לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1431814,318 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'עזרה'
עזרה
23/09/2017 | 01:11
8
172
הלוואי ומישהו היה יכול לעזור לי למצוא כוחות. 
הלוואי ומישהו היה עוזר לי לחיות.
הלוואי ומישהו היה חי במקומי כי אני פשוט לא מצליחה.
אין לי כוח. אין לי יכולת. אין לי אמונה. אען לי שום דבר.
אני רק רוצה לבכות בלי סוף.
אחותי הביאה לי אבן לזוגיות, הצחיק קצת שסוף סוף מישהו נזכר כמה אני לבד או למישהו יש תקווה לזוגיות עבורי.
אין לי תקווה לא לזוגיות ולא לחיים. אין לי תקווה בכלל.
אפילו לא יודעת איך להתפלל כבר לאלוהים, יש תחושה שגם הוא לא מקשיב, שגם הוא הרים ממני ידיים, כי אני בהחלט הרמתי.
איך ממשיכים מכאן אני לא יודעת.
איך מרימים את עצמי אני גם לא יודעת.
הלוואי ומישהו היה יכול לעזור לי כשאני לא יכולה לעזור לעצמי. 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
23/09/2017 | 20:28
47
חשוב לאהוב את עצמנו ולעזור לעצמנו, ואם נעזור לעצמנו יותר יעזרו לנו. כשקשה, מותר בהחלט להיעזר באחרים. רוב האנשים טובים וישמחו לעזור. אולי מה שחסר לך עכשיו בעיקר אהבה עצמית. ככל שתעריכי את עצמך, ילך לך להסתדר בעולם ויעריכו אותך יותר. בכי טבעי ומותר, אבל צריך גם לצחוק ולחייך ושמחתי לקרוא שצחקת כשאחותי הביאה לך אבן לחברות זוגית. להתפלל לאלוהים תמיד טוב, גם כשלא מאמינים וגם אם איננו. אם ישנו ככוח שולט וגם אם הוא חלק מאתנו וממחשבותינו, תמיד יבין וירצה לעזור. כדאי שתהיה תקווה, אבל יותר חשוב שתהיה פעולה. האמיני ביכולתך ועשי באמונה לשפר את איכות חייך. חפשי עוד ועוד דרכים ואל תתייאשי. כמעט תמיד יש פתרון באיזשהו שלב.
לצפיה ב-'הלוואי...'
הלוואי...
( לעמוד שלי בתפוז )
23/09/2017 | 21:45
52
שלום לך יקירה,

אני רואה שכתבת שאת מרגישה שאינך יודעת כיצד להתפלל לאלוהים יותר, שאת מרגישה כבר חסרת כוחות, עד כדי שאת חוששת שאינך יודעת כיצד להתפלל לאלוהים יותר... ומצד שני, אני רואה בכתיבתך כאן מעין תפילה, שמופנית גם אלינו וגם אליו. אני שומעת ורואה שזה עדיין נמצא בתוכך.

אני משערת לעצמי שאת מרגישה שהחיים הם מעין מאבק יומיומי, וכמה שהיית רוצה שמישהו יאבק במקומך... אפילו רק לקצת. ואם לא במקומך, אז לפחות שיעזור לך, במלחמה הזו, כי את כבר מרגישה מותשת. אני קוראת ממך שאת מרגישה שאין לך למי לפנות, ושכולם איבדו תקווה. כיצד את מרגישה לגבי פנייתה של אחותך? האם את רואה בזה כפנייה מאדם שעדיין לא איבד תקווה ממך, ואולי אם תשתפי אותה יותר, תחושי קצת פחות לבד?  

אני שומעת הכי חזק את הרצון שלך לעזרה, את הרצון להרים את עצמך ושאת לא לגמרי בטוחה איך עושים את זה. אני חושבת שהעובדה שאת כאן איתנו בפורום, ומבקשת כאן עזרה, ואולי גם מאחותך, מראה שעדיין נותרו בך כוחות ושאולי אינך מרוקנת מהם לחלוטין.

את מוזמנת להמשיך לשתף אותנו כאן בפורום, או אם תרצי בצ'ט האישי שלנו. הלוואי ויחדיו נוכל למצוא את הכוחות להמשיך מכאן, ולהמשיך לחיות...

שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'הלוואי ומישהו היה חי במקומי'
הלוואי ומישהו היה חי במקומי
25/09/2017 | 06:55
3
61
איזה משפט חזק. בכלל, את יודעת לבטא את עצמך בצורה עצמתית. ויש לי הרגשה שמי שיודעת להתבטא ככה - יש לה הרבה כוחות. גם את הכוחות הפנימיים כן לגייס תקווה בסופו של דבר. אפילו רק זה - רק התקווה. רק האמונה. שאלוקים לא "התייאש" ממך. לפי ההסבר של הקבלה והחסידות, שהעולם מתהווה כל רגע ורגע מחדש מאין ואפס - ליש, המשמעות היא בעצם שיש נוכחות של רצון אלוקי בכל נברא - בכל רגע של קיומן. ברגעים שבהם את קוראת את המילים האלה, ה' מהווה אותך - את העיניים שרצות על האותיות, את התודעה החושבת, את הגוף שמחזיק אותה - מאי קיום לקיום. כל רגע ורגע. מתוך בחירה ורצון בכך שתתקיימי. ברצינות - אם חושהים ומפנימים את הנקודה הזאת: "אני נבראת כל רגע, כל שבריר שניה, מחדש, ע"י כוח עליון בעל תודעה ובחירה שבוחר לברוא אותי כל רגע מחדש" - זה משנה את הכל. את כל התמונה, את כל ההרגשה. כי למה כל כך רע לנו? בגלל הרגשת הבדידות. "אני לבד, אני זנוחה, ננטשתי להיאבק לבד בגלים של האוקיינוס האינסופי הזה שנקרא "החיים", וכבר אין לי כוחות להחזיק את עצמי מעל המים יותר!". אבל ההרגשה הסאת (שאנימצאוד מזדהה איתה! ומרגישה כך הרבה פעמים בעצמי!!) היא אשליה. את לא לבד. ואני מעיזה להאמין שאם תתפללי מתוך התפיסה האמונית הזאת - גם תראי את זה אחר כך במוחש. ה' יראה לך שאת לא באמת לבד...
אני מאחלת לך שתגלי זאת בקרוב.
שהחיים יפסיקו להיות מעמסה.
שיתחיל להיות לך טוב.
שתזכי להיות בקשר טוב עם עצמך. ועם הבורא.
ושתזכי לזוגיות יציבה וטובה וחמה. שתקבלי אהבה מרפאת וטובה. ותעניקי אהבה כזאת. ותגלי כמה יש לך לתת.
לצפיה ב-'מקסים'
מקסים
25/09/2017 | 07:59
2
12
לצפיה ב-''
25/09/2017 | 15:17
1
10
לצפיה ב-'meow'
meow
25/09/2017 | 20:26
9
לצפיה ב-'תרגישי טוב ??'
תרגישי טוב ??
02/10/2017 | 19:38
3
לצפיה ב-'הסימני שאלה אמור להיות סמיילי'
הסימני שאלה אמור להיות סמיילי
02/10/2017 | 19:43
13
כזה -
לצפיה ב-'רציתי להודיע שבגלל בילי אני עוזבת את הפורום'
רציתי להודיע שבגלל בילי אני עוזבת את הפורום
21/09/2017 | 13:40
6
176
הזה וכל הפורומים שהיא נמצאת שם.

לא חוזרת יותר. תודה לך.
לצפיה ב-'שמי בפורום בינו לבינה'
שמי בפורום בינו לבינה
21/09/2017 | 14:23
141
שאותו את מנהלת, התלוננתי בפנייך כמה פעמים בעבר על טרול המכנה עצמו "פילוסוף מעשי" ולפעמים אורח. ראיתי שפעם אחת הערת לו, אבל אחר כך המשיך להציק או שאולי אלה כמה אנשים שהציקו לי. בינתיים הפסיקו אבל אבקש שתוודאי שיעזבו אותי. תודה. מצטער שהחלטת שאת נאלצת לעזוב.
 
 
לצפיה ב-'חבל'
חבל
22/09/2017 | 00:31
1
99
פשוט אל תקראי את ההודעות של מי שלא עושה לך טוב. אני השלמתי עם זה שיש אנשים שעושים לי רע ואני פשוט לא מגיבה להם ומבחינתי הם לא קיימים. לא צריך להכניס כל אחד ולא צריך לאפשר לכל אחד להשפיע עליך רק להשפעות חיוביות.
לצפיה ב-'יש גם אנשים שאני לא קוראת'
יש גם אנשים שאני לא קוראת
22/09/2017 | 00:32
100
כי אוטומטית ההודעות שלהם עושות לי כאב ראש  . ככה שיש הרבה יתרון לסביבה אינטרנטית בסינון תכנים
לצפיה ב-'חבל באמת. '
חבל באמת.
23/09/2017 | 20:59
78
אי אפשר שפשוט לא תיכנסי לשרשורים שלה במקום זה?

לצפיה ב-'חבל שאת נכנעת לאלימות.'
חבל שאת נכנעת לאלימות.
25/09/2017 | 12:32
21
לצפיה ב-'שנדע לתמוך ולחזק'
שנדע לתמוך ולחזק
( לעמוד שלי בתפוז )
26/09/2017 | 19:49
50

היי שיימי
קודם כל חשוב לי להגיד שאנחנו מאוד רוצים שתישארי איתנו כאן, אם זה טוב לך כמובן. ויחד עם זאת, אנחנו מכבדים כל החלטה שלך ומשאירים עבורך את הדלת פתוחה...
נשמע שאולי נפגעת, שכרגע את מרגישה אכזבה, ואולי אפילו תחושה שאת לא יכולה לסמוך על הפורום שיהיה מקום בטוח ותומך עבורך. ואם זה ככה, צר לי מאוד לשמוע  כי הפורום נועד לאפשר מרחב מכיל של הקשבה וחיזוק אחד לשני. ההשתתפות בפורום מזמינה את כולם לשתף ולהביא דברים מעולמם הפנימי.  מצד אחד ככה מתאפשר להיות ביחד ולתמוך אחד בשני. ומצד שני כנראה שלפעמים זה גם עלול לעורר תחושות של פגיעה, אכזבה וכעס.
לכן ההשתתפות בפורום דורשת מאיתנו המתנדבים בסהר לדאוג לשמור על המרחב הזה מוגן ככל שניתן, ומכם זה כנראה דורש המון רגישות אחד כלפי השני וגם לדעת איך לקחת מהתגובות את מה שמחזק ולשים בצד את מה שלא.  
אני רוצה לאחל לכולנו שנדע יחד ליצור כאן מרחב מלא בסובלנות שנעים להיות בו.
ולסיום אני רוצה להזמין אותך shamy יקרה להעזר בנו, אם תרצי, אני וכולנו כאן עבורך.
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'בבקשה תעזרו לי למות'
בבקשה תעזרו לי למות
21/09/2017 | 14:39
10
198
אני סובלת כבר שנים ממחלת נפש ושום דבר לא עוזר. רציתי להזמין נמבוטל (רעל) ממקסיקו אך אני לא יכולה כי זה יקר ואני גרה עם אמא שלי והיא מחטטת לי בחשבון הבנק. כמה כדורי שינה עם אלכוהול יגרום למוות בטוח בלי השארת נכות. בבקשה תעזרו
לצפיה ב-'טריגר (ט) בהודעה הראשית '
טריגר (ט) בהודעה הראשית
( לעמוד שלי בתפוז )
22/09/2017 | 16:16
106
(נשלחה הודעה בפרטי)
לצפיה ב-'אל תמותי'
אל תמותי
23/09/2017 | 20:13
4
65
לא כדאי. החיים חשובים מאד גם אם קשה. בחיים אפשר לעשות, לחשוב ולהרגיש אינספור דברים מעניינים ויפים ולאהוב את עצמנו. אני מצטער שרע לך ולכן את רוצה למות. מחלות נפש מצב קשה, אבל אולי בעזרת שיחה עם פסיכולוג טוב אפשר להקל עליהן. אם תילחמי, יעריכו אותך ואולי יעזרו לך יותר. אהבי את עצמך, השקיעי בעצמך וברווחתך האישית ככל שתוכלי. אם אין לך כסף לפסיכולוג, אולי תצליחי בינתיים להיעזר במשרד הרווחה. אולי כדאי שתמצאי לך עיסוקים שמעניינים אותך ושאת אוהבת, ואז יהיה יותר תוכן לחייך ופחות תצטרכי לסבול נפשית וגם תתאזני יותר.
לצפיה ב-'קודם כל תודה'
קודם כל תודה
29/09/2017 | 18:18
3
20
לצערי אני כבר יותר מידי זמן בסיפור הזה. כל תרופה שאני לא מנסה בסופו של דבר נכשלת מסיבה כזאת או אחרת. החיים בשבילי הם גיהינום. אני לא סתם רוצה לסיים אותם. בנוסף לכל הצרות שלי יש לי עכשיו צרות עם הביטוח לאומי שבגלל החרדות שלי והמצב או שאני כבר לא יודעת מה אני לא יכולה לסיים את הלימודים שהם נתנו לי. נתנו לי שנה הפסקה אבל בגלל שהחומר שם מאוד קשה צריך כבר השנה להתחיל לקחת שיעורים פרטיים ואני לא מסוגלת כי עוד כדור הפסיק לעבוד והחלטתי שדי אני עוברת גמילה ומתחילה הכל מהתחלה. המצב גם ככה קשה אבל הבעיה עם ביטוח לאומי (הם גם לא מוכנים לממן שום דבר אחר כי למדתי דרכם כבר שנה אחת) הורגת אותי באופן סופי.
לצפיה ב-'אני מקווה שתרגישי טוב יותר'
אני מקווה שתרגישי טוב יותר
30/09/2017 | 11:09
2
16
ושמצבך יסתדר בזמן הקרוב. הלוואי ויכולתי לעזור.
לצפיה ב-'הלוואי והייתי יכולה לקנות נמבוטל'
הלוואי והייתי יכולה לקנות נמבוטל
30/09/2017 | 12:25
1
22
זה חומר שנותן מוות מהיר מאוד ושקט. הבעיה שאני כרגע תקועה בבית עם אמא שלי. בגלל המצב אין לי את היכולת הכספית והנפשית לחיות בנפרד. אני יודעת מאיפה להשיג אבל היא מחטטת לי בחשבון הבנק והיא תדע שקניתי ותאשפז אותי בכפייה. בגלל זה אני לכודה במעגל האימה הזה.
לצפיה ב-'לא טוב לרצות למות'
לא טוב לרצות למות
30/09/2017 | 14:39
12
חשוב מאד לאהוב את החיים למרות כל הקשיים והרע. לחיים יש ערך, יש רגשות ובלי החיים אין כלום. חבל שאף פעם לא תוכלי לחזור ליהנות ממשהו בחיים. כדאי שתשתדלי לפחות לפתח אהבה עצמית, אמונה ביכולותיך ותקווה.
 
 
לצפיה ב-'אני מאחלת לך שתרגישי הרבה יותר טוב - במהירה! '
אני מאחלת לך שתרגישי הרבה יותר טוב - במהירה!
23/09/2017 | 20:57
2
64
ושיבוא יום (שוב, במהירה), שכשתסתכלי אחורה ותזכרי כמה רצית למות, תגידי תודה ענקית לאלוקים על שלא היה לך את הכסף או האמצעים לבצע את זה!
שנה טובה שתהיה לך, שנה של החלמה ורפואה שלימה, שלוה ושקט פנימי וכל טוב!
לצפיה ב-'תודה אבל..'
תודה אבל..
29/09/2017 | 18:21
1
18
 את לא מתארת לעצמך עד כמה המצב הגיע כבר לקצה יכולת הסיבולת
לצפיה ב-''
01/10/2017 | 01:10
6
את כותבת שאת מנסה טיפול תרופתי - וזה לא עובד פעם אחר פעם, כדור אחר כדור. ניסית עוד  דרכים לעזור לעצמך, מלבד הדרך הכימית?
לצפיה ב-'מסע של התמודדות'
מסע של התמודדות
( לעמוד שלי בתפוז )
25/09/2017 | 22:48
50

היי
הגבנו לך בפרטי ובכל זאת רוצה להגיב לך גם כאן.
אני מניחה שאולי התקופה הזו של החגים ושל תחילתה של שנה חדשה יכולה להעיר ולהעצים תחושות של בדידות ועצב. ונשמע שאת מרגישה מיואשת ממחלת הנפש שלא מרפה ולא מניחה לך לחיות את חייך כפי שאולי היית רוצה. ובטח בימים כאלו יכולות להתעורר מחשבות של חיפוש משמעות וטעם לחיים, על איך אנחנו מרגישים ביחס לחיים שלנו. אני שומעת במילותייך קריאה, בקשה להקל על הכאב הזה, על התסכול. עד כדי שעולות מחשבות לעצור את החיים- רק לא לסבול. הנחת כאן לפנינו את תחושותייך, את הבקשה להפסיק את הסבל. אני מבקשת להיות איתך כאן עם מה שאת מביאה, עם הסבל ואולי גם עם הבדידות מול הסבל שאת סוחבת שנים.. מזמינה אותך להמשיך לשתף אותנו כאן, שלא תהיי לבד מול המצוקה המתמשכת. ומבקשת לאחל לך שזו תהה שנה שבה המסע הזה של ההתמודדות עם מחלת הנפש, עם הכאב והתסכול יוביל אותך לעוד שבילי התמודדות, לעוד גילויים של כוחות נפש הטמונים בך ולעוד רגעים של אור בתוך חושך מתמיד, רגעים שאולי יהפכו את החושך למעט נסבל יותר.
שלך
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'אולי אני לא צריך להילחם בחברה'
אולי אני לא צריך להילחם בחברה
21/09/2017 | 02:32
3
79
כי אני אדם רוחני שכותב הרבה שירים ורעיונות יפים על העולם, ויש לי חשיבה מופשטת יפה, אהבה רבה לאנשים וחיים טובים. אני מניח שהמלחמה שלי בחברה בעיקר כי לא מקבלים את העובדה שאני פילוסופי ולא מאמינים לי שבכל זאת אני רוחני. צריך למצוא דרך להפוך את צורת הדיבור הפילוסופית שלי לדיבור יותר אנושי, אוהב, טבעי ורוחני.

