לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1445014,450 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'ייאוש'
ייאוש
15/10/2017 | 17:02
3
179
לא, ייאוש היא מילה יפה מדי לתחושה שלי.
תהום, עמוק עמוק עמוק. לא, גם המילה הזו לא מתאימה.
אין באמת מילה שתתאר את המצב שלי.
גם לא מצליחה להביא את המילים שמסתובבות בראש לביטוי, למשפטים שלמים, לפסקאות, סתם הברות נטולות משמעות.
ואם כותבת פה, זה באמת מצב רע.
 
כל כך רע לי, מספרת לעצמי שפשוט המוח שלי לא מסוגל להכיל כל כך הרבה תסכול וכל כך הרבה לרצות דברים ולרצות ולרצות ולרצות, עד שהוא פשוט מפסיק לרצות, זה מנגנון ההגנה שלו, מפסיק לרצות הכל, מפסיק להיות איכפת.
שום דבר לא כיף נהיה, כי כמה אפשר לרצות דברים שנראה שאין סיכוי לקבל.
כמה יכול לכאוב הלבד וחוסר היכולת להיות עם אנשים עד שפשוט אי אפשר לרצות יותר.
או שאולי ככה נראה דיכאון ששום דבר לא מהנה, והכל דוחה ומגעיל ומייאש.
ובשביל מה להמשיך? אם שום דבר לא מלהיב..
מצד שני, לרצות דברים ולהרגיש שהם בלתי אפשריים גם לא כיף, אבל לפחות נראה שמשהו כיף.
 
לא מתחשק כלום, מלבד לבהות, פשוט לבהות וזהו.
כל כך הרבה פעמים עברתי קשיים, כאלה ואחרים, כל כך הרבה פעמים חשבתי שאני לא אצא מזה וככה יהיה תמיד.
לפעמים יצאתי, לפעמים משהו השתפר, לפעמים לא, לפעמים נדמה שאני בדיוק באותו מקום שהייתי בגיל  8.
נדמה שכל כך הרבה פעמים כביכול קראתי זאב זאב, שלמה להאמין לי כבר...
מצד שני, בסוף הזאב זאב, הזאב באמת אכל אותו...
לפעמים נראה שזה הסוף, אבל בסוף באמת מגיע הסוף...ואיך נדע שעכשיו לא הסוף?
ונשאלת השאלה...בשביל מה להחזיק מעמד? אין באמת בשביל מה.
אין לי מקום להכיל את זה.
המוח שלי לא מסוגל לזה.
אני רק רציתי לחיות.. אבל איכשהו כל מה שיצא..זה המצב הנוראי הזה, שאין לי מושג איך אני יוצאת ממנו וכמו שזה נראה, אני כבר לא יוצאת.
 
לא, המילים לא יוצאות כמו שצריך. הייאוש חוגג. נמשיך לבהות עוד קצת.
 
לצפיה ב-'אמן'
אמן
15/10/2017 | 18:07
22
לצפיה ב-'משהו לבהות בו '
משהו לבהות בו
15/10/2017 | 18:38
50
לצפיה ב-'הכלה ללא מילים'
הכלה ללא מילים
( לעמוד שלי בתפוז )
15/10/2017 | 23:17
20

אני שומעת אותך מחפשת בכל הכח איך להפוך את מה שאת חווה ומרגישה לכזה שאפשר להכיל להחזיק, לחיות איתו, להמשיך... ואולי המילים יכולות להיות אלה שיתנו פשר לתחושותייך, שיהיו הכלי שיכיל את כל מה שיש בך. שיתנו משמעות. אבל נשמע שהמילים מצד אחד הופכות את הדברים למוגדרים וקיימים, וכתובים, ומצד שני לא מצליחות להכיל בתוכן את עוצמת הרגשות.. הכאב.. התסכול.. היאוש.. כל אלה אולי כמו תרמיל שהגוף יכול לסחוב ולצעוד איתו  אך הוא קטן מדיי עבור המטען האמיתי. ונראה שהתסכול גדל וכבד מאוד. והמטען לא מרפה ונוכח. ואני מניחה שהדרך שלך לשרוד אותו היא להעביר את הכל, הצידה, לרקע, שידהה ולו במעט, ולבהות. רק לבהות. לנסות להשקיט את הכאב. שיהיה קצת פחות ער, קצת יותר רדום. והרצון נרדם גם הוא.
אם אני מבינה נכון, המטען הזה ששם ברקע, בצד, יש בו גם רצון. אותו רצון שאולי מביא איתו את האכזבה, התסכול, החששות, הכאב... הוא גם זה המחזיק בתוכו את ניצנוצי התקווה והכח להמשיך.
ואני מבינה שהתחושות והחוויה מוכרות לך מאוד. ואת יודעת לספר לעצמך שיש בהן משהו זמני. שעכשיו זה קצת מרגיש כמו הסוף. ואני שומעת שאת מרגישה בו כל כך לבד. אבל גם יודעת להגיד שזה לא באמת הסוף. ונשמע שהידיעה על הזמניות הופכת שוב את החוויה לפחות ברורה, פחות מוכלת, פחות קיימת ומוגדרת וברורה. אבל נוכחת ולא מרפה.
ואני שומעת כמה את מחפשת את ההקלה ומייחלת להגעתה. אבל להקלה אמיתית שמצליחה להכיל בתוכה את שק הרגשות והחוויות מבלי לדחוק אף אחת מהן. לא את הרצון, לא את התקווה. לא את האכזבה, את הפחד, את היאוש.
הייתי רוצה לתת לך "תרמיל גדול" ונוח שמתאים למידותייך, שתוכלי לסחוב אותו איתך. וגם יצליח להכיל בו את מכלול החוויה והרגש עם מלוא העוצמה שלהם. את היאוש והתקווה, את הרצון והפחד.. עם הכרה מלאה ואמיתית בכל הרגשות שיש בך- גם אלו שאין להן מילים. תרמיל שיכול להחזיק בתוכו גם את הכאן ועכשיו עם כל מה שיש בו וגם את המחשבה על ההמשך והתקווה.
אל תפסיקי לחפש בך את התרמיל הזה. נראה שאת מתאמצת ועובדת קשה מאוד כדי לחפש אותו וזה בטח מתיש ומעייף. אני מבקשת לשלוח לך כח להמשיך.
אנחנו כאן, רוצים להמשיך איתך את החיפוש הזה. ולהיות איתך בו, ואולי תרגישי קצת פחות לבד...
שלך,
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'מוצ"ש'
מוצ"ש
15/10/2017 | 02:04
3
64
מוצ"ש
דיקלה
מילים ולחן: דיקלה

אני סתם עצובה
מוצאי שבת וזה לא עוזר לי
מחר אני אקום
אולי משהו טוב יקרה לי
זה סתם עוד כאב
אבי הגדול יספר לי
תרוצי מהר
יש מי ששומר

כשלילה בא ואין מי שיקשיב לי
הופכת להיות שקטה כמו דמעות
שיעברו כבר
כשלילה בא ואין מי שיסביר לי
חולמת להיות מלכת אהבות
שיחבקו כבר

אני סתם לא מבינה
גם השעון לא עוצר לי
מספרים על חלום
מתי זה כבר יקרה לי
זה סתם עוד כאב
חברתי תלטף בי
תעזבי משטויות
לא נגמרו התקוות


לצפיה ב-'שלום'
שלום
15/10/2017 | 18:51
2
26
השיר נחמד והמסר שלו חשוב. אני מקווה שתתגבר על העצב ותרגיש טוב ושמח עם עצמך.
 
לצפיה ב-'יש לך טיפים איך אתגבר על העצב וארגיש טוב ושמח עם עצמי?'
יש לך טיפים איך אתגבר על העצב וארגיש טוב ושמח עם עצמי?
17/10/2017 | 01:57
1
6
לצפיה ב-'אולי לעשות יותר דברים'
אולי לעשות יותר דברים
18/10/2017 | 16:59
11
כמו תחביבים ודברים שמעניינים אותך, וגם דברים שגורמים לך הנאה ושמחה.
לצפיה ב-'חבר הציע לי לצאת איתו הלילה ואני לא יודע אם לצאת'
חבר הציע לי לצאת איתו הלילה ואני לא יודע אם לצאת
13/10/2017 | 20:06
10
75
כי זה המון כסף בליל שישי
בגלל הדוסים אין תחבורה בשבת חוץ ממוניות
וזה המון כסף
רק הנסיעות הלוך חזור מעל 100 שקל
והשתיה אוכל עוד הרבה כסף
ואני לא יודע גם אם שווה לצאת
בשביל מה?
שאני אצא ואני שוב אתבייש לדבר עם אנשים בבר
ואני אחזור הבייתה שוב עצוב כי התביישתי לפנות או כי אנשים התביישו לפנות אליי?
לא מזמן גילתי על מישהו שהיה דלוק עליי בעבר והתבייש בזמנו לומר לי את זה. יש מלא ביישנים!!! ואני אחד מהם.

בשביל מה לצאת בשביל לחזור הבייתה שוב עצוב?
ואז להתקשר לידידה כדי שתנחם אותי והיא לא תמיד עונה
ולצלצל לער"ן וזה לקחת סיכון ליפול על מתנדב\ת שלא מספיק ברור להם שהם בתפקיד לעזור לאנשים עם רגשות ומצוקות - כלומר לא מספיק אמפטיים, שיפוטיים ולא בהכרח  מועילים או לחילופין ליפול על מתנדב\ת עם יותר אמפטיה וחום אבל זה הקלה רגעית ואני חוזר לסבל של הבדידות, העצבות והשבוע המטורף בעבודה שזה ליסבול לקוחות וצוות שלא כולם באים לי בטוב ולהיות נחמד כי אני צריך לשמור על המקום עבודה ולחזור לבית ולשמוע את החפירות של בני איזה חיים מסריחים...
חיים עלובים.

התקשרתי למישהו
לראיון עבודה
לעבודה מהבית
וביטלתי לילה לפני
מסיבות שלא יכול לפרט פה.
לצפיה ב-'תיקון '
תיקון
13/10/2017 | 20:10
34
לא בדידות. אני כבר לא בודד - יש לי הרבה חברים וחברות מבעבר.
בטעות כתבתי בדידות.
לצפיה ב-'אגב,'
אגב,
13/10/2017 | 20:17
31
יש קשר ישיר בין תזונה למראה העור אפילו במיידי.
אתמול יצאתי עם ידידה לבילוי והיו בחורים ובחורות שהסתכלו עליי
אני רציתי לאכול משהו אחר בסוף אכלנו צ'יפס מלא שמן ומלח
אחרי שאכלתי
הפסיקו המבטים.
 
אני מכיר את זה מלילות בעיקר סופש"ים שאני שותה המון קפה בלי הרבה מים והעור מיובש
חשוב על כל כוס קפה לשתות 2 או 4 כוסות מים
כי הקפה מייבש את העור ובטווח הארוך מזקין אותו
לא תמיד מקפיד אבל משתדל. אני חייב להתמיד לאכול יותר אוכל בריא ובעיקר סלטים
אני חייב להאבק... לא יודע אם זה יעזור לי כי במילא אני חסר ביטחון אבל עדיין טוב לנסות להשקיע
שיפסיקו לקרוא לי אדם או איש או גבר
ויחזירו לקרוא לי 'בחור', 'ילד' או 'נער'
אני יודע שאני שרוט - אבל זה אני ! גם אביבית בר זוהר לדעתי קצת מסובבת... אבל אני אוהב אותה.. אני אוהב טראש ... גם את ליהיא גרינר
לצפיה ב-'אוף, למה דברים שונים?'
אוף, למה דברים שונים?
13/10/2017 | 20:47
28
בגיל 18
בפורום תמיכה נפשית לצעירים
כל הפורום היה שם בשבילי
היו ממש שם בשביל לכתוב
היו אימותים ובכל זאת המון היו קשובים, מגיבים ואכפתיים
 
היום זה שונה
היום פחות מתעניינים
פחות כותבים
פחות שם בשבילי.
 
האמת שגם אני הייתי שונה בזמנו
מעבר לכתיבה המרשימה שהייתה לי בגיל צעיר יחד עם התוכן הלא בוגר שתאם גילי, הייתי כותב ומפרט המון לפרטי פרטים מלא דברים.  כיום, עם  החפירות שאני עדיין אני מצמצם טקסט ומסתיר דברים ובצדק. מצד שלישי, זה לא משנה מה אכתוב - זה פשוט הגיל או לא יודע מה - פשוט כבר לא אכפת לאנשים ממני כמו בעבר וזה עצוב.
לצפיה ב-'אני חושב שאפסיק לצאת עם א''
אני חושב שאפסיק לצאת עם א'
13/10/2017 | 21:30
5
41
נקרא לה א'
זה סתם סיבוב במרכז
היא עושה דאווין עם הגוף שלה אחרי שירדה במשקל
ומלא גברים מביטים בה
ומתי הלילה מסתיים?
כשהיא מוצאת סטוץ אנחנו נפרדים.
 
למה את לוקחת אותי לעיר כדי סתם להסתובב? כי את יודעת שכשאת מסתובבת איתי משום מה גברים יותר חמים עלייך (ואין לי הסבר למה)?
 
אז לא רוצה.
 
אז ד' ועוד מישהו הציעו לי לצאת
ד' חבר לבילויים בלבד
מהסיבה שהוא בעיקר מדבר המון על עצמו וקשה לי עם האנכיות הזאת זה לא הדדי אז רק לבילויים
המישהו השני זה גבר גדול שבעניין שאני ואני לא בעניין שלו
הסכמתי להפגש איתו כמה פעמים כי הוא כבר ראה אותי בלייב ונדלק עליי
זה היה אחד מהימים הנדירים של שנה שעברה שנראתי מדהים ובהמשך פחות
ובאמת באותה לילה הוא עף עליי ובלילות אחרים פחות אבל עדיין רוצה להיות בקשר איתי.
 
ד' הוא אחלה בתור חבר לבילויים אבל רק לבילויים. אם זה יכול להחמיא לי אז כן הוא גם רצה ממני קשר אבל אני לא בעניין.
 
האנשים הקרובים אליי יש לי שלושה - כולם נהדרות כל אחת בדרכה ואלו החברות הכי טוב שלי כיום.
עם הצוות בעבודה אני בעיקר משתדל לשמור על יחסי עבודה בלבד כי ש' המדהימה הדריכה אותי לפני שנכנסתי לשם - לא לשתף דברים, לא ליצור מערכות יחסים בסביבה של העבודה וכו' כי יש לה המון ניסיון בחיים. מזל שיש לי את ה-3 האחרות שהם חברות קרובות - שניים מהם הכרתי כאן בפורום! ^_^ והשלישית במקום אחר והיא בחורה מדהימה.
 
לצפיה ב-'לא נולדתי אתמול'
לא נולדתי אתמול
14/10/2017 | 02:19
4
39
בסוף החלטתי לצאת עם ד'
הוא גם רצה ת"א אבל יקר לי ת"א בשישי
אז התחלתי לגלח את הגוף
ואז פתאום ד' כותב לי שממש כואב לו הראש
ואמרתי לו אוקי בסדר. ביטלנו. במילא לא כזה רציתי לצאת איתו ובכלל...
ואז פתאום אני רואה שהוא עושה תיוג עם גבר אחר במועדון בת"א
וואי... כאב ראש הא? וואטעבר. שוב, אני לא נפגע כי במילא מראש לא כל כך רציתי לצאת. הוא כל שבוע במשך חודשים ניסה לצאת איתי והתחמקתי.
אני מעדיף לצאת עם אנשים אחרים או איתו אבל לבילויים בלבד.
 
ואם א' נראה לי שאוותר... לתמיד. לא הסגנון. מעבר למה ששתפתי יש עוד הרבה שלא שתפתי לגביה - ואין צורך גם - מספיק בשבילי לדעת שכרגע זה פחות מתאים. אני חושב שהגיע הזמן להפגש עם אנשים אחרים שיש לי דינמיקה איתם. מאוד חשוב החיבור. כי הם אחלה אולי עם אחרים (לי פחות יש חיבור כרגע) אבל כל אחד עם מי שהוא מתחבר וכרגע הם פחות מתאימם לי. ואת ד' רק לבילויים בלבד.
לצפיה ב-'התכנון היה שנצא בעיר שלנו אבל בכל מקרה לא נורא'
התכנון היה שנצא בעיר שלנו אבל בכל מקרה לא נורא
14/10/2017 | 02:23
3
26
כי במילא גם ככה אני חוזר עצוב מכל הברים האלה.
כשאשיג גוף יהיה טוב יותר אבל יותר טוב שאשיג בנוסף ביטחון עצמי.
לצפיה ב-'הסיבה האמיתית שאני לא אוהב לצאת עם ד''
הסיבה האמיתית שאני לא אוהב לצאת עם ד'
14/10/2017 | 02:57
2
28
זה כי הוא חוווווופר מדבר המון על עצמו ופחות מראה עניין כשאני משתף דברים. אנשים אנכיים ומרוכזים בעצמם זה אחד הדברים הגדולים שמרחיקים אותי מאוד ומעוררים בי סלידה.
מזל שיש אחרים שכיף לי איתם. מהקהילה אין לי הרבה שאני בקשר ורק איתו ועם עוד אחד אני יוצא למקומות כאלו.
לצפיה ב-'אולי ביום מן הימים אוכל להגיד לאנשים בפנים '
אולי ביום מן הימים אוכל להגיד לאנשים בפנים
14/10/2017 | 03:02
1
29
מה אני חושב עליהם. להציב להם גבולות. זה קצת בעייתי כי הם החיים הם קארמה.
 
בתקופה שהייתי בודד לא היה לי הרבה אפשרויות והייתי מתקשר למישהי שגם לא הייתה כוס התה שלי אבל הייתה הכי ברירת מחדל והיא גם הייתה מתחמקת ולא עונה. עם השנים הפכנו לחברים הכי טובים ועם השנים... אם היא לא עונה זה גם לא נורא - כי השגתי המון חברים וחברות וכך נעלמה לה הבדידות ויש יותר חופש בחירה.
 
