לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'אבא שלי בן אדם חרא'
אבא שלי בן אדם חרא
28/10/2016 | 23:21
3
115
שמילדותי היה עושה לי רע.
אני עושה המון בלאגן בבית ונהנה שהחרא הזה סובל מהצרות שאני עושה בבית כולל הלכלוך, הסירחון והחוסר רצון שלי לנקות אחריי. אני לא מרגיש כרגע צורך לנקות, האמת לדעתי צורך זה לא מילה מדויקת אלא יותר יכולת: אין לי כוחות נפשיים לנקות ולסדר אחריי והבלאגן שאני משאיר והסבל שאני גורם לו גורם לי להרגיש טוב עם עצמי: הבן אדם פגע בי המון שנים וזה שהוא סובל מהנוכחות שלי בבית גורמת לי להרגיש טוב.

הוא בכל הזדמנות מדבר דברים רעים עליי. הוא בן אדם חרא.
הוא גם מסוג האנשים שלאנשים בחוץ נחמד וצנוע אבל בבית הוא חיית אדם. בצעירותו הוא היה בעיקר חייתי, כיום הוא יותר רגוע אבל עדיין מדבר מגעיל.

אבא שלי בן אדם חרא ובמידה והוא ימות זה לא לגמרי יטריד אותי, אולי יטריד הקושי שיהיה בבית לשלם חשבונות ואני אתלבט אם בכלל להגיד עליו קדיש (אין עוד בנים חוץ ממני).

זבל, חרא. מניאק.
שחום שעיר ומכוער - איזה יופי שיצאתי הרבה יותר יפה מהדבר המזעזע הזה.
לצפיה ב-''
30/10/2016 | 11:26
14
לצפיה ב-'שלום'
שלום
30/10/2016 | 15:14
28
חשוב להשתדל לאהוב ככל שיכולים את המשפחה ובעיקר את המשפחה הקרובה. הם האנשים הכי חשובים בשבילך בעולם. אתה לא חייב לנקות ולסדר, אבל כדי לשמור על איכות חיים טובה יותר לפחות בשבילך אני מציע שתעבוד לפעמים על ניקיון הבית. מקווה שתסתדר עם אביך, אולי עובד סוציאלי מהעירייה יוכל לעזור.
 
לצפיה ב-'שובל של בלאגן..'
שובל של בלאגן..
01/11/2016 | 12:40
26
נייק יקר
 
נשמע שאתה אולי מאוד עייף מההתמודדות עם אבא שלך, בגלל שנפגעת ממנו בעבר, ואתה עדיין ממשיך להיפגע ממנו כיום וזה מאוד מכביד עליך בחיי היום-יום. ויחד עם זאת נראה ששובל הבלאגן שאתה משאיר אחריך עוזר לך להרגיש שאתה שולט קצת יותר בסביבתך הקרובה, וגם משאיר את אבא שלך חסר אונים, כמו שאתה היית חסר אונים מולו כשהיית ילד...
וככה, הבלגן בעצם עוזר לך להרגיש מרוצה יותר מעצמך, כי אתה מרגיש שאבא שלך כבר לא מסוגל לשלוט בך, כמו שהוא הצליח בעבר...כאילו במובן מסויים הוא אולי לא קיים מבחינתך כבר עכשיו, כאילו הוא כבר מת.
 
ואני מבינה שלמרות הכל, אתה בטח עדיין מרגיש חסר אונים מול העובדה שאבא שלך מספר עליך הרבה דברים רעים כל הזמן, כמו שעון שמתקתק ללא הפסקה. ואולי הצורה שבה הוא מדבר אליך צובטת לך את הלב כל פעם מחדש... ובכל אופן, כשאתה מסתכל במראה, נשמע שהיא מעניקה לך נחמה כלשהי, כי ההשתקפות שבה אתה צופה היא הנקמה הקטנה שלך מול אבא שלך.

יקר, תרצה לספר קצת יותר על איזה דברים אבא שלך אומר לך? אנחנו פה איתך, תמיד...
 
לצפיה ב-'(חוסר) ביטחון עצמי'
(חוסר) ביטחון עצמי
30/10/2016 | 01:44
2
72
אני חושב שהביטחון העצמי שלי עלה ממינוס 100 למינוס 70.
אני מרגיש פחות רע ופחות נרתע מהסביבה ואנשים אבל עדיין אני לוקח בחשבון שמה שעולה מהר יכול לרדת מהר. חוץ מזה יש דברים שמסתדרים פה ושם. סך הכל היה שבוע ריק מאוד אבל זה לא חדש.
אין לי תקווה ואין לי אופק. החיים המובילים אותי, אני מובל ולא מוביל את החיים שלי. אני מרגיש כמו איזה מטוטלת שיכולה לזוז לכל מיני מקומות. וכנראה בגלל זה אני שם את עצמי בבית כמה שיותר ולא יוצא החוצה, אין עם מי ולא סומך על אף אחד. בבית הכי בטוח לי והכי יציב לי. אני לא רוצה לצאת ולא מוכן לצאת עדיין מאזור הנוחות הזה. עברתי מספיק זעזועים בחיים ועדיין אני מרגיש שאני רגיש מהרגיל אז אני שומר על הנפש שלי.

זהו סיימתי לכתוב הוצאתי הכל. אני מקווה שיהיה לי מזל בשבוע הקרוב, זה כל מה שאני יכול לצפות לו, מזל, כי לי אין שום השפעה על החיים שלי. מה שיש כבר יש ומה שאין נראה בילתי מושג אז חבל בכלל על המאמץ.
לצפיה ב-'ביטחון עצמי'
ביטחון עצמי
30/10/2016 | 12:17
18
ראשית ירדת במינוס לא עלית,שזה מצויין!!
שנית אגלה לך סוד:לאף אחד בחיים אין שליטה על חייו,כולנו מובלים ולא מובילים.יש כאלה שחצנים שחושבים שיש להם שליטה וכוח אבל מבטיח לך שזה למראית עין.גם הם מובלים על ידי משהו רק שהם לא יודעים את זה,עדיין.
שלישית סיימת בנימה אופטימית של תקווה לשבוע טוב,אהבתי את זה..
לצפיה ב-'שלום'
שלום
30/10/2016 | 15:09
15
חוסר ביטחון עצמי כשהעתיד לא ידוע. תכנן את עתידך ואת מעשיך העתידיים ואז תרגיש יותר מוגן. סמוך על אנשים לפי המידה שתכיר את התנהגותם.
 
לצפיה ב-'עדכון'
עדכון
28/10/2016 | 23:45
8
79
עבדתי בסניף אחר ביום חמישי ועובדת שאלה לגילי ושקרתי והורדתי שנתיים והיא עדיין הייתה המומה ונתנה לי 6 שנים פחות מגילי האמיתי. אבל 6 שנים פחות לא מספיק מספק אותי, אני מעדיף מעל 10 שנים פחות ואני חושב שאם אשקיע יותר באנטי איג'ינג אצליח להראות פחות שנים.

לאחרונה התחילו לי התפרצות אקנה מטורפת, אני חושד שזה בגלל שהכרית שישנתי עליה הייתה מלוכלכת. גם חשדתי בסרום שהשתמשתי והפסקתי את השימוש בו למרות שלפני שנים השתמשתי בו והוא לא עשה לי פצעים.

אבי החרא מדבר עם אימי על דברים שלא ניסתי לחקור כדי לא להפגע. מזמן היה אומר על שכנים שחשבו שאני בתיכון (אולי אני. לא יודע על מי דיבר רק חושד) ורק היום בערב דיבר על תיכון וצבא ואמא אמרה לו "מה אתה רוצה הוא התבגר". לא יודע אם אני התבגרתי, אבל אני לא חוקר כדי לא להפגע. אבל העובדת שנתנה לי פחות שנים זה מסמל קצת שאולי התבגרתי כי פעם היו נותנים לי הרבה פחות שנים.

לפני שבועיים בערך חיפשתי בגוגל בעברית דרך להיפטר מהשרירים ורוב הכתבות מדברות על איך לפתח שרירים חוץ מכתבה אחת שדיברה על בחורות שנזהרות לעשות אימוני כוח בחדר כושר כדי לא להתעבות ומספרים שם שזה בסדר כי אין את הורמון הגברי שלגברים יש יכולת מהירה להתרחב. אני מצטער שפתחתי שרירים בחדר כושר. הגוף שלי היום הוא שילוב של רוחב שרירים ורוחב שומן.
שמעתי על ניתוח להורדת שרירים ממישהי שפגשתי לפני שנים שדיברה על בחור עדין , אולי אחד שרוצה להפוך לאישה, ואני בכלל מצטער שלא היה לי ביטחון מספיק לתת לידידה שלי אפשרות לשוחח בטלפון שתדבר עם המאמן כושר על איזה גוף הוא רצה לתת לי בתוכנית עבודה שם לפני שנתיים. לא היה לי נעים מהמאמן. אני מצטער על אימוני כוח שעשיתי. אני לא מתחבר לרוחב, אני יותר מתחבר למראה נערי.

אני פחות חרד מהעניין שאולי התבגרתי כי יש לי המון ידע להצערת העור ואני יודע שאני יכול להצליח בזה כי כבר הצלחתי בזה בעבר.

מה שכן אני אשמח לשקול החורף לבדוק אפשרות לטיפולי לייזר להעלמת כתמי אקנה החדשים וגם הותיקים שלי ויותר מכך הלוואי שהחורף אצליח לברר שוב עם מבחינה רפואית בעקבות מחלתי (שלא קשורה למחלת נפש אם חשבתם לעצמכם בפורום זה) אוכל סוף סוף לעבור הסרת שיער בלייזר ולהפטר ממנו. הלוואי.

סהר לא לשרשר שרשור זה לשרשור אחר שפתחתי מהסיבה שאלו 2 נושאים שונים.
לצפיה ב-'יכול להיות'
יכול להיות
28/10/2016 | 23:50
1
21
שהאקנה גורם לי להראות גדול יותר כי בדרך כלל עור חלק נראה צעיר יותר. מזל שיש לי קונסילר טוב ומקווה שיהיה לי סבלנות ופנאי לשים אותו כל יום ומקווה בכלל להצליח להפטר מהאקנה דרך רופא עור או דרך לייזר או דרך משהו.
לצפיה ב-'לבנתיים אני משתמש במייבש פצעים'
לבנתיים אני משתמש במייבש פצעים
28/10/2016 | 23:52
22
אבל הייתי מגדיר את הביצועים שלו די בינוניים. היה לי בעבר משחת אקנתרים שהייתה מצויינת, אני צריך לבדוק שוב אם אוכל לרכוש אותו ללא מרשם רופא ואם בכלל יהיה לי זמן לרכוש אותו כי אני בעיקר בעבודה וגם בכלל איך אוכל להוציא כמה שקלים על משחת אקנתרים - פתאום כואב לי לבזבז כסף כי קניתי המון שטויות וקצת כואב לי שבזבזתי המון כסף גם על דברים פחות נחוצים. דברים נחוצים זה בסדר בשבילי.
לצפיה ב-'סיגריה'
סיגריה
28/10/2016 | 23:56
23
בחורים צעירים מבקשים ממני סיגריה ומדברים איתי על הריח הטוב שיש לסיגריה שלי ואני לצערי לא יודע לפתח את התקשורת על הסיגריה לקשר יותר קרוב ובכלל לשכב עם הבחורים האלו.
 
אני יודע שיש בקשת סיגריה רגילה שבן אדם רק רוצה סיגריה ואני יודע שיש בקשת סיגריה שהיא יותר ממקום שרוצה להתחיל איתי. בשני המקרים אני לא יודע לפתח קשרים וחסר ביטחון. מזל שיש לי ידידות קרובות של שנים שאיתם הקשר די קרוב ואני מרגיש בנוח איתן. הן מכירות אותי שנים מתקופות אחרות ועד היום.
לצפיה ב-'מרגיש לי רע'
מרגיש לי רע
29/10/2016 | 02:36
1
22
לגבי משהו שאני מלחשוף ולדבר עליו פה כי הפורום פחות מצליח לעזור לי בבעיות. אני בעיקר מתנחם במילות תמיכה ובפורקן ובכתיבה אבל לפעמים כבר אין לי כוח לכתוב ולדבר כי אני יודע שהבעיה תישאר להרבה זמן.
גם מרגיש לי שהטיפול הנפשי עם המטפלת שאני משלם כסף לא מועיל הרבה חוץ מזה שכיף לשוחח בחדר אבל זהו זה נגמר שם אני לא מרגיש שזה הרבה מועיל. היא מנסה להרים לי את הביטחון העצמי ולהגיד לי את הדברים הטובים בי אבל אני לא לגמרי מפנים את מה שהיא אומרת וידידה טובה שלי חושבת לגבי זה שאני לא מצליח לקבל את הדברים החיוביים בי שהמטפלת אומרת עליי בגלל שאני גר בסביבה לא תומכת של אנשים שמדברים אליי המון לא יפה (וזה גורם לי לחשוב על עצמי דברים פחות טובים).
לצפיה ב-'לגבי משהו שאין לי כוח\חשק*'
לגבי משהו שאין לי כוח\חשק*
29/10/2016 | 02:37
12
לצפיה ב-'מקור השראה?'
מקור השראה?
29/10/2016 | 04:12
22
ברשת שאני בדרך כלל קונה משם את הקרמים שלי
הלכתי לקחת את הקרם פנים הספציפי שאני משתמש איתו לאירועים מיוחדים
ואת הקרם גוף שאני משתמש ליום יום
וכשבאתי לקחת את הקרם גוף ראיתי שהקרם הספציפי הזה לא היה ממנו הרבה , נשארו מעט אחדים לעומת הפעם הראשונה שבאתי לקנות. כלומר קניתי אותו כמה פעמים בימים שונים אך הפעם לא נשארו ממנו הרבה לעומת קרמי גוף אחרים מאותה סדרה אך עם שמות אחרים. תהיתי לעצמי אם אני מקור השראה ואנשים ראו שאני לוקח אותו וקנו אותו, או שפשוט אני בין היחידים שקונה אותו וכל פעם שאני לוקח לא נשאר הרבה ממנו ועדיין לא ברמה כרגע שצריך להזמין מלאי חדש (חנות גדולה לא בטוח ששמים שם גם מלאי מהמחסן אם קיים כי יש המון מוצרים אי אפשר לשים לב להכל).
 
לעומת זאת, הקרם פנים הספציפי שאני קונה עוד מתמיד לא נשאר ממנו הרבה לעומת קרמים אחרים מאותה סדרה שיש ממנה רבים. אז כנראה שאני ועוד רבים יודעים שהוא טוב.
 
הקרם יום הרגיל שלי שהוא מעט שומני לי אך מבחינת רכיבים ממש טוב - היה במדפים.
 
זהו...
 
נ.ב
אגב עכשיו מרחתי את הקרם גוף ממש בתנועות סיבוביות רבות וגילתי שכשמורחים אותו טוב העור ממש נראה טוב. מתכוון ליישם את זה כל יום אם יהיה לי סבלנות.
לצפיה ב-'יש לי משהו לכתוב'
יש לי משהו לכתוב
29/10/2016 | 04:15
1
33
אבל אני מתבייש לכתוב. מתבייש להביע את עצמי נטו כמו שאני מרגיש כי אני מפחד שישפטו אותי. אכתוב מעט שאני פתאום מריח בחדר ריח של מישהו מהעבר הרחוק שהריח שלו היה ריח הגוף העיקרי שבו וזה גורם לי לחשוב כל מיני מחשבות בעקבות כך וחשד שאני יודע מאיפה הריח הגיע אבל בגלל שהפורום לא מספיק אנונימי לא ארחיב במחשבותיי הפנימיות.
לצפיה ב-'היי לך יקר'
היי לך יקר
30/10/2016 | 11:28
24
אני פחות נכנסת לכאן לאחרונה ואתה בהחלט מוזמן לכתוב לי מסר אם בא לך לשתף.
מקווה שתרגיש טוב יותר.
לצפיה ב-'לא משהו...'
לא משהו...
29/10/2016 | 01:44
6
200
גמרתי את התואר השני ונפלתי חזרה לריקנות והבדידות של החיים שלי. הלימודים היו קשים מאד אבל זו הייתה בריחה. לא הייתה תהייה מה אעשה בשישי-שבת.
ושוב התזכורת העגומה - אנשים לא רוצים להיות בחברתי. לא משנה מה אעשה, אנסה להיות נחמדה, אשתדל להסתיר את הצרות שלי, כלום לא עוזר - החריגה נראית לקילומטרים.
היינו המשפחה שלי אצל אחותי בסוכה. בעלה של אחותי לא סובל אותי וזה לא חדש, אבל גיליתי, להפתעתי ולצערי, שכך גם שתי האחייניות שלי, ואני דווקא מחבבת אותן. ישבו מולי ולא דיברו איתי כמעט כלום. ניסיונות לקשור שיחה היו כמו לדפוק את הראש בקיר. הבת שלי אמרה לי לאחר מכן שהאחייניות כועסות עלי, כי סיפרתי לאלמנתו של אבי שהילדים שלי לא עזרו כלל בבית כשלמדתי לבחינה הגדולה.
תמיד יש משהו שאני עושה לא בסדר.
כשאני מנסה להזמין חברים ברוב המקרים מתחמקים. יש שניתקו קשר. זה לא חדש לצערי. כול חיי הייתי בודדה וכך יישאר. בעלי ואני לבד רוב הזמן. הילדים (כבר לא ילדים) עסוקים בשלהם ולא אוהבים להיות בחברתי.
אין לי אפשרות לברוח להמשך לימודים. המנחה שהיה לי בתואר השני לא יכול/לא רוצה להמשיך איתי. לא בטוח שהיו מקבלים אותי לדוקטורט למרות שציונים כנראה מתאימים. יש לי שם לא טוב בחוג. אחת שמושכת לימודים ללא קץ. אני בספק אם ימליצו עלי לאוניברסיטה אחרת, וגם אם כן, המחיר אסטרונומי (14,000 ש"ח לשנה) ואין אפשרות, וגם לא טעם, לזרוק סכום כזה כדי לברוח מהבדידות.
והמחשבות הרעות חוזרות לצוץ.
אוף.
לצפיה ב-'שלום לך'
שלום לך
29/10/2016 | 09:26
53
קצת קשה לי להגיב כי בכרטיסך רשום גיל שאני לא מצליח לקשר אותו למה שכתבת לגבי המשך לימודים ולאן פנייך מועדות בהמשך..
לצפיה ב-'אולי להמשיך '
אולי להמשיך
29/10/2016 | 22:49
1
33
ללמוד בתחום דרך ספרים או חומרים חדשים 
או ללמוד משהו אחר מעניין באינטרנט בספרים .
אולי לקחת ספרים לראות סרטים שמאוד רצית לראות 
עם היה לי כוחות הייתי לומדת המון דברים באינטרנט והרצאות יש בשפע 
אם היה לי אנרגיות הייתי עושה את כל זה .
בסך הכל יש מה לעשות .
תעשי רשימה של דברים שרצית לעשות ולא היה לך זמן .הגיע הזמן לעשות אותם 
ספרים שלא קראת הצגות סרטים חוגים 
אולי נופש עם הבעל אולי הגיע הזמן לבלות גם לבד זה בסדר .
אבל אם את בדיכאון ואין לך אנרגיות אז זה סיפור אחר.
 
לצפיה ב-'תודה לשניכם'
תודה לשניכם
30/10/2016 | 01:01
36
על העידוד.
לגבר בדרכו שלו - שקלתי המשך לימודים עבור העניין שלי. יש לי עבודה שאני אוהבת במישרה מלאה. אני לא צעירה ולא שוקלת קריירה אקדמית. 
 
