לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'את ואני'
את ואני
27/02/2017 | 22:21
27
אני מסתכלת עלייך
ילדת החמד שהייתי
שלא אשוב יותר להיות
האהבה שאהבת
שיותר גדולה מהעולם
וממך
והסיוט הכי גדול שלך
שמישהו יקרא בשם של מה שעובר לך בראש
ידע על קיומם של השדים
אני קורסת ומתפללת לאלוהים
שהירידה הזו תהיה לצורך עליה
בקרוב ממש
לצפיה ב-'אני חושב שאם אצליח'
אני חושב שאם אצליח
27/02/2017 | 21:10
2
20
לבטא בחברה בעזרת התעניינות בתחביבים את אהבתי לעובדת ההשמה, זה מה שהכי יקדם אותי רוחנית וגם ימנע ממני את הצורך להילחם בחברה ולעשות מחאות. כמובן, אם פעם אצליח להתחתן עם עובדת ההשמה אהיה המאושר באדם, אבל אין לזה כמעט שום סיכוי כי אין לה כל עניין בי כבר הרבה שנים.

לצפיה ב-'האם מסוכן להגיד לאנשים זרים'
האם מסוכן להגיד לאנשים זרים
27/02/2017 | 21:25
1
18
"אתה יכול להבין" או "אתה יכול להאמין לי" כדי להטעות בלי לשקר? השאלה הזאת מאד חשובה לי.
 
 
לצפיה ב-'אז זה הרעיון:'
אז זה הרעיון:
27/02/2017 | 22:10
8
להתעניין בתחביבים של חברים, להגיד "אתה יכול להבין" במקום לשקר, ולקרוא לקשר גופני "קשר חומרי".
 
לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
27/02/2017 | 21:36
22
לצפיה ב-'מרוב אהבה אליו'
מרוב אהבה אליו
26/02/2017 | 00:06
3
67
קשה לי עד מוות לעבור ליד הבית שלו
כי ממש בא לי להכנס
קשה לי לוותר על זה, גם אם זה רק בראש, ולהתפשר על אהבה בינונית אבל מעשית יותר
לפעמים עוברת בי המחשבה ההזויה הזאת, אולי, שאני מוכנה שנהיה רק ידידים או חברים טובים (למרות התשוקה אליו) כי אני באמת מרגישה אליו-אהבה- בלתי מוסברת
איך מתקדמים מכאן?
מאין יבוא עזרי?
לצפיה ב-'לא להתקבע על משהו אחד'
לא להתקבע על משהו אחד
26/02/2017 | 13:01
1
34
אף פעם לא הבנתי מה זה אהבה בינונית. או שאוהבים או שלא. רק איתו תהיה לך אהבה מעל לבינונית? למצוא משהו אחר אי אפשר? תדברי איתו, תנסי להתקרב, אם הוא ידחה אותך אז אולי זה לא אמור לקרות. אולי עם משהו אחר תהיה לך אהבה מעשית וכמו שאת רוצה?
גם לי יש אובססיה למשהו, אבל אני מבינה שזה אצלי בראש. מקווה שזה יעבור ואני אמצא משהו אמיתי שיהפוך מאובססיה לאהבה אמיתית. מישהו שבאמת מתאים, זה חשוב.
ועוד טיפ- רחוק מהעין רחוק מהלב. אל תעברי ליד הבית שלו.
לצפיה ב-'פעם התקבעתי על מישהי'
פעם התקבעתי על מישהי
26/02/2017 | 23:11
21
היא לא היתה בן אדם טוב, ושילמתי על זה ונפגעתי. 
את הלקח שלי למדתי- אם אין אהבה הדדית אמיתית, אז פשוט צריך לחתוך - כי סופה תהיה שצד אחד נפגע.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
26/02/2017 | 14:37
16
אהבה רגש יפה, וכשמכירים אדם נחמד ונהדר טבעי לאהוב אותו. אהבה יכולה לגרום סבל כשאינה ממומשת, אבל יש בה גם שמחה ויופי. נצלי את מעלות האהבה לבחור, חשבי על מה שהקשר תרם לכם, ואל תתרכזי בסבל ובצער. אולי באמת פעם תהיו ידידים וגזה טוב, שהרי גם זה קשר רגשי וידידות יכולה להתפתח בעתיד לחברות.
 
לצפיה ב-'כמה'
כמה
25/02/2017 | 23:51
1
48
כמה דברים הייתי רוצה לעשות אחרת, אם רק המציאות היתה מאפשרת
מבלי שאצא פתטית/לא מוסרית
לצפיה ב-'שלום'
שלום
26/02/2017 | 14:39
20
חשוב מאד להיות מוסרי ומתחשב בזולת, והרבה פעמים צריך להקריב בשביל זה מהנאות אפשריות לעצמנו. זה לא אומר שצריך להקריב ממה שיש לנו. אפשר להשתדל ליהנות מהחיים וכדאי לשאוף תמיד לעוד ולשיפור, אבל רק להיזהר לא להזיק לאחרים ולהשתדל לחיות באהבה עם אנשים.
 
 
לצפיה ב-'למה לא אוהבים את דרך השיחה שלי?'
למה לא אוהבים את דרך השיחה שלי?
24/02/2017 | 21:43
5
60
אני מנסה לדבר עם אנשים על דברים שאוהבים ושחשובים לנו כדי לדבר על דברים אישיים ומעניינים מהחיים כדי להיות חברים טובים, ואנשים בכפר אומרים לי שאני חוקר ושואל אותן שאלות כל הזמן. גם קורה הרבה שאני שואל את כל השאלות ואחר כך מספר על עצמי שברור שזאת לא שיחה טובה. איך אפשר לפתור את זה?
לצפיה ב-'היי'
היי
25/02/2017 | 13:43
1
45
אני לא מכיר אותך, ולא יודע למה אתה מתכוון
אבל אם זאת בעיה אמיתית אולי אימון אחד על אחד עם איש מקצוע יכול לעזור.
קח בחשבון שלפעמים לאנשים רגילים אין סבלנות לשונות שלנו, אז גם אולי פשוט צריך למצוא את האנשים הנכונים לדבר איתם
 
מקווה שעזרתי במשהו
לצפיה ב-''
26/02/2017 | 13:02
11
לצפיה ב-'גן רני'
גן רני
25/02/2017 | 15:41
2
38
מרגישה ככה שלא אוהבים את הדרך השיחה שלי .
אבל אצלך זה שונה הבעיה 
אתה צריך פחות לחזור על דברים 
ולהגיד משפטים כמו מספר .
יותר להתחבר לרגש ולכייף 
יותר צחוקיים והומור ופחות שאלות 
מקווה שלא נעלבת ממני הכל לטובתך 
מגיע לך את הטוב יש לך לב טוב בסך הכל .
לצפיה ב-'תודה אני משתדל'
תודה אני משתדל
25/02/2017 | 19:39
1
27
רק שאני נוטה יותר למגמה של דיבורים רגשיים וחשובים, והדיבור רק או בעיקר על תחביבים כנראה לא מתאים לזה כמו שחשבתי.
 
לצפיה ב-'חשבתי'
חשבתי
25/02/2017 | 20:01
25
שמה שאדם אוהב לעשות בזמן הפנוי מייצג הכי טוב את חייו הרגשיים, כי בהיגיון כשמתעניינים מדברים על מה שעושים ומזה אפשר להתחיל שיחה, וכמו שבחברות חלשה מדברים על מסגרות אז בחברות חזקה כדאי לדבר על דברים אישיים של הזמן הפנוי ומה שעושים בו ומשפיע על רגשותינו כי אוהבים אותו, וזה גם מה שמייחד את האדם. השאלה איך אפשר לשלב בין עיסוקים ותחביבים לבין עניינים רגשיים יותר, כך שאדבר עם האדם דברים  אישיים וחשובים ולא רק על דברים פשוטים.
 
לצפיה ב-'ממשיך ליפול'
ממשיך ליפול
23/02/2017 | 09:48
10
104
הערעור לבית הדין על ההחלטה בתביעה לנכות כללית יתקיים בעוד יותר מחצי שנה. וגם זה רק "דיון ראשוני". העובדה שרופא של ביטוח לאומי פשוט דילג בקלילות על מסמך שקובע אי כשירות לעבודה והתעלם ממנו כלא היה, ושהתיק חייב במאה אחוזים לחזור לועדה, לא מעניינת אף אחד.

ביקשתי הבטחת הכנסה בינתיים אבל גם זה לא אושר. ושוב אותו מסמך, ושוב רופא שלא קורא, ולא מנמק, והוא בטח רופא כללי, הכי כללי שיכול להיות. הפקידה שלחה אותי במבט חתום ואסרטיבי לקיבינימט, והוסיפה שמנהלת מחלקת הבטחת הכנסה בסניף לא מקבלת קהל.

"קהל". זאת לא הופעה של מדונה. זה מאבק על החיים.

חבל שיש מי שחושב שחיים של אנשים זה משחק.

טלפונים מנושים, מספרים לא מזוהים, מספרים שאני מעדיף לא לזהות, מספרים שכבר נראים כמו מפלצות מפחידות. דפיקות בדלת, שליחים, מסמכים. אני לא פותח. לא עונה. ועוד חודש הפנסיה שמשכתי נגמרת ואין יותר שכר דירה, ואני מחוץ לדירה.

