לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1488714,887 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'איך יוצאים מהלופ הזה?'
איך יוצאים מהלופ הזה?
18/04/2018 | 23:31
8
92
היי,
 
אני בת 30, מובטלת, גרה עם ההורים(מעולם לא גרתי לבד), ללא חבר.
 
מגיל 10 אני סובלת מטריכוטילומניה(תלישת שיער), וזה מלווה אותי עד עכשיו.
 
בתור ילדה הייתי מאוד שמחה וקופצנית ועם שמחת חיים, ואיכשהו איך שהגעתי לכיתה א לגיל 6 נהייתי רצינית וקשוחה.
 
בגיל 10 התחילה תלישת השיערות שמלווה אותי עד היום, טופלתי אצל פסיכותרפיסטית, מה שהיה אמור לעזור, והייתי אצלה במשך תקופה, אבל לפעמים אפילו בשירותים במרפאה לפני הפגישה היה לי התקף תלישה מרוב לחץ וחרדה, שתבינו כמה אני דפוקה. אפילו לפני הטיפול תולשת.
 
הטיפול עזר ולא עזר, כי גם בתקופת הטיפול הייתי תולשת, וגם עכשיו כשהפסקתי יש נפילות. לא יודעת להגיד כמה טיפול עוזר.
 
חוץ מהתלישה יש לי עוד בעיות.
 
אין לי חברים, חיי חברה. החברות היחידות שלי הן הבנות דודות שלי, כי הן פחות או יותר לי. אבל אחת מהן נשואה והשנייה גרה רחוק, אז גם בקושי נפגשות.
אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה יצאתי ביום שישי.
 
היום יום העצמאות, וזה יום העצמאות אני לא זוכרת כבר כמה, אולי השישי, שאני לא יוצאת מהבית, כי אין לי עם מי. ואני תקועה בבית עם הוריי ואוכלת ארוחה. בזמן שכולם יוצאים וחוגגים ומעלים תמונות
 
לגבי גברים, לא מצליחה להכיר, הגברים היחידים שבחיי זה גבר שהכרתי בפייסבוק גרוש עם ילדים, שזה מערכת יחסים רק של סקס, כי הוא לא בנוי שוב למערכת יחסים, וזה בסדר מבחינתי כי זה כרגע עדיף על כלום, אבל גם אנחנו נפגשים עושים סקס, פתאום הוא נעלם חודש, ואז שוב שולח הודעה, ומרגישה כאילו אני מנוצלת או משחקת לפי החליל שלו, כי כשאני שולחת הודעה הוא לא מציע להיפגש, רק כשזה בא מיוזמתו.
 
עד שהכרתי אותו 12 שנה לא הייתי/שכבתי עם גבר בגלל המצב הנפשי שלי,  אז העדפתי להיכנס למערכת יחסים של סקס מאשר כלום.
 
אבל דיי נמאס לי, אני רוצה משהו רציני, מצד שני אין לי עם מי לצאת אז אני לא יוצאת וככה לא יכולה להכיר. אז מה עושים?
 
אני גם מאוד מתביישת בזה שאני גרה עם ההורים, בת 30! מרגישה כמו צלע שלישית לא רצויה, אבל מצד שני אני לא עובדת אז איך אצא מהבית.
 
מדוכאת!
לצפיה ב-'הי,קודם תעבדי...! לא חשוב מה...'
הי,קודם תעבדי...! לא חשוב מה...
19/04/2018 | 00:39
1
49
העיקר להביא פרנסה...
לא חשוב מה למדת,הרי בכל תחום יש מלא אנשים אז לא ממש משנה...
עבודה מביאה עבודה.את בבית רק עם הקירות רבה...
לצפיה ב-'לעבוד זה חשוב, אני יודעת. וגם לא למדתי כלום'
לעבוד זה חשוב, אני יודעת. וגם לא למדתי כלום
21/04/2018 | 13:44
9
מעבר להשכלה תיכונית.
לצפיה ב-'לא להיות לבד בתוך הלופ'
לא להיות לבד בתוך הלופ
( לעמוד שלי בתפוז )
20/04/2018 | 00:07
2
23
Trick me יקרה,
 
את מתארת שורה דברים שמכאיבים לך ומעיקים עלייך, ונדמה לי שיש היבטים רבים כל כך של חייך שבהם את מרגישה שזה לא זה, זה לא מספיק, את רוצה יותר.
נראה לי שאת נמצאת בתהליך ארוך של שנים רבות של של התמודדות וחתירה לקיום חיים עצמאיים שאת מעצבת בעצמך, ואני מתארת לעצמי כמה התהליך הזה מרגיש לפעמים סיזיפי, כמה הוא מתיש ומתסכל. יכול להיות שלפעמים את אפילו מאוכזבת מעצמך שאת לא מצליחה להיות אחרת או להאיץ את התהליך. אולי את מרגישה שהמצב הנפשי שלך כובל אותך לעולם שצר ממידתך, ואת רוצה לפרוץ ולסייר ולהתפתח ולהכיר, אבל מצד שני זה מרגיש כמו סיכון גדול מדי בשבילך או שאת לא יודעת איך להתחיל.
 
בסוף הפוסט המסודר והמאופק שלך מופיעה מילה אחת שעומדת לבדה עם סימן קריאה, כמעט חתימה – "מדוכאת!". אני מרגישה שדרך הזעקה הזאת את מבטאת את כל עוצמת הכאב והתסכול, את הבדידות ותחושת הבידוד, וכמה שנמאס לך כבר להיות שבויה בתנאי חיים שלא את בחרת...
 
יקירה, אני רוצה להודות לך שבחרת לשתף איתנו פה את הדרך והסיפור שלך, ואני רוצה להזמין אותך להמשיך לספר. אנחנו רוצים לקרוא אותך ולתמוך בך, ואולי להפוך את התהליך המורכב הזה לקצת פחות בודד... אני רוצה להזמין אותך, אם תרצי, להגיע גם לצ'ט האנונימי של סה"ר לשיחה אישית עם אחד מאיתנו המתנדבים. אנחנו פה כל ערב מלבד שישי בין 21:00 לחצות, אנחנו מחכים לך...
 
בנוסף, חשבתי להציע לך אולי לבדוק את המרכזים החברתיים של עמותת אנוש, שיכולים אולי להיות מקום מכיל ונעים לעשות בו גישושים חברתיים... הקישור לאתר מצורף למטה.
 
שולחת חיבוק חם,
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
אתר סהר: http://www.sahar.org.il/
המרכזים החברתיים של אנוש: https://www.enosh.org.il/he/service/community/%d7%...
 
 
לצפיה ב-'טריק מי 1'
טריק מי 1
20/04/2018 | 03:58
1
32
אני גם שומעת כמה קשה לך ואני חושבת שאת נורא יורדת על עצמך.
אני מכירה את זה מהתקפי השנאה העצמית שלי ("דפוקה" וכולי)
.
למה את דפוקה?
את חולה, ואת בבית.
ואני גם חושבת שחשוב שתזוזי ותעשי.
ושלא "תמכרי את עצמך בזול כל כך."
זאת אומרת, אם את רוצה סקס, אחלה, תעשי סקס, אבךלאם את רוצה קשר, אז תחפשי.
מה עם לימודים, איזושהי עבודה, משהו שמעניין אותך לעשות, חלומות שבא לך להגשים?.. משהו שימלא אותך מבפנים וייתן משמעות........
בהצלחה
לצפיה ב-'לא הייתי קוראת לעצמי "חולה" '
לא הייתי קוראת לעצמי "חולה"
21/04/2018 | 13:46
10
אני דפוקה אבל לא חולה, זה מילה קשה מידי.
 
לימודים אין לי ראש ולא בא לי, אני לא בנויה לזה, רק חסר לי להוסיף עוד משהו שיצרוך ממני לחשוב הרבה. גם ככה אני כל הזמן חושבת.
 
עבודה אני מחפשת, אבל שום דבר לא מספק אותי. אני אוהבת איפור וחשבתי ללכת ללמוד, אבל לא יודעת אם אוכל להתפרנס רק מזה כי זה תחום מאוד נפוץ ויש הרבה מאפרות.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
20/04/2018 | 12:44
21
אולי תצטרפי לאיזה חוג בנושא שמעניין אותך, ושם גם תכירי חברים וגם תלמדי עבודה? בקשר לתלישת השיער, אני מניח שצריך לפנות לטיפול אבל אולי גם כדאי שלפעמים תסתכלי במראה על השיער שלך ותחשבי מה יפה בו, וגם תעבדי על עיצוב השיער והמראה שלך כך שייראו יפים.
 
לצפיה ב-'רק הערה קטנה'
רק הערה קטנה
20/04/2018 | 15:39
1
26
הסימפטומים שלך לא הופכים אותך ל"דפוקה"!
ואני מניחה שיש סיבה לכך שהתחלת לתלוש בגיל 10... וגםלכך שהפכת קשוחה ורצינית בגיל 6...
הטיפולים שיית בהם לא עזרו לך לגלות אותה?
לצפיה ב-'אין סיבה ממש לתלישה, זה כנראה משהו מולד+ תוצר של הסביבה'
אין סיבה ממש לתלישה, זה כנראה משהו מולד+ תוצר של הסביבה
21/04/2018 | 13:48
10
שהציקו לי בבית ספר ולחץ ומתח, שגרמו לתלישה וגם מחסור בסרטונין במוח.
 
אין סיבה ממשית לתלישה, זה לא איזה משהו שעברתי שגרם לזה.
לצפיה ב-'אני תמיד הורסת לעצמי'
אני תמיד הורסת לעצמי
18/04/2018 | 21:33
19
78
הכרתי את הגבר שתמיד רציתי וכמובן אני מפרשת את ההתנהגות שלו כריחוק, חוסר עניין, חוסר התלהבות.
כתבתי לו: אני רואה שאתה לא בעניין של לדבר איתי.
אבל תכלס קבענו להיפגש היום והיום שאמרתי לו תהנה היום בערב הבנתי שהוא בכלל לא התכוון להיפגש איתי הוא סתם אמר.
לפחות ככה אני מבינה את זה. כי הוא לא אמר אנחנו נפגשים נכון, אלא מה את הולכת לעשות היום בערב.
מה אני עושה שלא הולך לי :(
לצפיה ב-'לא להיות פרנואידית'
לא להיות פרנואידית
18/04/2018 | 22:44
6
44
אם שאל מה את עושה בערב, ייתכן מאד שרצה להיפגש בערב. עדיף ליהנות מקשר ולתת לו לזרום ולהתפתח בעדינות מבלי להילחץ ולחשוד. חבל אם הפסדת את הבחור.
 
לצפיה ב-'יכול להיות שהוא התבאס כי חשב שאנחנו נפגש'
יכול להיות שהוא התבאס כי חשב שאנחנו נפגש
19/04/2018 | 10:20
2
40
אבל אני כבר שאלתי פעמיים על אם נפגש וראיתי שלא קורה כלום אז לא חיכיתי לו.
לצפיה ב-'לא נורא'
לא נורא
19/04/2018 | 15:08
1
27
לפעמים לא מצליחים, אולי בפעם הבאה תצליחי. אולי כדאי שתיצרי את הקשרים יותר לאט.
 
לצפיה ב-'אני לא מצליחה לעשות את זה'
אני לא מצליחה לעשות את זה
19/04/2018 | 18:37
29
אני אומרת לעצמי שהפעם זה יהיה אחרת ואני לא יעשה את אותם טעויות כמו פעם
ואני לא עומדת בזה.. הלכתי עם הלב ולא עם הראש ובסוף יצא שטעיתי
לצפיה ב-'זה לא חבל בכלל לא נורא הכול לטובה :)'
זה לא חבל בכלל לא נורא הכול לטובה :)
20/04/2018 | 11:04
7
לצפיה ב-'אני מבולבלת'
אני מבולבלת
21/04/2018 | 10:09
1
8
אני גם נוטה להאשים את עצמי בכול דבר.
ואני נתקעת על גברים שלא מראים התעניינות.
אני יודעת שלפעמים התגובות שלי לא מותאמות העוצמה של הרגש גבוהה.
אני בודקת על טיפול בcbt שמדבר על עיוותי חשיבה ועל העוצמה של הרגש.
ואיך לפרש נכון סיטואציטות.
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
21/04/2018 | 10:18
5
חשוב לתת אהבה במלים טובות וכנות ומעשים טובים וכנים, באפון טבעי. לא צריך להתאמץ בשביל זה. לפי התנהגות האדם אלינו אפשר לדעת כמה הוא מחבב אותנו, אם הוא נחמד אלינו ומרגישים שזה אמתי. כשיש התאמה רגשית, אוהבים והקשר בדרך כלל מצליח. אולי תשתתפי במסגרות שמעניינות אותך כמו חוגים, מועדונים ולימודים, ושם תכירי אנשים עם עניין משותף.
לצפיה ב-'אוקי, אז הוא שוכח פגישות'
אוקי, אז הוא שוכח פגישות
19/04/2018 | 08:03
11
37
ובחור שהיה ממש בעניין שלך לא היה שוכח. השאלה מה את רוצה לעשות עם זה עכשיו. מה את רוצה שיקרה.  להתעמת איתו - ירחיק אותו...
לצפיה ב-'תשובה לשחר'
תשובה לשחר
19/04/2018 | 10:18
34
ניסיתי לדבר איתו ראיתי שהוא לא מגיב אמרתי לו שאני רואה שהוא לא בעניין של לדבר ולא משנה הוא לא חייב לי כלום.
אני מן הסתם רק הרחקתי אבל כנראה זה לטובה
לצפיה ב-'לא נכון שחר'
לא נכון שחר
19/04/2018 | 18:45
9
29
גם אני בעבר הייתי שוכח הרבה פגישות עם חברים, כי יש לי זיכרון לא טוב בכמה דברים. זה לא מעיד שהאדם לא חשוב לנו.
 
לצפיה ב-'אילו אותה אישה שאהבת היתה מסכימ להפגש איתך'
אילו אותה אישה שאהבת היתה מסכימ להפגש איתך
20/04/2018 | 03:39
8
33
יש סיכוימשהיית שוכח את הפגישה? עם הל הבעיות שלך בזיכרון?
אני חושבת שאין סיכוי כזה. פגישה עם אהובה שונה מפגישה עם חברים.
לצפיה ב-'קראתם את הספר "נשים מנגה, גברים ממאדים"?'
קראתם את הספר "נשים מנגה, גברים ממאדים"?
20/04/2018 | 03:53
5
21
גברים ונשים כנראה מתקשרים אחרת על הדברים....
ואולי שווה לפתוח בגילוי לב....
ולמה את חושבת שאת הרחקת אותו?
אולי הוא פשוט התרחק.
לפי הספר גם הרבה גברים פוחדים מקרבה...... וגם מתקשרים אחרת....
אני דווקא לא הייתי מוותרת עליו ככ בקלות.
אם היית מספרת את הסיפור הפוך, שהאישה פחות מעוניינת היינו בטח אומרים לך לנסות שוב.
למה שלא תנסי שוב, אםפ את חושבת שבאמת יש שם משהו יקר?....
יתכן שהוא עדיין לא דלוק עלייך ולא מאוהב בך.
יתכן שמחר יהיה.
יתכן גם שלא.
אבל אם חשוב לך, אולי שווה לך לנסות.
????????????
בהצלחה, בכל מקרה(:
 
לצפיה ב-'תשובה לשירה כמים'
תשובה לשירה כמים
20/04/2018 | 10:27
4
30
הוא כבר יומיים לא מדבר איתי הוא פשוט "נעלם".
אני זאת שרצתה להיפגש ושאלה פעמיים מה קורה אז למה אני זאת שצריכה שוב לגשת אליו. אם הוא היה מעוניין או אפילו גם אם לא, קשה לענות?
זה הכול משחקי אגו אם לא רוצים קשר אם מישהו פשוט להגיד!!!
לצפיה ב-'לחצי על כפתור ה next ושכחי מהעניין'
לחצי על כפתור ה next ושכחי מהעניין
20/04/2018 | 11:22
2
10
לצפיה ב-''
20/04/2018 | 15:30
1
25
אחד הלך יבוא אחר
לצפיה ב-'לקח לי המון זמן להבין את ההודעה הזאת'
לקח לי המון זמן להבין את ההודעה הזאת
20/04/2018 | 17:06
20
חשבתי שזה עוד איזה הנחייה טכנולוגית שאני עם הטכנופוביה שלי לא מצליחה להבין(:
לצפיה ב-'צודקת. לא שמתי לב לפרטים עד הסוף.'
צודקת. לא שמתי לב לפרטים עד הסוף.
20/04/2018 | 17:04
5
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
20/04/2018 | 12:35
31
כאישה הזאת היא משהו מיוחד, ואני אוהב אותה בדרך מיוחדת. סביר שלא הייתי שוכח אותה. אבל היא לא סתם אהובה אלא יותר מזה. היו לי חברים שאהבתי מאד ושכחתי את הפגישות אתם. ואול את צודקת שפגישה עם בת זוג זוכרים יותר.
 
 
 
לצפיה ב-'יופי, נתת לו עוד תירוץ לדבר עליה שוב '
יופי, נתת לו עוד תירוץ לדבר עליה שוב
20/04/2018 | 18:25
4
לצפיה ב-'לבד בעולם'
לבד בעולם
18/04/2018 | 19:35
14
90
היי,
אני בחורה רווקה בת 31, גרה לבד ומרגישה מאוד לבד בעולם
סיפור החיים שלי מורכב מאוד ולצערי הכל פה אמיתי
נתחיל מזה שאין לי הורים..
אבא שלי התאבד לפני 5 שנים
אמא שלי חולת סכיזופרניה, נכנסת ויוצאת מהוסטלים, תוקפנית ולא יציבה.
היא אף פעם לא הייתה שם בשבילי.. אף פעם לא הייתה אמא שדואגת אלא להפך
אני הייתי צריכה לדאוג לה.
אני לא מסוגלת להכיל אותה ובשנים האחרונות ניתקתי איתה קשר לגמרי.
יש לי אחות והיחסים ביננו סבירים...
אני ואחותי מאוד שונות, היא בנאדם מאוד סגור וביישן והשיחות בינינו מאוד דלות

אני מרגישה בתוך סיוט, כל כך לבד!!
במיוחד בסופי השבוע ובחגים
בד"כ אנשים בגילי הולכים בסופי שבוע לבית של ההורים להתפנק קצת, לסעוד עם המשפחה בשישי, להביא קופסאות אוכל מאימא, להתייעץ עם ההורים ועוד..
ואני לבד בסופי שבוע, אף אחד לא מפנק אותי, לא תומך בי,אף אחד לא מכין לי אוכל - אם אני לא אכין לי אז לא יהיה לי כלום
מרגישה שחסרים לי כל כך הרבה דברים בסיסיים

כואב לי, אני כותבת את זה עם דמעות בעיניים
אני מרגישה שקופה ושלאף אחד לא אכפת ממני ומהצרכים שלי





 
לצפיה ב-'מזדהה עם ההרגשה שלך'
מזדהה עם ההרגשה שלך
18/04/2018 | 20:16
5
62
גם אם לא עם ההיסטוריה העצובה. היסטוריה פרטית עצובה משל עצמי, אבל אולי יעזור לך לדעת שאת לא לבד בעולם עם ההרגשה העצובה הזאת. את מרגישה שבאופן מסוים זה גם מחשל אותך? זה שאת צריכה ללמוד להסתדר לבד כי אין ברירה?
האם יש לך סל שיקום? זה יכול לעזור מאוד.
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
18/04/2018 | 20:53
4
62
אני די עסוקה עכשיו ברחמים עצמיים...
אני שונאת שאני ככה...  הרי זה לא משהו שאני יכולה לשנות אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהתסכול שלכל העולם יש משהו בסיסי שלי אין
 
לגבי ההתחשלות: כשאני מביטה אחורה באמת שזה בגדר נס שהצלחתי לשרוד עד עכשיו כזה יפה.. אני מאוד גאה בעצמי על הדרך שעברתי, אבל שוב עכשיו בהווה רע לי והעתיד מפחיד אותי מאוד
 
