לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1471914,719 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'הפיצול שלי הולך וגדל.. טריגר!'
הפיצול שלי הולך וגדל.. טריגר!
09/02/2018 | 00:14
7
101
לעבוד - בסדר, אחלה.
אם כי.....
לא יודעת.
לא בטוחה שלא מתחיל להתגנב גם לשם.
והדיכאון. הולך וגדל.
אני פשוט רוצה לבכות.
למרר בבכי.
אין לי כוח.
עבדתי היום.
ואני רוצה למות.
אני מקנאה בבחורה שהרגו אותה בסרט שראיתי שלשום.
אני זקוקה שמישהו קצת יטפל בי.
קצת יבשל לי.
אני מרגישה שאני שוקעת.
אני עייפה ושוקעת.
זקוקה לחיבוק.
אני שמחה שתיפקדתי מצויין היום.
אמנם צלצלתי לער"ן בשביל להצליח לצאת מהמיטה.
כן, רק כדי שיעזרו לי לצאת מהמיטה.
שיתמכו בי כדי לצאת.
אני מרגישה שיש לי רצון התנתקות מוחלט וגמור. לשבת ולבהות מול טלויזיה ולא להיות. להיעלם.
שני הביעותים הכי נוראים שהיו לי בחיי אי פעם (כתוצאה מתופעות לוואי של הכדורים שכבר הפסקתי) מהבהבים לי על לוח ההכרה.
אני בסדר לכאורה.
ואני במצב נוראי.
רק היום קחי אוויר. אל תתייאשי. מחר יום חדש.
והעובדה שאני יכולה,
כן, אני בכל זאת מצליחה איכשהו לתפקד,
לפחות את הדברים הכי חשובים,
מעודדת.
לצפיה ב-'אני בוערת מזעם וכאב!!!!!! טריגר!'
אני בוערת מזעם וכאב!!!!!! טריגר!
09/02/2018 | 03:04
2
69
שוב - על הפסיכולוגית ההיא, המיתולוגית, המצויינת-עלק, זאת שהרסה אותי!
אני כל כך כועסת שוב.
כמה חודשים הייתי פחות או יותר בסדר, מאז שכתבתי כאן את כתב-ההאשמה שלי אליה, אז נרגעתי.
ומה שעולה מאז, אני מנסה לדחוק ולדחוק.
אבל לעזאזל, היא נמצאת לי בכל פינה ופינה!!!!!!!!
היא כבר מכסה כל סנטימטר של מציאות מיטיבה. אני כבר לא רואה כלום. רק את הפנים המתנכרות שלה!
עם המילים הרכות שאז חשבתי אהבה, ועכשיו אני יודעת: מניפולציה.
עם המילים האלה שמשתרגות סביבי כמו חבלים, כמו חוטים, וכובלות אותי.
שוב בימים האחרונים אני רוצה לסמס לה, לכתוב לה, ואני בכל כוחותיי עוצרת את עצמי. כי אני יודעת שזה יוביל רק לרע עוד יותר. לנורא. כי היא שוב תתעלם ממני, ו.... אני אשתגע.
בא לי לקחת אוןתה בזרועותיי ולטלטל אותה בכוח.
לטלטל אותה בכוח ולצרוח עליה "מה עשית לי?!  מה עשית לי?!"
היא הייתה אלופה בלהוציא ממני את הרע, את הזעם, להשאיר אותי חסרת שליטה, מתעוותת, צורחת חסרת שליטה בקליניקה שלה, פוגעת בעצמי פיזית כשאני דופקת את ידיי במסעדי הכורסה שלה.
וכל השנים האלה...
עשרים ושתיים שנה שהייתי בטוחה שזאת אני עם ההתפרצויות זעם  שאין לי שליטה עליהן
מתפללת לאלוהים שוב ושוב כדי שאצליח לא לצרוח עליה
מתחננת
לוקחת כדורים שםסיכיאטר רשם לי נגד התפרצויות זעם
מאשימה את עצמי
רותחת על עצמי
ובסוף מה?
זה כבר לא קורה לי. בכלל.
שנתיים וחצי אני בטיפול אצל המטפלת החדשה וזה לא קרה אפילו פעם אחת.
אני רוצה להגיד לה "אני שונאת אותך."
אני רוצה להגיד לה "מה עשית לי."
אני רוצה להגיד לה "זאת את! זאת את! לא אני!!!!!!!"
 
לצפיה ב-''
09/02/2018 | 08:37
41
ואת צודקת. זאת לא את. זאת היא.
ותהיי חזקה...
לצפיה ב-'מחזיקה לך אצבעות, גקימופסי'
מחזיקה לך אצבעות, גקימופסי
12/02/2018 | 14:26
8
אני בעצמי במצב רוח מזופת ומצטערת שלא כתבתי, אבל אני קוראת אותך כול הזמן ומקווה שמצבך ישתפר.
לצפיה ב-'לתפקד מבחוץ ולפרפר מבפנים'
לתפקד מבחוץ ולפרפר מבפנים
09/02/2018 | 08:40
38
אני ממש מכירה את ההרגשה. הייתי שם...
שולחת חיבוק מרחוק...
לצפיה ב-'מקווה שתרגישי טוב'
מקווה שתרגישי טוב
09/02/2018 | 10:55
10
לצפיה ב-'מצטרפת לשרשור שלך'
מצטרפת לשרשור שלך
09/02/2018 | 15:41
1
48
שחור לי כרגע בנשמה. אפור כהה מאוד עם קצת מידי נקודות בהירות וקטנות נורא.
ואין לי כוח. 
 
בערב אלך לשמחה, ואיכנס לתוכה, ויהיה לי שמח, בלי כוח. אהיה בין אנשים שאני אוהבת ואיהנה מהם, בלי כוח. וכשאחזור הביתה לנוח, ארגיש את כל חוסר הכוח במלוא עוצמתו. 
אני מרגישה רצון לבכות כל הזמן. 
 
הדיכאון הוא שלי. הזעם הוא שלי. ההתפרצויות יוצאות ממני, כשהן יוצאות. הן אצלי.
כדור עוזר לי להרגיע את הדיכאון. אבל הוא שם.
לנתק קשר מאבא שלי, ומעוד טריגרים בחיים שלי - זה דבר טוב מאוד, זה מייתר את הצורך בהתפרצויות והן אינן. אבל הגורם להן ישנו. 
ואם אין צורך בהתפרצויות, ואני לא צריכה לשנוא את עצמי עליהן, עדיין יש ביטוי אחר לכאב שבפנים. שהוא שלי. יש דיכאון, מחשבות רעות. יש טריגרים אחרים שמעלים התנהגויות או הרגשות אחרות - כי הכאב שבפנים הוא שלי, ואף אחד לא עושה לי שהוא יהיה שם. 
הוא שלי כי אני צריכה להתמודד איתו. אם לא איקס (הורים) היה מכניס לי אותו לנשמה, וויי (דמות משמעותית אחרת) היה עושה זאת.
 
יש לי תפקיד בחיים - להמיס את הכאב שלי באהבה גדולה, להעניק לכל אדם שאיתי את האהבה שהייתי רוצה לקבל בעצמי. 
 
נכון שיש כוח בלהתעצבן על הזולת שעשה לי ולכעוס עליו בזעם. וצריך לעשות את זה כשצריך. עכשיו, כששחור וחלש ואין כוח לעשות את התפקיד. עכשיו אולי כן צריך לצרוח ולכעוס ולהאשים.
אבל אין טעם להאמין לזה בשורה התחתונה. אי אפשר להישען על זה ולייצב את הנפש שלי על האמונה הזו, שעשו לי, ובלעדיהם הכל היה תקין ושפיר אצלי. 
יש לי תפקיד לעשות, כשאני מרגישה טוב יותר. להכניס לאמונה את הידיעה שזו אני שצריכה להמיס את הכאב שלי ולהנחיל לעצמי את החיוך התמידי שבא מעומק הנשמה. 
 
 
לצפיה ב-'שחרית, מישהי, פילוסוף ואופירה//// תודה, סליחה /// טריגר'
שחרית, מישהי, פילוסוף ואופירה//// תודה, סליחה /// טריגר
15/02/2018 | 01:38
10
המון המון תודה על העידוד.
וסליחה שרק עכשיו כותבת.
היה לי כשבוע ממש מזעזע
כשבשיאו הפנימי היה יום שהרגשתי שאני ממש קרובה ללכת לאכול בייגאלע (זה מהסדרה "שטיסל" - למות. אני כמובן מתכוונת להתאבדות. סליחה)
ובשיאו החיצוני הייתה אצלי פריצה בבית.
הכול בסדר. לא קרה כלום בסופו של דבר. אני לא רוצה לפרט על זה כדי לא ללבות הרגשות לא נעימות, אבל זה לא היה קל.
אני בכל זאת בשינוי תרופתי ומתחילה לחזור לטיפול אחת לשבוע (הייתי כבר אחת לשבועיים)
אבל קראתי אתכן וזה עודד את רוחי.
תודה רבה רבה
 
לצפיה ב-'רע מאד'
רע מאד
06/02/2018 | 06:57
16
103
אני במצב ממש קשה קבלתי התקפת אסטמה אין מי שיעזר האבא אדם ממש חולה ואמא אשה פשוט רעה שלא עוזרת לי ולא לו ןאני מספרת לעצמי סיפורי ם בראש כל הזמן שיש לזה אבל פשוט אין היא אדם רע ואני לא יודעת מי יעזור לאבא ולי
לצפיה ב-'מצטערת לשמוע...'
מצטערת לשמוע...
06/02/2018 | 23:19
5
43
איך את? התאוששת מההתקף?
לגבי אמא שלך: לא כתבת פעם שאין לה אנרגיה פיזית, כי היא לא אוכלת או משהו כזה? כלומר - שהיא לא עוזרת לא כי היא אדם רע אלא כי יש לה קושי פיזי..?

לצפיה ב-'הי'
הי
07/02/2018 | 15:17
4
36
אני קצת יותר טוב ואת צודקת לגבי אמא אני פשוט קצת נסערת בגלל כל מה שקורה ועכשיו אחרי לילה ממש קשה של אבא אנחנו איתו שוב בחדר מיון
לצפיה ב-' במה חולה אביך?'
במה חולה אביך?
07/02/2018 | 20:12
3
29
נקרא שהוא במצב גופני רע מאד, טוב וחשוב שאתם נמצאים אתו ותומכים בו. נקווה שהרופאים יצליחו לעזור לו ושיבריא מהר. האם יש דרך שתוכלו לעזור לו?
לצפיה ב-'הי'
הי
07/02/2018 | 22:15
2
47
אכן הוא לא במצב גופני טוב כרגע  בעיות גב כאבים עזים הזיות. בעקבות כדורים פצעי לחץ רבים תת תזונה והיום כמעט נחנק כאשר בלע משהו קראתי בדחיפות למד"א ואח מביקורי בית אמר לי אשפזי אותו דחוף, נהיה איתו ואם הוא יהיה זקוק לעזרה אביא מה שצריך
לצפיה ב-'מקווה שיבריא מהר'
מקווה שיבריא מהר
08/02/2018 | 14:14
1
11
לצפיה ב-'תודה'
תודה
08/02/2018 | 14:30
9
לצפיה ב-'שלום'
שלום
07/02/2018 | 20:10
1
36
האם את חולה כבר הרבה זמן באסטמה או שזה היה פתאומי? אני מקווה שתוכלי להיעזר במטפלים מומחים להקל על מצבך. הורים לא תמיד יודעים לתת אהבה, ונכון שיש הורים שלא אוהבים את ילדיהם אבל זה נדיר וחשוב להשתדל ככל האפשר לשמור על יחסים טובים עם המשפחה וגם לתת לפעמים חופש זה לזה.
 
לצפיה ב-'הי'
הי
08/02/2018 | 11:06
24
זה לא פתאומי, הם יודעים לתת, לפעמים יש להם פשוט את הבעיות שלהם ואני קצת שוכחת את זה 
לצפיה ב-'תרגישי טוב '
תרגישי טוב
( לעמוד שלי בתפוז )
07/02/2018 | 22:16
7
38
אלזה יקרה,
 
קראתי בכאב את הדברים שלך. נשמע לי שכתבת אותם בתוך מצוקה פיסית גדולה, שאליה נוספו הדאגה לאבא שלך, הכאב והתסכול מהיחס של אמא שלך, וחשש מממצב שבו את ואביך תישארו ללא תמיכה במצב הבראותי הקשה שלכם. מתוך האופן שכתבת על אמא שלך אני מרגישה שהיא פגעה בך מאוד, אולי דווקא כשהיית הכי זקוקה לתמיכה או לפחות להכלה... כתבת פסקה קצרה כך כך, ועם זאת אני חשה שהיא טעונה בכל כך הרבה רבדים של כאב...
 
מתוך דברים שכתבת בעבר הבנתי שאת מחזיקה הרבה מהעול של הבית על הכתפיים שלך, אפילו שהרבה פעמים את לא מקבלת על כך שום הערכה, אולי אפילו להיפך. אני מתארת לעצמי שהמצב הזה עוד יותר מכביד ומייאש כשאת בעצמך מרגישה כל כך רע פיסית...
 
מאז שכתבת עבר כבר זמן, כמעט יומיים. אני מקווה מאוד שהדברים השתפרו בינתיים ושאת מרגישה יותר טוב, ואולי גם אבא שלך. אני שולחת לך כוחות, ומזמינה אותך להמשיך לשתף אותנו כאן בכל מה שקורה איתך. אני מקווה שהפריקה והשיתוף יכולים אולי להעניק מעט הקלה לפעמים, ושהתגובות בפורום מצליחות לספק תמיכה ועוצמות... בנוסף, כמובן, את מוזמנת להגיע לשיחה אישית ואנונימית עם מתנדב או מתנדבת בצ'ט של סה"ר, שפעיל עד חצות. אנחנו כאן בשבילך...
 
תרגישי טוב,
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
08/02/2018 | 17:55
6
22
שכתבתי אכן הייתי מאד נסערת, אמא שלי נתנה תמיד תמיכה ולכן אולי אני גם תמיד מצפה ושוכחת שגם לה יש לפעמים כל מני. רגעים בגלל כל מני סיבות שקשה לה , המצב של אבא לא היה טוב ואשפזו אותו בבית חולים נקווה לטוב 
לצפיה ב-'אלזה, מה נשמע?... יותר טוב?.....'
אלזה, מה נשמע?... יותר טוב?.....
09/02/2018 | 00:16
5
7
לצפיה ב-'תודה ג'קי'
תודה ג'קי
09/02/2018 | 12:41
4
27
לא פשוט בכלל הוא חולה וגם לי מאד לא קל נפשית 
לצפיה ב-'אני מקווה מאוד שישתפר'
אני מקווה מאוד שישתפר
09/02/2018 | 20:14
1
15
לשניכם.
המצב הגופני והמצב רוח.
שבת שלום שתהיה
לצפיה ב-'אמן תודה'
אמן תודה
09/02/2018 | 21:04
4
לצפיה ב-'אלזה, את צריכה שיהיה מי שיתמוך בך'
אלזה, את צריכה שיהיה מי שיתמוך בך
17/02/2018 | 22:05
1
6
את לא יכולה להמשיך לבד להיאבק ולתמוך, כשלך עצמך אין שום משענת!
בואי תחשבי איתי: יש מישהו שהיית יכולה לפנות אליו לתמיכה נפשית, או לעזרה טכנית כלשהי, או ליעוץ בעניין אבא שלך?
לצפיה ב-'היי שחר'
היי שחר
17/02/2018 | 22:21
8
 מזל שיש את הפורום טיפה לפרק, אין ממש מישהו שחר, אני משתפת את אמא שלא חסרות לה בעיות בריאות משלה, ופה בבית חולים רק עושים לי יותר רע, לא מספיק היחס הלא מקצועי ואינטיפתי של הצוות גם יש כמה אחים לא נעימים באופן אישי, כאילו לא חסר לי דיכאון את חושבת גם מה עשית רע להם, אחד בפרצוף בכוונה כל פעם אומר שלום רק לאמא ואני אוויר לגמרי ובאמת שלא עשיתי לו כלום והשני גם כן מוזר מבקש ממני טלפון שמע שאני לומדת מקצע מסוים אמר לי מיוזמתו שזה הוא בדיוק רוצה ללמוד אמרתי לו יופי אם תרצה עזרה בתחום בכיף אמר כן מאד רשמי לי הפרטים רשמתי לו לא טוב לו הדף אמרתי לו אסמס  לך לא טוב אז חלאס משעמם לו בחיים שהוא משגע משפחות של חולים מה הקטע? רק טיפוסים כאלו עוד חסר לי נוסף לצרות.... 
לצפיה ב-'אולי אני צריך לשנות את הגישה'
אולי אני צריך לשנות את הגישה
08/02/2018 | 15:35
4
63
במקום להתעניין באופן מלאכותי בתחביבים, אשוחח בטבעיות על נושאים משותפים ואעבור בהדרגה לחוויות רגשיות אישיות יותר. במקום לחפש דרכים פילוסופיות לדייק ולא לשקר, פשוט אמנע מלשקר כדי למנוע אי הבנות. כך גם במקום לחפש דרכים מתוחכמות לעדן את הדיבור, אמנע מדיבורים רעים. חשבתי על כך שכל חיי אני מחפש דרכים פילוסופיות רוחניות ומיוחדות לדבר ולחיות ולכן אני סובל מאנשים ולא מתקשר באופן טבעי.
לצפיה ב-'וטריגר בקשר למישהו אחר'
וטריגר בקשר למישהו אחר
08/02/2018 | 15:40
45
יש לי ידידת נפש שחולה כבר שנים בפרנויה קשה ומתפרצת בגללה, ואמרה לי עכשיו וכמה פעמים שהיא חושבת להתאבד בגלל הפחדים שלה. היא חושבת שמסתכלים עליה דרך החלון ומקללים אותה בכל מקום. איך אפשר לעזור לה?
 
