לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1505515,055 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'כן עוד הודעה חדשה'
כן עוד הודעה חדשה
17/06/2018 | 19:22
7
44
אז החלטתי שמצב קיצוני דורש האחזות בכל מה שאפשרי ולא אפשרי.
אז פותחת הודעה חדשה ולא יודעת מה. 
החום הזה לא עושה לי טוב, מתיש אותי נפשית ופיזית.
באופן כללי לא טוב לי ולא נראה שיש אור בקצה המנהרה, פשוט חושך מוחלט. 
נאחזת בכל מה שאפשר, אבל באמת שזה מרגיש נטול מוצא לגמרי. 
אני עייפה מדי לכתוב כל מה שמציק, לא ממש יודעת מה לעשות בכלל, לא ממש יודעת כלום למעשה. 
אז מחכה, מחכה, מחכה, מחכה. 
ומשיח לא בא, אפילו לא מטלפן. 
ומי אם לא אני, אמור לדעת שיצאתי כבר ממצבים נוראיים, אבל המוח לא זוכר. 
מוח סלקטיבי. 
כל כך קשה לי. 
כל כך קשה. 
לצפיה ב-'גדול, מצחיק ומעודד'
גדול, מצחיק ומעודד
17/06/2018 | 20:08
4
15
אני לוקח את המילים שלך, ונאחז.
לצפיה ב-'מה מהם? '
מה מהם?
17/06/2018 | 20:14
3
16
שקשה לי או שאין אור בקצה המנהרה? 
:) 
לצפיה ב-'להרבה מילים התחברתי'
להרבה מילים התחברתי
17/06/2018 | 20:29
2
18
והתוכן, הזרימה, המבנה התחבירי
 
שמצב קיצוני דורש היאחזות
שאני עייף מכדי לחשוב על כל מה שמציק לי
והכי הרבה, שהמוח הוא סלקטיבי, ומרמה אותנו, והוזה,  ושאנחנו חושבים על כמה אנחנו מסכנים, המחשבה הופכת למציאות לאט לאט...
 
:)
לצפיה ב-'כזה נעים.. '
כזה נעים..
17/06/2018 | 23:07
1
9
שמישהו קורא, שמישהו מתחבר, שמישהו מגיב. 
שאתה עונה לי בצורה שנונה, זה נחמד, גורם לי להזכר בעצמי האמיתית.. 
לצפיה ב-'ראית אלמנטרי?'
ראית אלמנטרי?
18/06/2018 | 00:22
1
סדרה 6 עונות כבר על שרלוק הולמס עכשווי,  לוסי לו בתור הרופאה עוזרת ווטסון ומדריכת גמילה. ! בעונה הראשונה הוא מגיע לניו יורק ועדיין מכור להרואין, ואז נגמל בעזרתה ובעזרת האהבה שלו לעבודה.
ועכשיו, פרק 7 בעונה 6, הוא רודף אחרי חבר מה-NA שעזר לו  (נרקומנים אנונימיים, 12 הצעדים וכל ה#יט הזה) שנגמל בזכות האהבה שלו לרצח (רוצח סדרתי ממש מתוחכם).
 
אני לוקח משם אומץ, לא שאני חושב שהוא היה צריך לרצוח, חלילה, אבל אם אני צריך לעשות משהו שמפחיד אותי, או קשה לי, או לא מקובל חברתית, או יפגע במישהו בדרך כזו או אחרת, עדיף שאעשה אותו מאשר אעביר חיים שלמים בסימום עצמי. וכן, גם מסכנות זה סוג של סימום עצמי נראה לי.
 
 
 
 
לצפיה ב-'"מצב קיצוני דורש היאחזות בכל מה שאפשרי ולא אפשרי"'
"מצב קיצוני דורש היאחזות בכל מה שאפשרי ולא אפשרי"
18/06/2018 | 00:05
5
כל כך נכון.
משקף לי שעשיתי נכון כשקבעתי היום משהו שעולה הרבה כסף, אבל (עשוי להיות) שווה כל אגורה!!!!!
תמשיכי לפעול בתוך הראש ומחוץ לראש.
אני שמחה שאת איתנו.
לצפיה ב-'אש ותמרות עשן'
אש ותמרות עשן
18/06/2018 | 00:54
3

Oh, misty eye of the mountain below
Keep careful watch of my brothers' souls
And should the sky be filled with fire and smoke
Keep watching over Durin's son
If this is to end in fire
Then we should all burn together
 
Watch the flames climb high into the night
Calling out for the rope, sent by and we will
Watch the flames burn on and on the mountain side hey
And if we should die tonight
Then we should all die together
Raise a glass of wine for the last time
Calling out for the rope
Prepare as we will
Watch the flames burn on and on the mountain side
Desolation comes upon the sky
Now I see fire, inside the mountain
I see fire, burning the trees
And I see fire, hollowing souls
And I see fire, blood in the breeze
And I hope that you'll remember me
Oh, should…
נ.ב 
"וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה."
#אין לי מושג מה זה אומר
לצפיה ב-'לא יכולה יותר '
לא יכולה יותר
17/06/2018 | 22:10
5
22
היום הזה נהיה גרוע מרגע לרגע.
אמא היום הייתה בחופש והגהנום התחיל מהבוקר... אבל השיא שלו היה עכשיו.
היא לא יכולה לראות אותי בבית, במיוחד כשהיא בחופש.
אז מהבוקר היא צועקת עליי שאני לא מדברת איתה ואני לא מתקדמת.. וזה לא הגיוני שאני ככה כל כך הרבה זמן.
ואם זה לא מספיק, היא התחילה לשלוח הודעות לפסיכולוג שלי.. כאילו שאני ילדה קטנה והוא לא ממש ענה לה והגיב לה באדישות ושאל אם יש לה שאלה ספציפית. 
מצד אחד אני שמחה שזה מה שהוא עשה.. מצד שני? היא יצאה עליי בצורה נוראית בגלל זה.
אז כתבתי ל2 הפסיכולוגים שלי שינסו להתערב.. אחד התעלם כרגיל, השני.. זה שהגיב לה באדישות אמר שהוא מוכן להיפגש איתה.
אחרי שהיא ראתה שהוא הגיב לה ככה, היא באה אליי לחדר ופשוט צרחה עליי. וזה אחרי שהייתי שעתיים במיטה בגללה היום.
היא שאלה אותי אם הפסיכולוג הזה טוב ומה הוא עונה לה ככה.  כמובן שהיא לא סובלת כל פסיכולוג שהייתי אצלו.
אחרי זה אמרה לי מה זה הדבר הזה שהוא עונה ככה.. ואל תמסכי עליהם.. ותזיזי את עצמך. ולא הגיןני שאת ככה המון זמן ושזכותה לדעת מה קורה ואיך אני מתקדמת.
צרחה עליי בצורה אכזרית ופשוט לא יכולתי לענות ועמדתי לבכות.
ואם זה לא הספיק... אבא.. שעד עכשיו היה נחמד בצורה צבועה, יצא עליי גם. שאל אם אני קמה מחר לעבודה, וכמה זמן אני יכולה לרבוץ בבית ושהחיים שלי טובים ושהעליתי עובש כבר.
 
אני קורסת. לא יודעת מה לעשות.
ומחר עוד ראיון ואין לי מושג איך אלך. הם רק מורידים אותי. ומצד שני מתקשרים אליי ואני לא מסוגלת לענות או לעבוד ככה. אפילו מראיון שהייתי בו.
 
כל פעם שהיא בחופש זה נורא ואיום.
אני חייבת לצאת מפה.
 
אני באמת באמת לא עומדת בזה.
שום טיפול לא יעזור לי כשהם בסביבה. ואף אחד לא ירצה לטפל בי כשהם הורסים הכל.
 
אני לא יודעת מה לעשות
השאירה אותי עם הרגשה נוראית. ושניה אחרי זה הלכה וצחקה עם אבא.
אני ממש לא מרגישה טוב
לצפיה ב-'הי עדי, את צודקת: יהיה לך מאוד קשה אם תישארי אצלם'
הי עדי, את צודקת: יהיה לך מאוד קשה אם תישארי אצלם
17/06/2018 | 22:46
2
16
באמת הצעד הראשון - ראשון בחשיבות וראשון בסדר הכרונולוגי - צריך להיות לעזוב את בית הורייך. כבר דאלתי אותך אבל אשאל אותך שוב: מה האופציות שלך לצאת משם? אולי אם כן תסכימי לקחת עבודה כלשהי, ולומבאופן זמני, ובמזרה חלקית אפילו - ביחד עם הקצבה יהיה לך מספיק כסף לשכור דירה עם שותפות? או אולי יש אפשרויות אחרות, כמו קרובים שיכולים לקחת אותך לתקופה כלשהי עד שתתארגני?
לצפיה ב-'סה אפשרי'
סה אפשרי
17/06/2018 | 22:56
1
17
אבל כבד לי כלכלית כרגע.
פשוט נורא ואיום מה שהולך פה. אני קורסת.
 
בדיוק נכנסתי לפורום של ערן ויש שם מישהו שכתב שהוא רוצה להתאבד.. ופתאום הבעיות שלי נראות קטנות. התחלתי להגיב לו ולעודד ולברוח מהבעיות שלי.
מצד אחד זה עושה טוב.. מצד שני זה מדכא נורא לקרוא דברים כאלה.
 
הלך לי הלילה
לצפיה ב-'עדי, מחזיקה אצבעות להמשך טוב יותר. אל תתייאשי.'
עדי, מחזיקה אצבעות להמשך טוב יותר. אל תתייאשי.
18/06/2018 | 00:10
1
אולי קשה לך לעזוב את הבית לא מהסיבה הכספית, אלא בגלל שזה יאמר סופית שאת לבד.
אני מבינה את הדילמה שאת קרועה בתוכה.
מאחלת לך כוחות לשאת את הלבד הזה.
תחזיקי מעמד.
מחר היא לא בחופש, נכון?.....(:
לצפיה ב-'כן יודעת'
כן יודעת
( לעמוד שלי בתפוז )
18/06/2018 | 00:06
4

עדי היקרה
את מתארת מצב בו הבית שאמור להגן עליך הופך לפוגעני. נשמע שהורייך מגלים חוסר סבלנות לקשיים שלך לא מכילים ולא קשובים לצרכים שלך. אם הבנתי נכון, את מתארת קושי לקום, ללכת לעבודה או אפילו ללכת לראיון. יחד עם זאת אני שומעת בקולך רצון לשינוי. רצון לקום ולעשות מעשה שישנה את המצב בו את לכודה. את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, אך נשמע שאת כן יודעת מה טוב לך. אני שומעת בך עוצמות. לצד העייפות והייאוש יש בך גם כוחות ורצונות משלך שלא נעלמים מול הקושי. את מוצאת את הכוחות לעלות לפורום, לשתף, להגיב וזה לגמרי לא מובן מאליו. יש לך קול והקול הזה נשמע. אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף כאן בפורום או להיכנס לצ'ט אישי עם אחד מאיתנו, מתנדבי סהר בכל יום בין השעות תשע לשתים עשרה בלילה (לא כולל שישי). אנחנו כאן בשבילך.
שלך,
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'היי עדי'
היי עדי
18/06/2018 | 00:08
6
תרגישי טוב !!! גם אני מתחרפן שאמא מעליבה ואח"כ צוחקת עם אבא.
 
אני חושב ההיפך משחר האמת, קודם כל תלמדי להסתדר איתם, אח"כ תפני לעולם הגדול, והם עדיין יהיו שם , לא רחוק, מזיקים, אבל גם עוזרים, קשורים אליך בקשר דם ואירועים רבים כנראה. וגם יהיו מוכנים אולי לקבל אותך אם תרצי הפסקה.
 
אני אומר מנסיון, יצאתי הרבה פעמים מהבית, זה חוויה, לומדים המון, אבל אל תצאי מתוך זעם וחוסר ברירה אלא עם ברכת הדרך אפילו, אם מתאפשר.
לצפיה ב-'בבית.. מבוהלת מותשת .. '
בבית.. מבוהלת מותשת ..
15/06/2018 | 17:11
12
49
הפתעה! אתמול בצהורים הודיעו לי שהחידק שהיה לי בדם התנקה.. והיום אני הולכת הביתה.(יחד עם זה עדכנו אותי במאמץ שעושים להשיג לי כמה וכמה טיפולים יקרים מאוד... ככה זה שאת היחידה במדינה עם אבחנה נדירה ...)..
העברתי את אתמול אחר הצהורים בטלפונים  מנסה להדביק שבועיים של בדיקות ותורים שהפסדתי..
לקראת הצהורים קיבלתי מכתב שחרור ועוד הצלחתי לדבר עם הרופאה.. וזהו הביתה..
 
 אתמול הבנתי פתאום כמה אני מבוהלת .. מכל מה שקרה. כל כך מבוהלת שפרקתי את התיקים ומיד התחלתי לסדר בהם ציוד מחדש.. קניתי דברים שיהיו קבוע בתיקים מיוחדים שיהיו מוכנים לשעת חירום... 
 
 
לא  שוחררתי הביתה כי אני בסדר, שוחררתי כי אני מספיק יציבה..
אני מותשת ... 
יש לי כל כך הרבה מטלות  רפואיותשאני צריכה לבצע בעצמי...
התרופות ורוב המזון והנוזלים נכנסים לצינורית הזנה. צריך לשטוף םעם בכמה שעות.. אסור שתעצור המשאבה..
בנוסף לא לאחר בטיפולים לריאות. אנהלציות מכמה סוגים . לא לשכוח לרשום..
ועוד יש לי משימה להשתדל לאכול מהקצת שאני יכולה.. 
זה עבד יותר טוב.. פחות סטרואידים.. פחות עובד. על המכסה בגרון יש לי פצעים ובמתרי הקול יש בצקת... כואב.. כואב לנשום.. לאכול.. לשתות..דבר...
 
במכתב שחרור יש מלא סינית מבחנתי .. 
אני אקבל פרוטקול חתום של  טיפול שמעכשיו ברגע שאני מגיעה למיון אקבל ישר 
..
זה יכול לקרות שוב .. ספונטנית .. זה לא קשור לכולם.. אני יכולה לעשות הכל ממש בסדר.. וזה עדיין יקרה.. יכול להיות שישיגו לי את כל הטיפולים היקרים וזה עדין יקרה..
 
יש לי חורים בזכרון מהאשפוז..  וזה מציק לי נורא.. בימים האחרונים כל פעם שעברתי ליד החדרי טיפול מוגבר קפאתי לרגע .. 
הרופאים החמיאו לי על זה שלא התלוננתי על השהות שם.. ואני אמרתי שהייתי צריכה את זה.. הם אומרים שהרבה אנשים מתחננים לצאת מהחדרים האלה  ..   לא יודעת איך להתחיל להסביר את זה שהמוח שלי פשוט לא היה שם.. 
 בזכות הסטראודים היו לי כמה ימים להנות מהאוכל התהליך כואב אבל טעים לי.. ועכשיו הירידה  הדי מהירה מהיכולת הזאת היא סיבה נוספת לבכי ולתסכול..
 
