לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1452914,529 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'עוד משהו שכתבתי. לא שיר. במצב רוח אחר.'
עוד משהו שכתבתי. לא שיר. במצב רוח אחר.
23/10/2017 | 23:19
125
597
אז זהו זה, זה הכל אני? אני – עושה פרצופים מול מראה? רוקדת מול מראה, מתלהבת מול מראה, זועמת מול מראה, מוציאה לשון, מנשקת, מכה, מלטפת? "זה רק אני והמראה שלי"?
אז זהו – זה כל מה שיש וכל מה שיכול להיות? אז הכל יוצא ממני והכל שב אלי, ואני עצמי אשוב לעפר ואני כבר פחות...
המשך>>
אז זהו זה, זה הכל אני? אני – עושה פרצופים מול מראה? רוקדת מול מראה, מתלהבת מול מראה, זועמת מול מראה, מוציאה לשון, מנשקת, מכה, מלטפת? "זה רק אני והמראה שלי"?
אז זהו – זה כל מה שיש וכל מה שיכול להיות? אז הכל יוצא ממני והכל שב אלי, ואני עצמי אשוב לעפר ואני כבר פחות או יותר במחצית דרכי לשם, ואם לא במחצית אז קרוב לזה, ולא משנה איך אני מרגישה לגבי זה? ואיך אני מרגישה באמת? מרגישה כמו ילדה, שגנבו לה את הילדות מתחת לידיים. לא רק את הילדות גנבו לי. גם את כל השנים שבאו אחרי זה. או את הרוב. כמה חוויות כבר היו לי – שלא היה מעורב בהן פחד, שיתוק שבא מפחד, תיעוב עצמי, מריריות, בדידות? כמה חוויות כאלה כבר היו? מבחינתי האושר הוא כל כך פשוט, לא צריך לתת לי הרבה בשביל זה. רק את אותם חיים בדיוק – ולהסיר את האבנים האלה מעלי. להוציא מגופי את חיצי הרעל. והופ – אני מאושרת. זה כל מה שדרוש. זה היה יכול להיות כל כך פשוט, כל כך טוב...
 
אז זהו זה? עוד מעט 35, מזל טוב ילדת יום הולדת. הגעת למחצית השניה של העשור הרביעי בחייך. וההישג הגדול שלך? את כבר לא מייחלת למות. גם הישג. כנראה. ולא מ' תושיע אותך כמו שאף אחד אחר בעבר לא היה מסוגל, כי אין דבר כזה, אין ישועה בעולם הזה. והיא גם בכלל לא "מ' שלך". היא המ' של עצמה ושל עצמה בלבד. של ילדיה, של בן הזוג שלה. לא שלך, את לא "משהו" בשבילה. לא גורם, לא פונקציה בחיה. מטופלת. ביג דיל. מקסימום – מטופלת אהובה.
אה, כן, והדבר הזה: אהבה. אז ככה: אהבה – יש. אהבה זה בחינם. כמו מים, רציתי לכתוב. אבל אז נזכרתי שגם עליהם משלמים. אבל אהבה זה יותר זול ממים, אהבה זה בחינם, אבל זה אושר מרפרף וחולף. זה זיק, זה ניצוץ. לא משהו שאפשר להחזיק בו, לשלוט עליו, לביית אותו, להקים עליו גורד שחקים, להפעיל בעזרתו מפעל. אפילו לשלם איתה לועד-בית אי אפשר. כל כך רציתי שיאהבו אותי. שנים. כל כך ייחלתי לזה, רק להרגיש אהובה. רק להרגיש שיש שם מישהו שכשהמחשבה עלי עוברת לו בראש – היא עושה לו בלב משהו חם. המשאלה הזאת היתה חזקה אצלי – רציתי לכתוב "כמו המשאלה לחיים עצמם". אבל אז נזכרתי שאת החיים עצמם בעצם רציתי הרבה הרבה פחות... אז הנה, בשנה החולפת גיליתי שזה כאו, זה אפשרי. אני בהחלט בן אדם אהיב. אפשר לעשות וי על הפריט הזה ברשימת המשאלות. יש מישהו, יש כמה מישהואים אפילו, שאוהבים אותי. לא אהבה רומנטית, על זה עוד קשה לי לחשוב. אבל אוהבים אותי, שמחים בי, אכפת להם ממני. ולא כאלה אנשים שאפשר לדחות בטענה שזה לא נחשב כי הם "לא שווים". לא, יש אנשים שווים בהחלט, שאוהבים אותי בהחלט. וזה לא עוזר, זה לא עוזר, זה לא עוזר! זה רק לפעמים קצת מנחם. ולפעמים מאוד מנחם, אבל לזמן קצר להפליא.. אז אולי הם טעו, ארבעת המופלאים. אולי אהבה היא לא כל מה שצריך אחרי הכל.
 
אז הנה אני, כותבת שירים למראה. ילדה גדולה כבר. כמעט 35. ומתי אני אתחיל לחיות. אני אוגרת-אוגרת-אוגרת. בשביל מה, בשביל מי. עוד ידע, עוד סוג של מיומנות, כמו אצן שמרוב אימונים שכח לבוא למירוץ, והמירוץ כבר מזמן התחיל בלעדיו, והוא נותר מאחור. כמו קבצן שצובר אלפים ועשרות אלפים מתחת לבלטה, אבל ממשיך לחיות כקבצן. יום אחד הוא יבנה מזה ארמון, יום אחד. אבל בסף בא יומו לפני שבא יום אחד, והוא שחי כקבצן מת קבצן, והאוצר איתו.
למה עוד לא התחלתי לחיות? למה נתתי לכל השנים האלה לעבור – בלי שאפילו נהניתי מהן? בלי שחייתי אותן? בקטנות, בקטנות.. בצעדי צב, בידיים קפוצות, צמודות לגוף, ברגליים מהססות תמיד. עומדת מחוץ לארגז החול וצופה בכל הילדים משחקים, נהנים, מנצחים, מפסידים, מכריזים על קיומם קבל עם וארגז. ואני עומדת שם בחוץ ושואלת את עצמי איך זה ירגיש להיות בנדנדות.אבל לא מעיזה להכנס לתור אפילו. ופתאום מגלה שכבר עברו 30 שנה בינתיים, ובזמן שחיכיתי הילדים של אלה ממקודם תפסו את מקומם על הנדנדות, ואלה שהיו פה פעם כבר עסוקים במשחקים אחרים היום. ואני עדיין לא העזתי לעלות על נדנדה אפילו. כמה עלובים אפשר להיות? אני רוצה את החיים שלי בחזרה!
אני רוצה להיות שוב ילדה, נערה, אישה צעירה, מורה צעירה, אמא לתינוקות. בכל אחת מהתחנות האלה יכולתי למצות הרבה יותר, לאהוב הרבה יותר, לשמוח ולשמח הרבה יותר. לתת ולקבל הרבה יותר. ולא הייתי שם.
חיכיתי לאמא הגדולה והטובה שתבוא, תיתן לי יד, ותעזור לי לעלות לנדנדה. חיכיתי לחיבוק העוטף ההוא, שמעולם לא בא. הוא כבר לא יבוא. כן, ועכשיו תור המילה הדרמטית ההיא: "לעולם".
 
לצפיה ב-'סומך/חונך'
סומך/חונך
25/10/2017 | 06:26
1
73
הסומך טוען שמגיע לו 3 שעות מתוך 10שרכזת סל שיקום אשרה לי.זאת אומרת1.5 שעות נסיעה מהביית שלו אלי וחזור.איפה שמענו כזה דבר שמשלמים מרגע יציאה מהביית רגע שישלמו לי גם הלוך ושוב
לצפיה ב-'לא משלמים זמן נסיעות'
לא משלמים זמן נסיעות
25/10/2017 | 09:18
49
וזה כתוב בחוזה העסקה שאני מניח הוא פחות או יותר דומה בכל חברות שעבודות עם סל שיקום. ובלי קשר זה לא נוגע לשעות שאתה אמור לקבל. הוא אמור לפתור את הבעיה הזו עם הרכזת האחראית עליו.
לצפיה ב-'הי. רוצה לשתף אתכם בשיר שכתבתי.'
הי. רוצה לשתף אתכם בשיר שכתבתי.
23/10/2017 | 21:08
27
80
אני לא בטוחה אם כתבתי אותו יותר כתוצאה מחוויה אמיתית או יותר כ-wishful thinking. בכל אופן, בא לי לשתף. בנוגע לתגובות - אני הולכת הפעם לאמץ את הגישה של בילי ולנסות לשלוט במעט בתגובות שיגיעו. ולבקש בבקשה כנה - שמי שלא אוהב אותי - לא יגיב לי. השיר בהודעה שאשרשר.
לצפיה ב-'אנפה'
אנפה
23/10/2017 | 21:11
16
56
אנפה קלה
את תצנחי עלי חרש
כטל על שדה, כפורסת ברכה
ברפרוף כנפי רוך את תסוכי עלי
את תפיסי את בוהק האור הנורא.
ובחום העדין שבסתר כנפייך
בנעימות הדמומה בין פעימה לפעימה
אוכל למצוא לי
שמיים חומלים יותר
אוכל למצוא בי
מעט
שלוה
לצפיה ב-' מקסים'
מקסים
23/10/2017 | 21:17
1
11
לצפיה ב-'תודה... '
תודה...
23/10/2017 | 21:24
9
לצפיה ב-'רוך והגנה של אנפה '
רוך והגנה של אנפה
( לעמוד שלי בתפוז )
23/10/2017 | 22:21
3
31

היי שחר חרישי,
האנפה הזו כל כך עדינה וחומלת ,נעים בין כנפיה להיות ,להקשיב לפעימות ליבה ולחוש מוגנת...
אנפה הזו מצליחה למנוע מהאור הבוהק והכואב להיכנס...היא מרככת אותו ואז בין כנפיה אפשר למצוא מרגוע ושלווה.
האנפה הזו כל כך עדינה ורכה מצד אחד ומצד שני שקטה ובוטחת מקרינה גם חוזק, ניתן לסמוך על ההגנה שלה...
אשמח למצוא כזו אנפה לעצמי...
מאחלת לך לילה שקט ורגוע ותודה על השיר הענוג, מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'יש לך כשרון :)'
יש לך כשרון :)
23/10/2017 | 22:28
1
11
לצפיה ב-'תודה, עדי '
תודה, עדי
23/10/2017 | 22:43
12
לצפיה ב-'חחח גם אני לא בטוחה שבאת "מצאתי"'
חחח גם אני לא בטוחה שבאת "מצאתי"
23/10/2017 | 22:42
28
זה תיאור של חויה חד פעמית כזאת, שפתאום חויתי רגשות שאני לגמרי לא רגילה לחוות. כמו נעימות. וכמו ביטחון ןהגנה. וכמו חום שקט, שלא צריך להילחם עליו. שהוא פשוט שם. באמת הלוואי ש"אנפה" כזאת היתה זמינה לי כל הזמן!...
לצפיה ב-'נאה נאה... '
נאה נאה...
23/10/2017 | 22:29
4
29
קצת מזכיר את ביאליק...
לצפיה ב-'וואלה?'
וואלה?
23/10/2017 | 22:37
3
27
מה, "הכניסיני תחת כנפך"?
לצפיה ב-'משהו בסגנון... אבל מזה משנה'
משהו בסגנון... אבל מזה משנה
23/10/2017 | 22:46
2
25
העיקר הכוונה...
לצפיה ב-'סתם מעניין אותי מה זה הזכיר לך'
סתם מעניין אותי מה זה הזכיר לך
23/10/2017 | 23:11
1
27
אני לא בקיאה בשירתו של ביאליק, מעבר למה שלמדתי בתיכון 
לצפיה ב-'גמאני לא.לפחות מה שזכרתי'
גמאני לא.לפחות מה שזכרתי
23/10/2017 | 23:33
27
ככה השירים שלו מתחילים.
אניה,ציפור...
לצפיה ב-'שגיאת הקלדה'
שגיאת הקלדה
23/10/2017 | 22:37
2
32
תצנחי אלי, לא עלי
לצפיה ב-'זה מסתדר יותר כשזה לא שגיאה.'
זה מסתדר יותר כשזה לא שגיאה.
23/10/2017 | 22:56
1
35
אלי פחות מסתדר מאשר עלי. 
גם הדימוי שמתחת מדבר על "על". 
 
הכתיבה שלך יפהפיה. אבל כמו שאת זוכרת, עם הרעיון אנו מתווכחות כל הזמן. אני לא מסכימה איתך.
לא רוצה אנפה חומלת שתסוכך. אני רוצה להגיע לשלווה מתוך עצמי באמת מתוך עצמי, בלי מתווכים שאינם שייכים לי היום. הם היו שייכים בעבר, בעבר היה מתאים שאמא אנפה תפרוש עלי כפי ותסוכך. אבל היום זה לא מתאים, אפילו לילדה שבי זה לא מתאים.
אני רוצה לראות שמיים חומלים באמצעות זה שאסיר את החסימה מהמבט שלי, והוא יהיה זך וצלול. השמיים חומלים כל הזמן, רק לי זה מסונוור. לא רוצה משקפיים של אנפה. אשליה של אנפה. רוצה לראות באמת, מתוך מבט אמיתי ששום כאב לא מסתיר אותו. 
 
אני רוצה להבריא מתוך כוח, לא בזכות רחמים שלא קשורים למי שכבר מזמן אינה ילדה אלא לוחמת גיבורה. זו המהות האמיתית שלי. בה אני שמחה. 
לצפיה ב-'הממ... את יודעת מה? יש עוד משהו שכתבתי לעצמי.'
הממ... את יודעת מה? יש עוד משהו שכתבתי לעצמי.
23/10/2017 | 23:15
37
 אולי יהיה לך מה להגיד לי עליו...
 
אפתח שרשור נפרד.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
31/10/2017 | 14:44
1
3
נראה כשיר מבולבל קצת, גם האנפה העדינה ויחד עם זה גם המלה הצורמת "נורא", אבל התיאור של הציפור העדינה והרכה ביחד השמיים הגדולים והחומלים מרגש ומענג. גם רעיון השמיים מעניין כי הם גדולים ומכילים הרבה מבחינה רגשית. אני לא בטוח שברכה היא מלה מתאימה לכאן.
 
לצפיה ב-'תודה פילו.'
תודה פילו.
31/10/2017 | 16:07
2
והמילה נורא מאוד מתאימה דווקא...

לצפיה ב-'אני רק רוצה להגיד '
אני רק רוצה להגיד
24/10/2017 | 10:34
9
38
שזה שמישהו לא הגיב לא אומר שהוא לא אוהב אותך!
 
לצפיה ב-'תודה, ברווזון! '
תודה, ברווזון!
24/10/2017 | 12:00
8
34
זו לא היתה בדיקת אהבה
לצפיה ב-'אומרים אהבה יש בעולם'
אומרים אהבה יש בעולם
24/10/2017 | 15:31
7
31
מה זאת אהבה..
לצפיה ב-'מי שאוהב אותי, מי שאוהב אותי - '
מי שאוהב אותי, מי שאוהב אותי -
24/10/2017 | 15:36
6
29
הוא לא יקטוף אותי!
לצפיה ב-'קבלי ישר את '
קבלי ישר את
24/10/2017 | 15:52
5
28
לצפיה ב-'לא, אבל תקשיב, היה לי הגיון בתשובה אליך'
לא, אבל תקשיב, היה לי הגיון בתשובה אליך
24/10/2017 | 16:45
4
30
קיבלתי את הציטוט שלך מביאליק כשאלה אמיתית - "מה זאת אהבה?", בהקשר שכתבתי פה, שיגיב לי רק מי שאוהב אותי. כלומר חשבתי שאתה שואל אותי למה התכוונתי ב"אוהב". ועניתי לך בציטוט אחר (מפרפר נחמד - כבוד!) האומר - "מי שאוהב אותי, הוא לא יקטוף אותי". כלומר שה"אהבה" שאני מחפשת פה היא פשוט שלא ירצו לפגוע בי (או יותר מדוייק: שירצו לא לפגוע). אתה הבת את זה, ברוך?
לצפיה ב-'מה לא,מה? אני נותן לך מלא שירי אהבה ואת מסרבת לקבל?'
מה לא,מה? אני נותן לך מלא שירי אהבה ואת מסרבת לקבל?
24/10/2017 | 16:49
3
34
תודה על ההבהרה.
לצפיה ב-'אההה... אז תגיד את זה ככה! '
אההה... אז תגיד את זה ככה!
24/10/2017 | 16:52
2
42
בחיים לא חשבתי שיהיה לי מחזר ברווז!
לצפיה ב-'רצית אנפה'
רצית אנפה
24/10/2017 | 16:58
1
51
קיבלת ברווז...
לצפיה ב-''
24/10/2017 | 17:04
16
לצפיה ב-'אני לא מבינה איך אנשים לא מתביישים להגיב כשמבקשים מהם להימנע'
אני לא מבינה איך אנשים לא מתביישים להגיב כשמבקשים מהם להימנע
22/10/2017 | 11:34
31
157
אני תוהה, איך אפשר לכתוב למישהו שלא מעוניין??
הייתה בעבר מישהי שביקשתי ממנה לא להגיב להודעות שלי והיא התעלמה מהבקשה
ואחר כך התנצלה כאן על כך
בשביל מה צריך להתעלם מבקשה של מישהו, ואחר כך להתנצל.
נכון שזה פורום פתוח, ולא מוכרחים להתחשב. אבל למה לא?
 
אנשים כאן מתייחסים ל'זכויות', כן זכותו של כל אחד להגיב בפורום.
אבל אם מישהו מבקש מאדם ספציפי לא להגיב לו - מדוע לא להתחשב?
ויותר מכך, הייתי מצפה ששאר חברי הפורום יעודדו את האדם שסיפר שהוא רגיש למגיב מסוים להרגיש בנוח בפרט בפורום הזה שמיועד לתמיכה.
ויפנו בעצמם לאדם שביקשה ממנו להימנע מלהגיב, ויעזרו לו להפנים את הבקשה 
תשמע, היא לא מעוניינת בתגובות שלך, אין מה לעשות, אל תגיב להודעות שלה יותר.
מי שאין לו דבר חכם להגיד באמת מוטב שלא יאמר אותו
וגם אפשר לכתוב במסרים.
למה שחר מנסה לשוחח איתי על השלכות הבקשה שלי ולתת לי עצות שלא ביקשתי, בזמן שהיא רואה שאופירה מתקשה לא להגיב להודעה שלי ומלבה שלא לצורך את רגשותיה? 
עדיף היה אם הייתה כמו הקוסמת, כותבת ישירות לאופירה שלא להגיב אלי
 
נדמה לאנשים שהם יכולים להכריח מישהו לשמוע את דעתם ולהקשיב לחכמתם
והם טועים
גם אם חושבים שהבקשה שלי איננה מוצדקת ולא בהכרח מבינים אותה- ניתן לכבד אותה.
מותר לי לא לרצות לשמוע את דעתו של מגיב ספציפי
איפה הבעיה כאן?
גם במשפחה אפשר להתחשב, למשל כשמשוחחים- לפעמים יושב ליד השולחן אדם שחזר בתשובה, לא מדברים איתו על ארוחת השרימפסים, לא מגישים לו חזיר צלוי ולא מזמינים אדם צמחוני לארוחת בשרים.
(ובטח לא אומרים לו שהוא הפסיד ארוחה נהדרת עם ארנבים צלויים ופירות ים נפלאים. הוא הרי לא מעוניין בכך).
 
כאשר מישהו לא אוכל בשר, ברור לכל שלא נכפה עליו לאכול בשרים.
כאשר אדם בוחר מכל סיבה שהיא לא לאכול חזיר, ברור לכל שזו זכותו.
אם יש מישהו שלא מעוניין לשמוע דיעה של אדם ספציפי
מישהו כאן חושב שבשם 'חופש הביטוי' אותו האדם צריך לכפות עליו את רצונו?
 
אין כל סיבה שאני או אדם אחר נפסיק מלכתוב כאן.
בעבר כשהייתי כותבת בפורום "הפסיכולוגית" ביקשתי ממישהי לא להגיב להודעות שלי, והיא התעלמה מהבקשה הזו לכן בין היתר בחרתי לעזוב את הפורום
כעת חלק מאותם כותבים בפורום ההוא הגיעו לכאן והם חושבים מסיבה מסוימת
שאני צריכה להסכים לשמוע את דעתן תמיד
האם אין לי זכות לבקש מאדם ספציפי שלא יגיב לי? 
כמובן שמותר לי.
ומדוע שאותו אדם שהתבקש שלא להגיב לי ולהודעות שלי בפורום לא יתחשב בזה?
לצפיה ב-'אנסה לתת תשובה כללית'
אנסה לתת תשובה כללית
22/10/2017 | 12:34
1
111
מבלי להכנס לאינטראקציות כאלה או אחרות.
 
כיוון שמדובר בפורום, ולא בצ'ט או תכתובת אישית- למעשה כאשר מישהו כותב תגובה, היא לעולם אינה מופנית אך ורק לאדם שאליו התגובה משורשרת, אלא לכל הקוראים. שהרי אם מישהו היה מעוניין לכתוב לאדם מסוים באופן אישי, היא כותב לו מסר פרטי.
לכן, זכותו של כל אדם לבקש ממישהו שלא יגיב לו, אך לדעתי, אם מישהו מחליט לא להענות לבקשה זו- אין מדובר בחוסר התחשבות.
או אם אנסה לנסח את דברי קצת אחרת, עצם הבקשה מאדם כלשהו להמנע מתגובה להודעה אחרת, מהווה "חוסר התחשבות"  זהה לאדם שמחליט להתעלם מהבקשה.
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה מט על התשובה המפורטת'
תודה רבה מט על התשובה המפורטת
22/10/2017 | 16:33
24
לצפיה ב-'"מי שאין לו דבר חכם להגיד באמת מוטב שלא יאמר אותו"'
"מי שאין לו דבר חכם להגיד באמת מוטב שלא יאמר אותו"
22/10/2017 | 12:40
4
103
חבל שאת לא נוהגת כך!
 
אף אחד לא כופה עלייך כלום, זה שמישהו בחר לכתוב בפורום לא מחייב אותך לקרוא את מה שהוא כתב גם אם הוא שרשר את מה שהוא כתב להודעה שלך.
זה שאת "שומעת" את דעתם של אלה שאת לא רוצה לשמוע נובע אך ורק מכך שבחרת לקרוא את מה שהם כתבו אז אין לך אלא להלין על עצמך.
לצפיה ב-'אם הבנתי נכון את עצתך'
אם הבנתי נכון את עצתך
22/10/2017 | 16:14
3
89
דעתך היא שעלי לקבל את העובדה שיש כאן תגובות שונות ללא ניסיון להשפיע עליהן כלל, ובמידה והן מפריעות לי, לעזוב בעצמי.
 
לצפיה ב-'כהרגלך, הבנת את מה שרצית להבין ולא את מה שכתבתי.'
כהרגלך, הבנת את מה שרצית להבין ולא את מה שכתבתי.
22/10/2017 | 16:33
2
72
את מוזמנת לקרוא שוב, למרות שאני בספק אם זה יעזור.
לצפיה ב-'אני לא רואה צורך להתעמק בכתיבתך, מכיון שלפי דעתך זה לא יעזור'
אני לא רואה צורך להתעמק בכתיבתך, מכיון שלפי דעתך זה לא יעזור
22/10/2017 | 16:49
1
77
אם תרצה- תסביר בעצמך, ובכל מקרה, תודה רבה על שניסית לעזור.
גם במידה ולא הבנתי את ההצעה שלך ההודעה שלך הועילה לי. 
לצפיה ב-'לא צריך להתעמק, זו הבנת הנקרא ברמה של כיתה ב''
לא צריך להתעמק, זו הבנת הנקרא ברמה של כיתה ב'
23/10/2017 | 07:37
7
לצפיה ב-'את יכולה לבקש ממנה לא...'
את יכולה לבקש ממנה לא...
22/10/2017 | 17:51
5
83
לעלות על האוטובוס שאת נוסעת בו או לא להיכנס לבית קפה שאת נמצאת בו...ואז,לא תעלה ולא תיכנס...?לא הגיוני.ציבורי=כולם יכולים.
את לא רוצה שהיא תגיב לך,אל תעלי שירשור...
 