מזתומרת סל שיקום? אני לא חולה
לצפיה ב-'גם אני לא חולה, אבל יש לי סל שיקום.'
גם אני לא חולה, אבל יש לי סל שיקום.
18/04/2018 | 21:55
3
47
לצפיה ב-'אני רק רואה מידע שקשור לפגועי נפש...'
אני רק רואה מידע שקשור לפגועי נפש...
18/04/2018 | 22:11
2
18
לצפיה ב-'כן, נכון'
כן, נכון
18/04/2018 | 22:41
1
51
אני מבינה שאת לא בעניין. את עובדת? מתפקדת? מסתדרת ביום יום?
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
19/04/2018 | 07:12
54
אני מודעת לזה שיש סל שיקום אבל אני לא פגועת נפש בעצמי
לשאלתך כרגע אני חותמת אבטלה ועושה קורס שיקנה לי הסבה מקצועית

לגבי מתפקדת ומסתדרת התשובה שלי מורכבת...
מאז שאני לא עובדת אני לא אוכלת מסודר ולא מבשלת לעצמי בכלל
קשה לי מאוד לחיות בבית שבו אני גרה, מרגישה שאין לי אנרגיות בו
בגלל זה אני מעדיפה כמה שיותר לצאת מהבית במהלך היום.
אני גרה בבית ילדותי (שהיה שייך לאבא שלי שכאמור התאבד), מעולם לא עברתי דירה
לפני כשנה רציתי לעזוב את הדירה אבל לא הייתי מסוגלת לעשות את הצעד הזה לבד בכוחות עצמי

 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
18/04/2018 | 22:47
1
36
את המשפחה הקרובה חשוב לאהוב, הם האנשים הכי חשובים בשבילך בעולם. יפה שאת עוזרת לאימא, ולא כל כך נורא אם לה קשה לעזור לך בחזרה. יכולים להיווצר קשרים יפים עם כל מיני סוגים של אנשים ואפשר להסתדר איתם יפה מאד, אם רוצים. לפעמים שוני מקרב. אם היא אחותך, דווקא טבעי שתיצרו קשר ולא תתנתקו זו מזו. השתדלי לתת אהבה, בעיקר אהבה משפחתית. היי אמתית.
לצפיה ב-'תודה על תגובתך אבל אני ממש לא עוזרת לאמא... '
תודה על תגובתך אבל אני ממש לא עוזרת לאמא...
19/04/2018 | 07:14
45
רשמתי למעלה שניתקתי איתה קשר
לצפיה ב-'הי,מה עם חברה/חברות קרובות...?'
הי,מה עם חברה/חברות קרובות...?
19/04/2018 | 01:19
3
38
בהנחה שאת עובדת,מה לגבי קולגות...?
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
19/04/2018 | 07:17
2
52
לגבי חברות אין לי הרבה
בעיקר מדברת עם אנשים בטלפון אבל כמעט ולא יוצא להיפגש... גרים בעיר אחרת וכל אחד עסוק בחיים שלו
לגבי עבודה ראה מה שעניתי ל"אלומת האור"
לצפיה ב-'נסי לברר אפשרות של ליווי של עובדת סוציאלית'
נסי לברר אפשרות של ליווי של עובדת סוציאלית
19/04/2018 | 18:56
1
34
במחלקת הרווחה בעירייה.
פגישות קבועות עם עובדת סוציאלית יכולות לעזור לך לברר דברים עם עצמך ולהפיג את התחושה שאת לבד בעולם. 
כדאי לך גם לחזק את הקשר עם אחותך. יש החלטות שאתן צריכות לקבל ביחד. 
גם היא לבד בעולם, מן הסתם. 
 
יתכן שכדאי לך למכור את הדירה ולקנות אחרת.
יתכן שעדיף להשכיר ולשכור.
 
חשוב להבין מה האפשרויות שלך להקים משפחה משלך. 
הבדידות קשה, אך רבים נאלצים להסתדר ללא משפחה. תצאי מהרעיון שכולם הולכים להורים בסופי שבוע, ומקבלים תמיכה. יש רבים שאינם יתומים, ואין להם כל תמיכה מההורים. חשוב לבנות חיים עצמאיים לחלוטין.
לצפיה ב-'רעיון טוב'
רעיון טוב
20/04/2018 | 05:42
28
עובדת סוציאלית זה רעיון טוב
הייתה לי אחת לפני כמה שנים, זה מאוד עזר לי
אבדוק האם אוכל לקבל שוב

"תצאי מהרעיון שכולם הולכים להורים בסופי שבוע, ומקבלים תמיכה" - זהו שאולי אם הייתי מכירה עוד מישהו בגילי שמסתדר לגמרי לבד זה היה עוזר ונותן לי כוחות... כולם מסביבי נעזרים בהורים בצורה כזו או אחרת

לגבי הדירה באמת שניסיתי אבל זה מייאש...
רציתי להשכיר ולשכור אבל אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה דברים לעשות...
למצוא לי דירה שאני יאהב ותתאים לי בתקציב, לתקן ליקויים בדירה הנוכחית שלי, להשכיר את הדירה הנוכחית שלי 
והכל לבד... 
שלא נדבר על זה שלעזוב את הדירה הנוכחית שלי  זה בעצם כאילו אני נפרדת מאבא שלי עוד פעם... יש לי כל כך הרבה זכרונות מאבא שלי בדירה הזאתי...
כל זה הפך את הפעולה של השכרת הדירה לבלתי אפשרית מבחינתי אז עזבתי את זה כרגע
לצפיה ב-'לחלוק את המשקל...'
לחלוק את המשקל...
( לעמוד שלי בתפוז )
19/04/2018 | 22:41
1
38
Break free יקרה,
 
קראתי בכאב את מה שכתבת על הבדידות שלך, ונדמה לי שאני יכולה להרגיש כמה חסר לך שגם לך יהיה מישהו שידאג לך ויזין אותך, גם פיסית וגם רגשית... אפילו לא כל הזמן, רק מדי פעם, בסופי שבוע...
 
נשמע שכבר הרבה שנים, אולי מאז ומעולם, את מתמודדת עם מצבים שדורשים ממך כוחות נפש אדירים. כוחות נפש שלפעמים קשה לך אפילו להאמין שיכולים להתקיים בתוך אדם אחד. נשמע לי שהיית צריכה להיות ההורה של עצמך, לטפל בעצמך ולהאמין בעצמך, לדחוף את עצמך למעלה וקדימה. אני מתארת לעצמי כמה הדבר הזה בטח מתיש, כמה קשה לקיים את התפקיד הזה כל הזמן וכמה את מרגישה לפעמים צורך בהפוגה, באיזשהו מקור אנרגיה חיצוני. מקום שבו תוכלי להניח לרגע את משקולת האחריות שאת נושאת מגיל צעיר כל כך, להרגיש חלק ממעגל תומך ואוהב...
 
יקירה, הייתי רוצה להזמין אותך להשתמש במקום הזה כמעין מעגל תמיכה וירטואלי, להמשיך לספר לנו פה מה שלומך ואיך את  מרגישה, איך את מתקדמת עם ההסבה המקצועית ואיך את מסתדרת ביומיום, כדי שנוכל לתמוך בך ולחלוק איתך מעט מהמשקל האדיר הזה. הייתי רוצה גם להזמין אותך להגיע לדבר עם אחד המתנדבים והמתנדבות של סה"ר בצ'ט האישי והאנונימי באתר שלנו, שפעיל כל ערב (מלבד שישי) בין 21:00 לחצות. תוכלי לבוא כבר הלילה, אולי יעזור לא לבלות את הערב לבד. אנו מחכים לך ורוצים להיות שם בשבילך.
 
מעבר לכך, אני רוצה להפנות  אותך למרכז יה"ל ולמרכזי מילם, המיועדים לקרובי משפחה של מתמודדי נפש. המרכזים האלה מציעים בין השאר מפגשי תמיכה וייעוץ לגבי זכויות, קבוצות תמיכה ומועדון חברתי. הקישורים מצורפים למטה.
 
שולחת לך הרבה כוחות ומקווה שיהיה לך לילה טוב ושקט,
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
מרכז יה"ל: http://eychut.org.il/yahel/
 
לצפיה ב-'מבינה אותך מאוד'
מבינה אותך מאוד
20/04/2018 | 04:07
27
אנחנו, היתומים שאינם יתומים - זה ממש לא משנה 
[אני כבר יתומה משניהם, אבל זה לא שינה גם כשהיו בחיים)
חייבים ללמוד לדאוג לעצמנו.
אולי יש לךאיזה שכנה נחמדה שגם היא לבד ותזמיני אותה לארוחה ואז היא אותך?....
מה עם קבוצות תמיכה?...
מה אני אגיד לך?לא פשוטים החיים שלנו?
לא ככ יודעת איך לנחם כרגע ואין ליעצה מצויינת,
אבל כן לצאת מהלופ של הבידוד בעיניי.
אותי הבידוד תמיד מכניס לרע.
כתבי עוד מה שלומך......
 
לצפיה ב-'אוף'
אוף
17/04/2018 | 18:39
9
84
באמצע שיחה על מזג האוויר למחר .. 
הבנתי פתאום למה אני כל כך מפחדת לא להרגיש טוב..
 
כשהוא מת אז כל מי שהביע רגש כלשהו  או היה נראה קצת חלש  הורחק מהלוויה .... אני לא מפחדת להתעלף שם מחר .. אני לא רוצה שירחיקו אותי ..
(שונאת את היכולת של הזכרונות שלי לקפוץ לבקר בצורה כזאת ....)
 
הערב אני יהיה בבית בצפירה (מתכננת להעמיד פנים שאני במקלחת ..) אבל מחר אני חייבת להיות שם.. ורק להאיבק עם המצב הפיזי שלי חסר לי בנוסף לכל השאר.. 
 
 
 
לצפיה ב-'פנינה, אם כבר כתבת את הסיפור שלך סליחה שאני לא זוכרת...'
פנינה, אם כבר כתבת את הסיפור שלך סליחה שאני לא זוכרת...
17/04/2018 | 22:56
4
41
מישהו קרוב אליך נפל כחייל? על זה את מדברת? ומחר את נוסעת לבית העלמין?
לצפיה ב-'הרגע נכנסתי הביתה'
הרגע נכנסתי הביתה
18/04/2018 | 14:33
3
52
כמעט 10 שנים אחורה..
במסיבת הסיום בתיכון אני סיפרתי לו שעברתי את הגיבוש הוא סיפר שהתקבל לקורס שרצה..עמדנו שם קצת אבודים .. ואני אמרתי שאם זה אמור להסתדר אז נפגש באחד הגדודים.. 
אני עליתי לשם קודם .. 
אחרי 3 חודשים נפצעתי..  ומאז הייתי בבסיס מדי פעם .. בין תקופות של אשפוז וגימלים ..
בקיץ באחד הימים האלה של לעלות לבסיס בידיעה שיותר מיום וחצי אני לא אחזיק  (אי אפשר להיות בבסיסים כאלה על קביים עם כאבים מטורפים זה לא עובד ..), הוא הופיע  הפתעה מוחלטת במשך כמה שבועות הייתי מאושרת .. תכננתי מה אני אומרת לו .. הוא עבר בנתיים מבדקים והחברים הציקו לי בלי הפסקה שאני אתקשר לברר מה הוא מכין לי.. ואני סירבתי להרוס לו..
ביום האחרון של הקיץ התקשרתי כי הגיע אלי מידע שמשהו קרה בבסיס.. שאלתי, שתקו , אז הבנתי.
 
לפני שנה מישהו שאני לא מכירה הבחין בי עומדת שם לבד בוכה ..  הוא שאל ומצא את  בני המשפחה שהגיעו לטקס וחיבר בנינו..
ממש לפני כמה דקות הגעתי הביתה.. הם מתעקשים להביא אותי הביתה .. הם  יודעים על המצב שלי ..  התארגנתי טוב להיום אבל שרב בחוץ והאמא עלתה על המצוקה שלי בשניה.. 
 
יכלו כבר אז להבין שמשהו איתי לא בסדר(גם בפיזי וגם בנפשי)אבל למה שיבינו?
בסוף השבעה, אחרי העליה לקבר התמוטטתי,  הפסכיאטר שראה אותי הציע את האשפוז יום של רמבם הצבא סירב, עד שראיתי קב"ן עברו כחודשיים. וזה למרות שהתגייסתי עם הפוסט טראומה  והצבא ידע. 
את הלילה שאחרי ההתמוטטות עברתי בשלום רק בזכות חיילים שהיו מאושפזים איתי ביחד בבית חולים 10 .. לא כי מישהו דאג לזה אני הגעתי מצאו לי חדר ריק ואמרו שידברו איתי בבוקר.. 
אבל לקחת אחריות על הנזק לא מתאים להם.  התשובה הרשמית היא שלא התחתנו ולא הייתי בבסיס ביום שזה קרה.   
 
לצפיה ב-'וואו, כל כך עצוב! '
וואו, כל כך עצוב!
18/04/2018 | 18:39
1
31
לפני כמה שנים זה קרה?
איך הוא נהרג?
בטח יום הזיכרון הוא יום מאוד קשה בשבילך!!
הבעיות הפיזיות בעצם התגברו אחרי זה?
לצפיה ב-'..2008....סיימנו בית ספר ב2007'
..2008....סיימנו בית ספר ב2007
18/04/2018 | 18:59
33
האיך זה שהייתה לנו עמדת שמירה לא טובה .. העמדה הזאת הוא העשירי בה..
 
באותה תוקפה כבר היה ברור שמשהו אצלי לא תקין .. הרבה התעלפויות , תת משקל, כאבים.. המון דברים השתבשו .. לא רצו להבין.. והעובדה שמסביב היה המון לחץ מסביב וקרו המון דברים איפשרה לצבא להגיד שאני פשוט בלחץ..  לא שבזה הם טרחו לטפל.. כן יש בדרך כלל טריגר  כלשהו להתפרצות של מחלות מהקבוצה הזאת .. הפגם הגנטי הופך מפגם לפגם שמתבטא הרבה פעמים בעקבות לחץ..
אני מבחנתי הבנתי שמשהו פה לא בסדר כשהמחנך שלנו ראה אותי אחרי הלוויה ..  הוא היה מופתע מאוד מהמצב שלי  ולא היו לי תשובות לתת לו ..
אני מדברת על  כל זה  יותר בזמן שעבר מאז צוק איתן ..  מה שקרה אז פתח אצלי הכל .. אחרי זה נייסתי לקחתי כמה חודשים בבית אבל  כשהתחילו לתגבר ירושלים לא יכולתי ועליתי..באופן מוזר יום הזיכרון הזה היה קשה  אבל אחרת.. הזכרונות משגעים אותי ורעשים מסוימים היו בשבילי קשים מאוד וגם כמות האנשים..זאת פעם ראשונה שאין לי נשק ביום הזה מאז גיל 18 ... במשך השנים האלה הבנתי שלא יעזרו לי והיו לי שיטות כדי להסתיר או לתרץ חלק  אבל עכשיו איך לתרץ לא את התעוררות מוקדם בבוקר לא את הקפיצה מכל רעש זה גם לא מועיל עכשיו..
 
 
לצפיה ב-'והמערכת אכן אטומה ובירוקטית.'
והמערכת אכן אטומה ובירוקטית.
18/04/2018 | 18:47
18
לא אכפת להם באמת מאף אחד. גם חיילים שנפגעו צריכים להפעיל עורכי דין כדי לקבל את זכויותיהם. מנסים להפחית בנכות שלהם, לייחס פגיכות הווה לארועי עבר שקדמו לגיוס, דברים כאלה... באמת בטשה למדינה
לצפיה ב-'(חוץ מהמצב הרפואי שלך אני ממש לא זוכרת שסיפרת עוד דברים)'
(חוץ מהמצב הרפואי שלך אני ממש לא זוכרת שסיפרת עוד דברים)
18/04/2018 | 07:40
2
34
כמו מי זה שמת...

את רוצה לשתף בזה? נוח לך לשתף?
לצפיה ב-'פנינה, גם אני לא לגמרי מבינה.....'
פנינה, גם אני לא לגמרי מבינה.....
18/04/2018 | 15:36
1
34
אבל אני שומעת כאב
ובדידות
והרגשת נטישה
.כתבי עוד אם את רוצה........
לצפיה ב-'אכזבה '
אכזבה
18/04/2018 | 18:41
43
הזיכרון הזה שעלה 
מסביר המון אני זוכרת את אחד החברים בוכה יושב שם על הריצפה ..ואחד המפקדים ניגש לשם ופשוט נוזף בו אומר לו שלא להתנהג ככה פה.. וזה היה ממש בזוויות העין שלי ואז היה רגע  שחשבתי לא לבכות.. שלא יראו איך אני מרגישה כי אני לא רוצה שיוציאו אותי משם .. שבוע לא ראו עלי אף רגש.. כלום החברים אמרו לי אחר כך ששבוע התנהגתי כמו רובוט..
ואז התמוטטתי...
וכן אכזבה ושאריות של היכולת לכעוס.. כי באמת לא דמיינתי שהמערכת יכולה להתעלם עד כדי כך.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
18/04/2018 | 22:50
13
הצטערתי לדעת שאביך מת, קשה מאד להתמודד עם דבר כזה ויפה שתהיי חלק בביטוי הצער. השתתפות בהלוויה חשובה מביטוי כעסים, אז השתדלי להתרכז בה. בצפירה תוכלי להיות בבית ולעמוד דום. את המצב הפיזי תוכלי לנסות לפתור בעזרת טיפולים, ואם הוא לא קשה מאד אולי תוכלי גם להגיע להלוויה. אם לא, יבינו אותך.
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
15/04/2018 | 22:40
28
65
הנה שיר שמתאר יפה את מצבי:

לא מנסה להגיד את המלה מלה.
לא מנסה להגיד מלה.
לא מנסה להגיד במלה.
לא אומר מלה.
לא רוצה לדבר על זה.
לא אומר את המלה לא.
לא אומר לא.
לא זה.
לא להגיד ללא בלא.
לא להגיד שיר על מלים.

אני מאד אוהב אותך.
אני מאד אוהב בני אדם.
אני מאד אוהב ספרות.

המלה הזאת מזכירה את המלה הזאת.
אני פועל נכון.
אני יכול.
אני שמח.

כל מלה שאני אומר או חושב מביאה לי עוד הרבה מלים וזה מעמיס לי על המוח עוד ועוד מלים שאני לא רוצה ושהורסות לי את הריכוז וגורמות לי כל הזמן להתנגד. זה מצב נורא מפחיד ומציק. אני חושב שהסיבה לזה היא שאני חושב בניגוד לרצוני מה שאני לא רוצה לחשוב, וכזה מתחבר למשפטים טובים לפעמים זה יוצר ביחד דברים לא טובים, ואני גם אוהב להגות עיצורים מסוימים במצבים מסוימים וזה מתחבר למשפטים שחשבתי בלי שליטה ויוצר משפטים תוקפניים ולא רצויים כי אני לא רוצה להרגיש תוקפני. ניסיתי בעצת הפסיכיאטרית לעשות מיינד פולנס וזה קצת עוזר, וגם כשאני שוכב בחדר במיטה לנוח ולא רואה אף אחד וכשאני לא מסתכל על אף אחד או כשאני מרוכז בשיחה עם אדם אחר זה קצת עוזר. אבל זה מאד חזק ויכול לשגע אותי. למישהו יש רעיון מה לעשות עם זה?

לצפיה ב-'אני מנסה עכשיו שיטה'
אני מנסה עכשיו שיטה
15/04/2018 | 23:01
37
שעיקרה להתעניין בתחביבים ולהגיד "תאמין לי" במקום לשקר. אולי זה שאני כל הזמן מחפש דרכים מיוחדות ורוחניות לדבר עם אנשים מכשיל אותי, אבל אני חושב גם שהדרכים האלה יפות ויכולות לתרום ואולי זו מין מלחמה רוחנית בחברה. התעניינות בתחביבים יכולה ליצור קשר אישי ויפה, ולהגיד "תאמין לי" במקום לשקר יכול למנוע אי הבנות. אני חושב שאני מנסה לשפר את העולם ולהגיע לשלמות נפשית רוחנית. אולי אני עושה את זה בצורה מלאכותית מדי וחבל.
לצפיה ב-'נשמע שכבר יש לך כמה רעיונות שעוזרים'
נשמע שכבר יש לך כמה רעיונות שעוזרים
16/04/2018 | 21:14
24

עצתי היא שתדבק במה שמצליח כבר לעזור. אני מבינה שהמשותף לאותם דברין שעוזרים הוא הסחת הדעת. אני צודקת? אז לפי העיקרון הזה ברגע שאתה נכנס ללופ כזה של מחשבות ודיבורים לא נשלטים - תתאמץ להסיח את הדעת בכוח. תעשה כל דבר שעשוי לנתק אותך מהלולאה הזאת, לשירר את המיינד שלך מכלאו...