הרופאים שלי עובדים נורא קשה  על להשיג מה שצריך כדי לעזור לי .. אני מאוד מעריכה את זה.. אבל אני מרגישה נורא..פיזית ונפשית..  אני באמת מנסה ..הפסכולוגית ציינה במכתב שחרור איך הפכתי את החדר לצבעוני..  ברגע שיכולתי התחלתי לחפש כל הזמן במה לעזור לחברות לחדר... אבל  עכשיו לבד בבית העיסוק הזה בלעזור לאחרים נעלם .. ואין גם מי שיעזור לי.. אם יכולתי להיכנס לאיזה דיור לאנשים במצבי , הייתי מרגישה נורמלית יותר.
 
רוצה לישון 
בלילה האחרון ישנתי סוף סוף 4 שעות .. מה שלא קרה שבוע.
 
רוצה להצליח לא להתאשפז איזה חודש לפחות.. 
חוץ מאשר למטרת הניתוח זה מצידי שיקרה מחר בבוקר..
שיהיה כבר...
 
 
 
לצפיה ב-'פנינה, דרישת שלום ממני ושבת שלום'
פנינה, דרישת שלום ממני ושבת שלום
15/06/2018 | 19:47
6
28
אולי תנסי כרגע להרפות  מכל הפחדים ולישון ולנוח ולראות איזה סרט טוב?....
יום ראשון יהיה מספיק זמן ואז אולי זה ייראה קצת פחות נורא.
פשוט כותבת לך מה שכותבת לעצמי.
לצפיה ב-'שבת שלום'
שבת שלום
15/06/2018 | 19:55
5
66
בנתיים הצלחתי לתת לעצמי את כל התרופות של היום.. לשטוף.. ועכשיו ברגע שהאינהלציה תיגמר אני רק מחברת את עצמי לנוזלים  וכמובן שותפת את כל הציוד הרפואי.. ואז אפשר ללכת לנוח להיום..
 
מה שכתבת זה בדיוק מה שבא לי לעשות.. רק שיש לי את כל הטיפול הרפואי באחריותי וזה לא מאפשר.. אני ממש רוצה לישון עד מאוחר אבל המשאבה זה שעון מעורר מעולה... 
 
מחכה ליום ראשון .. רופא המשפחה הוא הדמות המרגיעה מבחנתי ..  עד כדי כך שבשניה שהייתי מסוגלת דבר ראשון שביקשתי זה שיעדכנו אותו..
 
לצפיה ב-'זה באמת מאוד מאוד קשה, אבל בין לבין - תנסי לנוח,'
זה באמת מאוד מאוד קשה, אבל בין לבין - תנסי לנוח,
15/06/2018 | 19:59
4
27
לפנק את עצמך,
בכל דרך שתהיה לך טובה.
ויופי שתראי את הרופא ביום ראשון. יופי שיש כזאת דמות מרגיעה.
 
לצפיה ב-'פנינה, בהצלחה מחר עם הרופא.... תעדכני אותנו?...'
פנינה, בהצלחה מחר עם הרופא.... תעדכני אותנו?...
17/06/2018 | 02:27
3
5
לצפיה ב-'יום ארוך'
יום ארוך
17/06/2018 | 21:38
2
11
ראיתי את הרופא שלי.. 
והייתי אחר כך בקבוצת תמיכה ... ובבית מרקחת.. ובמשרד של קופת החולים.. ואז הגעתי לרגע שאני לא יכולה יותר להיום.. הגעתי הביתה.. ישנתי קצת ...התעוררתי עם חום והקאתי ועכשיו אחרי כל הדבר הזה אני מרגישה קצת יותר טוב..
 
אני אאלץ להתרגל בתקופה הקרובה להרבה דברים(אחרי איך שנגמרו הנסיונות לאכול ביומים האחרונים  לא יהיו עוד נסיונות בקרוב..)
אני מקווה  הפעם להצליח  לעבור יותר מ-14 יום  בין האשפוזים..
 
לצפיה ב-'פנינה, תמשיכי להחזיק מעמד!'
פנינה, תמשיכי להחזיק מעמד!
17/06/2018 | 22:52
1
8
את ממש גיבורה, ומדהים חראות איך שאת מתמודדת עם כל זה בלי ליפול ליאוש או לרחמים עצמיים. איך שאת תמיד מתמקדת בחיים, בעשיה, בבהיר ובחיובי. מקווה מאוד שתתייצבי בקרוב ויבואו ימים טובים ושקטים, בלי התקפים ובלי אשפוזים!

לצפיה ב-'תודה'
תודה
17/06/2018 | 23:19
7
לצפיה ב-'הי פנינה יקרה'
הי פנינה יקרה
17/06/2018 | 21:45
3
18
האם יש לך אפשרות להשיג סיוע בין אם כספי או אנושי לפי זכויות חולה ?
אני חושבת שאדם נוסף שיוכל לעזור בין אם זה במטלות הבית או בסידורים יהיה ממש הצלה.
אולי תוכלי למצוא תחביב או חוג ליד הבית שלא ידרוש הרבה הסתובבות או שאולי אפילו מישהו מבני הבית יוכל להסיע אותך אליו?  זה יכניס לך משהו לעסןק בו שפיות ובריאות למקום החולה
לצפיה ב-'זכויות'
זכויות
17/06/2018 | 23:23
2
7
הי,
בעיה .. כל דבר שצריך להשיג זה המון עבודה. אני הראשונה בישראל עם האבחנה הזאת .. לאט לאט אני מוצאת דרך האינטרנט חברים לצרה במדינות אחרות.. אבל כל תרופה שצריך זה ועדות חריגים כי אין את ההתוויה בסל..
 
אני מחפשת מסגרת לכמה שעות ביום,   כי זה שאין באמת מטריף..  זה בעייתי אבל אני עובדת על זה
לצפיה ב-'כל הכבוד אל תוותרי אולי תתייעצי'
כל הכבוד אל תוותרי אולי תתייעצי
17/06/2018 | 23:29
1
9
עם עובדת סוציאלית לגבי איך להשיג זכויות והכרה גם אם את מקרה רפואי חריג בואדי שמגיעים לך זכויות
לצפיה ב-'פנינה, וואוו, כמה כוחות יש לך. תמשיכי ככה לחפש את דרכך'
פנינה, וואוו, כמה כוחות יש לך. תמשיכי ככה לחפש את דרכך
17/06/2018 | 23:55
6
לחברה, למסגרת.
 
 
לצפיה ב-'כוחות ואפשרויות'
כוחות ואפשרויות
( לעמוד שלי בתפוז )
18/06/2018 | 00:00
6

פנינה יקרה,
כמו ששחר כתבה לך, את גיבורה. האופן שבו את מתייחסת לטיפול שאת עוברת, איך שאת לוקחת אחריות על הכל ועושה מה שאת יכולה וצריכה כדי לעזור לעצמך, מרשים ומעורר הערכה. אני מבינה שאת עייפה מאד, מתרוצצת בין דבר לדבר, עסוקה מאד בבריאותך.. את מזכירה שאת עשויה לקבל התקף בלי קשר למה שאת עושה, ועם זאת את ממשיכה לדאוג לעצמך ולעשות את מה שביכולתך לעשות. ההתמודדות שלך מעוררת השראה.
הקוסמת הורודה העלתה כמה נקודות טובות למחשבה. גם בנוגע לזכויותייך וגם בעניין פעילות פנאי. האם נותרים לך זמן וכוחות להשקיע בעצמך מעבר לטיפול הרפואי הנדרש? בנוסף, נשמע שהשהות עם חולות אחרות בבית החולים העלתה מתוכך כוחות ורצון לסייע, ושהחזרה הביתה קטעה את  המומנטום. אולי את יכולה למצוא תחליף חלקי לרצון לעזור בתמיכה באחרים בקבוצת התמיכה אליה את הולכת.
אני מאחלת לך בריאות, ושתקבלי את הטיפולים שאת צריכה וכל מה שיכול לעזור... ותמשיכי לשתף, אנחנו כאן איתך.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'עד'
עד
16/06/2018 | 07:55
7
48
מתי ימשך הסבל, דייייייייי, אי אפשר כל הזמן זה לא מגיע לא לאמא ולא לי

לצפיה ב-'בואי נקווה שלא הרבה. מאחל לך ולאמא חוסן ובריאות'
בואי נקווה שלא הרבה. מאחל לך ולאמא חוסן ובריאות
16/06/2018 | 08:56
2
36
רוצה לשתף, מה קרה ?
לצפיה ב-'לא מספיק '
לא מספיק
16/06/2018 | 19:58
1
46
שאבדתי את אבא שלי והכניסו את אמא בכפייה למוסד הם מנסים להתלבש על גופה ורכושה ןלהלביש עליה איזו אגודה מפחידה כאפוטרופוס, עד מתי רשעים יעלו זו?
לצפיה ב-'איפה את גרה עכשיו?'
איפה את גרה עכשיו?
17/06/2018 | 00:28
8
לצפיה ב-'מה קרה? אוכל לעזור?'
מה קרה? אוכל לעזור?
16/06/2018 | 16:38
6
לצפיה ב-'אלזה,מזמן לא שמענו ממך... איפה את גרה? מה קורה?'
אלזה,מזמן לא שמענו ממך... איפה את גרה? מה קורה?
17/06/2018 | 02:05
2
25
האם אין עו"ד של המדינה שעוזר לך?.....
דואגת
לצפיה ב-'שום'
שום
17/06/2018 | 08:06
1
33
עורך דין של המדינה לא עוזר לי, כמה התחננות ובכי וריצות ואפילו לא שמעתי מהם, הם מכריחים אותי לגשת למשפט שהם עושים המנוולים האלו ואני לקחתי מישהו פרטי ושלמתי לו המון כסף ולא יודעת אם זה בכלל יעזור הם רוצים להלביש איזו אגודה איומה שתשאיר אותה לכל החיים באיזה מוסד ולקחת לה את הבית והמעט שההורים חסכו בחיים הם לא פרגנו לעצמם כלום לא היה מזגן בבית לא נסענו לחו"ל או לאילת או בשנים האחרונות בכלל לחופש תמיד הם דאגו וחסכון כדי שישאר לי משהו בבא העת סבלו ועבדו מאד קשה ועכשיו יבוא מישהו שיגנב הכל ויהנה על חשבון הסבל שלנו אני במתח נוראי זו הבשורה שקבלתי ליום הולדת שלי אני מפוחדת אני לא יודעת מה קודם מרב דאגות
לצפיה ב-'אלזה אני כל כך מצטערת, ומרגישה חוסר אונים איתך'
אלזה אני כל כך מצטערת, ומרגישה חוסר אונים איתך
17/06/2018 | 23:59
7
מה קורה עם סה"ר, הם אמרו שיפנו אותך לכל מיני מקומות?.. זה לא מסתייע?....
לצפיה ב-'שרשור דברים חיוביים ליום שני'
שרשור דברים חיוביים ליום שני
17/06/2018 | 23:50
6
כי לא ניכנע לקשיים ולסבל, נכון?....
"ואנחנו נחיה. אני אחיה ואוהב את החיים האלה. אוהב אותם על כיעורם, על חוליים, על אימתם, ולא אצא מדעתי. אני רוצה לחיות. לחיות הרבה. לחיות חיי אדם אשר מותר לו לנשום. לחיות באור."(מתוך הרומן "והוא האור", מאת לאה גולדברג)
לצפיה ב-'שרשור דברים חיוביים ליום ראשון'
שרשור דברים חיוביים ליום ראשון
17/06/2018 | 02:16
10
33
כי לא ניכנע לקשיים ולסבל, נכון?....
"ואנחנו נחיה. אני אחיה ואוהב את החיים האלה. אוהב אותם על כיעורם, על חוליים, על אימתם, ולא אצא מדעתי. אני רוצה לחיות. לחיות הרבה. לחיות חיי אדם אשר מותר לו לנשום. לחיות באור."(מתוך הרומן "והוא האור", מאת לאה גולדברג)
לצפיה ב-'כל הזמן מתבגרים ולכן מתקרבים לסוף'
כל הזמן מתבגרים ולכן מתקרבים לסוף
17/06/2018 | 03:40
8
לצפיה ב-' היי'
היי
17/06/2018 | 19:41
3
17
הבטחתי לעצמי שאכתוב 10 דברים גם אם הם ישמעו קטנים ודביליים למישהו אחר. למה? ככה.
1. התעוררתי בשעה שתכננתי והספקתי להתקלח ולהתארגן ולהתעורר כמו שצריך.
2. התלבשתי היום ונראתי כמעט קרובה לבן אדם.
3. קניתי חומר נגד יתושים שאמור להיות טוב ובתקווה יתן לי קצת מנוח מהממזרים האלה.
4. לא נלחצתי באיזה קטע בעבודה, מה שבעבר הייתי נלחצת, הפעם העברתי את זה לידי ולא התרגשתי.
5. עמדתי במשימה שתכננתי לעצמי של ללכת לניו פארם, כשבחום הזה המשימה הזאת כבדה עלי בטירוף.
6. הרובוט שוב מנקה ואני לא, נראה לי אחלה סידור.
7. הוחזר לי ספר שהיה אצל מישהי הרבה זמן והציק לי שהוא לא אצלי, עכשיו הוא בידיי.
8. לרגעים אני מצליחה לשעשע את עצמי וזה מעודד.
9. אכלתי דובדבנים והם היו טעימים.
10. אני רכלנית, שזה כביכול תכונה לא טובה, אבל כרגע זה מהנה קצת בשבילי, אז מרשה לעצמי. 
לצפיה ב-'שמחה לשמוע שאת יודעת להעריך גם את אתם דברים קטנים'
שמחה לשמוע שאת יודעת להעריך גם את אתם דברים קטנים
17/06/2018 | 23:00
1
7
שכל כך הרבה פעמים פשוט חומקים מאתנן בלי שנדע לומר עליהם תודה...
לצפיה ב-'מנסה.. '
מנסה..
17/06/2018 | 23:05
3
כל כך כל כך מנסה... 
לצפיה ב-'אי בי,משמח אותי לקרוא אותך ולראות את ההשתדלות'
אי בי,משמח אותי לקרוא אותך ולראות את ההשתדלות
17/06/2018 | 23:38
3
והמחוייבות שלך לעצמך
לצפיה ב-'ואוו אי בי 10 דברים'
ואוו אי בי 10 דברים
17/06/2018 | 20:06
2
19
אני מתרכז באחד היום :
 
