לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1488614,886 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'מסקנות חדשות:'
מסקנות חדשות:
02/04/2018 | 00:16
1
81
צריך לדבר על דברים שעושים בזמן הפנוי כדי ליצור חברות אישית וטובה, ולהתעניין בעיסוקים של אדם זה בוגר ויפה.
מבחינה הגיונית לא צריך לשקר כי אפשר להגיד תאמין לי, אבל אם השומע לא יכול להבין את זה שהוא יכול להבין ולהאמין, אז זה לא חשוב וצריך להשתמש בהצגה ולא לדבר על ההבנה או על האמונה שלו.
צריך להיות יותר טבעי ולא מלאכותי כמו שהייתי בזמן האחרון.
צריך להיות מאד אסרטיבי, ברור וענייני.
צריך לתת ברכות, מחמאות ומלים יפות והרבה דאגה כנה באופן מורחב ומפורט.
צריך לדבר בעיקר על דברים רוחניים ולהילחם כדי לשמור על קשרי אהבה.

לצפיה ב-'עכשיו הבנתי'
עכשיו הבנתי
05/04/2018 | 00:40
30
נלחמתי במשך שנים בחברה למען רוחניות ועברתי את התהליכים הנפשיים הכי קשים שיש, אבל זה חישל אותי והפך אותי לאדם יותר רוחני, נעלה, רגיש, אוהב, מתעניין, אסרטיבי ומדבר. אני עושה דברים חשובים בחיים. כנראה, אפשר תמיד להגיד תאמין לי במקום לשקר, אבל צריך לשלב בזה שפת גוף טובה וביטחון עצמי כדי שיצליח.
 
 
 
לצפיה ב-'שמישהו יקח את הכאבים'
שמישהו יקח את הכאבים
29/03/2018 | 00:32
24
119
לצפיה ב-'אוי, זה נשמע כואב נורא!'
אוי, זה נשמע כואב נורא!
29/03/2018 | 13:09
8
84
בואי דברי על מה שכואב לך, אולי זה יעזור לך קצת.
הרי אף אחד לא באמת ייקח את הכאבים. 
אנשים יכולים מכסימום לשמוע אותם, לא לקחת אותם.
אז ספרי, הקלי על עצמך. 
לצפיה ב-'לא הייתי מסוגלת לכתוב בלילה...'
לא הייתי מסוגלת לכתוב בלילה...
29/03/2018 | 14:26
7
104
זה הלילה השלישי שאני לא מצליחה לישון כמו שצריך.
כאב כרוני בעצמות. בלי המדבקה אני בקושי מסוגלת ללכת .. עם המדבקה המקסימום שלי הוא 5 דקות בקצב של בערך ק"מ לשעה.
התקשרו קודם מקופת החולים אושר לי קוד מחלה קשה. חשבון אחד פחות.. 
 
אבל זה חצי מהבעיה:
 הכאבים זה אחד מהדברים היחידים שמפעילים את  הפוסט טראומה אצלי. 
כאב גב  2002
קרסול 2008
והתחושה שהגוף עומד להפסיק להקשיב לי 2014 
 
לא בטוחה עם איזה חלק יותר קשה לי 
 
לצפיה ב-'זה באמת ממש ממש קשה, מה שאת עוברת'
זה באמת ממש ממש קשה, מה שאת עוברת
29/03/2018 | 14:43
4
53
התחושה שהגוף שלך עומד להפסיק להקשיב לך כמו שכתבת, המלחמה התמידית של גופך נגדך, הפחד על עצם חייך, הכאבים הבלתי פוסקים, החיים בחוסר וודאות מה יהיה ברגע הבא...
הלוואי וידעתי על דרך להקל עליך...

מה ניסית כבר?
יש שיטה כלשהי שהצליחה לעזור לך בעבר, אפילו לזמן קצר כלשהו?
לצפיה ב-'הרבה דברים עזרו'
הרבה דברים עזרו
29/03/2018 | 17:01
3
65
כרגע מה שנשאר זה תרופות - בלי התרופות זה פשוט בלתי אפשרי .. יש בדיוק שאי אפשר לעות עם התרופות וכל פעם שאני נאלצת להפסיק לכמה ימים.. זה גרוע יותר.. הפעמים האחרונות הסתימו בחדר מיון .. 
וכמה שפחות מזון(חוץ מהמזון הרפואי כמובן שאותו אני אוכלת עם הרבה פחות בעיות).. כרגע ממש בא לי לאכול אבל בהתחשב ביום הלא משהו שעובר עלי זה מסוכן .. אז מהבוקר זה רק המזון הרפואי.. שזה מונח יפה למזון תינוקות במקרה שלי זה neocate .. השיפור היחיד זה שמצאתי באינטרנט מלא אפשריות של טעמים ואיזונים שונים בין רכיבים .. אז עוד מעט יהיה לי קצת אפשרות לגוון .. החבילה שלי בדרך במקום כלשהו  זאת פעם ראשונה שאני מזמינה ככה מזון  .. 
וכן התאמות והרבה לדוגמה החלפתי את הרהיטים בחדר , קניתי חבישות טובות לכל המפרקים הבעייתים..
 
 
הקושי הזה של חיפוש איך לעזור משותף לכולם
גם לרופאים 
לצפיה ב-'רגעים של חסד בתוך הכאב הבלתי פוסק'
רגעים של חסד בתוך הכאב הבלתי פוסק
( לעמוד שלי בתפוז )
29/03/2018 | 23:03
1
43

היי יקרה,
מדבריך משתקפים הכאבים הבלתי פוסקים המייסרים את גופך יומם וליל, קשה לך ללכת, קשה לך לישון והסבל גדול...
 אך לצד התיאורים של הסבל הבלתי פוסק אולי יש גם רגעים של חסד:
המדבקה עוזרת ומפחיתה כאב ואת מצליחה ללכת, אמנם לא למרחקים ארוכים, אבל יש הטבה יחסית. גם הכדורים עוזרים.
את מודעת לכך שגם הרופאים לא תמיד יודעים ואין להם תמיד תשובות חד משמעיות אך הם מנסים למצוא דרכים לעזור לך.
נשמע שאת גם מנסה לעזור לעצמך- רכשת מזון חדש כדי לגוון את ארוחותיך והוא בדרך אליך, שינית את הריהוט בחדר והתאמת אותו לצרכיך וקנית חבישות טובות.
אני שולחת לך חיבוק, לא יכולה לקחת ממך את הכאבים ולהקל עליך בזה
אך יכולה לקוות יחד איתך שהלילה תצליחי לישון טוב יותר.
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'אני צריכה להתארגן ללילה ממש עכשיו'
אני צריכה להתארגן ללילה ממש עכשיו
30/03/2018 | 00:15
50
העברתי את הערב בטיפול בחבילות מזון שבדרך
ובנסיון להכין מצגת על המצב .. ועל מצבים קשורים והצורך לתמיכה בילדים במצב הזה במערכת החינוך. מסיימת את זה ואז לנסות לישון..
אני ממש צריכה להקדים את הרופא שינה ..
מקווה לישון הלילה לפחות קצת
לצפיה ב-'זה מעולה שאת מצליחה לדאוג לעצמך'
זה מעולה שאת מצליחה לדאוג לעצמך
30/03/2018 | 09:37
31
ודואגת גם שיהיה לך נעים וטעים במידת האפשר. זה מראה שהמחלה לא שברה את רוחך, ואת עדיין צמאת חיים, ועדיין מגוייסת למען עצמך ורוצה שיהיו לך חיים יותר טובים. זה מאוד חשוב, לשמור על החיות, על הפוטציאל לשמחה. גם אם הרופאים לא יודעים איך לעזור, וגם אם החלמה ספונטנית מהמצב הזה לא ידועה - על כל פנים רמיסיה ממש ארוכה יכולה להיות? אז בואי נקווה ונתפלל שתהיה!
עכשיו אנחנו בערב פסח - חג החירות. אני מאחלת לך שתצאי לחירות מכל המצבים הקשים, הכואבים והמפחידים, ומכל המגבלות הפיזיות והאחרות, ושהחג הזה יהיה פתח לימים טובים שיבואו, נעימים ומשוחררים מכל מועקה.

לצפיה ב-''
29/03/2018 | 22:45
1
10
לצפיה ב-'תודה'
תודה
30/03/2018 | 00:15
12
לצפיה ב-'שלום'
שלום
29/03/2018 | 21:54
14
27
האם הכאבים נסבלים? ומה עוזר לך להתמודד אתם? כאב גופני הוא קשה במיוחד להתמודדות, ואני מקווה שתצליחי להתגבר מהר על הכאבים ועל המחלות ותרגישי יותר טוב. היי חזקה, לפחות נפשית. בימינו הרפואה משוכללת וטובה, ונקווה שתצליח לרפא אותך.
 
לצפיה ב-'הי'
הי
30/03/2018 | 00:33
13
29
הרמה של הכאבים משתנה.. יש לי לפעמים שעות של לצרוח מכאבים.. ולפעמים יש ימים שהמדבקה ממש מספיקה(בוטרנס 10) ..בעשר השנים האחרונות הייתי עושה פעם בשנה בלוק בגב וזה היה מרגיע  את הכאב ומעביר את הכאב לתחום הנסבל..
בשנה שעברה  היה לי שוק אנפלקטי אחרי זה.. אז הרופא לא מוכן  כרגע לעשות את זה (בצדק). בפעם היחידה שלא עשיתי  שנה וחצי בערך.. פשוט לא יכולתי ללכת ...הרופא התחנן שאני אסכים לנסות קאנביס רפואי, והסביר לי  שהוא מעדיף לריב עם משרד הבריאות מאשר להתחיל שם החייאה.. האישור לא הגיע עדיין וגם שיגיע לא ממש ברור אם מערכת החיסון שלי תעמוד בזה..
 
בריאה אני לא אהיה כבר.. 
אני רק רוצה לסבול קצת פחות , להצליח לעשות דברים שאני אוהבת..
על הרבה דברים לא אכפת לי והרופאים לא מביניםאיך דברים מסוימים לא היו סיבה למשבר  (איך אני נראת, אוכל, לא אכפת לי אבל לא יכולה לעשות ספורט, לא מרוכזת  מעצבן אותי נורא והאפשרות להיתקע בבית ולא להיות מסוגלת לצאת מלחיצה אותי).
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'מקווה שתרגישי טוב'
מקווה שתרגישי טוב
30/03/2018 | 12:20
12
20
האם יודעים מה הסיבה לכאבים שלך? אולי יש דרך לטפל חלקית כדי שפחות תסבלי.
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
30/03/2018 | 20:31
11
26
מה שהסבירו לי הבעיה הגנטית במצאו גורמת לרשימה של תסמונות ..  חלקן גורמות  לכאבים. מעבר לעוצמת הכאב אני מטורדת מזה שיש כאב בגרון באופן קבוע .. זה מקשה על אכילה ושתייה .. 
 
אם אני לא אוכלת איזה 12 שעות הכאבים מתחילים להירגע..  אז מבחנתי חלק גדול מזה תוצאה של הבעיה במערכת החיסון באופן ישיר..
אתמול בלילה השלמתי את ההליך ושתי חבילות עם המזון החילופי בדרך לארץ.. מקווה שזה יעשה את זה אפשרי יותר.. 
והפסכולוגית המליצה להכניס לחדר שלי מקרר קטן ככה שלא אאלץ להיכנס למטבח כדי שיהיה לי קל יותר לא לחשוב על זה..
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
30/03/2018 | 22:06
10
16
אולי תנסי לשנות את אופן האכילה שלך. אכלי יותר לאט ובמנות יותר קטנות מפוזרות למשך היום. חשוב שתאכלי דברים שאת אוהבת, אבל שיהיו ברובם דגם דברים בריאים ומזינים. אכלי דברים קלים, מהטבע, שייתנו לך הרגשה טובה ונוחה יותר. אולי אז יהיה לך יותר קל לאכול.
 
 
לצפיה ב-'לצערי ניסתי כבר הכל'
לצערי ניסתי כבר הכל
30/03/2018 | 23:54
9
36
אני יודעת שזה נשמע הזוי לותר על מזון 
אבל זה באמת לא נורא כמו שזה נשמע.. באשפוז הרגשתי הרבה יותר טוב  .. שבוע בלי אוכל היה פשוט הפוגה מהכאבים ופעם ראשונה שלא כאבה לי הבטן ..
הדיאטנית המקסימה שלי כמעט התעלפה כשהיא הבינה שביררתי מה יקרה עם אני לא אצליח לשתות את התחליף מזון ..  הסברתי לה שאני לא רוצה להגיע למצב הזה אבל אם אני אדע שזאת הדרך היחידה לגרום לי להרגיש פחות זקנה אז אני בעד..
 
אני ממש מקווה שמה שהזמנתי יעזור לי  להתמיד  ..
 
לצפיה ב-'חשוב לאכול ולשתות'
חשוב לאכול ולשתות
31/03/2018 | 10:14
3
20
לפחות קצת, אם לא תאכלי ותשתי את עלולה למות וחבל.
 
לצפיה ב-'או שיבינו שאני לא יכולה ויעזרו לי'
או שיבינו שאני לא יכולה ויעזרו לי
31/03/2018 | 18:18
2
39
הכנתי ציפס. אכלתי ממש טיפה.. ותסמינים. והפסקתי ..
 
המעט שאני מצליחה לאכול לא יחזיק אותי עוד הרבה זמן..
לצפיה ב-'אני מקווה שתמצאי את הטיפול המתאים'
אני מקווה שתמצאי את הטיפול המתאים
31/03/2018 | 18:43
1
20
חשוב שתסבירי לרופאים את מצבך ושקשה לך לאכול, חשוב שתאכלי ואולי תנסי למצוא עוד רופאים ומטפלים שיוכלו יותר לעזור לך.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/03/2018 | 19:31
8
לצפיה ב-'לא הבנתי...'
לא הבנתי...
31/03/2018 | 21:58
4
42
למה הדיאטנית שלך כמעט התעלפה? ומה באמת יקרה אם לא תצליחי עם תחליפי המזון?
לצפיה ב-'מה עושים כשאי אפשר לאכול'
מה עושים כשאי אפשר לאכול
01/04/2018 | 14:21
3
44
אז אתמול אחרי שעוד ניסיון לנסות לאכול פשוט נכשל  החלטתי לא לנסות יותר..
כבר לפני 5 חודשים קבלתי מרשם למזון רפואי ועד עכשיו זה היה תחליף לימים מאוד קשים ובשאר הזמן זה היה לסרוגין זה ולסרוגין אוכל כשהצלחתי.. 
 
מזון רפואי זה קצת כמו מזון של תינוקות (לפעמים זה אפילו אותו מוצר), לפעמים זה מגיע כאבקה(כמו מטרנה) ולפעמים בנוזל .. שלי באבקה- מוסיפים מים  וזה מוכן.. אני מוסיפה אבקת שוקו  ככה שזה טעים. היתרון הוא שזה יותר קל לעיכול  ומאוזן יותר מתפריטים מוזרים שנוזרים כשקשה לאכול.
 
לפני כמה ימים הקאתי לראשונה אחרי  שאכלתי מהמזון הרפואי.. ואז התחלתי לחרוש את האינטרנט .פשוט כי נלחצתי..
סיפרתי לדיאטנית שיש לי קושי לבלוע .. ושראיתי באינטרנט  שיש אפשרות לקבל את האוכל בהזנה ישירות לקיבה וככה לא להיות תלויים ביכולת שלי לבלוע..  
מה שעושים זה הכנסה של צינורית כך שיווצר פתח שמתחבר לקיבה ומאפשר לקבל בצורה שדומה לאינפוזיה את המזון לקיבה  . 
ככה גם שאני לא מסוגלת לאכול בכלל אני לא אהיה בצום, לדוגמה אחרי התקף כשהגרון עוד נפוח וקשה לבלוע..
 
למרות כמה מזעזע שזה נשמע זאת פעולה פשוטה יחסית ואחרי כמה ימים אם הכל בסדר אפשר ללכת הביתה. זה גם לא מונע אכילה רגילה כשיכולים או פעילות גופנית.. ואני אפילו לא צריכה לשנות את הפורמלה כי מה שאני מקבלת מתאים .. ואחרי כמה שבועות אפשר להחליף את החלק שרואים להרבה יותר קטן ככה שלא יראו אותו דרך חולצה צמודה לדוגמה..
 
היא הייתה טיפה בשוק ואני פשוט הסברתי שזה יגיע לזה בכל מקרה , אז אם זה יכול לעזור לזה שהמצב לא ידרדר אני בעד..(בדקתי  על עוד כמה סיבוכים אפשריים..)..
אם יכולתי להסביר את ההבדל בתחושה הכללית , בכאבים, וכן גם בזה שאני נראת טוב יותר .. האוכל לא שווה את הסבל הזה.
יש לי בעיה אחת לפתור אני רעבה  בתדירות יחסית גבוהה(כל 3 שעות בערך..)מניחה שהגוף משלים חוסרים של ויטמינים וזה ירגע תוך כמה ימים... אם לא נאלץ למצוא פתרון איך להשיג יותר ..
לצפיה ב-'מאחלת לך שלא תזדקקי לזה...'
מאחלת לך שלא תזדקקי לזה...
05/04/2018 | 11:13
2
20
נשמע בכלל לא פשוט כל המצב...
אבל את נשמעת לי אישה חזקה וחיובית, שלא מתייאשת ולא נשברת כל כך מהר... כל הכבוד לך! וחיבוק גדול.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
05/04/2018 | 14:47
1
17
אז לא אכלתי שום דבר חוץ מהמזון הרפואי משבת בצהורים.
וזה כבר יום חמישי..זה מרגיש לי יותר נכון , לא להעמיס על הגוף מאבק שאינו חובה עכשיו.
 
