לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
פורום תמיכה נפשית ביצירה
 
 
לפעמים יש רגעים בהם רוצים לתת לרגשות לצאת, רוצים למצוא מקום לשתף בדברים שקורים ממש בפנים, יש מקומות שבהם לפעמים קל יותר לשתף בשיר, בסיפור, בתמונה או ציור...
אנחנו פותחים כאן פתח להבעה וביטוי עצמי, שונה מהמקובל בפורומים האחרים שלנו, מקום שאליו תוכלו להביא כל יצירה שהיא שמתחברת אליכם או שאתם מתחברים אליה, כיד דמיונכם החופשי ובהתאם לכללי הפורום.
.
כאן אפשר "לדבר" בעזרת שירים וסיפורים שלכם עצמכם, כאלו שנכתבים פה לראשונה, כיצירה אישית ופרטית של כל אחד; וגם של אחרים, ידועים ומוכרים וגם לא כל כך.
 
כאן בפורום אפשר לצרף ציור או צילום שציירתם או צילמתם בעצמכם, ציור, צילום או סרטון שמדבר אליכם (גם אם אינו יצירה עצמית שלכם), שמביא משהו ממה שאתם מרגישים, או רוצים לומר ולא כל כך מצליחים, שמספר ומתאר את מה שקורה לכם בפנים כי לפעמים המילים לא מצליחות לתאר....
 
כאן אפשר להעלות נושא שמציק, שחושבים עליו, מתחבטים בו ולא ממש יודעים איזו דיעה לגבש עליו.
 
כאן נוכל לפתח דיון, לספר כל אחד איך הוא מרגיש, מה הוא חושב בדרך אחרת. בדרך של משל, שיר, סיפור, יצירה פלסטית (צילום של ציור, פיסול, רישום, מיצג) ו”לדבר" דרך דימויים ותמונות.
ועוד כמה מילים – אנחנו רוצים לשמור את המקום הזה כמקום נעים לכולם שבו אפשר לתמוך ולהיתמך, ולכם חשוב לנו שתהיו איתנו וכשאתם פה תשמרו עלכללי הכתיבה של הפורום.
 כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.

* לא יותרו כאן פרסומים., סקרים או מחקרים

 
נחכה לכם פה, מבטיחים להקשיב להכל...
 
המשך >>

לצפיה ב-'בת הים הקטנה - שיר מקורי שהפקתי '
בת הים הקטנה - שיר מקורי שהפקתי
19/02/2017 | 20:58
2
https://www.youtube.com/watch?v=r50x64P2Qhs

השיר מספר את הסיפור האמיתי של בת הים הקטנה
עבדתי על השיר 5 שנים

מנגינה מוני אמריליו
מילים והפקה שלי
זמרת מורן סלע
קליפ מילים ועריכה גרפית סיני גרפיקס

אשמח לתגובות ושיתופים אם בא לכם
לצפיה ב-'תנו לי סיבה אחת , '
תנו לי סיבה אחת ,
14/02/2017 | 20:05
1
20
סיבה אחת למה צריך להתקיים בעולם הזה .
למה לעבוד ? 
למה כואב לנו ? פיזית ונפשית במיוחד , 
בשביל מה ללדת ילדים ? 
בשביל מה לנשום ? 
למה אנחנו כאן .. ? 
אני חושבת שאני בחיים לא אבין את פשר החיים , 
בשביל מה אנחנו כל הזמן נלחמים ? 
עובדים , קונים , אוכלים , מבלים .. אוספים , אוהבים..אוהבים ומתאכזבים .. 
הרי בסוף כולנו מתים .. 
אז מה הנקודה בחיים ? 
לצפיה ב-'למצוא משמעות'
למצוא משמעות
16/02/2017 | 01:52
10

Deep sea היקרה,
אני שומעת שאת מיואשת מכל כך הרבה שאלות ללא מענה... ונראה שקיים מן חור בחייך- בגלל שאת מרגישה שהחיים הם חסרי ערך... והחור מתרחב עם עוד שאלה ושאלה שמופיעות במחשבות...  
יקרה, אמנם אין לנו את כל התשובות, אבל אנחנו כאן בשבילך... אם תרצי לשתף, את מוזמנת להיכנס לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת שינסו להכיל ויקשיבו לכל השאלות... הצ'אט פועל כל השבוע, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. כמובן שאת מוזמנת להמשיך ולשתף גם כאן, בפורום...
שולחת לך חיבוק חם...
תמיד איתך 
 
לצפיה ב-'איך ? טרגר'
איך ? טרגר
13/02/2017 | 18:31
2
17

איך יכול להיות שאספי יעשה דבר כזה, שאספי שאמור להיות רגיש וטוב יפגע ככה ?שאספי שכולם ראו בו מלאך שמעולם לא צעק על איש שלא הכה לעולם שבכה מכל אי צדק ,שהיה האדם הנפלא בעולם, והילד כל כך אהב אותו וכל כך העריץ אותו כאלו הוא אלוהים, איך האדם הזה יכל לעשות לו ככה ? לשנות את עצמו להפוך למי שהוא לא ? להפוך את הילד לאישה שלו, להראות לו חיבה שלא לו ? מינית ? לילד בן חמש ? ואולי הילד ממציא ? אולי הוא מדמייו ? אולי יש לו הזיות ? וכל הפלאשים וכל הסיוטים זה רק מפרי מוחו ? הילד רע נכון ? הילד אשם ? הוא שידר את זה ? כמו שאמרו לו שחבורה של נערים עלו עליו אחד אחרי השני במשך שנים ? והוא שתק ? הוא אהב את זה ? אהבת את זה ילד ? אהבת להיו שרמוטה ? אתה שרמטה של כאב לא ? נהנה להביט בסבל  ? אהבת את זה ? נהנת שהם עלו עליך לא ? זה  חרמן אותך לא ? שככה עשו ? אבל הם זה לא הוא, היה אחר, הוא היה מלאך, אז למה אתה ככה מלכלך עליו ? למה אתה לא יכול לשכוח ?
 
שהוא הכניס אותך לאבמבטיה והתחיל לגעת בך ואמר " אתה האור שלי " למה לא אמרת אז כלום ? שראית את אבריו החשופים ונגעלת ולא רציתי לפגוש בהם אבל פגשת, למה אז לא אמרת ? אז אמר הילד אחרי שנים למי שראתה הכל ולא עשתה כלום, ואמרה כך " אנשים מבוגרים וחולים צריכים להביא ילדים אליהם שישמחו אותם " זה התשובה על שאמרת לה שכאב לך, אבל הוא היה אספי מלאך, הוא המלאך של המשפחה, הוא היה אנטלטקאול כבד שהערצת שידע עשרות שפות וידע לצטט מכל חלק מוטורפוזאות או מדנטה ומגתה וממי לא, ושידע יוונית עתיקה ולטינית וניסה ללמד פעוט בן חמש ללמוד את מה שגדול ידע, והיה מצייר את הדמויות מאודאיסה ומצביע לך פכועט בן ארבע חמש ומרים אותך על הידים ואומר לך על התאוריות על מי היה הומרס ועל מאיפה שאוב האגדות האלו, והיית ה מביט בו בו בפליאה, ושהיה מצייר לך את עיר הולדתו בגרמניה, ושהיה הוא כבר זקן ונוטה למות נזכר במה היה אז, בשואה וחשב שהוא שם, ואז כבר לא אהבת אותו, ילד רע, אז כבר גדל והוא היה לו פגעיה מוחית, ונטשת אותו, ולא יכלתה לסבול אותו וא הקריזות שלו, אבל שהיה יותר בריא הוא היה אלוהים  עבורך, אז למה למה אספי יעשה דבר כזה ? למה שיפגע בפעוט בן ארבע ?למה שיהפוך אותו לאישה ? למה שיאנוס לו את הנשמה, אדם שמעולם לא פגע בזבוב, שהיה האיש העדין והרגיש בעולם, שהיה איש ספר ואנטלטקאול כבד הומינסט ומלח הארץ
 