לצפיה ב-'נראה לי שהבנתי, לדעתך הבקשה שלי לא לעניין'
נראה לי שהבנתי, לדעתך הבקשה שלי לא לעניין
22/10/2017 | 18:16
4
82
האמת היא שלא חשבתי על עניין ה'זכויות' כשפתחתי את השרשור הזה.
אני מיוזמתי הצעתי כאן לא מזמן לאחת מהגולשות שכתבה לי שנפגעה ממני, לא להגיב להודעות שלה.
מבחינתי גם אם זו לא חובה - אפשר להתחשב.
לכן שאלתי - מדוע לא להתחשב בבקשה של מישהו?
יש אנשים רגישים בכל מקום, כמו מישהי צימחונית, או אדם שאוכל כשר
כמו שלא מצפים מאדם שאוכל כשר לאכול שרימפס
כך לא צריך לצפות מכל אדם ש'יאכל' את העצות שמציעים לו.
גם אם מי שמציע לו אותן חושב שהן לטובתו.
לצפיה ב-'צודקת,אפשר לבקש,אבל שוב...'
צודקת,אפשר לבקש,אבל שוב...
22/10/2017 | 20:15
3
67
אל תצפי...בקשר לשאר ירקות שציינת,עניין של בחירה.
יש מסעדות גם לא כשר מבחינת בשר/חלב ומן הסתם פתוחים בשבת.אף אחד לא מכריח אותך להיכנס...ולמה אדם אוכל מן החי צריך להתנצל על זה?כמו שהיה בטיוי לפני מס שבועות,שהפירחוניים נכנסו למסעדה של בשר ועשו מהומות!
זה בסדר?אוכלי בשר לא מפריעים לפירחוניים,אבל ההיפך,כן!
 
לצפיה ב-'אני מבינה מה אתה אומר.'
אני מבינה מה אתה אומר.
22/10/2017 | 20:40
2
66
תודה רבה. 
 
 
לצפיה ב-''
22/10/2017 | 20:53
1
13
לצפיה ב-'תראה איזו השמצה לכתוב "כשמבקשים ממנה לא להגיב היא מגיבה"'
תראה איזו השמצה לכתוב "כשמבקשים ממנה לא להגיב היא מגיבה"
23/10/2017 | 12:47
53
לא היה כאן ולו אדם אחד שביקש שלא אגיב להודעותיו באופן גורף.
(כתבתי זאת גם במענה להודעה של קוסמת).
 
אין אפילו אחד כזה.
 
לצפיה ב-'בקשי ממנה במסר אישי ורק שם'
בקשי ממנה במסר אישי ורק שם
22/10/2017 | 21:17
3
17
לצפיה ב-'אני לא חושבת שאתה בעמדה כזו שיכול לומר לי מה לעשות....'
אני לא חושבת שאתה בעמדה כזו שיכול לומר לי מה לעשות....
22/10/2017 | 22:21
2
88
אתה יכול לומר, כמובן.. 
העמדה שלך נרשמה. 
תודה ששיתפת! 
 
לצפיה ב-'רק אזכיר לך שוב את מה שכתבת קודם'
רק אזכיר לך שוב את מה שכתבת קודם
23/10/2017 | 07:34
1
65
"מי שאין לו דבר חכם להגיד באמת מוטב שלא יאמר אותו"
לצפיה ב-'נראה לי שהבנתי עכשיו. תודה שכתבת לי שוב'
נראה לי שהבנתי עכשיו. תודה שכתבת לי שוב
23/10/2017 | 11:19
15
לצפיה ב-'בילי, הבעיה היא שאת עושה המון רעש'
בילי, הבעיה היא שאת עושה המון רעש
23/10/2017 | 07:41
10
115
פותחת המון שרשורים, מגיבה לכל שרשור,  נדחפת עם דעותייך לכל דיון. ומנסה להכתיב ולנהל מי יגיב ומי לא יגיב למי, איך וכמה.  ההתנהגות הזאת מושכת אליך אש, גם אם לא לכך כיוונת. אני מציעה שתשימי לב לדינמיקה הזאת, כי היא בוודאי קורית לא רק פה. ואם תתבונני בכך - אולי תגיעי למסקנה שהיית רוצה לשנות משהו.

לגבי ההתנצלות ההיא -  התנצלתי בעבר על כך שגיליתי עויינות כלפייך. אנסה לא לגלוש לשם שוב אלא להשאר עניינית...

לצפיה ב-'וכשמבקשים ממנה לא להגיב היא מגיבה '
וכשמבקשים ממנה לא להגיב היא מגיבה
23/10/2017 | 09:30
1
74
בכל זאת או כותבת שהיא תגיב כשבא לה...
לצפיה ב-'לא מדויק, לא היה כאן אדם שביקש ממני לא להגיב לו באופן גורף'
לא מדויק, לא היה כאן אדם שביקש ממני לא להגיב לו באופן גורף
23/10/2017 | 11:45
65
להיפך אם היית קוראת כאן בתשומת לב אני הצעתי זאת מיוזמתי למישהי שטענה שנפגעה מתגובה שלי בעבר, שאם יעזור לה להרגיש בפורום בנוח אני מוכנה לא להגיב להודעותיה- והיא לא ביקשה זאת ממני.
 
אף אחד כאן לא יכול לכפות עלי להגיב או שלא להגיב, אבל אפשר לבקש
לדוגמא, אני לא אמרתי לאופירה מעולם 'מהיום את לא כותבת לי', אני מבקשת
 
תזכירי לי קוסמת מי ביקש ממני שלא להגיב להודעותיו באופן גורף כמו שביקשתי מאופירה?? אין אפילו אחד כזה.
אני ביקשתי מאופירה לא להגיב להודעותי, וזה כמובן לא מחייב אותה, זה לא ציווי אלא בקשה.
וזכותה המלאה להתעלם מכך. ואת זה תמיד אני אומרת.
אם מישהו פונה אלי בסגנון 'תשתקי' אני אענה לו שהוא לא יכול להכריח אותי לשתוק. 
אבל אפשר לבקש. ואני משתדלת לא לכתוב לאנשים שנדמה לי שהם אינם מעוניינים בהודעות שלי, גם אם הם לא ביקשו ממני זאת במפורש.
אני תוהה איך אפשר להמשיך לכתוב לאחר שמבקשים במפורש.
 
מותר לי לבקש גם מכל הפורום לא להגיב להודעות שלי,
זה לא נקרא הכתבה, מותר לי לפתוח שרשורים גם כמה פעמים ביום 
כמובן שמותר לאנשים לבקש ממני שלא אכתוב להם - אבל זה לא קרה.
תהיתי איך לאנשים אין בושה להגיב לאדם שביקש מהם שלא לכתוב לו.
מעניין שלזה אף אחד לא התייחס. כנראה מביך מידי לחלק מהכותבים כאן לענות על שאלה שלי ישירות.
לצפיה ב-'שחר, יש אטמי אזניים. הודעתך שחר אינה עניינית ולא אתייחס אליה'
שחר, יש אטמי אזניים. הודעתך שחר אינה עניינית ולא אתייחס אליה
23/10/2017 | 12:05
23
לצפיה ב-'נכון היו פעמים שהיא הפציצה וכל הדף היה מלא רק בבילי'
נכון היו פעמים שהיא הפציצה וכל הדף היה מלא רק בבילי
23/10/2017 | 12:21
6
74
והיו מלא הודעות מזלזלות שלה כלפי אחרים.
לצפיה ב-'וזה חבל כי אם אני רוצה לשתף משהו אשי - אני לא יכולה'
וזה חבל כי אם אני רוצה לשתף משהו אשי - אני לא יכולה
23/10/2017 | 12:25
4
108
כבר אין מקום "נקי" שאפשר לחלוק משהו עם עיניים אוהדות, בלי הטרלות, בלי דיונים לא ענייניים, בלי אוירת וכחנות עקרה. די!
לצפיה ב-'לכן צריך להזהיר אנשים שהיא טרול'
לכן צריך להזהיר אנשים שהיא טרול
23/10/2017 | 12:59
63
ושלא יטרחו לענות לה ולהכנס איתה לויכוחים עקרים וריקים מתוכן
לצפיה ב-'וחבל שאת ענית לה גם שחר אמרתי'
וחבל שאת ענית לה גם שחר אמרתי
23/10/2017 | 13:02
67
לך שהיא לא שווה את זה. היא סתם מנסה לסחוט תשומי ואם זה לא הולך היא כותבת הודעה דרמטית בסגנון : אני מרגישה רע כי נפגעתי מהפסיכולוגית שלי. 
לצפיה ב-'את לא חייבת לשתף בדברים אישיים בפורום'
את לא חייבת לשתף בדברים אישיים בפורום
23/10/2017 | 13:04
1
35
לצפיה ב-'מצער אותנו לקרוא את השרשור הזה...'
מצער אותנו לקרוא את השרשור הזה...
( לעמוד שלי בתפוז )
24/10/2017 | 14:41
89
שלום לבילי ולכל הכותבים בשרשור זה, 
 
כפי שאתם יודעים, אנחנו לא נוטים להתערב בכל דיון ושיח ביניכם. זה המרחב שלכם ואנחנו רוצים לאפשר לכם את החופש ואת המרחב להביא לפורום הזה כל מה שתרצו. ויחד עם זאת, זו בדיוק הסיבה לשמה חשבנו שנכון יהיה שנאמר כמה מילים. 
 
בילי, לשחר יש את החופש לבחור מה היא מוצאת לנכון להביא לפורום הזה מבחינת שיתוף דברים אישיים, אך הפורום הזה בהנהלתנו חרט על דגלו לאפשר סביבה בטוחה, מטיבה ואינה שיפוטית ככזו שתוכל לאפשר לשחר, ולכל אדם אחר בו, וגם לך, לשתף בדברים אישיים. המטרה של הפורומים זה להיות במה לשיתוף אישי, לתמיכה וללמידה משותפת. אנחנו מרגישים שמשהו באוירה של השיח שנוצר בשרשור זה לא עולה בקנה אחד עם מטרה זו, וזה מצער מאוד לקרוא. 
 
אנחנו לא מפנים אצבע מאשימה, אלא רוצים להזכיר לכם לשם מה הוקמו הפורומים שלנו ואת הפוטנציאל הטמון בהם לכולנו בעצם, ולבקש מכל אחד מכם לזכור את זה רגע לפני שלוחצים 'אנטר' ושולחים תגובה. לצד זאת, כחלק מהתפקיד שלנו כמנהלי הפורום אנחנו דואגים למחוק תכנים שאינם מתאימים, ובמקרים חריגים מאוד להרחיק אנשים מהפורום, על מנת לשמור על המטרה של שלשמו הוא הוקם. אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו במסר אישי אם אתם מרגישים שנפגעתם או שהמרחב הזה הופך ללא בטוח עבורכם ואנחנו מבטיחים להפעיל רגישות ושיקול דעת ולדאוג לטפל בכך.
 
אנא שימרו על כללי הפורום וקיימו שיח בשפה אמפתית ומכבדת, הן את עצמכם והן את מי שמולכם לטובת כולנו כאן בפורום הזה. 
 
שלכם,
צוות סה"ר 
 
לצפיה ב-'כל תגובה שלך קוסמת בשרשור שלי, מגדילה את הנפח שהוא תופס'
כל תגובה שלך קוסמת בשרשור שלי, מגדילה את הנפח שהוא תופס
23/10/2017 | 13:00
74
ומעלה את השרשור לראש הפורום.
אם את ושחר לא הייתן מגיבות בשרשור שלי מהבוקר, הוא לא היה בראש הפורום.
 
 
 
לצפיה ב-'ואני תוהה'
ואני תוהה
24/10/2017 | 05:22
1
85
איך מישהי זקוקה לאינסוף תשומת לב שלילית?
איך מישהי חושבת שהיא יכולה לשלוט על אנשים אחרים?
 
אבהיר לך את המובן מאליו. את כותבת בפורום ציבורי, וכל אחד כותב מה שבא לו, בהתאם לחוקי הפורום. את יכולה לבקש בקשות מוזרות, כמו לא להגיב להודעות שלך, או לקפוץ 5 פעמים באויר, או ללכת לישון עכשיו. כמו שאת בעצמך יודעת, אנשים יתעלמו מהבקשות המוזרות שלך, ויעשו מה שמתחשק להם. למה? כי בא להם. לא טוב לך? אל תפתחי הודעות שלהם. לא צריך להתחשב בך כי את מצפה להגביל אנשים אחרים עם ההתחשבויות בך. לא יעבוד לך. את שתלטנית ומניפולטיבית ואנשים קולטים זאת ולא יתנו לך (את לא כל כך מתוחכמת כמו שאת חושבת). 
את יכולה לכתוב לי לא להגיב אלייך, ואני אמשיך להגיב או לא, כרצוני. 
מציעה לך להפסיק לנסות לקבל תשומת לב בדרך שלילית, זה לא מקרב אלייך אנשים. 
לצפיה ב-'משמח שאת מוצאת עניין בשרשורים שלי'
משמח שאת מוצאת עניין בשרשורים שלי
24/10/2017 | 12:11
59
אני מודה לך על תשומת הלב ועל הערותייך המעניינות. תודה. 
 
לצפיה ב-'כולם מנסים לענות לך מכל הלב, אפילו סה"ר מתערב.'
כולם מנסים לענות לך מכל הלב, אפילו סה"ר מתערב.
24/10/2017 | 15:20
89
את שואלת שאלות כל כך מסוימות, שאפילו לבי נכמר שלא לענות עליהן.
והתשובות הן פשוטות מאוד מאוד. כדאי שאת תפנימי אותן. 
 
* איך אפשר לכתוב למישהו שלא מעוניין? בקלות.
 
* איך אנשים לא מתביישים להגיב כשמבקשים מהם להימנע? כי אין להם ממה להתבייש. אז למה שיתביישו?

* נכון שזה פורום פתוח, ולא מוכרחים להתחשב. אבל למה לא? נכון שזכותו של כל אחד להגיב בפורום. אבל אם מישהו מבקש מאדם ספציפי לא להגיב לו - מדוע לא להתחשב?
כי לא נשארת טיפת חשק להתחשב ברגשותיו של מי שלא מתחשב ברגשותיך, ומוצא לנכון לבייש אותך ע"י שהוא מודיע קבל עם וקהל הפורום שהוא אינו רוצה בתגובותיך.
למה לא להתחשב בי ולהודיע לי את זה בחשאי, במסר פרטי, שלא לאזני השאר? אמנם את לא חייבת להתחשב, אבל למה שיהיה לי חשק להתחשב בך אחרי שאת מביישת אותי ואחרים בפורום, וגורמת לאנשים לאי נעימות?
לדוגמה, משה לא פוגע בך בכלל, מסביר לך את מה שהסברתי לך עכשיו, ובתגובה את מביישת אותו וכותבת לו שהוא לא במעמד להורות לך איך להתנהג... אני לא מבינה למה את צריכה להתנהג כלפיו כך. זה מקומם אותי, ואין לי שום חשק להתחשב בך אחרי התנהגות כזו מצידך. 
 
* אני מצפה ששאר חברי הפורום יעודדו את האדם שסיפר שהוא רגיש למגיב מסוים, להרגיש בנוח בפרט בפורום הזה שמיועד לתמיכה. ושיפנו בעצמם לאדם שביקשתי ממנו להימנע מלהגיב, ויעזרו לו להפנים את הבקשה: תשמע, היא לא מעוניינת בתגובות שלך, אין מה לעשות, אל תגיב להודעות שלה יותר.
אף אחד לא יעודד אדם שמבייש חברים רבים בפורום בפומבי, להרגיש נוח לפגוע ברגשות האחרים בפורום תמיכה! לא תומכים פה בפגיעה ברגשות של אחרים.
למה שחברים יבקשו מחבריהם לא להשתתף בשיח הפתוח בפורום? פתחת לא מעט שרשורים, אין סיבה שאנשים מסוימים יודרו מעמודים שלמים בפורום, שתופסים השרשורים שלך, ולא ישתתפו בדיונים האלה. אנשים רוצים לשמוע את דעות חבריהם בפורום בכל הנושאים שעולים בו. הם לא רוצים שיסתמו לחלק מהם את הפה. 
 
* מותר לי לא לרצות לשמוע את דעתו של מגיב ספציפי, איפה הבעיה כאן?
הבעיה שאת יכולה להתעלם מהמגיב ולא לקרוא את ההודעה שלו, אבל מעדיפה לפגוע בו ולבייש אותו ע"י הכרזה ("בקשה") פומבית שאת לא מעוניינת לשמוע את דעתו, או שהוא לא במעמד להשמיע לך אותה... 
גם לך מותר להתחשב בבני המשפחה בפורום, ולא להגיד לכל העולם שאת לא מעוניינת לשמוע את דבריהם של חברים רבים מאוד בפורום. 
 
* האם אין לי זכות לבקש מאדם ספציפי שלא יגיב לי? כמובן שמותר לי. אז למה לא להתחשב?
כי יחס מגעיל גורר יחס לא מתחשב.
כי מובן גם שמותר לך לא לבקש מ(הרבה)"אדם ספציפי" לא להגיב לך, אלא לבטא חוסר רצון בדרך שקטה, מרומזת, לא פומבית. למשל ע"י התעלמות, ובמקרה קשה ע"י בקשה פרטית מתנצלת, ולא פומבית ובסגנון פוקד...
ומדוע אינך עושה זאת? 
לצפיה ב-'למה,שתי חיות נכנסו למערה ויצאו שלוש?'
למה,שתי חיות נכנסו למערה ויצאו שלוש?
22/10/2017 | 23:13
35
88
לצפיה ב-'100 אנשים הלכו בגשם, רק לאחד הייתה מטריה'
100 אנשים הלכו בגשם, רק לאחד הייתה מטריה
23/10/2017 | 08:39
21
53
איך זה שאף אחד לא נרטב?
לצפיה ב-'האף של זה שהיתה לו מטריה '
האף של זה שהיתה לו מטריה
23/10/2017 | 08:43
20
20
לצפיה ב-'מן הסתם...'
מן הסתם...
23/10/2017 | 08:45
19
47
לא התכוונתי באמת שישיבו על החידה חסרת התחכום הזאת- זו הייתה מעין שאלה רטורית כתגובה לחידה מאותו סוג
לצפיה ב-'למה, אם אתה שומע את זה בפעם הראשונה זה משחק מילים נחמד!'
למה, אם אתה שומע את זה בפעם הראשונה זה משחק מילים נחמד!
23/10/2017 | 08:47
18
36
גם זה עם ה"למה".
לצפיה ב-'למה מה...'
למה מה...
23/10/2017 | 08:48
10
לצפיה ב-'there are 10 types of people'
there are 10 types of people
23/10/2017 | 08:51
9
36
those who know binary code, and those who don't
לצפיה ב-'אבל בינארי, זה או 0 או 1...'
אבל בינארי, זה או 0 או 1...
23/10/2017 | 08:54
5
36
אז איך 10?מאיפה הנתון?
לצפיה ב-'לפי השאלה שלך אתה שייך לקבוצה השניה '
לפי השאלה שלך אתה שייך לקבוצה השניה
23/10/2017 | 08:57
2
10
לצפיה ב-'אני שייך לקבוצה שיודעת שפה '
אני שייך לקבוצה שיודעת שפה
23/10/2017 | 08:59
1
31
בינארית...
לצפיה ב-'אז לא היית אמור לשאול את מה ששאלת'
אז לא היית אמור לשאול את מה ששאלת
23/10/2017 | 09:00
9
לצפיה ב-'בדיוק, אז איך תבטא "2" בשפה שיש בה רק 0 ו-1?'
בדיוק, אז איך תבטא "2" בשפה שיש בה רק 0 ו-1?
23/10/2017 | 09:01
1
10
לצפיה ב-'אני יודע את התשובה,ואת?'
אני יודע את התשובה,ואת?
23/10/2017 | 09:05
13
לצפיה ב-'אהבתי!'
אהבתי!
23/10/2017 | 08:58
10
לצפיה ב-'אישה אחת דיברה אל בעלה בשפה הבינארית היא אמרה לו " אפס אחד"'
אישה אחת דיברה אל בעלה בשפה הבינארית היא אמרה לו " אפס אחד"
23/10/2017 | 15:48
1
17
לצפיה ב-'מספרים את זה על אשתו של ביל גייטס'
מספרים את זה על אשתו של ביל גייטס
24/10/2017 | 12:16
26
ובאותו הקשר, כשהם היו בסיטואציה אינטימית היא אמרה לו- עכשיו אני מבינה למה שם החברה שלך הוא  מיקרו-סופט
לצפיה ב-'אני שואל אותך למה,למה?'
אני שואל אותך למה,למה?
23/10/2017 | 08:56
6
16
לצפיה ב-'סורי, לא הבנתי מה אתה שואל'
סורי, לא הבנתי מה אתה שואל
23/10/2017 | 08:59
5
14
לצפיה ב-'לגבי תחילת השירשור...'
לגבי תחילת השירשור...
23/10/2017 | 09:02
4
18
לצפיה ב-'נו באמת!'
נו באמת!
23/10/2017 | 09:03
1
51
כי "למה" זו גם חיה... מרוצה?
לצפיה ב-' יאאססס... '
יאאססס...
23/10/2017 | 10:01
12
לצפיה ב-'מוקדש לסופרסוניק באהבה'
מוקדש לסופרסוניק באהבה
23/10/2017 | 09:07
1
42
ושיהיה לך יום נפלא!
לצפיה ב-''
23/10/2017 | 10:04
13
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
28/10/2017 | 15:42
12
23
או שנולדה מהם עוד אחת, או שכבר הייתה שם חיה אחרת.
 
לצפיה ב-'גם כשהתשובה כתובה עדיין לא הבנת?'
גם כשהתשובה כתובה עדיין לא הבנת?
28/10/2017 | 20:27
11
26
פדיחה...
לצפיה ב-'שלושה אנשים עשו תחרות ריצה'
שלושה אנשים עשו תחרות ריצה
28/10/2017 | 22:09
10
31
אף אחד לא ניצח את השני. מי ניצח?
 
לצפיה ב-'אז בסוף ירד לך האסימון...'
אז בסוף ירד לך האסימון...
28/10/2017 | 22:49
2
5
לצפיה ב-'ראיתי את התשובה אצל הכותב'
ראיתי את התשובה אצל הכותב
29/10/2017 | 13:17
1
13
ושאלתי חידה, תענו עליה.
לצפיה ב-'כשתשאל חידה אמיתית, אשמח לענות'
כשתשאל חידה אמיתית, אשמח לענות
29/10/2017 | 13:59
3
לצפיה ב-'השני'
השני
29/10/2017 | 22:25
6
2
לצפיה ב-'2 נקודות לשחר'
2 נקודות לשחר
29/10/2017 | 23:36
5
5
לצפיה ב-'גיליתי שזה טוב גם באנגלית'
גיליתי שזה טוב גם באנגלית
29/10/2017 | 23:45
11
three people made a running compatition and nobody won each other. who won? each other
 
לצפיה ב-'מט חנק תחשוב לפני שאתה כותב דברים מכוערים'
מט חנק תחשוב לפני שאתה כותב דברים מכוערים
29/10/2017 | 23:45
3
5
לצפיה ב-'פילוסוף, תחשוב לפני שאתה כותב '
פילוסוף, תחשוב לפני שאתה כותב
30/10/2017 | 07:50
2
4
לצפיה ב-'מט, תחשוב'
מט, תחשוב
30/10/2017 | 15:05
1
8
סתם בכללי, זה טוב לחשוב.
לצפיה ב-'לי דווקא אין בעיה ביכולת החשיבה'
לי דווקא אין בעיה ביכולת החשיבה
30/10/2017 | 15:32
9
זה שהתגובה שלי אינה מוצאת חן בעינייך לא אומר שלא חשבתי. זאת בניגוד למישהו אחר כאן, שאין ספק שהתגובה שלו מעידה על חוסר חשיבה.
 
לצפיה ב-'הדיון היומי- טיפול פסיכולוגי עוזר או לא עוזר?'
הדיון היומי- טיפול פסיכולוגי עוזר או לא עוזר?
23/10/2017 | 16:20
15
69
היי
 
מקווה שאני לא חופרת עם כל ההודעות שלי..
ראיתי שיש יותר מדי ריבים פה בפורום, אז חשבתי להסיט את הנושא.
בחייכם חברים, יש לנו גם ככה מספיק בעיות בינינו לבין עצמנו, למה להפוך את הפורום למקום שלא נעים להיות בו? אני כבר בעצמי חושבת לעזוב ופחות כותבת.
זה לא נעים בעין. תלמדו להסתדר..
 
ולדיון עצמו..
יש פה מישהו שטיפול ממש עזר לו? כמה מטפלים החלפתם עד שזה קרה? ותוך כמה זמן?
 
אני בדיוק בצומת דרכים.. החלפתי היום לפסיכולוגית חדשה שמטפלת באומנות ולא התחברתי מהרגע הראשון. לא קבענו להמשיך.. נראה לי שכבר התייאשתי לגמרי ואיבדתי אמון בכל הנושא הזה של הטיפולים.
היא מצד אחד חושבת שכנראה זה לא אפשרי בלי כדורים.. אבל מצד שני הפסיכולוג השני והפסיכיאטרית אמרו שלא כדאי כדורים מכל מיני סיבות. שהתוצאה תהיה הפוכה.
בינתיים בזבזתי כל כך הרבה כסף על זה.. זה גורם לי להתייאש לגמרי.
יש מישהו פה שזה באמת באמת עזר לו? בלי כדורים?
 
