לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1394313,943 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'אני לא רוצה לחיות. אולי טריגר. '
אני לא רוצה לחיות. אולי טריגר.
31/07/2017 | 13:07
3
90
לא, אל דאגה. אני לא הולכת להתאבד.
נתקעתי בחיים האלו. עד הסוף. זאת לא הודעת התאבדות. זאת הודעת פריקה.
אני לא רוצה לחיות.
מעולם לא רציתי.
הייתי אמורה ללכת מהעולם הזה בגיל 7. נלחמו עלי. אף אחד לא שאל אותי באמת אם אני רוצה להישאר פה. הייעוד המקורי שלי היה ללמד את ההורים שלי לשחרר. אולי זה עדיין הייעוד שלי, עובדה שאני עדיין חיה. כנראה זה הייעוד של תינוקות שנפטרים בגיל צעיר. ללמד את ההורים שלהם לשחרר.
ורק כאן אני יכולה לכתוב את זה. בצעירותי הפורום השני היה הבית השני שלי.. בניק אחר כמובן.
רק כאן יבינו אותי. אפילו בבלוג שלי (לא בתפוז) אני לא יכולה לכתוב את זה.
אז למה אני בכל זאת כאן?
שתי סיבות. 1. כי זה במילא ייגמר מתישהו. זה הדבר הטוב בעניין. 2. כי אני לא רוצה שיזכרו אותי בתור זאת שהתאבדה.
מבחוץ אני משדרת עסקים כרגיל. אף אחד לא יודע. חוץ מהחברה הכי טובה, זאת שמלווה אותי בכל מצב. אבל גם היא לא יודעת על חוסר הרצון המהותי שלי לחיות.
את כל מה שאני עושה אני עושה כי אני חייבת. חייבת לחיות. חייבת להצליח, חייבת לעשות משהו משמעותי. מה הפלא שאני בחובות גדולים בבנק? מה הפלא שאין לי כסף אף פעם? אני תמיד חייבת לעצמי..
חיה ומחכה לרגע שבו לא אתעורר יותר. מקווה שככה זה יהיה, כי אין לי כוח לראות ולהרגיש איך הזקנה אוכלת אותי.
שומעת את כל הדיבורים על כמה החיים הם יקרים, כמה הם מתנה, כמה הם חד פעמיים.
מתנה? תלוי למי. לא לי. אני תקועה פה. נלחמו עלי. אף אחד לא שאל אותי. אף אחד לא באמת הקשיב לי. אם היו מקשיבים לי.. לא הייתי פה. לא הייתי כותבת את ההודעה הזאת.
כביכול אני נלחמת לעשות את מה שאני אוהבת. יצאתי לדרך חדשה עכשיו כעצמאית. נאבקת עליה בשיניים. רק כדי לא להיות שכירה שוב. רק לא להיכלא בעוד מקום שוב. גם ככה אני כלואה בחיים.
בפנים? רק מעבירה ת'זמן. עוד יום ועוד יום ועוד שנה ועוד שנה. וכביכול אני נס רפואי, כביכול אני מקרה נדיר. כן, מקרה נדיר של נשמה שנתקעה בעולם הזה.
אומרת לעצמי שיש סיבה שאני בעולם הזה, אחרת זה היה נגמר כבר. טוב, אולי עוד סיבה לחוסר הרצון שלי להתאבד.
מעולם לא חייתי מתוך זכות. תמיד מתוך חובה.
אין לי מושג מה זה לחיות מתוך זכות, מתוך רצון.
אולי לפני מותי אדע.
פרקתי. אפשר להמשיך.
לצפיה ב-'מחויבות לחיים'
מחויבות לחיים
31/07/2017 | 23:26
1
37

היי יקרה,
אני שומעת שאת מרגישה שעשו לך עוול בכך שבגיל בו היית אמורה למות, השאירו אותך בחיים- בלי לשאול אם את בכלל רוצה להיות בחיים... מצד אחד- את נס רפואי ומצד שני  נראה שהיית מוותרת על כל זה מההתחלה, אם היית יכולה.

אני רואה שנמאס לך מחייך, כי זמן כה רב הם מרגישים כמו אילוץ... מן דבר שאת חייבת לעשות, למרות חוסר הרצון להמשיך ללכת... נדמה לי שאת כמו מספרת על כך שאת כלואה מאחורי סוגרים בבית כלא ולכן את נשארת במקום הזה, תקועה...

אני מתארת לעצמי שאת בודדה, כי אינך מספרת לאף אדם על חוסר החשק שלך להמשיך הלאה ולחיות... ויכול להיות שהצורך לשמור על כך בסוד מכביד עלייך מאוד...

יקרה, הייתי רוצה להזמין אותך לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת שנמצאים כאן בשבילך... אנחנו כאן בשעות בהן תרצי לפרוק, להיות איתך, להכיל ולהקשיב לך ולסיפור שאינך מספרת לאנשים סביבך... הצ'אט פועל כל יום, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות והוא אנונימי לחלוטין. כמובן שאת מוזמנת להמשיך ולכתוב גם כאן בפורום- לשתף בכל מה שתרצי ולספר לנו מה עובר עלייך...
תדעי שאנחנו תמיד כאן בשבילך... 
שולחת לך חיבוק חם,
שלך,
מתנדבת סה"ר. 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
03/08/2017 | 21:29
23
מכירה אתכם, כבר דיברתי אתכם כמה פעמים בצ'ט.. תודה על התגובה..
לצפיה ב-'שלום'
שלום
08/08/2017 | 19:15
4
החיים חשובים ויש לדעת לנצלם בחוכמה והיטב. כדאי שתמצאי תוכן חשוב לחייך. עשי דברים שאת אוהבת ושמעניינים אותך, חשבי על דברים שאת אוהבת ושמעניינים אותך, למדי עליהם. אז יהיו לך יותר מגמות והחיים יתמלאו בתוכן ובערך ולא תצטרכי להרגיש מיותרת. היעוד שלך בעולם הוא לחיות. אל תזלזלי בו.
 
לצפיה ב-'האחות הנפלאה ביותר'
האחות הנפלאה ביותר
31/07/2017 | 08:22
1
62
למרות כל התלונות,האחות מלווה ומעודדת ברגעים הקשים.
לצפיה ב-'אני שמח לדעת'
אני שמח לדעת
31/07/2017 | 14:55
33
חשוב לעזור. אני הכרתי אישה נפלאה שהייתה מעין מטפלת שלי פעם והייתה אהבת חיי, אבל היא לא אהבה אותי כאדם. אני מסתכל לפעמים בתמונות שלה באינטרנט.
 
לצפיה ב-'עדכון ופריקה לילית'
עדכון ופריקה לילית
29/07/2017 | 04:42
14
93
אני המון פעמים חושש לחשוף פה בפירוט על עצמי מהחשש שהחשיפה תביא גם נזקים במציאות כי הפורום לא אנונימי. עם זאת, אני מוצא שהפורום הזה הרבה יותר ידידותי לפריקה מאשר בפורומים שכנים אחרים שאנשים החליטו לומר מה הם חושבים עליי ממניעים שלהם בלבד שאני גם לא רוצה לנסות להבין.

אני הלילה שומע מוזיקה להנאתי, מעשן סיגריות ברצף ונהנה לי מהשקט של הלילה של המוזיקה יחד עם גלישה באינטרנט. הסיגריות כמובן יכול להרשות לעצמי לעשן בשרשרת וכמה שאני רוצה כי יש לי יותר כסף בניגוד לעבר המעיק. הרבה יותר קל לי כשכלכלית טוב יותר ומקווה שגם בעתיד עצמאית טוב יותר. בזמנו הרגשתי את המחנק הכלכלי יושב לי על הורידים והיה לי קושי להרגע מרוץ לחץ מטורף כשאין כמעט כסף להמון דברים בסיסיים והיום המצב הרבה יותר טוב ויש עם זה שקט נפשי רב יותר -- כמו שידעתי לגבי זה אני יודע שגם עצמאות זה משהו שיכול לעשות לי טוב - עצמאות בדרך שלי ותחומים שאני יכול להצליח בהם - לא מדבר על משהו שלא.

אני יושב לי הלילה וחושב מחשבות, נכנס לאתרי נורמולוגיה וקורא על השם שלי ומפת הלידה ותוהה לעצמי אם אולי לא התאמתי מבחינה של חישוב נורמולוגי זוגי לאנשים שניסו לשים את השמות או התאריכי לידה שלנו יחד כי אני משקר לאנשים גם בשם וגם בגיל חח..

יכול להיות שהיה התאמה והרסתי לעצמי בדיוק כמו שהשם משפחה האמיתי שלי הרבה יותר סקסי ומחמיא לי מהשם משפחה הבדוי שאני כותב. אני המון פעמים מרגיש שאני הורס לעצמי וחושב שזה דווקא יכול לעזור לי: למשל בלא לאתר אותי ברשת או למשל אם יקרה משהו לא טוב שאעשה אז השם משפחה הבדוי זה כמו הצלה כזאת מאיתור עליי, או אנשים כביכול רשמיים שמכירים אותי ממרפאות ומדברים על תופעה כמוני בינהם אז לפחות השם הבדוי מטשטש קצת עקבות כי אין לי מה להתגאות בתיק הרפואי שלי , אולי להרשים שרוטים שגם אני שרוט ויש לי רשימת הפרעות... בזה אולי כן.

אני חושב לי בלילה על אהבות, פנטזיות ודברים שרובם לא ממוששים מפחדים דביליים שלי. אני המון פעמים הורס לעצמי.
אני חושב גם לעצמי על זה שאני עדיין צעיר ורוב שנות העשרים ניסתי להיות צעיר יותר - לחזור הי שם לגיל 19 שהיה מדהים בעיניי וזה דבילי גם כי גם בגיל 24 הייתי כובש ומיוחד והיום חושב על לחזור לשם וכל זה לגמרי דבילי כי ג'ניפר לופז שהיא מושא המודל לחיקוי למישהי בוגרת שנראית צעירה בעצם בעצמה נראית צעירה אבל לא רחוק מגילי - וגילי האמיתי הוא צעיר. כלומר מישהי או מישהו בני 50 שנראים טוב מאוד לגילם הם בעצם מה שאני עכשיו. אז אני עכשיו מתגעגע למה שהיה פעם אבל אני עכשיו הוא הטוב ביותר למוצלחים ביותר של גילאי ה-50 שנראים כל כך טוב לגילם שהם כבר תופעה מדוברת ברשת. העניין הוא פה דבילי לגמרי. אני זוכר שידידה שלי אמרה לי בטלפון אתה צעיר שרוצה להיות צעיר, איפה השכל שלך?
או כשהייתי בן 26 אמרתי לה בטלפון שאני מקנא בדניאל הוא צעיר הוא בן 24 והיא אמרה לי ומה אתה חתייר זקן? אתה גדול ממנו רק בשנתיים - תחשוב קצת! והיא צודקת. היא עזרה לי המון לפתח את השכל. יש בי משהו דבילי ודפוק. הו סליחה, המטפלת שלי ביקשה ממני לא להתבטא במילים האלו על עצמי. יש בי משהו שחושב שונה

אני יודע שאני חתיכת... אני לא יכול לומר על עצמי דברים לא יפים - המטפלת ביקשה ממני להתבטא אחרת על עצמי.

אני הורס לעצמי. משהו בחשיבה שלי שגוי.


והבחורים היותר לטעמי שרצו אותי ואני מתחמק באיזה שלב כבר פחות בעניין, בטח עם עובר שנה וחצי מאז שהם כתבו לי.

יש לי כל כך המון פחדים. המטפלת שלי שראתה את התמונות שפרסמתי באפליקציית הכרויות אמרה לי שזה בול אני! שהיא חשבה שאפילו הצטלמתי עכשיו במדרגות. אמרתי לה שהסרום\מסיכה היו כל כך טובים ואפילו גברים סטרייטים הסתכלו עליי ברחוב , עד שספרתי לאנשים כמה הסרום\מסיכה מוצלחים ואולי מהקנאה שלהם הם הפסיקו כבר לתת אפקט. היא בכל זאת טוענת שזה בול אני. חייכתי לה והיא שאלה למה- אמרתי לה שאני נבוך כי לדעתי התמונה מוצלחת ואני לא דומה לעצמי כל כך שם. היא אמרה שבפגישה היא תדבר איתי על להבין שמי שבתמונה זה אני ואני דומה לעצמי. אני יודע...

עצוב לי ממה שנהיה ממני. איך יצאתי ככה? הידידה חושבת שהכל זה מהבית והיא צודקת - הם שרטו אותי המשפחה כל כך חזק. כל כך.