אני כבר בלי מילים ובלי רצון לכתוב, ובלי רצון . . . לרצות.
לצפיה ב-'Therels truth יקר,'
Therels truth יקר,
23/02/2017 | 13:17
4
42
אני כל כך מתחברת למצוקה שלך הנובעת מתחושה של חוסר וודאות.
 
אינני יודעת אם לקחת סיוע משפטי או לא, אבל חשוב שתתעמק בכך ותברר.
תביעה משפטית איננה אומרת בהכרח הכרעה (לא בדיון הראשון). הרבה פעמים ביה"מ מחזיר את התיק לממ"ל בצירוף הנחיות מדוייקות כיצד לבחון את התיק ואת תלונות התובע.
בהתעמקות שלי גיליתי שלא אחת הממ"ל "ממרה את פי" ביה"מ ולא נצמד להוראות ואז יש להחזיר את התיק לביה"מ ששוב מנחה את המוסד העלוב הזה כיצד לבדוק את התובע. אל תשכח האינטרס של המוסד הזה הוא לא לפתוח את הכיס והבירוקרטיה הישראלית הידועה לשימצה רק רוצה למשוך עוד יותר את התהליך שכולם מרוויחים ממנו חוץ ממי שהגורל התאכזר אליו גם כך-הביטוח הלאומי שכל עיכוב משאיר אצלו את הכסף לעוד כמה חודשים/שנים (לא משנה שאח"כ, ברוב המקרים, הוא ישלם את זה)ובתי המשפט שמתעשרים מכל האגרות שלא היו משולמות, לו המערכות השונות היו עושות את תפקידן.
 
אולי כדאי לפעול בחודשים שנותרו עד לדיון. שווה אולי לנסות לעשות זאת עם עו"ד. אני בטוחה שיש כמה עו"ד אידיאליסטים שיהיו מוכנים לעשות זאת בשבילך.
 
גם אם לא, למיטב ידיעתי, בהסכם עם עו"ד אתה מתחייב לשלם אחוז מסויים (חד- פעמי) מהסכום שתקבל מהממ"ל. יש פה הימור, נכון, אבל כל זמן שאתה לא מקבל-אתה עדיין לא משלם ואם לא תקבל כלום-גם תצטרך לשלם.
 
בזמנו היה בתכנית "המערכת" פרק שלם שיוחד לעניין זה. התראיינו שם מספר עו"ד מהתחום (אני מתארת לעצמי שראיינו כמה מה"קליברים"). שווה לך לצפות בתכנית וליצור קשר עם אחד מהם. אתה יכול לפגוש אותם ולקבל החלטה לאחר השיחה. זה לא מחייב אותך. אתה בא לשמוע.
קשה לי להאמין שפגישה כזו תעלה לך גם אם לא יהיה לזה המשך.
תארגן העתקים מכל החומר שברשותך וצא לדרך. ייתכן ודברים יתחילו לזוז אפילו לפני הדיון בבית המשפט. כרגע אין לך מה להפסיד!.
לצפיה ב-'הגהה על מה שכתבתי'
הגהה על מה שכתבתי
23/02/2017 | 16:48
3
22

אני כל כך מתחברת למצוקה שלך הנובעת מתחושה של חוסר וודאות.
 
אינני יודעת אם לקחת סיוע משפטי או לא, אבל חשוב שתתעמק בכך ותברר.
תביעה משפטית איננה אומרת בהכרח הכרעה (לא בדיון הראשון). הרבה פעמים ביה"מ מחזיר את התיק לממ"ל בצירוף הנחיות מדוייקות כיצד לבחון את התיק ואת תלונות התובע.
בהתעמקות שלי בנושא גיליתי שלא אחת הממ"ל "ממרה את פי" ביה"מ ולא נצמד להוראות ואז יש להחזיר את התיק לביה"מ ששוב מנחה את המוסד העלוב הזה כיצד לבדוק את התובע. אל תשכח שהאינטרס של המוסד הזה הוא לא לפתוח את הכיס והבירוקרטיה הישראלית הידועה לשימצה רק רוצה למשוך עוד יותר את התהליך שכולם מרוויחים ממנו חוץ ממי שהגורל התאכזר אליו גם כך-הביטוח הלאומי, שכל עיכוב כזה משאיר אצלו את הכסף לעוד כמה חודשים/שנים (לא משנה שאח"כ, ברוב המקרים, הוא ישלם את זה)ובתי המשפט שמתעשרים מכל האגרות שלא היו משולמות, לו המערכות השונות היו עושות את תפקידן.
 
אולי כדאי לפעול בעוד מישורים בחודשים שנותרו עד לדיון. שווה אולי לנסות לעשות זאת עם עו"ד. אני בטוחה שיש כמה עו"ד אידיאליסטים שיהיו מוכנים לעשות זאת בשבילך גם ללא תמורה או, לפחות, לא גבוהה מדי.
 
גם אם לא, למיטב ידיעתי, בהסכם עם עו"ד אתה מתחייב לשלם אחוז מסויים (חד- פעמי) מהסכום שתקבל מהממ"ל. יש פה הימור, נכון, אבל כל זמן שאתה לא מקבל מהמל"ל-אתה עדיין לא משלם ואם לא תקבל כלום בסוף התהליך-תצטרך לשלם שכ"ט בגובה כזה או אחר.
בזמנו היה בתכנית "המערכת" פרק שלם שיוחד לעניין זה. התראיינו שם מספר עו"ד מהתחום (אני מתארת לעצמי שראיינו כמה מה"קליברים"). שווה לך לצפות בתכנית וליצור קשר עם אחד מהם. אתה יכול לפגוש אותם ולקבל החלטה לאחר השיחה. זה לא מחייב אותך. אתה בא לשמוע.
קשה לי להאמין שפגישה כזו תעלה לך גם אם לא יהיה לזה המשך.
תארגן העתקים מכל החומר שברשותך וצא לדרך. ייתכן ודברים יתחילו לזוז אפילו לפני הדיון בבית המשפט. כרגע אין לך מה להפסיד!.
 
לצפיה ב-'תודה רבה במבי'
תודה רבה במבי
23/02/2017 | 17:19
2
37
פניתי במקביל לסיוע משפטי, והם אמרו שיקח להם כחודשיים לקבל את החומר מביטוח לאומי, ולאחר מכן יזמנו אותי לפגישה ויחליטו האם לסייע או לא. במידה והם יסרבו לסייע אז אני אבדוק אפשרות של עו"ד פרטי, אבל זה בהנחה שהוא יסכים לעבוד איתי כשאני עומד בפני הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל. אני לא יודע איך מתנהל נושא העמלות במקרה כזה (האם יכול להיות שהוא יקבל פחות, כיוון שיש נושים, וכן הלאה), אבל אני אתעניין יותר אם סיוע משפטי ידחו את הפניה שלי.
 
אני נדהם מכל מה שקורה, כי המטפלים יזמו את התהליך (אני בכלל לא הייתי מודע לנושא הזה של קצבת נכות כללית עד שהפסיכולוגית הסבירה לי), הם דחפו אותי, כאנשי מקצוע, לממש את הזכויות שלי. אני למעלה משנה נגרר עם זה, וכל מגע עם המוסד הזה הוא עוד אגרוף לפנים. הרופאים של ביטוח לאומי לא מבינים בבריאות הנפש, המוסד רחוק מלהיות מוסד "סוציאלי". פסיכיאטר בכיר שפניתי אליו יושב ומאבחן אותי במשך למעלה משעה, מנפיק חוות דעת מסודרת של שלושה עמודים, וקובע באופן נחרץ וחד משמעי שאני לא כשיר לעבודה, והוועדה פשוט מתעלמת מחוות הדעת שלו כלא הייתה ודוחה את התביעה בלי שום הסבר. ואז גם רופא הסניף מתעלם מחוות הדעת שלו, במסגרת התביעה להבטחת הכנסה. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו המוסד הזה היה אמון גם על הטיפול הרפואי ולא רק על האבחון הרפואי.
 
שוב תודה על התגובה שלך והאמפטיה, וגם המידע שהבאת, זה מאוד חשוב. אני אתמקד בזה יותר אחרי שאקבל תשובה מסיוע משפטי.
לצפיה ב-'הממ"ל לא עוסק'
הממ"ל לא עוסק
23/02/2017 | 18:19
1
34
באבחנות ובטיפול. תפקידו לשקול, לאור החומר שהוא מקבל, האם לשלם לתובעים או לא.
האבחון והטיפול נשארו בידי רופא הקופות, בתי החולים (שחלקם גם מועסקים ע"י המוסד הזה) וגם רופאים פרטיים.
 האם הגשת לסיוע המשפטי אליו פנית העתקים של סיכומי המחלה שלך? כדאי לעשות זאת לפני שהם יקבלו את התיק מהמל"ל, לא?.
לצפיה ב-'לגבי הנושא של אבחון רפואי'
לגבי הנושא של אבחון רפואי
24/02/2017 | 06:06
25
המוסד משתמש במושג הזה באתר שלו מספר פעמים, וכן בטופס ערר למשל:
 
 
אומנם האבחון הרפואי לא בהכרח מתחיל מאפס, כי התובע מגיש מסמכים רפואיים, אבל הועדה רשאית לבצע בדיקה רפואית משלה ולהפנות לבדיקות נוספות, ובסופן לקבוע מהם הליקויים הרפואיים מהם סובל התובע לדעתה, שהם לא בהכרח אלה שנזכרים במסמכים שהגיש. כך שבפועל מבחינת המוסד זה תהליך אבחוני לכל דבר, גם אם הוא לא תמיד מתבצע כשורה, וגם אם הוא מתבצע לטובת קביעת הנכות הרפואית ולמטרה זו בלבד.
 