לצפיה ב-'פנינה, זה נשמע ככ הגיוני ונכון,הבחירות שלך. האם שמעת על....'
פנינה, זה נשמע ככ הגיוני ונכון,הבחירות שלך. האם שמעת על....
05/04/2018 | 17:10
23
האם שמעת על שיטת שלטון?...
ההגיינה הטבעית,היום קוראים לזה או משהו כזה.
מדובר שם ריפוי בעזרת צומות.
לי זה תמיד נשמע נורא הגיוני, אבל אישית כמה שניסיתי לממש את זה לא הצלחתי.
אני מכירה אנשים שעושים את זה ואף זוכים להצלחות מרשימות בשיפור בריאותם ובחיות שלהם.
אם תרצי אוכל להציע לך באישי ליצור קשר עם מישהו שעושה סדנאות ריפוי עצמי בכיוון........
הרבה הצלחה בכל דרך שבה את הולכת
נראה שאת מחוברת לעצמך , למה נכון לך ומה לא
 
 
לצפיה ב-'זאת אני גקי בכינוי אוראורית (טכנופוביה)'
זאת אני גקי בכינוי אוראורית (טכנופוביה)
30/03/2018 | 02:12
6
91
עושה ניסיון לראות שנשלח בסדר
לצפיה ב-'ואל תשאלו אותי איך נהיה הכינוי החדש'
ואל תשאלו אותי איך נהיה הכינוי החדש
30/03/2018 | 02:34
5
77
כבר איזה שבועיים שאני מתענה כאן עם כל הכינויים...
 את זה תפוז לא נותן לי ואת זה כן..
ואז זה נעלם וזה לא.....
בקיצור, בלגן....
שגורם לי להתגעגע למכונתכתיבה.
אבל אז אתם לא הייתם כאן.
________________
אני כותבת כדי להגיד:
א. שאני מקווה שאתם כולכם בסדר פחות או יותר לקראת שמחות (/זוועות) החג החל ממחר. מי ששמח שישמח לו. ומי שזוועה לו או צמפחיד לו או קשה לו, שיידע שהוא לא לבד .
ב. כדי להגיד ששוב דחו אותי אלא שהפעם שיקרו לי.
הכול בסדר רק שאני מתחילה להיכנס לסחרור קורבני ואני לא רוצה להישאב אליו.
ומתחיל לכאוב לי הגרון.
אני לא קורבן.
לא!
אני מעזה.
לכן אני מקבלת לפעמים דחיות.
כן,לפעמים זה קשור לסוגים של אפליה.
אז מה?
גם אנשים מקבוצות אחרות מופלים.\זאת לא סיבה להשתגע.
הכול בסדר.
אני אמיצה מספיק בשביל לנסות.
ולכן גם אומרים לי כן.
וכם אומרים לי לא.
כרגע אומרים לי לא.
אבל עוד יגידו לי כן, באבו אבוה, כי אני מתכוונת להמשיך לנסות עד שאצליח.
באיזושהי דרך אצליח.
תוך כדי הדחיות ובקשות העזרה אני לומדת איפה יש דלתות.
ותהיו בטוחות שאני אדפוק על כל אחת מהן עד שתיפתח.
----------------------
מרוב התרגשות כואב לי הגרון.
אני לא קורבן, יקרה, אני רוצה לומר לעצמי, את לא קורבן, תחזרי לנשום.
ופסח הוא לא הפסח של אז.
ומותר לך גם להיות עצובה.
ואל תקשיבי לבהמה (סליחה) שאמרה לך הערב מה את אוכלת כל כך הרבה עוגה.
ולזכור איזה מנצחת אני בגדול
מהשמיני במרץ אני בלי כדורים (נוספים לסימבלטה) ומצבי הולך ומשתפר.
יש ימים ויש ימים.
אבל בגדול אני מוצאת את הדרכים לעזור לעצמי.
לזכור את הכוחות שלי עכשיו שאני רועדת מול אימי הסלעים הנשברים והרוחות המצליפות.
אתפשוט תמשיכי  ועכשיו אני קולטת שאני כותבת מכתה אהבה לעצמי
כי אני אוהבת את עצמי
כי אני רוצה שיהיה לי טוב
כי מותק אני רוצה לקרוא לעצמי
כי לנגב את הדמעות אני רוצה לנגב לעצמי
ולתת לעצמי נשיקה בלחי
ולאהוב את עצמי שאני כזאת נאבקת ולא מוותרת
ושאני כזאת חכמה וחמודה
ומשתדלת להיות אדם טוב
ולעשות טוב
ולשפר את דרכיי
שאפו, אני אומרת לעצמי בקול שלה, בהתנסחות שלה,
ואני נזכרת כמה אני מתגעגעת אליה ושונאת אותה עד בחילה בו זמנית 
שאפו אני אומרת לעצמי בקול שלי
האצבעות שלי מקלידות על המדפסת
האצבעות שלי
ועליהן הטבעות החדשות
הטבעות שלי
הטבעות שבזבזתי עליהן כסף
כן, בזבזתי כי בחרתי לבזבז
כי לא  רוצה יותר לשמוע "לא חמודה, את לא צמריכה להרגיש אשמה, את אף פעם לא מבזבזת".
אבל הפסח הזה בזבזתי כספים
וזה שלי
זאת אחריותי
בזבזתי כספים שאין לי\
באשראי
וזאת אחריותי
וזה שלי\
כי אני בחרתי
לבזבז כספים
על דברים נהדרים
על הטבעות הנהדרות האלה
ועל עוד דברים נהדרים לי בזבזתי כסף!!!!
בזבזתי כסף ואלוהים לא העניש אותי!
אלוהים לא העניש אותי
ואלוהים לא יעניש אותי!
אלוהים שמח שאני נהנית.
אלוהים אומר לי "בכיף, בתי."
אלוהים אומר לי "תהני מכל רגע."
אלוהים אומר לי "אהובה".
אלוהים אומר לי "אהובה חכמה."
אלוהים מלטף את מצחי ומנשק אותי בפדחתי, מעל העיניים, היכן שאני מנשקת את החתולה.
שם הנפש שלי אני מרגישה תמיד.
אלוהים אוהב שמנורת המלח החדשה דולקת לי.
אלוהים אומר "קחי ויטמין סי, אהובתי,"
ואני הולכת לקחת.
מרגישה כרגע אהבה לכולכןם שאתםן כאן, חלק מהתמיכה שלי, מהגב שלי, לי שאין משפחה אתןם מהוותים סוג של גב משפחתי.
ואם למישהו כואב או עצוב בחג - בבקשה שלא יתבייש ויכתוב כאן.
אני לא בטוחה שאוכל לכתוב כאן במהלך הסופש, אבל אוכל בטוח ממוצאש, ומקווה שיהיו לי מספיק כוחות לנחם כמו שאתםן מנחמים אותי.
חג נסבל.
טוב, אפילו שמח למי שרוצה....
אוראור2018 או גקי
 
 
 
לצפיה ב-'הי אוראורית יקרה!'
הי אוראורית יקרה!
30/03/2018 | 09:51
2
52
מתאים לך במואר!
ומה שכתבת מעורר השראה כתמיד. את עושה עבודה כל כך נהדרת עם עצמך - לאהוב את עצמך, לדאוג לעצמך, להרגיע את עצמך, להיות את - ולא מישהו אחר - המקור לאישור שאת צריכה בחייך. זו עבודה חשובה וקשה ומתוקה מאוד (כשמצליחים), ואני שמחה מאוד שאת מצליחה, וגם שאת משתפת אותנו בתהליך ומזכירה לנו שאפשר...

אני מצטערת שקיבלת דחיה, ממי שזה לא יהיה, וששיקרו לך... ואת יכולה לכתוב על זה עוד אם את רוצה, כי זה בטח כואב, אפילו שברור לך שאם לוקחים סיכון ושואלים - לפעמים נענים בלא. ולפעמים מנסים כמה דלתות סגורות עד שמוצאים דלת פתוחה (שגם שווה להיכנס בה). בכל זאת, גם אם יודעים את כל זה, זה כואב. ולפעמים יש ממש תגובה אלרגית לדלתות סגורות... ככה זה אצלי על כל פנים: חסר לי האנזים שעוזר לעכל אותן. אז אם גם אצלך את יכולה לכתוב וננסה לנחם...

שיהיה לך חג שמח אוראור! והלוואי שבאמת יהיה שמח, לא רק נסבל!
לצפיה ב-'שחרית המון המון המון תודה'
שחרית המון המון המון תודה
05/04/2018 | 17:03
1
22
עונה לך רק עכשיו כי נאבקת כל החג ה.... הזה בנפילות.
ועכשיו נכנעתי!
אין לי יותר כוח להיאבק.
שאהיה בנפילה עד סוף החג וגמרנו.
ואז היומיום כבר יתחיל להרים אותי, אני מקווה.
ואיך אצלך?.........
לצפיה ב-'ועכשיו אני גקי, אוראור2018 היא שירה כמים.........'
ועכשיו אני גקי, אוראור2018 היא שירה כמים.........
05/04/2018 | 17:04
20
אני לא מתמודדת כאן טכנית........
מתנצלת על כל התעתוע...
אבל זאת אני....
 
לצפיה ב-'איזה יופי שאת מפנקת את עצמך.'
איזה יופי שאת מפנקת את עצמך.
30/03/2018 | 23:12
1
45
מגיע לך.
 
לצפיה ב-'תודה יקירה,זאת אני גקי, אוראור בכינוי חדש'
תודה יקירה,זאת אני גקי, אוראור בכינוי חדש
05/04/2018 | 17:54
25
לא יודעת אם מגיע לי
אבל לקחתי לי.
מקווה שגם את לוקחת לך........
 
לצפיה ב-'כל-כך הרבה זלזול'
כל-כך הרבה זלזול
28/03/2018 | 12:44
13
184
בעלי מצא עבודה חדשה, מקווה שיהיה בסדר, כך שיש לי ראש לעסוק בבעיות הרגילות שלי... הבוס שלי מדבר אלי בבוז ובחוסר סבלנות,  אני בדרך כלל אוכלת לבד בקפטריה, ויש עובדת אחת שמתעלמת במיוחד, שלום וזהו, אבל אם יש מישהו/מישהי חשוב, היא תיקח את המגש ותשב לידו. יש לי תואר אקדמי גבוה משלה, בעל וילדים, ולה אין, אני תמיד נחמדה אליה, ובכול זאת - היא מתנשאת עלי. כי היא רזה ואני שמנה, היא בריאה, היא רוקדת ולא כואב לה כלום, התפקיד שלי לא בכיר מספיק... ובמשפחת בעלי, עד שגררתי את עצמי לשם (משתדלת להגיע כמה שפחות), הבת של גיסתי, כולה חיילת, לא מרימה את הראש מהנייד כשאני נכנסת, וכשיצאה, אמרה שלום לכולם, אחד אחד, ודילגה עלי. אחרי שהלכה, אמרתי לאביו של בעלי שזו לא התנהגות ראויה, והוא אמר שאני צריכה להתעלם ולהתרגל. בקיצור - להבין שאני שווה פחות. ולא, לצערי זה לא בראש שלי. זה ככה, ואכן הייתי צריכה להתרגל מזמן. ותודה למי שקרא.
לצפיה ב-'עצה בדוקה'
עצה בדוקה
28/03/2018 | 18:29
83
תהיי חמה כלפי אנשים. תתענייני בהם באמת, תרצי שיהיה להם טוב. תראי בהם רק את הטוב. את לא תאמיני כמה מהר את תקבלי את זה חזרה מצד כל הסביבה שלך, גם אנשים שעד עכשיו נהגו להתעלם ממך (או אפילו לזלזך בך). אף אחד לא מזלזל במי שאוהב אותו. תנסי.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
28/03/2018 | 18:58
39
בקשר לעבודה, עבודה היא לא מקום ליצירת קשרים וצריך לספק את רצון המנהלים והמעסיקים בלי לערב יותר מדי רגשות. מה שתיארת על בת גיסתך באמת נקרא מדאיג, ודווקא לא הסכמתי עם חמיך שתתעלמי ותתרגלי, אלא כדאי שתבררי בעדינות עם בת הגיסה מדוע היא מתנהגת כך ואיך אפשר לפתור את העניין. אולי היא כועסת עלייך מאיזו סיבה לא ידועה, או פוחדת, או נעלבה ממשהו. אמנם כיוון שהיא מחלק רחוק יותר במשפחה לא בטוח שהיא אוהבת אותך, אבל סביר. אבל צריך לזכור שלא תמיד יש התאמה רגשית בין אנשים ולא תמיד מוצאים עניין זה בזה.
לצפיה ב-'אולי כדאי להפסיק לעסוק בהשוואות ולנסות לחנך אנשים'
אולי כדאי להפסיק לעסוק בהשוואות ולנסות לחנך אנשים
28/03/2018 | 20:48
68
ובתור התחלה לזכור - לא כולם נחמדים, ואף אחד לא חייב להיות נחמד אליך (גם אם הוא בוחר להיות נחמד למישהו אחר). 
בוס הוא בוס, ולפעמים צריך לספוג. 
אותה עובדת שמתעלמת ממך - זו זכותה. את אומרת שהיא מתנשאת מעליך בזמן שאת  מתנשאת מעליה- שימי לב איך מיד בצעת השוואות לפי התארים והסטטוס המשפחתי שלה. אלה לא דברים שהופכים אותה לפחות טובה ממך. 
הבת של גיסתך היא הבת של גיסתך ולא הבת שלך, והיא בעצמה כבר בגירה. את לא אמורה לחנך אותה, וזה כנראה מה שאבא של בעלך התכוון כשאמר שאת צריכה להתעלם. הוא ממש לא אמר שאת שווה פחות, זו תחושה סוביקטיבית שלך, וחבל. 
לסיכום- עדיף שציפיות להתנהגות מכבדת ראויה תשאירי רק לאנשים ממש קרובים אליך - כמו בן זוגך וילדייך (וילדייך הם היחידים שאת יכולה ויש לך זכות לחנך). אנשים אחרים שלא מכבדים אותך- פשוט התעלמי מהם ו/או צמצמי איתם מגע למינימום האפשרי.
 
 
לצפיה ב-'מישהי יקרה'
מישהי יקרה
29/03/2018 | 11:44
57
הסיפור וותיק מאוד. את לא אוהבת את עצמך, את לא משלימה עם משקל גופך, מעמדך בעבודה, מצבך החברתי, מצבך הבריאותי, ובעיקר עם בעיות התקשורת החברתית שלך. את לא מאמינה שאת יכולה להיות נאהבת, היות שאביך לא אהב אותך, ולא למדת לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך כמות שאת ולהיות מרוצה ממי שאת.
 
ולכן, החברה והמשפחה לא אוהבים אותך. אף אחד לא אוהב אדם שלא מרוצה מעצמו. לא משנה אם הוא אשם או לא אשם או אבא שלו אשם.
ברגע שאדם לא מרוצה מעצמו, נתון שגם אנשים לא מרוצים ממנו ולא אוהבים אותו. 
 
ולכן, ברגע שאת אומרת לאבא של בעלך שנכדתו פויה, הוא יגיד לך שאת צריכה להתרגל לכך. כי את לא מצליחה להבין שנים שהיא לא פויה, אלא שפשוט אי אפשר לאהוב אותך כשאת לא מרוצה מעצמך. 
זה בהחלט לא בראש שלך. לא אוהבים אותך כי את לא מרוצה מעצמך, ומנסה כל החיים להגיד לאחרים שהם פויה שהם לא אוהבים אותך. 
 
העובדת בעבודה לא מתנשאת עלייך כי היא רזה, ולא כי היא בריאה, ולא כי תפקידה בכיר. אלא בגלל שהיא לא סובלת אותך. וזה בגלל שאת כל הזמן נחמדה אליה, כאשר ברור שהיא לא מעוניינת בידידות איתך. 
הבוס חסר סבלנות אלייך, כי הוא לא אוהב אותך. לא אוהבים עובדים שכל הזמן פגועים מיחס של אחרים, ולא יודעים בעצמם להביא אליהם את היחס החביב.
 
גם לי היו אותן בעיות בגיל הילדות והעשרה. אבל אני הבנתי מיד שלא אוהבים אותי בגלל משהו שיש בי (לא הבנתי מה), ולא בגלל שכולם פויה, אז צריך לחנך אותם ולעשות להם נונונו.
לכן הלכתי לבקש כבר מגיל צעיר עזרה לעצמי כדי להבין למה לא אוהבים אותי. והבנתי. והתחלתי לשנות את עצמי במה שיכולתי. ואז בהחלט התחילו לאהוב אותי. 
ומאז כל החיים אני משנה את עצמי במה שאני יכולה עוד ועוד, וכל הזמן אוהבים אותי יותר ויותר ועוד ועוד. ומי שלא, לא נורא, אף אחד לא צריך שכל העולם יאהב אותו. זה אפילו מעיק...
 
את בהחלט שווה פחות מבחינה חברתית, כל עוד את לא מבינה איך לשנות את המרירות העצמית כלפי החיים וכלפי עצמך, ואיך להיות מרוצה ממי שאת כמות שאת. 
רק כשתביני איך להיות מרוצה מעצמך כמות שאת, תהיי שווה יותר. 
לצפיה ב-'אגב, בעלך מצא עבודה ממש מהר. זה מדהים!'
אגב, בעלך מצא עבודה ממש מהר. זה מדהים!
29/03/2018 | 11:45
53
נקווה שזו עבודה טובה.
בגיל כזה למצוא עבודה חדשה כל כך מהר, זה מעיד עליכם הרבה. אתם כן טובים בהרבה דברים.
אולי כדאי לך לשים לב לכך יותר. אולי תהיי קצת יותר מרוצה ממנו ומעצמך.
לצפיה ב-'ואגב, אני שמחה שאת כותבת'
ואגב, אני שמחה שאת כותבת
29/03/2018 | 11:53
1
55
למרות שאני כביכול "יורדת" עלייך בתגובה שלי. 
אני לא באמת יורדת עלייך. אני משקפת לך את המציאות, בתקווה שאולי זה יעזור.
 
למה אני שמחה שאת כותבת? כי רק אם תדברי על מה שאת מרגישה, יש סיכוי שתוכלי להבין איך לשנות את ההרגשה שלך, ע"י שינוי החשיבה שלך. 
עד כה, לא הבחנתי שאת מבינה שמה שגורם לך להיות נחותה חברתית זה החשיבה שלך כלפי עצמך. עד כה את עדיין תופסת שהיחס של הזולת גורם לנחיתות שלך, ואת התפיסה הזו צריך לשנות.
 
לצפיה ב-'תודה רבה לכם!'
תודה רבה לכם!
30/03/2018 | 23:11
51
מעודד לקבל תגובות ותמיכה. חג שמח לכולכם.
לצפיה ב-'כמו חיצים בלב...'
כמו חיצים בלב...
( לעמוד שלי בתפוז )
02/04/2018 | 00:14
27
מישהי יקרה,

את מונה סדרה של אירועים כואבים, אירועים שהעלבון שלהם ממשיך לצרוב הרבה אחרי שהם נגמרים. נראה לי שכל אירוע כזה הוא כמו חץ בלב, וכל חץ מרעיד את הלב ומעורר מחדש את כל הכאבים האחרים... ואני מתארת לעצמי שאולי הלב הפגוע כבר כל כך מלא חששות, שהוא מתכווץ בפחד לקראת כל מפגש חדש, וגם ההתכווצות הזאת כואבת...

מתוך דברים שכתבת בפוסט הזה ובפוסטים קודמים שלך, נשמע לי שאולי שהפגיעות הללו כואבות עוד יותר משום שהן מהדהדות דברים שאת מטיחה לפעמים בעצמך. נדמה לי שאת רגישה יותר להתנהגות הקרה והלא מתחשבת הזאת משום שהיא משקפת יחס כלשהו שקיים בתוכך כלפי עצמך. אם זה אכן כך, זה בוודאי כל כך קשה לעמוד מול מתקפה כזאת, שמגיעה בו בזמן מבפנים ומבחוץ...

מישהי יקרה, רציתי לשאול אותך אם את מגיעה לפעמים לצ'ט באתר שלנו? הייתי רוצה להזמין אותך להגיע לשיחה אישית ואנונימית עם אחד מאיתנו המתנדבים. אנו לא נזלזל בך ולא נחשוב שאת שווה פחות. אנחנו נראה אותך וננסה להכיר את מי שאת, על הקשיים וההישגים, היתרונות והחסרונות. אני חושבת שזה יכול להיות נעים להיות במקום שבו את יכולה להרגיש ביטחון, לדעת שאף אחד לא ינסה להקטין אותך. אולי מתוך השיחה נוכל לרפא מעט את הפצעים, ואולי אפילו להתקדם יחד אל עבר יותר שלום שלך עם עצמך.
למקרה שאת לא מכירה, הצ'ט שלנו פעיל כל לילה (מלבד שישי וערב חג) בין 21:00 לחצות. אנו מחכים לך.

לילה טוב,
שלך
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'מישהי היי,זאת גקי בכינוי חדש.....'
מישהי היי,זאת גקי בכינוי חדש.....
05/04/2018 | 17:56
3
30
אני רוצה להתייחס,אבל עבר קצת זמן...
האם את כאן וקוראת?.......
לצפיה ב-'אני קוראת, גקי יקרה. ותודה רבה לסה"ר'
אני קוראת, גקי יקרה. ותודה רבה לסה"ר
07/04/2018 | 02:00
2
26
ולאחרים על התמיכה והעידוד.
אני קוראת בדרך כלל מהנייד, ולא יודעת איך להרשם לאתר דרכו. טכנופוביה.
לצפיה ב-'כמוני כמוך בנושא הטכנופובי.....'
כמוני כמוך בנושא הטכנופובי.....
07/04/2018 | 03:06
1
24
מישהי,
רציתי להגיד שקיבלת הרבה הצעות לשינוי גישה.
ואני רוצה להגיד שזה יהיה נפלא אם תוכלי ליישם חלק מהן, אבל גם כן לזכור שזה לא שלך..... לפחות במידה רבה... יש אנשים חראים בעולם... לא יודעת מה שורשי הריבים והמתח ביניכם.... ומה סימן אותך בעיניה כקורבן... אבל יש דברים כאלה.... ויש אנשים שמתנהגים יותר יפה... ויש אנשים שפחות... אז היות שאלה קרובי משפחה שלך ואת נעולה איתם, לפחות לדעת שחברים לא היית בוחרת כאלה אלא יותר בסגנון של סהר ושחרית ואופירה.... אנשים שיתייחסו אלייך יפה גם אם את לא מושלמת....
היו לי כל מיני חברים בחיים שלי, ורק עכשיו אני קולטת כמה לא שכיחים היו אלה המחממים, המגנים, המפרגנים..... וכמה לא דיווחתי לעצמי ולא ידעתי להבדיל בין אלה לבין צרי העין הביקורתיים והמרעילים.
אז זה גם מה שהם, קודם כול.
השאלה איך את מתמודדת.
אבל אם חמך היה בנאדם אחר הוא היה אומר בטח, אני אדבר איתה.
עצוב שהוא לא אדם אחר.
ומכאן נשאלת השאלה איך להתמודד - ומניחה שאל העצות של שחרית ואופירה.
בקיצור בשורה התחתונה, רוצה לומר שמאוד מאוד מבינה אותך.
תחזיקי מעמד.
לצפיה ב-'אני חייבת להגיד משהו'
אני חייבת להגיד משהו
07/04/2018 | 21:35
30
אני אף פעם לא חברה של אנשים שלא אוהבים את עצמם.
אני מאוד רוצה לעזור להם לקדם את עצמם ברכישת ערך עצמי, ומאוד מאושרת כשהם מתקדמים ובונים את עצמם, ואפילו מעריצה אותם על כך.
אבל בדרך כלל אני לא מתחברת איתם, למרות שאני מבינה אותם היטב - כי לכל אדם יש צרכים, גם לי, בנוגע לחברים שלו. ולי יש צורך בחברת אנשים עם מודעות עצמית מספיק גבוהה כדי שארגיש נינוחה בחברתם.
 
