לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'אין לי את מי לשאול'
אין לי את מי לשאול
17/01/2017 | 18:55
1
36
יש מישהו שלדעתי הוא חבר שלי, אבל לדעת ההורים שלי הוא פושע שמנסה להשתלט עליי.
אימא אמרה שאם אני אתן לו לישון אצלי הוא עלול "לתפוס חזקה" על הדירה שלי ולהשתלט עליה. זה נראה לי מופרך אבל אין לי את מי לשאול.
בנושא השני, אימא גם אומרת ששתיית משקה קר עם אוכל חם עושה "מרגרינה בבטן". גם זה נראה לי מופרך וגם בזה אין לי את מי לשאול.
לצפיה ב-'תהיות'
תהיות
18/01/2017 | 18:04
1
שלום לך יקר,
אתה שואל שאלות קונקרטיות שקשה לנו ממקומנו לענות עליהן, מהצד.. ולמרות שלצערי לא נוכל לדעת או לענות על השאלות שאתה מעלה, כן הייתי רוצה להזמין אותך לספר קצת יותר על החוויות שמאחורי השאלות.. על תחושת הרמייה והניצול האפשריים, על התחושה שאחרים מחזיקים במידע ואתה נותר חסר אונים, תלוי באחרים האלו..
וזה בטח לא קל להרגיש שיש לך הרבה שאלות, אבל אין את מי לשאול. מעין תחושה כזו של בדידות, של רצון להאחז ולהישען על משהו, על מישהו - שלא בנמצא..
אנחנו כאן איתך אם תרצה לספר עוד על מה שהוביל לשאלות האלו יקר
לצפיה ב-'אני כל יום יישן מעל 11 שעות ועוד מתעורר עייף'
אני כל יום יישן מעל 11 שעות ועוד מתעורר עייף
18/01/2017 | 02:16
1
18
עד שאני חולם חלום נוראי שמחייב אותי לקום אבל אני לא רוצה לקום רע לי בעולם שאני חי. המצב מחמיר עד לפני כמה חודשים הייתי קם ב 14:00 ויישן 8 שעות וזה היה מספיק לי :((((
לצפיה ב-'תבקש הפניה למעבדת שינה'
תבקש הפניה למעבדת שינה
18/01/2017 | 10:01
17
מרופא המשפחה. יש אפשרות לעבור את הבדיקה הזו גם בבית עם מכשיר ניטור מיוחד. ייתכן שיש לך הפרעות בשינה שאתה לא מודע להן כמו הפסקות נשימה או התעוררויות רבות במהלך הליליה שאתה לא זוכר כשאתה קם. כל דבר כזה פוגע ברצף השינה. היום קל מאוד לאבחן את הדברים הללו ולטפל בהם. זה עשוי לשפר את איכות החיים שלך.
לצפיה ב-'מדכא אותי , מדכא אותי שרוב הבני50 מחפשים עד גיל 30 '
מדכא אותי , מדכא אותי שרוב הבני50 מחפשים עד גיל 30
16/01/2017 | 05:04
5
46
וחצי מהם מחפשים עד גיל 20.
אני מדוכא מאוד היום ישנתי 17 שעות כי לא היה לי חשק לפתוח תמחשב ולראות אותם אני נכנס ושוקע בדכאון שאף אחד לא חושק בי שאני מבוגר לבני 50+- למרות שאני צעיר מהם בהרבה.

לצפיה ב-'זה עולם חולני. אתה בסדר.'
זה עולם חולני. אתה בסדר.
16/01/2017 | 11:15
2
14
לצפיה ב-'זה ממש לא עוזר לי שאני תקוע בתוך עולם חולני...'
זה ממש לא עוזר לי שאני תקוע בתוך עולם חולני...
16/01/2017 | 16:41
1
10
לצפיה ב-''
16/01/2017 | 16:44
8
לצפיה ב-'לקחת עוד צעד'
לקחת עוד צעד
17/01/2017 | 23:46
1
15
היי AEOLIAH היקר...
אני מבינה שאתה מרגיש חסר אונים בגלל חוסר ההתעניינות של בני החמישים באתר... נראה שאתה פגוע מהם, כי כל יום הם מסרבים לראות את מי שאתה ואת מה שיש לך להציע- ומסתכלים אך ורק על הגיל- דבר שאינך יכול לשלוט בו באמת... ונשמע שבגלל זה אתה נותר מתוסכל ומיואש.
יקר, לפעמים נראה שלא נותרת לנו מספיק תקווה כדי להמשיך ולהתקדם לדבר אותו אנו רוצים... אבל בסוף מתברר שאם נמשיך וניקח עוד צעד ועוד צעד- בסוף נגיע לפסגה. מוזמן להמשיך ולפרוק את מה שעל הלב... אנחנו כאן, איתך, כדי להקשיב, להכיל ולתמוך...
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
"אנשים רבים התייאשו בלי לדעת כמה קרובים היו להצלחה"
-תומאס אדיסון
לצפיה ב-'בן 50 זה מבוגר מאוד בשבילי כי הם מבוגרים ממני בהרבה'
בן 50 זה מבוגר מאוד בשבילי כי הם מבוגרים ממני בהרבה
18/01/2017 | 02:15
14
אבל זה שאני בוגר בשבילהם? זה פשוט מגוכח זה פטתי זו קהילה דוחה ואני מרגיש שזה כמו מחלה ודיבוק
לצפיה ב-'קטני שלי'
קטני שלי
16/01/2017 | 20:05
2
55
מביטה בעיניך, מתחילה לבכות. אוי קטני שלי, כמה אהבה נתת לי. היית לי לחבר, לפעמים קצת מעצבן, אבל כזה שתמיד מחבק וחוזר.
אתה באת אליי, כשהכל התחיל לחזור, ברחת מכולם, וחיכית לי כל הזמן, ליד הבית. עד שהכנסתי אותך לביתי, וגם לליבי.
בני אדם לא עברו את המחסום הזה, כבר כמה שנים לפניך.
כמה אהבה נתת לי, עברת איתי המון. היית פה כשצחקתי, כשבכיתי, כשכעסתי.
תמיד הסתכלת עליי במין מבט פולני דואג, וכולך 6 ק"ג של פחד מכל מה שמרעיש וגדול. מכלב חששן, מוכה ופחדן, הפכת לרכושני, עם ביטחון, ולפעמים קצת תוקפני. ותמיד אהבת אותי, לא משנה מה היה. כשהייתה לי זוגיות, במשך בערך שנה, ישבת על הספה לידנו, עם מבט מקנא, רק מחכה לאישור להתחבק גם.
כמה שנים כבר, שכל לילה, אתה לא נרדם עד שאתה מרגיש בטוח איתי מתחת לשמיכה.

כבר כמה חודשים שאתה נשאר. אולי כי אין לך ברירה כרגע, ואולי כי אתה פשוט חיה נאמנה. קטני שלי, כמה שנים שתרגלת אליי. אני מסתכלת עליך והדמעות לא מפסיקות. אתה יודע טוב מכולם כמה אני סובלת, ואתה לא מבין למה אתה גם צריך לסבול. פעם היית רואה את העולם לפחות שלוש פעמים ביום. דאגתי שתיפגש עם חברים, תריח צמחים, ותסמן את כל השטחים. וכל החודשים האחרונים, אתה בקושי רואה את הבחוץ. כלוא בכלא הבית, סובל איתי ברגשות. חסר אונים מול התחושות.
ראית אותי משפילה את עצמי כדי לדאוג לך לאוכל, נותנת לך הכל. וגם לא מסוגלת לתת לך עוד כלום.
קטני שלי, אני מצטערת. רציתי שיהיו לך חיים יפים, מגיע לך להיות מאושר, ואולי גם קצת פחות נבחן.
מלטפת את פרוותך, החומה, הנעימה. הפכת להיות כמוני, אתה מסתגר בתוך עצמך, ובמבט שלך יש מין עצב או דאגה.
קטני שלי, אני אוהבת אותך, בזכותך נחשפתי לעולם אחר. עזרת לי הרבה פעמים גם להרגע.
אתה יצור מיוחד, אוהב את כולם חוץ ממי שלא צריך. יודע לדאוג לעצמך. אני מקווה שידאגו לך.
אני באמת מצטערת שאתה כל כך סובל, מצטערת שאתה לא מאושר יותר. זה הדבר שהכי קשה לי לעשות. להיפרד ממך. אבל אין לי מה לתת לך. אולי גם מעולם לא היה. הצלחת לייצר יש מאין. אבל גם האין נגמר.
קטני שלי, בקרוב זה יגמר, ימצאו לך בית, תהיה מאושר יותר. תקבל טיולים וחום ואהבה, חיוכים ואילופים, וצ'ופרים טעימים.
קטני שלי, זה כואב לי כל כך. אני מצטערת, באמת שרציתי לתת לך יותר. קטני שלי, הלוואי ותשכח אותי כשהכל יגמר. וכשתהיה בבית טוב יותר, תזכה לעוד הרבה שנים מאושרות. אולי תתחיל לאהוב יותר כלבות...



לצפיה ב-' () מחזיקה אצבעות לשינוי חיובי'
() מחזיקה אצבעות לשינוי חיובי
17/01/2017 | 02:20
12
לצפיה ב-'חבר קטן מסוג אחר'
חבר קטן מסוג אחר
17/01/2017 | 23:38
14

עליסה היקרה,
נשמע שהכלב האהוב שלך הוא כל כך קטן- אבל בכל אופן הלב הענק שלו גורם לכך שהוא תופס כל כך הרבה מקום בלב שלך... אני מבינה שאת התמיכה והאהבה הבלתי מותנית שהוא מעניק לך לא ניתן להחליף  בכסף או בשום דבר נוצץ.
ואולי- כמו שאת הצלת אותו- גם הוא, בדרכו המיוחדת, עזר לך מאוד... וכשהיית צריכה יד, הוא הושיט לך את כפו.  נראה שכשהוא כואב- את כואבת וכשאת מרגישה, הוא מרגיש גם הוא... מן קשר שלא ניתן לתאר במילים, אלא רק בכמות אהבה. אני שומעת שאת מיוסרת וחסרת אונים מול העובדה שאין לך יותר מה להעניק לו... והוא כבר לא שמח, כמו שנדמה שאת כל כך רוצה שהוא יהיה.

יקרה, את מוזמנת להמשיך ולשתף איתנו כל מה שרק תרצי... בין אם סיפורים על חיות או על אנשים, על רגשות, או על מחשבות... בכל אופן, אנחנו תמיד כאן כדי לשמוע ולהכיל...
שולחת לך חיבוק חם
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'משהו משנת 2002 (טריגר)'
משהו משנת 2002 (טריגר)
15/01/2017 | 21:32
3
67
מול המחשב, רוצה שהזמן יעבור. כבר הרבה זמן שאני "מחטטת" ברשת, מחפשת כל מיני דברים.
בעבר נהגתי לכתוב הרבה בתפוז. היו לי כל מיני משתמשים. אחת מהן היא עליסה. השם שלי היום זה שילוב בין כינויים שהיו לי. או מה שנשאר (לא נשאר) ממני.
גיליתי כמה דברים, גם על סה"ר. למשל, כשמחפשים שיטות התאבדות, הם מופיעים בכל פינה... מפה לשם, הגעתי למשהו שכתבתי בפורום של הצעירים. משנת 2002.

"מקנאה בה כל כך
היא מצאה לעצמה תאריך של היומולדת וירתה בעצמה באותה דקה שנולדה, שלושים ואחת שנים אחרי..
היה לה מאניה דיפרסיה..
מוכר
לא שיש לי אבל אני לא רחוקה מזה...
היא התחילה לסבול בגיל 12..(את זה אני המצאתי..)
מוכר....
עד גיל 31 שרדה???????????????????