לשאלתך השניה, לא הגשתי להם סיכומי מחלה אלא רק את מכתב הדחיה ואת הבקשה לסיוע משפטי, שזה מה שהם ביקשו. אני אמתין לזימון לעו"ד באפריל, ואז אביא איתי את שאר המסמכים.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
23/02/2017 | 14:03
2
31
החברה מוסרית אבל באופן טבעי יש בה גם מחדלים, וידוע שהביורוקרטיה הישראלית לא מסודרת. החיים חשובים מאד ויש להיאבק כדי לשמור על זכויותינו. מקווה שהמצב יסתדר.
 
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
23/02/2017 | 17:20
1
33
מעריך מאוד את התגובות שלך ואת הנסיונות שלך לעשות סדר בכאוס ולראות את האור. עבורי זה בדרך כלל אתגר.
לצפיה ב-'אני שמח שהצלחתי לעזור לך'
אני שמח שהצלחתי לעזור לך
23/02/2017 | 18:26
19
המצב לפעמים קשה אבל צריך להמשיך לנסות. מקווה שמצבך ישתפר.
 
לצפיה ב-'רק אל ייאוש'
רק אל ייאוש
27/02/2017 | 09:41
1
23
תמיד כשאני מגיעה לכאן וקוראת את דבריך,אתה מצליח לטלטל לי את הנשמה,גם כי אני בעצמי בתוך סירה טובעת(אבל אני לא האישיו כאן..)ובעיקר בגלל התנסחותך שמצליחה ממש לחתוך את הלב הקורא.
הלוואי שיכולתי לסייע באופן מעשי..אבל אני רוצה לזעוק אליך:אל ייאוש!!!
אל תתן לבירוקרטיה ולמשרדי הממשלה להרוס את המקסימות שבך, שמצטיירת מכל משפט שאתה כותב,מייחלת שכן תצליח לראות קרן אור ולהיות מעל המים..
פעמונים יכולים לסייע?

אני אתך בדרך החתחתים..לפחות בנשמה..אני אתך

יישר כח,אדם יקר


לצפיה ב-'המון תודה איילת, אני מאוד מעריך את התגובה שלך'
המון תודה איילת, אני מאוד מעריך את התגובה שלך
27/02/2017 | 14:29
12
העידוד כל כך חשוב בימים אלה.
 
לגבי פעמונים, אני לא יודע אם הם יוכלו לעזור, כי בצד ההוצאות לפחות אני מאוד חסכן, אבל אולי יש להם טיפים גם למצבים כמו אלה שאני נמצא בהם. אני אתעניין, תודה על הרעיון ועל התגובה המלבבת.
לצפיה ב-'ואו זה היה טוב'
ואו זה היה טוב
23/02/2017 | 18:30
2
58
היום כמו בזמן האחרון התחשק לי מקדונלד'ס, אז לקחתי מהגזברית 50 שקל ואחרי הצהריים נסעתי למקדונלד'ס וקניתי מק רויאל עם גבינה, צ'יפס גדול ומיץ תפוחים. לא קניתי קולה כדי לא לשתות יותר מדי קולה ולא לקבל סכרת. זה השאיר לי הרגשה טובה עד עכשיו: כיף של אוכל זבל מושחת, ממלא וחווייתי. לא ידעתי שאוכל פשוט כמו מקדונלד'ס יכול להשאיר הרגשה כל כך טובה.


לצפיה ב-'אגב'
אגב
23/02/2017 | 18:34
1
31
ביום שני יש לי מבחן במחשבת ישראל. תאחלו לי בהצלחה.
 
לצפיה ב-'בקשר לדיבור'
בקשר לדיבור
23/02/2017 | 21:45
37
בשיחה צריך לתת הזדמנות לשני הצדדים להתבטא, כך שאף אחד לא ינהל את השיחה ולא יקבע על מה ידברו. לכן לא טוב מה שקורה שאני שואל את כל השאלות ואחר כך מספר על עצמי. איך אפשר לסדר את השיחה כך כשלפעמים אני אספר, לפעמים אשאל, לפעמים הוא יספר ולפעמים ישאל? אמרו לי שכשאין תקשורת מוטב להשתמש בשפה מינימלית כדי להיזהר, אבל אני חושב שאמירה כמו "אתה יכול להבין" זאת שפה ברורה כי כולם יודעים מה זה להבין ולהאמין וזו רק צורת דיבור מעודנת ומדויקת יותר שמונעת שקרים ואי הבנות אז למה לא כדאי להגיד את זה?
לצפיה ב-'בוא נדבר על זה..'
בוא נדבר על זה..
23/02/2017 | 01:57
3
83
אני בת יחידה, גדלתי בין בני דודים שבתור ילדה מאד הייתי קשורה אליהם, למרות שחלקם היו גדולים ממני ויכלו להיות אפילו ההורים שלי
כמה אחדים מבני המשפחה שלי, בני דודים או ילדים של בני הדודים, פשוט, ככל הנראה, החליטו להחרים אותי! להתעלם מקיומי
זה מתחיל באדישות למצב שלי, בחוסר התעניינות משוועת ואגואיסטית ששמורה לבני המעמד העליון כנראה
וזה ממשיך בכך שהם לא מאשרים אותי בפייסבוק?
יש יותר מעליב מזה?
אני עוד מתלבטת- האם זה בגלל שהם עשירים ממני? או בגלל שאני מתויגת במשבר הנפשי שלי? או אולי גם וגם
שונאת את ההתנהגות שלהם!!! שונאת!!!
 
לצפיה ב-'אני זוכרת'
אני זוכרת
23/02/2017 | 02:01
43
שבתור ילדה הייתי הולכת אליהם תקופה מסוימת אחרי בית הספר, שהיינו גרים רחוק
תמיד הרגשתי שונה, לא שייכת
כמובן שהם לא ניסו לשנות את זה או לצמצם את התחושה הזאת (ספק אם היו מודעים או רגישים לה בכלל)
בקיצור איכס..איכס אחד גדול
ה' רואה הכל
אני לא יודעת אם להגיד מאוכזבת כי יש אנשים שפשוט אין מה לצפות מהם
נטושה בפעם המי יודע כמה
לצפיה ב-'שלום'
שלום
23/02/2017 | 14:01
21
יש אנשים שנוטים לזלזל במי ששונה מהם ולא מובן להם, וחבל אם דווקא בני משפחתך התנהגו אליך ככה כי משפחה צריכה לאהוב. מזל שמדובר בבני משפחה רחוקים ולא קרובים. מצב נפשי רע אינו סיבה לתת יחס מזלזל, ומי שלא רוצה להיות נחמד אליך לא נוהג בחוכמה ולא ראוי ליחסך אליו. אני מקווה שאנשי משפחה קרובים יותר מבינים ומקבלים אותך, ואין לי ספק שתמיד יימצאו אנשים ידעו להעריך את מעלותיך.
 
 
לצפיה ב-'שתי עצות'
שתי עצות
23/02/2017 | 20:07
31
אני חושבת שאם יש לכם עבר משותף אז זה תמיד ישאר בלב. לדעתי כדאי לך לנסות להתקרב אליהם במידה והם שוים את זה.
מנגד, אצלי יש משפחה שאני לא רוצה להיות בקשר איתם אף פעם בגלל מי שהם. אני חושבת שכדאי לך לבדוק מי הם החברים שלך, לפני שזה יתגלה מעצמו.
לצפיה ב-'מהו חוסר אונים עבורכם?'
מהו חוסר אונים עבורכם?
23/02/2017 | 17:48
3
46
מתי הרגשתם בחיים שלכם חסרי אונים? איך זה בא לידי ביטוי
אשמח לשמוע
לצפיה ב-'אני רוצה למות'
אני רוצה למות
23/02/2017 | 18:28
47
אמיתי לגמרי
לצפיה ב-'כמובן'
כמובן
23/02/2017 | 18:32
31
הסיפור הידוע והחשוב בחיי: כשהכרתי את אהבת חיי עובדת ההשמה שטיפלה בי,  הרגשתי חוסר אונים כשסירבה לשמור אתי על קשר אישי.
 