לצפיה ב-'הדרך היא אחת ושלמה על כל חלקיה'
הדרך היא אחת ושלמה על כל חלקיה
( לעמוד שלי בתפוז )
12/02/2018 | 00:02
2
16

שלום פילוסוף יקר,
גם אם אתה חושב כל חייך על דרכים רוחניות ופילוסופיות לתקשר עם הסביבה, האם התובנות הנוכחיות שלך לא מגיעות מאותו מקום ממש? האם הדרך שלך לשפר את התקשורת היא בהכרח שגויה? אולי זו הדרך שלך, גם אם היא נראית ארוכה יותר משל אחרים.  אולי הגעת לתובנות חדשות. האם הן בהכרח מבטלות את הדרך שעשית כדי להגיע אליהן?
בעניין ידידתך – אם אתה חושש שהיא יכולה לפגוע בעצמה, כדאי שתפנה אותה לקבל עזרה. אתה יכול להיות חבר טוב ולתמוך בה ככל יכולתך, אבל אינך יכול לקחת אחריות על מצבה. אתה יכול להפנות אותה לצ'ט שלנו, כל ערב (פרט לשישי) מתשע ועד חצות: www.sahar.org.il
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
12/02/2018 | 14:22
1
13
אנשים אומרים לי שהידידה לא מתכוונת ברצינות להזיק לעצמה, שהיא מדברת שטויות ולא צריך לדאוג. אני קצת מודאג לה. בנוסף אני לא חושב שיש לה קשר לאינטרנט בבית. אני מאמין לפחות חלקית בדרך התקשורת שפיתחתי, אבל ראיתי שלא אוהבים אותה ומתרגזים עליי בגללה. הגישה היא להתעניין בתחביבים של חברים, לשאול אותם אלו דברים חדשים עשו בזמן האחרון בתחביביהם ולספר אותו דבר על עצמי. יש אומרים שזה יוצא מלאכותי כמו חקירה.
לצפיה ב-'עכשיו חשבתי אולי'
עכשיו חשבתי אולי
12/02/2018 | 14:43
10
לדבר על תחביבים זה בסדר, אבל מה שקורה שאני שואל את כל השאלות ואחר כך מספר על עצמי וכך משתלט על השיחה, כי אנשים רגילים שאני שואל אותם ואחר כך מספר ואולי בגלל זה לא יוזמים מעצמם בשיחות אתי, ואני לא יודע לגמרי איך לשלב בין סיפורים על תחביבים ושאלות על תחביבים כך שתהיה הזדמנות לשני הצדדים להתבטא.
 
 
לצפיה ב-'עבודה חדשה, צריכה המון אנרגיות, מנסה למחזר ממה שאין'
עבודה חדשה, צריכה המון אנרגיות, מנסה למחזר ממה שאין
05/02/2018 | 23:27
12
91
וזה נורא מתיש, כל כך מתיש, לנסוע שעה באוטובוס, לאבד סבלנות כאילו אני יוצאת מדעתי עוד רגע.
מזל שיש אוזניות, אני שולפת אותם ומנסה להתעלם מכל ההמולה, מצליחה להתנתק ולא לחשוב על זה, שאני תיכף צריכה לעמוד ולמכור תכשיטים, ולעשות רושם טוב, ואני מרגישה זוועה.
אולי "עוד כוס קפה" יעזור לי להתעורר על החיים שלי? אם הוא יהיה מספיק חזק, אני חושבת לעצמי, רק בשביל להצליח להעמיד פנים שהכל סבבה.
למרות שכמעט ובדרך רציתי להתפטר איזה 20 פעם, וכמעט וירדתי בתחנה אחרת כי רציתי לחזור הביתה ולהתכרבל במיטה.
אבל נסעתי בכל זאת, ועברתי את היום הזה, ואני עדיין לא יודעת אם מתאים לי כל הנסיעה הזו בשביל 5 שעות עבודה.
וצריך לעמוד ולמכור תכשיטים, ולחייך, ואני אוהבת אנשים, אוהבת לדבר איתם שעות, אבל צריכה למכור, ולנקב חורים באוזן פתאום, ויש לי פחד מזה, והיא מצפה שאני כבר אעשה חורים מחר במשמרת, ובא לי להגיד לה תעזבי אותי, לא מתאים לי לרעוד בידיים, וגם אין לי מספיק שעות שם, וזה כאילו מבאס אותי על ההתחלה, ואני חוששת שלא אצליח להפריד את המחשבות מההתנהגות שלי בעבודה, ושאני לא אחזיק מעמד, אז למה כל המאמץ? לא עדיף לומר למנהל שאני לא רוצה וזהו?
אני מתוסכלת מעצמי, כי אני מחפשת עבודות שהם הרבה פחות ממה שאני מסוגלת לתת, אז מראש אני מתבאסת על השעות או השכר או אופן העבודה. וכל המחשבות השליליות האלו, למה אני תמיד מוצאת אותם, זה לא ייגמר לעולם?
לצפיה ב-'הי אליס'
הי אליס
06/02/2018 | 05:06
3
50
 אני מעריצה אותך שהצלחת להחזיק מעמד בלי לברוח למרות התחושות החזקות המעורבות
לדעתי יכול להתאים לך מכירה של תכשיטים או דברי אומנות את אומנותית מאוד ותקשורתית ונראה לי יכול להיות לך נעים לדבר עם אנשים שמתחלפים יותר מאשר להיות במשרד כל היום (תקני אותי אם אני טועה).
אם את נלחצת מהלעשות חורים אז אולי תחפשי עבודה דומה רק בלי הצורך לנקב אנשים. זה באמת מלחיץ כי זה אחריות שלך על אחרים ואם את לחוצה ועוד לוחצים אותך עדיף לדעתי לקחת צעד אחורה. 
על כל פנים לגמרי רואה אותך עובדת באיזשהו משהו שמשלב בתוכו אומנות
לצפיה ב-'ולגבי עבודה'
ולגבי עבודה
06/02/2018 | 05:42
2
45
רב הקריזות הן בימים הראשונים
בין כה וכה אז בגדול מומלץ בעבודות חדשות לנסות כמה ימים או שבוע 
לצפיה ב-'נכון, אני אתן לזה שבוע'
נכון, אני אתן לזה שבוע
06/02/2018 | 12:23
1
19
לצפיה ב-'לא אמרתי לך להשאר או לעזוב אמרתי'
לא אמרתי לך להשאר או לעזוב אמרתי
06/02/2018 | 14:15
39
שא' את צודקת ללחוץ על מישהו כשהוא לא בטוח וחרד לנקב לאנשים את האוזניים זה לא אחראי בעליל 
וב' שבכללי בלי קשר לעבודה הספציפית הזאת מומלץ לנסות מעל יום אחד כי החרדות הכי גדולות תוקפות בעיקר בימים הראשונים.
אם היא ממשיכה ללחוץ אולי תבקשי ממישהו אחר לעשות את זה אל תנקהי לאנשים אוזניים כשאת חרדה
לצפיה ב-'תתחדשי על העבודה קודם כל!'
תתחדשי על העבודה קודם כל!
06/02/2018 | 23:27
3
36
למרות שלא קל...
העמדת הפנים הזאת מול העולם, להדק את המסיכה לפנים באוטובוס בדרך לעבודה, להיות קלילה וכיפית כל הזמן, לשמור עך החיוך שלא ינשור. זה עלול להיות באמת מייגע. אני מבינה אותך. אבל מצד שני העבודה מול אנשים שבאים והולכים - יכולה גם לעזור לא לשקוע במצוקה ובמחשבות, ואולי קצת מהחיוך הזה שאת נדרשת להקרין כלפי חוץ - יוקרן בסוף גם חזרה אל הפנים --ויהיה לך יותר טוב :):)
לצפיה ב-'נכון, זה בדרך כלל גם עובד'
נכון, זה בדרך כלל גם עובד
06/02/2018 | 23:34
2
43
אני משתדלת לא לחשוב שלילי, ולקבל את מה שנותנים לי מהיקום באהבה, אבל שום דבר לא נראה לי פרקטי, כאילו אני חייבת משהו יותר מזה.
לצפיה ב-'יותר ממה? מחשיבה חיובית? '
יותר ממה? מחשיבה חיובית?
07/02/2018 | 12:49
1
27
או מהסחת הדעת שעבודה מספקת?
לצפיה ב-'הכוונה לעבודה שתכניס לי יותר כסף, בשביל שאוכל להתקדם'
הכוונה לעבודה שתכניס לי יותר כסף, בשביל שאוכל להתקדם
07/02/2018 | 22:51
24
כי הם בנתיים לא נותנים הרבה שעות עבודה, ואני מתה שיהיה לי כסף להשכיר דירה, כי אני גרה אצל ההורים שלי כבר 4 שנים, ודיייי אני מרגישה כמו ילדה קטנה במקום אישה בת 40
לצפיה ב-'חיפוש עצמי... '
חיפוש עצמי...
( לעמוד שלי בתפוז )
07/02/2018 | 17:53
3
25

היי אליס,

שומעת אותך מתלבטת.. מאוכזבת מהעבודה שלך, מרגישה שאת יכולה יותר, אולי כועסת על עצמך... נשמע שהיית כל כך רוצה משהו אחר. אולי עבודה אחרת, ביטויים אחרים ליכולות שלך ולייחודיות שלך.. אני יכולה לשער שזה גורם לתחושת פספוס ואולי גם לתהיות ושאלות מבפנים על המסוגלות שלך... נשמע שאולי את מרגישה שהחמצת משהו.. משהו מתוכך... ואולי תחושת ההחמצה, הפספוס והאכזבה מעוררות כל פעם מחדש את המחשבות האלה.. מחשבות שמתישות ומעציבות.

אני שומעת אותך מרגישה לא שלמה לגמרי עם מה שבחרת, מצד אחד מאוכזבת ומאחלת לעצמך משהו אחר ומצד שני אולי כבר לא לגמרי מרגישה בטוחה בעצמך.. רוצה להצליח בעבודה הזו אבל גם לא כל כך רוצה.. שומעת אותך גם נאחזת בחלק שאת יותר אוהבת בעבודה, במפגש עם האנשים ובדיבור איתם.. אולי דרך זה את מרגישה בעצמך את החלקים שאת יותר אוהבת בך.. ואולי כמה היית רוצה למצוא את העבודה או המקום שיפגישו אותך עם החלקים שאת יותר אוהבת ובטוחה בהם ופחות עם החלקים שמערערים... נשמע שמתחולל בך ממש מאבק בין מה שמחזק אותך וגורם לך להרגיש מוצלחת לבין תחושת כישלון ואכזבה עצמית... כנראה שזה מאבק חזק ואינטנסיבי כך שזה מרגיש לך כרגע שהוא תמיד יהיה..

כנראה שזה באמת מסע לא קצר של התמודדות לא קלה. ויחד עם זאת, אני חייבת להגיד שהיכולת שלך לספר כאן על ההתלבטות והרצון לחזור למיטה ועל ההתגברות (גם אם זה לא תמיד כך), מעידה אולי על הכח שלך לשאת את המסע הזה ולחפש את הדרך להגיע למקום שלם יותר עם עצמך ועם החיים שלך..
אנחנו תמיד נשמח להיות פה איתך במסע הזה, גם ברגעים של יאוש ותסכול...
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'היי תודה רבה לך מתנדבת יקרה, אני מודה לך, ואת צודקת בהכל'
היי תודה רבה לך מתנדבת יקרה, אני מודה לך, ואת צודקת בהכל
07/02/2018 | 22:48
2
32
היום המשכתי להיאבק בהרגשה הנוראית הזו שהייתה לי, ובעבודה היה לי קצת קשה עד הצהריים, ואחרי זה הצלחתי להתעלות על עצמי, שתיתי עוד כוס קפה שהעיר אותי, והייתה גם לקוחה חמודה שנתנה לי חיוך וקנתה טבעת, וזה נתן לי כוחות להיכנס לעיניינים, וגם מצב הרוח שלי עלה, והתחלתי למכור יותר, והמנהל בדיוק הגיע לביקור וראה שאני עסוקה ושאין לי זמן לדבר איתו בכלל אז יצא טוב.
מאחלת גם לך המון טוב והצלחה ותודה על התמיכה
לצפיה ב-'אליס, את גיבורה ונהדרת. כוחות.....'
אליס, את גיבורה ונהדרת. כוחות.....
08/02/2018 | 01:47
1
10
לצפיה ב-'תודה רבה גם אתה '
תודה רבה גם אתה
09/02/2018 | 00:16
4
לצפיה ב-'במצב לא טוב'
במצב לא טוב
04/02/2018 | 10:52
10
99
הי שלום,
בשבועות האחרונים במצב הנפשי שלי לא טוב בלשון המעטה.
נראה לי, שחייתי בהכחשה עד כמה המצב שלי קשה, וניסיתי לנהל "עסקים כרגיל" אבל אני לא מסוגל יותר.
קשה לי. כואב לי. אני לוקח קלונקס בזמן האחרון פעם בשבוע (חוץ מהכדור הרגיל שלי - ויאפקס) ואני מפחד פחד מוות מהתמכרות אליו. בדמיון שלי להיות מכור לקלונקס זה להפוך לזומבי ולהתנתק סופית מעצמי ומהרגשות שלי.
אוף! המצב קשה, אין לי תמיכה, ואני לא מספיק יודע איך לבקש אותה וממי. אני יודע שיש הרבה אנשים טובים שאוהבים אותי ואכפת להם ממני, אבל הם לא כ"כ יבינו.
נתקלתי במשפט "דיכאון זה כאילו אתה טובע, אבל כולם מסביב נושמים כרגיל והם חושבים שגם אתה..." זה די מתאר את המצב.

עברתי דירה בתוך ירושלים. ניסיתי להתחיל עבודה חדשה. ושני אלה ביחד שברו אותי. עזבתי את העבודה כי הלימודים יותר חשובים לי.
אז כרגע אני ממשיך בלימודים.
אבל לא קל לי. בכלל.
אני לא שלם עם זה.
בסמס' הבא מתחילה  הכשרה מעשית בבי"ס...
צריך עזרה,
צריך תמיכה,
צריך חיבוק...
אה וגם עזבתי את המטפל שלי ב3 חודשים האחרונים. אני לא כ"כ יצליח להסביר למה. אבל מה שכן אהבתי בו שהוא היה עושה מסאג' בסוף רבע שעה, מסאז מושלם... הוא כל הזמן אומר "מגע זה צורך אנושי..." אבל הוא לא מוכן שאבוא רק בשביל זה, ומסאזיסטים אחרים זה לא זה, הוא כאילו נותן לך אנרגיות...
הצילו! זה מה שאני מרגיש כבר הרבה זמן וכלום לא קורה. הצילו?

לצפיה ב-'לא מתמכרים לקלונקס בשימוש לא קבוע'
לא מתמכרים לקלונקס בשימוש לא קבוע
04/02/2018 | 11:15
3
60
פעם בשבוע זה לא שימוש קבוע. זה לא יגרום להתמכרות, במובן שכל פעם תצטרך מינון גבוה יותר. במקרה הכי גרוע, אולי תתרגל לתדירות הזו ותזדקק למינון הזה בתדירות הזו (התרגלות, לא התמכרות), אבל זה לא אסון, יחסית למצב הנתון שלך, שהוא אסון באמת.
תחשוב, באמת, לעומק, כמה זה גרוע שתיעזר בקלונקס 0.5 כל החיים, לא כל יום (בלי להיאלץ להעלות את התדירות ואת המינון)? זה מצדיק פחד מוות? ממש לא. 
 
אני לא יכולה לעזור למצב שאתה מתאר, ובטח שלא להציל אותך. נשמע שגם אתה לא יכול להציל את עצמך ללא עזרה. שאני מקווה שתימצא לך במהרה.
אבל אתה יכול קצת להקל על עצמך בינתיים לשרוד, ע"י שתבין שאתה לוקח כדור שעוזר לך להרגיע את עצמך קצת, לנוח מהייסורים, ותסלק את הדמיון של זומבי מנותק מרגשות. 
אין לך מה לכעוס על הקושי שלך, ולהעניש אותו בדמיון מופרך של אותו מכור וזומבי וכו'. תנסה להסכים לזה. 
זה יהיה חיבוק עצמי קטן שלך את עצמך. כשאדם מסכים לחבק את עצמו, יש סיכוי שהוא יקבל גם מבחוץ איזה חיב(ז)וק.
לצפיה ב-'נכון מאוד לגבי הכדור אין מה '
נכון מאוד לגבי הכדור אין מה
04/02/2018 | 12:24
36
 להתבייש בחולשות נפשיות או פיזיות
לצפיה ב-'תודה אופירה, האמת שגם אני חושב בכיוון הזה'
תודה אופירה, האמת שגם אני חושב בכיוון הזה
04/02/2018 | 18:19
1
37
מותר לשאול כמה קלונקס את לוקחת?
(את יכולה לענות גם בפרטי)
לצפיה ב-'בשנים האחרונות לא לקחתי כמעט בכלל'
בשנים האחרונות לא לקחתי כמעט בכלל
05/02/2018 | 00:21
39
היו תקופות קצרות שלקחתי אפילו כל יום, ובד"כ השימוש שלי אקראי, פעם במשהו לא קבוע בכלל. 
היו שנים שלקחתי לוריוון בערך 2-3 פעמים בשבוע. לא קבוע.
 
נגד דיכאון אני לוקחת ויאפקס (אפקסור), 225 מ"ג. אם יום אחד לא לקחתי, או אפילו איחרתי לקחת בכמה שעות, מיד יש לי חולשה ותחושות מוזרות במוח, כעין סחרחורת כשאני מסובבת את הראש וכד'. וגם יש ירידה משמעותית במצב הרוח. 
זו התרגלות, ואנו יודעים שהכדור הזה יוצר תופעות לוואי קשות כשרוצים להפסיק אותו (לכן צריך לעשות זאת מאוד מאוד לאט ובהדרגה). אבל התמכרות זה לא, כי אין לי צורך להעלות את המינון במשך השנים. 
לצפיה ב-'רשת תמיכה זה דבר בסיסי'
רשת תמיכה זה דבר בסיסי
04/02/2018 | 12:13
42
וזה משהו שמטפלים לא ממש יכולים לעשות מטפל זה או לנתח דברים או לתת תמיכה ברגע נתון ולייצב כי יש במה ואוזן לדבר על מה שמציק אבל זה לא במקום רשת תמיכה.
זה ברור שאדם צריך ללמוד להסתדר לבדו ככול שיוכל אבל אנשים וקשרים תורמים המון.
תמיכה זה יכול להיות אוזן קשבת, אדם לצאת איתו למקום כלשהו לנקות את הראש, אדם שהתקשורת  איתו נעימה, אדם שמעריך דברים שאתה עושה ואומר ותורם לתחושת הביטחון היכןלת והאישור וגם כל מיני מסגרות אולי לחלק מהאנשים תורמים ותחביבים.
להיות רק עם עצמך זה קשה
לצפיה ב-'לקחתי'
לקחתי
04/02/2018 | 18:21
1
43
אבל עדיין לא יודע מה לעשות.
מרגיש כאילו משהו תקוע לי בחזה, בלב.
עומס רגשי חריג.
ואני מנסה להוציא אותו אבל לא מצליח.
כואב.
לצפיה ב-'נכנסתי לשאול משהו וראיתי את'
נכנסתי לשאול משהו וראיתי את
06/02/2018 | 03:16
36
הודעתך. מבינה לליבך. מציעה לך להתנדב, לעזור למישו. זה משחרר ועושה טוב על הלב..אפילו קצת
לצפיה ב-'משה יקר '
משה יקר
06/02/2018 | 09:54
1
34
כל כך הרבה שנים כבר. כל כך הרבה שנים אתה מתמודד. מנסה ליזור לעצמך. מנסה למצוא את עצמך. ונופל וקם, ושוב נופל וקם. ומנהל שיחות מול אלוקים (דיאלוגים? מונולוגים?). והתסכול שאתה בטח חווה, ואולי הכעס. שהכל אותו דבר ושום דבר לא זז, ואין ממי לשאוב קצת עידוד ונחמה וכוחות...
ואני מבינה אותך שזה נורא קשה. ולא יודעת מה להגיד לך, וגם אני חא גיליתי בחיי שום כפתור פלא שאפשר ללחוץ עליו ופתאום דברים יתחילו לעבוד, ויסתדרו להם בשורות ישרות כמו שצריך, כמו שאני רוצה, או כמו שהחברה אומרת לי שאני צריכה לרצות...