הסרט לא נתן הרבה מידע
אז הנה שיפוצים

בגיל 12 היא ניסתה להתאבד
כי הייתה שונה
בגיל 14 שוב פעם רק שהפעם הגיעה לבי"ח
וגילו לה מאניה דיפרסיה
כי אצלהם במשפחה זה תורשתי
היא ניסתה תרופות
אך הגיעה למסקנה שהתופעות לוואי יותר גרועות
גדלה וגדלה מאישפוז למסגרת לבית למסגרת לאישפוז..
בגיל 18 עזבה את הבית
רע לה שם
עבדה בעבודות זמניות
סבלה מהתקפים שונים
מידי פעם אושפזה אבל תמיד ברחה או שיחררה עצמה
עד גיל שלושי והרבה, שחוותה את הדיכאון הכי קשה שהוביל אותה להחלטה של להתאבד ביומודת בדיוק

את הפרטים שהסרט לא נתן הוספתי...
חלק הוספתי ממני
רק שאני פאקינג לא אחכה עד שאהיה זקנה
למרות שהיא הייתה ממש יפה
אבל מי שיפה בבגרות יפה גם בעירותו
ואני מכוערת ודפוקה
ומתה!!!!!!!!!!!!!!!

אוףףףףףףףףףף
מתי???????????????????".

לא זכרתי שכתבתי את זה. זכרתי שכתבתי שיר על התאבדות בגיל 30. ומי היה מאמין שככה הבנתי מה קורה איתי. או מה יקרה. והייתי בת 15.

סליחה, הייתי חייבת לשתף, התבלבלתי מאוד.

לצפיה ב-'עליסה, תתארי לעצמך'
עליסה, תתארי לעצמך
16/01/2017 | 10:10
1
37
רק באופן תיאורטי - שמודיעים לך על מחלה קשה שמסכנת את חייך.
מה היית עושה?
הולכת לטיפולים או שלא עושה כלום?
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
17/01/2017 | 09:51
23
אני לא יכולה לפעול באופן תאורטי. בתקופה האחרונה, אני מייחלת לקבלת מחלה שהורגת. ככה הכל יגמר, וזה לא יהיה באחריותי. 
עכשיו היה י משהו נוראי באוזניים. אני לא אוהבת לסבול. אז לקחתי טיפול, אפילו חזרתי לרופא כמה פעמים (רופאים לא מצליחים איתי, לפעמים אני חושבת שאני חסינה לתרופות, שהן לא משפיעות). בסוף גם ככה הפסקתי את הטיפול באמצע. ההחלמה אולי בתקווה ששוב תהיה התפוצצות והפעם ללא החלמה. 
אז לא חוכמה לשאול אותי את זה עכשיו אולי. 
אני תמיד מהססת לפני קבלת תרופות, לרוב הן לא משפיעות עליי ואני סתם מרגישה שאני מרעילה את הגוף.
לצפיה ב-'בין זיכרונות לבין בלבול'
בין זיכרונות לבין בלבול
17/01/2017 | 22:09
12

עליסה היקרה,
נשמע שכל כך הרבה זמן, מגיל 15 לפחות ועד היום, יש לך תקופות שאת הנשמה שלך הן מתקיפות... ואולי, בלית ברירה, את נותרת תשושה וחסרת אונים מולן. כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה כאב שמפיל אותך ומושך אותך למטה...
נראה שהמילים של השיר מתירות אותך מופתעת- איך זה הגיוני שידעת אז כל כך הרבה, בגיל צעיר כל כך... כאילו היה לך מן מדריך שהסביר לך בדיוק איך ולמה...
 
יקרה, כמו שהיינו כאן בשבילך בגיל 15, תדעי שאנחנו כאן גם היום כדי לתמוך ולעמוד מאחורייך... תמשיכי לשתף ולספר על התחושות...
תמיד איתך, לא משנה באיזה שנה ובאיזה תקופה בחיים
שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'אחרי '
אחרי
17/01/2017 | 09:50
3
38
יומיים כמעט 
שלא קמתי מהמיטה בלי שתיה ואוכל 
מרגישה רע
ביותר . נזק עצמי מרגישה רע ביותר 
אבל היה לי רע בנפש 
ועכשיו מרגישה חולה 
סוג של הרס עצמי 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/01/2017 | 14:26
10
חשוב לאהוב את עצמנו ולדאוג לשלומנו, לפני כל דבר אחר. כל אדם הכי קרוב לעצמו והכי יודע מה טוב לו. נסי לעזור לעצמך למרות הקשיים, הילחמי וחשבי חיובי. חבל שתסבלי ותרגמי לך נזקים שיהיה אחר כך קשה לתקן.
 
לצפיה ב-'שלחתי לך מסר'
שלחתי לך מסר
17/01/2017 | 14:27
8
לצפיה ב-'חיבור בין גוף ונפש'
חיבור בין גוף ונפש
17/01/2017 | 20:59
10

כאב 8 היקרה,
נשמע שלאט לאט, את כמו נשאבת לתוך מערבולת של הרס עצמי שמשתלטת עלייך, ומושכת אותך פנימה עוד ועוד... מערבולת שממשיכה ואולי סוחטת את הכוחות שנותרו בפנים מבלי לרחם... יכול להיות שקודם הנפש הרגישה מרוקנת, ועכשיו גם הגוף נותר חסר אנרגיה. ונראה שכעת את מרגישה שלאחרונה איבדת שליטה על שניהם.
יקרה, למרות שאני מבינה שעכשיו את נמצאת בחושך- יתכן שלאט לאט תצברי את הכוחות שנראה שאינם ותחזרי לחייך מחוזקת... ותצאי בחזרה לאור.  לבינתיים תדעי שאנחנו כאן איתך- לחזק, לתמוך ולעמוד מאחורייך בכל עת ובכל שעה... מוזמנת להמשיך ולשתף בתחושות...
שולחת לך חיבוק חם ואוהב 
שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'כמה זמן'
כמה זמן
15/01/2017 | 23:05
4
68
חרדות אימים וביטחון עצמי ששואף לאפס, בדידות איומה..כמה זמן עוד אוכל להחזיק ככה? מחרפן את הקלבאסה
ויש לי עוד תקוה שכל המחשבות האלה הן סתם שקר ויצר הרע...רוצה להתעורר למציאות ולראות אותה באור חיובי ואחר, עם פחות פחדים
אחחחחח...איפה הכל השתבש? 
לצפיה ב-'ציפרלקס'
ציפרלקס
15/01/2017 | 23:06
1
43
התחלתי ציפרלקס אבל יש עוד זמן עד שזה אמור לעבוד וגם לא נראה לי שזה מה שיעזור..:Q
לצפיה ב-'אולי כן'
אולי כן
16/01/2017 | 13:52
31
הלוואי ויעזור לך. אבל חשוב להתמיד בטיפול בשיחות תוך כד, ולהיות במעקב.
 
תהיי חזקה. 
ההלוואיויצליח לך
לצפיה ב-'סימני שאלה'
סימני שאלה
17/01/2017 | 00:24
18
מילי יקרה,
 
אני שומעת כמה את כמהה לשנות את התחושות, להגיע למצב שבו את מרגישה שייכת, שווה, בטוחה... ומנגד זה נראה כאילו שאת נעה בין חוסר כוחות לבין ניצני תקווה קטנים, תוהה כמה זמן תוכלי להמשיך להילחם לפני שתישברי ותחשבי על להרים ידיים... כי כמה אפשר להרגיש את התחושות האלה שמאמללות אותך? והאם יש סיכוי באמת לשנות?
שאלת איפה הכל השתבש, והיינו שמחים לשמוע ממך אם היו תקופות שבהן הרגשת תחושות שונות? תקופות שבהן חווית יותר בטחון, פחות בדידות? מה גרם לזה?
 
מחזקים אותך להמשיך לכתוב, לפרוק, ולשאול את עצמך שאלות...
כאן בשבילך. 
 
"תן לי את הצוהר לראות את כל הזוהר, 
שבא להאיר את דרכי, 
כי כבר החושך סוגר לי את הדלת, 
חומק שוב לתוך מיטתי 

תן לי מחר בו אוכל שוב להחזיר על הזמן, 
שהיה בי סגור 
תן לי מחר בו אוכל לשנות את הכל, 
תן לי לכתוב מחדש את סוף הסיפור "
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/01/2017 | 14:28
6
ברור שיש קשיים, אבל העולם יפה ואפשר לחשוב עליו מחשבות יפות. כדאי לתכנן את העתיד כדי שיהיה יותר צפוי עם פחות בפחדים. אולי כדאי שתמצאי לך מגמות ואתגרים בנושאים שמעניינים אותך וחשובים לך, ובכלל תפתחי מטרה חשובה לחייך שתיתן לך ערך בחיים ותשחרר אותך מכל הבלבול והמצוקה.
 
לצפיה ב-'לחיות'
לחיות
16/01/2017 | 13:37
2
57
אין איכות חיים, הכל בגלל המחלה הזו, הראש לא עובד,לא יודעת מתי אני "אזכה" ללמוד לימודים אקדמאים...
בשביל מה לחיות? התרופות יעזרו עוד הרבה זמן..
לצפיה ב-'לחיות ולא להרים ידיים'
לחיות ולא להרים ידיים
17/01/2017 | 00:28
23
היי יקרה,
 
לא פירטת על המחלה, אבל נשמע שהיא מאלצת אותך לוותר על הבחירות שלך, משנה את סדר העדיפויות, לא משאירה לך הרבה ברירות, כנראה לוקחת לא פעם את השליטה מחייך, ואני מתארת לעצמי שרוב האנרגיה שלך, אם לא כולה, מנותבת למאבק, להחלמה. זה כאילו שאת מתנהלת בתקופה זו כמו בובה על חוט, (אולי) מונעת על ידי המחלה, במקום להפך. אני בטוחה שהימים שאת עוברת אינם פשוטים בכלל, נשמע שהמחלה סוחטת אותך, ושאת מותשת. זה נראה כאילו את כ"כ עייפה, שלא נותרו לך אפילו מילים או כוחות לתאר יותר בפירוט מה עובר עלייך...
האם יש דברים נוספים שיש ביכולתך לעשות לצד התרופות, עד שאלו יתחילו להראות השפעתן? האם את נמצאת בטיפול, דואגת גם לנפש ולא רק לגוף?
 
נשמח לשמוע ממך עוד, על ההתמודדות, על הקשיים. תוציאי הכל.
שולחים לך אנרגיה וירטואלית מרחוק יקירה. 
 
"המטרה נותנת משמעות לחיים"  (צ'ארלס ה. פארקהסט).
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/01/2017 | 14:24
7
חשוב להילחם ולחיות, ולו כדי שפעם תירפאי ותוכלי לחזור לחיות היטב. יש הרבה דברים יפים שאפשר לעשות, כמו ליצור, לקרוא ועוד. לימודים יכולים מאד לפתח את הידע ואת החשיבה.
לצפיה ב-'חבל שכבר אי אפשר לכתוב כאן כמו בעבר'
חבל שכבר אי אפשר לכתוב כאן כמו בעבר
16/01/2017 | 11:12
2
96

לפרוק .

אין ספק שטוב במיוחד עבורי שאין בי כבר

את הצורך להגיב נניח לפוסטים  שאני

לא מסכימה איתם ,או שלא מוצאים חן בעיניי.