ואני בעצם מנסה לשקם את החיים שלי וזה קצת מצליח לי, באמת, ולמזלי לא רואים עליי איזה פגם של חולה נפש או משהו כלפי חוץ... אולי שמכירים אותי קצת מקרוב. וזה נהדר שלא רואים!
אנשים מדברים איתי, מתקשרים איתי, מחייכים לי.. אבל לכו תדעו אם זה ממניעים שבאמת רואים בחור חמוד שרוצים לתקשר איתו או מהתלחששות של הבחור החולה שמשתקם עכשיו... לא יודע מה חושבים - לדעתי יותר לכיוון שבאמת רואים בחור חמוד. גם לאחרונה המון לקוחות אומרים לי שאני חמוד ואני תוהה מאיפה מגיעה המילה חמוד. האם זה בגלל שהמראה שלי חמוד? האם זה בגלל התוכן שאני מדבר שהוא חמוד? למשל אני זוכר שבגיל 20 כספרתי לפסיכולוגית שהשתניתי מגיל 19 וכבר פחות אומרים לי חמוד ונותנים לי מוצי פוצי לנער רך, היא אמרה לי שהיא לא רואה את המילה חמוד כקונטציה חיובית בהקשר ההוא. הכוונה, למשל בתור נער בן 19 בלי הרבה שכל מפותח ועם הרבה חן חיצוני כשהיו אומרים לי חמוד... הו אתה ילד... נראה לי שהכוונה שלהם שלדיבורי שטויות שלי אני חמוד לגילי ויקח זמן עד שאגדל. כיום כשאני כבר גדול מאוד, כשכבר הרבה הפסיקו עם המילה בחור ופונים אליי כגבר, אני עדיין נשארתי אותו אחד מתקופת הבחור: הטקסט, התוכן שאני מדבר, הצורת פנייה, החשיבה... הכל אותו דבר, אז מה גורם הפעם ללקוחות לקרוא לי יותר חמוד מאשר לפני חצי שנה שפחות? אולי השינוי הפיזי הבוגר שלי עם התוכן הפחות בוגר עושה אותי חמוד? אולי אני פשוט חמוד במראה? אולי מה... ? האמת כשהתחלתי לעבוד שם לפני שנתיים וחצי גם הרבה אמרו לי חמוד ולדעתי אז היה לי חן אז אולי החן חזר אליי? הקרמים והתזונה הבריאה פתאום נותנים שינויים? אני באמת מנסה להבין דברים, וכשאני שואל את ידידה שלי כשהיא אומרת לי שאוהבת אותי מה היא אוהבת בי היא עונה שזה לפעם אחרת, כשידיד לבילויים קורא לי חמודי ואני שואל אותו מה חמוד בי הוא לא עונה בהודעה. התעייפתי קצת מלנסות לנתח ואני טיפוס שאוהב לנתח. כי יכול להיות שגם היום משהו בי חמוד ולא בהכרח בקונטציה הכי חיובית אז אני צריך לדעת במה להשתפר - יש בי צדדים עמוקים ועם זאת, אולי אני פשוט חמוד במראה שזה מחמאה אבל לא הכי מחמאה כי בעבר לא הייתי חמוד מראה הייתי כוסון הורס, דוגמן וחתיך - כך פנו אליי בגיל 19, אז כשגבר מבוגר בדאנס בר אומר לי בלי ששאלתי את דעתו שאני נראה סבבה (זה ביום שהגעתי ללא השקעה, עם השקעה אומרים לי נראה טוב) עניתי תודה מה אני אגיד? ברור שאני לא אחשוף בפניו את החולשות שלי אבל זה סופר מעליב. אבל גם חמוד זה טוב, חמוד זה לא יפיוף הורס וזה לא מכוער, חמוד זה מישהו שיכול לדאוג במידה ויהיו לו מכשירי אירובי טובים לדקדק את הגוף כמו בעבר ולהתגבר על הטעות של ניפוח שרירי כתפיים וגב כי זה מה שהמאמן התעקש לתת לי למרות שלא ידעתי להסביר לו כמה המראה הנערי יותר חשוב לי מהגוף המפותח והגברי ואמרתי אוקיי , ננסה אולי זה יפה יותר? ואז כשפתחתי את הכתפיים והגב ראיתי שאין דרך חזרה.. השרירים פשוט לא יורדים וזה מבאס, אז בבקשה אני רק רוצה מכשירי אירובי שהם הליכון ועוד מכשירים אחרים  לאירובי כדי לדקדק כמה שאפשר, אני לא רוצה להשאר חמוד אני רוצה להתפתח לכוסון הורס, אני רוצה להיות אותו צעיר שלפני שנתיים נסע באוטובוס ושומע סטרייטים צעירים אחרים מתלחששים על כמה שאני יפה וכמה שהם רוצים לדפוק אותי בתחת והלוואי שלא היה לי בעיה לקבל מאחורה והלוואי שהייתי יכול לחשוף יותר והלוואי שהייתי עצמאי ועם ביטחון להגשים את עצמי. התעייפתי מעצמי . אוף..

לצפיה ב-'תהיות ליליות על הזהות שלי ותפישת העצמי'
תהיות ליליות על הזהות שלי ותפישת העצמי
29/07/2017 | 20:27
4
37
נייק היקר. נראה שהלילה השקט האחרון אפשר לך להיות עם עצמך ולהרהר רבות על הזהות שלך - האמיתית, המצולמת או האינטרנטית. באינטרנט אתה מרגיש שאתה מסתתר מאחורי שם בדוי כדי לא לחשוף את עצמך. אתה רוצה להגן על הפרטיות שלך אבל נשמע שאתה מרגיש לא נוח עם ה"הסתתרות" הזו, כאילו שזה סוג של חוסר יושר. אתה חושש שהשם הבדוי לא משקף את השם והמהות האמיתיים שלך, שאולי הוא מטעה אנשים באתרי הכרויות וגורם לך להיות פחות אטרקטיבי. האם אתה באמת חושב שבאתרי הכרויות השם הוא הגורם החשוב? נשמע שהשימוש בזהות בדויה מטרידה אותך, אך מבחינה רציונלית אתה מבין שרצוי להגן על זהותך האמיתית, ולהבדיל בין החיים האמיתיים ובין העולם האינטרנטי, ואולי אתה בוודאי יודע שאתה לא היחיד שמשתמש בשם ובגיל בדויים באתרי אינטרנט שונים.
מהמילים שלך עולה שגם עם הזהות המצולמת שלך אינך שלם. כשאתה מסתכל בתמונות שלך גם מהזמן האחרון, אתה לא ממש רואה את עצמך,  התמונות כאילו טובות  מדי ומחמיאות מדי. התחושה הפנימית שלך היא ששוב אתה אולי "משקר" את אילה שצופים בתמונות, ומעמיד פנים של מישהו שנראה טוב יותר מהמציאות. אתה יודע, צילומים אכן לא תמיד תופשים אותנו כמו שאנחנו, או כמו שאנחנו חושבים שאנחנו נראים. רוב בני האדם מרגישים שהם לא פוטוגניים ושהתמונות שלהם מציגות אותם הרבה יותר גרוע מכפי שהם. ישנם מעט ברי מזל שהצילומים שלהם דווקא מחמיאים להם. נשמע שאתה אחד מברי המזל האלה. אולי תוכל לחשוב על כך בצורה כזו, ולמצוא הנאה בכך שאתה נראה טוב בצילומים שלך...
אתה גם מוטרד מכך שאנשים חושבים שאתה "חמוד". נשמע שאתה מבולבל לגבי תפיסת אנשים אותך...האם רואים אותךכ "חמוד" או "הורס, דוגמן" או "גברי"..אתה מנתח כל סיטואציה ורוצה להבין מאיין מגיע כל התייחסות. ואולי, האם יכול להיות שאתה כל זה..?  אולי לכל אחד יש צדדים שונים, שמתבטאים אחרת באינטראקציות שונות בחיים. בנוסף, האופן שבו רואים אותך תלוי לא רק בך אלא גם בעולמו הפנימי של האדם איתו אתה מדבר.נשמע שיהיה לך מאוד קשה לתכנן איך רואים אותך, ואולי אפשר פשוט לקבל את עצמך כמו שאתה, עם השינויים שעוברים עליך עם הגיל, ועם הדברים הטובים שעוברים עליך , כמו מצב כלכלי טוב יותר.
יקר,  אולי יעזור לך לחלוק את מחשבותך עם מישהו, באופן אנונימי, במקום להשאר לבד עם כל התהיות המבלבלות האלה. אני מזמינה אותך ליצור קשר בצ'ט האישי של סה"ר עם אחד המתנדבים שלנו. הצ'ט פועל בכל לילה בין  9 לחצות. אנחנו כאן כדי לשמוע, לתת משוב ולהקל עליך...
לצפיה ב-'אני מרגיש רע מאוד'
אני מרגיש רע מאוד
30/07/2017 | 00:00
2
41
בגלל שאני נאבק על עול פרנסה ואין לי זמן לחדר כושר הזמן היחיד זה אימונים בלילות ואם האמא הכלבה שלי הייתה מבינה את החשיבות של זה בעיניי אתה קונה בכסף שהעברתי לה הליכון והייתי ישן בלילה ומתאמן ביום.
כעת בגלל עול הפרנסה הצללית של הגוף שלי בוגרת והנפח בפנים ירד למרות שנשארתי על אותו משקל . אנשים קוראים לי חמוד ופעם קראו לי חתיך וזה צורם לי במתח ועצבים בגוף כי גם כשהייתי חתיך פחדתי להפגש ולשכב והמעטתי בקיום יחסי מין ועכשיו לא רק זה אני פתאום חמוד כוס אמו ערס לא רוצה חמוד אני אעשה כל מה שביכולתי לשפר את המצב אני לא מוכן להשאר עם גוף בוגר ופנים רזות למרות שלא ירדתי במשקל. לעזאזל עם המשפחה שלי ולעזאזל גם עם עצמי... אני ממש במתח ועצבים !!!
לצפיה ב-'אני דפקתי לעצמי את החיים'
אני דפקתי לעצמי את החיים
30/07/2017 | 01:06
1
38
אני חושב שמשהו בראש שלי לא תקין
10 שנים אני בסרטים של התבגרות ו10 שנים גברים צעירים ומבוגרים רוצים אותי וחושקים בי.
למה? למה אני עושה את זה לעצמי - למה אני כל כך חסר ביטחון? מה יש לי?
 
החיים שלי יכלו להיות גבוה יותר - למה הגעתי למצב הזה - כלומר כן המשפחה שרטו אותי חזק מאוד וגם אנשים רעים בעבר, אבל אני רוצה להצליח לצאת מכל זה אני רוצה להצליח להיות עצמאי ולהצליח בחיים - כלכלית-עצמאות, להראות טוב יותר ולעזאזל לא לפחד וכן להפגש מאתרי הכרויות למין כי שנים רוצים אותי וזה לא משהו שבהכרח ישאר לנצח ולא, אני צריך להפסיק עם השטויות האלו של ההתבגרות אני כולם אומרים שאני  דומה לעצמי בתמונות וגם לפני 5 שנים הייתי בסרט שהשתניתי ועדיין הביקוש אליי היה גבוה די למה אני עושה את זה לעצמי למה המוח שלי חושב ככה למה כל הערך העצמי הנמוך ולמה אני מחפש בעיות כשלא תמיד יש בעיות למה  למה אוף זה כעסים זה תסכול זה משהו לא רגיל!!
 
אני יודע שהפוטנציאל שלי בחיים כל כך גבוה ואני אמנם נמצא במקום עבודה מדהים אבל לא בשכר הכי גבוה, אני יודע שההתקדמות שלי בחיים איטית אבל אני גם יודע שאני אצליח יש לי הרגשה פנימית כזאת שאני אצליח בחיים במה שהלב שלי בוחר...
 
אני גם מפחד להגיע לגיל 45 בערך ולגלות שהנטיה המינית הייתה טעות ושאולי אני בי סקסואל ונמשך לנשים כי בתכלס אם בנות יכל להיות הרבה יותר קל מבנים.. אני מרגיש אני רואה תגובות של בנות אליי
בתיכון הרגשתי משיכה לבנות אבל הדחקתי את זה חשבתי שזה לא בסדר להמשך לבנות כי אולי אם אני אהיה סטרייט אולי לא יהיה בי ייחוד ובתור גיי בנות ישמחו להיות בסביבתי... לפני כן למדתי בבית ספר רק של בנים אז ידעתי שאני נמשך לבנים אבל מרגע שעברתי לתיכון בנים ובנות הרגשתי שאני נמשך גם לבנות והדחקתי את המשיכה אליהן הרגשתי שאסור לי להמשך לבנות ועם הזמן מרוב שהדחקתי כבר כמעט לרוב פחות נמשך לבנות ויותר נמשך לבנים - למה אני כזה מפגר למה אני הורס לעצמי את החיים? יש עליי קללה? מה קורה למה הראש שלי חושב ככה אוף..
 
אני מרגיש שהמוח שלי חושב בכיוונים עקומים
אני לא מתקדם בעבודה למרות שאם אני רוצה יודע שבקלות אוכל אבל חושש מסיבה שלא אכתוב פה
אני מרגיש מזדקן למרות שאני נראה צעיר ותמיד נראתי כך
אני מפחד להפגש מאתרי הכרויות וזה דבילי כי רוצים
אני חושש שבגיל מבוגר אגלה שאני בי סקסואל ועשיתי טעות כל השנים האלו
יש לי כסף ובמקום לחסוך אני מבזבז על המון דברים
רע לי... אני לא מצליח לנהל את עצמי. הלוואי שהייתי מצליח לישון מוקדם, הלוואי שהמוח שלי היה עובד נכון. לא קל לי בבית של ההורים הם מעיקים עליי גם אמא וגם אבא, מרגיש לי שבמקום אחר יכול להיות טוב יותר אבל אני מפחד להשכיר דירה... מפחד להשכיר דירה, מפחד להפגש עם גברים, מפחד לעבור ניתוח חשוב בגוף כי אני לא יודע איך יקבלו את הימי חופש שאבקש בשביל זה, מפחד לטוס לחו"ל... כולי פחדים! למה אני ככה חסר ביטחון ופחדן למה אני ככה למה..