הצלחתי להיזכר שהמוח שלי גם יצא ממצבים קשים בעבר, עכשיו שקראתי אותך.
כבר שעתיים מתעודד אחרי בוקר נוראי ושינה טרופה בצהריים.
זה כל כך יפה שאת (שירה כמים) מפרסמת את זה גם היום. חשבתי כמה פעמים אם לכתוב ובסוף הצלחתי.
לצפיה ב-'יאללה מחר שניים'
יאללה מחר שניים
17/06/2018 | 20:16
12
ואני אאתגר את עצמי ב15
לצפיה ב-'איזה יופי יובל. ותודה.אני שמחה שאתם משתפים איתי פעולה'
איזה יופי יובל. ותודה.אני שמחה שאתם משתפים איתי פעולה
17/06/2018 | 23:39
6
וכל זמן שתמשיכו, אפתח את הפינה בכל יום. בלי נדר.
זה עוזר גם לי להיות מחוייבת. לעצמי.לטוב.
לצפיה ב-'דברים טובים:'
דברים טובים:
17/06/2018 | 21:30
1
12
1. קמתי בבוקר
2. היה לי דייט ממש נחמד
3. הצלחתי לארגן את השיעור שאני צריך להעביר מחר בהכשרה המעשית.
4. הצלחתי לנסוע למכללה לשיעור אחה"צ.
5. פגשתי את אחותי ואת האחיינים המתוקים שלי...
6. אכלתי שווארמה טעימה.
7. נהגתי 70 ק"מ היום סה"כ בצורה טובה מאוד ורגועה.
8. לא לקחתי קלונקס
 
תודה!!!
לצפיה ב-'הדברים החיוביים שלי להיום:'
הדברים החיוביים שלי להיום:
17/06/2018 | 23:48
6
א. שלא ידעתי אם תכתבו כאן או לא, ומאוד שמחתי שכן.
ב. ש[למרות שהתעוררתי במצב רוח מחורבן ומועקה, ולא ישנתי מספיק] תיפקדתי ממש מצויין: עם המורה מחשבים הייתי קשובה וקלטתי וכתבתי מסודר וראיתי כמה הרבה דברים אני יודעת שלפני שנה לא היה לי מושג בהם, עשיתי תרגילים לברכיים ועל צ'י קונג, בעבודה היה מצויין - הפתיעו אותי לטובה היום בהתקדמות שלהם.
ג. אכלתי יחסית במתינות.
ד. עשיתי טלפון וקבעתי פגישה שמזמן רציתי והיא יקרה ואני מפרגנת לי אותה.
ה. מישהי מקסימה שנפגשתי איתה לקפה לפני כחודש או חודש וחצי והתרשמתי שהיא ממש לא מעוניינת להמשיך בקשר איתי  (ולא הבנתי למה, כי זרמה לנו שיחה ממש מוצלחת בעיניי) סימסה לי היום אם ארצה להיפגש שוב.
ו. ידידתי הישנה אך המתחדשת הציעה לי כל מיני דברים ומקומות לצאת איתה.
ז. החלפתי אתמול בלילה מצעים סופסוף (לא יודעת למה, זה דבר שתמיד קשה לי לעשות) והמיטה כיפית ונקייה ומצפה לי.
(:
לצפיה ב-'מהניסיון של חברי הפורום לגבי כדור לוריון'
מהניסיון של חברי הפורום לגבי כדור לוריון
17/06/2018 | 22:52
8
חוץ מהרגעה הוא יעיל גם לשינה? לפני שנים אם זוכר נכון הרופא אמר לי שטוב גם לשינה.
רוצה להיות יותר בטוח.
לצפיה ב-'בעייה שנמשכת הרבה זמן'
בעייה שנמשכת הרבה זמן
14/06/2018 | 21:29
18
49
וכתבתי עליה הרבה בזמן האחרון. אני מנסה לשוחח עם חברים על דברים שאוהבים לעשות כדי לגלות התעניינות אמתית בחיי האדם ובמה שחשוב לו וליצור חברות אישית וטובה, וגם כדי להיות יותר אסרטיבי ובוגר באופן הדיבור שלי. בתגובה אנשים בכפר מתעצבנים ואומרים שאני חוקר במלאכותיות ושואל אותן שאלות כל הזמן. אני כבר לא יודע מה לעשות בזה. הכוונות שלי טובות.
לצפיה ב-'פילוסוף יקר, אתה העלית את זה כבר המוןפעמים'
פילוסוף יקר, אתה העלית את זה כבר המוןפעמים
15/06/2018 | 02:51
13
38
וזאת שאלה שאתה לא מצליח למצוא תשובה עליה.
יש לי שתי שאלות:
א.
האם יתכן שתמצא מישהו שיקבל באהבה את שאלותיך ויראה בהן סימן לאכפתיות?
ב.
מה בלשאול שאלות מרגיש לך שהוא כל כך אתה?
משהו כל כך יקר שאתה לא יכול לוותר עליו?
 
ומעניין שכאן אני לא זוכרת שפעם שאלת מישהו איזה שאלה על עצמו......
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
15/06/2018 | 12:52
12
30
כמו שכתבתי, אני מתעניין בחיים של האדם ובדברים החשובים לו רגשית, כדי ליצור חברות אישית וטובה בדרך כנה וישירה וגם לדבר בדרך יותר אסרטיבית ובוגרת. אני רואה שאנשים לא אוהבים את זה ואולי כדאי במקום זה לנסות לדבר על נושאים משותפים ולא דווקא על תחביבים. זה גם מביא אותי לתוקפנות ולמריבות וחבל.
 
 
לצפיה ב-'אנשים מתחברים סביב נושאים משותפים.'
אנשים מתחברים סביב נושאים משותפים.
15/06/2018 | 13:05
11
37
כנות וישירות הן לא תמיד הכלי הטוב ביותר. כמובן שלא כדאי לשקר, אבל הגזמות וסיפורים הם חלק בלתי נפרד. ניסית להצחיק אנשים ?
 
לחקור אנשים, לשאול אותם שאלות אישיות נהוג רק שברור מה הסיבה, ומאחר ואתה נמצא בכפר טיפולי כמו שסיפרת, שכנראה אנשים לא ששים לשתף פרטים אישים. כדאי לכבד את זה.
 
נסה לדחוף לעשייה משותפת, זו הדרך הכי טובה לייצר שותפות. אין אהבה ללא תנאי, זה בולשיט. כולם אינטרסנטים, גם אם הם לא מבינים את זה. וזה בסדר.
לצפיה ב-'תודה אני משתדל'
תודה אני משתדל
15/06/2018 | 20:39
10
10
לצפיה ב-'העניין שאני מטבעי אדם ישיר'
העניין שאני מטבעי אדם ישיר
15/06/2018 | 20:52
9
27
ולא תמיד זה מתאים לסביבה, ואני גם מרגיש בזמן האחרון שהגישה שלי לדיבור מלאכותית מדי ותקיפה מדי. אולי כדאי שאדבר על נושאים משותפים ולא על תחביבים אישיים.
 
לצפיה ב-'מעולה, זו הדרך הנכונה. '
מעולה, זו הדרך הנכונה.
15/06/2018 | 20:59
8
35
ואל תצפה להצלחות מסחררות. ציפיות הן לכריות. פשוט תמשיך לבוא.
שינויים קורים לאט.
לצפיה ב-'אתה כנראה צודק'
אתה כנראה צודק
15/06/2018 | 22:04
7
35
צריך לדבר על משהו מעניין, שיעניין את שני הצדדים. עכשיו גם חשבתי על כך שכשאני מתעניין בתחביבים האישיים אני מרגיש שכבר קיים לנו מהתחלה חיבור בהקשר לאותם נושאים. למשל אני שואל מישהו מה קרא בתנ"ך, איזה ספורט עשה או מה ראה בטלוויזיה, ומספר לו אלו שירים כתבתי ומה למדתי באוניברסיטה, ואני מרגיש כאילו זה מקשר בינינו היטב ובדרך אישית יותר. אולי אני גם רגיל לזה מדי. אני מרגיש שהתעניינות בחיים הרגשיים של האדם תראה לו שהוא חשוב לנו ושמה שמעניין אותו ומיטיב לו חשוב לנו.
 
    
לצפיה ב-'האמת היא שלא'
האמת היא שלא
16/06/2018 | 05:25
6
31
צריך לא לדבר. צריך להקשיב. זה כמו שכדי להנהיג צריך לדעת להיות מונהג.
 
אנשים אוהבים לדבר על עצמם, אם אתה מחפש להצטרף לחבורות קיימות. קודם בעיקר תקשיב. ותחקה.
לצפיה ב-'היה לי פסיכולוג'
היה לי פסיכולוג
16/06/2018 | 13:37
3
39
שאמר לי שאנשים אוהבים לספר על עצמם וצריך להתעניין בהם ולהראות להם שהם מעניינים אותנו. כנראה אתה צודק.
 
לצפיה ב-'זה נכון מאוד מאוד'
זה נכון מאוד מאוד
17/06/2018 | 00:30
2
9
לצפיה ב-'השאלה איך אפשר לעשות את זה'
השאלה איך אפשר לעשות את זה
17/06/2018 | 15:22
1
22
כי אני מרגיש שהאנשים רגילים לצורת השיחה שלי ולכן עונים לי בתשובות קצרות ולא מפתחים, ולכן בדרך כלל לא נוצרת שיחה ארוכה שאפשר להקשיב בה הרבה.
 
 
לצפיה ב-'כשלי עונים תשובות קצרות מדי '
כשלי עונים תשובות קצרות מדי
17/06/2018 | 16:10
24
אני מבין שהם לא מעוניינים לפתח את השיחה כרגע ומתרחק
לצפיה ב-'קבל טיפ'
קבל טיפ
17/06/2018 | 19:21
3
17
השתדל לא לפנות לאנשים ביזמתך  אם זה לא הכרחי, אלא חכה שהם יפתחו בשיחה.
כשאתה חייב לפנות למישהו , השתדל להיות תמציתי וקורקטי. 
 
נסה את זה במשך חודש חודשיים.
 
 
 
לצפיה ב-'אחלה טיפ'
אחלה טיפ
17/06/2018 | 19:49
2
לצפיה ב-'זה לא קצת יהרוס את הקשרים?'
זה לא קצת יהרוס את הקשרים?
17/06/2018 | 20:25
1
14
כי אנשים רוצים שחבריהם ידברו אתם, אולי ייעלבו אם לא אפנה אליהם במשך חודשים. היום בערב דיברתי עם החונך שלי, וידידה חמודה אחת הגיעה ושאלתי אותה מה ציירה ופיסלה, ואחר כך אמר לי החונך שדווקא דיברתי אתה יפה כי נראיתי חייכן ונחמד ולא מאיים.
 
לצפיה ב-'איינשטיין אמר בין היתר'
איינשטיין אמר בין היתר
17/06/2018 | 20:30
15
"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות."
 
אני מציע לך לנסות לעשות משהו שונה. תקבל את העצה או לא - כבר עניין שלך
 
לצפיה ב-'אירוח חדש: "איך כלה וחמות יכולות (באושר) לחיות?" '
אירוח חדש: "איך כלה וחמות יכולות (באושר) לחיות?"
17/06/2018 | 13:43
6
 
 
יחסים בין כלה לחמותה הם לא פשוטים וכוללים התנגשויות ומתחים בחיי היום היום.
אירוח חדש עם ליאת פדות, מאמנת לתקשורת במערכות יחסים, יתמקד בתקשורת השוטפת בין הכלה לחמות בו תוכלו להעלות דוגמאות ולהתייעץ לגבי אתגרים ביחסים אלו.
היכנסו עכשיו לשרשור האירוח וכיתבו לאורחת! 
 
לצפיה ב-'עצבות גדולה'
עצבות גדולה
14/06/2018 | 11:06
6
63
פניתי לפורום לזוגיות אבל שם קיבלתי יחס קר ומעליב.
אני לא יודעת איפה לפרוק.
את המשפחה שלי אני לא משתפת.

לפני 4 חודשים הגיע עובד חדש למקום עבודתי שעזב אגב קצת פחות מחודש.
הוא חיזר אחריי ואני נענתי לחיזוריו מהר.
הוא גרוש עם ילדה קטנה.
לא רוצה לרשום פה מגילה.
אבל הקטע שנפגשנו 4 פעמים.
הוא גילה שאני לא בתולה ושישבתי עם ערבים ישיבות.
החליט שלא מתאים לו הקשר ונשאר ידידים. למרות זאת נפגשנו עוד פעמיים אחרי שגילה מי אני
הוא בן אדם שקרן שיקר לי הרבה שיקח אותי לטיולים. שיקר שאין לו פייסבוק ובסוף הוסיף אותי.
למרות הכל היה נחמד אלי בעבודה.
לפני שעזב את העבודה נפגשנו.
הוא אמר שעוזב לעיר אחרת והציע לי לבקר אותו ואף שאל שאלות אם אני יודעת לבשל וכו.
אחרי שעזב ראיתי אותו באתר היכרויות.
אחרי זה ראיתי שמחק אותי מהפייס .
הרגשתי רע מאוד הרי בפגישה דיברנו על הרצון שלו שאבקר אותו כל סופש בדירה החדשה שלו.
שלחתי לו הודעה שחשבתי שאנחנו ידידים טובים ובסוך גיליתי את האמת.
הוא ענה בנודעה בחזרה שיופי עכשיו אני יודעת את האמת. שכבר אמר לי שלא היה ולט יהיה ביננו כלום. שלא אתקשר ולא אשלח לו הודעות .
גם אמר שאין לו ידידות למרות שהיינו בקשר בעבודה כן אמר שאני ידידה לכל דבר.

התקשרתי למסטיקנית שאמרה לי שהוא רוצה מחוייבות ממני ושיצור איתי קשר עוד שבועיים
עבר מאז שבוע וחצי. ראיתי שהוא עדכן תמונה באתר היכרויות. יש לי שם פרופיל מזוייף בנוסף לאמיתי

אני מרגישה נורא. חסרת ערך מולו.
בתוכי יש רצון שכן ישנה את דעתו.
נכוותי כמה פעמים ואני מפחדת להכיר.
בקיצור כל כולי עצובה וקשה לי לוותר עליו.
זה לא נתפס.
הרי נפגשנו 4 פעמים.
נכון אני שקטה ובישנית שלא מפתחת שיחות.
על זה צריך לפסול אותי..?
לצפיה ב-'מקווה'
מקווה
14/06/2018 | 14:19
1
35
שתקבלי מישהו הרבה יותר טוב מהאיש הזה
לצפיה ב-'מגיע לך מישהו שיעריך אותך'
מגיע לך מישהו שיעריך אותך
14/06/2018 | 14:21
35
ואהב אותך באמת, יעריך את העדינות שלך וההוא נראה לי רק מחפש טרף קל ולזרוק
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/06/2018 | 16:20
24
הוא לא נשמע כאדם נחמד ולא ראוי שתהיי אתו בקשר, מה גם שהוא לא ממש מעוניין בזה. ודאי תוכלי למצוא מישהו טוב יותר, אל תבזבזי רגשות על מישהו שלא שווה את זה.                  
לצפיה ב-'אל תרצי מישהו שמשקר ואינו יציב, ומי שמעביר עלייך ביקורת'
אל תרצי מישהו שמשקר ואינו יציב, ומי שמעביר עלייך ביקורת
17/06/2018 | 00:26
27
ברור שהאדם הזה לא טוב לך.
אבל את בכל זאת רוצה אותו, בגלל שאת רוצה את אלו שלא טובים לך, כי את רוצה שלא יהיה לך טוב, כי את מרגישה חוסר ערך עצמי.
 
