לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'שינוי חיובי '
שינוי חיובי
08/02/2017 | 00:35
67
רבים מכם (או כולכם) לא מכירים אותי. הייתי חלק מהקהילה הזאת עוד לפני יותר מ-10 שנים
לא יודע מה גרם לי לשוב לפה, אני במקום כל כך אחר היום, אבל בכל זאת החלטתי לכתוב קצת, אולי מתוך מקום מעודד לאחרים.
כמו רובכם, גם אני הייתי במקום הנמוך בחיי - לא הרמתי את הראש, לא האמנתי שיש אור בקצה המנהרה (או שהאור זה סתם מניאק עם פנס), חשבתי שרק פתרון יפתור את הבעיות. וטעיתי. כי הפיתרון הזה יפתור את העתיד האפשרי בהחלט שלכם.
ה"פיתרון" הזה הוא לא יותר מאשר יצירות בעיות נוספות, ובעיקר פיתרון קבוע לבעיה זמנית.
 
אז מי? שמי האמיתי הוא אבירן, את השאר ידע מי שירצה לדעת.
איפה הייתי? תמונה אחת שווה אלף מילים, והתמונה הקטנה הזאת תיארה את מצבי אז - כשאני יודע כל כך מה אני רוצה אך בלי כוח או יכולת להגשים אותו.
באמצע הדרך? התמונה השנייה כבר מתארת את השינוי - ואת הפעם הראשונה בה הטסתי לבד, ללא מדריך במטוס. שנתיים הפרש.
איפה אני היום? התמונה האחרונה מתארת הכל (עם הטייס שלידי), בפעם הראשונה שלי בטיסה מסחרית עם אחריות גדולה על הכתפיים.
 
איפה אני אהיה עוד שנתיים? אמור להתחיל את ההכשרה שלי על הצי של ה-737 של Air Canada.
 
אז נכון, הייתי צריך לעבור מדינה, ולבצע הליך הגירה שלם, ולעזוב משפחה ולעזוב חברים - אבל אין דבר העומד בפני הרצון.
 
אסור אף פעם להרים ידיים ולהתייאש, אסור אף פעם לוותר ולא משנה מה - רק כי מגיע לכם משהו, לא אומר שמישהו יתן לכם אותו, אתם צריכים להילחם עליו! אני עובד 9.5 שעות ביום ואחר כך עוד 4\5 שעות בעבודה שנייה, ולפעמים 10 ימים ברצף ללא חופש כדי לממן את החלום שלי, ויש לי עבודה שלישית בשבתות כדי להוסיף עוד קצת כסף.
 
אם אתם לא תילחמו על החלום שלכם, על השאיפות שלכם, על הרצונות שלכם ועל האהבה שמגיע לכם - אף אחד לא ילחם במקומכם, ילחמו בשבילכם. אפשר להרים אותכם, אפשר להלוות לכם כנפיים אם שלכם ישברו - אבל אי אפשר להשתמש בהם במקומכם.
 
תרימו את הראש - אף אחד לא שווה שתורידו אותו, ותזכרו שאנשים קטנים עושים צל גדול - סימן שהשמש שוקעת.
 
אם למישהו יש שאלות - אני זמין פה או בה"פ.
 
נ.ב: מי שרוצה מוזמן לעקוב אחרי בדף שפתחתי לפני כשנה בפייסבוק:
לצפיה ב-'אני לא נמצא עם הרגליים על הקרקע(לא פסיכוזה).'
אני לא נמצא עם הרגליים על הקרקע(לא פסיכוזה).
05/02/2017 | 21:25
7
103
אני תמיד שואף להיות הכי טוב,לא הכי טוב ביחס לעצמי אלא הכי טוב שיש, זה הכוח המניע שלי. אני מאמין שכל אדם מגלם בתוכו מטרה מסוימת איזשהו רעיון ובתוך הרעיון הזה הוא יכול בהחלט להיות הכי טוב.
אני לא מרוצה מהחיים,מבולבל מאוד, תוהה מדוע אין אנשים שמביעים את אותם קושיות שעוברות עליי.
 
אני נעזר בטיפולים, אך הם בתדירות שאני לא מצליח להחזיק את עצמי מלכתוב כאן.
 
אני חושב תמיד למה אנשים לא חושבים כמוני,למה הם כל כך זחוחים, למה אף אחד לא שואף להתחדש בחייו, לאמץ אורח חיים אחר מדי פעם, למה כולם הולכים כזרם בלתי נפסק בערך לאותו מקום.
 
אני לא יודע מה הבעיה שלי,האם זה שאני לא מקבל את זה שאני כגרגר חול על פני האדמה הזו ושאני צריך לפעול כשאר האנשים ושאף אחד לא ישתנה, אבל מדוע אנשים לא שואפים להיות כמוני, אחד שמוצא בכל אדם את הטוב ביותר שבו ומחפש כל היום מחפש אחר דברים שאפשר לעשות איתם משהו חדש.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אני נהנה כשאחרים נהנים ממני'
אני נהנה כשאחרים נהנים ממני
06/02/2017 | 17:54
3
39
אין לי כמעט קשר חברתי עם אנשים, וגם כשיש לי הם תמיד מרוכזים בהכל חוץ מבעצמם, אני מצפה מהם שינסו לשלהב אותי לעזור להם לדעת איך להנות מכל סיטואציה שלהם מביאה הנאה.
זה תמיד חשוב לי שהם יהנו בהקשר שלי, בהקשר שאני תורם להם משהו, אני מוכן לדעת את ליבם של אנשים ולנסות את מיטב כוחי כדי שאוכל לקלוע לנקודות המרגשות שבחייהם.
 
לצפיה ב-'היי'
היי
06/02/2017 | 23:40
2
31
בהקשר ל2 ההודעות שלך..
 
זה כמו שאני לא מבין איך אנשים לא נלחמים עם סימני הגיל. אני מכיר כמה כאלו שכן נלחמים אבל לא הרבה. אולי אנשים לא מספרים לי?
ודווקא הפוך אני מכיר אנשים שהרבה מהם מרוכזים בעצמם ופחות באחרים ככה שזה לא הכי מסתדר לי מה שכתבת. אם אתה כל כך אוהב להעצים אנשים אתה מוזמן להיות בקשר איתי ולנסות להעצים אותי - אני בהחלט אשמח למישהו שינסה להרים אותי, לעזור לי להצליח בכל מיני דברים ולקלוע לנקודות מרגשות בחיי (ועוד) ....
ובכלל חבר להפגת הבדידות ולקשר קרוב.
 
ועוד דבר, בהקשר למה שכתבת מדוע אנשים לא שואפים להתחדש והולכים לאותם מקומותף אני יכול להגיד לך על עצמי שאני כן שואף להתחדש אבל מתקשה להניע את עצמי למקומות האלו וגם דברים מורכבים זה לא תמיד כמו שזה נראה מהצד.
 
אם תרצה לפרט ביותר דוגמאות זה יועיל.
 
לגבי הבלבול שלך במה הוא מתבטא?
וזה שאתה שואף תמיד להיות הכי טוב זה מעולה. מה רע?
 
בכרטיס כתוב שאתה בן 26. אני בן גילך +-
אם תרצה אתה מוזמן להיות איתי בקשר...
 
נ.ב
יכול להיות שלא הבנתי אותך מספיק? יש לי הרגשה שאולי פספסתי משהו
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
07/02/2017 | 07:39
1
28
אני תמיד יכול להעצים אנשים השאלה אם הם רוצים להיות מועצמים, למרבה הפלא רוב האנשים פשוט לא אוהבים לדבר על עצמם, על הנקודות הרגישות שלהם, התגובה שלך די מראה את זה.
לצפיה ב-'היי '
היי
08/02/2017 | 00:22
19
תדע לך שהעובדת השמה שלי והמטפלת שלי אומרות לי מילות העצמה
אני נבוך אבל בהחלט כיף לי המחמאות וזה נותן לי חיזוק לביטחון העצמי.
על הנקודות הרגישות אני מדבר רק עם אנשים שקרובים אליי בלבד מהסיבה שאנשים לא קרובים אולי יוכלו להשתמש במידע הזה לרעתי לכן אני זהיר.
 
מה אתה חושב? ולמה התכוונת שבתגובה שלי אני לא מדבר על נקודה רגישה\על עצמי (אל תשכח שזה פורום לא אנונימי פה לא מתאים  לדבר בפתיחות יותר מידי)
לצפיה ב-'שלום'
שלום
07/02/2017 | 13:08
2
16
חשוב לשאוף לטוב, יש להכיר במגבלות אפשר לשפר אותן במידה שיכולים. אולי אין לך מטרה מספיק ברורה עדיין. חשוב מה אתה רוצה, מה כדאי לך  ומה חשוב לך בחיים.  כך תוכל לפתח לעצמך מטרה.
לצפיה ב-'אין לי מטרות בחיים, אין לי עניין בחיים.'
אין לי מטרות בחיים, אין לי עניין בחיים.
07/02/2017 | 16:37
1
39
כל מה שמעניין אותי זה שיתעניינו במה שיש לי להגיד ואז אני מוצא את כל העניין שבעולם, מלהקות רוק ועד חגבים בדרום סודן.
לצפיה ב-'אז אולי תמצא מטרה דרך זה'
אז אולי תמצא מטרה דרך זה
07/02/2017 | 18:58
20
למשל תהיה סופר, עיתונאי, פוליטיקאי או מנהל. אז יקשיבו למה שיש לך להגיד.
 
לצפיה ב-'אני נופלת'
אני נופלת
07/02/2017 | 17:50
2
93
נופלת נופלת נופלת. לא אובדנית. אין לי על מי ליפול.
לצפיה ב-'את כנראה זקוקה לעזרה מיידית'
את כנראה זקוקה לעזרה מיידית
07/02/2017 | 19:08
39
ספרי מה רע לך וננסה לעזור, ופני למטפלים שונים שיקשיבו וינסו לעזור לך.
 
לצפיה ב-'הנפילה'
הנפילה
07/02/2017 | 21:32
50
ליידי באבא היקרה,
אני מבינה שאת חסרת אונים, כי את ממשיכה להידרדר עוד ועוד... ובדרך לא נמצאים שום מעצורים שיעצרו אותך. נשמע שאת בודדה, כי אין מי שיעצור את ההידרדרות...
ויכול להיות שאת זקוקה לאוזן קשבת שתהיה שם בשבילך בשעות הקשות.

יקרה, את מוזמנת להיכנס לצ'אט שלנו, בו תוכלי לדבר עם מתנדב או מתנדבת, שישמעו את כל מה שנמצא לך על הלב, ואולי תוכלי להוריד קצת מהמטען שנשמע שנמצא לך על הכתפיים. הצ'אט שלנו פועל כל השבוע, פרט ליום שישי, בשעות 21:00 עד חצות. כמובן שאת מוזמנת תמיד להמשיך ולשתף בפורום
שלך,
מתנדבת סה"ר. 
 
