לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
72517,251 עוקבים אודות עסקים

אודות הפורום תמיכה נפשית ביצירה

הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
פורום תמיכה נפשית ביצירה
 
 
לפעמים יש רגעים בהם רוצים לתת לרגשות לצאת, רוצים למצוא מקום לשתף בדברים שקורים ממש בפנים, יש מקומות שבהם לפעמים קל יותר לשתף בשיר, בסיפור, בתמונה או ציור...
אנחנו פותחים כאן פתח להבעה וביטוי עצמי, שונה מהמקובל בפורומים האחרים שלנו, מקום שאליו תוכלו להביא כל יצירה שהיא שמתחברת אליכם או שאתם מתחברים אליה, כיד דמיונכם החופשי ובהתאם לכללי הפורום.
.
כאן אפשר "לדבר" בעזרת שירים וסיפורים שלכם עצמכם, כאלו שנכתבים פה לראשונה, כיצירה אישית ופרטית של כל אחד; וגם של אחרים, ידועים ומוכרים וגם לא כל כך.
 
כאן בפורום אפשר לצרף ציור או צילום שציירתם או צילמתם בעצמכם, ציור, צילום או סרטון שמדבר אליכם (גם אם אינו יצירה עצמית שלכם), שמביא משהו ממה שאתם מרגישים, או רוצים לומר ולא כל כך מצליחים, שמספר ומתאר את מה שקורה לכם בפנים כי לפעמים המילים לא מצליחות לתאר....
 
כאן אפשר להעלות נושא שמציק, שחושבים עליו, מתחבטים בו ולא ממש יודעים איזו דיעה לגבש עליו.
 
כאן נוכל לפתח דיון, לספר כל אחד איך הוא מרגיש, מה הוא חושב בדרך אחרת. בדרך של משל, שיר, סיפור, יצירה פלסטית (צילום של ציור, פיסול, רישום, מיצג) ו”לדבר" דרך דימויים ותמונות.
ועוד כמה מילים – אנחנו רוצים לשמור את המקום הזה כמקום נעים לכולם שבו אפשר לתמוך ולהיתמך, ולכם חשוב לנו שתהיו איתנו וכשאתם פה תשמרו עלכללי הכתיבה של הפורום.
 כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.

* לא יותרו כאן פרסומים., סקרים או מחקרים

 
נחכה לכם פה, מבטיחים להקשיב להכל...
 
המשך >>

לצפיה ב-'אמא'
אמא
19/11/2017 | 11:26
1
36
אמא
שלא רואה
אמא  
שלא יודעת 
עצב 
בילתי נסבל 
כאב 
כואב
כל כך 
ילדה
שלא נספרת
ילדה 
שקופה 
       שקופ
             שק..
                  ונעלמת 
                  
           
לצפיה ב-'האמא שהיתה ולא היתה'
האמא שהיתה ולא היתה
( לעמוד שלי בתפוז )
21/11/2017 | 19:32
7

צומחת מכאב יקרה,
זה כל כך כואב כשלא רואים אותך, שאת מרגישה, ויותר ממרגישה, שאולי אפשר לעשות לך הכל ואמא לא תדע... נשמע שאת חוזרת לעבר ומחפשת מי שיציל אותך שמה, ואת הולכת בתוך העבר הזה ורואה את אמך, שאינה רואה אותך.. ונדמה לי, ממה שכתבת, שאת אינך כועסת, אלא עצובה, נמצאת בתוך עצב כל כך גדול שאולי כבר אינך יכולה להכיל אותו. הרצון שאמא תגן, שאמא תציל, הוא כל כך חזק, וכך גם היאוש, כי היא לא ראתה ולא ידעה. נשמע לי שיש לך כמיהה עצומה לתקן את הילדות. ובעצם, אולי יש גם האשמה כלפי אמא, שלא ראתה, שלא שמה לב יותר. כי אולי היית שקופה גם מול מי שפגע בך וגם מול אמא שלך, שלא היתה שם כדי לעצור את הפגיעה. והיא היתה אולי האדם היחיד, או החשוב ביותר אז, שקיווית שיגאל אותך באהבת אם.
אני מאחלת לך שתרפאי את הילדה הפגועה שבתוכך, שהיא לא תיעלם לך כפי שנעלמה לאימך... שתרגישי שיש לך היום משענת נפשית, שתוכלי להרגיש ילדה שלמה בתוך אשה שלמה, לאסוף את השברים... אינני יודעת כיצד הקשר שלך עם אמך כיום, אך אולי מהשיר אפשר להניח שהקשר המשמעותי היה, או בעצם לא היה, שם, בעבר, ושאולי את מעדיפה להתייחס אליה כאל מי שהיתה ולא היתה שם. אבל אולי היא, שעליה כתוב השיר, הנעלמת האמיתית... אנחנו כאן, קוראים את השיר, ולא מוכנים לתת לילדה הזאת להיעלם. לא שוב. את מוזמנת לבוא ולכתוב גם בצ'ט בין תשע לחצות מתי שתצטרכי. שולחת לך חיבוק חם, מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'טרגר קשה'
טרגר קשה
09/11/2017 | 20:45
2
27
הוא השתין לי בפה והוא שבר לי את האף ונתן לי מכות עם מקלות על הידים והרגלים הוא אנס שתי אחיות שלי ואחת מהן כל כך נשברה שהיא מסוממת ומסתובבת ברחבות הוא ניסה לפגוע גם באחותי הקטנה שאני הכי אוהב ואמרתי לו שאני יגמור עליו אם הוא יתקרב עליה .
 
