לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1489014,890 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'מבוא סתום '
מבוא סתום
10/03/2018 | 12:37
6
99
 אני כל היום עייפה 
ורופאה הזאת זה לא ממש מזיז
אני משמינה בקצב מהיר וזה לא ממש אכפת לה
החיים שלי עוברים בעייפות כרונית והשמנה
אני מנסה לעשות ספורט אבל זה גורם לי לכאבי גב וגם העצמות שלי לא משהו
אני מרגישה במעגל סגור
קשה לי לזכור להתרכז בספרים בסדרות
אין לי שיער בראש מאודד דליל
החיים שלי סיוט
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
10/03/2018 | 14:28
34
אפשר להגיע לעשיית פעילות גופנית בהדרגה, לעשות קצת בדרך שנעימה לנו ואחר כך יותר ויותר. כדאי גם לחיות בדרך בריאה ונכונה, לאכול נכון, לישון כמו שצריך בלילה, לשהות בטבע ולעבוד בטבע. כדאי לדבר עם הרופאה יותר בפירוט על מה שמפריע לך, ואם לא תצליח לעזור נסי רופאים אחרים.
 
לצפיה ב-'בדרך כלל דיכאון מוביל להורדה במשקל ולחוסר תיאבון.'
בדרך כלל דיכאון מוביל להורדה במשקל ולחוסר תיאבון.
10/03/2018 | 19:56
4
50
אצלי זה כך.
לצפיה ב-'הכדורים של המחלה הגופנית '
הכדורים של המחלה הגופנית
11/03/2018 | 23:50
3
42
משמינים אותי 
ובכלל יש לי בעיות גם בנפש וגם בגוף 
לצפיה ב-'שלום לך'
שלום לך
14/03/2018 | 22:00
2
19
חשוב לעבוד בצמוד עם המטפל שנותן את התרופות, על מצבך הגופני והנפשי ועל השפעת התרופות עליו. אולי יחליט להפחית לך אותן בהדרגה, אבל מסוכן להפסיק אותן בהחלטה עצמית. בעיות בריאותיות אפשר לפתור בעזרת הרופאים המומחים, ולבעיות נפשיות שונות יכולה לעזור שיחה עם פסיכולוג טוב שגם יהיה אדם טוב כדי שלא יזיק נפשית. הרבה מבעיותיו הנפשיות יכול אדם לפתור בעצמו, כי הוא מכיר היטב את הנפש שלו ומה שקורה בה.
לצפיה ב-'פעם לקחתי תרופה'
פעם לקחתי תרופה
15/03/2018 | 17:27
1
24
בשם אורוריקס והפסקתי על דעת עצמי והרופא אמר שזה מסוכן.
התרופה לא השפיעה עליי ולא גרמה לנזק.
לצפיה ב-'אם מפסיקים ואליום באופן עצמאי'
אם מפסיקים ואליום באופן עצמאי
15/03/2018 | 20:08
22
אפשר לקבל שבץ מוחי.
 
לצפיה ב-'מבואסת קשות '
מבואסת קשות
10/03/2018 | 13:59
4
100
אני בת 31  בלי נסיון  במערכות יחסים.
היו לי כל מיני הדלקויות וקשרים קצרים אבל משמעותיים בשבילי.
הקשר הכי ארוך שהיה לי היה חודשיים ואחד של חודש.
תמיד פחדתי להכיר גברים מגיל צעיר מהפחד שיחפשו ממני רק דבר אחד ויעלמו.
בעצם זה בדיוק מה שמשכתי לחיי..אומנם סיננתי הרבה  אך תמיד הייתי נופלת על כאלה.
אצלי אין דבר כזה סתם לשכב עם מישהו שרק חיפש לנצל  ואחרי תקופה קצרה לשכוח אותו.
עם האחרון מאוד התאהבתי בו והתאבלתי עליו שנה וחצי.

אחרי הקשר איתו החלטתי שאני לא מחכה לניסים שגבר יפול עליי ויתחיל איתי במציאות. במיוחד שעליתי במשקל. וגם שהייתי רזה הייתי פוסלת גברים מיידית רק כי האמנתי שמתחילים איתי בגלל הגוף ולא התייחסתי ברצינות.

לפני חודשיים פנה אלי בחור בן 38 בפייסבוק.
הוא עשה רושם של נסיך עולם . באמת שיצא לי להתכתב עם בנים, אבל כזה יחס מיוחד לא קיבלתי.  אמר לי שאני יכולה לפתוח בפניו את הלב והוא תמיד שם אם יש לי בעיות. היה רושם לי הודעות לבביות.
תוך זמן קצר התחלתי לגלות בו עניין ממש.
אלא שבזמן שהתחלתי להיפתח  כלפיו ולשתף דברים , התחלתי להרגיש שהבן אדם מתרחק ומתחיל לזלזל.
הוא קלט שאני בן אדם מאוד שלילי ואמר שהוא חיובי , ושבכיתי לו שמשעמם לי בבית אמר תגידי תודה על מה שיש.
בין היתר רצה שאבוא אליו לדירה  במטרה מאוד ברורה אך לא נפגשנו מעולם.
ממנו מאוד נפגעתי כי הצליח להרשים אותי בהתחלה , אך בהדרגתיות זה נעלם עד כדי ככה שפשוט נעלם.

באותו יום שנעלם והרגשתי חרא הכרתי מישהו אחר באתר היכרויות.
כדי לשכוח את ההוא הסכמתי שנעשה ישיבה עם חבר וחברה שלי אצלו בדירה.
הוא הבהיר לי שהוא ממש בעניין שלי ומחפש רק קשר רציני.
היה מציף אותי בהודעות , ועשה שמיניות באוויר כדי שחבר שלו יאסוף אותנו לדירה שלו כי לו אין רכב.
אלא שבישיבה עצמה משהו השתנה.
אני טיפוס מאוד ביישן וסגור. אני לא תקשורתית ושלילית (זה למה ההוא פסל אותי לפניו מאז הבנתי שאני יעשה הכל כדי שזה לא יהיה הרושם הרציני ואת השליליות הבן אדם יכיר בהמשך ולא אשתף אותו)
אני לא אשת שיחה בכלל.
זה מציק לי אפילו הלכתי לטיפול כמה פעמים אך אף אחד לא עזר לי להשתנות והייתי פורשת מהר כי לא היה לי סבלנות או כסף.
תמיד שאפתי להיות חברותית
במהלך הישיבה הבן אדם התהפך לגמרי.
קודם כל גם גילינו שהוא לא כזה רציני כמו שהציג עצמו לפי התנהגות שלו (נגע באיבר מין שלו במכנס ודיבר על מין חופשי )
בנוסף גם לקח סמים אבל הקטע ש..
הוא גם עבר להתחיל עם חברה שלי.
למחרת הציף אותה בהודעות וטלפונים, בטענה שלה יש ביטחון עצמי שמאוד מושך אותו ולי אין .. שאני ביישנית ושלא התייחסתי אליו בישיבה.
לא עניין אותו כלום לא ראה בעיינים.
ואני נעלבתי שוב.
הוא זה שיזם את הסיום הקשר לאחר שסרבתי להיפגש אצלו בדירה.
אמר לי אני יזמין אותך למסעדה את לא תדברי אז מה הטעם.
הודיע שאינו מעוניין להכיר .
אתמול פנה אלי שוב אבל הודעתי לו שאני בקשר עם מישהו.
לדעתי פנה אליי רק כי הוא חרמן נואש . גם עם הייתי נותנת לו צאנס שוב היה עושה לי קטע מסריח אז אני מוותרת מראש.

אחרי פחות מחודש ועכשיו זה הנושא הכי כואב לאחרונה.
לאחר פחות מחודש הגעתי לעבודה , ובלי שהייתי מוכנה לזה נפשית הכרתי מישהו חדש.
הגיע עובד חדש למחלקה אחרת שאני עובדת שמיד קלטתי שנדלק עליי.
הוא ישר בכל פעם שהייתי עוברת ליד מחלקה שלו היה מציף אותי ביחס. הודה שנדלק עליי מהרגע הראשון שקלט אותי.
הבנתי שהוא בתהליכי גירושים.
בהתחלה לא ממש התייחסתי ברצינות כלפיו.
אבל הוא לא ויתר לי נתן לי יחס חם.
קלטתי בן אדם תקשורתי, חברותי ואהבתי את זה. הרגשתי מוחמאות.
אמרתי לו בהתחלה שהוא חרטטן ובטח מתחיל ככה עם עוד בנות (בהמשך גיליתי שזה לא ככה )
הוא נחליט לקחת צעד אחד קדימה.
הגיע עד לקופה שלי כדי לקנות כל פעם משהו קטן וזה ממש הדליק אותי.
ממש אהבתי את זה שהוא מחזר וגם היה לטעמי (ובדכ 99 אחוז לא כאלה זה גם אחד הסיבות שאני לבד)
היה מציף אותי ביחס וכשחיזר בלהט וביקש טלפון נתתי לו..
הוא סיפר לי שהוא בתהליך גירושין השבוע הזה הוא אמור לקבל גט.
גיליתי שהוא קווקזי כמוני אמרתי לו במפורש שאני מחפש קשר רציני והוא זרם שגם הוא.
במשך 3 שבועות היינו בקשר ואפילו נפגשנו 3 פעמים.
הוא סיפר שהוא פרוד מאישתו שנה ואמור להתגרש תוך שבועיים.
סיפר שרק התחיל איתי ונדלק עליי מהרגע הראשון שראה.
בהתחלה היה מציף אותצי בהודעות , הולך לישון מאוחר ומעקב אותי עם ההודעות למרות שהוא מתחיל לעבוד מוקדם יותר.
היה מעודד אותי לבוא לנחלקה שלו שנגבר קצת. היה מרעיף מלא יחס וחיוכים.
כל היחס היה בא ממנו בהתחלה.
זה ממש הדליק אותי.

הוא הציע להיפגש אבל לא רציתי לבד החלטתי שנעשה ישיבה עם חברה שלי.
הוא יצא מגדרו כדי למצוא מישהו לחברה שלי
יצרנו קבוצה.
שם אחד החברים שלו התעניין בי אך הוא רשם שהוא דלוק עליי בטירוף וגם רשם לי בפרטי.
היה רושם לי שעוד מעט הוא יהיה מכור אליי שאני לא ידאג ושלא לי ולא לא לא יהיה דרך חזרה. כמה שזה שקר
רשמתי לו שזה דיבורים כמו חול ואין מה לאכול..הוא רשן עכשיו את אומרת ככה , נראה אם תגידי בהמשך החייםץ...
רשם שעם הזמן הוא יראה ושאנהי יסמוך עליו שהוא לא ישחק לי ברגשות.היה רושם שלא הצליח להירדם כי חשב עליי

בהמשך לחזיור התחיל לרדת וכבר שמתי לב  שהפסיק לבקר אותצי במחלקה. זה ממש הםפריע לי
,רשם שחשב עליי ושיש לו שאלות אישיות.
שאל כמה חברים היו לי עד עכשיו
שאל אם אני בתולה..מה לזעזל? בגיל הזה..?
שסיפרתי לו שהייתי גג קשר של חודשיים. עשה מזה דרמה..
לא עניין אותו שלא הייתי עם אף אחחד מעל שנתיים.
שאל עם כמה גברים שכבתי ואם אני בתולה בפה ובטוסיק. הייתי בהלם...
ושגילה שאני יושבת קבוע עם בנים (רק ישיבות בלי כלום  אז בכלל קיבל חום)
הוא רשם שהוא בחור קשה ולא סגור על עצמו ולא רוצה לפגוע בי .
היה לו מאוד חשוב לדעת שאני בתולה והתאכזב קשות.
אמר שהתחתן עם אישתו רק כי חשב שהיא בתולה , ואחד הסיבות לגירושין זה שגילה שהיא הייתתה עם גבר לפניו.
אמר שלמרות שהוא בתהליך דל גירושים הוא מחפש קשר רצני .
רשם לי שבחורה ששכבה עם גברים לא בשבילו ושהבין שאני לא כזאתי.
רשם שלא יוכל לגעת בי וזה באמת היה ככה למרות שנפגשנו פעמיים לבד הוא לא נגע בי בכלל
הוא גם סיפר לי בפגישה האחרונה שיצא עם מישהי שנתיים ולא הציע לה להתחתן כי היו לה כמה מערכות יחסים של 3 שנים.
הוא הציע להתחתן רק עם בתולות שזה עם אשתו ועוד מישהי שהייתה בתולה שהכיר.
אמר שלא מסוגלת לשכב ולזרוק אותי ושבחורה ששכבה מעל גבר אחד לפניו זה בעיה ורק בתנאי שזה היה קשר ארוך שלא הצליח
אני רק לא מבינה איך הוא מצפה למצוא בתולות בדור שלנו.
גם אישתו שגדולה ממנו בעשור לא הייתה כזאתיי למרות שחשב
הוא מאוד פרמטיבי מה זה..
ושישבנו גיליתי שהיה עם מלא נשים אז איך בדיוק זה שמחפש רק קשר רציני.
רשם לי שאני יפה ותמימה וסגורה עם עצמי שזה מצויין.
אבל אתמול הוא יזם פרידה בגלל הסיבה הזאתי שאני לא נפתחת בקלות לא מדברת בפגישה איתו ורק הוא מרבה לדבר , ואין שיתוף פעולה בשיחה וזה עושה לו כאבי ראש.
עשה לי דרמה שאיך אני הייתי מסוגלת לשכב עם מישהו שרק הכרנו חודש.
אמר שיש לו הורים של פעם ושהוא לא יכול לבנות משפחה שלבחורה היו כמה גברים. בחורה צריכה להיות של גבר אחד הוא אומר לי ולא של כמה.
כאילו שאני חיפשתי להיות עם כמה. תמיד רציתי קשר רציני ונפלתי קורבן לגברים נצלניים למרות שסיננתי אותם וניסיתי להימנע ככל שניתן מניצול.
ואם שכבתי עם אותו גבר מספר פעמיים אז בכלל יכול להרוג אותו ממחשבות.
פעם ראונה אני נתקלת בבחור כזה.,
הוא הסכים לתת לי צאנס
אבל שגילה שאני יוצאת בפורים למועדון קיבל סיבוב.
אמר לא משנה לו נאם אנחנו רק ידידים או מעוניים לפתחי קשר לא מקובל עליו הדברים האלה.
בפורים הבחורה הבריזה לי למועדון ביום חמישי אז נסעתי אליו הביתה.
אמא שלו כיבדה אותי נתנה לי לאכול. דיברנו אולם הוא שמר על המרחק.
בסוף אמר לי לישון במיטה והוא ישן על הכיסא.

לצפיה ב-'המשךך'
המשךך
10/03/2018 | 14:00
42
בהמך חסם אותי בווטסא בשיחות טלפםון כי היה אצל גרושתו לעתיד (הבנתי שבימים הקרובים הם מתגרשים)
גילה שיצאתי לשבת עם בנים קיבל חום אמר שלא מתאים לו בחורה כזאתייי
למרות שיודע שאני לא עושה כלום.
שלא מתאים לו שאני יותצאת למועדונים
התחלתי להתחנף בפניו רדפתי אחריו כי באמת רציתי אותו
שנפגשנו בים לא דיברתי התביישתי
,הוא דיבר וראיתי שהפריע לו שאני כזאתי יבשה
למרות הכל דיבר על הרצון שלו לגור עם חברה, שאל אם אני יודעת לבשל
נתן לי הרגשה טובה
פתאום אתמול סיים את הקשר
קבענו להיפגש הוא לא היה זמין
חשבתי הוא מסנן אותצי יצאתי למועדוןץ
אני בכלל לא בליינית קיבלתי הצעה חד פעמית.
הוא רשם לי הרבה דברים פוגעים
שאינו מעוניין להמשיך את הקשר.
כל המילים היפות שיתמכר אלייך, כל החיזורים הלכו לפחץ
ביקשתי ממנו סליחה והבטחתי שלא יצא יותר
לא עזר בכלום..
אומר את ביישנית גם לא מדברת רק אני מדבר ..הקשר הזה לא ילך אמר לי בהודעות ושישאר ידיד שלי בעבודה לא מעבר
אומר לא מתאים לוט נפגשים אבל לא מדברים. בחיים לא היה לו קשר כזה (גרם לי לרגשי נחיתות לגבי האופי שלי)
אמר חפשי מישהו אחר לקשר כזבה שהוא לא מקובל עליו , ושאנהי ישאר עם האופי הזה רחוק ממנוץ
אמר בהודעות אל תההי עצובה.ץ לא היה ביננו כלום , ושהוא בעצמו לא קורא לזה קשר אלא חברות.
שהוא רדף אחרייי ואמר שרצה קשר רציני פתאום מתהפך ואומר שאניחנו היינו ידידים.
אמר שמנה שהיה ביננו אפילו לא היה התחלה של קשר . אמר בחיים לא היה לו דבר כזה שהלך לו  הקול שרק הוא מדבר  אמר לא מתאים לו שלום שלום ולא כלום מעברר
אמר שהוא עשה שמיניות באוויר לישיבה עם חברה שלי רק כדי לגלות את האןפי שלי שרק הוא דיבר ואני לא דיברתי..כלומר כן דיברתי אבל בקושי
שפעם ראשונה ואחרונה שהוא עושה דבר כזה
שלא רק הוא לא יסכים לזה שאך אחד אחר לא יסכים
ואמר לי לזכור להבא כאילו שזה עוזר לי לאחר זרק אותי
שהוא בחור קשה וכבוד שולטים בו,
אמר לשבת עם מועדונים בנים גם אם זה חד פעמי לא מקובל עליו
שאני יצא יהנה ושלא ילך ביננו
וגם אם אני יחליט לא להגיד לו שלום  מקובל עליו
שעדעף לחתוך עכשיו מאשר מאוחר יור מדי
אני לא מבינה פעם אחר פעם אני נופלת שוב
איך בהתחלה הם נסיכים ואחרי זה אני נפגעת מהם ולא חייב להיות מגע כדי שאפגע
איך להיות קשה איתם איך לאתגר
אני מרגישה שאני מבריחה אותם
לצפיה ב-'מעניין שאת אומרת שאת סגורה ולא תקשורתית אבל כותבת מגילות'
מעניין שאת אומרת שאת סגורה ולא תקשורתית אבל כותבת מגילות
10/03/2018 | 20:14
2
68
בפורום.
 
לדעתי את שוללת הרבה אנשים ולא רוצה להתעמק בקשר עם אדם אחד. חוסר תקשורתיות זו אכן בעיה שמקשה על תקשורת. אולי את צריכה להכיר גברים שפחות מדברים, יש לא מעט כאלה שאין להם זמן לשמוע סיפורים של האישה.
 
נראה לי שאת לא רגועה ולא מיושבת בדעתך.
לצפיה ב-'אני לא תקשורתית'
אני לא תקשורתית
11/03/2018 | 02:15
1
61
כלומר כן בהודעות אני אלופה כןןן בעיקר לדבר על דברים רעים חח כלומר מחשבות שליליות. למדתי לאחרונה שאסור להתנהג ככה כשפוגשים מישהו חדש. זה אוטומטית מרחיק אותו.
בהודעות תמיד הייתי תקשורתית בהרבה יותר .
מרגישה יותר בנח בהרבה מאשר במציאות פנים מול פנים או בטלפון.
גם הבחור מעבודה גם אמר שיש פער בין ההודעות שאני תקשורתית לבין מציאות.
אז שאני פוגשת בחור חדש , אני מתביישת נבוכה. חרדה חברתית אולי (עם גברים )
אבל בלי קשר אני לא אשת שיחה.
יכול להיות שהוא חיפש ריבונד .
מישהי שתעודד אותו מהגירושים.
הצקשרתי למסטיקן.
זה מה שאמר לי שהבחור מחפש פיצוי רגשי.
אמר שהוא לא מתכוון להתגרש. הכל דיבורים . אמר לי שהוא סמרטוט רצפה . לא ממש הבנתי את הכוונה.
שאישתו זרקה אותו כי הוא לא מוצלח.
ואכן אשתו משכילה לעומתו.
בדייט האחרון הוא סיפר לי שהוא חייב שינויים כל הזמן במקום העבודה , ושנחליף כ70 מקומות עבודה. גם עכשין למרות שטוב לו הוא מחפש משהו חדש להתרענן.

לגבט זה שאני יחפש גבר לא תקשורתי זה בעייה ענקית.
זה בדיוק הגבר שאליו אני לא נמשכת בכלל בכלל.
אני הרי מחפשת לשפוך לגבר את הצרות שלי בעתיד (בהתחלה אמנע מכך כדי שלא ירד לו ממני מיידית )
ומחפשץ תמיכה נפשית , מישהו שיעודד אותי, שיתן לי עצה טובה ובעל ידע ונסיון בחיים.
הייתי בקשר חודשיים עם גבר לא תקשורתי.
ביישן כמוני.
הייתי משתגעת מזה שהוא אומר לי תשובות כמו " יהיה בסדר " או " לא נורא "
במקום לפתוח דיון על מה שמפריע לי
זה היה מציק לי נורא..ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שאני מעיפה אותו .
בנוסף לזה , גם שראה שאני מדוכאת לא במקום לתמוך בי חתר למגע גופני.
זה היה מעצבן אותי. לא פעם הערתי לו על זה. בשלב מסויים החלטתי שאני חותכת את הקשר
אמרתי לעצמי אין סיכוי שבעולם שאני יצא עם גבר לא תקשורתי וגבר שאני לא נמשכת אליו.
הבעיה שגבר תקשורתי כמו הבחור מעבודה נבהל מזה שאני לא ברמה שלו , וגם מחליט להעיף אותי מחייו . אני מתארת לעצמי שכל גבר כזה חברותי ישתעמם בחברתי
אני מבינה שצריך שיתוף פעולה בשיחה . זה אמור להיות הדדי
לצערי אני לא כזאתי במציאות ואני נורא סובלת.
אם הייתי יודעת שיש איזה קורס טוב לתקשורת בינאישית הייתי נרשמת.
הבעיה שהייתי בקורסים שןנים ואף בטיפול אצל כמה מטפלים ואף אחד מהם לא הצליח לעזור לי
במיוחד לא בתקשורת.



