לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1506415,064 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'אבוד בבירורקרטיות והגדרה עצמית'
אבוד בבירורקרטיות והגדרה עצמית
03/06/2018 | 15:07
16
93
היי, לא סיפרתי על עצמי, ויש לי את התחושה שאפשר ..

בן 40, לא עובד, דר אצל ההורים.

תיפקדתי טוב יחסית רוב חיי ולפני 4 שנים קצת יצאתי מהמירוץ.
מנסה לחזור, לא מספיק רוצה כנראה..  מפחד אולי, אולי לא מסוגל ?

עברתי ניתוח בברך לפני כמה ימים אז זה גם מוסיף לבעסה..  החלמה ממושכת.

זהו בנתיים.

תודה שקראתם
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/06/2018 | 16:49
1
43
הצטערתי לדעת שעברת ניתוח, ומקווה שתבריא מהר. אחרי ניתוח כדאי לנוח בבית ולהירגע גופנית ונפשית. חבל שאתה גר אצל ההורים בגיל 40 ולא עובד. כשתבריא, נסה למצוא עבודה בתחום שמעניין אותך ושאתה טוב בו ולהתקדם בהדרגה ובמרץ. אולי תלמד בחוגים נושאים שמעניינים אותך, ואחר כך תעבוד בהם.
 
לצפיה ב-'תודה 33, עונה למטה על הכל'
תודה 33, עונה למטה על הכל
04/06/2018 | 06:01
20
לצפיה ב-'למה יצאת מהמירוץ?'
למה יצאת מהמירוץ?
03/06/2018 | 17:53
3
51
אתה רוצה להיכנס אליו חזרה? מה אתה בעצם רוצה?
לצפיה ב-'התפטרתי מעבודה טובה'
התפטרתי מעבודה טובה
04/06/2018 | 06:18
2
56
לפני כמה שנים, ומאז לא מוצא, פשוט לא מתקבל.
התקבלתי לשלוש עבודות לא משהו בכל 4 השנים האחרונות ולא שרדתי שם יותר מכמה חודשים מורטי עצבים.  האחרונה ממש לפני שבוע עזבתי.
"אני לא רוצה לעבוד במקום שמקבלים אנשים כמוני"  -  ציטוט אדיר לא זוכר מאיפה.
 
הראיונות במקומות היותר רציניים  מאוד מזכירים לי שיחה אצל הפסיכולוג לצערי, נפתח יותר מדי.  ולא עובר.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'יש סרט כזה'
יש סרט כזה
04/06/2018 | 20:46
1
40
אולי סרט אמריקאי ישן, שבו הומצא משפט בדיחה כמו "איך אוכל לרצות להצטרף למועדון שרוצה בי כחבר?". נסה ללמוד עבודות שמעניינות אותך.
 
לצפיה ב-'נכון זה משם כנראה :)'
נכון זה משם כנראה :)
04/06/2018 | 23:12
28
תודה אבל זה לא הענין. הכל מעניין. זה הקושי להתקבל, לעבור ראיונות.
לצפיה ב-'הי, תרצה להכיר? נתבאס יחד. שולחת מסר. '
הי, תרצה להכיר? נתבאס יחד. שולחת מסר.
03/06/2018 | 19:56
1
25
לצפיה ב-'בכיף :)'
בכיף :)
04/06/2018 | 06:19
14
לצפיה ב-'ברוך הבא '
ברוך הבא
( לעמוד שלי בתפוז )
03/06/2018 | 21:02
1
37

הי יובל,
קודם כל, אני מאחלת לך החלמה טובה ומלאה.
נשמע שאולי הרגשת רוויה מסויימת מהמירוץ. האם הרגשת שנמאס לך, או שאתה תקוע במקום אחד? אולי הרגשת שאין לך לאן להתקדם, או שהתעייפת. בכל מקרה, אני מבינה שלקחת פסק זמן בלי דד ליין, ואתה אולי לא בדיוק בטוח לאן להמשיך מכאן. האם יכול להיות שהיית רוצה לעבוד, אבל לא נהנית ממש ממה שעשית קודם לכן, ואתה לא מעוניין לחזור לאותו סוג עבודה? יכול להיות שסוג המוטיבציה שלך השתנה, ואתה רוצה עכשיו דברים אחרים ממה שהספיק לך עד לפני ארבע שנים. בכל מקרה, אולי תרצה לברר עם עצמך האם יש משהו שאתה מרגיש שחסר לך כעת, ושהעבודה הקודמת שלך לא סיפקה לך אותו. יכול להיות שחלק מהתשובה נמצא בשם ההודעה שלך, "אבוד בבירוקרטיות ובהגדרה עצמית". אולי אתה מרגיש רצון לבטא את הזהות שלך, זהות שאתה אולי עדיין מחפש, באופן שלם יותר.
אתה כמובן מוזמן להמשיך לשתף כאן בפורום, ואנו נהיה כאן איתך 
 
שלך,
 
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'תודה :) מפרט עוד למטה.'
תודה :) מפרט עוד למטה.
04/06/2018 | 06:20
15
לצפיה ב-'קודם תחלים... שנית,בטח יהיה שיקום...'
קודם תחלים... שנית,בטח יהיה שיקום...
03/06/2018 | 23:19
3
64
תעבור את זה,ותחזור חזרה...
אולי להבדיל, ספורטאים נפצעים פציעות לא פחות קשות,משתקמים וחוזרים...
נכון,שיש להם יש צוות שלם כולל צוות מנטאלי...
 
לצפיה ב-'קלעת בול'
קלעת בול
04/06/2018 | 06:32
2
54
זה ניתוח של ספורטאים וזו פציעה ספורטיבית . ACL.
גם לי יש צוות שלם. אמא אבא אח אחיות (אחינים )וכמה חברים חופרים ומתוקים במיוחד, אפילו ידידה או שתיים.  ועכשיו גם אתם. למה מגיע לי כל הטוב הזה ?? :)
 
בנוגע להגדרה עצמית, אני עונה לסהר, כי הכל מעורבב גם ככה.
הגשתי בקשה לקיצבה לפני כמה ימים - מקווה למצוא עבודה קודם. אבל אני חייב כספים ורטרואקטיבית שנה וחצי גם יעזור לי מאוד כרגע..
זה מאוד מבלבל שקו ההגדרות הפסיכיאטריות ( אני מרגיש שסוע מוח לפעמים, והרי לא חסר רופאים שירשמו מיד סכיזופרן)  --  רץ במקביל לקו ההגדרות המקצועיות  (בעיקר תכנון ופיתוח מכונות ומוצרים שונים), והכי חשוב, ההגדרות החברתיות.
ממש פיבונצ'י (לא קשור). קוים מקבילים שחייבים להיפגש.
הרשיון מאוד חשוב לי.   גם איך בת זוג פוטנציאלית תתיחס משפיע מאוד. נותן לי כוחות.
 
 
 
לצפיה ב-'יובל, בהצלחה, ועוד...'
יובל, בהצלחה, ועוד...
05/06/2018 | 03:01
1
42
.
.
.
(:
לצפיה ב-' '
05/06/2018 | 06:13
30
את מעולה, כל כך צחקתי עכשיו.
 
אמא שלי אמרה לי לפני כמה זמן שאם מישהו מעצבן אותי פשוט להגיד לו שזו נקודה מעניינת למחשבה, ולהמשיך הלאה. זה עובד מעולה (הלוואי שהייתי זוכר תמיד ליישם)
 
בקיצור זה עובד טוב גם אם לא מעצבנים אותך אלא סתם אין לך מה להגיד
לצפיה ב-'ברוך הבא'
ברוך הבא
05/06/2018 | 03:22
1
12
לצפיה ב-'תודה תאום '
תודה תאום
05/06/2018 | 06:16
6
לצפיה ב-'שיר מקסים, שיהיה אחלה יום'
שיר מקסים, שיהיה אחלה יום
04/06/2018 | 06:56
2
49
לצפיה ב-'ואוו .. איזה מרגוע השיר הזה בא לי בטוב :)'
ואוו .. איזה מרגוע השיר הזה בא לי בטוב :)
04/06/2018 | 13:25
7
לצפיה ב-'תודה שהפגשת אותי עם שיר מקסים'
תודה שהפגשת אותי עם שיר מקסים
04/06/2018 | 16:21
19
המשיכי לשלוח עוד שירים.
לצפיה ב-'בשורות חדשות - גם טובות!!!! '
בשורות חדשות - גם טובות!!!!
01/06/2018 | 01:42
18
135
אני כל כך עולה על גדותיי שאין לי כמעט כוח לכתוב.
ולכן אנסה לעשות זאת בקיצור.
כי זקוקה לתמיכתכם. זקוקה שתקראו אותי . שתראו אותי.

עדכון אחד:
_________
[שימו לב לכוחות שלי וזה נשמע הזוי, אבל...]
לקחתי חוקרת פרטית שתעשה טלפון לע' ותתחזה למישהי שמחפשת פסיכולוגית. זאת כדי לוודא האם ע' עדיין מטפלת או לא.
ובכן - בשורה טוב: היא כבר לא מטפלת.
[ברור לי שזה הרבה בגללי / בזכותי, אבל על זה אחפור לכן עוד בהמשך].
מכל מקום, היא לא מטפלת ואני החלטתי כרגע שאני לא מגישה נגדה תלונה רק בשביל הנקמה שלי.

עדכון שני:
__________
מצאתי מישהי שתראיין אותי ואת שתי המטופלות הנוספות שנפגעו מע' בעילום שם והתחלנו לעבוד על זה. כשהמטרה היא בסוף או להגיע לאיזה חוברת או לספרון.
עדכון שלוש
_________
תחזיקו חזק.
אמנם בפועל אני לא הולכת לפסיכולוגית החדשה כבר חודשייםן, אבל פגישת פרידה נקבעה רק לעכשיו, לאתמול (כי חיכינו שהיא תדבר עם ע' קודם, ואז גם הייתה בעיה למצוא זמן שיתאים ללו"ז של שתינו).\
בקיצור, אתמול הייתה פגישת הפרידה.
גם על זה בטח עוד אחפור לכן בהמשך.
אבל זה כמובן מעורר בי רגשות רבים - גםפ של שמחה ושחרור אדירים. אדירים!!!!   גם של עצב להיפרד מאדם מיטיב. וגם של פחד - האם אסתדר לבד.
כששיתפתי אותה היא אמרה שגם היא מרגישה גם שמחה וגם עצב, אבל היא לא מרגישה פחד.
אמרתי לה "כן, את באמת חושבת שאני יכולה לבדי?"
"לגמרי," היא אמרה.
אז נכון שיש בזה תלות מצידי אוטלי שאני  מייחסת ככ הרבה משקל למה שהיא אומרת, אבל זה באמת מחזק אותי.
אני כל כך שמחה.
פתאום אני מרגישה שכל העולם פתוח.
שאני אעשה מה שאני ארצה.
אז נכון שכבר יש לי נפילות מזה.
אבל פתאום אני מצרגישה שבאמת אני ריבונית על חיי.
אתן יודעות מה?.. אסיים פה.
יש לי עוד משהו לשתף, אבל פתאום אני יכולה להכיל אותי לבדי , אחרי ששיתפתצי בדברים הטובים .

אני תוהה איך אתן ואתם מרגישות עם זה שסיימתי טיפול......
כי רובכן פה מטופלות, נכון?...
אני תוהה אם אתן הייתן רוצות לסיים טיפול באיזה שלב...
-------
מכל מקום, בשבילי - מגיל 11 עד גיל 58!!!!!!!!!!! מלבד בשנים הממש קשות של הסמים הייתי בטיפול.
אני לא מאמינה שאני מחוץ לכלא הזה.
כן, זה מה שזה היה בשבילי.
ואני רמגישה חמימות של אסירות תודה ברגע זה.
גם לכן.
זה כל כך לא מובן מאליו בעיניי שהמקום הזה קיים.
תודה
לצפיה ב-'מזל טוב!!! '
מזל טוב!!!
01/06/2018 | 06:59
7
55
אני לא יודעת אם באמת נכון להגיד שהיית "בטיפול" מגיל 11 עד גיל 58, כי טיפולים שלא היטיבו איתך (אלא להיפך!) - אינם צריכים להקרא בשם הזה... (אלא אם את מתכוונת לכך במובן של - "אם לא תביא את הכסף מהר - בוריס כבר יטפל בך" )
בכל אופן, אני מאוד גאה בך על הכרזת העצמאות הזאת, על כך שהצבת את הגמילה מתלות כמטרה - והגעת אליה. ואת מרגישה את עצמך היום - עומדת בפני עצמך בעולם, נטועה בשתי רגליים בקרקע, בעלת שורשים וגזע משלך, לא צמח מטפס שנאחז במוט שמציבה לו המטפלת... וזה מדהים! וזה מרגש כל כך שהגעת למקום הזה! ואת מעוררת השראה ממש.

בקשר לשאלה ששאלת: אני לכתחילה ראיתי ורואה את הטיפול כדבר זמני. בינתיים אני מודה ומברכת על כך שזה מתאפשר, וקצת פוחדת מה יקרה אם כבר לא יתאפשר (אם אבא שלי יחליט נגיד לא לתמוך כלכלית יותר...). אבל אני לא מדמיינת את עצמי ממשיכה עם הטיפול עוד כמה שנים. אולי גג שנה. והמטפלת שלך מזכירה לי את מ' שלי בגישה. מסתבר שאפשר לתת למטופלת הרגשה שהיא מאוד אהובה ומאוד יקרה - מבלי לעודד תלות ומבלי ליצור מצב של האדרה והערצה חסרי פרופורציה. כן, גם אצל מטופלת עם חסך עצום באהבה. אבל צריך בשביל זה להיות מאוד נקיים מבפנים, מאוד לדעת לא להתערבב ולא לשכוח מה טובת המטופלת בכל רגע נתון. וכנראה לא כל מי שיש לה דיפלומה תלויה על הקיר - אכן מסוגלת לכך...
אז מזל טוב גדול על הלידה שלך לעולם שבו את עומדת בפני עצמך ונושמת בזכות עצמך, ובשביל עצמך. יום הולדת שמח!
לצפיה ב-'שמחה לשמוע שיש התקדמות ..:)'
שמחה לשמוע שיש התקדמות ..:)
01/06/2018 | 13:45
1
57
חסך באהבה מילדות מביא את האדם לחפש את האהבה שהוא כל כך חושק בה באנשים רק כדי לחוש אהובים ,הצרוך הזה שמישהו צריך למלא את החסך שהיה אמור לבוא מטבעו . לא טיבעי בכלל.
אסור להביא ילדים לעולם אם אין אפשרות להעניק את הצורך הבסיסי הזה .. זה נורא.  ועוד מלבד החסך הזה עוד חיים בבית שהאבא שולט ומשליט טרור למי שרק יחלוק בדעתו .  בדיעבד היום כשאני גדולה מבינה כמה ההורים שלי סתומים וחסרי הבנה בסיסית לחיים . מילא הורה אחד נסבל אבל שניהם ואז מצפים שמהם יצא ורד אולי יצא ורד יפה אבל מלא מלא קוצים שלא נשאר מימנו עלי כותנה .
המעמד הזה שאנו נמצאים בו הוא טרף קל לאנשים שמרו את נפשכם מצבועים שמלטפים ואז טורפים .   תודה וסופש נעים:*)
לצפיה ב-'חני, תודה רבה '
חני, תודה רבה
01/06/2018 | 16:59
23
לצפיה ב-'שחרית תודה רבה שאת שמחה בשמחתי(:'
שחרית תודה רבה שאת שמחה בשמחתי(:
01/06/2018 | 16:56
4
52
אני כן הייתי בטיפולים מגיל 11.
טיפולים בעייתיים מאוד.
אבל הרבה אנשים עוברים טיפולים בעייתיים.
פה ושם היו גם מטפלים טובים אולי שלא השכלתי להתחבר אליהם (בעיקר בתקופת הסמים) .
שוב כתבת ככ יפה, ככ מדוייק.
אלא שהציטוט הזה שלך
"ואת מרגישה את עצמך היום - עומדת בפני עצמך בעולם, נטועה בשתי רגליים בקרקע, בעלת שורשים וגזע משלך,"
אדייק אותו:
נטועה בעולם בשתי רגליים רועדות, לעיתים כושלות, לעיתים נפצעות, לעיתים מתעופפות.
תודה רבה רבה.
זה כל כך מוזר לי.
בעצם כמעט כלך החיים שלי התקיימו בחדרי טיפולים, מילדותי.
הי עולם, אני קוראת לך, האם אתה שומע?....
(:
 
כן, אולי זה יומולדת באמת.
 
איזה יופי שאבא שלךתומך בטיפול שלך כספית.
וכמה יפה לשמוע שאת חושבת על גבול לטיפול.
 
אני קלה ומפוחדת,
בטוחה בעצמי ומקורקעת.
 
תודה רבה  רבה שחרית, על ההשתתפות.
לצפיה ב-'אחרי "בילוי" הערב '
אחרי "בילוי" הערב
03/06/2018 | 00:22
3
51
"וזה לא מה שישביע את רעבוני, לא,
וזה לא מה שיניח את דעתי, הו לא.
לא, זה לא זה!!!"
לצפיה ב-'את רוצה לשתף?...'
את רוצה לשתף?...
03/06/2018 | 13:39
2
82
מדובר בפעילות שבאמת היתה אמורה להיות בילוי ואיכזבה, או שהכותרת אפילו יותר סרקסטית?

לצפיה ב-'שחרית, המון תודה להתייחסות. אני כבר כל כך רחוקה משם.'
שחרית, המון תודה להתייחסות. אני כבר כל כך רחוקה משם.
04/06/2018 | 16:32
1
19
כל כך הרבה קרה, והרגשתי נורא מבדיכאוןם ביומיים האחרונים ונורא נבהלתי, ואמרתי לעצמי שאולי אני בכל זאת צריכה לחזור לטיפול, א בל אז אמרתי לעצמי שזה טבעי שארגיש המון רגשות כשאני בגמילה מטיפול, ובפרידה מהמטפלת שהייתה דמות מיטיבה, ואין לי יותר מדי כאלה בחיי, אז לתת לזה קצת להיות לפני דשאני רצה שוב לסינור של אימא. ואז הבנתי פתאום הבנה מדהימה בפשטותה: אני צריכה עוד מנוחה. אני צריכה עוד  זמן מיטה ומנוחה וצפייה בסרטים.
התמודדתי עם כל כך הרבה כל החודשיים פלוס האחרונים, מאז שגחיליתי אתצ ר שנפגעה גם היא. אני צריכה לנוח ולישון. אטז לא שמתאפשר לי המחון לעשות את זה, אבל משימה אחת שהייתה אמורה להיות מחר דחיתי בשבוע כך שמקווה ומאמינה שבשלישי רביעי אנוח לפחות חלקית.
(:
ועצם המחשבה על זה כבר גורמת לי הקלה.
 
