לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
פורום תמיכה נפשית ביצירה
 
 
לפעמים יש רגעים בהם רוצים לתת לרגשות לצאת, רוצים למצוא מקום לשתף בדברים שקורים ממש בפנים, יש מקומות שבהם לפעמים קל יותר לשתף בשיר, בסיפור, בתמונה או ציור...
אנחנו פותחים כאן פתח להבעה וביטוי עצמי, שונה מהמקובל בפורומים האחרים שלנו, מקום שאליו תוכלו להביא כל יצירה שהיא שמתחברת אליכם או שאתם מתחברים אליה, כיד דמיונכם החופשי ובהתאם לכללי הפורום.
.
כאן אפשר "לדבר" בעזרת שירים וסיפורים שלכם עצמכם, כאלו שנכתבים פה לראשונה, כיצירה אישית ופרטית של כל אחד; וגם של אחרים, ידועים ומוכרים וגם לא כל כך.
 
כאן בפורום אפשר לצרף ציור או צילום שציירתם או צילמתם בעצמכם, ציור, צילום או סרטון שמדבר אליכם (גם אם אינו יצירה עצמית שלכם), שמביא משהו ממה שאתם מרגישים, או רוצים לומר ולא כל כך מצליחים, שמספר ומתאר את מה שקורה לכם בפנים כי לפעמים המילים לא מצליחות לתאר....
 
כאן אפשר להעלות נושא שמציק, שחושבים עליו, מתחבטים בו ולא ממש יודעים איזו דיעה לגבש עליו.
 
כאן נוכל לפתח דיון, לספר כל אחד איך הוא מרגיש, מה הוא חושב בדרך אחרת. בדרך של משל, שיר, סיפור, יצירה פלסטית (צילום של ציור, פיסול, רישום, מיצג) ו”לדבר" דרך דימויים ותמונות.
ועוד כמה מילים – אנחנו רוצים לשמור את המקום הזה כמקום נעים לכולם שבו אפשר לתמוך ולהיתמך, ולכם חשוב לנו שתהיו איתנו וכשאתם פה תשמרו עלכללי הכתיבה של הפורום.
 כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.

* לא יותרו כאן פרסומים., סקרים או מחקרים

 
נחכה לכם פה, מבטיחים להקשיב להכל...
 
המשך >>

לצפיה ב-'קטע שנכתב בבוקר'
קטע שנכתב בבוקר
13/07/2014 | 10:30
2
72
כל הרבה קולות, כל כך הרבה מסרים ואנחנו עדיין לא מבינים.
כולם צועקים פה כולם אומרים שם ואנחנו עדיין מבולבלים.
לא מוצאים את נקודה בה אנו נמצאים .
כולנו משתנים משניה לשניה ומחפשים את משמעות החיים.
שואפים בקלות שואפים בכבדות אבל החמצן הולך ואוזל בזריזות.
רבים על דברים שממזמן אבדו כל המשמעות .
לוקחים דברים כמובן מאליו לא מעריכים בכנות .
אנשים רצים לכל הכיוונים בורחים מכל הצדדים 
ובכל זאת נופלים כמו שאר האנשים.
כל כך הרבה אדישות מתחיל משם עובר לכאן 
ובסוף במאוחר או במוקדם זה תופס גם אותך.
אז מדברים בשקט מדברים לאט 
ועדיין כל המילים נעלמות באוויר 
כאילו לא היו קיימות מעולם.
לצפיה ב-'חכמה. מבחינה בפרטי דברים במצב החברתי'
חכמה. מבחינה בפרטי דברים במצב החברתי
13/07/2014 | 11:29
30
רואה בפיקחות איך אנשים שונים עושים דברים הפוכים וכל אחד חושב שזו האמת. רואה איך "המילים נעלמות באוויר". מילה היא הלא אוויר שמוציאים. ואם זה לא משפיע, ולא נכון, זה נשאר אוויר ונעלם באוויר.
השיר מצא חן בעיניי.
לצפיה ב-'מציאות של בלבול מערפל'
מציאות של בלבול מערפל
15/07/2014 | 21:57
12
עומס, הכל בוער, יתר-גירויים, בלבול מסחרר
כאילו הקרקע זזה, מסתובבת, רועדת,
ואין שניה של יציבות, של רגיעה, של הבנה מה קורה מסביב, ולמה..
 