תעבדי על עצמך, בשום אופן לא לרצות את מי שלא טוב לך. תחזקי את הערך העצמי שלך. 
תלמדי את עצמך שמי שאת זה מי שאת, שאת לא רוצה להיות מישהו אחר. את שקטה, את ביישנית, לא מדברת הרבה, עובדת, מבלה איך שאת מבלה, ניהלת מערכות יחסים באופן נורמטיבי בהחלט לגילך - ומי שזה לא מתאים לו, שיתחפף ולא יעביר עלייך ביקורת כי אין מה להעביר על זה ביקורת. לא מתאים לך, עזוב.
מי שאומר לך שזה לא מתאים לו, ובכל זאת נשאר איתך, רוצה לשחק ברגשותייך ולפגוע בך, כדי להרגיש ערך עצמי...
וותרי על המשחק הזה מראש, כי את משתפת עם זה פעולה, כי את רוצה שהוא ישתנה. הוא לא, ותלמדי לזהות את זה לפני שיכאב לך הלב ולזרוק אותו.
לצפיה ב-'הוא לא רצה אותך הוא רצה'
הוא לא רצה אותך הוא רצה
17/06/2018 | 09:51
1
24
מה שיש לך להציע בלי לרצות אותך כלומר רצה את היחס שלך, הבישול שלך, החיבה שלך ואולי אפילו המיטה שלך בלי להתחייב לשום קשר איתך לא ידידות ולא מחוייבות.
הוא ידע שלא ישיג את הדברים שנעימים לאגו (תשומת לב של אישה), אם יאמר לך את האמת ללא כחל וסרק אז הוא פיזר לך מסרים סותרים שלדעתי היו מאוד ברורים אבל את ממש רצית יחס אז כאילו בחרת לא לראות.
הוא ראה שקל לסובב אותך על האצבע אז עשה לך אותו תרגיל כמה פעמים.
קודם כל תתרחקי מבחורים כאילו את טובה מידי בשבילם הם אוהבים ללקט פירורים והם ישחקו איתך כדי להרגיש חשובים ו"גברים". 
יש לך עולם ומלואו לתת אל תתני מעצמך לשחקנים רק לגברים שכוונותיהם מילותיהם ומעשיהם תואמים
לצפיה ב-'אגב אנשים כאילו לא יגרמו לך לחוש מיוחדת'
אגב אנשים כאילו לא יגרמו לך לחוש מיוחדת
17/06/2018 | 09:53
25
הם יסחטו ממך מה שיוכלו יקבלו את הרגע שלהם של הלהרגיש מיוחדים ורצויים וינפנפו אותך עד לפעם הבאה.
לצפיה ב-'שרשור דברים חיוביים ליום שבת'
שרשור דברים חיוביים ליום שבת
16/06/2018 | 00:23
8
43
כי לא ניכנע לקשיים ולסבל, נכון?....
"ואנחנו נחיה. אני אחיה ואוהב את החיים האלה. אוהב אותם על כיעורם, על חוליים, על אימתם, ולא אצא מדעתי. אני רוצה לחיות. לחיות הרבה. לחיות חיי אדם אשר מותר לו לנשום. לחיות באור."(מתוך הרומן "והוא האור", מאת לאה גולדברג)
לצפיה ב-'מדהים ונכון '
מדהים ונכון
16/06/2018 | 05:50
3
11
לצפיה ב-'תודה בשם לאה גולדברג, יובלי'
תודה בשם לאה גולדברג, יובלי
17/06/2018 | 02:06
2
16
(זה בסדר לקרוא לך יובלי?.. איכשהו זה יוצא לי ככה)
לצפיה ב-'חח רק בפוסטים של לאה גולדברג'
חח רק בפוסטים של לאה גולדברג
17/06/2018 | 07:56
1
15
לא, יובלוס זה בסדר :)
 
 
שיר אהוב :
לצפיה ב-'(:'
(:
17/06/2018 | 16:50
6
לצפיה ב-'שבת'
שבת
16/06/2018 | 11:20
2
33
1. לא צריך לקום, אפשר להמשיך לישון/סתם לשכב כמה שבא.
2.עוד מעט אפעיל את הרובוט שלי, הוא ינקה ואני אנוח (בדיוק כמו שצריך).
3.אכלתי מלא שטויות והיה לי טעים.
4. אף אחד לא מפריע לי ומציק לי ברגעים אלו ממש.
5. אני מצליחה לחבר משפטים שנשמעים לי הגיוניים. 
6. אני מככבת בפורום, לאן שלא אפנה רואה את הכינוי שלי, ממש תחושת מגלומניה קלה חח. 
 
 
הייתה תקופה שהייתי ממלאת פנקס עם מלא דברים טובים, מה לא עשיתי.. 
 
לצפיה ב-'חחח.. אהבתי :)'
חחח.. אהבתי :)
16/06/2018 | 13:43
10
לצפיה ב-'איזה יופי, אי בי.....'
איזה יופי, אי בי.....
17/06/2018 | 02:07
5
לצפיה ב-'[השישי-]שבת שלי '
[השישי-]שבת שלי
17/06/2018 | 02:13
18
1. אתמול בערב באמת עמדתי במשימה שלקחתי על עצמי לפנק את עצמי ולדאוג לעצמי מאוד, אז באמת עשיתי את זה החל מפיצה שהזמנתי, דרך מנוחה, וצ'י קונג שעשיתי ותרגילים לברכיים ונרות שבת שהדלקתי ושירי שבת ביוטיוב ושירי שבת שרתי לבדי. וראיתי סרט ואפ]ילו קראתי. ככ שמחה שהצלחתי פשוט להנות. להתנתק מכל הבלגנים ולהנות.
2. היום הייתה לי חזרה מצויינת על משהו שעובדת לקראתו.
3. הייתה לי פגישת עבודה מעולה.
4. היה לי מפגש ממש נעים עם חברה שחידשנו קשר לאחרונה. גם סופסוף אני התארחתי, אחרי המון זמן שזה לא קרה. ואכלנו ביחד. היה ממש כיף. ואישה שווה.
5. משמח אותי שיש א/נשים שמשתפים פעולה בלכתוב דברים טובים (לפני כחצי שנה ניסיתי ואז לא הייתה ככ היענות) אז כיף שעכשיו יש, ואני כבר פותחת את השרשור של יום ראשון שיהיה כאן על הבוקר.
להת חברות וחברים
לצפיה ב-'אוף'
אוף
14/06/2018 | 21:36
34
49
מילה קטנה שכוללת בתוכה כל כך הרבה.
אז הזמן עובר, לא נעצר. 
ממשיכים לא ברור לאן. 
עוד יום ועוד יום.
למרות הפחד מעין הרע  (אין ספק שריטה רצינית), אגיד שטיפה יותר קל, טיפה טיפה טיפה.
אבל בגדול רע לי, רע לי מאוד. 
כן, מנחם קמעה שיש רגעים שטיפה יש אויר, טיפה אפשר לשכוח, טיפה נסבל יותר.
אז כביכול אסור להתלונן... 
אבל האמת שעדיין מרגישה רע, חוסר תקווה נוראי, משעמם, נמאס ופויה.
זו לא אני. 
ואני כל כך מפחדת. 
ויש כל כך הרבה להגיד. 
ונדמה או שלא נדמה וזה אמיתי שלעולם לא יהיה טוב, פשוט טוב, שאוכל לנשום לרווחה, שאהיה מאושרת, שאוכל להגשים חלומות.
ושוב בא לבכות. 
לצפיה ב-'אי בי, ממש שימחת אותי שטיפה טיפה טיפה יותר טוב.'
אי בי, ממש שימחת אותי שטיפה טיפה טיפה יותר טוב.
15/06/2018 | 02:47
20
35
ועדיין מותר להתלונן.
בטח שכאן.
אני מכירה כל כך את הקולות המייאשים.
גם כשאני בתוך הבור אני לא מאמינה שאוכל לצאת ממנו.
אבל תמיד אני יוצאת.
ותמיד אני נושמת.
בואי נאחז בכל דבר טוב קטן, אומרת לך ולעצמי, וניתן לו מקום של כבוד, עד שדבר טוב יצטרף לעוד טוב והם יהפכו להיות משמעותיים.
לי כבר יש ימים כאלה.
אני מאוד שמחה בטיפטיפה טוב החדש(:
תמשיכי... לצבור את הטוב,להתלונן על הקושי והסבל,ולהאמין.
 
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
15/06/2018 | 09:02
19
23
לא מצליחה לבטא את עצמי כפי שהייתי רוצה, ואולי פשוט יודעת שזה נטול טעם,
שגם אם אבטא את עצמי זה לא באמת יעזור, אז אוגרת כוחות (בשביל מה?).
 
כן אני אמורה לשמוח, כן זה טוב מאוד סך הכל, רק שקשה להגיד טוב כשכלכך רע.
ויש גם את החלק הזה שאומר שאם נשמח, זה יעלם.
ויש את החלק הזה שאומר שאם לא נשמח בדברים קטנים, אז איך יהיו דברים גדולים.
אני מניחה שהבעיה נובעת מזה שזו לא פעם ראשונה כזו (למרות שאף פעם היא לא בדיוק כזו, תמיד זה נראה הרבה יותר נורא ואיום, וכנראה שזה באמת ככה).
 
איך להסביר את זה...
כאילו אני יודעת איך זה כשיש רגעים טובים, שלחיות זה יכול להיות נחמד, שיש רצונות, חלומות, שיש רצון לחיות, שיש דברים שנראים אפשריים, איך זה להציב משימה ולעמוד בה. 
כלומר מה שיש עכשיו זה לא חדש..
כמובן שזה מצב הרבה יותר טוב מהמצב הנוכחי.
מצד שני (או עשירי), יש תמיד תחושה שיש גבולות מאוד ברורים שאי אפשר לפרוץ אותם, שיש חלומות שלא ניתן להגשים, שיש דברים שהם לא בהישג ידי בחיים האלה וזה מאוד מאוד מדכא.
כי זה כל מה שאני רוצה.
יותר מזה, אני אפילו לא מסוגלת לעשות שום צעד לנסות להשיג שום דבר ממה שרוצה. 
וכאילו נועדתי לחיות בגבולות המאוד קטנים אלה.
אז נשאלת השאלה- מה הסיכוי שיהיה לי טוב? במחשבה כזאת אין סיכוי.
 
ומתסכל, מתסכל, מתסכל.
אני תופסת מעצמי אדם חכם, מבין ויודע.
מבינה שדברים משתנים, מבינה ששום דבר לא נשאר לנצח (לטוב ולרע), שיש שינויים, שגם אני כבשתי הרים שלא חשבתי שאפשר (אמנם לא כאלו שרציתי במיוחד אבל מילא), אדם שמבין שכל עוד חיים אפשר לעשות, לתקן, לשפר, שיש דברים טובים בחיים, שמה שהיה לא בהכרח מה שיהיה.
שלפעמים דברים מסתדרים מעצמם, שלפעמים דברים צריכים דחיפה קלה (או קשה ברוב המקרים).
שיש תקווה תמיד, ותקווה לא תמיד מבוססת על הוכחות, אלא על אמונה.
אז למה לעזאזל אני לא מבינה את זה?
למה כל כך קשה לי לנשום ולחיות?
למה נדמה לי שהחיים שלי נגמרו עוד לפני שהתחילו ושכבר מאוחר מדי 
 
גם כן החיים האלה.
 
 
 
 
לצפיה ב-'. '
.
15/06/2018 | 10:58
18
28
כל כך מתחשק לכתוב ולכתוב ולהוציא את הכל. 
כל כך מתחשק להרגיש הקלה. 
כל כך מתחשק להרגיש שיש תקווה, כל כך מתחשק שיקרה משהו טוב אבל ממש טוב. 
כל כך מתחשק להתרגש, לשמוח, לפרוח, להתקדם  להגיע למקומות חדשים. 
במקום זה רק הולכת אחורה, כשנדמה שאין כבר יותר אחורה מזה או שיותר גרוע מזה אין, קורה משהו גרוע או "סתם" מרגישה רע.
והחיים לא מתקדמים לשום מקום ותקועה, כל כך תקועה וכל כך מסכנה וכל כך לא יכולה לעזור לעצמי.
רוצה נס.
רוצה שמישהו יבוא ויציל אותי ואני אחיה באגדה קסומה. 
לצפיה ב-'אני גבר, אני זה שאמור להציל, תקשיבי מה קרה'
אני גבר, אני זה שאמור להציל, תקשיבי מה קרה
15/06/2018 | 13:22
17
40
"הצלתי" מישהי, וחיינו באגדה קסומה, עד שאישפזו את שנינו.
 
אנחנו חלק מחברה. מאנושות. גם אם נסתגר עד סוף ימינו בחדר קטן ולא נייצר קשר עם איש.
 
אגדות כשמן כן הן. נסים כנ"ל.  שמענו כולנו, אפילו ראינו ב HD חלק. זה המהות של החולי הנפשי. כולם חיים בהזיות. כשכמה אנשים מסכימים על אותה הזיה קוראים לזה מציאות.
 
בקיצור, התחברתי למה שכתבת, הרגשתי ככה המון פעמים בעבר. זוהי לא הרגשה פרודוקטיבית, וטבעה לחזור כל הזמן. התקשורת והאנשים שמסביבנו ימשיכו לייצר עוד ועוד הזיות, וימשיכו בהגדרת ה"מציאות" וכדי להעביר את החיים האלה עם כמה שפחות סבל, כמה שיותר פרודוקטיביות, צריך לקבל את ההגדרה הרווחת (כל אחד בסביבה שהוא חיי, בעבודה שהוא עושה). ובעדינות, אבל ממש בעדינות ובכנות לנסות להוסיף הזיות חדשות :)
לצפיה ב-'אני חייבת להגיד לך'
אני חייבת להגיד לך
15/06/2018 | 13:59
16
38
שאני לא מבינה אף תגובה שלך אלי.
תוהה מה בי גורם לך לכתוב תגובות כאלו ואם אני לא בסדר שאני לא מבינה. 
התוצאה אחת, לא מבינה.
לצפיה ב-'אוקיי'
אוקיי
15/06/2018 | 14:01
15
33
בהצלחה בכל אופן. תודה על הכנות.
לצפיה ב-'ולחידוד'
ולחידוד
15/06/2018 | 14:13
14
29
את בסדר גמור שאת לא מבינה. אל תתהי...
 
שאני קורא אותך, את העצב, אני מתחבר לחוויות שלי, העצובות, ושופך מיד מה שעולה לי לראש. מאחר ואת לא מכירה את כל הרקע את כמובן לא מבינה.
 