לצפיה ב-'לנפץ את הסלע... '
לנפץ את הסלע...
01/11/2016 | 09:35
1
51
היי יקרה,

אני מבינה שהבדידות שאת חווה עכשיו, בתקופה זו של החיים, היא לא חדשה לך...אלא רודפת אותך מאז ומתמיד ומסרבת לעזוב.. ונראה שאת מרגישה שלא רק שהיא לא עוזבת, היא גם נוגעת במעגלים שונים בחיים - במסגרת המשפחתית שאולי נותנת לך תחושה שאת לא מתנהגת כמו שצריך.. מרגישה שהם אטומים אלייך.. במסגרת החברתית, אנשים שאת מנסה שוב ושוב ליצור איתם קשר ולא מקבלת מהם מענה ..ובמסגרת האקדמאית, שהיוותה לך מקום מפלט זמני ונראה שלא אפשרי עוד.. וכמה זה כואב ומייאש להרגיש שהבדידות הזאת היא כמו סלע ענק, עצום, שלא משנה מאיזה כיוון תנסי לעקוף אותו, תנסי להתחבב על בני המשפחה והחברים, או תמשיכי ללמוד- הוא פשוט יעמוד שם, איתן, חסין מכל ניסיון לשינוי.. ובכל זאת יקירה, האם יכול להיות שאת מחמירה עם עצמך? האם יכולים להיות הסברים אחרים להתנהגותם של אנשים שאינם קשורים למשהו בך?  האם את יכולה להתבונן ולמצוא בעצמך נקודות חוזק  לשינוי המציאות? אולי אף בעזרת אדם שאת כן מרגישה קרבה אמיתית וכנה אליו?

יקירתי, למרות שזה נראה בלתי אפשרי לרסק את הסלע הזה לחתיכות, אולי אפשר שלאט לאט ועם סיוע ניתן יהיה לפורר את הסלע הזה וליצור סיפור אחר.. 
 
אנחנו תמיד פה בשבילך כשתרגישי צורך להמשיך לפרוק את מה שיושב על הלב.. 
רוצה לשלוח לך חיבוק חם וגדול,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'תודה רבה רבה, סה"רית'
תודה רבה רבה, סה"רית
01/11/2016 | 09:51
20
שיקפת את מצבי כל-כך נכון.
תשומת הלב, התגובה המושקעת, מאד מעודדים. בעיקר שלא זכיתי כמעט לתגובות מכאן (והתחלתי לומר לעצמי, גם פה לא שמים עלייך...).
תודה!
לצפיה ב-'עצתי'
עצתי
01/11/2016 | 13:17
13
יש לך את הפורום והאינטרנט וזאת דרך נפלאה להיות באינטראקציה עם אנשים. אם  הדחייה החברתית זה משהו שנמשך הרבה שנים, את צריכה לשאול את עצמך למה ומה את יכולה לעשות בקשר לזה. זאת כבר העבודה שלך. שני טיפים: הראשון תהיי חיובית, זה בריא לך וזה מושך אנשים. השני, תקפידי על איך שאת נראת זה גם עוזר, לפחות בהתחלה.
שיהיה בהצלחה :)
לצפיה ב-'חבל על העצבים'
חבל על העצבים
26/10/2016 | 16:50
11
131

היקום/אלוהים מטפל באנשים לבד , גם עושה נאחס ,

וגם בזבוז זמן   . אפשר לעשות דברים נחמדים במקום .

לא יודעת למה צריך לעבור את מה שעוברים .

בקורס למדנו שאנחנו מזמנים לעצמינו סיטואציות וגם אנשים .

למשל דיברנו על חוסר ביטחון , וביקורתיות . ואז מישהי


אמרה שהיא שמה לב ברחוב לכל מיני אנשים ממקום של

ביקורת " ההיא ככה , ההוא ככה "  . ואז דיברנו מה אם אתה

הוא האדם שמסתכלים עליו , אני האישה עם החצאית המוזרה .

ואז הוסבר שוב בנוגע לכך שאנחנו מזמנים סיטואציות . אישה

עם ביטחון לא מעניין אותה , שאנשים חושבים שהחצאית שלה

מוזרה . וכך גם בנוגע לאנשים אנחנו מושכים אלינו אנשים

בגלל צורת החשיבה שלנו , וההתנהגות שלנו .

* יש לא מעט היגיון בדברים  ..

** בטיול היה נחמד . זאת שישבה על ידי באוטובוס , אישה

שבאה עם חברה שלה ובעלה , אמרה לי " יפה שגם לבד את

נוסעת , אני צריכה חברה איתי " .ואז חשבתי שמזל שאני לא


תלויה באנשים אחרים ; בשביל לעשות דברים .

לא צריכה טובות של אף אחד   .למדתי על בשרי שהאנשים

שאתה הכי מצפה מהם , הכי מאכזבים שיש .

** וגם הסתבר שהיא גרה קרוב לעיר שלי והיא הציעה לי טרמפ

בדרך חזרה  , וחשתי שהייתי מעדיפה לסוע לבד באוטובוס ,

יש אוטובוס ישיר עד הבית  . למזלי היא הציעה את זה בבוקר ,

ובדרך חזרה כאשר הגענו ; נראה לי שהיא שכחה , יכולתי  

להזכיר לה , אבל העדפתי באוטובוס   . לא צריכה טובות של


אף אחד ואני יכולה להסתדר לבד.
לצפיה ב-'כן'
כן
27/10/2016 | 00:47
4
49
כמה נכון אנשים שהכי מצפה מהם מאכזבים .
כמה פעמים בחיים אני חווה חוסר צדק ואני מצפה שילחמו על הצדק שלי שיגנו עלי ועל הזכות שלי 
בבית הספר 
הרופא 
והפכיאטר שאני אספר עוד מעט או מחר 
אמא אחיות אבא תלחמו עלי אני קוראת ואין עונה החיים בצל הלבד.
יפה שאת לא תלויה באנשים ישר כוח
לצפיה ב-'צר לי שגם את חווה את זה'
צר לי שגם את חווה את זה
27/10/2016 | 17:50
3
44


אני יודעת כמה זה קשה  . ממש תודה כאבוש ,

תודה שאת כאן .

* אנשי מקצוע הם הכי גרועים כך שאל תתרגשי . נראה לי

שבכל מקום ברגע שאנשים רואים שלפיהם אדם עדין , ורגיש

אז הם מרשים לעצמם . בדיוק כמו שהזאב אוהב ציפורים .

יש גם עוד כמה אנשים טובים , ונכון הם לא רבים , אבל מזל

שיש אותם .
לצפיה ב-'מזדהה עם שתיכן לצערי'
מזדהה עם שתיכן לצערי
27/10/2016 | 19:21
2
51
אם כי היום אני יודעת להיעזר הרבה יותר טוב מפעם - בין אם זה בשח"ע המדהים, ובין אם בצוות השיקומי. אני לוקחת מכל אחד מה שהוא יכול ומוכן לתת, ומוקירה כל פיסה של טוב אצל האנשים שמלווים אותי בדרך. לא מובן מאליו שאנשים זרים עוזרים לך, כמו שלא מובן מאליו שאנשים בעלי קרבת דם אלייך מפקירים אותך לנפשך ולא מתעניינים בך לעולם. אני מאמינה שאם תפקחו את העיניים טוב טוב ותפתחו את הלב שלכן, תמצאו בסביבתכן אדם אחד או יותר שיאמינו בכן, שייתנו לכן יד. לא כל אחד יילחם בשבילכן, אבל לפחות תרגישו קצת פחות לבד. תאספו כל קרן אור ולו הקטנה ביותר, כי רק ככה אפשר לסלק את החשיכה. תנסו בכל הכוח, אל תרפו. אני מאמינה בכן.
לצפיה ב-' גם אני מזדהה '
גם אני מזדהה
27/10/2016 | 22:48
30
אבל מאד התחברתי למה שכתבת את מאד צודקת בהכל, אנשים קרובים שלא מתעניינים בך ואחרים כביכול רחוקים שהם הרבה יותר קרובים מה"קרובים" כמה נכון... ונכון צריך לראות את הטוב ולהכיר טובה על כל אדם שבאמת בא לעזרתך, אכן חיים בצל הלבד כמו שכאב כתבה...
לצפיה ב-'תודה אלומה'
תודה אלומה
28/10/2016 | 12:07
24

מזדהה עם כל מילה שכתבת .

אל תיבהלי אבל בינתיים האנשים שהכי עזרו לי זה את

ואופירה .

בזמנו בשיא השפל לא חשוב שחלק היה באשמתי הכל נכון ,

עדיין לא אשכח .

ואת כמובן הכרת לי את המרכז ליוגה , ועוד דברים שלא אציין פה .

וגם מה שיפה במיוחד בשתיכן זה שיש בכן חמלה .

אתן מסוגלות לסלוח לאדם , וזאת גדולה . כן אנחנו לא מושלמים

. ונראה לי שבגלל הדברים הדומים ( לא אחד לאחד אבל בגדול

התוצאה מאד דומה . ואני מזהה דברים משותפים בדברים שאתן

כותבות ).

מאד מעריכה שבכן אין אגרסיבות כמו שבי , ולא נפלתם אפילו


פה בפורומים כמוני . בחיים בחוץ , טרם מצאתי את אותם אנשים

שאת אומרת שמושיטים יד . ונכון יש את החבר'ה שאנחנו לפעמים

יוצאים , והם באים לאסוף אותי ומחזירים אותי   .

בשורה התחתונה בזכותך יש לי איפה להיות בחגים ; ולא סתם

מקום , מקום מדהים . ועוד דברים , כמו לבב וכו'.

וגם היכולת לסלוח  במיוחד במקום כמו זה אין לך מושג מה זה עושה .


כי למשל כאשר יש מישהו שמגיב לך ואז אתה מגלה דברים או

שפתאום נוטש אותך , ואז עוד גם מביע תמיכה  ב... זה פוגע .


( ואני לא מתכוונת למי שאתם חושבים . כפי ששמתם לב . אף

מילה .אפילו לא ברמזים .אז אל תתפלו עליי  כי באמת  .

אתם רואים כמה שקט פה .וטוב שכך .). ואתן לא כאלה יש בכן

חמלה .וגם בכאבוש כמובן יש חמלה .

זהו  . מקווה שלא תיבהלי אלומה ממה שכתבתי .
לצפיה ב-'מסוכן לקחת טרמפים מזרים'
מסוכן לקחת טרמפים מזרים
27/10/2016 | 19:30
33
הרי את לא באמת יודעת בביטחון מי זאת. בכללי צריך להיות עם החלטה עצמאית, כדאי להקשיב לעצות של אחרים אבל ההחלטה הסופית שלנו.
 
לצפיה ב-'אגב .נכון אם מישהי מתעניינת'
אגב .נכון אם מישהי מתעניינת
28/10/2016 | 12:43
4
55

בהרצאה בנושא של זוגיות ?  מי בן הזוג המתאים ? איך

להתנהל נכון ?  זה אומר שהיא רווקה נכון ? או שהיא נמצאת

בזוגיות שלא טובה לה  . נראה לי שהיא רווקה
לצפיה ב-'אז אתמול בערב הייתי בריזה מקום'
אז אתמול בערב הייתי בריזה מקום
29/10/2016 | 14:57
3
37

לא עם החבר'ה .

איזשהו ארוע , דרך הפייס . ולא לא ארוע של

פו"פ . זה לא הדבר היחידי שמעסיק אותי בחיים .

יש בפייס כל מיני ארועים ופעילויות , לאו דווקא של

פו"פ. נסעתי עם אנשים דרך הפייס , בתמורה להשתתפות בדלק

. היה ערב נחמד. לא יודעת מאיפה הכוחות לעשות דברים .

** כי השבוע נוצר תקל עם האנשים בדבר הזה שאני הולכת אליו

כי יש קבוצה בוואטסאפ , והם התעלמו ממני , מאיזה משהו , וכהרגלי

נפגעתי . המנהלת לא אמרה כלום . אז יצאתי מהקבוצה בוואטסאפ

ולא בא לי ללכת לשם יותר , למרות שזה היה כנראה על שטות .

ובנוסף מישהו משם ניסה לעודד אותי , וכתב לי בוואטסאפ בפרטי

אולי את צריכה מישהי שתגיד לך תנעלי , נעלי ספורט ובואי נצא

להליכה בפארק . אז עניתי לו "ומה זה אמור להביע ?"

"רעיון" הוא אמר . חסמתי אותו , כי הבנתי טוב מאד למה הוא

מתכוון , ואין לי כוח או צורך באנשים כאלה .

אתמול בערב אגב היה נחמד לראות שיש עוד אנשים טובים בעולם

הזה . המארגן , בחור פשוט מקסים . וגם המנחה שם הייתה מדהימה .

אז מעודד לדעת שיש עוד גם טוב בעולם.  והאסטרטיביות שלי מבחינת

להגיע לשם . אני מופתעת מעצמי . ושם קיבלתי הזמנה לעוד ארוע פחות או יותר באותו

נושא . אבל זה כבר ביום חול ואוכל לסוע בתחבורה ציבורית .

היום אני קצת מותשת . גם אני קמה מוקדם מאד לעבודה , התחלתי

להגיע מאד מוקדם , בשביל שההיא לא תשב לי במקום .  

הארוע של אתמול , חששתי לפני , שאפגוש שם את הרווקה הטרייה ,

לא מישהי שרבתי איתה , חלילה . אבל חששתי שהיא אחת מהזרועות

של התמנון , ואז היה מביך . אבל בסוף היא לא הגיעה . אין לי ספק אבל

שמי שמתעניינת בארועים האלה , ובעוד דברים היא רווקה .

בכל מקרה אני ממש מותשת היום , לא אלך לבריכה לצערי כי אין לי

כוח . זהו .


לצפיה ב-'בריזה = באיזה . הייתי באיזה מקום . שכחתי לציין'
בריזה = באיזה . הייתי באיזה מקום . שכחתי לציין
29/10/2016 | 17:19
2
31
 
שאתמול קמתי עם גב תפוס . נראה לי שאולי המזרן כבר לא

משהו . אז כואב לי הגב .

** אחרי כתיבת הפוסט האחרון ירדתי לזרוק את הזבל , עשיתי

כביסה , והכנתי מרק .


לצפיה ב-'מושי מושי .'
מושי מושי .
30/10/2016 | 04:57
1
25

וואי הגב הזה הרג אותי . ולא זה לא בגלל העודף משקל .

נכון שכאבי גב  זה דבר לא שכיח אצל אנשים בעלי עודף

משקל , אבל במקרה הזה נראה לי שזה בגלל המזרן .

רק מקלחת חמה מקלה על הכאב , ונניח אם אני שותה

אני מרגישה כאבים בגב , מוזר נכון ?

הלכתי לישון רגיל והתעוררתי בגלל הכאבי גב , אתמול

שכבתי על הספה ונראה לי שהמצב קצת השתפר , אבל

הלכתי לישון במיטה , כי לא הייתי בטוחה במאה אחוז

שזה מהמזרן , ואכן התעוררתי מהכאב הזה . עברתי

לספה , וצפיתי בסרט , כי לא הצלחתי להירדם .

הכאב נעשה קצת יותר טוב , אבל עדיין כואב לי הגב .

נרדמתי נראה לי לשעה , מקלחת חמה  , זה מקל .

אני מרגישה שנתפס לי הגב . תכננתי דווקא לסוע

באוטובוס של שש , אבל בגלל כל מה שתיארתי אסע

באוטובוס של חמש וחצי . וכן פותחים בעבודה מאד

מוקדם . והנה דוגמא למדוע צריך להעריך דברים ,

כי בעיות פיזיות כמו הכאב גב הזה , מאד לא נעים .

** אגב אם מישהי הולכת לארוע של חברה שלה לבד

זה אומר שהיא רווקה נכון ? כלומר לדעתי אם את בזוגיות

הגיוני שהחבר יבוא איתך לארוע של חברה שלך .

אם נניח הוא עסוק אז אולי תלכי לבד, אבל בן זוג שאוהב

אותך , ואת חשובה לו , יוותר על העניינים שלו ; ויבוא איתך

לארוע של חברה שלך .  לדעתי עסוק זה רק אם מישהו נניח

הוא חייל , או מישהו בקבע והוא לא יכול כי מה לעשות

גם בשבתות וחגים , אז זה מובן .

אם הזוגיות חדשה גם כן ברור שהוא לא יבוא אבל אם

את בזוגיות עם מישהו מעל חודשיים , הגיוני שהוא יבוא

איתך לארוע של חברה שלך . ארוע הכוונה נניח , יום הולדת

זה גם נחשב לארוע  .
לצפיה ב-'שיר . החברים של נטאשה .'
שיר . החברים של נטאשה .
30/10/2016 | 06:13
16
לצפיה ב-'ואני חשבתי שעבדות ופרך פסו מן העולם'
ואני חשבתי שעבדות ופרך פסו מן העולם
25/10/2016 | 23:50
37
157
שבוע הבא היא אמורה להוריד את הגבס, בינתיים היא מתניידת בעזרת הליכון ומעט פחות תלותית.

נכנסתי למס׳ שעות לחדר לנוח, ניכנסתי בלי מצפון בעיקר כי ידעתי שקרובת משפ׳ נמצאת איתה (עם אמא כמובן) עד איזה שמונה בערב. אחרי שהלכה נשארתי לנוח בחדר. לאחר זמן מה, היא נואמת מעבר לדלת חדרי וממש מתלוננת בצעקות, שהשארתי אותה כל היום בלי כלום ולא טיפלתי בה ושלא אגיד לאף אחד שאני מטפלת בה כי זה לא נכון ומזל שהאחות הגדולה הייתה בבוקר והכינה לה טוסט, כי אחרת לא הייתה אוכלת כל היום. עוד הוסיפה בדרכה המניפולטיבית שממחר לא אגיש לה אפילו לא כוס מים ושהיא לא רוצה ממני דבר.

עניתי שיש לה מקרר מלא באוכל וגם מנות אוכל מוכנות בצלחות והיא פשוט יכולה לחמם במיקרו ולקחת לעצמה.

היא הולכת ובאה למטבח בהליכון ומגישה לאורחת דברים וחותכת עוגות אז היא גם יכולה לחמם לעצמה אוכל, ובנוסף, זכותי המלאה לכמה שעות של שקט ולבד.

פשוט מחרידה אותי התנהגותה המזלזלת, התרגלה שאני המשרתת שלה בכל שניה נתונה ואסור לי לקחת פסק זמן שלא בשעות השינה שלה. ממש הפכה אותי לעבד נרצע.

גם כשחושבת שכבר לא תוכל להפתיע אותי בכלום, אני לומדת שאנלא מבינה בעצם כלום!
לצפיה ב-'איך שהיא עושה תצעד הראשון'
איך שהיא עושה תצעד הראשון
25/10/2016 | 23:59
1
66
 תברחי מהבית. ולגבי ההגיגים שלה תסתכלי עליה כאישה ממורמרת זקנה שכבר אי אפשר לשנות אותה ופשוט תחפשי הערכה ומילה טובה במקומות אחרים כי שם אין. זהו וכל הכבוד שסבלת אותה וטיפלת בה עד עכשיו. יש לך בטח וילה בשמיים אחרי כל המאמצים
לצפיה ב-'מי שלא מכיר אותה יכול לחשוב שבאמת מתעללים בחסרת ישע'
מי שלא מכיר אותה יכול לחשוב שבאמת מתעללים בחסרת ישע
26/10/2016 | 19:09
53
כואב לה מאד שלקחתי פיקוד ושליטה על כל מה שקורה בבית, כאילו לקחתי לה את שרביט המלוכה בממלכה שלה, סוג של קנאה וגם היום בריב בינינו אמרתי לה את הדברים ושהיא קנאית. צעקתי ובכיתי ביחד, אני על סף טירוף ממנה!
 
לכולם סיפרה שהיא מאתמול עד היום בצהרים לא אכלה ושהיא מורעבת, פשוט הזויה. מזל שמי באמת צריך לדעת (האחים שלי) מהי האמת כבר מכיר אותה ויודע שלא כצעקתה. כל יתר האנשים ממש לא מדאיגים.
 
לצפיה ב-'אולי גם אמא '
אולי גם אמא
26/10/2016 | 02:25
32
58
שלך צריכה קלונקס
בקיצור זוועה המצב במקומך אני הייתי. משתגעת .
זה כבר בלתי נסבל המצב שלך 
אמא שלי כבר היית אומרת לי אלף תודות אם הייתי עושה משהו בבית .
 
 
לצפיה ב-'לגמרי צריכה'
לגמרי צריכה
26/10/2016 | 19:16
31
45
הצעתי לה בהקשר לדבר אחר שהייתה נסערת ממנו (לא קשור לריבים בינינו) ואמרה שבשום אופן.
 