והואנעלב וכעס וניתק קשר כמה שנים ועכשיו לפני כמה חודשים הודיעו לי שחזר בתשובה ונשוי ויש לו ילדה ונורא התרגשתי כי זכרתי ילד מופרע שמת על מחשבים ואוהב נשים ומחליף אותן כמו גרבים ,
 
ועכשיו הוא לומד בכלול וחרדי  והוא ביקש סליחה ואמר שיודע שלא היה לי אח הכי טוב אך הוא אוהב אותי ואני המשפחה שלו וזה בלבל אותי ואני ממש מוצף וחושב על זה פתאום כל הזכרונות עלו פוסט טראומה וזה יודע שלא אוכל באמת לספר לאיש מה קרה בבית שלי אבל לפחות כאן ברשת זה יותר נגיש זהו הרבה מחשבות .
לצפיה ב-'כאן אפשר לספר את האמת על הבית '
כאן אפשר לספר את האמת על הבית
( לעמוד שלי בתפוז )
09/11/2017 | 21:59
1
16

היי נתנאל ,
נשמע שהמציאות בה גדלת הייתה קשה מאוד, אתה ואחיותך חוויתם התעללות ,השפלות ופגיעות פיזיות ונפשיות ולמרות שאתה האח הקטן הצלחת להגן על אחותך הקטנה ולגרום לאחיך להתרחק ולהפסיק את ההתעללות...הצלחת לגייס את הנחישות והאומץ לעמוד מולו ולהגן על אחותך...
ועכשיו אחרי שנים הזיכרונות המודחקים מציפים ...לא נותנים מנוחה...יש בלבול... הגוף זוכר מה שהיה ,הנפש זוכרת את הקשיים,את המכות והעלבונות ,את הטראומה אבל זה אח...זו משפחה ...הוא ביקש סליחה...הוא יודע שלא היה אח טוב...הוא חזר בתשובה...יש לו בת...
האם הצליח באמת להשתנות? האם מצבו החדש מעיד על התחלה חדשה ובטוחה? לבטוח בו שוב?אפשר בכלל לסמוך עליו? לשמור מרחק ממנו?
נראה ששמרת בפנים את כל מה שראית ,עברת ,כאבת בבית-קשה לשתף אנשים בסביבה עם סודות ילדות כאלה ובאמת כאן המקום בו ניתן ,באופן אנונימי, לספר ולהוציא החוצה את הסודות של המשפחה ולשתף ברגשות שלך.
לשם כך אנחנו כאן, חשוב שתדע שאנו כאן עבורך ,אוחזים את ידך ומכבדים את הבלבול וההצפה שאתה מרגיש...
אתה יכול לפנות אלינו גם בצ'אט אישי  ברגעים אלה (הוא פתוח מתשע עד חצות בכל יום מלבד בשישי).
מאחלת לך לילה שקט ושתמצא בליבך את הדרך הנכונה בשבילך להתמודד עם העבר הרודף אותך.
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'תודה על המענה'
תודה על המענה
10/11/2017 | 13:37
12
וכן הצלחתי למנוע ממנו לפגוע מינית בעוד אחות שקטנה ממנו  ב15 שנה אחת לפני הכי קטנה היו מדעיות אבל עצרתי את זה מהר , שתים כן נפגעו אחת מאוד קשה כי היה ממש אגרסיבי אליה יותר מאחרות והיא מאוד מאוד רגישה היא כבר לא ממש בקשר איתנו זהו תודה לכם לפחות כאן ניתן לדבר על זה חושש כי זה חשיפה שלהם ללא רשות ולא רוצה לעשות כף לכן חושש.
לצפיה ב-'ברוש'
ברוש
08/11/2017 | 19:12
2
16


ברוש - בהשראת חיים גורי

לא היה לי זמן
לצמוח ישר כאילן
ילד שחווה טראומה קשה
לעולם יצמח עקום
ואת מחכה לי
ואני מחכה לך
שניפגש אתיישר כברוש.
6.11.17

לצפיה ב-'הצמיחה אל האור'
הצמיחה אל האור
( לעמוד שלי בתפוז )
08/11/2017 | 23:56
1
10
קרנף, זהו שיר מרגש. אתה כותב על הצמיחה שלך, שהוסטה מן הנתיב הישר והזקוף עקב הטראומה שעברת. מהשיר נראה שלא היה לך זמן לצמוח ישר כי היית עסוק בלשרוד את הטראומה, שחסמה אותך וגרמה לך, כאילן שחוסמים אותו, למצוא נתיב אחר, שונה, כדי להגיע אל האור, גם אם עליך להטות את גווך ולפתל את גופך ונפשך לשם כך. העיקר להגיע אל האור. ואולי האור הוא אותה אהבה שתפגוש, אהבה שכאשר תגיע אליה, תהפוך לישר כברוש. אולי נקודת המפגש עם האהבה, שהיא נקודת יעד, הופכת גם לנקודה שצובעת את כל העבר הקשה בצבעים אחרים, צבעים של ניצחון המתוק על המר. ואולי, בעצם כתיבת השיר, כבר הגעת אליה. ייתכן והיכולת שלך לראות את עצמך זקוף כברוש, טומנת בתוכה את נקודת המפנה של האהבה, שמתחילה, ראשית כל, בפנים, עוד לפני שאנו פוגשים אותה מחוץ לעצמנו.  
לצפיה ב-'תודה- דברים נפלאים'
תודה- דברים נפלאים
09/11/2017 | 00:26
1
לצפיה ב-'טריגר '
טריגר
05/11/2017 | 22:51
3
31

מצטערת שנותנת לזה מילים אבל נחנקת אם זה בתוכי

בבוקר
ילדה
בלילה
זונה
שלו
שלהם
של מי
שרק
רצה
אישה
נערה
ילדה
זונה
ואיש לא ראה
ואיש לא שמע
בכייה של
ילדה קטנה
ביום
ילדה
בלילה
זונה

לצפיה ב-'בבקשה אל תתנצלי '
בבקשה אל תתנצלי
( לעמוד שלי בתפוז )
07/11/2017 | 20:25
2
23
צומחת יקרה, 
 
אף פעם אין לך על מה להתנצל, ואנחנו פה בדיוק בשביל שלא תצטרכי להיחנק עם זה בתוכך, להיות פה איתך עם הפלאשבקים שלפעמים לא נותנים לנשום.. להיות פה איתך ולנסות ביחד להסדיר את פעימות הלב והנשימה, לחבק את הנשמה...אז איש לא שמע אבל היום שומעים, היום מותר לך להשמיע קול ויש לו הדים, ויש גם מי שיענה... 
 
אני משערת שדברים ממשיכים לעלות בטיפול, וזה מציף וכואב נורא, עד כדי מחנק ואלו הימים שכדאי להרשות לעצמך, עם הקושי, דווקא לקחת מקום, להתקשר למטפלת, לכתוב כאן, לבוא לצ'אט וכל דבר אחר שיכול לסייע לך... 
 