לצפיה ב-'אני חושב שהרבה שנים נאבקתי עם אנשים'
אני חושב שהרבה שנים נאבקתי עם אנשים
30/07/2017 | 01:44
23
נאבקתי עם המון אנשים שעשו הרבה כדי להוריד אותי ולהחליש אותי
והייתי איתן לעמוד מול קבוצות רבות של אנשים
נשארתי המון נאמן לעצמי.
 
היום הבעיות הם בעיקר מול המשפחה שלי שהם גם אנשים שהמון ניסו והצליחו להחליש אותי, אין להם מושג של 'חנוך לנער על פי דרכו' רק הדרך שלהם זה הדרך כביכול...
 
ההתקדמות שלי בחיים היא המון בזכותי והמון בזכות הנחישות שלי.
כל כך הרבה אנשים ניסו להוריד במשך השנים ואני עדיין נאמן לעצמי ומצליח לשרוד, להשאר שפוי ולתפקד. אני כל כך גאה בעצמי שלמרות הדיכאון שלי אני הולך יום יום לעבוד ולא מוותר לעצמי ונאבק גם במשקל, גם הולך לעבוד, גם הולך לטיפול וגם שואף להתקדם בחיים וגם להשיג עוד דברים... כל הכבוד לי.
 
אבל וואלה, לפעמים לא קל לי, ולפעמים אני זה ששם לעצמי רגליים - וזה כואב לי למה? למה המוח שלי לא חושב ישר ונכון? למה אני ככה...
 
אני יודע שלשמוע ביקורות, השפלות והתעעלויות באלימות ומיניות במשך שנים רבות מאנשים בפרט ממשפחה עשה את שלו, אני יודע שדברים שעברתי בחיים שרטו אותי מאוד - אני יודע את זה, אבל אני לא מתכוון בגלל שקרה לי X, Y וZ להגיד זה אני וזה מה יש ולוותר לעצמי. ממש לא! הכי לא. אני הכי רוצה להאבק וכל כך להצליח בחיים ואני יודע שאני אצליח אני רק בודק איך. אני לא מוותר לעצמי. בניגוד לאנשיםספציפיים בעבודה הקודמת שמספרים לעצמם סיפור שהם ככה בגלל כך וכך ונשארים במוגן ובהוסטלים עד הקבר (אל תעלבו - דברתי על אנשים מסוימים לא על כל נפגע הנפש- לא עליכם) - אני הכי בחרתי לברוח מכל המסלולים האלו... לא להיות במסגרת של הוסטל ולברוח מהמוגן והצלחתי והשאיפה היא להיות עצמאי ואני אצליח והשאיפה להיות עם ביטחון עצמי ואני אצליח... אני יודע.. אני מקווה שאני לא משלה את עצמי.. אבל כן כרגע אני כן חסר ביטחון וכרגע כן אני לא מצליח לעשות דברים רבים ובבקשה תוכלו לעזור לי? אולי למשל לדבר איתי על הפחדים בלהפגש מאפליקציית הכרויות ואיך להתגבר עליהם ולעשות את זה? אולי לדרבן אותי לסדר את החדר ולנקות אותו ואז ללחוץ על אמא שלי כל כך חזק שתביא כבר את ההליכון (העברתי לה כבר כסף לחשבון בנק שלה שתקנה אותו)? כי עכשיו היא חושבת אולי להזיז את הארון כדי לדחוף את ההליכון אבל עד שהיא תחשוב יכולים לעבור עוד כמה חודשים - מצידי שלא תזיז, מצידי שההליכון יהיה במקום אחר ולא מול החלון - לא אכפת לי שתביא כבר הצילו אני מזדקן... היא לא מבינה את החשיבות של זה בעיניי, אין לה מספיק מושג לא כל כך אכפת לה בחייה הבוגרים היא לא אישה כל כך מטופחת... התעייפתי.
 


לצפיה ב-'תודה על התגובה שלכם זה מקל עליי'
תודה על התגובה שלכם זה מקל עליי
30/07/2017 | 05:55
16
ותודה שאתם מגיבים לי כמעט לכל הודעה - זה מאוד עוזר לי ומסייע לי תמשיכו כך ואם אפשר תמשיכו להגיב גם לשאר מה שכתבתי בשרשור הזה.
 
לגבי הצ'ט לא יודע אם בא לי לחזור - אתם הזמנתם אותי והגעתי והתורנית הייתה מעצבנת, לא מספיק מכילה ולא מספיק רגישה אז פשוט ברחתי...
לצפיה ב-'אני לא מצליח להרדם'
אני לא מצליח להרדם
30/07/2017 | 04:40
25
אני פשוט עצבני ומתוח
כועס על עצמי
כועס על המשפחה
בגלל החארות האלו
נדפקו לי המון דברים בחיים
והם הרסו לי דברים.
ועכשיו גם אנשים אומרים לי שאני חמוד, בגלל החארות האלו אני עכשיו חמוד ולא חתיך כמו פעם, הם לא באו לקראתי בבקשות שלי לגבי מכשירי כושר.. הקקות האלו.
ובמילא זה לא משנה מה אני אהיה חמוד או חתיך גם ככה כמעט ולרוב לא נפגשתי עם גברים שרצו אותי אז אני עוד יותר תקוע
ורע לי כל כך בחיים... נמאס לי מהחיים העלובים האלו שלי...
 
אני לא מצליח להרדם
ואני לא יכול לדבר עם כל אחד
והקרובות שלי ישנות
ובשיחה אנונימית עם ער"ן אני מצלצל אליהם והם לא עונים (לא חדש)
 
אני לא מצליח
להרדם
אני לא רגוע
לא רוצה להיות חמוד
זה החדש החמוד הזה
פעם הייתי משהו גדול
ויכלתי לשמר את זה
אבל הקקות האלו לא באו לקראתי
עכשיו אני חמוד
לא רוצה חמוד
כוסואומו החמוד הזה
כוסואומו גם על עצמי על הראש המעאפן שלי שדפקתי לעצמי ת'חיים בהמון דברים
וכוסואומו גם על ההורים שלי
וכוסואומו על העולם הזה..
לצפיה ב-'אני מרגיש שיכולתי להגיע כל כך רחוק בחיים'
אני מרגיש שיכולתי להגיע כל כך רחוק בחיים
30/07/2017 | 04:49
3
36
אני פשוט חתיכת אדם כל כך מבוזבז ... כל כך ! יכולתי להגיע כל כך רחוק
והנה אני גם עכשיו מנסה לשקם את החיים וגם עכשיו שמתי לי אבנים בגלגלים!!!!
נמאס לי.
 
כשחברות שלי אחותי מצלמות אותי באוטובוס, בקניון או בכל מיני מקומות ושולחות לה את התמונות\וידאו של 'תראי ראיתי את אח שלך' למה אני צריך להיות אח של? אני יכולתי להיות מיוחד בזכות עצמי! אני זה שבחרתי לברוח מכל התהילה, אני זה שלא ניסתי ולא שאפתי להיות מעצמה חברתית ברשת כמו אחותי הקטנה והמצליחה - עשיתי את זה כי יכל לגרום לי לחרדות עצומות כל החשיפה הזאת... אז היום אין לי חשיפה גדולה, יש קצת יותר שקט נפשי אבל עם זה מגיע גם המחיר שאני פחות פופלרי.
 
אחותי מעצמה פופלרית חברתית והיא רק בתחילת דרכה והיא רק לא מזמן היה לה יום הולדת 15. אני עכשיו נחשב ל'אח של'... למה אני הפסקתי להיות בריטני ועכשיו אני כמו ג'ימי לין ספירס שהיא אחות של? אני רוצה לחזור להיות מעצמה כמו שהייתי. יש לי המון כעסים על עצמי, על המשפחה ועל העולם. אני לא במקום הכי טוב בחיים. קשה לי..
לצפיה ב-'ואולי,'
ואולי,
30/07/2017 | 04:57
2
24
אולי אני עדיין בריטני
גם בריטני של היום היא לא מעצמה כמו פעם
היא גם איבדה מהיופי, יכולת הריקוד, הכריזמה בראיונות ועוד..
 
המון פעמים מרוב אהבתי לבריטני (מאז בייבי וואן מור טיים) ניסתי ביני לבין עצמי להרגיש חלק ממנה לפעמים אפילו גם במגרעות שלה שלמשל כשהיא יוצאת מהבית היא יוצאת עם קוקו אסוף, משקפי שמש ובגדים לא משהו וגם אני יוצא מהבית ביום ביום עם בגדים לא משהו ומשקיע באירועים. גם היה כתבה ישנה עליה לפני המון שנים שהשומר ראש כתב עליה שהיא כל כך מסריחה וקשה לו לעמוד לידה וגם אני תקופה התקלחתי פחות...
 
או למשל בגילאים צעירים שלה היא יוצאת המון עם משקפי שמש ענקיות ואייס קפה וגם אני בגיל 18 הלכתי עם משקפי שמש ענקיות ואייס קפה ודמיינתי שמלא צלמי פפארצ'י מצלמים אותי - אבל אולי עכשיו תחשבו שאני יצור אבל בגיל 18 דווקא חשבו שאני חמודי ומתוקי כי ככה הייתי נראה כלפי חוץ ואולי גם כלפי פנים והייתי מוקף בהמון ידידות בכמויות עצומות!
 
וזכותי גם בגילי להביע את דעתי, כן אני נייק וכן אני מרגיש דיווה לפעמים
ואם אני דועך אז אני משווה את עצמי לאלילה שלי שגם היא לא וואו כמו פעם מהמון בחינות, אבל אני צריך להבין שאני זה לא היא... ואם היא בוחרת לצאת מהבית פחות מושקע (לא כמו קים קרדשיאן) זה לא אומר שגם אני צריך להיות מוזנח... ובאמת אני חורש על הבגדים שלי והמכנס שלי כבר דהוי ומקווה בקרוב לקנות בגדים חדשים גם לעבודה וגם לבילויים ומצידי שיעלו מלא כסף אני חייב את זה.
 
כל כך רע לי...
ולמרות המילים חמוד... שזה כל כך צורם כי אני יודע שאם ההורים באים לקראתי היום עדיין הייתי חתיך הורס ולא פוגע בקולגן שלי ומשחק עם השעות שינה, עדיין אני רואה שגברים מסתכלים עליי. יותר נשים אבל גם גברים. הלוואי שהייתי יכול לשבור את הקרח ולשכב איתם ולא לפחד! והלוואי שהייתי עובר ניתוח אישי שלא יכול לשתף פה ולקיים יחסי מין מלאים. אני כל כך...אוף !!!

לצפיה ב-'אולי אני עדיין '
אולי אני עדיין
30/07/2017 | 05:06
1
21
בריטני . אני מעצמה שפשוט בתקופה פחות טובה או לא פחות טובה אולי תקופה שונה.
ואולי אני צריך להיות מישהו בזכות עצמי שגם נורא אוהב אותה. כן אני יודע שאני נשמע משוגע - אבל אני נורא אוהב את זה
כן, נמאס לי כבר כל הזמן לכתוב פה בהרחבה אבל בתכנים מצומצמים ולהשתדל לא לחשוף דברים - וואלה בא לי לחשוף את מי שאני ולכתוב ולפרוק בדיוק מה שבא לי ומה שמרגיש כמעט הכל וטוב לי עם זה
לצפיה ב-'רע לי '
רע לי
30/07/2017 | 05:14
25
בגלל ההורים שלי אני עכשיו חמוד.
אם הם היו באים לקראתי לא הייתי צריך להרוס במשך שנים את השעות שינה שלי ולפגוע בקולגן שלי
 
וגם בגללתי שאכלתי ג'אנק במשך שנתיים מסיבות אישיות שפרטתי בעבר וביקשתי עזרה שאני כל כך רוצה להפסיק עם הג'אנק וזה קשה לי אבל אנשים לא היו שם מספיק בשבילי למה אכפת לאנשים מהדברים שחשובים לי? אכפת במידה מסוימת - אני זה שחי עם זה יום יום.
עכשיו כשקרו הנזקים למדתי לקח.
לצפיה ב-'בבקשה שער"ן יענו לי'
בבקשה שער"ן יענו לי
30/07/2017 | 05:44
41
ובבקשה אני אפול על תורן או תורנית שיוכלו להכיל אותי.. לא אנשים מקומטים וממורמרים שהצרות שלי זה דבש בשבילם והם לא יהיו שם באמת בשבילי מקנאה ולא יכילו בגלל זה. .. אנשים שבאמת יהיו לטובתי וירצו להכיל אותי ולעזור לי..
לצפיה ב-'אני רוצה להבהיר משהו'
אני רוצה להבהיר משהו
30/07/2017 | 23:30
1
31
עשיתי טעות ענקית - כן אני רוצה שיקראו לי חמוד! שימשיכו לקרוא לי חמוד! ידידה שלי הסבירה שלקוחות מתוך נימוס אומרות חמוד גם אם הן בליבם חושבות שאני יותר מזה פשוט אלו לקוחות - לא אתר הכרויות או דייטים you know...
 
ואני בשקט בשקט יהפוך מחמוד להורס - יש לי את התוכניות שלי. בעזרת ה' גם ההליכון שאני אתעקש ולא אוותר עד שאמא תביא לי אותו גם עוד דברים שאני מתכוון לעשות ומקווה בשקט - אני יודע שיש ברכה בסמוי מן העין לצערי אני משתף המון.
 