היום הרוחות סערו, היא גם נוהגת באלימות תוך כדי. פיתום היא מעיפה וזורקת חפצים או מטיחה אותם על השולחן נגיד טל׳, היום בכלל... לקחה תהליכון וניסתה להעיף מהמרפסת, עצרתי אותה ואמרתי לה שלא יפול על אנשים, אולי ישנם אנשים או ילדים בגינה. בכיתי צעקתי אמרתי שאני חייבת זמן גם לבד עם עצמי. אחרי כן לקחתי קלונקס. חבל שאף פעם אנלא יודעת מתי יפרוץ ריב אחרת הייתי בולעת רבע שעה קודם
 
אני מרגישה שאני הולכת ומאבדת שפיות
לצפיה ב-'הזוי '
הזוי
26/10/2016 | 20:02
30
36
לי נשמע שאתם צריכים עובדת סוציאלית 
שתבוא תתדבר איתכם קצת 
שאני עברתי ניתוח וחזרתי לבית הביאו לי טיפול ביתי שכלל גם עובדת סוציאלית 
האמא שלך צריכה לדבר עם מישהו דחוף .לי זה נראה קצת קיצוני התנהגות שלה אולי זה קשור לתאונה או שהיא ככה תמיד 
מוזר לי אף פעם לא ראיתי את אמא שלי מתנהגת ככה .
לצפיה ב-'לא כל האימהות אותו דבר '
לא כל האימהות אותו דבר
26/10/2016 | 20:29
29
47
היא אנטי עירוב גורמים מקצועיים בטח לא כאלה שקשורים לנפש, בשבילה כל הפסיכיאטרים והפסיכולוגים פסיכים. היא גם ממש לא חושבת שהבעיה אצלה.
 
תמיד כלפי חוץ עוטה על עצמה מסיכה של נחמדות, היא לא נראה את פרצופה האמיתי החוצה, לכולם מחלקת תבשילים שמבשלת, עוגיות ודברי מאפה שאופה בעצמה, כלפי האחרים היא סופר עדינה. תמיד היה לה חשוב מה חושבים עליה הזרים ומה יאמרו עליה תשהיא תמות. יש לה יכולת נפלאה להסתיר את הדו פרצופיות שלה. כמובן היחס הבלתי מכבד הוא כלפיי בלבד וכך היה כל החיים. עם האחים שלי היא לא מעיזה לאמר מילה שלא במקום, גם כשהם רבים איתה היא מצטדקת ולא אומרת להם מה שבאמת רוצה להגיד להם (אחכ לי היא אומרת מה שרצתה לאמר).
 
היא אישה מאד מטעה.
 
תגידי דרך מי בודקים את העניין עם העובדת סוציאלית שמגיעה הבייתה? נציגת ביטוח לאומי כשהייתה אצלנו לבדוק את המצב לא הזכירה את העניין.
 
 
לצפיה ב-'אצלי זה היה אחרי ניתוח '
אצלי זה היה אחרי ניתוח
26/10/2016 | 21:10
28
40
טיפולי בית קופת חולים כללית 
 
לצפיה ב-'להתקשר למוקד?'
להתקשר למוקד?
26/10/2016 | 21:18
27
58
הצעתי לה בדרך שאמרתי שכדאי לה לשוחח עם עו״ס לגבי כל מה שהיא עוברת בגלל הפציעה ותדבר על שקשה לה. אפילו הצעתי שאני גם אצטרף ואפשר לדבר על מה שקורה בינינו, כי את מאד עצבנית לאחרונה.
 
דחתה על הסף, כמו שחשבתי, וסיננה שכל הפסיכולוגים האלה פסיכים ושהיא יכולה ללמד אותם
 
 
ניסיתי
 
לצפיה ב-'מתי את חושבת שהחיים שלך'
מתי את חושבת שהחיים שלך
26/10/2016 | 23:57
6
52
היו פחות רעים? 
כשגרת לבד לפני כמה שנים, או היום שאת מטפלת באמא שלך?

 
לצפיה ב-'שאלה מורכבת עם תשובה מורכבת'
שאלה מורכבת עם תשובה מורכבת
28/10/2016 | 12:10
5
46
בלתי אפשרי להשוות בין 2 תקופות שונות שבהן הייתי במקומות שונים. כשגרתי לבד היו דברים שהיו שהיו טובים יותר (למשל אף אחד לא החליט או ביקר את מה שאני עושה, הייתי עם עצמי ועשיתי או שלא עשיתי מה שהתחשק לי מבלי להסביר תצמי), מאידך יכולתי גם למות בדירה מבלי שאף אחד יידע.
 
כשחזרתי לאמא (פרט ל6 השבועות שאני נאלצתי לטפל בה) היא דאגה לצרכיי הבסיסיים, דבר שהיה לי קשה לעשות כשגרתי לבד (קניית מצרכים, ללכת לקופח ולהוציא לי מרשמים ולהביא אותם מבית המרקחת. כשגרתי לבד לא הלכתי לרופא, כי לא יצאתי מהבית ולכן גם הפסקתי את התרופות על דעת עצמי מחוסר ברירה).
 
הטיפול בה קשה מנשוא, גם בגלל מצבי שנאלצתי לקום מהמיטה ולדאוג לה ולבית 24/7, אבל בעיקר שהיא מתייחסת אליי כמו עבד נרצע, בחוסר כבוד והערכה בסיסים, מדברת בטון מגעיל, מקללת, אלימה, פוגעת בנקודות הכי רגישות.
 
אז לאור מה שתיארתי, אי אפשר להשוות בין 2 התקופות, בין כעת לבין אז, בכל מקום היה דבר שהיווה יתרון ואחר שהיווה חסרון.
לצפיה ב-'אם אני מבין נכון'
אם אני מבין נכון
29/10/2016 | 02:25
4
22
פעם שגרת לבד , לא יכלת לטפל אפילו באדם בודד , כלומר בעצמך. 
היום את מטפלת בשני אנשים - באמך ובעצמך.
באופן אובייקטיבי, ואמנם בראייה צרה,  זאת מגמה של שיפור. זה בכלל לא פשוט לטפל באדם אחר 24/7, ואת חייבת להבין שזה נקודת חוזקה אצלך. 
אולי אם נבין מה הביא לשיפור, יהיה אפשר לדעת איך לתת לך עצה פרקטית יותר בשביל לצאת מהמצב שאת נמצאת בו. 
אולי המגורים לבד לא עשו לך טוב, ואולי אם תעברי לגור עם שותף או שותפה זה יהיה פתרון טוב?
יש לי חבר שהיתה לו בעיה דומה. אמא שלו הפקידה עליו לטפל בסבתא שלו , להיות פילפיני שלה 24/7, וגם הוא סבל מיחס גרוע. הצעתי לו לעבור לגור אצלי לתקופה, עד שיעמוד על הרגליים, ובאמת אחרי תקופה הרחק מהבית - כל המצב שלו השתפר. 
את כמובן זה לא הוא ,וכבר דיברנו על זה שלגור לבד-לבד לא עשה לך טוב. אבל השאלה אם יש לך מישהו או מישהי שאיתם את יכולה לעבור לגור, קרוב משפחה או חברה שתוכלי לגור אצלם עד שתעמדי על הרגליים ? 
לצפיה ב-'לא רלוונטי עבורי'
לא רלוונטי עבורי
29/10/2016 | 09:41
3
344
מה שהצעת לא רלוונטי לי. אנלא יוצאת מן הבית וניתקתי קשרים.
לא מדובר במצב זמני, זה המצב הקבוע!
השלמתי עם זה שלא אעמוד על הרגליים לעולם.


ברור לי שכשאמא תעמוד על רגליה ותחזור לתפקד אני אחזור למקומי הרגיל, למיטה ולא אתפקד.
לצפיה ב-'אל תוותרי'
אל תוותרי
30/10/2016 | 20:22
2
14
אל תוותרי על עצמך.
תנסי להתעלם מהתחושות השחורות והפסימיות שבהן את טובעת.
זה קל להגיד אבל קשה לעשות.אני יודע. אבל אם תשמרי מקום וקטן בודד של תקווה , אולי תצליחי להציל את עצמך מהמצב שאת בו.
מי יודע, אולי עוד כמה שנים יכנסו טיפולים אפקטיבים באמת לדכאון עמיד (יש סיבה להיות אופטימי לפי מה שראיתי). 
אני לא כל כך טוב בקטע האמפטי , ואני מבין שאת עומדת מול קשייים קשים מנשוא ואני לא יכול לתאר לעצמי איך את מרגישה... גם לי יש את הקשיים בהתמודדות שלי, ואני מבין איך זה לעמוד מול הייאוש , אני מקווה שאת טועה לגבי עצמך. שהמצב שלך רק זמני ולא קבוע. שתיצאי ממנו ויהיה לך כוח בעתיד לעבוד ולצאת מהבית ולחיות חיים סבירים. 
לצפיה ב-'חיים סבירים'
חיים סבירים
31/10/2016 | 12:52
1
43
זה כל מה שאני חולמת עליו. לא בקשה מוגזמת מידי, נכון?! ובכל זאת.... תראה כמה קשה זה כשנמצאים במצב של ייאוש תהומי להשיג לעצמנו חיים סבירים. רובם חולמים על חיים מושלמים, שיש בהם הכל ויש אנשים כמוני שמסתפקים במועט, שחולמים על החיים הסבירים.
 
מניחה שהרפואה מתישהו תמצא גם טיפולים שיתאימו לדיכאון עמיד. מתפללת שזה יהיה בעתיד הלא רחוק, כי מרוב שעייפתי, יש מצב גדול, שגם כשיימצא טיפול אפקטיבי, הנפש לא תשתף פעולה, שזה כבר יהיה כמו לבצע החייאה לאדם שכבר נמצא מת, קבור עמוק באדמה, מעין כמו כוסות רוח למוות.
 
אתה דווקא טוב בקטע האמפטי, תודה על המילים
לצפיה ב-'אני חי-מת כבר הרבה שנים'
אני חי-מת כבר הרבה שנים
02/11/2016 | 23:23
16
רוב התקופות אני מרגיש יותר מת מחי , ויש תקופות מעטות שאני כן מרגיש בהן חי. 
אמרתי לרופא שאני מרגיש חסר חיים וכמו זומבי לאחרונה. אולי בגלל הגיל, אולי בגלל שהתחלתי השנה תרופה נוגדת מאניה (דפלפט), אולי בגלל פרידה ונתק שהיה לי מחברה לפני חצי שנה. בכל אופן, הוא אמר , שמנקודת מבטו אני יותר חי היום מאשר פעם, למרות מה שאני מרגיש.
אני לא יודע מה רציתי להגיד בזה...אולי, שאפשר לחיות במצב אמביוולנטי של מוות פנימי , אבל יחד עם חיות כלפי חוץ. אולי רציתי להגיד שאני חש במידה מסויימת את תחושת הייאוש שלך, אבל צריך להמשיך הלאה , כי יש עדיין את הסיכוי לחיים סבירים. לדעת שיש אופטימיות , למרות שהתחושה מסמנת שאין יותר כוח.
לצפיה ב-'תתקשרי למוקד '
תתקשרי למוקד
27/10/2016 | 00:56
19
45
תשאלי עם היא זכאית ליחידה לטיפול ביתי או שיקום ביתי .
אני לא ממש זוכרת איך זה עובד 
 
לצפיה ב-'עצוב לקרוא, גלי'
עצוב לקרוא, גלי
27/10/2016 | 01:21
18
49
נראה שאימך זקוקה לעזרה נפשית. אולי, חלילה, סוג של דמנציה בתחילתה. ההתנהגות שלה חריגה.
לדעתי, כשהיא מתחילה בהתנהגויות תוקפניות/אלימות, נתקי עימה מגע. לכי לחדרך ותסגרי את הדלת. אל תתני לה עזרה ושירות עד שתתנצל ותתנהג כמו בן אדם.
ואת יכולה לצלם בנייד את הסצינות שלה, כדי שאחייך וגורמים סוציאליים יאמינו לך.
לצפיה ב-' מזלי שאחיי מאמינים לי'
מזלי שאחיי מאמינים לי
28/10/2016 | 09:28
17
57
בעבר הם האמינו לה ובגלל זה לפני 6.5 שנים בערך סילקו אותי פיזית באמצע הלילה לרח׳ (הייתה לי דירה ללכת אליה אבל בגלל הדיכאון פחדתי להישאר שם לבד וזו הסיבה שמלכתחילה חזרתי לגור עם אמא). ככה זרקו מהמיטה בחורה במצב שלי עם מחשבות אובדניות, אפילו סידרו לי את חפציי האישיים ליד הדלת להחיש את ההליך.
 
אמא שטפה להן תמח וסיפרה להם סיפורים שאני ממש מתעללת בה ורוצה לקחת לה תבית. לא היה לי אף אחד גם לא חברים לבכות להם, כי התנתקתי מכולם בחיי ועד כמה שרציתי למחוק את שלושתן מחיי פשוט לא יכולתי אז הראשונה לחדש את הקשר משלושתן הייתה דווקא אמא, זו שגרמה לכל הבלאגן ומעולם לא התנצלה (עד היום היא מטילה את האשמה בהן שהיא לא אמרה להן לבוא ולזרוק אותי לרח׳, אבל לא ברור למה בדיוק ציפתה שיקרה אם רק לכלכה עליי?!).
 
שנים לא דיברתי עם 2 מהאחיות שהתנצלו והתקשרו ללא הפסקה באותה התקופה, כשהבינו מה עשו בגללה (הן הבינו תכף, ישר לאחר שעשו את המעשה). הן גרמו לי להיכנס לתקופה איומה, הייתי בנתק מוחלט מהסביבה וגם מהן, כי לא הייתי מוכנה לדבר איתן, היא גרמה לשבר שלעולם לא יתאחה אצלי בהקשר אליהן. שנים לא הסכמתי לדבר עם 2 האחיות.
 
בגלל שלושתן נכנסתי לדיכאון הרבה יותר חמור, זו הייתה טראומה נוראית ולהזכירך עברתי אותה כאשר כבר הייתי במצב נפשי רעוע והן ידעו זאת, אין לי מושג איך לא הרגתי את עצמי לאחר האירוע הזה. הרגשתי שנפלתי לבור הרבה יותר עמוק. לא אצליח להתגבר על זה בחיים, מה שעשו היה בלתי נסלח והן מודעות לזה. לסלוח לא סלחתי להן ולא אסלח, אבל הסכמתי לחדש תקשר, כי לא היה לי אף אחד והן היו חסרות לי.
 
מאז שאני זוכרת את עצמי אמי התנהגה כך באלימות כאשר התעצבנה (הטחת חפצים, זריקת חפצים לעברי). מה שקורה כעת זה לא מצב חדש. היא לא מעוניינת בעזרה נפשית, אצלה האי הכל בסדר ותקין. חבל שלא הייתה לי המצלמה ביד כשזרקה את ההליכון לרצפה וכשר מתה להעיפו למטה לגינה.
 
מזלי הגדול שאחיי מאמינים לי, אחרת הייתי בבעיה רצינית. לכל היתר שתספר לסיפורים ההזויים שלה, זה כואב לשמוע את השקרים, שבהם אני מצוירת כמתעללת ומאמללת, אבל שוב אחיי מאמינים לי ויודעים תאמת וזה מה שחשוב לי.
לצפיה ב-'תשמעי'
תשמעי
28/10/2016 | 12:32
7
35
זה נשמע נורא אני בהלם זה האמת אני בהלם כמה כאב בא לי לבכות רק לחשוב על הרגשה שעברת .
אני מבינה אותך ובתלות שלך במשפחה שלך אם אפשר לקרוא לזה משפחה 
אני מדחיקה דברים רק כדי לאמין שבאמת יש לי משפחה אז הם לא מי יודע מה עזרו לי תמכו בי לא נורא הצורך בלצייר את התמונה המשחתית חזקה אצלי אני  חייבת משפחה וגם עכשיו אני אומרת לפחות לא זרקו אותי מהבית .
אבא שלי לימד אותי שאין כמו משפחה 
היום  שקראתי את הדברים האלה אני לא יודעת מה להגיד כמה נדחיק כמה נמשיך
הבגידה שעברת בצד המשפחתי שלך לדעתי נורא ועוד התלות שלך בהם 
הפגיעה הכי קשה זה מאנשים הקרובים שלנו אבל המודל שלמדו אותי אין כמו משפחה אני לא יודעת עד כמה זה נכון .
לצערי אני תמיד יהיה טיפוס משפחתי זה באופי שלי וגם שלך .
אבל הצלקות ישארו שם 
לצפיה ב-'מסכימה'
מסכימה
28/10/2016 | 20:24
6
32
נבגדתי בצורה הכי קשה שיכולה להיות כאשר הייתי בתחתית, תחשבי על זה שנזרקתי עי 2 אחיות ואמא עמדה מהצד כאילו לא שייכת לסיטואציה. זוכרת שהלכתי ברח׳ באמצע אותו הלילה עם הכלב שלי רק בוכה בוכה בוכה בוכה, ממררת בבכי (הגיסים שלי לא עלו והמתינו לאחיות ברכבים למטה).
 
נכנסתי לרכב והמשכתי לבכות, לא נירגעתי, מחשבות על כך שהיחסים לא יחזרו להיות כשהיו לא הניחו לי, לא עיכלתי מה עברתי, הכאב עבר בגופי בגלים סוערים כמעין סכינים חדות. נסעתי לדירה במרחק 10 דקות נסיעה, ולא ראיתי את הדרך מרוב הדמעות בעיניי, גם לא ממש היה איכפת לי להתנגש חזיתית באיזה רכב, החנתי, עליתי לדירה ופשוט רציתי למות, התפרצתי בבכי קולני ולאחר שעות נירדמתי מתשישות. קמתי בבוקר עם כאבי ראש איומים והתפללתי שכל מה שעברתי בלילה היה לא יותר מחלום רע, אבל מהר מאד הבנתי שזה לא היה חלום, אלא המציאות המרה של חיי, וידעתי, כ״כ ידעתי, שמעתה ואילך אנלא אראה את שלושתן באותו אופן. השלמתי איתן כי לא היה לי אף אחד בחיים, אבל הנזק נעשה ואני לעולם לא אסמוך עליהן. השבר הוא גדול והוא לנצח! ! אין מחילה על מה שעשו לי!

לצפיה ב-'כואב הלב לקרוא את זה '
כואב הלב לקרוא את זה
28/10/2016 | 23:00
3
17
איך עברתי את הרגש הזה 
שאת אומרת אין סיכוי זה לא קרה זה רק חלום .אבל זה לא חלום 
זה יותר מדי רע בשביל לקרות את אומרת לעצמך 
אני כל כך מבינה את עוצמת הכאב 
הכי כואב לי שאת איפשהו תלויה בהם 
מרגישה סוג של חסר אונים נגד המחלה 
תלויה באנשים שזרקו אותך 
כמו אני תלויה במשפחה שלי וגם אני עברתי סרטים תמיד מאשים אותי במוות של אבא שלי ואומרים את רוצה להרוג גם את אמא למדתי לשתוק .לא לבכות עם צעקות לא להתעצבן לקחת כדורים ולנסות להירגע. 
אבל מה שאת עברת הבגידה הזאת אלוהים איך אני מכירה את זה למרות שבמקרה שלך נשמע נורא אני רק חושבת על זה אני מצתמררת .
הלוואי שהייתי יכולה למחוק לך את הזיכרון הזה .
את יודעת מה הקטע שאף אחד לא יעצור את החיים שלו בשביל בן משפחה בדיכאון . מדברים איתך 5 דקות פעם בחודש 
הם שם עם המשפחה שלהם הילדים 
או אחות או האמא הכל מתנהל כשורה אף אחד לא יחשוב שיש בבית הזה מישהי בצרה .הכאב שלך שייך לך  אף בני משפחה לא יעצור את החיים שלו .
הלוואי שלא תיהיה תלויה בגורמים אחרים וגם אני לא .
רק הורג אותי החוסר האונים .
 
לצפיה ב-'נכון'
נכון
29/10/2016 | 09:13
2
18
אף אחד לא יעצור את החיים בשבילנו. כל אחד דואג לענייניו ולמשפחתו ולילדיו. אין להם סבלנות אלינו ולדיכאון שלנו. אחים לאחים זאב. רק כ״כ כואב לי שאני הייתי בשבילם כל החיים ובשביל הילדים שלהם, רק צייצו שצריכים עזרה עם הילדים הייתי רצה ועוזבת את חיי והכל כדי לעזור ולתת מעצמי. כשחליתי, קיבלתי סטירת לחי, הבנתי, כמה העולם אינטרסנטי ושלעולם לא אקבל את מה שאני הענקתי להם בכזו מסירות. התובנות האלה הכי כואבות.
 
