לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'לסה"ר...עזרה!'
לסה"ר...עזרה!
12/01/2017 | 06:41
7
132
שלום רב לסה"ר  ולכולם.... אז ככה: אני 100 אחוז סטרייט/הטרוסקסואל. זאת אומרת מאז שאני זוכר את עצמי נמשכתי מינית לנשים. כבר בערך בגיל 3 וחצי 4 היה לי ברור שאני נמשך מינית לנשים בלבד! אני כיום בגיל 33 ושכבתי עם יותר ממאה חמישים בחורות. עבורי סקס עם בחורה יפה זו ההנאה הכי גדולה בחיים. אני גם בנוסף לכך בעל יצר מיני מאוד גבוה ומתגרה בקלות מבחורה יפה. מה גם שמעולם לא חוויתי אפילו חצי אחוז משיכה הומוסקסואלית לגברים. עכשיו הבעיה בכול הסיפור הזה, שלאחרונה נתקלתי במידע באופן מקרי באינטרנט, שטוען שעל פי מחקרים מדעיים אין דבר כזה 100% אחוז סטרייט. הרמתי גבה לנוכח הקביעה הזאת שנשמעה לי תמוהה. נעשיתי אובססיבי והחלתי לחקור את הנושא יותר לעומקו, ונתקלתי במידע נוסף שהצליח לערער אותי עוד יותר. כתבה במאקו שטענה שהומופובים הם בעצם הומואים, לפחות אחוז גדול מהם, וזה עוד יותר תיסבך לי את המוח וקשה לי לעכל את הקשקוש הזה בראש שלי. למרות שטענו שם שמדובר במחקר מדעי שבלתי ניתן להפריכו... ואני קצת הומופוב. לא שונא הומואים אלא נגעל מהם. גם הגעתי לדוחות קינסי או סולם קינסי שגם טען שיש סקאלת מיניות.. רצף מיניות באדם והוא הציג זאת במספרים: ש0 הוא סטרייט מוחלט. ו6 הוא הומו סקסואל מוחלט. השאר הם איפשהו באמצע.  עכשיו אני שואל את עצמי וגם אותכם, איך ייתכן שהטענה הזאת יכולה להיות נכונה, אם אני בעצמי 100%סטרייט? עכשיו נוצרה בעיה נוספת בגלל שנחשפתי למידע הזה, אני חלילה לא פוחד להימשך פתאום לגברים כי אין שום סיכוי בעולם שזה יקרה, אלא אני פוחד פתאום שאפסיק להימשך מינית לנשים, וזה מוציא אותי מדעתי. האם אני מפתח סוג מסוים של אוסידי? הייתי מוסיף לך קישור לכתבה כדיי לקבל את הדעה שלך, אך אני גולש מהאייפון. אתה יכול לרשום בגוגל האם הומופובים הם בעצם הומואים ותגיע לכתבה אם תרצה כמובן. ובכלל נתקלתי בכתבה שאומרת שרק 30% אחוז מהאנשים הם 100% סטרייטים.  אז אני שוב אשאל: איך לעזאזל ייתכן שהמדע כול כך טועה, כשהוא משער שרק 30% אחוז מהאנשים הם סטרייטים מוחלטים, בזמן שאני בעצמי מאה אחוז סטרייט, ואני משוכנע שגם עוד מיליוני אנשים במדינה הם מאה אחוז סטרייטים. בגדול, אני מצטער שנחשפתי למידע הזה, זה סתם תיסבך לי את המוח וגורם לי לחרדת ביצוע בסקס הבא שלי. ואני מאוד חושש שזה יצור אצלי מחסום פסיכולוגי באינטימיות עם נשים, וחרדת ביצוע. {דבר שמעולם לא קרה לי}  אני דיי במצוקה נפשית. איך אני מניח למחשבות האלו? ואיך לחזור לעצמי? ובכלל מה אתם חושבים על התאוריות המדעיות האלו שנשמעות לי מאוד מופרכות? אשמח לשמוע את דעתכם ותגובתכם  בנושא. תודה מראש.
לצפיה ב-'נזילות מינית'
נזילות מינית
12/01/2017 | 10:52
2
79
קודם כל, תקח אוויר :)
לא כל מה שקוראים זה מה שקורה...
הנה כמה מאמרים שיכולים אולי להרגיע אותך, או לתת לך הסתכלות שונה מעט.
 
 
כאן הייתי מתרכזת בנושא הנזילות המינית. מכל התאוריות על מיניות ומשיכה בין המינים או בתוך עצמם, לזו הכי התחברתי. 
האדם הוא דינמי ומשתנה, הסביבה משתנה, הסביבה משתנה. מה שיש לך כרגע-קיים כרגע. עוד רגע, דברים יכולים להשתנות. ואני מאמינה שאם ישתנו זה כי זה מה שמתאים לך באותו רגע. 
להתחיל לחשוב על מה יהיה, גם אלוהים התייאש מזה... תחשוב מה יש לך. ותזכור שדברים יכולים להשתנות. 
לצערנו, אין מספיק מחקרים בנושא הזהויות המיניות-לפחות יש פחות ממה שצריך. ויכול להיות שזה נובע בגלל תפיסות דומות לשלך, הומופוביות, חששות, פחד משינוי תפיסתי ותרבותי.
ההבדל לדעתי בין העולם הישן והחדש- זה הפתיחות. דברים כאלו היו קיימים מאז שהאדם קיים. אפשר לראות את זה בתקופות שונות, כשהיה חופש מיני אחר, זה היה מקובל, והיום דווקא פחות.
 
יש עוד מאמר, אני פשוט לא מוצאת אותו כרגע, שגם מדבר על זה.
כמו שאתה יכול להמשך לאישה אחת וכמה ימים אחרי זה לא להבין מה מצאת בה, הכל משתנה. גם אנחנו והמשיכות שלנו. 
הפחד שלך, בעיניי, נובע אולי מחוסר ידע ואולי מתרבות שמכחישה את היצרים שלה (התרבות שלנו), אולי מחינוך שיש משהו אחד ונכון.
 
אני לא סבורה שיש אמת אחת. אני סבורה שאנחנו משתנים, שהכל סביבנו משתנה. כמו שהכל סביבנו משתנה, גם הנטיות שלנו יכולות להשתנות, וגם המשיכה. 
אני הייתי עוצרת לרגע, לוקחת אוויר וחושבת למה זה מפחיד אותך? כרגע אתה במקום אחר, אז אתה מפחד מהפחד, לא מהמציאות. מפחד מהמחשבה. אולי, יום יבוא ותבין שהמציאות לא מפחידה כמו המחשבה.
לפחות לא בנושאים של מיניות.
 
מקווה שעזרתי מעט.
אם אמצא את המאמר השני אשלח לך קישור.
 
 
לצפיה ב-'צר לי'
צר לי
12/01/2017 | 12:45
1
56
צר לי שאתה חושב ככה.
אני לא אכנס לדיון בנושא, כי זה יהיה לא מכבד. 
אסביר רק שאני סטרייטית ב100%. נכון להיום. 
כמו שהיום אתה יכול לאהוב בנאדם ומחר אולי כבר לא. זו הכוונה שלי שהחיים משתנים, ואיתם גם האהבות והרצונות שלנו. 
אני מאמינה לחוקרים שהקדישו את החייהם למחקרים שונים. במסגרת התואר שלי למדתי הרבה בנושא מגדר וזהות מינית, והספקתי לגבש דעה אחרי שקראתי אין ספור מאמרים ומחקרים בנושא. 
זוהי דעתי. גם משיכה מינית יכולה להשתנות. לדעתי היא לא קשורה למגדר, קשורה לכימיה שנוצרת במהלך מפגש בין אנשים. 
חשבתי, שאעזור לך להרגע מהחרדה שלך. שאוכל להראות לך דברים אחרים לרגע.
עצוב לי לשמוע שבנאדם "נגעל" (כדבריך) מאנשים אחרים. אתה יכול לראות שהרבה זמן לא הגבתי כאן בפורום, אני בעיקר קוראת לאחרונה. 
בהודעה הזאת חשתי מעט פגיעה, ואולי גם תסכול שנובע מחוסר הבנה מצידך. 
זה מה שחשבתי.
אולי טעיתי. 
המאמרים האלו טוענים בעיקר שאין כזה דבר הומו ולסבית כדבריך, אז אולי כדאי שתקרא את המאמר לפני שאתה מגיב. הם מדברים על מיניות ומשיכה מינית, ולדעתי אפילו נמנעים מהגדרות.
חשבתי שאם תפריד את ההגדרה מהחשיבה שלך, יהיה לך יותר קל להתגבר על ה"חרדה" שלך שציינת. שתבין שזה לא באמת עניין של הגדרה, זה עניין תפיסתי מיידי ומשיכתי מיידי. 
לדעתי, משיכה מסוימת לא מגדירה את הזהות המינית שלך. אתה מגדיר אותה או החברה. עם הצורך לתת הגדרות. לי לא ברור למה צריך להגדיר מה שהוא משתנה.
אם אני עוצרת ומנסה לראות את זה ממקום אחר- למה לך להיות חרד ממה שלא קיים? כרגע לפי מה שאתה אומר, אתה נמשך לבחורות שזה מה שאתה חושב שנכון בשבילך. אז מה הבעיה בעצם?
הבעיה שיש אנשים שזה משתנה אצלהם? אז מה, יש אנשים. אתה לא שם כרגע.
 
 
יש לי המון מה להגיד בנושא, אבל לא יכולה להגיב למי שמזלזל בתגובה שלי ובידע שצברתי. אני חושבת שראוי, אם שאלת שאלה, גם להיות פתוח לקבל תשובות שאולי שונות מדעתך. סה"כ זו הייתה מטרת ההודעה שכתבת. רצית עזרה והסתכלות על דברים. 
לי עוזר ש"מגמדים" לי את הבעיה, את החרדה. ניסיתי לעזור לך בדרך שעוזרת לי כי זו הדרך שאני מכירה. זה בסדר גם לא להסכים או ל לקבל את התפיסה שלי.
כמו שכתבתי, יש הרבה אנשים וכל אחד שונה, והכל גם משתנה. 
 
בהצלחה
 
לצפיה ב-'זה רחוק מלהיקרא מדע'
זה רחוק מלהיקרא מדע
12/01/2017 | 13:30
44
למחקרים הללו, אין שום תוקף מדעי... יש מילארדי אנשים בעולם, והמחקרים האלו בדקו כמה עשרות או מאות אנשים והשליכו את הממצאים הפסאודו מדעיים הללו, על כלל האוכולוסיה, בעוד המציאות היא שכשזה נוגע למיניות האדם אין באמת אמצע. יש רק שחור או לבן. או שבן אדם הוא סטרייט מוחלט או שהוא הומו מוחלט...הטרוסקסיזם. כשיחקרו את כול המיליארדים שרובם המוחץ הם סטרייטים מוחלטים, אז ורק אז אפשר להגיע למסקנה מדעית אמיתית. חוץ מזה ישנם גם מחקרים מדעיים רבים שטוענים שהומואים והלסביות הם רק 5% אחוז מכלל האוכלוסיה העולמית. כול השאר הם סטרייטים. חוץ מזה אני גם לא מאמין במושג בי סקסואל. בי סקסואל זה הומו בארון.
לצפיה ב-'יותר מ 150 בחורות??? מה זה איך הם הסכימו לשכב איתך בפגישה '
יותר מ 150 בחורות??? מה זה איך הם הסכימו לשכב איתך בפגישה
16/01/2017 | 05:10
33
ראשונה????
אתה כזה חתיך?
לצפיה ב-'אפשר לתת לך את התואר...'
אפשר לתת לך את התואר...
17/01/2017 | 15:43
29
רב שגל...
אז כתבו!את מי זה מעניין?!
חוצמזה,רב שגל כמוך לא צריך להשפיע עליו יותר מדי...
 
 
לצפיה ב-'סה"ר תתביישו לעצמכם שככה התעלמתם מהודעתי...'
סה"ר תתביישו לעצמכם שככה התעלמתם מהודעתי...
18/01/2017 | 16:26
21
נכנסתי לפורום מתוך מצוקה נפשית, וביקשתי את תגובתכם ןפשוט התעלמתם.. גועל נפש.
לצפיה ב-'תחושה מערערת'
תחושה מערערת
18/01/2017 | 17:53
17
היי ספניקס יקר,
ניכר כמה שנושא האוריינטציה המינית מתסכל אותך, כמה שהבלבול והשאלות שהתעוררו כעת מטלטלים עבורך, כאילו משכו את הקרקע תחת הבסיס היציב והקבוע עליו ביססת את הזהות שלך, את האמונות שלך ביחס לעצמך ולעולם, ועכשיו אתה נותר עם גבה מורמת והרבה סימני שאלה שלא נותנים מנוח, לא מרפים ממך, מעין תחושה כזו של אובדן שליטה וחוסר אונים, כחורבן של מה שהכרת..
ראשית, אולי יקל עליך לחשוב שבמחקרים מדעיים באופן כללי, מדובר בהשערות ותיאוריות – ובתימוכין או הפרכות לתיאוריות האלו. אם יקל עליך, תוכל לראות במחקרים שציינת דוגמה לתאוריה אחת, מיני רבות, לא בהכרח היחידה, ויתכנו גם זוויות אחרות להתייחסות למיניות. ובעוד שלא נוכל לקבוע האם המחקרים שקראת נכונים או טועים - אנחנו כן נבקש שכאן בפורום תשמר אווירה מכבדת, ושלא תהיה התייחסות לדעות, לתאוריות, למחקרים מדעיים ולאוכלוסיות שאינך מסכים איתם – בזלזול או בביטול (תגובות שעוברות על חוקי הפורום במובן הזה, נמחקו).
יקר, נשמע שבאיזשהו מקום, אתה מחפש ומבקש הרגעה, שיאשרו לך את הדברים שאתה מרגיש ביחס לעצמך, שהפורום ירגיע ויאשש את ההימצאות שלך במקום זה או אחר ביחס לזהות המינית שלך.. ובעוד אנחנו מבינים כמה שההיחשפות למחקרים האלו נחווית עבורך כמעוררת כעס ותסכול כי היא מערערת ידיעה מאד בסיסית ועמוקה שיש לך ביחס לעצמך – אולי אפשר גם לנסות ולחשוב מה במידע הזה מערער כל כך.. והאם זה באמת משנה או בעל השלכות עבורך, באופן אישי, כאדם, השאלה האם יש אנשים שהאוריינטציה המינית שלהם נמצאת על סקאלה, לעומת אנשים שהאוריינטציה המינית שלהם נמצאת בקצוות..
לצפיה ב-'הסלמה'
הסלמה
09/01/2017 | 15:56
9
122

אמנם, בזמן האחרון לא כתבתי בפורום, אבל ניסיתי לעקוב אחרי המתרחש. אצלי המצב מסלים מיום ליום ואני לא מצליחה להתמודד עם האובדן שחוויתי. בנוסף לכל זה אני מתמודדת גם עם אימי שממררת את חיי. אני ממשיכה להיות העבד שלה ואין לי אפשרות לומר לה "לא". למי שקורא את הדברים או שומע עליהם מאוד קשה להבין איך אין לי אפשרות להעמיד אותה בפני עובדה, אבל המצב הוא כזה. יום אחד היא כמעט היכתה אותי. אני חיה בטרור ורוצה לעזוב ויודעת שאני כלואה. אני גם לא קטינה כך שאין לי אפשרות לפנות לרשויות שיעזרו. אני אדם מבוגר עם שיקול דעת שכבול לטיפול באדם שמתדרדר מכל הבחינות.
לאבי זכרונו לברכה היה מכשיר חשמלי מסויים שפעל באופן חלקי (ז"א: ניתן היה להשתמש רק בחלק מהפונקציות שלו וזה הספיק לצרכים שלנו לאחר שלא באמת היינו זקוקים כבר לפונקציות האחרות). סליחה, אבל אני לא רוצה לפרט יותר מדי. כשאבי ז"ל היה עוד בחיים היא שיגעה אותו (בפרינציפ) לתקן את המכשיר (שוב, אף אחד מאיתנו לא היה זקוק לפונקציות הנוספות שלו) והוא סירב בטענה שאין צורך בכך ושזו גם סתם טרחה מיותרת ושתמשיך להשתמש במה שהמכשיר עוד מאפשר.