עניין נוסף- הלוואי שיהיה לי אומץ להפגש עם בחורים נאים מאפליקציית הכרויות ! הלוואי !
אמא שלי סיפרה לי פעם שהיא מתפללת בנרות שבת שלא ילך לי עם בנים. היא מתפללת גם דברים אחרים טובים עבורי אבל גם שלא ילך לי עם בנים כי היא לא מקבלת את הנטיה המינית ואני המון פעמים כשדברים נדפקים לי עם גברים אני חושב שזה בגלל התפילות - הדברים המיסטיים שהיא עושה בשביל שזה לא יקרה.
חבל... מה אני אעשה ...
אני גם מתפלל - התפילות שלי הם על דברים שהם לגיטימיים לבקש. כמעט ואולי אף פעם לא ביקשתי בתפילות שלי דברים שקשורים ליחסים עם גברים כי אני יודע שלבקש מהקב"ה דברים שקשורים לתאווה זה לא לעניין אבל בדברים אחרים לגיטימיים שרבים מבקשים (דתיים וחילונים) אני גם עושה.
 
לצפיה ב-'פשוט עצבן אותי'
פשוט עצבן אותי
30/07/2017 | 23:33
26
שעובדת אמרה לי שאני גם חמוד ופעם היא הייתה אומרת לי שאני חתיך ויותר יפה ממנה (והיא יפהפייה מאוד) וזה יושב לי על נקודות יותר עמוקות: על זה שאין לי ההליכון ואני עושה הליכות בלילות ומחסור בשינה פוגע בקולגן (שגורם מחתיך להפוך לחמוד) ועל תקופה ארוכה שאכלתי ג'אנק פוד שגם גורם לפנים נפולות למרות שידעתי בזמנו שמסוכן לאכול את זה אבל הייתי במערבולת רגשית, ייאוש וגם היה לי קשה לעמוד בפיתוי כי סביבי כמעט ורוב החנויות הם ג'אנק - היום אחרי הנזקים למדתי את הלקח.
וזה יושב על נקודות עוד יותר כואבות שגם בגיל 24 המדהים והיפה שלי שהיה לי גם גוף וגם פנים גם פחדתי להפגש עם גברים - זאת אומרת זה כבר של בעיה של ביטחון עצמי, אבל אני אומר אין ביטחון עצמי ועכשיו גם המראה מתחיל... לא קל להיות אני.
 
לצפיה ב-'אני רוצה להבהיר משהו'
אני רוצה להבהיר משהו
30/07/2017 | 23:28
2
45
עשיתי טעות ענקית - כן אני רוצה שיקראו לי חמוד! שימשיכו לקרוא לי חמוד! ידידה שלי הסבירה שלקוחות מתוך נימוס אומרות חמוד גם אם הן בליבם חושבות שאני יותר מזה פשוט אלו לקוחות - לא אתר הכרויות או דייטים you know...

ואני בשקט בשקט יהפוך מחמוד להורס - יש לי את התוכניות שלי. בעזרת ה' גם ההליכון שאני אתעקש ולא אוותר עד שאמא תביא לי אותו גם עוד דברים שאני מתכוון לעשות ומקווה בשקט - אני יודע שיש ברכה בסמוי מן העין לצערי אני משתף המון.

עניין נוסף- הלוואי שיהיה לי אומץ להפגש עם בחורים נאים מאפליקציית הכרויות ! הלוואי !
אמא שלי סיפרה לי פעם שהיא מתפללת בנרות שבת שלא ילך לי עם בנים. היא מתפללת גם דברים אחרים טובים עבורי אבל גם שלא ילך לי עם בנים כי היא לא מקבלת את הנטיה המינית ואני המון פעמים כשדברים נדפקים לי עם גברים אני חושב שזה בגלל התפילות - הדברים המיסטיים שהיא עושה בשביל שזה לא יקרה.
חבל... מה אני אעשה ...
אני גם מתפלל - התפילות שלי הם על דברים שהם לגיטימיים לבקש. כמעט ואולי אף פעם לא ביקשתי בתפילות שלי דברים שקשורים ליחסים עם גברים כי אני יודע שלבקש מהקב"ה דברים שקשורים לתאווה זה לא לעניין אבל בדברים אחרים לגיטימיים שרבים מבקשים (דתיים וחילונים) אני גם עושה.
לצפיה ב-'בילי אני אכנס למסרים בקרוב אני פשוט עמוס כרגע.'
בילי אני אכנס למסרים בקרוב אני פשוט עמוס כרגע.
30/07/2017 | 23:29
12
לצפיה ב-'פשוט עצבן אותי'
פשוט עצבן אותי
30/07/2017 | 23:33
25
שעובדת אמרה לי שאני גם חמוד ופעם היא הייתה אומרת לי שאני חתיך ויותר יפה ממנה (והיא יפהפייה מאוד) וזה יושב לי על נקודות יותר עמוקות: על זה שאין לי ההליכון ואני עושה הליכות בלילות ומחסור בשינה פוגע בקולגן (שגורם מחתיך להפוך לחמוד) ועל תקופה ארוכה שאכלתי ג'אנק פוד שגם גורם לפנים נפולות למרות שידעתי בזמנו שמסוכן לאכול את זה אבל הייתי במערבולת רגשית, ייאוש וגם היה לי קשה לעמוד בפיתוי כי סביבי כמעט ורוב החנויות הם ג'אנק - היום אחרי הנזקים למדתי את הלקח.
 
וזה יושב על נקודות עוד יותר כואבות שגם בגיל 24 המדהים והיפה שלי שהיה לי גם גוף וגם פנים גם פחדתי להפגש עם גברים - זאת אומרת זה כבר של בעיה של ביטחון עצמי, אבל אני אומר אין ביטחון עצמי ועכשיו גם המראה מתחיל... לא קל להיות אני.
לצפיה ב-'מנסה לתאר את תחושותיי'
מנסה לתאר את תחושותיי
30/07/2017 | 00:20
3
72
הרגשה כאילו הרע החשוך כבר מאחור
ואני לא מסתכלת אחורה יותר
אין לי שום צורך בכך
ומרגיש כאילו כל שנות הבכי והסבל, מוצו
אני רוצה להמשיך קדימה
אבל מרגיש כמו מים עומדים...אין זרימה. של כלום
ואני חוששת שהמים יהפכו לביצה
אבל איפושהוא בתוכי אני אופטימית, מחכה לבאות, התרחשויות טובות שיתפתחו למשהו טוב מאד, כך אני מקוה
עדיין לא עובדת, לא מוצאת כיוון ממשי של איך ומה בדיוק להמשיך מכאן..
יש לי קצת יותר בטחון והרבה פחות חרדות כבעבר
כל יום הנשמה לומדת משהו חדש
 
לצפיה ב-'בהצלחה, תמשיכי לעדכן'
בהצלחה, תמשיכי לעדכן
30/07/2017 | 12:22
15
לצפיה ב-'תחשוב טוב- יהיה טוב'
תחשוב טוב- יהיה טוב
30/07/2017 | 23:06
19
סילביה אהובה ערב טוב,
אני קוראת את התחושות שלך והאופטימיות מהדהדת באוזניי.. כמה כיף לשמוע שלמרות הכל את עם הפנים קדימה, לעתיד טוב יותר.. אומנם אמרת שאת חוששת מכך שאת קצת קופאת במקום, אבל אל דאגה, תכף תצא השמש, תפשיר את כולך ותזרים אותך לאן שרק תרצי.. כי גישה חיובית כמו שלך- היא המפתח להצלחה.. כולנו יודעים כמה קל זה ליפול אל תוך העצב, להרים ידיים ולוותר.. וכמה קשה זה, סילביה, לעשות את מה שאת עושה, להילחם בעבר, יום אחרי יום ולחיות למען העתיד.. עם גישה כזאת, אני בטוחה שלאט לאט תמצאי את הכיוון שיגרום לך להרגיש שלמה.. אנחנו כאן תמיד ונשמח לשמוע איך את מתקדמת..
תודה על הודעה מעוררת השראה שכזאת, שהופכת את הלילה לבהיר יותר..
שולחת לך חיבוק חם וברכת לילה טוב,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'שלום'
שלום
04/08/2017 | 12:41
5
אני שמח שפתרת את קשייך, עכשיו התחילי לפעול באמונה לקידום החיים. אולי כדאי שתמצאי לך מגמות שמעניינות אותך בקשר לנושאים ולעיסוקים שאת אוהבת וכך תפתחי את חייך לדרכים טובות.
 
לצפיה ב-'קצת אבוד. מחפש ייעוץ'
קצת אבוד. מחפש ייעוץ
30/07/2017 | 15:24
1
48
אני מרגיש קצת אבוד. אני נשוי עם תינוק קטן. אני מרגיש שכל מה שהכרתי השתנה. יש יותר מריבות עם אישתי, דברים שפחות הפריעו לי פעם מפריעים לי הרבה יותר היום. אני מרגיש שאיבדתי שליטה על החיים שלי.
 
