לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1420314,203 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'חבר שאולי מת...'
חבר שאולי מת...
18/08/2017 | 20:12
1
47
חבר יקר מלפני שנים רבות
ייתכן שלא בחיים
קראתי כמה דברים ברשת ונעלמו עקבותיו
לצד המריבות שהיו לנו
הוא היה בן אדם כל כך מדהים - ואני מעדיף לא לפרט כאן ויש לי הרבה מה לפרט על כמה שהבן אדם הזה מיוחד.

אני פשוט אמרתי לעצמי חבל שזה קרה לו...
חבל... למה (השארת אותי פה לבד... יש משהו מיוחד במישהו שגדלנו יחד מגילאים צעירים מאוד! הוא מכיר אותי ממש כבוסר)
ואז יצא לי לחשוב על המשפחה המורחבת הבוגרת מבינהם
על כמה שאני לא נפגש איתם לא כי אני לא רוצה אלא כי אני מפחד
ולמרות שהם אוהבים אותי ואני גם רוצה לפגוש אותם
אבל יש לי פחדים מטומטמים
כי דברים לא פתורים אצלי
הפחדים מנהלים אותי
בגלל אני במקום הזה בחיים.

דור בא ודור הולך
ואף אחד לא מבטיח לנו מה יהיה מחר.

כל כך הייתי רוצה להיות במקום אחר בחיים
ואני אגיע אליו
אבל עד שזה יקרה
אני לא רוצה לפספס אנשים מבוגרים - לנצל את ההזדמנות שהם עוד בחיים. סובל...
לצפיה ב-'אני המון פעמים'
אני המון פעמים
18/08/2017 | 20:17
35
מתחמק מאנשים מהעבר
לא כי אני לא רוצה להיות בקשר איתם
להיפך, רוצה קשר ורוצה גם להזכר בזכרונות מתוקים
אבל באותם רגעים אני מחליף כמה מילים וממשיך הלאה וזה לא קרירות אמיתית- זה פשוט פחד.
 
אני לא חושב שאני במקום הכי טוב בחיים מהמון בחינות (רגשית, נפשית, שכלית, כלכלית, לא יציב מספיק ובלי הרבה ביטחון) ואני בורח
כי אני לא רוצה שיחקרו את זה וידעו שאותו ילד מיוחד שהם אהבו
כשכולנו היינו קטנים או למבוגרים שליוו אותי מגיל קטן
ידעו צער או ידעו שאני לא במקום טוב
אז אני בורח..
 
ובוחר בקשרים ותיקים עמוקים שהתפתחו עם השנים ומכירים אותי כמו שאני
או מתחיל קשרים חדשים (למשל מפה - כי אם מכירים אותי מפה אז אין לי כבר הרבה מה להסתיר - מכירים אותי איך שאני עם הג'ננות שלי פה ובנוסף גם הם בערך כמוני אז אין פה איזשהי תחרות גדולה או איזשהי פחד להסתיר משהו - הרי אני לא בקשר עם אנשים שיכולים לאיים עליי באיזה שהיא צורה שזה יגרום לי לברוח)
לצפיה ב-'ואני בתוך הגולה על נהר כבר'
ואני בתוך הגולה על נהר כבר
14/08/2017 | 01:35
9
88
ואני,
רציתי לשמוע,
רציתי להקשיב,
רציתי להאזין,
להתחבר,
לבכות,
לחבק,
לאהוב,
להאמין.
אבל-
ה"אני"
בתוך הגולה,
אין אני.
ואני,
על נהר "כבר"
כבר מפחד,
כבר חרד,
כבר מתכנן,
כבר מתבייש,
כבר חושב,
כבר טועה, תועה.
רוצה להיות כבר שם.
אבל אני כאן.
על נהר כבר.
כבר הייתי כאן,
בתוך הגולה,
וראיתי,
מראות אלהים,
אבל עכשיו חשוך,
והאני בגולה,
ולא נפתחו השמיים.
ואין מראות אלקים.
וחשוך לי,
וצר לי.
וקצר לי
"וכל דבר הקשה על אדם נופל בו לשון קצור נפש כאדם שהטורח בא עליו ואין דעתו רחבה לקבל אותו הדבר ואין לו מקום בתוך לבו לגור שם אותו הצער"
ואין לי מקום בתוך הלב לגור שם...
ואין,
ויש,
ויהי אור,
ואראה מראות אלהים.

(עפ יחזקאל א' ורש"י במדבר כ"א)
לצפיה ב-'והנהר זורם'
והנהר זורם
14/08/2017 | 01:39
1
29
ואני,
כבר ראיתי,
כבר שמעתי,
כבר רציתי,
כבר חלמתי,
כבר ציפיתי,
כבר התאכזבתי,
כבר התייאשתי,
כבר התעודדתי,
כבר ידעתי,
כבר שכחתי,
כבר...
אבל הנהר,
כקול מים רבים,
זורמים,
ממשיכים,
ואני
נשארתי
מאחור.
 
לצפיה ב-'מקסים ועצוב'
מקסים ועצוב
14/08/2017 | 16:31
1
25
יש לך כישרון כתיבה!!
לצפיה ב-'תודה, מרגיש יותר טוב'
תודה, מרגיש יותר טוב
14/08/2017 | 21:43
19
הרבה יותר טוב...
לצפיה ב-'הסיומת של השיר מראה על תהליך חיובי?'
הסיומת של השיר מראה על תהליך חיובי?
15/08/2017 | 07:45
3
27
על אור בקצה המנהרה חסרת התוחלת הזאת? על קרבת אלוקים שבסוף כן מורגשת מתוך הצער והסבל?
מכירה את ההרגשה של להיות בגולה...
מקווה שתזכה לגאולה במהירה! ולכזאת גאולה שתוכל להרגיש שכל זה לא היה לחינם...
לצפיה ב-'כן. תודה. '
כן. תודה.
15/08/2017 | 18:20
2
16
ומאחל כל טוב גם לך...
 
 
לצפיה ב-'מראה שיש תקווה'
מראה שיש תקווה
15/08/2017 | 18:22
1
18
עוד לא בפועל, אבל לא רציתי לסיים במשהו רע
לצפיה ב-'אה, כמו ב"לראות את האור".'
אה, כמו ב"לראות את האור".
16/08/2017 | 01:18
24
איך היית מצייר לך אור כזה? "מראות אלוקים"? איזה אדם אתה תהיה כש"תראה" אותם?
לצפיה ב-'wow'
wow
( לעמוד שלי בתפוז )
17/08/2017 | 00:01
27
כשאתה כותב כך חזק ואפקטיבי ניתן ממש להרגיש את המקצב את הנעימה שמאחורי המילים ומרגש. 
נראה שהכתיבה פותחת ומאפשרת לך לגעת בחלקים הפנימים ואולי להרעיד את הלבבות האחרים.. 
חשבת פעם לכתוב בפורום יוצרת? 
מהתגובות שבפורום גם אתה יכול לחוש איך אתה נוגע באחרים. זהו אוצר נסתר שיכול אולי להיות לך מפתח למקומות קסומים.. אולי שם האור, רק ממתין שתגיע.. 
אנחנו מחכים לקרוא , את מה שתכתוב לנו מחר.
 
 
לצפיה ב-'רגע של רתיעה\פחד'
רגע של רתיעה\פחד
15/08/2017 | 13:45
9
74
שומע שיר יפה של איזה הרכב נראה לי זה נקרא הרכב דאנס
נזכר בתקופה של אולי מעל 10 שנים
ואז מדמיין לי שאני אני מחמיץ דברים יפים בחיים בגלל הדברים שנאבק בהם יום יום
למשל להיות במסיבה ולפגוש בחור חתיך מאוד. ואז חשבתי לעצמי הוא בשר הכל גם בשר ודם וגם לו יש צרכים כמו לכל אדם (לחרבן ולהשתין למשל) ואז חשבתי אבל זה באמת מה שמושך אותי. המחשבה שאני מפסיד את כל זה גרמה ללב שלי לרטוט.
במוח שלי הדברים עוברים ממש במעט זמן ואני מבין הכל אבל לכם צריך להאריך יותר כדי שתבינו, תבינו למשל שהחוסר פעילות גופנית והמצבים הקשים שעושים לי  בבית ההורים יחד עם עול הפרנסה ויחד עם הפאקים בגוף מונעים ממני להינות.

למה אני קשה עם עצמי... אוף....

אגב, כשהייתי בן 18 פגשתי את הבחור הכי יפה שהייתי איתו. היה לנו קטע קטן בשירותים. הבחור בדמיון שהיה לי בפוסט הזה מזכיר גם אותו קצת במעט.
לצפיה ב-'מזדהה'
מזדהה
15/08/2017 | 14:03
2
27
מזדהה מאד עם מה שכתבת. אולי תנסה לבנות לעצמך תוכנית פעולה עם כמה שלבים ולאט לאט תשנה את החיים שלך?
המשימה הכי גדולה שיש היא המשימה הקטנה שלפניך.
 
אני כותב כאילו אני הצלחתי לעשות זאת. טרם. אבל אני מנסה. בתחילת הדרך והיא נראית ארוכה...
 
לצפיה ב-'אתה מתכוון לעשות דברים בצעדים קטנים?'
אתה מתכוון לעשות דברים בצעדים קטנים?
15/08/2017 | 14:18
1
28
קודם כל אני שמח שאתה מזדהה איתי.
אם התכוונת לעשות בצעדים קטנים אני בעד זה.
אתמול שוחחתי עם ידידה אחרת מהפורום והייתי באותם רגעי שיחה (מלבד שאר השיחה שהייתה מהנה) בעצבים על ההורים שלי כי הבנתי שבכל מיני מצבים בחיים שרציתי להתקדם לעבר המטרות שלי (מבחינה של קריירה או מבחינה רומנטית\מינית או חברתית וכו') הם אלו (שבלא מעט פעמים) חסמו אותי. התעצבנתי. למה אתם מביאים ילדים לעולם בציפיה שהם ימשיכו את הרצונות שלכם רק לפי דרכם, ואם ילד חושב אחרת ורוצה ללכת בדרך אחרת אז למה לדכא אותו וללכת נגד כולו? הם הרסו לי המון משנות העשרים ולי לא היה אומץ לקום ולברוח. שמעתי על אנשים שמגיל 30 החיים יסתדרו להם, מקווה לפחות שזה מה שיקרה לי כשאגיע לגיל 30 אם לא לפני.
 
יש לי לא מעט חלומות ותשוקות שאני רוצה להגשים, גם מבחינת קריירה, ואני רוצה להגשים אותם! אמרתי לאחותי בטלפון שבמצב שאני נמצא בו כל דבר שאני עושה זה כאילו כמו ללכת עם משקולת שכבול לרגל שלי והיא הסכימה.
 
בבקשה, אל תשפטו אותי, יש לי את הפחדים שלי שבגללם אני לא מתקדם. הייתי רוצה להתגבר עליהם, מקווה שיום אחד זה יקרה. בבקשה אל תבקרו אותי או תשפטו כי אני רגיש ונפגע, תהיו עם יותר חמלה ויותר אולי רצון לעודד ולתמוך.
 
 
לצפיה ב-'חסימות וידידה'
חסימות וידידה
15/08/2017 | 18:27
23
עצוב לשמוע שההורים שלך חוסמים אותך. זה מכשול גדול.
 
את הילדים שלי גידלתי בדיוק הפוך (אני מקווה). תמיד שבחים ופרגונים ובלי לתת להם הרגשה שהם צריכים לרצות אותי. שיצמחו כל אחד בדרכו. יש להם ביטחון עצמי, כלים לחיים, חשיבה עצמאית. אני מאד גאה בהם.
 
אבל אני מקנא בך. יש לך ידידה. יש לך עם מי לדבר. לי אין.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
15/08/2017 | 19:02
16
טוב להיזכר בדברים יפים מהעבר, לראות ולהקשיב לדברים יפים שמנעימים את הזמן ואת הרוח, וגם לעסוק בדמיון שזה מאד מפתח את החשיבה. אני מקווה שתמצא את האדם שירצה להיות אתך ושתיהנה אתו במיוחד.
 
לצפיה ב-'נייק, המחשבות החוזרות בנושא הפחדים וההורים אינן מיטיבות איתך'
נייק, המחשבות החוזרות בנושא הפחדים וההורים אינן מיטיבות איתך
16/08/2017 | 01:16
3
31
וזה בלשון המעטה. אתה כל היום עם זה וסביב זה. וזו לא ביקורת, אלא בקשה שתפקח את העיניים ותראה מה ב4מת הורס לך את החיים: הלופ הבלתי פוסק הזה של אותן מחשבות ואותם פחדים שנטחנים שוב ושוב ושוב נונסטופ.  אתה חייב ללמוד לשחרר קצת. להכיר את עצמך מחדש. להבין שאתה לא חייב אקט גופני עם גבר כזה או אחר כדי להרגיש שווה, ולהיפך: יש לך צד  עמוק ורוחני, אתה בחור עדין. שוק הבשר הזה של ה"קהילה הגאה" לא יעשה לך טוב...
לצפיה ב-'תודה'
תודה
16/08/2017 | 01:42
2
26
צד עמוק ורוחני תוכלי להסביר לי יותר על זה ומה זה אומר?
ותודה שאת אומרת שאני בחור עדין.
אגב שלחתי לך הודעה..
לצפיה ב-'כפשוטו - אתה לא בחור שטחי'
כפשוטו - אתה לא בחור שטחי
16/08/2017 | 06:56
1
35
רואים את זה מבצבץ פה ושם בהודעות שלך. את האמונה, את הכמיהה לקשר אמיתי, לא רק משהו פיזי. את ההבנה שבאיזשהו מקום כן קיימת אצלך, שהמראה הוא לא באמת הדבר הכי חשוב... (כתבת את זה למשל בנוגע לפנטזיה שלך למצוא בחור חתיך במסיבה). ואולי, אני מציעה מהרהורי ליבי, אוחי גם הפחד שלך לזרום נובע באיזשהו מקום גם מהצורך בקשר יותר עמוק שאינו רק פיזי, אולי משהו נסתר בתוכך מתקומם כשאתה מציע לו לחפש קשר קצרצר שכל תחליתו הנאה זה מגופו של זה...
לצפיה ב-'תודה..'
תודה..
21/08/2017 | 04:30
5
לצפיה ב-'הזמן שעובר.. '
הזמן שעובר..
( לעמוד שלי בתפוז )
16/08/2017 | 23:48
15
כשאתה כותב אפשר לקרוא איך אתה ממלא את הסביבה שלך בחיים שלמים מלאי דימיון ופרטים. לסיכומו חיזוק ההחמצה ושקיעה לתוך מה שלא נעשה אינם מוסיפים עידוד או העצמה.. 
פה בפורום אתה מוכר ויש לך חברים לפורום שבאים והולכים יחד איתך . לא לבד 
אולי אפשרי לנסות וליצור שיח עם חברים ואיתנו וקצת לשחרר את המוח מהלופ הארוך שלך.. יש תגובות למה שאתה כותב ונראה שדו שיח מתבקש . 
מחכים לך בתיקווה .. 
לצפיה ב-' חייב ייעוץ... בדכאון, קשה לי'
חייב ייעוץ... בדכאון, קשה לי
14/08/2017 | 19:14
10
113
היי חבר׳ה,
אני בן 25, השתחררתי לפני כמה זמן מקצונה בשריון, חזרתי ממש לא מזמן מטיול ארוך בחו״ל ונהנתי המון, ואני אמור להתחיל השנה ללמוד באוניברסיטה העברית.
אני גם גיי, רק כמה חברים יודעים, המשפחה לא יודעת. זה לא מטריד אותי יותר מדי, מכיוון שאני לא נראה כזה.
אני כבר כמה שנים מאבד את השיער, ז״א מקריח. זה משגע אותי, אני מתעסק בשיער 24/7, אני מבזבז כל יום 2-3 שעות אם לא יותר, בסך הכל, על לסדר את השיער שלי כך שלא יראו את המפרצים. ואני גם טוב בזה, אבל זה גומר אותי. אני לא יכול יותר, אני כל כך, כל כך עצוב.
אני מרגיש מכוער, אני נפגש עם חברים או יוצא לדייטים רק בערב, כשחשוך ואי אפשר לראות את השיער.
איכות החיים שלי נהרסה לגמרי, אני כל הזמן במרדף אחרי איך אני נראה, לבדוק שלא נהרס לי הסידור של השיער, או כשיש רוח אני בורח ממנה שלא תהרוס לי ותחשוף את המפרצים. אני יודע שאני נשמע לכם מטורף, אני באמת מרגיש שהפכתי לכזה בשנה-שנתיים האחרונות. פעם בכמה זמן גם צצות לי מחשבות אובדניות.
לפני כמה ימים שמעתי על רופא מעולה שמבצע השתלות שיער בטורקיה, הייתי כל כך רוצה ללכת ולסיים את הסאגה הזאת, אבל הוא יקר מאוד בשבילי.
חשבתי לבטל את הלימודים ולקחת את הכסף, ובנוסף לקחת הלוואה מהבנק, ולעשות את ההשתלה. אני חושב שזה יתן לי רוגע פנימי ובאמת באמת אושר.
הייתי רוצה לספר לאמא שלי על זה, אבל אני מתבייש וזה מאוד מביך אותי, אני לא יודע איך ההורים שלי יגיבו לזה, הם לא יודעים גם שאני מאבד את השיער ואני מפחד שאולי יצחקו או יבהלו, או לא יודע איך יגיבו.
אני ממש בדכאון, אני מרגיש שאני סוחב מאה קילו על הגב, זה פוגע בשגרת החיים שלי ואני פשוט מותש מהנושא הזה.
לא יודע מה לעשות. זה אולי נשמע לכם מצחיק, אבל אני מרגיש כל כך עצוב שאני באמת לא יודע מה לעשות עם עצמי. בבקשה תעזרו לי...
 
לצפיה ב-'אולי תתחיל מללכת לרופא עור?'
אולי תתחיל מללכת לרופא עור?
14/08/2017 | 19:23
2
45
היום יש כדורים שאפשר לקחת במרשם שלא מחזירים את השיער אבל הם בהחלט עוצרים את הנשירה מלהמשיך.
שנית, דע לך שזה גנטיקה ואין מה לעשות ויש הרבה שחושבים שקרחת זה סקסי.
זה מובן לחלוטין אין לך מה להתבייש גש לרופא עור ותראה לאן ממשיכים.
לצפיה ב-'כבר הלכתי'
כבר הלכתי
14/08/2017 | 19:25
1
52
לכמה. הם לא עזרו לי.
אני לא חושב שזה גנטי אצלי, לאף אחד מהמשפחה אין.
בבקשה, לא ביקשתי שתשכנעו אותי שקרחת זה סקסי. 
לצפיה ב-'ולא עזרו? '
ולא עזרו?
14/08/2017 | 20:43
37
יכולות להיות סיבות מגוונות להתקרחות במידה ולא מדובר בהתקרחות גברית טיפוסית. אגב בד"כ דפוס ההתקרחות מועבר מהאבכא של האם\ ז"א סבא מצד אמא שלך. אני יכול להמליץ רק על פרופסיה, זו תרופה שהתחלתי לקחת לפני איזה חצי שנה כששמתי לב שיש לי מפרצונים ניכרים באזור גיל 27, ועד עכשיו נראה שזה נעצר ואפילו התהליך התהפך מעט, ז"א קו השיער שלי הוא פחות או יותר בדיוק כמו שהוא היה בגיל 23-25 עוד לפני שאפילו עלתה לראשי (חהחה) האפשרות האיומה של תחילת הקרחה.
 
לגבי ההורים שלך הם לא יבהלו והם לא יצחקו, אלא אם הם סדיסטים מאיזה זן. אתה מתאר בעיה רפואית והורה שצוחק או נבהל לא באמת ראוי להקרא הורה אם זה מה ששובר אותו, לא?
 