שהיה ממקמי הארץ, למה שהוא יהפוך למפלצת ? אתם מבינים ? אולי הילד משקר ? אולי הילד מדמייו ,הלוואי שהכל שקר, הלוואי שהילד שקרן, הלוואי שהוא סיכופרן חולה רוח שמעליל רע, אבל לא נראה לי, אחרת למה הוא קם בצעקות, למה הוא שומע את הקול שלו, מרגיש את האמבט החם כל פעם שהוא חוזר לאותו בית ? האם הילד מפספס ? הוא שיקר ? לא יודע נראה לי הילד אומר אמת, אבל האספי הזה לא מבין למה, הוא לא שלט בעצמו ? בדלל הפגיעה מוחית שהחלה אז ? בגלל זה ? אסור להאשים אותו נכון ?  זהו הילד כל כך עצוב, שהוא צריך לכתוב דבר כזה על מלאך כזה, הילד רוצה להבקע את השמים לאלף רבבות ושיצא כל הרעל מהפה המלכולך שלו אבל הוא לא יכול, הוא מאמין 
 
לצפיה ב-'מפלצות בחדר הילדים... '
מפלצות בחדר הילדים...
13/02/2017 | 22:28
1
13
 
 
נתנאל יקר,
אני שומעת את הזעקה, את הניסיון האדיר למצוא פשר, להבין מה קרה לאותו ילד, להבין כיצד מישהו שהיה כזה מלאך כלפי חוץ עשה מעשים מפלצתיים בחדרי חדרים.. מעשים שגזלו ולקחו מאותו ילד דברים שאין להשיב, ועם השלכותיהם מתמודד הוא עד היום...
אני רואה את הניסיון להבין מה קרה,  כדי אולי לנסות להרכיב תמונה ברורה יותר, חדה יותר.. תמונה שאולי יהיה בכוחה להשקיט את הסיוטים ששבים ופוקדים... תמונה שיש בה פחות ערפול, פחות ספק, פחות סימני שאלה...

ואולי כמו אותו הילד הקטן , שמסבירים לו דברים שקשים לתפיסתו באותו זמן, גם היום החוויה היא של בלבול וכאוס .... ואותו ילד מבקש לעשות סדר, לשים דברים על מקומם, להבין את אשר קרה, ואולי לזכות בצדק... אולי ככה ניתן יהיה לאסוף את החלקים השבורים ולנסות לבנות משהו שלם....

כמה קשה ובלתי מתקבל על הדעת לשאת פער כזה בין מלאך למפלצת, בין אלוהים לשטן.... כמה קשה לשאת דמויות שאמורות לשמור ואינן ממלאות את תפקידן... כמה זעם זה וודאי מעורר מצד אחד ועם זאת, כמה ספקות עצמיים ואשמה....
 
וזה נשמע כאילו גם הגבול בין אשם לנאשם מטשטש ומוסיף לכאוס שקשה להפיק ממנו הסבר בעל משמעות...כאוס שמבלבל להבין בו מי חזק ומי חלש, מהם יחסי הכוחות בעולם, כעס שמעורר שאלות על מי האחריות... ואם יש משהו שהוא ברור ואין בו מקום לספקות הוא -  שהאחריות על פגיעה שכזו היא אך ורק על מי שפגע, על המבוגר האחראי, וזה לא משנה אם היו רגעים של בלבול או הנאה... לילד אין יכולת, מחשבתית, רגשית וכוח פיזי להתמודד מול מישהו מבוגר ממנו שאמור להיות דמות שומרת ומטיבה...
אני שומעת את האובדן העצום של אותו ילד – אובדן של זהותו שלו, אובדן של דמות שהייתה כה אהובה ויקרה, מודל לחיקוי...דמות שהייתה בה הבטחה לבנייה, ועם זאת יצרה הרס שיש לו תהודה כה עוצמתית.... אובדן של אמון בילד עצמו ובסובבים...
 יכול להיות שאלו שאלות שייקח הרבה זמן למצוא להן תשובות, ואולי על חלקן לא ניתן יהיה לקבל מענה' שלם או חלקי.... החיפוש אחר התשובות הוא חיפוש ארוך ומתיש וקשה... ורצוי לא לעשותו לבד.. יכול להיות שתוכל להעזר בטיפול רגשי שמכוון להתמודדות עם תקיפות מיניות.. מצרפת להלן קישור לדף שמרכז מרכזים המתמחים בכך: http://www.1202.org.il/.

במקביל, מזמינה אותך להמשיך ולשתף כאן, או בצ'אט האישי והאנונימי שלנו, הפעיל כל ערב בין תשע לחצות (http://www.sahar.org.il/).
 
רוצה לומר שאנחנו כאן עבורך, במסע הזה,
מסע שיש בו אובדנים כבדים אך גם אפשרות לבנייה....
אנחנו פה, עם הילד ועם המבוגר,
עם כל הרגשות והשאלות שהוא מביא עימו
מבקשים להיות אור בחשכה כנגד המפלצות... 
 
לצפיה ב-'תודה רבה על המענה היפה'
תודה רבה על המענה היפה
13/02/2017 | 23:14
8
הבעיה שהוא באמת לא נראה כמו מפלצת והוא היה כל כך טוב עלי גם אז נורא מבלבל, כי למשל במשפחה זה היה ברור שאני לא מקבל שום יחס ומתעללים בי ואין אהבה, אבל הוא היה כה אוהב ושומר, שפשוט לא הבנתי למה הוא עושה ככה, לא הצלחתי להבין, אני ממש מבולבל כי ממש אהבתי אותו, ואני לא שונא אותו או כועס אניפשוט המום ולא יודע מה לעשות, ואין לי עם מי לדבר, כי עם התקפיה של הנוער לפחות יכלו לעזור לי ולדבר על זה, אבל פה אני לא רוצה לחשוף פרטים וגם לא מאוד זוכר, כי הייתי קטן, אני רק זוכר שהיה דמות מופתית עבורי, ומאוד אהבי ואוהב אותו, ולימד אותי על שירה וספרות ונורא אהבתי לשמוע סיפורים שלו על המתיולוגיה היוונית ובכלל מיתלוגיות והיה לו ידע אדיר, וכל כך נהנתי מזה, ולא אהבתי את הקטע המיני שלקח אותי להתקלח איתו ונגע בי, אבל ידעתי שזנ חלק ממני כי הוא לימד אותי שמה שאתה נותן אתה מקבל, זה כזה מבלבל .. תודה שוב.
לצפיה ב-'תודה אלוהים'
תודה אלוהים
10/02/2017 | 12:13
4
27
תודה אלוהים

תודה אלוהים
שאני על חרדת לילה מתגבר
וכבר הולך ברגל בלילה
וכבר נוסע באוטובוס בלילה.
ללא התקף חרדה
ומתפלל אני שכך תבראי
גם את הבעיות האחרות
ותסיר את המתח והחרדה ממני לגמרי.
21.12.16

לצפיה ב-'קרנפי התגעגעתי '
קרנפי התגעגעתי
10/02/2017 | 13:44
1
14
איזה יופי שאתה כבר רואה ומרגיש תהליכים שאתה עושה ...נפלא התקדמות זה דבר מבורך ..שמחה כל כך לקרוא אותך .
 