אמנם כמובן שאני גמישה בנוגע לחברויות, כי אין אנשים שיהיו מושלמים בדיוק כמו שאני רוצה וצריכה, וגם אני כמובן לא מושלמת בדיוק כמו שאנשים אחרים רוצים וצריכים. אבל לעולם לא ארגיש נינוחה בחברת אדם שממש מחפש אישור לעצמו ולא מרוצה מעצמו, ואינו מחובר לעצמו ברמה מספקת, ומנסה להשיג זאת ע"י קשר חברתי איתי. אני מרגישה שזה לא קשר הדדי, וזה לא מתאים בשביל חברות.
 
כי כפי שציינתי, זו בעיה גלובלית - כשאדם לא אוהב את עצמו ולא מרוצה ומסופק ממה שהוא כרגע (גם כשאתה מאוד רוצה לשנות משהו בעצמך, עדיין אתה צריך להרגיש שזה בסדר גם כל עוד לא השתנית) - אנשים בד"כ לא אוהבים אותו ומתרחקים ממנו. ובפרט כאשר הוא פגיע ונוטה לנזוף בהם על שהם לא אוהבים/מתרחקים. 
לצפיה ב-'היי מישהי'
היי מישהי
07/04/2018 | 11:26
25

מזדהה מאד עם מה שכתבת ,ולכן רק להגיד שזה לא

בגלל המשקל ,לצערי לי לקח כמה שנים טובות לחשוב

שזאת הסיבה ליחס מגעיל מאנשים.

יש אצלינו בעבודה מישהי שהיא הר-אדם (סליחה

אם הביטוי פוגע במישהו) אוביס,ואין לה שום

בעיות חברתיות,אולי כן מפריע לה איך שהיא נראית

והיא מצליחה להסתיר,לא יודעת ,אבל כלפי חוץ היא חברותית

ויש לה חברות שם ,ובגדול אנשים נחמדים אליה.

לצערי אין לי עצות לאהבה וקבלה עצמית ,מעבר ללעבוד על זה עם איש

מקצוע..

מזדהה עם מה שכתבת .

** הדרך ל"חנך" אנשים היא להתעלם מהם בחזרה ,פשוט כמו אוויר..

ואגב לא מסכימה עם האמירה שכאשר אנחנו נחמדים לאנשים הם יהיו

נחמדים בחזרה ,יכול להיות שמישהו יאהב אותי ,או שאני יאהב אותו

והוא לא בא לי טוב..או להפך ..(ובל נדבר על הכפויי טובה).

וזאת שמתעלמת בהפגנתיות אולי זה מקנאה בגלל שאת נשואה + והיא לא !

(מקווה שזה לא ייצא לא טוב מה שאומר : יש מישהי לא אסטתטית בעבודה גם נשואה +

וגם אני חשבתי לפחות היא נשואה + ואז הכרתי אותה וגיליתי שבעלה

אלים,והבן שלה שונא אותה,ועוד בעיות עם ילדיה האחרים,ואז הבנתי

שזה לא כמו שאני חושבת. ושוב סליחה אם זה יוצא רע,לפעמים אנשים

מבינים דברים אחרת ממה שהתכוונתי,או שאני מתבטאת כך שזה

יוצא לא כמו שהתכוונתי. זה שהיא רזה so...,
לצפיה ב-'חג שמח לכולם!'
חג שמח לכולם!
30/03/2018 | 14:57
2
65
לכל האנשים הנהדרים, האמיצים, הכאובים, היפים - שכותבים כאן, ושקוראים כאן ושתומכים כמיטב יכולתם אפילו שלהם עצמם בכלל לא קל...
מי ייתן והחג יביא איתו רוח של התחדשות וחירות - שתפעם בכל, ושתיתן לכולנו הרבה כוח. כוח לעשות שינויים, כוח לבחור בחיים, כוח להשיל מעצמינו עוד שכבה, ולו דקה, של אבק המיותר, של חמץ ההחמצות, של השריון שהקמנו בפני הכאב והפחד ממנו. שניוולד מחדש הפסח הזה. יהי רצון שניוולד מחדש. ושנבכה ונצחק ונאהב מחדש. ונחיה כל שניה במלואה. ונהיה קורנים ויפים כמו המיטב שקיים בנו תמיד אך לא נגיש לנו תמיד.  

שניגאל.
לצפיה ב-'מקווה שיהיה חג מהנה ושמח'
מקווה שיהיה חג מהנה ושמח
30/03/2018 | 15:29
35
זה החג האהוב עליי. מקווה שייתן לנו הרבה כוחות מחודשים לעבוד במשך השנה.
 
לצפיה ב-'ברכה כל כך יפה כתבת שחרית. איך את עוברת את החג?....'
ברכה כל כך יפה כתבת שחרית. איך את עוברת את החג?....
05/04/2018 | 17:58
20
אני מתעבת את החג הזה.
חג החירות עלק!!!!!!!
והצורך לחייך ולענות כשאומרים לי  חג שמח.
שיהיה חג טוב
נסבל לפחות
שהשדים לא יבואו
או לפחות בעוצמה פחותה
ושאצליח להאריך לי את הרצועה!!!
דייני.
 
לצפיה ב-'30 שנה של סבל '
30 שנה של סבל
29/03/2018 | 20:14
8
129
כואב לי שאני לא יודעת לשמוח 
למה לסיים אותי בבית ספר רגיל 
שהתעללו בי 
היו שמים אותי בבית ספר מיוחד 
אז לא הייתי יוצאת עם בגרות 
אבל שמה לפחות יש לאנשים לב 
לא לדחות ולהתעלל בחברי הכיתה .
והמחלה שלי והניתוחים מה לא עברתי 
השם ישמור 
והקטע הזה שאוכל אותך מפנים 
אף פעם לא טוב לי 
אני צועקת כל היום מרוב סבל 
גם היו עוד בעיות כמו פחד בליעה 
אבל זה עבר 
והעכשיו זה השמנה והמון תרופות של המחלה הגופנית ורע לי ואני לא רוצה עוד לסבול 
והדימוי העצמי של המראה 
והמומים שנולדתי איתה .
מה לא  היה לי 
ניתוחים של זקנים 
בעיות בעצמות 
בעיות בעיינים 
מה לא מה לא ???
לצפיה ב-'שלום'
שלום
29/03/2018 | 21:50
28
החיים מלאים סבל, אבל גם יופי והנאה. יש אנשים שסובלים יותר מאחרים, ויש אנשים שנהנים יותר מאחרים. אני מאמין שלאדם הרבה כוחות נפשיים לשפר את מצבו, אם ירצה ויאמין. לא העבר חשוב אלא העתיד. עשי מעשים לשיפור חייך, עדיין החיים לפנייך ותוכלי לעשות איתם מה שתרצי. אהבי את עצמך. אם פושעים בנו, צריך להתלונן לגורמים האחראים כדי שיענישו ויגנו. טיפול רפואי הוא חשוב כי הבריאות חשובה, אומרים שיש קשר בין הגוף לנפש ואם תחיי בדרך בריאה ונכונה מבחינת אכילה, שינה ופעילות גופנית, אולי תצליחי ביחד עם עזרת הרופאים להשתקם יותר בקלות מבחינת בריאות.
לצפיה ב-''
29/03/2018 | 22:44
12
לצפיה ב-'מזדהה עם החלק של דברים של זקנים'
מזדהה עם החלק של דברים של זקנים
30/03/2018 | 00:48
1
47
נורא קשה מול הסביבה כל פעם שצריך משהו שפחות מקובל בגיל צעיר
לקח לי המון זמן להכניס לחדר שלי לחצן מצוקה בדיוק בגלל זה..
בכל נסיעה באוטובוס אותה בעיה- אני לא יכולה לעמוד בנסיעה במצב שלי,ולוקח לי זמן לרדת .. יש פעמים שאפילו ממש דוחפים.. לא מבינים שיכול להיות שאני צריכה עזרה..
 
אני אומרת כשמשהו גורם לי להרגיש זקנה..  ולמי שמאוד קרוב אני מורשה לצחוק על התגובה הזאת שלי- זה עושה את זה קצת יותר קל בשבילי לפחות.
 
לי היה שלב שבגלל תרופות שקלתי המון .. וברגע שהתרופות ירדו המשקל צנח מאוד מהר..  הגעתי למצב של לקבל מזון רפואי בגלל זה.. ורק עכשיו עם המזון המשקל שלי בערך מאוזן..  כל הזמן אמרו לי שזה באשמתי ולא לגמרי לא זה התרופות  והמצב ..
 
אני יודעת שזה קשה,
אבל מי שלא בצד שלך ולא תומך בך לא שווה את זה
ומי שעוד מעיז  להתייחס אליך רע בגלל המצב באמת שהדעה שלו לא שווה כלום.צריך להיות אנשים מאוד חלשים או רעים כדי להתנהג ברשעות למישהו שצריך עזרה ,ואנשים כאלה לא שווים התייחסות..
 
 
 
 
לצפיה ב-''
30/03/2018 | 02:08
13
לצפיה ב-'תודה '
תודה
02/04/2018 | 20:39
18
לכולם 
אם יש לכם מטפל טוב שבבא לבית ויכול לטפל בי בשיחות ולהוציא אותי מהשלילות . במחיר סמילי ושפוי 
לצפיה ב-'הלוואי שהיה לי כוח '
הלוואי שהיה לי כוח
02/04/2018 | 20:41
23
להודות לכל אחד בנפרט
לצפיה ב-'עננים קטנים של אושר '
עננים קטנים של אושר
( לעמוד שלי בתפוז )
04/04/2018 | 21:53
1
12
שלום לך, קראתי את ההודעה שלך יותר מפעם אחת, משום שהכאב העולה כאן הוא אכן גדול מאוד.
את מדברת קודם כל, על הקושי להביע שמחה, ואני יכולה להבין שכשחשוך בפנים, קשה להאיר כלפי חוץ. שמחה היא משהו מאוד טבעי וראשוני, אף אחד לא מלמד אותנו לשמוח, ואני מניחה שכוונתך היא לקושי לחוש בשמחה, מתוך עצמך ומסביבתך. אני משערת שאת נושאת עימך את הכאב לא מעט שנים, עוד מתקופת בית הספר. אני מבינה מדבריך, שלמדת בבית ספר "רגיל" בו נחשבת ל"חריגה" בשל המחלה שאת מדברת עליה, מה שגרם לאחרים להביט בך בעין לא מקבלת ואת זה, אולי, את מרגישה גם בתקופה זו. אין ספק שתחושת הבדידות והכאב הגדולים יוצרים תחושות נוספות שחונקות את השמחה הפנימית אט אט ומפריעות לקיום שלה. אני משערת מדבריך, שההתמודדות היום יומית של החיים לא פשוטה בשל מצבך הרפואי. את מדברת על סבל מכאבים, ניתוחים שונים והתמודדויות שונות כתוצאה מהמחלה. עד כדי כך שהיא מכרסמת בך מבפנים ומונעת ממך את התחושות הבסיסיות כמו הנאה ושמחה. אני מדמיינת אותך בכאבך זועקת אל השמיים ובאמת שהייתי רוצה לעזור ולו במעט כמו להקל על הכאב והעומס הנפשי. לכן, אני מזמינה אותך לפנות אלינו, עמותת סה"ר, בצ'אט אישי ואנונימי, בו כל אחד ממתנדבינו יוכל לתת לך אוזן קשבת וכתף תומכת. אנו פעילים בכל יום מלבד ימי שישי בין השעות 21:00 לחצות. בואי, מחכים לך.
נ.ב. צירפתי כאן קישור לשיר שאישית, מאוד התחברתי אליו, ואיכשהו הרגשתי שהוא מתאים גם כאן. מקווה שתרגישי כמוני.
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
05/04/2018 | 18:17
10
תןדה מרגש
לצפיה ב-'אתגר יצירה חדש בנושא חירות'
אתגר יצירה חדש בנושא חירות
( לעמוד שלי בתפוז )
29/03/2018 | 21:48
34

שלום לכולם,
פרסמנו אתגר יצירה חדש לכבוד חג הפסח העוסק בחירות.
הקישור:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/64/183055701/ 
מוזמנים להיכנס ולהגיב 
 
לצפיה ב-'נמאס לי'
נמאס לי
26/03/2018 | 19:51
14
135
כל חיי אני מחפש שיטות פילוסופיות ואמנותיות מיוחדות לחיות ולדבר עם אנשים. החונך שלי צודק שאני לא חי אלא רק חושב כל הזמן מה להגיד ואיך. אולי מוטב שפשוט אחיה רגיל וזהו.

לצפיה ב-'ואולי'
ואולי
26/03/2018 | 20:22
5
62
אפשר לדבר עם אנשים כמו שרוצים, והעיקר להיות נעים ולתת אהבה ונחמדות. אולי התעניינות בתחביבים יכולה גם להיות טבעית, ואולי גם להגיד "תאמין לי" יכול להיות טבעי.
 
לצפיה ב-'מחיר '
מחיר
( לעמוד שלי בתפוז )
26/03/2018 | 22:05
46
הי פילוסוף רוחני, 
נראה שעלתה בך התובנה, שאתה כל כך עסוק בלחשב את הטקטיקה שלך בשיחה, עד כדי כך ששכחת מהרצונות האישיים שלך.
שהמאמץ ״ממסך״ את הכוונה שלשמה אתה כל כך מתאמץ- שאני מתאר לעצמי שהייתה להפיק הנאה כלשהי מהאינטראקציות החברתיות עם האנשים סביבך (גם אם מדובר בפועל יוצא של האינטראקציה, כלומר, מהות היצירה והשמירה על רצף שיחה וקשר ולאו דווקא התוכן).
נדמה שזה גורם לך להרהר, איזה מחיר אתה מוכן לשלם כדי לדבר עם אנשים, כי ברור שזה דורש מאמץ, ואתה משקיע, השאלה היא היכן לשים את הגבול כדי שלא יהפוך למלאכותי וטרחני בשבילך.
זה בוודאי מייאש ומתסכל, ועם זאת, נראה שאתה כהרגלך לא מוותר.
תודה ששיתפת אותנו, אתה מוזמן להמשיך, ואנחנו ננסה לסייע ולחשוב ביחד על התובנות שלך.
שלך,
מתנדב סה״ר.
לצפיה ב-'פילוסוף,אתה גדול!!!!!'
פילוסוף,אתה גדול!!!!!
26/03/2018 | 23:48
62
וטוב מאוד שנמאס לך.
אני מרגישה שעכשיו אתהיותר מחזיק מעצמך, בגישה הזאת.
כלל מההודעות שלך בזמן האחרון
שמי שרוצה שיהיה אתך בקשר, ומי שלא שלא יהיה.
אני בטוחה שאתה אדם שיש לו מה להעניק ואתה לא צריך באמת גם לדעתי  להיות מושלם בכל אמירה שלך.
ואולי זה אפילו בסדר שלא תמיד תהיה נחמד ואוהב ועדין?
מותר גם לך לכעוס לפעמים או להגיד דברים לא מושלמים או שאחריםיתעצבנו עליך. גם זה קורה בקשרים.
נכון שזה מםחיד כשזה קורה אבל ... זה נראה לי טוב!!!!
לצפיה ב-'בסופו של דבר'
בסופו של דבר
27/03/2018 | 14:08
2
32
ברור שהשאלה מה הכי טוב. אולי התעניינות בתחביבים דרך יפה לשוחח עם אנשים, ואולי מבחינה הגיונית אף פעם לא צריך לשקר.
 
 
לצפיה ב-'אני מתלבט בין דרכי שיחה עם אנשים'
אני מתלבט בין דרכי שיחה עם אנשים
27/03/2018 | 15:12
1
32
מצד אחד אני מאמין שלדבר על מה שעושים בזמן הפנוי זה בוגר ויפה ויכול ליצור חברות אישית וטובה, ומצד שני צריך לשוחח יותר בטבעיות עם אנשים ואולי לספר על נושאים משותפים.
לצפיה ב-'ואולי בכל זאת'
ואולי בכל זאת
27/03/2018 | 17:39
27
חשוב שאני איש רוח ומדע, פילוסוף ואמן ולכן אקדיש את חיי למימוש רוחני בחברה.
 
לצפיה ב-'מסקנה חשובה! מעולה שהגעת אליה!!'
מסקנה חשובה! מעולה שהגעת אליה!!
27/03/2018 | 13:25
7
16
לצפיה ב-'אני עדיין מתלבט'
אני עדיין מתלבט
27/03/2018 | 13:57
6
33
למשל חשבתי על זה שלדבר על מה שעושים בזמן הפנוי יכול ליצור חברות יותר אישית וטובה, ושלהגיד אמת או חצי אמת יכול לפתור אי הבנות. כמו כן גם חשוב לדבר ברור ולהיות אסרטיבי, וכדי לדבר ברור אני לא מאמין במטפורות אלא בדיבור פשוט.
 
לצפיה ב-'מה זה בשבילך להיות "אסרטיבי"?'
מה זה בשבילך להיות "אסרטיבי"?
28/03/2018 | 08:03
5
24
איך אסרטיביות נכנסת בשיחת חולין עם ידידים?
לצפיה ב-'אסרטיבי'
אסרטיבי
28/03/2018 | 15:01
2
33
זה להשתמש בכוח הדיבור בחוכמה, ביעילות, בבירור ובענייניות כדי להשיג מטרות. בחברות ובשיחות עם אנשים זה עוזר להתעניינות: לשאול על הדברים שאנשים עושים בזמן הפנוי יוצר קשר אישי יותר באופן בוגר ויפה יותר ואולי גם נוח יותר.
 
לצפיה ב-'אוקי, תודה שהגדרת "אסרטיביות"'
אוקי, תודה שהגדרת "אסרטיביות"
29/03/2018 | 14:38
1
22
לדעתי, אין לאסרטיביות כזו מקום כשמדטבר בשיחת חולין או בשיחה שמטרתה ליצור קרבה בין אנשים. אין צורך ביעילות, בבירור ובענייניות ובוודאי שלא ברוח הכל כך מכוונת מטרה שנראה שמנחה אותך באינטרקציות שלך עם אנשים. מה יקרה אם תוותר על להיות אסרטיבי?
לצפיה ב-'אני משער שלא יקרה הרבה'
אני משער שלא יקרה הרבה
29/03/2018 | 19:30
20
אבל אני מרגיש שהגישה המתעניינת מקדמת אותי מבחינות שונות: אנושית ורוחנית, התבגרותית ואסרטיבית. אני מאמין שלדבר על הזמן הפנוי זו דרך ישירה יותר שמובילה לחברויות אישיות ולהבעה רגשית אמתית וחזקה, היא מראה לאדם האחר שהוא חשוב לנו ולכן חייו מעניינים אותנו כי הדברים שאדם עושה ואוהב אלה הדברים שבונים את חייו הרגשיים. אני שואף לשיחה גלויה, חופשית, אישית ומתעניינת, שיש בה גם אסרטיביות ופילוסופיה ורוחניות וגם אנושיות ואהבה רבות שנוצרות מרוחניות.
לצפיה ב-'אני חושב שאשנה את הגישה'
אני חושב שאשנה את הגישה
28/03/2018 | 20:38
1
27
במקום לשאול על התחביבים, אספר בעניין על נושאים משותפים, אקרב את הנושאים בהדרגה ואשוחח בעיקר על חוויות רגשיות. במקום למצוא תחכומים לעדן את הדיבור, אהיה פשוט אדם אמתי ועדין כדי למנוע אי הבנות. במקום להיראות רציני ומאיים, איראה שמח. אדבר פשוט, ברור וענייני, ואני גם אוהב את העברית העממית של היום כמעט כמו את העברית המקראית ואולי אשתמש בה. ארחיב ברכות ומחמאות ומלים יפות בעיקר כשיש לזה תפקיד רגשי חשוב. אמנע מלהגדיר קשרים ומליצור קשרים מלאכותיים, אגע בעיקר מאהבה ואדבר יותר מלגעת.
לצפיה ב-'עכשיו הבנתי'
עכשיו הבנתי
29/03/2018 | 22:33
19
שהעיקר בחיים הוא החלק הרוחני, ואהבה היא רוחנית ובעיקר אהבתי לעובדת ההשמה אהבת חיי. אמנם לא רצתה אותי אבל אם אצליח לבטא בעזרת התעניינות בתחביבים את אהבתי אליה, השיחות שלי עם אנשים ישתפרו ואהיה יותר מאושר.
 