לפני מספר שבועות היא הביאה איזה דרעק שיתקן. הוא הגיע כמות שהוא כלומר, ללא כלי עבודה וגם אמר שהוא "כבר הרבה מאוד זמן לא מתעסק עם תיקון המכשירים הללו" (אצלי זה כבר העלה חשד). מהון להון הוא הלך "לבדוק" את המכשיר, גרם לקצר בבית וגם הרס את הפונקציות שעוד פעלו, שמאז גם הן לא עובדות. אמרתי לה את כל זה והיא התעלמה. בינתיים היא הושיבה אותו לקפה ועוגה (אחרי שהרס) וגם נתנה לו מתנה עבור אישתו (משהו שאבי יצר) כשיש לציין שהיא לא מכירה לא אותו ולא אותה. אח"כ הוא יצא שלא על-מנת לחזור. רק מאוחר יותר נפל לה האסימון שאותן פונקציות לא פועלות והיא התקשרה לצרוח עליו ולדבריה הבטיח לה לה מכשיר חדש (לא כמו המכשיר המקורי אלא מכשיר אחר שיש בו רק את הפונקציה שהוא עצמו הרס). כשהוא הלך אני אמרתי עליו שהוא נוכל והיא התקשרה אליו שוב לומר לו מה שאני אמרתי עליו. עכשיו הוא לא רוצה להביא לה את המכשיר שהבטיח לה. אצלי זה מחזק את כל מה שאמרתי עליו כי אני אומרת (לעצמי) שאם הוא הבטיח לה-שיעמוד בדיבורו כי אני לא צד בעניין בכלל.
 
לאחר כל זה פניתי למעבדה אחרת שלקחה את המכשיר לבדיקה וגם איתרה את הבעיה שהוא לא ידע מהי בכלל. בינתיים קיבלתי החלטה שלא לתקן מכיוון שמדובר בבעיה מורכבת. היא מתעללת בי מאז לאור העובדה שהבדיקה שלהם היתה כרוכה בתשלום ואני עוברת מאז כל יום שבעת מדורי גיהנום. היא גם התקשרה לנוכל הזה כדי לספר לו על כך ששילמתי על הבדיקה וטענה שאמר לה שזה לא אמור לעלות.
היא גם עירבה את עוה"ד שלה כדי שתאמר לי שהם לא אמורים לחייב אותי והסברתי לה שהובטח לי שאם אקנה דרכם מכשיר חדש הם יורידו חלק מסכום הבדיקה ממחיר המכשיר (והיא הסכימה שזה הוגן). היא משגעת את כל העולם ובעיקר אותי. יש דברים שאני לא רוצה שהמשפחה המורחבת תדע והיא מאיימת עלי שתספר להם (גם קודם היא סיפרה בניגוד לרצוני, אבל עכשיו היא עושה זאת כנקמה). היא מתזזת אותי ומטריחה אותי גם כך ועכשיו היא שמה לה למטרה לעשות "וידוא הריגה". אין לי אף אחד בעולם הזה. היא משניאה אותי על המשפחה שלה ומבודדת אותי מכל העולם.
הגעתי למצב שיש ימים שאני מתפללת שארדם ולא אתעורר (אל תשלחו בעקבותיי משטרה, אני לא אתאבד. אני לא אעשה משהו אקטיבי).
 
היא היתה אמורה לקבל עזרה מהבט"ל, אבל לעת עתה דחתה את העזרה שחברת הסיעוד הציעה ועכשיו אני בהמתנה לראות מה יהיה עם זה (היא רוצה שהכל יהיה בתנאים שלה). שוב, עזרה בבית לא תעזור לי כי עדיין אצטרך לקחת אותה ממקום למקום כל אימת שהיא תצטרך. 
 
אז אני נאלצת לשמוע את צרחות האימים שלה ואת הטענות הבלתי פוסקות שלה על כל דבר. כל פעם שאני עושה עבורה כל מיני דברים היא רק מתלוננת.
 
אני כ"כ מתגעגעת לאבא שלי ולא מסוגלת לקלוט איך כשאני כ"כ זקוקה לו-הוא לא כאן. אני חשה שאני כישלון בגלל שאני לא מסוגלת להתמודד יותר ובגלל שאין לי עוד במה להיאחז.
 
 
לצפיה ב-'סליחה על השאלה'
סליחה על השאלה
09/01/2017 | 18:49
1
70
למה את לא עוזבת ועוברת לגור לבד? כאילו עם כל הכבוד נשמע שהיא לא מבינה שהיא נסעדת על ידך ומסרבת להיות סעודה על ידי אחרים. אני מציעה אולי להתייעץ עם שרותי הרווחה לראות איך הם יכולים לעזור...
לצפיה ב-'שאמי,'
שאמי,
09/01/2017 | 20:02
70
היא צריכה עזרה מסביב לשעון (גם בכל מיני מטלות בבית) ובלקחיתה לבדיקות, קניות ועוד. היא לא נוהגת ובקושי שמתפקדת לבד. גם הכנסת עובדת זרה לא תעזור כי היא לא תיסע איתה לבדיקות ולקניות באוטובוס ואז אני אצטרך להסיע את שתיהן (גם בשביל לעזור בקניה עצמה וגם בשביל לסחוב את הקניות). שירותי הרווחה כבר מעורבים ונראה שגם הם לא כבר כ"כ יודעים איך להתמודד איתה. אגב, מעבר לעזרה שהם יכולים לתת עפ"י הקריטריונים של הביטוח הלאומי, הם לא מוסיפים כלום.
 
לצפיה ב-'על אובדן נוכח, ונוכחות מתנגשת'
על אובדן נוכח, ונוכחות מתנגשת
11/01/2017 | 14:11
45
שלום במבי יקרה
צר לי כל כך לשמוע על אביך, על תחושת האובדן שכל כך נוכחת ומורגשת בהעדרו.
נשמע שהוא היה גורם מייצב, משענת במלוא מובן המילה, במלוא משמעות האיזון והיציבות שהיא מקנה. ובהעדרו, נותרת מעין תחושה רעועה ומועדת לפורענות, תחושת של התדרדרות לצד המחסור הכואב בו, מחסור שהוא אולי כמו תהום שנותרת פעורה, כמו לבור ללא תחתית שנותר רק ליפול וליפול דרכה..
 
יקירה, אני מבינה כמה שהקשר עם אמא מורכב, פתולוגי בחוויה של שתיכן.. מבינה שהדינמיקות המשפחתיות בינכן קשות מאד לנשיאה, וכוללות לא מעט תחושות של כפייה, ניצול, ביקורתיות, התעמרות, תלות, השפלה, חוסר אונים.. תחושות של דחייה וסלידה מצד אחד, ומצד שני ככל שעוצמת הטרור קשה יותר, כך עוד יותר קשה להתנתק, עד שנוצרת מעין האחזות כמתוך חרדה, ולא מתוך קרבה..
נשמע שכוחות עצומים מופעלים עלייך שם, בבית הזה, ושמים אותך כמו בין הפטיש לסדן, כבולה לאמך במעין מחול אכזרי שבתוכו שתיכן פועלות כשבויות, כשחקניות שכפויות להוציא אל הפועל התפקיד שהוקצה להן מתוקף תפקידן כאם ובת..
 
במבי שלנו, אני מתארת לעצמי שזה יהיה מאד לא פשוט להתיר את הסבך, להכניס מרחק לקשר.. שזה יהיה תהליך ארוך מאד, הדרגתי מאד, ולא פשוט.. ואולי בינתיים, בעודך מסמנת לעצמך את הכיוון הכללי והמיוחל בראש ובלב, אפשר יהיה למצוא במעין נקודות משענת קטנות, עוגנים קטנים בחיים, שיעזרו לך לשמור על עצמך ועל תחושת השפיות.. עוגנים קטנים שאולי גם יפתחו חלונות קטנים בתהליך ביניכן, יזרימו חמצן נקי, יאפשרו מרחב נשימה.. אני מזמינה אותך להמשיך לחשוב ביחד ולשתף בעוגנים הקטנים האלו שאפשריים עבורך, במרווחי החמצן האלו שתוכלי אולי למצוא..
לצפיה ב-'כמוני כמוך - בדיוק!'
כמוני כמוך - בדיוק!
12/01/2017 | 01:00
5
56
אלוהים, איך זה יכול להיות שאנחנו כל כך דומות ובדיוק באותו בוץ?! יש מצב שאת אני ואני את?! יש לי תחושה שהסתננת אלי הביתה וכתבת בדיוק מה שקורה לי. תחזיקי מעמד. 
  
לצפיה ב-'ליידי באבא4 יקרה,'
ליידי באבא4 יקרה,
12/01/2017 | 10:18
4
59
מאוד מצער אותי שהחוויות שתארתי הן לא רק מנת חלקי. תוכלי לפרט קצת יותר ולספר על מה שאת עוברת ועל דרכי ההתמודדות שלך?. אני עוד לא מצאתי דרך לפתור את הבעיה. זה הרבה יותר מסובך ממה שנראה למתבונן מהצד.
שולחת לך חיבוק אמיץ ומאחלת לך שימים טובים יותר יגיעו במהרה.
לצפיה ב-'עדיף בפרטי '
עדיף בפרטי
13/01/2017 | 12:45
3
35
עדיף להתכתב על דברים כאלה באופן פרטי, ולא בפומבי על גבי הפורום. אז אם את מוכנה להתכתב באופן פרטי גם אני מוכנה. 
להשתמע 
לצפיה ב-'אני מוכנה'
אני מוכנה
13/01/2017 | 14:28
2
41
אני רק לא יודעת איך לראות מה המייל שלך.
לצפיה ב-'אני שולחת אלייך עכשיו מסרון'
אני שולחת אלייך עכשיו מסרון
14/01/2017 | 09:47
1
29
דרך מערכת המסרונים הפרטית של תפוז.
לצפיה ב-'ליידי באבא4,'
ליידי באבא4,
14/01/2017 | 14:29
36
שלחתי לך תגובה.
לצפיה ב-'הסיבה הכי טובה לא לשתות'
הסיבה הכי טובה לא לשתות
09/01/2017 | 19:48
5
91
חשבתי וחשבתי והבנתי שהסיבה העיקרית שבגללה אני לא רוצה לצאת היא שלא משנה באיזו שעה אני אחזור, או כמה שיכור אני אהיה, נהג המונית ירמה אותי. אני מקווה שסה"ר לא ימחקו את התגובה בגלל גזענות אבל זה קשור לזה שאני גר בירושלים, ושום נהג מונית יהודי לא עובד בשעות הלילה. הדרכים שלהם לרמות אותך רבות. יש אחד, ספציפי, שאני לא יודע את שמו אבל הוא עובד בשלוש, שכשנתתי לו שטרות של 100 הוא טען שאלה היו שטרות של 20. אחרים פשוט לוקחים בגלוי מחירים של כמה עשרות שקלים, או מוצאים תירוץ לא להפעיל את המונה כשאתה מבקש מהם. זה הדבר העיקרי שהורס לי את חוויית השתייה. יכול להיות שבגלל זה אני אף פעם לא מספיק שיכור כדי לא לדעת מה קורה אתי, כי בתת מודע אני יודע שאני אצטרך להתמודד עם מונית אחר כך.
אולי אני לא שואל פה את האנשים הנכונים, אבל למישהו או מישהי יש רעיון איך לפתור את הבעיה הזאת? גם בלי זה יש סיבות לא לשתות. הימים שאחרי שתייה הופכים יותר ויותר קשים. נדמה לי שגם הפאב עצמו לא טלית שכולה תכלת. הם איכשהו משכנעים אותי לאכול, מה שמוסיף עוד הרבה למחיר. אבל גם בלי לאכול, אני יודע שיש מיסוי גבוה במיוחד על אלכוהול ולכן המחיר תמיד גבוה. ואפילו אם לא היו כל הבעיות האלה, בשביל להשתכר כמו פעם אני צריך להיות נקי מהתרופות כמו פעם. ניסיתי מתישהו לרדת במינון של תרופת הלילה, ומצאתי את עצמי שוב מחפש שעות באינטרנט אחרי משהו איזוטרי.
כשאני מנסה לדמיין את גיבורי הסיפורים שלי, במדינה מושלמת שנהגי המוניות בה ישרים ואין בה מיסוי גבוה על אלכוהול, עדיין אני לא מסוגל לדמיין חוויית שכרות, והנגאובר נורמלי, כי אני לא יכול לדמיין אדם בלי תרופות.
לצפיה ב-'אולי אתה יכול לחפש מקום במרחק הליכה מהבית?'
אולי אתה יכול לחפש מקום במרחק הליכה מהבית?
10/01/2017 | 13:04
1
30
או להכין מראש שקית עם הסכום המדויק למונית.
לצפיה ב-'התנצלות על התגובה המאוחרת'
התנצלות על התגובה המאוחרת
11/01/2017 | 16:09
19
אני לא מכיר פאבים במרחק הליכה מהבית. מה גם שמכל ירושלים הגדולה, גבעת מרדכי כנראה מוקפת בשטחים לא מנוצלים, כך שיש כנראה רק שתי שכונות שאפשר להגיע אליהן ברגל, ואני בספק אם יש בהן פאבים שכונתיים.
בקשר לעצה לגבי השקית, כמו שכתבתי הם יכולים לגבות איזה מחיר שבא להם, כך ששקית לא תעזור.
אבל תודה בכל מקרה!
לצפיה ב-'מחירים'
מחירים
11/01/2017 | 13:41
1
36
היי יקר,
זו תחושה כל כך לא נעימה להרגיש שמנסים לרמות אותך, לנצל..
שאתה חייב להיות דרוך מאד, כדי שלא ידפקו אותך
כמה כעס ותסכול זה בטח מעלה מצד אחד, ומצד שני כמה שזה מכבה, מוריד את החשק, שוחק..
יקר, לצערי אין לי רעיונות איך אפשר להשפיע על הבחירה של אחרים לנהוג במוסריות, מתוך מצפון האחד כלפי השני.
אבל אולי מעבר לנסיון למצוא פתרונות פרקטיים, נוכל גם להפנות זרקור למשהו שנדמה לי שיש קצת יותר בין השורות – הנושא של השתייה כשלעצמה, המקומות שאליהם היא לוקחת אותך.. ואולי גם החיפוש בין המילים – אחר סיבות למה לא לשתות.. אני מזמינה אותך לפתוח את זה עוד אם תרצה
 
 
לצפיה ב-'לפתוח עוד?'
לפתוח עוד?
11/01/2017 | 16:14
33
את מה שכתבתי ביום שני, כתבתי בעיקר לעצמי, כדי לא לצאת באותו יום. המחשבות שרציתי לברוח מהן לשתייה התחילו מהשאלה למה גבר-גבר כמוני מתחיל להתעניין פתאום בכתבות רכילות, במקום בסיפורים נוסח משחקי הכס כמו קודם. אני מניח שהתשובה בגוף השאלה. אני כבר חייתי 30 שנה מזעזוע לזעזוע, נמאס לי. אז ברכילות כותבים מי בגד במי עם מי, ביג דיל.
בכל מקרה, ביום שני זה הצליח, אבל היום אני עושה קרחנה בלילה. הלוואי שיהיה מוצלח!
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:47
8
הערבים אויבינו, ואני משער שמסוכן לנסוע בלילה עם נהג ערבי שעלול להזדהות עם האויבים ולפעול נגדנו. אם אין ברירה, תצטרך לנסוע עם נהג ערבי אבל אולי מוטב שתמעיט לצאת בלילה. בקשר לרמאות, בדוק עם הנהג את עניין הכסף ווודא את כל הפרטים, שאל גם לשמו וזכור את המראה שלו כדי שתוכל להתלונן עליו, ואם אתה חושב שלא תוכל להימנע מרמאות אל תצא בשעות שעלולים לרמות אותך. אם תחנת המוניות ערבית ואתה חושד, לאו דווקא בצדק לדעתי, שיתעלמו מהתלונה, תוכל תמיד לפנות למשטרה.
 
