לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1415014,150 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'אני לפעמים מרגיש חשש כשאני כותב את התוכניות שלי בפורום'
אני לפעמים מרגיש חשש כשאני כותב את התוכניות שלי בפורום
11/09/2017 | 00:53
19
75
בגלל שלאנשים רע מרגיש לי שיהיה להם קשה לפרגן וגם בגלל 'יש ברכה בסמוי מן העין'. מצד שני, יש בי צורך עז לשתף מתוך תמימות ורצון לפרגון ומתוך רצון לסיוע.

בכל מקרה, רוב התוכניות או דברים טובים ששתפתי אנשים נהרסו לי. דווקא מה שהשתדלתי לשמור בצנעה אני רואה בה הצלחה.
איך אפשר להתגבר ולסתום ת'פה? לא לספר דברים לאנשים?

אני כל כך רוצה אנשים אמיתיים שבאמת יהיו לטובתי וירצו טוב בשבילי. בכנות אמיתית, מהלב, בלי חשש לאמונה תפלה של עין.

הסרום והמסיכה שניסתי לפני כמה חודשים היו כל כך טובים שאפילו גברים סטרייטים שלחו לי מבטים וצעירים שאלו אותי אם אני גיי והתחמקתי כי לא ידעתי אם נמשכים או רוצים להרביץ עד ששמעתי את אחד הצעירים אומר שהוא רוצה.... משהו מיני איתי. כשספרתי להמון כמה המסיכה והסרום האלו עושים לי כל כך טובים ויש עליי כמויות של תשוקה סביבי - האפקט נעלם.

כשספרתי בעבר הרחוק למישהי שעברה המון רופאי שיניים שהיו לי בחיים רק חצי סתימה מהר מאוד נשברו לי שני שיניים.

כשספרתי לאנשים על תחום שרוצה להכנס אליו - עבר יותר משנה וחצי ואני עדיין, ברוך השם.. רוצה להכנס אליו. צוחק אבל גם לא צוחק.

אני לא יודע מה פאקינג הבעיה בי - זה אנשים או הבעיה בי?
אין לי צורך לביקורת או 'שתכנסו בי', אני סתם עוד אחד שרק רוצה לעזור לעצמו ושנים מתקשה. אני באמת רוצה להיות במקום הרבה יותר טוב בחיים כי המקום הנוכחי טוב משנים קודמות אך עדיין סובל בו.
לצפיה ב-'יכול להיות יותר טוב.'
יכול להיות יותר טוב.
11/09/2017 | 00:53
12
לצפיה ב-'שווה לך לבדוק עם איש מקצוע שמבין בנושא שיבדוק'
שווה לך לבדוק עם איש מקצוע שמבין בנושא שיבדוק
11/09/2017 | 02:06
12
47
האם זה קורה מפחד שלך ואמונה בעין הרע (באשר יגורתי בא לי), או שבאמת מדובר בעין הרע. עין הרע אכן קיים אבל לפעמים החיים נראים קשים ותקועים ולא מדובר לא על עין הרע ולא על כישוף אלא על אמונות , חסימות ותפיסות עולם שגויות.
כלומר זה קיים אבל רק בחלק קטן מהמקרים.
לכן כדאי לברר מה הסיבה לפני ששופטים שזה בגלל איקס
בהצלחה
לצפיה ב-'זה לא שאוטומטית כל דבר זה עין הרע ממש לא'
זה לא שאוטומטית כל דבר זה עין הרע ממש לא
11/09/2017 | 02:06
9
לצפיה ב-'לפני 5 שנים'
לפני 5 שנים
11/09/2017 | 03:18
3
43
הלכתי לרב מקובל שמרצה ברדיו. הוא פתח לי באיזה ספר - נראה לי ספר הזוהר. ממה שאני זוכר הוא אמר בזמנו שאין עליי עין הרע, אמר לי שבתחומים שאני רוצה להכנס אליהם הוא רואה הצלחה גדולה וגם אמר לאמא שלי (ואני לא יודע אם היא המציאה את זה) שיש לבן שלה לב זהב ושהוא רואה שאחד כמוני , וספציפית אני ולא אנשים אחרים ולא רק בגלל שהוא רב דתי- אחד כמוני מתאים לי רק חיים דתיים ורק עולם התורה.
 
התבדחתי עם עובדת שעבדה איתי בזמנו שאם אין עין הרע אז המצב לא טוב כי כנראה אין במה לקנאות בי חח.
לצפיה ב-'הוא צדק במשהו אחד'
הוא צדק במשהו אחד
11/09/2017 | 12:02
2
42
אין עליך עין הרע, מהסיבה הפשוטה שאין דבר כזה
לצפיה ב-'ואולי הוא צדק בעוד דברים? אולי שאני יכול להצליח גם בחיים?'
ואולי הוא צדק בעוד דברים? אולי שאני יכול להצליח גם בחיים?
12/09/2017 | 00:45
1
25
זה הדבר היחיד שאתה חושב שהוא צודק כי לא קיים עין הרע?
לצפיה ב-'אני אבהיר את עצמי'
אני אבהיר את עצמי
12/09/2017 | 08:02
28
לפחות לפי דבריך הוא לא אמר שאתה יכול להצליח, אלא אמר שהוא "רואה" הצלחה (בפרשנות הקבלית). ובזה אני לא חושב שהוא צודק, פשוט כי הוא לא יכול לראות את זה. מעולם לא שללתי את האפשרות שאולי אתה יכול להצליח. את זה, אגב, כל אחד יכול לומר.
ברור לחלוטין שהוא גם מנסה להחזיר בתשובה.
 
לצפיה ב-'האמנם?'
האמנם?
11/09/2017 | 08:01
6
39
"עין הרע אכן קיים"
מהיכן הקביעה הנחרצת ?
זה בדיוק כמו כל שאר האמונות הטפלות. פעם אנשים האמינו שגם קרקור צפרדעים מביא את הגשם.
זו רק דרך של עוד אנשים לעשות כסף מתמימות (שלא לומר מילה יותר בוטה) של אנשים אחרים
לצפיה ב-'ומאיפה הקביעה הנחרצת שלך?'
ומאיפה הקביעה הנחרצת שלך?
12/09/2017 | 00:47
5
27
אני ותיק בפורום ואני יודע שהקוסמת כתבה פה בעבר לגבי כל מיני דברים רוחניים. היא בדקה דברים.
לצפיה ב-'היי נייק אני אפילו אגיד לך עוד משהו '
היי נייק אני אפילו אגיד לך עוד משהו
12/09/2017 | 01:04
3
34
אני אספר לך 3 סיפורים.
אני חשבתי גם שיש לי עין הרע והתקשרתי לשמאנית שלי לשעבר והיא אמרה לי אין לך בכלל וגם אני חוויתי תקיעויות וכוליץ לחברה שלי עשו הסרת עין הרע וזה לא עזר אבל מצד שני היא סיפרה שמי שהסיר לה סיפר לה מראש שהוא לא רואה עליה עין הרע והוא עשה את זה רק כי ביקשה מזה למדתי שאוקיי יש עין הרע וכישופים וכולי אבל הרבה מהבעיות והתקיעויות לדעתי ברב המקרים לא קשורים לדברים האילו.
מקרה אחרון ראיתי בקבוצה מישהי נואשת שכתבה שהיתה לה חברה קנאית ומאז רק צרות פוקדות אותה מת לה ילד ויש לה מלא בעיות כולל בעיות בריאות חדשות שצצו לה מאז המקרה היא ממש בכתה ושיוועה לעזרה והיתה בטוחה שיש לה עין הרע והמתקשרות בקבוצה אמרו לה שאין לה והן בדקו אותה חינם. מה שאני מנסה להגיד שיש עוד הרבה גורמים ביניהם אמונות וכולי. אז אוקיי תבדוק שוב ליתר ביטחון את נושא העין הרע ואם אין תבדוק מאין זה נובע אם קורה לך שוב ושוב סימן שכן יש משהו שגורם לכך אבל אם אינך יודע מהו כדי לטפל בו עליך לדעת בדיוק במה העניין אחרי שתדע תוכל כבר להחליט לבד איך לטפל בזה לבד או עם עזרה וכולי
לצפיה ב-'ויחד עם זאת רק בשביל להציג את הצד השני יש גם שפע '
ויחד עם זאת רק בשביל להציג את הצד השני יש גם שפע
12/09/2017 | 01:05
2
22
סיפורים על עין הרע אמיתי שאכן הסרה שלו פתרה תקיעויות בחיים אבל זה ממש לא כל המקרים ולא כל תקיעות אוטומטית צריכה להיות מסווגת בקטגוריה זו
לצפיה ב-'אני מציעה לאנשים לבדוק עין הרע רק אם ממש הבעיות'
אני מציעה לאנשים לבדוק עין הרע רק אם ממש הבעיות
12/09/2017 | 01:08
1
19
שלהן חוזרות על עצמן שוב ושוב בנושא מסויים והרבה פעמים לא פעם אחת 
לצפיה ב-'ואני מציע לאנשים לא לבדוק את זה אף פעם'
ואני מציע לאנשים לא לבדוק את זה אף פעם
12/09/2017 | 08:14
30
משום שזאת אמונה טפלה חסרת בסיס וזה יהיה רק בזבוז זמן וכסף.
 
אבל אם מישהו כבר מחליט לעשות את זה- שילך רק למי שעושה את זה בחינם.
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
12/09/2017 | 08:10
27
לאמונות טפלות יש היסטוריה מאוד ארוכה. הן נוצרו גם כי בעבר לא היו הסברים לכל מיני תופעות, וגם עקב הצורך שלנו להיות בשליטה. ככל שעובר הזמן המדע מצא יותר ויותר הסברים לתופעות שלא היו פעם.
אף בדיקה אובייקטיבית לא הביאה ראיות ל"עין הרע". לכן להגיד שהקוסמת "בדקה דברים" זה אמירה קצת לא הגיונית. אבל כיוון שחשוב לשמור על ראש פתוח, אני אשמח לדעת באיזה כתב מדעי התפרסם המחקר של הקוסמת לגבי עין הרע.
 
לצפיה ב-'היי נייק'
היי נייק
11/09/2017 | 03:26
3
46
נראה שאתה סובל מהעובדה שהמציאות- לא תמיד כפי שהיית רוצה שהיא תהיה.
אתה אומר שיש לך חלום כלשהו, תחום שמעניין אותך.
יש משהו שאתה יכול לעשות בימים הקרובים, קטן ככל שיהיה, שיקרב אותך אליו?
 
לצפיה ב-'כן, התחלתי לעשות אותו. ברוך השם סוף סוף אחרי שנים שרציתי'
כן, התחלתי לעשות אותו. ברוך השם סוף סוף אחרי שנים שרציתי
11/09/2017 | 03:51
2
42
זה תמיד אצלי שאני מתכנן ומתכנן לפעמים זה לוקח שנים בסוף אני מצליח להביא אותם לידי ביטוי. מה לעשות לפעמים לוקח לי שנים עד שזה קורה אבל זה קורה. חבל אבל שזה שנים...
לצפיה ב-'איזה קוטר תמשיך לאט לאט אתה בדרך הנכונה'
איזה קוטר תמשיך לאט לאט אתה בדרך הנכונה
11/09/2017 | 04:14
1
12
לצפיה ב-'תודה'
תודה
11/09/2017 | 04:21
35
בילי, מה האינטרס שלך לעודד אותי לתמוך בי? איזה דבר טוב יוצא לך מזה?
 
תעני לי בכנות ותשתדלי לא לפגוע כי אני אדם רגיש.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
11/09/2017 | 16:06
25
אני מאמין בכנות. יש לשאוף להשתפר ולהתקדם ויחד עם זה להתמודד עם האמת מול החברה ומול עצמנו ולא לזייף. אמונות טפלות הן חסרות ערך לדעתי, יש מציאות ואפשר להשפיע על גורלנו. אולי תלמד בחוגים ובמסגרות נושאים שמעניינים אותך, ואחר כך תוכל לעבוד בהם. טפח את המראה האישי שלך ככל שתוכל, וכמו שכתבתי לך הרבה פעמים הבלט בחברה את התכונות שיותר טובות בך גם אם הן בהתנהגות.
 
 
לצפיה ב-'אני בטיפול ורע לי'
אני בטיפול ורע לי
08/09/2017 | 20:52
26
147
אנחנו לא נפגשות בשבת, הטיפול עצמו הוא פעם או פעמיים בשבוע
כמו שד"ר ניצה ירום כתבה כאן :
"למטפל יש ארסנל שלם של סיוע: הכשרה מקצועית, ייעוץ מקצועי, אנליזה אישית, איגודים מקצועיים, ספרות ענפה, ימי עיון, קורסים ועוד."
המטפלת שלי לא מטפלת ב-DBT זה אומר שאין טלפונים בין המפגשים
הפגישות הטיפוליות- מצד אחד עוזרות לי בחיים להתקדם
מצד שני אני זקוקה לתמיכה כדי להתמודד איתן. אז סיכמתי מראש עם המטפלת שאם יהיה לי קשה אני אמשיך לשלם לה מבלי להגיע. אבל זה הפתרון היחיד? ומצד שני כשאני מגיעה לאחר מכן קשה לי יותר!! אינני רוצה להפסיק את הטיפול, והוא עוזר לי, אבל אני צריכה עזרה כדי להמשיך בו. אם למישהו היו קשיים בטיפול הוא אולי מבין אותי.
ויש לי תמיכה שכזו, בערך. לא במידה שאני רוצה. מספיק כדי להמשיך לחיות, אבל לא ברמה שאוכל להמשיך להיפגש עם המטפלת. ואינני רוצה בלעדיה, אני נקרעת כאן, בכאב נפשי כבד.  
העניין הוא אחר:
במידה ואני בטיפול, והטיפול מועיל לי, אבל אני זקוקה לעזרה בין המפגשים
למה אין איזושהי כתובת לתמיכה לי כמטופלת?

אני לא מדברת על מתנדבי סה"ר שאמנם עוזרים אך עם זאת הם אינם אנשי מקצוע ואפילו לא על המנהלות של הפורום "הפסיכולוגית" שהן שתיהן מטפלות אך אינן חייבות לכותבים בו דבר מבחינה טיפולית.
אני מתכוונת לפסיכולוגים קליניים עמיתים, בכירים- שיעזרו למטופלים שלהם או של אחרים, בתשלום מצידי, על ידי שיחת טלפון, מייל, או מפגש.
לא בהכרח בזמינות של 24 שעות כמו בית חולים אלא אפילו בשעות סבירות מינימליות כדוגמת מוקדים טלפונים, ואפילו בדומה לתמיכה של סה"ר - שעתיים שלוש ביממה, בשעות ממוקדות, לא כולל ימי שישי.
אחדד שכוונתי לסיוע מקצועי מוסדר של פסיכולוג קליני למשל - שיעזור לי (אם צריך בתשלום- אבל שתהיה כתובת!) במהלך קשר עם המטפלת בדומה להדרכה שיש למטפלים. כיום אין מקביל שכזה למטופל.
וכהתחלה כל דבר עדיף מהכלום שקיים היום.
 
יש אתר "פסיכולוגיה עברית", למטפלים, ואין אתר דומה לכך למטופלים.
ויש המון מקומות בהם מטופלים יכולים לכתוב ולקבל "עזרה" מקצועית שמתבטאת פחות או יותר במילים: "אם את רוצה להמשיך את הטיפול, עם המטפלת הנוכחית, תדברי עם המטפלת".
נניח שאני זקוקה לעזרה נוספת, מקצועית, והמטפלת לא מוכנה או לא יכולה לתת אותה? נניח שמטפל נמצא בחופש של חודש בחו"ל, והוא לא זמין.
איך יתכן שלא חושבים על מצב שבו מטופל זקוק לעזרה והוא מכל סיבה לא יכול לקבל אותה מהמטפל הנוכחי? 
פסיכולוגים קליניים למשל מטפלים באנשים שיש להם חרדות, דיכאונות, בעיות נפשיות - לפעמים גם ניסיונות אבדניים. והם לא זמינים תמיד.
ומה עושה מטופל שמרגיש רע כתוצאה מהטיפול וזקוק לעזרה נוספת חריגה?
אני אינני היחידה שזקוקה לעזרה כתוצאה מטיפול, או תוך כדי טיפול.
צביאל רופא כתב על הפסיכותרפיה כאן, מאמר נוקב על חברים שלו שהיו בטיפול נפשי והתאבדו, כך קרה גם במשפחה שלי. למישהו איכפת מהמטופלים?
אפילו לאחר שמטופל מתאבד, נדמה שקולו לא ממש נשמע..
 
אם מישהו יעביר את זה הלאה, באתר "פסיכולוגיה עברית" או בכל מקום אחר, אשמח לשמוע תגובות של פסיכולוגים ומטפלים עמיתים. 
לצפיה ב-'לשלם מבלי להגיע, מה הראציונל?'
לשלם מבלי להגיע, מה הראציונל?
09/09/2017 | 02:08
2
89
"גילוי נאות" מקדים - עברתי טיפול DBT. למרות שמבחינת התהליך הייתי רחוק מלהגיע למשהו משמעותי, בשנתיים וחצי של הטיפול כן הרגשתי שהנפש שלי הפנימה ברמה משמעותית סוגיות כמו זמן, אחריות, יעילות, קיומה של נקודת מבט של אדם שאינו אני ועוד. זה בהקשר למה שכתבת על החיים של המטפלים שלא כוללים את המטופל.
בטיפול הייתה לי את האפשרות של להתקשר למטפלת הראשית במה שנקרא מצבי חירום, בתנאים מוסכמים מראש, וניצלתי את ההזדמנות הזו כמה וכמה פעמים.
בדיעבד ובסוגריים אני יכול לראות שהרבה מאותם מצבי חירום התגלגלו לחומרה הזו כתוצאה מפעילויות שאני עשיתי (אורח חיים לא בריא בלשון המעטה).
 
בסוגייה שלך אני רוצה לשאול - איזה מקום בעצם לוקח הטיפול בחיים שלך. טיפול של פעמיים (מקסימום) בשבוע, כלומר כשעתיים (מקסימום) מכל השעות שיש בשבוע שלם. ועד כמה את יכולה, גם כשקשה, to go through the motions, ופשוט ללכת לטיפול מהבחינה הפיזית. של להתלבט\לעלות על אוטובוס\להתניע את הרכב ולנסוע.
 
אני מכיר מעט את צביאל רופא - מדברים שראיתי בתקשורת, בקטעי וידאו במסגרת הסברה לציבור הרחב על הפרעות נפשיות.
במאמר שצירפת הוא מציג דיכוטומיה מוזרה בין "מאניה-דפרסיה" (כשלעצמו, כינוי ארכאי ופחות מקובל להפרעת מצבי רוח) לבין הפרעה סכיזואפקטיבית. זה לא סותר את מה שהוא כתב, זה קצת "נורה אדומה" לגבי הידע שלו בנושא מעבר להיותו מתמודד.
 
לגבי עצמי אני יכול להעיד שהטיפול כן עורר דברים שלכאורה היו חבויים. אבל זה מלמד לא כמה הטיפול הוא כלי חשוב אלא שכל דבר בחיים הוא טריגר במובן מסויים ושיש להתמודד עימו -עם או בלי טיפול - כשעדיף, בשלהי ההחלמה מהמחלה שכן יהיה מטפל בתמונה ולא כל-דבר-אחר.
 