לצפיה ב-'אני מתעניין בתחביבים של חברים'
אני מתעניין בתחביבים של חברים
21/09/2017 | 03:26
46
כדי לשוחח על דברים אישיים וחשובים מהחיים, דברים שמשפיעים רגשית על האדם. אולי הדיבור בעיקר על תחביבים הופך את השיחה לשכלית ואינטלקטואלית מדי, ואני צריך להוסיף עוד רגש לשיחה אז השאלה איך.
 
לצפיה ב-'ואולי אפשר לבחור את המלחמות.'
ואולי אפשר לבחור את המלחמות.
22/09/2017 | 14:46
47
יכול להיות שאם תשנה את צורת הדיבור שלך , יותר אנשים יוכלו להרגיש את האהבה שיש בך. 
היכולת המוגבלת של חלק מהאנשים להבין את דברייך, אינה מעידה עליך, או על דברייך. חוסר הבנה יכולה להתרחש ממגוון סיבות. חלקן עשויות להיות כאלו הקשורות לצד המקשיב. 
כתבה כאן לא מזמן מישהי, שציינה מפורשות שדברי בעבר פגעו בה.
אני ביקשתי ממנה לא להגיב להודעה ספציפית שלי מכיוון שאני במצוקה, והזהרתי מראש שהיא עלולה להיפגע מדבריי כפי שקרה לה בעבר - היא בחרה לומר שהיא לא סולחת , היא בחרה להגיב לדברי למרות שביקשתי ממנה לא לעשות זאת.
הרגשות והמחשבות של אחרים אינם באחריות שלי, גם אם חלק מאותם אחרים חושבים אחרת ומאשימים אותי או את דבריי בהרגשותיהם שלהם.
מי שלא רוצה בקשר איתי על גבי הפורום, אני מוכנה לכבד את רצונו.
אך אם מישהו מתייחס לדברי, הוא יכול לצפות שיהיה לי מה לומר ושאגיב להודעותיו. וגם אם דברי פגעו בו, אין זאת באופן אוטומטי באשמתי או באחריותי.
 
לצפיה ב-' '
23/09/2017 | 20:58
11
לצפיה ב-'הכי מדהימה: העוזרת'
הכי מדהימה: העוזרת
20/09/2017 | 15:02
3
119

הלוואי ולעוד היה אופי כמו שלה .

גם מנקה מדהים ,וגם יש לה אופי מגניב כזה ,

והיא אוהבת בע"ח .אל דאגה אני לא מאוהבת בה ,אין

לי  משיכה לנשים.

פשוט אופי מגניב כזה . היא זורמת כזאת לא כבדה ,לא

עושה עיניין מדברים ,לא נלחצת (בניגוד אליי ) .

היא סיפרה לי גם של אחת הלקוחות שלה יש חתול

ושהיא הייתה בחו"ל ,אז היא באה להאכיל אותו .

טוב לדעת שאפשר לסמוך עליה גם בנושא הזה ,כי

חשבתי תמיד מה יהיה אם ארצה לסוע לחו"ל ,מה

יהיה עם החתולים ,כי בשום אופן לא אשים אותם

בפנסיון,אז הנה פיתרון .


לצפיה ב-'היי מילקי, '
היי מילקי,
22/09/2017 | 12:18
2
73
משמח לשמוע שיש לך קשר טוב עם העוזרת וגם אפשרות לטייל בחו"ל ללא דאגות לחתולים. 
 
את יודעת מילקי, יש אנשים שנלחצים אבל לא רואים עליהם. 
 
לצפיה ב-'בכל אופן אני לא חושבת שאדם רגיש צריך להתבייש ברגישות שלו'
בכל אופן אני לא חושבת שאדם רגיש צריך להתבייש ברגישות שלו
22/09/2017 | 12:49
69
אני מסכימה עם המחשבה שלך לעיתים קשר עם אדם שאופיו הפוך לשלנו יכול לסייע לנו למתן תכונות מוגזמות אצלינו וגם אצל הצד השני, באופן שיועיל לשני הצדדים.
 
 
 
לצפיה ב-'התכוונתי שבעתיד במידה ואמרה לסוע'
התכוונתי שבעתיד במידה ואמרה לסוע
24/09/2017 | 21:23
33
אז שיהיה פיתרון ,כרגע לצערי אין לי כסף לזה

וכן אני יודעת שיש כאלה שלחוצים ולא רואים עליהם ,אבל לא

נראה לי שזה המקרה כאן .

אם להכניס אדם הביתה אז היא ,ללא ספק,גם אין בה שיפוטיות

ככה נראה לי  . וברור לי שזאת העבודה שלה ,אבל כבר למדתי

לזהות גם לפי מבט מתי אנשים ביקורתיים .

* השבוע היא באה בערב חג ,וזה היה כזה כיף שהבית

היה נקי לחג . וגם החתולה שלי ,הפחדנית,בד"כ כאשר

דופקים בדלת ,מתחבאת מאחורי המיטה ,הפעם זה היה

מאחורי המייבש(ולא ידעתי ) ופתאום כעבור שעתיים

היא מתחילה ליילל,אז באתי ודיברתי אליה והיא יצאה ,

קפצה ונכנסה למייבש,היא הייתה מפוחדת והרגעתי אותה

ואז העוזרת באה וראתה אותה ,ואמרה "מותק "

היא לא לחופה או משהו ,כי אני חששתי שהיא לא תשקוט

או משהו ,מתוך פחד .. אפילו אבא שלי נראה לי לא ראה

אותה,חוץ מאז כאשר עברתי דירה .

ממש אהבתי שהיא אמרה "מותק"..  

תודה בילי.


לצפיה ב-'משהו שפירסמתי באתר "פסיכולוגיה עברית"'
משהו שפירסמתי באתר "פסיכולוגיה עברית"
20/09/2017 | 18:52
51
538
שלום עמיה ולקוראים- אולי אפשר להתייעץ איתכם כאן?. אני בטיפול חדש לשמחתי, והגעתי להסכמות נרחבות (שחלקם מנוסחות בכתב) עם המטפלת לאחר ההיסטוריה הכואבת שלי עם מטפלת שעזבה ללא התראה מראש. 
המטפלת החדשה יודעת על כל המקומות הפומביים שכתבתי בהם ולדעתי גם שוחחה עם המטפלת שלי. 
ידעתי...
המשך>>
שלום עמיה ולקוראים- אולי אפשר להתייעץ איתכם כאן?. אני בטיפול חדש לשמחתי, והגעתי להסכמות נרחבות (שחלקם מנוסחות בכתב) עם המטפלת לאחר ההיסטוריה הכואבת שלי עם מטפלת שעזבה ללא התראה מראש. 
המטפלת החדשה יודעת על כל המקומות הפומביים שכתבתי בהם ולדעתי גם שוחחה עם המטפלת שלי. 
ידעתי על הקשיים שלי ובררתי עם המטפלת מראש על הזכויות והחובות שלי בקשר, ובין היתר כך היא כתבה: 
"כל זמן שאת משלמת על הפגישות אני שומרת לך את השעה גם אם את לא מגיעה". 
הבנתי מכך שהחובה היחידה שלי בקשר שלנו היא התשלום! ואם יהיה בכך צורך מכל סיבה שהיא, אוכל לא להגיע, וגם באופן קבוע למפגשים, ושהזמנים ישמרו לי, כל עוד אשלם על זמנה. 

כיום הפגישות קשות לי, ורציתי לממש את ההצעה שלה, שלא אגיע לפגישות ואשלם עליהן - ופתאום היא מסרבת. 
היא טוענת מצידה שלא חשבה שזה יהיה באופן קבוע. קבענו גם שאני לא מוכרחה להגיע לכל הפגישה או בזמן ואני יכולה ללכת גם לאחר שתי דקות, אז אני שואלת אותה: בשביל מה להטריח אותי להגיע וגם לשלם? אבל, בעיקר, זה מנוגד להסכם שלנו ואני מבקשת ממנה בסך הכל לקיים אותו ולשמור לי את הזמן והיום תמורת תשלום. 
הקשר מבחינתי מוצלח ועוזר לי ואני מבקשת ממנה לשמור לי את הימים ואת השעות, תמורת תשלום כפי שהיא עצמה הציעה והסכימה לפני שהתחלנו בפגישות, והיא מסרבת. והיא מסרבת לשמור לי את הימים והשעות שלא תמורת תשלום. 

הפגישות איתה קשות לי, והיא מצידה לא מעוניינת לעזור לי במסרונים או בשיחות באופן שוטף בין הפגישות. למרות שהסכימה למסרון לפני פגישה. 
כתבתי לה שאני במצוקה נפשית שמבחינתי היא פיקוח נפש, ולכן שסימסתי לה והיא מצידה ענתה לי שאם אני במצוקה יש חדר מיון ואם אסמס לה שוב לפני מועד המפגש הבא היא תחסום את המספר שלי ותסיים את הקשר הטיפולי. 
אני מבחינתי מרגישה שהיא עצמה לא עומדת בהתחייבות המקצועית שלה כלפיי. אני מעוניינת בהמשך התשלום עבור הזמן שלנו ומבלי שהיא תחייב אותי להגיע - בהתאם להסכם 
היא גם דרשה ממני לפני שאתחיל איתה את הטיפול שאהיה בקשר עם פסיכיאטר כדי שיתן לה חוות דעת ועשיתי זאת. אני משתפת פעולה עם התנאים שלה באופן מלא. 
אני משלמת לה מחיר מלא על כל פגישה (למיטב ידיעתי) וכבר הייתה פגישה אחת שלא הגעתי ושילמתי עליה מחיר מלא. מדובר במטפלת פרטית כך שהמחיר לא זול. 
והסיבה שאני משלמת היא מכיוון שהקשר חשוב לי. 
ואני מצפה ממנה להמשיך לפגוש אותי גם בשבוע הבא. אם מישהו מכם מעוניין לתווך בינינו אשמח מכיוון שהיא מבקשת שלא אכתוב לה. 
כתבתי במסרונים לפסיכיאטר שהגעתי אליו דרכה וכבר אמרתי לה בעבר שאני לא מקבלת התנערות שלה מהמחויבות כלפיי. 
לגמרי נמאס לי מהעריצות של הפסיכולוגים. 
וכתבתי לה שאם הפסיכיאטר או מישהו מכם לא יעזור - אני אעשה כל מה שצריך כדי לפרסם את העובדה שהפסיכולוגים הקליניים חסרי אחריות כלפי מטופליהם. כך אני כמטופלת רואה את הדברים. אני זקוקה לעזרה וכך היא מתנהגת כלפיי? זה לא תקין בעיניי. 
לא מדובר במטפל או מטפלת ספציפיים אלא בפרצה בחוק בשני דברים, הראשון שלא ניתנת הסכמה מדעת בכתב והשני שכשיש בעיה אין למטופלים - כמוני למי לפנות 
אם מישהו חושב שהוא יכול לעזור והוא מעוניין אני מבקשת מכם לפנות אלי, ומוטב במסר פרטי.
 
קישור ישיר לכתבה:
לצפיה ב-'קשה לי'
קשה לי
20/09/2017 | 15:53
1
95
אני בטיפול וקשה לי בטיפול
כשאני לא בטיפול קשה לי בלעדיו
המטפלת שלי רוצה שאגיע לפחות לחלק מהמפגשים.
משמח אותי מצד אחד שהיא רוצה שאגיע, מצד שני זה מנוגד להסכם שלנו והיא מתנערת ממנו וזה מפריע..
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
20/09/2017 | 15:57
56
טיפול נועד לעזור. היא ודאי רוצה לעזור לך להתגבר על קשייך ולכן הציעה שתבוא לחלק מהמפגשים. אם אתה מרגיש שלא מתאים לך, תוכל להחליט שלא לבוא כשאינך בטיפול. השתדל לנצל את תועלת הטיפול בשבילך. חשוב שתבדוק ביחד עם המטפלת איך הטיפול מקדם אותך ועוזר לך ואיך כדאי להמשיך להשתמש בו כדי שימשיך לעזור לך וכדי שיהיה לך יותר קל וטוב אתו.
 
 
לצפיה ב-' שנה טובה וחג שמח '
שנה טובה וחג שמח
19/09/2017 | 14:11
1
18
 
חג שמח לגולשי האתר
 
שנה טובה ומתוקה
שכולנו נכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום 
 
בברכה 
לצפיה ב-'מקווה שתהיה שנה מהנה ושמחה'
מקווה שתהיה שנה מהנה ושמחה
19/09/2017 | 15:32
11
לצפיה ב-'מיואש מהדיכאון'
מיואש מהדיכאון
18/09/2017 | 08:45
5
131
קוראים לי תומר, אני בן 25 מראשון לציון
והסיפור שלי הוא כזה, עזבתי את התיכון בכיתה יא' בעקבות חזרה בתשובה שאיפשהו עזרה לי כי היה לי דיכאונות ובדידות והבית ספר לא הצליח לעזור לי,
בכל אופן בגיל 19 חזרתי שוב להיות חילוני ומאז אני לא מוצא את עצמי ומרגיש בודד בכל מקום בו אני נמצא, ניסיתי לעבוד, ניסיתי להתנדב ובכל מקום אני מרגיש שכולם מסביבי נהנים ורק אני לא יודע איך לשרוד את הרגע, את החיים, זה לא משנה אם אני בחיק המשפחה או עם חברים שהכרתי רק לפני שנה (לפני זה לא היו לי חברים) בכל מקום אני מרגיש בלחץ ובודד והמפלט היחיד שלי זה הלילה כשאני הולך לישון, דרך אגב לא חוויתי שום דבר רע כשהייתי דתי, הכל היה רגיל רק טיפה מנותק מהחיים החילוניים.. היום אני נורא עצוב, אני נמצא באינטרנט ובקבוצות פייסבוק ורואה איך אנשים נהנים מהחיים ואני לא נהנה מכלום, כיום אני כן נהנה כשיש איתי חברים או אנשים ועושים בילוי יחד אבל גם זה מהול בהרגשת בדידות לא מבוטלת גם כיום אחרי כל הניסיון שיש לי. פעם זה כמעט גבר עלי אבל היום אני חזק מזה פשוט ההרגשה עדיין נורא לא קלה...
מה אפשר לעשות במצב הדיכאון המתמשך האישי הזה שלי? איך יוצאים מתחושת הבדידות, אני יודע שאולי צריך יותר להיות עם אנשים אבל מעבר לזה שאין לי יותר מידי עם מי להיות, תודו שאדם שאין לו דיכאון כזה לא יחווה את זה גם כשהוא לבד או סתם עם המשפחה, אז איך באמת מתגברים על זה?
תודה לכולם.
לצפיה ב-'היי'
היי
18/09/2017 | 11:57
2
59
קודם כל נשמע שאתה מתמודד ממש טוב עם מה שאתה חי איתו. למרות הדיכאון כן ניסית לצאת, לעבוד, להתנדב - ויש לך חברים שזה חשוב.
 
ההמלצה הראשונה שלי היא למתן את השימוש ברשתות חברתיות. היום זה כבר מוכח מחקרית שיש להן תרומה בלתי מבוטלת על תחושות שליליות כמו שאתה מתאר. הפייסבוק\אינסטגרם מראה את הרגעים השמחים והטובים של אנשים. לא את הריבים עם האישה, לא את הבקרים בדרך לעבודה בפקקים עם הילדים, לא את הבדידות.
 
כתבת שאתה לא יודע איך לשרוד את הרגע והדבר הכי מתאים שאפשר לחשוב לזה הוא מדיטציית מיינדפולנס. זה סוג של מדיטציה שפותח בשנות ה-70 על ידי רופא מ-MIT שנועד בהתחלה לטפל בכאב. הוא הוכח כיעיל ביותר גם לחרדות, לדיכאון, ועוד. ישנם טיפולים פסיכולוגיים מבוססי מיינדפולנס, וכשאתה מתחיל להתאמן על זה (זה דורש 'כוח' שנשמע שיש לך) ולתפוס את הקטע אתה מרגיש הרבה יותר, מה שנקרא, שלווה ושוויון נפש. זה לא תרופה לדיכאון, בטח לא בהתחלה, זה דרך להתמודד איתו ולהקל עליו. בהמשך באות הבנות שכן עוזרות לראות את החיים קצת אחרת.
 
אבל צעד צעד.
 
הנה הסבר על מה זה מיינדפולנס\קשיבות במונחים שכל אדם יכול להתחיל להבין.
זו מדיטציה מונחית לדוגמא (יש עשרות-מאות כאלה בהרבה שפות, בהמשך תבחר משהו שאתה מתחבר אליו - זה לא צריך להיות יותר מדי מסובך).
 
בנימה אישית, מה שאתה מתאר זה מצב מוכר ומבאס ויפה הבחנת שאדם בלי דיכאון לא יחווה את זה (וההפך הוא גם נכון - דיכאון שכזה יכול לצבוע את הפעילויות הכי מרגשות בעולם לאפורות), אני רוצה להאמין שהכלי שהצגתי הוא אחד היעילים - לפני טיפולים 1-על-1 ובטח לפני תרופות.
 
בהצלחה!
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
18/09/2017 | 13:26
1
46
תודה רבה, אז לחפש פסיכולוגים שעוסקים בתחום המדיטציה הזה?
לצפיה ב-'לדעתי לא.'
לדעתי לא.
18/09/2017 | 20:52
35
(למרות שכהערת אגב יש בארץ גם בתי חולים לבריאות הנפש שיש בהם מחלקת מיינדפולנס עם קורסים בעלות סבירה). תנסה לתרגל מהאינטרנט, אם אתה רוצה המלצה ואתה מבין אנגלית ברמה סבירה יש ספר דיגיטלי מצויין של מי שפיתח את השיטה.
פה יש הרצאות קצרות של TED ואפשר להפעיל כתוביות בעברית.
 