פתרונות אמנם אין לי, אבל כן הבנה, וכן הערכה מאוד גדולה אליך - שמתמודד ולא נכנע. וממשיך להיאחז בטוב. וממשיך להאמין. ולא מפסיק לרצות ולשאוף.

ואולי ברגעים הקשים מותר לך להרפות. מותר לא להיות כל כך גיבור. מותר לנוח מעט מהמאבק. ולתת לעצמך להיות מה שאתה באותו רגע. ולתת לעצמך להיות כאוב או כועס, או מדולדל וחסר אנרגיה. או זקוק מאוד לחיבוק ולאהבה...
אולי אם תיתן לסה להיות, ולא תנסה להיאבק בזה ו"לצאת מזה", ותעשה שלום עם החלק הזה, יתםנה יותר מקום גם לחלקים האחרים...

לצפיה ב-'תודה שחר'
תודה שחר
06/02/2018 | 16:49
24
מעריך מאוד.
לצפיה ב-'בין שחייה לטביעה... '
בין שחייה לטביעה...
( לעמוד שלי בתפוז )
07/02/2018 | 17:40
15

משה יקר,

קוראת את זעקתך ושומעת כמו מלחמה... מלחמה שנשמעת כל כך רועשת ומכאיבה מבפנים אבל כל כך שקטה מבחוץ.. נשמע שאתה מתאמץ כל כך להישאר עם הראש מעל למים, לנשום, לשחות, להתקדם. ובאותו זמן הזרמים שמבפנים מכאיבים, מושכים למטה, לעומק ולא מרפים.. ואתה עם הראש מעל המים ומרגיש שטובע.. ולבד.. כי אולי יש הרגשה שמי שמסביבך לעולם לא יוכל לראות גם את החלקים "הטובעים" שלך.. או שאולי זה מרגיש שאם החלקים הטובעים והכואבים יהיו חשופים, יהיה קשה יותר לשמור על החלקים החזקים יותר שמצליחים להישאר מעל המים... ואולי זה מפחיד להניח רגע למלחמה ופשוט להתמקד בטיפול בדיכאון.. כי נשמע שאז עולה תחושה של ויתור על הכוחות האלה שכן מצליחים לשמור על התפקוד שהיית רוצה.. אולי המחשבה על לוותר עליהם, אפילו אם זה זמני מעלה ייאוש וחרדה..

ונשמע שבחוויה שלך "המים" לא שוקטים לרגע.. ואני יכולה לשער כמה זה מתיש.. וכמה אולי היית רוצה להיות רגע מוחזק ונתמך כולך שתוכל להרפות.. אולי כמו המסאז' המושלם של המטפל שנותן כמה רגעים שבהם אפשר להרפות ולהיתמך בלי להילחם...

אני מבקשת לאחל לך שתצליח להתייחס ולטפל במה שכואב.. וגם לשמור על הראש מעל המים.. או אולי לצלול רגע, למצוא את האנרגיות ולחזור למעלה.. או אולי לאט לאט שהקו המפריד בין שני החלקים יהיה קצת יותר מטושטש.. שהכוחות שמעל המים ומה שמתחולל בפנים יהיו קצת יותר ביחד, קצת פחות נלחמים...
בכל מקרה אנחנו כאן לתת יד קטנה תומכת, לשמוע על מה שמתרחש בתוכך ומחוץ.. לחבק..
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'שלום לכם. אולי תוכלו לעזור לי'
שלום לכם. אולי תוכלו לעזור לי
06/02/2018 | 03:40
6
88
עברתי לרופא משפחה חדש ורע לב. הוא לא מוכן לחדש לי את התרופות הקבועות ביניהן אסיוואל לחרדות שעושה לי ממש  טוב. גם מרדים. הוא מתנה זאת בבדיקת דם (אני חולת סכרת) קשה לי להיות בצום ארוך בגלל הסכרת. אגב לא רואים כלום בדם מתרופות הרגעה. בדקתי את זה.
 
הסברתי לו שאעשה את הבדיקה ברגע שאהיה בצום. שלחתי לו שוב פקס וביקשתי לפחות שיחדש את האסיואל. הוא לא חידש.
 
רציתי לשאול איך אני משיגה את התרופה הזאת לשבוע הקרוב בלי רופא מעצבן עד שאחזור לרופאה הקודמת. תודה רבה
 
 
 
בדקתי את הנושא וזה לא חוקי. אמרתי לו את זה (בפקס) נראה שזה לא מזיז לו. אני ממש שונאת אותו. הרופאה הקודמת נתנה לי בלי בעיות. אין גם קשר לבדיקה. לא רואים כלום בדם מתרופות הרגעה.
לצפיה ב-'אל תנסי להבין את הרופא או לשכנע אותו.'
אל תנסי להבין את הרופא או לשכנע אותו.
06/02/2018 | 11:41
2
60
דרשי לעבור לרופא אחר מיידית. דברי מיד עם מנהל המרפאה בנוגע לכך.
לא צריכה להיות שום בעיה עם זה. יש כל מיני רופאים עם כל מיני גישות רפואיות, ביניהן גישות הזויות. 
 
 
 
לצפיה ב-'אני מאוד מודה לך..'
אני מאוד מודה לך..
06/02/2018 | 17:08
15
לצפיה ב-'אופירה קראתי קצת מה שכתבת כאן לאנשים..מאוד נהניתי..אני חושבת'
אופירה קראתי קצת מה שכתבת כאן לאנשים..מאוד נהניתי..אני חושבת
21/02/2018 | 06:43
3
שאת אדם מאוד מיוחד..
לצפיה ב-'שלום'
שלום
12/02/2018 | 14:54
2
11
לצערנו, יש הרבה מחדלים ושחיתויות בחברה. בכל זאת, המוסר תמיד ישלוט. לכן לפעמים צריך להילחם, ולפעמים עדיף פשוט לעבור למטפל אחר.
 
לצפיה ב-'פילוסוף אני מאוד מודה לך וסליחה על העיכוב בתגובה..הרופא הזה'
פילוסוף אני מאוד מודה לך וסליחה על העיכוב בתגובה..הרופא הזה
21/02/2018 | 06:41
1
5
אידיוט ורע..אני חדשה אצלו. אתה צודק. הרופאים כאן נוראיים. הרופאה הקודמת התבטאה בצורה נוראית כמו: ''אני לא נותנת שיעורים. תבדקי באינטרנט כששאלתי אותה משהו רפואי..'' והיו דברים הזויים נוספים..התלוננתי עליה בפניות ציבור של הכללית אך לא נראה לי שיעשו משהו אבל לא ארפה..לכן עזבתי אותה..מדובר ב-2 רופאי משפחה..
לצפיה ב-'מקווה שתמצאי את המטפלים המתאימים'
מקווה שתמצאי את המטפלים המתאימים
21/02/2018 | 16:12
2
אל תתייאשי.
 
לצפיה ב-'אז יש דבר כזה - דיכאון נטול דיכאון?.../ זקוקה לעזרתכן...'
אז יש דבר כזה - דיכאון נטול דיכאון?.../ זקוקה לעזרתכן...
02/02/2018 | 17:11
9
88
אני ממש לא מבינה מה קורה פה.
הבדיקות הגופניות סך הכול תקינות.
תשישות כרונית כנראה שאין לי.  או שאלה שרידים של תשישות כרונית שהייתה לי במשך שנים.
האם זאת תוצאה של כל ההפסקות עם הכדורים נגד דיכאון וכל הבלבלה?
אני עייפה וקשה לי מאוד לתפקד. אני מעורפלת ורוצה רק לשכב ולישון או לבהות בסרטים. מיום ליום הקושי גובר.
אני ממש צריכה לעצור ולתכנן כל צעד שלי. נגיד: קודם אחזיר את הספר למקום, ואז אכניס את הכסף לארנק ואחזיר את התיק למקום. וזה לוקח לי ממש דקות. כאילו ממש במוח התחיל לעבוד על סלאוו מושן.
עם זאת, כשאני עובדת עם אנשים אני מדוייקת וחדה.
אני ישנה די טוב - שרק זה אושר גדול.
אני הרבה יותר אופטימית ונהנית מהרבה דברים קטנים.
במחשבות שלי , מלבד הדכאונות הרגילים, יש יותר שמחה ותקווה.
אני הרבה יותר מסתדרת ביחסי אנוש ובכלל.
אני כמעט לא בוכה.
אז מה קורה?...
יש פער עצום בין הנפש שלי ובין המוח והגוף שלי.
מישהי מכירה או שמעה על מצב כזה?....
האם  זה דיכאון?
------------------
בשורה התחתונה, מאתמול התחלתי לקחת את הכדורים שנתן לי הפסיכיאטר כבר לפני כשבועיים וניסיתי לא לקחת, ובשבוע הבא אני עושה בדיקות דם חוזרות ורחבות יותר - רק ליתר ביטחון.
נראה לי שאם יש לי סימפטומים חלקיים של דיכאון - הלהיות קפואה הזה - אז הכדורים עשויים לעזור לי, גם אם הסיבה אחרת ותתגלה בבדיקות מקיפות יותר.
מכל מקום, אני לא יכולה להמשיך ככה. חייבת להתעורר כדי שיהיה לי כוח.
תודה רבה רבה למי שקראה , וכל פיסת מידע או ניסיון אישי יתקבל ביותר מברכה על ידי.
שוב תודה
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/02/2018 | 10:30
2
40
מותר לך לנוח. נוחי ואספי כוחות מחודשים. אחר כך יהיה לך יותר קל לעבוד. נקווה שהטיפול יעזור.
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה פילוסוף'
תודה רבה פילוסוף
03/02/2018 | 15:37
1
14
לצפיה ב-'שמחתי לעזור לך'
שמחתי לעזור לך
03/02/2018 | 20:34
10
לצפיה ב-'הי,'
הי,
04/02/2018 | 10:42
1
22
דיכאון הוא קושי נפשי. לא בטוח שיש לו סימפטומים פיזיים שאפשר לבדוק.
יתכן שהפסקת תרופות גורמת לדיכאון. בשביל זה צריך לחכות כמה שבועות ולהתגבר.
וכדורים לא תמיד עוזרים (בלשון המעטה) ןלדעתי מומלץ לחפש את השורש הנפשי של הבעייה ולטפל בה עם איש מקצוע.
תרגישי טוב!
לצפיה ב-'משה,הרבה תודה'
משה,הרבה תודה
08/02/2018 | 01:37
10
אני בטיפול, ומקווה שגם אתה דואג לעצמך.
לצפיה ב-'אני חווה דבר דומה מאוד'
אני חווה דבר דומה מאוד
04/02/2018 | 11:29
3
43
המצב רוח לא ירוד בד"כ. ההומור עובד שעות נוספות. ישנה מצוין. וורבלית, מדויקת וחדה. אופטימית ונהנית מהרבה דברים קטנים. שמחה ותקווה במחשבות. נחת, יחסי אנוש יופי, ממש דבש.
אין שום תשישות כרונית והבדיקות מעולות. 
ובכל זאת סוחבת.
כן, זה דיכאון. נמוך, ברובד המוטיבציה, כוחות הנפש, האנרגיות הנפשיות. הנפש עייפה מכל מה שעברה. צריכה הרבה מנוחה. הפעולות איטיות ומרגישות מורכבות הרבה יותר. להתלבש, לסדר כל דבר במקום. להחליט מה לעשות קודם. סלאוו מושן, בלי אנרגיה.
 
ועם אנשים יש יותר אנרגיה. משהו עם העצמי עייף וחלש, וכשאני מועילה או שיש לי משוב מהזולת - הכוחות תקינים ומאוששים.
ועם זאת, אני זקוקה מאוד ללבד עם עצמי, למנוחה הזו, לעייף ולחלש. 
 
אני לא יודעת למה זה. זה לא היה פעם. יש פה גם עניין של גיל, גיל מנטלי - עייפות של הנפש מכל תלאותיה וייסוריה. הצטברות. 
יש דבר אחד שאני כן יודעת בוודאות: אני לא אמורה לדעת הכל! אני בהחלט עשויה לחיות במצב של חוסר ידיעה, ולשאת את זה. 
אז אני עוזרת לעצמי במה שאני מבינה - טיפול פסיכולוגי, כדור נגד דיכאון שהתוצאה שלו נראית לי מיטיבה, התבוננות וניתוח של מה שקורה לי, ו-לסחוב הלאה, בקצב הנתון. לשמוח במה שיש, ולקבל את העובדה שאני לא יכולה לדעת הכל. 
אולי עוד כמה שנים אדע מה קורה ואיך לשפר. אולי לא. זה לא תקלה שאני לא יודעת הכל. אני אדם, שבא לעולם שהוא לא ברא, כדי לעשות תפקיד רוחני שיודע מי שכן ברא את העולם והביא אליו את האדם. 
לצפיה ב-'אופירה - סליחה ותודה'
אופירה - סליחה ותודה
08/02/2018 | 01:41
2
25
סליחה שרק עכשיו עונה לך, כי יומיים עבדתי נאבקתי כדי לתפקד, ואחר כך ישנתי כמעט שתי יממות עם הפסקות.
ותודה על התשובה המושקעת.
יש רגעיםמשאני מרגישה ממש כמוך.
ועכשיו אבל יצאה ממני כזאת ג'יפה שהבנתי שאני מדחיקה גם הרבה דברים וחוזרת לטיפול אינטנסיבי יותר, לפחות לתקופה הקרובה.
אז מקווה שזה ביחד עם הכדורים החדשים ויחד עם לאמץ את הגישה שלך ולתת ךעצמי לנוח יעשו בכל זאת איזשהו שינוי, כי זה בכל זאת הגיע למצבים מאוד חריפים וקיצוניחם אצלי. תודה רבה רבה שוב
לצפיה ב-'גקי, תרגישי טוב! '
גקי, תרגישי טוב!
08/02/2018 | 07:44
1
11
לצפיה ב-'תודה שחרית אהובה'
תודה שחרית אהובה
09/02/2018 | 00:07
3
לצפיה ב-'המלצה על פסיכיאטר'
המלצה על פסיכיאטר
04/02/2018 | 02:23
51
היי,

רציתי לדעת האם מישהו מכיר פסיכיאטר פרטי טוב, אשמח להמלצות.

תודה.
לצפיה ב-'היי ,מה שלומכם? '
היי ,מה שלומכם?
01/02/2018 | 20:07
11
170
רציתי לשתף אותכם בשיר חדש שכתבתי
אשמח לתגובות
מקווה שאתם מרגישים טוב או בדרך לשם

לשיר קוראים "שעון חול"
והמילים :
ישבו השניים בחוף הים על הסלעים
והתווכחו בלהט על כמות הגרגירים
אחד אמר בחול יש ככה זה ידוע
השני אמר לו ה מספר שלך פרוע

שעות ישבו זה היה רחוק...מלהגמר
הגלים שוב הכו ,הגלים שוב הכו
והסלע המשיך להתפורר...