מעבר לכך, אני מציעה שתשים לב לטריגר שמצית את התקפת המילים/מחשבות הזאת. מתי זה קורה? האם  אתה יכול לראות איזשהו חוט מקשר בין ההתקפים שהיו? תבחן את זה, תעלה השערות ותבדוק אותן. וכשתדע מה גורם לזה להתחיל או להתחזק - תוכל להמנע מאותן סיטואציות כמיטב יכולתך.


לצפיה ב-'פילוסוף, השיר שלך מקסים!!!'
פילוסוף, השיר שלך מקסים!!!
17/04/2018 | 00:30
25
35
ואני זוכרת שראיתי עוד שיר יפה שלך שרציתי להגיב ולא יצא איכשהו.
למה אתה לא מפרסם בפורום שירה ופרוזה?
מה עם טיפול ביבליותרפי, או השתתפות בסדנת כתיבה?
באמצעות עיסוק בשירים שלך, דווקא אז אולי תוכל להרפות.
אולי כשאנשים אחרים ידברו על התכנים של השירים שאתה כותב, יהיה לך עצמך פחות צורך לעסוק בתכנים האלה.....
אם תרצה המלצות לטיפול ביבליותרפי אשמח לתת לך באישי
לצפיה ב-'אני אשמח לשמוע פרטים על טיפול כזה אם תסכימי.'
אני אשמח לשמוע פרטים על טיפול כזה אם תסכימי.
17/04/2018 | 01:55
4
13
לצפיה ב-'אלומת אור, כן, ברור, בשמחה.'
אלומת אור, כן, ברור, בשמחה.
17/04/2018 | 20:09
3
28
תקראי טיפה על ביבליותרפיה באינטרנט ואם תרצי אתן לך טלפון של מישהי ממש ממש מעולה. וואוו, זה בדיוק בשבילך! איך לא חשבתי על זה קודם?....
לצפיה ב-'קראתי. אשמח לקבל את הפרטים, תודה.'
קראתי. אשמח לקבל את הפרטים, תודה.
17/04/2018 | 22:31
2
4
לצפיה ב-'כותבת לך באישי'
כותבת לך באישי
18/04/2018 | 01:27
1
3
לצפיה ב-'תודה, עניתי לך.'
תודה, עניתי לך.
18/04/2018 | 10:24
4
לצפיה ב-'העניין שכל מלה שמופיעה פתאום'
העניין שכל מלה שמופיעה פתאום
17/04/2018 | 10:03
19
33
בכל דרך שהיא, גם בהקשר למה שאני עושה, אומר או חושב, מיד מביאה עוד ועוד מלים. לכן קשה מאד להפסיק את זה כי זה מתגבר מרגע לרגע ולא נשלט. למשל מלה בספר שקראתי באותו רגע עלולה להביא במחשבה עוד ועוד מלים בקשר אליה. גם אם הפסיק לרגע, ברגע מסוים עלול פתאום לחזור ולהתגבר יותר ויותר. זה מאד חזק ומפחיד. תודה על המחמאה.
 
לצפיה ב-'אולי אני לא מבטא אהבה בצורה נכונה'
אולי אני לא מבטא אהבה בצורה נכונה
17/04/2018 | 14:47
18
24
עיקר חיי אהבתי לעובדת ההשמה שטיפלה בי פעם ולא רצתה אתי קשר. גם עכשיו וגם אז ביטאתי אהבה באופן שכלי ומלאכותי כי חשבתי שלא צריך להגיד דברים לא נכונים כי אפשר להגיד "תאמין לי" (ואני עדיין מאמין בזה), וההתעניינות בתחביבים שאני נוקט בה כנראה נהיית מלאכותית מדי. כנראה, בדרך כלל אפשר להגיד "תאמין לי" או "תבין", אבל לפעמים צריך לא לדבר יותר מדי אלא להיות ברור.
 
 
 
 
לצפיה ב-'החונך שלי אמר לי עכשיו'
החונך שלי אמר לי עכשיו
17/04/2018 | 15:01
17
30
שהסיבה לזה היא שאני מתפרץ לשיחות של אנשים. אבל יש עוד אנשים שמתפרצים לשיחות של אחרים, וזה לא קורה להם.
 
לצפיה ב-'פילוסוף יקר,'
פילוסוף יקר,
17/04/2018 | 20:08
16
22
האם קראת מה שהצעת לך בקשר לטיפול ביבליותרפי?....
 
לצפיה ב-'עניתי בדיוק על זה'
עניתי בדיוק על זה
17/04/2018 | 20:29
15
17
שגם כל מלה שאקרא בספר תביא לי עוד מלים, כמו שכל דבר אחר מיתרגם אצלי לעוד ועוד מלים.
 
לצפיה ב-'אבל בביליותירפיה או בסדנת כתיבה'
אבל בביליותירפיה או בסדנת כתיבה
18/04/2018 | 01:26
14
22
לא חייבים לעסוק במילים מספר
אלא במילים שלך......
לצפיה ב-'ודווקא העיסוק של אחרים במילים שלך, יכול לשחרר אותך'
ודווקא העיסוק של אחרים במילים שלך, יכול לשחרר אותך
18/04/2018 | 01:32
13
16
מההכרח הכפייתי לעסוק בהן בעצמך
לצפיה ב-'גם המלים שלי'
גם המלים שלי
18/04/2018 | 12:34
12
14
יוצרות עוד ועוד מלים, וגם דברים שאני מדמיין או עושה יוצרים מלים שמתארות אותם וזה יוצר הרבה מלים חדשות.
 
לצפיה ב-'האם עברת חוויה שאנשים אחרים עסקו בשירים שלך, פילוסוף?'
האם עברת חוויה שאנשים אחרים עסקו בשירים שלך, פילוסוף?
18/04/2018 | 15:36
11
5
לצפיה ב-'בוודאי'
בוודאי
18/04/2018 | 16:14
10
15
אני כל הזמן שולח שירים לאימא שלי באימייל והיא מבקרת אותם בדרך אמנותית מאד. לפעמים אני גם מפרסם שירים שלי באינטרנט. גם פרסמתי את ארבעת סיפורי הראשונים בגיל 16 בעיתון ספרות. בעבר הייתי שולח יצירות שלי  לחבר אינטלקטואלי שהיה לי שגם הוא למד ספרות.
לצפיה ב-'אתה צריך ללמוד איך להרפות ממחשבות'
אתה צריך ללמוד איך להרפות ממחשבות
18/04/2018 | 18:49
9
63
איך לא לחשוב כלום, אף מילה. ליצור שקט. ניסית פעם לעשות מדיטציה?
לצפיה ב-'העניין הוא'
העניין הוא
18/04/2018 | 22:25
8
22
שגם אם אני לא חושב כלום, אני יכול להגיד לעצמי בלי שליטה: אני מנסה לא לחשוב כלום, ואז כבר באות מחשבות על מלים ומחשבות. האמת שניסיתי לעשות מיינדפולנס בעצת הפסיכיאטרית, וזה עוזר לאותו זמן אבל אחר כך זה יכול לחזור.
 
לצפיה ב-'ואם לא תבהל מזה כל כך?'
ואם לא תבהל מזה כל כך?
19/04/2018 | 07:56
7
29
המילים באות - אז הן באות. תתבונן בהן כמו בנחיל דבורים, נניח, כמו בסופת חול.  כמו בבועות סבון שילדה נשפה מהטבעת בהמוניהן וכולן נסחפות לכיוונך עם הרוח. תכיר בקיומן בשלווה, בלי לחץ,נאבל אל תישאב אליהן. אל תשקיע את תשומת הלב שלך בהן. זה קורה? אוקי, זה קורה. אפשר חהתבונן בזה בשלווה ולנשום. וכמו שזה בא זההגם ילך, ודוב יהיה שקט. מה אתה אומר?
לצפיה ב-'ואני רוצה להמשיך את שחרית....'
ואני רוצה להמשיך את שחרית....
19/04/2018 | 18:01
1
12
אולי ההצפה המייסרת של המילים היא בגלל שהן באות להגיד לך משהו שאתה כרגע לא מסוגל להבין או לקבל, ודווקא כשאנשים זרים או מקצועיים יתייחסו למילים האלה, תבין משהו שלא הבנת קודם?......
אולי לא רק לא לנסות להיבהל מהן, אלא אדרבר  - לחתת להן מקום ולנסות להבין האם זה שדר מהתת מודע שלך, ומהו.....
מה דעתך?....
נראה לי שאתה כל כך מבוהל מההשתלטות שלהן עליך, אבל אולי בעצם הן כמו קבוצת מיעוט מדוכאת שברגע שיהיה לה מקום וקול, היא כבר לא תזדקק להשתלט?.....
לצפיה ב-'אולי תרצה לכתוב אותן פה כשיש לך הצפה כזאת?....'
אולי תרצה לכתוב אותן פה כשיש לך הצפה כזאת?....
19/04/2018 | 18:02
6
לצפיה ב-'אני לא נבהל מהן'
אני לא נבהל מהן
20/04/2018 | 12:48
4
13
פשוט המלים האלה מצטברות יותר ויותר מרגע לרגע והורסות לי את הריכוז ואני לא רוצה אותן, ולכן אני נאלץ כל הזמן להילחם בהן כדי שלא ישגעו אותי. כשאני כותב אותן, זה עוד יותר גורם להתעסק אתן. מה שכתבתי בשיר למעלה מתאר בערך את הבסיס העיקרי של המלים שבאות אליי.
 
לצפיה ב-'פילוסוף, מה שאני,וגם שחר חרישי מנסות להגיד לך הוא'
פילוסוף, מה שאני,וגם שחר חרישי מנסות להגיד לך הוא
20/04/2018 | 17:07
3
10
שאתה נלחם בזה....
תראה כמה פעמים יש בשיר את המילה "לא"
לצפיה ב-'אני נאלץ להילחם בזה'
אני נאלץ להילחם בזה
20/04/2018 | 21:08
2
8
כי המלים מתגברות משנייה לשנייה, מאבדות שליטה, ממלאות לי את המוח והורסות לי את הריכוז. זה באמת גוזל ממני הרבה כוחות.
 
לצפיה ב-'אוקיי,מבינה ומכבדת'
אוקיי,מבינה ומכבדת
21/04/2018 | 00:18
1
8
מה עם שיטות לשליטה עצמית בתודעה כמו מדיטציות שונות
צי קונג(אני עושה ועוזר לי להשקיט את הסערות לא פעם)
טאי צי
ריטואלים דתיים כמו תפילות, קבלות שבת
ביו-פידבק
?......
 
 
 
לצפיה ב-'אני מנסה לעשות מיינדפולנס'
אני מנסה לעשות מיינדפולנס
21/04/2018 | 10:12
5
זה קצת עוזר, אבל רק לאותו זמן. ברגע שאני מפסיק זה מתפרץ שוב ומתגבר משנייה לשנייה ומהר מאד מגיע לממדים אדירים ואי אפשר יותר לשלוט בזה.
 
לצפיה ב-'המלצה..פסיכולוגית בחיפה קריות נשר..דרך קופת "מכבי"'
המלצה..פסיכולוגית בחיפה קריות נשר..דרך קופת "מכבי"
18/04/2018 | 12:00
20
שלום, מבקשת המלצה על פסיכולוגית קלינית בחיפה..דרך הקופה..
יש המלצות? מישהו? מישהו יודע על ד"ר דוחובני גרסיאלה?
 
כל המלצה תתקבל בתודה.
לצפיה ב-'מה נשמע אנשים '
מה נשמע אנשים
16/04/2018 | 13:22
7
36
לצפיה ב-'ברוך השם. מה שלומך?'
ברוך השם. מה שלומך?
17/04/2018 | 09:28
1
9
לצפיה ב-'בסדר '
בסדר
20/04/2018 | 05:13
2
לצפיה ב-'שלום חביב'
שלום חביב
17/04/2018 | 15:05
1
25
טוב לפגוש אותך פה.
 
לצפיה ב-'שלום פילוסוף :-)'
שלום פילוסוף :-)
20/04/2018 | 05:09
1
לצפיה ב-'היי בי 88'
היי בי 88
17/04/2018 | 20:12
2
34
אתה הנערון שהציע לי פעם לעזור לי לסדר את המזגן?..... משהו בתקופה שהייתה לי חולדה בבית?...... (בכינוי הקודם שלי - אור משהו....)?..... ברוך השב!!!
 
לצפיה ב-'היי לא זה לא אני חח'
היי לא זה לא אני חח
20/04/2018 | 05:12
1
5
לצפיה ב-'ברוך הבא,בכל מקרה(:'
ברוך הבא,בכל מקרה(:
20/04/2018 | 17:10
3
לצפיה ב-'מזל טוב של שמחה ודיכאון, של אבל ושחרור - לי!'
מזל טוב של שמחה ודיכאון, של אבל ושחרור - לי!
16/04/2018 | 17:14
11
83
מזל טוב לי!!!!!
אתמול הסרתי את הפסיכולוגית לה הייתי משועבדת במשך עשרים וחמש שנה מביטוח החיים שלי.  יש לי מוטבים חדשים על ביטוח החיים!
והיום החתמתי עדה שנייה ואחרונה על צוואתי החדשה, בה היא לא מוזכרת בכלל!
תודה לכן, ובמיוחד לשחרית, לאופירה ולסהריות - וגם לכוכבית שלצערי כבר לא נמצאת פה - על הקבלה, והתמיכה והאמון בי לכל אורך הדרך.
הדרך עוד לא נשלמה.
אני קודם צריכה לעכל כל מה ששמעתי מר'.
ואני צריכה לעכל את זה שהיא לא תראה אגורה ממני אם אמות.
הדרך עוד לא נשלמה.
אל תזיזו את הכתפיים.
זקוקה לכן ומבוהלת קלות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ועוד לא אמרתי הכול.
ועוד יש לי מה לומר.
ואומר בהמשך.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תודה תודה תודה

לצפיה ב-'לא אזוז מפה, עד ששתיכן לא תתלוננו עליה כמו שצריך'
לא אזוז מפה, עד ששתיכן לא תתלוננו עליה כמו שצריך
16/04/2018 | 18:18
1
50
ורצוי - תתבעו אותה למשפט.
אל תדאגי. לא זזה מפה.
וברור לי שזה מוקדם מידי בשבילך. 
כל הכבוד על מה שכבר עשית. 
אני כבר סוף סוף נושמת קצת, בנחיר אחד לפחות...
לצפיה ב-'אופירה, התגובה שלך כל כך מתוקה ונעימה.'
אופירה, התגובה שלך כל כך מתוקה ונעימה.
17/04/2018 | 00:24
29
אני לא מתחייבת לכלום.
לא יודעת מה יהיה.
עכשיו צריכה להחלים.
וחלק מההחלמה יהיה לא לשתוק.
אבל איך ומתי וכולי - נראה.
אבל העיקר שאת פה.
 
 
לצפיה ב-'סוף סוף! וכל הכבוד! '
סוף סוף! וכל הכבוד!
16/04/2018 | 21:08
3
10
לצפיה ב-'שחרית....'
שחרית....
17/04/2018 | 00:25
2
31
"סופסוף" ביקורתי?... או שזאת אולי רגישות יתר שלי?.....
ותודה על "כל הכבוד".
כן, עכשיו אני מרגישה קצת יותר מכובדת מהסמרטוט שהייתי לרגליה ככ הרבה שנים.
לצפיה ב-'לא ביקורתי, אלא שמח איתך שזה קרה לבסוף!'
לא ביקורתי, אלא שמח איתך שזה קרה לבסוף!
17/04/2018 | 09:13
1
7
לצפיה ב-'תודה רבה שחרית יקירה, סליחה ששגיתי.'
תודה רבה שחרית יקירה, סליחה ששגיתי.
17/04/2018 | 20:03
5
לצפיה ב-'לחיי התחלות חדשות'
לחיי התחלות חדשות
( לעמוד שלי בתפוז )
16/04/2018 | 22:21
1
31

היי שירה כמים,
נשמעת מדבריך תחושה של שחרור ,כאילו הוסר מכתפיך עול כבד מאוד. עשית צעדים אקטיבים להוצאת הפסיכולוגית מביטוח החיים והצוואה ולאחר קשר כל כך ארוך של עשרים ושתים שנים ניתן לתאר שזה כלל לא היה פשוט.

מרגיש אולי כמו שחרור ממצב בו השליטה לא הייתה בידיך ועכשיו היא שבה אליך וזה כח גדול מצד אחד ותחושה של שחרור אך מצד שני עלול להיווצר חלל...
 
תקופה של עשרים ושתיים שנים עם אותה פסיכולוגית יכולה להיות חסרה לך בשלב מסויים וחשבי על גורם טיפולי אחר שיהיה מעורב בתהליך ויתמוך בך.

התמקדי עכשו במה שעושה לך טוב, במה שמחזק אותך, במה שנותן טעם לחייך ולא בנקמה או התחשבנות שיכולים לגזול ממך כוחות נפש רבים. צריך לעכל את המצב החדש ולהסתגל אליו, הבהלה הקלה שתארת בהחלט מובנת לאור הצעדים המשמעותיים שעשית.

אני אוחזת את ידך, באופן וירטואלי, ושולחת לך כוחות לעמוד איתנה וחזקה במצב החדש שיצרת לעצמך. לחיי התחלות חדשות.
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'סהרית, וכל מי שקורא אותי:'
סהרית, וכל מי שקורא אותי:
17/04/2018 | 00:21
49
עדכון ההסטוריה:
העשרים ושתיים שנה איתה הסתיימו כבר לפני כשלוש וחצי שנים.
הייתה שנה אחת של ירידה מהפסים וחיפוש דרך.
ואז שנתיים וחצי של טיפול עם מטפלת חדשה.
ובשנה האחרונה קשר, מועט אך משמעותי מאוד, עם המרכז לנפגעי כתות.
כך שזה לא עכשיו שזה נגמר.
נגמר מזמן.
אבל לוקח שנים להתאושש ולבוא אל עצמי החזקה. להתוודע אליה. לכרות איתה ברית.
 
לצפיה ב-''
16/04/2018 | 23:19
6
לצפיה ב-'מקווה שתחיי'
מקווה שתחיי
17/04/2018 | 15:04
1
39
ומצטער לדעת שסבלת מהפסיכולוגית. אנשי מקצוע ומטפלים אמורים לבצע את עבודתם נאמנה, ואם הם מתרשלים חבל ואף יכול להיות מסוכן. אולי טוב שעזבת אותה, ונקווה שתמצאי טובה ממנה.
 