האופציה של ההשתלת שיער בחו"ל או בארץ לדעתי היא חיובית במידה ומה שהצעתי או מה שיציעו לך רופאים לא יעזור. נראה שזה מפריע לך במידה שלא תאמן, ואם זה יהיה הפתרון - לך על זה. זה שווה את זה, לדעתי. זו בעיה פתירה והשאלה היא רק של הכסף כנראה.
 
מקווה שזה יפתר אצלך בארץ כתוצאה מצעדים לא קשים מדי לביצוע!
לצפיה ב-'פאה? כמו של ביבי?'
פאה? כמו של ביבי?
14/08/2017 | 19:34
19
לצפיה ב-'להרגיש טוב עם עצמך'
להרגיש טוב עם עצמך
( לעמוד שלי בתפוז )
14/08/2017 | 20:22
44

בחור עצוב שלום,
אתה מתאר איך אתה מרגיש שאבדן השיער פוגע לך בדימוי העצמי... כמה שאתה מתאמץ לסדר את השיער בכל פעם שאתה יוצא, כמה אנרגיה אתה מוציא כדי להיראות כמו שאתה אוהב... ונשמע שאתה כל כך מדוכא מאבדן השיער, שאתה אולי אפילו לא אוהב יותר את עצמך, ואף מואס בחיים...
בחור עצוב, אתה אומר שהשתלת שיער תסב לך אושר. האם היית מאושר לפני שהתחלת לאבד את השיער? האם לא יכול להיות שתמיד יכול לצוץ עניין כזה או אחר, שבגללו לא תאהב את עצמך? אינני אומרת לך לא לעשות השתלת שיער, אם זה מה שאתה באמת רוצה. אבל תחשוב אולי על הקרבן שאתה מקריב (הלימודים), ותגיע למסקנה האם שווה לך לוותר על משהו שיכול להעשיר את חייך ואף לתת לך מקצוע לחיים, למען שיפור התדמית החיצונית שלך. אולי כדאי לך למצוא דרך לעבוד על שיפור ההרגשה הפנימית ועל תחושת הערך. הרי אף אחד לא מושלם.
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/08/2017 | 21:32
34
ראיתי פעם בטלוויזיה שיש תרופות שמוכרים בבתי המרקחת, ככל שהבנתי משחות, שמורחים על השיער או מטפלים בדרך אחרת כדי לא להקריח. לא הייתי מציע פאה, כי אימא סיפרה לי פעם שאיש אחד לבש פאה ליציאה עם בחורה והבחורה נגעלה ועזבה אותו.
 
 
לצפיה ב-'גישה פרגמטית'
גישה פרגמטית
15/08/2017 | 08:13
1
55
קודם כל, תהיה רגוע, אני לא מתכוון לשכנע אותך שקרחת זה סקסי, מעצם העובדה הפשוטה שזה מאוד אינדיוידואלי ואין לי מושג איך אתה נראה. יש כאלה (בעיקר אנשים עם מבנה גוף גדול יותר, לסת מרובעת וגבות דקות) שקרחת יכולה להתאים להם. יש כאלה (בעיקר אנשים רזים עם מבנה פנים צר) שעם קרחת יראו מבוגרים וחולים. ולאבד שער זה אכן מתסכל, זה יכול להרגיש כאילו אתה נענש על משהו שלא עשית. ובכן מה יש לעשות
א. קח בחשבון, בהנחה שעשית בדיקות ולא נתגלו אצלך חוסרים, שההקרחה היא הורמונלית, והיא תמשיך. יש לך שתי אפשרויות או להשלים עם זה או לנסות לשנות.
במידה ואתה מחליט לשנות (וזה לגיטימי) קח בחשבון, בניגוד למה שנראה לך, רוב הסיכויים שזה לא יגרום למהפך בחייך. זה יכול לשפר לך את איכות החיים, אבל לא לגרום להם לשינוי מהותי, ואתה צריך ללמוד להיות מאושר גם ללא זה.
 
האופציות האפשריות
1. תרופה כמו פרופסיה יכולה לסייע בבלימת ההקרחה, אבל זה שעבוד לכל החיים, ויש לה תופעות לוואי.
2. השתלת שיער- נחשבת לפתרון הטוב ביותר. אני במקומך הייתי מחכה עם זה לפחות עד גיל 30 (ואפילו יותר) משתי סיבות
 -  לראות את קצב ההקרחה. אם אתה מקריח בקצב מהיר יחסית, אתה עלול למצוא את עצמך עם שער מושתל בעוד השיער הטבעי שלך ממשיך לסגת
- כשמתבגרים הפרספקטיבה משתנה. דברים שנראים לך היום קריטיים יראו לך אחרת. כדי לשים את הדברים בפרפורוציות כדאי לך לחכות.
 
בהצלחה
 
 
לצפיה ב-'דברים לעניין'
דברים לעניין
15/08/2017 | 19:32
27
לצערי עם הגיל גם אני התחלתי להקריח. באסה. לא נראה לי שמתאים לי אבל אין מה לעשות. צריך להתרגל.
לצפיה ב-'היי'
היי
15/08/2017 | 18:24
30
רק רוצה להגיד שיכול להיות שזה OCD.
תסתכל בפורום הזה בתפוז:
לצפיה ב-'הי בחור עצוב'
הי בחור עצוב
16/08/2017 | 01:05
27
תשובה פרקטית וממצה לעניין עצמו -  מט חנק כבר כתב לך. אני רציתי לנסות להפנות את תשומת ליבך למילה שאתה משתמש בה כשאתה מתאר את המצב של שערך: לא "מתוסכל", לא "חסר אונים", לא "מודאג", אלא עצוב, ובדיכאון. מעניין לשאול למה, ממה נובע העצב. האם העצב הוא תגובה לאובדן? אם כן לאובדן של מה? האפשרות להיות מושך? אולי הנעורים, הגיל הצעיר וחסר הדאגות שהשיער מייצג? או משהו אחר בכלל? במילים אחרות: מה המשמעות של השיער עבורך? מה המשמעות של אובדנו? האם זה רק האטרקטיביות האסתטית שעלולה להפגע, או שאתה מייחס לזה עוד משמעויות, והן שנמצאות בלב הצער והדכדוך? אלה שאלות שצריך לשאול ולברר לפני שאתה מוצא את עצמך מוציא עשרות אלפי שקלים - אולי במקום הלא נכון...

לצפיה ב-'סיכוי לצאת ממעגל הכישלון'
סיכוי לצאת ממעגל הכישלון
14/08/2017 | 19:30
4
77
שלום חברים,
שמי ירון, כתבתי פה כבר מספר פעמים ואשמח לעצה טובה.
 
אני גרוש בן 36, עובד במשרה מלאה עם משכורת נמוכה וחובות מפה ועד מחרתיים, לפני שנתיים וקצת אחרי תקופה של למעלה משנה שבה עבדתי לילות וסופי שבוע באבטחה וקיוסק נגמרתי פיזית ונפשית ופרשתי.
 
הלכתי ללמוד קידום אתרים ונתקעתי במצב ביצה ותרנגולת, לא היה לי ניסיון אז לא קיבלתי עבודה.
אחרי שנה שלמה של כישלונות רצופים מצאתי פרוייקט ראשון ואפילו שני בעלות מינימלית.
 
עד פה הכול טוב ויפה, אבל מהרגע שקיבלתי הגעתי למצב שאני יושב מול המחשב ובוהה המסך בלי יכולת לעשות כלום (כמובן שלא גבעתי אגורה מהלקוח).
 
החובות המשיכו לגדול והמצב הכללי שלי להתדרדר, כולל השמנה מטורפת, שעות של בהייה בקיר ואפילו לצערי זלזול בעבודה הנוכחית שלמזלי לא עלה לי עדיין במשרה.
 
לפני שבועיים הגעתי לשפל המדרגה וכתבתי פוסט תחינה בקבוצה בפייסבוק ופנה מישהו בעל עסק קטן שהסכים לתת לי צ'אנס ואני נרגש מאוד מזה.
 
יש סיכוי ממשי שאני אתחיל לעבוד מהבית שבוע הבא, אבל אם אני מסתכל על הסוף שבוע האחרון היו לי יומיים וחצי לבד בבית ובמקום לנסות להתכונן שוב לא פתחתי מחשב.
 
אני לא רוצה לאבד את הצ'אנס הזה, אבל מרגיש לי ששוב אני אפשל, מה לעשות? איך אני יכול לגרום לעצמי לשבת מול המסך אחרי 8-9 שעות במשרד כי אני באמת חייב את הכמה שקלים האלו (לקחתי מהמשפחה כבר הרבה יותר מדי)
 
תודה רבה
וסליחה על החפירה
לצפיה ב-'היוש...'
היוש...
14/08/2017 | 20:48
2
46
אנלא יודע עד כמה העצה הזו חכמה או בריאה אבל היא בטוח יעילה. תנסה לקחת ריטלין או קונצרטה. באופן חד פעמי כדי לסיים את הפרוייקט הזה.
 
אחרי זה תוכל אולי לבדוק מה קורה לך ולמה אתה לא יושב מול המחשב לעבוד. אם זה פחד מכישלון כמו שאתה מתאר, אם זה חוסר קשב, אם זה מאה ואחד דברים שיכולים להיות. אבלהפתרון הכי מהיר שיכול להיות זה ריטלין.
לצפיה ב-'נגד כדורים'
נגד כדורים
14/08/2017 | 21:01
1
52
ערב טוב,
קודם כל תודה רבה על התשובה המהירה והאכפתית.
 
יש פה 2 בעיות
1) פרוייקט בקידום אתרים הוא לא משהו חד פעמי, אלא לאורך כמה חודשים
 
2) אני מאוד נגד כדורים, אפילו אקמול שמתפוצץ לי הראש אני לא לוקח
לצפיה ב-'בכיף :)'
בכיף :)
15/08/2017 | 14:36
26
במקרה כזה הייתי ממליץ לך לבנות לעצמך מיקרו-לו"ז למטלות. אני לא ממש מכיר את התחום וסוג המטלות שיש. אבל נגיד שאתה מחליט בתור התחלה להקדיש שעה או שעתיים לעבודה הזו (חשוב לא לקפוץ גבוה מדי על ההתחלה כי בד"כ נכשלים וזה מרפה ידיים), פשוט ממש תתכנן לעצמך מה אתה הולך לעשות בכל רבע שעה. לא יותר מדי נוקשה כי אתה לא רובוט, ותשלב גם הפסקות לעשות דברים שאולי יעשו לך סבבה. אולי פרק בסידרה אולי סתם לצאת לסיבוב. יש כאלה שהתגמול שלהם הוא סיגריות וזה גם סבבה למרות שזה בעייתי בטווח הבינוני והארוך, אבל הבנת את הכוונה...
 
אני אישית התחלתי לשים לב לבעיות קשב וריכוז שלי כשהייתי בדיכאון כי דיכאון גם גורם למצב של חוסר קשב והכדור כן עזר לי אבל אני מבין את הגישה שלך מתנגדת לכדורים ולריטלין כן יש תופעות לוואי שלא תמיד שוות את זה.
 
בהצלחה!
לצפיה ב-'הפחד המשתק'
הפחד המשתק
( לעמוד שלי בתפוז )
14/08/2017 | 22:18
28

ירון יקר,
נשמע שעברת תקופה לא פשוטה של חיפוש עצמך בשוק העבודה. העבודה באבטחה ובקיוסק סחטה אותך, כפי הנראה, וכמובן שזה לא היה בריא עבורך להתמיד בה. נשמע שאתה מרגיש שאתה סוחב איתך את הכישלון לכל מקום אליו אתה הולך, כאילו שיש איזה פחד שמשתק אותך מלהצליח. ועכשיו אתה עומד להתחיל בעבודה חדשה, ולא מצליח להביא את עצמך להדליק את המחשב, כי אולי אותו פחד עוצר אותך מלהתכונן, ואתה מרגיש, אולי, חסר אונים מולו, ואינך רוצה להרגיש כך עכשיו, כשניתנת לך הזדמנות לשבור את המעגל.
ההדרדרות במצבך שאתה מתאר מעלה את השאלה האם לא כדאי שתפנה לטיפול. לא ברור ממה אתה מפחד, אך ניכר שהפחד קיים, ונראה לי שזה יכול מאד לעזור אם תתחקה על המקור שלו. אולי, אם תבין את עצמך טוב יותר, תוכל לנצל טוב יותר הזדמנויות ולהצליח בלשבור את מעגל הכישלון.
 
לצפיה ב-'קשה לי'
קשה לי
13/08/2017 | 03:50
5
74
היום היה לי ריב עם אמא. כמובן קללתי אותה אני לא אשתוק לה על ההתנהגות שלה. חוצפנית בעצמה חושבת שאם כתוב בתורה מצוות כיבוד אב ואם אז מותר להם להתנהג בצורה דוחה אבל בגלל שכתוב בתורה צריך לכבד - ממש לא! ואני גם לא אדם דתי. חוצפנית.

כתבתי לידידה שלי מהפורום שכשהייתי בן 19 הכרתי נערים ממשפחות דתיות שהשכירו דירות כי עזבו את הדת (אולי חלקם בנתק מהמשפחה) וכתבתי לה שגם אז רציתי מאוד להשכיר דירה ופחדתי ואלה היו רק נערים והצליחו.

יש לי ידידה שאמנם מגיל צעיר משכירה דירות אבל לה יש פחדים אחרים עמוקים שאנשים מהצד לא יבינו ובניגוד להרבה אנשים אני דווקא כן מבין אותה. היא סיימה 2 קורסים באיפור והיא בדרך להתחיל קורס שלישי באיפור והיא עדיין מפחדת להיות מאפרת. אחותי בגיל 14 שרק באה כאורחת לקורס איפור שאימי למדה כבר קלטה מהר הכל אולי יחד עם עזרת מדריכי איפור ביוטיוב ועכשיו יש לה לקוחות - היא מאפרת ולוקחת תשלום על זה בנוסף לעוד עבדות אחרות שהיא עושה (כיום היא בת 15). אז כשהמשפחה של ידידה שלי אומרים לה 'נו מה יש קדימה תתחילי עם לקוחות' אני בניגוד למשפחה שלה כן מבין את הפחדים שלה, כן מבין שלמרות שהיא בת 31 ולמרות שהיא שנים מתעסקת באיפור היא עדיין לא טובה מספיק באיילנר, היא עדיין לא יודעת להדביק ריסים והיא עדיין לא יודעת לעשות יותר סגנונות איפור ומספרת לי על פחד שיבואו 2 לקוחות שהן אחיות ושזה לא מתאים לאפר את שניהם באותו סגנון. לה יש את הפחדים שלה , אני לרגע לא משווה אותה לאחותי המדהימה והכשרונית עם הידי זהב שטובה באיפור, שיער, סטייל, רשת חברתית, ראש טוב ועוד שהיא רק בת 15. לרגע לא! אבל עצוב לי שהיא לא מבינה את הפחדים שלי: היא משכירה דירות מגיל צעיר היא יודעת לעשות את זה טוב, היא לא מבינה את הפחדים שלי. אומרת 'נו נו נו תשכיר דירה' לא מבינה אותי, כמו שלא נעים לה שאנשים לא מבינים למה היא בגיל כזה ועוד אחרי 2 קורסים של איפור מפחדת להיות מאפרת, לא לי לא נעים שלא מבינים את הפחדים שלי ואת המקומות שלי: את זה שלמשל לא משנה כמה אני נראה טוב אני עדיין מפחד להפגש מאתרי הכרויות ועוד. וזה מעצבן. זה פשוט מעצבן ומה שאני הכי הייתי רוצה זה שאנשים יצליחו להבין את הקשיים שלי ולעזור לי יד ביד, בוא מותק, מה מפחיד אותך בלהשכיר דירה, מה מפחיד אותך בלהפגש עם גבר... בוא נפרק את זה לחלקים, בוא נחשוב איך פותרים... ממש בצורה עדינה. זה מעצבן וזה מרתיח. אני לא בא בטענות לאותה בחורה שבגיל שלה יש לה פחדים להיות מאפרת, או מישהי אחרת מקסימה מאוד שבגיל יותר גדול ממני עדיין חוששת לקיים יחסי מין, אז למה אנשים באים אליי בטענות? ואגב, אותה מישהי מקסימה כשספרתי לה על ההורים שלי היא אמרה לי שזה נשמע כל כך מפחיד אם היא הייתה במקומי. ספרתי לה מה אני עובר כאן איתם והיא, בניגוד לאחרים פה, גם לא מסוגלת להשכיר דירה ויש לה המון פחדים שלאנשים רגילים אין אותם ולא אכתוב כאן כי אולי היא לא תאהב את זה כי היא קוראת כאן.

ושוב, חשוב לי להדגיש, אני לא זקוק רק להבנה שיגידו אוקיי אנחנו מבינים אותך, באמת עצוב, ותשאר ככה. לא! הייתי רוצה גם שיצליחו לעזור לי יד ביד, לאט לאט, איך כן להתגבר ולצאת מכל המצב המחורבן הזה! כי אני פשוט סובל!!!

היום איזה אישה בעבודה באה לילדה הקטנה שלה ואומרת לה ' לא , אל תגעי, האיש לא מרשה'
אבל לא כל כך לא נפגעתי, כי אני מבין שאני במצב בחיים כל כך לא טוב שאני לא יכול יותר מידי להלחם עם הגיל כרגע. אני יודע שבוודאות אם היו לי את התנאים שאני רוצה אני מזמן הייתי נראה יותר צעיר ובלי שום ניתוח ושום הזרקות.

אני חי במציאות כל כך מחורבנת עם הורים כל כך מחורבנים ואני כל כך רוצה לברוח ומפה ומפחד, בדיוק כמו שהתאמצתי בזמנו לרדת המון במשקל והצלחתי אבל עדיין פחדתי להפגש מאתרי הכרויות. אני רוצה, אני מאוד רוצה - אבל מרגיש שמשהו תוקע אותי.

הרי, גם כשעבדתי בעבודה מוגנת נורא סבלתי מ-8 שקל לשעה, הייתי במצב נפשי נוראי... רק אחרי 5 שנים הצלחתי להתגבר על הפחדים ולעבור לעבודה רגילה ולא היה לי קל שם, ועד היום לא קל, אבל עשיתי את זה (והמטרה הבאה שלי היא עבודה מהבית). לצערי אני כבר מתחיל להיות גדול בגיל, וגם המראה לא הכי יפה כמו בעבר, לצערי פספסתי המון בחיים. ועצוב לי.

וכשאני קורא על אנשים אחרים מצליחים שלמרות הנסיבות חיים הלא פשוטות שלהם (למשל בחור הומו שברח מהבית החרדי לחו"ל והצליח שם במקצוע שלו בלי הרבה ידע באנגלית ורק אחרי הרבה שנים  חזר לארץ וסיפר למשפחתו על הנטיה המינית. אביו לא מקבל אותו עד היום אבל הוא לפחות הלך עם האמת שלו וברח מהבית ההרסני ומהדת שלא הטיבה איתו והצליח - אני פחדן שבשנים היפות שלי סבלתי איתם ועד היום)

http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4960419,00.html

אני מאוד רוצה לצאת מהמצב שאני נמצא בו אבל פשוט בלי הרבה כוחות. למזלי,  יש לי ידידות נפש שגם כמוני רוצות הרבה דברים וגם כמוני עושות דברים ומצליחות אבל גם כמוני יש עוד דברים שרוצות לעשות ומתקשות וגם בכמוני בגיל מתקדם.

אני לא זקוק לביקורת או שיפוטיות - יש לי מספיק מההורים הקשים שלי. אני כן זקוק להבנה ותמיכה נכונה ועזרה איך להצליח להתגבר על הקשיים.


