לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
פורום תמיכה נפשית ביצירה
 
 
לפעמים יש רגעים בהם רוצים לתת לרגשות לצאת, רוצים למצוא מקום לשתף בדברים שקורים ממש בפנים, יש מקומות שבהם לפעמים קל יותר לשתף בשיר, בסיפור, בתמונה או ציור...
אנחנו פותחים כאן פתח להבעה וביטוי עצמי, שונה מהמקובל בפורומים האחרים שלנו, מקום שאליו תוכלו להביא כל יצירה שהיא שמתחברת אליכם או שאתם מתחברים אליה, כיד דמיונכם החופשי ובהתאם לכללי הפורום.
.
כאן אפשר "לדבר" בעזרת שירים וסיפורים שלכם עצמכם, כאלו שנכתבים פה לראשונה, כיצירה אישית ופרטית של כל אחד; וגם של אחרים, ידועים ומוכרים וגם לא כל כך.
 
כאן בפורום אפשר לצרף ציור או צילום שציירתם או צילמתם בעצמכם, ציור, צילום או סרטון שמדבר אליכם (גם אם אינו יצירה עצמית שלכם), שמביא משהו ממה שאתם מרגישים, או רוצים לומר ולא כל כך מצליחים, שמספר ומתאר את מה שקורה לכם בפנים כי לפעמים המילים לא מצליחות לתאר....
 
כאן אפשר להעלות נושא שמציק, שחושבים עליו, מתחבטים בו ולא ממש יודעים איזו דיעה לגבש עליו.
 
כאן נוכל לפתח דיון, לספר כל אחד איך הוא מרגיש, מה הוא חושב בדרך אחרת. בדרך של משל, שיר, סיפור, יצירה פלסטית (צילום של ציור, פיסול, רישום, מיצג) ו”לדבר" דרך דימויים ותמונות.
ועוד כמה מילים – אנחנו רוצים לשמור את המקום הזה כמקום נעים לכולם שבו אפשר לתמוך ולהיתמך, ולכם חשוב לנו שתהיו איתנו וכשאתם פה תשמרו עלכללי הכתיבה של הפורום.
 כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.

* לא יותרו כאן פרסומים., סקרים או מחקרים

 
נחכה לכם פה, מבטיחים להקשיב להכל...
 
המשך >>

לצפיה ב-'סטרט אחרא והאור המיטיב'
סטרט אחרא והאור המיטיב
25/03/2017 | 00:52
1
3
הָיִיתִי יֶלֶד הַחֲלוֹם עַל אִי , אִי בּוֹ חוֹף 
עָשׂוּי זָהָב שָׁבוּי כּוֹכָב
מְעֻטָּר ברז ופֶרַח וְאֶת הָיִיתָ לִי הָאִי
הָאִי כְּאֵם, מחבקת כְּמוֹ
חוֹל צָהֹב עַד קְצָווֹת פְּנֵי בָּך הָיִיתִי
יְ חוֹפֵר בך אַרְמוֹנוֹת .

וְכָך הָיִיתִי מְהַלֵּך סָבִיב הָאִי ,סָבִיב כּוֹכָב וָפֶרַח
לְיַד יָם הָאַהֲבָה, וְהִיא לִי הָיִיתָה שָׂרָה
שִׁיר מִקּוֹל עֶרֶב קוֹלֵחַ, עַד אשן
עַד אשן מַחֲרִישׁ בְּצֵל כּוֹכָב
זֹהַר, אַך יָמִים עָבְרוּ, חָלְפוּ, תָמּוּ וְאִמִּי חָלְפָה כְּמוֹ
כְּמוֹ בָּרָק וְרָעָם וְקוֹלָהּ רָעַד משרשר
רִיב ,מָדוֹן, וּפָחַד .

והאי אֲשֶׁר בּוֹ הָאוֹר שֶׁטֶף בְּנַחַת,הָפַך לְפֶתַע 
לאי חֲרָבוֹת, שְׁמָמָה אֵין סוֹף .
אִמִּי עָלְתָה עָצְמָה בָּאֵשׁ פִּרְחָהּ בְּשֶׁטֶף שלהבותיה
כקוצי בוערים בַּשָּׂדֶה שֶׁלִּי הָיָה יַלְדוּת.
וַאֲנִי אֲשֶׁר אֶת קוֹל טְּרוּנְיוֹתַיִךְ
לֹא יכולתי שָׁמַע , והאי אֲשֶׁר הָיָה מָקוֹם זֹהַר
הָפַך לִכְלֹא, לְשַׁחֵת .
בָּרַחְתִּי מִשָּׁם שְׁקוּלָה בִּי מהדד 
" לֹא יַלְדֵּי הִנְּךָ אֶלָּא כָתֶם ביוגרפי " .

והאי עָלָה בַּלֶּהָבוֹת, כֻּלּוֹ נִשְׂרָף והשחיר
וַאֲזַי ,אֶל הַיָּם שֶׁטֶף כָּחֹל
נהרתי, יָם כַחוֹל כְּעֵינֵי אִמִּי, וְשֵׁם חַשְׁתִּי
כִּי הִנֵּה אֲנִי עוֹד חַיֵּי.
וְשֵׁם שחפים מֵעַל רוקדים מסלסלים 
כָּנָף . וְהַגַּלִּים סוחפים כְּמוֹ מַפָּל וְרֻדִּים
הָאִי הַהוּא .

הַהוּא, כְּמוֹ הַאִם אֲשֶׁר נֻטְּשָׁה ,
וְאָמַרְתִּי " זֶה הָיָה לִי לְאָב "
וְכָך הָיִיתִי צוֹלֵל עָמֹק עָמוֹק אֶל קרקעית הַיָּם
רוֹאֶה דְּגֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב לִי חייכו
כְּמוֹ אַחִים, והאצות לִי הָיוּ
מיטה וְחֵפֶץ ,וּרְכוּשׁ .