היום, יש לי יותר אפשרויות להתרחק מאנשים שלא עושים לי טוב אבל לא בכל מקום (עבודה). יש אנשים שצריך לסבול אותם כל יום עד שיהיה יום שאוכל להציב לאנשים יותר גבולות כשהם עוברים את הקו - ויש הרבה כאלה.
לצפיה ב-'...'
...
14/10/2017 | 03:03
26
(עבודה ובית)
לצפיה ב-'אני משתדל לכתוב כאן בעיקר את הדברים הרעים'
אני משתדל לכתוב כאן בעיקר את הדברים הרעים
14/10/2017 | 03:06
43
אני משתדל בעיקר את הדברים הרעים לכתוב בפורום.
אני גם בחור מצחיק וכיפי - באמת
אבל לא כאן - פה את החרא .
לצפיה ב-'שיר נוסטלגי שמזכיר תקופת עבר'
שיר נוסטלגי שמזכיר תקופת עבר
13/10/2017 | 12:01
9
73
רינת בר- לילה ואור ירח
מזכיר לי תקופות של פעם כשהייתי שומע אותו
את גיל 19
כשנסעתי לדרום לפגוש בחור שיצאתי איתו
ופגשתי גם את ידדיה והחבר'ה שלו
אני מאוד אשתדל לא לחשוף פרטים בפוסט הזה בפורום כזה
אבל בגדול היינו נערים, מוצא מזרחי, יפהפיים
אני הרסתי את זה לעצמי איתו בטמטומי
הוא אחד שיודע לחיות את החיים
וממה שהספקתי לקרוא עליו מהצד הוא השיג דברים יפים בחיים
אבל אין לדעת כי אני לא בקשר קרוב איתו

זה מזכיר את התקופה של פעם
את הבילויים, את הקלילות כלפי חוץ (לצד הדיכאון היותר עמוק שהחבאתי וכתבתי פה) , את הנעורים שהלכו
ומזכיר את הכאב של היום
את השנים שהחמצתי
והסבל שסבלתי בחיי
./:

אולי אני אסע לקניון לקנות איזה מוצר נחמה.. אולי מוצר שיגרום לי להרגיש טוב.

אגב, אתמול נפשתי עם ידידה שלי והיא כל כך שרלילה
בפחות משעה שכבה עם 2 גברים שהתחילו איתה
אבל אני לא מסתכל עליה כשרלילה במובן השלילי של המילה
אלא במובן החיובי - מתחילים איתה גברים והיא נהנית
וגם אני הייתי רוצה את זה
ומתחילים איתי בגריינדר
אני מפחד להפגש
הראתי את התמונה שהעליתי לגריינדר ושאלתי את הידידה אם גבר יראה את התמונה ויראה אותי במציאות אני דומה לעצמי? והיא אמרה שכן... ואני עדיין מפחד..

אני גם מצטער שמשהו חסום איתי עם נשים (לא נמשך לבנות כמו שנמשכתי בתיכון). הייתי רוצה גם משהו עם נשים. אללה בכטי איך הסתבכתי...
לצפיה ב-'אפשר בבקשה יחס? '
אפשר בבקשה יחס?
13/10/2017 | 16:50
3
49
אני רוצה לצאת מהפחדים
אני רוצה להפגש עם גברים
אני לא רוצה לפחד
לפחד מדחיה
שעלולה לגרום לי לדקירה חזקה
שיכולה לשתק
שיכולה לגרום לי להתפטר
או להשתגע
או חלילה ... לא רוצה לכתוב..
 
אני רוצה להתגבר על הפחד
אני רוצה לא לפחד
אני רוצה להפגש ולזרום
 
אני הייתי כזה פעם
אני זרמתי (בעיקר במועדונים. היום כבר פחות מתחילים איתי שם כמו בעבר)
משהו נדפק אצלי
ואני בטיפולים שנים
עד מתי? רע לי.
לצפיה ב-'יש לך שאיפות רבות'
יש לך שאיפות רבות
13/10/2017 | 17:08
2
57
אני מקווה שאתה גם יכול לראות איך אתה מגשר על הפער בין המקום בו אתה נמצא למקום שאליו אתה רוצה להגיע.
לגבי טיפולים, יש אנשים שבטיפולים שנים רבות. לפי הכתבה הזו, וגם לפי מה שקראתי בפורומים ("הפסיכולוגית" אחד מהם).
לצפיה ב-'אבל זה עדיין מבאס'
אבל זה עדיין מבאס
13/10/2017 | 17:28
33
אני יכול להיות שנים בטיפולים
אבל עדיין אני מרגיש שההתקדמות שלי היא מאוד איטית
הפחדים שלי מעכבים אותי המון בחיים והזמן לא עוצר לי ובגלל זה גם יותר מלחיץ אותי.
 
שגברים צעירים כותבים לי בגריינדר ורוצים להפגש ואני מפחד להפגש כי אני מפחד מדחיה
אני נלחץ
כי המראה שלי נראה ככה עכשיו
מי אמר שהוא יראה ככה בעתיד הקרוב?
כי אני לא נמשך לזקנים ולא רוצים זקנים
ודווקא אותם צעירים שווים שרוצים להפגש
זה הזדמנות שאני מפספס
כי אני מפחד שיקרה משהו נורא בפגישה
שיגרום לי לקרוס נפשית...
והמטפלת ביקשה ממני להפגש
ואנשים אומרים לי שאני דומה לעצמי בתמונות
ואני עדיין נורא מפחד...
אולי כי לא כל יום שולחים לי עיניים ברחוב
ואולי מסתכלים עליי ואני לא שם לב
ואני שונא את החוסר ביטחון הזה
ועוד דברים בי.
לצפיה ב-'אני גם חושב שבאיזה מקום לא אכפת לאנשים ממני'
אני גם חושב שבאיזה מקום לא אכפת לאנשים ממני
13/10/2017 | 19:50
29
אפילו למטפלת לא אכפת כל כך למרות שהיא טוענת שאכפת לה כי הוא נותנת לי הנחה, משוחחת איתי בטלפון כי קשה לי להגיע לפגישה וקוראת המון מיילים שלי.
אם היה אכפת לאנשים אז הם לא היו אומרים לי רק 'תפגש' הם היו נכנסים איתי לתוך הדברים, היו מנסים להרים לי את הביטחון.. אני מנסים להכנס איתי יותר לעומק.
 
אני מספר למטפלת את רוב ההסטוריה שלי עד גיל 18
ומה שהיא אומרת שאני סובל מפוסט טרוואמה (טרוואומות - ברבים)
ומה שאני עושה היום זה מעל ומעבר
ושיש לי כוחות נפש עצומים. יופי, אבל איך אני מתקדם מפה? אני תקוע, ואני כבר גדול בגיל ואני רוצה לברוח ולפרוח . סעמק.
לצפיה ב-'...'
...
13/10/2017 | 19:05
16
לצפיה ב-'וואו (עוד שירים)'
וואו (עוד שירים)
13/10/2017 | 19:16
3
32
אממ ... זה אחד מיני רבים שירים ששמעתי (לילה ואור ירח)
ואז נכנסתי ליוטיוב ושמעתי מלא שירים של רינת בר וזה היה ממש כיף
יש גם שהייתי שומע אותו המון באותה תקופה
וזה קשור ל-2 בחורים שהייתי בקשר איתם או אחד כבר לא זוכר. רינת בר - לב שבור
יש גם שיר של אביב גפן שאומר 'תני לו לברוח כדי שהוא בסוף יחזור' משהו כזה ואני זוכר שכתבתי באחד היומנים שזה מה שעשיתי בעצת השיר אבל הוא בסוף לא חזר.
זה היה תקופה תמימה שעוד האמנתי באהבה וניסתי לתת צ'אנס לאהבה.. מאז כבר לא מחפש אהבה.. התרגלתי בלי... ורגיל לחיות בלי... ולא מחפש... אם יבוא אז יבוא .. לא בוער לי ועסוק בדברים אחרים..
הנה מצאתי את השיר
אביב גפן - עצוב בלעדייך
אגב, לגבי אותם גברים
אני חושב שבאותה תקופה זה לא היה באמת אהבה
זה היה התאהבות
התאהבתי בעיקר בגוף שלהם וגם במי שהם
אני חושב שהאהבה הכי גדולה בחיים שלי
זה היה למישהי שלמדה איתי.. היא הייתה מדהימה ומיוחדת.
 

לצפיה ב-'ואם כבר אביב גפן'
ואם כבר אביב גפן
13/10/2017 | 19:33
2
20
יש עוד שיר יפה
אביב גפן - זה רק הלב שכואב לך
הייתי הולך להמון הופעות שלו.
 
לפני כמה שנים הייתי שומע המון גם את האלבום 'ממנטו מורי' של אביב גפן
אלבום מדהים ! באותה תקופה כמעט כל השירים שם דיברו עליי.
לצפיה ב-'ברגעים ממש עצובים'
ברגעים ממש עצובים
13/10/2017 | 19:37
1
19
אני שומע את 'חושך' של אביב גפן
ובכלל אני אוהב מאוד מוזיקה
מהאמנים הישראלים יש דיקלה ועוד הרבה שירים טובים
ואני גם שומע הרבה פופ לועזי
והמון זאנרים
אני פשוט מאוד אוהב מוזיקה
כל יום כמעט כל היום אני עם מוזיקה
לצפיה ב-'באודיו זה נשמע הרבה יותר טוב.'
באודיו זה נשמע הרבה יותר טוב.
13/10/2017 | 19:39
21
יש לי ב-CD
ויש בסמרטפון
לא יודע למה ביוטיוב זה חסום ויש רק מהופעה
המילים ממש יפות והלחן יפה יותר באודיו
לצפיה ב-'...........'
...........
13/10/2017 | 18:37
25
לצפיה ב-'חג שני שמח לכולם :)'
חג שני שמח לכולם :)
11/10/2017 | 20:29
20
103
תהנו ותבלו ולא לחשוב יותר מדי.
לצפיה ב-'וואו, אולי לקוסמת יש הסבר'
וואו, אולי לקוסמת יש הסבר
11/10/2017 | 21:01
19
73
את משתמשת חדשה וגוררת אחרייך כל כך המון תגובות
ואני תוהה מה בך גורם להמון תגובות כי כמוך יש עוד אנשים חדשים שכותבים דברים דומים אבל לא זוכים להתייחסות גדולה בפורום.
 
ויש את העניין שאני ממש חדש בו ועדיין לא המשכתי להתעמק בו שהוא התודעה, ומה שמרגישים ומזמנים לחיים זה מה שקורה, ומדיטציות שמזמינות שפע והרבה דברים לחיים.
 
ההודעה הראשונה שלך מעל פאקינג 500 צפיות והרבה תגובות שיחסית לפורום כזה זה לא קורה פה הרבה אבל כן קרה בשנים אחרונות אולי.
 
ואני תוהה מה בך, מבחינה מיסטית\רוחנית גורם לפופלריות גדולה בפורום.
לצפיה ב-'קודם כל תודה:)'
קודם כל תודה:)
11/10/2017 | 21:06
4
59
אני מקווה שזו מחמאה.
אולי זו עצם העובדה שאני מזל אריה?  בפורום תפוז אפשר להגיד שאני לא חדשה. אני פה לסירוגין כבר איזה 14 שנה.. וניהלתי הרבה דברים באינטרנט במהלך השנים.. קומונות, קבוצות. תמיד היו לי רעיונות להודעות שימשכו תגובות, משחקים וכו'..
אחרי הכל, זה עדיף מלהשתעמם ולחשוב :)
חג שמח
לצפיה ב-'ברור שזה מחמאה :)'
ברור שזה מחמאה :)
11/10/2017 | 21:07
3
12
לצפיה ב-''
11/10/2017 | 21:10
2
47
בכל מקרה אני פה רק כדי להעביר את התקופה המבאסת הזו. מקווה שזה זמני ;)
לצפיה ב-'מקווה בשבילך שזה יהיה זמני '
מקווה בשבילך שזה יהיה זמני
11/10/2017 | 21:15
1
47
לפחות מהנקודת מבט שלי - המקום הזה ממש לא בריא לי אבל אני מכור אליו.
בשבילך הייתי ממליץ לך להיות תקופה ולברוח או אפילו עכשיו לברוח - שלא תפתחי חשיבה שלילית ורחמים עצמיים כי זה כמעט רוב התגובות כאן.
אני מכור לכאן, יודע שזה לא בריא לי אבל ממש מכור, מזכיר קצת את הסיגריות שזה לא בריא אבל אוהב לעשן.
לצפיה ב-'מסכימה איתך'
מסכימה איתך
11/10/2017 | 21:18
48
לא טוב להתעסק בדברים האלה יותר מדי. זה רק מעמיק ומחמיר את זה.
זה גם מה שהמטפל שלי אמר לי. להתעסק בדברים אחרים. לא לקרוא שטויות.. להתחבר לאנשים שמחים..
לפחות פה יש עם מי לדבר.
אבל כן.. זה לא בריא. אולי אקשיב לעצתך
לצפיה ב-'זה לא מיסטי רוחני, זה בגלל ההטרלה של רון'
זה לא מיסטי רוחני, זה בגלל ההטרלה של רון
12/10/2017 | 20:07
13
21
לצפיה ב-'פרטי נמקי את עקומת הגאוס של ההטרלה'
פרטי נמקי את עקומת הגאוס של ההטרלה
12/10/2017 | 20:36
12
21
לצפיה ב-'מה קשורה התפלגות לכאן?'
מה קשורה התפלגות לכאן?
13/10/2017 | 01:04
11
50
פשוט הסברתי שהתגובות הרבות בשרשור של עדי נבעו מהעניין שהויכוחים איתך יצרו. טרולים יוצרים אקשן ואקשן מושך אנשים ...
לצפיה ב-'טרולים אמורים להיות חמודים...'
טרולים אמורים להיות חמודים...
13/10/2017 | 01:30
2
17
לצפיה ב-'אתה חושב?'
אתה חושב?
13/10/2017 | 07:56
1
40
לצפיה ב-'חחחחחחח אהבתי'
חחחחחחח אהבתי
13/10/2017 | 12:36
14
לצפיה ב-'הענין נובע שלא ניתן להתווכח עם מי שמשקר לעצמו'
הענין נובע שלא ניתן להתווכח עם מי שמשקר לעצמו
13/10/2017 | 07:33
7
74
ברגע שנגמרים לו הטיעונים הופך את השיח למתקפה אישית (טרול)
בלי להתיחס לעובדות. אישית  לא מתווכח עם מי שהשקר נר לרגליו
ומס שפתיו באמונה לחבריו הדמיוניים   - להם אלהיו ראוי לקרוא טרול.
לפחות היה לך מידרוג לאיזו  רמת הטרלה את שואפת..
לפי עקומת גאוס, הדת (כל דת כולל הפסיכו) שואפת להתמקם בול במרכז.
הוכחתי שאין לך יכולת להתיחס לעובדות ואת מתחבאת מאחרי ניק..
מיותר ועצוב שכך.
לצפיה ב-'אילו עובדות בדיוק?'
אילו עובדות בדיוק?
13/10/2017 | 08:00
3
61
ואני לא "מתחבאת מאחורי ניק" אלא משתמשת בו כדי להגן על פרטיותי. אני לא בפורומים כדי להתווכח אלא כדי להיעזר ולעזור. למה אתה כאן, זאת השאלה האמתית. מה אתה מחפש בפורום הזה? להרגיז הרי אפשר בכל פורום...

אתה מבקש להפיץ ברבים את הדיעה שפסיכולוגיה פוגעת באנשים? סבבה, תכתוב מאמר מסודר, עם טיעונים משכנעים, רצף הגיוני וראיות מן המציאות, ואחרי שאקרא אותו אוכל לדון בו איתך. וכמוני וודאי גם אחרים כאן. אני לא יכולה להתייחס ברצינות לסיסמאות שאתה זורק פה. סיסמאות לא יכולות לשכנע אנשים לנטוש דרך שהם מאמינים בתועלתה. מקווה שתצליח להבין את זה.

לצפיה ב-'את טענת שרון הוא טרול. כשהוא התייחס לטענתך התחמקת ממנו'
את טענת שרון הוא טרול. כשהוא התייחס לטענתך התחמקת ממנו
13/10/2017 | 15:31
2
68
ואין לך סבלנות להמתין אפילו 15 דקות מזמן התגובה לפני שאת קופצת...
לצפיה ב-'בילוש! נשמה! הכל טוווווובבב!! לא בריא להתעצבן!'
בילוש! נשמה! הכל טוווווובבב!! לא בריא להתעצבן!
13/10/2017 | 15:43
56
זה לא טוב לכבד!


והמנהג שלך לערוך ולשנות לגמרי הודעות אחרי שכבר הגיבו להן לא כל כך נוח. צריך שהמגיב ייזאר אונליין ויעקוב כדי לוודא שהתגובה שלו עדיין מתאימה חחח
לצפיה ב-'נ.ב. מתבקש כאן'
נ.ב. מתבקש כאן
13/10/2017 | 15:50
45
לצפיה ב-'מי שהאשים אותך ב'הטרלה' התנהג כלפיך בזלזול'
מי שהאשים אותך ב'הטרלה' התנהג כלפיך בזלזול
13/10/2017 | 16:32
1
47
וכל אדם שמזלזל בך או בהודעות שלך לא ראוי לפי דעתי להשקעה מצדך!
אילו שחר הייתה מכבדת אותך, היה טעם בלנסות להסביר לה.
ובשורה התחתונה - זכותם של כותבים בפורום לא להתייחס לעובדות. אין כאן חובת הוכחה כמו שאין כאן חובה לכתוב אך ורק אמת. 
באופן דומה, מותר לשחר להתחבא מאחורי ניק. מרבית הכותבים כאן לא מזוהים בשמם ובמקצועם ובתמונה. זה לגיטימי. 
חופש הביטוי בפורום מאפשר סובלנות מסוימת אף לביטויים שהיו יכולים להיות אסורים על פי החוק או שהאומרים אותם היו מתביישים לומר אותם אילו היו יודעים שלל הקוראים על הזהות האמיתית שלהם.
מצד אחד זה מאפשר זלזול לעיתים אך מצד שני יש כאן אפשרות לקבלת פידבקים טובים אם כי קשים לעיתים.
אנחנו לא יכולים תמיד להשפיע על מי שיכתוב ועל איך יכתבו.. אבל אנחנו יכולים להשפיע על ההתייחסות שלנו להודעות מזלזלות.
ההודעה של שחר ובראשה ה'הטרלה' הייתה מזלזלת. ולא מגיע לה שתתן לה תשובות נוספות יותר כל עוד היא ממשיכה בזלזול הזה.
 
