לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1517915,179 עוקבים אודות עסקים

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
חשוב לציין כי אנו מנטרים את הפורום בימים א-ה ובמוצ"ש פעם ביום, הפורום אינו נועד להעניק מענה חירומי
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
חשוב לציין כי אנו מנטרים את הפורום בימים א-ה ובמוצ"ש פעם ביום, הפורום אינו נועד להעניק מענה חירומי
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'משהו בכל מה שקורה עכשיו הוא /// טריגר!'
משהו בכל מה שקורה עכשיו הוא /// טריגר!
13/08/2018 | 13:05
21
59
טריגרי בטירוף.
המילים ההגיוניות מעלוץ אבק שמכסה את הטירוף.
אבל מהו נוראי קורה.
החלומות שלי מסםרים לי.
האין כוחות שלי מסםרים לי
הדיכאון המשתלט מסםר לי.
מששהו מהעבר חוזר ומשתט כאן עלי, ואין לימילים עדיין להסבחר מה קורה
אז אני מנסה לעשות רציונליזציות
ואומרת לעצמי שאימגזימה
אבל משהו שקורה כאן ממש ממש לא טוב
ולוקח אותי לעבר.
לעבר הרחוק והנוראי.
אתמול היו לי סיוטים על השואה, על מחנה עבודה שאני עובדת בו.
והיום שאבא שלי מת.
אבא שלי מת ואני מתאשפזת.
והסבל בלתי ניתן בכלל לתיאור.
ואני בקושי יכולה לבכות.
אני במצב נוראי.
אני לא רוצה לחזור לחוץ.
זה אבא שלי ואחותי שעינתה אותי והיכתה אותי ולא יכולתי לברוח ממנה.
הם, הצוות, הפסיכולוג, רוצים שאצא במהירות הכי גדולה שאםשר מבית החולים.
אבל אני לא רוצה.
אין לי לאן ללכת, אני אומרת.
רק הכלב שלי נשאר בבית לבדו. אני צריכה לדאוג שמישהו ייצא איתו.