בקשר לשינה בלילה? זה עצוב, היום הג'ינס התחיל להיות צמוד עליי כל כך אז פחדתי יצאתי להליכה ועכשיו לקראת 4 לפנות בוקר אני עדיין ער. מה יהיה איתי מה...
לצפיה ב-'אגב'
אגב
13/08/2017 | 04:34
27
מה שעזר לי להתגבר על הפחדים ולעזוב את העבודה המוגנת ולהתחיל לעבוד בשוק החופשי, מלבד ידידתי המקסימה זה בעיקר המדריך שיקום החדש המקסים שהיה שם! היה ממש חמוד. ישב איתי הרבה לשיחות נפש. ספרת לו המון מהלבטים שלי, מהפחדים שלי, והוא האמין בי כשאני לא כל כך האמנתי בעצמי. הוא סייע לי, והוא אמר לי 'נייק אתה יכול,
כן נייק אתה מסוגל' הוא האמין בי ונתן לי כוחות והנה הצלחתי! הוא מדהים הוא כמו מלאך הגיע. אני יודע שאני צריך אנשים שיאמינו בי ויתמכו בי וישבו וירדו לפרטי פרטים בקשיים ויתמכו.
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
13/08/2017 | 09:07
32
תראה עולם...
קראתי את כל הדברים הכואבים שכתבת ואני מזדהה עימך לחלוטין. גם אני מרגיש שאני צריך מלווה שיאמין בי במיוחד מבחינה מקצועית.
אבל אני מקנא בך!  לך יש ידידות נפש ולי אין אף אחת וכמה שזה חסר לי... עד כאב...
לצפיה ב-'קבלת עזרה'
קבלת עזרה
( לעמוד שלי בתפוז )
14/08/2017 | 23:03
2
22

נייק יקר,
אני שומעת כמה אתה מרגיש שקשה לך להביא את עצמך לעשות דברים כמו לשכור דירה משלך או להיפגש עם גברים, והיית רוצה שמישהו יתמוך בך ויעזור לך בצעדים קטנים להגיע למטרות שלך. נראה לי שאתה כבר עייף מהגישה השיפוטית של בני משפחתך ואולי גם של אחרים, ולעומת זאת גם אינך מעוניין במי שמבין את מצבך אך אינו יודע כיצד לעזור לך לצאת ממנו.
האם חשבת להשיג חונך (או מאמן, אם אין לך סל שיקום)? מישהו שיהיה שם בשבילך ויעזור לך לתכנן כיצד להשיג, בצורה מעשית, את הדברים שאתה מעוניין בהם. אולי תצליח להיעזר ולהגיע לרמה אפילו גדולה יותר של מימוש עצמי בחייך, בנוסף לכל מה שהשגת עד עכשיו. מה דעתך?
 
לצפיה ב-'הייתה לי חונכת'
הייתה לי חונכת
18/08/2017 | 18:49
1
10
בניגוד לחונכת הראשונה המקסימה
היו לי עוד 2 חונכים
שלא היו הכי נכונים לי.
 
יש לי אנשי מקצוע שמלווים אותי - הבעיה שאני לא מצליח להגיע בזמן לפגישות איתו ולעיתים רבים גם בכלל לא מגיע אז קשה לעשות איתי עבודה...
לצפיה ב-'איתו - איתם'
איתו - איתם
18/08/2017 | 18:50
3
לצפיה ב-'אפשר לזעוק ,וזה לא יעזור ,זה מה יש'
אפשר לזעוק ,וזה לא יעזור ,זה מה יש
11/08/2017 | 14:59
20
112

אלה החיים שלי ,לא יעזור גם לקלל אחרים

ולהוציא עליהם אצ העצבים ,או לצפות שהם

יסגרו את מה שלא בסדר . "יצילו" אותי . ימחקו

את העבר הכאוב ,יסגרו הכל .

ואני יודעת שאני עושה את המקסימום עם מה שאני

יכולה ,ויש אנשים שחושבים שאני יכולה יותר  ואני

מבינה אותם.  זה חלק מההתבגרות להבין במקום

לכעוס .. אבל זה לא משפר את מצב הרוח .

וזה גם לא עוזר שאני יודעת את הסיבה לדברים

למה הם קורים ,למה דברים קרו בעבר ,מאיזה

מקום זה .

כיום יש הרי גם אינסטגרם,ואני יודעת שאני לא

מגלה את אמריקה ,אני התחלתי להתעניין בזה

רק בזמן האחרון.. וגם שם ניתן לראות תמונות

של אנשים שטוב להם,ואני יודעת שאומרים שחלק

זה הצגה ,אבל חלק זה אמיתי . יש אנשים שטוב

להם בחיים ..ואני לא צרות עין ממש לא .. זה

כואב לי במקום של תראי איפה הם ואיפה אני ,

או כמה הם אהובים ע"י משפחה וחברים ...לא צרות

עין ואני לא מאחלת להם רע ..פשוט חבל לי שאני קיבלתי

קלפים מסויימים ..

ראיתי מישהו שם שרק בגלל שיש לו כסף זכה בכל הקופה :

אישה יפה,ילדים מהממים ...בית יפה ... אני רק חושבת

שבעניין הקארמה שזה לא פייר  . גם במקום העבודה

למרות שהרוב שם עם חיים פשוטים וגם הם שם יש להם

חיים לא קלים ,עדיין..אני לא חושבת שאני הכי מסכנה בעולם

וזה גם לא רלוונטי,מי יותר מסכן ..

וזה גם לא משנה שיש שייקראו  וישמחו בגלל הסבל שלי

ושאנשים לא יגיבו .. ואז האלה ששמחים עוד יותר ישמחו.

אני כבר למדתי שזה שאחרים סובלים ורע להם זה לא

משפר את המצב שלי (מצב הרוח ) גם אם הם יחסית

באותו מצב ...זה לא מעודד אותי...

** חסרת השיניים ואני לא מדברות ,לא רבנו ...

קודם כל היא שם שנים שנים ויש לה חברות לעבודה,

היא סיפרה לי בזמנו שאין לה אף חברה אמיתית בחיים

ואמרה שאך אחת מהחברות לעבודה לא הייתה אצלה

בבית ,ואין לה קשר איתם אחריי העבודה.

אז בעבודה פעם היא יושבת ליד חברה אחת ,פעם ליד

חברה אחרת ..ופעם לידי .. ואני חשבתי קודם כל שאני

בעדיפות שלישית שזה לגיטימי כי סה"כ הם עובדים ביחד

שנים ..(מעל 10 שנים ,לא אציין בדיוק כמה) ..אבל

אז באחד ההפסקות אני הלכתי לשבת ליד מישהי אחרת

,ואז חסרת השיניים אמרה לי "היום את לא יושבת על ידי ?"

ואז אמרתי "אז מה גם את אתמול לא ישבת על ידי ? "

והיא צחקה ואמרה "אה ככה זה עובד ?" ואמרתי לה

"לא ,פעם יושבים פה פעם יושבים שם" .. מאז אין דיאלוג

.וגם כאשר היינו מדברות אז חשתי שהפער ביננו יותר מידיי

גדול   .היא יש לה משפחה וילדים, וגם היא מסורתית כזאת.

והם דיברו שם באיזה יום על קדיש ,שמישהי בגלל שאין לה אחים

שילמה למישהו,לרב,כדי שיאמר. ואז אמרתי לחסרת השיניים

(סליחה על הכינוי שלה פשוט לא יודעת איך לקרוא לה ) שאהבתי

איך שבהלוויה  של שמעון פרס גם הבת שלו אמרה קדיש ביחד

עם שני בניו .. ואז היא נראתה מזועזעת  ואמרה לי "אבל אסור"

ואמרתי לה "ונכון אומרים יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל

אז בהלוויה של פרס אהבתי שהם אמרו "יעשה שלום עלינו ועל

כל בני האדם " והיא נראתה מזועזעת...

הדתייה מהעבודה הקודמת לה למשל היה ראש פתוח ,כלומר

היא לא הייתה מזדזעת מדברים , היא הבינה שיש דברים שונים

,תפיסות שונות...

יש דתייה אחת בעבודה שחסרת השיניים מאד אוהבת לדבר

איתה על תורה ,ורבנים,והלכות ,לי יש צד רוחני אז אני מתחברת

לזה. ובגלל זה היא אוהבת לשבת לידה כל פעם כאשר היא

נמצאת..אין לי מה להעלב מזה,אבל היה נחמד אם היא הייתה

אומרת "בואי שבי איתנו.."..וגם זה שלה מותר ללכת לשבת

עם אחרים ולי לא ? היא גם מאד רגישה  .

יש שם עוד בעבודה שהם לא בחבר'ה שם ,לא הולכים לארועים

אחד של השני ,משוחחים כן ,אבל לפעמים,באים עושים את

העבודה והולכים. וגם כאלה שעובדים שם שנים רבות ..

אחת מהן שמעתי שאומרת שהיא אוהבת בשישי שבת לראות

סדרות ולנוח... אבל אנחנו  לא זהים כמובן ככה נראה לי ..

מחסרת השיניים למדתי שאפשר שתהיה משפחה ועדיין להרגיש

לבד .(היא סיפרה לי דברים ) שמעתי על כך אבל לראשונה

ראיתי ..גם לי מישהי בעבודה אמרה "כיף לך את לא משלמת

שכירות ".. לא השווצתי שיש לי דירה ,פשוט אני אומרת את

האמת ,שאלה אותי האם אני גרה עם שותפים ,אז סיפרתי...

והנה מישהי אולי חושבת שכיף לי מבלי בכלל לדעת..


לצפיה ב-'שלום'
שלום
11/08/2017 | 15:59
3
48
לאדם יש חיים חברתיים וחיים פרטיים, ועליו להשקיע בשניהם. אם יצליח להשקיע בחיים הפרטיים, יוכל יותר בקלות לבטאם בחיים החברתיים. כדי להשקיע באיכות חיינו, צריך לאהוב ולהעריך את עצמנו. אני מקווה שיהיה לך קשר טוב עם חסרת השיניים. וויכוחים ואי הסכמות מופיעים בטבעיות כל הזמן, והם לא סיבה לנתק קשר אלא פשוט לנסות לשכנע ולהשתכנע בצדקת הדברים אלא אם מדובר בשאלה מוסרית וצריך להעניש את העושה מעשה לא מוסרי. גם אם אין חיים חברתיים מורכבים, אפשר בינתיים ליהנות מחיים פרטיים יפים. אולי כדאי שתמצאי לך תחביבים ועיסוקים שאת אוהבת, וכך תיבני את זמנך הפנוי. אחר כך תוכלי לספר בחברה על הדברים שעשית בזמנך הפנוי, וכך לבנות לך קבוצת חברים.
לצפיה ב-'אתה מאד צודק'
אתה מאד צודק
11/08/2017 | 17:31
1
55

שצריך לאהוב את עצמינו.

** נראה אולי בשבוע הבא אנסה לראות מה קורה איתה עם

חסרת השיניים.

יש לי תחביבים אבל לא תמיד יש לי כוח אליהם ,

ובחברה אני די סגורה ...

ממש תודה על התגובה. אתה צודק.
לצפיה ב-'שמחתי לעזור לך'
שמחתי לעזור לך
11/08/2017 | 19:46
31
מקווה שתצליחי בחברה ובחיים.
 
לצפיה ב-'אתה מאד צודק'
אתה מאד צודק
11/08/2017 | 17:33
45

שצריך לאהוב את עצמינו.

** נראה אולי בשבוע הבא אנסה לראות מה קורה איתה עם

חסרת השיניים.

יש לי תחביבים אבל לא תמיד יש לי כוח אליהם ,

ובחברה אני די סגורה ...

ממש תודה על התגובה. אתה צודק.
לצפיה ב-'היי'
היי
11/08/2017 | 18:36
3
51
היי לך!  קראתי את כל הטקסט הארוך והאמיץ שלך ומאד הזדהיתי. בעניין הזה עם הקלפים המחולקים. האם זה דטרמניסטי או בר שינוי?  בתקופה האחרונה אני עושה מאמצים אדירים להתחיל לשפר את חיי. האם יש סכוי?  הבעיה שתצפיותי על החיים הסובבים אותי העלו שבסך הכל יש התפלגות (מעין פעמון גאוס) של כל דבר וכל תחום. אנחנו בסך הכל נמצאים היכן שהוא על הפרבולה בלי שליטה של ממש. כבר חכמינו דנו בבעית צדיק ורע לו רשע וטוב לו. ככה זה. עניין סטטיסטי בלבד. מייאש, לא?
לצפיה ב-'אכן קצת מייאש ,אבל יש נקודות אור'
אכן קצת מייאש ,אבל יש נקודות אור
12/08/2017 | 10:33
2
47

קודם כל במקרה שלי שני החתולים המקסימים ,

הם באמת שני מלאכים..אם מדברים על יקום וקארמה

אז נראה לי שהם פה בישביל לשמור על השפיות שלי.

הם מחכים ליד הדלת כאשר אני באה ,ישנים איתי

במיטה,וזה לא שאני צריכה להביא אותם הם מעצמם.

הם באמת מקסימים .

כמו כן אכן לפעמים כאשר אני רואה תמונות כמו שראיתי

אתמול באיסנטגרם אז זה כמו סיר שגולש .. אבל אחריי נהיה יותר

טוב  .. ויש לי את חברתי הטובה , ואת אלה שאחנו יוצאים בימי

שישי..וגם דיברו כאן על תחביבים אז אתמול ראיתי סרט יפני
ב vod ,אני אוהבת סרטים זרים.. וראיתי אומנות ,והגעתי.

וגם קראתי בספר שאני קוראת ונראה לי שאסיים אותו היום

סוף סוף.. פשוט ההשוואה הזאת לאחרים .. וגם אין ספק שעדיף

ככה מאשר למשל קשר מאד לא טוב עם הבעל ,כפי שסיפרה

לי אחת הקולגות, או בכלל קשר עם אדם לא מתאים שפשוט

ממרר את החיים ..מייאש כן לפעמים .צריך לנסות להסתכל

על נקודות האור ..

ואולי גם להודות על חלק מהעבר,כי אם לא ,אז הייתי יכולה

לפגוש מישהי באחד הארועים ,והיא הייתה מספרת לי שיש

לה חבר ,או יותר נכון היה לה .. והייתי חושבת וואי אפילו לה

היה חבר ,מבלי לדעת איזה חבר אלא איסטור.. ובאמת

עדיף להיות ללא בן זוג מאשר עם אנשים כאלה .(וכולן גם

"הרווקה המבוקשת" בסוף מגיעות למסקנה הזאת).

ככה ש...


לצפיה ב-'להנות מהדברים הקטנים'
להנות מהדברים הקטנים
12/08/2017 | 12:00
1
40
אכן את צודקת ואני שמח מאד לשמוע שאת יודעת להינות מהדברים הקטנים שבחיים. וזו בדיוק הבעיה שלי. אני לא יודע להינות מהם. כשאני מסתכל על החיים שלי הרי שלכאורה יש לי הרבה רגעים כאלה אבל אני לא מצליח להינות מהם. עברתי משבר משולש גדול לפני כמה שנים ומשהו נשבר אצלי. אני חושב שאני בטראומה או בבהלה. כלפי חוץ אני מתפקד אבל מבפנים מרוקן רגשית. חסר אנרגיה. חסר אתגר. אני עובד מהבית ולכן רוב הזמן אני לבד וגם כשאני בחברה אני מתקשה ליצור יחסים מכל מיני סיבות (ואני דווקא יכול להיות נחמד ויודע להקשיב לאחרים מעולה).
מה שלומך חוץ מזה?
לצפיה ב-'מאד מזדהה עם מה שכתבת'
מאד מזדהה עם מה שכתבת
12/08/2017 | 22:13
31

בנוגע להכל ,ממש אחד לאחד ,חוץ מהדברים הקטנים שזה אני ממש מכריחה את עצמי

להנות מהם ..או להתעסק בדברים ולהשתדל להנות .

אני לא עובדת מהבית ,אבל מעבר ממש אחד לאחד.

מקווה שיסתדר לך .. שתרגיש טוב.

ואני בסדר .
לצפיה ב-'הדשא של השכן...'
הדשא של השכן...
( לעמוד שלי בתפוז )
12/08/2017 | 21:51
11
36
מילקי יקרה. נשמע שההשוואה בינך לאנשים אחרים מאוד מעסיק אותך, האם להם יותר טוב מאשר לך, האם החיים שלהם יותר מאושרים או אולי האם הם מקנאים בך. את מסתכלת באינסטגרם ורואה אנשים עם "חיים מושלמים". רציונלית את יודעת שבאינסטגרם, פייסבוק ושאר מדיה חברתית התמונות לא באמת משקפות את המציאות, אבל בכל זאת..הם נראים כל כך מאושרים, כאילו כל כך טוב להם..הרבה יותר מאשר לך. אבל תזכרי, רק נראים..זה לא אמיתי. 
את גם כותבת על הנאות קטנות לכאורה, אותם דברים בחיים שלך שעושים לך טוב..החתולים למשל, החברה הטובה או הדירה שלך. אם יצלמו את הדברים האלה לאינסטגרם החיים שלך יראו ממש דבש. אולי תוכלי לאמץ את המחשבות החיוביות האלה ולזמן אותם בכל פעם שההשוואות לאנשים אחרים מטרידות אותך.
 
שלך, מתנדבת סה"ר 
לצפיה ב-'דיברתי על משהו ספציפי שראיתי'
דיברתי על משהו ספציפי שראיתי
12/08/2017 | 22:20
10
45

ואני יודעת שהרבה זה לא אמיתי .

לא נראה לי שאנשים מקנאים בי רק אז מה שנאמר

לי "איזה כיף לך את לא משלמת שכירות".

אין לי ספק שהרוב שם חושבים שאני מסכנה כי

אני לא נשואה ואין לי ילדים וזה חריג שם.

תודה על התגובה סה"ר מבינה את כוונתכם,אני אשתדל

למרות שתמיד שקורה משהו אז ישר מחשבות שליליות,

ואני קצת נלחצת גם ... לא היסטריה ... אבל אנסה.

בסופ"ש לא יצא לי ההוא עם הכסף מהראש כי הרגשתי

שזה כמו לזרות מלח ,ואולי החיים שלו לא מושלמים אבל

בהחלט טובים ,אין לי ספק : אישה יפיפייה,ילדים מהממים ,

משפחה חמה .זה חיים טובים ...אולי לאף אחד אין חיים

מושלמים ,אבל זה בהחלט חיים טובים .

תודה.
לצפיה ב-'הבן שלי'
הבן שלי
13/08/2017 | 00:25
46
עכשיו ישבתי עם הבן שלי על כוס בירה ושוחחנו אחרי הרבה שנים כמה שעות. שיחה פתוחה. אני גרוש ויש לי פערים להשלים איתו. שיתפתי אותו קצת במה שעובר עלי והוא סיפר לי לראשונה כמה קטעים מהצבא. הוא משרת בסיירת מובחרת והכל סודי שם. הוא הבן המושלם ואני מאד גאה בו (וגם בשאר הילדים!). מה זה אומר?  שיש לי נקודות אור בחיים שלי - הילדים שלי. ועדיין אני חוזר לבית ריק ולבדידות רגשית. נראה לי שאפעיל את המאוורר.
לצפיה ב-'אני מכירה אותו מהעבר את זה עם הכסף'
אני מכירה אותו מהעבר את זה עם הכסף
13/08/2017 | 19:52
8
38

לא באופן אישי ,אבל המבין יבין ,הוא דווקא לא היה לי בראש

בכלל ,ופתאום נתקלתי בתמונה באינסטגרם . ופשוט דיבר

אותי לראות שוב איך העולם הזה מתנהל.  בעבר גם כל האקסית

שלו היו יפות . יש גברים שאוהבים רק את היפות והוא אחד מהם.

והוא גם יכול להרשות לעצמו בגלל שזה מרשים בנות.  אז זהו

גם אישתו מהממת .את מי זה מעניין נכון ?  אבל פשוט

זה העלה שוב את החוסר צדק שיש כאן .

