יש משהו מציף בשבוע הזה, יש עצב על אנשים שחייהם נגדעו בנסיבות אלימות
ומצערות, יש אולי געגועים למי מאיתנו שידע שכול, או אמפתיה כלפי אנשים סביבנו שידעו שכול. יש
אולי חרדה לגבי העתיד האישי ו/או העתיד המדיני.
יש כאלו שחווים קושי במעבר המהיר בין העצב לשמחה....ויש כאלו שעבורם המעבר מרגיש טבעי
כמו לידה לצד מוות, משבר לצד צמיחה..
יש זיכרונות, מחשבות, רגשות בעוצמות ובתדירויות המשתנות מאדם לאדם..
אנחנו רוצים להזמין אתכם לא להיות עם כל אלו לבד ולשתף, כאן בפורום או בצ'אט שלנו.
בנוסף רוצים לעדכן כי מחר, ערב יום העצמאות (22/4), לא תהיה פעילות באתר, אך נשוב לפעילות רגילה ביום
למחרת ונשמח לשמוע כל דבר שתבחרו לשתף.. בנושא זה או בכל נושא אחר.
שלכם,
צוות סה"ר. 
 
לצפיה ב-'רגליים קרות ולב שבור'
רגליים קרות ולב שבור
19/04/2015 | 20:37
1
70
בחושך מתגלים כל השקרים
מסיכות יורדות
דברים מוסתרים הופכים גלויים
דמעות מלוחות
עיניים אדומות
שקט
תמיד שקט
ירח משתקף בחלון
רסיסים של אכזבה
שמיים ריקים מכוכבים
לב ריק מתחושות
רגליים קרות ולב שבור
מחשבות לא מפסיקות
קולות מדברים
אני שותקת
רעשים עמומים של מכונית
נוסעת למקום שהוא לא כאן
אני עליה
ואחר כך כבר לא
חזרה במיטה
חזרה לחיים
בלילה מתגלים כל השקרים
לצפיה ב-'למצוא דבק לשברים ושמיכה לרגליים '
למצוא דבק לשברים ושמיכה לרגליים
21/04/2015 | 21:46
33
האמת זוחלת אל האור, דווקא בחסות החשכה
השקרים מתגלים, הנסתר מואר, וכל מה שלא היה ברור או וודאי עד כה, מתחיל לקבל צורה, להפוך למציאותי..
ודווקא ברגעים האלו, הקשים ביותר, דווקא אז גם הבדידות מתעצמת, השקט הזה שעוטף מבחוץ משתק, והלבד הופך למכביד ומעיק הרבה יותר, חוסם כל פתח של אוויר, של אור, של תקווה..
 
ואת האמנת, רצית להאמין, לקוות.. לתת סיכוי לאהבה, לקרבה..
וכעת אני שומעת כמה שאת מתוסכלת מיסטריוס יקרה, אולי אפילו כועסת על עצמך על זה שנתת אמון, שנתת סיכוי, אל מול התקוות שנכזבו, אל מול האדם שאיכזב וריסק את ליבך..
 
ובין הגלים של הכאב והדמעות, נראה שלפעמים גם משתררת תחושת ריקנות, תחושת וואקום.. כאילו כל הדמעות כבר נגמרו, ואת נעשית כהה, אטומה.. מאבדת את עצמך באותם הרגעים, שאולי אפילו יש בהם מן הנחמה – כי לפחות אז הכאב לא חד כ"כ..
 
יקירה שלנו, אני מצטערת כ"כ לשמוע על הכאב והאכזבה שאת מרגישה, על שיברון הלב והקור הזה שמתפשט בגוף ובנפש.. שולחת לך חיבוק ענקי ענקי, כזה שמנסה לעטוף ולחמם, לכסות בשמיכה רכה ומגוננת, שאפשר להתרפק עליה, לבכות בה, לאסוף את השברים אט אט.. ולחזור לחיים, ממש כפי שכתבת, גם אם יקח זמן.. אנחנו כאן איתך אהובה, בזמן הזה, בתהליך ההתגברות, והצמיחה המחודשת ממנו..
 
