לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'חוסר בשינה בגלל הטירוף של חיפוש האהבה '
חוסר בשינה בגלל הטירוף של חיפוש האהבה
18/12/2016 | 14:34
4
50
שלום, אני בן 29 עם תסמונת אספרגר ( הפרעת תקשורת, אוטיזם בתפקוד גבוה ). במקרה האחרון שלא ישנתי לילה שלם הוא בגלל שרציתי להמשיך להתכתב באינטרנט, להתייעץ שם על בעיותיי וגם כי כנראה לא הרגשתי מספיק עייפות. לא ישנתי הלילה כי התאכזבתי שבגלל חוסר הבנה דייט ראשון אחד שערכתי עם בחורה נכשל וכי כעסתי על הוריי שלא הדריכו אותי כראוי לקראת הדייט. אני מפחד שהעצבנות הזו תימשך ואני לא יישן יותר בלילות. מה עושים ? בנוסף, למדתי על עצמי שאני לא יושן לילות רק לעיתים רחוקות ובעיקר באירועים מיוחדים כמו טיסה לחו"ל וכו'... זה לא הפרעה, נכון?
לצפיה ב-'שלום'
שלום
18/12/2016 | 14:43
1
16
השתתף במסגרות שונות בנושאים שמעניינים אותך כמו חוגים ולימודים, שם שוחח עם אנשים ועם בחורות שתחבב, ולאט ייוצרו לך קשרים טובים. כשתמצא בחורה מתאימה לך תהפכו באופן טבעי לחברים.
 
 
לצפיה ב-'חשוב מאד לאכול, לשתות ולישון'
חשוב מאד לאכול, לשתות ולישון
23/12/2016 | 19:33
1
אם קשה לך לישון בגלל מחשבות טורדניות על חוסר באהבה, חשוב לפני השינה על דברים נעימים שאתה אוהב ואולי אז תירדם יותר טוב. נסה אולי לעשות פעילות גופנית מבוקרת במשך היום ולא לישון ביום כדי שתהיה עייף בלילה.
לצפיה ב-'בריא לישון בלילות וברור שבאירועים מיוחדים אתה מתרגש וזה טבעי'
בריא לישון בלילות וברור שבאירועים מיוחדים אתה מתרגש וזה טבעי
18/12/2016 | 15:06
18
היי,
אף פעם לא ניתן להדריך ממש כראוי לקראת הדייט,כי מספיק דבר אחד שלא היה כפי שהדריכו אותך וכבר תרגיש שהכל מתפרק וששום דבר לא הלך נכון.

נדמה לי שכאן באינטרנט ראיתי באחד הימים שיש קבוצה לבילויים משותפים לאנשים עם מוגבלויות שונות,פיזיות ונפשיות,האם אתה מכיר קבוצה כזו?

זה בסדר גמור שהדייט לא הסתדר כפי שחשבת שיהיה,זה רק נותן אפשרות שהדייט הבא יהיה מוצלח יותר

לגבי השינה,גם כשיש לחץ נפשי גדול,יכולה להיות בעייה להרדם.

מקווה שאתה בריא גופנית והעצבנות תפחת ותרגיש טוב יותר(חיבוק וירטואלי).

לצפיה ב-'זה טבעי לגמרי '
זה טבעי לגמרי
18/12/2016 | 17:49
14
אתה מתרגש לקראת אירועים מיוחדים כמו שהזכרת לפני טיול טיסה או דייט או כל דבר מרגש וחשוב לך 
בהצלחה 
ולגבי הורים נשמע שיש לך הורים נפלאים .
לצפיה ב-' טופיק'
טופיק
15/12/2016 | 19:27
11
37
אנא שרשרו לכאן את כל ההודעות שלא קשורות ישירות לנושא הפורום
לצפיה ב-'הזמרת אהובה עוזרי הלכה לעולמה,יהי זכרה ברוך'
הזמרת אהובה עוזרי הלכה לעולמה,יהי זכרה ברוך
13/12/2016 | 11:59
2
20
לצפיה ב-'עצוב מאוד '
עצוב מאוד
13/12/2016 | 21:42
33
עשתה מוסיקה טובה שיעמדו לזכיותה 
לצפיה ב-'מצטער שמתה'
מצטער שמתה
23/12/2016 | 19:31
מקווה שהיו לה חיים טובים ושמכריה יתגברו על הצער, וגם שהצליחה לתרום בחייה בעזרת כישרונותיה האמנותיים.
 
לצפיה ב-'משהו מרגש'
משהו מרגש
13/12/2016 | 17:14
1
67
לצפיה ב-'באמת יפה,אופטימי ומרגש'
באמת יפה,אופטימי ומרגש
13/12/2016 | 18:31
11
לצפיה ב-'קצב משתחרר מהכלא,אני בשוק/ובדיוק לפני חצי שעה חשבתי על אמו'
קצב משתחרר מהכלא,אני בשוק/ובדיוק לפני חצי שעה חשבתי על אמו
18/12/2016 | 15:25
22
גם לא הביע חרטה וגם משתחרר,מדהים!

יש מצב כלשהו שהכל היתה עלילה?לא,נכון?!
לצפיה ב-'האם קורה לכם לפעמים שאתם חושבים על משהו והוא מתרחש?'
האם קורה לכם לפעמים שאתם חושבים על משהו והוא מתרחש?
18/12/2016 | 15:37
4
26
השבוע חשבתי על מישהו שלא ראיתי שנים ואחרי 3דקות הוא פתאום ניגש אליי(אייקון של תמהון)

השבוע חשבתי על מישהי ופתאום אחרי חצי שעה ראיתי אותה

עכשיו משום מקום,ממש משום מקום,חשבתי על אמו של קצב ופתאום אני רואה שהוא משתחרר(ולא,לא ראיתי חדשות בימים האחרונים)

פעם חשבתי משום מקום על שם מסויים ופתחתי ספר תנ׳ך והשם הופיע,נשארתי עם פה פעור.

והיו גם דברים נוראיים שחזיתי את התמונה לפני כן,לצערי.

ברור שפעמים רבות אני חושבת על אנשים ומצבים שלא באמת מופיעים מולי או מתרחשים,אבל כל פעם זה מדהים אותי מחדש

ואני בטוחה שאני לא מדמיינת את אותם מצבים ואכן היו במציאות;)
לצפיה ב-'האדם'
האדם
18/12/2016 | 15:47
3
24
האדם הוא יצור טלפתי במהותו. 
התרבות ו"המציאות"-מבטלים וגורמים לנו להדחיק ולא לשים לב לתכונה הזאת שלנו. 
כיום יש אנשים שמחוברים יותר ופחות לצד הזה שלהם- ואז בדיוק קורה "חשבתי עליך"-ואתה פה. או "בדיוק חשבתי על זה". ולפעמים זה גם יותר חזק ואנחנו לא מודעים. לפעמים זה יוצא מבלי שנשים לב- שאנחנו אומרים משהו מטופש למשל-לפחות ככה חושבים ואחכ מגלים שזו הייתה אזהרה/אמת.
יש תקופות שאנחנו יותר מחוברים לצד הזה שלנו, ובדר"כ, כשזה קורה, זה בא בצרורות. כי בדיוק בתקופה הזאת-הנשמה שלך יותר מחוברת לעולם ופחות לגשמי.
הגשמי מרחיק אותנו מהנשמה והחיבור לטלפתיה וליכולות גם יותר חזקים מזה (שמעת על אנשים שיכולים לעוף? או במקרה של ישו, ללכת על המים?). 
אני בטוחה שהאדם יכול הכל, אבל הוא מושפע מהכדור והסביבה. היום, אני בספק אם בישראל מישהו יכול לעוף מעצם המחשבה. כי יש גם את הסביבה שמנטרלת את היכולות והמחשבות שלו. 
הדתיים יסבירו את הקרבה לאלוהים. ואת חוזק הנשמה. נשמה- נשם אלוהים. 
כולנו קצת אלוהים, השאלה כמה אנחנו מחוברים אליו, אלינו.
 
לצפיה ב-'מעניין,אהבתי'
מעניין,אהבתי
18/12/2016 | 16:06
2
7
לצפיה ב-'איילת- זה גם הסבר נוסף :)'
איילת- זה גם הסבר נוסף :)
19/12/2016 | 09:46
1
13
לצפיה ב-'תודה/אני חושבת שמי שנמצא בדכאון,צריך לשוחח גם אתך!'
תודה/אני חושבת שמי שנמצא בדכאון,צריך לשוחח גם אתך!
19/12/2016 | 14:53
6
לצפיה ב-'אחרוחת צהריים עם אבא'
אחרוחת צהריים עם אבא
17/12/2016 | 15:53
5
55

אחרי שלא ראיתי אותו תקופה די ארוכה,

(לפחות חודשיים ) הוא הציע שנלך .

היה מאד נחמד , וגם קיבלתי מתנות : מיקרוגל חדש (הייתי צריכה )

וגם טלפון חדש . וגם בדרך חזרה אבא נתן לי לנהוג אני ביקשתי .

ההרגל מבחינה חומרית לקבל כמעט את כל מה שאני רוצה,

מצד אחד זה טוב . מצד שני רמת החיים הזאת שאני לא אוכל

להגיע אליה , ואין לי טענות כלפי אבא , ממש לא   .

גם אחרי זה קשה לי לדחות סיפוקים , אבל יש לציין שכן

הצטמצמתי  . מפגש עם רמת החיים מחליא אותי בעיני

עצמי . כאשר אני נוהגת באוטו , ויודעת שלעולם לא אוכל

לקנות אוטו . בזמנו אבא גם אמר שהוא היה נותן לי את

האוטו , אבל שאין לי כסף לשלם את הביטוחים .

הוא מאד עוזר לי . ואני שמחה שאני משלמת את החשבונות

בדירה , וכל הבגדים והכל אני קונה לעצמי .

חומר וכסף זה לא הכל , ונכון זה חשוב ואי אפשר בלי ,

אבל לא חושבת שהייתי יותר מאושרת עם היה עומד לי

אוטו בחנייה . אולי לא הייתי צריכה להסתמך על אחרים

במובן של הארועים האלה שסיפרתי , שאין איך להגיע ,

אלא לקחת טרמפ עם מישהו/י , ולא תמיד משיגים .

אבל מעבר לזה ..

** אמא שלי שלחה איתו אוכל , ( אני לא ביקשתי כמובן ),

עכשיו אצטרך להודות לה ( במסרון כמובן ).


לצפיה ב-'שמחה מאד עבורך ומאחלת לך בהמשך גם רווחה כלכלית/עוד אגיב'
שמחה מאד עבורך ומאחלת לך בהמשך גם רווחה כלכלית/עוד אגיב
17/12/2016 | 18:08
13
לצפיה ב-'ונראה לי שהכי חשוב שקיבלת זה זמן איכות עם אבא.. '
ונראה לי שהכי חשוב שקיבלת זה זמן איכות עם אבא..
18/12/2016 | 03:13
3
29
תתחדשי כל המתנות:)

כל הכבוד על העצמאות שאת כן מצליחה לסגל לעצמך ועל זה שאת יודעת להצטמצם,אבל אני כן מאחלת לך שתהייה לך מספיק רווחה כלכלית שתוכלי להרגיש טוב עם עצמך כשיהיה לך אוטו בחנייה וכשתוכלי כן לשלם באופן עצמאי את הביטוחים..

לדברייך אמך שלחה לך אוכל,לא מכירה את מהות יחסך עם אמך,אבל אני פתאום תיארתי לעצמי בדמיון כאילו שעל הדרך שלחה אלייך גם את לבה..באהבה(זה רק הדמיון שלי,אז לא ניתן להתווכח אתו;)

שמחה עבורך על המפגש עם אביך ומאחלת לך שבוע מואר,שלו וטוב(גם בעבודה:)
לצפיה ב-'תודה איילת. ואכן רק בדמיונך'
תודה איילת. ואכן רק בדמיונך
18/12/2016 | 11:47
2
34

היא לא שלחה לי אהבה, סיפור ארוך וצר  לי

שאין לי כוח לספר עליו שוב, לא בגללך כמובן

בגלל שזה סיפור כואב  .

"זמן איכות " אממ  , אפשר לומר , גם זה חלק

מאותו סיפור ארוך .

כסף לביטוחים  ? רק אם אחליף  עבודה,

מה שהייתי רוצה לעשות כי פשוט משעמם פה

, ונשארנו  עם כל הרשעים.  ולא שהם אומרים

משהו הם לא צריכים, אנרגיות וכו  '.

וגם געגוע לאלה שעזבו כן עדיין ).

תודה רבה לך איילת על התגובה .

** כמו כן כמו שיש אנשים שיש להם  פלשבקים

, כך לי יש סוג של בגלל המכות שקיבלתי בעבר

דברים שהוטחו  בי .לא מכות פיזיות , מכות מילוליות  ,

..

יש מחשבות של בשביל מה ?

אין לי גם כוח או מוטיבציה  להכיר מישהו,וגם  

פחד מזה. שכן ראיתי מה קורה. ונכון לא כולם

ככה .אבל מפחיד להכניס  אנשים זרים לחיים

,אנשים שלמעשה לא יודעים עליהם כלום ,

כולם בהתחלה נראים נחמדים ואומרים את

מה שרוצים לשמוע, ורק אח"כ  מתבררים  דברים.

ובכוונה יש אנשים שמחפשים כמוני ללא ניסיון

(למרות שעכשיו כבר יש לי קצת ) .אבל

התמימות שלי , והרצון להאמין בטוב באנשים.

ואז מתגלה האמת המרה . וזה שאחרי זה

יש בנות שגם כן נכוו  מאותם אנשים

זה לא מעודד אותי , חשבתי שכן אבל האמת

שלא זה לא מקל בכלל .

והטמטום  האישי שלי בקטע הזה גורם לי

לדמעות, לזעזע, לגועל  , לתיעוב  .

וברור לי שאלה דברים שעליהם מדברים

עם פסיכולוג  אבל אין לי כסף לזה,וגם אין

לי כוח.  ולא אבא שלי לזה לא ייתן לי כסף.


** ואגב טל מוסרי  , מיכל אנסקי גם כן הולכים

לפסיכולוג  .מה הקשר??

יש אנשים שסבורים שמי שהולך לפסיכולוג

הוא משוגע, והרי לכם דוגמא  לשני אנשים

מאד מאד מוצלחים,שעל פניו נראה שיש להם

הכל.  הם הודו בראיון (יותר נכון סיפרו  )

שהם הולכים לפסיכולוג  . זה שיש לאנשים

מסוימים דיעות  שגויות , בנוגע לכל מיני דברים

לא צריך להקשיב להם.  כי הנה דוגמא

(ואני בטוחה שיש עוד .אלה פשוט שני אנשים

שסיפרו בראיון ).


לצפיה ב-'ברור שהולכים לפסיכולוג,חייבים לדעת להתמודד עם הצלחה וכשלון'
ברור שהולכים לפסיכולוג,חייבים לדעת להתמודד עם הצלחה וכשלון
18/12/2016 | 14:09
1
27
סורי אם הוצפת רגשית כשאת יודעת שהדברים הם ממש לא כפי שדמיינתי,מצטערת לדעת על כל כאב שעברת בעקבות מכות מילוליות והלוואי שזה רק יחשל אותך לימים טובים יותר,שאת תדעי להתנהל אחרת ממי שנתן לך את אותן מכות..
אני בטוחה שאת מתנהלת אחרת!

לגבי היכרות עם מישהו,אולי תצאי מתוך הנחה שפעמים רבות את אותם חששות שאת עוברת כאשר לא מכירים,עובר גם הצד השני(אפילו כאן בפורום יש דוגמאות לכך).

תדמייני לפעמים שגם האדם המוצלח ביותר עלי אדמות צריך לשירותים,פעולה טבעית ביותר...והוא כזה מוצלח,אבל הנה..הוא בשירותים בדיוק כמוך.זה אולי ייראה מגוחך שאני מביאה את הדוגמא הזו,אבל כוונתי היא שכולנו אדם בשר ודם,עם חששות,פחדים,וגם כשלונות,אין אדם מצליח שלא נכשל קודם לכן.

כל כשלון הוא הזדמנות ליצור מצב טוב יותר.

יש אנשים רבים יותר שנראים נחמדים והם אכן נחמדים!!!בדיוק כמוך!!!

מהמעט שאני קוראת,כן יש לי תחושה שאת יכולה להאמין בעצמך בהתקדמות לעבודה טובה יותר,אבל זה כמובן תהליך שאדם עובר עם עצמו עד לרגע ההחלטה,אם זה אכן מתאים.

׳להודות׳ כיום שאדם הולך לפסיכולוג,זה ממש לא בושה,יש כאלה שזו גאוותם ואני בהחלט מבינה אותם.

׳אלוהים,תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר,
את הכח לקבל את מה שאי אפשר לשנות ואת החכמה להבדיל בין השניים׳

ואני מאחלת לך לדעת מה הכי טוב לך לנשמה ולהתנהל בהתאם ולקבל תחושה של שלווה וחיוניות

שבוע מואר וטוב:)
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/12/2016 | 19:23
3
לצפיה ב-'נזכרתי'
נזכרתי
17/12/2016 | 16:26
3
52
במישהו שאיבד את אימו ועבר בערך שנה מאז שאיבד את אימו וכל יום עם עצמו הוא מרגיש כאב, גם בדידות וגם געגועים לאמא שלו. געגועים כל כך עזים שלעיתים לאנשים קשה להכיל את הכאב שהוא חווה. יחד עם שינוי במראה שלו (מגבר לאישה) הוא לעיתים חווה גם התנקלות מצד הסביבה והוא סובל כל כך וחשבתי קצת לעומק ונזכרתי בגיל 20 בסבל הכל כך גדול שחוויתי גם בגלל היותי שמן , וגם עם שיער ארוך ומאופר - התנכלות מצד חלק מהסביבה יחד עם הבעיות הנפשיות שהיו לי והסבל שסבלתי גם מהמשפחה ובעצם כמעט מכל מקום והתחושות הקשות שגם אנשי שעוסקים כ'אנשי מקצוע' (רשמים ולא רשמיים) היו חוטאים בהתנהגות אליי ואני זוכר שאמרתי למטפלת שלי שאני חווה יום יום את ההשפלה והיחד הדוחה של אנשים ולא את... ובעצם כל אחד בחייו ממשיך בשלו וסבלתי כל כך ...

סתם נזכרתי במחשבות רעות. נזכרתי בהתנהגות הדוחה שהיה למשפחה אליי.