נחמד להתעלם , ולהילחם  בדחף  להיכנס  באנשים  .

להוציא את האגרסיביות  והכעסים  על אחרים זה דווקא לא משחרר

בכלל. אין ספק שיש אנשים שמוציאים ממך את כל החרא,

וגורמים לך להתנהג בדרך שלא חשבת שיש בך כאלו דברים.

גם אין לי כוח.  צריך גם לדעת להתווכח עם אנשים שאפשר

לשוחח איתם ואז יש דיאלוג  . כמו למשל האוחצ'ה  בעבודה

זה ידוע וברור שכל  דבר שהוא לא מסכים , כל דבר ,

בין אם זה ערוץ בטלוויזיה שהוא לא אוהב, זמרים ,וכל

דבר ,אז אין טעם לדבר איתו בכלל, כי זה פשוט סתם מתסכל

ומביא עצבים . אז פשוט או שלא מדברים איתו כמו מה שרבים

פה עושים , או כאלה שדיברו איתו וכבר לא ! ויש לא מעט .

או שנניח אם הוא מתערב בשיחה אז פשוט מוותרים מראש

וזהו . לא מגיבים. לא עונים וזהו.  שיחשוב מה שהוא רוצה .

נחמד לשוחח  כאשר יש דיאלוג  , וכל אחד מביע את דעתו.

אולי גם לי קשה לקבל דעות של אחרים. זה כמובן תלוי

באיזה נושא .בכל מקרה אין כוח .חסר טעם .

חבל לבזבז  את האנרגיות על אנשים לא ראויים,לא חשובים,

רעים. ואני לא חושבת שהוא רע בגלל הטעמים השונים

שלנו בדברים . פשוט אדם שיש בו רוע  . לא רבנו או משהו

פשוט ככה הוא.  ואגב הוא בעצמו חושב על עצמו דברים

שליליים  וכנראה שמשם זה נובע.  מאיפה בא רוע ,וביקורת  

על כל דבר ? מתוך חוסר ביטחון ,תסכול ,ומזה שחרא  בחיים.

מאיפה האגרסיביות  שלי ? והכעסים ? מתוך תסכול ללא ספק.

מכל מה שהיה בעבר הצטברו אגרסיות  וכעסים.

אנשים שטוב להם בחיים וראיתי כאלה לא מתנהגים כך .

It  takes  one  to know  one.  .

הכי עצוב זה החסרי  מודעות ,כאלה שכולם עוזבים אותם

והם מאשימים אחרים במקום להסתכל פנימה . אומנם

הם סובלים פחות .אבל עדיין נשארים לבד  .אז מה יוצא

להם מזה ?
לצפיה ב-' רוצה להגיב ולא יודעת מה'
רוצה להגיב ולא יודעת מה
17/01/2017 | 10:09
31
למה קשהלכתוב פה?
לצפיה ב-'מבינה אותך'
מבינה אותך
17/01/2017 | 10:33
32
גם לי יש אגרסיות שפתאום יוצאות.
הייתי הבוקר בבית מרקחת. הייתי צריכה לקנות מכשיר כלשהו וניגשתי לרוקחת רק לברר אם מוכרים אותו שם, לפני שאני מתחילה את התור.
מישהי בתור התחילה לצעוק, וצעקתי עליה כהוגן.
לא הבנתי מאיפה זה יצא ממני.
לצפיה ב-'להודות על מה שיש '
להודות על מה שיש
16/01/2017 | 00:19
4
76
זו לא רק המלצה אלא 
דרך לחיות
 
האם אפשר לסמוך על בני האדם?
-לא!
תיקחו בחשבון שהם לא יחיו לנצח
הם לא יכולים בוודאות לקיים את מה שהבטיחו
והם לא יכולים לשלוט בדברים רבים שהיו רוצים בעצמם.
 
מטפל הוא בן אדם
כל אחד יאמר לכם מה אתם צריכים לעשות כדי להיות מאושרים
מדריך כושר יציע לכם אימון אישי כי רק כושר זו התשובה
רופא יציע בדיקות דם והשלמה תזונתית
מאמן אישי יציע אימון אישי
פסיכולוג יציע טיפול פסיכולוגי 
 
הם יכולים להיות נפלאים אבל אתם יכולים להצליח גם בלעדיהם, אם תרצו,
עליכם להאמין בעצמכם
לדעת מה אתם רוצים
להגדיר לעצמכם יעדים המתאימים לאישיותכם, 
לסדרי העדיפויות שלכם
חפשו אנשים שיתמכו בכם בדרך
לא חסר
בחינם
 
זוגיות לא תתן לכם אושר אם בפנים אתם מרגישים אפסים
תארים לא יתנו לכם ביטחון עצמי ולפעמים גם לא ביטחון כלכלי
חפשו אנשים שבחברתם תרגישו חזקים
כאלו שיכבדו אתכם
ראשית עליכם לכבד את עצמכם
להעריך את עצמכם כשווים 
 
אם אתם חייבים לזלזל, תזלזלו בקושי
קטן עליכם!!
אף אחד לא יכול לנבא לכם את העתיד, אבל כשאנשים רוצים וודאות
הם משלמים לאסטרולוגים, למנבאי נבואות
ואם תרצו מספיק תמצאו מי שיבטיח לכם הבטחות
 
אבל אין הבטחות
מה שכרגע ודאי הוא המוות
צריך לשמוח עכשיו עם מה שיש
אין דרך אחרת
השינוי מתחיל בראש, בעצמינו
השינוי יתאפשר כשנסכים לקבל את הטעויות שלנו כחלק בלתי נמנע
מהחיים
 
האשמות לא יעזרו 
צריך להשלים עם מה שיש כדי לשנות אותו
צריך להתאבל על טעויות ולנסות להמשיך
אם המטרה היא להרגיש טוב
ראשית צריך להסכים להרגיש גם רע
 
אין מוות בלי לידה
אחדות
שלווה
ואמונה
יכולה להוביל לשמחה
 
כעס
האשמות
ובכיות על העבר
לא יועילו לעתיד
הם לא נעימים להווה
ואם רוצים לשנות אותם- יש להכיר בהם ולהכיל אותם.
תמצאו לעצמם סביבה שתאפשר לכם להיות מי שאתם
 
ואם אינכם יכולים 
נסו 
להודות על מה שיש
ממש לשנות את זוית הראיה על אותה המציאות!
כל הבעיה נוצרת מהכעס שמגיע כתוצאה מרצון שהמציאות תהיה מה שהיא לא
זאת המציאות:
גם אם זה לא מוצא חן בעיני
יש לי מטרות
אני מציבה לעצמי מטרות-משנה, ממש קלות ופשוטות שאפשר להשיג לבד בכל יום. 
אני מזכירה לעצמי שיש צעדים קטנים שמתווספים אחד לשני ועם הזמן יצטברו
אני משתפת במטרות האישיות שלי אך ורק אנשים שמסכימים עם כל מטרה שהיא מטרה ראויה כלומר שיתוף סלקטיבי מחושב. לשם כך עלי לשתוק לא מעט ולהיות מודעת לעצמי על חולשותי ויכולותי.
אני משתדלת להיות בסביבה של אנשים שמעודדים אותי להשיג אותן ומכבדים את דעתי גם כשלא בהכרח זהה לשלהם
 
אני שותה משקה חם ומקשיבה למוזיקה כשאני קוראת את הפוסטים בפורום הזה
יותר נעים כאן- קצת פחות מדכא לקרוא אתכם. 
כשאני נפגעת ממשהו או ממישהו אחרי שאני קצת נרגעת אני מנסה לחזור אחורה
ולנסות להבין אולי אפשר לעתיד לפעול אחרת כדי לא להיפגע או להיפגע פחות
הבנתי שטעיתי
הכרחתי את עצמי לסלוח לעצמי 
הפסדתי קצת זמן, קצת כסף, קצת מצב רוח..
הגיע הזמן אולי לשינוי
הגדרתי מטרות חדשות, דרכי פעולה חדשות, 
סביר להניח שאני אטעה שוב ואחווה שוב הפסדים
וגם אם זה יקרה - אז מה?!?
הולכים לישון וקמים ומנסים שוב, לפעמים נחים, לפעמים משנים את המטרה, לפעמים את הסביבה, עבודה שכלית ממוקדת על קבלה של המציאות באהבה עם אמונה שהכל לטובה ולטובתי גרמה לי לשמחה גדולה -
אולי תתרום במשהו גם לכם?
 
שיר:
לצפיה ב-'אם זה מדכא אותך'
אם זה מדכא אותך
16/01/2017 | 02:58
43
אז למה את קוראת פה ?
לא מבינה את הקטע הזה 
ויש לך כוונות טובות אבל הגישה שלך 
לצפיה ב-'אהבתי גם את הפוסט הזה '
אהבתי גם את הפוסט הזה
16/01/2017 | 04:05
29
אני דווקא בעד הפוסטים האלו שלך
 
לצפיה ב-'אבל, סליחה שאני מקשה'
אבל, סליחה שאני מקשה
16/01/2017 | 10:12
1
38
נניח שנולדים באמת לא מוצלחים - 
יש דבר כזה שנקרא בריאות, יכולת חברתית, כשרון. אנשים לא נולדו אותו הדבר.
ואין שום דבר מאף אחד מהנ"ל.
וזה לא בדמיון, זה אמיתי. ואי-אפשר להשלים עם זה, בשום אופן.
מה אז?
לצפיה ב-'מישהי, השאלה שלך מאוד חשובה'
מישהי, השאלה שלך מאוד חשובה
16/01/2017 | 22:17
25
והבעיה שהעלית לדעתי מתרחשת כתוצאה מהפרשנות שלנו את המציאות!
חוסר ההשלמה, היא התחושה הנוראית שכולם מכירים של תסכול
מה זאת בריאות? בריאות לדעתי זו הסכמה לקבל את המציאות..
לקבל ש"זה מה שיש"! 
ברור שאנשים נולדו שונים. 
הבעיה מתחילה שמתחילים עם השוואה. ומגדירים מהו "טוב". 
אם להיות צעיר יפה ועשיר זהו הטוב אז באמת אדם מבוגר עני ומכוער סיים את תפקיסו והוא 'יכול ללכת'.. האמנם ??
ומי מחליט מהו "יפה"? ומיהו זה שיחשב "עשיר" מספיק בעיני עצמו??
מישהו אחד טוב במתמטיקה והאחר גרוע בזה, אז מה, הוא שווה פחות?
האם גבר "שווה פחות" מאישה כי הוא נולד בלי רחם? נדמה לי שהנקודה ברורה.
 
 
דבר ראשון חשוב הוא להבין את המציאות והשני הוא להסכים לקבל אותה!
התובנה שלנו גם אם אינה משפיעה על המציאות במיידית גורמת לשינוי בהרגשה. לרוגע, ליכולת לחשוב וללמוד מהטעויות, ולבחון את המציאות.
וכשאנחנו רגועים ומכירים במציאות - איך שהיא , עם החסרונות שבה - אפשר לחשוב על דרכים לשפר אותה.
כשאנחנו מגדירים את עצמנו לפי ציונים, לפי זוגיות, המקצוע או סכום הכסף שלנו בבנק, אנחנו נדונים לכישלון!
מכיוון שאנחנו חשובים ויקרים ללא כל תנאי.
כמובן שעל ידי מעשים אפשר לשפר מה שאפשר
ובמקביל חשוב לזכור שהתנאי שבכלל נוכל לעשות משהו הוא אמונה שניתן לעשות שינוי!
ושזה גם בסדר לא להיות מושלמים. כי לעולם לא נגיע למושלם
תמיד יהיו עוד מטרות
וגם האדם הבריא ביותר, בדרך כלל, מת, בסופו של דבר.
האם זו סיבה מספקת כדי לא לנסות לשמור על הבריאות, או לשפר אותה?
האם האפשרות שניכשל היא סיבה מספקת כדי להתייאש?
האם ניתן בידיהם של אנשים ביקורתיים את היכולת לייאש אותנו מלנסות?
מי מחליט מהו המוצלח?
אני אומרת, כל אחד מאיתנו.
מי שרוצה לחיות בשלווה, מלמד את עצמו לאהוב את מי שהוא.
הרי המציאות בין כה-וכה קיימת
הסירוב שלנו להכיר בה, אמנם נותן לנו רווחים כגון- סיבה להתייאש ולוותר ולישון ולבכות, אולי, על כתף של מישהו, זו סיבה "לגיטימית" לחוסר עשייה שכל כך קשה לנו איתו מכיוון שאנחנו ביקורתיים כל כך כלפי עצמנו, לפעמים!
 