לצפיה ב-'מה גורם לזה שבמדיה של הטקסט המקוון את הרבה יותר תקשורתית?'
מה גורם לזה שבמדיה של הטקסט המקוון את הרבה יותר תקשורתית?
11/03/2018 | 06:29
48
אולי את יכולה, כשאת בשיחה פנים אל פנים, לנסות להביא את עצמך למצב שתרגישי כמו שאת מרגישה כשאת כותבת הודעה - נינוחה, מוגנת? לא כל מה שיש לך להגיד שלילי, אני בטוחה בכך. ובכל אופן גם על זה אפשר לעבוד בעזרת המחשבה: תרגילי את עצמך, בזמנים קבועים (למשל: כל בוקר כשאת קמה, וכל לילה לפני שאת הולכת לישון) - למצוא דברים טובים להודות עליהם, ובאמת להרגיש את השמחה וההודיה על הדברים האלה. (רוצה לשתף אותנו כאן בחלק מהם? אני אשמח לקרוא!), וכך תרגילי את המיינד שלך להתמקד בדברים חיוביים ולא בשליליים בלבד. ואולי כך לא תפחדי כל כך לפתוח את הפה בפגישות, מתוך ההנחה שאוטומטית יצא לך דיבור שלילי.
תאמיני בעצמך ותחשבי טוב על עצמך. תראי שכך גם תמשכי גברים איכותיים יותר!
בהצלחה!
לצפיה ב-'המטפלת שלי'
המטפלת שלי
09/03/2018 | 15:20
1
108
אני מנותקת כבר כמה חודשיים ממטפלת שעזרה לי מאוד,ואני חושבת שהייתי תלותית בה.התקשרתי אליה המון ושלחתי לה הודעות..וכנראה שהיא כבר לא יכלה יותר..
היום אני מרגישה נורא אשמה שלא ניסיתי להבין אותה.הייתי במצב ככ קשה שלא שמתי לב שזה כבר מפריע לה..
היום אני כבר לא יודעת אם היא תרצה לדבר איתי יותר.וזה מאוד קשה.אני לא מצליחה להוציא את זה מהראש שבעצם הכל נגרם ממני..
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
10/03/2018 | 14:31
41
המטפלת חייבת לעזור לך, אבל גם היא בן אדם ולפעמים קשה לה. השתדלי ככל שתוכלי להתמודד עם קשייך בעצמך, ואם קשה לך מדי פני למטפלת ובקשי עזרה נפשית.
 
לצפיה ב-'לא יכולה יותר'
לא יכולה יותר
06/03/2018 | 13:32
7
127
אני חולה..
נדיר מסובך..
לא מוכר.. רופאים מפחדים לדבר לידי.. כשיש לי מצב רוח קצת יותר סביר זה לפעמים מצחיק אותי לראות איך הם מתרחקים ומתלחששים קצת יותר רחוק כאילו אני לא אשמע כי הם רחוקים בעוד שני צעדים.. 
 
השתחררתי הבוקר מבית חולים.. שוב..(אני צריכה להתרגל לזה ולא מצליחה).
התקף שני ב-8 ימים.
הייתי בעבודה .. וקלטתי את עצמי הופכת למבולבלת ..ואז את התחושה שאני פשוט הולכת להפסיק לנשום.. זה כבר מוכר לי כל כך אז טיפלתי בעצמי .. אבל זה לא ממש עשה את העבודה ומי שיושבת לידי קלטה שמהו לא בסדר .. ומדא ומיון .. וטוב אני חדשה שם כמובן אז אמא שלי ולא חברות קיבלו הודעה שאני בדרך לבית חולים.. אמא שלי הגיעה בדיוק כשהתחלתי להרגיש גרוע יותר.. מחוקה לי פה איזה שעה .. יודעת שטיפלו בי אבל לא זוכרת את זה..
 
ואז בלילה לבד במיון.. אני אפילו לא יודעת מי הבין שמשהו לא בסדר.. רק יודעת שבשלב מסוים התעוררתי לרגע מכוסה בשלוש שמיכות , עם חמצן ואינפוזיה ..
ואז היה בוקר..מכוון שהריאות שלי מחזיקות יפה כרגע בלי חמצן.. ואני בערך מסוגלת לעמוד ולהישאר ערה- פשוט שלחו אותי הביתה..
זה יום שלישי ויש קבלת קהל בביטוח לאומי   ופשוט הגעתי לשם ככה כמו שאני מרגישה זוועה ויודעת שרואים, מזמן לא בכיתי ככה, אם היה לי אוויר כנראה שהייתי בוכה יותר..
 
ינסו לזרז טיפה דברים בשבילי - זה לא מעודד במיוחד אבל זה מה שהם מסוגלים לעשות.. אני במצב הזה נחשבת עדיין מי שמסוגלת לעבוד.. התקשרתי הבוקר לעדכן את הבוס שלי (אני ממש חדשה בעבודה עוד אין חודש וזה פעם שניה..) הוא בקושי נתן לי לסיים משפט אני לא בטוחה שיש לי עבודה עדיין...
 
אני מרגישה זוועה,
לא בא לי לקחת את התרופות לא בא לי לאכול .. זה נראה נורא מיותר, כל הכסף שיוצא על זה ואני רק יותר ויותר חולה..בלי התרופות אני פשוט מושבתת לגמרי אבל הן לא פותרות את הבעיה...
 
לא יכולה לסבול את זה יותר ..
למה אף אחד לא מבין את זה?
לצפיה ב-'סיסטיק פיברוזיס?'
סיסטיק פיברוזיס?
06/03/2018 | 16:16
3
26
לצפיה ב-'אני עדיין צריכה לפתוח את הניירת כדי לרשום נכון '
אני עדיין צריכה לפתוח את הניירת כדי לרשום נכון
06/03/2018 | 19:44
2
70
alpha tryptasemia syndrome - מה שהבנתי מהמאמר שהמומחה נתן לי זה אומר שיש לי לפחות עותק אחד מיותר של הגן  שאחראי על הפירוק של הטרפטאז שזה החומר שנוצר בגוף בזמן תגובה אלרגית. אצלי החומר הזה  נמצא ברמה גבוהה מדי בדם כל הזמן. ולכן מערכת החיסון שלי מגיבה להכל.   אני עושה התקפים סכני חיים בגלל מזג אוויר, ריחות חזקים, רוב המאכלים, כמעט של מוצרי הקוסמטיקה,  סוגי של בדים ..
 
הרופאים המלחששים אתמול בדקו באינטרנט.. ואז אחד מהם אמר שהייתה לו חולה כזאת שהונשמה .. הם לא קולטים  שאני שומעת אותם.. באשפוז לפני כמה חודשים כשאחד מהרופאים שאל רופא בכיר יותר אם כבר שללו מעורבות של לוקמיה הבכיר השתיק אותו - כאילו לא קראתי כל מאמר אפשרי על כל אחת מהמחלות בקבוצה..  באותו התקף אושפזתי כי איזה בדיקה שבדרך כלל מעידה על סרטן חזרה לא תקינה .. המח עצם תקין   בנתיים למרות זאת..
 
היתרון הוא שבבית חולים ליד הבית רוב הצוות כבר מזהה אותי,  בדרך כלל יש שם אח או רופא במשמרת שכבר ראו אותי בהתקף .. יש שם אחד שאם הוא נמצא שאני מגיעה אומר יש למדא שהוא כבר ראה אותי אפורה ..
אתמול  היה שם אח שמכיר אותי אז ברגע שנכנסתי הוא אמר לרופא וזה  חסך חלק מהצורך להסביר..
 
אני מרגישה זקנה .. זה כואב ומתסכל  הייתי חייבת לנקות את הדירה ולקח לי המון זמן  פשוט כי אין לי מספיק אוויר. עכשיו אחרי האוכל אני חייבת לנוח ..  לפני שנה עוד יכולתי לרוץ .. עכשיו עם משככי כאבים אני בקושי הולכת..
אחרי התקף יש כמה ימים שאני יכולה לאכול בגלל הסטרואידים .. כשאין אז גם זה ממש בעיה כבר וההזנה אומנם דואגת למה שצריך אבל זה לא אותו דבר..
ואין בארץ כמעט אף חולה בכל קבוצת המחלות הזאת .. ובקושי יש רופאים שיודעים מה לעשות  עם זה..   
המעט מידע שיש מועט מדי ומפחיד מדי.. ויש דברים כמו טיפולי שנים לדוגמה שממש הפכו לצרה כי רק במרפאות לחולים קשיים מוכנים לקבל אותי פשוט כי מפחדים. 
לצפיה ב-'באמת מצב לא פשוט'
באמת מצב לא פשוט
06/03/2018 | 19:53
1
45
אני חושבת שאל תדאגי כל כך מהעבודה, אלא פשוט תנסי להנות עד כמה שאפשר ממה שכן יש. זה מה שאני הייתי עושה.
לצפיה ב-'אני מרגישה רעה עם עניין העבודה'
אני מרגישה רעה עם עניין העבודה
06/03/2018 | 20:00
47
כי אני  מרגישה שאני מפריעה- אני עובדת טוב אבל המצב מדאיג  ואני מחסירה מלא..
וכי המקום עבודה החדש לא באמת הבין כשהם קיבלו אותי ועכשיו הם תקועים הם לא  יכולים לפטר אותי.. זה לא באשמתי אני הסברתי  כמה שאפשרו לי בראיון ..
 
וזה גם יכול להיות מקום עבודה מעולה בשבילי כי זה לא מאוד מסובך .. שזה מתאים לי עכשיו  רק שברגע שכולם מתחילים לחמם צהורים מערכת החיסון שלי משתגעת..
 
לצפיה ב-'הגוף עייף והלב רוצה לפרוח'
הגוף עייף והלב רוצה לפרוח
( לעמוד שלי בתפוז )
06/03/2018 | 21:12
2
44

פנינה יקרה
אני שומעת אותך מותשת ומתוסכלת.. מההתמודדות עם המחלה ועם ההשלכות הרבות שלה על החיים שלך... יכולה לשער כמה זה מכאיב ומטריד להתמודד עם מחלה כזו.. כמה זה יכול להוביל לתחושה של חוסר שליטה, חוסר וודאות.. פחד ממה שיבוא...
הפער הזה שבין החיים שהיית רוצה לעצמך לבין המציאות הנוכחת.. כשהגוף כל כך מושפע מהמחלה אבל הלב רוצה לפרוח, לצמוח... ובטח לפעמים זה יכול לעורר תחושות של יאוש וחוסר תקווה...
ובתוך המועקה הזו, אני שומעת במילותייך את חוויית הבדידות עם ההתמודדות הכל כך קשה, תחושה שאף אחד לא יכול להבין.. אולי אפילו תחושה של ניכור מהסביבה לפעמים.. מהרופאים המתלחששים, מהאנשים במקום העבודה. ואני יכולה לשער לעצמי שבתוך כל זה כבר מתעוררת תחושה שאת זה המחלה.. אולי לרגעים זה מרגיש שזהו, הכל נעצר ואי אפשר להמשיך, שכבר אי אפשר לשאת את זה... שזה צובע את הכל..
ולצד זאת, בין המילים שלך אני שומעת קול בריא וחזק שלא מוכן לוותר על החלקים הנוספים שיש בך, מעבר למחלה. החלקים הבריאים, המתפקדים, החזקים. בתוך כל הבעיות הפיזיות יש עוד כל כך הרבה ממך. .. ואני כל כך רוצה לאחל לך להמשיך לחפש ולמצוא כוח לשאת את המציאות הזו המורכבת, ולהמשיך לנסות לראות בתוכה גם את החלקים המוארים, המחזקים שבתוכך. אלו שאולי יוכלו לתת לך כוחות לצעוד במסע הזה שנחת עלייך בלי שבחרת בו...
אנחנו פה להיות איתך גם כשכבר אין כח וקשה כל כך להיות לבד..
שולחת חיבוק גדול,
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'עוד יום של סידורים רפואיים'
עוד יום של סידורים רפואיים
07/03/2018 | 16:43
38
..תודה על החיבוק..
 
לצפיה ב-''
08/03/2018 | 23:34
39
קוצר נשימה
בקושי ישנתי
התמוטטות
מדא
בית חולים
שחרור
בית לחמש דקות
מדא
בית חולים
שוב לילה
 
 
לצפיה ב-'תודה לכולם '
תודה לכולם
05/03/2018 | 21:32
4
98
אז הדלקת במוח 
הפסקתי לקרוא ספרים וגם לראות סדרות 
ואני שוכחת דברים בקלות .
בזמן האחרון מרגישה שאין חשק מרגישה סוג של יאוש אני כמו פסל בוהה אני בחלומות או חולמנית כזאת . 
וכן יש את עייפות שלא עוזבת אותי .
אולי זה תמיד היה 
אני רוצה לעזור לעצמי להתחיל לעשות דברים 
אבל שאני רואה במראה אני לא מרוצה במראה שלי 
ואני רוצה ומחשבות רעות 
ועל מה שקרה לי כל החיים 
כבר לקחתי כל מיני כדורים נגד דיכאון שום דבר לא עוזר 
אבל בטח יש המון סוגים שלא נסיתי 
החיים שלי מתבזבזים במיטה ואני כל הזמן בוהה בקירות לא ממוקדת לא יודעת התייאשתי 
הבעיה שאין לי כוחות לכלום אז איך אני יעזור לעצמי .
נמאס לי מכדורים ונסיונות עלי 
וגם יש לי כדורים למחלה מה אני יעשה 
אני בעיקר מרגשיה בלבול חוסך ריכוז 
ושכחה 
תבינו אין לי מושג מה לעשות 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
05/03/2018 | 22:48
1
30
חשוב להפעיל את עצמנו, ולאהוב את עצמנו כדי שיהיו לנו מוטיבציה וחשק להפעיל את עצמנו. חפשי עניין בדברים שתעשי, אהבי אותם. קל יותר להתרכז בנושא שמתעניינים בו. מצאי לך עיסוקים חשובים לך שימלאו את חייך בתכנים ובמשמעות, עסקי בהם הרבה בזמן הפנוי, וחשבי עליהם ועל מה שאת עושה בהם. אולי תלמדי משהו, אפילו רק באופן עצמאי ממדיות שונות.
 
 
לצפיה ב-'ובקשר לבעיות רפואיות'
ובקשר לבעיות רפואיות
05/03/2018 | 23:20
26
כדאי לפנות למטפלים המומחים, למזלנו הרפואה היום מאד מתקדמת ויודעת לטפל ברוב המחלות והנזקים הגופניים.
 
לצפיה ב-'אני לא יודעת מה להגיד לך...'
אני לא יודעת מה להגיד לך...
06/03/2018 | 07:49
50
זה נשמע מצב מאוד קשה. אני רק יכולה להגיד לך את זה: אנשים יצאו בעבר גם ממצבים מאוד קשים. ויש אנשים שהצליחו לתת לחייהם טעם ומשמעות גם במצבים מאוד קשים.
את בעיקר צריכה שיהיה לך בשביל מה. צריכה לרצות משהו מאוד. יש משהו שאת רוצה?
לצפיה ב-'חיפוש הטוב לגוף ולנפש'
חיפוש הטוב לגוף ולנפש
( לעמוד שלי בתפוז )
06/03/2018 | 22:24
24

היי יקרה
אני קוראת את מילותייך ושומעת את העייפות שבגוף ובנפש.. פעם הגוף מנסה לקום והנפש מתקשה ופעם הנפש מתרוממת והגוף כובל...
נשמע שאת מרגישה מוצפת בטרדות.. בלאגן כזה.. בילבול.. אולי את כבר מרגישה מוכת גורל.. אולי גם מתעוררות תחושות של כעס על עצמך.. של אכזבה על מה שלא מצליח לקרות..
את מספרת על יאוש והשלמה מעציבה עם המצב ולצידם, אם אני מבינה נכון, עולה תחושת החמצה ורצון אמיתי לשינוי.. רצון שאולי מגיע כשבתוכו ישנה תקווה.. וקול פנימי שמאמין שיוכל להיות יותר טוב.. בתוך כל הקשיים והמצוקות..
את מספרת איך את מסתכלת במראה ואז מתעוררות מחשבות לא נעימות על עצמך.. מחשבות שאת כבר מכירה כנראה מהעבר.. ונשמע שעדיין את מצליחה לחזור אל המראה, להסתכל, לחפש אולי נקודות מבט נוספות...
ואני שומעת איך בתוכך את משתוקקת לשינוי, לגלות חלקים אחרים בעצמך ובעולם... שאולי בתוך תוכך את יודעת שהם קיימים, ומתעייפת ומתייאשת ושוב מוצאת את הכח..
יקרה,
נשמע שהעמידה מול המראה, יחד עם הרצון לשינוי וחיפוש הטוב, באים ממקום של כח לא לוותר. אני כולי תקווה שעם הכח הזה, שלפעמים אולי קשה לחוש אותו, תחזרי למראה ואולי תגלי בעצמך מקומות וחלקים שתצליחי לאהוב, להעריך, לקבל... שיתנו לך כח לחפש את מה שיעשה לך טוב. טוב לגוף וטוב לנפש. תמיד מוזמנת להמשיך לשתף כאן, ואנחנו ננסה להקשיב ולתמוך..
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'כנראה שלא אתאבד משום מה אין לי אומץ'
כנראה שלא אתאבד משום מה אין לי אומץ
03/03/2018 | 18:34
32
146
סתם מעניין אותי מה חושבים חברי הפורום על מה שרשמתי, מוזמנים להיות הכי ביקרותיים ואמיתיים גם אם זה יכאב...

החיים הם הצגה גרוטסקית, חסרת כל משמעות, יעד, מטרה, הרי אם היה  משמעות, לא היינו צריכים חומרים כגון, אלכהול, סיגריות, סמים, על מנת לברוח מכל זה, הרי אם היקום היה כ"כ טוב אז לא היינו צריכים כ"כ הרבה תרופות, סמים, חומרים אשר מאלחשים לנו כאבים, מסחים לנו את הדעת, מרחיבי ומשני תודעה.
אין ספק שכל היקום הזה מיותר לחלוטין. או שאתה כאן ויש לך עצמאות כלכלית ובכלל לחיות כאוות נפשך ואם לא אין טעם. אין הנאה, ההנאה הינה מוגבלת, היוצרת סבל, ועוד יותר הבנה, שהעולם בנוי דפוק, האנשים עוד יותר וכך קמות ממשלות היכולות לשלוט על ההמון הרפה שכל. זה המזל של רוב הממשלות.  

המושג הון שלטון קיים במשפחות ולא רק בממשלות, זה הצהרה פרטית שלי, לחיות במדינה אשר כ"כ קשה להתפתח בה זו עוד יותר צרה. החוכמה לפרוש מתישהוא אבל צריך להעשות בלי יותר מדי כאב וסבל זה היה לי מספיק. מי ששואל אם אני מאמינה בגן עדן או גהנום? גהנום זה בהחלט כאן, בשיאו ופריחתו!!!!
 
לצפיה ב-'נראה שאת רוצה שיאתגרו את תפיסת העולם שלך'
נראה שאת רוצה שיאתגרו את תפיסת העולם שלך
03/03/2018 | 19:45
83
וזה טוב. אני שונעת במילים שכתבת הרבה התמרמרות וכעס - וכעס זה מקום של כוח. אולי לפעמים כוח שלא מתועל למקומות שהוא יכול להועיל - אבל על כל פנים כוח. אז מה היה לנו כאן?  ממשלות/ממשלות צללים בעולם שמנצלות את ההמון רפה השכל לצרכיהן, מדינה שקשה להתפתח בה, משפחה שמקשה אפילו עוד יותר, חוסר עצמאות כלכלית, מחנק, חוסר אפשרויות... האמת, אני מזדהה עם הרבה מזה. אז אומר לך מה שאני אומרת לעצמי. אני אומרת לעצמי שהחירות האמיתית היא לא מה שנדמה לי. והיא לא בהכרח חייבת להתבטא בכסף לעשות בו דברים, או ביכולת לשנות דברים במציאות. אילו היתה לי אפשרות לקנות רכב, לעבור דירה, לפתוח עסק עצמאי וכו' - זה היה שינוי תפאורה מרענן ומשמח - לזמן קצר, ובסופו של דבר כל השינויים החיוביים האלה היו הופכים בפשטות להיות השגרה החדשה. ואם אני לא מוצאת משמעות *פנימית*, אינטרנזית, לחיי בשגרה שלי עכשיו - לא תימצא להם משמעות כזאת גם אם התפאורה החיצונית תכלול סביבה נעימה, ניידות מוגברת ואפשרויות כאלה ואחרות. הפתרונות, והמשמעות, והשמחה, חייבות לבוא מבפנים. הסרת מגבלות מבחוץ יספק בסך הכל עוד סוגים של הסחות דעת מהאמת הפנימית, בדומה ליומרים השונים שכתבת עליהם.
אני יודעת שמה שכתבתי לך לא מנחם ואולי גם לא מעודד, אבל כן עשוי לדייק יותר את מהות הבעיה. רק נדנה לנו שהבעיה בחוץ. למעשהנאנחנו צריכות לחפש אותה בפנים...

וטוב ש"אין לך אומץ". אולי יש לך אומץ, אלא שעמוק בפנים את יודעת שלהתאבד זו לא התשובה הנכונה... ואני מברכת אותך על כך.

לצפיה ב-'נכון מאוד.'
נכון מאוד.
03/03/2018 | 20:42
50
מי שמרגיש היעדר משמעות, צריך חומרים כדי לברוח מהרגשה נוראה ומכאיבה זו. 
אבל מי שמרגיש משמעות בחיים, אינו זקוק להם. ולכן לא רוב האנשים צורכים אלכוהול, סיגריות וסמים, אלא רק מיעוטם. השאר מרגישים משמעות בחיים  - מי יותר ומי פחות - ולא צריכים לברוח מהחיים. 
 
כך שמי שלא מרגיש משמעות בחיים לא יכול לקבוע בשביל רוב האנשים, שכן מרגישים משמעות, שהיקום מיותר ושצריך חומרים כדי לברוח מחוסר המשמעות. כי להם יש משמעות והיקום לא מיותר להם והם גם נהנים מהחיים. 
וכל מה שצריך זה שלא נהנה מהחיים, זה להתבונן ולחפש איך להגיע למצב שהוא יוכל להרגיש משמעות והנאה, כשם שרוב האנשים מרגישים.
 
אם מתבוננים היטב, רואים שעצמאות כלכלית אינה פיתרון גורף לבעיית חוסר ההנאה וחוסר המשמעות, כי הרבה אנשים עצמאיים כלכלית מרגישים הרגשה קשה כזו וגם מתאבדים. אז צריך לחפש משהו אחר, שלא קשור במדינה שחיים בה, בסוגי הממשלות, בסוגי המשפחות, במצב הכלכלי וכדומה.
משהו שקשור בתוכך, בתוך עצמך.
 