היום אני במקום אחר. במקום יותר טוב אך עדיין יש סבל.
ככה שאני לא זקוק למילים כמו "עכשיו אתה במקום אחר איזה יופי" כי עדיין אני מתמודד עם קשיים ולעיתים בתחושה שלי גם פה אני כותב חלק מהכאבים שלי (כי מעדיף לא לחשוף הכל) ובתחושה שלי לרוב כל אחד בשלו. הבן אדם הגיי בפורום שכואב את עניין שמה שהומואים עושים לו בהקשר למראה שלו והפוביה לגילו המתקדם זה כל כך צורם לי משום מה עוד מגיל צעיר הרגשתי כאב של אנשים בגיל מתקדם שחווים שנאה כלפי גילם. לא יודע אבל כבר מגילאים  מאוד מאוד צעירים הרגשתי את זה כשאני בעצמי הייתי צעיר ואטרקטיבי. בניגוד לחלק מחברי הפורום אני איך שהוא מבין את הצער של AEOLIAH ואני גם שומע את האדישות של חברי הפורום שאני בקשר איתם מחוץ לפלטפורמת הפורום וגם בפורום עצמו אני רואה את המעט תגובות אליו ועם וכבר נותנים תגובות בין השורות אני מזהה את הזלזול וזה צורם כי הבן אדם עובר חיים לא פשוטים!!! אני מבין את הכאב שלו. במעט כי אני לא שם אבל אני מבין ואני גם ידעתי מה זה להיות אטוסיידר בחברה למשל בגיל 20 עם השומן הגבוה והמראה השונה (היה לי מראה די של גיי בניגוד להיום) והיחס הדוחה של אנשים. זה כואב כל כך ולעיתים נראה שאנשים בעיקר מרוכזים בעצמם ואת הכאב שאני חוויתי בגיל 20 ואותו כאב שאותו אדם שאיבד את אימו וחי יום יום עם הגעגועים העזים לאימו ועם ההשפלות מצד החברה בהקשר למראהו המגדרי (בלי קשר להיותו שמן) ואת הכאב של AEOLIAH אני יודע שזה כאב כל כך חד אני מזהה את הכאב הזה בחלקים שונים מחיי וכשאני שומע את האדישות של חברי הפורום מאחורי הקלעים או אותו אדם שאדם שאיבד את אימו ומתמודד גם עם דיכאונות וגם השפלות מצד הסביבה - כלומר יחס מנוכר ודוחה כשאנחנו כולנו סבלנו וסובלים מכאבים כל כך לא טובים זה פשוט מגעיל.
את התקופה של גיל 20 הייתי חייב לבלוע כמה וכמה כדורי הרגעה ביום בהמלצת ידידה בניגוד למה שהרופא אישר לי... ההשפלה הדוחה של אנשים, לא כולם מבין את הסבל הזה ואפילו אנשים שהיו אמורים לעזור כמו גורמי מקצוע גם חטאו בחטא של המראה החיצוני וסליחה בן אדם סובל כל כך מכאבים אתם לא יכולים לעשות את ההפרדה? אתם אנשי מקצוע לעזאזל!

אוף.. קשה לי. ויש עוד כאבים שאני עובר למשל גם כיום אבל אני מעדיף לסיים כבר עכשיו את הפוסט יש לי דברים חשובים לעשות כעת.
לצפיה ב-'עצוב:( (כתבתי תגובה ומחקתי,אנסה בהזדמנות להגיב שוב)'
עצוב:( (כתבתי תגובה ומחקתי,אנסה בהזדמנות להגיב שוב)
17/12/2016 | 18:03
7
לצפיה ב-'ניסיתי'
ניסיתי
18/12/2016 | 12:19
1
16
ניסיתי לקרוא ולהבין מה שכתבת. איבדתי ריכוז באמצע, וחזרתי ואיבדתי..
נראה לי שהבנתי את הכוונה שלך, ההרגשה אולי שגם בפורום יש שיקוף להתנהלות החברה?
ושכואב לך לראות אנשים כאובים, מהזדהות או אמפתיה?
אם הבנתי נכון, אין לי פתרון קסמים. אני קוראת כמעט את כל ההודעות בפורום. לא תמיד יכולה להגיב, לא תמיד יודעת, לפעמים מרוכזת בעצמי ובכאב שלי ולא יכולה להכיל אחר. 
גם אני סבלתי חברתית, בגלל זה לא החזקתי מעמד גם בשום מסגרת, יצאתי מכולם, כי לא ידעתי להתמודד עם ההקנטות. 
עד היום, אני לא יודעת להתנהל בתוך מסגרת עם חברה. לא יודעת איך להתבטא תמיד, אולי עדיין מפחדת לקבל תגובות כמו בילדות. 
 
למדתי את החולשה שלי, וקיבלתי אותה. הילדה הקטנה הנמוכה והשמנה שבי גרה אצלי. היא חלק ממני. היום אני נראית שונה, נראית די טוב, כי קיבלתי אותה. והבנתי שיש לי עו  צדדים, יותר יפים.
 
קשה להיות "חריג" בחברה, אם זה בגלל מגדר, מראה, משקל, אמונה, נכות, צבע עור....
 
לדעתי, אם ניתן לחריגות שבנו להוביל אותנו למקום חריג-אנחנו בבעיה. אבל אם ניתן לחריגות שבנו לחשל אותנו, ולהוביל אותנו להעצמה- אז הצלחנו.
 
אני תמיד אמרתי שהייתי ילדה מכוערת, ממש אבל. בגיל 17, התחלתי להשתנות (אולי קצת לפני). ונהייתי יפה. לפעמים אני חושבת שאולי גם יותר מדי (כשאני רוצה להעלם), כי רואים אותי. 
אותי רואים? אני מטר ובמבה, שתמיד לא ראו, ואם ראו-זה כי התנגשו.
רואים...
 
שמתי לי למטרה, להשתדל לראות את אלו שבדר"כ לא רואים. בכל תחום בחיים. בכל מקום. כי אותי לא ראו, כי אני יודעת מה זה. ואולי גם אתה? והז מה שניסית להעביר, את ההזדהות?
לצפיה ב-'ואחרי תגובתך,אין מה להוסיף,אהבתי,שמחה שאת כאן'
ואחרי תגובתך,אין מה להוסיף,אהבתי,שמחה שאת כאן
18/12/2016 | 13:28
5
לצפיה ב-'שבוע טוב חברים! '
שבוע טוב חברים!
17/12/2016 | 19:01
3
43
אצרף משפט: 
"תעבוד כאילו אתה לא צריך את הכסף, תאהב כאילו מעולם לא נפגעת ותרקוד כאילו אף אחד לא מסתכל."
– רנדל ג לייטון 
לצפיה ב-'יפה מאוד המשפט '
יפה מאוד המשפט
17/12/2016 | 23:41
4
לצפיה ב-'אהבתישבוע טוב ומואר'
אהבתישבוע טוב ומואר
18/12/2016 | 01:44
4
לצפיה ב-'לדעתי זה יותר מורכב'
לדעתי זה יותר מורכב
21/12/2016 | 10:46
13
צריך לרקוד ולעשת אמנות כדי להציג את כישרונותינו בפני אנשים שישפטו אותם ויקבלו את תרומתנו האמנותית, וצריך להשקיע באמנות ברצינות. כולנו זקוקים לכסף בשביל מחייה, אבל לא טוב להיות חמדן. אנשים נעלבים לפעמים וניזוקים נפשית וגופנית וצריך להודות בזה ולא להתכחש, אבל להתאמץ להתגבר ולמצוא אהבות חדשות.
 
לצפיה ב-'להשלים או להלחם'
להשלים או להלחם
16/12/2016 | 09:22
4
64
לקבל או להלחם
אני ער בלילות כדי לצאת לספורט
לפעמים יוצא, לפעמים ער עד הבוקר כמו היום שישי... רוצה לצאת להליכה, קצת עייף, ואז גם נהיה מאוחר ויש שמש . שמש = הזדקנות.
לקבל את זה שנשארתי ער כל הלילה כמעט על פארש במקום לצאת להליכה להוריד את הבטן שלי?

לקבל את זה שהתעכבתי בקניית הבגדים שלי ובחרתי בפזיזות בגד אחד יפה והרוב לא כי הייתי במערבולת רגשית. לקבל או לא?

לקבל את זה שאני חודשים ארוכים לא יוצא לבלות בגלל השנאה לגוף, גם כי לא תמיד יש לי עם מי לצאת וגם כי אני חסר ביטחון וחוזר לרוב מדוכא אז נשאר בבית ורק בית - עבודה..

לקבל את זה שאני נמנע כמעט בכלל מסקס בגלל הרבה פאקים בגוף שקשה לי לשנות כי זה דורש עבודה קשה מאוד (לנסוע למרפאות. בדיקות. טיפולים)

לקבל את זה שאחד הסיבות שאני גר אצל ההורים הוא כי שעון מעורר לא מעיר אותי ואמא מעירה אותי לעבודה ובלעדיה אולי לא היה לי עבודה.

קשה לי.
יש עוד המון דברים שיש איתם בעיות שאני לא יודע מאיפה להתחיל לטפל. אז כבר נמנע ולא עושה הרבה.

אני בכל זאת טיפוס לוחם ובוחר להלחם. לא יודע. לא יודע מתי זה יקרה. אני רק יודע שאני רוצה להלחם על החיים ולהציל אותם. אם זה מבחינה מראה, מקצוע, סטוצים\רומנים, הגשמה עצמית, אושר, רוחניות, כלכלית וכו' ...

אני לא רוצה להשאר במקום הזה לתמיד ולרחם על עצמי. ולמעשה די התקדמתי יחסית לשנים עברו אבל עדיין יש בעוד הרבה דברים תקיעות. אני לא מתכוון להשאר במקום הזה. אני עושה מאמצים כדי לצאת מהמקום הזה. ואני רואה התקדמות אך שוב אומר יש עוד דרך ארוכה. אני קצת עייף ותשוש.

באיזשהו שלב בקהילה אני עלול להתפס כ-OLD, אז חשוב להתעורר מהר לפני שזה יקרה.

הנחמה הגדולה שאני יודע שאם אשקיע המון מאמצים להראות כל כך טוב הגיל לא תמיד יהיה פקטור. וזה עבודה קשה מאוד. מניסיון. לפני 4 שנים הייתי נראה מדהים אחרי עבודה קשה מאוד וכולם רצו אותי: בחורים, מבוגרים, בחורות... התחילו איתי בכמויות עצומות. היום אין לי כוח . התעייפתי כי אני יודע שזה לא רק המראה זה גם עניין של ביטחון עצמי מה שלא כל כך יש לי. ויש עוד דברים וזה מורכב יותר. אז אמרתי בשביל מה אני קורע את התחת? אז הזנחתי. הזנחתי ספורט. הזנחתי אימונים. הזנחתי קצת תזונה ועוד. גם כי באותה תקופה שנראתי מדהים לא היה לי ממש כסף לבגדים יפים ולמסיבות אז עוד סיבה שלא היה עניין כל כך להשקיע באימונים וכו' ... הרוב הלך לקוסמטיקה. וזהו.

אני לא מתנסח טוב כי זה לא הטיימינג הטוב שלי לכתוב והאמת ספציפית בפורום הזה אני בעיקר לא מנסה להראות שום כישורי כתיבה ובעיקר לחפור איך שבא לי.

מה שאני כן יודע שאני לא רוצה להיות במקום הנוכחי. יש המון דברים טובים בחיי שאני מודה עליהם במקומות אחרים לא כאן בפורום שמניח שיש המון צרי עין מהסיבה שרובנו פה מתבכיינים ומניח שאני לא כוס התה של כולם . ראיתי כבר מי מפרגן לי בפורום ומי לא. אז אני יודע. אז פה בעיקר כותב את כל הרע והשליליות. בעיקר מה שרע ומה שלא טוב.

אמשיך לחזור על עצמי כי זה עושה לי גם טוב הפריקה: אני רוצה לשנות את החיים שלי. אני לא רוצה להיות במקום הזה לתמיד. אני רוצה להתקדם. אני יודע שאני יכול אני יודע שאני מסוגל אני יודע שזה אפשרי וזה יקרה!

מתי? לא יודע. אבל מתישהו מקווה שזה יקרה. חשיבה חיובית: אני מאמין שזה יקרה.
לצפיה ב-'מתחילים ב'
מתחילים ב
16/12/2016 | 11:35
3
36
לקבל הפניה לטיפול בהפרעות אכילה וקובעים תור לפסיכולוג ודיאטנית ואולי פסיכיאטר תלוי מה הפסיכולוג יגיד.

נראה שנקלעת לבור שלבד אתה לא מצליח לצאת. הגיע הזמן להבין שאולי הפעם כדי לצאת תאלץ להעזר במומחים. זה לא בושה כבר היום כי הרבה אנשים הולכים לקבל ייעוץ פסיכולוגי בשלב זה או אחר בחייהם זה גם לא אומר שזה לנצח..
בהצלחה
לצפיה ב-'ולמה אתה חושב שאני לא הולך לעזרה מקצועית?'
ולמה אתה חושב שאני לא הולך לעזרה מקצועית?
17/12/2016 | 13:28
2
23
אני כן. הבעיה שאני מתקשה לשתף פעולה. מתקשה ליישם את מה שמציעים לי. אני רוצה ליישם אבל מתקשה.
לצפיה ב-'תיקון: את.'
תיקון: את.
17/12/2016 | 14:28
6
לצפיה ב-'כל כך מבין ואי'
כל כך מבין ואי
22/12/2016 | 02:55
1
כמה שהתקדמתי ביני לבין עצמי ועם כל התובנות...והשינויים והחשיבה היותר בוגרת והסלחנות העצמית לפעמים עדיין הרוב כל כך תקוע ואיטי. נייקי מקווה שיהיה בסדר
לצפיה ב-'דילמה אקזיסטנציונלית'
דילמה אקזיסטנציונלית
14/12/2016 | 22:38
4
54
אני חושב שאני מתעלם מהחומר לטובת הרוח בכך שאני משוחח בעיקר על תחביבים ואומר "אתה יכול להאמין לי" במקום לשקר, וזה מנתק אותי מהחומר שבי ומשאיר בי רק רוח. אולי אם אקרא לקשר גופני "קשר חומרי", זה יחזיר לי את התודעה החומרית ואז יהיה לי עולם מאוזן ושלם.

לצפיה ב-'אני חושבת שכל דבר במידה ומותר לפעמים ׳לעגל פינות׳'
אני חושבת שכל דבר במידה ומותר לפעמים ׳לעגל פינות׳
15/12/2016 | 12:44
3
27
נראה לי שאם ׳שקר לבן׳ כלשהו יסייע לך להרגיש טוב יותר בחברה,תנסה..

אבל בגדול תשתדל לא לוותר על תכונות האופי הבסיסיות שלך והטובות ותעשה בעיקר מה ש׳תחושת הבטן׳(הלב) מסמנים לך.(זו דעתי,אבל יש מצב שאני טועה בדעתי זו.. :)

שיהיה לך טוב ושלוות נפש בכל דרך התנהלות:)
לצפיה ב-'זו לא הכוונה'
זו לא הכוונה
15/12/2016 | 14:39
2
20
אני לא מאמין בשקר לבן. העניין הוא שאני מחפש דרך פילוסופית לשמור על דיוק ולדבר אך ורק לפי הגיון של דיוק, ואני מאמין שמבחינה לוגית לא צריך להגיד דברים לא נכונים כי אפשר להגיד "אתה יכול להאמין לי" וכך אפשר להטעות כשאין ברירה מבלי לשקר. מגמה אחרות שקשורה לזה היא לשוחח עם חברים בעיקר על תחביבים, לשאול אותו אלו דברים חדשים עשו בתחביביהם ולספר אותם דברים על עצמי. זאת גישה פילוסופית ואני נלחם כדי למצוא גישה גם פילוסופית רוחנית אבל גם אנושית ומתאימה לחיים וליחסי אנוש.
לצפיה ב-'וכשאני מדבר על התחביבים'
וכשאני מדבר על התחביבים
15/12/2016 | 14:55
1
24
זה נראה כמו חקירה וגורם לי להרגיש ביחס לאנשים כמו רובוט שחוקר יותר מאדם שאוהב. אני מחפש דרך לעגן את הפילוסופיה שלי בתוך יחסי אנוש כך שגם תיראה אנושית.
 
לצפיה ב-'נניח שעורך דין צריך להגן על נאשם'
נניח שעורך דין צריך להגן על נאשם
17/12/2016 | 01:40
16
והוא יודע שהוא אשם. אם יגיד "הוא לא אשם", ישקר. אם יגיד "אתם יכולים להאמין לי שהוא לא אשם", לא ישקר אבל יחשדו למה אמר את זה. אמנם יכול להיות שאומרים "תאמין לי" לא כדי להסתיר שקר אלא כדי להדגיש שאומרים משהו חשוב, אבל בכל זאת צריכה להיות לזה הצדקה ברורה. שאלה לא קלה.
 
לצפיה ב-'הבינוניות של החברה הכללית מדרדרת אותי להרגשה רעה.'
הבינוניות של החברה הכללית מדרדרת אותי להרגשה רעה.
14/12/2016 | 15:44
12
91
אנשים כל כך סגורים וכל כך נעולים בחייהם,כל כך בטוחים כעץ הסקויה על גבי אדמה ישרה.
 
אני יוצא החוצה,מסתכל מסביב,מדבר מדי פעם עם כמה אנשים שנתקלו בטעות בחיי, ושום דבר לא יוצא מזה, כי אנשים רווי נחת, לא מחפשים שום דיבור ושיח שיפריע למנוחת הדעת למלות הנפש.(אני לא מתכוון שאני מדבר סתם עם אנשים ברחוב,אני מתכוון באירועים חברתיים).
 
כולם עברו דברים דומים לשלי, רק אני צריך לחפש אנשים שדומים לי, אז הם דומים לי או לא דומים לי האלה הבריאים בנפשם שעברו דברים דומים ?
 
אין לי דימוי עצמי נמוך,אין לי דימוי עצמי בכלל, כנראה שאני לא שווה יותר מדי, אבל לפחות אם הייתי יודע שאני שווה מעט מדי הייתי טורח לתקן את זה.
 