לצפיה ב-'תודה פילוסוף'
תודה פילוסוף
17/04/2018 | 20:03
4
לצפיה ב-'על בגידת הפסיכולוגית - במיוחד לסהרית לאופירה לשחרית טריגר'
על בגידת הפסיכולוגית - במיוחד לסהרית לאופירה לשחרית טריגר
13/04/2018 | 22:49
17
124
תודה רבה רבה לתשובותיכן
וסליחה שלא השבתי מייד.
דיברתי עם מישהי שהיא ניצולה מכת.
היא הבינה אותי באופן שאף אחד לא מבין אותי.
בהקשר של מה שקרה עם הפסיכולוגית.
ואחרי השיחה איתה - הזעם חלף מעצמו.
לא יודעת בדיוק איך.
ובמקומו נשאר פכפוך מטריד של... הדימוי היחיד שעולה לי, אם כי לא ראיתי דבר כזה מעולם, הוא נחל שבתוכו דולקת אש.
והם כמו נאבקים - מי יגבר על מי.
ואז, עשיתי את מה שבערפילי מוחי אני כנראה חושבת עליו מזמן.
כתבתי מייל לר' ושאלתי אם אני יכולה לדבר איתה,שהיא אולי תוכל לעזור לי במשהו.
הסבר:
ר' היא אישה שהכרתי בקבוצת תמיכה לפני כחמש עשרה שנה.
מהר מאוד התברר לנו שאנחנו בטיפול אצל אותה מטפלת.
התחיל ביני ובין ר קשר ידידות, שלא נמשך זמן רב.
[זה לא מפתיע, כי עם אף אחד לא נוצר לי קשר ידידות או חברות שנמשך זמן רב. רק היום אני מבינה כמה זה בגלל הפסיכולוגית הזאת]
בקיצור, אחרי שנים רבות שלא דיברנו - היום העזתי והתקשרתי אליה.
התחלתי בקול כמעט רועד.
שאלתי אותה אם הייתה מוכנה לדבר איתה על הפסיכולוגית?
היא אמרה כן.
ואז אמרתי לה שאולי זה ייראה לה משונה אבל, באנדר סטייטמנט, מאוד נפגעתי מהפסיכולוגית.
כל החרדה שלי של חודשים ישבה כאן.
שעכשיו היא תגיד לי שהיא לא מבינה, שהפסיכולוגית הייתה מצויינת אליה והכול היה נפלא, ואצא מטומטמת ומשוגעת כמו שאני מרגישה.
אבל רק סיימתי להגיד את המשפט, והיא אמרה "גם אני".
מכאן התגלגלנו לשיחה ארוכה, שהיא בעיקר מדברת, ומספרת לי מה שעבר עליה עם הפסיכולוגית, וכמה שנים לקח לה להתאושש מהפגיעה שהיא פגעה בה, ואני רק מנסה לנשום ובוכה, מנסה לנשום ובוכה.
כי היא מספרת את הסיפור שלה עם הפסיכולוגית
שהוא בסך הכול וריאציה לסיפור שלי.
היא הייתה שבע שנים אצל הפסיכולוגית הזאת, כך שהפגיעה פחות קשה משלי. [אני הייתי עשרים ושתיים שנה!] אבל זה אותו סיפור. בדיוק אותו סיפור. רק הפרטים אחרים.
לא אכנס לפרטים עכשיו.
אני מנסה לשלוט ברגשותיי.
אבל אספר רק את סוף השיחה ביני לבין ר'.
בסוף השיחה אמרתי לר' "סליחה, אני גם לא זוכרת איך הקשר שלנו נותק, אם רבנו או משהו...."
והיא אמרה "לא, לא רבנו, אני בטוחה שגם זה קשור לפסיכולוגית".
ואמרתי לה "אני גם מרגישה ככה בדיוק, אבל לא מבינה איך... את יכולה להגיד לי איך."
ואז היא סיפרה.
שהפסיכולוגית המשותפת דיברה איתה עלי.
ואמרה עלי דברים לא טובים.
ונתנה לה להבין שהיא לא צריכה להיות איתי בקשר!
___________________________
עד כאן.
אני נורא נורא נורא זקוקה לתמיכה.
כואב לי ברמות שאני לא יכולה לתאר.
אני בהלם.
אני יודעת שהשיחה הזאת לטובה, כי ברור עכשיו שאני לא הנפגעת היחידה שלה ושאני לא משוגעת ושזאת לא אני הכל כך בעייתית, אלא היא.
אבל אני עדיין שבויה בדמות זכוכית של האישה הזאת שהייתה כאילו כמו-אימא שלי, ונתנה לי להאמין שהיא תציל אותי, ואמרה לי אינסוף פעמים כמה היא אוהבת אותי, שהיא אוהבת אותי הכי הרבה אחרי הבנות שלה , ובודדה אותי כלכך.
אחרי עשרים ושתיים שנה מצאתי את עצמי בלי קשר. אף קשר שהוא! בלי שהקמתי משפחה. לבד לבד בעולחם, נלחמת לא להתאבד.
[ר' מצאה את עצמה באותו מצב בדיוק, רק למזלה לה היו ילדים מלפני המפגש עם הפסיכולוגית]
אני שוב נגררת....
אני פשוט לא מאמינה איך האישה שהאמנתי שהיא החיק שלי בעולם, שהיא האימא שלי, שהיא המקום האולטימטיבי הטוב בשבילי, זאת שהייתי בוכה לה שנה אחרי שנה "למה אני לא מצליחה לפרוץ את הבידוד שלי" והיא הייתה אומרת לי "אני לא יודעת חמודה", והציגה את עצמה כאילו היא הכי רוצה את טובתי בעולם וחושבת עלי הכי טובות  - איך היא בגדה בי ולכלכה עלי ככה!!!!!!!!
ועכשיו אני מבינה שמצבי חמור כבר שנים רבות עוד כשהייתי איתה, כי שנים רבות לפני שהיו לי לזה מילים הרגשתי איך היא פוגעת בי. איך היא אומרת לי דבר אחד וחושבת עלי דבר אחר.
אני זקוקה עכשיו לשכב במיטה עד סדינים לבנים שיהיו שם ידיים טובות שיבואו להחזיק לי את היד ולהגיד לי "את תעברי את זה."







לצפיה ב-'ושוב עולה הזעם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!'
ושוב עולה הזעם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
13/04/2018 | 22:52
14
70
אלוהים, שחרר אותי.
ורק אני אוכל לשחרר
לצפיה ב-'האמת, אני מרגישה עכשיו שאני עומדת לצאת מדעתי.'
האמת, אני מרגישה עכשיו שאני עומדת לצאת מדעתי.
13/04/2018 | 22:56
13
75
אבל לא אצא!!!!!!!!!!!!!!!
לצפיה ב-'עכשיו אני אצא מדעתי מהסיפור הזה!'
עכשיו אני אצא מדעתי מהסיפור הזה!
14/04/2018 | 20:54
4
64
אתן חייבות שתיכן לפנות בדחיפות לאגודת הפסיכולוגים ולהעיף אותה מכל מקום שהיא רשומה בו!!!
שלא תטפל באף אחד נוסף יותר.
ובוודאי להעיף אותה הרגע מהצוואה שלך! אוי ואבוי לנשמתי אם לא תעשי את זה.
 
טוב שעם כל הרגשות המעורבים שבנשמתך, את גם כועסת עליה. 
צריך לכעוס עליה נורא. צריך להינצל ממנה.
את לחלוטין היית שבויה בכת, ועדיין לא השתחררת לגמרי לגמרי, ואת צריכה במפורש קבוצת תמיכה של נפגעי כתות. את אולי הנפגעת הכי חזקה של הכת הזו.
כת מאוד לא פשוטה, מאוד מיוחדת, כי אין בה קומונה של חברים, אלא רק כמה חברים, שלא קשורים אחד אל השני. 
ומזל שמצאת עוד מישהי בכת הזו. 
וכעת אתן חייבות (אם אתן מסוגלות, כמובן, רק מה שאתן מסוגלות) לשחרר את כל האחרים, כולל האחרים הפוטנציאליים, מהכת הזו.
ואם אפשר, להכניס את האשה הזו לכלא לכמה זמן. אם יש לכן כוח לזה.
 
מה את אומרת?
לצפיה ב-'כת!'
כת!
15/04/2018 | 01:17
3
53
מה שהסבירה לי המתנדבת של מרכז סיוע לנפגעי כתות זה שזה שהיא בודדה אותנו, זה שהיא יצרה נתק בין ר וביני, זה דווקא בדיוק מה שמאפיין מנהיגי כתות. הפרד ומשול. כדי שתהיה לה שליטה על התודעה של כל אחת מאיתנו אסור היה מבחינתה שנהיה בקשר ונדבר עליה ונחליף שעות ומחשבות וחוויות.
לצפיה ב-'כח.'
כח.
15/04/2018 | 01:42
2
46
להקשיב לעצמי.
לדעת מה נכון לי גם כשכל העולם מרים גבה (במקרה הטוב).
עכשיו העדות כמה צדקתי.
והיא מעציבה עד אבל (בשני סגולים), אבל נותנת לי כוח להמשיך להאמין לעצמי. לאינטואיציות שלי. רק לפנים שלי. רק הוא באמת יודע.
ותודה שאתן עוזרות לי להתחבר אליו לא פעם.
לצפיה ב-'כר...'
כר...
15/04/2018 | 09:07
1
45
להניח עליו את הראש ולתת לדמעות לזרום, ולהרשות לכאב לפעום, כי זה כואב...
ועט. אולי לכתוב חלק מהדברים. אולי ביטוי יצירתי יכול לעזור.
לצפיה ב-'תודה שחרית(: עשיתי את זה כל השישי שבת'
תודה שחרית(: עשיתי את זה כל השישי שבת
15/04/2018 | 13:22
39
ובטח אעשה את זה שוב ושוב
כרגע מרגישה משונה, מרגישה שהתעוררתי לעולם אחר, כמו עולם אחרי הפצצה, עולם שפניו שונים, ויש בזה מהמבהיל ויש בזה מהחדש, ויש בזה מהתקווה.
תודה תודה
לצפיה ב-'אני חושבת שאנחנו מקבלים תמונה מאוד חלקית'
אני חושבת שאנחנו מקבלים תמונה מאוד חלקית
16/04/2018 | 07:59
7
49
בכל מקרה אני מאחלת לך שתצאי מזה ובהצלחה ואני מאמינה שגם תצליחי למצוא את דרכך.
לצפיה ב-'אני חושבת שאין חלק שיכול ליפות את החלקים שאנחנו כן מקבלים...'
אני חושבת שאין חלק שיכול ליפות את החלקים שאנחנו כן מקבלים...
16/04/2018 | 12:06
9
לצפיה ב-'ואני חושבת שמי, שאת כבר מזמן לא מאמינה לי, חושבת שאני מפונקת'
ואני חושבת שמי, שאת כבר מזמן לא מאמינה לי, חושבת שאני מפונקת
16/04/2018 | 17:05
4
62
ומגזימה.
מה את רוצה?
לעשות משפט?
שאביא את הפסיכולוגית ואת ר' לכאן ואת תהיי השופטת ותחליטי מי צודקת?
הבנתי כבר שאת מסוייגת!
אני מבקשת ומעדיפה לא לשמוע יותר את ההסתייגויות שלך!
עשרים ושתיים שנה הייתי בבית משפט שבו היא שפטה אותי כל הזמן!!!
לא עוד!
תודה
 
לצפיה ב-'הנהלה נא להוריד את התגובה מעליי'
הנהלה נא להוריד את התגובה מעליי
16/04/2018 | 21:24
3
48
מכוערת ולא ממש לעניין.
תודה ותקפידו פה על הסינון כי יש פה כמה עברייני מקלדת שמשתלטים לכם על הפורום, אם זה לא יטופל אני פונה למור באופן אישי.
לצפיה ב-'התגובות שלך הן שמכוערות וממש לא לעניין'
התגובות שלך הן שמכוערות וממש לא לעניין
17/04/2018 | 09:21
2
38
באיזו זכות את שבה ומטילה ספק בדברים שגולשת כותבת מדם לבה?
אנחנו לא רואים את כל התמונה? האמנם? אילו פרטים חסרים לך לתמונה הזאת שהיו עשויים לשפוך אור אחר? פסיכולוגית משכה טיפול עם מטופלת במשך 22 שנה(!!!). עודדה וטיפחה קרבה לא מקובלת ("אני אוהבת אותך עד הירח ובחזרה"?!),  תלות והערצה, נתנה עצות אחיתופל שמנעו מהמטופלת לשגשג בעולם ש"בחוץ" והגבירו את תלותה ביחסים ה"טיפוליים", ומתברר עכשיו, לקינוח, שגם דיברה רע אודותיה עם אחרים. וכן מתברר שנהגה באופן דומה עם עוד מטופלת אחת לפחות.
אילו עוד פרטים את צריכה שהיו יכולים לשנות את תמונת הזוועה הזאת?


ונגיד שיש לך סיבה כלשהי להסתפק בדבריו של אדם שכותב כאן. האם באמת נכון וראוי לשטוח את ספקותייך באופן גלוי ובוטה שכזה, היישר אל תוך פניו של הכותב? מי נתן לך את הזכות לפגוע כך ברגשותיו של אדם אחר?
אם כבר משהו מכוער ולא לעניין, זה בדיוק מה שאת עושה כאן.
לצפיה ב-'זה עובר למור.'
זה עובר למור.
17/04/2018 | 12:31
1
4
לצפיה ב-'הכל עובר אליך, וקקה בידייך!'
הכל עובר אליך, וקקה בידייך!
17/04/2018 | 15:40
44
אני יגיד אותך לאח שלי הגדול והוא ירביץ לך! הוא יותק חזק ממור! מי זאת מור?
לצפיה ב-'אויש, נו, באמת. התמונה הרי התפתחה עם הזמן'
אויש, נו, באמת. התמונה הרי התפתחה עם הזמן
16/04/2018 | 18:16
31
ועכשיו רואים בהחלט הרבה מאוד מהפנים הכעורות שלה!
אפילו אני, שהייתי סקפטית בהתחלה לגבי אחוז האחריות של המטפלת, יכולה לראות כעת דברים שלא ראיתי!
אומרים לך שזה דפוס שחזר בכמה מטופלים!
פירטו לך כמה זה היה מטורף.
רואים עוד ועוד תסמינים של שבוי בכת. 
ועדיין לעצום עיניים???
 
נכון שהתמונה לא מלאה, ולעולם לא תהיה, לעינינו. 
אבל עדיין היא לא משקפת בעינייך?
בעיה. 
ולא של מי שהציגה בפנינו את התמונה. 
לצפיה ב-'איזו כלבה ה"פסיכולוגית" הזאת!'
איזו כלבה ה"פסיכולוגית" הזאת!
14/04/2018 | 21:02
1
58
היא מופרעת לגמרי! ואני שמחה שאת מגלה את זה, למרות הכאב... אם תגישי תלונה לועדת האתיקה או תתבעי אותה -  את רק תעשי טוב לנפגעות העתיד הפוטנציאליות...
גם אני נפגעתי מאוד ממטפלת שבדרכה שלה דמתה קצת למופרעת הנ"ל (בכך שהעצימה את הפער ביננו וגרמה לי לפתח כלפיה הערצה עיוורת  ותלות מייסרת) ומאוד הצליחה לערער אותי לתקופה. אבל היתה לה מספיק הגינות לומר לי מדי פעם (אחרי שהסכימה שאחזור אליה) שמה שקורה ביננו לא מקדם אותי, ולנסות לשכנע אותי לעזוב. לשלך לא היתה גם ההגינות הזאת.
טוב שקיימת את שתי השיחות האלה. זה עוד שלב בדרך לשחרור...
וכל כך מרתיח לגלות את מה שגילית!!!
אבל זו האמת, ואת מתבוננת בה עין בעין בלי מורא. ואת תעברי את זה...


לצפיה ב-'אופירה ושחרית, תודה תודה תודה רבה לשתיכן'
אופירה ושחרית, תודה תודה תודה רבה לשתיכן
15/04/2018 | 01:05
48
אני צריכה להיזהר מלפעול על הזעם.
אני צריכה להיזהר מלהסתחרר בנקמה שאקרא לה צדק.
אני צריכה להיזהר מ"לרצוח" אותה. מלעשות דברים שאצלי בפנים יתפרשו כמו רצח, בתת המודע.
אין לי כוח לעוד רגשי אשמה.
אני רוצה לזוז עכשיו בזהירות.
\אני רוצה קודם כל לדאוןג לעצמי, להיות טובה אל עצמי,לנשום רגע אל תוך המקום של "אני באמת לא משוגעת". 
אני מבינה עכשיו את ההבנה הכי עמוקה:
הצורך להחזיק שתי  אמיתות מנוגדות במשך כל כך הרבה שנים שהייתי אצלה בטיפול, הוא זה שעשה אותי חולה, הוא זה שעשה אותי בדיכאון.
אמת אחת: היא הכי אוהבת אותי בעולם, היא מוכנה לעשות כל דבר בשבילי.אני במקום הכי מוגן ומגן. במקום הכי טוב שיכול להיות.
והאמת השנייה: היא לא אוהבת אותי. היא לא חושבת על טובתי. היא יוצרת בי תלות אליה. היא מבודדת אותי. היא אומרת עלי טובות אבל חושבת עלי רעות. היא לא מאמינה בי. 
האם אני מצליחה להסביר את זה?
זאת הפעם הראשונה מזה שנים כל כך רבות שאני רואה את זה בבהירות.
וזה גורם לי לכל כך הרבה כאב.
ופחד.
אבל אני רואה ומבינה.
כל כך הרבה שנים הייתי אצלה בטיפול ולא הבנתי למה אני הולכת מדכי אל דכי כשאני אצל המטפלת הכל כך מצויינת ומומלצת הזאת.
עכשיו אני מבינה.
זאת הייתה היא.
וזה לא מביא איתו רק הקלה. זה מביא גם המון כאב. עכשיו התמונה מתבהרת. האמת של עשרים וחמש השנים האחרונות.
ואני צריכה רגע לעצור ולנשום אלך תוך הידע החדש.
הלא נקלט הזה.
 
לצפיה ב-'שאלה מעניינת'
שאלה מעניינת
14/04/2018 | 17:01
6
99
יצאתי לחוץ לארץ ובחוץ לארץ חוויתי משהו מאד לא נעים היה משהו בתוך הגוף שכל הזמן אמר לי הביתה את לא תחזרי אין סיכוי שתחזרי הביתה האם זה קשור לעבר שהוציאו אותי מהבית שהייתי תינוקת כי באמת היה נראה תמוה מדוע כך אני חושבת וממש התנהגתי בצורה מאד לחוצה התחלתי לבכות ובעלי לא ידע מה קרה זה הדהד לי בראש המון ולא הצלחתי לחשוב בצורה הגיונית
לצפיה ב-'בסוף חזרת ארצה? זה נשמע כמו טראומה תת מודעת.'
בסוף חזרת ארצה? זה נשמע כמו טראומה תת מודעת.
14/04/2018 | 20:46
4
20
לצפיה ב-'כן חזרתי'
כן חזרתי
15/04/2018 | 16:05
3
40
באמת תמוה עכשיו אין יותר בלאגן בראש
לצפיה ב-'מה את חושבת שזה היה?'
מה את חושבת שזה היה?
15/04/2018 | 22:30
2
17
לצפיה ב-'זה מה גם שאני שואלת'
זה מה גם שאני שואלת
16/04/2018 | 00:07
1
42
לדעתי זאת היתה תגובה מתפרצת למצב שהייתי בו תינוקת בו נלקחתי מהאמא והבנתי שלא אחזור, גם כאן קרה אותו הדבר יצאתי מהבית לחו"ל רחוק מהבית והרגשתי שאני לא חוזרת הייתי בטוחה כאילו משהו השתלט לי על המחשבות וכמה שניסו לשכנע אותי שזה לא נכון לא האמנתי לאף אחד
לצפיה ב-'נשמע לי כך. '
נשמע לי כך.
16/04/2018 | 18:19
8
לצפיה ב-'שלום'
שלום
18/04/2018 | 22:52
8
ריחוק מהבית יכול ליצור תחושות רעות של פחד וניכור, ולאט לומדים להתמודד אתם. אומרים שהכי טוב בבית האוהב והמגן. אפשר להתרענן לפעמים בנסיעות לחוץ לארץ ולטיולים, אבל צריך לזכור את הבית.
 
לצפיה ב-'אמ... '
אמ...
12/04/2018 | 04:32
17
140
מנסה לכתוב משהו,
מקווה שיצליח.

אז נכנסתי לתקופה של החג בקטע פחות טוב, הפעילות הגופנית, ריצה והליכה, החזיקה אותי עם הראש מעל המים. זה גרם לי להרגיש ממש טוב עם עצמי.
אבל התחילו לי כאבים לפני חודשיים, והלכתי לפיזיותרפיסט שאמר לי שיש לי דלקת בגיד האכילס, מה שהשבית אותי מריצה לכמעט חודש. ובמקרה באותו זמן גם היה פסח עם כל האוכל המוזר שלו ועם זה שאני חייב להיות אצל ההורים כי אין לי ברירה ופשוט המצב שלי ממש הדרדר. לא שהיה נפלא לפני כן, אבל כמו שאמרתי, הפעילות הגופנית החזיקה אותי.
השבוע פשוט התרסקתי.
הייתי אמור לצאת ל2 ימי טיול עם המכללה, הכנתי תיק והכל אבל פשוט לא התעוררתי... כאילו התעוררתי וחזרתי לישון...
הייתי בלחץ במוצ"ש כי הייתי צריך להכין מערך שיעור להכשרה המעשית, שיעור שהייתי אמור להעביר לסטודנטיות שאיתי. בסוף ביום ראשון בלילה הרגשתי ממש רע ולקחתי קלונקס.
סיימתי איכשהו את המערך שיעור אבל נחשו מה...לא הייתי מסוגל לקום היום מהמיטה...
אני אפילו לא מסוגל להסביר את התחושה הזו, כאילו כל כך כיף בעולם הדמיוני וכל כף מלחיץ בעולם האמיתי שאני פשוט בורח...
עכשיו אני אמור להסביר את זה למורה שאחראית עלי. מה אני אגיד לה בדיוק? כל יום שעובר רק הופך את זה לבעייתי יותר כי פשוט הברזתי... אני אאלץ לספר לה על המצב הנפשי שלי...