לצפיה ב-'אתגר חודש אפריל - על פסח וניקיון חדרי הלב! '
אתגר חודש אפריל - על פסח וניקיון חדרי הלב!
31/03/2015 | 21:55
2
51

שלום לכולם בברכת חג אביב שמח ופורח!
האתגר החודשי שלנו יעסוק הפעם בניקיון הפנימי, שנראה שכמו מתבקש
לצד הניקיון החיצוני. זאת תודות לתאום יקר שכתב לנו והציע את הרעיון המקסים הזה!
(תזכורת קטנה על שרשור האתר החודשי: כאחת לחודש נציע כאן אתגר בנושא משתנה, ואתם מוזמנים במשך החודש ליצור יצירות בנושא זה ולהעלות אותן, או לשתף ביצירות קשורות שכבר יצרתם. היצירה יכולה להיות מכל תחום - ציור, שיר, סיפור, פסל, שיר, קולאז', וכל העולה על רוחכם).

אביב היא עונת השנה של הניקיון וההתחדשות. הטבע מתקשט בפריחה מלבלבת, מתעורר מתרדמת החורף ומאפשר לנו לפתוח את החלונות ולנשום אוויר חדש.
אנחנו עסוקים בניקיון הבתים שלנו ובהוצאת החמץ מן הבית.
פעמים רבות זוהי הזדמנות גם לנקות את המזווה של חדרי הלב ולהוציא מהם 'חמץ', לערוך בדק בית:
ולברור מה נקי, מה זקוק לתיקון ומה אולי לזריקה של צבע..
הרבה פעמים זה הניקיון הזה שמאפשר לנו לראות איפה אנחנו עדיין עבדים ולמה..
מיהו הפרעה הפנימי שכובל אותנו ומכביד לנו על הנשמה..
לפעמים אותו פרעה משרת אותנו ביומיום, מגן עלינו ולפתע ייתכן ונגלה שמה שהגן פעם הפך לנו לרועץ..

אנחנו מזמינים אתכם להסתכל פנימה, לנקות את חדרי הלב ולשתף אותנו בתהליך בכל צורה שתבחרו..
בתקווה שתהליך זה ייתן לנשמה חלון לנשום ממנו אוויר צח..
 
לצפיה ב-'ולפעמים בתוך הארון יש מפלצת'
ולפעמים בתוך הארון יש מפלצת
01/04/2015 | 11:34
1
62
מפחידה היא המפלצת, אולם אינה נועצת. היא מפוחלצת.
לצפיה ב-'יפה'
יפה
25/05/2015 | 07:42
6
אחד השירים הקולחים שנתקלתי בהם לאחרונה.
לצפיה ב-'צעקה'
צעקה
30/03/2015 | 22:01
2
85
למה את צועקת?
אני נשאלת
גם בשקט
ניתן לשמוע
אולי השקט
כבר אינו מענה
אולי בצעקה
העולם יקשיב
אולי שם אמצא
איזו תשובה
אולי הבושה
תקרא להקשבה
אולי שמיעה
כבר אינה מספיקה
 
למה אני צועקת?
אני שואלת
גם בשקט
ניתן להקשיב
לצפיה ב-'ניסיון למצוא מקום של הקשבה'
ניסיון למצוא מקום של הקשבה
31/03/2015 | 22:49
37

פישר יקרה,
אני שומעת את הצעקה שלך, את הזעקה שנואשה ממענים
שייתכן ואינם הולמים את מה שאת זקוקה לו..
משקט שיש בו שמיעה, אבל לא הקשבה..
אני משערת לעצמי כמה תסכול ודאי את מרגישה, כמה בודדה
מסחיבת מסע כבד של אשמה,
מסיפור שרוצה לספר את עצמו
אבל אולי עוד לא מצא את הדרך המתאימה לו,
את המילים
ואת הנמענים..
ואולי גם את הקצב הנכון – בין שתיקה לצעקה,
בתקווה שאז השקט יהיה מקום למנוחה,
מזור לנשמה,
מזמינה אותך להמשיך לשתף פה,
למצוא את הקול שלך, על גווניו ועוצמותיו
להשמיע אותו בצעקה או בלחש,
‫בכל דרך שתרצי,
 