אני מרגיש שאני חייב לפרוק קצת מה עובר עלי, לקבל איזו עצה. קצת תמיכה.
אין לי ממש מושג איך מוצאים פסיכולוג מתאים למשהו כזה, איך בכלל מתחילים לחפש? סתם לחפש בגוגל מרגיש לי ממש מוזר
לצפיה ב-'מבול של רגשות'
מבול של רגשות
30/07/2017 | 22:48
29
ערב טוב לאבא הצעיר,
נשמע מדבריך שאתה קצת מבוהל.. המצב החדש מזמן לך התמודדויות שבעבר לא היו, או שהיו פשוטות יותר לפתרון..
אני מתארת לעצמי שבתקופה כזאת הרגשות מעורבים.. מצד אחד החידוש, הריגוש והשמחה סביב הרך הנולד- מציפים עד אין קץ.. אך מנגד, כל מה שהכרת עד עכשיו, כל שהיית רגיל אליו- השתנה..
לצרף ילד לחיק המשפחה זו בחירה שאין ממנה דרך חזרה.. בתור הורים, נדרש מאיתנו לשים את עצמנו מעט בצד, על מנת לדאוג שהתינוק חסר הישע יסתגל לעולם בדרך הכי נינוחה שיש..
אז אומרים שילדים הם שמחה.. זה נכון, אין ספק..
אבל... איפה אתה בכל השמחה הזאת? מי יחזיק אותך כשקצת קשה?
אז יקירי, אומנם אין לי פסיכולוג שאוכל להפנות אותך אליו, אך אוכל לעזור לך בדרך אחרת..
אמרת שאתה חייב לפרוק קצת, ואין מקום נעים יותר לפריקה (וטעינה ;)) , מאשר הצ'אט של סה"ר.. הצ'אט הוא אנונימי ופעיל כל ערב בין 21:00 לחצות.. יש לנו מתנדבים אדיבים שישמחו להיות האוזן הקשבת שלך.. תבוא אלינו, אנחנו נהיה שם בשבילך באמת מכל הלב..
בברכת לילה טוב ושקט (עד כמה שניתן כשיש תינוק בבית...),
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'לילה, טריגר'
לילה, טריגר
29/07/2017 | 02:32
4
81
שוב הלילות ללא השינה
המחשבות, הרדיפה, החיפוש והמיאוס, קשיי נשימה...
הפסקתי עם הכל, עם כל הטיפול שעשיתי, התרופות שלקחתי, ואולי גם הצאנס להירפא שנתתי.
בימים הקרובים אהיה לבד, מפחיד קצת, ואני מחכה לזה הרבה.
נמאס לי להתנדנד בין שם לפה, לעמוד על הצוק ולהתלבט.
מפחיד אותי להחליט
חייבת להחליט, קר פה בצוק (מטאפורית)...
לא יכולה להירדם, בעיקר כי לא מצליחה לנשום
התקפי חרדה שוב?
זה בגלל הגכדורים, זא בגלל שהפסקתי, הכל חזק.
אבל גם צחקתי
ועדיין אני אטומה, וכבר אין עם מי לדבר, נמחק לי המוח. נמחקה לי האישיות. נמחק הכל.
ורק אני פה על הצוק, מתלבטת, בעצם לא, אבל כן מפחדת.
אין מי שיכול באמת להחזיק שלא אפול, אף אחד לא הצליח
אז ככה בלילה מתחילה נפילה? אבל יש עוד כמה ימים... לא יכולה להחזיק את המחשבות עד אז.
חייבת
לצפיה ב-'דואגים לך ...'
דואגים לך ...
29/07/2017 | 22:31
2
36
היי עליסה יקרה,
אני מצטערת לשמוע אותך לא בטוב... אני יודעת שהיית מאושפזת תקופה ארוכה יחסית, ושתלית תקוות באשפוז האחרון, ונראה כי את מרגישה שכעת אין בך עוד כוח... ואת ניצבת על ראש הצוק, ואם אני מבינה אותך נכון בשני צידיו יש דברים שאת מחכה להם, אך מצד שני גם דברים מפחידים... כך או כך הדבר היחידי שנשמע ודאי הוא שהמיקום הנוכחי מתיש אותך וגוזל ממך את האוויר ואת הכוחות... ואולי מכאן החוויה של הנפילה וההישמטות, ממקום שמרגיש חסר תקווה ומיואש... ואת מרגישה שאיש לא הצליח להחזיק אותך שלא תיפלי.. וזה וודאי מבהיל מאוד להרגיש, ואולי יותר מכל מסמן את הצורך שיהיה שם מישהו איתך אל מול התהום כדי שלא תהיי מולה לבד, מישהו שיביא איתו שמיכה, ויחמם את הגוף והנשמה...
ואולי הפחד שאת מתארת הוא קול בריא של היסוס, קול שמבקש לשמור מנפילה חסרת שליטה לתהום ממנה אין דרך חזרה, ולא תאפשר לבחון איך אפשר אולי לרדת לאט לאט ובבטחה, כי אחרת זה מבהיל ונראה בלתי אפשרי...
אני לא בטוחה למה את מתכוונת שאת מדברת על עוד מספר ימים... אבל אני מאוד דואגת לך ומבקשת לשבת איתך על הצוק ביחד... לשמור ולהחזיק, להחזיק עבורך את התקווה, ולנסות להדליק אור קטן בלילה חשוך כנגד כל השדים... לשבת איתך גם בלי מילים, אנחנו איתך זוכרים ומלווים... נשמח לשבת ולנסות יחד למלא את הריאות באויר, להתמלא בכוחות כדי ללכת צעד צעד עד למקום יציב ופחות תלול, ממנו אולי ניתן לבחון אפשרויות נוספות...
אני ממש ממש מבקשת שתיצרי איתנו קשר – כאן במסר אישי או בצ'אט...
שולחת לך חיבוק גדול וחם,
ומקווה שהלילה יהיה לך שקט ויאפשר מנוחה
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'ממממ עוד טריגר'
ממממ עוד טריגר
30/07/2017 | 16:53
1
31
תיארת בצורה יפהפיה את מצבי... ויש דברים שאולי טוב שלא הבנת. אין מי שיתן לי שמיכה, ואין מי שיתפוס. יש הרבה שרוצים והם אלו שמשאירים אותי פה לבינתיים. אבל רצון לא פותר לי את המוח, לא נותן מענה למה שאני צריכה. אין מי שיתן מענה למה שאני צריכה. אין מי שיכול לעזור לי. גם אני לא יכולה לעזור לי. חשבתי שניסיתי, לא מספיק טוב, לא מספיק חזק, אני לא הצלחתי. 
אני לא יכולה להתנהג כמו כולם, לא יכולה להיות כמו כולם, לא קיים בי האור הזה. הוא כבה. הוא נכבה. כל יום אני מנסה, ולא מצליחה. לא רוצה להיות פה, לא מסוגלת. לא רוצה לגדול, לא רוצה להיות, אין לי כוח לנסות יותר. 
ניסיתי לכתוב ת האכזבה שלי, מהמקומות שהיו אמורים לעזור. איך הם שחררו אותי? חשבתי שהבינו כמה אני סובלת. אבל הי, זאת אני שסובלת, לא אף אחד אחר. ואם אני לא נותנתנ הזדמנות, כלום לא יקרה. אולי בגלל זה שחררו. ואולי זה חלק מהבעיה שלי. אני לא יודעת, לא יכולה. רק כאובה. אי אפשר לחיות ככה. זה כל כך קשה כשאני חושבת על כל מי שיפגע ממני. ורק זה בראשי. כבר כמה ימים, אני לבד, לא יכולה להכיל כלום, רק חושבת על הסוף. וצריה לחכות, לא יכולה כרגע לעשות כלום. 
רק לסבול.
תודה
לצפיה ב-'אנחנו פה איתך... '
אנחנו פה איתך...
01/08/2017 | 12:11
11
היי עליסה יקירה,
אני שומעת עד כמה את מאוכזבת, מאוכזבת באופן שאולי לא זיהו לאשורה את עוצמת המצוקה, מאוכזבת שהרימו ידיים, וזה מבהיל ומרפה את ידייך שלך, באופן שמכבה ומשתק אותך... אני שומעת כמה את עייפה, כמה אזלה בתוכך התקווה, והתחושה היא שמה שמכסה אותך זו שמיכה של אפלה שאין בה כדי לחמם ואין בה כדי לנחם, למרות רצון טוב של אנשים שעוד מצליח לחדור, ולגעת, אך זוהי נחמה דלה וקלושה שאין די בה...
ואת נותרת מכווצת ורועדת מאותו קור שלא נמצאה לו עדיין שמיכה... והמוות נדמה כמו מנוחה וקץ לייסורים הללו, ועדיין יש בך קולות שמשאירים אותך כאן, קולות בצורה של המחשבות על אותם אנשים בחייך שייפגעו אם את תפגעי בעצמך, אנשים שממש רוצים להציע לך שמיכה... ואלו קולות שומרים ומגנים, מפני צעד שאין ממנו אפשרות להתחרט, או לבחון אולי בכל זאת האור הזה כן קיים בך, וכרגע את פשוט מותשת מידי כדי לחפש אותו...
אנחנו יודעים כמה את נלחמת, כמה את מנסה להלחם בחשכה, וזו באמת מלחמה מתישה וקשה... ולפעמים פשוט צריך לתת למישהו אחר להחזיק את התקווה, להחזיק ולו נר קטן של אמונה ...אנחנו מבקשים להחזיק עבורך את קרן האור הזו... לשבת איתך כדי שלא תהיי לבד, מוכנים לשבת גם בשתיקה...
אני מאוד מאוד דואגת לך, תוכלי לבוא היום הערב לצ'אט לדבר איתנו?
 
שולחת לך חיבוק גדול וחם,
חיבוק שמבקש לסחוב איתך ולו במעט, ולו לקצת זמן את הסבל...
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-''
30/07/2017 | 00:35
10
לצפיה ב-'שלום'
שלום
30/07/2017 | 15:28
1
24
יש לי אספרגר קל, ואני חולם ומנותק מהמציאות ומהחברה ולכן מופיעות לי במחשבה כל מיני מלים שאני לא מצליח למנוע ומפריעות לי להתרכז בחיי היומיום. אני גם מתקשה לתקשר היטב עם החברה ונוצרים עימותים. הצד המילולי במוח מאד חזק אצלי, ורוב חיי קשורים במלים. יש לי כישרון רב לדברים מילוליים. איך אפשר לשפר את המצב שלי? הוא גורם לי נזקים רבים וקשים.
 
 
לצפיה ב-'בנוסף'
בנוסף
30/07/2017 | 15:32
15
אני מטבעי אדם עם נטייה חזקה לפילוסופיה ולרוחניות, וכל החיים אני מחפש דרכים פילוסופיות ורוחניות מיוחדות לחיות ולתקשר עם אנשים, בעיקר מילוליות. אני מרגיש שאני נמצא במאבק כדי להשיג איזושהי מטרה רוחנית בחיי החברה ובחיים הפרטיים. אני אמן יוצר, בעיקר בתחום הכתיבה. לפעמים זה פוגם בהתנהלות השוטפת בחיים ועם אנשים.
                
לצפיה ב-'אני באמת מנסה למצוא שיר'
אני באמת מנסה למצוא שיר
29/07/2017 | 18:56
1
38
שיתאר אותי הכי טוב
ואני לא מוצא
יש מלא שירים טובים
כל שיר נוגע בנקודה מסוימת
אבל לא מצאתי ממש שיר שמדבר עליי - בדיוק על כל מי שאני
ואולי אני לא יודע לנתח את כל השירים זה גם בעיה.

הנה שיר נחמד שמישהי לפני שנים שלחה לי במסר
ומאוהב התחברתי למילים

שבוע טוב ומבורך

https://www.youtube.com/watch?v=knOjd5g8XcY
לצפיה ב-'ואולי...'
ואולי...
29/07/2017 | 18:59
19
אני בעצמי לא יודע מי אני. לא יודע בדיוק מה מפריע לי, מה מעכב אותי, מה מפחיד אותי. אולי גם את עצמי אני לא מכיר מספיק לעומק - זאת גם אפשרות.
אני באמת לא יודע להסביר את עומק הפחד...
 
ואולי אני כן יודע, בערך, מרוב בעיות מכל מיני כיוונים אני כבר לא יודע מאיפה להתחיל לחשוב ובמה להתחיל לטפל. התעייפתי.
לצפיה ב-'מי לא אוהב שוקולד?'
מי לא אוהב שוקולד?
28/07/2017 | 22:04
19
לצפיה ב-'הגעתי למסקנות הבאות:'
הגעתי למסקנות הבאות:
28/07/2017 | 20:14
44
תחביבים זה החיים של האדם: מה שעושים, מה שאוהבים ומה שמעניין אותנו. זה גם מה שבזמן הפנוי ולכן כדאי לדבר על זה כדי שתהיה חברות יותר אישית וגלויה. להגיד שיכולים להבין זה אותו מסר כמו להגיד את הדבר ישירות ולכן זה לא משנה. ברור שאני לא אוהב רעיונות תוקפניים כמו "אותך" ולכן אני לא צריך להילחם בחברה. צריך לעסוק בעניינים חשובים כמו אהבה לעובדת ההשמה, לימודים באוניברסיטה וכתיבת שירים, ולא צריך להגיד דבר לא נכון.
לצפיה ב-'מחשבות על הצפה רגשית - ופרטים של ועדת האתיקה '
מחשבות על הצפה רגשית - ופרטים של ועדת האתיקה
25/07/2017 | 17:34
4
86
בעקבות חילוקי דעות עם הפסיכולוגית שלי התייעצתי בכל מיני מקומות.
בקצרה אומר שאני טענתי שהמטפלת שלי צריכה לעשות X, ובפועל היא עושה Y.
הייתי בטוחה שהצדק איתי כמובן מכל הבחינות- ורציתי עזרה בתקשורת עם המטפלת כאשר המטפלת לא רצתה את התקשורת איתי.
 
מכיוון שהייתי בטוחה שבכל אני צודקת פניתי ראשית למשרד הבריאות (בטעות!) והם לידיעתכם לא מתערבים בקשר בין מטפל למטופל..
לאחר מכן הבנתי שטעיתי בכתובת ומה שרציתי זה את ועדת האתיקה של הפסיכולוגים - שאף אחד לא טרח לומר לי מכיוון שאף אחד לא יודע, כנראה.
אז קודם כל אני אצרף זאת למענכם, אם מישהו מעוניין:
אתר הפ"י- הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: 
1.     גב' יונת בורנשטיין בר-יוסף- יו"ר
2.     גב' שלומית בן-משה
3.     ד"ר מיכה וייס
4.     גב' נגה קופלביץ
5.     ד"ר אורלי קמפף-שרף  
 
טלפון: 03-5239393
לצפיה ב-'בקשר לאתיקה'
בקשר לאתיקה
28/07/2017 | 15:41
3
50
הסיפור הכי חשוב בחיי, שאני כותב עליו הרבה באינטרנט, היה דווקא עם מטפלת שהכרתי לפני כעשרים שנה ושעבדה בשבילי ארבע שנים, והייתה אולי האדם שתמיד הכי אהבתי בחיים ותמיד אהבתי אותה אהבה עצומה ורציתי להיות אתה בקשר. ניסיתי לשכנע אותה וגם התחננתי, ומעולם לא רצתה ולא אהבה אותי אף שחיבבה אותי מאד בטיפול. סיפור עצוב מאד. כתבתי סיפור של 15 עמודי מחשב על אהבתי אליה ועל כל הדברים המוזרים שקרו אז בחיי, אבל הוא אבד ואני לא זוכר באיזה קובץ הוא.
 
 
לצפיה ב-'20 שנה עוד לא התגברת?'
20 שנה עוד לא התגברת?
30/07/2017 | 00:52
2
43
אולי למרות שאין לך את המקור תוכל להמשיך לכתוב כבר עכשיו דברים שאתה זוכר.
אני כותבת באתר "פסיכולוגיה עברית" אבל לא ניתן לפתוח שם בלוג אנונימי כעת (בדקתי).
אולי אנחנו צריכים לפרסם יותר מהפגיעות הטיפוליות שלנו. בכל פורום אני קוראת על כמה אנשים נפגעי טיפולים פסיכולוגיים .. שחייהם נעצרו... אבל איש לא מודע לכאב שלהם. 
לצפיה ב-'אני מצטער לדעת'
אני מצטער לדעת
30/07/2017 | 14:23
1
29
האישה שטיפלה בי אהבת חיי ואני בטוח שתמיד תהיה הכי חשובה לי. אני אוהב אותה אהבה עצומה.
 
לצפיה ב-'אני מצרפת קישור לפוסט אנונימי שהעלתה מטפלת של נפגעת נוספת '
אני מצרפת קישור לפוסט אנונימי שהעלתה מטפלת של נפגעת נוספת
30/07/2017 | 14:34
37
באתר "פסיכולוגיה עברית":
לצפיה ב-'אני חושב שאני מתחיל להבין'
אני חושב שאני מתחיל להבין
26/07/2017 | 19:34
6
52
אני חולם ומנותק מהמציאות ולכן אני מתעסק בכל מיני רעיונות מילוליים ולא מתקשר ברור, ואני פוחד ממה שעשה לי הפסיכולוג כי הטרדתי את עובדת ההשמה מתוך אהבה ולכן באים לי גם רעיונות תוקפניים.
לצפיה ב-'וגם'
וגם
26/07/2017 | 20:16
5
30
משגע לי את השכל שאני מנסה לדבר עם אנשים בכל מיני דרכים מיוחדות וזה לא תמיד מתקבל היטב, וזה עוד יותר מנתק אותי מהחברה ואני נשאר עסוק בפילוסופיה של עצמי.
 