אני לא רואה את עצמי מתחילה לעבוד ככה. חודש שעבר התחלתי והפסקתי. והיום קיבלתי תשובה שהתקבלתי וויתרתי. יש מחסום ממש חזק.. ומצב רוח ממש מבאס.
מה אתם מציעים לעשות?:)
בעבר ניסיתי כדורים והפסקתי נורא מהר. זה עשה הרגשה נוראית. 
כרגע באוויר בלי שום מטפל.. לא יודעת אם אמשיך ואחזור למטפל המקורי.. לא יודעת איך להתקדם מפה :(
 
בבקשה לא להפוך את הדיון הזה לויכוח אחד גדול.
סתם רוצה לשמוע אם טיפול זה משהו שעוזר.
כי כרגע נראה לי שכל פסיכולוג לא יעזור. וזו שהייתי אצלה היום היא דוקטור.. פסיכולוגית קלינית.. אז אם זה כבר לא נראה לי רציני..
אולי פשוט לא אהבתי את השיטה של שולחן החול.. תמונות מהילדות.. שירים שאני אוהבת.
אני רוצה תכלס להתקדם. לא לנבור עוד בעבר. לא להתחיל עם מישהו חדש מההתחלה. זה מתיש.
 
תודה למי שעונה 
לצפיה ב-'טיפול עוזר'
טיפול עוזר
23/10/2017 | 16:55
1
46
להרבה אנשים שאני מכירה טיפול עזר, וגם אני אומרת את זה מניסיון אישי.
לדעתי תקחי כדורים..אבל למה הפסיכיאטרית אמרה שלא כדאי?
לצפיה ב-'מכיוון שאני חוששת מזה'
מכיוון שאני חוששת מזה
23/10/2017 | 16:58
47
ואם מתלבטים וחוששים מהתופעות לוואי ומהביקורת של הסביבה אז זה מחמיר את זה.
 
וזה באמת מה שקרה לי פעם שעברה.
לצפיה ב-'הי,אם אדם לא יכול/מסוגל...'
הי,אם אדם לא יכול/מסוגל...
23/10/2017 | 17:13
5
48
ויש לו קשיים ביומיום,אז כן,מומלץ לראות גורם מקצועי.
 
לצפיה ב-'אני הולכת כבר כמה חודשים'
אני הולכת כבר כמה חודשים
23/10/2017 | 17:19
4
44
אבל זה לא עוזר..
לצפיה ב-'לא עוזר,לא הולכים!'
לא עוזר,לא הולכים!
23/10/2017 | 19:04
3
22
לצפיה ב-'אז מה כן עושים? נתקעים'
אז מה כן עושים? נתקעים
23/10/2017 | 19:57
2
15
לצפיה ב-'לא יודע.את יודעת מה טוב...'
לא יודע.את יודעת מה טוב...
23/10/2017 | 20:03
1
37
בשבילך.תכלס,את גם צריכה לעזור לעצמך לצאת מהמצב...
לצפיה ב-'כן'
כן
23/10/2017 | 20:21
34
זה באמת הרבה כסף שהולך לעזאזל..
 
אבל קשה לצאת מזה לבד.
 
תודה
לצפיה ב-'לא אהבת? דווקא אני הייתי מאוד נהנית!'
לא אהבת? דווקא אני הייתי מאוד נהנית!
23/10/2017 | 18:09
4
52
לדבר על עצמי דרך תמונות ושירים נשמע לי כל כך הרבה יותר קל וכיף מאשר לעשות את זה בדרך ה"קונבנציונאלית"...
באשר לשאלה: לי הוא *מאוד* עוזר. היו לי 4 מטפלות לפני שהגעתי לנוכחית. שתיים מהן היו בזבוז מוחלט של זמן וכסף. אחת מאוד עזרה לי אבל לא הייתי מסוגלת להמשיך, ועם אחת התפתח קשר הרסני (ההיפך ממטרת הטיפול!).
עכשיו אני בטיפול שנה ושלושה חודשים. ואני חושבת שמאוד התבגרתי והתחזקתי בזמן הזה. זה לא אומר שאין בכלל נפילות, אבל הרבה פחות, ובעצמה פחותה, והרבה יותר קל לי להתאושש ולהרים את עצמי מזה.
לצפיה ב-'תודה שחר:)'
תודה שחר:)
23/10/2017 | 18:15
3
40
כן, לא ממש התחברתי. נראה לי קצת לא רציני..
קצת ילדותי אפילו ולא משהו שממש יפתור בעיות דרך משחקים ואומנות.
יש לי נטייה לשלול ישר, אז לא יודעת.
גם למטפלת לא ממש התחברתי.. כבר התרגלתי למטפל השני.
מעדיפה משהו רציני יותר
לצפיה ב-'אולי תעלי בטיפול את הדברים שמפריעים לך'
אולי תעלי בטיפול את הדברים שמפריעים לך
23/10/2017 | 19:11
2
36
?
בכלל, מה עמדתו של המטפל הקודם?
לצפיה ב-'התכוונתי , בטיפול אצל המטפל'
התכוונתי , בטיפול אצל המטפל
23/10/2017 | 19:12
1
13
לצפיה ב-'עשיתי את זה כמה פעמים'
עשיתי את זה כמה פעמים
23/10/2017 | 19:58
43
מפריע לי שהוא חסר בטחון ושעשה הרבה הפסקות.. אבל הוא ממש בן אדם טוב.
 
תודה לכולם
לצפיה ב-'כמו הרבה דברים בחיים, על אחת כמה וכמה בתחום הנפש - תלוי'
כמו הרבה דברים בחיים, על אחת כמה וכמה בתחום הנפש - תלוי
23/10/2017 | 20:27
1
55
אני מזדהה לחלוטין עם הגישה של לא לנבור בעבר. אספר על עצמי בלי להרחיב יתר על המידה (למרות שניתן ללמוד מה היו בעיותי מההקשר) שטיפול מאסכולת הDBT עזר לי מאוד. זה טיפול שהמטרה הראשונית שלו היא להפחית התנהגויות לא בריאות (בלשון המעטה) בחיי היום יום שכוללות בתוכן דברים הנובעים מאימפולסיביות, התנהגות רגשית ועוד. לומר שזה עזר לי יהיה לשון המעטה כי בזמן יחסית קצר (שנה וחצי) הפכתי לבנאדם מתפקד. מפה הבסיס שאני בונה בחיים זה כבר לבד.
 
לפני זה בתחילת שנות ה-20 הייתי בטיפול דינאמי שלא ממש הזיק אבל גם לא הועיל. יש מצבים בחיי הנפש שלחפור עליהם זה כמו לנסות לצאת מחול טובעני. אין מה לדבר עליהם אם אין הצעה כלשהי לתקן אותם. זה כן נתן לי פרספקטיבה על החיים כמו למה אני כמו שאני, אבל יכולתי לקבל את אותה התמורה מספר מסוגת האקזיסטנציאליזם, למשל.
 
חשוב לציין שבתקופות מסויימות כן נעזרתי בכדורים כשהמקסימום כלל מייצב מצב רוח, אנטי-דכאוני וכדור שינה. אה וריטלין.
לצפיה ב-'תודה על התגובה המפורטת:)'
תודה על התגובה המפורטת:)
23/10/2017 | 20:31
41
אבדוק על השיטה שדיברת עליה.
אני ממש רוצה לצאת מזה.. ושמשהו יעזור.
היו לי הרבה תקופות כאלה.. אבל זו הכי קשה
 
הכדורים עזרו לך? לא היו תופעות לוואי?
 
תודה רבה
 
לצפיה ב-'קוסמת ושחר חרישי אני חושבת שהדיון ביניכן מקומו לא בשרשור שלי'
קוסמת ושחר חרישי אני חושבת שהדיון ביניכן מקומו לא בשרשור שלי
23/10/2017 | 13:13
2
103
שחר, אם את רוצה לשתף בדברים אישיים, את יכולה לפתוח שרשור כפי שאני עשיתי. זה לא לעניין לפי דעתי שתכתבי על נושאים שמטרידים אותך בשרשור שלי.
בנוסף, קוסמת טענה באחת ההודעות שלה בשרשור שלי דבר לא מדויק
"וכשמבקשים ממנה לא להגיב היא מגיבה"
ועל כך עניתי לה כי זה אינו מדויק, לא היה כאן אדם שביקש ממני לא להגיב לו באופן גורף.
 
אם כבר כותבים - לפחות שיהיה אמת.
לצפיה ב-' אבקש לא להגיב בשרשור זה, מטרתו רק לחרחר ריב ומדון '
אבקש לא להגיב בשרשור זה, מטרתו רק לחרחר ריב ומדון
23/10/2017 | 15:46
1
22
לצפיה ב-'ממש לא- מטרת השרשור היא להבהיר את המחשבות שלי'
ממש לא- מטרת השרשור היא להבהיר את המחשבות שלי
23/10/2017 | 16:17
82
ואם שחר וקוסמת מעוניינת הן מוזמנות שלא להגיב כמובן
לצפיה ב-'טיפול באומנות- מישהו ניסה?'
טיפול באומנות- מישהו ניסה?
22/10/2017 | 18:36
26
70
עוזר, יעיל? או מיותר?

ויותר ספציפית, טיפול ב"שולחן חול" אם מישהו שמע על זה.
מישהו התנסה?


לצפיה ב-'אני לא'
אני לא
22/10/2017 | 19:00
5
47
אבל טיפולים שאינם שיחה טובים לאנשים שקשה להם להגיד את הדברים באופן ישיר. את הקשיים שלהם. אז עושים את זה בדרכים עקיפות.
תחשבי אם זה מתאים לך.:]
לדעתי, כל טיפול בכללי עוזר, אבל זה מאד תלוי במטפל.
למה אגב החלטת לעזוב את המטפל הקודם?
לצפיה ב-'לא החלטתי לעזוב אותו, זה הוא העביר אותי אליה'
לא החלטתי לעזוב אותו, זה הוא העביר אותי אליה
22/10/2017 | 20:01
4
39
כדי שאנסה כמה פגישות ואתגבר על המחסום הזה של לדבר מולו, ואז אחזור אליו.
 
לפחות אפשר להגיד שהוא ישר ולא מנצל אותי, ומסתכן בזה שאשאר אצלה ולא אחזור..
רואים שממש אכפת לו.
אנסה איתה קצת, אבל באסה להתחיל עכשיו משהו חדש.
 
 
לצפיה ב-'יש לו עצה חכמה'
יש לו עצה חכמה
22/10/2017 | 20:11
3
34
יכול להיות שכך תוכלי באמת להיפתח אליו בעתיד. זה הרעיון של טיפול באמנות.
לצפיה ב-'כן, אנסה את זה קצת'
כן, אנסה את זה קצת
22/10/2017 | 20:20
2
32
למרות שנראה לי שקצת התחלתי לאבד אמון בכל העניין הזה של הטיפולים..
כי הוא כל הזמן מציין שאני צריכה משהו יותר אינטנסיבי, משהו יותר מקצועי, וזה קצת גורם לי לאבד בו את האמון.
כאילו, למה לציין את זה כל הזמן? הרי בסוף זה יגרום לי לעזוב לגמרי.
הוא קצת חש חוסר בטחון.. כנראה פחות מנוסה בזה,
אבל בגלל היושר שלו, בגלל שהתחברתי אליו כל כך, קשה לי עכשיו ללכת למישהי אחרת.
היא פסיכולוגית קלינית עם 40 שנות ניסיון, אני בטוחה שהיא טובה, אבל עדיין...
הוא אמר שהוא שלח לשם מלא אנשים וזה עשה שיפור רציני, אבל אחרי תקופה.
 
אישית קשה לי להתחייב לטווח הארוך, זה מתיש.
 
אנסה:)
תודה
לצפיה ב-'ובן כמה הוא?'
ובן כמה הוא?
22/10/2017 | 20:30
1
29
הוא נראה לך מקצועי?
לצפיה ב-'הוא בן 40+'
הוא בן 40+
22/10/2017 | 20:35
36
יש לו איזה עשר שנים ניסיון.
אני יודעת שהוא טוב כי הוא עמוס כל הזמן.
הבעיה שאני משוחדת מדי. יותר מדי נקשרתי.. ההיגיון אומר אחרת. שאם זה לא עובד אז להמשיך הלאה.
לצפיה ב-'אומנות ויצירה בפני עצמה היא טיפול'
אומנות ויצירה בפני עצמה היא טיפול
22/10/2017 | 20:29
8
34
ולדעתי לא חייבים ללכת למטפלים מוסמכים כדי להתנסות באפקט של זה אבל גם לא שוללת יש המוצאים זאת במוזיקה או בכתיבה אני אישית מחוברת יותר לציור ומקווה להתחבר לפיסול. את צריכה למצוא מה עושה לך הכי טוב
לצפיה ב-'תודה קוסמת :)'
תודה קוסמת :)
22/10/2017 | 20:37
7
31
אנסה את זה קצת.
אבל כמו שאני מכירה את עצמי, גם אפסיק נורא מהר.
 
השעה עצמה לא נוחה לטווח הארוך. היא לא פנויה בערב.. ככה שעם עבודה זה לא יהיה אפשרי
לצפיה ב-'הכי טוב,זה לעשות ספורט.'
הכי טוב,זה לעשות ספורט.
22/10/2017 | 21:06
4
14
לצפיה ב-'עושה ספורט כל יום'
עושה ספורט כל יום
22/10/2017 | 21:09
3
12
לצפיה ב-'יפה.'
יפה.
22/10/2017 | 21:11
2
9
לצפיה ב-'זה לא עוזר לי'
זה לא עוזר לי
22/10/2017 | 21:17
1
45
אני עדיין דפוקה לגמרי חח
לצפיה ב-''
22/10/2017 | 21:48
9
לצפיה ב-'אז תמצאי מטפלת אחרת באומנות'
אז תמצאי מטפלת אחרת באומנות
22/10/2017 | 21:28
1
34
שתתאים לך בשעות תזמי אל תשבי בחיבוק ידיים 
לצפיה ב-'כן אראה מה אעשה. תודה'
כן אראה מה אעשה. תודה
22/10/2017 | 21:34
5
לצפיה ב-'אני שמעתי על אמבטיית חול...'
אני שמעתי על אמבטיית חול...
22/10/2017 | 20:41
9
52
לומר לך איך,או שאת יודעת...?
לצפיה ב-'בדיחה?:)'
בדיחה?:)
22/10/2017 | 20:44
8
12
לצפיה ב-'אמיתי.ים תיכון,מכירה? יופי...'
אמיתי.ים תיכון,מכירה? יופי...
22/10/2017 | 20:52
7
47
לוקחת את וחופרת עד גובה הצוואר ,נכנסת פנימה,וזהו...
לצפיה ב-'חחחחח אוקיי'
חחחחח אוקיי
22/10/2017 | 20:56
6
39
ומה זה עושה?
זורמת איתך...
לצפיה ב-'זה כמו טאבון... '
זה כמו טאבון...
22/10/2017 | 20:58
5
40
תענוג...
לצפיה ב-'חמאם '
חמאם
22/10/2017 | 21:03
4
44
אפשר גם לקבור את הראש על הדרך? חח
לצפיה ב-'זה לא מומלץ... '
זה לא מומלץ...
22/10/2017 | 21:05
9
לצפיה ב-'אפרופו אמנות... '
אפרופו אמנות...
23/10/2017 | 06:24
25
לצפיה ב-'ואת זה...זה בכלל... '
ואת זה...זה בכלל...
23/10/2017 | 06:28
16
לצפיה ב-'ואי אפשר בלי מיכאל ירדן...'
ואי אפשר בלי מיכאל ירדן...
23/10/2017 | 06:31
17
לצפיה ב-'ניסתי'
ניסתי
28/10/2017 | 08:46
8
זה הקל
אבל לא הייתי מחליף את זה בטיפול בשיחות
זה הרבה יותר משמעותי מבחינתי מלצייר ציורים ואומנות
לצפיה ב-'משמח מאוד שהצטרפו גברים לרוב הנשי שהיה בפורום '
משמח מאוד שהצטרפו גברים לרוב הנשי שהיה בפורום
20/10/2017 | 01:13
22
118
משמח אותי לראות שהצטרפו לאחרונה לפורום: מט, רון, ישראל, סופרסוניק, תאום 2 ומיינדפולאיי לכותבים הותיקים יחסית נייק ופילוסוף
וגם מורמורוט וחסוי, דוויל דאק, רחוק מעצמי, אליהו, בי88, אייבורי, תומר ואחרים שמגיבים מעת לעת. 
 
אני מרגישה שבהכללה התגובות של הגברים כאן בכלל - ובפרט של רון ומט שהשקיעו בתגובות ארוכות בשרשורים שלי, מוסיפות עניין ותוכן ודיעות רלוונטיות לנושאים בפורום. טוב שאתם כאן!
ואני מודה לכם שאתם משקיעים ומשתפים מניסיונכם והשקפת עולמכם. 
 
מרגישים שינוי!!
ואני מרגישה שזה חד משמעית, בזכות הכתיבה העניינית יחסית של הגברים בפורום מאז שהם התחילו לכתוב כאן יותר באינטנסיביות, יש שינוי לטובה באווירה כאן (בעיני זה לטובה מכיוון שיש פתרונות מעשיים ודיונים מכובדיים- נשים בהכללה לעיתים נוטות לרגשנות ולראייה פסימית והגברים מציעים פתרונות טכניים רבים מבעבר ובכך הם מסייעים לפי דעתי בהשגת אופטימיות אובייקטיבית).
 
אני מקווה שתמשיכו להגיב כאן. אותי זה משמח מאד.
לצפיה ב-'פעמים רבות אנשים לא מבקשים פתרונות למצוקותיהם הנפשיים'
פעמים רבות אנשים לא מבקשים פתרונות למצוקותיהם הנפשיים
20/10/2017 | 11:26
7
105
אלא דיון, הקשבה, הבנה ואמפתיה.
זה תלוי לא רק באדם המבקש עזרה, אלא גם בסיטואציה בה הוא נמצא. יש סיטואציות שאין להם פתרונות, וההתמודדות איתן נעזרת בהבנה ובהקשבה, בשיקוף ובחשיבה משותפת, וכד'. 
 
רוב הגברים בטבעם נוטים להציע פתרונות, בעיקר לנשים, אולי משום שקשה להם להכיל מצוקה של אשה. אבל זה באופן כללי.
הרבה תגובות כאן - גם של הגברים - בהחלט איכפתיות ואמפתיות, ודנות בנושא שמעלה המשתף במצוקתו.
 
לדידי, אחוז מסוים (25% בערך?) של רשימת הגברים שהעלית חסר הבנה בענייני הנפש, ותגובותיו לדברים טוב היה אם לא היו נכתבות ונקראות. 
זה לא שכל הנשים כאן מושלמות..., אבל העלית דיון על הגברים, אז לכך אני מביאה את דעתי. 
בכל אופן, אני לרוב מתעלמת מדבריהם, וההתעלמות אכן מביאה לכך שהם לא משתלטים על השיח שאני מביאה בדיון זה או אחר, ומכבדים את מקומי ודעותיי. 
לצפיה ב-'לא מעט פעמים אנשים מבקשים עזרה כלשהי'
לא מעט פעמים אנשים מבקשים עזרה כלשהי
20/10/2017 | 12:03
93
החיים בכלל שאלה - "מה אפשר לעשות במצב כזה?"
עדי שאלה - "איך מתמודדים עם דיכאון?" וסיימה את הודעתה בשאלה "למישהו יש טיפים?"
רועי כתב הודעה עם כותרת "מיואש מהחיים" וסיים את הודעתו בשאלות "איך אני מצליח לשנות את החיים שלי? איך אני מוצא כיוון?"
אמנם חלק מהגולשים בפורום אינם מעוניינים בהכרח בפתרון לבעיה שהועלתה אלא בדברים אחרים ובין היתר דיון, הקשבה, הבנה ואמפתיה.
ובהתאם לכך, לפי דעתי כדאי שאותם האנשים שמעוניינים בתגובות ספציפיות בלבד יציינו זאת בהודעה, על מנת שהמגיבים שכוונתם להיטיב עבורם לא יפגעו בשוגג, ויוכלו אף לשקול מראש להימנע מלהגיב על מנת לצמצם את אפשרויות הפגיעה. (חלק מהגולשים הותיקים מציינים התייחסות ספציפית שעדיפה להם - לא כולם, והחדשים יחסית כמעט בכלל לא- ואני מרגישה שלעיתים הם שאלו שאלה אך לא בהכרח התכוונו לקבל תשובה. ובמיוחד לרגישים שבהם כדאי להשקיע עוד דקה ולנסח את השאלה שלהם באופן מדויק יותר לרצונם).
 
לגבי ההודעה שאליה הגיבה אופירה, כמובן שיש מקום לדיעות נוספות, אני ציינתי רק את דעתי האישית והיא איננה לדיון, בנושא כמובן שכולם מוזמנים לדון 
אני מסתייגת מההכללה השלילית שאופירה ציינה לגבי הגברים בפורום. אינני חושבת כמוה וזה לא חדש..
אני התייחסתי לרגשות, והיא עונה לי באחוזים. מה הקשר? 
לי נעים שיש כאן כתיבה של גברים בפורום, אני נתרמת מהתגובות שלהם, ככה אני מרגישה.. 
 
כמובן שכל אחד בפורום זכאי להרגיש ולחשוב אחרת 
ואגב, אופירה את גם מוזמנת להתעלם מהודעותי, ואת כמובן מוזמנת להגיב לי - רק שתקחי בחשבון מראש שלא בהכרח אתייחס לכל הודעותייך במידה ויהיו מנותקות מהתוכן לפי דעתי, או שיהיו מזלזלות בעיני.
אינני מתכוונת לפגוע בך באופן אישי ואם את רגישה ונפגעת מהודעותי יתכן ומוטב לך שלא להגיב לי.
 
לצפיה ב-'אנחנו אומנם לא מכירות אבל הכתיבה שלך טיפה מתנשאת ושתלטנית '
אנחנו אומנם לא מכירות אבל הכתיבה שלך טיפה מתנשאת ושתלטנית
20/10/2017 | 18:50
5
119
יתכן אולי ההיפך שלך יש חוסר עמוק בקוגניטיביות ורבלית ואינך מבינה
25% מהכותבים כאן? - יפה שהותרת לנו ולהם לנחש מי מהם בדיוק
שהרי לטעון טענה מתנשאת כזו צריך להיות מניפולטיבי ולייצר חשדנות
ודעות מהסוג שגורמת לא ליצור קשר עין. 
אז אכן זו שיטה טובה להמנע מלענות על מה שלא הבנת 
אבל גם לא בושה לשאול או לבקש שלא ישתלטו על הדיון
בקטע הזה אין הבדל בין גברים לנשים אלא בנימוס ויחסי אנוש בסיסיים
להטיל דופי כמו ברמיזות כאלו זה לא עניין של נשים/ גברים אלא סגנון
ש"לא זכה לתשובה חותכת" 
לצפיה ב-'תודה. ברוכה הבאה לפורום '
תודה. ברוכה הבאה לפורום
21/10/2017 | 19:01
22
לצפיה ב-' רון, הי! יפה לך בירוק!'
רון, הי! יפה לך בירוק!
23/10/2017 | 08:55
3
14
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחחחחחחח...'
חחחחחחחחחחחחחחחח...
23/10/2017 | 12:55
2
43
שינוי מין וטיפולי הצערה, נראה לי שאני גם ארשם.
לצפיה ב-'אוכלת צרצרים לארוחת בוקר '
אוכלת צרצרים לארוחת בוקר
24/10/2017 | 09:00
1
27
בלי לקבל אישור מהמטפלת 
תודו שצרצר זה מבאס.. 
לצפיה ב-'אוכל כאפות לפנים אתה אולי... '
אוכל כאפות לפנים אתה אולי...
25/10/2017 | 09:27
14
לצפיה ב-'תודה'
תודה
21/10/2017 | 11:56
13
41
גברים ושים שווים, אבל ייתכן שלכל קבוצה מאפיינים משלה ובעזרתפ היא תורמת. הגברים נוטים יותר לחשיבה שכלית, ונשים לחשיבה רגשית.
 
לצפיה ב-'היי פילו'
היי פילו
22/10/2017 | 12:13
12
53
אני שמחה שהגבת, ומקווה שיותר גברים יכתבו בפורום וימשיכו לתרום לו
אני חושבת שלחלק מהנשים לא קל לשמוע את ההודעות הישירות של הגברים כאן
לפי דעתי גברים מביעים את דעותיהם טוב יותר בחלק מהמקרים מכיוון שהם בקלות רבה יחסית נמנעים מלהוסיף לתוכן אמירות רגשיות.
ונראה לי שהגברים כאן, באופן כללי, לוקחים בקלות (יחסית לנשים) ביקורת או הערות. ולכן בעצם הכתיבה של הגברים בפורום הם משפיעים על האווירה שבו לטובה.
 
