לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
פורום תמיכה נפשית ביצירה
 
 
לפעמים יש רגעים בהם רוצים לתת לרגשות לצאת, רוצים למצוא מקום לשתף בדברים שקורים ממש בפנים, יש מקומות שבהם לפעמים קל יותר לשתף בשיר, בסיפור, בתמונה או ציור...
אנחנו פותחים כאן פתח להבעה וביטוי עצמי, שונה מהמקובל בפורומים האחרים שלנו, מקום שאליו תוכלו להביא כל יצירה שהיא שמתחברת אליכם או שאתם מתחברים אליה, כיד דמיונכם החופשי ובהתאם לכללי הפורום.
.
כאן אפשר "לדבר" בעזרת שירים וסיפורים שלכם עצמכם, כאלו שנכתבים פה לראשונה, כיצירה אישית ופרטית של כל אחד; וגם של אחרים, ידועים ומוכרים וגם לא כל כך.
 
כאן בפורום אפשר לצרף ציור או צילום שציירתם או צילמתם בעצמכם, ציור, צילום או סרטון שמדבר אליכם (גם אם אינו יצירה עצמית שלכם), שמביא משהו ממה שאתם מרגישים, או רוצים לומר ולא כל כך מצליחים, שמספר ומתאר את מה שקורה לכם בפנים כי לפעמים המילים לא מצליחות לתאר....
 
כאן אפשר להעלות נושא שמציק, שחושבים עליו, מתחבטים בו ולא ממש יודעים איזו דיעה לגבש עליו.
 
כאן נוכל לפתח דיון, לספר כל אחד איך הוא מרגיש, מה הוא חושב בדרך אחרת. בדרך של משל, שיר, סיפור, יצירה פלסטית (צילום של ציור, פיסול, רישום, מיצג) ו”לדבר" דרך דימויים ותמונות.
ועוד כמה מילים – אנחנו רוצים לשמור את המקום הזה כמקום נעים לכולם שבו אפשר לתמוך ולהיתמך, ולכם חשוב לנו שתהיו איתנו וכשאתם פה תשמרו עלכללי הכתיבה של הפורום.
 כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.

* לא יותרו כאן פרסומים., סקרים או מחקרים

 
נחכה לכם פה, מבטיחים להקשיב להכל...
 
המשך >>

לצפיה ב-'בין יום הזיכרון לעצמאות (*וגם שינוי בפעילות מחר)'
בין יום הזיכרון לעצמאות (*וגם שינוי בפעילות מחר)
22/04/2015 | 00:05
22

 
הערב אנחנו מציינים את ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי האיבה ומדליקים נר לזכרם.
ערב שמגיע בסמיכות לציון עצמאותה של מדינה שלעיתים נדמה שלא מפסיקה להלחם על קיומה.
הרבה פעמים יש משהו מציף בשבוע הזה, יש עצב על אנשים שחייהם נגדעו בנסיבות אלימות
ומצערות, יש אולי געגועים למי מאיתנו שידע שכול, או אמפתיה כלפי אנשים סביבנו שידעו שכול. יש
אולי חרדה לגבי העתיד האישי ו/או העתיד המדיני.
יש כאלו שחווים קושי במעבר המהיר בין העצב לשמחה....ויש כאלו שעבורם המעבר מרגיש טבעי
כמו לידה לצד מוות, משבר לצד צמיחה..
יש זיכרונות, מחשבות, רגשות בעוצמות ובתדירויות המשתנות מאדם לאדם..
אנחנו רוצים להזמין אתכם לא להיות עם כל אלו לבד ולשתף, כאן בפורום או בצ'אט שלנו.
בנוסף רוצים לעדכן כי מחר, ערב יום העצמאות (22/4), לא תהיה פעילות באתר, אך נשוב לפעילות רגילה ביום
למחרת ונשמח לשמוע כל דבר שתבחרו לשתף.. בנושא זה או בכל נושא אחר.
שלכם,
צוות סה"ר. 
 
לצפיה ב-'רגליים קרות ולב שבור'
רגליים קרות ולב שבור
19/04/2015 | 20:37
1
70
בחושך מתגלים כל השקרים
מסיכות יורדות
דברים מוסתרים הופכים גלויים
דמעות מלוחות
עיניים אדומות
שקט
תמיד שקט
ירח משתקף בחלון
רסיסים של אכזבה
שמיים ריקים מכוכבים
לב ריק מתחושות
רגליים קרות ולב שבור
מחשבות לא מפסיקות
קולות מדברים
אני שותקת
רעשים עמומים של מכונית
נוסעת למקום שהוא לא כאן
אני עליה
ואחר כך כבר לא
חזרה במיטה
חזרה לחיים
בלילה מתגלים כל השקרים
לצפיה ב-'למצוא דבק לשברים ושמיכה לרגליים '
למצוא דבק לשברים ושמיכה לרגליים
21/04/2015 | 21:46
33
האמת זוחלת אל האור, דווקא בחסות החשכה
השקרים מתגלים, הנסתר מואר, וכל מה שלא היה ברור או וודאי עד כה, מתחיל לקבל צורה, להפוך למציאותי..
ודווקא ברגעים האלו, הקשים ביותר, דווקא אז גם הבדידות מתעצמת, השקט הזה שעוטף מבחוץ משתק, והלבד הופך למכביד ומעיק הרבה יותר, חוסם כל פתח של אוויר, של אור, של תקווה..
 