הטיפול המרכזי שמשלב את הגישה הזו נקרא DBT והוא התערבות מאוד אינטנסיבית יחסית לטיפול בהפרעות אישיות גבולית והפרעות מצבי רוח חמורות ומדברייך אתה ממש לא נמצא וכנראה גם לא תהיה במקום הזה.
 
לגבי טיפול בכללי - טיפול CBT יכול לעזור לך לעבוד על תבניות חשיבה שליליות. הוא יחסית קצר טווח, או לפחות אמור להיות, וניתן למצוא מטפלים כאלה דרך קופת חולים.
 
טיפולים "קלאסיים" כמו טיפול פסיכודינמי שזה בד"כ מה שאנשים מדמיינים כשחושבים על טיפול - יצא לי להתנסות בו, זה לא הסגנון שלי ולא עזר לי. לחלק הוא עוזר במשהו, אבל אני פחות ממליץ בתור מישהו שהיה שם.
 
ובכיף
 
ממליץ לך להמשיך להתנדב, לדעתי זו מסגרת ממש טובה למצוא אנשים וקשרים משמעותיים וזה גם עושה טוב על הלב.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
18/09/2017 | 19:24
31
הדת מפתחת את הרוח ואת המוסריות כשמשתמשים בה נכון. אולי אתה חש שאיבדת מגמה לחיים. נסה למצוא עניין בדברים בעולם הסובב אותך, גם באנשים שתכיר. אהבה רגש יפה מאד, תן אהבה לאנשים וקבל אותה מהם. אולי תנסה לשוחח עם אנשים שאתה אוהב או מחבב על דברים שמעניינים אותך ושאתה אוהב בחייך, ועל דברים שמעניינים אותם ושהם אוהבים בחייהם וכך למצוא אתם עניין משותף שיחזק את הרגש ואת החברות.
 
לצפיה ב-'לצאת למסע'
לצאת למסע
( לעמוד שלי בתפוז )
18/09/2017 | 22:03
30

תומר יקר,
נשמע שקשה לך למצוא את עצמך בחזרה בעולם החילוני, למרות שזה העולם שבאת ממנו. אולי אתה מחפש משמעות בתוכך, כזאת שתצבע את החיים ותיתן להם טעם חזק יותר, שיגרש את הדיכאון והעצבות ויאפשר לך להנות. ייתכן שריק מסויים מכביד עליך. אני מבינה שהדת עזרה לך בתקופה מסויימת, ואולי היא היתה טובה לך בזמנו, אך ייתכן ולא הספיקה לך. אולי הדיכאון שלך הוא סימן למשבר רוחני, שבו אתה מחפש משהו מעבר למציאות היומיומית, ואתה מרגיש לבד כשנראה לך שאחרים לא מרגישים כמוך.
אולי שווה לחשוב במה הדת עזרה לך בזמנו, ולראות אם אתה יכול למצוא משהו מההשראה שהיא העניקה לך אז בחיים החילוניים. אני חושבת שאולי תוכל למצוא מטפל שיבין את תחושת הבדידות והדיכאון שאתה מרגיש, ותוכל לעבד את התחושות הללו אתו ולהיעזר בו בחיפוש שלך. אני מסכימה עם מה שכתבו לך כאן, שטוב שיש חברים ומשפחה, ושהרשתות החברתיות אינן משקפות את התמונה המלאה. אולי, אם תצא לחיפוש, תגלה עוד אנשים המרגישים כמוך, ותוכלו להעשיר זה את זה. 
 
לצפיה ב-'לא מוצאת את המקום שלי בעולם הזה'
לא מוצאת את המקום שלי בעולם הזה
17/09/2017 | 09:17
4
151
היי, אני בת 26, שם אני לא אגיד ברשותכם. אני תכננתי להוציא פה את כל הדיכאון שלי אבל... איכשהו עבר לי קצת, והחלטתי לכתוב על הבעיה שיש לי כרגע, בעיה גדולה שקשה לי להתמודד איתה. אני אשמח לשמוע הכל, הצעות, מקווה מאוד שיש כאן כאלה שיכולים לתת אותן בתחום הזה. סתם דעות, או אפילו שאלות אם יש לכם. אני פשוט צריכה לדבר על זה עם מישהו... אבל אין לי עם מי.
קצת רקע. 
המחלה שלי נקראת כאב ראש מקבצי ואני חיה איתה 11 שנים . אף אחד לא יודע מה זה ולמה. אין לזה תרופה, יש רק כמה דברים שיכולים לעזור לחיות איתה, אבל לא לכולם הם עוזרים. ונחשו מה, אני מאלה שזה לא עוזר להם 
בכל אופן, זה אומר , במקרה שלי, שאני סובלת 15 ימים בחודש, לפחות, ובכל שאר הימים אני נחה קצת. כאב כזה שקשה לתאר, כאילו יש לך חרק ענקי בראש, שאין לו מקום והוא אוכל את המוח שלך, לאט לאט, ותוך כדי מישהו מושך בעין שלך מבפנים ככ חזק שיוצאות דמעות גם אם אתה לא בוכה. אני רק רוצה לרוץ לתוך קיר, המחשבה על הכאב שזה יגרום לי עושה לי טוב, כי הוא יהיה כמו רוח רעננה בהשוואה לכאב שאני מרגישה בזמן ההתקף שלי. וניסית את זה כמה פעמים, עזר להתמודד אבל זעזוע מוח זה גם לא טוב. יש כאלה שמרגישים את זה קצת אחרת, לא יודעת במה זה תלוי. לפני קראו לזה גם suicide headache כי היו הרבה מקרים של התאבדות עקב הכאב הרב. בן אדם עם התקף כזה מזיע, צועק, בוכה, פניו אדומות. קשה מאוד לראות זה. ועוד יותר קשה להיות במקומו. ברגעים כאלה פשוט לא רואים את הסוף. כאילו אתה חי בעינויים , אתה לא יודע למה ועל מה, כל שניה מרגישה כמו נצח ואתה לא בטוח כמה עוד תוכל להחזיק. 
משהו כזה. 
מרוב יאוש שבוע שעבר הגעתי למיון אבל זה היה טיפשי כי אתה לא תראה רופא לפחות שעתיים. ובזמן הזה , אצלי לפחות ההתקפף למתחילים לעבור. 
עובר למיגרנה שיש לי גם. זה אמנם יותר קל מהכאבים ההם אבל לא כיף.  
עכשיו לאור הקטן בקצה המנהרה, שאמור לעזור לי לא רק עם הכאב הפיזי אלא גם עם הנפשי. 
אני יכולה לנסות, לנסות להוציא אישור לקנאביס רפואי עם המחלה שלי. אבל, אני בטוחה שאתם יודעים את המצב בארץ, אם אתם לא יודעים , או שאתם לא בעניין כי לא ממש קשור אליכם או שאתם פשוט נגד סמים. "סמים" . כן. אבל המצב הוא כזה. גם אם אתה חולה סופני, זה לא מעניין אף אחד. אני לא מבינה על פי מה בכלל בוחרים לתת או לא לתת לבן אדם תרופה. 
עכשיו קצת לתיאור, אולי זה יעניין מישהו. כי זה יכול לעזור לכל אחד ולא רק לי, עם המקרה שלי.
אז. אין לך ביצים? אתה נראה חשוד רק מהמחשבה לא להיראות חשוד? הנה הפתרון המושלם! טלגראס. כי אין לי מושג איך עושים את זה.
מצאתי אנשים מקסימים שעזרו לי להתאים חומר לכאב שלי. ואף פעם לא קיבלתי כזאת עזרה ותמיכה כמו שקיבלתי מהם. אני פשוט לא מאמינה שיש אנשים כאלה,  שמוכנים לעבור על החוק בשביל לעזור לך, לך, שמעולם לא ראו ולא שמעו. 
כמובן שזה לא עזר בפעם הראשונה. וגם לא בחמישית. אבל בשישית.... אני לא זוכרת מתי הייתי שמחה ככ. אפילו לא שמחה, פשוט הרגשתי שלווה, רוגע, תיקווה, והכי חשוב , ראיתי עתיד... אני לא יודעת איך לתאר את זה. 
נראה לי ככה מרגישים אנשים נורמאליים, שהם לא מתים מבפנים. 
זה נתן לי כוח להמשיך. לא היה יותר כאב, לא היה יותר דיכאון, רציתי לעשות משהו, רציתי לחיות ולהנות, הרגשתי בן אדם. והרגשתי שאני רוצה את החיים. מה שלא הרגשתי לפני, אף פעם. 
אני פשוט לא יודעת איך אני אמשיך את החיים האלה אם לא קבל את המרשם הזה. כשאני יודעת שיש פתרון ועד כמה הוא יעיל... 
מאוד קשה בלי מרשם. גם מבחינה כלכלית וגם במחינת חוק. אני לא עבריינית ולא נרקומנית, אבל החוק עושה אותי לכזאת. מעולם לא התאכזבתי ככ ממדינה. 
ספרו לי מה אתם חושבים על זה, אולי גם אתם ניסיתם אולי אתם רוצים לנסות, אותי אתם סתם סקרנים, אולי אתם גם משתמשים ויש לכם מה לייעץ לי. כל דבר. אולי אתם סתם רוצים לדבר :)
סליחה על החפירה, ההודעה הזאת ככ ארוכה אני לא יודעת איך זה יצא ככה...
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/09/2017 | 16:01
2
43
סמים מסוכנים לבריאות כי אפשר להתמכר להם ולהגיע לסמים קשים שממיתים. לא רצוי לברוח להתמכרויות אלא עדיף להתמודד עם הקשיים באופן אמתי ואמיץ. חשבי על רווחתך האישית ודאגי לה, ואל תזניחי עצמך להתמכרויות מיותרות ולא רצויות.
 
לצפיה ב-'הי'
הי
17/09/2017 | 17:58
1
48
אני מבינה שאתה נגד, אבל מדובר בתרופה שמצילה חיים. 
אני ממליצה לך לקרוא על זה קצת לפני שאתה קופץ למסקנות, כי היא רק משפרת לאנשים את החיים ולא ממיתה אותם. זה כבר חוסר ידע. סתם עובדה מעניינת, אין אף מקרה בעולם של מוות משימוש בקנאביס. 
ולגבי ההתמכרות.. אכן זה צמח פסיכואקטיבי אבל להתמכרות הוא לא מביא. גם זאת עובדה. מי ש"מתמכר" זאת הבחירה שלו ולא משהו שהוא לא שולט בו. כמו עם תרופות, אנשים מגיבים לזה בצורה שונה. ובכלל יש כאלה שבוחרים לברוח מהמציאות ולא לצאת מה"היי" או שמגיבים לזה בצורה קיצונית עקב מחלה נפשית שיש להם או טראומה או אולי עישנו יותר מדי ונכנסו ללחץ. או עישנו זן שהוא חזק מדי בשבילם. כמו כל תרופה, צריך להתאים את הקנאביס למשתמש ולצרכים שלו, יש לקחת הרבה דברים בחשבון. תאמין לי רוב האנשים לוקחים תרופות שהן מסכנות יותר מאשר הקנאביס. אני לקחתי תרופות שגרמו לי לדיכאון בחילות הקאות שילשולים ומה לא. דברים שעם קנאביס אף פעם לא יהיו לך. 
בקיצור. אני ממליצה לך לקרוא על זה קצת. לא מתמכרים מזה חחח וזה גם נושא די מעניין.
לצפיה ב-'היי...'
היי...
17/09/2017 | 21:10
40
אפשר באמת לכתוב הרבה על הנושא והרבה עוד יכתב וייחקר על קאנביס, את רוב הדברים תימצתת נכון. להתייחס לזה כמו תרופה זה הדבר הכי תואם למציאות כרגע. תרופה להורדת לחץ דם יכולה להרוג, תרופה נגד כאבים יכולה למכר ועוד.
במקרה של קאנביס זה סיפור מסובך יותר כי זה סם (שכמו בעצם רוב האחרים) התחיל את דרכו בתרבות יותר מאשר ברפואה.
אבל, וזה אבל גדול, התמכרות פסיכולוגית היא גם התמכרות. נכון שזה לא שווה ערך למצב שבו הסינפסות שלך זועקות לעוד מנה של אופיאט או מתאמפטמין, אבל גם נעים זה לא במיוחד. כמו בכל דבר בחיים צריך הרבה מאוד יכולת התבוננות עצמית כדי לזהות מתי אנחנו מבלשטים את עצמנו.
באופן אישי כן היה שלב בחיים שבו זה תרם לי, השלב הזה עבר ושחררתי את זה לחלוטין בלי להתגעגע יותר.
 
לגבי התופעה של כאבי הראש המקבציים (אגב, קראת את "קורות הציפור המכאנית" של מוראקאמי?) אין לי באמת מה לומר חוץ מלהביע סימפטיה שלא שווה הרבה באופן די מובן. זה נשמע כמו סיוט אחד גדול ובאמת כאילו קיבלת חרא של קלף. אבל מגיע לך שאפו ענק על זה שאת עדיין פה.
 
לגבי רשיון לרפואי זה תחום שמצד אחד מאוד מסורבל ומצד שני מאוד פרוץ, בזמנו חשבתי לנסות לקבל וראיתי שבארץ יש אפילו בעלי הפרעה נפשית שמקבלים לכאורה טיפול קאנביס. לאחרונה נוספו עוד 100 רופאים שמורשים להגיש את הבקשה למשרד הבריאות. מציע לך לבדוק בפורומים ייעודיים לגבי ייעוץ בנושא. ייתכן שזה יהיה בתשלום בשלב מסויים נראה לי שזה עדיף על האופציה של השוק השחור או לחכות לליגליזציה.
לצפיה ב-'האור שבקצה מנהרת הסבל'
האור שבקצה מנהרת הסבל
( לעמוד שלי בתפוז )
17/09/2017 | 20:25
40
יקירתי, אכן המחלה שאת נאלצת להתמודד איתה היא מחלה איומה שמקשה מאוד על ניהול אורח חיים תקין. תארת באופן מדויק וכל כך ציורי את כאבי הראש הכל כך קשים שאת נאלצת לחוות בתדירות גבוהה ביותר. כמובן אינני בקיאה בכל הטיפולים אותם ניסית ושלא היו יעילים עבורך. אם לא ניסית עדיין ללכת למרפאת כאב, אולי זאת יכולה להיות אופציה....אולי יש עוד טיפולים שניתנים רק שם..
את מספרת שגילית שקנאביס רפואי יכול להקל על הכאב, והעובדה שמשהו כן עוזר  אולי נותנת תקווה. קל יותר כשיש מטרה, כשיודעים מהו הדבר שצריך להשיג. אבל נשמע שממש לא פשוט לקבל מרשם חוקי לקנאביס. זה אכן כה מצער שבארץ שנחשבת מעצמת קנאביס רפואי כל כך קשה  לחולים הזקוקים לכך. כמובן שצריך לזכור שהרופאים גם הם מוגבלים על ידי החוק  ויכולים לרשום מרשמים לקנאביס רק למחלות שנמצאות ברשימת המחלות המאושרות לטיפול בקנאביס כיום.   לאחרונה הוכשרו עשרות רופאים למתן מרשמים לקנאביס ולכן אם הבעיה היתה בירוקרטית אולי יש בכך תקווה לעתיד. כדאי להמשיך לעקוב, ואולי גם בנושא זה תוכל מרפאת כאב לסייע. 
מעבר למחלה נשמע גם שאין לך עם מי לדבר, להתייעץ, לשתף וגם לקטר. כשאת מרגישה צורך בכך את מוזמנת לפנות לצ'ט של סה"ר, ולשוחח עם אחד המתנדבים שלנו. הצ'ט הוא אנונימי ואישי, ופועל בין תשע בערב לחצות. אנחנו כאן בשבילך, בחיבוק גדול...
לצפיה ב-'בדידות'
בדידות
16/09/2017 | 23:36
4
126
תעזרו לי
לצפיה ב-'כתבתי הודעות ממש ארוכות כבר פעמיים..'
כתבתי הודעות ממש ארוכות כבר פעמיים..
16/09/2017 | 23:41
2
108
והן כל הזמן נמחקו לי ואין לי כוח לחזור על הסיפור. בגדול.
 
* עזבתי עבודה נוראית לפני חודשיים וחצי
* הגעתי לשלב האחרון בגוגל ונפלתי - רציתי להוכיח לעבודה הקודמת ונכשלתי
* התקבלתי לעבודה חדשה אבל הם עדיין לא נתנו לי תאריך כניסה
* אני ממש סובלת מלהיות בבית כבר
*אין לי בן זוג וכל החברות הכי טובות שלי מתחתנות - אז גם מן הסתם לאף אחד אין כל כך זמן אליי
* אני מרגישה שאם לא הייתי מתקשרת לחברות בזוגיות שלי, אף אחת לא הייתה טורחת לדבר איתי בכלל
* יש לי חברות בתל אביב ואיתן אני מצליחה להזדהות
* אני עושה דברים ביומיום אבל אני עדיין מרגישה שזו תקופה נוראית וקשה
* אני כבר תיכף בת 31 ואני פשוט לא מצליחה למצוא בן זוג
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/09/2017 | 16:07
40
מצאי לך מסגרות כמו חוגים, מועדונים חברתיים ולימודים באוניברסיטה שעוסקות בנושאים שמעניינים אותך כמו התחביבים שלך. שם גם תכירי אנשים עם עניין משותף וגם תרכשי ידע שיוכל לעזור לך בשוק החופשי.
 
לצפיה ב-'הי,כל אחד והזמן שלו.את תמצאי...'
הי,כל אחד והזמן שלו.את תמצאי...
19/09/2017 | 00:00
15
לצפיה ב-'לא שייכת...'
לא שייכת...
( לעמוד שלי בתפוז )
17/09/2017 | 20:25
41
היי לך,
 
אני מתארת לעצמי כמה את מרגישה בודדה, כשאת נמצאת בבית כבר תקופה ארוכה ונשארת תלויה באוויר, עד שמקום העבודה החדש שלך יעדכן אותך בתאריך כניסתך לעבודה. אני שומעת ממך את הגעגוע לחברותייך, שהזוגיות שלהן או העובדה שהן עתידות להתחתן, גורמת לך להרגיש כאילו אין לך יותר מקום בקשר שלכן.
ואני בטוחה שתחושת הכישלון שאת מתארת מכך שלא התקבלת לגוגל, יכולה לגרום לך להרגיש מעין דחויה, כאילו אינך שייכת לכמה מהמסגרות בחייך.
 