ותודה על מה שכתבת שם למטה ..
לצפיה ב-'תודה'
תודה
11/02/2017 | 03:20
4
לצפיה ב-'אמונה'
אמונה
16/02/2017 | 01:18
1
15

קרנף יקר שלנו,
אני שומעת שלאט לאט, על החרדה אתה מתגבר ואולי מרגיש בשליטה קצת יותר. הצלחה רודפת הצלחה ונראה שעל כך אתה מלא מאוד בהערכה. ואולי יש לך תקווה שבחייך יש עוד מקום ליום בו כבר לא תצטרך להתמודד עם הכאב ותוכל להודות לאלוהים על כל דבר, מכל הלב...
יקר, אני מבינה שיש בך אופטימיות לעתיד טוב יותר. יתכן שלאט לאט תמצא בפנים את הכוחות כדי להמשיך להתקדם הלאה, לעבר המקום אליו אתה רוצה להגיע... לבינתיים, אנחנו כאן איתך, מלווים אותך בדרך 
אתה מוזמן להמשיך ולשתף... 
 
לצפיה ב-'תודה- קלעתם בול'
תודה- קלעתם בול
16/02/2017 | 04:13
1
לצפיה ב-'החיוך הטוב של אבי'
החיוך הטוב של אבי
10/02/2017 | 10:50
1
18
החיוך הטוב של אבי

הסוכרת גורמת לי לחולשה
התרופה גורמת לי לסוכרת.
התרופה גורמת לי להשמנה וחולשה.
לפעמים אני מרגיש מותש
חסר אנרגיה לחלוטין.
ורק החיוך הטוב של אבי הקשיש
וזיכרון אימי הטובה
מחזק אותי ונותן לי כוחות.
להתמודד עם עוד יום חדש.
5.2.17

סוף כל סוף הרשו לי לפרסם שירים בפורום הזה שוב....
לצפיה ב-'למה אסרו עליך ?'
למה אסרו עליך ?
13/02/2017 | 18:30
1
לצפיה ב-'למה להילחם ? '
למה להילחם ?
04/02/2017 | 23:12
2
38
למה כדי לחיות , צריך להיחלם כ"כ הרבה ? 
לצפיה ב-'להילחם ***'
להילחם ***
04/02/2017 | 23:13
8
לצפיה ב-'לנצח במלחמה'
לנצח במלחמה
07/02/2017 | 22:45
22
Deep sea היקרה,
אני שומעת שאת סחוטה מניסיונות חוזרים של קרב מול החיים... אולי כמו מתאגרף שנמצא בזירה באופן תמידי, מבלי יכולת להפסיק את הקרב, והוא חסר אונים, כי הוא יודע שהקרב לא יכול להפסיק, אלא רק להימשך...
יקרה, אני מבינה שאת כבר עייפה מהקרב... תרצי לספר לי קצת יותר במה את מרגישה שאת צריכה להילחם?
לבינתיים אנחנו כאן כדי לתמוך בך ולעמוד לצידך בזמן המלחמה...
שולחת לך חיבוק חם
 
לצפיה ב-'ל(לא) חשוב... '
ל(לא) חשוב...
07/02/2017 | 18:53
25
תודה על התגובה שם למטה 
קודם כל מציעה אתה לא חייב לקבל שנה את הניק לחשוב ... או לכל דבר אחר אבל לקרוא לעצמך לא חשוב מנציח קו מחשבה. אם אתה איש יקר לא חשוב לעצמך למה שתהייה חשוב לאחר ?,,
בקשר למטפלת גם אותי עזבה מטפלת שלא היה לה יותר מה לתת לי . לא כי לא אכפת לה כי אכפת לה אבל אין לה את הכלים .. כן זה כואב עד היום אבל ברור לי שהייתי חשובה לה. בטוחה שגם המטפלת שלך היית חשוב לה כשנגמר למטפל הכוחות והיכולת זה עצוב לשני הצדדים.
אתך כאן אם תרצה לתת צבע וקול לרגשותייך ...
לצפיה ב-'סדוקה '
סדוקה
06/02/2017 | 20:29
4
47
סדוקה, קרועה
ילדה שבורה
נערה כלואה
בגוף אישה

שקט חושך
בהלה
בובה שבורה
ועוד אחת
סדוקה
בלי רגל
בלי עין
עם לב שבור
על  המדף

צועקים בלי קול
אמא , אמא
אל תלכי
השארי איתנו
גם עם פגומים אנחנו
אמא , אמא
הלב קורא אלייך
ואת
מתרחקת
והולכת

משאירה על המדף
בובה בלי עין
בובה בלי רגל
עם לב סדוק
ילדה כואבת
















לצפיה ב-'והלב הוא קורא לאמא '
והלב הוא קורא לאמא
07/02/2017 | 07:40
2
26
כוכבים בשמים 
אמצע הלילה 
ירח לועג 
לעצובים. 
את לא שומעת 
את לא רואה 
בובות שבורות 
תלויות על חוט 
לב כואב
זקוק לך 
את מתרחקת 
והולכת 
אמא
 
לצפיה ב-'השירים שלך נפלאים באיכותם'
השירים שלך נפלאים באיכותם
10/02/2017 | 10:53
4
לצפיה ב-'מרגש וכואב המשכי לכתוב מה שעברת את לוחמת'
מרגש וכואב המשכי לכתוב מה שעברת את לוחמת
13/02/2017 | 18:33
4
כל הכבוד
לצפיה ב-'נתנאל וקרנף ...תודה לכם '
נתנאל וקרנף ...תודה לכם
16/02/2017 | 16:14
2
תודה שראיתם אותי ...
לצפיה ב-'חיים של ורד'
חיים של ורד
03/02/2017 | 21:56
1
29
וורד,
אדום, נועז, חזק ובועט
עליו יפים, מבריקים
יודעים כולם כי לורד יש הכל, הורד כל יכול
מבעד לורד יש שקר
או סתם מן אמת נסרת
הוורד מחביא בתוכו סוד
בגבעול
מוגן בקוצים
מרחיק את הכלל
מרחיק את כולם
אף אחד לא יודע
אף אחד לא שומע
אף אחד לא חושד
הרי, הורד כל כך יפה
 
לצפיה ב-'שריון של קוצים'
שריון של קוצים
07/02/2017 | 22:21
13

jukebox1 היקרה,
אני מבינה שאת עייפה, מכיוון שאת צריכה לשמור בתוכך סוד כמוס... במקום עמוק בפנים, היכן שאחרים אינם מסוגלים לראות...
 יכול להיות שאת מרגישה שיש לך עול כבד על הכתפיים, כי את צריכה לשמור  מכל משמר שאף אחד לא ידע על האמת שלך... לשמור שהעולם החיצוני והפנימי שלך יהיו נפרדים.
יקרה, את מוזמנת להיכנס לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת... אולי תוכלי להוריד את ההגנות ולספר על כל מה שתרצי, ובאנונימיות גמורה. יתכן שנוכל לעזור ולהקל מעט... הצ'אט פועל כל השבוע, חוץ מיום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. כמובן שאת מוזמנת להמשיך ולשתף בפורום, אנחנו כאן בשבילך 
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'קשר דם'
קשר דם
03/02/2017 | 21:49
1
22
אותו דם, אותם גנים
אותם הורים, אותה משפחה
אותו מסלול, אותו חינוך
אבל לא אותה הצלחה
כשלונות לא הכרת
לא חווית מימייך
זה מה ששונה בינינו
זה החוצץ
מה שמראה לי 
שהדמיון מתרחק והולך
 