ואת האמנת, רצית להאמין, לקוות.. לתת סיכוי לאהבה, לקרבה..
וכעת אני שומעת כמה שאת מתוסכלת מיסטריוס יקרה, אולי אפילו כועסת על עצמך על זה שנתת אמון, שנתת סיכוי, אל מול התקוות שנכזבו, אל מול האדם שאיכזב וריסק את ליבך..
 
ובין הגלים של הכאב והדמעות, נראה שלפעמים גם משתררת תחושת ריקנות, תחושת וואקום.. כאילו כל הדמעות כבר נגמרו, ואת נעשית כהה, אטומה.. מאבדת את עצמך באותם הרגעים, שאולי אפילו יש בהם מן הנחמה – כי לפחות אז הכאב לא חד כ"כ..
 
יקירה שלנו, אני מצטערת כ"כ לשמוע על הכאב והאכזבה שאת מרגישה, על שיברון הלב והקור הזה שמתפשט בגוף ובנפש.. שולחת לך חיבוק ענקי ענקי, כזה שמנסה לעטוף ולחמם, לכסות בשמיכה רכה ומגוננת, שאפשר להתרפק עליה, לבכות בה, לאסוף את השברים אט אט.. ולחזור לחיים, ממש כפי שכתבת, גם אם יקח זמן.. אנחנו כאן איתך אהובה, בזמן הזה, בתהליך ההתגברות, והצמיחה המחודשת ממנו..
 
לצפיה ב-'אתגר חודש אפריל - על פסח וניקיון חדרי הלב! '
אתגר חודש אפריל - על פסח וניקיון חדרי הלב!
31/03/2015 | 21:55
2
51

שלום לכולם בברכת חג אביב שמח ופורח!
האתגר החודשי שלנו יעסוק הפעם בניקיון הפנימי, שנראה שכמו מתבקש
לצד הניקיון החיצוני. זאת תודות לתאום יקר שכתב לנו והציע את הרעיון המקסים הזה!
(תזכורת קטנה על שרשור האתר החודשי: כאחת לחודש נציע כאן אתגר בנושא משתנה, ואתם מוזמנים במשך החודש ליצור יצירות בנושא זה ולהעלות אותן, או לשתף ביצירות קשורות שכבר יצרתם. היצירה יכולה להיות מכל תחום - ציור, שיר, סיפור, פסל, שיר, קולאז', וכל העולה על רוחכם).

אביב היא עונת השנה של הניקיון וההתחדשות. הטבע מתקשט בפריחה מלבלבת, מתעורר מתרדמת החורף ומאפשר לנו לפתוח את החלונות ולנשום אוויר חדש.
אנחנו עסוקים בניקיון הבתים שלנו ובהוצאת החמץ מן הבית.
פעמים רבות זוהי הזדמנות גם לנקות את המזווה של חדרי הלב ולהוציא מהם 'חמץ', לערוך בדק בית:
ולברור מה נקי, מה זקוק לתיקון ומה אולי לזריקה של צבע..
הרבה פעמים זה הניקיון הזה שמאפשר לנו לראות איפה אנחנו עדיין עבדים ולמה..
מיהו הפרעה הפנימי שכובל אותנו ומכביד לנו על הנשמה..
לפעמים אותו פרעה משרת אותנו ביומיום, מגן עלינו ולפתע ייתכן ונגלה שמה שהגן פעם הפך לנו לרועץ..

אנחנו מזמינים אתכם להסתכל פנימה, לנקות את חדרי הלב ולשתף אותנו בתהליך בכל צורה שתבחרו..
בתקווה שתהליך זה ייתן לנשמה חלון לנשום ממנו אוויר צח..
 