 
לצפיה ב-''
05/06/2018 | 07:26
4
לצפיה ב-'.'
.
03/06/2018 | 15:40
9
41
.
לצפיה ב-'יובל, כתבת לי נקודה?.....'
יובל, כתבת לי נקודה?.....
04/06/2018 | 22:11
8
9
לצפיה ב-'כן.'
כן.
04/06/2018 | 23:11
7
21
שתדעי שהתייחסתי, שקראתי חלק לפחות. שאין לי יכולת באותו רגע לכתוב יותר. קוד ;)
.
,
לצפיה ב-'זה ממש חמוד מצדך. תודה, יובל'
זה ממש חמוד מצדך. תודה, יובל
05/06/2018 | 02:57
6
9
לצפיה ב-'בפורום אחר שהייתי בו היה נהוג לכתוב כוכבית'
בפורום אחר שהייתי בו היה נהוג לכתוב כוכבית
05/06/2018 | 09:53
5
25
כשמשהו היה "מעבר למילים" ורצית לסמן השתתפות שותקת.
לצפיה ב-'מה שמזכיר לי בדיחה '
מה שמזכיר לי בדיחה
05/06/2018 | 11:12
2
38
במסיבה השקה מטורפת של כוכביות    ********************
(דיסקוטק ענק, כדורי אור מרצדים בכל פינה, רקדניות עמוד, רקדני אש, וכו')
פתאום נצפתה נקודה גלמודה     .                               '
כשנשאלה מה פשר ... ענתה  : שמתי ג'ל מה לא יפה??        
 
RRR
משועמםםםםםם    :)
לצפיה ב-'דווקא ממש נחמדה הבדיחה. ולמה אתה משועמם?....'
דווקא ממש נחמדה הבדיחה. ולמה אתה משועמם?....
06/06/2018 | 00:22
2
לצפיה ב-'חחח חמוד!!'
חחח חמוד!!
06/06/2018 | 08:10
1
לצפיה ב-'*(:'
*(:
06/06/2018 | 00:23
1
6
לצפיה ב-''
06/06/2018 | 08:12
6
לצפיה ב-'קישור לאתגר היצירה החדש-עצים '
קישור לאתגר היצירה החדש-עצים
( לעמוד שלי בתפוז )
29/05/2018 | 22:11
41
העלנו אתגר יצירה חדש לפורום יצירה,מוזמנים להיכנס ולהגיב...
לצפיה ב-'מתי זה ייגמר?:('
מתי זה ייגמר?:(
28/05/2018 | 22:11
54
289
אין לי כוחות כבר. זה פשוט אכזרי מדי
המשך>>
אין לי כוחות כבר. זה פשוט אכזרי מדי
לצפיה ב-'אז החלטתי לכתוב'
אז החלטתי לכתוב
27/05/2018 | 11:09
40
142
לא איכפת לי כבר מכלום. כל כך רע לי שכבר אין כוח.
לא ברור לי למה אלוהים שונא אותי כל כך. 
למה הוא החליט שאני צריכה לסבול בכלל ולמה בכלל נולדתי. 
לא, אלו לא השאלות הנכונות ואין בכלל שאלות ואני אפילו לא כועסת על אלוהים. 
אני חסרת אונים ואומללה. כל כך אומללה.
אולי זה יקל לכתוב, רוב הסיכויים שלא, אבל אין לי בעיה עם זה כרגע.. מעדיפה לכתוב. 
 
לצפיה ב-'הכל אותו דבר'
הכל אותו דבר
27/05/2018 | 13:51
18
77
וכל כך נשבר. 
גם כשבמקום אחר, גם כשבזמן אחר, גם אנשים אחרים. 
הכל אותו דבר. 
נמאס, דוחה, אין שום אור בקצה המנהרה. 
אין שום כלום. 
ומי ישמע? אף אחד. 
רק אני יכולה לעזור לעצמי.
עכשיו לא יכולה. לא יכולה שום דבר, גם אין בשביל מה. 
ואין קסמים ואין כלום. 
איזה יאוש, איזה יאוש. 
 
לצפיה ב-'אני לא יכולה יותר'
אני לא יכולה יותר
27/05/2018 | 17:13
15
62
פשוט לא יכולה יותר. 
לא איכפת לי כבר מכלום. 
לא יכולה יותר. לא יכולה יותר. לא יכולה יותר. לא יכולה יותר. לא יכולה יותר. לא יכולה יותר. לא יכולה יותר. 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
27/05/2018 | 19:46
12
90
חשוב לחיות עם תקווה ואמונה בחיים ובכוח לשנות. אהבי והעריכי את עצמך ואת חייך ופעלי לשיפורם. אם תעזרי לעצמך ותאהבי את עצמך, יותר אנשים יאהבו אותך ויעזרו לך. העולם יפה ומורכב, לא הכול אותו דבר. נצלי את מעלות העולם והחיים ומצאי את הדברים החיוביים לפני שהחיים ייעלמו לנצח. אלוהים אוהב את כולם. חפשי דרכי פעולה חדשות ואל תתייאשי.  אני מאמין שלאדם הרבה כוחות לשפר את מצבו.
 
לצפיה ב-'תעשה טובה , אל תגיב לי. '
תעשה טובה , אל תגיב לי.
27/05/2018 | 20:40
11
32
לצפיה ב-'אי בי סי, וכולי...'
אי בי סי, וכולי...
28/05/2018 | 04:05
10
65
נראה לי שאת מוציאה את העצבים שלך על האנשים הלא נכונים.
פילוסוף בסך הכול רוצה את טובתך, ואם יש משהו שקשה לך איתו, אמרי לו.
חוצמזה, אנא שימי לב איך ענינו לך כמה אנשים והשקענו - לא זוכרת אם בשרשור הזה או בשרשור אחר (הגיע זמני ללכת לישון כבר(:) , ואת בכל זאת טוענת שאת לבד ואף אחד לא מקשיב לך ולא מתייחסת בכלל למה שכתבנו.
אני רוצה להגיד לך שהפורום הזה והכוונות הטובות של האנשים זה לא מובן מאליו.
ואם תביני את זה, אולי גם תרגישי טיפה פחות בודדה.
כי, למרות שאנחנו לא מכירים, אנחנו במובנים מסויימים קרובים מאוד זה לזה ומשתפים זה את זה בדברים מאוד אישיים, ונעזרים זה בזה, כמו שהרבה פעמים לא קורה מחוץ לפורום.
**************************************
ואיך את מרגישה היום?... האם חלה איזו התאוששות - נפשית ופיזית?...
שיהיה יום טוב
 
לצפיה ב-'///'
///
29/05/2018 | 12:01
8
42
אני לא מוציאה את העצבים כי אם הייתי מוציאה את העצבים זה היה נראה אחרת לגמרי.
אני מאוד משתדלת לענות לכל מי שמגיב לי, ואם פספסתי אז מתנצלת. (מלבד תגובות של פילוסוף שעולות על העצבים ושל התמיכה הנפשית שבמילא זה לא אותו אדם כל פעם ואין המשכיות).
ועם כל הכבוד לפורום, האפשרויות פה נורא נורא נורא מוגבלות, כמה מילים לא באמת יכולות לשנות משהו והאמת שאי אפשר להרגיש ביחד עם אנשים וירטואלים שיום אחד מגיבים ויום אחר יכולים להעלם ובכלל לא אדע מה קורה איתם ואם הם פה בכלל.
אבל זו דעתי האישית, מתוך ניסיון רב מאוד.
טוב, בטח תחשבי שאני רעה או מפגרת או משהו, אבל אני מבינה אותי ואין לי כוחות נפשיים להסביר. 
 
לצפיה ב-'לabcd'
לabcd
29/05/2018 | 13:18
1
38
אני לא חושבת שאמרת משהו לא בסדר לא בא לך שהוא יגיב לך וזכותך מה הבעיה לא קיללת אותו וגם ש.. חלק מהמצב הנפשי גורם להתפרציות ולפעמים על האנשים הלא נכונים שלא יהיה לך מצפון לגביי זה זה פשוט עבודה על עצמך אני מבינה אותך בכל אופן ואת יכולה לכתוב לי בפרטי ומה שבא לך אני פה ואני לא נעלמת :)
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/05/2018 | 15:12
30
אני לא מתרגשת.
אין לי כוח להתרגש ולהרגיש רע.
תודה לך.
לצפיה ב-'אי בי סי יקרה,'
אי בי סי יקרה,
31/05/2018 | 23:25
5
20
דיברתי על התגובה שלך לפילוסוף.
לא לעניין לענות לו ככה.
אני מבינה כמה קשה לך, אבל בואי נשתדל (אומרת את זה גם לעצמי שלא תמיד מגיבה בצורה המיטבית)
לצפיה ב-'מצחיק'
מצחיק
04/06/2018 | 09:13
4
30
הוא לא רק שלא התייחס לבקשה שלי, הוא פשוט התעלם ממנה (כי משום מה בשרשור אחר זה לא נחשב).
אבל העיקר אני לא בסדר על זה שביקשתי שלא יגיב לי.
אה, ואם אני מעוררת בך אנטגוניזם- את לא חייבת להגיב לי, רק חבל להוציא אותי הרעה בכל הסיפור הזה. 
לצפיה ב-'אי בי סי, חבל לריב איתי, אני בעדך!!!'
אי בי סי, חבל לריב איתי, אני בעדך!!!
04/06/2018 | 16:37
3
13
אני חושבת שהאופן שפנית אליו יכול להעליב.
ואני חושבת שאפשר וכדאי לעשות את זה יותר רך.
בטח אין לי שום כוונה להוציא אותך רעה.
[אני מאמינה שהוא לא שם לב להודעה שלך, אחרת לא היה ממשיך לכתוב לך.)
אם את רוצה אני אענה לך, ואם את לא רוצה אני לא אענה לך.
אני מבחינתי כאן כדי לתת לך כתף, אם את רוצה.
כיכולתי. 
ולא כתבתי שאת מעוררת בי אנטגוניזם.
כתבתי שאולי אני מעוררת בך.
אז בבקשה גם את אל תהפכי אותי לרעה.
בואי נהיה שתינו בסדר זו עם זו, וזהו זה.
מסכימה?
(:
לצפיה ב-'אין לי כוחות לריב'
אין לי כוחות לריב
04/06/2018 | 16:49
2
14
באמת שאין לי.
נגיד שאת לא מבינה אותי ואני לא מבינה אותך. 
ומסכימה. 
לצפיה ב-'או נגיד אולי...'
או נגיד אולי...
04/06/2018 | 17:28
1
11
שבנקודה הזאת אנחנו לא מסכימות, ויש נקודות אחרות שעליהן ובהן אנו יכולות להסכים?......
לצפיה ב-'אולי'
אולי
05/06/2018 | 08:52
12
לצפיה ב-'אה'
אה
29/05/2018 | 12:01
41
ומרגישה קקה.
לצפיה ב-''
28/05/2018 | 08:40
1
51
מקווה שהיום שהתחיל עכשיו יהיה יותר קל וטוב. ושתעשי בו דברים שיטיבו איתך. פחות אחד. ותדברי עם אנשים שעושים לך טוב. לפחות אחת(ד).
תרגישי טוב!
לצפיה ב-'תודה...'
תודה...
29/05/2018 | 12:25
29
אתמול היה נסבל יותר.
היום פחות נסבל.
ובכלל.. לא טוב
לצפיה ב-'לabcd'
לabcd
28/05/2018 | 22:12
1
43
מותר לך לפרוק .. להוציא את הכל הלוואי שיכולנו לדבר הייתי יכולה אולי לתת לך קצת הרגשה טובה .
שנים על גבי שנים הייתי זקוקה לתמיכה אבל אף אחד לא היה שם אפילו מילה טובה הבנה  שיש מישהי שזקוקה לעזרה ואת צועקת ואף אחד לא שומע  כאילו ואנשים אטומים לסביבה  והכי כואב שדווקא הקרובים לא שם אני יכולה להגיד לך שמשנאה עצמית מגעילה וערך עצמי נמוך הגעתי לאהבה עצמית והערכה כי התחלתי לאהוב את עצמי ולהיות אגואיסטית ממש רק לעצמי טיפחתי את עצמי קניתי לעצמי אפילו דברים קטנים שישמחו אותי שמעתי שירים שמחים הייתי עושה ספורט לבד אכלתי מאכלים טעימים בשביל עצמי פשוט אגואיסטית אבל לא בצורה שקופה !וזה עובד לי מצויין אני היום מתה על עצמי הלוואי והייתי חברה שלך הייתי עושה הכל כשתיהיי מאושרת
לצפיה ב-'תודה'
תודה
29/05/2018 | 12:37
25
כיף לך שזה עבד לך.
ותודה בכלל.
לצפיה ב-'אנחנו איתך '
אנחנו איתך
( לעמוד שלי בתפוז )
27/05/2018 | 21:01
48

Abcdefg11 יקרה,
אני שומעת בדברייך שאת נמצאת בלופ, במעגל שאינך מצליחה לצאת ממנו, ושאינך "רואה את האור". נשמע שאת מרגישה חסרת אונים, אולי כי לצד התובנה שאת היא היכולה לעזור לעצמך, את לא ממש מרגישה שאת מסוגלת... הבנתי שאת נמצאת ביאוש ובחשיכה ומדברת על \ אל כוח עליון, מייחלת לאיזה נס על טבעי שיחלץ אותך מהמצב שהגעת אליו. את מנסה, אולי, להתחבר לכוחות שיש בתוכך מתוך הניסיון להבין את המשמעות של מה שקורה לך, להבין לא רק את אלוהים, גם את עצמך, להבין מה מקומך בעולם. אבל אולי את נמצאת במצב שבו את מרגישה נטולת כוחות, ואת לא רואה איפה את יכולה לשנות, כאילו שטעית בתוך מבוך ואת מחפשת את הדרך החוצה.
במקום שבו את מרגישה חסרת כוחות, אולי את רוצה מישהו או משהו חיצוניים שיושיטו לך יד. אבל אני קוראת בדברייך שאת מאוכזבת מהאנשים שסביבך, ומרגישה איך דפוסים ישנים חוזרים עצמם. נראה שאת שואלת איך אפשר לשנות, כשהכל נראה מוכר ובלתי רצוי. אני לא יודעת לגבי קסמים. אולי הקסם הכי גדול מתחולל בפינה הכי חשוכה בתוך הנפש, במקום שאינך יכולה לראות, ולא על במת הלהטוטים. אבל אם זה כך, איך תדעי שתוכלי לצאת מהמצב שבו את נמצאת עכשיו?
את כותבת שאת היכולה לעזור לעצמך, ובאותה נשימה שאין לך את הכוחות לכך. אבל אולי גם אם מישהו אחר מנסה לעזור לך, הבחירה שלך באותה עזרה מסמלת את הכוח שלך. יש בתוכך את הכוח לקבל עזרה, וגם לדחות אותה. יש בכוחך לקחת מה שמתאים לך, ולדחות את מה שלא משרת אותך. אינך חייבת להסכים לקבל כל פרט ופרט ממה שנותנים לך, ובה בעת אולי אינך חייבת להישאר לבד עם עצמך בתוך היאוש המוחלט. מה שאת מתמודדת איתו, איני יודעת מהו, אבל אולי יש אנשים שעברו נתיב דומה, גם אם לא זהה, לשלך. אולי אין חוויה שאינה משיקה לאף חוויה אחרת, שעומדת בזכות עצמה מחד, ובבדידותה המוחלטת מאידך. אולי תנסי לחפש ולראות איך אנשים שונים התמודדו עם קשיים דומים. גם אם האנשים הללו אינם את, והגם שהחוויה שלך היא ייחודית.
ושוב, אולי הקסם האמיתי הוא לא פיתרון "אינסטנט".
אני מזמינה אותך גם לבוא ולהתכתב בצ'ט שלנו באתר סה"ר הערב בין תשע לחצות, בכתובת www.sahar.org.il . אנחנו רוצים להיות איתך וללוות אותך בדרך שאת עושה, בפורום כמו גם בצ'ט, אם תרצי.
 
שלך,
 
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'אני אגיד לך משהו שדורש מחשבה לעומק'
אני אגיד לך משהו שדורש מחשבה לעומק
28/05/2018 | 13:50
19
65
לא ברור אם יש לך כוח לזה עכשיו, אבל מתי שהוא תצטרכי לחשוב על זה.
 
את זועקת מסבל נורא חזק, בלתי נסבל. 
מרגישה שאלוקים לא שומע אותך. כי את לא רואה שום מוצא ושום פיתרון, ובעיקר - שום קסמים. 
את מבינה שרק את יכולה לעזור לעצמך, אבל גם מבינה שעכשיו את לא יכולה שום דבר. 
 
את צריכה להבין, שאלוקים שומע, וכמו שכתבו לך כאן גם אנשים פה שומעים. אבל את לא רואה אור בקצה המנהרה, אז את מרגישה שלא שומעים את הצעקה. וגם שאין בשביל מה (לצעוק, או לעזור לעצמך). 
אז את צריכה להבין שיש בשביל מה. כן שומעים וכן את יכולה לעזור לעצמך, גם אם לא תראי את האור בקצה המנהרה ולא תרגישי שום תועלת וטעם. 
היום לא תרגישי. אבל יום אחד תרגישי. אם תצעקי (היום, כשאת לא מרגישה), ואם תביני שיש תועלת ושכן שומעים. אם תסבירי לעצמך שההרגשה כרגע אינה אמת ואינה קובעת עובדות ומציאות. 
 
בהרגשה שלך, שאינה אמת, כשאין קסמים אין שום כלום. כשאינך יודעת מי שומע, אף אחד לא שומע. כשאת לא יכולה - אין בשביל מה. ואין כלום. והכל יאוש נורא.
אבל תגידי לעצמך, מה שאת לא מרגישה כרגע, שגם מעט שינוי הוא "יש בשביל מה". מעט הוא גם משהו, הוא גם תקווה. 
כי רק בשינויים מעטים וקטנים תוכלי לעזור לעצמך. 
 
למשל, להרגיל עצמך להתעלם ולא להאמין להרגשה הנוראה, ולהבין שיש מי ששומע, ויש בשביל מה לצעוק, למרות שאת מרגישה שאין טעם ואין שומע. 
להרגיל עצמך לקוות קצת. 
להסכים לא לראות אור בקצה המנהרה, אלא רק שינוי קטן זעיר, שלא פותר את בעיה, רק מקדם את המצב שלך טיפ טיפה. 
להצליח להודות על טיפ טיפה למרות שזה מרגיש ייאוש מוחלט ולא שווה כלום וטיפה בים, ומוכרחים פה איזה קסם ולא טיפות בים. 
זו הדרך היחידה לצלוח את הים הגדול. 
לצפיה ב-'מה אני אגיד לך'
מה אני אגיד לך
29/05/2018 | 12:38
18
40
 מסכימה עם חלק מדבריך,
מיישמת חלק מדבריך.
עם חלק לא מסכימה.
תודה על התגובה.
אין לי משהו אחר כרגע להגיד. 
 