ובינתיים שולחת לך חיבוק חם 
 
לצפיה ב-'מקשיב לך ושולח ושמחה|!'
מקשיב לך ושולח ושמחה|!
04/04/2015 | 18:44
16
לצפיה ב-'שלום רב. מחפשת דחוף אירגונים/עמותות של אוזן קשבת בטלפון'
שלום רב. מחפשת דחוף אירגונים/עמותות של אוזן קשבת בטלפון
27/03/2015 | 00:28
1
59
לא בצט. חוץ מער''ן. קשה להשיג אותם
 
תודה רבה
לצפיה ב-'סיוע טלפוני'
סיוע טלפוני
28/03/2015 | 23:17
63
שלום גליגלי,
מצאתי כמה עמותות שנותנות סיוע טלפוני, תוכלי למצוא מידע עליהן בקישורים הבאים:

‫1. ידידי נפש של עזר מציון:‬
http://www.ami.org.il/default.asp?V_DOC_ID=2958‏
‫2. אוזן קשבת של יד ביד:‬
http://www.yadbeyad.org.il/%D7%90%D7%95%D7%96%D7%9F_%D7%A7%D7%A9%D7%91%D7%AA/‏
‫וקו התמיכה של על"ם לנוער:‬
http://www.elem.org.il/%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%A9%D7%A8/‏
 
מזמינה אותך לשתף גם פה, ומקווה שתמצאי מנוחה ומזור לקשיים שאת חווה במקומות אליהם תפני...
שולחת לך חיבוק וכח

 
לצפיה ב-'הודעה על שינוי זמני בפעילות הצ'ט האישי'
הודעה על שינוי זמני בפעילות הצ'ט האישי
22/03/2015 | 17:22
51
חברים יקרים, אנא שימו לב שהצ'ט האישי של סה"ר לא יפעל באופן זמני בימי שישי, לתקופה של שלושה חודשים (בין התאריכים 27.3.15-26.6.15), מסיבות ארגוניות.
הצ'ט יפעל כסדרו ביתר ימות השבוע, בין השעות 9 בערב לחצות. והפורומים כמובן נותרים פתוחים 24\7
אנו מתנצלים על אי הנוחות הזמנית ומצפים לשוב ולהיות איתכם כל ערב וערב, שבעה ימים בשבוע
 
לצפיה ב-'חוזרת מריצה'
חוזרת מריצה
11/03/2015 | 10:43
2
68
חוזרת הביתה מריצה
סרטים בראש מריצה
גלגל אחד יש במריצה
כמעט הוא את כולם ריצה
 
ואני , גלגל אחד מולי
עליו כל כובד משקלי
אפשר עוד שניים או שלושה? 
לחישה.... בבקשה....
 
 
(נכתבאתמול בלילה)
 
לצפיה ב-'לחלק את המעמסה'
לחלק את המעמסה
11/03/2015 | 22:17
29
קרני אהובה,
אני מבינה כמה שזה קשה לגלגל אחד לשאת את כל עומס המשא על עצמו.. לכל אורך המרוץ.. שבטח מרגיש לפעמים כמו מירוץ מכשולים בלתי נגמר, מתיש ומתסכל..
ולו היה רק קצת יותר דומה למירוץ שליחים, כזה שאפשר לחלק בו גם קצת את המעמסה, להעביר אותה מרץ אל רץ, להרגיש שיש לך שותפים, שרצים איתך ביחד..
יקירה, לכל גלגל כזה מגיעים גלגלי עזר.. להישען עליהם מעט לתקופה..
אם תרצי, נשמח לנסות ולהיות לך לכאלו כאן בפורומים או בצ'ט האישי שלנו דרך האתר.. שולחת לך חיבוק גדול בשם כולנו בינתיים, חיבוק שרוצה לתת כוחות, ולו מעט מהם
 
