אני אוהבת צדק, יושר, כנות.
לא אוהבת אנשים חטטניים.
לא אוהבת שחצנים.
לא אוהבת צבועים.
לא אוהבת שקרנים.
לכן נשארתי אישה בודדה, שיש לי משהו בלב אני אומרת, ואני לא יודעת ליפות את הדברים, אני אומרת אותם ישירות, ואני גם אומרת אותם כמו שאני מרגישה, ואז יוצא שאני אומרת בצורה לא יפה, או אם אני חושבת על מישהו משהו, אני לא צריכה לדבר, מספיק שיראו את הבעת פני בשביל להבין מה אני רוצה לומר. אתן דוגמא, אם מישהו/י אמר משהו על מישהו, ולאחר מספר ימים אותו אחד עושה את אותו הדבר, אני מוכיחה אותו, ומבחינתי אותו אדם לא כן, ואני מנתקת, וכך נשארתי לבד.
הילדים שלי אומרים לי אמא את לא יכולה לתקן את כל העולם.
ולי קשה לראות דברים מעוותים, או שקר.
מה עושים?
גם שניסיתי לעבוד על עצמי ולא להגיב, אז ראו על פני מה אני חושבת או רוצה לומר