 
לצפיה ב-'שימוש בלורייון'
שימוש בלורייון
09/01/2017 | 08:27
7
65
יש פה עודכאלה שמשתמשים בלוריוון? חוץ מזה שאני צריכה להעלות את המינון כל הזמן, אני מפחדת שזה יעשה לי פגיעה בזיכרון..ואז, מה עושים?

מה אומרים?
לצפיה ב-'זה כדור ממכר'
זה כדור ממכר
09/01/2017 | 09:46
4
48
תלכי לרופא שלך ותאמרי לו שאת רוצה להפסיק עם הלוריוון ושיעזור לך.
או שתחפשי רופא שיהיה מוכן לעזור לך להיגמל.
חבל שתהיי מכורה.
לצפיה ב-'במצב כזה מחליפים כדור?'
במצב כזה מחליפים כדור?
09/01/2017 | 11:41
3
38
אז אני אחכה לזה..
לצפיה ב-'את לא יכולה בלי כדורים בכלל?'
את לא יכולה בלי כדורים בכלל?
09/01/2017 | 12:09
2
35
זה הכי טוב.
לצפיה ב-'יש מלא שלא יכולים בלי כדורים'
יש מלא שלא יכולים בלי כדורים
09/01/2017 | 12:23
1
42
למעשה, אני צירכה לקחת 2 לוריוון ואחד סטילנוקס כדי שאני אוכל לישון נורמלי. לא נורמלי, הא?
לצפיה ב-'יש כדור טבעי שנקרא רלקסין'
יש כדור טבעי שנקרא רלקסין
10/01/2017 | 13:00
33
ויש גם סונגה-נייט.
שניהם מבוססים על ולריאן שהוא צמח.
אולי תנסי אותו?
לצפיה ב-'מישהו היה פה באשפוז יום'
מישהו היה פה באשפוז יום
10/01/2017 | 07:17
42
ויכול לספר איך זה היה?
לצפיה ב-'התייעצות'
התייעצות
11/01/2017 | 13:46
38
היי יקירה, שאלות כאלו חשוב מאד להפנות לרופא מוסמך ומקצועי,
התשובות המהימנות והאמינות ביותר נמצאות אצלו, והוא גם היחיד שמכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת הנסיבות הספציפיות.
מזמינה אותך בחום לשוחח על כך עם הפסיכיאטר שנתן את המרשם, ואם את מרגישה עדיין לא שקטה יש באפשרותך גם לבקש חוות דעת שניה דרך הקופה..
לצפיה ב-'הרבה הרבה זמן לא הייתי'
הרבה הרבה זמן לא הייתי
09/01/2017 | 12:21
6
106
לפעמים אני צריכה להתנתק ולנסות להרים את עצמי לבד, עד שאני מגלה שלא הולך לי ושבעצם נשארתי בדיוק באותה נקודה.
 
מידי פעם צצות לי מחשבות אופטימיות ( אופטימיות! אני! לא יודעת מאיפה זה בא לי) ומתחשק לי לעשות שינוי בחיי. אבל אז מגיעות המחשבות הפרקטיות, שהן הרבה יותר פסימיות ומציאותיות לחיי ואני מבינה שזה מה יש ואני אצטרך להסתפק בזה.
אז מה כן יש? הורים ואחים תומכים ואוהבים, ועל זה אני מברכת מאוד; בעלי חיים אהובים שמכניסים  לי אור לחיים; בריאות.
לא מעט סה"כ אבל זהו. אין אהבה, אין זוגיות, אין חברים, אין עבודה ובעיקר אין משמעות לחיים שלי.
לא ברור לי למה אני כאן. נכון, אנחנו לא כאן בשביל מטרה מסויימת אבל בכל  זאת- רוב האנשים מעמידים צאצאים ויש המשכיות לחיים שלהם או שהם עושים עבודה משמעותית או ממשיכים בלימודים אקדמאיים, או מוצאים איזושהיא תכלית בקיום שלהם.
אני לא מצאתי תכלית. לא יודעת למה אני פה. לא מצליחה למצוא את המשמעות בתוכי כשאני בודדה ומשועממת.
לצפיה ב-'וירג'יניה יקרה,'
וירג'יניה יקרה,
10/01/2017 | 10:26
1
40
לא חייבים לעשות משהו. גם אני מנסה כול הזמן להוכיח את עצמי, ומצד שני אומרת  - תעזבי את עצמך בשקט.
את פה וזהו. כמו כולם. ויש הנאות קטנות - ספרים, מוסיקה, ריקודים, אוכל, טיולים, משפחה, סדרות בטלוויזיה.
אם תסתכלי סביבך - יש כל-כך הרבה אנשים שלא עסוקים בשאלות הקיומיות האלה. מתמכרים לסדרה בטלוויזיה, משחקים בנייד ונהנים מהחיים.
 
לצפיה ב-'מישהי מקסימה '
מישהי מקסימה
11/01/2017 | 12:25
24
תודה שהגבת.
בגדול את צודקת, אבל אין לי שום עוגן בחיים שיכול לפתור אותי מהשאלות האלה. אין לי משםפה משלי, שאני יכולה להגיד- אני כאן בשבילם לטוב ולרע. אין לי עבודה שבשבילה יש לה טעם לקום בבוקר. אין לי אהבה שתיתן לי כוח להמשיך. פשוט אין לי.
הלוואי שיכולתי להסתפק בכלום שבמצבי, אבל  אני רוצה משהו. טעם לחיים.
ואני מודה-  מקנאה באותם אנשים שבוהים בנייד או בפייסבוק כל היום ומבסוטים. הלוואי שיכולתי גם.
לצפיה ב-'למה לא ולמה כן'
למה לא ולמה כן
11/01/2017 | 01:18
1
34
היי sweetvirginia,

אני מבינה שהיום את מרגישה קרועה בין הכוחות שיש בך כדי לעשות והעייפות הנפשית שנמצאת אצלך ומונעת זאת ממך.
לפעמים, כאשר יש בנו את הדחף לקום ולבצע  שינוים, מתעורר קול קטן ומעצבן אשר יעשה את הכל כדי למנוע זאת מאיתנו...כמו יתוש עיקש ומעצבן שלא מפסיק לזמזם לנו באוזן.
וכאשר אנחנו לא במיטבנו, הקול הזה מתגבר על הכל, ומכריח אותנו למצוא מיליון סיבות ותירוצים לא לזוז מהמקום.
נשמע שכרגע את מיואשת ומתוסכלת, כאילו מתנהלת בינך לבין עצמך מלחמה שלה אין מוצא, כי כך או כך את את גם המנצחת וגם המפסידה...
ומה אם תסרבי לקול האומר לך ״לא לעשות״, אם תשתיקי אותו וממשיכה עם המחשבות של עשיה ואופטימיות...
מה אם בכל זאת כן תעשי, ואפילו משהו קטן, כהתחלה...
ליתוש המעצבן יש מלא סיבות ותירוצים והוא לא יניח לך אם תתני לו אוזן...הבחירה בידיך,לשמוע לו או לא, להקשיב או להתעלם, לא קל ולא פשוט אבל אפשרי, ונראה לי שיש בך מספיק כוחות להבריח אותו.

אנחנו, בסהר, נמצאים כאן בשבילך בציט שלנו...לא נוכל לעשות במקומך, אבל נעשה את הכל כדי שתמצאי את כל ״הלמה כן ״ שלך.

אני שולחת לך מכאן חיבוק מבין ותומך,

מתנדבת סהר
לצפיה ב-'תודה לך סהרית '
תודה לך סהרית
11/01/2017 | 12:29
31
גם את צודקת, כמו מישהי. אבל אין לי את הכוח שיניע אותי לעשות את השינוי. אפילו קטן.  אין לי "אינטרס" פנימי כדי לשנות. חיפוש העבודה ממש לא הולך כמו שחשבתי ואני כבר לא בטוחה שאצליח לעשות משהו שמעניין אותי, כך שבסוף כנראה אצטרך להתפשר על כל עבודה רק כדי להתפרנס. אבל עבודה טובה תיתן לי איזושהי משמעות  שכרגע אין לי.
הלוואי שיכולתי להרוג את היתוש הזה..
לצפיה ב-'אולי המשמעות שלך היא למצוא את כל מה שאת אומרת שאין לך?'
אולי המשמעות שלך היא למצוא את כל מה שאת אומרת שאין לך?
14/01/2017 | 12:04
3
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:50
8
החיים מלאים מעלוות יפות, והאהבה רגש נהדר וחשוב, אבל צריך להאמין בעצמנו ולפעול כדי להתקדם ולשפר את העתיד ואת איכות החיים. לאדם יש הרבה כוחות נפשיים, האמיני בעצמך והתחילי לשנות.
 
לצפיה ב-'אני מרגישה פיזית '
אני מרגישה פיזית
10/01/2017 | 12:35
2
69
רע לא טוב לי יש לי בחילות כאבי בטן 
המחזור מאחר לי משום מה הוא בדרך כל בא כל הזמן בזמן .
בא לי לעשות כמה דברים אבל הגוף לא נותן לי מרגישה מותשת 
כל הלילה לא נרדמתי ולא הרגשתי טוב .
בדקתי בפורום של מגברים על השיער והתרופה שלי נמצאת ברשימת התרופות הפועת בשיער .
אני גם מרגישה חולה בדרך כל יותר בערב אבל היום גם עכשיו משהו בגוף התחרפן מרגישה רע הגוף מגיב נורא . 
אני כל כך רוצה אבל משהו בגוף לא נותן כאילו משהו עוצר אותו .
לצפיה ב-'לצאת מהשיתוק'
לצאת מהשיתוק
10/01/2017 | 23:25
34
היי כאב 8,

אני מבינה שהיום, כל כולך כאב ואי נוחות, בלי אף רגע של מנוחה, ובמצב כזה, אפשר להבין עד כמה את מותשת .
נראה שבזמן האחרון, את חייה כלואה בתוך גופך ונמשע שהעייפות העצומה שאת חשה משתקת אותך פיזית ונפשית...את רוצה לעשות אך לא מסוגלת לזוז.
כאילו שנתקעת בתוך חול טובעני, כאשר בכל פעם שאת מנסה לצאת ממנו, את שוקעת עמוק יותר ...ולא נראה שיש כרגע מישהו שיכול להציל אותך אלא את בעצמך.
לפעמים, במצבים האלה, הדבר הנכון לעשות, הוא לא לעשות דבר.
יתכן ועליך לקחת הפסקה מפעילות, לעצור ולעמוד וכך לא להכנס עמוק יותר לתוך החול הטובעני.לקחת זמן לחשוב,להפיק מסכנות וללמוד ממה שהיה..מה שיכול לשמש אותך כלוח העץ אשר יעזור לך לחזור לאדמה המוצקה ולהמשיך בדרכך.
זה אולי לא יהיה קל, אבל זה ישתלם ויציל אותך מטביעה נוראית אל תוך החול החונק.

אנחנו, בסהר, תמיד כאן בשבילך בציט שלנו ומוכנים בכל גרע להושיט לך יד כדי לעזור לך לצאת מהמקום ההוא.

שולחת לך חיבוק גדול,

מתנדבת סהר
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:53
12
סבל פיזי קשה להתמודדות באופן אובייקטיבי ולכן הוא רע יותר ומסוכן מבחינת כאב ואי נעימות קשה, אבל למזלנו הרפואה מתקדמת ויודעים להתמודד די יפה עם מחלות. המעט שנותר לנו כחולים הוא כנראה להשתדל לחיות בריא ונכון.
לצפיה ב-'רוצה זוגיות'
רוצה זוגיות
10/01/2017 | 17:04
2
53
היום אני בשלה לזוגיות 
מוכנה להשאיר את הכאב והזכרון מאחור
מקוה שיגיע המישהו המתאים ביותר
 
לצפיה ב-'הוא יבוא...'
הוא יבוא...
10/01/2017 | 22:58
33
היי מילי,

אני מבינה שהיום, את כבר מרגישה מוכנה למה שיש לעתיד להביא לך.
יכול להיות שלאורך המסע שלך אל העתיד, התהלכת בשבילים שהובילו אותך לדרך ללא מוצא, לדרך בלתי אפשרית ואולי לפעמים הגעת על סף תהום..
נראה שהיום, השלמת עם מכשולי העבר, האכזבות, הכאב , היאוש.
לרוב, כשאדם רוצה זוגיות אך אינו מוכן לכך, הוא לא יהיה מסוגל לזהות את מי שעובר בדרכו, אלא ללכת שולל בשביל של מישהו אחר ...אבל כאשר הוא כבר מגיע לבשלות, הוא יודע להבחין במי שמגיע לשביל שלו כדי להתהלך יחד לזמן מה ...או לתמיד.
נשמע שאת כבר שם, מה שאומר שכבר אספת כוחות וביטחון, מה שאולי לא היה תמיד פשוט, ואם תהיה לך את הסבלנות ותשמרי על כוחותיך,הוא יגיע...

מחזקת אותך ושולחת לך מכאן חיבוק גדול,

מתנדבת סהר
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:57
7
כל אדם יכול להתחבר עם אנשים מתאימים לו שיש אתם אהבה. השתתפי במסגרות שמעניינות אותך כמו חוגים ולימודים, שם תמצאי חברים וחברות.
 