כולם אחוזי תזזית, מתרוצצים, רודפים אחר דבר מה, או שמא בורחים מדבר מה אחר..
אך האם זהו הדבר הנכון? ומה הם מפספסים על הדרך, בעודם רצים במרדף?
ונראה שיש משהו מנותק, עייף, אבוד – בחברה שאת מתארת, כמו כדורי שלג ענקיים שמתגלגלים במדרון, ולבסוף ישיגו כל אחד ואחת מאיתנו..
 
שיר יקרה, ספרי לנו עוד, על ההשראה לקטע שכתבת, על המשמעות שלו עבורך.. זאת נשמעת חוויה די בודדה, להיות מוקפת בסביבה כזו, כמעט כמו ללכת לאיבוד בתוכה, בתוכך..
אנחנו כאן, מקשיבים, ומחכים לשמוע עוד
לצפיה ב-'מלחמה'
מלחמה
13/07/2014 | 15:57
1
70
בחוץ יש מלחמה ואזעקות.
יורדים ופוגשים את כל השכנים בחדר המדרגות.
כולם מדברים וצוחקים.
ההורים לא בבית.
את יורדת עם האחים הקטנים.
בחוץ יש מלחמה ואזעקות.
אזעקות מלחיצות
 לא נעימות
שמאלצות אותך לנוס על נפשך
מעירות אותך בבוקר מסיוטי הלילה
ואת עם הפיג׳מה רצה לחדר המדרגות.
בחוץ יש מלחמה ובפנים גם
דווקא כשכולם מאוחדים וחזקים
את נחלשת ושוב לא ישנה
באה ללא כוחות לעבודה
מתישה את עצמך ותוך כדי החיים כמלה.
בחוץ יש מלחמה ובפנים גם
מלחמה פנימית שלא ידוע מתי היא תגמר
ואיזה כוח יביס. 
רוצה לעשות את הדברים שאת אוהבת
רוצה להרגיש משוחררת וחופשייה.
רוצה להיות בשליטה.
 
׳׳רוצה לרקוד רוצה לשיר רוצה לפרוש כנף לעוף מעל העיר.׳׳
 
לצפיה ב-'להלחם בשתי חזיתות'
להלחם בשתי חזיתות
13/07/2014 | 23:41
17
כאילו המלחמה מבחוץ מזכירה את המלחמה מבפנים... כאילו הצורך להיות חזקה בשביל אחרים, לוקח ממך מהחוזק שאולי בדרך כלל שמור לעצמך... כאילו לא מצליחה להלחם גם כלפי חוץ וגם בתוכך...
 
ממש כמו שאי אפשר לרקוד על שתי חתונות, נראה שכמעט אי אפשר גם ללחום בשתי חזיתות...
ואולי אפילו בגלל שחזית אחת היא כל כך נחלת הכלל, וכולם כל כך מאוחדים וחווים את אותו הפחד והכאב, זה יכול דווקא להדגיש כמה נטושה החזית השניה... החזית שאולי נראה שאף אחד לא מצליח ממש להבין...
 
וממש כמו ילד קטן שאחרי שנפל מתחיל לבכות רק כשרואה את אמא שלו בסביבה, כאילו פתאום מבין כמה כואבת המכה, כך אולי את מרגישה פתאום כמה קשה המלחמה הפנימית שלך לבד... איך ממש כמו הילד, יכול להיות שכל מה שהיית רוצה זה חיבוק מבין ונשיקה מרגיעה...
 
מקווים שבתוך כל הבלאגן החיצוני, תצליחי למצוא את השקט הפנימי... ובינתיים מזמינים אותך לשתף אותנו בדברים הכואבים, ורוצים לתת לך את המקום הבטוח לשתף, ולקבל חיבוק עוטף...
 