 
 
לצפיה ב-'אתה אנושי...'
אתה אנושי...
26/07/2017 | 22:07
4
32

היי,
נשמע מדבריך שאתה רוצה מאוד קשר עם הסביבה אבל יוצא לך לנסות לתקשר בדרכים מיוחדות שלא תמיד מובנות ע"י האנשים מסביב וזה מסבך אותך,,,
אם הצלחתי להבין אותך נכון נראה לי שאתה מרגיש בודד ומתוסכל כי אתה צמא לקשר עם הסביבה :שסוף סוף מישהו יבין אותך נכון ...שסוף סוף מישהו יקלוט ויהיה שם עבורך.
מכאן אני רוצה להגיד שאתה כן מצליח להעביר את המחשבות והרעיונות שלך ואתה תקשורתי ומובן.
אני שולחת לך חיבוק ושיר ,בגרסה הזו ניתן לקרוא את מילות השיר ,מקווה שפחות תחמיר עם עצמך ושתזכור שאתה אנושי...
לילה טוב,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'היום בעבודה חשבתי'
היום בעבודה חשבתי
27/07/2017 | 14:30
3
26
אולי לא טוב לדבר בעיקר על תחביבים, כי אלה נושאים אינטלקטואליים בדרך כלל וצריך לדבר על דברים רגשיים. ידידה רחוקה התחילה לספר לי על הספר שהיא קוראת עכשיו, וחשתי שלא מעניין אותי והעברתי נושא. אולי צריך לשנות גישה.
 
          
לצפיה ב-'ואולי לא טוב בכלל לדבר?..'
ואולי לא טוב בכלל לדבר?..
27/07/2017 | 14:39
2
15
לצפיה ב-'ברור שצריך לדבר'
ברור שצריך לדבר
27/07/2017 | 18:49
1
20
בלי לדבר לא תהיה תקשורת ולא יהיו קשרים. היום חשבתי אולי צריך לשלב בין כל מיני נושאים בשיחה, ואולי הדרך לשלב היא יותר לספר ופחות לשאול.
 
לצפיה ב-'אני מחפש שיחה רגשית'
אני מחפש שיחה רגשית
28/07/2017 | 15:38
15
ויחד עם זה אסרטיבית ובוגרת. אני מחפש דרכים לדבר על תחביבים באופן שייראה רגשי ולא אינטלקטואלי ושכלי, ולדבר באופן מתוחכם שייעדן צורות דיבור לא רצויות כמו שקר וקללות. למשל: להגיד "אתה יכול להבין" במקום לשקר, "קשר חומרי" במקום קשר גופני, "אני מקווה שיהיה לך לא טוב" במקום קללות, "הוא לא בסדר" במקום לדבר רעות על אנשים. אולי לדבר באופן פשוט על תחביבים, כמו מה עשית בתחום ועל מה ולא פרטים מדויקים וחכמים מדי, זה יהיה יותר רגשי ויפה ולא מייגע.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אני מרגיש שלכנפיים שלי יש בעיות להמריא'
אני מרגיש שלכנפיים שלי יש בעיות להמריא
28/07/2017 | 08:35
3
31
אני מרגיש שהפוטנציאל כל כך גבוה והמציאות לא בהתאם לפוטנציאל, אני מתקשה להגשים את עצמי, מתקשה להגשים את המטרות שלי והמציאות בבית ההורים כל כך בלתי נסבלת .

אף גורם טיפולי לא יכריח את עצמו לנסות בכל דרך לעזור לי להתעורר על עצמי ולשנות בכל הכוח, זה רק אני לעצמי , אבל אני לא מצליח מספיק.. מסתבר..

אני לא רוצה להשלים עם המציאות אני רוצה לשנות אותה,
אבל מרגיש שמשהו חוסם אותי, מרגיש שקשה לי...

יש כל מיני מנטורים בפייסבוק לשינוי
אני אצטרך לקחת ימי חופשה כדי לנסוע לשם כי זה לא בעיר שלי וכמובן זאת הוצאה כספית גדולה.

יש גם מנטורים לחופש כלכלי
יש הרבה אופציות לשנות. אני לא יודע... משהו בי חסום.
המעט שעושה זה להתמיד בללכת לעבוד, לעשות הליכות רגליות, להשתדל לאכול בריא, ללכת לטיפול נפשי מסורתי ועוד מעט..

חייב לתגבר את המוטיבציה לשנות עוד דברים. אני רוצה להלחם כדי להגשים דברים, מרגיש מבוזבז והשעון לא עוצר. אני רוצה להמריא עוד אבל מרגיש שקשה לי...חסר עוד קצת כוחות\מוטיבציה, הרבה עייפות פיזית לטובת ספורט בלילות (אני ממש לא רוצה לחזור למידות השמנות של פעם!!!) וגלישה מרובה באינטרנט בלילות שמרגיעה אותי מאוד - ויום למחרת עייף מאוד...
לצפיה ב-'שלום'
שלום
28/07/2017 | 12:48
1
13
צריך לעסוק בדברים שמעניינים אותך. מצא לך עיסוקים שמעניינים אותך במיוחד, ופתח את המגמות שלך לפיהם. אז תיהנה מהם יותר ותוכל לחקור אותם יותר בפירוט. למד בחוגים ואולי גם באוניברסיטה נושאים שאתה אוהב ושמעניינים אותך. אחר כך תוכל לעבוד בהם.
 
 
לצפיה ב-'אינטרנט כלי נהדר'
אינטרנט כלי נהדר
28/07/2017 | 15:33
11
ולכן כדאי לנצל את מעלותיו ולא להתמכר לפרטים הפחות חשובים בו. אפשר למשל ללמוד ממנו הרבה ולתקשר עם אנשים. ספורט חשוב לעשות, עשה ספורט שכיף לך ונעים לך ואולי תתחיל ממעט כדי שלא תתעייף מדי.
 
לצפיה ב-'ולי נראה שהצעד הראשון שאתה צריך לעשות...'
ולי נראה שהצעד הראשון שאתה צריך לעשות...
02/08/2017 | 06:49
6
הוא יציאה מבית ההורים. עד כמה שזה מפחיד. מכל מה שכתבת פה בעבר נראה לי שזה מה שהכי יזניק אותך קדימה, וגם יעזור לך להתבגר. כולל מציאת פתרון איך להתעורר בבוקר בלי אמא - דבר שיקרה רק כשבאמת תזדקק לו ותרצה מאוד, כנראה...
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
27/07/2017 | 23:19
3
39
אתמול הלכתי לישון ממש מאוחר
לא ויתרתי על הליכה להאבק במשקל
הלכתי בלילה אחרי שסיימתי עבודה
לא הצלחתי להרדם
קמתי ואכלתי המון אוכל
שזה נדיר שזה קורה לי בלילה
אולי עובדת עשתה לי עין כספרתי לה שאכלתי סלט בהפסקה ועל הרגלי התזונה והטיפוח שראתה תוצאות
לא הצלחתי להרדם
אמא העירה אותי בבוקר
הייתי סופר עייף
לקחתי מונית לעבודה (כמעט כל יום לוקח מונית - נכות כזאת)
בעבודה הייתי סופר עייף
אבל הצלחתי לתפקד
אני הרי כל יום במשך שנים מגיע לשם עייף ומתפקד טוב למרות העייפות רק שהיום הייתי עייף יותר
דברתי עם לקוחה והיא זרקה מילה שגרמה לי לייאוש גם ככה אני בייאוש ועייפות מהחיים והמילה שלה יותר פגעה בי... היא אמרה 'איש יקר' במקום 'בחור' זה נורא פגע.. כמובן שלא אמרתי כלום יש לי טאקט אני לא אומר כלום אבל לקחתי לתשומת ליבי - אולי צריך להגביר את התזונה הבריאה ואת האנטי איג'ינג', אולי האוכל זבל שאכלתי בימים האחרונים נותנים אותותיו על פניי, אולי וכנראה כמעט בטוח השינה המאוחרת שלי בלילות מבגרת את פניי... ואולי גם את הגוף.. וכן כרגע אין הליכון בבית (ולא מעוניין בחדר כושר).. וזה גורם לי לחשוב באופן כללי על החיים שלי.. ונזכרתי שידידה אחת אמרה לי שאמא שלי עושה המון טעויות.. וידידה אחרת אומרת שלדעתה יצאתי ככה בגלל הבית... ובבקשה אל תשפטו אותי על זה שאני גר עם ההורים - אתם לא בנעליים שלי ובכלל לא יכולים להבין את הפחדים, הקשיים והמקום שאני נמצא בו - הכי קל לשפוט.

עובדת אחת חמודה שיש לי קשר טוב איתה אמרה לי כמה דברים עליי ועל החיים שלי ואני בספק אם זה כי היא קלטה אותי או כי היא דיברה עם אחותי כי היא ואחותי למדו יחד...

באופן כללי אני מודה על הדברים הטובים שיש בחיי ויש המון, אבל גם באופן כללי אני מתנהל ביום יום מתוך עייפות נפשית וקושי לשנות את המציאות, חצי השלמה עם הגורל וחצי שני שרוצה לשנות ומרגיש משא כבד עליו וקושי לשנות... הרבה עייפות נפשית ופיזית.. ועכשיו אני במצב רוח קצת מדוכדך.
כתבתי לי בתגובות בהודעה קודמת שאתם שמחים על ההרגשה הטובה שהייתה לי ושתדעו שמידי פעם יש לי הרגשות טובות ואני לא משתף אותם כאן - התפלאתי איך אתם שמחים בשמחתי, חשבתי שלאנשים פה מרוב שרע להם בחיים יהיה להם קשה לשמוח בשמחת האחר ויותר גרוע- יש לי מן אמונה תפלה שאם אני אספר פה דברים טובים אנשים יתקעו לי עיניים רעות וזה רק יחבל בתוכניות שלי.. לכן לרוב לא משתף פה דברים טובים, תודות, שמחות או תוכניות רבות לעתיד - תוכניות כן משתף אבל לאחרונה גם משתדל פחות.
לצפיה ב-'יש לי בעיה עם כפתור העריכה'
יש לי בעיה עם כפתור העריכה
27/07/2017 | 23:32
1
23
אולי העובדת החמודה דיברה עם אחותי כי הן למדו יחד, ואולי אחותי פתחה את הפה וסיפרה לה מי אני.
 