יקירה, רציתי להגיד לך שאני רואה בהודעתך עוד קול נוסף, קול שאמנם מרגיש בודד, ושאינו עומד בציפיות שלך, אך גם רוצה להילחם בבדידות, מבקש עזרה פה בפורום, רוצה למצוא בן זוג- ואני רוצה לחזק אותך על כך ולעודד את קול זה.
 
אני בטוחה שזה מאוד מעצבן לכתוב שוב ושוב הודעות בפורום ולגלות שהן נמחקו. אני מבינה שזה יכול להיות מעייף, לחזור שוב ושוב על הקשיים והמאבקים בתקופה הזו שאת עוברת, אך שתדעי שאנחנו כאן עבורך, אם תחליטי להמשיך ולשתף אותנו. ואם את מעוניינת ומעדיפה, אנחנו נמצאים גם בצ'ט של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, שם תוכלי לשוחח עם אחד מאיתנו המתנדבים. אני מתארת לעצמי שבדידות נוראית יכולה לגרום לעצבות, לתחושה של "מה דפוק דווקא בי כל כך", ואני דואגת לך ולא הייתי רוצה שתישארי עם תחושות אלו לבדך.
 
אנחנו מחכים לך ב-www.sahar.org.il
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'טריגר ענק בא לי לכתוב מה גיליתי'
טריגר ענק בא לי לכתוב מה גיליתי
17/09/2017 | 06:33
4
118
אז נתקלתי בשמועות שמקדונלנד שמים בהמבורגר בשר אדם ולפעמים ילדים ובאינטרנט היו כתבות לפה ולפה וחלק טענו שזה זיוף ואז הלכתי לחקור על מסעדות שמגישות בשר אדם ומסתבר שיש הרבה כאילו. בסין יש מאות מסעדות כאילו כי הם קיבלו היתר מיוחד בניגריה השכנים רגילים שבמסעדה מגישים לפעמים את השכנים שלהם (בסין מותר נדמה לי להשתמש רק בגופות שמתו מוות טבעי אבל אי אפשר באמת לסמוך על זה). בגרמניה יש מסעדה שביקשה מאנשים לתרום איברי גוף לאכילה וחיפשה מנתח רחב אופקים.  לא ידעתי שקניבליזם כזה נפוץ
לצפיה ב-'עכשיו סופית לא בא לי בשר יותר טריגר'
עכשיו סופית לא בא לי בשר יותר טריגר
17/09/2017 | 06:34
2
62
מי יודע כמה מסעדות עושות את זה בחשאי כשזה נפוץ? לפחות בסין  :/
לצפיה ב-'מפחיד'
מפחיד
17/09/2017 | 16:05
46
נקווה שבארץ לא עושים את זה. לא הייתי רוצה לאכול בשר אדם.
 
 
לצפיה ב-'קוסמת, מה זה היה בקשר למקדונלדס?'
קוסמת, מה זה היה בקשר למקדונלדס?
20/09/2017 | 07:47
34
סתם הכפשה ריקה מן הסתם?
לצפיה ב-'נראה לי שהתבלבלת בפורום...'
נראה לי שהתבלבלת בפורום...
17/09/2017 | 19:24
29
לצפיה ב-'ברגליים משוכלות'
ברגליים משוכלות
16/09/2017 | 21:35
1
74
​האם זו החלחלה מעצמי או הגועל מההחלטות שלי שגורם לי לרצות להקיא. האם זו האמת שנועצת את סכינה החדה עמוק עמוק בפנים אל תוך הלב הפועם והמדמם או שמא זוהי אלת השקרים הגסה והקהה שמכה שוב ושוב באיזורים שונים בגוף, וכמעין ציירת יוצרת פיקאסו קטן. אני רוצה לומר לעצמי שאני מרגיש טוב - שהכל יעבור בעוד דקותיים. אז אני מקציב לעצמי שתי דקות שבהן אתייפח ואייבב לסיפוק הנפש שלי , אם יש לי אחת כזאת. אולי נוח לעצמי לספר לעצמי סיפורים  שאני אדם טוב. כל חיי אני מנסה לכפר על החטאים שלי - בד בבד עוד חטאים נערמים באסכלת העונשים. ואולי במקום לבקש מחילה מאחרים - אני צריך ללמוד לבקש מחילה מעצמי. כי הלא  זוהי השנאה העצמית שלא משנה כמה חשבתי שמידרתי אותה והכחדתי היא עדיין ישנה , נאספת ברגליים משוכלות, מפוחדת, בפינה שקטנה בתת מודע. ואולי אני בסך הכל בריה רדודה שמתנהלת על פני דפוסי התנהגות אינסטינקטביים שנועדו להישרדות. אני לא עושה עבודה כל כך טובה אם כך הדבר. אולי מספיק לחיות בעבר . אולי מספיק לפחד. אולי באמת כדאי להישיר מבט לעיניים ולראות באמת מי אותו אדם שמביט בך - עליך.
סביר להניח שגם העובדה שאני בודד בעולם מוסיפה עוד נדבך של כאב ועוד משקל על האסכלה. רוצה לומר לעצמי שאני אדם חכם, נבון, חיובי אבל אולי לא כך הדברים. אולי אני מוצא נחמה פורטה באנשים אחרים ולא בי. אז מה עם העוגן שלי לא מושתת ומבוסס עליי, או שאולי הוא עדיין בתהליכי בנייה. אופס, עברו להם כבר שתי דקות והנה אני עדיין מתייפח כמו ילדה קטנה בעלת קוקיות סהרוריות שהלכו לחפש אחר ילדה אחרת , יותר טובה.
הייתי רוצה לצעוק אבל אז זה אומר שאאבד מהשליטה הרוכבת על חד אופן על גבי חבל דק מאד בגובה רב. אני נמצא בנקודה עדינה כמו גם השליטה . אז אני אקציב לעצמי דקה ולו רק בכדי לסיים לרכב על אותו חוט השני שמגדיר א ת מי שאני ומשאיר אותי חיוני כלפי עצמי, כלפי חיי. אולי הפחד מונע ממני מליפול  - אולי יש למטה שם רשת ביטחון.
אולי כל מה שאמרו עליי נכון. שאני חרא של בנאדם , לרגעים מסוימים אני מאמין בזה וזה מאותם רגעים. אז אני אקציב לעצמי עוד רגע קצר - ארוך של 5 דקות שבו ארד על עצמי ואומר לי את כל הדברים הכי נוראיים שיכולים להיות, ואעשה כמעין ספירת מלאי, ובסיום אותה ספירה אני אהיה בנאדם שמשוחרר מכל אותם מחשבות רעות ומאותו עבר שכולא אותי בשלשלאות אל עבר השאול, באותה נשימה גם אפסיק לדמיין מה עלול או לא לקרות בעתיד ואחיה את הרגע. כי הרגע זה מה שיש לי . אז מה אם הוא לא מאותם רגעים מזהרים שלי. מהרגע הזה א ני יכול ללמוד. אני יכול להבטיח לעצמי כמה דברים. אני יכול להבטיח לעצמי שאני אקום. אני יכול לחרוט בדמי על הקיר שאני אקום ואהיה בנאדם טוב יותר. אני יכול לצרוח ולא אכפת לי לעזאזל שאפול , שאני יכול ואצליח. ואז בסיום אותה אפיזודה אני אקום.
את הפחד המשתק - אחליף בכאב. אחבוט חזק באגרופיי על הקיר. אחטוף מכות  ולו רק בכדי להשאיר אותי מושרש באדמה ולא במקום אחר . יש לי את עצמי. יש לי אותי. אמנם אין לי אותה. והם כבר ממזמן לא היו . עשיתי טעות. אז אני מבקש מחילה - אבל אולי במקום לבקש מהם. אני צריך לבקש מעצמי. מהמקום ההוא שנחבא אל הכלים ברגליים משוכלות ששונא את מה שאני - לבקש סליחה מאותו מקום שקצת שכחתי ממנו. שהשארתי אותו לבד והלבד הזה לא היה לטובתו. לומר לו שאני מבין את הכאב שלו , אפילו לא לנסות ולשאול מדוע הוא שונא כל כך הרבה אותי, פשוט להתיישב לידו או לידה ולחבק חזק כל כך ולא לשחרר. ואולי כשלשנינו ירדו דמעות מהעיניים וסכר המשקעים יתחיל לזלוף החוצה אולי אהיה קצת יותר נקי.
אז אני אומר לעצמי עכשיו לאחר נשימה עמוקה - שאני אקום. אני אצליח. אני אתגבר. היא לא כאן, הם מזמן כבר לא פה . יש לי אותי. לטוב ולרע זה אני . אני אקום ואני אשתפר.
לצפיה ב-'חשבון נפש ופיקאסו '
חשבון נפש ופיקאסו
( לעמוד שלי בתפוז )
16/09/2017 | 23:05
42

היי,
עולה מדבריך תהליך של חשבון נפש ,רצון לבקש מחילה מצד אחד מאחרים שפגעת בהם אבל מצד שני גם ממך ואולי בעיקר ממך!
אולי אתה כועס על עצמך ומרגיש שהשנאה העצמית עדיין שם, אמנם בפינה ,קטנה עם רגליים משוכלות אך קיימת.
בנשימה אחת אתה מזכיר חטאים שקרים ועונשים...אתה טוען שאולי אתה בריה רדודה אך מקריאת דבריך עושה רושם שאתה כלל לא בריה רדודה ...
הרשה לעצמך לחוש את כל מגוון הרגשות והתחושות שציינת  :פחד, כאב ,תיעוב, בדידות .
הרשה לעצמך לבכות ואל תקציב מספר דקות לכך ,קח כמה זמן שצריך. בבכי יש הקלה והוא לא תחומן הבלעדי של ילדות בקוקיות...גם גברים בוכים.
הזכרת את פיקאסו : "וכמעין ציירת יוצרת פיקאסו קטן." ומיד נזכרתי בציור אותו אני מצרפת לכאן, ציור שצייר פיקאסו. דמות חצויה בצד אחד כחולה ובצד השני אדומה ,מסתירה חלק ממנה בפנים וכלפי חוץ אדומה. כולם רואים אותה כדמות אחת אבל בפנים מסתתרת דמות אחרת ,שקטה ,עצובה, פוחדת ובודדה אשר כועסת על עצמה.
אני מאחלת לך לילה טוב ושנה בה הבדידות תעלם ותצליח לקבל את עצמך ולסלוח ,אנחנו כאן בשבילך.
מתנדבת סה"ר
 
 
 
לצפיה ב-'חשבתי עכשיו אולי'
חשבתי עכשיו אולי
13/09/2017 | 20:58
12
78
להתעניין בתחביבים זו לא דרך הגיונית לשוחח, כי אז יקרה שמי ששואל על התחביבים ומספר על שלו, למעשה יקבע מה ידברו ולא ייתן הזדמנות גם לחבר להתבטא. אולי גם לא הגיוני להגיד "אתה יכול להבין" במקום לשקר, כי אז השומע יוכל לדרוש תשובה מלאה כמו כן או לא ולא יסתפק בזה.
לצפיה ב-'ובמחשבה שנייה'
ובמחשבה שנייה
13/09/2017 | 21:36
11
34
אני מניח שכל מה שיש בחיי האדם ומשפיע על רגשותיו ומעניין את שני הצדדים - כדאי לדבר עליו, אבל הבסיס נושאים משותפים. כמו שחשבתי בעבר, כשאדם אומר להאמין לו במקום שישקר, יחקרו או יבדקו בשביל תשובה ישירה. באותו אופן כשהוא נותן תשובה ישירה, יחקרו או יבדקו בשביל תשובה נכונה. גם כשאומרים להאמין לנו, ייתכן שאומרים אמת.
 
לצפיה ב-'יש גם השאלה'
יש גם השאלה
13/09/2017 | 21:38
10
28
איך משלבים בין נושאים כללים ונושאים אישיים יותר כמו תחביבים? אולי כשמרגישים שמיצו את הדיבור על נושאים כלליים, אפשר לעבור לנושאים אישיים יותר? ומה מדבר אחר כך? כנראה, עיקר השיחה צריך להיות על נושאים משותפים כמו המסגרת.
 
לצפיה ב-'אני מנסה להתעניין בתחביבים כדי ליצור קשר אישי וטוב'
אני מנסה להתעניין בתחביבים כדי ליצור קשר אישי וטוב
13/09/2017 | 23:39
9
31
אבל אנשים רגילים לצורת השיחה שלי ולכן מה שקורה שאני רק שואל את השאלות על תחביביהם ואחר כך מספר על שלי ולא נוצרת שיחה דו צדדית. כאילו אני מחליט על מה ידברו. איך אפשר לפתור את זה?
 
 
לצפיה ב-'אולי כדי ליצור קשר טוב '
אולי כדי ליצור קשר טוב
16/09/2017 | 05:48
8
38
מספיק להתעניין באדם עצמו ולהקשיב לו- בין אם ירצה לדבר על תחביבים או על משהו אחר. אולי לאנשים שמדברים איתך יש פחות יכולת להביע החלטה מודעת מראש על מה ידברו, וכשהם נשאלים על ידיך בשאלות ספציפיות יתכן והם לא מבינים זאת כהתעניינות, אלא אולי כאילו אתה מחליט עליהם (כלומר שתלטן) כשאתה מנסה לקבוע בשבילם מה לומר (הם צריכים לענות באופן הקשור לשאלתך), ומצמצם להם את הפוטנציאל הבלתי מוגבל, נניח, של אפשרויות המענה. 
מה דעתך?
לצפיה ב-'אז השאלה מה צריך לשאול'
אז השאלה מה צריך לשאול
16/09/2017 | 10:19
7
28
כי אני לא אוהב שאלות כלליות כמו "מה נשמע?" שלא מובילות לשום דבר, ואני מעדיף לדבר על נושאים משותפים או על דברים ספציפיים ושיש על מה לדבר ויודעים על מה רוצים לדבר.
לצפיה ב-'אני מנסה לברר וחשוב לי לדעת'
אני מנסה לברר וחשוב לי לדעת
16/09/2017 | 15:53
2
26
אם מבחינה הגיונית אפשר תמיד לשמור על דיוק מילולי ומציאותי, גם כשמטעים את האחר, ע"י שמדברים על העברת המסר עצמה ואומרים "אתה יכול להבין שזאת האמת" במקום "זאת האמת". מצד אחד, הוא ודאי ינסה לחקור עוד כדי להגיע לתשובה ישירה ולא יסתפק באמירה הזאת. מצד שני, גם כשמשקרים יחקור כדי להגיע לתשובה נכונה ובכל מקרה יחקור או יבדוק ויכול להיות שגם כשאומרים להבין ולהאמין אומרים דבר נכון. אז מה התשובה?
לצפיה ב-'ניסיתי לשאול בפורום פילוסופיה'
ניסיתי לשאול בפורום פילוסופיה
16/09/2017 | 16:46
1
27
אבל שם האנשים מנופחים ומתנשאים ולא הגיבו ברצינות.
 
לצפיה ב-'משאת נפש -שיחה קולחת וזורמת בטבעיות'
משאת נפש -שיחה קולחת וזורמת בטבעיות
( לעמוד שלי בתפוז )
16/09/2017 | 21:56
20

היי ,
נראה לי שמאוד חשוב לך לתקשר עם הסובבים אותך בדרך ידידותית וזורמת באופן טבעי ...
אתה חוקר את כל האופציות האפשרויות ויורד לדקויות כמו :לספר את כל האמת?  לשקר? ואז אם השקר יתגלה? אולי הפניית השיחה לתחביבים תוביל לשיחה זורמת?
זכור לי שבעבר התכוונת להירשם לחוג משחק,אם אני לא טועה (כדי לשפר את הכישורים האלה).
אולי הבסיס לשיחה קולחת הוא להקשיב בעיקר לצד השני ,לשמוע מה האדם מרגיש, חושב ...ובשום אופן לא להתייחס אל המעמד כאל חקירה...
אפשר אולי להתחיל בשאלה על הבגד שהוא לובש ,על המסגרת שבה נפגשתם, על חברים משותפים ,על סדרה או סרט וגם על תחביבים...
אם אתה מציג תחביב שלך נסה להימנע בהתרכזות בעצמך ולדבר ארוכות עליך כי אז כפי שציינת נראה שאתה בעיקר מדבר ואין דיאלוג. אם יש לך מספר תחביבים תתחיל לדבר רק על אחד ורק אם תראה התעניינות מהצד השני תדבר על עוד תחביב.
תעשה לך מראש כללים כמו :כשמישהו עונה לי אני נותן לו להשלים את כל המשפט ומקשיב באמת.
כשאדם אחר מדבר איתי אני מגיב בהתאם למה שהוא אמר, משלב בתשובה דברים שעלו קודם.
כשאני מדבר אני מקציב לעצמי מקסימום דקה ומעביר הלאה שאלה לצד השני.
מכוון שכל אדם אשר יהיה איתך בשיחה הוא שונה אי אפשר לתת מראש תפריט קבוע של שיחה,..
לכל אדם מצב רוח אחר, אופי אחר, תחומי עניין שונים וגם תחביבים (לא לכולם יש...)
 נראה לי שהיה עוזר לך מאוד לתכנן מראש נושאים לשיחה ,שאלות ותשובות אך בחיים המציאות משתנה בהתאם לנסיבות ולכן כל כך קשה לך למצוא את אותה נוסחה מנצחת שתהפוך אותך לאלוף השיחות...רבים היו רוצים למצוא נוסחה כזו.
שולחת לך חיבוק ומציינת שכאן אתה ברור ומובן ,מנהל שיחות רהוטות וקולחות. אנחנו כאן בשבילך
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'קראת את הספר "כיצד תרכוש ידידים והשפעה"?'
קראת את הספר "כיצד תרכוש ידידים והשפעה"?
16/09/2017 | 22:38
3
47
נראה לי שתתחבר אליו ותאהב אותו. הנה לינק שתוכל לקרוא עליו יותר. והנה לינק לקנייה.
 