 
בכל דבר הצלחת
מילדות עד היום
ואין זה פלא
שמזכירה לי את זה את כל יום
הבנתי
הפנמתי
מה יש עוד לומר?
זהו, נגמר
לצפיה ב-'שוויון'
שוויון
09/02/2017 | 21:15
8

Jukebox1 יקרה,
לכאורה הכל שווה בינך לבין אחותך, לפחות מנקודת הפתיחה. אך דרכיכן מתפצלות, ונראה שאת עצובה על הקרע ביניכן, אולי אפילו כועסת על שנראה שהיא אינה מבינה אותך, ואולי, כפי שאת רומזת, על שהיא אינה יכולה להבין. ובעוד ששירך נקרא "קשר דם", קשר שאמור להיות קרוב, נראה שהדם הוא רק התפאורה בקשר הזה, שנקרע לשניים – את והיא. בתורשה ובסביבה אתן אחיות, אך מה עם נפשותיכן? עשיתן דרך שונה, כשהיא, אחותך, כנראה לא ידעה עדיין טעמו של כישלון. ואולי כישלון אחד שבינתיים אפשר להגיד שאחותך "צוברת", הוא להגיע אל ליבך... כישלון ביחסים איתך. אינני יודעת האם היא מנסה להגיע אלייך. מה שאני רואה מהשיר הוא, שגם אם היא מנסה, היא לא הצליחה, נכון לעכשיו. מה שאת רואה הוא את ההצלחות שלה. השאלה היא: האם ההצלחות שלה והיא הן היינו הך? האם הכשלונות שלך ואת הם היינו הך? מה מגדיר אותנו כבני אדם? והאם אין דרך לגשר בין החוויה של ההצלחה לחוויה של הכישלון? יכול להיות שגישור כזה הוא כואב, אולי כואב מדי, וזה מה שגורם לריחוק ביניכן, ל"היעדר הדמיון". וכמו שהגישור כואב, גם קשר דם יכול להכאיב לעתים, כשיש פער בין הציפיה למציאות, כשה"ביחד" של ההתחלה כל כך רחוק מה"לחוד" המאכזב שבהמשך.. את כותבת שזה נגמר. יכול להיות. למרות שאולי אי אפשר לדעת עדיין איפה הקשר הזה עשוי לפגוש אותך בעתיד, אולי במקום שבו להצלחה, כמו גם לכישלון, כבר אין מחיר, ושניהם כאחד יכולים להפוך לחסרי משמעות. 
 
לצפיה ב-'העין של ציקלופ'
העין של ציקלופ
02/02/2017 | 04:32
2
49
שלדים שלדים
מארונה יוצאים
שלדים שלדים
מסתובבים
חגים 
סביב גופה
סביב נפשה
מטיחים אשמה
מפיצים בושה
העין של ציקלופ
הכל רואה
שלדים שלדים
מותקף מוחה
שקט מבקשת נפשה
 
 
עוד לילה בלי שינה
לצפיה ב-'שייכות'
שייכות
09/02/2017 | 20:41
1
17

צומחת מכאב יקרה,
השלדים הללו, אותם מאורעות עבר מוסתרים, מוכחשים אפילו, יוצאים מהארון, ונדמה אולי שאין לך שליטה על מה שיוצא, מרגע שזה יוצא. מהשיר אני מבינה שהשלדים הללו מציפים אותך ברגשות של אשמה ושל בושה. ואני שואלת: האשמה הזו – היא שלך? הבושה – שלך? למי שייכים באמת השלדים הללו, היוצאים מהארון של תוככי נפשך? מי שם אותם שם? ושל מי העין של ציקלופ, שרואה הכל? מה מסמל עבורך אותו ענק אגדי בעל עין אחת? מי הוא שרואה את כל סבלך, ולא נותן למוחך מנוח? האם זו המודעות שלך, שצמחה, לכל מה שקרה? ואולי זו גם עין של מישהו אחר, שהיה ענק לעומתך? והאם, לכשיצאו השלדים מהמקום שבו אוחסנו בתוכך, לא תהיה איזושהי התקלפות מהם, איזשהו סוג של שחרור? אולי, כשיש הצפה של ביוב, אפשר לפתוח את הסתימה, בעזרתו של "שרברב" מומחה, לנקות, ולצפות לעתיד בהיר וטוב יותר, כשאת, ולא אנשים אחרים, תהיי אחראית על הארונות שלך, ותצרי לעצמך זכרונות חדשים, יפים יותר. ובהדרגה את תוכלי לקחת את השליטה בחייך בחזרה לידיים שלך, ולילות ללא שינה יהיו מעטים יותר ויותר. אמן.
 
לצפיה ב-'וואוו וואוו .....'
וואוו וואוו .....
10/02/2017 | 13:53
7
נפלא , מדייק ומרגש באמת 
אלו מילים שיצאו מהלב מבלי שהות או מעצור ככה גולמיות 
באמת התקשתי להבין על עצמי על מהותו של העין של ציקלופ ...בטיפול הבנתי יותר 
ואת כל כך דייקת את זה "אולי זו גם עין של מישהו אחר, שהיה ענק לעומתך? "..
עצוב , עד כמה הוא מושרש בתוכי . תודה היה שווה לחכות לתגובה 
לצפיה ב-'כי טוב'
כי טוב
30/01/2017 | 22:07
2
42
את לא חסרה כי רע,
כי אני שוקעת,
את חסרה דווקא
כי טוב.
היה כל כך הרבה
שלא יכולתי לספר
ואולי דווקא הרגשת.
מאיזושיהי סיבה,
הכל מסתדר
כאילו ידעת,
או אפילו חשת.
את לא מבינה,
שמעת אותי בוכה כי רע
ורק חיכיתי לרגע שאבכה כי טוב
ואת רואה שאת
חסרה דווקא כי טוב.
אולי מהמוות הזה תוולדי מחדש,
אולי פתאום, כשאת לא לצידי יותר,
סוף העולם יגיע
כדי להתחיל עולם חדש
בשבילי
ובעיקר בשבילך
אבל אנחנו לא בתחרות. 
הייתי רצה בשבילך 
עד לסוף העולם,
אם כבר באפוקליפסות עסקינן.
את לא חסרה כי רע,
כי אני לא שוקעת,
וממרומי המקום שבו את נמצאת,
את בטח רואה - 
את חסרה לי
כי סוף סוף
הכל טוב.
 
ל.ג.
ת.נ.צ.ב.ה
לצפיה ב-'עולם חדש'
עולם חדש
16/02/2017 | 00:01
1
11

פיינטבוקס היקרה,
אני שומעת שלמרות שאת יותר צפה משוקעת, לאן שאת הולכת, הולך יחד איתך גם הגעגוע. נראה שבגלל שהיא חסרה, נותר אצלך מן חלל ריק בלב שאולי לא ניתן למלא... אני מתארת לעצמי שאת מרגישה תחושת אובדן עמוקה, כי היא הייתה מאוד חשובה לך, והיא כבר איננה... ויכול להיות שאת זקוקה לאוזן קשבת כדי לספר על מה שעובר ועל מה שמרגיש שחסר...
יקרה, את מוזמנת לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת, שינסו להקשיב ולהכיל... הוא פועל כל השבוע, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. כמובן שאת מוזמנת להמשיך ולשתף גם כאן בפורום... אנחנו תמיד כאן בשבילך. גם בעולם חדש... 
 