בקיצור מבואס ממש. היום חזרתי קצת לפעילות וזה הוציא ממני רגשות כמו שקורה הרבה פעמים.
אני בוכה על השנים שאיבדתי,
אני בוכה על המצב שלי.
אני בוכה על זה שאפילו תואר בחינוך שפעם הייתי מסיים אותו בקלות כ"כ קשה לי ואני בקושי שורד אותו.
אני בוכה על זה שאיבדתי את הביטחון העצמי והפכתי לחרדתי כ"כ.
אני בוכה על הנבגדות שחוויתי, קודם כל מאמא שאמורה להיות הכי טובה אלי ולא להרוס לי את החיים.
ואח"כ... כאילו מי שנדפק פעם אחת...

ואהבה... כל כך הרבה בנות מסביב, רק תרים מהרצפה... ואני לא מסוגל, "לא במשחק", ואנשים גדלים ומתחתנים ומולידים ילדים והילדים גדלים... ואני עדיין מחוץ למשחק...
רוצה עזרה, אבל כ"כ מפחד...
רוצה תמיכה, חיבוק, אהבה.
רוצה להיות אני!
לא רוצה לשרוד, רוצה לחיות!!!
כח החיים שבי עדיין קיים, והוא חזק ואיתן כמו תמיד!
הוא ינצח! אבל הפחד...והבדידות...והגיל...
מול מי אני נלחם?
את מי אני מנסה לעקוף במירוץ הזה?
אם הפסדתי בו כ"כ מזמן לא הגיע הזמן לשנות את הכללים שלו?
איך יוצאים מהכלא בתוך הראש שלי?
למה אלהים לא מקשיב לי???
אני אוהב אותו ומאמין בו,
אבל אני מרגיש שכל תפילה שלי עוזרת כ"כ מעט...
עוזרת, אבל טיפה, ואני צריך להזיז הר...
פשוט מרגיש בודד...
בלי אף אחד בעולם הזה שמבין אותי
ויותר גרוע, בלי אף אחד בעולם הזה שמסוגל להבין בכלל.
כאילו אני בעולם משלי, והתחרקתי כ"כ מהציוויליזציה... שאני לא משיק לעולמות האחרים...
לא רוצה להיות כלוא בעבודה לימודים ילדים... אבל עוד מעט נגמר הכסף ואני חוזר ללוף...

ועוד שאלה? למה טיפול של שעה ורבע עולה 500 שח?
ב50 דקות אני לא מספיק כלום... והאפשרויות החינמיות כ"כ גרועות... מה אני אמור לעשות? למשכן את החיים והעתיד שלי בשביל טיפול שאולי יצליח?
ואם הוא לא?
אז אני אהיה בעוד כמה חודשים עם 10-20 אלף ש"ח פחות, ועם אותו חור בלב,
זה הוגן?
זה נראה הוגן למטפלים?

למה אין מערכת ציבורית נורמלית כמו ברפואה???

בבקשה תגיבו בהודעות תומכות, אני כ"כ רגיש לביקורת... אני יודע שיש מלא דברים שאפשר וצריך לשנות אבל לא בשביל זה אני כותב, אני כותב כי אני כ"כ לבד וכ"כ צריך אתכם...
בבקשה תהיו איתי!
בבקשה תגידו לי שאני נורמלי, שעוד נשארה בי טיפת שפיות. טיפת תקווה טיפת רוח לחימה.
ועוד משהו, כבר 14 שנה שאני סובל ואין בי טיפה של מחשבות אובדניות, מה זה אומר עלי? שאלה מצחיקה אני יודע אבל זה כנראה אופי, אין יציאה...

לצפיה ב-'"כל כך הרבה בנות מסביב, רק להרים מהרצפה"??? רציני?'
"כל כך הרבה בנות מסביב, רק להרים מהרצפה"??? רציני?
12/04/2018 | 07:49
8
97
פה איבדת אותי.
לצפיה ב-'יש דבר כזה שנקרא אמפתיה'
יש דבר כזה שנקרא אמפתיה
12/04/2018 | 22:16
7
80
ויש דבר כזה שנקרא גברים
בכל אופן לא התכוונתי לפגוע.
כשהמשיכה כ"כ חזקה לפעמים הדברים מסתדרים בראש ובלב בסדר שונה מאצל בנות, זו ההרגשה שלי. אני מבין שלא קל לקרוא את זה מהצד שלך ובכל זאת נסי לדון אותי לכף זכות. מאמינה לי שאני ילד טוב ירושלים?
ובכל זאת כשהמשיכה מציפה אותי היחס לבנות משתנה...
זה הטבע, מצטער.
אני באמת מכבד כל אחת ואחת, פשוט דיברתי לגבי העובדה שיש לי כביכול מלא אפשרויות למלא את החסר ואני מרגיש כבול, 
סליחה,
ותרגישי טוב אור!
לצפיה ב-'מה שנפלא זה שאתה לא מתנצל'
מה שנפלא זה שאתה לא מתנצל
13/04/2018 | 09:19
6
63
אלא מצטדק. מה שנקרא להוסיף חטא על פשע. עד השורה האומללה ההיא דווקא הייתה לי אמפתיה ואפילו הזדהיתי עם כמה דברים. אין לי אלא להצטער על הגישה שלך לנשים. חבל. עם גישה כזאת אני אתפלא אם תמצא זוגיות טובה.
לצפיה ב-'אלומה, מאוד חבל על הגישה שלך'
אלומה, מאוד חבל על הגישה שלך
13/04/2018 | 12:52
5
61
הרצון שלך לשנות את היחס של העולם הגברי לנשים אינו קשור כלל וכלל לאישיותו המסוימת של משה, ובוודאי שאינו קשור לנושא שמשה מעלה כעת, ברגע השבר שהוא חווה. 
 
אמרת מה שאמרת, גם זה היה מיותר. להוסיף עוד ועוד ביקורת והשפלה למי שביקש במפורש להימנע מכך, זה נקרא להוסיף חטא על פשע, ולא מה שאת טוענת שהוא חטא על פשע...
 
ובנוגע לבעיית הזוגיות - כל אחד מאיתנו שאין לו זוגיות, יכול להבין בעצמו שיש לו בעיה בגישה לבני המין השני, ובכל זאת לקבל אמפתיה מהסביבה (ובעיקר מעצמו)!
לכל אחד מאיתנו אין אמפתיה לאנשים מסוימים או לנושאים מסוימים העולים בפורום. אז צריך לציין את זה בריש גליי באזני אדם כאוב? זה הזמן וזה המקום?
 
להתקיף באופן אישי כל גבר שחושב ומתנהג כמו שמקובל דורות רבים בקרב הגברים ובסביבתו החברתית, ולנזוף בו אישית ובפומבי - זה ממש לא הדרך הנכונה עבור העולם הנשי לשנות את הרוח הקיימת בחברה האנושית. הדרך הנכונה היא חינוך ועוד חינוך ועוד חינוך, מחאה כללית, כתיבת מאמרים, הסברה, ובעיקר הבנה עמוקה של התהוות המצב הקיים לאורך כל כך הרבה שנים והימנעות מתקיפה והעלבה אישית!
 
עוד לא נתקלתי באדם שירצה לשנות את התנהגותו וגישתו רק כי מישהו עשה לו נו-נו-נו ופויה על מעשיו.
לצפיה ב-'תגידי מה שתגידי'
תגידי מה שתגידי
13/04/2018 | 14:00
3
56
זה פשוט דוחה בעיניי היחס הזה, והוא עוד מסביר למה הגישה שלו לנשים צודקת "כי זה הטבע הגברי". נו באמת. וכבר כתבתי שמלבד זה דווקא חשתי אמפתיה כלפיו. חבל שזה קלקל לי הכול.
לצפיה ב-'חבל שזה קלקל לך הכל'
חבל שזה קלקל לך הכל
13/04/2018 | 15:13
1
55
אבל חבל יותר שבחרת להגיב על כך בשרשור *שלי* בפורום *תמיכה* את יכולה לפתוח שרשור *שלך* ולכתוב שם את כל מה שאת מרגישה, אבל ביקורת עלי בשרשור שלי בפורום תמיכה היא לא במקום.
 
ואני כן מתנצל,
למקרה שלא הבנת,
ופעם הבאה אני אתנסח אחרת,
אבל זה לא תפקידך לשפוט אותי ולא לחנך אותי.
בטח לא כאן.
לצפיה ב-''
13/04/2018 | 15:16
7
לצפיה ב-'הוא בסך הכל התכוון לומר ש-'
הוא בסך הכל התכוון לומר ש-
13/04/2018 | 15:44
50
כיוון שהוא מוקף בנשים, *האפשרות למצוא אהבה* אמורה להיות כל כך נגישה ("רק תרים מהרצפה"). אני ממש לא חושבת שמשה התכוון להחפיץ נשים או לזלזל בכבודן.
לצפיה ב-''
13/04/2018 | 15:18
34
בדיוק אני התעצלתי להתנסח וגם לי תגובתה צרמה תודה שהתנסחת ברהיטות.
לצפיה ב-'משה, עוד יהיה טוב!'
משה, עוד יהיה טוב!
12/04/2018 | 17:29
3
55
זו ירידה זמנית, והיא תעבור, ואתה בכיוון טוב. אתה בונה את עצמך גם באמצעות הטיפול וגם באמצעות הלימודים, ונכון שלפעמים אתה מרגיש שהקרקע נשמטת לך מתחת לרגליים ואתה מועד וקשה לך לקום... כמו עכשיו.. אבל אתה מרים את עצמך שוב ושוב, נאבק בקשיים ולא נותן להם לשאוב אותך. וגם הפעם תעשה את זה, ותצליח. העובדה שמעולם לא היית אובדני חמרות הקושי הנפשי המתמשך רק מעידה (לדעתי) על קיומו של בסיס נפשי בריא שמשאיר אותך אופטימי, בסך הכל, ומאפשר לך להמשיך ולשאוף לטוב - ולא רק במחשבה אלא גם במעשה.  אני מבינה את רפיון הידיים שנגרם מהשוואות לאחרים בגילך או למה שהיית יכול לעשות לו היית מצוייד בכל הכשרונות והכישורין שה' חנן אותך בהם - אך בלי האתגרים הספציפיים שהוא נתן לך. וגם אני עושה השוואות כאלה, במיוחד כשיוצא לי לפגוש אנשים מן העבר, שלא ראו אותי כבר הרבה שנים, והגיעו להשגים יפים בחיים, ואולי היו מצפים שגם אני אגיע ליותר. לא אומרת שזה לא גורם לי לדכדוך, ואפילו יאוש ותחושה של "אז מה כל זה שווה בעצם?" ... אבל אני לא נותנת לתחושה הזאת להשתלט עלי. אני מציבה מולה, ברגע הראשון שאני מצליחה, את קולו של השכל הבריא ואת קולה של האמונה, ומזכירה לעצמי מה החיים האלה כן ומה הם לא (- מירוץ, למשל), ומזכירה לעצמי אילו השוואות ראוי ומועיל לעשות (לעצמי של פעם כדי לראות כמה התקדמתי, לעצמי כמו שאהיה אחרי צעד אחד נוסף - כדי למשוך את עצמי חעשות את הצעד הנוסף הזה) ואילו לא (כל היתר). ובעיקר מזכירה לעצמי שיש לי מקום בעולם עכשיו, כמו שאני עכשיו. (ולא אשיג את זכות הקיום שלי רק כשאמצה את כשרונותיי, או רק כשאשתווה למישהו. או רק כשתהיה לי שליטה עצמית אבסולוטית...)

מקווה שעזרתי קצת. תהיה חזק! אתה בדרך הנכונה!


נתב  לגבי ה"להרים מהרצפה" - גם לי קצת צרם. אני יודעת שזה לא נכתב ממקום שובניסטי - פשוט שים לב לניסוח.
לצפיה ב-'המון תודה שחר'
המון תודה שחר
12/04/2018 | 22:18
2
41
מוזמנת לנסח מחדש בשבילי... חותם מראש...
לצפיה ב-'בעזרת ה' תמצא אהבה. זה יקרה.'
בעזרת ה' תמצא אהבה. זה יקרה.
13/04/2018 | 14:54
1
29
שבת שלום!
לצפיה ב-'ולגבי הניסוח'
ולגבי הניסוח
13/04/2018 | 15:47
39
כמו שכתבתי עכשיו לאלומה, אפשר היה לומר שהפוטנציאל לזוגיות נמצא בכל פינה, שמציאת אהבה נראית מאוד אפשרית ונגישה. לא ה"בנות" עצמן.
בכל אופן אני לגמרי מסכימה איתך שלא היה נכון להעיר על זה באופן הזה ובמקום הזה.

לצפיה ב-'אתה עושה את המיטב שאתה יכול'
אתה עושה את המיטב שאתה יכול
( לעמוד שלי בתפוז )
12/04/2018 | 22:33
1
46

משה היקר,
נשמע מדבריך שלא פשוט לך בימים האלה, אתה אולי מרגיש שכולם מסביב בתנועה ואתה לעומתם מחפש את השקט ולא מצליח לגייס כוחות לקום בזמן לטיול, להעביר את מערך השיעור לסטודנטיות...
 אתה רוצה לחיות את החיים אבל אולי מרגיש שמשהו עוצר אותך, כאבים פיזיים וגם תחושות של בדידות ופחדים...נדמה כאילו מסביב כולם בתנועה וגדילה, מתקדמים ובונים מסגרות משפחתיות חדשות ולך קשה להדביק את הקצב גם אם לא מדובר בתחרות.
לכל אחד יש את הקצב שלו, לכל אחד עליות ומורדות, אדם אחד יסיים את התואר בארבע שנים ואחר בחמש או שש...
אתה עושה את המיטב שאתה יכול בהתחשב במה שעובר עליך עכשיו וזה בסדר, יגיעו תקופות קלות יותר, אל תחמיר עם עצמך.

אתה יכול לפנות אלינו גם בצ'אט לשיחה אחד על אחד עם מתנדב שלנו כל ערב עד חצות מלבד בשישי . הקישור: http://www.sahar.org.il/

אני מאחלת לך לילה שקט ושולחת לך שיר,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'תודה מתנדבת יקרה '
תודה מתנדבת יקרה
13/04/2018 | 00:36
32
לילה טוב
לצפיה ב-'טוב,'
טוב,
14/04/2018 | 18:34
33
קצת באיחור אבל רציתי לומר שזה יפה שאתה יודע, פחות או יותר, מה הבעיות שלך. בעבר כשהיית כותב דברים לא היה ברור לגמרי מה הבעיה שלך. או שלא היית מודע לגמרי או שפחדת לעלות את זה. לא משנה למה.
 
לדעתי הגישה שלך של החיים כמירוץ מולידה הרבה מאוד סבל. תואר אפשר תמיד לעשות, ואם המטרה היא לסמן וי ולנפח את הקורות חיים - אז לא בטוח שתואר בחינוך שנדרש בו מעבר לבחינות הרשמיות גם סוג של פרקטיקום - זה מה שצריך כרגע. אתה צריך לסדר את החיים שלך בצורה של היררכיה ולהתמקד במה שהכככייי חשוב כרגע בגילך ובהתאם למצבך הבריאותי (בפן הנפשי ובפיזי): שזה, לדעתי, למצוא פתרון לחיות חיים כמה שיותר עצמאיים כלכלית. אם אתה לומד כרגע, גם אם אתה לומד ממש טוב, אבל רואה שהכסף הולך להגמר הרי שכנראה היה לך נוח להזניח את הנושא הזה. אבל כסף בסופו של דבר לא יביא לך אושר, גם לא מיליונים, אבל הוא בהחלט יביא לך נתח גבוה של מנוח.
עם כסף אתה יכול לעשות מנוי לחדר כושר ושם לעשות פעילות אירובית שלא קשורה בריצה (שהיא, למעשה, פעילות שמאוד תובענית על הרגליים). אם הכסף אפשר גם לקנות אוטו סביר ולהתרחק יותר מהבית, ועוד ועוד.
 
הטיפול הנפשי שאתה צריך יכול לבוא בכל מיני צורות, בכללן טיפול DBT שלא דורש ממך שנים על גבי שנים של חפירות ועשרות אלפי שקלים חור בכיס. המערכת וכל הרפורמה זה דברים שיקח עוד שנים עד שזה יתבסס ויהיה באמת טוב. לך בגישה של "זה מה שיש ועם זה ננצח".
עם הבטחון העצמי של העצמאות הכלכלית ושל הבריאות הפיזית באמצעות הכושר יגיע, בסופו של דבר, גם הזוגיות. אבל זה הכל יבוא בגלל שאתה מביא את זה - עם הבטחון העצמי ושאר תכונות האופי שאתה תבנה בעזרת העבודה הקשה. ככה זה הולך. לחלק זה בא טבעי, מה נעשה. לחלק - לך - לא.
לצפיה ב-'משה,היי,אני רוצה להצטרף לכוחות התמיכה(:'
משה,היי,אני רוצה להצטרף לכוחות התמיכה(:
15/04/2018 | 01:13
28
ולהגיד שזאת הפעם הראשונה שאתה כותב כאן באריכות
ולוקח את הסיכון להיפגע
(אני אמנם מצטרפת גם לכוחות הפמיניזם,אל אלומת אור, וברור לי שתחשוב פעמיים מעכשיו לפני התנסחויות כאלה)
אז לקחתאת הסיכון להיפגע
וביקשת תמיכה
וקיבלת קצת נו נו נו
והרבה תמיכה
ונראה לי שאתה עומד בזה יפה.
כך שכנראה אתה לא ככ חלש כמו שנדמה לך
וזה אומר שתוכל אולי לשתף כאן לעיתים קרובות יותר
ולקבל תמיכה וכוחות ואולי זוויות חשיבה אחרות.
אשמח לקרוא אותך יותר ולהצטרף לכוחות המעודדים שלך. אותך.
 
לצפיה ב-'איך למצוא המלצה על מטפל מוצלח?'
איך למצוא המלצה על מטפל מוצלח?
13/04/2018 | 06:30
6
62
הי,
החלטתי שהגיע הזמן לטפל גם בעצמי. יש לי את האמצעים לכך ואני מוכנה. קראתי על סוגי הטיפול והבנתי שכנראה שאני יעזור לי טיפול פסיכולוגי רגשי, אולי בשילוב של מיינדפולנס.

אבל איך למצוא מטפל טוב?? מומלץ

יש מלא אתרי אינטרנט של מטפלים אבל אני רוצה לדעת שאני הולכת לאחד טוב. איך מוצאים המלצות על פסיכולוגים? לא יודעת. דווקא יש לי ניסיון מעולה עם תפוז אבל בתחום הזה לא הולך טוב...ואני רוצה כבר להתחיל אבל...עם מי?
לצפיה ב-'אנשים'
אנשים
13/04/2018 | 08:16
5
47
המלצות אפשר לקבל רק מאנשים שאת מכירה, שהיו בטיפול אצל אדם שהם ממליצים עליו. 
ואי אפשר לדעת אם אותו טיפול/אדם יהיה טוב גם לך, בלי לנסות.
כמו שמחליטים על אינסטלטור, או על קבלן בנייה מסוים. לפי ניסיון של אנשים אחרים שעבדו איתו. 
ובכל מקרה, זה הרבה הימור. 
ואין מה לעשות. חייבים להמר.
 
אז אני מתקשרת לבעל המקצוע שהחברה המליצה לי עליו, מקשיבה לו בטלפון, רואה איך השיחה זורמת, הולכת ל-2-3 פגישות ראשונות ומרגישה אם יש כימיה.
ובעיקר משליכה יהבי על אלוקים, ומקווה שזה יצליח. 
כל החיים זה לא לדעת מה יהיה, ולקוות שיהיה טוב. 
לצפיה ב-'ואם אף אדם שהיא מכירה'
ואם אף אדם שהיא מכירה
13/04/2018 | 12:39
4
42
לא היה אצל מטפל? איך היא תמצא?
 