** בעבודה אגב הרבה יותר טוב ,כי כבר התרגלתי לשיגרה

הזו .. וגם שם נראה לי כבר התרגלו אליי ,ואני פשוט עובדת

מן המניין.  כנראה שזה לוקח זמן להתרגל למקום עבודה

חדש ,אבל עכשיו זה בסדר ..(דיברתי עם חברתי הטובה

על זה עם הכסף והיא גם אמרה שהוא בכלל לא נראה

משהו ,ואם לא הכסף שלו אין סיכוי שהיה משיג אחת

כזאת..למה להמשיך להתעסק בזה ..אני יודעת

..זה יעבור לי )
לצפיה ב-'יש דברים שאי אפשר לצלם...'
יש דברים שאי אפשר לצלם...
13/08/2017 | 21:38
7
45
את הרי יודעת שזה שיש למישהו כסף והוא יכול להרשים בעזרתו נשים יפות - זה כשלעצמו לא יעניק לו אהבת אמת, ולאמ אושר וסיפוק אמיתיים...
לצפיה ב-'השיר הזה נכתב על ירדנה ארזי '
השיר הזה נכתב על ירדנה ארזי
14/08/2017 | 13:02
6
33

בגלל שאפריים שמיר היה מאוהב בה ,כאשר הם היו בלהקה צבאית

ביחד ,והוא לא יכל להשיג אותה . והיא אגב כן יודעת אהבה אמיתית

בניגוד למחלות השיר ,אני חושבת שהיא נשואה כבר למעלה מ 20 שנה.

ובנוגע להוא נראה לי שיש לו אהבת אמת .

צריך להשלים עם זה שיש אנשים בעולם שטוב להם ,

ונכון גם להם כנראה יש רגעים ,אבל אלה רגעים

ולא העיקר .. לא שהעיקר הוא סבל .

וזה בסדר אני לא צרות עין ..וכן קצת קשה לראות את

ההוא עם הכסף כי בעבר היו לי רגשות כלפיו,לא

חשבתי אי פעם שיש סיכוי .(וזה לא בגלל שיש לו

כסף,לא זה מה שמשך אותי ) הוא תמיד היה עם

נשים יפות..

** אתמול הייתה כתבה בווי נט על מוסיקאים שיש

להם דיכאון . ואפילו אחד מהם צוטט בנושא,הוא

אמר שזה בטח נראה מוזר,שאין לו סיבות להיות

בדיכאון כי יש לו הכל : קריירה מצליחה,כסף ,והוא

אמר נכון אין לי סיבה אבל דיכאון זה משהו שלומדים

לחיות איתו,כמו שפעת.

ליידי גאגא,ברוס ספרינגסטין והיו שם עוד שמות

שהפתיעו אותי . בטח אנשים פרימיטיביים היו

אומרים עליהם שהם בעלי מום ...אז הנה גם

לאנשים מוכשרים עשירים יש את זה ..

לא מזמן גם התאבד הסולן של לינקין פארק

בגלל שסבל בדיכאון.

גם כריס קורנל.  
לצפיה ב-'דיכאון'
דיכאון
14/08/2017 | 13:37
4
29
את משלימה עם המציאות. האם את לא נאבקת "בגורלך"?
אני שקעתי בדיכאון לפני כמה שנים מסיבות שאני יודע אותן.
כל הזמן אני מתלבט האם אפשר להשתחרר ממנו, להתרפאות.
אני הולך לחדר כושר. אני בולע כדור. בולע תוסף תזונה. עכשיו התחלתי טיפול פסיכולוגי.
האם כל זה יעזור או שגורלי נחרץ?
היעד הסופי שלי הוא למצוא בת זוג נהדרת אבל בשביל זה אני צריך קודם כל להרגיש בעל ערך.
הדרך ארוכה כנראה. הכי מפחיד אותי שאשאר לבד. הבדידות קשה!
 
לצפיה ב-'אני כן נאבקת'
אני כן נאבקת
14/08/2017 | 21:53
3
36

קודם כל חשוב לי לציין שאין לי דיכאון מגורי ,

לא בטוחה שבכלל זה מה שיש לי .

ובכל מיקרה אני מתפקדת תיפקוד מלא,אני עובדת

,דואגת לעיניינים שלי כגון ,רופא שיניים ועוד מיני

דברים .

וגם למרות כל מה שעברתי ואיך שאנשים התנהגו עליי

עדיין,זה לא גרם לי להיכנס למיטה ולא לצאת .

מבחינתי זה להאבק.  על אפם וחמתם .

החלפתי מקום עבודה ,וכל מה שהם אמרו ללא

יוצא מהכלל התברר כשטויות. כך שכן אני נאבקת

ולא משלימה עם הגורל,ולא עם כל מיני איחולים

של אנשים שיהיה לי רק רע ושאסבול.



לצפיה ב-'איחולים'
איחולים
15/08/2017 | 02:06
19
צר לי לשמוע שאת "זוכה" לאיחולים שכאלה. כל הכבוד לך שאת נאבקת. בסוף תנצחי.
לצפיה ב-'כל הכבוד, מילקי. זאת הגישה!'
כל הכבוד, מילקי. זאת הגישה!
15/08/2017 | 07:42
27
מאחלת לך רק טוב...
לצפיה ב-'ובנוגע לכדורים'
ובנוגע לכדורים
16/08/2017 | 13:35
21

אני באופן אישי לא לוקחת אבל אתמול שמעתי בעבודה

כמה נשים מדברות ושתיים מהן אמרו שהן לוקחות,

ולא הן לא מודעות. לאנשים שם יש בעיות כלכליות,

כל מיני לחצים מהחיים (כמובן שלא אפרט) והן סיפרו

לחברותיהן בגלוי ... כיום גם רופא משפחה יכול לתת

מרשם ..האם זה אומר שמשהו לא בסדר איתן ??

ממש לא . הן חיות חיים נורמלים לחלוטין,משפחה,

ילדים,עבודה ,חברות,בילויים,נופש ...

אני כותבת כי לפעמים יש לאנשים דיעות קדומות

בנושא שנובעות מחוסר ידע (ואצל חלק זה נובע

מפרימיטיביות וטמטום) ,זה שאנשים לוקחים

כדורים לא הופך אותם למשוגעים ולא צריך

לפסול אנשים רק בגלל שהם לוקחים כדורים .


** תודה על התגובות
לצפיה ב-'לא ידעתי'
לא ידעתי
15/08/2017 | 07:55
34
בכל אופן, אין דבר כזה אנשים ש"יש להם הכל", יש דבר כזה אנשים שנראים כך! רק הם יודעים, כל אחד לעצמו, איפה נקודת הכאב....
לצפיה ב-'התפרצויות זעם '
התפרצויות זעם
11/08/2017 | 08:36
5
87
שלום 
יש לי בעיה ואני אשמח לעזרה - יש לי סיטואציות בחיים שאני ממש מתעצבן ואני יכול לשבור חפצים. 
לאחרונה פניתי לקופח שלי ע"מ לקבל סיוע והכוונה ונאמר לי שהדרך למיון בנושא היא ע"י פסיכיאטר. הנושא מאוד הרתיע והפחיד אותי אבל בסופו של דבר הלכתי ומשם קיבלתי הפנייה למרכז בריאות הנפש. בשיחה עם פסיכולוג שם היו דברים שנאמרו על ידי שלא הובנו כמו שצריך, למשל הובן לפסיכולוג שאני מכה ומקלל את הילדים שלי. מה שבפועל לא נכון כי אני לא מקלל אותם וקרו מקרים בודדים שנתתי מכה ממש קטנה שהילדים שלי לא הפסיקו להשתולל( אני לא חושב שקיים הורה שמעולם לא נתן סטירה ). 
בכל מקרה אני עכשיו ממש מפחד ממה שעלול להיות. אני חשבתי שישר יפנו אותי לפסיכולוג או סדנה ופתאום נתקפתי חשש שהדברים עלולים להתגלגל לטיפול בכפייה או השד יודע מה.... האם אני צריך לחשוש? האם מישהו יודע להגיד מה קורה הלאה עם זה? 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
11/08/2017 | 12:34
33
אני לא מבין בעניינים האלה, אבל עליך להסביר בבירור את עמדתך ולטעון שהייתה טעות ואינך אלים לילדים. אם תאושפז בכפייה, תוכל לפנות לבית המשפט לבקש שישחררו אותך. בקשר להתפרצויות הזעם, בדוק מתי מישהו באמת לא היה בסדר אתך ואז הכעס מוצדק ומותר לך להעניש אותו בהתאם. לשבור חפצים חבל, זכור שלא תוכל ולא יוכלו להשתמש בהם אחר כך.
 
לצפיה ב-'שליטה בכעסים'
שליטה בכעסים
( לעמוד שלי בתפוז )
12/08/2017 | 20:54
3
43
שלום אליקו. ראשית אני רוצה לברך אותך על המודעות לבעיה שלך, על שאתה לא מתעלם ומדחיק את העניין אלא מתעקש לטפל ולקבל עזרה. זה לא מובן מאליו, וזה גם חלק גדול מהפתרון והשיפור שבוודאי תגיע אליו. 
הצעדים שבהם נקטת נראים כצעדים הנכונים: לפנות למרכז לבריאות הנפש כדי לקבל הפנייה לטיפול מתאים. אם הבנתי נכון, היתה לך שיחה אחת עם פסיכולוג, ואתה מרגיש שהתמונה שהצטיירה בשיחה אינה התמונה האמיתית, כאילו שאתה אדם אלים הרבה יותר מאשר שאתה באמת. באמת שבשיחה אחת, במיוחד בשיחה ראשונה, יכול לקרות שאנחנו לא מתבטאים נכון, אולי בגלל מבוכה, חוסר הכרות עם הפסיכולוג וסוג השאלות שהוא שואל, או בגלל התרגשות. אני מניחה שגם הפסיכולוג יודע זאת ולא מקבל החלטות על סמך פגישה אחת בלבד. בכל מקרה, הרי אתה הוא זה שפנה לקבל עזרה ומעוניין לקבל טיפול וזה בוודאי נרשם לזכותך.
לא כתבת האם נקבעה לך עוד פגישה, מהו הצעד הבא או האם קיבלת הפנייה לטיפול. התהליך הזה אולי יכול לקחת זמן. לתקופת הביניים הזו אולי יעזור לך לפנות לצ'ט שלנו, כדי לפרוק לחצים ולמנוע מראש את התפרצויות הזעם. מדובר בשיחה דיסקרטית אחד-על אחד עם מתנדב סה"ר. הצ'ט פעיל כל יום (חוץ מימי שישי) בין 9 בערב לחצות. אנחנו כאן כדי לעזור...
לצפיה ב-'אז ככה '
אז ככה
13/08/2017 | 11:45
2
30
הפסיכולוג התקשר אליי לפני כמה ימים וביקש ממני
לקבוע פעם נוספת עם הפסיכיאטרית של הקופח והוא אמר לי
'כנראה שהיא לא הבינה עד כמה התפרצויות זעם שלך מסוכנות'. משהו כזה.
השאלה היא מה הלאה? מה יקרה איתי? יכריחו אותי לקבל טיפול מסוים?
הולכת להיות בעיה עם הילדים?

לצפיה ב-'הרבה חוסר וודאות... '
הרבה חוסר וודאות...
( לעמוד שלי בתפוז )
15/08/2017 | 19:31
1
13
היי אליקו,
 
אני לא יודעת לומר לך מה יהיה הלאה, כיוון שזה לא בגדר תחום הסמכות שלנו... אני משערת לעצמי עד כמה קשה  ומעורר חרדה להתמודד עם חוסר הוודאות הזה... 
אני כן יכולה להגיד לך שהבנתי מההודעות הקודמות שלך שהנושא הזה מפריע לך ויוצר אצלך מצוקה והיית רוצה לקבל סיוע בנושא, ואולי שיחה נוספת עם הפסיכולו, בה תספר לו את מה שקורה אצלך ובבית שלך, תוכל לענות על חלק מהשאלות שלך ולפזר מעט את הערפל... כמו כן אולי תוכל לקבל בטיפול כלים כיצד לנהל בצורה טובה יותר את ההתפרצויות הללו, קודם כל עבור עצמך, ובוודאי שגם למען ילדייך. 
נשמח לשמוע ממך מה קורה, ולהיות פה עבורך ככתובת נוספת בה ניתן לפרוק ולשתף. 
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'מה שכן '
מה שכן
16/08/2017 | 06:56
8
אני פניתי לרווחה באופן אנונימי ורציתי לברר בנושא ונאמר לי
שאם יש מקרה אקוטי הם פונים תוך 24 שעות מרגע הדיווח.
הפגישה אצל הפסיכולוג הייתה לפני כחודשיים.
אני באופן כללי מרגיש דאגה וחשש מסוים, מהסיבה הפשוטה
שגם בפגישה אצל הפסיכיאטרית אמרתי לה שאני מעוניין בסדנה
או שיחות עם בעל מקצוע שיכול לעזור ובשום אופן לא טיפול
תרופתי. החשש שלי שיהיה משהו בכפייה...
לצפיה ב-'בדידות'
בדידות
10/08/2017 | 10:13
8
125
הבדידות קשה. בדידות חברתית. בדידות נפשית. בדידות זוגית. מה עושים?
לצפיה ב-'בדידות '
בדידות
( לעמוד שלי בתפוז )
10/08/2017 | 23:10
2
71

היי,
חמישה משפטים קצרים המכילים בתוכם כל כך הרבה כאב ,כל כך הרבה בדידות...
אם הצלחתי להבין אותך נכון אתה מרגיש שהבדידות נמצאת במספר מעגלים בחייך :חברתית ,זוגית ונפשית עד שהיא ממש גדלה למימדים מאיימים והיא הפכה לעיקר בחייך והכל מתגמד לעומתה...
קשה מאוד להרגיש את הבדידות הזו מהרגע בו פוקחים עיניים בבוקר ועד שהולכים לישון ויחד עם זאת לא איבדת תקווה...
המשפט האחרון בן שתי המילים שמהווה למעשה שאלה וקריאה לעזרה :"מה עושים?" מלמד שמבחינתך המצב יכול להשתנות ואתה יודע שיש תקווה לשינוי  ומבקש דרכים לצאת מהמצב...
אני רוצה להזמין אותך לצ'אט האישי שלנו ,שם תוכל להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים ואולי יחד נוכל להבין יותר לעומק את תחושת הבדידות הקשה ואת הרקע לה ולחשוב על דרכים בהן תוכל להרחיק אותה מחייך.
אני מצרפת לך שיר מתורגם מסינית ושולחת לך חיבוק וירטואלי ,אנחנו כאן בשבילך.
מתנדבת סה"ר
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
11/08/2017 | 11:26
1
42
למתנדבת הנהדרת שלום!
 
התרגשתי מאד על שהגבת על דברי הקצרים. סוף סוף אני זוכה לקורטוב של תשומת לב. השיר שצירפת חמוד ביותר. אין לי מושג כיצד להיכנס לצאט האישי שלכם. אנא הסבירי לי.
לצפיה ב-'שמחים שהצלחנו לגעת '
שמחים שהצלחנו לגעת
( לעמוד שלי בתפוז )
12/08/2017 | 14:10
25
היי חיימון,
 
שמחים שהצלחנו לגעת ולרגש ונשמח לשמוע ממך בצ'אט, הכניסה מאוד פשוטה: אתה נכנס לקישור לאתר שלנו ב-http://www.sahar.org.il ובדף מצד שמאל למעלה תראה כפתור עליו אתה רק צריך ללחוץ כדי להגיע לצ'אט. 
שעות הפעילות של הצ'אט הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות. 
 
מחכים לך
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'שלום'
שלום
11/08/2017 | 12:32
4
24
אתה צריך להיות יותר בחברה. חברים מוצאים במסגרות. השתתף בעוד מסגרות חברתיות שמעניינות אותך, שם תכיר אנשים עם שפה משותפת. כשתמצא את המתאימה לך, תהיו זוג.
 
לצפיה ב-'למצוא חברה'
למצוא חברה
11/08/2017 | 12:40
3
38
תאמין לי שניסיתי למצוא מחסגרת אבל לא הצלחתי כל כך. אולי קצת. אני משתתף במסגרת לימודית מסויימת ושם משתדל להכיר אנשים אבל בסוף אני חוזר לבד הבייתה לבדידות. נכנס לאתרי היכרויות וכלום לא קורה. אובד עצות.
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
11/08/2017 | 12:42
2
24
נסה לדבר עם אנשים שאתה אוהב ומחבב במסגרת, על דברים שמעניינים אתכם מהחיים. כדאי שתתחיל בדרך כלל מנושאי המסגרת כמו הלימודים, ומזה תמשיך בהדרגה לנושאים אישיים יותר. חשוב גם שתשתדל להיות טוב ונחמד לחברים באופן טבעי ומתוך אהבה וחיבה, ואז הקשרים יתחזקו.
 
לצפיה ב-'חברה'
חברה
11/08/2017 | 12:49
1
31
צודק. זה מה שאני מנסה לעשות אבל עדיין אני נשאר בבדידות רגשית.  הכי חסר לי זו זוגיות אמיתית
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
11/08/2017 | 14:09
28
כדי לא להיות בבדידות רגשית, יש לתת רגשות. אנשים שאתה אוהב - תן להם אהבה כנה, בעיקר דאגה. צור קשרים עם הרבה אנשים שיש לך רגשות אליהם, וכשתמצא את המתאימה החברות כבר תבוא בעצמה.
 
לצפיה ב-'זה לא שלא הצעתי'
זה לא שלא הצעתי
11/08/2017 | 16:38
2
71
הצעתי לאנשים שנראה שאני יכול להשכיר איתם דירה אבל הם לא יכלו.
אני לא יודע למה כל המצב הגיע לי שאנשים לא באים ממש לקראתי כמו המשפחה. אז הם יתקעו ענבים במקרר (יש בהם  אנטי אוקסידנטים) או יציעו לי את התוסף תזונה(בתשלום כמובן. רק כסף לוקחים ממני) עם הרבה אנטי אוקסידנטים שלהם אבל אני רוצה הליכון ואופניים. למה זה מגיע לי הדבר הזה , למה אני אדם פשוט ובלי אמצעים כלומר כן יש לי אמצעים אבל אני תקוע בבית כזה עם משפחה כזאת מסיבות מוצדקות שלי לא כי אני רוצה אלא כי אין לי ברירה.. כי למשל אני מכיר מישהי ממש דפוקה שאני בהמון תחומים טוב ממנה אבל בלהגיע בזמן ולהתעורר היא מצויינת אז זה בזה יש לה יתרון עליי אבל בהמון דברים אחרים אני טוב יותר ממנה. אנשים לא רוצים להבין את המקום שלי מה שנראה להם כל כך קל כי רגילים לעשות את זה שנים וזה נורא קל להם אז קשה להם להבין אותי, בדיוק כמו שאני מסתיר מהמון אנשים שעבדתי במוגן זה לא יתפס לאנשים נורמאלים מה זה מוגן ו-8 שקל אבל אני הייתי שם כי היה לי קושי - אנשים לא תמיד מבינים אותי.

נשאר לי לסדר את החדר הסופ"ש אבל בשביל שההורים הקקות אולי יבוא לקראתי ואני המון עייף נפשית.
אני כבר הפסקתי להתבכיין פה על היציאות לדאנס ברים שמוטטות אותי נפשית והחוסר ביטחון הרב שלי אולי כי יש לי חברים\ות לבילוי בשונה מהעבר אז גם אם מסתכלים פחות עדיין אני לא לבד שזה כבר נראה טוב יותר.

שחר חרישי ועוד מישהו כאן הציעו לי לישון ואני בהחלט מתכוון לנסות ללכת לישון מוקדם, לא יודע רק מה יהיה עם הבטן שלי אם היא תתפתח או לא, או מה יהיה עם הגוף המזדקן שלי (בגלל זה רוצה מכשירי כושר אירובי - אירובי הספורט הכי אהוב עליי), אבל אני אנסה את זה...

ביום חמישי הלכתי לישון ב-4 לפנות בוקר והתעוררתי ב-10 בבוקר וכבר אנשים היו חייכנים אליי ומבטים אז מה יקרה אם אשן שנת לילה מסודרת?