לצפיה ב-'כל יום'
כל יום
23/02/2017 | 20:00
35
אני מרגישה את זה יומיום לצערי
לצפיה ב-'תם ונשלם '
תם ונשלם
20/02/2017 | 15:34
7
106
הלכתי לקחת את החפצים שלי ,החזרתי את הכרטיס.
בכוונה הלכתי כאשר האוחצ'ה לא נמצא ,(כבר הלך הביתה ) ,
סיימתי דברים יפה.  
המנהל זה שמעל האחמ"ש אמר לי (הלכתי לחדר שלו להיפרד) הוא אמר לי שנעמתי להם מאד,שהייתי שקטה ,שהדלת תמיד תהיה פתוחה במידה ולא יסתדר ובהצלחה.  
היה מאד שקט שם ,בלי דרמות.
ואגב כרגיל קצת הגזמתי,אומנם הותיקה וגם הצעירה החוצפנית לא היו ,אבל זאת שיודעת הכל סיפרה לי שבסה"כ הותיקה אמרה לחוצפנית שלפעמים אני עושה פרצופים לאנשים (כמו אז כאשר חשבתי שהן מדברות עליי ) ופשוט לא היה לה נעים להגיד לי את זה ,והיא צודקת  כאשר אני חושבת או מרגישה שלא אוהבים אותי אז לפעמים אני יכולה לגלגל  בעיניים. זה הכל ,האוחצ'ה זה לא חדש הוא תמיד מרכל (לא יודעת מה בדיוק הוא אמר אבל זה לא משנה )זאת שיודעת הכל אמרה לי :"עליי הוא לא מרכל ?איך הוא אמר לי אז כאשר יצאתי לחופשת לידה,צאי ואל תחזרי" ,וכיום הוא מתנהג כמו "חבר הכי טוב שלה " ,אבל הוא צבוע .
סתם התפוצצתי  ,בכיתי ולא קרה כלום . משוגעת  ? לא משוגעת
אבל יש לי שריטות ,כמו לכולם.  
לפחות אני לא צבועה,אין בי את זה אם אני לא אוהבת מישהו אני פשוט מנתקת מגע ,לא אשב איתם בצהריים ,יכול להיות שאגיד שלום תלוי במי מדובר,אם זה מנהל או משהו אז ברור שאגיד שלום אבל עובדת  כמו למשל החוצפנית,הותיקה הזאת והחברה שלה פשוט אין קשר,חא מריבות,לא ריכולים פשוט אין קשר .
היה לי נחמד לשמוע מה שהמנהל אמר לי ,נחמד לשמוע גם דברים טובים לפעמים .(לפעמים).
זאת שיודעת הכל נתנה לי מתנה למזכרת בובה  קטנה מהשולחן שלה ואמרה לי "תשימי את זה בשולחן שלך בעבודה טוב ?"
וזהו.  
*נחמד גם להתנהג כמו בן אדם בוגר ולהיות בסדר.
(אין להם תלונות נגדי ).
לצפיה ב-'שיהיה בהצלחה!'
שיהיה בהצלחה!
20/02/2017 | 18:06
1
21
לצפיה ב-'תודה'
תודה
21/02/2017 | 18:37
12
לצפיה ב-'בהצלחה '
בהצלחה
22/02/2017 | 22:59
4
34
גאה בך תמיד
לצפיה ב-'תודה רבה .אגב ההורים "ששונאים אותי"'
תודה רבה .אגב ההורים "ששונאים אותי"
23/02/2017 | 14:23
2
44
הם בחו"ל ,מספר פעמים אבא דרש לשלומי ,
הוא יודע שאני אוהבת בע"ח אז באיזו שמורה שהם
היו הוא צילם סרטון של פינגווינים כאלה חמודים ושלח
לי בוואטסאפ.
כמו כן הוא שלח לי תמונות מדהימות של איפה שהם
נמצאים.
התעניין האם כבר חתמתי על חוזה עם מקום העבודה
החדש ואמרתי לו שכן .
אתמול הוא שאל האם אני רוצה שהם יביאו לי משהו.
לא יודעת ,לי זה לא נראית התנהגות של מישהו ששונא אותי,נהפוך הוא ,
של מישהו אכפתי ודואג.
ללא יוצא מהכלל הכלללל שטויות .
לצפיה ב-'בהצלחה בעבודה החדשה!'
בהצלחה בעבודה החדשה!
26/02/2017 | 00:20
1
5
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
26/02/2017 | 19:39
5
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
26/02/2017 | 19:30
14
מזל שיש אותך פה בפורום , הלוואי ויכולתי לעזור
לך ,לעשות משהו ,האמיני לי אני מאד מבינה אותך
ומזדהה וגם הייתי במקומות שאת נמצאת ואני עדיין
חלקית ,זה לא מושלם כן ? את בוודאי רואה שיש לי
קשיים וכל דבר לא בא בקלות נהפוך הוא בכאב.
אני מאד מבינה אותך ומזהה מצבים זהים .
לשמחתי או לצערי לי גם היו בעיות בבית כך שלהיקרא
בבית לא הייתה אופציה , גם לי הייתה תקופה בעבר
שלא עבדתי זה היה כאשר גרתי עם ההורים מזמן .
וגם בנוגע ללהיות דחוייה מאד מבינה   לא יודעת למה זה קורה ,
נראה לי שזה קשור לביטחון עצמי ולמה שאדם משדר ,וברגע שאנשים
וזה לא משנה באיזה גיל מזהים רגישות , חולשה הם מנצלים את זה
וגם נראה לי שזה גורם לדחייה כי אנשים אוהבים אנשים עם ביטחון
עצמי לא מופרז  אבל לא רגשי נחיתות . וגם אנשים שמחים ,מצחיקים
ובגלל שאני מאד שקטה ואני לא בן אדם שמח אז נראה לי שזה גם
נתפס  כמוזר  וגם גורם לדחייה.
בשנים האחרונות זה השתפר (לא לגמרי כן ?) בזכות זה שהלכתי
למה שסיפרתי פה בעבר ,לפני זה הייתי עם חברה אחת ואחרי
המעגל החברתי התרחב , ונכון שהיה עדיין קושי לפעמים בנושא של לנסות
להתחבב דווקא על אנשים שאין בינינו כימיה, כל הזמן להתעסק במה חושבים עליי גם אנשים
לא חשובים .
קושי לסיים מצבים שמאד לא טוב לי בהם (בלשון המעטה ,ממש סוג
של מזוכיזם) . אז כך שכן ...
לכן ממליצה לך בגלל שאני מזהה דברים דומים ,ואני יודעת שאמרת
שאין לך כוח לאנשים ,אבל שמה יש אנשים רגישים (לא רק מתמודדים
אגב .אני למשל הייתי בקבוצה שכולם ללא יוצא מהכלל עובדים
ועצמאיים  ,היו גם אקדמאים ,זה מחולק לקבוצות .) וזה לא כמו
בחוץ שאנשים רעים ,אכזריים וחסרי רחמים אין שם את זה .

לצפיה ב-'חרא חרבנה'
חרא חרבנה
23/02/2017 | 03:35
73
הלכתי אמש להליכה
התעוררתי מאוחר
מונית לעבודה
מונית שזה יקר
כל יום לוקח מונית

גם חלק מהצוות לא נחמד אליי (בסניף שלי למרות שגם בסניף השני שעבדתי כמחליף לקראת סיום שמעתי מילים לא יפות)
אני לא מאשים אותם מאשים רק את האישיות שלי
שגורמת להם להתנהג אליי כך
זה המודעות הגבוהה להבין למה מישהי אחרת תקבל יחס X ואני יחס Y
אבל המודעות לא מספיק גבוהה כרגע כדי להבין מה בדיוק באישיות שלי גורמת להם להתנהג כך ואיך לשפר.

היה לי משהו לא טוב עם לקוח בסיום המשמרת
ונראה לי שקיבלתי סוג של קללה
בלילה התארגנתי - שטפתי פנים, מרחתי קרם לחות, פריימר ומייק אפ ויצאתי להליכה
בתחילת הדרך כלבים נבחו עליי וחזרתי מהר לבית
בבית ניסתי להוריד את המעיל ונתקע לי הריץ רץ
משכתי בכוח והופ עף נקרע הריצ רץ
במעיל הכל כך יפה הזה נהרס
והוא בעיקר יפה כהריץ רץ סגור.
כוסואומו.

אין לי יותר מידי מעילים יפים ולא נשאר לי מספיק כסף (כי כל יום לוקח מוניות כי מפספס אוטובוס), מתנחם שבקרוב האביב יגיע. סעמק.

נמאס לי גם מהעבודה הזאת. הרגשות אליהם זה עם קונפליקטים מצד אחד זה מקום בתחום שאוהב ועם שכר גבוה שמעולים לא קיבלתי (אבל גבוה יחסית למה שהרווחתי עד היום, במציאות של אנשים אמידים זה לא שכר גבוה) , מצד שני זה עבודה אינטסיבית ומעייפת במשרה מלאה עם המון דרישות ויחס לא הכי נחמד מכולם, מצד שלישי כשאני רואה את העבודות המחורבנות שעבדתי עד היום זה הכי מתאים לי מכולם. אוף. 'בזעת אפך תאכל לחם' - מאמין שיש עבודות קלות עם הכנסה גבוהה והמשפט הזה לא תקף להכל ואני יודע גם כיוונים לעבודות כאלו שיכולים להתאים אבל זה מצריך לימודים והשקעה ומצריך שקט נפשי שאין לי אותו במגורים עם ההורים וכרגע תלוי בהם ולא יכול לעזוב. כוס עמק החיים האלו... כוס עמק עמק ערס!!!! אוף


לצפיה ב-'חברים'
חברים
20/02/2017 | 18:21
3
102
שאלה, אתם מערבים את החברים שלכם בבעיות שלכם? למי שיש בעיה נפשית, יש לכם חברים רגילים שיודעים על זה?
לצפיה ב-'בעיקר את אימא שלי'
בעיקר את אימא שלי
21/02/2017 | 14:56
1
38
אני מתקשר אליה כל יום אחרי הצהריים ומשוחח אתה על יצירות שאני כותב, בעיקר שירים שאני שולח לה באימייל בקביעות (אני כל הזמן כותב המון שירים), ומתייעץ אתה בבעיות נפשיות וחברתיות.
 