אגב, כשאבי נפטר גמלי אמרו בול תמשפט שלך אמרו. נערה בת 15.5 צריכה לשמוע משפטי האשמה נוראיים מאמה ומהאח שלה כמו את הרגת את אבא. שנים שמעתי את המשפטים האלה, לאורך כל התיכון. מזל שבכלל לא הייתי בבית כשהוא נפטר אחרת באמת היו מאשימים אותי.
 
 
לצפיה ב-'הקטע שאני עדיין עוזרת להם '
הקטע שאני עדיין עוזרת להם
29/10/2016 | 14:09
1
17
אמא שלי לא יכולה ללכת לבנק בלעדי ולא לגורמים משרדיים בלעדי 
אני יוצאת חצי מתה איתה לעולם השחור הזה בחוץ לא שבבית פחות שחור .
אחותי הרווקה כל מקום רוצה שאני אלך איתה טוענת שהיא צריכה אותי בכל מקום וטוענת שהיא אוהבת אותי הכי הרבה . 
כל היום עסוקה בנייד וסלפי עצמי במשחקי מחשב .
אני עזרתי המון לאחותי השניהה עם הילדים וגם כיום חצי מתה עדיין מנסה לעזור . 
אני פשוט אוהבת לעזור 
אבל מה קיבלתי כלום 
מכרים את הסרטים שהמשפחה נלחמת בשביל מישהו כמו למשל המשפחה של גלעד שליט או משפחה של חולה .
כל רוצה משפחה כזאת .
אומרים שאהבה מרפא הכל 
וברגע שאין לך אהבה לעצמך אתה צריך אהבה מאחרים ולא רק במילים 
לדעתי אהבה זה להלחם בשביל מי שאתה אוהב .
לא רק במילים 
אני כבר לא מאמינה במילים כמה קל להגיד  אני אוהב אותך .
במעשים אנשים הם שתקינים . 
הקטע של האשמה במוות כל פעם חוזר עם אני בוכה או מתחילה עם הכאב שלי . צודקת נמאס להם מדיכאון שלנו .
 
הלוואי שיהיה לנו כוח להלחם בשביל עצמנו 
המלחמה היא שלנו עלינו להילחם לבד .
לפעמים זה נראה לא מלחמה נגד הדיכאון וחרדה אלה מלחמה עם אנשים בעולם הזה .
 
לצפיה ב-'כל הכבוד לך'
כל הכבוד לך
29/10/2016 | 14:28
18
עם כל הכאב והחרדה שלך את יוצאת ומלווה אותן וחושבת קודם כל עליהן. אני יכולה להגיד לך שגם אני הייתי כך עד שנפלתי לגמרי. מציעה לך לשמור לעצמך, לשים את עצמך לפני כולם, כי אף אחת מהן לא תעשה מה שאת עושה איתן. אף אחת מהן לא נלחמת איתך מול הפסיכיאטרים לקבל טיפול מתאים. תשמרי לך כוחות שלא תפלי כמוני.
 
אחותך הנשואה דואגת למשפחתה, גם הרווקה לא מפסיקה לחיות את חייה כדי לטפל באחותה החולה, שזקוקה להכי הרבה חום הבנה ואהבה שקיימת, גם אמא נעזרת בך לפי מה שאת מספרת, ומי נותן לך?! מאיפה את מטעינה תצמך?! את מטעינה את עצמך ומניסיון זה אוזל מתשיהו ואז נותרים על אויר, ריק, כלום....
 
לצפיה ב-'עצוב כל-כך לקרוא גלי'
עצוב כל-כך לקרוא גלי
30/10/2016 | 11:46
1
12
מבינה אותך.
אני חוויתי את זה כשחליתי במחלה קשה, ה-מחלה שלא מעיזים לומר בקול רם, וגיליתי שלאבי ואחותי לא אכפת, ובקיצור - פרט לבעלי והילדים (וגם הם לא יכלו לקחת על עצמם את ניהול העניין הרפואי. עשיתי הכול לבד), לא אכפת לאף אחד בעולם אם אני חיה או מתה. ואני יודעת שאם זה יחזור, או שאסתדר לבד או שאבוד.
לא חזרתי להיות אותו בן אדם לאחר מכן. 
אבל - לגבי המשפחה שלך - נסי לא להאשים את עצמך. אולי, לרוע מזלך, נולדת למשפחה מסובכת? אולי היו מתנהגים כך לכול אחד? 
ויתכן שכן אכפת להם ממך בדרכם המוזרה.
 
לצפיה ב-'ן'
ן
31/10/2016 | 12:22
5
הכי כואב בעולם להיות בצמתים בחיים שבהם נמדדים הקרובים אלייך ואז לגלות שציפיות לחוד ומציאות לחוד. במצבי היזקקות כמו שאת ואני מתארות האמת נגלית במלוא כיעורה, אכזבות מקרובים הם הדבר הכי מפיל שיש והבעיה היא שלעולם אי אפשר להשתחרר מהמחשבות האלה, הפגיעות מצטלקת כאילו הופכת לזיכרון עד.
לצפיה ב-'לדעתינאת לא צריכה לטפל באימך'
לדעתינאת לא צריכה לטפל באימך
28/10/2016 | 18:38
8
31
אם האחים לא רוצים לדאוג לה שישכנו אותה במקום סיעודי את לא חייבת לסבול אותה היא גם כפוית טובה וגם גורם מרעיל בחייך תתרחקי ממנה בלי יסורי מצפון ומה שיקרה לאימך כבר בעיה שלה ושל יתר האחים שלך את לא צריכה את זה עזבי כיבוד אם
לצפיה ב-'הפיתרון הכי טוב בית אבות לאימך או משהו דומה'
הפיתרון הכי טוב בית אבות לאימך או משהו דומה
28/10/2016 | 18:40
7
10
לצפיה ב-'חד משמעית'
חד משמעית
28/10/2016 | 20:07
6
41
אבל היא לא מוכנה לשמוע. אמשלי בחיים לא תעזוב את ביתה, אני מכירה אותה.
סה״כ היא אישה פעילה מאד ומנהלת אורח חיים עמוס, היא חיונית מאד. כרגע היא גם לא סיעודית. גם עם הגבס וקריעת הגידים בכתף, היא לא הסכימה שאקלח אותה כל השבועות האלה אז שמנו כיסא במקלחון, אני עוטפת את הגבס, והיא מתקלחת לבד ומשתדלת להתלבש גם לבד (ולעיתים עם עזרה שלי) והיא נכנסת לשירותים לבדה. זה מאד חשוב לה העניינים האלה, להרגיש שהיא עדיין דואגת לעצמה.
 
אחי הציע שתגיע אחות בתשלום או פיליפינית. הוא אנטי העזרה שהיא זכאית לקבל מביטוח לאומי, כי המטפלות משם לא מוכנות לעשות הכל ומאד ממורמרות מעבודתן וחשוב לו שאמא תקבל טיפול מסור עם חום ואהבה ולא איכפת לו לשלם בעבור זה, אפילו רב איתה לפני שבוע שתפסיק עם העזרה מהביטוח לאומי, אך היא לא מוכנה שהוא יבזבז כסף (האחיות לא ישלמו זה רק הוא, כן?!). היא כזאת שאם זכאית לטיפול היא תעדיף לקחת אותו גם אם הוא לא טוב מספיק עבורה ולא תסכים לקבל שירות טוב יותר רק בגלל שהוא בתשלום (כמו שאחי מעוניין שתקבל). היא תדחה את זה, כי נותנים בחינם את אותו השירות שאחי מוכן ורוצה לשלם עליו.
 
הבעיה היא שהיא לא מבינה שזה בכלל לא אותו שירות טיפולי ואין מה להשוות בין השניים. מטפלת מביטוח לאומי באה ועושה טובה, עובדת תמורת משכורת נמוכה ומתנהגת בחוסר חשק. פיליפינית משתכרת יפה ומעניקה שירות בהתאם ולא מחמיצה פנים ועושה כל מה שמבקשים ממנה.
 
לצפיה ב-'אז שתסבול ותתלונן ותסתדר עם זאת'
אז שתסבול ותתלונן ותסתדר עם זאת
28/10/2016 | 23:25
5
31
מביטוח לאומי או לבד. ואם היא ממש תסבול אולי יכנס לה שכל והיא תסכים להצעה של אחיך ואם לא שתסבול מבחירה לא סבלת מספיק? תני לה לאכול את התבשיל שהיא בוחרת לעצמה ניסיתם לבוא לקראתה לא רוצה לא צריך אבל שתתלונן לאנשים אחרים לא לך. כמה אפשר כבר לשמוע אותה יאללה
לצפיה ב-'כמה שעושים יותר כך סוגרים תעיניים יותר'
כמה שעושים יותר כך סוגרים תעיניים יותר
29/10/2016 | 09:15
4
30
כמה שמשקיעה יותר ככה לא  מעריכה אותי ומתלוננת יותר.
 
 
לצפיה ב-'הלוואי שהייתי מפסיקה להראות לה שאני מתרגשת ממנה'
הלוואי שהייתי מפסיקה להראות לה שאני מתרגשת ממנה
29/10/2016 | 09:48
3
31
לאחרונה התחלתי לעשות פחות וזה מקומם אותה.
כשהיא עושה לאורחים שלה היא לא מתלוננת שלא יכולה, אבל כשהיא לבד פיתום היא לא יכולה לעשות את אותן הפעולות. סיפרה השבוע לחברות ולמשפ׳ שהיא מורעבת. כפוית טובה הזויה. עשתה אותי מפלצת.
לצפיה ב-'זה ממש לא קל'
זה ממש לא קל
30/10/2016 | 13:20
2
17
להראות שלא איכפת לך או להעיר להגיד לה משהו כי היא בכל זאת אימך.
מכירה מקרוב את התחושה הזו.
את המילים שעל קצה הלשון אבל פשוט לא יוצאות.
שבוע שעבר חיכיתי לטל' מאבי כי קבענו ללכת לאנשהו, בגלל זה לא הלכתי לחדר כושר, שאת יודעת כמה זה חשוב לי וכמה אני מתאמצת לעשות זאת. בסוף לא שיחה ולא בטיח, בערב הוא אומר לי:" הלכנו לקניות כי לא היה כלום בבית"
על טלפון סלולרי שמעת.....
הקיצור אתמול באתי לעזור לו במשהו אז הוא זרק לי, אחרי שעשיתי לו טובה, שהיה חסר משהו במה שנתתי לו אבל "לא נורא"....
לא יכולתי להגיד לו שהוא הרס לי את התכניות ביום ג.
אוף.
תחזיקי מעמד יקרה ושימרי על עצמך, זה יותר חשוב.
שתגיד מה שבא לה.... את יודעת האמת.
לצפיה ב-'מאד מבאס לבטל התחייבות אישית כמו חדר כושר ועוד לחינם'
מאד מבאס לבטל התחייבות אישית כמו חדר כושר ועוד לחינם
31/10/2016 | 12:37
1
18
את היית מוכנה לבטל את הדבר שהתחייבת אליו בחודשים האחרונים כמו חדר הכושר והצד השני (שהוא אבא) בכלל לא חשוב לו לקיים את מה שקבע איתך ואפילו לא עושה את המינימום ומודיע.
 
בכלל... אנשים שלא מכבדים זמנים של אחרים מעצבנים אותי. מה?! את לא פינית לך מקום בלוז?! את לא התכוננת נפשית למפגש?! לא פינית את עצמך?! הקניות חשובות יותר ממך?!
 
יפה שאת לא נגררת ונוצרת לשונך. אני לא מסוגלת, כי אצלי התדירות של הדברים גבוהה ואצלי אמא משתמשת במילים שורפות, שאין מצב שאדם נורמאלי עם לב ורגש לא יתפוצץ. כשגרים ביחד החיכוכים הרבים גם מאבדים כיוון, בלתי אפשרי שלא לענות כשאמא משתמשת בשפה מעליבה ומשפילה שבאה לסרס ולהקטין. לא פלא שהגעתי למצב הנפשי הזה אם כל חיי זה מה שספגתי ממנה. מילה שפוגעת מתקיימת לנצח בנפש שלנו, הרבה אחרי שמכה גופנית מחלימה. עדיף לקבל מכות פיזיות ולא לשמוע דברים פוגעניים.
לצפיה ב-'תודה לך גלי'
תודה לך גלי
01/11/2016 | 12:47
12
על ההבנה והכעס שלך בעבורי.
מחמם את הלב.
לפעמים באמת מכות פיזיות הם פחות משמעותיות מעלבונות ומילים מכוערות ומזלזלות.
מצד שני מכות פיזיות משפיעות גם נפשית.
אבי נהג להכות אותי עד בערך גיל 13 ובאימפולסיביות רבה כך שאת אף פעם לא יודעת מה 'ידליק' אותו וממה להיזהר.
זה שאתן גרות ביחד בהחלט מעלה את מידת החיכוך ולפיכך גם הפגיעות עשרות מונים.
הייתי אצל המטפלת שלי אמש והיא אומרת שאבא שלי משתמש לפעמים במוד/מצב ילדי שבו הוא רוצה/צריך/מבקש את עזרתי, אני כמובן רצה כדי אולי לזכות באיזושהי מחמאה או מילה טובה, ובסוויץ אחד הוא חוזר להיות ההורה ואז לא מקשיב כלל לדעתי.
אני לא חושבת שלדבר עם אמך , כפי שכאב הציעה, יעזור כי היא ( כמו אבי) לא מודעת למה שהיא עושה ומעבירה אותך.
אולי מה שניתן לעשות כשהיא מעליבה במילים וכד' פשוט להתרחק ממנה באמירה כמו: " אני הולכת כרגע לחדר שלי עד שתפסיקי להעליב/להגיד לי את הדברים הללו. כשיהיה לך משהו חיובי להגיד אני אצא"
קצת לקחת פסק זמן לאסוף את עצמך.
אתמול המטפלת המליצה לי לפני כל שיחת טלפון מאבי לדמיין שאני מלבישה על עצמי שריון או את ' חליפת האיומים' שלי ולנסות להציב מרחק ביני ובין הדרישות שלו.
כמובן שקל להגיד והרבה יותר קשה לבצע אבל אני אנסה בעתיד.
 
מחזקת אותך מכאן, יקרה
 
לצפיה ב-'אין ספק שאמא שלך '
אין ספק שאמא שלך
31/10/2016 | 18:14
13
בעייתי וחבל שעד עכשיו לא הלכה לטיפול ולא רוצה 
חשבתי איך היו היחסים שלה עם האמא שלה ואבא שלה מה היא הרגישה כלפי ההורים שלה מה היה היחס שלה לה זה דעות היא בחרה לעצמה .
כל זה בעצם השפיעה על החיים של הילדים שלה בטוב ורע 
אצלך ברע .
פעם קראתי שאמא לא אהבה את הב ת שלה כי היא הזכירה לה את הגרוש .
פעם קראתי שכלנו קורבנות של קורבנות.
אין ספק החיים מורכבים 
לצפיה ב-'להעריך את עצמך '
להעריך את עצמך
01/11/2016 | 12:21
18
היי גלי,
אני קוראת אותך ושומעת את הכעס על חווית העוול שנעשתה על ידי אמא שלך, ומבינה שיש בך כעס על אמא.. את מנסה, משתדלת, עוזרת ומסייעת הכי שאפשר, מטפלת בה כאילו הייתה בתך הקטנה, ועדיין, נדמה שהערכה הוחלפה בזלזול.. 
אמא כבר פחות תלותית כמו פעם, וזה נותן לך קצת אוויר.. קצת מרגוע.. לנשום.. לחיות.. אבל היא- מוסיפה לרטון, להתלונן, להיות כעיוורת למאמצים הבלתי פוסקים שלך לגרום לה טוב..
אני יכולה להבין כמה פוגעת התחושה הזאת שלא מעריכים אותך, כמה היא קשה מנשוא.. לא קל להעניק לאחר את הלב שלך ולא לזכות בהכרת התודה שלו.. נעזוב את ההכרה, לפחות שלא יתעלמו ויבטלו את הדברים שאת עושה.. 
גלי יקרה, את מכירה את אמא שלך הכי טוב שיש, את חושבת ששיחה איתה תוכל להיטיב את המצב? אם כן, אולי תנסי לפנות ללב שלה.. דברי איתה על התחושות שלך.. על הקושי ועל חוסר הכרת התודה.. וגם אם היא לא תשתנה- לפחות תדעי שניסית..
יקירה, אני מבינה שהסיטואציה עם אמא מורכבת.. אני רוצה להציע להיות כאן איתך.. שלא תרגישי לבד בהתמודדות הזו.. אני מזמינה אותך לבוא ולספר לנו איך מתקדם הטיפול בה, מה הרגשות שלך והתחושות.. פריקה מילולית לעיתים יכולה לחולל פלאים, והלוואי שתמצאי מרגוע בים המילים.. 
בריאות איתנה לאמא..
שלך בהערכה רבה ,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-' '
28/10/2016 | 16:06
7
62
לצפיה ב-'מקווה שתהיה שבת מנוחה נעימה'
מקווה שתהיה שבת מנוחה נעימה
28/10/2016 | 16:17
2
42
תודה על המחווה.
 
לצפיה ב-'זאת הייתה חידה והיית קרוב '
זאת הייתה חידה והיית קרוב
28/10/2016 | 16:44
1
45
לא שבת מנוחה, שבת שלום (האימוג'י שעושה שלום)
לצפיה ב-'שלום גם לך'
שלום גם לך
28/10/2016 | 18:38
12
נקווה שבאמת יהיה שלום.
 
לצפיה ב-'שבת שלום לא קמתי מהמיטה '
שבת שלום לא קמתי מהמיטה
28/10/2016 | 16:38
2
41
אני היום ממש חלשה כאילו לקחו לי את האנרגיה 
לצפיה ב-' '
28/10/2016 | 16:41
1
34
תאכלי משהו מתוק ותתחזקי 
לצפיה ב-'הכל מהנפש הכאובה'
הכל מהנפש הכאובה
28/10/2016 | 19:05
22
אין אנרגיות מהצער וכאב הנפשי 
לצפיה ב-'שבת שלום '
שבת שלום
28/10/2016 | 19:36
25
לצפיה ב-'אין ברירה'
אין ברירה
27/10/2016 | 13:45
5
77
פעם הייתי כותב פה. בחרתי לא לחזור למשתמש הישן בתפוז ולפתוח דף חדש. בחרתי גם שם משתמש שלא קשור לכלום כדי שאף אחד לא יוכל לזהות אותי אי פעם.האנונימיות חשובה לי מאוד כאן.
אני חייב מקום לפרוק בו, לכתוב בו, להביע את עצמי. אין לי אנשים בחיים, אני בן 28 ואני דיי בודד. היסטוריה של חיים מלאים בכאב, קשיים ובעיקר חוסר השתלבות. אני מרגיש דיי פגוע מאנשים, מאוד מסוגר, מאוד פוחד על עצמי, חסר אמון באנשים. התרגלתי לחיים ללא אנשים אבל עדיין אני רוצה שיהיה לי לפחות חבר טוב אחד וזוגיות לפחות.

מאוד קשה לי ואני לבד בכל זה, יש תמיכה קטנה מכמה בני משפחה אבל הרוב אני מחזיק את עצמי בעצמי. אני מקווה שלכתוב כאן יעזור לי ושאני לא אתאכזב גם כאן.
לצפיה ב-'אתה מוזמן לכתוב פה'
אתה מוזמן לכתוב פה
27/10/2016 | 14:01
32
ככל שתרצה. הפורום נועד לתת מענה לאנשים, לעזור להם ולתת להם להתבטא.
 