לצפיה ב-'אמי אמרה פעם'
אמי אמרה פעם
22/10/2017 | 13:24
11
56
שהיא חושבת שפסיכולוג גבר עדיף על אישה, כי לגברים יש חשיבה יותר יציבה וברורה מאשר לנשים שקצת מתפזרת רגשית.
 
לצפיה ב-'וכשאמא שלך אמרה את זה'
וכשאמא שלך אמרה את זה
22/10/2017 | 13:28
9
58
היא דברה מהרגש או מהשכל?
לצפיה ב-'האם לדעתך מט נשים אינן יכולות להתבטא כשהן משלבות רגש ושכל?'
האם לדעתך מט נשים אינן יכולות להתבטא כשהן משלבות רגש ושכל?
22/10/2017 | 13:31
8
15
לצפיה ב-'ברור שלנשים יש שכל'
ברור שלנשים יש שכל
22/10/2017 | 14:09
1
40
אבל נשים נוטות יותר לחשיבה עם אופי רגשי, והגברים לחשיבה עם אופי שכלי אנליטי.
 
לצפיה ב-'מסכימה'
מסכימה
22/10/2017 | 15:01
37
בין נשים וגברים יש הבדלים שונים, ולדעתי ניתן להיתרם במיוחד כששני המינים כותבים בפורום.
 
 
 
לצפיה ב-'נראה שפספסת את הנקודה'
נראה שפספסת את הנקודה
22/10/2017 | 14:11
5
10
לצפיה ב-'יתכן שפספסתי. אתה מוזמן להסביר למה בדיוק התכוונת'
יתכן שפספסתי. אתה מוזמן להסביר למה בדיוק התכוונת
22/10/2017 | 14:17
4
11
לצפיה ב-'אין טעם. נסי שוב, אולי תביני לבד'
אין טעם. נסי שוב, אולי תביני לבד
22/10/2017 | 14:18
3
13
לצפיה ב-'נראה לי שאתה זה שטעית בניסוח, ולא נעים לך להודות בכך'
נראה לי שאתה זה שטעית בניסוח, ולא נעים לך להודות בכך
22/10/2017 | 14:26
2
50
ההודעה שלך הייתה פרובוקטיבית וללא תוכן ענייני ולכן ברור היטב מדוע אתה לא מעוניין להיכנס לדיון ולהבהיר את עצמך.
הרבה יותר מכובד בעיני לומר 'טעיתי בניסוח, כמובן שלנשים יכולות להיות דיעות חכמות ורגשיות בו זמנית'
 
פילוסוף לא טען מעולם שלנשים אין יכולת לדבר בתבונה ויחד עם זאת ברגש, כפי שניתן היה להניח מההודעה ששאלת אותו.
 
לצפיה ב-'את מוזמנת לחשוב כך אם זה עושה לך טוב'
את מוזמנת לחשוב כך אם זה עושה לך טוב
22/10/2017 | 14:29
1
54
בילי79
"
ההודעה שלך הייתה פרובוקטיבית וללא תוכן ענייני ולכן ברור היטב מדוע אתה לא מעוניין להיכנס לדיון ולהבהיר את עצמך.
הרבה יותר מכובד בעיני לומר 'טעיתי בניסוח, כמובן שלנשים יכולות להיות דיעות חכמות ורגשיות בו זמנית'
 
פילוסוף לא טען מעולם שלנשים אין שכל, או שלגברים אין רגש, כפי שניתן היה להניח מההודעה ששאלת אותו."
 
דרך אגב, גם אני מעולם לא טענתי שלנשים אין שכל או שלגברים אין רגש. כפי שאת החלטת להבין מדברי (מה שמחזק את מה שאמרתי שפספסת את הנקודה).
 

 
לצפיה ב-'סך הכל ניסיתי להבין למה התכוונת על ידי העלאת השערות'
סך הכל ניסיתי להבין למה התכוונת על ידי העלאת השערות
22/10/2017 | 14:43
49
כמובן שיכול להיות שלא הבנתי נכון, הרי כך בעצמך טענת, ולכן היה מתאים שתסביר את עצמך
אני שמחה מאוד שטרחת ועשית זאת בסופו של דבר. תודה.
לצפיה ב-'טיפול פסיכולוגי הוא כלי חזק, שעשוי להיות מועיל, אך גם להזיק'
טיפול פסיכולוגי הוא כלי חזק, שעשוי להיות מועיל, אך גם להזיק
22/10/2017 | 13:58
50
בדומה לכל כלי עוצמתי הוא עלול לפגוע או להועיל בהתאם לשימוש שנעשה בו, בין אם האדם שעושה בו שימוש הוא גבר ובין אם הוא אישה.
ובתור מישהי שנפגעה לא מזמן מטיפול פסיכולוגי על ידי פסיכולוגית - זה לא כייף גדול להיפגע מאישה.. יתכן וזה פחות כואב מפגיעה על ידי פסיכולוג גבר. אם כי לדעתי פסיכולוג גבר יכול להזיק.
ומצער במיוחד הוא שמטפלים שפוגעים במטופליהם עלולים לפגוע גם ואולי בעיקר מתוך אהבה גדולה וללא כוונת זדון.
 
חבל לי שבניגוד לתרופות שמקבלים בהן עלון עם תופעות לוואי אפשריות 
שלגבי הטיפול הפסיכולוגי, שנמשך ברוב המקרים הרבה מעבר לטיפול תרופתי נקודתי ממוצע, ואף עולה בהתאם: 
שתופעות הלוואי האפשריות שלו כמו גם התועלות שיש בו אינן נמסרות לידיעת הציבור בכתב ובפרט לאנשים הבוחרים להשתמש בטיפול מראש.
 
וכך חלק מהמטופלים צריכים לנחש זאת על גבי פורומים במקום לקבל את המידע באופן ברור מהמטפלים.
לצפיה ב-'קשה לי - אזהרת טריגר '
קשה לי - אזהרת טריגר
20/10/2017 | 23:11
19
142
אני קצת מתגעגעת לפגישה ולשיחה עם המטפלת
מצד שני קשה לי בהן. 
מצד אחד הייתי מאוד רוצה לשוחח עם מישהו
מצד שני לעיתים לאחר שאני משוחחת קשה לי יותר
אני חושבת כל הזמן על המוות
גם של אנשים שאני מכירה כיום ושאני אוהבת שיתכן וימותו לפניי
וגם אנשים שאכיר בעתיד עלולים למות לפניי, אז בשביל מה לטרוח
מצד אחד, לא טוב לי להיות לבד
מצד שני, כשאני לא לבד, אני מרגישה יותר גרוע.
קשה לי כשהמטפלת שלי נחמדה אלי
וקשה לי גם כשהיא לא
חברה אמרה לי אתמול, שהיא חושבת להתאבד על פסי רכבת
ואחר כך אמרה "בצחוק". היא שיתפה אותי בכמה מהקשיים שהיו לה ושיש לה. אותי הם אינם מצחיקים.- גם לא בדיחה על התאבדות.
זה קצת העציב אותי 
אני מרגישה כל כך לבד
אמרתי לחברה לעבודה שהגעתי כשאני מרגישה לא טוב
והיא אמרה "אז למה הגעת, אם מרגישים לא טוב נשארים בבית"

כשדיברתי לפני איזה זמן עם מישהו קרוב על נושא מאוד רגיש שמטריד אותי
וסיפרתי איך אני מתמודדת הוא זלזל בכל דבר שאמרתי
מדובר בדברים רגשיים שהייתי עושה וגרמו לי להרגשה טובה ועכשיו נראים מטופשים בעיני
מישהו קרוב שאהבתי נפטר, ורציתי להגיע לקבר לאזכרה יחד עם המשפחה
הוא אמר שזה טיפשי שאותו אדם כבר מת ושאל אם אני מאמינה בנשמות וכאלה..
ניסה 'להסביר' לי שהתולעים סביר להניח כבר אכלו את הגופה לפחות חלקית
ובאופן כללי התייחס למחשבה שלי כמטופשת מאוד כאילו שאני מתכוונת להגיע ו'לתקשר' עם הגופה.
היה מדובר בעניין רגשי, כשנפגשים עם המשפחה לפעמים מעלים זכרונות וגעגועים לאדם שנפטר, משתפים בחוויות שעברנו ביחד, קוראים לפעמים תהילים ביחד כולל הגברים החילוניים ששמים על עצמם כיפה לפעמים ומחכים בנימוס
יש שמדליקים נר על או בסמוך לקבר לזכרו 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
21/10/2017 | 11:50
38
המוות קשה ועצוב, אבל אנחנו מוכרחים להמשיך לאהוב את עצמנו ואת חיינו ולגרום לעצמנו הנאה ושמחה ככל שנוכל. אני מצטער שאדם שאהבת מת, אבל יש לזכור שהמוות חלק טבעי מהחיים ובחיים יש גם הרבה שמחה ואסור לאבד אותם. פסיכולוג טוב יכול לעזור, אבל כדאי גם לדבר עם חברים, להגיד להם מה את מרגישה וחושבת. ודאי יש הרבה אנשים שיכולים לאהוב אותך ולרצות להיות חברייך, ועליך להאמין שאת אדם מוצלח ונהדר ויש מה לאהוב בך.
לצפיה ב-'אל תאמיני לכל טמבל שמנסה להסביר לך את פילוסופיית חייו'
אל תאמיני לכל טמבל שמנסה להסביר לך את פילוסופיית חייו
21/10/2017 | 13:20
3
59
כי את לא תצאי מזה, ואומנם זה נכון, שבנאדם הולך לעולמו, נשאר רק לתולעים לאכול את הגוף הגשמי, כי אין בו צורך יותר, ואני בטוחה שאת יודעת את זה, אבל יכולת להסביר לו את זה בפשטות, ולא לתת לו לזלזל במה שאת מאמינה.
 
היית אומרת לו שהגוף זה לא מה שחשוב, זה רק כיסוי, זה הלבוש, בשביל שנוכל לחיות כאן בעולם הפיזי, והנשמה שלנו היא ניצחית, אין לה התחלה או סוף, היא פשוט קיימת לנצח, כמו אנרגיה שלא מתכלה.
לצפיה ב-'אם הוא לא מאמין בזה - אולי עדיף לא לדון איתו על זה'
אם הוא לא מאמין בזה - אולי עדיף לא לדון איתו על זה
21/10/2017 | 19:15
1
51
ורק להסביר לו על הרגשות שלך. 
אני חושבת שעדיף לא לשכנע אדם באמונה שהוא מתנגד לה. 
לצפיה ב-'מסכימה איתך'
מסכימה איתך
21/10/2017 | 21:14
35
פשוט אני אוהבת לפעמים להסביר את עצמי מול אנשים, שבטוחים שהם יודעים בוודאות מה קורה בעולם, ומוכנים עוד רגע להעביר הרצאה בנושא.
לצפיה ב-'אפשר להסביר את דעתך'
אפשר להסביר את דעתך
22/10/2017 | 14:39
24
אם תסבירי בבירור, יבינו אותך יותר. אם לא יקבלו, בעייתם.
 
לצפיה ב-'זה לא טפשי לאהוב'
זה לא טפשי לאהוב
21/10/2017 | 19:13
11
84
וזה עצוב לאהוב מי שנפטר, וכבר אינך יכול לבטא כלפיו את אהבתך, ולהרגיש שהיא ממומשת. 
ועצוב עוד יותר, להרגיש לבד בין אנשים, ולא להיות מובן על ידם.
להרגיש שהם לא מזדהים עם רגשותיך, ולא נותנים לך מקום וכוח לבטא אותם. 
להרגיש שהם לא יודעים על מה אתה מדבר. לא חושבים כמוך. לא אוהבים אותך.
 
השאלה אם אפשר להסביר למישהו הקרוב שדיברת איתו, שזה לא מתאים לזלזל במה שאת מרגישה. וגם להסביר לו את עניין הפגישה עם המשפחה באזכרה, ואיך זה עוזר לבטא את הרגשות.
לצפיה ב-'בשביל מה את מגיבה כאן אופירה? אני מעדיפה שלא תגיבי להודעותי'
בשביל מה את מגיבה כאן אופירה? אני מעדיפה שלא תגיבי להודעותי
21/10/2017 | 21:44
10
81
אני אומרת בבירור - אינני מעוניינת בתגובות שלך להודעותי. 
מכיוון שמדובר בפורום פתוח, את זכאית להתעלם מהבקשה שלי, אך אם תבחרי לעשות זאת אני מודיעה כאן לכלל הפורום שיתכן ולא אתייחס להודעותיך באופן גורף ומוחלט.
ובנוסף אבקש מכל מי שמגיב לי בשרשורים שאני מעלה
לא להתייחס להודעותיה של אופירה שהן לכאורה מעידות על איכפתיות 
בעוד שהן למעשה מעידות על חוסר כבוד שלה כלפי הבקשה שלי ממנה שתימנע מלהגיב על הודעותי בפורום, וניצול ההודעותי שלי להביע את עצמה על חשבוני.
 
לצפיה ב-'זה פורום ציבורי.זכותו של כל '
זה פורום ציבורי.זכותו של כל
21/10/2017 | 22:32
1
61
אחד להגיב לכל מי שמעלה שירשור.אי אפשר לא יכולה למנוע את זה.וזכותך לא לענות.
לצפיה ב-'נכון, מדובר בפורום תמיכה ציבורי. וביקשתי בקשה מאוד פשוטה'
נכון, מדובר בפורום תמיכה ציבורי. וביקשתי בקשה מאוד פשוטה
21/10/2017 | 22:51
65
אופירה הייתה כותבת קבועה בפורום "הפסיכולוגית" ואף המנהלת שלו בעבר באופן זמני.
אופירה לא הייתה מהקוראים הקבועים כאן ולמרות זאת היא מכניסה לשרשורים של אנשים חדשים - כמו של עדי למשל, טענות כלפיי וכלפי הודעות שלא הגבתי לה.
לא רק זאת, היא מתיימרת לייצג כביכול מגיבים נוספים כאן
 
וכן, לא נעימות לי התגובות שלה.
אז אני יכולה לבקש ממנה שלא להגיב להודעות שלי
היא יכולה להענות וגם שלא להענות. ועדיין מותר לי לבקש.
לצפיה ב-'מדהים '
מדהים
21/10/2017 | 23:02
7
81
את אומרת שזכותי לענות לאיזו הודעה שאני רוצה, אבל כשאני עונה, את מבקשת ממני בקול רם ובפומבי לא להגיב להודעותייך, וגם מבקשת בחוצפה מכל הפורום לא להגיב להודעותיי...
רק מבקשת, כמובן. לא אומרת לאנשים מה לעשות בחיים...
וגם פוקדת על כל העולם שלא יענו בשם אנשים אחרים (לך, כמובן, זה מותר). 
פשוט מדהימה.
 
את הגבת להודעותיי כאילו אין לך שום בעיה איתן, וכשאני הגבתי להודעה אחרת שלך, פתאום אני לא מכבדת את בקשתך הישנה להימנע מלהגיב להודעותייך.
באופן טבעי, מי שלא רוצה שאגיב להודעותיו לא מגיב בעצמו להודעותיי. באופן נורמלי, אדם דורש מעצמו לפחות אותו הדבר שהוא דורש מזולתו. מצפה מעצמו להדדיות בקשר/אי קשר. 
 
פתאום תגובה אמפתית של אדם להודעה של אדם אחר, כיוון שבעצם התגובה יש ביטוי עצמי, היא בעצם מנצלת את האחר ונעשית על חשבונו...
הזוי.
 
גברת - את לא מנהלת את הפורום, ולא מכתיבה לאנשים איך להתנהל, ולא קובעת מי מנהל את הפורום ומי לא מנהל אותו!
 
כשאת מבקשת מאדם לא להגיב (שזה מגעיל מצידך בפני עצמו) - אין לך שום זכות לתקוף אותו בפומבי! אם את תוקפת, זה לא נקרא ש"זכותו להגיב למרות שביקשתי לא להגיב", כדברייך...
לצפיה ב-'יש משהו בדברייך. אז אתקן כי מעכשיו - אני מבקשת שלא תגיבי לי'
יש משהו בדברייך. אז אתקן כי מעכשיו - אני מבקשת שלא תגיבי לי
21/10/2017 | 23:37
4
75
אני כותבת כשאני כאן במצב לא פשוט לפעמים
התגובות שלך בפורום הזה שונות מהתגובות של מרבית הכותבים להרגשתי
מרובות בהן השלכות רבות להרגשתי 
והן אינן נעימות לי.
את מגיבה גם לפעמים להודעות שאני כותבת לאנשים אחרים, למשל לאחרונה בשרשור של עדי, כשההודעה שלי לעדי לא הייתה מופנית אלייך ולא הייתה קשורה אלייך
תניחי לי, לא נעים לי כשאת מגיבה אלי. את רוצה לכפות את עצמך בכוח?
 
והייתה אולי פעם אחת שלא הגבתי להודעה שלך 
אם זה הפריע לך המקום להעיר על כך הוא במסר, לא בהודעה על גבי הפורום
אבל את לא מסכימה עם הדיעה שלי, ואין לי שום רצון לשכנע אותך בדעתי, אך היא שונה משלך
הטענה שלך כלפיי יהירה ביותר, כאילו שאני חייבת לך משהו. אני לא חייבת להתייחס להודעות של אף אחד
כשאת כותבת לי את לא מעט פעמים משתמשת בלשון רבים כאילו שאת מייצגת על פי דעתך מישהו או אנשים רבים
את לא מייצגת אף אחד עד כמה שידוע לי
אינני מעוניינת לשמוע את הדיעות שלך עלי או על המחשבות שלי
 
אני מצטערת אם הרגשת שתקפתי אותך
לא זאת הייתה הכוונה
אני מקווה שכעת יותר ברור
ואני מקווה שלמרות שאת לא חייבת - תימנעי מלהגיב לכל ההודעות שלי וגם לאנשים שמגיבים בשרשורים שאני פותחת.
ואם את מעוניינת שלא אגיב לך בחזרה את מוזמנת לבקש.
לצפיה ב-'חבל בשבילך. אם תמשיכי ככה לא תקבלי תגובות.'
חבל בשבילך. אם תמשיכי ככה לא תקבלי תגובות.
22/10/2017 | 03:48
3
18
לצפיה ב-'חבל שאת מתערבת שחר בדיון ביני לבין אופירה וכן ערכתי הודעה זו'
חבל שאת מתערבת שחר בדיון ביני לבין אופירה וכן ערכתי הודעה זו
22/10/2017 | 10:41
2
20
לצפיה ב-'רק תהיי מודעת לכך'
רק תהיי מודעת לכך
22/10/2017 | 10:51
64
שרוב הכותבים בעמוד זה, כותבים בפורום הזה כבר שנים, ויודעים היטב ששחר ואני כותבות מאוד ותיקות בו. 
הצטרפנו אליו שנים רבות לפני שאת התחברת לתפוז והצטרפת לפורום הזה (ומנסה להגיד לכל אחד מה לעשות פה). שנים רבות מאוד מאוד. 
לצפיה ב-'זה דיון שנערך במרחב הציבורי, וכולם יכולעם יטול בו חלק.'
זה דיון שנערך במרחב הציבורי, וכולם יכולעם יטול בו חלק.
23/10/2017 | 07:18
6
לצפיה ב-'הי אופירה היא טרול בדוק אל תפתחי ציפיות'
הי אופירה היא טרול בדוק אל תפתחי ציפיות
22/10/2017 | 00:01
1
76
עקבתי אחרי הודעותיה ומצטערת היא טרול וגם סתם סותרת את עצמה כל הזמן
ולא מתנהגת לפי מה שהיא אומרת לאחרים... אז כן אין באמת מה להתייחס לכאילו
לצפיה ב-'וגם כשביקשו ממנה לא להגיב כי בילי זלזלה באחרים'
וגם כשביקשו ממנה לא להגיב כי בילי זלזלה באחרים
22/10/2017 | 00:16
68
היא אמרה שאם היא רוצה היא תגיב ככה שזה באמת סתם סערה בכוס מים.
ואם את רוצה אופירה תגיבי למרות שהיא לא שווה תתגובה או התייחסות.
ואני בכלל לא מבינה מה היא עושה פה חוץ מלעורר דרמות וכדומה שזה התפקיד של הטרולים
לצפיה ב-'להרגיש כאב במקום הקלה'
להרגיש כאב במקום הקלה
( לעמוד שלי בתפוז )
21/10/2017 | 22:07
1
59

היי בילי79,
נשמע מדבריך שקשה לך בתקופה הנוכחית בתחומים רבים :עם המטפלת כשאין פגישה איתה וכשיש פגישה איתה, עם החברים מסביב והאנשים בעבודה...שלא תמיד מבינים ומכילים את הכאב שלך.
את מרגישה לבד ובלתי מובנת ורוצה לדבר עם אנשים מסביב וכשאת מדברת במקום להרגיש הקלה את מרגישה שיותר קשה לך...
נראה שאולי כל צעד בו את בוחרת קשה לך מאוד...ואת חושבת מחשבות על מוות של אנשים שאת אוהבת ועלולים למות לפניך ושל אנשים שטרם הכרת ובעתיד עלולים למות לפניך ...
אדם קרוב שנפטר נמצא אצלינו בלב ובמחשבות ,אנחנו מתגעגעים אליו וכשנפגשים ליד קברו עם בני המשפחה ומכרים מכבדים כך את זכרו ולנו יותר קל להתנחם בידיעה שעוד אנשים מתגעגעים אליו והוא חסר לאחרים...
יש נחמה רבה כפי שתארת בהתכנסות ליד הקבר בלי קשר למצב הגוף הפיזי...
הרגעים הטובים עם אותו אדם קרוב מלווים אותנו ומנחמים אותנו ואין לזה קשר לאנשים אחרים המנסים להעיר ולזלזל...
אנחנו כאן עבורך, להקשיב ולהכיל ,את מוזמנת להמשיך לשתף אותנו כאן וגם בצ'אט הפתוח עכשיו עד חצות וגם בשאר ימות השבוע (מלבד ביום שישי).
שולחת לך חיבוק ואיחולים ללילה שקט ורגוע ,מתנדבת סה"ר
 
 
לצפיה ב-'תודה סהר '
תודה סהר
22/10/2017 | 00:16
29
לצפיה ב-'יחס גרוע ממנהלת'
יחס גרוע ממנהלת
20/10/2017 | 05:17
14
148
אני עובדת כבר לא מעט שנים אותו מקום עבודה, כשבמשך בערך חצי מהתקופה הזו אני עובדת במחלקה הנוכחית שלי. את מנהלת המחלקה הכרתי עוד לפני כן, והיחסים שלנו היו נעימים - אין לי איתה קשר מקצועי ישיר, אבל כן יוצא לנו להגיד שלום שלום במסדרון או לאכול יחד צהרים ולשוחח סמול טוק אם במקרה שתינו אוכלות בקפיטריה באותו זמן (לרוב כחלק מקבוצה גדולה יותר).
 
לפני כמה חודשים, במשך בערך שבוע או שבועיים בכל פעם שנפגשנו במסדרון, היא לא יצרה איתי קשר עין. אני מודה שה גרם לי לחשש מכיוון שהיו שמועות על קיצוצים בכוח האדם של החברה, אבל בסופו של דבר לא היו אצלנו פיטורים, ולאחר אותה תקופה היחס של המנהלת כלפי חזר לקדמותו.
 
לפני כמה ימים חזרתי מחופשה בחו"ל, ותאום אני מקבלת מהמנלת את אותו יחס מתעלם, ואפילו באופן יותר בולט - כמו למשל אתמול כשחלפנו אחת על פני השניה במסדרון היא פשוט נענעה את הראש מצד לצד כאילו היא מאוכזבת ממני על משהו. העניין הוא - שלא ממש ברור לי למה ומדוע, ואף אד לא משוחח איתי על כלום כך שלא ממש ברור לי מה קורה - ואני מרגישה שזה ממש מכניס אותי למתח ולחרדות (עד כדי קושי לישון בלילה).
 
מה אפשר לעשות במצב כזה?
לצפיה ב-'בואי נחשוב ביחד -'
בואי נחשוב ביחד -
20/10/2017 | 06:53
7
78
אני לא מכירה אותך ולא את המנהלת שלך, ולא ראיתי את הסיטואציות שאת מתארת, ולא יודעת מה קורה במחלקה שלכם מבחינה עסקית.
לכן אני מעלה אפשרויות, ותכווני אותי מה נראה לך נכון.
 