אבל אחרי כל הדמעות, והימים המבוזבזים במיטה,
תחושת הייאוש היא המכשול שלנו. 
ולעומת זאת קבלה, אמונה בעצמנו ומעשים גם קטנים אך ממושכים
עם הזמן - יתנו תוצאות
 
את יודעת, לפעמים התקדמות קטנטנה במשהו, גורמת להרגשה נפלאה
לא כל דבר אפשר לשנות- אבל השלמה עם המציאות, היא דבר שבידינו ובכוחנו.
(הרבה פעמים כעס נוצר כתוצאה משיקופים כך שלפעמים האנשים שהכי מכעיסים אותנו מהווים לנו "מראה" נהדרת.. הקושי שלנו לא עם הידיעה של המציאות אלא עם הביקורתיות שלנו על עצמינו. הכאב הוא משיקוף, מחוסר הקבלה של המציאת כפי שהיא. לדוגמא, אילו אדם היה אומר למישהי "שמנה" בעוד היא מאמינה שהיא רזה וחטובה, זה לא היה מפריע לה כלל. אמונתינו בנכונות הביקורת של אחרים, כלומר - הביקורתיות שלנו על עצמינו, היא שמכאיבה לנו).
לצפיה ב-'מבקש עזרה ואם אפשר גם מסהר'
מבקש עזרה ואם אפשר גם מסהר
15/01/2017 | 02:40
3
78
אני מכור לאינטרנט מאוד
התכנים שאני מתעניין בהם ממכרים אותי
ובגלל זה אני ישן מאוחר ומתפקד פחות טוב יום למחרת
וגם ההתמכרות לתכנים מסוימים באינטרנט באה על חשבון דברים אחרים שמועילים בשבילי.

אני חושב שגם לגבי גלישה באינטרנט אפשר להפיק ממנו יותר מיטב ולרוב אני יותר נייטרלי נמשך למוזיקה, כתבות וכאלה במקום להתמקד או בדברים שבעיקר יקדמו אותי באינטרנט (יש דברים שמקדמים אותי באינטרנט גם עכשיו אבל פחות מתמקד בהם אלא יותר בדברים שגורמים לי לרוגע והנאה) או בדברים אחרים בחיים עצמם שגם יכולים לקדם. אני נשאב לרוגע, להנאה ..... בדומה לאנשים שבעיקר יושבים וצופים להנאתם שעות בטלויזיה (או קחו תחביב שתרצו).

ברור לי שגם מתחביב אפשר להניב כסף אבל לא תמיד אני עושה זאת. כמו שאמרתי אני בעיקר רק שומע מוזיקה וקורא כתבות ומשתף תכנים מעניינים בפייסבוק. בעיקר הנאה וכך פחות מתקדם בחיים ואני רוצה להתקדם.

איך אני עושה הגבלה לזמן לגלישת הנאה, זמן לגלישת התקדמות בחיים וזמן לדברים אחרים שיקדמו אותי? אני שעות שומע מוזיקה וקורא כתבות ומשתף תכנים... שעות רבות מאוד...

אני מבין שיש סדרי עדיפויות הגיוניים וטובים לי אבל אני מתעצל ולא מצליח להתנתק ובוחר נטו לעשות מה שגורם לי להנאה אבל אחר כך אני כואב את ההתקדמות בחיים שהיא איטית ויכלה להיות מהירה יותר...
לצפיה ב-'מאז שאיבדתי עניין בתכני תפוז והחלפתי'
מאז שאיבדתי עניין בתכני תפוז והחלפתי
15/01/2017 | 04:37
1
54
את חיי האינטרנט בחיים חיצוניים אני הרבה יותר מסופקת. אינטרנט זה תחליף אינסטנט וזהו. אם חברה שלי לא הייתה מנהלת פורום לא הייתי גולשת פה בכלל
לצפיה ב-'לא מפרטת על חיי הפרטיים אז לא לשאול אותי שאלות'
לא מפרטת על חיי הפרטיים אז לא לשאול אותי שאלות
15/01/2017 | 04:38
15
לצפיה ב-'שלום'
שלום
15/01/2017 | 13:59
27
כסף אינו העיקר בחיים. גם הרוח חשובה. בעזרת האינטרנט אפשר להתפתח בכל מיני תחומים, גם אמנותית, גם מעשית וגם אינטלקטואלית. האינטרנט כלי מצוין וכדאי לנצל את מעלותיו. יש עוד מקורות שונים ומגוונים לרכישת ידע ועניין שמפתחים ומקדמים.
 
לצפיה ב-'הרופאה הזאת הרסה לי '
הרופאה הזאת הרסה לי
12/01/2017 | 01:20
22
119
 את החיים 
אין לי יום שאני לא חושבת איך הרסה אותי 
לא היה צורך לתרופות שנתנה לי ובכמות שנתנה לי היא יצאה לפנסיה אבל לקחה את כל החלומות שלי 
הכדורים פגעו בי העברתיהשתלת מפרקים זה כואב בנפש 
לצפיה ב-'יש בתי חולים '
יש בתי חולים
12/01/2017 | 01:44
3
68
גרועים
ולגבי המבוגר הסוטה
אני מבינה שהוא רק גרם לי נזק
הוא סתם חרטא
והשאיר אותי במצב יותר גרוע ממה שהייתי
וכל הזמן היה אומר שהוא נמשך אליי
את מבינה את העולם כולן חרא גן זקנים
לחשוב שנשארתי הם אותן בעיות
ועוד פלוס נזק עצום .
אין לי מזל בחיים
כל מי שנראה כמו מלאך בהתחלה הופך לזאב
כמו המבוגר .
אבל ברוך שפטרנו מתאים לי שהגה ביד שלי זה החיים שלי
רק צריך להתאושש והכל יהיה טוב .
אושלא
הרופאה שהרסה אותי היית מנהלת מחלקה לילדים
רק תזהרו מרופאים .
מאנשים שרוצים לעזור לכם במרכאות .
בסוף אני לבד עם הבעיות
לא יודעת עם בא לי לכתוב פה יותר
גם בגלל המבוגר המטומטם שהם אני יספר לכם הוא שרוט לגמרי .
לצפיה ב-'רוצה לנסות לדבר על זה?'
רוצה לנסות לדבר על זה?
12/01/2017 | 10:55
2
71
מי פגע בך? לא הבנתי מה הוא עשה.
וגם אם הוא עשה, זו בעיה שלו. תרחיקי ממך.
את צודקת, תמיד יהיו אנשים חארות. ולצערנו גם רופאים שטועים. 
ולגבי בתי חולים-גם על זה דיברתי לא מזמן. ידיד שלי התעצבן על איך שהתייחסו אליי במיון, והסברתי לו, שהוא לא צריך להתעצבן. כל המערכות כאן כושלות, ובגלל זה הרפואה נראית ככה. לא מבטיחה, לא מרפאת. 
זה לא אשמת הברגים שבמערכת. 
 
לצפיה ב-'את חייה ???'
את חייה ???
12/01/2017 | 15:09
1
78
את לא רוח רפאים נכון ?
איזה כייף את חייה
אני אפרט בהמשך היה לי לילה נורא
לצפיה ב-'מממ'
מממ
12/01/2017 | 22:56
62
לרוחות אין קליטה של ווי פיי...
ולגבי המשפט השני שכתבת אני חולקת על דעתך.
ותנוחי קצת, תכתבי כשתוכלי...
מה שהיה עבר...
לצפיה ב-'אז ככה '
אז ככה
13/01/2017 | 01:08
14
70
אני רוצה לדבר על המצב 
עובדת סוציאלית קופת חולים אמר לא עוסק עם בעיות נפשיות 
גם הרווחה .
רק תחנה בריאות הנפש 
בבריאות הנפש לא מטפלים בי כבר כי הם החליטו שאני במחלה שאין לי אני לא יחזור אז אני חייבת לקחת תרופות למחלה שאין לי או שאני לא מטופלת אצלה.
וכך המצב .
משרד הבריאות לא מוכן שאני יעשה החמרה מצב דרכו .
ביטוח לאומי סיכון כל המאבק של החיים שלי בשביל לקבל 40אחוז 
לא יודעת אם שווה להחמיר .
וכך נשארתי במצב הזה .
בקיצור אני הבלגן שם רק בגלל האבחנה מוטעת אחד מרופא 
לצפיה ב-''
13/01/2017 | 12:57
31
לצפיה ב-'תחנה של בריאות הנפש'
תחנה של בריאות הנפש
14/01/2017 | 13:20
10
46
גם לי עשו מה שעשו לך.
מסרבים לטפל בי אלא אם אני אקח כדורים.
וגם ככה, זה רק עו"סית, אין שם פסיכולוג, יש פסיכיאטר ואותה.
אני בדיוק מבררת לגבי חוקיות העניין. יש עמותה שנקראת "עמותת מגן לזכויות אנוש". פניתי אליהם הם אמורים לחזורים אליי בקרוב. אם תרצי אני אעדכן אותך.
לפי חוק זכויות החולה, הרופא חייב לקבל מטופל, גם אם הוא מסרב לטיפול מסוים-הוא צריך לתת לו אלטרנטיבות. 
לא הבנתי את ההקשר לטיפול הנפשי. ולכן אני מנסה לברר.
מישהי אמרה לי להגיד להם שאני לוקחת כדורים למרות שלא, ואז כן לקבל טיפול. 
אבל זה יוצר חשש, אם זו המגמה שלהם, לתת כדורים ולשלוח אותך לדרכך. אז גם בשיחות ולי הם יקצרו וידונו רק בזה...
אני משווה אותך אליי, ויכולה רק לחבק מרחוק. אין לי עוד מה להגיד, מבינה את התסכול שלך. הלוואי והיה לי פתרון.
 
לצפיה ב-'עמותת מגן לזכויות אנוש = סיינטולוגיה'
עמותת מגן לזכויות אנוש = סיינטולוגיה
14/01/2017 | 19:07
9
41
להיזהר.
לצפיה ב-'באמת?'
באמת?
14/01/2017 | 19:53
3
43
לא הצלחתי להבין את זה מהאתר שלהם. 
הם אמורים לחזור אליי ביום ראשון או שני. אני אנסה לגשש יותר. 
פשוט כתבתי בגוגל מה שקרה לי, עם הסירוב לתת טיפול בלי תרופות. 
והגעתי לכתבה שהציגה בדיוק את אותה בעיה עם תחנה של בריאות הנפש בחיפה. 
והיה כתוב שמי שעזרה לבחורה במאבק הייתה העמותה הזאת, לכן פניתי אליהם, לבירור מה לעשות. 
אני אגשש יותר לראות בדיוק מה זה...
 