לצפיה ב-'ולפעמים בתוך הארון יש מפלצת'
ולפעמים בתוך הארון יש מפלצת
01/04/2015 | 11:34
1
62
מפחידה היא המפלצת, אולם אינה נועצת. היא מפוחלצת.
לצפיה ב-'יפה'
יפה
25/05/2015 | 07:42
6
אחד השירים הקולחים שנתקלתי בהם לאחרונה.
לצפיה ב-'צעקה'
צעקה
30/03/2015 | 22:01
2
85
למה את צועקת?
אני נשאלת
גם בשקט
ניתן לשמוע
אולי השקט
כבר אינו מענה
אולי בצעקה
העולם יקשיב
אולי שם אמצא
איזו תשובה
אולי הבושה
תקרא להקשבה
אולי שמיעה
כבר אינה מספיקה
 
למה אני צועקת?
אני שואלת
גם בשקט
ניתן להקשיב
לצפיה ב-'ניסיון למצוא מקום של הקשבה'
ניסיון למצוא מקום של הקשבה
31/03/2015 | 22:49
37

פישר יקרה,
אני שומעת את הצעקה שלך, את הזעקה שנואשה ממענים
שייתכן ואינם הולמים את מה שאת זקוקה לו..
משקט שיש בו שמיעה, אבל לא הקשבה..
אני משערת לעצמי כמה תסכול ודאי את מרגישה, כמה בודדה
מסחיבת מסע כבד של אשמה,
מסיפור שרוצה לספר את עצמו
אבל אולי עוד לא מצא את הדרך המתאימה לו,
את המילים
ואת הנמענים..
ואולי גם את הקצב הנכון – בין שתיקה לצעקה,
בתקווה שאז השקט יהיה מקום למנוחה,
מזור לנשמה,
מזמינה אותך להמשיך לשתף פה,
למצוא את הקול שלך, על גווניו ועוצמותיו
להשמיע אותו בצעקה או בלחש,
‫בכל דרך שתרצי,
 
ובינתיים שולחת לך חיבוק חם 
 
לצפיה ב-'מקשיב לך ושולח ושמחה|!'
מקשיב לך ושולח ושמחה|!
04/04/2015 | 18:44
16
לצפיה ב-'שלום רב. מחפשת דחוף אירגונים/עמותות של אוזן קשבת בטלפון'
שלום רב. מחפשת דחוף אירגונים/עמותות של אוזן קשבת בטלפון
27/03/2015 | 00:28
1
59
לא בצט. חוץ מער''ן. קשה להשיג אותם
 
תודה רבה
לצפיה ב-'סיוע טלפוני'
סיוע טלפוני
28/03/2015 | 23:17
63
שלום גליגלי,
מצאתי כמה עמותות שנותנות סיוע טלפוני, תוכלי למצוא מידע עליהן בקישורים הבאים:

‫1. ידידי נפש של עזר מציון:‬
http://www.ami.org.il/default.asp?V_DOC_ID=2958‏
‫2. אוזן קשבת של יד ביד:‬
http://www.yadbeyad.org.il/%D7%90%D7%95%D7%96%D7%9F_%D7%A7%D7%A9%D7%91%D7%AA/‏
‫וקו התמיכה של על"ם לנוער:‬
http://www.elem.org.il/%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%A9%D7%A8/‏
 
מזמינה אותך לשתף גם פה, ומקווה שתמצאי מנוחה ומזור לקשיים שאת חווה במקומות אליהם תפני...
שולחת לך חיבוק וכח

 
לצפיה ב-'הודעה על שינוי זמני בפעילות הצ'ט האישי'
הודעה על שינוי זמני בפעילות הצ'ט האישי
22/03/2015 | 17:22
51
חברים יקרים, אנא שימו לב שהצ'ט האישי של סה"ר לא יפעל באופן זמני בימי שישי, לתקופה של שלושה חודשים (בין התאריכים 27.3.15-26.6.15), מסיבות ארגוניות.
הצ'ט יפעל כסדרו ביתר ימות השבוע, בין השעות 9 בערב לחצות. והפורומים כמובן נותרים פתוחים 24\7
אנו מתנצלים על אי הנוחות הזמנית ומצפים לשוב ולהיות איתכם כל ערב וערב, שבעה ימים בשבוע
 
לצפיה ב-'חוזרת מריצה'
חוזרת מריצה
11/03/2015 | 10:43
2
68
חוזרת הביתה מריצה
סרטים בראש מריצה
גלגל אחד יש במריצה
כמעט הוא את כולם ריצה
 
ואני , גלגל אחד מולי
עליו כל כובד משקלי
אפשר עוד שניים או שלושה? 
לחישה.... בבקשה....
 
 
(נכתבאתמול בלילה)
 
לצפיה ב-'לחלק את המעמסה'
לחלק את המעמסה
11/03/2015 | 22:17
29
קרני אהובה,
אני מבינה כמה שזה קשה לגלגל אחד לשאת את כל עומס המשא על עצמו.. לכל אורך המרוץ.. שבטח מרגיש לפעמים כמו מירוץ מכשולים בלתי נגמר, מתיש ומתסכל..
ולו היה רק קצת יותר דומה למירוץ שליחים, כזה שאפשר לחלק בו גם קצת את המעמסה, להעביר אותה מרץ אל רץ, להרגיש שיש לך שותפים, שרצים איתך ביחד..
יקירה, לכל גלגל כזה מגיעים גלגלי עזר.. להישען עליהם מעט לתקופה..
אם תרצי, נשמח לנסות ולהיות לך לכאלו כאן בפורומים או בצ'ט האישי שלנו דרך האתר.. שולחת לך חיבוק גדול בשם כולנו בינתיים, חיבוק שרוצה לתת כוחות, ולו מעט מהם
 