כָּכָה שֶּׁהָיִיתִי יָמִים רַבִּים ,
שהשמש מצליפה
עַל גַּג הַכּוֹכָבִים , כָּך עֵת 
עֶרֶב יוֹרֵד וְכוֹכָב זֶרַח כָּלִיל סגלגל כפז
כָּך אֶהְיֶה אָמַרְתִּי . עִם אָבִי
כְּמוֹ יָם הָלַך וְתֹם, 

אוֹתִי אִמִּי נֻטְּשָׁה .
דִּי לֹא לַחֲשׁוֹב, לֹא לִרְאוֹת בָּהּ 
עוֹד אִם , וַאֲבִי חבקני 
אָבִי ערבלני, בגליו 
יָם, יָם שֶׁל אַהֲבָה אַתָּה .

הָלַך וְתֹם, אוֹתִי
אִמִּי נֻטְּשָׁה, דִּי, לֹא לַחֲשׁוֹב, לֹא לִרְאוֹת
בָּהּ אִם , וַאֲבִי חבקני, וַאֲבִי ערסלני בגליו .
יָם, יָם שֶׁל אַהֲבָה .

כָּך עֵבֶר שָׁנָה וְעוֹד 
שָׁנָה ,עַד הִגִּיעַ יוֹם בּוֹ רָאִיתִי כִּי הַיָּם
רָ, כְּמוֹ צֵל, כְּמוֹ אוויר . וְאָמַרְתִּי
" אָבִי לָמָּה תעצב ?
דִּי אַנִּיחַ רָאשֵׁי עָלֶיךָ כִּי אוֹתָך אֲנִי אוֹהֵב .
" , וַאֲבִי הִתְחִיל לרגוז, רַעַשׁ, הֶחְמִיץ
גַלָּיו הצהיבו הַשֶּׁמֶשׁ

החווירה עַד בְּלִי דִּי, כּוֹכָב
נסק למעמקי הַיָּם
אֲנִי, עָדִין לֹא, עוֹד לֹא,אוֹתִי יֶאֱהַב, אוֹתִי יַחְפֹּץ .
אַך הַיָּם כְּמוֹ אָבִי, כְּמוֹ סַפָּן 
המפליג אֶל עֵבֶר אִי אַחֵר, רֹגֶז הִתְחִיל
משיט גַלָּיו עָלַי, וַאֲנִי יְדֵי
קָפְאוּ, רַגְלֵי כָּחֳלוֹ ,
עֵינַי צָעֹק אֵימָה ," אָבֹא אָבֹא נחנמק אֲנִי
בַּיָּם אַהֲבָתְךָ " .

וַאֲבִי הִשְׁתִּיק מְעַט, מֶרְכָּז הַיָּם בְּהַר
 ,אַך קְצָווֹת ג
לצפיה ב-'המשך'
המשך
25/03/2017 | 00:54
גליו שִׁחֲרוּ עדיין ,
הַיָּם כְּמוֹ יַעַר בּוֹ זְאֵב נוֹדֵד
וַאֲנִי כַּצְּבִי סָבִיב מַעְגָּל חוֹבֵר , וְהִנֵּה הַיָּם שׁוּב
פרצף בִּבְכִי ,אָבִי אָמַר " טֶבַע יֶלֶד
גַּל אַחֲרֵי גַּל יחסוך הַכֹּל, אֶל הָאִי
אֶל אִמֶּךָ " .
כָּך הָיָה , נָפַל עַל פְּנֵי, חָרִישׁ
כָּאָבֶן מַקְלֵעַ , כְצוֹר יָם,
כמטבע בּוֹ אֵין שימוש גוּפָהּ נוֹדֶדֶת בַּיָּם אֵין סוֹף .
הַיָּם פָּתוּחַ, ואצות הַיָּם וּדְגֵי הַכֶּסֶף
בִּי הֵתֵלּוּ, אֵין אַחִים, אֵין חָפֵץ אוֹ רְכוּשׁ , סָך הַכֹּל
הִנְנִי טָעוּת
לצפיה ב-'למה?'
למה?
21/03/2017 | 22:05
4
21
למה?

למה הפרחים באביב פורחים?
ואני לא פרחתי זה שנים.
למה בחורף הגשמים יורדים?
ואני ברכה לא מכיר במעשי.
אני בעצב על לבי היום
כסומא לא רואה טובה.
ביום בהיר נפשי תרון
ותגיד פשוט תודה.
14.12.16

לצפיה ב-'אביב מדברי'
אביב מדברי
23/03/2017 | 23:23
1
6

קרנף לבן יקר,
נשמע שאתה מרגיש מנותק מהברכה בטבע, כאילו חייך עצרו מלכת. בחוץ פריחה, בחוץ גשמים, גלגל העונות סובב, ובתוכך דומה שאין חיים. ואתה מחכה ליום בהיר בפנים, שתוכל לראות את הטוב שיש בך, את הפרי, את הברכה.
לפעמים הברכה סמויה מן העין. התיאור שלך מזכיר לי את המדבר, ואפשר לומר על המדבר שאין בו חיים, אך מצד שני יש מי שירגיש שבמדבר יש נוכחות רבת עוצמה. אולי אתה צמח ששורד את המדבר, ולא רואה את הפריחה עדיין, כי השרשים שלך מתארכים ומתארכים כלפי מטה כדי להגיע למעט המים שהם זקוקים להם. וכשהם ימצאו את מי התהום, אתה תעלה ותפרח, ותייפה את כל סביבתך. ותרגיש שהיום הבהיר הגיע, ואתה חלק בלתי נפרד מן הטבע ומברכתו. ושתמיד היית.
כך חוסר העשייה, חוסר הפריון שאתה רואה בחייך, יש והם מסתירים פעילות תת קרקעית, המתרחשת בנפשך פנימה, כמו אותם שורשים מתארכים, היכן שאף אתה אינך רואה, משום שזו פינה פנימית, חשוכה ונסתרת. אבל יום בהיר אתה תקום ותגלה שאתה עשיר, שמצאת אוצר בתוכך שלא שיערת את דבר קיומו, שהיכולת שלך לשרוד את המדבר בחיים היא משאב שהוא שלך, ושאיש אינו יכול לגזול אותו ממך. לעולם.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
24/03/2017 | 14:44
לצפיה ב-'יפה ומרגש'
יפה ומרגש
25/03/2017 | 00:56
1
1
התחלה ממש חזקה, שאפו קרנף יצא לך ממש טוב, פשוט אך חזק וצובט, יפה מאוד .
לצפיה ב-'תודה'
תודה
25/03/2017 | 05:19
לצפיה ב-'כעס'
כעס
21/03/2017 | 22:08
10