חיבוק חם מכולנו,
צוות סה"ר 
לצפיה ב-'מרגשת .....תודה '
מרגשת .....תודה
07/11/2017 | 23:47
9
כל כך מרגש ....
תודה על מילים לאחוז ....
לצפיה ב-'תודה מרגשת'
תודה מרגשת
07/11/2017 | 23:59
9
אין לי מילים לתאר ....
כמה המילים שלך רכות טובות עוטפות 
ונותנות מקום להאחז בשפיות
לצפיה ב-'טריגר -המאכלת אוכלת '
טריגר -המאכלת אוכלת
03/11/2017 | 20:36
2
29
האש
המחממת
את ליבה
אוכלת .
היא
בבובותיה משחקת
שותקת.
עצוב מבטה,
ליבה
שותת דם .
שם
על הרצפה
בליבה
מתפללת
שזה
יגמר .
אבל המאכלת
אוכלת
והיא משלמת
בחייה .
חיה מתה
נשארה
לבדה
משאלת מוות
בליבה
מסתירה .....

(לא אבדנית -  כואבת - קרוב מידי לזיכרונות ולכאב )
לצפיה ב-''
04/11/2017 | 02:35
1
10
מזדה מאוד עם הכאב. אולי תנסי להעביר את המחשבות שלך למשימה אייך אני יוצאת מהכאב? איך אני משקמת את עצמי. איך אני מגיעה לזוגיות טובה? אני חושב שזוגיות טובה תיפתור הרבה מהבעיות. כך גם לי
לצפיה ב-'קרנפי תודה '
קרנפי תודה
04/11/2017 | 19:00
5
זה הרבה יותר מורכב אצלי 
קשה לי להסביר 
עובדת על להתקרב לכאב לזכרונות 
בסוף אצליח לתת לזה מקום לעבד אותם .. תודה לך ומאחלת לך שמשאלות לבך ייתגשמו 
לצפיה ב-'מילים '
מילים
19/10/2017 | 22:26
3
44
מילים
במקום דמעות
 ריח
שמזכיר נשכחות
מילים 
פוצעות
מילים 
כואבות 
נשארתי לבד
ללא יד 
ללא מגן 
עצובה   
מתנתקת 
מעצמי 
מגופי 
ממחשבותיי
לצפיה ב-'סהר ...ניסיתי '
סהר ...ניסיתי
19/10/2017 | 22:29
2
34
ניסיתי לאחוז גם בצאט ...אולי מילים 
והצאט מלא עמוס 
עבודה קדושה אתם עושים 
אז אני כאן מוצפת בקושי ..מלקטת מילים לאחוז 
לצפיה ב-'אנחנו פה איתך '
אנחנו פה איתך
( לעמוד שלי בתפוז )
21/10/2017 | 13:32
1
35
היי צומחת אהובה,
 
אני שומעת עד כמה את מוצפת בפלאשבקים שלא נותנים מנוח... שמחזירים אותך לשם ואז ומכריחים אותך להתנתק אחרת אי אפשר כי זה קרוב מידי, חשוף מידי, כואב מידי...

את כותבת על המילים ועל החשיבות שלהן עבורך. אומנם מצד אחד הן פוצעות וכואבות מנשוא, פיזית ונפשית,  מאלצות אותך לשחזר את מה שכל כך היית רוצה לשכוח... אך מצד שני הן מהוות עבורך גם משהו להיאחז בו... אולי יש בהן כדי לאפשר מרחק, כדי לחוות מחדש, אולי, אבל בעוצמה אחרת, לחוות מחדש באופן בטוח, לחוות מחדש כדי לעבד ולא להישאר רק עם התחושות הפיזיות ועם חוסר האונים... אולי הן יוכלו לאפשר לקחת את השליטה מחדש, כי הן גם מאפשרות לכתוב פרקים נוספים בסיפור, ואולי כך לשקם את מה שנפגע...

אז היית לבד, לא מוגנת אבל היום את לא... אז לא יכלו להיות לך מילים, רק תחושות פיזיות, אז לא הייתה ברירה אלא להתנתק, אבל היום לא. אני משערת לעצמי שהטיפול מגיע למקומות הכואבים, לטראומה, ומה שנפתח שם  וודאי מלווה אותך מחדש... הפצע מדמם אך למטרה של ריפוי, אבל זה שורף... האם את מביאה לטיפול את הטקסטים שלך כאן? את מה שעובר עלייך בין מפגש למפגש? יכול להיות שזה גם יוכל לעזור...

מעבר לכך, אני מודעת לעומס שבצ'אט שיש לאחרונה, יחד עם זאת חשוב לי לומר לך שגם פה את לא לבד ואנחנו איתך, קוראים אותך ומרגישים אותך אות אחר אות, מילה אחר מילה... מקווים להיות לך מקום בו אפשר להתחבר מחדש אל עצמך, לשאת את הכאב בעוצמה שניתן לעכל...ומחזיקים איתך תמיד תמיד את המקומות של התקווה בייחוד בימים של ההצפה של הכאב...

מוזמנת לנסות שוב את הצ'אט (אולי הערב?) , יש לך תמיד מקום פה אצלנו, גם בעומס. אנחנו פועלים לשנות את המצב 
לבנתיים, שולחת לך חיבוק גדול וחם, חיבוק שמבקש להיות משהו להיאחז בו.
 
שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'תודה יקרה'
תודה יקרה
21/10/2017 | 23:30
21
תודה על מילים לאחוז 
כל כך רכות נעימות וטובות 
ורוצה לציין לטובת מי שקורא כאן
שגם בעומס הייתה נכונות להיות איתי אני זאת שויתרתי לטובת מי שזה יותר דחוף עבורו כי הרגשתי שיכולה לשרוד את הקושי. 
ואני לא מתפלאה שעמוס אצלכם אתם פשוט עושים עבודה נפלאה של תמיכה במי שמרגיש חלש ולבד .. היד המושטת שלכם עוזרת להרים מהרצפה להאסף ולהמשיך...
אוהבת אותכם מאוד 
ותודה מכל הלב
 
 
לצפיה ב-'מיחושים מיחושים'
מיחושים מיחושים
16/10/2017 | 19:46
2
27

ציורים ושירים

שרע לי. שמר לי. שאני פוחד
אני משרבט מיני ציורים
והפחד והעצב נגוז ונעלם
וחלק מהציורים האלו אני מראה לכבוד שבת
למלא בשמחה את חברי.
לא תמיד אני מצייר במחשב
לפעמים על דף נייר נעלם.
והדף עושה את שלו
מלא בשירבוטים וקישקושים
ודמעות לא זולגות מעיני
אני נרגע. אני שליו
והיה פעמים דווקה שיר עזר.
כתבתי את השירים
לא הרבה- שתיים שלוש בלבד
והפחד חלף עבר.
16.10.17