 
לצפיה ב-'איך עושים את זה '
איך עושים את זה
12/07/2014 | 20:02
2
86
עצובה כואבת ולא מדברת
לא מוצאת את עצמי, לא בטוחה
מהססת ..
לכתוב או לא לכתוב
לתת למילים לשחרר את מה שיבוא
או להחביא את המילים , מחשבות , רגשות
להמשיך להדחיק ..לברוח מהכל
ומה כבר נכתוב
כבר אמרתי הכל בשנים שעברו
כבר אמרתי קשה וכואב ושורף וחונק
כבר אמרתי שלא מאמינה וקשה הידיעה
כבר אמרתי שאני יודעת שהיה שהגוף לא משקר
גם תמונות אומרות רק אמת
ועכשיו ..אחרי שיצא ממרתף האימים
האם אמורה להיות הקלה
אז למה זה מרגיש כל כך נורא
ושחור ואפל
ולא מאמינה ...
כי איך אפשר לעכל להבין להפנים שעברתי כאלה
דברים איומים ...ורק עכשיו זוכרת
איך אפשר להבין להאמין שזאת אני שם בחדר
במחסן ..במרתף...שאני זאת שנוגעים ועושים ומכים
ודורשים ...
ואני זאת שעושה ואני זאת ששם ...
ומה עושים עכשיו עם המידע הזה ..
איך לא משתגעים מזה
איך ממשיכים לתפקד לעבוד לצחוק לשמוח
איך ממשיכים להאמין שהחיים יפים למרות הקושי
איך אפשר להאמין במישהו
איך אפשר להאמין לעצמי
אין לי תשובה יודעת שחייבת
יודעת שמגיע לי טוב יותר
מטייס על אוטומט עם לב מכווץ מפחד
מגיע לי לחיות
אבל איך עושים את זה
איך......
 
לצפיה ב-'קרובה רחוקה'
קרובה רחוקה
13/07/2014 | 22:19
32
זכרונות שהם שלך
ומרגישים כמו חלום רע
תמונות שלך ברגעים הקשים
שהיית רוצה שיהיו רק סרט רע
לדעת שזה קרה
לדעת שהיית שם
לדעת כמה רע היה
ועדיין לא להבין
לא לתפוס
לא לעכל
שהיית שם באמת
 
ואולי אחרי התמודדות ארוכה כל כך, אחרי שנים של זכרונות שעולים ורצון שיסתלקו... פתאום מכאיב יותר, כשנראה שאין לאן לברוח - שהתמונות מראות מה שאולי היית רוצה לשכוח...
ורוצה רק לחיות כמו כולם... ללמוד להאמין בבני אדם... ואז אולי כשאת שוב נזכרת, פתאום לסמוך על אדם אחר נראה מפחיד ושביר כל כך...
ומעבר לכל הפחד, ולמרות כל הכאב, יודעת שמגיע לך לחיות חיים טובים יותר...
 
ברגעים הקשים, כשהזכרונות מציפים והפחד שוב עולה, כשהכאב מעיק עד שמרגיש שעומד להתפוצץ, כשאת מרגישה כצופה בסרט האימה של עצמך - מזמינים אותך, יקרה, להמשיך לשתף אותנו בהתמודדות שלך... בפחד, בכאב וברצון להלחם
לצפיה ב-'אלף חיבוקיםם אוהבב ושולח כוחות'
אלף חיבוקיםם אוהבב ושולח כוחות
14/07/2014 | 21:27
13
לצפיה ב-'~ צבע אדום ~'
~ צבע אדום ~
08/07/2014 | 05:07
4
48
*
והאדמה
אדומה
 
סוף שבוע חמים, שום מלח, אמונות טפלות, תפילות.
שמש אש ומים, שמים. טיפ טיפה -המושל בכיפה..
כיפת ברזל.. פוזל מזלזל
 
*
והאדמה
אדומה
 
לצפיה ב-''
10/07/2014 | 00:40
1
17
שבוע מתוח.. ואולי מרגיש לא בטוח, מכל כך הרבה רוח -
לא נעימה. וצפירה שמחסירה פעימה, ואולי אווירה שמרגישה אלימה..
האדמה אדומה, ונשמע שהלב.. מתייסר...?
 
תרצה לשתף אותנו יקר?
 