 
לצפיה ב-'כבר יומיים אני מנסה להיכנס ללא הצלחה// טריגר'
כבר יומיים אני מנסה להיכנס ללא הצלחה// טריגר
25/03/2018 | 03:45
11
134
לחצתי על משהו לא טוב במחשב, ואוו וווף!!!

עד שהצלחתי להיכנס בחזרה.

אני מרגישה לא טוב.

הייתי מבודדת חמישה ימים בגלל כל מיני  סיבות, אז זה לא הוסיף.

אני מרגישה רצון לרחם על עצמי כהוגן, אבל גם לא ממש מצליחה.

בקיצור, אני בעיקר... הטריגר היה משיחזור...... שקרה לפני כמה ימים......

אמרתי שאני אשיר, אבל לא מצאתי כוחות.

אמרתי שאעשה צ'י קונג אבל לא .........

מחר,אני מקווה מאוד, שיהיו לי  כוחות להתרומם קצת.

עשיתי היום צעד חשוב.

אז קשה לי.

כואב לי.

דווקא בגלל שעשיתי צעד חשוב.

סליחה שאני מסתורית. פשוט אין לי כוח עכשיו.

כואב לי ואני שוב מרגישה שאני רוצה למות.

אני מרגישה לא שווה ולא נראית.

והפסח המתקרב הזה לא בדיוק מוסיף לתחושת הנראות שלי.

תודה למי שקראה וראתה אותי לרגע
לצפיה ב-'כואאאאאאאאאאב לי'
כואאאאאאאאאאב לי
25/03/2018 | 04:04
77
לעשות את הצעד ולהוריד אותה מהצוואה שלי.
קשה לי.
כמו למשוך פלסטר אחרון מעל  התחבושת המכוסה, ורק עכשיו אראה אם הכול  התמגל והזדהם עוד יותר, או שזה רק המכה הכואבת של להסיר את הפלסטר בבת אחת.
עשיתי צעד: כתבתי צוואה חדשה.
עכשיו צריכה להוסיף לזה עוד כמה צעדים כמו לתקן עוד משהו, להדפיס , לחתום, להחתים עדים, לעשות איזה טלפון.
חלק ממני התפנה
וחלק ממני עדיין משועבד!!!!!!!
אני מנסה לצאת לחופשי ממנה.
להוריד את הקולר שמעל ראשי.
כואב לעבדים להפוך לאנשים משוחררים?
מפחיד ידעתי.
כואב, לא חשבתי.
לא הבנתי.
שבגלל זה אני לא מסוגלת, כבר ככ הרבה זמן.
---------------------------------------
ומי שלא בעניינים, אני מדברת על הפסיכולוגית שטיפלה בי [עלק טיפלה] במשך עשרים ושתיים שנה.
היא לא תשחרר אותי.
 צריכה כוחותלעשות את הצעד הבא!!!
 
   
לצפיה ב-'אני רואה אותך'
אני רואה אותך
25/03/2018 | 10:35
1
52
וכל הכבוד על הצעד שעשית!
לצפיה ב-'תודה רבה שחרית!'
תודה רבה שחרית!
26/03/2018 | 23:32
12
לצפיה ב-':('
:(
25/03/2018 | 10:40
1
48
לא יכולה להגיד לך עד כמה אני מוצאת הזדהות עם התחושות שלך. את לא לבד.... 
 
לצפיה ב-'באמת?..... תודה רבה,'
באמת?..... תודה רבה,
26/03/2018 | 23:33
29
ואולי את גםרוצה לשתף?.....
לצפיה ב-'אני קוראת אותך כול הזמן'
אני קוראת אותך כול הזמן
25/03/2018 | 12:45
1
53
דואגת לך ומזדהה איתך.
 
לא מצליחה להכנס לפורום מהנייד ובעבודה, ליד המחשב, רצוי שלא.
 
תרגישי טוב.
לצפיה ב-'תודה מישהי יקרה.. אז זאת גם הסיבה שאת כבר לא כותבת כמעט?....'
תודה מישהי יקרה.. אז זאת גם הסיבה שאת כבר לא כותבת כמעט?....
26/03/2018 | 23:34
13
לצפיה ב-'באפיסת כוחות...'
באפיסת כוחות...
( לעמוד שלי בתפוז )
25/03/2018 | 21:31
1
43
שלום גקימופיגסי,
 
את מספרת שעשית היום צעד חשוב, ואני שומעת מההודעה שלך שצעד זה דרש ממך כוחות עצומים, שגבו ממך מחיר נפשי כבד, וכעת את מרגישה שאת על סף קריסה, ואין בך את הכוחות לעסוק בדברים השגרתיים.
 
ואני תוהה, אם אולי החולשה שאת חשה, מקשה עליך להחזיק מעמד וגורמת לך להרגיש מעט רעועה... ופתאום הכאב הנפשי הרבה יותר פועם ומציק, וכה מכאיב עד שהוא גורם לך לרצות לשים לו קץ, על ידי לשים קץ לחייך...
 
לצד זאת, אני רואה בהודעתך בפורום ביטוי לחוזקה שלך. על אף הכאב והקושי, מצאת בתוכך את הכוחות לעשות את הצעד החשוב, ואז מצאת בעצמך אפילו עוד כוחות, על מנת לכתוב כאן הודעה ולספר על תחושותייך, ואפילו להביע תקווה לקראת המחר שיגיע.
 
תודה ששיתפת אותנו בפורום, ואפשרת לנו לקרוא אותך.
 
שלך,
מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'סהרית יקרה'
סהרית יקרה
26/03/2018 | 23:41
27
איןספק שהחולשה הפיסית מקשה.
יש פחות יכולת לעבוד על /עם הראש / עם ההרגשות.
זה ברור לי שזה צעד חשוב, והרצון למות הוא הרגל של אימא עזבה אותי.
והפעם זאת ה"אימא" שהתיימרה לא לעזוב לעולם, ושהיא טובה מכולם ומכרתי לה את החיים שלי בזיל הזול והייתי עסוקה בלהעריץ אותה ובלבודד את עצמי עשרים ושתיים שנה!!! עשרים ושתיים!!!!
היא האימא  שנוקמת בי על כך שהפסקתי להעריץ אותה.
על כך שאני רוצה להשתחרר ממנה.
ולזה קוראים טיפול עלק!!!!!
אבל אני רוצה להימנע מללבות את עצמי ורק לומר שזה עוד שלב בשחרור ממנה, שזה תהליך וזה לוקח זמן,
ולקוות לטוב.
ולראות את ההתקדמויות.
ולהאמין!!!!!!
לצפיה ב-'שלום'
שלום
26/03/2018 | 18:45
1
25
אל תרחמי על עצמך, זה לא טוב. חשוב להעריך את עצמנו. עשי דברים שאת אוהבת, מתוך חשק ועניין. מצאי דברים טובים במה שתעשי, נסי גם לעשות דברים מקוריים שלא חשבת עליהם קודם. חגים נועדו לשמח, ואפשר לנצל אותם לשמחה ולמנוחה. אם את עייפה, מותר לנוח קצת, לאסוף כוחות מחודשים ואז לקום ולהמשיך לעבוד ולחיות. אל תנווני את עצמך נפשית או גופנית.
 
לצפיה ב-'תודה פילוסוף,בהחלט מנסה!'
תודה פילוסוף,בהחלט מנסה!
26/03/2018 | 23:44
9
לצפיה ב-'אני בקושי מתפקדת '
אני בקושי מתפקדת
24/03/2018 | 23:27
5
130
אני די שפוכה ועייפה והיום טס אולי אני נעלמת ובוהה אולי במחשבות 
לא מצליחה לעשות שום דבר
יש בי בלבול ואי ריכוז והעילמות כזאת 
מה יש לי ??
האם אני יש לי אוטיזם 
או דיכאון ?
אני לא מתפקדת בגלל המצב הנפשי וגם הפזי ??
לצפיה ב-'הי כאב'
הי כאב
25/03/2018 | 03:54
56
אולי את מדברת על תופעת הדיסוציאציה ששחר חרישי דיברה עליה?.....
 
תקראי כאן אם את רוצה.....
 
לצפיה ב-'כאב, את יכולה לשתף מה סדר היום שלך?'
כאב, את יכולה לשתף מה סדר היום שלך?
25/03/2018 | 13:13
1
51
אם המסגרת שאת נמצאת בה לא מספקת לך סדר יום מסודר, חשוב שתבני לעצמך אחד. זה יגרום לך להרגיש הרבה הרבה יותר טוב!
לצפיה ב-'אני בעיקר במיטה '
אני בעיקר במיטה
02/04/2018 | 20:42
18
כן אבל הרגשה הפספוס והדיכאון והבכי והצעקות יש לי הרס עצמי 
לצפיה ב-'תשישות נוראית...'
תשישות נוראית...
( לעמוד שלי בתפוז )
25/03/2018 | 22:17
39
שלום כאב 8,

אני שומעת מההודעה שלך תסכול עמוק וחוסר אונים נוראי... נשמע שאת מרגישה שהימים חומקים לך מבין האצבעות, ואינך מצליחה להשתלט עליהם או להבין מה קורה ומה הסיבות לכך.

חשוב לי לציין שלצד התשישות והעייפות שאת מתארת, אני רואה מהצד שאת מוצאת בתוכך כוחות נפשיים לשתף אותנו כאן בפורום, ואף להגיב לאחרים ולסייע להם. אני חושבת שאלו פעולות שדורשות חוסן נפשי וכוחות רבים, ואולי זה מעיד על כך שיש בך צד נוסף, שטרם הגיע לאפיסת כוחות ומוצא את האנרגיות להקשיב לאחרים ולתמוך בהם.

תודה ששיתפת אותנו בתחושות שלך. אנחנו כאן בשבילך, ואני מזמינה אותך להמשיך ולשתף אותנו בפורום בכל דבר שרק תרצי.

שלך,
מתנדבת סה"ר.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
26/03/2018 | 18:42
17
אולי את לא עושה מספיק דברים. העסיקי יותר את עצמך, מצאי לך פעולות חשובות כמו עבודות, לימודים גם ממקורות עצמאיים, מחויבויות ועיסוקי פנאי מעניינים. אז יהיה לך יותר על מה לחשוב באופן מסודר. כשיודעים מה חשוב לנו, חושבים בעיקר על זה.
 
לצפיה ב-'מה'
מה
22/03/2018 | 09:15
32
153
שאני עוברת זה פשוט לא יאמן, איזה משפחה מנוול ת, שאני חושבת על זה מי משאיר אדם באבל לבד, ועוד בחורה רגישה כמוני שעברה כ"כ הרבה עם אבא שלה, יומיים אחרי שמת במקום חיבוק חם ותומך מפרידים אותי מאמא שאני כל החיים איתה, איזו אכזריות, לא יאמן, ועורכת דין מסייע משפטי חשבתי שתייצג את העמדה של אמא ושלי איתי אפילו לא דיברה רק עם אמא ביחד עם העוס המרושעת מבית חולים, האמא סובלת מדמנציה וזה לא מעניין אותה איפה לגור העקר איתי והן משקרות לא נתנו לי להיות נוכחת היא רוצה רק לסגור את התיק ומשתפת פעולה עם רווחה ואומרת שאמא אמרה שהיא רוצה לגור בדירה שהיינו עם אבא, ואני לא מסוגלת לחזר לשם אני רוצה ויש לי אפשרות להתחלה חדשה בעיר אחרת והם מתנגדים לא יודעת למה, אתמול היה משפט ולא יודעת אפילו מה היה  העורכת דין הזאת לא רוצה להגיד אף אחד לא שומע את הצד שלי  ואני התעלפתי ברחוב ואיש אחד לקח אותי לרפואה דחופה, אמא לא יודעת  אף אחד לא מתעניין איתי, אני יכולה למות ואף אחד לא ידע, אמא אולי שכחה אותי וזה כל מה שיש לי בעולם, וכבר לא מסוגלת אפילו לראות את הבית לחולים שם, כל פעם שאני י באה הצוות כזה דוחה,  לא מפסיקה לבכות
לצפיה ב-'אלזה יקרה חיבוק חם, אנחנו בפורום כולנו איתך והגבנו בפרטי... '
אלזה יקרה חיבוק חם, אנחנו בפורום כולנו איתך והגבנו בפרטי...
( לעמוד שלי בתפוז )
22/03/2018 | 21:34
1
36
לצפיה ב-'תודה רבה אענה למסר'
תודה רבה אענה למסר
24/03/2018 | 18:00
14
לצפיה ב-''
23/03/2018 | 06:15
62
מקווה שיבואו ימים רגועים, ימים של נחמה, של שקט שמאפשר ריפוי, של הרפיה...
לצפיה ב-'אלזה, מחשבה...'
אלזה, מחשבה...
23/03/2018 | 15:01
28
56
אני מבינה שמאוד מאוד קשה לך לחזור לבית אחרי שאביך נפטר. זה כואב לך, זה מנכיח את מותו בעוצמה רבה יותר... כל זה ממש מובן. ואני שולחת ניחומים...
אבל תחשבי רגע, אולי בכל זאת יותר טוב לאמא שלך, בגילה ובמצבה, להישאר בבית שחיה בו עד כה? אולי זה לא רעיון טוב כל כך לקום ולהעביר אותה פתאום לעיר אחרת, לבית אחר, לסביבה לא מוכרת? מה את אומרת?
אלזה, אני כל כך מצטערת שאביך נפטר.באמת. אבל עם כל הצער, זה קרה. זו עובדה. האם המנעות פיזית מהדירה שחלקתם תעזור לך להימנע מלהכיר בעובדת מותו? אני יודעת שאני כותבת דברים קשים, אבל בבקשה תחשבי על זה קצת, טוב? תחשבי על זה ברוגע. קחי לך פינה שקטה, איזה מקום בלי אנשים. ותשאלי את עצמך בכנות - "מה הכי טוב עכשיו לאמא? מה הכי טוב עכשיו לאלזה?". ותחכי לתשובות שיגיעו. שיגיעו לא מהמקום של הפניקה והלחץ והכאב, אלא מבפנים, ממקור של חכמה פנימית שיש בף, ושיכול להנחות אותך אם תקשיבי לו...
שבת שלום. והלוואי שתהיה לך קצת מנוחה השבת....
לצפיה ב-'היי שחר'
היי שחר
24/03/2018 | 17:59
27
48
לאמא שלי טוב יחד איתי והאמת זה באמת לא משנה לה איפה, היא לא סבלה בכלל את הדירה ותמיד רצתה להחליף אותה ובגלל אבא לא החלפנו, לאמא לא יהיה טוב במוסד אף אחד לא הודיע לי מה עם המשפט אני מבינה שכרגע היא פה בכפייה, אני צריך  עורך דין אחר אם מוכנים לשחרר את אמא הבייתה שיהיה לבית הזה אני לא חייבת כרגע להיות פה אני יכולה לקחת מטפלת 24 שעות בינתיים, לי הכי טוב כרגע מקום חדש, אם כרגע אי אפשר ביחד שזה הכי טוב לשנינו אז שיתנו לאמא ללכת הבייתה ואני אקח לה עזרה למרות שהיא עצמאית אבל שלא תהיה לבד ואני בינתיים אלך למקום החדש ואין הכל ואולי אם יסכימו יראו את המקום החדש ויראו שהוא יפה והסכימו בסוף אני בינתיים מפוחדת שלא יטפלו גם אלי באיזה אופן הסוציאלית הרעים אני אנסה גם להחליף עורך דין ולתת את ההצעה הזו אולי יסכימו
לצפיה ב-'אלזה,חשבתי עלייך,לא יכולתי להיכנס לתפוז כשלושה ימים...'
אלזה,חשבתי עלייך,לא יכולתי להיכנס לתפוז כשלושה ימים...
25/03/2018 | 03:51
26
40
אני מצטערת שכל כך קשה לך, זה פשוט נורא.....
ואני צופה בהתמודדות שלך  ממש בהערצה!!!!!
את מטפלת באופן ענייני בדברים כשאת ברגע כל כך קשה.
זה פשוט לא יאומן.
אני מחזקת את ידייך.
תמשיכי לעדכן אותנו.
 
 
לצפיה ב-'תודה ג'קי'
תודה ג'קי
25/03/2018 | 17:45
25
38
אני מבוהלת ומפוחדת שלא תדבק רק אלי, אני צריכה עורך דין טוב זו ששלחו לנו איומה ולא משתפת פעולה בקשתי שיחליפו וזה ייקח זמן קצת אני בפחדים
לצפיה ב-'טוב שביקשת שיחליפו אותה.'
טוב שביקשת שיחליפו אותה.
26/03/2018 | 23:30
24
28
מתי זה אמור לקרות?....
תחזיקי מעמד.
ותעדכני.
 
לצפיה ב-'אני'
אני
26/03/2018 | 23:36
23
32
לא יודעת מנפנפים אותי ואני מתחננת אני מבועתת מפחד מהסוציאלית השטן הזו המשפחה הזבל שלי מערבת אותה בכוונה אולי המטרה שלהם כולם כספית, היא שטן היא מוכנה לרצח בשביל כסף, אני מפחדת נורא שהיא לא תתלבש גם עלי אני ממש פוחדת אני מתחננת לעורך דין אני בוכה ומתחננת ולא נותנים אני ממש פוחדת ממנה שלא תפגע בי
לצפיה ב-'טוב שאת בוכה ומתחננת.'
טוב שאת בוכה ומתחננת.
26/03/2018 | 23:51
22
30
וטוב שאת מבקשת.
ככה הם יראו אתהמצוקה שלך ויש סיכוי טוב שיעזרו לך.
 