אני מנסה לענות לענין.. לעודד..
לא הולך לי איתך מסתבר. את ממש לא היחידה. זה קצת מזכיר את מה שפילוסוף חווה בכפר.
אני מחפש קשר אנושי. פינג פינג וירטואלי...  לשתף מידע ותחושות.. תמיכה כשם הפורום הזה.. בד"כ זה לא עובד..
אם תרצי אני יכול לפרט
 
לצפיה ב-'הנחתי'
הנחתי
15/06/2018 | 14:22
13
28
שאתה משליך מעצמך, כותב על חייך וזה. 
זה שאני בסדר גמור (בעיקר החלק הגמור..  סתם) אני יודעת. גם אם אני לא מבינה הכל או אפילו אם לא מבינה כלום.
אני מניחה שכמעט כולנו מחפשים קשר אנושי, בייחוד אם אנחנו חווים קושי והגענו לפה... 
ולא, בדרך כלל זה לא עובד. לא במציאות ובטח לא. 
גם אני מרגישה לא מובנת, לרוב כבר אין לי שאיפה שיבינו אותי, מספיק שיאמינו, גם זה לא ממש קורה. 
ואני יודעת שאין אגדות, אבל מה איכפת לי להאמין ולקוות, הרי במילא אני עושה את זה ואם אני ממשיכה להיות בחיים זה אומר שאני ממשיכה להאמין בסוף טוב.
בקיצור אין לי מושג מה כתבתי, עכשיו אתה לא תבין אותי וגם זה בסדר. 
לצפיה ב-'אבל אני כן מבין. את כותבת נהדר '
אבל אני כן מבין. את כותבת נהדר
15/06/2018 | 14:27
12
26
 
וצריך להיות אכפת לך. אגדות "מציאותיות" כן קיימות. את צריכה תוכנית ואג'נדה. תמיד. בלי זה אנחנו כמו עלה נידף
לצפיה ב-'חח'
חח
15/06/2018 | 14:33
11
32
כותבת נהדר.. 
מרגישה שלא מצליחה לכתוב רבע מהדברים שרוצה. 
פעם באמת כתבתי נהדר. 
בכל מקרה תודה. 
 
וכן, עלה נידף. זו הגדרה מצויינת. 
תוכניות כרגע אין, משתדלת להעביר יום ביומו במטרה למצוא מספיק אוויר בשביל בכלל לחשוב על חיים, על עתיד, על תוכניות, על רצונות.
כרגע אני בביצה טובענית שאין לי איך לצאת ממנה. 
ובכנות, אין לי את הכוחות למשוך את עצמי החוצה, להתקיים זה מספיק קשה בשבילי. 
אז כנראה באמת נשאר בגבולות המאוד קטנים האלה, בקיום שאינו משביע רצון ובתהום שאני לא מצליחה לצאת ממנה. 
 
 
לצפיה ב-'זה בדיוק הענין'
זה בדיוק הענין
15/06/2018 | 14:45
10
26
לכתוב שהקיום אינו משביע רצון הוא התהום!
לדבר על זה. לחשוב על זה.
 
נסי לתמוך בי, או במישהו אחר פה. תראי איך המילים שלך ישתנו לאט לאט. ותכלס, את עושה את זה לאט לאט..
לצפיה ב-'אה.. '
אה..
15/06/2018 | 18:47
9
68
לעזור לאחרים לא עוזר לי. 
במהות שלי אני אדם נדיב כזה שעוזר לאחרים ובלה בלה בלה.. 
הבעיה שזה אף פעם לא חוזר אלי, זה נורא מפריע לי (גם אם זה סותר את ההגדרה של נדיב או עוזר לאחרים) וממש לא בא לי על  זה..
וזה גם לא עושה תחושה טובה למען האמת... 
אני יותר מעניינת אותי. 
(זה לא סותר את זה שאם מישהו יבקש ממני רוב הסיכויים שאני אעזור) .
לצפיה ב-'אבל זה כן חוזר אליך'
אבל זה כן חוזר אליך
15/06/2018 | 19:47
8
38
את אולי לא יודעת, או לא זוכרת, או לא מפרשת, אבל הסיבה שאת כאן, שכולנו כאן, כי אנחנו שבט. שבט אחים גם יחד. לכן עוזרים גם למי שלא יכול לעזור לעצמו, חלק מהמיסים של כולם ממנים לנו את הטיפולים והקצבה.
 
והעזרה השנייה, היותר חשובה, זה האמפתיה. את לא תוכלי לראות ילד רעב ולסיים את הסנדוויץ בלי לתת לו ביס. זה פשוט זה. כשיש, נותנים. מעשר או אחד חלקי 20. לא באמת משנה כמובן.
 
אני גם לא ממש אוהב לעזור לאנשים, מאותן סיבות בדיוק, אבל זה לא נכון. צריך לעזור, פשוט לא יותר מדי, ובטח למי שלא מבקש או לא עומד בתנאים שאת מכתיבה ! זה כמו עבודה. את עוזרת לעצמך בזה שאת מקרינה רצון לעזור. רצון לא מתחנחן, אלא רצון. זה באמת מחזק.
אני אישית מרגיש מצוין שאני מצליח לעזור באמת, זה לא פשוט בכלל.
 
ושלא, נו , אני מנסה לו להיעלב או להאשים את עצמי או את הנעזר. פשוט לישון או לאונן או לאכול או השם ישמור סמים או תרופות או גם וגם וגם וגם וגם.  
הלאה חדש :)
 
לצפיה ב-'נו... '
נו...
15/06/2018 | 20:31
1
26
אני לא חושבת ככה.
 
לצפיה ב-'זכותך. '
זכותך.
15/06/2018 | 20:46
23
לא ברור למה, אבל את בטח לא חייבת להסביר לי.
לצפיה ב-'הסבר'
הסבר
15/06/2018 | 21:22
5
34
אני לא חושבת שאנחנו שבט, אין באמת עזרה הדדית, בסופו של דבר כל אחד דואג לתחת של עצמו.
תמיד כשאני צריכה עזרה פתאום אין אף אחד. 
אה וכל טיפול שצריך, בדרך כלל בסוף נאלצים לממן מהכיס הפרטי שלנו.. 
זה מה יש. 
ואמפתיה, זה בכלל בולשיט, אף אחד לא באמת יכול להרגיש מה שאני מרגישה, וגם אם מישהו ירגיש.. אז מה? זה לא באמת עוזר, וכן כולנו יכולים לעבור ליד אחרים שסובלים ומתעלמים... 
אי אפשר להכיל כאב אינסופי של אחרים וגם לא צריך... 
 
לי לא עוזר לעזור לאחרים, אני עוזרת כי זו הנטייה הטבעית שלי, אבל תמיד אני מצפה שזה יחזור אלי ובפעם הבאה שאצטרך עזרה מישהו יעזור לי. אז זה לעולם לא קורה. 
ובכלל, אנשים מזלזלים באנשים שעוזרים
אנשים תופסים כאלו כפראיירים או ככאלה שאפשר לשבת להם על הראש. 
אנשים מכבדים הרבה יותר אנשים שתופסים מעצמם ודואגים רק לעצמם. 
הלוואי והייתי יותר כלבה. 
לצפיה ב-''
16/06/2018 | 05:38
4
28
יש הבדל בין עזרה מתחנחנת לעזרה. בכלל המילה עזרה היא בעייתית לכן כדאי שנפסיק להשתמש בה. טעות שלי.  ואל תהיי יותר כלבה, תהיי קופת אדם חמודה ופוליטית.
 
תחשבי על הישרדות, או משחקי הרעב. אם היית שם, לא היית מייצרת לך קשרים טובים כדי לשפר את הסיכויים לשרוד ?
 
אמפטיה במידה, כמו כל דבר. במידה. לא להיות פראייר.
 
אני מרגיש שאני פראייר. תראי איזה עולם מסביבנו, אפשר להרויח כסף, לקנות דברים, להקים משפחה. ואני מעדיף (לא באמת, פשוט לא מצליח בנתיים)לשחק במחשב בחדר. :(
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'. '
.
16/06/2018 | 09:18
22
לא מבינה את ההבדל. עזרה היא עזרה  לא מבינה גם את משמעות המילה מתחנחנת, אגב מילה מכוערת.
ולא רוצה להיות קופה, יש לזה אסוציאציות מאוד לא טובות עבורי. 
לא שיש לי משהו נגד קופים.
אם הייתי יודעת לייצר קשרים ועוד יותר קשרים שמועילים לי, מן הסתם לא הייתי פה.
 
לא להצליח במשהו לא עושה אותך פראייר, בעיני.
עושה אותך מסכן. 
לא בקטע להעליב, אז אל תעלב. רואה את עצמי כמסכנה. 
לצפיה ב-'יובל, כל הדברים האלה רק נראים קלים להשגה....'
יובל, כל הדברים האלה רק נראים קלים להשגה....
17/06/2018 | 02:20
2
27
הם לא קלים להרבה אנשים.
 
לצפיה ב-'הם כן קלים'
הם כן קלים
17/06/2018 | 07:39
1
13
אני תמיד עושה מה שקל, כולם. זו ברירת המחדל בשביל  האנשים לסבול כמה שפחות/ להנות כמה שיותר. תחשבי על מים, הם זורמים לאן שהם יכולים, זה פשוט.
 
גם איינשטיין או קארל לואיס עשו מה שעשו כי היה להם יותר קל לעשות את זה מלא לעשות.  זה פשוט מה שקורה מסביבינו. אני לא מתכווון קל במובן הפיזי הרגעי או המנטלי המתמשך. אני מתכוון שכולנו מונחי אמיגדולה בסופו של דבר (הלחם או ברח) וכמה שנתקשקש באמונות וסיפורים השורה התחתונה שאנחנו בוחרים מה לעשות לפי מה שהיא קובעת. כל אחד גודל איפשהוא, עם המטען הגנטי שקיבל וטראומות מעצבות את "אישיותו" וצורתו.
לצפיה ב-'השאלה היא האם קל לי (נכון לי) להשיג את הדברים האלה'
השאלה היא האם קל לי (נכון לי) להשיג את הדברים האלה
17/06/2018 | 07:42
16
לא יודע, לא אמרתי נואש וכנראה אף פעם לא אגיד, זה טבע האדם, תמיד יהיו את הדברים האלה, שעוד לא השגת..   אנחנו מדרבנים אחד את השני, זה שבט לגמרי.
לצפיה ב-'אוי אלוהים'
אוי אלוהים
15/06/2018 | 23:01
12
32
כל כך קשה לי. 
זה מרגיש כמו נצח ולא כמו משבר. 
כאילו זה ישאר ככה לנצח. 
לא כאילו אלא באמת. 
אין לי כוח, אין לי מצב רוח, אין לי אותי, אין לי תקווה. 
פשוט רע לי. 
בודד, עצוב, מייאש, מיואש. 
שאלה מפגרת- מישהו רוצה לדבר? 
לצפיה ב-'עצוב כל כך'
עצוב כל כך
15/06/2018 | 23:16
11
22
החיים נגמרו. זו התחושה. בצורה מאוד מוחשית וחזקה.
אין לי כלום וזו התחושה שיהיה רק עוד כלום אחד גמור. כל כך לבד לי.
כל כך מטופש לכתוב בלי מטרה. 
כל כך מטופש לחיות בכלל כשאין שום ראייה שיהיה משהו טוב יותר.
הלוואי שמישהו היה עוזר לי. 
אבל אף אחד לא יעזור, הלוואי ויכולתי לעזור לעצמי. 
גם להתפלל לא עוזר, לא מרגישה שמישהו שומע אותי. 
ממש רוח רפאים. 
לצפיה ב-'.. '
..
15/06/2018 | 23:37
10
19
כמו מפגרת לוחצת ריפרש על הדף. 
תוהה למה מקווה, לתגובה שתגיד מה?
מה יכול לעזור? והמחשבה היחידה היא ששום דבר לא יעזור לי, איזו מחשבה נוראית, איזו תחושה נוראית.
ושואלת את עצמי בשביל מה אני חיה, ותשובה אין לי. 
אין לי שום תשובות, אין לי שום כלום. 
עצוב לי כל כך. 
לצפיה ב-'כמו שורדת לוחצת ריפרש על הדף'
כמו שורדת לוחצת ריפרש על הדף
16/06/2018 | 00:16
9
39
כמו לוחמת
על החיים החד-פעמיים
אלה שעכשיו ענביהם חמוצים
ועוד ינבע מהם הדבש.
 
אי בי יקרה, אני חושבת עלייך ואת לא לבד.
בלי להכיר אותך אני נוטה לך חיבה, אולי בגלל שבאיזשהו אופן את כל כך מזכירה לי את עצמי, אולי בגלל שלמרות כל מה שאת כותבת את לא מוותרת.
תמשיכי לא לוותר.
טוב שאת מתפללת.
התשובה לא מגיעה מייד.
יש ריק להיפגש איתו.
והתשובות יגיעו.
טוב שאת כאן. 
לצפיה ב-'לוחמת ! לביאה !'
לוחמת ! לביאה !
16/06/2018 | 07:02
7
21
ענית יפה שירה כמים.
11abcdefg התשובות יגיעו. תמשיכי לבוא.
 
גמאני עושה ריפרש כל הזמן. על הדף על הפייס על הוואטס ועל אנשים לפעמים. OCD או סתם שעמום. בקטנה.
ריפרש על עצמך זה החוכמה :)
לצפיה ב-'.. '
..
16/06/2018 | 09:28
5
14
כמו שאמרתי אין תשובות  רק שאלות. 
אני רוצה חופש מעצמי. להניח את עצמי לכמה ימים ופשוט ללכת. 
מעבודה יש חופש. 
אני משרה מלאה. דורשת חופש, אבל הבוס לא משחרר. 
נו הנה, נדבקתי... כותבת כמעט כמוך. 
 
לצפיה ב-'חח'
חח
16/06/2018 | 11:01
4
15
הולך לים קצת, נתרגל עמידות ידיים, מאוד בריא אם נזהרים, ומאתגר, וממקד, כמו מדיטציה קצת.
לקופה יש אסוציאציות טובות אצלי, סליחה אם נפגעת. אני מת על אתלטיות, גם אצל גברים זה יפה בעיני.  אני פשוט שעיר כמעט כמו קוף :), אז מבין כמובן מאיפה ההקשרים הפחות חיוביים..
שלא ישחרר המניוק, תעבדי עליו לאט ובסבלנות .. ובלי ציפיות יש גם שבת. ואפשר תמיד להתפטר אבל אני לא ממליץ. מתאים רק למצבים קיצוניים, ואחרי בדיקה מה האפשרויות.
 
אחלה שבת אי בי!
 
 
 
לצפיה ב-'.. '
..
16/06/2018 | 11:06
3
13
לא נפגעת. 
אף פעם לא הצלחתי לעשות עמידת ידיים,  ניסיתי ותרגלתי.  נורא הפריע לי  בתור ילדה. 
כנראה שיש דברים שהם בלתי מושגים. 
מצד שני אני יכולה לעשות דברים אחרים מבחינת ידיים ורגליים. 
לצפיה ב-'תתחילי מלבנות כוח משכיבות סמיכה, אפילו על הברכיים, עכשיו!'
תתחילי מלבנות כוח משכיבות סמיכה, אפילו על הברכיים, עכשיו!
16/06/2018 | 11:09
2
18
לאט לאט תגדילי את הזוית ואת המאמץ.
 