כתבת שאתה לא אוהב שאלות כלליות, מה שנקרא סמול-טוק, שיחות חולין וזה מובן אבל עלייך להבין שהשיחות האלה הן הבסיס ואבן הפינה לקשרים עמוקים יותר - ולכן צריך להתעלות מעל אי החיבה, אי הנוחות, ולסבול קצת.
 
לגבי הפילוסופיה ופורומי פילוסופיה ושאלות פילוסופיות אני חושב שאתה שם יותר מדי דגש על זה מה שמהווה חלק 'מערבי' ושכלתני של הפילוסופיה. מציע לך להרחיב את ההתעניינות לפילוסופיה מהמזרח - ששם הדגש בפעילות הפילוסופית הוא לאו דווקא שכלתני אלא קודם כל *חווייתי*.
הקדמה טובה לחשיבה פילוסופית כזו תמצא בספר "הטאו של פו" שמדבר על פילוסופיה דאואיסטית סינית (אחת מ-3 האסכולות שנולדו שם) בראי סיפורי פו הדב. 
 
בהצלחה!
לצפיה ב-'אני קראתי ולא נראה לי שזה מה שפילו צריך'
אני קראתי ולא נראה לי שזה מה שפילו צריך
16/09/2017 | 23:15
2
49
אם פילו לא אוהב סמול טוק הוא לא חייב. 
ההתנסחות שלך מקוממת בעיני "... אבל עלייך להבין שהשיחות האלה הן הבסיס ואבן הפינה לקשרים עמוקים יותר"
 
איזו התנשאות! משתמע מדבריך שיש רק דרך אחת לקשרים עמוקים, והגורו - שזה אתה - יועיל בטובו לעזור לפילו להגיע לדרך הנכונה.
 
 
אני רוצה להגיד לפילו שאני לא חושבת שאתה צודק
גם הכותרת של הספר לא נראית לי "כיצד תרכוש ידידים והשפעה" השפעה מילא. יש מבצע אולי לרכישה מרוכזת???
ידידים לא רוכשים, הם אינם מוצר.
לצפיה ב-'לא ניסיתי להתנשא ולא להציג את עצמי כגורו...'
לא ניסיתי להתנשא ולא להציג את עצמי כגורו...
17/09/2017 | 10:02
1
51
במקרה אני יודע קצת על מאיפה מגיעים הקשיים של פילוסוף מהדברים שהוא כתב כאן ולכן ניסיתי לתת עצות שנשמעות "מהראש" ופחות מהלב, אם זה יותר קל בהתחלה.
תרצי או לא תרצי שאלות על בית-משפחה-מכונית זה הבסיס להתחלת שיחה, לא אני המצאתי את זה - האנושות המציאה את זה.
כששואלים מישהו "מה נשמע" לא באמת מצפים לסיפור מההפטרה, זו פשוט מדרגה למשהו עמוק יותר.
 
הנקודה היא שבקשר כלשהו מצופה מכל הצדדים לסבול קצת, לדחות סיפוקים, כדי להגיע להחלטה כלשהי לגבי הקשר - להעמיק\לחתוך או מה שלא יהיה. אף אחד לא חייב. את גם לא חייבת להתקלח כל יום או ללכת לעבוד. אבל אם רוצים להשיג משהו צריך לצאת מאזור הנוחות ע"ע לסבול קצת.
 
דוגמא בהקשר לספר היא לגבי החיוך - כמה הוא חשוב וכמה עם אין מצב רוח לחייך צריך לנסות להשתדל בכל זאת.
 
הביקורת על שם הספר לא רלוונטית, זה ספר שנכתב כמעט לפני 100 שנה ומחזיק מים גם היום - בטח לנוכח ממצאים בתחום הפסיכולוגיה החברתית, האישיותית ועוד. נכון שזה נשמע מעט אינטרסנטי, מעט קר, אבל אם זה עושה את העבודה - אם זה נותן את מראי הדרך הנכונים לאנשים שלא יכולים לגמרי לתפוש את זה אינטואיטיבית זה לא רע.
 
נ.ב בהודעה כלשהי שכתבת לפני שבועיים ביקשת שאני לא אגיב לך יותר מסיבה עלומה וקיבלתי את זה. הגבתי לך כאן בכל זאת בהודעה עניינית לתגובה ש5/6 ממנה היו בקורת לא ממש עניינית אז אני לא ממש בטוח מה את רוצה.
 
 
 
לצפיה ב-'רוב האנשים מתחילים מכלליות'
רוב האנשים מתחילים מכלליות
23/09/2017 | 20:32
15
אני אדם ישיר וחשוב לי להביע את רגשותיי האמתיים וליצור חברות חזקה וטובה, ולכן אני מתחיל בנושאים אישיים. אולי יש אנשים שמתקשים לקבל את זה. אגב, לפני כמה זמן ידידה שלי התפרצה עליי בסך הכול כי שאלתי אותה אם נסעה לעיר בזמן האחרון שזה בכלל לא אישי. אפשר גם לדבר על נושאים משותפים של המסגרת, אבל אני מחפש דרך לדבר על דברים יותר אישיים כמו תחביבים ולא תמיד מצליח ונראה לפעמים כמו חקירה.
 
לצפיה ב-'שיר לשבת'
שיר לשבת
16/09/2017 | 10:18
43
לצפיה ב-'ימים לא קלים עוברים עלי בזמן האחרון'
ימים לא קלים עוברים עלי בזמן האחרון
14/09/2017 | 14:57
23
145
אני מוקפת באנשים שרוצים לשמוע עלי ועל הדעות שלי. כל הזמן שואלים אותי שאלות על כל דבר בכל מקום. 
יש לי חברה קרובה יחסית. קרובה בגיל, וגם קרובה פיזית אנחנו נפגשות לא מעט.
אם אני צריכה חיבוק יש לי את זה בקשר איתה.
אבל אני לא אוהבת לדבר על עצמי. גם לא איתה. אני לא מרגישה צורך בדיבורים.
מטפלים בדרך כלל - במיוחד כאלו שטיפלו בדיבור, לא ממש הבינו אותי.
וגם אנשים שהם לא מטפלים שאלו את עצמם (וגם אותי) שאלות בסגנון: "אם את לא רוצה לדבר, אז בשביל מה את הולכת לטיפול?" 
(והיה מישהו ששאל בשביל מה לשלם על טיפול אם אני לא מגיעה לטיפול).
אחד המקומות הפחות אהובים עלי לשיחה הוא בפגישות הטיפוליות
אני לא צריכה אף מטפל או מטפלת כדי לשוחח! לכן מבחינתי לגיטימי ומשתלם לשלם ולחסוך את הנסיעות, ובכלל את השיחה.
נראה לי לא פעם, שאני הורסת את הקשר במו-ידיי, וזה מתסכל אותי מאוד 
מכיוון שהוא מאד חשוב לי.
זה כמו אינסטינקט אצלי, כשהמטפלת נחמדה אני עושה משהו שיפגע בקשר
הקשר הטיפולי קשה לי. 
אבל אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו.
אני פשוט לא צריכה להגיע לפגישות כדי להרגיש בקשר..
הפגישות קשות לי, מכאיבות לי, 
למה אני צריכה לסבול אותן??
המטפלת שלי לא רוצה לקבל תשלום מבלי שאגיע באופן קבוע.
וזה מרגיז מאוד. מצד שני, אני יכולה להבין אותה 
מה שלא ברור לי היא, הסיבה שהמטפלת הסכימה מלכתחילה להתחיל את הטיפול ולהיפגש איתי.
לצפיה ב-'למען ימים שקטים יותר'
למען ימים שקטים יותר
( לעמוד שלי בתפוז )
14/09/2017 | 22:33
1
55
בילי יקרה,
 
את מעלה כאן כמה שאלות מאוד משמעותיות, אמיתיות שמטרידות אותך לא אחת. מצד אחד, את משתפת ומספרת על הקושי שלך באותם מפגשים לא קלים עם המטפלת, על הקושי להפתח, לשתף, לספר ולנבור בעבר הכואב עד היום..את מספרת על כך שאת מבטלת וכלל לא הולכת לאותם מפגשים..ומצד שני את לא מבינה מדוע המטפלת שלך מלכתחילה בכלל הסכימה לקבל אותך..
 
אני מבינה שעצם התשלום שלך למטפלת והמחשבה שאת בסוג של קשר איתה מספקת אותך, אז מדוע בכלל ללכת? מדוע לגעת בכאב, מדוע לשבת מולה ולנסות לשתף במילים שיגרמו לך לסבל..
 
חשבת אולי שהמטפלת הסכימה לקבל אותך כי היא חושבת שהיא יכולה לעזור לך ויותר מזה  אכפת לה ממך?..מהכאב שלך?..מהקושי? ..היא איננה רוצה לקבל תשלום על משהו שהיא איננה עושה. היא לא רואה את הדברים כמוך.זווית הראיה שלכם בנוגע לטיפול לאופיו ולחשיבות העקביות שונה.
 
את מתארת מטפלות ומטפלים שהיו לשביעות רצונך ולמרות זאת חיבלת בקשר שהיה על מנת שהוא ייפסק..יתכן שזה נובע מחוסר הרצון לגעת בדברים הכואבים של החיים, לא לפתוח את הפצעים כדי שלא ידממו ...
 
יקירה,
אנחנו כאם בשבילך, המשיכי לשתף אותנו במחשבות שלך, בקשיים, בשאלות ובתהיות.
אני מקווה שאת מרגישה היום קצת יותר טוב ומאחלת לך ימים קלים יותר.
 
שולחת לך חיבוק מלא כוחות ואהבה,
 
 
ממני, מתנדבת סה"ר.
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה סהר על התשובה המפורטת '
תודה רבה סהר על התשובה המפורטת
15/09/2017 | 06:28
42
ועל ההעלה לפורום את זויות הראיה האפשריות של המטפלת. מעניין מה היא הייתה חושבת על דברייך..
ותודה על כל האיחולים אני מאחלת לכם אותו הדבר בחזרה  
 
 
לצפיה ב-'רק מטפלים'
רק מטפלים
15/09/2017 | 00:22
19
128
חמדנים היו מסכימים לעסקה שאת מציעה.
זה לא מוסרי לגבות ממטופל כספים רבים כשהוא לא נוכח באף פגישה.
השאלה למה את חייבת דווקא שזו תהיה אשת טיפול את יכולה על אותו עיקרון לשלם לחברה ולא להפגש אותה או שאת צריכה פנטזיה של מישהו שאכפת לו ממך לגמרי 
שזה התפקיד של המטפלת.
נראה שבאיזשהו מקום את לא רוצה לפוצץ את הבועה ומסתפקת בתחושה של קשר אבל כשזה רחוק ככה שזה לא יכול להפגע כי את לא עושה שומדבר אקטיבי ב"קשר" הזה. 
לצפיה ב-'קוסמת ורודה, אני חושבת שזה הרבה יותר מורכב ולא חד משמעי '
קוסמת ורודה, אני חושבת שזה הרבה יותר מורכב ולא חד משמעי
15/09/2017 | 05:27
15
64
לדעתי זה נושא שנוי במחלוקת בקרב המטפלים עצמם, ואין לו רק תשובה אחת. 
ברגע שנעשית עסקה בין שני אנשים בוגרים- מי אנחנו שנקבע עבורם מה מוסרי ומה לא?
בנוסף חשוב לזכור ש"כספים רבים" - הם מונח יחסי. מה שבשבילך יכול להחשב לסכום משמעותי, עבור אדם כמו בר רפאלי לדוגמא, או אדם אחר מבוסס, יכול להיות זניח עד בלתי מורגש. 
באופן אישי היה משמח אותי לראות קצת פחות נחרצות בתשובה שלך, אני חושבת שכדי להחליט אם מישהו חמדן נדרש קצת יותר. וזה כולל גם מטפלים.
לצפיה ב-'אני לא יכולה להמנע מהמחשבה שיש בזה משהו '
אני לא יכולה להמנע מהמחשבה שיש בזה משהו
15/09/2017 | 05:51
3
52
בלהחזיק פנטזיה שלא תפגם אם את בוחרת לא לעשות שום דבר אקטיבי ורק להחזיק מסגרת ודמות ערטילאית שטומנת הבטחה לא ממומשת.
את צריכה לחשוב עם עצמך למה את מעדיפה לעשות את זה עם מטפלים ולא עם אנשים רגילים חברות וכולי.
את תקבעי לעצמך אני הצעתי קו מחשבה
לצפיה ב-'חוץ מזה מהצד זה עושה רושם שיש לך יותר חמלה'
חוץ מזה מהצד זה עושה רושם שיש לך יותר חמלה
15/09/2017 | 05:52
42
הערכה או הערצה למטפלות יותר מאשר לאנשים אחרים.
אז תחשבי מה מושך אותך בדמות הטיפולית שאת לא רוצה להשתמש בשירותיה עד הסוף
לצפיה ב-'קראתי קוסמת את כל מה שכתבת'
קראתי קוסמת את כל מה שכתבת
15/09/2017 | 06:21
1
44
על נושאים אלו אני לא מתכוונת להיכנס לדיון בפורום
אך אחשוב עליהם
תודה
לצפיה ב-''
15/09/2017 | 06:28
4
לצפיה ב-'אולי לא בהכרח חמדנים'
אולי לא בהכרח חמדנים
15/09/2017 | 09:34
10
52
אבל מטפל שיסכים לעסקה הזאת בהחלט מסכן את עצמו בהסתבכות עם ועדת האתיקה. הסוגיה המוסרית שאת מעלה היא בהחלט מעניינת ומורכבת (ואני לא אומר שאת לא צודקת), אבל לא עולה בקנה אחד עם רוח החוק. 
 
דוגמאות
 
- איסור בסחר איברים (אני לא יכול לקנות כליה ממישהו בכסף אפילו אם שנינו מעוניינים בכך).
- איסור בקיום יחסי מין בין מטפל מתחום בריאות הנפש למטופל ותקופת צינון של 3 שנים.
- הניסיון להפליל לקוחות הצורכים שירותי זנות.
 
בכל המקרים האלה יש עסקה/הסכמה בין שני אנשים בוגרים. עדיין יש כאלה שחושבים שהעסקה לא נעשית בהסכמה מלאה, כיוון שצד אחד (חזק) מנצל צד שני (חלש).
 
אני לא טוען שאני מצדיק את הגישה, אבל אי אפשר להתעלם או להתכחש לה. לכן אני לא מאמין שתמצאי מטפל שיסכים לכך.
 
לצפיה ב-'השאלה הסמויה העולה כאן היא: על מה משלמים בטיפול נפשי?'
השאלה הסמויה העולה כאן היא: על מה משלמים בטיפול נפשי?
15/09/2017 | 13:49
8
57
אם התשובה היא: על הזמן שהמטפל שומר, שעה קבועה ביום קבוע, ועל המקצועיות שלו, גם אם המטופל לא בהכרח מפיק ממנו תועלת (האם יש הבטחה לתוצאה? לא, ולכן התשלום הוא עבור הניסיון שיש למטפל ועבור הזמן שהוא משקיע בניסיונות לעזור), גם אם המטופל מאחר, לא מגיע לפגישה או לכל הפגישות, הרי שיש הצדקה לשמירת הזמן עבורו, במידה והמטופל מעוניין בכך, וכמובן שבזמן הזה המטפל לא יכול להתפרנס מטיפול במטופל אחר, ויש הצדקה מוסרית מלאה לשמירת הזמן תמורת תשלום.
 
כתבת על ועדת האתיקה - אני פניתי בעבר לועדת האתיקה
(בין היתר) וקיבלתי מהם תשובה רשמית מאוד ברורה:
כל עוד לא מוגשת תלונה רשמית, והמטפל לא עובר על החוק - הועדה אינה מתערבת בקשר בין מטפל למטופל.
ומבחינת החוק אין שום דבר שמחייב את המטפלים כיצד להתנהג. יש הרבה דברים שאסורים: קיום יחסים שציינת הוא אחד מהם. אני רציתי משהו שהוא אולי בלתי מוסרי בעיני חלק מהאנשים- כשאתה מייצג אחד מהם, ומעניין לשמוע דעתם של אנשים נוספים בכלל ובפרט מטפלים. 
 
כפי שכתבת, הנושא מורכב וסביר להניח כי יש דיעות מגוונות לאנשי מקצוע.
מבחינת החוק, אינני חושבת שיש בעיה למטפל ליישם טיפול כזה. אינני מטפלת כך שאינני מתיימרת לייצג את דעתם של המטפלים ואינני מתייחסת להבטים רבים טיפוליים אך על פניו הצעה שכזו נשמעת לי הוגנת וראויה לשני הצדדים וגם מוסרית וחוקית.
אגב, גם אם אני לא אמצא באופן אישי מטפל שיסכים לכך זה לא מעיד על כך המטפלים.
לגבי הטיפול שלי: אינני מעוניינת בשלב הזה להכנס לעומקו בפורום ולפרט מעבר למה שכתבתי.
לצפיה ב-'לגבי החוק- את לא מדייקת '
לגבי החוק- את לא מדייקת
15/09/2017 | 21:36
7
59
ראשית לא ברור לי מדוע החלטת לייחס לי לקיחת צד. דווקא אני שייך לאסכולה ליברלית, רק טענתי שגישה זו אינה עומדת בקנה אחד עם רוח החוק, וציינתי דוגמאות המבהירות את העיקרון של עסקה שנעשית בהסכמה ובכל זאת אסורה.
לגופו של עניין:
הן בפקודת הרופאים (רלוונטי לפסיכיאטרים) והן בחוק הפסיכולוגים (רלוונטי לפסיכולוגים) , ניתן להעמיד לדין משמעתי על "התנהגות שאינה הולמת", והסנקציה על דין משמעתי יכולה להיות חמורה.
"התנהגות שאינה הולמת" זה דבר מאוד אמורפי, אבל קבלת כסף ללא מתן טיפול בהחלט עלול ליפול תחת הגדרה זו, עקב החשש לניצול מצוקתו של המטופל. 
 