ביי
לצפיה ב-'אחי, אתה מוכשר!'
אחי, אתה מוכשר!
01/02/2018 | 21:09
3
47
אהבתי :)
לצפיה ב-'תודה איזה כייף לשמוע'
תודה איזה כייף לשמוע
01/02/2018 | 21:19
2
10
לצפיה ב-'שיר מקסים.עלה והצלח!!'
שיר מקסים.עלה והצלח!!
01/02/2018 | 22:07
1
10
לצפיה ב-'תודה הירושימה '
תודה הירושימה
01/02/2018 | 22:09
8
לצפיה ב-'לא התחברתי אז הקשבתי לשיריך האחרים'
לא התחברתי אז הקשבתי לשיריך האחרים
02/02/2018 | 07:39
1
67
כוח לכוח שיר גאוני בעיני
תחיה באשליה שיר שגם יש לו עומק מסויים וכייף לרקוד אותו
אתה שר נחמד ואהבתי שאתה משלב כל מיני דברים שונים במוזיקה
למשל גרגור של חתול

לצפיה ב-'גירגור של חתול '
גירגור של חתול
02/02/2018 | 20:58
49
איזו תגובה מדהימה , עשית אותי מאושר שירדת לפרטים כאלה.
תודה 
לצפיה ב-'לא רע, מעניין ומיוחד'
לא רע, מעניין ומיוחד
02/02/2018 | 12:27
1
8
לצפיה ב-'תודה פילוסוף '
תודה פילוסוף
02/02/2018 | 20:59
6
לצפיה ב-'ממשש נעמי שמר'
ממשש נעמי שמר
02/02/2018 | 13:34
1
12
לצפיה ב-''
02/02/2018 | 21:00
33
לצפיה ב-'כמו הים, כמו לב הים '
כמו הים, כמו לב הים
( לעמוד שלי בתפוז )
08/02/2018 | 21:48
190
שלום אלקטרון בז אדום,
יש משהו מאוד נוגע בשיר שלך. מרגיש שכל אחד יכול לקחת את המילים למקום שלו, לעולם הפנימי שלו ולהתחבר מהמילים על פני השטח למעמקי הלב. מעבר לכתיבת המילים אתה מוסיף סרטון של עצמך-וואו-הלחנת גם מנגינה! ומעבר לכך, יש הרבה אומץ ופתיחות בחשיפה הזו וביכולת שלך להראות כך. אני מעריכה זאת מאוד. כמובן שאני לא יודעת מה הרקע  לכתיבת שיר זה ואולי זה גם לא משנה, כי היופי הוא היכולת של המקשיב או הקורא למצוא משמעות שמתאימה לו. תודה על כך. מאחלת בינתיים לילה רגוע ונעים, מתנדבת סה"ר 
לצפיה ב-'והמצב'
והמצב
31/01/2018 | 22:45
10
104
במשפחה לא מצריך שיפור לאבא מגיע כרגע קצת עזרה כי הוא חולה לא סיעודי חס ושלום
לצפיה ב-'זהו, שנשמע כן סיעודי לפי מה שאת כותבת'
זהו, שנשמע כן סיעודי לפי מה שאת כותבת
01/02/2018 | 05:19
5
48
את כל היום רק עושה דברים בשבילו, ובלילה לא ישנה בגללו. עד כדי כך שאת צריכה לוותר על הלימודים שלך ועל התקווה להתקדם בחיים, כי צריכה להתמסר כל כולך לצרכיו. נשמע לי מאוד סיעודי.
לצפיה ב-'ייתכן שהיא התכוונה מבחינה פורמאלית '
ייתכן שהיא התכוונה מבחינה פורמאלית
01/02/2018 | 09:46
3
44
יש הגדרות לתשוש, תשוש נפש, סיעודי , סיעודי מורכב וכו'.
לצפיה ב-'הוא'
הוא
01/02/2018 | 10:04
2
57
עם בעיות גב כרגע וקשה לו
לצפיה ב-'מסכים שזה לא נשמע סיעודי'
מסכים שזה לא נשמע סיעודי
01/02/2018 | 10:44
9
לצפיה ב-'יש בעיות גב ויש בעיות גב...'
יש בעיות גב ויש בעיות גב...
01/02/2018 | 21:12
8
לצפיה ב-'הוא '
הוא
01/02/2018 | 10:00
54
 לא, סיעודי כרגע יש לו בעיות גב וזה לא רק בשבילו זה דברים לבית שאין מי שיעשה כי אני בת יחידה אני לא צריכה לוותר על לימודים רק שאני למדתי במקוםבמרוחק ועכשיו יש בעיות אפשר ללמוד במקום אחר קרוב רק שהם לא מקבלים את הנקודות וזה די מהתחלה אבל אין מה לעשות  כספית לפחות אבא אמר שיעזור כי בקוד םם  לא עזר אז גם זה טוב לגבי השאר אין מה ללעשו ת צריך להסתדר אז חבל על הנקודוה אבל העיקר הבריאות ואולי זה לטובה כי ההוא במילא היה רחוק
לצפיה ב-'מקווה שיבריא. האם מחלתו חמורה?'
מקווה שיבריא. האם מחלתו חמורה?
02/02/2018 | 12:28
3
11
לצפיה ב-'תודה רבה, לא חלילה וחס'
תודה רבה, לא חלילה וחס
02/02/2018 | 17:19
2
13
לצפיה ב-'מזל, אני שמח לדעת שלא'
מזל, אני שמח לדעת שלא
02/02/2018 | 19:44
1
25
אני מקווה שיבריא ושמצבו לא יחמיר, שמחתי לעזור לך.
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
02/02/2018 | 20:33
7
לצפיה ב-'דיכאון או מחלה? או שניהם?'
דיכאון או מחלה? או שניהם?
31/01/2018 | 20:12
25
85
לנסות להפסיק לטחון לעצמי את המוח.
מחר אני אצל הרופא.
האמת שאני פוחדת. המצב הולך ומחמיר - העייפות והקושי לצאת מהמיטה. תחזיקו אצבעות בבקשה.
תודה
לצפיה ב-'מקווה שתבריאי מהר'
מקווה שתבריאי מהר
31/01/2018 | 20:19
2
35
סבל גופני כמו כאב ומחלה, קשה מאד להתמודדות. נוחי, אספי כוחות וקווי. למזלנו, הרפואה היום מתקדמת ויודעת לטפל ברוב המחלות.
 
לצפיה ב-'תודה רבה רבה פילוסוף חמוד'
תודה רבה רבה פילוסוף חמוד
31/01/2018 | 20:30
1
37
על דבריך המעודדים.
חשוב לי 
לצפיה ב-'שמחתי לעזור לך'
שמחתי לעזור לך
31/01/2018 | 20:40
23
נכון, חשוב מאד לעזור.
 
לצפיה ב-'ברור רפואי מעמיק'
ברור רפואי מעמיק
( לעמוד שלי בתפוז )
31/01/2018 | 21:51
6
36
ג'קי יקרה. הסימפטומים שאת מתארת יכולים אכן לנבוע ממחלה גופנית או ממחלה נפשית. בכל מקרה, טוב מאוד שאת פונה לרופא כדי לברר את העניין לעומקו. כיון שהאבחנה במקרה כזה יכולה להיות קצת חמקמקה ומטעה כדאי אולי להתייעץ גם עם פסיכיאטר, אם מתאפשר לך. בכל מקרה, אני מאחלת לך רפואה שלמה בקרוב והרבה אנרגיות.נשמח אם תעדכי אותנו בהמשך.  שלך, מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'מתנדבת סהר, תודה '
מתנדבת סהר, תודה
31/01/2018 | 22:37
5
38
אני הולכת לפסיכיאטר.
הוא טוען שדיכאון.
אני מרגישה אחרת.
לא שאין דיכאון. אבל דווקא  הדיכאון פוחת.
מרגישה אחרת.
הולכת מחר בבוקר לרופא כללי עם תוצאות בדיקות הדם.
נראה מה יגיד.
פוחדת.  
לצפיה ב-'כמה יצא לך בברזל ובפריטין?'
כמה יצא לך בברזל ובפריטין?
31/01/2018 | 23:49
4
14
לצפיה ב-'קוסמת, את גאון!!!!!! אני חושבת(:'
קוסמת, את גאון!!!!!! אני חושבת(:
01/02/2018 | 02:18
3
44
הברזל שלי באמת נמוך, אם כי לא יוצא מהסוגריים... הוא 65 כשהטווח הוא בין 60 ל180. הפריטין באמצע  - 61, כשהטווח הוא בין 10 ל120.   אבל אני באמת נזכרת עכשיו מתי הרגשתי ככ חלשה ועייפה ושהראש צף לי, זה היה בתקופה שהייתי אנמית, לםני ארבעים שנה !!!!!!!!!!!!!!!   ווי, אני נורא מקווה שזה זה וזהו זה!
 
אבל הבדיקות נעשו בעשרים בנובמבר.
זה אומר שעברו כבר כמעט חודשיים וחצי, וכנראה מצבי החמיר מאז.
ז"א, הברזל.
ובגלל זה ההחמרה בזמן האחרון.
 
אעדכן מחר. המון תודה
 
הייתי ככ עייפה וככ שייכתי א זה כל הזמן לשינויים בכדורים נגד דיכאון שלא היה לי כוח ולא עלה על דעתי לבדוןק את זה.
 
תודה רבה רבה קוסמת
 
לצפיה ב-'אבל אני רוצה לנסות לא להסתכל יותר על הבדיקות הלילה'
אבל אני רוצה לנסות לא להסתכל יותר על הבדיקות הלילה
01/02/2018 | 02:23
2
28
ולא לחשוב על זה.
אני פוחדת.
מקווה שזה רק זה.
נראה היום.
אני מרגישה כזה חוסר אונים כבר ככ הרבה זמן עם החולשה הזאת, ועכשיו זה כבר מגיע לכאלה שיאים, רוצה להאמין שמחר ייפתר .
 
לצפיה ב-'אוקי פריטין 60 זה לא רע אבל קצת נמוך'
אוקי פריטין 60 זה לא רע אבל קצת נמוך
01/02/2018 | 07:04
1
36
ממליצה על הברזל של אקוסאפ אפשר לקנות בחנויות טבע או להזמין באינטרנט עם שליח לאנמים מומלץ לצרוך במקביל בי12 כי יש אנמיה שעלולה להגרם ממחסור בויטמין זה .
בהצלחה
לצפיה ב-'ובהזדמנות כמה יצא לך הבי12?'
ובהזדמנות כמה יצא לך הבי12?
01/02/2018 | 07:04
9
לצפיה ב-'תרגישי טוב ג'קי'
תרגישי טוב ג'קי
31/01/2018 | 22:56
1
35
תהיי חזקה
לצפיה ב-'תודה רבה אלזה!!!!'
תודה רבה אלזה!!!!
01/02/2018 | 02:24
10
לצפיה ב-''
31/01/2018 | 23:03
2
6
לצפיה ב-'תודה אלומה(:'
תודה אלומה(:
01/02/2018 | 02:27
1
7
לצפיה ב-''
01/02/2018 | 02:49
5
לצפיה ב-'תרגישי טוב ותבדקי אם יש חוסר בברזל'
תרגישי טוב ותבדקי אם יש חוסר בברזל
31/01/2018 | 23:47
1
24
דרך בדיקות דם לפעמים זה מה שגורם לעייפות.
מעבר לכך תרגישי טוב כולנו מחזקים ועומדים מאחורייך.
תדווחי מה הוא אמר
לצפיה ב-'קוסמת יקירתי, תודה רבה רבה.'
קוסמת יקירתי, תודה רבה רבה.
01/02/2018 | 02:26
28
ובטח, אעדכן כשאחזור ממנו.
לצפיה ב-'גם אני מאחלת שתרגישי טוב - ומהר!'
גם אני מאחלת שתרגישי טוב - ומהר!
01/02/2018 | 05:28
7
32
ומבינה כמה מבהילה תחושת חוסר האונים וחוסר השליטה, כשהמצב הולך ונהיה גרוע יותר ולא יודעים מה זה ואיך לעצור את זה. במיוחד כשזה בגוף. זה להיות חסר שליטה במקום הכי קרוב. זה המלך שמותקף בתוך ארמונו שלו...
מקווה בעז"ה שזה עניין של ברזל ותו לא. ושזה ייפתר מהר!
(תקחי ברזל נוזלי, כזה שקונים בחנויות טבע, לא את הכדורים שייתנו לך במרשם. הוא נספג הרבה יותר מהר ולא עושה עצירות וכאבי בטן)

לצפיה ב-'כן ברזל ובי12 נספגים הכי טוב במצב נוזלי יש גם ברזל של שפתון'
כן ברזל ובי12 נספגים הכי טוב במצב נוזלי יש גם ברזל של שפתון
01/02/2018 | 07:07
4
21
וכרגיל אני אמליץ על בי12 של אקוסאפ. רק הערה קטנה מומלץ לשתות את הברזל עם מים
אחרת הוא עלול לצבוע לך את הפה פשוט לערבב בכוס עם מים ולשתות
לצפיה ב-'חברות וחברים, היי, חוזרת מהרופא'
חברות וחברים, היי, חוזרת מהרופא
01/02/2018 | 12:58
3
39
הבדיקות מלפני חודשיים וחצי די תקינות - כוללל ברזל והכול.
שלח אותי לבדיקות חוזרות שאעשה ביום ראשון.
דיברתי עם הפסיכיאטר כשיצאתי מהרופא והחלטתי לקחת את הכדורים הנוספים שנתן לי לפי כשבועיים, ואז החלטתי עוד לא לקחת.
בין שהמקור פיזי ובין שנפשי - הכדורים אמורים לתת בוסט אנרגיה ולהתחיל להשפיע כבר בעוד כשבועיים.
אמן כן יהי רצון.
ועכשין אני הולכת למיטה לישון לאיזה שעה ואז מתחילה לעבוד.
וואוו. צריכה כוחות.
תודה שאתן כאן. זה באמת מאוד תומך. תודה. אתן חבורה מיוחדת.
 
לצפיה ב-'תתייעצי בפורומים של רפואה משלימה לרופאים יש נטייה'
תתייעצי בפורומים של רפואה משלימה לרופאים יש נטייה
01/02/2018 | 14:03
2
28
לקבוע שהכל בסדר אם התוצאה תחומה בין המינימום והמקסימום שהם קבעו אבל יש גם תוצאות שעוברות את מחסום המינימום ועדיין מוגדרות כנמוכות ושוות בדיקה או לקיחת תוסף תתייעצי בעוד מקום (פורומים וכולי), ותרשמי את שם הבדיקות באנגלית
לצפיה ב-'בכל אופן תבדקי אם קיימים עוד חוסרים'
בכל אופן תבדקי אם קיימים עוד חוסרים
01/02/2018 | 14:15
1
27
לי למשל יש חוסר גדול בויטמין די כי לא לקחתי ואני שונאת שמש
אז הרגשתי לא טוב נבדקתי ראיתי שהוא מתחת לערך התחתון והתחלתי לקחת ויטמין די זה לא תמיד מברזל פשוט לרב זה מברזל במיוחד אצל נשים
לצפיה ב-'כן, לא... ז"א- נבדק ויטמין די שהוא '
כן, לא... ז"א- נבדק ויטמין די שהוא
02/02/2018 | 16:57
24
קצת נמוך. אני לוקחת טיפות.
ברזל בסדר.
בי 12 בסדר.
תודה
לצפיה ב-'שחרית יקירה, תודה.'
שחרית יקירה, תודה.
02/02/2018 | 16:59
1
29
המלך מותקף בתוך ארמונו. איזה דימוי נהדר. ותודה על העידוד.
לצפיה ב-''
04/02/2018 | 20:09
3
לצפיה ב-'אני מתמוטטת'
אני מתמוטטת
31/01/2018 | 19:33
18
131
לא יכולה יותר, צריכה לזרק את כל הלימודים לפח לא יכולה בכלל להתעסק בעצמי כי ג
כל הזמן אני צריכה להתעסק בבעיות של אחרים והם גם לא מעריכים לכולם יש טענות אני לא מסוגלת יותר אני בעצמי בנאדם עם בעיות שאף אחד לא עוזר לו ולא יכולה להתרכז בשלי כי כל הזמן יש לי של אחרים והם גם לא מעריכים רק ריצות. וסיפורים בלי עזרה ואין לי יותר כח אין די עד מתי
לצפיה ב-'אלזה, היי'
אלזה, היי
31/01/2018 | 20:14
9
46
מקווה לכוחות בשבילך.. תחזיקי מעמד!!!!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/01/2018 | 20:45
8
35
ג'קי אבל באמת שאיןשלישאש, את הלימודים אני אצטרך לזרק לפח כי למדתי במקום מסוים וכרגע כל הביתהעלה הראש שלי ואני לא יכולה להמשיך בנסיעות בטח לא ללמוד בבקר וגם לא במקום יומיומי אני אצטרך לעבור למקום שמאפשר בעקר לימודים מהבית עם המצב כרגע ומקום כזה לא מקבל את רו ב הנקודות שלי מהאונ' שזהשרבע תואר מה שאומר להתחיל הכל מחדש להורים לא אכפת כלום האבא קבל אפשרות לעזרה מביטוח לאומי אבל לא שולחים אף אחד העוס  לא מתערבת הדוד מעניין לו את ה...  ואני וצריכה לרוץ ממקום למקום שאני בעצמי עםעבעיות בריאות ולא יכולהי יותר
לצפיה ב-'תלכי למי שאחראי על ענייני סטודנטים במחלקה שלך'
תלכי למי שאחראי על ענייני סטודנטים במחלקה שלך
31/01/2018 | 21:15
7
38
ותסדרי הפסקת לימודים. לזרוק אותם סתם, לא מסודר, זה חבל. להמשיך מאותה נקודה תמיד אפשר אם עושים את זה דרך הערוצים המקובלים.
לצפיה ב-'להמשיך'
להמשיך
31/01/2018 | 22:35
6
43
להמשיך ללמוד שם במצב שאני נמצאת בו יהיה בלתי אפשרי  במצב  הנוכחי אין לי אפשרות לנסע מרחקים או ללמוד בבקרים או להתרכז בכמות של קורסים במצב שלי זה רק אופציה של לימודים מהבית בעקר כמו בפתוחה או משהו אבל ברוב הנקודות לא יכירו לי כך שכן אין לי ברירה אלא לזרק פח בצער רב 
לצפיה ב-'לא קראת את מה שכתבתי.'
לא קראת את מה שכתבתי.
01/02/2018 | 07:56
5
39
תעשי הפסקת לימודים. זה הפסקה, זה לא פרישה. שני דברים שונים.
אל תגררי את זה למצב שיהיו לך קורסים נכשלים ואז אם תעשי הפסקה או תפרשי זה לא באמת ישנה מבחינת השווי של התואר שלך.
לצפיה ב-'אתה '
אתה
01/02/2018 | 09:50
4
39
לא הבנת אותי ,באותו מקום אין לי אפשרות להמשיך אז לא תעזור הפסקה הוא רחוק וכל שאר הדברים לא מתאימים למצב הקיים בבית לכן אני חייבת לעזוב שם ולעבור למקום אחר והמקום האחר לא מקבל את הנקודות
לצפיה ב-'למה שלא יקבלו את הנקודות במקום אחר?'
למה שלא יקבלו את הנקודות במקום אחר?
01/02/2018 | 21:14
3
29
אם אלה קורסים סטנדרטיים שיש גם במוסדות לימוד אחרים אז לכאורה אמורים להכיר בנקודות זכות של הקורסים שצברת.
לצפיה ב-'כי'
כי
01/02/2018 | 21:37
2
35
לכל מוסד יש את ההחלטות והשיקולים שלו, תלוי במסלול, לא כל הקורסים זהים ובעיקר בתכלס כל מוסד מעוניין שתקח מה שיותר קורסים אצלו כי זה רווח כספי  גם אני תוהה מדוע לא  אבל ערכתי בדיקה ומתוך 30נק' הםהנותנים הכרה ב3 מקומם אבל ככה זה , למה זו שאלה טובה  החלטה שלהם , לא יעזור  אין מה לעשות אני כבר כותבת את זה מניסיון אחרי בדיקות 
לצפיה ב-'זה ממש מוזר'
זה ממש מוזר
01/02/2018 | 21:52
1
32
האם רוב הקורסים שלך הם ייחודיים למוסד הלימוד בו בחרת להתחיל את התואר?
 