מקווה שזה קלע למה ששאלת, אני לא לגמרי שם הלילה
לצפיה ב-'מניעי אינם עניינך, הייתי מעדיפה שלא תגיב להודעות שלי בעתיד '
מניעי אינם עניינך, הייתי מעדיפה שלא תגיב להודעות שלי בעתיד
09/09/2017 | 04:50
1
80
אמנם לא הסברתי מדוע, אבל לדעתי לא מוכרחים להבין כדי להתחשב.
במידה ולמרות בקשתי בכל זאת תגיב\תשאל אותי שוב, יתכן ולא אתייחס להודעותיך.
לצפיה ב-'אה ושכחתי עוד משהו'
אה ושכחתי עוד משהו
09/09/2017 | 09:19
78
אולי שווה להתייעץ עם הפסיכיאטר עם התחושה שאת מתארת ואולי יהיה שווה להוסיף כדור הרגעה או נוגד חרדה כבד למקרי חירום כאלה כשאת מרגישה שאת עלולה לעשות משהו והמטפל לא בנמצא ואת לא מעוניינת להגיע למיון פסיכיאטרי...אולי אפשר יהיה לתת לך איזה משהו להרגעה במקרי חירום ממש קיצוניים..זה לא הרבה אני מודה אבל זה לפחות טיפה ירגיע את ההזדקקות הקשה שאת מתארת וייתן מרחב נשימה קצת..
לצפיה ב-'תשמעי קשה ככל שיהיה '
תשמעי קשה ככל שיהיה
09/09/2017 | 09:15
3
82
זה חלק מהעניין בטיפול, אתה אמור להיות מסוגל להתמודד עם דחיית סיפוקים ושליטה בדחפים שזה אני מודה מאוד קשה במסגרת טיפול כי אתה בדרך כלל בא,פותח פצעים ששורפים ונשאר איתם עד הפגישה הבאה ובין לבין אתה אמור לעבד את מה שהולך לך בראש וללמוד להתמודד.
מה שאני יכולה להמליץ לך זה להוריד הילוך כשאת מרגישה צורך עז בעזרה טיפולית והמטפל לא בסביבה - זה אומר אולי לכתוב את הנושא שמעיק לך ככ באותו רגע ולהביא אותו לדיון בטיפול הבא ולהעסיק את עצמך ולשכוח ממה שגרם לך להזדקק לעזרה נוספת. נגיד להפגש עם חברים ולצאת מהבית לנסות לעודד את עצמך קצת, לכתוב, לקרוא...מה שנקרא ללמד את עצמך לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים.
מאידך אם זה ככ מפריע לך, את יכולה גם פשוט להפסיק את הטיפול.
ובאופן כללי, נראה לי שחבל לשלם ולא לבוא אולי קחי את זה כפרויקט של להגיע חודש שלם לכל המפגשי טיפול בלי יוצא מן הכלל אולי זה יהפוך להיות קל יותר להגיע ותחושת הישגיות עצמית תתעורר יותר ותביא איתה מוטיבציה. או אולי להוריד לפעם בשבוע את המפגשים?
לצפיה ב-'ל-Shamy - האם את מגיבה כמטפלת? אענה להודעותיך במרוכז דרך משל'
ל-Shamy - האם את מגיבה כמטפלת? אענה להודעותיך במרוכז דרך משל
09/09/2017 | 13:15
2
71
מכתב שכתבה אישה לחבר קרוב:
"חיים היקר,
אני מקווה שתוכל לעזור לי.
לפני מספר ימים, יצאתי לעבודה והשארתי את בעלי לבד בבית, כשהוא יושב מול הטלוויזיה. כקילומטר אחרי שהתחלתי את הנסיעה, המכונית החלה לעשות רעשים מוזרים ואז שבקה חיים.
נאלצתי לחזור ברגל הביתה כדי לבקש עזרה מבעלי.
כשהגעתי הביתה, לא יכולתי להאמין! מצאתי אותו בחדר השינה עם הבת של השכנה!
אני בת 32 והוא בן 34 והבת של השכנה רק בת 19! אנחנו נשואים כבר 10 שנים ומעולם לא היו ביננו בעיות או מריבות.
כשהתעמתתי איתו, הוא נשבר והודה שהם מנהלים רומן כבר חצי שנה ושהוא לא מעוניין בייעוץ זוגי. הלב שלי נשבר לרסיסים ואני לא יודעת מה לעשות.
זקוקה לעצה דחופה. האם תוכל לעזור לי?
תודה מראש,
חגית"
 
 
בתגובה השיב החבר:
"חגית היקרה,
מצב שבו המכונית, זמן קצר לאחר ההתנעה, מגמגמת ואז בבת-אחת נתקעת, יכול לנבוע ממספר אפשרויות, הקשורות לליקויים במנוע.
התחילי בבדיקת פסולת בצינורית הדלק, לאחר מכן בצעי בדיקה בצינורות היניקה, כמו כן חשוב שתשללי את האפשרות כי מדובר בקצר חשמלי.
אם הבדיקות הללו לא מועילות, ייתכן מאוד וצינורית הדלק עצמה לא תקינה, מה שמונע זרימה תקינה של דלק אל המנוע.
אני מקווה שזה עוזר.
שלך, חיים"
לצפיה ב-'אין לי מושג מה את רוצה ממני'
אין לי מושג מה את רוצה ממני
09/09/2017 | 14:56
1
72
או למה את תוקפת אותי וכל מי שעונה לך...סך הכל רוצים לעזור לך, אין פה אג'נדה משנית.
אבל אם זה הגישה נכוויתי פעמיים ואין לי כוונה לחזור על זה פעם שלישית.
שיהיה לך הרבה בהצלחה בילי בטיפול - שבת מקסימה.
לצפיה ב-'ביקשתי לשמוע תגובות של מטפלים, וענית, לכן שאלתי אם את מטפלת'
ביקשתי לשמוע תגובות של מטפלים, וענית, לכן שאלתי אם את מטפלת
09/09/2017 | 15:26
67
השאלה שלי אינה מחייבת אותך למענה כמובן.
לרוב, כשפונים אלי במספר הודעות מושקעות, אני מגיבה אליהן. ובפרט כשעד היום כבר הגבת ללא מעט הודעות שלי, ועניתי לך על כולן למיטב זכרוני. גם אם הייתה לך ביקורת עלי, לא הרגשתי שפגעתי בך באופן אישי כאשר התייחסתי אליה. 
כתבתי לא אלייך אישית אלא לקוראים בפורום- שיכולים להתעלם, להגיב באנונימית או תוך כדי הזדהות חלקית או מלאה לבחירתם. השאלה שלך "מה את רוצה ממני" הייתה יכולה להיות מובנת אילו הייתי כותבת לך במסר אישי, ואת היית מבקשת שאפסיק, והייתי ממשיכה לכתוב לך.
לדעתי מסר אישי יכול להיות אלטרנטיבה לפעמים, במקרים כאלו. 
אם התגובות שלי להודעותייך עד כדי כך פוגעות בך- מוטב לך כנראה שלא להגיב להודעותי בפורום. מבחינתי את מוזמנת להמשיך להגיב להודעותי. אך חשוב יותר הוא שתעשי מה שטוב בשבילך.
צר לי מאוד שיימי אם פגעתי בך. 
לצפיה ב-'לי היה מטפל קליני '
לי היה מטפל קליני
09/09/2017 | 19:31
12
64
שהתעלל בי נפשית קשה מאד במלים במשך שנים והזיק קשה לתקשורת שלי. לא אסלח לו לעולם.
 
 
לצפיה ב-'אתה כל הזמן כותב את זה.'
אתה כל הזמן כותב את זה.
09/09/2017 | 21:42
11
59
אבל מה הוא כבר עשה לך? איך הוא יכול היה להזיק לך עד כדי כך?
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
13/09/2017 | 14:37
10
29
הוא התעלל בי קשה במלים במשך 4 שנים, הציג אותי כרודף נשים שאין לו כוונות רגשיות ביחסי אנוש והפעיל עליי תרגילים פסיכולוגיים רעים ומסוכנים, ואחר כך תקופה ממושכת לא יכולתי לתקשר עם אנשים. שכחתי איך מתקשרים.
לצפיה ב-'פילוסוף, אתה מרשה לי לצטט את ההודעות שלך מהשרשור שלי?'
פילוסוף, אתה מרשה לי לצטט את ההודעות שלך מהשרשור שלי?
13/09/2017 | 14:41
9
30
אני כותבת בכל מיני מקומות על האפשרויות של פגיעה קשה מטיפולים פסיכולוגיים לדעתי
וציטוט של ההודעה הזו שלך למשל- יכול להבהיר טוב יותר מכל דבר אחר, עד כמה מניפולציות ותרגילים פסיכלוגיים גם אם לצורך המטרה הטובה ביותר, עלולות להיות פוגעניות עבור חלק מהמטופלים.
לצפיה ב-'מה את מנסה להגיד בזה?'
מה את מנסה להגיד בזה?
13/09/2017 | 14:43
8
24
יש הבדל בין מניפולציות רעות ומזיקות ומניפולציות הגיוניות ופשוטות. "אתה יכול להבין" זה הגיוני.
 
לצפיה ב-'להראות לציבור המטפלים והכללי אילו נזקים יכולים להגרם בטיפולם'
להראות לציבור המטפלים והכללי אילו נזקים יכולים להגרם בטיפולם
13/09/2017 | 14:50
7
25
להגיד משהו הגיוני זו לא ממש מניפולציה בעיני.
המטרה שלי היא להראות לציבור כמו גם לפסיכולוגיים ולאנשי מקצוע עד כמה הטיפול המקצועי שלהם - שבעיניהם מצדיק מניפולציות -  עלול להזיק!
לרוב מי שנפגע לא ממהר לפרסם את עצמו או את נזקיו מהטיפול.
אם הבנתי נכון , הפסיכולוג שהיית בטיפולו השפיע באופן שלילי על יכולת התקשורת שלך עם אנשים. לא היית רוצה שאנשי מקצוע ידעו מכך?
כי מהחזרה שלך על הפגיעה הזו, אני מרגישה, ותקן אותי אם אני טועה- שיש בך כעס על ההתעלמות כביכול של החברה
ואני אומרת משהו אחר- לדעתי מרבית החברה בכלל אינה מודעת לסכנות! 
ויש לא מעט כאלו גם בטיפול נפשי על ידי פסיכולוג קליני. ואולי דווקא מולו כששם אנשים מרצון נוטים "להניח בצד" את החסמים שיש עם אנשים רבים ולהיפתח. לא תמיד המטופלים מרגישים שהאמון שהם נתנו, וההשקעה שלהם בטיפול- הצדיקה את עצמה בתוצאה הסופית. ומכיוון שהתוצאה הסופית מעניינת את מרבית המטפלים וה"מטרה מקדשת את האמצעים" בעיני חלק מהם- ברגע שהם יהיו מודעים לכך שהמטרה למרות כל האמצעים הטיפוליים לא הושגה בסופו של דבר, יתכן והדבר יוביל למחשבה נוספת על היעילות כמו גם המוסריות של שיטת הטיפול.
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
13/09/2017 | 14:57
6
26
אני כותב על כך בעיקר מתוך מצוקה וגם כעס על מה שאותו אדם עשה לי. מעבר לזה גם הפחיד אותי מאד והעליב אותי מאד. למדתי חשוב שחשוב שמטפל גם יהיה אדם טוב כדי שלא יזיק למטופליו. כתבתי סיפור ארוך על כל הדברים המוזרים שקרו לי באותן שנים והדרך שהשפיעו עליי, עם הפסיכולוג ועובדת ההשמה וכולי.
לצפיה ב-'לא הבנתי את התשובה..'
לא הבנתי את התשובה..
13/09/2017 | 15:04
5
29
האם אתה מאשר לי לפרסם תוך כדי ציטוט הודעות שלך שפירסמת בפורום הזה במקומות אחרים?
לגבי מה שאתה כותב, הדברים נוקבים, ומעציבים לשמוע.
הצער שלי הוא גם על העובדה (וכך אני מאמינה) שמטפל יכול להיות אדם טוב ולפגוע במטופל שלא בכוונת זדון, בשל אמונה טיפולית במניפולציות לצורך תיאוריות לימודיות שונות. 
ההנחה שלי היא שברגע שמטפלים יווכחו עד כמה השיטה שלהם עלולה להיות הרסנית, עצם הידיעה תרתיע לפחות חלק מלהמשיך להשתמש בה.
ואנשים כמוך שנפגעו, יכולים לעזור למטפלים להיות מודעים לסכנות שבטיפול. 
אם הם מודעים אך ורק לתועלות של טיפול, יתכן והתוצאה מצדיקה בעיניהם - או לפחות בעיני חלק מהם, מניפולציות שכינית "תרגילים פסיכולוגיים רעים". (אני מסכימה איתך שהם מסוכנים. יש לא מעט אנשים שהתאבדו בטיפול נפשי- כך שהסכנות הן לא בהכרח רק בהרגשה אלא בעלות נזקים ממשיים שחלק מהן לא ניתן לנסות לתקן, אבל גם ללמוד מטעויות זו חכמה וחשוב עבור המטופלים שעדיין בחיים).
 
 
היכן מופיע הסיפור שלך? 
לצפיה ב-'אני לא מרשה לך לפרסם'
אני לא מרשה לך לפרסם
13/09/2017 | 20:36
4
20
אם ארצה, אפרסם בעצמי. בכל מקרה, הפסיכולוג עשה לי מעשים אסורים שייחשבו ממש לעבירה על החוק ולשחיתות. מעבר לכך שהציג אותי כרודף נשים שאין לו כוונות רגשיות, גם פתח את הדלת להראות למזכירות איך השפיע עליי בטיפול, וניסה לבדוק באמצעים פסיכולוגיים אם שכבתי עם הבחורה שסיפרתי לו שאני יוצא אתה באותו זמן (כמובן לא הצליח).
 
לצפיה ב-'למעשה הזכרתי את הכינוי הזה שלך באתר "פסיכולוגיה עברית"'
למעשה הזכרתי את הכינוי הזה שלך באתר "פסיכולוגיה עברית"
13/09/2017 | 23:55
3
27
ציינתי את הכינוי שבו אתה מתבטא בגלוי בפורום: "פילוסוף רוחני33"
באחת ההודעות שלי באתר סיפרתי על קשיים שהיו לי בטיפולים והזכרתי שאני לא היחידה ונתתי מספר דוגמאות ואחד מהם של הפגיעה שלך בטיפול.
"אחד מהכותבים הקבועים - "פילוסוף רוחני33" עד היום לא הצליח להתגבר על טיפול ע"י פסיכולוג קליני שפגע בו." (מבלי לצטט דברים שאמרת בפורום או במקומות אחרים) 
הפרסום באתר היה לפני ששאלתי אותך. האמת היא שהייתי בטוחה שתסכים ורציתי לקבל "אישור רשמי" על גבי הפורום לצטט אותך.. 
קצת מפתיע אותי שאתה מסרב 
בכל אופן, אם אתה מעדיף שלא אצטט אותך שוב- למרות שלא ממש ברור לי למה- לא אעשה זאת.
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
14/09/2017 | 02:47
2
49
אני מעדיף לפרסם את דבריי בעצמי ולהחליט בעצמי מה לפרסם ומה לא, איפה ואיך. יש לי גם סיבות משלי שלא ארצה שידעו בכל מקום על הסיפור עם הפסיכולוג. אני גם מקווה שלא כתבת שם שזה בתפוז.
 
 
לצפיה ב-'היי פילו'
היי פילו
14/09/2017 | 08:54
1
21
כמובן שהזכרתי שהפורום נמצא באתר "תפוז".
אני מבינה שיש לך סיבות והן לגיטימיות, גם אם אני אינני מבינה אותן, וכמו שאמרתי אני לוקחת בחשבון את ההעדפה שלך. מתנצלת אם גרמתי לך לאי נעימות. 
לצפיה ב-'אני לא חושב שגרמת לאי נעימות'
אני לא חושב שגרמת לאי נעימות
14/09/2017 | 14:09
20
אני רק מקווה שלא ייגרם נזק.
 
לצפיה ב-'בין הטיפולים'
בין הטיפולים
( לעמוד שלי בתפוז )
09/09/2017 | 22:35
1
63
 
שלום בילי.
נראה  שהפוסט הזה נכתב מתוך תסכול עמוק. כתבת על הצורך שלך בתמיכה בין מפגשי הטיפול. אני חושבת שטיפול הוא עניין מורכב, מהרבה בחינות, ואולי דווקא ישנה חשיבות לזמן שקיים בין מפגש למפגש.
יחד עם זאת, נשמע שיש לך צורך למשהו שלא קיים עבורך באף פלטפורמה ואת מנסה לתאר ולדייק את הצורך הזה באופן די ברור. ייתכן והזמן הזה בין טיפול לטיפול מעלה איזושהיא תחושה של בדידות ואולי זה ה''כלום'' הזה שאת מדברת עליו. כלום שמעביר בעצם תחושה של ריקנות לא רק מחוסר המענה על הצורך, כי אם ריקנות של הנפש שמשוועת למישהו שיבוא ויאחוז בידך, יחבק ויחזק, שפשוט יהיה שם בשבילך.
אז אני רוצה לומר לך בילי, שאני כאן בשבילך. בין הטיפולים, לפניהם ואחריהם. אני כאן בשביל לחזק לחבק לתמוך ולתת עד כמה שניתן את מה שאת זקוקה לו. אני מזמינה אותך להעלות כאן מחשבות תחושות ורגשות שעולים בך  בזמן הזה שאת מדברת עליו, בין המפגשים ההטיפוליים. בינתיים ועד לפעם הבאה, מאחלת לך שבוע טוב ממני,
 מתנדבת סה''ר
 
לצפיה ב-'סהר, אני חייבת לחדד שטעית במסקנה שלך.'
סהר, אני חייבת לחדד שטעית במסקנה שלך.
09/09/2017 | 23:53
78
אני לא מחפשת שמטפלת תמלא אצלי ריקנות כמו בן זוג או מישהו שיחבק.
מה שאני מחפשת זה כתובת של גוף מקצועי טיפולי שנציגיו יהיו מזוהים בשמם ותפקידם, ושיקח אחריות. 
 
כשאדם משלם 100 ש"ח בחודש על מסלול סלולר-יש לו מוקד שירות שזמין עבורו כמה שעות ביום. 
יש מרכזי שירות פרונטליים, אפשר לבקש לדבר עם נציג בכיר, עם מנהל, וגם לפנות לפניות הציבור.
כשאדם רוכש מכשיר חשמלי במעל 50 שקלים, הוא מקבל תעודת אחריות.
בתעודת האחריות כתוב מה כוללת האחריות, ולמי ניתן לפנות במקרה של תקלה, בעיה או שאלה. יש טלפון, לעיתים מייל, פקס וכדומה.
 
וכשמדובר בדיני נפשות-
אנשים שאמורים לטפל במטופלים עם מחשבות או אף ניסיונות התאבדות
לעיתים מחלות נפשיות 
או "סתם" חרדות דיכאונות וקשיים נפשיים אחרים - אין כתובת! פשוט, זה לא קיים.
מטופלים שמשלמים לא 100 שקלים לחודש, אלא מאתיים וגם שלוש מאוד וארבע מאות שקלים ולפעמים יותר לפגישה אחת, מתוך 4 בשבוע, שמוצאים מאות שקלים ולעיתים אלפי שקלים בחודש- לא זכאים מבחינת החוק לשום עזרה, במידה והם נתקלים בבעיה כלשהי עם המטפל שלהם.
 
אין באופן מסודר אפשרות למטופל להתייעץ עם איש מקצוע לקבלת עזרה בזמן שהוא בטיפול קיים, בדומה להדרכה של מטפלים
ולא משהו בדומה לייעוץ זוגי- גורם שיתווך בין מטפל למטופל.
לעיתים מטופל צריך משהו והמטפל אינו זמין, אינו רוצה או יכול לעזור- והחוק לא מתייחס למצב הזה ומכין אלטרנטיבות.
למטופלים בפסיכולוגיה הקלינית אין כיום שום זכויות שניתנות להם על פי החוק ושמחייבות את כלל המטפלים באופן גורף. אפילו לא אחד.
 
המטופל בטיפולים הפסיכולוגיים מבחינת החוק אינו מיוצג כצרכן.
זאת למרות שהקשר הטיפולי כרוך בתשלום מתמשך לא קטן
במידה והמטופל נתקל בבעיה כלשהי עם המטפל שהוא אינו מצליח להסתדר איתו בעצמו, אין לו שום כתובת לתיווך שתסייע לו.
 
תאורטית הוא יכול "לדבר עם המטפל". ואם המטפל בחופשה של חודש בחו"ל?
ואם המטפל מסרב לבקשה שלו, או שהוא מתקשה להסביר לו אותה?
אני חושבת שזו שערורייה.
ואולי לא אתם הכתובת, ולא המטפלים, רק העלאה של הבעיה הזו באמצעי התקשורת, יכולה אולי לגרום לשינוי.
בינתיים, אני במצוקה, ואין לי כתובת רשמית להעזר בה, שתעזור לי בקשר עם המטפלת. לא קיים מקביל להדרכה טיפולית שיש למטפלים.
יש המון מקומות שבהם מטופלים יכולים לכתוב על בעיות שלהם עם המטפלים.
פניתי בעבר לכמה וקיבלתי תשובות זהות.
"תדברי עם המטפלת".
זו לא עזרה. 
זו לא לקיחת אחריות.
זו הפקרות!!!
 
כפי שניצה ציינה:
למטפל יש ארסנל שלם של סיוע: הכשרה מקצועית, ייעוץ מקצועי, אנליזה אישית, איגודים מקצועיים, ספרות ענפה, ימי עיון, קורסים ועוד. 
והיכן המטופל??
לצפיה ב-'דרך אגב '
דרך אגב
15/09/2017 | 08:52
3
21
אני לא יודעת כמה את יודעת על פסיכולוגיה וטיפול...

העניין הבעייתי הבסיסי הוא כזה. בטיפול בגלל הטבע האנושי הן של המטפל והמטופל זה מאוד קשה ומצריך עבודה די רצינית של המטפל למנוע העברה או להתמודד איתה. לכן חשוב שיהיה גבולות מאוד ברורים כי אחרת יהיה לך סיפורי הזייה שהיו לפרוייד וונדט ונראה לי שזה הסיבה שכך הגבולות נוקשים.

בטיפול מסוג ביופידבק או cbt שמבוססים יותר על התניות קלאסיות או נלמדות, יש הרבה פחות קשר רגשי עם המטופל (להבדיל בטיפול מסוג הומניסטי או פסיכואנליטי) ולכן קל יותר למטפל לתת מענה במקרי חירום כי הוא יתעסק בעניין ההתניה בלבד.