כעס

כעס זה חיה רעה:
אתה לרגע לא אתה.
ואני מנסה להשתלט עליו
זאת המשימה עכשיו.
ורגעי הכעס נדירים
אך  כה קשים וכואבים.
אני צריך לדעת להשהות אותו
אני צריך לדעת לשלוט בו.
ולבטא אותו בצורה טובה.
21.12.16

לצפיה ב-'תודה לך'
תודה לך
21/03/2017 | 06:50
14
תודה על מילים 
מנסה לתת להם לחלחל להספג 
לעטוף ...
צודקת שאולי כשרק חלקי הפירוק במשוואה זה מעצים את השוני .  
ימים כאלה מאוד מאוד מפורקים ...צריכה כוחות להאחז ולנשום .
תודה .. 
לצפיה ב-'חיילים של שוקולד'
חיילים של שוקולד
20/03/2017 | 17:04
1
31
חיילים שלו 
בתוכה חיים 
חיילים שלו
את חייה קובעים 
שקט
לא מדברים 
שותקים
 
 
 
לצפיה ב-'ניצחון'
ניצחון
23/03/2017 | 22:54
4

נשמע לי שאותך השתיקו
בממתקים
מי שמקבלת שוקולד ופוצה פיה שלא על מנת לאכול
הרי היא כפוית טובה
ובמלחמה המוזות שותקות
בגלל הקורבנות האילמים
אבל לא עוד
במלחמה הזאת את תנצחי
כי בקרב על ליבך
האויב
הפסיד
 
צומחת מכאב יקרה,
את חיה ומבטאת במילים כל כך מדוייקות את הצל שנח על עברך, ושמגיע עד להווה, וכשאת עושה כן את שופכת אור על חייך. היכולת שלך לגעת ברגשות ובאירועים ולתאר אותם לעצמך ולנו, מי שקורא את שירייך, מראה שאת עושה עיבוד למה שקרה, ואולי תוך כדי הכתיבה את חווה שוב את הדברים, אך הפעם מתוך תחושה של עוצמה, כי את השולטת בשיר, גם כשאת כותבת על אירועים שלא היתה לך כל שליטה עליהם. ותוך כדי שאת מנתחת את מה שעברת במילים ובדימויים, את מחזירה לעצמך את הבעלות על החיים, שנלקחה ממך אז, כשבמקום לתת לך את המושכות על חייך, או להוביל אותך אליהם בעדינות, היה אותו שחשב רק על עצמו, ומבלי לראות אותך דרס ובזז חיים. בעת הכתיבה את מתמודדת עם הצללים, ונותנת לנו להרגיש יחד איתך את החוויה שלך, ויכולה גם להסתכל ולהבין את היצירה הזו שיצאה מתוכך, ואולי מוציאה, יחד איתה, את אותם חיילים שהוא שלח לתוכך, אז.
 
לצפיה ב-'לבד'
לבד
17/03/2017 | 07:13
1
31
לבד 
מבחירה 
לבד 
כי ככה בטוח , לה
לבד 
כי היא כל כך שונה
 בתוכה 
מפורקת 
אחרת 
לבד 
וסביבה צהלה 
רעש המולה 
קצת כמו פורים
והמסכה 
אבל כל השנה .
לבד 
אבל מבחירה 
לבד
בתוכה ......
 
 
לצפיה ב-'בחירות... '
בחירות...
19/03/2017 | 15:00
21

צומחת אהובה,
 
אני קוראת אותך וחושבת על הפער בין הבפנים לבחוץ שאת חווה,
 
פער שאת מבקשת להתמודד איתו על ידי התבודדות
 
חוויה של שונות, בה נדמה שהבחירה היא בלתי נמנעת...
 
ועם זאת, אולי ככה נדמה לי, יש בדברייך משאלה,
 
משאלה שמכירה במחיר בו ההתבודדות פירושה בדידות...
 
משאלה לכך שהבחירה לא תהיה מובנת מאליה, ואולי אפשר יהיה לבחור אחרת...
 
יש בך חלקים של פירוק, ויחד איתם, גם חלקים של מסוגלות ושל יכולות
 
ואולי עצם אי הכנסתם של אלו למשוואה מגבירה את חווית הפירוק
 
ואולי גם גוזלת את היכולת לראות תמונה מלאה ועשירה...
 
אני חושבת על המסכה ועל הבחירה במשהו שהוא בטוח
 
והרי שמסכה מצד אחד מגנה עלינו ומצד שני גם מרחיקה מאיתנו
 
בבחירה אחרת יש הימור ויש סכנה, אבל גם המון פוטנציאל לצמיחה...
 
ואולי אם נדע לבחור אילו אנשים להחזיק קרוב, נוכל להעזר בהם גם
 
כ"בולמי זעזועים" בדרך שיאפשרו לנו גם חוויות אחרות,
 
חוויות של צמיחה שאינה רק מכאב ועם כאב...
 
יקירה, מזמינה אותך להוסיף סימן שאלה ולו קטן אחרי המילה "לבד",
 
להפוך את זה מקביעה לשאלה, לדיון בין רווח להפסד, לדיון על מי אפשר להכניס פנימה ומול מי כדאי להישמר...
 
אנחנו פה כדי לחשוב על השאלות האלה יחד, אם תבחרי....
 
אנחנו פה רואים את הפירוק אבל גם את יכולת הבנייה...
 