 
 
לצפיה ב-'הייתי בעשרות מסגרות חברתיות'
הייתי בעשרות מסגרות חברתיות
14/12/2016 | 15:46
4
63
מרובם ברחתי כל עוד נפשי בי, אני עכשיו נתמך על ידי פסיכולוג, אף אחד לא עמדי בנושאים הדחופים שאני מעלה, כי אני כל כך אלרגי לאנשים ולהתנהגות הכוללת בחברה, יש לי תעוקה בבטן שלא נותנת לי מנוח.
לצפיה ב-'הבעיה שאני לא יודע מה אני שווה'
הבעיה שאני לא יודע מה אני שווה
14/12/2016 | 15:47
3
46
מצד אחד אני מקווה שאני שווה הרבה אז יש לי ציפייה שאנשים ישימו לב אליי, מצד שני אנשים לא נוטים לדבר איתי כלל וכלל.
לצפיה ב-'אני בדיכאון אנרגטי מאוד'
אני בדיכאון אנרגטי מאוד
14/12/2016 | 15:55
2
54
מצד אחד מאסתי,מצד שני כבר מחכה שמישהו יתן לי הזדמנות להוכיח את עצמי, בכל תחום רק שיזרקו אותי למים הקרים.
לצפיה ב-'אני שומע קנטטה 134 פרק אחרון של יוהן סבסטיין בך'
אני שומע קנטטה 134 פרק אחרון של יוהן סבסטיין בך
14/12/2016 | 16:02
42
ואני תוהה, איך לאנשים אין יומרות להתקרב לרמת התפרצות הרגשית והנכונות הזו להלהיב של יוצר בן המאה ה-18.
הכל כל כך פשוט, אף אחד כבר לא מתיימר לרגש מי יודע מה.
לצפיה ב-'היי'
היי
14/12/2016 | 16:02
45
אין לי יכולת לחזק הרבה..
אבל יכולה לכתוב שלמדתי משהו בחיים.
כשאני רוצה לקרוא ספר טוב, אני כותבת אותו.
אנחנו מייצרים את המציאות שלנו.
אני לא יודעת כרגע לחזק ולהיות אופטימית, אבל כתבת שאתה מלווה ועוזרים לך. תשתמש בזה, כל עוד אתה יכול. ותבחר.
תהיה חזק
 
לצפיה ב-'גילוי עצמי'
גילוי עצמי
14/12/2016 | 22:04
1
25

שלום ווסן,
נראה שאתה רוצה שיח עם אנשים, אבל לא מוצא מישהו להרגיש קרוב אליו, וזאת למרות שאתה שומע שאנשים שונים עברו דברים דומים למה שאתה עברת. נראה שאתה חסר שביעות רצון מהחברה, ולא כל כך יודע מה מקומך בה, ומה ערכך. נדמה, שכמו שקשה לך למצוא ערך רב לחברה של ימינו, כך קשה לך להתייחס לעצמך ולקבוע מה ערכך. נשמע שאתה מרגיש שיש לך משהו מיוחד לתרום, גם אם אתה לא בטוח עדיין מהו הדבר. בכל מקרה, נראה שאתה בטוח שיש לך מה להגיד, גם אם אין כרגע מישהו שיוכל, לדעתך לפחות, או מנסיונך כרגע, לשמוע.
זה בטח לא קל להרגיש לבד בחברה, ונשמע שאתה מאד רוצה להוכיח את עצמך, אבל מחכה למישהו מבחוץ שייתן לך צ'אנס. אני מבינה שאתה מטופל על ידי פסיכולוג. האם דיברת איתו על הרצון למימוש עצמי? האם אתה מגבש, או מנסה לגבש, כיוון כדי לתת ערוץ ליכולות שוודאי טמונות בתוכך? אהבתי את מה שעליסה שבורה כתבה לך: "כשאני רוצה לקרוא ספר טוב, אני כותבת אותו." יכול להיות שלא סתם אתה מדבר על היעדר דימוי עצמי, וכי אתה רוצה וצריך לגלות את עצמך. 
 
לצפיה ב-'אמרו לי לחפש אנשים שדומים לי'
אמרו לי לחפש אנשים שדומים לי
15/12/2016 | 10:13
32
ולא לנסות להתחבר עם אנשים שחייהם כבר מובנים לחלוטין.
 
כשאני הולך ברחוב אני מסתכל ורואה שאנשים כבר נעולים חזק באורך החיים שלהם, אז גם אם אני אפגוש אותם על כוס קפה, רוב הסיכויים שלא יצא מזה שום דבר,
אבל מישהו שחש דברים דומים לשלי:חוסר שביעות רצון, בלבול, רצון עז להשתפר (אצלי זה בא בתנאים שלי הרצון הזה).
 
לגבי המשפט שאני רוצה לקרוא ספר אני אכתוב אותו, יש לי בעיות אחרות שמונעות ממני לעשות דברים בצורה הקלסית.
 
לצפיה ב-'אם כתבת מה שכתבת,סימן שאתה שווה...ואף יותר..'
אם כתבת מה שכתבת,סימן שאתה שווה...ואף יותר..
15/12/2016 | 13:13
4
28
היי

נכון שהחברה נהייתה חומרית יותר ואולי אף פחות מעמיקה בענייני הנפש בשיחות חולין

אבל לא תמיד מה שנוצץ הוא באמת כזה.

גם אנשים שאתה רואה כ׳רוויי נפש׳ לא באמת כאלה ולעתים הם רק מספרים לעצמם..או לך מעשייה כלשהי,הרי לא באמת ביקרת אצלם בלב,נכון?!

וכן,עם אנשים דומים במצבם או באופיים,יש כנראה מצב שתרגיש נח יותר ושייך יותר.

מבינה את התחושה של דימוי נמוך,או חוסר דימוי,אבל יש לי תחושה שכאשר תרגיש ׳שייכות׳,יתגלה בפניך גם הדימוי העצמי.
לי נראה ׳בין השורות׳ שאתה ׳שווה׳ ואף יותר..:)

מאחלת לך להגיע אל תחושה של שלוות נפש כלשהי :)
לצפיה ב-'תודה רבה.'
תודה רבה.
15/12/2016 | 15:09
3
21
אני מנסה למקד ולאחד את הכוחות שלי סביב דברים שיניבו פרי,
לדעת איזה קרבות להילחם ואיזה קרבות לוותר,יש הרבה קרבות שצריך פשוט לוותר.
 
לצפיה ב-'שלשום יום גרוע,אתמול יום טוב,היום גרוע'
שלשום יום גרוע,אתמול יום טוב,היום גרוע
16/12/2016 | 15:02
1
29
אני משועמם עד עמקי נשמתי, אין עם מי לדבר, וכשאני מדבר עם מישהו זה משעמם כמעט כמו לא לדבר בכלל, אני תמיד צריך לרדוף אחרי אנשים ולדבר בשפה שלהם, במקום שמישהו פעם אחת ישאל מה שלומי בכנות רבה.
 
מצטער שאני כותב כאן פעם שנייה, אבל מה לעשות רוחות רעות נושנות עלי יום אחרי יום.
לצפיה ב-'אני סך הכל מקווה שמישהו ירצה לדבר איתי במובן של...'
אני סך הכל מקווה שמישהו ירצה לדבר איתי במובן של...
16/12/2016 | 15:04
33
ירצה, ישתוקק, ינסה אותי, יבדוק את ליבי(בצורה מטאפורית כמובן).
לצפיה ב-'הלוואי שדרך השלום תחייך אליך ולא תיאלץ להלחם כלל'
הלוואי שדרך השלום תחייך אליך ולא תיאלץ להלחם כלל
17/12/2016 | 15:32
3
לצפיה ב-'חרדות, כאב פיזי ודכדוך עמוק'
חרדות, כאב פיזי ודכדוך עמוק
14/12/2016 | 22:18
6
81
מיואש כבר. חסר כוחות. לא יודע מה או איך לעשות. אין משמעות לכלום כמעט. חרדות ודכדוך מלווין אותי מגיל 13. החרדה הררשונה הופיעה בגיל 11 כשאמרתי לאחותי "יש לי אובססיה לקלל את אמא ואבא ואני לא מצליח להפסיק" והיא ענתה לי לא לחשוב על זה. הגוף כואב כבר מגיל 18. כאב בגב,בצוואר בכתפיים. אבל לא מצליחים למצוא לזה שם, לא פיברומיאלגיה, כי אין לי את נקודות הלחץ טכל הקריטריונים, רק נפשי. לא אורטופדי, כי הדם והעצמות והחוליות והשרירים תקינים. הבדיקות טובות. אני עייף. ישן 11 שעות כל יום. נרדם רק ב4 קם בערך ב14-15 בצהריים. עברתי ניתוח קרנית לפני שנה, אני בעצם מושתל קרנית ולא מצליח לראות בעין שמאל בגלל תפרים מרובים. יש לי חרדות ומחשבות אובססיביות יומיומיות, הריכוז נפגע והזיכרון רע. הייתי באשפוז יום חודש אך עזבתי בגלל כאב וחרדה ועייפות וחא הצלחתי להמשיך לשאת את הכאב, הממב וחוסר המשמעות. אני בודד כל כך. התנתקתי כמעט לגמרי משני חברים מהמרכז, את הלימודים הפסקתי אחרי סמסטר בגלל חרדות, בכי וחוסר עירנות. לא רוצה או לא יכול או לא יודע. העבר רודף אותי, החיים יורים בי. אמא שלי חולה כבר הרבה שנים אבל אבא השפיל ועזב ובגד במקום לסייע. אמא הייתה זו שגידלה, היא היתה כוחנית ושתלטנית מאוד. היתה הדומיננטית ובלתי נסבלת. הרימה ידיים, קיללה, ירקו עלינו. הרי זה לא רק אני חולה ולא יציב. אחותי גבולית ומדוכאת, אחי פרנואיד וחרדתי מאוד, ואחי הנוסף סובל מ OCD ומחשבות פולשניות. ואנחנו לא מדברים זה עם זה עם זו. כל כך הרבה מכות ואלימות, משטרות, בית משפט. אני בודד, כואב, חסר משמעות, גיי לא בהכחשה, לא אהוב, חסר מנוחה אבל עם זאת איטי ולאה. לבקר את אמא במרכז מציף אותי בבכי וברגשות אבל אמא , ואני מתגעגע ואוהב. חרד למוות שלה, פוחד לפגוע בעצמי אז. אני עצוב עמוק בפנים. ניסיתי כבר 10 תרופות פסיכיאטריות או 9. האיקסל הכאיב לי בבטן, הסימבלתה לא עזרה, הציפרמיל הוחלף בציפרלקס בשל חוסר השפעה, וגם התגובה לציפרלקס פחותה והדכדוך עמיד. הקלונקס ממכר, פנרגן/פרומתאזין חלש לי במיוחד, אדרונקס עשה קצב לב מהיר והוחלף גם והוולבוטרין גם כן הופחת והוסר במהלך האשפוז יום. כרגע לפסיכיאטרים גחמה חדשה- שאני אולי קצת בי פולרי, לא קלאסי אז ממליצים ליתיום ולמיקטל. לא לוקח. בגלל כאבי גוף וכאבי ראש לוקח אלטרול(ט) רק 25 מג....זה אמור להפחית כאבי ראש ולהעלות סף כאב. בבקשה עזרו לי. אני בודד, גר בבאר שבע, עובד חחקית בערב כי עייף וישן המון, ועזבו שמשמרת קצרה קצת מפרקת אותי, וקר לי כל הזמן(לא אנמי. הבדיקות תקינות וגם התריס) ונשבר לי. צריך תמיכה, לא מקבל שיחות כרגע כי הפסיכיאטרית לא נותנת כי לדעתה זה משאב יקר ואני מתעורר רק מאוחר. הרופאים פשוט אומרים לי לקום בבוקר לתרגל קימה ושינה אבל זה מרגיש יותר עמוק ומסובך. אוף....אני חופר ומתוסבך. אני מרחיק ומריר ומתגעגע לאחותי ולאחי הקטנים, ניסיתי תרופות וניסיתי לדבר וניסיתי להתעלם מהכאב שרירים הזה מגיל 18 ומהראש ומהנפש, אבל כואב וקשה. הרבה ייאוש ומעט אופטימיות. 
לצפיה ב-'יש מצב שאתה מעתיק ושולח לצ׳ט סהר?הם עד חצות'
יש מצב שאתה מעתיק ושולח לצ׳ט סהר?הם עד חצות
14/12/2016 | 23:12
13
לצפיה ב-'צ׳ט סהר,מקווה שהצלחתי לשים'
צ׳ט סהר,מקווה שהצלחתי לשים
14/12/2016 | 23:20
33
http://m.sahar.org.il/

בהמשך אנסה גם לראות אם יש לי מחשבה כלשהי בנושא שלך

ובינתיים המון חיזוקים!!!
לצפיה ב-'מבינה את הכאב וכואבת אתך'
מבינה את הכאב וכואבת אתך
15/12/2016 | 00:09
36
היי
אתה מתאר כאן מצב מאד לא פשוט וברור עד כמה הכאב הנפשי והפיזי שולט בחייך.

מבינה מאד את זה שאתה הולך לישון ב4 לפנות בוקר וקם בצהריים(בעבר הרחוק גם הייתי ככה ועדיין אני טיפוס שמעדיף להתנהל בערב ובלילה,בשנים האחרונות ישנה מעט מאד)

יחד עם זאת אני חושבת שכן יש כאן גם אלמנט של הרגל שכדאי לנסות לשנות,ייתכן אף שחסר לך אור יום..אולי זה גם חלק מהעניין שקר לך?ברור שקשה לשנות הרגל של שינה בשעה מוקדמת בערב,אבל אין מה להשוות בין חשיבות שנת הלילה להרפיה של המח והגוף ובין שינה ביום שלמיטב ידיעתי,נחשבת פחות יעילה.

*יש באינטרנט אתרים בנושא דכאון וכד׳ שבהם גם מענה של רופאים לשאלות השונות.

*האם אין אפשרות שתתראה עם אחיך הקטנים?(אין לכם כל קשר?,יש מצב ליצור קשר?ייתכן שגם הם מאד מתגעגעים אליך...

מאחלת לך למצוא הארה שתקדם אותך בדרך לשלווה,התעצמות והרבה טוב.
לצפיה ב-'גם לי יש כאבים פיזיים,'
גם לי יש כאבים פיזיים,
15/12/2016 | 10:25
38
זה לא חולף מהר מאוד העול הזה.
 
לצפיה ב-'כאב קולח ומפלח'
כאב קולח ומפלח
15/12/2016 | 19:25
22
who am i יקר, כבר מהכינוי שבחרת לך אתה מבטא ומביא מולנו את תחושת החיפוש שמלווה אותך – אחר המשמעות, אחר עצמך, אחרי מזור לכאבים של הגוף ושל הנפש.. מביא את הבלבול מלא התהיות שמלווה את הדרך שלך למצוא את עצמך, את הדרך להגדיר ולהבין את עצמך, לבנות את מי שאתה, לנסות ולאחות את עצמך מחדש.. את השאיפה והרצון לעשות סדר בכל התחושות, הרגשות והמחשבות שכל כך מציפים לפעמים, שאולי מרגישים אפילו מנוגדים וסותרים מרוב שאתה מרגיש כטובע בקלחת הרגשות והמחשבות הבלתי פוסקת הזו..
יקר, אני מרגישה ביחד איתך כמה שאתה מותש וחסר אונים, כמה שזה כואב כשהכל מרגיש אפור, תפל, קר וחסר טעם.. כמה שהאיתותים האלו של הגוף שמשהו לא בסדר ושהוא צריך עזרה – מעייפים אותך, מוסיפים עוד מימד של דאגה שלא מרפה, שמכבידה ומושכת למטה.. ומעל הכל, אני שומעת איך הכל מרגיש לך כמו קלחת אחת ענקית של אכזבה, של תסכול וייאוש, ואתה מרגיש שאתה רק הולך ושוקע עמוק יותר ויותר לתוך הביצה הזו, לביצה המשפחתית שמרגישה כמו כתובת שהיתה על הקיר, כמו מלכודת שאין דרך להמלט ממנה, ואתה הולך ושוקע לתוך הכאב הזה שמרפה את ידיך, מרפה את תקוותך, שואב את כל נקודות האור שכבר מרגישות לא אפשריות, לא אמיתיות דרך מסך הערפל של הכאב, דרך העננה האפורה, המרה הזו שמקיפה אותך..
ומתוך העננה הזו, אני קוראת גם את הכוחות שעדיין יש בך, אני קוראת אותך מנסה ומנסה, בשארית כוחותיך, מנסה תרופה ועוד תרופה, מנסה להאחז בתקווה החלושה שכמעט ואוזלת מבין אצבעותיך, מקווה שאולי הפעם יהיה שינוי, שאולי הכדור הזה יעזור.. יקר, לפעמים לכדורים לוקח זמן להשפיע, לפעמים כרוך בתהליך המון ניסוי וטעייה, לפעמים לרופאים לוקח המון זמן להתאים את השילוב ואת המינון המתאימים ביותר לתקופה מסוימת. קל אולי לומר שצריך המון סבלנות ואורך רוח – אבל הם בהחלט הכרחיים, ואיתם גם כל כך חשוב להעזר במקורות תמיכה וכוחות חיצוניים, ללכת לטיפול, לא לוותר עליו – לחשוב עליו כעל אלמנט נוסף והכרחי בנוסף למציאת השילוב התרופתי הנכון, משהו שאתה חייב לעצמך, בשביל עצמך..
אתה לא לבד עם הכאב הזה יקר, תמשיך לשתף אותנו, תמשיך לנסות ולהעזר בכל דרך שרק ניתן
לצפיה ב-'סבל מכל הכיוונים '
סבל מכל הכיוונים
15/12/2016 | 21:32
27
זה קשה אני מבינה אותך 
אני אישית סובלת מכל מיני תופעות בגוף 
הגוף והנפש קשורים לא טוב לך בלב לא טוב לך בגוף .
החיים קשוחים אבל אתה יותר אל תוותר 
במיוחד בגלל שאני יודעת מה זה לסבול פעמיים הנפש והגוף בגלל זה אני רוצה שלא תוותר תן לי ולעוד אנשים את הכוח שאפשר . 
לצפיה ב-'על הבוקר מוקדם קיבלתי הודעה'
על הבוקר מוקדם קיבלתי הודעה
13/12/2016 | 20:28
3
106

מזאת שאוהבת בע"ח , אמרן לה שהיא לא צריכה להגיע

יותר לעבודה . היא אמרה לי שלא אדאג כי היא תגיע להיפרד .

היא שלחה את ההודעה רק לי ולעוד מישני שם .

** היום בבוקר גם קיבלתי מסרון מהדתייה , היא דרשה

לשלומי , סיפרה לי קצת עליה .לא יכולנו לשוחח הרבה .

וגם שאלה אותי " עם מי את יושבת בצהריים ?" . איזה מותק

היא .נחמד מצידה להתעניין ולשאול .

היום אמרתי לזאת שיושבת לידי שנהייה משעמם ושקט


, והיא אמרה וגם אתמול זאת שיודעת הכל אמרה שמה שהכי

חשוב זה העבודה . ושיש עבודה .

נותרנו מעט אנשים . מזל שיש את זאת שיודעת הכל .

כפי שאתם יכולים לראות "אף אחד לא אוהב אותי " .