את צודקת בזה שכנראה צריך מענה ותמיכה הרבה יותר טובה למטופלים, יחד עם זאת פסיכולוגיה עדיין נחשב מדע קצת בחיתולים מה שנקרא. עדיין לומדים חוקרים וממציאים ועוד לא הגיעו לשכלול מופלא שצריך להיות. כנראה אגב שוב בגלל טיב הטיפולים הזמינים כיום בשיטות פסיכואנליטיות והומינסטיות (שאני לא יודעת למה הם עדיין פופולריות אבל הן כך) קשה יהיה לתת תמיכה כמו שאת מבקשת. נניח שרבת עם חברה טובה ואת והיא מכירות שנים, את באמת תוכלי להצליח להסביר לזר בזמן קצוב של 10 דקות את הבעיה, את הבעיות הנפשיות שלך כדי שהוא ייתן לך מענה מדויק ואמין? תחשבי על זה במובן הבא...בטוח שאת זוכרת את התכנית של ורדה רזיאל ז'קונט כמה פעמים היא אמרה למאזין, הבעיה שלך מורכבת מדי יש לי לחץ ואני מתנצלת אין לי מספיק מידע כדי לעזור.

הצעה שלי, מעניין אותך הרעיון של הקמת מערך תמיכה? במקום להלחם בועדת האתיקה ובחוסר צדק ובמערכת הקיימת -תיצרי! קחי את זה כפרויקט חייך ותצרי מערך שכזה..מאני קר עשו משהו דומה דרך אגב אבל ידוע לי שרק הם כרגע בשוק..אם באמת זה חורה לך תעשי משהו כזה ותיצרי.
לצפיה ב-'שלום שיימי'
שלום שיימי
15/09/2017 | 14:08
2
13
כשאת כותבת לי שוב אני יכולה להבין שסלחת על הפגיעה שלי? 
לגבי הצעתך- האם תוכלי לפרט יותר איזה מערך את מציעה שאצור?
לצפיה ב-'כתבת משהו על תמיכה למטופלים בזמן אמת'
כתבת משהו על תמיכה למטופלים בזמן אמת
15/09/2017 | 14:31
1
44
סטייל תמיכה טכנית לטלפון...אני חושבת באמת שאם זה שעינייך צריך..תצרי אחד
לצפיה ב-'טוב, עכשיו הבנתי למה התכוונת '
טוב, עכשיו הבנתי למה התכוונת
15/09/2017 | 15:02
16
מה שאני חושבת שצריך לעשות אני עושה.. 
ברגע שאת מציעה משהו אני מוכנה לשמוע ולשקול אותו. אלא שכדי שאוכל לשקול אותו עלי להבין למה את מתכוונת. ואשמח להסבר ממך, מה בדיוק לדעתך אני צריכה לעשות.
למשל, אם את חושבת שאני צריכה ליזום (או שאת מציעה לי לקדם את הרעיון שהזכרתי בעצמי) הקמת מערך לתמיכה טכנית טלפונית:
איך לדעתך עלי להתקדם כדי לממש את זה? מאיפה להתחיל? 
לצפיה ב-'רוצה לפרוק אבל קשה לי שהמקום לא מספיק אנונימי'
רוצה לפרוק אבל קשה לי שהמקום לא מספיק אנונימי
08/09/2017 | 03:01
6
83
ומרגיש לי שלא כולם באמת מפרגנים פה.
לא מדבר על האנשים שקרובים אליי בפורום (וגם בחלק אי אפשר לדעת לגמרי מה בלב האדם בדיוק כמו שאני מחמיא למישהי שהכרתי ונחמד איתה אבל לא יגיד לה בפרצוף מה אני חושב עליה כדי לא לפגוע - כן, יש בי קצת צביעות. מודה.), אבל לפעמים אני מרגיש קצת מוצף.

כיום, בחיי הבוגרים יותר, אני יודע להתמודד עם מצבים שבעבר אולי היו יכולים לעייף אותי מאוד. כיום, אני חזק וחסין יותר. לא חסין לגמרי, כן יש רגעים שקשה, אבל פשוט יודע להתמודד עם דברים בצורה טובה יותר. אם למשל פעם היה לי קושי והייתי תלותי מאוד באנשים ומרגיש כל כך מוצף, היום הרבה יותר קל לי להתמודד עם זה מה גם שהבגרות שלי גורמת לי להצליח לנתח את המציאות טוב יותר לטוב ולרע.

אבל יחד עם הבגרות, יש מצבים שבהם אני עדיין רחוק מלהיות קרוב לשלמות. נכון, אין דבר כזה מושלם אבל מדבר על מצב שאני אדם שיותר מחובר לעצמו ויותר פועל נכון.

לפעמים, מעיק עליי שאנשים מתנהגים אליי בצורה לא מכבדת ולפעמים , מהמעט שקראתי על עומק באינטרנט, זה משהו בי מבפנים שמשדר את זה - שמזמין את היחס הזה אליי. הייתי רוצה לתת גבולות לאנשים מסוימים שלא יוכלו להתנהג בצורה מזלזלת כי זה פוגע בי בסופו של דבר. כשאני מסתכל עמוק בתוכי, אני גם לא טלית שכולה תכלת, אני גם לא עושה את המטלות כמו שצריך ולכן זה מזמין תגובות אך יחד עם זאת לפעמים גם יש מצבים שהצד השני מתנהג לא נכון. ולא, פילוסוף, לומר לי 'מי שמתנהג לא נכון צריך להעמידו במקום ולהגן על עצמנו' - אני כבר מכיר את התגובות שלך שנים ויחד עם הכוונות הטובות שלך אני חושב שבמקרה שלי לומר מה כן ומה לא לעשות לא בהכרח יעזור אלא טיפול עמוק יותר כן יכול להועיל.. למשל ידידתי המקסימה שבעברה תקופות ארוכות הייתה מנהלת איתי שיחות טלפון של שעות רבות וזה מאוד הועיל לי, או לחילופין סדנת ביטחון עצמי\טיפול מקצועי עמוק כי זה כמו לומר לאדם שמן ששנים הוא שמן 'תאכל בריא ותעשה ספורט' ולא תמיד זה קל, ולעיתים יש שמנים שדווקא ביחד עם עזרה יכול להועיל להם. לא מדבר ספציפית עליי, כי אצלי זה הרבה יותר פשוט, לי יש יותר משמעת ואני בעברי עם מעט עזרה הצלחתי להשיל המון במשקל - בתקופות שבאמת רציתי ונאבקתי השגתי את זה. זה רק דוגמה.

עוד עניין, אני מסתכל על מישהי שבסביבה שלי, בחורה צעירה בת 25 שהספיקה כל כך הרבה בגילה הצעיר. ממש הלכה לפי הספר. בית ספר, צבא, עבודות - והספיקה היא לבד לחסוך בערך 100 אלף שקל בעבודות שזה פלוס מינוס שכר מינימום - כל הכבוד לה!!! (מעט בונוסים על מכירות) וכיום היא סיימה את הלימודים, התחתנה, בהריון ויחד עם הכסף שהיא חסכה ויחד עם הכסף שהבן זוג חסך בחייה יש להם מספיק הון עצמי והבנק יכול לאשר להם משכנתא. וואו, באמת וואו. אני מסתכל עליה, ואני מסתכל עליי - אבל היא לא עברה את החיים הקשים שאני עברתי בחיים-אז אין פה מה להשוות. ובכל זאת, בלי שהיא יודעת על עברי (או שכן?) היא ייעצה לי לחסוך ולא לבזבז את הכסף על שטויות. אני באמת מבזבז המון כספים בלי הבחנה.. ונכנס למינוסים לא רגילים ואני רק בחור שגר אצל ההורים. אני לא יודע לשלוט בכסף אני פשוט מבזבז, אולי מפצה על המון שנים של מחסור.. לא יודע. אבל באמת הגיע הזמן לחסוך, היא אמרה לי שאני בגיל שצריך כבר דירה וכו' וואולה היא צודקת. היא דיברה על קניית דירה - עניתי שאני יותר בכיוון של השכרה. כשאני נוסע באוטובוס ושומע על צעירים שמדברים על רכבים ודברים כאלה - איפה אני ואיפה הם, כן? וואלה גם אני יכולתי אם רק הייתי פועל נכון.

אני חושב שיש המון עבודה איתי בהמון תחומים.
אבא שלי אומר לי כבר שנים שאין לי בעיה אחת, שתיים או שלוש... יש לי רשימה ארוכה של בעיות. הוא גם שנים קרא לי מתוסבך ובעבר גם חולה נפש. אז לא סתם אני חושב על עצמי דברים לא טובים כי שנים שמעתי את זה יום יום על עצמי מהם. מצד שני, כתבתם לי באחד ההודעות שאני לא מתוסבך אלא מורכב. מילה מאוד מעודנת. תודה. הרי הסיבה שאני נוטל כדורים היא... לא חשוב.

אני מרגיש שאני כל כך רוצה שינוי.
היום הלכתי לראות הליכון והלב שלי יצא לכיוון ההליכון. כל כך רציתי שיהיה לי בבית. ידידה שלי ייעצה לי מה לעשות איך לפעול בצורה אסטרטגית להביא אותו לבית כי כאמור בהודעות הקודמות המשפחה שלי זה כמו סביבה עוינת. טוב, אולי זאת הגזמה. ידידה שלי חושבת כך. בעצם עוד כמה ידידות. שוב, גם אני לא טלית שכולה תכלת - הם מתלוננים על בלאגן שאני עושה אבל גם הם לא טלית שכולה תכלת - אם נסתכל על הנזקים הנפשיים שגרמו לי במשך שנים עם אלימות מילולית, פיזית וסוגי התעללויות שונים. איי... התעייפתי.

אז אני הגעתי סופ"ש לבית והיה לי בדרך חשק לסדר את חדר - גם בשביל ההרגשה וגם בשביל להגשים את החלומות הקטנים שזה מכשירי כושר בבית. אבל הגעתי לבית וכרגיל אני במחשב. לא הליכה בשכונה, לא סידור ולא כלום. עצלן ... לא יודע מה.

כל הכבוד לי שאני עובד במשרה מלאה משהו שלא היה בעבר, כל הכבוד לי שאני גם לומד, אבל עם זאת יש עוד דברים שאני צריך לעשות.
בדוח מרפאה כשהשתחחרתי בגיל 18 כתבו שלהורים של נייק יש ציפיות גבוהות ממנו שרחוקות מהמציאות - שכוחותיו של נייק הם דלים. אבל גם בדוח הם כתבו בזמנו שעולמי הפנימי מצומצם - וזה השתנה מאוד מאז כי הייתי אז ילד והיום אנשים דווקא רואים את החכמה שבי ואת הידע הרחב שלי שאני לא מביא לפורום (פה אני מדבר רק על המראה אז מה שלרוב אתם יודעים כי רק זה מה שאני מביא לפה). איי... התעייפתי מהחיים.

לצפיה ב-'אה ואותה בחורה'
אה ואותה בחורה
08/09/2017 | 03:12
53
מעבר לסיום הלימודים שלה יש לה גם רישיון והיא נוהגת ובטח יש עוד דברים טובים שאני לא יודע עליה. מה שאני כן יודע שהיא דתיה, יש בה חכמה, היא קולטת דברים וגם יום אחד קראתי טקסט שהיא כותבת והיא מתנסחת יפה. יש בה גם פאקים שאני רואה אבל יחד עם זאת הרבה פלוסים אני רואה בה. בעיקר פלוסים. אני מסתכל עליה בעין חיובית.
לצפיה ב-'אתה מוזמן להביא לפה עוד דברים! '
אתה מוזמן להביא לפה עוד דברים!
08/09/2017 | 07:20
51
והלוואי שבאמת תקבל את האומץ ותצא מהסביבה העויינת - תיקח סכוי לחיים!
ומה שאתה אומר לעצמך בקשר לאותה ידידה ולאנשים כמוה - נכון מאוד: לא כולנו בורכנו באותם כוחות וגם לא כולנומעמדנו באותם נסיונות... יש אנשים שמסוגלים להיות נמרצים ופעלתנים וחדורי מוטיבציה כל היום. ויש שלא... אז כנראה שאין מקום להשוואות על בסיס גיל (היא רק בת 25 והיא כבר הספיקה...), כי הגיל הוא גורם פחות משמעותי בהקשר הזה. כוחות ורקע הם גורם יותר משמעותי.
וכמו שכתבתי בכותרת - אתה מוזמן להביא לכן עוד מעצמל, אתה באמת לא חייב להגביל את עצמך לשיחות על קרמים!






לצפיה ב-'הרצון לעמוד בקצב החיים שהסביבה מכתיבה..'
הרצון לעמוד בקצב החיים שהסביבה מכתיבה..
( לעמוד שלי בתפוז )
08/09/2017 | 18:55
36
היי נייק,
 
לפעמים אנשים שמקיפים אותנו מעלים בנו תהיות על המצב שבו אנו נמצאים בחיים, וזה גורם לנו להרגיש שאולי הדשא ירוק יותר אצל השכן...
אני שומעת ממך את הרצון שלך בשינוי, הרצון שלך להרגיש שמצבך בחיים יותר מתאים לגילך.. ויחד עם כל הרצון יש גם את החששות.. החששות שמעכבות אותך, אולי אפילו מכשילות אותך מלהמשיך ולהתקדם, מלהגיע לשינוי לו אתה כה מייחל..
 
אני שומעת ממך גם שינוי נוסף שהיית רוצה לסגל בחייך- היית רוצה להקים מעין חומות שיקיפו אותך, על מנת שאנשים לא יוכלו לפגוע , ואולי זה עוד משהו שמהווה מכשול בדרך..
 
אני חושבת שברגעים כאלו, כשמחשבות כאלו מציפות אותך, חשוב לזכור את התהליך העצום שעברת- העובדה שאתה לומד, עובד במשרה מלאה, החברים שנמצאים שם לידך וזה שאתה מרגיש מחוזק יותר כאשר אתה נתקל בקשיים, כל זה בכלל לא מובן מאליו.. אני רואה את הגאווה שזה מעלה בך, והייתי רוצה שתמשיך להיאחז בה, במיוחד בתקופה שכזו...
 
אם דברים נוספים ממשיכים להציף אותך, ואתה רוצה לפרוק, אז אתה מוזמן להמשיך ולשתף אותנו... אנחנו כאן בשבילך‎
לצפיה ב-'חחח משהו מצחיק'
חחח משהו מצחיק
09/09/2017 | 06:45
2
50
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחחחח אהבתי'
חחחחחחחחחחחחח אהבתי
09/09/2017 | 13:59
9
לצפיה ב-''
09/09/2017 | 21:42
7
לצפיה ב-'נכנסתי לעצבות'
נכנסתי לעצבות
08/09/2017 | 17:51
2
47
בליל חמישי בערב נשארתי ער עד הבוקר
בגלישה באינטרנט
אפילו לא נכנסתי לקרוא כתבות לקרוא לתחומים שאני רוצה לעבוד מהבית
בבוקר שישי נרדמתי במקום להרדם לפני ולהספיק לנסוע לקניון לתקן את האוזניות.

אפילו לא סדרתי את החדר, אפילו נרדמתי ומרוב עייפות לא הספקתי לרחוץ פנים, למרוח סרום + קרם לילה +משחה לפצעים.

עלו לי מחשבות על פייסבוק גדול שיכלתי לעשות עם מלא לייקים ותגובות ובחרתי להמנע ולהסתתר בפייסבוק קטן עם 100 חברים

עלו לי מחשבות על הזלזול שמגיע כלפיי מהמקום עבודה.
גם זה שאנשים אומרים לי שאני עובד קשה - אמרו לי שרואים עליי שאני עובד קשה גם במקום עבודה וגם מהחנויות ליד. זה לא מחמיא לי. וכשמישהי אומרת לי איך עם כל העבודה הקשה שלך אתה במינוסים אני מאשים רק את עצמי שאני קונה בלי הבחנה כי לא חסר כסף, במקום להיות כמו הבחורה שספרתי לכם עליה שבמעט שנים חסכה עשרות אלפי שקלים.

אני מרגיש כל כך רע
גם השנאה לגוף והקושי לקיים יחסי מין גם הביקוש יורד
גם התחום שאני רוצה לעבוד ממנו אני לא עושה צעדים לקראת זה
גם המגורים בבית ההורים שמקשים לי על החיים והפחדים לעזוב את בית ההורים והקושי לסדר את החדר כדי שלא יהיו לי ריבים איתם ואביא הליכון
עם כל האהבה למקום עבודה לפעמים אני לא אוהב את היחס והגישה של חלק מהם כלפיי וכל כך הייתי רוצה לעשות צעדים לקראת עבודה מהבית
וגם באופן כללי החיים שלי לא משהו ואני לא מאושר ורע לי בהם.

אני באמת לא מבין את עצמי, למה כל כך קשה לי להלחם על דברים שחשובים לי?  עצוב לי...
לצפיה ב-'אז....'
אז....
08/09/2017 | 17:56
1
28
התחלתי טיפול
אבל לרוב הפגישות אני לא מגיע בזמן ואנחנו מדברים בערך 20 דקות
יש פגישות שבכלל לא מצליח להגיע.
אז עד כמה שווה טיפול במצב כזה? אני מקרה עצוב.
 
הקשיי תפקוד החמורים שלי מונעים ממני להגיע למקומות בזמן
גם לעבודה אני מאחר
גם לבילויים
גם למטפלת
לכל מקום
 
רע לי
אני לא במקום טוב מספיק בחיים
לצפיה ב-'ואני מרגיש'
ואני מרגיש
08/09/2017 | 17:58
28
כאילו אני בעיקר כמו חמור עבודה
בית - עבודה
ואין הרבה שחרור בחיים
ואין הרבה רגיעה
ויש המון עצבות
 
זה לא חיים
זה עבדות וסבל
זה לחיות בבית ההורים עם היחס החרא שלהם
ואז ללכת למקום עבודה ולראות אנשים ביחס לא הכי
זה כאילו כל מקום אני חוטף כאפות
עצוב לי. רע לי מאוד...
לצפיה ב-'חצי הכוס הריקה '
חצי הכוס הריקה
07/09/2017 | 00:01
5
117
עד כמה אתם מכירים אנשים שמביטים תמיד על חצי הכוס הריקה בחייהם ומאשימים אתכם?
"הו, יופי שבאת, אבל למה באיחור? לא הספקת להתארגן עם התחבורה?"
"איך הגעת? מונית? כמה זה עלה?" ומחשבים מאיפה יש לך את הכסף ובטח את עצלנית כי למה לא באוטובוס? (כשלהם אישית יש רכב שנים)
"מי מכין שניצל במחבת עם מכסה?" (אורחים שמגיעים מוקדם מידי לארוחה)
כשלא מתקשרים בתדירות שמספיקה להם - "למה את לא מתקשרת יותר?"
כשמתקשרים - "את צריכה לבקר יותר"
כשמבקרים - "למה רק לשעתיים?"
וכשלא מבקרים - "למה את לא מבקרת יותר??"
לצפיה ב-'זאת ביקורת'
זאת ביקורת
07/09/2017 | 09:46
61

לדעתי לא בדיוק חצי הכוס הריקה אלא זאת ביקורת,

אנשים ביקורתיים שעל כל דבר יש להם מה להגיד

ובוודאי שמכירה כאלה (לצערי) למזלי הצלחתי להרחיק

כאלה מחיי ,כי לי באופן אישי ביקורת עושה לא טוב.

בדיוק שוחחתי על זה עם מישהי והיא אמרה "אבל

מה עם זה בא ממקום טוב ?" והוסיפה "אני לומדת

מביקורת"

והסברתי שזה לא משנה מאיפה זה בא ..

מקווה שגם את תצליחי להתרחק מאנשים כאלה או

לפחות לא להקשיב ,תעני להם גם .


תזכרי שאת לא אשמה ,גם אם הם יגידו לך שכן

כי זו דרכם ,תזכרי שאת לא אשמה


לצפיה ב-'הי,לא תמיד​ זה בא עם ביקורת שלילית...'
הי,לא תמיד​ זה בא עם ביקורת שלילית...
07/09/2017 | 18:28
41
לפעמים זה אולי להזכיר,בעצם 'למה לאחר'... תכלס,אנשים שמאחרים כרונית זה מעצבן!לא יודע באיזה צד את נמצאת,אלה שדייקנים או המאחרים...
אם אדם מגיע בזמן,לא משנה איך הגיע...
יש אנשים שיורדים עם הביקורת לדקויות,למשל עם המחבת...
לחלק האחרון כמעט כולם כך...
 
לצפיה ב-'מכירים '
מכירים
07/09/2017 | 19:59
42
כתלות בטיב ההכרות עם אותם אנשים - פועלים. עם אדם קרוב אני אפתח את הנושא בצורה שקולה, במידה ומדובר בבנאדם שיש לו לפחות מידה כלשהי של יכולת רפלקציה עצמית. עם אדם קרוב בלי רפלקציה אני אולי אהיה יותר 'קשוח', פחות טאקט בכל מה שקשור ללעלות את זה.
 