לצפיה ב-'נמאס לי'
נמאס לי
05/02/2017 | 18:50
1
71
נמאס לי מהמגורים עם ההורים. זה סיוט.
אמא שלי אישה משוגעת צורחת צרחות מבוקר עד הלילה
כל הזמן טוענת שהיא בלחץ
עוד משהייתי ילד קטן היא הייתה צורחת
משוגעת
ואבא שלי לרוב כל יום מקלל אותי
מגיל קטן הם היו מתעללים.

אני רוצה לעזוב את הבית אבל יש לי פחדים.
פחדים שלא אצליח להתעורר בבוקר ואז לא אגיע לעבודה ואז יפטרו אותי.
זה הפחד העיקרי. בעיקר.

פעם היו פחדים אחרים ועכשיו התחלפו באחרים.
אני לא מבין פסיכולוגית מהם הפחדים האמיתיים שמונעים ממני לעזוב את הבית והייתי רוצה להבין אותם ולהתגבר עליהם. הייתי רוצה להבין הרבה דברים כדי להצליח להשתחרר מהקשיים בחיים. כולנו בפורום סובלים מכל מיני דברים ואם היינו יודעים לפתור אותם אולי לא היינו צריכים לכתוב כאן. אז לאחרים פה יש מגורים אבל סובלים מדברים אחרים. לא רואה לנכון לרדת על הפחדים שלי מלעזוב את בית ההורים לאחרים פה שעזבו את הבית יש פחדים אחרים וביקורת שיפוטית סתם פוגעת. מה שכן חמלה, אמפטיה ורוך מאוד דרוש לי. תודה.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
05/02/2017 | 19:11
35
בני משפחה מקורבים אלינו, ולכן יש אתם עימותים תמידיים אבל חשוב להשתדל להסתדר אתם ולאהוב אותם. ניכר שהוריך אנשים קשים, וסביר שאם תצליח להתרחק מהם זה יקל על כולכם וייתן לכם יותר חופש. גם לי קשה לקום בבוקר. נסה אולי לתרגל את עצמך לקום, לעשות פעילות גופנית ולחיות בדרך בריאה ומסודרת. אולי תצליח למצוא עבודה שתהיה בשעות מאוחרות ולא תצטרך כל יום לקום מוקדם בשבילה. אם יש לך קשיים מיוחדים, אני מניח שיהיו גורמים שיעזרו לך להסתדר ולמצוא מסגרות ועבודות מתאימות לצרכיך.  
לצפיה ב-'על אובדנות ובדידות'
על אובדנות ובדידות
03/02/2017 | 00:35
8
159
אתמול נפרדתי מהמטפלת שלי. אישה יקרה ואהובה כל-כך, אך למרבה כאבה ולמרבה כאבי - ביקשה להפסיק, כי לא יכלה לעזור לי ״לשנות״. ואני? כלל לא רוצה לשנות. רוצה להפסיק לחיות. היא אמרה שהתפקיד שלה הוא לעזור לי ״לצאת מזה״, ואם היא לא יכולה למלא את התפקיד שלה, לא אתי שתמשיך לשאת בו.
התחלנו את הטיפול עם מטרות של צמיחה אישית, ועם הזמן דברים השתנו בתוכי - וויתרתי על החלומות הישנים, והחלפתי אותם בחלום אחד קטן ופשוט. למות. היא סירבה להשתתף במחשבות, והדפה כל אמירה שעלולה להתפרש כלגיטימציה. התאמצה להציע רעיונות ולדחוף אותי למחשבות ומעשים אחרים, לבחירה בחיים, וככל שהיא לחצה יותר - אני התבצרתי יותר בעמדתי. מכל מקום, הבנתי שמבחינתה התפקיד שלה הוא לעזור לאנשים להיות מאושרים יותר בחייהם, ואין לה מה להציע - מבחינתה - לאנשים כמוני. שחררתי אותה, כי זה היה הדבר הנכון לעשות.
 
במצבי הנוכחי, פניתי לפסיכולוגית אחרת, וסיפרתי לה בכנות על האובדנות. היא לא רצתה לקבל אותי, מסיבות דומות - ״אני לא מוכנה לשבת פה ולשכנע אותך שהחיים יפים״. אמרה שהתפקיד שלה הוא לעזור לאנשים שרוצים לחיות. אני יכול להבין את זה. אני יכול להבין אדם שרוצה לעשות טוב לאחרים ולקצור את הפירות (וזה כמובן, דורש המשכיות של המטופל), ויכול כמובן להבין את העניין החוקי (על אף שהוא די עמום, אני חייב להודות).
 
מה שאני מתקשה להבין זה מה הפתרון. האם יכול להיות שתמיכה רגשית מוצעת רק למי שרוצה לבחור בחיים? ומה עם האנשים שלא בוחרים בחיים, ועדיין לא הצליחו לבחור במוות? חברים נטשו אותי, כשלא הצליחו להתמודד עם הכאב שאני חווה, אנשים שהם בשר מבשרי. למה החברה דנה אותי לבידוד חברתי? איך יכול להיות שאני אפילו לא יכול לפרוק את הכאב שלי בשיחה עם איש מקצוע, בתשלום? מה נותר לי? גם ככה אני צריך להסתיר את המחשבות שלי מול אנשים קרובים ורחוקים, כדי להמנע מהטפות במקרה הטוב והתערבות ממשית במקרה הרע. גם ככה לא מוצעות לי אפשרויות חוקיות לברוח מהחיים האלה שלא בחרתי להיוולד אליהם, שזה טירוף בפני עצמו. איך יכול להיות שגם עם המחשבות שלי נידונתי להיות בודד?
 
אולי כחברה הלכנו רחוק מדי, עם הנסיון להציל אנשים מעצמם. אולי אנחנו לפעמים קוברים אותם בעודם בחיים.
לצפיה ב-'לצערי זה המצב'
לצערי זה המצב
03/02/2017 | 03:58
84
ממה שיצא לי להבין זה שטיפול פסיכולוגי זה אכן הצעה רק לאנשים לא אובדניים.

למה? כי באמת אף אחד לא רוצה לקחת על עצמו אחריות של מה יקרה לרישיון שלו כפסיכולוג אם תתאבד...כי יהיו תביעות וכו' אפשר לומר שזה כסת"ח אבל איך אפשר להאשים? ממה שיצא לי באופן אישי לחוות זה כל עוד אתה אובדני או שיציעו לך להתאשפז או שתקח כדורים אבל לא יציעו לך מעבר לזה..ולכן בעצם אין לאנשים אובדניים מה ככ לחפש בטיפול כי בעצם הם לעולם לא יוכלו להחשף באמת לעומק בטיפול. אלא אם כן אתה חושב שתוכל לשבת בטיפול אצל פסיכיאטר או פסיכולוג מבלי לחשוף אפילו שבריר מהאובדנות שלך...מצטערת שזו המציאות העגומה אבל נראה שאם באמת תרצה לצאת מזה תאלץ לשכנע את עצמך להיות או לחדול מה שנקרא.

בהצלחה..
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/02/2017 | 12:44
54
אני חושב שהפסיכולוגיות נהגו בחוסר אחריות, כי לא כדאי שתמות ותפקיד המטפל לעזור לך להשתחרר מנטיותיך האובדניות כדי להגן על ערכיות חייך. החיים חשובים, יש בהם עולם שלם של מעשים, מחשבות ורגשות ואם תמות לא יישאר ממך כלום ואף פעם לא תוכל לחזור לחיים טובים יותר. הסבר לפסיכולוגים שאתה רוצה למות כי אתה בדיכאון, וחשוב לך שיעזרו לך להשתחרר מהדיכאון ומהעצב כדי שתוכל לאהוב יותר את חייך ולחיות היטב.
 
לצפיה ב-'יקירי, מחשבות אובדניות הן לא תוצר מחשבתי לוגי'
יקירי, מחשבות אובדניות הן לא תוצר מחשבתי לוגי
04/02/2017 | 00:21
2
66
אלא תוצר נוירולוגי.
גש לפסיכיאטר. למילים אין את הכוח לעזור במצבים כאלה.
לצפיה ב-'בעיות נפשיות הן תוצר מחשבתי'
בעיות נפשיות הן תוצר מחשבתי
05/02/2017 | 11:02
1
30
גם אם הן נוצרות ממבנה המוח. התקלה במוח נוצרת מחשיבה לא נכונה, כי אם זה נפשי יש לזה סיבה נפשית אמתית וצריך למצוא את המקור. מבנה מסוים במוח מעיד על מבנה מסוים בנפש ובתובנת מציאות, אחרת זה יהיה גופני. אפשר להקל בעזרת תרופות, אבל חשוב גם לחפש את הסיבה הנפשית האמתית.
 
 
לצפיה ב-'כי '
כי
05/02/2017 | 11:15
21
אם נבחר מצב נפשי מסוים ומורכב בדרך מסוימת מתוך אינסוף מצבים נפשיים, זה אומר שיש לזה סיבה נפשית אמתית וצריך למצוא את המקור ולא להתכחש לו ע"י תרופות.
 
לצפיה ב-'תודה על תגובותיכם '
תודה על תגובותיכם
04/02/2017 | 13:49
2
70
- פילוסוף: תודה לך. דווקא אני חושב שהן היו בסדר, הן פשוט משקפות שיטה שאיננה בסדר. כנראה שדברי לא היו ברורים: אני לא רוצה שישכנעו אותי לחיות, אני רוצה שילוו אותי עד שאוכל למות. שבנוסף לכל הקשיים והפחדים בדרך, לא אחוש בדידות.
 
- טי קאפ - תודה גם לך. לדעתי, מחשבות אובדניות הן לא בהכרח בעיה נוירולוגית. אני חושב שחונכנו לחשוב כך, כפי שדורות לפנינו חונכו לחשוב שחד-מיניים סובלים מבעיה נפשית, והיום אנו יודעים שנעשה עוול גדול למליוני אנשים שהם פשוט לא כמו *רוב* האחרים, אבל לא פחות ״תקינים״. מכל מקום, כפי שהסברתי לפילוסוף - אינני מחפש שייקחו ממני את מחשבות האובדנות (לזה וודאי יועילו כדורים), רק שיהיה אדם שאוכל לחלוק איתו את מחשבותי וכאבי.
 
- שיימי - תודה לך, שהבנת את דברי כפי שנאמרו. להרגיש שאדם אחר מבין את מחשבותי ותסכולי, ממלא קצת את חלל הבדידות. תודה גדולה.
לצפיה ב-'אולי אתה זקוק לחברים'
אולי אתה זקוק לחברים
05/02/2017 | 11:05
1
38
אנשים שיהיו אתך בקשר ויאהבו אותך יקשיבו לבעיותיך הנפשיות ויתמכו בך. אם חסרים לך קשרים אולי כדאי שתשתתף במסגרות שמעניינות אותך ושם תכיר אנשים. אני בכל מקרה לא מציע לך להתאבד. החיים מתנה יקרה ומקודשת שניתנה לעולם, יש להם ערך רב.
 