לצפיה ב-'איך למחוק את הסרטים וכל הרעש הזה בראש שלי. מתחנן לשקט'
איך למחוק את הסרטים וכל הרעש הזה בראש שלי. מתחנן לשקט
18/07/2015 | 09:13
8
לצפיה ב-'אתגר חודש מרץ - על פורים ומסכות!'
אתגר חודש מרץ - על פורים ומסכות!
04/03/2015 | 22:46
2
19
שלום חברים יקרים, וחג פורים מרובה בשמחה וחדווה!
האתגר החודשי שלנו הפעם, יעסוק בנושא רלוונטי מתמיד - מסכות!
(תזכורת קטנה על שרשור האתר החודשי: כאחת לחודש נציע כאן אתגר בנושא משתנה, ואתם מוזמנים במשך החודש ליצור יצירות בנושא זה ולהעלות אותן, או לשתף ביצירות קשורות שכבר יצרתם. היצירה יכולה להיות מכל תחום - ציור, שיר, סיפור, פסל, שיר, קולאז', וכל העולה על רוחכם).
 
כולנו עוטים מידי פעם מסכה כזו או אחרת, ובנסיבות שונות לפעמים גם כמה מסכות שונות, כתלות במצב..
לפעמים אנחנו מרגישים שהמסכה הזו מכבידה עלינו, מהווה מעין ביטוי לכורח לרצות אחרים, להתנהג כפי שאחרים מצפים - ושמאחוריה העצמי האמיתי שלנו נעלם ומתפוגג לפעמים..
לפעמים אנחנו יכולים גם להרגיש שהמסכה היא כמעין הצלה, שאנו יכולים לנוח מעט מאחוריה, מאחורי האנונימיות שהיא מאפשרת.. לא לדאוג לגבי מה אחרים יחשבו או איך יגיבו.. היא יכולה לאפשר לנו לבחור את הצדדים שלנו שאנו רוצים להציג ולהדגיש בנסיבות מסוימות, וככה להתחיל אולי גם מעין 'דף חדש' אם נרצה בכך..
לפעמים, העיסוק בנושא המסכות שאנחנו עוטים, יכול גם להתקשר לתחושת האותנטיות שלנו מול עצמנו, לשאלות של זהות, של מי הינו רוצים להיות, מי אנחנו עכשיו.. איפה האני שאנחנו בוחרים להציג מתחיל, ואיפה האני האמיתי נגמר.. ועד כמה אנחנו מרגישים מחוברים לעצמנו, לאני הפנימי שלנו.. עד כמה אנחנו שומרים עליו, אל מול לחצים מהסביבה, ועד כמה אנחנו מצליחים גם להתפשר כשיש בכך צורך..
 
חברים יקרים, אתם מוזמנים לספר לנו לאן הנושא הזה מתחבר עבורכם, מה הוא מעורר.. אילו רגשות ומחשבות הוא מעיר, אילו דילמות וקונפליקטים הוא מעלה.. שתפו אותנו במסכות שאתם עוטים לפעמים, ספרו לנו על היחס שלכם אליהן.. על מסכות שאתם מרגישים מאחרים אולי.. תרגישו חופשי לקחת את זה לאן שתרצו, לאיזה מחוז שתרצו, ולפרש באיזו דרך שתרצו..
 
יצירה מרתקת ומלאת משמעות לכולנו!

 
לצפיה ב-'אני ומסכות -שיתוף'
אני ומסכות -שיתוף
13/03/2015 | 15:53
1
23
היי סהר וכולם
תודה שאתם מעלים פרויקטים
אז, מסכות ואני. בדרך כלל אני לא מסתיר את העובדה שאני מתמודד עם בעיה נפשית,
אני משתדל שלא לשקר, אני משתדל להיות אמיתי. יש לציין, והעירו לי על כך שיש לי נטייה לרצות אחרים במידה מסויימת ובעבר הייתי מנסה מאוד להתבלט
כיום זה פחות, תודות לטיפול יחס טוב ועבודה עם עצמי
כן מרגיש קצת מכוסה ועצור ולא ממומש
אך לאט מאוד ועם עזרה מתקדם ועובד על האחזות יציבה בהווה, מסתכל גם ומתכנן שבוע קדימה אך לא מעבר לכך כלומר לא הגעתי לשלב לקבוע מטרות וייעדים לאופק חיי
אני עדיין קצת קבור
-שיתפתי וזה עשה לי טוב
לצפיה ב-'להיות או לא להיות ?! או יותר נכון מי ומה להיות '
להיות או לא להיות ?! או יותר נכון מי ומה להיות
22/03/2015 | 00:21
13