 
לצפיה ב-'ליבי'
ליבי
10/07/2014 | 12:44
18
עם תושבי הדום לשקט ותושבי כל הארץ ועם חיילינו חיילי צבא הגנה לישראל בתפילה
לצפיה ב-'תאומי אתה נדיר '
תאומי אתה נדיר
12/07/2014 | 20:15
1
17
מתגעגעת המון
מקווה שאתה בטוב ...
שולחת
לצפיה ב-'תודה מאמי מותק היקרה אצלי בסדר'
תודה מאמי מותק היקרה אצלי בסדר
14/07/2014 | 21:24
9
אני בתקופה טובה ברוך השם
לצפיה ב-'כשאין כוח'
כשאין כוח
08/07/2014 | 11:31
3
41
כשאין לך כבר כוח ויש לך הזדמנות לחזור לתלם
וכל שבוע את עושה רק חלק מהדברים
לא בדיוק בן אדם
כל הזמן בעייפות וחסרת אנרגיות
איבדת את התקווה
לא רוצה להפוך את עצמך לבן אדם
יודעת רק לתת ולא לקבל
ולפעמים מרוב שרע לך עם עצמך גם זה לא
לא עושה את הדברים שאת אוהבת
כי לא מגיע לך
ויש לך כל כך הרבה נתונים 
יכולת להשיג הכל בקלות רבה כל כך
אבל את בוחרת להתייאש
בוחרת להיות בצד
בוחרת להיות לבד
נקרעת בין שאלת הלהיות או לא להיות
לא מסוגלת להביט על עצמך במראה
נראה שאיבדת את המרץ ואת הכוחות.
לצפיה ב-'הקושי לבקש.....'
הקושי לבקש.....
08/07/2014 | 22:21
23
אותם אנרגיות שאת אוספת ברצון למשהו טוב בעתיד, אותן אנרגיות שנעלמות שהשגרה חוזרת, אותו מרדף מתמיד אחר אנרגייה אולי רק בשביל לשרוד.
אולי בחרת להתייאש ועדין לא אבדת את התקווה, מחפשת את נקודת האור שתציף אותך תחבק אותך ותגיד לך שאת בסדר, שתשבור את המראה שמשקפת את עצמך..
לפעמיים מוצאים אנשים טובים באמצע הדרך, אולי מישהו שיקשיב עמוק ללבך יעשה הבדל.
מקווים שתמצאי מרגוע בעתיד ובמיוחד בימים אלו, את מוזמנת לשתף אותנו כאן עוד, יחד עם הכתיבה הנפלאה שלך.
את מוזמנת להכנס לצא"ט של סהר ולשוחח עם נציג שיקשיב לך..
בהצלחה יקרה מחזיקים לך אצבעות....
לצפיה ב-'לאט לאט '
לאט לאט
12/07/2014 | 20:12
1
25
בכל פעם מסימה אחת וגם היא כזו שאת יודעת שאת תעמדי בה
כך לא תציבי לעצמך רף גבוה מידי שלא תעמדי בו
וכך יחד לאט לאט יחזק גם דופך וגם נפשך
את יכולה אני מאמינה בך
חיבוק גדול
לצפיה ב-'משימה כמובן '
משימה כמובן
12/07/2014 | 20:13
16
לצפיה ב-'נגמר'
נגמר
03/07/2014 | 21:36
6
65
נגמרתי, הכל נגמר.
אין טעם לכתוב ובכל זאת מחפשת תקווה איפה שהיא לא קיימת בכלל.
יחס איפה שהוא לא קיים.
בקיצור חרא, נו מילא, למי איכפת, אני במילה בקושי חיה.
לצפיה ב-'פתטי '
פתטי
04/07/2014 | 14:07
1
32
שזה מעליב אותי שאף אחד לא מגיב...
זה לא שמישהו בכלל מגיב במקום הזה, או שמישהו מתייחס אלי בעולם הזה....
הכל כל כך גמור, בדיוק כמוני.
אני מרימה ידיים, אי אפשר להלחם חיים שלמים על כלום, אי אפשר להיכשל בלי סוף, די.
אני מרימה ידיים, וכמובן שזה לא שלמישהו חוץ ממני איכפת....
 