לצפיה ב-'אתה מוכרח להבין'
אתה מוכרח להבין
13/02/2017 | 18:43
2
שאף אדם לא חושב שכדאי שתמות, כי באמת החיים חשובים מאד ועצוב אם תמות. לכן הפסיכולוגיות פוחדות ללוות אותך בדרך אל המוות. אולי הן חושבות שזה יטיל עליהן אשמה למותך. זה מזכיר לי סרט שראיתי פעם על עיתונאית שמלווה אדם שרוצה להתאבד, זה נראה לי לא אמין ולכן פחות אהבתי את הסרט.
 
לצפיה ב-'אין כוח '
אין כוח
05/02/2017 | 03:42
2
69
לא נעים לי שאנשים  נותנים לי הרגשה רע
כל הזמן הרגש של דחייה שם .
גם די מצטערת שהתחלתי את הכדור הזה ויפאקס
לא יודעת רע עם הכדור בלי הכדור בכלל כדורים ואני כנראה זה לא זה .
גם שאת ממש בקטע של לצאת מדיכאון
הגוף מגיב רע .
לא יודעת אני מבולבלת אני צריכה כיוון ואין לי זה באמת
כל הסתבך זה לא שאני סתם ככה עומדת
תאמינו או לא יש מין גורל רע מעליי
צריך לעבור כמות גדולה של כאבים בחיים מכל כיוון בשביל להבין
לא בא לי על אנשים בחוץ בלי לי לחיות לבד אבל אני טיפוס של אהבה
אז זה לא יהיה .
הכל מבולבל וכואב ונאחס ואין לי כוח
בא לי להיות בנאדם כנה להגיד לאנשים דברים בפנים נמאס לי מצביעות של עצמי
ואני עוד נחשבת לכנה פלוס
אבל בא לי יותר להיות טיפוס הכי כנה להגיד לאנשים הכל הכל ממש הכל

לצפיה ב-'שלום'
שלום
05/02/2017 | 10:59
23
החיים יפים, קחי אותם באהבה ונצלי את מעלותיהם לפני שייגמרו. השקיעי בעצמך, היי חשובה לעצמך ותני לעצמך הנאה ושמחה תמידיות. אם נכשלת, למדי מטעויות העבר ושפרי את העתיד. השתדלי בכל זאת להיות חיובית. צרי קשרים מתוך אהבה וחיבה כנות, ואז גם הדאגה ונתינת הטוב יהיו כנות. היי טבעית ואמתית, אהבי את עצמך ומתוך זה אהבי אחרים.
 
לצפיה ב-'תפילה'
תפילה
05/02/2017 | 18:16
31
לצפיה ב-'משהו שהורג אותי..'
משהו שהורג אותי..
04/02/2017 | 23:10
1
93
שלום! יש לי 2 עיניינים שמאוד מקשים עליי..
אני בן 29, גרוש+ 2, ובת הזוג שלי בת 35 גרושה + 1..
מערכת היחסים שלנו היא הטובה בחיים של שנינו.. אהבה מדהימה וחסרת גבולות.. אבל!
1- אני אבא טוב ובקשר טוב עם הילדים שלי, אבל הם גדלים עם גבר אחר ורחוק ממני.. בת הזוג שלי לא מוכנה בשום אופן להביא איתי ילד.. גם לא בעוד שנים!
מייסר אותי לחשוב על להעביר חיים שלמים לצד אהבה ענקית כזו בלי להגשים את החלום שלי לגדל ילד כמו שצריך בבית אוהב עם אישה שהיא אהבת חיי!
אני מפחד לכעוס עליה כל החיים על זה, מפחד שהיא עצמה עוד תצטער כשכבר יהיה מאוחר מדי.. איך אפשר לאהוב ככה ולוותר על ההזדמנות לתיקון נפלא כזה לשנינו, איך אפשר לאהוב ככה בלי לתת לזה פרי טהור כזה???
2- זה טיפשי ונוראי אבל ממש ממד מייסר אותי..
היא עברה בעבר הסרת גידול לא ממאיר ברחם.. והיא מאוד מעריכה את רופא הנשים שלה..
אותי מייסר עד עמקי נשמתי הרעיון שגבר אחר "מחטט" שם..
אני יודע את כל ההסברים ההגיוניים.. הוא רופא, הוא רואה 1000 כאלה ושוכח, הוא מבוגר.. הכל ידוע..
היא הבטיחה שכשהוא יפרוש היא תמצא בשבילי רופאה אישה אבל אותו היא לא מחליפה...
אני ירדתי במשקל וחזרתי לעשן בגלל זה.. אני מדןכא ומבוהל וחושב מחשבות מפחידות..
אני לא קנאי ולא מגביל אבל בנושא הזה מאוד מאוד קשה לי.. אני ממש מדמיין את זה בראש ומפחד שזה לא יחלוף..
 
בבקשה תנו לי עצות איך לשחרר את המחשבה הזאת, וכמובן גם איך להשלים עם הבעיה הראשונה..
 
אני אוהב אותה אהבת נפש ולא מתכוון לוותר עליה בשביל שום דבר בעולם, אבל לא בא לי להמשיך לסבול ככה מהמחשבות.. בסוף זה יהרוס לנו...
 
תודה מראש ומצטער אם כל זה נשמע דבילי, זה ממש כואב ולא ידעתי כבר לאיפה לפנות..
לצפיה ב-'שלום'
שלום
05/02/2017 | 10:55
32
עדיין לא מוכרחים להתחתן. אם אתם אוהבים עכשיו, כדאי שתהיו בקשר. אולי בעתיד תרצו למצוא קשרים אחרים, או שהיא תרצה ילד, אולי המציאות תשתנה. מותר להכיר עוד  אנשים ונשים לידידות בלבד. גם תוכלו להיות ידידים טובים מדי פעם לפי מה שתרגישו ותרצו. אני מצטער שנאלצה לעבור ניתוח, מצבה הגופני היה כנראה קשה וצריך להבין שכדאי לתת לאדם לטפל במצבה לפני שיחמיר. הרי אתה רוצה בטובתה. אולי מוטב שבינתיים תיהנו מהקשר ותשקיעו בו ופחות תחשבו על העתיד.
לצפיה ב-'אני מנסה להבין'
אני מנסה להבין
05/02/2017 | 10:44
43
האם מבחינה הגיונית פילוסופית אפשר תמיד לשמור על הדיוק ולהגיד דברים נכונים גם כשמעבירים מסר מוטעה, ע"י שמדברים על העברת המסר עצמה. כי אם למשל אומרים בבית המשפט "אתה יכול להבין שלא גנבתי", זה לא יהיה שקר כי גם אם גנבתי יכולים להבין שלא גנבתי וזה כשלעצמו אמת. הבעיה שאם ידעו שכשמישהו נותן תשובה ישירה ולא "אתה יכול להבין" זאת בטוח אמת, סביר שידרשו ממנו תשובה ישירה. יחד עם זה, אם יסרב לתת תשובה ישירה אולי יחקרו אותו כדי להגיע לתשובה ישירה באותה מידה שיחקרו אותו כדי להגיע לאמת אם ייתן תשובה ישירה שיכולה להיות שקר. מה דעתכם?
לצפיה ב-'היי לכולם'
היי לכולם
02/02/2017 | 10:33
6
125
1
רציתי לעדכן, לפני כשבועיים התאשפזתי בבי"ח פסיכיאטרי.
איכשהו כל השיחות מול סהר וגם קצת עם ער"ן, גרמו לי לנסות להבין שאולי יש סיכוי לטפל בי.
האמת שהמצב לא כל כך טוב. יש לי תנודות מצב רוח קשות.
כמו תמיד, רק יותר קיצוני. אולי זה שאני במקום הזה גורם דווקא להחמרה מוזרה.
אבל כן שומרים עליי. אני במחלקה פתוחה. עברתי בי"ח אחרי שאיימו עליי במחלקה סגורה.
אני מאוד מבולבלת, לא מרגישה שאני באמת מקבל טיפול. רק מרגישה שמשחקים בי, נותנים לי כדורים, ואתמול הוסיפו עוד סוגים.
עוד לא באמת דיברתי עם מישהו. כשהתלוננתי אמור לי "לא לדאוג".
הם רואים אותי. חבל שאני לא רואה אותם. כן רציתי לדבר ואני ממש מרגשיה שאין פה עם מי.
זה מתסכל מאוד.
הרי באתי לקבל טיפול, ובמקום טיפול אני מתכננת איך אני יוצאת מכאן, משתחררת, ועוזבת את העולם.
המעגל הקרוב שלי, של המשפחה והחברים, מראים הרבה סימנים של תמיכה ואהבה. אבל זה עובר לידי. אולי כבר לא משנה לי. אולי זה מאוחר מדי.
יצא לי לדבר קצת עם המשפחה שלי, הם מבינים שאולי אני "נפלתי בין הכיסאות" של החיים. גדלתי לבד מדי, בלי סביבה תומכת ואוהבת כמו שצריך? אז למדתי להסתדר לבד, לחיות לבד, והיום איני יודעת כבר לשתף ולפתוח. רגילה לעצמי.
נכון, נראה שהכל פתיר. צריך כוח בשביל זה. אני בספק אם יש לי כוח. הכדורים אולי משפיעים מעט, אבל אני לא מוכנה לקחת כדורים כל חיי. כרגע עושה מה שאומרים לי כדי שישחררו אותי. בבי"ח הקודם איימו שאם אני אבקש להשתחרר הם יעשו לי וועדה רפואית ויאשפזו בכפייה במחלקה סוגרה.
יש לי זכרונות רעים מדי ממחלקה סגורה. לא יכולה להכיל ולקבל את זה. לא מוכנה לזה.
לפני חודש לא רציתי למות, רציתי להפסיק לחיות. עכשיו אני מרגישה שאני רוצה למות, אין לי כוח לחיות. אולי וויתרתי, התייאשתי, אולי אני עצלנית או אנוכית.
כל היכולות שלי לא יעזרו לי בנושא הזה. יודעת שמהר מאוד אני אחזור לאותו מקום.
בינתיים אני מאוד אבודה כאן. לא מקבלת תשובות. לא יודעת מה לעשות עם העולם שבחוץ, העבודה, החיים, מחויבויות. הדירה...
יש תשלומים שתיכף יורדים לי מחשבון הבנק, ואין להם מאיפה לרדת כרגע.
אין לי פה תשובות, יש לי הרבה לחצים.

הרבה אנשים מאושפזים פה על דיכאון, זה לא מקום לאנשים עם דיכאו. זה מכניס אותי ליותר דיכאון. ואת כולם כאן. משעמם נורא. וזה בעייתי ממש שאין עיסוק. אני מנסה להעסיק את עצמי. רוצה שיחשבו שאני בסדר.
\מרגישה שנתתי הזדמנות, וגם העליתי את הצורך שלי בקבלת טיפול. כדורים זה לא טיפול בעיניי. ושיחה של 5 דקות עם פסיכיאטר פעמיים בשבוע ממש לא יקנה לי טיפול. יש לי הרבה מה הלגיד ואין מי שישמע.
\
לצערי, האתר לא עובד טוב מהאייפון ואני לא יכולה להיכנס ולכתוב. עכשיו הגעתי פה לריפ0וי בעיסוק ויש כאן מחשב. אני אבל כותבת בחרדה שיש מי שרואה. מעדיפה לשמור על סודיות.