לצפיה ב-'הפורום הזה מדכא '
הפורום הזה מדכא
08/01/2017 | 02:15
11
290
הייתי יכולה להתבאס מעצמי מדברים שקרו או שהיו צריכים לקרות ולא קרו
אני חושבת שמכל הטיפולים למדתי בעיקר לוותר לעצמי על הניסיון לחפש שלמות
שזה בסדר להיות מי שאני היכן שאני.
הרבה כותבים על "יציאה" מהדיכאון...
דיכאון זו בחירה, זו בחירה להתמקד בשלילי
ויש שלילי וחשוב לראות אותו. ולתכן גם איך לצאת ממנו אבל יחד עם זאת יש גם דברים טובים וחשוב לראות אותם
אנשים כאן מורידים לעצמם את הביטחון 
רק בכדי אולי לא להיפגע
למה שאני אנסה? מה כבר אני יכול להשיג בחיים?
מי תרצה\ ירצה אותי וכולי
והם נעשים תלותיים ונתונים למניפולציות
כל מיני אנשים שיבטיחו תוצאות אם רק תשלמו
במקום לשבת ולבכות כמו שצריך ולהתאבל על כך הטעויות
ולנסות לקום ולעשות משהו 
אם משהו בחיים לא נראה לכם
אני לפחות מעריכה את עצמי שאני לא מקטרת כאן
אני עושה כל שביכולתי, על מנת לקדם את עצמי
וזה לפעמים בקצב איטי, ולא כולם מבינים את זה
ואני לא מחפשת את האישור שלהם
 
אני חושבת שדיכאון מגיע מאגואיסטיות
כל מיני מחשבות רחמנות עצמיים ושהחברה לא בסדר
וכל מיני ביקורתיות כלפי החברה במקום לקחת אחריות
ולעשות משהו,
כדי לשפר
את החיים של אנשים אחרים.
יש דברים לא בסדר
וזה התפקיד של כל אחד כאן מאיתנו אם הוא רואה חוסר במשהו
לנסות ולשפר אותו
אבל כדי לתת מעצמנו יש תנאי הכרחי קודם והוא להבין שיש לנו מה לתת
וצריך מידה מסוימת של הערכה עצמית לשם כך.
אני מאחלת לקוראים ולכותבים כאן לדעת להפסיק לרחם על עצמם
ולהתחיל לרחם גם עם אנשים אחרים
ולהתחיל ללמד על עצמנו זכויות
בכל אדם יש נקודה טובה
ואפשר להתבונן בה ולחשוב עליה
ולדעת שגם בכל אחד מאיתנו יש נקודה טובה
ואם היא לא נראית
זה התפקיד שלנו למצוא אותה
או למעשה ללמוד איך להבחין בקיומו של הטוב שכבר עכשיו יש בנו
להעריך את עצמנו מעבר לחומריות, מעבר למצב המשפחתי
למצב החברתי
באופן בלתי תלוי 
לקבל את עצמנו זה גם לקבל את הגורל כביכול שהתאכזר אלינו
זה לא שאם נחשוב טוב יהיה טוב
אלא שאם נחשוב על הטוב - נבחין שיש טוב בחיינו כל הזמן
לעיתים הטוב אינו מובן לנו. למעשה מה שקשה לנו איתו זו הפרשנות לטוב
או למעשה המחשבה שאנו יודעים מה טוב עבורנו, והכעס שהמציאות לא כזו
אולי המציאות כן כזו, ואנו לא יודעים מה טוב עבורנו?
 
ואולי גם אם מה שקיים אכן לא טוב עבורנו, נוכל לנסות לקבל גם אותו?
אולי, כאשר נהיה בשלווה נפשית, נוכל להגיע לתובנות שיאפשרו לנו
לבחון אולי יש דברים אחרים בחיינו שאותם אפשר לשנות
ואם במילא לא ניתן לשנות אותם.. אולי נוכל לשנות את הגישה שלנו אליהם
אם לא עכשיו.. אז אולי בעוד יום או יומיים.
בעוד שבוע, שנה או עשרים.
אבל הזמן גם הוא עוזר 
ולאחר שמצאנו פתרונות
והתחלנו בתהליכים 
יתכן ולא חווינו הצלחה כלל, או לא כפי שציפינו. אולי הפתרון לא נכון, או שהדרך שבחרנו טובה אלא שיקח יותר זמן עד שנהיה מרוצים מהתוצאות. ויתכן שהמטרות שלנו ישתנו.. בכל מקרה, עלינו ללמוד להתאזר בסבלנות, ואולי גם ללמוד להתנתק מהתוצאות לפעמים, ולהעריך את הדרך עצמה. 
לצפיה ב-'ברור שהפורום מדכא למה ציפית לסמיילים?'
ברור שהפורום מדכא למה ציפית לסמיילים?
08/01/2017 | 10:35
23
לצפיה ב-'מסר חשוב. קראתי יותר מפעם אחת'
מסר חשוב. קראתי יותר מפעם אחת
08/01/2017 | 12:15
3
112
אבל - וסליחה אם אני מקשה - 
מה עושים אם יש מגבלה שלא ניתנת לפתרון, ואי-אפשר, פשוט לא מסוגלים לחיות איתה?
כמו רגל חסרה.
אצלי זו חוסר היכולת החברתית. כנראה נולדתי כך, והסביבה תרמה להחמרת הבעיה. 
איך משלימים עם חוסר חברים? 
 
לצפיה ב-'היית בטיפול במיוחד לבעיה?'
היית בטיפול במיוחד לבעיה?
08/01/2017 | 19:47
2
62
אני מקווה שהשאלה שלי במקום
לצפיה ב-'מה זה טיפול מיוחד לבעיה?'
מה זה טיפול מיוחד לבעיה?
09/01/2017 | 09:30
1
12
לצפיה ב-'שעובדים על הקטע החברתי'
שעובדים על הקטע החברתי
09/01/2017 | 11:39
13
לצפיה ב-''
08/01/2017 | 22:19
66
הפוסט שאת מפרסמת בפורום מדגים אולי את מהותו של הפורום כפורום תמיכה. אולי הפורום הוא סוג של במה שאפשר לשחרר בה מחשבות שונות ולקבל תגובה מחברים . בזמן שאת מעמיקה מחשבה ובוחנת את הנעשה מסביבך , מבררת לעצמך ומשתפת במחשבות שלך , לנו נראה שגם אם מדכא, אולי צריך לחשוב על האפשרויות להגיד דברים שונים גם אם אינם "מסוכרים". אולי כך מתפתחת שיחה של אמת בין כולנו, כזו שבהחלט יש גם לה מקום.
 
לצפיה ב-'לדעתי את ממש עברת גבול '
לדעתי את ממש עברת גבול
09/01/2017 | 23:17
109
את היית ממקומם את היית בנעלים שלהם .
את יודעת מזה להיות חולה גם נפשית וגם פיזית 
אולי הם עברו יותר ממך וכן לכמות יש משמעות כי כל מכה נשארת בלב מצולקת 
את יודעת מזה לעבור מכה אחרי מכה 
שרופאים הורסים אותך מורים הורסים ועוד ועוד 
את יודעת מזה לקבל מכות מכל מקום את יודעת מה זה להיות ממקומי את יודעת מה אני עוברת כל יום מה עברתי את רוצה להרגיש מה אני עוברת מה שעברתי 
ואז תתדברי .את יודעת כמה אנשים מנסים עד שמגיעים לייאוש את יודעת את כמה הם ניסו . 
ממש הכאבת לי בנפש 
אני גם ככה חושבת שחושבים שאני מרחמת על עצמי .ממש לא צריך להכיר כל מה שעברתי ועוברת ואת כמה אני מנסה וכל יום אני סובלת גם הם אני רוצה לתפקד הגוף שלי לא נותן לי . 
 
לצפיה ב-'דיכאון'
דיכאון
10/01/2017 | 14:46
2
95
דיכאון הוא לא בהכרח "בחירה". יש לא מעט מצבים אורגניים שעלולים לתת תמונה קלינית של דיכאון מבלי שהסובל ידע לשים את האצבע על סיבה אפשרית לדיכאון (כי זה לא משהו חיצוני).
חלק מהמצבים הללו יכולים להיות תת-פעילות של בלוטת התריס, גידול בלבלב ועוד.
בל נשכח שיש גם דיכאון תגובתי לאירעים קשים שאנשים חווים וכל אחד מתמודד או לא מתמודד בהתאם למבנה הנפשי שלו. יש אנשים שיש להם יותר רזרבות כי הם לא עברו הרבה ויש כאלה שהחיים מצליפים בהם מכל הכיוונים ואין להם כבר מאגרים שמהם הם יכולים לשאוב כוחות.
 
יש דיכאון שהוא תולדה של חוסר איזון כימי במוח ובהרבה מקרים הוא עשוי להיות מטופל בהצלחה עם טיפול תרופתי מתאים, אבל עדיין, למיטב ידיעתי, זה משהו שמאוד קשה לטיפול (הכרתי אנשים שלא זכו לטיפול מתאים). כך שזו לא בחירה גם אם לפעמים נדמה לנו שאדם לא עושה מאמץ לצאת מהמצב הזה.
לצפיה ב-''
10/01/2017 | 18:56
12
לצפיה ב-'צודקת '
צודקת
16/01/2017 | 02:26
6
והאהבתי את התיאור שחיים מצלפים מכל הכיוונים
במיוחד שזה לאורך שנים
לצפיה ב-'פוסט מיוחד. לייק '
פוסט מיוחד. לייק
14/01/2017 | 08:25
17
לצפיה ב-'נדודי שינה'
נדודי שינה
09/01/2017 | 04:30
8
48
ממש היה בא לי להתלונן ולקטר כאן על נדודי השינה 
א ב ל
כל עוד אין לי חרדות (קשות), עדיף שאני אסתום :X
 
לצפיה ב-'אני דווקא בעד קיטורים '
אני דווקא בעד קיטורים
09/01/2017 | 16:31
28
גם אם זה על סתם דברים כלליים..
לצפיה ב-'אנשים וחברים'
אנשים וחברים
09/01/2017 | 16:53
5
41
לאחרונה אני חווה בדידות קשה ביותר..ודווקא כן בא לי לצאת, לצחוק, ליהנות
החברים- או שנותקו קשרים או שפשוט עסוקים (וגם אין הרבה חברים בינינו)
איפה אפשר להכיר אנשים חדשים? יש לכם רעיונות?
לצפיה ב-'רגישות יתר'
רגישות יתר
08/01/2017 | 23:47
3
85
לפעמים מרגיש לי, ובכלל זה מתגבש לכלל מסקנה כמעט חד-משמעית בימים של קושי, שאני חייבת להקיף את עצמי אך ורק באנשים רגישים, כמעט כמוני
זאת בכדי לא להפגע
כאילו לחיות בתוך בועה שכזו..
האם גם אתם מתמודדים עם רגישות יתר? 
אני תוהה אם זה עובר מתישהו..
לצפיה ב-'כן, הגעתי למסקנה שאני רגישה מידי'
כן, הגעתי למסקנה שאני רגישה מידי
09/01/2017 | 16:35
1
42
כל כך רגישה עד שכבר הרחקתי מעלי אנשים כדי לא להיפגע אולי בעתיד.
דברים שעוברים לאנשים אחרים ליד האוזן, ככה מדגדגים קצת את האף וחולפים, אצלי הם משאירים מישקעים.. משהו שמישהו אמר, בכוונה או שלא, ואני ישר נפגעת, וממשיכה לחשוב ולנתח את תגובתו ואת תגובתי ונכנסת למרה שחורה.
לצפיה ב-' ואוו'
ואוו
09/01/2017 | 16:41
36
גם אני ככה..חח
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 15:02
5
חברים מוצאים במסגרות, בעיקר כאלה שמעניינות אותנו. על הרגישות צריך לעבוד עם עצמנו, לפתח מנגנוני הגנה יעילים ומבוקרים נגד גורמים מציקים וללמוד להגיב באופן שמגן.
לצפיה ב-'על מעגלים חברתיים, שינה, ופורקן'
על מעגלים חברתיים, שינה, ופורקן
09/01/2017 | 23:23
28

 
 מילי יקרה,
 
אני אחלק את התגובה לשני חלקים בהם אתייחס להודעות שפרסמת בימים האחרונים:
 
נשמע שאת חווה קונפליקט מבחינה חברתית: מצד אחד, את מבקשת לשמור על עצמך, נזהרת בבחירת החברים שמקיפים אותך, את מודעת לקושי שלך, לרגישות היתר, ורוצה להישאר מוגנת, שלא תיפגעי, שלא יחדרו או יפוצצו את הבועה שלך. מצד שני, האם יכול להיות שמעבר לשינויים בחיים של הסובבים אותך שגורמים להתרחקות (ניתוק קשרים טבעי/ עסוקים, כפי שכתבת), גם הקפדנות בבחירת החברים מביאה למצב שבו את נשארת לבד, בתחושת בדידות קשה ומתסכלת?
אני שמחה לשמוע שלמרות הרצון להישאר במקום בטוח, ולמרות החשש להיפגע מהסובבים אותך, את מעוניינת להכיר אנשים נוספים, מעוניינת להפיג את הבדידות, ומוכנה לנקוט בפעולה מעשית כדי להשיג מטרה זו. מערכות יחסים הן דבר דינמי. אנחנו משתנים, אנשים סביבנו משתנים, ומערכות היחסים משתנות בהתאם- אנחנו מתקרבים לאחדים, ומתרחקים מאחרים, והשינויים עשויים להפתיע לא פעם. אם את מעוניינת להכיר אנשים חדשים, תוכלי לנסות זאת באמצעות הימצאות בקבוצות חדשות, כמו למשל בחוגי בית/ חוגים בכללי, קורסי העשרה, בקבוצות ספורט/ ריקוד, או דרך היכרות של חברים של חברים.
 
בנוגע ל"קיטורים" על נדודי השינה: מילי יקרה, כמובן וכמובן שמותר לך לקטר ולהתפרק כאן, זה בדיוק המקום. את לא צריכה להיות שרויה במצב הכי קשה, כדי להרגיש שזה "מוצדק" לקטר, את לא צריכה להצטדק. שינה היא מרכיב חיוני ומשמעותי בחיי היומיום, שמשפיע מאוד על התפקוד שלנו. לכן, קשיים בשינה, עלולים להשפיע מאוד על התחושות והתפקוד ביומיום, ואם הדבר מפריע לך, הרי שזה לגיטימי ומובן! אני מצרפת לך לינק עם טיפים להתמודדות עם נדודי שינה, בתקווה שיעזור לך:
http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/ment...
 
מאחלת לך שתצליחי להשיג את מבוקשך, שתצליחי להגדיל את המעגל החברתי תוך כך שתוכלי להישמר בטוחה, וכמובן- שתשני טוב. :) לילה טוב יקרה... 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:59
4
מותר לכותבים להתלונן ככל שירצו על מה שמעיק עליהם, ונשתדל לעזור להם ולהשתתף. נדודי שינה אינם דבר טוב, חשוב לישון כדי לחיות היטב ולהיות בריאים. אולי תנסי לעשות פעילות גופנית ביום ולישון מסודר רק בלילה ושמונה שעות כל לילה, וגם תחשבי מחשבות נעימות ויפות לפני השינה כדי שתוכלי להירדם.
 