לצפיה ב-'ברוך השיבה '
ברוך השיבה
27/10/2016 | 15:46
34
מקווה שיהיה לך טוב פה
ובהצלחה מחזיקה לך אצבעות למצוא זוגיות חברים .
שעבר יעזוב אותך לנפשה 
ויהיה  לך חיים טובים מעכשיו .
לצפיה ב-'בהצלחה וברוך הבא'
בהצלחה וברוך הבא
27/10/2016 | 19:21
28
מקווה שתמצא כוח לתת אמון מחדש באנשים , ולהכיר חברים חדשים. 
מי יודע , אולי דרך תפוז תמצא כמה
לצפיה ב-'לממש חלום ..'
לממש חלום ..
27/10/2016 | 20:04
38
טנזניה שלום,
 
נשמע שאתה מרגיש לבד ובודד, ממעט לשתף את האנשים הקרובים אליי, שהם בני משפחתך..
אני שומעת עד כמה אתה זקוק לאוזן קשבת , למישהו שיקשיב לך , יוכל להכיל את מצוקותיך ואת לבטיך..
עברת ימים לא קלים חברתית ואישית , שאנשים פגעו בך וזה גרם לך להסתגר ולסמוך בעיקר על עצמך..
מעודד לשמוע כי למרות הקשיים והכאב אינך מאבד תקווה והחלום לזוגיות ולחברים קיים עדיין במחשבותיך..
טנזניה יקר,
אתה לא צריך לעבור את זה לבד...
תמשיך לשתף אותנו ולספר כאן בפורום מה עובר עלייך , עצם השיתוף עשוי מאוד להקל עלייך..
בנוסף, הייתי רוצה להזמין אותך לצ'ט שלנו, שפתוח בכל ערב בין תשע לחצות..
הצ'ט הינו אנונימי, תוכל אם תרצה להיכנס מבלי להזדהות, יחכו לך מתנדבים שיהיו שם בשבילך, יקשיבו לך מבלי לשפוט אותך...אם תרצה, תוכל לשתף , לספר ואולי יחד נוכל להקל במעט על המצוקות והמחשבות שעוברות עלייך..
 
לבנתיים שולחת לך חיבוק- חיזוק
 
 
לצפיה ב-'היי'
היי
01/11/2016 | 15:12
8
אני חושבת שאתה צריך להלחם על מה שאתה רוצה. גם אם לא תקבל את מה שאתה רוצה, לא בזמן שאתה רוצה או לא 100% ממה שתכננת , אם תתאמץ זה עדיין יתן לך משהו, ולפי דעתי רק כך תעלה על דרך המלך. מאמץ וצעד קטן, ועוד מאמץ וצעד יוביל אותך לבסוף לאן שצריך. אנשים שמצליחים הם לא אנשים שלא נכשלים, אלא אנשים שנכשלים וקמים מהכישלון. בנוסף, צריך לדעת להעריך את מה שיש כי תמיד יהייה על מה להתלונן, זה ככה גם אצל אלה שנחשבים למוצלחים. תמיד חסר משהו. לא חובה ללכת לפסיכולוג, יש הרבה ספרים לעזרה עצמית. באנגלית יש בכלל מלא.
בנוסף, המצב הנפשי שלנו זה כימיה בגוף, ולכן שווה לשמור על המצב הפיסי. נפש בריאה בגוף בריא.
בהצלחה:)
לצפיה ב-'מונחים שלא נותנים תוצאה רלוונטית - טריגר'
מונחים שלא נותנים תוצאה רלוונטית - טריגר
27/10/2016 | 08:00
1
56
"איך ליהנות מהדברים הפשוטים"
"ללמוד ליהנות מהדברים הפשוטים"
"איך לרצות לחיות"
"ללמוד לרצות לחיות"
"סיבה לרצות לחיות"
לצפיה ב-'שלום'
שלום
27/10/2016 | 14:03
22
החיים יקרים ומקודשים, ואסור להזיק להם. לחיים יש ערך, שנוצר מכך שהאדם חושב, עושה ומרגיש דברים מעניינים בחייו. לא קשה לאהוב את עצמנו. צריך לדעת למצוא את הדברים שאנחנו אוהבים ודרכו לפתח לנו את ההכרה לאישיות שלנו כבני אדם. חשוב לגרום הרבה הנאה ושמחה לעצמנו.
 
 
 
לצפיה ב-'החיים הם רגע נדיר-מוקדש לפורום היקר.'
החיים הם רגע נדיר-מוקדש לפורום היקר.
24/10/2016 | 08:50
18
117
הקדמה:
יש כאלה שאומרים שחיים רק פעם 1.יש כאלה שמאמינים בגלגול נשמות..
אנשים מקטרים על סביבה,אנשים מרחמים על עצמם,אנשים רוצים שהחיים יתנהלו על פי דרכם!!!
ויש "אחרת":
יש שנולדו בלי ידיים,שום תחליף לא ייתן לעולם את ההרגשה של חיבוק,
יש שנולדו עיוורים,שום דמיון לא ייתן להם את תמונת העולם האמיתית.
יש שנולדו חרשים,לעולם לא ישמעו שירה,או את המילה:אני אוהב/ת אותך..
יש אילמים,לעולם לא ישמעו איך קולם צריך היה להישמע ,
יש בלי רגליים,לעולם לא יזכרו את התחושה של  יחף בחוף ים..
יש עם תסמונת דאון,רוצים להיראות כמו אחרים חיצונית
יש את החולים  ללא מרפא,כמה שהם היו רוצים להיות בריאים ולחיות!!!
אז בפעם הבאה שנבכה על בדידות,על אהבה שמתה,על כסף שחסר,על עבודה לא טובה,על בעיות נפשיות ובעצם  כל מה שלא טוב לנו
תזכרו שיש אחרים שהיו רוצים להיות במקומכם...כי לכם יש אפשרות לשנות,
אם תרצו!!!
לצפיה ב-'"לכם יש אפשרות לשנות אם תרצו"'
"לכם יש אפשרות לשנות אם תרצו"
24/10/2016 | 09:28
3
72

האומנם ?

יש משהו בדבריך פרט למשפט הנ"ל , יש בעיות נפשיות שהן כרוניות

כך שלא הכל תלוי ברצון . למשך מחלות נפש כגון סכיזופרניה , מאניה דיפרסיה .

אספרגר , דיכאון מג'ורי . ואגב מכירה אנשים עם כל הדברים הנ"ל

ועדיין יש להם משפחה מאחוריהם , בני זוג .

שמעתי פה בפורום משפט טוב וחכם "לא משווים סבל " .

בדידות למשל היא דבר איום ונורא , יש שאומרים כמו סרטן .

כן צריך לקחת דברים בפרופורציה . אבל לא להיתמם ולחשוב

שניתן לשנות את הכל רק אם רוצים . אנשים שעברו דברים כל מיני

דברים יכולים להיות מצולקים כל החיים . כך שלא הכל זה עניין של רצון .


אבל בגדול אהבתי את קן המחשבה חוץ מהמשפט האחרון .

לצפיה ב-'היי מילקי'
היי מילקי
24/10/2016 | 11:39
2
59
יש לי משפחה מקרוב עם  בעיות נפשיות.מאוד מקרוב.נכון לא כולם יכולים לשנות.יש ויש...
המטרה שלי בפוסט לעודד את מי שיכול..שזה בידיו.
תודה על התגובה המחממת..
 
 
 
לצפיה ב-'ותודה לך . וגם ממש אהבתי את הכינוי שלך'
ותודה לך . וגם ממש אהבתי את הכינוי שלך
24/10/2016 | 21:25
1
34

* סליחה אם זה היה נשמע שתקפתי אותך , ממש לא !

תודה לך על הרצון לעודד כאן .יישר כי.

לצפיה ב-'מילקי'
מילקי
25/10/2016 | 07:04
24
לא תקפת.אני לא נפגע מרצון טוב ואנשים טובים..
הניק שלי אומר שאני הולך בדרך שלי ולא בדרך שאנשים חושבים במקומי..
 
לצפיה ב-'חג שמח '
חג שמח
24/10/2016 | 13:46
2
44
אני בעיקר מתלוננת על בעיות פיזיות 
ועל התקרחות הנשית שלי .
בעיקר רוצה בריאות 
אבל לא נשכח שדיכאון וחרדה זה מחלה בעת העצמה אז זה 
יוצא שאני סובלת כפליים . 
ואולי הבדידות שאנשים מרגשים זה חלק מהמחלה הדיכאון שלהם .
עד כמה תלוי האושר של אדם באדם בעצמו בעולם של מחלות נפשיות ופזיות .
 
לצפיה ב-'היי כאב'
היי כאב
24/10/2016 | 15:34
1
33
שולח לך חיבוק לחיזוק!!!!
לצפיה ב-'תודה וחג שמח '
תודה וחג שמח
24/10/2016 | 20:25
11
לצפיה ב-'הבעיה עם כל מה שכתבת'
הבעיה עם כל מה שכתבת
24/10/2016 | 22:27
2
59
היא שיש אנשים שחווים קושי נפשי כ״כ קשה שמהצד שלהם הם מרגישים בידיוק כמו אותו אחד שחסרה לו יד/רגל
והרציונל היפה שלך נתן בעיקר דוגמאות פיזיות בולטות, אבל הנפש היא עולם חי בידיוק כמו הגוף, ויכולה להביא לסבל בל יתואר.
לצפיה ב-'בדיוק מה שניסיתי להסביר'
בדיוק מה שניסיתי להסביר
25/10/2016 | 04:48
11
לצפיה ב-'ללללל'
ללללל
25/10/2016 | 07:05
31
נפש בריאה בגוף בריא..זה תמיד הולך יחד.
לצפיה ב-'ולו רק כדי לנסות להבין במקצת מהו דיכאון אמיתי'
ולו רק כדי לנסות להבין במקצת מהו דיכאון אמיתי
25/10/2016 | 04:47
1
57
בפראפרזה על מילותיך:
 
יש כאלה שנולדו עם שתי ידיים, אך לא חשים מאומה ובטח לא הרגשת חיבוק,
 
יש כאלה שנולדו עם שתי עיניים המסוגלות לראות, אבל לא רואים כלום מעבר למסך שחור ואפלה לנגד עיניהם,
 
יש כאלה  שנולדו עם היכולת לשמוע, אבל כבר לא שומעים כלום גם אם מדברים אליהם,
 
יש כאלה שנולדו עם היכולת לדבר, אבל כבר לא מוציאים הגה מהפה,
 
אז נכון, יש כאלה שנולדו בריאים פיזית ונפשית, אבל משו השתבש להם במהלך הדרך. הם נולדו עם כל האיברים תקינים, אך איפשהו במהלך חייהם האיברים האלה השתתקו להם. מה שווה להיות עם כל האיברים, אבל לא להשתמש בהם?! להיות עם כל האיברים פיזית מבלי יכולת לעשות בהם שימוש ראוי ורצוי אפילו עוד יותר כואב מאשר להיוולד ללא איבר כלשהו, כי אז מלכתחילה האיבר לא קיים והאדם עצמו לא נאלץ להכיר את טעמה המר של ההחמצה, ואילו האדם שיכול פיזית לעשות הכל, אך אינו מסוגל לזאת, חש בעצימות גבוהה את ההחמצה, האובדן וחוסר ההצלחה שאינו מסוגל להשתמש באותם איברים. תחושה זו היא תחושה של מוות, אבל מוות שמביא כיליון אמיתי של הנפש.
 
במחלות סופניות המחלה בסופו של דבר הורגת את החולה וגואלת מייסורים, אבל במצב של דיכאון הדיכאון לא הורג פיזית (אלא אם כן האדם מבצע אקט בפועל) ועל החולה נגזר דין מוות בעוד גופו נותר בעולם הזה וחווה את הכאב והסבל בכל הכח, ואין דבר יותר נוראי מזה.
 
כוונתך בפוסט מובנית לי היטב, אך הייתי חייבת להביא את הצד השני, כמייצגת אותו בפורום הזה.
 
 
לצפיה ב-'04'
04
25/10/2016 | 07:08
39
משום מה באתי לעודד אבל מרגיש אנטיות מצד אנשים שאומר:תעזבו אותי בשקט אף אחד לא מבין אותי..וזה ממש לא כך.מי שחי כשמסביבו אנשים עם בעיות נפשיות מבין טוב את הפורום הזה..
לצפיה ב-'השראה'
השראה
25/10/2016 | 20:54
1
31
היי יקר,
תודה על המסר למוטיבציה והכוונה המקסימה להקל על אחרים, לפתוח צוהר שקצת מנסה לשנות את זווית ההסתכלות והחשיבה ולהיטיב עם אחרים.
רציתי גם לשתף במחשבה שעלתה בי תוך כדי קריאה -
אולי אחד מהקשיים עם סבל נפשי - הוא שמתוכו גם מרגישים חסרי אונים, עד שלפעמים זה מרגיש שקשה ואפילו בלתי אפשרי לשנות אותו, לפחות ברמת ההרגשה..
ואז ההשוואה לאדם שאולי 'סובל יותר' או לא יכול לשנות את הנסיבות כמונו - עשויה להקשות ולא לעודד, לגרום לאדם הרגיש שהמצוקה הנפשית שהוא חש פחות ראויה ..
לכן אולי אפשר לצאת עם מחשבה משולבת – שלוקחת גם את ההשראה והפרופורציה מהמצבים שתיארת, מעודדת ונותנת תקווה, וגם את המחשבה שמותר לכל אחד לכאוב בלי להשוות את הכאב שלו לכאבים של אחרים, שיש מקום ולגיטימציה לכאב האישי ושהוא לא בא במקום הדברים הטובים שכן יש בחיינו ואולי אין בחייהם של אחרים
 
לצפיה ב-''
27/10/2016 | 00:26
7
לצפיה ב-'יש אחרים שנולדו בלי..'
יש אחרים שנולדו בלי..
27/10/2016 | 00:01
35
ידיים,רגליים,חירשים,אילמים ועוד ועוד.. נכון אתה צודק..
אבל לפחות לחלק מהם יש שקט פנימי.
ושקט פנימי הוא דבר יותר גדול מכל דבר אחר.
כי חוסר בשקט פנימי יכול לגרום לך לשים קץ לחייך גם אם אתה היפה בגברים צעיר ובריא פיזית, אם הנפש לא רגועה וחסרת שקט מה זה שווה שאתה בריא פיזית?
לצפיה ב-'יפה'
יפה
27/10/2016 | 22:07
17
אהבתי את האופטימיות והכרת הטוב יישר כח
לצפיה ב-'שלום'
שלום
30/10/2016 | 15:16
4
אין צורך להשוות את מצבנו למצב אחרים. חשוב להשתדל להיטיב לעצמנו ולשפר את מצבנו האישי, ואחר כך גם לדאוג לאחרים. כשרע למישהו זה לא מצב רצוי, וצריך להשתדל להגיע למצב טוב ולא למצב רע. כדאי להשתדל לעזור לעצמנו לפני שנפנה לעזרה מאחרים.
 
לצפיה ב-'תאכלס זה נכון אבל...'
תאכלס זה נכון אבל...
01/11/2016 | 20:37
5
גם אני מאמינה בזה אבל אני שונאת שאומרים את זה כי... יש לי הרבה חרא בחיים, והרבה פחדים לגבי העתיד ממצבים לא רצויים. לא אוהבת כשהמצב רע ואומרים לי את זה ואני מרגישה כפוית טובה, כי לילדים באפריקה אין מה לאכול. :) הגעתי לפתרון תוך כדי כתיבה- להיות חיובית ומכירת הטוב אבל גם ריאליסטית.

לצפיה ב-'מצחיק'
מצחיק
24/10/2016 | 20:29
14
107
הפרסומת של אורן זריף 
כאחת שמחפשת פתרונות קלים הייתי אצלו וזה ממש לא עזר לי 
בסוף עברתי את הניתוחים .
 
אל תחפשו פתרונות קלים כי אין אותן 
רק עבודה קשה ומאמץ 
אני חושבת שיש לי דלקת בדרכי השתן 
אבל לא שורף לי בעיקר מרגישה צורך להתפנות כל הזמן .וכאב בבטן התחתונה .
לצפיה ב-'אני לא הייתי הולכת אליו הוא נשמע הזוי'
אני לא הייתי הולכת אליו הוא נשמע הזוי
24/10/2016 | 20:58
2
49
שמעתי שהוא גובה מחירים מופרזים ובאופן כללי הוא עושה רושם כאחד ששרוי בשיגעון גדלות ואגו גבוה דברים שהם ההיפך ממה שמרפא ולא משנה באיזה תחום (רוחני פסיכולוגי וכדומה), צריך. רק על סמך זה לא הייתי רוצה לפגוש אותו.
לצפיה ב-'אני במקומך כן הייתי מנסה דברים (אולי לא את זרי'
אני במקומך כן הייתי מנסה דברים (אולי לא את זרי
24/10/2016 | 21:00
1
31
זריף), כי לא היה לי מה להפסיד
לצפיה ב-'אבל כן הייתי נזהרת כמובן לא מנסה על עיוור'
אבל כן הייתי נזהרת כמובן לא מנסה על עיוור
24/10/2016 | 21:01
7
לצפיה ב-'אגב אם היית בודקת עליו היית מגלה שהוא הונה אנשים'
אגב אם היית בודקת עליו היית מגלה שהוא הונה אנשים
24/10/2016 | 21:12
3
35
כדאי לבדוק לפני למי הולכים אני מאמינה ששתי הדרכים קיימות הקלה והארוכה וצריך לנסות בזהירות כל אחת מהן אם היא נראית מתאימה בכל אופן את צריכה קצת הרבה להשמין אז נראה לי כדאי להתמקד בזה
לצפיה ב-'הייתי אבודה '
הייתי אבודה
25/10/2016 | 13:07
2
31
ולא יודעת מה לעשות בעיקר רציתי נס 
ואת כמה את צודקת לגבי האופי שלו 
ממש זה קריאה אדם מבריקה יש לך כ ן מנוגד לטיפוס המטפל.
בחגים אכלתי בעיקר המון בשר סליחה לכל הטבעונים והצמחונים ואנשי המצפון .
אני בעיקר צריכה לעבוד על הירקות ופירות 
ירקות יש מצב אבל פירות זה הסיוט שלי שונאת פירות .
בעיר שלנו יש סוכה מיוחדת שאומרים שיש לה השפעה טובה על הבקשות שלנו הייתי שם 3פעמים החג הזה .והיה שם איזה רב שבירך אותי .
קוראים לה סוכת המשאלות בצחוק .
לגבי אורן זריף הבנתי די מהר שזה בולישט.ו הפסקתי את הטיפול כל טיפול שלו ערך 5דקות .
 
לצפיה ב-'כל טיפול רוחני/ אנרגטי שעשיתי תמיד ארך'
כל טיפול רוחני/ אנרגטי שעשיתי תמיד ארך
25/10/2016 | 13:42
1
22
בין שעה פלוס לחצי שעה פלוס 5 דקות זו בדיחה
לצפיה ב-'וגם אמורים להרגיש מינימום קצת משהו אחרי'
וגם אמורים להרגיש מינימום קצת משהו אחרי
25/10/2016 | 13:45
30
למרות שזה לא תמיד נעים (עדיין זכורים לי התופעות של הריברסינג)
לצפיה ב-'זה יכול להיות מחרדות'
זה יכול להיות מחרדות
25/10/2016 | 02:06
1
36
אבל כדאי לבדוק את זה.
גם אותי גררו לכול מיני גורמים מכושפים. לא נעים אפילו להודות בזה וכמובן שלא עזר בשיט.
הוא בטח לקח מלא כסף?
לצפיה ב-'חוץ ממנו לא הלכתי לשום קוסם מכשף '
חוץ ממנו לא הלכתי לשום קוסם מכשף
25/10/2016 | 13:18
23
ודי מהר הבנתי שישועה ממנו לא תבוא 
אמת שאני לא זוכרת את הכספים שנתתי לו כי זה הגיל 19.ה טיפול היה משהו כמו טפיחות בראש שערך 5דקות .
ועכשיו אני בת 29 הזוי 10שנים .
ובכלל אני טיפוס שלא מאמין .
אם זה קשור לחרדות לא יודעת .
אין ספק שגרם לי יותר לאי אימון .נוסף 
להגיד את האמת גם היום אני טיפוס שמחפש דרכים קלות אולי באמת בגלל החקדות להתמודד מול הקושי והפחד 
לצפיה ב-'ממקום של תקווה פגיעה'
ממקום של תקווה פגיעה
25/10/2016 | 19:33
1
21
כאבי יקרה,
מבינה שפנית מתוך מצוקה ואולי סוג של ייאוש, מתוך מצב של חולשה ופגיעות, מצב שיכול להפעיל בכולנו מוכנות לנסות כמעט כל פתרון שיתן מזור לכאבנו..
תודה על השיתוף במחשבה המשמעותית הזו, אני חושבת שרובנו, אם לא כולנו, הינו מעדיפים פתרונות 'קסם' קלים ומהירים, אך לרוב בחיים אין פתרונות קסם שכאלו, אלא תהליכים איטיים יותר, שדורשים מאמץ והתכווננות..
אני מאחלת לך כוחות לתהליכים האיטיים והמאומצים יותר האלו יקירה
 
לצפיה ב-'תודה סהר '
תודה סהר
25/10/2016 | 23:28
6
לצפיה ב-'מרגישה'
מרגישה
26/10/2016 | 02:33
2
25
חוסר  רגשות 
לא שמחה ולא עצב מין מסך שמסתיר הכל .
חוסר התלהבות מדברים
אין לי רצון לזוגיות אין לי רצון ללמוד אין לי רצון לכלום 
אני כבר לא נעלבת אני כבר לא מרגישה כלום כמו ענן שמחסה את החיים .
אני כבר לא מפחדת אני נטולה רגשות אני כלום .
לצפיה ב-'מאד מבינה אותך .גם אני נפלתי בפח הזה'
מאד מבינה אותך .גם אני נפלתי בפח הזה
26/10/2016 | 11:23
1
42

של להאמין לכל מיני אנשים : מתקשרים , אסטרולוגים,

וכו'.  אני לא חושבת שזה לחפש דרך קלה , זה הרצון

לדעת , שמישהו יגיד לך , מה יהיה ? מה יקרה ? המצב

ישתפר מתישהו ?