לא סביר לי שמנהלת מחלקה מבטאת שביעות רצון או אי שביעות רצון מעובדיה ע"י פרצופים במסדרונות. זו לא התנהגות בוגרת ועניינית. אם יש בעיה, מדברים עליה עם העובד, מעבירים לו איזה מסר.
הגיוני שכיוון שהמנהלת אינה חברה שלך, היא לא עסוקה בלחשוב עלייך, אלא חושבת על העניינים שלה, וכאשר משהו מטריד אותה, היא לא מסתכלת עלייך ולא נחמדה אלייך. אולי בגלל זה את חושבת שזה מכוון כלפייך, אבל אין שום קשר.
יש לך הוכחה מסוימת לכך מהמקרה הקודם, שאחרי שהמתח בחברה נגמר, המנהלת חזרה להיות נחמדה. לפני כן היא כנראה היתה מוטרדת וכנראה לא נחמדה לאף אחד.
 
אולי את אדם שמצפה ליחס ואישור מהסביבה, ובעיקר מדמויות סמכותיות, ולכן לוקחת אישית כל התייחסות מתעלמת שאינה קשורה אלייך בכלל. 
אם כן, ולא ידוע לך על פשלות רציניות שעשית בעבודה והערות שקיבלת מממונים עלייך לאחרונה - הסבירי לעצמך שהדברים לא קשורים אלייך, וצריך לזרום עם מצבי רוח משתנים של ממונים ומנהלים בתקופות מסוימות. 
אמרי לעצמך שרוב הסיכויים שזה רק דמיון שלך, והסיחי דעתך מהמחשבות על כך, כדי שתוכלי לישון טוב יותר בלילה. 
 
לפעמים אנו מאוד מוטרדים מפני שאיננו יכולים לדעת את האמת ואין לנו וודאות בנוגע לסיטואציה מסוימת. אבל אנו צריכים לזכור שברוב המקרים אין לנו וודאות בחיים, ובכל זאת אנו יכולים לבחור להיות שלווים וסבלניים, עד שתהיה לנו וודאות. 
שלווים וסבלניים לפחות ברמה של לישון בלילה, גם אם יש לנו איזה חשד רחוק בנוגע למשהו. 
לכן כל עוד אין לך שום הוכחה לחוסר שביעות רצון של המנהלת ממך, רק חשד רחוק - הסבירי לעצמך שסביר יותר שהיא מוטרדת מעניינים שלה, ואין לה סבלנות כרגע להיות נחמדה, וחכי בסבלנות ובשלווה עד שיתבררו לך עוד נתונים ופרטים שיסירו או יחזקו את חשדותייך. 
לצפיה ב-'תודה אופירה...'
תודה אופירה...
20/10/2017 | 07:45
6
66
את צודקת לגבי נושא האישור, רק יש לי כמה נקודות שארצה לחדד.
 
קודם כל - היחס המוזר שלה הוא כלפי בלבד. לאנשים אחרים היא מתייחסת באופן חביב כרגיל. מעבר לכך, אני לא מצפה ליחס חברותי אלא למשהו שנראה בעיני בסיסי מאוד - קשר עין, להגיד לי שלום כשהיא עוברת מולי במסדרון במקרה, וכו'.
 
התקופה הנוכחית היא גם תקופה שבה מתחילים לדון אצלנו בהערכות השנתיות של העובדים. אני בשנה האחרונה עובדת במין קונסטלציה לא שגרתית - המנהל שלי אמנם יושב בארץ, אבל אני עובדת כחלק מצוות משימה מסוים שהמנהל המקצועי של המשימה ועוד כמה מהאנשם יושבים בחו"ל. במצב כזה, אני לא בטוחה עד כמה הערות והארות לגבי ההתנהלות שלי יגיעו באופן ישיר ושוטף אלי - וייתכן שהן יעלו בעצם לדיון רק לקראת ההערכות המקצועיות.
 
מעבר לכך, היה לי פני כמה חודשים תקרית לא נעימה בעבודה: אני שמנה, וקולגה אחרת שהתחילה להרזות באופן מרשים החליטה להתנהל כמו "חוזרת בתשובה" ממוצעת ולהתחיל לייעץ לי מה לעשות, למרות שהערתי לה כמה פעמים שאני עובדת עם דיאטנית ומאמנת כושר ומעדיפה לפעול לפי התוכנית שלהן (שסותרת חלק גדול מהדברים שהיא ניסתה לייעץ לי). עם הזמן חלק מההערות שלה נשמעו לי פחות ופחות כמו רצון לעזור ויותר ויותר כמו רצון שלה להאדיר את עצמה ואת התהליך שלה, עד שיום אחד הגבתי אליה בעצבים - ולדעתי קולגות שהיו עדים לתקרית ראו בזה תגובה לא במקום שלי, ולא את המצב הכולל שבו היא מנסה להאדיר את עצמה.
לצפיה ב-'ביטחון עצמי זה דבר חשוב מאוד בחיים'
ביטחון עצמי זה דבר חשוב מאוד בחיים
20/10/2017 | 11:10
3
64
בעבודה, בזוגיות, בכל דבר בחיים. 
מדברייך צפה ועולה בי תחושה שאת סובלת בכל התחומים מחוסר ביטחון עצמי. וזו הסיבה לצורך שלך באישור מהזולת.
זה משהו שצריך ללמוד להעלות אותו בגדול - בעזרת טיפול פסיכולוגי, אימון, סדנאות, מודעות עצמית, והרבה עבודה עצמית בעקבות הכלים שתרכשי. 
זו הבעיה שמעיבה על חייך ולא המנהלת האנטיפטית או הקולגה המציקה.
 
בד"כ, לסביבה קשה להיות אמפתי ולסבול אנשים שזקוקים לצורך באישור סביבתי. מאוד יכול להיות שאכן המנהלת לא מחבבת אותך, עקב תכונה זו שלך. 
תביני שאם זה נכון, המנהלת מגיבה בעצם להתנהגות שלך, שמצפה ממנה לאישור באופן קבוע, כאשר לה לא בא להיות הפסיכולוגית שלך. את משדרת את זה בסמול טוקס, בשפת הגוף שלך. את לא מרגישה בזה, אבל מודעת לכך שזה קיים בתוכך. אז אנשים מרגישים את זה.
והקולגה גם היא מרשה לעצמה להיטפל למשקלך בגלל זה. התגובות שלך לדבריה משדרות לה את הרצון שלך שהיא תתן לך אישור ותסכים עם דעתך. יש דרכים אסרטיביות ונחמדות לחתוך את השיח על המשקל כבר בפעם השנייה (ואפילו הראשונה) שהיא מנסה לדון בזה. התפרצת בגלל התסכול והכעס שלך על כך שהיא לא נתנה לך את האישור המיוחל, ואולי בגלל זה הקולגות האחרים לא ראו את זה בעין יפה (ואולי בכלל נדמה היה לך שזו היתה תגובתם. מה הם אמרו לך?). 
 
בכל אופן, קשה לי להאמין שמישהו יפטר עובד טוב של שנים רבות, בגלל האישיות שלו. זה אני אומרת מניסיון - בצעירותי היה קשה מאוד להסתדר איתי אישיותית, אבל בעבודה תמיד הסתדרו בגלל היכולות היצרניות שלי. 
לצפיה ב-'לגבי הבטחון העצמי והמנהלת אני מסכימה איתך...'
לגבי הבטחון העצמי והמנהלת אני מסכימה איתך...
20/10/2017 | 14:40
48
למרות שאנחנו מכירות כבר לא מעט שנים כך שהתגובה שלה קצת מאוחרת.
 
רק לגבי הקולגה: היא זו שב"תהליך הרזיה" (למרות שאני גם עובדת עם דיאטנית כרגע, הטיפול מתמקד יותר בשינוי הרגלים ולכן יש ירידה אבל היא איטית ולא בה אנחנו מתמקדות), ולדעתי היא זו שמחפשת את האישור או הנצחון עלי, ולא להיפך. אני רק מנסה להתרחק מהאנרגיות השליליות שהיא משדרת בנושא, אבל ללא הצלחה.
לצפיה ב-'"חוסר בטחון" עוד מינוח שאף אחד לא מסוגל לפרק או לנמק '
"חוסר בטחון" עוד מינוח שאף אחד לא מסוגל לפרק או לנמק
20/10/2017 | 18:39
1
52
כמו חרדה ביישנות עצבות.. זורקים לחלל מינוח מגושם ומצפים שנזדהה סביבו?
"לחברה קשה לסבול צורך באישור חברתי" ? זה כבר משפט מחוזי..
יש כאן עניין בין נשים ולמרות שקוראים כאן גברים אף אחת לא מנסה לשאול
האם אין מתח מיני כלשהוא שמשנה את התמונה?
שפת גוף אומרת המון הרבה יותר מדיבורים ותחושות הן לגיטימיות
ולא תלויות בחסכים שלנו. עצם הנסיון להטיל חסכים על השואלת הוא תוקפנות
שמחמירה את תחושתה הרעה, בצדק כלפי חוסר יחס מהמנהלת שלה.
למה תמיד להאשים את השואלת ולתת תחושה שהנשים סביבה
ניתנות למניפולציה ע"י תשובה "שתחתוך" אותן? ומה אח"כ האם
אותה תשובה  לא תגרור כעס או זלזול לטווח ארוך?
הנחת שיש לה בעיה באישיות ועל כך בעצם מתיחסים אליה
והעפת במחי יד כל התיחסות פרגמטית לאינטרסים ומשמעויות 
יצריות רבות ושונות .   הכל זה אופי אישיות ומענה לשון כאילו?
אז כן הבעיה שלך שאת יותר מדי וורבלית ופחות מחוברת ליצרים וצרכים.
בתכלס הכל חוץ מאופי ואישיות משחק כאן. חיי מין זוגיות אינטריגות
מקצועיות שאין לנו קצה חוט לגביהן. כשהאינטרסים הללו משיקים
כל הבטחון והאופי אפילו לא עולים לדיון...
 
לצפיה ב-'אם ה"אישור חברתי" הפך...'
אם ה"אישור חברתי" הפך...
21/10/2017 | 08:51
47
למשפט מחוזי,אולי נעלה אותו לארצי ואחכ לעליון...
 
לצפיה ב-'מצבך מורכב'
מצבך מורכב
20/10/2017 | 16:28
1
64
לפי דעתי, דבר ראשון עלייך לעבוד על בעיית העצבים שיש לך.
אם זה על ידי ספורט או עזרה אחרת כפי שאופירה הזכירה- שיכולה להיות מקצועית ומשולבת עם עבודה עצמית ובכל טווח האפשרויות ביניהן.
 
שנית, לגבי אותה קולגה- הייתי מציעה לך להתנצל בפניה על ההתפרצות שלך (שאולי גם הביכה אותה), רצוי ב4 עיניים ואפילו בטלפון אם את מרגישה בנוח, ולומר לה בכנות שמדובר בנושא רגיש עבורך ושאת מעריכה את הכוונה הטובה שלה, אך מכיוון שהדיון ביניכם בנושא הזה גרם לך בעבר להתנהג בצורה לא עניינית, את מבקשת ממנה שלא להעלות את הנושאים במהלך העבודה השוטפת.
 
ובנוסף הייתי מציעה לך לאחר או במקביל לפעולות הללו, באופן זמני תורידי את כל הציפיות שיש או היו לך מהמנהלת שלך. תקחי בחשבון שהיא תמשיך להתנהג כלפייך בדרך מוזרה לפני כל יום עבודה שלכן ביחד ותנסי לעבוד על עצמך לא להיפגע.
לאחר חודש או חדשיים שאין שום התפרצות מביכה, אם עדיין את מרגישה חוסר נוחות איתה, תבקשי לשוחח איתה שיחה אישית ותעלי את הנושא בפניה.
 
 
אגב, אחד הדברים שיכולים לתרום לך לדעתי הוא הפורום.
שלמרות כל החסרונות שיש בו (ויש בו) מהווה סביבה בטוחה יחסית 
מכיוון שמדובר באנשים שרובם אנונימיים אחד לשני, וכמו כן יש כאן ניהול רגיש ואיכפתי. ותוכלי לשמוע כאן גם עצות אם תבקשי, וגם לשתף, וגם להרגיש שאת לא היחידה עם מועקות.. 
את מוזמנת להישאר בפורום ולהמשיך לשתף ולהשתתף.
לצפיה ב-'לודה על ההזמנה...'
לודה על ההזמנה...
20/10/2017 | 17:55
58
לגבי אותה קולגה: התחושה שלי הי שהיא עצם התגרתה בי כדי להביא אותי למצב כזה של התפרצות, ולא מדובר על מישהי כזו תמימה ומסכנה... לכן אני לא יכולה להביא את עצמי להתנצל בפניה.
לצפיה ב-'אם זה כל כך מפריע לך'
אם זה כל כך מפריע לך
20/10/2017 | 17:21
49
מה עם לשאול אותה?
משהו כמו אני מרגישה לאחרונה שמשהו ביחסים שלנו השתנה... אולי תגלי משהו חדש ואולי תגלי שזה בכלל לא קשור אליך. 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
21/10/2017 | 11:53
20
בעבודה חשוב להשקיע היטב וברצינות כדי לבצע אותה ביעילות, להצליח בה ולהתקדם. ככל שתעבדי היטב, יעריכו אותך. מצב העבודה וצרכי המנהלים משתנה לפעמים וודאי גם בתכיפות. אני מניח שאפשר למצוא זמן לדבר עם המנהלת ולבקש ממנה חוות דעת כללית על הדרך שאת עובדת בזמן האחרון. אולי תגיד לך שיש לך במה להשתפר ותכיר לך אפשרויות שיפור שלא הבחנת בהן. אולי גם אפשר לקבוע שיחה אתה ולדבר אתה על הכול.
 
 
 
לצפיה ב-'שינוי פתאומי...'
שינוי פתאומי...
( לעמוד שלי בתפוז )
21/10/2017 | 22:31
2
28
שלום יקירה,
 
את מתארת מצב של חוסר ודאות שמטריד אותך מאוד. את מקבלת יחס שונה מהמנהלת שלך, יחס שבאופן מפתיע הידרדר, ולא ברורה לך הסיבה לכך.
 
את מתארת את המחשבות המטרידות שתוקפות אותך בעקבות השינוי ביחס של המנהלת, ואני מתארת לעצמי שזה אולי גם הוביל לתחושה מבשרת רעות שאופפת אותך,
מהפחד שהיחס של המנהלת קשור להשלכות עתידיות על מקום עבודתך.
 
האם עדיין יוצא לך לשוחח עם המנהלת בחדר אוכל? אולי היא מוטרדת מסיבה אחרת, והתעניינות בשלומה במהלך הארוחה יעלה את הנושא וירגיע את דאגותייך?
והאם יצא לך לשוחח על הנושא עם הקולגות שלך? האם יתכן והם חווים יחס דומה ממנה?
 
כך או כך, אינך צריכה להישאר לבד עם המתח והחרדות שבהן את מוצפת בתקופה האחרונה. את מוזמנת להמשיך ולשתף אותנו כאן בפורום,
ואם תרצי, את יכולה גם לשוחח עם אחד מאיתנו המתנדבים בסה"ר בצ'ט אישי ואנונימי, בתקווה שיחדיו נמצא דרכים שיאפשרו לך שינה רגועה בלילה.
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'תודה....'
תודה....
22/10/2017 | 04:54
1
34
ממה שראיתי, היחס שלה לעובדים אחרים נשאר אותו היחס (למרות שאני מודה שראיתי אינטראקציות מקצועיות בעיקר). לא יצא לי להפגש איתה בקפיטריה, וזה לא משהו שאני יכולה לתכנן מכיוון שהיא אוכלת כשהיא מתפנית מישיבות, מה שיכול לקרות בזמן שונה כל יום.
 
אני לא בטוחה שלהעלות את הנושא בפני קולגות יהיה יעיל, מכיוון שאני חוששת שצעד כזה יגרום לי להראות לחוצה או מוזרה בזה שאני מפרשת כל דבר קטן בצורה לחוצה מידי. למען האמת, היתה אמורה להיות לי שיחת הערכה עם המנהל הישיר שלי לפני כמה ימים, אבל היא בוטלה מכיוון שהוא טען שהוא קבע אותה מוקדם מידי ואותה מנהלת העירה לו על זה. אם היה רקע מקצועי לבעיה אני מניחה שהייתי שומעת על זה אז, ולצערי לא אשמע אותה בשיחה לא רשמית (וקביעת שיחה רשמית נעשית על ידי המנהלים).
 
ותודה על ההזמנה.
לצפיה ב-'את מזכירה מישהי,שגם יש... '
את מזכירה מישהי,שגם יש...
22/10/2017 | 14:21
43
לה לפעמים או רוב הזמן או כל הזמן בעיות עם ההנהלה או העובדים או עם שניהם...
לצפיה ב-'הי, "החיים בכלל".'
הי, "החיים בכלל".
23/10/2017 | 07:33
26
בקשר לחשש על מקומך בעבודה, אני ממש מקווה שכשתהיה לבסוף שיחת ההערכה תגלי שפחדייך היו לשווא. עד אז - אני מציעה שתנסי לחשוב כמה שפחות על כל העניין, כי מדובר במשהו שגם ככה אין לך שליטה  עליו, וכל המחשבות והתהיות רק יגבירו אצלך את החרדה. וחרדה מוגברת בוודאות לא מועילה לא ליחסים עם ההנהלה, לא ליחסים בצוות, ולא לביצועים...

בקשר לכך שהמנהלת לא אומרת לך שלום כשהיא פוגשת אותך במסדרון - ניסית את להקדים לה שלום? ניסית את לחייך אליה, להתנהג באופן ידידותי ונעים? או שאת מחכה תמיד לראות איך היא מתייחסת אליך, ומחקה את יחסה?

ובקשר לקולגה שרזתה, אני רוצה להציע שאולי היא לא באמת מחפשת להאדיר את עצמה על חשבונך. אולי היא כל כך התלהבה מהדיאטה שאיפרה לה לרזות - עד שהיא רוצה לחלוק את הבשורה עם כולם, עם כל מו שזקוק לה? בדומה לחוזרים בתשובה טריים, שרוצים לחלוק את כל הווב הזה שהם גילו לכל מי שסובב אותם ועוד לא גילה. אני מבינה שזה מציק לך ומעצבן אותך. אבל אוחי אם לא תייחסי לה כוונות שליליות - יהיה לך יותר קל לגלות סלחנות כלפיה. מה את חושבת?


לצפיה ב-'בתחושה שלי'
בתחושה שלי
22/10/2017 | 00:42
3
62
אופירה כתבה משהו מדהים באחד השרשורים כתגובה לפוסט בנושא אחר של מישהי.
"ועצוב עוד יותר, להרגיש לבד בין אנשים, ולא להיות מובן על ידם.
להרגיש שהם לא מזדהים עם רגשותיך, ולא נותנים לך מקום וכוח לבטא אותם.
להרגיש שהם לא יודעים על מה אתה מדבר. לא חושבים כמוך. לא אוהבים אותך.

השאלה אם אפשר להסביר למישהו הקרוב שדיברת איתו, שזה לא מתאים לזלזל במה שאת מרגישה. וגם להסביר לו את עניין הפגישה עם המשפחה באזכרה, ואיך זה עוזר לבטא את הרגשות."
אמנם מדובר על אדם שלא בחיים אבל אני יכול לקשר את זה לרגשות שלי. בתחושה שלי אנשים לא מספיק מבינים או מכילים אותי, לא רוצים להבין או מנסים להבין, אני מרגיש לבד עם הכאבים שלי, הבלבולים שלי, הפחדים שלי וזה קשה לי עם זה.
אני ממש זקוק לחום, הבנה, עיצה טובה ונכונה שאני (דגש על המילה 'אני') ארגיש שאוכל להתחבר אליה ואין את זה... וזה כואב... ומרגיש לי כמו לבד ובודד עם התחושות והכאבים.. וכמו לבד בעולם.. מוקף באנשים קרובים שטוב לי איתם אבל עדיין זה שונה, זה אחרת, זה לא מספיק. ופה בפרט. קשה לי.
לצפיה ב-'אגב, כעת אני צריך לעשות משהו חשוב ואני מרגיש משותק'
אגב, כעת אני צריך לעשות משהו חשוב ואני מרגיש משותק
22/10/2017 | 00:49
35
מרגיש שקשה לי לעשות אותו. מרגיש כל כך משותק והכאב עמוק ולא כולם יבינו אותי. לפעמים מוריד את המועקה לשוחח עם אנשים שעברו בחיים וקרובים אליי וזה גם שונה ולא מספיק.
 
עם המטפלת בעיקר מרגיש שחסר לי ההכלה, ההבנה היותר רבה והחום ממנה,
עם המטפלת של גיל 20-23 זה יותר הרגיש לי קרוב ויותר מספק. מטפלת מעולה של פעם. לצערי לא הגעתי לכל הפגישות איתה בגלל קשיי תפקוד אבל היא באמת הייתה משהו מיוחד ועברתי לא מעט מטפלים כדי לדעת שבאמת היה לי חיבור איתה.
לצפיה ב-'פוסט חדש בתוך השרשור הקיים -'
פוסט חדש בתוך השרשור הקיים -
22/10/2017 | 01:05
36
אני פחות נמשך לבני גילי. אני נמשך, אבל לא כמו שאני נמשך לסביבות גיל 21. אני כל כך מתבייש בזה ומייסר את עצמי על כך המון - ולרוב גם לא מתקרב לבני 21, האמת לאף אחד לא מתקרב. אבל זה כואב לי. אני מתבייש בזה אבל מה לעשות הם הכי מושכים אותי.
וכל הרצון הזה להראות צעיר ויפה יותר זה בעינהם, למשל כמו אגם רודברג המהממת בת ה-30+ שנראית כל כך צעירה וטוב לגילה, איזה צעיר יגיד לה לא?
לצפיה ב-'נושא נוסף חדש בתוך הפוסט'
נושא נוסף חדש בתוך הפוסט
22/10/2017 | 01:32
27
המתנתי לאוטובוס בתחנה אחרי יום עבודה
ניגש אליי בחור וביקש סיגריה. אנחנו מכירים, הוא עבד חנות לידי וסיפר לי שעבר לחנות אחרת. הרגשתי שהוא נחמד אליי בגלל התיק היפה והיקר שקניתי, וגם מעט בגלל התספורת והסריג הנחמד שלי, הוא עובד בתחום אז הוא יכול להעריך דברים כאלה. אני לא יודע אם הוא גם ברמה שנמשך אליי אבל לדעתי הגישה שלו הייתה חביבה בגלל האלמנטים שהיו לי (בגד, תיק ותספורת). המשכנו לדבר אחרי שהבאתי לו סיגריה  בין היתר על חנויות בסגנון שהוא עובד והרמה שלהם. הוא שאל אותי אם אני עדיין עובד באותו מקום ואמרתי שכן והוא אמר 'וואי שנים' עניתי שרק 'שנתיים וחצי' הוא אמר שחשב שיותר, עניתי שהוא לא היחיד. בתחושה שלי בגלל שהעבודה הזאת אינטסיבית ותובענית הזדקנתי כל כך מהר בשנתיים וחצי שזה נראה לכולם ששנים אני שם. היה לי קשה להמשיך את השיחה כי חששתי שישאל לגילי ושוב אצטרך לשקר בגיל והפחד שהוא יגיד לי כמה הוא חשב שאני בגיל (יותר או פחות) אז היה לי מן חסימה אנרגטית או לא יודע מה ואז הוא הלך כי הייתי חסום אז היה לי קשה להשתחרר ולזרום ולדבר איתו ולהכיר אותו יותר. אחרי 2-3 דקות חזר לבקש שוב אש כי נכבה לו הסיגריה.
 
אם אנשים שיודעים את גילי האמיתי והם גם בסביבות בני גילי יותר קל לי להפתח ולשוחח.. קשה לי לחיות בשקר, אני מתבייש וחי בשנאה עצמית. סתם רציתי לשתף...
 
אני חושב שאני ממש חייב ללכת לסדנה שמוציאה חסמים ומטפלת בכל מיני בעיות נפשיות עוד מהתת מודע, נותנת ביטחון עצמי, דימוי גבוה וכו'.
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
20/10/2017 | 04:42
6
85
חשוב לי לומר שביומיים האחרונים נראתי זוועה - השיער שלי בעיקר היה נראה לא טוב , בלי קשר לעור הפנים העייף שיש לי כל יום.

אני בקרוב מתכוון לשנות את זה.

רציתי לומר לכם שבשבועות האחרונים עזרתי אומץ והתחלתי עם שני נהגי מוניות. אחד נשוי וזה לא התאים לו והשני לקח מספר אבל התקווה שלו לצרף את ידידה שלי לאורגיה.

אני קודם כל מודה לעצמי שעזרתי אומץ והתחלתי עם גברים! זה משהו שלא היה קיים.