החיוכים והמבטים החמיאו לי והוסיפו לי שמחה בלב. אחרי שעשיתי פן אצל הספר המבטים המשיכו ובערב התלבטתי אם לעשות מסיכה וחששתי שאולי משהו ישתבש וזה יהרוס את אפקט המבטים אז רק התגלחתי ושטפתי פנים ומרחתי קרמים רגילים ומסתבר שזה הרס כי כשיצאתי לבילוי אמש בקושי הסתכלו עליי. אני יודע שלמראה של העור יש השפעה ובניגוד לגיל 24 המדהים שלי שבו הייתי מתאמן בצורה אינטנסיבית והיה לי תמידית גם גוף וגם פנים ועור יפים, היום המציאות אחרת בעיקר בגלל עול הפרנסה ועול הלחצים הנפשיים שהמשפחה עושה לי. אני ידעתי שזה לא רק התספורת אלא זה פשוט המראה הרענן יותר שהיה לי בפנים. עובדה לפני התספורת גם הסתכלו עליי ובערב משהו בשגרת הטיפוח שלי היה לקוי ואז כשיצאתי לבלות לא הסתכלו. אז זה לא התספורת - זה הפנים עצמם. התספורת זה רק מעטפת. ידעתי את זה אני רק לא יודע בדיוק לשים את האצבע באיזה ימים אני כל כך זוהר ברמה שהרבה אנשים חייכנים אליי וגם בחורים מסתכלים עליי (או בחורות), מה שכן אני יודע ששעות שינה אני ממש חייב. השינה כל כך תורמת שכמעט לא משנה קרמים או מסיכות או תזונה טובה תהיה זה בכלל לא קרוב למה ששנת לילה איכותית עושה בשבילי (יחד עם סרום וקרמים כמובן).

אני מקווה שאנשים לא מכירים אותי וקוראים פה כי באמת יחסית ל-5 שנים אחורה אני נראה הרבה פחות טוב ויש פער בין התכנים והטיפוח שאני מדבר לבין המציאות שלדעתי אני נראה הרבה פחות טוב לכן מאוד מעדיף להשאר אנונימי אבל אני כן יודע וזוכר איזה מבטים ותגובות קיבלתי בעבר אז אני יודע למה אני מסוגל להיות.

אני יום יום כותב תודות
וזה בעיקר
כי אני מפחד.
אני יודע שמי שרק מקטר זה סגולה לצרות
ומי שמודה זה ישועות
לכן אני משתדל להודות על הדברים הטובים אך עם זאת מודע שיש כל כך הרבה דברים שצריך לשנות בחיים שלי.

העבודה זה הדבר הטוב שהשגתי ואני ממש מתאמץ לשמור עליו. אני יודע שעל הנייר אין לי רכב, דירה, עסק, אפילו לא רישיון, אף פעם לא טסתי לחו"ל ועוד הרבה דברים שלא אבל אני גם יודע שאני התחלתי את החיים מאוחר בגלל החיים הלא פשוטים שעברתי בגלל אנשים רעים ששמו לי רגליים והתנכלו אליי עם זה אנשים מבחוץ או מהמשפחה ורק עכשיו אני בתהליכי שיקום, אני יודע את זה לכן אני סולח לעצמי - אני רוצה להאמין שבעתיד יהיה טוב יותר.

עם זאת, אני ממש רוצה להתחיל להתקדם ולהתחיל לעשות צעדים לקראת התחום שאני כל כך רוצה להכנס אליו - משום מה אני מתעצל אבל אני ממש רוצה להתחיל לעשות צעדים לשם כי יש בו המון יתרונות בשבילי כמו עבודה מהבית שאני רוצה או כסף רב שאפשר להתפרנס מהשיטה הזאת.

מה אני אגיד לכם, התעייפתי.
אני זוכר שבגיל 17, 19 ו-24 עשיתי המון דברים מדהים כדי לשנות, היום המשרה המלאה לוקחת ממני המון אנרגיות ואת המיץ אבל אני מודה על זה כי אני צריך את הכסף שלהם אבל כל כך מקווה להתחיל לפעול לכיוונים נוספים. אני חושב ששאר האנרגיות שמתבזבזות לי ובגלל זה אני לא מתקדם זה על הריבים עם אמא שמוציאה ממנה לי את האנרגיות.. אישה פרימיטיבית, חשוכה ולא תמיד פועלת לפי השכל.. צועקת ונובחת ובעיקר מפגרת..
לפני כמה ימים היא נסעה למשפחה שלה בעיר אחרת והיה לי כל כך כיף כמה ימים בלעדיה ולמרות שזה פוגע כשהיא חזרה לכאן היא שאלה איך היה בלעדיה ואמרתי לה שהיה ממש כיף וטוב כאן בלעדיה ושחבל שלא נתקעה שם עוד כמה ימים ושתסע לעיתים קרובות יותר.

עוד דבר, אני מצטער שהתלוננתי פה בעבר על זה שהרבה קראו לי חמוד, אני פשוט אכלתי תזונה בריאה למשך תקופה מסוימת והמילים חמוד הגיעו אליי המון ואפילו עובדת חדשה שאלה אם עשיתי מתיחה בפנים כי הם נראות מתוחות (זה היה לפני שבועיים בערך - צריך לחזור לאותה תזונה טובה) וידידה שלי אמרה שלי שחמוד אומרים לילד אז אני לא מבין למה הראש שלי דפוק למה אני התלוננתי על משהו שהוא טוב הרי חמוד זה לצעירים אומרים.. אולי פשוט נעלבתי כי עובדת אמרה לי שאני חמוד ולפני שנה וחצי היא אמרה לי שאני הכי יפה בעולם ויותר חתיך ממנה ולא הפסיקה לרצות להצטלם איתי אז בגלל שעושים לי פה בעיות להביא מכשירי אירובי והשינה המאוחרת פוגעת בקולגן ואלסטין אז נעלבתי שפתאום היא אומרת לי או שחבר שלה אמרה עליי שאני נראה טוב וחמוד כי פעם הייתי יותר מנראה טוב וחמוד.. אבל הייתי סבלנות זה הדרך מתחילים בחמוד ולאט לאט מתקדמים ליפה או חתיך פשוט אין לי את השקט הנפשי בבית לחשוב בהגיון בגלל הצעות והלחץ הנפשי אז אני מתעצבן.. נראה לי ששם גם בעבודה יודעים מהבעיות שלי וזה לא נעים לי. צריך לשמור על דיסקרטיות.. כל הבחור או גבר דברתי על זה עם עובדת ושמעתי התלחששויות של עוד עובדות לגבי זה אז זה לא נעים אולי לא טוב שנפתחתי בפניה גם את זה חלקית מאוד? גם היו בעבר הלא רחוק לקוחה שאמרה לי כשהתחלת פה היית חמוד וגם עכשיו אתה חמוד או לקוחות שלפעמים קוראות לי חתיך ואני לא יודע אם הן אומרות את זה בגלל שהן יודעות שהדימוי הגופני שלי נמוך ורוצות לעלות לי את הביטחון או בגלל שהן באמת חושבות כך. כך או כך אני יודע שאני כל כך צריך מכשירי אירובי גם להרגשה וגם למראה. התעייפתי קצת מהחיים..
לצפיה ב-'עוד דבר'
עוד דבר
11/08/2017 | 17:01
26
יש לי ידיד שמרוויח מעט יותר ממני
אבל הוא חכם הוא חוסך 2000 שקל בחודש לא 100 שקל בחודש
ובגלל זה הוא טס להמון לחו"ל ולמקומות
אני בזבזן בטירוף ולכן חייב להתחיל לבזבז פחות כי יש הרבה דברים שהם קונה שהם לא בהכרח נחוצים.
 
אני יודע שמי ששומר שבת יש ברכה בכסף
אבל כרגע מעדיף לא לשמור שבת
למרות שאותו ידיד עוד יותר שונה הוא בעצמו אפילו עובד בשבת וחוסך כספים רבים מאוד וזה לא שהוא מרוויח הרבה יותר ממני אלא מעט יותר ממני, אז אני יודע שהניהול הכלכלי שלי גרוע מאוד. אני יודע יש המון דברים שאני צריך להשתפר ולשנות לא סתם אני קשה עם עצמי אני יודע שאני חייב להתעורר ולעשות המון דברים.
 
לפני שנים אבא שלי ניסה להדריך אותי לחיים אבל לא רציתי להקשיב לו
כי לא רציתי להקשיב לאדם שניסה בהמון דרכים לפגוע בי והתייחס כל כך מגעיל
אדם שאם ימות לא בטוח שזה יהיה צער כל כך גדול בשבילי
מעדיף לנסות לשקם את עצמי בלעדי הדביל הזה וההצעות שלו גם אם הם אולי נכונות. לא רוצה קשר עם אדם כזה חרא שעשה המון נזקים.
לצפיה ב-'הדכדוך חזר לי. מקווה שיסתלק בקרוב.'
הדכדוך חזר לי. מקווה שיסתלק בקרוב.
11/08/2017 | 22:54
11
לצפיה ב-'אני מרגיש'
אני מרגיש
10/08/2017 | 03:32
3
62
קצת מוצף רגשית.
כעסים, תסכול ועוד.

היה לי שיחה טובה עם ער"ן אבל מרגיש שזה לא מספיק, מרגיש שזקוק לשיחה עם אדם שמכיר אותי מקרוב ויוכל להיות שם בשבילי אבל הקרובים עמוסים בעצמם וגם אחת העירה לי.

לטיפול לא הצלחתי להגיע זה קשה לי. מאוד קשה לי בהמון דברים ואני מרגיש קצת שמתמודד עם הרבה דברים לבד ולא מצליח להעזר באנשי מקצוע בגלל קושי תפקודי להגיע לפגישות.
לצפיה ב-'נראה לי שהכל מתחיל מזה שאתה לא ישן'
נראה לי שהכל מתחיל מזה שאתה לא ישן
10/08/2017 | 06:50
36
אם הייתי ישנה שעתיים בלילה גם אני לא הייתי מגיעה לשום פגישה. חוסר שינה פוגע בתפקוד, ולך גם ככה יש קשיי תפקוד, אז למה להעמיס עוד?
תקבע לך שעה  נורמלית לשינה, ותחליט בהחלטה נחושה שמה שהספקת עד לאותה שעה - הספקת. ומה שלא לא, וזהו. היום שלך נגמר.
אחרי אפילו שבוע אחד של שינה נורמלית, תכצתב פה שוב ותגיד מה אתה מרגיש שהשתנה. מבטיחה לך שיהיה לך הרבה יותר טוב!



לצפיה ב-'כמו ששחר אמרה'
כמו ששחר אמרה
10/08/2017 | 07:42
30
אתה צריך לטפל בבעיית השינה שלך.
למען הסדר הטוב, הייתי שולל קודם בעיה אורגנית ליתר ביטחון. נסה להשיג הפניה למעבדת שינה.
אם הכל בסדר, אולי כדאי לנסות פסיכולוג שעוסק בהיפנוזה. לא שאני מחסידי התחום, אבל ייתכן מאוד שלצורך סיוע בהרדמות בלילה זה יהיה יעיל.
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
11/08/2017 | 12:38
14
רגשות הם טבעיים, כולנו מרגישים. לפעמים הרגשות רעים, אבל יש גם טובים. נסה לחשוב על דברים טובים בחייך ולא על דברים רעים. אנשים נוטים לעזור ולהיטיב. הכר אנשים חדשים שתאהב ושיאהבו אותך, תן להם אהבה ודאגה במעשים טובים ובמלים טובות והסבר את עצמך ברור כדי שיקשיבו לך וידעו במה לעזור לך. לפני כל נסה לעזור לעצמך.
 
 
לצפיה ב-'מרגיש מצוקה'
מרגיש מצוקה
07/08/2017 | 23:19
8
129
היי
אני כל הזמן מרגיש מצוקה נפשית בדידות וריחוק מאנשים... אני בוכה על בסיס יומיומי קבוע ומדבר לפעמים עם ער״ן כי המצוקה נהיית ממש גדולה ואני זקוק לדבר עם מישהו דחוף. אני לוקח כדורים נגד דיכאון והולך לטיפול פסיכולוגי. אבל כל זה פשוט לא עוזר....
אני תמיד משותק בחברה ולא משתלב עם אנשים ותמיד נשאר בודד. הייתה לי בת זוג אחת אבל לא היה בינינו קשר טוב כל כך וגם לא הרבה זמן.
לא יודע מה לעשות אני כבר בן 32 ואני לא מוצא את עצמי בחברה.
אני גר עם ההורים ועובד.
אני חי במצוקה תמידית כבר הרבה מאוד שנים לא יודע מה לעשות בבקשה תעזרו לי.
לצפיה ב-'אתה מדבר עם הפסיכולוג על הנושאים האלו?'
אתה מדבר עם הפסיכולוג על הנושאים האלו?
08/08/2017 | 17:05
1
25
לצפיה ב-'מדבר כן'
מדבר כן
10/08/2017 | 07:18
44
אבל מה זה עוזר... 
אני כל היום חלש ותשוש מאוד פיזית ונפשית. 
איך אפשר להתחבר לאנשים שאני מרגיש ככה כל הזמן בלי הפסקה? 
אני סגור מאוד ובודד כל הזמן בלי חשק לחיות.
לא רואה תקווה... 
זה מצב אובדני כבר אני רק רוצה להיגאל מייסוריי אני לא יכול יותר
לצפיה ב-'שלום'
שלום
08/08/2017 | 18:56
4
51
כשיש אהבה, הקשר קולח. תן הרבה אהבה ודאגה כנות, מלים יפות ומעשים יפים, הראה לאדם האחר כמה הוא חשוב לך, ואז יהיו לך חברים טובים. עם אנשים אחרים תוכל לשוחח על דברים שמעניינים אתכם מהחיים, כמו תחביבים וכאלה. עניין משותף חיוני לכל קשר. מותר לך לבכות, אבל חשוב שתנסה גם לצחוק ולחייך כי החיים יפים וצריך לדעת לאהוב אותם ולקבלם בברכה. באופן כללי היה טוב, עדין ונחמד עם אנשים ואז יקל לך יותר להתקרב אליהם.
 
לצפיה ב-'לא מתחבר...'
לא מתחבר...
09/08/2017 | 19:55
3
50
אין לי מושג על מה אתה מדבר...
מה הכוונה לתת אהבה דאגה וכנות? למי בדיוק?
אין לי אף אחד קרוב מה אני יבוא לאנשים ברחוב?
מה גם שאני סגור וביישן מאוד איך בדיוק אעשה את זה?
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
10/08/2017 | 15:16
2
28
השתתף במסגרות שונות שמעניינות אותך, כמו חוגים, מועדונים חברתיים ולימודים. שם תכיר אנשים עם שפה משותפת ועניין משותף, אנשים שתחבב ושתאהב ואז ההשקעה הרגשית תבוא באופן טבעי.
 
לצפיה ב-'אני משתדל'
אני משתדל
13/08/2017 | 07:23
1
18
אני לא יושב כל היום בבית אני עובד והולך לקבוצות תמיכה ומפגשים מידי פעם.
אבל אני כל הזמן תשוש וחלש מאוד פיזית ונפשית. אין לי מה לדבר כל כך וזה גם נורא קשה לי כי אין לי ביטחון... אין לי תחומי עניין ממש כי שום דבר לא מעניין אותי. 
יש לי דיסתימיה קשה שמתמשכת כל החיים ואני לא יודע מה לעשות כבר.... 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
13/08/2017 | 15:01
10
על העייפות הגופנית אולי אפשר להקל בשינה נכונה עם פעילות גופנית נכונה. את הנפש אולי אפשר לחזק ע"י חיזוקים חיוביים, כמו עיסוקים בדברים שנעימים לך ושמשמחים אותך. דבר על מה שעושים ואוהבים בחיים, על מסגרות, על קשרים, על תחביבים, דברים כאלה. התעניין באנשים. אם תדע מה אתה רוצה לדבר, יהיה לך יותר ביטחון בקשר לדיבור. חפש עיסוקי פנאי שמתאימים לאישיות שלך כאדם, שאתה אוהב ושמהנים ומשמחים אותך. אז יהיה לך גם נושא עניין לשיחה עם אנשים.
לצפיה ב-'אנחנו איתך '
אנחנו איתך
( לעמוד שלי בתפוז )
08/08/2017 | 23:39
49
הי איש יקר,
אני שומעת את הזעקה שלך, אתה מרגיש בודד ובמצוקה כבדה מנשוא, נדמה מבין השורות שאתה מרגיש בבור שאתה כרגע לא מצליח לראות כיצד תתרומם, למרות שניכר שאתה נוקט המון צעדים כדי לסייע לעצמך... ואולי דווקא התמודדות זו ארוכת השנים, שאתה לא רואה כי מצליחה לחלץ אותך, מתישה אותך, מייאשת ומותירה אותך בחוויה של חוסר אונים...
אתה מתאר חוויה של בדידות וריחוק מאנשים, כזו שאולי מותירה אותך לבד מול הצפה רגשית או אולי מאלצת אותך לעטות מסכה ולשדר משהו אחר ממה שאתה מרגיש... בהקשר זה עולות לי שאלות רבות לגבי איך אתה מסביר את הריחוק, האם יש מקרים בהם אתה מרגיש קרבה, איך היחסים שלך בעבודה... שאלות שיכולות אולי לאפשר התבוננות ממנה ניתן ללמוד ולראות האם יש מקומות שיותר קל לך בהם לעומת אחרים.
אני לא יודעת כמה זמן אתה נמצא בטיפול רגשי ותרופתי, אך שניהם אלו דברים שלוקח זמן כדי לראות השפעה או תוצאה... ויחד עם זאת, כדאי להעלות את התחושות הללו בטיפול ולראות אולי צריך לעשות שינויים שיוכלו להטיב איתך... כמו כן אולי לבחון את האפשרות של פנייה לטיפול קבוצתי שיוכל לתת מענה על הצורך החברתי ועל רכישת מיומנויות חברתיות שבעזרתן תרגיש אולי עם יותר יכולות בהשתלבות בחברה.
נשמח להרחיב את השיחה ולנסות לעזור ככל שנוכל. מוזמן להמשיך לשתף כאן או להגיע לצ'אט האישי (והאנונימי לחלוטין) שלנו, שפעיל כל ערב בין תשע לחצות, שם תוכל להתכתב עם אחד המתנדבים ולא להיות לבד עם המצוקה. 
 
מחכים ממש לשמוע ממך, (http://www.sahar.org.il) ;
בתקווה ללילה שקט ורגוע,
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'למה אנשים כותבים פוסטים של פריקה'
למה אנשים כותבים פוסטים של פריקה
08/08/2017 | 00:19
17
125
כי יש להם רגש שטעון פריקה
אין לי רגש
אז מה לי ולעולם הזה (?)

אני לא עובד כי זה מעניין
אני לא אוכל כי זה לא מעניין
אני לא מכיר אף בן אדם, כי זה לא מעניין
לצפיה ב-'שלום'
שלום
08/08/2017 | 18:59
2
35
אתה לא רובוט, אתה אדם ויש לך רגש ותחושות. הכר את עולמך הנפשי והיה מודע לו. אהוב את עצמך. חפש עניין בדברים, אם תעריך את עצמך אולי תוכל למצוא יותר בקלות עניין בעיסוקים שלך. אנשים מעניינים מאד, כדאי להכיר אותם. גם אתה בוודאי מעניין ויכול להכיר אנשים אחרים. אם רע לך, זה משהו אחר ויש מי שישמח לנסות לעזור לך.
 
 
לצפיה ב-'.'
.
09/08/2017 | 03:58
1
32
לא חסר לי ערך עצמי,
וכן אני רובוט במידה מסוימת. . יש לי רגש נכון, אבל בקושי. .
לצפיה ב-'האם כך אתה בנוי ביולוגית?'
האם כך אתה בנוי ביולוגית?
11/08/2017 | 12:40
21
אני משער שלא. לולא היה לך רגש, לא היית אדם מודע. אולי אינך מספיק מודע לרגש שבך. לכן אני מציע שתהיה מודע לרגש שלך, שתכיר אותו, שתבין אותו. אפשר גם לפתח עוד רגישות ורגשות ע"י שתבדוק מה אתה רוצה, מה טוב לך ולאחרים, מה כדאי ולמה.
 