לצפיה ב-'תודה. אמרת את הדבר הנכון. '
תודה. אמרת את הדבר הנכון.
16/02/2017 | 21:13
לצפיה ב-'נורמלי אבנורמלי'
נורמלי אבנורמלי
25/01/2017 | 15:09
1
49
משתגעת או אולי משוגעת
היה או לא היה 
נכון או לא 
כואב
כל כך כואב
ואין שקט לנשמה 
והיא בוכה ועצובה
כמו בובה עקורה
שנשבר ליבה
היה היה צועק מוחה 
היה היה צועק גופה
שקרנית רמאית 
צועק לבבה 
היה או לא היה 
האם יש כאן שאלה 
הכחשה 
רוצה לצעוק לכל העולם
את מה שהוא עשה 
לצעוק בקול שהעולם ידע
איפה הייתי ומה קרה 
לצעוק ואולי להשתחרר
ממי שאני 
אשה נערה ילדה 
פגועה 
חיה פצועה ....
שבורה
נורמלי או אבנורמלי 
יש כאן שאלה 
או אולי הכחשה ....  
לצפיה ב-'השסע המאחה'
השסע המאחה
26/01/2017 | 21:01
32

צומחת מכאב יקרה,
אני שומעת את הרצון שלך לצעוק לכל העולם, שיידע מה נעשה לך, ועם זאת את שואלת את עצמך האם זה באמת קרה. האם יכול להיות שדבר כזה יקרה, ושתיפגעי כה קשות כפי שנפגעת. ובעוד מוחך וגופך יודעים כי כך היה, ליבך כמו ממאן לקבל שהוא, דווקא הוא, פגע בך כל כך, עשה את מה שעשה, והלב צועק עלייך שלא היה, שזה לא יכול היה להיות. וכמה זה כואב להיות משוסעת בתוכך, להטיל ספק בשפיותך, בגלל שאיך אפשר להאמין שהוא יכול היה לעשות מה שעשה... ונראה שחשוב לך לומר שהיה, שכן היה, גם לעצמך, שאת לא משוגעת, כדי להרגיש את השפיות, לאחות את השסע בתוכך, גם אם אולי קשה מנשוא להכיל את מה שהיה, מה שאולי גורם לך להרגיש שאת משתגעת... למרות שאולי היית רוצה להאמין לליבך, לומר שלא היה, להכחיש את הכל...
יקרה, יש דברים שקרו, שלא היו אמורים לקרות, שאסור שיקרו, ובתוכך השסע בין מה שהיה לבין מה שהיה צריך להיות אולי גם משמר את שפיותך, במקום רק להחזיק אותך בין משתגעת למשוגעת. כי השסע הזה הוא שמזכיר לך מה הדבר הנורמלי, וגם אם לא חווית אותו, את חווה אותו דרך ההכרה בו. בתוכך את יודעת אהבת אמת מהי, קשר מחזק שאינו פוגע ואינו משסע את הנפש, והידיעה הזאת היא, בין השאר, הכח הנורמלי והבריא שמחזק אותך ועוזר לך לחצות את ים הנחשולים של היה ולא היה.
אני מחזקת אותך מכל לבי במאבק, ומאחלת לך שמה שיהיה, להבדיל ממה שהיה, יהיה הדבר הנכון, המרפא, האוהב.
 
לצפיה ב-' עצבות'
עצבות
12/01/2017 | 20:56
1
52
דברים ניסתרים
מבעבעים בתוכי
דברים שהיא יודעת
ואני לא
דברים שהיא לא שוכחת
ואני לא רוצה לדעת
הרבה דברים
הרבה ידיים
הרבה כאב
זכרונות של הלב
זכרונות של הגוף
זכרונות .......


לצפיה ב-'במאבק פנימי'
במאבק פנימי
13/01/2017 | 13:48
43
צומחת מכאב יקרה,
אני קורא את השורות שאת כותבת, ומרגיש כמה הן חדות, כמעט ודוקרות, כמה כאב אצור בהן, כמה עצב מסתתר מאחוריהן. כל כך גדול הכאב הנפשי שבך, עד שנראה שחיים בתוכך, זה לצד זה שני צדדים – האחד, מנסה להדחיק ולהסתיר את העבר שרודף, רוצה כל כך שהעבר יישאר מאחור כדי שתוכלי להמשיך ולהתקדם בחיים, ומנגד, ניצב השני, שלא מוכן לוותר ולשכוח, שהכאב והצלקות ממלאים אותו, ומסרב להכיר בכך שצריך להתקדם או שיש בכלל בשביל מה להתקדם. ושני הצדדים הללו, כאילו שגורלם נקשר זה בזה, לא ניתנים להפרדה, כותשים ונלחמים זה בזה, מעייפים ומתישים אותך כל כך...
צומחת יקרה, התמודדות עם מאבק פנימי ארוך ומתמשך כל כך נשמעת מתישה כל כך, ובזכות הרבה כוחות שאת מצליחה לגייס, את ממשיכה להתמודד עם המאבק הזה ולא מרימה ידיים. מקווה שתמשיכי לגייס את הכוחות האלו ושתמשיכי לכתוב ולשתף פה בכל פעם שאת זקוקה למעט עידוד והכלה.
לצפיה ב-'רשת בטחון'
רשת בטחון
28/12/2016 | 07:37
2
53
אדם שצונח צניחה חופשית
פוחד נרגש נסער
אדם שמודע לקושי שבצניחה
דואג לרשת בטחון
אדם חכם יאמרו כולם 
אדם אחד קבוצה גדולה 
כל חור ברשת
מפחיד מטלטל 
כמו מאבד אחיזה
מרגיש כמו 
צניחה ללא רצפה 
ללא הגנה
ללא בטחון 
אדם בריא יודע 
למצוא אותה בתוכו 
ואני ...
מנהלת קבוצה 
כרגע מפוחדת מבוהלת 
מרגישים שחלק מהלב 
נעלם 
כל כך פוחדים מהרגע הזה
שנשאר לבד 
יודעת שככה זה בחיים 
אנשים ממשיכים ואחרים באים .. 
מן רגע כזה שמהלב נעקרה חתיכה.......
אז באתי לכאן לנסות לייצב אחיזה .
 
לצפיה ב-'להאחז'
להאחז
29/12/2016 | 11:47
1
45
צומחת אהובה שלנו,
כמה טבעית ויפה, כמה בריאה היא הכמיהה הזו למעטפת רכה, הבקשה שלכל צניחה ילווה לפחות מצנח, הרצון להבטיח את הבטחון של עצמך..
אני קוראת אותך יקירה, ושומעת את תחושת הפחד, חוסר הבטחון, הקיפאון למראה חור אפשרי ברשת, למראה הרווחים הקטנים האלו שבין החיבורים, החרדה שמא הם יגדלו, יעמיקו, יפערו ויטלטלו את היסודות הכי עמוקים, את תחושת הביטחון היסודית שבלעדיה כל כך קשה לזוז בעולם.. החשש הזה שהנה, ועוד רגע הקרקע עשויה להשמט, והבדידות שפתאום תפשה, והמעידה האפשרית.. כמו ליפול לתהום ללא תחתית, בחוסר וודאות שכמו קורץ לסוף האפשרי, הופך אותו פתאום למוחשי, מצר כל כך על כל צעד..
יקירה, השאיפה שאותה רשת ביטחון תהיה מוטמעת, מופנמת, היא שאיפה כל כך יפה.. ועם זאת, אולי זה בסדר גם להתעטף בה מן החוץ לפרקים, להשען על רשתות חיצוניות שלאט לאט יוכלו לעבור גם פנימה, כמו שכולנו לומדים..
מחבקת אותך בחיבוק עוטף וחם, קרוב קרוב ללב, ומזמינה אותך להמשיך ולשתף במה שקורה בקבוצה ובתוכך, להושיט ביחד יד אל הרשתות הפנימיות והחיצוניות ולהעזר בהן
 
לצפיה ב-'רשתות'
רשתות
29/12/2016 | 16:31
24
תומכת יקרה  
קודם כל תודה  , הרשת החיצונית היא זאת שעוברת טלטלה ושינויים וחורים ...אז זה קצת מטלטל את המערכת הפנימית. שלומדת ליצור בתוכה רשת הגנה ולא להתפרק. 
האמת שיחסית אני במקום ממש טוב שמצליח היום גם להעזר ...ותודה על העזרה שלך שעוזרת לי עוד קצת ל צמוח ולגדול ... 
 