לצפיה ב-'לא '
לא
01/02/2018 | 22:20
31
אבל הם טוענים שאצלהם במוסדות הקרובים אלי יש קורסים שונים גם אני קיוויתי אחרת אבל ככה זה כנראה שלא מוזר יש עוד אנשים שדיברתי איתם שעברו מקומות ואמרו לי שגם להם הכירו רק במעט  כמו שאמרתי לך אותם מעניין הכסף לא הסטודנט, יותר קורסים =יותר כסף, עצוב אבל זה מה יש 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
31/01/2018 | 20:17
5
36
חשוב שתשקיעי בעצמך ובלימודים שלך כדי שיהיה לך ידע שיפתח לך את ההשכלה ואת העניין. אם תמצאי יותר עניין בפרטים שאת לומדת, אולי יקל לך להתרכז. את לא מוכרחה להגזים בעזרה. חשוב להיטיב, אבל לא צריך להיות כנוע ומנוצל. כשאת מרגישה שהעזרה שתתני טובה לך, השקיעי בה יותר. מי שכפוי טובה ורע לא צריך לעזור ולהיטיב לו. אם תעזרי לעצמך, האחרים יותר יעזרו לך. אסור לעשות רע לאחרים, אבל לפני שדואגים ועוזרים להם חשוב לדאוג לטובת עצמנו.
לצפיה ב-'זה '
זה
31/01/2018 | 20:38
4
38
להורים הם לא מעריכיםמבכל ואין לי זמן בכלל ללמוד
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
31/01/2018 | 20:45
3
29
עם המשפחה חשוב לשמור ככל האפשר על יחסים טובים. אם קשה להורים להעריך אותך ולבטא כלפיך אהבה, אולי אפשר לשלב נתינת אהבה ודאגה כלפיהם ביחד עם שחרור ונתינת חופש לכולכם. אפשר גם לדבר על הדברים, וכדאי שיהיה באופן רגשי גלוי ומבין. כדאי לסדר זמן לעבודה וללימודים, חלק מהזמן תקדישי לעזרה להורים וחלק מהזמן ללימודים. הוריך יצטרכו להבין שחשוב לך ללמוד, ולא תמיד תוכלי לעזור להם ולהיות אתם. נסי לחלק את הזמן שלך בהוגנות, כך שיישאר לך זמן למשפחה וזמן למחויבויות.
לצפיה ב-'זו'
זו
31/01/2018 | 20:47
2
41
עצה טובה אבל אין עםעמיע לדבר ההורים לאלמקשיבים והם וצריכים עזרה ואני לא יכולה להשקיע בכלום כיכלא נשאר לילזמן
לצפיה ב-'אולי כדאי'
אולי כדאי
31/01/2018 | 20:54
1
38
לפנות לעזרה סוציאלית בעירייה, שיבואו לשפר את המצב במשפחה שלכם. בנוסף את לא חייבת לעזור, מותר לך להחליט לפעמים לקחת זמן ללימודים ולא להקדיש את כל הזמן להורים. יצטרכו להתרגל לזה ולהבין. אם הם במצב קשה וזקוקים לעזרה, אולי יש דרך כלשהי להיעזר באדם או במסגרת שיעזרו להם. בכל מקרה, ההורים הכי חשובים, לפני הלימודים. אם הם לא יודעים להעריך, לא נורא. אם הם צועקים, התרחקי כשיצעקו עד שיירגעו. אגב, למה הם זקוקים לעזרה? האם הם חולים או סיעודיים?
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'העירייה'
העירייה
31/01/2018 | 22:42
32
לא עוזרת אמרתי לעוס שאבא לא מקבל את העזרה שמגיעה לו מביטוח לאומי כפי שקבעו שמגיע לו היא אמרה רק אז את תעזרי אני עוזרת בלי שהיא תגיד חוצפה 
אין מי שיעזר צריך רק לתת מה שמגיע ולא נותנים זה מה שמעצבן
לצפיה ב-'להחזיק את הראש מעל המים'
להחזיק את הראש מעל המים
( לעמוד שלי בתפוז )
31/01/2018 | 21:41
1
39
אלזה יקירתי. נשמע שאת במצב מאוד קשה ומייאש, מצד אחד את עושה מאמצים כל כך גדולים להתקדם, ללמוד ולהתפתח. כל כך חשוב לך לקבל את התואר, אבל המצב בבית הוא כזה שלא מאפשר לך כי ההורים צריכים שאת תעזרי להם, כאילו תופסים אותך בבגדים ומתנגדים להתקדמות שלך. את מספרת שאת מתמוטטת, אבל כנראה שהסביבה רואה אותך דווקא כאדם החזק במשפחה, זה שאליו פונים בעת צרה, זה שעוזר לאחרים, זה שתומך. ואולי הם מזהים בך כוחות נפשיים שאת לא מרגישה בתוכך...
יהיה מאוד חבל להפסיק לחלוטין את הלימודים לאחר שלמדת כבר חלק ניכר מהתואר. אבל אולי אפשר להפחית את עומס הלימודים, אולי אפשר גם לתעדף את המשימות שלך בבית ולהחליט מה דחוף ומה לא כל כך. אני באמת לא יודעת מהן הנסיבות שלך ובמה את צריכה לעזור להורים ואולי באמת הפורום אינו המקום בו תרגישי נוח לפרט יותר. אם תרצי את מוזמנת לדבר עם אחד המתנדבים שלנו בצ'ט הפרטי והאנונימיץ לפעמים דווקא חשיבה ביחד מאפשרת מציאה של פתרונות ודרכי פעולה. אולי ביחד נוכל למצוא את הנתיב ליציאה מהמבוך..
לצפיה ב-'הם'
הם
31/01/2018 | 22:49
45
לא מונעים ממני כלום אבל אי אפשר כי צריך לסדר כל מני דברין אין ברירה עם הלימוהלי האלו זה רחוק ויום יומי ואי אפשר גם בפחות עומס ומקום אחר שמתאים יכיר אולי במעט נק לא מעבר ככה זה אין מה לעשות 
לצפיה ב-'רק רציתי לספר לכם שיש כזה דבר'
רק רציתי לספר לכם שיש כזה דבר
30/01/2018 | 20:14
3
125
שנקרא "בית סוטריה" (גאולה ביוונית) והוא מתפקד כחלופת אשפוז למקרים קשים.
אני עצמי מתלבט אם לפנות אליהם...
אז חשוב שתדעו!

http://soteria.org.il/
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%98%D...
לצפיה ב-'ואני חושב ומקווה שהוא מקבל גם מקרים קשים שאינם פסיכוטים'
ואני חושב ומקווה שהוא מקבל גם מקרים קשים שאינם פסיכוטים
30/01/2018 | 20:15
59
אבל לא בטוח
לצפיה ב-'ראיתי כתבה על זה.'
ראיתי כתבה על זה.
31/01/2018 | 12:05
49
על פניו נשמע כמו רעיון יפה מאוד, והצוות כולל בתוכו אנשים שהם הטופ-שבטופ בבריאות הנפש.
נראה לי שמקבלים לא רק אנשים שההחרפה אצלם מתבטאת רק בפסיכוזה, אבל זה קראתי רק מהקישורים.
 
השאלה היא למה אתה מרגיש שאתה צריך משהו כזה עכשיו. משהו שהוא כמו אשפוז. למה אתה מעריך שהמצב שלך בימים אלה הוא יותר גרוע ממה שהיה נגיד לפני חודשיים. אשפוז זה אופציה לייצוב מצב נפשי שבה, אם לקחת את מה שרלוונטי אלייך, יש סכנה בצורה כזו או אחרת לחיים שלך.
יכול להיות שהקהילתיות, האכפתיות, ההתאמה האישית, השינוי סביבה זה מה שמדבר אלייך. וזה סבבה. אבל שווה לחשוב איך להשיג את כל הצרכים האלה לא במסגרת שהמטרה שלה הראשונית היא רפואית ולא נועדה כאזור מחייה לטווח ארוך.
לצפיה ב-'משה, תודה על העדכון. ומה קרה שאתה מרגיש שמצבך החמיר?....'
משה, תודה על העדכון. ומה קרה שאתה מרגיש שמצבך החמיר?....
31/01/2018 | 20:18
38
זה קשור אולי למעבר דירה?...
תחזיק מעמד.
לצפיה ב-'צריך לכוון את הדיבור לדברים חשובים'
צריך לכוון את הדיבור לדברים חשובים
30/01/2018 | 19:52
49
אהבה לעובדת ההשמה, לימודים באוניברסיטה וכתיבת שירים. לפני הכול אהבה לעובדת ההשמה. אם אבטא את הדברים האלה בעזרת התעניינות נכונה בתחביבים, אגיע לרמה הרוחנית הכי חזקה.

לצפיה ב-'שחר חרישי - יומולדת שמח!!!!!!'
שחר חרישי - יומולדת שמח!!!!!!
25/01/2018 | 23:56
18
104
גונב לאוזניי שזה עתה מלאו לך שלושים וחמש שנה.
אני רוצה לברך אותך המון המון ברכות -
לברך אותך בקשרים שיעניקו לך חום ומסירות ויציבות,
בעבודה מספקת, מהנה ומתגמלת,
בהנאה ובנחת מילדייך,
בשפע של כסף די צורכך,
כמובן בבריאות הגוף והנפש
ובחברים טובים שתמיד יזכרו את יומולדתך.
תודה שאת כאן. החל מנובמבר 2015, בהפסקה של כמה חודשים, את חלק מהחיים שלי, הגם שלא נפגשנו מעולם.
את מקשיבה לי, את מרגישה אותי, את מאירה לי פנים, את כותבת לי דברים מפוכחים שעוזרים לי להתאזן, כמה פעמים נחלצת להגנתי כשביקשתי,וגם כשלא, את מצחיקה אותי ובשיתופים שאת משתפת ובהתפתחות ובהתקדמות שלך, כמו גם בנתינה ובאיכפתיות שלך, את מהווה בשבילי מודל של אדם שמעז, מתפתח ומתקדם.
ואם כל זה לא חברות - אז אני לא יודעת מה זאת חברות.
אז תודה שאת חברה שלי, למרות שמעולם לא נפגשנו.
זה לא משנה.
יומולדת שמח שבו תרגישי עטופה, שחרית יקירתי.
אוראור (גקי)
לצפיה ב-'וואו, אוראור! '
וואו, אוראור!
26/01/2018 | 00:57
2
73
תודה רבה על כל הברכות! אמן ואמן לכל אחת מהן בנפרד!!
וכל כך כיף לגלות שאני משמעותית למישהו...
תודה...
לצפיה ב-'שחרית, את משמעותית מאוד מאוד.'
שחרית, את משמעותית מאוד מאוד.
26/01/2018 | 02:05
49
חיבוק חם
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
26/01/2018 | 04:15
44
אהובה
איזה מזל שבאת לעולם הרווחנו
נפש טובה בעלת מוח חריף וחד עמוקה כמו מים
ומיסתורית כמותם
מאחלת לך הרבה בריאות ושמחת חיים שתקבלי הרבה
גשם של הגשמה והתחדשות 
שבנפשך תמיד תנשב רוח אביב
 
יומהולדת שמח
לצפיה ב-'המון מזל טוב, שחר!'
המון מזל טוב, שחר!
26/01/2018 | 08:48
36
את בן אדם מקסים. מאחלת לך אושר והצלחה בכל מעשי ידייך!
לצפיה ב-'מזל טוב מאוד מאוד!'
מזל טוב מאוד מאוד!
26/01/2018 | 10:20
2
59
ברכות מכל הלב. כל הנ"ל ועוד.
היי ברוכה, ילדה. את בדיוק בדיוק בגיל של הבן שלי.
היי ברוכה מפנימך, דעי בעומק נפשך כמה את משמעותית בעולם, לכל אדם שלא מכיר אותך, ועל אחת כמה וכמה למי שמכיר אותך.
וכמה וכמה וכמה למי שאוהב אותך. הוא לא צריך להוכיח לך כל יום באותות ובמופתים. מספיק שהוא שלך. מחייך כשהוא פוגש בך במפתיע. נהנה לאכול מה שבישלת. שמח בחייו ואוהב את עצמו בזכות מה שנטעת בו. 
דעי עד עומק כל עצם ותא בנשמתך, עד כמה כל נשימה ונשימה שלך חשובה והכרחית לקיום כל העולם, בעצם היותך אדם חי. עד כמה את נחוצה לעם ישראל לכל דורותיו, ולמלכו בורא כל העולמות. 
(ועל אחת כמה וכמה, בכל מעשה ומעשה שלך, ולו הפעוט ביותר).
דעי לחוש משמעות וטעם בכל ניע וזיע בחייך.
 
האמת, אף פעם לא בירכתי בן אדם עד כדי כך. אבל כל מילה, בכל הכוונה. 
לצפיה ב-'תודה תודה תודה לכולכן!!!'
תודה תודה תודה לכולכן!!!
26/01/2018 | 10:33
35
אני צריכה לקחת את הברכות האלה איתי ולקרוא בהן כל יום!
לצפיה ב-'ואת מה שאת כתבת לי, אופירה, צריך לקחת למדיטציה! '
ואת מה שאת כתבת לי, אופירה, צריך לקחת למדיטציה!
26/01/2018 | 10:41
8
לצפיה ב-'מקווה שיהיו לך חיים מהנים ושמחים'
מקווה שיהיו לך חיים מהנים ושמחים
26/01/2018 | 14:30
2
8
לצפיה ב-'אמן! וגם לך, פילוסוף! שתמיד יהיה לך טוב!'
אמן! וגם לך, פילוסוף! שתמיד יהיה לך טוב!
27/01/2018 | 18:54
1
9
לצפיה ב-'תודה חמודה'
תודה חמודה
28/01/2018 | 16:00
24
גם אני מקווה שיהיה לך רק טוב.
 
לצפיה ב-'מזל טוב שחר. '
מזל טוב שחר.
26/01/2018 | 18:12
1
27
התרומה שלך פה בפורום תמיד מעניינת, יעילה, אכפתית וקולעת.
לצפיה ב-'תודה! '
תודה!
27/01/2018 | 18:53
6
לצפיה ב-'מזל טוב עד 120!!!'
מזל טוב עד 120!!!
27/01/2018 | 19:49
1
7
לצפיה ב-''
27/01/2018 | 20:12
3
לצפיה ב-' שחר יקרה מזל טוב!! '
שחר יקרה מזל טוב!!
( לעמוד שלי בתפוז )
27/01/2018 | 21:40
1
31
שחר יקרה,
אני רוצה לאחל לך מזל טוב בשם כולנו כאן בסה"ר 
אני מאחלת לך שתהיה לך שנה מופלאה עם כל מה שתרצי בה,
שתמצאי את הדרך הייחודית שלך להרגיש שייכת במקומות בהם תרצי להרגיש שייכת,
שתדעי להעריך את הטון והגוון המיוחדים שאת תורמת לתזמורת
ושמתבטאים כאן ומוערכים כאן בכלל, ובפרט היום בשרשור הזה...
שתתרגשי, שתאהבי, שתהיה נאהבת, שתצמחי ותגדלי בכל התחומים שליבך משווע,
ושבתוך כל הגדילה תשמרי על היופי שבך - על הרגישות שלך, על האמפתיה, על היכולת המופלאה לראות ולהתגייס למען האחר.
וגם על היכולת לכתוב לרגש ולגעת את מי שבצד השני
 
שלך באהבה,
צוות מתנדבי ומתנדבות סה"ר 
לצפיה ב-'תודה לכם סה"רים וסה"ריות יקרים!'
תודה לכם סה"רים וסה"ריות יקרים!
28/01/2018 | 04:36
27
ועל כך נאמר במקורותינו:
"אנשי הירח,
אנשי הירח,
אנשי הירח - -
אנשים יפים!
לצפיה ב-'מזל טוב'
מזל טוב
28/01/2018 | 02:01
1
33
בע"ה שהשחר יאיר בקרוב בחייך :)
לצפיה ב-'אמן! תודה.'
אמן! תודה.
28/01/2018 | 04:37
13
לצפיה ב-'אחרי הועדה'
אחרי הועדה
22/01/2018 | 18:28
74
303
היי. חייבת לשפוך. אני עומדת להתפוצץ.

בדיוק חזרתי מהועדה. הפסיכולוג נסע איתי.
חזרתי עם הרגשה פשוט נוראית. לראות שם את כל האנשים האלה שמחכים.. ויש להם בעיות, חלק נפשיות, חלק פיזיות, ואני אחת מהם..
בפנים היה פסיכיאטר, דווקא נחמד, נראה בן אדם טוב. נראה לי שהיה בסדר בפנים.
אבל אני...
המשך>>
היי. חייבת לשפוך. אני עומדת להתפוצץ.

בדיוק חזרתי מהועדה. הפסיכולוג נסע איתי.
חזרתי עם הרגשה פשוט נוראית. לראות שם את כל האנשים האלה שמחכים.. ויש להם בעיות, חלק נפשיות, חלק פיזיות, ואני אחת מהם..
בפנים היה פסיכיאטר, דווקא נחמד, נראה בן אדם טוב. נראה לי שהיה בסדר בפנים.
אבל אני מרגישה נורא ואיום. בקושי דיברתי עם הפסיכולוג בדרך חזרה. ואני פשוט רוצה להתפוצץ.

חושבת מה הלאה, מה עכשיו, איך מתקדמים.. עבודה, לימודים.. בלגנים..
חזרתי ואבא ישר זרק קללה על הפסיכולוג. כאילו באמת, אני במצב רוח נוראי.. במה זה מועיל?
שאל אותי אם השגתי את מה שרציתי. כאילו שזה כזה מהר הולך.

וואי אני לא יודעת איך להרגיע את עצמי.
​זה עשה לי רע. נורא מפחדת מהמצב הזה כבר. תקועה נורא.
הפסיכולוג הגיע איתי חולה לגמרי. וזה כל כך מעצבן כל המילים שההורים אומרים עליו. כי הוא ממש משתדל.
 
הייתי בלחץ מטורף בפנים. ממש רעדתי.
 