תודה
לצפיה ב-'נראה לך שהם יכתבו את זה באתר שלהם? '
נראה לך שהם יכתבו את זה באתר שלהם?
15/01/2017 | 01:23
33
מן הסתם הם פועלים בדרכים סמויות. כבר השתתפתי בלא  מעט  דיונים על זה.  
לצפיה ב-'אפילו כן כתבו את זה באתר שלהם '
אפילו כן כתבו את זה באתר שלהם
15/01/2017 | 01:25
1
34
http://www.cchr.org.il/אודות_עמותת_מגן_לזכויות_אנוש
לצפיה ב-'מצטערת, לא יודעת לתת קישור מהנייד'
מצטערת, לא יודעת לתת קישור מהנייד
15/01/2017 | 01:27
30
אז תקלידי בגוגל את שם העמותה + המילה סיינטולוגיה.
לצפיה ב-'איך הגעת למסקנה הזאת '
איך הגעת למסקנה הזאת
14/01/2017 | 21:51
4
41
 
כאילו זה משהו ידוע 
הוא זה דעה שלך .
לצפיה ב-'ידוע אולי'
ידוע אולי
14/01/2017 | 21:54
2
46
אבל לא לי כנראה...
אני אחפש את הכתבה ואשלח לך קישור...
זה פשוט לא בסדר מה שהרופאים עושים. אסור להתנות טיפול במתן תרופות. 
 
לצפיה ב-'טוב '
טוב
16/01/2017 | 00:57
1
15
זה מורכב הסיפור 
בהתחלה גם שלקחתי תרופה אז הוא לא מוכן לתת לי
ואז האישפוז יום ואז האבחון המועטה 
ואז חזרה לבריאות הנפש ולא מוכן לטפל בי 
כי אני לא מסכימה לקחת תרופות לפי הבחנה שלהם .
לצפיה ב-'אני רוצה להאמין'
אני רוצה להאמין
16/01/2017 | 02:00
15
אני רוצה להאמין שיש בך את הכוחות לפנות אליהם. ממה שהסבירו לי, צריך לבקש לדבר עם מנהל המראה, ולהסביר לו שאת רוצה/צריכה טיפול. אבל כרגע, מציעים לך אפשרות אחת וזה לא מתאים . זכותך לערער על ההחלטה שלהם ולבקש לראות עוד רופא שיאבחן.
(אני מדברת יפה, אבל לא מסוגלת לעשות את זה בעצמי. אנחנו במקום מאוד דומה, וגם שונה).
 
לצפיה ב-'חפשי בגוגל '
חפשי בגוגל
15/01/2017 | 01:21
37
על הקשר ביניהם.
לצפיה ב-'כאב יקרה,'
כאב יקרה,
14/01/2017 | 17:45
1
36
לדעתי עליך לקחת את כול האבחנות בכתב, וללכת איתן לפסיכיאטר פרטי. בנוסף - קחי מרופא המשפחה סיכום  רפואי על  מחלותייך הפיזיות. כתבת שיש לך לופוס, וזו מחלה שצריכה טיפול מוקפד.
פסיכיאטר הוא גם רופא, ואולי יעשה סדר בבלגן. שווה לשלם פעם אחת פרטי בשביל לקבל טיפול נכון. ואם יש לך ביטוח מושלם כלשהו, תקבלי החזר על חלק מהתשלום.
לצפיה ב-'הלכתי לפכיאטר פרטי '
הלכתי לפכיאטר פרטי
16/01/2017 | 01:06
19
והוא אכן אמר שלפי דעתו אין לי סיזפרורניה.
אבל תחנה בריאות הנפש לא מוכנה לקבל את האבחנה אני סיפרונית וצריכה לקחת תרופות של המחלה הזאת .
גם ככה תחנה בריאות הנפש לא היית מוכנה להביא לי שום טיפול חוץ מתרופות .
המצב מבולבל .

לצפיה ב-'לחפש סוף לכאב'
לחפש סוף לכאב
13/01/2017 | 16:12
48
היי יקרה...

כמה בטח מכעיסה אותך התחושה הזאת שבהינף יד אחת אדם יכול לחרוץ גורל לאדם אחר..
כמה מייאש לחיות בידיעה הזאת שלא רק אנחנו יכולים לשלוט בחיים שלנו..  להחליט כיצד הם יתנהלו, לקבל את מה ש*אנחנו* רוצים ולא מה שאחרים כופים עלינו.. וכך גם אולי עם האנשים שפוגשים בדרך, שמכירים לראשונה, לא תמיד יודעים מה נגלה עליהם בסוף..וגם כאשר מנסים להמשיך קדימה, לפעמים הם עדיין נמצאים שם בתודעה באיזה מקום.. משאירים את חותמם.. ובנוסף לכל, נראה שזה ממש מתסכל אותך שהגופים שאמורים להקל על המצב, על הנזק העצום שאת מרגישה שנעשה.. לפעמים רק עושים את ההפך או אולי אפילו מסבכים יותר.. ונשמע שאת מרגישה שזה מלווה אותך יום-יום, נפשית ופיזית..
ואולי הכאב הגדול ביותר הוא המחשבה שלולא הרופאה, הכל היה יכול להיות אחרת ...
 
יקרה, רוצים שתדעי שאת לא צריכה להיות בזה לבד.. אנחנו פה בדיוק למטרה שכתבת למעלה, כדי לדבר על המצב.. להיות לך לאוזן קשבת, לשמוע על המשך ההתמודדויות שלך מול המוסדות והעומס הנפשי שייתכן וקצת מעיק.. ואולי אפילו ננסה למצוא יחד דרך חדשה לחלומות שלך... 
 
שולחים לך חיבוק גדול
 
לצפיה ב-'לא קמתי מאתמול בלילה '
לא קמתי מאתמול בלילה
15/01/2017 | 17:10
31
מהמיטה 
רק לא מזמן לשירותים
וחזרתי 
לא אכלתי לא שתית ולא צחצחתי שיניים
בא לי רק למות 
לצפיה ב-'מתי יבינו שדיכאון זה לא קשור למוח '
מתי יבינו שדיכאון זה לא קשור למוח
16/01/2017 | 00:39
24
כל התרופות האלה סיוט בלאות המוח שלי בסדר גמור
די לטפל הכדורים זה הזוי
כל בנאדם ישר כך כדוריםמ
לצפיה ב-'בטחון עצמי וחשק לחיים'
בטחון עצמי וחשק לחיים
11/01/2017 | 19:50
1
74
לאחרונה אני מרגישה שהבטחון העצמי שלי בתחתית
אני פשוט מרגישה אפסית
שאין לי יכולות לעשות דברים שאני מאד רוצה/אוהבת
אני מקוה להתבדות בקטע הזה ושהחיים יפתיעו אותי בהמשך
אני מתחילה "לרדת מהעץ" של כל השאיפות שהיו לי  רוב חיי, ולהתחיל להתנחם בכך שיש לי קורת גג, אוכל, אמא שדואגת לי...וזהו זה מרגיש לי מספיק לבינתיים
למרות זאת עדיין יש את החלק בי שרוצה מאד להצליח במשהו בחיים
נקוה לטוב
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:41
16
אדם יכול בקלות לאהוב את עצמו כי הכי קרוב לעצמו מכל הבחינות. אם אינך בטוחה שתצליחי, התרכזי בעתיד וחפשי דרכים חדשות לשפר אותו. תכנני את המעשים ואת העתיד. אהבי את עצמך בזכות הדברים שאת עושה ואוהבת. עשי בזמן הפנוי דברים שאת אוהבת, מלאי את חייך בתכנים שמעניינים אותך ומצאי לך תחביבים שחשובים לך. כך גם תוכלי לפתח לך הכרה חדשה לאישיותך כאדם.
 
לצפיה ב-'מתחילה לאבד תקוה'
מתחילה לאבד תקוה
13/01/2017 | 14:38
1
63
בקשר לחיים
בקשר להחלמה שלי
בקשר למציאת בן זוג
והכל ביחד..
מה יהיה הסוף? איך קמים מכאן? 
אלוהים תעזורררר לי
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:37
15
כמעט תמיד יש תקווה, החיים מורכבים ואפשר למצוא בהם הרבה טוב, אפשרויות טובות ושינויים לטובה. מחלה גופנית גורמת סבל פיזי קשה להתמודדות באופן אובייקטיבי, אבל למזלנו הרפואה מספיק מתקדמת לעזור לנו וחשוב גם לנהל חיים בריאים ונכונים. מוצאים חברים כשיש התאמה באופי שיוצרת אהבה, כדאי להשתתף במסגרות שמעניינות אותנו ושם למצוא אנשים עם עניין משותף ולהתחבר אתם. צריך להאמין בכוחות עצמנו ולא להתייאש. לאדם הרבה כוחות. אהבי את עצמך ואת החיים ופעלי באמונה, היי חיובית.
לצפיה ב-'קשה לי כרגע.'
קשה לי כרגע.
14/01/2017 | 12:06
1
57
קשה. בודד. אבוד.
ולא יכולה לאבד תקווה כי זה לא בא בחשבון.
אבל קשה, וצריכה יד מכוונת ויד מלטפת ועוד כמה ידיים שיחזיקו אותי כי לי קשה כרגע.
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:32
15
אדם זקוק לחיי חברה ואהבה מאנשים אחרים, וגם לחיים פרטיים שבהם יאהב את עצמו וישקיע בעצמו. נכון שלא רצוי לאבד תקווה, צריך להמשיך לחפש דרכים ולעשות בכוחות עצמיים כדי לשפר את המצב. אדם יצור חברתי ונוטה ליצור קשרים, וכמעט תמיד יימצאו אנשים שידעו לאהוב אותנו ולהעריך את מעלותינו. יש ללמוד מטעויות העבר ולחפש דרכים חדשות וחכמות לשפר את העתיד, ולזכור שהעתיד הוא החשוב ולא העבר. אשמח לנסות לעזור לך, אבל זכרי שככל שאדם עוזר לעצמו יותר נוטים לעזור לו.
לצפיה ב-'טיפול קבוצתי'
טיפול קבוצתי
14/01/2017 | 10:15
32
לחברי הפורום שלום :)
איפה אפשר למצוא ,באזור בין חדרה לנתניה טיפול קבוצתי?.
תודה.
לצפיה ב-'כששיחת טלפון עם ידיד לא מוצלחת'
כששיחת טלפון עם ידיד לא מוצלחת
14/01/2017 | 08:16
43
כשהתמונות שלי יפות בפייסבוק
ואני מקבל ממנו לייק עם סמיילי של ריגוש
וכשמילות מחמא מפוזרות בין שנינו באינבוקס
והכל באוירה ידידותית למרות שהוא מעוניין בי יותר אבל מכבד את רצוני
וההתכתבויות אין בקטע של מוצי פוצי

ואני מצלצל אליו כי הוא ביקש
ולא ישנתי בלילה
אני מסטול
לא שתיתי מספיק מים והקול צרוד
ואני לא באווירה כל כך של מוצי פוצי אבל מנסה קצת להיות
ואנחנו מדברים
ואני מראה במעט צדדים בוגרים בי או שהקול שלי מסגיר את הבגרות ללא קשר רב לתוכן
והוא שם אותי על רמקול וטוען שהוא לבד למרות שאני לא יודע אם להאמין לו
ויש לי הרגשה שלא יצאתי טוב בשיחה
כי אחרי 8 וחצי דקות הוא טוען שהוא עולה לישון ושאתקשר בערב (בערב לא יכול ספציפית היום)
ויש מקרים שאני נוטה להאמין אבל זה לא המקרה
הוא לא עייף
ואולי אני על רמקול לא באתי טוב לחברים שלו
ואולי דברתי יותר מידי על עצמי
ואולי הוא בסך הכל בן 24-25 ואני קצת גדול עליו
או שפשוט אנחנו לא מספיק בקשר קרוב שהוא יצליח להבין ולהכיל אותי מעבר לעטיפה היפה שהוא רואה בי