לצפיה ב-'קשה לי כלכך'
קשה לי כלכך
06/01/2017 | 02:15
12
119
חרדות ודימוי עצמי נמוך ביותר...הרגשה שאני כישלון..שיש את מחלקת העולם השמח ויש את מחלקת העולם הנוגה - אליו אני שייכת
נדודי שינה, חרדות ושוב פעם חרדות, סטרס  ( לא ברור ממה) ובדידות.....
לצפיה ב-'שלום'
שלום
06/01/2017 | 12:33
34
קשיים אפשר לפתור באמונה עצמית. אם תתכנני היטב את החיים, לא תצטרכי להיות בחרדות. אהבה עצמית נוצרת בטבעיות בגלל יצר הקיום והקרבה לעצמנו, חשבי מה את אוהבת ודרך זה פתחי לך הכרה חדשה לאישיותך. אם לא הצלחת, למדי מטעויות העבר וחפשי דרכים חדשות כך שאת מתרכזת בשיפור העתיד. חשוב לשמוח, חפשי דברים שמשמחים אותך כמו עיסוקי פנאי שאת אוהבת ודברים שנעימים לך. אם תעשי פעילות גופנית ביום ותישני מסודר בלילה, אולי לא יהיו לך נדודי שינה, ואם זה נפשי נסי לחשוב מחשבות נעימות לפני השינה. אולי תשתתפי בחוגים ובמסגריות שמעניינות אותך ושם תכירי חברים. את הדאגה ואת הפחד אפשר לפתור ע"י תכנון העתיד, כך שיהיה טוב לנו ולאחרים ובעיקר לחשובים לנו. קודם כל חשוב לדאוג לעצמנו.
לצפיה ב-''
07/01/2017 | 05:08
1
28
נשמע כואב. התגובה שלך מזכירה לי במעט אותי לפני כמה שנים.
הייתי במצב קשה ולא קל והיום אני במקום הרבה יותר טוב.
אני מאמין שדברים יכולים להשתפר. לא יודע להגיד לך בכמה זמן ואיך.
לי באופן אישי יש את הדברים שמצליחים להרים אותי אם זה לעסוק או להתעניין בתחביבים שמעניינים אותי. קוסמטיקה, קריאה, מוזיקה, הליכה וכו'. שאיפות שאני רוצה להגשים.
 
עם זאת אני יכול להבין שיש אנשים שקשה להם להגיע למקום הזה כי יש חור בלב שמקשה. אני הייתי בעבר במצבים כאלו שכל הזמן עצבני או מתוח או בחרדות איומות.
 
דברים יכולים להשתנות. באמת אני לא סתם אומר.
 
את טוענת שיש נדודי שינה וחרדות ובדידות.
יכול להיות שדבר קשור לשני.
לי בזמנו כדורים סייעו לנדודי שינה ולחרדות. לחרדות לוריוואן הקל עליי. זה בעיקר מקל על הסימפטום לא על הבעיה עצמה.
לגבי הבדידות: חשבת לנסות לבדוק אפשרויות להגביר את רמת הקשרים?
צ'טים ברשת, פורומים בכל מיני נושאים, 'אנוש' (למרות שזה לא המקום הכי אידיאלי אבל עדיף מאשר כלום).
 
אני מקווה שאני לא נשמע דוחה. אני מתנצל, אני פשוט שנים לא הגבתי לאנשים בפורום תמיכה בעיקר הייתי מרוכז בעצמי. אני רוצה לגרום לך להרגיש טוב יותר עם עצמך, לא תמיד יודע איך...
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
07/01/2017 | 18:07
28
על הניסיון לעזור
היום יצאתי לסיבוב עם ידיד, וזה עשה לי ממש טוב
לצפיה ב-'לצאת ממעגל הקסמים'
לצאת ממעגל הקסמים
07/01/2017 | 23:50
21

מילי1991 שלום,
נשמע כאילו נכנסת לרגע למעין מעגל קסמים של חרדות ומתח שגורם לך להרגיש רע עם עצמך, מקשה עליך לישון בלילה ומגביר את החרדה והמתח יותר... מעגל קסמים שמשאיר אותך בתחושות ניתוק ובדידות..
ונשמע גם שמצאת דרך לפרוץ את המעגל והתחושות התחלפו כנראה ממועקה וייאוש לתחושות של קלילות ושמחה.
נראה כי למפגש עם אנשים יש השפעה מאוד חיובית עליך...וזה דבר כשלעצמו מופלא.
מאחלים לך שתמשיכי להקיף את עצמך באנשים ושתמשיכי להרגיש שטוב לך,
ואם תרצי להמשיך ולשתף, אנחנו כאן איתך 
 
לצפיה ב-'אין לי כח'
אין לי כח
01/01/2017 | 00:21
7
76
רשמית להשנה ואולי בפעם האחרונה
אין לי כח לסחוב את הקשיים, את הבדידות, את התסכולים, את האכזבות
אני באמת רוצה למות כבר
באמת באמת
אין לי שום חשק לחיות והשנים לא מראות שהמצב במגמת שיפור
אני מודה על האגוזים שהקב"ה נתן לי, אבל איכשהו זה נראה שאין לי שיניים לפצח אותם
לצפיה ב-'שלום'
שלום
01/01/2017 | 15:00
20
נוחי קצת, הרגיעי את הנפש, עשי דברים שנעימים לך, חשבי מחשבות נעימות ויפות. אחר כך תוכלי לחזור להתמודד יותר בקלות.
 
לצפיה ב-'רע לי'
רע לי
31/12/2016 | 22:07
1
70
כאב ראש, עצבים, מרמור, עצבות
תסכול..
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
01/01/2017 | 15:04
30
כשדברים מעצבנים אותך, כדאי לנוח ולהירגע. כשאנשים מכעיסים ואת חושבת שהכעס מוצדק, עליך לחשוב איך להעניש. כשאנשים מפריעים, צריך להרחיק אותם או להתרחק מהם. כשעצובים כדאי לחשוב איך לתקן את הדברים הרעים כך שיהיה יותר טוב, ואם אי אפשר אז לפחות לנסות ליצור עתיד אחר טוב יותר. תסכול נוצר כשלא מקבלים את מה שמרגישים שראויים לו, ולפעמים צריך לדעת לדרוש ולפעול כדי להצליח.
לצפיה ב-'כוח...'
כוח...
08/01/2017 | 22:43
3
29
שבוע עבר מאז הפניה שלך מילי הפורום הגיב ורציתי לדעת איך את מרגישה עכשיו. תחושת הכבדות ששיתפת כאן מצדיקה אולי להזכיר שאם את זקוקה לשיחה אישית , תבואי. 
איתך. 
לצפיה ב-'אממ..'
אממ..
08/01/2017 | 22:49
22
הייתי היום ב"זומבה", ומרגישה הרבה יותר טוב אחרי..התחלתי גם לקחת ציפרלקס לפני כמה ימים (נקוה לטוב למרות שאני יודעת מהי התרופה העיקרית שלי- אנשים,חברים,ספורט)
אני צריכה להרים את עצמי ולנקות את הבית (נושא שמאוד מאד מאד חשוב לי ומשפיע עליי) ..אני מקוה לעשות זאת מחר עם מוטיבציה גדולה בע"ה, כי זמן יש לי בשפע..
 
לצפיה ב-'שיחה אישית'
שיחה אישית
08/01/2017 | 22:50
1
30
אגב על איזו שיחה אישית דיברתם? מה הכוונה?
לצפיה ב-'שיחה אישית'
שיחה אישית
08/01/2017 | 22:57
23
לצפיה ב-'בדידות= חופש'
בדידות= חופש
06/01/2017 | 10:46
5
99
אנשים רבים מתלוננים שהם בודדים ולדעתי זה גם יתרון.
שאתה חיי לבד אתה עצמאי, לא תלוי באחרים ובשיגעונות שלהם
. אתה לא חייב לאנשים ואין לך מחוייבות כלפיהם. אתה שומר מרחק מאנשים וכך הם לא ירגיזו אותך, לא יציקו לך, לא יטרידו אותך. אתה פשוט חופשי, בלתי תלוי.
יש שיר שאומר כך '' בחיי אני לבד, לא חייב לאף אחד, חופשי ומאושר''.   

אדם שמרגיש צורך בקירבת אחרים זה גם מעיד על חוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך.
שהייתי בגיל התיכון המאוחרות החלטתי להתנתק מבני גילי ואז פתאום הרגשתי חופשי . פרשתי כנפיים.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
06/01/2017 | 12:28
31
בני אדם זקוקים גם לחיים פרטיים וגם לחיי חברה, וכולם אוהבים ונאהבים במשך חייהם. חשוב לקבל אהבה מאנשים. את החיים הפרטיים יפה לשתף אחר כך כשיוצאים לחיי החברה.
 
לצפיה ב-'"אדם שמרגיש צורך בקרבת אחרים זה גם מעיד על חוסר ביטחון עצמ'
"אדם שמרגיש צורך בקרבת אחרים זה גם מעיד על חוסר ביטחון עצמ
07/01/2017 | 11:19
1
38

לא נכון !. האדם הוא יצור חברתי,צר לי להגיד לך אבל אדם

שאין לו צורך באנשים , והוא ללא חברים זה לא דבר נורמלי   ..

וכן ניתן להתווכח  על מה  זה נורמלי . אבל האדם הוא יצור  

חברתי . צורך באנשים אינו מעיד על חוסר ביטחון עצמי זה

דבר טבעי לרצות להיות בחברה  .

יש גם את השיר "חופשי  זה לגמרי לבד".

זה נכון שלהתנתק  מאנשים שלא טוב לך איתם זה דבר חיובי

ביותר ,ואין ספק שעדיף להיות לבד מאשר בחברת אנשים שלא

נעים איתם (בלשון המעטה .דווקא זה לדעתי מעיד על חוסר ביטחון

עצמי ודימוי עצמי נמוך .להיות בחברת אנשים שלא מכבדים אותך

ושרע  לך איתם אבל עדיין נמצאים איתם זה הכי חוסר ביטחון עצמי ).


לצפיה ב-'יש כאלה שבשביל להיות מקובל בעיני אנשים'
יש כאלה שבשביל להיות מקובל בעיני אנשים
07/01/2017 | 17:55
29
מסויימים עושים מעל ומעבר. הם עושים או אומרים דברים
שלא היו עושים/אומרים במצב נורמלי וכל זה רק בשביל שיקבלו אותם. יש כאלה שהם צבועים, הם אומרים דברים מסויימים בעיני השומע, אבל בתוך תוכם חושבים הפוך לגמרי. והם עושים זאת כדי להיות מקובל. אני לא כזה.
לצפיה ב-'לבד אינו תמיד בודד...'
לבד אינו תמיד בודד...
08/01/2017 | 22:30
1
23
השאלה שעולה ממה שאתה כותב בוחן מחדש את הצורך בחברה או אולי התלות בסובבים מול החופש שיש בלבד. לנו נראה שההחלטה  להעלות את השאלה הזו כאן היא חלק אולי מתכונות  הפורום שמאפשר למשתתפים בו להרגיש ביחד במידה נשלטת ולבד במידה נשלטת. 
כדי שהפורום ישמור על החוזקות שלו יש צורך אולי לעבוד בו ... לתמוך בחברים שסובלים מבדידות שזקוקים לביחד כדי להמשיך ברגעים לא פשוטים, להיעזר באחרים ברגעים אחרים ובאותו הזמן לאפשר לאחרים מהחברים לפרוש כנפים. זאת מתוך תחושת הביטחון שהם לא לבד ותמיד הם יכולים לחזור לנשימה נוספת אם ירצו. 
האם זה מספק ? אולי, אבל בכול מקרה זו אפשרות קיימת, אולי תקווה והבטחה. 
לצפיה ב-''
09/01/2017 | 16:31
6
לצפיה ב-'ניסיתי להתאבד לפני חודש בערך'
ניסיתי להתאבד לפני חודש בערך
07/01/2017 | 06:39
7
120
לא כתבתי על זה עד עכשיו כי לא הייתי בטוחה שאני רוצה לשתף בזה את אף אחד, אבל עכשיו בא לי לספר לכם.
בלעתי בערך 60 כדורים נרקוטיים בשם פרקוסט( אם מישהו מכיר).זה כדור מאד חזק ומסוכן
ולפי כתבות שקראתי בנט זה היה אמור להיות מוות בטוח, אבל כנראה שמישהו רוצה להשאיר אותי פה.
אז הייתי בערך שבוע בטיפול נמרץ.הייתי בסכנת חיים ויצאתי מזה.די התאכזבתי שנשארתי בחיים... אבל מצד שני חשבתי לעצמי שאם כ"כ התאמצו שם להציל אותי ממוות, אז אולי החיים שלי בכל זאת שווים משהו...
מדי פעם אני חושבת על זה ומבואסת נורא שלא הצלחתי, יש הרבה רגעים שאני עדיין רוצה למות אבל מצד שני התחלתי ללכת לטיפול ואני שוב מנסה להציל את מה שנשאר מהחיים המסריחים שלי...
בינתיים החלטתי להמשיך לחיות...
לצפיה ב-'..'
..
07/01/2017 | 07:56
2
72
ניסתי להתקשר אלייך ולא היה תגובה. זה היה לפני כמה שבועות.
 
לפי היכרות איתך זה לא הניסיון הראשון.
אני מבין שהתחושות שלך ביום יום הם קשות שזה גרם לך לרצות לסיים עם הכל.
אני ממש מתנצל אבל אני לא יודע איך להגיב במצבים כאלו יותר מידי.
המקומות של אנשים שמנסים להתאבד ובמצבים קשים הם היו לפני הרבה מאוד שנים ואני כיום בסביבה אחרת. עם זאת נשארתי חבר בפורום זה.
 
אני לא יודע מה לומר לך,
לומר שאני מתנצל שנשארת בחיים כי רצית למות או לנסות לעודד אותך שאת יכולה ליצור חיים מדהימים אם תאמיני בעצמך?
כי אני דווקא בצד השני, מאמין בחיים ובוחר בחיים, ואני חושב שאני יכול לחזק ולעודד (בשיחות פרטיות - פחות נעים לי על גבי הפורום) בהקשר הזה.
 