עם אדם שפחות נוגע לי בחיים או חברים לעבודה זה משהו שאני לא אתעסק בו, אבליג "כן, כן..." וזהו.
לצפיה ב-'להסתכל על חצי הכוס המלאה'
להסתכל על חצי הכוס המלאה
( לעמוד שלי בתפוז )
07/09/2017 | 21:21
32
בילי יקרה,
 
לעיתים לאנשים יש נטייה לחשוב שהדשא אצל השכן תמיד יותר ירוק שזה דיי מקביל למה שכתבת-שאנשים מסתכלים על חצי הכוס הריקה שלהם ומשווים את מה שיש להם למה שיש לאחר..
 
אנשים נוטים לראות מה חסר להם לעומת מה שיש לשכן, לחבר, לקולגה בעבודה, (גם אם ידוע שלא חסר להם בעצם שום דבר בחיים), במקום להתמקד בחצי הכוס המלאה ולא לראות אותה כדבר מובן מאילו כיוון ששום דבר אינו מובן מאליו.
 
אל תקחי  את זה אישי אלא נסי להבין שישנם דברים שהם מטבע האדם ומעצם היותו בן אנוש.. זה לא מכוון אלייך אישית....
 
שווה אולי לבחון זאת על עצמינו? אולי גם אנחנו שלא בכוונה פועלים באותה דרך? אולי לא באותה עוצמה ולא הדוגמאות שנתת כאן, אבל כן "חוטאים" בזה מדי פעם..לטוב ולרע מבלי לשים לב בדברים קטנים יותר?
 
שאלות שכאלה "מגרות" את מוחנו לחשוב על דברים שאנו לא חושבים עלהם ביום יום ונהנתי אישית להסתכל מנקודת המבט שלי כלפי הסביבה הקרובה שלי..
 
המשיכי לשתף אותנו במחשבות שלך,
 
 
מתנדבת סה"ר.
 
 
לצפיה ב-'משל'
משל
08/09/2017 | 15:29
31
משל לאבא ובן שלקחו עימם חמור ויצאו לדרך. ראו אותם אנשים הולכים לצד החמור אמרו להם "טיפשים  לא חבל על הכח שלכם, שבו על החמור ". ישבו האב ובנו על החמור והמשיכו בדרכם. ראו אותם אנשים, אמרו להם : "אינכם מרחמים על החמור? שניים יושבים עליו "?  קם האב מן החמור והשאיר את בנו לשבת. ראו אותם אנשים, אמרו לבן :  "איזה חצוף אתה, אביך הולך ברגלו ואתה כמו מלך יושב על החמור ". הבן נחפז לרדת וביקש מאביו שיעלה על החמור. עלה האב, שוב עברו אנשים ואמרו "איזה מן אב הינך, יושב על החמור ובנך הקטן משתרך לידך..."

לצפיה ב-'מדהים כל פעם מחדש איך אנשים'
מדהים כל פעם מחדש איך אנשים
06/09/2017 | 06:42
4
103

שלא קראו ספר בחיים שלהם,שהראש

שלהם ריק,צרי אופקים יכולים לתפוס מעצמם?

נראה לי זה נובע מחוסר ביטחון,גם אם הם מציגים

את עצמם כאילו שיש להם ,בטוח שבתוך תוכן הם

יודעים שהם מדברים שטויות ואיך לא ידברו שטויות?

ואוצר מילים דל. רק לשמוע במה הם צופים וישר מבינים.

לפעמים קשה להאמין שב 2017 יש עדיין דעות כאלה

פרימיטיביות.
לצפיה ב-'יש משפט שאומר:'
יש משפט שאומר:
08/09/2017 | 15:08
40
קלסיקה דבר שכולם רוצים שיצא שקראו ולא רוצים לקרוא. ככה תרגמתי את זה מאנגלית.
 
 
לצפיה ב-'מה קרה למילקי... מי עצבן אותך?'
מה קרה למילקי... מי עצבן אותך?
08/09/2017 | 18:01
2
18
לצפיה ב-'יש פשוט אנשים פרימיטיבים וזה מקומם '
יש פשוט אנשים פרימיטיבים וזה מקומם
11/09/2017 | 14:16
1
19

יש מישהו בעבודה שהוא גיי, ומישהי שם דווקא

מאלה שאני אוהבת ,הייתה צריכה לעבור למקום

שלו (לא חשוב מאיזו סיבה) והיא אמרה "אוי

לשבת במקום שלו רק שזה לא מדבק מה שיש לו"

ואני יודעת זה בצחוק,אבל בכל צחוק יש גם טיפה

של אמת . וגם באיזו פעם שדיברו על זה אז היא

אמרה לי שאם רוצים אפשר ללכת לטיפול ולצאת

מזה ,ואמרתי לה שזה לא נכון שזה משהו מולד ,

וגם קראתי בעבר סיפורים של אנשים מהקהילה

שניסו "להוציא אותם מזה " ומה זה עושה להם.

והיא בשלה "אם הולכים לטיפול אפשר לצאת

מזה ". לא התווכחתי איתה כמובן ,וגם לא

אמרתי כלום על ההערה הזאת שלה "רק שזה לא מדבק".

ולא משנה שהוא יותר חכם ממנה כן ? הוא משכיל,יודע שפות

,והיא,סייג לחוכמה שתיקה  

אז לא אמרתי כלום,אבל זה מקומם הדעות החשוכות האלה

בשנת 2017.

הפרימיטיביות...הזאת .זה מקומם.


לצפיה ב-'אני יכול להבין שיש בזה משהו מקומם'
אני יכול להבין שיש בזה משהו מקומם
13/09/2017 | 02:45
14
החוסר קבלה והפרימיטיביות. כן, נכון.
אני מאמין שלאט לאט עם המצעדים ויחד עם השיחות הסברה שעושים בבתי ספר, בתקשורת ובעוד מקומות ובעוד צורות למען הקהילה דברים השתפרו.
 
 
לצפיה ב-'אולי'
אולי
04/09/2017 | 20:02
6
66
לאנשים שמבינים תשובות מורכבות כמו חבר ובחקירה, אפשר להגיד: אתה יכול להבין, אבל לאנשים שלא מבינים תשובות מורכבות מוטב לתת תשובה ישירה גם אם היא שקר. בכל מקרה, אני עדיין חושב שלהתעניין בתחביבים זו הדרך הכי בו גרת ויפה לשוחח עם אנשים. אולי אני צריך להפחית קצת את המכניות בתקשורת שלי ובדרך חיי.

לצפיה ב-'אולי כדאי לך להתנדב,'
אולי כדאי לך להתנדב,
04/09/2017 | 21:13
4
40
נגיד עם בעלי חיים במסגרת שהיא מחוץ לכפר השיקומי שלך?
 
נראה לי שאתה מתאר הרבה מצבים של תקשורת קשה עם אנשים שנובעת מזה שהם אנשים כנראה שמתמודדים עם קשיים תקשורתיים רבים. אולי במסגרת "רגילה" כמו התנדבות אנשים מבחוץ יהיו יותר ערים לקשיים שלך עצמך בתקשורת ויטו להיות יותר סלחניים?
 
הנה פורטל התנדבות שיוכל לעזור לך באם תרצה...
לצפיה ב-'יש כמה בעיות בזה'
יש כמה בעיות בזה
04/09/2017 | 21:42
3
43
קודם כל, לי יש קשיים לא פחות מהם אף שאני לומד באוניברסיטה, לכן אני נאלץ להיות בחברה דומה לשלי כדי שאוכל להסתדר ולמצוא חברה מתאימה. בנוסף אין לנו ניידות טובה, יש רכב שמסיע לעיר קרובה פעם ביום לכמה קניונים אחרי הצהריים ומחזיר בערב וקשה להגיע רחוק.
 
לצפיה ב-'ניידות זה בעיה.'
ניידות זה בעיה.
04/09/2017 | 22:36
2
34
מה עם משהו בכפר?
קשר חוץ מהמדריך השיקומי?
 
זה יפה שאתה לומד אבל.
לצפיה ב-'הבעיה העיקרית היא'
הבעיה העיקרית היא
04/09/2017 | 22:56
1
40
שככל שאני מבין אני צריך להיות בקשר דווקא עם אנשים שיש להם קשיים דומים לשלי וברמתי כדי שאוכל לפתח אתם קשר טוב והבנה טובה. אני לומד כבר שנים. האינטליגנציה שלי גבוהה מאד בתחום המלים. יש בכפר צוות של מדריכים, עובדים סוציאליים וגם מתנדבים צעירים שמתחלפים פעם בשנה. לפעמים יש אנשים שבאים לעבוד מבחוץ ואורחים שבאים להתרשם.
 
 
לצפיה ב-'כמה טיפים לחיים'
כמה טיפים לחיים
04/09/2017 | 23:16
38
ליצור קשרים בעיקר במסגרות.
להימנע מקשרים מלאכותיים.
להימנע מלהגדיר קשרים.
להימנע מלחפש קשרים.
לתת הרבה אהבה ודאגה.
להיות כן ואמתי במחמאות ומלים יפות.
להילחם כדי לשמור על קשרי אהבה.
להימנע מדיבור עם זרים.
לשוחח בעניין על דברים חשובים מהחיים.
להתאים את רמת העניין לקשר ולרגש.
לא לדבר רעות על אנשים.
להשתדל ככל שפחות לשקר.
להיות מאד אסרטיבי, ברור וענייני.
לדבר בשפה יפה.
לבצע מחויבויות בחריצות ובנאמנות.
להימנע מדיבורים חומריים.
להתייחס לכל אדם כאילו הוא רוחני.
 
 
לצפיה ב-'האמת צורות רבות לה'
האמת צורות רבות לה
( לעמוד שלי בתפוז )
06/09/2017 | 23:32
30

פילוסוף רוחני יקר,
נראה שהפילוסופיה היא חלק מהותי ובלתי נפרד מחייך, ושאתה מתחבט רבות בשאלות שנוגעות לתקשורת האנושית. נשמע שהגעת לכמה תשובות בנושא, תובנות שאתה הולך לפיהן, ויחד עם זאת יש לך הכרה בכך, שאולי המחשבה הרבה שאתה מקדיש לעניין התקשורת יוצרת מכניות מסויימת בדרך שבה אתה מתקשר, ושזה משהו שהיית רוצה לשנות, אולי. ניכר שנושא התקשורת חשוב לך, שאתה מתייחס אליו ברצינות וחוקר אותו כבר זמן רב מאד. הגעת לניסוח חוקים כלליים של עשה ואל תעשה. אני מעלה את האפשרות שמספר דרכי התקשורת רב כמספר האנשים בעולם. אין פירושו של דבר שהמסקנות שהגעת אליהן אינן נכונות. אבל אולי גם לעיקרון אחד ויחיד יש אינספור צורות. הדרך שלך לתקשורת, המבוססת על חשיבה רבה, תהיה, בסופו של דבר, תמיד שלך.
 
לצפיה ב-' - מדוע מפורטת וחוזרת על עצמה פרשת חיי שרה - '
- מדוע מפורטת וחוזרת על עצמה פרשת חיי שרה -
06/09/2017 | 02:27
1
58
אני משתפת אתכם בפירוש מעניין שקראתי ושנראה לי רלוונטי לקראת הסליחות וחשבון הנפש האישי והכללי:
מעשה אליעזר ורבקה זוכה לפירוט רב בהרבה מזה של מצוות יסודיות
 
אמרו חז"ל (ב"ר ס, ח): "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים. פרשתו של אליעזר שנים וג' דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא... יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא".
 
חכמינו ז"ל עמדו על נקודה נפלאה, שרבות מן ההלכות החמורות והמצויות ביותר, לא נכתבו בתורה במפורש, אלא, שלומדים אותן על פי כללי התורה שבעל-פה, מתוך רמזים שמצויים בתורה שבכתב. ויש הלכות כגון: דם השרץ שדמו מטמא כבשרו, שלמדים רק מריבוי של מילה בפסוק. ויש הלכות, שנלמדות מייתור של אות אחת, או באחת משלש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן. ויש הלכות מאוד שכיחות, יום יומיות, כגון: מצוות תפילין, שכלל לא התבאר בתורה אף כיצד לעשותן וכיוצ"ב. וכך, גם מצוות שחיטה, לא נכתב בתורה באיזה מקום בגוף הבהמה יש לעשותה ומה הם הדברים הפוסלים אותה. והכול, נלמד רק מתורה שבעל-פה. ואילו, הסיפור שאליעזר הולך להביא אישה עבור יצחק, כתוב בתורה בצורה מורחבת ביותר, על כל פרטי פרטיו, עד כדי כך, שאפילו העובדה שלבן נתן לאליעזר ולעבדיו מים לרחוץ רגליהם צוינה בתורה! חלקים גדולים של הסיפור, מופיעים פעמיים ושלש!
 
 
הקפדה על ד"א היא קידוש ה'. חוסר ד"א הוא חילול ה'
מרן הגאון המופלא, מקים עולה של תורה בארה"ב, רבי אהרן קוטלר זצ"ל, נותן הסבר ליחס המיוחד שלו זוכה סיפורו של אליעזר.
 
והיינו משום שיש בכל דיבור ודיבור לימודים גדולים בהלכות דרך ארץ ובענייני מידות. והעניין דכל ההלכות כלולות בתורה... אבל בענייני מידות ודרך ארץ שהלכותיהן אינן קבועות כל כך בכל הפרטים ותלויות במצב הדברים ולפי העניין, ועיקרן בהבנת הלב הוא, ובזה נחוצה ביותר הדרכה ושימוש תלמיד חכם, וכתיב (ישעיהו מח, יז): "אֲנִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ". ו'דרך' הוא ענין הנהגת האדם עם חבירו... והנה פרשת אליעזר מלאה לימודים גדולים, עצם השקפתו של אליעזר בנוגע למהות האמהות ומי היא הראויה להיות אם בישראל וראויה ליצחק אבינו, שהדבר תלוי במידות טובות ובחסד... והנה בענייני דרך ארץ נכללים דרכי קידוש השם והפכו ח"ו, וכמבואר בברייתא (יומא פו, א) 'מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו'. דפירשה הברייתא עניין קידוש השם והיפוכו ח"ו חילול השם, וביארה שהכול תלוי בענייני דרך ארץ, ובדברים אלו הכול תלוי במקומו ובשעתו... ואמרו חז"ל (ויק"ר פט, ג) דרך ארץ קדמה לתורה" (משנת רבי אהרן ח"א עמ' קלב-ד).
 
מי שאינו מדבר בד"א חשוד גם על רציחה
בתורה מסופר (בראשית כ, ב-יח), שאבימלך לקח את שרה אשת אברהם, הקב"ה נגלה אליו בחלום הלילה: "וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ". אבימלך טען שהוא לא ידע שהיא אשת אברהם והאשם במה שקרה, הוא אברהם בעצמו! טענתו הייתה, שא-להים רוצה לעונשו על לא עוול בכפו – כדכתיב "הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג? הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת", ואמר לו הקב"ה "וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת". ובגמרא (ב"ק צב, א) תמהו: מה פשר הנימוק שהקב"ה אמר "כִּי נָבִיא הוּא" האם רק אשת נביא צריך להחזיר, אשת אדם אחר לא צריך להחזיר? והסבירו את הפסוק באופן זה: "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ" מכל מקום ומה ששאלת "הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג: הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא". עליך להבין שהאיש הזה הינו נביא, שמבין דברים עד לעומק נפש האדם. השאלות שנשאל עם בואו, עוררו בלבו חשש כבד. מפני שכללי ההנהגה של דרך-ארץ מחייבים שכשאורח מגיע, יש לשואלו, האם יש לו היכן להתאכסן, לאכול ולשתות ולא להתעניין בדבר האישה שעמו, האם היא אשתו או אחותו, מפני שאין זה עסקם! ומסיקה הגמרא מכאן, לבן נח שנהרג שהיה לו ללמוד ולא למד ע"כ. ופירש רש"י "שהיה לו ללמוד דרך ארץ ולא למד". עתה"ד. יוצא אפוא, שהמילה 'נביא הוא', משמעותה – איש חכם שמבין דבר מתוך דבר, והוא הבחין שאתם חסרי דרך ארץ, תרבות ונימוס. ולכן, הבין שאתם יכולים להרגו נפש בכדי ליטול את אשתו.
כעת נבין, את המשמעות תשובתו של אברהם לאבימלך (שם, יא) "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱ-לֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי". לאחר שהקב"ה אמר לאבימלך שאברהם הבחין שאנשי מדינתו הם חסרי דרך-ארץ ולכן, סיפר ששרה אשתו. שאל אבימלך את אברהם, אף אם נניח שאני ובני מדינתי לא למדנו הלכות דרך ארץ, ולא שאלנו אותך את השאלות הנכונות כשהגעתה לארצנו, וחדרנו קצת אל תוך חייך הפרטים.  האם זה מצדיק שתְּרַמֶה אותנו ותמסור פרטים מתעים אודות אשתך? ובכך כמעט וגרמת לנו חטא ומכשול גדול! שהרי אף לפי טענתך, איש לא איים עליך להורגך, ואיש לא איים לחטוף את אשתך. אם כן, אתה חושד בכשרים, מפני שלא אני ולא אנשי מסוגלים לעשות מעשים נפשעים! ענה לו אברהם: דע לך, שבמקום שאין דרך ארץ אין יראת א-להים (יעויין, אבות פ"ג, מכ"א), ובמצב זה, כבר מסוגלים להרוג אנשים, מבלי כל סיבה הנראית לעין. אפשר להעליל על אדם אשמה וחטא שכלל לא עשה וזאת, בכדי להורגו במטרה לקחת את אשתו!  ולכן, הייתי בבחינת, חכם הרואה את הנולד (שם, פ"ב, מ"ט). ומכיוון, שהגעתי למסקנה שחיי נתונים בסכנה, הייתי חייב להסתיר את האמת, ששרה היא אשתי, ולספר שהיא אחותי.
הרי לנו, כיצד דרך סיפור, התורה מלמדת אותנו שני דברים: א. עד כמה יצר לב האדם – אינו יודע גבולות ואין לפניו מעצורים ובכדי לגזול אשת איש, יכולים לביים משפט ולרצוח את הבעל. ב. הנוגע לעניינו, עד כמה מסתכלת התורה בחומרה על אדם החסר דרך ארץ, עד כדי כך, שהוא חייב מיתה בידי שמים!
 
 
לצפיה ב-'דוגמא מהיום'
דוגמא מהיום
06/09/2017 | 14:21
50
הייתי בסידורים ופגשתי מישהי שאנחנו מכירות תקופה ארוכה
אנחנו לא נפגשות ביומיום אלא אחת לכמה חודשים לרוב, ונתקלנו אחת בשניה כששתינו ממהרות, יחד עם זאת
לא הייתה לי בעיה ל'סמול טוק' החל ממה שלומך ועד לפרטים יותר אישיים
(למרות שזה לא ממש עניינה הישיר- אנחנו בקשר טוב אז לא רואה סיבה להסתיר)
ובכל זאת כשהיא שאלה אותי כמה שאלות אני הרגשתי- בצדק ואולי שלא זלזול כלשהו בדבריה
ולכן למרות שעניתי באופן חלקי לשאלתה- סיימתי את השיחה כמעט מיידית לאחר שהתחילה
למרות שלא הייתה לי בעיה עקרונית להמשיך בה.
 