לצפיה ב-'לא מקבלים בחיים כל מה שרוצים. אז היא תמצא מטפל שלא הומלץ לה!'
לא מקבלים בחיים כל מה שרוצים. אז היא תמצא מטפל שלא הומלץ לה!
13/04/2018 | 12:41
3
11
לצפיה ב-'כן מקבלים מה שרוצים אם מנסים לפחות ואני אנסה!!! '
כן מקבלים מה שרוצים אם מנסים לפחות ואני אנסה!!!
13/04/2018 | 23:08
2
39
להנהלת הפורום - אני מציעה לצנזר תגובות כאלה, יש אנשים שזה יכול מאוד לפגוע בהם.
לצפיה ב-'ברור שתנסי, מה השאלה? ממה את נפגעת? אמרתי לך לא לנסות?'
ברור שתנסי, מה השאלה? ממה את נפגעת? אמרתי לך לא לנסות?
14/04/2018 | 20:43
28
אמרתי לך שאת לא מכירה אנשים שיכולים להמליץ לך?
קראת את התשובה שלי אלייך בכלל?
 
רק לפילוסוף שהכניס שאלת "ואם אין חברים", אמרתי שאז מסתדרים באופן אחר, בלי אנשים שיכולים להמליץ. עם פסיכולוג שלא המליצו לי עליו.  
מה בדיוק פוגע בזה???
 
באמת לא כל מה שרוצים בחיים מקבלים.
רק מי שרוצה כל מה שהוא מקבל, הוא זה שתמיד יקבל כל מה שהוא רוצה.
לצפיה ב-'בטח שתנסי אמא דרדסית, '
בטח שתנסי אמא דרדסית,
15/04/2018 | 01:08
25
ובטח שתצליחי.
אופירה בהחלט התכוונה לכך ממה שאני מבינה.
בהצלחה.
לצפיה ב-'ביקור במרפאות חוץ בשיבא ,מ'ס 2'
ביקור במרפאות חוץ בשיבא ,מ'ס 2
08/04/2018 | 15:41
23
121

כירורגיה יד ,למי שלא מעודכן ,שברתי את היד,

זה קרה ביום שני בלילה מאוחר,לפני 13 יום (מחר 14).

היום כמו בשבוע שעבר הלכתי לביקורת בכירורגיה יד ,מרפאות

חוץ.

שבוע שעבר עבר חלק ,אני אדם שמתמצא ויודע להסתדר,

היום קצת פחות . קודם כל הרופא ביקש צילום לפני התור ,

ואז כאשר הגיע תורי אליו ,לאחר הצילום ,וגם בכל מקום

ממתינים הרבה זמן ,לקבלה,ברנטגן,לרופא.

הרופא לא היה מרוצה מהצילום ושלח אותי לעוד אחד,

"תחתמי אצל הפקידות ושוב צילום",הוא רק לא ציין

איזה פקידות,החתמתי את הפקידות של הכירורגיה ,

אבל היה צריך גם את הפקידות של הרנטגן,ואת זה

אף אחד לא אמר,לא הרופא,לא הפקידות בכירורגיה יד

,אז אני ממתינה מחוץ לרנטגן ואני רואה שאנשים באים ונכנסים

אנשים שבאו אחריי ,כאשר זה היה כבר אדם 2,חשבתי

מה קורה פה ?,אז אחרי שחיכיתי חצי שעה,הלכתי לפקידות  

זה נקרא "דימות" ושאלתי למה אני ממתינה חצי שעה ?

ואז הפקידה אמרה "כי לא החתמת אותנו אז הם לא קיבלו

את ההפנייה" ,ואז למרות שהיא לא אשמה הוצאתי את זה

עליה "אני צריכה לנחש?" לא צעקתי,אני לא אדם שצועק,

עלו לי קצת דמעות בעיניים,והיא גם אמרה "בלי לחץ "

.זה גם ללכת שם ממקום למקום ,הפקידות יושבות בחוץ כזה,

הכירורגיה זה גם מרחק מה ,וזה מפה לשם ,משם לפה..

ובסוף עשו צילום נוסף ,חזרתי לרופא ולא הייתי צריכה להמתין

והכל בסדר עם היד,לא צריך ניתוח ,שבוע הבא שוב ביקורת

כי "שלושה שבועות ראשונים זה קריתי ואחרי שלושה שבועות

מורידים את הגבס"..והיו לי קצת דמעות בעיניים כי זה מתסכל

כל הסיפור גם של להיות עכשיו חודש בבית ,אסור לי לעבוד,

יד ימין שזה נורא מגביל,והרופא שאל "אלרגיה או שאת מתרגשת

ממני?" אז אמרתי "כלום" ואז הוא מסתכל בצילום ושאלתי

"לא צריך ניתוח ?" ולמזלי הוא חשב שזה בגלל זה .לא בכיתי ממש

,דמעתי קצת ..

ואז גם יש שם פקידה של התורים החוזרים,כלומר יוצאים מהרופא

וצריך לקבוע תור נוסף,והיא מאד לא נחמדה,גם בשבוע שעבר

אנטיפתית,וכל דבר צריך לחלוב ממנה ,למשל גם לשבוע הבא

צריך טופס 17,אבל היא מעצמה לא אומרת אני צריכה לשאול,

ובנוגע לתור של שבוע הבא ,היא אומרת שעה ,אז שאלתי זה הכי

מוקדם? "אין הכי מוקדם יש תור אחד" לא בעצבים אבל

בחוסר אדיבות,לא מרימה את העיניים מהמחשב,יחס

קר כזה,רק כאשר רופא בא להגיד משהו אז כמובן היא

מסתכלת אליו..פשוט אנטיפתית. וזהו. שבוע הבא אדע הכל,

שבוע שעבר לא זכור לי שהחתמתי גם את הפקידות ברנטגן.

שעתיים וחצי הייתי שם ..נראה לי קצת רחמים עצמיים היו לי שם,
.

** אגב הפסיכו אמרה לי שהיא לא מאמינה בעין הרע,ושדברים

קורים אולי כי הדעת שלנו מוסח למקום אחר,ואז כאשר

אדם נופל האינסקטינט זה לבלום עם היד,וכמובן שעם היד

הדומננטית..כי אני אמרתי לה שנראה לי שזה עין הרע,בנות

מהעבודה,והיא אמרה שלא! שהיא לא מאמינה בזה ,אבל שהיא

מבינה את הצורך להאשים מישהו.
לצפיה ב-'הפסיכולוגית שלך צודקת'
הפסיכולוגית שלך צודקת
08/04/2018 | 17:50
65
זה נוח לנו (לא רק לך) להטיל את האחריות על גורם חיצוני, כמו "עין הרע" או "אין לי מזל", או משהו בסגנון.
אבל אין דבר כזה.
 
לצפיה ב-'יש הרבה אנשים שעובדים במערכת הבריאות'
יש הרבה אנשים שעובדים במערכת הבריאות
08/04/2018 | 19:26
13
68
פקידים רופאים ואחיות שהם קשים קרים ואנטיפתים. נתקלתי בהרבה כאלה. מעניין מאיפה הביאו אותם? לא בודקים את האנשים לפני שמקבלים אותם ללימוד רפואה אם הם מתאימים לתפקיד? מן הסתם לא בודקים.
 
שנית יתכן שהפקידה שניתקלת בה ניסתה לחסוך כסך למרפאה וזה בא על חשבון המטופלים. לא יגידו לך דברים פשוטים וזה כדי שהם יתנו רק את המינימום לחולה. ככה כנראה הם חוסכים במשאבים.
 
לגבי עין רע, רופאים או אנשי מדע בדרך כלל לא מתעסקים באמונות תפלות ולא מבוססות כמו עין רע. אנשים משכילים ואמונות תפלות זה הפכים שונים . אני סבור שיש אנשים שיכולים לפגוע דרך עין הרע (לא יודע אם במקרה שלך זה קרה) וזה מניסיון  בחיים שלי. מניסיון של התבוננות על סביבתי. 
בדרך כלל אנשים שבולטים בהצלחתם עלולים להיפגע מעין רעה. לא מומלץ להבליט הצלחות ויכולות. עדיף צניעות בעניין. העין רעה בדרך כלל באה מאנשים מתוסכלים שמומרמרים מחייהם. שהם רואים אדם מצליח הם מקנאים בו ואז יש פגיעה. לא כל אדם יכול לפגוע ולא כל אדם יפגע מעין רעה. ולכן לא לקפוץ ישר לעניין עין רעה כי יש גם סיבות אחרות לבעיות שלנו.
לצפיה ב-'תתפלא אבל בודקים'
תתפלא אבל בודקים
08/04/2018 | 20:34
7
62
כדי להתקבל לרפואה בנוסף לבגרות ופסיכומטרי עוברים גם סדרה של מבחני אישיות, סימולציות שחקנים וראיונות אישים. כמובן שאף מבחן לא יכול להיות מושלם. חוץ מזה, גם אם מישהו היה מאוד נחמד בתור סטודנט, לפעמים השחיקה והזמן משנים אותו.
לגבי עין הרע- זו אמונה תפלה, וקח בחשבון שלהאמין באמונות תפלות מביא מזל רע.
 
לצפיה ב-'לא בודקים.'
לא בודקים.
08/04/2018 | 20:54
5
51
הרי באו הרבה רופאים ממדינות חבר העמים עם מנטליות סובייטית נוקשה שלמדו שם, ובארץ קיבלו אותם בתור רופאים. מי בדק אותם ? בטוח לא בדקו את היחס שלהם כלפי פציינטים.
לצפיה ב-'חבל שאתה גזעני'
חבל שאתה גזעני
08/04/2018 | 21:05
4
45
דווקא מהכרות בוגרי הארץ פעמים רבות מתנשאים הרבה יותר מאלה שהגיעו מחו"ל. ולא כל מי שעם מבטא רוסי, גם למד שם.
 
לצפיה ב-'רופאים שגדלו כאן קיבלו חינוך מערבי'
רופאים שגדלו כאן קיבלו חינוך מערבי
08/04/2018 | 21:18
3
42
ורובם אנשים הומאניסטים שגם מרפאים חולים בחו''ל במדינות נחשלות.
לא מאמין שתמצא רופאים מחבר המדינות שיעשו זאת. הם גזענים יותר ממה שאתה יודע.
 
אתה צריך להבין שיש הבדלי תרבות בין בני אדם. לא כולם יצאו מאותו פס יצור . לא אוהב היתממות של אנשים כמוך שמנסים לטייח תופעות שליליות. הם תמיד ינסו לסתום פיות על ידי טענה של ''גזענות''.
לצפיה ב-'תהיה בטוח שאני מכיר טוב ממך את הרופאים שגדלו כאן'
תהיה בטוח שאני מכיר טוב ממך את הרופאים שגדלו כאן
08/04/2018 | 21:45
2
46
אלה שנוסעים לנתח במדינות נחשלות הם מיעוט קטן, אגב, אבל זאת לא הנקודה. 
אני מכיר היטב גם רופאים מחבר המדינות , וגם ממדינות אחרות כולל דרום אמריקה, צרפת, בריטניה וארה"ב ועוד.
 
לא רואה טעם להמשיך את הדיון איתך כאשר אתה רואה דברים בשחור/לבן ושבוי מראש בקונספציות שגויות. 
לצפיה ב-'אני ער להבדלים בניגוד אליך.'
אני ער להבדלים בניגוד אליך.
08/04/2018 | 21:52
1
42
לפי תפיסתך רופא אליל מאפריקה הוא כמו רופא שלמד רפואה במדינה מתקדמת.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אם אתה רוצה לסלף את דברי נסה דרך יותר מתוחכמת'
אם אתה רוצה לסלף את דברי נסה דרך יותר מתוחכמת
08/04/2018 | 21:55
39
וסתם שתדע "רופא אליל" יכול להיות לא רק מאפריקה אלא גם מישראל (זה לא עניין של, ומנגד יש רופאים קונבנציונאליים מאפריקה, שמבצעים השתלמויות/ סבבים קליניים גם בישראל (ובמדינות אחרות).זה לא עניין של מוצא, זה עניין של אסכולה.
 
לצפיה ב-''
08/04/2018 | 21:57
7
לצפיה ב-'אודי - לכל עימות בין 2 אנשים יש 2 צדדים שונים'
אודי - לכל עימות בין 2 אנשים יש 2 צדדים שונים
08/04/2018 | 21:12
4
37
כמו שאני בא לקבל טיפול עם המצברוח שלי והכאבים שלי, כך גם הפקיד והרופא שעובדים באים עם המצברוח והכאבים שלהם לעבודה. 
והם, בעבודה שלהם עם אנשים, סופגים הרבה פגיעות ללא סיבה מהאנשים שהם מטפלים בהם. למשל, שאנשים חושדים בהם שהם מנסים לחסוך כסף על חשבון המטופלים... וזה כואב להם. וכשכואב, קשה לתת תשומת לב ויחס לאנשים שבאים לקבל טיפול.
 
ונכון, לפעמים הם מוציאים את הכעס שלהם על מטופל שלא עשה להם שום רע. 
זו בעיה. אבל בעיה אנושית שקיימת בכל מקום שנותן שירות.
 
אם מדובר בנותן שירות רפואי שהגזים ביחס המחפיר שלו, חשוב להתלונן עליו, כדי לשפר את השירות לעתיד לבוא. 
ואם זו לא הגזמה ולא יחס מחפיר, אז צריך לזכור להבין גם את הצד השני, גם אם מאוד קשה לי כרגע. 
לצפיה ב-'עובדי רפואה הם תחמנים לא קטנים כולל האחיות.'
עובדי רפואה הם תחמנים לא קטנים כולל האחיות.
08/04/2018 | 21:27
3
42
אדם שמגיע ללא קרובי משפחה לטיפול או אישפוז או אחד שלא באים לבקר אותו  עלול קבל יחס של הזנחה מהצוות.
 
נכון שיש רופאים נורמליים אבל לא כולם כאלה. 
לצפיה ב-'ההכללות שלך מאוד בעייתיות.'
ההכללות שלך מאוד בעייתיות.
08/04/2018 | 21:32
1
11
לצפיה ב-'זה לא עניין של הכללות'
זה לא עניין של הכללות
08/04/2018 | 21:55
37
פשוט אני מדגיש שיש הבדלים בחינוך של כל חברה וחברה.
לצפיה ב-'דווקא זה עשוי להיות נכון'
דווקא זה עשוי להיות נכון
08/04/2018 | 22:02
36
שמעתי מאוד אנשים שאם אתה לבד בבי"ח - התיעדוף שלך יונמך משמעותית, ותקבל טיפול רק כשמישהו יתפנה קצת מהטיפול בכל אותם חולים שיש מי שעוקב אחרי הטיפול בהם.
לצפיה ב-'מילקי את מאוד מאוד פגיעה וסובלת מהפגיעות שלך'
מילקי את מאוד מאוד פגיעה וסובלת מהפגיעות שלך
08/04/2018 | 21:31
1
48
את הסבל הזה אפשר להקל על ידי שלומדים להסתכל על הצד של האדם השני שמולך. אמנם לא באותו הרגע שכואב לך. באותו רגע מותר לך להתפרץ, לכעוס, להיפגע וכד'. אבל במחשבה שנייה, אח"כ, כשאתה רגוע בבית, כדאי לך להתבונן על הצד של השני וזה יעזור לך להיפגע פחות בפעם הבאה.
 
במקרה גם אני הייתי לפני כמה שבועות במחלקת כירורגיה בבי"ח שיבא, ומאוד קשה להתמצא שם למי שלא מכיר. אז אמורות להיות טעויות ואי הבנות במערכת גדולה ומורכבת. גם לי היתה אי הבנה עם הכירורג ועימות. ולאחר כמה דקות של מחשבה שנינו הבנו את אי ההבנה, וממה נבעה הטעות של השני, וכל אחד התנצל בפני השני ואמר לו שהוא לא אשם באי ההבנה.
 
אז תמיד עלולות להיות טעויות ואי הבנות בין אנשים, במקומות גדולים ומורכבים. 
הפקידה והרופא פשוט לא חשבו על כך שאת לא מכירה את הפרוצדורה הנכונה. ולא שמו לב שהם לא אמרו לך בדיוק לאן לגשת. זה יכול לקרות במערכת גדולה. ובאמת, את לא יכולה לנחש, ומותר לך לכעוס על כך שאיש לא אמר לך זאת, ויבינו אותך. מצד שני, את צריכה לזכור שאף אחד לא עושה לך בכוונה, ואין אפשרות למנוע תקלות חד פעמיות כאלה. 
 
וגם מותר לך להרגיש חוסר אונים בגלל כל המצב הכללי שלך, ולבכות. ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד, ואת צריכה ללמוד לא לשים לב לכל מילה של מישהו, שלא מבין את סערת הרגשות שלך. ולא להתרגש ממה שכל אחד אולי חושב עלייך (מיהו בכלל? מה זה מעניין מה הוא חושב?)
 
ולגבי הפסיכולוגית שלך, אני מאוד מסכימה איתה, שיש לך צורך להאשים מישהו. 
אבל זה לא יעיל, כי אף אחד לא אשם. וזה די פתטי לחשוב ש"עשו עלינו עין הרע". 
ברור שנופלים בגלל חוסר תשומת לב, ולא בגלל "עין הרע"...
פעם הלכתי במשעולי הביתנים של בי"ח תל השומר, בתקופה שקיבלתי טיפול נורא קשה, והייתי במצב חלוש ואומלל להפליא. כמה מטרים לפניי צעדה אשה מסוג "פריחה מזרחית" על עקבים גבוהים ודקים, הסתבכה בין האבנים של המדרכה, ונפלה אפיים ארצה. היא הצליחה להתרומם בדיוק כשחלפתי על פניה, ואמרה לי בעצבים: שייצאו לך העיניים!!!
כלומר בגלל שהסתכלתי עליה ו"עשיתי לה עין הרע" כשהלכתי אחריה, היא נפלה. לא בגלל שהיא הלכה במדרכת אבנים עם עקבים דקים וגבוהים בחוסר יציבות משווע (ובחוסר תבונה בהתאם)...
 
לצפיה ב-'תודה ,אכן אי הבנה'
תודה ,אכן אי הבנה
08/04/2018 | 22:05
44

אני אגב לא נראה לי שכעסתי,ברמה של לצעוק זה

היה יותר יאוש כזה ,ברור לי שזה לא בכוונה ,עדיין סף

הרגישות,ובית חולים זה גם ככה מקום לא נעים, המראות

שם לי זה קשה ,וברור לי שלאף אחד לא נעים לראות

אנשים מובלים במיטה, אנשים בפיג'מות של בית חולים

יושבים בחוץ בשמש לשאוף אוויר,או סתם מסתובבים.

גם השמות של מחלקות ליד "רצפת האגן" ואני חושבת

אוי ואבוי,ממש חשה צמרמורת.  

ועל זה הפקידה הלא נחמדה, הכל ביחד כולל הכל

אז כן הזלתי דמעה..

** בנוגע לעין הרע , כפי שאמרתי אם אנשים מקללים או

מאחלים דברים רעים אולי זה מתגשם.

ובעבודה יש כמה בנות שלא מחבבות אותי ..אז מי יודע..

נוטה להסכים עם הפסיכו אבל יש ספק קטן ,אולי הרבנית,

חסרת השיניים,זאת עם המקום ,אין לדעת ..

אם מישהי אומרת לי "חכי תראי אלוהים יעניש אותך"

לי זה נשמע כמו לקלל ,כי זה התגשם במידה מסויימת

כמה ימים לפני ליל הסדר זה קרה...(השבר, הקללה "אלוהים יעניש אותך" זה היה

משהו כמו חודש לפני ,אבל אולי זה לוקח זמן ,מי יודע ).


לצפיה ב-'בנוגע לויכוח '
בנוגע לויכוח
08/04/2018 | 21:53
5
50

מסכימה שלא צריך לדבר בהכללות,רופאת המשפחה

שלי היא ממוצא רוסי ,והיא מדהימה,באמת ,

דווקא לפעמים צברים יכולים להיות יותר גסי רוח,

יש ויש...

למשל המזכירה בתור של הביקורים החוזרים היא

לא רוסייה,והיא מאד לא אדיבה .

אין לי מספיק ידע  איזה מבחנים עושים לרופאים אבל

בטוחה שיש ויש. מסכימה איתו בנוגע לשחיקה.

** תודה בכל אופן על התגובות ,בנוגע לעין הרע זה נשמע הגיוני

מה שהפסיכו' אומרת,אבל נניח אנשים שלא מחבבים אותך יכולים לקלל,או אולי

לאחל שיקרו לך דברים רעים,ואז אולי זה מתגשם.