לאט לאט
 
כמו כל דבר
 
ותנוחי הרבה
 
ותקשיבי לגוף לא לי
לצפיה ב-'זה כבר לא מעניין'
זה כבר לא מעניין
16/06/2018 | 11:12
1
25
את כיתה ה' עברתי, שם בערך זה הפסיק לעניין. 
הגוף צורח תמותי, להקשיב?:)
לצפיה ב-'חחח'
חחח
16/06/2018 | 11:13
22
ניסיתי ;)
לצפיה ב-'יובל,אתה חמוד. תמיד יש לך מילה טובה בשבילי. תודה'
יובל,אתה חמוד. תמיד יש לך מילה טובה בשבילי. תודה
17/06/2018 | 02:22
13
לצפיה ב-'תודה.. '
תודה..
16/06/2018 | 09:25
29
אין תשובות. רק שאלות.
אני חושבת שכבר ויתרתי. 
לצפיה ב-'אוף קומו כבר :)'
אוף קומו כבר :)
16/06/2018 | 07:20
10
43
יש סיפור של אסימוב (סופר מדע בדיוני שמת כבר) על כוכב מרוחק, דומה מאוד לכדור שלנו, בשם גאיה.
 
האנשים שם יכולים לתקשר טלפטית עם מי שקרוב אליהם, אנשים, חיות, צמחים ואפילו סלעים או מים, אם הם מתאמצים.
 
אני אוהב לדמיין שאנחנו בדרך לשם.
 
 
 
לצפיה ב-'אני ערה '
אני ערה
16/06/2018 | 09:23
9
30
למרות שהייתי מעדיפה לישון. 
אבל היום רק התחיל. 
פעם רציתי לקרוא מחשבות, שזה יהיה הכוח שלי, שאז אני אדע מה חושבים עלי ואדע איך להסתדר עם אנשים.
איזה שטויות.. 
לצפיה ב-'אבל את כן קוראת את המחשבות שלי כרגע'
אבל את כן קוראת את המחשבות שלי כרגע
16/06/2018 | 11:04
8
30
 
אל תתיחסי לזה ליטרלי. זו מטפורה.
 
תקשורת זה סוג של טלפתיה. מטוס זה ממש קסם את לא חושבת ?
 
ואני לא מסכן, אני בר מזל שאני יכול להיות בדיוק בדיוק כמו שאני, בר מזל שחי בכלל.
 
 
או שפשוט
 
 
לצפיה ב-'... '
...
16/06/2018 | 11:10
7
34
תקשורת היא ממש לא טלפתיה, אחרת לא היו כל כך הרבה אי הבנות ובעיות וריבים וקשיים. 
תקשורת היא אם כבר כמעט ההפך מטלפתיה. 
מטוס זה קסם. 
 
אתה יודע יותר טוב ממני אם אתה בר מזל. אז אתה בר מזל. 
אני מסכנה.
מסכנה שנולדתי. 
מסכנה שחיה. 
מסכנה פשוט. 
לצפיה ב-'בסדר'
בסדר
17/06/2018 | 00:00
3
20
שכנעת אותי, מאחל לך בריאות
לצפיה ב-'וואו'
וואו
17/06/2018 | 07:07
2
15
חתיכת כושר שכנוע יש לי
לצפיה ב-'אני מרוקן, ומיואש'
אני מרוקן, ומיואש
17/06/2018 | 07:27
1
12
אתמול בבריכה הייתי שחיתי ונהניתי, אבל מה, השותפה לחוויה  לא רוצה אותי ומתעקשת למתג אותי בתור אח גדול. 
ואני ממשיך להיות שם, כי אין לי משהו יותר טוב לעשות  (ברור שיש לי, זה אולי הכי גרוע בעולם בשבילי להמשיך לבלות בחברתה) .
 
 
אז כן, אני כן חושב שאת מסכנה, ואני כן חושב שאני מסכן. אבל אני חושב שנהיה יותר מסכנים, נצליח פחות דברים, אם נחשוב ונקרין את זה. ואם להתסכל רגע החוצה, כולם מסכנים לא ? מי לא מסכן לדעתך ? טראמפ ? אישה עם כמה ילדים בית גינה ובעל אוהב ? בגלל שהם לא כותבים פה כמה רע להם ?
 
לצפיה ב-'טוב'
טוב
17/06/2018 | 09:32
4
לצפיה ב-'אוי אי בי, אם מותר שולחת לך חיבוק '
אוי אי בי, אם מותר שולחת לך חיבוק
17/06/2018 | 02:01
2
7
לצפיה ב-'תמיד'
תמיד
17/06/2018 | 07:08
1
14
בעד חיבוק. 
תודה. 
לצפיה ב-'(:'
(:
18/06/2018 | 00:01
5
לצפיה ב-'כיף להם '
כיף להם
17/06/2018 | 06:57
16
לצפיה ב-'אם הייתה לי מכונת זמן הייתי נוסע ל'
אם הייתה לי מכונת זמן הייתי נוסע ל
17/06/2018 | 04:04
1
17
רגע האחרון בחיים
לצפיה ב-'אל תיסע כל כך רחוק.'
אל תיסע כל כך רחוק.
18/06/2018 | 00:13
לצפיה ב-'אבל היום הגבתי - בעבודה להתפרצות שהייתה עלי. ושוב....'
אבל היום הגבתי - בעבודה להתפרצות שהייתה עלי. ושוב....
14/06/2018 | 17:54
15
66
אני לא יודעת אם זאת הייתה תגובה מוגזמת או לא.
ניסיתי לשים גבול ולא הקשיבו לי ואז זה יצא חד ואז האשימו אותי בתוקפנות ואז שמתי שוב גבול ואז בכיתי.
גם התורן של ער"ן הרגיש עכשיו שאני תוקפנית.
אז אולי באמת אני תוקפנית?...
אני מרגישה שאני מנסה לשים גבולות כשלא שומעים אותי, זה הכול, ושאם אני לא עושה את זה, פשוט מתעלמים ממני.
אני מרגישה מואשמת מכל עבר.
ואני לא יודעת אם זה בצדק. באמת שלא.
בא לי לשכב במיטה ולבכות.
ואז אני אומרת . איזה חוסן איזה שמוסן. ובא לי לשכב במיטה ולבכות שעות. אולי אני באמת לא יכולה בלי כדורים.
ואין אף אחד שתומך בי
ואף אחד שמאמין שבאמת אני יכולה בלי כדורים.
וברור שאהיה אדם הרבה יותר נחמד עם כדורים, קצת מעורפלת, די חסרת גבולות, לא אלחם על שום דבר, אוותר ואכנע ואמרח.
ככה הייתי כל השנים האלה.
על כל כך הרבה ויתרתי.
אולי גם לוקח זמן ללמוןד לשים גבולות לאחרים ולעשות את זה באופן לא תוקפני..... זה לא מהיום למחר.
אבלך בפנים אני אומרת לעצמי שאולי צודקים.
ואולי האופציה האחרת היא...
אוי אלוהים, אני כל כך כועסת וכל כך עצובה.
וכל כך כל כך בודדה.
אולי באמת אני רכבת הרים בלי כדורים.
אולי אני לא יכולה.
אבל אני לא מוכנה לקבל את זה



לצפיה ב-'היי'
היי
14/06/2018 | 21:11
8
31
הרמבם אומר (שהוא אגב היום בגלגול אישה והיא חברה טובה שלי אבל לא נכנס לזה), שכדי להגיע לאיזון של קיצוניות מסויימת צריך תקופה מסויימת לחוות את הקיצוניות השנייה עד שזה מתאזן אי שם באמצע.
אז כרגע זה פשוט נשמע לי תהליך נורמאלי של לחוות את הצד השני
לצפיה ב-'תודה רבה קוסמת.'
תודה רבה קוסמת.
15/06/2018 | 02:07
7
21
זה הרבה יותר מורכב מזה.... אבל כרגע אני רמגישה ייאוש מלנסות לפרוש הכול. עכפ, הרבה הרבה תודה
לצפיה ב-'אנסה לכתוב בכל זאת. בקיצור. קל זה לא יהיה.'
אנסה לכתוב בכל זאת. בקיצור. קל זה לא יהיה.
15/06/2018 | 02:38
6
36
ומי שזה טו מץ' בשבילו, מוזמן לא לקרוא.
כשהייתי ילדה היו לי "התפרצויות תוקפניות" שדוכאו על ידי כדורים.
ה"התפרצויות התוקפניות" האלה היו תגובתי לסבל, למכות ולעינויים שעברתי בבית הוריי.
האמונה הפנימית שלי היא שאני תוקפנית ואי אפשר להיות איתי בקשר.
לע', הפסיכולוגית המיתולוגית, הייתי מגיעה "התפרצויות תוקפניות", שכמו שאני מבינה היום היא ליבתה אותן.
עם הפסיכולוגית של השלוש שנים האחרונות לא הייתה לי מעולם אף התפרצות תוקפנית. כעסתי לפעמים, וביטאתי, אבל זה לא היה בהתפרצויות.
ובזמן האחרון, שאני מנסה יותר ויותר ליצור קשרים ולוקחת צ'אנסים באמת, אני  מואשמת שוב ושוב שאני מתפרצת.
דווקא על ידי החבר הכי טוב שלי, הוא לא מאשים אותי בזה.
ואני, מצד אחד נורא מבולבלת.
אני חושבת שאני מרגישה כעס מאוד גדול באמת ומרגישה שעכשיו שנגמר סופית כל סיכוי לאיזה פיוס עם ע'... אני מרגישה שהכול מצד אחד קרה בגללי, בגלל שאני הייתי "תוקפנית" איתה. ומצד שני היא לא איפשרה לי אחרת, באמת שלא.
ומצד שני אני נורא עומדת על המשמר שאף אחד לא יפגע בי כמו שהיא פגעה בי.
הנשמה שלי עכשיו היא כמו גור כלבים קטנטן שמחפש מחסה.
אני לא מוכנה יותר לוותר על להביא את עצמי, להגיד את עצמי,לא מוכנה יותר לבלוע, לשתוק, וכנראה יש אנשים שלא קל להם.
העניין שאני מרגישה שזה מתחבר לי לאות קין שהרגשתי מילדותי המאוד מוקדמת, אולי אפילו מאז ומתמיד, תלוי עלי כמו צלב, ומסמן אותי שונה ובודדה. ואשמה. נורא אשמה בבידוד שלי. 
איכשהו אני לא יכולה לתת לזה מילים.
אני לא יכולה להסביר את זה יותר טוב.
האם מישהו מבין אותי?.....
 
 
לצפיה ב-'תחשבי איך תרגישי אם אחרים'
תחשבי איך תרגישי אם אחרים
15/06/2018 | 06:14
3
28
יתפרצו כך עליך ואולי זה יתן לך מדד כלשהו. את מגיבה ברגישות לתגובות הזולת אז תחשבי איך תגיבי על התפרצויות
לצפיה ב-'לפעמים זה עוזר גם לחוות על הבשר'
לפעמים זה עוזר גם לחוות על הבשר
15/06/2018 | 06:16
2
24
כשיתפרצו עליך על ההתפרצויות מספיק פעמים אני מאמינה שזה יכול להתאזן
לצפיה ב-'אין מה לעשות זה החיים האמיתיים'
אין מה לעשות זה החיים האמיתיים
15/06/2018 | 06:45
1
28
או שתבחרי לחזור לפסיכולוגית שתהווה כמו כרית אויר שתמנע התפרצויות
או שתבדקי עם מאמנת אישית/איש טיפול מה מוביל להתפרצויות ואיך אפשר לרכך את זה ועדיין להעביר את המסר או שתלמדי לרסן תגובה מהמכות שהחיים נותנים לך או דרך עבודה עצמית אילו האופציות
לצפיה ב-'תודה רבה קוסמת'
תודה רבה קוסמת
15/06/2018 | 19:50
6
לצפיה ב-'תראי את זה כך: אנשים לא מאשימים אותך בהתפרצות'
תראי את זה כך: אנשים לא מאשימים אותך בהתפרצות
17/06/2018 | 00:41
1
12
הם רק מספרים לך מה הם מרגישים כלפייך.
הם מרגישים תוקפנות מצידך. 
אוקיי, זה לא ממש חשוב מה הם מרגישים. 
חשוב מה את מרגישה ומה את בוחרת כרגע.
את צריכה להביא את עצמך ולהגיד את עצמך. והכי חשוב - להיות מי שאת.
לאנשים מסוימים לא יהיה קל. טוב, אפשר להתרחק מהם. 
במשך הזמן, את תבחרי איך להביא את עצמך ואיך להגיד את עצמך, ואם תרצי, תעשי את זה אחרת. אבל לא בגלל שאת מפחדת ממה שאנשים מסוימים יגידו, אלא בגלל שאת מחליטה לעשות את זה אחרת. 
ההורים שלך (ושלי) חשבו שזה לא טוב שאת מגיבה חזק. ומסרו לך (ולי) שזה רע.
אז אנחנו יודעות היום שזה לא רע. שמה שאת זה טוב.
וזכותך לבחור מה שטוב לך, ולהגדיר לעצמך מה שטוב לך, מתי שטוב לך. 
הבידוד שלך הוא מציאות שנובעת מהמון סיבות. 
בזמנך החופשי תנתחי אותו ותמצאי את הטקטיקות לשנות את מה שלא נעים לך בו. 
בלי להרגיש אשמה במי שאת, ובמה שאת עושה, ובאיך שאת עושה. 
עם חופש לבחור לשנות מה שאת עושה ואיך שאת עושה מתי שאת רוצה, בהתאם למה שאת רוצה.
לצפיה ב-'תודה רבה רבה אופירה'
תודה רבה רבה אופירה
17/06/2018 | 02:17
2
לצפיה ב-'אני מאמינה בך'
אני מאמינה בך
15/06/2018 | 08:17
5
34
ואת מאמינה בך.
ואני לא מוצאת את המילים הנכונות להסביר לך שאת צודקת ושאת צריכה להמשיך בדרכך.
אבל אני מאמינה בך. 
לצפיה ב-'כמה נעים לקרוא את זה אי בי.'
כמה נעים לקרוא את זה אי בי.
15/06/2018 | 19:52
4
24
תודה רבה.
 
לצפיה ב-'אני גם מאמין בך'
אני גם מאמין בך
16/06/2018 | 06:07
3
31
התפרצויות זו לא מילה מדויקת מספיק לדעתי.
אני מגזים ואומר תיקונים (כמו לכלבים באילוף) אבל זה לא יפה.
 
ויכוח בואי נקרא לזה לא ?  או הכי טוב דיון :)
 
בארה"ב לומדים בבי"ס את אומנות הדיבייטינג. אולי לא בהארלם, אבל בגדול אפשר ללמוד את זה. צריך לתרגל. כמו כל דבר.
 
הכי אהבתי וזוכר משפט של מישהו מסרטון לעמידות ידיים. הוא אומר
" people always  aks me, how can i make a hand stand fast , and i answer, you cant, you must fall in love with  the hand stand, and parctice, every day"
 
ואם לחזור לכעס והתפרצות, צריך לתעל את הכעס בצורה פוליטית למילים, ולהגיד אותן בזמן הנכון לאדם הנכון. ואולי הכי חשוב, לפעמים לשתוק.
 