להבין ממה נובע הסבל בחיים שלך. אל תספרי לי שהרגשת יותר מידי כאב וסבל בגלל הממשלות וההמון רפה השכל. בדקי את הבעיה האמיתית ותטפלי בה, ולא ב"תובנות כלליות" שמנסות לברוח ממנה.
צריך לבדוק ממה מנסה התודעה שלך לברוח אלי אותן תובנות כלליות ו"בעיות" עולמיות. 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
04/03/2018 | 00:45
19
59
גם קהלת שאמר: הבל הבלים הכול הבל, הגיע למסקנה שהעיקר תענוגות והנאות החיים. החיים מטרה סופית. אדם צריך לאהוב את חייו ולגרום לעצמו הנאה ושמחה ולדאוג לרווחתו האישית, וגם לרווחת האחרים. לא רצוי לברוח להתמכרויות, אלא יש לקדם את החיים באמונה וביעילות. אני מקווה שתגיע לגן עדן ולא לגיהינום.
 
לצפיה ב-'המסקנה הזו, שאתה מייחס לקוהלת - מאיפה הבאת אותה?'
המסקנה הזו, שאתה מייחס לקוהלת - מאיפה הבאת אותה?
04/03/2018 | 01:00
16
22
לצפיה ב-'למדתי את זה באוניברסיטה הפתוחה'
למדתי את זה באוניברסיטה הפתוחה
04/03/2018 | 01:02
15
51
בקורס האחרון שלמדתי עכשיו: מבוא למקרא.
 
לצפיה ב-'המסקנה של קוהלת כתובה במפורש בסוף הספר'
המסקנה של קוהלת כתובה במפורש בסוף הספר
04/03/2018 | 01:04
14
56
"את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם". 
כתוב. במפורש. 
איך קורס באוניברסיטה מצליח ללמד את ההיפך הגמור???
לצפיה ב-'זה לא קשור'
זה לא קשור
04/03/2018 | 01:06
12
47
קודם כל, בקהלת יש הרבה סתירות וכמעט גנזו אותו בגלל זה אבל חושבים שהוא נתון לשינויי מצב רוח של הכותב. זו גם לא סתירה. כמו הרבה ספרים אחרים במקרא קהלת בעד אמונה ולימוד תורה, והוא מתחיל ונגמר בדברי תורה. אבל הרעיון בקהלת הוא שאין משמעות לעולם ואי אפשר לדעת את האמת ולכן המפלט היחיד תענוגות החיים.
 
לצפיה ב-'גם את תענוגות החיים קוהלת פוסל'
גם את תענוגות החיים קוהלת פוסל
04/03/2018 | 11:42
11
52
הוא מנסה מסלולים שונים למציאת משמעות בחיים "מתחת לשמש" - ופוסל את כולם. לא חכמה לא עושר ולא תענוגות לא נותנים משמעות לכשעצמם. שלילת המסלולים האלה מובילה למסקנה שהפסוק שאופירה ציטטה. מתחת לשמים אין תשובה. התשובה נמצאת רק "מעל השמים": ביראת השם ובקיום מצוותיו.
לצפיה ב-'זה לא מדויק'
זה לא מדויק
04/03/2018 | 12:28
9
49
בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר. לא נשמע כמו פסילת תענוגות החיים.
כמו גם
לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ.
או
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
וגם לא הפסוק שציטטתי קודם.
כמובן שאפשר להביא פירושים שונים לכל דבר, כמו ספר שיר השירים שברור שמדובר בשיר אהבה לאישה אבל המציאו לכך פירושים שונים.
 
לצפיה ב-'אז איך אתה מיישב את הסתירות לכאורה?'
אז איך אתה מיישב את הסתירות לכאורה?
04/03/2018 | 13:56
8
13
לצפיה ב-'כמו במקרים אחרים'
כמו במקרים אחרים
04/03/2018 | 14:03
4
46
לא בהכרח שהכל נכתב ע"י אותו אדם, ולאו דווקא באותו זמן.
חוקרי המקרא טוענים שגם ספרי התורה לא נכתבו כולם באותה תקופה וע"י אותו סופר.
לצפיה ב-'אתה לא נותן הרבה קרדיט למקורות שלנו, זה נראה...'
אתה לא נותן הרבה קרדיט למקורות שלנו, זה נראה...
05/03/2018 | 11:52
3
35
ובצורה כזאת כל עיון יהיה שטחי, וכל קושיה תתורץ מיד ב"את זה כתב אדם א ואת זה כתב אדם ב, והעורך היה אחרי יום קשה בשדה". אי אפשר להפעק שום דבר מלימוד כזה...
לצפיה ב-'אני נותן קרדיט'
אני נותן קרדיט
06/03/2018 | 08:09
2
34
אבל לא קרדיט אינסופי. ובוא בעת דואג להטיל ספק בכל דבר ולא מקבל שום דבר כאמת המוחלטת, זה דווקא הופך את העיון למעמיק יותר.
זה אולי אחד ההבדלים העקרוניים בין לימודים תורניים למדע. המדע לא מתיימר לטעון שמצא את האמת, וגם אינו מתיימר להוכיח דבר (למעשה בלתי אפשרי להוכיח היפותזות מדעיות). המדע שואף לתת את ההסבר ההגיוני/סביר ביותר נכון לאותו רגע. זו הסיבה שיש עדכון מתמיד בתאוריות מדעיות.
באופן כללי אחד העקרונות המנחים הוא התער של אוקהם, לפיו כאשר יש מספר דרכים להסביר תופעה עלינו להעדיף את הדרך הפשוטה יותר.
עיקרון זה רלוונטי גם כשמסתכלים על כתבי קודש. לדוגמה אם בספר בראשית ביום השני לא נאמר כי טוב, ולעומת זאת ביום השלישי נאמר פעמיים כי טוב, ההסבר הסביר והפשוט יותר, שהייתה כאן טעות סופר, ו"כי טוב" אחד השתרבב מיום שני ליום שלישי.
לצפיה ב-'וכך בדיוק אתה לא לומד כלום'
וכך בדיוק אתה לא לומד כלום
06/03/2018 | 09:07
1
27
ונשאר החכם בעיני עצמו שחשף את הטעות הטפשית של העורכים המרושלים מלפני 3000 שנה.

למשל מהשמטת ה"כי טוב" של היום השני, אתה מפספס את הלימוד שביום השני לבריאה נבראה המחלוקת - נעשתה הפרדה בין המים העליונים למים התחתונים (ויש הרבה רבדים של עומק להבין את זה), ולכן לא ניתן לברך על כך ישירות. כי גם כשההפרדה וההגבלה נצרכות ויביאו בהמשך לתוצאות רצויות - הן אינן עניין משמח שניתן לברך עליו בפני עצמו.

וכן הלאה.

אין לי בעיה עם מציאת הסברים פשוטים - אבל מתוך שמירה על העיקרון שכל דבר שנכתב בתנ"ך נכתב בדיוק כך בכוונת מכוון, וצריך למצוא אותה. או לפחות לחפש ולהתייגע בחיפוש...


לצפיה ב-'בדיוק להפך'
בדיוק להפך
06/03/2018 | 09:49
29
הביטי סביבך ואמרי שהמדע לא התקדם עפ"י אימוץ גישה זו. מספיק אפילו להתבונן בתגליות של המאה ה 20.
במשפט האחרון שלך את בדיוק מציגה את המקובעות שמגבילה אותך - שיש כוונת מכוון. ושוב אנו חוזרים להבדל בין גישה תורנית לגישה מחקרית. זכותך כמובן להחזיק בגישה דתית, אבל זכרי שלדת אין שום פטנט רשום על התנ"ך. יש את הגישה של חקר המקרא או ביקורת המקרא. ולכן, אין כאן דווקא "פספוס" של לימוד על ההפרדה בין המים העליונים למים התחתונים, מעצם העובדה שמלכתחילה לא מקבלים שהייתה הפרדה כזאת.
 
לצפיה ב-'עד שאת שואלת איך *הוא* מיישב את הסתירות לכאורה'
עד שאת שואלת איך *הוא* מיישב את הסתירות לכאורה
04/03/2018 | 14:12
2
52
תראי איך המחקר האקדמי הנלמד באוניברסיטה "מיישב" את הסתירה:
"הכתוב נתון לשינויי מצב רוח של הכותב"...
(יש לנו פה עוד גאון בי-פולרי?)
 
כבר למדנו: הרוצה ל.... יבוא וי... (כדי שתהיה לו בחירה מוחלטת באשר הוא אדם).
לצפיה ב-'ולדידך יש רק מקום אחד לבוא וללמוד ממנו?'
ולדידך יש רק מקום אחד לבוא וללמוד ממנו?
04/03/2018 | 14:57
1
49
לא הייתי ממהר לקבוע שמה שהפילוסוף כתב זה דווקא המחקר האקדמי הנלמד באוניברסיטה.
מצד שני לא הייתי ננעל על פירושים שבהם בגדר סימון המטרה לאחר יריית החץ. ובאופן כללי להתחיל מההסברים הפשוטים ולא המאולצים.
כי אם בשיר השירים נכתב - אחות לנו קטנה ושדיים אין לה, מה יעשה לאחותינו ביום שמדובר בה, אז אולי זה בא לתאר את היחסים בין עם ישראל לאלוהיו, אבל זה לא הפירוש הראשון שהייתי מאמץ.
לצפיה ב-'טוב. אז לא. '
טוב. אז לא.
04/03/2018 | 15:35
9
לצפיה ב-'בדיוק, אין משמעות'
בדיוק, אין משמעות
04/03/2018 | 14:45
35
האדם לא ידע את האמת האלוהית, ולכן אמונה והנאות החיים הם המפלט היחיד שכדאי לו.
 
לצפיה ב-'תלוי על איזה פסוק מסתכלים'
תלוי על איזה פסוק מסתכלים
04/03/2018 | 07:51
43
למשל בפרק ט' נכתב:
"כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול אשר אתה הולך שמה".
באופן כללי פילוסוף צודק בכך שספק קוהלת מלא בסתירות.
חוץ מזה שלימודי מקרא באוניברסיטה הם בגישה מחקרית ביקורתית, ולא מתוך אוריינטציה דתית.
 
לצפיה ב-'אגב '
אגב
04/03/2018 | 01:03
1
35
אני יכול לתקן את קהלת, שחשוב מאד לשמור על המוסר ואסור להזיק ולהרע לאחרים לטובת עצמנו. בתורה כתוב: מה ראית שדמך אדום מדמו? האחרים חשובים לעצמם כמו שאנחנו לעצמנו, ולכן כולם חשובים וצריך להתחשב ברצונותיהם וברגשותיהם.
 
לצפיה ב-'תודה לך שחר חרישי על המילים היפות וההבנה '
תודה לך שחר חרישי על המילים היפות וההבנה
04/03/2018 | 14:23
62
דבר שני, לגבי קהלת בתוך אחת שבאה ממקום דתי וחזרה בשאלה. 
הכל נכון והכל לא נכון. נשמע מוזר אבל זה +- ככה הואיל ונאמר 70 פנים לתורה, כלומר יש כ"כ הרבה מפרשים. קחו לדוג' את מפרשי התורה- אבן עזרא, רש"י, ספורנו ויש עוד מלא כל אחד מפרש כל פסוק בצורה שונה לחלוטין, אני אומרת פשוט תקחו את הפירוש שהכי מתאים לחיים הפרטיים שלכם.
 
ולגבי קהלת, הרי היו לו 1000 נשים לכו תדעו אולי כל אישה כתבה עמוד והוא רק חתם ;)
לצפיה ב-'תקופה ארוכה מהחיים הבוגרים שלי חשבתי כמוך...'
תקופה ארוכה מהחיים הבוגרים שלי חשבתי כמוך...
04/03/2018 | 21:17
6
50
אני לא אתייחס לנקודות שהעלת כי כבר עשו את זה לפני, אבל לדעתי הניהליזם שלך שהוא לכאורה פילוסופי נטוע בתחושה עמוקה של סבל. הסבל הזה יכול להגרם מדיכאון, מחרדות, מכשלון מקצועי ועוד ועוד ועוד.
 
הפתרון שאני מצאתי לעצמי טמון בטיפול שנקרא DBT. זה טיפול שבתורו שואב המון מראיית העולם הבודהיסטית.
 
לנושא של האומץ, אתייחס כעת: (טריגר רציני בפסקה הזו עד הסוף!) אפשר לחשוב שצריך המון אומץ כדי להתאבד (והאמת היא שכן, צריך מידה לא מבוטלת של ספק אומץ ספק טישטוש חושים) אבל צריך הרבה יותר אומץ כדי לחיות, בין השאר - למרות, או בגלל, הסיבות שמנית. אני יכול לומר לך שבנסיון האחרון שלי שהיה לפני בערך 4 שנים בחרתי בדרך מאוד וודאית ללכת. גם די אלימה. בדיעבד הייתי קורא לה מכוערת (מבחינת מה שזה משאיר...)למרות שבזמנו חשבתי שיש בזה משהו רומנטי. בשיטה שבחרתי. וכן צריך אומץ כדי לעשות את 'הצעד', אבל עד שאתה מגייס את האומץ הזה אתה מרגיש כמו הבנאדם כי סמרטוט ופחדן בעולם. וגם אחרי הצעד, במקרה ששרדת - התחושה הזו נשארת איתך הרבה מאוד. ואז עוד יותר קשה לצאת מהתודעה שאת מחזיקה כעת.
 
 
לצפיה ב-'וואו! אני כל כך שמחה שלא הצלחת!'
וואו! אני כל כך שמחה שלא הצלחת!
05/03/2018 | 07:19
5
11
לצפיה ב-'תודה, גם אני'
תודה, גם אני
05/03/2018 | 21:12
4
31
היחס שלי להתאבדות השתנה אבל הוא עדיין לא חד-משמעי בכיוון של ה'לא' כי קשה לדעת מה העתיד צופה ויש מצבים (פיזיים בעיקר, אבל גם נפשיים) שבאמת המוות עדיף על פניהם. אבל זה רק אחרי שמיצינו את כל האפשרויות. בדיכאון ומחלות נפש קשה לדבר על מציוי אפשרויות כי זה הרבה יותר מורכב.
לצפיה ב-'למה? גם בדיכאון וכו' ישנן "אפשרויות"'
למה? גם בדיכאון וכו' ישנן "אפשרויות"
06/03/2018 | 07:46
3
29
דרכים ידועות להגיע לאיזון ולתפקוד, שיש אנשים שנעזרו בהן והצליחו. מה הופך את זה ליותר מורכב?
וכן, אני מסכימה איתך במאה אחוז שיש מצבים שהמוות עדיף על פניהם... ומאחלת לעצמי שלעולם לא אגיע להיות בהם ..
לצפיה ב-'קשה לדבר על מיצוי לא כי אין אפשרויות, אלא כי יש הרבה.'
קשה לדבר על מיצוי לא כי אין אפשרויות, אלא כי יש הרבה.
07/03/2018 | 17:19
2
22
אז אין באמת "מיצוי". במחלה פיזית חשוכת מרפא, נגיד ניוון שרירי - אין מה לעשות. יש תקווה תמיד שהמדע יקדים תרופה למכה אבל די ברור שזה מאוד קלוש כי פיתוח תרופות הוא תהליך של עשרות שנים.
 
בדיכאון יש תמיד אפשרויות. אני עשיתי המווון דברים מלבד האפשרות של כדורים כדי לנסות לצאת, אפילו הרחקתי עד כדי דיקור סיני.
 
היום אני יכול לומר שמעבר לשלווה שהשגתי באמצעות איזון ובאמצעות אורך חיים שאין בו נטייה לפגיעה עצמית, את המעבר לשלווה והנחת רוח - את השמחה - אני משיג באמצעות פעילות, שחלקה הקטן (אך האינטנסיבי למדי) הוא בפעילות ספורטיבית. בדיעבד התחלתי לקרוא ולראות שהמחקרים מראים שפעילות כזו (במחקרים מדברים בעיקר על אירובית, אבל לדעתי שילוב בין השניים הוא מה שעובד עבורי) היא יעילה *באותה רמה* כמו טיפול תרופתי קונבנציונלי לדיכאון (SSRI).
לצפיה ב-'הדיקור עזר?'
הדיקור עזר?
08/03/2018 | 23:06
1
21
(זה לא היה העיקר בדבריך אבל זה מסקרן אותי)
לצפיה ב-'לא ממש.'
לא ממש.
10/03/2018 | 09:27
17
אבל בתקופה שעשיתי אותו גם לא ממש "שמרתי" על הבריאות בכל דרך קונבנציונלית, אז זה הסייג.
 
אבל ניסיתי. פחות מאמין לרפואה מהסוג הזה בעיקר כי ההסברים על איך זה אמור לפעול לא מסתדרים אם מה שקורה בפועל בדיכאון או הפרעות נפשיות בכללי. הסבר על אנרגיה ערטיאלית לעומת הסבר ביוכימי.
לצפיה ב-'מציאת משמעות'
מציאת משמעות
( לעמוד שלי בתפוז )
04/03/2018 | 22:30
36

Invisible יקרה,
האם אי פעם צפית בהצגה נטולת כל משמעות? אם השווית את החיים להצגה, האם היה זה משום שאת חושבת שהחיים אינם אמיתיים? ומי את? אנחנו? הצופים? המשתתפים? שניהם?
אני מבינה שכרגע את אינך מוצאת, אולי, משמעות לחיים ושהיית רוצה לברוח מהם, אך אינך יודעת על דרך שאינה כואבת לעשות זאת. נשמע שאת מרגישה חסרת כוחות אל מול ההצגה הזאת, כאילו שלוהקת לתפקיד "שולי" אל מול דמויות חזקות יותר, לכאורה, ואולי את מרגישה כקרבן של המציאות, מבלי שיש לך יכולות לשנות את מצבך, אלא אולי רק יכולת לטשטש את התודעה כדי לא להרגיש כל כך הרבה כאב.
אולי אם הכל היה מסתדר לך בחיים, אם לא היית סובלת, לא היתה עולה בך השאלה על משמעות החיים. לנסיך סידהרתא, שהפך לבודהא בהמשך, היה הכל מבחינה חומרית, אך ברגע שנתקל בחולי, זיקנה ומוות לראשונה, מחוץ לארמונו, לא יכול היה להמשיך לנהל את חייו הנעימים, והוא עזב את הארמון מאחוריו בחיפוש אחר מה שיפסיק את הסבל. אנשים שונים לאורך כל הקיום האנושי חיפשו ומחפשים אחר תשובות, ועכשיו זאת את.
אך אולי עבורך אין זו רק שאלה של פתרון הסבל בחיים, אלא זיהוי החיים עצמם כמקור לסבל. אולי הכאב נעשה עמוק כל כך, שאת רואה את החיים דרכו. ונדמה, אולי, שאם החיים ייפסקו, גם הסבל ייפסק. אבל אולי להרוג את עצמך פירושו להוסיף על הסבל, כשהחיים ימשיכו, ואת לא תוכלי יותר לחפש או למצוא תשובות ולשנות משהו, אפילו הכי קטן. כי נתת לכאב ולאפילה לנצח בסיפור הפרטי שלך, ואולי את חושבת שזה לא משנה עבור שאר המשתתפים בהצגה הגדולה הזאת, כי אולי ממילא לא הרגשת שיש לך יותר מדי כוח במחזה, או שלאחרים לא מספיק אכפת ממך. אבל אולי, רק אולי, ההצגה הזאת לא יכולה באמת להמשיך בלעדייך. אולי את חשובה הרבה יותר ממה שאת משערת לקיומם של החיים, אולי כי רק את יכולה לראות את מה שאת רואה, לחשוב את מה שאת חושבת. אז אולי החיים הם הצגה גרוטסקית, אבל אולי מספר ההצגות בתאטרון הזה, שקוראים לו 'העולם', הן כמספר האנשים. ומה אם את לא חסרת השפעה, כמו שאולי את מרגישה, לעומת כל מה שקורה בעולם? ומה אם חייך שלך, הפרטיים, הם עולם? אולי השינוי הכי קטן יכול לתת לחיים את המשמעות שאת מחפשת? וגם אם לא "תשני את העולם", כביכול, אולי העולם שלך כן יכול להשתנות, בהמשך הדרך, בהמשך המחזה שאת, ולא אף אחד אחר, תכתבי.
 
 
לצפיה ב-'בכל חברה אנושית חייב שיהיה משהוא שישלוט אחרת יהיה כאוס גדול'
בכל חברה אנושית חייב שיהיה משהוא שישלוט אחרת יהיה כאוס גדול
04/03/2018 | 23:42
1
42
וכל דאלים גבר. אנשים רפה שכל ראויים שישלטו עליהם. ואם הם ישלטו יהיה בלאגן.
זה כמו שתתן לכנופיות פשע לשלוט.
 
אם לא היה שלטון מצבך האישי היה רע יותר כי היתה סובל מאנשים רעים שיפגו בך כי אתה חלש.
 
אם יש לך בעיות אישיות טפל בהם אבל זה לא קשור לממשלות.
 
לפני שנים רבות גם אני כמוך הגעתי למסקנה שהחיים בעולם מיותרים והם מעמסה קשה וגם לא ידעתי איך למות. גילתי שהמשימה למות היא לא קלה. צריך להיות יצירתי כדי לדעת איך לסיים את החיים.
 
לא ממליץ למות בצורה אלימה כי יש מצב שלא תצליח ואז אולי תהיה נכה והחיים לא קלים בתור נכה.
לצפיה ב-'בחברה אנושית אידיאלית, השלטון תפקידו להיטיב עם הנתונים תחתיו'
בחברה אנושית אידיאלית, השלטון תפקידו להיטיב עם הנתונים תחתיו
05/03/2018 | 11:57
31
ולא לצבור הון על גבם.
זו שלנו אינה חברה אנושית אידיאלית.
לצפיה ב-'עצובה'
עצובה
03/03/2018 | 12:45
22
210
אני בת 30, גרה עם ההורים, ללא חיי חברה.
 
סבלתי מטריכוטילומניה(תלישת שיער כפייתית) מגיל 10, והייתי מטופלת מאז אצל פסיכולוגים. אפשר להגיד שהתלישה ליוותה אותי רוב חיי.
 
הדבר גרם לי לבידוד, בעיקר מהבושה של הקרחות, ובמהלך החיים איבדתי וניתקתי קשרים עם הרבה חברות.
 