שולחת לך חיבוק חם,
 
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'רק רציתי להגיד לך תודה...'
רק רציתי להגיד לך תודה...
17/03/2017 | 19:39
14
הגעת להתכנסות של הטקס ממש ברגע האחרון, נפגשנו ליד אחת מעמדות הכיבוד ובירכנו אחת את השנייה לשלום. 
קצת התאכזבתי שזה נגמר רק בשלום, הייתי בטוחה שידעת שאני גם חלק ממצטייני הטקס ושתגידי לי משהו. אבל לא אמרת.
נכנסנו לאולם, הטקס התחיל , ואז קראו לי ראשונה מבין כולם. הזמינו אותי לבמה וברקע סיפרו על העשייה שלי. קיבלתי את התעודה ובזווית העין קלטתי אותך לשבריר שנייה מהבמה, מסתכלת עליי בחיוך. 
אחרי מספר דקות, עלית את לבמה כדי לחלק כמה תעודות כחלק מתפקידך. 
ואז..
במקום לחזור לשבת חזרה במקומך, סטית לגמרה מהמסלול... ראיתי אותך באה לכיווני , לא הבנתי מה את עושה.
"אני מצטערת, לא ידעתי שאת חלק מהמצטיינים, השם שלך לא הופיע לי ברשימה שקיבלתי" , אמרת לי .
"גם הצטיינות בתרומה לקהילה זה חשוב,."  אמרתי לך בעדינות, אבל יודעת בלב שזו לא אשמתך שלא ידעת.
"מגיע לך חיבוק, אני רוצה לתת לך חיבוק" אמרת לי, ובלי ששמתי לב כבר הייתי בין הזרועות שלך. ככה באמצע הטקס כשברקע ממשיכים לקרוא לעוד ועוד סטודנטים אל הבמה.

חזרת למקום שלך, ואני נשארתי חסרת מילים. 
רציתי להגיד לך תודה, תודה שנתת לי את ההרגשה הזאת שאכפת לך ככה ממני, שעשית לי כ"כ טוב על הלב.
תודה שנתת לי להרגיש כמה את גאה בזה שאני סטודנטית שלך, שהיה לך כ"כ חשוב לבוא אליי באמצע הטקס ולהגיד לי כל הכבוד ולברך אותי.
מדהים לראות כמה למרות התפקידים הבכירים שלך והמנהלת שאת, לא שחכת מה זה להיות אדם ולראות אנשים שהם בתחילת דרכם.
הלוואי שיום אחד אגיע למעמדך ואוכל להיות כזאת אנושית כמוך.

תודה על החיבוק, תודה על היחס, תודה על התשומת לב.
זה ללא ספק היה הרגע המרגש ביותר עבורי בטקס.
לצפיה ב-'ריכוז וזיכרון'
ריכוז וזיכרון
12/03/2017 | 22:36
2
22

ריכוז וזיכרון

היה לי זיכרון טוב
בתחומי מקצועי אפילו טוב מאוד
היה לי כושר ריכוז גבוה
ועתה הכל חלש
קראתי שמתח וחרדה פוגעים בריכוז
קראתי שמתח וחרדה פוגעים בזיכרון
ואני מטפל בבעיות ובגורמים
לומד שפות. לומד חומר מדעי
ואפילו היסטוריה וקורא ספרים
אבל הגורם הוא מתח וחרדה.
עלי לטפל יותר גם בהם.
12.3.17



לצפיה ב-'דרך הזכרונות'
דרך הזכרונות
13/03/2017 | 00:55
1
18

היי קרנף לבן יקר,
אני מבינה שאתה מודאג ואולי גם די מבוהל, כי כעת הריכוז והזיכרון שלך חזקים פחות וחלשים יותר משהיו בעבר... אני מתארת לעצמי שעבורך להילחם בחרדה ובמתח זה מעט כמו לעמוד מול אתגר קשה במיוחד...
יתכן שלאט לאט תמצא דרכים טובות יותר להתמודד עם החרדה והמתח, שיתאימו לך יותר ותרגיש איתן בנוח... ואולי מה שחשוב זה להמשיך ולנסות...
יקר שלנו, תמשיך לשתף במה שקורה, אנחנו כאן איתך, גם בהיסטוריה הפרטית שלך וגם בהווה... 
שולחתך לך חיבוק חם ואוהב,
תמיד שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
16/03/2017 | 20:17
7
אני לא נבהל עכשיו נבהלתי רק שזה התחיל.
לצפיה ב-'חבל שנולדתי'
חבל שנולדתי
11/03/2017 | 17:28
2
19
חבל שהאמא שלי לא הפילה אותי זרקה כמו חפץ, זה הרבה יותר טוב מהרגשה שלי, שום כלום, לא ילך לאף מקום, עוצר במקום, עלוב ונדחה אין סיכוי אין משמעו לכלום, רוצה לנוח, רוצה לישון לא לראות עוד אור יום לעטף בחשכה, הדיכאון הוא הבית אסורים שלי ואני התלין, אני לא יכול יותר זה כמו שאמר בלחסן נחשים ועקרבים שאוכלים את הגוף, כמה יפה הוא תיאר את המוות כמו שאני לא אוכל לעולם, אוהב אותך בלחסן אנחנן שיכים לאותה קבוצה , קולנו לא נשמע  וכנראה לא ישמע, כמו שכתבתי " האלוהים לא שומע קול בכי העזובים " ככה זה, דינו מוו מיום שנולדנו עד יום מותנו, אני יביט בשמים ויראה את האופק ? לא אני עיוור, לצבעים, לריחות ,אני סומה מהלך  בין קברים, בין העפר בקבר שלי לעפר של החיים, רוצה לשואף אל האור לא מצליח, אני גמור, זה ברןר, שום כלום בגלקסיה הזו, אפס מאופס , מי יזכור איש כמוני ? כמו שכתב המשורר הטוב אזיקסון , זהו אין לי עוד מה לןמר, אני אלך לשכב עכשיו ואחכה לעוד יום כמו היום, זהו הפסקתי לילל .
לצפיה ב-'עולם שחור לבן'
עולם שחור לבן
12/03/2017 | 23:32
1
15