לצפיה ב-'ואולי זה עניין של מינונים... '
ואולי זה עניין של מינונים...
( לעמוד שלי בתפוז )
08/08/2017 | 23:18
13
43
היי,
אני מניחה שאנשים כותבים פוסטים של פריקה כי הם רוצים להרגיש חיבור, להרגיש שהם לא לבד...רוצים לקבל מילה טובה או עצה, ואולי בעיקר רוצים להיות מובנים....
אתה כותב שאין לך רגש ואולי מסיבה זו אין לך מקום בעולם הזה, ואני משערת שאולי אתה מרגיש חריג, ולא מבין את הצורך הזה של אנשים כל הזמן לזהות ולתקשר את החוויות שלהם...
אני תוהה האם את כותב כיוון שאתה מרגיש שאולי חסרים לך בחייך המקומות של הרגש והתשוקה, המקומות הקשורים לעניין בעבודה, לעניין באוכל, לקשרים בינאישיים...ואלו מקומות שמצד אחד אולי נורא מציפים וקשים להתמודדות עד כדי כך שאנשים צריכים לפרוק, מקומות שיש בהם סכנה של פגיעות, אך מנגד יש בהם המון חיות והמון עניין...
 מזמינה אותך להמשיך ולשתף את המחשבות שלך בנושא, לפרוק בצעדים קטנים ובקצב שלך,ואולי ביחד נוכל למצוא את האיזונים הנכונים לך ואת המרחב בין הקטבים  של עניין לחוסר עניין, בין רגש, לבין היעדרו.
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'חסר לי'
חסר לי
09/08/2017 | 03:45
7
47
שיהיה משהו מעניין, לא משנה אם זה משהו רגשי או משהו אחר,
פשוט אושר אמיתי מגיע כשיש רגש בדרך כלל,
אין לי רגש או עניין פה בכדור הזה,
וזה הדבר שאני יכול לפרוק אם זה נחשב. .
לצפיה ב-'.'
.
09/08/2017 | 03:46
4
28
וזה הדבר היחיד* שאני יכול לפרוק אם זה נחשב. .
לצפיה ב-'הי במידה מסויימת תחושה מוכרת'
הי במידה מסויימת תחושה מוכרת
09/08/2017 | 15:08
3
35
אצלי היה משהו דומה חריף בעבר עדיין יש אבל ברמה פחותה. דווקא לי יותר קל לחוש רגשות שליליים וקשה לחוש אהבה לאנשים אני לא אוהבת אף אחד כי לא מצליחה לחוות זאת. הסכנה במצב שלך שזה תירוץ מסויים להשאר סטטי כי שום דבר לא מעניין אז למה לטרוח?  אבל מאמינה שכדי לצאת מהמצב כן כדאי לחוות דברים חדשים ולא להשאר מקובע במשבצת שלך. אולי שווה לך לבדוק טיפולים אחרים חוץ מפסיכולוג אולי משהו תת מודע או עם נשימות לפעמים החוסר רגש זה מנגנון הגנה לפעמים חסימה  תבדוק איך זה התחיל אצלך ואל תשלים עם רוע הגזירה תמיד אפשר לשנות בהצלחה
לצפיה ב-'ועוד דבר '
ועוד דבר
09/08/2017 | 15:26
1
24
המטרה שלך כדי לגלות את הרגשות שלך ואת היכולת לחוות דברים היא להתחבר לכאן לצמח שורשים. לא יעזןר פנטזיות בריחה כשאני הייתי כמה שנים טובות במצב של שנאה לקיום האנושי מה שקרה זה שחלקים גדולים מהנשמה שלי ברחו למעלה ונותרתי חלשה מאוד עם אנרגיה ירודה למטה. המטרה שלך היא להתחבר לא להתנתק למצוא את היופי החיבור היצירה (ליצור דברים זה הכי חיבור לצ'אקרת הבסיס שהיא החיבור לכוח החיים), והקסם על פני האדמה. לכן תחשוב איך להתחבר לא אחך לנתק את השאלטר
לצפיה ב-'ניסיתי'
ניסיתי
21/08/2017 | 03:36
2
נשימות, ופראניק הילינג וכל מיני דברים,
ואין למה להתחבר, אין מה ליצור, זה הבעיה..
לצפיה ב-'תירוץ מסויים-תירוץ מצויין'
תירוץ מסויים-תירוץ מצויין
09/08/2017 | 15:28
7
לצפיה ב-'עניין'
עניין
11/08/2017 | 12:45
1
9
נסה למצוא עיסוקים שאתה אוהב ושמעניינים אותך כמו תחביבים, כל אחד יכול למצוא כאלה אם רק יחקור את עצמו ואת אישיותו בכנות. נסה ללמוד כל מיני דברים, לעסוק בכל מיני דברים, להתעניין יותר באנשים, לחשוב על כל מיני דברים חדשים שמעניינים אותך ושחשובים לך. אז יהיה יותר תוכך לחייך ותמצא מגמות חשובות שיעסיקו אותך ויספקו לך עוד רגש ומשמעות.
 
לצפיה ב-'זה מה שאני עושה'
זה מה שאני עושה
21/08/2017 | 03:38
2
זה מה שאני עושה כל הזמן, מה יש לי לעשות חוץ מהתחביבים ולחפש אולי יש עוד ..
לצפיה ב-'.'
.
09/08/2017 | 03:53
4
29
לא באמת אכפת לי למה אנשים פורקים. .
רק באתי להבהיר שלי אין רגש ולכן אין טעם בכלום. .
כי הנאה באה מרגש כלשהו. .
לא מזיז לי להיות חריג אם הייתה לי דרך כלשהי. .
אני לא משווה את עצמי לאחרים בכלל
ולא מקנא בכלל

פשוט אין טעם פה

מקווה שעכשיו זה מובן
אני לא יודע איך הגעתם לעצה שאולי אתחיל לפרוק פה לאט לאט, זה הרי הפוך ממה שאני כותב. ..
לצפיה ב-'זה תמיד היה ככה?'
זה תמיד היה ככה?
09/08/2017 | 12:38
3
34
או שאתה זוכר תקופה שכן הרגשת וכן חווית את החיים?
לצפיה ב-'תמיד היה'
תמיד היה
10/08/2017 | 20:35
2
9
לצפיה ב-'אבל זה בכל אופן מפריע לך'
אבל זה בכל אופן מפריע לך
11/08/2017 | 09:03
1
24
אתה סובל מהעדר הרגש עצמו, ולא רק מההשוואה לאנשים בחברה שכן מרגישים. אם הדבר עצמו גורם לך סבל - סימן שיש לך בפנים צד אחר. צד שכן חי וחווה ומרגיש. הצד הזה עכשיו (ומאז שאתה זוכר את עצמך) מדוכא או חסום - ולכן אתה סובל. לו היית חסר רגש ורובוטי באמת - לא היית סובל.
לצפיה ב-'כן'
כן
21/08/2017 | 03:40
1
אני יודע שבפנים כולם עם דברים עוצמתיים,
אין דרך לשנות את המצב, זו הנקודה ...
לצפיה ב-'רצח והתאבדות'
רצח והתאבדות
05/08/2017 | 20:18
4
129
כל לילה צועק אני ארצח אותך.אני ארצח אותך היום צעקתי גם  בצהריים.איך אפסיק את זה?(בשבבועיים האחרונים החליפו תרופות משמעותית)
לצפיה ב-'אליהו יקר נשמע שכדאי שנעביר את השיחה לפרטי'
אליהו יקר נשמע שכדאי שנעביר את השיחה לפרטי
( לעמוד שלי בתפוז )
05/08/2017 | 23:02
2
90
אליהו יקר, 
אני מבינה שאתה במצוקה ומרגיש חסר אונים אל מול התנהגות שאתה מרגיש שלא מצליח לשלוט בה וקשורה אולי לשינויים בתרופות...
אך נשמע שאלו תכנים שיותר מתאימים להתכתבות פרטנית ופחות לפורום רחב... 
נשמח אם תבוא לצ'אט ונוכל לדבר על זה. אנחנו פה היום עד חצות או כל ערב השבוע (חוץ משישי) בין תשע לחצות. כמובן שניתן לפנות אלינו גם במייל: 
 
מקווה ומאחלת שהלילה יהיה רגוע ושליו עבורך... 
שלך,
מתנדבת סה"ר 
לצפיה ב-'מעריץ'
מעריץ
10/08/2017 | 11:00
1
44
אני מעריץ אותך המתנדבת. הלוואי עלי.
לצפיה ב-''
( לעמוד שלי בתפוז )
15/08/2017 | 19:41
7
חיימון יקר, 
אנחנו רואים אותך מגיב ונותן מעצמך ומניסיונך לאנשים, וזו עזרה מדהימה וחשובה לא פחות...וחבל שתמעיט בערכה 
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
08/08/2017 | 19:11
49
אסור לרצוח, חיי אדם חשובים ומקודשים קודם כל כי הם חשובים לאדם עצמו וכל רצון חשוב. אם תצעק שתרצח, אולי ישמעו ויפחדו ממך ויבואו להעניש אותך. חשוב על המשמעות של מוות ורצח, האם אתה באמת רוצה את זה והאם אתה רוצה להפחיד את האנשים שסביבך. אולי תחליף את המשפט "ארצח אותך" במשפט יותר סימפטי כמו "אתיידד אתך", "אדבר אתך" או "אעזור לך". תראה שיותר תיהנה מזה.
 
 
לצפיה ב-'משוגעת *טריגר'
משוגעת *טריגר
06/08/2017 | 04:20
5
112
שוב אני כאן, בביה"ח. אמא שלי "הכריחה" אותי לשוב לכאן. הפעם שמו לי פיג'מה, השגחה מיוחדת, אחרי שכבר הייתי בדרך החוצה.
כבר שעתיים שאני תוהה, מה אני עושה כאן. הם לא הוכיחו את עצמם פעם שעברה. אבל הפסכיאטרית במיון הייתה כל כך נחמדה, הלוואי והפסיכיאטרית שלי הייתה כזאת.. אולי אז לא הייתי מפסיקה לקחת את התרופות, אולי אז לא הייתי משתחררת בפעם שעברה, נותנת יותר הזדמנויות.
שוב כלא, אמצע הלילה, נדודי שינה, אי אפשר לעשן, "אסור". רוצה סיגריה, רוצה מנוחה, רוצה לישון.
אני עם אשה מבוגרת בחדר, כל הלילה העיא דיברה עם עצמה. אני יודעת שגם אני נוטה לדבר תוך כדי שינה. מעניין אם זה נשמע ככה. זה העיר אותי, כמה פעמים.
בקבלה האחות אמרה "אולי היא לא מתאימה לפה, יש לה מחשבות אובדניות", מזל שהיא לא עובדת במיון, סירבתי למחלקה סגורה, זוכרת רק דברים רעים.
זו המחלה שלי, זה מה שאף אחד לא מבין. המוות נראה לי יותר טוב מהחיים. בגלל זה הגעתי לכאן.
אמא שלי כאילו ידעה את התוכניות שלי, "כשאת בבית אני מרגישה אחריות, אם יקרה לך משהו אני ארגיש אשמה".
לא רוצה שאף אחחד ירגיש אשמה בגללי.
למה אין מישהו שחושב עליי ככה. שאני מרגישה אשמה כל יום שאני ממשיכה לחיות בו. אשמה שעוד לא מתתי, אשמה שאני ממשיכה לנצל ממשאבי העולם.
אני מיותרת כאן.
אמא שלי ביקשה שהנפעם אתן הזדמנות לביה"ח. שלא אתנגד לטיפול, שאהיה חשופה ואבקש להירפא.
אני לא חושבת שאפשר לרפא אותי.
אני לא חולה, המוח שלי מעוות, רואה את המציאות מעט אחרת ממה שבני אדם אמורים לראות. יצר ההישרדות קיים, אבל במינון נממוך מדי.
אין כדורים ליצר ההישרדות.
אין טיפול לזה.
זה אמו להיות טבעי, אנחנו אמורים להיוולד עם זה.
אצלי משהו מקולקל, מגיל 13 אני חושבת על מוות כפתרון, מוות כמושיע.

אני רוצה לחזור לישון, רוצה לחבק את הכלב שלי, רוצה ללכת לישון וגם לא לקום אח"כ.
אני לא יכולה, אני פה בביה"ח, "השגחה מיוחדת". שאני אמשיך לסבול.
לצפיה ב-'שלום לך..'
שלום לך..
06/08/2017 | 05:12
61
אין לי הרבה מה לומר לך כי את רואה כמוות כפתרון ושמחה ואני ההיפך,
אבל ממש אהבתי שורה שכתבת שאני מזדהה איתה "אני לא חולה, המוח שלי מעוות, רואה את המציאות מעט אחרת ממה שבני אדם אמורים לראות." ממש אהבתי.
 
את מתבטאת לא רע..
רוצה לישון אבל לא יכולה
כל דבר בחיים האלה זה רצון ובעיה חח..
 
סליחה אם אני לא יודע לכתוב משהו טוב - המון שנים כבר הפסקתי להגיב לאנשים בפורום אז עכשיו אני מנסה ואני מפחד לצאת רע - מקווה שתביני.
 
תרגישי טוב
לצפיה ב-'למה אסור לך לעשן? אין חצר?'
למה אסור לך לעשן? אין חצר?
06/08/2017 | 08:41
58
הלוואי והיית רואה שדואגים לך ואוהבים אותך במיוחד אמא שלך שלא מוותרת עלייך.
תוהה למה נראה לך שמוות הוא פתרון מושיע?
לצפיה ב-'לנסות להגביר את יצר ההישרדות בחיינו..'
לנסות להגביר את יצר ההישרדות בחיינו..
( לעמוד שלי בתפוז )
06/08/2017 | 18:39
41
עליסה יקרה,
 
נשמע שעוברים עלייך שעות לא קלות. חזרת לבית החולים וכל שאת מייחלת לו הוא לשוב הביתה אל המקום הבטוח,המיטה המוכרת וכן, גם אל הכלב שלך..
 
אמך, האדם הקרוב אלייך,דואג לך ורוצה בטובתך,רוצה שתהיי שמחה, שתחייכי ותהיי אפילו לכמה רגעים גם מאושרת...
היא רואה אותך בבית, כבויה וחסרת רצון לחיות ודואגת לך מכל הלב...היא חוששת לחייך ואינה צריכה שתודיעי לה לגבי תוכניותייך האובדניות...אמך חשה אותך ומכירה אותך ולכן ביקשה ממך לתת עוד הזדמנות לטיפול, גם אם כרגע זה לא הדבר שהכי הית רוצה שיקרה לך..
 
יצר ההישרדות נמצא בכולנו, לאחד הוא נמצא במינון גבוה ולשני במינון נמוך יותר. המטרה שלנו בחיים היא לשמר את אותו יצר הישרדותי ואף לנסות להעלות את מינונו בחיינו.
 
אני שומעת מתוך דברייך את חוסר החדווה שלך לחיות, את הרצון לשים קץ לכאב ולסבל ופשוט לא להתעורר...אך זיכרי שישנם אנשים שאכפת להם ממך ואת חשובה להם...
 
יקירה,
אני מקווה שברגעים אלה,את מרגישה יותר טוב ונמצאת בידיים טובות ובטוחות.
המשיכי לשתף אותנו בתחושות ובמחשבות לך..
 
שולחת לך חיבוק של תקווה,
 
ממני,
מתנדבת סה"ר
 
 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
08/08/2017 | 19:03
20
כל אדם חשוב וגם חייך חשובים לעולם, העריכי וכבדי את עצמך. אנשים דואגים לך כדי לעזור לך לחיות היטב, וזה יפה וטוב. הרשויות המקצועיות מנסות לטפל באנשים באופן מקצועי עם ידע, הן בדרך כלל די מסודרות ונאורות וצריך להשתדל לסמוך עליהן אבל עם קצת חשד, למצות מה שיוכלו לתת. אם חשבו שאת זקוקה לטיפול, נסי לקבל אותו באופן נוח וטוב. בעיקר המשיכי להשקיע בעצמך וברווחתך האישית מבלי להיכנע, ונקווה שפעם תוכלי להשתחרר ולחיות חיים עצמאיים וחופשיים מחדש.
לצפיה ב-'מבין אותך, עליסה'
מבין אותך, עליסה
17/08/2017 | 00:42
6
גם אני מרגיש כמוך, בלי רצון לחיות. החלקים הפחות יפים של החיים, שעבור אחרים מתאזנים בין אלו היותר יפים, משאירים עלי חותם חזק יותר. בלי הרצון לחיות - הם לא שווים את זה, ומכאן לרצון למות הדרך קטנה.
גם לי קשה עם המסיונריות הזו של החיים... כולם מטיפים לרצות בחיים, לקחת כדורים, להתאשפז או מה שלא יהיה, ולא שומעים שאני פשוט - במקום אחר.
בכל מקרה... זה אני ולא את. אם כי נדמה לי שאני מבין בדיוק איך מרגישה, ובכל מקרה - אני שולח לך חיבוק גדול. מקווה בשבילך שתצליחי במה שתרצי, בלי יסורי מצפון ומתוך נאמנות לצרכים של עצמך.
לצפיה ב-'השיטה יוצאת לדרך!'
השיטה יוצאת לדרך!
06/08/2017 | 23:11
6
94
לדבר עם חברים על דברים שעושים ואוהבים, להשתמש בתחכומים דיפלומטיים לעדן את הדיבור, ולהיות מאד אסרטיבי, ענייני וברור.

לצפיה ב-'עוד משהו'
עוד משהו
07/08/2017 | 19:09
46
היום היה אצלי המורה הפרטי שהוא גם איש מחשבים והתחלנו סוף סוף לדבר על תוכנות הבינה המלאכותית שאני מפתח כבר שנים, שלחתי לו את התוכנות בקובץ כדי שיעבוד עליהן ואולי נתחיל ביחד לעבוד עליהן ונבנה רובוט חכם, ב120KB בלבד. גם ייתכן שעוד מעט כבר אתחיל לעשות תואר שני.
 
לצפיה ב-'אנחנו מוכנים'
אנחנו מוכנים
( לעמוד שלי בתפוז )
07/08/2017 | 21:46
2
49
פילוסוף יקר,
 
 על אף כל הקשיים שציינת בנושא התקשורת ותפיסת הצד המילולי בחייך, כיף לראות שאתה לא מוותר, שאתה נחוש כל כך למצוא את המילים, את הסגנון, שלא הרמת ידיים ואתה נכון למצוא את הדרך לשיח פורה שיעניין גם אותך וגם את אלה הסובבים אותך.. בהמשך לתהיות שלך כאן בפורום לאיך לעשות זאת אני רואה ש"עלית" על משהו חדש, שאולי לא ניסית לפני כן, ואנחנו מחכים ומצפים לשמוע את התוצאות.. נשמח שתעדכן אותנו , וכמובן מאחלים לך הצלחה גדולה בבניית הרובוט ובתהליך לקראת תואר שני,
גאים בך 
לצפיה ב-'תודה סהר על המלים היפות'
תודה סהר על המלים היפות
08/08/2017 | 13:41
1
23
הן עודדו אותי. אני לא יודע אם ניסיתי משהו חדש, אבל אני מניח שאני מנסה דרכים להתאים את שאיפותיי בדיבור לסוגים אחרים רגילים יותר של דיבור.
 
לצפיה ב-'אולי מה ששיניתי ושהשפיע'
אולי מה ששיניתי ושהשפיע
08/08/2017 | 13:57
29
לפחות בין השאר, הוא שאני נמנע מלריב עם החברה. אם אפעל בדרך של דיבור טוב ונכון, יהיה לי קשר  טוב עם החברה ולא אצטרך להתעמת אתה. אני משתדל שלא להיות שכלי ואנליטי מדי אלא לדבר באופן יותר רגשי ואמתי.
 
לצפיה ב-'בהצלחה! '
בהצלחה!
08/08/2017 | 14:25
1
9
לצפיה ב-'תודה'
תודה
08/08/2017 | 14:44
9
לצפיה ב-'היום דיברה איתי מישהי מהעבודה הקודמת'
היום דיברה איתי מישהי מהעבודה הקודמת
08/08/2017 | 13:31
1
78
ודווקא לא הדתייה.