לצפיה ב-'נכון'
נכון
08/04/2018 | 21:56
33
אנשים יכולים לקלל אותך ואולי זה יתגשם. אבל גם אם זה יתגשם, זה לא משום שהם קיללו אותך.
לצפיה ב-'העין רעה אמורה לעבוד'
העין רעה אמורה לעבוד
08/04/2018 | 22:12
2
36
בצורה מסויימת. אם אדם מקלל אותך בפועל כמו קללות רגילות זה לא אמור להזיק. אולי זה יעליב אותך באותו רגע.
לא כל אחד יכול לעשות עין רעה ולא כל אחד נפגע מעין רעה.
 אם אדם שלא הולך לו בחיים רואה שטוב לך ורואה שאת מצליחה אז עוברת לו מחשבה שלילית של קינאה, זה עניין של שברירי שניה, ואז את עלולה להיפגע. גם אנשים קרובים לך יכולים לעשות לך עין רעה ולהזיק לך גם בלי שהתכוונו לפגוע בך. 
 
אל תסיקי מסקנה שעכשיו את צריכה לרוץ למוציאי עין רעה וכל מיני מיסטיקנים זולים. הרפואה לעין רעה זה להימנע מפגיעה מלכתחילה כמו שנאמר להקדים תרופה למכה.
לצפיה ב-'הפגיעה תבוא אחרי שבועות או חודשים ואף יותר.'
הפגיעה תבוא אחרי שבועות או חודשים ואף יותר.
08/04/2018 | 22:21
1
46
יש מפורסמים כמו שחקנים שנכנסים למשבר . בגלל שהם מפורסמים ונוצצים אז הם מושכים את האש, את העין הרעה. הם כמובן לא יודעים מי עשה להם עין ולכן הם אינם מיחסים את המשבר שלהם לפגיעת עין רעה. 
לצפיה ב-'שכחת לציין שהפגיעה אף יכולה לדלג דור ולפגוע בנכדים'
שכחת לציין שהפגיעה אף יכולה לדלג דור ולפגוע בנכדים
10/04/2018 | 10:21
32
ולעתים אף בגלגול הבא של חיות המחמד.
לצפיה ב-'רק להגיד שיכולים גם לקלל בלב'
רק להגיד שיכולים גם לקלל בלב
08/04/2018 | 22:49
50

כלומר לא להגיד לך מפורשות,אבל לאחל דברים

רעים .

אתם צודקים ,לא התכוונתי ללכת למוצאי עין הרע

,אבל יש לי שתי חמסות כמחזיק מפתחות ,ליתר

ביטחון :) החמסות זה מלפני ..האמת הן יפות.
לצפיה ב-'מחפש עצה'
מחפש עצה
08/04/2018 | 19:00
10
105
אני עובד 5 ימים בשבוע בשעות הרגילות כלומר מהבוקר עד חמש שש בערב.
איך אני יכול לשלב טיפול פסיכולוגי במרפאה מקומית של קופת החולים עם העבודה?
איך אני אספר למעסיק שאני הולך לטיפול פעם בשבוע? בשביל הטיפול אצטרך יום חופש או להיעדר מספר שעות כל שבוע. איך אני אסביר למעסיק שאני בטיפול אצל פסיכולוג?
המרפאה פתוחה באותן שעות שאני עובד ולכן אין אפשרות לקבוע בשעות העבודה הרגילות של המרפאה בלי להיעדר פעם בשבוע.
לצפיה ב-'אתה ממש לא חייב לספר שאתה הולך לטיפול'
אתה ממש לא חייב לספר שאתה הולך לטיפול
08/04/2018 | 19:44
5
65
אין אפשרות שתיעדר יום אחד? תעבוד פחות שעות?
 
חייבת לציין שהיתה לי אותה בעיה.
לצפיה ב-'ו-אין אפשרות לפרטי?'
ו-אין אפשרות לפרטי?
08/04/2018 | 19:44
1
20
לצפיה ב-'אין מספיק כסף לטיפול פרטי.'
אין מספיק כסף לטיפול פרטי.
08/04/2018 | 19:56
49
אני יכול להתחיל טיפול פרטי אבל אולי לכמה חודשים בודדים כי לאורך זמן לא יהיה לי מספיק כסף.
לצפיה ב-'איך אני אסביר את ההיעדרות הזו למעסיק אם ישאל אותי?'
איך אני אסביר את ההיעדרות הזו למעסיק אם ישאל אותי?
08/04/2018 | 19:53
2
13
לצפיה ב-'אתה עובד אולי במשמרות?'
אתה עובד אולי במשמרות?
08/04/2018 | 20:26
1
39
כי אז זה יותר קל..
אם אתה לא עובד במשמרות, אתה יכול להגיד שאתה רוצה יום חופש פשוט.
 
לצפיה ב-'אם היה משמרות זה היה מסתדר פחות או יותר.'
אם היה משמרות זה היה מסתדר פחות או יותר.
08/04/2018 | 22:29
33
רוב העבודות אין בהם משמרות.
לצפיה ב-'קודם כל, זה לא חוק שאי אפשר לספר למעסיק על טיפול פסיכולוגי'
קודם כל, זה לא חוק שאי אפשר לספר למעסיק על טיפול פסיכולוגי
08/04/2018 | 21:05
55
זה תלוי באישיות של המעסיק ובנסיבות האישיות שלך.
כך שכדאי לבדוק עם עצמך, למה אתה חושב שאי אפשר להגיד למעסיק שאתה בטיפול אצל פסיכולוג. 
 
אבל אם ברור לך שאי אפשר להגיד זאת, אתה צריך לבקש חופש פעם בשבוע לכמה שעות (ברר קודם לכן אם אתה יכול להשלים את השעות האלה בימים האחרים), ולהסביר שאתה צריך ללכת לטיפול רפואי מסוים (שאינך יכול לפרט מהו). 
זה יכול להיות פיזיותרפיה עקב דלקת או מכה שגרמה לנזק לאחד האיברים, זה יכול להיות טיפול הקשור לפוריות, זה יכול להיות טיפול רפואי הקשור לאחד מהילדים או לאחד ההורים, שאתה צריך להיות נוכח בו. יש הרבה סיבות למה אדם צריך טיפול רפואי בשעות העבודה.
לצפיה ב-'בדילמה דומה'
בדילמה דומה
09/04/2018 | 13:39
1
47
המעסיק שלי יודע על המצב שלי.. כי התפקיד דורש הצהרת בריאות..  הוא ניסה לשאול יותר פרטים ואני יודעת שברגע שיודעים מה קרה אז מתחילים להתנהג לידי בזהירות ובעדינות ואני לא יכולה לסבול את זה .. אז  עניתי שעדיף שאני לא אסביר כי אני לא אצליח להישאר בעבודה אם כולם סביבי ידעו..
 
בסוף החודש עומדת להיפתח קבוצת תמיכה שאני  אמורה להצטרף אליה .. זה ידרוש יום ראשון חופש .. ואני די חוששת  לבקש .. 
גם ככה יש לי עדיין עבודה רק כי אני ביקשתי  בניגוד לחוות הדעת של הרופא.. 
 
אני לא יודעת מה הסיבה אצלך אבל להגיד למעסיק כנראה יגרור שאלות  על הסיבה ואז רצון לדעת שזה לא יפגע בעבודה.. אז נראה לי צריך לתכנן מה להגיד.. ועד כמה מוכנים להסביר .. 
 
לצפיה ב-'אנשים שמרחמים על אחד שזקוק לעזרה או שיש לו בעיה'
אנשים שמרחמים על אחד שזקוק לעזרה או שיש לו בעיה
09/04/2018 | 21:35
37
גורמים לאותו אחד או אותה אחת להרגיש לא נוח עם עצמו. זה רק עושה לאותו אדם שיש לו בעיה. מרגיז שמרחמים עליך שלא לצורך. בדרך כלל אנשים ללא השכלה הם אלא שמסתכלים עליך בצורה מוזרה וגורמים לך להרגיש לא נוח בסביבתם. במקום לקבל את האדם למרות שיש לו בעיות מתלחשים עליו ומרחמים עליו.
לצפיה ב-'אני בספק מאוד רב אם יפטרו אותך על זה'
אני בספק מאוד רב אם יפטרו אותך על זה
09/04/2018 | 20:43
41
היום כל כך הרבה הולכים לטיפול שזה כבר ממש לא ביג דיל.
אני בעצמי אמרתי למנהלת משרד בעצמי, ביום x אני מגיעה מאוחר יותר כי אני הולכת לפסיכיאטרית...זהו.אמרה לי אין בעיה תעדכני את הממונים מעלייך ותשארי יותר זמן באותו יום כדי להגיע למכסת השעות שלך. תשמע כל עוד אתה עובד בקאופיס או כל מה שלא פרונטלי ודורש עבודה ישירה עם לקוחות אז זה לא אמור לשנות במיוחד אם יום אחד בשבוע אתה משנה קצת את השעות.ואם כן יפטרו אותך על זה אולי זה לטובה כי ככה תאלץ למצוא מקום שיתגמש עבורך (ולא, לא חסרים מקומות כאלה).
אני הייתי מספרת כמו שכתבת שאתה זקוק לכמה שעות (לא יום שלם! כי זה לא יסכימו לך) חופש ביום הזה כי יש לך טיפול ולא היה אפשרות להזיז את השעה ואולי בעתיד ינסו להזיז (גם אם זה לא נכון...עדיף שתגיד את זה כדי שיחשבו שניסית להתחשב במקום העבודה). וזהו בהצלחה
לצפיה ב-'באמת זקוקה לתמיכה'
באמת זקוקה לתמיכה
08/04/2018 | 10:01
3
104
בזמן האחרון אני מרגישה שחלה ירידה רצינית בזכרון שלי, שוכחת מעכשיו לעכשיו, וגם נכנסים לי לראש מחשבות מפחידות על מוות, כמה שאני מנסה לעבוד  על  עצמי והמחשבות חוזרות, מה עושים? מישהו גם הרגיש כמוני?
לצפיה ב-'עומס נפשי, שכמובן מתחבר גם לגיל המתבגר.'
עומס נפשי, שכמובן מתחבר גם לגיל המתבגר.
08/04/2018 | 12:53
49
למחשבות על המוות יש סיבה, והן הגיעו מאן שהוא. 
כדאי לעבד אותן בטיפול פסיכולוגי. 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
08/04/2018 | 13:27
29
אולי את פוחדת שאת מזדקנת. זכרי חשוב שלהתמקד בהווה ולא לחשוב על המוות. נצלי את חייך ככל האפשר לפני שייגמרו.
 
לצפיה ב-'כן,צרפתית, אני מרגישה לא פעם כמוך'
כן,צרפתית, אני מרגישה לא פעם כמוך
15/04/2018 | 01:46
18
זה תהליך ההזדקנות.......
כתבי כאן עוד אולי.... שתפי... אל תישארי עם המחשבות לבדן כי אז הן גדלות ומתעצמות
לצפיה ב-'איפה מתלוננים לגבי שירותים שלא מקבלת תחת סל שיקום?'
איפה מתלוננים לגבי שירותים שלא מקבלת תחת סל שיקום?
08/04/2018 | 08:11
1
57
תקופה אורכה מידיי שאין תקשורת טובה עם המתאמת שלי. אנחנו שנתיים ביחד ואני מרגישה שהיא רק מעמיסה עליי, לא מצליחה לתת לי כלים ותמיכה ומעבר לכך נדמה שאין לה את הכלים לעזור לי, מרגיש לי כמו לדבר לאוויר. תקופה ארוכה מידיי שאני נותת צ'אנס ומנסה לראות את הטוב אבל הגיעו מים עד נפש. היא מרגישה לי וגם למדריכה שהיתה קודם כמו חסרת אונים מולי. הדבר הכי טוב שהיה לי מהשירות הזה שמגיע לי הוא שהיו לי שתי מדריכות מופלאות. אבל שניהן עזבו. מהראשונה היה לי ממש קשה והשניה הבטיחה שאותי היא לא תעזוב ודיי מהר עזבה לפני כן הרגשתי שגם ממנה אני לא מקבלת את מה שאני צריכה. מה ששבר את גב הגמל היה שדיברתי עם המתאמת על מדריכה חדשה אמרה שתברר ולא רק שלא נעשה כלום כששאלתי אותה אחרי כמה חודשים מה קורה עם זה כבר היא אמרה שצימצמה לי את השעות שמגיע לי עם מדריכה. כשדיברנו ביננו וסיכמנו שיש לה משהי והיא תברר איתה אם זה מתאים שתהיה איתי. הסבלנות שלי הפכה לסבל. ואין לי שום סבלנות אליה. מרגיש שלא רק שהיא לא יודעת להיות שם בשבילי זה מגיע לרמה שזה פוגע בי! ובאמון שלי. איכשהו הגעתי היום אני מקוה למנהלת שלה ששאלה למה אני לא פונה אליהם דרך מדריכה, אמרתי שזאת הבעיה, שרוב הזמן אין לי מדריכה! אמרה שתחזור אליי בערך תוך יום יומיים. לא צריך לפרט מה החגים עושים לנו כן? אני במצב שאני חייבת שתהיה איתי משהי. ובכלל חושבת לעצמי האם זה חוקי שהם מדווחים שיש לי מדריכה רוב החודשים האלה כשאין לי. הרי הם מקבלים על השירות שהם לא נותנים לי כסף. איך מדווחים לבריאות הנפש? אני חושבת שזה לא תקין ומשתמשים בחולשה של אנשים פגועי נפש לעשות ככל העולה על רוחם. בלי לתת דין, בלי פיקוח! חיכיתי הרבה זמן ועברתי כל כך הרבה בשביל להיות מוכרת. פעם ראשונה שהעזתי לפתוח את הפה ולומר לה שנתתי הרבה זמן וצ'אנס לקשר שלנו שלא מקדם אותי לאף מקום ואף פוצע סיימה את הפגישה שלה במהירות לא לפני שאמרה לי שאני יכולה לבטל את השירות הזה ושאפנה למקום אחר שנותן שירות. זה לא בסדר! היא לא אמורה להפגע. לקח לי הרבה זמן לפתוח את הפה ולומר לה דברים כאלה. היא אמורה לחשוב מה עושים בשביל לקדם אותי ולא לבעוט בי. גם ככה קשה לי להאמין באנשים
לצפיה ב-'זה בעיה, ותצטרכי למצוא דרך לעזור לעצמך. '
זה בעיה, ותצטרכי למצוא דרך לעזור לעצמך.
08/04/2018 | 12:59
36
האמת היא, שאם המנהלת לא תעזור לך בעניין הזה, באמת כדאי לחפש מקום אחר שנותן שירות, ולהחליף את החברה הזו. 
 
כמו כן, אפשר לפנות לוועדת סל שיקום במייל. חפשי באתר משרד הבריאות את וועדות סל שיקום, את הוועדה המחוזית שלך, ופני למיילים שם בכתיבה (ברורה הרבה יותר ממה שכתבת פה!), ותשאלי אם הם יכולים לעזור לך. 
 
חפשי גם עמותות של משתקמים, שפועלות מול משרד הבריאות (עמותות בבריאות הנפש), ופני אליהן בשאלה אם הם יכולים לעזור לך בעניין השירות מסל שיקום. 
כרגע אני לא זוכרת שמות של עמותות. לכן אני מפנה אותך לחיפוש בגוגל. 
לצפיה ב-'האם אני מאפשרת לסבל להפוך אותי לאדם רע? טריגר!!!!'
האם אני מאפשרת לסבל להפוך אותי לאדם רע? טריגר!!!!
05/04/2018 | 22:05
17
114
החג כל כך קשה לי.
אני יכולה לדבר שנים על השינויים והכול.
אבל אז - הטריגרים מסובבים אותי על האצבע הקטנה שלהם.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתמול הרגשתי שהמוצא היחיד מהסבל יהיה רוע.
ואכן צפיתי אתמול בשני סרטים ממש מרושעים שכללו הרבה גוויות מקרוב, גוויות שנאכלו על ידי זאבים, רשעות וייאוש נוראי, אלימות, אבל מקרוב, לא בכאילו שעושה סחרחורת של מרדפי מכוניות של הבנים  וכאלה.
וזה באמת קצת הקל עלי.
זאת הפעם ראשונה בחיים שזה קורה לי. לפחות במודע.
גם הלילה אני רואה סרט על רוצח קר רוח.
וכל פעם שהוא משסף מישהו במהירות אלגנטית אני מרגישה ממש הנאה מהמקצועיות שלו, ואפילו סוג של קנאה - לרגע בו, ולרגע בקורבן שלו.
עכשיו אני יודעת שיש לי תקופות שאני אובססיבית לחומרי השואה - סרטים, שירה, חומרים דוקומנטריים, עדויות וכולי.
אבל אתמול הרגשתי גם צורך עז להיות רעה.
ממש להגיד להם תודה שהם עושים את זה עבורי, כדי שאחוש סיפוק מהרציחות דרכם, ואני עצמי לא אחצה את הקווים האדומים הנוראים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אולי לא למותר לציין שאני אדם מאוד אכפתי בדרך כלל, שמרגיש ומזדהה עם סבל הזולת, אדם שמנסה לעזור, אני טבעונית מטעמים של צער בעלי חיים ואני מאוד אוהבת בעוצמה ובאיכפתיות.
אבל יש כמה אנשים שתמיד קיימים אצלי על הכוונת.
זה היה אחד מהוריי, וכבר שנים אני חולמת שרצחתי אותו.
שנים רבות.
קרוב לעשרים שנה.
(באמת פגעתי בו במציאות - לא פיזית כמובן - וכחצי שנה לאחר מכן הוא מת מהתקף לב. אני בטוחה שזה לא מעט בגלל הפגיעה שפגעתי בו. ואם לומר את האמת, חלק ממני מתייסר ברגשי אשמה איומים, וחלק ממני ממש אדיש ואפילו נהנה מזה.)
והאדם שעכשיו אני מרגישה שאני מתייסרת ממחשבות נקמה זה הפסיכולוגית המיתולוגית שלי. ואני מרגישה שבכל מחיר עלי להימנע מלנקום בה על העוול שגרמה לי, כי אחרת אתייסר ברגשי אשמה. ולפעמים אני חושבת לתבוע אותה לוועדת האתיקה או להגיש תלונה, ומבחינתי זה יהיה לרצוח אותה, כי זה יהיה לרצוח אותה מקצועית.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרט אחרון:
כבר המון שנים אני חולמת שהכניסו אותי לבית סוהר. בתקופה האחרונה החלומות הולכים ומתרבים ונהיים יותר ויותר מוחשיים ומפחידים.
אני בטוחה שזה אומר שאני פוחדת לעבור את הגבול.
אני אדם מתפקד ו"נורמטיבי" עלק, וחשוב לי מאוד להיות אדם טוב, ולרצות טוב ולעשות טוב, אבל עכשיו הרשע קורא לי בקול.
ואני מודה שחלק ממני מת להיענות!!!!!
תודה למי שקרא/ה עד כאן.
אני בטח הפחדתי אתכם נורא.
את עצמי בטוח אני מפחידה.
(שוב, זה לא שאני הולכת לעשות משהו כרגע.... חלילה... אני רק מרגישה בכללי שהרשע קורא לי.... מרגישה דר... ומיסטר... פרחו לי שמותיהם...)

לצפיה ב-'דר' ג'קיל ומיסטר הייד'
דר' ג'קיל ומיסטר הייד
05/04/2018 | 22:07
17
לצפיה ב-'שלום'
שלום
06/04/2018 | 18:50
1
32
לצפות בסרטים על אנשים רעים יכול לשחרר יצרים ומצוקות ולגרום הנאה, אבל אסור לנו במציאות להיות אנשים רעים. אל תרשי לעצמך להיות רעה, אבל אם צפייה בסרטים על רוע עוזרת לך המשיכי ליהנות מהם. אם לא תפחדי שאת תהפכי לאישה רעה, לא תצטרכי לחלום שאת רעה ונענשת.
 