הגעתי למצב שאני לא מרוצה מחיי. בת 30, בלי עבודה(מצאתי לאחרונה עבודה שלא נראית לי ולא נראה לי שאשאר), גרה עם ההורים, בלי בן זוג, בלי חברות.
 
הכי אני מרגישה את הבדידות בסופ"ש, כשאין לי עם מי לצאת
לא זוכרת מתי פעם אחרונה יצאתי ביום שישי.
גם עכשיו בפורים, כששאלו אותי: "למה התחפשת?" אז לא עניתי. כי למה יש לי להתחפש אם אין לי עם מי לצאת?
כולם סביבי יצאו וחגגו והתחפשו, ואני נשארתי בבית
 
יש לי חברה אחת, אבל היא נשואה עם ילדים ולא אחת שיוצאת, וגם היא בקושי שומרת על קשר, אני זאת שלרוב מתקשרת.
איך הגעתי למצב הזה? איך יוצאים ממנו?
 
מהתלישה אפשר להגיד שיצאתי, אבל לא 100%. לפני כמה ימים הייתה לי נפילה קטנה, כנראה מהמתח. אבל עצרתי  בזמן.
 
אני חושבת למה שווים החיים האלה אם אתה חיי בבידוד?
מה אני עושה?
 
עצובה ומדוכאת
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/03/2018 | 14:44
11
55
חברים טובים שאוהבים, נותנים דאגה ועזרה. הם לא מפקירים את האדם בגלל חולשותיו. התלישה בעיה שלך ותצטרכי להתמודד אתה. חשוב שתימנעי ממנה, אבל היא לא בהכרח סיבה שתימנעי מחברה. הציגי בחברה את מעלותיך ואת התכונות הטובות שבך, בעיקר מעשים טובים. השתתפי במסגרות שמעניינות אותך ושם תכירי חברים חדשים.
לצפיה ב-'לא כל החברים שהיו לי ידעו על התלישה, בעצם רובם לא'
לא כל החברים שהיו לי ידעו על התלישה, בעצם רובם לא
03/03/2018 | 15:49
10
76
השני חברות שידעו על זה כבר שנים אנחנו לא בקשר.
אני זאת שבעיקר התרחקתי...בגלל המצב.
עצוב, אני במצב עצוב, אין לי מילה אחרת. אני מרחמת על עצמי. בת 30 בלי חברים.
אני אנסה להשתתף במסגרות שמעניינות, לא יודעת כמה קל יהיה פתאום להכיר חברים חדשים בגיל 30. לכל אחד יש את החבר'ה שלו שהוא מכיר שנים ומה אני פתאום קשורה. 
הלוואי והיה לי חבר'ה משלי
עכשיו יום שבת, ואין לי אפילו חברה אחת ללכת איתה לים
לצפיה ב-'עצובה 30, אני ככ מבינה אותך, את הבדידות,'
עצובה 30, אני ככ מבינה אותך, את הבדידות,
03/03/2018 | 16:56
67
אבל רוצה גם לברך אותך שאת כבר כמעט לא תולשת.
זה מדהים!!!
מהמקום של הכוח הזה, שלא הרחבת איך הגעת אליו, אפשר אולי גם למצוא חברים חדשים.
אני עצמי צריכה חברים חדשים ואאני כמעט כפול מגילך.
שמעתי לאחרונה על מישהו בן שמונים שהיה משועבד בכת רוב חייו, ורק עכשיו הצליח לצאת ממנה ומתחיל חיים חדשים.
כך שלעומתו אנחנו שתינו תינוקות(: 
השאלה מה עושים....... עכשיו............ איך ממשיכים הלאה.... זה לא ככ פשוט... ה"תלכי לקורסים" הזה. איכשהו נדמה שכולם מרופדים ובאים ממקום שלא ככ זקוקים. אולי נשמע כאן עוד מכאלה שעשו את זה ועושים את זה ויודעים. בהצלחה לשתינו, ויופי שכתבת
לצפיה ב-'תבוסתנות, חוסר אמון בעצמך, בעיית קשר עם עצמך'
תבוסתנות, חוסר אמון בעצמך, בעיית קשר עם עצמך
03/03/2018 | 20:30
4
65
אם את מטופלת שנים רבות בפסיכולוגיה, את יודעת היטב שיש לך בעיה של קשר גרוע עם עצמך, חוסר אמון בעצמך והרס עצמי שמתבטא בכפייתיות. 
ניתקת קשרים עם חברות, לא מצאת עבודה טובה ולא בן זוג - בגלל הקשר שלך עם עצמך, ולא בגלל קרחות בשיער. 
 
אני לומדת מדברייך שאת אדם חברותי. היו לך הרבה חברות, ואת זו שניתקת את הקשרים והתרחקת. החברות שהיו לך בעבר לא נפלו מהשמיים. היו לך קשרים חברתיים שיצרת. לכן אם תרגישי טוב ויהיה לך אמון וקשר טוב עם עצמך, לא תהיה לך שום בעיה להחליט ליצור קשרים בעבודה או בחוגי פעילות (כגון ריקודים, ספורט, מלאכת יד, שירה, בעלי חיים, טיולים בארץ - כל מה שאת אוהבת לעשות), ולבנות את חייך החברתיים.
 
אבל את לא מרגישה טוב, ולא בגלל קרחת או בגלל חוסר בחברה ובעבודה ובבן זוג. החוסר בחברה ובעבודה ובבן זוג הם בגלל שאת לא מרגישה טוב.
כנראה בגלל זה גם אין לך חשק ללכת לפעילות כמו חוגים, ערבי פנויים פנויות, התנדבויות בעמותות, קורסים וכדומה. אין לך כוח ליוזמות.
 
אז הגיע הזמן לשאול בטיפול הפסיכולוגי: מה הביא לכפייתיות ולדיכאון. איך מייצרים את השינוי ברגשות, בתפיסות, בחשיבה.
למשל בחשיבה של "לכל אחד יש החברים שלו שהוא מכיר שנים, אז מה אני קשורה". החשיבה הזו תבוסתנית, ובאה ממקום שלא רוצה לייצר שינוי בחיים שלך. מקום שלא רוצה להרגיש טוב.
ברור שבמציאות אנשים מכירים חברים חדשים בכל גיל, וחברויות ישנות כלל לא מונעות זאת מהם. להיפך - כל הזמן רוצים להתחדש ולשנות, וכל אדם חדש הוא משב רוח רענן בחיים. אבל דפוסי המחשבה שלך אינם רוצים לחשוב שאת חיובית, שכדאי לאהוב אותך.
וצריך להבין בטיפול הפסיכולוגי למה התרגלת מגיל כל כך צעיר לדפוסי מחשבה אלה, ועד כמה יש לך כוח לשנות אותם ולהיאחז בחוויות החיים החיוביות שלך - חברויות בעבר, עבודה טובה שהיתה לך, דברים שאהבת לעשות, שהצלחת בהם וכד'.
צריך לשאול בטיפול אם המגורים עם ההורים רצויים לך או מונעים ממך התפתחות.
צריך לשאול הרבה שאלות, שלא עוסקות בקרחות ובבושה מהן... זו לא הבעיה!
לצפיה ב-'יש לי בהחלט הרס עצמי אם תלשתי שיער.'
יש לי בהחלט הרס עצמי אם תלשתי שיער.
03/03/2018 | 23:35
3
40
ניתקתי קשרים גם בגלל הקשר שלי עם עצמי וגם בגלל הקרחות, זה גרם לי עוד יותר להתבודד.
אני אדם חברותי? לא כל כך. 
לא היו לי הרבה חברות, תמיד היו לי 2-3 חברות טובות גג. לא התחברתי לכל אחת.
גם אני אשמה בחלק מהמקרים, שאר המקרים גיליתי שהן לא חברות אמיתיות אז העדפתי להתנתק מהן. אבל מודה שחברה אחת עד היום אני מצטערת שהתנתקתי ממנה, ועל שטות.
גם כשאני מרגישה טוב, החברים לא באים מעצמם, הבעיה שניתקתי את כל החברי ילדות שלי, ונשארתי לבד, וחבר שאי אפשר להחזיר את הגלגל.
המערכות יחסים שלי בזמן האחרון הן רק של סקס, בד"כ גברים שפונים אליי בפייס, ואומרים מראש שזה מה שהם מחפשים, אבל גם אני רוצה את זה, גם לי יש צרכים. אז עד שאכיר מישהו שרוצה לרציני וגם אני רוצה לרציני, אני נהנית מסטוצים פה ושם.
מה הביא לכפייתיות ולדיכאון? סבלתי גם מילדים בבית ספר, מהצקות, אומנם עבר הרבה זמן אבל זה השפיע ומשפיע עד היום. זה דפק אותי, הייתי ילדה טובה ולא הבנתי למה לא אוהבים אותי ומציקים לי, למרות שלא עשיתי רע לאף אחד. זה דופק את הבנאדם.
אף פעם לא הצלחתי להחזיק קשר, אין לי אף חברת ילדות. בין אם חברות של שנים, או בן זוג של שנים. הבן זוג שהיה לי הכי הרבה זמן זה שבועיים בגיל 17.
לצפיה ב-'מה את חושבת שצריך לעשות כדי לשנות את המצב מהיום והלאה?'
מה את חושבת שצריך לעשות כדי לשנות את המצב מהיום והלאה?
04/03/2018 | 00:58
2
44
האם יש לך תוכניות איך למצוא חברה ועבודה חדשה?
 
הילדים כבר לא מציקים היום. ואת אומרת שהיית ילדה טובה. 
מי לא אהב אותך? האם היום את יודעת מדוע? האם את יודעת מדוע הילדים הציקו לך? ביררת את זה בטיפולים הפסיכולוגיים? 
האם היום את יודעת לאהוב את עצמך או לא? ואם לא, מדוע?
 
באופן טבעי, ילדים לא מציקים לילד עם ביטחון עצמי ושמחת חיים.
זה קודם שהילד מבטא חוסר ביטחון עצמי וקשיים רגשיים והתנהגותיים, ואז הילדים מציקים לו. 
מה שגרם להצקות של הילדים לא נעלם לאחר שהילדים נעלמו, והוא זה שהולך איתך. את הבנת מה זה בטיפולים הפסיכולוגיים?
 
 
לצפיה ב-'בהמשך טבעי לדברי אופיר'
בהמשך טבעי לדברי אופיר
04/03/2018 | 01:01
36
יש להיות אסרטיבי. כשמציקים לנו, נגן על עצמנו ונדרוש שיניחו לנו, ולפעמים נשתמש בסנקציות כמו איום בתלונה, נזיפה והתרחקות. לא צריך להיות רע או מגעיל, אבל כשרואים שיש לנו כוח וסמכות נגד מציקים, נזהרים לא להרע לנו.
 
לצפיה ב-'האמת שמצאתי עבודה עכשיו, אבל היא לא לטעמי.'
האמת שמצאתי עבודה עכשיו, אבל היא לא לטעמי.
04/03/2018 | 01:05
46
אחרי שעזבתי עבודה קודמת והייתי כמה חודשים בבית.
 
אני תוך כדי אמשיך לחפש. אולי אמצא משהו יותר טוב.
 
למצוא חברה? במקןם עבודה כולן מבוגרות, לא יודעת איך למצוא חברה. לכן כרגע אני נפגשת מידי פעם רק עם גברים לסקס. כדי להרגיש קצת טוב.
 
מדוע לא אהבו אותי? אין סיבה. כי ילדים זה עם רע וחיפשו שעיר לעזאזל. אולי כי לא הייתי ערסית כמוהם, אז הרשו לעצמם להציק.
 
אוהבת את עצמי און אנד אוף. חסר לי קצת ביטחון.
 
לא יודעת אם הבנתי כל כך את זה בטיפולים.
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
03/03/2018 | 21:12
3
34
למה הפריעה לך בעיית התלישה להתחבר עם אנשים? חשוב שתעריכי ותאהבי את עצמך ותיתני אהבה לאנשים אחרים. אם תהיי טובה לאחרים, יאהבו אותך. אז יהיה לך יותר ביטחון עצמי בכך שתצליחי בחברה.
לצפיה ב-'למה? כי זה יוצר קרחות וקשה להסתיר אותן. וזה גורם לבושה'
למה? כי זה יוצר קרחות וקשה להסתיר אותן. וזה גורם לבושה
03/03/2018 | 23:41
2
39
אז מתבודדים.
לצפיה ב-'אז כמו שכתבתי לך'
אז כמו שכתבתי לך
04/03/2018 | 00:42
1
34
מי שיאהב אותך ויעריך את מעלותייך ואת מעשייך הטובים, יקבל אותך כמו שאת ויעזור לך להתמודד עם החולשות. לא צריך להתבייש, התגאי במה שטוב אצלך והדגישי אותו בחברה.
 
 
לצפיה ב-'ואולי אפשר להסתיר חלקית'
ואולי אפשר להסתיר חלקית
15/03/2018 | 14:32
4
ע"י כובע גדול וע"י פאות נוכריות.
 
לצפיה ב-'ומה היה עד עכשיו?'
ומה היה עד עכשיו?
03/03/2018 | 22:33
6
39
זה מצב שהתפתח בהדרגה, שלאט לאט הלכת והסתגרת מהעולם עד שבלי להרגיש ריך זה קרה את מוצאת את עצמך פתאום כפי שתיארת? או שזה כבר שנים רבות ככה, אבל עכשיו פתאום התעוררת לזה וזה מפריע לך?
כך או כך, עצם הצער על כך והרצון לשינוי - הם תחילתו של השינוי הזה. תאמיני בעצמך. תאמיני בכוחות שלך ליצור אותו.

לצפיה ב-'אהמ, תמיד הייתי מופנמת וביישנית.'
אהמ, תמיד הייתי מופנמת וביישנית.
04/03/2018 | 00:59
5
48
בתור ילדה הייתה לי עוד שמחת חיים, זה הלך והתמעט כשגדלתי.
 
כן, זה בהדרגה ככל שהתבגרתי. גם התלישה לא הוסיפה לזה. עוד יותר גרמה לבידוד, שלא הלכתי כמעט לבית ספר, התביישתי מהקרחות.
 
אפשר להגיד שבשיר התלישה שלי שזה בגיל 16, אני כל הזמן און אנד אוף. תקופה טובה ואז נפילה. לא מצליחה להחזיק את עצמי למעלה.
 
בגיל ההתבגרות היו לי יותר חברות עד שזה הלך והתמעט לכדי 0.
לצפיה ב-'תראי, את מתארת מצב מאוד לא פשוט'
תראי, את מתארת מצב מאוד לא פשוט
04/03/2018 | 22:16
3
35
שמלווה אותך כל חייך. זה לא שהגעת לזה לאחרונה.
כל החיים היה לך מצב של חוסר בחברה. כל החיים נמנעת מלהתמודד והתרחקת מאנשים כתגובה לבעיות שנתקלת בהן. 
אינני יודעת איפה הורייך תופסים מקום בחייך, ומדוע לא היתה תגובה לכך שכמעט לא הלכת לבית הספר. אני מרגישה שגם הם אנשים פסיביים מאוד, כמוך, שלא יודעים להתמודד עם החיים, ולא יודעים לעזור לך להתקדם בחיים - לא אז ולא היום. 
יתכן גם שטוב להם שאת גרה איתם בבית, והם לא רוצים שתצאי ממנו והם יישארו לבדם. אינני יודעת, כי לא כתבת על כך. א
בל גם אם הם לא רואים שטובתך להתקדם לחיים עצמאיים ומאושרים, את צריכה לדעת שפסיביות - הפסיביות שלהם ושלך - אינה דרך להצליח בחיים. היא זו שמביאה למצב שאת נמצאת בו. 
 
את החיים צריך לייצר, הם לא קורים לך לבד, כשאתה מחכה ונמנע מכל קושי שמתחכך בך. אמנם קשיים רבים התחככו בך במשך החיים, אבל אין שום פיתרון בלהימנע ולברוח מהקשיים אל הלבד. התוצאה היא הלבד שאת סובלת ממנו היום.
 
אני לא יודעת אם את בטיפול פסיכולוגי היום. מה שברור לי, שגם בטיפולים הפסיכולוגיים שהיית בהם היית פסיבית, וחיכית שהם יעשו את העבודה שלהם ופתאום יקרה לך משהו טוב.
זה לא עובד ככה. את צריכה להילחם על טיפול פסיכולוגי טוב, שבו את מבינה מה קורה, ומשתפת פעולה וגם יוזמתית כדי שהטיפול יעזור לך. את צריכה ללמוד מהטיפול ולהרגיש שהוא מלמד אותך. אם הוא לא מלמד אותך שום דבר על הבעיה שלך, ואת נשארת עם מחשבה ש"ילדים זה עם אכזר שנטפל למישהי בגלל שהיא לא ערסית", ולא רואה את הסיבה העמוקה להרס העצמי שלך ולא מבינה איך יוצרים קשר טוב עם עצמך ואיך מתחברים לאנשים - קשה לראות איך את יכולה לייצר שינוי. 
החיים והטיפול לא מייצרים את השינוי לבד - את צריכה להילחם עליו, לרצות אותו, לחפש אותו ולהבין איך לגרום אותו. 
 
לצפיה ב-'הוריי ראו מה קורה, זה התחיל בכיתה ו שהתחלתי עם המצבי רוח'
הוריי ראו מה קורה, זה התחיל בכיתה ו שהתחלתי עם המצבי רוח
04/03/2018 | 23:47
2
38
הם שאלו מה קרה, וניסו לדבר איתי. רק שנים מאוחר יותר לקחו אותי לפסיכולוג, כנראה חשבו שזה תקופה חולפת.  אבל תמיד הייתי עם מצבי רוח מגיל 10 בערך, שזה גם הגיל שהחלה בו התלישה.
הם לא פסיביים, פשוט לא ידעו איך להתמודד.
לא חושבת שטוב להם שאני גרה בבית, הם גם רוצים לראות אותי עם זוגיות ויוצאת לעצמאות. אני כרגע לא במצב כלכלי לגור לבד. נתתי לעצמי הבטחה שאצא מהבית ברגע שאכיר בן זוג.
צודקת במה שאמרת. השינויים לא יקפצו עליי, הבן זוג שלי לא יחכה לי מחוץ לדלת, עבודת חלומותיי לא תגיע אם לא אחפש, וכו'.
רק הבעיה החברתית, שאין לי עם מי לצאת וככה גם קשה לי להכיר, משפיעה מאוד ומבאסת.
לצפיה ב-'זו בעיה טכנית בלבד - '
זו בעיה טכנית בלבד -
05/03/2018 | 08:11
32
הולכים לחוגים, לפעילות חברתית של פנויים פנויות, טיולי פנויים פנויות.
שם פוגשים אנשים, חברה. גם בעבודה. זו לא בעיה. 
גם אם השכנים או האנשים בעבודה מבוגרים, אפשר להתיידד איתם. יש להם ילדים, אחים, אחיינים, לא בעיה להכיר מישהו אם מכירים אנשים ואוהבים אותם ומחוברים איתם, ואמרים להם: יש לכם מישהו נחמד להכיר לי?
 
הבעיה היא במקום אחר. תחשבי על זה. 
לצפיה ב-'אני מסכימה עם מה שאופירה כתבה לך'
אני מסכימה עם מה שאופירה כתבה לך
05/03/2018 | 11:50
29
ברגע שתרגישי טוב עם עצמך, ותהיי רגועה ושמחה - גם הקשרים עם אנשים יזרמו לך, וההכרויות יקרו הרבה יותר בקלות. איפה? בכל מקום ובכל מסגרת שבה תהיי את ויהיו אנשים נוספים. שזה עבודה, לימודים, תחביבים, התנדבות. פעילויות לפו"פ. כל דבר.
לצפיה ב-'שלום עצובה'
שלום עצובה
15/03/2018 | 14:37
6
על שמחת חיים חשוב לשמור, ואפשר להגיע אליה ע"י אהבת עצמנו ועשיית דברים שטובים ונעימים לנו. חשבי מה את אוהבת בחיים. לא קשה למצוא חברים, צריך להכיר אנשים נחמדים ולתת להם אהבה במעשים טובים וכנים, בעיקר דאגה והתעניינות רגשית. פסיכולוג טוב וחכם עשוי מאד לעזור ולהבין וגם לתת דרכי הבנה חדשות, אבל חשוב שהוא יהיה גם אדם טוב כדי שלא יזיק נפשית למטופליו. ההורים הם האנשים הכי חשובים לאדם בחייו, לכן חשוב לשמור אתם על יחסים טובים ככל האפשר. אם קשה להם לתת אהבה, כדאי לפעמים לנסות לעזור להם בזה. כמובן, אם יש עימותים רציניים כמו מכות, חשוב לפנות לסיוע מקצועי כמו רווחה שיפתור את הבעיות בבית. צריך גם להשתדל לתת חופש מסוים זה לזה.
             
 
לצפיה ב-'גם לי יש קצת התקרחות '
גם לי יש קצת התקרחות
04/03/2018 | 23:49
41
אבל לא בגלל מה שאמרת 
אולי בגלל גניטקה וגם בגלל התרופות 
וגם נשירה מתרופות כימיות 
אני מבינה אותך .
אני גם בת 30 גרה עם אמא שלי 
וגם אני לא יוצאת גם בגלל מצב הפיזי שלי  .
וגם לי יש בעיות חברתיות יש לי פחד דחייה ואני מלאה ביקורת .
 