זוכרים את המבוגרת שהייתה חברה שלה ? שתמיד חשבתי

אז שיש לה משהו נגדי (כפי שאני כמעט תמיד חושבת
וב 90% זאת טעות) אז היא פנתה אליי לשאול מה נשמע
זאת הייתה הפתעה...
גם זאת שיודעת הכל שלחה לי הודעה שנעלמתי ושוחחו
קצת ,אבל אין ספק שהאישה המבוגרת זאת הייתה הפתעה
בישבילי.
פיטרו אותה אז הריי אבל כעת היא עובדת במשהו הרבה יותר טוב
מה שגרם לי לראות שהכל לטובה ,וגם נתן לי תקווה
שניתן אולי בכל גיל לעשות דברים מספקים.
היא אמרה שהיא שמחה שהיא עבר לא במקום העבודה
הקודם ,שהיה לה רע שם ושהיא כל הזמן הייתה חולה.
אס אמרתי לה שהכל לטובה כי הנה היא כיום במקום הרבה
יותר טוב . ואכן במקום הקודם שיש שם אנרגיות שליליות
ושאני כל הזמן בכיתי . במקום הנוכחי אין מקום קבוע וזה
לא מזיז לי ושם בכיתי פעם בגלל שמישהי ישבה לי במקום
וזה לא הגיוני ,כיום אני יודעת שזה לא היה בגלל המקום
וכנראה היה לי ממש רע ,גם בגלל מקום העבודה וגם בגלל
דברים מחוץ לעבודה ,ותודה לאל שהכל מאוחריי.
(מקווה מאד מבחינת העבודה זה בטוח ,מקווה שגם
בנוגע לדברים האחרים ולפי מה שראיתי בזמן האחרון אז
כן צמחתי,היה קל ליפול שוב אבל שמחה שהצלחתי שלא
כי כפי שאמרתי זה פשוט לא שווה את זה.
לא להוציא אנרגיה על אנשים לא חשובים.
ובעיקר כאלה שהמטרה שלהם היא לבאס) .
היא אמרה שהיא שמעה שהתפטרתי ושהיא חשבה ,איזה
בחורה אמיתית,ושיש לי מוסר עבודה גבוה ושלא ידעו
להעריך אותי שם על זה ...זה היה לי נעים לשמוע ,וזה
נכון באמת יש לי מוסר עבודה גבוה .
וגם משמח שהכל ללא יוצא מהכלל מתברר כשטויות
יש אנשים שמחבבים אותי ואפילו אוהבים אותי ,
ההורים שלי בטח ובטח שלא שונאים אותי ,השאירו אותי
אז בעבודה כי אני עובדת טובה כותבת את זה כדי שזה
ייכנס לי לראש ושלא אחשוב אפילו להקשיב,או להאמין
לשטויות שנאמרות ע"י חלאות.
כי למרות שאני יודעת שזה שטיות עדיין לפעמים אני כמעט
נופלת לשם.
והנה גם במקום הנוכחי ,הפרחות שמסתכלות מלמעלה
אתמול שמעתי אותן משוחחות ,לאחת אין בכלל 12 שנות
לימוד,והשנייה יצאה מהצבא באמצע.(וגם איפה שמו אותה
בצבא ,במקום של הדפוקים) .וחשבתי הנה הן בטח
מזהות שאנחנו לא באותה רמה ובגלל זה היחס שלהן ככה.
רק אנשים תת רמה מתנהגות כמוהו,הן לא אומרות לי
בפנים אבל רואה איך הן מסתכלות. אני כמובן מסתדרת
שם עם היותר תרבותיות.  
מה שמוסר זה שמיני כחלק מהקבלה לעבודה עוד לפני
המבחנים שעשו ביקשו צילום של תעודת בגרות,(דרשו בגרות מלאה ויש לי כמובן) וגם צילום של תעודת שחרור .
אבל אחת מהן עובדת שם שנים אז אולי בעבר ויתרו להם
.אז הנה לא להתרגש מאנשים שהם תת רמה ..
(ובטח לא קראו  ספר בחיים שלהם ).

לצפיה ב-'ברכת הגומל'
ברכת הגומל
08/08/2017 | 13:35
47

ושוב קיבלתי הוכחה ליד כמה צריך להודות .


לצפיה ב-'עצוב, עייף מהחיים ומיואש... תכתבו לי, תחזקו אותי'
עצוב, עייף מהחיים ומיואש... תכתבו לי, תחזקו אותי
07/08/2017 | 01:43
6
80
מרגיש החמצה ועייף מהחיים..
לצפיה ב-'אגב,'
אגב,
07/08/2017 | 01:45
3
64
שמתי לב שברגע שאני ישן הרבה שעות יום למחרת המון אנשים מסתכלים עליי. עור הפנים נראה כל כך טוב כשישנים וכמעט שום קרם או מסיכה לא יתן את האפקט של השינה בלילה. לצערי בלילות אני ער כדי להלחם בהשמנה בשביל להוריד את הבטן ואח"כ חוזר הבייתה ומתפטה לגלישה באינטרנט עד 5-6 בבוקר והולך לישון. איי..
לצפיה ב-'אם אתה רוצה להילחם בהשמנה דווקא עדיף שתישן בלילה'
אם אתה רוצה להילחם בהשמנה דווקא עדיף שתישן בלילה
07/08/2017 | 07:37
2
53
שינה לא סדירה היא דווקא גורם סיכון להשמנה
לצפיה ב-'אז אם אשן בלילה במקום הליכה'
אז אם אשן בלילה במקום הליכה
08/08/2017 | 00:20
1
37
הליכה הרי שורפת קלוריות
אם אשן בלילה
איך ישרפו הקלוריות?
לצפיה ב-'לא אבל תהיה פחות רעב, והגוף שלך יבנה יותר שריר ופחות שומן'
לא אבל תהיה פחות רעב, והגוף שלך יבנה יותר שריר ופחות שומן
08/08/2017 | 07:02
35
http://www.olgaraz.co.il/?p=1270


בנוסף, ראיתי במקום אחר שגם קצב חילוף החומרים קטן כשיש מחסור בשינה.
לצפיה ב-'שלום '
שלום
07/08/2017 | 15:57
1
37
אני מצטער לדעת על מצבך הרע, השתדל לאהוב את החיים כי הם יפים ומקווה שתרגיש טוב יותר אל תתייאש, המשך לקוות ולנסות.
 
 
לצפיה ב-'כדי להילחם בהשמנה'
כדי להילחם בהשמנה
16/08/2017 | 19:09
5
אכול מבוקר, בעיקר דברים טבעיים ובריאים כמו פירות וירקות וככל שפחות דברים מתוקים ושמנים, השתדל שאלה יהיו דברים שאתה אוהב וגם עשה פעילות גופנית מבוקרת ובריאה כל יום. אפילו התעמלות, ריצה או הליכה.
 
לצפיה ב-'המקרה שלי הכי קשה בארץ '
המקרה שלי הכי קשה בארץ
04/08/2017 | 13:53
4
161
תעודת עניות   למדינה זו מדינה של נאצים ולא העם הנבחר    נולדתי פג עקב רשלנות  והייתה רשלנות במהלך הלידה והטיפול בי  וחינוך  מעוות ביותר קיבלתי   התעללו בי  בשני מקרים פדופילים ממין זכר ונקבה    לא הייתי מקובל בחברה בבית הספר  עקב החינוך המעוות שחונכתי     התעללו בי כל השנים   בבתי הספר  לצבא לא גויסתי  עבדתי בעבודה קטלנית  שהפכה אותי לנכה נפשית ופיזית    חבר הפך אותי לנכה בגב    יצאתי חולה נפש מהפנימיה   ומהעבודה    תמיד ביקשתי עזרה ותמיד סירבו לתת לי אותה   המציאו לי מחלת נפש   במרפאה לבריאות הנפש וסבלתי מסיוטים  במשך 7 שנים   אחותי גרמה לי להתמוטטות עצבים קשה  ונשארתי ללא טיפול כי שתי מרפאות לבריאות הנפש סירבו לטפל בי  בסופו של דבר כתוצאה ממצבי הנפשי ובגלל רשלנות של בית חולים שזרקו אותי הביתה למרות   שהגעתי באמבולנס במצב קשה זרקו אותי הביתה במקרה נוסף היה טיפול עם לעג וללא הסבר להמשך טיפול עקב רשלנות של רופאים הגעתי במצב קשה לבית החולים  מנעו ממני  טיפול מקצועי במיון   חייבו אותי במחיר מלא והפנו אותי בניגוד לחוק לטיפול במרפאות חוץ  תוך גביית תשלום מלא של אגרת מיון   ורשלנות חמורה  התוצאה איבדתי שפיות זמנית הגעתי  לבית החולים המסוכן ביותר בארץ    שכולם יודעים באיזה בית חולים מדובר הגרוע ביותר לפי תשאול של החולים    עברתי שם פיגוע חבלני כפול מסרבים להכיר בי משטרה ביטוח לאומי   ומשרד הבריאות  אז זה היה המצב   הראשוני של אובדן שפיות זמני שגרם לפיגוע חבלני כפול  חבר הפך אותי לנכה הרס לי הגב      סופר פארם האשים אותי בנסיון גניבה וסילק אותי בכוח מהחנות    התוצאה אימי עברה התמוטטות עצבים קשה ביותר וחייה נהרסו  אימי הרעילה אותי עקב מצבה הנפשי וגרמה לכך שאגיע במצב קשה לבית חולים  אימי כלאה אותי בבית והתוצאה עברתי פריצת דיסק קשה  והגעה באמבולנס לשני בתי חולים    במקרה אחר היה לי דיכאון שגרם להרגיש שאני מתפצל לשני אנשים בנס יצאתי מזה בשלום  הורים צריכים רשיון להורות   והדרכה מקיפה לחינוך ילדיהם  
צריך הדרכה מקיפה לתזונה אופטימלית  ופעילות גופנית ונטרול מתחים  לחיים ברווחה אופטימלית  אימי סיממה אותי בכדור וגרמה לכך שלא אגיע במועד   לבית החולים    במקרה אחר מנעה ממני להתקשר לאחותי שתיקח אותי לבית החולים    אחותי המפגרת הרעילה אותי במשחה קטלנית  שגרמה לי נזקים חמורים   וארבע הרעלות מזון אצל אחיות שלי     במקרה אחר אחותי הביאה לי משחה שגרמה לסחרחורת חזקה  במקרה אחר הרמתי שטיח שאימי ביקשה וקיבלתי קילה שנרפאתי ממנו בכוח המחשבה  ללא ניתוח  אחותי המפגרת מנעה ממני טיפול נפשי בשני מקרים    בשני מקרים הגעתי לבית חולים לטיפול ומנעו ממני טיפול נפשי    התוצאה הגעתי למצב של  מצב ללא פרוטה  ועקב ביישנותי לא שאלתי היכן יש מים והתיבשתי ביקשתי עזרה ורצו להרביץ לי   ידעו שאני במצוקה אנשים אחרים וסירבו לעזור    16 יום הייתי ללא אוכל   עקב ההתיבשות נגרם נזק לבבי    כלומר יש לי תמיד דופק גבוה     שאינו בריא    עקב מצבי הרפואי החליטו שאני סובל ממחלת נפש קשה ביותר ואושפזתי בכפייה מעל 4 חודשים בניגוד לחוק ותוך זיוף מסמכים וללא עורך דין בלי יכולת לתבוע  סימום באלפי כדורים ללא הצדקה    נזקים אדירים לשיניים  השמנה מסוכנת שגרמה להתקפי שיעול וקוצר נשימה קשים פגיעה קשה בתפקוד המיני  שמו אותי לעבוד במפעל מוגן 4 שנים    ללא הצדקה  עקב סטיגמה  בגלל כביכול מצבי הנפשי  עמותת ידיד שיתפה פעולה עם עברינים 5 עברינים מדפי זהב שסחטו אותי במשך שנה וחמישה חודשים ולא הצלחתי למצוא עורך דין לתבוע אותם חיי נהרסו לחלוטין    אימי עקב רשלנות של מדא  התמוטטה ואושפזה 9 ימים במצב קשה מאוד פניתי למשרד הבריאות ולמיטב הרופאים ולעמותת קרן דולב לצדק רפואי  להצילה לפני שקרה המקרה וגם למדא ללא הצלחה  מדא מכחיש שהתבצעה שיחה אליו    מצבה של אימי קשה ביותר כיום  דפי זהב סחטו אותי  שנה וחמישה חודשים בשית7וף פעולה של עמותת ידיד שסירבו לעזור לי וחיי נהרסו לחלוטין  אימי מפעילה עליי טרור  אל תשתמש במחשב אל תשתמש בפלאפון  אל תצא מהבית אל תלך לבנק חיי נהרסו לחלוטין    בקרוב מאוד כל רכושי וכספי יעוקלו    ואהיה בבית משוגעים לצמיתות לכל חיי  בנוסף   קיבלתי בתקשור מידע   על אדם שחייו בסכנה  שתי נסיונות שלי לעזור במקרה זה נכשלו כישלון חרוץ כאמור  המקרה מהחמורים בתולדות המדינה ומנהלת בעבודה ידעה שאני עובר סחיטה וסירבה לעזור גם אחותי סירבה לעזור וגם חבר אדיוט סירב לעזור וגם אחות נוספת לא עזרה  בקיצור מקרה מהחמורים ביותר בתולדות המדינה ויש לי יכולות ידע בשלוש תחומים  אך אין לי כסף ללימודים רשמיים או לתקציב פרסום    וגם אם היה כל זה לא    אקטואלי  גם אחות אחרת     תקפה אותי פעם    בחומר רעיל   זהירות מתרסיסים לגוקים   עקב ריסוס מסיבי היה לי פעם קוצר נשימה חריף עקב כך עקב ההשמנה סבלתי מקוצר נשימה חריף והתקפי שיעול קשים בנוסף סובל מדום נשימה בשינה עקב השמנה וקרוב ל10  שנים הפרעות שינה קשות ומיגרנות קשות  אני נכה קשה זקוק למכשור מיוחד לתפקוד ביום יום  ואין לי כסף לכך לא מוכר על ידי משרד הבריאות או ביטוח לאומי או משטרה  או משרד החינוך שכולם הרסו אותי  אפילו המשטרה פרצה לי לבית עקב אדיוט שחשב שאני רוצה למות  ושוטרים הטרידו אותי קשות ואיימו עליי ללא הצדקה    גנבו לי כסף וציוד והמשטרה סירבה לעזור  ולא קיים עורך דין בישראל שרוצה לעזור לי במצבי הקשה נגד כל הגופים שהרסו את חיי  לחלוטין
לצפיה ב-'תהיו בריאים אין תגובה אין התיחסות '
תהיו בריאים אין תגובה אין התיחסות
06/08/2017 | 09:46
2
57
כטילו אני משוגע שלא יודע מה הוא אומר  וביקשתי עזרה ולא בשבילי ואין תגובה כאילו אני שוטה הכפר  מסמכים רפואים מהאשפוז הכפוי הוכיחו שאני צלול לחלוטין ואין הלך פסיכוטי  בבדיקה ראשונה ובדיקה שלישית גם כן   לא הייתי אלים  ולא דיברתי שטויות  ולא צעקתי  
לצפיה ב-'אתה לא משוגע אתה בסדר'
אתה לא משוגע אתה בסדר
07/08/2017 | 19:11
1
40
תאמין בעצמך ואל תתייאש, וסמוך על אנשים שהם יאמינו בך. היה חזק.
 
לצפיה ב-'זה פשוט ארוך ולא הייתה לי סבלנות לקרוא, מצטער'
זה פשוט ארוך ולא הייתה לי סבלנות לקרוא, מצטער
07/08/2017 | 19:16
14
לצפיה ב-'לעצור את הכאוס שבחייך..'
לעצור את הכאוס שבחייך..
( לעמוד שלי בתפוז )
06/08/2017 | 18:04
63
תומר היקר,
 
ראשית ברוך הבא לפורום שלנו.אנחנו כאן להקשיב לך ולנסות אולי להקל עלייך במעט..
 
מהודעתך נשמע שחייך נמצאים בתוך מערבולת עצומה ,כאוס שיש לו התחלה אמצע אך אין לו סוף..
הכל מתערבב עם הכל, ישנה עלייך מעמסה מאוד גדולה וניכר כי אתה מאוד סובל זו תקופה מאוד ארוכה.
נשמע שאתה מאוד בודד ולבד בעולמך..שהאנשים רבים פגעו בך, כולל המשפחה הקרובה שציפית מהם למעט חמלה והבנה לגבי מצבך הפיזי והנפשי.
 
הכעס שלך והאכזבה שלך מכל הגורנמים שציפית מהם לעזור לך או לפחות לנסות להבין אותך איכזבו אותך קשות.ההודעה שלך עמוסה בכעס וכאב שהותיר אותי -אם תרשה לי להיות כנה אתך-פעורת פה לנוכח עבר כל כך טעון ולא פשוט.
 
אתה מספר כי מגיל צעיר, ובעצם מאז לידתך ועד היום אנשים פוגעים בך ומותירים בך צלקות והרבה כאב נפשי וגופני...אושפזת הרבה ואף בכפייה, הואשמת, הושפלת על ידי זרים וגם על ידי בני משפחתך,אמך ואחיותייך...
 
הנפש שלך רמוסה וכאובה,הגוף שלך פגוע ופצוע, אתה סובל מתסמינים רפואיים שונים אשר מפריעים לך לתפקד בחיי היום יום ככל אדם...
 
בתוך כל הכאוס הזה אני שומעת בין המילים שיש בך אופטימיות זהירה ורצון לצאת מתוך ה"בלגן" השורר בחייך הנוכחיים..אתה מספר כי יש לך יכולות ומה שמונע מבעדך לממש אותם הם אותם קשיים שבהם אתה שרוי- קשיים פיסיים, נפשיים וכלכליים..
תומר, אתה לא צריך לעבור כל זאת לבד.רציתי להציע לך את הצאט שלנו בסה"ר, אשר פתוח בכל ערב בין תשע לחצות. הצאט הינו אנונימי ולכן אין כל צורך להזדהות.
אם תבחר להגיע נושיט לך יד ונקשיב מבלי שנשפוט אותך. יחד אולי נוכל למצוא מעט מזור לכאבך ואולי אף תצליח לקבל מעט כוחות מחודשים לצאת אל העולם מחוזק ומעודד שלמרות הסיטואציה הלא פשוטה בה אתה נמצא יש עדיין לאן לשאוף ולרצות להגיע ובעיקר לשנות.
 
אם תבחר שלא להגיע לצאט, זה כמובן גם בסדר גמור, ואם זו תהיה בחירתך, המשך לשתף אותנו כאן בחייך, בקשיים שאתה חווה וברגשות שצפים ועולים בכל יום ובכל שעה..
 
לבנתיים,תומר, אני שולחת לך מכאן חיבוק ענק מלא בכוחות ואהבה ומצרפת לך קישור לאתר שלנו ולצאט.
 
ממני,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'אני לא הולך למסיבת גאווה'
אני לא הולך למסיבת גאווה
03/08/2017 | 23:55
18
79
מי הסתכל עליי ומי יתחיל איתי.
בגלל אימי הכלבה שלא באה לקראתי במכשירי אירובי הגוף שלי הזדקן ופחות מסתכלים עליי. בתחושה שלי אני סוחב את החיים ופחות חי אותם אז אני נשאר בבית עצוב וממורמר והחיים שלי הם בעיקר בית - עבודה ורע לי...
לצפיה ב-'היום'
היום
04/08/2017 | 01:24
1
35
אמא שמעה על מצעד הגאווה וברגע שחשבה שאני בדרך לשם התחילה לקלל ואמרה ההומואים הסוטים המגעילים האלו, אמרה שהיא באור ואני בחושך ודיברה על הדת ופשוט קיללתי אותה בחזרה. אישה חשוכה ופרימיטיבית שלא מקבלת המון דברים בי (לא רק נטיה עוד מלא דברים) וההורים עשו לי חיים קשים עוד מכשהייתי ילד קטן (ילד! אפילו לא נער)..
 