תרגישי טוב
לצפיה ב-'תודה על התגובה נייק'
תודה על התגובה נייק
07/01/2017 | 08:08
1
62
אני שמחה בשבילך שאתה נמצא במקום של רצון לחיות.הלוואי שהייתי גם במקום הזה. החיים שלי כל כך ריקניים וחסרי תוכן.פשוט לא מרגישה שיש בשביל מה לקום. לפחות המעשה הקיצוני הזה דחף אותי סוף סוף לנסות להתחיל לטפל בעצמי ולנסות בכל זאת לשנות קצת את אורח החיים ולנסות למלא את הריקנות, לנסות לראות אם בכל זאת יש דרך לשנות משהו...
לצפיה ב-'יכול להיות שאני אעבור טיפול בחשמל'
יכול להיות שאני אעבור טיפול בחשמל
07/01/2017 | 08:19
64
אמרו לי שזה הרבה פחות נורא מפעם ויש התקדמות בתחום.מישהו פה  עבר את זה פעם ויכול לספר לי איך זה היה פחות או יותר?
לצפיה ב-'שולחת לך חיבוק'
שולחת לך חיבוק
07/01/2017 | 11:47
1
61
מזל שלא הצלחת.
מקווה שהטיפול יעזור והעולם יראה קצת יותר ורוד.
ספרי מה קורה איתך בהמשך.
לצפיה ב-'תודה מישהי'
תודה מישהי
07/01/2017 | 12:00
18
לצפיה ב-'חודש אחרי. '
חודש אחרי.
08/01/2017 | 21:25
47
קראתי את הפניה שלך בנשימה עצורה.את חשובה לכולנו, המידע והתחושות שאת משתפת נוגעות עמוק הפנים מקפיצות את הצורך להיות לידך. אפשר להרגיש איך מצד אחד ורק לרגע הופתעת לגלות שאת מתעוררת  איתנו והבנת מיד עד כמה חשוב ויקר שתישארי פה. אנחנו מעריכים את האמון שנתת בכולנו, לחלק ולשתף איתנו את רגע ההוא .מבינים שעכשיו את חזקה יותר, חיובית יותר ומחלקת איתנו בפורום את  ההחלטה המאתגרת שלך.חשוב לנו מאוד לציין שכולנו כאן איתך ברגעים חזקים וגם חלשים יותר. מאמינים שיש בך את הכוח ומזמינים אותך להגיע לשיחה אישית, בכול רגע שאת  זקוקה לה . חברי הפורום ואנחנו ממתינים להמשיך ולשמוע ממך איך את מרגישה, עכשיו  .
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 15:05
13
לא רצוי להתאבד. החיים מתנה יקרה ומקודשת שניתנה לעולם, יש להם ערך וחשוב לשמור עליהם ככל האפשר גם אם קשה. צריך להילחם בקשיים ולא לוותר על הכול. סבל פיזי של הצורך באשפוז וכל הכלול בזה הוא מיותר, לא נעים וקשה להתמודדות.
לצפיה ב-'קריאה אחרונה לעזרה'
קריאה אחרונה לעזרה
07/01/2017 | 19:28
7
123
זהו, נמאס לי.
עשרים שנות סבל גמרו אותי. אני בדיכאון, לא מתפקד כמו שצריך,נסיתי הכל ולא עזר. אולי כמה אלפי שקלים יתנו לי מרווח נשימה להתאוששות. אם מישהו יכול לעזור-מעולה, אם לא-הגיע הזמן שאתאבד.
שבוע טוב.
לצפיה ב-'כמוני כמוך בדיוק'
כמוני כמוך בדיוק
07/01/2017 | 21:03
25
לצפיה ב-'נקודת שבירה...'
נקודת שבירה...
07/01/2017 | 22:29
2
65

מחפש קרבה שלום,
נשמע כי במשך שנים ארוכות אתה משקיע מאמצים רבים בנסיון לחיות חיים טובים ומספקים לצד התמודדות עם תחושות של ריקנות ועצבות שככל הנראה מקשים עליך להיות פעיל כפי שהיית רוצה.
נשמע כי ניסית שוב ושוב, בהרבה דרכים וצורות להתגבר על כל הקשיים שעמדו ועומדים בפניך ונדמה כי כרגע הגעת לנקודת שבירה.
יקיר, תרצה לספר לנו מה קורה כרגע בחיים שלך שגורם לך להרגיש שאין מוצא?
אנחנו כאן להקשיב לך ולנסות להקל מעט מתחושת האין מפלט שכנראה מציף אותך כרגע.
מחכים לשמוע ממך ושולחים לך חיבוק מחזק

 
לצפיה ב-'לא רק כרגע'
לא רק כרגע
08/01/2017 | 00:37
1
57
מאז שאני זוכר את עצמי החברה כולה (תלמידים, מורים, שכנים, משפחה) דחו אותי.
היום אני יודע שזה בגלל NVLD (בעיה תקשורתית קלה בספקטרום האוטיסטי) שהוחמרה כתוצאה מהמשקעים הרגשיים שהצטברו עד כדי פגיעה משמעותית בתפקוד הגוף.
האפשרות היחידה לצאת מהמעגל הזה היא שיהיה לי סכום כסף שיספיק לפתוח חיים עצמאיים בלי שום תלות וכך אוכל להשתחרר מהכבלים.
עד עכשיו עוד דמיינתי שיש סכוי כלשהו. לאחרונה ראיתי סופית שאין, אז למה למשוך עוד סבל בלי תכלית?
לצפיה ב-':('
:(
08/01/2017 | 07:38
12
לצפיה ב-'מצטער לדעת'
מצטער לדעת
08/01/2017 | 15:10
2
31
לא כדאי להתאבד, החיים יקרים ומקודשים. יפה שניסית ככל יכולתך לעזור לעצמך, אבל כשלא מצליחים זה הזמן לבקש עזרה מאחרים. אין לי ממש רעיון במי תוכל להיעזר, אבל יש מספיק אנשים טובים שאולי יצליחו לעזור לך וגם החברה שלנו די מסודרת ועוזרת לנזקקים.
 
 
לצפיה ב-'אני יודע'
אני יודע
08/01/2017 | 15:20
1
32
כבר בקשתי עזרה מכל מי שיכולתי
לצפיה ב-'בכל זאת'
בכל זאת
08/01/2017 | 15:32
27
השתדל להחזיק מעמד ולא להתאבד. החיים חשובים גם אם קשה מאד הם כל מה שיש לך בעולם. זכור שהמוות נצחי ואולי פעם תוכל לחזור לחיות חיים טובים.
לצפיה ב-'לטפל באובסיסה לקשר שנגמר - ב CBT או בטיפול דינאמי? '
לטפל באובסיסה לקשר שנגמר - ב CBT או בטיפול דינאמי?
05/01/2017 | 00:56
5
67
אני רוצה לשתף בסוגיה שקרתה לי במרפאה הציבורית לבריאות הנפש.

אני כבר כמה חודשים טובים חווה אובסיסיה לקשר זוגי מעמותי שהיה לי עם בחור.
פניתי למרפאה ציבורית. עשו לי אינטק לפני טיפול. הייתי לקראת טיסה ארוכה לחו״ל ולקחתי את העיצה של מנהל המרפאה
שאמר: עם פרידות לפעמים צריך להמתין קצת זמן. לעכל.
אז קבענו לעשות אינטק נוסף אחרי 3 חודשים.
הגיע הזמן. עשיתי אינטק נוסף איתו.
הסברתי שאני סובל מדכאון. שיש לי התקפים של באסה ושל נורמל.
שאני מבין מה שנאמר אם לא נוגעים בפצע הוא מגליד טיפה. מאשר אם מדברים על האובססיה לקשר ולאקס.
ובכל זאת אני רוצה לעבור טיפול. המנהל הסביר שמספר הפגישות קצוב כי מדובר ברפואה לא פרטית. ואמרתי שאני מוכן לכך.

בסופו של דבר הוא קבע איתי אינטק (שלישי..) עוד שבועיים.
חשבתי על זה כמה שעות ואני רוצה להגיד לו שאני מעוניין להתחיל כבר טיפול במקום 3 אינטקים + זמן המתנה נוסף למטפל.

אמרתי לו והוא אמר שאני צריך להבין איזה טיפול אני רוצה- CBT או דינאמי.
אני לא ככ בטוח מה יתאים למצב שלי.
החרדה שלי היא שלא אמצא בנזוג בעתיד שיגרום לי הלרגיש אושר דומה.
אני קצת חרד לראות את האקס כי זה יגרום לי לגעגוע וצער.
אבל האם אלה נושאים ש CBT אפקטיבי בהם יותר?
אני אשאל אותו אם יש טיפול משולב.
ואם אוכל אחרי טיפול CBT לעבור לדינאמי אם אראה שהדכאון שלי והתחשוה הכללית עדיין נמוכים.

מישהו מכם מכיר סיטואציה של 3 אינטקים? איך אפשר לזרז תהליך?
מישהו עובד במרפאה ציבורית ומכיר את הכללים לגבי אם אפשר לעבור מסוג טיפול אחד לאחר?

מודה לעונים
לצפיה ב-'שלום'
שלום
05/01/2017 | 14:26
4
35
אני לא מבין בטפולים, אבל אובססיה אינה חשובה ואפשר להתגבר עליה די בקלות אם מעסיקים את עצמנו. כשיש אהבה, זה הדבר החשוב והיפה שקשה יותר להתגבר עליו, וככל שלומדים לאהוב את עצמנו בזכות הדברים שאנחנו אוהבים לעשות, כך קל י ותר להתגבר על חוסר אהבה מאחרים.
 
לצפיה ב-'ובכל זאת, אני מרגיש דכאון ועצב'
ובכל זאת, אני מרגיש דכאון ועצב
05/01/2017 | 16:44
3
33
אז אין לי דרך אחרת פרט לטיפול
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
05/01/2017 | 18:28
2
28
אני לא מבין בזה, אבל מקווה שתמצא את הטיפול המתאים. חשוב שהמטפל יהיה גם אדם טוב, כדי שלא יזיק לך נפשית.
 
 
לצפיה ב-'בהחלט'
בהחלט
07/01/2017 | 05:34
1
34
חשוב שיהיה אדם טוב כדי שלא יזיק נפשית. בהחלט חשוב.
אני כותב ברצינות לא בציניות.
לצפיה ב-'גם אני ברצינות'
גם אני ברצינות
07/01/2017 | 14:20
28
פסיכולוג קליני גאון הזיק לי נפשית קשה ביותר לפני שנים.
 
לצפיה ב-'ושוב אני איתכם'
ושוב אני איתכם
04/01/2017 | 09:25
5
124
בוקר טוב חברים יקרים,

מתנצל מראש על אורך הפוסט, חפירה בהמשך
כתבתי פה כבר מספר פעמים וקיבלתי בהחלט עזרה, אזכיר שוב בקצרה שמי ירון בן 36 גרוש עם ילד מקסים בן 4 עוד מעט גר בשרון ובעיקר מתסוכל מהגירושין, חובות, משכורת נמוכה, חוסר הצלחה ועוד הרבה הרבה דברים אחרים.

לפני חודשיים החלטתי שאני רוצה להביא חתול סיאמי (אני גידלתי חתולים למעלה מ 25 שנים), ראיתי מודעה מעולה באינטרנט התקשרתי באותו יום וכולם כבר נמכרו, באופן טבעי התבאסתי.
אלוהים יודע איך אבל למחרת אני חוזר מהעבודה בערב ורואה בחניון גור של חתול סיאמי בן חודשיים רץ בין מכוניות, לא האמנתי, ביררתי ומתברר שהוא חתול רחוב, ישבתי למעלה משעתיים ובסוף הצלחתי לתפוס אותו (לא בכח חלילה, בחיים לא אפגע ביצור חי).

חודשיים שלמים ניסיתי, קניתי לו הכול, אוכל הכי טוב, צעצועים פינוקים והוא היה פחדן ולא נתן להתקרב, לצערי מכיוון שאני כל יום בעבודה של 5-6 בערב החלטתי לחפש לו בית חדש, פירסמתי מודעה (ללא תשלום למרות שעלה לי לא מעט כסף) ואחרי שבוע ביום שבת האחרון קיבלתי טלפון מבחורה צעירה שכבר מגדלת 2 חתולים סיאמים ורצתה גם אותו, היא הגיעה ואחרי ניסיון של למעלה משעה הצלחנו לתפוס אותו (שוב מאוד פחדן).

כמובן ששמחתי שהצלחתי להציל חתול רחוב ולמצוא לו בית חם גם אם זה לא איתי, אבל לצערי קרה משהו אחר שלא ציפיתי לו, אחרי 8 שנים בהם לא הייתי עם אף אחת למעט גרושתי משהו בבחורה הזו הדליק אצלי ניצוץ, וברוב טיפושתי האמנתי שיש לי סיכוי בזמן שאני בחור גרוש עם ילד חובות ונראה רע (כתבתי בפוסט קודם שהעלתי המון במשקל) והיא צעירה עובדת בהייטק ונראית מעולה.

לא יודע מאיפה קיבלתי את האומץ אבל אתמול שלחתי לה הודעה לשאול אם אני יכול להזמין אותה לקפה, יאמר לזכותה שענתה בנימוס שיש לה חבר ולא הגיבה בצורה פוגענית, הרי זה היה ברור שבחורה שצעירה ממני בכמה שנים טובות לפחות נראית מעולה, מרוויחה טוב (כנראה) ואוהבת חיות לא פחות ממני כבר תפוסה.

למרות כל זאת לא הצלחתי לישון כל הלילה, אני לא יודע מאיפה היה לי את האומץ הטיפשי הזה לנסות בכלל לפנות ולהציע הצעה טיפשית שכזו אבל אני כרגע נמצא במצב בעייתי שכן מצד אחד התעורר אצלי משהו (שזה לא בהכרח דבר רע) אחרי הרבה מאוד שנים של לבד, אבל מצד שני אני יודע שאין לי מה להציע באמת לבחורה נורמלית, שכן אני גרוש עם ילד, חי בדירה קטנה, עובד בעבודה קבועה עם משכורת נמוכה, לא מצליח להשיג השלמת הכנסה (הכול בפוסטים הקודמים), סובל מפריצת דיסק ועם עודף משקל גדול מאוד.

ישבתי עם עצמי כל הלילה והבנתי שאני באמת כן רוצה זוגיות חדשה אבל מתוך הכרות אישית אני יודע שאני לא רוצה להתפשר ולצאת עם מישהי תקופה מסיומת רק בשביל לומר בסוף לא תודה, זה אני לא, ואני מאמין שאת הבחורה שאני ארצה אין לי סיכוי להשיג (דוגמא של מה שקרה אמש).

במהלך שנות הנישואין לצערי כל הקשרים שהיו לי עם חברים וידידות נמחקו לגמרי, ניסיתי להחזיר כמה מהם אבל מדובר באנשים שכבר בעלי משפחות ואין להם זמן בשביל גבר גרוש מתוסכל ככה שאני באמת באמת לבד, הדרך היחידה שנשארה לי היא אתרי הכריות (אגב גם את אישתי הכרתי שם, כך שאני לא נגד)

אשמח לתגובות
תודה ויום נעים
לצפיה ב-'מזל שיש חתולים '
מזל שיש חתולים
04/01/2017 | 14:02
1
72
אם אתה לא משיג אותם, אתה מתפשר על בת זוג.
אולי אתה כמו החתול מרגיש מפוחד
סוג של "חתול רחוב" בעצמך שלכאורה אין לך מה להציע
ואולי כמו שבחורה שמגדלת חתולים סיאמיים יודעת שגם חתול "מהרחוב" הוא עדיין חתוך סיאמי גם אם הוא מפוחד הוא לא שווה פחות מהשניים שכבר יש לה
מישהי שמבינה בחתולים תעריך גם חתול רחוב מפוחד.
אולי מישהי שיש לה טביעת עין תעריך להבדיל "גבר רחוב" גם אם מפוחד, ואולי מרגיש פחות שווה בגלל מספר נסיבות (שבוודאות לפחות חלקן ישתנה) כמוך.
 