אצא להליכה עוד מעט. אני לא יודעת איך להרגיע את עצמי.
מרגישה ממש רע:(
 
זה היה ממש קצר בפנים. כמה דקות, לפי זה מחליטים? אני מקווה שיהיה בסדר
לצפיה ב-'הגוף זועק את שהנשמה שותקת'
הגוף זועק את שהנשמה שותקת
25/01/2018 | 02:49
1
116
אלונה בן ארי
לצפיה ב-'תודה ששיתפת'
תודה ששיתפת
25/01/2018 | 08:04
18
לצפיה ב-'אני שמח'
אני שמח
21/01/2018 | 01:17
35
102
אני אדם מעניין ורוחני, אוהב אדם, איש מדע, וכנראה גם חכם ומוכשר. יש לי חיים נהדרים. זה משמח אותי.
לצפיה ב-'יופי, פילוסוף'
יופי, פילוסוף
22/01/2018 | 07:11
4
57
הלוואי שכולנו נדע לפרגן לעצמינו כמו שאתה מפרגן לעצמך... זו יכולת חשובה שחא רבים מאיתנו רכשו אותה!
לצפיה ב-'ראני מקווה שזה לא בציניות'
ראני מקווה שזה לא בציניות
22/01/2018 | 13:26
3
48
ואם לא אז תודה.
לצפיה ב-'לא בציניות'
לא בציניות
22/01/2018 | 16:57
2
40
זה מאוד שונה ויוצא דופן לשמוע מישהו שמח בעצמו ובחייו. משהו שאפשר ללמוד ממך.
לצפיה ב-'תודה רבה זה מחמיא לי'
תודה רבה זה מחמיא לי
22/01/2018 | 18:30
1
14
לצפיה ב-''
23/01/2018 | 14:24
7
לצפיה ב-'אשריך פילוסוף'
אשריך פילוסוף
( לעמוד שלי בתפוז )
23/01/2018 | 23:13
29
38

פילוסוף יקר,
כל כך טוב לקרוא את מה שאתה כותב, שאתה מכיר בערך עצמך ומודע למשאבים וליכולות שיש בתוכך. אשריך. מאחלת לך שתמיד תגלה את האוצרות הטמונים בך, ושתמשיך לתת מעצמך.
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'תדוה רבה סהר'
תדוה רבה סהר
24/01/2018 | 10:20
10
לצפיה ב-'בסך הכל יש לי חיים ממש טובים'
בסך הכל יש לי חיים ממש טובים
24/01/2018 | 19:29
27
45
אני לומד, כותב, יוצר, אוכל טוב, יש לי חיי חברה טובים. אני צריך עכשיו לעבוד יותר על בריאות התפקוד שלי: פחות לאכול, יותר להתעמל ולא להתעצל לקום בבקרים. אנשים שמדברים אליי לא יפה לא יודעים מחייהם.
 
לצפיה ב-'הגעתי לכמה מסקנות על דרך חיי:'
הגעתי לכמה מסקנות על דרך חיי:
24/01/2018 | 23:01
26
51
להתעניין בעיסוקים של אנשים זו דרך שיחה בוגרת ויפה מאד.
אין הבדל אם אומרים אותו מסר באופן ישיר או עקיף., אבל דיוק עשוי למנוע אי הבנות.
אני שמח וברור שאני שמח.
צריך לדבר על דברים חשובים ולכוון את הדיבור לדברים חשובים.
כדי לא לריב מדי עם אנשים, אנסה לשלב הענשה והתעלמות.
דבר שמדאיג אותי מאד: אני סובל מאלימות פיזית כבר הרבה זמן בכפר שלי. צריך לדרוש מהצוות לטפל היטב בעניין, ואולי גם אפנה למשטרה.
לצפיה ב-'סובל מאלימות פיזית?.....'
סובל מאלימות פיזית?.....
25/01/2018 | 04:00
39
פילוסוף, זה נורא חמור ומדאיג.
את ה רוצה לשתף אותנו?....
בכל מקרה, תטפל בעצמך ותדאג שזה יופסק!
לצפיה ב-'אתה מתכוון שממש מכים אותך?'
אתה מתכוון שממש מכים אותך?
25/01/2018 | 08:17
23
11
לצפיה ב-'לפעמים מכים ולפעמים מאיימים להכות'
לפעמים מכים ולפעמים מאיימים להכות
25/01/2018 | 15:11
22
45
דה כבר שנים ככה, עכשיו זה קצת פחות. למשל כשהייתי מבקש לא לצעוק בלובי, בחורה אחת טוב אבל רגזנית שלא יכולה לקבל הערות צרחה עליי במבט מבועת שאני סותם לאנשים את הפיות. עניתי לה בשיא העדינות שאני רק מבקש לא לצעוק, והמשיכה לתקוף אותי ובסוף התעצבנתי אז מישהו תוקפני היה רודף אחריי להכות אותי. היו עוד הרבה אנשים שאיימו עליי ותקפו אותי בכפר במשך השנים, יש אפילו בחורה משוגעת שהתנפלה עליי במכות קשות כמה פעמים. יש לי אפילו חברים טובים שהיו מתנהגים אליי באלימות. פעם מישהו נכנס לביתי וירק עליי. פעם מישהו חזק רדף אחריי עד התחנה ובעט בי לעיני שתי בחורות. יש מישהו רע מאד בכפר שמציק לי  קשה ופעם היה בועט בי ומאיים עליי באלימות קשה. יש מישהו שלא שולט בעצמו ומאיים עליי כל הזמן בצעקות שיהיה אלים אליי ואחר כך מתנצל.             
לצפיה ב-'אנשידם טיפשים בצורה בלתי רגילה'
אנשידם טיפשים בצורה בלתי רגילה
25/01/2018 | 21:53
21
37
ואני מתכוון לנקוט נגדם צעדים חמורים.
 
לצפיה ב-'ומעניין שלא הגבתם עדיין להודעה'
ומעניין שלא הגבתם עדיין להודעה
25/01/2018 | 22:00
20
36
בכל מקרה, אני לא אשתוק על ההתנהגות האיומה והמחוצפת שמתנהלת נגדי בלי שום סיבה. אני מתכוון לעשות בעיות לכל האלימים והמציקים ולהפוך את הכפר למען הצדק. אפנה למדריכים, לעובדים הסוציאליים ואולי אף למשטרה. אלחם.
 
לצפיה ב-'זאת אווירת אלימות כללית, או ספציפית כלפיך?'
זאת אווירת אלימות כללית, או ספציפית כלפיך?
25/01/2018 | 22:46
8
34
האם יש אנשים אלימים, שנוהגים להכות אנשים שונים, בין היתר אותך, או שלדעתך נטפלים אליך ספציפית?
לצפיה ב-'אני לא יודע אם מכים גם אחרים'
אני לא יודע אם מכים גם אחרים
26/01/2018 | 14:28
7
33
אני רק יודע שאני כבר הרבה שנים סובל מאלימות ומאיומים.
 
לצפיה ב-'אתה בהחלט יכול לדעת אם תרצה'
אתה בהחלט יכול לדעת אם תרצה
26/01/2018 | 15:44
6
32
בדיוק כמו שבבית הספר אפשר לדעת אם יש טיפוסים בעייתים שמציקים להרבה אנשים. ואם אתה לא יודע אתה יכול לשאול את המדריכים.
 
זה רלוונטי לדרך הטיפול בבעיה
לצפיה ב-'אפשר לנסות'
אפשר לנסות
26/01/2018 | 16:47
5
27
ידוע לי שיש אנשים שתוקפים בכפר. אני חושב שתוקפניים כלפיי כי פעם הייתי תוקפני בגלל כל מיני אנשים שהרגיזו אותי בחיים, והיום אני פחות תוקפני אז הם פחות תוקפניים אליי.
 
לצפיה ב-'אתה חושב שאולי המפתח לשינוי בידיך?'
אתה חושב שאולי המפתח לשינוי בידיך?
27/01/2018 | 19:18
4
27
אתה מעריך שיש שינוי התנהגותי כלשהו, שלו היית עושה אותו - הם היו מפסיקים לגמרי לתקוף אותך?
לצפיה ב-'אני לא יודע'
אני לא יודע
28/01/2018 | 14:32
3
21
אבל מה שבטוח שאין להם שום הצדקה לתקוף אותי.
 
לצפיה ב-'ברור שאין להם הצדקה לתקוף אותך'
ברור שאין להם הצדקה לתקוף אותך
28/01/2018 | 17:44
2
25
אלימות היא לעולם אינה מוצדקת.
השאלה מה זה עוזר לך שזה לא צודק. לפעמים (למעשה בדר"כ) עדיף להיות חכם ולא צודק.
אתה בעצמך אומר שזה נמשך שנים. אתה בעצמך אומר שאתה נוהג לפנות למדריכים / עוסים. בשורה התחתונה זה לא נפסק.
אז אולי כדאי לבחון את זה מזוית ראיה שונה, וכמו ששחר אמרה, לנסות לראות כיצד אתה יכול לשנות את הגישה /התנהגות שלך על מנת להימנע מהסיטואציות האלה. 
לצפיה ב-'הם אומרים'
הם אומרים
28/01/2018 | 18:32
1
22
שאני עושה לאנשים מבטים יותר מדי תוקפניים וחזקים, שמפחידים אותם, ולכן הם כועסים. אבל זה פשוט מפני שאני חושב שגם הם עושים לי מבטים כאלה, וזה מפחיד אותי.
לצפיה ב-'שמע, אני לא נמצא שם כדי לדעת'
שמע, אני לא נמצא שם כדי לדעת
28/01/2018 | 18:53
23
אולי כדאי שתשוחח עם אחד מהמדריכים לגבי זה , ושאל אותו אם הוא חושב שזאת הסיבה. על פניו נראה לי מוזר, אבל הכל יכול להיות.
במקביל אתה יכול להמנע מההתנהגות הזאת, ובאופן כללי למעט בקשר אין עם אנשים כאלה, ולראות אם זה עוזר.
 
לצפיה ב-'אוי ואבוי, זה נשמע ממש קשה!!!!'
אוי ואבוי, זה נשמע ממש קשה!!!!
26/01/2018 | 00:06
1
42
יש לך עם מי להתייעץ?.. מישהו מהכפר שאתה בוטח בו?....
לצפיה ב-'אני פונה לאנשי צוות'
אני פונה לאנשי צוות
26/01/2018 | 14:26
35
יש מדריכים ועובדים סוציאליים, והם מטפלים בעניין  אבל לא לגמרי מצליחים.
 
לצפיה ב-'זה לא בסדר ולא צריך לעבור על זה בשתיקה!'
זה לא בסדר ולא צריך לעבור על זה בשתיקה!
26/01/2018 | 01:08
8
36
לאף אחד אין זכות לפגוע בך ולהרים עליך יד!
לצפיה ב-'אני מצטרפת לשחר חרישי, פילוסוף'
אני מצטרפת לשחר חרישי, פילוסוף
26/01/2018 | 15:46
7
25
בטח יש מנהל או מנהלת לכפר.
האם דיברת איתו?... נפגששת איתו?....
אני חושבת שכדאי. מה דעתך?
לצפיה ב-'יש מנהל ומנהלת'
יש מנהל ומנהלת
26/01/2018 | 16:48
6
31
אני לא כל כך מעריך את המנהל וגם לא יודע עליו הרבה, אבל אפשר בהחלט לפנות אליו. יש גם מדריכים ועובדים סוציאליים ואני פונה כל הזמן כדי שיטפלו בזה.
 
לצפיה ב-'פילוסוף, אם הפניות לסגל לא עוזרות, כדאי לפנות למנהל/ת.'
פילוסוף, אם הפניות לסגל לא עוזרות, כדאי לפנות למנהל/ת.
26/01/2018 | 19:22
5
11
לצפיה ב-'אולי'
אולי
26/01/2018 | 19:27
1
14
לצפיה ב-'המשך להמלצה של גקי:'
המשך להמלצה של גקי:
27/01/2018 | 19:15
29
וכשאתה פונה, אני מציעה שתפנה בכתב ותתאר את הארועים בדיוק ובפירוט עובדתי מירבי, כדי שלא ייווצר מצב של "מילה מול מילה". עובדות קשה יותר להכחיש. כלומר - "בתאריל זה וזה בשעה זו זו, אדם זה וזה עשה לי כך וכך. פניתי למדריך א/ עו"סית ב, שטיפל/ה במקרה באופן זה וזה.
X ימים אח"כ, בתאריך זה וזה, היה ארוע נוסף עם אותו אדם. הוא עשה כך וכך. פניתי ל..." וכו'.
(ולא להסתפק בתלונה כללית על כך שתוקפים אותך, כי תלונה כזאת עלולה לא להילקח ברצינות).

לצפיה ב-'מה המנהל יכול לעשות? לקשור את הידיים של האנשים?'
מה המנהל יכול לעשות? לקשור את הידיים של האנשים?
27/01/2018 | 20:17
2
39
גם בבית הספר ילדים מכים ילדים.
אז מטפלים בזה ברובד המשמעת, מסבירים, מחנכים, אבל לא קושרים לילדים את הידיים ולא מרחיקים אותם למוסדות סגורים. אין מה לעשות, ילד בבי"ס יכול לחטוף פה ושם דחיפות וכל מיני צורות של אלימות. כל עוד לא מתים מזה וזה לא סכנת חיים, זה מצב נורמלי בסביבה של אנשים לא בוגרים.
גם שכנים יכולים להכות אחד את השני, להיות מעורבים בתגרות. אז מה המשטרה יכולה לעשות? פותחים תיק ומענישים באזהרה, מחייבים להפקיד סכום כסף, וזהו. לא על כל תגרה קטנה יגישו כתבי אישום נגד שכנים אלימים. 
ככה גם בכפר של אנשים שלא מתנהגים בבגרות וסובלים מהתנהגות ילדותית מאוד. יהיו כאלה שיגיבו במכות או בלרדוף אחרי בן אדם שעצבן אותם וכד'. המדריך של האדם האלים יכול לדבר איתו, להתרות בו, לנקוט אי אלו סנקציות שבסמכותו, אבל לא יכול לקשור לו את הידיים או להרחיק אותו למחלקה סגורה כל עוד הוא לא אלים בצורה שמסכנת חיים.
בשורה התחתונה, כל אחד צריך ללמוד איך להסתדר בכל מסגרת שהוא נמצא בה. לכן המדריכים מדברים גם עם פילוסוף בעצמו, ולא רק עם אלו שתוקפים אותו. הוא צריך ללמוד איזו התנהגות מגרה את האלימות אצל אנשים עם בעיות התנהגות, ולדעת להסתדר. וגם לדעת להתעלם מרמות לא מסוכנות של תוקפנות ולא לקחת ללב, ולדעת שלא כל עוול אפשר למנוע בחיים. 
לצפיה ב-'השאלה היא איך זה מטופל'
השאלה היא איך זה מטופל
27/01/2018 | 20:20
1
35
אם המדריכים התייחסו ברצינות לטענות, נקטו צעדים משמעתיים וזה לא עזר בכל זאת - או ששמעו ואמרו לפילוסוף "כן, כן, נדבר איתו, הכל טוב, הכל טוב".
לגבי ללמוד איך להסתדר ולא להביא על עצמך מצבים לא נעימים - בוודאי. זה גם וגם.

לצפיה ב-'לפעמים מתייחסים ברצינות ולפעמים לא'
לפעמים מתייחסים ברצינות ולפעמים לא
28/01/2018 | 14:31
26
אני מדווח מיד כשמקרה אלימות או איום קורה, ודורש שיטפלו. כשהאלימות חמורה, מטפלים היטב.
לצפיה ב-'באיזה כפר מדובר?'
באיזה כפר מדובר?
28/01/2018 | 02:05
37
בקלות אפשר לטפל בנושא...
לצפיה ב-'כמה קשה'
כמה קשה
21/01/2018 | 23:43
18
131
קשה מאד לא מספיק הדיכאון הקליני והבעיות הרבות, אני עוזרת המון  בבית ולא מעריכים ועוד מתנפלים ושאני נפגעת גם לא מזיז לאף אחד איזה ערב קשה לא הפסקתי לבכות
לצפיה ב-' קשה כשאף אחד לא מעריך...'
קשה כשאף אחד לא מעריך...
22/01/2018 | 06:51
3
53
ואת באמת גיבורה שאת ממשיכה הלאה למרות הכל, מתגברת על הדיכאון וכו' ועוזרת להורייך. נשמע שמציאות חייך מאוד לא קלה...
לצפיה ב-'תודה שחר'
תודה שחר
22/01/2018 | 08:11
2
55
אבל מה שאני עושה לא טוב, אני קונה, בשביל מה קנית אם אני לא אקנה אז מי? והייתי בהחלט מעדיפה שלא להתעסק בזה ויותר בבעיות שלי אבל אין ברירה, עוזרת, אז במקום תודה, מי צריך את זה? אל תעזרי, ואם אני לא אעזור אז אנשים חושבים שאני בטח לא רוצה לעזור, אני לא בסדר, ובטח ההורים רוצים, ולא יודעים שמה שאני לא עושה מתנפלים עלי כי יש אנשים שפשוט לא רוצים גם אם הם צריכים ואין להם תודה, ועצוב לי שאני אומרת את זה על הקרובים לי ולא די בזה גם ראו שפגעתי ובכיתי ואני נסערת נורא במקום להרגיע מתעלמים ושאני אומרת לי שרע לי עונים אז מה את רוצה.... עזבי אותי, למרות שפגעו
לצפיה ב-'אלזה, אני מבינה עכשיו תחת כמה ביקורת את נמצאת'
אלזה, אני מבינה עכשיו תחת כמה ביקורת את נמצאת
26/01/2018 | 00:09
1
21
ומצטערת שוב אם התפרש לך שאני מצטרפת חלילה למקהלת הביקורת.
אני מצטרפת לשחר חרישי: אני חושבת שאת אמיצה ונושאת בעול.
יישר כוח!
לצפיה ב-'תודה רבה ג'קי'
תודה רבה ג'קי
26/01/2018 | 19:24
6
לצפיה ב-'שלום'
שלום
22/01/2018 | 16:32
1
33
אולי את צריכה פחות לעזור, אם כי חשוב לעזור לפעמים. עזרי כשהאחר צריך עזרה ולא יכול להסתדר לגמרי בעצמו. כשמתנפלים, הגני על עצמך ועל כבודך. אולי הם לא ממש יודעים שנעלבת, הסבירי את עצמך בבירור, בלי לאיים ובלי להיראות חלשה מדי, ובקשי הבנה. מותר לך לבכות כדי לבטא עצב, אבל חשוב גם לדעת לצחוק ולחייך. הצטערתי לדעת שהיה לך קשה, בחיים יש גם זמנים קשים. הדיכאון אול יירגע אם תעשי יותר דברים שאת אוהבת, כמו תחביבים ונושאי עניין וכאלה. את הבעיות הנפשיות נסי קודם כל לפתור בעצמך ע"י אמונה עצמית והכרת עצמך, ואחר כך פני לעזרה מבחוץ. השתדלי תמיד לשמור על יחסים טובים עם המשפחה, וכשיש עימות התרחקי. לפעמים חופש זה מזה יכול לתת יותר קרבה בהמשך.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/01/2018 | 17:33
58
זו אמא שלי וההורים שלי צריכים כרגע קצת עזרה והיא ידעה מצוין שנפגעתי אמרתי ובכיתי, היא גם פגעה וגם לא ניגשה אח"כ, אולי היא לא חשבה שהדברים שלה מאד פוגעים, אולי גם לה היה יום קשה ולכן היא לא ניגשה,אולי היא הייתה עצבנית בעצמה ורצתה להרגע, אמרתי לה שמאד נפגעתי, היא אמרה שזה לא אמור לפגע  אבל בכל זאת זה כן, אולי היא תרגע ותחשוב
 