תאום יקר שלנו,
אני שומעת שאתה נמצא במעין קונפליקט שיוצר מתח בין שני צדדים, בין להיות כנה לגבי היבטים מסוימים בזהותך לבין להסתיר,
בין התבלטות לבין תחושת חוסר מימוש, בין הסתכלות קדימה לבין שימור העבר, בין המקומות בהם אתה מרגיש שאתה מצליח למקומות בהם אתה מרגיש שאתה עוד מתקשה.. 
נראה כי אתה בתהליך המתמשך של גיבוש הזהות והמסכות בחייך, וגיבוש המנגנון שעוזר להבין איפה ומתי נכון לך להשתמש בהן...
וכמו כל תהליך של גיבוש וצמיחה, הם מלווים בכאבי גדילה
בבלבול ובתהיות,
איפה להתבלט ומול מי, מתי ליישם ביקורת של הסביבה ומתי לא,
מתי המסכה עוזרת ומגנה עליך,
ומתי היא גורמת לך להרגיש עצור ולא ממומש.
וכמו המתח שנוצר עם המסכות, גם בחיים עצמם נוצרים מתחים
בין הצלחות קטנות וקרובות טווח לבין הצלחות רחבות אופקים
נשמע שמצד אחד אתה מכיר בתהליכים שעברת, בכוחות הפנימיים והסביבתיים
ומצד שני עדיין לא מרוצה מאיפה שאתה עכשיו
ושואף להיות במקום קצת אחר, טוב יותר לדבריך
 
אני מקווה שתמשיך לשאול שאלות, למצות את הכוחות הפנימיים והחיצוניים שאתה מתאר
ולשתף, כיוון שאתה מספר שזה עושה לך טוב
 
אנחנו פה מלווים אותך ושמחים לקרוא אותך
במציאת האיזון בין כל המסכות 
 
לצפיה ב-'הפנטזיה שלא יכולה להתממש'
הפנטזיה שלא יכולה להתממש
23/02/2015 | 18:40
2
69

התעוררתי בשמונה, עם הצלילים הראשונים של השעון המעורר. יצאתי מהמיטה רענן, כיביתי אותו והלכתי לחדר האמבטיה. שטפתי פנים וחזרתי לחדר שלי לשים את המשקפיים והשעון. משם הלכתי שוב לאמבטיה לצחצח שיניים ולהתגלח במכונה. מהאמבטיה הלכתי למטבח, אכלתי קורנפלקס עם חלב ושטפתי מיד את הצלחת והכף. והסתכלתי רק על הכותרת הראשית באתר החדשות. מתשע עד 10 קראתי מתוך ספר אחד, מעשר עד 11 מספר שני ובשעה הבאה מספר שלישי. בשעתיים שלאחר מכן שיחקתי במחשב ובשתיים אכלתי ארוחה בשרית שהבאתי מההורים שלי. אחרי האוכל שיחקתי עוד שעתיים במשחק אחר ואז ראיתי סרט. משש עד שמונה בערך כתבתי. אז הלכתי שוב למטבח, הכנתי סלט ואכלתי אותו עם לחם מרוח במשהו. אחר כך התקלחתי, כולל סבון וחפיפת ראש, ושכבתי באמבטיה מתחת למים בלי שהם יתקררו אחרי רבע שעה ובלי שהווילון ייפול. בעשר בלילה צחצחתי שוב שיניים והלכתי לישון.
רק יום נורמאלי אחד.
 