לשאלתך אם לאדם אין יכולת להתייחס לעובדות מה תעשה ?? בתור התחלה מוטב שלא תמסור עובדות נוספות 
לצפיה ב-'מי שמדברת על הודעות זלזלניות, אכן מצא מין את מינו!'
מי שמדברת על הודעות זלזלניות, אכן מצא מין את מינו!
13/10/2017 | 17:11
23
לצפיה ב-'המשפט הראשון שלך הוא בדיוק ההסבר למה לא להתווכח איתך.'
המשפט הראשון שלך הוא בדיוק ההסבר למה לא להתווכח איתך.
13/10/2017 | 17:10
48
זה שאתה אומר על משהו שהוא עובדה לא הופך אותו לכזה.
זה שלגבב מילים אתה קורא הוכחה לא הופך אותו לכזה, במיוחד כשאתה משתמש בביטויים שלא רלבנטיים לנושא.
 
אם כבר מדובר בפונקציית הסתברות אז אני לא יודעת איך נראית פונקציית ההסתברות שאתה טרול, אבל הפונקציית ההסתברות שאתה אידיוט היא פונקציית דלתא הממוקמת בציר ה -X על 100%
 
לצפיה ב-'תרופות- בעד או נגד?'
תרופות- בעד או נגד?
11/10/2017 | 20:32
17
108
היי שוב,
 
האם יש פה מישהו שהתנסה עם כדורים וזה ממש עזר לו?
אני נורא חוששת מזה.
והאם יש מישהו שהצליח להתקדם ולצאת מזה בלעדיהן?
לצפיה ב-'כן'
כן
11/10/2017 | 20:56
8
66
הכדורים מסייעים אבל זה אחרי הרבה ניסוי וטעיה שכללו גם תופעות לוואי מלחיצות.
הם לא הכדורים הכי טובים אבל הם בהחלט מועילים המון ומסייעים לתפקוד היום יומי.
 
אני מנסה להצליח להתקדם בלי כדור נוסף שצריך לקחת - כדור נגד דיכאון.
אני קורא ספר על שמחה, קורא את ההסבר על מרירות שמביאה לתועלת ולפתרון בעיות בשטח (כשמנסים למצוא פתרונות) לבין עצב שהוא יותר מקבע את הדיכאון ויש בו תחושת סיפוק מהרחמיים העצמיים (תחושת סיפוק רגעית שבטווח הארוך הרסנית בעיניי) ואני חושב שאני איפה שהוא בין לבין כי המרירות שלי גם גורמת לי להצליח לשנות דברים בשטח ומצד שני אני מכור לפורום פה שמקבע את הדיכאון והשליליות.
 
אבל עדיין יש לי דרך עד שאהיה שמח ובמקום טוב יותר.
לצפיה ב-'תודה על התגובה'
תודה על התגובה
11/10/2017 | 21:09
7
46
גם אני קניתי כל מיני ספרי השראה.
מי שרוצה המלצה: הספר מי אני, סיפורו של טיפול. של פסיכיאטר ארגנטינאי. פשוט מקסים. מעורר השראה.
 
 
ואם כבר פתחתי נושא.. מישהו פה התנסה בטיפול קבוצתי? האם זה יעיל? האם זה עדיף מפרטני?
 
תודה;)
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
11/10/2017 | 21:12
6
45
אני חושב שהייתי בטיפול כזה בסביבות גיל 19 וברחתי משם באותה תקופה מהסיבות שזכורות לי:
1. לא היה לי נעים להחשף בקבוצה בבעיות אישיות שלי - כי אנשים רכלנים ומספרים הלאה וברור שלא קניתי את זה שמה שבקבוצה נשאר בקבוצה כמו שמעבירת הסדנה ביקשה.
 
2. הגברים שהיו בסדנה היו שונים ממני בהרבה בחינות והרגשתי ריחוק מהם ולכן עזבתי.
 
עד היום מעדיף יותר את הגישה הפרטנית מאשר בקבוצות אבל כן רוצה לנסות סדנאות או אנשים שלמדו הרבה שנים שיש להם שיטות לשנות דברים עמוק למשל מהתת מודע. לדעתי זה יכול להיות טוב משנים של חפירות ופחדים להתקדם - שישנו משהו מהשורש.
לצפיה ב-'גם אותי זה מרתיע'
גם אותי זה מרתיע
11/10/2017 | 21:16
5
38
בדיוק מהסיבות שציינת.
שהיחס הוא לא אישי.. שקשה יותר להתמודד עם החששות מול קבוצה שלמה.
שזה אולי לא יעיל כמו פרטני. שמתמקדים בך שם יותר.
 
אבל שמעתי דברים טובים על כמה קבוצות.
יש קבוצה בשם מים שקטים.. לחרדה חברתית.. מתלבטת לגביה כבר הרבה זמן. הפסיכולוג שלי טוען שכדאי לי ללכת לקבוצה ולבוא אליו במקביל.
יש את העניין הכלכלי.. שלא היה אכפת לי אם זה רק היה יעיל. אבל זה לקחת שוב צאנס
לצפיה ב-'זה עניין של ניסוי וטעיה'
זה עניין של ניסוי וטעיה
11/10/2017 | 21:22
4
41
את יכולה לנסות - אם זה יתאים לך תשארי אם לא תעזבי.
 
אני חושב שאם אני הייתי הולך לקבוצה כזאת ורואה סיפורים יותר קשים ממני עם חרדות ופחדים יותר גרועים זה היה גם גורם לי לקחת את מה שיש לי בפרופורציה ואולי היה מחזק אותי גם לשנות דברים בי מצד שני עניין החשיפה היה לי קשה כי ברגע שאני פותח דברים אישיים אולי אז אנשים גם עלולים להשתמש בזה נגדי (למשל מישהי מספרת שיבחינו בכתם בעורה ואז בן אדם יבוא בכוונה תחילה ויעיר לה על הכתם מתוך מקום לפגוע ולהזיק) או לרכל וכמובן ריכול יכול גם להביא הרס כי ברגע שמרכלים על אדם דברים לא טובים אז הצד ששומע יכול גם לפסול לרצות להיות בקשר עם אדם כזה, וזה גם לא טוב מעוד הרבה דברים ומי רוצה שידברו עליו. שוב, בתור אחד שעובר לידי המון ריכולים ביום, אני יודע שצריך להיזהר עם אנשים וגם על הקרובים אני יודע שהם בטח עלולים לפתוח פה.
 
נכון, אני חושב שגם הדרך שאני רואה דברים שונה הרבה מאנשים אחרים שבוחרים ללכת לקבוצה כזאת כדי לטפל בעניין של חרדה חברתית. זה הנקודה שלי.
ואם אני אכתוב בקבוצה של חרדה חברתית - זה רק בכינוי בדוי ואולי גם אשנה את המגדר שלי. אני משתדל לשמור על הפרטיות במעט יותר.
לצפיה ב-'העניין הוא להיחשף כמה שיותר'
העניין הוא להיחשף כמה שיותר
11/10/2017 | 21:26
41
ולא לפחד. לא להסתתר מאחורי כינויים. רק ככה יוצאים מזה
לצפיה ב-'נייק למה שמישהו בקבוצת תמיכה ירצה העביר מידע עליך למישהו?'
נייק למה שמישהו בקבוצת תמיכה ירצה העביר מידע עליך למישהו?
12/10/2017 | 19:54
2
43
ולמה שמישהו ירצה להשתמש במידע אישי שלך נגדך?
1. זה אולי עצוב להכיר בכך, אבל רובנו לא מעניינים מספיק את האנשים בסביבתינו, כדי שירצו במכוון לרדוף אותנו ולהזיק לנו!
2. מי שמשתתף בקבוצת תמיכה חושף שם גם חולשות שלו. לכן יש ברית בין המשתתפים לא להוציא את המעדע מחוץ לקבוצה, וכולם שותפים לברית הזאת גם כי לכולם יש מידע אישי שנחשף בתוכה. ואפילו עצם השתתפותם בקבוצת תמיכה לבעיה מסויימת היא בגדר חשיפה שרבים לא מעוניינים בה. לכן יש פחות אפשרויות שמישהו יתפתה פתאום לספר בחוץ משהו שקשור אליה וחושף את השתתפותו בה.
לצפיה ב-'לגבי 1'
לגבי 1
13/10/2017 | 16:56
26
בתקופה שהייתי גיי מוחצן
דווקא מלא ניסו להרע לי בכל מיני צורות ולהזיק
ההומופוביה הייתה בשיאה.
 
היום כבחור גבר ולא מוחצן אני לא מעורר אנטגוניזם
אבל פעם נורא תקפו.
 
עניין שני,
יש דברים שאני לא משתף בפורום
ולפעמים גם לא בטיפול
ואם אשתף
אנשים בהחלט יכולים לעשות מזה רעש
בקושי לאנשים אני לא מספר
אז אם אני אספר בקבוצה בכלל...
 
ובאופן כללי, כאדם שנחשף לכל כך המון ריכולים ביום ומכיר אנשים צבועים שהם כמו 144 כל מה שתספרי להם יעבור הלאה - אני לא סומך על אנשים. גם על הקרובים ביותר לא סומך אבל להם יותר פותח את הלב כי אם לא אפתח אותו לפחות למעט אני עלול להשתגע - אני חייב לפרוק את התסכולים שלי.
לצפיה ב-'לגבי 2'
לגבי 2
13/10/2017 | 17:00
23
את אומרת את זה כל כך בצורה... אני לא יודע איזה משפט נכון לניסוח שלך
אני לא סומך על אנשים. אני יודע שדברים עוברים הלאה.
לא הייתי רוצה שכולם ידעו מה בדיוק עובר עליי.
 
גם אנשים שאני פוגש ביום יום, דרך אגב, ומדברים ושואלים שאלות - אני עונה אבל בדברים נורא כללים ואם אני משתף משהו זה משהו סתמי. את הדברים הממש אישיים אני מעדיף לשמור לעצמי - אגב גם פה לא חושף הכל. לא סומך על אנשים.
 
לא מזמן אחותי סיפרה לי על מישהי שמרכלת עליי עם חברות שלה
וכששתפתי רופא במשהו אישי זה לא נגמר טוב.
יש לי ניסיון בחיים. אני יודע קצת על בני אדם..
אני לא סתם אומר - אני נכוותי בחיים בגלל זה אני משתדל לשתף רק את הקרובים ושוב גם עליהם לא סומך אבל חייב לפרוק איפשהו. ביום יום לאנשים בסביבתי כמעט וברור שלא אחשוף דברים אישיים - מאוד נזהר.
לצפיה ב-'בעד'
בעד
12/10/2017 | 08:08
55
כשצריך צריך..אני כשאני במצב רע מאוד כמו עכשיו אני לוקחת...כשהמצב מסתדר (אני מדברת מעל לשנה שנתיים) מנסה להפסיק ורואה מה קורה...אם המצב יציב מעל חצי שנה יופי...אם לא חוזרים לקחת.
לצפיה ב-'אקומול? גרוע מאוד'
אקומול? גרוע מאוד
12/10/2017 | 20:06
59
מנסיון עוד שהייתי בשנות ה40 
שפעת רגילה לקחתי 3 ביום
אחרי 4 ימים התפתח חום גבוה
ובדיקות דם עם בעיה בתפקודי כבד
הרופאה ממש הפחידה אותי (מאז נפטרה מסכנה)
פרקתי חצי אבטיח ושטפתי את הרעל הגוף
יצאתי מזה לבד.
כל תרופה כמעט היא רעל שפוגע בכבד
על השפעות בלתי הפיכות אפשר ורצוי לשאול רוקח
בכל מקרה לא ניתן להמליץ, כל עוד האבחון עצמו מופרח
אגב גם סיגריות ואלכוהול וקופאין הם סמים פסיכוטיים
מזיקים מאוד מאוד סכונים לשבץ סרטן ובעיות בתפקוד מיני.
הכי מומלץ ספורט (אנדורפינים) סקס במידה ותזונה בריאה.
וגם תרפיה במוזיקה - מאוד מאוד בעד
שבוע טוב וחג שמח
 
 
לצפיה ב-'כן. נגד דיכאון. '
כן. נגד דיכאון.
12/10/2017 | 23:34
47
אבל ניסיתי הרבה עד שכדור אחד עזר לי. 
אחרי כמה שנים הפסיק לעזור, וניסיתי שוב לא מעט כדורים.
עכשיו אני לוקחת כדור שמאוד עוזר לי. (לא משנה מה שמו, כי זה מאוד אינדיבידואלי, ותדעי מה מתאים לך רק עפ"י התנסות אישית). 
לא הצלחתי לצאת מדיכאון בלי עזרה תרופתית. סבלתי נורא. אבל ברגע שיש לי כדור טוב, אני סובלת הרבה הרבה פחות.
לצפיה ב-'אני נגד'
אני נגד
13/10/2017 | 00:02
44
לי זה עשה רע. וגם התמכרתי לכדור, למרות כל הטענות שזה לא ממכר.
 
ממליץ לך לקרוא את המאמרים באתר "פסיכולוגיה עברית" בנושא:
 
תרגישי טוב.
לצפיה ב-'בעד - אם שום דבר אחר לא עוזר'
בעד - אם שום דבר אחר לא עוזר
13/10/2017 | 01:00
1
44
ואם הסבל העכשווי גדול דיו כדי להצדיק את הסבל הנוסף הכרוך בנסיונות עם כדורים שונים ותופעות הלוואי של כל אחד - במטרה להפסיק אותו. ואם התפקוד לא ייפגע עוד יותר בזמן הנסיונות וההסתגלות, או שמוכנים להסצכן בכך שהוא ייפגע זמנית.
לצפיה ב-'חן'
חן
13/10/2017 | 01:33
43
הרבה משתנים. בקיצור, כל מקרה לגופו.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/10/2017 | 21:03
1
21
אני לא מאמין רציני בתרופות פסיכיאטריות, אם כי אני משער שיש קשר בין גוף ונפש. אני גם לא לגמרי בעד רפואה קונבנציונלית, לפעמים האלטרנטיבית עוזרת יותר. שיחות עם פסיכולוג יכולות למצוא את הסיבה האמתית לבעיות נפש, ולקחת תרופות כדי לפתור זו בריחה מהאמת.
 
לצפיה ב-'מסכימה איתך'
מסכימה איתך
14/10/2017 | 21:10
26
זה לא פותר הרבה.. אולי קצת מקל אבל הבעיות נשארות
לצפיה ב-'אני לא מבין איך משתחררים מדפוס חשיבה הרסנית ומשריטות'
אני לא מבין איך משתחררים מדפוס חשיבה הרסנית ומשריטות
11/10/2017 | 20:05
2
67
אני יודע שאני שרוט. אמא שלי אמרה לי, מישהי שאני מכיר מפה אמרה לי, חברה טובה אמרה לי. כל אותן בנות עדיין מעוניינות בקשרים איתי וחלקן אוהבות יותר ופחות אבל בקשר איתי אך עדיין יודעות שיש לי שריטה.

אני חושב שאני בהחלט שרוט, אבל אני לא רוצה להשאר ככה. אני רוצה לצאת מזה. אני לא יודע איך.

בתחושה שלי המון שנים לא הייתי מרוצה וככל שהזמן עובר אני אומר לעצמי וואי כמה היה טוב פעם ואיך לא ראיתי את זה. למשל כמה יפה הייתי פעם או כמה גיל צעיר הייתי פעם, ובאותה תקופה של פעם אמרתי את זה על שנים עוד יותר צעירות ובאותם שנים צעירות אמרתי על שנים עוד יותר צעירות. זה דפוס שחוזר על עצמו, אף פעם אני לא מצליח לנהות ממה שיש כעת, מתישהו אגיע לגיל 30 ואז לכל הדעות זה גיל בוגר וזה כבר לא משנה הרבה בן כמה אראה.

העצב שבסיפור שכמעט ברוב השנים הפניות אליי באתרי הכרויות היו גבוהות- תמיד רצו להפגש איתי לרוב ובדר"כ ובעיקר למטרת מין. תמיד פחדתי, תמיד נמנעתי, חשבתי שאולי התבגרתי או התמונה יפה מהמציאות וזה דבילי לגמרי. זה בעיה של חוסר ביטחון ואפילו אמרו לי שאני יותר יפה מהמציאות.

אני לא יודע מה פאקינג הבעיה שלי והסבירו לי שגם המון בעיות ושריטות מגיעות מהבית. השאיפה היא לצור הכנסה גבוהה דרך תחומי עבודה מהבית ואז לברוח מבית ההורים ההרסני. כרגע אני תלוי בהם, ואני מאוד עצוב. החיים שלי מאוד עצובים. אני מתחיל עכשיו לחשב את אובדן שנות העשרים שלא נצלתי אותם כראוי, שוב מבין איפה טעיתי, אני הרבה פעמים טועה.

קיים גם בלבול בזהות המינית בשאלה אם אני גיי או בי סקסואל.

חלק מהדברים שהצלחתי לעשות בחיי זה בעיקר לרדת משמעותית במשקל ולעזוב עבודה במפעל מוגן לעבודה רגילה ומאתגרת. דברים נוספים: להראות צעיר בשנים רבות, חוויות רבות שצברתי בעיקר בתחום החברתי - יש לי את זה. . התנסויות מיניות ובילויים. אה! יש לי גם תעודה במשהו שלא רוצה לשתף פה. בשנים האחרונות אני פחות מבלה יותר משקיע בקריירה ומאוד עצוב וגם חסר ביטחון.