ברור שאם אף אחד לא יתלונן , אז ממילא גורם הסמכות לא ידע מכך ולכן לא יבצע דבר. אך זה נכון גם לגבי עבירות אחרות. 
 
 
לצפיה ב-'לא ברור לי מאין לך הביטחון הגדול'
לא ברור לי מאין לך הביטחון הגדול
15/09/2017 | 22:05
6
62
האם אתה קשור לתחום ומייצג גורם מוסמך כלשהו? או שאתה מדבר מניסיון אישי?
החוק לגבי כל הקשור לטיפול פסיכולוגי, בחלקו הגדול, לדעתי, איננו חד משמעי. 
אני לא מזמן פניתי מיוזמתי לועדת האתיקה כדי לקבל מידע וגם עזרה בקשר טיפולי, לא כדי להתלונן, וגם למשרד הבריאות, ונעניתי על ידי שניהם. 
בקצרה התשובה שקיבלתי מועדת האתיקה, בין היתר כוללת אמירה זו: "ועדת האתיקה יכולה לדון רק במקרים בהם מוגשת תלונה ועולה חשד להתנהגות לא אתית מצד המטפל."
גם משרד הבריאות ענה שהם לא מתערבים בקשר בין מטפל למטופל. 
ולגבי החוק:
 
נכון להיום, פסיכולוגים אינם חייבים באופן רשמי דבר למטופלים.
גם לפי חוק זכויות החולה, סעיף 13 מחייב מי שנותן טיפול רפואי בהסכמה מדעת. סעיף 14 א' מאפשר לפסיכולוגים להשיג הסכמה מדעת "בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות".
האם אתה מכיר ולו פסיכולוג אחד בארץ שמציע ביוזמתו הסכם בכתב ובו תנאי הטיפול? 
 
כתבת : "ניתן להעמיד לדין משמעתי" - כדי להעמיד לדין, להבנתי, יש צורך שיהיה חוק שיעברו עליו.
וכיום, לפסיכולוגים הקליניים אין שום חובה חוקית גורפת כלפי מטופליהם.
 
וכפי שאתה בעצמך כתבת ""התנהגות שאינה הולמת" זה דבר מאוד אמורפי".
אולי הגישה אינה עומדת עם רוח החוק, יחד עם זאת החוק איננו ברור וניתן לפרשנות אישית במידה רבה, ואין ודאות חד משמעית שמדובר בעבירה משמעתית.
 
גם במקרה של פיקוח נפש אגב-כשמטופל מספר למטפל על החלטה להתאבד וכדומה, אין חובה חד משמעית לדיווח. כמעט הכל נתון לשיקול דעתו של המטפל. 
לצפיה ב-'התשובה שקבלת אינה סותרת את שכתבתי'
התשובה שקבלת אינה סותרת את שכתבתי
15/09/2017 | 22:30
5
69
כבר כתבתי שאם לא מוגשת תלונה, לא יתבצע דבר, ולו מהסיבה שאף אחד לא יודע. זה נכון גם לגבי עבירות פליליות. אם מישהו ביצע מעשה אינוס במישהי, ללא שום עדים, אם היא לא תגיש תלונה - ברור שהוא לא יועמד לדין. זה לא רלוונטי לעניין.
 
חשד להתנהגות לא אתית בוודאי שיש כאן.
 
חוק זכויות החולה מצריך הסכמה בכתב רק לגבי 6 פרוצדורות שנמצאות בנספח. בנוסף יש חוקים נוספים המתייחסים למצבים בהם יש צורך בהסכמה בכתב - למשל היפנוזה (עפ"י חוק הטיפול בהיפנוזה 1984). טיפול פסיכולוגי כשלעצמו, אינו מצריך הסכמה במכתב בהנחה ולא כולל שימוש בפרקטיקה שאינה דורשת הסכמה בכתב (כמו היפנוזה שהזכרתי). לכן פסיכולוג שאינו מציע הסבר בכתב, אינו עובר על החוק, שכן מספיק לקבל הסכמה בעל פה.
 
החוק שמתייחס לדין משמעתי הוא חוק הפסיכולוגים עצמו (סעיף 33 אם זה מעניין אותך). התנהגות שאינה הולמת היא רק אחד מהסעיפים שניתן להעמיד עליהם דין משמעתי. את מוזמנת להכנס לאתר למשרד הבריאות ולראות על מי מתלים רישיונות של אנשים (לרוב באופן זמני). זה יכול להיות על דברים שמאוד בתחום האפור. לדוגמה רשיונו של הרופא ד"ר אריה אבני (כירורג שעשה סוויץ לרפואה אלטרנטיבית ובעיקר ידוע על התנגדותו לחלב) הותלה בעבר לחודש משום שבאתר האינטרנט שלו היה מדבר בשפה לא יפה כלפי הרופאים (בעיקר אונקולוגים). הוא אפילו לא הואשם בהתנהגות שלא אתית כלפי מטופלים, אבל לשופט זה הספיק להרשיע אותו בהתנהגות שאינה הולמת.
בקיצור, אני לא רואה אף סיבה שפסיכולוג או רופא יסכן את עצמו רק בשביל להגדיל את חשבון הבנק שלו בעוד כמה שקלים. אין לו אינטרס לקחת את הסיכון.
לכן אני חושב שסיכוייך למצוא אחד נמוכים מאוד.
פסיכולוג שיסכים לכך, הוא אולי לא חמדן, אבל גם לא חכם במיוחד.
 
לצפיה ב-'אני מבינה את הגישה שהצגת ואינני מעוניינת להמשיך בדיון. שב"ש '
אני מבינה את הגישה שהצגת ואינני מעוניינת להמשיך בדיון. שב"ש
15/09/2017 | 22:46
1
29
לצפיה ב-'אני מבין שהחלטת למחוק את תגובתך. שבת שלום גם לך'
אני מבין שהחלטת למחוק את תגובתך. שבת שלום גם לך
15/09/2017 | 22:58
22
לצפיה ב-'אריה אבני מלך הרופא בין היחידים שיצא'
אריה אבני מלך הרופא בין היחידים שיצא
15/09/2017 | 23:37
2
45
לי להכיר שדובר אמת ומספר את האמת על תזונה חיסונים ועל הנזקים שלהם. 
לצפיה ב-'מעריצה אותו'
מעריצה אותו
15/09/2017 | 23:38
11
לצפיה ב-'זו לא הנקודה'
זו לא הנקודה
16/09/2017 | 09:28
36
הוא לא טלית שכולה תכלת, אבל אני לא מתכוון להכנס לזה.
 
מה שרציתי להדגים הוא באיזו קלות ניתן להכליל תחת מטריית "התנהגות שאינה הולמת" כמעט כל מה שרוצים. 
למי שמתעניין לראות את החלטת ועדת המשמעת
 
קל וחומר לגבי פסיכולוג המחליט לגבות כסף ממטופל מבלי שמתקיימות פגישות.
 
לצפיה ב-'מסכימה איתך'
מסכימה איתך
15/09/2017 | 14:37
46
אני לא חושבת שיהיה מטפל שיסכים ליחס שכזה.

לצפיה ב-'אני הייתי שמחה לקבל את הכסף הזה חחח'
אני הייתי שמחה לקבל את הכסף הזה חחח
15/09/2017 | 17:33
2
56
הייתי קונה לילדים בגדים!
לצפיה ב-''
15/09/2017 | 22:12
6
לצפיה ב-'שחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!'
שחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
16/09/2017 | 00:10
59
הי. הראו לי סרטון מעולה על איך היו נראים חיים אמיתיים אם הם היו כמו אנימה   אם ראית פעם אנימות את אמורה להבין את ההומור והסאטירה     https://m.youtube.com/watch?v=xZLwtc9x4yA
לצפיה ב-'שלום'
שלום
23/09/2017 | 20:22
13
תפקיד טיפול נפשי לעזור. הוא לא תחליף לשיחה חברית, אלא אופיו מקצועי וכך צריך להתייחס אליו. אם חשת שהמטפלת לא טובה ומזיקה לך נפשית, תוכלי להחליפה. נסי לנצל ככל שתוכלי את העזרה המקצועית שהטיפול יכול לתת לך. על הלבטים הקשורים בטיפול ובחייך חשוב שתתייעצי עם המטפלת באופן מסודר. יש לה ידע ואולי בעזרתו תוכל לעזור לך היטב במשך הזמן.
לצפיה ב-'הכי כיף ביום שישי להיות אחרי הקניות'
הכי כיף ביום שישי להיות אחרי הקניות
15/09/2017 | 12:10
4
83

ואז אפשר סוף סוף לנוח קצת .

שבוע עמוס שעוד לא נגמר ,עד שאני לא

עושה את הקניות זה מטריד,תמיד כאשר

אני צריכה לעשות משהו אז עד שזה לא מתבצע

אז אי אפשר לנוח .

השבוע גם הייתי במרפאת שיניים ,לראשונה מאז

שהתעלפתי שם ,היה חשש כן שלא יקרב לי שוב משהו

למרות שעד אז הכל היה בסדר .(למרות שתמיד אני

קצת בלחץ שם ,עדיין תמיד הכל היה בסדר)

אני מטופלת שם שנים ,אז איך שבאתי השיננית שם

באה לשאול אותי "מה שמעתי שהתעלפת?" והסברתי

לה שזה בגלל שלא הרגשתי טוב בגלל שהיה נפוח.

ואז כמובן הרופאה באה ,ואני מאמינה שזה יעבור להם

באיזשהו שלב .

השבוע גם עשיתי אקו לב ,שבוע הבא משהו שנקרא הולטר

ואז הרופאת משפחה תיתן לי אישור שניתן להמשיך בטיפול.

אתמול זה היה משהו אחר שם שלא כולל זריקות וכ'ו.

** מתחילה גם למצוא את מקומי בעבודה,יש לי כבר

שתי נשים שם שאיתן אני מרגישה הכי בנוח ,שהן מחוץ

לעדר. אחת מהן בשבוע שעבר מבלי לשאול אותי אפילו

אמרה לי "שמרתי לך מקום ממולי במטבחון,מקווה

שזה בסדר,פשוט יש אנשים שנעים לאכול איתם ויש

כאלה שלא,אם את מבינה למה אני מתכוונת "

ואמרתי לה שכמובן שזה בסדר ושאני מבינה.

והשנייה שמה את הדברים והלכה ובהתחלה לא

הייתי בטוחה אם היא יושבת או לא ,אז עברתי

לשולחן המרכזי,ואז היא חזרה ואמרה "למה

עברת?" אז עברתי חזרה ,והיה נחמד .

ואז גם בעבודה כאשר התאפשר ישבתי על ידה.

מקווה להסתכל על חצי הכוס המלאה,כי למרות

שישבתי על ידה בהפסקה,וראיתי שהיא מעוניינת

בחברתי,עדיין היה בי את הלמה הן ,בשולחן המרכזי

למה הן לא מתייחסות אליי,הן כמעט ולא מדברות

איתי ,לפעמים כן אבל לא תמיד.

גם כמובן לזאת שישבתי איתה ,והיא עובדת שם

יותר שנים ממני (הרבה יותר) אבל היא כאמור מחוץ

לעדר,שקטה כזאת ,(פעם חסרת השיניים אמרה לי

שהיא חושבת שהיא מתנשאת,אבל זה לא נכון

זה אולי נראה להן ככה ,כי היא לא חלק מהן וגם לא

רוצה להיות כי היא לא עשויה מאותו חומר ) היא

תרבותית כזאת,יש בה סקרנות ,השפה שלה

תרבותית,היא לא הולכת לארועים שלהם.

(היא אגב לא בסטטוס שלי ולא אפרט )

למה הצורך להשתייך דווקא לאלה שאין

לי כלום במשותף איתן ? כי הנה יופי מצאתי

את מקומי ,בין אלה שמחוץ לעדר ,בין

הקצת יותר תרבותיות ,משהו שצריך לעבוד עליו

לנסות להיות מרוצה לפעמים ,ולא כל הזמן

למה לא ... כי סה"כ הכל בסדר גמור .
לצפיה ב-'משמח לשמוע חדשות טובות '
משמח לשמוע חדשות טובות
15/09/2017 | 14:39
3
81
השתלת שיניים היא דבר יקר. (מצורפת תמונה עם מחירים ממוצעים)
"חסרת השיניים", אני מניחה, מודעת לכך שאין לה שיניים.
אני מניחה שאם היתה לה אפשרות כלכלית, היא הייתה מטפלת בשיניים שלה.
ובוודאי היה מצער אותה אם היא הייתה יודעת שכך היא מכונה בפורום.
אולי גם היא מרגישה שכולם רואים אצלה את החוסר בשיניים. זה בוודאי לא נעים.
נכון שזה אולי הכי בולט אבל זה כנראה היה מעליב אותה אם היית מכנה אותה כך.
ובאופן אישי מילקי, קצת צורם לי לקרוא את הכינוי הזה..
אני מאחלת לאותה אחת וגם לכולנו, ושלא יתייחסו אלינו כ'חסרי שיניים', או בכל ביטוי אחר שאיננו מחמיא, גם לא בפורום שבו אנחנו אנונימיים.
לצפיה ב-'בסדר'
בסדר
15/09/2017 | 18:56
1
55

אחשוב על כינוי אחר .





לצפיה ב-' '
16/09/2017 | 06:12
9
לצפיה ב-'האמת קצת פגועה ממנה'
האמת קצת פגועה ממנה
15/09/2017 | 19:01
61

אין לי כוח לפרט כרגע ,אז זה

קצת ממקום פגוע ,אבל אחשוב על כינוי אחר .
לצפיה ב-'מחשבות'
מחשבות
12/09/2017 | 11:17
12
120
הרגשתי ממש רע אתמול. לקחתי קלונקס. אני לקחתי אותו פעם בשבוע ב3 שבועות האחרונים. אני יודע שאני לא קרוב להתמכרות אליו אבל זה מפחיד אותי.
דיברתי אתמול עם פסיכיאטר פרטי, רוצה 750 שקל לפגישה. יחדש לי משהו?
אני צריך טיפול, אני צריך תמיכה, זה ברור, אבל איזו?
הייתי רוצה משפחה מאמצת, מקום להיות בו. הייתי רוצה מישהו שיקשיב לסיפור שלי וגם יבין. בבית לא מבינים אותי. אין שם מקום לרגשות.
אין לי מקום בעולם.
אין לי מושג לאן אני ממשיך.
להתאשפז? זה יעזור משהו? מה קורה שם בכלל? אולי זה יהיה רק יותר גרוע?
אני צריך אהבה בלי תנאי, בלי כסף, בלי קציבה בזמן. פשוט אנשים טובים שאכפת להם ממני ומוכנים לעזור ולהקשיב. יש דבר כזה?
לצפיה ב-'אל תתאשפז אם אתה לא ממש, אבל ממש חייב'
אל תתאשפז אם אתה לא ממש, אבל ממש חייב
12/09/2017 | 19:02
9
80
באשפוז לא תמצא משפחה מאמצת, לא חום ולא אהבה. כבר היית מאושפז פעם? שומר נפשו (תרתי משמע) ירחק (כמובן, לא מדברת על מצב של סכנת חיים, שאז פנייה לבי"ח היא מאסט). וצר לי לבאס אותך שגם אין דבר כזה אהבה בלי תנאי, בלי כסף ובלי קציבה של זמן. אולי בחיי זוגיות יש דברים כאלה. אולי מי שיש לו משפחה תומכת או חברים יכול להעיד שיש דבר כזה. כל מי שנמצא איתי בקשר כיום (למעט אדם אחד נפלא שאני חייבת לו הרבה) קשור אליי בקשר כספי כלשהו. זה עצוב. אני לא מאמינה באהבת חינם. מתישהו יגיע תמיד התשלום.
לצפיה ב-'אני כן אוסיף משהו מעודד אולי'
אני כן אוסיף משהו מעודד אולי
12/09/2017 | 19:04
2
73
שלפעמים אפשר ליצור קשרים גם בפורומים ובקבוצות שונות באינטרנט. יצא לי פעמיים לקבל עזרה מנשים שלא הכירו אותי בכלל והתנדבו לעזור לי בצורה מדהימה, מרגשת ומעוררת השתאות. והיו לי גם מעט חברים כשהייתי באו.איי, אבל בסופו של דבר כל אחד לעצמו ואין לי קשרים עם אנשים בשגרה.
לצפיה ב-'אני לא מסכים איתך'
אני לא מסכים איתך
12/09/2017 | 21:18
1
64
יש הרבה אנשים בעולם שאכפת להם ממני ורוצים לעזור, הבעייה שהם לא תמיד מבינים אותי או יודעים מה לעזור. יש המון אהבה בעולם צריך רק למצוא אותה. כמובן שממקום של 100% תלותי זה בהחלט קשה. אבל אם אני מבין שאני שווה וגם לי יש מה לתת ואני גם רוצה לעזור אז יש המון קשרים טובים.
ובקשר לאשפוז, לא על זה דיברתי כשחיפשתי חום ואהבה, פשוט אולי זה יניע את גלגלי העזרה מהמדינה שאני צריך לקבל.
לצפיה ב-'את מה שאני יכולה לתת אני נותנת בדרכי'
את מה שאני יכולה לתת אני נותנת בדרכי
13/09/2017 | 12:25
44
זה עוזר לי לצאת מהריכוז העצמי שלי, וגם אחרים יוצאים נשכרים לא פחות ממני. ומצטערת, אבל לא מאמינה שיש אהבה בעולם וצריך רק למצוא אותה. אני חיה פה מספיק שנים כדי להבין שלפחות מבחינתי אהבה היא פיקציה. ולא רק על זוגיות אני מדברת. עניתי לך באישי.
לצפיה ב-'לגבי אשפוז, מי שהתאשפז ויכול להגיד לי מה בדיוק עושים שם?'
לגבי אשפוז, מי שהתאשפז ויכול להגיד לי מה בדיוק עושים שם?
12/09/2017 | 21:20
5
61
והאם זה כל כך נורא?
לצפיה ב-'לא, זה לא.'
לא, זה לא.
12/09/2017 | 21:49
4
67
גם מנסיון שלי וגם מסיפורים של אנשים אני יכול לומר שברוב הפעמים אישפוז זה לא דבר כזה נורא כמו שחלק מתארים אותו.
ברור שזו חוויה שבחלק מהזמן היא חוויה מלאת סבל, בסופו של דבר בית חולים זה בית חולים. אבל מה שעולה בדמיון של רוב האנשים כשמתארים לעצמם אישפוז זה בחלקו רסיסים מההיסטוריה, חלקיקים מסרטים ועוד.
יחד עם זאת וכדי לענות על שאלתך - אשפוז פסיכיאטרי מטרתו הראשית היא לייצב נוירו-כימית אדם במסגרת שבה יש עליו השגחה רפואית מתמדת. ברוב היום יש פעילויות שונות שגם הן אמונות על להטיב עם המצב הנפשי וכוללות יוגה, התעמלות קלה, חוגי יצירה, שיחות קבוצתיות וכן פעילויות אחד-על-אחד עם מטפל\עובד סוציאלי ועוד. משך הטיפול משתנה. אצלי זה היה קצר ברמה של 5 יום, מכיר כאלה שאצלם אשפוז היה 8 שבועות ועוד.
 