** לא יודעת האם את זוכרת שהתקשרתי לחרטה ברטה

הזה "למומחים" .

אבל גם בעבר הייתי אפילו אצל מרים בנימיני ,

והיא אמרה לי להוסיף שם .  מביך אני יודעת .

*יש איזה חנות בדיזנגוף סנטר של כל מיני פיות וזה

חנות מאד יפה . וגם שם ישב פעם איזה "מומחה"

, מתקשר , ולא תכננתי , ואיך שראיתי את זה .

וחשבתי אולי מספיק עם השטויות האלה ? אבל נכנסתי .

כך שבאמת אל תרגישי רע עם עצמך   בנושא הזה כי

נראה לי שזה מתוך יאוש .מאד מבינה את זה .מקווה

לא ליפול בפח הזה שוב .אבל כבר אני יודעת שיש איזו

מישהי שאומרים שהיא מדהימה . למזלי עד עכשיו

אם זה נניח מישהו שמבקש מעל 100 ש"ח אז לא !

כי ראיתי כאלה שמבקשים 500 ש"ח , ואולי יותר אז זה

ברור שלא    .

** מתחברת גם לאדישות שציינת , מה שכן ?

הלוואי ולא הייתי נעלבת יותר . מקווה שאזכה לזה יום

אחד .אני נהנת בטיולים ? מהחתולים . וגם מהחברים .

אבל מעבר בהחלט אדישות , וחוסר התלהבות מדברים .


לצפיה ב-'כן זוכרת '
כן זוכרת
26/10/2016 | 20:17
21
את המומחים 
זוכרת שהיית מתקשרת גם ושואלת על עתיד ועל זוגיות .
כן הכל מיאוש היאוש הזה הורג את אנשים לא לאט באותם חיים  התסכול גם באותו תפקיד וגם הכדורים .
לפחות יש לך רצונות .
יש לך רצון לבית משפחה זוגיות לי גם זה אין .
אמת שאפתיות ואדישות יכולות להיות גם בגלל תרופות 
אני מבינה שהבעיה הכי גדולה שלי זה החלק הפכיאטרי שום תרופה היא לא מרפא היא רק מטשטשת את המסך .
ואני אכתוב מה קרה עם הפכיאטר מבראיות הנפש זה גרוע ביותר לחזור אליו . איך רוצים להדביק עלי סטיגמה איך שלא מוכנים לטפל בי .לעזור לי היחס המגעיל אני חייבת את דעתכם בנושא בהמשך האכתוב על זהבהמשך .מה שנופל עלי אנשים מגעילים כמו הפכיאטר הזה .
 
לצפיה ב-'יש הבדל בן רצוי למצוי ואף גבר לא נמשך אלי!'
יש הבדל בן רצוי למצוי ואף גבר לא נמשך אלי!
25/10/2016 | 22:17
1
54
ואני מקבל את זה שאני לא מושך ולא אטרקטיבי גם אם הגוף שלי יפה ואני מתאמן בחדכ ועשיתי בוטוקס בפנים ועשיתי ניתוח אף בגיל 20 כמה שלא ניסיתי להראות יופי נחמד אדיב לא עזר.

הגעתי לנקודת שבירה.

אני מקבל את זה שאני לא מושך ולא אטרקטיבי.
-לכעוס על עצמי שאני לא מושך לא יעזור
-לכעוס על אחרים שלא נמשכים אלי לא יעזור
-לקנא באחרים כמו באודי שנמשכים אליו בכמויות וביום הוא מקבל הודעות מה שאני לא מקבל בכל חיי לא יעזור
 
מעדיף לקבל את זה שאני לא מושך גברים וזהו.
ולחיות עם עצמי כמו שאני שאני לא מושך לא מסקרן לא מגרה אף אחד זה בסדר.
למה זה בסדר? כי אני קודם כל בן אדם עם לב רגשות ותחושות ומה שחשוב זה שיהיה לי טוב עם עצמי .אני אדם רגיש מאוד מאוד והבנתי שיש 20 אחוז אנשים כמוני בעולם.
יש לי תודעת רגישות שאנשים אחרים לא חווים להרגיש כי הם לא רגישים כמוני..
לצפיה ב-'ואולי'
ואולי
25/10/2016 | 22:49
26
זה באמת לא כל כך חשוב. אז לא נמשכים אליך ולא הרבה מתקרבים אליך חומרית, אז מה? יש בעולם דברים הרבה יותר יפים, הרבה אנשים שידעו להעריך את האופי הנהדר שלך כאדם ולאהוב אותך. הם ייצרו אתך חברות חזקה וטובה ואז גם יהיה לכם מגע חומרי טוב הרבה יותר. אהוב את עצמך.
 
לצפיה ב-'כמו בסרט של פליני'
כמו בסרט של פליני
22/10/2016 | 23:12
10
75
שגעו אותי כל החיים, נטלו ממני את החיות, טלטלו אותי מצד לצד, ובזמן האחרון מתפתחת בי מסקנה שאני צריך לחיות כמו שאני רוצה.

לצפיה ב-'נקודה למחשבה'
נקודה למחשבה
24/10/2016 | 22:57
5
33
פילוסוף יקר,
 
אני שומעת את העייפות שלך מהמאבק התמידי, אולי היומיומי, מהצורך להתאים את עצמך לסביבה, לנורמה, לציפיות של אחרים. ואולי ברגעי הקושי, השאלה "למה?" מתחילה לעלות ולהכות.
ולמה באמת? מה החזיק אותך עד עכשיו וגרם לך להילחם? מה גורם לך לאחרונה לפתח את המסקנה שאתה צריך לחיות כמו שאתה רוצה? ומה זה בעצם אומר בפועל "לחיות כמו שאתה רוצה"?
 
אני מזמינה אותך לחשוב, ולהמשיך לשתף אותנו בתחושות וההרגשות שלך.
 
שיהיה לך שבוע טוב פילוסוף, עם אנרגיות חדשות מחוזקות. 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
24/10/2016 | 23:37
4
28
אני לא יודע איך הגעתי למצב שאני נלחם בחברה. היו הרבה אנשים חומרניים שהזיקו לי במשך החיים, עברתי דברים קשים מאד והתמודדתי יפה. אני אדם רוחני ואוהב, ולכן אני לא צריך להיות במריבה עם אנשים אלא אני יכול לתת להם אהבה וטוב. בזמן האחרון הגעתי להתלבטויות בין שיטות תקשורת שונות: להיות אסרטיבי מאד, להתעניין בתחביבים של חברים ולמצוא דרכים מתוחכמות לא לשקר, או להיות אנושי מאד, לספר על נושאים משותפים ולהימנע ממצבים שיאלצו אותי לשקר. הימנעות כזאת יכולה להחליש אותי. אני בטוח שמבחינה הגיונית אפשר להגיד שיכולים להאמין לי, אבל אולי גם אפשר להגיד משהו מתחמק כמו "אני לא אומר איך אני מעניש על הצקות". אנשים כועסים עליי בכפר על כך שאני שואל אותם על התחביבים, על שהייתי תוקפני בעבר ועל שאני מתפרץ לשיחות של אנשים כי קשה לי לראות מתי אנשים מדברים. אני מרגיש שהגישה של שיחות בעיקר על תחביבים הופכות אותי ואת החשיבה שלי למעין רובוט, למצב שאני שוכח את המשמעות הרגשית של אנשים. אני רוצה להיות גם מתעניין וגם אנושי ואוהב. החמור מזה שבגלל התוקפנות שהייתה לי בעבר, אנשים בכפר מתנהגים אלי באלימות פיזית כבר שנים ואני חסר אונים נגד זה.
לצפיה ב-'לא כל כך הבנתי..'
לא כל כך הבנתי..
25/10/2016 | 00:32
3
21
מה ההבדל בין להתעניין בתחביבים של אחרים ולהימנע מלשקר לבין להיות אנושי במילותך לדבר על נושאים משותפים ולהימנע מלשקר? לא ככ מצאתי סתירה בניהם..
למה אתה נשאר שם? למה אתה מרגיש חסר אונים?
לצפיה ב-'אסביר'
אסביר
25/10/2016 | 14:45
2
18
שיטת אחת היא לשאול חברים על מה שעשו בתחביביהם האישיים ולמצוא דרכים מתוחכמות להטעות מבלי לשקר, כמו "אתה יכול להאמין לי שזאת האמת". זאת השיטה האסרטיבית. שיטה אחרת היא לספר בטבעיות על נושאים משותפים ולתת לשיחה להתפתח, ולהימנע ממצבים שבכלל ייאלצו אותי לשקר. שיטה כזאת יכולה להחליש אותי מבחינה רגשית וחברתית וזה לא טוב, אף שיש בזה משהו יותר אנושי.
 
לצפיה ב-'ואני חושב שאני במלחמה'
ואני חושב שאני במלחמה
25/10/2016 | 19:15
1
20
כמו שמיהרתי בגלל רעיונות רוחניים עם עובדת ההשמה אהבת חיי שלא רצתה בי, עכשיו אני ממהר עם חברים בגלל רעיונות רוחניים בכך שאני מתעניין בתחביבים ואומר "אתה יכול להאמין לי". אולי אני צריך לבטא את האהבה לעובדת ההשמה.
 
לצפיה ב-'ייתכן שאני קרוב למימוש'
ייתכן שאני קרוב למימוש
26/10/2016 | 01:37
21
הגנתי למסקנה שאני אדם רוחני, אוהב ומוכשר ואוהב את עובדת ההשמה ולכן אני לא צריך לריב עם אנשים.
 
לצפיה ב-'בשבוע הקודם'
בשבוע הקודם
25/10/2016 | 14:41
28
נסעתי למסעדה יפנית וקניתי מרק תירס ומעדן עם אטריות, פטריות, חזה אווז, עוף, בקר ובזיליקום. היה מאד טעים.

לצפיה ב-'מזדהה איתך מאד'
מזדהה איתך מאד
27/10/2016 | 22:22
2
10
גם אני מרגישה נשלטת על ידי הסביבה ושכל חיי אני כזאת והייתי כזאת ורוצה כבר להשתחרר ולהבין ולדעת מה אני רוצה בכלל ולחיות בלב שמח באמת בלי תחושת נשלטות מהסביבה
לצפיה ב-'הכינוי שלך יפה'
הכינוי שלך יפה
28/10/2016 | 10:59
1
7
נדמה לי שגם סבא וסבתא שלי ז"ל גרו ברחוב התקווה בירושלים. אני נלחם בחברה, היא באמת עשתה לי עוול קשה אבל אני הולך ומתגבר עליה.
 
לצפיה ב-'עכשיו חשבתי'
עכשיו חשבתי
28/10/2016 | 14:23
8
אני די משוכנע שזה נכון הגיונית שאפשר להגיד "אתה יכול להאמין לי" במקום לשקר, אבל ייתכן שיש עם זה שתי בעיות בתחום המעשי: שזאת התחכמות ושזה לא מובן. אני חושב שזאת לא התחכמות, כי באמת יכולים להאמין לי. חשבתי שאמורים להבין את המשפט כי כולם יודעים מה זה להאמין ויש הרבה אנשים שמדברים ככה, אבל אולי יש אנשים שלא יבינו משפט מסובך כמו "אתה יכול להאמין לי".
לצפיה ב-'שמחת תורה שלא השתתפתי בה'
שמחת תורה שלא השתתפתי בה
25/10/2016 | 14:13
41
במהלך חודש אלול , ראש השנה ועד סוכות כולל סוכות
השתתפתי מעט בתפילות
באיזה שלב כבר היה מכביד עליי כל התפילות
ובערב שמחת תורה אמא אמרה לי על חשיבות ההשתתפות
ונכנסתי לאינטרנט ואמרו שזה ישועה וסגולה לפרנסה, רפואה וכו'
היה כבר מאחר ובכל זאת התחלתי להתארגן
ידידה שלי שהרבה זמן ניסתי להשיג ללא הצלחה התקשרה אליי
ובגלל שהרגשתי בדידות ורצון עז לשוחח איתה דברנו ואמרתי לה שמתישהו אנתק כי אני צריך להיות בשמחת תורה
השיחה גלשה והייתה כהרגלה ארוכה ופספסתי את השמחת תורה וגם לא עשיתי הליכה
ואני מצטער על זה כי זה גם משהו של סגולה לשנה החדשה
אני פשוט לא ידעתי שזה משפיע חשבתי עד הושענה רבה
גילתי באיחור
הכל באיחור אצלי אוף.

גם לא ביקשתי ממה לשוחח כמה זמן אחרי השמחת תורה כי טיפוס שלא תמיד עומד במילה
ביקשתי אבל לא בניתי על זה כי ידעתי שיש סיכוי שהיא לא תענה אחר כך וזהו...
לצפיה ב-'שעמום טוטלי - הצילו!'
שעמום טוטלי - הצילו!
22/10/2016 | 17:24
4
65
לצפיה ב-'שלום'
שלום
22/10/2016 | 18:55
44
מצטער לדעת שקשה לך. העניין חשוב בחיים, הן האינטלקטואלי והן הרגשי. כל אדם זקוק לגירויים ולתוכן משמעותי בחייו. העסיקי את עצמך בדברים חשובים ונסי למצוא עיסוקים שמעניינים אותך, כמו תחביבים, נושאים ללמוד עליהם ממקורות שונים, וגם דברים לחשוב עליהם כמו הדברים שאת אוהבת לעשות. אולי תלמדי במסגרות כמו חוגים דברים שמעניינים אותך, וכך גם תמצאי חברה וגם תרכשי ידע שיוכל לעזור לך למצוא עבודות בהמשך.
לצפיה ב-'ביחד'
ביחד
22/10/2016 | 20:14
2
40
היי יקר,
ספר לנו אם תרצה על המחשבות שרצות,
על חוסר השקט הזה שבפנים שמעיק..
אנחנו כאן איתך גם ברגעים האלו
לצפיה ב-'הסבר'
הסבר
23/10/2016 | 16:07
1
32
אתמול היו לי כמה שעות של שעמום מרוכז. התוצאה הטבעית של פרק זמן כזה היא יציאה אבל אתמול זה לא היה אפשרי. היום זה גם לא אפשרי כי ערב חג. אני פשוט גורר את ההרגשה הרעה הזאת עד שתהיה לי הזדמנות להתפרק.
לצפיה ב-'חשוב להשתחרר לפעמים'
חשוב להשתחרר לפעמים
24/10/2016 | 23:43
20
אבל כדי שיהיה ערך אמתי לרגעי ההשתחררות, צריך למצוא גם תכנים חשובים בחיים האישיים. תעסיק את עצמך, חפש עניין בחיים. אחר כך תוכל לצאת להתפרק.
 
לצפיה ב-'עוד יומיים'
עוד יומיים
23/10/2016 | 09:47
3
91
עוד יומיים נגמרים החגים האלה
נשארו רק עוד יומיים
לתקופת אחרי החגים
התקופה שרוב האנשים מתבאסים
ואני אמורה לשמוח, כי סוף סוף נגמרו החגים המסוייטים האלה
אם היה אפשר לתאר סיוט אמיתי היה צריך לתאר את מה שעבר עלי.
לא יודעת איך "שרדתי".
אז להחזיק מעמד עוד יומיים, ואז נחזור לשגרה, לרגיל.
לא שהרגיל טוב ולא שאני חושבת שאני באמת אצליח לחזור,
אבל זה הסיפור שאני מספרת, כשיהיה רגיל, יציב, יהיה יותר קל.
אני אמורה להגיד תודה, יכל להיות יותר גרוע, ראיתי במו עיני,
אבל עדיין כל כך לא טוב וכל כך קשה.
אז עוד יומיים נשארו.
עד שיעברו היומיים ואני אגלה שהכל נשאר בדיוק אותו דבר.
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
23/10/2016 | 13:28
23
אני מתאר לי שכשהחיים קשים, לפעמים גם החיים קשים, בכל זאת, החגים נוצרו מהמסורת שלנו ונועדו לשמח אנשים. צריך להשתדל ככל האפשר לנצל את מעלות החגים ואת השמחה שהם יכולים לגרום, ולמצוא בכל דבר את הטוב.
 
לצפיה ב-'חגים'
חגים
23/10/2016 | 17:58
1
37
אז אמנם עוד לא נגמר
אבל עדיין ארשה לעצמי להתחיל לסכם
באמת החגים הכי נוראיים כשאין ספק שסוכות מנצח את כולם.
מה היה?
אינסוף שיחות בצ'ט, 3 שיחות במיילים, 2 שיחות בהאנגאטוס, 2 שיחות בוואטסאפ, ורק אחד שרציתי באמת לדבר איתו אבל הסתבר כשקרן.
כבר באמת היה עדיף לצאת לדייט אמיתי.
לא זוכרת מתי הייתי כל כך הרבה באינטרנט, וקיבלתי מזה כל כך מעט.
 
1 ביקור רופא, 1 מיון ושלא נדע מכל מה שקרה.
1 אחות שרק מעליבה.
הרבה משפחה שלא עושה יותר מדי.
 
כמות בכי כמו ששנים לא בכיתי, כבר שכחתי שאני מסוגלת לבכות ככה.
 
הדבר הכי טוב שקרה זה שהלכתי לעבודה ומישהו אמר שהוא שמח לראות אותי, רק כי הוא רצה לשבת אצלי במשרד.
הכי רחוק שהגעתי היה לסופר.
 
ומישהי אחת חמודה שהחזיקה אותי בווטסאפ.
 
זה היה הסיוט שהיה.
 
לצפיה ב-''
24/10/2016 | 17:05
30
טוב שלמרות כל הסיוט שהיה הצלחת להרים את עצמך לעבודה.
 
למה היית במיון?
לצפיה ב-'כאבוש מה נשמע ?'
כאבוש מה נשמע ?
22/10/2016 | 12:56
3
35
לצפיה ב-'מאמי שלי'
מאמי שלי
22/10/2016 | 21:16
2
62
אני כרגיל באותו מצב בקושי יוצאת מהבית 
לפעמים בחילות 
לפעמים כאבי ראש 
ועכשיו כאב בבטן התחתונה וזה לא קשור למחזור .
תודה מילקי 
אבל אין מה לחדש 
שבוע הבא יש לי תור לפכיאטר אבל אני לא תולה תקוות
מרגישה על סמים כאילו אני זה לא אני כנראה השפעה של הכדור 
אני חייבת להתעורר אבל משהו שוקע בי אני כבדה גם הפכתי לאדישה ואני שונאת אדישות .
התכונה שאין לי סבלנות אלה הפכה להיות שלי אדישות . 
אני לא רוצה לתדרדר 
אין לי שליטה על זה 
למה אנשים רואים את אדישות שלי כשיפור מה זה הקטע לסמס אנשים עם תרופות ולהפוך אותם לאדישים.העיקר שתשתוק שלא תרגיש כלום אין רגש בלי יצירה מתגעגעת לאני הישנה להתלהבות המעט שהיה לי מעולם.
לצפיה ב-''
23/10/2016 | 14:21
33

מקווה שהפסיכיאטר בכל זאת כן יעזור. תרגישי טוב .

"שירפא את כל עמו ישראל".  

* עדיף אדישות ע"פ דיכאון , וצער . וכן אני יודעת

שאפתיה היא חלק מדיכאון אבל לדעתי זה עדיף

ע"פ מה שציינתי .

לצערי אין דרך אחרת מאשר לסמם אנשים , כפי

שאת אומרת . ( לדעתי גם כדאי שעוד אנשים

ייקחו ויהיו מסוממים ).