לצפיה ב-'תשתדלי לסמוך על עצמך שאת בתהליך'
תשתדלי לסמוך על עצמך שאת בתהליך
29/05/2018 | 14:05
17
37
את צודקת שהתמיכה בפורום מאוד מאוד מוגבלת, ויש לה חסרונות רבים. אני מבינה מאוד מה שאת מרגישה.
ובכל זאת ולמרות ההרגשה, תשתדלי לקחת מפה את המעט שאפשר, כי לפעמים זה יכול להיות העידוד הקטן שישפר במעט את הרגשתך. 
את צריכה לסחוב, לעבור עוד יום ועוד יום. כי אני מאמינה שאת בדרך ובתהליך, ושצריך לתת לו זמן, הרבה זמן. וכדי לתת זמן צריך לסחוב כל יום.
 
אני זוכרת הרבה תקופות בחיים שלי של שחור למרות כל המאמצים והטיפולים, ושלא ראיתי שום אור. אבל במבט לאחור של עשרות שנים, אני רואה שתמיד בסוף אחרי כמה זמן הגיעה מציאות של אור ודרך. אז היום אני זוכרת שצריך להמשיך לסחוב בסבלנות כשלא רואים אור. והיום, בזכות ההבנה הזו, הקושי והשחור הרבה פחות קשים מאשר פעם! זה יתרון גדול מאוד, זו איכות חיים. 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/05/2018 | 15:24
16
22
את צודקת, אין מה לומר.
אבל אני כל כך לא סומכת על עצמי כרגע ובטח לא על העולם.
בינתיים סוחבת, סוחבת, סוחבת עד שלא יודעת מה...
 
לצפיה ב-'אכן, ברגיל העולם לא נותן יותר מדי סיבות לסמוך עליו'
אכן, ברגיל העולם לא נותן יותר מדי סיבות לסמוך עליו
31/05/2018 | 23:30
15
26
אז טוב לדעתי שאת מנסה לסמוך על עצמך.
עם זאת, הפורום הזה הוא מקום שדווקא, עם מגבלותיו, אפשר לסמוך על כמה אנשים עם כוונות טובות שיתייצבו לעזרתנו. אנשים שמתמידים שנים. כמו שחר חרישי, וכמו אופירה לדוגמא.
אני מנסה להגיד לך שאת לא לבד, למרותשזה נשמע כמו קלישאה ולמרות שאת מרגישה מאוד בודדה ואני מבינה.
באמת אכפת פה, ולי אישית הקבוצה וןהאנשיםשכאן תומכים בי מאוד בתהליך שאני עוברת כבר ארבע שנים. (חלק מהזמן כתבתי יותר בפורום הפסיכולוגית כשהיה בזמנו מאשר כאן), אבל נראה לי שיש משהו יציב ונוסך ביטחון כאן.(:
לצפיה ב-'/'
/
03/06/2018 | 14:58
14
14
היי.
תודה על התגובה.
אני כבר כמה ימים מנסה לכתוב, ולא מצליחה.
אז סליחה ותודה. 
לצפיה ב-'זה בסדר גמור אי בי סי.....(:'
זה בסדר גמור אי בי סי.....(:
04/06/2018 | 16:40
13
12
יש לנו כל מיני ימים.
אני באמת מרגישה אותך, מרגישה כמה קשה לך... וזה כואב.
תחזיקי מעמד ותכתבי כשאת יכולה ומצליח לך, ואני מאוד מקווה שתרגישי יותר טוב בקרוב.
לצפיה ב-'קשה לי להאמין'
קשה לי להאמין
04/06/2018 | 16:54
12
16
שמישהו יכול להבין אותי או שמישהו יכול להבין מכמה מילים שלי עד כמה קשה לי, עד כמה כל שניה היא בלתי נסבלת, עד כמה הכל נראה רע ואין שום סימן או סיכוי לאחרת. אפילו אנשים שאני מסבירה להם, לא מבינים אותי. אני במעין בועה שבה הכל רע ורק אני שם ואף אחד לא רואה אותי ואי אפשר לעזור.
לא יודעת בשביל מה אני בכלל מחזיקה מעמד, לא יודעת, זה אפילו לא מכוח האינרציה. 
בקיצור לא משנה. תודה בכל מקרה.
לצפיה ב-'אולי רק מי שעבר מה שאת עוברת'
אולי רק מי שעבר מה שאת עוברת
04/06/2018 | 17:27
11
16
מי שגם הוא לא מצא מילים לעוצמת ולכמות הכאב והסבל
מי שכל הזמן רצה למות רצה למות רצה למות
אי בי סי, נראה לי שאנחנו מאותו הזן
לצפיה ב-'/'
/
05/06/2018 | 09:00
10
20
תודה על הכוונה הטובה.
אין באמת דרך להסביר איך אף אחד לא יכול להבין על מה אני מדברת כי אף אחד הוא לא אני, ואף אחד לא יושב בתוכי ויכול להבין מה אני מרגישה.
אף אחד לא עובר אותו דבר, אפילו אם הדברים דומים, לכן גם אף אחד לא יכול להבין באמת בעיני.
בכלל לא רציתי למות, רציתי לחיות, עד שהחיים נהיו בלתי נסבלים והפעם לא נראה שאני אצא מזה. 
 
לצפיה ב-'את צודקת. אצל כל אחד זה אחרת.'
את צודקת. אצל כל אחד זה אחרת.
06/06/2018 | 00:30
1
11
אני בכל זאת מרגישה שאני מבינה על מה את מדברת.
ואני נורא מקווה בשבילך שהחיים יהפכו שוב נסבלים ואפילו מהנים.
מקווה שתמשיכי להיאחז בכוחות שיש לך כשאת מביאה את עצמך לכתוב כאן ותמשיכי להשתמש בהם כדי לדלות את עצמך מהביצה.
ואולי בכל זאת הפורום הזה, וגם אני בין האנשים, נוכל לעזור לך.....
אני מאוד מקווה.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
08/06/2018 | 10:34
2
לא יודעת... לא בונה כבר על כלום. מנסה להעביר ימים עד ש... מי יודע מה יקרה
לצפיה ב-'אף אחד לא יכול לחוות את המציאות שלך דרך עינייך'
אף אחד לא יכול לחוות את המציאות שלך דרך עינייך
06/06/2018 | 08:16
7
10
זה נכון, וזה כואב, כי אנחנו בעצם מבודדים, כל אחד בתוך קירות הגוף והתודעה שלו. אבל נעשה איתנו חסד ולפחות יש לנו את השפה, את אבני האותיות והמילים - לבנות בהם גשר בין אדם לאדם מעולם לעולם. ככל שתספרי ותשתפי - כך נתקרב יותר ליכולת להבין אותך טוב - הכימטוב שאדם שהוא לא את יכל להבין. .
לצפיה ב-'. '
.
08/06/2018 | 10:36
6
5
אני בטוחה שהכוונה שלך טובה, אבל זה דבר נורא נורא נורא עצוב מה שכתבת שרק מדגיש עד כמה אנחנו בודדים בעולם.: (
 
לצפיה ב-'אני כותבת מה שנראה לי אמת...'
אני כותבת מה שנראה לי אמת...
08/06/2018 | 10:40
5
9
אבל גם אם כל אחד מאיתנו אי בלב ים, זו לא נחמה פורתא שלפחות יש לנו תקשורת ליצור באמציותה גשרים בין אי לאי?
לצפיה ב-'לא בעיניי'
לא בעיניי
08/06/2018 | 12:08
4
8
זה מאוד מדכא. 
אבל אין לי הרבה נחמה בימים אלו בכלל. 
לצפיה ב-'תילחמי על לראות את הצד המנחם בזה. אל תוותרי לייאוש ולדיכאון.'
תילחמי על לראות את הצד המנחם בזה. אל תוותרי לייאוש ולדיכאון.
08/06/2018 | 20:50
3
7
תחזירי פייט, אי בי סי די!!!
לצפיה ב-'. '
.
09/06/2018 | 21:33
2
5
אין לי את הכוחות לזה. 
אבל מה שיותר זה שאני לא רואה את הטעם לזה... לא נראה שמשהו יהיה טוב אי פעם. 
לצפיה ב-'את לא רואה, כי את בדיכאון, והדיכאון צובע בשחור, אבל זה לא'
את לא רואה, כי את בדיכאון, והדיכאון צובע בשחור, אבל זה לא
10/06/2018 | 00:54
1
5
אומר שזה מה שיהיה
לצפיה ב-'כן'
כן
10/06/2018 | 12:23
5
אני בדיכאון. 
ואני לא רואה יציאה. 
אני לא יכולה לראות אופציה של משהו אחר,. המוח שב ואומר שזה מה שיהיה למשך שארית חיי וזה עושה לי חשק להקיא.
 
לצפיה ב-'נהג מונית אחד אמר לי פעם'
נהג מונית אחד אמר לי פעם
28/05/2018 | 23:33
5
98
שאם מישהו מטריד אותי, אגיד לו: אני לא מכיר אותך, אתה לא מעניין אותי, תעוף לי מהעיניים לפני שאני קורא למדריך ומסבך אותך. אז יחשוב: האדם הזה תקיף ולא כדאי לי להתעסק אתו, ולא יציק לי עוד. כמה שצדק. נמאס לי מהטיפשות של אנשים בכפר נגדי. צריך להפעיל סמכות.


לצפיה ב-'פילוסוף,מה קרה?.... קרה משהו?....'
פילוסוף,מה קרה?.... קרה משהו?....
29/05/2018 | 02:09
4
17
לצפיה ב-'יש אנשים שמתנהגים לא יפה'
יש אנשים שמתנהגים לא יפה
29/05/2018 | 02:24
3
61
מדברים מגעיל, צועקים, מטרידים, משחקים ברגשות, מאיימים ואף מרביצים. לכן חשבתי שאולי אני צריך להפגין יותר סמכות כדי שאנשים יירתעו מלהציק לי. אולי נוצרים בכפר הקטן שלי עימותים מיותרים בין אנשים כי האנשים פה בעיתיים ולכל אחד המצוקות שלו ולא מסתדרים. גם אני לפעמים מתפרץ בזעם ואחר כך נרגע. למעשה כבר שנים אני מעומת עם החברה בממדים גדולים כי אני עובר מצבים מיוחדים וקשים שמשפיעים עליי חזק. אני חושב שהעולם שלנו חומרני מדי וטיפש מדי. בכלל אני חושב יותר ויותר שאדם צריך להיות אסרטיבי וסמכותי כדי למנוע מאנשים להזיק ולהציק לו.
 
 
 
 
לצפיה ב-'זה עצוב, פילוסוף, שזה קורה '
זה עצוב, פילוסוף, שזה קורה
31/05/2018 | 23:40
2
28
ארבל זה יפה בעיניי שאתה רואה את האנושיות בזה ושגם אתה מתנהג כמותם לפעמים ולכן אולי אפשר להיות יותץר סלחני כלפיהם.
עם זאת, אני סמכימה אתך שחשוב נורא שתשמור על עצמך וןשחס וחלילה אף אחד לא יתן לך מכות.
ורצוי מאוד גם שלא יתפרץ עליך באף צורה!!!
לצפיה ב-'נקווה'
נקווה
01/06/2018 | 14:21
1
14
לצפיה ב-'מקווה מאוד אתך'
מקווה מאוד אתך
02/06/2018 | 17:29
6
לצפיה ב-'הבדידות גומרת אותי!'
הבדידות גומרת אותי!
24/05/2018 | 23:52
43
157
ובבקשה אל תגידו לי ללכת לחוגים.
בלילה חלמתי שאני מארחת כל מיני אנשים מהעבר שלי, אנשים שויתרו, שכבר לא נאבקים אפילו. כלומר, ככה הם היו במציאות.
ובחלום הם היו פתאום עם כל מיני תסרוקות מעניינות בבלונד ובמין התחדשות ואני אירחתי בבית שהיה בית הקיט של הוריי בילדותי ופלשתי אליו בלי שאבא שלי יידע.
וחשבתי...
המשך>>
ובבקשה אל תגידו לי ללכת לחוגים.
בלילה חלמתי שאני מארחת כל מיני אנשים מהעבר שלי, אנשים שויתרו, שכבר לא נאבקים אפילו. כלומר, ככה הם היו במציאות.
ובחלום הם היו פתאום עם כל מיני תסרוקות מעניינות בבלונד ובמין התחדשות ואני אירחתי בבית שהיה בית הקיט של הוריי בילדותי ופלשתי אליו בלי שאבא שלי יידע.
וחשבתי לעצמי שאולי החלום אומר לי לחדש קשרים, אבל לא, אלה אנשים שימעכו אותי עם הפוביות שלהם וההאשמות שלהם. אלה לא אנשים שמטפלים בעצמם ומודעים.
אז למה היה החלום?
ואני כל כך בודדה.
מחר אני עובדת עד אחרי הצהריים ואז שוב אין לי שום תוכניות לסופשבוע.
בא לי לדפוק את הראש בקיר.



לצפיה ב-'עזרה במחקר '
עזרה במחקר
26/05/2018 | 21:13
1
80

שלום רב,
נשמח אם תסכימו להקדיש כחצי שעה מזמנכם על מנת למלא סקר אנונימי, הנועד למפות את דפוסי השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות (כגון: מחשב, סמארטפון, טאבלט) בקרב אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות.
הסקר הוא ראשון מסוגו בישראל ומטרתו לקדם פיתוח של אפליקציות לקידום בריאות הנפש.

בין המשתתפים בסקר יוגרלו שוברים לארוחת בוקר זוגית במגוון בתי קפה ברחבי הארץ. עד כה, חלק מהמשתתפים התבשרו שעלו בהגרלה וקיבלו שובר מתנה.
בקרוב תתבצע הגרלה נוספת של שוברים – מהרו להיכנס ולמלא את הסקר.

לכניסה לסקר 
תודה מראש על השתתפותכם,

ספיר יעקבי, עוזרת המחקר

לשאלות ו/או לסיוע במילוי הסקר ניתן לפנות בדוא"ל: sapirjacoby@gmail.com
או בטלפון: 052-5852217

בתודה מראש,
ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן
אוניברסיטת חיפה
לצפיה ב-'הכינוי שלך... '
הכינוי שלך...
27/05/2018 | 08:00
18
לצפיה ב-'אני בדיכאון'
אני בדיכאון
22/05/2018 | 12:48
23
153
אני בדיכאון עמוק כזה, כזה שלא בא לחיות.
ואיך אני יכולה להגיד דבר כזה בכלל? מי כמוני יודעת שכל עוד חיים יש סיכוי
ורק מוות הוא סופי (טוב גם זה לא בטוח, אבל זה כבר סיפור אחר).
כל כך לא טוב לי.
לא טוב לי להיות אני, לא טוב לי להיות בשום מקום, לא טוב לי להיות ליד אנשים, לא טוב לי להיות לבד, לא טוב לי.
הכל מגעיל אותי, מעצבן אותי, מוציא אותי מדעתי, אנשים בלתי נסבלים ומשעממים, כל כך משעממים.
וגם לבד לי כל כך בו זמנית.
אין שום חשק לעשות שום דבר, הכל לא מעניין, הכל לא משמח, הכל סתם, מגעיל, דוחה, מיותר ואותו דבר, הכל אותו דבר. 
שום דבר לא מרגש, אין למה לצפות, אין משהו שמתחשק, אין משהו בכלל.
הקטע.. שלא רק אצלי, בכלל.
כאילו איבדתי כל חשק לחיות  לא כאילו, באמת.
ואני אדם חכם (כן ממש), יודעת שזה כבר קרה, וכמו שזה בא, זה עבר. 
יודעת שדברים משתנים, יודעת שהחיים דינמיים, יודעת שיכול להיות טוב יותר, יודעת הרבה דברים.
אבל כרגע כל מה שיודעת זה שלא בא לי שום דבר, וכל כך לא טוב לי.
אין לי חשק לעזור לעצמי אפילו, אין לי חשק להשקיע אנרגיה בזה.
אין לי תקווה שמשהו יעזור, אין לי תקווה בכלל. 
ואין שום דבר שמישהו יגיד שיעזור, ואין שום דבר לעשות, הכל נטול טעם.
בא רק לישון ולאכול, לישון ולאכול, לישון ולאכול.
לא צריכה עצות, אולי צריכה הבנה למרות שגם בזה לא בטוחה , שמישהו יכול להבין או שההבנה של מישהו יכולה לעזור לי. 
צריכה שמישהו יעשה הוקוס פוקוס ואני ארגיש אחרת, אבל זה לא יקרה. 
ולמרות שיצאתי ממצבים כאלו ואחרים לא פעם ולא 10 פעמים, הפעם (כרגיל) נדמה לי שאין סיכוי שאצא מזה. 
גם יודעת שתמיד מגיעה הפעם שבה פשוט לא יוצאים מזה ותמיד נראה כאילו הנה היא הגיעה הפעם.
 
אז בשביל מה אני כותבת נשאלת השאלה? 
שאלה מעולה, שאין עליה באמת תשובה.
אולי בשביל לא להרגיש לגמרי לבד עם זה, אולי שיקרה איזה הוקוס פוקוס בכל זאת ויהיה כבר טוב בחיים המחורבנים האלה.
אולי אולי אולי אולי.
הלוואי והייתה איזו תחושה שיש איזה פתרון, בקיצור דיכאון. 
 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
22/05/2018 | 15:00
2
79
אני בטוח שיש בך מעלות נהדרות, וחשוב שגם את תהיי בטוחה בזה. ככל שתאהבי ותעריכי את עצמך, תאהבי גם את החיים. בעולם יש הרבה דברים יפים, וצריך רק לדעת למצוא אותם ולנצל אותם בחוכמה. לא צריך שמישהו יעשה הוקוס פוקוס, אלא שאת בעצמך תקבלי החלטה ותנסי לשפר את החיים שלך, יש עוד הרבה אפשרויות, מצאי לך מגמות שונות שמעניינות אותך ועשי דברים שאת אוהבת, ומלאי את חייך בתוכן. אוהבים אותך.
לצפיה ב-'וואו פילוסוף תגובה יפה'
וואו פילוסוף תגובה יפה
23/05/2018 | 21:30
1
21
לצפיה ב-'תודה על המחמאה'
תודה על המחמאה
23/05/2018 | 21:32
33
אני מקווה שהצלחתי לעזור.
 