לגבי שני המשפטים האחרונים אתה לא רוצה להתפשר וכו
האם תוכל לענות לי, בהתייחסות למקום שאליו נגיע: למה אנחנו צריכים לטרוח לעשות משהו בעולם הזה אם בסוף נמות?
 
נדמה לי שאם תניח למטרה הסופית שזו זוגיות ותתרכז בהיכרויות
גם אם לא יצא מזה שום דבר 
עצם התהליך יכול לגרום לך להנאה ואולי לחדד לך מה אתה רוצה וצריך ויכול כבר עכשיו להציע לבת זוג
ואולי גם מה בת הזוג רוצה וצריכה
יכול להיות שלא תגלה שום דבר חדש- אבל אולי תהיה מופתע? 
 
לצפיה ב-'הי בילי'
הי בילי
04/01/2017 | 14:32
46
במבט מושכל ברור לי לחלוטין שכל מה שכתוב נכון, אומנם ההרגשה הפנימית כרגע פשוט גרועה.
 
בלי קשר, אני במצב שאין לי ממש הזדמנויות להכיר מישהי וכאשר היה ונדלקתי זה לא הצליח ושוב הכאיב
לצפיה ב-'תזוזה של שינוי'
תזוזה של שינוי
04/01/2017 | 18:05
42
שלום ירון יקר
אני קוראת את ההפתעה שהרגשת כשקרה שם משהו מעבר למציאת בית לחתול.. את תחושת הבלבול שאולי התעוררה פתאום, במקום שלא ציפית לפתח בו רגשות – והנה, פתאום הרגשות הרימו ראש, תבעו את מקומם..
אני חושבת שאולי יש משהו דווקא בחויית ההצלה המשותפת הזו, שגם תרם את חלקו להתעוררות הרגשית הזו, לתחושת הקרבה למישהי שהזכירה לך לפתע את ההרגשה שמשהו חסר לך, הדגישה את הצורך בקשר, את הבדידות שמלווה אותך, ואת הדחף לשינוי..
יקר, אני מבינה את תחושת האכזבה שחווית, אולי גם את הפספוס וההיפגעות מהסירוב.. ועם זאת, טוב לשמוע שמשהו בך זז, נע לכיוון של מוכנות לקשר אחר, חדש, גם אם לא עם הבחורה הספציפית הזו..
אני שומעת בך את הקולות הרבים שלוחשים כנגדך, שמדגישים את החסרונות, ששוכחים מהיתרונות, שמלכתחילה כאילו מגדירים לך חוסר תקווה – ואני חושבת שגם יחד איתם, וגם כנגדם, עצם התנועה הזו שחלה בך היא כבר חיובית..
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
05/01/2017 | 14:21
25
בהתחלה חשבתי שאתה רוצה לכתוב מודעה על חתול. זאת חיה נהדרת שאני הכי אוהב מכל החיות בעולם. אפשר להתיידד עם אנשים נחמדים, למשל במסגרות שמעניינות אותנו, לדבר אתם ולפתח אתם קשרים שיתחזקו עם הזמן ויהפכו לדברים שונים לפי מה שצריך. גם עם הבחורה הזאת תוכל לשוחח לפעמים אם היא תרצה, למשל לדבר אתה על החתול וגם להתעניין בה, ואולי פעם גם תהפכו לחברים.
 
לצפיה ב-'היי... אני אגיב לך אולי בהמשך'
היי... אני אגיב לך אולי בהמשך
07/01/2017 | 05:11
26
רק רוצה לעדכן שקראתי בשקיקה כל מה שכתבת.
תודה ששיתפת.
אנסה אולי בהמשך להגיב כי אני פשוט ממהר לישון.
סופ"ש רגוע.
לצפיה ב-'יש מישהי שאני מכיר'
יש מישהי שאני מכיר
06/01/2017 | 22:19
4
81
שהיא חברה קרובה אבל לעיתים אני מוצא את עצמי חושב עליה לא מעט מחשבות רעות. כשמדברים על אנשים עם מידות טובות היא לא הטיפוס שעולה לראש כי היא רחוקה מזה.
היא עשתה לי נזק בעבר אך גם סייעה לי המון.

היא אומרת לי שמבקשת מאלוהים שיגרום לאנשים לחשוב עליה בליבם מחשבות טובות וכשאני חושב על זה אני מבין למה היא מבקשת דבר כזה. חברים משותפים של שנינו סיפרו לי בפרטיות עליה המון דברים רעים וכמה הם סולדים ממנה. והאמת גם אני כחבר קרוב שלה גם מרגיש אליה רגשות מעורבים. היא סוג של מפלצת ולעיתים מדברת על דברים שנראים בעיניי כאילו היא מתייפפת ומתחסדת, קוראת ספרים על עומק ועל כמה שמילים יכולות להרוס וצפתה המון בסדרה של ד"ר פיל וכנראה התפתח אצלה יעני רגישות וחשיבה מורחבת אבל היא עדיין בעצמה מפלצת רעה ודוחה ולא פלא שגם אני כחבר קרוב שלה מרגיש רגשות מעורבים וגם המון אנשים סביבה סולדים ממנה. גועלית.

הייתי צריך לפרוק...
לצפיה ב-'דעה'
דעה
06/01/2017 | 22:44
3
31
רוב הדברים שציינת כאן הם שליליים.
לא רק מהצד של החברים שלך אלא גם מצידך.
אם היא פוגעת בך, או פועלת בצורה שלילית למה אתה חבר שלה?
זה שהיא עשתה כמה דברים טובים - זה מוחק את הרעים?
לא.
תעריך את עצמך יותר.
 
לצפיה ב-'אני אגיד לך למה'
אני אגיד לך למה
06/01/2017 | 23:00
2
28
עדיין אני ידיד קרוב שלה מהסיבה שאין לי כמעט ואנשים קרובים אליי. היא אשת הסודות. היא יודעת עליי המון דברים ומסייעת לי בכל מיני דברים למרות שיש לה התנהגות לעיתים דוחה. אין לי כמעט אנשים ממש קרובים בנפש.
יש לא מעט מכרים אבל אנשים ממש קרובים שמכירים אותי לעומק ויודעים את נבחי נפשי ומבינים מצבים שאני מתמודד איתם שאנשים שלא מכירים אותי לא יבינו או ילגלגו..
שנינו הגענו מלמטה ושנינו בתהליך שיקום. עברנו דברים דומים בחיים. היא החברה הקרובה שלי אבל מודה לפעמים היא בלתי נסבלת.
ואני נשאר כי אין משהו אחר טוב יותר כרגע ולדעתי הסיבה שהעמיקה את הקשר שלנו לזה שאנחנו חברים הכי טובים היא עוד לפני שנים שהייתי ממש בן אדם בודד והיא הייתה חברת ברירת מחדל כלומר לא רציתי אבל לא היה משהו אחר אז הייתי מצלצל אליה המון וכשהיא הייתה עונה היינו משוחחים המון (וגם רבים המון) אבל מתוך שלא היה לי משהו אחר פתחנו את הקשר לקשר קרוב כי אני לא ויתרתי בחיזור... כי לא היה לי משהו אחר.
הקשר שלנו עמוק, אנחנו גם יודעים לצחוק אבל גם יודעים להעמיק, אנחנו מכירים אחד את השני טוב, יש לנו המון חברים משותפים והסתובבנו לפני שנים בלא מעט מקומות משותפים, כשהיא אמפטית אליי היא מבינה לליבי ומסייעת לעיתים יותר מהרבה אנשי מקצוע שהכרתי (לפעמים עזרה לי יותר מהם) מאוד מבינה לליבי אך עם זאת יש לה המון תכונות והתנהגויות מגעילות שבגלל שהיא יותר מנוסה ממני בויכוחים היא מצליחה כביכול להוציא את ההתנהגות שלה באור חיובי אליה אבל זה מעצבן וזהו...
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
07/01/2017 | 01:56
1
26
אני לא יודעת מה עברתם יחד. ואני בטוחה שיש לזה משקל. 
יחד עם זאת, זה נשמע כמשהו שמכביד עליך מאוד.
אני כרגע בחיי סיננתי הרבה אנשים עד שהגעתי לאדם אחד שהוא החבר הכי טוב שלי. הוא איש עם לב טוב, ואני סומכת עליו בעיניים עצומות. 
עברתי תהליך סינון ארוך וכואב. 
אבל לפחות עכשיו אני מרגישה בטוחה ואהובה.
 
אני חושבת שעם הזמן אולי תנסה לדבר איתה על הנושא? אם היא חשובה לך.
 
סתם למחשבה: יש אנשים ששומרים אנשים חלשים מהם קרובים כדי להרגיש נערצים או חזקים. הם מחזקים קשרים עם תלות שיהיו צריכים אותם.
ולא שם כי אכפת להם או מאהבה או אכפתיות.
(לא מכירה אותך רק מסיקה ממה שאמרת) 
 
שיהיה בהצלחה ����
לצפיה ב-' תודה לך. אהבתי. '
תודה לך. אהבתי.
07/01/2017 | 05:31
7
לצפיה ב-'מוות מצער'
מוות מצער
03/01/2017 | 18:46
6
143
האם אפשר למות/לחלות מרוב צער?
מה אתם חושבים?
לצפיה ב-'למה'
למה
04/01/2017 | 02:33
3
67
למה זה היה צריך לקרות לי למה..וחייבים להיות לזה תזכורות לכל החיים...למה אוף
לצפיה ב-'אחח הכאבים'
אחח הכאבים
03/01/2017 | 14:21
2
62
כאבי הלב..אלו שגורמים לך להתפוצץ אל מול המציאות הסטטית 
שאת לא באמת יכולה לשנות
או לקבל
כבר כמה ימים שאני מרגישה כאבים בלב וכאילו כל שניה יכולה לפרוץ בבכי
לא יכולה להשלים עם המציאות
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/01/2017 | 14:46
28
המציאות יפה ואמנם חזקה אבל ניתנת לשינוי, גם האדם מכיל הרבה כוחות. צריך להיות מחושב ולבדוק איך אפשר לשפר את העתיד. מותר לבכות, אבל צריך גם לצחוק ולחייך. סבל נפשי שיוצר כאב גופני אפשר אולי לפתור ע"י מנוחה, רגיעה ודרך חיים בריאה וטובה.
 
לצפיה ב-'תקראי את הפוסט שלי'
תקראי את הפוסט שלי
06/01/2017 | 10:55
27
אם אנשים גורמים לך צער כדאי שתתרחקי מהם לפחות לתקופת מה. 
תהיה עם עצמך, תקראי ספרים, אינטרנט.
לצפיה ב-'כאבי צמיחה'
כאבי צמיחה
04/01/2017 | 19:08
1
42

מילי יקרה,
אני שומעת שהיאוש מציף אותך, שאת מרגישה שקשה לך להתמודד. את וודאי מייחלת למציאות אחרת, לחיים אחרים, והפער בין מה שאת רוצה לבין מה שיש לא נותן לך מנוחה. נשמע שמה שאת לא עושה, המציאות נותרת קבועה, בלתי משתנה, מייאשת. את מנסה להזיז אותה, וזה כמו לנסות להזיז הר ממקומו. כביכול המקום שלך בחיים קבוע ואין לך אפשרות לשנות אותו או לעצב אותו מחדש. ונראה שזאת לא את, את לא יכולה להיות עצמך במציאות הזאת, בחיים כפי שהם בינתיים. כאילו קיבלת תפקיד לשחק בהצגה, והתפקיד לא מתאים לאישיות שלך, אבל את לא יכולה להשתחרר ממנו... ואת אולי מרגישה שאת יכולה להתפרק מרוב כאב, כי ההצגה הזאת היא הדבר היחיד שיש לך כרגע..
מילי, לפעמים שינוי הוא תהליך איטי, איטי עד להכאיב. לפעמים נראה שקשה להיאבק בנסיבות החיים, וקשה לחשוב על פתרון אפשרי, כשאנחנו לכודים בתוך הבעיה. את לא מקבלת את התפקיד שאת ממלאת כרגע בתסריט של החיים, אבל יכול להיות שהמקום שבו את נמצאת כעת הוא חלק, מקטע מדרך ארוכה יותר, ואת עוד אינך יכולה לראות מעבר למקום שבו את נמצאת כעת, ובטח שאינך יכולה לראות את סוף הדרך. אולי משהו חוסם כרגע את ראייתך, אולי לא הגעת לנקודת תצפית על הנוף במסעך, כדי שתוכלי לראות את הדרך ואת ההתקדמות שלך בתוכה. ואם קשה לך, כנראה שאת כן עושה התקדמות כלשהי, גם אם היא פנימית ואת לא רואה אותה כעת. כי הרגעים הכי קשים בדרך הם הרגעים שבהם אנחנו חוצים מכשולים, או מטפסים על מדרון תלול במיוחד. אני מבינה שאת סובלת מאד כעת. אבל יכול להיות שהסיבה לכך היא שדווקא עכשיו את נבנית, עוברת תהליך משמעותי בתוכך, וכי אלו הם כאבי צמיחה.
את שואלת האם אפשר לחלות או למות מרוב צער. האם הלכת לרופא לבדוק את הלב שלך? כי אולי את זקוקה לטיפול.
אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף: לספר איך את מרגישה, ואם את רוצה לשתף כאן מה קרה לך, שיש לו תזכורות לאורך כל החיים.
 
 
לצפיה ב-'סהר'
סהר
07/01/2017 | 05:29
25
התגובות שלכם מלאות ברגש, אמפטיה, יצירתיות ועוד..
כל הכבוד
לצפיה ב-'אדוני'
אדוני
03/01/2017 | 17:12
11
104
התקשרתי לאיזה מוקד ולא הספקתי להדליק סיגריה
קשה לי לתקשר בטלפון בלי סיגריה
היה לי ליחה בגרון ולכן בהתחלה הקול היה קצת צרוד
אני מאמין שבדרך כלל אני נשמע צעיר מגילי
המוקדנית אמרה לי אדוני. נעלבתי.
אדוני היא מילת כבוד שבדרך כלל נותנים לאנשים מבוגרים ואני לא רוצה להיות מבוגר. לפחות לא כרגע. על הנייר אני סוג של צעיר. קשה לי להשלים עם ההתבגרות.
נ.ב
אני מעשן. מאמין שיש לזה גם השפעה.
בכל זאת נעלבתי. זה מעליב אותי. אני רגיש ונעלבתי מזה.
לצפיה ב-'זה מקובל'
זה מקובל
03/01/2017 | 18:46
5
60
הנימוס המקצועי דורש מאנשי המקצוע לקרוא ללקוחות בשמות "אדוני" ו"גברתי". אני משער שלילד יקראו ילד, אבל זה לא מה שהיית רוצה להיות. היא לא מכירה אותך ולכן מתייחסת אליך כמו לכל אדם זר.
 