נתנאל היקר,
אני מבינה כמה אתה מרגיש כל כך מיותר ויכול להיות שאפילו פגום מבפנים... אולי כמו חפץ שאין בו צורך. נראה שאתה מרגיש תקוע וחסר כל רסיס של תקווה... שהדיכאון צובע את העולם שלך בצבעי שחור ולבן שמשאירים אותך חסר אונים בתוכו...  ויתכן שאתה מיואש כל כך, כאילו אתה נופל לתוך חור שחור שאתה לא באמת יכול לראות את הסוף שלו מכאן... אלא רק תהום אינסופית שנמצאת לפניך... ונשמע שאתה מרגיש שכבר איבדת את הדרך חזרה.
יקר, תדע שאנחנו כאן איתך ומאחורייך תמיד, גם כשנראה שהכל סביב חשוך... רציתי להזכיר לך שאתה תמיד יכול להיכנס גם לצ'אט שלנו כדי לדבר עם מתנדב או מתנדבת שיוכלו לספק אוזן קשבת ואולי אפילו לנסות להקל מעט את כמה שנראה שאתה מתענה סובל...
לבינתיים שולחת לך חיבוק חם ואוהב
תמיד שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
13/03/2017 | 00:36
3
לצפיה ב-'פרנקנשטיין'
פרנקנשטיין
04/03/2017 | 19:48
2
30
אני הפרנקנשטיין
של הבטחון העצמי.
אבל ידעת
שהוא היוצר, בכלל
ולא ה"מפלצת" המפחידה?
וגם אני עשיתי ניסויים על עצמי
עד שנוצרתי מחדש,
אני מעוותת את עצמי
ומתקנת כנדרש
וככל שאני עומדת על שלי
זה נראה להם כחלום בלהות
וגם זאת נקודה למחשבה -
האם אני מפלצת של מדען,
או מפלצת של כורח הנסיבות?
לצפיה ב-'להיות מדען'
להיות מדען
08/03/2017 | 21:56
1
18

Paintbox היקרה,
נראה שעברת דרך ארוכה של שינויים ותיקונים בנפשך, שהשאירו אותך אדם שונה ובטוח יותר בתוך עורך. אני מבינה שאת מתוסכלת, מכיוון שהאנשים סביבך נרתעים מכך שבגלל התיקונים שעברת- פתאום את עומדת על שלך. ואולי מהעיניים שלך- השינוי נראה דווקא מוצלח...
יכול להיות שאת מרגישה לא מובנת ודחוייה, כי יתכן שאת נתונה לביקורת על ההתנהגות החדשה. ונראה שאת תוהה- מהי הסיבה? האם היא בכלל הסביבה?
יקרה, את מוזמנת להמשיך ולשתף איתנו בפורום בכל מה שעובר- ברגשות ובמחשבות- גם אם הן קשורות למפלצות- פנימיות או חיצוניות...
אנחנו תמיד איתך...
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'תמיד יודעים מה לכתוב לי. תודה רבה!'
תמיד יודעים מה לכתוב לי. תודה רבה!
08/03/2017 | 22:18
4
לצפיה ב-'עבר'
עבר
25/02/2017 | 14:41
2
23
עבר

היזכר בעבר השכוח
וסרוק אותו במסרקות ברזל.
צייר את האימה והפחד
זכור את הטוב וההנאה.
אדם ללא ידיעת עברו
נמצא בגיהינום  עלי אדמות.
30.11.16

לצפיה ב-'העבר שלא עובר'
העבר שלא עובר
27/02/2017 | 23:07
1
20

קרנף יקר,
נראה שלמרות שהעבר כבר עבר, עבורך הוא לא נשכח, ומזיכרונך הוא לא מושלך... אני מבינה שאצלך, הזכרונות לפעמים מציירים, קצת כמו ציירים, סרט אימה בעיני הנשמה. יתכן שמבחינתך עדיף לצפות שוב בסרט אימה של אירועים בחייך, מאשר לשכוח את העלילה.
כי נשמע שלפיך, היתרון של ההרהור בזכרון הוא מוכח... ולכן האירוע יישאר תמיד בלתי נשכח. יכול להיות שהזכרונות שלך הם מענים ולעיתים אף מהנים. אבל תמשיך להיזכר בהם, כי הם אלו שקיימים בפנים.
יקר, תמשיך לשתף, אנחנו כאן איתך, בעבר ובתקווה שגם בעתיד... 
שולחת לך חיבוק חם,
שלך,
מתנדבת סה"ר. 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/03/2017 | 20:11
3
לצפיה ב-'מחפשת סדנאות כתיבה'
מחפשת סדנאות כתיבה
27/02/2017 | 11:08
1
21
שלום אני גרה באר שבע ומחפשת סדנאות כתיבה יוצרת בבאר שבע
אם יש לכם כל שם שהוא זה יעזור
לצפיה ב-'באנוש ירושלים יש- אני משתתתף -תבדקי באנוש באר שבע'
באנוש ירושלים יש- אני משתתתף -תבדקי באנוש באר שבע
03/03/2017 | 15:20
8
לצפיה ב-'אבא טרגר'
אבא טרגר
22/02/2017 | 02:18
1
23
הערה :שיר שכתבה חברה שלי שעברה גלוי עריות מאבא שלה, היא כותבת ל זה לא מעט וגם טופלה בכיתיבה יוצרת ובעיני היא מוכשרת, אז אני מפרסם פה ,והיא תקרא את התגובה, כי אין לי משתמש בתפוז והיא מרשה לפרסם ורק תקרא מה תכתבו לה ... אז זה לא שלי לכן כתוב בלשון נקבה ...
 
 
 
 
 
 
 
אבא :
אבא אמר לי כבר שהייתי קטנה 
שאני האור הגדול ביותר בחייו .
ובלעדי לא יכל לפקוח את עיניו .
ושגדלתי מעט הוא פחד להחוויר 
מאור, אז ירד מטה מטה אל מעבי
האדמה,
 
על מכרה נטוש בו יש מרגליות .
ולקח הוא אבי את הפטיש וליטש
אבן אחר אבן מגופי , לקח בעידנות
יהלום ארגמן והתחיל לפסל בו דמויות
שהן אני, וצעקתי הרבה " אבא אבא 
רוצה אני להיות אני ,ילדה לא אישה " .
 