מה אני אגיד לך ... נקווה לטוב , או לפחות שלא

יהיה יותר גרוע .
לצפיה ב-'שלום'
שלום
30/10/2016 | 15:19
בעיות בריאות גופניות הן קשות להתמודדות, ומזלנו שהרפואה כיום טובה וחזקה להקל עליהן. לרפואה הקונבנציונלית חסרונות משלה בגלל כימיקלים מלאכותיים ותופעות לוואי, ולקיחה לא מבוקרת של תרופות עלולה למכר. שמרי על קשר מקצועי עם המטפלים, היוועצי בהם בכל הקשור למצבך ולטיפול בך והיעזרי בהם ככל שתוכלי. מקווה שתבריאי.
 
 
לצפיה ב-'אז אני חוזר לשגרה'
אז אני חוזר לשגרה
22/10/2016 | 06:35
11
81
ימי חופשת החגים עומדת להסתיים
זה לא שלא עבדתי בחול המועד, כן עבדתי
אבל היו ימים רבים שלא עבדתי ונהנה מהחופש הזה
אני חוזר לשגרה
לעבודה
לתחרות בין העובדים

בימים של החופש יכולתי לצאת לבלות
ולא יצאתי לבלות
אני לא יודע אם אני מחפש לעצמי תירוצים
גילחתי מקומות בגוף ואפילו נעזרתי באחותי
אבל היה מקום אינטימי שלא הספקתי לגלח ולכן לא יצאתי
כי אני מתבייש בשיער
ולמעשה כבר מגיל 14 נמנעתי מקיום יחסי מין שם למעט מקרים נדירים בגלל העודף שיער
בגלל מחלה כרגע לא עובד הסרת שיער בלייזר
יש לי גם עוד בעיות גופניות שמקשות עליי לקיים יחסים מלאים
אז למה הראש שלי לא עובד נכון ולא גלחתי את האיזור יום לפני? כי אני מעופף.
הכרתי בחור באינטרנט שסיפר לי בטלפון על החיים הקשים שעבר ועובר ורצה לפגוש אותי במסיבה במרכז. מה שהוא סיפר לי מצד אחד עשה לי טוב כי זה חשף אותי לדברים שלא ידעתי, אבל מעט זמן אחר כך זה גרם לי להרגשה כל כך רעה. אני כן יכול לשמוע בעיות של אנשים אבל הדברים הכל כך קשים שהוא סיפר לי הפחידו אותי וגרמו לי להרגיש רע... ובאיזה שהוא מקום גם ראיתי שהבטן מבצבצת לי (לא ממש רזה...) וגם ראיתי שאנשים לא ממש מסתכלים עליי.. לא יודע או שכן. לא יודע. בכל מקרה קיוותי שהמנהלת תבקש ממני לעבוד ערב ולשמחתי היא בדיוק שלחה לי הודעה והציע לי לעבוד ערב. לעבוד ערב זה אומר שאין זמן אחר כך להתארגן ולצאת אלא להתארגן ואז לנסוע במוניות שזה יקר אז הסכמתי לעבוד ערב. אז חמישי לא בילתי וגם בימים אחרים של חופשת ראש השנה וסוכות לא בילתי . כל הזמן יש לי פחדים ומחסומים וקשיים לצאת לבלות. היה תקופה שעבדתי כל כך המון בשבוע שאמרתי לעצמי אוף נמאס לי אני רוצה לבלות ובמקרים נדירים שהשתחררתי בחמישי מוקדם יצאתי לבילוי וחזרתי מדוכא הבייתה בגלל החוסר ביטחון שלי במועדון או כי לא כולם הסתכלו עליי (וגם כשכן מסתכלים עליי אני כמו עציץ לא מדבר לא כלום חסר ביטחון) ואז תקופה ארוכה שלא השתחררתי סופשים והייתי מתוסכל שאני רוצה לבלות ואז הגיע החגים עם החופשות ומכל מיני פחדים ומחסומים נשארתי בבית. לפעמים אני חושב שהתפילות של אמא שלי שאני לא אלך עם בנים ולא יקרה לי שום קטע מיני עם בנים ושאני אלך בדרך שלה משפיעים. אני יודע שיש כוחות לתפילה אני בן אדם מאמין. וזה סיוט לגור איתה  וגם עם אבא שבהמון הזדמנויות מקלל ומשמיץ אותי בפניי ומאחורי הגב וגם לי אישית לראות אותו עושה לי רע עוד מגיל ילדות שלי.
אני גר איתם כי כרגע איני יכול להשכיר דירה וגם לא לעבור לדיור מוגן מסיבות שהזכרתי בעבר ואין לי כוח לעלות שוב אבל אני כן מקווה שאצליח בעתיד לעזוב את הבית וזה תלוי במשהו שאני עובד עליו וזה כנראה יקח זמן.

החיים שלי סוג של עלובים... לדברים הטובים יש לי פנים נאות (אבל קצת עודף משקל), יש לי חדר לבד, יש לי משכורת בסדר, יש לי סמרטפון ומחשב, יש לי ידידות וקשר עם אנשים ואני משתדל להמעיט בדברים הטובים כי אני פשוט מעדיף לא לספר בפורום הזה על הדברים הטובים שיש לי בחיים. אני מעדיף לחשוף פה בעיקר את הדברים הפחות טובים כי אני חושב שלחלק (לחלק ולא כולם) העין פחות מפרגנת.

אני אחזור לי לשגרה... לחנות וללקוחות...
ומרגיש לי שאני עובד ומקבל כסף... קונה סיגריות, אוכל, מעט מאוד בגדים, לא מעט קוסמטיקה ועוד קצת דברים וזה בעיקר לעצמי המציאות היא של בית-עבודה וזה מעייף. ואני רוצה לצאת להנות לבלות אבל אני מתקשה להתארגן ולצאת לבלות לא בדיוק מה חוסם אותי וגם כשאני כן יוצא אני חסר ביטחון וגם כשמתחילים איתי וגם אם נגיד חתיך מתחיל איתי אני מתבלבל מגמם והורס את זה. אני פשוט לא יודע להסביר את עצמי אבל אני מעאפן.
וגם אם תציעו אתרי הכרויות אז כן המון בחורים פונים אליי באתרי הכרויות אבל גם שם אני מרגיש חסום מלהפגש... מכל מיני סיבות. כל מיני פחדים מוסברים ופחות מוסברים. רע לי בחיים ונמאס לי מהחיים....

ותודה לה' על השפע שנותן והוא נותן לא מעט ותודה באמת תודה אבל אני רוצה להשתפר עוד..
לצפיה ב-'יש לי בעיות חמורות של חוסר ביטחון'
יש לי בעיות חמורות של חוסר ביטחון
22/10/2016 | 06:49
35
אני לא יודע לעמוד על שלי בכל מיני מצבים
למשל הלכתי למספרה וחפפתי אחר כך הספר סיפר אותי ואז שם לי סיליקון בשיער והתביישתי לבקש שלפני הסילקון יחפוף לי שוב ומה שקרה אחר כך שכל פעם שנגעתי בשיער ראיתי שיערות קטנות מהתספורת על כף היד
זה דוגמה קטנה החוסר ביטחון הוא בעוד דברים
 
למשל מאבטחים שלפעמים מחרפנים תשכל ולא יודע להעמיד אותם במקומות
או בעבר הרחוק עובדת שעשתה לי גם חיים לא קלים והיא נפלה על אחד כמוני ולא על מישהו אחר שידע להעמיד אותה במקומה
 
וחוסר ביטחון עם בחורים זה בכלל.... משהו.
 
ויש לי חוסר ביטחון בהמון דברים. לא תמיד אני מראה את זה,  לרוב אני יודע להסתיר אבל אני לעצמי יודע שיכולתי לקבל יותר דברים אם היה לי פה יותר גדול. ואני עדיין עם ביטחון יחסית לאנשים אחרים, אבל הכל יחסי... יחסית לאחרים אני פחות. ספרתי בקטן לחלק מהאנשים שאיתי ביום יום על החוסר ביטחון. כמובן שמכרים אני משתדל כמה שפחות לשתף בחולשות שלי, אבל כמובן שאנשים קרובים או גורמי מקצוע כן יודעים על הבעיות שלי. איתם אני מרגיש שיותר בטוח ונכון לשתף והמטפלת אומרת לי שהתקדמתי בחיים אבל עדיין אני חושב שאני בכלל צריך להתקדם הרבה יותר... עוד העשור הזה אני אחליף קידומת זה לא צחוק..
 
אני חושב שאני קצת תקוע בחיים. באמת. יש לי חלומות, תשוקות, פנטזיות דברים שלולא הפחדים הייתי מגשים אותם. אני חושב שהפחדים שמרו עליי מנזק שיכל להגרם, אבל אני גם חושב שבחלק מהמקרים יש פחדים שהם לא לגמרי מוצדקים וכן הייתי צריך באותם פחדים ספציפיים לא לפחד ולהלחם בזה ולהגשים דברים כי יש פחדים שבאמת מזהירים מסכנות ויש פחדים אחרים שהם סתם כי אם אלך נגד הפחד רוב הסיכויים שלא תהיה סכנה אבל אני פחדן...
 
 
לצפיה ב-'באמת'
באמת
22/10/2016 | 06:55
1
29
זה מעייף. זה מתיש. זה מתיש השגרה של עבודה, שיחות עם גורמי מקצוע, רק מעט שיחות עם ידידה שעושה לי טוב (לרוב אבל לא תמיד), המגורים עם המשפחה שלרוב לא עושה טוב (נראה לי)
אני רוצה להשתחרר לצאת להכיר אנשים בקטע יותר רומנטי-מיני אבל מסתבך
אני רוצה לבלות, להשתחרר וזה לא קורה.
 
זה מתיש השגרה. ואז אני בא לפורום שהוא עוזר לפרוק תחושות אבל לא לגמרי עוזר בפתרונות אפילו שמציעים לי אותם.
 
אני חושב שאני יודע שבערך מה צריך כדי לצאת מהמצב שאני נמצא בו אבל אני מתקשה לבצע את הדברים כדי לצאת מהמצב. אולי כי הכוחות שלי קצת דלים כרגע? או כי אני עצלן\חסמים נפשיים?
 
והשנים חולפות ואני לא נעשה צעיר בגיל ואיך דנה אינטרנשיונל שרה? "יש חלומות שכדאי להגשים רק עד גיל 30" ואני מסכים איתה. יש חלומות הכוונה לחלומות מסוימים שאותם עדיף עד גיל 30.
 
זה נמאס. זה מציאות מחורבנת. אה שכחתי להוסיף שאני מתקשה לרדת במשקל ומתקשה לצאת להליכות. אני עושה הליכות אבל לא מספיק.
 
אני עייף נפשית...
 
לצפיה ב-'השיחות עם חלק מגורמי המקצוע כן בסדר לי אבל'
השיחות עם חלק מגורמי המקצוע כן בסדר לי אבל
22/10/2016 | 06:58
29
אני בן אדם שלא קל לעבוד איתו ואני לא מצליח להתקדם אז בטווח הרחב שזה השגרה הרגילה יחד עם דיבורים ומעשים חלקית לא מקדמים אותי
לצפיה ב-'התעייפתי נפשית מהחיים'
התעייפתי נפשית מהחיים
22/10/2016 | 06:59
37
המנהלת ביקשה ממני לעבוד באיזה ערב אחד שרציתי חופש אבל בגלל שאני חושש לאבד את מקום העבודה אז הסכמתי..
 
איי
לצפיה ב-'בבקשה תגיבו לי'
בבקשה תגיבו לי
22/10/2016 | 07:00
3
37
אני יודע שכבר הגבתם לי בעבר
אבל מצד שני אני יודע שלשאר חברי הפורום הקבועים מגיבים והם עדיין בסטטוס של לא מרוצים מהחיים אז אני לא שונה פה
בבקשה תגיבו לי אני מרגיש בדידות
לצפיה ב-'היי לך נייק'
היי לך נייק
23/10/2016 | 06:59
2
31
קוראת אותך ושומעת אותך.
אתה סובל וקשה לך להתנהל כמו שאתה רוצה.
זה מאד קשה ומבאס לחלוטין.
אין לי מילים לאמר לך. אתה כבר יודע אבל קשה לך לבצע את מה שצריך.
מכירה את ההרגשה הזו, התקיעות הזו, שבה יודעים מה צריך להעשות אבל משהו עוצר אותנו מלבצע אותו.
ישנה שיטת טיפול שנקראת 'סכימה תרפיה' שלי היא מאד עזרה. בשיטה זו אנו מזהים ונותנים שם וקול ובמה לחלקים שונים בנו, בדכ אותם חלקים שמקשים עלינו לפעול. אנו מנסים לשלוט בעוצמות של החלק המסוים ולהנמיך את קולו כדי לתת מקום לבוגר הבריא שלנו להשתלט ולבצע דברים.
אני בטוחה שיש בך חלק שעוצר אותך מכל מיני סיבות, צריך לבודד את החלק הזה, לנסות להבין אותו ואז לנסות לשלוט בו.
אל תתיאש, יקר
תנסה לעשות דברים קטנים, כל פעם משהו אחר, לאט לאט וכך להתקדם.
מקווה שתרגיש טוב יותר
קבל חיזוק וחיבוק
יום טוב וחג שמח
לצפיה ב-'לאורה יקרה'
לאורה יקרה
23/10/2016 | 08:35
1
25
פשוט ירדו לי דמעות עכשיו.. בכי. מכל מה שעובר עליי.
 
תודה שאת מצליחה לנסות להבין אותי - את התקיעות. שמדובר פה בתקיעות. במחסומים של כל מיני סיבות.
 
אני אולי אבדוק את השיטת טיפול שהצעת . יותר נראה לי שאדבר עם המטפלת. אני צריך להדגיש לה שאני רוצה להתקדם בחיים. היא המון פעמים אומרת לי שיחסית למה שעברתי בחיים אני התקדמתי ושזה שאני רוצה שדברים ישתנו עכשיו זה משהו תמים , מתוק ואז אמרה גם ילדותי והתחרטה כי זה נשמע שיפוטי אז חזרה ואמרה תמים ומתוק. משהו לא מסתדר לי בדברים האלו. אני רוצה שינוי. אני כבר בחור גדול. אני לא יודע איך להסביר לה שתפנים ותתן לי סיוע איך להתקדם. מה היא לא מבינה שאני גדול ומזדקן? אנשים בגילי גם נשואים עם ילדים. אוף.
 
לאורה את פשוט מדהימה שאת כאן בפורום בשבילי.. אני מודה שיש אותך. את מקלה עליי. תודה שיש אותך. תודה שאת בשבילי בפורום.
לצפיה ב-'אני מסכימה עם זה'
אני מסכימה עם זה
23/10/2016 | 09:48
26
שהכל הוא באמת יחסי ויתכן שהיא בהחלט צודקת שהתקדמת הרבה יחסית לעבר שלך. צריך ללמוד לראות את ההישגים שלנו וגם כמובן לשאוף ולהשתפר הלאה.
גם אצלי היתה הרבה תקיעות בעבר וגם אני לפני שנים תיםקדתי בצורה מולפאה, אפילו, אבל אחרי הדיכאון והחוסר מעשה שעבר עלי כל דבר קטן שהצלחתי לעשות זה באמת היה הרבה.
המטפלת שלי הציעה לי , ועד היום אני עושה זאת למרות שכבר התקדמתי, זה לרשום מה עשיתי היום אפילו משהו קטן וטרוויאלי כמו לתלות כביסה או לשים מדיח כלים או לעשות בקבוקים וכו'. זה עבורי מתאים ומראה לי עד כמה התקדמתי.
אתה יכול להציב לעצמך את המטרות הקטנות שלך כמו לגלוש פחות שעה באותו יום או להתעורר לפני שמעירים אותך או לשים קרם עיניים וכו' כשאתה נצליח, ורק אז, תרשום לך בצד באיזו מחברת. כך תצבור הצלחות ותוכל לחזור אחטרה ברגעים קשים ולהזכר במה שכבר השגת, זה יתן לך כוח.
בהצלחה, יקר
 
לצפיה ב-'צעדים קדימה'
צעדים קדימה
22/10/2016 | 22:08
2
34
נייק יקר שלנו,
קראתי את כל מה שכתבת, והרגשתי ביחד איתך איך תחושות של תסכול מהתקיעות, מתערבבות עם תחושות של תסכול מהבדידות.. ויוצרות מעין תחושה של חוסר שקט, אולי אפילו תחושה לא נעימה שלא רואים אותך, וזה רק עוד יותר מעצים את הרגשת הפגיעות והתשישות שאתה מרגיש..
אני מבינה כמה שקשה לך עם ההרגשה הזו שהזמן עובר, זולג מבין האצבעות – ואתה לא מצליח להאחז בו, מרגיש שהוא מתפספס, שאתה מתפספס.. ואיך מצד אחד – יש בך רצון לעשות ולצאת, ובמקביל יש דברים שעוצרים ומכבידים, מגבילים ומושכים אותך לאחור.. וזה בטח כל כך מתסכל, להרגיש כמו במרכזה של תחרות משיכה בחבל.. נקרע בין הצדדים, כל הזמן באמצע, נמתח בין רגשות מנוגדים שמבלבלים אותך ומתסכלים כל כך..
יקר, דיברת על התפקיד של הפחדים והעכבות כמעין הגנה, ואני חושבת שיש בזה משהו מאד משמעותי.. וכמו שאמרת, מצד אחד זה מנגנון חיובי שעוזר לנו לשמור על עצמנו, ומצד שני כשהוא פעיל מידי – כשאנחנו רוצים מאד אבל פוחדים לנסות כדי לא להתאכזב ומוותרים, כשאנחנו חוששים לעשות צעד כדי שהפנטזיה לא תתקלקל ע"י המציאות, כדי שלא נהיה במצב שאנחנו מרגישים חסרי אונים, קטנים, לא רצויים.. ובמצב הזה, הפחד הזה בטח הופך לכל כך מגביל ומתסכל..
לצפיה ב-'תודה על תגובתך. הייתי שמח אם חוץ מניתוח יפה היית מציעה לי'
תודה על תגובתך. הייתי שמח אם חוץ מניתוח יפה היית מציעה לי
23/10/2016 | 00:49
1
46
מה לעשות כדי לצאת מהמצב הזה? אני בטיפול אצל אשת מקצוע ולמעשה המון שנים בטיפול ועדיין יש בעיות כמו שאת רואה. זה לא הכי עוזר. עוזר חלקית.
לצפיה ב-'עזרה בצעידה'
עזרה בצעידה
25/10/2016 | 19:19
8
היי יקר, כפי שאתה כבר יודע, אנחנו לא מייעצים כאן בפורום..
לגבי שאלתך מה לעשות, נראה שהתשובה הטובה ביותר שאוכל לתת היא להמשיך בטיפול ולהעלות שם את השאלה הזו, תוך הבנה שאין קיצורי דרך.. שזה לא תהליך מהיר ופשוט, ואין איזה דבר אחד ספציפי שתוכל לעשות כדי לייצר שינוי, אלא אולי יותר דברים קטנים שנבנים, תהליכים שיהדהדו פנימה וקדימה, שדרכם תוכל לעבד את מקורות הקושי ולנסות ולחפש משם, טכניקות התמודדות שיהיו יעילות ומותאמות עבורך..
לצפיה ב-'בהמשך לצום מסורתיים ודתיים'
בהמשך לצום מסורתיים ודתיים
20/10/2016 | 08:55
7
109

אחד מערכי הדת/מסורת הכי חשובים זה לא לדבר לשון הרע/
לרכל .

למשל בעבודה שלי יצא לי להכיר שני דתיים אמיתיים שגם מאד

מקפידים על הנוהל הזה . פעם מישהו שאל את אחד מהם משהו

על איזו מישהי , והוא הזדעזע ואמר לו "אל תשאל אותי את זה

שוב " והוא הסביר על הנושא של לשון הרע . גם השני

בעבר כאשר היינו מרכלים על המסריחה , פעם אחת הוא

אמר לי בשקט בצד "אני מבקש בלי לשון הרע , וביקשתי את

זה גם מהאחרים ".  אני מאד הערכתי את שניהם על זה .

* כך שכל אלה שצמים , שומרים שבת , כשרות , הצום של

תשעה באב . למשל אפילו הדתייה מהעבודה שלי  שהיא

סופר דופר מקפידה על הכל . כולל צום של תשעה באב ונדמה

לי שבעלה אפילו צם בצום גדליה . עדיין גם היא מרכלת על

אנשים .