לצפיה ב-'וכמובן'
וכמובן
04/07/2014 | 23:53
23
שאף אחד חס ושלום לא טורח לקרוא וחס ושלום להגיב
אוי אלוהים
שום דבר כבר לא יעזור
לצפיה ב-'ייאוש מוחלט'
ייאוש מוחלט
05/07/2014 | 00:20
3
38
מלי יקרה,
כמה ייאוש ובדידות עולה מההודעה שלך, כמה חוסר אונים מתסכל, כמה תשישות מכבידה..
אני רק יכולה לתאר לעצמי כמה שהכאב בלתי נסבל עכשיו, כמה שזה נוראי להושיט יד לעזרה ולהרגיש בלתי נראית.. כמה שזה כואב לקוות ולהתאכזב, פעם אחר פעם..
יקירה, אנו מתנצלים שלפעמים לוקח לנו זמן להגיב, לא תמיד אנחנו מספיקים לענות לכולם בקצב שהינו רוצים.. אך חשוב לי לומר שאנחנו כן רואים אותך, כן שומעים את זעקת הכאב שלך..
כ"כ הייתי רוצה, ברשותך, לשלוח לך ולו טיפה של כוחות להמשיך הלאה, לנסות.. אני יודעת שלפעמים זה מרגיש שאין למה להאבק יותר ושאין עוד תקווה בכלל, אך חשוב לי גם לומר לך שתמיד יש תקווה, גם ברגעים הכי אפלים וקשים, בהם הכל מתמלא רק בכאב ועצבות, ולא נראה ששום דבר יוכל אי פעם להשתנות.. שכן החיים הם דינמיים ומשתנים כל הזמן, ותמיד יש שביב של תקווה, גם אם הוא חלש כרגע..
יקירה, גם אם זה מעבר למקלדת ולמסך האנונימיות, את חשובה לנו ואכפת לנו ממך, וכ"כ הינו רוצים להיות איתך ברגעים האלו, בהם הכל מתפורר ואין יותר כוח לכלום.. אנו מושיטים לך את שתי ידינו, מעומק הלב, מקווים שעם הזמן שביב התקווה שהולך ונמוג - ילך ויתחזק, ואורו יאיר את האפלה ויפוגגה.. אנו מחכים לך, כאן בפורום או בשיחת צ'ט אישית, רוצים לשמוע עוד על מה שגורם להרגשה הזו של חידלון וסופיות, על המחשבות והרגשות שעולים בך, על המקומות בהם את מרגישה שאת נכשלת, וגם על המקומות בהם את מרגישה שאת מצליחה להתמלא, ולו מעט, בתקווה..
לצפיה ב-'אז זהו שלא'
אז זהו שלא
05/07/2014 | 12:12
2
34
אין תקווה ואין יציאה ואין כלום.
אני מספיק מבוגרת בשביל לדעת את זה.
ואגב, בשיחות האישיות אתם בכלל לא עונים וגם כתבתי לכם וכרגיל לא זכיתי לשום תגובה.
מזל שאני רגילה להתעלמות.
אין מילים שיביעו את כמה שהמצב אבוד וגם אין טעם, זה לא שאפשר לשפר משהו או שלמישהו איכפת או שאני אחיה.
הגוף חי (עדיין) אבל הנפש מתה,  אבל אי אפשר להחזיק מעמד לנצח.
אין לי כוונת התאבדות, אבל זה באמת לא משנה שום דבר....
לצפיה ב-'למה'
למה
05/07/2014 | 14:52
27
למה אני לא יכולה, למה.
הכל כל כך גמור, הכל כל כך אבוד.
אף אחד לא מתייחס, כתמיד מתעלמים, אף אחד לא רואה, אף אחד לא יודע מה זה לסבול חיים שלמים.
אני כל כך טיפשה, כל כך טיפשה.
לצפיה ב-'הושטת יד לעזרה'
הושטת יד לעזרה
06/07/2014 | 14:36
26
שלום מלי יקרה, 
אנו זמינים לשיחה אישית כל יום בין 9 בערב לחצות, אך לפעמים נוצרים עומסים באתר, ואין מתנדב\ת פנויים באותו הרגע לקבל את השיחה..
בגלל שחשוב לנו להקדיש את מלוא תשומת הלב והקשב לכל פנייה ופנייה, יש פעמים שבהם פונים שמגיעים מאוחר יותר, נאלצים לחכות (ההמלצה בד"כ היא לנסות שוב כעבור כרבע שעה, למרות שהשיחות הן דינמיות ויתכן שמישהו יתפנה גם כעבור כמה דקות, או כעבור חצי שעה רק)..
בהקשר זה, כדאי לנסות ולהגיע, אם תוכלי, קרוב יותר לשעה תשע, כי אז העומס עוד לא מספיק להיווצר, וגדלים הסיכויים שיהיה סייע פנוי לקבלת השיחה באותו הרגע.
אם כתבת לנו במייל, זמן המענה הממוצע הוא כיומיים, עם סטיות למעלה ולמטה מידי פעם, אך לרוב המענה אינו מיידי.
יקירה, אני מבינה שההמתנה הזו יכולה להיות מאד מתסכלים, וברגעים מסוימים גם לפגוע מאד ברצון להיעזר.. עם זאת, אני מקווה שבכל זאת לא תתייאשי, ותנסי להגיע שוב לשיחה אישית, כמה שיותר סמוך לשעה תשע בערב אם יש לך אפשרות כזאת. 
אנחנו נהיה כאן, בכל אפיק שתבחרי
 