לצפיה ב-'יום עם סדר וכיוון'
יום עם סדר וכיוון
24/02/2015 | 21:32
1
38
סופר יקר,
אתה מתאר שגרת יום, נורמלי, רגיל, אך כזה שעדיין מרגיש כ"כ מאתגר, כ"כ לא מושג.. וזה נורא מתסכל, דווקא בגלל שמדובר ביום רגיל, יומיומי שכזה.. יום מלא, מתחילתו עד סופו, יום של עשייה, יום עם סדר וכיוון, יום שבו אפשר להרגיש במסגרת, בתלם, 'נורמלי'..
ואתה יודע, נדמה שדווקא זה שהעלת את הפנטזיה על הנייר, שפירטת את התוכנית והמסגרת בפירוט, שעה אחר שעה, אולי זה מה שיעזור ליום הזה להתממש בפועל, ולא להישאר בגדר פנטזיה.. אולי אפילו אם תדפיס או תעתיק את הלו"ז הזה ותתלה על המקרר, תוכל לנסות להיצמד אליו, אפילו באופן חלקי.. מה דעתך?
לצפיה ב-'אפשר לנסות'
אפשר לנסות
24/02/2015 | 22:45
31
מישהו הכיר לי את יומן גוגל, שאפשר להשתמש בו להכין לוח זמנים והוא כבר ישלח לך SMS לפני תחילת כל פעולה. ניסיתי לעשות את זה היום, אבל לא חשבתי שהגוף שלי יירדם ל - 13 שעות שלמות. מחר אני אשים שעון, באמת לשמונה, אבל הבעיה היא ששעונים מעוררים לא משפיעים עליי. את החלק של הפנטזיה שכולל משחק במחשב אי אפשר לממש כרגע, כי המחשב שעליו נמצאים המשחקים בתיקון.
אבל הבעיה העיקרית היא שזו פנטזיה על חופש מוחלט: בלי עבודה, בלי שיעורי בית בכל מיני חוגים, בלי הידיעה מעלת הקבס על כך שבשנה הבאה שוב יתחילו לימודים, ובעיקר בלי ההתעקשות של אימא שלי לעשות התעמלות. בכל פעם שאני מתקשר בסוף היום, לא משנה על איזה דבר שחשוב לי סיפרתי לה, היא שואלת רק אם עשיתי התעמלות. זה משגע אותי! עד עכשיו לא באמת עשיתי התעמלות בשום פעם שנסעתי למרכז הספורט, כי תמיד שכחתי להביא מגבת. אם אני מארגן מגבת אני לא באמת יכול להיות שעה על המכשירים. גם אם אני עושה מאה תנועות זה ייקח רק כמה דקות. מה שנשאר זה להיות על ההליכון, אבל אני לא רוצה לראות בטעות את האמצע של סרט במסך של המכשיר.
והבעיה הכי גדולה היא עם הספרים. הסיבה שיש לי שלושה לא גמורים כרגע היא שאת כל אחד מהם הפסקתי לקרוא באמצע מרוב שעמום. זה למה הפנטזיה הזאת לא יכולה להתממש.
לצפיה ב-'העצב שבשקט'
העצב שבשקט
05/02/2015 | 20:44
2
83
קראתי לו לבוא
והוא ישב שם בשקט
החזקתי לו את היד
והיא הייתה רפה, נופלת
חייכתי אליו ושרתי שיר
אך המילים כמו נאלמו בחדר
אמרתי לו שאני אוהבת
אבל הוא נעלם.
לצפיה ב-'שקט מרעיש לבבות'
שקט מרעיש לבבות
05/02/2015 | 23:10
42
עצב נעים,
שאינו קיים במלואו,
מדגדג, מרפרף, נוגע לא נוגע..
מסתגר וביישני.
מגיח לפי קריאה.
עצב כזה שעם היעלמותו,
הכמיהה אליו אצה וגוברת,
עצב כזה שרק כשהוא מגיע,
האהבה חיה וקיימת-
המסך נופל
ובלב נשמע קול גדול.
 
יקירה, אם הבנו נכון את מילותייך,
נראה שאת מתארת חוויה רגשית ייחודית ואישית מאוד, חוויה שיש בה גם עוצמה וגם שקט, גם התרחבות וגם צמצום.
 קולך מושמע כלפי חוץ בחדר, בו בעת מבריח את מה שרצית שיישאר,
ועולה התהייה, אולי הוא אינו מספק, אולי אינו חזק מספיק.. אולי חזק יותר מדיי?
ואולי החוויה הזו החמקמקה והמיוחדת, היתה בדיוק במינון המדוייק לאותו רגע..
בזמנך, ספרי לנו עוד על הכוונות והחוויות שמאחורי השיר,
אנחנו כאן
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'שיר יפה'
שיר יפה
04/06/2015 | 23:49
10
לצפיה ב-'תפילה אלגורית'
תפילה אלגורית
25/01/2015 | 14:42
1
66

ממלכת סיגריה כבשה היום 11 ערים גדולות: קודם את בירתה הבלתי מעורערת: "דבר ראשון כשאני קם בבוקר". אחר כך את העיר החשובה: "התירוץ להזיז את התחת ולהוריד את הזבל". זו פתחה בפניה את הדרך למחוז: "הנטיה הכרונית לשכוח דברים אצל ההורים" ואפשר לה לכבוש את "בדרך לאוטו", "מחוץ לבית של ההורים" ו – "בדרך חזרה מהאוטו". אז כבשה גם את העיר החשובה "אחרי ארוחת הבוקר" וזו פתחה בפניה את הדרך למחוז: "הדחף הבלתי נסבל לאכול בחוץ", שם כבשה את "בדרך לתחנת האוטובוס", "בהמתנה לרכבת הקלה", "בהמתנה לאוטובוס חזרה", "בהמתנה לאוטובוס הבא כי בקודם לא היה מקום" ו – "בדרך חזרה מתחנת האוטובוס". אם ספרתם רק 10, זה כי הייתה עוד אחת, שכחתי מתי, אבל הפנקס שלי לא משקר. אני חושש שעלולות ליפול בידיה עוד 9 ערים גדולות: "בדרך לאוטו", "במגרש החניה של מרכז הספורט, לפני ההתעמלות", "שוב באותו מקום, אחרי ההתעמלות", "בדרך חזרה מהאוטו", "בדרך לאוטו", "לפני הפגישה", "עוד אחת לפני הפגישה כי הגעתי מוקדם מדי", "אחרי הפגישה", "בדרך חזרה מהאוטו" ואולי היא תשבור את השיא ותכבוש יותר מעשרים ערים גדולות היום, כמו בביקורים אצל אלון. הדבר היחיד שיכול להציל אותי ממנה הוא "גנרל קיץ בסוף ינואר" שימנע ממני לקחת את המעיל להתעמלות ולפגישה. אלוהים, תעשה שאני לא אתפתה לשים אותן בכיס של המכנסיים.
 