לצפיה ב-'סליחה'
סליחה
27/03/2018 | 07:10
21
39
על הביטוי זה מעניין להם את התח....
את אף אחד זה לא מעניין לאף אחד לא אכפת אני לבד עם הבעיה ואני מפחדת אני פוחדת שלא יפגעו בי
לצפיה ב-'אלזה יקרה,'
אלזה יקרה,
28/03/2018 | 11:22
14
47
לדעתי, את צריכה עורך דין ממש טוב. יש כאלה שמוכנים לקבל את רוב התשלום אחרי הזכייה במשפט. תיכנסי לפורום צוואות או לאתרים של עורכי דין שמתמחים בכך, תשאירי הודעה ומספר טלפון ויחזרו אליך. אל תתמודדי לבד עם המשפחה תאבת הבצע שלך. בהצלחה.
לצפיה ב-'זה לא נשמע כמו תביעת נזיקין'
זה לא נשמע כמו תביעת נזיקין
29/03/2018 | 12:02
12
25
כאשר מישהו תובע סכום כסף משמעותי מגוף כלשהו , מהמדינה או מאדם אחר - יש עורכי דין שמוכנים לסגור על אחוז מסוים מסכום התביעה (לדוגמה 20%) ואז התשלום יתקבל לאחר הזכייה , וממילא לא מהלקוח אלא מהנתבע. כמובן שהם עושים זאת לאחר שהם מעריכים שיש סיכוי בתיק.
להבנתי - זה לא המקרה כאן, ולכן אין סיכוי שעו"ד פרטי יסכים לקבל את התשלום לאחר מכן כתלות בזכייה. שהרי אם אין לה כסף עכשיו, למה שיהיה לה אח"כ.
לצפיה ב-'נכון, צריך פה עזרה של הלשכה לסיוע משפטי חינם'
נכון, צריך פה עזרה של הלשכה לסיוע משפטי חינם
29/03/2018 | 13:13
11
24
אנשים שלא יכולים לממן עו"ד משתמשים בסיוע הזה, והוא טוב מאוד (מניסיון). 
רק שפה התמונה לא ברורה בכלל. 
לא ברור מה עשו למי ולמה. עקבתי אחר כל הסיפור מתחילתו, ולא הצלחתי להבין מי עשה למי מה. ואיפה כל אחד נמצא כרגע, ומה בכלל המצב. 
לכן לא כתבתי שום תגובה. פשוט לא הבנתי כלום. 
לצפיה ב-'מה שאני הבנתי'
מה שאני הבנתי
29/03/2018 | 14:32
9
32
זה ככה: 1. רשויות הרווחה מעוניינות לאשפז את אמה של אלזה במוסד לחולי אלצהיימר. אלזה מתנגדת לזה.
2. בדיון שהתקיים בבית המשפט ניתנה לה האפשרות לבחור לחזור עם אמא שלה לביתם או לאשפזה, אבל אלזהדוחה את שתי האפשרויות ורוצה לעבור עם אמה לגור באילת, כי אינה מסוגלת רגשית לחזור לגור בדירה שחלקו עם אביה - אחרי מותו.
3. אלזה חושדת שהסיבה שבני משפחת אימה ערבו את הרווחה במתרחש - היא שאיפתם להשתלט על הדירה והרכוש באין מפריע (כאן חסרה לי חוליה: גם אם אמה של אלזה תאושפז, וגם אם יהיה צורך למנות אפוטרופוס על רכושה, מה עם אלזה עצמה? נניח שדודה של האם ירצה לקבל חזקה על רכושה - כל עוד אלזה צלולה ושפויה אין לו שום קצה של אפשרות חוקית לעשות את זה?...?  )
4. אלזה כבר מקבלת סיוע משפטי  כדי  להילחם על זכותה לעבור עם אמה לאילת, אלא שהיא אינה מרוצה מעורכת הדין שניתנה לה.

אלזה - את מוזמנת לתקן אותי אם משהו לא נכון!
לצפיה ב-'הן'
הן
01/04/2018 | 07:48
8
27
לא מעוניינות, הן אשפזו בכפייה, לא ניתנה לי שום אפשרות בכלל ואף אחד לא דיבר איתי אמרו הרבה דברים ועשו כרגיל אחרת לגמרי, עורכת הדין שניתנה בכלל לא דיברה איתי ורק רצתה לסגור את התיק, והיא טענה שהיא בכלל לא מייצגת אותי, אני חוששת שגם לא יטפלו אלי חוששת מאד,
לצפיה ב-'לא היו מעוניינות במה?'
לא היו מעוניינות במה?
01/04/2018 | 15:54
7
19
בלמנות אותך לאפוטרופוסית של אמא שלך? ואם עורכת הדין אמרה שהיא לא מייצגת אותך, אולי כדאי לבדוק אם את יכולה לבקש עו"ד שכן תייצג אותך.
לצפיה ב-'הן'
הן
01/04/2018 | 17:33
6
23
לא מעוניינות לאשפז הן ישר כפו עליה, בודקת עורך דין אחר לשתינו אני עוברת שבעה מדורי גיהינום ומעבר אני עושה הכל מכירה כבר את כל הריצות והפניות זה לא עוזר אולי אחרי החג מקווה
לצפיה ב-'מי "הן"?'
מי "הן"?
03/04/2018 | 11:16
5
6
לצפיה ב-'סוציאליות של רווחה'
סוציאליות של רווחה
03/04/2018 | 11:30
4
12
לצפיה ב-'אבל האם הבנתי נכון'
אבל האם הבנתי נכון
04/04/2018 | 15:13
3
17
שניתנת לך האפשרות להוציא את אימך מהמוסד בתנאי שתישארו לגור בדירתכן העכשווית?
לצפיה ב-'כרגע'
כרגע
04/04/2018 | 17:46
2
20
לא ניתנת שום אפשרות, אפילו להוציא לשעה אחת מכלא 6 אני לא יכולה אפילו בית סוהר יש אופציה כזו
לצפיה ב-'אוקי אז הבנתי לא נכון קודם'
אוקי אז הבנתי לא נכון קודם
05/04/2018 | 11:20
1
16
במה את חושבת שנוכל לעזור לך?
עורך דין אנחנו לא יכולים לספק, אבל אולי יעשה לך טוב לפרוק קצת, לשתף. את עברת עכשיו ארוע מאוד מטלטל, ועוד לא עיבדת אותו בכלל. עוד לא לקחת לך את הזמן להיות רגע עם עצמך, לעכל את האובדן, להתאבל... 
אני מבינה שאת נסערת מההתערבות הגסה וחסרת הרגישות של עובדות הרווחה שלקחו את אימך יום אחרי מות אביך... זה באמת נשמע לי נורא ואטום. ומדברייך אני מבינה שאת מאוד מפוחדת לגבי גורלך שלך (למה? מה כבר יכולים לעשות לך?).
אולי אם תכתבי קצת על מה שעובר ועבר עלייך, על אבא, על אמא, על מה את מרגישה וממה את פוחדת - יוקל לך קצת. כי את מאוד לבד בכל זה, מוצפת במבול של רגשות קשים ולחץ ופחדים, ובן-אדם אחד לא יכול לשאת ולהכיל כל כך הרבה בבת אחת - ולבדו...
 
 
 
לצפיה ב-'היי שחר '
היי שחר
07/04/2018 | 12:03
15
מה יכולים לעשות לי? אולי להעליל גם עלי משהו בריאותי ולסגור אותי באיזה מקום ממש פחד שלא יאמן שהוא מציאותי מה שהולך במדינה הזו בחסות החוק, הכל למען בצע כסף.
לא מרשים לי אפילו להוציא את אמא קצת החוצה בחג, מסכנה, ניצולת שואה ומה היא עוברת, בקשתי רשות לפחות להשאר לישון איתה בחג כי היא בוכה ורוצה אותי, יש שם. אח ראשי מאד רשע שלא הסכים ויותר מזה שאמא בכתה הוא בדיוק אכל וזה הפריע לו אני בקשתי ממנה שתעזב את הנושא והיא לא רצתה אז הוא ציפה שאני אגרר אותה בכח פיזי שלא עשיתי את זה הוא איים עליי שהוא יפעיל כח פיזי נגדי, על מה ולמה?????? מעולם לא עשיתי לו כלום, רק אמא עצבני אותו, פעם שנייה שהוא מאיים בכח שלו, גועל נפש, כ"כ חסר רגישות כ"כ רשע, ממש התעצבנתי איזה איש רע לא מספיק שגם ככה רע
לצפיה ב-' גמני מנסה כבר כמה ימים להבין ולא מצליחה...'
גמני מנסה כבר כמה ימים להבין ולא מצליחה...
29/03/2018 | 22:47
9
לצפיה ב-'נכון'
נכון
01/04/2018 | 07:53
17
תודה וזה לא רק עניין כספי את צודקת
לצפיה ב-'ואולי העובדת הסוציאלית לא באמת רוצה לפגוע בך?...'
ואולי העובדת הסוציאלית לא באמת רוצה לפגוע בך?...
28/03/2018 | 23:47
5
32
אני מבינה שבמצב שאת נמצאת בו "כולם אשמים עד שיוכח אחרת", אבל אולי תנסי לרגע זוית ראיה שונה, שבה עובדי הרווחה באמת מחפשים את טובתך, כפי שהם מבינים אותה? אולי הם לא באמת יודעים מה נכון לך ומה טוב לך, ואולי מנסים לכפות עליך פתרונות שאינם לרוחך. אבל אולי עצם הנכונות לשקול את הרעיון שהם לא רוצים להרע לך - תגרום לך להפתח יותר לשתף ולהיות תקשורתית יותר. לקיים שיח כנה ולא מבוהל כל כך... ואול זה יעזור לכך שיבינו אותך ויקשיבו לך יותר...
תחזיקי מעמד!
לצפיה ב-'אני'
אני
01/04/2018 | 07:49
4
22
והמשפחה שלי לא מעניינים אף אחד בשיט, גם האשפוז עולה הרבה כסף וכסף זה כל מה שמעניין, האכזריות שנתקלתי בה, היא בלתי תאומן
לצפיה ב-'אלזה, מה שלומך?... מה קורה איתך ועם אימך?.....'
אלזה, מה שלומך?... מה קורה איתך ועם אימך?.....
05/04/2018 | 22:16
3
3
לצפיה ב-'היי ג'קי'
היי ג'קי
07/04/2018 | 12:05
2
12
תודה על התעניינות ראי בבקשה מה כתבתי לשחר, רק אנשים רעים אני פוגשת נוסף לכל
לצפיה ב-'ראיתי מה את כותבת לשחר... אבל עברו כבר כמה ימים...'
ראיתי מה את כותבת לשחר... אבל עברו כבר כמה ימים...
07/04/2018 | 20:27
1
13
אני כל כך מקווה שדברים יסתדרו לך... ויילכו וישתפרו
לצפיה ב-'תודה'
תודה
08/04/2018 | 17:06
3
לצפיה ב-'היי, עם מי אפשר לדבר בפרטי?'
היי, עם מי אפשר לדבר בפרטי?
23/03/2018 | 22:53
2
97
..
לצפיה ב-'את תמיד מוזמנת לפנות אלינו '
את תמיד מוזמנת לפנות אלינו
( לעמוד שלי בתפוז )
24/03/2018 | 18:54
1
50
היי עדי, 
אני יודעת שאת מכירה אותנו היטב ומזמינה אותך תמיד לפנות אלינו בהודעה פרטית כאן או בצ'אט שלנו שפעיל כל יום בין תשע לחצות.
 
מחכים לך
מתנדבת סהר
לצפיה ב-'תודה אפנה'
תודה אפנה
24/03/2018 | 19:10
17
לצפיה ב-'דבר ראשון תודה '
דבר ראשון תודה
22/03/2018 | 00:55
5
96
הצלחת לגעת במדוייק במה שעובר עלי בכתיבה רגישה מעמיקה וממוקדת,
קבלי מחמאה, את מצויינת לתפקיד של תמיכה נפשית פה בפורום.
אני אמשיך להאבק לשרוד ולהשתקם מהכל, אני ממש לא מרים ידיים,
את המציאות הקשה עבור אחרים הבנתי שאני לא מצליח לשנות בשלב הזה,
במוח במוח בכוח, שום דבר לא עוזר :\
צריך להציל את עצמי ולדאוג קודם לקרובים אלי.
ככה כולנו צריכים לנהוג
ברצוני לחזור לישראל, אך הדבר לא יתאפשר מסיבות שאני לא רוצה לפרט אותן כאן. נניח לא היתה מניעה לחזרתי לארץ, עדיין התחושה שלי קשה, זאת תחושה של רדיפה, של דבר ראשון המאבק שלי במערכת, שלא היה נקי מטעויות כלל ולא היה נקי מהתפרצויות על אנשים והאשמות, לא מאבק איכותי ואחראי כמו שהייתי צריך לנהל, הכעסים השתלטו עלי וזה דבר מאוד רע ומעוור.
דברים שקורים לאחרים, סיפורים שאני קורא, תחת המערכת הפסיכיאטרית, במוסדות שונים של סיעוד ובעלי מוגבלויות, מצב העוני והזקנים במדינה והנכים והסיפורים הקשים. יוצרים מציאות שבה אני מרגיש כאילו תוקפים אותי אישית,
התחושה שמציאות קשה זאת שעוברת על עמנו והמחסור במשאבים בכוח אדם ובעזרה סוציאלית מתאימה, גורמת לחוסר אונים ולהצפה בפוסט טראומה, עוד סיפור על אונס, עוד סיפור על קורבן שנופל בין כיסאות המערכת עזרה נפשית חסרת האונים בעצמה. יחד עם סיפורים שונים על כליאה ללא משפט, מעצרים מנהליים ארוכים, תנאים גרועים במוסדות הפסיכיאטריים, זה יוצר תחושה של רדיפה בשבילי, הייתי עודד לאמפחד, אבל עכשיו כעניין זה סגור, אני מודה באמת, זה כן מפחיד, אני ממש חושש לחזור לישראל כי אין לי אמון במערכת. ואין לי מושג אם לא אמצא את עצמי עובר התעללויות שונות ומוצא את עצמי במצב מאוד גרוע. בעיה זאת היא לא רק שלי, היא של כל נפגעי הנפש, ששומעים סיפורים קשים של אחיהם, שרואים את אוזלת היד, המחסור בתקציבים ובעזרה יותר אמפטית ומתחשבת. זה כמו ים גדול של פוסט טראומה שאנחנו שנפלנו למחלה נפשית שוחים בו. כשאני שומע על עוד סיפור של התעללות במקום עזרה, זה כאילו עשו את זה לי מרגיש. ואחרים מהקבוצה שלנו נפגעי הנפש גם הם כך מרגישים. זה נכון בכל תחום, אבות גרושים שבמצב כלכלי קשה חלק מתאבדים ירגישו אמפטיה לאנשים במציאות דומה, נפגעות זנות ואונס ירגישו גם הן אמפטיה למי שעברה דברים דומים וכל פעם שהסיפורים האלו עולים וצצים, עולה הפוסט טראומה, הכעס, התסכול. 
חייבים להשקיע הרבה מאוד משאבים כדי לתקן את המערכת הזאת ויש המון מה לתקן. לא צריך לחכות למשיח. אנחנו זקוקים לשינוי אמיתי.
גם באתרי החדשות הרבה תגובות שמגיעות מאנשים הדיוטים שאינם מבינים לפעמים זה מאוד מרושע החוסר אמפטיה שלהם וההבלים שהם כותבים וזה פוגע, ביניהם גם יושבים כאלו שנפלו לדרך מרושעת אותם אנסים, תוקפנים, פושעים וכאלו שנפלו למקומות הכי רעים, והתגובות שלהם מלאות ארס והשפלה, גורמים לפוסט טראומה לנאנסות, לנפגעות, לנפגעי הנפש.
גם כאן יש מקום להתחיל לעשות צנזורה ולהתחשב ברגשות הציבור. אין מקום לתת במה לתגובות פוגעניות ומחליאות בזמן שמסננים תגובות איכותיות עם תוכן ועם ביקורת. כמובן שתפוז זה אתר הרבה יותר טוב, המודל הרבה יותר טוב, יש פה התערבות יש פה הכוונה, לכן זהו מודל הרבה יותר טוב ממה שהולך באתרי החדשות או בפייסבוק. לכן אני אוהב את תפוז ומרגיש פה נוח לדבר ולכתוב.
הדבר הכי נכון הוא ללמד תורה ומוסר יהודים רוחניות יהודית, כי זה הלחם שלנו, הלחם שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו ולהאיר הלאה ולעורר את האחרים.
יש הרבה פתרונות ורעיונות שיכולים לשנות ולתקן את המציאות, אך אני מרגיש שאין עם מי לדבר, והקול שלי נותר באפלה. 
אז שוב תודה, כי כתבת מאוד יפה אז החלטתי להשקיע בעצמי.
אולי המצב לא כל כך קשה (שלי), אולי בתוך שבועות ספורים אעמוד על הרגליים נקי מההתמכרויות, אולי בתוך כמה חודשים הניתוח יהיה מאחורי ואוכל להתחיל מחדש במקום אחר שאני עובר אליו בתנאים טובים בהרבה. 
אז אין לי מה להתבכיין יותר מדי, מאז שכתבתי את הפוסט הזה פה בסהר תמיכה, המצב הנפשי שלי השתפר וחזרתי לרגיעה ולשמחה. באותו יום הרגשתי פשוט שבור.
אני מאחל לכולם רפואה שלמה והצלחה בדרך וב"ה שנזכה לגאולה שלמה בחסד וברחמים במהרה בימינו.
לצפיה ב-'שכחתי - אמן ואמן!'
שכחתי - אמן ואמן!
22/03/2018 | 01:03
11
לצפיה ב-'שלום עודד'
שלום עודד
24/03/2018 | 13:18
1
31
אני אשמח להמליץ לך על הדרכה חינמית שבה תמצא 10 דרכים טבעיות להוריד קצת מהלחץ הנפשי והסטרס שאתה שרוי בו.
אני שמח שאנשים עוזרים לך ואתה מקבל תמיכה והצלחת לחזור לרגיעה ושמחה.
אני מאחל לך רפואה שלמה ויהיה לך רק טוב בכל אשר תעשה.
נ.ב
אם תראה את 10 הדרכים הטבעיות שעליהן מומלץ במדריך אשמח אם תשתף כמה מזה באמת מדבר אליך.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
24/03/2018 | 14:05
6
לצפיה ב-'כאן בשבילך'
כאן בשבילך
( לעמוד שלי בתפוז )
26/03/2018 | 21:44
1
16
עודד יקר,
 
אני שמחה ומתרגשת לשמוע שלתגובה שלי הייתה משמעות בשבילך, וגם שאתה מרגיש עכשיו טוב יותר. מרגש לראות את האופטימיות והעוצמה שאתה כותב בהן, ואת הנחישות שלך להיאבק למען המציאות האישית שלך, בה בשעה שאתה לא מאבד את המבט המפוכח, הכואב והרחום על העולם שמסביבך.
 
אני מרגישה שנתת לנו כאן הזדמנות לראות עוד זוית שלך, ואני רוצה לומר לך תודה על כך. אתה מוזמן להמשיך ולשתף אותנו במסע שלך, אנחנו תמיד כאן בשבילך.
 
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'תודה '
תודה
27/03/2018 | 02:46
9
אך לא צריך להרעיף שבחים בהגזמה, באמת שכל המציאות הקשה העבירה אותי על דעתי והתנהגתי הרבה לא כראוי ואין על כך תירוץ.
יש לי בדי אנ איי הנפשי שלי תמיד רחמים ותמיד היו, גם אם אני רואה רשע גדול שיושב במיטה בבית חולים וסובל וזועק אני מרחם.
אני מרחם גם על אלו שלא שפר גורלם, אפילו אם עשו רע, כשהם במצבים קשים.
ובוודאי שמרחם הרבה יותר על אלו שסה"כ לא שפר עליהם הגורל וכן היו בסדר, ואף טובים שסובלים עתה מכל מיני בעיות מכאובים וצרות ומחלות.
אני מאמין בגמילה ושיקום וב.. אלמדה פושעים דרכיך (דוד המלך - תהילים)
לצערי השלטון שלנו זה - אתה נכה בכיסא גלגלים זה משמיים זה אומר שאתה אשם, לא נדאג לך כמו שצריך. אין לי עניין בכזה שלטון, זה סדום ועמורה.
לא חושב שהתירוץ הבטחוני שאכן צריך יותר תקציבים לביטחון, למעשה אני בטוח, שזה לא תירוץ לכזאת מדיניות מרושעת של הממשלה. אפשר היה לעזור יותר טוב כל השנים האלו בקיצבאות גדולות יותר בתוכניות שונות ובהשקעה יותר נרחבת במערכת הבריאות, אפילו רק יותר מנקים ועובדי נקיון ותחזוקה היו מצילים המון אנשים שמתו מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. הדבר הכי חמור שקרה כל השנים האלו והיה יכול להיפתר חלקית עם תקציב של עוד 200 מיליון שקל בשנה.
לצפיה ב-'רציתי לשפוך קצת הלב-סאגה משפחתית לא קלה'
רציתי לשפוך קצת הלב-סאגה משפחתית לא קלה
24/03/2018 | 11:47
4
121
אנסה לקצר ככל שניתן.
אני הבת הצעירה מבין 10 אחים ואחיות-חלקם כבר בעולם הבא.
הוריי ז"ל,נסעו לאמריקה למצוא חיים טובים יותר-שניהם ילדי הארץ.
הוריי שהיו כבר בגיליאי 55+
אבי הסתדר לא רע,דובר 7 שפות-הספרדית עזרה מאוד.
ההקדמה הזו באה להסביר מה קורה.
 