האם יכל להיות שעולה לי עכשיו זה שלא נםרדתי אפילו מאבי
שלא הלכתי להלוויה שלו?
ולמה אני חולמת שהתאשפזתי?
זה מפחיד אותי.
האם אני במצב ככ רע ואני לא יודעת.
שם בהההית החולים הפסיכולוג אומר את השם של אחותי ואני נודעצ ששוב נפלתי למקום שמכירים אוץה ולטובתה
ולא מאמינים לי בכלל
ולא סופרים אותי בכלל
לצפיה ב-''
13/08/2018 | 15:52
5
לצפיה ב-'אני מרגישה קצת יותר טוב, תודה לחיבוק אלומתי'
אני מרגישה קצת יותר טוב, תודה לחיבוק אלומתי
14/08/2018 | 00:40
21
ולמי שקרא
לצפיה ב-'אשמח להרחבה על היחסים עם אביך'
אשמח להרחבה על היחסים עם אביך
14/08/2018 | 00:50
8
20
ועם אחותך בקצרה ובתמצית ועל ההיסטוריה האישית שלך שכרוכה ביחסים איתם
לצפיה ב-'תודה קוסמת// פשוט זה לא יהיה --טריגר!!!'
תודה קוסמת// פשוט זה לא יהיה --טריגר!!!
14/08/2018 | 01:10
7
33
אנסה, בלי שזה יציף אותי רגשית:
כשהייתי בת שש עשרה אמי נפטרה.
בבית היה נורא ואיום. נשארתי רק עם אבא שלי.
הוא היה אלים כלפיי מאוד. גם פיזית. לא היה אוכל בבית ועוד ועוד.
יצאתי לעבוד כבר בגיל חמש עשרה וחצי ומימנתי את לימודי הבגרות.
(אחותי כבר לא גרה בבבית. היא גדולה ממני בחמש שנים ויצאה מהבית בגיל שש עשרה בגלל האלימות של אבא שלי).
כשהתגייסתי לצבא לא הייתה לי שום תמיכה מהם.
לא םיזית, לא נפשית.
ניסיתי להתאבד. החזירו אותי לצבא בכל זאת.
באיזשהו שלב נפצעתי בתאונת דרכים קשה במסגרת הצבא. עברתי שבעה ניתוחים במשך שנה וחצי.
הם לא היו שם בשבילי.
הייתי בודדה באופנים שקשה לתאר, עד מצבים שלא היה לי מה לאכול.
ואז אחותי באה אלי יום אחד התחילה לצעוק עלי ולריב איתי ולהאשים אותי, לא יודעת על מה, ניסתה להביא אותי למצב שארביץ לה, מה שכמעט עשיתי, והיא צרחה עלי שאני יודעת רק להיות אלימה (בזמן שבמציאות היא הייתה מכה אותי בילדותנו , לא פעם עד שהייתי מתעלםת או היה לי זעזוע מוח).
בקיצור, מאז ועד היום בעיקרון אין לנו קשר.
נםפגשתץי איתה פעם אחת כדי לספר לה שאבינו םפגע בי מינית בילדות.
זה לא עשה אצלה שום שינוי חוץ לצאת נגדי עוד יותר.
גם עם אבי נותק הקשר אז.
פעם אחת ניסיתי לחדש איתו את הקשר באיזשהו שלב, והוא התנהג באופן מיני ומפתה ושוב ניתקתי.
בערך בגיל 35 יצאתי וסיםרתי שאבי פגע בי מינית.
כבר לפני כן היה עלי חרם משפחתי כולל, ומאז הוא היה הרמטי.
חצי שנה אחרי שיצאתי מהארון עם הסיםור של הפגיעה המינית, הוא מת מהתקף לב.
ואני מאז מרגישה שאני רצחתי אותו וזה חוזר לי בסיוטים בלילות שממש אני תוקעת בו את הסכין, וזורק3ים אותי לכלא או לאיזה שוחת חול.
לצפיה ב-'קוסמת, וכתבתי את כל הגהינום הזה'
קוסמת, וכתבתי את כל הגהינום הזה
14/08/2018 | 01:17
27
בגלל שאני יודעת שאת עוסקת ברוחניות
ואם יש לך כיווון לאיזשהו מעשה רוחני שאעשה - אני אקשיב מאוד.
תודה רבה
לצפיה ב-'הי:)'
הי:)
14/08/2018 | 01:29
3
26
אני לא מנטורית רוחנית אני מנסה לעסוק ברוחניות עבורי בלבד. למען התפתחותי.
לגבי חלומך כפי שאמרתי חלומות זה התחום שלי.
חלום שחוזר על עצמו נושא לא פתור.
הגיע הזמן לפתוח את תיבת הפנדורה עם אביך כדי לסגור אותה סופית. להתנקות מרגשות האשם לא רצחת אותו הוא מת באופן טבעי. כל עוד לא תסלחי לעצמך הפינה הזו תמשיך לכרסם בך בחלומות.
עכשיו עוד יותר מתחדד מדוע התת מודע שלך התחבר לסמבול שואה
גבר זקן- יש לזה כמה צדדים שאני רואה ואני בטוחה שתמצאי עוד. הרגשת שהיה עליך להתבגר מוקדם יותר מהצפוי זקן כי את מרגישה שהשנים חלפו בלי שהספקת לחוות אותם כמו שצריך. המחנה עבודה- כי לא חיית כפי שרצית את החיים עבודה מתקשרת לאילוצי החיים, לכפייה, למשהו שסוגר עליך וכולי
לצפיה ב-'תודה קוסמת, '
תודה קוסמת,
14/08/2018 | 01:34
2
24
אין לי מושג איך לסלוח לעצמי.
איך לסלוח לו.
וכמו שאת רואה אני מתקשה מאוד לסלוח גם לחבר הזה.
בכלל לאנשים על חולשותיהם.
את ושחרית כשניערתן אותי הזכרתן לי את הדבר הזה.
אז הלב נפתח ובאמת הייתה לי עוד שיחה טובה עם החבר (היום) ואנחונ כבר במקום הרבה יותר טוב.
אולי אם אסלח לעצמי יהיה לי יותר קל לסלוח לאחרים.
את מכירה איזה פרקטיקה רוחנית שעוסקת בזה או יכולה להנחות אותי?.....
המון תודה על כל ההשקעה
לצפיה ב-'אני בוחרת להיות רק בכובע פותרת חלומות'
אני בוחרת להיות רק בכובע פותרת חלומות
14/08/2018 | 01:40
1
20
לילה טוב
לצפיה ב-'לילה טוב ותודה קוסמת'
לילה טוב ותודה קוסמת
14/08/2018 | 01:47
5
לצפיה ב-'סיפור קשה כל-כך,'
סיפור קשה כל-כך,
14/08/2018 | 10:18
22
ועצוב. אני מזועזעת. רוצה לחבק אותך.
ולמרות הכול, את אישה כל-כך טובה, תומכת ואמפטית לאנשים פה באתר.
את לא אשמה בהתקף הלב של אבא שלך. כתבת שהוא היה אדם אלים ועצבני, והלב נפגע מדברים כאלה.
מישהו מהורייך היה ניצול שואה? בגלל זה השואה חוזרת בחלומות שלך?
אבא שלך הפר את האמון הבסיסי ביותר בין הורים לילדים, ואת לא חייבת לו שום דבר, גם לא לאחותך האלימה. פעלת מתוך הגנה עצמית, וטוב שחשפת אותו. אם לא היית עושה  זאת, זה היה רודף אותך כול חייך.
את נשמעת כאישה מקסימה שנולדה במקום הלא נכון. 
לצפיה ב-''
14/08/2018 | 23:51
4
שירה כמים יקרה! הסיפור שלך כל כך, כל כך כואב!! חלקים ממנו כבר הבנתי ממה שסיפרת פה ושם בפורום, אבל לא ביחד.
אני לגמרי מורידה בפנייך את הכובע, את כל כך ראויה לערכה... על כל ההתמודדות האמיצה הזאת, על הבחירה בטוב טחרי שריסקו אותך, אחרי ששללו ממך את האמונה שיש בכלל טוב בעולם...
חזקי ואמצי.
לצפיה ב-'הי'
הי
14/08/2018 | 01:03
9
24
חלומות זה התחום שלי אז אנסה לתת לך כיוונים ותשלימי את התמונה בעצמך כפי שאת עושה לרב
הפחד הגדול שלך עוד לפני שאני ניגשת לפירוש החלום זה להיות תלויה בגורם חיצוני : דמות אם/ פסיכולוג וכולי.
הפחד השני שלך שקשור לפחד הזה: שלא תסתדרי לבד שאין לך אף אחד ושאת זקוקה נואשות להשענות על איזו דמות חזקה זה ככה ממה שניתחתי אותך מהודעותיך.
 