עייפתי מהחיים. אני לא מוותר, לא מתייאש, בניגוד לאחרים אני ממש לא רוצה למות, אני מאמין שיש תקווה למרות העצב, הכאב ותחושות ההחמצה.

אשמח לדיון בהקשר אליי - אשמח שתהיו בשבילי. אני רוצה לעזור לעצמי. דבר נוסף, שלא תטעו, אני שנים מתבכיין פה אבל במקביל מצליח להתקדם בחיים. אמנם בצורה מאוד איטית אבל מצליח במשהו.
לצפיה ב-'פרק את המשמעות מהמילים לרוב אין להן אחיזה במציאות '
פרק את המשמעות מהמילים לרוב אין להן אחיזה במציאות
12/10/2017 | 20:43
39
החשיבה הרי מנוהלת שפה. הדמוי משתנה אפילו במעבר לשפה זרה.
כמו רבים אתה פגוע ממושגים תגיות, לא רק מתחושות או רגשות עמוקים.
ואל תכתוב פוסטים דרמטיים מדי - זה הופך למשקולת מכבידה.. שחרר 
 
לצפיה ב-'לראות מבעד לענן את הטוב אליו הגענו..'
לראות מבעד לענן את הטוב אליו הגענו..
( לעמוד שלי בתפוז )
12/10/2017 | 21:10
29
נייק יקר,
נשמע שאתה נמצא באחת התקופות שרבים מאיתנו נמצאים בה לא מעט לאורך חיינו...
המבט לאחור, המחשבות של איפה היינו? מה עשינו? איך חלפו להן השנים כל כך מהר? הגעוגעים למה שהיה פעם, לאותו "משהו" שהיום נראה לנו, לפעמים,אפילו טוב יותר? שוכחים מה שהיה ומגעגעים למה שכבר לא קיים..
יקירי, אתה ללא ספק לא היחיד שבוחש בעברו..
למרות הקשיים בהם אתה נמצא, הימים הלא קלים, התקופות הקשות, אתה מצליח למנות פה לא מעט הישגים שהצלחת להשיג לאורך השנים.הישגים לא מבוטלים כלל וכלל:הדימוי העצמי שלך בעינייך, העבודה המאתגרת, הלימודים, המצב החברתי( למרות שמבחינתך טרם הגעת לנחלה , כיוון שהאידאל בעינייך היה גם לבלות יותר עם חברים ולהיות פחות עצוב ).
 
למרות שעייפת מהחיים אתה מוצא בך את הכוחות להתמודד ולכבוש בכל פעם יעד אחר שחשוב לך ואין זה מובן מאליו..
אנחנו כאן בשבילך ולרגע לא חשים שאתה מתבכיין יתר על המידה. להפך אני רואה את ה"גיבור" שבך, שרוצה להתקדם, רוצה לעזור לעצמו ובעיקר לומד יותר ויותר איך לאהוב את עצמו ולהכיר בדברים החשובים באמת בחיים.
 
נייק, המשך לשתף אותך במחשבותיך,בתהיות ובשאלות שמציקות לך .אנחנו פה להקשיב לך ולהושיט לך יד כשאתה זקוק לה ומצד שני לשמוח בהצלחותיך.
 
שולחת לך חיבוק מלא אהבה,
ממני,
מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'מעוניין להכיר מישהי למטרת חברות/ ידידות'
מעוניין להכיר מישהי למטרת חברות/ ידידות
11/10/2017 | 16:05
87
שמי אלחנן מירושלים, מעוניין בקשר ומעוניין לבדוק עם מישהי האם נתאים לקשר של ידידות או טלפון או אולי אפילו קשר יותר. בן 40 גר בהוסטל מבית חרדי, חרדי בלב אך לצערי חי כחילוני, מלבד זה שאני חובש כיפה. מעשן, אבל בחור טוב כך אומרים עלי, ולפעמים אוהב את החיים, מעוניין לשמוע על החיים שלך, מעוניין לדעת עלייך.
אם את מעוניינת לנסות מציע שנחליף פייסבוק במסרים. אם לך יש הצעה אחרת אני פתוח לשמוע
כבר שם פה את הפייס שלי
https://www.facebook.com/Elhanan.Aaron
מחכה לך בשמחה אלחנן פני אלי במסרים אישיים של תפוז
לצפיה ב-'יש כאן מישהו שמעוניין להכיר למטרת חברות/ ידידות?'
יש כאן מישהו שמעוניין להכיר למטרת חברות/ ידידות?
08/10/2017 | 20:26
11
154
היי, אני בת 30+ מאזור ירושלים,
 
אם מישהו מרגיש קצת לבד כמוני... אשמח אם שנינו נהיה קצת לבד:)
 
שיהיה חג שמח!
לצפיה ב-'רק אל תאמיני להבטחות של מתיידדים'
רק אל תאמיני להבטחות של מתיידדים
09/10/2017 | 11:51
6
120
שמאמינים בכל ליבם שהם יוציאו אותך ממצבך הקשה.
או מתיידדים שמודיעים לך שהם אוהבים אותך בכל ליבם, אבל זה עובר להם לחלוטין אחרי 5 ימים/שבועות ומשאיר אותך מופתעת. 
יש פה כמה כאלה, שמתיידדים עם אנשים שמאמינים להם, ונוטעים בהם אשליה קשה.
אם אינך מתמכרת לאשליות - אין בעיה שתחפשי את ידידייך. אבל אם את קונה אשליות, אני מזהירה אותך שתתאכזבי מאוד מהידידויות האלו, כי יש הפרעות נפשיות שמרגישות כוח מכך שאנשים סומכים עליהם לשווא. 
לצפיה ב-'תודה רבה על האזהרה'
תודה רבה על האזהרה
09/10/2017 | 12:38
5
96
האמת שבאמת ותמים פתחתי את ההודעה הזו כדי להכיר אנשים, לא ציפיתי שישלו אותי או שיתנו לי תקווה. סתם שיהיה לי עם מי לדבר, כדי להעביר קצת את הבדידות.
לא חשבתי שיהיו כאן כאלה שינצלו את זה, בינתיים מי שפנה אליי נשמע מאוד נחמד.
אבל אקח לתשומת לבי.
 
אולי לא כדאי להיות כל כך שלילי? או שזה מתוך חוויה אישית שלך?:(
לצפיה ב-'אדרבא, אל תהיי שלילית'
אדרבא, אל תהיי שלילית
09/10/2017 | 23:09
4
101
זה מאוד תלוי בחווייה האישית של כל אדם.
אנשים פה סיפרו מה הם עברו, וזה נבע מציפיות, אז הצעתי לך שלא יהיו לך ציפיות.
במשך השנים הכרנו פה שניים עם התנהגות מסוימת, שיכולה להכאיב מאוד למי שיש לו ציפיות בהתאם, אז הזהרתי אותך באופן כללי על סמך מה שקראנו פה.
אני לא יוצרת קשרים וירטואליים, ובכלל מבוגרת מידי מכדי ליפול בפחים של אנשים שאומרים דברים שאין מאחוריהם כיסוי. 
לצפיה ב-'אני לא חושבת שהקשרים האלה'
אני לא חושבת שהקשרים האלה
10/10/2017 | 08:45
1
90
יהיו מעבר לוירטואלים..
כל עוד להתכתב זה נחמד.. :)
 
 
לצפיה ב-'מסכימה עם אופירה , חשוב שתהיי זהירה '
מסכימה עם אופירה , חשוב שתהיי זהירה
10/10/2017 | 12:58
93
יש כאן כמה שמכירים מעבר לוירטואלי. לעיתים ההכרות אינה מתוכננת מראש ודבר מוביל לדבר. 
אני מאחלת לך הצלחה בהשגת הקשרים שאת רוצה ובכלל שיהיה לך טוב בחיים.
לצפיה ב-'על איזה אנשים את מדברת?'
על איזה אנשים את מדברת?
11/10/2017 | 20:49
1
54
אני לא קראתי בפורום מספיק על אנשים שהתלוננו שהצד השני שהכירו לא עזר להם מספיק. אולי במסרים ניהלו דיון כזה אבל איפה בפורום? אני לא שמעתי על זה פה בטקסט בפורום ואני שנים גולש פה.
 
ויכול להיות שיש לאנשים ציפיות ואז הם מאוכזבים וזה בעיקר בעיה שלהם.
אם אני מכיר אנשים מהפורום ובקשר איתם - אני מצידי יכול לנסות לסייע אם לא מישהו יש בעיה מסוימת אבל מעולם לא התיימרתי להוציא מישהו מבעיה שיש לו אלא בעיקר קשר חברותי שיכול לסייע לשני הצדדים בדברים טובים כמו למשל הפגת בדידות, מכנים משותפים וכו'.
 
כתבתי את הצד שלי בתור אחד שניהל קשרים מהפורום.
סקרן אותי מאוד על אילו אנשים את מדברת.
לצפיה ב-'אתה לא זוכר. בגלל שלא התעמקת בסיפורים האלה.'
אתה לא זוכר. בגלל שלא התעמקת בסיפורים האלה.
12/10/2017 | 23:37
13
לצפיה ב-'היי עדי, אשמח להכיר'
היי עדי, אשמח להכיר
11/10/2017 | 00:16
71
בן 40 גר בהוסטל גם ירושלמי
לצפיה ב-'הלוואי והיה לי את האומץ'
הלוואי והיה לי את האומץ
11/10/2017 | 06:59
2
62
קשה לי לדבר עם אנשים בכללי, להיחשף(די מתבייש בבעייה שלי) משהו חוסם אותי.. מקווה שאחרי שאקבל טיפול אצליח ליצור קשרים כלשהם.. מקנא בך שעשית את הצעד הזה..כיף לך ...
מקווה שתמצאי את מה שאת מחפשת...בצלחה
לצפיה ב-'תודה רבה לכולם.. אבל אין לי כזה אומץ כמו שאתם מתארים כאן:)'
תודה רבה לכולם.. אבל אין לי כזה אומץ כמו שאתם מתארים כאן:)
11/10/2017 | 13:02
1
70
אצלי זה בדרך כלל נגמר בהתכתבויות, ולא עובר מעבר לזה.
יש מישהי שאני מתכתבת איתה כבר 15 שנה, הכרנו בפורומים בתפוז, באחד מהפורומים של תוכניות טלוויזיה .
ואנחנו חברות מאוד טובות, אבל בפייסבוק. מעולם לא נפגשנו. כל היום אנחנו בקשר.
אז דברים טובים באמת יכולים לצאת מכאן.
לא יודעת אם דווקא מהפורום הזה.
 
ככה גם באתרי הכרויות, בדרך כלל זה נגמר בהודעות. אולי כי האתרים האלה לא להיט.
 
אבל הלוואי שהיה לי אומץ ללכת ופשוט לא לעשות חשבון לאף אחד, לדבר בקולי קולות, לעשות מה שבא לי..
והכי חשוב, להרגיש טוב. כי החלק הראשון זה מה שיוביל לחלק השני..
בגלל שאכפת לי יותר מדי מהסביבה, זה מה שהביא למצב הזה.
 
מקווה שזה ישתנה מתישהו.
ומאחלת לכולם רק אושר..:)
לצפיה ב-'היי'
היי
11/10/2017 | 15:51
60
כתבת: 'יש כאן מישהו שמעוניין להכיר למטרת חברות/ ידידות?'
ויתכן שאת אכן מעוניינת בכך. אדם צריך לתת לעצמו, לקחת. ולתת.
לפעמים צריך "להעיז", זה משתלם. כי את באמת כן רוצה ידיד או חבר ואת חייבת בראשונה לעצמך עדי
לצפיה ב-'בולע את עצמי'
בולע את עצמי
10/10/2017 | 21:08
3
100
לוחץ על עצמי
לא משחרר
את הדמעות
שם בכלא
ומת להשתחרר

לצפיה ב-'11 מילים שהן סיפור שלם '
11 מילים שהן סיפור שלם
( לעמוד שלי בתפוז )
10/10/2017 | 22:19
194

היי ,
כתבת 11 מילים ,לכאורה לא הרבה אבל הן סיפור שלם !!! הן זועקות את הכאב שלך...
כל מילה שכתבת מכילה בתוכה את הצעקה החנוקה והבכי החסום בך בלי יכולת לצאת...
נשמע כי אתה רוצה להשתחרר להוציא את הכאב הזה החוצה אבל לא מצליח לשחרר את הדמעות והרגשות והכל כלוא בפנים כמו בכלא ולוחץ ...
 
חשוב לי שתדע שאנחנו כאן בשבילך ואיתנו אתה יכול להוציא החוצה את הכאב, אם תבחר לעשות זאת, ואם לא -אנחנו מחזיקים לך את היד באופן וירטואלי ונמצאים כאן לצידך לתמוך בכל צעד שתבחר כדי שתחוש שעוד מישהו עוזר לך לאחוז את בכאב המכביד והמייסר.

מאחלת לך לילה שקט ורגוע, לילה עם פחות כאב וייסורים.
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'דמעות שתוקות הן עכורות ומרות..'
דמעות שתוקות הן עכורות ומרות..
11/10/2017 | 14:15
35
אבל הנה עגשיו כתבת כאן,  ביטאת את כאב השתיקה. ואת הרצון והתוחלת לשחרר את עצמך... ויש בכך תקווה.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/10/2017 | 21:05
46
חבל עליך. מותר לך לבכות כדי להביע רגש, אבל החיים יפים וחשוב שתדע לאהוב ולהעריך את עצמך וגם לחייך ולצחוק לפעמים. היה אמתי וטבעי, אבל אל תגזים בביטוי רגשי ובחשיפה רגשית.
 
לצפיה ב-'המלצות על פסיכיאטר'
המלצות על פסיכיאטר
08/10/2017 | 22:05
11
117
קיבלתי שמות של מומחים: פרופ סגמן, אירנה ספקטור, אליעזר ויצטום. בטיפול בדכאון וחרדה. מישהו מכיר? ממליץ? ם זה לו מתאים לפורום אז תגידו לי איפה אפשר לברר בבקשה
לצפיה ב-'אני רק מנצל"ש עבור שחר חרישי '
אני רק מנצל"ש עבור שחר חרישי
09/10/2017 | 19:37
8
90
נראה לי שאני בין יחידי הסגולה שתבע פסיכיאטר 
ללא  שהייתי בטיפול או אבחון  אלא קורבן לתקיפה והוצאת דיבה טהורה
שומר נפשו ירחק והקרבתי הרבה רק כדי לשמור את המרחק ..
זכיתי בפשרה ללא משפט ב 10000 ש"ח דרך עו"ד (היה מגיע לי פי 10)
למי שמתעניין זה בקומונה שלי בהודעה (החטא ועונשו של ד"ר ח')
בהנתן שעם רופאים מן השורה לא שווה להכנס למשפטים ותביעות
שכן הם מחפים בד"כ על עמיתיהם מטעויות התרשלות או פגיעה ממש,
וודאי שלא בתחום הנפשי - השמרו לנפשתויכם/ן.
 
 
לצפיה ב-'לא ברור לי מה זה קשור לשאלה שלי. אני בכל זאת מבקשת '
לא ברור לי מה זה קשור לשאלה שלי. אני בכל זאת מבקשת
09/10/2017 | 21:19
2
52
שמישהו יתייחס לפסיכיאטרים בשאלה. אני כבר מטופלת אצל מישהו אחר ונמצאת במצוקה גדולה שאין לו מענה. רוצה לעבור לרופא טוב אחר
לצפיה ב-'לא בהכרח קשור ציינתי - מנצל"ש '
לא בהכרח קשור ציינתי - מנצל"ש
09/10/2017 | 21:28
53
בהצלחה
 
לצפיה ב-'יתכן ואף אחד לא מכיר את השמות שציינת או שאינו רוצה להחשף '
יתכן ואף אחד לא מכיר את השמות שציינת או שאינו רוצה להחשף
09/10/2017 | 21:35
59
עדיף להבא לשאול אם למישהו יש המלצות על פסיכיאטר, ולציין אזור והאם מדובר בפרטי או דרך קופ"ח.
 
אם תרחיבי את הפנייה המקורית שלך בסיבה: מדוע את צריכה פסיכיאטר?
ותשתפי יותר במטרות הטיפוליות שיש לך, במצוקה שיש לך, בניסיון הטיפולי שיש לך או אין לך וכו', אולי תוכלי לקבל תשובות נוספות, ממוקדות או רלוונטיות מקוראים נוספים.
 
חלק מהגולשים כותבים על עצמם ומספרים מה מטריד אותם כשאלה פתוחה וכך מקבלים מגוון הצעות לפתרון. כשאת שואלת על 3 אנשים ספציפיים, את באופן טבעי מצמצמת את מגון התשובות שתוכלי לקבל.
לצפיה ב-'אוקי... זה מסקרן.'
אוקי... זה מסקרן.
09/10/2017 | 23:41
4
61
איך הצלחת להוציא 10000 ש"ח מבעל מקצוע בלי שקיבלת את שירותיו?
יש לינק לעצלנים?
לצפיה ב-'הוא זה שהצליח לצאת מזה בקנס כספי בלבד.'
הוא זה שהצליח לצאת מזה בקנס כספי בלבד.
10/10/2017 | 06:04
3
55
לא מיועד לעצלנים
לצפיה ב-'הוצאת פטנט?'
הוצאת פטנט?
10/10/2017 | 21:06
2
41
כי אני קצת קצרה בכסף, אולי אנסה את הטריק שלך
לצפיה ב-'את יכולה לנסות על אחריותך'
את יכולה לנסות על אחריותך
10/10/2017 | 21:11
44
בינתיים הבנתי שאת מאמינה גם זו דרך להרויח..
 