לגבי הקלונקס כן יש אליו התרגלות ואני חושב שמה שצריך להדאיג אותך זה ההזדקקות לכדור שכזה בחיים שלך כי זה בעיקר אומר שיש לך הרבה חרדה שצריך למצוא איך לפתור. אהבה, הקשבה וכל מה שתיארת זה נחמד וחשוב אבל לא נראה לי שזה מה שאתה צריך בעדיפות הראשונה. אולי טיפול CBT?
 
פסיכיאטר פרטי יכול לתת לך חוות דעת שנייה על הטיפול התרופתי שלך, יכול לשנות לך טיפול או להמליץ על משהו אחר - אבל לא הייתי הולך על הכיוון הזה כי מבחינה כלכלית זה טיפול מאוד יקר ואפשר להשיג משהו שווה ערך במסגרת ציבורית לדעתי.
לצפיה ב-'אהבה זה הכל'
אהבה זה הכל
12/09/2017 | 21:58
3
61
ואני לא מדבר על זוגיות, אני מדבר על תמיכה.
אני מרגיש שאדם אחד שיקשיב לי באמת או מקום אחד שאני ארגיש בו בטוח ושייך, שווה לי יותר מאלף כדורים ומאה פסיכולוגים, זה הכל.
אני לא דפוק.
אני נורמלי.
נורמלי מדי.
אבל הסתבכתי ואני מבולבל.
ואני צריך מישהו שרואה הכל מלמעלה ויגיד לי איפה נתקעתי במבוך הזה של החיים ולמה כל כך רע לי ומה צריך לעשות.
לא יודע,
אוף.
לצפיה ב-'אני לא חושב שאתה לא נורמלי, ובטח לא דפוק.'
אני לא חושב שאתה לא נורמלי, ובטח לא דפוק.
14/09/2017 | 17:05
2
42
אבל כשאתה כותב "אהבה זה הכל" אתה מגלה בעצם משהו חשוב על איך אתה רואה את העולם ובעצם אומר שהמקבילה הלוגית לטענה זה "אין אהבה - אין לי כלום".
 
אני יכול להבין מאוד את הקושי שלך שבו אתה אפילו לא מצליח להמשיג מה הבעיה. יחד עם זאת אני כן חושב שטיפול "מקצועי" יעזור לך כי מאחורי כל הספרות והפילוסופיה הקיומית יש כנראה משהו מוחשי שאפשר לומר מהו (דיכאון? חרדה?) ויותר חשוב - לטפל בו.
 
מבין גם את השיקול שלך לפנות לאשפוז, מאוד מבין אפילו, וחייב להדגיש ששם זה לא המקום שבו אתה צריך להרגיש שייך, או בטוח - למרות שסביר להניח שתמצא את אחד מאלה שם. אבל זה לא המקום, לא הדרך.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
15/09/2017 | 00:20
1
43
אני ממשיך לחפש... גם טיפולים, למרות האכזבות...
לצפיה ב-''
15/09/2017 | 17:27
21
אל תרים ידיים!
לצפיה ב-'להושיט יד'
להושיט יד
( לעמוד שלי בתפוז )
12/09/2017 | 22:49
53

היי משה
אני שומעת אותך מושיט ידיים ומחפש את מה שיגרום לך להרגיש טוב יותר. נשמע שאתה חווה בדידות עמוקה, שאולי מביאה איתה חרדה גדולה.. כמה זה מפחיד להרגיש כל כך לבד.. כמה היית רוצה מקום שבו תוכל להיות אתה, עם כל מה שאתה מביא, עם כל הרגשות.. ופשוט להרגיש שיש לך מקום.. שאתה לא לבד בעולם הזה.. שאתה אהוב ורצוי תמיד-כמו שאתה. וכמה זה כואב כשזה חסר. וביחד עם החיפוש של המקום הזה המיוחל, בטח מתעוררת חרדה גדולה מכך שלא תמצא אותו... ועם כל זה אתה ממשיך לחפש את השביל שיוביל אותך, באופן ישיר או עקיף, שיקרב אותך אל המקום אותו אתה מבקש. אני מבינה שאתה מתלבט לגבי האשפוז.. מצד אחד אולי משם תגיע איזו ישועה ומצד שני אתה בטח מפחד מהחלקים הלא נעימים שיכולים להיות באשפוז כזה. אני בעיקר רוצה להגיד לך שהחיפוש והנכונות להיות כאן ולשתף, ולחפש אפיקים נוספים שיכולים לסייע לך בוודאי מעידים על התקווה שיש בתוכך ואולי גם על האמונה שבאמת מגיע לך להיות אהוב ורצוי ובעיקר לא לבד. אל תהיה לבד . אנחנו רוצים להיות כאן איתך. תמשיך לשתף אותנו.
שלך,
מתנדבת סהר 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
20/09/2017 | 16:02
9
הדרך למצוא חברה היא להשתתף במסגרות, בעיקר כאלה שעוסקות בנושאים שמעניינים אותנו. אולי תוכל להשתתף בחוגים ובמועדונים ואולי גם בלימודים, ואולי גם תמצא דיור מוגן או משהו דומה שיעזור לך להכיר אנשים.
 
לצפיה ב-'אני חיה בתוהו ובהו 28 שנים'
אני חיה בתוהו ובהו 28 שנים
13/09/2017 | 03:57
6
154
אני חושבת שהדבר שחסר לי יותר מכל, מה שאמור לייצג אותי לפני הכל אחרי שם ומין: זהות. גרעין כלשהו באישיות שמאפיין אותי ורק אותי, איזה שהוא ערך מושרש שאני מאמינה בו, משהו כזה.
אבל אין לי כלום. אני באה ממשפחה שגם שם לא היה כלום אז לא היה מאיפה להתחנך / להתחקות.
חוץ מאלימות שיטתית וסירחון של סיגריות אבא לא השאיר דבר והתפגר ואימא חולה בנפשה חיה על תרופות ומקללת את כל מי שהיא רואה.
אני בחורה כבר לא כל-כך צעירה ולא מתייחסת כמעט לשום דבר ברצינות בחיים, ומה שכן ברצינות (יותר מדי) אלה דברים לא חשובים, דברים פעוטים או מזיקים, כמו חוויות מזיקות מהעבר שאני נתפסת אליהן ונאחזת, חודשים, שנים. חיים שלמים.
אנסה לתאר את המצב בצורה הכי טובה שאני יכולה: אין לי "אני". אני מרגישה שאני אפס של בן-אדם מהסיבה הפשוטה שאין בן-אדם פה. כאילו שאני יושבת מול שברי אישיות רבים, החלטות רבות שאני לא יכולה להחליט, הרבה ערכים שאני מזהה כנעלים שאני מזדהה עימם אבל סותרים אחד את השני, הרבה חרטות ותסכולים וכו'. והבעיה הכי גדולה שאני לא יכולה לגבש את הכל ל... משהו?
אם יש לי שם ומין וחזות ברורה אז אני אדם? אין לי שום אמירה רצינית בחיים האלה, לא מעניין אותי מה קורה מילימטר מעבר לעצמי, אין לי מה להציע לסובבים אותי, ולהשתלב באיזה שהוא קשר רציני.
אני חיה בשביל דברים של מה בכך. שעושים טוב רק לי ולא לאף אחד אחר. אולי הבעיה שאין לי בעיה עם זה? אני לבד, בלי חברים בגלל הגישה הזאת, מה שמעניין שלא בוער לי לשנות את זה. וגם כשכן בוער לעתים - אני לא יודעת איך לשמר את הצורך הזה.
הידיעה בראש מה צריך לעשות פשוט לא מספיקה.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
13/09/2017 | 14:35
2
56
זהות והכרה לאישיות אפשר לפתח ע"י עיסוק בתחביבים ונושאי עניין. מצאי לך תחביבים שמעניינים אותך, עסקי בהם בזמן הפנוי ואחר כך חשבי עליהם ועל מה שאת עושה בהם. אז יהיה תוכן לחייך ותרגישי יותר שלמה. את המשפחה חשוב לאהוב, גם אם להם קשה לתת אהבה. אולי דווקא עכשיו שאת מרוחקת מהמשפחה ויש חופש לשניכם תוכלו יותר בקלות לאהוב זה את זה. כשאוהבים את עצמנו אוהבים אחרים ואז רוצים לעזור להם, וכך גם עם אימא שחולה.
לצפיה ב-'אתה בכלל קראת מה כתבתי?'
אתה בכלל קראת מה כתבתי?
13/09/2017 | 18:24
1
59
ציפיתי לתגובה יותר מקצועית בפורום הזה.
לצפיה ב-'אנסה לפתח את תגובתי'
אנסה לפתח את תגובתי
13/09/2017 | 20:38
43
אם יהיו לך עיסוקים שאת אוהבת, תוכלי למצוא מסגרות שעוסקות בהן כמו חוגים ואז גם יהיו לך חברים במסגרות עם עניין משותף וגם יהיה לך ידע שתוכלי בעתיד לנצל למצוא עבודות.
 
לצפיה ב-'הי,אולי תנסי לשנות דברים...?'
הי,אולי תנסי לשנות דברים...?
13/09/2017 | 18:43
54
מה עם ללמוד איזה קורס שמעניין אותך?אולי לימודים לתואר כלשהו?
אני חושב,שרק את יכולה להוציא את עצמך מאיפה שאת נמצאת כרגע... 
אם לא תעשי לעצמך ולמען עצמך,אף אחד לא יעשה...
שורה תחתונה,תנסי למצוא לעצמך מסגרת כלשהי
לצפיה ב-'לאהוב את עצמי'
לאהוב את עצמי
( לעמוד שלי בתפוז )
13/09/2017 | 21:18
38
יקירתי, מדברייך נשמע שאת מרגישה לכאורה ריקנות מבפנים, חוסר התעניינות בסביבה, חוסר מוטיבציה לכל מעשה שהוא, ולהרגשתך כל זה נובע מכך שגדלת במשפחה שכפי הנראה לא היתה מסוגלת לתמוך ולתת לך, כילדה ונערה, הכוונה, חינוך ובכלל, חיים נורמליים. 
נראה שאת מרגישה רע עם עצמך, עם העובדה שאת מתעניינת בדברים הקטנים הנוגעים לך בלבד, ולא באנשים אחרים. אולי אני טועה, אבל נשמע לי שהתחושה הרעה הזו באה בגלל שאת חושבת שזה "לא תקין", שאת "אמורה" להיות חברותית או להתעניין בדברים שמעניינים גם אנשים אחרים. אבל האם יכול להיות שזה מה שבעצם מתאים לך? את יודעת, יש אנשים שהרבה יותר נוח להם עם עצמם ואינם מחפשים דווקא את חברתם של אחרים, וזה בסדר גמור, גם זה מותר. אין שום חוק שאומר שכולם צריכים להיות חברותיים. אולי זה דווקא מראה שאת אדם כל כך מעניין שאין לך שום צורך להתעניין באחרים :). אם טוב לך כמו שאת, אולי לא באמת חובה לשנות.
ואם תרצי להרחיב את הדו-שיח הזה, לנסות לחשוב ביחד עם מישהו האם את רוצה לעשות שינוי בחיים שלך, אני מזמינה אותך לפנות לצ'ט של סה"ר בין השעות תשע בערב לחצות ולשוחח באופן פרטי עם אחד המתנדבים שלנו. אנחנו אמנם לא אנשי מקצוע אלא מתנדבים, אבל אנחנו כאן כדי לעזור...
 
לצפיה ב-'היי,'
היי,
14/09/2017 | 17:19
34
קודם כל אסייג ואומר שהתשובות שתקבלי פה הן לא 'מקצועיות' במובן ה... "מקצועי". אין פה למיטב ידיעתי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, לא מנהלים ולא משתתפים. לכן מה שאכתוב כאן הוא בגדר רעיון, כיוון, של מישהו שהתמודד - לא יותר ולא פחות.
 
חוסר הזהות שאת מתארת הוא תופעה קיימת, ידועה, ומתוארת היטב בספרות בעיקר בהקשר של הפרעת אישיות גבולית (סימפטום שלישי). שוב, אני לא זורק הבחנה או מתיימר, אבל על קצה המזלג אומר שזו הפרעה שמתרבה על "קרקע פורה" של חוסר תיקוף\ולידציה רגשית בשלבי ההתפתחות המוקדמים של החיים, כשאותו אי-תיקוף יכול להתבטא בביקורתיות כדוגמא אחת ועד לאלימות\התעללות מינית בקצה השני של הסקאלה. סביבה חיצונית שכזו משתלבת בד"כ עם הטבע המולד של הבנאדם שלרוב יתארו אותו כרגיש.
 
כל התיאורים של ההפרעה הזו שנתקלתי בהם מתארים אנשים שבראייה שטחית נראים כמו אנשי אשכולות - יום אחד הם לומדים אדריכלות ויום אחר הם עוברים לתואר בפסיכולוגיה, יום אחד צמחונים ויום אחר קרניבורים, התעסקות דתית לפעמים שבאה והולכת...
 
נשמע שאותם דברים שאת חיה עבורם שעושים לך טוב הם ברי-חלוף מדי ושזה כן מפריע לך. נשמע שזה כמו ריקנות, שהיא אגב גם סימפטום של הא"ג. הידיעה שיש לנו בראש לרוב לא תואמת את התמונה האמיתית של מה שבאמת קורה כי אנחנו יודעים לתרץ לעצמנו שלל התנהגויות, לא רק בהפרעות אישיות אלא בכלל.
חיים גם בזמן די מוזר של שפע-עד-כדי-ריקבון של דיעות, אפשרויות, אמונות. זה חלק מהזייטגייסט. ריקנות מוגברת בדיסטורשן.
 
שני הדברים האלה לא מאפיינים רק הא"ג אלא גם דיכאון ישן וטוב שעליו כבר נכתב רבות.
לצפיה ב-'משתף במקרה שקרה לי היום'
משתף במקרה שקרה לי היום
11/09/2017 | 03:48
9
105
יצאתי להפסקה ועישנתי סיגריות. לידי ישבו חבורת צעירים בערך בני גילי ואמרו לי 'היי נייק מה קורה זוכר אותי?' ועניתי שמישהו אחד מהם מוכר לי ושאלתי אותו אם הוא מ*נתתי את שם הבית ספר שלמדתי* והוא אמר שלו ושהוא מ*שם השכונה שאני גר* והם דיברו שמכירים  אותי מלפני 10 שנים. כשהוא אמר את שם השכונה הוא הסיט את הראש והמשיך לדבר איתם על דברים אחרים ונפגעתי כי חשבתי שאני לא מספיק יפה כדי להמשיך איתי את השיחה.

כשהתחלתי לעבוד שם הייתי כל כך יפה שהרבה היו משוחחים אותי ומסתכלים עליי, כיום בעקבות ההתמסרות לעבודה והקושי לשלב משרה מלאה עם חדר כושר והקשיים שההורים עושים לי בלהביא מכשירי כושר לבית ולכן יוצא להליכות בשעות מסוכנות בלילה ונרדם לפנות בוקר ופוגע בקולגן והאלסטין שלי אני מזדקן ונראה פחות טוב ולכן נפגע. אוף... רע לי.

קשה לי עם יחס רגיל כי הייתי רגיל ליחס מועדף בגלל היופי שהיה לי. אני יודע שאפשר לשחזר יופי ולכן שואף להביא מכשירי כושר וההורים החארות עושים בעיות כי אני לא יודע להסביר להם את החשיבות של זה בעיניי והקשר שלי איתם לא טוב וגם כי אני תלוי בהם ולכן חושש להשכיר דירה ולברוח מהם ואני גם יודע שאפשר לשחזר יופי ולהצעיר את העור והגוף ולכן לא מתייאש אבל כעת סובל.