 
ולא שמע הוא אבי, והמשיך להכות בפטיש. 
חזק ומהר, לקח אבן צחורה והפכה לשחורה.
הטיח לבסוף את אבני החן בועת הנהר .
שהיא מטתי, ואני רק אזכור, רק אזכור
מבט ילדותי, עיני תכלת, וגוף ערום
כיהלום מלוטש, 
 
 
ואבא, ואבא עוד יאמר כי כך העולם .
ובכל יהלום צריך להכות בפטיש , ואני
עוד ימרר בבכי, שאבי שאבי עוד נגע
בגופי, וחצב וחצב ללא הפסקה ופיסל
את דמותי, ילדה, נערה, ואישה , תודה
אבא שהרסת אותי .
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'רוחות העבר'
רוחות העבר
09/03/2017 | 00:02
9

היי יקרה,
אני מבינה כמה הרגשת חסרת אונים מול אביך, שפגע בך שוב ושוב, ללא הפסקה... אני מתארת לעצמי שאת פגועה מאוד ואולי גם מרגישה נבגדת,  כי מישהו שהיה אמור להיות כל כך קרוב אלייך, פצע אותך מבחינה נפשית וגם פיזית...
נראה שאת רדופה על ידי רוחות העבר- שהזכרונות הכואבים מציפים אותך ולא נותנים לך מנוחה. ויכול להיות שהיית רוצה מישהו לחלוק איתו את מה שעובר עלייך...
יקרה, את מוזמנת להיכנס לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת שינסו להכיל ולהקשיב לכל מה שרק תרצי לספר... הצ'אט פועל כל ימי השבוע, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות.
אנחנו כאן בשבילך. מחכים לך...
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'בובה'
בובה
20/02/2017 | 18:11
2
31
לי בובה 
ושמה הוא 
רותי 
לי בובה 
עצובה
זה העצב 
שלי 
שבתוכה
לי בובה
ושמה הוא
רותי 
בובה
עצובה
 
 
כואב
כאב אחר
כאב של הלב
כואב לנשום
כואב להיות 
כואב
לחיות  
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'איך זה לראות דרך העיניים של רותי'
איך זה לראות דרך העיניים של רותי
27/02/2017 | 21:50
1
20
צומחת מכאב היקרה שלנו,
אני מבינה כמה, ממש כמו הבובה רותי, הנפש שלך פצועה ומנופצת מבפנים... נראה שבתוך תוכך יש מספיק כאב וייסורים כדי למלא בובות בחנות צעצועים שלמה... אני שומעת כמה פגועה את נותרת, לאורך כל כך הרבה זמן... אולי כמו פצע שנראה שהוא לעולם לא מתרפא, אלא ממשיך ולא מפסיק להיות...
יקרה, אנחנו איתך לאורך כל הדרך, למרות שנשמע שהדרך מלאה במכשולים ובעינויים... גם אם כואב בפנים כל  כך וגם אם קשה... תמיד נהיה איתך, אוהבים אותך עד אינסוף... תמיד תמשיכי לשתף... 
שולחת לך חיבוק חם ואוהב מהלב,
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'תודה רבה רבה '
תודה רבה רבה
28/02/2017 | 19:04
11
אוהבת אותכם חזרה
לצפיה ב-'בת הים הקטנה - שיר מקורי שהפקתי '
בת הים הקטנה - שיר מקורי שהפקתי
19/02/2017 | 20:58
17
https://www.youtube.com/watch?v=r50x64P2Qhs

השיר מספר את הסיפור האמיתי של בת הים הקטנה
עבדתי על השיר 5 שנים

מנגינה מוני אמריליו
מילים והפקה שלי
זמרת מורן סלע
קליפ מילים ועריכה גרפית סיני גרפיקס

אשמח לתגובות ושיתופים אם בא לכם
לצפיה ב-'תנו לי סיבה אחת , '
תנו לי סיבה אחת ,
14/02/2017 | 20:05
2
41
סיבה אחת למה צריך להתקיים בעולם הזה .
למה לעבוד ? 
למה כואב לנו ? פיזית ונפשית במיוחד , 
בשביל מה ללדת ילדים ? 
בשביל מה לנשום ? 
למה אנחנו כאן .. ? 
אני חושבת שאני בחיים לא אבין את פשר החיים , 
בשביל מה אנחנו כל הזמן נלחמים ? 
עובדים , קונים , אוכלים , מבלים .. אוספים , אוהבים..אוהבים ומתאכזבים .. 
הרי בסוף כולנו מתים .. 
אז מה הנקודה בחיים ? 
לצפיה ב-'למצוא משמעות'
למצוא משמעות
16/02/2017 | 01:52
1
25

Deep sea היקרה,
אני שומעת שאת מיואשת מכל כך הרבה שאלות ללא מענה... ונראה שקיים מן חור בחייך- בגלל שאת מרגישה שהחיים הם חסרי ערך... והחור מתרחב עם עוד שאלה ושאלה שמופיעות במחשבות...  
יקרה, אמנם אין לנו את כל התשובות, אבל אנחנו כאן בשבילך... אם תרצי לשתף, את מוזמנת להיכנס לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת שינסו להכיל ויקשיבו לכל השאלות... הצ'אט פועל כל השבוע, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. כמובן שאת מוזמנת להמשיך ולשתף גם כאן, בפורום...
שולחת לך חיבוק חם...
תמיד איתך 
 
לצפיה ב-'אני לא מפסיקה לחפור לכם!'
אני לא מפסיקה לחפור לכם!
20/02/2017 | 20:31
11
לצפיה ב-'איך ? טרגר'
איך ? טרגר
13/02/2017 | 18:31
2
27

איך יכול להיות שאספי יעשה דבר כזה, שאספי שאמור להיות רגיש וטוב יפגע ככה ?שאספי שכולם ראו בו מלאך שמעולם לא צעק על איש שלא הכה לעולם שבכה מכל אי צדק ,שהיה האדם הנפלא בעולם, והילד כל כך אהב אותו וכל כך העריץ אותו כאלו הוא אלוהים, איך האדם הזה יכל לעשות לו ככה ? לשנות את עצמו להפוך למי שהוא לא ? להפוך את הילד לאישה שלו, להראות לו חיבה שלא לו ? מינית ? לילד בן חמש ? ואולי הילד ממציא ? אולי הוא מדמייו ? אולי יש לו הזיות ? וכל הפלאשים וכל הסיוטים זה רק מפרי מוחו ? הילד רע נכון ? הילד אשם ? הוא שידר את זה ? כמו שאמרו לו שחבורה של נערים עלו עליו אחד אחרי השני במשך שנים ? והוא שתק ? הוא אהב את זה ? אהבת את זה ילד ? אהבת להיו שרמוטה ? אתה שרמטה של כאב לא ? נהנה להביט בסבל  ? אהבת את זה ? נהנת שהם עלו עליך לא ? זה  חרמן אותך לא ? שככה עשו ? אבל הם זה לא הוא, היה אחר, הוא היה מלאך, אז למה אתה ככה מלכלך עליו ? למה אתה לא יכול לשכוח ?
 