מיחושים מיחושים

אני מסכן בימים האחרונים
נפשי מחפשת דרך להעניש את עצמה
פעם הברך כואבת. פעם הגב כואב
פעם אני מלא בגירודים
ופעם השיניים כואבות.
ואני לא יודע מה לעשות
אלוהים אמר לא חטא עבורי
צריכה הנפש לבוא אל שלוותה
ולדעת היא טובה.
להשתחרר מטראומת הילדות.
16.10.17


לצפיה ב-'ריפוי באמנות'
ריפוי באמנות
( לעמוד שלי בתפוז )
18/10/2017 | 22:16
1
22

קרנף לבן
שמצייר על דף לבן
שכותב על דף לבן
או על מסך מחשב
ויודע למלא באור את נפשו
ואת זו של אחרים
שיגיע הציור, השיר המשמח,
אל הגוף
שיגיע ויגע –
הכאב מציק, נכון,
ואולי זה זיכרון
של כאב אחר
וכאב נוגע בכאב
שכמו שאתה מעלים את כאבי הנפש במכחול
תוכל לצלול עמוק אל פני השטח
ולהשקיט המיחושים
ואולי כאבים ירפאו את הילד שבפנים
כי יעירו אותו לחיים
ולא יכאב עוד
 
לא חטא שלך
לא עונש
הנפש מכירה את עצמה ויודעת:
טובה אני
והגוף משתחרר מן הכאב
ומחבק
 
לצפיה ב-'נהדר- תגובה נהדרת'
נהדר- תגובה נהדרת
19/10/2017 | 10:48
12
את צודקת בכל מילה
לצפיה ב-'שקופה'
שקופה
18/10/2017 | 10:06
1
42
הגוף הזה 
הוא לא שלה 
אף פעם 
לא היה 
אמא
אבא
ומי שרק רצה 
בשם אהבה
בשם הרפואה 
את לא
נחשבת 
את 
גוף 
או אולי 
גופה 
מנוקבת בחורים
מטרה 
לאחרים...
לצפיה ב-'לא עוד'
לא עוד
( לעמוד שלי בתפוז )
18/10/2017 | 22:53
19

צומחת מכאב יקרה,
זה נורא להרגיש שהפקיעו ממך את הזכות על גופך, שכל מי שרצה יכול היה לעשות בגוף שלך כרצונו, ההרגשה היא שאין לך מילה, שאת לא נחשבת, כדברייך. ואני חושבת על המשמעות עבורך, שאת בעצם לא מרגישה חיה יותר, שאת גופה, לא גוף, ואפילו לא שלמה אלא מנוקבת. ואני מקבלת את התחושה כאילו, באופן מסויים, את מתרחקת מהגוף שלך, כאומרת: "אם הגוף הזה הוא לא שלי, אז אני לא רוצה בו." אולי, בגלל ש"כל מי שרצה" יכול היה לנכס לעצמו את גופך, את מרגישה ניכור כלפיו. ועם הניכור נראה שעולה גם זעם גדול מאד. איך הם יכלו? את אומרת לעצמך. "שקופה", קראת לשיר, ואת מרגישה אולי שכל מה שנותר ממך זה גוף שהפך לקרבן, מטרה לאחרים, ואת עצמך נותרת בלתי נראית.
ואולי הזעם שנמצא שם בתוכך יקח את המושכות לידיים, ואת תזדהי עם הלוחמת שבך, ותגני על הילדה הנטושה שבתוכך. מי כמוך יודעת עד כמה הילדה הזאת זקוקה להגנה, הגנה שלא קיבלה אז. אני מרגישה, דרך השיר, עד כמה את אחת עם הילדה, ודווקא משום כך את כנראה מרגישה חסרת הגנה. אבל המילים שלך, שמכוונות ל"גופה המנוקבת", מלאות התרסה, ויכול להיות שיש כאן מקור לכוח שלא יאפשר לך להיות שקופה. לא עוד.
 
לצפיה ב-'תפסיקי כבר להיות ילדה'
תפסיקי כבר להיות ילדה
15/10/2017 | 00:31
1
41
את כבר בת 29 כמעט בת 30.
מה יהיה איתך?
מתי כבר תחליטי מה את רוצה לעשות בחייך?
עד מתי תקפצי מעבודה לעבודה?
עד מתי תרגישי בושה עם עצמך שאת לא שווה?
תפסיקי כבר לערוך השוואות בינך לבין הסביבה.
הם זה לא את, כל בן אדם הוא שונה.
אבל את חייבת להתבגר כבר.
זה לא יכול להימשך ככה.
עד מתי תחזיקי ככה מעמד?
 
הגיע הזמן לגדול ולקחת אחריות על חייך.
תעשי החלטה. לא מחר לא בעוד חודש ולא בעוד שנה.
היום! היום תחליטי שאת כבר גדולה.
ותקחי כבר אחריות על חייך כי את כבר ממש לא ילדה.
לצפיה ב-'הקול שלא נשמע'
הקול שלא נשמע
( לעמוד שלי בתפוז )
18/10/2017 | 21:38
12

של מי הקול הזה, ג'אסט סול? שלך?
הקול שקורא לך לקחת את עצמך בידיים, להתבגר,
הקול שאומר –          
את חייבת להשתנות, ועכשיו.
ואת אומרת לעצמך:
"את לא צריכה להתבייש."
האם מישהו אמר אחרת?
כי איכשהו,
באופן כלשהו,
אני מרגישה
שאת כמעט נוזפת בעצמך, ממש
כמעט.
ואולי מנסה לנער את עצמך, אולי
זה יותר מדויק.
ואולי בצורה כזאת
את לוקחת את השליטה לידיים, כי
לא מישהו אחר אומר לך כך,
זו את, החזקה, היודעת, הבוגרת,
שלא מבזבזת זמן,
שיודעת להשקיע בדברים הנכונים,
שצודקת.
ומה איתך, ששומעת את הדברים?
מה היית עונה לעצמך?
 