וזאת הסיבה שהדתייה  מתעניינת , וזאת של היום למי היא

שלחה הודעה ?  כן זה בהחלט מראה על "חוסר חיבה".

חשוב לי לקלוט כי לא מעט פעמים חשבתי גם אני שאף אחד

לא אוהב אותי . ושהדתייה מעדיפה אנשים אחרים על פניי,

מאז שהיא עזבה , אני וזאת שיודעת הכל דיברנו איתה באופן

די שווה . ברור לי שצריכה להיות הדדיות .בימים האחרונים

גם חשבתי שאולי זאת שאוהבת בע"ח , שגם היא למעשה

לא מחבבת אותי . והנה .טעיתי  .

** אני יודעת שמה שקרה בעבודה אמור אולי להחמיא לי

, לתת לי קצת ביטחון שמרוצים ממני .והנה פיטרו שם

לא מעט אנשים .אבל קשה לי . לא מרגישה מוחמאת,

עצוב לי על החברות שעזבו ואיבדו את מקום עבודתן .

** זאת שיודעת הכל אמרה שבטח לדתייה יהיה לא קל למצוא

עבודה , כי יש לה לא מעט ילדים . נראה לי שגם היא עצמה

רוצה להיות איתם , היא אמרה שהיא מעדיפה לקבל דמי אבטלה

ושהם שמחים שהיא בבית .

הכל התברר כשטויות , הכל . הפרחתי הכל אחד לאחד .

קשה לתת אמון באנשים . גם שיש מולי אנשים טובים כמו

הדתייה , כמו זאת שאוהבת בע"ח . וכמובן החברים שלי .

היו כמובן בחיי אנשים שאמרו דברים אחרים , אבל פשוט

צריכה ללמוד לא להקשיב להם . כי הנה הכל שטויות .

מעריכים אותי בעבודה , מחבבים אותי .  צריך ללמוד לא

להקשיב , לא להתייחס לדברי הבל . ( דברי הבל שמנותקים

מהמציאות לחלוטין .).

"לא להתייחס לאנשים לא חשובים " . זה משפט חכם .


לצפיה ב-'מקווה שטוב לך בעבודה '
מקווה שטוב לך בעבודה
13/12/2016 | 21:34
1
40
ואת לא מרגישה בודדה 
בעיקרון פרידות זה חלק מחיים 
אבל יש משהו חיובי בכל פרידה 
אולי תצטרכי לעשות דברים אחרים שונים 
להתחבר לאנשים שונים 
לדעתי כל פרידה שהיית לי בחיים היית לטובה והזמן יגיד לך את זה 
למרות שאני שונאת פרידות אני נקשרת ברמות על לאנשים . 
גם כילדה היה לי לי קשה עם פרידות .
לצפיה ב-'את צודקת , פרידות הן חלק מהחיים'
את צודקת , פרידות הן חלק מהחיים
15/12/2016 | 16:12
31

בכל פרידה יש משהו טוב ?? לא תמיד .

בהתחלה יש געגוע . אין לי אפשרות לעשות דברים אחרת .

אבל אכן התחברות לאנשים אחרים או יותר נכון , הקשר ביני

ובין זאת שיודעת הכל , התחזק .

** אבל אכן יש פרידות שהן ללא ספק טובות , ורואים רק בדיעבד

, וכפי שציינת קשה לשחרר בגלל כל מיני סיבות .


אתמול אחת הגיעה לביקור , היה עצוב .  משמח אבל עצוב .

. זה כמו מבחן  כי מכל האנשים בעבודה , אלה שנשארו

הם האחרונים שהייתי רוצה , ואין לי ספק שגם הם מרגישים

כך כלפיי כי גם חברים שלהם עזבו .  אז זה סוג של מבחן כזה .


אם טוב לי בעבודה : טוב לי שאני עובדת .



תודה כאבוש .
לצפיה ב-'הבנה שמתחזקת'
הבנה שמתחזקת
15/12/2016 | 19:08
16
היי מילקי אהובה, מרגש לקרוא על ההבנה החדשה הזו שמתבססת ותופסת מקום מרכזי יותר במחשבות שלך - ההבנה שאוהבים אותך, שאת חשובה, בעלת ערך. ההבנה שהקולות האלו שלפעמים לוחשים מבחוץ ומבפנים שלא אוהבים אותך - אלו קולות מטים ומוטים, לא אמיתיים..
לצפיה ב-'די כבר (טריגר)'
די כבר (טריגר)
12/12/2016 | 15:52
10
122
די!די! די!
היום בעבודה, הבנתי כמה גם שם אני כבר לא רוצה להיות.
מיד אחרי העבודה נסעתי לפסיכיאטר, הייתי תמימה, כי איימו עליי שאם לא זה אז מיון..
בבדיקה שעשיתי עכשיו-הם לא יכולים להכריח אותי.
יושב מולי אדם מבוגר, שואל שאלות טכניות ומשעממות.
אני מסבירה לו שאני אצלו כי הכריחו אותי, בכלל לא רוצה עזרה.
הוא אפילו לא שאל למה אני לא רוצה עזרה. המשיך לשאול איך הוא יכול לעזור לי. ובכן, כפי שאמרתי לו מספיר פעמים, אני מקרה אבוד. אי אפשר לעזור לי. אני לא רוצה עזרה. כדור למוות מהיר יעזור לי.  (את המשפט האחרון לא אמרתי לו).
תוך 14 דקות שיחה הוא הביא לי כדורים נגד דיכאון. הבהרתי לו שאני לא מתכוונת לקחת.
איזה מין רופא פשוט מביא כדורים??
בעלון שלהם כתוב למשל שאזור לשלב עם כדורים נגד מיגרנות. ואני לוקחת די הרבה מהם.
התחילו מחשבות, אולי לקחת הכל ביחד, עם הכדורים נגד מיגרנות. אולי זה יהיה קטלני בשבילי.
הכל מבולבל לי עכשיו. אני לא מרגישה טוב מיום שישי, כי עשיתי דברים. ולא הלכתי לבדוק מה הנזק שנגרם. המשטרה עצרה אותי ולקחה לי את מה שנשאר.
בא לי עכשיו להרדם, ולא לקום. פוט לא לקום יותר, לעולם.
זה מבאס שזה גם קשה למות.
אני לא רוצה לפרט כדי לא להתסיס, אבל כל השיטות מסוכנות- כשאני אומרת מסוכנות כי הן לא בהכרח יהיו קטלניות.
וזה מה שאני מחפשת.
אני לא מאמינה שכבר יום שני. תכננתי איך ביום ראשון תהיה לי הלוויה כבר.
זה תאריך מיוחד, חשבתי זה יהיה טוב.
ועכשיו שוב, לחכות לסופשבוע.
מפחדת באמצע שבוע, כי אז אם אטעה, אז יבינו בעבודה, יחפשו אחריי. בסו,שבוע יש מספיק זמן...
כבר אין בי מחשבות על העצב, על הכעס, על הבלבול, על הפגיעה. אין לי מחשבות כאלה יותר. יש לי רק מחשבות של די.
די כבר!
אפילו הצלחתי מעט לחייך בימים האחרונים. אולי הידיעה שכל פעולה היא אחרונה, זה נעים כמו שפעם הראשונה.
שלום לשמש, לציפורים, להכל..
ואז שוב מתחילים הכאבים, והסחרחורות. היום בעבודה נפלתי פעמיים. מסחרחורת.
יכול להיות שמה שעיתי ביום שישי באמת יצליח להרוג אותי בסוף?
ועכשיו צריכה לתכנן תוכנית אחרת.
הבנתי חלק מהטעויות מהפעמים הקודמות.
ופתאום סוף השבוע נראה כל כך רחוק. אחנו ביום שני!
יש את שלישי, רביעי, חמישי...
וכואב לי כל כך בינתיים. מבר ללב, מעבר לסרעפת. כואב לי פיזי.
הבטן, והסחרחורות.
הוצאתי את היין שהתחלתי לשתות ביום שישי. את הבקבוק השני. ששוקלת לנוח קצת ולגמור אותו פשוט. אולי ככה לא אחשוב, אולי אהיה מספיק אמיצה. אולי ככה לא אצטרך להסתכל למציאות יותר בעיניים..
בעל הדירה שלח לי הודעה, כמובן שהק חזר, כיביתי את הטפון בינתיים. לא יודעת מה לעשות.
במילא תיכף גם לכלב נגמר האוכל. אפילו להאכיל אותו אני לא יכולה מה שווה אהבה אם הוא ימות ברעב? ושוב מחשבות רעות שיאכל את הגופה שלי בבית עד שימצאו. יהיה לו אוכל לפחות.

לא יכולה יותר פשוט פשוט לא יכולה.
עייפה וכאובה, ואל מסוגלת להתמודד, עם כלום ועם אף אחד.

ומצד שני, הכי הייתי רוצה שעכשיו מישהו יבואף ילטף לרגע, יגיד שיהיה בסדר, ושיעשה שיהיה בסדר, ואז אני אוכל לצאת מהמיטה כאן
אבל ה לא יכול לקרות. אולי מלאך המוות יכול לעשות ככה.

אל תדאגו, יש לי עוד כמה ימים לסחוב פה. בינתיים אני במיטה.


לצפיה ב-''
12/12/2016 | 16:54
20
לצפיה ב-'עליסה יקרה '
עליסה יקרה
12/12/2016 | 18:31
1
59

עליסה יקרה,
 
נשמע כי הימים מוסיפים להיות כואבים ובלתי נסבלים עבורך... נשמע גם שמאוד התאכזבת מהמפגש עם הרופא, שציפית כנראה שיגלה יותר עניין במה שעובר עליך, אך הוא רק נתן לך מרשם.
אני גם שומעת שמזה כמה ימים את מנסה לפגוע בעצמך באופנים שונים שמסכנים אותך בתקווה שאולי ככה ייגמר הכאב.
יחד עם האכזבה אני גם רואה איך פעם אחר פעם את מצליחה לגייס סביבך אנשים, חלקם דואגים לך וחלקים מנסים בדרכם להציע לך עזרה... שאולי לא תמיד מתאימה ומקלה להרגשתך, אך היא שם.
ואיך לצד האכזבה והקושי את מוצאת דרכים לתקשר איתנו.
אנחנו כאן, מנסים מזה כמה ימים להיות עבורך בפורום ובצ'אט, בתקווה שגל הכאב יעבור ואולי בעוד כמה ימים תרגישי מעט יותר הקלה.
חיבוק חם,
 
לצפיה ב-'כולם מדברים'
כולם מדברים
12/12/2016 | 18:57
69
והעזרה היא רגעית, עזרה שאופיינית לרוב למין האנושי. שיעשו מה שהם חושבים שיוצציא אותם בסדר.
בסוף היום, אני פה לבד. רעבה, עייפה וכואבת
 
תודה לכם סהר, בשונה ממה שכתבתי, אתם כן מראים איכפתיות.
בגבול היכולת שלכם והיא רבהץ תודה
לצפיה ב-'בבקשה רק תגידי שאכלת משהו ושהכלב אכל,אפשר לדאוג לאוכל להמשך'
בבקשה רק תגידי שאכלת משהו ושהכלב אכל,אפשר לדאוג לאוכל להמשך
13/12/2016 | 08:39
21
לצפיה ב-'עליסה יקרה,'
עליסה יקרה,
13/12/2016 | 09:53
44
מה גרם לך להגיע להחלטה כה קיצונית? תרצי לספר? (לא הייתי בפורום באופן רציף. אולי כתבת ולא ראיתי).
האם זה בעיקר בגלל מצב כלכלי קשה?
אם היית מצליחה להסדיר מעט את העניין הכלכלי, היית רוצה להמשיך? אני יודעת עד כמה קושי כלכלי יכול לרסק נפשית.
יש עמותות לסיוע, שירותי רווחה, אולי רופא משפחה אמפטי.
את חייבת לעזור לעצמך, לפחות צעד ראשון, כי אחרים לא יעשו את זה (מניסיון...)
תמשיכי לכתוב מה קורה איתך ואיך את מרגישה. אני מחזיקה לך אצבעות.
לצפיה ב-'אני לא רוצה לחטט'
אני לא רוצה לחטט
13/12/2016 | 21:50
4
47
אני אמת לא ממש זוכרת את הסיפור שלך 
יש סיבה שאת רוצה למות 
מה גרם לך להגיע לדיכאון 
מה יכול לקרות שאת תרצי כן לחיות .
  ואני הכי מבינה אותך גם אני במצב הזה 
אבל מה הסיבות ?
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
14/12/2016 | 15:12
3
42
קודם כל, תודה לכל מי שהגיב ועל ההתעניינות.
אני אנסה להסביר את עצמי מעט.
אני לא חושבת שזה משנה מה "הסיבות". מסיבה ש..לא כל מה שנראה לי ושאני עוברת, יכול להיות מושווה לאנשים אחרים. וגם להפך מן הסתם.
פה קל לי יותר לכתוב על רגשות, דברים שאני עוברת, אולי זה אישי מידי, אולי אני לא יודעת לתת מילים, אבל לרוב, אני לא חושבת שזה משנה. כי כל החוויות שלי בחיים הן כפי שאני חווה ומרגישה אותן.
אני בנאדם רגשי. גם שכלתני. ואולי מכאן מגיע מקור המשבר שלי.
המשבר שהחל בגיל 12 ומשהו, וידעו לתת לו שם כבר בגיל 14.
"דיכאון", "אישיות גבולית" "הפרעה ביפולרית", או כל מיני הגדרות שתואמות לחברה. 
קשה לי עם הגדרות.
מה זה הגדרות? זה משהו מחייב ואנחנו חיים פה, לא בהגדרה.
בגיל 17, החלו החיים האמיתיים שלי. כי החלטתי אז לנסות ולחיות אותם, כמו בני אדם שפויים..יחסית.
עזבתי את הבית, שיניתי את החברה שלי, טסתי לחו"ל, עבדתי בעבודות טובות, התאהבתי, כמעט התחתנתי, רישיון, רכב, בית, חברים...
נאנסתי פעמיים, הוטרדתי הרבה יותר, התאכזבתי, נזרקתי, שברתי, הרסתי, איבדתי.
ובכל סוף יום אני נלחמת בעצמי, כועסת עליי ומשננת איך לקבל את המציאות יום למחרת.
המוח שלי כמו תחנה מרכזית, הכל עובר דרכו, בתוכו. והלב? רגיש ומרגיש גם מה שהמוח לא תמיד קולט.
עד  עכשיו הכל נשמע רגיל?
יכול להיות.
כל מי שמכיר אותי כמעט, אמר לי לפחות פעם אחת- "עם כל השריטות שלך, את הבנאדם הכי שפוי שאני מכיר".
איזה אבסורד זה, ואולי הם צודקים. והעולם הזה כל כך משוגע שאין בו מקום לאנשים שפויים.
הנפש מתרסקת בכל מפגש ומפגע, והמוח מאבד את ההכרה. 
ואת כל זה, אני עוברת לבד
ל ב ד 
אני לא יודעת לוותר על הטוב שבי, שלי. גם במחיר של להרוס את עצמי.
ובלי שארגיש (או עם), זה מה שקרה.
לאט לאט נכביתי, כל פגיעה וכל מכשול הפכו להיות קשים יותר ויותר. 
ועם עצמי, במחשבות...
והגוף החל להחלש, לכאוב, להתפרק.
ועוד משבר, ומלחמה, ועוד משבר.
לפני כמה חודשים, הכאבים היו חזקים ממני, הזוגיות התפרקה, העבודה התפרקה, אני התפרקתי.
אני לא מצליחה להתאושש, לא רוצה להתאושש. כבר לא מבינה בשביל מה. 
אבל זה יהיה כבר ארוך מדי להסביר, 
כי כמו שאמרתי, כרגע מה שנמצא זה הרגש החזק, שביומיים האחרונים מעט נחלש. כנראה שכל הכדורים שלקחתי לפני כמה ימים עדיין בדם שלי, ומשום מה אני עדיין רגועה.
 
החלטתי לנסות לצאת מהפורום, פחות לכתוב. לנסות לא להתעסק, לא לחשוב, לא להעיק, לא לכתוב דברים שיסבכו אותי בסוף.
הכי קל לי להתבטא מול המקלדת, ולפעמים, אני לא חושבת על ההשלכות. 
מעדיפה שיפסיקו לדעת, שיפסיק כבר לכאוב.
 
תודה
 
לצפיה ב-'ברור כאב זה כאב '
ברור כאב זה כאב
14/12/2016 | 16:54
2
37
ולא קשור הסיבות 
סליחה שחטטתי 
מקווה שלא בגללי את עוזבת 
וממש לא רגיל לעבור אונס פעמיים   אפילו פעם אחת וזה נורא .
אל תוותרי על החיים יבוא יום ותראי את האושר .
לצפיה ב-'כאב'
כאב
15/12/2016 | 13:33
1
26
תודה,
ואת לא חיטטת, גם אני הייתי שואלת אותי במקומך. 
אני רוצה לעזוב, אבל לא מצליחה. רוצה לעזוב את הכל. 
מרגישה שאני פורקת לפעמים, אבל מעיקה, מכבידה. אני הייתי נשברת לראות מה שכתבתי. (מודה שכמעט תמיד אני כותבת ומגרת, בכלל לא קוראת מה שכתבתי).
לגבי המשפט האחרון שכתבת, אני מקווה שאת אומרת את זה גם לעצמך...
לי אין כוח יותר, אני וויתרתי.
את האושר רואים בכל מקום, הוא בציוץ הציפורים, בשקיע השמש ורעש הגלים.
הוא באהבות, חברים, הצלחות. זה משהו שבא ברגעים קטנים. תמיד כאן.
השאלה אם יש אותו מספיק, האם הוא מספק. האם הוא שווה את כל השאר...
 
לצפיה ב-'אושר '
אושר
15/12/2016 | 21:21
19
לפעמים התמודדות והתגברות זה אושר 
הדרך הוא האושר ככה אומרים 
עדיין את יכולה לספק לעצמך יותר אושר ופחות כאב 
רק חשבתי כמה כוח אנו נותנים לאנשים שפגעו בנו אם פגעו בנו ואנו ממשיכים לפגוע בעצמנו על ידי שאנו נותנים לפגיעה להשפיע על החיים שלנו .
אל תתני לרע לנצח 
מגיע לך להיות מאושרת 
אל תתני לרעים לנצח 
אל תפגעי בעצמך בגלל שפגעו בך 
מגיע לך שלווה 
מגיע לך לנצח  באתגרים של החיים 
כי זה האושר . 
 