לצפיה ב-'הוו אם רק הייתם יודעים כמה זה יקר להוציא פטנט'
הוו אם רק הייתם יודעים כמה זה יקר להוציא פטנט
11/10/2017 | 06:03
33
:-)
לצפיה ב-'בירור לגבי פסיכיאטר'
בירור לגבי פסיכיאטר
( לעמוד שלי בתפוז )
09/10/2017 | 22:17
56

לילי היקרה,
לצערי איננו יכולים להמליץ לך על פסיכיאטר. עם זאת, תוכלי לפנות לאיש מקצוע שעובד בהסדר עם קופת החולים שלך או אל מרפאות לבריאות הנפש.
חשוב לומר שלפעמים לוקח זמן עד שמוצאים את החיבור עם המטפל. אנו מאחלים לך המון בהצלחה וגם רוצים להגיד לך שאנחנו תמיד כאן בשבילך, אם תרצי, בפורום או בצ'אט האישי, שפתוח כל יום, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות... 
שלך,
מתנדבת סה"ר.
http://www.sahar.org.il/
 
לצפיה ב-'לא מכירה. בכל מקרה, גם אם מישהו מכיר וממליץ או מזהיר'
לא מכירה. בכל מקרה, גם אם מישהו מכיר וממליץ או מזהיר
09/10/2017 | 22:38
55
עפ"י החווייה האישית שלו, זה מאוד משתנה מאדם לאדם.
אין מנוס מלהתנסות אישית בטיפול ולראות אם יש התאמה. 
לצפיה ב-'מה עושים כשההורים מתנגדים לטיפול?'
מה עושים כשההורים מתנגדים לטיפול?
06/10/2017 | 18:13
134
684
היי. בהמשך להודעה הקודמת שלי.. אספר קצת את הרקע, אני בת 30+ וכל החיים סבלתי בעצם מביישנות ומחרדה חברתית. עד כדי כך שנמנעתי מלקבל עזרה.לאחרונה נמאס לי, והחלטתי לקחת את העניינים לידיים והתחלתי טיפול לפני 4 חודשים. הבעיה שמאז היו עליות וירידות.. ובעיקר ירידות, ויכול להיות שהמטפל גם לא מתאים.
מהרגע...
המשך>>
היי. בהמשך להודעה הקודמת שלי.. אספר קצת את הרקע, אני בת 30+ וכל החיים סבלתי בעצם מביישנות ומחרדה חברתית. עד כדי כך שנמנעתי מלקבל עזרה.לאחרונה נמאס לי, והחלטתי לקחת את העניינים לידיים והתחלתי טיפול לפני 4 חודשים. הבעיה שמאז היו עליות וירידות.. ובעיקר ירידות, ויכול להיות שהמטפל גם לא מתאים.
מהרגע הראשון שהתחלתי, ההורים היו נגד העניין. אבל נחרצות. בחנו אותי במבטים כל פעם שהייתי חוזרת מפגישה.. ועכשיו זה נהיה אינטנסיבי מצדם.
אמא אומרת שזה בזבוז של כסף ושהיא לא מאמינה בדברים האלה.
ממש מנסה להסיט אותי נגד המטפל הזה. אומרת שהוא לא טוב.. שהיא שונאת אותו, שהוא דרדר אותי וכו
אמרתי לה שאולי אחליף אותו, אבל גם לזה היא התנגדה.
לא מעוניינת שאלך בכלל בגלל שחושבת שאנחנו מדברים עליהם כנראה.. וזה נכון.. כי הקשר שלי איתם לא טוב וכנראה הוביל לבעיות האלה. אמא טוענת שאלך לעבוד ואחזור כל יום ב 12 בלילה והכל יעבור. אבל זה לא המציאות.. עבדתי וזה לא פתר שום דבר. ואיך אצא ואכיר אנשים אם יש בעיות שתוקעות אותי.. הרי זה היה קורה עד עכשיו. המטפל שלי טוען שככה יהיה קשה להתקדם ושזה יבטל את כל מה שאנחנו מנסים לעשות ושאני צריכה לעבור דירה. האמת שזה קצת אכזרי.. שאני מרגישה שהשנים התבזבזו ועד שאני רוצה לשנות משהו, יש התנגדות כל כך גדולה מצדם.
אני יודעת שאני לא ילדה ויש לי דעות משלי.. אבל הביקורת מצדם כל כך גדולה. זה גרם לי להתנתק מהם ולהתבודד.. כל פעם שאני מנסה להתקרב זה נגמר בויכוח על זה שאני תקועה וכמה שהפסיכולוג הזה דפוק. (וכל אחד אחר) אחרי זה הם טוענים שהתרחקתי ולא מבינים למה.
כרגע אני בהפסקה מהפסיכולוג שלי.. וקצת לא יודעת מה לעשות. כי דברים לא ממש השתנו.. אבל זה אמור לקחת זמן וסבלנות.
הוא טוען שאם אני רוצה להפסיק זו צריכה להיות החלטה שלי ולא שלהם.
השאלה מה עושים? איך אפשר לטפל ככה כשיש כל הזמן התנגדות וביקורת על כל דבר?
אמא שלי באמת קשה
חג שמח! ותודה למי שעונה
לצפיה ב-'אני קצת מיואשת'
אני קצת מיואשת
05/10/2017 | 22:56
16
118
לצפיה ב-''
06/10/2017 | 05:02
15
64
גם אני
לצפיה ב-'משהו שנכתב בהמשך להודעתי על הזכויות הלא קיימות של המטופלים'
משהו שנכתב בהמשך להודעתי על הזכויות הלא קיימות של המטופלים
06/10/2017 | 10:11
14
81
אין פסיכיאטר שעוסק הרבה שנים במקצוע שלא התאבד לו איזה מטופל. זה משאיר צלקת חמורה (אצל הפסיכיאטר). אולי צריך באותה הזדמנות להחתים מטופלים על הסכם אי התאבדות. כי נורא קשה להתמודד אחר כך מרצועית ואישית עם הסבל שנגרם כתוצאה מזה. ואם כבר מדברים על לעזוב, את העולם או את הפסיכיאטר שלך, גם את יכולה לעזוב ללא התרעה מראש. למה נראה לך שזה לא גורם למטפל שלך רגשות קשים? טראומה? ספקות עצמיים? איפה הזכויות שלו? 
לצפיה ב-'ותשובתי- לא ידעתי ואני תוהה אם את יכולה להוכיח את ההנחה הזו'
ותשובתי- לא ידעתי ואני תוהה אם את יכולה להוכיח את ההנחה הזו
06/10/2017 | 10:27
59

כפי שציינתי כל הזמן- אילו היה הסכם בין המטפל למטופל הוא היה כולל חובות וזכויות של שני הצדדים, ובהחלט המטפל יכול היה לבקש סעיפים החשובים לו ושכוללים את מחויבותו של המטפל. 
אני חושבת שגם למטפלים הייתה יכולה להיות הקלה בהסכם כזה
כיום לכאורה המטפל מקבל רק תשלום- ואם היה הסכם בכתב המטפל יכול היה לדרוש יותר מכך באופן רשמי וגם לקבל יותר. 
אני לא בטוחה שהסכם אי-התאבדות הוא דבר יעיל, או מעשי, אבל בהחלט ניתן לשקול זאת כחלק מהסעיפים בהסכם.
לצפיה ב-'תשובה נוספת שקיבלתי - כל מטפלי הנפש זקוקים לצומי בעצמם'
תשובה נוספת שקיבלתי - כל מטפלי הנפש זקוקים לצומי בעצמם
06/10/2017 | 12:35
63
הם למדו איך להרויח בנוסף על חשבון בני שיחם - אותו חומר אנושי
הסיבה שמטפלים לא מתאבדים יחסית, בזכות העובדה
שראו הרבה מטופלים וקיבלו היזון נרחב. 
 
ודעתי על כך:
כל עוד אין למטפלים חובות כלפי מטופליהם
חוסר הזכויות של המטופלים מגיע לחשבונם של המטפלים, וכך נוצרת עריצות
אני לא בטוחה שהייתי בוחרת להתנסח בצורה בוטה יחסית כנ"ל אך בהחלט
אפשר להניח שלפחות חלק מהמטפלים בחלק מהזמן
מממשים את צרכיהם במהלך הטיפול גם כאשר אינם מודעים בהכרח לעובדה הזו.
ולכן מהבחינה הזו ניתן להניח שמטפלים יכולים להיתרם אף יותר מהמטופלים שלהם מהטיפול שעליו הם גובים את הכסף.
כשאין גוף שבוחן את הדברים ואף יוצר קשר עם המטופלים, קל להעמיד פנים שהכל טוב.
לפחות כל עוד תיבת פנדורה נשארת סגורה
ומה יקרה כאשר היא תיפתח?
 
לצפיה ב-'הניסוי שהמחיש את האכזריות שעשוים לנקוט בעלי סמכות לפקודיהם:'
הניסוי שהמחיש את האכזריות שעשוים לנקוט בעלי סמכות לפקודיהם:
06/10/2017 | 13:29
11
91
אני מניחה שיש כמה ששמעו על "ניסוי כלא סטנפורד" ועל מסקנותיו
ניתן לקרוא עליו גם כאן, להלן ציטוט חלקי:
הסטודנטים שהשתתפו בניסוי גויסו באמצעות מודעה בעיתון. הם עברו מבחנים פסיכולוגיים ונבדק שאין להם עבר פלילי, וכן הובטח להם תשלום תמורת השתתפותם בניסוי. המשתתפים, כולם גברים בני המעמד הבינוני, חולקו באקראי לתפקיד של "אסיר" או "סוהר".
היחס של הסוהרים החל כקשוח ונוקשה מאד ולאחר מספר ימים הייתה זו כבר התעללות של ממש
הניסוי יצא משליטה מהר מאוד
שלושה ימים לאחר התחלת הניסוי, החל אחד האסירים לסבול מהפרעה נפשית חמורה, שכללה מחשבה לא מסודרת, בכי וזעם. החוקרים, שנכנסו גם הם לתפקידם בניסוי כמנהלי הכלא, חשבו שהאסיר מנסה לשטות בהם על מנת שישחררו אותו ולכן הציעו לו בהתחלה לשתף פעולה עם הסוהרים בתמורה לכך שלא יטרידו אותו
 
החוקרים החליטו להפסיק את הניסוי לאחר שישה ימים בלבד, לאחר שחברתו של זימברדו, שהגיעה לצפות בניסוי, הייתה עדה להתאכזרות הסוהרים אל האסירים וערערה על הלגיטימיות המוסרית של הניסוי. התנהגות החוקרים במחקר זה ספגה ביקורות רבות: על כך שלקח להם זמן רב מדי להבין שהמשתתף בניסוי מפגין סימני מצוקה נפשית אמיתיים עד שהותר לו לצאת מהניסוי, ועל כך שלמרות פניות ההורים על מצב בניהם וההתנהגות הסדיסטית של הסוהרים, לא הופסק הניסוי מוקדם יותר. זימברדו הגיב לכך בביקורת עצמית והודה שהוא נכנס לתפקידו כמנהל הכלא; כאשר היו שמועות על בריחה מתוכננת, הוא לא ישב מהצד וצפה בהתרחשויות אלא היה מוטרד מהבטיחות של הכלא שלו. הוא אף התרגז כאשר משטרת פאלו אלטו לא אישרה לו להעביר את הניסוי לכלא הישן שלה.
מטרת הניסוי הייתה לבחון התנהגות בשבי, אך ממצאיו ממחישים בראש ובראשונה את האכזריות החייתית בה עשויים לנקוט בעלי סמכות כלפי פקודיהם. הסוהרים שהשתתפו בניסוי היו אנשים מן השורה, ובכל זאת הגיעו תוך ימים ספורים ליחס מרושע ואטום כלפי הנתונים למרותם. ממצאי הניסוי גם ממחישים כיצד האדם נכנס לתפקיד החברתי שיועד לו. אחד ה"אסירים" בניסוי כתב לזימברדו לאחר מכן שהוא הרגיש חסר זהות, שהאדם בעל השם שהוא היה, מתרחק ממנו, והוא הופך להיות למספר האסיר שלו. הממצאים ממחישים גם את הציות של אנשים כאשר ניתנת להם אידאולוגיה שיוצרת לגיטימציה להתנהגות מסוימת, ובנוסף לאידאולוגיה ישנה תמיכה חברתית וממסדית.
זימברדו טוען שלניסוי לא היו השפעות נפשיות ארוכות טווח, אף על פי שחלק מהמשתתפים הפגינו סימנים של התמוטטות נפשית במהלך הניסוי.
לצפיה ב-'מעניין. אהבתי לקרוא.'
מעניין. אהבתי לקרוא.
07/10/2017 | 06:53
2
53
יכול קצת להסביר מאיפה אני פתחתי בעיות נפשיות.
אנשים..
לצפיה ב-'יש מחקרים מרתקים בפסיכולוגיה. '
יש מחקרים מרתקים בפסיכולוגיה.
07/10/2017 | 21:31
1
63
אני שמחה שמצאת במחקר שצרפתי עניין ואף תועלת אישית.
שבוע טוב
לצפיה ב-'מחקר חשוב'
מחקר חשוב
07/10/2017 | 22:48
59
היום זה חלק מתכנית הלימודים של תארים בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.
לצפיה ב-'מצוין שהבאת את ה"מחקר" והמסקנות הנמהרות ממנו'
מצוין שהבאת את ה"מחקר" והמסקנות הנמהרות ממנו
09/10/2017 | 20:02
7
53
הארוע המביש לא קרה בארץ אפילו לא אצל החמס בעזה
הוא התרחש במדינת המופרעים בה אדם שאינו סובל מרעב או התעללות
מטווח במאות אנשים ממש בשבוע שעבר תוך שהכין לעצמו ארסנל
נשק במשך שנה שלמה - אמריקה היא יבשת שמטפחת מטורפים !
האם ישראלים > יהודים > אברכים חרדים עד מפקדים בצה"ל
ואפילו אנשי חמס (שהחזיקו את גלעד שליט) היו מגיעים להתעללות שכזאת?
יש לנו תעוד מספורי שבויים במצרים וסוריה - הם לא הגיעו לדרגה כזאת !
למרות שמדובר בחקירה ואויב..  מנגד בצפ' קוריאה מתעללים ועוד איך.
לכן המחקר פסול מיסודו כמו רוב המחקרים ההתנהגותיים שאינם מדעיים
לא חזרו עליו באוכלוסיות שונות במדינות שונות ובעיקר לא מאנשים 
מתוייגים כמשועממים שענו למודעות מעיתון (אדם נורמטיבי עסוק בעסוקיו) 
 
לצפיה ב-'וזו לא מסקנה נמהרת?'
וזו לא מסקנה נמהרת?
10/10/2017 | 09:11
6
33
לומר שזה התרחש שם רק משום שזו מדינת מופרעים?
אולי הסיבות לאירועי הירי הרבים בארה"ב היא הזמינות הגדולה שיש לנשק בהתאם לתיקון השני לחוקה (שאולי היה רלוונטי לעבר הרחוק), ולא משום שהם יותר מופרעים?
אכן לא מדובר במחקר מדובר בניסוי , שכמו הניסוי של מילגרם (שבמקור נועד להראות שלגרמנים יש תרבות קיצונית של כיבוד סמכות, אך לאחר התוצאות על האמריקאים כבר לא נוסה על הגרמנים), חושף צדדים שאנו מעדיפים לא לדעת על עצמנו.
הטענה שלך לגבי העובדה שלא חזרו על זה איננה תקפה, משום שלא ניתן לחזור על כך. אף ועדת הלסינקי לא תאשר את זה. ניסוי הקונפורמיות של אש לעומת זאת, אושש בבדיקות חוזרות.
מעניין שהתגובה שלך היא דוגמה לטעות הייחוס הבסיסית.
 
לגבי שבי בסוריה, ובמצרים - שבויי מלחמת יום כיפור לא בדיוק יסכימו עם דבריך. וגם לא אורי אילן או אבי לניר (שאינם יכולים לדבר מטעמים מובנים). זה נכון שעמוס לווינברג קבל תנאים טובים, אבל הייתה סיבה לכך.
 
גלעד שליט לא היה בדיוק שבוי מלחמה אלא חטוף. מלכתחילה לא נלקח על מנת לדלות ממנו מידע, אלא כדי לשמש קלף מיקוח. הם ידעו שהם יזכו בדרישות שלהם ולכן הם שמרו אותו במצב טוב (ועובדה שצדקו). אם היו חושבים שלא יקבלו דבר הוא היה מחוסל, ולאו דווקא בצורה הומנית.
לצפיה ב-'אמריקה היא מדינת המטופלים וחלוצת נוגדי הדיכאון'
אמריקה היא מדינת המטופלים וחלוצת נוגדי הדיכאון
10/10/2017 | 09:58
5
35
סיבה נכונה שיש נשק זמין אבל גם בארץ מתגלגל המון נשק
בידי חיילי מילואים וסדירים שאף נמצאים בסכנה קיומית מוחשית
ועדיין לא ראינו התפרצויות כאלו ללא סיבה ובהיקף כה נרחב.
לחינוך ולגנטיקה יש השפעה על האופי אבל אירוני שדוקא באמריקה
שיש ככ לגיטימציה ללכת לטיפולים וליטול תרופות התוצאות הכי חמורות
מעל מליון ויותר נפגעים מנשק חם שלא בפעולות איבה או מלחמות-יותר ממלחמות
לאורך ההסטורה האמריקאית - שיא עולמי של הפרעות נפשיות
הרבה מעבר לזמינות הנשק.  
לצפיה ב-'אתה מציג דעות שלך כעובדות על אף היותן לא מבוססות'
אתה מציג דעות שלך כעובדות על אף היותן לא מבוססות
10/10/2017 | 10:52
4
33
ההשוואה בין ישראל לארה"ב אינה תקפה.
לרוב חיילי סדיר /מילואים אין בכלל נשק זמין באופן רציף. וגם לא כל חייל יכול בכלל לחזור עם נשק הבייתה. מעבר לכך, חיילים עוברים סינון (שכמובן רחוק מלהיות מושלם, אך עדיין טוב יותר מאשר כלום). לא כולם מתגייסים, ובוודאי שלא כולם מתגייסים לקרבי. אז כמובן שיש פקשושים (ראה מקרה עדן נתנזאדה).
בארצות הברית הנשק זמין *לכולם* כולל אנשים חשודים כל עוד לא הורשעו. אין דבר כזה בישראל ואפילו לא קרוב. יחס כלי הנשק לאוכ' שם הוא קרוב ל 1:1.
תוסיף לכך שמדובר באוכ' מאוד גדולה ( כ 300 מליון)  די ברור שסטטיסטית יהיו לך יותר מקרים.
להגיד שריבוי מקרי הירי בארה"ב נובע מכך שמדובר באומה מופרעת נפשית - זה פשוט חסר ביסוס. מצטער.
 