 
עם מי שאני מרגישה שלא מכבד אותי- אני לא בקשר, וזאת גם אם לעיתים נראה מתוך דבריו או התנהגותו שאיכפת לו ממני. (לרוב זה מתבטא בשאלות לעיתים חטטניות על החיים ולעיתים מתבטא בהצעות שלא התבקש והבעת דעתו על הדברים שלהם הקשיב). 
אינני מתווכחת עם רגשותיו של איש- יחד עם זאת, במידה ואין (או שאיני מרגישה שיש) מצידו כבוד כלפיי, מוטב מנסיוני לסיים את התקשורת.
לצפיה ב-''
03/09/2017 | 16:17
22
190
היי שלום,
אני לא כל כך יודעת איך להתחיל. אני כבר באמצע שנות העשרים שלי, ומתמודדת עם דיכאון מאז גיל 13. אני מרגישה קצת פחדנית לכתוב את זה, ואפילו מתביישת, כי מה זאת אומרת כל כך הרבה שנים אני סוחבת את התחושות האלו ועוד לא מצאתי את האומץ האמיתי לממש אותן. היו כל מיני ניסיונות פה ושם, אבל לא משהו שהוביל לריצה דחופה למיון. בעיקר כי אני פרקפציוניסטית ויודעת שבפעם שבה אני אחליט לעשות את זה, אני אעשה את זה באופן מושלם.
התקופה האחרונה יכולה להיראות מושלמת באופן אובייקטיבי. יש לי בן זוג שאוהב אותי מאוד, הורים שמעריצים אותי, אחים אוהבים ותומכים, התקבלתי ללימודי רפואה בכל האוניברסיטאות בארץ ויש לי הרבה חברים. רק שבפועל אף אחד לא באמת מכיר אותי. כל ההישגיות הזאת גורמת לי לתחושת ריקנות. אני מרגישה מאוד בודדה, ובעיקר כפוית טובה. כאילו מישהי אחרת הייתה יכולה לעשות הרבה יותר עם החיים שלי, מישהי קצת יותר נורמלית. אני מרגישה שאני תופסת למישהי את המקום בעצם הקיום שלי, ולמרות שאני מעריכה מאוד את האנשים שסביבי, ההערכה הזאת לא מספיקה לי בשביל לרצות להמשיך ולחיות. ואני ממשיכה, לא כי יש לי איזה רצון אמיתי עוד לחוות, עוד להיות. כי אני פשוט מפחדת. כי אולי הדרך הזאת לא מספיק טובה, כי אולי ימצאו אותי, כי מה יחשבו עלי אחר כך. אני נשארת עם תחושת מועקה וריקנות, ובוכה כל הזמן לבד, אבל מול אנשים נשארת אמיצה וחייכנית. לכאורה בן אדם מאוד חברותי, אבל בלב סובלת מכל רגע שאני ממשיכה לנשום בו. אני חושבת שזה עולם אכזר, ואנשים מתעמרים ומנצלים חולשות של אחרים, ולכן משתדלת לא להפגין חולשה לעולם. לא כלפי חוץ. היחיד שאני מצליחה להפגין כלפיו שבב ממה שאני מרגישה הוא בן הזוג שלי, אבל גם איתו אני לא נפתחת לגמרי. קשה לו עם זה, ואני מבינה אותו לגמרי. איך אפשר להמשיך להיות בזוגיות עם בחורה, לדבר איתה על חתונה וילדים, כשהיא מפגינה רצון כל כך חזק להיפרד מהעולם הזה כל הזמן. בראש שלי מהדהדת המחשבה שעדיף לו בלעדיי, להמשיך הלאה עם מישהי קצת יותר בריאה נפשית, אבל אני חלשה נורא ואוהבת אותו נורא, וזקוקה לו. אז באקט מאוד אנוכי אני משאירה אותו איתי, לא משחררת. כי הרי, גם המחשבה להתאבד היא נורא אנוכית, אני יודעת.
אני לא יודעת כל כך למה לצפות בפורום הזה, רק ניסיון נואש להתחיל לעשות משהו שבן הזוג שלי ביקש ממני ואני יודעת שלא אעשה לעולם, וזה לקבל טיפול תרופתי. מניסיוני כאחות לאחות אובדנית, כחברה לחברים אובדניים, ופשוט מתוך היכרות עם עצמי, זו דרך שאני לא רוצה ללכת בה. צחוק הגורל הוא, שאחת הדרכים שבהן אני מרגישה שאוכל למצות את עצמי כרופאה היא בתור פסיכיאטרית.
למרות כתיבת שורות אלו, ההקלה לא באה, ותחושת העצבות מורגשת מתמיד. והשנים הרבות שבהן אני מתמודדת עם אותה עצבות מוכיחות לי שהיא לא תעלם כל עוד יש בכוחי להרגיש.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/09/2017 | 18:57
44
החיים מתנה נפלאה שאלוהים נתן לעולם, והעולם יפה ומכיל שלמות. אחת המטרות בקיום להתמודד עם קשיים. חיי אדם מקודשים. צריך למצוא את החלקים היפים שבחיים ולנצל אותם היטב להנאה עצמית. רווחתו האישית של האדם הסובייקט צריכה להיות הכי חשובה בחייו וקודמת לכל. עליך לאהוב את עצמך ולהשקיע בעצמך, בהנאתך ובשמחתך. אהבה נוצרה כדי שיעזרו זה לזה, ובן הזוג שלך ודאי אוהב אותך מאד ומוכן להקשיב לקשייך ולנסות לעזור לך. האדם יצור חברתי ונוטה לאהוב, לכן הישארי עם אהובייך והשקיעי בהם.
לצפיה ב-'היי איטישוק'
היי איטישוק
03/09/2017 | 20:41
59
ברוכה הבאה.
כתבת, שאת מתמודדת עם דיכאון מגיל 13- תרצי לשתף איך התמודדת? ניסית טיפולים נפשיים או אחרים? תרופות? את מרגישה דיכאון או שאובחנת כסובלת מדיכאון ע"י איש מקצוע?
כתבת שאת לא רוצה טיפול תרופתי, אך השאלה החשובה בשלב הזה היא פחות באיזו דרך טיפולית לבחור, אלא מה המטרה של הטיפול התרופתי שהציע בן הזוג?
אם המטרה היא הקלה בתחושת העצבות שתיארת, יכול להיות שיש דרכים אחרות שיעזרו לך (ובאופן עקיף גם לבן הזוג שלך), שאינן כוללות נטילת תרופות.
לצפיה ב-'כאן אפשר להוריד את המסכות '
כאן אפשר להוריד את המסכות
( לעמוד שלי בתפוז )
03/09/2017 | 22:19
3
63

היי,
כל כך הרבה כאב מלווה אותך ,מדבריך נראה שעולה פער גדול בין מה שיש בחוץ לבין מה שיש בפנים...פער ששואב אנרגיה עצומה עד שהוא מותיר אותך בלי כוחות...בפנים כואב ועצוב... וכשאת לבד את לא מפסיקה לבכות ובחוץ את עוטה מסכה שמחה שהכל בסדר...
הדיכאון המלווה אותך כצל מגיל 13 מוכר לך גם מהסביבה הקרובה ביותר :אחותך וחברים עד שאולי הוא הפך לחלק מהאישיות שלך...לחלק המוכר והבטוח ונראה שההצעה של בן זוגך לקבל טיפול תרופתי מאיימת כי את לא מכירה את עצמך בלי הדיכאון...
כל כך מעייף להסתיר הכל בפנים...לדעת שלכאורה הכל אמור להיות בסדר כי יש הורים אוהבים ובן זוג תומך והתקבלת ללימודי רפואה בכל אוניברסיטה בארץ והכל נוצץ ומלמד על יכולות גבוהות שלך ושוב פער עצום בין הבפנים לבין הבחוץ,כל ההשגים האלה מותירים בך תחושת ריקנות...לא משמחים אותך ומגבירים את הפער בין הבחוץ והבפנים...
קשה כשאין מקום בטוח בו את יכולה להרשות לעצמך להיות את  בלי מסכות, בלי הצגות כי להיות עצמך אולי משדר חולשה וכשחלשים על פי מה שנשמע מדבריך נרמסים...
כפי שציינת הקשיים שמלווים אותך שנים רבות יכולים ,כנראה,להיות בסיס טוב להתמקצעות כפסיכיאטרית שתבין היטב מה חשים מטופליה...

לתמיכה נוספת אני רוצה להזמין אותך לצ'אט בו את יכולה להתכתב באופן ישיר עם מתנדב/ת שלנו בכל ערב מתשע עד חצות, ברגעים אלה ממש...דרך האתר שלנו : http://www.sahar.org.il/ החלונית בצד שמאל בעמוד הראשי.

חשוב לי שתעדכני מה שלומך ומה החלטת לגבי הטיפול התרופתי אנחנו כאן עבורך ...לאחוז את ידך ולתמוך ,אנחנו מקבלים אותך כמו שאת וכאן את יכולה לתת לעצמך להוריד מסכות ולמצוא את המקום הבטוח להיות את!!!
מאחלת לך לילה רגוע ושקט,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'אני לא חושבת שאיטישוק עם מסיכות'
אני לא חושבת שאיטישוק עם מסיכות
03/09/2017 | 23:57
2
62
איטישוק כתבה שמול אנשים היא נשארת אמיצה וחייכנית, אך זו לא בהכרח מסיכה! נדרש לא מעט אומץ מצידה להחשף כך בפורום, גם אם באנונימיות ולכן היא אמיצה מאד בעיני, ואין זו כלל מסיכה.
חוסר יכולת לחוות הנאה, כפי שאיטישוק ציינה הוא לא בהכרח דיכאון. (שאלתי אותה האם הדיכאון הוא אבחנה מקצועית ועדיין לא נענתי)
להיפך, היא ציינה שהיא מרגישה עצבות, ריקנות, פחדים, אשמה- אולי הרגש קיים ובהצפה מסוימת והמסיכה גם אם קיימת איננה בהכרח למטרת הסתרה אלא הגנה על הסביבה, כמעין מכסה לסיר שימנע ממנו לגלוש.
 
אנחנו לא יודעים על המציאות של חייה, היא כתבה שהוריה מעריצים אותה- אולי היא מגוננת עליהם, אולי הם לא יכולים להכיל את העצמה הרגשית שלה?
היא כותבת באופן בוגר לגילה , אם הפרטים שבכרטיס נכונים, יש לה אחות אובדנית והיא אולי מתפקדת כסוג של הורה לאחותה, או אפילו דמות לחיקוי עבור האחות שיכולה להיפגע במידה ותחקה את הדיכאון של אחותה הנערצת, למשל. (כשהאחות במילא אובדנית זה לא בהכרח חכם לשתף אותה בדיכאון שלה).
 
לכותבת יש בן זוג אוהב, אחים אוהבים ותומכים, הורים שמעריצים אותה, ואני כלל לא בטוחה שאין לה "מקום בטוח" באופן אובייקטיבי.
ההרגשה הסובייקטיבית שלה לגבי קיומו או חוסר קיומו של מקום בטוח, אינה בהכרח מקבילה במאה אחוז למציאות.
בכל אופן מתוך המידע הנתון לא ניתן להכריע בוודאות שאין כזה. 
 
אגב, לא הייתי ממליצה לאף אדם להוריד מסיכות באופן גורף בפורום
אם כבר להסיר מסיכות- לפחות להשתדל שיהיה בצד השני איש מקצוע, אדם שיהיה מחויב למשהו כלפיה, ושיהיו סיכויים אמיתיים שיוכל לעזור.
 
אם כי, כדי להעזר בצורה אידאלית מלבד איש המקצוע במקביל נדרשת מוטיבציה להעזר גם מצידה- ובינתיים שמעתי על בן הזוג שמעוניין בטיפול תרופתי, ופחות על המטרות של איטישוק עצמה..
לצפיה ב-''
05/09/2017 | 13:15
1
52
היי, 
לשאלתך אובחנתי בגיל צעיר על ידי פסיכיאטר ובמרוצת השנים נפגשתי עם פסיכולוגים ופסיכאטרים שונים. בנוסף, חקרתי על נושא של הפרעות אישיות ומחלות נפשיות בספרות מקצועית (השגתי אותה בדרכים לא כל כך כשרות) וגם למדתי על בשרי מעצמי ומאנשים שקרובים אלי, מחוות דעת מקצועיות של פסיכיאטרים ופסיכולוגיים עלי ועל האנשים שמקיפים אותי. קראתי גם את מה שמפורסם בחוץ, על ההיסטוריה של התרופות הפסיכיאטריות, על האנטומיה של הדיכאון ועוד. אני מרותקת לנושא הזה גם מתוך עניין גרידא, וגם כדי להבין את עצמי ואת מה שאני חווה יותר טוב.
עם הזמן למדתי שאם באמת הייתי רוצה עזרה, הייתי ממשיכה בטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי, הייתי משתפת פעולה עם כל מי שהיה מושיט לי יד. אבל האמת היא, שאני לא רוצה לרפא את הדיכאון, כי אני מחכה לרגע שבו הוא יספק לי את האומץ לעשות את מה שאני רוצה לעשות.  
את צודקת בהרבה דברים שכתבת, מלבד המקום הבטוח. נאלצתי מספר פעמים לשתף את ההורים שלי בתחושותיי, והתגובות נעו בין "תפסיקי לנסות להיות כמו אחותך, זה לא באמת מה שאת מרגישה" לבין "את לא חושבת שקשה לנו מספיק?". ההורים שלי מדהימים, אוהבים ותומכים, ומתמודדים עם קשיים מכל הכיוונים, לא רק מצד אחותי. אני לא רוצה לגרום להם עוד סבל, ולא רואה את הטעם בלהעציב אותם בדרך, כשבסופו של דבר היעד ישאר אותו יעד. 
ברגעים קטנים של שמחה, למשל כשאמא מפגינה את ההערכה שלה כלפיי ומרעיפה עלי אהבה, אני נאלצת לעמוד על הפער בין כל מה שמופגן כלפי הדימוי שיצרתי לעצמי, לבין כל מה שמתחולל בפנים, בידיעה שלו הייתי נחשפת המצב היה שונה. המקום הכמעט בטוח שלי, היחיד שהצליח לספק לי מנות קטנות של מה שאפשר לכנות כאושר, הוא בן זוג שלי. חשבתי הרבה על למה דווקא איתו הצלחתי לחוות תחושות כאלה, והגעתי למסקנה שזה כי הוא מכיר את הצדדים הלא טובים שלי, ובכל זאת בוחר לאהוב אותי בכל יום מחדש. זו תחושה ממלאת, ושונה. ויחד עם זאת, עדיין לא מצליחה לגרש את המחשבה שיהיה לו יותר טוב בלעדיי. 
 
תודה על תשומת הלב. 
ורק פרט קטן, itisok- It Is OK :)
לצפיה ב-'ל-It is ok- סליחה על עיוות שמך '
ל-It is ok- סליחה על עיוות שמך
05/09/2017 | 16:09
41
כתבת שבן הזוג שלך חושב שעלייך לקבל עזרה מקצועית - את יודעת מדוע? 
 
לצפיה ב-'קודם כל בהצלחה בלימודים'
קודם כל בהצלחה בלימודים
04/09/2017 | 06:10
5
58
אני חושבת שהגיוני להיות קצת בדיכי וזה במיוחד על רקע פרפקטציוניסטי כמו שאת מתארת. הכל בסדר ואת נורמטיבית לחלוטין.

מה עם שיחות דרך אגב? פסיכולוג לא פסיכיאטר.

אני כן אבל תוהה אם באמת לימודי רפואה אם כך יתאימו או שאולי כדאי לבחור משהו אחר? אחרי הכל מדובר במסגרת סופר מגה תובענית ומלחיצה במיוחד....ודרך אגב הכרתי הרבה אנשים שנגיד בראש רצו להיות רופא אחד ובסוף הלימודים בכלל בחרו התמחות אחרת לחלוטין.אז אולי לא כדאי להתקבע מראש על פסיכיאטריה..במיוחד כשאת לא מאמינה במיוחד בתרופות האלה.

הרבה בהצלחה ואת מוזמנת להשאר פה בפורום ולקבל תמיכה ובהצלחה בלימודים :-)
לצפיה ב-'הלימודים עצמם דווקא לא קשים'
הלימודים עצמם דווקא לא קשים
04/09/2017 | 07:40
2
50
העבודה יכולה להיות מלחיצה (כמובן כתלות בהתמחות)
לצפיה ב-'לא? לי נראה שהשננת אימתנית במיוחד ברפואה'
לא? לי נראה שהשננת אימתנית במיוחד ברפואה
04/09/2017 | 08:06
1
57
זה אולי לא תובעני מאוד מבחינה אינטלקטואלית, אבל רבאק - איך הם מצליחים לזכור כל כך הרבה? מעט האנטומיה שלמדתי השנה, שכללה שמות של כל מני זיזים גרמיים שנשמעים כמו קללות (יא גרייטר טורכנר אחד! חכה תקבל איזה סטילואיד פרוצס לפנים!)  ושלל מני ירקות מסורבלי שם (סטרנו-קליידו-מסטואיד מישהו?) על אחיזותיהם ופעולותיהם - שכנעו אותי שיש לחוש רחמים עמוקים כלפי אותם סטודנטים מסכנים שבנוסף לזה משננים גם כלי דם ועצבים - וזה רק במערכת השלד והתנועה, שהיא עצמה רק חלק מלימודי אנטומיה - שהפ עצמם רק חלק קטן ממערך השננת. שמות של מחלות ותסמונות, עם האיטיולוגיה והדיאגנוזה והפרוגנוזה של כל אחת? אני מניחה שגם את זה צריך, בסופו של יום (או סמסטר) לשנן? ולהבחן?
זה מלחיץ הרבה יותר מלימודים שדורשים הבנה, לדעתי...
 
לצפיה ב-'אז ככה'
אז ככה
04/09/2017 | 08:15
56
מבחינה אינטלקטואלית זה די ברור שהם לא תובעניים - יש חוסר פרופורציה זועק בין רף הקבלה לבין היכולות הנדרשות. בשונה מאוד מלימודי מתמטיקה /פיסיקה / הנדסה / מדעי המחשב.
לגבי השננת - היא רק נראית מפחידה. אתה לא נבחן על כל החומר במבחן אחד - זה מחולק. וגם הקורס שנראה לך מפחיד באנטומיה - מסתכלים על ציור בנטר מספיק פעמים וזה נכנס.
מי שרוצה לסיים כמצטיין דיקן כל שנה, בהחלט צריך להשקיע. מי שמסתפק בממוצע סביב 85 - זה הרבה יותר קל ממה שנראה לאנשים מבחוץ.
 
לצפיה ב-'אחוז התאבדויות גבוה במיוחד...'
אחוז התאבדויות גבוה במיוחד...
04/09/2017 | 12:59
1
80
בקרב רופאים. כמו גם אחוז התמכרויות לחומרים נרקוטיים.
מצד שני יש "תקדים" מפורסם של רופאה פסיכיאטרית שיש לה מחלת נפש לא קלה: קיי רדפילד ג'יימסון, ואני מניח שיש עוד עשרות שלא כתבו ספר או "יצאו מהארון".
 
לימודים הם כן מסגרת תובענית, אולי לא דורשת את אותן יכולות מנטאליות כמו מדעי המחשב, אבל המשך שלהם "מפצה" על זה.
 
 
לצפיה ב-'מעניין למה. כי יש להם גישה קלה יותר לדרכים נוחות לעשות זאת?'
מעניין למה. כי יש להם גישה קלה יותר לדרכים נוחות לעשות זאת?
04/09/2017 | 21:43
23
לצפיה ב-'היי'
היי
04/09/2017 | 13:08
4
76
טוב ענו לך פחות או יותר על הרבה דברים, אני אתמקד על הקטע התרופתי ואולי תתענייני גם לקרוא על תופעה פסיכולוגית שנקראת "סינדרום המתחזה".
 
לגבי התרופות כתבת שאת לא מאמינה בדרך הזו מנסיון של אחרים ומהכרות עם עצמך, אבל אולי תוכלי להסביר לעצמך למה, בעצם? אני חסיד של טיפול תרופתי כי לי אישית זה עזר, מנסיונות בודדים ודי מהר (אבל רק אחרי הרבה זמן שבהם גם לא הסכמתי להעזר בזה ונטלתי אותו בצורה לא סדירה). זה לא משהו שישנה את תפיסת העולם שלך, כי העולם עדיין יהיה "אכזר, ואנשים מתעמרים ומנצלים חולשות של אחרים" בראיית העולם שלך" (וכן, קצת גם במציאות עצמה) אבל זה יתן לך מרווח נשימה להתמודד עם זה, למשל באמצעות טיפול.
 
כי ראיית העולם שלך נשמעת לכאורה מאוד... הגיונית ונכונה (ואכן, יש מחקרים שמראים שאנשים דיכאוניים הם לא כל כך פסימיים כמו שהם יותר ריאליסטיים מאנשים בלי דכאון) אבל יש בה הרבה כשלים מחשבתיים, לוגיים שטיפול יוכל לשפוך עליהם אור.
 
בהצלחה!
לצפיה ב-''
05/09/2017 | 13:22
3
65
תודה רבה על הקישור! מאוד מעניין, ואני יכולה להזדהות עם הרבה מהכתוב שם. 
אני גם מעודדת הרבה מהקרובים שלי להתחיל, או להמשיך, טיפול תרופתי, ואין לי ספק שהוא יכול לעזור להרבה מאלה שמתמודדים עם הקושי הזה. אבל אני חושבת שבהרבה מקרים הוא לא יכול לבוא לבד, אלא להיות מלווה בטיפול קוגניטיבי או פסיכולוגתי מסורתי, ובעיקר עם רצון ואמונה שהמצב ישתפר. אני פשוט לא נופלת בתוך כל הקטגוריות. 
לצפיה ב-'בכיף '
בכיף
05/09/2017 | 17:55
42
זה נכון שתרופות יעילות במיוחד עם טיפול פסיכולוגי, ולפעמים בלעדיו השיפור שיכול להיות איתן הוא בר-חלוף.
 
אמונה ורצון זה דברים שהייתי קורא להם מוטיבציה, עוד משהו שתרופות ספציפית (לא רק אנטי-דכאוניים, אצלי נגיד גם ריטלין) יכולות לתת.
 
 
לצפיה ב-'אף אחד לא נופל על קטגוריה במדויק'
אף אחד לא נופל על קטגוריה במדויק
06/09/2017 | 12:02
1
39
מפליא אותי שאת חושבת שכן...הד.ס.מ מאפיין הפרעות נפשיות ולכל בן אדם יש קצת תסמינים מכל מיני מחלות נפש - נורמטיבי לחלוטין.