לצפיה ב-'הפתעה הפתעה'
הפתעה הפתעה
23/05/2018 | 12:13
7
73
ועכשיו אני מה זה מצוננת.. 
תמיד כשהמצב הנפשי חרבנה, אני חולה בצורה כזו או אחרת. 
אז כן צינון זה בקטנה ( נו לפחות זה.. אבל לא סומכת על זה שיעצר שם). אבל הנפש נחלשת, הגוף נחלש וישר מחלות, צינונים ושאר חיידקים ווירוסים קופצים על המציאה. (כן חתיכת מציאה אני, לפחות עבורם..).
יעבור או לא יעבור, מי כבר יודע. גם הפיזי וגם הנפשי. בעיקר אין כוח להלחם. מזל שלהתקיים קורה מעצמו ולא דורש מאמץ מיוחד, כאילו דורש, אבל משהו שקורה מעצמו ורק בשביל להפסיק אותו צריך להפעיל מאמץ מיוחד ואין כוח לשום מאמץ. אין כוח לשום כלום. 
בקיצור חרא מסכם את הכל מצויין. פשוט חרא. 
לצפיה ב-''
24/05/2018 | 07:15
1
31
תרגישי טוב, abc, מקווה שיעבור מהר! גם ההרגשה הפיזית וגם הנפשית! שתתמלאי כוחות ושוב תצאי אל החיים, יותר מעודדת. כמו אחרי סופה, כשהשמש שיוצאת מבין העננים...
לצפיה ב-'תודה'
תודה
24/05/2018 | 12:33
25
אני די בטוחה שזה כבר לא יקרה. 
לצפיה ב-'הגוף זועק - את שהנשמה שותקת'
הגוף זועק - את שהנשמה שותקת
25/05/2018 | 17:48
4
33
ובעיות בנשימה נגרמות מתחושת "אין לי מרחב מחיה"
בכללי בלבד, לדעתי בלבד
לצפיה ב-'זה תמיד ככה'
זה תמיד ככה
26/05/2018 | 21:11
3
12
יש גישה שטוענת שכל מחלה פיזית היא דרכו של הגוף לזעוק חוסר איזון נפשי כלשהו. דילמה לא פתורה, טראומה לא מעובדת...
ואם אתה מרגיש שבעיות הנשימה שלך זועקות "אין לי מרחב מחיה" - זה כנראה כך  אתה מכיר את עצמך יותר מכל רופא...
רוצה לשתף בתחושת המחנק הזאת, ב"אין מרחב" הזה? אנחנו כאן כדי להקשיב... ואולי עצם ההקשבה תיתן לך קצת תחושה של מרחב ואיושהי הקלה...
לצפיה ב-'ולפעמים'
ולפעמים
26/05/2018 | 23:00
2
14
צינון הוא רק צינון. 
לצפיה ב-'ואצלך הוא רק צינון?'
ואצלך הוא רק צינון?
27/05/2018 | 08:01
1
17
איך את מרגישה עכשיו?
לצפיה ב-'הצינון הוא רק צינון'
הצינון הוא רק צינון
27/05/2018 | 08:52
19
והוא משתפר, כדרכו של צינון פשוט.
המצב רוח חרא.
לצפיה ב-'יש תקווה'
יש תקווה
( לעמוד שלי בתפוז )
23/05/2018 | 22:56
41
נשמע מדברייך תחושת עצבות עמוקה ובדידות כואבת...לעיתים קרובות גם כאשר אנחנו מוקפים באנשים עדיין יש עמוק בפנים תחושת בדידות, הרגשה שאין מישהו שאפשר באמת לדבר איתו ולחוש שאכפת לו…
 
ממה שאת מתארת אני מבינה שאת מרגישה תקועה ומיואשת. תקועה בתוך עצמך, עם עצמך, תקועה גם כשאת עם אנשים אחרים. רוב הזמן את נשארת עם עצמך, מתבוססת במחשבות לא נעימות ושרויה בים של דיכאון ויאוש.
אני שומעת כמה את מרגישה כלואה במעגל הזה של כאב ויאוש, עד כמה רע לך.
 
אני יכולה רק לתאר לעצמי עד זה מתסכל לנסות לחיות עם הבדידות, הניכור, השיעמום והכעס הבלתי פוסקים.
 
נכון שכתבת כי את מרגישה חסרת תקווה וכי את לא רואה שום עתיד. אך יחד עם זאת ניכרים בך רצון לצאת ממעגל היאוש שאת נתונה בו, שיקרה השינוי המיוחל לטובה וכן יהיה לך טוב בחיים האלו, כאן ועכשיו, ללא צורך לברוח למחשבות אובדניות. את רוצה לצאת מהבית, לפעול, לצאת אל חיים חדשים.
 
זה בוודאי קשה לקום בוקר אחד ופשוט לעשות את כל זה רק בכוחות עצמך, ולכן גם כתבת שאתה צריך מישהו, ואם הבנתי נכון- לאו דווקא איזו דמות משיחית שתציל אותך- אלא בסך הכל מישהו שיאמין בך ויחזק כשצריך.
 
יקרה, אנחנו לא נמצאים פיזית יחד איתך, אך אני מזמינה אותך לפנות אלינו בפורומים או/ו בצ׳אט אנונימי שלנו שפעיל כל יום בין תשע לחצות.(http://www.sahar.org.il/) אנחנו נשמח להקשיב לתמוך ולסייע כמה שנוכל.
 
אז גם בימים קשים, כשאת בקושי יוצאת מהמיטה, ואולי מרגישה רע- לא תצטרכי להרים את עצמך ולהתמודד עם זה לבד, נהיה שם איתך כדי להקשיב ולחזק.
מחכים לשמוע ממך עוד,מתנדבת סה"ר.


 
לצפיה ב-'בא כל כך לבכות'
בא כל כך לבכות
26/05/2018 | 23:33
9
31
לבכות הר של דמעות, בכי כזה משחרר, בכי כזה מנקה, בכי שמוציא הכל. 
אבל לא מצליחה לבכות. 
לכתוב כמו שרוצה גם לא לגמרי מצליחה. 
נשארת עם הגוש הזה שחונק אותי בפנים. 
אלוהים אתה שומע אותי????
תן לי תקווה. 
לא מבקשת פתרונות, לא מבקשת שום כלום. 
מבקשת תקווה שיהיה אחרת. שיהיה טוב יותר.
טוב, זה לא שמישהו שומע אותי. 
לצפיה ב-'הנה, אי בי סי וכולי, לזה התכוונתי'
הנה, אי בי סי וכולי, לזה התכוונתי
28/05/2018 | 04:10
8
30
איך את יכולה לומר שאף אחד לא שומע אותך כשאנחנו שומעים אותך ואכפת לנו ואנחנו מגיבים לך כאן?.... 
שימי לב לזה.
אני לא אומרת את זה כתוכחה (טוב, האמת, קצת כן).
אבל אני אומרת את זה כי אני חושבת שאנחנט הרבה פעמים ככ רגילים להרגיש עזובים ובודדים, שאנחנו אפילו לא שמים לב כשהמצב משתנה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חוצ מזה, האמת שיש לי מחשבות על איך את יכולה אולי לצאת קצת מהלופ הזה.
אבל הייתי רוצה לדעת אם את באמת רוצה שאשתף, ותקראי ותגיבי.
אם כן, אז ממש בשמחה..
לצפיה ב-'//'
//
29/05/2018 | 11:52
7
14
אני יכולה להגיד שאף אחד לא שומע, כי אף אחד לא שומע.
מקסימום קורא. 
אני באמת בודדה ועזובה הרבה יותר ממה שאני יכולה לסבול, אז המצב לא השתנה ועם כל הכבוד לפורום ותגובות שיבואו (או לא יבואו) לא באמת ישנו את מצב הבדידות.
ואם את רוצה תוכחה, אז אני יכולה להגיד שהייתי צריכה לכתוב איזה 5 הודעות בשביל שמישהו יתייחס, כי סתם להודעה אחת לא מתייחסים.
 
אני לא חושבת שיש משהו שתגידי לי לעשות שלא עשיתי כבר או שאני לא יודעת, לכן תודה אבל חבל שתטרחי לכתוב.
 
לצפיה ב-'Abcdefg הי'
Abcdefg הי
30/05/2018 | 09:55
4
14
תראי, לפורום הזה נכנסים כל מיני אנשים מכל מיני רקעים ובכל מיני מצבים. זו לא קבוצת תמיכה מסודרת ותחומה עם משתתפים ידועים ועם הנחיה מקצועית.. (נ.ב. אולי דבר כזה היה יכול לעזור?) . ובכל זאת, את רואה שאנשים כן מגיבים (גם אם לא מיד, גם אם לא בהודעה הראשונה, נניח), ו- תאמיני או לא - מגייסים אכפתיות ורגשות כלפייך כאדם שסובל ומושיט יד לעזרה, גם בלי לדעת מה את ומי את. הושטת יד - קיבלת חזרה כמה ידיים מושטות אליך. אל תר-י עליהן...
תכלס כל מי שפה התמודד או מתמודד עם דברים דומים ותחושות דומות למה שאת מתארת. כולל נקודות השפל האלה של ה"הכל שחור". ואולי את יכולה לשאוב נחמה (לא אק מהתגובות החמות אליך אלא גם) מכך שיש אנשים שהיו במקום שאת נמצאת - ויצאו/יוצאים ממנו.
בכל אופן, אני מאחלת לך שתרגישי הקלה במהירה, ואת מוזמנת לשתף. קוראת אותך באהדה ובהבנה.

לצפיה ב-'...'
...
31/05/2018 | 15:18
3
7
השתדלתי להיות בסדר (אני אפילו לא אגיד שנחמדה כי לא באמת יש לי כוח לנחמדות) ולכתוב תודה ולהגיב לכל מי שהגיב לי...
ואנשים שהיו במצבים קשים ויצאו מהם- אותי אישית זה לא מעודד, אלא בעיקר מדכא לחשוב שיש אנשים שהצליחו ואני לא.
ואני בכלל משתדלת מאוד לא להשוות את עצמי לאף אחד אחר. 
בכל מקרה תודה. 
לצפיה ב-'אבל זה בדיוק העניין'
אבל זה בדיוק העניין
01/06/2018 | 07:20
1
12
שבמצב הזה גם אחרים חשבו "למה אחרים הצליחו ואני לא". גם אני חשבתי בזמנו שאף אחד ושום דבר לא יצליח לעזור לי, שאני מקרה אבוד. וגם כשהצליחו להצביע בפניי על טוב כלשהו שיש בי - זה השיג את ההיפך. חשבתי שחבל על כל תכונה טובה או כשרון שצויידתי בהם - כי הם סתם התבזבזו עלי, כי זה כמו לזרוק דברים טובים לשלולית רפש. וכעסתי נורא על בורא עולם שהביא לעולם מישהי שאין לה שום סיכוי לחיות ולהתפתח ולהתבטא פה. שאין אף אחד שיכול להבין אותה, ובטח שלא להכיל אותה. שאף פעם לא תצליח לפרוץ את קירות בדידותה. ככה חשבתי והרגשתי פעם. לא מאוד מזמן גם.
והיום אני מבטיחה לך שאני במקום מאוד אחר. מאוד מאוד אחר.
היום, בגדול, טוב לי להיות מי שאני. ואני מרגישה שאוהבים אותי, ושיש בי אהבה לתת לאחרים. והחיים החיצוניים אמנם קשים בדיוק כבעבר, ורוויים סטרס כבעבר, אבל אני מסוגלת לחיות ולא רק לשרוד, ולהנות מדברים קטנים וגדולים בדרך.

בקיצור, אייביסי יקרה, יש תקווה. זה כל מה שאני מנסה להגיד לך...


לצפיה ב-'.'
.
03/06/2018 | 14:59
2

היי.
תודה על התגובה.
אני כבר כמה ימים מנסה לכתוב, ולא מצליחה.
אז סליחה ותודה. 
 
לצפיה ב-'בשבילך... '
בשבילך...
01/06/2018 | 07:23
5
לצפיה ב-'אי בי סי , היי שוב'
אי בי סי , היי שוב
31/05/2018 | 23:38
1
9
אני חושבת שטוב שאת נזהרת מלסמוך על אנשים.
אבל אני חושבת שאולי כדאי לא להנציח בלב את האמונה שמה שהיה הוא שיהיה.
אני כל כך מצטערת לשמוע שאת כל כך בודדה.
אבל יכול להיות שהתגובות דווקא כן ישנו את מצבך.
וטוב שאם פוספסה הודעה אחת שלך כתבת שוב.
את יודעת, כולנו כאן לא תמיד קל לנו.
אז מי שיכולה נותנת כתף כשהיא יכולה.
אני יודעת על עצמי שיש ימים שאני מוצפת רגשית מכדי לתמוך (אם כי בדרך כלל אני מנסה דווקא בימים האלה לתמוך כי זה עוזר לי לא להישאב לתוך צרותיי), ויש ימים שאני עסוקה בתיפקוד וקשה לי להתפנות להגיב ולהתייחס כאן, אבל זה לא אומר שהלב שלי לא כאן ושאני לא חושבת על האנשים, למרות שכביכול אני לא מכירה אותם / אתכם.
בתץאכלעס אני מכירה הרבה יותר טוב משאני מכירה אנשי ם שאני באמת מכירה ב"עולם האמיתי".
____________________
אני בחיים לא אגיד לך מה לעשות ואם כן, מוטב שתעצרי אותי.
אני יכולה להציע.
בעיקר א6ני חושבת שאני משתדלת לדבר מנסיוני.
__________________
יתכן מאוד שהיה משהו באופן הפנייה שלי אלייך שקצת עורר אנטגוניזם.
אני מצטערת אם כך.
אני פשוט חושבת שכדאי לדבר על בעיות ספציפיות יותר מאשר רק על המצוקה בכללי, כי אז זה מאפשר יותר להתייחס.
_______________
ואיך את מרגישה היום?......
 
לצפיה ב-'.'
.
03/06/2018 | 14:59
6

היי.
תודה על התגובה.
אני כבר כמה ימים מנסה לכתוב, ולא מצליחה.
אז סליחה ותודה. 
 
לצפיה ב-'העולם יפה ומקסים'
העולם יפה ומקסים
03/06/2018 | 20:15
7
החיים כאן הם מתנה אחת גדולה - הזדמנות חד פעמית לחיות בפלנטה הזו ולטעום מהאושר שיש להכל להציע :)
לצפיה ב-'היום יום הולדת 42 לאהובי המת'
היום יום הולדת 42 לאהובי המת
21/05/2018 | 22:10
13
113
21.5. יום ההולדת של בייבי שלי המת.אני רוצה לקחת אותך למסעדה האהובה עליך ושתיקח את המנה שאתה הכי אוהב בעולם.אני רוצה לקנות לך מתנה הכי יקרה בעולם.
אבל אתה לא פה.שנתיים ושבעה חודשים אתה כבר לא פה.
ואני מחכה ומחכה שתפתח את הדלת בחיוך הזוהר שלך ותיתן לי את החיבוק הכי חזק שאתה יכול.תמחץ אותי מרוב אהבה.
אבל זה לא יקרה...

לצפיה ב-'אני משתתפת בבור הנורא של האבל'
אני משתתפת בבור הנורא של האבל
22/05/2018 | 00:14
2
64
והגעגוע והכמיהה שלא תתממש.
טוב שאת כותבת,
והאם אפשר לפחות לשלוח לך חיבוק חם ממני, אישה לא מוכרת, אישה שגם היא יודעת אבל מהו?
חיבוק של אחות.
לצפיה ב-'תודה שירה יקרה '
תודה שירה יקרה
22/05/2018 | 00:58
1
70
ותודה על החיבוק.קבלי בחזרה
לצפיה ב-'תודה יקירה, תודה'
תודה יקירה, תודה
22/05/2018 | 04:13
16
לצפיה ב-'מצטער לדעת'
מצטער לדעת
22/05/2018 | 15:04
2
43
ממה מת? מוות דבר קשה מאד לכולנו. נקווה שהיו לו חיים טובים, וגם שהספקת לחגוג לו בחייו עוד ימי הולדת. היי חזקה.
 
לצפיה ב-'משתתף בכאבך'
משתתף בכאבך
22/05/2018 | 20:04
1
49
עצוב איתך בזמן זה ומאחל לך טוב יקרה לי
לצפיה ב-'מקווה שתתגברי על הצער'
מקווה שתתגברי על הצער
22/05/2018 | 20:13
28
אל תאבדי את שמחת חייך בגלל אובדנו.
 
לצפיה ב-'כל כך מצער...'
כל כך מצער...
23/05/2018 | 07:16
6
39
ואני מרגישה היטב ממעט המילים שכתבת את הצער ואת הכמיהה... ליבי איתך.
לצפיה ב-'23.5 שנתיים ושבעה חודשים.ככה אני סופרת כל חודש ויום'
23.5 שנתיים ושבעה חודשים.ככה אני סופרת כל חודש ויום
23/05/2018 | 07:22
5
53
תודה למגיבים.אתם מקסימים.
לצפיה ב-'וואו, את קמה בבוקר, רואה מה התאריך היום - '
וואו, את קמה בבוקר, רואה מה התאריך היום -
24/05/2018 | 07:16
4
39
ומציינת אותו ככה? כל יום ויום?
לצפיה ב-'לא בדיוק'
לא בדיוק
24/05/2018 | 08:58
3
51
פעם בחודש.כשמגיע ה -23 לחודש, אני רואה שעבר עוד חודש ארור.זה מתקרב כבר לשלוש שנים ואין שום שכחה ושום השלמה.לא מסוגלת לדמיין את עצמי אוהבת מישהו אחר...
לצפיה ב-'אבל אני זוכרת אותו וחושבת עליו מדי יום ביומו'
אבל אני זוכרת אותו וחושבת עליו מדי יום ביומו
24/05/2018 | 09:10
2
50
לא עובר יום בלי געגוע ולפעמים גם בכי...
לצפיה ב-'נשמע שהוא היה איש מאוד ראוי.'
נשמע שהוא היה איש מאוד ראוי.
25/05/2018 | 21:23
30
שולחת לך חיבוק נוסף
לצפיה ב-'וואו...'
וואו...
26/05/2018 | 21:07
26
הירושימה, אני מקווה שאת לא מרגישה שאסור לך להמשיך בחיים, שלהמשיך פרושו בגידה בזכר האהוב שמת או משהו כזה...
לצפיה ב-'נמאס לי שנועצים בי מבטים'
נמאס לי שנועצים בי מבטים
21/05/2018 | 17:00
14
146
השתחררתי ביום שלישי שבוע שעבר
  אני גרה ממש קרוב  הלכתי ברגל עם העמוד עירוי שקיבלתי הביתה .. מחוברת למשאבה החדשה .. את התיקים חלקתי בין מונית לאבא היו הרבה אחרי 17 יום.. 
אני עדיין לא יוצאת הרבה - סידורים ותורים לרופאים .. 
אני מרגישה יותר טוב- בשעות שאני עם המשאבה - כשמגיע הערב וצריך להתנתק אני מהר מאוד מרגישה לא טוב..(הגוף שלי ל מסוגל לשמור בעצמו על מדדים תקינים ..)
חוץ מכאבים ומרגעים שהגוף שלי לא מקשיב לי
הדבר שהכי מפריע לי זה המבטים
מתחשק לי לצעוק עליהם  שישאלו אבל שלא יסתכלו עלי ככה
אם אני מסתכלת בחזרה אז בורחים(כשזה קרה פעם ראשונה זה הצחיק אותי אבל אחרי כמה ימים זה הפך למתסכל)..
קניתי כמה תיקים צבועניים למשאבה וגם את הצינורית אני כבר מסדרת ככה שבקושי רואים  ומה שרואים מודבק בצורה מסודרת ..
יש לי מסכה .. גם אותה קניתי צבעונית ויפה  לא יכולתי אחרת ..
 