 
 
לצפיה ב-'אין לי כותרת'
אין לי כותרת
13/10/2017 | 16:35
1
26
אין לי כותרת כי אני לא מצליחה לנסח כמו שצריך.
חושבת חושבת אבל המילים לא יוצאת כפי שרוצה.
עייפה, עצובה, חלשה, אומללה, לא יודעת מה אני.
מחפשת או יותר מייחלת לאיזה סימן, לאיזה קסם, לאיזה משהו שיתן לי קצת מרווח נשימה וקצת תקווה או משהו שיגרום לי להרגיש אחרת.
מרגישה שלא יכולה לבד, צריכה עזרה, צריכה שמישהו ידחוף אותי ומשום דברים יתגלגלו, אבל כן בטח, מי ידחוף ואיזה יתגלגלו.
בינתיים החיים עוברים ואני לא מוצאת עצמי, מעבירה עוד קצת ועוד קצת, אבל זה לא באמת משתפר.
צריכה איזה צעד מיוחד ולא מוצאת את הכוחות אליו.
מרגישה שאף אחד לא שומע אותי, הלוואי והיה שומע..
הלוואי והייתה תקווה גם במקרה שלי, אבל אני לא רואה אותה, לא רואה שום דבר.
צריכה עזרה, צריכה סימן, צריכה צריכה צריכה.
לכתוב אפילו לא מצליחה.
לצפיה ב-'לחלוק את הקושי'
לחלוק את הקושי
( לעמוד שלי בתפוז )
14/10/2017 | 21:50
10
כל כך כואב לשמוע כמה קשה לך. לפעמים הקשיים מתיישבים כמו בגד שמרופד במשקולות, כך שבקושי אפשר להזיז יד או רגל או אפילו לנשום. ואז צריך פשוט מישהו שיעשה את המאמץ הקטן לפתוח את הרוכסן ולעזור "לקלף" מעלינו את החליפ הלוחצת הזו. אבל למצוא את המישהו הזה לא תמיד פשוט, ואז יש הרגשה שאף אחד לא שומע אותך.
יקירה, אנחנו כאן בשבילך ואנחנו דואגים לך ורוצים להקל, אם נוכל. אם תוכלי לגייס קצת כוחות  אולי יעזור לבוא לדבר איתנו בצ'ט האישי של סה"ר. אולי זה המקום לספר קצת יותר על הקשיים כדי שנבין , על התחושה שאת כאילו תקועה במין בור שלא ניתן לצאת ממנו. אולי ביחד  אפשר יהיה להאיר כל פינה חשוכה כדי לחפש את אותה מנהרה צרה שתוכל לקחת אותך כלפי מעלה..הציט שלנו פועל כל יום חול בין תשע בערב לחצות. אנא, העזרי בנו. 
שלך, מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'עצובה'
עצובה
10/10/2017 | 22:48
1
45
עצובה וכואבת
והילילה 
כבר כאן 
קולות בחשכה
קוראות לה לבוא 
להיות 
שלהם 
להיות
נערה 
עובדת 
נערה 
אחרת
נערה מיותרת 
נערה פצועה 
נערה קרועה 
ודוממת 
הכי
טוב 
צייתנית 
ושותקת 
ורק הנשמה 
שלה 
פצועה 
חבולה מדממת 
 
 
עוד לילה .....
 
 
 
לצפיה ב-'כאב מדמם, שותק אך זועק'
כאב מדמם, שותק אך זועק
( לעמוד שלי בתפוז )
14/10/2017 | 22:23
13
יקירתי, אנחנו שומעים עכשיו את הזעקה הדוממת שאולי החנקת אז, כשהתעללו ופצעו את גופה ונשמתה של הילדה-נערה, כשציפו לילדה צייתנית שותקת ושתוקה, שלא תבטא מחאה, שתעלים את עצמה ותשאיר את הגוף כמשחק בידי אחרים. את כל הרגשות הכלואים שהתפלשו זה בתוך זה בתוכך את מוציאה, מאווררת ונותנת להם קול צלול וממשות. ואני רוצה לעודד אותך להמשיך, תני לילדה שבך לדבר ולזעוק את הכאב. אנחנו כאן כדי לשמוע...
לצפיה ב-'כאב'
כאב
08/10/2017 | 14:33
1
40
שורפת הנשמה 
בוכה הילדה 
גופה אינו שלה 
נפשה 
מזמן 
הלכה 
התעופפה 
ונעלמה 
עצוב 
מבטה 
ואיש לא רואה 
עצובה וכואבת
זכרונות
שם בחדר
על המדף 
מונחים 
חייה 
עירומה 
הילדה 
עירומים חייה 
כמו לא שלה 
עצובה ונחנקת 
מכאב 
 
נחנקת הילדה 
נחנקים מילותייה
רק הבובות 
יודעות 
שומעות 
בלי מילים 
בלי קול 
בנשמות 
הטהורות 
 
לצפיה ב-'תום'
תום
( לעמוד שלי בתפוז )
08/10/2017 | 21:49
15

צומחת מכאב יקרה,
כל כך כואב שעברת את מה שעברת, והילדה חיה בתוכך ומשמיעה את זעקתה האילמת בשיר הזה, אולי כדי שלא רק הבובות ישמעו אותו, אלא שגם אנחנו נדע.. והילדה הזאת חיה בתוכך ומבקשת עזרה, כאילו הכל קורה עכשיו, מתרחש עכשיו.. ואולי יש מרחק שמאפשר לך לכתוב על כך מבלי להיחנק במילותייך שלך. למרות שהשורות הקצוצות יכולות לשמש ראיה לתחושת המחנק שעוברת עלייך, אולי גם עכשיו.
הבובות נשמות טהורות כי הן את, הן המשחק שלך בהן. ואולי את מרגישה גם כן כמו בובה, נשמה טהורה במשחק רע של מישהו אחר.. הבובות טהורות, הן חפות מפשע. גם את. מה שנעשה בך הוא לא את, לעולם לא. ונדמה שאיכשהו, בבובות, הצלחת להנציח ילדות שאיש לא יכול לגזול ממך, משהו טוב וטהור ששומר עלייך.
הילדה, שנעשה בה עוול, שומרות עליה הבובות – המשחק שלה נשאר טהור. הרוע שורף את הנשמה, אך אינו מדביק אותה ברוע משלה. הוא לא יכול.
 