בעניין אחר , לגבי העובדת השניה עם הסלט אז ספרתי לה שגם למרות העייפות אני מתכוון לעשות הליכה הלילה. היא התפלאה ואמרה לי ללכת לישון. שאלה אם הייתי שמן פעם ועניתי בחיוב שהייתי שמן פעם. באמת הייתי פעם לובש חולצות XXL , היום לובש חולצות M או S ומידה 28 בג'ינס ורוצה לרדת לפחות 10 קילו. הייתי לפני 5 שנים מידה 24 בג'ינס וזה היה כל כך יפה עליי אבל בספק אם היום גם כי לפני 5 שנים הייתי נראה ממש נער והגוף היה עוד יותר דקיק ונערי וזה היה יפה, וכיום לצערי יש לי גוף יותר גברי, בגלל ההורים המעצבנים שמקשים עליי להביא מכשירי אירובי כדי לעצור את ההזדקנות. אגב, המון פעמים, לגבי סלטים או תה ירוק, מים או אוכל בריא וכמו גם לגבי מכשירי אירובי - רבים רואים אותם כדברים מרזים - אני רואה אותם כנשק אנטי איג'ינג מעולה ובאפשרות השניה גם הרזיה. אני גם צריך לרזות אבל יותר חשוב לי המראה הצעיר. מעדיף להיות עם טיפה בטן כרגע אבל צעיר ולא עם טיפה בטן ובוגר. זה מאוד העליב שהיא אמרה לי 'איש יקר', תקראי לבעלך איש - אני חייב לחשוב איך להוסיף עוד דברים לאנטי איג'ינג בשגרת החיים למרות שאין לי מכשירי אירובי ולמרות המתח הרב שהמשפחה עושה לי - הרי ידוע שמתח גם מבגר ואם לא ידעתם אז הנה אני מחדש לכם. אני יודע הרבה על מה גורם לגוף להזדקן - קראתי הרבה חומר של רופאת עור ופרופסור שמדברים על ההזדקנות וכמו גם על הצערה של הגוף ותתפלאו, לא בכל דבר חייב הזרקות וכו' אפשר גם בדרכים אחרות. הם גם מדברים על זה אבל לפני כן הם פורסים את כל השיטות האפשריות לפני ההזרקות, לייזר, ניתוחים וכו'.
ואני לפני 5 שנים נראתי מדהים - כל כך צעיר, נערי ודקיק - האמת שגם לפני שנתיים וחצי. הייתי עני מאוד כי עבדתי בשכר נמוך אבל היה לי זמן לאכול בריא ולהתאמן נכון - עד שהתחלתי בעבודה רגילה ואין לי הרבה זמן לאימונים וסביבי בעיקר חנויות ג'אנק פוד. עכשיו אני מנסה לראות איך בכל הבלאגן הזה אני מנסה לנהל אורח חיים בריא והמתח הרב שהמשפחה עושה לי מורידה לי המון מהמשמחת חיים וגם הקשיים שהם גורמים לי גם מורידים לי אפשרות להלחם עם הגוף וגם בכלל באופן כללי אני עייף מהחיים בעיקר זה מגיע מהמשפחה.. כנראה..
לצפיה ב-'ותתפלאו'
ותתפלאו
27/07/2017 | 23:41
23
לפני 5 שנים לא הערכתי מספיק את היופי שהיה לי ורק כשאני מאבד אותו אני מעריך. אותו דבר לגבי גיל 19 ובעצם תמיד אני לא מעריך את מספיק את מה שיש ולצערי גם לא לומד הרבה מהעבר שלי. לומד, אבל לא תמיד. למשל גיל 19 התגעגעתי לגיל 17, וכן הלאה.. ולא למדתי מספיק משנים לפני אבל כן למדתי משהו שמכוער אני לא ונאה אני כן. זה מדהים כי בגיל 19 הכל כך יפה ומדהים שלי הסתכלתי במראה וראיתי הכל מעוות כשבעצם הדברים היו מצויינים מול המראה - ראיתי ממשקפים שחורות וכנראה, כן אפשר להאשים ואני לא טיפוס שבכל הזמן אומר 'אכלו לי שתו לי' - אבל כן במקרה הזה גם אפשר להאשים את ההורים. ההורים שעשו לי חיים קשים ולא רק הם - גם החיים הקשים שעברתי בפנימיה , במרכז העיר ובשכונה מאנשים אלימים והמופוביים. היום אין הומופוביה כי אני סופר גברי לעומת העבר וגם בוגר בצורה שלא מעוררת אנטגוניזם, רק אם אצליח למצוא בן אדם שיתאים לי להשכיר איתו דירה.. רק אם אצליח לברוח מבית ההורים או לעשות כסף נוסף בדרך אחרת שאוכל אפילו להשכיר דירה בצורה טובה יותר או לבד, רק אם אצליח אני מרגיש כל כך עייף נפשית כדי להתחיל בלימודים למקצוע אבל אני רוצה וקצת תקוע ושיביאו כבר את ההליכון אולי אשן בלילה ואתאמן ביום ואז יהיה פנאי גם לעוד דברים.. סעמק..
לצפיה ב-'לראות את הטוב ...'
לראות את הטוב ...
28/07/2017 | 01:45
19
נייק יקר,
נשמע שעוברים עלייך שעות לא קלות, הרבה חשבון נפש ומחשבות מטרידות על החיים שלך ובכלל...
למרות הדכדוך והייאוש בו אתה שרוי, אתה משתדל לשמור על שגרה מסויימת כגון עבודה, הליכה -למרות שאתה עייף וללא מצב רוח.כל אלה אינם דברים של מה בכך ועלייך להיות מאוד גאה בעצמך שאתה לא מוותר לעצמך ונלחם בקשיים.
הנטיה שלנו כבני אנוש היא לקחת ללב את הדברים הלא נעימים שנאמרים סביבנו ולהדחיק או להתעלם מהדברים הטובים שהסביבה משדרת לנו.
כש"נשברת" ואכלת בלילה, דבר שכבר אינו אופייני לסדר היום שלך, ראית זאת כעין הרע שעשתה לך אותה עובדת...גם כש"נופלים" כדברייך, היופי והחוכמה הם לקום בבקר ליום חדש ...להכיר בעובדה שישנם גם ימים כאלה והכל בסדר...
כשלקוחה קראה לך איש יקר במקום בחור, הרגשת שאתה נראה מבוגר יותר מגילך והאשמת את עצמך בסוג של הזנחה עצמית- אכילה לא מבוקרת, אי פעילות ספוטיבית סדירה ועוד..
נייק יקר,
לאיש אין זכות לשפוט אותך ואין את היכולת להבין את כל הקשיים שעברת ועדיין חווה , מדי פעם,בחייך האישיים.
אנחנו פה כדי להקשיב לך הן בימים הטובים והן בימים הפחות טובים בחייך כי 
בכל תהליך שאנו עוברים אנו מרגישים עליות וירידות. היו לך כבר ימים טובים ושמחים יותר ואף שיתפת אותנו בהם ואנו שמחנו ועודדנו..
תתפלא נייק, אך אם תספר ותשתף אותנו בדברים הטובים שאתה חווה אנו יותר מנשמח להקשיב לך ולחזק אותך ..
אנחנו פה בשבילך לרגעים הטובים והמשמחים בדיוק כמו שאנו פה כשרע לך והכל נראה לא ברור ואפרורי...
המשך לשתף אותנו בתחושות, במחשבות, בדברים הטובים שעוברים עלייך וגם בתוכניות שלך לעתיד..
לבנתיים שולחת לך חיבוק מלא באנרגיות חיוביות ואהבה.
שלך ,מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'במשך תקופה ממושכת ניהלתי דיאלוגים עם כל מי שאפשר '
במשך תקופה ממושכת ניהלתי דיאלוגים עם כל מי שאפשר
25/07/2017 | 18:06
2
90
החל ממשרד הבריאות ועד ועדת האתיקה שחזרו אלי שהם לא מתערבים בקשר בין מטפל למטופל. נכון לעכשיו לפסיכולוג קליני מומחה (וכנראה לכל הפסיכולוגים) אין שום חובה חוקית כלפי המטופלים שלהם. לכן גם אי אפשר להתלונן כמעט על שום דבר אלא אם כן נעשתה עבירה על החוק כמו אונס חו"ח וכדומה - לשמחתי זה לא המצב אצלי.
בפורום "הפסיכולוגית" לצערי גם קטלו אותי. במיוחד גולשת ספציפית שליגלגה עליי. אני מקווה שהיא לא תכתוב לי כאן. 
 
בשורה התחתונה, המשכתי לפנות לעוד גורמים, והיה בכוונתי לעשות זאת עד שישמעו אותי.
למרות ששוחחתי עם מספר גורמים רשמיים וקיבלתי תגובות רשמיות (שחלקן היו גם הן מכאיבות מאוד מכיוון שגערו בי על עצם פנייתי וביקשו ממני לא לפנות שוב!! כשפניתי שוב לקבלת כתובת אחרת) הרגשתי שלא שומעים אותי!
בקיצור נפגעתי מאוד ולא ראית מוצא אחר מלבד התאבדות או פירסום
יצרתי כבר קשר עם מספר בכירים בתקשורת כדי להעלות את כל הפרטים ואחת הסיבות שכתבתי באתר "פסיכולוגיה עברית" (בנוסף לכל ההודעות שלי בפורום 'הפסיכולוגית') היה כדי להשאיר צוואה רוחנית, בעיקר פרטים למטפלים שאולי יצילו נפשות אחרות. 
מצד שני ידעתי שפרסום יזיק מאוד למטפלת שלי, ואינני רוצה בזה. מעולם לא רציתי בכך. אבל לא יכולתי לחשוב על מוצא אחר מלבד פרסום או התאבדות, והתאבדות היא הפתרון הפחות מועדף עלי.
עד שבאתר פסיכולגיה עברית, בטור של ניצה, אחד מהקוראים (האנונימים) כתב לי תגובה בשילוב המשפטים הבאים:
 

יכול להיות שאת צודקת. אני מבינה מה את אומרת
אני מסכימה איתך
אני מבינה את הזעקה שלך

כמה מילים של הבנה. ששיקפו לי שמישהו רואה אותי. 
שאיפשרו לי להכיר במציאות. ולקבל אותה. 
ההסכמה היא לא לגבי כל הסעיפים וגם ההבנה לא מושלמת
אבל הייתה הכרה בכך שיש משהו בדברי. 
מישהו הבין אותי
וכתב לי זאת
וזה הספיק.... 
 
הרגשתי שמישהו מקשיב לי וכתוצאה מכך הייתי פנויה להקשיב בעצמי.
וכשהייתי פנויה להקשיב יכולתי להכיל מידע ולעבד אותו וכך הפתרון היה ברור לי.
היה ביכולתי להבין את המציאות ולהתמודד איתה. 
בזכות אותו מגיב אלמוני חוויתי גם תחושות גופניות שלא חוויתי (לדוגמא מספר שעות של בכי) והרגשה פיזית ונפשית טובה יותר.
עד לקריאת התגובה של אותה מגיבה היה לי חוסר הרגשה של הגוף עד אז ששקלתי לפגוע בעצמי רק כדי להרגיש משהו. 
 
אז לסיכום. בזבזתי זמן ומאמצים רבים
פניתי לגורמים רשמיים וקיבלתי תשובות רשמיות ולמרות זאת הרגשתי שדבריי אינם נשמעים מכיוון שאף אחד לא התייחס לרגשות שבדבריי ולאפשרות שיש היגיון מסוים בדברי.
כשהרגשתי שמבינים אותי- יכולתי לעצור.
ולהמשיך ולשקול ולראות אפשרויות נוספות מלבד שתי האופציות שהיו בראשי לפני. (פגיעה עצמית מול פרסום).
 
אני כותבת כאן גם כדי שאולי בפעם הבאה כשמישהו ירצה לשכנע אדם אחר בצדקתו, הוא יבין שראשית נדרש לאדם לקבל הקשבה והבנה, לפעמים, לפני שיוכל להכיר בדבריו, וזאת גם אם דבריו נכונים כשלעצמם.
לצפיה ב-'לפעמים בתקופות של אפלה יש נקודות קטנות של אור ...'
לפעמים בתקופות של אפלה יש נקודות קטנות של אור ...
26/07/2017 | 22:51
1
34
בילי יקרה, 
 
את אומרת משהו מאוד משמעותי על כמה חשוב לפעמים פשוט להרגיש שמישהו מקשיב לך, מנסה בשיא הכנות להבין אותך.. כמה זה מאפשר לך להקשיב לעצמך, להיות מוכלת, כמה זה מרחיב את המחשבה, ואולי חשוב מזה - את הנשמה ...
שמחה לשמוע שבתוך כל הקושי יש גם נקודות של אור ולו קטנות, ושאת מצליחה לאסוף אותן ולנצור אותן...
אנחנו פה לשמוע ולהקשיב לך ונעשה תמיד כמיטב יכולתינו להבין אותך... 
גם פה וגם בצ'אט אם תרצי..
 
מאחלת לך שבוע נוסף עם נקודות נוספות של אור,
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'תודה '
תודה
27/07/2017 | 23:38
5
לצפיה ב-'אני מתקשה לשנות את המציאות'
אני מתקשה לשנות את המציאות
24/07/2017 | 15:35
6
83
המציאות קשה לי ומעייפת אותי. המפגש עם אנשים יום יום אולי מפיג לי את הבדידות אבל גם מקשה עליי כשבוחנים אותי. עובדת שהייתה נחמדה כבר לא כל כך נחמדה.
המציאות קשה לי. קשה לי לשנות את המציאות, קשה לי לשנות הרגלים שהורסים אותי, קשה לי על הלחשושים של אנשים סביבי, קשה לי עם העבודה האהובה ששחוקת ומעייפת בטירוף - במוגן היה כמו קייטנה אבל הרווחתי גרושים שנתנו לי לחץ נפשי מטורף ופה יש כסף אבל לחץ מסוג אחר. קשה לי עם החוסר ביטחון להפגש מאתרי הכרויות. קשה לי להביט במראה ולהביט בתמונות שלי. קשה לי לגור עם ההורים המעיקים אבל מפחיד אותי להיות עצמאי. אני סובל ):
לצפיה ב-'שלום'
שלום
24/07/2017 | 20:17
5
30
עליך לאהוב את עצמך. החיים יפים, העולם יפה, והאנשים יפים. היפתח למציאות, אהוב אנשים, צור אתם קשרים, היה נחמד אליהם, ומי שלא נעים אליך התרחק ממנו. עבודה צריכה להיות מעניינת, אבל חשוב לעשות אתה מתוך מחויבות אישית להתקדם. אם תשקיע יותר בעצמך, יהיה לך יותר ביטחון עצמי להתקדם וגם לעזוב את הבית ולהמשיך הלאה. בכל זאת השתדל לשמור על יחסים טובים עם ההורים, גם עכשיו וגם כשתגור בחוץ.                
לצפיה ב-'היי לך'
היי לך
25/07/2017 | 04:05
4
51
נראה לי שאקח את עצמי בידיים. לקחתי על עצמי כמה דברים לשנות.
אני עכשיו חזק יותר - היה לי שיחת עידוד.
אני מוכן להמשיך להתמיד. להתמיד בטיפוח של החיים שלי, בטיפוח של כל מיני דברים חשובים וכל כך רוצה להמשיך לעבוד במקום עבודה האהוב שלי.
תודה רבה לך!
נ.ב
היה לי שיחת טובה עם המטפלת היום אבל השיחת עידוד הגיע הערב מידידה טובה.
לצפיה ב-'שמחתי לעזור לך'
שמחתי לעזור לך
25/07/2017 | 14:33
9
לצפיה ב-'להתחיל מחדש '
להתחיל מחדש
25/07/2017 | 22:34
29
נייק יקר..
בימים האחרונים כתבת שרע לך ושאתה סובל... ועכשיו חזרת אלינו, אחרי שיחת חיזוק שהייתה לך, והפעם עם משב רוח מרענן.. נראה שבזה שלקחת על עצמך החלטות שיטיבו אותך, אם זה בקשר לעבודה או לכל תחום אחר שהעיב לך על הנפש, קיבלת כוחות מחודשים, כאלה שיעזרו לך לצמוח ולהתקדם.. מאוד משמח אותנו לדעת שיש לך את הידידה הטובה הזאת שנמצאת שם בשבילך כשקשה...