גם אני עצמי מנסה עד כמה שפחות להימנע מלשון הרע ,

שמתי לב גם שמי שלא מדבר לשון הרע אז גם לא מדברים עליו

ואחד מאלה בעבודה יש לו מראה יוצא דופן , אז בהתחלה

אנשים פה ושם התלחשו , אבל כיום בכלל לא .

לא משנה שאני עצמי לא דתייה בכלל אבל זה לא משנה

בקורס שאליו אני הולכת אמרו לנו "תנסו לדון כל אדם לכף

זכות", למצוא משהו טוב אצל כל אדם . לי עדיין קשה לעשות

את זה , למשל זאת מהעבודה שאז ישבה לי במקום

( זה לא בגלל שהיא ישבה לי במקום לדעתי היא פשוט אדם

לא נחמד . ) קשה לי למצוא בה משהו טוב , זה שהיא יפה ?

זה משהו חיצוני שלא קשור לאופי שלה , והאמת ברגע שבן אדם

הוא לא נחמד אז גם אם היא אנג"לינה ג"ולי , אז לא אוהבים

אותה . אבל אני משתדלת בלי לשום הרע . גם נתנו לנו

על זה שיעורי בית , נסו לראות כמה פעמים ביום אתם מרכלים ?

.
חיים ומוות ביד הלשון .   אין לזה אגב קשר רק לדתיים ולמסורתיים

אבל זה אבסורד להקפיד מאד על הכל אבל על הכלל הזה לא !

ואם זה אגב נודע לאדם שמרכלים ומשמיצים אותו זה עושה לו

רע ( לא מאמינה לאלה שאומרים שזה לא מזיז להם . נכון

שיש יותר רגישים כמוני שנעלבים ומסוגלים גם לבכות מזה .

עדיין קשה לי להאמין שיש כאלה שלא אכפת להם בכלל ).


מנסה כמה שפחות וזה לא קל כי יוצא לי לא מעט להיפגע

מאנשים .

למשל אתמול : הדתייה הגיעה לעבודה , בגלל חול המועד

המקום פה חצי ריק , אף אחד לא ישב לה במקום .

בהתחלה היא שמה את הדברים במקום שלה , אבל אז ראתה

שזאת שיודעת הכל הייתה , וגם עוד איזו מישהי שהיא מאד

מחבבת .  אני ישבתי לבד בשורה .  לקחה את הדברים

והעבירה אותם לשם , אליהן , שזה שורה אחריי .

ואז הלכה רגע כנראה למטבח או משהו , חזרה , ובאה להגיד

לי " עברתי כי ההיא ( זאת שהיא מאד מחבבת ) ביקשה שאשב

לידה כי אני עוזרת לה עם הפרוייקט " .

ונכון שההיא לאחרונה למדה את הפרוייקט שלנו והדתייה עזרה

לה . ראיתי במו עיניי בשבוע שעבר שכל פעם היא קמה לעזור לה.

עדיין היה בי ספק של לא נכון היא לא רוצה לשבת לידי , והיא

מעדיפה אותן . ואכן למה לא ? הן קלילות , זורמות , וכו.

( שכחתי לציין שאחרי שהיא מעצמה הסבירה לי למה היא

עברה לשם , מבלי ששאלתי אותה כן ? היא גם שאלה האם

יש לי משהו טעים ?")  . והייתי בטוחה  שהיא משקרת לי

ושהסיבה לכך שהיא מתנצלת בפניי על זה שהיא יושבת

איתן , זה בגלל שהיא רצתה ממני משהו טעים .

** אחרי שהיא הלכה לשבת שם , נכנסתי לעמוד במחשב

שבו אני יכולה לראות האם אני רואה את ההיא  "שביקשה עזרה "

וראיתי את הקובץ שלה בהשהייה ( כאשר מישהו עובד אז

יש מילה אחרת ) וזהו הייתי בטוחה שהיא לא רוצה לשבת לידי .

וזה כמובן התגלגל לי בראש עד שקמתי הלכתי לגבר ושאלתי

אותו בשקט ," האם X איתנו בפרוייקט " ( הגבר יודע דברים

שאני לא .בגלל התפקיד שלו ) הסתכל במחשב ואמר "אכן" .

אז אמרתי לו "כן ? ראיתי בהשהייה , והוא אמר לא " הנה היא ".

פשוט בפרוייקט יש שני סוגים והיא עבדה בסוג השני .

ואז קצת נרגעתי , אמרתי אוקיי אולי ההיא  באמת ביקשה עזרה

ושהדתייה תשב שם .

** אחרי זה כעבור עשר , חמש עשרה דקות הדתייה חזרה למקום

שלה . אמרתי לה " מה קרה ?" " המחשב שם לא עובד ?"

והיא אמרה " לא הוא עובד , אבל המבוגרת ( זאת שבעבר הייתה

חברה שלי אם מישהו זוכר .) ראתה שטני יושבת שם ועשתה

'אוייש ' . אז באתי לפה .

* במשך היום הדתייה אפילו הציעה לי כריך שהיא הביאה ,

היא שאלה אותי האם הבאתי אוכל ואולי אני רוצה כריך ?

** ועדיין גם היום יש את הספק שהיא לא רצתה לשבת לידי

ושהיא מעדיפה אותן ( ואני לא מאשימה אותה בזה , שכן

קלילות , זורמות .) .

* בקורס הסבירו שכעס או כל התנהגות של אנשים אין לזה קשר

אלינו .ועדיין יש בי את הספק , שזה בגללי , שזה באשמתי .

ברור לי אגב שאשמתי זה לא , כי היי נראה מישהו שהיה גדל

בסביבה שבה אני גדלתי והיה יוצא שפוי או בוא נאמר כמו כולם .

** וזה ממשיך גם היום כן ? לא ראיתי את אבא שלי חודשיים

אומנם דיברנו בטלפון . וכן קשר הוא דו צדדי . עדיין .

הם עושים שיפוצים בבית ויש בלגן אני מבינה את זה .

אבל עדיין הם נסעו לאנשהוא מהעבודה של אמא שלי .

והוא אמר " כאשר זה קצת יירגע אז נפגש " . וזה די פוגע .

וגם אני זוכרת את איך שהיינו הולכים לצהריים/בראנצ" , לקפה

בשבתות , אבא שלי ואני . כיום כבר לא .   אז כן הוא עסוק עם

השיפוצים , אבל גם מלפני זה כבר לא כל כך .  

מה שהכי מטריף זה למה לי אין משפחה כמו לכולם .

למה זאת לא שאלה רטורית " איפה את/ה בחג ?"

" אצל X " כי זה ברור , ומובן מאליו שהולכים לאנשהוא בחג

( או מארחים ) . קשה לי עם החריגות , עם זה שזה לא כמו כולם .

אם זה שהמציאות הזאת מטורפת . זה לא דבר רגיל ללכת

ולהיות עם אנשים זרים בחג ( למרות שהם כבר לא זרים

עבורי : המדריכה המקסימה , יתר הצוות , ובחגים יש

אנשים קבועים שאני כבר מזהה . יש גם חדשים .אבל זה לא

שכולם זרים . וגם נעים שם כי הם מקבלים מאד יפה .אנשים

טהורים . והם גם הזמינו אותי .וזה ריגש אותי . המדריכה

המקסימה שלחה לי הזמנה בוואטסאפ . וגם ממש שמחה

לראות אותי . וזה מרגש .).

ואין לי שליטה על זה או דרך לשנות את ההורים האלה .

כן ניתן ליצור מציאות אחרת , אבל עדיין בדרך חזרה במונית

לראות אנשים אחרים באוטו שלהם , עם המשפחה .

ונכון יש משפחות שלא מסתדרות ואנשים שאולי היו מעדיפים

לא ללכת למשפחה בחג .

עדיין יש גם משפחות חמות , והייתי רוצה אחת כזאת ולא משהו

מטורף . ( האם הייתי מעדיפה להיות עם ההורים בחג , במקום

במרכז ? ממש לא !)
לצפיה ב-'הייתי מציעה לך להפסיק להשתמש במילה 'כולם'.'
הייתי מציעה לך להפסיק להשתמש במילה 'כולם'.
20/10/2016 | 10:00
1
69
אנשים אינם עשויים מקשה אחת. גם אצלי המצב דומה. אז אני לא 'כולם'? מכאן שהטענה הזאת שגויה מיסודה. אין 'כולם'. אני כן מבינה שאת מתכוונת לרוב האנשים, אבל רוב זה מדויק יותר מכולם, ועל כן הרגשת המסכנוּת קטנה יותר. שוב, מבינה ומזדהה, פשוט מזכירה לך ולי שזה לא שחור או לבן.
לצפיה ב-'בסדר מקבלת " הרוב" .'
בסדר מקבלת " הרוב" .
20/10/2016 | 10:59
55

לא מרגישה מסכנות , יותר כמו חלל .

* אגב בערב החג האחרון למדתי איפה הטעות

לצפות ממשהו בין אם זה חפץ  או אדם שיעשה

אותנו מאושרים זאת טעות .  

* זה שניהל את הטקס דיבר על "אושר " ואיך

משיגים אותו , ואיך אנשים חושבים שמשיגים אותו :

בית יפה , כסף , אוטו , בן זוג וכו ' .

* אנשים שהאושר שלהם לא בא מבפנים לעולם לא יהיו מאושרים/מסופקים

.
הוא גם הביא דוגמא של איזה בעל חברה ( לא זוכרת את השם

אבל זה לא מזמננו לא מארק צוקברג או ביל גייטס ).

שהחלום שלו היה לעשות מיליון דולר ואז הוא השיג את זה

, אחרי זה הוא רוצה יותר שני מיליון השיג את זה . אחרי זה  הוא

השיג אפילו מילארד .אבל יש את הרשימה של העשירים של מגזין

פורבס אז הוא התבאס שהוא רק במקום 20 ומשהו , ולא בעשירייה

הראשונה . ואז הוא חשב שאם תהיה לו אישה יותר צעירה אז הוא

יהיה מסופק , אז הוא התגרש מאשתו , השיג מישהי צעירה , אבל

גם ממנה בסופו של דבר הוא התגרש , וככה ארבע פעמים זה קרב לו .

** הוא דיבר איתנו על פסולת , ועל דברים שאנשים זורקים : חפצים וכו ' , שבהתחלה

כל דבר כאשר הוא חדש זה מרגש ואחרי זה , מאבדים עיניין .

והוא בעצמו דיבר גם על אנשים , בני זוג , שהוא אמר שיש אנשים שאחרי זה זורקים את

הבן/ת זוג כמו פסולת . ( כמו המקרר החדש שאחרי שנמאס ממנו , כמו רהיט של בית ).

הציפייה שמישהו/י  יעשה אותך מאושר/מסופק היא טעות .

( או להרגיש יותר טוב . כמובן שבהתחלה הכל טוב אבל לא צריך

להכביר במילים .הבנתם ).
לצפיה ב-'יש תשובה לשאלה '
יש תשובה לשאלה
20/10/2016 | 14:35
1
52

במאה אחוז ההיא ביקשה שהיא תשב שם בשביל

לעזור לה .  נודע לי לא חשוב איך . ואני יודעת שזה

נראה כמו שטויות , אבל  היה לי חשוב לדעת .
לצפיה ב-'להיות טובים פה בשביל הגלגול הבא '
להיות טובים פה בשביל הגלגול הבא
20/10/2016 | 22:40
50

דיברנו על זה היום בשיעור . למעשה הנושא היה "ביטחון עצמי "

אבל ככל שהיא מסבירה על היוגים , מגלים שה"תורה" שלהם

מאד דומה ליהדות .  אין לי שום דבר נגד הדת היהודית ממש לא ,

או כנגד אנשים דתיים . אבל פתאום במהלך השיעור אמרתי

שזה כמו ביהדות ,  היא דיברה על זה שבאים לפה ללמוד , ושזה

שיעור   .. אנחנו קוראים מכתבי סוואמי שבננדה .  


אני לא היחידה שאמרתי היום שזה כמו ביהדות , מישהי חיזקה

את דבריי , והיא באה מבית דתי  . ואחרי זה השיעור התפתח לזה

שדיברנו על גלגול נשמות , כי בזה היוגים מאמינים .

שאנחנו צריכים להיות טובים פה כי אחרי זה גם בגלגול הבא

לא יהיה לנו טוב . המוות זה לא הסוף , הגוף הפיזי נושר והנשמה

מתגלגלת הלאה . ושאלו אותה "אז למה אנחנו לא זוכרים את

הגלגולים ?"  " כי זה יהיה יותר מידיי עומס על הנשמה.

** היא סיפרה לנו שיש איזה סרט של מישהי שנסעה לטיבט

להתחקות אחר הנשמה של הדלהי למה . ומצאה אותה באיזה ילד .

** כל הנושא הזה של גלגול נשמות עשה לי רע . אני לא כל כך

מאמינה בזה . ובכלל זה דיכא אותי לשמוע שכל המטרה זה

בשביל הגלגול הבא .  כן היא מדברת על זה שתהיה הכרה צלולה ,

ולזה מגיעים ע"י אורך חיים יוגי : שכולל מדיטציה , יוגה כמובן ,

חשיבה חיובית , פעילות גופנית , תזונה מסויימת . ( צמחונית והכל

בריא שם . לאו דווקא עשבים וכו' אבל בסעודות שם כל דבר

שנכנס לפה הוא מזין . אפילו הקינוח . וגם אם פעם ב... נניח בסוף

הסעודה יש שוקולד אז כמה הם כבר אוכלים מזה ? פעם בשנה ?)


** יצאתי מהשיעור קצת .. לא במצב רוח משהו , לא כמו בד"כ

שהשיעור מרומם .  חשתי שאולי המדריכה קצת  "לא בסדר ?" פתאום

חשתי שאני מסתכלת עליה אחרת . והיי איש באמונתו יחייה . לא יודעת למה

אבל השיעור היום עשה לי רע   . ועוד בהתחלה חשבתי , יופי נדבר על ביטחון עצמי

, וגם אני שאלתי שאלות כי זה מאד סקרן אותי . גם אחרים שאלו .

** אני יודעת גם שבמרכז הם שומרים מסורת . הם שומרים שבת , צמים , הבנתי שהם

הלכו בכיפור לבית הכנסת ושרו , המדריכה אמרה שהיה להם מדהים .הם בונים סוכה .

ואז המדריכה אמרה שהיוגים הם חסרי דת כלומר אם הם נוסעים לארצות הברית ( ויש להם

מרכז שם ) אז הם חוגגים שם כריסמס , הלוואין כלומר את החגים הנוצריים .

היוגי מתאים את עצמו למקום שבו הוא נמצא.


לצפיה ב-'לראות ולממש את הטוב'
לראות ולממש את הטוב
22/10/2016 | 20:08
1
29
מילקי יקרה,
אני מבינה כמה שחשובות לך במיוחד המצוות שבין אדם לחברו, ערכים של רגישות וחמלה, והקפדה עליהם לאורך כל השנה.. כמה שאת מקווה לעולם שבו קצת יותר מקפידים על זה, גם את וגם האחרים, על ערכים של כבוד ושל עדינות כלפי האחר, חמלה לא מותנית.. התהליך שאת מנסה לעבור מול עצמך ומול אחרים, בדגש על הערכים האלו, נשמע מקסים ומשמעותי כל כך.
 
יקירה, כשסיפרת על הדאגות שהתעוררו בך לאור מעבר המקום והחשש שאולי זה בגללך, חשבתי כמה שזה זה בטח מתיש ומכביד להתמודד עם המחשבות האלו, עם הספקות שלפעמים מכרסמים ומחפשים עוד ועוד עדויות ורמזים לאשש את התחושה שאחרים לא בעדך, או שאולי לא רוצים בחברתך.. עד שזה מרגיש שגם אם יש 100 עדויות שסותרות את ההרגשה הזו, מספיק שיש רמז אחד קטן בעד והוא כבר מטה את הכף ומעיב על מצב הרוח והמחשבה..
 
מילקי שלנו, בין המילים כשאת מספרת על הפילוסופיה והמנהגים היוגיים, על ההשתלבות שלהם בכל מקום שהם מגיעים אליו - היה לי נדמה שאולי אני גם קצת קוראת משאלה שלך, כמו היוגים -  להרגיש קצת יותר מתאימה במקומות שונים, קצת יותר משתלבת ללא הדאגות שמא את שונה, מעין משאלה לעגל קצת את הפינות הדוקרות האלו שאת מרגישה מידי פעם.. אני מקווה יחד איתך יקירה, שתרגישי ככה יותר ויותר
לצפיה ב-'תודה סה"ר'
תודה סה"ר
23/10/2016 | 14:34
27

* שמחה שהחלמתי מהחולי .
לצפיה ב-'נסעתי לטיול בצפון'
נסעתי לטיול בצפון
24/10/2016 | 09:20
26

יום טוב שיהיה. אמן .

* זאבים אוהבים ציפורים
לצפיה ב-'משהו שמאוד עיצבן אותי בפייסבוק!'
משהו שמאוד עיצבן אותי בפייסבוק!
19/10/2016 | 16:05
3
116
אני נחשב לאדם בכלל לא פראייר. אני אף פעם לא סולח לאנשים שעשו לי רע. אני אדם שנוטר טינה בצורה מאוד קיצונית. יש שיגידו שאני אדם מאוד נקמן. אתמול בערב נכנסתי לתוכנה המפגרת הזאת בפייסבוק, שכיביכול אמורה לנתח את תמונת הפרופיל שלי -  ועל פי כך, להתאים לי משפט שתואם את תמונת הפרןפיל שלי. היה רשום שם: אתה אדם סלחן, קל לך לסלוח לאנשים" המשפט הזה עורר בי עצבים מאוד חזקים, כי הוא כלל לא משקף את מי שאני ובטח לא את האישיות שלי. אפילו הפסיכולוג שאצלו אני מטופל אמר לי לא פעם, אתה אדם בעל סף גירוי מאוד נמוך"  לא הצלחתי להירדם בלילה מרוב עצבים, בגלל רמת האמינות השואפת לאפס של התוכנה הזאת! המשפט, איכשהו הצליח לערער אותי.  מישהו יכול להסביר למה למרות שאני יודע שזה לא אמיתי אני נתקף כולי עצבים על המשפט הזה? אני יודע שמדובר סך הכול בתוכנה סתמית, אבל עדיין קשה לי להשתחרר מהעצבים. מה עושים? אודה לעזרה!
לצפיה ב-'אולי בתוכך היית רוצה להיות אדם סלחן ובתוכך אתה כועס על זה ?'
אולי בתוכך היית רוצה להיות אדם סלחן ובתוכך אתה כועס על זה ?
19/10/2016 | 18:32
26
לצפיה ב-'מהי הסיבה?'
מהי הסיבה?
20/10/2016 | 20:21
1
35

גדי יקר,
יכול להיות שהפסיכולוג שלך צודק ויש לך סף גירוי נמוך מאד. זו הסיבה כנראה שלא הצלחת לישון מרוב עצבים בגלל משפט שבחרה עבורך תוכנת מחשב. אתה כל כך עצבני וכועס על זה שכל כך טעו, שלא הבינו אותך, גם אם מי שלא הבין אינו אפילו בן אדם.
אולי אתה מרגיש באופן כללי שלא מבינים אותך, ולכן התעצבנת כל כך על המשפט שבחרה התוכנה. במקרה כזה, לא באמת התרגזת על התוכנה, אלא על כל המקרים האחרים שבהם אנשים טועים בך ולא מפרשים אותך נכון. זוהי רק אפשרות. יכול להיות שבאמת התרגזת על מקרה בודד של תוכנת מחשב לא אמינה במיוחד. ואולי הסיבה היא בכלל אחרת: הרגשת שרימו אותך, שהתוכנה היתה אמורה לספק לך שירות מסויים, ופישלה בגדול. האם אתה מרגיש פעמים רבות בחיים שמוליכים אותך שולל? ואולי אתה מרגיש שאתה לא יכול לסמוך על אף אחד, כמו שאתה לא יכול לסמוך על התוכנה?
למה מכל אלו אתה מתחבר?
 
לצפיה ב-'זה פשוט מעצבן אותי שמפרשים אותי לא נכון....'
זה פשוט מעצבן אותי שמפרשים אותי לא נכון....
22/10/2016 | 13:35
28
לפעמים אנשים פשוט מעניקים לי תכונות אופי שהם הפוכים ממה שאני באמת... וזה דיי מתסכל

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום תמ
פורום תמ"א 38
ענת בן דוד- סקסולוגית
חשים חוסר סיפוק מחיי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