לצפיה ב-'אולי בעזרת הפורום פה אני אתחיל ליצור שוב'
אולי בעזרת הפורום פה אני אתחיל ליצור שוב
01/10/2017 | 17:41
2
33
והנפש תרגע קצת
לצפיה ב-' אנחנו פה'
אנחנו פה
( לעמוד שלי בתפוז )
01/10/2017 | 22:38
1
32
ערב טוב לך,
לעיתים, כשיש אי שקט והנפש לא רגועה- האומנות היא בהחלט כלי עזר חשוב.. היצירה מסייעת לבטא את הרגשות ולהפוך את החוויות שלך למילים.. לאחר שתיצור- תוכל להתבונן ביצירה האישית שלך ולהבין המון על עצמך, על רגשותיך ועל מחשבותיך..
הרעיון שלך מעולה ואנחנו פה בשביל להקשיב לך ולקרוא את היצירות שלך..
מחכה בציפייה רבה,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'הרבה תודה זה מעודד מאוד'
הרבה תודה זה מעודד מאוד
01/10/2017 | 23:35
9
לצפיה ב-'שברים טרגר לא אובדני סתם פריקה'
שברים טרגר לא אובדני סתם פריקה
27/09/2017 | 23:56
4
38
שבר ועוד שבר לוח מלא אותיות עינים צבעות בגיר שחור ,
ליליות לא ליליות אימה בין חדרים רחוקים גוף אוחז בגופה
ילד בוכה נשמה עוד גופות על גופות
עוד ילדות עצובה
בין פרחים והרים וצבעונית ששרה זמירה עתיקה
 
נכון לפועלה לבועל את הזבוב הקטן מכולם החלש הפחדן
שפתיים דוממות ביום כיפורים שיר
אשיר על חטא ועל פשע
על משכב עם האיש אהוב הרומן  שהיה בעודני עולל והטוב לישון ועוד פעם לישון
עד אין סוף בועות ריצות משפחה כמו פלסטר
על פצע מגלידה רוי בקולות ואימה
 ירק הוא הלילה כמו הים כמו אני כמו הסוף סליחה
על הכל הכל כבר חזרו הסיוטים פלאשים הזיות ,
 
ראש חולני מאובחן
בכל האבחונות בא לי שקט שלוות עולמים להנות מריח מתוק של
אהבה ספוגה בחיבוק וברוך אך הכל נשבר ואטום ודביק הכל בעילה
הכל אונס כל מגע שנת עולמים לי בא לנום
לנום ולא לעשות דבר אך בלבי עוד
חושב להלחם על זכותי להיות בין החיים לא הסיסמה אלא האמת רצופה
סליחה על הקיטור סליחה על הבכי אבל לא יכול 
לשמור יותר אני עצוב ..
לצפיה ב-'מאחל לך הרבה בריאות ופיקחון וגמר חתימה טובה'
מאחל לך הרבה בריאות ופיקחון וגמר חתימה טובה
28/09/2017 | 20:59
1
4
לצפיה ב-'תודה רבה מאחל בחזרה'
תודה רבה מאחל בחזרה
28/09/2017 | 23:46
2
לצפיה ב-'מאחלת ימים ללא סיוטים'
מאחלת ימים ללא סיוטים
( לעמוד שלי בתפוז )
30/09/2017 | 22:43
1
17
שלום נתנאל,
נראה שהלוח הזה מלא העיניים שכמו רודפות אותך ואי אפשר להסתתר מהן...
אימה וגופות ...הרבה כאב והרבה עצב ובכי וחשוב לא לעצור את הבכי ...
הפלאשים והסיוטים חזרו ואנו כאן לתמוך ולהקשיב לאחוז וירטואלית את ידך ולהגיד שאכן חשוב להילחם על זכותך להיות בין החיים.
אתה יכול לשוחח עם מתנדב/ת שלנו גם בצ'אט עד חצות, ניתן להיכנס לקישור מעמוד הבית של סה"ר : http://www.sahar.org.il/ ;
מאחלת לך ימים עם פחות סיוטים ויותר שקט, מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/10/2017 | 09:04
2
לצפיה ב-'חשבון נפש'
חשבון נפש
28/09/2017 | 20:57
1
46

חשבון נפש

מחר ערב יום כיפור
מתחיל היום הנורא
ואני עושה חשבון נפש
מחפש בעצמי חטאים
לתקן. לא לחזור. לא לקלקל
קורא אני את המקורות היהודים
תורה תנך משנה ובעתיד אולי שוב  תלמוד
לא להיות מוסת  מהם למעשים רעים
ולעשות מהם מעשים טובים.
חושב אני על חיי על פחדי על הסיכון
על הסיכון לי ולאחרים
חושב אני על תומתי כיצד תהיה טובה
חושב אני על אלוהים על  אשתו השכינה על המלאכים
כיצד לנהוג בכבוד  ודרך ארץ  ואהבה כלפי אלוהים ואדם.
חושב אני על שמירת הלשון
כיצד לא לפגוע באחרים
חושב אני על עמדותי הפוליטיות
כיצד להביא לשלום וביטחון. כיצד לדאוג לחלשי החברה
וכיצד להקטין את השחיתות. כיצד לחזק את הדמוקרטיה
ועל הכל אני צם כיכולתי. לבקש סליחה ומחילה
ועזרה לפקוח את עיני וכוח לתקן את דרכי
סליחה.
28.9.17

לצפיה ב-'תיקון- תוספת 2 שורות'
תיקון- תוספת 2 שורות
28/09/2017 | 22:03
10
 
חשבון נפש
 
מחר ערב יום כיפור
מתחיל היום הנורא
ואני עושה חשבון נפש
מחפש בעצמי חטאים
לתקן. לא לחזור. לא לקלקל
קורא אני את המקורות היהודים
תורה תנך משנה ובעתיד אולי שוב  תלמוד
לא להיות מוסת  מהם למעשים רעים
ולעשות מהם מעשים טובים.
חושב אני על חיי על פחדי על הסיכון
על הסיכון לי ולאחרים
חושב אני על תומתי כיצד תהיה טובה
חושב אני על אלוהים על אשתו השכינה על המלאכים
כיצד לנהוג בכבוד  ודרך ארץ  ואהבה כלפי אלוהים ואדם.
חושב אני על שמירת הלשון
כיצד לא לפגוע באחרים
חושב אני על עמדותי הפוליטיות
כיצד להביא לשלום וביטחון. כיצד לדאוג לחלשי החברה
וכיצד להקטין את השחיתות. כיצד לחזק את הדמוקרטיה
חושב אני על מאכלי
כיצד יהיה יותר מועיל ומוסרי
ועל הכל אני צם כיכולתי. לבקש סליחה ומחילה
ועזרה לפקוח את עיני וכוח לתקן את דרכי
סליחה.
28.9.17
 