את הדיכאון אני מנסה לגמרי לפתור בעצמי
 
וזה  מאד נכון שצריך קצת מרחק לפעמים 
לצפיה ב-'לפתור בעצמי-לא כדאי'
לפתור בעצמי-לא כדאי
( לעמוד שלי בתפוז )
22/01/2018 | 21:23
11
51

היי אלזה,
נשמעת מדבריך אולי תחושה של תסכול, כל מה שאת עושה בבית לא מתקבל בברכה אלא בטענות ולא ברור מה עליך לעשות, את מנסה לעזור ויוצא שבכל זאת יש טענות כלפיך...
את אולי מצפה שמישהו יראה מה עשית ויעריך אך במקום זה את מקבלת כתף קרה ונפגעת, גם הבכי שלך לא תמיד מאותת לסביבה שנפגעת...
חיבוק, מילה טובה והבנה היו עושים את ההבדל אבל לא תמיד הצד השני מסוגל להבין ולהכיל מכל מיני סיבות וזה מתסכל שוב ושוב...
 את עושה כמיטב יכולתך וזה בסדר ,את יודעת שזו תקופה בה ההורים זקוקים לעזרתך ואת עוזרת, נסי לנטרל את הצפייה להערכה ולמילה טובה, הם מה שהם ואת מה שאת. העיקר שתרגישי שלמה שאת עוזרת גם אם לא תמיד יודעים להגיד תודה ולהיות שם עבורך.
 המשפט שכתבת: "את הדיכאון אני מנסה לגמרי לפתור בעצמי" מדאיג אותי!!! דווקא דיכאון הוא משהו שלא מומלץ לנסות לפתור לגמרי לבד...
רצוי שאיש מקצוע יהיה מעורב, גורם טיפולי ואם צריך טיפול תרופתי ו/או שיחות כדאי מאוד לעשות זאת ולא לחכות שהמצב ישתפר לבד...ולא לקחת על עצמך בלבד את הטיפול.
אנחנו כאן בשבילך ודואגים לך ,שתפי אותנו כאן וגם בצ'אט הפתוח בכל יום (מלבד בשישי) מהשעות תשע עד חצות : http://www.sahar.org.il/
אנא אל תנסי לטפל בדיכאון לבד!!!  מאחלת לך ימים קלים יותר,
 מתנדבת סה"ר
 
 
לצפיה ב-'הי'
הי
22/01/2018 | 23:08
2
62
לגבי הדיכאון לי איש מקצוע לא עזר להפך, לעצמי אני יודעת לעזור הרבה יותר טוב, כדור נגד דיכאון יש גם אבל זה לא פותר הכל,  
 
לגבי הבית, לא ציפיתי בהכרח למילה או הערכה אבל גם לא ציפיתי שיתנפלו עלי שאני עוזרת, אם אני לא אעשה אנשים יחשבו שאני לא עוזרת ואם אני עושה לא יודעים שאצלי בכלל לא רוצים שאעשה ויש גבול כמה בנאדם ועוד רגיש עם בעיות משלו מסוגל לספוג, 
 
אני מניחה שזה לא נובע מחוסר הערכה, אלא כי גם הצד השני בלחץ ומצוקה וקשה לו כנראה שגם בגלל זה הכתף הקרה הייתה גם שאני בוכה וזה לא שלא ידעו שנפגעתי ידעו, אני חושבת שאמא בעצמה בלחץ ולכן התגובה לא תמיד הכי נכונה,  
אמרתי לה כמה פעמים שנפגעתי  בכיתי רוב היום ואתמול, היא חשבה שזה לא פוגע ואמרה שלא הייתה לה כוונה, אבל זה פגע וגם זה שבכיתי ואמרתי והיא לא ניגשה, בסוף היום דברנו על זה שוב והיא אמרה סליחה והיה גם חיבוק
לצפיה ב-'איזה יופי וכמה מחמם ("היה גם חיבוק")'
איזה יופי וכמה מחמם ("היה גם חיבוק")
26/01/2018 | 00:11
1
14
לצפיה ב-'בהחלט'
בהחלט
26/01/2018 | 19:26
19
בהחלט כך
לצפיה ב-'כדאי מאוד - סה"ר תמיכה, חומר למחשבה'
כדאי מאוד - סה"ר תמיכה, חומר למחשבה
26/01/2018 | 10:49
7
37
מתנדבת יקרה, יישר כוח על כל דבריכם כל הזמן.
אני רוצה לתת קצת חומר למחשבה בנוגע למשפט כגון "את הדיכאון אני מנסה לגמרי לפתור בעצמי", בעיקר כשהוא נכתב כתגובה להמלצה המסוימת שניתנה ע"י הכותב שלפני התגובה.
 
אדם הסובל מדיכאון - הוא תמיד לבד. ותמיד רק הוא בעצמו יכול לפתור את בעיותיו ולעזור לעצמו. 
24 שעות ביממה הוא צריך לעזור לעצמו, לעסוק בנפשו ובחשיבתו ולכוון את עצמו. הפסיכולוג, העו"ס, הפסיכיאטר ואפילו סה"ר תמיכה אינם שם בשבילו (מה עוד שבעל מקצוע יכול גם להזיק, אפילו מאוד, בנוסף לכך שהוא יכול לעזור).
הפסיכיאטר קיים, נותן מרשם לתרופה, חושב יחד איתך בפגישה הקצרה שלכם. העו"ס עושה עבודה. גם הפסיכולוג עובד, ובהחלט חושב על האדם שבטיפולו ומעוניין ומנסה לכוונו על הצד הטוב ביותר. אבל עם כל זה, הסובל לגמרי לבד עם עצמו, ומרגיש לבד עם עצמו, ורק הוא עצמו יכול לעזור לעצמו. 
רק הוא יכול לעשות שימוש מועיל במה שהציעו הפסיכיאטר/הפסיכולוג/סה"ר וכו'. רק הוא יכול וחייב לנפות מה שמזיק לו ולהישמר מפניו. רק הוא יכול להציל את עצמו מעצות אחיתופל שמזיקות לנשמתו למרות שהפסיכולוג לא אשם והתכוון רק לטוב. ומתרופה שמעוותת את מוחו למרות שהפסיכיאטר מעולה והוא ניסה בכיוון נכון בהחלט, אבל זה לא הצליח. 
 
הסובל עוזר לעצמו לגמרי לבד. גם במחשבות ומצבים שהפסיכולוג בכלל לא יודע על קיומם ולא יכול לעזור כלל.
אסור לסובל להישען על העזרה המקצועית, להטיל יהבו על הגורם המקצועי ולהופכו למעורב.
הוא צריך להשתמש בכל עזרה אפשרית, אכן. להודות ולהכיר טובה, לדעת את תפקידה החשוב בהחלמתו של העזרה המקצועית שקיבל מכל גורם מקצועי. ועם זאת לדעת שהוא לבד, ורק הוא עוזר לעצמו, תוך שימוש בעזרה זו. 
כל גורם מקצועי נורמלי יודע זאת היטב, ומשקף לסובל בקביעות את האמת הזו!
 
אני מבינה שיש פה סמנטיקה, של מה זה "לבד" ו"בעצמי", ומה זה "מעורב" ומה זו "עזרה". אבל גם המתנדבים המבורכים צריכים להבין ש"מנסה לגמרי לפתור בעצמי" אין פירושו "לחכות שהמצב ישתפר מעצמו", או "לקחת על עצמך בלבד את הטיפול". זו פרשנות מאוד לא נכונה, בפרט בהקשר בו נכתב המשפט. 
לצפיה ב-'בהחלט'
בהחלט
26/01/2018 | 19:22
27
אופירה, אין הכוונה ליושבת בבית ומחכה לפתרון קסם מהשמיים אלא משתדלת בכוחות עצמי לעשות מה שיעזור לי, לי אישית ייעוץ מקצועי לא עזר, ההפך הגמור ולכן אני עושה בעצמי עבור עצמי וזה מה שיעזור לי
לצפיה ב-'אופירה ואלזה תודה על שאתן מדייקות לנו ואותנו!'
אופירה ואלזה תודה על שאתן מדייקות לנו ואותנו!
( לעמוד שלי בתפוז )
27/01/2018 | 22:39
5
22
אופירה ואלזה יקרות,
 
קודם כל באמת מקרב הלב תודה על שאתן מעירות את תשומת לב ופותחות את המחשבה.קראתי את מה שכתבתן פעמיים כי באמת רציתי להבין יותר לעומק את מה שאמרתן. 
אני חושבת שצדקת אופירה, שיש פה עניינים של סמנטיקה ופרשנות. אם הבנתי נכון את הערותייך -  הלבד נובע גם ממגבלות מקומות הסיוע, שאינם זמינים 24/7 מרביתם, אך אני קראתי בדברייך גם את זה שהלבד הוא משהו אינהרנטי באדם, ואולי גם אי אפשר להעביר חוויה עשירה ומלאה במלואה לאדם אחר...ודווקא
אל מול החוסר והמגבלה לאדם יש בחירה - להתייאש או לבחור מה לעשות מול המגבלה. ומה שאת אומרת, אופירה, לפחות להבנתי אותך - זה שחשוב שהאדם ידע להיעזר, להעריך את העזרה ולקחת ממנה מה שאפשר, אבל דווקא הכרה בלבדותו יש בה משהו מעצים, ששם את האחריות אצל האדם -  לרצות עבור עצמו, לבחור עבור עצמו, ולעשות שימוש במה שניתן לו בכוחותיו שלו. 
בעיני, זה חידוד מאוד מאוד משמעותי לכולנו כבני אדם אני חושבת, חידוד מרגש ומחזק. 
חשוב לי לדייק את מה שכתבנו בהקשר הזה - אולי אי הדיוק שלנו נבע מהמקום של הפרשנות, מאי הבנה של ההקשר בו נאמרו הדברים.
כתבנו את מה שכתבנו  באותו יום, מתוך מקום של דאגה כנה ועמוקה לאלזה, מתוך הבנה שהיא תבחר לא להעזר באופן כלשהו לאור אולי האכזבות שהיא תיארה מסביב בהקשר המדובר. ואולי ההבנה הייתה לא מדוייקת, אבל הכוונה מאחוריה היא מכל הלב, ועם הרצון הכי טוב. אנחנו מצרים על אי דיוק, ואלזה - מתנצלים מקרב לב אם נפגעת בצורה כלשהי בשלו...
 
בנוסף, חשוב לי לחדד ולהדגיש שלרגע אנחנו לא חושבים שיש פה מישהו שאומר "המצב ישתפר מעצמו" או לא מכירים בכוחות של כל המשתתפים בפורום. 
אני חושבת שמצב כזה לא היה מאפשר פה בפורום שיח ולמידה (הדדית אגב) היות ומי שמחכה שהמצב ישתפר מעצמו, לא כותב ומשתף בכנות, באומץ, ברגישות...
אנחנו משתאים כל כך הרבה פעמים נוכח הכוחות האלו, שמלמדים גם אותנו הרבה דברים על עצמנו ועל החוויה האנושית בכלל... 
 
אני רוצה לחזור רגע להתייחסות שלך למקומות בהם גורמי הסיוע באים עם כוונה טובה ולא מדייקים - כמו הפסיכולוג או הפסיכיאטר.. כי הנה כאן גם אנחנו, למרות הכוונה הטובה לא דייקנו, פספסנו... אבל אולי העניין החשוב הוא לדעת גם לדייק את אנשי הסיוע, באשר הם, לעזור להם לעזור לנו - ממש בדיוק כפי שעשית עבורינו עכשיו...לנסות לעשות את המיטב דווקא מהמקומות של המגבלות, החוסר, הפספוס, הפער בין הכוונה למציאות... 
 
בכל מקרה, מתנצלים שוב עם הפער שלנו מולך אלזה, ואל המציאות שהתכוונת לתאר ולא הובנה טוב דיו על ידנו...
 
מקווים תמיד שנדע אנחנו כאן לטעות, לתהות ולדייק מחדש בשיח מתמיד ומפרה את שני הצדדים. 
 
שלכן,
צוות מתנדבי ומתנדבות סה"ר 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'כן, בהחלט לכך התכוונתי במדויק.'
כן, בהחלט לכך התכוונתי במדויק.
27/01/2018 | 22:56
1
22
העוצמה העיקרית שמביאה להחלמה, בעיני, היא ההכרה העמוקה של האדם באחריותו המלאה הבלעדית להחלמה שלו.
גם הפסיכולוג מכוון אותו למצוא את הכוחות שבתוכו. לא נותן לו כוח חיצוני. 
גם הפסיכיאטר מעניק לו תרופה שתשפיע ע"י אינטרקציה עם הכימיה הפרטית שלו, ולא תרופה שיש לה כוח בפני עצמה (וזה גם סוד הטעות שיכולה להיות לפסיכיאטר). 
 
ולכן בהחלט ובמפורש אני חושבת שהעניין החשוב הוא לדעת גם לדייק את אנשי הסיוע, באשר הם, ולעזור להם לעזור לנו.
זה חלק בלתי נפרד מהאחריות הבלעדית של הסובל. אכן. 
זה גם אחד ממקורות הכוח שלו - ללמוד את יכולותיו מהתגובה שלו לטעות או לנזק שנגרם מעזרת הזולת. 
 
לצפיה ב-'לי'
לי
27/01/2018 | 23:21
23
אנשי מקצוע לא עזרו בכלל ההפך הגמור!  ואני לא עושה בנוסף להם אני עוזרת לעצמי בכוחות עצמי בלבד בהחלט, כי כל נכון עבורי, לא משנה מה ייעץ לי אדם כזה או אחר אף אחד לא יודע מה טוב עבורי חוץ ממני, כל אחד מרגיש לבד מה עוזר לו ומה מזיק וצריך ללכת בדרך שנכונה לו ולא להצדיק את עצמו או להתנצל עליה
לצפיה ב-'אני'
אני
27/01/2018 | 23:27
2
28
יודעת מניסיון שלי מה טוב לי ומה לא זה לא משנה לי מה חושב אדם כזה או אחר בלי הצדקה עצמית ובפה מלא, אני בפרוש לא נעזרת באנשי מקצע כי לי הם לא עזרו ומה שאנ י עושה עבור עצמי  בהחלט בכוחות עצמי בלבד ומאד גאה בזאת עוזר לי לא משנה מה יגיד אדם כזה או אחר אני לא אנסה שוב ושוב ושוב אנשי מקצוע שלא עוזרים בזמן שאני יכולה לעזור לעצמי הרבה יותר טוב ולא מתנצלת על זה 
לצפיה ב-'את לא צריכה להתנצל באמת'
את לא צריכה להתנצל באמת
29/01/2018 | 05:40
1
21
וטוב שאת עוזרת לעצמך. את יכולה לשתף אותנו איך - מה בדיוק את עושה כדי לעזור לעצמך?
לצפיה ב-'יש'
יש
31/01/2018 | 19:30
10
לי כל מני דרכים אבל אני כרגע אני מתמוטט ת לא יכולה להתרכז בעצמי אפילו קצת כל הזמן על הראש בעיות של אחרים ואף אחד לא מעריך ולכולם יש טענות לא יכולה יותר
לצפיה ב-' צריכה לנסוע מחר ומתה מפחד'
צריכה לנסוע מחר ומתה מפחד
20/01/2018 | 18:26
13
101
כל כך מעדיפה להיתקע במקום המוכר. במיטה.. לא להתאמץ. לא להתמודד.
איזו תקופה נוראית.

יש לי מחר שיחת התעניינות בתל אביב, לגבי קבוצת תמיכה. ואני לא רואה את עצמי עושה את זה.
גם כי זה רחוק. גם כי צריך להתחייב כל פעם חודש מראש. גם כי זה נגמר ב9 ומשהו בערב.. ועד שאחזור הביתה זה 11.
למה בכוח?:(
כל כך בא לי לבטל ולא ללכת.. לחכות שדברים יסתדרו, אולי עם עזרה של ביטוח לאומי.. אולי בדרך אחרת ולא לקפוץ ככה למים עם דברים גדולים.

איך אני עושה את זה?
חודשים שלא נסעתי מהעיר לבד. וזה עוד בערב..
אבל זו רק שיחת התעניינות.. אני תמיד יכולה לבטל אחר כך.
אוי מה אני עושה? אני כל כך דועכת. זה כל כך מפחיד אותי.

תמיד בסופ"ש יש קצת שיפור.. כי כולם בחופש.. כולם בבית.. אני לא צריכה לחשוב יותר מדי.
אבל מגיע מוצאי שבת.. ואני חושבת על השבוע הריק שקרב, ואני מתה. לא מסוגלת יותר ככה.
מעדיפה בפנים לעשות דברים שהם קרובים יותר לבית.. ולא לנסוע החוצה לדברים מפחידים וקשים. כי באמת מרגישה שאני לא במצב לזה.
מה אני עושה? לבטל את זה? ואז להרגיש יותר גרוע עם זה שאני תקועה? או ללכת וגם להרגיש גרוע על הדרך?