השאלה היא מתי ההפרעות או התסמינים הופכים לקליניים ויוצרים הפרעה לחיים תקינים - כשזה קורה אז "מאבחנים" אותך וגם אז יש כל כך הרבה מקרים שנחשבים nos שזה לא ממש משנה.

נשמע לי שאם כבר יש לך יותר תסמיני אישיות גבולית מחשיבה מאוד שטחית ממה שניכר בין השורות. דעתי האמיתית אני במקומך כנראה לא הייתי נרשמת ללימודים לוקחת שנה הפסקה מהחיים מתחיחה לעבטד ולגור לבד ולהיות רווקה כדי להחליט מה את הולכת לעשות בחיים לפני שהייתי נכנסת ללימודים תובעניים ונשארת במערכת יחסים שכנראה הרסנית כלפייך לא בגלת בן הזוג אלא בגלל שאת לא שלמה עם עצמך אז אין כל כך מקום לזוגיוץ כרגע בחייך...אבל שוב זה דעתי האישית וזה מה שאני הייתי עושה ואני זה בהחלט לא את.

חות מלאחל הצלחה ואושר ושלמות עצמית אין לי הרבה מה להגיד כל כך..
לצפיה ב-'איך הצלחת למצוא הפרעת אישיות גבולית, אפילו תסמינים? '
איך הצלחת למצוא הפרעת אישיות גבולית, אפילו תסמינים?
06/09/2017 | 12:08
11
לצפיה ב-'הי...'
הי...
06/09/2017 | 23:43
4
43
אני מצטערת לקרוא על הרגשות הקשים שאת מתמודדת איתם... קראתי, ולא ידעתי מה לכתוב לך, כי התחושות שאת מתארת מאוד מוכרות לי. גם הגיכאון, וגם ההרגשה שכאילו אני צריכה להצדיק את קיומי בעולם, שלא לגמרי בטוח שאני מספיק טובה כדי לתפוס פה מקום, כדי לכלות פה משאבים...
מה את חושבת שהיה יכול לעזור לך, להקל עליך? את מתמודדת עם דיכאון מעל עשר שנים. בכל השנים האלה בטוח היו לך תקופות יותר טובות ופחות טובות. את יכולה לנסות לחשוב מה מביא את הטובות?
אני לא הייתי ממהרת לוותר על הלימודים כמו שכתבו לך. אני חושבת שלהיפך: אם לא תהיי עסוקה בדברים חיוביים ולא תצליחי לשמור על הפאסון שאת מציגה לעולם - תשקעי בדיכאון יותר גדול.
למה את לא רוצה לנסות טיפול תרופתי אם את מאמינה בפסיכיאטריה (מספיק כדי לרצות להתמחות ולעבוד בזה...)? ומה לגבי טיפול פסיכולוגי? ניסית אי פעם?
לצפיה ב-'הערה לא קשורה לשחר -זהו זה!. קושי להכניס'
הערה לא קשורה לשחר -זהו זה!. קושי להכניס
06/09/2017 | 23:55
3
47
אויר כי את מרגישה לא ראויה ושאין לך הצדקה קיומית.
טוב בי
לצפיה ב-'המשך שחר אולי תנסי לעשות'
המשך שחר אולי תנסי לעשות
06/09/2017 | 23:57
2
38
לך רשימה של האמונות שעולות בך בנוגע ללהכיל ולקבל מהעולם שפע
ואז תעברי עליהן בטיפול או שתחשבי עליהן ותתרגלי את הנשימה שדיברנו עליה תוך כדי
לצפיה ב-'כלומר יש לך פה כמה אמונות שונות'
כלומר יש לך פה כמה אמונות שונות
06/09/2017 | 23:58
1
11
לצפיה ב-'אני לא בטויה שאני מזהה כמה אמונות שונות....'
אני לא בטויה שאני מזהה כמה אמונות שונות....
07/09/2017 | 08:15
8
לצפיה ב-'שאלה לבילי ולשאר חברי הפורום'
שאלה לבילי ולשאר חברי הפורום
04/09/2017 | 00:51
2
96
אני רוצה להתפלל סליחות
יש בחור חמוד שהיה מתח מיני שנה שעברה בסליחות
גילתי שהוא גם חיפש אותי בפייס
שנה שעברה הסתכלו עליי בחורים
התארגנתי הלילה לתפילה
התלבשתי
התבשמתי
וראיתי במראה בחור שמנמן עם פנים פחות יפות משנה שעברה
אחותי ראתה אותי אמרה מעלף אבל לא יודע אם להאמין לה
אז נשארתי בבית
ובלי קשר לאותם בחורים אני רוצה להתפלל סליחות
אבל חושש שהחוסר מבטים יפגע בי
זה יגרום לי להרגיש שבאמת התבגרתי והתכערתי
וזה גם יתן לי צער על אותם שנים שכן הייתי חתיך וכן רצו אותי אבל הסתבכתי עם עצמי ולא זרמתי.. מן צער כפול


עכשיו בגלל שאני רוצה להתפלל סליחות
תוכלו לתת לי טיפים איך להתגבר אם לא יהיו מבטים ואולי גם אותו בחור לא הסתכל - איך אתמודד עם עוצמת הפגיעה? אני ממש רוצה להתפלל. תודה.
לצפיה ב-'העצה שלי - תתפלל בבית'
העצה שלי - תתפלל בבית
04/09/2017 | 11:09
45
בבית יהיו לך פחות הסחות דעת, ותוכל לזכור שהמטרה שלך היא לשוחח עם בורא עולם והתחטא לפניו, ולא לחפש מבטים מבחורים.
לצפיה ב-'היי נייק, '
היי נייק,
05/09/2017 | 19:06
46
בכלליות יש לי שתי הצעות שונות
1. בבית הכנסת לא לנסות להתגבר על הפגיעה
אם אתה יודע מראש באיזה בית כנסת הבחור מתפלל- נסה להגיע לבית כנסת אחר, במידה וזה אפשרי.
במקביל אולי כדאי שתנסה מראש לא להתבלט- להתבשם פחות וכדומה. ברגע שפחות תמשוך תשומת לב יתכן ויסתכלו עליך פחות, והדבר יקל עליך להתפלל.
 
2. במקביל אם יש לך רצון להיות בקשר עם אדם מסויים, תחשוב איך ומתי תוכל ליזום איתו קשר ולבדוק האם הוא מעוניין.  
(ולפני כל יוזמה מצידך תיקח בחשבון את האפשרות שהוא יסרב). 
לצפיה ב-'שאלה פרקטית'
שאלה פרקטית
03/09/2017 | 13:47
3
91
אני רוצה לרדת מהריספרדל.
אני רוצה שזה יהיה עם ליווי של פסיכיאטר.
אני לא רוצה את הפסיכיאטר הקודם שלי, כי יש לי ביקורת עליו.
לצערי, דעתם של ההורים שלי נחשבת בעניין כי הם אלה שיתנו את הכסף.
שאלתי את הפסיכיאטר הנ"ל לגבי טיפול דרך קופת החולים (תיאורטי מאוד, כי אימא שלי בטוחה שכל מעסיק עתידי דבר ראשון ישלח האקר לגנוב את התיק הרפואי שלי, ואי אפשר לשכנע אותה) והוא ענה שהם נותנים רק 4 פגישות בשנה. לייעוץ זה נחמד אבל טיפול זה לא.
מה ששכחתי להזכיר הוא שרק לרדת מהתרופה הזאת זה לא הכול. אני רוצה למצוא קומבינציה אחרת, אם אפשר כזאת שתכלול תרופות נגד התמכרויות לאלכוהול ולסיגריות (אם הן קיימות).
בקיצור, מה לעשות?
מקווה שהייתי קוהרנטי.
לצפיה ב-'שאלה למיזנתרופ'
שאלה למיזנתרופ
04/09/2017 | 23:24
2
42
אם הבנתי נכון, יש לך פסיכיאטר פרטי שהוריך משלמים עליו, ואתה מעוניין לעבור לפסיכיאטר אחר ולנסות שינויים תרופתיים, שיתכן וידרשו יותר ממפגש אחד להגעה לקומבינציה המתאימה לך.
אמנם יש לך אפשרות למספר מפגשים עם פסיכיאטר ללא תשלום דרך קופת החולים, אך אמא שלך מעדיפה שתפנה לפסיכיאטר לא דרך קופת החולים.
 
מהי ההעדפה הטיפולית שלך? ומה הוריך חושבים על כך?  
לצפיה ב-'מצטער על התגובה המאוחרת'
מצטער על התגובה המאוחרת
07/09/2017 | 04:17
1
23
החל מחודש מרץ אין לי פסיכיאטר. יש את הפסיכיאטר לשעבר, וכשדיברתי אתו הוא אמר שהקופה מספקת רק ייעוץ, כלומר 4 מפגשים בשנה, לא טיפול.
נדמה לי שבאותה שיחה אמרתי לו, אני מקווה שבעדינות, שאני רוצה להתחיל מחדש עם מישהו אחר. יש הרבה סיבות לכך, אבל אני לא רוצה לחשוף אותן פה.
הבעיה תהיה אם ההורים שלי לא יסכימו. אני מתכנן להגיד להם שאני רוצה פסיכיאטר חדש רק אחרי שאני אקבל מהקודם המלצה על אחד. אני לא יודע אם זה יצליח אבל בטוח שאני לא רוצה להמשיך עם המצב הנוכחי.
לצפיה ב-'בהצלחה!'
בהצלחה!
07/09/2017 | 15:41
4
לצפיה ב-' - פניה לבעלי כלבים עם הצעה לרכישת כלבם'
- פניה לבעלי כלבים עם הצעה לרכישת כלבם
04/09/2017 | 14:12
61
לצפיה ב-'אולי אני נמשך לבנות ואני מדחיק את זה?'
אולי אני נמשך לבנות ואני מדחיק את זה?
03/09/2017 | 00:48
4
84
כשעברתי לתיכון בנים ובנות הרגשתי שנמשכתי לבנות שם והדחקתי את זה כאילו זה דבר אסור. עם הזמן מרוב שהדחקתי המשיכה ירדה והמשיכה לבנים המשיכה.
באותה תקופה בעיקר נמשכתי למראה נערי - אולי מה שהכי קרוב לאישה? משהו עדין?

אני מרגיש שאכזבתי המון אנשים. אכזבתי את ההורים שלי, אכזבתי את המשפחה מצד אבא שהתרחקתי מהם בגלל שאני מסתיר את הנטיה המינית (והם יודעים את זה מזמן זה מה שבת דודה שלי אמרה לי), אכזבתי את עצמי המון.

גם זה שאני נמשך לגברים ועדיין מפחד להפגש. החוסר ביטחון.
האכזבה להורים מתבטאת בחדר לא נקי ומסודר, בלאגן בכל מקום שהולך בבית, נטיה מינית שלא לדעתם, התנתקות גדולה יותר מהדת מבעבר שהייתי יותר קרוב לשם, בעיות נפשיות וטיפולים. אבל הם פחות מעניינים אני יותר מעניין את עצמי, מה גם שייתכן שהבעיות שלי הגיעו בחלקם מהם.

אני מרגיש רע.
אני נוסע באוטובוס ומסתכל על בחורים והלילה לשם שינוי חלק החזירו מבטים. אני נוסע ואני מפוחד - אני לא אגש, מפחד מדחיה. גם בדאנס בר לגייז וגם באפליקציית הכרויות לגייז. יש לי בעיות אסתטיות בגוף וקשיים לשנות אותם. יש לי מלא בעיות: קשיי תפקוד חמורים, בלבול בחיים, חוסר מוטיבציה, עצבות ועוד...

אני תמיד התחברתי לבנות: הקשר שלי לבנות די טוב והחיבור הוא מידיי, הרבה יותר קל לי עם בנות ואני מקבל את רוב סוגי הבנות ברוב הגילאיים והצורות בניגוד לגברים שבעיקר צעירים חמודים או יפים מעניינים אותי. מה זה אומר עליי?

אז ניסתי לפני 5 שנים לצאת לדייט עם בחורה. סגרתי את הפייסבוק , פתחתי כרטיס באתר הכרויות ונפגשתי איתה. צעירה חיילת או חיילת משוחררת כבר לא זוכר.. נפגשנו, התנשקנו. יום אחד היא אומרת לי שיש לה בית ריק ותפסתי רגליים קרות ונעלמתי לה.

שנתיים אחרי נפגשתי עם בחורה במועדון ונסעתי אליה הבייתה לסטוץ והרגשתי שזה היה פושר, אולי כי זה רק ההתחלה וזה הפעמים הראשונות עם בחורה, אולי גם ברגע שאמרה לי את גילה ירד לי ממנה. למרות שבמראה היא נראתה נורא צעירה חשבתי יותר ממני, ברגע שהבנתי שיותר גדולה לא יודע פשוט ירד לי.

אוף, למה אני כזה מתוסבך.

בתחושה שלי המון פעמים בחיים הייתי קרוב להצלחה, המון דברים היו קרובים במרחק נגיעה: בנים ובנות שרצו אותי ופחדתי ואם הייתי מתקרב אולי היה קורה משהו, בעבודה יכולתי בקלות להתקדם ולא עשיתי זאת, רק לקרוא קצת טקסטים על תחום המקצוע שרוצה להכנס אליו ולהכנס, יש כסף רק לשלם לסדנת ביטחון וכו' וכו'. בתכלס יש הכל והכל כל כך קרוב ואני נעלם.

נכון שכרגע לא בשל לעזוב את בית ההורים ההרסני, אבל ייתכן מאוד שהקושי שלי בלהתקדם בחיים נגרם מהמגורים הבעייתים איתם. בתחושה שלי המון פעמים אני במתח ועצבים וקשה לי לבצע דברים - זה לא קל שהמון פעמים ביום מרימים עליי את הקול ומשמיצים אותי במילים פוגעניות ורעות.
לצפיה ב-'הי נייק,'
הי נייק,
03/09/2017 | 13:46
1
49
אתה לא מוכרח להיות ביקורתי כל כך על עצמך. ולא תכנה את עצמך בשמות גנאי כמו 'מתוסבך'. אפשר למצוא מילים חיוביות יותר.
אחת מהן היא מורכבות, צדדים רבים שיש בך גם כשחלקם מנוגדים: אולי אתה רוצה מצד אחד לעזוב את בית ההורים למקום שבו לא ירימו עליך את הקול ויפגעו בך במילים רעות, ומצד שני אתה כמהה להסתדר עם ההורים שלך, לקבל הערכה מהם, לא לברוח.
אתה כותב שאתה יותר מעניין את עצמך, אבל מצד שני סובל מחוסר ההערכה של הוריך ושל אחרים. אולי אתה מציג משאלה שלך, להיות בלתי תלוי באחרים אך בכל זאת אתה מושפע מהם.
אתה מצד אחד נפגע משיפוטיות של הוריך או של אחרים ומצד שני נשמע שאתה מחפש הגדרות, "מה זה אומר עלי?"
יש בך חלק שמחפש מישהו שיקבע, אולי יאשר לך שאתה בסדר למרות ההערות של הוריך שחולקים עליך, לא מעריכים מספיק וכדומה.
ויש בך גם חלק אחר שלא רוצה שישפטו אותו, שלא רוצה להיות מתויג.
אתה מורכב, כמו רובינו. זה לא אוטומטית הופך אותך למתוסבך.
ויש כל מיני אפשרויות להתמודד, כפי שכתבת יש סדנאות ביטחון, טיפולים, אפשרות לעבור דירה. אולי קשה לך לבצע דברים- מכיוון שלא החלטת מה אתה רוצה להשיג, ובמקרה הזה ההיסוס שלך יכול לחסוך לך בחירה מוטעית.
ברגע שיהיה לך ברור לאן אתה רוצה להגיע יתכן ויהיו לך יותר כוחות לממש את הבחירה ולבצע תכניות שיקדמו אותך לעבר המטרה. 
ובינתיים, אם אין לך מטרה- לאן אתה ממהר?
לצפיה ב-'תודה'
תודה
04/09/2017 | 00:48
22
לצפיה ב-'שלום'
שלום
03/09/2017 | 22:26
23
מותר להתנסות במה שרוצים, אבל צריך שיהיה לך ולאחרים נוח עם זה. תוכל לנסות קשר עם בנות, אולי בכלל תגלה שאתה סטרייט ואז כל הצער על אי הצלחה עם גברים ייפסק. אם תרגיש שנוח לך עם בנות, אין סיבה שלא תעבור לזה.
 
לצפיה ב-'קבלה כמפתח לשינוי'
קבלה כמפתח לשינוי
( לעמוד שלי בתפוז )
06/09/2017 | 22:39
12

 הי נייק יקר,
נשמע שאתה מאשים את עצמך על כך שיש לך בעיות. שאתה מאכזב אנשים. שאתה מי שאתה. אתה חושב: אולי אם המשיכה לבנות לא היתה יורדת, אולי אם הייתי עוזב את הבית, אולי אם הייתי פשוט מתקדם בעבודה שלי, בלי עכבות... אולי הכל היה אחרת. ובינתים זה לא אחרת, וזה נשמע כאילו באיזשהו מקום אתה לא מקבל את הנייק שאתה. "מתוסבך", אתה קורא לעצמך. ואהבתי את תגובתה של בילי אליך, וזה שאמרה שאתה לא מתוסבך, אלא מורכב. אתה מורכב, וזה אומר ש"תוכנית ההפעלה" שלך רגישה יותר, שאתה רגיש.
חשבת, שאולי בעיות הן חלק חיוני מחיים דינמיים, משתנים, ושההאשמה העצמית שלך אינה אלא יוצרת בעיה נוספת? כתבת בהודעה אחרת שאתה רוצה לשנות את המציאות, ושגם הצלחת בכך. זה מרשים. ואולי לפעמים, בשביל לשנות, צריך לקבל? אתה מי שאתה. ולפעמים עולות שאלות לגבי מי אתה. לפעמים הזהות לא ברורה כל כך. זה נותן לך אפשרות לחקור. ויש דברים שהם לא בהכרח אתה, נושאים של ביטחון עצמי או תפקוד שאתה רוצה לשנות, וכל זה יכול להיות כיוון שנכון לך. אבל אולי, כדי לסלק את העצבות, תוכל להכיר בעצמך ולקבל את עצמך, ולא לנסות לכופף את האני שלך למה שהחברה, או הנורמה, דורשים שתהיה.
 
לצפיה ב-'היום אני מרגיש'
היום אני מרגיש
31/08/2017 | 20:18
2
89
שכמעט הגעתי לשלמות רוחנית שאולי תאפשר לי להפוך למושלם ולשפר את העולם. ההתעניינות בתחביבים עובדת, והחונך שלי אמר לי שלא מסוכן להגיד "אתה יכול להבין שאין לי" כי זו רק צורת ניסוח אחרת.
לצפיה ב-'נשמע לי תחילתו של שינוי גדול'
נשמע לי תחילתו של שינוי גדול
02/09/2017 | 23:44
1
39
אני שמחה לראות שמצבך הרגשי משתפר !
לצפיה ב-'תודה מצבי הרגשי בסדר '
תודה מצבי הרגשי בסדר
03/09/2017 | 14:43
35
אני בעיקר שואף להגיע לרמות רוחניות נעלות יותר, ואני נלחם על הרוחניות.
 
לצפיה ב-'וולבוטרין דחוף בבקשה'
וולבוטרין דחוף בבקשה
03/09/2017 | 00:41
3
61
היי,
בדרך כלל אני לוקח את הכדור ב-10 בבוקר, היום שחכתי ולקחתי ב-13:00 בצהריים, האם אני יכול לחזור ולקחת ב-10 בבוקר או שאני צריך לקחת ב-13:00?
קראתי באינטרנט שצריך לקחת כל 24 שעות...
 
ועוד שאלה, מותר להפסיק את השימוש ביום כיפור בתרופה? או שאסור להפסיק?
 
תודה לעונים
לצפיה ב-'מהמעט שקראתי זו עלולה להיות תרופה מסוכנת-נדרש מעקב פסיכיאטרי'
מהמעט שקראתי זו עלולה להיות תרופה מסוכנת-נדרש מעקב פסיכיאטרי
03/09/2017 | 01:12
46
זו כבר לפחות הפעם השניה החודש שאתה מזכיר את שמה של התרופה ומעולם לא שמעתי עליה וקראתי עליה מעט באתר הזה,
ומשך את תשומת ליבי המשפט הבא:
"באופן פרדוקסלי, אחת התופעות שעלולות להופיע בנטילת וולבוטרין, היא התחזקות של המחשבות האובדניות, שעשויות לאפיין גם ככה חולי דיכאון. חשוב מאוד לקבל את הטיפול התרופתי תחת מעקב פסיכיאטרי, וטיפול פסיכותרפויטי, על מנת לאתר בזמן את התחזקות האובדנות, ואף להחליף טיפול תרופתי במקרה הצורך.
 