לצפיה ב-'שנה טובה '
שנה טובה
20/09/2017 | 15:43
3
26
שנה טובה ומתוקה 
שנה של שמחה אהבה 
שנה של צמיחה כוחות והצלחות 
אוהבת ומודה לכל באי הפורום ולתומכי סה"ר המקסימים שתמיד שם עבורי ..  
לצפיה ב-'שנה טובה'
שנה טובה
21/09/2017 | 01:50
6
לצפיה ב-'שנה טובה '
שנה טובה
( לעמוד שלי בתפוז )
25/09/2017 | 20:35
25
שנה טובה גם לך,
שנה של בריאות ואושר
שנה של קבלה והכלה
שנה של תקווה
ושל הרבה שלווה...
תודה על הרגעים בהם שיתפת אותנו ונתת לנו להיות שם עבורך... 
מקווים שתמשיכי להגיע אלינו ולשתף
לצפיה ב-'שנה טובה לכולם'
שנה טובה לכולם
28/09/2017 | 00:03
5
וצומחת אני מאחל לך רק טוב והתקדמות מגיע לך את לוחמת .
לצפיה ב-'תיקווה'
תיקווה
15/09/2017 | 20:35
2
20

תיקווה

אני כולי מלא תיקווה
שבעוד כמה חודשים אבריא בשמחה
אין פחד.  אין חרדה
אני יודע זאת בעין פקוחה
עזרת האל היא מאוד גדולה
מלאכים שלח לגאלני מחרפתי
ולו נתונה כל תודתי
וגם אודה לכל אשר עזרני
לאדם, למלאך- זו שפת תודתי
מעמקי לבי. מעמקי נשמתי.
30.8.17

לצפיה ב-'התקווה שעוטפת אותך... '
התקווה שעוטפת אותך...
( לעמוד שלי בתפוז )
17/09/2017 | 21:34
1
10
לפי המיתולוגיה היוונית, פנדורה היא האישה הראשונה שנבראה, על ידי זאוס, מלך האלים.
בארמונה של פנדורה, הייתה תיבת עץ מסתורית שנשמרה בחדר נפרד, הרחק מהישג ידה.
על פנדורה נאסרה הכניסה לחדר זה, והיא הוזהרה שאסור לה לפתוח את התיבה- אך היא איננה עמדה בפיתוי.

ברגע שמכסה התיבה הורם, פנדורה שחררה לעולם את כל הכעסים, הכאבים, המחלות, הצער, הייאוש. הכל יצא מהתיבה והתפזר בעולם.
כשבעלה של פנדורה חזר לביתו, הוא סגר מיד את התיבה, אך כל הצרות כבר פוזרו בעולם.
לאחר שראה את כל הצער והכאב שישנם בעולם, הוא פתח את תיבתו פעם נוספת- וכעת שחרר את התקווה,
על מנת שלבני האדם תהיה את היכולת להתגבר על כל הקשיים ששוחררו בעולם.

קרנף יקר, התקווה זהו רגש רב חשיבות, שמאפשר לנו מעט מרחב נשימה, בין כל הצרות המפוזרות בעולם.
אני כה שמחה על כך שאתה מרגיש זאת, וכולי תקווה גם כן, שתחושה זו תמשיך לעטוף אותך.

שלך,
מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
17/09/2017 | 21:51
6
האמונה באלוהים נותנת תקווה
לצפיה ב-'ברגליים משוכלות'
ברגליים משוכלות
16/09/2017 | 21:31
1
27
האם זו החלחלה מעצמי או הגועל מההחלטות שלי שגורם לי לרצות להקיא. האם זו האמת שנועצת את סכינה החדה עמוק עמוק בפנים אל תוך הלב הפועם והמדמם או שמא זוהי אלת השקרים הגסה והקהה שמכה שוב ושוב באיזורים שונים בגוף, וכמעין ציירת יוצרת פיקאסו קטן. אני רוצה לומר לעצמי שאני מרגיש טוב - שהכל יעבור בעוד דקותיים. אז אני מקציב לעצמי שתי דקות שבהן אתייפח ואייבב לסיפוק הנפש שלי , אם יש לי אחת כזאת. אולי נוח לעצמי לספר לעצמי סיפורים שאני אדם טוב. כל חיי אני מנסה לכפר על החטאים שלי - בד בבד עוד חטאים נערמים באסכלת העונשים. ואולי במקום לבקש מחילה מאחרים - אני צריך ללמוד לבקש מחילה מעצמי. כי הלא זוהי השנאה העצמית שלא משנה כמה חשבתי שמידרתי אותה והכחדתי היא עדיין ישנה , נאספת ברגליים משוכלות, מפוחדת, בפינה שקטנה בתת מודע. ואולי אני בסך הכל בריה רדודה שמתנהלת על פני דפוסי התנהגות אינסטינקטביים שנועדו להישרדות. אני לא עושה עבודה כל כך טובה אם כך הדבר. אולי מספיק לחיות בעבר . אולי מספיק לפחד. אולי באמת כדאי להישיר מבט לעיניים ולראות באמת מי אותו אדם שמביט בך - עליך.
סביר להניח שגם העובדה שאני בודד בעולם מוסיפה עוד נדבך של כאב ועוד משקל על האסכלה. רוצה לומר לעצמי שאני אדם חכם, נבון, חיובי אבל אולי לא כך הדברים. אולי אני מוצא נחמה פורטה באנשים אחרים ולא בי. אז מה עם העוגן שלי לא מושתת ומבוסס עליי, או שאולי הוא עדיין בתהליכי בנייה. אופס, עברו להם כבר שתי דקות והנה אני עדיין מתייפח כמו ילדה קטנה בעלת קוקיות סהרוריות שהלכו לחפש אחר ילדה אחרת , יותר טובה.
הייתי רוצה לצעוק אבל אז זה אומר שאאבד מהשליטה הרוכבת על חד אופן על גבי חבל דק מאד בגובה רב. אני נמצא בנקודה עדינה כמו גם השליטה . אז אני אקציב לעצמי דקה ולו רק בכדי לסיים לרכב על אותו חוט השני שמגדיר א ת מי שאני ומשאיר אותי חיוני כלפי עצמי, כלפי חיי. אולי הפחד מונע ממני מליפול - אולי יש למטה שם רשת ביטחון.
אולי כל מה שאמרו עליי נכון. שאני חרא של בנאדם , לרגעים מסוימים אני מאמין בזה וזה מאותם רגעים. אז אני אקציב לעצמי עוד רגע קצר - ארוך של 5 דקות שבו ארד על עצמי ואומר לי את כל הדברים הכי נוראיים שיכולים להיות, ואעשה כמעין ספירת מלאי, ובסיום אותה ספירה אני אהיה בנאדם שמשוחרר מכל אותם מחשבות רעות ומאותו עבר שכולא אותי בשלשלאות אל עבר השאול, באותה נשימה גם אפסיק לדמיין מה עלול או לא לקרות בעתיד ואחיה את הרגע. כי הרגע זה מה שיש לי . אז מה אם הוא לא מאותם רגעים מזהרים שלי. מהרגע הזה א ני יכול ללמוד. אני יכול להבטיח לעצמי כמה דברים. אני יכול להבטיח לעצמי שאני אקום. אני יכול לחרוט בדמי על הקיר שאני אקום ואהיה בנאדם טוב יותר. אני יכול לצרוח ולא אכפת לי לעזאזל שאפול , שאני יכול ואצליח. ואז בסיום אותה אפיזודה אני אקום.
את הפחד המשתק - אחליף בכאב. אחבוט חזק באגרופיי על הקיר. אחטוף מכות ולו רק בכדי להשאיר אותי מושרש באדמה ולא במקום אחר . יש לי את עצמי. יש לי אותי. אמנם אין לי אותה. והם כבר ממזמן לא היו . עשיתי טעות. אז אני מבקש מחילה - אבל אולי במקום לבקש מהם. אני צריך לבקש מעצמי. מהמקום ההוא שנחבא אל הכלים ברגליים משוכלות ששונא את מה שאני - לבקש סליחה מאותו מקום שקצת שכחתי ממנו. שהשארתי אותו לבד והלבד הזה לא היה לטובתו. לומר לו שאני מבין את הכאב שלו , אפילו לא לנסות ולשאול מדוע הוא שונא כל כך הרבה אותי, פשוט להתיישב לידו או לידה ולחבק חזק כל כך ולא לשחרר. ואולי כשלשנינו ירדו דמעות מהעיניים וסכר המשקעים יתחיל לזלוף החוצה אולי אהיה קצת יותר נקי.
אז אני אומר לעצמי עכשיו לאחר נשימה עמוקה - שאני אקום. אני אצליח. אני אתגבר. היא לא כאן, הם מזמן כבר לא פה . יש לי אותי. לטוב ולרע זה אני . אני אקום ואני אשתפר.
לצפיה ב-'היי יקירה הגבנו בפורום תמיכה למבוגרים ...'
היי יקירה הגבנו בפורום תמיכה למבוגרים ...
( לעמוד שלי בתפוז )
17/09/2017 | 10:53
13
לצפיה ב-'אהלן לכולם אני חדש כאן נ.ב. עשוי להוות טריגר.... רק או'
אהלן לכולם אני חדש כאן נ.ב. עשוי להוות טריגר.... רק או
04/09/2017 | 22:10
1
53
הייתי מעוניין לשתף בשיר או שניים שכתבתי לאחרונה
 