 
לצפיה ב-'בתור איש מילואים מן השורה לשעבר - אתה כותב שטויות'
בתור איש מילואים מן השורה לשעבר - אתה כותב שטויות
10/10/2017 | 12:09
3
44
לרוב חיילי סדיר מילואים אין נשק? קרביים? יש לך סטטיסטיקה?
להיפך במילואים אין לך אפילו אפשרות להפקיד את הנשק אלא
אם תטריח את עצמך לתחנת משטרה - אסור לאפסנאי לקבל נשק ללא זכוי.
כמויות הנשק שמסתובבות בארץ עצומות מעבר לנשק ברשיון
אין שום סינון לחייל סדיר /מילואים שום מבחן אישיות 
להיפך כדי לקבל פטור מנשיאת נשק אתה אמור להבחן אצל קב"ן 
חסר ביסוס לפקוח את העיניים ולהיווכח שבמדינות גדולות 
אם נצרף את המזרח ורוסיה לא שומעים על ארועים כאלו
ועוד מקרה התאבדות של טייס גרמני עם המטוס היו על רקע
טיפול נפשי. גם התאבדותו של דוד טופז - בגלל נוגדי דיכאון.
כנראה שאתה גם לא יוצא הרבה עם תיירות
כי בקרב החברה ידוע שאמריקאיות במפורש מטורללות.
 
לצפיה ב-'בתור איש מילואים הפעיל בהווה'
בתור איש מילואים הפעיל בהווה
10/10/2017 | 12:50
2
46
אני מבין שנותרת ללא טיעונים עניינים אז בחרת לעבור להשמצות (אין לי מושג על איזו חסך אתה מנסה לחפות וזה גם לא מענייני).
נעזוב בצד שלא התייחסת לשום טענה מדברי בהודעה הראשונה מעבר לנושא הנשק (כנראה שאתה מסכים איתי או שאין לך מה לומר).
אני לא יודע מהיכן הבאת את דברי ההבל שאין אפשרות להפקיד נשק במילואים. אולי זה היה נכון לפני 30-40 שנה. אני יכול לומר לך בתור אחד שבצע לפני מספר שנים קורס קצינים במילואים שזוהי שטות גמורה. גם בחופשה מבה"ד 1 לא חזרתי עם נשק הבייתה. ובכלל המגמה כבר שנים רבות היא כמה שפחות לתת לחיילים לחזור לצאת עם נשק מהבסיס. עד כמה שזה נשמע אבסורדי - לכל פושטק זב חוטם בארה"ב יש גישה יותר פשוטה לנשק מאשר לחייל הישראלי הממוצע.
לצה"ל יש גישה לתיק הרפואי של כל מלש"ב , כלומר מי שקבל אבחנות / לוקח תרופות הקשורות בבריאות הנפש- צה"ל יודע מזה. כל הגברים עוברים ראיון אצל מאבחנת פסיכוטכנית אשר קובעת את ציון הצד"כ (וזה סוג של הערכת אישיות, גם אם מאוד פשטנית). במקרים בהם יש לה ספק, היא מפנה לקצין בריאות הנפש (עו"ס או פסיכולוג), אשר קובע את ציון הסתגלות (בניגוד למה שחלק מאנשים חושבים, קב"ן אינו יכול לתת סעיף נפשי). אם הקב"ן חושב שיש מקום לפרופיל רפואי נפשי הוא מפנה לפסיכיאטר.
כמו שאמרתי , זה לא סינון מושלם אבל זה בהחלט סינון. תוסיף על זה את הסינון העצמי - אנשים בעייתים בעלי נטיות עבריינות פעמים רבות משתמטים מגיוס גם מבלי שצריך לסנן אותם.
קיים הרבה נשק ללא רישיון במגזר הערבי, ושם יש גם חיסולים ופגיעות. לא שומעים על זה יותר מדי גם כי זה לא מעניין את התקשורת, וגם כי פעמים רבות זה נסגר בפנים והמשטרה מעדיפה לא להכנס לעניין.
אני מודה ומתוודה שאני נשוי ולכן לא יוצא עם תיירות. כשיצאתי עם תיירות בתקופת רווקותי הן היו מקנדה , אוסטרליה וניו-זילנד ומצאתי אותן מאוד חביבות. עם אמריקאיות לא יצאתי.
כיוון שאתה בוחר בסגנון שהוא מחד מתנשא ומאידך חסר כיסוי, אינני רואה סיבה להמשיך איתך את הדיון. אעפ"י שאתה מתפאר בגיל מבוגר, אין זה מעיד במקרה שלך על בינה יתרה. או אם נתמצת למשפט אחד- יש לך אולי עבר ארוך, אך היסטוריה קצרה.
ושיהיה חג שמח.
לצפיה ב-'אני מתפלאת מט '
אני מתפלאת מט
10/10/2017 | 15:12
1
48
שבחרת להכנס לביקורת אישית. יש ביניכם חילוקי דיעות זה לגיטימי ואין צורך שאף אחד ישנה את דעתו או יוכיח לשני שהוא צודק! איננו מנהלים פה קרב אלא דיאלוג ויש מקום למגוון דיעות שונות.
אני לא מתכוונת להכנס לנושא ולתוכן ההודעות אלא לדרך ההתייחסות שמבחינתי היא מתחת לכל ביקורת בשרשור הזה!!
רון התייחס למסקנות הנמהרות של המחקר והעלה נושא לדיון שבו חלק דעותיו.
אתה עברת לאיזה חיפוש אחר הוכחות לוגיות- שזה כמובן גם לגיטימי
אם כי אני לא בטוחה שזה קשור לתוכן ההודעה שאליה כיוון רון. ובכל מקרה טוב בעיני ששניכם מעשירים את הפורום בדעות ובעובדות 
במידה ורון העלה דיעה- ההתייחסות הלוגית שלך לדבריו כ"חסר ביסוס" איננה רלוונטית.  
בדיוק כפי שכל אחד רשאי לחלוק על דעותי.. ורבים נהנים לממש את הזכות הזו 
כך אם הייתי כותבת שלפי דעתי יש אלוהים לא היה מתאים שיוכיחו לי האם האמונה שלי והדיעה שלי לגבי קיומו או אי קיומו של האל נכונה או שלא.. 
רון שוב התייחס לדבריך ש"אתה כותב שטויות"
ובתגובה 'זכה' ממך לאמירה שיפוטית מצדך שהתגובה שלו אליך יושבת על חסך (גם אילו היית מטפל או שהיית יודע שיש לו חסך אני לא חושבת שזה ראוי ועל אחת כמה וכמה שאתה לא מציג את עצמך כמטפל ואינכם מכירים)
והשורה התחתונה בה התייחסת ל"בינה היתרה" שיש או אין לו
לא מכבדת ומפתיע אותי שנכנסת בכלל למקום הזה
 
ביקורת יכולה להיות לגיטימית בעיני כשהיא מתייחסת לתוכן, כפי שרון עשה, גם אם לא במירב העדינות או הטקט.
 
ביקורת על מהות אדם, על אופיו, כישרונותיו או האינטליגנציה שלו, איננה ראויה לטעמי בין אם מדובר באיש מקצוע ובין אם באדם מהישוב והיא פסולה  בעיני ללא כל קשר לתוכן.
לדעתי במידה ובלתי אפשרי לנהל דיאלוג מכבד, מוטב שלא לנהל אותו כלל
 
לצפיה ב-'בילי - הודגמנו במאפיין הדתי "חסך וברח"'
בילי - הודגמנו במאפיין הדתי "חסך וברח"
10/10/2017 | 16:25
40
מיד אובחנתי כבעל חסך והמאבחן הכריז "פוס" וברח מהדיון. 
אז להשלים.. זה מכבר הפצירו בצה"ל שחיילים יחויבו לצאת עם נשק
בגלל האיום הבטחוני בטרמפיאדות ובכבישים
וכן ביחס לאמריקאים, קשה שלא לציין את ברוך גולדשטיין -
שהיה עולה מארה"ב וביצע את אחד ממקרי ההרג הקשים ועוד בחג פורים.
לטעון שאין מאפיינים לאמריקאים ושהם שונים (גם בתוך ארה"ב עצמה)?
אנשים יהירים דוגמטיים ולראיה צורכים יותר סמים פסיכוטיים וטיפולים.
זמינות הנשק היא חלק מהתופעה, שלא נחקרה עד תום כי אין לנו
די כלים לאפיין את הסיבות והמניעים. מה שבטוח הם שונים ומחפשים שונות.
לצפיה ב-'חרדה חברתית, התייעצות'
חרדה חברתית, התייעצות
04/10/2017 | 21:34
18
159
היי, התייעצות... התחלתי טיפול לפני כארבעה חודשים אצל פסיכולוג בגלל חרדה חברתית ועוד כמה בעיות שהצטברו בעקבותיה במהלך השנים. מאז שהתחלתי את הטיפול, אני מרגישה שהכל התדרדר נורא, וזה בעיקר בגלל הלחץ שנגרם לי בגלל ההגעה לטיפול וההתמודדות בסיטואציה הלא פשוטה הזו. החלטתי להמשיך, לנסות להתמודד. בהתחלה המטפל היה פשוט מקסים, הוא אפשר לי להתכתב איתו במיילים על בסיס יומי בחינם, במקביל לטיפול, וחשב שככה גם עדיף, בגלל הבדידות שנוצרה בעקבות החרדה.. אחרי כמה חודשים, ולאחר שהוא התייעץ, הוא הבין שזה יצר תלות בו ומן התמכרות כזו למיילים איתו. אני מודה שהוא צודק, אבל מאז, הוא פשוט שינה גישה, והתחיל להיות יותר קשה כלפיי. מכיוון שהמיילים האלה הפכו להתמכרות של ממש עבורי, הוא החליט לעשות לזה סוף. והיום חייב אותי בסכום כסף גדול על יומיים של אימיילים, כי חשב שזה יגרום לי להפסיק לכתוב לו. וזה הצליח כנראה. אבל זה נורא הכעיס אותי.. כי הוא זה שטעה וגרם לי להתמכר לזה. וטעה על הדרך בעוד כמה דברים, כי לדעתי אין לו ניסיון במקרים כמו שלי. הוא טוען שבגלל שהבעיה נמשכת מילדות, ייקח לי הרבה זמן לצאת מזה, אולי שנים. וזה מבאס נורא. עכשיו אנחנו במעין מבוי סתום, אמרתי לו שהחלטתי לקחת הפסקה ולחשוב קצת. כי ממש נפגעתי מהפעולה הזו, ובכלל משינוי הגישה. יש לציין שבמהלך החודשים שאני אצלו, לא השתנה כלום, אלא ההפך. השאלה שלי, מניסיון שלכם, האם כדאי לתת לזה עוד צ'אנס? האם הגישה הקשה שלו יכולה להזיז דברים? אבל מה שהכי מטריד אותי, שעכשיו בעצם אין לי פתרון זמני לבדידות הזו.. כי הייתי שופכת הכל במיילים, מה בעצם כדאי לעשות? אני יודעת שהמטפל הזה טוב, אין לי ספק, כי יש אצלו כל הזמן אנשים. אבל אין לו ניסיון עם חרדה חברתית ואני מרגישה קצת שהוא מתעלל בי רגשית ומחמיר את המצב כבר כמה חודשים.  זה גורם לי להצטער שלא טיפלתי בזה לפני עשרים שנה, וחיכיתי עד עכשיו, כי הכל נראה בלתי אפשרי עכשיו. נשלחתי גם לפסיכיאטרית, כי המטפל חש חוסר אונים, והיא לא נתנה לי כלום בטענה, צודקת כנראה, שהכדורים יחמירו את המצב מכיוון שאני חוששת לגביהם. המצב הזה תוקע אותי מכל כך הרבה בחינות, כרגע אני לא עובדת וקשה לי לראות את עצמי עובדת ככה. החלפתי הרבה עבודות, כנראה שבגלל שלא הצלחתי להשתלב חברתית ואין לי כל כך כיוון בחיים. אשמח לעצה. תודה רבה, וחג שמח!
 
לצפיה ב-'טיפול נפשי הוא הרבה ניסוי ותעייה וטעייה.'
טיפול נפשי הוא הרבה ניסוי ותעייה וטעייה.
05/10/2017 | 21:36
1
73
תוך כדי ההתנסות, אנו עלולים הרבה פעמים לגלות שהמטפל לא מתאים לנו. 
במקרה שלך, לפי ההרגשות שאת מתארת, כנראה שזה המצב. 
אל תתייאשי, למרות זאת, ותדעי שגם כשאנו נופלים למטפל שלא מתאים לנו, עדיין לאורך תהליך הטיפול זה עוזר לנו להתנסות להרגיש איזה מטפל לא מתאים לנו. וזה עוזר לנו ללמוד על עצמנו עוד ועוד, שזה הכלי העיקרי בהתמודדות עם קשיים נפשיים.
 
אם את יכולה לעזור לעצמך להפחית את החשש מטיפול תרופתי - מה טוב. ואז תנסי עזרה תרופתית. אם את לא מרגישה בשום אופן מסוגלת לנסות, חפשי מטפל אחר, שמבין יותר בבעיה שלך. 
יתכן שתחליטי שעד שתמצאי מטפל אחר, אולי כדאי לך להמשיך עם המטפל הזה כדי לא להחמיר את הבדידות הנוראה, אבל רק באופן זמני, במטרה למצוא דחוף מטפל חדש. 
 
אני מזדהה עם הרגשות שאת מתארת, של כעס על המטפל ששינה גישה בקיצוניות. אומנם מטפל עלול בהחלט לטעות, ואפילו טעויות רבות, אבל באותה מידה מטופל עלול בהחלט לכעוס על שהוא סובל מהטעויות האלה.
 
ואני אישית לא מאמינה בכעס ובאיומים, אפילו במטרה טובה, כדי לטפל באדם שסובל. אני מאמינה בהסכמים משותפים כדי לפתור בעיה שנוצרה עקב טעות - לא משנה של מי. אני מאמינה בלקיחת אחריות.
לדוגמה, לסכם שהוא לא יענה למיילים שלך, או להחליט על הפחתה הדרגתית של המיילים כדי לטפל בהתמכרות (זבנג וגמרנו לא עוזר נגד התמכרות). 
 
נסי להיעזר בער"ן הטלפוני (1201) ובסה"ר בצ'אט בינתיים, כדי להתמודד עם ההתמכרות. אבל בתנאי שאת לוקחת אחריות על הפחתה הדרגתית, כדי לעזור לעצמך. 
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה'
תודה רבה על התגובה
05/10/2017 | 21:55
44
הבדידות הזו אכן נוראית.
רציתי נורא לכתוב לו, והרגשתי נורא שלא יכולתי כי הוא לא מאפשר.
מצד שני אני יודעת שזה לא הפתרון. אני יודעת שאולי הוא כן יכול לעזור בטווח הארוך, אבל בגלל שהוא רוכש רק עכשיו ניסיון עם הבעיה שלי, זה בא על חשבוני. אנסה לחפש מישהו אחר.. אבל אני חושבת שזה יהיה בדיוק אותו הדבר.
לצפיה ב-'להמשיך לכתוב '
להמשיך לכתוב
( לעמוד שלי בתפוז )
05/10/2017 | 21:55
1
49
היי,
עולה מדבריך שהחלטת על צעד משמעותי והוא הפניה לטיפול אצל פסיכולוג במטרה לטפל בחרדה חברתית ובעיות נוספות המתלוות אליה ,צעד חיובי ומבורך.
אך יחד עם זאת נשמע אולי שיש קשיים בהצבת גבולות ברורים בינך לפסיכולוג -המיילים שהתחילו כדרך ליצור קשר ולהוציא החוצה את הקשיים הפכו להיות עבורך קרן אור בטיפול ועבורו קושי להכיל ,להציב גבולות ברורים.
מכוון שלא סיכמתם מראש על כמות המיילים ו/או חוקים ברורים הוא החליט לצמצמם ע"י גביית שכר גבוה וזה גרם לך לתסכול ובלבול כי זה צעד שלא הוסכם עליו מראש...
את מתארת את זה שאין לו נסיון בטיפול בחרדה חברתית ,הוא אמר לך זאת?
זה שיש לו הרבה לקוחות בקליניקה אינו הסימן לכך שיש לו את הכלים לעזור לך בתחום הנדרש...כבר ביקשת לעשות הפסקה...חסרים לך המיילים...
את יכולה להמשיך לכתוב!!! אבל לא לשלוח אליו אלא לכתוב במחברת או תיקייה במחשב ,את יכולה להעלות לכאן חלק מהדברים ויש לנו כאן באתר גם פורום לכתיבה יוצרת.
במקביל נסי למצוא פסיכולוג אחר שמומחה בחרדה חברתית ,פסיכולוג שמראש תקבעו את דרכי ההתקשרות ואם מותר לשלוח לו מיילים ואם כן כמה ובאיזו תדירות...
את כמובן יכולה לחזור לפסיכולוג שהתרגלת אליו אבל חשוב שתדברו ותקבעו כללי התקשרות ברורים מאוד כדי להשקיע את האנרגיות בטיפול עצמו...
אני מאחלת לך ימים יותר ברורים לא רק בכל מה שקשור לפסיכולוגים...
התחלת לסמן נתיב ברור בחייך בעצם זה שהתחלת טיפול אצל פסיכולוג ורצוי שתמשיכי לטפל בעצמך איתו או עם מישהו אחר...עם הזמן ,אני מקווה,יהיו תחומים נוספים שיהפכו לברורים יותר.
אל תייסרי את עצמך בנוגע לגיל בו בחרת לטפל,העיקר הוא הנכונות לטפל ועשיית הצעד הראשון בהתחלת הטיפול.שולחת לך מכאן חיבוק וירטואלי לימים קלים וברורים יותר, כתבי הרבה גם אם זה רק לעצמך -הכתיבה היא דרך נפלאה ,שכבר גילית ,לברר לעצמך דברים ולהוציא אותם החוצה מהלב וכך להרגיש הקלה.
אנחנו כאן עבורך,מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה המקסימה'
תודה רבה על התגובה המקסימה
05/10/2017 | 22:01
46
העניין הזה בהחלט מאוד מתסכל ומכניס למצבי רוח לא נעימים. כמו היום למשל.
הלוואי ויכולתי להתחבר למלא חברים וככה שלא הייתי צריכה לכתוב לו.
הוא אכן טוען שצריך להציב גבולות, וזה לא פתרון ככה ואכן עשה את הצעד הזה בקיצוניות.. למרות שניסינו שבועיים להפחית את הכמות וזה לא עזר.
הוא בן אדם מאוד טוב ורק בגלל זה קשה לי לעזוב אותו.
שאלתי אותו אם יש לו ניסיון בתחום הזה.. הוא קצת התחמק ואמר שיש לי עוד בעיות חוץ מזה.
תוך כדי גיששתי וחיפשתי מטפלים אחרים.. אבל מבאס להתחיל הכל מחדש. אנסה לדבר איתו על זה.
הוא עשה בשבילי המון. ועדיין עושה. מתקשר מברר. באמת אכפת לו. ואני יודעת שהוא כל הזמן חוקר על התחום ושואל. אמר לי.
מבאס שזה יכול לקחת הרבה מאוד זמן.
תודה רבה
לצפיה ב-'היי...'
היי...
07/10/2017 | 21:26
13
40
קראתי גם את ההודעה הזו וגם את ההודעה האחרונה שלך לגבי ההורים שלך. הנה כמה דברים שאני חושב על הנושא.
 