לצפיה ב-'תמיכה במצב מצוקה'
תמיכה במצב מצוקה
22/02/2017 | 16:42
21
אמא זה בן אדם שבטוח לא ישתמש באינפורמציה הזאת נגדך באחד מן הימים. אני חושבת שתמיד שווה לנסות את האופציה הזאת.
לצפיה ב-'תמיכה של אנשים אחרים זה חשוב'
תמיכה של אנשים אחרים זה חשוב
22/02/2017 | 16:49
24
אני באופן אישי לא אוהבת לעשות את זה. למזלי יש לי ממי לקבל תמיכה. תמיכה של אנשים אחרים זה חשוב. אם את מרגישה שאת באמת צריכה לשתף, תבחרי לך בן אדם שאת יודעת שאפשר לסמוך עליו. ותמיד אפשר לכתוב פה בפורום :)
לצפיה ב-'ספר '
ספר
22/02/2017 | 01:47
1
63
מבקש לשאול ממישהו את הספר של אילן רבינוביץ לכמה ימים
אני רוצה לקנות אותו ואין לי כסף
 
 
 
לצפיה ב-'בלוג'
בלוג
22/02/2017 | 16:37
26
לא חושבת שלמשהו כאן יש. אבל יש לו בלוג
http://www.mako.co.il/video-blogs-ilan-rabinovich
לצפיה ב-'על כדורים,דמעות,מבוכה וייאוש-טריגר-רק מי שמסוגל שיכנס'
על כדורים,דמעות,מבוכה וייאוש-טריגר-רק מי שמסוגל שיכנס
19/02/2017 | 20:09
6
102
רציתי שוב להרגיש, זה התחיל השבוע כשלקחתי כדורים לסירוגין. שחררו אותי הבייתה לסופש. היו הרבה דברים לעשות. לצערי, צריכה לעזוב את דירתי ולחזור לבית של אמא. אין לי כסף או יכולת להחזיק דירה. גם את עצמי אני לא רוצה. למרות שלחזור לאמא נשמע יותר גרוע מהכל. היא באמת מנסה.
בסופש לא לקחתי בכלל כדורים. רוצה שוב להרגיש, עצב או שמחה או מחשבה אחת רציפה. 
לא עצב תקוע, לא שמחה מזויפת.
כנראה שזה הצליח. היום כל היום אני באי שקט מוחלט. עצבנית, כועסת, כואב לי הראש. לפני רגע גם הצלחתי שוב לבכות.
העצבות חזרה.
אפילו שזה רע, זו העצבות שלי, היא שלי ואמיתית. בלי השקר הזה של הכדורים. בלי האפאטיות. בלי השקר כבר כתבתי?
הייאוש מעולם לא עזב אותי, העולם גורם לי לדחות את התוכניות. 
הפעם נראה לי מצאתי משהו שיעבוד.
ואז אמרו לי שעושים לאמא שלי מסיבת הפתעה ליומולדת.
למה? למה איכפת לימאחרים כל כך.
לא מוכנה שזה מה שיחזיק אותי. זה מה שמכאיב ומפיל אותי.
אז אחכה עוד קצת.
גם צריכה להשתחרר מפה קודם. 
אז מסתגרת בחדר במחלקה. הבנות נוראיות. 
אחת מדברת לפעמים איתנו ולפעמים עם השדים שלה, השנייה כל היום בוכה שקשה לה ושהיא לא מרגישה טוב. השלישית מגעילה אותי, שמנה כל כך, לא מפסיקה לאכול. זוקת הערות ודברים של ילדה בת 5. והיא בת למעלה מ40. קשה איתה נורא. נורא זו המילה המתאימה. 
ואני לא קשורה. לא לכאן, לא לשומקום.
אף אחד לא יכול לעזור לי להילחם בשדים של עצמי. אני צריכה לרצות.
אני לא יכולה לרצות.
אז נתנו לי כדורים.
והם גרמו לי לא להרגיש באמת. והגלגל חוזר על עצמו...
למה לנסות בכלל?
העול הזה לא בשבילי, כבר בגיל 13 הבנתי את זה. ניסיתי מעט להילחם עבור זה. אבל לאהצלחתי. אין לי כוח. אין לי רצון.
בודדה כל כך.
אני לא לבד, אני בודדה. אין לי כוח לדבר עם אנשים, אין לי כוח לעשות כלום.
תופסת את עצמי כותבת כאן, לכולם ולאף אחד, אולי לרגע להרגיש פחות בודדה. כאן מסוגלים לראות קצת אחרת. 
יותר טוב מכל המטופלים והמטפלים במקום הארור הזה. ובטח יותר טוב מבני האדמים שבחוץ.
ועדיין אשאר בודדה.
גם כשמתים בודדים.
נקברים בשקית שחורה, זורקים אותנו לאדמה. 
התחילו מחשבות על גוף, נפש, נשמה. מה יהיה עם הנשמה כשאלך? 
לפחות היא לא תסבול בקיום הנוכחי.
אני עייפה מדי. אין לי כוח לנסות יותר..
רוצה שיעבור הזמן, שאגיע לסופש ולמה שצריך כדי שאוכל כבר לסיים את ההרגשה הנוראית הזאת.
אף אחד לא מבין אותי. איך אני, הבנאדם הקטן והטוב, שתמיד מצחיקה, החכמה, היפה, או כל אחד והגדרותיו הוא. איך אני החלטתי שהעולם לא בשבילי. 
אף אחד לא מבין שדווקא בגלל זה. העולם מלא ברוע, קושי, עצב, גועל. אני לא יכולה להכיל או להתמודד. לא מוכנה לגדול עוד לתוך זה. לא יכולה לדעת עוד מהעולם הזה. זה קשה לי מדי וכואב.
אוף. הזמן לא עובר. 
 
לצפיה ב-'לחזור להתחלה'
לחזור להתחלה
22/02/2017 | 01:06
41
ערב טוב עליזה השבורה יקרה,
 
אני מבינה שהיום את מרגישה אבודה ומבולבלת.
הפגנת הרבה כוחות כאשר הסכמת להתאשפז, כוחות וגם מידה של תקווה.
יכול להיות שהרגשת שבקהיחה שוהה בבית חולים תמצאי קבוצה שאליה תוכלי להתחבר, אבל נראה שגם שם את לא שייכת.
נראה שהיום את חייה בתוך מודעות, שאת רואה בבהירות את המקום בו את נמצאת-פיזית ונפשית.
נשמע שהיום, את מוכנה ורוצה לעמוד מול עצמך ולהתמודד...לחוש ולהרגיש, לכאוב אם צריך, כל עוד הבאב הזה הוא שלך....ולזה, דרושה הרבה עוצמה ןהמון אומץ...נראה שמצאת את קולך, את גופך ואת נשמתך גם אם הכל עדיין מסובך ולא ברור.
לרוב אנחנו מרגישים בודדים כאשר לא מצליחים למצוא לאן אנו שייכים..כאילו שאין עוד כמונו בעולם ולכן נשאר לבד לעולמים.
יכול להיות שאת חשה את העולם כעויין בגלל שאת לא מרגישה שייכת, כאילו שהעולם דוחה אותך, שהאנושות מפנה לך את גבה. מה שאולי מגביר אצלך את התחושה שהעולם הוא מקום רע ומזיק לחיות בו.
לפעמים, כדי לחוות חיוביות ושייכות, יש להסכים ולקבל שאם אין עוד כמונו, יש כאלה שהם כמעט כמונו, שאליהם אנחנו יכולים להתחבר גם אם זה רק לתקופה, גם אם זה רק בתחומים מסוימים... אנחו גם יכולים להקים קבוצה חדשה, שתכלול אנשים שיענו לקריטריונים החשובים לנו.
 
אנחנו, בסהר, נשמח להיות חלק בקבוצתך ואנו נשארים ונשאר איתך ולמענך כמה שאת רוצה ומתי שאת רוצה, בפורום או בציט, כי לנו, איכפת ממך.
 
אני רוצה לשלוח לך מכאן חיבוק ענק ולכבד את הכוחות שיש בך.
 