נכנסתי הביתה לפני כמה דקות 
אני יושבת בחדר שלי ובוכה כי חוץ מאישה אחת אף אחד  לא דיבר איתי היום, כי כל היום הייתי צריכה לסבול את המבטים של כולם
מה הבעיה שלהם, שישאלו וזהו?!
כשהרופא שאל על זה אמרתי לו שזה עוזר אז לא אכפת לי ושזה בדיוק מה שאני אגיד אם מישהו ישאל.. אני חוזרת מהפסכולוגית שלי   וכמובן שדיברנו על מה שהיה באשפוז וראיתי בדיוק מתי מה שסיפרתי זעזע אותה..  הצינורית שנסתמה והרופא אישר לי להוציא בעצמי ...הייתי ממש על סף תת תזונה והייתי מספיק אחראית לא לתת לרופאים לשחרר אותי הביתה אחרי ההתקף במצב כזה..
ואני צריכה שיבינו את זה
ושלא יברחו ממני 
 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
21/05/2018 | 19:05
7
46
את רוצה שישאלו על מצבך, לא שיסתכלו. לכן, שתפי אותם יותר במצבך. ספרי על כל שינוי במה שקורה אתך מבחינה בריאותית, ובקשי עזרה כשצריך בלי להתבייש. אם תדברו יותר על מצבך הרפואי, לא יצטרכו הרופאים להסתכל בך כל הזמן כדי להבין ולנחש מהו. הם בוודאי מסתכלים מתוך דאגה.
 
 
לצפיה ב-'אסביר שוב את הסיטוצאיה'
אסביר שוב את הסיטוצאיה
21/05/2018 | 21:43
6
70
הייתי בדרך הביתה
וכל הדרך יש כלפי מבטים מאנשים זרים 
שלא לגמרי ברור לי מה עובר עליהם/ למה הם מתנהגים ככה(לא רוצה להתבטא בצורות לא יפות)
 
מי שסקרן שישאל ואם אין לו אומץ אז גם שלא ינעץ מבטים כי בסוף ימאס לי ואני אשאל ואז נראה  מה יעשו כל נועצי המבט למינהם..
 
 
לצפיה ב-'זה באמת נורא מקומם'
זה באמת נורא מקומם
22/05/2018 | 00:21
3
45
אני יודעת שאני תמיד משתדלת להיראות הכי בסדר בעולם
שלא ינעצו בי מבטים
ברמה אפילו של אם אני בוכה.
מצד שני אני יודעת שגם אני נועצת מבטים לפעמים, בלי שאני שמה לב.
יש לי כמה בניינים לידי אישה נכה עם קביים, והיה איזה רגע שנעצמתי בהה מבטים כי לא ידעתי אם להציע לה עזרה (כשירדה מהרכב) או לא, מה יבייש אותה.
וכשהיא שמה לב שאני מסתכלת שאלתי בכל זאת והיא הגיבה מאוד בחביבות.
 
יכול להיות שגם בגללשזה חדש לך עצמך ומכעיס אותך ועדיין לא התרגלת הרגשות שלך מאוד עוצמתיים?....
 
בכל מקרה אני רוצה לומר לך שדרך ההתמודדות שלך פשוט פנטסטית ומעוררת הערצה בעיניי. וכל העטיפות הצבעוניות - זה ממש מעולה שאת עושה את זה.
הדרך שבה את מתחברת לעצמך ולרצונות שלך
מה נכון לך ומה לא
איך ועם מה את מוכנה להשלים
ומה את לא מוכנה לקבל
תמשיכי ככה.
מאחלת לך המשך חיבור לעצמך וכוחות נפש רבים (וגם גוף, במידת האפשר)
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/05/2018 | 17:19
2
42
הפיזיוטרפסית אמרה שאנשים פשוט מפחדים להגיע למצב שלי.. 
יש לי עדיין רגעים של רגשות קשים לגבי המצב .. אבל הייתי בטוחה שאני ממש בסדר עם זה ופתאום כשאני לא מאושפזת מתברר שזה עדיין דורש עבודה מדי פעם..
 
הזמנתי אתמול כמה דברים חדשים לציוד הרפואי- אם זה לא יהיה  מתאים לטעם שלי אני לא אקפיד להשתמש בזה.. חיפשתי במשך כמה שעות..
 
פגשתי מישהי שיש לה גם נכות היום ,פעם ראשונה שאני פוגשת עוד מישהי עם נכות שהיא בגיל שלי מחוץ לבית חולים... למרות שלא על הכל אני מסכימה איתה בכל זאת למדתי כמה דברים מהשיחה הזאת.. וקצת לא הוגן אבל היה משהו מרגיע בזה שיש עוד מישהי שהבריאות שלה לא מתאימה לגיל שלה למרות שמצבה שונה משלי..
 
לצפיה ב-'מעולה שנפגשת איתה פנינה.'
מעולה שנפגשת איתה פנינה.
24/05/2018 | 02:29
1
25
הבסיס של קבוצות תמיכה בנוי על דמיון בין המשתתפים.
לצפיה ב-'אני מחכה לשבוע הבא'
אני מחכה לשבוע הבא
24/05/2018 | 21:01
29
אני מצטרפת לקבוצת תמיכה זה בוקר אחד בשבוע אבל זה  בדיוק מה שכתבת אני אפגוש אנשים שדומים לי(מודה שהיה עוזר לי לפגוש עוד מישהו עם אותה מחלה .. הבדיקות חזרו והרופאים צודקים.. אבל אין בארץ עד כמה שהרופאים שלי יודעים אז  צורפתי  למה שהם חושבים שיעזור..)
הבדיקות חזרו היום .. וביחד עם האבחנה הסבירו לי מלא דברים ואני בבית עם מאמרים ורשימה של דברים לעשות והמוח שלי לא ממש פועל כרגע.
לצפיה ב-'אם הם אנשים זרים לגמרי'
אם הם אנשים זרים לגמרי
22/05/2018 | 15:02
1
47
אסור לך בשום אופן להסתכל עליהם בחזרה! זרים ברחוב יכולים להיות מסוכנים ומפוקפקים ואף לרצוח בגלל מבט. התעלמי והמשיכי ללכת. שיסתכלו ככל שירצו, אם את חושבת שיש בך משהו חריג לראות עבדי עליו בכוחות עצמך והעריכי וכבדי את עצמך.
.
לצפיה ב-'פילוסוף, ככה לימדו אותך?'
פילוסוף, ככה לימדו אותך?
24/05/2018 | 07:12
12
לצפיה ב-'באמת נשמע מעצבן... :/'
באמת נשמע מעצבן... :/
22/05/2018 | 11:46
1
43
אמא שלי, חולת MS,  גם זוכה למבטים כאלה כשהיא הולכת ברחוב מאוד לאט עם קב ועם מכשיר על הקרסול (ביו-נס), אבל היא התרגלה וכבר לא אכפת לה, היא הפסיקה לראות אותם. את האנשים והמבטים שלהם. כאילו היו ציפורים על העץ או חתולים שמביטים בה מהגינה. "זה מה יש - ועם זה ננצח", נכון?
לצפיה ב-'נכון'
נכון
22/05/2018 | 17:21
39
זה מוזר אבל , יש ימים שזה לא מזיז לי .. אבל יש ימים שאני יכולה להשתגע מזה.
 
לצפיה ב-'כוחות נפש'
כוחות נפש
( לעמוד שלי בתפוז )
23/05/2018 | 22:11
3
23
שלום לך פנינה יקרה!
קודם כל טוב לשמוע שאת בבית אחרי האשפוז הארוך ומרגישה יותר טוב.
 
מהדברים שכתבת היה אפשר לשמוע ולהרגיש את תחושת התסכול שלך מהסביבה ואולי אף העלבון. שבמקום לראות אותך כמו שאת ולהתעניין בשלומך הם רק נועצים בך מבטים חסרי רגישות.. במקום לנסות להקל עלייך את המצב הלא פשוט, הם רק מקשים יותר..
 
אפשר גם היה לשמוע מתוך הדברים את תחושת הבדידות החזקה שלך.. את חשה שאת לבד בתוך כל המצב הזה.. שכמעט אף אף אחד לא באמת פונה אלייך.. שבמקום לנסות להבין אותך אנשים בורחים ממך, כאילו קיר זכוכית מפריד בינך לבין הסביבה שדרכו הם רק מסתכלים עלייך אבל לא ניגשים אלייך ולא באמת רואים אותך ..
 
יקרה,
צריך המון כוחות נפש כדי להתמודד עם הקושי הפיזי וכוחות יותר גדולים כדי להתמודד עם הניכור של הסביבה...
מתוך דברייך אפשר לחוש איך בתוך כל המצב הזה את מוצאת בעצמך את הכוחות ולא מוותרת על עצמך ... כמו למשל העובדה שדאגת שיהיה לך נעים ושהציוד הנלווה יהיה יפה וצבעוני...  אולי כדי להוסיף קצת צבע ואור למצב הלא פשוט שאת מתמודדת איתו...
 
אני שמח ששיתפת פה ומקווה לשמוע ממך עוד כאן בפורום ולהתעדכן במצבך ובהתמודדות האמיצה שלך.
 
ערב טוב ותרגישי טוב,
מתנדב סה"ר
לצפיה ב-'תודה'
תודה
23/05/2018 | 23:12
2
31
אני מתחילה איזה מסגרת לבוקר אחד בשבוע מסגרת תמיכה .. לא חשבתי שאני אחכה לזה כל כך.. זה השבוע הזה לימד אותי.. היה לי היום רגע שמאבטח לא בדק אותי כי הםחדתי אותו . סימן לי להיכנס מהר וניסה לא לראות.. גם כשיצאתי זה היה נראה שהוא מתאמץ להתעלם ממני.   אני צריכה להתרגל כנראה.. היום הגיע המקל הליכה אדום עם פסים צבועניים הוא רק למקרה חירום .. וגם חדשות שהניתוח מתעכב  ושוקלים להעביר את זה לחדר מציוד יותר ולעשות את זה הרדמה מלאה.. אם לא אצליח להחזיק מעמד בבית עד אז אז יאשפזו אותי כמה ימים קודם ויחזקו אותי על נוזלים.. 
מבאס קצת אבל מרגיע כי יש תוכנית.
 
וכן אם הכל היה קצת פחות לבד זה היה מאוד עוזר אבל  השבת כבר תיהיה עוגה בבית והיום הפעלתי כבר שתי מכונות כביסה ככה שאני עושה מה שאני יכולה ..וזה משתפר כל יום בקצת בזכות ההזנה.. 
 
לצפיה ב-'ההתמודדות שלך מעוררת השראה'
ההתמודדות שלך מעוררת השראה
27/05/2018 | 08:03
1
17
איך שאת םעלתנחת וחיובית, ולא נכנעת למחלה ולא שוקעת ביאוש או בדיכאון. עושה, מזמינה, מעצבת, מעטרת... כל הכבוד לך! באמת!
לצפיה ב-'פנינה, אני מצטרפת לשחר חרישי, בהמון הערכה'
פנינה, אני מצטרפת לשחר חרישי, בהמון הערכה
29/05/2018 | 02:11
3
לצפיה ב-'מיואש כבר'
מיואש כבר
21/05/2018 | 23:39
5
262
לא באמת קוראים לי עומר אני חייל בן 22 ולפני שנתיים גילו לאמא שלי פתאום את מחלת האלצהיימר הארורה בגיל צעיר 59 ומאז כל המשפחה נהרסה בשנתיים המצב כל כך הדרדר למצב שפיטרו אותה מהעבודה אחרי 30 שנה ולקחו לה את הרשיון והיא כבר לא יודעת לבשל והמצב מדרדר ומאישה הכי חכמה בעולם היא הפכה לכלום ואני לא יכול לראות את זה כבר זה גומר אותה ולאחרונה ליד כל חלון שאני עובר אני מדמיין את עצמי קופץ אני לא באמת מתככון לקפוץ אבל עצם המחשבה שאני חושב על זה ושזה עובר לי בראש זה מפחיד אותי ממש אני מחובר לאמא שלי בעצמות ומאז שהיא ככה אז אני מרגיש ממש לבד וכבר כל הגוף כואב לי מזה אני כבר לא מביא חברים הביתה כי אני מתבייש שיראו אותה ככה ולא סיפרתי לאף אחד התנתקתי מכולם וככל שהמצב מדרדר אני מדמיין את עצמי קופץ מהחלון לעיתים יותר קרובות ווככה אולי כבר לא יכאב לי
מצד שני אני יודע שזה אסור לפי ההלכה
בחיים לא חשבתי להתאבד הייתי הבנאדם הכי שמח בעולם עד שהמחלה הארורה הזאת הגיעעה
גם עכשיו אני לא מתכוון להתאבד אבל מלחיץ אותי שאני חושב על זה כל הזמן
אל תנסו לאתר אותי דרך האתר ותגיעו אליי כי  זה סתם יבייש אותי עוד יותראני באמת לא מנסה להתאבד אני פשוט במצוקה ואם מישהו מכיר משהו שבאמת יכול לעזור לאלצהיימר אני אשמח לשמוע כי אנחנו כבר אבודים תודה לכולם
לצפיה ב-'עומר שם בדוי שלום'
עומר שם בדוי שלום
22/05/2018 | 00:12
50
אני כל כך משתתפת בצערך.
זה באמת נורא, ועוד בגיל צעיר כלכך.
אני לא יודעת איך לעזור לך קונקרטית - האם ניסית לגלגל על זה בגוגל?...
אבל נשמע שאתה זקוק לתמיכה ולמקום לפרוק את רגשותיך.
אולי יש קבוצות תמיחה מיוחדות לקרובי משפחה של חולים?...
בינתיים טוב שתכתוב כאן, ואולי לאנשים נוטספים יהיו רעיונות נוספים.
רק שאין לך בכלל מה להתבייש.
זה כל כך מובן כלך מה שעובר עליך.
נראה לי חשוב שלא תהיה לבד עם כל ההרגשות האלה.
תחזיק מעמד
 
לצפיה ב-'עומר יקר'
עומר יקר
22/05/2018 | 11:43
62
לבי לבי עליך... מה שאצה עובר הוא אובדן ענקי. ענקי ואכזרי - כי הוא נעשה בשלבים, וכל פעם האמא שהכרת ואהבת ושאתה כל כך קשור אליה - הולכת ונעלמת לך, הולכת ומאבדת את האיכויות שאפיינו אותה...
זה מצב מאוד מאוד לא פשוט להיות בו, ולא צריך להיות בו לבד. אתה מספר שאתה מסתיר מכל החברים. אבל אולי יש חבר אחד לפחות שאתה כן יכול לפתוח את סגור ליבך בפניו? שיבין אותך ויתמוך בך? ומה עם שאר המשפחה שלך - יש לך אבא, אחים, אחיות? אם כן איך הם מתמודדים? יש מישהו שיכול להיות איתך ולחלוק איתך את ההתמודדות והרגשות הכואבים?
המחשבות שאתה מתאר ממש מובנות על רקע מה שאתה עובר... אל תשפוט את עצמך ואל תתבייש במה שעובר עליך. אתה במשבר, וזה המקום הכי טבעי לאור מה שקורה... רק תעשה לעצמך טובה גדולה - ואל תישאר בזה לבד!
נ.ב. יש גם עמותות שתומכות בבני-משפחה של חולי אלצהיימר. תחפש, יש "עמדא" ויש עוד אחת...  אולי צתמצא עוד אנשים שעוברים או עברו דברים דומים ויוכלו להבין אותך בצורה שאנשים אחרחם לא יוכלו, ולתת לך כתף...
ואמא שלך בעצמה - מה היא חושבת על מצבה? היא מודעת אליו? איך היא מתמודדת איתו?
לצפיה ב-'שלום'
שלום
22/05/2018 | 14:56
28
אימא שלך זקוקה לך עכשיו יותר מבכל זמן אחר. היא אוהבת אותך, ונשמע שאתה אוהב אותה מאד. היא בוודאי יותר מכלום, אם עד עכשיו הייתה הכי חכמה בעולם. צריך לעזור לה ככל האפשר להתמודד עם המחלה, ולקוות שתבריא. בדברים שקשה לה לעשות כמו לבשל אולי אתה תעזור. אולי כדאי גם לשכור מטפלת. אתה אדם טוב ולא כדאי שתקפוץ, כדאי לחשבו היטב לפני שמאבדים הכול ברגע.
לצפיה ב-'למצוא כוח להתמודד..'
למצוא כוח להתמודד..
( לעמוד שלי בתפוז )
23/05/2018 | 23:25
49
היי עומר [לא באמת..], חייל יקר..

מתוך המילים שלך נשמע שאתה חווה חוסר אונים גדול, כמו ייאוש כזה שממלא את כל הלב והגוף.. אתה רואה את מי שהכי יקרה לך הולכת ונעלמת, אתה אולי גם מדמיין לעצמך מה היא עצמה עוברת בתוך התהליך הארור של המחלה.. והידיעה שאתה לא יכול לעזור לה או לעצור את המחלה רק מחריפה את חוסר האונים ואת הבדידות. אולי הידיעה הזו גם גורמת לך לתהות לגבי כל דרך אפשרית להפסיק את המצוקה הזאת, עד שאולי המוות נראה לפעמים כמו דרך טובה לסיים עם זה.. וכן, למרות שכנראה אתה לא באמת רוצה באפשרות הזאת, ואולי גם לא מאמין בה. אולי הקול הזה מראה על משהו בתוכך שעדיין מנסה לשמור עליך, שעדיין מאמין שיש בך את הכוחות להתמודד, ומנסה למצוא פתרון אחר..

אני שומעת ממך כמה אתה מחפש אחר עזרה או פתרון.. ואני רוצה להפנות אותך לעמותת עמדא, שאני מקווה שתוכל לסייע. מדובר בעמותה שמסייעת לחולים באלצהיימר ולקרובי משפחתם. אתה יכול לפנות אליהם בקו החם במספר 8889* או לפנות באמצעות האתר לקבוצות תמיכה הפזורות ברחבי הארץ. תוכל לראות את הפרטים בקישור הבא- http://www.alz-il.net/support-groups/211-family.