הוריי נפטרו לפני כמעט 28 שנה בהפרש של שנתיים.
אחי שיבדל לחיים ארוכים,הייה בארה"ב והיחידי שטיפל בהם,כל שלושת האחרים לא שמו ז..........
לאחר שאחי התגרש,פתאום הוא נזכר שיש לו משפחה,תבינו מעולם לא ציפיתי לכלום מאף אחד,בניגוד לבני משפחה אחרים שחשבו שאם יש להם-למה לא שולחים דולרים-האחים הסתדרו מצויין הגיעו לעמדות ניהול בכירות..
עכשיו לעיקר
בצוואה של אימי -הורישה הכל לאחי שטיפל בה-נפטרה שנתיים לאחר אבי,וממש אין לי בעייה עם זה,חלקות האדמה נמצאות בירושליים ונקנו בזמן הטורקים,וכמובן יקרות מאוד.
לחלק השני-אבי הוריש בצוואה את חלקו באדמה אך ורק "לשלושת הקטנות"-שזה 2 אחיותי ואני,הפרש של שנה ו3 שנים..
אני מאוד קשורה לאחותי שגדולה ממני ב3 שנים-היא תמיד הייתה כה טובה אליי מילדות ועד לא מזמן.-עכשיו יש נתק איתה-הפעם לא אתחנף ולא אבקש סליחה.
אושפזתי לא מזמן,ואני נזקקת לחמצן,ביתי שתהייה בריאה,אומרת לי אוליי מספיק עם זה,כל פעם את מתעצבנת וזה מזיק לך,נכון שהיא עזרה לך,אבל יש גבול לחוצפה שלה.אמרתי ביתי היקרה את בת יחידה ואינך יודעת על יחסים בין אחים.
עשו לנו קטעים חזקים בבית הדין לירושות-אחיינית שלי מטפלת בזה תמורת אחוזים כמובן.ואז הילדה שלי אומרת יכול להיות שזה בגלל שעברו 28 שנה מאז הפטירה?
אחי גר בוילה ענקית בחדרה-שיהייה לו לבריאות-מעולם לא הסתכלתי בצלחת של אחרים.
עכשיו תופס פוזה ולא מתקשר,גם אני לא מתקשרת,כמעט שנה,אני לא שטיח של אף אחד.
לגבי אחי ,כתבתי לו שאני מבינה שהוא לא מדבר איתי וזה לא אכפת לי בכלל,שזו האמת,רציתי מייל של אחת האחיונית שלי,הם התחילו לרחרח,כולן מבוססות היטב.
מה הן קשורות לצוואה?כמה רודפי בצע אפשר להיות?
ואחי אמר לי בפנים-אני לא אוהב אתכם-רק רוצה לקיים מה שהבטחתי לאבא ז"ל שהצוואה שלו תקויים.
אני אישה חזקה שעשתה הכל ב10 אצבעות,לא ביקשה גרוש מאף אחד,חיה צנוע,ומצילה בע"ח.
עכשיו יש לי הקלה ,לאחר ששיתפתי
רות
 
לצפיה ב-'עצוב'
עצוב
28/03/2018 | 08:55
18
עצוב שאחים מסתכסכים והופכים לאויבים סביב רכוש וכסף... במקום שכספי הירושה יהיו תוספת, בונוס שבהחלט נחמד לקבל אבל לא צריך לשסף גרונות בשבילו...
לצפיה ב-'שלום'
שלום
29/03/2018 | 22:14
2
14
אז אמך ביצעה את החלטתה. עכשיו היא כבר מתה, אין הרבה מה לעשות כדי לשנות את הצוואה. אם אחייך לא רוצים לשתף אותם בכסף שקיבלו, מצער לדעת אבל זה כבר העניין ליחסים ביניכם. עשי כל שאפשר כדי להסתדר עם הכסף שיש לך, נצלי אותו בתבונה. הצטערתי לדעת שאת מתאשפזת בקרוב, במה חלית? הרפואה היום מתקדמת ויש לה חמצן, ואני בטוח שיהיה מספיק חמצן בשבילך. את היחסים עם אחייך תיאלצי לפתור בדרך הקשה יותר מאשר התמקחויות על כסף.
לצפיה ב-'בקשר לאחי-לא סובלת אותו ולא את כל אחיי'
בקשר לאחי-לא סובלת אותו ולא את כל אחיי
29/03/2018 | 23:08
1
19
ממש לא קשור לכסף,כל אחיי אגואיסטים מדרגה 1מעולם לא הייה אכפת להם מאף אחד מהמשפחה,כולל  הוריי המבוגרים.
מעולם לא ציפיתי(באמת)לכסף מאף אחד.,כל מה שיש לי השגתי בדם יזע ודמעות.
זה מה שהשאיר ומשאיר אותי שפוייה.
אני לא "קורבן" ,יש לי כבוד ואני מסרבת לקבל כסף.
המשפחה חצוייה-חלק בארה"ב וחלק כאן.רק שהפכתי לאם הבנתי,איזה סבל אימי עברה,שכל הבנות שלה נשארו כאן.
אני באמת מסתפקת במועט,הייתי רוצה לתת לביתי,התחלה של חיים טובים יותר ממה שאני זכיתי-וכל הזמן אני מזכירה לה שכסף זה לא הכל.
זה לא שהיחסים עם האחים היו דבש,ועכשיו לא,לא היו יחסים בכלל.
תודה על תגובתך
רות
לצפיה ב-'מצער לדעת'
מצער לדעת
30/03/2018 | 12:18
12
יחסים בין בני משפחה צריכים להיות טובים, בדרך כלל בני משפחה אוהבים זה את זה. קורה שהם לא אוהבים וזה נדיר, אולי צריך להשלים עם זה.
 
לצפיה ב-'ואולי'
ואולי
22/03/2018 | 14:31
5
68
הדרך לשלב בין תחביבים וסוגים אחרים של נושאים מהחיים, היא יותר לספר ופחות לשאול. אם מבססים את השיחה על שאלות, יוצא שאחד הצדדים מנהל את השיחה וקובע מה ידברו בה וזה לא נכון. כדאי לספר על כל מיני נושאים ודברים שעברו עלינו בחיים, ומדי פעם להנחות את האחר בשאלה כשאין לו מה להגיד או כשמשהו מעניין אותנו.
לצפיה ב-'ואולי עדיף'
ואולי עדיף
22/03/2018 | 15:03
2
31
להתחיל מנושאים כלליים משותפים ולקרב אותן בהדרגה, וגם לא להתרכז בתחביבים שהם יותר שכליים אלא דווקא בחוויות רגשיות.
 
לצפיה ב-'החלטתי שאני בכלל לא צריך'
החלטתי שאני בכלל לא צריך
22/03/2018 | 19:59
1
38
את כל הנודניקים הטיפשים האלה שמציקים לי ומתנהגים אליי לא יפה. אני יותר טוב מהם. אני אדם רוחני ואוהב שלא עושה כל רע לאיש. אהיה החכם ואתעלם. אם יתנהגו אליי באלימות, אתלונן. לא יצליחו לנצח אותי ולא יצליח להרגיז אותי, בחיים.
 
 
לצפיה ב-'ועוד דבר:'
ועוד דבר:
22/03/2018 | 20:49
27
יש לי אחלה חיים נהדרים ואני לא צריך אף אחד שיציק לי ויחדור לחיי. היום זרקתי שתי ידידות שהציקו לי במשך השנים, ואתחיל להתנהג ככה ביד קשה עם כל מי שלא בסדר אתי.
 
לצפיה ב-'דרכים ליצור קירבה'
דרכים ליצור קירבה
( לעמוד שלי בתפוז )
22/03/2018 | 22:35
1
36
פילוסוף יקר, מאוד מרגש אותי לקרוא את דבריך. כל כך יפה לראות  לראות איך אתה מנסה, ללא לאות,  לחפש את הדרכים הטובות ביותר ליצור קשר וידידות עם אנשים. זה באמת לא מובן מאליו איך נוצר קשר בין שני בני אדם, ואתה מביע את זה בהתלבטות שלך האם להיות יותר הדברן בשיחה או האם לשאול שאלות ולתת לבן הזוג איתו אתה משוחח לדבר יותר, האם כדאי לדבר על תחביבים (כלומר לבוא ממקום יותר שיכלי) או אולי לדבר על נושאים אישיים ורגשיים יותר. באמת זה די מבלבל, במיוחד כי אין תשובה חד משמעית על השאלה מהי הגישה הטובה ביותר. פשוט , זה מאוד שונה בין אנשים שונים. מה שמתאים לאדם אחד מסויים בכלל לא מתאים למישהו אחר. אולי פשוט צריך למצוא את האנשים הספורים שאיתם אתה מוצא שפה משותפת וקשר משמעותי, ולהנות מחברתם, וגם מהעולם הפנימי העשיר שלך. 
אני מחזקת אותך במאמצים שלך לפענוח המסתורין של הקשרים החברתיים בין בני אדם. נשמח מאוד אם תמשיך לשתף אותנו במחשבותיך ובלקחים שאתה לומד בדרך. 
שלך, מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'תודה סהר'
תודה סהר
24/03/2018 | 11:59
7
לצפיה ב-'אני לפעמים מאבדת ריכוז אפילו בעצמי, מרחפת'
אני לפעמים מאבדת ריכוז אפילו בעצמי, מרחפת
20/03/2018 | 00:13
25
105
אני מרגישה שלפעמים אני מאבדת ריכוז אפילו בעצמי, כאילו "העצמי" נעלם לי, ואני שטה בין מקומות צדדיים, מאיפה שאני נמצאת באמת.

וזה קורה לי הרבה, כנראה הרבה יותר, ממה שאני יכולה לספור, כי אי אפשר לספור ריחוף, נכון? הרי "זמן ריחוף" יכול להרגיש מעט, אבל בעצם יכול להיות שיום שלם הייתי במצב כזה, אז כנראה שהתשובה היא כן.
כי היום, לא הייתי בכלל, אבל נסעתי לעבודה, ועבדתי עד 9 וחצי בלילה, וראיתי מלא אנשים, שכנראה את חלקם בכלל לא ראיתי, כי בשביל לתפקד הייתי חייבת להוריד חצי מסך, ואני עובדת מול אנשים, שאני מחייכת אליהם, ומוכרת להם תכשיטים, בקניון ענק מלא באנשים!!!

אז איך זה יכול להיות בכלל, שהתעוררתי ככה, ונסעתי באוטובוס ככה, וריחפתי בתוך ענן, בתוך האוטובוס, מביטה ולא מביטה באף אחד, מתעלמת, כמו זומבי.
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
20/03/2018 | 14:34
2
35
אולי תוכלי יותר לייצב את האישיות שלך, אם תתני לה מגמה ברורה וחשובה לפי מה שחשוב לך ושאת אוהבת. אולי תלמדי דברים שמעניינים אותך ממקורות שונים ותעסקי בדברים שאת אוהבת, ואולי גם תצטרפי לחוגים ולמסגרות וגם למסגרת עבודה טובה שייתנו לך תובנה ברורה בקשר לאישיותך. אולי גם תנסי ללמוד באוניברסיטה. כדי להתרכז במציאות ולהתרכז בכלל, צריך לבדוק מה הדברים החשובים יותר. מה שחשוב הוא בדרך כלל מה שמביא תועלת, אבל גם מה שמעניין ומפתח את החשיבה.
לצפיה ב-'כן, זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות'
כן, זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות
20/03/2018 | 23:16
1
43
היי לך,
האמת, שאני בדיוק בתקופה כזו, שאני מחפשת להעסיק את עצמי בדברים שאני אוהבת,
וגם עזבתי לפני חודשיים, עבודה במשרד רציני ומסודר, שסבלתי בו נורא, בגלל כל אינטראקציות הבלתי פוסקות, ביני לבין נשים מסוימות שהיו איתי במחלקה, אז וויתרתי, והלכתי, ומצאתי עבודה שאני נורא אוהבת, כי היא מתאימה לי, ואני לא סובלת, וגם העיסוק בעבודה הזו, נותן לי מוטיבציה ורצון לעשות דברים עם הידיים, בקטע אומנותי, וזה משהו שאני מרגישה שעוזר לי מאוד, להוציא את היצירתיות שבי, ככה תמיד היה.
 
אבל זה לא מספיק, ואני רוצה גם להירשם לאיזה קורס, או לימודים, אבל פשוט העבודה היא חדשה, ואני עדין לא מרוויחה מי יודע מה, עוד מעט אקבל בונוסים ונראה מה יצא לי מזה, אבל כרגע לא מספיק בשביל להרגיש חופשיה לבזבז כסף שאין לי.
 
יש מלא דברים שאני רוצה לעשות, פשוט העומס המחשבתי גורם לי להאטה בקצב התיפקודי, כלומר, הכוחות נגמרים לי מהר, ואני תמיד רוצה לחזור הבייתה ולשים את הגוף שלי על איזו ספה נוחה
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
29/03/2018 | 22:18
2
בעבודה צריך להשקיע באופן מנותק מרגש, מתוך המגמה להתקדם בחיים. אם תעשי את העבודה היטב, תקבלי עבודות טובות יותר בעתיד. בעבודה חשבי בעיקר על העבודה. חוגים ולימודים כלי טוב מאד, אולי תוכלי להצטרף לפחות זמנית לאיזשהו חוג קטן שלא עולה הרבה ושיש לך עניין בו, והוא יעסיק את מחשבתך ויעזור לך להרגיש טוב יותר בעבודה. בחוגים דווקא צריך להשקיע רגש ועניין. גם בעבודה כדאי למצוא עניין ולעשות אותה מתוך חשק ועניין, ואז היא מצליחה יותר בקלות.
לצפיה ב-'ואוו ממש תיאורים כמו שלי '
ואוו ממש תיאורים כמו שלי
21/03/2018 | 00:09
18
49
יפה שאת מצליחה לעבוד 
לצפיה ב-'מצטרפת לכאב 8: כל הכבוד שאת מצליחה לעבוד!'
מצטרפת לכאב 8: כל הכבוד שאת מצליחה לעבוד!
21/03/2018 | 04:09
14
52
אני מניחה שזה קורה בגלל שקשה לך לשהות במציאות.
לי זה קרה.
ואמרו לי שזה מכונה דה ראליזציה או דה פרסונליזציה.
סוג של ניתוק או ניכור מהעצמי או מהסביבה אני חושבת.
לצפיה ב-'דיסוציאציה פשוט. לא?'
דיסוציאציה פשוט. לא?
21/03/2018 | 19:10
7
37
לצפיה ב-'זה לא התחושה כמו להיות בתוך בועה ??'
זה לא התחושה כמו להיות בתוך בועה ??
21/03/2018 | 21:57
5
14
לצפיה ב-'כן, אפשר לומר בועה, שבה רק אני נמצאת'
כן, אפשר לומר בועה, שבה רק אני נמצאת
21/03/2018 | 23:55
4
38
היי אתה לא חייב/ת לקרוא הכל, כי זו חפירה רצינית, פרקתי.
 
אז, קודם כל, הניתוק הזה, זה משהו שבא בשביל להדחיק סיטואציה מסוימת, שכנראה קשה לי מידי להכיל, אז אני מנתקת משהו, ומתפקדת על אוטומט, אבל העיניין הוא, שזה האוטומט שלי, והרגשות שלי, וזה מבלבל לפעמים, אבל את הבילבול שלי אני מבינה, אבל לאנשים אחרים לוקח זמן מסויים לעכל אותי, או להבין אותי.
אני לא חד משמעית, אני משתנה, יש לי תנודות, ויש מצבים שאני לא נמצאת על הקרקע בכלל, ויש מצבים שיותר מידי אגרסיבית, ואומרת הכל בפנים, וגם מחודדת.
 
בקיצור, אני מדחיקה גם את עצמי, ומנסה להפריד בין מה שאני מרגישה, לבין מה שקורה בחוץ, וזה לא תואם, כמו שהתקע לא מתאים לשקע, או שיש קצר חשמלי כרגע, אז אני מורידה את השאלטר.
וכשאני מגיעה לסיטואציה עצמה, שכביכול מלחיצה אותי, אני כבר מספיק מנותקת מהרגשות שלי, ורחוקה מהמציאות, בשביל להתחבר אליה ולהיפגע, או לקחת דברים קשה, בשביל להעביר את היום יותר בקלות, או יותר נכון בשביל לשרוד את היום.
 
אז אולי אני שמה את עצמי בפינה, כמו עונש, מנסה לצמצם את הפעילות המוחית שלי שבה אני מרוכזת כולי רק ברגשות שלי, וכמה רע לי, וכמה אני לא רוצה להיות פה ובסיטואציה הזו, אז אני מנסה להתרכז בדברים מסויימים, שגורמים לשכוח מהמחשבות שלי, שאומרות לי בראש "אוי אלוהים תעזור לי בבקשה", ואז אני מפנה את העזרה כלפי עצמי.
 
אני תמיד עם עצמי, אף פעם לא לבד, כי יש לי אותי, ועברנו הרבה ביחד, אני ועצמי, וזה לא הולך ברגל, זה משהו חזק, ולמדתי גם להבין את הרגעים האלו שאני לא יכולה לסבול את עצמי, כי אני מבינה מאיפה זה בא, וזה בסדר.
 
רק אני גידלתי את עצמי באמת, מבחינת האישיות שלי, לא הייתה לי ברירה, כי בבית לא תרמו לי בנושא הזה, ובמיוחד עם הקשיים שלי שלא אובחנו מעולם, אבל אני לא כועסת על אף אחד, וגם לא על הילדות הקצת קשה, כי מבחינת תשומת לב לילדה עם הפרעות, ושהיו ניתנות לטיפול בזמנו, פשוט אף אחד לא ידע איך לעזור לי בזה, ולא היה לי עם מי לדבר, ועם מי לשתף את מה שאני עוברת.
 
הלוואי ויכולתי לעזור לילדות אחרות שהרגישו בדיוק כמוני, כל כך מתוסכלות, שחיות בפרדוקס מתמשך, ושמתפתח ומשתנה עם הזמן, ולא תמיד לטובה, ישנם התדרדרויות שהצלחתי להימנע מהם מלכתחילה, כמו סמים קשים נאמר, או פשוט לברוח לעולם אחר, אולי לארץ אחרת, רק בשביל להיות אני, בלי לחץ בחזה.
סליחה על החפירה את/ה , לא חייב לקרוא הכל
 
לילה טוב
לצפיה ב-'זה מקסים מה שאת כותבת....'
זה מקסים מה שאת כותבת....
21/03/2018 | 23:59
2
26
כמה כוחות
ואולי את יכולה לעזור לילדות אחרות.... אולי יש דרך מקצועית או התנדבותית...... אולי שווה לחפש...
לצפיה ב-'תודה, בתקווה שאוכל באמת להתנדב ולעזור בנושא הזה'
תודה, בתקווה שאוכל באמת להתנדב ולעזור בנושא הזה
22/03/2018 | 00:11
1
17
לצפיה ב-'אני גם מקווה בשבילך'
אני גם מקווה בשבילך
22/03/2018 | 01:32
6
לצפיה ב-'גם אצלי זה היה ממש ככה פעם'
גם אצלי זה היה ממש ככה פעם
22/03/2018 | 19:17
29
למעשה עד הטיפול שאני נמצאת בו עכשיו. גם עכשיו קורה לי פעם ב- שאני נעלמת לעצמי, אבל ממש לא באותה תדירות ולאותו משך זמן כמו לפני הטיפול!!
לצפיה ב-'צודקת שחרית.'
צודקת שחרית.
21/03/2018 | 23:51
20
ממה שאני מבינה דיסוציאציה יכול באמת להיות קשור לזמן שנעלם
ודה ריאליזציה זה כמו להרגיש כל הזמן שזאת לא המציאות
לצפיה ב-'לא ידעתי שיש לזה מונח '
לא ידעתי שיש לזה מונח
21/03/2018 | 21:49
1
59
והאם הוא מתאים לי ??
נשמע מוגזם ניתוק מהסביבה 
האם גם תרופות יכולות לגרום לזה 
אני לוקחת המון תרופות .
 