לצפיה ב-'כאב'
כאב
21/12/2016 | 17:04
2
47
לא יצירתית 
אין מילים או אותיות 
כי 
כולנו אותיות
שלו או של דומהו
היום
זה יום עצוב אכזר
הוא משתחרר
מתי אני.....
הכלא הוא ביתי 
הוא עולמי 
שהוא ודומהו 
הכניסו אותי אליו
לצפיה ב-'הרבה יותר מאות'
הרבה יותר מאות
22/12/2016 | 14:33
1
43
צומחת אהובה שלנו,
את כל כך הרבה יותר מאות אחת או מילה,
גם אם לפעמים זה מרגיש כמו כל מה שנשאר,
גם אם רוב הזמן הכלא הנוראי הזה הולך איתך.
והלוואי והכלא הזה באמת לא היה, והוא זה שהיה בו, ולא את..
מקומם ומכעיס לחשוב שזה הפוך, שזה אחרת, שאת זו שמרגישה שכל כולך מתכנסת לתוך האות שהוא כפה עלייך.
 
ואני מתארת לעצמי כמה רגשות זה בטח מציף עכשיו, רגשות של פחד, בלבול ומחנק, תחושה איומה של ריקנות ומחיקה שהמעשים האלו הותירו, תחושות שאת מתמודדת איתן יום יום, נאבקת בהן ומנצחת כל יום מחדש, אוספת מתוך האותיות המפוזרות את עצמך במאמץ ואומץ, ובכל זאת כשיום מעציב ומעליב כמו זה מגיע, בכל זאת זה מרגיש כאילו שוב הוא מפורר את מי שאת לכדי אות..
 
יקירה שלנו, אנחנו כאן כדי לעטוף ולחבק את כל האותיות, כל אות ואות בך, את מה שביניהן, את מה שעמוק וחזק יותר מבעד לאותיות, את המילים השלמות והקול החזק שלך, שאף אחד לא יוכל לקחת יותר, לא יוכל למחוק..
 
צומחת שלנו, אם תרצי לקרוא, אני מצרפת גם שני קישורים לפוסטים אישיים של כותבות שנכתבו בפייסבוק בהמשך לקמפיין האותיות, שבחרו להזכיר שהן גם הרבה יותר מאות, ושהוא זה שצריך לקטון לכדי אות, לא הן. הם עשויים להיות טריגריים ועל כן כותבת את זה כאן מראש
 
 
מחבקים מעומק הלב, איתך ביום המורכב הזה
 
לצפיה ב-'תודה לך '
תודה לך
24/12/2016 | 16:45
21
תודה על עטיפה שנותנת כוח בימים כאלו 
 
לצפיה ב-'רוצה לשנוא אותו. במקום זה שונא את עצמי'
רוצה לשנוא אותו. במקום זה שונא את עצמי
23/12/2016 | 00:52
1
40
נמאס לי מכאלה שמספרים שחוו אותה תחושה 
ואז הם מספרים שהיו עם האקס חודשיים. אבל ״אינטנסיביים״.
נו באמת. לך תסביר להם שזו עוצמה אחרת.
נמאס מאלה שאומרים שאני צריך לשחרר. להעסיק את עצמי.
להתקדם. ועוד כל מיני מילים אבסטקריות יפות לתלות על הקיר.

נמאס שהוא כל בוקר ב0500 בדיוק מעיר אותי במחשבות. וגורם ללב שלי לדפוק חזק.

יש מצב שהוא השיא? שהאהבה הראשונה היא גם האחרונה?
שהבאה בתור תהיה רק נוחות בפיג׳מה ולא רצון לקרוע מעליו את הפיג׳מה ורק להרגיש את הגוף שלו?

והוא? החדש. איך הספיק להכנס לֿך ללב. להתמקם ולהוציא אותי החוצה.
אני בכלל מכיר אותו. הוא ככ לא בשבילך. איך זה לא חלום שאמור להסתיים?

שיטחי. מחפש להמשך ולא רק שיחה.
כן- תמשיכו לבקר אותי. אם לא הייתי טועם ממנו- הייתי אומר שאתם צודקים ואין משיכה ועניין יחד.

איך התקדמת? אמרת שאני כל עולמך.
אתה עדיין כל עולמי. 
ואולי אני רק פוחד מהלא נודע?
אולי המרתי בגדול מדי. ועכשיו אני מבין שהייתה מפולת.
 
ברגעים הכי קשים אנחנו צומחים הכי גבוה.
מעדיף להשאר נמוך אבל איתך.

טעיתי. שגיתי. מתחרט.
איך פעם חשבתי שהאשמה לפירוק היא של שנינו.
וכעת אני סוחב אותה על גבי בלבד?
לצפיה ב-'(רצינו להסב את תשומת לבך לכך שהגבנו בפורום מבוגרים) '
(רצינו להסב את תשומת לבך לכך שהגבנו בפורום מבוגרים)
25/12/2016 | 22:43
17
לצפיה ב-'סיוטים'
סיוטים
19/12/2016 | 00:25
2
29
 
 
למה לחיות ? :
כל יום אותו דבר, במיטה לא יוצא ממנה מביט בתיקירה איזה חיים אלו ? איזו בדידות תהומית, אין טעם לחיות, לא רואה טעם, אולי עדיף לוותר, יותר מידי זיכרונות, יותר מידי חלמות, יותר מידי רע ,אין כוח באמת שלא ,נסיתי באמת שנסיתי עשרים ושלוש שנה נסיתי, נכנעתי .
הסיוטים :
 