אני חושב שאם אני בגרסה של פעם הם בטוח היו זורמים איתי, לא קונה את זה שהם לא בקטע כי אני זוכר כמה המון היו בקטע שלי, גם 'סטרייטים' וגם 'סטרייטים נשואים' יעני.

אני מתכוון להוריד במשקל 12 קילו, לחזור לאימונים לשרירי הפנים בהמשך, לאכול יותר בריא ומקווה בעזרת ה' לישון מוקדם.

אני קצת מצטער שנולדתי עם משיכה לגברים כי אני יודע שבקלות יכולתי להיות עם המון בנות כי המון בנות רצו אותי בעברי.
אני חושש שבגיל מאוחר אגלה שיש לי משיכה לבנות שהודחקה ואחווה צער רב. התנסיתי עם בנות אבל זה היה פושר - אולי כי זה היה פעמים ראשונות... לא יודע.

בניגוד לאנשים פה שחושבים אחרת - אני כן רוצה ומתכוון להלחם עם הגיל ואני יודע שאנצח בזה כי הוכחתי את זה לעצמי כבר בעבר (24).

אז היום הסתפרתי והתספורת הרבה יותר יפה מהקודמת.
חבל שהבוסים הגדולים שלי ראו אותי בבוקר הייתי נראה זוועה בלילה נראתי טוב יותר - אבל הם כבר מכירים אותי זמן רב.. יפה יותר ופחות. רק מקווה שלא חשבו שאני בוגר מידי.


רוצה לשתף אתכם שהעובדת שספרתי לכם בעבר בת ה-27 אמרה שהעבודה כל כך קשה ואחרי כמה ימים התפטרה. עובדת חדשה שהגיע אמרה לי שהעבודה כאן עבודת פרך וכל רגע יש מה לעשות ונורא קשה כאן וציינה שבסוף החודש היא גם עוזבת. וואי כמה שנקרעתי מצחוק כי זה כל כך נכון!! זה עבודה לא קלה בכלל - עבודה ממש לא קלה. אני נשאר שם עד שאמצא את העתיד שלי - בתקווה לעבודה מהבית. אני צריך לבדוק משהו לפני שאני נכנס לזה ויש כבר קורסים שרוצים לקחת אותי ואפילו מעסיק רצה לקחת אותי לעבוד אצלו ולתת לי קורס מתנה אבל שוב מסיבה אישית ביטלתי את הראיון עבודה אני צריך לבדוק את זה עם גורם מטפל.


פנקתי את עצמי וקניתי לי כל מיני דברים שרציתי אמש.

קיבלתי גם משהו שרציתי הרבה זמן.

אני מודה לה' על כל הידידות המקסימות שלי - השיחות איתן כל כך טובות והלילה העברתי איתם בשיחות טלפון ולכן הלילה היה עצוב פחות כי בלעדיהם הוא יכל להגמר יותר רע.

יש גבר מאפליקציית הכרויות שרוצה לפגוש אותי והפעם אני מתכוון לקחת אומץ ולהפגש איתו - לא לפחד שהתמונה יפה מידי ובמציאות אני שונה - בבקשה תתנו לי טיפים. אני חייב את זה לעצמי.

היה לי לילה לא קל אבל יחד עם הקשרים הטלפונים שלי הוא עבר טוב יותר, וגם להקת CREED עושה לי טוב (יש לי צד גם רוקיסטי קצת...) ואני פשוט אופטימי אפילו שאני גדול ובוגר כרגע- זה מיוחד שיש לי את התקווה הזאת שאני מאמין שיהיה טוב יותר.
לצפיה ב-'עדכון חשוב'
עדכון חשוב
20/10/2017 | 17:00
4
50
נראה שאתה ותיק בעבודה שלך, למרות שהיא לא קלה, אולי תוכל אתה לתת כאן טיפים לאלו שחוששים או מתקשים להשאר בעבודות.
חבל שלא צירפת כמה קישורים לשירים שאתה אוהב.
 
 
 
לצפיה ב-'אני חושב'
אני חושב
20/10/2017 | 18:08
3
44
שבאיזה שהוא מקום עובדת שעוזבות זה שומר עליי. דווקא בגלל שזה מקום שכל הזמן זקוק לעובדים - ברגע שאחרות עוזבות זה עוד יותר גורם ששומר עליי מפיטורים. חוץ מזה שאני גם נחשב לעובד טוב - עוד סיבה להשאיר אותי שם.
 
אני קצת מתבייש לתת שירים של להקת CREED כי נחשפתי אליהם שוב אחרי עשור שלא שמעתי אותם ולא תרגמתי את המילים אז אני אוהב את הלחן כך שאולי זה התפרש כאילו אני מעלה שיר ותומך בו למרות שאני בסך הכל אוהב את הלחן והמוזיקה ולא יודע מה התוכן של המילים. האנגלית שלי בסדר - אני יודע לדבר פנים מול פנים עם אנשים באנגלית אבל לגבי שירים יותר קל לי לקרוא אותם בטקסט כדי להבין.
 
בילי, איך לדעתך אגרום לכך שאנשים בפורום יהיו שם בשבילי כמו לפני עשור?
איך לדעתך אוכל להתגבר על הפחד הפרימיטיבי מעין הרע, לחשוף ולספר בפורום דברים טובים שקוראים לי בחיים בלי לחשוש שזה יזיק לי בגלל שזה פורום של אנשים שחלקם רע להם ולכן לא ישמחו בשמחתי?
לצפיה ב-'..'
..
21/10/2017 | 00:29
2
21
לצפיה ב-'..'
..
21/10/2017 | 01:13
1
45
לצפיה ב-'את עורכת לא מעט הודעות - והתגובה שלי לעיתים לתוכן הקודם'
את עורכת לא מעט הודעות - והתגובה שלי לעיתים לתוכן הקודם
21/10/2017 | 01:21
31
לצפיה ב-'אופטימיות... '
אופטימיות...
( לעמוד שלי בתפוז )
21/10/2017 | 23:22
19
נייק היקר,

שמחה לשמוע את הדברים החיוביים הרבים שאתה מתאר- האומץ שאזרת לראשונה, התכנון להקנות לעצמך אורח חיים עוד יותר בריא, היכולת שלך לדבוק בעבודתך הנוכחית על אף הקשיים והאתגרים בה והידידות הטובות שמקיפות אותך, ומסייעות להעביר לילות עצובים.

אני שומעת ממך שיש חששות מהעתיד לבוא, אך גם תקווה גדולה ואופטימיות.

וכמו ש-Creed שרים, "You stand here with me now", כך אנו המתנדבים בסה"ר, ושאר חברי הפורום, עומדים לצידך בכל העתיד לבוא- גם הדברים הטובים וגם הדברים הטובים פחות.

שלך,
מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'אני מרגישה שהקשר שלי עם הפסיכולוגית מתחזק ומשתפר'
אני מרגישה שהקשר שלי עם הפסיכולוגית מתחזק ומשתפר
18/10/2017 | 14:42
3
92
התקשורת האחרונה בינינו טובה מאוד בעיני. 
היא מבינה שהתנאים הנוכחיים שהיו לנו לא מתאימים לי.. ואני מסכימה איתה!! 
ועכשיו היא מציעה לי שנשנה באופן חלקי את תנאי הטיפול 
משמח אותי שההצעה הגיעה ממנה, מיוזמתה.. 
 
לצפיה ב-''
( לעמוד שלי בתפוז )
18/10/2017 | 23:50
1
41

הי בילי,
אני שמחה לשמוע שאת מרגישה שיש לך חוויה חיובית יותר עם הפסיכולוגית הנוכחית, אולי אפילו חוויה מתקנת. אני מאחלת לך קשר פורה ומיטיב איתה, ושתרגישי שאת נתרמת ושצרכייך מקבלים מענה. את מוזמנת להמשיך ולכתוב כיצד את מרגישה עם הקשר הטיפולי.
 
שלך,
 
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
19/10/2017 | 00:29
61
האידאל בעיני הוא להעלות את הנושאים בטיפול עצמו.
אבל לפעמים קורה שבנוסף לקשר הטיפולים עולה רצון או צורך לשתף.
אני אוהבת כשאתם המנהלים מגיבים להודעות שלי
תודה שהגבת 
לצפיה ב-'אני שמח לדעת'
אני שמח לדעת
21/10/2017 | 12:00
29
פסיכולוגים אמורים לטפל מתוקף תפקידם ובשביל זה לנצל ידע שרכשו, והם גם צריכים להיות אנשים טובים כדי שלא יזיקו נפשית למטופלים. חשוב שהמטפל יבין את מצבך ויהיה קשוב. אם נוצר ניתוק, חשוב להפנות מחדש את יחסו לעניין ולצורך בעבודה המשותפת וגם למצבך.
 
לצפיה ב-'פינת המתכונים השבועית'
פינת המתכונים השבועית
18/10/2017 | 04:33
21
106
רעיון משחרר ומפרק
אם בא לך לתאר מה היה הטיפ הטיפולי שעברת
שיטה, גישה, הברקה שעזרה, אפילו קצה של חוט ?
אני מוכן להתחיל ששמעתי על מטופלת שהתבקשה
להרביץ לבובת פרווה ולהוציא עליה את הכעס להוריה..

עדיף משהו יותר קליל שנוכל להבין בלי כישורים והתעמקות

לצפיה ב-'כותרת ההודעה שלך עלולה להטעות '
כותרת ההודעה שלך עלולה להטעות
18/10/2017 | 13:08
34
לצפיה ב-'אתמול כתבתי הודעה מושקעת בשרשור הזה '
אתמול כתבתי הודעה מושקעת בשרשור הזה
19/10/2017 | 09:45
19
67
ואחר כך כשקראתי אותה ראיתי שלא הייתה בה התייחסות לשאלה שלך 
לפי דעתי רוב האנשים שכאן מגיעים מטיפולים פסיכולוגיים 
משהו קליל זה לא דבר שיש בטיפולים כאלו.
חלק מהאנשים כאן מגיעים לטיפול במגזר הפרטי- ויש סיבה שאנשים מוכנים לשלם, בדרך כלל מכיוון שדברים אחרים לא עזרו באותה המידה.
הבעיה היא לא בכך שאין טיפים אלא בקושי לגשר על הפער בין המצוי לרצוי
להישאר עם אופטימיות ומצד שני לא רק לחלום בהקיץ אלא גם לפעול 
להכיר במציאות מבלי לוותר על התקווה
 
נניח בנושא של דיאטה
מרבית האנשים יודעים מה הם צריכים לעשות כדי להוריד במשקל:
אבל יש מניעים שעוצרים מהאדם להשיג לכאורה את הדברים שהוא חפץ בהם
פתאום מישהי יכולה לגלות שהיא אוכלת כשהיא עצובה למשל
אדם אחר יגלה שהוא מתמודד עם הדיכאון על ידי אכילה (או עישון, או שתייה מופרזת וכדומה).
 
ובטיפול אני חושבת מלמדים איך להתמודד עם הרגשות
ובכך באופן עקיף מסייעים להשיג את המטרות הרשמיות של האדם.
אם אותה אישה כבר לא תהיה עצובה - או שתלמד להתמודד עם העצב - ממילא היא לא תצטרך לאכול כדי להקהות את העצב. 
בבחינה השכלית רוב האנשים מבינים מה עליהם לעשות 
אם פתרונות קסם היו יעילים - אף אחד לא היה הולך לטיפול...
עצות מעשיות יעילות לחלק מהאנשים. חלק אחר צריך ליווי תמיכתי נרחב ויותר אישי.
לצפיה ב-'דיאטה - דוגמא מצוינת לשרלטנות פסיכולוגית'
דיאטה - דוגמא מצוינת לשרלטנות פסיכולוגית
19/10/2017 | 10:06
18
64
פסיכולוגיה בציטוט הכוהנת הבלתי מוכתרת, אינה הפתרון להרזיה.
 התחלתי לכתוב בתפוז ב2002 בכנוי רון ו בפורום דיאטות ופורום נוסף.
היו לי ויכוחים מרים עם מנהלות הפורום שהגיעו לחסימה והכפשות,
בדיוק בקטע של הסיבות הרגשיות כביכול לקשיים בדיאטה ובשמירה
על תזונה מאוזנת.  לא ידעו להפריד בין הפרעות אכילה, למגיפת ההשמנה.
 
אם נשים בעיקר, מתמודדות עם עודף משקל, פונות ליעוץ נפשי ומתחברות
לצד הרגשי, יתכן והן יותר זקוקות לפורקן, ההסבר והחיבור למניע הנפשי.
בפועל מאחרי אכילה יש יצר קיומי וצורך פיסיולוגי. המניע הבלעדי להשמנה
הרי בדכוי הרעב מכנית/ביוכימית, כל הסיבות הרגשיות מתפוגגות כלא היו..
למרות שהבאתי אין ספור הוכחות למצב ההורמונלי לנטיה להשמין מהרזיה
שנובע מתאי השומן והורמוני רעב שמופרשים במעיים. עדיין נאחזו ברגשות
ולא הרפו כדי שאנתח לעצמי למה השמנתי (אחרי שרזיתי בהצלחה)
עוד מונח מומצא וכוזב נקרא רעב רגשי.. עם רעב אפשר להתמודד (טיפה סובלים)
מה עושים עם רעב רגשי לעזאזל?
 
נכון שלא ניתן להפריד בין המעשים לחשיבה, ושמירה על המשקל היא ענין
של מודעות עצמית והרגלים, עדיין משום מה  מבטלים את הצד הפיסיולגי
במחי יד, כאילו הרזיה אינה כרוכה ברעב > שמפעיל את מערך הרגשות המורכב.
ניתן לתרץ הכל בכל מכל בתככים נפשיים ובכך למעשה הפיתוי לשרלטנות.
 
כיום המאמצים להתמודדות עם מגיפת ההשמנה בתקציבי עתק של מיליארדים
מתמקדים בתרופות לדכוי מנגנוני הרעב ולא לפיתוח טיפולים פסיכולוגיים
פשוט כי לטווח ארוך הם נכשלים כשלון חרוץ (אם עזרו בכלל).
לצפיה ב-'לא הגעתי לטיפול פסיכולוגי במטרה לעשות דיאטה'
לא הגעתי לטיפול פסיכולוגי במטרה לעשות דיאטה
19/10/2017 | 11:23
2
42
נתת דוגמא בכוונה שאינה קשורה אלי ישירות כדי להדגיש את הנקודה..
לא ברור לי מי פגע בך וגם לא הבנתי מה בדיוק קרה ושהכאיב לך כל כך- אם תרצה תספר על כך בהזדמנות.
אני לא רואה בעיה בקיומן של דעות שונות, באופן אישי הייתי מעדיפה שגם במידה ואתה לא מסכים עם דברי שתתייחס יותר עניינית לדעות ספציפיות ותנסה להתבטא בצורה מתונה יותר גם אם אתה חושב שטענות מסוימות הן 'שטויות' או 'שרלטנות' (וניתן להעביר אותו מסר במילים אחרות).
אשמח לשמוע ממך עצות לגבי רעב רגשי
לצפיה ב-'אין לנו ויכוח אלא הצגת דעות מנומקות'
אין לנו ויכוח אלא הצגת דעות מנומקות
19/10/2017 | 11:39
1
33
לדעתי יש שרלטנות כפי שיש שרלטנות בתחומים רציניים יותר
לא בהכרח הכל שרלטנות אבל הפתוי וחוסר היכולת לנתח תורמות
בפן הקיצוני נמצא את האלטרנטיביים הקוראים בקפה קלפים ומזלות
או נומרולוגיים - מקווה שעליהם יותר קל להכיל את המינוח שרלטנות.
 
לעניין הרעב הרגשי אלו 2 מילים צרוף קלאסי של הונאה טרמינולוגית
רעב הוא המניע לאכול. הרי רגש קיים בלי קשר ולא יתפוגג משובע
כאב במערכת העיכול כן מתפוגג משובע או אכילה
מנסיון אפילו כאב קל בחניכיים יכול לעורר אכילה שמרגיעה את החיך.
אין בטבע רעב רגשי יש רעב בטני שמאבדים שליטה עליו בסערת רגשות
האדם הקדמון היה אוכל עד שכרסו התמלאה לשרוד מצוקת רעב וצמא בבצורת.
לכן זלילה היא עניין טבעי ו"נכון" בעקבות דיאטות מכל היבט נתון.
 
קיימת מגיפת השמנה שנובעת מהרגלי אכילה של מזון מתועש, חוסר פעילות
ולחץ קיומי מוגבר, שדורש אספקת אנרגיה - סוכר למח, סטרס וחוסר שינה.
 
לסייג הפרעות אכילה כמו בולמיה, שהן הפרעה מוחית שאין לנו הסבר
מניח את הדעת איך היא מתעוררת,  כמו להפרעות אכילה אחרות שהן
מחלות שמטפלים בהן בגישות שונות, לא קשור לרוב השמנמנים שבחבורה.
 
ערכתי להוסיף את מרכיב התסבוכת הרגשית עליה התראתי:
נאמר יסבירו לך שהמניע אינו תחושת רעב קל אלא תאור מצוץ תולדה
רגשית כלשהיא, הרי הנסיון לפתור אותה תסבוכת יגרום להסקת מסקנה
שכל קושי רגשי הוא תרוץ לאכול - כי זה ההסבר שקיבלת מהמומחה בתחום..
בשפה הפסיכולוגית המטפל יוצר התניה מובהקת שמקשה להתמודד
עם הרעב הבטני הרגיל ומכניסה אותך ל loop שאינו נגמר - לטובתו.
לצפיה ב-'רון, אני הצגתי דעות לא מנומקות בכלל... '
רון, אני הצגתי דעות לא מנומקות בכלל...
19/10/2017 | 12:05
25
הצגתי מהניסיון האישי שלי מחשבות ודיעות שיש לי.
מכיוון שלא ניתן לי חומר בכתב על איך הטיפול עובד, ובכל זאת אני בטיפול פסיכולוגי כמה שנים, אני כותבת הגיגים שיש לי לגבי הטיפול ואיך הוא מסייע לדעתי.
האם זה נכון? לא בהכרח. 
האם זה מבוסס? כן, על ניסיוני ועל מחשבותי, אני לא מתיימרת להוכיח כאן שום דבר.
חשוב לי להבהיר כי ההסבר שכתבתי בהודעה הקודמת בשרשור הוא פרי מחשבתי בלבד ולא מדובר בהסבר שקיבלתי מהמטפלת. אלא בדעתי..
לצפיה ב-'"מה עושים עם רעב רגשי לעזאזל?!"'
"מה עושים עם רעב רגשי לעזאזל?!"
19/10/2017 | 12:03
14
43
הו, שאלת מליון הדולר!
לצפיה ב-'הציטוט איננו מדויק, וחבל.'
הציטוט איננו מדויק, וחבל.
19/10/2017 | 12:26
4
38
סימן הקריאה ביחד עם סימן השאלה שכתב רון מביעים התלהמות לכאורה שלא התרחשה במהלך ההודעה של רון. 
אולי לשחר חרישי זה לא משנה, לי זה צרם. הכתיבה של רון מבטאת רגש וגם דיעות ברורות אך בניגוד מהציטוט לכאורה ששחר ציטטה היא איננה מתלהמת.
לצפיה ב-'אז תורידי את סימן הקריאה. וואטבר. '
אז תורידי את סימן הקריאה. וואטבר.
19/10/2017 | 12:36
3
35
גם ככה אי אפשר להעביר טונליות בכתב, וכל אחד מפרש לעצמו את הדברים באיזו "מוזיקה" שיבחר...
לצפיה ב-'אני מקווה שלהבא, אם תצטטי מישהו, תשתדלי לצטט מדויק יותר'
אני מקווה שלהבא, אם תצטטי מישהו, תשתדלי לצטט מדויק יותר
19/10/2017 | 13:36
2
15
לצפיה ב-'אני מקווה שלהבא, אם תכתבי למישהו הערה דווקאית וקנטרנית,'
אני מקווה שלהבא, אם תכתבי למישהו הערה דווקאית וקנטרנית,
19/10/2017 | 22:57
1
36
תשתדלי למחוק אותה בעריכה ממש מיד אחרי זה.
לצפיה ב-'למה ציפית, לצטט ושלא יתייחסו? תקחי בחשבון שאתייחס להודעותייך'
למה ציפית, לצטט ושלא יתייחסו? תקחי בחשבון שאתייחס להודעותייך
19/10/2017 | 23:44
11
לצפיה ב-'רעב רגשי = רעב לרגש, מרזה בד"כ'
רעב רגשי = רעב לרגש, מרזה בד"כ
19/10/2017 | 12:26
8
38
רעב לרגש, נשמע פרוש הגיוני
קורה לרובינו תקופת יובש שאין ריגושים ואז רעבים לתחושה
להחסיר פעימה להיות מסוחררים - זהו רעב רגשי
ברעב רגשי (רעב לרגש) יותר קל לשלוט בדחפים כי ההגיון והעקביות בתמונה..
אפילו לא 2 סנט, אבל קולע למשהו שכולם בטוח מכירים.
 
אם לא היה מובן מבחינתי, אין חיה כזאת "רעב רגשי" לכן ציינתי "לעזאזל"..
 
לצפיה ב-'יש חיה כזאת. וזה לא רעב לריגושים, זה רעב להזנה רגשית'
יש חיה כזאת. וזה לא רעב לריגושים, זה רעב להזנה רגשית
19/10/2017 | 12:38
7
33
לחום, לחיבה, לאהבה, לרוך, לקרבה, לאינטימיות... להמשיך או מובן קצת יותר?
לצפיה ב-'זאת דוקא הפרשנות שלי'
זאת דוקא הפרשנות שלי
19/10/2017 | 12:54
6
38
רעב רגשי של המטפלים הוא תחושת רעב מוגבר שנובעת ממצב רגשי
מתסכל טראומה או התעללות. על כך אני חולק בערך כמו שיש חד קרן ביערות
מתיסכולים לא משמינים כמו גם מיובש ביחסי אנוש.
ריגושים וכל מה שציינת מקבלים אצלי אותו מדור של קירבה אנושית
החסך בהם ממש לא מביא לרעב לאכול אלא לשקט ורוגע כמו במנזר
רוב הנזירים והמתבודדים כמו במדיטציה או פקיר הודי, רזים מאוד..
מנגד לחץ נפשי לא מוצא פורקן בחיבה אלא בתוספת אנרגיה ואוכל מהיר
מאלו משמינים לרוב.
 
לצפיה ב-'אתמול מחקתי תגובה שחשבתי שלא קשורה לשאלתך רון '
אתמול מחקתי תגובה שחשבתי שלא קשורה לשאלתך רון
19/10/2017 | 14:36
5
37
במחשבה נוספת, אולי ההודעה שלי מתאימה כאן בכל זאת:
 
וההצעה שלי הייתה דווקא מיועדת למטפלים :
הטיפ שלי עבור המטפלים:
אם המטפל רעב -שיאכל, גם אם המשמעות היא שהוא יאחר לטיפול:
מכיוון שאם הוא יאחר לאחר שאכל הטיפול יתחיל מאוחר יותר
ואם הוא יגיע מבלי שאכל הטיפול לא יוכל להתחיל! 
(וכוונתי אינה לשובע פיזי בלבד)
 
הטיפ המקביל למטופלים:
להשתדל למצוא מטפלים שיודעים לדאוג לתזונתם ולרווחתם הפיזית והנפשית...
המטפל לא צריך להיות מעונה. הוא לא צריך להיות קרבן. הוא לא צריך שטובת המטופל תגיע על חשבונו. 
ויתרה מכך: גם המטופל לא זקוק לזה.
לצפיה ב-'נחמד שאת דואגת למטפלים '
נחמד שאת דואגת למטפלים
19/10/2017 | 14:47
4
40
בסופו של יום צריך לדאוג שלמטפל גם תהיה מטפלת ולה
מטפל משלה וכך הלאה יוצרים מעגל חברתי
פסיכולוגיה כמדע התנהגות יכולה לעזור כמקצוע לכלל 
ואף נלמדה כבר במאה שעברה כמקצוע בחירה בתיכון !
אבל המרחק בין גישה טיפולית פסאודו מדעית,
להבנת התנהגות, עדיין גדול ומפוקפק במהותו.  
לצפיה ב-'לא רק אני, גם מטפלים כתבו על כך'
לא רק אני, גם מטפלים כתבו על כך
19/10/2017 | 15:19
3
49
אתה מדבר על גישה פסאודו מדעית - אבל מבלי להתייחס למדעיות או חוסר המדעיות שבפסיכולוגיה, כבר היום ניתנים (ולא מהיום) טיפולים פסיכולוגיים.
כיום יש פסיכולוגים מטפלים.
זה המצב הנתון.
כיום אף אין חובה בארץ למטפלים לעבור טיפול בעצמם
זה המצב הנתון. 
כיום אין שום כללים לפסיכולוגים הקליניים שמחייבים את כולם באופן גורף ונמסרים למטופליהם
זה המצב הנתון.
הייתי שמחה לשמוע ממך, בהתאם למצב הנתון הזה: איך לפי דעתך ניתן לשפר?
לצפיה ב-'יש מצב שאתם יותר משועממים ממני'
יש מצב שאתם יותר משועממים ממני
19/10/2017 | 15:50
2
56
האם אתם מנסים להסיח דעת מקושי מסוים?
לצפיה ב-'זו הסיבה שאתה בפורום, מתוך שעמום?'
זו הסיבה שאתה בפורום, מתוך שעמום?
19/10/2017 | 23:47
1
52
תרצה לשתף האם אתה בטיפול? איך הגעת לפורום? האם יש לך קושי מסוים?
אתה מוזמן בעצמך לפתוח שרשור בפורום לקבלת תשומת לב מדויקת למחשבות דיעות והנושאים המעסיקים אותך.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
20/10/2017 | 00:28
21
לצפיה ב-'איך מתמודדים עם דיכאון? '
איך מתמודדים עם דיכאון?
16/10/2017 | 22:05
55
262
למישהו יש עצות יעילות?
אני נמצאת במצב הזה כבר כמה חודשים ורק שוקעת ושוקעת. וכל כך קשה לצאת מזה..
ממש בא לצעוק שיעזרו לי. אבל אף אחד לא באמת יכול.
ניסיתי כדורים טבעיים שלא עזרו.
יש לי גם כדורים אחרים שאני מתה מפחד לנסות.
 