לצפיה ב-'דגל לבן'
דגל לבן
26/01/2015 | 23:50
36
בהרף עין, נראה שהסיגריות משתלטות על כל תחום בחייך, על כל פסגה, כל עמק, מזהמות כל מקור מים רענן..
ואתה, כמו עיירה כבושה, מרגיש שלא נותר לך אלא להכנע בחוסר אונים, להניף דלג לבן ולהודות בנצחונן..
לתת להן ללוות אותך, בכתפיים שמוטות, בכל צעד ושעל, כמו משקולת כבדה שהוצמדה לרגלו של אסיר, שהולכת איתו באשר הוא ילך, מצמצמת את המרחב ואת חופש הבחירה והעצמאות שלו..
 
לצפיה ב-'כספת של כאב '
כספת של כאב
16/01/2015 | 16:09
2
82
מחכה לפיצוץ שיבוא מתוכי ,
ויביא הקלה ,
לכאב .
נפש מלאה על גדותיה ,
וכלום לא יוצא 
מכאב.
זוכרת שוכחת 
מתנתקת 
חולמת 
נעלמת נאלמת 
לבד
עד כאב 
 
לצפיה ב-''
16/01/2015 | 18:49
7
לצפיה ב-'אצורה'
אצורה
16/01/2015 | 21:50
29
הכאב שגודש וסותם
מחניק מבפנים
לוחץ, ולוחץ..
הכאב שחוסם את הכל
נאגר מבפנים
מצטבר, ומצטבר..
 
ולפעמים מפלס הכאב, עולה על גובה הסכרים
ומאיים להציף, לפוצץ, לפרוץ
ואולי, גם תהיה בכך מן ההקלה..
 
יקירה, אם תרצי, תוכלי לנסות ולפרוק כאן מעט מהכאב,
להקל על לחץ הקיטור שהוא יוצר..
לשחרר אותו לאט, מעט, בצורה מבוקרת
רק לא להעלם או להאלם מולו..
 
לצפיה ב-'פוסעת בעולם'
פוסעת בעולם
13/01/2015 | 12:23
1
68
היו היתה ילדה חיילת
בעולם מזדחלת
מתחלחלת
ושואלת
מה הייתי יכולה להיות אחרת
ותופרת
ומחברת
טלאים של כאב ותקווה
לצפיה ב-'מחשבות ותקוות'
מחשבות ותקוות
16/01/2015 | 21:38
22
מהלכת בעולם, מתבוננת
מושיטה יד, נסוגה, מתקרבת, נחרדת
חושבת 'לו רק', ו'מה אם'
מדמיינת איך העולם היה נראה
לו היה טיפה יותר ורוד, טיפה יותר מכיל
איך זה מרגיש להיות נראית, נשמעת
איך זה מרגיש כשיש לך מקום..
איך זה מרגיש..
לצפיה ב-'כאב באופטימיות מזויפת'
כאב באופטימיות מזויפת
07/01/2015 | 00:06
1
65
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?Ent...לא היה ניתן להעתיק טקסט)
נכתב בכאב...איך אומרים מטטאים את הליכלוך מתחת לשטיח אז אצלי זה שטיח מאוד יפה
איך אפשר לכתוב ככה כשכאב רוקם לו...והיבהובים של כאב וכמה שטויות את יכולה לדבר ומצד שני הראש חושב שזה נפלא
מילים יפות מלאות תוכן...רק לא לך.
 
קשה לי ומאוד כואב אבל אי חזרתי לחייך לפחות לסביבה.
לצפיה ב-'מילים מתעתעות'
מילים מתעתעות
16/01/2015 | 21:28
15
חידה יקרה, לא הצלחתי לראות את הטקסט אליו קישרת, הקישור מוביל לעמוד כללי של הבלוגיה
אך אם הבנתי נכון הכאב הוא כאב של הסתרה, של העמדת פנים..
הכאב של עטיית מסכה, שבו בזמן מערפלת ומבטלת את פנייך האמיתיות, את רגשותייך את המקום שלהן..
ושטיח צבעוני ומתעתע של מילים יפות ממסך את כל מה שבפנים, ממסך את המצוקה והעצב, הופך אותם כלפי חוץ לחיוך מר..
יקירה, אם תרצי לספר עוד על ההסתרה ועל מה שאת מרגישה שמצריך אותה, אנחנו כאן, מקשיבים, למילים האמיתיות ולא רק לחזות היפה
לצפיה ב-'איפה הכפתור ? (אפרופו חושך ואור)'
איפה הכפתור ? (אפרופו חושך ואור)
03/01/2015 | 22:39
1
60
איפה הכפתור איפה הכפתור 
זה שמבדיל בין חושך לאור? 