תהיו חזקים,
הלוואי והיה פתרון יותר יעיל לאנשים כמוני, שבאמת יכול לטפל. כדורים אולי יכולים להיות מקפצה, אבל צריך גם בריכה לקפוץ אליה.
מאכזב אותי מאוד. מייאש גם יותר.

הייתי כותבת עוד הרבה, ואני יכולה לחפור הרבה כמו שחלקכם יודעים :) כרגע לא יכולה כי מסתכלים עליי.

שבת שלום
אוהבת את כולכם.
וגם אותכם סהרונים!!!

לצפיה ב-'תרגישי טוב, עליזה'
תרגישי טוב, עליזה
02/02/2017 | 12:35
72
את רואה שחברים ובני משפחה כן דואגים לך.
לא יודעת איך זה עובד עם שיחות באשפוז. לא הייתי שם.
כשתצאי, אם תתחילי לעבוד, תוכלי לממן שיחות דרך הביטוח המשלים של קופת החולים שלך. המחיר לא בשמים.
בהצלחה.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
02/02/2017 | 19:03
36
ידוע שבתי חולים פסיכיאטריים בדרך כלל לא טובים ומקשים על המטופלים, אבל אולי זה מה שיש וצריך לפחות לנצל את העובדה שהם יכולים לעזור ולהועיל. לולא אושפזת, אולי היית במצב נפשי קשה יותר שלא תוכלי לפתור. נשמע מחריד מה שסיפרת שאמרו לך שאם תבקשי שחרור יאשפזו אותך במחלקה סגורה, אולי במקום זה תבקשי שהמומחים האחראים יבדקו מדי פעם את מצבך ויחליטו איך כדאי לעזור לך, ואולי הם יחליטו לשחרר אותך.  הכי חשוב שתבריאי, הילחמי על מצבך הנפשי והגופני ותני לאחראים לעזור לך ככל שיוכלו.
 
לצפיה ב-'לא מקומי'
לא מקומי
02/02/2017 | 22:56
1
58
אני לא קורא או כותב פה כמעט בכלל, אבל היום הרגשתי שאני חייב מפלט... וקראתי הרבה הודעות, חלקן שלך, אז אני מרגיש שאני קצת מכיר אותך עכשיו.
אני מזדהה מאוד עם הרבה דברים שכתבת. גם אני מרגיש שאין טיפול לכולם. לא כולם צריכים מישהו שיציל אותם מעצמם, יש אנשים שצריכים פשוט להפסיק. וזה בסדר. את לא אנוכית ולא עצלנית.
אני מאחל לך שהטיפול הנוכחי ישפיע. שהכדורים יעזרו לך להרים את הראש מעל המים, ויתנו לך את הכוח לגלות בעצמך שהחיים שלך שווים לחיות אותם. הלוואי ותגשימי את עצמך בצורה הכי טובה שיש, תכילי את הרע על רקע המון טוב. אני גם מאחל לך שאם זה לא יעבוד, שתמצאי את הכוחות לעשות מה שאת צhttp://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/63/%D7%AA%...ריכה.
שולח לך חיבוק בימים הקשים האלה.
לצפיה ב-'אופס. בטעות הדבקתי קישור לדף אחר. תתעלמו.'
אופס. בטעות הדבקתי קישור לדף אחר. תתעלמו.
02/02/2017 | 23:12
10
לצפיה ב-'אל תוותרי '
אל תוותרי
02/02/2017 | 23:50
51
על החיים ועל שיחות
בסך הכל יש הרבה דברים יפים בחיים
אבל הדיכאון הורס אותם כי לא מצליחים להינות מכלום
את יותר קשוחה מבעיות ורגשות קשיים
את קשוחה מחיים
אל תוותרי
אם את כבר שם תתטפלי בעצמך ותתני לאחרים לטפל בך
תבקשי עזרה ועובדת סוציאלית
לא יודעת מה להגיד אין לי חשק לכלום מרגישה שלקחו לי את הטעם התלהבות הזאת
אבל אני רואה בך קצת ניצוץ קטן מה שאולי אין .
אז תעצמי את הניצוץ הזה
ותכילי את הרגשות הרעות כי אין ברירה חלק מאיתנו נמאס נכון
אבל אנו פה ואנו נתמודד .

לצפיה ב-'שלום לך, '
שלום לך,
05/02/2017 | 21:57
25
אני קראתי את מה שרשמת ורוצה לאחל לך שתהיה חזקה(לא יודע אם זה איחול אידיוטי)
תאבקי על החיים האלה, הם מספיק חשובים בשבילך אני בטוח בזה.
אני לא אשכח שענית לי כשאני הייתי זקוק לעזרה
לצפיה ב-'מתייעץ בדילמות הרגילות'
מתייעץ בדילמות הרגילות
01/02/2017 | 20:29
3
79
אני כבר הרבה זמן משוחח עם אנשים בדרך של התעניינות בתחביבים, שואל אותם על מה שעשו בתחביביהם ומספר על מה שעשיתי בתחביביי כי זה הדבר האישי החשוב בחיים של האדם ואני רוצה חברות אישית וחזקה. אנשים בכפר מחשיבים את זה לחקירה ומתנתקים ממני בגלל דרך הדיבור הזאת. אני תוהה איך אפשר לפתור את זה. בנוסף אני רוצה לדעת אם מבחינה הגיונית אפשר להטעות מבלי להגיד דברים שקריים ולא נכונים ע"י דיבור על העברת המסר עצמה למשל במשפט כמו "אתה יכול להבין שזאת האמת" וגם מבחינה מעשית באלו מצבים זה כדאי, הכוונה במצבים שבהם חשוב להסתיר ולהטעות.
לצפיה ב-'אולי לנסות כיוון אחר?'
אולי לנסות כיוון אחר?
02/02/2017 | 12:39
2
43
כבר חודשים שאתה כותב על התעניינות בתחביבים, וכנראה זה לא עובד.
יש מישהו - מדריך/מטפל שיכול לתרגל איתך שיחות?
 
לצפיה ב-'ניסיתי כמה פעמים אפשרויות אחרות'
ניסיתי כמה פעמים אפשרויות אחרות
02/02/2017 | 18:46
1
35
וזה לא ממש הצליח, ואני גם לא ממש מבין מה רע בדרך של התעניינות בתחביבים. היא נראית לי מאד יפה ויכולה לתרום היטב לחברויות, אבל אני מניח שאני לא מיישם אותה נכון או שלא מקבלים אותה נכון מאיזושהי סיבה. בנוסף חשוב לי לדעת אם מסוכן להגיד "אתה יכול להבין" במקום לשקר.
 
 
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
12/02/2017 | 19:09
2
אני מניח שלדבר על תחביבים זאת דרך טובה, כי צריך לשוחח על דברים מעניינים מהחיים כדי להיות בחברות טובה ואישית. אמנם יש אנשים שלא אוהבים לדבר על דברים אישיים ולכן מוטב לשוחח אתם על דברים כלליים יותר. כנראה מבחינה הגיונית אפשר להגיד "אתה יכול להבין" כי או שיאמינו לי או שלא, אבל זה לא תמיד נכון מעשית כי זאת התחכמות.
 
לצפיה ב-'התביעה נדחתה . . . מה עושים עכשיו? '
התביעה נדחתה . . . מה עושים עכשיו?
30/01/2017 | 09:36
8
140
אחרי שבמשך חודשים ועדת הערר ייבשה את התיק בלי שום הצדקה, ביטוח לאומי הודיע שהתביעה נדחתה. מעל 40%, אבל אף סעיף לא עובר את ה - 25%.

אז אין לי פרנסה, אין לי תמיכה כלכלית, ועכשיו מתברר שגם האופק היחיד שהעזתי להביט לעברו בזהירות נעלם.

מרגיש שהאופציות שלי אוזלות.
לצפיה ב-'האם יש לך אפשרות'
האם יש לך אפשרות
30/01/2017 | 14:19
2
73
1. לערער לוועדה גבוהה יותר
2. לפנות לעו"ד שמתמחה בתביעות נגד בתביעות נגד הביטוח הלאומי?
למיטב ידיעתי, אם תפנה לעו"ד, אתה לא משלם מיד אלא חותם על חוזה שבו אם תזכה בתביעה , אתה תשלם אחוז מסויים ממה שתקבל. אם לא תזכה, תצטרך לשלם בכל מקרה את שכר הטרחה של עוה"ד. חשוב על כך היטב. אולי בשי"לאו בעמותת "ידיד" יוכלו לסייע לך באופן ראשוני בכל מה שכרוך בערעור כזה.
לצפיה ב-'תודה על התגובה במבי'
תודה על התגובה במבי
01/02/2017 | 16:36
1
41
יש אפשרות לערער לבית הדין לענייני עבודה. אני אבדוק אפשרות להיעזר בסיוע משפטי, אבל בכל מקרה אני מניח שמדובר בתהליכים ארוכים . . .
לצפיה ב-'היי'
היי
07/02/2017 | 17:33
8
יש שירות חדש לביטוח לאומי לגבי תביעות *3928
כמו כן עמותת "ידיד" מסייעת ללא תשלום
במקרה של נזיקין אין תשלום אלא על בסיס אחוזים.עו"ד טומשין מעולה
 
לצפיה ב-'גיוס משאבים'
גיוס משאבים
31/01/2017 | 22:31
2
57
 
ThereIsTruth יקר,
 
אני שומעת את התסכול שלך מבעד למסך, אחרי שחיכית במשך חודשים, עם  תקווה בלב... וכעת, זה נשמע שאתה מרגיש כאילו כל הקלפים נטרפו, כאילו שעכשיו הגעת אל הסף ואין מוצא, מה שמביא בתורו, באופן טבעי, תחושות של בלבול, חשש ולחץ מהעתיד לבוא...
לא פירטת הרבה, אז אני מתקשה לחשוב איתך על האופציות האפשריות כרגע. נשמח לשמוע יותר, אם תרצה לשתף, במה אתה עוסק? האם יש לך מעגלי תמיכה כלשהם (לאו דווקא כלכליים)?
אם תעדיף, אתה מוזמן גם להגיע לשיחת צ'אט בסה"ר, שיחה אנונימית, אחד על אחד עם סייע. הצ'אט פתוח כל יום בין 21:00-00:00.
 
שולחים לך בינתיים חיזוק גדול מרחוק ותזכורת קטנה:
"If It Doesn't Open... It's Not Your Door"
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
01/02/2017 | 16:43
1
55
אולי באמת ביטוח לאומי הוא לא הדלת הנכונה . . . השאלה מה כן.
 
אין לי לצערי מעגלי תמיכה / חברה כלשהם. אני בודד, ללא חברים וידידות, וניתקתי קשר עם המשפחה לפני מספר שנים. 
 
לא השתלבתי במקומות עבודה, וניסיתי עשרות. אין לי מקצוע, כך שמדובר בעבודות לא מקצועיות (מוקדים טלפוניים, פקידות).
 