אני רוצה להפנות אותך לעוד מקומות שאולי יהיו לך לעזר. מכון שערים לגיוס נותן מענה לחיילים המתמודדים עם קשיים במהלך שירותם הצבאי. תוכל לפנות אליהם בטלפון 050-8303970, או לראות פרטים אחרים להתקשרות איתם בקישור הבא- http://shearim-legius.co.il/. תוכל לפנות גם למשקית ת"ש בבסיסך, ואני מקווה שהיא תוכל לסייע לך ולהקל על מצוקתך.

בנוסף, אני מתארת לעצמי כמה לא פשוט להיות לבד עם התחושות האלה.. עם התחושה שאין אף אחד שיבין או שיכיל.. וחושבת לעצמי כמה אומץ היית צריך כדי לכתוב פה על מה שאתה עובר. אתה מוזמן לשתף פה עוד, ואני גם רוצה להזמין אותך לצ'ט האנונימי שלנו עם אחד מאיתנו המתנדבים, אנחנו נהיה שם איתך, עם כל מה שתכתוב, וננסה לעזור ככל שרק נוכל. אנחנו נמצאים באתר http://www.sahar.org.il.

שלך,
מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
27/05/2018 | 18:40
6
לצפיה ב-'מישהו היה אצל ד"ר חיים היילפרין'
מישהו היה אצל ד"ר חיים היילפרין
23/05/2018 | 12:09
1
54
הוא פסיכולוג בבאר יעקב, שוקל ללכת אליו לטיפול ואשמח לחוות דעת, תודה רבה.
לצפיה ב-'הוא גם נקרא חיים הלפרין'
הוא גם נקרא חיים הלפרין
25/05/2018 | 01:30
7
לצפיה ב-'.The more I try - the less it's working'
.The more I try - the less it's working
21/05/2018 | 21:39
4
59
לצפיה ב-'אוי. רוצה לשתף יותר?.....'
אוי. רוצה לשתף יותר?.....
22/05/2018 | 00:22
14
לצפיה ב-'מקווה שתצליח, אל תתייאש'
מקווה שתצליח, אל תתייאש
22/05/2018 | 19:00
23
וגם לא כדאי להתאמץ יותר מדי, קח את הדברים בקלות.
 
לצפיה ב-'Hmmm... then maybe stop trying so hard.'
Hmmm... then maybe stop trying so hard.
23/05/2018 | 07:19
44
לפעמים דווקא כשמרפים ולכאורה "מוותרים" - מקבלים את הדבר שרצינו. צריך לדעת להרפות לפעמים. "הרפו - ודעו כי טוב ה'" (פסוק מתהלים).
רוצה לשתף במה מדובר?
לצפיה ב-'שיתוף'
שיתוף
( לעמוד שלי בתפוז )
31/05/2018 | 11:20
4

הי b88,
כתבת משפט קצר אך נשמע שהוא טומן בחובו הרבה כאב. לפעמים שהכאב עולה על גדותיו ומציף, השיתוף מקל. אתה לא לבד. אני מזמינה אותך להמשיך לפתוח סגור ליבך פה בפורום שלנו או בצ'ט פרטי עם אחד מאיתנו בכל יום בין השעות תשע בערב לשתים עשרה בלילה (למעט ימי שישי) ולפרוק מעט את המשא שאתה נושא עמך. 
שלך, מתנדבת סהר  
 
לצפיה ב-'הי'
הי
21/05/2018 | 01:38
7
84
כמה שהתכוננתי לחג ולשבת .. הלך כמעט טוב .
אני אסביר :: בסופי שבוע נמצא אצל ההורים .. אציין שאני נוטל כ 500 מ"ג לפונקס שגורם לי להירדמות קשה ועייפות גדולה .
אז אני ישן במהלך כל היום .
זה מתסכל את כל מי שנמצא בבית ההורים  .
ולי לא נעים כלל .
הלפונקס "עושה " לי עבודה טובה עם ההכחדת החרדות .
רוצה מאוד לשפר את הריכוז והזיכרון שלי הם טעונים שיפור .
מתמודד במהלך היום במיוחד בעבודה עם חשיבה טורדנית ונורא קשה לי .
למרות שאני מתמודד עם מליון  דברים כן מצליח בעזהי"ת כן לתפקד ולהניע עצמי קדימה .
רוצה להתמקצע ולהרויח כסף .
השכר שלי כיום מאוד נמוך ואני חי ממש בצימצום .ולא מרשה לעצמי לקנות מה שליבי חפץ .
יש לי עוד הרבה  דברים  לעדכן ולרשום.. נמשיך בהזדמנות הבאה .
לילה טוב לנו
לצפיה ב-'הכדור הזה גורם לך לישון במשך היום - כל יום?'
הכדור הזה גורם לך לישון במשך היום - כל יום?
21/05/2018 | 13:25
1
38
אז איך אתה מצליח לעבוד?
או שאתה לוקח אותו רק בסופי שבוע?
כל הכבוד שאתה לא מוותר ושיש לך שאיפות ללמוד ולהתמקצע.
מאחלת לך שתצליח!
לצפיה ב-'הי שחר !!'
הי שחר !!
21/05/2018 | 21:10
28
הכדור הספציפי הזה גורם לי לישנוניות .
והרופאה אמרה לי זאת .
אני עובד מאוד קשה על עצמי בכן לעבוד ולתפקד . 
"" אני עובד תרתי משמע".. ממש כך .
כל הזמן אני במלחמה נגד רצוני וזו ההצלחה שלי .
רוצה להמשיך הלאה וכפי שאמרתי להתמקצע .
לילה טוב 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
21/05/2018 | 19:57
2
20
תרופות נועדו לעזור לחולים, אבל צריך להיזהר בדרך לקיחתן שלא ימכרו אותנו או יעשו לנו תופעות לוואי קשות. התייעץ עם נותן התרופות בקשר למצבך, ואמור לו שמפריע לניהול החיים התקין שלך שאתה כל היום צריך לישון. אל תברח לכדורים, אלא בדוק מה גורם לך לחרדות ותקן אותו בדרך בוגרת. אפשר לעבוד על הריכוז ועל הזיכרון ע"י שינון ולמידה של דברים. חשיבה טורדנית יכולה להיות מאד מציקה, כנראה צריך למצוא מחשבות יותר חשובות שיעסיקו אותנו וישכיחו את המחשבות הלא רצויות. עבוד בעבודה קלה ונוחה לך יותר, אולי עבודה חלקית בתחום שאתה טוב בו, וכך תוכל להרוויח כסף ואחר כך תתקדם.
לצפיה ב-'הי פילוסוף !!'
הי פילוסוף !!
21/05/2018 | 21:16
1
24
אני  נוטל  המון  שנים תרופות עם  המון  עליות  וירידות .
אכן קיימת אצלי ת. לוואאיי קשות שלרופאה  אין ממש תשובת מחץ .
היה לי העבר רופא שאמר לי שזה הרע במיעוטו .... 
למה התכוונת שאתקן את החרדות בדרך בוגרת .?
אני מוקף אנשים שדואגים לי אך עדיין יש לי התמודדויות לא קלות בכלל
כמו"כ יש לי כאבים חזקים בכפות הרגליים .
בקיצור אני משתגע מכאבים .
כמו"כ אני מנסה בזמן האחרון לחשוב טוב וחיובי ולהרחיק את המח" השליליות 
אבל שוב זה דורש ממני המון כוחות .עובד כ4 שעות בתחום ... לא ככ עבודה קשה אך מעט מאמץ ואני כבר לאחורי 
העבודה .מאוד רוצה להתקדם ולשפר את השכר שלי כיום.
תודה לכולם ולילה טוב 
קליבר 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
22/05/2018 | 19:05
17
הצטערתי לדעת שיש לך כאבים קשים, סבל גופני בדרך כלל קשה מאד להתמודדות ובאופן אובייקטיבי. אל תפסיק לפנות לרופאים ואל תתייאש, נסה דברים שונים עד שתמצא וחפש את המומחים והטובים. אולי תנסה רפואה אלטרנטיבית ודרך חיים בריאה. אולי אם תתכנן לעצמך מגמות ברורות, פחות תצטרך לחשוש ולפחד מהעתיד ואז יפחתו החרדות. אולי גם תנסה לבדוק מה בעצם מפחיד אותך, ואיך אפשר להיזהר ממנו. השקע בעבודה מתוך זכירת האתגר לקבל הערכות, להתקדם ולהצליח בחיים וגם להרוויח כסף למחיה. נסה להתרכז בדברים, לחקור וללמוד ולהבין אותם בפירוט ובעניין. חשוב על דברים שחשובים לך, כמו דברים שתרצה להשיג או להגיע אליהם או שמובילים למסקנות שמעניינות אותך ומשמעותיות בשבילך. ככל שתשקיע בעבודה ותספק את רצון המעסיקים, יעריכו ויקדמו אותך לעבודות טובות יותר.
לצפיה ב-'ק.'
ק.
21/05/2018 | 01:45
1
51
חש מאוד מבולבל .
מחר אמור לחזור לעבודה לאחר ימי החג .
נכון לעכשיו אני מרגיש מין מוזרות וחסר כוח בעיני עצמי .
יש לי התמודדות עם המון דברים .
תודה 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
21/05/2018 | 19:52
21
בדרך כלל מדכא לחזור לעבודה אחרי המנוחה של שבת או של החג, אבל אדם גם זקוק למסגרת מסודרת ואי אפשר לחיות בבטלה. אסוף כוחות נפשיים והכן את עצמך במרץ.
 
לצפיה ב-'את המילים שאת הכי רוצה להגיד בחג השבועות?'
את המילים שאת הכי רוצה להגיד בחג השבועות?
22/05/2018 | 18:41
4
90
בחג השבועות, אילו מילים היית רוצה לחלוק עם המשפחה היקרה שלך / חברים / אחים ואחיות? למה?
בשבילי, אני רוצה לשתף מילים על כרטיס זה. http://pcse.pw/6V7D9
בנוסף להיותו אסיר תודה על כל החסד שאלוהים נתן לנו, אני מאחל לאנשים שאכפת לי להיכנס לממלכת הכרטיס. אני גם מקווה שיום המשיח יבוא במהרה והעולם לא יהיה עוד מהומה אלא חדשה לגמרי.
לצפיה ב-'ישראל ארץ טובה ויפה'
ישראל ארץ טובה ויפה
22/05/2018 | 18:59
3
6
לצפיה ב-'עוד אבינו חי'
עוד אבינו חי
23/05/2018 | 07:20
2
4
לצפיה ב-'בן פורת יוסף'
בן פורת יוסף
23/05/2018 | 09:00
1
5
לצפיה ב-'ישתבחחחח שמו בורא עולם!'
ישתבחחחח שמו בורא עולם!
23/05/2018 | 23:04
4
לצפיה ב-'הייאוש טריגר'
הייאוש טריגר
20/05/2018 | 05:20
13
122
אז, בקיצור ולעניין.
אני גרה ברמת גן אני בת 30 ואין לי רכב, ויש לי חובות לבנק...אובר דראפט והתמכרות לקניות, ניקוטין ואלכוהול. (בהתמכרות לאלכוהול אני מצליחה לשלוט מבין השלושה הכי טוב).
היום יום שבת, הבן זוג שלי שלא בדיוק תומך לא ממש רצה לבוא לבקר את אמא שלי איתי (הוא יכול לקחת רכב מאמא שלו). אז נאלצתי לקחת מונית ב400 שקלים ולהתחנן לאחי שאני אוכל לישון אצלו לחג כי אין לי עוד כסף לשלם.
איך שהגעתי, לא שלום, לא טוב שבאת לא כלום רק היא אמרה - את באת כשקולגה שלי באה לבקר, את מפריעה, ואת לא ישנה אצלנו בבית תקחי מלון אם את חייבת. (לצורך העניין יום שישי עברתי טראומה רבתי עם הבן זוג והוא האשים אותי הרבה מאוד).
אמרתי לה ככה? טוב? הזמנתי מלון בבוקינג וביטלתי כי הבנתי שהשעות לא עוזרות לי. כך שבעצם יצא ששילמתי 1200 שקל על כלום. נאלצתי להתחנן לבן זוג הלא תומך שיבוא לאסוף אותי תחת ההבטחה שאני אעשה כל מה שהוא רוצה.
כשהלכתי כל מה שהיה לה להגיד לי זה, את בן אדם אגוצנטרי ואני צריכה את האחים שלך יותר ממני ולא אכפת לי איזה התעללות עברת מבן הזוג שלך את בחרת אותו את בחרת לגור ברמת גן ולא לתת לי את הירושה שלך אני לעולם לא אסלח לך על זה.
אני -ב-ה-ל-ם....האישה בימיה האחרונים,גוססת כי הסרטן אכל לה את כל הגוף וככה היא מדברת אליי? אני לא נזקקת? לא אכפת לה ששילמתי400 שקל כדי לבוא לבקר העיקר שהפרעתי כי הקולגה באה?! הקולגה חשובה יותר ממני?!....
ואו...אין לי מילים...ממש לא..אז היום לקחתי 1.5 מ"ג קלונקס וישנתי כל היום.
ומחר שוב..ואני שלמה עם ההחלטה שלי שאני לא מתכוונת לבוא לבקר שם יותר.
זה חוצפה!
 
ובלי שום קשר, לפני חודש כשרצו לחבר אותה למכונת הנשמה (וכנראה שהיא לא הייתה יוצאת מזה), באותו רגע אני הייתי בעצמי באיכלוב הייתי אמורה להתאשפז במחלקה פנימית בגלל דלקת קרוהן חמורה, כל המערכת החיסונית שלי קרסה - נאלצתי לריב עם רופאים שישחררו אותי כדי שאני אוכל לטוס להדסה ולקחת את הסיכון ולקוות שסטרואידים ואנטיובטיקה אוראלית יעשו את העבודה (כשנאמר לי בפירוש שאני צריכה את התרופות האלה דרך הוריד). ואחר כך ישבתי שבוע בירושלים במקום ללכת לעבודה, כל חודש אפריל שלא חגגתי בו בכלל את יום ההולדת ה30 שלי התעסקתי בה ובמחלה , ולבוא כמעט כל יום לבית החולים ולהחליף לה חיתולים ולדאוג להביא אחיות, ולעשות לה פיזיו ולהאכיל אותה בכפית...ובעבודה כמעט פיטרו אותי (אמרו לי שזה שאמא שלי חולת סרטן סופני וגוססת זה לא סיבה מספיק טובה לא להופיע חודש בעבודה ושאם אני לא אתחיל להופיע ולתפקד בלי טעויות אני לא אהיה שם..).
הבן זוג שלי לא תומך בי, הוא רק רוצה לבלות ובחורה כיפית שעושה הכל בבית ושיש לה נושאי שיחה נחמדים בעוד שאני בדכאון של החיים ומתפקדת. הולכת לעבודה, הולכת לחד"כ, מבשלת בבית, עושה כביסות, כלים, מנקה קצת לחתול את החול...הכל! אבל זה לא מספיק כי אני עסוקה בעצמי ובבמחשב ולא בלהזדיין איתו ולקדם את הזוגיות והרומנטיקה.
 
רשמית ההחלטה שלי היא להגיע רק ללוויה, אני לא חושבת שאני אשב שבעה. אני לא מאמינה באלוהים. גם ככה בתור אמא היא לא הייתה אמא מעולם לא, תמיד דאגתי לעצמי לבד. היא לא רצתה איתי שום קשר וגם כשהייתי בבתי חולים בקושי באה לבקר. אני לא אשכח את הפעם שחטפתי זיהום נוראי בדרכי השתן והשתנתי דם וכשהגיע הרופא היא אמרה, זה בגלל שאת עושה ספורט הלוואי הייתי יכולה להתפנק ולעשות ספורט עכשו בגללך אני צריכה להיות במיון ב5 וחצי בבוקר...
מעולם לא היה לנו יחסי אם ובת , לא היה לי יחסים עם אף אחד במשפחה שלי. נאלצתי ועדיין צריכה לחיות עם ההבנה שמבחינתם אני מיותרת. זה נוראי.
 
אני לא באה לבקר יותר...לא! אגוצנטרי או לא, יפה או לא...עשיתי מה שיכולתי והרבה מעבר. יש אנשים שלא ראויים ליחס החם שלי. יש אנשים שלא מגיע להם אותי נקודה.
זהו פרקתי .
לצפיה ב-'צודקת'
צודקת
20/05/2018 | 10:02
10
לצפיה ב-'שלום '
שלום
20/05/2018 | 15:34
37
אין סיבה שאימא שלך תעדיף את הקולגה עליך, את הבת שלה והיא אמורה לרצות בקרבתך. אמנם היא חולה מאד ולקראת מוות ולכן קשה לה שלא להאשים, אבל חשוב שתהיי אתה בעיקר ברגעים שצריך לעזור לה בדחיפות. לא תוכלי להיות אתה כל הזמן, והיא תצטרך להבין שיש לך חיים פרטיים ואם היא דחתה אותך גם לך מותר לדחות אותה בשביל ההחלטות שלך.
 
לצפיה ב-'אם לא טוב לך עם החבר,למה את נשארת...?!'
אם לא טוב לך עם החבר,למה את נשארת...?!
20/05/2018 | 19:36
52
תראי,את לא הראשונה וגם לא אחרונה,שיש הורים בבית והם לא מתפקדים כהורים...
תזכרי,לא נשארים במקום שלא טוב...!
לצפיה ב-'החבר הזה ..'
החבר הזה ..
20/05/2018 | 22:29
54
שלא נמצא ועוזר לך ותומך בך כשאת זקוקה לו למה את מחזיקה אותו ולמה את איתו הריי חבר כזה שלא קשוב לצרכים שלך ולא שם כשאת צריכה זה נטל  בשבילך במיוחד שאת מתמודדת עם דברים משל עצמך ? אולי גם הוא לא במצב טוב לעזור לך  או שגם לו יש בעיות ..או שאולי הוא תומך בך נפשית  ואת זקוקה לזה  . רק את יודעת ומרגישה ואינטואיציה נשית אף פעם לא טועה תיזכרי !
לצפיה ב-'על מה את מוכנה לוותר'
על מה את מוכנה לוותר
( לעמוד שלי בתפוז )
20/05/2018 | 23:33
5
45

שיימי יקרה,
זה באמת מכאיב לקבל יחס כזה מאימך, ועל אחת כמה וכמה לאחר שדאגת לה כל כך. ואני מבינה שלאורך שנים יש בעיות בקשר ביניכן, עד כדי כך שאת מרגישה מיותרת. ועם זאת את עשית מאמצים כבירים וסיכנת את מקום עבודתך ואף את בריאותך. אני תוהה עד כמה אימך מודעת ליחס שהיא נותנת לך. ובכל מקרה, מודעת או לא מודעת, בוודאי שאת אינך חייבת לסבול יחס כזה ולהסכים לו.
אם אני מבינה נכון, את מקבלת יחס דומה מבן זוגך. נשמע שהוא אינו רגיש לצרכייך ואינו רואה אותך. אולי את מרגישה שהוא מטיל את כל החובות עלייך, כולל האחריות לטיב היחסים ביניכם. ואולי היית רוצה "לנער" אותו קצת ואת לא מעזה (כפי שנדמה שאת כן מעזה עם אמא, כי את כותבת כאן שלא תבקרי אותה יותר), אולי כי את חוששת למצוא את עצמך לבד...
אולי תרצי לעשות "בדק בית" לגבי היחסים שיש לך עם דמויות המפתח בחייך, לראות עד כמה את מוותרת על עצמך למען אחרים, האם זה מתאים לך, ומה אפשר לשנות.
 