אגב, לפי האתר הזה "יש לשמור על מרווח זמן של 24 שעות לפחות בין מנה למנה".
מצד שני במקום אחר כתוב: "אם רוצים להפסיק את נטילת התרופהיש להפחית את המינון בהדרגה כדי למנוע תסמיני גמילה קשים. אסור להפסיק את השימוש בתרופה, אלא אם הורה על כך הרופא בצורה מפורשת." (ב"איך משתמשים").
 
ובנוסף יש אזהרה שכתובה כמעט בכל מקום על התרופה הזו:
"בשבועיים הראשונים לנטילת התרופה גדל הסיכון למחשבות אובדניות - במיוחד במטופלים בני 25 ופחות. הסיבה: לרוב חולפים שבועיים (ולפעמים זמן רב יותר) עד שהתרופה מתחילה להשפיע. אם צצות מחשבות על התאבדות או על פגיעה עצמית, יש לדווח על כך לרופא המטפל. על קרובי משפחתו של המטופל לעקוב אחרי התנהגותו ולדווח לרופא המטפל על כל שינוי שיכול להעיד על החמרה במצבו הנפשי כמו דיבורים על התאבדות והתנהגות תוקפנית."
 
 
מכיוון שהתחלת לקחת את התרופה לא מזמן, ויש לך שאלות חוזרות לגבי הנטילה שלה, ומכיוון שזו תרופה שנחשבת 'קו שני' לדיכאון חמור יחסית, ויש לה תופעות לוואי שעלולות להיות קשות ומורכבות- במקרה זה, למרות שיתכן ויש כאן אנשים שהתנסו בתרופה ויכולים לספר מניסיונם, מוטב לך לפנות לפסיכיאטר ולקבל ממנו מענה, אפילו טלפוני, או מאיש מקצוע אחר שיכול לברר מול פסיכיאטר אחר.
אם כבר התחלת טיפול אתה רוצה שיעזור ולא יגרום ליותר נזק מאשר תועלת
ובשאלות החשובות שהעלית רצוי שתפנה לאיש מקצוע לדעתי.
 
אני מקווה שאתה לא מאוכזב מהתשובה שלי
תרגיש טוב.
לצפיה ב-'אלה לא שאלות לפורום'
אלה לא שאלות לפורום
03/09/2017 | 12:55
36
אתה שואל שאלות שיש להפנות לרופא המטפל.
 
בגדול מה שמכתיב את תדירות התרופה הוא הפרמקוקינטיקה שלה. כלומר באיזה קצב רמתה עולה לרמה מירבית (תלוי בקצב הספיגה והזמינות הביולוגית) ובאיזה קצב היא מתפנה מהגוף (לרוב אחרי מטבוליזם בכבד והפרשה דרך הכליות). כלומר, זה לא תלוי רק בתרופה עצמה, אלא גם בפיזיולוגיה של האדם שנוטל (למשל חולה עם אי ספיקת כליות) ולעתים גם באינטראקציה עם תרופות אחרות.
 
בנוסף , נתון חשוב הוא החלון התרפואטי של התרופה. של תרופות עם חלון צר (כגון ליתיום או דיגוקסין) היכולות להיות חסרות תועלת מחד גיסא או רעילות מאידך גיסא, ברגע שיוצאים מהחלון.
 
בקיצור- פנה לרופא שרשם לך את התרופה או לרופא המשפחה שלך (אשר צריך להכיר את התמונה הרפואית הכוללת לגביך)
 
לצפיה ב-'לא ככ משנה השעה'
לא ככ משנה השעה
03/09/2017 | 13:38
35
כן חשוב לקחת כל יום גם בכיפור.
יכול לחזור לקחת ב10 כרגיל.
לצפיה ב-'טריגר דכאון שבת'
טריגר דכאון שבת
02/09/2017 | 08:16
7
101
סתם בדאון בהתקף שוב אין לי כוח לחיים האלה וכל זה. מבאס ולא ממש בא לי לעשות היום כלום. רק לישון ולקוות שזה יעבור.

לצפיה ב-'הי שמי'
הי שמי
02/09/2017 | 14:50
51
תרגישי טוב. זה יעבור לפעמים טוב לישון קצת.
מחר יום חדש
לצפיה ב-'שלום'
שלום
02/09/2017 | 15:40
32
לפעמים לא מתחשק לעשות דברים ואפשר לנוח ולהירגע מעמל היום. אפשר גם לחשוב על דברים שאוהבים, ואפשר בחלק מהזמן לעשות דברים שאוהבים. החיים יפים וכדאי לנצל אותם בתבונה.
 
לצפיה ב-'מחכים לך הערב בצ'אט אם תרצה... '
מחכים לך הערב בצ'אט אם תרצה...
( לעמוד שלי בתפוז )
02/09/2017 | 16:36
34
היי שמי יקר, 
 
אני שומעת שזה יום בו אתה מרגיש מותש, מרוקן מאנרגיות, ואולי זקוק למישהו שיהיה פה להחזיק ביחד את התקווה, אנחנו תמיד כאן עבורך, ומזמינה אותך לבוא לשתף קצת יותר בצ'אט הערב החל מתשע. 
 
לבנתיים שולחת חיבוק מחזק, 
שלך,
מתנדבת סה"ר 
לצפיה ב-'היי שיימי'
היי שיימי
02/09/2017 | 16:59
42
מכיר את זה מקרוב. כמו שאת מבינה בעצמך, אין הרבה מה לעשות בשלב הזה, רק לנסות לישון ולחכות שזה יעבור... שיהיה בהצלחה עם זה! שולח לך חיבוק וירטואלי.
לצפיה ב-'מקווה שאת כבר מרגישה יותר טוב...'
מקווה שאת כבר מרגישה יותר טוב...
02/09/2017 | 20:19
6
לצפיה ב-'שיימי,'
שיימי,
02/09/2017 | 23:55
44
אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב. מקווה שהשבוע ימלא אותך כוחות חיוביים והרגשה טובה.
 
לצפיה ב-'עדכון הכל בסדר'
עדכון הכל בסדר
06/09/2017 | 14:07
22
תודה על העזרה.

מה שנקרא ברוך בורא פרי הבנזו...;-)
לצפיה ב-'אני נלחם כי אני לא רוצה להשלים'
אני נלחם כי אני לא רוצה להשלים
31/08/2017 | 22:48
10
125
שנים שגברים רצו אותי ושנים שפחדתי להפגש למין
היו פה ושם סטוצים ממועדונים
ובמקרים נדירים פגישות מאתרי הכרויות
אבל לרוב פחדתי
אני לא יודע אם הפחד הוא בגלל דימוי גוף נמוך או משהו עמוק יותר או דחיה או שלושתם ביחד. ונמאס לי.
אז תגידו לי ללכת לטיפול...
כבר שלמתי על פגישות שלא הגעתי בגלל קשיי התפקוד החמורים שלי איני מגיע לפגישות וכשמגיע זה באיחור רציני שלא נשאר הרבה זמן לשיחה.

אני לא יודע מה פאקינג הבעיה איתי.. ונמאס לי מעצמי.
העצבות היא על הדימוי הנמוך, התלות במגורים עם ההורים, הפחדים להתקדם בחיים, תחושת ההחמצה הגדולה בחיים ובאמת שניסתי לפרוץ אותה כל השנים האלו ועוד ועוד.

עצוב לי..
ויש עוד הרבה בעיות.
ויש גם שאיפות ורצונות להתקדם
והכל כל כך איטי אצלי
ואני כבר נהיה גדול...

לצפיה ב-'נאחזים'
נאחזים
01/09/2017 | 11:42
7
47
אתה נלחם ולא רוצה להשלים עם הגיל וההתבגרות והעובדה שכולנו משתנים, גם אתה.
פילוסוף נלחם ולא רוצה להשלים עם כך שאנשים לא מבינים ולא מנסים להבין את צורת התקשורת שהוא דבק בה.
אני לא רוצה להשלים עם זה שאת מה שלא היה בילדותי - כבר לא אוכל לקבל בחיים האלה. לא בצורה ההיא. שזה מקום פצוע שלא יחזור כבר להיות רקמה חיונית ובריאה.
ויש כאלה שלא מוכנים לקבל שחברה מסויימת או בן זוג מסויים כבר לא זמינים להם. או שאנשים מסויימים לא מתיייסים אליהם בדרך רצויה מסויימת...
אני מניחה שלרבים מאיתנו יש התעקשויות והאחזויות כאלה. וזה ללכת נגד המציאות ראש בראש. שום דבר טוב לא יוכל לצאת מזה. רק פציעה חוזרת ונשנית. אתה לא רואה שכולנו תקועים?
שכל עוד לא נרפה שום דבר חדש לא יצמח במקום הזה, רק יעברו עוד שנים?
ואני שואלת את עצמי - אז מה אפשר לעשות? איך בכל זאת אפשר לקבל את מה שאנחנו כל כך נלחמים שלא לקבל? איך לוותר ולשחרר באמת את האובססיה, ועדיין להרגיש שהחיים עשויים להיות שווים, ומשהו טוב עוד עשוי לקרות בהם? לא המשהו הטוב הזה. אחר. איך להפתח לקבל גם טוב אחר, שהוא לא הטוב ההוא שרצינו, ושהמציאות לא מאפשרת.
מחשבות....


לצפיה ב-'שחרית'
שחרית
02/09/2017 | 05:19
6
26
אפשר להאחז אבל גם בדברים חיוביים...
להאחז בתקווה, בסיפורים בדמויות ובחלומות כל דבר שנותן דוגמא אישית שרוצים לחקות וליישם בחיים. היכולת להאחז היא מופלאה באפיקים הנכונים.
תחשבי על האחזות באופטימיות אינסופית . אחיזה אינה רק במוחשי גם בדימיון
כוח יצירה גדול מאוד.
:)
לצפיה ב-'שחר אני עושה הפסקה מפורומים בי'
שחר אני עושה הפסקה מפורומים בי
02/09/2017 | 05:19
1
12
לצפיה ב-'זה בסדר, סומכת עליך שתחזרי '
זה בסדר, סומכת עליך שתחזרי
02/09/2017 | 20:17
9
לצפיה ב-'לא לזה התכוונתי'
לא לזה התכוונתי
02/09/2017 | 20:16
3
28
התכוונתי להיאחזות מתוך פחד. לאי היכולת לשחרר משהו (לא ל*בחירה* שלא לשחרר משהו כי הוא מעשיר את חיי. שעל זההאת כתבת). אני חושבת שאפשר לזהות את זה אצל הרבה מהכותבים פה: חוסר נכונות לקבל את המציאות כמו שהיא ולהניח לה להיות בלי "לריב" איתה...
לצפיה ב-'העניין שאם רבים עם המציאות - אפשר לנצח אותה ולהגשים חלומות'
העניין שאם רבים עם המציאות - אפשר לנצח אותה ולהגשים חלומות
04/09/2017 | 00:01
2
17
אם בגיל 23 הייתי משלים עם השומן - הייתי נשאר שמן שדוחים אותו.
בגלל שמגיל 20.5 עד גיל 23 סבלתי ולא ידעתי להפטר מהשומן, בסוף חטפתי ג'ננה ובעזרת חבר שהוא מרצה בארגון לבריאות הצלחתי להשיל 20 ק"ג וכמויות הפנויות אליי הייתה גבוהה והיחס היה אחר.
לכן אני חושב שכן צריך "לריב" עם המציאות כדי לשנות אותה. אני מאמין שאפשר לשנות את המציאות.
לצפיה ב-'לשנות משהו במציאות שהוא אכן בר שינוי - זה לא לריב איתה.'
לשנות משהו במציאות שהוא אכן בר שינוי - זה לא לריב איתה.
04/09/2017 | 07:42
1
23
זה לפעול בתוכה.
לריב עם המציאות זה לא לקבל את מה שאין בידך לשנות. למשל, תהליכי התבגרות והזדקנות. או למשל, עצם עובדת הגיל הכרונולוגי שלך. וכו'.
לצפיה ב-'אמממ'
אמממ
05/09/2017 | 01:15
24
אני מאמין שאפשר לשנות תהליכי התבגרות והזדקנות. אפשר לעכב ואפילו אפשר להצעיר. פשוט כרגע התנאים שאני נמצא בהם מקשים עליי.
לגבי גיל כרנולוגי, זה באמת משהו שפחות משלים, כמעט לרוב האנשים אני משקר בגילי וזה היה ככה מאז שהייתי בן 18. כבר בגיל 18 שקרתי והורדתי בגיל!!!
לצפיה ב-'שינויים גדולים מתחילים בצעד קטן...'
שינויים גדולים מתחילים בצעד קטן...
( לעמוד שלי בתפוז )
01/09/2017 | 13:20
30
נשמע שיש הרבה נושאים שמעסיקים אותך בחייך ואני בטוחה שההתמודדות היומיומית עימם היא מאוד מתסכלת. הפחד מהדחייה,  ממישהו שייכנס לחייך, שבאמת יראה אותך ושאולי יחליט לעזוב, נשמע שהוא משתלט ואתה ממש מרגיש שהוא חוסם אותך...
הפחד הוא כמו חומה שאתה לא מצליח לפרוץ, מונע ממך להתקדם.
אתה כותב שאתה נלחם ובאמת שומעים את הלחימה הזו, את הרצון שלך לצאת מהמקום שאתה נמצא בו, להתגבר על הפחדים ועל החששות ולהתקדם לעבר החלומות שלך.
אתה עושה צעדים קטנים, אך אני מבינה שעבורך הם מרגישים איטיים מדי, לא מקדמים מספיק. נשמע שאתה תולה את האשמה לכך בעצמך, בקשיי התפקוד שלך...
יקירי, כל שינוי הוא תהליך וכל תהליך לוקח זמן ומתקדם לאט ובצעדים קטנים. ייתכן שאז עולה החשש,שהזמן עובר והדברים לא משתנים, כמו בשעון חול שיורד ויורד ובוהים בו, מתרכזים ברגע שבו הוא ייגמר..
אני מזמינה אותך לבוא ולשתף בתסכול, בפחדים וגם בצעדים הקטנים שאתה עושה.
אנחנו נמצאים בצ'אט באתר של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), כל ערב בין תשע לחצות. אם תרצה נשמח להיות אתך שם.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
01/09/2017 | 14:16
26
הפגן ביטחון עצמי והצג בחברה את התכונות החזקות והטובות שבך, ואז יהיה לך יותר קל חברתית.
 
לצפיה ב-'הצ׳אט לא עובד '
הצ׳אט לא עובד
30/08/2017 | 21:21
2
69
היי... רק רציתי לעדכן שהצ׳אט לא עובד כרגע (מיד נזרקים להשארת הודעה), וכך גם היה בפעם אחרת שניסיתי בעבר, גם ביום רביעי בין 21:00-00:00. תוכלו בבקשה לעדכן באיזשהו עמוד מתי הצ׳אט פעיל ומתי לא, אם יש שינויים?
בהערכה גדולה ובתודה 
לצפיה ב-' מתנצלים על אי הנעימות...'
מתנצלים על אי הנעימות...
( לעמוד שלי בתפוז )
31/08/2017 | 11:28
1
53
הצ'אט פעיל כל ערב בין תשע לחצות, חוץ מיום שישי. אנחנו מנסים לברר מה הבעיה בשלה קיבלת ישר את ההודעה ונעדכן..
 
שוב ממש מתנצלים
 
צוות סה"ר
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
01/09/2017 | 16:40
35
שלחתי לכם עוד כמה פרטים טכניים על התקלה בפרטי, אולי זה יעזור.
תודה רבה על ההיענות ובעיקר תודה שאתם פה!
לצפיה ב-'האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק,איזה יום זה היה .'
האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק,איזה יום זה היה .
29/08/2017 | 22:54
10
112

חשבתי שזה הולך להיות שבוע מאד עמוס מבחינת עבודה,

אבל מאתמול לפתע הייתה לי נפיחות בפנים ,קשור לשיניים.

היום הלכתי לתור שנקבע מראש ,והתעלפתי במרפאת

שיניים,מעולם לא התעלפתי באף מקום.

ונכון שאני תמיד בלחץ במרפאת השיניים,אבל מעולם לא

התעלפתי שם . בגלל הנפיחות הרופאה היום לא עשתה כלום

רשמה לי אנטיביוטיקה,ירדנו ביחד לקבלה ,פתאום

אני מרגישה שנעצמות לי העיניים כאילו אני נרדמת

אחריי פקחתי את העיניים וכולם מעליי,הרופאה מחזיקה

לי את היד ,ושמה לי מטלית למה על המצח,ולא הבנתי

בהתחלה,כאילו קמים משינה,"התעלפת" ,הזמינו מד"א,

מזל שלא היו מטופלים אחרים שם ,אחריי,לא נסעתי למיון

אלא לקחתי מונית לרופאת משפחה.

מזל גם שאבא שלי בארץ,דיברתי איתו עוד במרפאת שיניים

הרופאה הביאה לי את הנייד,היא חייגה אליו דיברה איתו

ואז נתנה לי אותו,הוא רצה לבוא לאסוף אותי משם ,אבל

אחריי שמד"א באו ועזרו לי לקום,ואז הושיבו אותי על כסא

הבנתי שאוכל לסוע במונית.

אבא הגיע לרופאת משפחה,משם נסענו ל"טרם" עשו לי

בדיקות. בין היתר גם בדיקת דם כמובן,יש לי בעייה שקשה

למצוא וריד,זה לא חדש,בבדיקות דם בקופה תמיד מישהי,

קוראת למישהי אחרת שמצליחה וכאן ב"טרם",אחד ,בא שני,

באה מישהי וגם וכל הזמן דקירות,התעלפתי שוב,כאשר אני

יושבת כן ? בתור מישהי שמעולם לא התעלפה,פעם שנייה,

עזרו לי ללכת בחדר והשכיבו אותי על מיטה . מזל שאבא שלי

חיכה בחוץ ולא ראה ששוב התעלפתי. (הכוונה לפעם השנייה)

כמובן שנלחצתי קצת כי בכל זאת ,פעמיים,מה קורה?

וגם הזעתי,ואחת האחיות שם אמרה לי שזאת זיעה קרה

וכנראה מלחץ .

* התוצאות של הבדיקות היו בסדר,בא הרופא ואמר שזה קרה

מלחץ/התרגשות כי כל הבדיקות בסדר..

אבא אמר לי בדרך שהוא חושב שזה גם בגלל שהגוף חלש

כי יש לי הרי נפיחות בלחי בגלל בעייה בשן ,וזה מרגיש כמו

מחלה,קצת חום ,חולשה,אז הכל ביחד (עם הלחץ שלי כמובן )

. אבא היה מקסים נסע איתי ,המתין איתי ,הסיע אותי לקנות

את האנטיביוטיקה,הביא אותי הביתה ,גם שאל האם אני

צריכה קניות מהסופר. יש לציין שהוא גם עידכן את אמא שלי

ואז כאשר היינו בטרם היא התקשרה אליו ,לשאול מה שלומי,

ואחריי היא שוב התקשרה ושאלה אותו גם היא האם אני

צריכה קניות בסופר והוא אמר לה ששאל אותי .

ובערב כמובן שהוא התקשר לשאול איך אני מרגישה,

וגם אמא שלי שלחה לי בוואטסאפ.

גם חברתי הטובה ,התעניינה,התקשרה,גם הידיד.

** וגם הרופאת שיניים התקשרה אליי אחה"צ לשאול האם

הכל בסדר ?

זה היה יום לא קל ,למעשה מאתמול והיום היה השיא .

נקווה לטוב,נחה ,גם מחר אנוח ...

ואני חשבתי שזה יהיה שבוע עמוס,ואכן אבל עמוס בצורה

שלא ציפיתי.
לצפיה ב-'לפעמים הגוף מאותת לנו שאנחנו צריכים לנוח'
לפעמים הגוף מאותת לנו שאנחנו צריכים לנוח
29/08/2017 | 23:08
1
49
לעצור את מירוץ החיים...
רפואה שלמה
לצפיה ב-'תודה '
תודה
30/08/2017 | 12:19
11
לצפיה ב-'מצטער לדעת שהרגשת רע'
מצטער לדעת שהרגשת רע
30/08/2017 | 14:10
1
38
תחושה גופנית רעה היא נזק קשה להתמודדות, ומזלנו שהרפואה היום יודעת לטפל היטב בבעיות גופניות וגם נפשיות. ודאי מפחיד להתעלף. מקווה שעכשיו את מרגישה טוב.
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
30/08/2017 | 21:55
11
לצפיה ב-'החיים מזמנים לנו הפתעות..'
החיים מזמנים לנו הפתעות..
( לעמוד שלי בתפוז )
31/08/2017 | 20:32
1
30
מילקי יקרה,
 
לפעמים סתם משום מקום, החיים מזמנים לנו "הפתעות" חלקן נעימות וחלקן לצערינו מאוד לא נעימות..
 
כשקראתי את מה שכתבת,יכולתי בבירור לחוש את כאבך ואת השעות הלא פשוטות שחווית.
מקווה שברגעים אילו את מרגישה יותר טוב, מחוזקת ומתאוששת.
 