לצפיה ב-'איך למחוק את הסרטים וכל הרעש הזה בראש שלי. מתחנן לשקט'
איך למחוק את הסרטים וכל הרעש הזה בראש שלי. מתחנן לשקט
18/07/2015 | 09:13
8
לצפיה ב-'אתגר חודש מרץ - על פורים ומסכות!'
אתגר חודש מרץ - על פורים ומסכות!
04/03/2015 | 22:46
2
19
שלום חברים יקרים, וחג פורים מרובה בשמחה וחדווה!
האתגר החודשי שלנו הפעם, יעסוק בנושא רלוונטי מתמיד - מסכות!
(תזכורת קטנה על שרשור האתר החודשי: כאחת לחודש נציע כאן אתגר בנושא משתנה, ואתם מוזמנים במשך החודש ליצור יצירות בנושא זה ולהעלות אותן, או לשתף ביצירות קשורות שכבר יצרתם. היצירה יכולה להיות מכל תחום - ציור, שיר, סיפור, פסל, שיר, קולאז', וכל העולה על רוחכם).
 
כולנו עוטים מידי פעם מסכה כזו או אחרת, ובנסיבות שונות לפעמים גם כמה מסכות שונות, כתלות במצב..
לפעמים אנחנו מרגישים שהמסכה הזו מכבידה עלינו, מהווה מעין ביטוי לכורח לרצות אחרים, להתנהג כפי שאחרים מצפים - ושמאחוריה העצמי האמיתי שלנו נעלם ומתפוגג לפעמים..
לפעמים אנחנו יכולים גם להרגיש שהמסכה היא כמעין הצלה, שאנו יכולים לנוח מעט מאחוריה, מאחורי האנונימיות שהיא מאפשרת.. לא לדאוג לגבי מה אחרים יחשבו או איך יגיבו.. היא יכולה לאפשר לנו לבחור את הצדדים שלנו שאנו רוצים להציג ולהדגיש בנסיבות מסוימות, וככה להתחיל אולי גם מעין 'דף חדש' אם נרצה בכך..
לפעמים, העיסוק בנושא המסכות שאנחנו עוטים, יכול גם להתקשר לתחושת האותנטיות שלנו מול עצמנו, לשאלות של זהות, של מי הינו רוצים להיות, מי אנחנו עכשיו.. איפה האני שאנחנו בוחרים להציג מתחיל, ואיפה האני האמיתי נגמר.. ועד כמה אנחנו מרגישים מחוברים לעצמנו, לאני הפנימי שלנו.. עד כמה אנחנו שומרים עליו, אל מול לחצים מהסביבה, ועד כמה אנחנו מצליחים גם להתפשר כשיש בכך צורך..
 
חברים יקרים, אתם מוזמנים לספר לנו לאן הנושא הזה מתחבר עבורכם, מה הוא מעורר.. אילו רגשות ומחשבות הוא מעיר, אילו דילמות וקונפליקטים הוא מעלה.. שתפו אותנו במסכות שאתם עוטים לפעמים, ספרו לנו על היחס שלכם אליהן.. על מסכות שאתם מרגישים מאחרים אולי.. תרגישו חופשי לקחת את זה לאן שתרצו, לאיזה מחוז שתרצו, ולפרש באיזו דרך שתרצו..
 
יצירה מרתקת ומלאת משמעות לכולנו!

 
לצפיה ב-'אני ומסכות -שיתוף'
אני ומסכות -שיתוף
13/03/2015 | 15:53
1
23
היי סהר וכולם
תודה שאתם מעלים פרויקטים
אז, מסכות ואני. בדרך כלל אני לא מסתיר את העובדה שאני מתמודד עם בעיה נפשית,
אני משתדל שלא לשקר, אני משתדל להיות אמיתי. יש לציין, והעירו לי על כך שיש לי נטייה לרצות אחרים במידה מסויימת ובעבר הייתי מנסה מאוד להתבלט
כיום זה פחות, תודות לטיפול יחס טוב ועבודה עם עצמי
כן מרגיש קצת מכוסה ועצור ולא ממומש
אך לאט מאוד ועם עזרה מתקדם ועובד על האחזות יציבה בהווה, מסתכל גם ומתכנן שבוע קדימה אך לא מעבר לכך כלומר לא הגעתי לשלב לקבוע מטרות וייעדים לאופק חיי
אני עדיין קצת קבור
-שיתפתי וזה עשה לי טוב
לצפיה ב-'להיות או לא להיות ?! או יותר נכון מי ומה להיות '
להיות או לא להיות ?! או יותר נכון מי ומה להיות
22/03/2015 | 00:21
13