לצפיה ב-'יובלי תודה, מקצרת כי עייפה...'
יובלי תודה, מקצרת כי עייפה...
17/06/2018 | 02:03
1
6
אז סליחה.
אבל אתה משב רוח מרענן כאן עם כל האהבות היחודיות שלך
לצפיה ב-'כלומר, תודה רבה רבה יובל, שאתה מאמין בי'
כלומר, תודה רבה רבה יובל, שאתה מאמין בי
17/06/2018 | 02:04
3
לצפיה ב-'שרשור דברים חיוביים ליום שישי'
שרשור דברים חיוביים ליום שישי
15/06/2018 | 02:26
7
26
כי לא ניכנע לקשיים ולסבל, נכון?....
"ואנחנו נחיה. אני אחיה ואוהב את החיים האלה. אוהב אותם על כיעורם, על חוליים, על אימתם, ולא אצא מדעתי. אני רוצה לחיות. לחיות הרבה. לחיות חיי אדם אשר מותר לו לנשום. לחיות באור."(מתוך הרומן "והוא האור", מאת לאה גולדברג)
לצפיה ב-'הכל לטובה '
הכל לטובה
15/06/2018 | 02:44
2
9
לצפיה ב-'דבריי הטובים להיום שישי'
דבריי הטובים להיום שישי
15/06/2018 | 19:56
1
25
שישנתי טוב ועד מאוחר
שחלמתי חלום שזכרתי והוא סמלי ומשמעותי 
שעבדתי מצויין היום בתחום ישן-חדש שאני הופכת  מקצוענית של ממש וזה כיף גדול
שהחלטתי לעשות הפסקה של שבוע עם אדם שאמור להיות קרוב אבל מעורר בי הרבה רגשות לא נעימים לאחרונה
שהחלטתי לפנק את עצמי עד חורמה היום יום שישי, הזמנתי פיצה שתיכף תגיע ואני רוצה לעשות כל היום דברים שטובים לי. אני רושמת את זה על דף גדול, שלא אשכח!!! זאת המחוייבות שלי לעצמי היום, שישי. לעשות לי טוב.
 
לצפיה ב-'כיף לשמוע ושאפו על השרשור'
כיף לשמוע ושאפו על השרשור
15/06/2018 | 20:57
23
-שאני חי ובריא יחסית
-שיש אנשים שאיכפת לי מהם, ושיש אנשים שאיכפת להם ממני
-שאני ממשיך להציג שפיות, למרות שאני מרגיש לא, כל עוד הדופק שלי בתחום הנורמה
-שאני מזהה יותר ויותר מהר מהן הסיטואציות שגורמות לי לחרדה כל כך גבוהה, ומתרחק מהן במהירות.
-שאני מודע שאין מה לצפות לשינוי אם לא אתמודד עם דברים שגורמים לי חרדה, אלא אפילו להרעה, מה שגורם לחרדה חדשה. אז זה מתאזן. 
 מבינים ? :)
לצפיה ב-'דברים טובים:'
דברים טובים:
15/06/2018 | 22:09
3
21
היה דיסקו הערב, במוצאי שבת ניסע בקבוצה לבלות בעיר רחוקה. קיבלתי 92 ו-89 בממנים הראשונים, ועוד מעט מבחן על יוון העתיקה.
 
לצפיה ב-'כיף שאתם כותבים דברים חיוביים(:'
כיף שאתם כותבים דברים חיוביים(:
16/06/2018 | 00:19
2
21
יובל, שמחתי לקרוא אותך. דווקא בסוף עשית איזה תרגיל מתוחכם מתימטי לא ככ חיובי, נכון?.... אבל העיקר החיובי!  ואני כבר פותחת שרשור חדש שיהיה כאן מחר שבת בבוקר
לצפיה ב-'חחח'
חחח
16/06/2018 | 05:53
1
16
לא מתמטי, לוגי.
 
והוא כן חיובי, זה בדיוק הענין ! אני מודע שאם לא אסתכן לא אגדל. הנטייה שלנו לא להסתכן.
 
זה חיובי כי ככה אני ממשיך לגדול, למרות הפחד מטראומות חדשות.
לצפיה ב-'מעולה, יובל!'
מעולה, יובל!
17/06/2018 | 02:24
13
לצפיה ב-'נשים - הימנעות'
נשים - הימנעות
15/06/2018 | 23:39
2
35
אני מרגיש פחות נוח עם נשים. מתרחק אפילו מקשר מקצועי עם נשים מחשש שאני אשחף להתאהבות.

זה מחסום להתקדמות בקריירה שלי.

תחושה זאת מפריעה לי בחיים וגורמת להימנעות.

איך ״מתרפאים״ מזה?
לצפיה ב-'מתחתנים'
מתחתנים
16/06/2018 | 05:54
24
ויותר ברצינות. לומדים לפלרטט, ולהתאהב, ושיימעך הלב. הכל בסדר. יש לך לב גמיש ועור עבה תגיד לעצמך.
לצפיה ב-'אולי בטיפול?.....'
אולי בטיפול?.....
17/06/2018 | 02:26
3
לצפיה ב-'כבר לא ממש במקומי! יצאתי מבואסת!!!!'
כבר לא ממש במקומי! יצאתי מבואסת!!!!
13/06/2018 | 20:15
25
66
חזרתי מהפסיכיאטר, אחרי למעלה משלושה חודשים שלא הייתי אצלו, ואני מספרת לו שתודה לאל כל תופעות הלוואי של הגמילה מהכדורים עברו לי כמעט לגמרי ועל התקדמויות ושהבנתי שאני אדם שפוי ובריא ואני רוצה להתחיל תהליך של גמילה מהכדור האחרון שאני עדיין לוקחת. ומה הוא אומר לי. שאני מאוד  רגישה. באיזה הקשר אתה אומר את זה, אני שואלת, והוא מסתובב. מסתובב סביב עצמו במילים. מסתובב. מסתובב.
אני מספרת לו על הצי קונג ועל כל הדברים הטובים.
ואני קולטת שהוא לא באמת קונה את זה.
שהוא מחכה לנפילה שלי.
שבעיניו אני לא בין אלה השפויים והבריאים.
יצאתי כל כך מבואסת.
הוא כזה בנאדם טוב, אבל כמו כל (או רוב?) הקולגות שלו הוא כל כך מתנשא, כל כך חושב שהוא יודע הכול, כל כך מסתכל עלי כעל חולה.

זאת לא הפעם הראשונה שאני מרגישה את זה. רגשות מעורבים. מצד אחד הוא בנאדם מקסים וטוב לב והוא ממש שמח שאני נראית יותר טוב ואמר לי שאני נראית עם הרבה יותר חיות.
מצד שני, הוא לא מאמין בהחלמה שלי.
לא באמת.
ואני מקבלת את השדר הזה ממנו, וזה כל כך מבאס אותי.
עד שלא אכנס לאיזה שטאנץ שהפסיכיאטריה מכירה, שהוא מכיר , הוא לא יירגע, וכנראה שבספרים שלהם לא רשומה אחת כמוני.
איפה יש עוד שבלונה? איפה יש עוד תיאוריה שיוכלו לדחוק אותי לתוכה?
אני זורקת את הדי אס אם.
אני זורקת את כל ההגדרות.
ואני גם לא חושבת שאלך אליו יותר. או לאיזשהו פסיכיאטר.
כלומר, אני שומרת לי למקרה חירום או להתייעצות.
אבל בשביל מה בעצם אני ממשיכה ללכת?
אני צריכה כוח.
אני צריכה תמיכה.
אני פוחדת מתופעות הלוואי שאולי יופיעו בקרוב כשאתחיל לרדת במינון של הכדור האחרון.
עדיין בתוכי נשאר הפסיכיאטר כסמכות.
כל פעם אני שוכחת, וכל פעם אני צריכה להזכיר לעצמי, שאני הסמכות העליונה של עצמי.
לגבי הגמילה:
אני כל כך למודת ניסיון עכשיו בגמילה מכדורים, והיות שזה הכדור האחרון שגם לא כל כך עושה לי תופעות לוואי, ואם כן אז לא קשות, אני הולכת לקחת את הירידה ממנו נורא נורא לאט. אפילו שייקח לי שנתיים מצידי. אני לוקחת עכשיו 60 מיליגרם כל יום, ואני אתחיל להחליף את ה60 מג ב30 מג יום אחד בחודש, והתכנון הוא - כמובן, תלוי המצב בשטח, אם ארגיש לא טוב אאט את זה עוד יותר, אבל התכנון שלי הוא תוך שבעה חודשים להגיע למצב שאני על שלושים מיליגרם ולתת לעצמי להישאר על שלושים מיליגרם כמה חודשים, ורק אז להתחיל לחשב את המשך הדרך. כלומר, התכנון הוא שבעוד כעשרה חודשים עד שנה אהיה על 30 מיליגרם ליום (במקום שישים). אני חושבת שיותר איטי ויסודי ושקול והדרגתי מזה לא יכול להיות.
והוא גם גיבה אותי.

על כל פנים, בדרך כלל על כל שאלה שאני שואלת אותו הוא אומר לי  בגילוי לב ש"אנחנו לא באמת יודעים".
אז  בשביל מה ללכת אליו.
הם באמת לא יודעים. וזה נחשב מדע!!!!

מי שלוקח כדורים וטוב לו עם זה, אני לא רוצה לערער אותו.
אבל מי שלוקח כדורים ורע לו עם זה, יכול לפנות אלי לעצות לגמילה. פשוט צברתי כבר הרבה ניסיון.

דרך אגב, אני מדברת על סימבלטה.
האם יש למישהו ניסיון בלקיחה ו/או בגמילה מסימבלטה ויכול/ה לספר לי מנסיונו?.... מאוד אשמח.

תודה רבה.
תודה לכןם שאתןם פה.



לצפיה ב-'חיבוק לשיכוך החוויה '
חיבוק לשיכוך החוויה
( לעמוד שלי בתפוז )
13/06/2018 | 22:16
1
32
שירה כמים יקרה,
כואב לקרוא על החוויה שלך אצל הפסיכיאטר ועל הרגשות שנשארת איתם אחריה. על איך שעם כל הרצון הטוב והלב הטוב שלו הוא לא מסוגל להשתחרר מהתפיסה שלו לגבייך, ולכן אינו מסוגל אלא לשדר לך מסר מחליש, מסר מקטין ומייאש. ומנגד, מעורר השראה לראות כיצד את מסרבת להפנים את המסר הזה, איך את מרימה את עצמך ומזכירה לעצמך תמיד שאת זו שקובעת מי את ומה את. איך את יודעת לתת קונטרה למסר המזיק של הפסיכיאטר, בלי לשנוא ובלי להפסיק לראות את האיש עצמו ואת מה שטוב בו.
יקירה, תודה שאת משתפת אותנו בהתקדמות וגם בקשיים, טוב ללוות אותך בתהליך הכל כך אישי ומיוחד הזה. כולנו פה איתך ומאמינים בך.

שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'תודה רבה רבה על התגובה, על ההבנה של המורכבות והשיקוף'
תודה רבה רבה על התגובה, על ההבנה של המורכבות והשיקוף
13/06/2018 | 22:47
27
ותודה גם על החמימות ובעיקר על האמון בי.
 
לצפיה ב-'הבעיה במידע הזה.'
הבעיה במידע הזה.
13/06/2018 | 23:15
1
32
שהוא קשור לסיינטולוגים, ובגלל זה האמינות שלו מאוד נפגעת.
לצערי, רוב הארגונים האנטי פסיכיאטרים קשורים איכשהו לאירגון הדפוק הזה.
לצפיה ב-'זה נכון , יובל, כל כך נכון'
זה נכון , יובל, כל כך נכון
14/06/2018 | 01:56
24
ובכל זאת יש בזה הרבה אמת מנסיוני.
לא כל האמת.
יש גם הגזמות לדעתי לפעמים.
אבל יש שם הרבה אמת.
מוזר איך האמתץ יכולה לשכון דווקא במקום של שקר וכפייה (הסיינטולוגיה).
קשה מאוד להבין משהו בחיים האלה.
 
לצפיה ב-'תודה רבה משה, אני באמת מכירה את החומרים האלה.'
תודה רבה משה, אני באמת מכירה את החומרים האלה.
14/06/2018 | 02:02
20
הם מאוד חשובים (על אף בעייתיותם, ששייכים לסיינטולוגיה). 
תודה רבה
לצפיה ב-'מחזק אותך'
מחזק אותך
13/06/2018 | 23:10
4
37
אהבתי את החוסן שלך מול הסמכות שלו.
הוא מפחד, עליך, על עצמו, על האמונה שלו.
### לדעתי ### מאחר וכל האפקטים החיוביים של רוב התרופות הפסיכיאטריות מסתמכות על פלסבו ופלסבו מוגבר (העדויות לתועלת הן בדיוק כמו האבחנות - עדות שמיעה) אין בעיה שתפסיקי את הכדור האחרון. חבר יקר שלי גם מאוד מזכיר אותך.. משך את הגמילה על פני המון זמן.  בכיף שלך. לדעתי זה מגוחך. כמו להפסיק לעשן סיגריות בהדרגה. הגוף לא צריך את הרעל הזה. איזון כימי בתחת שלי (סליחה על הצרפתית - אבל זה הוכח כל כך הרבה פעמים ולאף אחד לא אכפת).
אני דרך אגב צורך תרופות, אבל ממש מינימום וברור לי שהפלסבו הוא רוב העניין. גם בגמילה.
לצפיה ב-'יובל, תודה רבה על התמיכה!'
יובל, תודה רבה על התמיכה!
14/06/2018 | 02:00
3
32
אני לא חושבת שרק פלסבו הוא שם העניין.
פלסבו הוא אולי חלק מזה.
אבל אלה ממש דברים שמשפיעים, וזה חד-משמעי.
בכל זאת לא עשו אותם ממים וסוכר.
בכל מקרה,מנסיוני היו לי תופעות לוואי קשות מאוד גם כשלקחתי כדורים וגם כשהפסקתי.
כשהפסקתי עם ריטלין זה היה נורא, וריטלין דומה מאוד במבנה שלו לקוקאין מסתבר.
אני מאוד מאוד פוחדת מתופעות הלוואי של ההפסקה ואני בטוחה שאני לא מדמיינת. ושזה לא פלסבו.
אבל אין מה להתווכח. גם אם זה פלבסבו עדיין זה קיים.
שוב הרבה תודה. אהבתי את המילה "חוסן". "חוסן מול סמכות." אלה מילים יפות.
 
לצפיה ב-'תקשיבי, תודה לך!!!'
תקשיבי, תודה לך!!!
14/06/2018 | 10:01
2
34
הם גרועים כל כך. פאק.
עברתי ניתוח אורטופדי לפני שבועיים, ועם כל ההערכה שלי לניתוח ולטכנולוגיה שמאפשרת אותו, המערכת מתפעלת אותו כמו מפגרת.
 
לדוגמא, ההרדמה שלי היתה חצי גוף, בבוקר.
 
יוצר מהניתוח אחרי כמה שעות, מרגיש משהו לא נעים בגב. שואל. עונים לי שצריך להשאיר עד מחר בבוקר כדי שאם יכאב יוכלו להוסיף חומר הרדמה יותר בקלות (?!)
ביקשתי שיוציאו בכל זאת. סירבו.
 