אז מה שעשיתי הוא להתקשר להירושימה מהפורום
אישה מעניינת. מחוספסת. גדולה ממני ואני אוהב את זה אני מתחבר בדרך כלל לגדולות ממני. יש לי ולה מכנים משותפים ... ואין הרבה סודות היא יודעת שאני פסיכי כי אני כותב פה ואני יודע שהיא... בקטע טוב גם פסיכית ואנחנו נהנים מהקשר.. ומדברים. וצוחקים... ורציניים... ומרכלים... למרות שיש לה קטעים... אבל הרגשתי ממש צורך לשוחח איתה.. כדי להרגיש טוב עם עצמי שיש מישהי שקצת יותר יכולה להכיל אותי.. לכפר על השיחה עם הצעיר שלא מכיר אותי לעומק מלבד העטיפה היפה שהוא רואה בי למרות שזיהיתי שהוא אינטלגנטי..  ועם הירושימה הרגשתי שאולי השיחה בינינו תזרום יותר ובפרט שעכשיו יש לי מצפון על השיחה הקודמת אז רציתי להרגיש שיש מישהי שיכולה עכשיו לדבר איתי ושנינו באותה רמה ושנינו פסיכים ואין פה סוד בניגוד למסיכה שיש לי במקום עבודה או אם אנשים שלא מכירים אותי ... ו תא קולי.

היא אולי ישנה. לא יודע. תא קולי.
אז הירושימה יקרה: נדבר מתישהו.
נייק

וכן, הרגשתי צורך לחלוק עם כולם את הפוסט הזה ולא בהודעה פרטית.
לצפיה ב-'לסה"ר...עזרה!'
לסה"ר...עזרה!
12/01/2017 | 06:41
7
113
שלום רב לסה"ר  ולכולם.... אז ככה: אני 100 אחוז סטרייט/הטרוסקסואל. זאת אומרת מאז שאני זוכר את עצמי נמשכתי מינית לנשים. כבר בערך בגיל 3 וחצי 4 היה לי ברור שאני נמשך מינית לנשים בלבד! אני כיום בגיל 33 ושכבתי עם יותר ממאה חמישים בחורות. עבורי סקס עם בחורה יפה זו ההנאה הכי גדולה בחיים. אני גם בנוסף לכך בעל יצר מיני מאוד גבוה ומתגרה בקלות מבחורה יפה. מה גם שמעולם לא חוויתי אפילו חצי אחוז משיכה הומוסקסואלית לגברים. עכשיו הבעיה בכול הסיפור הזה, שלאחרונה נתקלתי במידע באופן מקרי באינטרנט, שטוען שעל פי מחקרים מדעיים אין דבר כזה 100% אחוז סטרייט. הרמתי גבה לנוכח הקביעה הזאת שנשמעה לי תמוהה. נעשיתי אובססיבי והחלתי לחקור את הנושא יותר לעומקו, ונתקלתי במידע נוסף שהצליח לערער אותי עוד יותר. כתבה במאקו שטענה שהומופובים הם בעצם הומואים, לפחות אחוז גדול מהם, וזה עוד יותר תיסבך לי את המוח וקשה לי לעכל את הקשקוש הזה בראש שלי. למרות שטענו שם שמדובר במחקר מדעי שבלתי ניתן להפריכו... ואני קצת הומופוב. לא שונא הומואים אלא נגעל מהם. גם הגעתי לדוחות קינסי או סולם קינסי שגם טען שיש סקאלת מיניות.. רצף מיניות באדם והוא הציג זאת במספרים: ש0 הוא סטרייט מוחלט. ו6 הוא הומו סקסואל מוחלט. השאר הם איפשהו באמצע.  עכשיו אני שואל את עצמי וגם אותכם, איך ייתכן שהטענה הזאת יכולה להיות נכונה, אם אני בעצמי 100%סטרייט? עכשיו נוצרה בעיה נוספת בגלל שנחשפתי למידע הזה, אני חלילה לא פוחד להימשך פתאום לגברים כי אין שום סיכוי בעולם שזה יקרה, אלא אני פוחד פתאום שאפסיק להימשך מינית לנשים, וזה מוציא אותי מדעתי. האם אני מפתח סוג מסוים של אוסידי? הייתי מוסיף לך קישור לכתבה כדיי לקבל את הדעה שלך, אך אני גולש מהאייפון. אתה יכול לרשום בגוגל האם הומופובים הם בעצם הומואים ותגיע לכתבה אם תרצה כמובן. ובכלל נתקלתי בכתבה שאומרת שרק 30% אחוז מהאנשים הם 100% סטרייטים.  אז אני שוב אשאל: איך לעזאזל ייתכן שהמדע כול כך טועה, כשהוא משער שרק 30% אחוז מהאנשים הם סטרייטים מוחלטים, בזמן שאני בעצמי מאה אחוז סטרייט, ואני משוכנע שגם עוד מיליוני אנשים במדינה הם מאה אחוז סטרייטים. בגדול, אני מצטער שנחשפתי למידע הזה, זה סתם תיסבך לי את המוח וגורם לי לחרדת ביצוע בסקס הבא שלי. ואני מאוד חושש שזה יצור אצלי מחסום פסיכולוגי באינטימיות עם נשים, וחרדת ביצוע. {דבר שמעולם לא קרה לי}  אני דיי במצוקה נפשית. איך אני מניח למחשבות האלו? ואיך לחזור לעצמי? ובכלל מה אתם חושבים על התאוריות המדעיות האלו שנשמעות לי מאוד מופרכות? אשמח לשמוע את דעתכם ותגובתכם  בנושא. תודה מראש.
לצפיה ב-'נזילות מינית'
נזילות מינית
12/01/2017 | 10:52
2
69
קודם כל, תקח אוויר :)
לא כל מה שקוראים זה מה שקורה...
הנה כמה מאמרים שיכולים אולי להרגיע אותך, או לתת לך הסתכלות שונה מעט.
 
 
כאן הייתי מתרכזת בנושא הנזילות המינית. מכל התאוריות על מיניות ומשיכה בין המינים או בתוך עצמם, לזו הכי התחברתי. 
האדם הוא דינמי ומשתנה, הסביבה משתנה, הסביבה משתנה. מה שיש לך כרגע-קיים כרגע. עוד רגע, דברים יכולים להשתנות. ואני מאמינה שאם ישתנו זה כי זה מה שמתאים לך באותו רגע. 
להתחיל לחשוב על מה יהיה, גם אלוהים התייאש מזה... תחשוב מה יש לך. ותזכור שדברים יכולים להשתנות. 
לצערנו, אין מספיק מחקרים בנושא הזהויות המיניות-לפחות יש פחות ממה שצריך. ויכול להיות שזה נובע בגלל תפיסות דומות לשלך, הומופוביות, חששות, פחד משינוי תפיסתי ותרבותי.
ההבדל לדעתי בין העולם הישן והחדש- זה הפתיחות. דברים כאלו היו קיימים מאז שהאדם קיים. אפשר לראות את זה בתקופות שונות, כשהיה חופש מיני אחר, זה היה מקובל, והיום דווקא פחות.
 
יש עוד מאמר, אני פשוט לא מוצאת אותו כרגע, שגם מדבר על זה.
כמו שאתה יכול להמשך לאישה אחת וכמה ימים אחרי זה לא להבין מה מצאת בה, הכל משתנה. גם אנחנו והמשיכות שלנו. 
הפחד שלך, בעיניי, נובע אולי מחוסר ידע ואולי מתרבות שמכחישה את היצרים שלה (התרבות שלנו), אולי מחינוך שיש משהו אחד ונכון.
 
אני לא סבורה שיש אמת אחת. אני סבורה שאנחנו משתנים, שהכל סביבנו משתנה. כמו שהכל סביבנו משתנה, גם הנטיות שלנו יכולות להשתנות, וגם המשיכה. 
אני הייתי עוצרת לרגע, לוקחת אוויר וחושבת למה זה מפחיד אותך? כרגע אתה במקום אחר, אז אתה מפחד מהפחד, לא מהמציאות. מפחד מהמחשבה. אולי, יום יבוא ותבין שהמציאות לא מפחידה כמו המחשבה.
לפחות לא בנושאים של מיניות.
 
מקווה שעזרתי מעט.
אם אמצא את המאמר השני אשלח לך קישור.
 
 
לצפיה ב-'צר לי'
צר לי
12/01/2017 | 12:45
1
53
צר לי שאתה חושב ככה.
אני לא אכנס לדיון בנושא, כי זה יהיה לא מכבד. 
אסביר רק שאני סטרייטית ב100%. נכון להיום. 
כמו שהיום אתה יכול לאהוב בנאדם ומחר אולי כבר לא. זו הכוונה שלי שהחיים משתנים, ואיתם גם האהבות והרצונות שלנו. 
אני מאמינה לחוקרים שהקדישו את החייהם למחקרים שונים. במסגרת התואר שלי למדתי הרבה בנושא מגדר וזהות מינית, והספקתי לגבש דעה אחרי שקראתי אין ספור מאמרים ומחקרים בנושא. 
זוהי דעתי. גם משיכה מינית יכולה להשתנות. לדעתי היא לא קשורה למגדר, קשורה לכימיה שנוצרת במהלך מפגש בין אנשים. 
חשבתי, שאעזור לך להרגע מהחרדה שלך. שאוכל להראות לך דברים אחרים לרגע.
עצוב לי לשמוע שבנאדם "נגעל" (כדבריך) מאנשים אחרים. אתה יכול לראות שהרבה זמן לא הגבתי כאן בפורום, אני בעיקר קוראת לאחרונה. 
בהודעה הזאת חשתי מעט פגיעה, ואולי גם תסכול שנובע מחוסר הבנה מצידך. 
זה מה שחשבתי.
אולי טעיתי. 
המאמרים האלו טוענים בעיקר שאין כזה דבר הומו ולסבית כדבריך, אז אולי כדאי שתקרא את המאמר לפני שאתה מגיב. הם מדברים על מיניות ומשיכה מינית, ולדעתי אפילו נמנעים מהגדרות.
חשבתי שאם תפריד את ההגדרה מהחשיבה שלך, יהיה לך יותר קל להתגבר על ה"חרדה" שלך שציינת. שתבין שזה לא באמת עניין של הגדרה, זה עניין תפיסתי מיידי ומשיכתי מיידי. 
לדעתי, משיכה מסוימת לא מגדירה את הזהות המינית שלך. אתה מגדיר אותה או החברה. עם הצורך לתת הגדרות. לי לא ברור למה צריך להגדיר מה שהוא משתנה.
אם אני עוצרת ומנסה לראות את זה ממקום אחר- למה לך להיות חרד ממה שלא קיים? כרגע לפי מה שאתה אומר, אתה נמשך לבחורות שזה מה שאתה חושב שנכון בשבילך. אז מה הבעיה בעצם?
הבעיה שיש אנשים שזה משתנה אצלהם? אז מה, יש אנשים. אתה לא שם כרגע.
 