שמחתי לקרא שלא היית לבד, שהיו סביבך אנשים שמאוד אכפת להם ממך ומהכאב שאת חווה.
אביך הגיע מיד, דאג לך, הסיע אותך, עזר לך בדברים הקטנים,אמך צלצלה ושאלה לשלומך, רופאת השיניים התעניינה ודאגה. חברים צלצלו...
 
כשיש לצידינו אנשים אוהבים הכאב לרוב מתפוגג מהר יותר והגוף מתחזק רק מאהבה שהוא מקבל מהסביבה.
 
מאחלת לך החלמה מהירה,תנוחי ,מירוץ החיים יחכה ..
 
שולחת לך חיבוק מלא כוחות
 
 
ממני,מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'תודה סה"ר'
תודה סה"ר
01/09/2017 | 13:02
33

גם אם אומרים במילים שאוהבים אותי זה לא

חודר פנימה.

אני מאמינה שהכאב התפוגג בגלל האנטיביוטיקה

,דווקא לא אוהבת תשומת לב כזאת להיות במרכז

ושכולם מסביבי .

הריקנות תמיד קיימת לא משנה מה .

תודה מתנדבת סה"ר על על התגובה.
לצפיה ב-'הי מילקי.'
הי מילקי.
02/09/2017 | 23:32
3
32
כאבי שיניים יכולים להיות דבר נורא ואיום
למרות החויות הקשות שעברת, התרגשתי לראות כמה לאנשים איכפת ממך
עד כמה ההורים שלך דאגו לך אמא שלך שכתבה לך בווטסאפ החברה הידיד, רופאת השיניים. לפעמים לחץ נפשי גורם ללחץ או לבעיות פיזיות 
בטיפולים ברפואה הסינית למשל מטפלים בגוף ובנפש ביחד, אולי הלחץ של העבודה גרם לך להיות רגישה יותר וזה השפיע על כך שהיית רגישה יותר פיזית? אני מסכימה עם המסקנה שלך, שלא הכל אנחנו יכולים לדעת. אבל אולי אפשר להתכונן לחוסר הוודאות שהיא במידה מסוימת -צפויה לכולנו?.
מקווה שעכשיו את מרגישה יותר טוב.
לצפיה ב-'לא לכל חוסר ודאות אפשר להתכונן '
לא לכל חוסר ודאות אפשר להתכונן
03/09/2017 | 19:38
2
22

ברור שלחץ נפשי גורם לבעיות פיזיות,

אבל נראה לי שכאן זה לא המקרה,פשוט

גנטיקה.

אני מאד מאד מקפידה על השיניים ,ואין שום סיבה

שיהיה לי דבר כזה . גם אין לחץ בעבודה הזאת;חוץ

מהלחצים הרגילים שיש לי עם אנשים בכל מקום .

במקרה הנ"ל פשוט לא הרגשתי טוב , מחר אני שוב

צריכה ללכת לשם ,אמרתי לאבא שלי שאני מרגישה

מבוכה אחריי מה שקרה ,והוא אמר שאין סיבה.

גם לא נראה לי שאתעלף שוב ,כי שללו שזה משהו לגבי

ואני גם כמה שנים שם ,ומעולם לא התעלפתי שם .(או באף

מקום ).

תודה רבה בילי,כפי שאמרתי לסה"ר ,נכון שאנשים התעניינו

זה לא חודר,זה חולף.

לא לכל אי ודאות אפשר להתכונן.

ממש תודה בילי ,נקווה לטוב ,מה עוד אפשר .

(אחריי שנוגעים בקרקעית של התהום אפשר רק לעלות)
לצפיה ב-'מילקי יקרה, החלמה מהירה וקלה!'
מילקי יקרה, החלמה מהירה וקלה!
03/09/2017 | 20:27
1
5
לצפיה ב-'תודה '
תודה
05/09/2017 | 12:58
3
לצפיה ב-'התחלתי להפעיל יותר כוח '
התחלתי להפעיל יותר כוח
28/08/2017 | 19:00
21
91
מישהי שלפעמים ידידה שלי ולפעמים עוזבת אותי אמרה לי שהיא לא רוצה לדבר אתי יותר, אז אמרתי לה שלא צריך טובות ושתלך לעזאזל ולכל הרוחות כי היא לא שווה את זה. החלטתי שמי שלא רוצה אותי לא שווה אותי ואני לא עושה חשבון לאף אחד. מישהו צעק עליי בעבודה למה אני נוגע בידידה אחת שלי וצעקתי עליו שישתוק ולא עניינו והתלוננתי עליו. כל הזמן מתפרצים לי לשיחות אז עכשיו כשדיברתי עם מתנדבת חביבה איימתי על המפריעים שלא יתפרצו לשיחה או נשתיק אותם בכוח. אנשים רוצים להתנהג מכוער בעייתם. אם האלימות תימשך אני מניח שאצטרך לפנות למשטרה שיעשו סדר בכפר האיום הזה. המלחמה נמשכת.
לצפיה ב-'ואולי אפשר לחשוב על הפסקת אש? '
ואולי אפשר לחשוב על הפסקת אש?
( לעמוד שלי בתפוז )
28/08/2017 | 21:19
19
57

היי פילוסוף יקר,

אני שומעת אותך במצב רוח מאוד סוער מהרגיל, שניכר גם בשרשור האחרון שלך, דבר שאנחנו לא רגילים לראות ממך. באמת מרגישים אוויר של לחימה, מן צורך להגן על עצמך, על הגבולות שלך, על הכבוד שלך...צורך להגן על פגיעות שנראה שאתה מרגיש שכבר נמאס לך להבליג עליהן. יחד עם זאת, אני חושבת, גם מהיכרות איתך בפורום, וגם מהתחושה שעוברת בין השורות שכתבת כאן, שהכעס הזה מותיר אותך בתחושה של חוסר שקט, של דריכות מתמדת בפני פגיעה וזה וודאי מתיש, ובסופו של יום לא נשמע שאתה משיג את המטרה של להיות מוגן. בנוסף, דיברת הרבה כאן על הרצון ליצור תקשורת מטיבה יותר, וקשרים קרובים יותר בחייך, וזה נראה שהשפה של מלחמה היא דווקא מרחיקה אנשים.
 
יכול להיות שאפשר לחשוב על דרך אחרת שתשיג את שתי המטרות – תשמור עלייך ועל הגבולות שלך מצד אחד, ומצד שני לא תרחיק אנשים ותשאיר אותך במלחמה תמידית. אולי מה שצריך לבחון זה את ההגדרה של המילה "כוח", אולי כוח הוא למעשה לא כוח שמושג בהשתקה של מי שמפריעים או באיומים ותלונות, אלא בבחירה מה לעשות עם "הרעש" שמגיע על ידי אלו שמפריעים. יכול להיות שכוח הוא היכולת לבחור אילו אנשים אתה רוצה קרוב, ואילו פחות ובאיזה דרך אתה בוחר לתקשר את מה שאותה רוצה לומר.
ויקטור פרנקל, פסיכיאטר יהודי ניצול שואה, אמר פעם: "בין גירוי לתגובה ישנו מרחב. במרחב הזה הכוח שלנו לבחור את התגובה. בתגובה שלנו מונחים הצמיחה והחופש שלנו".
אולי המרחב הזה והבחינה מה נכון לך לעשות בין ההתנהגות של אנשים אחרים לבין התגובה שלך אליהם הוא הכוח הרוחני שלך שיאפשר לך את הצמיחה וחופש האישיים שלך.

רוצה לאחל לך שהמשך השבוע שלך יהיה בסימן הפסקת אש
ושקט פנימי וחיצוני עד כמה שניתן...
 
שלך,
מתנדבת סה"ר  
 
לצפיה ב-''
28/08/2017 | 21:40
18
45
אני חושבת גם שאחת הבעיות הגדולות שמציג פילוסוף היא קיבעון מחשבתי וחוסר נכונות לבחון דרכי פעולה שונות שמציעים לו. נורא מתסכל להציע לאדם פתרונות ולקבל הדיפה בכל פעם מחדש, וההרגשה היא שהמייעצים, כמה שינסו לעזור - תמיד תהיה לו תשובה ש'תסרס' אותם ובעצם תשאיר אותו מקובע במקום שלו, סובל ולא מבין למה. זה מצב נורא קשה ואני כותבת את זה רק מפני שאני מזהה את זה קצת גם אצל עצמי. קשה מאוד לשמור על ראש פתוח ולהיעזר אחרי כל כך הרבה שנים של כאב וסבל שאנחנו סופגים, מה שגורם לנו תמיד להתגונן ותמיד להיות בטוחים שאנחנו צודקים, אבל אם לא נשאיר קצת ראש פתוח ונמשיך להתווכח ולהתווכח עד אין סוף, אנחנו לא נתקדם לשום מקום שטוב להיות בו. אפשר כמובן לא להסכים לעצות, אבל לא כל הזמן להתווכח עם המייעץ ולהסביר לו למה הדעה שלי צודקת והוא לא מבין. זה אפשרי, כמובן, שהמייעץ טועה או שהעצות שלו לא מתאימות, אבל כשזה קורה באופן קונסיסטנטי זה נורא נורא מתסכל. אלו דברים שאני בעצמי קיבלתי כביקורת, אבל אני כן יכולה לספר שאני עובדת על עצמי. והעצה של לא להגיב מיד היא מעולה. יש גם מודל שנקרא אפר"ת, כדאי לקרוא בגוגל. איתור הנקודה הזאת שבין הרגשה לתגובה קשה מאוד, אבל לפעמים זה אפשרי. וכל הסיפור הופך להיות קשה יותר כאשר המתייעץ בטוח שהוא מושלם או קרוב למושלם וכל האחרים נחותים ממנו (את זה אני דווקא ממש לא מרגישה). איך אפשר לעזור לאדם שכל כך סובל ומביע מצוקה, ועם זאת כל כך מתעקש לשמר את ההתנהגות שלו שגורמת לו מצוקה וסבל? קשה.
*הייתה פעם פרסומת כזאת (או שמא היה זה תשדיר שירות?): "בכביש אל תהיה צודק, היה חכם". אולי זה משפט שכדאי להחיל אותו גם על שאר תחומי החיים.
לצפיה ב-'סוג של שילוב פרסומת עם תשדיר שירות'
סוג של שילוב פרסומת עם תשדיר שירות
28/08/2017 | 21:51
45
במשפט "בכביש אל תהיה צודק תהיה חכם" - אין שום דבר פרסומי. אבל למיטב זכרוני ההמשך היה - מוגש מטעם חברת הביטוח הסנה. וזאת כבר פרסומת.
פרסומת נטו מאותה תקופה - מה שבטוח- ביטוח. ומה שביטוח הסנה. 
מי שהיה ילד בשנות ה 80 אולי זוכר זאת. החברה כבר פשטה רגל לפני 25 שנה. 
 
לצפיה ב-'מזדהה, גם אני קצת כזאת'
מזדהה, גם אני קצת כזאת
29/08/2017 | 02:10
16
39
וגם אני עובדת על עצמי, ובמיוחד בשנה האחרונה, כדי לשנות את זה. להיפתח לדעות ולזויות ראיה של אחרים בנוגע לחיים שלי. וזה מאוד מאוד קשה, כי נראה שיש סיבה לכך שאנחנו ממשיכים לאמץ דפוסים שגורמים לנו סבל (כל אחד ודפוסיו): אנחנו מפחדים להניח להם. כי התרחיש הלא מודע שאנחנו מפחדים ממנו - אוצר בחובו סבל יותר גדול.
ואולי כדי לעזור למישהו לראות את מה שהוא מסרב לראות בתוקף, שנים - לא מספיק להסביר ממש טוב, אלא צריך לנסות לאתר את הפחדים שמחזיקים את הדפוסים האלה. למשל, אם זה ארגון שמגן על אדם מכאוס פנימי, כי אין לו בנמצא ארגון אחר של המציאות והוא לא מסוגל להחליף פרטים בארגון הישן עם פרטים חדשים - אחרת כל המגדל יקרוס לו... לדוגמה...
אבל איך יוצרים גמישות? איך מביאים לכך ששינוי פנימי לא יאיים? בזה אני לא בטוחה...
אני יודעת שהשנה הזאת שהייתי בטיפול עזרה לי להוריד את מפלס החרדה הכללי. וזה התנאי הבסיסי לכל התפתחות נוספת. נראה לי.
לצפיה ב-'התנאי הבסיסי ביותר לפי דעתי'
התנאי הבסיסי ביותר לפי דעתי
29/08/2017 | 03:51
15
48
הוא הרצון לעשות שינוי. במקרה דנן אני לא בטוחה שהרצון הזה קיים, ולו באופן לא מודע.
לצפיה ב-'הממ... אם אין שום רצון (אפילו לא מודע) לשינוי...'
הממ... אם אין שום רצון (אפילו לא מודע) לשינוי...
29/08/2017 | 09:29
14
46
אז למה לכתוב על זה כל הזמן, שנים כבר, ולבקש עצות?
חוץ מזה אני מאמינה שרצון כזה בהכרח קיים, גם כשהוא לא מתבטא, מעצם העובדה שמדובר בבן אדם חי, ולאדן יש טבע שהוא שואף להיות בריא, שואף לצמיחה ולמימוש עצמי חיובי. רוג'רס כתב על זה. וגם אם הצד של ההגנות (החא מסתגלות) יותר חזק  - הצד ששואף לצמיחה ולבריאות עדיין קיים.
לצפיה ב-'אבל מה הטעם לבקש עצות'
אבל מה הטעם לבקש עצות
29/08/2017 | 11:12
13
41
אם האדם יודע מראש שהוא יפסול כל עצה שתינתן לו? אני יודעת כבר קצת מדוע זה קורה לי ולמה לפעמים אני לא באמת בכל מאודי רוצה בשינוי, לכל התנהגות יש רווח משני. אדם שרוצה באמת שיעזרו לו צריך להביא בחשבון שיהיה עליו לצאת מאזורי הנוחות שלו ולנסות לפחות עצונת אחת קטנה פעם בכמה חודשים. זה לא קל, מי כמוני יודעת.
לצפיה ב-'אולי האדם מחכה עדיין לעיצה שתינתן לו בשפתו...'
אולי האדם מחכה עדיין לעיצה שתינתן לו בשפתו...
29/08/2017 | 12:33
12
36
ושתצא מנקודות המוצא שלו ותקבל אותן.
לדוגמה,  ילד שמתלונן על מפלצת בחדר יגיב פחות טוב לעיצה שלא תכלול הכרה במפלצת, ויאמין יותר לעיצה שתאמר לו איך להרחיק את המפלצת. המבוגר שנתן לו את העיצה להרחקת המפלצת (אור, "קמיע", וואטבר) - מכיר בקיומה. הוא יודע על מה הילד מדבר, הוא "מבין עניין" (לא כמו האחרים שקשקשו לו על פחדים ודמיונות) ולכן אפשר לסמוך על מה שהוא אומר.
ואולי זה האתגר של מי שרוצה לסייע... האתגר התרגומי!
לצפיה ב-'אני מנסה לעשות שינוי אבל'
אני מנסה לעשות שינוי אבל
29/08/2017 | 14:32
10
40
קודם כל, אני חושב שיש הרבה אנשים שאוהבים את דרך התקשורת שלי. דבר שני, ידידה חכמה אמרה לי שצריך להתאים את דרך התקשורת לכל אדם. אנשים שאוהבים לדבר בדרך אחרת אני מדבר אתם בהתאם, ואנשים שאוהבים לדבר בהתעניינות בתחביבים אני מדבר אתם כך.
 
לצפיה ב-'היא באמת חכמה, הידידה'
היא באמת חכמה, הידידה
29/08/2017 | 19:03
9
31
ויופי שהחלטת להקשיב לה. אז מה בעצם הבעיה? למה אתה עדיין נלחם?
לצפיה ב-'כי יש אנשים שמתנהגים אליי מוזר'
כי יש אנשים שמתנהגים אליי מוזר
29/08/2017 | 19:11
8
38
למשל ידידות שכל הזמן עוזבות ומנתקות קשר בלי סיבה ברורה וצועקות עליי שאני נטפל אליהן ושאעזוב אותן. יש אפילו אלימות פיזית נגדי בכפר, מפחיד לחיות פה.
לצפיה ב-'הממ... הידידות האלה - '
הממ... הידידות האלה -
29/08/2017 | 19:22
7
36
הן צועקות את זה לעוד אנשים?
לצפיה ב-'אני לא יודע'
אני לא יודע
29/08/2017 | 20:04
6
35
אני רק לא מבין למה מתנהגים אליי ככה. בעבר התנהגו אליי עוד יותר חמור. אולי זה כי הייתי מאד תוקפני פעם כי הרגיזו אותי ועשו לי עוולות קשות בחיים.
 
לצפיה ב-'אולי. אבל בוא ננסה להבין בכל זאת.'
אולי. אבל בוא ננסה להבין בכל זאת.
29/08/2017 | 21:47
5
35
בוא תיתן לי תסריט, אם זה בסדר מבחינתך. משהו קונקרטי לעבוד עליו. נניח: אתה פוסע לך בדרך לחדר האוכל, ושם לב לידידה שלך שצועדת לאותו כיוון. מה קורה אז? אתה מברך אותה במנוד ראש והיא מתחילה לצרוח: "תעזוב אותי! מה אתה נטפל אלי?"?- זה משהו כזה, או קצת אחר? אולי אם תהיה לי תמונה מלאה אוכל לנסות לעזור לך לחשוב למה הן צועקות דווקא לך, דווקא את זה, ודווקא באותם זמנים וסיטואציות.



לצפיה ב-'אנסה לענות'
אנסה לענות
03/09/2017 | 22:30
4
17
אותה ידידה (כדוגמא טובה) לפעמים באה ומחבקת אותי ויוצרת קשר, ואחרי כמה זמן היא מפסיקה לענות לי כשאני פונה, וכשאני מנסה לדבר אתה ולהיות אתה צועקת עליי שאני נדבק אליה. יש גם בחורה אחת דרום אמריקאית שבעבר הייתה מיודדת אתי וכל הזמן היא עוזבת אותי ואומרת לי בכעס ובצעקות כשאני פונה שהיא לא רוצה אתי שום קשר ושאעזוב אותה.
 
לצפיה ב-'אה ולמשל'
אה ולמשל
04/09/2017 | 12:58
3
14
יש לי ידידה ותיקה שכבר שנים קוראת לי תינוק וחולה נפש, מטרידה אותי בטלפון ומפריעה לי ללמוד, מנתקת לי את השפופרת כשאני מבקש ממנה בעדינות להפסיק, אומרת לי: די, מה אתה רוצה, תירגע, כשאני פונה אליה, וכשאני מעיר לה על התנהגותה פנים מול פנים היא דוחפת אותי. מעכשיו גם אני אדחה אותה. ההתנהגות בכפר איומה.
 
לצפיה ב-'הממ... אני מצטערת בשבילך '
הממ... אני מצטערת בשבילך
04/09/2017 | 21:41
2
12
אם היה כאן משהו שאתה עושה כדי למשוך תגובות כאלה - זה היה טוב, כי אז זה היה בידיים שלך להבין מה אתה עושה לא נכון ולתקן. אבל אם אתה באמת מוקף בבחורות מופרעות שפעם מחבקות ופעם צועקות בלי סיבה נראית לעין... אני לא יודעת מה להגיד לך. אתה בטוח שאין משהו שאתה יכול לעשות כדי שההתנהגות שלהן (כל אחת לעצמה) תהיה יותר מחבקת ופחות צועקת?
לצפיה ב-'אני לא יודע למה הן מתנהגות ככה'
אני לא יודע למה הן מתנהגות ככה
04/09/2017 | 21:44
1
17
בעבר הייתי אדם תוקפני מאד ועכשיו אני רגוע. בחורות מתרחקות ממני ולא ברור לי למה ובכלל ההתנהגות בכפר אליי די תוקפני ודוחה. אולי אם אהיה יותר עדין יהיו יותר נחמדים אליי.
לצפיה ב-'אולי. נראה לי ששווה לנסות!'
אולי. נראה לי ששווה לנסות!
05/09/2017 | 07:36
4
לצפיה ב-'ניסיתי גם את זה, לא עבד. '
ניסיתי גם את זה, לא עבד.
30/08/2017 | 03:07
38
לא שאני מאשימה חלילה, אבל זה המצב, וצר לי שככה.
לצפיה ב-'נשמע שממש כואב לך כל זה...'
נשמע שממש כואב לך כל זה...
29/08/2017 | 02:17
44
אני יכולה רק לאחל לך שתימצא הדרך, והתקשורת בינך ובין אחרים תתחיל להיות קלה יותר, פשוטה יותר. שתבין אנשים והם יבינו אותך, ולא תהינה יותר סיבות לכעס וטינה...

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

 ורדה צדיק - מאמנת NLP בקריות לשינוי איכות החיים
מרגישים תקועים?
פורום תמ
תמ"א 38 והתחדשות עירונית
חלי שניר - פסיכולוגית קלינית ורפואית
חלי שניר

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