אכן נראה שזה גל נוסטלגי מהעבר שכולל פחדים, אובדן, וכאב גדול.
חשבי מה אביך ייצג עבורך או שאת צודקת בהשערתך ויש צורך לסגור איזשהו מעגל עם האבא או שיש בהתאבלות עליו בחלום התאבלות אישית שלך על משהו אחר שאביך נבחר בחלום כדי לייצג אותו. הדמויות בחלום לא חייבות לייצג את עצמן המון פעמים הן מייצגות תכונות אופי או דברים מסויימים שהן הסמל שלהן בצורה זו או אחרת.
השואה זו השואה האישית שלך שעברת עם המשפחה ועם הפסיכולוגית את חשה שאת במובן מסויים ניצולה וניצלת בעור שינייך.
האשפוז זה סמל מעניין וארחיב עליו מעט.
לרב בית חולים מסמל צורך בריפוי אבל אצלך אשפוז שזה לא בהכרח רפואי לא יכול לרמז גם על אשפוז פסיכיאטרי בעצם שם את שאלת השאלות במרכז בדיוק בגלל הרגשות המעורבים שאת נושאת כלפי פסיכולוגים פסיכיאטרים וכל התחומים האילו של בריאות הנפש: כמה את יכולה לבד? מתי להשען ולבקש עזרה? מה המינון? וכולי וכמובן זה נוגע גם בלב הפחדים שלך
 