 
יש לי המון מה להגיד בנושא, אבל לא יכולה להגיב למי שמזלזל בתגובה שלי ובידע שצברתי. אני חושבת שראוי, אם שאלת שאלה, גם להיות פתוח לקבל תשובות שאולי שונות מדעתך. סה"כ זו הייתה מטרת ההודעה שכתבת. רצית עזרה והסתכלות על דברים. 
לי עוזר ש"מגמדים" לי את הבעיה, את החרדה. ניסיתי לעזור לך בדרך שעוזרת לי כי זו הדרך שאני מכירה. זה בסדר גם לא להסכים או ל לקבל את התפיסה שלי.
כמו שכתבתי, יש הרבה אנשים וכל אחד שונה, והכל גם משתנה. 
 
בהצלחה
 
לצפיה ב-'זה רחוק מלהיקרא מדע'
זה רחוק מלהיקרא מדע
12/01/2017 | 13:30
42
למחקרים הללו, אין שום תוקף מדעי... יש מילארדי אנשים בעולם, והמחקרים האלו בדקו כמה עשרות או מאות אנשים והשליכו את הממצאים הפסאודו מדעיים הללו, על כלל האוכולוסיה, בעוד המציאות היא שכשזה נוגע למיניות האדם אין באמת אמצע. יש רק שחור או לבן. או שבן אדם הוא סטרייט מוחלט או שהוא הומו מוחלט...הטרוסקסיזם. כשיחקרו את כול המיליארדים שרובם המוחץ הם סטרייטים מוחלטים, אז ורק אז אפשר להגיע למסקנה מדעית אמיתית. חוץ מזה ישנם גם מחקרים מדעיים רבים שטוענים שהומואים והלסביות הם רק 5% אחוז מכלל האוכלוסיה העולמית. כול השאר הם סטרייטים. חוץ מזה אני גם לא מאמין במושג בי סקסואל. בי סקסואל זה הומו בארון.
לצפיה ב-'יותר מ 150 בחורות??? מה זה איך הם הסכימו לשכב איתך בפגישה '
יותר מ 150 בחורות??? מה זה איך הם הסכימו לשכב איתך בפגישה
16/01/2017 | 05:10
23
ראשונה????
אתה כזה חתיך?
לצפיה ב-'אפשר לתת לך את התואר...'
אפשר לתת לך את התואר...
17/01/2017 | 15:43
16
רב שגל...
אז כתבו!את מי זה מעניין?!
חוצמזה,רב שגל כמוך לא צריך להשפיע עליו יותר מדי...
 
 
לצפיה ב-'סה"ר תתביישו לעצמכם שככה התעלמתם מהודעתי...'
סה"ר תתביישו לעצמכם שככה התעלמתם מהודעתי...
18/01/2017 | 16:26
7
נכנסתי לפורום מתוך מצוקה נפשית, וביקשתי את תגובתכם ןפשוט התעלמתם.. גועל נפש.
לצפיה ב-'תחושה מערערת'
תחושה מערערת
18/01/2017 | 17:53
1
היי ספניקס יקר,
ניכר כמה שנושא האוריינטציה המינית מתסכל אותך, כמה שהבלבול והשאלות שהתעוררו כעת מטלטלים עבורך, כאילו משכו את הקרקע תחת הבסיס היציב והקבוע עליו ביססת את הזהות שלך, את האמונות שלך ביחס לעצמך ולעולם, ועכשיו אתה נותר עם גבה מורמת והרבה סימני שאלה שלא נותנים מנוח, לא מרפים ממך, מעין תחושה כזו של אובדן שליטה וחוסר אונים, כחורבן של מה שהכרת..
ראשית, אולי יקל עליך לחשוב שבמחקרים מדעיים באופן כללי, מדובר בהשערות ותיאוריות – ובתימוכין או הפרכות לתיאוריות האלו. אם יקל עליך, תוכל לראות במחקרים שציינת דוגמה לתאוריה אחת, מיני רבות, לא בהכרח היחידה, ויתכנו גם זוויות אחרות להתייחסות למיניות. ובעוד שלא נוכל לקבוע האם המחקרים שקראת נכונים או טועים - אנחנו כן נבקש שכאן בפורום תשמר אווירה מכבדת, ושלא תהיה התייחסות לדעות, לתאוריות, למחקרים מדעיים ולאוכלוסיות שאינך מסכים איתם – בזלזול או בביטול (תגובות שעוברות על חוקי הפורום במובן הזה, נמחקו).
יקר, נשמע שבאיזשהו מקום, אתה מחפש ומבקש הרגעה, שיאשרו לך את הדברים שאתה מרגיש ביחס לעצמך, שהפורום ירגיע ויאשש את ההימצאות שלך במקום זה או אחר ביחס לזהות המינית שלך.. ובעוד אנחנו מבינים כמה שההיחשפות למחקרים האלו נחווית עבורך כמעוררת כעס ותסכול כי היא מערערת ידיעה מאד בסיסית ועמוקה שיש לך ביחס לעצמך – אולי אפשר גם לנסות ולחשוב מה במידע הזה מערער כל כך.. והאם זה באמת משנה או בעל השלכות עבורך, באופן אישי, כאדם, השאלה האם יש אנשים שהאוריינטציה המינית שלהם נמצאת על סקאלה, לעומת אנשים שהאוריינטציה המינית שלהם נמצאת בקצוות..
לצפיה ב-'הסלמה'
הסלמה
09/01/2017 | 15:56
9
112

אמנם, בזמן האחרון לא כתבתי בפורום, אבל ניסיתי לעקוב אחרי המתרחש. אצלי המצב מסלים מיום ליום ואני לא מצליחה להתמודד עם האובדן שחוויתי. בנוסף לכל זה אני מתמודדת גם עם אימי שממררת את חיי. אני ממשיכה להיות העבד שלה ואין לי אפשרות לומר לה "לא". למי שקורא את הדברים או שומע עליהם מאוד קשה להבין איך אין לי אפשרות להעמיד אותה בפני עובדה, אבל המצב הוא כזה. יום אחד היא כמעט היכתה אותי. אני חיה בטרור ורוצה לעזוב ויודעת שאני כלואה. אני גם לא קטינה כך שאין לי אפשרות לפנות לרשויות שיעזרו. אני אדם מבוגר עם שיקול דעת שכבול לטיפול באדם שמתדרדר מכל הבחינות.
לאבי זכרונו לברכה היה מכשיר חשמלי מסויים שפעל באופן חלקי (ז"א: ניתן היה להשתמש רק בחלק מהפונקציות שלו וזה הספיק לצרכים שלנו לאחר שלא באמת היינו זקוקים כבר לפונקציות האחרות). סליחה, אבל אני לא רוצה לפרט יותר מדי. כשאבי ז"ל היה עוד בחיים היא שיגעה אותו (בפרינציפ) לתקן את המכשיר (שוב, אף אחד מאיתנו לא היה זקוק לפונקציות הנוספות שלו) והוא סירב בטענה שאין צורך בכך ושזו גם סתם טרחה מיותרת ושתמשיך להשתמש במה שהמכשיר עוד מאפשר.

לפני מספר שבועות היא הביאה איזה דרעק שיתקן. הוא הגיע כמות שהוא כלומר, ללא כלי עבודה וגם אמר שהוא "כבר הרבה מאוד זמן לא מתעסק עם תיקון המכשירים הללו" (אצלי זה כבר העלה חשד). מהון להון הוא הלך "לבדוק" את המכשיר, גרם לקצר בבית וגם הרס את הפונקציות שעוד פעלו, שמאז גם הן לא עובדות. אמרתי לה את כל זה והיא התעלמה. בינתיים היא הושיבה אותו לקפה ועוגה (אחרי שהרס) וגם נתנה לו מתנה עבור אישתו (משהו שאבי יצר) כשיש לציין שהיא לא מכירה לא אותו ולא אותה. אח"כ הוא יצא שלא על-מנת לחזור. רק מאוחר יותר נפל לה האסימון שאותן פונקציות לא פועלות והיא התקשרה לצרוח עליו ולדבריה הבטיח לה לה מכשיר חדש (לא כמו המכשיר המקורי אלא מכשיר אחר שיש בו רק את הפונקציה שהוא עצמו הרס). כשהוא הלך אני אמרתי עליו שהוא נוכל והיא התקשרה אליו שוב לומר לו מה שאני אמרתי עליו. עכשיו הוא לא רוצה להביא לה את המכשיר שהבטיח לה. אצלי זה מחזק את כל מה שאמרתי עליו כי אני אומרת (לעצמי) שאם הוא הבטיח לה-שיעמוד בדיבורו כי אני לא צד בעניין בכלל.
 
לאחר כל זה פניתי למעבדה אחרת שלקחה את המכשיר לבדיקה וגם איתרה את הבעיה שהוא לא ידע מהי בכלל. בינתיים קיבלתי החלטה שלא לתקן מכיוון שמדובר בבעיה מורכבת. היא מתעללת בי מאז לאור העובדה שהבדיקה שלהם היתה כרוכה בתשלום ואני עוברת מאז כל יום שבעת מדורי גיהנום. היא גם התקשרה לנוכל הזה כדי לספר לו על כך ששילמתי על הבדיקה וטענה שאמר לה שזה לא אמור לעלות.
היא גם עירבה את עוה"ד שלה כדי שתאמר לי שהם לא אמורים לחייב אותי והסברתי לה שהובטח לי שאם אקנה דרכם מכשיר חדש הם יורידו חלק מסכום הבדיקה ממחיר המכשיר (והיא הסכימה שזה הוגן). היא משגעת את כל העולם ובעיקר אותי. יש דברים שאני לא רוצה שהמשפחה המורחבת תדע והיא מאיימת עלי שתספר להם (גם קודם היא סיפרה בניגוד לרצוני, אבל עכשיו היא עושה זאת כנקמה). היא מתזזת אותי ומטריחה אותי גם כך ועכשיו היא שמה לה למטרה לעשות "וידוא הריגה". אין לי אף אחד בעולם הזה. היא משניאה אותי על המשפחה שלה ומבודדת אותי מכל העולם.
הגעתי למצב שיש ימים שאני מתפללת שארדם ולא אתעורר (אל תשלחו בעקבותיי משטרה, אני לא אתאבד. אני לא אעשה משהו אקטיבי).
 
היא היתה אמורה לקבל עזרה מהבט"ל, אבל לעת עתה דחתה את העזרה שחברת הסיעוד הציעה ועכשיו אני בהמתנה לראות מה יהיה עם זה (היא רוצה שהכל יהיה בתנאים שלה). שוב, עזרה בבית לא תעזור לי כי עדיין אצטרך לקחת אותה ממקום למקום כל אימת שהיא תצטרך. 
 
אז אני נאלצת לשמוע את צרחות האימים שלה ואת הטענות הבלתי פוסקות שלה על כל דבר. כל פעם שאני עושה עבורה כל מיני דברים היא רק מתלוננת.
 
אני כ"כ מתגעגעת לאבא שלי ולא מסוגלת לקלוט איך כשאני כ"כ זקוקה לו-הוא לא כאן. אני חשה שאני כישלון בגלל שאני לא מסוגלת להתמודד יותר ובגלל שאין לי עוד במה להיאחז.
 