בגלל התרופות השינה שלי היא בדרך כלל לסירוגין ואני ישן מוקדם וקם לפנות בוקר, אבל אני חושב שדיאלוג יכול לעזור לי והצ'ט הוא רעיון טוב, אז בשבוע הבא אני מקווה להתאים את עצמי לשעות האלה ולהיכנס לצ'ט שלכם.
 
תודה רבה על העידוד ועל הנכונות לעזור, אני מאוד מעריך את זה
לצפיה ב-'סיפור מאוד עצוב'
סיפור מאוד עצוב
02/02/2017 | 09:15
39
איך תחיה ללא פרנסה?
 
לצפיה ב-'נחכה לך...'
נחכה לך...
01/02/2017 | 23:52
45
לילה טוב 
לצפיה ב-'מצטערת לקרוא'
מצטערת לקרוא
02/02/2017 | 12:37
40
כאחת עם בעיות פיזיות שלא קיבלה כלום מאף אחד.
מה המצב הפיזי שלך?
אם אתה יכול בינתיים לבצע עבודות פשוטות, כמו חלוקת עיתונים או מלצרות, תוכל להתפרנס. מאחלת לך הצלחה.
לצפיה ב-'תסכול וייאוש?!'
תסכול וייאוש?!
30/01/2017 | 18:16
3
160
שלום לכולם ,
בזמן האחרון אני מרגישה כל כך לא מושכת ולא מעניינת ... אני מוצאת את עצמי מלא פעמים כיאלו מתזכרת לבעלי שלא שכבנו כבר שבוע...מקרה אחרון כל כך נפגעתי ממנו שאני לא מבינה מה נסגר עם הבן אדם..זה הכניס אותי למחשבות יתר ולנסיון להבין האם אני באמת מאושרת איתו? חגגנו 4 שנים ביחד - הכנתי ארוחה וקיבלתי אותו בבית עם לבוש סקסי...ישבנו אכלנו וכולי התרגשתי שיאללה יהיה לנו עכשיו סקס סוער...ומה?! הבן אדם פתח בירה וישר נתקע בטלוויזיה...אז קצת רמזתי..נגיעות פה ושם..אבל כלום הבן אדם לא מגיב...אז אמרתי לו מה קורה? אולי תתפנה קצת ונתפנק? ענה לי : מה את ממהרת יש לנו את כל הלילה....וואלה כמה דקות אחרי שראיתי שהטלוויזיה יותר מעניינת ממני פשוט הלכתי והחלפתי בגדים. הגיע חצות הבן אדם הלך לישון ונזכר שאו צריך לעשות סקס...תודה באמת אבל לי כבר החשק נעלם לפני שעות. הסברתי לו מה הרגשתי ושנעלבתי...ובאמת קיוויתי שהוא יבין ושלמחרת הוא יתקן את עצמו.במקום זה אני מתעוררת באמצע הלילה מזה שפשוט "מזיינים" אותי בשושו..בלי שום נשיקה,נגיעה,ליטוף או עם איזה תשוקה...יעני אה הייתי חרמן אז חייב להוציא למה שאלך עם ביצים כחולות.כמובן למחר דיברתי הסברתי וקיוותי שהוא הבין ויתקן את עצמו. בסוף שבוע של כלום לא סקס לא מילה טובה לא כלום...כל הזמן הזה רק גרם לי לחשוב מה אני צריכה את החרא הזה? למה מגיע לי היחס הזה? הרי הצעות מאחרים לא חסר לי אז למה אני סובלת? למה אני סולחת? למה אני ממשיכה איתו אם אני לא מרגישה כל הזמן שמחה...אלא רק רגעים בודדים..כל הזמן אני רק מוצאת את עצמי מערערת על היחסים האלה...אפילו לרגע חושבת אם כל כך משעמם לו איתי או לא יודעת מה אז להסכים לשלישיה? או להסכים לו שילך בלעדי? האם מגיע לו ביכלל שאסכים ככה בשבילו לדבר כזה...כשאני רק שמה לב שהבן אדם רואה כל יום פורנו/תמונות של בחורות ערומות...ושאני כל פעם מחדש מתאמצת שיתעניין בי...אין לי כוח כבר לכל המחשבות האלה לכל התסכולים שאני מרגישה כל פעם מחדש....אבל למה כל כך קשה לקום וללכת לתמיד?! :(
לצפיה ב-'אינטימיות רגשית'
אינטימיות רגשית
30/01/2017 | 22:10
1
56

KB91 יקרה,
נשמע שאת מרגישה עזובה על ידי בעלך, למרות שאתם ביחד. את אומרת שאת לא מרגישה יותר מושכת או מעניינת, כששני המדדים הללו נקבעים, בעצם, על ידי יחסו של בעלך אלייך בתחום האינטימי. את מנסה למשוך אותו, טורחת, ונשארת, כפי שאת מתארת, ללא כל תגובה מצידו. את בוודאי מרגישה מתוסכלת מהמצב ביניכם, ואולי אפילו מחפשת מה לא בסדר אצלך, אם הוא לא נמשך אלייך כפי שאולי היה פעם. את אפילו שואלת את עצמך האם כדאי "לרענן" את חיי המין שלכם באופציות לא שגרתיות כמו שלישיה, או, לחלופין, לוותר ולעזוב.. כי אולי המחיר עבורך גבוה מדי.
הרחבת לגבי מה קורה, או נכון יותר, לא קורה ביניכם בתחום האינטימי. לא כל כך הרחבת לגבי תחומים אחרים: האם קיימת ביניכם אינטימיות רגשית? האם אתם חולקים את רגשותיכם, תוכניותיכם ומשאלותיכם זה עם זה? האם את מרגישה שאת מעניינת אותו באופן כללי, כמי שאת? השאלה היא, האם חיי המין הם חלק נפרד או שלוחה של היחסים ביניכם באופן כללי. אולי אם תבחני מקרוב על מה מבוססת הקירבה שקיימת, או לא, ביניכם, תוכלי להגיע להחלטות מושכלות יותר. כדאי לקחת בחשבון, שגם אם את מרגישה שאת יודעת מה את רוצה לעשות, את עשויה להרגיש "קפואה" ולא מסוגלת להגיע לידי החלטה, וכאן אולי כדאי להתעמת עם רגשותייך. למשל: כשאת שואלת למה קשה כל כך לקום וללכת לתמיד, האם הרגש שעומד מאחורי הקושי הזה הוא האהבה הגדולה שאת רוחשת לבעלך, או הפחד שלך מלהישאר לבד? אין ספק שגם זה וגם זה הם רגשות שיכולים להשפיע על החלטתך או להקשות עלייך להגיע אליה, ובהתחשב בכך אולי תרצי לערב עזרה מקצועית. ולמרות שהבעיה ביחסים שלך עם בעלך משפיעה על איך שאת מרגישה כלפי עצמך, כדאי שתזכרי את האיכויות שלך, שאינן תלויות ביחסים שלך איתו.
 
 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה!'
תודה על התגובה!
31/01/2017 | 11:44
53
באופן כללי יש לי ולו תקשורת,הוא חולק איתי בהרבה נושאים ויש לו כמה דברים במשותף. מה שכן לפעמים יש לו תקופות שהוא נהיה אטום - לא מספר הרבה ורוב הזמן פשוט יושב לו בשקט. תקופות כאלה אני מנסה להבין אותו לפעמים בן אדם באמת צריך להיות קצת עם עצמו ולסדר מחשבות וכד'...אבל - השקט הזה דווקא מתבטא איתי ולא עם אחרים- כלומר עם חברים הוא מתנהג אחרת מראה שהכל בסדר חולק צוחק איתם כיאלו הכל רגיל ואז בבית הוא שקט. שאלתי אותו מלא פעמים למה דווקא איתי אתה ככה? תמיד עונה לי "איך ככה?" והכל בסדר בא לי פשוט קצת שקט...(אז אני מבינה מזה שהשקט כיאלו ממני שגם זה די מעליב האמת - למה שקט ממני? אנחנו לא מדברים כל שעה בזמן שהוא בעבודה וגם כשהוא בבית אני יכולה להתעניין בהתחלה מה קורה מה חדש ואז אני עוזבת אותו לנפשו להנות מהטלוויזיה - אז באמת שאני לא מבינה במה אני כבר כל כך מציקה.) בכל אופן אני תמיד מדברת על דברים שמציקים לי ושאני מעדיפה שיעלמו או ישתפרו אבל לצערי הוא לא תמיד מייחס כזו חשיבות לזה כמוני. מה שיוצר אצלי תסכול כיאלו אני מדברת עם הקירות. אני מאוד אוהבת אותו הוא האהבה הראשונה שלי ולמרות האהבה היו כבר כמה פעמים שקמתי והלכתי. אבל מה תמיד אחרי כמה חודשים בסוף הייתי מתפייסת איתו הוא היה מבטיח לי שהוא ישתדל וכן הוא היה משתדל באמת אך לזמן יחסית קצר מה שהביא אותי יום אחד להחלטה שאין לי כבר כוח להתעסק כל הזמן באותו דבר - קמתי והלכתי שוב והפעם ליותר זמן וממש התעקשתי לא לחזור..בסוף הוא התאמץ , שינה גישה, התנהגות - זה די הוכיח לי שכיאלו טוב יש תקווה והאמת מאז דווקא הכל היה רגוע יותר וגם הגענו לחופה בסוף והכל באמת זרם בהרבה יותר רוגע - אז ביגלל זה פיתאום החודש החוסר עניין הפיתאומי הזה בפן המיני ולפעמים אפילו בכללי שאני רואה שהוא פחות מתעניין מה שלומי ומה חדש כמו שהייתי רגילה עורר בי הרבה סערת רגשות ומחשבות שמה כבר קרה?! כמובן שאלתי אותו - ענה לי הכל בסדר פשוט יש מלא עבודה ואני עייף ואין לי כוחות לכלום. אני באמת מקווה שזו באמת הסיבה ולא משהו אחר שהוא מסתיר ממני....
לצפיה ב-'שלום'
שלום
01/02/2017 | 19:05
26
בעיות בקשר נוצרות כל הזמן, וצריך לפתור אותן ביחד וגם בעזרת גורמים חיצוניים שמבינים. נסו לעבוד על הדיבור, על הדאגה זה לזה, עשו דברים מעניינים ביחד ואולי גם כדאי שתפנו לאיש מקצוע שיעזור לכם לשפר את חיי המגע שלכם. כמובן, כדאי גם שתנסו לעבוד בעצמכם על המגע והתשוקה, צרו מצבים אינטימיים ותיזמו קרבה.
לצפיה ב-'לקרוא ולשמוע על דברים שעושים לי רע'
לקרוא ולשמוע על דברים שעושים לי רע
30/01/2017 | 17:55
10
163