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'תרופה לדיכאון'
תרופה לדיכאון
22/02/2017 | 22:49
4
28
קראתי באיזה עיתון אחד על משהי מחו״ל שסובלת מדיכאון ומשתמשת בקנאביס רפואי במקום תרופות. היא אומרת שהיא מרגישה טוב ללא תופעות לוואי. אם זאת הבעיה שלך אני חושבת ששווה לנסות.
לצפיה ב-'נכון'
נכון
23/02/2017 | 04:21
3
28
בדקתי את זה במציאות. הבעיה שזה יקר מאוד, ועדיין לא באמת חוקי. להשיג באופן חוקי-כרגע איני יכולה עדיין.
בקיצור, מורכב.
די התייאשתי מהחיפוש. על פניו נראה שיש לי את הכלים "לצאת" מזה, בפועל, ממזמן נגמר הכוח. מחכה פשוט לשחרור מפה....
לצפיה ב-'את מבינה שמשחק בתרופות הוא כמו משחק ברולטה רוסית?'
את מבינה שמשחק בתרופות הוא כמו משחק ברולטה רוסית?
23/02/2017 | 11:51
1
25
כשאת מחליטה על דעת עצמך להפסיק לקחת תרופות פסיכיאטריות ארוכות טווח את תרגישי ותחווי גמילה..ובדרך כלל הגמילה הזאת לא נעימה. וכשאת מחליטה יום לקחת יומיים לא וכדומה, את גם תפתחי עמידות לתרופה ותיצרי לעצמך בלאי שימוש בה עד שלא תוכלי להשתמש בה יותר כי היא פשוט תפסיק להשפיע. עכשיו אני לא יודעת מה אמרו לך או לא..אבל שתדעי בדרך כלל מתחילים בתרופות מהזן החדש ביותר כמו ציפרלקס וכשמפתחים אליו עמידות מתחילים לנסות סמים חזקים אחרים ישנים יותר עם תופעות לוואי קשות הרבה יותר, כך שהנה עוד סיבה למה ממש לא כדאי לשחק בתרופות ככה. אם את לא מעוניינת בתרופה אז עדיף שפשוט תודיעי לפסיכיאטר שלך את זה אני לא מעוניינת לקחת יותר נקודה ולעמוד בגמילה בלית ברירה. אבל את לא תצליחי להשתחרר משם אם ככה תשחקי בכדורים זה מאוד מסוכן..זה בסופו של יום עובד על כל מיני רצפטורים במוח ולא כדאי לך לשגע מוח שכבר ממילא בחוסר איזון כלשהוא..אני לא אומרת סתם.
לצפיה ב-'שמי'
שמי
23/02/2017 | 13:50
30
תודה, אני  יודעת. זה עדיין היה בלתי נשלט.
לא נותנים לי כדורים נגד דיכאון, מייצבי מצב רוח הם נותנים, ונוגדי חרדות. הכל אותו חרא בסופו של דבר.
לא יודעת מה להגיד חוץ מזה שנכון. ועדיין. הגעתי למצב שלא איכפת לי. אני כבר לא מעוניינת בכלום. הכל פה חרא. אין באמת טיפול, רק תרופות וכליאה במחלקה הפתוחה. השבוע למשל, במצטבר "דיברו" איתי 35 דקות. נראה לי עלוב ולא מה שאני צריכה. מכעיס אותי שזה מה שיש להם להציע. אין לי כוחות לנסות להילחם בהם. 
כרגע אני מתנהגת "תקין" ופשוט מחכה לשחרור. זה סתם להיות פה. אין להם פתרונות להציע. וכדורים לבד אינם פתרון. אם היו שואלים אותי השבוע למשל, הייתי אומרת ומסבירה את עצמי. שונאת את הכדורים. שונאת את המקום הזשה. סתם חרא, כבר אמרתי?
כל המחשבות והרצונות שלי נעלמו. כשאצא מפה, אפסיק בהדרגה את הכדורים. כמו שהעלו לי בהדרגה, מאמינה שאסתדר. ואז אראה. אולי אז אמות סופסוף. אין לי כוח להתמודד עם כלום. 
תודה
לצפיה ב-'עזרה במימון תרופות'
עזרה במימון תרופות
23/02/2017 | 20:18
17
יש תרופה ללא תופעות לוואי ואת לא לוקחת אותה? אני חושבת שאת צריכה לעשות הכל, אבל הכל כדי להרגיש טוב באמת. אני יודעת שיש כל מני עמותות שעוזרות לאנשים עם מימון תרופות. אל תוותרי. זה משהו ששווה להלחם עליו, גם אם קשה, מאוד קשה. ואני מכירה את זה מקרוב.
http://www.helpful.co.il אילן סולומון. לפי הבנתי יש לו גישה לעמותה שכזאת.
לצפיה ב-'מצטערת מהרגע שהתחלתי '
מצטערת מהרגע שהתחלתי
19/02/2017 | 02:05
10
117
עם התרופות הפכיאטריות
במיוחד התרופה שאני לוקחת עכשיו 
הפכתי להיות משוגעת באמת 
לא ידעתי שיש דברים כאלה ותופעות כאלה לא ידעתי כלום 
אני רוצה למות בשקט 
נמאס להרגיש חולה כל יום זה לא כייף 
זה נורא .
 
לצפיה ב-'תרגישי טוב בעזר"ה '
תרגישי טוב בעזר"ה
19/02/2017 | 02:41
25
לצפיה ב-'תודה בי 88'
תודה בי 88
19/02/2017 | 15:01
3
47
ותחזית היום 
שנמאס לי בא לי מחיים זאו נמאס רע לי ברמות 
ולא זוכר מתי היה טוב מתי שמחתי אף פעם .
הלוואי שאמות 
נמאס זהו
גם מתחילה להזדקן 
עוד לפני שחוותי נעורים וילדות כמו שצריך 
וגם הגיל העשרים אוטו טו הולך 
כבר לא יפה.
פספסתי את הרכבת 
בא לי למות לא טוב בחיים האלה שהשם יקח אותי 
אין בי כבר אמונה בבורא עולם אני רק סובלת השם קח אותי אאני רוצה למות .
לצפיה ב-'צירפתי תמונות '
צירפתי תמונות
19/02/2017 | 17:11
2
59
לצפיה ב-'אני אסביר '
אני אסביר
19/02/2017 | 23:48
1
37
לא היה לי נורא כל כך להזתקן 
עם הייתי חייה כמו שצריך 
אני החמצתי את הגיל שבו את צעירה 
זה סוג של החמצה .
זה לא בא באופן טבעי אצלי כאילו פספוס גלגל .
 
לצפיה ב-' לרוב מזדהה עם מה שרשמת פה'
לרוב מזדהה עם מה שרשמת פה
24/02/2017 | 04:36
3
לצפיה ב-'האם יש לכם באזור שלך ,מועדון חברתי?'
האם יש לכם באזור שלך ,מועדון חברתי?
19/02/2017 | 17:38
2
60
כמו "לבב" או באותו סגנון ?

אולי של עמותת אנוש שמעתי שיש להם ,פשוט

מניסיוני (ניסיוני המר ) מה שבסופו של דבר הכי

עוזר זה מפגשים עם אנשים ,ובמקומות כאלה אנשים

לא שיפוטיים. אני מבינה את הסבל שלך ואת הכאב

.עושים דברים כיפיים: הולכים לבית קפה,לסרטים ,

להצגות,פיקניקים  . ובסופו של דבר זה הכי מקדם .

*באנוש  לא הייתי אבל אולי זה יכול להיות נחמד.
לצפיה ב-'התקשרתי'
התקשרתי
19/02/2017 | 18:27
52
התקשרתי ללבב עכשיו, תיאמו לי פגישת היכרות ברביעי הבא (-:
לצפיה ב-'כן לצאת לעולם'
כן לצאת לעולם
19/02/2017 | 23:44
46
שאת מרגישה מכוערת זה לא כייף 
אנוש מקבלים רק אנשים עם אחוזי נכות 40נפשית סל שיקום .
לבב צריך לברר אולי אבדוק 
למרות שאין לי חשק לראות אנשים 
פשוט נמאס מהחיים 
תודה מילקי מתוקה 
לצפיה ב-'הכוח להמשיך...'
הכוח להמשיך...
22/02/2017 | 00:21
16
היי כאב 8,
 
אני מבינה שהיום את כבר מיואשת, עייפה ומאוכזבת.
נראה שעליך להתמודד עם מציאות לא פשוטה, שאת במלחמה עם האני הפגוע שלך כאשר האני הבריא מאבד כוחות כל יום.
נשמע שאת מנסה כבר הרבה זמן להוציא את עצמך מהכאב והיאוש, שהתהלכת בכל שביל אפשרי כדי לנסות ולמצוא את הדרך הנכונה לך.
התרופות שאת לוקחת היו אמורים לקרב אותך לחיים הטובים יותר ולהעמיד אותך בנתיב הנכון....אבל זה לא קורא ויכול להיות שכרגע את כבר רוצה לוותר ולתת למוות לבוא לקחת אותך.
לפעמים,  אנחנו מרגישים שלנו, אין שליטה על מה שקורה לנו...חיים עם תחושה חזקה שאין לנו אפשרות להשפיע ואין לנו יכולת לפעול, רק לחכות שזה יעבור ..
ובמצב הזה, היאוש תוקף אותנו, בךי רחמים ,בלי כל התחשבות, מביא איתו רק כאב וצער ושולח אותנו בחוזקה אל עולם ללא תקווה,אל חיים ללא אור, אל מחר ללא תקווה.
כאשר אין לנו שליטה, נשארת לנו אפשרות בחירה.
אפשר ללכת אחרי היאוש ולתת לו להוביל אותנו ....אפשר להלחם בו....אפשר להתאבד או להפסיק לחיות.
אפשר גם לקבל את העובדה שאין לנו שליטה,לנסות ולהתחבר למי שאנחנו ולשאוב מעצמנו כוחות, להפסיק להלחם ולהאמין שבסוף יהיה בסדר.
אני יודעת שהיום את כואבת וסובלת, שאולי הכל סביבך מרגיש חשוך וריק....
 