 
לצפיה ב-'סליחה על השאלה'
סליחה על השאלה
09/01/2017 | 18:49
1
66
למה את לא עוזבת ועוברת לגור לבד? כאילו עם כל הכבוד נשמע שהיא לא מבינה שהיא נסעדת על ידך ומסרבת להיות סעודה על ידי אחרים. אני מציעה אולי להתייעץ עם שרותי הרווחה לראות איך הם יכולים לעזור...
לצפיה ב-'שאמי,'
שאמי,
09/01/2017 | 20:02
66
היא צריכה עזרה מסביב לשעון (גם בכל מיני מטלות בבית) ובלקחיתה לבדיקות, קניות ועוד. היא לא נוהגת ובקושי שמתפקדת לבד. גם הכנסת עובדת זרה לא תעזור כי היא לא תיסע איתה לבדיקות ולקניות באוטובוס ואז אני אצטרך להסיע את שתיהן (גם בשביל לעזור בקניה עצמה וגם בשביל לסחוב את הקניות). שירותי הרווחה כבר מעורבים ונראה שגם הם לא כבר כ"כ יודעים איך להתמודד איתה. אגב, מעבר לעזרה שהם יכולים לתת עפ"י הקריטריונים של הביטוח הלאומי, הם לא מוסיפים כלום.
 
לצפיה ב-'על אובדן נוכח, ונוכחות מתנגשת'
על אובדן נוכח, ונוכחות מתנגשת
11/01/2017 | 14:11
39
שלום במבי יקרה
צר לי כל כך לשמוע על אביך, על תחושת האובדן שכל כך נוכחת ומורגשת בהעדרו.
נשמע שהוא היה גורם מייצב, משענת במלוא מובן המילה, במלוא משמעות האיזון והיציבות שהיא מקנה. ובהעדרו, נותרת מעין תחושה רעועה ומועדת לפורענות, תחושת של התדרדרות לצד המחסור הכואב בו, מחסור שהוא אולי כמו תהום שנותרת פעורה, כמו לבור ללא תחתית שנותר רק ליפול וליפול דרכה..
 
יקירה, אני מבינה כמה שהקשר עם אמא מורכב, פתולוגי בחוויה של שתיכן.. מבינה שהדינמיקות המשפחתיות בינכן קשות מאד לנשיאה, וכוללות לא מעט תחושות של כפייה, ניצול, ביקורתיות, התעמרות, תלות, השפלה, חוסר אונים.. תחושות של דחייה וסלידה מצד אחד, ומצד שני ככל שעוצמת הטרור קשה יותר, כך עוד יותר קשה להתנתק, עד שנוצרת מעין האחזות כמתוך חרדה, ולא מתוך קרבה..
נשמע שכוחות עצומים מופעלים עלייך שם, בבית הזה, ושמים אותך כמו בין הפטיש לסדן, כבולה לאמך במעין מחול אכזרי שבתוכו שתיכן פועלות כשבויות, כשחקניות שכפויות להוציא אל הפועל התפקיד שהוקצה להן מתוקף תפקידן כאם ובת..
 
במבי שלנו, אני מתארת לעצמי שזה יהיה מאד לא פשוט להתיר את הסבך, להכניס מרחק לקשר.. שזה יהיה תהליך ארוך מאד, הדרגתי מאד, ולא פשוט.. ואולי בינתיים, בעודך מסמנת לעצמך את הכיוון הכללי והמיוחל בראש ובלב, אפשר יהיה למצוא במעין נקודות משענת קטנות, עוגנים קטנים בחיים, שיעזרו לך לשמור על עצמך ועל תחושת השפיות.. עוגנים קטנים שאולי גם יפתחו חלונות קטנים בתהליך ביניכן, יזרימו חמצן נקי, יאפשרו מרחב נשימה.. אני מזמינה אותך להמשיך לחשוב ביחד ולשתף בעוגנים הקטנים האלו שאפשריים עבורך, במרווחי החמצן האלו שתוכלי אולי למצוא..
לצפיה ב-'כמוני כמוך - בדיוק!'
כמוני כמוך - בדיוק!
12/01/2017 | 01:00
5
51
אלוהים, איך זה יכול להיות שאנחנו כל כך דומות ובדיוק באותו בוץ?! יש מצב שאת אני ואני את?! יש לי תחושה שהסתננת אלי הביתה וכתבת בדיוק מה שקורה לי. תחזיקי מעמד. 
  
לצפיה ב-'ליידי באבא4 יקרה,'
ליידי באבא4 יקרה,
12/01/2017 | 10:18
4
54
מאוד מצער אותי שהחוויות שתארתי הן לא רק מנת חלקי. תוכלי לפרט קצת יותר ולספר על מה שאת עוברת ועל דרכי ההתמודדות שלך?. אני עוד לא מצאתי דרך לפתור את הבעיה. זה הרבה יותר מסובך ממה שנראה למתבונן מהצד.
שולחת לך חיבוק אמיץ ומאחלת לך שימים טובים יותר יגיעו במהרה.
לצפיה ב-'עדיף בפרטי '
עדיף בפרטי
13/01/2017 | 12:45
3
30
עדיף להתכתב על דברים כאלה באופן פרטי, ולא בפומבי על גבי הפורום. אז אם את מוכנה להתכתב באופן פרטי גם אני מוכנה. 
להשתמע 
לצפיה ב-'אני מוכנה'
אני מוכנה
13/01/2017 | 14:28
2
36
אני רק לא יודעת איך לראות מה המייל שלך.
לצפיה ב-'אני שולחת אלייך עכשיו מסרון'
אני שולחת אלייך עכשיו מסרון
14/01/2017 | 09:47
1
24
דרך מערכת המסרונים הפרטית של תפוז.
לצפיה ב-'ליידי באבא4,'
ליידי באבא4,
14/01/2017 | 14:29
31
שלחתי לך תגובה.
לצפיה ב-'הסיבה הכי טובה לא לשתות'
הסיבה הכי טובה לא לשתות
09/01/2017 | 19:48
5
81
חשבתי וחשבתי והבנתי שהסיבה העיקרית שבגללה אני לא רוצה לצאת היא שלא משנה באיזו שעה אני אחזור, או כמה שיכור אני אהיה, נהג המונית ירמה אותי. אני מקווה שסה"ר לא ימחקו את התגובה בגלל גזענות אבל זה קשור לזה שאני גר בירושלים, ושום נהג מונית יהודי לא עובד בשעות הלילה. הדרכים שלהם לרמות אותך רבות. יש אחד, ספציפי, שאני לא יודע את שמו אבל הוא עובד בשלוש, שכשנתתי לו שטרות של 100 הוא טען שאלה היו שטרות של 20. אחרים פשוט לוקחים בגלוי מחירים של כמה עשרות שקלים, או מוצאים תירוץ לא להפעיל את המונה כשאתה מבקש מהם. זה הדבר העיקרי שהורס לי את חוויית השתייה. יכול להיות שבגלל זה אני אף פעם לא מספיק שיכור כדי לא לדעת מה קורה אתי, כי בתת מודע אני יודע שאני אצטרך להתמודד עם מונית אחר כך.
אולי אני לא שואל פה את האנשים הנכונים, אבל למישהו או מישהי יש רעיון איך לפתור את הבעיה הזאת? גם בלי זה יש סיבות לא לשתות. הימים שאחרי שתייה הופכים יותר ויותר קשים. נדמה לי שגם הפאב עצמו לא טלית שכולה תכלת. הם איכשהו משכנעים אותי לאכול, מה שמוסיף עוד הרבה למחיר. אבל גם בלי לאכול, אני יודע שיש מיסוי גבוה במיוחד על אלכוהול ולכן המחיר תמיד גבוה. ואפילו אם לא היו כל הבעיות האלה, בשביל להשתכר כמו פעם אני צריך להיות נקי מהתרופות כמו פעם. ניסיתי מתישהו לרדת במינון של תרופת הלילה, ומצאתי את עצמי שוב מחפש שעות באינטרנט אחרי משהו איזוטרי.
כשאני מנסה לדמיין את גיבורי הסיפורים שלי, במדינה מושלמת שנהגי המוניות בה ישרים ואין בה מיסוי גבוה על אלכוהול, עדיין אני לא מסוגל לדמיין חוויית שכרות, והנגאובר נורמלי, כי אני לא יכול לדמיין אדם בלי תרופות.
לצפיה ב-'אולי אתה יכול לחפש מקום במרחק הליכה מהבית?'
אולי אתה יכול לחפש מקום במרחק הליכה מהבית?
10/01/2017 | 13:04
1
29
או להכין מראש שקית עם הסכום המדויק למונית.
לצפיה ב-'התנצלות על התגובה המאוחרת'
התנצלות על התגובה המאוחרת
11/01/2017 | 16:09
18
אני לא מכיר פאבים במרחק הליכה מהבית. מה גם שמכל ירושלים הגדולה, גבעת מרדכי כנראה מוקפת בשטחים לא מנוצלים, כך שיש כנראה רק שתי שכונות שאפשר להגיע אליהן ברגל, ואני בספק אם יש בהן פאבים שכונתיים.
בקשר לעצה לגבי השקית, כמו שכתבתי הם יכולים לגבות איזה מחיר שבא להם, כך ששקית לא תעזור.
אבל תודה בכל מקרה!
לצפיה ב-'מחירים'
מחירים
11/01/2017 | 13:41
1
31
היי יקר,
זו תחושה כל כך לא נעימה להרגיש שמנסים לרמות אותך, לנצל..
שאתה חייב להיות דרוך מאד, כדי שלא ידפקו אותך
כמה כעס ותסכול זה בטח מעלה מצד אחד, ומצד שני כמה שזה מכבה, מוריד את החשק, שוחק..
יקר, לצערי אין לי רעיונות איך אפשר להשפיע על הבחירה של אחרים לנהוג במוסריות, מתוך מצפון האחד כלפי השני.
אבל אולי מעבר לנסיון למצוא פתרונות פרקטיים, נוכל גם להפנות זרקור למשהו שנדמה לי שיש קצת יותר בין השורות – הנושא של השתייה כשלעצמה, המקומות שאליהם היא לוקחת אותך.. ואולי גם החיפוש בין המילים – אחר סיבות למה לא לשתות.. אני מזמינה אותך לפתוח את זה עוד אם תרצה
 
 
לצפיה ב-'לפתוח עוד?'
לפתוח עוד?
11/01/2017 | 16:14
31
את מה שכתבתי ביום שני, כתבתי בעיקר לעצמי, כדי לא לצאת באותו יום. המחשבות שרציתי לברוח מהן לשתייה התחילו מהשאלה למה גבר-גבר כמוני מתחיל להתעניין פתאום בכתבות רכילות, במקום בסיפורים נוסח משחקי הכס כמו קודם. אני מניח שהתשובה בגוף השאלה. אני כבר חייתי 30 שנה מזעזוע לזעזוע, נמאס לי. אז ברכילות כותבים מי בגד במי עם מי, ביג דיל.
בכל מקרה, ביום שני זה הצליח, אבל היום אני עושה קרחנה בלילה. הלוואי שיהיה מוצלח!
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:47
7
הערבים אויבינו, ואני משער שמסוכן לנסוע בלילה עם נהג ערבי שעלול להזדהות עם האויבים ולפעול נגדנו. אם אין ברירה, תצטרך לנסוע עם נהג ערבי אבל אולי מוטב שתמעיט לצאת בלילה. בקשר לרמאות, בדוק עם הנהג את עניין הכסף ווודא את כל הפרטים, שאל גם לשמו וזכור את המראה שלו כדי שתוכל להתלונן עליו, ואם אתה חושב שלא תוכל להימנע מרמאות אל תצא בשעות שעלולים לרמות אותך. אם תחנת המוניות ערבית ואתה חושד, לאו דווקא בצדק לדעתי, שיתעלמו מהתלונה, תוכל תמיד לפנות למשטרה.
 
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום התמכרות למין
פורום התמכרות למין
 ורדה צדיק - מאמנת NLP בקריות לשינוי איכות החיים
מרגישים תקועים?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