לצפיה ב-'אכזבה, תסכול וחוסר הבנה'
אכזבה, תסכול וחוסר הבנה
14/12/2016 | 16:49
1
59
היי שלום לכולם אני מקווה שאם אני ארשום פה משהו בי ישתחרר.
אני סיימתי תואר בחו"ל בתחום מאוד תובעני...
המצב בבית שאליו חזרתי לא נותן לי יותר מדיי לגיטימציה לשבת רגל על רגל ולאוורר את הראש והנפש כמו שהייתי רוצה.
מצד שני השתלבות בעבודה פה היא עבודה תובענית מאוד ואני מוצאת את עצמי ללא כל רצון להתמודד ויותר עם רצון להתכנס אל תוך עצמי.
אני מרגישה שאני בצומת דרכים ותופסת את הראש עם הידיים ומיואשת מעצמי.... אני מפחדת שאני לא מוכנה לחיים וכל הדברים שמשפחתי אמרה עליי שאני לא מסוגלת להשתלב ומפונקת אולי נכונה....
מה עושים????
לצפיה ב-'דרך לחיות'
דרך לחיות
14/12/2016 | 22:38
21

Johndoe16 יקרה,
נשמע שאת חיה תחת לחצים רבים. התחום אותו למדת הוא תובעני, ונשמע שהוא לא מאפשר לך בתנאים הנוכחיים את השלווה שאת מחפשת. אני מבינה שאת צריכה למצוא את מקומך, להתקדם וכן להתפרנס, אבל מעדיפה לחפש מקום מסתור ולהגן על עצמך מפני הלחצים שהחיים מציגים בפנייך בתחום עבודתך. ונשמע שעולים בך ספיקות בנוגע ליכולותייך, ספיקות שמהדהדים לך דברים שנאמרו על ידי משפחך. ייתכן ונדמה לך שאינך טובה מספיק משום שקשה לך... ואולי קשה לך גם לתת לעצמך את הזכות שמשהו יהיה לך קשה, או הזכות להכיר בצרכים שיש לך, שאולי לא עולים בקנה אחד ממה שאת חושבת שמצופה ממך.
Johndoe, אני מבינה שהמצב בבית לא מאפשר לך כרגע מספיק זמן לחיבוטי נפש, אבל נשמע שכך או כך, את כן לוקחת את הזמן הזה לעצמך, אולי כי אין לך ברירה אחרת. אם עבודה תובענית תחת לחץ מאיימת על שלוותך, נשאלת השאלה האם את אכן מפונקת. את עשויה לשאול את עצמך האם כל מזג אנושי מתאים בהכרח לכל עבודה, והאם זה אכן עניין טהור של פינוק. תשובה לשאלה זו עשויה להוביל אותך לחפש דרכים אלטרנטיביות לחיות. אני מבינה שהשקעת בלימודייך, אבל אולי אינך חייבת להעיק על עצמך. את יכולה לשאול את עצמך איך היית רוצה לראות את עצמך חיה בשארית חייך. אולי תוכלי לנצל את הידע שרכשת באופן שונה, או לבנות עליו ולמצוא אפיק חדש.
 
 
לצפיה ב-'משהו לא לגמרי קוהרנטי'
משהו לא לגמרי קוהרנטי
12/12/2016 | 14:34
4
88
כשאימא נזכרת איך, בצבא, סירבתי להשתמש בפרוטקציה שהייתה או לא הייתה לאבא עם איזה אלוף, כי היה לי איזה פרנציפ נגד פרוטקציות - זה בסדר.
כשאני נזכר שהם לא הסכימו שאני אשתחרר על נפשי, למרות שברור שזה הגיע לי - אילי פאת מאת (בערבית "מה שהיה מת").
כשאימא נזכרת איך, באוניברסיטה, היא ואבא הציעו לי לא ללמוד ספרות, כשאני אפילו לא זוכר איזו אלטרנטיבה הם הציעו - זה בסדר.
כשאני נזכר איך בשנה שעברה, בהתקף זעם, היא אמרה שהתואר שלי לא שווה כלום, וזה אחרי שהיא ישבה לי על הראש לסיים אותו - אילי פאת מאת.
 
אני לא זוכר איזה עוד דוגמאות יש לשימוש הסלקטיבי שלה בביטוי הזה, אבל אתם מבינים את הרעיון. בגלל שאני לא מסוגל לחשוב קוהרנטי, אני קופץ לנושא של דברים שאסור להגיד. אמנם, את הביטוי "דברים שאסור להגיד" אבא אמר על הפנטזיות הנאציות שלי, אבל לאימא הן לא מפריעות, וגם לא הגזענות כלפי עדות אחרות. אבל אני לא מעז להגיד שאולי בנות זה לא בשבילי. תסלחו לי שגם פה אני לא יכול לכתוב את זה במפורש. אסור לי לדבר על המחשבות האובדניות שיש לפעמים, כי יש לי איזה זיכרון של אבא מצביע על החלון ואומר "בבקשה". אם אני אזכיר לה שבאותה התפרצות לפני שנה היא גם אמרה שהיא מקנאה בגיסתה על הילדים המוצלחים שלה, אסור לי להוסיף שגם אני מקנא בבני דודים שלי כי הם הולכים לרשת מיליונים. את זה אסור להגיד כי זה מגיע מהחבר הבעייתי שעשה גוגל על הדוד, והרי כל מידע שמגיע מחוץ למשפחה הוא טרייף. כלומר, נדמה לי שזו החוקיות אבל אני לא בטוח.
אבל הדבר שהכי אסור להגיד זה שהם הורים מרעילים. עצם הביטוי הזה לא קביל כי המציאו אותו רק אחרי שהם עברו גיל מסוים. מה שמתסכל זה שכל הסיפורים שקראתי ברשת על הורים מרעילים הם סיפורים יותר קשים משלי. אפילו אם אני אגיד את זה אימא תשלוף את הביטוי "מרוב טוב", ששמעתי אותו כבר הרבה פעמים. גם "כפוי טובה" זה ביטוי שהיא אוהבת להשתמש בו. אולי עוד משהו שאסור להגיד הוא שאחרי שטרחתי ללמוד מקצוע, שוב בגלל דחיפה שלהם, אני כבר חודשים לא מצליח למצוא שום עבודה. וכל עוד אין לי עבודה אני תלוי בהם כלכלית ולא יכול להשחרר מהם.
כלכלה זה לא הדבר היחיד. גם הסידור לגבי אחת התרופות שלי הוא שאימא קונה אותה, כאילו לעצמה, כדי שלא יהיה רשום בשום מקום שאני מקבל את זה. האמת היא שזה ממש מפחיד שאם היא תמות או משהו אני פשוט אנותק מהאספקה. היא, כמובן, מניחה שעד אז אני אגמל מהתרופה הזאת כי זה הדבר העיקרי שאני צריך להיגמל ממנו. לא הבירה, לא הסיגריות - התרופה. זה עוד דבר שבו היא שולטת עליי. גם לשיעורי הספרדית אני לא יכול לחזור, עניין של כסף. לא עוזר להסביר לה שספרדית זה לא אנגלית, אני לא מוקף בזה בכל סרט או דבר אחר. ואני לא באמת יכול להתחיל לראות את ערוץ ויוה ולהשגיח שאני אכן מקשיב לספרדית, לא לפורטוגזית או איטלקית. וזה בהנחה שאני בכלל נופל על סדרות מערביות ולא טורקיות או קוריאניות. אני חייב לדבר עם מישהו בשפה הזאת, כמו שלמדתי אנגלית בזמנו, אפילו אם זה יהיה בתשלום.
כשאני מעז להסביר לאימא ששום כוח בעולם לא ימנע ממני לשתות בירה ולהכניס את עצמי לימים גרועים, היא מגיבה במין טקסט שעיקרו "זה בגלל הבדידות והשעמום. כשתהיה לך עבודה וחברה הכול יסתדר". זאת בדיוק הבעיה. אני לא רוצה להצטרך טובות של אחרים בשביל שדברים יסתדרו. אני רוצה שינוי בחיים. בגוגל, הביטוי "סגנון חיים אלטרנטיבי" מוביל להומואים ודומיהם (בהתייחס למה שאמרתי קודם, ברור שזה רעיון טוב כשלעצמו, אבל לא זה מה שאני מחפש בהקשר הזה). הביטוי "האנשים המוזרים האלה שקוראים לכל השאר בבילון" מסובך מדי לגוגל, וכמו שאני מכיר אותו הוא יחפש בלי מרכאות וימצא לי את תוכנת התרגום בבילון, או מה שזה לא יהיה. אני פשוט צריך משהו שינתק אותי מהמחשב וייתן לי משמעות לחיים. אגב, עניין המשמעות לחיים זה בדיוק למה עוד לא נפרדתי מהפסיכיאטר. הוא אמור לעזור לי למצוא אחת אבל הוא מציע רק הצעות לא מעשיות.
ואם מישהו או מישהי מתכוונים להציע לי הצעות, רק על תציעו את הדת. זה הדבר היחיד שאני לא מוכן לנסות.
לצפיה ב-'מיזנתרופ יקר,'
מיזנתרופ יקר,
13/12/2016 | 09:57
1
34
מצטערת לקרוא על מצבך.
לדעתי - אם אתה גבר בריא וצעיר יחסית, אפשר למצוא עבודה, אפילו פשוטה. שמירות או חלוקת עיתונים ופליירים. משהו שיוציא אותך מהבית ויתן לך מעט עצמאות כלכלית.
לצפיה ב-'תודה על הרעיון'
תודה על הרעיון
13/12/2016 | 10:13
9
לצפיה ב-'מחשבה בנושא עבודה'
מחשבה בנושא עבודה
13/12/2016 | 11:45
41
אם אתה מחפש עבודה מיידית,אולי כדאי לנסות לנקות משרדים או חדרי מדרגות(בשום אופן לא בשכר מינימום)

במקביל אולי כדאי לערוך קורות חיים מקצועיים ולפנות לחברת כח אדם שינסו למצוא משהו בתחום למודיך ,אולי אף יעזרו לך לסגנן קורות חיים?

אולי תרגום לסטודנטים.הגהות,ייעוץ לשוני וכו׳?

כשיהיו לך קורת חיים,ממליצה ׳לחטט׳ רגליים(או לכתת;) ופשוט להגיע עצמאית לכל מיני מקומות שאתה מחליט(לאו דווקא שפרסמו הצעה)ולאמר בחיוך:״שלום,אני כאן..אלו קורות החיים שלי,אם תהיו מעוניינים,מוזמנים לפנות״.

מומלץ לא להכריז(גם לא לעצמך)שאתה מחפש עבודה(כי אז פעמים רבות רשום לך על המצח,מחפש ואף נואש)

נסה להאמין בשפע ואולי יגיע..

אני חושבת שטוב שיש דברים שאתה מבהיר לאמך חד משמעית שאינך מוכן,אל אף שאתה מרגיש תלוי באמך,ממליצה בנימוס אך בתקיפות להבהיר שיש דברים שהם חייך שלך ולא של הוריך ואתה תתנהל לפי ראות עיניך.

בסה׳כ נראה שאמך רוצה בטובתך,רק אולי לא תמיד יודעת איך..

שיהיה בהצלחה,אני בעדך:)
לצפיה ב-'איתם ובלעדיהם'
איתם ובלעדיהם
14/12/2016 | 21:10
15

מיזנתרופ,
נשמע שאתה מתוסכל מיחסם של הוריך, שכפי הנראה מרשים לעצמם לזכור את מה שנוח להם, בעוד שאתה צריך להבליג ולהמשיך הלאה. ונשמע שאתה מרגיש שההורים שמים באופן עקבי מכשולים בדרכך, או לא מבינים אותך, והתסכול מתעצם מכך שאתה תלוי בהם, והיית רוצה להשתחרר וללכת בדרך משלך, להיות עצמאי, ולמצוא את המשמעות שאתה כל כך מחפש. ייתכן והתלות בהוריך גורמת לך להרגיש חסר כוחות, למרות שמורגש שכן יש לך כוח ממה שאתה מספר, מהאופן שבו אתה נאבק ולא משלים עם הפרשנות למציאות שאתה מקבל מהוריך. זאת גם אם אתה צריך לשמור על שתיקה בנושאים מסויימים, ואפילו רבים, מה שיכול להוביל לכך שתרגיש שהמקום שלך להתבטא הוא מצומצם.
אולי יחסים עם הורים הם לעולם אינם פשוטים, כיוון שאתם חולקים את מרחב המחיה שנים רבות כל כך, ומשום יחסי הכוחות בין הורים לילדיהם, יחסים שהילדים, בהתבגרם, צריכים פעמים רבות להיאבק כדי להשתחרר מהם. וגם משום שלעתים קרובות יש שוני בין הורים לבניהם\בנותיהם, וההורים עשויים לחשוב שהם יודעים טוב יותר מהצאצאים מה טוב ומה לא טוב עבורם, מה שעשוי להוביל למתחים מרובים במהלך החיים. ואולי כל זה הוא משהו שיש להכיר בו, להבין אותו, גם אם זה לא פותר את הקונפליקט בטווח הקצר. נראה שאתה מכיר בכך שהיציאה לעצמאות והשתחררות מההורים הם צעדים חיוניים עבורך כדי לפתור את המתח שנובע מהשפעתם המרובה מדי, בעת זו, על חייך. ההצעות של חברי הפורום בהקשר זה יכולות להיות מועילות. מה שחשוב הוא, שתמצא את הדרך שלך לבסס את עצמך בנפרד מההורים, ואז אולי תוכל לרכוש בוננות חדשה על היחסים עמם.
 
 
לצפיה ב-'רע לי '
רע לי
10/12/2016 | 23:36
18
92
קשה לי אני לא יודעת מה לעשות 
כבר.
 
לצפיה ב-'מה הכי היית. רוצה לעשות?'
מה הכי היית. רוצה לעשות?
11/12/2016 | 00:57
19
לצפיה ב-'פעם אמרה לי מישהי שהספרה8 בנומרולוגיה מעכבת וחוסמת'
פעם אמרה לי מישהי שהספרה8 בנומרולוגיה מעכבת וחוסמת
11/12/2016 | 03:37
8
49
אני לא ממש מאמינה בנומרולוגיה,אבל מאז שהיא אמרה את מה שאמרה,ניסיתי להתחמק מהספרה 8,למרות שלדעתי זה גם דבר טוב כי זה מסמל אין סוף הפוך.

אז פתאום חשבתי על זה בהקשר שלך,אולי באופן לא יאומן זה כן משפיע?אולי שווה שתהיה בכינוי איזו חמסה?

בטח זה נראה הכי שטויות שבעולם,אבל פתאום אני מרגישה שחמסה יכולה לשנות..(אני לא מאמינה על עצמי)

פליז קבלי בהבנה את השטויות שלי בנושא.

ושיהיה שבוע טוב יותר555

לצפיה ב-'היי כאב8 ואיילת'
היי כאב8 ואיילת
11/12/2016 | 04:22
7
41
איילת התחלת להאמין בדברים לא רציונלים אני רואה 
אז בואו תחזו בנומרולוגיה שלי, אני משלב נומרולוגיה עם קבלה, עושה כמה ערבובים, ובסוף יוצא יהלום. השירות ניתן בחינם.
 
7 זה הטבע. הטבע הוא 7 ימים.
8 מספר מעל הטבע (= אין סוף של הנומרולוגיה), זה להשיג כוחות שמעל הטבע.
כוחות מעל הטבע, אינן אלא הטבע העמוק מאוד שלנו.
הכוחות של האדם הם אדירים, יותר ממה שהוא מכיר ביום יום.
למשל היו אנשים במצבים מלחיצים מאוד שהצליחו להרים דברים ממש כבדים להצלת חייהם, שזה ממש לא הגיוני וטבעי.
 
כאב8, את את הרצון לחיים כבר איבדת, והפלא ופלא את שואבת כוחות חדשים וממשיכה, את אוהבת את הכלב שלך, הוא כרגע היחיד בעולם הזה שמראה לך את התכונה הזו של 'כולו לב'.
את בכוחות שלך את כרגע שואבת מעל הטבע, כלומר מתוך עומק ליבך.
רשמת לא מזמן, שהלכת לעבודה ועשית שם ניקיון, סתם ככה, כי את כלום, ועוד הרבה משברים, ותמיד את מקסימה ויוצאת מהם איכשהו, וממשיכה עוד.
אבל הפלא ופלא, למה שאדם שהוא כלום יעשה דבר כל כך טהור ללא שום רווח או 'אינטרס' ?
אז אולי כלום זה לא כלום.
אולי יש מ-אין.
כי כשאין כלום, אז מה זה 'אין'? ה-י' זה ה', הוא באמצע, עוזר ומוליך, אבל הוא גם הכח, ובקרוב, ה'אין' ישנה את סדרו ל'אני', כי לפעמים יש מ-אין.
 
אין רע או טוב בחיים, 8 יכול להיות לאדם אחד טוב, לאחר רע, ולשלישי בינוני.
השאלה מתי, למה, כמה ואיך..
 
אם תגידו שאני שוטה, אענה לכם "נבואה ניתנה לשוטים" אז אכלתם אותה, ניצחתי, אין לכם הוכחה לסתור  
 
לצפיה ב-'האמת שכבר מזמן אני מאמינה בדברים לא רציונאלים'
האמת שכבר מזמן אני מאמינה בדברים לא רציונאלים
11/12/2016 | 04:33
2
41
בנומרולוגיה אני עדיין לא ממש מאמינה,אבל מהספירה 8 התרחקתי;)

אהבתי את הפירוש שלך לגבי זה שה8 הוא מעל הטבע..

אז ׳כאב8׳ מוזמנת לשכח מכל בליל השטויות שכתבתי;)


b88(חחח,רק עכשיו אני רואה שגם אצלך פעמיים אין סוף.. ;)

תחושה קלה שהתבלבלת קלות בין התגובות של ׳כאב8׳ ובין אלה של עליסה שבורה,אז הנה הצלחתי לסתור

;););)
לצפיה ב-'אופס'
אופס
11/12/2016 | 04:46
1
33
התבלבלתי. זה בגלל השמיניות, יש לי אולי יותר מדיי
לצפיה ב-'חחחח'
חחחח
11/12/2016 | 04:53
23
ולכאב 8  היה בערב מאד רע,אז אני מזדהה עם התחושות,מחבקת חיבוק וירטואלי(ממש אמיתי)מכיל ומבין

ומקווה לעולם טוב יותר,לארץ טובה יותר ולהרגשה הרבה הרבה פחות רעה ואולי לאט לאט גם הרגשה טובה..
לצפיה ב-'B88'
B88
11/12/2016 | 15:25
1
23
מה שנעלה מהטבע אסור לבני אדם, כמו שאלף מיוחדת לאלוהים והעולם מתחיל בבית והרואה את פני האל מת. אדם צריך לחיות בעולם הגשמי שיש בו גם רוחניות במידה שמותרת לו ושיוכל להבין. שש מספר שמתחת לטבע, ולכן זה המספר של השטן. אלוהים טוב והשטן רע.
 