כשחזרתי לעבודה עובדת שאלה מה שלומי ופעם ראשונה אחרי שנתיים וחצי אמרתי לה שאני מרגיש לא טוב נפשית. היא שאלה כמה פעמים למה והתחמקתי בתירוץ שאספר לידידה קרובה שלי. אסור להביא את החיים האישיים למקום העבודה - זה כלל שאני יודע אותו יחד עם עוד כללים.
לצפיה ב-'אמרתי מרגיש לא טוב'
אמרתי מרגיש לא טוב
11/09/2017 | 03:50
48
היא שאלה במה ועניתי נפשית אבל לא ספרתי למה. אני לא מביא את החיים האישיים למקום העבודה.
לצפיה ב-'אמר *שלא* ונתן את שם השכונה'
אמר *שלא* ונתן את שם השכונה
11/09/2017 | 03:53
16
לצפיה ב-'אגב'
אגב
11/09/2017 | 03:58
4
42
היום ניסתי מוצרי טיפוח שלא מנסה כל יום ובחלק מהם ניסתי גם מעט מייק אפ.
ירדתי למטה והמתנתי למונית כי לצערי עם הקשיי תפקוד החמורים שלי אני נוסע לעבוד רק במוניות יקרות כל יום, ובאוזניות המתנתי שהחברת מוניות יענו לי בשאלה למה המונית לא הגיעה, וממה שהספקתי לשמוע מעט וטוב שלא שמעתי יותר כי היו לי אוזניות באוזן ילדים מהגן ילדים ליד צעקו לי במשך זמן רב 'ערבי, מכוער יהומו' .
לא התרגשתי כי עברתי את טרור חמור יותר בהקשר לנטיה המינית בשנים יותר צעירות שלי אז זה חישל אותי. שמתי מייק אפ כדי להיות יפה והשתדלתי שזה יראה טבעי - כנראה שזה לא הצליח לי. אמרתי באותו רגע 'כוס אמו עם הילדים האלה'.
שמתי לב שגם ילדים יודעים על הנטיה המינית שלי - כנראה זה עובר מפה לאוזן פה.
איזה עיר מסריחה, מה לעשות שעוד מגיל צעיר פחדתי לעבור לתל אביב. אם בתוך העיר שלי אני מתקשה לעבור לדירה אחרת אז איפה ת"א. הבוסית הצעירה שלי כל שנה טסה לחו"ל איפה אני ואיפה. איזה חיים עלובים - אבל מאמין שהם השתפרו - אצלי הקצב איטי יותר כנראה בגלל כל החרא שאכלתי בחיים מכל מיני אנשים. אם לא היו עיכובים אולי היה לי קל יותר להתקדם. לא חושב שזה תירוץ סתמי - אם הייתם באמת מכירים אותי ויודעים דברים עליי הייתם יודעים שיש הגיון בדבריי וגם לא נותן לתרוץ הזה להכתיב לי את כל גורל החיים אני עושה מאמצים כדי להשתפר ולהתייעל אבל לצערי בה המון להתבכיין פה וזה מקבע את החשיבה השלילית.
לצפיה ב-'נוסע לעבודה *'
נוסע לעבודה *
11/09/2017 | 03:59
15
לצפיה ב-'לא נראה לי שילדים בני 5 יודעים ומבינים מה זה נטייה מינית'
לא נראה לי שילדים בני 5 יודעים ומבינים מה זה נטייה מינית
11/09/2017 | 13:26
2
44
בטח לא ברמה של לשייך לה כינויי גנאי. אתה מחצין החוצה דברים שיש לך בנפש, "מלביש" את זה על העולם במצבים שבהם לא קל לדעת מה באמת היה, למשל כי היית עם אוזניות.
 
ביקשת המלצות להתמודד אז הייתי מציע לך לפתח דברים אחרים בחיים שלך כמו תחביבים, או אישיות שלא קשורים למראה. וגם להפסיק לעשן כי כל הקרמים שבעולם לא יצליחו להסתיר נזקי עישון.
 
מה שהיה - היה. אנשים אוהבים אנשים שנראים טוב אבל אם אין לך שום דבר מאחורי זה, או שאם אתה לא מתחזק את הפרסונה הזו קבוע כמו סלבריטי דרך אינסטגרם, אין לך מה להאחז בזה. הייתי מציע לך ללמוד טכניקות מדיטציה של מיינדפולנס שיכולות לעזור לך בלהתמודד עם הזמן, ולגלוש עם הזמן, סוג של.
 
לצפיה ב-'אני מסכים איתך חלקית'
אני מסכים איתך חלקית
11/09/2017 | 23:43
1
45
יש פה מאבק עם ההורים: אני רוצה הליכון. אני ממש חושב שזה התחלה מעולה לישועות שלי שיעזור לי לא רק במשקל אלא בעוד דברים. אני באמת מאמין שאפשר להצעיר ולהראות טוב יותר - חולק על המון. זה לא כי אני ממציא את זה - כי פשוט יש לי המון ידע של רופאי עור ופרופסורים - כתבי עת שמסבירים מא' עד ת' הכל. אני פשוט במציאות כרגע עם המון בעיות שקשה לדאוג אבל אוכל לדאוג לך (וגם הצלחתי להראות צעיר יותר ממה שהייתי כרנולוגי צעיר כמה שנים לפני - כשניסתי את השיטה לפני כמה שנים אז אני יודע שזה עובד)
 
והתחביב הוא גם קשור למראה אגב. הוא לא רק תחביב - אולי מקצוע.
לגבי אישיות - אולי לימודים רוחניים-דתיים.
 
מה שכן, יכול להיות הלבשתי על הילדים את זה במה שקשור לנפש שלי. לא רציתי להוריד את האוזניות פחדתי להתמודד עם הצעקות שלהם - פחדתי להפגע. אגב אני חושב שהם יותר מבני 5 - לא יודע אני לא טוב בגילאים בגיל הזה. אני גם לא כל כך אוהב ילדים. אולי אפילו לא סובל... דרך אגב. והילדים האלו לא הפסיקו לנבוך וצעקו המון לכיוון שלי ורק אני הייתי שם!!
 
ודבר אחרון, לא רק מי סלבריטי עם אינסטגרם צריך לדאוג לזה. יש לי מספיק סיבות למה חשוב לי להאבק בהרזיה, בעור הפנים ועוד.
לגבי המדיטציה, זה דווקא רעיון טוב הרבה זמן רציתי את זה - רק הרעש שיש בבית מקשה לעשות את זה כאן, נראה לי שאלך לבנתיים לכיוון מסאז' מפנק זה מאוד מרגיע וכיפי. מאחל לעצמי את זה.
 
אגב, שוב, אתה כותב "מה שהיה היה" אבל אתה לא מבין שאני מאמין גם ב"מה שיהיה יכול להיות טוב" אני באמת מאמין שאפשר לשקם את הנזקים בגוף ואני אעשה את זה!
 
אני , בניגוד לאחרים, קשה לי להתמודד עם יחס ענייני של אנשים. זה מעליב אותי - מה אני אעשה? כשעובדת יפהפייה הולכת לקנות פיצה והמוכרת בפיצה מוותר לה ונותן לה בחינם בגלל שהיא כוסית זה לא מעצבן אותך? גם המוכר בקיוסק ויתר לי על התשלום לחמצוץ, אבל זה בגלל שהיה לי רק אשראי ואי אפשר להעביר אשראי בשקל במקום הזה וכנראה בגלל שאני לקוח קבוע הוא ויתר לא כי אני כוסית אבל מאמין שאם אשקיע בעצמי אוכל להגיע לרמה כזאת... פשוט עול הפרנסה ומתח והגבלות ההורים מקשה לי על החיים המון.
 
אני כן רוצה לחזור להראות טוב ולשם שינוי, בניגוד לבעבר, לא לפחד ולזרום עם בחורים חמודים או חתיכים ברחוב שיחשקו בי כמו שבעבר חשקו בי אבל פחדתי. אולי פחדתי לקבל מכות באותה תקופה, כי כמה שנים לפני סבלתי מהומופוביה קשה אז אולי זה היה לי סוג של טרוואמה או לא יודע מה, אני גם לא גר בעיר הכי ליברלית...
 
אבל בכל מקרה, אני מבין את המקום עכשיו ברגע זה, כאילו כל ההודעה הזאת נאבקתי להביע עמדה למה אני כן רוצה לשנות את הגוף כאילו חשבתי שאתה יענו נגדי אבל אתה לא אבל בסך הכל ענית לי תשובה עניינית לשאלה איך להתמודד עם היחס הענייני של אנשים. תראה, התחביב קשור למראה. לגבי אישיות - אולי חיים רוחניים דתיים? לא יודע.
התחביבים שיש לי זה קוסמטיקה, בריאות והבריאות זה יותר למקום האסתטי תזונה שמטיבה עם המראה לא כי באמת מעניין אותי מה מוריד כולסטרול חח...
 
אם אני אחשוב על עוד תחביב אז אולי זה משהו שקשור לטכנולוגיה כמו מה מוכרים לך בבאג, אופיס דיפו ו-K.S.P או אפילו כמקצוע בתחומים של מחסר אלקטרוני זה נורא מעניין אותי. אני לא בגיל של תחביבים אני צריך כבר כסף ומעדיף שזה יהיה עבודה מהבית כבר נשבר לי מהעבודה בחוץ זה מזקין אותי כל העבודה הקשה בחוץ.. אני רוצה הכנסה גבוהה בתחומים שקשורים לעבודה באינטרט והלוואי שאם הכסף הזה אברח מבית ההורים ויהיו לי חיים מהנים עם דירה משלי, חופשות, בילויים, בגדים, קוסמטיקה, בריאות והמון סקס חחח
 
מה אתה חושב?
בבקשה תשתדל להיות עדין איתי.. אני רגיש.
לצפיה ב-'היי...'
היי...
12/09/2017 | 20:06
31
טוב אני לא יודע אם תאהב לקרוא את כל מה שאכתוב, נראה לי שאני בנאדם שער לרגישות, אבל לא יודע איך אתה מתייחס לביקורת בונה.
 
אז ככה... אני כתבתי בפורום הזה פה ושם בעיקר בתחילת שנות ה20 של חיי, תחת כינוי אחר, וזוכר אותך מהתקופה ההיא. אז התמודדתי עם קשיים נפשיים מאוד מאוד קשים שאת רובם איכשהו שרדתי והגעתי למה שאני היום. עדיין, יש גם לי קושי נגיד לסדר את החדר. אני צריך מוטיבציה בשביל זה, ולי אישית עוזר ריטלין. זו לא הדרך הרצויה או הטבעית, אבל זה מה שעוזר לי. כל ההקדמה זה סתם שתדע שאני לא כותב את זה מנקודת מבט רמה ונישאת של איזה מישהו שבא לזרוק כמה טיפים בשקל בפורום לאנשים שיש להם בעיות כרגע.
 
במקרה שלך אתה קודם כל חייב לעשות לעצמך סדר בראש, לא בחדר, לא בקרמים - אלא בראש. לתעדף את מה שחשוב לך בחיים, ואני אעזור: בעולם המודרני שלנו, הדבר הכי 'חשוב' לקיום שלך כרגע זה פרנסה שמאפשרת לך לחיות בנוחות, ברווחה.
אפשר לעשות את זה או על ידי הגדלת ההכנסות שלך או על ידי הפחתה של ההוצאות שלך. אתה כרגע אם הבנתי נכון חי בין השאר מקצבת נכות? ועבודה חלקית? אתה צריך לשאוף שההוצאות שלך, בהעדר עבודה עם הכנסה גבוהה הצטמטמו.
 
אחרי שיש לך רווחה ואתה לא צריך לחשוב על מאיפה אתה מביא כסף לשלם, נגיד, חשמל, מים, אתה יכול לחשוב על הדברים האחרים. על הליכון. על חופשה. על מאסז' על קוסמטיקה.
 
זה בנושא הזה.
 
אם יש לך זכאות לקצבת נכות וסעיף נפשי של 40% אתה זכאי לסל שיקום ממשרד הבריאות. זה סל של הרבה מאוד שירותים מיוחדים שכוללים דיור, העשרה, פנאי (חדר כושר גם) ומדריך שיקומי חברתי - כל זה בעלויות כמעט אפסיות בשבילך. אני חושב שמדריך שיקומי שיפגש איתך 3-4 שעות לשבוע יעשה בחיים שלך הרבה יותר מטיפול פסיכולוגי שאתה גם בקושי מגיע אליו. הוא יעבוד איתך על הדברים הבסיסיים האלה - של איך לחסוך, איך לסדר את החדר בכיף, מיומנויות חיים בסיסיות. אין דבר יותר משחרר 'מעצמאות' בתחום הזה. יש לך הזדמנות להיות עצמאי! ישנם אנשים בעלי פחות מזל שאין ולא תהיה להם היכולת להיות כאלה, וכל חייהם הם יגורו במעין "בית אבות" כזה או אחר, ושם גם ימותו.
 
התייחסת גם לפן הרוחני, וזה חשוב ויפה, אבל עלייך לזכור שהבסיס - לפחות על פי פירמידת הצרכים של הפסיכולוג מאסלו זה א. ב. וניתן לסכם את זה בתור יכולת סבירה להתפרנס. בנושא הזה אני אוסיף שאם אתה מתנייד במוניות, כדאי לך לשקול או לבנות תוכנית - יחד עם המטפלת שלך או יחד עם אחותך, לגבי איך "להגמל" מזה. אם אתה לא אוהב אוטובוסים, אופניים חשמליים זה פתרון זול, זמין ואמין. זה רק כוכבית לגבי מה שקשור להתנהלות כלכלית.
אני חייתי כמה שנים במצב שלא היה לי כסף בכלל. ז"א היה לי, אבל הוא היה 'נעלם' מהר מאוד, הייתי מגרד מטבעות של אגורות כדי לנסוע באוטובוס והסטרס הכלכלי הזה לבדו יכול ממש לגרום לך לאבד את זה.
 
כשהייתי נער שנאתי איך שנראתי וכשגדלתי עשיתי הרבה שינויים בעצמי אבל שום דבר לא באמת שימח אותי כמו איך שלמדתי לקבל את עצמי ולזרום עם זה.
 
לגבי השאלה שלך על הפיצה - אז קודם כל מצב כזה לא יעצבן אותי, אם כבר זה יעציב אותי, אולי ימרמר אותי אבל לא בגלל הסיבה שחשבת אלא:
א. זה עצוב קצת בשביל הבחורה, שהיא נשפטת על פי המראה שלה ולא שום דבר אחר. אם יש לה אישיות כלשהי, זה לא מעניין את הסביבה הרחוקה שלה, של אנשים ברחוב. במקרה שתקלע לתאונה והמראה שלה יאבד, או במקרה של זיקנה, היא תצטרך להתרגל ולקבל מצב ששונה בתכלית ממה שהיה לפני.
ב. זה בעיקר עצוב בשביל בעל העסק הטמבל שנותן לה פיצה שלמה בחינם, כי ככה הוא פותח תקדים לעוד בחורות שבאות לקבל פיצה חינם - חלקן אולי לא נראות טוב כמו הקודמת. זה עצוב בשבילו גם שאולי יש לו תקווה שהוא יזיין מישהי בגלל שהיא אכלה את הפיצה החינמית שלו. זה עצוב ומגוחך.
 
לגבי המראה החיצוני בכללי, זה דבר חשוב, אם משתמע שאני טוען שלא - אז לא. אנשים יפים מקבלים גזרי דין קצרים יותר בבתי משפט, הם מתקבלים יותר לעבודות טובות ועוד ועוד. לבחורות זה יותר חשוב כי ככה זה, וגם בקהילה הגאה זה יותר חשוב כי ככה זה.
 
יפה שהצלחת למצוא עוד תחומים כמו הרוחני, כמו הטכנולוגיה והגאג'טים שיאזנו את התחום של המראה כי קשה לחיות רק על פי תחום חזק אחד, אתה מבין? בנאדם צריך להיות גם יפה וגם אופה... לפחות לשאוף.
 
לסיכום הייתי ממלץ לך (ואני יכול לעזור לך כי אני עובד בתחום) לברר על זכאות לסל שיקום. מעבר לשירות של המדריך השיקומי, יש גם אפשרויות מימון של מכון לחדר כושר. אפשר לקרוא על זה קצת כאן.
לצפיה ב-'איך תמליצו לי להתמודד?'
איך תמליצו לי להתמודד?
11/09/2017 | 04:19
1
54
איך תמליצו למישהו כמוני שהיה כל כך יפה בעברו שאפילו סוכנות דוגמנות הציעו לי לחתום אצלם ... וכיום אנשים מתייחסים אליי רגיל כי המראה שלי כבר פחות יפה ואולי זה זמנית עד שאצליח לשפר וכרגע נראה פחות טוב ומתייחסים אחרת ואני נפגע - מה תמליצו לי לומר לעצמי כדי להרגע ולהתמודד עם זה?
 
וזה לא מנחם שכולנו משתנים בגלל שבעיקר כואב לי שגם כשהייתי יפה מאוד פחדתי להפגש עם גברים - זאת אומרת גם בתקופה יפה שיכולתי לנצל לפורקן מיני רב נמנעתי וברחתי ועכשיו שמשתנה בוכה על חלב שנשפך וגם נראה אחרת - מרגיש לי שאני דפוקה גם אז וגם כיום.
 
הנחמה הגדולה שלי שאני יודע שמראה יפה אפשר לשחזר - יש לי המון ידע על איך להצעיר את העור ללא ניתוח וגם אני יודע שאני יכול לרדת במשקל ולשנות את הגוף.
 
אבל כרגע סובל ואם לא אעמוד על המשמר יהיה קשה לשנות מאוחר יותר.
למשל בימים האחרונים לא הקפדתי לאכול סלט ירקות וזה מאוד חשוב כי יש בהם אנטי אוקסידנטים שמונעים הזדקנות שנגרת כתוצאה של רדיקלים מזיקים.
לצפיה ב-'יש לי הצעה בשבילך'
יש לי הצעה בשבילך
13/09/2017 | 12:26
50
היא מחולקת לכמה חלקים
א. תכתוב מה לפי דעתך יעזור לך לשמור על הבריאות והמראה הצעיר.
ותשתדל ליישם זאת כחלק מסדר היום. לפחות מספר פעמים בשבוע
ב. בכל יום תקדיש פרק זמן מסוים לניתוח היום, מה עשית שמקדם אותך לפי המסקנות בסעיף א', ותחשוב איך תוכל להפיק לקחים כדי להצליח יותר בימים אחרים.
ג. גם אם עדיין תחשוב על המראה שלך ותצטער על כך שהוא פחות יפה מבעבר - תנסה להפסיק לכתוב ולדבר על הנושא הזה מעבר לפרק הזמן שהגדרת מראש לצורך סעיפים א' ו-ב'.
בכל שאר הזמן אל תקדיש לנושא מחשבה מודעת, תנסה להסיח את דעתך כשהדאגה מגיעה.

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

 ורדה צדיק - מאמנת NLP בקריות לשינוי איכות החיים
מרגישים תקועים?
פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