למעשה טריגר  כפול .  נתחיל בסיפור מזעזע  על מישהי שהתאבדה
. אישה בת 36 . נתקלתי לראשונה בסיפור בפייס , יש איזו תערוכה על נשים שעברו תקיפה מינית ,וזאת שהתאבדה היא בין המצולמות ואז רק היה כתוב שהיא התאבדה .
ואז היה עליה פוסט עם כל הסיפור ,זה קרה לה בגיל 14 ע"י האב
החורג שלה ,בן הזוג של אמא שלה .
אמא שלה לא עשתה כלום ידעה הכל ,ראתה במו עיניה ולא עשתה דבר . נהפוך הוא כאשר היא ביקשה להפסיק אמא שלה אמרה "למה להפסיק ?". לא עזבה את האיש הזה כן ?
ופשוט במשך כמה שנים כי זה קרה יותר מפעם אחת ,לא עשתה כלום .
אותה אישה/בחורה מתארת שזה מה שהיה לה הכי קשה ,מעבר למעשים המגונים היא תיארה שמה שהיה לה הכי קשה זה ההתנהגות של אמא שלה .והיא אמרה שכאשר אמא לא אוהבת אז יש משהו שלא מתמלא אף פעם.
(האבא הביולוגי מת כאשר הייתה יותר צעירה ).
* אני מבינה על מה היא דיברה במובן של משהו שלא מתמלא .
לא הייתי צריכה  לקרוא על זה ,אבל נמשכתי לקרוא את הסיפור .
סיפור מאד קשה . יכולתי לקרוא את הכותרת ולהפסיק אבל קראתי הכל ,וזה עשה לי רע .
נדמה לי ביום שישי או שבת קראתי את זה ועד עכשיו רע לי מהסיפור הזה .
ובנוסף היום בתוכנית הרדיו של גבי גזית דיברו על משהו מאד עצוב שגם ברגע שהוא אמר על מה הנושא יכולתי והייתי צריכה לא להקשיב .
דיברו על חלל צה"ל שקבור במקום שהוא אינו בית קברות ,
אמא שלו ביקשה שיקברו אותו שם כי זה קרוב לה לבית וכעת היא מבקשת להפוך את המקום לבית קברות כי היא תרצה בעתיד להיקבר לידו ,ולא מסכימים .
חלל של צוק איתן שאני דווקא זוכרת את שמו (למרות שהיו לא מעט חללים משם זכרתי את שמו ).
גבי גזית העלה את ראש העיר בישביל לשוחח איתו על זה ,
הוא רצה להעלות גם את האם השכולה,אבל בסוף היא לא דיברה כי הוא אמר שהיא מאד נסערת.  בסוף לא שמעו את קולה הוא רק אמר שהיא מקשיבה לשיחה ,הקשיבה לשיחה כולה ופשוט לא יכלה לדבר בגלל סערת רגשות.
וגם זה עשה לי מאד מאד רע לשמוע את זה .
למה לא לעצור ? לא לקרוא,לא להקשיב לדברים כאלה שעושים רע .ונכון אי אפשר רק להתעסק בדברים טובים ,אבל שני הדברים האלה ממש עושים לי רע .מאד מצערים וכואבים.
וזה לא שאצלי הכל דבש כן ? כך שזה מוסיף לי עוד .
למה אני עושה את זה לעצמי ?
לצפיה ב-'שמו הוא דניאל פומרנץ ז"ל'
שמו הוא דניאל פומרנץ ז"ל
30/01/2017 | 18:48
83
והוא מכפר אז"ר.
 
לצפיה ב-'נגיעה במקומות הכואבים... '
נגיעה במקומות הכואבים...
30/01/2017 | 18:54
60

מילקי יקרה,
אני קוראת את מילותייך ובראשי מהדהד שירו של אלתרמן "שיר משמר":
 
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך 
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך, 
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך, 
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים 
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך 
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים 
מן הדומם, מן המחכה והמושך 
והממית כמי באר ואש כיריים 
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך 
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך. 

אני מרגישה את החוויה שלך שאת מתקשה לשמור על עצמך, שאת כמו נמשכת לגעת במקומות הכואבים, כמו מעין גירוד של צלקות ופתיחה מחודשת של פצעים ו/או הוספה של משקל לכובד שכבר קיים בחייך...

ובמקביל אני חושבת לעצמי על הרצון הטבעי שקיים בנו להיפגש עם המקומות הללו, לשמוע את סיפורם הכואב של אנשים... יש במפגש זה הזדמנות לפגוש ולעבד מחדש פצעים אישיים שלנו, יכולת להתנחם בנחמת רבים ויכולת לקבל השראה... לפעמים גם מפגש עם כאב שמגיע דרך סיפור של מישהו אחר מקל על היכולת לחוות ולעבד את הכאבים האישיים שלנו...

ואולי המשמר שאלתרמן מדבר אליו, קשור ביכולת לווסת ולמנן את הנגיעה במקומות הכואבים... מעין פשרה בין לבחור להתעסק רק בטוב ולהדחיק את המקומות הכואבים, לבין התייחסות לצורך לגעת בהם ולדבר אותם...
ואולי הדרך לעשות זאת היא ללמוד לאט לאט לזהות, מתי וכמה אנחנו יכולים לשאת, ומתי זה מציף מידי ושם אותנו בסכנת טביעה...ואולי הדבר המהותי הוא לא להיות לבד עם ההצפה, לדעת להישמר אולי משמעותה גם לדעת לשתף, לדעת להיות ביחד אל מול הגלים הסוערים...

יקירה, רוצה להזמין אותך להרחיב בחוויות הרגשיות אל מול אותם דברים שעושים רע.... ולא להישאר לבד עם דברים שקשה לעכל...
אנחנו פה, כאן בפורום או בצ'אט, מה שתבחרי...
 
שולחת חיבוק חם,
חיבוק שמבקש להזכיר שאנחנו פה איתך
 
לצפיה ב-'קישור לכתבה על הבחורה שדיברת עליה'
קישור לכתבה על הבחורה שדיברת עליה
30/01/2017 | 18:57
57
לצפיה ב-'תיקון'
תיקון
31/01/2017 | 11:25
2
65

הכוונה לפגיעה מינית ,ולא לתקיפה מינית .

היא עברה פגיעה מינית  ולא תקיפה מינית.

* תודה סה"כ.  

ותודה גם לך במבי  .

אתמול בערב בחדשות שידרו עליה כתבה ,עם הקול
שלה , הפעם לא צפיתי .

אנסה למנוע מעצמי תכנים כאלה , וכמובן גם אנשים שעושים רע ,

תודה לאל הכל על מי מנוחות ואין מסביבי אנשים שליליים , אפילו האוחצ'ה  הוא לא עד

כדי כך שלילי , וגם כאשר יודעים איך להתנהג מולו ,למשל לא להתווכח ,לא להביע דעה נגדית

אז הכל בסדר .  אז אין אנשים מסביבי אנשים שעושים רע , או שמתנהגים  לאחרים  בצורה

מזוויעה  . עשיתי כל כך הרבה טעויות אבל למדתי מהן ,  ואין מצב שהיום זה יקרה לי מה

שהיה לי אז .אין מצב . הלקח נלמד ,בהחלט .


לצפיה ב-'היי מילקי,'
היי מילקי,
31/01/2017 | 11:58
1
43
באיזה ערוץ היתה הכתבה?
לצפיה ב-'מצאתי את הכתבה'
מצאתי את הכתבה
31/01/2017 | 12:23
38
זה היה בערוץ 10.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
01/02/2017 | 19:00
19
העולם הוא מערכת שמורכבת מדברים טובים ורעים, ולכן לצערנו יש אנשים שסובלים. זה שלא נדע מהרע לא יעזור לפתור אותו, ולפעמים גם אם נדע עליו לא יעזור. צריך להרגיש אמפתיה לפחות לאנשים הקרובים אלינו והחשובים לנו כמו העם שלנו, כדי להוכיח שאכפת לנו מהם ואולי גם נוכל פעם לעזור להם באיזושהי דרך. בנוסף כדאי לדעת על רוע שנגרם לאחרים כדי שנלמד מכך איך להיזהר בעצמנו ולהזהיר את חברינו מאותו מצב רע.
 
לצפיה ב-'כאב'
כאב
03/02/2017 | 00:01
2
17
הסיפור הראשון מזעזע מגעיל ונורא.
השני מסובך
תכלס לא כל מקום יכול להיות בית קברות
נראה לי מורכב המצב .
אבל זה רק דעתי
ומבינה את המשיכה לקרוא דברים כאלה
כי אנו קוראים דברים שמכילים גם כאב
כי גם לנו יש כאב
סוג של דומה נמשך לדומה .
לא שקל לקרוא על הצלחות של אחרים שאנו עמוק בבור
עמוק עמוק בבור ורק החמצה בוערת שם בלב.
נראה שכל דבר גורם לי לעצב אני כמו פצצה מתקתקת

לצפיה ב-'לא רק אנחנו נמשכים לתכנים האלה'
לא רק אנחנו נמשכים לתכנים האלה
03/02/2017 | 13:52
1
31

אם תשימי לב (ואת זה למדנו גם בקורס של החשיבה החיובית)
שכל החדשות מורכבות רק מדברים רעים לא מדברים על מעשים
או ארועים טובים בכלל  ,וזה בגלל שמה שמוכר מה שמעניין אנשים
זה לקרוא(לראות/לשמוע ) על דברים רעים : רצח,אונס,שוחד,
כל מיני שערוריות.
נכון שעלינו זה משפיע יותר חזק בגלל הרגישות וכל מה שעברנו
ועדיין עוברים.
בנוגע להצלחות של אנשים : תלוי . מבינה מאד למה את מתכוונת.
לי זה הכי צורם בפייס עם אנשים שהיו איתי בביה"ס או בצבא .
בנוגע לכאב אצלי מה שעובד זה שני החתולים המקסימים ,בע"ח בכלל ,וגם
חברתי הטובה שתמיד אני יכולה לפנות אליה (חוץ משישי בערב עד מוצ"ש ).


לצפיה ב-'רוב החדשות '
רוב החדשות
03/02/2017 | 17:51
24
רעים 
יש גם טובים כמו מחקרים וגילוים של תרופות נסים שקראו.
נכון שרעים יותר מצליחים ואנשים יותר קוראים אותם זה החיים ובסוף זה עושה להם רע יש השפעה שלילית לחדשות האלה .
כן פייסבוק זה מחלה רעה לראות אנשים שדכו אותי מצליחים לא קל . בכלל לראות אנשים בגיל שלנו שהספקו המון כאב לב .
לצפיה ב-'מישהו פה היה באשפוז יום באיכילוב?'
מישהו פה היה באשפוז יום באיכילוב?
30/01/2017 | 17:36
2
38
לצפיה ב-'אנא חילקו חוויות מאשפוזי יום שונים'
אנא חילקו חוויות מאשפוזי יום שונים
30/01/2017 | 17:36
23
לצפיה ב-'לא הייתי שם '
לא הייתי שם
01/02/2017 | 00:34
51
בעיקרון דברתי על זה בעבר 
אני הייתי בבית חולים פחות מוכר 
אשפוז יום 
בעיקרון מקבלים אותך פכיאטר בודק אותך 
ואז מתחיל סדר יום 
בבוקר שיחה קבוצתית עם כולם ושני אנשים צוות זה יכול להיות פכיאטר או עובדת 
ואז ארוחת בוקר 
ואז לשחק משחקים כן כמו טאקי 
ואז ריפואי ועיסוק כמו לתפור וזה 
או ששוב משחקים ילדים 
ואז קבוצה בסוף כל פעם משתנה . 
ואז בבית .
אבל אני הייתי במקום דפוק 
מקווה שאין את החרטא הזה בכל מקום . 
אהה ששכחתי להגיד מחליקים תרופות אחרי קבוצה בבוקר. 
וגם לפני שהולכים לבית . וכן תרופות לבית 
כל אחד מה שהוא צריך 
משנים במהלך האישפוז תרופות 
לי לא היו שיחות . 
יש אנשים שקיבלו שיחות . 
לצפיה ב-'חלומות רעים'
חלומות רעים
28/01/2017 | 14:41
7
103
שלום לכם
בחדשים האחרונים אני חולמת חלומות מפחידים ומתעוררת
מהצעקות שלי.
זה קורה בערך פעם בשבוע.