אשמח לדעתכם
 
(זה הראשון)
אני מרגיש אשם אני מרגיש נטוש אני מרגיש חלש אני מרגיש דפוק אני מרגיש רעב אני מרגיש כל דבר ולא מרגיש כבר כלום
ומתחת לבניין מחוץ כמו יתוש
אני מרגיש מחוק כמו בדל סיגריה שנמחצה בעליה למטוס
אני מרגיש אנדר דה רוק ואז אני מרגיש כמו גנרל אני מרגיש עולל בלי מחשבה ואם עדיין יש סיכוי בכלל ועד טיפת הרוק הראשונה הנוטפת מפי תינוק עדין וזהור
ומלאה בחיוך מלא וטהור
גם היא לא הייתה גורמת לי לצחוק האחרון שיכבה את האור
האחרון שיכבה את האור 
לצפיה ב-'לשרוק בחושך'
לשרוק בחושך
( לעמוד שלי בתפוז )
05/09/2017 | 23:47
31
ברוך הבא לפורום שלנו,
נשמע שלא קל להרגיש הכל עד שאתה לא מרגיש כבר כלום, הרצון הזה לכבות את האור ופשוט לשבת שם בחושך, קטן וחסר משמעות ולא לרצות להדליק את האור עד שכל הכאב יעבור...  
לפעמים ברגעים שכאלו אפשר אולי לנסות לשרוק בחושך, כמו שיש כאלו שכבר הציעו, וגם אם תרצה - אנחנו כאן בשבילך, רואים אותך ומקווים שנוכל להיות איתך ומזמינים אותך להמשיך לחלוק פה איתנו עוד מהשירים שלך..
 
לצפיה ב-'זקנה וסבל'
זקנה וסבל
02/09/2017 | 22:52
2
37
זקנה וסבל

אילו לא הייתי מאמין בגן העדן
הייתי מיואש מהחיים
רב היה סבלי- הרבה גיהינום
אבל בתום החיים יש תקווה
ואני תינוק זקן
ואני שממית קטנה
ואני קוקרצ'ה חומה
ועוד התעללו בי מינית
גיהינום עלי אדמות
30.8.17


 
לצפיה ב-'נקודת אור'
נקודת אור
( לעמוד שלי בתפוז )
04/09/2017 | 12:05
1
28
 
קרנף לבן,

מילותיך חזקות וחודרות,
המצוקה והייאוש צועקים
בגיהינום הזה שעלי אדמות.
 
ואני מנסה לחשוב כיצד זה מרגיש,
בעולם כזה שאתה מתאר,
כקטן, זוחל, כתינוק- אך כבר איש.
 
קולך עולה ורוצה כבר לפתור
את הסבל שיושב כבד,
ולעיתים הסוף נראה כנקודת אור.

בשורות שלך ניכר העול,
תחושות הקטנות וחוסר האונים כעוטפות אותך,
בלהבות השאול.   

אני שומע את הרצון שלך לסוף, את הכאב שעולה מהיצירה שלך.
יחד עם זאת גם הרבה תקווה, מלחמה בחוסר האונים וציפייה לטוב.
תודה ששיתפת אותנו, אנחנו כאן נשמח להקשיב ולשוחח
אולי יחדיו נוכל למצוא עוד נקודות אור..
 
שלך,
מתנדב סה״ר.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
04/09/2017 | 18:20
8

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

B'way- הורות ומשפחה בפרק ב'
גלית הלר זמינה עבורכם
טלי אנגור - טיפול בתסמיני אוטיזם
טלי אנגור -
פורום מכשירי שמיעה
פורום מכשירי שמיעה

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