שהוא הכניס אותך לאבמבטיה והתחיל לגעת בך ואמר " אתה האור שלי " למה לא אמרת אז כלום ? שראית את אבריו החשופים ונגעלת ולא רציתי לפגוש בהם אבל פגשת, למה אז לא אמרת ? אז אמר הילד אחרי שנים למי שראתה הכל ולא עשתה כלום, ואמרה כך " אנשים מבוגרים וחולים צריכים להביא ילדים אליהם שישמחו אותם " זה התשובה על שאמרת לה שכאב לך, אבל הוא היה אספי מלאך, הוא המלאך של המשפחה, הוא היה אנטלטקאול כבד שהערצת שידע עשרות שפות וידע לצטט מכל חלק מוטורפוזאות או מדנטה ומגתה וממי לא, ושידע יוונית עתיקה ולטינית וניסה ללמד פעוט בן חמש ללמוד את מה שגדול ידע, והיה מצייר את הדמויות מאודאיסה ומצביע לך פכועט בן ארבע חמש ומרים אותך על הידים ואומר לך על התאוריות על מי היה הומרס ועל מאיפה שאוב האגדות האלו, והיית ה מביט בו בו בפליאה, ושהיה מצייר לך את עיר הולדתו בגרמניה, ושהיה הוא כבר זקן ונוטה למות נזכר במה היה אז, בשואה וחשב שהוא שם, ואז כבר לא אהבת אותו, ילד רע, אז כבר גדל והוא היה לו פגעיה מוחית, ונטשת אותו, ולא יכלתה לסבול אותו וא הקריזות שלו, אבל שהיה יותר בריא הוא היה אלוהים  עבורך, אז למה למה אספי יעשה דבר כזה ? למה שיפגע בפעוט בן ארבע ?למה שיהפוך אותו לאישה ? למה שיאנוס לו את הנשמה, אדם שמעולם לא פגע בזבוב, שהיה האיש העדין והרגיש בעולם, שהיה איש ספר ואנטלטקאול כבד הומינסט ומלח הארץ
 
שהיה ממקמי הארץ, למה שהוא יהפוך למפלצת ? אתם מבינים ? אולי הילד משקר ? אולי הילד מדמייו ,הלוואי שהכל שקר, הלוואי שהילד שקרן, הלוואי שהוא סיכופרן חולה רוח שמעליל רע, אבל לא נראה לי, אחרת למה הוא קם בצעקות, למה הוא שומע את הקול שלו, מרגיש את האמבט החם כל פעם שהוא חוזר לאותו בית ? האם הילד מפספס ? הוא שיקר ? לא יודע נראה לי הילד אומר אמת, אבל האספי הזה לא מבין למה, הוא לא שלט בעצמו ? בדלל הפגיעה מוחית שהחלה אז ? בגלל זה ? אסור להאשים אותו נכון ?  זהו הילד כל כך עצוב, שהוא צריך לכתוב דבר כזה על מלאך כזה, הילד רוצה להבקע את השמים לאלף רבבות ושיצא כל הרעל מהפה המלכולך שלו אבל הוא לא יכול, הוא מאמין 
 
לצפיה ב-'מפלצות בחדר הילדים... '
מפלצות בחדר הילדים...
13/02/2017 | 22:28
1
20
 
 
נתנאל יקר,
אני שומעת את הזעקה, את הניסיון האדיר למצוא פשר, להבין מה קרה לאותו ילד, להבין כיצד מישהו שהיה כזה מלאך כלפי חוץ עשה מעשים מפלצתיים בחדרי חדרים.. מעשים שגזלו ולקחו מאותו ילד דברים שאין להשיב, ועם השלכותיהם מתמודד הוא עד היום...
אני רואה את הניסיון להבין מה קרה,  כדי אולי לנסות להרכיב תמונה ברורה יותר, חדה יותר.. תמונה שאולי יהיה בכוחה להשקיט את הסיוטים ששבים ופוקדים... תמונה שיש בה פחות ערפול, פחות ספק, פחות סימני שאלה...

ואולי כמו אותו הילד הקטן , שמסבירים לו דברים שקשים לתפיסתו באותו זמן, גם היום החוויה היא של בלבול וכאוס .... ואותו ילד מבקש לעשות סדר, לשים דברים על מקומם, להבין את אשר קרה, ואולי לזכות בצדק... אולי ככה ניתן יהיה לאסוף את החלקים השבורים ולנסות לבנות משהו שלם....

כמה קשה ובלתי מתקבל על הדעת לשאת פער כזה בין מלאך למפלצת, בין אלוהים לשטן.... כמה קשה לשאת דמויות שאמורות לשמור ואינן ממלאות את תפקידן... כמה זעם זה וודאי מעורר מצד אחד ועם זאת, כמה ספקות עצמיים ואשמה....
 
וזה נשמע כאילו גם הגבול בין אשם לנאשם מטשטש ומוסיף לכאוס שקשה להפיק ממנו הסבר בעל משמעות...כאוס שמבלבל להבין בו מי חזק ומי חלש, מהם יחסי הכוחות בעולם, כעס שמעורר שאלות על מי האחריות... ואם יש משהו שהוא ברור ואין בו מקום לספקות הוא -  שהאחריות על פגיעה שכזו היא אך ורק על מי שפגע, על המבוגר האחראי, וזה לא משנה אם היו רגעים של בלבול או הנאה... לילד אין יכולת, מחשבתית, רגשית וכוח פיזי להתמודד מול מישהו מבוגר ממנו שאמור להיות דמות שומרת ומטיבה...
אני שומעת את האובדן העצום של אותו ילד – אובדן של זהותו שלו, אובדן של דמות שהייתה כה אהובה ויקרה, מודל לחיקוי...דמות שהייתה בה הבטחה לבנייה, ועם זאת יצרה הרס שיש לו תהודה כה עוצמתית.... אובדן של אמון בילד עצמו ובסובבים...
 יכול להיות שאלו שאלות שייקח הרבה זמן למצוא להן תשובות, ואולי על חלקן לא ניתן יהיה לקבל מענה' שלם או חלקי.... החיפוש אחר התשובות הוא חיפוש ארוך ומתיש וקשה... ורצוי לא לעשותו לבד.. יכול להיות שתוכל להעזר בטיפול רגשי שמכוון להתמודדות עם תקיפות מיניות.. מצרפת להלן קישור לדף שמרכז מרכזים המתמחים בכך: http://www.1202.org.il/.