אני לא יודעת...
המשך>>
למישהו יש עצות יעילות?
אני נמצאת במצב הזה כבר כמה חודשים ורק שוקעת ושוקעת. וכל כך קשה לצאת מזה..
ממש בא לצעוק שיעזרו לי. אבל אף אחד לא באמת יכול.
ניסיתי כדורים טבעיים שלא עזרו.
יש לי גם כדורים אחרים שאני מתה מפחד לנסות.
 
אני לא יודעת איך יוצאים מהמצב הזה.
זה באמת משהו שעובר?
אני משגעת את המטפל שלי וכבר ממש לא נעים לי.
מרגישה נורא אבודה. נורא קשה לי ככה.
 
מנסה לצאת מזה ולמצוא עבודה אבל פשוט לא רואה את עצמי מסוגלת לעשות משהו. 
אני כל כך עמוק בזה.
 
וזה מפחיד. מפחיד נורא
הזמן עובר וכולם חיים ומתקדמים.
פשוט אין חשק כבר להמשיך ככה. 
למישהו יש טיפים?:(
לצפיה ב-'פחד מלעבוד..'
פחד מלעבוד..
15/10/2017 | 22:45
32
150
היי.. שוב אני:)
מקווה שההודעה שלי לא תגרור שוב בלגנים ומריבות.
אז מי שמתכנן לעשות את זה, עדיף שיעשה את זה בפרטי עם עצמו..
 
קרה למישהו פה פעם שהוא חשש להתחיל עבודה חדשה? מכל מיני סיבות כמו להיכנס למסגרת, לקום מוקדם.. לחזור מאוחר ושייגמר היום.. ואם לא נאהב את העבודה הזו.. וכל כך הרבה מחשבות שמציבות מחסומים שבכלל מונעות להתחיל לעבוד 
זה קרה לי לפני חודש.. התחלתי עבודה והפסקתי בגלל כל המחשבות האלה. אני חוששת שזה יחזור על עצמו.
 
החלפתי הרבה עבודות בחיים וזה יצר אצלי מן צלקת כזו וחששות שהנה שוב הכל חוזר על עצמו.
 
מה הפתרון?:)
תודה למי שמגיב
לצפיה ב-'קרה יותר מפעם ויותר מפעמיים :)'
קרה יותר מפעם ויותר מפעמיים :)
15/10/2017 | 23:11
5
84
נראה לי טבעי בהחלט.
מה שאני עשיתי זה להסתכל על האופציות שהיו לי: או להמשיך בעבודה שמסיבה זו או אחרת גורמת לי לחשש למרות החשש, או לא להמשיך בה.
ידעתי שהאופציה השנייה תגרום לי להיות במצב גרוע יותר, גם מבחינה רגשית וגם מבחינה כלכלית, ולכן החלטתי להישאר למרות החששות והחסרונות, פשוט כי האופציה החלופית הייתה גרועה יותר מבחינתי. אני לא אומרת שזה היה קל, אבל כמובן שאם אלו היו האופציות שלי אז לא הייתה לי ברירה..
ואז פשוט ניסיתי לקחת כל יום ביומו. כלומר לא בהכרח הסתכלתי רחוק לעתיד ואמרתי לעצמי שעכשיו אני הולכת להיות שנים בעבודה הזו, אלא הצבתי לעצמי כל פעם מטרות קטנות יותר, כמו נגיד לעבור את אותו השבוע/יום וכו', ואז זה נראה לי יותר ניתן להשגה.
מקווה שעזרתי ובהצלחה :)
לצפיה ב-'עזרת מאוד:)'
עזרת מאוד:)
15/10/2017 | 23:20
3
57
זה בדיוק מה שהמטפל שלי אומר לי.. שאני מסתכלת יותר מדי רחוק קדימה.
 
ההתחלות החדשות האלה מרתיעות כל פעם מחדש
לצפיה ב-'הכל או כלום'
הכל או כלום
15/10/2017 | 23:31
1
56
תמיד יש מחשבות, יתרונות וחסרונות. אפשר להסתכל על דברים במשקפיים ורודות או שחורות.
אנו יודעים שלא קיים מושלם.
 
כדאי להתחיל. מקסימום אם רואים שלא מתאים אז מפסיקים ומחפשים משהו אחר אבל חבל לוותר מראש.
לצפיה ב-'תודה :)'
תודה :)
15/10/2017 | 23:38
16
לצפיה ב-'שמחה לשמוע ושוב !'
שמחה לשמוע ושוב !
15/10/2017 | 23:31
23
לצפיה ב-''
16/10/2017 | 12:02
7
לצפיה ב-'אני עד היום כל יום אומרת נעבור רק את היום הזה'
אני עד היום כל יום אומרת נעבור רק את היום הזה
16/10/2017 | 07:11
1
70
לי עוזר להציב מטרות כדי לשרוד את העבודה...


כמו אם אני אצליח להגיע שבוע ימים לעבודה ולא לברוח אני מפנקת את עצמי בסרט..בדרך כלל פשוט אבל לוקחת כל יום ביומו ולאט לאט צוברים פז"מ.
לצפיה ב-'איזה נחמד שאת מפנקת'
איזה נחמד שאת מפנקת
16/10/2017 | 11:38
50
את עצמך ככה. אהבתי את הגישה:)
לצפיה ב-'הפתרון'
הפתרון
16/10/2017 | 07:52
2
62
להיות עובד מדינה ולקבל קביעות.
לצפיה ב-'הייתי'
הייתי
16/10/2017 | 11:38
1
56
לא ממש נתן לי מוטיבציה להמשיך. זה לא כזה כיף להיות עובד מדינה...
לצפיה ב-'זה תלוי מה את עושה'
זה תלוי מה את עושה
16/10/2017 | 13:07
49
מבחינת תנאים סוציאלים וביטחון תעסוקתי - מעטים כיום המקומות שמשתווים לכך.
מה גם שאפשר להתקדם ולבצע תארים תוך כדי עבודה בסיוע המערכת.
מי שכל כך רוצה לקחת הפוגה ולנסות משהו אחר, יכול לעשות זאת במסגרת חל"ת , בזמן שמקום העבודה שמור לו.
לגבי עניין- יש ואריביליות מאוד גבוה. בקצה האחד יש את הפקידים/מזכירים זוטרים שעושים עבודה הכי משעממת (לרוב נמצאים שם בכלל הנוחות) ומהצד השני יש לדוגמה את ראש המוסד, נגיד בנק ישראל, נשיאת בית המשפט העליון, מנכלי המשרדים הממשלתיים, מנהלי חברות ממשלתיות - שכולם עובדי מדינה.
ויש כמובן ספקטרום גדול באמצע
לצפיה ב-'אני ממש במקום הזה עכשיו'
אני ממש במקום הזה עכשיו
16/10/2017 | 11:58
10
56
עברתי סוף סוף  ראיון מוצלח יכול להיות שאני אתחיל שם אבל פתאום זה נורא מלחיץ אותי.  התרגלתי ללא לעשות הרבה אחרי שנה ומשהו בלי עבודה ואני לא יודעת  איך יהיה לי לחזור למשרה מלאה ותובענית כמו שהם מתארים את התפקיד.
מה הפתרון..?  לא יודעת. אצלי יש את החשש הכלכלי אז אני מקווה שאצליח להחזיק מעמד..
לצפיה ב-'מבינה אותך לגמרי'
מבינה אותך לגמרי
16/10/2017 | 12:25
8
41
קודם כל מזל טוב על הראיון:)
 
הכל עניין של הרגל. מתרגלים לכל דבר בסוף. בהתחלה תמיד יהיה קצת קשה.
 
קשה לי להגיד את זה על עצמי כי החלפתי מלא עבודות ועכשיו קשה לי לראות את עצמי שוב באותו המצב..
 
שיהיה בהצלחה
לצפיה ב-'אולי את בתחום שלא מתאים לך?'
אולי את בתחום שלא מתאים לך?
16/10/2017 | 12:31
7
40
ובגלל זה את נוטשת מהר? אם את עובדת במשהו שלא מעניין אותך ולא עושה לך טוב אז באמת קשה להתמיד
לצפיה ב-'זו בדיוק הסיבה :('
זו בדיוק הסיבה :(
16/10/2017 | 12:38
6
40
הרוב האמת היה זמני. אבל נטשתי גם כאלה שלא.
 
הבעיה שאני לא יודעת מה אני אוהבת. מהשחרור מהצבא אני מחפשת את עצמי. זו בעיה
לצפיה ב-'מצויין שאת יודעת. זה כבר משהו'
מצויין שאת יודעת. זה כבר משהו
16/10/2017 | 12:44
5
30
ניסוי וטעייה אולי? לנסות כל מיני תחומים שלא חשבת עליהם רק כדי לבדוק אותם?
ומה עם ייעוץ מקצועי? אפשר למצוא אפילו באינטרנט כל מיני מבחנים שעוזרים כדי לתת לפחות כיוון.
לצפיה ב-'הייתי בייעוץ מקצועי'
הייתי בייעוץ מקצועי
16/10/2017 | 12:49
4
40
שילמתי כמה אלפים סתם.. לא מצאו כיוון ספציפי. נתנו לי מיליון כיוונים אפשריים על פיסת נייר קטנה.. ממש תגמול על הוצאה כזו. אבל כן.. צריך לנסות. חשבתי על משהו עם חיות.. הבעיה שאני אלרגית וגם לא יודעת כמה זו עבודה לחיים.. יש הרבה ביקורת. אמשיך לחפש. תודה :)
לצפיה ב-'אני מגדלת חתול וכנראה אלרגית לחתולים '
אני מגדלת חתול וכנראה אלרגית לחתולים
16/10/2017 | 13:02
3
52
אז אל תתני לזה לעצור מבעדך, לפחות לנסות.
אני לא בעד ארגוני הליטופי חיות למיניהם אבל תנסי אצל וטרינרים אולי. לא תמיד צריך נסיון וזו יכולה להיות עבודה מאוד מהנה למי שאוהב בע"ח (וגם עצובה כמובן. צריך לקחת בחשבון).
גם אם זו  לא עבודה לחיים, אז מה. זה יעשה לך טוב לעכשיו וזה מה שחשוב. גם ככה כל  התפיסה של עבודה לחיים היום כבר לא כ"כ קיימת כי כולם משנים מקצועות או מקומות עבודה בתדירות גבוהה יותר או פחות.
תעשי משהו שיעשה לך טוב עכשיו.
ולגבי ייעוץ מקצועי: אני לא זוכרת איזה מבחן אינטרנטי אני עשיתי אבל נדמה לי שפשוט חיפשתי מבדקים וייעוץ בגוגל ונכנסתי לכמה. חלק פחות יעילים וחלק נראו לי די טובים. אגב, אחד מהמבחנים היה ייעוץ לימודים אבל בפועל זה היה מתאים יותר לעבודה. אני יכולה לנסות לחפש בהיסטוריה שלי אם תרצי ולהפנות אותך.
לצפיה ב-'ממש תודה;)'
ממש תודה;)
16/10/2017 | 13:07
2
35
אני חושבת שעשיתי את המבחנים האלה. אבל אכנס שוב :)
 
לגבי העבודה עם בעח, ניסיתי לשאול בגן חיות לידי חח אבל הם מחפשים רק מאבטחים. אין הרבה עבודה בזה.
 
אמשיך לחפש. ממש תודה :)
לצפיה ב-'מרפאות וטרינריות'
מרפאות וטרינריות
16/10/2017 | 13:14
1
13
לצפיה ב-':) יכול להיות נחמד תודה'
:) יכול להיות נחמד תודה
16/10/2017 | 13:33
9
לצפיה ב-'בהצלחה! '
בהצלחה!
17/10/2017 | 23:24
17
שתהיה לך הסתגלות קלה!
לצפיה ב-'לא יודע,אבל להתפרנס צריך!'
לא יודע,אבל להתפרנס צריך!
16/10/2017 | 17:44
47
ולשבת בבית ולריב עם הקירות זה ממש לא הפיתרון.בטח כאשר את כבר לא טינאייגרית ולא אחרי צבא.
אין כזה דבר לא לעבוד!תעבדי בזבל,העיקר לא להיות בבית!
אם את יכולה להרשות לעצמך לא לעבוד,היינו הך,לכי תטיילי...וואלאכ,זה מה הייתי עושה... עבודה היא חיינו,אך לא בשביליינו...
 
לצפיה ב-'מאוד מבינה אותך'
מאוד מבינה אותך
17/10/2017 | 09:23
3
44
זה לא קל להיות the new kid on the block , ולהתמודד גם עם מבטים בוחנים וביקרתיים, גם עם סביבה חברתית חדשה (כנראה של אנשים שכבר מכירים זה את זה, כי ברוב המקרים לא קולטים הרבה עובדים חדשים ביחד), וזה גם לא קל להתרגל (מחדש) למסגרת מחייבת, וללא להיות אדונית לזמנך...
כל זה ברור ומובן. לען מה שצריך לעשות הוא, לדעתי, קודם כל לקבל את הקושי, להכיר בו, לא להבהל מזה שקשה. ודבר שני - להזכיר לעצמך את כל הסיבות ששווה לך להתגבר על הקושי: כי יש לך מה לעשות עם הכסף, כי עבודה תיתן לך הרגשה טובה עם עצמך ובעיני החברה, כי זה כרטיס הנסיעה שלך לעבר עצמאות, כי שם יש סיכוי שתכירי אנשים שאולי ימצאו חן בעיניך, כי יכשה לך טוב לצאת מהבית. ואם יש לך אפשרות לעבוד במקום שיהיה לך נעים לשהות בו, ו/או בעבודה שלפחות קצת מעניינת אותך - את בהחלט יכולה להוסיף את זה לרשימת הפלוסים.

רגע, ומה עם ללמוד? למדת משהו? יש לך מקצוע שמעניין אותך לעסוק בו? אם לא - יש חך אפשרות ללמוד?
לצפיה ב-'תודה'
תודה
17/10/2017 | 10:04
1
36
למדתי.. אבל אני מחפשת עוד כיוונים. אולי עוד קורסים
לצפיה ב-'מרוב לימודים בסוף לא עובדים'
מרוב לימודים בסוף לא עובדים
17/10/2017 | 22:47
30
לצפיה ב-''
17/10/2017 | 10:22
38
טוב כבר כתבו פה את כל התשובות הנכונות ויותר יפה ממה שיכולתי, במיוחד זאת שלמעלה. הייתי מוסיף בתור מישהו שבתחילת שנות ה20 החליף עשרות עבודות שונות ומשונות (וחלק גם נחמדות) זה לשנות את התודעה\הגישה לגבי עבודה מאיזה משהו הכרחי ששונאים למשהו שבונה אותך - כמו ששחר כתבה.
 
זה כמו חדר כושר. מה שבונה כוח ראשוני הוא לא מנוחה אינסופית (כי זה היה לפני וזה לא עבד) אלא השקעה של הכוח שיש. במקרה הכי 'גרוע' יש מפעלים שיקומיים ועבודות במסגרת חוק שיקום נפשי. לחלק מהאנשים זה הטופ שהם יכולים להגיע אליו ולחלק אחר זה אזור נוחות שתוקע אותם. אז זו אופציה אחרונה אם בכלל.
לצפיה ב-'כן, זה קרה לי כשסבלתי מדיכאון.'
כן, זה קרה לי כשסבלתי מדיכאון.
17/10/2017 | 15:17
2
55
זה חששות שעולים בגלל המצב הדיכאוני. הם אינם קיימים בעוצמה כזו, כאשר המצב הנפשי אינו מדוכא. 
אי אפשר להתחיל עבודה חדשה כשנמצאים בדיכאון. 
מה שעשיתי אז, כשזה קרה לי, הלכתי לאשפוז יום. אחרי כמה חודשים מצבי הוטב, השתחררתי ומצאתי עבודה חדשה. 
לצפיה ב-'זה אינדיוידואלי לכל אחד'
זה אינדיוידואלי לכל אחד
17/10/2017 | 15:33
1
61
אני הייתי נזהרת במתן טיפים כאלה.
הרי לכל דבר מתרגלים. ואני עבדתי גם כשהייתי בדאון ובסוף זה עובר.
הכל תלוי בהרגל שבסוף מוביל לשינוי המחשבה.
 
בכל מקרה.. נראה לי שלא כל כך בריא להסתובב בפורום הזה כל הזמן. כל אחד באמת רוצה לעזור אבל הטיפים יכולים להזיק לפעמים יותר מלהועיל.
לכן נראה לי שכדאי שבאמת אפסיק.
לצפיה ב-'לא ראיתי שנתתי טיפ. שאלת למי זה קרה, אז סיפרתי מה קרה לי.'
לא ראיתי שנתתי טיפ. שאלת למי זה קרה, אז סיפרתי מה קרה לי.
17/10/2017 | 15:53
47
דיברת על דיכאון, אז אמרתי שאי אפשר לעבוד (ובוודאי שלא להתחיל עבודה חדשה) כשנמצאים בדיכאון. התכוונתי לדיכאון עמוק.
פתאום את מדברת על דאון. דאון זה לא דיכאון עמוק. זה לא דיכאון בכלל! אני מדברת על דיכאון בלתי נסבל, שאפילו ללכת ברחוב גורם לסבל שקשה לעמוד בו. במצב כזה אי אפשר לעבוד.
אי אפשר להתרגל לדבר כזה, והוא ממש לא תלוי בהרגל.
 
איך טיפ יכול להזיק אם את לא לוקחת אותו לעצמך? לא מתאים לך, אל תקחי.
לצפיה ב-'הפתרון שלא יהיה מקור פרנסה ולא תהיה ברירה'
הפתרון שלא יהיה מקור פרנסה ולא תהיה ברירה
18/10/2017 | 04:26
46
הרבה תחומים יש דחיינות והתפנקות ובריחה
לשוחח בתשלום ולמרוח הודעות בחינם - זו המציאות
אם העבודה מתסכלת כי חסרים כישורים, לומדים ומשתלמים.
אפשר גם ליזום שנוי, להפוך עוסק עצמאי שמאפשר לך לעבוד חלקית
עם מספר חברות - גם למעסיק זה משתלם יותר מלשלם לשכיר.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
21/10/2017 | 12:04
9
לעבוד צריך כדי להתקדם, להיות במסגרת מוגדרת ולתרום לחברה. אולי אם תחשבי שוב ושוב על התרומה לחיים שתפיקי מעבודה, יעודד אותך לעבוד יותר במרץ. אפשר לעשות עבודה בחשק, ברצון ובהנאה. אפשר למצוא שיטות אישיות לבצע את העבודה יותר ביעילות. ככל שתעבדי ביעילות, יקדמו אותך יותר ותגיעי לרמה מתקדמת יותר בחיים.
 
 
 
 
לצפיה ב-'קשה לי בטיפול'
קשה לי בטיפול
17/10/2017 | 01:20
2
43
לצפיה ב-''
( לעמוד שלי בתפוז )
17/10/2017 | 22:26
32

 ערב טוב בילי,
אמרת שקשה. לא פירטת יותר מדי, אבל נשמע שלא כל כך טוב לך..
יקרה, אולי תרצי לפרט ולספר לנו קצת יותר בהרחבה מה בדיוק מפריע לך על מנת שנוכל לנסות לעזור? מה מקשה עלייך בחוויה הזאת של הטיפול? האם הקושי הוא פיזי או נפשי?
אנחנו כאן כדי להיות איתך 


 
לצפיה ב-'מצטער לדעת'
מצטער לדעת
21/10/2017 | 12:05
12
מקווה שיהיה לך יותר קל. טיפול אמור לעזור נפשית, כדאי שתשתדלי לשתף את המטפלת בקשייך ובמצבך הרגשי. היי חזקה, נסי לעזור לעצמך.
 
 
לצפיה ב-'מבקרת '
מבקרת
15/10/2017 | 12:48
24
140
מזמן לא כתבתי כאן. לא תמיד יש לי חשק ואני גם הולכת לטיפול פסיכולוגי כבר כמה חודשים אז לרוב אני פורקת שם. 
אבל יש משהו שאני מרגישה שיפדח אותי לחשוף בטיפול. גם כאן האמת… אבל בכל זאת יש לי צורך לכתוב את זה… 
אני קרובה לגיל 40 בלי זוגיות, בלי משפחה משלי, בלי חברים וכרגע בלי עבודה מסודרת. 
אף פעם לא הייתי מוקפת במלא חברים וגם לא הייתי מחוזרת בכלל ובגיל יחסית צעיר התחלתי לבנות לי בראש פנטזיות על חיים אחרים. בכל תקופת חיים זה היה משתנה אבל תמיד היה לי לאן לברוח. והעניין הוא שזה ממשיך גם היום… כמה מביך.....
וכיום זו מין פנטזיה שמלווה אותי בשנים האחרונות. ושם אני- אני אבל שונה, ויש לי אהבה ומישהו שמקבל אותי בדיוק כמו שאני עם כל הפגמים ואני מוצלחת יותר וטוב לי הרבה יותר. 
זו סוג של התמכרות.. אני מנסה מידי פעם להפסיק לנדוד לפנטזיות האלה אבל אז "ריק" לי בראש. אין לי על מה לחשוב כי החיים שלי עצמם די ריקים. אז אני חוזרת לזה והחיים האחרים האלה מאוד מנחמים אותי. כאילו- לפחות בראש יש לי משהו שאין לי במציאות, וזה נעים לי. הבעיה היא, מעבר לתחושת הבושה שלי, היא המציאות. הידיעה שיש אנשים שחיים עם דברים שאני משתוקקת אליהם אבל אין לי אותם. עוד זוג חדש שנוצר, עוד מישהו שהתחתן, עוד מישהי שילדה תינוק, עוד קידום בעבודה, ועוד חברויות שנשמרות שנים. הם חיים את החיים האמיתיים, וברור לי שיש להם קשיים, אבל הם חיים.
אני מפנטזת   
לצפיה ב-'טוב לראות אותך שוב '
טוב לראות אותך שוב
15/10/2017 | 13:24
6
88
אני חושבת שכדאי לך לבדוק מה את מרגישה בקשר עם הפסיכולוגית, ולהתחיל לבחון איך ומתי תוכלי להתחיל לשתף אותה אפילו בחלק מהנושאים שמפריעים לך.
יתכן ומדובר בתהליכים מקבילים, את חוששת להתעמת עם המציאות ואפילו להכיר בה. גם אם רק תעלי את הנושא לדיון עם הפסיכולוגית המשמעות היא שאת מכירה בבעיה, וכעת כל עוד את לא משוחחת על כך את יכולה כביכול להמשיך להתעלם ממנה. אלא שנראה שבשלב הזה ההתעלמות מתחילה להיות מעיקה עבורך ואת מרגישה בצורך לשתף אפילו בפורום. גם זו התחלה.
 
יכול להיות שאת לא רוצה לוותר על הפנטזיה.. היא מנחמת אותך.
לפעמים אנשים מעדיפים לפנטז מאשר להתפשר. לדוגמא, למצוא עבודה שאינה עבודת חלומות אבל מסודרת, למצוא זוגיות מכיוון שכל בחירה משמעותה ויתור על קשרים פוטנציאליים אחרים (כשמדובר במונוגמיה).
 