עד 2400 בלילה היה לי ונפלון בחלל האפידורלי בגב, ושנשכבתי לישון הרגשתי כאבים עזים מאוד משם. ביקשתי בנימוס ובשקט מהאחות שתוציא מיד ( כולם ישנים במחלקה מסביבי).    היא טענה שהיא לא יכולה. התקשרה למרדימה ואני שומע דרך הטלפון שהיא אומרת לה מחר בבוקר.   צעקתי "בואי לפה עכשיו" מכל הלב, מכל הכאב והתסכול, והיא הגיעה בריצה תוך כדי שמקללת אותי משוגע. #קללה כלשהיא#
והפיזיותרפיסטית שלשום. זה יהיה שיקום ארוך.   באיזה קטע את אומרת את זה ???   #קללה נוספת, משלימה#
לצפיה ב-'אוי,מה זה יובל?... זה נשמע רע!'
אוי,מה זה יובל?... זה נשמע רע!
15/06/2018 | 03:10
1
46
ולא ידעתי שאתה עובר ניתוח.
מה שלומך היום?..... 
לצפיה ב-'אני בסדר גמור'
אני בסדר גמור
15/06/2018 | 06:43
21
כואב אבל משתפר כל יום :)
לצפיה ב-'סימבלטה קיבלתי מתישהוא בחיים. '
סימבלטה קיבלתי מתישהוא בחיים.
14/06/2018 | 00:11
1
37
לא זוכרת מתי, זוכרת שלא השפיע, ושהיה כליווי לכדור נוסף.
לא זוכרת מתי ואיך הפסקתי, לא היתה שום השפעה להפסקה. 
 
תעשי מה שאת מרגישה נכון. הפסיכיאטר לא אומר לך מה לעשות. 
אם רצית ממנו כוח ותמיכה, אז תורידי את הציפיות האלה ממנו, ותוותרי עליהן. אין לו את זה בשבילך. 
לצפיה ב-'אופירה, היי, שמחה שאת כותבת, '
אופירה, היי, שמחה שאת כותבת,
14/06/2018 | 01:54
26
חשבתי עלייך וגם כתבתי לך באישי, ראית?....
מקווה שאת בסדר?....
לצפיה ב-'הנסיון של הפסיכיאטר (ושל הפסיכיאטריה)'
הנסיון של הפסיכיאטר (ושל הפסיכיאטריה)
14/06/2018 | 07:25
7
39
מתבסס על ברירת-מחדל.  על אנשים שלא הופכים עולמות כדי לעזור לעצמם אלא נשארים היכן שהם, ומחכים שכדור זה או אלא יעשה בשבילם את העבודה, או שנס אחר יקרה. למעשה, עצלנות היא תכונה אנושית די בסיסית. אנחנו יצורים עצלנים. ואם אנחנו לא משקיעים הרבה מאמץ מנטלי וכוח רצון - דברים פשוט יישארו במוד "ברירת המחדל". שאותו בעצם מתארים כל המחקרים הסטטיסטיים...
הפסיכיאטר מכיר את הסטטיסטיקה - בין זו שקרא עליה ובין זו שחווה בחייו המקצועיים.
את מוציאה את עצמך מהסטטיסטיקה בכוחות על. לכן אין לו מה להגיד לך ואין לו מה לתת לך... הוא באמת לא יודע. ובאמת רק את יכולה לדעת. כי ברגע שלקחת את המושכות לידייך והתחלת להוביל את הסוס הזה - כבר אין טעם במחקרים סטטיסטיים על איך סוסים מתנהגים כשמשאירים אותם ללא הובלה...
לצפיה ב-'שחרית, תודה תודה תודה'
שחרית, תודה תודה תודה
15/06/2018 | 03:09
4
24
רק שאני לא חושבת שזאת עצלות דווקא
אלא אימה.
הבוקר ביטלתי את התור הבא אליו כי די החלטתי לא ללכת אליו יותר, ומאז כל מה שקרה לי היום זה תחת הצל של המילים שלו והמבטים שלו ושאולי אני לא יכולה בלי כדורים והנה אני בסערת נפש.
מפחיד אותי, ואני מניחה שלא רק אותי, להרפות מהסמכות.
מפחיד, מעורר בי אימה,להפוך לסמכות של עצמי.
לצפיה ב-'כן, זה בדיוק זה - מפחיד להפוך לסמכות של עצמי'
כן, זה בדיוק זה - מפחיד להפוך לסמכות של עצמי
17/06/2018 | 00:15
3
9
אבל צריך להגיע לזה, כי זו האמת.
רק מה, סבלנות, לאט. תהליך.
 
היית אצלו, התרגזת בצדק, וכך שחררת חלק מהסמכות שלו. 
כרגע את לא מסוגלת לשחרר הכל, אז תחזרי אליו או אל מישהו אחר, ועוד כמה זמן שוב תתרגזי מאיזו אמירה שלא מחזקת אותך, והרוגז הזה הוא שיחזק אותך, ושוב תשחררי חלק מהסמכות שלו, עד שתשחררי הכל.
 
כשתדעי להיות הסמכות של עצמך בלי פחד, תוכלי להיעזר בו מתי שתצטרכי, כמו בכל אינסטלטור/פומפה/סיר בישול, ושאר כלי עזר לשימוש.
 
אני הייתי עייפה ובלי כוח מאוד בשבוע שעבר, וגם עם קוצר נשימה.
אבל אני גם עושה המון דברים בינתיים, ומחכה לתור לפסיכיאטרית כדי לחשוב על תרופה אחרת נגד דיכאון, כדי להגיש יותר אנרגיות מהמציאות הסוחבת הנוכחית שלי.
לצפיה ב-'אופירה, את ככ צודקת. על להיות ה"פומפה"של עצמי'
אופירה, את ככ צודקת. על להיות ה"פומפה"של עצמי
17/06/2018 | 02:32
6
אני מפוחדת וכל פעם משחררת טיפה
אני שמחה שלמרות הכול את עושה דברים.
הקוצחלר נשימה - אם הוא םיזי או כתוצאה ממתח או חרדה... לפי זה כדאי לטפל בו... אבל את האדם האחרון שזקוק לעצות לדעתי.....
מאחלת למציאות הסוחבת שלך שתתחיל לדלג בקלילות.
אמן.
לצפיה ב-'תרגישי טוב אופירה אולי תפני'
תרגישי טוב אופירה אולי תפני
17/06/2018 | 19:29
1
5
כמה דקות ביום לנשימות מה שלקחתי מהריסרסינג זה שכל תקופה או כמה ימים אני צריכה לשחרר בנשימות מתח כי זה חופשי יוצר כובד קושי נשימה בעיות באכילה (היו לי כמה ימים שיכולתי רק לאכול דברים שהזכירו אויר והיו קלים כמוהו), אני לא אומרת לך לעשות ריברסינג כי זה לא תמיד מומלץ אבל תנסי כמה נשימות עמוקות קצת דימיון מודרך לשחרור מתח. לתת אפשרות לגוף שלך לנוח מהחיים והמטלות שלהם זה לא קורה רק בשינה אלא בתרגול כניסה למנוחה והכנסת אויר ו"מרחב קיום" לתוכך.
בהצלחה ורפואה שלמה
לצפיה ב-'ריסרסינג-ריברסינג'
ריסרסינג-ריברסינג
17/06/2018 | 19:30
5
לצפיה ב-'שחר יא מהממת אהבתי והתחברתי למה שכתבת!'
שחר יא מהממת אהבתי והתחברתי למה שכתבת!
17/06/2018 | 19:24
1
4
לצפיה ב-''
17/06/2018 | 22:41
1
לצפיה ב-'היי'
היי
15/06/2018 | 10:07
3
27
שימי *** על האיש הזה ועל כל מי שלא מאמין בך.
זה שהוא למד משהו והוא רופא, לא עושה אותו בן אדם. 
בכלל איפשהו במהלך הדרך הרבה רופאים שוכחים שהמטרה ההתחלתית הייתה לעזור לאנשים.
ופסיכיאטריה היא לא מדע, היא ניסוי. האמת שרוב הרפואה היא ניסוי, רק עם קצת יותר הוכחות (בדיקות מעבדה והדמייה למינהן).
טוב בקיצור הבנת. 
אפשר להגמל מתרופות ואת תצליחי, אנע בטוחה  
לצפיה ב-'תודה על האמון בי. זה מרגש אותי,'
תודה על האמון בי. זה מרגש אותי,
15/06/2018 | 19:51
2
17
ובמיוחד ודווקא, משום מה, כשזה בא ממך
לצפיה ב-'יופי'
יופי
15/06/2018 | 20:26
1
19
זה נכון.
באמת מאמינה. 
לצפיה ב-'אני מאמינה לך'
אני מאמינה לך
16/06/2018 | 00:25
4
לצפיה ב-'פריקת עצב'
פריקת עצב
14/06/2018 | 18:08
3
40
פגעתי מילולית בהרבה אנשים במהלך חיי. הרחקתי אנשים שהיו נחמדים אליי ורצו להיות בחברתי כי היתי במקום רע בחיים. אנשים שהעריכו אותי, חשבו שאני מגניבה. התעלמתי מהם. מצאתי כל פגם אפשרי בהם כדי להתרחק בגלל הכאב שהיה בתוכי.
בשנים האחרונות אני במקום טוב יותר. טיפלתי בעצמי, הבנתי עד כמה מה שעשיתי היה נורא. ניסיתי לתקן. שיניתי את דרכי עד כמה שאפשר למרות שיש עוד הרבה עבודה - תמיד תהיה.
למרות הבושה הרבה, ניסיתי להתנצל בפני כל כך הרבה אנשים. התכוונתי לכל מילה ומילה. הם לא מוכנים להקשיב. לא מוכנים להחזיר הודעה. לא מוכנים אפילו לומר לי איך פגעתי בהם כדי שאוכל להתנצל. זה כל כך כואב לדעת שאפילו את זה אני לא שווה בפניהם.
לצפיה ב-'אנונימית היי, אני מזדהה, אני במקום דומה'
אנונימית היי, אני מזדהה, אני במקום דומה
15/06/2018 | 03:03
2
25
אני אשתף אותך בכמה מחשבות שעולות לי למקרא דברייך, ובאיפה אני כרגע, אוקיי?...
אני לא מנסה למזער או להתכחש לכך שפגעת באנשים.
אבל השאלה האם זה באמת כל כך "נורא", והאם צריכה להיות מלווה לזה "בושה" כל כך גדולה?
זה נורא יפה שאתלוקחת אחריות, אבל האם את לא אובר מלקה את עצמך?
ובכך שאת אובר מלקה את עצמך, האם לא ניתן מקום  גדול, גדול מדי עבורם, לראות בך פוגענית ולחשוש מלחדש איתך את הקשר, או להאשים אותך מאוד?
עוד שאלה:
האם זה הרמטי או חד-משמעי?
בכולם פגעת?...
ואין מי שגם פגע בך?...
אספר לך טיפה מנסיוני:
ספציפית על חברה אחת שאנחנו מכירות מגיל עשרים (אני מתקרבת לשישים).
פגשתי אותה באיזה מקום לפני כחודשיים-שלושה והיא התנהגה כאילו כלום לא קרה, ואנחנו מחדשות את הקשר, אבל אז התרחקה ואמרה שנפגעה מספיקואין לה כוח שעוד פעם אנתק איתה את הקשר.
הגבתי מאוד בהבנה.
אם את שואלת אותי עכשיו, ממרחק של חודש חודשיים, יותר מדי בהבנה.
כי החלטתי שהדבר הטוב ביותר שאני יכולה לעשות למענה הוא להתרחק ממנה.
ואחרי זה פתאום, לא זוכרת בעקבות מה, היה לי סוויץ' בראש, ופתאום אמרתי לעצמי שאני לא כל כך נוראית, ואני צריכה להפסיק להתייחס אל עצמי כאילו זה סוף העולם שפגעתי בה וכאילו רק אגרום לה נזק.
וכתבתי לה שאכבד אם היא לא רוצה, אבל שאני בכל זאת רוצה ושואלת אם היא רוצה לתת לזה צאנס.
סיכומו של דבר, עוד לא ברוןר מה יהיה אבל נדברנו שניפגש בקרוב ונדבר.
 
ומצד שני, פתאום יצרה איתי קשר ידידה מהעבר שהיא התנצלה בפניי על דברים וחידשנו קשר.
 
אולי זה לא שחור לבן.
אולי זה לא שרק אני הייתי "רעה"והם צדיקים ואני צריכה להלקות על חטא ללא
סוף?
את מבינה שאני לא מתכחשת למה שאת כותבת. זה מקסים בעיניי שאת לוקחת אחריות, אבל אולי קצת יותר מדי, ואולי יש עוד גוונים?.....
שאלות שאני שואלת גם את עצמי......
שיהיה לשתינו בהצלחה.
אשמח לשמוע מה המילים שלי עשו לך......
 
לצפיה ב-'את צודקת מאוד'
את צודקת מאוד
15/06/2018 | 10:56
1
21
יש לי נטייה להלקאה עצמית מאז שאני זוכרת את עצמי. אף פעם לא חשבתי על הנקודה שהעלת - שזה גורם לי להראות יותר פוגעת ממה שאני באמת.
היו שם כאלה שפגעו בי, בהחלט. אבל תמיד תירצתי לעצמי שהיתה להם סיבה טובה.. אני בטוחה שלא בצדק.
את צודקת שירה, גם את וגם אני לא כל כך נוראיות. אני חושבת שאני פשוט צריכה לתת לדברים להיות מעכשיו, ומי שירצה - יבוא.
תודה רבה לך שירה, גם על הזמן שהקדשת וגם על המילים המועילות.
אני מקווה שיהיה לך סופ"ש נהדר.
לצפיה ב-'איזה יופי, שמחה שקלעתי....'
איזה יופי, שמחה שקלעתי....
15/06/2018 | 19:49
15
עכשיו רק להגיד את זה גם לעצמי.
ולהאמין בזה.
באמת להאמין (שאני לא ככ נוראה)

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא יחסים בין כלה לחמות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום שני הקרוב תתארח ליאת פדות, מאמנת לתקשורת...
אירוח בנושא יחסים בין כלה לחמות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום שני הקרוב תתארח ליאת פדות, מאמנת לתקשורת...
אירוח בנושא טיפוח ושמירה על עור הפנים בגיל השלישי
אירוח בנושא טיפוח...
ד``ר רון יניב יענה על שאלות בנושא טיפוח ושמירה על...
אירוח בנושא טיפוח ושמירה על עור הפנים בגיל השלישי
אירוח בנושא טיפוח...
ד``ר רון יניב יענה על שאלות בנושא טיפוח ושמירה על...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

יהל - ייעוץ, הכוונה וטיפול למשפחה והגיל השלישי
יהל - ייעוץ וטיפול
אימון למציאת זוגיות - ויקי שלום
מפסיקים לחפש ומוצאים
חגי שלו - להצליח בקריירה ובעסקים
להצליח בקריירה ובעסקים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