 
אני רואה אותם הם אחרי הם באים יקחו את הילד ילטפו את הילד, יפטמו את הילד, יאהבו את הילד, יאהבו אותי עם עיני הדם שלי עם שלשאות שהולכות ורדופות אחרי לכל פינה, השמש שורקת לי והרגלים שלי נשרפות בתוך הבוץ אלוהים, למה נולדתי לטינופת הזו שקרוי חיים, למות על הבטן לראות את הקיר מעלי, להביט בו, לאהב אותו, לחמם, אותו ילד נולד מהריסות, הם באים לבושים בהדר, הם מחיוטים בחליפות, הם יפים וכחולים כמו השמים, ואוכלים לי את הלב, לב שבור עשוי זכוכית, כמו בשיר ילד מותר ילד ילד אסור, אני ילד אסור אבא ? ילד רע אבא ? ילד חרא אבא ? תשפריץ אותי על הקיר, אין לי כוח, כל הלילות המסיוטים האלו עולים לי על העצבים, ליל ללא שינה, לילה שחור, כתם דם שרוי על דופן הלב, ילד שיכור, עצוב כל כך ליצן סלחו לי שבא לי למות, אבל החיים לא שווים כלום
לצפיה ב-'לחיות עם הסיוטים'
לחיות עם הסיוטים
21/12/2016 | 14:40
1
30
נתנאל יקר, אני שומעת את השאלה שמזדקקת מדבריך, שאלה שוודאי מהדהדת ותובעת את תשובותיה ממך זמן רב מאד - איך להמשיך לחיות יחד עם הסיוטים, איך אפשר להמשיך בחיים בהינתן סיוטי העבר, אל מול הרע והכואב שתוסס..
ואל מול השאלה הזו, אני קוראת אותך מרגיש במעגליות מתסכלת, שוחקת, כמו פורמת אותך בקצוות, מותירה אותך מותש, כאוב..
אני קוראת אותך מנסה להתעורר מהסיוטים, מסיוטים של רודפנות, של בזיזה וריקון, של התפרקות והתפוררות וזעם מכלה, של זיוף וצביעות וכמיהה כל כך גדולה למבט חומל, עדין, מכבד, רגיש. מבט כל כך שונה מהמבטים שחווית בעבר, ועדיין אתה חווה בתוכך..
נתנאל, הסיוטים יכולים להיות כתשובה לשאלה 'למה לא לחיות', אבל הם גם יכולים להיות דשן ודלק ל'למה כן לחיות'. הם יכולים להיות לא רק הסיבה להרים ידיים – אלא אפילו להפך, הסיבה להמשיך להלחם, הסיבה להמשיך להתמודד איתם, לרוקן אותם מעוקצם, להגדיר את עצמך מתוכם, מעליהם, מתוך מקום של התגברות, של מחיקת אות קין..
לצפיה ב-'תודה רבה לך'
תודה רבה לך
21/12/2016 | 18:09
3
לצפיה ב-'עולם כמנהגו נוהג'
עולם כמנהגו נוהג
13/12/2016 | 07:03
8
71
אשליות מתנפצות 
ישר לפנים
אסור לבטוח באיש
אסור להאמין
את הלב ,אם תתן
דע לך 
שתיפגע ,שיכאב
אף אחד לא באמת
נשאר 
אף אחד לא באמת 
אוהב 
אף אחד לא באמת 
אכפת
הכל לרגע 
הכל סתם ולא אמת 
שמור עלעצמך
השמר 
את הלב הסתר !!!!
 
 
לצפיה ב-'לתת את הלב'
לתת את הלב
14/12/2016 | 18:15
6
46

הידעת,
שאת הלב נתת
כשאותי הזהרת
אותו שלא לתת?
 
צומחת מכאב,
מתוך הכאב, מתוך ההתפכחות של אמון שנשבר, את יוצאת בקריאה לא לתת אמון עוד. נראה שאת פגועה ונכזבת, לא מאמינה עוד באחווה שקיימת, או אמורה להיות קיימת, בין בני אדם. אולי את לא מאמינה עוד באהבה. נשמע שאת מרגישה נבגדת על ידי אנשים אחרים, שכמה שנתת מעצמך, בסוף אותם אנשים המשיכו הלאה, משאירים אותך מאחור. אבל את לא אומרת את הדברים האלה לעצמך, או רק לעצמך. את פונה למישהו אחר, מבקשת לחלוק עמו את נסיונך המר, להזהיר אותו. וכשאת עושה זאת, את מבקשת לפרוץ, או ממש פורצת, את מעגל הבדידות. כי לך אכפת, או ככה זה נראה לי, שקוראת את שירך. ומכאן יכול להיות שאפשר לבסס סוג חדש של אמון, כשאת נותנת מעצמך את כל מה שלא קיבלת, כשאת המקור של התמיכה והאכפתיות. והרי גם את מישהי. אולי מישהי שנשארת.
 
 
לצפיה ב-'???????'
???????
15/12/2016 | 00:05
5
41
אמון דבר מקודש
בן בני האדם
אדם חשוב ובסיסי
כשנולדים במקום
שבו האמון נפרץ
בוחנים שוב ושוב
את קיומו ...
םך
0 בגוף שלישי זכר
ניתוק
רחוק מהלב הכואב ...
 
מצטערת שלא הצלחתי להבין את מה שנאמר על ידכם
האם אמון הוא דבר מואר או אכזר
מאוד מאמינה באהבה ובקשר
מאוד מאמינה בנתינה
בוחנת כל קשר
לא מאמינה
שישרוד את נזקי העבר וקשיי ההווה....
לצפיה ב-'בין אמון לאמונה ... '
בין אמון לאמונה ...
16/12/2016 | 10:30
4
36
צומחת אהובה,

את שואלת האם אמון הוא אכזר או מואר, ואולי אין תשובה אחת מדוייקת בנושא כל כך מורכב שנצבע על ידי חוויות העבר של כל אחד מאיתנו, ובייחוד כשנפגעים בצורה קשה מנשוא בגיל צעיר ללא הגנות... זה מובן מדוע את בכלל תוהה האם קיים אמון...
 
אין צורך להתנצל, אולי חלק מאמון זה לדעת שאפשר לעשות תיקון, להתכוונן, לדייק כדי להבין אחד את השני, על מנת ליצור מגע שהוא מטיב, שמאפשר לשאת גם אי הבנות...
 
אולי הנכונות לדייק מאפשרת לשאת פגיעה, מלמדת על הנכונות להישאר... ואולי אם כאן נטיב לייצר את זה, זו למידה שתוכלי לקחת איתך בלב למפגשים אחרים ונוספים, לצד נזקי העבר וקשיי ההווה... חוויה שתלמד את הלב שניתן לתת אמון, שאכפת, שנשארים... ואולי דרכה ניתן יהיה ללמוד למי ראוי לתת את הלב ואיך יודעים לזהות...  
 
תמיד יש את הסכנה שהאמון יהיה אכזר, שבירה של אמון קיימת ולפעמים בלתי נמנעת, ואולי השאלה היא איך לומדים לשמור על הלב ולטפל בו כשנפגע...
 מעין חיפוש עדין ומתמיד בין שמירה לבין פתיחת צוהר לאפשרות לבנות משהו אחר ממה שהכרת, גבול שאת בוחרת מתי לפתוח אותו ואינו נפרץ ללא רשות...
ואולי היכולת שלך לתת ולאהוב ולבטא את עצמך היא עד לקולות שקיימים בתוכך לאפשרות של אמון, של אהבה טובה ומטיבה גם אם לא נולדת לתוכה...
 
מבקשת לשלוח לך חיבוק חם וגדול,
שמבקש להזכיר שאכפת ושאנחנו כאן, מוכנים לבחון ביחד איתך את הגבולות הנכונים לך בקשרים... ובעיקר מחזיקים איתך את האמונה שניתן לבנות אמון  
 