לצפיה ב-'לא לבדך'
לא לבדך
( לעמוד שלי בתפוז )
04/03/2018 | 23:59
32

שלום לך,
אני מבינה שאת נקלעת לבדידות בחיים בלי להבין לגמרי איך זה קרה. את כנראה יודעת שהבושה בקרחות גרמה לבעיות בחיי החברה שלך, אבל האם את יודעת מה גרם לך לתלוש שיער? נשמע שסבלת מקשיים נפשיים מילדות, ושאת ממשיכה להתמודד. מצד שני, כיום את מתגברת לרוב על הצורך בתלישת השיער, מה שיכול להצביע על כך שכן הגעת לתובנות כלשהן לגבי מצבך.
מדברייך עולה שאת מרגישה, אולי, שהבעיות החברתיות בילדותך הן ש"קבעו" את מצבך החברתי נכון לעכשיו. כלומר, את אולי מרגישה חוסר אונים אל מול בעיותייך, כי את העבר קשה לשנות. ויחד עם זאת את כן מחפשת לעשות שינוי, את לא מתייאשת. כמו שכתבו לך, חברים אפשר לפגוש בכל גיל, במגוון רחב של מצבי חיים. אולי משום שאת עצובה, כמו הכינוי שנתת לעצמך, קשה לך יותר למשוך אלייך קשרים חברתיים. אולי העצב מרחיק ממך את השמחה. את כותבת שכשהיית ילדה עוד היתה לך שמחת חיים, שהלכה ופחתה עם הזמן. האם דיברת,בילדותך עם הפסיכולוגים על בעיותייך החברתיות? האם הגעת לתובנות כלשהן?
נראה שאת מרגישה תקועה, כאילו מה שהיה הוא מה שיהיה, ואין לך אפשרות לצאת מהמעגל. אבל, מצד שני, ייתכן ויש לך גם את התובנה שכפי שהצלחת לרסן את תלישת השיער, תוכלי גם לשנות את מצבך החברתי והתעסוקתי. יכול להיות שאת רואה שאת כן מסוגלת לשנות, ורק צריכה להאמין שאין גיל להצלחה. את פונה לפורום כדי לקבל עזרה, ואולי זה משהו שלמדת שיכול לעזור לך: להיפתח. אולי היכולת להיפתח היא כוח שיעזור לך למצוא חברות, בן זוג, כיוון בחיים? אולי תנסי לשחזר את מה שעזר לך ליצור חברויות בעבר, ותמצאי אלו יכולות שלך שיחקו תפקיד משמעותי?
היו לך קשרים בעבר, בין אם מעטים, בין אם מרובים, אינני יודעת אם זה משנה. העובדה היא שהיכולת ליצור קשרים קיימת בתוכך. אולי את צריכה עדיין ללמוד כיצד לשמר אותם, להשקות אותם ולהפריח לכדי יערות עד. בינתיים, וגם אחרי, את מוזמנת להמשיך ולשתף בפורום, וייתכן שהשיתוף ברגשותייך, וההשתתפות באלו של אחרים, יעזרו לך לראות שאת לא לבדך.
 
לצפיה ב-'הי,חברים/חברות זה טוב בתקופת הבצפר...'
הי,חברים/חברות זה טוב בתקופת הבצפר...
05/03/2018 | 16:45
45
צבא וקצת אחרי... אחכ נשארים מעט,רק הקרובים,אחכ גם הם לאט לאט נעלמים...
אנשים משתנים.מה שהתאים בעבר לא מתאים היום עם אותם חבר'ה... חלק עברו עיר,חלק התחתנו ועם כל המשמעות...אז יש פחות זמן לחברים... ככה זה...סה לה וי...
לשבת על כוס קפה,לא צריכה חברים...
חוצמזה,את יכולה ללכת ללמוד משהו,למשל,גם זו דרך להכיר חברות/חברים חדשים...
טיולים...
דבר אחד בטוח,אם לא תצאי החוצה,לא יכירו אותך...
וגם הרבה תלוי בך...אם את טיפוס נחמד,אז תיק תק מוצאת חברות...
אבל אם את טיפוס רכלן,כל הזמן יש סביבך מהומות,מתבודדת,פרצוף תשעה באב, נחבאת אל הכלים...גם 200 שנה יעברו ולא יעזור...
והכי חשוב,זה לעבוד...! גם אם את לא אוהבת את העבודה...עבודה מביאה עבודה...!
 
 
 
לצפיה ב-'קריאה להשתתף במחקר'
קריאה להשתתף במחקר
26/02/2018 | 15:44
3
137
נשמח אם תסכימו להקדיש כחצי שעה מזמנכם על מנת למלא סקר אנונימי, הנועד למפות את דפוסי השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות (כגון: מחשב, סמארטפון, טאבלט) בקרב מתמודדים עם בעיה נפשית. כל אדם מעל גיל 18 יכול להשתתף ולמלא את הסקר . לכניסה לסקר היכנסו לקישור- 
https://haifacatrc.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_8z...
בין המשתתפים בסקר יוגרלו שוברים לארוחת בוקר זוגית במגוון בתי קפה ברחבי הארץ.
תודה מראש על השתתפותכם,
ספיר יעקבי, עוזרת המחקר, לשאלות ו/או לסיוע במילוי הסקר ניתן לפנות בדוא"ל: sapirjacoby@gmail.com או בטלפון: 052-5852217
נ.ב. נשמח אם תשתפו הודעה זאת.
לצפיה ב-'נפשיט...? את מי את רוצה להפשיט...?'
נפשיט...? את מי את רוצה להפשיט...?
28/02/2018 | 16:01
73
בקשר לארוחה זוגית...אפשר פנסיון מלא...?
לצפיה ב-'חצי שעה זה יחסית הרבה '
חצי שעה זה יחסית הרבה
28/02/2018 | 20:23
1
60
את צריכה להגריל משהו יותר שווה אם את רוצה שאנשים יתפקדו בהמוניהם...
לצפיה ב-'חצי שעה זה במקסימום'
חצי שעה זה במקסימום
28/02/2018 | 20:46
59
תשובה ממוצעת לוקחת בערך כ-15 דק.
ל
לצפיה ב-'עברתי שלב וכל יום וכל'
עברתי שלב וכל יום וכל
27/02/2018 | 21:01
5
139
לקח לי כימעט שנה שלמה לקבל החלטה

לעזוב מקום עבודתי לאחר 4 שנים

כי רציתי להתקדם. מיקצוענית ושכר

אפשר להגיד ממקום העבודה הקודם

ברחתי כי הרגשתי חנוק

כמובן הלכתי לעבוד במקום עבודה אחרת

אבל מה שהופתח לי לא קבלתי מבחנת תפקיד

וכל יום קם לחשש מה אהייה

וצריך להוכיח. אבל כל פעם חושש מכל דבר

אך אני רוצה לקחת רספידל או משהו כזה להיות רגוע

אבל לא רוצה שזה יופיע במע של קופה


אוף מאיוש ומפוחד
לצפיה ב-'מחנק שהוביל לשלב חדש וחשש'
מחנק שהוביל לשלב חדש וחשש
( לעמוד שלי בתפוז )
27/02/2018 | 21:45
4
52

היי,
נשמעת מדבריך אכזבה ותחושת תסכול כי הרגשת חנוק במקום עבודה בו עבדת ארבע שנים ולקח לך הרבה זמן להגיע להחלטה ולקבל אומץ לעזוב ואז...
כשהתחלת את העבודה החדשה גילית שהם לא עמדו בהבטחות שלהם ושוב יש חששות ופחדים, לא פשוט גם במקום החדש...
ארבע שנים תפקדת במקום עבודה בו היית חנוק וזה מלמד הרבה עליך כעובד: מסור, מתמיד ומגלה רצינות ואחריות גם כשקשה.
תכונות אלה יבואו לידי ביטוי גם בעבודה החדשה, תן למעסיקים החדשים שלך הזדמנות להכיר אותך יותר טוב.
אתה עכשיו חדש והם עדיין לא מודעים ליכולות שלך,יתכן מאוד שבקרוב הם יציעו לך את התפקיד שרצית ואם הם לא יציעו אתה יכול לבקש...אחרי תקופת הכרות יש מצב שיתנו לך את התפקיד.
אם לא יתנו ולא תתחבר למקום העבודה ו/או תרגיש חנוק גם בה אז תמיד נשארת לך האופציה למצא מקום חדש וכמו שמצאת עכשיו תוכל למצוא בעתיד.
עדכן אותנו לגבי ההתפתחויות וזכור שאנחנו כאן בשבילך גם בצ'אט מתשע עד חצות בכל יום מלבד בשישי : http://www.sahar.org.il/
אני מאחלת לך לילה שקט וימים של רוגע וביטחון,
מתנדבת ס"הר
 
לצפיה ב-'אבל אין לי'
אבל אין לי
28/02/2018 | 09:58
1
43
אמון באף אחד
לצפיה ב-'למה אין לך אמון באף אחד? '
למה אין לך אמון באף אחד?
28/02/2018 | 15:26
34
נכווית מאנשים? רוצה לספר?
ובלי קשר, מה שחשוב לך כרגע הוא שיהיה לך אמון בעצמך וביכולת שלך להצליח. את זה יש לך?
לצפיה ב-'אין לי אמון באף אחד'
אין לי אמון באף אחד
28/02/2018 | 10:16
17
לצפיה ב-'אין לי אמון באף אחד'
אין לי אמון באף אחד
28/02/2018 | 10:52
12
לצפיה ב-'אני נלחם בחברה'
אני נלחם בחברה
26/02/2018 | 21:56
4
99
בעזרת רעיונות תוקפניים כמו התעניינות בתחביבים ולהגיד "תאמין לי במקום לשקר, כמו שמיהרתי עם עובדת ההשמה אהבת חיי. אני צריך לבטא את אהבתי לעובדת ההשמה בדרך חיובית יותר ורגשית, בלי תוקפנות. אני לא אוהב רעיונות תוקפניים כי אני אוהב את עובדת ההשמה, לא צריך להגיד דבר לא נכון, וצריך לכוון את הדיבור עם אנשים לדברים חשובים רוחנית שזה האהבה לעובדת ההשמה.
לצפיה ב-'אני מדבר עם חברים על הזמן הפנוי'
אני מדבר עם חברים על הזמן הפנוי
26/02/2018 | 22:04
57
כדי ליצור חברות אישית וטובה. כשאומרים "תאמין לי" במקום לשקר זה יכול להפחית אי הבנות. אני מנצל את האסרטיביות להתעניינות.
 
לצפיה ב-'אני בכל זאת חושב'
אני בכל זאת חושב
27/02/2018 | 23:20
2
43
שלהתעניין בעיסוקים של אדם זו דרך בוגרת ויפה לדבר, ולהגיד "תאמין לי" זו דרך חכמה לא לשקר כדי להפחית אי הבנות ויחד עם זה להיות מאד אסרטיבי ויעיל.
 
לצפיה ב-'בין תוקפנות לאסרטיביות, בין הפנים לחוץ'
בין תוקפנות לאסרטיביות, בין הפנים לחוץ
( לעמוד שלי בתפוז )
07/03/2018 | 22:20
1
17
פילוסוף יקר,

נשמע לי שדרך הכתיבה שלך כאן שיתפת אותנו בהתלבטויות שלך לגבי שתי דרכי תקשורת שעשויות להופיע לעתים קרובות בשיחה. אני מבינה שמצד אחד אתה נרתע מהאמירות האלה כי יש בהן משהו תוקפני בעיניך, ומצד שני אתה רואה אותן כמועילות כדי לקדם שיחה שנעימה גם לך וגם לאדם שמדבר איתך. אני חושבת שאולי במרכז ההתלבטות שלך עומד הגבול הדק שבין אסרטיביות לתוקפנות...

נדמה לי שבנוסף אתה גם מתלבט האם נכון לקיים שיחה על דברים שאין להם חשיבות מהותית עבורך או עבור האדם שאתה מדבר איתו. אני מרגישה בכך את הרצון שלך לרדת אל עומק הדברים, ומצד שני את ההבנה שלעתים קשרים בין אנשים נוצרים דווקא על פני השטח.

תודה לך, פילוסוף יקר, שאתה משתף אותנו בשאלות הללו. אני לא בטוחה אם יש להן פתרון אחד או שמדובר על מתחים שכל אחד מוצא בהם את האיזון שלו, אבל אני מאמינה שנעים יותר להתלבט יחד... אני מקווה שתמשיך לאפשר לנו להיות איתך בתהיות האלה.

שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'תודה והסבר'
תודה והסבר
08/03/2018 | 13:24
11
אני לא רק מתלבט בין אסרטיביות ותוקפנות, אלא גם בין אסרטיביות ואנושיות. אני מנסה להיות גם אסרטיבי מאד וגם רגשי מאד ואוהב. אני מתעניין בתחביבים מתוך מטרה רגשית להביע עניין בחיי האדם האחר, ואני מאמין שזו גישה בוגרת ויפה לשיחות, אבל זה יוצא מלאכותי כמו חקירה וגם רציונלי מדי והחברים מתלוננים שאני שואל אותם אותן שאלות כל הזמן.
לצפיה ב-'הכאב נשאר '
הכאב נשאר
25/02/2018 | 14:07
15
147
לא כותבת פה כי הרגשתי שאני מדכא את האויירה וגם כי לא הכי עוזר לי האמת ועוד סיבות 
אם אתם  זוכרים אותי אז יש סיפור חיים לא קל בכלל .
אבל כמו שאומרים תמיד יכול לקרות גרוע יותר /או שפשוט להוסיף לצער והכאב 
אז כך היה גרוע יותר לא ללא חלש 
אז כמו שאמרתי המחלה חזרה האוטואומונית 
והתמודדות שלי הייתי מאושפזת  פעמיים 
אחד מהם בתקופה החגים כל החגים הראשונים חוץ סוכות 
התעלפתי והיה לי פרכוסים ומצאו לי דלקת בראש .
יש לציין שהייתי בטיולים במהך לפני כל אשפוז אבל בגלל המצב הנפשי והגופני והמחלה לא נהנהתי בכלל .
שתי האשפוזים לקחו ממני כל יום דם ולפעמים כמה פעמים 
מלא בדיקות ועייפות לא יכלתי לקום 
מאז קיבלתי תרופה של חולי סרטן למרות שאין לי סרטן .
מאז אני מתמודדת עם תרופות בדיקות קופת חולים עייפות ועוד 
נוספו לי מחלות לאוסף 
אני מתמודדת עם בעיות בבריאות נופסות כל מיני המון 
פשוט המון בעיות 
ואני כל הזמן עייפה עייפה 
זה האחרי כל מה שעברתי כל החיים קיבלתי את זה אחרי כל מה שעברתי קולטים .
אני מתמודדת עם כאבים ולחצים .
ואני כבר לא רזה אני השמנתי 
מה שמוסיף לכאב שלי . המראה החיצוני שלי נראה איך שאני מרגישה פיזית ונפשית 
אני מתמודדת עם בעיות לא קלים 
נוספו לי כדורים  גם של אפילפסיה . אני בערך 7 כדורים ביום 
החיים שלי הפכו להיות סיוט 
הם  היו סיוט ועכשיו סיוט כפול מה אני הקרא לזה כבר אין מילים לתאר את גודל הצער והכאב הנוראי  מה לא יהיה לי טוב בחיים .מה עשיתי כבר דיי תתפלו עלי תבקשו רחמים עלי כי עייפתי .ומי שלא מכיר את הסיפור שלי קודם לא יבין את גודל הכאב כי צריך להבין היה לי גם קודם סיוט זה רק עוד דברים רעים לאוסף 
.
 
 
 
 
לצפיה ב-'רק שתדעו שהתגעגעתי '
רק שתדעו שהתגעגעתי
25/02/2018 | 14:36
3
76
לגלי 
למילקי 
לקוסמת 
לאופיר 
לאלומת אור 
לשחר 
לניק אפילו כן תתפלו 
למירב 
לתאום למרות שאנו בקשר 
אני אוהבת אותם אתם משפחה 
 
לצפיה ב-'היי'
היי
25/02/2018 | 16:46
2
71
כאב טוב לראות אותך אני פחות כותבת בפורומים ובמגמה של לעזוב סופית. אם מעניין אותך מה שלומי אז לא יודעת אם את זוכרת ציירתי ואז זנחתי את זה לתקופה וחזרתי לצייר לא מזמן ומרגישה שהשתפרתי ומקווה לקחת את זה לשלב הבא. אם את מעוניינת לראות את הרישומים החדשים תודיעי אולי אבדוק אופציה של שליחה במסר וזהו מנסה במקביל לטפל בעצמי מבשלת יותר בקלות היה לי פוביה מבישול עדיין יש פחד מדברים מסויימים אבל גם אחותי מבשלת אז יש לי את מי לשאול.
מקווה שיוטב לך.
וזהו
לצפיה ב-'אני כותבת באיחור'
אני כותבת באיחור
26/02/2018 | 20:26
1
53
כי אני כל היום עייפה 
נמאס לי להיות עייפה באמת 
אשמח לראות 
שמחה שהתגברת 
הלוואי עלי להתגבר יש לי המון פחדים 
אני אכתוב לך במסר אישי .
הגוף שלי תשוש כל היום אני לא יודעת מה לעשות כבר .
מלאו אותי בתרופות 
והשמנתי בקצב מהיר מאודד .
מקווה שאת לא אוכלת ניירות כבר .חח
לצפיה ב-''
26/02/2018 | 21:00
13
לצפיה ב-'אני כל כך מצטערת לשמוע...'
אני כל כך מצטערת לשמוע...
27/02/2018 | 07:05
2
51
כל מה שאפשר לעשות זה באמת להתפלל... להתפלל שכל המחלות למיניהן תיסוגנה, שהשמש תיגע בך, רכה וטובה, שתתאים החוצה לבין האנשים ושיהיה לך טוב, ותרגישי ותהיי חזקה ובריאה ומלאת מרץ ומלאת שמחה.

מה היית רוצה לעשות ביום שכך יהיה? תתארי לי יום כזה. היום שאחרי כל המחלות. איך הוא נראה? מה את עושה? אילו רגשות יש שם? אילו מראות, צבעים, ריחות?

שיהיה לך רק טוב!!
נ.ב. אני שוב רוצה להציע שתחליפי ניק. זה לא טוב לך להזדהות עם המילה "כאב". אם תחליטי שכאב הוא לא הזהות שלך יותר, יהיה לזה יותר קל לקרות גם במציאות...

לצפיה ב-'תודה אני מרגישה מותשת '
תודה אני מרגישה מותשת
04/03/2018 | 23:44
1
11
כל כך
אני באמת צריכה להחליף ניק יש דרך קלה לעשות את זה .
שיהיה בריאה ומחאת מרץ
הייתי רוצה לראות טוב לתפח את גופי ואת עצמי לראות טוב 
לאכול טוב לרקוד לצאת להכיר אנשים 
מה שקשה לי בגלל פחד הדחייה שלי 
הייתי רוצה ללמוד דברים לצאת יותר בחוץ  
פחות  לפחד לראות את האהבה שלי לעולם לתת אהבה 
להביא את הכישורים שלי .
 
 
לצפיה ב-'זה נשמע ממש טוב!'
זה נשמע ממש טוב!
06/03/2018 | 09:00
7
אני שמחה בשבילך שיש לך תמונה כל כך ברורה של מה שאת רוצה לחוות: את עצמך מלאת חיים, נראית טוב, אוכלת טוב, רוקדת, יוצאת, מבלה, נהנית, מכירה אנשים! מצויין! תמשיכי חטפח את המחשבות על זה ואת הרצון לזה. תמשיכי לשאוף לשם, ולצד זה לעשות צעדים קטנים, אפילו קטנטנים - לא משנה מה גודלם - לכיוון הזה. ואל תתייאשי אם הפער גדול עדיין, כי הוא ילך ויקטן. זה בדיוק כמו כשמתחילים לרוץ, או לעשות יוגה, או לנגן: השיפור קטן בכל אימון, ובהתחלה מרגישים הרבה יותר את הקושי והפער ולא את מה שהושג. אבל לאט לאט ההשגים מצטברים, ופתאום את שמה לב שאת כבר לא מתנשפת אחרי כמה דקות. ופתאום את רואה איך השרירים גמישים יותר. ופתאום האצבעות כבר יודעות מעצמן מה לעשות. וכן הלאה בכל התחומים...
תנסי להציב לך מטרות קטנות לשיפור ולעשיה חיובית, למרות המצב הרפואי העכשווי. אל תחשבי על מה שאת לא יכולה  אלא תתמקדי ב"כן" הקטן - ותממשי אותו. ותחגגי אותו.

את יכולה גם לשתף כאן בהשגים הקטנים. (שרק נראים קטנים אבל הם בעצם לא...)
לצפיה ב-'כשהכאב נשאר ואף מוכפל'
כשהכאב נשאר ואף מוכפל
( לעמוד שלי בתפוז )
27/02/2018 | 23:06
5
39

היי יקרתי,
אל תחששי לכתוב כאן, את לא מדכאת את האווירה, להפך-אנחנו כאן עבורך בעיקר כשאת עוברת תקופות קשות של כאב פיזי ונפשי...
נשמע מדבריך כל כך הרבה כאב וסבל ,כל משפט שלך המחיש עד כמה את סובלת...
הלוואי שהיה לי מטה קסמים והייתי יכולה ,כמו פיה מהאגדות, להעלים לך את כל הכאבים והעייפות הבלי נגמרת...
ובמקום שבעה כדורים ביום (לטיפול בסרטן ואפילפסיה ועוד מחלות) הייתי נותנת לך שבעה כדורי שוקולד או שבע סוכריות...
לצערי אין באפשרותי להעלים את כאביך הרבים וחשוב לי שתדעי כי אני שולחת לך מכאן חיבוק חזק ותקווה שיגיעו ימים טובים יותר, ימים בהם מיחושי הגוף יפחתו ויעלמו ואיתם כל המערכות בגוף יתאזנו.
המשיכי לשתף אותנו ולעדכן לגבי מצבך, אנחנו כאן עבורך ודואגים לך.
לילה טוב ושקט,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'תודה על הדאגה '
תודה על הדאגה
05/03/2018 | 21:37
4
16
בכלל זה לא מובן מאליו הדאגה של סהר ואנשים פה .
אני באמת צריכה אותכם 
אני חייבת לכתוב למרות שיש לי קושי בכתיבה .
 
לצפיה ב-'אני חייבת לציין שאת כותבת הרבה יותר מפעם'
אני חייבת לציין שאת כותבת הרבה יותר מפעם
06/03/2018 | 09:11
3
15
ולמרות שהמצב שאת מתארת קשה מאוד - יש תקווה בכך שאת תקשורתית יותר, וחדורת קצון לחיים הרבה יותר פעם, לפי איך שאני קוראת אותך.
לצפיה ב-'אני'
אני
08/03/2018 | 19:44
2
10
 מרגישה שאני באותו מצב 
אבל תודה 
אני צריכה עזרה אולי אנסה כדור אחר 
למרות שכדורים האלה לא עוזרים לי 
וגם בריאות הנפש עושה לי בעיות 
אם אתם זוכרים .
הלוואי שמישהו היה עוזר לי לצאת לעולם 
לצפיה ב-'למה עושים לך בעיות ב"בריאות הנפש"?'
למה עושים לך בעיות ב"בריאות הנפש"?
08/03/2018 | 23:11
1
14
אני לא ממש זוכרת מה סיפרת...