במקביל, מזמינה אותך להמשיך ולשתף כאן, או בצ'אט האישי והאנונימי שלנו, הפעיל כל ערב בין תשע לחצות (http://www.sahar.org.il/).
 
רוצה לומר שאנחנו כאן עבורך, במסע הזה,
מסע שיש בו אובדנים כבדים אך גם אפשרות לבנייה....
אנחנו פה, עם הילד ועם המבוגר,
עם כל הרגשות והשאלות שהוא מביא עימו
מבקשים להיות אור בחשכה כנגד המפלצות... 
 
לצפיה ב-'תודה רבה על המענה היפה'
תודה רבה על המענה היפה
13/02/2017 | 23:14
11
הבעיה שהוא באמת לא נראה כמו מפלצת והוא היה כל כך טוב עלי גם אז נורא מבלבל, כי למשל במשפחה זה היה ברור שאני לא מקבל שום יחס ומתעללים בי ואין אהבה, אבל הוא היה כה אוהב ושומר, שפשוט לא הבנתי למה הוא עושה ככה, לא הצלחתי להבין, אני ממש מבולבל כי ממש אהבתי אותו, ואני לא שונא אותו או כועס אניפשוט המום ולא יודע מה לעשות, ואין לי עם מי לדבר, כי עם התקפיה של הנוער לפחות יכלו לעזור לי ולדבר על זה, אבל פה אני לא רוצה לחשוף פרטים וגם לא מאוד זוכר, כי הייתי קטן, אני רק זוכר שהיה דמות מופתית עבורי, ומאוד אהבי ואוהב אותו, ולימד אותי על שירה וספרות ונורא אהבתי לשמוע סיפורים שלו על המתיולוגיה היוונית ובכלל מיתלוגיות והיה לו ידע אדיר, וכל כך נהנתי מזה, ולא אהבתי את הקטע המיני שלקח אותי להתקלח איתו ונגע בי, אבל ידעתי שזנ חלק ממני כי הוא לימד אותי שמה שאתה נותן אתה מקבל, זה כזה מבלבל .. תודה שוב.
לצפיה ב-'תודה אלוהים'
תודה אלוהים
10/02/2017 | 12:13
4
36
תודה אלוהים

תודה אלוהים
שאני על חרדת לילה מתגבר
וכבר הולך ברגל בלילה
וכבר נוסע באוטובוס בלילה.
ללא התקף חרדה
ומתפלל אני שכך תבראי
גם את הבעיות האחרות
ותסיר את המתח והחרדה ממני לגמרי.
21.12.16

לצפיה ב-'קרנפי התגעגעתי '
קרנפי התגעגעתי
10/02/2017 | 13:44
1
19
איזה יופי שאתה כבר רואה ומרגיש תהליכים שאתה עושה ...נפלא התקדמות זה דבר מבורך ..שמחה כל כך לקרוא אותך .
 
ותודה על מה שכתבת שם למטה ..
לצפיה ב-'תודה'
תודה
11/02/2017 | 03:20
4
לצפיה ב-'אמונה'
אמונה
16/02/2017 | 01:18
1
22

קרנף יקר שלנו,
אני שומעת שלאט לאט, על החרדה אתה מתגבר ואולי מרגיש בשליטה קצת יותר. הצלחה רודפת הצלחה ונראה שעל כך אתה מלא מאוד בהערכה. ואולי יש לך תקווה שבחייך יש עוד מקום ליום בו כבר לא תצטרך להתמודד עם הכאב ותוכל להודות לאלוהים על כל דבר, מכל הלב...
יקר, אני מבינה שיש בך אופטימיות לעתיד טוב יותר. יתכן שלאט לאט תמצא בפנים את הכוחות כדי להמשיך להתקדם הלאה, לעבר המקום אליו אתה רוצה להגיע... לבינתיים, אנחנו כאן איתך, מלווים אותך בדרך 
אתה מוזמן להמשיך ולשתף... 
 
לצפיה ב-'תודה- קלעתם בול'
תודה- קלעתם בול
16/02/2017 | 04:13
1
לצפיה ב-'החיוך הטוב של אבי'
החיוך הטוב של אבי
10/02/2017 | 10:50
1
28
החיוך הטוב של אבי

הסוכרת גורמת לי לחולשה
התרופה גורמת לי לסוכרת.
התרופה גורמת לי להשמנה וחולשה.
לפעמים אני מרגיש מותש
חסר אנרגיה לחלוטין.
ורק החיוך הטוב של אבי הקשיש
וזיכרון אימי הטובה
מחזק אותי ונותן לי כוחות.
להתמודד עם עוד יום חדש.
5.2.17

סוף כל סוף הרשו לי לפרסם שירים בפורום הזה שוב....
לצפיה ב-'למה אסרו עליך ?'
למה אסרו עליך ?
13/02/2017 | 18:30
1
לצפיה ב-'למה להילחם ? '
למה להילחם ?
04/02/2017 | 23:12
2
43
למה כדי לחיות , צריך להיחלם כ"כ הרבה ? 
לצפיה ב-'להילחם ***'
להילחם ***
04/02/2017 | 23:13
9
לצפיה ב-'לנצח במלחמה'
לנצח במלחמה
07/02/2017 | 22:45
25
Deep sea היקרה,
אני שומעת שאת סחוטה מניסיונות חוזרים של קרב מול החיים... אולי כמו מתאגרף שנמצא בזירה באופן תמידי, מבלי יכולת להפסיק את הקרב, והוא חסר אונים, כי הוא יודע שהקרב לא יכול להפסיק, אלא רק להימשך...
יקרה, אני מבינה שאת כבר עייפה מהקרב... תרצי לספר לי קצת יותר במה את מרגישה שאת צריכה להילחם?
לבינתיים אנחנו כאן כדי לתמוך בך ולעמוד לצידך בזמן המלחמה...
שולחת לך חיבוק חם
 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
אירוח בנושא אבחון גנטי טרום השרשה
אירוח בנושא אבחון...
ביום ד` נארח בפורום את ד``ר ברוך פלדמן, מומחה...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
אמת הנפש
אמת הנפש

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