שמחים לדעת שטוב לך, והלוואי שתרגיש שהכל רק משתפר יותר ויותר 
לצפיה ב-'משמח מאוד לשמוע'
משמח מאוד לשמוע
26/07/2017 | 11:13
1
33
כייף לך שיש לך מטפלת ושיחות טובות איתה , אגב- האם תוכל לומר מה בשיחה עם הידידה גרם לך להרגשה טובה כל כך?
לצפיה ב-'שלחתי מסר ..'
שלחתי מסר ..
28/07/2017 | 00:25
6
לצפיה ב-'ואולי צריך'
ואולי צריך
24/07/2017 | 23:11
3
49
יותר לספר מלשאול? כדי שלא אני אנהל את השיחה אלא תינתן גם לאחר הזדמנות להתבטא? ואיך משלבים סיפורים ושאלות? אולי אם האחר לא יודע מה להגיד כדאי להנחות אותו בשאלה. אני מנסה לדבר על דברים שאוהבים כדי לדבר על דברים אישיים וחשובים מהחיים וזה יוצא כמו חקירה.

לצפיה ב-'שמתי לב '
שמתי לב
25/07/2017 | 10:45
2
36
שאתה די טרוד במה לומר ואיך לומר.
אין לך מה להיות מוטרד- זה לא שאחרים מפיקים "פנינים".
יש משפט (נדמה שמיוחס לאוסקר ויילד)
"כדי לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון עליך לשתוק רוב הזמן".
 
לצפיה ב-'יש לי בעיית תקשורת מיוחדת'
יש לי בעיית תקשורת מיוחדת
25/07/2017 | 14:35
1
30
שבגללה בשנים האחרונות יצאתי מהחברה ולא יכולתי לתקשר. עברתי דברים מאד קשים.
 
לצפיה ב-'אני מאחלת לך שתתגבר על הבעיה בהקדם'
אני מאחלת לך שתתגבר על הבעיה בהקדם
26/07/2017 | 10:16
35
לא כל אדם מתקשר באותה הצורה. לא עם כל אחד אנו צריכים לתקשר. אנשים רגישים במיוחד לפעמים צריכים לוותר על תקשורת שפוגעת בהם.
לצפיה ב-'30 שניות'
30 שניות
24/07/2017 | 14:47
1
60
יש לי כאב, ואולי הכאב הזה שהנני מרגיש כרגע הוא מה שמבדיל אותי מבינהם. האלימות הזאת שיש בעולם. היצר האנושי שממנו אני מנסה לברוח. החמדנות ותאבת הבצע. המקום הזה שאליו אני שואף להגיע חומק ממני מבין אצבעותיי. ואולי במקום להתעסק בחמקנות של אותו דבר אני צריך להתרכז בעכשיו . ברגע הזה. במגע בגדיי על עורי. בחמצן בממלא את ריאותיי וברגשות הגועשים שמציפים אותי במקום בלטוס בזמן בין מחשות על העבר לעתיד וחוזר חלילה. לבין התעסקות בדברים אחרים שלא חשובים לכרגע. והכאב העצום שפתאום ממלא את חלל העכשיו והרגע הזה, מאיים להטביע אותי למקום שבו הייתי בעבר. ושוב, חוזר לפחדים מהעבר. פחדים מהעבר - לא רלוונטיים למה שמתרחש כרגע. אולי מספיק עם האלימות הזאת. מספיק עם הכאב הזה. מספיק עם הרוע שיש בעולם. קשה לי לחיות בעולם שבו אנחנו כאנשים הורסים את כל הנקרה בדרכנו והכל בשם החירות האנושית או שקר כלשהו אחר. נמאס לי מלהיות הכי חזק בשביל כולם. נמאס לי, מלהיות לבד. נמאס לי מלהיות הבוגר האחראי על כולם כי זה מי שאני בין אם אני רוצה ובין אם שלא. נמאס לי להיאחז במשהו טוב ואותם מצליחים [ בעזרת חולשותיי כמובן] להסיט אותי מהמשהו הזה. נמאס לי לבכות וליבב. נמאס לי בעתות של כעס רב, ותחושה פנימית לא חיובית לשכוח לדאוג עצמי. נמאס לי לחזור לדפוסים המחקים הרס עצמי. נמאס לי מלהיות לבד. אני גם צריך משהו להיאחז בו. כי גם אם יש לי אותי - לפעמים זה יותר נחמד אותי פלוס אחת.
נמאס לי לקוות. נמאס לי לחיות בפחד. לפני שבוע זה לא היה ככה. לפני שבוע לא פחדתי למות. לפני שבוע לא פחדתי לחיות. לפני שבוע הייתי כמו ספל ריק. מתמלא מהעכשיו. לא מכין את עצמי לדברים שעלולים לקרות. לא הייתי מתוח. לפני שבוע עכשיו לא מעניין. מה שמעניין זה עכשיו. הרגע הזה. מגע בגדיי על עורי. מה הולך לקרות מכאן והלאה. אז אני אקדיש 30 שניות על מחשבות על מחר ועל אתמול ואז אפסיק. כי מחר אני לא יודע מה הולך להתרחש. ואת היום הזה אהפוך ליום הכי טוב שלי. היום הזה. אהפוך ליום הכי כיפי שהיה לי. מספיק להיתקע בשטויות.
אני אוהב את עצמי. ואני אמשיך להגיד את זה לעצמי כי לעיתים אני שוכח. אני גאה בעצמי. אני אומר לי תודה - תודה על כך שאני שומר על מי שאני.
תודה לעולם הזה שלימד אותי שבכל דבר רע יש גם משהו טוב ולהיפך. ולימד אותי המון שיעורים ואמנם נשארו לי עוד הרבה - אבל אני כבר לא מפחד.
תודה לדמעות ולכאב שגורמים לי להתפקס ולהסיט אותי מן השיתוק של הפחד שאחז בי. אני אומר תודה לפחד שגרם לי למצוא את הכלי הזה - של הכאב שאוכל לצאת ממנו. אני אומר תודה להם שגרמו לי להיות מי שאני כיום.
ועכשיו - קצת יותר מבדרך כלל, אני אוהב את העולם הזה וגם את הקץ כי הכל מדהים. גם הדברים שקצת פחות נעימים.
לצפיה ב-'חצי דקה משמעותית...'
חצי דקה משמעותית...
25/07/2017 | 13:46
22
היי, 
 
הדברים שכתבת לוכדים בעיני בצורה אותנטית את מה שהוא תהליך בין קצוות - בין עבר לעתיד, להווה, בין מה שניתן לשנות לבין מה שלא, בין הפחד לאומץ, בין כאב לצמיחה, בין הרס לבנייה... 
מצרפת שיר שדברייך הזכירו לי, ומאחלת לך שתמשיך להיות במקום המתבונן שיודע לזהות ולהבחין בין מה שנכון לך ומה שלא, ובמקום שמקבל גם את הדברים שלא עובדים כחלק מהתהליך... 
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'when i'm gone'
when i'm gone
23/07/2017 | 22:20
4
92
אקדים ואכתוב שאני לא מתכוונת להתאבד כרגע. אין לי תכנית, אין לי כוונה קונקרטית ואפילו אין כרגע שום דחף לפגוע בעצמי. אז אין טעם לשלוח לי משטרה הבייתה. סבבה? 

היום חשבתי הרבה. יותר מידי. גם אם יום אחד יקרה נס ואני אצליח לחיות בשלום עם הגוף הדוחה שלי והראש הארור שלי, אז מה מחכה לי שם בחוץ? בעיקר שום דבר טוב... גזענות, שנאה, אלימות, שחיתות, עוני ועוד ועוד. אז מה הטעם להילחם בכלל? אני רוצה בכלל להיות חלק מהעולם הדפוק הזה? 
כמו שזה נראה עכשיו אני כנראה אתאבד מתישהו. פשוט כי אני לא רואה סיבה אמיתית להמשיך לחיות. אני גם יודעת כבר מה יהיה המסר האחרון שלי. השורות האחרונות שאכתוב בפייסבוק. או באינסטגרם. או סתם בהודעה למשפחה. 
אני מסתכלת על השורות האלה ויודעת שמהצד זה בטח נשמע נורא. זו לא הכוונה שלי. אני פשוט באמת לא יודעת איך להמשיך מהנקודה הנוכחית והאם יש טעם בכלל.
לצפיה ב-'30 אנשים קראו'
30 אנשים קראו
24/07/2017 | 21:25
1
45
אפילו אחד לא הגיב
זה רק מראה כמה אני מיותרת בעולם הזה
לצפיה ב-'מאחת שגם סובלת הרבה'
מאחת שגם סובלת הרבה
24/07/2017 | 21:34
44
מקווה שתזמני לעצמך לחיים גם מראות יפים בעיניים... העולם קשה אבל יש רגעים וחוויות ששווה לחיות בשבילם... צריך לחפשם עם מאמץ מצידנו גם...אני מבינה אותך.. חיבוק
לצפיה ב-'שלום'
שלום
24/07/2017 | 23:13
24
את חשובה מאד, ועליך לאהוב ולהעריך את עצמך. נכון שבחברה יש הרבה רוע וכיעור, אבל צריך לדעת לנצל גם את היופי הרב שבעולם. לפני הכול, נדאג לעצמנו ונהיה טובים לאחרים ככל שנוכל. מה שאין לתקן - נצטרך להסתדר אתו.
 
לצפיה ב-'מציאת משמעות'
מציאת משמעות
25/07/2017 | 00:21
25
שלום חלומות של אחרים,
אני שומעת כעס ואולי אפילו טינה בדברייך, על שהזמינו אלייך משטרה בניגוד לרצונך... או אולי זה דווקא חשש? אם אני מבינה את כוונתך, עצם הקריאה למשטרה שהגיעה לביתך, וכנראה הובילה לאשפוז שלך, היוותה טראומה עבורך? ואת חוששת שזה יקרה שוב אם תדברי על מחשבות אובדניות... מצד שני, נשמע שאת רוצה לשתף במצוקה שלך ולבטא אותה כלפי חוץ... כלומר, נשמע שיש לך קונפליקט בין רצון לשתף ברצונות אובדניים לבין חשש מהשלכות...
אני זוכרת הודעה קודמת שכתבת, ואם הבנתי אותך נכון... כמו שאינך רוצה שישללו את האוטונומיה שלך באשפוז כפוי או בכניסה של שוטר שלא הוזמן לביתך, כך, כנראה אינך רוצה שישכנעו אותך לא להתאבד... כלומר, את מבקשת שיכבדו את האוטונומיה שלך ואת רצונך לשים קץ לחייך. ולצד זה, נראה שאת כל כך כמהה לקשר, להרגיש שרואים את המצוקה שלך, וגם שמכירים ברצון שלך להתאבד, לסיים את הסבל הרב שאת מרגישה, ואינך רואה את הסוף שלו...
נראה ממה שכתבת שאת נאבקת עם שנאה עצמית עזה, לגוף שלך, לראש שלך שמייצר מחשבות מייאשות שתוקפות אותך וגורמות לחיים להיראות חסרי כל טעם, עד כדי כך שעולה בך דחף לפגוע בעצמך.
בנוסף, נשמע שכל הידיעות בתקשורת לא עוזרות ורק מציפות אותך בעוד חומר למחשבה, לייאוש, לפסימיות שלא מאפשרת לאור לחדור מבעד לחושך. ובאופן זה, הכל נראה שחור ופסימי, כאילו אין למה לצפות...
(ואולי חבל שאין עיתונים שמפרסמים דברים טובים שכן קורים לפעמים)
נדמה כי את מתארת חוויה של מלחמה הן בפנים והן בחוץ, מלחמה שבסופו של דבר את מרגישה שתתיש אותך ותביא אותך לקצה גבול היכולת לשאת...ואת כבר מתכוננת רגשית לפרידה...
עם זאת, אני שומעת במה שכתבת גם קול שלא רוצה להתאבד... קול שמשאיר איזשהו ספק: אם הדברים יתסדרו בארץ, אם את תרגישי יותר טוב עם עצמך... ואולי גם האפשרות שאת מחזיקה בראש, האובדנות כיציאת חירום מפני המאבק הפנימי, עוזרת באיזשהו מקום דווקא להילחם על החיים, לפחות לעכשיו...
אני מבינה שכרגע את מרגישה בבור ללא סולם... אין איך לטפס ולשפר את המצב... אבל אולי אפשר להסתכל על כל שלב בסולם בנפרד... אולי בשלב ראשון למצוא סיבה או משהו שנותן טעם לחיים, קצת משמעות... קצת הנאה או אפילו הסחת דעת זמנית מהכאב, מהתסכול... אני תוהה אם זה אפשרי מבחינתך?
וכך או כך כדאי לא לטפס לבד, אנחנו כאן בשבילך, מוכנים לטפס איתך בקצב שלך,
מזמינה אותך להמשיך לשתף כאן במסע שלך, וכמובן אנחנו פה גם בצ'אט האישי שפעיל כל ערב בין תשע לחצות (למעט שישי).
שולחת לך חיבוק חם,
ומאחלת לך לילה שקט ורגוע
שלך, מתנדבת סה"ר
 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא תפעול העסק שלך
אירוח בנושא תפעול...
עסוק בתפעול העסק במקום בפיתוחו? מומחה יענה לך על...
אירוח בנושא תפעול העסק שלך
אירוח בנושא תפעול...
עסוק בתפעול העסק במקום בפיתוחו? מומחה יענה לך על...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום הפסיכולוגית
פורום הפסיכולוגית
ויקטוריה רבין- מאמנת זוגית
האם אתה לא מחובר לעצמך?
ענת בן דוד- סקסולוגית
חשים חוסר סיפוק מחיי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