מגיל ילדות זה התחיל בעיקר מהאבא ובהמשך 2 ההורים עשו לי נזקים עצומים.
 
עצוב מהחיים. במילא אני מפחד להפגש עם גברים. אני עצוב גם מזה שאני יודע המון עובדות על אנטי איג'ינג אבל מתקשה לבצע אותם כי החארות האלו חוסמים אותי ולא רק בזה בעוד המון דברים.
 
אני מפחד להשכיר דירה, אני מפחד שלא יהיה מי שיעיר אותי לעבודה. אני כל כך חולם על עבודה מהבית אבל זה מצריך לימודים (לתחום שאני רוצה) ואני מתקשה כרגע. בתחושה שלי ברגע שיהיה לי עבודה מהבית עם הכנסה כל כך גבוהה יהיה לי הרבה יותר אומץ להשכיר דירה ואפילו לבד. אני לא אצטרך עזרה בלקום לעבודה העבודה מהבית. אני לא אצטרך לבקש ימי חופשה החופשים יהיו בהחלטתי אהיה בוס לעצמי. אני לא אצטרך לפחד מהשמש המזקינה העבודה מהבית אין שמש. אני לא אצטרך לסבול מתח מההורים העבודה תהיה מהבית הפרטי שלי. יש המון יתרונות בתחום שאני רוצה להכנס ועם זאת מרגיש שקשה לי כרגע לעשות צעדים..
 
היום הלכתי לקנות בגדים והזדעזתי מהגוף שלי. פעם גברים צעירם היו שולחים לי מבטים היום כבר לא שולחים וכשנסעתי עם אחותי הקטנה והכוסית ראיתי מבטים של גברים עליה והתעניינות של גברים עליה וזה צרם לי גם כי גם אני יכלתי להיות כזה שוב אם היו נותנים לי תנאים שמתאימים לי גברים גם עליי היו מסתכלים וגם כי המציאות כרגע צורם, זה כל כך צרם ושמעתי גבריאל בלחסן עד שהתעייפתי והחלפתי למוזיקה אחרת.
 
אני לא הוזה דברים, אני זוכר אפילו יום אחד נסעתי באוטובוס מעבר להתלחששויות של גברים צעירים על כמה שהם רוצים לדפוק אותי בתחת והם סטרייטים - ידעתי שהמראה היפה שלי פעם משך סטרייטים כי הוא היה מאוד נערי עדין ומושך ולא גבר טיפוסי, אפילו פעם אחת גבר התחיל איתי באוטובוס ואח"כ היה לנו קטע בחוץ.
 
היום המציאות מחורבנת יותר, היום כמה שאשקיע עדיין לא יסתכלו עליי מספיק.
אני יודע שמכשירי אירובי זה הפתרון המצויין לגוף המזדקן שלי אבל ההורים החארות שלי מונעים ממני את זה אפילו שכבר העברתי להם 4500 ש"ח לחשבון בנק שרק יקנו אותו ויביאו והם לא עושים כלום בנידון, הקקאות האלו גם בעבר גנבו לי בדרך מרמה מעל 10 אלף שקל לחשבון בנק שלהם, הקקאות האלו מקבלים ממני כל חודש קרוב ל-1000 שקלים ועדיין דורשים יותר כספים, הקקה הזה גם עשה לי נזק בילדות באלימות מילולית, פיזית והתעללויות בכל מיני צורות והכלבה הזאת עשתה לי חיים קשים בהקשר של נטיה מינית, צמחונות והם כל יום רק נובחים ומציקים לי ומורידים לי את רמת האושר וכל יום אני יוצא מהבית עם תחושה חרא והתחושה הכללית היא חרא. בעבודה אני חוזר לרוגע אפילו שהעבודה היא אינטסיבית וכל רגע יש מה לעשות אם זה עם מי לקוחות או אם זה עם פעולות בחנות אך עדיין העבודה מכניסה לי יציבות ונפשית ורוגע ועוד זה בתחום שאני אוהב ועוד מצליח שם אז בכלל...
 
אבל זה שיש הצלחה בעבודה זה משהו אחד, התחומים שבאמת רוצה בהם הצלחה... עצוב. מאוד עצוב. ואם היה לי ביטחון עצמי ב-10 שנים האחרונות אולי החיים שלי היו קלים כי חוץ מעכשיו רוב השנים בפרט בגילאי 19, 23+ חוץ מהשנה הייתי מאוד אטרקטיבי אבל נמנעתי לרוב ממפגשים למין או מפגשים אחרים וזה חבל ומה שעוד יותר עצוב שאני מגיל 17 בטיפולים נפשיים והחלפתי מטפלים ותראו על מה אני כותב פה..
לצפיה ב-'תיקון'
תיקון
04/08/2017 | 01:27
24
הכלבה נבחה על עוד דברים חוץ בהקשרים של נטיה מינית וצמחונות, עם גם נבחה ועשתה כפיה דתית ועוד..
לצפיה ב-'נייק יקר, סליחה על הנימה הביקורתית'
נייק יקר, סליחה על הנימה הביקורתית
04/08/2017 | 07:42
5
63
אבל אתה לא יכול להמשיך לכנות את אמא שלך "כלבה"! זה לא נכון מוסרית. א. אתה הבן שלה, ב. אתה כיום גר אצלה בבית. וגם אם היא עשתה משגים חמורים כשגידלה אותך, זה לא נותן לך הצדקה להתבטא כלפיה (אפילו שלא בפניה, אפילו במחשבה) באופן מזלזל ובוטה.

בנוגע להליכון וכו' : הפתרון הטוב ביותר הוא שתצא מבית ההורים, תמצא פתרונות לקימה בבוקר וכו', ואז בדירה שלך (או בחדר שלך בדערת שותפים) תשים אילו מכדירים שרק תרצה. או לחילופין, תעמוד בתנאים שאמך מציבה, ותמתין בשקט ובכבוד שיתאים לה לעדות את זה בשבילך. כי היא לא חיעבת לך כלום.
ושוב - סליחה על הביקורת. היא נאמרת מאהבה.

לצפיה ב-'וסליחה גם עם ריבוי השגיאות... '
וסליחה גם עם ריבוי השגיאות...
04/08/2017 | 08:33
12
לצפיה ב-'נייק, רק הבהרה'
נייק, רק הבהרה
04/08/2017 | 08:38
3
53
אני מבינה שמאוד לא פשוט לך עם ההורים, ומאמינה במאה אחוז שהחיים במחיצתם רויים רגשות קשים ומרעילים בשבילך.
אני לא מצדיקה את הוריך ולא מבקרת, חלילה, את תחושותיך.
אני רק מציעה שהגישה הנכונה להתמודדות עם זה אינה לקלל אותם נמרצות ולהמשיך לחיות בביתם, אלא לאזור אומץ (המון אומץ!) ונחישות, ולהלחם על החיים שלך ועל המשך הגדילה שלך כאדם עצמאי - ולצאת מהבית שלהם. נייק, אתה חייב את זה לעצמך!
לצפיה ב-'ואז מה'
ואז מה
04/08/2017 | 23:14
49
אני לא אוכל לקנות בגדים וקרמים במאות שקלים כי יהיה לי חשבון דירה?
אני חשבתי דווקא על אפשרות להתחיל עבודה מהבית כהכנסה נוספת שיעזור לי אח"כ לעזוב כאן אך מוצא את עצמי מתעצל. עצלות נוספת היא לסדר את החדר - זה אחד הדברים שאני הכי שונא והדבר העיקרי שמרחיק אותי מהליכון. אחיות שלי סידרו בתשלום כמה פעמים את החדר ומהר מאוד אני מבלגן... אני לא בן אדם נקי ומסודר.
לצפיה ב-'ו...'
ו...
05/08/2017 | 00:01
1
50
אני מעריך את הנימה הנחמדה והפחות פוגענית שלך בטקסט - באמת, אחרת זה היה נכנס לי ללב ופוגע. באמת תודה אבל מפריע לי באופן כללי למה אנשים בפורום לא נכנסים איתי לעומק הפחדים בפגישה עם גברים מאתרי הכרויות ומנסים לסייע לי בדברים שתוקעים אותי, אבל לאחרים מאוד קל ונוח לתקוף ולזרוק מילים פוגעניות (ואת מקסימה! באמת , את יודעת את זה כתבתי לך את זה מלא פעמים), הרבה יותר קל מלנסות להבין את הפחדים שלי - להכנס איתי לתוך זה ולסייע לי. הרי אני לא היחיד בפורום שכותב קשיים ואני רואה המון נסיונות סיוע לאחרים וגם לי לפעמים ולא בכל דבר ומנסה להבין מדוע.
 
גם מישהי מקסימה שהכרתי בפורום אמרה לי בטלפון "זה לא עוזר שאומרים לך שאתה חתיך ומדהים" וזה באמת נכון זה לא עוזר, השאלה מה כן  יעזור לי? כי אני רוצה לעזור לעצמי רק לא יודע איך.
לצפיה ב-'אני לא כל כך מבינה בתחום'
אני לא כל כך מבינה בתחום
05/08/2017 | 21:30
41
וגם חיה חיים מאוד שונים כאישה דתיה. לכן לא בדיוק יכולה לסיע לך בזה.... סורי...
ואני חושבת שזה גם לא המקום, כי התחום המיני הוא תחום מאוד אינטימי, ואני לא יודעת באיזו מידה ניתן לקיים שיחה כנה ומעמיקה על מה תוקע אותך מבחינה מינית - מעל גבי הפורום...
לצפיה ב-'לא צריך הליכון כדי ללכת'
לא צריך הליכון כדי ללכת
04/08/2017 | 08:13
8
53
וגם לא כדי לרוץ.
אתה רוצה לרוץ, אפשר פשוט לרוץ בחוץ.
זה מה שאני עושה באופן קבוע.
מי שאומר שהוא חייב הליכון בשביל לרוץ , בסה"כ מחפש תרוץ
(ואפילו יצא לי חרוז)
 
לצפיה ב-'תרוץ זה לדעתך'
תרוץ זה לדעתך
04/08/2017 | 23:50
7
48
כי הרי אני זה שצריך לחשוב כמה פעמים בחורף כשקר מאוד או כשיורד גשמים אם לצאת או לא.
 
אני זה שבקיץ מלא פעמים חזרתי בתחילת ההליכה מהר הבייתה כי ראיתי חבורת כלבים בחבורות או שמעתי נביחות ויש לי פחדים מכלבים.
 
זה אני - לא אתה. אז מאוד קל לומר 'תרוץ' כשבעצם אתה לא אני, אני מכיר את עצמי יותר טוב ממך, לא כך?
לצפיה ב-'מי אמר לרוץ בגשם?'
מי אמר לרוץ בגשם?
05/08/2017 | 21:33
6
45
ואפשר לחשוב כמה גשם יש כאן ואיזה חורף קשה יש בישראל.
 
מי שרוצה - עושה. ומי שלא רוצה , כבר יחפש למה לא.
 
גם בקיץ אפשר להמציא תרוץ שחם, או לקום מוקדם יותר ולהספיק לרוץ לפני שהטמפ' עולות.
לגופו של עניין - הליכון תוכל להכניס בדירה שלך. כל עוד אתה אורח, אתה לא יכול לקבוע עבור ההורים שלך אם להכניס הליכון. וזה שהם לא מסכימים, זה לא הופך אותם לאנשים רעים. 
לצפיה ב-'מאוד מציק לי שאתה עדיין חושב שזה תרוץ'
מאוד מציק לי שאתה עדיין חושב שזה תרוץ
06/08/2017 | 02:05
5
45
כי זה כל כך לא. ואתה יודע למה לא?
בגלל שאני עושה בערך 4 פעמים הליכות כל שבוע לכן זה לא תרוץ.
אני לא קם בבוקר כי אני לא טיפוס בוקר לכן כל המשמרות שלי תמיד בערב.
וההורים שלי רוצים חדר נקי ומסודר וזה אחד הדברים שאני הכי שונא - אבל כל עוד אני איתם אני לא אניח להם כי יש לי את המטרות שלי. אולי אני אסדר, במאמצים עילאיים כי זה אחד הדברים שאני הכי שונא. עוד בפנימיה בתעודה לגבי סדר ניקיון לא קיבלתי ציון גבוה כי זה לא אני. אולי בעתיד כן.
 
אני חושב שזה כן עושה אותם לאנשים לא הכי חביביים - אתה פשוט לא מכיר את ההורים שלי מספיק. שוב - אתה לא מכיר אותי ולא מכיר כלום ממה שקורה כאן וזה מה שמעצבן שאתה חושב שאתה יודע ואתה הכי לא אבל בסדר אני פה כדי לומר לך את זה.
פשוט יש אנשים שכן מצליחים להבין אותי (סהר למשל) - אתה לא אחד מהם כי אתה חושב שזה תרוץ וזה כל כך לא. אני עושה המון דברים שלא בא לי בלי תירוצים פשוט עושה. אם זה לא מפריע לך להתאמן בגשם ובקור, אם אתה לא מפחד מכלבים גדולים ובחבורות - סבבה, אם אתה רוצה צא להליכות - אני לא מוכן לזה, בדיוק כמו שמבחינתי לעבור כמלצר בקפה גרר זה סיוט.. ברור שאני יכול לעשות את זה אבל השאלה אני ארגיש טוב עם עצמי ללכת למקום עבודה כזה כל יום? לא, זה לא איכות חיים. איכות חיים מבחינתי זה כן לעבוד או לעשות דברים שאני אוהב וכן להתאמן בתנאים שנוחים לי או כל מיני דברים אחרים. ואתה יודע מה, לא יודע אם איכות חיים זה המילה הנכונה פה, כשאני רואה כלבים כל כך גדולים ובחבורות אני מריח סכנה... ואני נזהר.
 
עוד דבר, אני אוהב בהליכון את האפשרויות של העלאת המהירות והשיפוע וזה מסתדר לי מהמון בחינות ומצידי לא רק הליכון אני רוצה גם אופניים וגם מכשיר ששכחתי את השם שלו זה ריצה באוויר. אני רוצה מלא דברים ואני אשיג אותם. מקווה.
 
לגבי הגשם אכן יורד גשמים ולא גשמים גם קר בטירוף! בפרט באיזור שאני גר ואני סופר רגיש לקור ויש רוחות שמקשות עליי לנהל שיחות טלפון בחוץ.. ועם שיחות טלפון הרבה יותר נותן לי מוטיבציה להליכה בדיוק כמו שלשמוע את השיר WORK BITCH של בריטני גרם לי ללחוץ על כפתור המהירות לגבוה יותר בחדר כושר בזמנו. מה שעוזר לי כדי להפטר מהבטן אני אעשה. כל דבר שיעזור לי ויתמוך כי סתם ללכת זה גם סתם משעמם ואני צריך חיזוקים עם זה שיחת טלפון או מוזיקה או כל דבר כשמתי שיורד גשמים ויש רוחות זה מפריע לי עם האוזניות וגם הקור מתיש וגם ללכת על שלוליות לא נעים. אולי לך זה נסבל - לי כבר לא. אין לי את הכוחות של 10 שנים אחורה שבכל מיני תנאים לא פשוטים הייתי מאתמן ובכמויות - אני כבר בגיל ובמצב שצריך את הנוחות שלי כדי לתפקד.
הכי לא תרוץ כי אני עושה 4 פעמים בשבוע הליכות ואני גם בגשמים ובקור יצאתי להליכות אבל זה לא נסבל! ומתיש מאוד זה לא איכות חיים בכלל ואני פה כדי להשיג את מה שאני רוצה למרות המגבלות ויש לא מעט.
 
גם בקיץ המון פעמים כשראיתי חבורות של כלבים מהר חזרתי הבייתה כי זה מפחיד אותי. עדיף להזהר מאשר... אתה יודע...וכבר שמעתי שהכלבים נשחו ילדים בשכונה וניסתי לפעול כדי שיוציאו אותם מהשכונה הבעיה לפי מה שאמרו לי שאם מוציאים אותם זה ישר להורג לכן לא עושים איתם הרבה. זה מה שיש ...
 
יום טוב
לצפיה ב-'אתה מפספס את הנקודה'
אתה מפספס את הנקודה
06/08/2017 | 07:45
4
58
קודם כל, אם אתה כבר יוצא להליכות ממילא 4 פעמים בשבוע (שזה יפה מאוד) - אז אתה יכול גם להגביר קצב ולרוץ. הרי אתה כבר יוצא החוצה- אז כל הטיעונים שלך לגבי קור/חום/גשם/כלבים הופכים לממש לא רלוונטים.
יכול להיות שההורים שלך לא חביבים , אבל זה לא קשור לכך שהם לא מרשים לך להכניס הליכון הביתה. פשוט כי זה הבית שלהם. ובהחלט יש להם זכות לדרוש שתסדר את החדר. זה מה שהתכוונתי לומר.
צר לי לאכזב אותך, אבל סהר (למעשה זו לא בהכרח אדם ספציפי, זה גם יכול להיות מתנדב אחר) לא בהכרח מבין אותך. זה פשוט התפקיד שלו להגיב בצורה מסוימת (אם תשים לב יש דמיון גדול בין התגובות של סהר לכולם).
ולגבי איכות חיים- החיים הם לא פיקניק ולא תמיד אפשר לעבוד רק במה שרוצים ולעשות מה שרק אוהבים. לכולם יש תקופות בחייהם שהם נאלצים קצת "לחרוק שיניים" ולעשות גם דברים שלא בא להם לעשות.
אני לא יודע בן כמה אתה, אבל בספק אם אתה מבוגר יותר ממני- לכן אני לא קונה טיעון של "אני בגיל ובמצב שאני צריך את הנוחות שלי כדי לתפקד" (האמת שלדעתי זה לא תופס לאף גיל בהנחה שלא הוכרת כסיעודי).
בקיצור - קח עצמך בידיים
לצפיה ב-'אני רוצה להאמין שמתנדבי סה"ר כן כנים'
אני רוצה להאמין שמתנדבי סה"ר כן כנים
06/08/2017 | 11:24
3
48
למרות הדמיון בהודעותיהם, שנובע מהכוונה לגישה מסייעת מסויימת. אני כן רואה שהם מביאים אתכושר ההתבוננות שלהם ואת חווייתם כבני אדם לתגובות שלהם...
 
 
לצפיה ב-'גם אם זה נכון , זה פחות רלוונטי לסוגיה הנידונה'
גם אם זה נכון , זה פחות רלוונטי לסוגיה הנידונה
06/08/2017 | 12:08
2
18
לצפיה ב-'הגבתי רק על הנקודה הזאת כי היא הפריעה לי'
הגבתי רק על הנקודה הזאת כי היא הפריעה לי
06/08/2017 | 16:27
1
15
לצפיה ב-'הבנתי'
הבנתי
06/08/2017 | 17:36
36
זכותך להאמין במה שאתה רוצה. אני עדיין עומד על דעתי, אבל זה לא המקום לדעתי לפתוח דיון בנושא.
 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
08/08/2017 | 19:07
13
באמת לא יפה לקרוא לאימא כלבה, ובכלל לקרוא ככה לאדם. היה בטוח בעצמך והערך את עצמך, והצג בחברה את התכונות הטובות שבך. אז ודאי יסתכלו עליך יותר. יש אנשים שונים שנמשכים לסוגים שונים של אנשים. אולי תעבוד, תחסוך כסף ותרכוש מכשירים אירוביים. אפשר לעשות ספורט גם בלעדיהם לפני שתשיג אותם. אל תסמוך לגמרי על ההורים, אולי גם להם יש קשיים. השקע בעבודה כדי שיקדמו אותך ותרוויח כסף, עשה הליכות והתעמלות. אולי יש חדר כושר ובריכה בסביבה שאפשר ללכת אליהם. חשוב לשמור קשר טוב עם ההורים, הרי ימותו לפניך ואז יהיה עצוב.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