לצפיה ב-'לא הזכרתי את העניין של האסור והמותר'
לא הזכרתי את העניין של האסור והמותר
11/12/2016 | 15:48
25
שזה גם עניין יחסי שמשתנה לפי כוחותיו של כל אדם.
רק סיפקתי לכאב8 שירות נומרולוגי על חשבון הבית
לצפיה ב-'8 הוא סיכום תאריך לידה שלי '
8 הוא סיכום תאריך לידה שלי
12/12/2016 | 00:02
1
51
השם האמיתי שלי סוכם 4
השם פלוס השם המשפחה הכל ביחד 1
 
לצפיה ב-'מתי'
מתי
12/12/2016 | 02:28
21
מתי שאדם רואה את ההבנה בטוב שיש בו כחלק מכל משפחתו אז זה נראה שלם - 1.
כי שם משפחה הוא גם שם, המשפחה הרי היא היסוד - "3 שותפים הם באדם: האבא נותן את העצמות והגידים, האמא נותנת את האדמומיות, וה' מפיח בו את הנשמה"
 
אני לא יודע מה השם האמיתי שלך, אבל בפורום שמך הוא 'כאב'. כ' בגימטריה קטנה זה 2, א' זה 1, ב' זה 2, סה"כ זה 4. שם פרטי הוא 4.
לצפיה ב-'מצטער שרע לך'
מצטער שרע לך
11/12/2016 | 15:22
1
21
לכולם יש גם רע בחיים. אני מקווה שנוכל לעזור לך להתגבר על הרע.
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
12/12/2016 | 00:06
7
לצפיה ב-'׳כאב׳ מה קורה?עדייו רע מאד?'
׳כאב׳ מה קורה?עדייו רע מאד?
11/12/2016 | 23:02
4
6
לצפיה ב-'כל היום '
כל היום
11/12/2016 | 23:59
3
27
הייתי במיטה וגם בכתי המון 
ועכשיו יש לי כאבי ראש וקצת בחילות 
כל היום שכבתי במיטה וישנתי 
טעות והרס עצמי  אבל הדיכאון חזק ממני 
ועכשיו כאבי ראש חזקים כתוצאה מזה .
יום של בזבוז על כלום בכי ושכיבה במיטה .
תודה 
לצפיה ב-'באסה על כאבי הראש והבכי המתמשך,אבל אולי טוב שישנת קצת'
באסה על כאבי הראש והבכי המתמשך,אבל אולי טוב שישנת קצת
12/12/2016 | 00:12
22
טוב להרפות קצת בחלום מהמחשבות על המציאות הקשה,לא?

מקווה שהבחילות  וכאבי הראש ירפו ויתנו לך קצת מנוחה,מגיע לך קצת מרגוע.אמן

רוצה לתת לך המון חיזוקים מכאן
לצפיה ב-'איך את מרגישה היום?'
איך את מרגישה היום?
13/12/2016 | 09:58
1
10
לצפיה ב-'תודה '
תודה
13/12/2016 | 21:14
21
סביר 
הרבה במיטה ולא יצאתי כבר כמה ימים 
מנסה לא להכניס את העצמי לדרמות מיותרות להסתכל פחות במראה 
עדיין המון במיטה 
אנשים מתקשרים מה שמקל על הפרידה מהמבוגר . אבל ממש אין חשק לדבר כאילו הכל סביב הדיכאון ואת לא יכולה לדבר איתם על זה .
חזרתי  למציאות אני לא נסיכה ולא נעליים .מי היה מזהה אותי אני סמרטוט חח 
לצפיה ב-'יש את הרגעים שזה שיא הריקנות '
יש את הרגעים שזה שיא הריקנות
17/12/2016 | 23:49
5
אין טעם ואת מנסה לשכנע את עצמך עוד ממעט זה יעבור זה השיא הריקנות 
שיא הלבד שיא הכלום אין טיפה רצון.להיות פה . 
שום דבר חומרני ברגעים האלה לא יעזור וגם לא ללמוד משהו חדש שום דבר .
זה הרגעים שאת מבינה שהעולם הזה עולם השקר .
לצפיה ב-'שוב פונה אלי מישהו אחר באתר של הומואים ומנסה להעליב אותי'
שוב פונה אלי מישהו אחר באתר של הומואים ומנסה להעליב אותי
11/12/2016 | 21:23
2
34
נו מה נסגר חזרנו לחטיבת ביניים מה יש לגבריים הבהמות האלו???????????????

נכנסתי לאתר הכרויות אחר לא אטרף , אתר אחר שיש לי תמונות  פונה אלי מישהו שכבר ניפגשתי איתו לפני שנה והיה לנו כייף,ואז משחק אותה כאילו לא מזהה אותי, שאלה ראשונה עושה ליי היי בן כמה אתה(והוא רואה את התמונה פנים שלי ורשום שם הגיל)  אני אומר לו את הגיל ואז הוא אומר לי נראה יותר.ואז אני אומר לו זה מה שאמרת לי שניפגשנו שבתמונות אני נראה יותר ובמציאות ילד, ואז הוא מכניס אותי לרשימה של התעלמות!!!! כאילו מה הקטע שלהם? בכוונה לפנות ולהעליב? בכוונה לגרום לי להרגיש חרא!? אני לא נראה משהו בפנים אני לא יפה ולא חתיך אז למה לפנות למישהו ולנסות לגרום לו להרגיש רע למה????? ואם אני נראה לך מבוגר ולא מושך למה לפנות אלי מההתחלה זה כמו שאני אחפש עכשיו אנשים שנראים לא טוב ולא מושכים ומבוגרים ולהגיד להם את זה רק כי מה??????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לצפיה ב-'כרגע מישהו אמר לי שבתמונות של ..'
כרגע מישהו אמר לי שבתמונות של ..
11/12/2016 | 23:19
1
35
גיל 30 אני נראה 30 ובתמונה מגיל 24 אני נראה 19.
 
זאת אומר שהוא פאקינג חושב שההבדל בן התמונות זה 11 שנה שבפועל זה 6 שנים?!@!!! מה נסגר???? מה אני נהייתי זקן בגיל 30 ובגיל 244 נראתי 19? היה עוד אחד שבתמונות של גיל 24 נתן לי 18 ובתמונות של 30 נתן לי 34.
:((((((((((((((
 
כל החיים תמיד אמרו לי שאני נראה הרבה יותר צעיר לגילי פתאום אומרים לי הפוך שאני נראה מבוגר לגילי :(((((((((
לצפיה ב-'עוד אחד כרגע אמר לי שבתמונות מגיל 30 אני נראה 34 ובתמונה '
עוד אחד כרגע אמר לי שבתמונות מגיל 30 אני נראה 34 ובתמונה
12/12/2016 | 21:23
32
של גיל 22 אני נראה 25!
 
הם פונים אלי שולחים לי ההודעה: היי
אני עונה: היי
ואז הם רושמים בן כמה אתה אתה נראה הרבה יותר ממה שרשום.
 
 
ואני שם בכלל תמונות ישנות שלי מגיל 30!!!!!!!!!!!! ששם אני חשבתי שנראתי ילד!!!
האידיוט עושה לי שבתמונה מגיל 30 אני נראה 34 ושלחתי תמונה מגיל 22 אומר לי שאני נראה לפחות 25 ובתמונה מהיום שצלמתי אומר שאני נראה 30.
 
נמאס לי מהם נמאססססססססססססססססס
 
למה בפרופיל אחר פתחתי של גבר בן 40 שרושם 18 אף אחד לא יורד עליו~!
 
שימותו בא לי לשרוף את כל קהיעלת ההומואים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לצפיה ב-'לא איכפת לי'
לא איכפת לי
09/12/2016 | 18:13
31
125
אז אחרי יום ראשון, קמתי ליום שני ואיכשהו הכל היה קל יותר וטוב יותר, עשיתי דברים, תכננתי דברים, דברים שלא תכננתי אפילו עשיתי, השלמתי משימות שמזמן עמדו לי הראש, הייתי אופטימית, החזקתי מעמד, קיוויתי, ניסיתי, הייתי, קיבלתי מחמאות, הרגשתי בסדר, תכננתי תוכניות, לרגעים הרגשתי שאולי הכל יהיה בסדר, לא הרגשתי לגמרי לבד, כלומר היה לבד אבל לא היה בנוכחות כואבת שכזאת.
בגדול, באמת היה בסדר, כאילו הרמתי את עצמי קצת לחיים.
ואז אתמול לקראת הצהריים התחילה להתגנב הבאסה הקלה, לאט לאט, קצת באסה, ניסיתי להזיז, ניסיתי לעסוק בדברים אחרים, ניסיתי להתעלם, מהבאסה עבר לבהלה נוראית, נוראית נוראית.
ככה הלכתי לישון בתחושה של בדידות, בהלה ושהכל רע.
ככה קמתי, בהלה, פחד, בדידות, ייאוש והכל כמו מגדל קלפים אחד אחרי השני מתרסק ונופל, מתרסק ונופל.
מבינה שהכל בראש בעצם, התקווה, החיים, הדמיון שאני לא לבד, הכל אני מדמיינת, שמשהו טוב מצפה לי.
ובעצם זו המציאות, זה שהכל רע.
או שאולי גם זה דמיון.
בסופו של דבר, למי איכפת.
יש יותר רע מטוב, כי ככה העולם בנוי, כנראה יש רק בדידות בשבילי.
נמאס לי להרים את עצמי לבד, נמאס שרק לי איכפת מעצמי, נמאס שהכל לבד, נמאס בכלל לחיות.
וזה מאדם שנורא רוצה לחיות, רק החיים מקשים עליו קצת יותר מדי.
בקיצור, אני מפגרת, זה הסיכום שלי, מפגרת שמאמינה, מפגרת שנשברת, מפגרת נקודה.
איך שלא נסתכל על זה, אני בעיקר עובדת על עצמי.
 
לצפיה ב-''
09/12/2016 | 20:57
32
עצוב לי ובודד לי ואני מתפרקת
לא כיף להרגיש ככה
לא כיף להיות לבד
לא כיף להלחם
אולי זה כל מה שיש לי בחיים האלה והגעתי למקסימום? אולי.
זה נורא ואיום לחשוב ככה.
לבד
לצפיה ב-'לא טוב לי.'
לא טוב לי.
09/12/2016 | 22:28
10
53
פשוט לא טוב לי.
מה כבר רציתי? חיבוק, מישהו שיראה אותי, מישהו שיהיה לו איכפת, מישהו שידבר איתי.
אני עייפה, כל כך עייפה.
אין לי שלווה.
אני כותבת לעצמי.
לצפיה ב-'את לא כותבת לעצמך'
את לא כותבת לעצמך
10/12/2016 | 00:07
17
לצפיה ב-'את לא כותבת לעצמך'
את לא כותבת לעצמך
10/12/2016 | 00:27
36
אני קוראת ומקווה שתרגישי יותר טוב.
לצפיה ב-''
10/12/2016 | 04:04
2
30
לצפיה ב-'תודה'
תודה
13/12/2016 | 22:49
1
14
לצפיה ב-'טנקס'
טנקס
14/12/2016 | 00:24
3
לצפיה ב-'לא בא לשפוט או משהו...'
לא בא לשפוט או משהו...
12/12/2016 | 00:49
1
36
אבל את לא באמת רוצה מישהו שיראה...שידע ...שיחבק....

יש מצב שאת כן רוצה - אבל את כל כך חוששת מזה בו זמנית שהפחד מזה שהמשהו הטוב הזה יקרה - חזק יותר מהכאב שאין לך את זה.

לצערי ומניסיון - זה ימשיך להיות ככה...

בי יש המון אנרגיות - גם ל 2 אנשים בשלב הראשון.

אבל גם אני כמו כל אדם - לא יכול לגמרי לבד.

סתם חומר למחשבה.

 
לצפיה ב-'הכי חשוב שאתה לא שופט'
הכי חשוב שאתה לא שופט
12/12/2016 | 06:56
27
ברוך השם יש לי מוח משלי ואני יודעת טוב מאוד מה אני רוצה וממה אני מפחדת.
לא צריכה שאתה תגיד לי מה יהיה או לא יהיה פשוט כי לא מתאימה לי ההצעה שלך.
זו ממש לא הדרך.
אבל היי, העיקר שאתה לא שופט :)
זה בסדר, לא לקחתי את זה קשה.
לצפיה ב-'בהחלט לא כותבת לעצמך...'
בהחלט לא כותבת לעצמך...
13/12/2016 | 13:32
2
18
קורא אותך (ואחרים) ומרגיש שרוצה לעזור, לעודד, לחזק, אך תמיד נשאר ללא מילים ומרגיש שכל מה שאכתוב ישמע קלישאתי ונדוש...
בכל מקרה, שולח חיבוק׳!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
13/12/2016 | 22:50
1
15
לי אין בעיה עם קלישאתי ונדוש
לצפיה ב-'למה?'
למה?
14/12/2016 | 00:06
12
למה הגעת למצב הזה שכך את מרגישה? תמיד הרגשת כך או שזה בעקבות דברים שקרו לאחרונה?
לצפיה ב-'ביום שני איכשהו הכל היה טוב....'
ביום שני איכשהו הכל היה טוב....
10/12/2016 | 10:02
17
50
תראי כמה הרגשת טוב כשעשית דברים והשלמת משימות!!!

אני חולקת עלייך שהעולם בנוי על יותר רע מטוב,פשוט,את ה׳רע׳ והסנסציה יותר קל לפרסם ואז כאשר במילא לא טוב לך,הכל מבחינתך מגיע ל׳אזניים קשובות׳

אולי תנסי לעתים להעיף מבט על הטבע:השמש זורחת.הציפורים מצייצות,הים פעמים רבות כחול בצבע מדהים,אני יודעת שקשה לראות את כל זה כשרע לנו,אבל זה עדיין קיים.

היה לך בסדר והרמת עצמך לחיים ורק הבהלה הפנימית שלך(בעיניי זה מה שנקרא ׳איזור הנוחות)הרסה לך הכל

כי בעיניים שלך את כאילו שואלת:מה פתאום שיהיה לי בסדר?!איך זה ייתכן?!

ואני אומרת לך:זה ייתכן,זה אפשרי כל עוד אנחנו כאן שרים(טוב,השורה הזו לא באמת שייכת;)

בקיצור,את לא לבד(אפילו עצם זה שאת כותבת כאן ומצליחה להגיע אל נשמות אחרות,את לא לבד!!!) ואת כן חכמה!!!

ואת עוד תצאי ממצב נתון של אפיסת כוחות וראיית השחור ותראי גם את קרן האור

עוד יגיע היום(לדעתי יותר מהר ממה שתחשבי)שתרגישי את לליטופה של השמש ותשמעי את ציוץ הציפורים:)

חיבוק לבוקר שבת טובה יותר:)


לצפיה ב-'תודה'
תודה
10/12/2016 | 17:41
9
30
רציתי לכתוב משהו לעניין מה שכתבת, רציתי אבל לא יוצא..
אז אגיד תודה רבה :)
לצפיה ב-'הכל בסדר.. :) מקווה שתרגישי טוב יותר'
הכל בסדר.. :) מקווה שתרגישי טוב יותר
10/12/2016 | 17:46
8
9
לצפיה ב-'היי'
היי
11/12/2016 | 12:59
7
19
לא יודעת למה, אבל ממש מרגישה צורך להגיב...
אני דווקא חושבת שבהחלט יתכן מאוד שיהיה לי טוב, יותר מזה, שמגיע לי טוב, מאוד מגיע לי.
פשוט הכל מסובך כזה, ואני נוטה להתחרפנות.
כאילו יש לי תחושה כזאת שאני לא מצליחה להשתלט על החיים, רודפת אחרי הזנב של עצמי, לא מצליחה להגיע לאן שרוצה, לא מספיק עושה, בקיצור שלל מחשבות ורגשות שמהם אני עייפה כבר.
לא הצלחתי להסביר בכלל, בטח לא לעצמי:)
לצפיה ב-'ברור שמגיע לך טוב!!!ועוד יהיה טוב,חייב להיות'
ברור שמגיע לך טוב!!!ועוד יהיה טוב,חייב להיות
11/12/2016 | 13:15
6
21
הסברת את עצמך מעולה!!!

אני פעמים רבות קוראת למצבים מסויימים ׳פול גז בניוטראל׳,אבל ברור שיש פעמים שמרוב המחשבות שטוחנות ותוחנות..לא עושים דבר וחצי דבר וזה גם בסדר..

אני קולטת בך הרבה בין השורות:אופטימיות(וזה בפירוש לא נוגד את המשברים שבדרך..זה חלק מהשם הכולל שנקרא ׳חיים׳)קולטת בך אהבה,חמלה,רצון לחיות ואנושיות.

אולי אם נרפה מעט מהרצון העז שיהיה אחרת,אלא פשוט נעשה את מה שהגוף והנשמה שלנו מאפשרים לעשות,אולי דווקא אז פתאום נופתע לטובה.

גם אני אתך כאן בדרך...  :) (רק בלי תודות;)את תמיד מודה-מודה-מודה... ;)
לצפיה ב-':)'
:)
11/12/2016 | 13:39
5
14
יש טוב, ברור שיש טוב.
רק שאני כל כך מפחדת שהוא ילך, שאני מנסה להאחז בו בכוח נראה לי.
ויש עוד הרבה דברים שרוצה ואין. (עדיין או לא עדיין).
אני הכל, וזה בסדר, וזה גם לא סותר.
אני חושבת שזה הקסם שלי. והטירוף גם..
כן צריך לשחרר לפעמים, אבל אני נורא מפחדת שאם אני ארפה אני אגלה שהכל קרס...
 
אני מניחה שהאמת אי שם באמצע.
 
אני מודה כי אני מעריכה, אני לא לוקחת את זה כמובן מאליו:)
 
לצפיה ב-'אה ולא מרגישה שהסברתי טוב בכלל.'
אה ולא מרגישה שהסברתי טוב בכלל.
11/12/2016 | 13:41
4
19
לפחות לא לעצמי, אולי את מבינה את המחשבות שלי כבר:)
לצפיה ב-''
11/12/2016 | 14:13
3
6
לצפיה ב-'אני חושבת....'
אני חושבת....
11/12/2016 | 16:01
2
33
שהכל מתחיל בתחושת בדידות ולבדיות אינסופית ותהומית שאני חיה בה מאז ומתמיד.
עוד קצת פקפוק שדברים יסתדרו,
וזו התוצאה.
אם הייתי בטוחה שהכל יהיה טוב, ואם הייתי בטוחה שאני לא לבד, אני מניחה שהיה יותר קל.
אם...:)
לצפיה ב-'כשהייתי ילדה היו אומרים:אם לסבתא היו גלגלים'
כשהייתי ילדה היו אומרים:אם לסבתא היו גלגלים
11/12/2016 | 16:38
1
27
אני יותר ממבינה את תחושת הבדידות האינסופית והתהומית וברור שכאשר גם ככה הנפש זקוקה לחיבוק ולעזרה וכאשר זה לא בנמצא,ברור שהפקפוק שדברים אולי יסתדרו,נופל על אזניים קשובות(האזניים שלך במצב הזה).