אני זוכרת אותך בקושי מוציאה מילים מהמקלדת. כותבת הודעות שמכילות כותרת בחבד, הטדעות של שתיים-שלוש מילים כאובות ומעורפלות לפעמים. וזהו. לא היתה ממש תקשורת. עכשיו נראה לי שנפתחת קצת, לא?

איך אפשר לעזור לך "לצאת לעולם"? מה היה ה"מישהו" הזה, בפנטזיה, יכול לעשות כדי לעזור לך בזה?
לצפיה ב-'יש בעיה באבחנה '
יש בעיה באבחנה
10/03/2018 | 12:43
7
אם את זוכרת שלא ממש מסכימה איתם .
ולא מוכנים להביא לי שיחות חוץ מכדורים אין להם ממש מה לתת לי שם .
השירות הציבורי הנפשי ממש גרוע לא יודעת איך אנשים מצלחים להבריא ככה או שממש צריך להיות עשירים כדאי לממן עזרה .
איפילו עובדת סוצאלית לא הבאו לי 
קופת חולים ורווחה לא רוצה לעזור לי כהם אומרים שאני שייכת לבריאות הנפש 
ובריאות הנפש לא מבאים כלום חוץ מכדורים .
לגבי השאלה את לא ממש הבנתי 
הכוונה איך לממש את הפנטזיה 
אני צריכה לחשוב על זה 
לצפיה ב-'טוב שאת כותבת'
טוב שאת כותבת
01/03/2018 | 02:34
1
37
זה חשוב לשתף ולקבל אהבה ואיחולים ותמיכה
שולח חיבוקקקק
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
05/03/2018 | 21:20
18
תודה 
לצפיה ב-'הלב שלי לא מפסיק להישבר '
הלב שלי לא מפסיק להישבר
24/02/2018 | 09:30
10
181
אני מרגישה כאילו לאף אחד לא אכפת ממני.
יש לי חברה שחזרה היות איתי בקשר למטרת זה שאני יבוא לחתונה שלה.
ניסיתי לפתח קשרים אבל זה לא הולך לשום מקום.
יצאתי עם גבר והיה לי כיף והכול אבל ברגע שהוא השיג את מה שהוא רצה פתאום "הוא לא חושב שמתאים לו הקשר".
אני לא מבינה אנשים לא גברים ולא נשים.
כול מה הגברים רוצים ממני זה את הגוף שלי :(
לצפיה ב-'.'
.
24/02/2018 | 19:07
17
לצפיה ב-'בקשר לבחור ההוא זה באמת מבאס...'
בקשר לבחור ההוא זה באמת מבאס...
24/02/2018 | 19:08
66
אבל לא כל הגברים באמת כאלה...
ובקשר לחברה: אני אישית הייתי מקבלת את זה כמחמאה שהיא חוזרת ליצור קשר איתך כדי להזמין אותך לחתונה. זה היום המרגש בחייה, והיא זוכרת אותך ורוצה שתהיי שם כשהיא חוגגת אותו. לא ככה?  
לצפיה ב-'הלב שמחפש את הדרך לאהבה'
הלב שמחפש את הדרך לאהבה
( לעמוד שלי בתפוז )
24/02/2018 | 22:46
47

היי בתאל,
אני שומעת אותך כואבת ובודדה.. נשמע שאת מרגישה אכזבה גדולה מאנשים שניסית לפתח איתם קשרים.. ואולי את מרגישה גם מנוצלת.. ואני יכולה לשער כמה זה פוגע ושובר.. להרגיש שכל מה שרצו ממך היה הגוף שלך.. תחושה נורא קשה שאולי גם מעוררת שאלות בתוכך על מה שיש בך.. אני מניחה שזה יכולה לערער את הבטחון שלך בדברים אחרים שיש בך, מעבר לגוף..
דרך המילים שלך אני שומעת כמה את משתוקקת לקשר. לאהבה. ללא תנאי.. למישהו שיהיה איתך, יאהב אותך, יהיה לו איכפת ממך... כמה היית רוצה לחוש נאהבת, ולא רק בזכות הגוף שלך.. להרגיש חשובה ומיוחדת.. אני שומעת בתוך הלב השבור את החלק הזה השלם היפה, שלא מוותר על עצמך.. שלא מוותר על האהבה שאותה את מחפשת.. שמנסה בכל הכח להבין את עצמך, את האחרים.. ולהמשיך לחפש..
נשמע שכבר ניסית הרבה קשרים ונפגעת... ובכל זאת אני רוצה לבקש לאחל לך לא להפסיק לחפש בתוכך את האהבה והאמונה בעצמך, את הידיעה שמגיע לך לחוש אהבה אמיתית, את החלקים שאת אוהבת בך ושגם אחרים יכולים לאהוב..
מוזמנת תמיד לשתף אותנו כאן.. נשמח להקשיב ולנסות לתמוך..
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'הי,איפה החברה היתה לפני...?'
הי,איפה החברה היתה לפני...?
24/02/2018 | 23:20
55
במקומך לא הייתי הולך...
זו צביעות...!
 
לצפיה ב-'בת-א-ל'
בת-א-ל
25/02/2018 | 00:19
59
לדעתי הגוף והכבוד שלך הם לא הפקר. מגיע לך להיות עם מי שיעריכו אותך באמת.
מאחל לך שתזכי בכך בקרוב.
שבוע טוב!
לצפיה ב-'בתאל, זה לא קל להפנים'
בתאל, זה לא קל להפנים
25/02/2018 | 05:20
1
78
אבל קשה ליצור קשרים עם אנשים כשאת לא מקבלת את עצמך ולא אוהבת את עצמך.
אדם חייב להיות בשלום עם עצמו, עם חולשותיו וחוזקותיו - כדי ליצור קשרים אמיתיים עם אנשים. ובוודאי כדי ליצור קשר זוגי.
כל עוד אין לך עמוד שידרה, ביטחון עצמי וקשר טוב עם עצמך, סביר שתתקשי ליצור קשר זוגי, והתוצאה תהיה שהקשרים שייווצרו יסתכמו בקשר פיזי. לצערי. 
וגם החברויות יהיו טכניות. 
 
זה שורש הבעיה. 
האם את בטיפול נפשי טוב כדי להתמודד איתה נכון?
לצפיה ב-'לאופירה'
לאופירה
25/02/2018 | 19:05
61
את האמת אני אוהבת איך שאני נראת אחרי הרבה שנים שהיה לי קשה לקבל את עצמי מבחינת המראה מפריעה לי רק הבטן .
אני נמצאת בטיפול כבר שלושה חודשים התחלתי להרגיש יותר טוב ולצערי שוב הייתה לי נפילה.
אני יודעת שאני בן אדם טוב, אני אוהבת לעזור לאחרים.
לגבי העתיד אני לא יודעת מה יהיה כרגע אני בתהליך של חיפוש.
שמתי לי יעד אחד וזה ללכת למכינה של אומנות.
לצפיה ב-'שולחת חיבוק ותדעי שזו רק תקופה כזאת'
שולחת חיבוק ותדעי שזו רק תקופה כזאת
26/02/2018 | 16:35
41
בטוח יהיו לך תקופות יפות גם.
לצפיה ב-'מעדכנת'
מעדכנת
28/02/2018 | 14:14
52
אני מרגישה כמו בשיר בשמלה אדומה ושתי צמות.. אני ילדה קטנה שלא מבינה מה רוצים ממנה.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
04/03/2018 | 00:47
10
מי שידע להעריך את מעלותייך כאדם, יאהב אותך אהבה אמתית. אדם יצור חברתי. הכירי אנשים במסגרות שמעניינות אותך, ושם צרי חברויות לאט ובהדרגה. בסוף תמצאי אהבות.
 
לצפיה ב-'האתאיזם מרחיק אותי מאנשים'
האתאיזם מרחיק אותי מאנשים
24/02/2018 | 00:38
25
139
היי, קצת רקע - בת 28, סובלת מאז ומתמיד מדכאון שבא והולך (בעיקר בא)
ב4 שנים האחרונות התרחקתי מהאמונות שליוו אותי כל חיי והפכתי לאתאיסטית מוחלטת. הבעיה היא שלאחרונה נורא קשה לי עם זה שרוב האנשים הכי קרובים אליי, (משפחה וחברות) עדיין נאחזים באמונות האלה ואני לא מצליחה להתנער מהמחשבה שהם פשוט כולם טפשים גמורים. זה גורם לי להרגיש לבד ומפחיד אותי כי כמוני אין הרבה (לא בקרבתי לפחות), הטריגר הוא שלפני רגע התלקח ויכוח ביני לבין חברה מאוד טובה על הנושא של ״גורל שנקבע מראש״, היא טענה שכל החלטה שאנו מחליטים זה בעצם הגורל שעושה את שלו, ואני חושבת לעצמי כמה הזוי לחשוב מחשבה מטופשת שכזו?! כאילו השכל שלה נתקע בשלב של האדם הקדמון! גם בפוסטים בפייסבוק אני רואה איך מגיבים האנשים ה״מאמינים״ כמו בבונים עם שגיאות כתיב וקללות, לעומתנו האתאיסטים שעונים בשפה מרוהטת. זה כבר אומר הרבה.. אני לא מצליחה לשים בצד את העניין הזה ואני יודעת שזה נראה מתנשא אבל זה באמת גורם לי להרגיש שהם ברמה נחותה ממני ואני כל כך בודדה מכל המחשבות האלה. גם הסיכוי שלי למצוא בנזוג הרבה יותר נמוך :( בגדול אני כן בנאדם שמקבל דעות שונות משלו אבל הנושא הספציפי הזה פשוט גומר אותי. עזרה?
לצפיה ב-'היי, מה שלומך?....'
היי, מה שלומך?....
24/02/2018 | 03:10
7
78
ממה שלי נשמע זה לא האתיאיזם שלך שמרחיק אותך מאנשים, אלא חוסר הסובלנות והסבלנות לא/נשים שאינם מחזיקים בדעותייך.
את יודעת מאיפה בא הקושי לקבל אותם כמו שהם?....
גם אם נניח שהם שוגים?....
מאיםה ההרגשה שהם נחותים?....
כי עשית כל מיני חיבורים שממש לא קיימים במציאות: אנשים אינטליגנטיים ורהוטים ומבריקים יכולים להיות אנשים מאמינים ודתיים ממש כמו אתיאיסטים.
האם יכול להיות שיש לך איזה מניע סמוי לראות אותם כנחותים?.....
יש מצב?.....
 
לצפיה ב-'במניע סמוי אני מתכוונת למשהו לא ממש מודע....'
במניע סמוי אני מתכוונת למשהו לא ממש מודע....
24/02/2018 | 03:12
6
25
לצפיה ב-'אני גם הייתי רוצה לבקש שתנקטי לשון הרבה יותר עדינה'
אני גם הייתי רוצה לבקש שתנקטי לשון הרבה יותר עדינה
24/02/2018 | 03:15
3
64
ומתונה בהתייחסויות שלך, כי גם בפורום הזה יש אנשים מאמינים (ומבריקים)
לצפיה ב-'ופתאום אני שואלת את עצמי'
ופתאום אני שואלת את עצמי
24/02/2018 | 03:17
2
75
איך כל זה קשור לדיכאאון שלך, אותו הזכרת בשורה הראשונה בלבד.
האם יתכן שהחלק הדכאוני שלך מצא דרך - מתוחכמת לכאורה - לבודד אותך מאנשים כדי למלוך עלייך ביתר קלות שליטה ריבונית?....
לצפיה ב-' כיוון יפה למחשבה!'
כיוון יפה למחשבה!
24/02/2018 | 18:58
1
22
לצפיה ב-'תודה, שחרית(:'
תודה, שחרית(:
24/02/2018 | 20:47
11
לצפיה ב-'אם זה לא מודע, אז איך היא תדע לענות?'
אם זה לא מודע, אז איך היא תדע לענות?
24/02/2018 | 14:34
1
15
לצפיה ב-'אתה צודק, אבל מנסיוני, אצלי לפעמים יש דברים'
אתה צודק, אבל מנסיוני, אצלי לפעמים יש דברים
24/02/2018 | 15:53
46
בערפילים שבין המודע ללא-מודע
שאני יכולה להנשיב לכיוון המודע.....
לצפיה ב-'לפעמים צריך להיות חכם ולא צודק'
לפעמים צריך להיות חכם ולא צודק
24/02/2018 | 03:24
58
מבינה?
דוגמה, יש לי חברה טבעונית אדוקה, אני אישית לא מסכימה עם טבעונות, אז מה..זה לא מה שימנע ממני להיות חברה שלה.
יש לי חברה אחרת מסורתית, זה לא מה שמונע ממני להיות חברה שלה (גם אני אתאיסטית).
לפעמים צריך לדעת לעבור הלאה מנושאים מסוימים ולמצוא ולהאחז בקרקע המשותפת. למה? כי אני מניחה שהמטרה שלך היא להשאר עם חברים ולא מבודדת במגדל השן וצודקת.
לצפיה ב-'זה לא האתיאזם מרחיק אותך, אלא הגישה שלך'
זה לא האתיאזם מרחיק אותך, אלא הגישה שלך
24/02/2018 | 14:34
57
אין שום סיבה שתכנסי לויכוחים בנושאים האלה עם אנשים הקרובים אליך (ואני מנחש שלפחות חלק מהויכוחים הם ביזמתך). אני חושב שההקבלה לטבעונות הייתה במקום.
יש לי חברים דתיים ויש לי גם חברים טבעונים , וזה אף פעם לא הפריע לי. 
ממש גם לא ברור איך הגעת למסקנה שהסיכוי למצוא בן זוג הוא הרבה יותר נמוך. אתאיסטים הם לא מיעוט כל כך קטן. הם פשוט לא הולכים ברחוב עם שלט כזה.
 
לדעתי את גם שוגה בהכללה שלך לגבי אנשים דתייים. קודם כל, יש הרבה מאוד זרמים וסוגים של אנשים. לא כל מי שחובש כיפה מאמין בכל מה שאת חושבת שהוא מאמין. היו לי מרצים לאבולוציה שהיו דתיים. אפילו ארחיק לכת ואומר שלפחות חלק מהדתיים הם מלאי ספקות לגבי הדת, פשוט אחרי שכל חייהם הגם גדלו על חינוך מסוים, כבר הקימו משפחה והתרגלו לאורח חיים מסוים, זה קצת בעייתי לשנות את זה. 
הסטראוטיפ שאת מציגה יותר מאפיין חוזרים בתשובה, וגם הוא מכליל.
לצפיה ב-'כן, אתאיסטים תמיד מדברים בשפה מרוהטת.'
כן, אתאיסטים תמיד מדברים בשפה מרוהטת.
24/02/2018 | 18:53
1
90
ואני בטוחה שאת אדם שמקבל דעות שונות משלו, אבל יש דעות שממש קשה לקבל, כי הן פשוט יותר מדי שונות. זה כאילו השכל של אנשים מסויימים ביצע שורה של סלטות לאחור לתוך הפרה-היסטוריה ונמרח על הרצפה ממש באמצע המערה של האדם הקדמון, אי שם בין עצמות הממותה לבין הנבוט. איך אפשר להיות סובלניים כלפי דעות כאלה?!


לצפיה ב-'דיי, שחר, נורא התאפקתי לא לצחוק, ובגללך לא הצלחתי...'
דיי, שחר, נורא התאפקתי לא לצחוק, ובגללך לא הצלחתי...
24/02/2018 | 20:15
18
לצפיה ב-'טוב, אני לא מתרגזת על ההרגשה שלך, המתוארת היטב'
טוב, אני לא מתרגזת על ההרגשה שלך, המתוארת היטב
24/02/2018 | 20:12
1
63
ולא אלעג לך על כך שאת כותבת בשגיאת כתיב (כמו ששחר חרישי העירה לך בציניות) ומקללת בשם "בבונים" ו"טפשים גמורים" אנשים שלפי דעתך כותבים בשגיאות כתיב ומקללים...
למרות שתסכימי איתי שזה פתטי ומצחיק נורא...
ואגב, את לא היחידה פה שלועגת לכותבים בשגיאות כתיב, אבל לה יש שגיאות כתיב איומות... וזה ממש מצחיק אותי. אבל אני לא לועגת לה, אלא עושה הפרדה בין הפתטיות שלה לבין הכאב שלה, שהוא חזק מאוד ואני מבינה אותו. 
 
 אבל לגופו של עניין - את מציינת שאת מרגישה שזה לא תקין שאת מתנשאת ומרגישה שהאחרים נחותים, ומרגישה שאת כן אמורה לקבל את הדעות השונות גם בנושא הזה, כמו בנושאים אחרים, אבל לא מצליחה. ואת סובלת מאוד מההרגשה הזו.
ומניסיוני, כאשר נושא מסוים גורם לי לקושי ולכאב, או במילים אחרות "גומר אותי", אני יודעת שבו ודווקא בו אני צריכה לעבוד על מידותיי ולהתאמץ, ולהקדיש הרבה מחשבה על האמונות שפיתחתי והרגשות שאני מרגישה כלפי האנשים בנושא הזה, שגומר אותי. 
אני מתכוונת לאמונה שלך שהם כולם טפשים גמורים, שהזוי לחשוב מחשבה מטופשת כזו, שהם בבונים וכו'.
 
דברי עם האמונה הזו, ושאלי אותה אם היא נכונה. האם כולם כותבים בשגיאות כתיב וקללות? האם את לא כותבת בשגיאות כתיב ולא מקללת? אם כן, אז את יכולה לקבל אותם ולהבין שהם בעצם כמוך. 
האם כולם טפשים גמורים? האם את יודעת הכל בגילך, 28? אם לא, אז אפשר לקבל שאף אחד לא יודע הכל.
חפשי בגוגל את שיטת "העבודה" של קייטי ביירון, והתמודדי עם ההרגשות שמציקות לך בעזרת השאלות שלה, ובעיקר בעזרת כנות מוחלטת שאולי פוגשת אותך ברגעים מכאיבים.
 
אבל הכי חשוב - עם כל אדם שאוחז באמונות שאינן שלך, את יכולה לנהל יחסים טובים מאוד אם תקפידי לא ללעוג לו (לפחות כרגע, עד שתביני שאין שום הצדקה ללעוג לו...), ולא לדבר בשום אופן על הנושא שיש לך מחלוקת בו איתו. זה כלל ברזל שמאפשר לכל האנשים להיות בקשר עם כל האנשים.
 
לשם הבהרה, הרקע שלי הוא שאני בת 55, עד גיל 29 בערך חילונית, ומאז חרדית, עם משפחה חילונית, מסתדרת עם כולם למרות חילוקי ההשקפה הדתית הקיצוניים, באופן שאני לא מדברת איתם על מה שאנו לא מסכימים, צוחקת איתם ואוהבת אותם בכל נושא אחר, ומכבדת כל אחד מהם על הרגישויות שלו. עם אלו שאני לא מצליחה להסתדר, אני מתרחקת מהם ומכבדת אותם מרחוק.
אני משתדלת כל הזמן לעבוד על עצמי על תחושות בוז שיש לי כלפי איש זה או אחר, ולחפש איפה יש לי כאב פנימי, שאינטרקציה עם האדם הזה דרכה עליו (אחרת הייתי אוהבת אותו כמו את האחרים שאני לא מסכימה עם דעותיהם). 
 
תוכלי לקחת אלפי עמודים אחורה בפורום (אני כאן 10 שנים), ולחפש בהודעותי שגיאת כתיב אחת. אם תמצאי - אני צנצנת. העברית ואני שתינו מלכים בכתר אחד, וכמובן שיש כמוני רבים מאוד בקהילה החרדית. 
אז זכרי שכל עוד את מחזיקה באמונותייך הניתנות לסתירה ע"י כל דיכפין (לגבי הבבונים ושגיאות הכתיב), את מצחיקה נורא, וכדאי לך למען כבודך לעזוב אותן. וגם לגבי אמונותייך שלא ניתנות לסתירה על ידי כל דיכפין, את עשויה לגלות שהן ניתנות לסתירה ע"י אנשים רבים מאוד, כך שלפחות כדאי לך לשכנע את עצמך לא לזלזל במי שמחזיק באמונות ההפוכות. 
לצפיה ב-'אני לא חושב שהיא התכוונה לחרדים - אלא למאמינים פייק'
אני לא חושב שהיא התכוונה לחרדים - אלא למאמינים פייק
13/03/2018 | 21:36
5
כאלה שהולכים לכל מיני קבליסטים זולים, כאלה שכותבים שבתתתתת המלכככהה בפייס ומשכפלים אותיות, כאלה שמוזילים את הדת, כאלה שהם עסקנים זולים, מכורים לדמגוגיים בשקל שנותנים טיפים עלובים להתעלות הנפש וכו... ניתן למצוא אותם בכל מקום.
אני בטוח שישנם גם אתאיסטים שיכולים לשגות בשפתם, אבל אין ספק שאתאיזם ואינטלגנציה גבוהה הולכים יחד! כי חשיבה אתאיטסטית איננה סוג של אקסיומה, כמו שדת היא לרוב כן.
בכל מקרה נראה לי שהדיון הזה תלוש מפורום הזה.
משאלת לב האישית שלי היא שהמלומדים הדתיים ישמיעו יותר את קולם, כי הניראות בערוץ 98, או באספני הצדקות ברחוב מוכיחה לנו מציאות כנראה אחרת.
לצפיה ב-'טוב, די ברור שלא הגעתי למקום הנכון'
טוב, די ברור שלא הגעתי למקום הנכון
24/02/2018 | 21:19
6
65
או מדויק יותר לומר שהגעתי למקום הממש לא נכון.
אין לאף אחד מכם זכות לשפוט אותי או ללעוג לי (אם אני פתטית בכך שאני ״יורדת״ על אנשים מאמינים זה לא הופך אתכם לפתטים שאתם יורדים עליי?) שיתפתי בתחושות שלי בשיאה של סערת רגשות וכן, השתדלתי לעשות זאת בצורה עדינה ובשפה רהוטה*** קורה ששוגים, לא אמרתי שאני טובה יותר ממישהו (אלא שאני מרגישה כך בנושא המאוד ספציפי הזה של האמונה! ואם הייתי רואה זאת כדבר תקין אז לא הייתי כאן, נכון?) וכן, כל פעם שיש קללות או שגיאות כתיב נוראיות אז מדובר באנשים מאמינים שיורדים על אלו שלא, ואיכשהו זה קורה גם בפוסטים שלא קשורים בכלל לאמונה או לדת. כמובן שאם הייתי אדם מתנשא או שבאופן כללי לא מקבל דעות של אחרים אז הנושא הזה לא היה מציק לי ולא הייתי טורחת לשתף ולבקש עצות. ומה שאתם עשיתם (התנשאתם מעליי, לעגתם ועקצתם) לא שונה בכלל ממה שכביכול אני עושה לאנשים הקרובים לי (רק שאני לא עושה זאת מולם, ושומרת לעצמי את דעותיי). לא היתה לי כוונה לפגוע או לזלזל באף אחד מכם. תודה על כלום.
לצפיה ב-'ייתכן'
ייתכן
24/02/2018 | 22:16
48
בהתחלה התייחסת לכל הדתיים כמקשה אחת, ובתגובה הזו התייחסת לכל האנשים שהגיבו לכך כמקשה אחת.
אולי זה לא המקום הנכון
לצפיה ב-'מלבד שחר חרישי אף אחד לא ירד עלייך, לא עקץ ולא התנשא מעלייך!'
מלבד שחר חרישי אף אחד לא ירד עלייך, לא עקץ ולא התנשא מעלייך!
24/02/2018 | 22:32
44
אבל בגלל אחת, החלטת שכולם התנשאו ולעגו ועקצו וזלזלו.
ולכן דעתך על התגובות שלנו נכונה בדיוק כמו שנכונה אמירתך "כן, כל פעם שיש קללות או שגיאות כתיב נוראיות אז מדובר באנשים מאמינים שיורדים על אלו שלא". 
 