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'זה מורכב ואני לא יכולה לעזוב אותו'
זה מורכב ואני לא יכולה לעזוב אותו
21/05/2018 | 06:37
4
60
אני נתמכת בו כלכלית.
לפעמים בא לי, ממש בא לי שתדרוס אותי משאית ואני אמות וזהו. אבל אני מבינה שזה סתם פסיכוזה והיא מטופלת בכדורים.
לצפיה ב-'זה נשמע שאתם לא בדיוק בני זוג'
זה נשמע שאתם לא בדיוק בני זוג
21/05/2018 | 09:59
57
הוא מחפש כדברייך מישהי כיפית לבילויים , סקס ואולי עוד כמה דברים.
את , שוב לדברייך, טוענת שאינך יכולה לעזוב אותו משום שהוא תומך בך כלכלית.
 
זאת לא מערכת יחסים של בני זוג.
האם גם הוא מטופל נפשית?
ההערכה שלי שהוא נמצא איתך כי כרגע זה נוח לו , ויזרוק אותך ברגע הראשון שזה כבר לא יתאים. מבחינתך עדיף לך לעזוב אותו כאשר יש לך אפשרות לבחור את התזמון.
לצפיה ב-'מצטערת לקרוא'
מצטערת לקרוא
21/05/2018 | 13:12
2
51
האם אימא שלך תמיד דיברה והתנהגה כך, או שהמחלה שינתה אותה? האם היא צלולה באופן כללי?
לגבי העבודה - יש אפשרות לגשת לדבר עם האחראי/ת ולבקש חופשה לחודש? אולי אם תעשי את זה בצורה מסודרת ילכו לקראתך, אבל אם את לא מגיעה באתראות קצרות זה יוצר אי סדר ומכעיס את המעסיק/ה. ככה זה אצלנו. בכתב ובהודעות מראש.
ולגבי החבר - לדעתי, חפשי דרך להסתדר בלעדיו. למרות התלות הכלכלית. עדיף לעבוד יותר (אם את בריאה ויכולה) ולא לגור עם אדם כזה.
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
21/05/2018 | 15:16
1
58
תמיד דיברה אליי כך, למזלי או לצערי היא צלולה כמו קריסטל.
לשאלתך בעבודה לא יאפשרו לי חופשה לחודש ואני לא רוצה לבלות אותו עם אמא שלי בבית חולים. פעם אחרונה שנאלצתי להעדר חודש בגללה מהעבודה למרות שקיבלתי אישורים והסברתי לבוס למה התשובה שלהם הייתה...גסיסה זה לא מספיק טובה להעדר יהיה לך שבעה בשביל זה. אם לא תבואי לעבודה נאלץ למצוא מישהו אמין שיהיה פה כל הזמן.
ואני והחבר כבר 4 שנים ביחד..
לצפיה ב-'מה רלוונטי משך הזמן שאת איתו?'
מה רלוונטי משך הזמן שאת איתו?
22/05/2018 | 08:13
43
מערכת יחסים יכולה להיות לא בריאה גם אם היא 10 שנים או יותר.
אם כששאלו אותך מדוע את איתו למרות היחס שלו ציינת את השיקול הכלכלי - משהו לא טוב כאן...
לצפיה ב-'היי שיימי'
היי שיימי
25/05/2018 | 00:45
2
28
לדעתי בגלל הנסיבות את מאוד כבויה וקשה להתפתח ככה ולא משנה לאיזה כיוון רוצים לגדול ולהתרחב.
כשהסביבה מאכזבת תדיר הגיע הזמן להפנות את הזרקור פנימה. תני לעצמך אור ותחשבי איך להכניס לחייך אור צבע וטעם עוד ועוד עד שהקו העקום יהפוך לחיוך פנימי זורח.
תני לעצמך אהבה ללא תנאי , השקיעי בדברים שמעניינים אותך ברצינות אל תתמקדי כרגע בחברים או במה חושבים רק תחשבי איך להביא לנפשך עוד שמחה עוד אור ועוד מים חמים שיהיו לך חיים פנימיים וחיצוניים שמרוכזים בחיזוק ובבנייה שלך.
אני מבטיחה לך שאם תתמידי בזה עם כמה שזה קלישאה התוצאות יפתיעו אותך ובגדול ותמצאי טעם חדש ורענן לחיים 
לצפיה ב-'מים חמים- מים חיים'
מים חמים- מים חיים
25/05/2018 | 00:47
7
לצפיה ב-'קוסמת ורודה\זה ממש נפלא מה שכתבת'
קוסמת ורודה\זה ממש נפלא מה שכתבת
31/05/2018 | 23:42
7
אני מעתיקה ותולה לי על הקיר!!!
תודה
לצפיה ב-'אוהו, אני שוקעת!!! טריגר!'
אוהו, אני שוקעת!!! טריגר!
20/05/2018 | 01:25
21
139
החג הזה...
אותו בכלל לא הבאתי בחשבון....
לא משפחה.. לא חברים... כלום!
החבר היחיד שיש לי, יש לו משפחה אז הוא נעלם לגמרי, וממילא תמך בי בימים של הטירוף לפני האחרונים....
חברה מהעבר שחידשנו קשר לאחרונה  אמרה כבר לפני כמה ימים ש ניפגש וכולי... בקיצור, נעלמה. לא חוזרת אאלי לאסאםאסים. לא בווטסאפ. לא בפייסבוק. פשוט לא עונה. ושוב אני מרגישה נמחקת, שזה הטריגר של חיי שמוחקים אותי.
ועוד רשימות של אנשים ועוד רשימות של אנשים.
אני יודעת שאני אולי בדרך.... אבל זה קשה...
ואולי אני לא מסוגלת בגילי הכה מופלג - מתקרבת לשישים - לפרוץ את מעגל הפלדה של הבידוד שמקיף אותי?....
ואז ישר המחשבה שככה אני לא רוצה לחיות את שארית חיי ואז ישר למחשבות אובדניות.
ואני לא רוצה ללכת לשם.
אפילו כאן אף אחד לא מיילל שהוא לבד וקשה לו.
אני מרגישה האדם הכי בודד בעולם.
ואולי זה כבר אי אפשר אחרת.
אולי באמת כבר מאוחר מדי.
אני מנסה להחזיק ולעצור את המחשבות האלה מלפרוץ.
אבל כל כך נעלבתי מהחברה הזאת שנעלמה.
והחבר שלי שידבר איתי אחרי החג... אני לא יודעת איך להתגבר על המקום הפגוע שלא חשב עלי.
והוא יודע שאני זקוקה.
אני נטל על אנשים.
נטל.
וככה אני כל החיים.
בגלל שאני באמת זקוקה.
ואני לא באמת יודעת איך ואיפה עושים חברים.
ובעצם אני נזכרת כמה היו לי, ואיזה רגעים של כיף היו, ואני הרסתי הכול במו ידיי.
ואני גם לא רוצה להתחיל להלקות את עצמי.
יש כאן עוד מישהו שיושב לבד בחג, או שאני הביזארית היחידה?.....
 
לצפיה ב-'אני רק אגיד שמותר לאנשים להעלם'
אני רק אגיד שמותר לאנשים להעלם
20/05/2018 | 01:39
3
73
עדיף שיסבירו למה אבל לפעמים אנשים צריכים הפסקות וזה לגיטימי בהחלט ולגבי הידיד אין מה לעשות להפנים שהוא עוזר ותומך אבל יש לו עוד חיים חוץ ממך.
ולגבי מחיקה חלק מקשרים עם אנשים זה תחושת דחייה /מחיקה . כמובן שלא צריך להתחבר לאנשים שדוחים /מוחקים באופן סדרתי אבל זה חלק מהתקשורת פעם אפשר פעם אי אפשר לא תמיד הרצונות מתואמים. פעם אחרים מרגישים נטל כי אין קיבולת ואין כוח אליהם ופעם לא.
אם תצליחי להתרגל לרעיונות האילו אולי תוכלי לשרוד קשרים בלי להיות מטורגרת מהם.
לצפיה ב-'טוב שאת כותבת לי את הקוטל הזה המפוכח קוסמת'
טוב שאת כותבת לי את הקוטל הזה המפוכח קוסמת
20/05/2018 | 05:00
2
65
כי הוא מזכיר לי...
ולפחות עוזר לי לגבי הקשר  עם החבר הזה.
זה נכון.
הזכרת לי שרק לפני כמה זמן הוא הרגיש דחוי על ידי, שרציתי קצת לרדת מהאינטנסיביות של הקשר.
אז תודה רבה.
מצד שני, החברה הזאת היא לא מישהי שמדי פעם נעלמת קצת. היא מישהי שכבר עשתה את זה. זה בקיצור פוגע. זה לא שזה קשר יציב ויש פה ושם התרחקויות.
היא גםלא חברת הווה אלא חברת עבר שחודש הקשר ועושה שוב את מה שעשתה לפני עשר שנים.
אבל אני לא יכולה להתגבר על תחושת הבדידות.
ולא בגלל אנשים.
בגלל שאני.
איזה מטומטמת הייתי!!!!!
כשאנטי נזכרת איך הגעתי לטיפול...תמיד הייתי אומרת "הגעתי במצב נוראי והיא הצילה אותי".
אבל אז עוד הייתי מזמינה אלי אנשים לחגים ובכלל, הייתי מתארחת לפעמים... ועם השנים הפכתי יותר ויותר בודדה ותלויה בה בחגים.
ורק עכשיו אני קולטת את זה.
איזה מטומטמת (כן אופירה אני יורדת על עצמי, אין מה לעשות, אני רמגישה מטומטמת עכשיו) - עוד צלצלתי בשנה הראשונה או השנייה בפסח להגיד לה תודה , שאני מארחת אצלי חברים ושטוב לי.
אני כזאת מטומטמת!!!!
רק היום, אחרי כעשרים וחמש שנה אני מבינה שזאת הייתי אני, ועםפ השנים ניתקתי קשרים כי זאת "בת זונה" (כן, זה מה שהיא אמרה על חברה אחתץ שלי שלא הזמינה אותי לליל הסדר) ואיכשהו כולם לא מספיק בסדר אז יותר טוב שהנסיכה תישאר לבדה.\
אלא שהנסיכה הזדקנה והיא עדיין יושבת לבדה
ואין כבר את הפסיכולוגית שתדבר איתה בערבי החג ובימי החג ותרים אותה מהדיכאון, כי הנה היא, הפסיכולוגית המעולה והנפלאה והאלטרואיסטית והיחידה שיכולה לאהוב אותה נשארת איתה.
אני רק עכשיו קולטת... ככל שעובר הזצמן אני יותר ויותר קולטת איזה נזק היא גרמה לי.
עשרים שנה הייתי לבד בחגים ומדברת איתה בטלפון.
הייתי כמו המאהבת של הגבר הנשוי.
אני יודעת שאני עכשיו ברחמים עצמיים.
בבקשה לא לרדת עלי כדי לנער אותי כי ממש קשה לי.
 
 
לצפיה ב-'לשירה כמים '
לשירה כמים
20/05/2018 | 21:54
1
40
את נשמע אישה מדהימה אינטלגנטית ועם הרבה רגש ועוצמה
אני ממש מבינה אותך ומבינה את המצב ואת התחושות האלה ויותר מזה אף אחד לא במקומך ולא מרגיש כנראה מה את עוברת או זקוקה לו רק את בעצמך יודעת ורק את יכולה להבין את עצמך הכי טוב , אני רק יכולה לומר לך שאני גם במקום הזה מה שכן לי אין חברים או שהתרחקו או שאני התרחקתי לא יודעת כבר זה כמו בור כזה ששוקעים בו כל עוד ממלאים אותו  ברחמים עצמיים ופה התחלתי לעשות עבודה על עצמי כי נוכחתי לגלות שאת הבור שלי האנשים זורקים בו זבל וליכולוך מציעה לך כמוני שאת הבור״ שלך תמלאי בהרבה אהבה עצמית לא חסר דרכים אם את רוצה עצות את יכולה לפנות אלי אני אשלח לך בפרטי  . לפעמים אנחנו מצפים שאנשים יבינו אותנו או יפיגו לנו את הבדידות שאנו נמצאים בה אבל לכל אחד יש את הבור משל עצמו נוכחתי לגלות שיש המון אנשים שקשה להם והם מאוד חלשים וזה קשה להם להכיל או שהם בעצמם מתמודדים עם דברים משלהם .   תמצאי אנשים  חברים אפילו אחד או מקום מסויים של אנשים שלא יאכזבו אותך את אישה חכמה חזקה שכנראה עברה בחיים לא מעט  לא מגיע לך שתיפגעי או שתתאכזבי  תבחרי את האנשים שימלאו אותך בטוב  ובהבנה ושיהיו שם לצידך כי לזה את זקוקה  
אני כותבת מתוך תחושותיי גם
לצפיה ב-'חני היי'
חני היי
21/05/2018 | 23:39
26
תודה רבה על העידוד והמילים הטובות.
אני מרגישה שאת מדברת מתוך עצמך גם.
כן, אני לא מחפשת מיליון בני אדם אם יהיה לי עוד בנאדם אחד או שניים טובים לי, זה יהיה מספק.
אני מאוד מנסה לדבר אל עצמי יפה.... להיות טובה אל עצמי.
איבדתי את החוט לזה, אני מודה.
אשמח לקבל ממך עצות וכותבת לך באופן אישי.
תדוה רבה
ומקווה שגם את תרגישי טוב
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
20/05/2018 | 15:38
2
33
אולי תצטרפי למועדון לאנשים בגילך ושם תכירי חברים. השקיעי גם בקשרים הנוכחיים שלך ואל תיתני שייהרסו, דברי עם חברים ותיזמי קשרים ושיחות. אפשר ליהנות מהחג גם עם מעט אנשים. אגב, מה קרה למשפחה שלך, האם הם מתו? מקווה שלא. חשוב לשמור על יחסים טובים ככל האפשר עם המשפחה.
               
לצפיה ב-'פילוסוף, אני כרגע מדוכאת דיי, לא אפתח את נושא המשפחה הכה'
פילוסוף, אני כרגע מדוכאת דיי, לא אפתח את נושא המשפחה הכה
21/05/2018 | 23:49
1
25
מדכא בפני עצמו.
תודה
 
 
 
לצפיה ב-'תרגישי טוב'
תרגישי טוב
22/05/2018 | 14:44
4
לצפיה ב-'תקופות של בדידות זכורות לי היטב'
תקופות של בדידות זכורות לי היטב
20/05/2018 | 22:24
1
43
זה סבל קשה מאוד. זה גם שואב אותך למערבולת של מחשבות שליליות וכל הירידות על עצמך. אני מאוד מבינה אותך. 
זה איכס גדול.
 
אינך נטל על אף אחד. לא הפלת את עצמך בכפייה על איש בחג. עובדה, נשארת לבד.
קחי את עצמך, תחליטי שיש לך הרבה מה לתת לחברה, לאנשים מסוימים, שאינך נטל אלא ברכה לעולם, ותתחילי לחיות. מעכשיו. 
דברי עם אנשים בסביבת המגורים, במכולת, בשכונה. חפשי מועדון, מתנ"ס (יש פעילויות המיועדות לנשים מגיל 50 ומעלה במיוחד). אולי יש קבוצת הליכה עירונית או מאורגנת אחרת באיזור שלכם. אולי חוג טיולים בארץ לפנויים פנויות. לא מוכרחים שם ליצור קשר לנישואין, אפשר רק ללכת לטיול. 
או כל סוגי החוגים - בכל נושא שמעניין אותך. 
 
אל תלכי למקומות האלה במטרה למצוא חברה ולא להיות לבד. תלכי למקומות האלה במטרה להעניק לחברה את האישיות המיוחדת שלך. לבטא את עצמך. 
את צריכה לעשות, לפעול למען סיום הבידוד החברתי. תחשבי שעברת היום לארץ זרה ואת לא מכירה עדיין אף אחד. מהיום תכירי. 
לצפיה ב-'תודה אופירה על העידוד'
תודה אופירה על העידוד
21/05/2018 | 23:48
13
נכון, אני מאוד משתדלתלא להיות נטל על אף אחד.
וכל העצות שנתת, הן נשמעות יפות מאוד בתיאוריה אבל אני לא יכולה לממש אותן.
אני עובדת הרבה, יש לי חרדות חברתיות, במעו זמן שיש לי כשמתאפשר אני הולכת לסדנאות בתחומים שלי... איכשהו לא נוצר שום קשר משמעותי עם אף אחד.
אולי עוד ייווצר... אמן. צחזיקי אצבעות
לצפיה ב-'לנסות למרות הניסיון ובזכותו'
לנסות למרות הניסיון ובזכותו
( לעמוד שלי בתפוז )
20/05/2018 | 22:39
1
42

שירה יקרה,
אני מבינה שאת דואגת שבגלל גילך את לא יכולה ליצור עוד חברויות וקשרים, ומאוכזבת גם מהחבר וגם מהחברה שנעלמה. אולי את לא סומכת על עצמך שאת יכולה ליצור קשרים חדשים שיחזיקו מעמד לאורך זמן ולשבור את מעגל הבדידות, בגלל ניסיון העבר. עם זאת, אולי ניסיון, גם אם הוא רע, הוא בכל זאת ניסיון? אולי אפשר ללמוד גם מה"לא", לא רק מה"כן"? כי ההרגשה שאני מקבלת ממך היא שאת לא מספיק בטוחה בעצמך, אולי, כדי ליצור את הקשרים, ושאת מאשימה את עצמך בכך שהתפרקו. ואולי את מרגישה מנותקת מהחברה ושבשלב מסויים זה כבר לא אפשרי לבנות עולם חברתי חדש, ושאפילו אם אפשר, את לא ממש יודעת איך, כי אם תינתן לך האפשרות את אולי "תהרסי את זה".
מצד שני, אולי את עשויה לגלות שאינך היחידה שמרגישה כפי שאת מרגישה. ואולי שווה לחפש דרכים למצוא אנשים נוספים, בין אם הקשרים יעלו יפה ובין אם לא. אולי כי זה חשוב לך מספיק. למרות הניסיון ובזכות הניסיון. כי אולי את מרגישה גם געגועים לקשרים שהיו ונגמרו, ואולי, למרות הפחדים, את אולי מבטאת כאן שבעצם עדיף לנסות ולהתאכזב מאשר לא לנסות בכלל, או שעדיף קשר שלא מצליח מאשר להישאר ללא קשרים. אולי אין גיל למי שמחפש קשרים משמעותיים, ואין "סוף הדרך" למי שמרגיש לבד. אולי שווה לחשוב על מסגרות תמיכה או פנאי.
מה דעתך?
 