 
לצפיה ב-'אני לא בן 40 אלא בשנות ה-20 שלי'
אני לא בן 40 אלא בשנות ה-20 שלי
03/01/2017 | 18:54
4
67
ושוב אציין שהיה לי ליחה בגרון והקול שלי לרגע לא היה במיטבו כי הייתי בלחץ לסיגריה והייתי צרוד.. אבל אולי גם ברוגע עם סיגריה ובלי ליחה היא יכלה לקרוא לי אדוני. לא יודע.
 
בשיחה אחת עם ער"ן לפני כמה חודשים תורנית שאלה לגילי ועניתי לה והיא אמרה שאני נשמע יותר צעיר.
לצפיה ב-'גם ללקוחות'
גם ללקוחות
03/01/2017 | 18:58
51
אם זאת לקוחה מבוגרת יקראו לה גברתי ואם היא צעירה לא יקראו לה גברתי. העבודה שלי עם לקוחות ואני רואה איך העובדות איתי פונות לבוגרות ולצעירות.
אגב עד היום אני לא פונה לאף אדם כאדוני או כגברתי אם כן זה רק בנימה צינית. הסיבה היא בגלל שאני יודע שאני נעלב מזה, אני לא יודע אם אחרים אולי כן יעלבו מזה ולכן עד היום לקחתי על עצמי לא לומר זאת לאף אדם (שזה כמובן מבוגרים\ות) הסיבה היא כדי לא לפגוע ולהעליב.
 
לפעמים אני אומר גברתי לידידה אבל זה בנימה צינית והיא מבינה את זה או אפילו לאחותי בת ה-14 שוב כנימה צינית.
לאמא אם אנחנו רבים אני פונה אליה כגברת בכוונה כדי להציק כי היא גם בריב הציקה לי. לשאר האנשים לא אומר לא אדון ולא גברת. זה פוגע. לא כולם יפגעו אבל יש כאלה שזה יכול לפגוע להם בנקודה רגישה. לי זה נקודה רגישה וגם לידידה שלי וגם לאחת שעובדת איתי זה מעצבן אותן כשפונים אליהן כגברתי.
לצפיה ב-'ללקוח בשנות העשרים'
ללקוח בשנות העשרים
04/01/2017 | 13:20
2
36
קוראים "אדוני". רק אם הוא ילד קוראים לו ילד ולא אדוני. אלה הכללים.
 
לצפיה ב-'אל תהיה בטוח. ואם כן אלו כללים מחורבנים.'
אל תהיה בטוח. ואם כן אלו כללים מחורבנים.
04/01/2017 | 16:50
1
35
ואם אלו הכללים אני כמעט בטוח שכמות האדוני בשנות העשרים מועטת לעומת השלושים והארבעים והילך...
לצפיה ב-'"אדוני" זה תואר כבוד'
"אדוני" זה תואר כבוד
05/01/2017 | 14:16
20
גם כשאני הייתי בן עשרים קראו לי אדוני. זה נימוס.
 
 
לצפיה ב-'להתבגר ולהתגבר'
להתבגר ולהתגבר
04/01/2017 | 20:27
3
57

נייק יקר,
אני שומעת בדבריך את הפחד מן ההתבגרות, את הפחד שאם יתייחסו אליך כאל מבוגר אז "תצא מהאופנה".. אולי אתה חושב שצעיר יותר משמעו שווה יותר, ושמי שמבוגר יותר הוא מיושן, לכל הפחות.. או שלהיות מבוגר זה סוג של קללה, ושאם מתייחסים אליך כאל מבוגר, לפיכך, זהו עלבון.
אולי להתבגר אין פירושו, או לא רק, להוסיף קמט אחד או שניים, אלא גם לצבור ניסיון, להעשיר את הידע שלך, להחכים. מן הסתם מי שקראה לך אדוני לא ראתה אותך אלא רק שמעה את הקול הצרוד, ובאמת יכול להיות שפנייתה היתה פניה של נימוס בלבד. ואתה בעצמך אומר שהמתנדבת בער"ן אמרה שאתה נשמע צעיר לגילך. אבל אולי כדאי שתחשוב מה מפחיד אותך כל כך, האם באמת מאבדים משהו כשמתבגרים, והאם לא מרוויחים משהו בדרך.
 
לצפיה ב-'סהר אתם מתארים את התחושה שלי בצורה מופלאה'
סהר אתם מתארים את התחושה שלי בצורה מופלאה
06/01/2017 | 02:17
31
אתם מתארים את התחושות שלי בצורה מופלאה אפילו יותר מאיך שאני מסביר את זה לעצמי ולאחרים. דבר נוסף ומשמעותי בהתבגרות הוא החשש שבחורים צעירים לא ירצו אותי מינית ובחורים צעירים זאת התשוקה הגדולה שלי בחיים.
לצערי הרב מסיבות שונות שפרטתי פה בעבר בחורים צעירים מעוניינים בי אך איני זורם. מקווה להצליח לפתור זאת.
לצפיה ב-'ועוד דבר'
ועוד דבר
06/01/2017 | 05:33
1
17
לשאלתכם כן אפשר לאבד משהו כשמתבגרים אבל כן מרוויחים דברים בדרך למשל בשלות מסוימת, בגרות, חספוס וכלים נוספים להתמודד עם החיים בצורה ש*אצלי* טובה יותר. לא בטוח אבל נראה לי.
לצפיה ב-'אבל זה די תלוי'
אבל זה די תלוי
06/01/2017 | 05:38
15
לפעמים יש תקופות טובות יותר בחיים ולפעמים פחות.
אני חושב שמצבי עוני, סטרס וסביבה לא תומכת שאלו חלק מהדברים שהיו לי לפני שנים גם עם בגרות לא תמיד תועיל אבל עדיין יש דברים שמרוויחים בדרך.
 
בכל מקרה אני חושב שאין על המראה הצעיר והנערי כולל הקול הצעיר.
יש דברים טובים בהתבגרות אך גם חסרונות. זה תלוי בהרבה דברים אני קצת עייף להסביר והאמת שגם אני לא רוצה להרחיב בפורום על זה.
לצפיה ב-'כמות המעשנים מעידה על כישלון חינוכי מהמדינה'
כמות המעשנים מעידה על כישלון חינוכי מהמדינה
06/01/2017 | 10:52
41
כל צעיר טמבל מעשן בשביל להיות מקובל בעיני כמה צעירים פגרים אחרים. חחחחח
 
 
 
 
לצפיה ב-'רוצה לשתף אתכם ששלחתי הודעה לAEOLIAH'
רוצה לשתף אתכם ששלחתי הודעה לAEOLIAH
06/01/2017 | 05:29
57
שתדעו לכם שההכרות איתו לפני 4 וחצי שנים מאוד סייעה לי בחיים.
הוא היחיד בפורום שמבין אותי טוב יותר מרובכם. לא שאתם רעים חלילה פשוט אני וAEOLIAH מתמודדים לרוב עם דברים זהים ששונים ממה שהכרתי מכם.

אני כתבתי הודעה זאת כדי לחלוק ולשתף שטוב לי שהכרתי אותו. אנחנו מבינים אחד את השני וכשיש עוד בן אדם שמתמודד עם קשיים דומים זה כבר מקל על ההתמודדות כי בתחושה שלי הכאב שהתמודדתי איתו לפני שנים היה בעוצמה חזקה ששונה מאותו כאב שבן אדם אחר מתמודד איתו ברמה אחרת ואז גילתי את AEOLIAH

הוא עזר לי בכל מיני דברים
וגם התחושה שאני לא לבד יש עוד מישהו בעולם כמוני
מאוד מקל.

סופ"ש רגוע...
לצפיה ב-'רע לי '
רע לי
03/01/2017 | 13:56
13
125
אני מרגישה בזמן האחרון אכזבה גדולה מהחיים, אין לי כבר כוחות נפשיים להתמודד עם כל הקשיים היומיומיים, נמאס לי!!
 
לצפיה ב-'מרגישה כמוך'
מרגישה כמוך
03/01/2017 | 14:22
1
76
תפרט/י מה קרה? עם מה מתמודד/ת?
לצפיה ב-'מרגישה כמוני'
מרגישה כמוני
03/01/2017 | 15:09
65
בעיקר עם קשיים כלכליים, שגורמים לבעיות בזוגיות, בתפקוד היומיומי שלי ובכלל, אני מרגישה שמאז שעברנו דירה לפני 6 שנים, חרב עליי עולמי, לא קרה שום דבר טוב כל יום יש בשורה רעה אחרת, שגורמת לי ליפול לתהום יותר ויותר
מרגישה שהחיים סוגרים עליי
אולי נשמע טיפשי ואני בדרך כלל לא מאמינה באמונות טפלות אבל במקרה הזה אולי כן יש איזו עין רעה, לא יודעת כבר מה לחשוב!!
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/01/2017 | 14:43
6
37
החיים יפים וחשובים, ברור שיש קשיים אבל צריך להתגבר עליהם למען העתיד. נוחי קצת ואספי כוחות מחודשים. חשבי איך לפתור את הקשיים, חפשי דרכים חדשות. שגרה יומיומית אינה עניין רציני בדרך כלל, מתרגלים אליה.
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/01/2017 | 15:05
5
52
החיים יפים לא אצל כולם!!
החיים שלי לא יפים בכלל!!!
אני אדם חזק, אבל גם אני נשברת כבר, לא יכולה לשאת את הכאב יותר
מרגישה ריקנות, אדם מת מהלך
לצפיה ב-'אני מציטער לדעת'
אני מציטער לדעת
03/01/2017 | 15:35
4
44
בכל זאת החיים חשובים, יש להם ערך. אשמח לנסות לעזור לך. היי חזקה.
 
לצפיה ב-'רע לי'
רע לי
04/01/2017 | 13:57
3
37
מסכימה שלחיים יש ערך, אבל במצב שלי אין לי חשק לחיות, אין לי חשק לעשות כלום
לא מטפלת בעצמי, ובקושי בבנות שלי כי אין לי ברירה
אני מרגישה שהעולם סוגר עליי ואין מוצא, לא יודעת מה לעשות יותר
לצפיה ב-'מה בעצם רע לך?'
מה בעצם רע לך?
05/01/2017 | 13:17
2
16
אם נזהה את הדברים שרעים לך, אולי נוכל לפתור אותם או להקל עליהם.
 
לצפיה ב-'תודה על העזרה'
תודה על העזרה
05/01/2017 | 13:59
1
29
המצב הכלכלי, הזוגיות, המצב הנפשי 
תודה על הניסיון לעזור 
לצפיה ב-'אשמח לעזור לך'
אשמח לעזור לך
05/01/2017 | 14:09
18
אני לא מבין הרבה בחיים הכלכליים, אבל אפשר ללמוד במסגרות כמו חוגים ואוניברסיטה עובדה שמעניינת אותנו ואחר כך לעבוד בה ולחסוך כסף. קשרים טובים אפשר למצוא במסגרות חברתיות עם עניין משותף, עדיף מסגרות שעוסקות בנושאים שמעניינים אותנו ושאנחנו אוהבים. כדי לשפר קשר מקולקל, יש לתת דאגה ואהבה, לעשות מעשים יפים בגלל אהבה ולומר מלים יפות בגלל אהבה. אני לא יודע מה מצבך הנפשי, אבל חשוב שתשתדלי לשמח את עצמך במחשבות על דברים שאת אוהבת כמו תחבבים וגם תעסקי בהם ואז יהיה לך יותר מה לחשוב עליהם.
לצפיה ב-'לפנות לעזרה'
לפנות לעזרה
04/01/2017 | 17:51
2
29

דלית יקרה,
נשמע שאת מתמודדת עם הרבה לחצים ועומסים בחיים, מזה כמה שנים, שמנפצים חלומות שהיו לך, שאולי יש לך עדיין. אולי לא ציפית להתמודד עם כל כך הרבה קשיים, ואת מרגישה שאין לך לאן להימלט. כשהחיים נעשים קשים, אולי את גם לא יכולה למצוא בהם כל יופי, כי את כורעת תחת הבעיות ומיום ליום ההתמודדות הופכת לקשה יותר. אני מבינה שגם היחסים הזוגיים נפגעים. אולי נאמרות מילים פוגעות, שגם הן מעכירות את הרגש ומעצימות את הקשיים שיש בלאו הכי. ויכול להיות שאת כבר עושה את מה שאת צריכה לעשות בצורה אוטומטית יותר או פחות, מנסה להתנתק מהבעיות שנערמות, אבל לא יכולה לסבול יותר והכאב שלך מתפרץ.
יקרה, אולי, כשמשקל הבעיות נעשה כבד מדי, כדאי לבקש עזרה כדי שלא להישבר. את יכולה להיות אשה חזקה מאד, אבל גם אם את האשה החזקה ביותר, וודאי שהיעזרות במישהו נוסף יכולה לסייע. אני מבינה שהמשא קשה לך ולבן זוגך יחד. אולי, מתוך הבנה שהמצב הגיע לכדי כך שהוא פוגע בכם, תחשבו יחד למי אפשר לפנות, ומה אפשר לעשות כדי להקל על החיים שלכם. אני מבינה שמדובר בסבל ממושך, ושאת כבר הגעת לנקודה שאת רוצה וצריכה לעצור. השאלה היא איך את ממשיכה בחייך ועוברת את התקופה הקשה. יכול להיות שכבר ניסית מקורות עזרה חיצוניים ואלו הכזיבו אותך. אולי יש מקור סיוע שלא חשבת עליו עדיין? בכל מקרה, אל תישארי לבדך תחת העול, שמטיל את צילו על חייך. אנחנו איתך כאן, ורוצים לשמוע האם את מוצאת סיוע, כלכלי או אחר, ושתעדכני אותנו מה קורה איתך. 
 
לצפיה ב-'פנייה לעזרה'
פנייה לעזרה
05/01/2017 | 13:56
1
29
תודה רבה על תגובתך המכילה והמבינה
אכן כן ניסיתי להיעזר באנשים שהכזיבו אותי ובכלל אני מרגישה אכזבה גדולה
כרגע אני זקוקה יותר לעזרה כלכלית ונפשית
אני מנסה לפנות לעזרה אולי דרך קופת חולים, אבל ממש יודעת לא פונים, וגם אין לי אפשרות להרשות לעצמי משהו שעולה הרבה כסף!!
יש לי תור לרופאת משפחה שאולי תדע לכוון אותי למי לפנות 
מעבר לכך אין מי שיעזור ויתמוך ואני גם לא מסוגלת לפתוח את הלב בפני אף אחד
נראה לי שהכל כבר אבוד אבל אולי יקרה נס (התייאשתי מלהאמין אפילו בזה), ומשהו ישתנה
איבדתי את כל האמונה שהיתה לי, ניסיתי וראיתי שלא קורה שום דבר טוב אז מה הטעם?
לצפיה ב-'אולי אפשר לפנות'
אולי אפשר לפנות
05/01/2017 | 14:10
16
לעזרה סוציאלית בעירייה.
 
לצפיה ב-'מבינה אותך..'
מבינה אותך..
06/01/2017 | 09:26
6

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ענת בן דוד- סקסולוגית
חשים חוסר סיפוק מחיי
 ורדה צדיק - מאמנת NLP בקריות לשינוי איכות החיים
מרגישים תקועים?
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