בזמן האחרון יש  לי בעיות שאינן פתורות שמטרידות אותי אבל
זה יותר ברמה של דברים שמכעיסים אותי יתכן שזה מה שגורם
לחלומות הרעים, יש למישהו עצה מה עושים?

לצפיה ב-'.....'
.....
28/01/2017 | 16:33
3
45
לצפיה ב-'תודה קוסמת'
תודה קוסמת
28/01/2017 | 18:50
2
43
אבל זה כבד עלי לקרוא את מה ששלחת לי.
חיפשתי עצה פשוטה וענינית יותר.
לצפיה ב-'תכתבי את החלומות שלך תשני את החלקים'
תכתבי את החלומות שלך תשני את החלקים
28/01/2017 | 20:29
1
106
השליליים שלהם בסיפור לחיוביים ותחשבי על החלום עם השינוי כמה פעמים במהלך היום במשך תקופה בסוף זה יחדור לשינה וישנה את חלומותייך מהיסוד
לצפיה ב-'ממש הבנתי :)'
ממש הבנתי :)
30/01/2017 | 09:30
35
פעם זה כלב. פעם רוכב אופנוע שהפחיד אותי ופעם אשה
שהתנפלה עלי פתאום, לא נורא אני אתגבר.
לצפיה ב-'להתמודד כשערים'
להתמודד כשערים
30/01/2017 | 23:08
1
25

ריקולה יקרה,
זה בוודאי מפחיד ומתיש להיאבק בסיוטים במשך זמן כה רב. נשמע שאת מרגישה חסרת אונים מול הסיוטים האלה, ומחפשת להם סיבות בחיי הערות. אבל גם אם את יודעת מה גורם לסיוטים, ולא ברור אם את בטוחה בכך או לא, את עדיין לא יודעת כיצד להפסיק אותם.
אולי כדאי שתבררי עם עצמך האם אותן בעיות לא פתורות, שמכעיסות אותך, הן הגורם לסיוטים. אולי אם תתמודדי עם המקור לחרדות, הסיוטים יפחתו וייעלמו. יכול להיות שאם תפסיקי לפחד בחיי היום-יום, הפחד לא יגלוש לך ללילה בדמותו של סיוט. ואם את לא מוצאת את מקור החרדות בחיי הערות, או קשה לך להתמודד איתו, אולי כדאי לך להיעזר במטפל שיבחן איתך את הסיבות.
 
 
לצפיה ב-'סהר שלום! לא מדובר בחלומות זוועה וסיוטים'
סהר שלום! לא מדובר בחלומות זוועה וסיוטים
31/01/2017 | 10:06
27
אלא חלומות מפחידים שגורמים לי לצעוק ולהתעורר, זה קורה
כפעם בשבוע ואני אכן חושבת שהבעיות הלא פתורות גורמות
לי לכעסים ולחלומות האלו.
אלו בעיות שאין בכוחי לפתור אותם ולכן אני חשה חסרת אונים
מולם אני גם מרגישה שיש חוסר צדק בענין הזה. מפליא אותי
שענינים שגורמים לי למטרד וחוסר מנוחה גורמים לי לחלומות
מפחידים.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
01/02/2017 | 19:06
12
אולי כדאי שתחשבי כל הזמן במיטה לפני השינה מחשבות טובות ונעימות, על דברים שאת אוהבת ובעיקר על דברים שאת אוהבת לעשות כמו תחביבים שלך ומה שאת עושה בהם בזמן הפנוי. אם העניין יחמיר, פני לפסיכולוג.
 
לצפיה ב-'סיוט-להיות-הומוסקסואל!!!'
סיוט-להיות-הומוסקסואל!!!
29/01/2017 | 16:15
3
81
אתמול ראיתי באתר הכרויות של הומואים בחור שיש לו היום יום הולדת 27 היום פתחתי את האתר והוא שינה את זה שהיום הוא בן 25!
כמה זה עצוב שבני 27 מרגישים זקנים!!!!
אני שונא את זה שאני הומוסקסואל!!!
אני מתעב את ההומואים!!!!
הם כולם מחפשים צעירים גם כשהם זקנים שמנים ומכוערים בני 50 הם רוצים בני 20!
ואז מי שחוגג 27 צריך לשקר בגיל, טוב אפשר להבין אני כבר התחלתי להרגיש פחות נחשק באתרי הכרויות בגיל 23 ובגיל 24 שיקרתי בגיל שלי.
אני שונא את ההומואים! נשים לא מחפשות ילדים הם מחפשות גברים!!!!
למה אני הומו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לצפיה ב-'היי'
היי
30/01/2017 | 01:00
2
61
אני יכול להבין את זה: להבין כמה שזה עצוב ולהבין באותו עת גם למה בחור צעיר מוריד מהגיל שלו.
בגריינדר מישהו בן 20 אמר לי שאני מבוגר בשבילו. זה גרם לי להבין שאני צריך לחזור לאנטי איג'ינג' מכמה כיוונים (שזה גם טיפוח אבל לא רק) וגרם לי להבין שאני צריך לשקר בגיל.
 
"אני שונא את ההומואים! נשים לא מחפשות ילדים הם מחפשות גברים!!!!
למה אני הומו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
זה משפט מאוד יפה. נכון לרוב נשים מחפשות גברים ולא ילדים וזה עוד סיבה למה שווה להיות סטרייט ובקטע הזה אישה מוערכת בעיניי. זה באמת דוחה שאנחנו כהומואים , רובנו אך לא כולנו מעדיפים לשכב עם צעירים מאוד. זה מתסכל שזה חלק ממני וחלק רחב מהקהילה הגאה. באמת מבאס שאני שייך לקהילה הזאת.
בעבודה שלי יש עובדת בת 21 שיוצאת עם בחור בן 27 וזה בסדר מבחינתה. וזה אחלה.
באחת העבודות הקודמות שלי בחורה בת 20 סיפרה לי שהיה לי סקס מדהים ועם מי? עם גבר בן 30. אני הייתי אז בן 19 ואמרתי לה שהוא מבוגר והיא אמרה לי שהוא מדהים.
 
נשים זה עם אחר ולעיתים מבאס שאני בתוך כל הברוך הזה. אכן קהילה מסריחה ואני לגריינדר אחזור רק כאראה במיטבי. במילא אני לא נפגש עם בחורים שמעוניינים בי שזה גם פאק גדול שיש בי כאילו לא חסר פאקים...
לצפיה ב-'בחורה בת 20 סיפרה לי שהיה *לה*'
בחורה בת 20 סיפרה לי שהיה *לה*
30/01/2017 | 01:04
25
לצפיה ב-'הגיל אינו הכל'
הגיל אינו הכל
30/01/2017 | 18:46
51
היי nike, שמי ניר, מפרוייקט מגן למלחמה בלהטבופוביה.
קראתי את הההודעה שלך והיא העציבה אותי מאד. התחושה כי דוחים אותך רק בגלל הגיל, שהכל מתחיל ונגמר בשאלה אם אתה צעיר מספיק, הסטריאוטיפ של הקהילה כמקום בו הנעורים הם הדבר החשוב ביותר, וכל מי שעבר את גיל 25, או 30 הוא כבר זקן קשיש שאף אחד לא רוצה - מעיקה, מפחידה, ובאמת יכולה להביא לסלידה ורצון לא לקחת חלק בקהילה שכזו. אבל מדובר בסופו של דבר בסטריאוטיפ, שחלק אמנם מנסים לחיות על פיו, אבל רבים אחרים לא. 
 
נכון, בגריינדר יכול להיות שמדובר בתופעה נפוצה שמציגה תמונה קשה וכואבת. אבל חלק ניכר מהעניין הוא בגלל מה שהאפליקציה משדרת, למי היא נועדה, ואת מי היא משרתת. ממש כמו בקרב כל קבוצות אוכלוסיה, גם בקהילה יש כאלו שאוהבים צעירים ויש כאלה שאוהבים מבוגרים, יש כאלה שאוהבים רזים, יש כאלה שאוהבים שריריים, ויש כאלה שאוהבים שמנמנים דווקא. יש כאלו שאוהבים שחומים ויש כאלו שמעדיפים בלונדינים. ממש כמו שיש סרטייטים שאוהבים בלונדיניות או ברונטיות, חטובות או מלאות, גבוהות או נמוכות. וגם אצל הסטרייטים, ממש כמו אצל הגייז, באפליקציות ובאתרי סטוצים תמיד תראה העדפה לבלונדיניות רזות, אבל מה שקורה באותן אפליקציות הוא לא בהכרח מייצג את המציאות.
חשוב לדעת ולהבין את זה, כי אחרת אנחנו רק מעצימים ומאדירים את הסטריאוטיפ הזה, ומעבירים מסר לאחרים שזו אכן הנורמה, וזה המצב. אז אולי כדאי לעצור, לחשוב פעמיים, לחפש אופציות אחרות ולא לקחת חלק ביצירת הדימוי הזה.
 
שיהיה לך הרבה בהצלחה,
אשמח להמשיך לדבר אם תרצה באופן פרטי בפייסבוק,
ניר, פרוייקט מגן,
 
לצפיה ב-'כיצד מגייסים מוטיבציה להצליח?'
כיצד מגייסים מוטיבציה להצליח?
27/01/2017 | 03:25
3
97
אני יודע מה נכון עבורי לעשות (בערך, לרוב יודע מה תחושת ליבי אומרת) אבל מתעצל לבצע. הראש מבין, אבל יש קושי שאני לא יודע בדיוק לומר בדיוק מהיכן הקושי הנפשי הזה מגיע. אני רוצה להתקדם, להצליח ומרגיש תקוע, כמו קפוא במקום, עושה את הרגיל והמוכר ולא מתקדם... שוב אומר יודע מה לעשות כדי להתקדם אבל קפוא במקום..
לצפיה ב-'להפשיר את הקיפאון'
להפשיר את הקיפאון
29/01/2017 | 22:46
1
29

היי נייק היקר,
אני מבינה שאתה מתוסכל, כי היית רוצה לקחת צעדים קדימה... אבל במקום אתה תקוע, אולי כמו בחול טובעני שקשה לך לצאת ממנו.  נראה שאתה נמצא במן שגרה שמעיקה עליך כי היא ממשיכה לחזור על עצמה שוב ושוב...
יקר, יכול להיות שכשאתה מסתכל על מה שאתה רוצה לעשות, הוא נראה לך קשה לביצוע, מהמקום בו אתה נמצא. אולי תוכל לנסות לפרק את מה שאתה רוצה לפעולות קטנות, אך אפקטיביות, ולבנות צעדים שנראים יותר ברי ביצוע...
מאחלים לך המון בהצלחה
תמיד שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'תודה '
תודה
30/01/2017 | 04:07
12
לצפיה ב-'שלום'
שלום
01/02/2017 | 19:08
10
חשוב קודם כל אלו מטרות אתה רוצה להציב לעצמך. חשוב מה חשוב לך, מה כדאי לך. השתתף במסגרות שעוסקות בנושאים שחשובים לך ושמעניינים אותך, ועסוק בהם גם בזמן הפנוי ובחיים הפרטיים. מסגרות חברתיות יכולות מאד לעזור בחיים.
 