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
 
לצפיה ב-'כתבת יפה,חכם ומעודד סהרית.'
כתבת יפה,חכם ומעודד סהרית.
22/05/2018 | 00:07
14
תודה רבה
לצפיה ב-'חגים לבד זה באמת קשה'
חגים לבד זה באמת קשה
21/05/2018 | 10:38
1
40
כשהילדים שלי לא איתי גם אני צריכה להילחם כדי לא לשקוע... מאוד מבינה אותך  ומאוד מבינה את תחושת האובדן שאת מרגישה, מול כל ההזדמנויות שהוחמצו והדלתות שהיו רבות ופתוחות ועכשיו אינן.
אבל זה נכון מה שאנשים כאן כתבו לך, במיוחד אופירה - את יכולה ליצור לעצמך חברה. גם בגילך. יכוחה לחפש כל מני פעילויות שמעניינות אותך ודרכן להכיר אנשים. ולפעמים הנס הזה קורה. לפעמים נוצרת חברות במפתיע.
וגם אם בינתיים עוד לא - האתגר הוא לזכור ולחוות שיש לך את עצמך. גם בחג.  וזה לא מעט. ואת לא נמחקת כשאנשים מתרחקים, מכל סיבה שהיא. את שם, ואת שווה, ואת תמצאי את הדרך שלך לציין ולהרגיש את החג, גם אם זה כרגע לא כמו שהיית רוצה...


(אני מדברת על חגים בכלל, לא על החג שבדיוק עבר, כמובן. אבל בקשר אליו: איך היה, בסוף? מה עשית?)
לצפיה ב-'תודה שחרית שאת מבינה והניסוחים שלך כמעט תמיד ככ מדוייקים'
תודה שחרית שאת מבינה והניסוחים שלך כמעט תמיד ככ מדוייקים
21/05/2018 | 23:45
17
וגורמים לי להקלה מסויימת.
אני עושה דברים שמעניינים אותי... ופוגשת קצת אנשים...לפעמים יותר לפעמים פחות.... אבל כמו שכתבת זה צריך להיות נס.... אני מחכה לנס. עכשיו הרמתי ידיים לשמיים וקראתי בקול שלוש פעמים: נס, בוא.
אולי אני צריכה לקרוא שלוש מאות פעמים או שלושת אלפים.
אני רוצה להתעודד.
אני חייבת להתעודד.
לצפיה ב-'את לא נטל, אני אוהבת לקרוא אותך'
את לא נטל, אני אוהבת לקרוא אותך
21/05/2018 | 13:08
7
76
וגם אני סובלת מבדידות, בכלל ובחגים בפרט, למרות הבעל וילדים גדולים. אני יכולה לספר לך, למשל, על החוגים לריקודי עם שאני הולכת אליהם, מקום שאפשר לבוא אליו לבד ולפגוש אנשים, ויש שם המון נשים בסביבות הגילאים שלנו (אני בגילך) ויותר מבוגרות, בכול הסטטוסים המשפחתיים. ויש להם סופי שבוע של ריקודים, והפלגות נופש, והן הולכות יחד להופעות. אני, אישית, לא נוהגת בגלל בעיות בריאות וזה מאד מקשה עלי להגיע למקומות, ואני מתקשה ליצור קשר עם אנשים, אבל מי שמתקשרת, בריאה וניידת יכולה למצוא חברות ועיסוק במקום כזה. כך גם בחדרי כושר והחוגים שלהם, ויש חדרי כושר שפעילים בשבתות וחגים. וקלאב 50, וטיולים ואגדות, ובטח עוד. 
 
לצפיה ב-'תודה לכולכן. נאחזת במילים שלכן כדי לנסות לקום מהמיטה'
תודה לכולכן. נאחזת במילים שלכן כדי לנסות לקום מהמיטה
21/05/2018 | 16:10
30
בה אני רובצת כבר כמה ימים 
ולנסות לחזור לתפקד.
תודה לכל מה שכתבתן...אכתוב אגיב יותר מאוחר
לצפיה ב-'מישהי, תודה ואניגם שמחה שאתכותבת כאןומשתפת/גם לאופירה ולכולן'
מישהי, תודה ואניגם שמחה שאתכותבת כאןומשתפת/גם לאופירה ולכולן
21/05/2018 | 18:46
5
32
כמובן כל העניין החברתי מאוד לא פשוט לי בלשון המעטה
.
אם אליה הגעתי לפני 26 שנה עם חששות חברתיים, אז יצאתי ממנה עם חרדות חברתיות.
מאוד לא פשוט לי קשרים, יש לי כבר חוסר אמון נוראי ביכולות שלי, כי היא פשוט שברה את האמון שלי בעצמי.
אני גם עובדת לךא מעט לפרנסתי, אין לי יותר מדי זמן, ובטח שאין לי כסף.
ואני עוטשה כמה דברים.
צי קונג, ויוצאת עם הכלבה ומדי פעם הולכת לסדנאות.
אבל אני לא איזה פנסיונרית שיכולה לשייט לה ברוגע מחוג לחוג.
חוץ מזה, החוסר שלי קיים.
הרבה מקבלים ונותנים פה עצות של ללכת לחוגים ובלי ציפיות.
אבל יש לי ציפיות.
אני לא יכולה להתכחש.
אפשר ללכת כל החיים להמון חוגים ולהיות בודד. כמוני.
אולי זה משהו פנימי שצריך להיפתח.
אני מאוד מסתובבת במקומות שמעניינים אותי ברמה של תשוקה, שקשורה לאמנות שלי. מזה נהיה לי חבר טוב אחד כבר שלוש שנים (הישג בשבילי שהצלחתי לשמור על קשר פחות או יותר יציב ודי אינטנסיבי - נםגשים אחת בשבוןע לפחות - במשך ככ הרבה זמן). אני מקווה שפשוט להמשיך לחיות ולעשות מה שאני אוהבת וזה יגיעכ. אבל בינתיים, קשה. ובודד. מנסה כעת לגרד ממני את שאריות המרירות, הרחמים העצמיים,העצבים, העייפות והתסכול הנוראיים שדבקו בי בחג.
 
 
לצפיה ב-'מה כן הצלחתי לעשות היום? (ניסיון לעודד את רוחי) '
מה כן הצלחתי לעשות היום? (ניסיון לעודד את רוחי)
21/05/2018 | 23:37
4
29
כמה שיחות טלפון חשובות שקשורות לעבודה
מעט תרגילים בית
הלכתי לשיעור צי קונג
העמדתי מדיח כלים
דיברתי בטלפון בניסיון (שלא צלח) להתעודד
השגתי הסכמה של המרכז לנםפגעי כתות שאם אפתח פורום הם יפרסמו אותו
הלכתי לסנדלר
השתדלתי לדבר ברוח טובה ובכבוד עם כל מי שסבב אותי
נו, בכל זאת הצלחתי כמה דברים היום על אף הכול.
ומחר יום חדש.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אני פשוט באבל נוראי'
אני פשוט באבל נוראי
22/05/2018 | 00:04
3
32
זה הרגע שאני מרגישה כל מה שאני צריכה זה חיבוק
מילה טובה
הייתי ארבע שנים בהלם
ועכשיו באמת הגיע הזמן לצאת מההלם
אני לא יוצאת ממנו.
אטני לא מאמינה שזאת האישה הנפלאה שפגשתי פעם ושהייתה מוכנה לעשות בשבילי כל כך הרבה.
בכתות קוראים לזה "הפצצת אהבה".
אני לא יכולה להאמין.
הכול אני כבר יודעת.
רק הגרעין של הלב שלי עדיין מסרב לקבל את זה.
זה לא יתכן.
עוד רגע היא תצלצל ותגיד שהכול היה טעות אחת גדולה.
איזה אי הבנה.
או ש, כמו בחלומות שלי על אימא שלי, רק אמרו לי שהיא מתה אבל היא הייתה חיה כל השנים.
כל כך קשה לי.
אני שואלת את עצמי אם עשיתי נכון שעזבתי את הטיפול, ואולי אני בכל זאת חייבת טיפול כעת.
אבל יש לי כזה אנטי.
וברור שאחרי שאני כמעט כל החיים שלי בטיפול תהיה לי תחושת ריקנות ותופת כשאני בלי טיפול.
והכי הכי - חוסר אמון בעצמי וביכולת שלי להסתדר לבדי.
החג הזה פשוט דרדר אותי עמוקות.
הצי קונג עשה לי קצת יותר טוב  אבל כשחזרתי הביתה שוב התנחשלתי אל התהום.
תודה שאתם פה.
עוזרים לי לא להגיע לתחתית.
זה לא מובן מאליו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
האמת שכבר צלצלתי לאיזה פסיכולוג שמתמחה בנפגעי כתות לפני כשבוע  והוא לא חזר אלי. ואני לאצלצלתי שוסב כי אני ממש לא בטוחה שאני רוצה.
מה שבטוח, אם לחזור לטיפול אז לא אל הםסיכולוגית החדשה, שהייתה מצויינת, אבל מיציתי.
היא לא באמת מבינה מה קרה ביני ובין ע.
נדמה לי שהיא הייתה המומה מזה שע' [הפסיכולוגית המיתולוגית] לא הסכימה לדבר איתה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני פשוט מרגישה שאני משוגעת מבדידות כרגע. אני בתוך הילדה ששוב עזבו אותה ו/שוב מתנהגים כאילו היא אשמה. אני בכלל עוד לא חזרתי להיות מבוגרת. אני פצועה. כל כך פצועה.
מה שהכי הורס אותי זה איך היא יכולה לעשות לי בכוונה תחילה את הדבר הכי פוגע!!!
איך היא יכולה להיעלם לי, לשחזקר לי את הפגיעה מבני משפחתי הקרובים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני מתנצלת אם אני מעיקה.
אני חוששת שאעלה  על העצבים כי הרי ברור מה צריך לעשות ולמה אני לא מצליחה לחהביא את ההיגיון אל הרגש.
למה אני עדיין ממשיכה להתאבל עליה.
אבל ככה זה עכשיו.
אני עוד לא יוצאת מהההלם.
ומבינה דברים חדשים.
דברים שלא הבנתי קודם.
מבינה למה שקעתי....
טוב, אני עוצרת.
ואין מה לעשות. אם בינתיים אני צריכה לשתות מכאב כאילו הייתי פצע ענקי, אז אין לי כוח גכם לרדת על עצמי על זה.
העניין שאני זקוקה לתמיכה אבל לא רוצה טיפול.
לא רוצה!!!!!!!
לא עוד פעם.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סליחה אם ניפחתי את הראש.
הימים באמת קשים במיוחד.
ותודה למצי שקראה.
 
 
לצפיה ב-'נדמה לי שאני מתחילה להתאושש'
נדמה לי שאני מתחילה להתאושש
22/05/2018 | 04:21
2
30
ולו בגלל שחוזרים לשיגרה
ובשיגרה יש דברים טובים ויפים גם...
אני יודעת שזה לא סוף פסוק.
אני יודעת שיש לי הכרעות לקבל:
האם להגיש תלונה.
והאם עלי לחזור לטיפול או שזה טבעי שיהיו ימים קשים וחוסר אונים ובדידות.
האם אני יכולה למצוא דרכים אחרות של תמיכה בתקופה הזאת על כל ההחלטות שאחליט בה. 
אבל כרגע המחשבות שוב טיפה יותר חיוביות.
נזכרת קצת בדברים הטובים.
יש.
תודה לכן
לצפיה ב-''
22/05/2018 | 06:40
1
8
לצפיה ב-'תודה על הסמיילי, שחרית,'
תודה על הסמיילי, שחרית,
24/05/2018 | 02:30
15
נדמה לי שאני ממשיכה להתאושש (:
לצפיה ב-'תסבוכת משפחתית'
תסבוכת משפחתית
20/05/2018 | 11:01
8
109
אני רוצה שיגידו לי שאני טובה, נחמדה וחכמה גם כשאני עושה טעויות.
נמאס לי לשמוע מאמא שלי את צמד המילים טיפשה ומטומטמת על כל טעות שאני עושה, מאז שאני ילדה זה מה שאני שומעת על עצמי..
נמאס לי לשמוע מבעלי שאני לא מתפקדת כשהבית מסודר. לבעלי יש בעיית סדר וניקיון וכל דבר קטן שלא במקום מפריע לו ואני בדיוק הפוך.
בעלי רץ לאמא שלי על כל דבר קטן ומרכל עלי. אמא שלי מספרת לי את מה שהוא אומר וזה מכעיס אותי שהוא מדבר עלי ככה. אז כשאני פונה אליו לגבי זה הוא בורח ואמא שלי כועסת עלי כי סיפרתי לו את מה שהיא אמרה, שהוא אמר עלי. כבר כמה פעמים אמרתי לו שיפסיק לדבר עם אמא שלי והוא לא מפסיק גם כשאני מסבירה לו שזה מפריע לי. נראה לי שיש לו בעיה של הבנה ואני תקועה עם זה... 
מצד אחד הוא אומר שהוא רוצה לחיות איתי ומצד שני הוא מרכל עלי וכשיש סכסוך בורח לאמא שלו 
נמאס לי מהרכילויות והסודות במשפחה הזאת ומהניסיונות לתקן אותי.
אני מרגישה לבד ולאור כל ההתנהלות הזאת שנמשכת שנים אני לא מוצאת בהם אנשים שיכולים לנחם אותי ולהרגיע אותי כשקשה לי
מה עושים במצב כזה?
פעם היו לי אנשים שיכולתי להגיע אליהם ולהרגיש רצויה, גם אם זה לא היה נכון, מבפנים הרגשתי שהם רוצים להיות איתי וזה גרם לי להרגיש טוב, הכל נהרס איתם ומאז אני לבד.
מה עושים במצב כזה?
לצפיה ב-'לפעמים נראה שכל'
לפעמים נראה שכל
20/05/2018 | 11:26
1
56
ההתנהגות של בעלי זו העמדת פנים, אין לו כעס, אין לו אהבה.... אין לו רגשות.
אני רק רוצה שמישהו יהיה איתי עכשיו... לא אמא שלי ולא בעלי, מישהו ניטרלי.
לצפיה ב-'מבינה אותך נשמע קצת כמו סיפור חיי'
מבינה אותך נשמע קצת כמו סיפור חיי
21/05/2018 | 07:50
25
לתת לך הרבה עצות טובות אין לי. מה שאני כן יכולה להגיד שתצפצפי על כולם ותחיי למען עצמך.

בורח? שיילך...תהני מהשקט קראי ספר ודברים כאלה.
אל תחפשי נחמה אצל בעלך או אימך כי זה סתם יגביר את עוגמת הנפש.
חוץ מזה אני הולכת לטיפול פעם בשבוע זה הנחמה שלי..זה כל מה שיש לי להציע.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
20/05/2018 | 15:30
2
38
מצד אחד, חשוב שתהיי בטוחה בעצמך ולא תאמיני להם, ומצד שני, נסי לשפר ולקדם את עצמך ואת היכולות שלך. אמרי להם שאת משקיעה בהם ככל שיכולת ומצפה שיעריכו את זה. גם העבירי להם את המסר שהם חשובים לך, אולי הם לא מספיק מרגישים את זה. המשפחה היא האנשים הכי חשובים בשבילנו בעולם וצריך להיות איתם ביחסים טובים. אנושי לעשות טעויות, אבל מה שחשוב הוא לעזור כשיש צרה וקשיים ולהביע אהבה ומוכנות להיטיב..                    
לצפיה ב-'זה נכון'
זה נכון
20/05/2018 | 16:02
1
39
שהיכולות שלי לא טובות מספיק, אני כנראה צריכה לעשות יותר.
תודה על העיצה
לצפיה ב-'שמחתי לעזור לך'
שמחתי לעזור לך
20/05/2018 | 19:40
10
לצפיה ב-'אם אמא שלך מתנהגת,כפי שהיא...'
אם אמא שלך מתנהגת,כפי שהיא...
20/05/2018 | 18:46
42
מתנהגת כלפייך,תבקרי אותה פחות...
ועם הבעל,בעיה... בעצם לא ממש... אבל לפרק דברים זה קל...
לצפיה ב-'המילים בהן פתחת כל כך נכונות'
המילים בהן פתחת כל כך נכונות
21/05/2018 | 13:22
1
30
"אני רוצה שיגידו לי שאני טובה, נחמדה וחכמה גם כשאני עושה טעויות". ומגיע לך שיגידו לך את זה, גם כשאת עושה טעויות! מגיע לך להרגיש שאת אדם ראוי גם כשאת מפשלת, ושכל אדם מפשל ושוגה ומועד, וזה לא הופך אותו לאדם םחות כשיר או פחות חכם, ובט שלא פחות ראוי לאהבה ולהערכה.
ואן אין מי שיגיד לך את זה, כי האנשים הכי קרובים לך חיים בתפיסות שגויות (כן- הם אלה שטועים!) - תגידי את זה את לעצמך. תדברי עם עצמך בלי סוף, כל פעם שדבר כזה קורה, כל פעם שמטיחים בך ביקורת - ותזכירי לעצמך את האמת. שאת אדם ראוי, שאת טובה, שאת חכמה - ושמה שקרה באותה פעם ושעליו מבקרים אותך - לא משנה את זה!
ולגבי בעלך חולה-הנקיון: פעם הבאה שהוא מעביר עליך ביקורת, אל תתווכחי. תגידי לו: "אתה צודק, באמת לא מספיק נקי ומסודר פה", ותתקעי לו מטלית ביד, שיתחיל לעבוד. רוצה שכל דבר יהיה במקום שלו? בכבוד, שיחזיר אותו. את לא נולדת כדי להיות משרתת שלו. שיתרגל.
לצפיה ב-'סתם מתעניינת היי'
סתם מתעניינת היי
22/05/2018 | 00:25
25
א. שחר חרישי כתבה לך מילים בסלע לטעמי 
ב. אני מצטטת אותך:
"פעם היו לי אנשים שיכולתי להגיע אליהם ולהרגיש רצויה, גם אם זה לא היה נכון, מבפנים הרגשתי שהם רוצים להיות איתי וזה גרם לי להרגיש טוב, הכל נהרס איתם ומאז אני לבד."
ורוצה להגיד שאני נורא מזדהה.
את רוצה לשתף על זה יותר?.....
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?
אורנה זכאי - יועצת משפחתית
אורנה זכאי
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