לצפיה ב-'לשוב לחיים'
לשוב לחיים
04/07/2014 | 11:45
2
42
לשוב לחיים לשוב לאהבה העצמית לשוב  להכל
לטפל בעצמי דרך תרפייה דרך אומנות
דרך דברים טובים
לשקם את חיי
לתת לאנשים לאהוב את עצמי
מה שרציתי מזמן לעשות
פשוט לא ידעתי איך לבקש תשומת לב בצורה חיובית אז ביקשתי אותה בצורה שלילית
לא אתן לזה לשלוט בי
 רוצה לצאת מזה רוצה להיות רגילה
לא חשוב כמה טעויות עשיתי
נמאס להתבודד
להיות בצד
נמאס לא להתגבר
ולרצות להשאר ילדה
רוצה להיות במרכז
רוצה שיראו אותי
רוצה לגבור על הכל ולהלחם
רוצה לעלות ולהצליח.
 
לצפיה ב-'רשימת משאלות '
רשימת משאלות
05/07/2014 | 00:29
21
אהובה שלנו, כמה שאת מרגשת ומלאת כוחות, כוחות של התחדשות, של צמיחה, של תקווה, של שינוי!
אנו מחזיקים אצבעות חזק חזק, להתגשמות של כל הייעדים שכתבת כאן, בטוחים שצעד אחר צעד תגשימי את כולם.
יקירה, אני לא יודעת עד כמה זה נחשב עבורך, אבל בכל זאת רוצה להגיד - שלפחות בסעיף של לתת לאחרים לאהוב אותך - כבר עמדת בגדול
כי אנחנו כאן אוהבים אותך מאד מאד, וגאים בך על הדרך שאת עושה!
עלי והצליחי קטרינה יקירה, ותמשיכי לעדכן אותנו ואת חברי הפורום, אנו בטוחים שהדרך שאת עושה יכולה להוות השראה ותקווה גם לרבים אחרים
לצפיה ב-'קטרינה זה מה....'
קטרינה זה מה....
12/07/2014 | 17:04
18
שמעורר באנשים אהבה
אלייך
תקווה עצמית
נותנת לאחר
תקווה שיוכל לעזור
לצפיה ב-'בור בשם אהבה'
בור בשם אהבה
01/07/2014 | 16:28
7
36
אני ל-א מאמינה ששוב נפלתי לתוך הבור הזה בשם אהבה,
איך הצלחתי לשכוח כמה זה כואב? כמה דמעות? כמה לילות בלי שינה?
והוא מופנם , ואטום .. כמעט חסר רגש, ואולי זאת מגננה ..
הסביבה אומרת שהוא מפחד לאהוב, ואז עולה השאלה , איך אפשר בכלל לאהוב אותי?
לא פלא שהוא לא מרגיש דבר.. אם כך, למה הוא איתי? הסקס? לא-בגלל שלא כל פגישה הוא קיים,
השיחות?-הם בכלל מזמן אינם.. אז מה כן?
אני לא יודעת מה לחשוב, מה להרגיש, הדחייה מהצד שלו כ"כ מורגשת ומוחשית , שלא באלי לדבר איתו,
וזה מה שאני עושה, וגם אם הוא לא מתכוון שארגיש ככה, עדיין אני מרגישה,
באלי לקבור את עצמי, אני עדיין חזקה, אבל אני מרגישה עוד מעט יבוא הרגע של שבירה,
חולשה, פחד כאב פי 10 יותר חזק, מועקה עמוקה, תסכול ענק ,,
בסופו של דבר הוא בן אדם טוב, אני זאת הבעיה . (כרגיל)
לצפיה ב-'אהבה כואבת'
אהבה כואבת
05/07/2014 | 00:37
11
קיפודה שלנו,
אני שומעת את הבדידות שאת מרגישה בקשר, כמעט כמו להיות בקשר אבל גם לבד.. ויודעת כמה שזה יכול לכאוב, כשמרגישים שהקשר חד צדדי מידי, שהצד השני לא ממש שם עד הסוף, לא מתמסר רגשית כפי שאת מתמסרת, כפי שהיית רוצה גם מהצד השני..
ויש משהו מאד מערער ומטלטל בזה, כמו נחשול ענק שרואים באופק, גם אם הוא עוד לא הגיע לחופייך..
 