כל תקופת קושי מקשה לראות את הדרך לשינוי או אפילו את האופציה לשינוי,אבל אם בני האדם היו כולם מורכבים כך שלא היו מצליחים לצאת לעולם ממכאוב וממשבר,יש מצב שהעולם האנושי היה מפסיק להתקיים אולי?

נראה לי שאין כמעט אדם בוגר ביקום שלא עבר משבר ושבר כלשהו בחייו(כמובן שגם ילדים חווים טלטלות) ובעיניי פעמים רבות זו דווקא המקפצה והזדמנות לנסות לבנות עולם חדש וטוב יותר(ולא,אני לא מתעלמת מהקושי והכאב,אבל אני בפירוש מאמינה ואף יודעת שפעמים רבות כן ניתן לצאת מכל התחושות שהזכרת וכן להכיר גם את ׳דרך המלך׳.

ברור שזה מצריך גם שינוי תפישה,שינוי מחשבה,ברור שזה עשוי להיות לעתים תהליך קשה ביותר,עד כמעט בלתי אפשרי,וברור שזה כל אדם עם האינדיבידואל ודרך ההתמודדות שלו.

לגבייך משום מה יש לי תחושה טובה שכן קיימת בך היכולת להיות במצב טוב יותר(לא בכח ואולי בצעדי צב עם הפסקות מנוחה גדולות,אבל בעיניי זה אפשרי גם אם חווים בדרך כשלונות.הכשלונות בעיניי פעמים רבות מחשלים ותפקידנו כחברה הוגנת יותר,לדעת לא לתת לכשלונות האדם להיות הרסניים ולהיות לצידו ככל הניתן.

בכל אופן,גם אני כאן לצידך ורוצה לחזק אותך בכל מצב:) (חיבוק גדול ומכיל)


לצפיה ב-':)'
:)
12/12/2016 | 08:24
14
תודה שאת מאמינה בי.
חשוב לי שיאמינו בי, חשוב עוד יותר להאמין בעצמי אבל לא תמיד מצליחה.
 
אני אגב, לא חושבת שקושי מחשל או נותן אופציה לשינוי, אני חושבת שקושי הוא נטו קושי.
אם לא היו לי קשיים, הייתי אדם הרבה יותר טוב ממה שאני היום, היו לי יותר אפשרויות לתת לאני האמיתי שלי לצאת.
 
ולא יודעת לגבי העולם האנושי הוא החברה, אני לא אחרים, השוואות זה דבר נוראי בעיני, ואם כולם הצליחו זה לא אומר כלום, ואם כולם לא הצליחו גם לא אומר כלום.
ככל שאני מסתכלת רק על עצמי, יותר טוב לי, כי אם אני אשווה לאחרים אין ספק שאני אפסיד.
 
החברה לא בדיוק תומכות באנשים בקשיים (ללא קשר אלי),  לא חסרים סיפורים מפה עד הודעה חדשה.
 
אבל לענייננו, זה נחמד שיש לך הרגשה טוב לגביי (לא משנה שאת לא ממש מכירה אותי;)).
לצפיה ב-'לפעמים'
לפעמים
10/12/2016 | 19:34
6
41
לפעמים אדם תלוי גם באחרים, לא הכל תלוי בו, לפעמים הרע הוא יותר מהטוב, לפעמים הטוב הוא יותר מהרע, לפעמים הם שווים.
יש זמנים שאדם צריך לקחת את עצמו ליידים ולומר שהכל תלוי בו, אבל זה לא תמיד יכול להיות ככה.
גם קרן האור וליטוף של השמש לא תמיד קיים, באנטרטיקה יש חצי שנה לילה. אז מי מסתיר את קרן האור?  אולי גם אנחנו, ואולי בכלל היא בעצמה נגלית רק לפרקים.
לצפיה ב-''
10/12/2016 | 23:14
15
לצפיה ב-'יש לי חדשות עבורך,בארץ השמש תמיד זורחת'
יש לי חדשות עבורך,בארץ השמש תמיד זורחת
11/12/2016 | 00:55
4
50
לא כיוונתי לאנטרטיקה,כשאדבר עם אסקימוסים,ייתכן שאומר משהו אחר..בסדר?!

אם אתה חפץ לאמר לכל מי שמרגיש מועקה,שהוא צודק וזה כדאי להרגיש כך,זכותך

אני יודעת מנסיון שגם אנשים שהרגישו הכי רע בעולם,כן הצליחו בסופו של יום לראות את האור

גם לי יש תקופות בהם אני מרגישה נורא ויש תקופות שמצליחה לראות את האור.

אני בעד שאדם תמיד ייקח עצמו בידיים,אבל כאשר אין לו אפשרות לכך,שיידע לפנות לעזרה..מקצועית או אחרת.

שבוע מלא אור(בניגוד לאפל.....)
לצפיה ב-'לא'
לא
11/12/2016 | 03:42
3
24
לא התכוונתי לזה, אבל לא משנה מה אגיד, זה תמיד יצא לא מובן, אז לא משנה
לצפיה ב-'אז בבקשה תנסה,בתגובה הבאה כבר אבין בטוח'
אז בבקשה תנסה,בתגובה הבאה כבר אבין בטוח
11/12/2016 | 03:45
2
24
הבעיה היא כנראה בהבנה אצלי,לא בהכרח בהסבר שלך
לצפיה ב-'רק'
רק
11/12/2016 | 04:05
1
24
רק ניתחתי את המציאות, והצדקתי את התלונה.
חשיבה חיובית ואופטימית לא אמורה להתעלם מהמציאות,
צריך לחתור להיות תמיד אופטימי, צריך ואפשר תמיד לראות את הדברים הטובים שכבר קיימים, ושעוד רואים בפתח, וגם לקוות ולהאמין בעוד יותר טוב שיהיה.
 
אם מישהו כותב שקשה לו, הוא רוצה שיגידו שיהיה טוב, והוא גם סתם רוצה שיבינו את מצבו הקשה, סתם להבין ולהאמין לו, ו"לבכות איתו" גם את זה צריך.
כל פעם בן אדם רוצה ומקווה וצריך סגנון שונה.
 
כל המלים מהתגובה הראשונה שלי לקוחות מדברי הכותבת בעצמה, פשוט הסכמתי עם הדברים האלו, לא אמרתי ששאר הצד האופטימי הוא לא נכון.
 
אבל מה זה משנה מה אני כותב, כולם כבר הבינו שאני דפוק חח
לא יודע איזה תלונות אקבל על התגובה הנוכחית חח
לצפיה ב-'אחלה,הבנתי.'
אחלה,הבנתי.
11/12/2016 | 04:15
33
כשאני כותבת למישהו לנסות לראות גם את הטוב,זה לא אומר שאני לא מבינה או לא מזדהה עם מצבו.

אבל יכול להיות שקודם אני צריכה לכתוב הזדהות ורק אח׳כ את הנסיון לראות את קרן האור.

ולגבי מה שאתה כותב על עצמך,בינתיים אני רואה שבעיקר אתה זה שכותב כל הזמן כמה שיודעים שאתה לא ברור,אבל הסברת והבנתי טוב יותר,אתה בהחלט ברור(וגם זכית לאייקון של כף יד המפרגנת לדבריך)

אני מבינה לאט כשמסבירים לי לאט;)
לצפיה ב-'הבטחה שמתנפצת... '
הבטחה שמתנפצת...
13/12/2016 | 20:42
11

יקירה,
נשמע שהשבוע שלך התחיל עם תחושה של הבטחה, כמו יום חדש שהפציע עם שמיים כחולים ובהירים והפיח בך כנראה תחושות של התחדשות, תקווה והרגשה של קצת פחות לבד.
ואז, לאט לאט השמיים התמלאו באפרוריות שנדמה כי הלכה וסגרה עליך, כאילו פיזרה מסביבך ערפל כבד, שהתגנב ובלע לתוכו כל חלקה טובה, והשאיר אותך בתחושה של בדידות ומחנק.
אני רואה כמה מאמץ השקעת בלנסות לנער מעליך את הערפל, בלנסות אולי לדחות מעליך את החרדה והמועקה, שכאילו ניפצו בתוכך את התחושה שיכול להיות טוב יותר.
ועכשיו אני שומעת כמה את כועסת על עצמך, על שאת מצפה ליותר טוב, רוצה ועושה כדי שיהיה לך יותר טוב ובכל זאת כנראה מתאכזבת.
יקירה, ייתכן והמעברים והתנודות בין תחושת המסוגלות לתחושת הייאוש סוחטים ממך כוחות גדולים... ואנחנו כאן איתך, לצידך ברגעים האלה בהם את אולי מרגישה איך כל הבטחה מתנפצת.  
אנחנו כאן איתך, מאמינים ומחזיקים עבורך את התקווה, שיכול להיות לך טוב יותר.
תמשיכי לשתף אותנו,
חיבוק גדול 
 
 
 
 
לצפיה ב-'עונה לך פה. ככל הנראה לא תהיה סגירה'
עונה לך פה. ככל הנראה לא תהיה סגירה
09/12/2016 | 20:46
5
72

אלה היו סתם שמועות . זה מה שהאחמ"ש אמר .

*ביום חמישי עזבו עוד אנשים , חלק פוטרו וחלק עזבו , אומנם

לא חברות שלי , אבל עדיין המקום ממש מתרוקן .

** וכן אני עובדת טובה . סיפרתי כאן שבעבר לפני מספר שנים

פיטרו אותי ממקום עבודה . זה לא היה בגלל חוסר חיבה .

עבדתי שנה וחצי בשירות לקוחות , אחרי שנה וחצי פשוט נמאס

לי מהתפקיד עצמו , לא הייתה לי יותר סבלנות לאנשים ,

ולא רצו להעביר אותי למשהו אחר בחברה , איזה תפקיד בבק

אופיס רציתי . אז בסוף זה הגיע לזה שפיטרו אותי , ואז בזמנו

בשימוע המנהלת ההיא אמרה שאני עובדת טובה .  

ואכן יש לי מוסר עבודה גבוה . אין לי בעיות משמעת.


נראה לי שהם לא יסגרו ואשאר שם שנים במקום הנוכחי .

גם לי בעבר הרחוק היו תקופות שלא עבדתי , אבל בגדול

אני לא יכולה בלי לעבוד . מעדיפה לעבוד ע"פ לשבת

בבית ולקבל דמי אבטלה . ברור לי שיש כאלה שלא מסוגלים

לעבוד ואני מבינה את זה .

** אגב היום קמתי מוקדם בשבע , בשמונה כבר הלכתי לקניות

, היה לי היום גם תור לציפורניים אז עשיתי את הקניות לפני .

אחרי הציפורניים , באתי הביתה , ניקיתי קצת , הכנתי פשטידה ,

אחרי מנוחת הצהריים , הכנתי מרק .

שימו לב איך כל הבלונים מתפוצצים , אני יודעת לעשות כביסה

(כל שבוע אני עושה ) לנקות , לבשל , לאפות קצת .

לא מחפשת "וואו " וגם לא "כל הכבוד " , פשוט שתראו איך

הכל הבלים .
לצפיה ב-'ממש לא הבלים '
ממש לא הבלים
10/12/2016 | 00:03
4
49
לדעתי מראה על עצמאות ותפקוד למרות הכל 
לפעמים זה כייף להכין מאכל חדש ולפעמים זה הרגשה טובה לנקות ולסדר את הבית .
וכן זוגיות אולי שווה להשקיע מאמצים למצוא גבר נורמלי אם יש דבר כזה חחח 
זה לא קל אבל אולי .
להקים משפחה בהמשך 
לצפיה ב-'תודה כאבוש'
תודה כאבוש
11/12/2016 | 20:33
3
30

אין לי מילים מעבר לתודה , וגם אין לי כוח .

** נראה לי את בין הבודדים שעוד אכפת להם כאן .

איזו עייפות .
לצפיה ב-'תנוחי '
תנוחי
11/12/2016 | 22:38
2
28
הלוואי שיהיה לך טוב 
ולכולם פה 
אני בכתי כל היום 
לצפיה ב-'תודה , ומצטערת לשמוע'
תודה , ומצטערת לשמוע
13/12/2016 | 19:42
1
14

מצטערת שרע לך , הלוואי ויכולתי לעזור לך .

אני כבר לא בוכה , העיניים יבשו , אבל אם אפגע

ממשהו , אז זה יוצא וקשה לי להפסיק . יכול להיות

גם משהו שטותי .

באמת מצטער שרע לך , הלוואי וגם את תרגישי טוב .

** כפי שציינתי את בין הבודדים שאכפת להם (אם לא

היחידה )  ותודה לך , על כך .


לצפיה ב-'ואוו'
ואוו
13/12/2016 | 21:21
13
כל כך מוכר משהו קטן והכל צף ןקשה להפסיק את הדמעות .
תודה לך את מדהימה עשית דרך טובה
ומאתגרת 
היום היה יום שוב הרבה במיטה אבל סביר עם הצער והכאב מנסה לא לעשות דרמות כמו שהמשפחה שלי אומרת לי דרמות . 
תמיד יהיה אכפת לי ממך אנו מרגשים את אותם רגשות של הדחייה ברמות קשות לא תמיד זה נכון אבל יש בנו משהו רגיש לנושא .
תודה שאכפת לך מקווה שיהיה לך טוב יותר. הצלחות תראי בעזרת השם .
כל מה שתרצי תקבלי בעזרת השם .
לצפיה ב-'תראו איזה הודעה קבלתי ב 6:00 בבוקר באתר הכרויות של גייז.'
תראו איזה הודעה קבלתי ב 6:00 בבוקר באתר הכרויות של גייז.
11/12/2016 | 06:20
3
75
"מכוער"

כן כן זה מה שאיזה אידיוט שרירי רשם לי מכוער! כאילו שאני לא יודע את זה שאני מכוער..חחח בגלל שאני מרגיש ככה אני לא יוצא מהבית..
לא הבנתי מה הקטע לרשום לי את מה שברור..
אני חי את זה יום יום אני יודע שאני מכוער אז למה להגיד את זה? חח
 
 
כתגובה רשמתי לו:
"אני יודע שאני מכוער אבל לפחות אני לא שיטחי רייקני כמוך ואז הוא חסם אותי."

חחחחחחחחח
לצפיה ב-'אם הנשמה שלך ניבטת בעיניך,אז יש בך גם יופי'
אם הנשמה שלך ניבטת בעיניך,אז יש בך גם יופי
11/12/2016 | 12:03
1
42
לא חבל להתייחס אל אדיוט??
לצפיה ב-'האידיוט רצה להרגיז ולהעליב אותו'
האידיוט רצה להרגיז ולהעליב אותו
11/12/2016 | 14:59
26
אז הגיב לו בחזרה כדי להשתיק אותו ולהעליבו בחזרה, ואני חושב שטוב מצדו.
 
לצפיה ב-'כל הכבוד'
כל הכבוד
11/12/2016 | 14:57
28
אין לאף אחד זכות להעליב אותך ולהגיד לך שאתה מכוער, אם לא הרעת לו. אהוב את עצמך והיה בטוח במעלותיך, גם אם אתה חושב שהמראה החיצוני שלך לא טוב. לא בטוח שאתה מכוער.
 
לצפיה ב-'הוא מבין (טריגר)'
הוא מבין (טריגר)
09/12/2016 | 07:59
15
116
התחלתי להיפרד כבר לפני שבועיים.
מכל מכריי, אוהביי, אהבותיי.
ניסיתי לסגור קצוות, לא להשאיר סימני שאלה.
הכלב שלי מבין. כל הזמן האחרון הוא צמוד אליי ורחוק.
אתמול לא הצלחתילהוציא אותו. חזרתי מהעבודה וידעתי שזה מתקרב.
לא היו בי כוחות, כבר לא איכפת לי שיעשה פה את הצרכים.
נרדמתי מוקדם, אני עייפה ולא מחזיקה מעמד.
קמנו בארבע, הוא הסתכל עליי במבט מבין, יודע.
מכולם, הוא היחיד שמודע לסבל שלי, הוא גם סובל איתי.
שיחררתי אותו לפנות בוקר, אני-שיחררתי. בחיים לא הסכמתי לצאת עם כלב ללא רצועה. פתחתי לו את הדלת ואמרתי לו "לך". הוא חשש, אבל בסוף הלך.
לפני שעה חששתי פתאום, אם יקרה לו משהו-הכל יתעכב. 
יצאתי לחפש אותו, הוא חיכה קרוב לבית, שיחק עם הכלבה השכנה.
אני אוהבת כלבים, זה החיה היחידה שאני סומכת עליה באנושות..כולה.
אמרתי לו ללכת הבייתה. 
כבר שעה שהוא מסתכל עליי, ואולי זה רק בראש שלי, אבל הוא מבין, הוא נפרד. 
הוא כבר לא רוצה שאני אזרוק לו כדור, הוא רק רוצה להיות צמוד אליי. והוא בוכה. 
אל תחשבו שהוא לא מרגיש טוב, הוא פשוט מרגיש אותי. 
אתמול היה לי קל, יחסית לימים האחרונים. הלכתי לשכן ועישנו משהו, שלשם שינוי, באמת העלה לי את המצב רוח, פתאום היה לי סדר קצת בראש, אפילו צחקתי.
אני צ ח ק ת י !
פעם הייתי אלופת הקרקרות. הצחוק שלי מצחיק, חשבתי תמיד שזו ברכה, אנשים היו עושים הכל כדי להצחיק אותי, ואז כל הסביבה צחקה גם...
שנתיים כמעט שלא התקרקרתי באמת. צחקקתי אולי, אבל לא התקרקרתי.
אתמול כנראה הייתי רגועה, ידעתי שתיכף הכל יגמר.
אני מפחדת, מפחדת להיכשל ושאנשים יתערבו.
מפחדת שאמא שלי תדע ותסתכל עליי.
כשהייתי צעירה והייתי ככה, ונכשלתי, היא קראה לי שטן, הורסת משפחות, אנוכית.
אני אנוכית, נמאס לי להיות ההפך.
נמאס לי לחיות בשביל אחרים, בשביל מה יחשבו, בשביל מה מצפים, בשביל זה שאני חיה. לא מוכנה לקבל את זה איך שזה. נמאס לי להלחם את המלחמות הפנימיות שלי מול החוסר צדק והאמת במציאות.
עוד מעט, אני הולכת לעבודה. אולי בפעם האחרונה. אני מקווה. 
עשיתי להם שם הפתעה, סידרתי וניקיתי, מה שאף אחד לא עושה. 
אני רוצה להיות אף אחד. אף אחת.
 