תאום יקר שלנו,
אני שומעת שאתה נמצא במעין קונפליקט שיוצר מתח בין שני צדדים, בין להיות כנה לגבי היבטים מסוימים בזהותך לבין להסתיר,
בין התבלטות לבין תחושת חוסר מימוש, בין הסתכלות קדימה לבין שימור העבר, בין המקומות בהם אתה מרגיש שאתה מצליח למקומות בהם אתה מרגיש שאתה עוד מתקשה.. 
נראה כי אתה בתהליך המתמשך של גיבוש הזהות והמסכות בחייך, וגיבוש המנגנון שעוזר להבין איפה ומתי נכון לך להשתמש בהן...
וכמו כל תהליך של גיבוש וצמיחה, הם מלווים בכאבי גדילה
בבלבול ובתהיות,
איפה להתבלט ומול מי, מתי ליישם ביקורת של הסביבה ומתי לא,
מתי המסכה עוזרת ומגנה עליך,
ומתי היא גורמת לך להרגיש עצור ולא ממומש.
וכמו המתח שנוצר עם המסכות, גם בחיים עצמם נוצרים מתחים
בין הצלחות קטנות וקרובות טווח לבין הצלחות רחבות אופקים
נשמע שמצד אחד אתה מכיר בתהליכים שעברת, בכוחות הפנימיים והסביבתיים
ומצד שני עדיין לא מרוצה מאיפה שאתה עכשיו
ושואף להיות במקום קצת אחר, טוב יותר לדבריך
 
אני מקווה שתמשיך לשאול שאלות, למצות את הכוחות הפנימיים והחיצוניים שאתה מתאר
ולשתף, כיוון שאתה מספר שזה עושה לך טוב
 
אנחנו פה מלווים אותך ושמחים לקרוא אותך
במציאת האיזון בין כל המסכות 
 
לצפיה ב-'הפנטזיה שלא יכולה להתממש'
הפנטזיה שלא יכולה להתממש
23/02/2015 | 18:40
2
69

התעוררתי בשמונה, עם הצלילים הראשונים של השעון המעורר. יצאתי מהמיטה רענן, כיביתי אותו והלכתי לחדר האמבטיה. שטפתי פנים וחזרתי לחדר שלי לשים את המשקפיים והשעון. משם הלכתי שוב לאמבטיה לצחצח שיניים ולהתגלח במכונה. מהאמבטיה הלכתי למטבח, אכלתי קורנפלקס עם חלב ושטפתי מיד את הצלחת והכף. והסתכלתי רק על הכותרת הראשית באתר החדשות. מתשע עד 10 קראתי מתוך ספר אחד, מעשר עד 11 מספר שני ובשעה הבאה מספר שלישי. בשעתיים שלאחר מכן שיחקתי במחשב ובשתיים אכלתי ארוחה בשרית שהבאתי מההורים שלי. אחרי האוכל שיחקתי עוד שעתיים במשחק אחר ואז ראיתי סרט. משש עד שמונה בערך כתבתי. אז הלכתי שוב למטבח, הכנתי סלט ואכלתי אותו עם לחם מרוח במשהו. אחר כך התקלחתי, כולל סבון וחפיפת ראש, ושכבתי באמבטיה מתחת למים בלי שהם יתקררו אחרי רבע שעה ובלי שהווילון ייפול. בעשר בלילה צחצחתי שוב שיניים והלכתי לישון.
רק יום נורמאלי אחד.
 