בתור התחלה כדאי לך למצוא דבר אחר שיוכל לנחם אותך ולסייע לך בהתמודדות עם ההכרה במציאות. לפי דעתי, סביבה תומכת קבועה תוכל להועיל לך, את יכולה להצטרף לכותבים בפורום שאת חלקנו את כבר מכירה.
אם הגעת לתובנות הללו כתוצאה מהטיפול כנראה שהוא מועיל לך. מצער שאת לא מרגישה מספיק קרובה לפסיכולוגית בינתיים- יחד עם זאת אני מניסיוני לא חושבת שנדרש אמון מלא בתחילת הטיפול. לפעמים הרגשת הביטחון יכולה להגיע תוך כמה חודשים או אפילו שנים, וזה לגיטימי ולא בהכרח מפריע לטיפול.
 
מצרפת מאמר שאולי יעניין אותך: 
מאתר "פסיכולוגיה עברית"
לצפיה ב-'היי בילי יקרה'
היי בילי יקרה
15/10/2017 | 14:53
5
59
תודה על התגובה.
הבעיה היא לא בטיפול אלא בי, כי אני נבוכה מזה. דווקא אני זוכה לפרגון בטיפול בד"כ.
חשבתי שנוח לי לכתוב את זה כאן כי יש אנונימיות שמקלה על העניין, אבל אז נזכרתי שהכרתי באופן אישי מישהי דרך הפורום והתבאסתי שכתבתי את ההודעה כי עכשיו זה כבר לא אנונימי, יש מישהי שמכירה את האדם מאחורי הכינוי. גם רציתי לבקש מסהר שימחקו את ההודעה אבל כבר הגבת
בכל מקרה תודה לך
לצפיה ב-'היי וירג'יניה'
היי וירג'יניה
15/10/2017 | 15:20
4
56
אני נוטה להאמין שאת לא המטופלת הראשונה שנבוכה מלהעלות דברים בטיפול. 
את יכולה לשקול את האפשרות לשוחח על המבוכה שלך מבלי לפרט ממה את נבוכה.
ואת עדיין יכולה לבקש מסהר שימחקו את ההודעה. אני יודעת שבמקרה כזה ימחקו גם כל ההודעות שכתבתי בשרשור הזה. ומבחינתי זה בסדר גמור.
 
 
לצפיה ב-'תודה על ההבנה'
תודה על ההבנה
16/10/2017 | 12:14
3
37
עכשיו כבר מאוחר מידי בשביל למחוק אבל תודה שהבנת  אותי
לצפיה ב-'אני מנסה להבין אותך'
אני מנסה להבין אותך
16/10/2017 | 23:22
2
44
לגבי הרצון שלך למחוק את תוכן ההודעה - גם עכשיו לא מאוחר מידי. כנראה שאת לא שלמה עם הרצון הזה, יש בך גם חשש וגם רצון לשתף, וזה לגיטימי. אבל אני ממש לא מקבלת את האחריות הזו על עצמי.. גברת את ילדה גדולה! וזוהי ההחלטה שלך. 
עוד כמה שנים וחברות שלך ידברו על כך שהן סבתות.. SO WHAT?
 
מתוך מה שאת כותבת יש לי הרגשה שהסביבה הקרובה אליך ביקורתית, או הייתה ביקורתית כלפייך. כל הדברים שציינת הם חיצוניים ולא מעידים על מי שאת, על היכולות שלך, על הפוטנציאל שלך, והם עשויים להשתנות בכל עת. 
את יכולה מחר בבוקר לגשת למקום עבודה, בצהריים לעבור ריאיון, ובערב להתחיל לעבוד. בשבוע הראשון להכיר כמה חברות ולקשור איתן קשרים חברתיים ולצאת איתן מידי פעם לבילוי או ארוחה, ותוך חדשיים הן יכירו לך מישהו. ואת גם יכולה להמשיך להצטער על הדברים שלא השגת ולהתמקד בשלילי ולהעצים אותו עוד קצת.. 
 
הבעיה היא לא המציאות כמו העובדה שאת לא רוצה להכיר במציאות
במידה ואת רוצה לשנות אותה, את מוכרחה להכיר אותה כפי שהיא.
גם אם היא אינה מוצאת חן בעינייך. וזה לא קל.
עלייך לבחון האם המטרות שציינת (חברות, זוגיות וכו') חשובות לך מספיק כדי שתהיי מוכנה לשלם את מחיר הכאב שבהכרת המציאות.
ולהיפרד מהפנטזיה לפחות בחלק מהזמן.
לצפיה ב-'היי בילי'
היי בילי
18/10/2017 | 17:54
1
21
כמה דברים:
הסביבה שלי דווקא כן תומכת. את זה תמיד ידעתי והערכתי. אני שופטת ומבקרת את עצמי בלי הפסקה.
את המציאות שלי אני מכירה טוב וגם חייה. אין לי ברירה. לא מתה עליה ולכן הפנטזיות משמשות בריחה נעימה.
למה שיתפתי? בעיקר כדי לגלות שאני לא היחידה… זה עבד חלקית.
וברור שאת לא צריכה לקחת אחריות עלי.
בסה"כ הודיתי לך שהרשית לי למחוק את ההודעה .
 
זה לא משנה. ההודעה כבר ישנה יחסית ומן הסתם כבר אין התייחסות אליה.
לצפיה ב-'היי וירג'יניה'
היי וירג'יניה
19/10/2017 | 14:31
16
היה עוזר אם היית כותבת מלכתחילה אילו תגובות את מעוניינת לשמוע.. ובמיוחד מה לא, אם יש כזה..
לגבי המחיקה, את יכולה לבקש מחיקת הודעה גם בלי אישור של המגיבים, וזה כולל גם אותי כמובן 
 
לצפיה ב-'2 השקל שלי..'
2 השקל שלי..
15/10/2017 | 16:39
1
64
אין לך במה להתבייש, בכלל בכלל בכלל לא!!
זה מעולה שאת מפנטזת, זה מעולה שיש לך לאן לברוח.
הבריחה שלך לא פוגעת בך ולא באחרים וזה מעולה, הבריחה שלך עושה לך נעים, וזה גם מעולה.
תארי לך שהיית בורחת לסמים או לאלכוהול וכו', זה הרבה יותר גרוע.
אני בכנות חושבת שאין פה מה להתבייש מעצם זה שאת מפנטזת, אומרים שכל דבר בעצם מתחיל ממחשבה ומלפנטז על זה, הרי אם לא היינו חושבים על זה.. ולא היינו מתקדמים לזה.
לדעתי, אין מה להתבייש לפתוח את זה בטיפול, ועוד אופציה שקיימת היא פשוט לכתוב מכתב/מייל או משהו למטפל/ת וככה זה יגרור שיחה.
עכשיו לא שאני מנסה לזלזל בזה שאין את הדברים שאת רוצה במציאות ושזה כואב ושפנטזיה היא לא באמת תחליף.
הבעיות נשארות אותן בעיות, ועצוב וקשה וכל זה שאין מה שאת רוצה.
אבל זה לא סותר את זה שאין לך מה להתבייש בזה שאת מפנטזת, ושזה ממש בסדר ואם זה עוזר לך אז עוד יותר טוב.
 לא נראה לי שבגלל שיש פנטזיה אז כאילו בשביל מה לטרוח במציאות, אלא הפנטזיה באה לענות על צורך של זה שאין מה שרוצים במציאות.
שמעי, אם משהו מנחם אותך..תאחזי בו..
 
אני אגיד לך יותר מזה, גם אני הייתי מפנטזת על המוני דברים, לפעמים ממש יכולתי להרגיש אותם פיזית, היום אני כבר לא מצליחה אפילו לפנטז מרוב שזה לא נראה אפשרי. לפעמים בא לי לברוח לאיזה פנטזיה שלפחות שם יהיה לי נעים.
 
לצפיה ב-'תודה...'
תודה...
16/10/2017 | 12:21
23
את צודקת באבחנה שלך על סוג הבריחה שלי וזה באמת עדיף, פשוט עצוב לי שככה נראים חיי  בגילי
אגב, לגבי המשפט האחרון שלך- הפנטזיות אצלי הן באמת רק בראש אבל הקטע  הוא שלפעמים, לעיתים רחוקות, כשאני ישנה יש לי חלום על זוגיות ואהבה ואז אני באמת מרגישה את זה בצורה פיזית  כמו שאת מתארת. כשאני מתעוררת יש תחושה של ריקנות ופספוס.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
15/10/2017 | 18:49
1
45
את צריכה להתחיל לחיות. האמיני בעצמך, קחי יוזמה והתחילי לפעול. מצאי לך מגמות יפות ודרכים להשיג אותן. השתתפי במסגרות בנושאים שמעניינים אותך, מצאי עיסוקי פנאי שמעניינים אותך ושימלאו את חייך בתוכן, למדי עבודות והכירי אנשים מעניינים במסגרות, פתחי שיחות מתעניינות עם אנשים. בסוף תמצאי את אהבת חייך. היפתחי לעולם, ככל שתיחשפי לעוד אנשים וסוגי אנשים יותר תרבי את הסיכוי שתמצאי אהבות חזקות.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
16/10/2017 | 12:23
11
לצפיה ב-'וואו כמה שאני מזדהה איתך'
וואו כמה שאני מזדהה איתך
15/10/2017 | 19:16
12
57
גם אני באמצע שנות השלושים ויש לי חרדות מגברים, לדעתי באמצעות הדמיונות והפנטזיות האלו על משהו לא ממומש אנחנו בורחות מהמציאות האמיתית והעגומה שבה אנו נמצאות..יש לנו כמיהה לאהבה וזוגיות ואנחנו כל כך מפחדות מזה שהפנטזיות קצת משתיקות לנו את הכמיהה והצורך הזה אבל מצד שני גם תוקעות אותנו במקום, אני כל כך מבינה אותך הכי קל לברוח למקום של הפנטזיה שם בפנטזיות אף אחד לא פוגע בך ומשפיל אותך או דוחה אותך שם את כביכול מוגנת וגם ככה את קצת מרגיעה את עצמך מכל החרדות מקשר ככה אני רואה את זה לא יודעת אם תסכימי איתי. אבל לדעתי את צריכה לשוחח עם המטפלת שלך על הכל גם על הפנטזיות הרי זה חלק מהטיפול לשתף ולפרוק מה גם שזה לא פדיחה כמו שאת אומרת וזה טבעי לחלוטין שיהיו פנטזיות למישהי בגילאים שלנו ויותר צעירות מאיתנו שכל כך כמהות לזוגיות ואהבה והקמת משפחה שתעשה לה אושר בחיים. מאחלת לך בריאות ושלווה
לצפיה ב-'מזל '
מזל
16/10/2017 | 12:26
11
54
מעודד  לדעת שאני לא היחידה.
די הרמתי ידיים למצוא זוגיות. אני כבר לא חושבת שאני מסוגלת היום, בלי לעשות שינויים משמעותיים בחיים שלי. התרגלתי למצב שלי.
אבל כן- אי אפשר לברוח מהכמיהה הזאת וכמו שכתבת, הפנטזיות האלה משתיקות את הכמיהה..
לצפיה ב-'למה להרים ידיים?'
למה להרים ידיים?
16/10/2017 | 21:26
10
18
לצפיה ב-'כדי לא להרים ידיים חייבים לוותר על הפנטזיה'
כדי לא להרים ידיים חייבים לוותר על הפנטזיה
16/10/2017 | 22:58
2
60
ווירג'יניה כתבה שהפנטזיה מנחמת אותה:
"אין לי על מה לחשוב כי החיים שלי עצמם די ריקים. אז אני חוזרת לזה והחיים האחרים האלה מאוד מנחמים אותי.. לפחות בראש יש לי משהו שאין לי במציאות, וזה נעים לי"
לכן ברור שאם היא תרצה משהו במציאות היא תצטרך לוותר על החלום. להתאבל
לא כל אחד מסוגל או רוצה בזה. לפעמים קל יותר להישאר במקום המוכר גם כשהוא לא אידאלי
 
כדי להיות מוכנים לעזוב את המוכר צריך לא רק אומץ אלא גם תמיכה.
טיפול פסיכולוגי זו התחלה, הצעתי לה גם לכתוב בפורום. יש כאן הרבה אנשים עם דעות שונות, ומי שמעוניין יכול ללמוד לא מעט ולקבל פידבקים.
וכמובן גם לראות שהוא לא היחיד עם קשיים ואתגרים בחיים. חשוב כפי שנייק כותב לא להישאב לזה. אבל כמקור תמיכה הפורום הזה נהדר.
ויש לו גם מנהלים שמסייעים רבות ומאפשרים את קיומו ומאפשרים דיאלוגים בסביבה בטוחה יחסית.
לצפיה ב-'כתבת יפה, בילי'
כתבת יפה, בילי
17/10/2017 | 22:07
1
38
אכן נשמח להשתדל לסייע.
 
לצפיה ב-'תודה ישראל'
תודה ישראל
17/10/2017 | 23:12
11
לצפיה ב-'כי כמו שכתבתי - יש דברים ושינויים '
כי כמו שכתבתי - יש דברים ושינויים
18/10/2017 | 17:56
6
41
שהיום אני כבר לא בטוחה שמתאימים לי. אז הרמתי ידיים כי בלי שינוי שלי זה כבר לא יקרה
לצפיה ב-'במילים אחרות את חוששת מלעשות שינוי'
במילים אחרות את חוששת מלעשות שינוי
19/10/2017 | 00:11
5
12
לצפיה ב-'קרוב אבל לא... ;)'
קרוב אבל לא... ;)
19/10/2017 | 15:55
4
40
השינוי שלדעתה צריך לעשות לא בהכרח מתאים לה, לכן היא מעדיפה להרים ידיים.
 
במקרה שתחליטי לא להרים ידיים וגם אם כן, יש כאן אנשים טובים שישמחו ללוות אותך בדרך לאושר.
לצפיה ב-'ההודעה לא הייתה אליך ישראל, אלא לווירג'יניה. '
ההודעה לא הייתה אליך ישראל, אלא לווירג'יניה.
20/10/2017 | 00:02
1
32
ומכיוון שאתה אינך ווירג'יניה, אינך יכול להעיד בשמה האם הבנתי נכון או שלא.
אם אתה מעוניין להעלות השערות בכייף, אשמח לשמוע את האסוציאציות שלך. רק שחשוב לזכור שמדובר בדיעות אישיות שלך, ולא בהכרח בדיעות של ווירג'יניה. 
 
 
 
לצפיה ב-'למען האמת האבחנה שלו מדויקת '
למען האמת האבחנה שלו מדויקת
21/10/2017 | 13:04
5
לצפיה ב-'תודה ישראל '
תודה ישראל
21/10/2017 | 13:02
1
14
אין לי ספק שיש כאן אנשים נהדרים אבל אני חושבת שכיום אני צריכה משהו עמוק יותר, כמו המשך הטיפול הפסיכולוגי
לצפיה ב-'אני רוצה לשתף אותך עם חווייה שלי'
אני רוצה לשתף אותך עם חווייה שלי
21/10/2017 | 19:50
22
גם אני לא הגעתי לזוגיות תקינה אף פעם (התחתנתי צעירה מאוד מאוד ל-5 שנים, ואחרי הגירושין לא היו לי אף פעם חיי זוגיות, ואני לבד כל חיי, ועם כל כמה שאני רוצה להיות נשואה, לא מרגישה שאני מתחילה להיות מסוגלת). 
כל החיים עסקתי בטיפול בקשיים הנפשיים שלי ובגידול הבן שלי, שהוא בן 35 היום, כלומר שנים רבות אני כבר לא מגדלת אותו. 
המון קשיים נפתרו בטיפולים הארוכים, ולאחרונה חזרתי לטיפול נפשי בגלל הקשיים שלא נפתרו עדיין. 
 
אבל אני מרגישה שיש לי חיים, שהם לא ריקים. ולא בגלל שיש לי בן ונכדה. יש להם החיים שלהם, וזה לא ממלא את החיים שלי. 
אני נהנית מהעבודה שלי, אני נהנית מהיום יום, מלסדר את הבית, מללטף את החתול, מלשוחח עם החברות שלי, מלראות הילדים והנכדים שלהן נולדים, מתבגרים, מתחתנים. אני נהנית מלהיות ועד הבית, מלטפל בעציצים, מלשחק משחקים במחשב ולפתור תשבצים. 
למרות שהחיים שלי שונים מאוד משל סביבתי, שכולה משפחות של אנשים שלא עוסקים כל חייהם בטיפול בנפש, אני מרגישה חיים ומשמעות. בעיני כל הפעולות שאני עושה הן משמעותיות ולא ריקות.
לדעתי, זו הסיבה שאני יכולה ליהנות מכך שלאחרים יש מה שאין לי - חיי משפחה טובים, ילדים רבים, שלום בית בין הבעל לאשה - מה שמעולם לא היה לי, קשר טוב ואהבה להורים - מה שלעולם לא אחווה בחיי.
 
יכול להיות ששינוי התפיסה שלך לגבי החיים שלך, ימנע את הצורך שלך להשוות לאחרים ולהרגיש ריקנות עקב ההשוואה. 
כאשר את שלמה עם היכולות והנתונים הנפשיים שלך, ומקבלת אותם, את יכולה להרגיש מלאה בכל מה שאת עושה ומסוגלת, ולהרגיש הערכה לחיים השונים שלך. 
לצפיה ב-'עכשיו אני מבינה כמה אני לבד'
עכשיו אני מבינה כמה אני לבד
15/10/2017 | 22:57
10
138
פתאום אחרי שהייתי מצטיינת בתיכון,בצבא עשיתי את התפקיד שהכי רציתי והצטיינתי בו, חזרתי מטיול במזרח וקיבלתי עבודה טובה. עם כל זה אני כולי שקר. לא מסתפקת במי ומה שאני ולכן כל אחד שאני פוגשת מכיר ליטל אחרת. אף פעם לא את האמת. אף פעם לא מראה גם את החולשות רק את החוזקות יחד עם כמה שקרים שהייתי מתה שיהיו שלי. 
תמיד הייתי ילדה דחויה. לא מקובלת אבל איכשהו בחבורה הקטנה שלי הייתי הכל. פתאום אין חבורה כי אני הייתי מספיק טיפשה להרוס הכל. בגדתי בחברה הכי טובה שלי בשביל איזו הרגשה טובה של אהובה ומקובלת. 
פשוט הרסתי הכל. אפילו אמא שלי וויתרה עלי והיא עוד לא יודעת את כל האמת. אני פשוט כישלון. כישלון. שקרנית מטומטמת שמנסה להיות מישהי שהיא לא. הכל רועד ונדחס לתוך האדמה לתוך הלב הכל מתמוטט למה למה??? 
אני רוצה לברוח לא יודעת איך לברוח מהדמות שבניתי לעצמי. דמות עלק מושלמת אבל בפנים כולה נייר מתפורר ורקוב. 
 
לצפיה ב-'אאוץ'. זה כואב...'
אאוץ'. זה כואב...
15/10/2017 | 23:05
5
73
כואב לחשוב כך על עצנך, במילות שיפוט חסרות רחמים. את השופטת ואת הקטגורית גם... רגע, לא מגיע לך סניגור??
אני מבינה שעשית טעויות. טעויות שאת מצטערת עליהן. אבל אני גם בטוחה שיש בך הרבה טוב. ושלא כולך שקר כמו שאת כותבת פה, ולא הכל בשביל התדמית. ליטל האמתית הרי קיימת, היכנשהו. ואני בטוחה שבדברים שאת עושה יש נופך גם ממנה. גם אם כל אחד מכיר "ליטל אחרת", זה לא הופך אותך לשקרנית בהכרח. אולי זה פשוט אומר שיש בך הרבה צדדים... ושכולם אמת...
בקיצור, תתני לעצמך לנשום קצת. רק כשאת רגועה וטוב לך - את יכולה גם לחשוב מה לתקן
לצפיה ב-'תודה'
תודה
15/10/2017 | 23:16
43
תודה
לצפיה ב-'כמה את מקסימה שחר!'
כמה את מקסימה שחר!
16/10/2017 | 11:53
3
14
לצפיה ב-''
16/10/2017 | 18:49
2
10
לצפיה ב-'חייבת לשאול.. '
חייבת לשאול..
16/10/2017 | 19:11
1
44
את כתבת את ההקדמה "הודעה מספר… "? כי יצא לי לראות את זה כמה פעמים ותהיתי אם אנשים באמת כותבים את זה
לצפיה ב-'לא '
לא
16/10/2017 | 23:14
26
אני חושבת שזה מה שמופיע כשאת לוחצת על הודעה ריקה שמכילה רק אייקון בכותרת. ההודעה נפתחת ביחד עם השרשור שאליו היא שייכת בדף נפרד, כשההודעה עצמה מכונה במספרה, כנראה בגלל שאין מילים בכותרת.
לצפיה ב-'מסע של אהבה'
מסע של אהבה
( לעמוד שלי בתפוז )
16/10/2017 | 00:49
1
45

היי ליטל,
אני שומעת ממילותייך כמה את מרגישה לבד ואולי גם כועסת על עצמך על הדרך שבה התנהלת בעבר. כשאת מספרת על הדמות שבנית לעצמך אני שומעת כמה את השתוקקת ומשתוקקת כעת להיות נאהבת ורצויה, ובעלת ערך. ונשמע שכל אהבה שתקבלי עכשיו לא תהיה זו שאת מצפה לה, כי נראה שאת מחפשת אהבה לליטל האמיתית. לליטל שיש בה גם חולשות וגם חוזקות. נשמע שעם החיפוש ישנו גם פחד להיחשף. אולי זהו פחד להיות דחויה ולא מקובלת, לא אהובה. פחד מלבחור בדרך אחרת, מלהראות חלקים ממך שעד עכשיו בחרת להשאיר לך לעצמך, מבלי לדעת איך יגיבו אליהם. נשמע שיש לך רצון פנימי להזדמנות פשוט להתחיל מחדש ולהיות את. אני משערת שאולי את מרגישה חסרת אונים מול הרצון הזה להיות את, להתחיל מחדש, לקבל את עצמך גם עם החולשות. ומול החשש הזה להיחשף אחרי שנים שבהם בחרת להסתיר חלקים חשובים ממי שאת באמת.
יקרה נשמע שאת חווה עכשיו בדידות וקושי ואולי זה גם זמן כזה שקשה לדמיין איך הדברים יראו בעתיד. ואני תוהה האם בנקודה זו ישנה גם הזדמנות להתחיל מסע של חיפוש וגילוי עצמי. מסע שיוכל אולי להוביל אותך לקבלה ואהבה את עצמך כפי שאת.
אני מזמינה אותך להמשיך לשתף אותנו ולהביא לכאן כל חלק ממך שתבחרי, להמשיך במסע הזה. ולא להישאר לבד. את ראויה לאהבה.
שיהיה לילה רגוע ושקט
מתנדבת סהר.
 
לצפיה ב-'מוזמנת להתכתב איתי'
מוזמנת להתכתב איתי
16/10/2017 | 11:40
46
גם אני במצב דומה
לצפיה ב-'את מתארת משהו שרבים מאיתנו בטח מרגישים'
את מתארת משהו שרבים מאיתנו בטח מרגישים
16/10/2017 | 11:47
44
יש לנו צורך להראות שהכל ורוד ונהדר ולכן אנחנו עוטים מסיכה וכך משקרים לעצמנו ולעולם.
אני מבינה את התחושות שלך, אם כי אצלי זה מסיבות  אחרות.
בואי נחשוב פרקטי.. מה את יכולה לעשות?
טיפול יכול לעזור מאוד. לנסות לשחרר אותך קצת ולפחות לפרוק בקול חלק מהכאבים. לי זה עוזר בהיבט הזה.
לגבי החברה- ייתכן מאוד שהיא לא תסלח אבל את יכולה לנסות לדבר איתה באמת על התחושות שלך. אולי לכתוב לה. גם אם היא תמשיך לכעוס, אולי את תרגישי קצת יותר טוב שניסית לתקן.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
21/10/2017 | 12:09
6
אמתיות חשובה כדי ליצור יחסים אמינים עם הבנה ושיתוף פעולה. אם תבטאי את רגשותיך באופן אמתי לפי מידתם האמתית, ישפיע הביטוי במידה המתאימה. חשוב לאהוב אנשים בגלל אופיים הטוב ולא למהר לעזוב אותם. צריך להילחם על קשרי אהבה. אהבה צריכה להיות אמתית לאישיות של האדם ולא למשהו חיצוני כללי. נסי יותר לדאוג לאנשים, יותר לעזור, יותר לתת רגש ואהבה כנים. הכי חשוב להיות טוב לאנשים. אם תהיי טובה, יעריכו אותך כאדם טוב ונהדר ותוכלי כך להעריך גם את עצמך.

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ויקטוריה רבין- מאמנת זוגית
האם אתה לא מחובר לעצמך?
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