לצפיה ב-'בטח, תרופות יכולות לגרום להמון תופעות לוואי'
בטח, תרופות יכולות לגרום להמון תופעות לוואי
21/03/2018 | 23:53
23
תקראי בדפים המצורפים
[אם כי גם שם לא תמיד כתוב הכול]
לצפיה ב-'נכון, דה ריאליזציה, הכל הופך סביבי מוזר, אני מוזרה'
נכון, דה ריאליזציה, הכל הופך סביבי מוזר, אני מוזרה
21/03/2018 | 22:18
3
39
כשאני יודעת שעומד להיות לי יום קשה מבחינה ריגשית, ושאני אמורה להתמודד מול ביקורת, או אנשים שאני לא מסתדרת איתם, או אם אני מתעוררת הפוכה, ובלי כוחות נפשיים לכלום, אז אני חייבת לעשות סוויץ', בשביל לתפקד, כי אם לא, אז אני פשוט נכנסת למיטה ושמה פוך על הראש, ותעזבו אותי בשקט.
 
ואני בטוחה שאני עושה את זה לעצמי, כי אני מכירה את הדרך לשם, מבחינתי זו דלת שאני מחליטה לפתוח, זו הרגשה שמוכרת לי, מהרגע שאני זוכרת את עצמי.
אז אולי זו הפרעה שאני פיתחתי בעצמי לעצמי חחח
כי לסבול מהפרעות כאלו מגיל 3 בערך, זה אתגר לא נורמאלי, ולא הייתי מאחלת לאף ילד לעבור את התהפוכות הריגשיות שעברתי בתור ילדה.
זו חוויה נוראית בפני עצמה, אבל זו הייתה החוויה שלי, ואני לא יכולה להחזיר שום דבר בחזרה, ואני גם לא רוצה.
 
אני יכולה לכתוב ספר על איך בדיוק הכל התחיל, או לחפור בזה עד שאני אעלה על הנקודה הספציפית שזה זה קרה, תחושת הניתוק הזה.
ויכול להיות שבילדות, זה כן הופעל באופן אוטומטי כמנגנון הגנה מפני אנשים, מפני מילים קשות, מפני פגיעה ממשית או לא ממשית, כי לא תמיד הצלחתי לנתק, וסבלתי נורא, לקחת את כל הסבל הנפשי הזה איתי כל יום, לבית הספר, חזרה הביתה, ולישון עם סיוטים מבעיתים.
 
זה מין קיפאון מחשבתי, כאילו אמרו לי "תהיי כאן ושבי בשקט" ותעברי את היום הזה, ללא סערות נפש, אז אני מנתקת ולא מראה שום "רגש", שום כלום, אנשים צריכים להגיע עד אליי ולשאול אותי שאלות בשביל שאענה להם על אחת כמו שצריך.
זה כמו מצוקה שחבויה בפנים.
לצפיה ב-'אמת לאט לאט אני מבינה '
אמת לאט לאט אני מבינה
21/03/2018 | 22:23
1
31
לפני כמה חודשים שיצאתי מבית חולים 
הרגשתי מין בתוך בועה והכל היה מוזרר 
הכל היה מוזרר העולם היה מוזר .
ועכשיו זה מין פסל אני לא עושה כלום לא זזה רק חושבת או סתם לא מתפקדת .
כאילו אנני פסל לא מבינה מה יש לי 
לצפיה ב-'זה יעבור, צריכה להיות מרוכזת בדבר אחד, ולא להעמיס'
זה יעבור, צריכה להיות מרוכזת בדבר אחד, ולא להעמיס
22/03/2018 | 00:21
9
לצפיה ב-'ניסחת את זה מצויין'
ניסחת את זה מצויין
21/03/2018 | 23:56
23
רק שלקרוא לזה הפרעה זה נורא מתנשא ומחטיא.
זה מנגנון נפלא שעזר לך ועוזר לך לשרוד.
רק שיש לו מחירים [מנסיוני תחושת הבדידות האיומה]
היום אולי את יכולה לחשוב מה את יכולה לשנות בחייך כדי שתזדקקי כמה שפחות למנגנון הזה.
לצפיה ב-'אני בדרך כלל לא מצליחה '
אני בדרך כלל לא מצליחה
21/03/2018 | 21:17
39
בגלל שאני מאבדת את עצמי לפעמים אז קשה לי להחזיק מעמד במקומות עבודה. יוצא שבערך כל כמה חודשים אני מחליפה מקום, אפשר לומר שעברתי 150 מקומות עבודה במהלך חיי, ואני ממעיטה. אני כל הזמן זזה, חייבת להיות בתנועה
 
 
לצפיה ב-'אצלי זה הרגשה של פסל '
אצלי זה הרגשה של פסל
21/03/2018 | 21:54
1
32
הראש מלא מחשבות או שפשוט נעלמת לי יז לזה גם מונח רפואי ?
לצפיה ב-'הדבר הזה של להיות כמו פסל...'
הדבר הזה של להיות כמו פסל...
22/03/2018 | 00:02
32
להיות קפואה
[זה הדבר שהכי מםפחיד אותי]
ואז זאת אומללות נוראה, נכון?....
וקשה לזוז אפילו כדי לעשות פיפי או להתקלח, נכון?.....
יש לזה איזה מונח אבל אני לא זוכרת....
לצפיה ב-'וואו'
וואו
24/03/2018 | 13:13
2
27
מבין אותך לגמרי!
בעבר היו לי מקרים שהייתי מאבד את עצמי, אבל בגלל שהייתי שרוי בסטרס ולחץ!
לא ידעתי מה לעשות. הכל הטריף אותי : עבודה,לימודים,זוגיות, משפחה.
הייתי אוכל לאנשים בעבודה את הראש, פשוט חופר להם ומפיל עליהם את כל השטויות שלו רק כדי שלפחות זה ייצא ממני ואולי ארגיש יותר טוב.
החיים שלי תמיד רגילים אבל כל העומס הזה פשוט שיגע אותי: משמרות כפולות, משמרות לילה, מבחנים מעצבנים, אפילו היו מספר חודשים שעשו חפירות מתחת לבית שלי (ממש מתחת לחלון שלי) ולא יכולתי לישון כל הלילה ואני מדבר על תקופה של מבחנים. פשוט השתגעתי.
התחלתי בשיטוט באינטרנט בחיפוש אחר מאמרים או כל מיני קורסים שיעזרו לי לצאת מכל הלחץ הזה ופשוט להירגע, לקחת הצידה את כל הטירוף הזה, לסגור בקופסא ולזרוק לים.
איכשהו באמת שבמקרה מצאתי הדרכה חינמית שזה בכלל היה מפליא כי הרבה אנשים רק רוצים לעשוק אותך!! אבל, ההדרכה הזו גילתה לי באמצעות 10 דרכים טבעיות איך להיפטר מסטרס ומתח נפשי , וכמה שאני הייתי זקוק לזה!!!
וואו, כאילו, ברמות אחרות לגמרי.
אז באחד הימים הייתי במבחן ולא ידעתי כלום, פשוט כלום, חזרתי הביתה ובמקום להתעצבן החלטתי לנקוט יוזמה ופשוט למדתי ב10 דרכים ממש פשוטות איך אפשר להרפות מהכאב ולתת לכל הלחץ הזה לצאת ממני, והיום אני יכול להגיד שאני מיישם את אותן השיטות באופן יומיומי.
אז לדעתי זה יכול לעזור לכל אחד מאיתנו ואם באמת יש לך זמן שבו את מאבדת את עצמך, תיכנסי ותראי את ההדרכה הזו, אולי גם לך היא תעשה טוב כמו שלי.
 
לצפיה ב-'היי תודה, אני אצפה בזה תיכף'
היי תודה, אני אצפה בזה תיכף
24/03/2018 | 16:29
14
צריכה להיות מרוכזת בזה, תודה רבה על ההתייחסות
שבוע טוב
לצפיה ב-'לא הצלחתי להיכנס לקישור, איך מוצאים את זה ?'
לא הצלחתי להיכנס לקישור, איך מוצאים את זה ?
24/03/2018 | 17:35
5
לצפיה ב-'מרגיש רע, מיואש, חסר תקווה'
מרגיש רע, מיואש, חסר תקווה
20/03/2018 | 14:25
25
115
זאת לא הודעה פרובוקטיבית
אני באמת בא עכשיו לשפוך פה את הלב
יש לי בעיות התמכרות, בעיקר סיגריות ואלכוהול
לא מצליח להיגמל,
כעסים וייאוש גומרים אותי.
כבר 11 שנה בלי ביטוח רפואי בחו"ל
מתעללים בנו פה למוות
ורודפים אותנו
החזרה בתשובה גם לא עובדת
נראה לי נמאס לי
דיברו על תורה שמתוקה מדבש כמו שכתוב בפסוקים
אך אני מרגיש שהיא סתם רעל מוות
החרדים סוחטים תקציבים וגונבים ואלו גם כספי שוחד,
חלקם לא עובדים ורוצים שנממן אותם,
משתמשים בתורה כקרדום לחפור בו.
אז קיוויתי למשהו טוב מהדתיים לאומיים ציוניים וכו'
גם הם, לוחצים את היד של כלכלת הימין האמריקאית
שהיא לזרוק את כל התורה לפח
הכל צביעות וגועל נפש
רק יהודים כנים ואמיתיים מצליחים לפעמים לעודד אותי
העצב והדיכאון, משמידים את אהבתי לתורה ולקב"ה
ולא משאירים לי סיכוי לקום על הרגליים ולעשות את מה שנכון וטוב - שדבר ראשון זה להפסיק להתאבד עם אלכוהול וסיגריות.
הזיכרון לא עובד משהו מכל התרופות האלו והאלכוהול,
אני חלש ויש לי כאבים בגוף,
צריך גם לעבור ניתוח, אפילו לא רוצים לנתח אותי עד שזה יגמר כמקרה חירום כי אני לא מבוטח, אפשר אולי רק לעשות ניתוח פרטי.
אין דמוקרטיה מי שאומר את האמת רודפים אותו אירגונים גדולים ומתעללים בו בשלט רחוק.
אנחנו חיים בחברה קומוניסטית של תאגידים נכון להיום.
קומו-תאגידיזם, אולי השם המתאים ל"שוק החופשי" שלהם
כל העולם מגעיל אותי, זיהום מכוניות פקקים חברות גדולות שמרוויחות מזה שהן דוחפות לנו סיגריות וסמים לפה בכוח ובכפייה
כלכלת חוב ומחירי דיור של עושק גזל והתעללות.
אני יושב ושומע את זעקות כל הקורבנות של השיטה, אני לא כמו החרדים דתיים ש"מסתכלים על מה שטוב" ומתעלמים מאחים שלהם שעוברים שואה, אלו יהודים טובים הרי.
לא מוצא יותר טעם לכלום מלבד כך שאני כן אוהב את המשפחה, את האישה, את החתולים ואת מי שאני מכיר אישית מהעם שלנו.
זה בערך מה שמחזיק אותי בחיים
אך ההתאבדות נמשכת, עם האלכוהול והסיגריות והכעסים והתסכול לא מאפשרים גמילה,
אני נחנק למוות ונהיה חולה מיום ליום.
כבר הגעתי לייאוש ובמקום לאהבת הקב"ה לשנאתו.
נמאס.
לצפיה ב-'הנה משהו קטן שהכנתי שאומר הכל'
הנה משהו קטן שהכנתי שאומר הכל
20/03/2018 | 14:28
58
לצפיה ב-'שלום עודד'
שלום עודד
20/03/2018 | 14:54
2
44
קשה להיגמל מחומרים ממכרים, אבל כמובן לא רצוי וגם מסוכן לברוח אליהם. אולי תנסה לפנות לאיזשהו טיפול גמילה, יש הרבה כאלה. כל אדם חי בדרכו, גם החרדים. צריך להשתדל להסתדר עם כולם ולקבל את כולם. מי שלא נעים לך, התרחק ממנו. אל תשלם יותר מדי כסף ואל תיתן לאף אחד לעשוק אותך, אם מישהו מנצל אותך כספית תתלונן עליו. צר לי אם עברת שואה, השואה קשה מאד אבל השתדל להתרכז בשיפור העתיד בחייך בארצנו היפה והמוגנת. חשוב שתאהב בעיקר את עצמך, בהסתמך על דברים שאתה אוהב לעשות. אל תכעס ואל תבזבז רגשות, היה בטוח בעצמך ופעל לשנות את המצב והענש בהתאם את מי שלא בסדר אתך. מחלות אינן רצויות, השקע ברווחתך הגופנית והנפשית מתוך אהבה עצמית וחיה בריא והיטב.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
20/03/2018 | 15:09
1
13
לצפיה ב-'שמחתי לעזור לך'
שמחתי לעזור לך
20/03/2018 | 15:11
12
לצפיה ב-'עצב, זעם, דיכאון והתמכרות'
עצב, זעם, דיכאון והתמכרות
21/03/2018 | 01:59
10
57
אלו מצבי חולי קשים וממררי חיים.
אי אפשר להרגיש את אהבת הקב"ה ומתיקות התורה כשסובלים כל כך.
חזרה בתשובה אינה תרופה למחלות. צריך למצוא רפואה ולעשות הכל כדי להבריא, להרגיש יותר טוב, להרגיש יותר חופש ושלום.
התורה והמצוות מחכות בסבלנות. קודם כל רפואה לנפש ומזור לסבל ולזעם. 
לצפיה ב-'עודד, כל כך קשה לך....'
עודד, כל כך קשה לך....
21/03/2018 | 04:04
8
47
מה עם האי אי - אלכוהוליסטים אנונימיים?....
אותי הם הצילו!!!!!!!
  
וירגיניה אוקיף ציירת אומרת "אין אדם שרואה פרח, רואה באמת, אנחנו עסוקים מדי."
נסה לחפש פרח [לא חייב פרח פיזי, פרח כמטאפורה, משהו שאתה אוהב] ותתעמק בו, תשתהה עליו,
נורא ל לראות את הרע והוא מאוד נוכח
צריך להתאמץ לראות את הטוב
לצפיה ב-'כן אני גם חושב כך'
כן אני גם חושב כך
21/03/2018 | 11:18
7
37
שאלכוהוליסטים אנונימיים מאוד טובים, אני שוקל ללכת לעזרה כזאת.
חבל שלא מעתיקים את המודל שלהם לכל סוג של התמכרות.
לצפיה ב-'בוודאי שהעתיקו את המודל'
בוודאי שהעתיקו את המודל
21/03/2018 | 13:51
1
35
יש קבוצות A לכל ההתמכרויות -
NA - נרקומנים
SA - מעשנים
OA - אכילה כפייתית
SLAA - מין כפייתי
ועוד ועוד סוגים רבים של קבוצות.
יש גם קבוצות משותפות לכל סוגי ההתמכרויות. חפש ברשת. 
לצפיה ב-'את צודקת'
את צודקת
21/03/2018 | 14:54
31
שמעתי על חלק מקבוצות אלו,
פשוט לא ידעתי שזה תכלס פועל לפי מודל דומה.
לצפיה ב-'יופי עודד. אל תשקול. תלך. אפילו בכוח קצת.'
יופי עודד. אל תשקול. תלך. אפילו בכוח קצת.
21/03/2018 | 18:32
4
27
או תבקש עזרה כדי ללכת.
אני פעם ראשונה לפני שנים ביקשתי מחברה שתיקח אותי.
הרגשתי ככ מושפלת, אבל זה ממש הציל אותי.
והמודל זה מועתק להרבה התמכרויות: סמים, אוכל, תלות יתר, התמכרות לסקס, התמכרות ללהיות בעלי חובות, מהמרים כפייתיים ואולי אפילו עוד.
n.a.     o.a.     sex adict ועוד
לצפיה ב-'אני צריך AA'
אני צריך AA
21/03/2018 | 19:22
3
35
האלכוהול הוא שורש הבעיה הכי קשה לי להפסיק איתו (לגמרי)
והוא מוריד אותי בחזרה לעישון סיגריות והתמכרויות נוספות
פוגע לי בזיכרון וגורם לי להיות עצבני וכעסן
לצפיה ב-'אז יאללה, מתי אתה הולך, עודד?'
אז יאללה, מתי אתה הולך, עודד?
22/03/2018 | 00:03
2
12
לצפיה ב-'בקרוב :)'
בקרוב :)
22/03/2018 | 01:09
1
6
לצפיה ב-'תעדכן, אם תרצה....'
תעדכן, אם תרצה....
22/03/2018 | 01:34
8
לצפיה ב-'תודה '
תודה
21/03/2018 | 11:17
8
לצפיה ב-'השיטה אכן מסואבת'
השיטה אכן מסואבת
21/03/2018 | 19:04
2
35
אם ציפית לעולם מתוקן - לא הגעת למקום הנכון. "כל מעשה העולם הזה קשים ורעים, ורשעים גוברים בו". את זה כתב האדמו"ר בעל התניא בליקוטי אמרים פרק ו. (ציטוט מלא למטה)
אבל ההכרה בכך לא צריכה להניע אותך לזרוק גם את מעט הטוב שכן קיים, ולהרעיל את עצמך בפועל - ברעלים שצורכים וברעלים שחושבים ומרגישים. אתה כאדם מאמין יודע ש"קץ שם לחושך", והקץ הזה קרוב מאוד בעזרת ה'! "יראו ישרים וישמחו וכל העולה קפצה פיה!"  בקרוב בימינו אמן. תחזיק מעמד עוד קצת!

הנה הציטוט:
"כל מה שאינו בטל אצלו יתברך אלא הוא דבר נפרד בפני עצמו - אינו מקבל חיות מקדושתו של הקב"ה מבחינת פנימית הקדושה ומהותה ועצמותה בכבודה ובעצמה אלא מבחינת אחוריים שיורדים ממדרגה למדרגה רבבות מדרגות בהשתלשלות העולמות דרך עלה ועלול וצמצומים רבים עד שנתמעט כל כך האור והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שיכול להתצמצם ולהתלבש בבחינת גלות תוך אותו דבר הנפרד להחיותו ולקיימו מאין ליש, שלא יחזור להיות אין ואפס כבתחלה מקודם שנברא. ולכן נקרא עולם הזה ומלואו עולם הקליפות וסטרא אחרא, ולכן כל מעשה עוה"ז קשים ורעים והרשעים גוברים בו כמ"ש בע"ח שער מ"ב סוף פ"ד"
לצפיה ב-' תודה לך '
תודה לך
21/03/2018 | 19:24
1
22
 
א לְדָוִדאַל-תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים; אַל-תְּקַנֵּא, בְּעֹשֵׂי עַוְלָה. ב כִּי כֶחָצִיר, מְהֵרָה יִמָּלוּ; וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא, יִבּוֹלוּן. ג בְּטַח בַּיהוָה, וַעֲשֵׂה-טוֹב; שְׁכָן-אֶרֶץ, וּרְעֵה אֱמוּנָה. ד וְהִתְעַנַּג עַל-יְהוָה; וְיִתֶּן-לְךָ, מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ. ה גּוֹל עַל-<wbr/>יְהוָה דַּרְכֶּךָ; וּבְטַח עָלָיו, וְהוּא יַעֲשֶׂה. ו וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ; וּמִשְׁפָּטֶךָ,<wbr/> ...
לצפיה ב-'בדיוק '
בדיוק
22/03/2018 | 13:41
6
Couldn't have said it better myself...
לצפיה ב-'איתך אל מול הכעס והייאוש...'
איתך אל מול הכעס והייאוש...
( לעמוד שלי בתפוז )
21/03/2018 | 23:28
3
46
עודד יקר,

כתבת שבאת לשפוך פה את הלב, ואני מרגישה שדרך הכתיבה פתחת לנו פתח אל לב רחב וגועש, לב שמשתוקק להתרחב באורה וחומה של האמונה, ובמקום זאת מוצא את עצמו מאיץ פעימותיו בכעס מול הכיעור של עולם קר ומנוכר. אתה כותב על העוולות והחוליים שאתה רואה סביבך בכל מקום, ונראה לי שהם פוגעים בך במקום הכי עמוק, מערערים את האמונה שלך בבני אדם ומצליחים אפילו לקלקל עבורך את הקשר האישי שלך עם הקדוש ברוך הוא. נדמה לי שהדברים שבחרת בהם כשחזרת בתשובה נראים פתאום חסרי טעם ותוכן, ואני יכולה רק לתאר לעצמי כמה זה נורא כשהקרקע נשמטת ככה תחת רגליך...