לצפיה ב-'יום עם סדר וכיוון'
יום עם סדר וכיוון
24/02/2015 | 21:32
1
38
סופר יקר,
אתה מתאר שגרת יום, נורמלי, רגיל, אך כזה שעדיין מרגיש כ"כ מאתגר, כ"כ לא מושג.. וזה נורא מתסכל, דווקא בגלל שמדובר ביום רגיל, יומיומי שכזה.. יום מלא, מתחילתו עד סופו, יום של עשייה, יום עם סדר וכיוון, יום שבו אפשר להרגיש במסגרת, בתלם, 'נורמלי'..
ואתה יודע, נדמה שדווקא זה שהעלת את הפנטזיה על הנייר, שפירטת את התוכנית והמסגרת בפירוט, שעה אחר שעה, אולי זה מה שיעזור ליום הזה להתממש בפועל, ולא להישאר בגדר פנטזיה.. אולי אפילו אם תדפיס או תעתיק את הלו"ז הזה ותתלה על המקרר, תוכל לנסות להיצמד אליו, אפילו באופן חלקי.. מה דעתך?
לצפיה ב-'אפשר לנסות'
אפשר לנסות
24/02/2015 | 22:45
31
מישהו הכיר לי את יומן גוגל, שאפשר להשתמש בו להכין לוח זמנים והוא כבר ישלח לך SMS לפני תחילת כל פעולה. ניסיתי לעשות את זה היום, אבל לא חשבתי שהגוף שלי יירדם ל - 13 שעות שלמות. מחר אני אשים שעון, באמת לשמונה, אבל הבעיה היא ששעונים מעוררים לא משפיעים עליי. את החלק של הפנטזיה שכולל משחק במחשב אי אפשר לממש כרגע, כי המחשב שעליו נמצאים המשחקים בתיקון.
אבל הבעיה העיקרית היא שזו פנטזיה על חופש מוחלט: בלי עבודה, בלי שיעורי בית בכל מיני חוגים, בלי הידיעה מעלת הקבס על כך שבשנה הבאה שוב יתחילו לימודים, ובעיקר בלי ההתעקשות של אימא שלי לעשות התעמלות. בכל פעם שאני מתקשר בסוף היום, לא משנה על איזה דבר שחשוב לי סיפרתי לה, היא שואלת רק אם עשיתי התעמלות. זה משגע אותי! עד עכשיו לא באמת עשיתי התעמלות בשום פעם שנסעתי למרכז הספורט, כי תמיד שכחתי להביא מגבת. אם אני מארגן מגבת אני לא באמת יכול להיות שעה על המכשירים. גם אם אני עושה מאה תנועות זה ייקח רק כמה דקות. מה שנשאר זה להיות על ההליכון, אבל אני לא רוצה לראות בטעות את האמצע של סרט במסך של המכשיר.
והבעיה הכי גדולה היא עם הספרים. הסיבה שיש לי שלושה לא גמורים כרגע היא שאת כל אחד מהם הפסקתי לקרוא באמצע מרוב שעמום. זה למה הפנטזיה הזאת לא יכולה להתממש.
לצפיה ב-'העצב שבשקט'
העצב שבשקט
05/02/2015 | 20:44
2
83
קראתי לו לבוא
והוא ישב שם בשקט
החזקתי לו את היד
והיא הייתה רפה, נופלת
חייכתי אליו ושרתי שיר
אך המילים כמו נאלמו בחדר
אמרתי לו שאני אוהבת
אבל הוא נעלם.
לצפיה ב-'שקט מרעיש לבבות'
שקט מרעיש לבבות
05/02/2015 | 23:10
42
עצב נעים,
שאינו קיים במלואו,
מדגדג, מרפרף, נוגע לא נוגע..
מסתגר וביישני.
מגיח לפי קריאה.
עצב כזה שעם היעלמותו,
הכמיהה אליו אצה וגוברת,
עצב כזה שרק כשהוא מגיע,
האהבה חיה וקיימת-
המסך נופל
ובלב נשמע קול גדול.
 