את לא חייבת להשאר לבד בתוך הבאר, אנחנו, בסהר, מוכנים להיות שם איתך...לדבר איתך אם תרצי או רק להקשיב אם תעדיפי, להחזיק לך את היד או סתם לשבת לידיך...
כי לנו, איכפת ממך.
אני באמת רוצה להזמין אותך לציט שלנו, נהיה שם בשבילך ולמענך, מתי שתבחרי להיות וכמה שתרצי להשאר.
 
אני שולחת לך מכאן חיבוק חם וכנה,
 
מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
23/02/2017 | 14:06
7
הרופאה הקונבנציונאלית חסרונה בכך שהיא יוצרת תופעות לוואי ומכניסה לגוף כימיקלים מלאכותיים מסוכנים, אבל יש לה גם יתרונות. צריך למצוא מטפל טוב ולהשתדל לסמוך עליו במידה סבירה ולהיעזר בו. כשהמצב הנפשי רע כדאי לפנות לפסיכולוג שידבר אתנו על מצבנו וינסה לעזור לנו בעזרת חוכמתו. הרבה  מהמצב של אדם יוכל האדם לפתור בעצמו או לפחות להקל עליו.
 
 
 
לצפיה ב-'השיטה יוצאת לדרך'
השיטה יוצאת לדרך
20/02/2017 | 15:05
1
64
אני מתחיל להפעיל שיטה שעשויה להביא אותי לשלמות רוחנית ולשפר את העולם בעזרת הדיבור. העקרונות העיקריים הם:
לדבר עם חברים שאוהבים על תחביבים ועם חברים שמחבבים על מסגרות.
להמעיט בלדבר עם זרים, עם חיות ועם עצמי.
ליצור קשר ע"י התעניינות וקשר זוגי ע"י התעניינות ומגע הדדי מתקרב.
להשתמש בצורות דיבור מתוחכמות שיעדנו צורות דיבור לא רצויות: "אתה יכול להבין" במקום לשקר, "אני מקווה שיהיה לך לא טוב" במקום לקלל קשה, "הוא בסדר (או לא בסדר)" במקום לדבר רעות על אנשים, "קשר חומרי" במקום קשר גופני.
להיות מאד ברור, אסרטיבי וענייני ולדבר במלים פשוטות.
לדבר בשפה יפה.
להיות ניטראלי ולא להטות את ההתנהגות לשום מגמה.
 
לצפיה ב-'בהצלחה :-)'
בהצלחה :-)
21/02/2017 | 09:08
10
לצפיה ב-'נתקע לי זרם הדמעות בראש הפרעה פיזית'
נתקע לי זרם הדמעות בראש הפרעה פיזית
19/02/2017 | 02:33
2
63
 
שלום,
עקב התקלויות לא נעימות בתגובות של הקרובים שלי נחסם לי מנגנון הבכי ונהייתה לי הפרעה לשחרר רגשות בצורה של בכי. אני כל הזמן חושב שאם אבכה יקרה דבר כלשהו רע ולכן מסית את העיניים בצורה כזו שמפריעה לדמעות לרדת. נהיה לי מעגל סגור של דמעות בראש שלא יוצאות ואני חייב לשחרר את זה כי זה פוגע לי בבריאות למי אני יכול לפנות אני נפגש עם פסיכולוג פעם בשבוע אבל זה לא תמיד פורץ את הסכר שהקמתי. אני לא חי חיים נורמליים מסתגר ובבידוד מאז שהאשימו אותי ונלכדתי. אנא עיזרו לי
לצפיה ב-'האצבע בסכר'
האצבע בסכר
19/02/2017 | 18:38
27
mormorto3
אתה כותב על הפרעה פיזית שהתפתחה לך בעקבות הקושי להוריד דמעות ואתה מודע לפגיעה בבריאות שלך בגלל זה. אבל לא רק הפגיעה הפיזית חשובה לך, אלא גם הרגשית, ואני רוצה להזמין אותך לדבר עליהם, על הרגשות שלך. 
איך ומה הרגשת כשנתקלת בתגובות שגרמו לך לבנות את הסכר הזה.
אתה מעיד על עצמך, כמי שלא חי חיים נורמליים מסתגר ובבידוד מאז שהאשימו אותך ונלכדת.
אתה נשמע כל כך לבד וחסר ישע  כשאתה מדמה את עצמך במלכודת, ואני מתארת לעצמי שזו בלבדה הרגשה איומה.
אולי אם תשתף אותנו ברגשותיך ובמה שהיה לך קשה כל כך, תוכל להתחיל לסדוק את החומה.
ועוד משהו להתבונן ב -
הצלחת להקים מחסום כל כך חזק בעקבות דברים ויחס פוגעני כלפיך, אני מאמינה שתמצא בתוכך את הכוח גם למוטט אותו ברגע שתזהה את הרגשות שהפעילו אותך ותדבר עליהם.
אנחנו פה להקשיב.
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
23/02/2017 | 14:08
6
בכי הבעת רגש טבעית, ורצוי לבכות לפעמים כדי לשחרר עצב אבל חשוב גם לחייך ולצחוק. הבעות רגש כמו בכי מוטב ליצור יותר כשנמצאים לבד ופחות ליד אנשים, כי יש אנשים שיפרשו את הבכי לא נכון. מותר לך להשתחרר, אבל חשוב שתשתדל לעזור לעצמך כך שלא תצטרך לבכות.
 
לצפיה ב-'מגעילים אותי הגברים באטרף'
מגעילים אותי הגברים באטרף
19/02/2017 | 02:57
50
או שמשקרים בגיל ומורידים
או שהם צעירים שפשוט לא הטעם שלי
אני נמשך לצעירים מאוד
במילא גם אם צעיר חתיך ירצה להפגש אני לא אפגש אני מתבייש בגופי ומתקשה לשנות אותו.

העליתי תמונה יחסית עדכנית לדף פייסבוק
וידידה כתבה לי בווצאפ שאני רזה ונראה מעולה
אבל אני ראיתי סימני גיל.. מראה עור שונה בוגר, קמטים בן צידי הפה
העליתי את התמונה לאתר הכרויות
ובחורים כותבים לי
לא יודע איך נמשכים ואיך חושבים שאני נראה מעולה
אני נגעל מעצמי
לא מהמראה עצמו אני יודע שאני נאה (וזה גם משהו שלקח לי המון שנים להבין את זה)
אלא מהתבגרות כלומר יכול להיות מראה של גיל מסוים וגיל בוגר יותר
ואני מרגיש שאני מתבגר
ואני כועס על אחיות שלי שאפילו בתשלום לא מוכנות לסדר לי את החדר ולי אין כוח לשמור ולסדר
ובגלל שהחדר מבולגן אמא לא מסכימה שאקנה הליכון (הרזיה ואנטי איג'ינג')
אני רוצה לאכול ירקות (אנטי אוקסידנטים למניעת הזדקנות) ומוצא את עצמי מתעצל ואוכל גם בריא וגם ג'אנק פוד שמזקין את העור
לגבי השמש אני נזהר ונמרח
אבל אני ממש רחוק מאיך שנראתי לפני 4 וחצי שנים כשנאבקתי עם הגיל
נראתי מצויין
ואני כזה מעאפן שאז לא ראיתי כמה יפה הייתי
אני אף פעם לא לומד טוב מהעבר
אף פעם לא מרוצה לגמרי מהמראה
ונגעל מהגוף שלי

ואני מודה לה' על הדברים הטובים שנתן לי בחיים ויש דברים טובים
אבל אני רוצה לשפר את מה שאני לא אוהב
ואני מתקשה
ומה שעצוב שגם אם ארזה וגם אם אראה צעיר יותר
עדיין יש בעיות רפואיות לעבור הסרת שיער בלייזר ועוד 2 ניתוחים שצריך לעבור בשביל להיות שלם בגופי ולהכנס למיטה ללא חשש

רע לי... והזמן עובר ואני מתבגר

היום בעבודה הגיעו 2 נערות שבאו לשלם עם כרטיס מסוים של הבנק
שגם לי יש אותו
ואמרתי להן שגם לי יש אותו
והאהבלות חשבו שזה כרטיס רק לנערים\ות
אז אולי בגלל זה שאלו אותי 'למה בן כמה?'
ומהר העברתי את הנושא לזה ש'אני אוהב את הכרטיס הזה מאוד טוב להזמין איתו מהאינטרנט' ושחררתי אותן..
כאילו אולי הן בטח חשבו זה רק לגיל נוער (והאמת שזה לכולם) ובגלל זה שאלו לגילי ואז זה מעליב כי בעצם התבגרתי אני מזמן לא נוער..
אני המון פעמים מתחמק מעניינים של גיל
למשל לא אשאל אנשים בני כמה הם כדי שהם לא ישאלו אותי
כי אם דוגמה אגיד את הגיל שלי או אשקר שנה פחות ויגידו משהו כמו 'סבבה' או לא יגידו כלום זה סימן שאני נראה לגילי ואז אעלב ובעצם זה קרה לי.. אני יודע שאני חייב להלחם עם הגיל אני לא רוצה את היחס הענייני של אנשים ואני גם לא נמשך לבני גילי ומעלה לרוב
אלא בעיקר לצעירים וגם כשצעירים פונים ורוצים אני מתחמק לא נפגש ובורח .. אני מעאפן
לצפיה ב-'איך אפשר לחיות מ2,342 ש"ח לחודש'
איך אפשר לחיות מ2,342 ש"ח לחודש
17/02/2017 | 00:52
10
113
עכשיו אני גרה אצל אמא, מהפנסיה של אבי בן ה90 שנמצא בבית אבות ממשלתי. מה יקרה אם חלילה לא תהיה לנו הפנסיה? לאמא שלי אין פנסיה משל עצמה והיא לא יכולה לעבוד, יש לה רק קצבת נכות.
הדבר היחיד שעוזר, אבל עדיין לא פותר את הבעיות הבריאותיות זה תרופות טבעיות שעולות 1,000 ש"ח לחודש (כורכום ואומגה 3 כי יש בעיות של דלקת כללית בגוף, צנטרום כי קשה ללעוס אז קשה לאכול, ועוד תרופות טבעיות שהרופא אישר).
בשל מצבי הרפואי היכולת שלי לשהות בחוץ הולכת ופוחתת לכן כל ביקור בקופת חולים זה מוניות, ואני הולכת לקופת חולים פעמיים בשבוע בינתיים.
אוכל חבר שלי קונה לי, אנחנו משתדלות להחזיר לו כסף כשיש אבל לא תמיד.
 