אנו לא מסכימים איתך, ומראים לך שעובדתית את לא צודקת, אז את נפגעת.
אז הבעיה שלך שקשה לך להתמודד עם אמת מוכחת. 
 
לא פגעת ולא זלזלת בנו, ואף אחד לא טען זאת, ואנו לא עשינו זאת כלפייך. אין סיבה אמיתית שבגללה את טוענת שכן עשינו זאת. חבל. פקחי את עינייך והסתכלי במראה על התנהגותך ועל גישתך לאנשים שכאן, אנשים שלא קיללו ולא כתבו בשגיאות כתיב. 
לצפיה ב-'ולגבי פתטיות - לא, זה לא פתטי שאת יורדת על מאמינים'
ולגבי פתטיות - לא, זה לא פתטי שאת יורדת על מאמינים
24/02/2018 | 23:17
2
61
זה לא פתטי שאת יורדת על מאמינים על כך שהם מאמינים.
זה פתטי שאת מכנה אותם בשמות מכוערים (כלומר מקללת), על כך שהם מקללים!
זה פתטי שאת לועגת להם שהם כותבים בשגיאות כתיב, כאשר את עצמך כותבת בשגיאת כתיב. 
 
אני אדם רהוט, שלמרות ששגיאות כתיב וניקוד צורמות לנשמתי, אני לא מזלזלת בכותבים בשגיאות כתיב, כי אני לא מכירה אותם ואולי הם בכלל עולים חדשים שעברית אינה שפת האם שלהם, או דיסלקטים שהשגיאות שלהם נובעות מליקוי נוירולוגי ולא מבורות.
אבל כן מצחיק אותי שאדם כותב בשגיאת כתיב שאנשים שכותבים בשגיאות כתיב הם בבונים...
לצפיה ב-'נראה לי שקצת משעמם לך'
נראה לי שקצת משעמם לך
25/02/2018 | 02:07
1
62
אולי כדאי שתמצאי לך עיסוק אחר מלבד להכניס מילים שלא אמרתי ולהפוך אותי למפלצת.
א. לכנות ״בבון״ את מי שמקלל, מתלהם ומאיים על אדם אחר רק מכיוון שהוא אתאיסט זה מקובל לחלוטין בעיניי. לא מתחרטת על דבריי.
ב. לא זלזלתי לרגע באנשים בעלי מוגבלות כלשהי או מחסום שפה, מה זה שייך בכלל? זו כבר הקטנת ראש או נסיון נואש לפתח ויכוח, מצטערת אני פחות בעניין.
ג. אולי כדאי שאחדד שוב: בכל פעם שנתקלתי בויכוח כלשהו ברשת בכל הנוגע לענייני דת ואמונה, אלו שהתלהמו וקיללו היו המאמינים, לעומת זאת האתאיסטים שמרו על שפה רהוטה. לא אמרתי ש*כל* המאמינים מקללים או בעלי שגיאות כתיב! אולי את אדם רהוט, אבל בהבנת הנקרא את פחות טובה.
לצפיה ב-'בסדר, אני מקבלת את הדיוק, בשביל לא להתעסק בלריב'
בסדר, אני מקבלת את הדיוק, בשביל לא להתעסק בלריב
25/02/2018 | 05:12
48
אבל זו לא התגובה החשובה והעקרונית מבין השתיים שכתבתי.
החשובה היא התגובה שמעליה, ואליה את לא רוצה להתייחס. 
את כועסת, ומתעסקת בקטנות ומחפשת לריב, כי קשה לך להביט באמת ולפתח אליה מודעות. 
 
מה שגורם לנו לסבל הוא המבט שלנו על המציאות. והמבט שלך לא נכון, והוא זה שגורם לך לסבול. 
כתבו לך פה גם מאמינים וגם אתאיסטים גמורים, ועם כולם בחרת לריב ועל כולם בחרת לכעוס. ומכל כיווני המחשבה שמראים לך את בוחרת להתעלם.
כך לא יכולים לפתור בעיות וסבל. 
לצפיה ב-'תותי, אם את עדיין כאן, סליחה שקצת ירדתי עליך'
תותי, אם את עדיין כאן, סליחה שקצת ירדתי עליך
27/02/2018 | 09:36
31
בקשר לשגיאות: בוודאי קורה ששוגים וזה מובן. אבל אם את מסוגלת להבין את עצמך כשאת שוגה, למה קשה לך לקבל כשאחרים שוגים? למה שגיאות כתיב או שפה הופכות מישהו ל"בבון"?
ובקשר לדעות השונות:  את הרי מכירה את האנשים ששמותיהם שונות משלך כרגע - כבר הרבה שנים. הם משפחה שלך, הן חברות שלך, את חיה בתוכם, ובעברית גם את החזקת באותן אמונות. אז את כבר יודעת שהם לא כולם שוטים גמורים, לא צריך לשכנע אותך בזה, אני מניחה. עכשיו השלב הבא הוא להגיע מכך למסקנה שגם אם את איבדת את האמונה, כנראה ההנחה שמדובר בעניין פרימיטיבי וחשוך שמושך רק חסרי דעת - היא הנחה שגויה.
איך להתמודד עם הפערים בפועל?
1. כפי שכמה אנשים כבר כתבו, ניתן להנות מידידותו ומקרבתו של מישהו גם בלי להסכים איתו על הכל. פשוט נמנעים מהנושא. גם ככה נושא הדת והאמונה הוא לא נושא שנואה לעלות בשיחות יומיומיות, גם לא בין דתיים...
2. אפשר גם לדבר על זה, אם יוצאים מנקודת מוצא של הקשבה כנה מחד גיסא, ושל  שיתוף כן מאידך גיסא. אם הדיון אינו הופך להתנצחות - הוא עשוי להיות מעשיר ואפילו מקרב.

ואני מעריכה אותך על עצם פנייתך להתייעצות ורצונך לתקן.
לצפיה ב-'הי,דבר ראשון,איש איש באמונתו יחיה...'
הי,דבר ראשון,איש איש באמונתו יחיה...
24/02/2018 | 22:18
51
שני,הגורל לא נקבע לאיש,אלא האדם הוא אחראי לגורלו...
שלישי,לפי הכתוב,יש כאן נימה של התנשאות...
אין בעיה,שתהיי מה שאת רוצה,אבל תדברי עם אנשים בגובה העיניים...
ומה טיפשי בזה שאנשים מאמינים...?
אם לעשות הקבלה,אתאיזם זה כמו טיבעוניזם... כלומר,הטיבעוניים רוצים להכתיב לקרניבורים איך לחיות...
לצפיה ב-'היי '
היי
25/02/2018 | 02:39
1
57
לפעמים יש אנשים שונים מאוד. אבל הבסיס הוא שכולנו בני אדם והאנושיות שלנו היא המחברת בינינו. צריך לחשוב יותר על המשותף ופחות על המפריד. בהצלחה! תרגישי טוב.
לצפיה ב-'תודה רבה :)'
תודה רבה :)
25/02/2018 | 03:13
18
לצפיה ב-'שלום'
שלום
04/03/2018 | 00:51
17
אין שום אפשרות להוכיח אם יש אלוהים או לא, וגם אף אחד לא ממש יודע מהו. מה שאי אפשר להוכיח - כל אחד יחליט איך להאמין בקשר אליו לפי הבנתו האישית. זכותך שלא להאמין. יש אנשים שאמונה באלוהים עוזרת להם להתקדם מוסרית ורוחנית. עדיין המדענים לא יודעים לגמרי אם יש החלטה עצמאית או שהכול קבוע בטבע, אבל סביר מאד שלאדם ולחיות מפותחות יש החלטה עצמאית מסוימת, ולאדם אף יכולת החלטה רבה. העולם מאד מורכב, וקשה להבינו. כל אחד יפעל לפי הבנתו את העולם. עדיין לא מצאונו את המשמעות.
לצפיה ב-'מרגישה זוועה עדיין! כולי מסוחררת ומטושטשת. האם יכול להיות'
מרגישה זוועה עדיין! כולי מסוחררת ומטושטשת. האם יכול להיות
22/02/2018 | 19:36
13
119
מהוולבוטרין עדיין?....

לצפיה ב-'אני הולכת ושוקעת - מעורפלת ומסוחררת - טריגר!!!!'
אני הולכת ושוקעת - מעורפלת ומסוחררת - טריגר!!!!
22/02/2018 | 23:07
12
62
כל המחשבות רעות
מרגישה שלא נשאר לי בשביל מה לחיות
לא יודעת יותר מה לעשות עם עצמי
אני תשושה כמו אישה בת מאה (הגזמתי  90, ואני רצינית)
אני לא מצליחה לעשות כלום
עבדתי קצת, אבל לא מצליחה להתרכז
אני לא רואה מוצא
הטריגר האחרון היה ביחד עם ההתקף חרדה שהיה לי בעקבות הכדורים.
יצרתי שוב קשר איתה
עם הפסיכולוגית המיתולוגית שלי
והתחננתי בפניה שתעשה איתי סגירה
שתודה שהיא שגתה
לפחות בחלק מהדברים
אני כזאת מפגרת
אני רק לא יכולה לסגור את זה
אני לא יכולה להאמין שהגהינום הזה שעובר עלי....
אין טעם לדבר
אין טעם לכתוב
אני מסתובבת בלופ
אני לא מצליחה לחשוב אף מחשבה אחת בהירה
---------------------------------
והיא כמובן התעלמה ממני.
במייל הזה אליה גם התחננתי
אבל גם איימתי
שאני לא יכולה לשמור את כל זה בסוד יותר
שאני אדבר
שאני אשתף
----------------------------
התחננתי. כתבתי שאני לא יכולה לשחרר את עצמי
שאני מתחננת שהא תשחרר אותי
ואז הפסיכולוגית הנוכחית כמובן.... שרק אני יכולה לשחרר את עצמי.
וכעסתי.
כי כואב לי.
כי אני עיסה של כאב.
כי התחרבשתי עם כל ענייני הכדורים.
כי התחרבשתי עם החיים שלי.
כי אני לא רואה יותר בעינייים.
הלוואי שהייתי מתה. אני לא יודעת יותר מה לעשות. תקועים לי פגיונות בגרון ואני לא יכולה להקיא אותם.
הבדידות - זה מאז ומתמיד.
מאז שאני זוכרת את עצמי.
מהגן.
מלפני.
מתמיד.
אני מצטערת שאני מציפה ייאוש.
אני לא יודעת יותר מה לעשות.
אין לי יותר כוחות.
הלוואי שזה כבר היה נגמר. שכבר לא הייתי.
אני לא יודעת מה קרה שאני ככה נופלת ונופלת ונופלת.
הכול נראה לי כל כך רע.
אני לא יודעת מה לעשות.
 
 
לצפיה ב-'ואני חושבת שאני יודעת מה קורה'
ואני חושבת שאני יודעת מה קורה
22/02/2018 | 23:41
11
51
שוב אימא לא אוהבת אותי
שוב איצא שלי זרקה אותי
שוב אימא שלי מתעלמת מקולות הבכי וההזדקקות שלי
___________________
כל הסיחרור הפיזי הה הוא טריגר בפני עצמו
לצפיה ב-'סליחה שאני מציפה קצת'
סליחה שאני מציפה קצת
23/02/2018 | 00:05
10
49
זה שאני לא נראית:
על ידה
ופרוייקט חשוב שעבדתי עליו שנתיים ןחצי נדחה כבר משלושה מקומות
ואני בענייני בליינד דייטס כבר חצי שנה ואף אחד לא שם עלי
ועכשיו עם כל הפסאודו התקף לב ולהרגיש שלאף אחד לא אכפת ממני
והנהג מונית רק רןוצה שאני אתחפף ואצא כבר מהמונית שלו
והרופא האדיש
ולהיות לבד
יותר מדי טריגרים לא נראות שלי.
לכן, יש רק שלושה פתרונות אפשריים:
אחד - לא תלוי בי, שאהיה נראית על ידי מישהו
השני - שאני אראה את עצמי
ןוהשלישי   שאתפלל בכוונה מלאה לאלוהים בתקווה שארגיש שהוא רואה אותי
כרגע, נראה לי הכי מעשי הפיתרון השני:
איך אני יכולה לראות את עצמי?
איך אני יכולה להקל על עצמי?
לדאוג לעצמי?
לענג את עצמי?
להבריא את עצמי מהשיט התרופתי הזה שהרעיל אותי.
זה לא שאני ממש מרגישה את הכוחות אבל אני הולכת לנסות.......
לצפיה ב-'ג'קי'
ג'קי
23/02/2018 | 01:18
1
48
אני מצטערת שרע לך כל כך. ועל הפריצה, והכול. חוויות קשות מאוד. ומתוך הרע הפרטי שלי אני עדיין רואה אותך. רואה ואכפת לי. והלוואי שיכולתי יותר
לצפיה ב-'אלומת אור יקירה, תודה על התגובה'
אלומת אור יקירה, תודה על התגובה
23/02/2018 | 02:11
30
היא משמעותית.
וכרגע אני מרגישה הקלה.
מצטערת שגם לך קשה.
תודה וחיבוק
לצפיה ב-'ג'קי, זאת באמת הרגשה כל כך קשה - להרגיש לא נראית'
ג'קי, זאת באמת הרגשה כל כך קשה - להרגיש לא נראית
23/02/2018 | 08:05
1
35
אם אין אף אחד שיראה אותי - אני כמו לא קיימת. זה סוג של פחד מוות. לא פלא שאת חווה כזאת חרדה...
העניין הוא, שאנשים לרוב שקועים בעצמם ובענייני היומיום שלהם, שניתן גם לכנות אותם "הבעיות" שלהם, עד מעל הראש, ובטח מעל העיניים והאזניים.
הבעיה השניה היא, שגם אנשים שכן רואים שומעים שמרגישים אותך, עלולים לא להראות את זה, עלולים להקים חיץ בינך ובינם, כי עוצמת ועזות הרגשות שלך מאיימות להציף אותם, טריו להם כלים בתוכם לנהל עוצמות כאלה...
ואז הם יופיעו מולך הרגישים וכאטומים, כשלמעשה הם בעצם מפחדים...

לטוב שאת מודעת ומסוגלת להבין מה הטריגרים שמפעילים אותך. ומסוגלת לדבר עם עצמך על זה אחר כך. אולי כך בפעם הבאה שהטריגר יכה - תדעי מה לומר לעצמך כדי לא להכנס למצב הנפשי הזה...

אני רואה אותך, מרחוק... אם זה עוזר קצת...
לצפיה ב-'כן,שחרית, זה עוזר, תודה'
כן,שחרית, זה עוזר, תודה
23/02/2018 | 14:49
25
כי עכשיו בתוך סערת הרגשות שכחתי הכול... שכחתי מה קורה בעולם... רק הכאב שלי..... אני משוכנעת שמה שמשגע אותי עכשיו זה התופעות לוואי מהכדור....... זאת אומרת, הכול קיים אבל הכדור עושה מזה כזאת בלילה איומה.... היום אני קצת יותר טוב.....  אני צריכה לזכור שעוד כמה ימים זה בטח ייראה לי אחרת..... המון המון תודה שחרית
לצפיה ב-'ג'קי, זו יכולה להיות גמילה מהוולבוטרין'
ג'קי, זו יכולה להיות גמילה מהוולבוטרין
23/02/2018 | 13:46
3
34
אני לא יודעת כמה מינון וכמה זמן לקחת, ואיך הפסקת.
בכל אופן, אם לוקחים תקופה מסוימת, אפילו חודש, כדור מסוים מסוג בעייתי כמו וולבוטרין וויאפקס, שסיפרו עליהם שיש תופעות גמילה, ורוצים להפסיק - צריך להפסיק מאוד בהדרגה.
אם אי אפשר להקטין מינונים מספיק בהדרגה, אז לוקחים גם יום כן יום לא, כדי שיהיה הדרגה מספקת. 
 
לדוגמה, אני עכשיו רוצה להפחית מינון של וויאפקס, מ-225 ל-150. אז אני לוקחת יומיים-שלושה 225, יום אחד 150. אחרי כמה זמן אפחית ליום 225 יום 150, וכן הלאה. 
 
דבר נוסף, קחי כמה ימים כדור הרגעה שעוזר לך, ותשני הרבה בימים האלה. 
אני מבינה את הכעס שלך, את יכולה להביע אותו כמה שאת רוצה כל עוד את לא מתפרקת אלא מסוגלת להחזיק את עצמך. אבל אם את מתקשה להחזיק את עצמך, אז תעזרי לעצמך עם שינה וכדור הרגעה יומי. וחלב. ה' יעזור. זה יעבור, בטוח!
לצפיה ב-'אופירה המון המון תודה'
אופירה המון המון תודה
23/02/2018 | 14:57
2
35
אני בטוחה שזה מהוולבוטרין הזה.
זה לקחת סמים בלי שיש לי עליהם ידע.
כשלקחתי ג'ויינטים בצעירותי לפחות לא לקחתי לבד ואנשים אמרו לי שזה יכול לעשות התקף חרדה ועוד דברים.
וכאן אני לגמרי לבד עם זה.
אז תודה שאת גם אומרת ומזכירה.
אני כועסת על הפסיכיאטר: למה הוא לא מזהיר?... יכול להיות שהוא עצמו לא יודע, אופירה?.... 
אני לא לקחתי הרבה זמן. כשלושה שבועות. שבועיים ראשונים יום כן יום לא ושבוע נוסף מדי יום. 
אבל כמובן שגם כאן אף אחד לא אמר להפחית בהדרגה, ואחרי הפסאודו התקף לב שחוויתי ומסתבר שגם הלחץ דם עלה (שזאת תופעה ידועה) לא עלה על דעתי להכניס לפה את הדבר שחולל את הדבר הנורא הזה.
אני חושבת שאני מתייאשת מהפסיכיאטריה.
ולא זאת בלבד, אלא שאני אמבדת אמון גם בפסיכיאטר הזה.
ברור שהכוונות שלו טובות.
אבל ברור גם שהוא לא מוכן לראות יותר ממה שהוא מוכן לראות.
ומה שהא לא מוכן לראות זה מה שקורה לי.
אני רוצה להשתקם. כל מסעות הכדורים האלה הורסים אותי - םיזית ונפשית. 
לצפיה ב-'לא רק שהפסיכיאטר לא יודע - הוא לא יכול אפילו לנחש'
לא רק שהפסיכיאטר לא יודע - הוא לא יכול אפילו לנחש
24/02/2018 | 19:46
1
39
זו תגובה שיכולה לקרות רק לאנשים רגישים מאוד לתרופות, כמוני, כמוך, כמו עדי שכתבה כאן, כמו משה. לא לכולם. 
 
אנחנו צריכים לדעת שיש לנו תגובות כאלה, ולדעת בעצמנו שעלינו להפחית בהדרגתיות רבה לפני הפסקה מוחלטת. וגם עלינו להעצים ידע פה בפורומים (לשאול ביוזמתנו), לגבי תרופות שגורמות לגמילה קשה, כמו וולבוטרין ווויאפקס ואפילו ציפרלקס. על וויאפקס שמעתי ממשה, ובזכותו אני יודעת זאת. הפסיכיאטר לא יודע ולא יכול לדעת. 
בגלל הבעיה שלי, הפסיכיאטרית נותנת לי יד חופשית בצורת ההדרגה. אני עושה הדרגה יותר מדורגת מאשר מה שהיא מציעה לי. 
 
3 שבועות זה די משמעותי, וצריך להפסיק בהדרגה. לא בבת אחת. ההפסקה בבת אחת עשתה את זה. 
לצפיה ב-'אני מבינה מה שאת אומרת. תודה, אופירה'
אני מבינה מה שאת אומרת. תודה, אופירה
24/02/2018 | 20:54
11
לצפיה ב-'איך את יכולה לראות את עצמך? '
איך את יכולה לראות את עצמך?
23/02/2018 | 13:47
1
46
להאמין שאת יכולה להתגבר ולעזור לעצמך.
אני מאמינה שאת יכולה. אני מאמינה שאני יכולה. ואנו יכולות.
לצפיה ב-'שאלה מעולה אופירה'
שאלה מעולה אופירה
23/02/2018 | 15:23
42
בדברים הקטנים:
1.
לנסות להתגבר על החרדות שלי מללכת לישון ולהיכנס למיטה בשלוש לכל המאוחר.
2.
להמשיך לדאוג לעצמי לאכול בריא ומעט יחסית (מאז ה"התקף לב" פתאום נהיה לי כוחות להסתדר עם ההפרעת אכילה שלי פתאום גם אין לי רצון לבולמוסים, נורא נורא מוזר, אולי זאת גם תופעת לוואי של הכדור?....)
3.
אתמול עשיתי מרק!!!! זה המון בשבילי.
4.
לבשל היום את השעועית.
5.
באמת מה שאת אמרת, שזה הדבר הכי קשה לי - לשקוע אל תוך מנוחה, להרפות לפחות בשישי שבת הזה ממה צריך.
6.
לחשוב ולעשות מה שטוב לי בשישי שבת.
7.
לזכור שזה זמני וזה יחלוף. שזה שיגוע של המערכת בגלל הכדורים. זה שיגוע כימי וזה יחלוף!
8.
באמת לחפש לעצמי עוד מסגרות , לפחו עוד פעם בשבוע, רצוי פעמייםפ, לצ'י קונג.
טוב ששאלת אותי.
שאלה מעולה.
תודה רבה
לצפיה ב-'אתגר יצירה חדש -בפורום יצירה,כנסו '
אתגר יצירה חדש -בפורום יצירה,כנסו
( לעמוד שלי בתפוז )
22/02/2018 | 21:49
3
46
אתגר יצירה חדש לקראת פורים ,מוזמנים לכתוב...
לצפיה ב-'נראה לי שמתן קישור יועיל.'
נראה לי שמתן קישור יועיל.
23/02/2018 | 01:16
2
9
לצפיה ב-'תודה'
תודה
24/02/2018 | 21:00
7
לצפיה ב-'שיתוף'
שיתוף
22/02/2018 | 19:33
8
80
עכשיו עשיתי את המבחן במבוא למקרא, נקווה שהצלחתי. עוד מעט אתחיל ללמוד על יוון העתיקה. עוד מעט יש לי יום הולדת 44.