לצפיה ב-'לא יכול לרמז- יכול לרמז'
לא יכול לרמז- יכול לרמז
14/08/2018 | 01:06
8
לצפיה ב-'כן, קוסמת'
כן, קוסמת
14/08/2018 | 01:23
7
27
השואה זה סיוט שחוזר הרבה שנים בוריאציות שונות
אבל זאת פעם ראשונה שאני במחנה עבודה
וגם חלקמהזזמן הייתי גבר זקן שעובד שם
ורק חלק אחר מהזמן אישה.
והפעם בחלום דווקא לא רצחתי את אבא שלי.הוא מת מעצמו, ואז הלכתי ל"בית משוגעים" (זה היה בבירור מחלקה פסיכיאטרית).
כאילו או שאני ארצח אותו ואז אני נזרקת לכלא
או שהוא מת מעצמו וןאז גורלי בית משוגעים
לצפיה ב-'אני מתמודדת עם בעיות דרך חשיבה רציונלית'
אני מתמודדת עם בעיות דרך חשיבה רציונלית
14/08/2018 | 11:43
6
23
וההתמודדות הרוחנית שלי אינה מיסטית ומסתורית, אלא יהודית ומעוגנת במסורת ובהלכה, עפ"י תורת ישראל שנבראה תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם.
 
ברור שיהיו לך סיוטים מהגרועים ביותר, כאשר זה היה גורלך בילדותך ובצעירותך. 
בן אדם שהיה שבוי במחנה עבודה ובמחנה השמדה, יחלום עליהם. את היית שבויה במחנות כאלה. 
אני גם למדתי מניצולי שואה דרכי התמודדות, כגון הומור ציני, וכן תפיסה של העבר כהזוי וכפלנטה אחרת, כדי להימנע מהשאיפה לתפוס אותו כנורמליזציה.
 
אני יודעת שהגורל הזה, שבהחלט גורם למחלות נפש אצל הקורבנות, נגזר על האנושות עקב הכפירה באלוקים בדורות עברו (בדיוק כמו השואה). התפיסה שהאדם שולט על היקום ועל חייו, היא שמביאה לטירוף ולמחלות נפש, כי היא הזויה ומדומיינת. 
 
אנשים שיצאו מדעתם פוגעים בצאצאים שלהם - אלו שהיו אמורים לאהוב הכי הרבה, ולהגן עליהם בחירוף נפש. אהבה היא חום, חמלה ועדינות, וההיפך ממנה זה הפראות המגולמת במכות והתעללות בילדים ובאכזריות השואה.
אבא שלך ואחותך יצאו מדעתם לחלוטין. טוב מאוד שניתקת איתם כל קשר. המטרה שלך היא להתחבר עד כמה שאפשר למציאות, ולא לצאת מדעתך כמותם. 
הבעיה היא שהבדידות ללא משפחה היא כאב. וזה מחיר יקר, אבל מחיר נחוץ ומשתלם בסופו של דבר, עם כל החור העמוק בכיס (בלב) שהוא מייצר.
 