גם כשיש את הפנסיה של אבי אין ממה לחיות. איך אסתדר אם חלילה כל מה שיהיה זה קצבת הנכות שלי וקצבת הזקנה שלה? או אם אמי תחליט שאני אצטרך להסתדר לבדי? ועם חבר שלי יפרד ממני שוב ולא יהיה מי שיביא אותי לרופאים אחר הצהריים?
 
תרופות 1,000 ש"ח לחודש אחרת מצבי מתדרדר הרבה יותר מהר, מוניות פעמיים בשבוע לקופת חולים אם לא תהיה לי הסעה יכולות להגיע גם ל1,000 ש"ח לחודש בזמן שהיכולת להגיע לבד פוחתת. שכר דירה אם אצטרך אשתדל למצוא עם שותפים במחיר הכי זול שיש אבל גם קרוב לשירותי בריאות מתקדמים. לגבי אוכל אני יכולה לחסוך קצת אבל רק שהסטרס מהרעב לא יעלה לי את רמות הדלקתיות בגוף כי סטרס מחמיר אצלי דלקת. מוכנה שיהיה לי פלאפון שעולה 200 ש"ח אפילו בלי חבילה של שיחות כי אתקשר רק למוניות.
 
אבל אפילו אז איך אסתדר כשכל מה שיש זה 2,342 ש"ח לחודש. אולי אעבוד, את זה אני חושבת כבר שנים, אבל מה שאני לא עושה לא מצליחה להחזיר או להתקדם לעבר להחזיר לעצמי את יכולת העבודה.
 
אני מנסה לחשוב על שטויות לקרוא רכילות ובידור בעיתון ועל ביקור נתניהו בוושינגטון ועל בגדים וסרטים שיצאו. ולהיות עסוקה במטלות הבית שאני מצליחה לבצע ובחבר ובמטלות הבריאות ובחברות הלא חברות, ואני עושה דברים אחרים, אבל לא מצליחה למחוק לעצמי מהראש ומהרגש את המודעות לזה שהמצב שלי יכול להיות מאוד שביר, מהדאגה שחוזרת ועולה לעתיד.
 
מה אעשה עוד כמה שנים אם חלילה אבי ימות ואימי לא תחזיק אותי? ואם החבר שגם ככה עזב הרבה פעמים יעזוב סופית ולא יהיה מי שיעזור לי? איך אתנהל עם עם דברים שחייבים וגם עם מימון הצרכים המיוחדים שלי רק עם 2,342 ש"ח לחודש. אדם בריא היה פשוט רואה בזה אתגר ולומד להיות פיסי יותר ולעבוד עם הגוף יותר, כמו בתקופות ישנות. אבל אני לא במצב הזה.
לצפיה ב-'אני ממש מבינה אותך..'
אני ממש מבינה אותך..
17/02/2017 | 09:31
25
לצפיה ב-'למה לא לערב את זכותי או פעמונים?'
למה לא לערב את זכותי או פעמונים?
17/02/2017 | 10:30
7
29
לצפיה ב-'פעמונים מאוד עזרו לי'
פעמונים מאוד עזרו לי
17/02/2017 | 13:31
6
66
בלעדיהם משרד הבריאות לא היה משלם על הבית אבות של אבא שלי, וכבר היום לא היה לי ולאמי ממה לחיות.
זכותי פחות רלוונטים, כי כבר קיבלתי את כל הזכויות שלי בביטוח לאומי, יש לי 100% קצבת נכות, מבחינה חוקית לא מגיע לי יותר מזה.
השאלה איך אוכל לחיות מהסכום הזה אי פעם, ומה אעשה לגבי זה שהמצב של אבי מתדרדר ולאימי כבר עכשיו יש חובות וכבר עכשיו קשה לה לשלם גם עליי. החבר מרגיש חייב לקנות אוכל ולדאוג להסיע במקום שאקח מונית הרבה פעמים. אבל הוא לא יישאר הרבה זמן, הוא צריך מישהי מתפקדת שתהיה שותפה תגדל איתו את הילדים (כשהוא חוזר ב6 בערב) ותעזור בפרנסה.
 
אני מכריחה את עצמי לחיות כאילו הכל כרגיל. מכריחה את עצמי לקרוא ולשמוע אקטואליה שנראית רחוקה מאוד ממה שחשוב כדי שיהיה מה לדבר עם הסובבים אותי, מתעסקת מידי פעם בתחביבים שטותיים בעיני כמו משחקים ופאזלים, ממשיכה להתעניין בכל מיני תחומים לפחות כלפי חוץ. כדי לתפקד מבחינה חברתית וגם מבחינה חיצונית שיראו שאני מתנהלת בסדר.
אבל החששות לעתיד, למה יהיה עוד כמה שנים, לאיך המצב הכלכלי ישפיע על הבריאות שלי, עולים, אני רוצה לרמות את עצמי, כדי שיהיה לי את עכשיו, אבל לא מצליחה למנוע מעצמי להרגיש את זה, ולמנוע מעצמי לחשוב על זה, ולחשוב שמה שצפוי לי בסדר ונורמלי ולא מפחיד.
לצפיה ב-'שקלת יעוץ? שיחות?'
שקלת יעוץ? שיחות?
17/02/2017 | 16:23
5
61
אם את במרפאה לבריאות הנפש את יכולה לבקש עו"ס או פסיכולוג\ית. זה ממש יכול לעזור
לצפיה ב-'כן, ביקשתי, אבל אמרו שלא מגיע לי'
כן, ביקשתי, אבל אמרו שלא מגיע לי
18/02/2017 | 02:09
4
65
יש אנשים בסכנת התאבדות, או שלא מחוברים למציאות והתקציבים קטנים. ללכת פרטי ואפילו מוזל ומסובסד רק יגדיל את ההוצאות שלי.
לצפיה ב-'זה ממש מוזר'
זה ממש מוזר
18/02/2017 | 18:26
3
18
לצפיה ב-'דווקא לא כל כך'
דווקא לא כל כך
18/02/2017 | 18:52
2
56
איני יכולה לעבוד בעקבות בעיה אוטואימונית כלל מערכתית, פיסית לגמרי. קופת חולים נותנת לי טיפולים פיסיים כמו פיזיותרפיה, בדיקות פיזיות שונות.
אם הבעיה שלי הייתה נפשית קרוב לוודאי שהיו נותנים לי גם טיפולים פסיכולוגים בקופת חולים ואפילו לגמרי בחינם. אבל היא לא. לקופת חולים אין תקציב לתת טיפולים נפשיים לכל מי שיש לו דאגות.
את מרגישה שיש מרכיבים לא רציונליים בדברים שרשמתי בהודעה הראשית?
לצפיה ב-'אה, אוקיי'
אה, אוקיי
18/02/2017 | 18:54
1
57
חשבתי שיש בעיה נפשית...אם אין לך בעיה נפשית למה את כותבת פה? [לא שיש לי בעיה חח]
לצפיה ב-'כי פה נותנים תמיכה נפשית. בלי סלקציות'
כי פה נותנים תמיכה נפשית. בלי סלקציות
18/02/2017 | 23:15
18
לצפיה ב-'איך אפשר'
איך אפשר
18/02/2017 | 22:11
52
כשהמציאות לא מאפשרת מנוחה וקשה לייצר שיווי משקל מול הדאגה מהעתיד נישאר אולי לנסות להתארגן כול יום במה שיש ובמה שאפשר ל"הרים". הדאגה עושה קשה בכאן ועכשיו.. היא אולי משתקת.. 
אנחנו כאן מזדהים עם הקושי ומבינים אותך לגמרי. המאבק של כולנו מול המדינה והתנאים הכלכליים ,יכול אולי לחזק כשיודעים שיש ביחד. אם יש לך כוח ואם יכול לחזק להיות מעורבת יש גם לך מקום להיות מועצמת ביחד הזה.
ו.. אם עדיין לא עכשיו, אז בינתיים לעבור כול יום לגופו.
משפחה, חבר תומך ואהבה הם המון וכנראה שאתם עושים משהו טוב ביחד.
מחזיקים לכם אצבעות .
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום התמכרות למין
פורום התמכרות למין
פורום טיפול CBT
פורום טיפולי CBT
ענת בן דוד- סקסולוגית
חשים חוסר סיפוק מחיי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