לצפיה ב-'פילוסוף, בהצלחה ומזל טוב(:'
פילוסוף, בהצלחה ומזל טוב(:
22/02/2018 | 19:39
14
לצפיה ב-'צעידה קדימה'
צעידה קדימה
( לעמוד שלי בתפוז )
22/02/2018 | 23:00
5
42
המבחן במבוא למקרא עבר -גם אני מקווה שהצלחת
סיימת את מבוא למקרא ואתה מתחיל עוד מעט ללמוד על יוון העתיקה -התחלות חדשות...צעידה קדימה
ההתקדמות הזו לכשעצמה דורשת כוחות,עמידה בלחץ של מבחנים דורשת כוחות... 
אנחנו מלווים אותך בתנועה הזו קדימה וגם אם יהיו אולי לעיתים עצירות ובורות בכביש נתמוך ונהיה כאן בשבילך,מזל טוב ליום הולדת 44 המתקרב.
מאחלת לך אושר, המשך תנועה קדימה והרבה מזל טוב 
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'תודה אבל אני קצת חושש'
תודה אבל אני קצת חושש
23/02/2018 | 12:27
4
36
כמו שחזיתי, ייתכן שלא הצלחתי במבחן. הידע היה מבולבל אצלי ולא זכרתי הכול. נקווה שיהיה טוב.
 
לצפיה ב-'פילוסוף, מחזיקה לך אצבעות, אבל גם אם לא עברת -'
פילוסוף, מחזיקה לך אצבעות, אבל גם אם לא עברת -
24/02/2018 | 03:20
3
38
למה זה נורא חשוב?....אני מבינה שאתה לומד למען הידע באופן טהור, ולא למען תןאר או עבודה, נכון?....
לצפיה ב-'גם בשביל תואר'
גם בשביל תואר
26/02/2018 | 20:09
2
25
יש לי תואר ראשון, אם שיהיה לי שני ארצה להיות מרצה לספרות באוניברסיטת תל אביב. אמנם אני לומד לאט מאד כי קשה לי יותר ללמוד ואני לא ממהר. ביחד עם זה, להיכשל במבחן זה גם לא ממש כבוד.
 
לצפיה ב-'וואוו איזה יופי שיש לך כבר תואר ותה לקראת השני!'
וואוו איזה יופי שיש לך כבר תואר ותה לקראת השני!
27/02/2018 | 16:01
1
21
פילוסוף,
להיכשל במבחן זה לא כבוד גדול
אבל אולי זה גם לא בושה גדולה
-----------------------------
קיבלת כבר תוצאות?.....
לצפיה ב-'עוד לא'
עוד לא
27/02/2018 | 18:37
18
נדמה לי שגיליתי שבמבחנים האמריקאיים אני יותר טוב.
 
לצפיה ב-'מזל טוב וגם לך התגעגעתי '
מזל טוב וגם לך התגעגעתי
25/02/2018 | 14:39
8
לצפיה ב-'אני רוצה להשתקם - שיתוף ובקשה לדעות, עצות ורעיונות '
אני רוצה להשתקם - שיתוף ובקשה לדעות, עצות ורעיונות
23/02/2018 | 15:13
4
79
היי חברות וחברים
אחרי סאגת עינויי הכדורים הזאת אני לא רוצה יותר לקחת כדורים.
(אני לוקחת סימבלטה במשך שנים שיחסית לא עושה לי תופעות לוואי, אבל היא עצמה לא עוזרת לי מספיק... וכל כדור נוסף שמנסים להוסיף לי - נורא ואיום!!!!!)
השאלה: מה יכול להגביר לי אנרגיה ולעזור לי?
אז ככה: מניסיון - אני עושה צי קונג פעם בשבוע וזה ממש ממש טוב לי.
אם היה לי כסף וזמן הייתי עושה כל יום פלוס טאי צי וכאלה.
אבל אין.
אני מחפשת עכשיו, דרך המורה שלי לצי קונג, מורה שתהיה מוכנה פעם או פעמיים בשבוע לעשות לי שיעור בזול או בבארטר או שזאת תהיה סטאזרית.
אני יכולה גם לחפש מישהו שממש רוצה ופשוט לתרגל איתו.
אבל אני זקוקה למסגרת שתהיה נורא מחיייבת, כי אחרת כשאין לי כוחות לא אעשה בעצמי.
לא עושה בעצמי.
בתקווה אם אתמיד ואעשה לפחות כמה פעמים בשבוע זה ירים אותי והגוף לאט לאט ישתקם.
מה דעתכן?...
והאם יש לכן רעיונות אחרים?...
(האמת, שיש לי מחשבות לחזור לסמים קלים אני מודה, מרוב ייאוש, רק שזה ממש אסור לי כי זה יערפל אותי לגמרי)

המון תודה למי שקרא/ה ולמי שתגיב
מקווה שנרגיש כולנו יותר טוב
שבת שלום


לצפיה ב-'נלפ תנסי לחפש מטפלים אולי בזה'
נלפ תנסי לחפש מטפלים אולי בזה
23/02/2018 | 20:16
1
14
לצפיה ב-'קוסמת, תודה רבה'
קוסמת, תודה רבה
24/02/2018 | 03:03
27
נלפ מיועד גם למתן אנרגיה?....
מהניסיון שלי זה מין סוג של דמיון מודרך... מעצים.... לא?....
לצפיה ב-'הומיאופתיה קלאסית, שיאצו, דיקור'
הומיאופתיה קלאסית, שיאצו, דיקור
24/02/2018 | 19:33
1
14
לצפיה ב-'תודה שחרית, הכי טוב היה שיאצו פלוס דיקור באותה פגישה'
תודה שחרית, הכי טוב היה שיאצו פלוס דיקור באותה פגישה
24/02/2018 | 20:52
8
לצפיה ב-'טריגר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!וקוקה מאוד......'
טריגר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!וקוקה מאוד......
20/02/2018 | 17:12
12
111
אני מרגישה שאני לא יכולה יותר!!!!!!!!
ושאם לא יהיה לי חיבוק אני אמות!!!!!
לפחות כשהייתי צעירה הייתי עושה סקס ודרך זה איכשהו ניזונה בטיפת חמימות, עלוב ככל שזה נשמע!!!!!!!!!!!!!
כל החיים שלי עכשיו נראים לי עלובים!!!!!!!!!!!!!
אני מרגישה שאין לי תקווה!!!!!!!
מרגישה שאין מוצא!!!!!!!!!!!
וזה לא היה התקף חרדה אתמול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זאת אומרת, זה היה - אבל חקרתי באינטרנט על הכדורים החדשים - וולטופרין ויש הרבה אנשים שזה עורר והגביר אצלם חרדות.
אני יודעת עכשיו בוודאות שזה מהכדור!!!!
וכך עוד תקווה ירדה לזבל!!!!!
מחכה ומחכה שהכדור ישפיע כבר.
אני לא יכולה לשים אשהת עצמי בידיהם של הפסיכיאטרים.
אני לא יכולה יותר.
אין לי כוח.
נמאס לי מהחיים האלה שאין הנם טיפת נחמה וטיםת אהבה בשבילי.
שמה שאני לא עושה נכשל לי ונבלם לי!!!!!!!!
חיכיתי.
כל כך חיכיתי למילה טובה.
די זה לא בא
אני צריכה להשלים עם זה שלא יבוא
שטיפת החמימות והתמיכה שאקבל כל החיים תהיה מאנ.......
אני כבר לא יוטדעת מה אני כותבת.
כואב לי ברמות של אחרי הכאב.
אני לא מפסיקה לבכות.
הראש מתפוצץ לי.
יש לי כזאת תחושת בעירה בפנים.
אני יודעת שזה מהכדור.
ואני לא מתקשרת לפסיכיאטר. אני לא לוקחת את הכדור הזה יותר.
ואתקשר אלין עוד כמה ימים.
אני יודעת שהוא לא יאמין שזה מהכדור או שהוא כן יאמין.
אין בשביל מה.
וכל הזמן עולה לי על קצה המקלדת לדבר על התאבדות
אבל אני לא רוצה ללכת לשם
אבל אני על הסף של להתחיל לחקור איך אפר להתאבד באופן בטוח ולא נורא מפחיד
מה לעשות
הגוף רוצה לחיות
וגם חלק מהנפש
אבל אני מרגישה שמאוחר מדי בשבילי
פשוט נשברתי
נשברתי נשברתי נשברתי
ואני שונאת וכועסת וכועסת
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לצפיה ב-'לא כולם מגיבים טוב לוולבוטרין'
לא כולם מגיבים טוב לוולבוטרין
20/02/2018 | 17:52
70
גם אני קיבלתי פעם וזה עשה לי לא טוב הלכתי לפסיכיאטרית והיא החליפה.
זה לא כזה סיפור, הוא פשוט הלך לפי הפרוטוקול. לפעמים אנשים עוברים הרבה תרופות והרבה שנים עד שמוצאים את הקומבינציה הנכונה, אף אחד לא יודע מספיק על מדעי המוח.
אני מציעה לך לשאול את הפסיכיאטר על בדיקה ששולחים לחול ובודקים בדיוק לאיזה תרופה יהיה לך אחוזי הגבה הכי טובים, הבדיקה יקרה אבל אם יש לך כסף לדעתי זה שווה את זה.
דבר אחד אחרון, עם וולבוטרין צריך לחכות חודשיים עד שהיא בכלל עושה משהו אז לא להתייאש, לפעמים זה ירידה לצורך עליה ועד שיעברו החודשיים אפשר לחזק בנוגדי חרדה נוספים..יש פתרונות, תקבעי תור לפסיכיאטר ותדברו על זה.
לצפיה ב-'שלום חביבה'
שלום חביבה
20/02/2018 | 18:49
46
החיים חשובים ואסור לוותר עליהם. קשר חומרי הוא נעים ונחמד, אבל אהבה וקרבה אפשר לקבל כל החיים באופן טבעי מאנשים שונים, גם מההורים. כדאי לדון עם המטפלים האחראים על השפעת הכדור. חשוב להאמין בעתיד ובשיפור איכות החיים. אם לא הצלחת בעבר, ממשיכים כדי לשפר את העתיד שזה העיקר. צריך לזכור שהרבה שנים עוד לפנייך וכדאי לנצל אותן. הנפש חשובה, וכדאי להשקיע בה ולטפח אותה ככל שיכולים. עשי דברים שאת אוהבת ואהבי את עצמך.
לצפיה ב-'הפסיכיאטר שלי אמר לי בזמנו כשהתחלתי עם הציפרלקס'
הפסיכיאטר שלי אמר לי בזמנו כשהתחלתי עם הציפרלקס
20/02/2018 | 20:28
5
62
זה נשמע מוזר אבל הוא בפירוש אמר שאחת מתופעות הלוואי של הכדורים האלה , כל הכדורים האלה בלי יוצא מהכלל שבהתחלה יש הרעה במצב , זה היה בהקשר לתלונה שלי שהתרופה בהתחלה גורמת לאפקט הפוך מהמצופה , ובאמת במשך מספר חודשים היו עליות וירידות (שאלוהים ישמור איזה נפילות , איום ונורא) אח"כ זה התחיל לאט להשתפר .
תני לזה צ'אנס תקופה ודברי עם הפסיכיאטר . אל תתיאשי סתם .
לצפיה ב-'חברים תודה וצפירת הרגעה'
חברים תודה וצפירת הרגעה
20/02/2018 | 20:52
4
61
מצטערת אם נורא הלחצתי.
היה לי יותר מדי בשבוע האחרון.
גם הפריצה הביתה וגם ההתקף הזה.
בינתיים דיברתי עם הפסיכולוגית ובא אלי חבר טוב וקצת נרגעתי.
טפו טפו טפו טפו.
עכשיו חייבת לאפשר לעצמי טיפה מנוחה היום ומחר.
לנסות להימנע מכל טריגר אפשרי ולנוח.
אני מקווה שאצליח לשמור על רגיעה פנימית כלשהי שתאפשר לי לנוח.
המון תודה לתגובות ולאיכפתיות 
  
לצפיה ב-'גם אני לא הסתדרתי עם וולבוטרין'
גם אני לא הסתדרתי עם וולבוטרין
20/02/2018 | 21:59
3
50
והפסקתי אותו מיד בהתחלה, כי אני סבורה שלא צריך לתת לכל כדור צ'אנס בכל מצב של תופעת לוואי - אפילו התחלתית בלבד שתחלוף בהמשך - שהוא גורם.
יש תופעות לוואי ברמה שאני לא אתן לכדור צ'אנס, אלא אפסיק אותו מיד (מקסימום יומיים של סבל מהתופעה), ואחפש תרופה יותר מתאימה.
או לחילופין, אקטין את המינון ואת קצב הלקיחה שלו בהתחלה, עד להתרגלות, אם זה מה שימתן את תופעות הלוואי ההתחלתיות.
 
אבל אני לא מסכימה שצריך לסבול באופן קיצוני מתופעות לוואי, אפילו התחלתיות.
 
וולבוטרין הפסיכיאטרים רושמים היום בד"כ כתרופה ראשונה נגד דיכאון. אם כרגע המצב בסדר, באופן שאת יכולה לתת לתרופה צ'אנס במשך חודש וחצי, אז כדאי לנסות אותה.
לצפיה ב-'אופירה, תודה, לא, מה פתאום,'
אופירה, תודה, לא, מה פתאום,
21/02/2018 | 00:34
2
57
אני לא נוגעת בזה יותר.
זה בפח.
ולדעתי זה גם הפך לי את מחשבות ההתאבדות לאובססיביות ואינטנסיביות!
אתם לא מבינים מה עבר עלי.
הייתי בטוחה שאני מתה.
בחיים אני לא נוגעת בזה יותר.
לצפיה ב-''
21/02/2018 | 07:45
10
לצפיה ב-'כן, גם עלי עבר איתו משהו שאף אחד לא יבין'
כן, גם עלי עבר איתו משהו שאף אחד לא יבין
21/02/2018 | 12:01
65
וגם אני לא רוצה להבין ולא לחוות.
עם זאת, זו תרופה טובה מאוד שעוזרת להמון אנשים, לכן הרופאים נותנים אותה.
למה לשים בפח? למה לא ב"חברים לרפואה"?
אנחנו לא חיים לבד בעולם. 
לצפיה ב-'משה, תודה רב אתה גדול! ובא לי לצרוח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!'
משה, תודה רב אתה גדול! ובא לי לצרוח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
22/02/2018 | 02:17
16
לצפיה ב-'שולחת לך כוחות '
שולחת לך כוחות
( לעמוד שלי בתפוז )
21/02/2018 | 23:28
1
39
גקימופגיסי יקרה,
 
כשקראתי את הדברים שלך הרגשתי שאת כותבת מתוך כאב אדיר וכמעט בלתי נסבל, שמוליד אנרגיה עצומה שמטלטלת אותך באכזריות ומאיימת לפרק אותך... נדמה לי שרצית כל כך שמישהו יהיה אתך באותו רגע, אבל הרגשת כל כך לבד... נשמע לי שהאכזבה מהתרופה שקיווית שתעזור הייתה עוד מכה, ושבאותו רגע חשת שאין תקווה שאי פעם זה יהיה אחרת, ולא ברור כמה עוד תוכלי להחזיק מעמד ולשמור על עצמך מהדחף להתאבד.
 
יקירה, אני רוצה לשלוח לך חיבוק חם ומנחם דרך המקלדת, ולהודות לך על ששיתפת אתנו ברגעים האיומים הללו. אני מקווה שהכתיבה עוזרת לפרוק קצת את האנרגיה השחורה הזאת ולהרגיש פחות לבד, משום שאנחנו כאן בפורום קוראים אותך, דואגים לך וכואבים איתך.
 
רווח לי לקרוא את צפירת ההרגעה שלך בהמשך השרשור, ושוב, תודה לך ששיתפת אותנו גם בזה. מכל מה שכתבת הרגשתי שעולים כוחות נפש גדולים, שמאפשרים לך גם לשמור על עצמך במהלך הסערה וגם להיות רגישה לצרכים שלך ולטפל בעצמך אחרי שהיא שוככת... חשוב לנו לעמוד לצד הכוחות האלה, אנחנו רוצים להיות איתך ולתמוך בך עד כמה שאפשר. את מוזמנת להמשיך לכתוב פה ולספר, וכמובן את מוזמנת גם לצ'ט האישי והאנונימי באתר סה"ר אם תרצי לקבל תמיכה בשיחה בזמן אמת....
 
מאחלת לך לילה שקט ורגוע, ושולחת עוד חיבוק,
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'למתנדבת סה"ר, כתבת לי מקסים'
למתנדבת סה"ר, כתבת לי מקסים
22/02/2018 | 02:19
34
המון המון תודה
לצפיה ב-'המצב'
המצב
18/02/2018 | 21:24
45
149
קטסטרופה, קרה בדיוק מה שחשבתי הם מנסים בכח לשלח את אבא למוסד ואני לא מעוניינת
המשך>>
קטסטרופה, קרה בדיוק מה שחשבתי הם מנסים בכח לשלח את אבא למוסד ואני לא מעוניינת
לצפיה ב-'החרדה מפני התקף החרדה~ חוזרת ממוקד רפואה דחופה'
החרדה מפני התקף החרדה~ חוזרת ממוקד רפואה דחופה
20/02/2018 | 01:58
6
63
הייתי די בטוחה כבר שזה היה התקף לב: בחילה איומה והזעה וחום וסומק ולא יכולה לנשום.
דבר כזה לא היה לי בחיים.
חצי שעה ישבתי, נאבקת על הנשימה, סמוקה כמו עגבניה (אחרי ההתקף ראיתי את עצמי במראה סמוקה כמו עגבניה, אז לא יכולה לתאר לעצמי איך היה בזמן ההתקף).
אז לא: זה התקף חרדה.
כמעט בטוח.
כי כל הבדיקות תקינות.
אז איך עכשיו לא להיות בחרדה מפני התקפי חרדה?....
חוץ מזה, כל מילה טובה תתקבל בברכה.
היה לי מאוד קשה.
ואת הכול עברתי לבדי.
כמובן.
וזה קשה.
ובודד.
                                       
לצפיה ב-'תרגישי טוב חיבןק חפשי אולי טכניקות הרגעות באינטרנט'
תרגישי טוב חיבןק חפשי אולי טכניקות הרגעות באינטרנט
20/02/2018 | 09:02
11
לצפיה ב-'להתייעץ עם רופא, ועם הפסיכולוגית'
להתייעץ עם רופא, ועם הפסיכולוגית
20/02/2018 | 15:13
26
ג'קי, זה לא קל לעבור דברים מפחידים לבד. 
אבל את יודעת, גם אני עוברת הרבה דברים לבד, כגון ניתוח לא מסובך עם אשפוז בבי"ח. ואם לומר את האמת, דברים כאלה אני מעדיפה לעבור לבד, כי ה"עוזרים" למיניהם סתם מבלבלים את המוח ומפריעים לי לשקט שלי. 
רק שהמחיר של הנוחיות הזו, היא שיש מצבים מפחידים, או מצבים שצריך עזרה, וגם אותם צריך לעבור לבד.
 
אז בואי נחשוב, שעדיף לעבור התקף חרדה לבד, מאשר כשלידך מישהו יותר היסטרי ממך, שאתה צריך גם "לטפל בו"... .
חוץ מזה, כל מי שעבר התקפי חרדה, מספר שבפעם השנייה הוא כבר ידע מה זה, והרגיש פחות פחד ויותר שליטה. אז תתנחמי קצת... ותגידי לעצמך שאין סיבה להיות בחרדה מזה.
וברור שתתייעצי בגורם רפואי לגבי זה, כמובן!
לצפיה ב-'שלום'
שלום
20/02/2018 | 15:17
1
20
אולי אם תצליחי יותר להכין את עצמך להתקפים האפשריים, תלמדי את עצמך להתמודד אתם בזמן האמת ובתחילתם כדי לעצור אותם ככל האפשר, פחות תצטרכי לפחד מהם. אני מקווה שלא יהיה לך התקף לב, ואפשר להיעזר במטפלים המומחים לרפא מחלות מסוכנות. אם תדעי ממה את מפחדת, אולי תוכלי למנוע קצת את החרדה.
 
לצפיה ב-'תודה לכולכם. פותחת פוסט חדש!!!!!!'
תודה לכולכם. פותחת פוסט חדש!!!!!!
20/02/2018 | 16:56
10
לצפיה ב-'מוכר '
מוכר
05/03/2018 | 21:46
1
5
עברתי את זה טוב עברתי כמעט כל סבל אפשרי בחיים האלה 
טוב יש כאלה שעדיין לא עברתי 
כמעט כל יום בכמה שנים והחיים היה יאושש 
אני מבינה אותך 
הייתי מפחדת מהתקף נוסף 
והמבט של הרופאים שכל הבדיקות תקינות 
פעם נסעתי לטרם וממש זלזל בי הרופאה שם.
אין לי עצות רק שזה עובר ..
לצפיה ב-'תודה רבה, זה היה בסוף תופעת לוואי של כדור חדש שהפסקתי אתו. '
תודה רבה, זה היה בסוף תופעת לוואי של כדור חדש שהפסקתי אתו.
07/03/2018 | 05:27
3

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