מחלומות אין לך להתפעל. הנפש מנקה את עצמה ועושה סדר באמצעות החלומות. אין שם מסרים או משהו שעלייך לשלוט בו. הדבר היחיד שאת יכולה לעשות לטובת עצמך, הוא לא להתעמק בחלום, כאשר את מתעוררת, ולא להרהר בפרטיו. תהבילי אותו במחשבותייך. הוא יישכח, לפחות הפרטים.
את הכאב והזוועה שהוא מעורר בך את יכולה לעבד עם עצמך. להרהר בהם על מנת להכיל אותם ולהבין את לבך, אבל לא על מנת לשקוע בהם ולהתמסר/להתמכר אליהם. 
 
את אבא שלך טוב שלא רצחת, רק בגלל שזה לא חוקי.
אבל אם זה היה חוקי, אז חבל שלא רצחת אותו...
הוא מת בגיל הקלאסי להתקפי לב, שמקבלים גברים מכל מיני סיבות שונות ומגוונות, ובין השאר גם מרוע ליבם ומעשיהם (התקפי לב של נשים זה בגילאים אחרים, גם מסיבות מגוונות וגם בכמות פחותה יותר מגברים). 
לצערי, הוא לא מת בגיל מוקדם יותר. אז לפחות היתה לך משפחה אומנת, שאפשר לקוות שהיתה נורמלית, וחמלה של עובדת סוציאלית...  
 
ליבי איתך. את מזכירה לי שיש התעללות הורית הרבה יותר גרועה מההתעללות הנפשית שעברתי. ושזה שאני לא מתה על אחותי זה רק בקטנה, ויש לנו קשר ואנו נפגשות יחד עם כל הילדים ומשפחותיהם הצעירות.
ההיסטוריה שלי דבש ליד לסיפורים הנוראים שלכן...
לצפיה ב-'אם היאתעבוד על דרך חשיבתה והרגשתה'
אם היאתעבוד על דרך חשיבתה והרגשתה
14/08/2018 | 14:06
5
17
על הנקודות שהחלומות מעלים ישתנו לה החלומות בהתאם
לצפיה ב-'חברות, תודה לכן. אני מצטערת שכתבתי ונחשפתי עד כדי כך'
חברות, תודה לכן. אני מצטערת שכתבתי ונחשפתי עד כדי כך
14/08/2018 | 14:17
4
33
אולי אני פשוט יורדת על עצמי
ותמיד זה נורא בשבילי  להסתכל על הכול, ונורא בשבילי לדבר את זה באופן מנותק רגשי
וזה שלא הייתי קשובה לעצמי כנראה מראה בכל זאת שאני באיזה רעידת אדמה פנימית.
אני לא רציתי להיות כל כך חשופה
אני מבקשת לא להגיב לי יותר כאן
ואני אבקש מסה"ר למחוק את כל השרשור הזה.
אני מאוד מודה לכן. דבריכן והאיכפתיות שלכן נגעו ללבי עד מאוד אבל אני לא מסוגלת לראות את זה.
תודה
לצפיה ב-'סה"ר, אני נורא מבקשת מכם למחוק את כל השרשור. תודה'
סה"ר, אני נורא מבקשת מכם למחוק את כל השרשור. תודה
14/08/2018 | 14:18
7
לצפיה ב-'למה זה נורא כל כך להסתכל על זה'
למה זה נורא כל כך להסתכל על זה
14/08/2018 | 14:26
2
19
כשזה מונח על השולחן לראווה?
לצפיה ב-'אין צורך לערב שיפוט פשוט להסתכל על'
אין צורך לערב שיפוט פשוט להסתכל על
14/08/2018 | 14:35
1
15
זה כאל משהו שקרה וזהו בלי להתחיל לחשוב טוב או רע.
או שתנסי להוציא מזה משהו חיובי שזה קרה ובנה אותך זה בנה בך חוזקות מסויימות וכולי.
 