קודם כל, העניין הכספי של התשלום עבור מה שלפי איך שאת מתארת, מהווה טעות מקצועית שלו - תמוהה בעיניי. יש טיפולים, דוגמת טיפול DBT שבו המטפל והמטופל מסכימים על תנאים מסויימים ליצירת קשר ביניהם שלא בשעת הטיפול, ולאו דווקא במפגש. הדבר בד"כ נכנס לתשלום עבור השירות במסגרת חוזה טיפולי שמתוארך לשנה אחת. זה בDBT.
 
זה שיש לו מטופלים אחרים, לא מעיד על כמה הוא טוב. לדעתי המבחן הכי טוב לכמה הוא טוב הוא המבחן שכבר העברת אותו לאחר כמה חודשים של טיפול שבו את מרגישה ששום דבר לא זז.
 
חרדה חברתית למרבה ה.. שמחה זה משהו שאנחנו יודעים לומר עליו די הרבה דברים מבחינה פסיכולוגית, פיזיולוגית. כולל גם איך לטפל בזה (ויש מגוון רחב של אמצעים, חלקם כוללים נגיד עזרים טכנולוגיים כמו ביופידבק - שזה מעין סוללה של מכשירים שבעזרתם את יכולה לנסות בתנאים מבוקרים להרגיע חרדה שלך בטיפול, ולראות מה עוזר לך). ככה שנראה לי קצת מוזר שאחרי כמה חודשים לא הגעת לשום מצב של... שיפור, גם לא מינימלי.
 
לדעתי שווה לך בהמשך לכל מה שקרה ולהפסקה שלקחת מהטיפול, לחפש מטפל אחר - רצוי בתחום שנקרא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי - ואם אפשר כזה שמעיד על עצמו כאחד שמטפל קבוע בחרדה חברתית.
 
לגבי הכדורים זה נושא שמוטב לעלות כבר מולו\ה. כדורים יכולים ממש לשפר חלק מהחוויה הזו של חרדה. לחלק זה פועל, ממש טוב. ולחלק זה לא פועל. אצל חלק זה גורם למצבים לא נעימים אחרים. זה משהו שפסיכיאטר יכול לתת לגביו את המילה האחרונה (של הייעוץ) וההחלטה בסופו של דבר תהיה רק שלך. שווה לשמוע לפחות עוד דעה של איש מקצוע כזה בנושא.
 
בהצלחה!
 
 
לצפיה ב-'ממש תודה על התגובה המפורטת'
ממש תודה על התגובה המפורטת
07/10/2017 | 21:40
10
38
מעריכה את זה.
 
ההישג היחיד שהיה לי איתו במשך 4 חודשים זה ששכרתי רכב ונסעתי לאזור שבחיים לא נסעתי אליו. זה משהו שבחיים לא חשבתי שאעשה, וזה עשה לי הרגשה ממש טובה.
אבל חוץ מזה.. נראה לי שרק התדרדר, כי אני לא ממש זזה.
ומצד אחד היו רגעים שהוא נלחץ בעצמו והלחיץ אותי יותר. גרם לי להרגיש שהמצב גרוע ושצריך להוציא נכות ושהוא לא יכול לעזור..
אחרי שפסיכיאטרית אבחנה אותי הוא נרגע.. וקצת שינה גישה.
אני לא יודעת.. יכול להיות שלא ניסיתי מספיק. הוא מומחה ב cbt ו emdr וטוען שיוכל לעזור ולא היה אומר לי אחרת.. אבל שזה ייקח זמן.
המיילים איתו היה דבר שהקל מאוד, ועכשיו אני מרגישה בעונש.. ורק מחכה שאולי הוא יתעניין. הוא פשוט הפסיק ונעלם.. הייתי מצפה שיתעניין.. אולי זה עוד יגיע.
יכול להיות שהוא לא ממש מנוסה. אבל בהתחלה ממש הרגשתי שנפלתי על מלאך..
קשה לי לראות את עצמי מתחילה הכל מחדש עם מישהו אחר. זה מבאס כי הוא כבר מכיר אותי.
 
לגבי הכדורים.. גם הפסיכולוג וגם הפסיכיאטרית טוענים שלא כדאי.. כי אני נורא בלחץ מתופעות הלוואי ויש ביקורת לגבי זה בבית. הם טוענים שזה יחריף את המצב.
 
אבל מצד שני.. נורא קשה ככה.
מצב ממש מבאס. ממש לבד. גם חברתית. גם בבית. ועכשיו גם בלי פסיכולוג במיילים.
מקווה שיסתדר.
 
תודה
לצפיה ב-'ערב טוב'
ערב טוב
07/10/2017 | 22:25
7
36
אשמח להבין מה בעצם את שואלת(?)
לצפיה ב-'שאלתי'
שאלתי
07/10/2017 | 22:28
6
37
אם כדאי לי לנסות לחפש מטפל שמתמחה בנושא הזה או להמשיך עם מישהו עם מומחיות כללית..
התחלתי טיפול עם מישהו לפני 4 חודשים אבל זה לא ממש מתקדם לאנשהו
לצפיה ב-'תמיד עדיף'
תמיד עדיף
07/10/2017 | 22:40
5
39
לחפש מטפל שהתמחה בתחום ספציפי בשביל טיפול באיבחון ספציפי.
לדוגמא לא תסתפקי בפגישה עם רופא כללי טיפול בכבד.
 
נקודה נוספת חשובה לדעתי היא שלדעתך נדלקת עליו וזה עלול להשפיע על איכות הטיפול. מוטיבציה לשינוי של מטופל צריכה להיות נקייה מפניות חיצוניות (כגון התאהבות) אלא מושפעת מרצון אמיתי לשפר את איכות החיים.
 
אם הקושי לפי דעת המטפל היא ביישנות וחרדה חברתית אז לשכור רכב גם אינו כ"כ הישג וסימן להתקדמות משמעותית בטיפול, מה גם שאת מעידה שלא מרגישה שינוי.
 
במהלך ה-4 חודשים, האם נפגשתם כל שבוע? אם כן זה לפי דעתי האישית מספיק זמן להבין שכדאי לנסות מטפל אחר או דרך אחרת.
לצפיה ב-'נפגשנו כל שבוע'
נפגשנו כל שבוע
07/10/2017 | 22:51
4
41
אבל היו 3 הפסקות.. כמו עכשיו שבן נפגשנו פעם בשבועיים. או בסקייפ.
זה לא היה רציף.
לגבי זה שנדלקתי עליו.. אולי בהתחלה, גם קניתי לו מתנות לחגים, לא יודעת כמה זה היה במקום. אבל עכשיו זה אחרת, מכיוון שהוא נהיה יותר נוקשה ויותר מרוחק.. ואני די כועסת עליו. אכן אין שום שינוי 4 חודשים.. והיו רגעים שחשבתי שבמקום לעזור זה עושה ההפך. הוא טוען שזה ייקח זמן.. אני לא חושבת שהוא ימשוך אותי סתם או בגלל כסף. כי הוא בעצמו עצר כמה פעמים ולא גבה ממני כסף. ההורים שלי מאוד רוצים שאפסיק ולא אלך לאף אחד אחר. חושבים שזה בזבוז זמן. יש פה מישהו שטיפול עזר לו?
אנסה לדבר איתו ולראות מה הלאה. יש לו חבר שגם הוא פסיכולוג, דוקטור, שמתמחה גם בחרדה חברתית. ניסיתי לברר איתו, אבל הוא נשמע קצת קר.. כאילו מקצועי נטו וזהו.. קצת חסר לי מישהו שידע גם להיות נחמד..
תודה!:)
לצפיה ב-'נשמע שעדיין לא החלטת מה לעשות...'
נשמע שעדיין לא החלטת מה לעשות...
07/10/2017 | 23:02
3
17
לצפיה ב-'נכון :/'
נכון :/
07/10/2017 | 23:04
2
39
תודה בכל מקרה :)
לצפיה ב-'אז...'
אז...
08/10/2017 | 00:17
1
41
האם יש דרך בה אפשר לעזור?
לצפיה ב-'אני אסתדר :)'
אני אסתדר :)
08/10/2017 | 03:30
34
צריכה רק לחשוב על זה קצת ולדבר איתו.
אם לא ילך.. אראה מה הלאה.
האמת שלא יודעת אם אמשיך עם מישהו אחר במידה ואפסיק אצלו. נראה לי שכבר די איבדתי אמון בזה והעובדה שזה ייקח זמן..
 
תודה רבה רבה על הכל :)
לצפיה ב-'בכיף'
בכיף
08/10/2017 | 11:55
1
34
טוב זה יפה שכן עשית משהו 'אחר' בחיים, רק ככה אפשר באמת לצאת, תרתי-משמע, מאזור הנוחות.
 
CBT זה כאמור גישה שהזכרתי. הגישה השנייה שכתבת היא יותר שנוייה במחלוקת אבל זה פחות רלוונטי לחרדה חברתית ממילא. יש לי פחות ידע בנושאים האלה של הטיפול בהפרעת חרדה.
 
גם בכדורים וגם במטפלים אבל לפעמים לא מצליח בפעם הראשונה, וזה באמת קשה להתחיל מחדש לפתוח את הפצעים מחדש ולחפור מחדש על ההיסטוריה. לפעמים צריך את זה...
 
לגבי הקטע של הנכות אני לא יודע מה המצב שלך מבחינה כלכלית, וזה נושא די חשוב שישאר 'מאוזן' כי לחץ כלכלי הוא גורם סטרס ממש ממש איום מהנסיון שלי. נכות זה לא קללה ולא דבר נורא, וזה משהו שתמיד אפשר 'לבטל' באם מקבלים את ההכרה. ויכול לעזור. זה לא מחליף את האפשרויות תעסוקה שזה נראה לי משהו שכדאי להתמקד עליו כרגע. אם לא חברים אז לפחות כדי לא לשקוע בבאסה לבד.
לצפיה ב-'כן, זה הדבר שאני הכי מתמקדת בו כרגע'
כן, זה הדבר שאני הכי מתמקדת בו כרגע
08/10/2017 | 12:11
41
התעסוקה. מקווה שאמצא משהו בקרוב ושאוכל להתמיד ולשרוד שם.
תודה רבה:)
לצפיה ב-'גם פסיכיאטר לא יכול "לתת את המילה האחרונה" כאן... '
גם פסיכיאטר לא יכול "לתת את המילה האחרונה" כאן...
11/10/2017 | 09:38
1
35
אלא רק ניסוי וטעיה... הלוואי והיתה לרופאחם האפשרות להעריך, לפי בדיקות מטרימות שונות, איך בפועל תשפיע תרופה מסויימת על אדם מסויים.
לצפיה ב-'כן'
כן
11/10/2017 | 12:56
26
כמו בטיפולים פסיכולוגים, כך גם עם התרופות, טבעיות או לא, אי אפשר לדעת עד שמנסים. רק חבל שהכל לוקח כל כך הרבה זמן. בגלל זה הרבה מתייאשים ומפסיקים.
וגם העניין הכספי הוא פקטור. אלא אם זה טיפול דרך הקופה.
אגב מישהו ניסה ללכת למטפלים דרך הקופה? הם טובים? כי שמעתי שעדיף שלא.. או שזה תלוי?
לצפיה ב-'חרדה חברתית'
חרדה חברתית
03/10/2017 | 02:43
13
130
היום הייתי בפגישה עם המטפלת בעיסוק, היא נתנה לי כזה שאלון, לייבוביץ ...
קראתי באינטרנט וזה בעצם מבחן שבודק חרדה חברתית, מה עושים במצב שקיבלתי ציון 106?
הבנתי שזה חרדה חברתית קשה, לדעתי זה גם מה שגורם לי לכל הבעיות בחיים, הדבר הכי חשוב זה חברים ואין לי את זה.. אני מתבייש לדבר בפלאפון עם אנשים ואם אני מחפש עבודה אז בכלל, ברוב הפעמים אני מנתק באמצע...
 
היא אמרה לי שיש כדורים שיכולים לעזור לי, עכשיו אני לוקח וולבוטרין.. מה הקטע לקחת עוד כדור.. אוף זה מייאש כבר... והיא נתנה לי גם שאלון כזה על גלולת הפלא אם אתם מכירים ובעצם בסוף היא אמרה שיש גלולת פלא, כדור כלשהו שהפסיכיאטרית יכולה לתת לי וזה בעצם יעזור לי.. יש דברים כאלה בכלל?
 
אני כבר חודש וחצי בשיחות עם הפסיכיאטרית והמטפלת בעיסוק ודי מיואש.... למה זה לוקח הרבה זמן :(
 
לצפיה ב-'לחרדה חברתית יכול לעזור טיפול דינמי'
לחרדה חברתית יכול לעזור טיפול דינמי
03/10/2017 | 08:47
8
60
ז"א טיפול בשיחות, טיפול פסיכולוגי קלאסי. אבל יכול להיות שגם cbt.
הכדור הנוסף יכול לעזור לחרדה, לא? כך תוכל לדבר עם אנשים ביתר חופשיות..
לצפיה ב-'הבנתי...'
הבנתי...
03/10/2017 | 09:27
7
54
אז זה יקח כמה חודשים בטוב וברע כמה שנים...... חבל שלא היה לי אומץ לפנות כשהייתי קטן יותר, הפסדתי כ"כ הרבה.....
 
נשבע שאני לא מבין איך כדור כלשהו יכול לגרום לי לדבר עם אנשים?
 
לצפיה ב-'כל חוסר ההבנה שלך לגבי טיפולי פסיכותרפיה וכדורים פסיכיאטריים'
כל חוסר ההבנה שלך לגבי טיפולי פסיכותרפיה וכדורים פסיכיאטריים
03/10/2017 | 11:58
3
69
רק מחזק את המחשבה שלי שיש צורך בגילוי נאות ובכתב טרם תחילת הטיפולים על ידי הגורם המטפל, בפסיכותרפיה וגם בפסיכיאטריה.
זה נורא בעיני שמטופל כמוך מגיע לפסיכיאטר ומקבל כדורים ומתחיל טיפולים והוא צריך להגיע לפורום שאינו מנוהל רשמית על ידי אנשי מקצוע כדי לקבל מידע על שאלות בסיסיות וחשובות כל כך.
 
בנוסף לטיפולי CBT וטיפול דינמי, ישנו גם טיפול דינמי קצר מועד, (שנמשך חודשים ולא שנים) עם מספר מפגשים ידוע מראש.
לצפיה ב-'אני לא מאשים אף אחד'
אני לא מאשים אף אחד
03/10/2017 | 13:24
1
56
מלבד את עצמי, קשה לי להיפתח לכל מי שמדבר איתי ולספר לו הכל, בדרך כלל אני מספר כל פעם קצת קצת. לפני שאני בא לפגישה אני חושב מה להגיד להם ובפגישה עצמה אני לא אומר הכל כי אני שוכח ואז שאני יוצא אני אני נזכר.
 
לגבי הכדורים, היא אמרה לי שזה לדיכאון וזהו...
 