אוף אני לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה.
ממש לא מסוגלת לעשות שום דבר. והמחשבות לא מפסיקות.. עבודה.. עבודה.. ושוב.. לא מסוגלת. תקועה.
אם לא אלך לזה מחר.. גם אמא תתעצבן, גם המטפל יתאכזב.. אבל אני לא חושבת שממש אכפת לו אם אלך או לא. כי זה לא כזה קריטי כרגע, זה לא מה שממש יציל אותי מהמצב הזה.
אבל לנסוע עד לשם..:(
כל כך רוצה לבטל. כי אני יודעת שאם אלך, אשמע, ואז בטח אתחמק בצורה כלשהי ולא אתחייב. כי אני לא באמת רוצה ללכת לשם.
לא רואה את עצמי בקבוצת תמיכה.. יותר מדי להתעסק בזה כל הזמן.. זה לא טוב.
מה אפשר לעשות?:(

אוף כמה ייאוש. אם רק היה אפשר לעצור את הזמן ולא להתחיל את השבוע הקרוב.
זו מלחמה שלא נגמרת. ואני כבר מותשת
לצפיה ב-'לבטל ולהרגיש תקועה? או ללכת ואולי להרגיש גרוע?'
לבטל ולהרגיש תקועה? או ללכת ואולי להרגיש גרוע?
20/01/2018 | 19:04
6
47
ללכת! חד משמעית! גם אם את עלולה להתאכזב. ולמרות שאת מקריבה את הנוחות שלך ליום אחד, ואת תחושת הביטחון (השקרית!) שההשארות בבית נותנת לך. תחשבי על זה ככה: את המצב הזה, של התקיעות וההישארות במיטה - את כבר מכירה, וזה גיהנום. כל התנסות אחרת שתבחרי - תיתן לך אפשרות להכיר עוד משהו, שיכול להיחוות כגרוע (אבל גם להישאר בבית זה מספיק גרוע!), אבל גם עשוי להיות הרבה יותר טוב, ולהחדיר בך כוחות חדשים ותקווה חדשה,או למצער - אפילו סתם להסיח את דעתך מהדיכאון והחרדה לכמה שעות. אני רואה את זה כמצב בו אין לך מה להפסיד - ואפשר רק להרוויח!
ואולי באמת תוכלי למצוא שם עזרה כלשהי, ואפשרות להתקדם ולטפל, אפילו במעט, בבעיה החברתית שלך.
אל תתני לפחד לשתק אותך ולמנוע ממך להתקדם! תתני לזה צ'אנס, עדי!
ותספרי לנו מחר איך היה!
אני אישית ממש רוצה לשמוע!


לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
20/01/2018 | 20:00
5
31
איזו מקסימה את.
 
זו רק פגישת התעניינות. זו עדיין לא הקבוצה עצמה.
אבל אני לא יודעת.. לא רואה את עצמי בקבוצה.. עושה משחקי תפקידים, מדברת מול קהל וכאלה. וצריך גם לנסוע ולחזור מאוחר.
אני יודעת שארגיש נורא יותר אם לא אלך. ויש גם רשימת המתנה אחר כך. מה שנותן לי עוד הזדמנות לחשוב על זה ושוב לבטל.
אני מאוד רוצה שיצליח לי בועדה של הביטוח הלאןמי השבוע, אבל עם המזל שלי יש לי הרגשה שזה לא יקרה. ואני לא יכולה למשוך ככה יותר. זה באמת גיהנום.
חוסר היכולת הזו לחפש עבודה כמו בן אדם וללכת לעבוד.. איך הגעתי לזה? אולי כי אני יודעת שעד עכשיו זה לא הצליח לי? ומפחדת שוב מכשלון? אבל מרגישה נורא. באמץ. במיוחד בבוקר. לקום לכלום הזה. שגם זה לוקח לי כמה שעות. כי מה הטעם לקום לכלום:(
 
נמאס לי כבר להתלונן. נמאס מהמצב הזה
לפעמים נראה שזה לא ייגמר לעולם
 
תודה שחר
לצפיה ב-'עדי, היי. אני מבינה ומזדהה....'
עדי, היי. אני מבינה ומזדהה....
20/01/2018 | 21:31
4
40
ומתוך ההזדהות עם הקשיים של לקום וללכת ולנסוע אני רוצה לשאול אם אין אםשרות למשהו אחר שיהיה יותר קרוב, ולא משהו רחוק שזה משהו שורא נורא קשה לך.
חוצמזה אני שומעת אותך (קוראת(:) אומרת לא פעםשלא טוב לך להתעסקעם הדברים והדכאונותץ יותר מדי. אז אולי דווקא איזה חוג יצירתי ליד הבית, שיפתח לך אפשרות ליצירה גם בבית?.... משהו במתנס השכונתי?..סתם אני זורקת רעיונות: חוג לציור, פיסול, סדנת כתיבה?.. הרבה אנשים מתמודדים עם הקשיים באמצעות יצירה ...
אולי יפתח לך איזה כיוון מחשבה.......
בהצלחה בכל מקרה, ואל תרדי על עצמך מה שלא תבחרי.
את בתקופה מחורבנת, ולאט לאט.
תחפשי את הדברים שנכונים לך.
________
מה עם השחייה דרך אגב?... את ממשיכה לשחות?...
 
לצפיה ב-'היי גקי מקסימה'
היי גקי מקסימה
20/01/2018 | 21:42
3
44
ההודעה שלך באמת מרגיעה ומעודדת קצת.
 
ניסיתי ללכת לקבוצה פה בעיר שלי. קודא. אבל זה לא התאים לי. כולן שם היו מבוגרות וחרדיות.. שזה פחות משנה לי אבל הקבוצה עוסקת בהתמכרויות וזה פחות התאים.
ניסיתי לחפש בנרות קבוצה פה בעיר שלי. אבל אין פה שום דבר כזה.
הקבוצה בתל אביב מים שקטים.. מתעסקת במיוחד בחרדה החברתית. אבל קשה לי עם זה נפשית. וגם יש רשימת המתנה. רק להיפגש איתם לקח לי שבועיים לחכות.. ומה שעושים שם בקבוצה.. משחקי תפקידים וכל הדברים האלה שקשים לי.. אני לא באמת רואה את עצמי עושה את זה :/ מקסימום הולכת פעם אחת.. כמו שעשיתי פה בעיר שלי ונוטשת. הבעיה ששם חייב להתחייב לחודש, וזה  לא כזה זול.
ואמא לחצה.. והמטפל לחץ והם חושבים שזה יהיה מושלם במקביל לטיפול אצל הפסיכולוג.
גם הפסיכיאטרית חושבת שזה יעשה לי טוב.
אבל ברצינות.. לנסוע יותר משעתיים ולחזור ב 11 הביתה.. עכשיו זה עוד בסדר אולי כי אני לא עובדת. אבל אחר כך? אין סיכוי שאתמיד לטווח הרחוק.
לגבי החוגים שאמרת.. אני יודעת שזה יעשה לי טוב. אבל קשה לי מאוד להזיז את עצמי. אומרים לי ללכת להתנדב.. לעשות דברים שבחיים לא עשיתי.. קבוצות. ואני כן מנסה חלק מזה. אבל זה קשה לי.
 
יום חמישי הייתי אמורה לנסוע לירושלים להתייעץ עם מישהו לפני הןעדה. כמה שהיה לי קשה להתכונן לזה נפשית ולשכנע את עצמי.. כל כך לא רציתי. בסוף הוא ביטל לי בשניה האחרונה. הרגשתי נורא.
 
לא יודעת מה יהיה בסוף.
גם עכשיו כל המשפחה ירדה עליי. אחד אחרי השני. אמא אמרה לי מתי כבר נשמע ממך משהו חיובי :/ ומדברת איתי לא יפה. צועקת.. וכל האחים ירדו עליי כי אמרתי שמחר אניה  פה לבד בבית.. אמרו לי מה חדש.. ואני מרגישה כל כך נורא ולבד. זה המקום היחיד שבאמת קצת מקל :(
 
יש נתק ביני לבין המטפל. התלות שלי בו ירדה. אבל התחלפה במין אפטיות. לא אכפת לי כבר מכלום. שקועה יותר מדי. כותבת לו לגבי הועדה דברים דווקא שהוא ביקש לדעת.. אבל הוא לא מגיב. רוצה שאתקשר. וזה כואב.
 
קשה ממש ככה. אף אחד לא מבין ואני צריכה להחזיק את עצמי. ומחר עוד שבוע..  מלא מחשבות ופחדים ובאמת גיהנום. 
 
לגבי השחיה.. הפסקתי. למרות שזה מחומם. קר לי מדי. גם ירד לי החשק מהכל. בלחץ נוראי מהמצב הזה.
אם לנסוע נהיה בלתי אפשרי.. איך אני חושבת לעבוד בכלל?
חייבת את העזרה של ביטוח לאומי.. והכי מפחיד אותי שזה לא יצליח. מה אז? כבר הלחץ בבית נוראי..
אבא אמר לי היום.. כאילו בצחוק.. שהוא חשב שעברתי דירה.
לצפיה ב-'ציטוט שלך יקירתי'
ציטוט שלך יקירתי
20/01/2018 | 22:04
2
38
עדי
אני מצטטת אותך
"לגבי החוגים שאמרת.. אני יודעת שזה יעשה לי טוב. אבל קשה לי מאוד להזיז את עצמי."
אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאני קוראת אותך שאת יודעת שמשהו יעשה לך טוב.
אז אולי את האנרגיות והמאמצים ובקשות העזרה כדאי להפנות לשם?
 
לצפיה ב-'תודה רבה :('
תודה רבה :(
20/01/2018 | 22:09
1
33
אוף איזו מחלה נוראית ואינסופית. שזה הכי נורא שיש.  מקווה שהשבוע משהו ישתנה
לצפיה ב-'אמן'
אמן
20/01/2018 | 23:32
10
לצפיה ב-'הלכתי בסוף:('
הלכתי בסוף:(
21/01/2018 | 20:44
5
59
הנסיעה לשם הייתה נוראית. יצאתי בשלוש והגעתי בשש. הרכבת נתקעה שעה בדרך. עם המזל שלי.. לא התפלאתי. אבל כבר בדרך הרגשתי שזה לא מתאים. כי תמיד הנסיעה לשם היא בעייתית ויש בעיות עם הרכבות.
הוא סיפר לי על כל הקבוצות שיש שם.. ואמר שהוא לא חושב שהקבוצות עם המשחק והאילתור מול קהל יתאימו לי והיא גם עמוסה והציע לי קבוצה בימי שלישי "טיפול ביבלותרפיה". שהמנחה מקריאה שירים וסיפורים ושואלת אחד אחד מה דעתו על זה.. ואמר לי שהקבוצה מורכבת מ13  עד 15 איש והיא מלאה ושהוא לא יודע מתי יהיה מקום.
מה זה התאכזבתי. בשביל זה נסעתי עד לשם?
 
הרגשתי ממש נורא גם בדרך וגם שם. מצב רוח קשה מאוד :( בקושי יכולתי לדבר איתו. רק רציתי לחזור הביתה. אחרי זה נכנסתי לקניון ורציתי לפצות את עצמי באיזו חולצה.. אבל ממש לא היה לי מצב רוח ולא קניתי כלום. מסביב כל כך הרבה אנשים.. ואני מרגישה הלם כזה...
 
ולנסוע לפה ולראות שהשמש שוקעת ולחשוב איך אעבוד ככה.. שחוזרים מאוחר ומהר נגמר היום. זה ממש מדכא :/
ממש קשה לי. ובמקביל קיבלתי הודעה מאחי הגדול שכתב לי בשביל מה את הולכת לביטוח לאומי? מה אכפת לו. מה הןא מתערב? הוא מרגיש מה שאני מרגישה? אין להם מושג כמה זה בלתי נסבל. הם חושבים שהכל בסדר. אמא בטוח לכלכה עליי איתו כשלא הייתי והיא שונאת את זה שאני הולכת. היא בכלל לא ידעה שאני לא בבית. כל היום היא לא בקשר כמובן.. הגיעה וראתה בית נעול. זה כל כך מעצבן אותי! לאף אחד לא אכפת ממני. אף אחד לא מתעניין.
 
 
אתמול היא אמרה לי מתי כבר נשמע ממך משהו חיובי? ואחי אמר מול כולם שבאתי אליו ואמרתי שמחר אני לבד בבית ואז כולם אמרו נו מה חדש. בזלזול מוחלט. ואני מתה מזה. יצאתי אתמול להליכה וחזרתי הדלת הייתה נעולה אז אבא אמר לי שהוא חשב שעברתי דירה. כאילו בצחוק. אבל אני עומדת להתפוצץ כבר.
מציצה כל היום בהצעות עבודה אבל מאשימה את עצמי נורא שאני לא מתאמצת והולכת בכוח לעבוד.. ושולחת קורות חיים. אני כבר לא מסוגלת לשלוח אפילו. רק מסתכלת.
 
מצטערת שנסעתי. יודעת שהייתי מרגישה יותר גרוע אם לא הייתי נוסעת.. אבל עכשיו אני פשוט מרגישה נורא ואיום. כל כך הרבה אנשים.. וילדים.. והמחשבות לא מפסיקות.
אין מצב שאסע לפה בשעות כאלה עם נסיעה כזו קשה. זה מדכא נורא. הוא אמר לי שזה ממש רחוק בשבילי.. שאולי הם יפתחו בירושלים. לא ברור מתי.
רק רוצה להירגע כבר:(
ממש לא יודעת מה אעשה. כל הזמן מנסה להרגיע את עצמי אבל אני פשוט בלחץ מטורף.
 
רק נכנסתי הביתה וישר צעקות וירידות.
איך אפשר להחזיק ככה מעמד? גם כשאני משתדלת ונוסעת וזה גיהנום.. חודשים שלא נסעתי.. גם אז אני חוטפת מהם.
 
כבר לא יכולה לספוג יותר.
פשוט סוערת נורא. הבכי ממש עומד לי בגרון. רוצה להיות לבד בחדר.
זה נורא לחשוב כל הזמן שמסתכלים עליי ובוחנים אותי. באמת לא מסוגלת לשבת אפילו ברכבת.
והחושך הזה בחוץ..:(
הייתה עוד קבוצה שהוא אמר שלא תתאים לי.. שזה כל אחד מספר דברים מול קבוצה ואמר שמהניסיון שלו יש אנשים שנבלעים שם ורק שותקים ואמרתי לו שזה באמת מה שיהיה.
כנראה שהוא קלט שהחרדה החברתית הזו חזקה מדי אצלי. :(  והציע את הקבוצה של השירים והסיפורים ששם יפנו אליי כדי שאדבר. אבל זה גרוע נשמע וזה רחוק
כבר העדפתי להישאר בחוץ על איזה ספסל מאשר להיכנס הביתה.
 
אני לא יודעת איך יוצאים מזה. זה נורא.
לצפיה ב-':('
:(
21/01/2018 | 22:14
4
46
כמה רוע. רואה הודעות שאמא כתבה לאבא היום. כתבה לו תענוג היא לא בבית. ברור שהיא לא בקשר ולא מתעניינת אז לא היה לה מושג שאני לא בבית. אבל כמה רוע? וואו. וגם הם כתבו שם שאסע מחר במונית או באוטובוס לרמלה שאבא לא מוכן להתאמץ בשבילי ולהוציא את האוטו. כמה שנאה. כמה רוע. אבל זה שהיא כתבה תענוג היא לא בבית. בא לי לבכות. ומה זה "היא לא בבית" מה אני זבל? ותענוג? ידעתי שאני לא צריכה לקרוא את זה. ועוד שלחה אליי את אחי ושיתפתי עם זה פעולה והוא מסיט אותי נגד הפסיכולוג ואומר שאני מוותרת על עצמי כי אני הולכת לביטוח לאומי ושיבטלו לי את הרישיון ושיש לזה השלכות. ומה נכות.. זה ויתור. וכל המילים שלו זה מילים של אמא ועכשיו הוא יספר לה הכל והיא תספר לאבא. וכולם נגדי מאחורי הגב. ואני עוד גרה איתם. זה נורא ואיום.
 
איך אפשר להתמודד עם כל הבלגן הזה?
לצפיה ב-'עדי!!!!'
עדי!!!!
21/01/2018 | 23:16
3
45
כל הכבוד שניסית ונסעת.
ויש לזה רווח לדעתי: עכשיו את בוודאות יודעת מה לא מתאים לך יותר.
עם המשפחה המדכאת והמרעילה שלך - אני לא יודעת מה להגיד. זה נורא ואיום!!!! כל הכבוד לך שאת שורדת את זה!!! 
ובקשר לחוגים - החוג ביבליותירפיה, יכול להיות שיש גם באזור שלך. חיפשת?... תחת ביבליותירפיה.... (אני לא יודעת מאיפה את בארץ, אבל זה נשמע הכי טוב).
טוב שידעת שיהיה לך קשה הנסיעה, וטוב שניסית בכל זאת ועכשיו את יודעת בוודאות הוודאויות.
כוחות!!!! 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
21/01/2018 | 23:22
2
49
והביבליותרפיה הזו זה לא חוג. זו הקבוצה עצמה. לא התחברתי בכלל. מה הקשר.. סופרת שמקריאה שירים וסיפורים
 
היום הזה פשוט נוראי. כולם נגדי ואנע נגד עצמי.
וזה כבר יותר מדי.
מרגישה שלאף אחד לא אכפת וכבר מאמינה לכל מה שאומרים לי על המטפל ולא יודעת אם הוא יבוא איתי בכלל. לא יודעת כלום. הוא משחק אותה קשוח ולא יוצר קשר. אבל קשה לי מאוד ככה לבד ואני כבר מאמינה שלאף אחד לא ברמת אכפת.
 
אני יודעת שזה לא מתאים אבל שוב תקועה. ונמאס מהמעגל האכזרי הזה.
הצטערתי שנסעתי ןהרגשתי גרוע. אבל גם לא ללכת זה גרוע
לצפיה ב-'מצטערת שלא הלך לך שם...'
מצטערת שלא הלך לך שם...
22/01/2018 | 06:49
1
44
אבל ניסית, בדקת. באמת כל הכבוד לך, עדי.
ואני ממש מצטערת על המשפחה שלך. אבל זה מה שרק מוכיח שאת צריכה בהקדם למצוא משהו לעשות מחוץ לבית. זה לא לעניין להמשיך לחיות במקום כל כך לא תומך ואפילו להיפך - שמפיל אותך עוד יותר.
לא הבנתי למה אבא שלך התבדח שחשב שאת לא גרה שם יותר... כי את כל הזמן בחדר דלך? אולי הוא רוצה יותר קשר איתך, יכול להיות?
תהיי חזקה, עדי! הרבה כוחות! ושיהיה לך קל!!
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/01/2018 | 08:25
44
הוא התבדח כי יצאתי להליכה והייתי מחוץ לבית.
 
:(

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא קניות באינטרנט
אירוח בנושא קניות...
מומחית לקניות ברשת עונה לכם על כל השאלות הנוגעות...
אירוח בנושא קניות באינטרנט
אירוח בנושא קניות...
מומחית לקניות ברשת עונה לכם על כל השאלות הנוגעות...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