לפני יומיים דיברתי עם חברה, הסברתי לה שעכשיו מאוחר מדי לעזור לי, שביקשתי כשעוד היה אפשר. ביקשתי ממנה במיוחד כמה פעמים. היא הבינה אותי אז "אני שומעת שאת במצוקה ואני רוצה לעזור", והיא נעלמה. 
לדבר, פעולה בסיסית וכל כך קשה לי. וניסיתי להתגבר ולבקש, נתקלתי בחומות, הבנתי שקרים. 
ועכשיו כבר  מאוחר מדי, אין בי כוח לקבל עזרה, אין לי יכולות לקבל עזרה. הסברתי לה שעשיתי את ההחלטה שלי, והיא שלי. הזכרתי לה מה שפעם הבטחנו זו לזו- אם אחת מאיתנו תמות, השנייה תדאג שלכלב של השנייה יהיו חיים טובים. עד הסוף. היא הבטיחה לי שזה יקרה. 
כתבתי מכתב ובו הוראות הפעלה לכלב, לא איכפת לי מכל השאר. 
כשדניאל התאבדה, כעסתי שהיא לא הקדישה לי זמן במכתב, רק כתבה שהיא אוהבת אותי. כעסתי אז, אבל הבנתי שהיא צדקה. ככה יחסית יש פחות רגשות אשם, פחות בלבול. 
לא כתבתי שאני אוהבת אף אחד. כתבתי להם תודה. כתבתי שאת הכלב אני אוהבת, ושידאגו לו, כמו שלא דאגו לי. הוא חסר ישע.
העיניים שלי נפחות וכואבות, אני לא רואה טוב כבר כמה ימים. גם מול המסך, זה מטושטש מדי פעם. 
 
עברו בי מחשבות מאתמול, שאולי כדאי, ואולי בכל זאת. אבל הבנתי שזה שקר קטן מעכשיו. כשאנים התחילו להבין, הם נזכרים. עולם אנוכי-יותר ממני. אפילו לאמא שלי כתבתי זו תקופה קשה עבורי. אותה אמא שבגללה אני מתוסכלת רוב חיי, שבגללה אני עצמאית וסבלתי כל כך בדרך כל השנים. 
פתאום היא יצאה מעצמה, והציעה אפילו לבוא אליי. איך אנשים נזכרים כשמאוחר.
למה לה לבוא? כדי שהיא לא תרגיש רע. פתאום היא הבינה שכל הזמן הזה היא שכחה שיש לה בת. השאירה אותה לבד מול העולם, הרע הזה.
 
לבד להתמודד מול הכל, מול כולם. והייתי חזקה, ונגמרו לי הכוחות. כל פגיעה שחוויתי רק לקחה ממני, ולא היה מי שיטעין. עד שזה נגמר.
אני מיוחדת, אני יודעת. יש לי יכולות וכשרון להגיע לאנשים, להשפיע. על הכל, חוץ ממני. כי אני רק נגמרת בכל זה. אנרגיה אמורה להיות מתחלפת, לא נגמרת.
נתתי את כולה. עשיתי הרבה דברים טובים, ואני רוצה להאמין שי אנשים שיותר מאושרים בחייהם בזכותי. 
גם הכלב. בחודשים האחרונים לא מאושר, הוא אפילו סובל ומתוסכל. אבל זה משהו פתיר. 
הוא מכולם יכול להבין למה הסבל בלתי נסבל. למה הסבל חייב כבר להיפסק.
הוא מבין כמה כוחות אין בי, וכמה הבדידות הרגה אותי בסוף.
 
 
סליחה אני כותבת את זה. חייבת לפרוק קצת, צריכה לסחוב רק עוד קצת, ומתקשה. איכשהו זה עוזר מעט, ולו לכמה דקות, לכתוב את האמת.
 
לצפיה ב-'מקווה שעשנת '
מקווה שעשנת
09/12/2016 | 15:12
4
65
עם שכן בסדר 
ולא השכן שספרת 
צריך להיזהר בעולם הזה זה מפחיד אותי מה שספרת שלא יאנסו אותך.
תרגישי טוב
אני חצי מתה אם הייתי מנסה לעזור לך . 
לצפיה ב-'את חמודה'
את חמודה
09/12/2016 | 16:17
3
47
תודה.
ברור שלא עם השכן המוזר... למרות שכל גבר מסוכן.
דווקא מי שהכי לא חשבתי, אנס אותי. ועוד פעם. וגם מישהי אחרת.
ומי שהבטיח לשמור, הוא גם זה שפגע.
באיזשהו שלב הבנתי שרוב הגברים הם אנסים בפוטנציה.
והם לא מבינים מה לא בסדר...
אבל אני סתם גולשת למקומות אחרים...
תודה
לצפיה ב-'תשמרי על עצמך '
תשמרי על עצמך
09/12/2016 | 17:32
2
38
 לא חסר לך כאב וצער 
תשמרי על הגוף והנפש . 
עד כמה שאפשר .
לצפיה ב-'תודה'
תודה
09/12/2016 | 17:45
1
38
אל תכעסי, אני כבר לא שומרת על עצמי.
אין לי כוח יותר
תקראי בין השורות... אולי תביני.
אולי גם לא, וזה בסדר.
 
אני כבר החלטתי מה יקרה
לצפיה ב-'עליסה, מה שלומך היום?'
עליסה, מה שלומך היום?
10/12/2016 | 00:37
37
מקווה שלא עשית שום דבר ושאת מרגישה יותר טוב.
 
לצפיה ב-'ריסקת אותי, לא מצליחה לעצור תדמעות'
ריסקת אותי, לא מצליחה לעצור תדמעות
10/12/2016 | 01:41
1
67
קראתי את עצמי, פשוט כמשמעו. בטח שהוא מבין, הוא הרי החבר האמיתי והשותף הבלעדי,הוא מכיר אותך הכי טוב. כתבת שאת אוהבת אותו וצירפת הוראות הפעלה ומגיע לו ולו בלבד שאמא תישאר לצידו עד סוף חייו. תישארי כאן לא בשביל אמך, אפילו לא בשביל עצמך אלא אך ורק בשבילו, כי הוא שווה את זה והוא נשמה אמיתית והרויח את זה ביושר ולא מגיע לו לאבד את אמא
לצפיה ב-''
10/12/2016 | 10:04
9
לצפיה ב-'הצילו!!!!'
הצילו!!!!
10/12/2016 | 09:36
2
70
אני קוראת אותך וכרגיל הצלחת לטלטל,הנפש יוצאת מקירבה וזועקת בבקשה אל תעשי משהו נואש !!!

אולי בשארית כוחותייך האוזלים תנסי כן לפנות לעזרה מקצועית?תחינה בפנייך

יש את הכלב שתלוי בך,אבל יש גם אותך!!!!!

אם אמך לא היתה בחייך כראוי,אז לפחות את כן תהיי!!!

תכתבי ותתפרקו ככל הניתן,אבל אולי לאחר מכן תצליחי גם להגיע לתובנות אחרות?(תחינה לפנייך)

כתבת שאת מיוחדת(זה בטוח נכון)ומצליחה להשפיע על מצב רוח של אחרים(מסתבר שלטוב ולרע..)

אז הייחודיות שלך תוכל לפרוץ קדימה ולהגיע למחוזות אחרים של טוב ושלווה,אם רק תנסי לקבל את העזרה המקצועית
הנכונה,אולי רק תנסי?פורפבור

לצפיה ב-'אני פה בינתיים'
אני פה בינתיים
10/12/2016 | 16:51
1
35
אני ארחיב כשאהיה מול מחשב
לצפיה ב-''
10/12/2016 | 17:30
4
לצפיה ב-'מדהים גם שבכל קשת הרגשות שעוברות עלייך,את מצליחה לעבוד'
מדהים גם שבכל קשת הרגשות שעוברות עלייך,את מצליחה לעבוד
10/12/2016 | 10:40
57
כתבתי לך קודם ׳אולי תנסי׳ ואז נזכרתי שבתגובה אחרת כתבת שאין לך כח לנסות ואין לך כח עם כל דבר שמתחיל בל׳

אז אני כותבת לך בת׳:בבקשה תישארי כאן,בבקשה תחיי ועוד תראי ימים טובים יותר

כשרע ומגעיל,קל מאד להסחף לתהום,אבל עצם זה שעד לפני שנתיים הצלחת ׳לקרקר׳ מצחוק והצלחת להדביק את כל הסביבה ב׳קרקורים׳ זה רק מראה איזה כוחות אדירים קיימים בקרבך,

אז בבקשה תרפי ממחשבות האובדן,ולו כדי לחזור אל אותם ׳ימי קרקורים׳ וזו תהיה שמחה אדירה עבור הנשמה היתרה שנמצאת בביתך(מי שכולו לב-הכלב).

וכשחזרי סוף סוף ׳לקרקר׳,תביאי הביתה גם תרנגול;););) (סתםםם;)

בבקשה תישארי כאן(חיבוק)

לצפיה ב-'קראתי'
קראתי
10/12/2016 | 18:52
2
31
לצפיה ב-'לכולכם'
לכולכם
10/12/2016 | 20:47
1
48
תודה על הדאגה.
אתמול בלילה דיברתי עם ער"ן.. וקצת לפני שהתעלפתי קראתי לידיד שלי.
הגיעה משטרה אתמול, בגללו. כמובן שהתאסתי על עצמי ואמרתי שהכל בסדר. "סתם משבר", "רגע של חולשה".
היום בבוקר מתקשר אליי שוטר בתואנה שהוא בבניין של אמא שלי. ישר צעקתי עליו שאסור להם לדבר איתה ולהגיד לה דדברים, ממזמן אני לא קטינה והיא אחראית לחלק גדול מההרס בחיי. 
נתתי להם את הכתובת שלי פה. 
הגיע שוטר, הסברתי לו שהם לא מסונכרנים. השוטר דיבר עם התחנה והסתבר שהיום הם הגיעו בגלל פנייה של ער"ן.
תאורטית. אם לא הייתי מתעלםת אתמול, אז גם זה היה מאוחר מדי בשבילם.
אז עכשיו אני פה, לא ידוע לכמה זמן. מרגישה לא טוב פיית, אולי בגלל מה שלקחתי אתמול. 
למרות שידעתי שזה עלול לקרות, לא ציפיתי שהם יפנו לאמא שלי. לדעתי אבל לא הספיקו לדבר איתה כי עדיין היא לא התקשרה. 
 
למה קשה לעולם להבין שלא טוב לי פה? לא רוצה לשנות ולא להיות פה?
 
זה נחמד שבוירטואלי, אנשים דואגים ואיכפת להם. אבל אין לי אף אחד שבא לתת לי יד.
אפילו הידיד שהגיע אתמול- הלך כשהגיעה המשטרה ועוד לא התקשר אליי לראות מה שלומי. 
מרגיש לי צביעות. להגיד זה יפה. אבל מילים יפות לקחו אותי למקום האפל שאני נמצאת בו.
שאני לא רוצה להיות בו.
כבר לא מאמינה לכלום, לא לאף אחד. ויודעת שאם אני כן מאמינה זה רק אומר שאני אפגע. 
המציאות הוכיחה לי את זה.
אל תדאגו לי,
מצטערת. אולי אני גם לא אכתוב יותר.
עדיף לכתוב לבלוג שאף אחד לא נכנס אליו (באתר אחר). 
אולי כי נמאס לי, ולא מכם חלילה. אלא מהכרח המציאות.
לא מבינה למה אין חוק כז, מי שלא טוב לו-לא צריך.
אותי לא צריך.
היה צריך מאוד, אבל עכשיו, כשאיבדתי תקווה ואמונה במציאות, לא צריךץ אני שווה לכלום. רוצה להיות כלום. מחכה לרגע הזה.
 
סליחה שהפרעתי, והטרדתי, וגרמתי לכם להרגיש ע. אני בטוחה שרובכם במצב דומה ושונה משלי, ויודעת כמה זה קשה.
 
סליחה
 
לצפיה ב-''
11/12/2016 | 02:23
14
לצפיה ב-'אנחנו כאן איתך... '
אנחנו כאן איתך...
11/12/2016 | 14:32
32


עליסה שבורה יקרה,
נשמע כי חוסר האונים והבדידות מתפקדים על דלתות הלב שלך בימים האלה,
נדמה כי מרגיש לך שאין רגע של נחמה ושל מרגוע לנפש היקרה והדואבת שלך,
וכי רק המחשבה שיבוא הסוף, שתפסיקי להיות כאן בעולם הזה, מצליח אולי לפוגג מעט את התחושות הקשות.
אני שומעת כמה היית רוצה למצוא דרך לנוח מהמחשבות ומהרגשות שמציפות אותך כדי שתוכלי אולי לחזור ולהרגיש איך רגע של צחוק וחיוך מתפשטים באדוות נעימות של חום בתוכך.
אבל כרגע אני שומעת אותך חשה מחנק, כאילו הכל סוגר עליך, כאילו שאיבדת לרגע שליטה. ונדמה כי את מרגישה שדברים שגרמו לך עד עכשיו הנאה, כמו לכתוב שיר, כבר לא מרגישים לך אותו דבר. כאילו תחושת הזמן התערפלה לך וכל רגע מרגיש לך שהופך לנצח, ובנצח הזה רק מציאות אחת, שנדמה כי מרגישה לך כמעט בלתי אפשרית לשאת אותה עכשיו.
יקירה, נדמה כי את נאבקת בין הרצון לקבל עזרה לבין התחושה שאולי אחרי כל כך הרבה שנים של התמודדות כבר לא נשאר בך כח.
אני שומעת את הייאוש, הכאב והפחד שאת מספרת לנו עליו ולצידו אני גם שומעת כמה מאמץ את עושה כדי להחזיק מעמד....
אנחנו כאן כדי להיות לצידך ברגעים האלה שנדמה כי הייאוש תופס אותך חזק...אנחנו כאן כדי להשאר איתך עד שטיפה של אור יחזור להאיר את השמיים שכרגע נראים לך כל כך קודרים.
תמשיכי לשתף אותנו, ולספר לנו על הימים שאת עוברת.
שולחת חיבוק חזק 
 
לצפיה ב-'אני מאמין בכוח של תפילה'
אני מאמין בכוח של תפילה
09/12/2016 | 23:26
5
43
ואמא שלי לא נחה בכל מיני סוגי תפילות: נרות שבת, תפילות סגולה וכו' כולל פגישות עם רבנים עושה מבחינה מיסטית שלא ילך לי עם בנים ושאני אצא מהנטיה המינית.

הקשיים עם ההורים לא מסתכמים רק בנטיה מינית זה הרבה יותר גבוה  וגדול (נזקים נפשיים שאבי עשה לי, גניבות שההורים גנבו לי עשרות אלפי שקלים בדרכי מרמה, מניפולציות שגורמות להתקע איתם בבית ועוד).

פריקה. רצון לתמיכה.
לצפיה ב-'אולי לא עשרות. צריך לחשב את הסכום המדויק. המון המון המון כסף'
אולי לא עשרות. צריך לחשב את הסכום המדויק. המון המון המון כסף
09/12/2016 | 23:28
32
כן נלקח ממני
לצפיה ב-'ואם כבר תפילות'
ואם כבר תפילות
09/12/2016 | 23:32
26
בתקופה של היום אני מבקש מאלוהים דברים ספציפיים.
ממש לא דברים שקשורים באופן ישיר לבחורים כי אני יודע שזה מנוגד לתורה.
מה שכן , אולי אפשר לבקש דברים שקשורים לבחורים מהיקום (קצת התחמקות. כי אלוהים הוא מעל היקום) אבל בתכלס.. אני צריך להתפלל על עוד דברים חוץ ממה שאני מבקש ממנו כיום.
 
אממ... וזהו לא קל לי. אני מתכתב עם בחור באתר הכרויות ומבקש שישלח תמונות פנים ובמידה והפנים יפות נראה לי שאקבע איתו למועד של עוד שבוע או משהו כזה כי אני מתבייש להחשף עם השיער גוף ולגלח חצי גוף כולל תזונה כולל טיפוח לוקח כמה שעות וזה מעייף. אני מתקשה לדאוג לעצמי בהקשר של הסרת שיער בלייזר, הסרת כתם עור שנהיה לי, הסרה של עוד משהו אישי. קשה לי. העבודה במשרה מלאה לוקחת לי המון משאבים. או שהבית מרוקן האנרגיות עושה את זה - עדיין לא החלטתי מה..
 
אוף.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
10/12/2016 | 15:47
18
אולי תנסה למצוא עבודות מזדמנות, לחסוך בבנק ולשכור לך דירה עם שותפים כדי שתוכל לעזוב את הבית ואז לא תהיה תלוי בהורים.
 
לצפיה ב-'אני גם מאמין בכח של תפילה'
אני גם מאמין בכח של תפילה
11/12/2016 | 04:38
16
וגם מאמין שאם ה' גלגל שהם נלחמים בך, זה יגרום לך לדעת מי אתה באמת, ואם זה למצוא גבר לחיות איתו, זה מעולה, אבל לא תמיד אדם יודע איזה גבר הוא הטוב לו, ואיזה הוא רק טוב רגעי שאחר כך תהיה ממנו אכזבה.
התפילות לא חוזרות ריקם, הן מסייעות שתמצא את הנפש המתאימה לך, בין אם זו תהיה בת או בן.
תפילה לא שבה ריקם, אנחנו אלו שלא יודעים להסתכל על הדברים נכון.
אם אתה מאמין בכח התפילה ומאמין באלוקים, והאמונה הזאת בתפילה חדה וברורה, אז לא רק האמונה הזו נכונה, כל החיים הם איכשהו השגחה פרטית, והכל יובן מתישהו.
שהרי מי שאמר להאמין בכח התפילה הוא זה שאמר להאמין בהשגחה הפרטית.
 
יש אנשים שטוב להם להיות עם גבר, ואתה לא אמור לשים פס על אחרים.
אחרים לא תמיד יבינו את הדרך, אבל הם גם לא צריכים להבין, כי זו לא הדרך שלהם.
 
ומי שלא טוב לו איתך - יום טוב לו
לצפיה ב-'אני מאמין בעצמי ובבטחון עצמי ובחשיבה חיובית'
אני מאמין בעצמי ובבטחון עצמי ובחשיבה חיובית
11/12/2016 | 06:22
18
אף תפילה ואף ספר אגדות לא יציל אותי.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום התמכרות למין
פורום התמכרות למין
פורום תמ
פורום תמ"א 38

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