לצפיה ב-'תומכת אהובה ...'
תומכת אהובה ...
17/12/2016 | 20:43
3
26
מאוד אוהבת שאת עונה לי . יש משהו מרגיע בתשובותייך ..אז קודם כל תודה 
לצערי הרב מעבר לפגיעה באמון הבסיסי שלי . גם מי שבא לעזור ברגע שנזקי העבר עלו די נעלם ...כאילו הכל טוב כשהחלקים הנעימים שלי מופיעים אבל ברגע שמופיעים חלקים קשים יותר נעלמים.
 הדברים נכתבו בעקבות פחד עצום מול המטפלת שתעלם גם היא . 
אין לי ספק שקשר טוב ומטיב בנוי על אמון , אני גם בעד אהבה ונתינה ויחד עם זאת כל קשר לאורך כל הזמן יבחן אצלי שוב ושוב מתוך חוסר אמון שלא יגמר שלא ילכו ויעזבו אותי שוב לבד. וקשרים סופם להנמס ...מסיבה זו או אחרת .
תודה על החזקת האמונה שאפשר לתת אמון בבני אדם ויחד עם זאת לשמור על הלב שלא התפרק מכל קשר שניפרם ....
לצפיה ב-'מזדהה מאוד עם הרגשה הזו'
מזדהה מאוד עם הרגשה הזו
19/12/2016 | 00:30
14
זה אחד הסיביות שאני לא רוצה קשרים כי אני מפחד לאבד, תמיד בסוף עוזבים אותי, אני יש לי חרדת נטישה מטורפת ,זה מאוד קשה כי יש כאלו שכן רוצים אבל אני לא נותן הזדמנות, ואת צודקת רוב הקשרים נמסים, זה נכון ,וזה רע וזה כואב כי אתה באמת אוהב במיוחד אנשים רגשים, ואת נשמעת אדם רגיש אני איתך, חווה אותם דברים  .
לצפיה ב-'וכן אנשים בורחים '
וכן אנשים בורחים
19/12/2016 | 00:35
1
11
ברגע שהם רואים שאתה חלש זה ממש כואב, אני גם חווה את זה ,קיבלו אותי עד שנהייתי חלש, וכולם עזבו העולם הזה מאוד אכזרי, זו הרגשה מאוד מוכרת , את צריכה לחפש אנשים שכן יכולים להבין אותך, אולי נפגעות בעצמן ,אני רואה שאני מסתדר עם אנשים עם עבר דומה לשלי , עם בעיות כמו שיש לי, ואז יש תקשורת טובה ...
לצפיה ב-'נתנאל יקר'
נתנאל יקר
21/12/2016 | 17:00
26
תקשיב לי קשרים טובים כשלומדים לתת אמון נותנים המון כוח ובנייה טובה של הלב הכואב .
לא פשוט לטפל במורכבות כמו שלנו ואף אחד לא יכול להתחייב לטווח ארוך ובכל זאת לצד הכאב בפרדות ממי שאיתנו זוכרת גם את היד המושטת והלב האוהב שקיבלתי .
זה לא שחור ולבן ....ובכל זאת הכי ממליצה על טיפול טוב .. זה יותר יחד מלבד .
לצפיה ב-'קראתי כמה משירייך'
קראתי כמה משירייך
02/02/2017 | 23:10
7
נגעת בלבי.
גם בי בגדו חברים. החבר הכי טוב שלי - שאיתי מילדות, שצבעתי לו את הבית וליוויתי או בחתונה, בלידה ואפילו באבל... - התחמק משיחות במשך שבועות ארוכים, עד שהעז לומר שהדיכאון שלי כבד עליו. שאני כבד עליו.
וכשקראתי שכתבת מתוך החשש מפרידה מהמטפלת, אז כבר ממש הזדהיתי. אני כרגע מתאושש מפרידה מהמטפלת שלי, שנפרדה כי אין לה יותר איך לעזור לי. אני כל-כך מבין את התחושה שלאף אחד לא באמת אכפת. לכולם אכפת קצת. ובינתיים.
תודה על השיר. מקווה שעוברים עליך ימים טובים יותר.
לצפיה ב-'הדהוד'
הדהוד
30/11/2016 | 19:27
3
72
יש אחת
שמהדהדת
לא יוצאת
מהלב 
מהנשמה
יש אחת שנאמרת
שוב ושוב ושוב 
יש אחת שנסחרת
יש אחת שלא רוצה 
יש את מי שנותנת 
את הלב והנשמה 
יש מי שהיא אות 
יש מי שמילה 
יש מי שהמילה 
זאת היא 
זה עברה 
מילה או אשה 
היא רק 
..... 
 
לצפיה ב-'טובעת'
טובעת
03/12/2016 | 07:07
40
טובעת
בים של מילים
ריחות וצבעים
זיכרונות
מילים שלא נותנות
מנוח
מילה שמטריפה 
את הראש והנשמה 
לא מוצאת מנוחה
מטיילת בגוף
מטיילת בנשמה
כמה כוח
במילה אחת קטנה
 
לצפיה ב-'קול של תקווה'
קול של תקווה
06/12/2016 | 21:19
1
43
צומחת יקרה שלנו,
 
אני קוראת את המילים שלך, אותן המילים שלא מרפות ממך ומציפות אותך לפעמים, והן לא מפסיקות להדהד בתוכי. אני מרגישה אותך חזקה מאוד ובמקביל גם מרגישה כמה שזה יכול להיות כואב ופוצע כשאת פוגשת איזו מילה קטנה שמטיילת לה עצמאית בנשמה, מלה קטנה עם הרבה עוצמה..
 
אני קוראת את שני השירים שלך, קוראת את החיבור והתהליך שזורם ביניהם.. ממילה פשוטה שהופכת לאישה ובחזרה, את שבה ומחברת ביניהן לאחד, ומורגש שהחיבור הזה בין השתיים מגיע אחרי תהליך של העמקה, של צמיחה, של התגבשות, תהליך של שחרור, של נראות, צמד מילים שתפש ישות, ממשות, שמייצגת משהו חי ונושם, מילה שהיא גם אישה, אישה שהיא גם הרבה מילים, והן צומחות יחד כשאת מחברת  ביניהן וטווה את החלקים מתוכך לאחד, מביאה בהם את עצמך..
 
אני מרגישה ביחד איתך את ההדהוד.. את העוצמות והאומץ שיש בלהיות במקום מהדהד..  במקום שבו יש צליל שנוגע, חוזר, יוצר הד ועוד הד שאי אפשר להתעלם ממנו, צליל ששוקע, משחרר ועוטף, צליל שמשמיע צליל של חיים..
 
ואני חושבת על ריבוי הקולות שיכול לשגע ולבלבל, אבל גם להצמיח, לתת כוח.. ואולי דווקא הריבוי מאפשר לקול אחד להיות משוחרר, מחכה לצאת..
 
הייתי רוצה לעזור לך לצעוק אותו, לשחרר אותו.. ובמקביל גם מרגישה שהקול הזה יוצא ויצא, לאט לאט, בזמנו..
 
ואני משוכנת שזמנו יגיע.
 
ועד אז, אני וכולנו כאן כדי לתמוך, לחבק, ולהדהד ביחד איתך, צליל של חיים, קול של תקווה..
לצפיה ב-'תודה לך יקרה'
תודה לך יקרה
07/12/2016 | 07:13
23
תודה על המילים המעודדות נותנות תקווה ואור במקום של חושך
מעניינות המילים שלך והדהודן . .אכן השני נכתב אחרי הבנה שבכתיבה שלי רב הנסתר מהגלוי...ואם אני רוצה תגובה מדייקת אני חייבת לתת יותר מילים והסבר. 
ובכל זאת אהבתי את הרעיון של לא לפחד להיות בהדהוד הזה ..להפסיק להלחם במילה הזו . מילה שהיא גנאי ,מילה שמזכירה נשכחות . מילה שהיא לפעמים תאור לאישה שקופה ..
מילה שנאמרה עשרות פעמים 
מילה ....קשה ,מבזה.
תודה על חיבוק והכלה והרגשה בטוחה 
תודה לך שאת כל כך משקיעה ושם עבורי זה לא מובן מאליו ...וסליחה אם לעיתים אני שוכחת עד כמה אתם לא חייבים לי דבר . עד כמה אתם כאן מרצונכם מזמנכם בנתינה אמיתית ללא תמורה .
אז תודה וחיבוק זה המעט שיכולה להחזיר ... אוהבת אותכם .
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה
אמת הנפש
אמת הנפש

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