ולגבי טיפול כלשהו, לא התחלתי שום טיפול ולא איבחנו אותי שיש לי חרדה חברתית אלא רק עשו את המבדק הזה והציון שקיבלתי לפי האינטרנט זה חרדה קשה....
היא אמרה לי שזה יקח כמה פגישות שיאבחנו אותי.
זה אני סתם הלכתי קדימה כאילו יש לי חרדה חברתית ומה עושים במצב כזה. אני לא יכול לשאול אותה כל עוד אין אבחנה..
לצפיה ב-'לא האשמתי מישהו ספציפי, הבעתי צער על המצב הקיים היום בחוק'
לא האשמתי מישהו ספציפי, הבעתי צער על המצב הקיים היום בחוק
03/10/2017 | 14:24
56
לגבי הפסקה שלך בטענה שלא התחלת שום טיפול- כשכתבתי על טיפול התכוונתי לפסיכותרפיה ולפסיכיאטריה.
לפי דעתי כל מטופל ראוי שיקבל את מירב המידע על הטיפול שהוא מקבל, וזה כולל טיפול של כדורים. השאלות שאתה שואל כאן היו אמורות לפי דעתי לקבל מענה יזום על ידי מסמך בכתב, ולכן העובדה שאתה חרד או ביישן לא רלוונטית להערה שלי (שאולי הייתה מעט לא קשורה ישירות לשאלה שהעלית, אך אילו זה היה המצב היום, לא היית נדרש להעלות את השאלות שאתה מעלה בפורום כדי לקבל תשובות). זה מצער במיוחד כשמדובר במטופלים כמוך שלא בהכרח ישאלו את השאלות הללו את המטפל.
לצפיה ב-'זה מחזק בעיני את הצורך בטחנות רוח בארץ. '
זה מחזק בעיני את הצורך בטחנות רוח בארץ.
03/10/2017 | 13:39
21
לצפיה ב-'זה משהו במוח'
זה משהו במוח
03/10/2017 | 13:05
1
50
אתה חרד מזה, אז הכדור יעזור לחרדה. כמו שאנשים לוקחים את הכדורים האלה לחרדות רגילות.
רק לא הבנתי, מישהו אבחן אותך כ"חרד חברתית"? או רק המרפאה בעיסוק אמרה על זה משהו? בעיקרון עדיף שפסיכיאטר יאבחן.
לצפיה ב-'היי'
היי
03/10/2017 | 13:26
39
לא התחלתי שום טיפול ולא איבחנו אותי שיש לי חרדה חברתית אלא רק עשו את המבדק לייבוביץ והציון שקיבלתי לפי האינטרנט זה חרדה חברתית קשה....
ה אני סתם הלכתי קדימה כאילו יש לי חרדה חברתית ומה עושים במצב כזה.
לצפיה ב-'גם אם היית פונה בגיל קטן, לא בטוח שהיית מקבל טיפול תרופתי'
גם אם היית פונה בגיל קטן, לא בטוח שהיית מקבל טיפול תרופתי
03/10/2017 | 13:50
45
מטבע הדברים האישיות של האדם מתפתחת סופית בתחילת שנות ה20, אפשר לומר.
 
זה יקח כמה חודשים, כנראה בממוצע. אם זה כמה שנים זה אומר שמשהו לא עובד מבחינת הרציפות של הטיפול, ז"א, מבחינת כמה פגישות עם פסיכיאטר יש לך - זה לדעתי. שנים זה זמן רב מדי. הטיפול הטוב ביותר הוא תמיד משולב.
 
לגבי השאלה שלך, אני יכול להקביל את זה (וזו הקבלה רעה מאוד אבל עוזרת לנקודה) לשתיית אלכוהול. קרה לך ששתית אלכוהול ופתאום הרגשת יותר חברותי? יותר זורם?
ועדיין ההבדל הוא שתרופה פסיכיאטרית היא לא (לפחות לא בדיוק סם) וההשפעה שלה גם לא באה בבום בתוך רבע שעה או יום או אפילו שבוע. זה משהו שקורה לאט לאט.
 
למה ואיך זה עובד אף אחד לא יודע לומר בדיוק. אבל זה עובד. זה פשוט מפחית או מעלים את הרגעים והמחשבות האלה לפני, נגיד, שיחת טלפון שאתה צריך לעשות כדי לקבוע תור לרופא או כדי לדבר עם הבוס או משהו כזה.
 
זה טוב שעשית את המבחן הזה, הנה לינק אליו למי שמעוניין
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/10/2017 | 16:09
30
אולי כדי לפחד פחות מאנשים ומשהות אתם, צריך למצוא את התכונות האמינות והיפות שבהם, כמו נושאים רגשיים שאפשר לשתף אתם. אם יש שפה משותפת טובה, בדרך כלל אפשר לסמוך יותר על הקשר עם האדם. אולי תנסה לדבר יותר עם אנשים, באופן טבעי.
 
 
לצפיה ב-'התמודדות'
התמודדות
( לעמוד שלי בתפוז )
03/10/2017 | 21:07
1
33

 
כל כך הרבה רגשות עולים ממה שאתה כותב.
זה נראה שאתה מאוד רוצה שאנשים וחברים יהיו קרובים אליך אבל הביישנות וחוסר הנוחות עוצרות אותך.
אני מנסה לדמיין מה שעובר עליך, הטיפול הארוך שגורם לך להרגיש מיואש, תחושת האשם והפספוס.
איך לא עשיתי את זה כבר קודם? כמה הפסדתי... איך לא היה לי האומץ...
 
ויחד עם האשמה הזו יש גם תקווה להתגבר על המכשולים החברתיים שאתה נתקל בהם, ועכשיו זה סוף סוף בר השגה.
ההתמודדות עם הצפה רגשית שכזו היא לא פשוטה בכלל ואולי מבלבלת,
אתה מוזמן להמשיך ולשתף אותנו בתחושות האלה או בכל דבר אחר שתרצה..
 
שלך,
מתנדב סה״ר
לצפיה ב-'אני נמצאת בדיוק באותו מצב כמו שלך'
אני נמצאת בדיוק באותו מצב כמו שלך
04/10/2017 | 21:36
49
כל מילה שכתבת נשמעת לי כל כך מוכרת.
חשבתי לרגע שאני זו שכותבת..:)
גם לי נאמר שזה ייקח שנים, וקשה להתמודד עם ה"בשורה" הזו.
 
אם תרצה לדבר, אני כאן:)
לצפיה ב-'עזרה במצב של מצוקה נפשית'
עזרה במצב של מצוקה נפשית
05/10/2017 | 21:15
45
שלום, תראה יש לי הרבה שנות ניסיון בקבלת עזרה פסיכיאטרית ופסיכולוגית למצבי מצוקה נפשית שונים, ולא משנה שהבעיות שלנו שונות. הניסיון מלמד שבמצבים כאלה אין פתרונות קסם, ויש צורך בלמידה עצמית ובמודעות עצמית, ובהמון התנסות של קבלת עזרה.
 
אל תסתכל אחורה, מה היה אם היית מתחיל טיפול כשהיית קטן. מי יודע מה היה, ומה זה בכלל משנה מה היה. חשוב לדעת מה יהיה בהמשך ומה לנסות כרגע, ואת זה בהחלט צריך ללמוד.
וללמוד ע"י התנסות. והתנסות. והתנסות.
תדע שאתה צריך לקבל כל עזרה שאתה יכול, ולא לצפות ליותר מידי מכל עזרה שתקבל כי אין פתרונות קסם, ולא להתייאש מלקבל עוד ועוד עזרה כי תהליך ארוך ועקשן לבסוף מביא לשיפור המצב.
לקבל עזרה, משמע לנסות את הרעיונות שעולים בראש של המטפלת והפסיכיאטרית, אבל לא לחשוב שהם יודעים בוודאות מה יעזור לך. הם יכולים לחשוב, ואתה צריך לנסות, ורק אתה תלמד בסופו של דבר כתוצאה מהניסיון מה עוזר לך ומה לא, ותצטרך לומר זאת לגורמים שמטפלים בך, כדי שיכירו אותך ויוכלו לעזור לך ביתר יעילות בהמשך. 
כלומר מי שמנהל את הריפוי שלך זה אתה, ולכן אתה צריך ללמוד את עצמך, וזה רק ע"י ניסיונות והתנסות.
 
לך לפסיכיאטרית שנתנה לך את הוולבוטרין, ודבר איתה על ההצעה התרופתית שהעלתה המטפלת בעיסוק, ועל הסבל שאתה מרגיש כתוצאה מהחרדה, כדי לקבל תרופה נוספת שתקל על הרגשותיך. 
כמו כן, כשאתה חווה את הבושה והצורך לנתק את הטלפון תוך כדי שיחה, שב עם עצמך וחשוב מה הרגשת. נסה להגדיר את ההרגשה שלך, ולקרוא לה בשם. את ההרגשה הזו מנסים לשנות בעזרת הכדור. אם היא תשתנה, אז באופן טבעי לא תצטרך לנתק ותוכל להמשיך לדבר.
 
הרגשות הן תגובה כימית במוח. השיחות והתרופות מבצעים שינוי כימי במוח. שינוי כזה לוקח המון המון זמן, ואין ברירה אלא לתת את הזמן הזה, אם לא רוצים להמשיך לסבול לנצח, כשהסבל הולך ומחמיר יותר ויותר (בלי טיפולים, זה מה שקורה בד"כ). 
זכור שמי שלא מתייאש מנצח במלחמה הזו. 
לצפיה ב-'עוד הוכחה שהזדקנתי במהירות'
עוד הוכחה שהזדקנתי במהירות
04/10/2017 | 03:13
2
70
העליתי תמונה לגריינדר מלפני פחות משנה כשהיה לי נפח בפנים
וכמות הפניות אליי לא מפסיקה אחד אחרי השני

בתמונה העדכנית הקודמת בקושי כתבו לי.

מרמור.
וגם כשהייתי צעיר ויפה פחדתי להפגש ממין - דפיקות שיש בי.

עכשיו צריך לחשוב טוב טוב איך ליישם את עניין האנטי איג'ינג באדיקות בפרט שבביתי כרגע אין הליכון ויש מתח רב שמזקין את הפנים. רע לי.. ואני גם גדול בגיל.
לצפיה ב-'אבל למה לעזאזל בחור כמוני מגיל 20 חי בסרט שהזדקן'
אבל למה לעזאזל בחור כמוני מגיל 20 חי בסרט שהזדקן
04/10/2017 | 03:17
44
זה לא תקין.
נכון בגיל 19 פנו אליי כילד והיה לי קסם והייתי חתיך הורס ובגיל 20 פנו אליי כבחור והיחס השתנה אבל עדיין הייתי צעיר יפה בגיל 23 כשירדתי במשקל (בגיל 20 השמנתי) למה דפוק כמוני לא יודע להינות מהרגע?
ידידה שלי אמרה לי אתה עכשיו מתגעגע לגיל 24 ומה אמרת לי בגיל 24? איזה צעיר ויפה הייתי פעם. אתם מבינים זה דפקה בראש איך לעזאזל יוצאים ממנה..
לצפיה ב-'לאחרונה גם הרבה קוראים לי 'בן אדם''
לאחרונה גם הרבה קוראים לי 'בן אדם'
04/10/2017 | 03:38
48
אפילו אחיות שלי בעבר קראו לי 'ילד' אפילו כשמזמן לא הייתי ילד
וחברות שלה שראו אותי בעבודה נתנו לי גילאים של 17,18, 19
עכשיו לאחרונה הזדקנתי
גם אחותי רמזה לי שגדלתי
ופתאום כולם קוראים לי 'בן אדם' וגם אחיות שלי אומרות לי 'בן אדם'
וברחוב פונים אליי כ'גבר'
ומישהי חדשה בעבודה חשבה שאני בן '22, 23' שזה מחמאה אבל לא מחמאה
מעדיף להיות צעיר יותר.
 
הורים חארות לא נותנים לי הליכון ואופניים.
רע לי. לא רוצה לגדול ואני יודע המון עובדות על הצערה. אני כנראה צריך להפסיק להתעצל וליישם אותם. אני דפוק אני יודע. המטפלת ביקשה ממני לא לומר על עצמי שאני דפוק אבל זה הכי נראה ככה. אל תקראו לי דפוק, תעזרו לי, אני במצוקה..
 
וכל פעם שאומרים לי 'בן אדם' או 'גבר' זה כואב לי מחדש
גם כשקראו לי בגיל 20 'בחור' זה כאב לי והיום אני מתגעגע לבחור
אני דפוק
תמיד מתגעגע לעבר ולא יודע להעריך את מה שיש כיום
זה בעיה שיש לי אותה לגבי המראה מעל 10 שנים
אני לא יודע לעצור ולראות את מה שיש ולאהוב
אני שונא את עצמי.
לצפיה ב-'עוד פעם תקופה קשה'
עוד פעם תקופה קשה
03/10/2017 | 09:11
7
124
אני עוברת חודשיים מאוד קשים עם רכבת הרים רגשית.
אני ממש בדיכאון קשה לי לתפקד גם בעבודה המועטה שיש לי.
לאחרונה חשבתי לחזור לעבודה הקודמת שלי בתור חונכת אבל אני ממש מצוברחת ולא יודעת אם זה רעיון טוב.
אני גם מאוד בודדה ואין לי עם מי לדבר.
לצפיה ב-'תרגישי טוב :('
תרגישי טוב :(
03/10/2017 | 13:28
46
אני לא במצב של להגיד לך מה לעשות כי אני גם באותו מצב ;(
מקווה שתצליחי לצאת מהמצב הזה.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/10/2017 | 16:11
36
אולי תנסי למצוא עוד מסגרות שמעניינות אותך כמו חוגים, ושם גם תכירי אנשים חדשים עם שפה משותפת וגם תרכשי ידע שיעזור לך בשוק העבודה. נסי גם לעסוק בתחביבים בזמן הפנוי ולחשוב על מה שאת עושה בהם, ואולי אז מצב הרוח יתאזן והדיכאון יפחת.
 
לצפיה ב-'תני לנו להיות שם איתך'
תני לנו להיות שם איתך
( לעמוד שלי בתפוז )
03/10/2017 | 19:49
40
בתאל,
 
אפשר רק לנסות ולדמיין מה עובר עלייך בחודשיים האחרונים, את הקשיים והרגשות שמציפים אותך.
עד כדי כך שמונעים ממך לתפקד כמו שהיית רוצה.
נראה שחשוב לך מאוד להתעלות מעל העצבות הזו שאת חשה, אבל הדיכאון ממש משתק ומוריד את המוטיבציה שלך לפעול כדי להשיג את זה.
ואם כל זה לא מספיק, את מתמודדת עם זה לבד ואין לך את מי לשתף במה שאת מרגישה ובמה שעובר עלייך.
 
לכן חשבתי להזמין אותך לצ׳אט שלנו, הוא אנונימי ופעיל כל יום בין השעות תשע לחצות.
תני לנו להקשיב לך ולהיות שם בשבילך,
כדי שלא תצטרכי לעבור את כל זה לבד...
 
שלך,
מתנדב סה״ר.
לצפיה ב-'מבין מה את עוברת. תרגישי טוב. מגיע לך הכי טוב'
מבין מה את עוברת. תרגישי טוב. מגיע לך הכי טוב
03/10/2017 | 22:59
18
לצפיה ב-'יכולה לדבר איתי:) גם אני באותו המצב'
יכולה לדבר איתי:) גם אני באותו המצב
08/10/2017 | 12:13
2
12
לצפיה ב-'איך את מתמודדת?'
איך את מתמודדת?
09/10/2017 | 08:58
1
11
לצפיה ב-'מנסה להעסיק את עצמי'
מנסה להעסיק את עצמי
09/10/2017 | 09:27
30
כמה שאפשר. לצאת.. גם לבד.
לכתוב כאן בפורומים. ללכת לטיפול.
קשה אבל מקווה שבסוף זה ייפתר
לצפיה ב-'שיקום והחלמה'
שיקום והחלמה
02/10/2017 | 06:58
5
123
איך אשתקם ואחלים בלי לפנות למשטרה? הצוות אמרו שאם אפנה למשטרה אהיה כל החיים בבית חולים
מה אעשה אם יזיקו לידיים ורגליים בהוסטל?
לצפיה ב-'תורנויות בהוסטל'
תורנויות בהוסטל
02/10/2017 | 07:27
3
82
מה אעשה אם ח”ו יהיה נמק ידיים ורגליים בעקבות תורנויות בהוסטל?
לצפיה ב-'חרדה ותקווה '
חרדה ותקווה
( לעמוד שלי בתפוז )
02/10/2017 | 23:06
44

שלום elyoo137233
נשמע שאתה מרגיש כרגע חוסר וודאות, חוסר אונים וחרדה מהשהיה בהוסטל, ובאופן ספציפי חושש וחרד לגוף שלך, חושש שייגרם לך נזק פיזי כלשהי... ומצד שני נראה שיש לך משאלת הלב והתקווה להשתקם, להחלים ולחזור לעצמך, לצאת בריא ושלם מההוסטל מבלי להיכנס לבית חולים. האם יש לך חשש מסוים מפני פגיעה ברגליים או ידיים שלך? האם קיים מצב בריאותי מסוים שגורם לסיכון רב יותר אצלך לנמק? אתה מוזמן להרחיב יותר לגבי חששותיך ותקוותיך, אם אתה רוצה, על מנת שאבין אותך טוב יותר...
מאחלת לילה רגוע ושליו,
מתנדבת סה״ר
 
לצפיה ב-'נמק+ כריתת ידיים ורגליים'
נמק+ כריתת ידיים ורגליים
13/10/2017 | 04:59
1
16
אני חולה במחלת כלי דם ריינו שזה אומר בחשיפה לקור ידיים ורגליים נהיות כחולות ירוקות כואבות מאוד ואז שחורות נמק צריך להוריד אותם שלא יתפשט לשאר הגוף.
בעומק הפה לא יכול לאכול יותר מ2 ביסים מארטיק קרח כואב מאוד מה אעשה אם יכריחו בהוסטל לשטוף כלים/ריצפה/ להתקלח עם מיים קפואים? מי יגן עלי אמה נפטרה ליפני כ12 שנים אבא לא יודע איפה הוא 
לצפיה ב-'בטח נורא לחיות עם פחדים כאלה! '
בטח נורא לחיות עם פחדים כאלה!
13/10/2017 | 08:19
19
בכל אופן, תזכור שאף אחד לא רוצה להרע לך, ואף אחד גם לא יכול להכריח אותך לעשות משהו שמסכן את בריאותך. מצבך הרי מוכר וידוע למדריכים בהוסטל, והם בוודאות לא יאלצו אותך לעשות שום דבר שיזיק לך.
לצפיה ב-'אני לא מבין בזה אבל'
אני לא מבין בזה אבל
03/10/2017 | 16:13
44
במה שמשטרה לא יכולה לעזור, בדרך כלל בית משפט יכול לעזור.
 
לצפיה ב-'חשבתי על כך'
חשבתי על כך
03/10/2017 | 16:06
50
שאני מדבר בשפה פילוסופית רוחנית כי אני אוהב את זה וזה מקלקל לי את הדיבור עם חברים, וזה מה שהיה עם עובדת ההשמה אהבת חיי שדיברתי אתה בפילוסופיה אז לא הבינו שאהבתי אותה.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
פורום תמ
תמ"א 38 והתחדשות עירונית
פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