לצפיה ב-'תודה פילוסוף. אני אכן פוחדת לפעול על החלק הרע, הנקמני.'
תודה פילוסוף. אני אכן פוחדת לפעול על החלק הרע, הנקמני.
06/04/2018 | 22:59
16
לצפיה ב-'בכולנו יש "מיסטר הייד" שכזה'
בכולנו יש "מיסטר הייד" שכזה
07/04/2018 | 21:16
4
40
ואנשים שחוו עוול קשה, התעללות וסבל עז - טבעי לגמרי שהצד ששואף לנקום ושרוצה להרע בכללי - מתחזק. זו עבודה רוחנית מאומצת וקשה להתגבר על מיסטר הייד הזה, גם במחשבה וברגש (כי במעשה את כמובן מכוסה). אני לא יודעת אם אפשר לעשות את זה בכלל ללא אמונה. ועם אמונה - העבודה היא להזכיר חעצמך את המקום שבו את זלימה, תמיד, להזדהות בעוצמה ען הרובד הנשמתי  זלך, שבו איש אינו יכול לפגוע בך אף פעם. ולהזכיר לעצמך שכל דבר שקורה - צריך לקרות. ושכל דבר שקורה כי הוא צריך לקרות - קורה לטובה. גם אם קשה להבין ולראות את זה מהפרספקטיבה שאנחנו מסתכלים ועם הידע שיש לנו. להגיד לעצמך שהאדם שפגע בך היה רק שליי. שהנשמה שלו קיבלה את התפקיד הזה מבורא עולם, את השליחות הזאת - להיות לך מורה שילמדנאותך את השיעור הזה, הגם שהוא כואב...

זה לא קל בכלל, גם לאנשים שמאמינים בכל מאודם. זו התגברות מפרכת.
בכל אופו, אל תרגישי רע על כך שאת נמצאת במקום הזה של הרוע. זה ממש טבעי ומובן... ואת בן-אדםטוב כי את מתגברת על זה ולא פועלת בהתאם.
לצפיה ב-'תודה על הקבלה, שחרית'
תודה על הקבלה, שחרית
08/04/2018 | 01:03
3
35
אני לא מאמינה שכל מה שקורה צריך לקרות.
אני מאמינה שהיא צריכה להיענש על מה שעשתה לי.
אני מאמינה שאני עדיין משועבדת לה.
אני מאמינה שאני צריכה להוריד אותה מהצוואה שלי ומביטוח החיים שלי.
זה קודם כול.
וכל כך קשה לי לעשות את זה!!!!!!!!!!!
לצפיה ב-'אז מצויין - תגייסי את הכעס והנקמה לשם!!'
אז מצויין - תגייסי את הכעס והנקמה לשם!!
08/04/2018 | 08:50
24
חשבתי שזה הצעד הקשה שעשית כבר, לפי מה שכתבת קודם. הבנתי לא נכון? על כל פנים, אם יש משהו שצריך וראוי וצודק לעשות - את יכולה לגייס את כל העוצמות הרגשיות האלה כדי להתגבר על הקושי הרגשי העצום לעשות אותו... נשמע כמו קרב איתנים פנימי, וכנראה זה מה שזה יהיה. מקווה שיהיה מי שיתמוך בך כשתעשי את זה...
טבקשר למה שכתבת לגהי ועדת אתיקה / תביעה ("לרצוח אותה מקצועית") - שוב, אם את מכריעה בשכלך שזה מה שצודק ומה שצריך לעשות - אדרבה, לכי על זה, ותשתמשי בכעס כדי שייתן לך כוח. אני חושבת שמה שתיארת על היחסים ביניכן הזוי לגמרי, ואין צורך לומר בלתי מקצועי... (גם הפסיכולוגית שלי חושבת כך, והיא פסי' בכירה מדריכה) ואם תצאי עם זה החוצה אין לי ספק שהאישה הזאת תשלם על מחדליה. ואולי זה מה שייתן מנוחה לנפשך. אני לא יודעת - רק את יודעת את זה. אם כן, אל תחשבי על זה בתור "רצח" ו"רוע", אלא בתור עשיית דין, עשיית צדק. (מניעת נזק מאחרים גם, אולי).
אם כי קל לדבר כשאתה עצמך מחוץ לקלחת הרותחת, ברור לי...
לצפיה ב-'אני לא כל כך מבינה למה קשה למחוק אותה'
אני לא כל כך מבינה למה קשה למחוק אותה
08/04/2018 | 09:39
1
27
 מהצוואה לא רצית להפטר ממנה לגמרי?
לצפיה ב-'אני כמו אווזון קטנטון הייתי'
אני כמו אווזון קטנטון הייתי
13/04/2018 | 22:16
14
והיא הייתה אימא אווזה.
היא מוטבעת בי.
קשה להגיד "אימא רעה".
קשה להגיד את זה פעם שנייה בחיים שלך.
קשה קשה קשה.
 
לצפיה ב-'אם את מפחידה את עצמך - את צריכה טיפול בפחד הזה'
אם את מפחידה את עצמך - את צריכה טיפול בפחד הזה
07/04/2018 | 21:21
4
35
ומכך שהיית בטיפול בעבר, אני מבינה שזו לא הסיבה היחידה שאת צריכה טיפול. 
אם אנו צריכים טיפול, זה לא משהו שנגמר מכך שהפסיכולוג שהלכנו אליו לא היטיב איתנו. אנו עדיין צריכים טיפול, וצריכים ללכת לפסיכולוג אחר. 
 
זה לא בעיה להרגיש הרגשות עזות וקיצוניות, גם בניגוד לתכונות אחרות שבנפשנו.
וזאת כל עוד הן לא קיצוניות באופן שמשתלט על נפשנו ומקשה על התפקוד, וכל עוד אנו לא פועלים עליהן, רק מרגישים אותן. 
כל הרגשה שלא מפריעה לנו ולאחרים - אינה בעייתית. 
אבל בדברייך שומעים שההרגשות שלך מאוד מפריעות לך ומפחידות אותך, ולכן צריך טיפול בזה. 
לצפיה ב-'תודה אופירה על הכוונה הטובה,אבל....'
תודה אופירה על הכוונה הטובה,אבל....
08/04/2018 | 01:00
3
39
הדבר האחרון שאני צריכה זה להיות מתוייגת כבעלת בעיה נוספץ וללכת לטיפול נוסף שגם הוא ישאיר בי משקעים, וגם הם יזכו לתיוג  "בעייתי". אני רותחת מכעס בגלל שנעשה לי אי צדק משווע!
לצפיה ב-'ודרך אגב, אני בטיפול. אז מה?.....'
ודרך אגב, אני בטיפול. אז מה?.....
08/04/2018 | 01:07
2
38
מה הטיפול יכול לתת לי?...
לא.
לצורך השתחררות ממנה הטיפול לא באמת עוזר לי.
!
המקום היחיד שמבין על מה אני מדברת הוא המרכז לנפגעי כתות.
כי היא שיעבדה אותי כמו שגורו משעבד את השפוטים שלו.
אני נזכרת איך כתבתי תפילות לאלוהים כשהיא לנגד עיניי  בדמות אלוהים.
אני פשוט לא מאמינה שזאת הייתי אני!!!!!!!!!!
אני לא צריכה להשתחרר מהכעסים שלי.
אני צריכה להשתחרר ממנה.
ואז כנראה אהיה משוחררת , לפחות במידה מסויימת, מהכעסים.
 
לצפיה ב-'טיפול יכול לעזור למתן את העוצמות'
טיפול יכול לעזור למתן את העוצמות
08/04/2018 | 09:01
24
ולהכיל אותן. ולפעול באופן הנכון ביותר ולא מתוך התפרצות של רגש בלתי ניתן לנשיאה.
מעבר לזה, אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת. את צריכה להשתחרר *ממנה*, והכעס ידעך מאליו. וגם בזה טיפול עשוי לעזור. בלהשיב לך את הרגשת עצמך שלמה יותר, עוצמתית יותר. להביא אותך למקום שממנו יהיה לל קל יותר להשתחרר מממנה. גם אחרי שנים רבות וארוכות של פגיעה ושל תלות.

לכן מעולה שאת בטיפול.

לצפיה ב-'את בטיפול, אז ברור שלא צריך טיפול נוסף!'
את בטיפול, אז ברור שלא צריך טיפול נוסף!
08/04/2018 | 12:52
26
כשכתבתי את ההודעה הקודמת, לא ידעתי עדיין מי את. לא הסתמכתי על הידע הקודם שיש לנו בפורום עלייך.
לגבייך, אני יודעת שאת בטיפול, ברור שלא הולכים לשני טיפולים. 
 
אבל קבוצת תמיכה של נפגעי כתות בהחלט יכולה להתאים לך. 
ובכעס צריך לטפל. 
הכעס הוא על עצמך, שהשתעבדת כך. את עצמך מבחינה בכך. מהכעס הזה את צריכה להשתחרר.
 
נכון שאת לא אשמה ששועבדת. נכון שילד שנכלא ע"י הוריו או ע"י פסיכופט אחר עשרות שנים עד שברח מכלאו הנורא, אינו אשם בכך שנכלא. 
אבל בכך שנכלא קרה לו משהו. ומהמשהו הזה הוא סובל, ולא משנה מי אשם כאן. 
ומהמשהו שהוא סובל ממנו הוא צריך להבריא.
הבעיה שממנה אנחנו סובלים היא בנו, היא אצלנו, ולא אצל האכזר שגרם אותה. הוא לא סובל ממנה. אנחנו סובלים ממנה. מי שסובל צריך להבריא, לא מי שאינו סובל. 
 
זה לא סיפור של צדק כאן, זה סיפור של מציאות. 
המציאות היא שאת הפיזיותרפיה והריפוי צריך מי שנדרס, ולא האכזר שדרס אותו. 
אפשר לכעוס על אלוקים שגרם את הגורל הזה, שאני קורבן שלו. 
אבל גם זה לא ריפוי, כי אלוקים עשה את זה לטובה. ולא, אנחנו לא יכולים להבין למה זה לטובה. אנו יכולים להבין רק דבר אחד - שזה שלנו ואיתנו. ושאנחנו צריכים רפואה.
הריפוי הוא לשלוח את הכעס לאלוקים. "להסביר" לו את הכעס, לדבר על הכעס.
 
עושים את זה גם בטיפול, לא רק בתפילה לאלוקים. וגם בשיחה עם ער"ן. בכל דרך של דיבור עושים את זה.
עוד ועוד ועוד. 
העיקר לא לטעות בכיוון. 
בהחלט גם צריך לכעוס על מעשיה, צריך למנוע ממנה לעבוד בטיפול ובוודאי שלהוציא אותה מהצוואה. מה השאלה בכלל. 
אבל זה החלק הראשון של הריפוי. עיקר הריפוי הוא לוותר על הכעס על עצמנו. לעבד אותו מכל עבריו, עד תומו. 
לצפיה ב-'מקורו של הצל'
מקורו של הצל
( לעמוד שלי בתפוז )
09/04/2018 | 23:50
3
35

שירה כמים יקרה,
את מתארת התמודדות עם הצל שלך. לכולם יש צל, ובעוד שבסיפור "ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד" הצל יוצא מכלל שליטה, אפשר לשער, ממה שאת מספרת, שיש לך גדרות ברורים של עד לאן וכמה את מרשה לעצמך לבטא את הצל. כי הצל צריך ביטוי נשלט ולא הדחקה מוחלטת. פנטסיה, כמו בסרטים, מפגישה אותנו עם צדדים מודעים יותר או פחות שלנו. יכול להיות שאת לא הרשית לצד מסויים שלך לבוא לידי ביטוי, ועכשיו הוא משתקף כרוע. הפחד שלך לפגוע בפסיכולוגית הוא דוגמה אפשרית לכך. יכול להיות שאת מזהה שיש לך עילה לתבוע את הפסיכולוגית, אבל רגשותייך והיחסים שהיו ביניכן גורמים לך לחשוב על כך כעל מעשה "רע", ואפילו כעל רצח. את אפילו לא ממהרת להוריד אותה מהצוואה שלך בגלל הרגשות המורכבים. אבל הרצון לעשיית צדק, שהודחק, בא עתה לידי ביטוי כחלק מהצל שלך, וגורם לך, אולי, לפנטז על רוע. והפנטזיות האלה מרחיקות לכת יותר מהמציאות.
יכול להיות גם, שהמחשבה על כך ש"רצחת" את אחד מהורייך, או גרמת בעקיפין למותו, גורמת לך לחשוב על עצמך כעל אדם רע. את לא ידעת שההורה ימות חצי שנה לאחר מכן. ואולי לחלק אחד בתוכך באמת לא אכפת. אך החלק הזה הוא חלק אחד, שאני בוודאי ובוודאי אינני מתכוונת, וגם אין לי הזכות, לשפוט אותו. מה שאני רוצה לומר: המציאות, פנימית וחיצונית, היא מורכבת, ואפשר להימנע משיפוט של "טוב" ו"רע" באמצעות צבעים מוחלטים של שחור ולבן. וכמו שאת רואה שיש לך יחס מורכב ולא חד משמעי כלפי מי שפגעו בך, אולי את יכולה לראות שהרע אינו אלא דבר טוב שהתעוות, כי לא מצא את הביטוי הנכון עבור עצמו.
יכול להיות שאני טועה, אבל לא נראה לי שבגלל שצפית בסרטים מסויימים את הולכת ליישם את מה שראית ולשסף גרונות של אנשים. לעומת זאת, אולי תוכלי להתעמת עם ההדחקה של התקיפות, לא התוקפנות, שבך, הרצון לעמוד על שלך ולהגן על עצמך מפני תוקפנותם של אחרים.
 
לצפיה ב-'"הרע אינו אלא טוב שהתעוות כי לא מצא את הביטוי הנכון" '
"הרע אינו אלא טוב שהתעוות כי לא מצא את הביטוי הנכון"
10/04/2018 | 07:12
1
27
איזה יופי של תובנה ושל ניסוח!
לצפיה ב-'שחרית ואופירה, תודה רבה רבה, פותחת שרשור חדש '
שחרית ואופירה, תודה רבה רבה, פותחת שרשור חדש
13/04/2018 | 22:26
3
לצפיה ב-'סהרית,המכתב שלך הוא מכתב מופת עבורי.'
סהרית,המכתב שלך הוא מכתב מופת עבורי.
13/04/2018 | 22:17
18
אני מעתיקה אותו, מדפיסה אותו ומצמידה אותו אל לבי.
תודה תודה
לצפיה ב-'מבקשת עזרה טכנית (זאת גקי או אוראור2018)'
מבקשת עזרה טכנית (זאת גקי או אוראור2018)
05/04/2018 | 18:04
4
76
לא זוכרת מה קרה
מה הייתה הבעיה עם הכינוי הראשון
אבל בקיצור, מה שקורה עכשיו זה שהצלחתי להגיע לכינוי החדש
(שירה כמים)
אבל הוא מתקיים רק במחשב הנייח
ואני לא מצליחה לכתוב במחשב הנייד
(שרק ממנו אני כמעט תמיד כותבת בתפוז).

למה,אם נתפס כאן הכינוי, הוא לא מתקיים גם במחשב הנייד?....
מישהיו יכול/ה לעזור לי?.....

תודה רבה רבה
לצפיה ב-'כדאי לשאול בפורום משוב של תפוז'
כדאי לשאול בפורום משוב של תפוז
07/04/2018 | 21:25
3
28
לצפיה ב-'תודה רבה אופירה'
תודה רבה אופירה
08/04/2018 | 00:56
4
לצפיה ב-'אם לא הצלחת לפתור את זה תעדכני אותנו'
אם לא הצלחת לפתור את זה תעדכני אותנו
( לעמוד שלי בתפוז )
08/04/2018 | 18:16
1
26
היי יקרה,
 
אם הבעיה ממשיכה בבקשה תעדכני אותנו וננסה גם אנחנו לדבר עם התמיכה שלנו,
 
שלך,
צוות סה"ר
לצפיה ב-'תודה רבה סהר'
תודה רבה סהר
15/04/2018 | 01:48
10
אני בהתכתבות איתם, מקווה שיתפתרו לי את הבעיה ואם לא אשמח לפנות אליכם. תודה רבה רבה
לצפיה ב-'אני פשוט לא יכולה להשתחרר'
אני פשוט לא יכולה להשתחרר
05/04/2018 | 19:56
3
107
מדיכאון אני נדבקת אליו 
אני לא אוהבת שום דבר בחיים האלה 
לצערי גם את המראה החיצוני שלי ואת הפנים שלי והגוף והמומים 
את המחלות ואת התרופות את החוסר הביטחון 
וגם מתמודדת חוסר זיכרון 
ועודד .
מה אני אגיד יש יותר גרועים ממני לא נראה לי .
לצפיה ב-'כאב8 היי....'
כאב8 היי....
05/04/2018 | 22:14
57
אני חושבת שאת ממש אומרת כאן במפורש מה שכבר התכתבנו כאן עליו, והוא - כמה מרצוני אני מתמסרת לרע, לדיכאון ,
וכמה אני מחליטה שאני משנה בכל כוחותיי.
שימי לב, את לא כותבת שהדיכאון נדבק אלייך
את כותבת שאת נדבקת לדיכאון.
אני חושבת שהרבה פעמים קשה לדעת מתי זה כך ומתי זה אחרת.
אבל אני כן חושבת שחשוב שהכינוי שלי בתפוז יהיה כינוי שאזדהה איתו לטוב, ולא כזה שיגדיר אותי כאילו הסבל והכאב הם כל מה שאני, ואני יודעת שחשוב לי לעשות דברים שיפרידו אותי מהסבל. לקחת מסעות לעולמות אחרים.
בכוח, כן, לפעמים אפילו בכוח:
במה אני כן טובה.
במה אני כן שווה.
במה אני כן יפה.
כולנו הרי גם רעים וגם טובים
גם דפוקים וגם מושלמים.
אני רוצה לעודד אותך להסתכל על הטוב!!!!!!!
כן, אפילו קצת בכוח.
כי את לא רגילה לזה.
זוכרת שאמרת שתחליפי את הכינוי שלך?....
אני מחכה... למתי שזה לא יהיה.... זוכרת ומחכה(:
לצפיה ב-'שלום לך'
שלום לך
06/04/2018 | 02:05
38
אני מעריך את השיתוף הכנה שלך.
 
התחושות שאת מתארת באמת נשמעות מאוד מעיקות, ואנשים רבים נאלצים להתמודד עם דיכאונות ועם חוסר ביטחון שכאלו, בדרגות שונות.
 
מלבד עזרה מקצועית (ולא במקום), יש אנשים שכתיבה מאוד עוזרת להם, לכתוב ולפרוק ולנתח בדיוק את התחושות האלו, לכתוב בדיוק מה הם חווים וחושבים, ומה מפריע להם. אחרים צריכים להיות בחברת אנשים, אחרים צריכים לראות אור יום, או לצאת לטייל, אחרים מרגישים טוב יותר כשהם משקיעים יותר בעבודה, או מתנדבים, או מנגנים, או צוחקים - ככל שאנחנו מבינים באמת מה המעשים שעוזרים לנו, כך אנחנו מתקדמים יותר בשליטה שלנו ברגשותינו ותחושותינו, חשוב מאוד להכיר את עצמנו ואת ההשפעות עלינו.
 
גם חוסר ביטחון הוא התמודדות לא פשוטה. הביטחון מתפתח כשאנחנו מפתחים גישה יותר מורכבת על בני אדם ועל עצמנו, על מה שאנחנו מעריכים בעצמנו או לא, ומבינים את העושר של היתרונות והחסרונות בנו.
 
אני אשמח לדבר איתך ולשמוע יותר, מה את מרגישה. את מוזמנת לפרט יותר מה החוויה שלך, איך נראה סדר היום שלך ומה מעיק עלייך.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
06/04/2018 | 18:53
17
חשוב לאהוב  את עצמנו ואת החיים  התנערי והכריחי את עצמך להתקדם ולאהוב את עצמך. מראה חיצוני פחות חשוב מנפש טובה, וכדי לטפל במחלות יש לחיות בריא ונכון ולהיעזר במטפלים מומחים וטובים. כשתאהבי את עצמך, יהיה לך ביטחון עצמי. עבדי על הזיכרון שלך, התאמני לזכור דברים. ברשותך היכולת לשפר את החיים שלך ולהתקדם הלאה. האמיני בעצמך. ברור שיש דברים יותר גרועים.
 
       
לצפיה ב-'שלום לכולם'
שלום לכולם
04/04/2018 | 19:50
2
105
חג שמח, עושה נסיון לבדוק אם נשלחת ההודעה
לצפיה ב-'שלום לך נחמדה'
שלום לך נחמדה
04/04/2018 | 22:42
41
מקווה שיהיה לך חג מהנה ושמח.
 
לצפיה ב-'ברוך/כה הבאה, תחשוב טוב1 (איזה כינוי מעניין)'
ברוך/כה הבאה, תחשוב טוב1 (איזה כינוי מעניין)
05/04/2018 | 18:01
34
רצית לשתף אותנו?.....
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

אימון למציאת זוגיות - ויקי שלום
מפסיקים לחפש ומוצאים
פורום סקסולוגיה
לייעוץ בפורום סקסולוגיה
פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