לצפיה ב-'לא רוצה שיסמכו עליי.'
לא רוצה שיסמכו עליי.
28/01/2017 | 14:22
2
97
תקופת מבחנים מתחילה עכשיו. תקופה גורלית. יש גם איזו עבודה שמוטלת עליי כחלק מקבוצה. וחברים וקשרים שאני זונח בינתיים.
מחשבות ורגשות אשמה נוכחים תמיד. כל רגע שאני מעביר באי עשיית דבר הוא רגע שבגללי קורה למשהו מישהו. אדם שאני מכיר, אדם חשוב, סובל בזה הרגע כי אני לא יוצר איתו קשר ומתעניין בשלומו. יש כמה וכמה אנשים כאלה בכל יום.
ואני שואף למצב שבו אף אחד לא יהיה תלוי בי, אף אחד לא ירצה לשים בי את מבטחיו ואני אהיה מנותק מכל תחושת חובה.
אולי לעבור למקום אחר שבו איש לא יכירני. ואולי במקום החדש אוכל לפתח קשרים ומלכתחילה לא לתת את ההרגשה "סמכו אליי, אני אדם טוב, אשרת אתכם ואמלא את כל חוסריכם". לא אחוש בתחושה הכואבת הזאת של לאכזב. "חשבתי שאתה גבר. מסתבר שלא".
אני לא רוצה שאף אחד יראה בי גבר. אח גדול או משענת.
רק - בנאדם.
ואז, כשאגיע למצב הנחשק הזה - תבוא הבדידות. יבוא החוסר שלי. ארצה שמישהו ימלא אותו. ארצה אנרגיה שתגיע מבחוץ. אצא לחפש אחריה, ואראה למולי מבטים קרים ומנוכרים. לא אצליח לכבוש אף לב כי לא באמת ארצה, אדע שאין לי מה להחזיר בחזרה למי שרק יציע.
אז איך אפשר לעזאזל לאזן את המאזניים האלה... איך אפשר בבת אחת לא להיות אשם וכן להיות מלא?
לצפיה ב-'רק בן אדם'
רק בן אדם
29/01/2017 | 22:40
22

ריבוע עגול יקר,
אני מבינה שהאחריות מכבידה עליך מאוד, בגלל שהיא רודפת אותך ולא מניחה לך, ועוד באמצע תקופה משמעותית כל כך בחיים שלך... נשמע שיש לך גם נקיפות מצפון בגלל עוד ועוד אנשים שאולי אתה מרגיש שנשכחו לרגע מאחור...
ובניגוד למצוי- אצלך נראה שהרצוי הוא לגזור חוטים שקושרים אותך למחוייבות, אשר ממנה אתה מעוניין להיות חופשי. אולי אתה שואף לתחושת הנינוחות שתגיע בעקבות גזירת החוטים... במקום תחושת האומללות שמגיעה לאחר שאכזבת אחר שסמך עליך... ושיראו אותך כמו הבן אדם שאתה, בשר ודם.
אני שומעת שמפחיד אותך לחשוב על התוצאה הנוראה של התרחיש ששאפת אליו- להישאר לבד, ושיהיה לך צורך בכך שאחר ימלא לך את החור שהבדידות תיצור בפנים.
יקר, לפעמים נראה שהמצב בלתי אפשרי והאחריות סוגרת עלינו מכל הכיוונים. ניתן אולי להקציב מעט זמן בכל יום כדי לחדש את הקשרים, ויתכן שכך תוכל להרגיש מעט יותר מלא בפנים...
מאחלים לך הרבה בהצלחה בתקופת הבחינות... אתה מוזמן להמשיך לשתף ,
שלך,
מתנדבת סה"ר. 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
01/02/2017 | 19:11
6
חשוב לעזור ולהיטיב לאנשים, גם בכלל וגם מאהבה לאנשים מסוימים. תן לחברים מעשים טובים באופן טבעי כמחוות רגש, ואז יהיו יותר אמתיים ומוצלחים. הראה להם שהם חשובים לך ואכפת לך מהם. תן דאגה והתעניינות רגשית. אז יהיה לך יותר קל להשקיע בחברויות.
 
לצפיה ב-'ממש רע לי בתקופה האחרונה'
ממש רע לי בתקופה האחרונה
29/01/2017 | 10:40
3
97
כול טעות שאני עושה -אני עושה מזבוב פיל.
יש לי מצבי רוח רעים שנמשכים שבוע שלם אני מסוגלת לא לצאת מהבית כול השבוע. בחודשיים האחרונים אני בערך מתפקדת.
אני כן מבשלת ומנקה כדי שיהיה לי נעים יותר ושיהיה לי מה לאכול.
אין לי הרבה מוטיבציה ואין לי חברים שיהיו שם כשאני צריכה.
יש לי חלומות רעים שקשורים לעבר. אני די מיואשת יש לילות שאני אומרת אוף לא בא לי לקום מחר נמאס לי מהחיים האלה של בדידות ומצבי רוח.
לצפיה ב-''
29/01/2017 | 17:35
39

שלום לך בתאל,
אני ממש יכולה לשמוע את הייאוש בדברייך.. מספר כמה התקופה הזאת כבדה.. כמה מצבי הרוח האלו לפעמים יכולים להחשיך את היום.. את השבוע.. אני שומעת שכבר אין כל כך כוחות להתמודד.. כי לא קל לסחוב את הכובד הזה לבד.. והלילות.. גם הם לא נותנים מנוחה.. וחלומות מהעבר מציפים אותך.. ובלילות אלו עולות בך מחשבות שאולי עדיף לוותר, מחשבות על מוות שנתפס כמנוחה..  
אבל בתאל יקרה.. בתוך כל הייאוש הזה, בתוך כל הקושי.. נראה שאת משתדלת לשמור על שגרה.. עושה פעולות שיגרמו לך להרגיש נעים יותר.. אני שומעת דרכך את הקול שרוצה להמשיך, שנאחז בחיים וכמו מבין שמדרך המוות אין דרך חזרה..
הקול הזה, יכול להיות מאוד קטן, אבל הוא מכניס אור לחשכה.. ואולי אם תצליחי לתת לו יותר מקום.. למצוא דרכים נוספות בהן את יכולה להנעים ולדאוג לעצמך- אולי כך ניתן יהיה להפוך אור קטן לאור גדול נגד החשכה.. והטעויות, אם תוכלי לנסות צעד צעד לקבל אותן וללטף, במקום להלקות, יוסיפו גם הן אור..
 שולחת לך חיבוק מלא באנרגיות חיוביות  
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
01/02/2017 | 19:14
12
אולי חסרות לך מטרות. את צריכה למצוא מטרות שאת אוהבת, שאת חושבת שישמחו אותך וייטיבו אתך. אולי אף תצליחי למצוא מטרות מקוריות שלא חשבת עליהן קודם וזה ישמח אותך עוד יותר וייתן לך מוטיבציה. השתתפי בחוגים, במועדונים, אולי גם בלימודים, צאי לעולם והכירי אנשים. מלאי גם את זמנך הפנוי בתכנים ע"י עיסוקים, תחביבים ולמידה מגורמים שונים על נושאי עניין. אז תהיי יותר מאושרת.
 
לצפיה ב-'למה יש לך מצבי רוח רעים,אלו מצבי רוח ?'
למה יש לך מצבי רוח רעים,אלו מצבי רוח ?
05/02/2017 | 21:48
7
 
 
 
 
לצפיה ב-'תסכול'
תסכול
28/01/2017 | 20:44
4
80
כל המילים לא יכולות לבטא שום דבר
בודד לי נורא
מפחיד לי נורא
כל מה שאני כותבת נטול משמעות, מלבד לעצמי כמובן
אין לי כוח להסביר, גם ככה זה חסר טעם אף אחד לא שומע.
רק שנורא לבד לי ובא לי שמישהו יראה אותי
לצפיה ב-'מילים'
מילים
29/01/2017 | 17:33
27
שלום לך יקירה,
קראתי את המילים שלך והן כמו מהדהדות באוזניי.. כאילו נאמרו מתוך בור עמוק.. את מספרת שלמילים שלך אין משמעות עבור אחרים.. אבל עבורך, הן עדיין משמעותיות..
כמה בודדה ומפחידה החוויה בין הפער הזה בין התחושות הפנימיות, לקושי להעלות אותן על הכתב.. נשמע שנמאס לך מהחושך והיית רוצה כבר להיראות..
יקירה, ישנם זמנים בהם הרגשות שלנו כל כך חזקים, כל כך עוצמתיים, שמילים- רק יחלישו אותם.. ישנם זמנים בהם אין לנו כוחות להסביר לאף אחד.. לפעמים גם לא לעצמנו.. זמנים בהם היינו רוצים שפשוט יראו אותנו, בלי שנצטרך לדבר.. בלי שנצטרך לצעוק..
אבל את כאן יקירתי.. ואני כאן, לגמרי בשבילך.. בשביל לשמוע אותך.. גם בלי שתצעקי.. גם בלי שתדברי.. שומעת אותך מתוך השתיקה ומקשיבה.. בשקט.. כשאת כאן איתנו- את אף פעם לא לבד.. שולחת לך חיבוק מלא חום
 
לצפיה ב-''
30/01/2017 | 00:14
10
לצפיה ב-'שלום'
שלום
05/02/2017 | 11:07
5
מלים יסבירו כל מה שיש לו משמעות הגיונית. צריך לחפש את הניסוח הנכון. קחי קצת זמן, חשבי ונסחי לעצמך במחשבה ואחר כך הסבירי. אנשים אוהבים לעזור, רוב האנשים טובים. צריך למצוא את האנשים הנכונים ולהיות ברור ואמתי.
 
 
לצפיה ב-'את צריכה יותר לפרט מה מפריע לך...'
את צריכה יותר לפרט מה מפריע לך...
05/02/2017 | 21:50
8
אני יכול להגיד:"תהי חזקה","אני מבין אותך" אבל זה לא ישנה כלום אם לא תפרטי מה הדברים שבאמת מפריעים לך בחיים

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

 ורדה צדיק - מאמנת NLP בקריות לשינוי איכות החיים
מרגישים תקועים?
ענת בן דוד- סקסולוגית
חשים חוסר סיפוק מחיי
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