אתה כותב שהכעס והכאב מורידים אותך, לא מאפשרים לך את אורך הנשימה הדרוש לך כדי לטפל בעצמך. אתה קורא לאלכוהול ולסיגריות התאבדות, ואני חושבת שאולי יש בך צד שעייף כל כך מהמאבק בתסכול ובייאוש, עד שהוא כמעט מוכן לתת להתמכרויות לגרור אותך אל האין. ומנגד, אני קוראת בדברים שלך גם צד אחר, צד שיודע לראות גם את הטוב, שמרגיש שגם בתוך המערכות המסואבות ביותר יש בני אדם רבים שהם טובים, ולא רוצה לוותר עליהם ועל העולם.
 
אתה מדבר על האנשים שאתה אוהב כי אתה מכיר אותם אישית, ואני חושבת שאולי ההיכרות האישית הזאת היא משהו שמעניק כוח מול הייאוש של המערכות המושחתות. הייתי רוצה שגם אנחנו שקוראים אותך ומגיבים לך בפורום הזה, נוכל להיות חלק מהאינטראקציות הכנות האלה, שנותנות לך כוח ומעודדות אותך להמשיך להיאבק למען החיים ולמען הבריאות שלך.

אני רואה שכתבת שאתה מכיר את אלכוהוליסטים אנונימיים, ואני רוצה להצטרף לאנשים אחרים כאן ולעודד אותך ללכת ולהיעזר בהם למרות כל הקושי שבכך. אני מבינה שאתה נמצא בחו"ל ולכן אין טעם להפנות אותך לאפשרויות טיפול בארץ, ובכל זאת אני מצרפת למטה את אתרי האינטרנט של "מכורים אנונימיים" ו"נגמלים" שאולי תמצא בהם מידע מועיל, וכן את אתר האינטרנט של נר-אנון המיועד לתמוך במשפחות של מכורים וכולל גם פורום וצ'ט.

מעבר לכך, אני רוצה להזמין אותך להמשיך לשתף אותנו פה בכל מה שעובר עלייך, כדי שנוכל לתמוך בך ולנסות להזכיר לך את הטוב. אני רוצה גם להזמין אותך להגיע לשיחה עם אחד המתנדבים של סה"ר בצ'ט האישי והאנונימי שלנו, שפעיל כל לילה בין 21:00 לחצות (זמן ישראל). תוכל להגיע כבר היום, אנחנו שם לעוד 30 דקות.

אנחנו מחכים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
מכורים אנונימיים: http://naisrael.org.il/
לצפיה ב-'מתנדבת סהר, כתבת ככ יפה ואכפתי ונוגע'
מתנדבת סהר, כתבת ככ יפה ואכפתי ונוגע
22/03/2018 | 00:07
1
20
לצפיה ב-'כן תותחית אמיתית'
כן תותחית אמיתית
22/03/2018 | 01:04
15
לצפיה ב-'וואו ותודה '
וואו ותודה
22/03/2018 | 00:59
25
כתבתי לך הודעה מאוד ארוכה, אך לצערי זה לא נקלט במערכת
והחלטתי שאין לי כוח שוב לכתוב את כל הדברים
אז בקצרה
תודה, המענה שלך סהר-תמיכה, היה נפלא, ואת מצויינת לקבוצה זאת ולתפקידך כעוזרת ותומכת באנשים עם בעיות נפשיות.
פשוט מצויין!!
הייתי קצת שבור שכתבתי פה את הפוסט הראשון באשכול הזה, היום המצב השתפר השמחה והרוגע חזרו וגם האמונה.
ב"ה נזכה כולנו לגאולה שלמה בחסד וברחמים במהרה בימינו :)
 
לצפיה ב-'שלום לעודד'
שלום לעודד
24/03/2018 | 13:15
2
23

מבין אותך לגמרי!
בעבר היו לי מקרים שהייתי מאבד את עצמי, אבל בגלל שהייתי שרוי בסטרס ולחץ!
לא ידעתי מה לעשות. הכל הטריף אותי : עבודה,לימודים,זוגיות, משפחה.
הייתי אוכל לאנשים בעבודה את הראש, פשוט חופר להם ומפיל עליהם את כל השטויות שלו רק כדי שלפחות זה ייצא ממני ואולי ארגיש יותר טוב.
החיים שלי תמיד רגילים אבל כל העומס הזה פשוט שיגע אותי: משמרות כפולות, משמרות לילה, מבחנים מעצבנים, אפילו היו מספר חודשים שעשו חפירות מתחת לבית שלי (ממש מתחת לחלון שלי) ולא יכולתי לישון כל הלילה ואני מדבר על תקופה של מבחנים. פשוט השתגעתי.
התחלתי בשיטוט באינטרנט בחיפוש אחר מאמרים או כל מיני קורסים שיעזרו לי לצאת מכל הלחץ הזה ופשוט להירגע, לקחת הצידה את כל הטירוף הזה, לסגור בקופסא ולזרוק לים.
איכשהו באמת שבמקרה מצאתי הדרכה חינמית שזה בכלל היה מפליא כי הרבה אנשים רק רוצים לעשוק אותך!! אבל, ההדרכה הזו גילתה לי באמצעות 10 דרכים טבעיות איך להיפטר מסטרס ומתח נפשי , וכמה שאני הייתי זקוק לזה!!!
וואו, כאילו, ברמות אחרות לגמרי.
http://www.hiyuly.com/10as.htm?vid=80984
אז באחד הימים הייתי במבחן ולא ידעתי כלום, פשוט כלום, חזרתי הביתה ובמקום להתעצבן החלטתי לנקוט יוזמה ופשוט למדתי ב10 דרכים ממש פשוטות איך אפשר להרפות מהכאב ולתת לכל הלחץ הזה לצאת ממני, והיום אני יכול להגיד שאני מיישם את אותן השיטות באופן יומיומי.
אז לדעתי זה יכול לעזור לכל אחד מאיתנו ואם באמת יש לך זמן שבו את מאבדת את עצמך, תיכנסי ותראי את ההדרכה הזו, אולי גם לך היא תעשה טוב כמו שלי.
http://www.hiyuly.com/10as.htm?vid=80984
אל תוותר על החיים, שום דבר לא שווה את זה שתעשה משהו לעצמך. מבטיח לך שאתה תמצא קרני אור חיוביות בחיים !!!

לצפיה ב-'אתה מקבל תגמול על כל אדם שמשאיר את המייל?'
אתה מקבל תגמול על כל אדם שמשאיר את המייל?
25/03/2018 | 01:00
1
23
או רק פר קניה אחר כך?
לצפיה ב-'כן, זה נראה כמו פרסום סמוי!'
כן, זה נראה כמו פרסום סמוי!
25/03/2018 | 03:57
5
לצפיה ב-'אל '
אל
19/03/2018 | 12:27
5
82
תנסו לעזור לי 
אני מקרה עבוד אנשים .
התייאשתי כבר מזמן 
ויכול להיות שאני מקרה שלא עוזר לעצמו 
ויכול להיות שהסיפור חיים שלי כל כך נוראי שגגם אני כבר לט יכולה להתרוממם יותר .
כל הכיוונים חסומים
אמת אל תנסו לעזור לי אני מקרה נוראי 
ואני בעצמי אין כוח יותר 
נראה שנולדתי לסבול 
אני חולה מכל הכיוונים 
רק נס משמיים יכול להציל אותי 
רק נס משמים 
הפסתי חצי חיים על דיכאון ומחלות של הגוף .
הפספוס והכאב 
אתם גם יכולים לא להגיב 
ובאמת תודה לכולם 
אני פשוט עייפה רצח 
השם ישמור 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
19/03/2018 | 14:58
21
קודם כל, הצטערתי לדעת שזה מצבך. צריך להאמין ויש הרבה כוחות לאדם לשפר את מצבו ואת איכות חייו. אם קשה, אפשר לנוח קצת כדי להירגע ולאסוף כוחות, וגם אין בושה בלבקש עזרה מאחרים. בכל זאת, צריך קודם להשתדל לעזור לעצמנו. חשוב שתאהבי את עצמך.
 
 
לצפיה ב-'עייפות שכזאת...'
עייפות שכזאת...
( לעמוד שלי בתפוז )
19/03/2018 | 22:26
30
שלום יקירה,
אני שומעת את חוסר האונים והייאוש שיוצאים מתוך המילים שאת כותבת כאן... ייאוש כל כך כבד שכנראה מתבטא אצלך בתשישות ועייפות נוראיות שנשמע שהן מכבידות עלייך גם נפשית וגם פיזית ולא מאפשרות לך להתרומם... אולי הייאוש הזה נחווה כמו שלשלאות שכובלות אותך ומושכות אותך כלפי מטה משתקות אותך ולא מאפשרות לך לזוז אפילו... נדמה שהסבל והכאב שאת חווה בנוסף לעייפות גורמים לך להרגיש אבודה ומבולבלת, כאילו מחפשת תשובה לשאלות כמו ״למה הגורל הביא עליי את המחלות האלה?״ וזה נשמע בלתי נסבל להיות בלי תשובות לשאלות קיומיות כאלה... אולי השאלות האלה מגיעות מתוך חשבון נפש שאת עושה תוך כדי מחשבות על העבר שלך שנדמה שהוא תמיד מרחף מעלייך, כמו ענן אפור שרודף אותך במחשבות, ולא נותן מנוח או רגע של שקט... נראה גם שהמחשבות על העבר גורמות לך לתחושות החמצה וחרטה אולי על זה שהמחלות שהתמודדת איתן לא אפשרו לך ליהנות יותר מהחיים ולעשות יותר דברים שרצית... ראיתי שכתבת באחד הפוסטים הקודמים שהיית רוצה לפגוש יותר אנשים, ללמוד דברים ולטפח את עצמך... למרות המצוקה הקשה שאת חווה נראה שעדיין יש בך קרן של תקווה שמסוגלת להאיר את הדרך לכיוונים שהיית רוצה ללכת אליהם ולא ברור מאליו שיכולת לחשוב על שינויים כאלה שהיו יכולים לגרום לך להרגיש יותר טוב...
יקירה, אם הבנתי אותך נכון מתחילת ההודעה שלך, יש בך צד שאולי חושש לבקש עזרה כי אולי התאכזבת בעבר מניסיונות לעזור או אולי זה החשש מדחייה שתיארת בעבר... אבל חשוב לנו שתדעי שאנחנו לא מוותרים עלייך ושאנחנו כאן בשבילך, כדי לתמוך ולהקשיב, לשאת בעול של המועקה שאת סוחבת איתך כל עוד את תרצי בכך...
בבקשה המשיכי לשתף אותנו בכל דבר שרק תרצי, אנחנו כאן בשבילך יקירה,
שלך,
מתנדבת סה״ר
 
לצפיה ב-'כאב8 יקרה,'
כאב8 יקרה,
21/03/2018 | 03:57
2
35
אני מצטערת לשמוע שכל כך קשה.
אני חושבת שני דברים:
1. אם פספסת חצי מהחיים שלך אז נותרו לך עדיין חצי חיים. זה לא מעט!!!!!
2.מה דעתך, מקווה שזה לא יחווה לך כפלישה או ביקורת, לשנות את הכינוי שלך?.... לדוגמא, אולי לכאב ותקווה?....   כדי להנכיח את הטוב בחיים שלך, כדי להזכיר לך אותו.
זה מה שאני מנסה לעשות באופנים שונים - להנכיח את הטוב בחיי.
בשלב מסויים בחיי גיליתי שאני מוכרחה, אפילו בכוח, להפסיק להתמסר לרע.
הוא שואב, הוא עוצמתי ןהוא ערמומי בזה שהוא נחווה כאילו הוא האמת. האמת היחידה.
בואי ננכיח עוד אמיתות לצידו.
מצרפת קישור שאולי יעשה לך טוב
לצפיה ב-'תודה'
תודה
21/03/2018 | 23:09
1
25
כן חייבת להחליף כינוי 
יש דרך קלה לעשות את זה 
כי כוחות אין כרגע 
לגבי הגיל כן בתקווה שיש עוד חצי חיים 
לצפיה ב-'זה עניין טכני....(להחליף שם)'
זה עניין טכני....(להחליף שם)
22/03/2018 | 00:13
18
אני לא טובה בזה
לצפיה ב-'הגואל של הגואל '
הגואל של הגואל
21/03/2018 | 00:04
9
99
חייבת לספר לכם משהו 
 
הייתי במיון פכיאטרי בתל השומר 
וזה היה הגואל של הגואל 
אין לך פרטיות הדלת פתוחה שאת מדברת עם האחות והפכיאטרית 
מוזר את שומעת את הדברים של האחרים 
והם בטח שמעו את שלך .
הפכיאטרית שם היית המתנשאת ביותר 
ועודד ועודד 
הכי גרוע שקיבלתי מכתב שחרוח של מישהיא אחרת בהתחלה לא הבבנתי למה כתבו לי ויש דברים שנבלתי מה נסגר 
את שקלטתי שזה מכתב שחרור של מישהיא אחרת והיה שם דברים פרטים שלה .יש ננתי לה את המכתב .
לדעתי הטעות הכי מזעזע שלא הייתי רוצה שהיו נותנים לי את המכתב שלי למשהו .
הזויי הכי הזוי 
ממש מתייחסים שם בהתנשאות אלייך 
גם הפכיאטרית וגם הפכיאטר המוזר .
הייתי חייבת לפרוק את הזעזוע ואולי תחשבו שוב .לפני שאתם פונים למייון 
לצפיה ב-'גועל ש'
גועל ש
21/03/2018 | 00:05
47
 הגועל 
לצפיה ב-'מ-ז-ע-ז-ע!!!!!!!!!!!!!!'
מ-ז-ע-ז-ע!!!!!!!!!!!!!!
21/03/2018 | 04:12
2
65
הייתי מאושפזת שם לפני ארבעים שנה, אחרי  שניסיתי להתאבד בצבא.
עצוב כל כך לשמוע ששום דבר לא השתנה, ואולי אפילו הוחמר.
אני לפחות זוכרת שבשיחה עם הפסיכיאטרית הדלת הייתה סגורה.
עצוב מאוד מאוד!!!!!!!
 
לצפיה ב-'אין לי מילים '
אין לי מילים
21/03/2018 | 08:20
1
50
כן לגבי האדישות זה מוכר 
אבל כל השאר היה זוועת עולם .
 
 
לצפיה ב-'נורא!!!'
נורא!!!
21/03/2018 | 18:26
6
לצפיה ב-'אממ יש לי תשובה רק לחלק מהדברים'
אממ יש לי תשובה רק לחלק מהדברים
21/03/2018 | 07:00
2
69
1. אני מניחה שלא הייתה דלת כי אם מישהו נהיה אלים אז צריך גישה מהירה לחדר..ראיתי דברים כאלה בעבר.
2.לרב הפסיכיאטרים שראיתי במיונים בדרך כלל הם מתנשאים כי זה מקצוע שוחק ואם היית יודעת כמה אסירים לדוגמה באים ומשקרים שהם משוגעים כדי לרצות מאסר בבית חולים פסיכיאטרי כדי לא לשבת בכלא (אפילו שבתי חולים פסיכיאטריים במצב די גרוע, בכלא המצב גרוע הרבה יותר). אז מתישהוא הם נשחקים ונהיים קצת אדישים ולא נחמדים, שלא לדבר על זה שמשמרת היא משהו כמו 36 שעות...מזכיר לי סיפור משעשע שהיה לי במיון אא"ג בלילה פעם.
3. לגבי המכתב שחרור הלא נכון, זה באמת לא בסדר.
אני מתנצלת שהיה לך חוויה מאוד לא נעימה.
לצפיה ב-'אין משמרות של 36 שעות'
אין משמרות של 36 שעות
21/03/2018 | 08:02
51
משמרת לכל היותר יכולה להיות 26 שעות (24 שעות + 2 לצורך העברת מחלקה).
יש חובה לשמור על פרטיות החולה, והאפשרות שחולה יהיה אלים אין בה כדי להתיר פגיעה בפרטיות החולה. יש גם מקרים של חולים (או בני משפחתם) שאינם חולי נפש שהתנהגו באלימות כלפי צוותים רפואיים . לדעתי רוב מקרי האלימות הם כאלה (עד שרפה של אחות שהתרחש לא כל כך מזמן).
לגבי רופאים מתנשאים- לצערנו יש כאלה מכל הדיסיפלינות
לצפיה ב-'עצוב '
עצוב
21/03/2018 | 21:46
24
כן גם חשבתי ככה 
אבל זה ממש לא נראה לי ככה בכל הבית חולים 
איך שזכור לי 
בקיצור מנסה לשכוח מזה לא רוצה לזכור את זה . 
דברים כאלה אומרים לי תתעוררי אין ממש טיפול נפשי ציבורי 
טוב במדינה הזאת אולי פרטי 
תודה 
לצפיה ב-'ממש צר לי לשמוע...'
ממש צר לי לשמוע...
21/03/2018 | 19:13
29
ובהחלט מזעזע לחשוב שנוטלים מאנשים במקומות האלה את הכבוד הבסיסי שלהם כבני אדם, במקום שלהיפך - יתנו סביבה מחזקת ותומכת החלמה... בושה למדינה שלנו...
לצפיה ב-'חיבוקים ונחמה '
חיבוקים ונחמה
( לעמוד שלי בתפוז )
22/03/2018 | 00:04
23
כאב 8 יקרה,
 
אני כל כך מצטערת לשמוע שעברת את החוויה הזו. נשמע לי שאת מתארת שורה של סיטואציות שבהן המערכת לא ראתה אותך ואת האנשים סביבך, התעלמה מהזכות שלך לפרטיות וזלזלה בך. אני מתארת לעצמי שוודאי נפגעת מאד, במיוחד כשהדברים האלה הגיעו בזמן שהוא ממילא קשה, כשאת מאושפזת ונמצאת בסביבה זרה, רחוק מהבית.
אני חושבת שזה מאד חשוב ששיתפת אותנו כאן, גם כי אנשים אחרים שאולי עברו חוויות דומות יוכלו לדעת שהם לא לבד, וגם משום שאני מקווה שהשיתוף והחיבוק הווירטואלי שלנו יוכלו לעזור קצת להתאושש ולהפיג את הפגיעה...
אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף אותנו פה, ושולחת לך עוד חיבוק חם ומנחם.
 
שיהיה לילה טוב ושקט,
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'ואוו אני בהלם שאנשים מתארים ש'
ואוו אני בהלם שאנשים מתארים ש
21/03/2018 | 22:36
2
87
דברים דומים לשלי לא ידעתי שיש אנשים שמרגשים כמוני 
כן יש לי תקופות בחיים 
שאני מרגישה בתוך בועה 
ככה הרגשתי כמה חודודשיים 
שיצאתי מאשפוז קשה אבל גופנית לא נפשית 
קיבלתי כימותרפיה 
הכל היה מוזר דברים נראו לי מוזריים הכל היה מוזר כמו שמישהיא תיארה את זה .
הרגשתי דברים כאילו קראו בעבר .
ועכשיו זה השתחרר .
ונשאר קיפאון כזה אני נעלמת למחשבות או סתם בזבוז זמן .
ממש לא מתפקדתת לא מתרכזת בכלום.
ממש חוסר תפקוד טוטאלי 
כנראה שלא רק אני עוברת דברים כאלה 
לצפיה ב-'וכן '
וכן
21/03/2018 | 22:43
1
36
אני חייבת להחליף כינוי 
אבל באמת שאם זה מסובך 
אני פשןט כל היום עייפה 
לא יודעת נפשית פיזית עייפה 
ופסל
חוסר ריכוז בקריאת ספרים צפיי ה 
ושוב לא יודעת נפשית או פזית כי גם כי העברתי דלקת במוח .
לצפיה ב-'שלום'
שלום
26/03/2018 | 18:48
4
אומרים שיש קשר בין הגוף לנפש. לכן אם הגוף חלש ומתקשה לתפקד, אולי גם הנפש חלשה וזה חלק מהדבר. נסי לחיות נכון גם מבחינה מוחית ומחשבתית, לחשוב במתינות ובשיקול דעת בלי לחץ. אפשר לפנות גם לפסיכולוג טוב, שאולי יעזור לך להבין יותר את מצבך האמתי. ההחלטה הסופית היא שלך.
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

יהל - ייעוץ, הכוונה וטיפול למשפחה והגיל השלישי
יהל - ייעוץ וטיפול
פורום משפחות מורכבות
פורום משפחות מורכבות
איריס לרר רשף - מטפלת זוגית
איריס לרר רשף–מטפלת זוגית

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