פעם, מזמן, עוד לפני הזמנים, 
אלוהים אז עשה סדר בעניינים 
ביום יהיה אור ובלילה חשוך 
בגן עדן נקי, בגהנום הלכלוך 

אז נוצר גם הזמן, ומאז הוא עבר 
ובבוקר חמים ובלילה קר 
וברור כשמש שכך הכל מתנהל 
בבוקר האור בלילה הצל 

וכשמתחיל להחשיך ויש עוד דף בספר לגמור 
צריך אז לקום להדליק את האור 
וכך בעצם יום אחד גם קרה 
שההוא, אדיסון, המציא את המנורה 

ויום אחד... חושך... הכל פה שחור 
ואיפה הכפתור שמדליק את האור? 
המנורה לא נדלקת, יש תקלה 
אולי נשרפה? מגיעה בהלה... 

ועוד יום אז מגיע והחושך נשאר 
מנסה אותו לדחוס למקום שאפשר 
אבל לא, הוא עקשן, מחליט פה להשאר 
ויש כזה קול מסביב שאומר 

"אם חשוך אז קדימה, מה פה מסובך 
תדליקי תאור, פשוט כל כך" 

אבל... איפה הוא אותו הכפתור? 
ההוא שמיד ידליק את האור? 
"הוא היה פה, נדמה לי, זה בטח פשוט 
כך זה נדמה, ומתגלה כטעות 
הוא נעלם, לא בבית, הלך לטייל 
לא השאיר הודעה וגם לא שלח מייל 

ואני כאן לבד בחושך בקור 
מחכה כבר למצוא אותו הכפתור 
שייכנס ויגיד לי שרוצה הוא לחזור 
ואלחש לו בנועם שעליו אשמור 


אך אולי שם בפנים, גם יודעת היטב 
שללחוץ לא יספיק, צריך גם לסובב? 
לצפיה ב-'קו ההפרדה'
קו ההפרדה
04/01/2015 | 22:09
23
קו ההפרדה
שמפריד בין הטוב והרע
ששומר כל אחד במקומו
ובו בזמן גם על הסדר בעולם
 
עד שגבולות החלו להטשטש
בין האור והחושך
בין הטוב והרע
והכל התערבל, והאור בחושך נבלע
 
וכעת בחיפוש, אחר המתג של האור
עולה הבלבול והשאלה
מהו האור, מה מדליק ומה מכבה,
מה משמר ומה גורר אחריו עלטה
 
עד שבין השאלות והגישוש אחר המתג
החושך פשוט משתלט, ונשאר
כמו אורח לא רצוי
שכ"כ קשה לסלק..
 
ואולי, זה לא כ"כ פשוט להדליק את האור
כבלחיצה על כפתור
אולי זה דומה יותר לתהליך של הדלקת נרות קטנים
נר אחר נר, כל אחד מביא איתו נקודת אור קטנה
וביחד, כשהם נאגרים ומתווספים, הם מצליחים לעמוד אל מול החשכה
צעד אחר צעד, לאט לאט, בהדרגה..
 
 
יקירה, ספרי לנו עוד על הכפתור שלך.. על הפעם האחרונה שאת זוכרת שהדלקת באמצעותו את האור.. אפילו אור קטן..
לצפיה ב-'שלג? '
שלג?
02/01/2015 | 22:05
2
68
בערב אמרה החזאית שמחר יתחילו גשמים ובהמשך השבוע יגיע גם השלג..... 
אז מה?
תהיה לנו התחלה לבנה? 
התחלה חדשה, נקיה , תמימה? 
אפשר יהיה להטביע רגלים , לסמן מהלך , להתעטף..? 
כבר כתבנו על סתיו ואולי גם על חורף על אור ועל חושך וביחד כבר התחלנו לחגוג את מכירות סוף העונה... 
עונת הפטריות בעיצומה ... כלניות כבר פורחות וגם רקפות ...
אולי בעצם אצלנו זו חגיגה שמחה... 
מה אתם חושבים על כול הטבע הזה? 
 
 
 
 
לצפיה ב-'בסוף... מתכסים בלבן'
בסוף... מתכסים בלבן
05/01/2015 | 21:22
1
13
לצפיה ב-'מתכסים בטקסים ולבן ושיר הופך לוח'
מתכסים בטקסים ולבן ושיר הופך לוח
06/01/2015 | 00:56
16

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

אמת הנפש
אמת הנפש
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