לצפיה ב-'אין מה להתבייש בעבר ואין מה להאדיר '
אין מה להתבייש בעבר ואין מה להאדיר
14/08/2018 | 14:36
16
או לשקוע בתוכו הוא פשוט חלק ממך אבל הוא לא מגדיר אותך הוא עוד חתיכה בפאזל אבל כפי שאת לא רוצה להתבייש ולהוקיע את עצמך אל תוקיעי את מה שעברת
לצפיה ב-'-לפרוק קצת-'
-לפרוק קצת-
12/08/2018 | 22:15
7
56
10 שנים
מהרגע שהשריטה הקטנה בנפש הפכה לעמק ענק ..
היינו חבורה חסרה עוד לפני 
אבל ברגע אחד זה הפך  לפחות בשבילי לבלתי נסבל היה משהו באירוע הזה ששבר שם משהו . ..משהו שלא היה מוכן להישבר.. 
 
 
בעשור הזה עשיתי המון .. חלק נועד לחפות על המצוקה שלי
ועכשיו כשהגוף מכריח אותי לעצור 
 זה היה יום קשה
למרות שלראשונה מאז הניתוח עשיתי היום כל מהשהייתי צריכה. הספקתי בקושי..אבל הספקתי..
נפשית המון רגעים קטנים של מעבר מתפקוד לכדור קטן שטוף דמעות .. ככה פתאום .. בלי יכולת לעצור את זה..
הייתי רוצה להצליח להסביר למישהו
הייתי רוצה שזה יהיה בסדר שזה קורה
שלא יבהלו ממני כפתאום אני נשברת.. אל תברחו .. אני עדיין בן אדם..
 
רופא חדש הבוקר בנסיון להתמודד עם הכאב הפיזי- ויש שורה במכתב - מספר פציעות בעבר.. העיקריות .. אחת בצבא ..ואחת מהדף של מטען ..  
ביקשתי את הפרצודרה שעזרה לי בשנים קודמות.. והרופא הסביר את הסכנת חיים.. ואני הסברתי שאחרת הרגל שלי - תהפוך ללא קיימת ובחדר הייתה שתיקה ..
 
ואז העוד בדיקה שהרופא שלח למיון בשבילה והבדיקה דווקא כנראה תקינה ..וכולם סביבי לא יודעים איך להכיל את השינוייים הפיזים.. (המקל הליכה ...הכיסא רחצה וכו..)..הביקור במיון בשבת שהרופא כבר הציע בקול רם לעזור לריאות שלי כי לקח להן זמן להתגבר על ההתקף.. ..והמחשבה היום שהגיע הזמן לסדר גישה ורידית קבועה.. כי אני זקוקה ליותר מדי דקירות וזה הופך בעיתי.. 
 
אני צריכה שלא יפחדו
אני צריכה שיבינו
שיהיו מסוגלים להגיש עזרה כשאני צריכה
ואני צריכה שלא ישאירו אותי לבד עכשיו כי קשה לי נורא ..וקשה לי להחליט כל יום מחדש להסתדר איך שהוא ..
 
לצפיה ב-'וואי '
וואי
12/08/2018 | 22:56
1
29
נשמע ממש קשה.
נשמע שיש לך המון כוחות פנימיים, רק חסר לך קצת הכוח להיות חלשה לפעמים...
מאחל לך המון אהבה וחמלה עצמית,
שזה יהיה בסדר לבכות.
להתפרק.
תרגישי טוב!
לצפיה ב-'היה יותר קל לאפשר לעצי להיות חלשה אם היה מישהו שהיה שם באותו'
היה יותר קל לאפשר לעצי להיות חלשה אם היה מישהו שהיה שם באותו
13/08/2018 | 13:03
15
רגע... כשאין זה פשוט מתסכל..אני שונאת להיות לבד ברגעים האלה..  
אני חושבת שההבנה שלי שזה לא טוב שאני לגמרי לבד ברגעים האלה מביאה אותי לפה לכתוב..
וכן אני יודעת לקח לי המון זמן להכיר בנקודת חולשה הזאת אצלי..
 