יקירה, תוכלי לספר לנו קצת יותר על הזוגיות הזו, על המשך שלה, על הדברים הטובים שאתם מוצאים האחד בשניה ומחזיקים אתכם ביחד?
 
אני שולחת לך חיבוק ללילה רגוע ושקט, ואם אפשר לסיים במילים מתוך השיר של incubus -
 
Love hurts
But sometimes it's a good hurt
And it feels like I'm alive
 
 
לצפיה ב-'ומאיפה.....'
ומאיפה.....
12/07/2014 | 16:59
4
19
ומאיפה המסקנה הזאת
שהוא בנאדם טוב?
ומאיפה המסקנה
שאת היא הבעיה?
ראיתי פעם ילד אלים, בריון צעקן,
וסבתא שם אמרה לנכדה שלה
"הוא טוב"
ולא ידעתי אם לצעוק בזעם או לצחוק
ככה הן מחנכות אותן......
לצפיה ב-'ילד בריון אלים צעקן '
ילד בריון אלים צעקן
12/07/2014 | 20:07
3
17
הוא ילד טוב שרע לא ואפילו מאוד ...
זה ילד שמנסה למשוך תשומת לב כי היא חסרה לו
ולא אכפת לו שיצעקו עליו שיתרגזו שיענישו העיקר שיתייחסו
האמת עצוב ואפילו מאוד
לצפיה ב-'את לא מאמינה ברוע לב של אנשים מסוימים? עוד מילדות? אני '
את לא מאמינה ברוע לב של אנשים מסוימים? עוד מילדות? אני
21/07/2014 | 17:53
2
11
מאמינה. ראיתי כמה ביריונים קטנים שהיו ממש בני השטן. היה לי ברור שהם מחקים את האבא.
לצפיה ב-'פנתרית יקרה '
פנתרית יקרה
21/07/2014 | 19:49
1
10
אין ילדים רעים יש ילדים שרע להם ....
תיראי מה כתבת "ראיתי כמה ביריונים קטנים שהיו ממש בני השטן. היה לי ברור שהם מחקים את האבא"
ילדים אומללים שמקבלים חינוך של אלימות ..ילדים כאלה לא צריכים שיכעסו אליהם צריכים שיחבקו אותם וילמדו אותם אחרת לפני שיהפכו למבוגרים אלימים .
ולשאלה שלך תאמיני לי שרעיתי רוע בעולם ולא מעט אבל כשיצאתי מהמקום שלי ראיתי אותם בעליבותם
גם אבא שלי שפגע בי לאורך שנים ..תאמיני לי אני מרחמת עליו הוא היה אדם אומלל אלים שלקח הכל ובגדול ...הוא היה אדם חולה וכשבודקים יותר לעומק הוא היה ילד אומלל שקיבל חינוך דפוק וכן הוא הפך למבוגר שפגע ..מאמינה שאם היה מקבל חינוך אחר הוא לא היה פוגע בי ...
מצטערת יקרה יודעת שאנחנו שונות בהשקפות שלנו וזה לא פעם ראשונה אבל ככה זה בעולם כל אחד רואה דברים מזוית אחרת ואין אמת אחת .
לצפיה ב-'כואבת איתך ושולחת לך חיבוק.'
כואבת איתך ושולחת לך חיבוק.
21/07/2014 | 20:15
8
יכולתך לא לכעוס על הביריון האלים שהיה אבא שלך ושפגע בך היא סימן לאנושיות גדולה אצלך.
לצפיה ב-'קיפודונת יקרה '
קיפודונת יקרה
12/07/2014 | 20:09
12
גם את בן אדם טוב ואפילו מאוד
יכול להיות שיש דפוסים שבגלל .. קצת התעוותו לך אז מה אפשר לתקן
יקרה זוגיות זה עבודה של שניים לא אחד
סומכת עלייך שתצליחי בסוףף למצוא את האחד שיהיה נכון ויתאים לך ואת לו
חיבוק ענק

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