יקירה, אם הבנו נכון את מילותייך,
נראה שאת מתארת חוויה רגשית ייחודית ואישית מאוד, חוויה שיש בה גם עוצמה וגם שקט, גם התרחבות וגם צמצום.
 קולך מושמע כלפי חוץ בחדר, בו בעת מבריח את מה שרצית שיישאר,
ועולה התהייה, אולי הוא אינו מספק, אולי אינו חזק מספיק.. אולי חזק יותר מדיי?
ואולי החוויה הזו החמקמקה והמיוחדת, היתה בדיוק במינון המדוייק לאותו רגע..
בזמנך, ספרי לנו עוד על הכוונות והחוויות שמאחורי השיר,
אנחנו כאן
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'שיר יפה'
שיר יפה
04/06/2015 | 23:49
10
לצפיה ב-'תפילה אלגורית'
תפילה אלגורית
25/01/2015 | 14:42
1
66

ממלכת סיגריה כבשה היום 11 ערים גדולות: קודם את בירתה הבלתי מעורערת: "דבר ראשון כשאני קם בבוקר". אחר כך את העיר החשובה: "התירוץ להזיז את התחת ולהוריד את הזבל". זו פתחה בפניה את הדרך למחוז: "הנטיה הכרונית לשכוח דברים אצל ההורים" ואפשר לה לכבוש את "בדרך לאוטו", "מחוץ לבית של ההורים" ו – "בדרך חזרה מהאוטו". אז כבשה גם את העיר החשובה "אחרי ארוחת הבוקר" וזו פתחה בפניה את הדרך למחוז: "הדחף הבלתי נסבל לאכול בחוץ", שם כבשה את "בדרך לתחנת האוטובוס", "בהמתנה לרכבת הקלה", "בהמתנה לאוטובוס חזרה", "בהמתנה לאוטובוס הבא כי בקודם לא היה מקום" ו – "בדרך חזרה מתחנת האוטובוס". אם ספרתם רק 10, זה כי הייתה עוד אחת, שכחתי מתי, אבל הפנקס שלי לא משקר. אני חושש שעלולות ליפול בידיה עוד 9 ערים גדולות: "בדרך לאוטו", "במגרש החניה של מרכז הספורט, לפני ההתעמלות", "שוב באותו מקום, אחרי ההתעמלות", "בדרך חזרה מהאוטו", "בדרך לאוטו", "לפני הפגישה", "עוד אחת לפני הפגישה כי הגעתי מוקדם מדי", "אחרי הפגישה", "בדרך חזרה מהאוטו" ואולי היא תשבור את השיא ותכבוש יותר מעשרים ערים גדולות היום, כמו בביקורים אצל אלון. הדבר היחיד שיכול להציל אותי ממנה הוא "גנרל קיץ בסוף ינואר" שימנע ממני לקחת את המעיל להתעמלות ולפגישה. אלוהים, תעשה שאני לא אתפתה לשים אותן בכיס של המכנסיים.
 
לצפיה ב-'דגל לבן'
דגל לבן
26/01/2015 | 23:50
36
בהרף עין, נראה שהסיגריות משתלטות על כל תחום בחייך, על כל פסגה, כל עמק, מזהמות כל מקור מים רענן..
ואתה, כמו עיירה כבושה, מרגיש שלא נותר לך אלא להכנע בחוסר אונים, להניף דלג לבן ולהודות בנצחונן..
לתת להן ללוות אותך, בכתפיים שמוטות, בכל צעד ושעל, כמו משקולת כבדה שהוצמדה לרגלו של אסיר, שהולכת איתו באשר הוא ילך, מצמצמת את המרחב ואת חופש הבחירה והעצמאות שלו..
 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תפעול העסק שלך
אירוח בנושא תפעול...
עסוק בתפעול העסק במקום בפיתוחו? מומחה יענה לך על...
אירוח בנושא תפעול העסק שלך
אירוח בנושא תפעול...
עסוק בתפעול העסק במקום בפיתוחו? מומחה יענה לך על...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