הפסכולוגית  מסבירה לי שיש לי כמו שתי דמויות ..  זאת החזקה שלא יודעתלהישבר - שאנחנו מנסות להבין מתי ואיך היא נוצרה.. היא בטוחה שזה קרה המון לפני הזמן שאני למדתי לזהות אותה..
 
 
 
לצפיה ב-'פנינה היי, כבר כתבתי לך'
פנינה היי, כבר כתבתי לך
13/08/2018 | 01:49
1
25
ואכתוב לך שוב שאת מתמודדת באמסרטיביות מעוררת הערכה מאוד, ובשיקול דעת ובבהירות. מחזיקה אצבעות לטוב עד כמה שניתן
וברכות ליום הכל כך טוב המתפקד.
שיהיה הסנונית הראשונה לאביב שיפרוץ
לצפיה ב-'תודה... החצי הראשון של היום עבר'
תודה... החצי הראשון של היום עבר
13/08/2018 | 13:04
16
הגעתי הביתה על הקצה
בוכה
אבל הגעתי עכשיו יש שעה וחצי של הפוגה
 
לצפיה ב-'החלמה מהירה!'
החלמה מהירה!
13/08/2018 | 12:48
2
23
איך קוראים למחלה שלך, אם תרצי לספר? יש פורומים שתוכלי להיעזר בהם? אם את קוראת באנגלית, האתר של MAYO CLINIC מאד אמין.
לצפיה ב-'אפילו אני צריכה להעתיק את זה מהמסמכים '
אפילו אני צריכה להעתיק את זה מהמסמכים
13/08/2018 | 13:16
1
31
 
 
במציאות יש לי לפחות עותק מיותר אחד של קטע מכרומזום 16
 בשנים האחרונות באופן די עיקבי הלכתי ונחלשתי 
בדיקות חזרו תקינות בדרך כלל - ולפעמים גבוליות
לפני שנתיים אחרי התקף אלרגיה שהיה מסוכן יותר מהרגיל - ומפחיד יותר יותר מהרגיל.. כשהפארמדיק שמטפל בך מחליף צבעים .. זה קצת מלחיץ..
שוחררתי הביתה והלכתי לראות רופא .. בכיר יותר  שלא הכיר את התיק  שלי .. אבל מקבל קרוב יותר מהרופא הרגיל פשוט כי לא היה לי כוח לנסוע..
הוא הפנה לבדיקה שחזרה גבולית(לקח לי שנה לחזור לקחת התוצאות חזרתי רק כי המצב שלי הפך מבחנתי לבלתי נסבל ההסבר הבהיל אותי  כל כך שאם הרופא משפחה לא היה מכריח אותי לא הייתי עושה את הבדיקה)..
 
עמדתי שם עם  התצאות .. הרופאה שהייתה שם בתורנות אמרה לי לנסוע מיד לרופא שלי ..  ומאז עברה שנה.. הריאות, מערכת העיכול, העצמות,מערכת החיסון,  מערכת העצבים, לאט לאט מצטרפים עוד חלקים שיש להם תקלות  מוזרות..
 
פעם בחודש יש לי התקף.. בדרך כלל זה נגמר בכמה ימים בבית חולים.. לפני כחודשים זה נגמר לראשונה בטיפול מוגבר.. (השם היפה לטיפול נמרץ במחלקה רגילה..)... 
 
בשבת חשבו שיצטרכו להוציא מהריאות שלי את הליחה כי הריאות שלי התקשו להוציא אותה בעצמן במשך כמה שעות.. לשמחתי הסתדרתי בלי התענוג המפוקפק הזה בסופו של דבר.. הוגדרתי הפעם כבינוני אבל דילגתי על הביקור בחדר הלם .. 
 
ביום יום.. זה המון תרופות והרוב המחלט של המזון שמגיעים מבית המרקחת כי הגוף שלי לא מסוגל אחרת..  
יש דיבור על דיור מוגן לבעלי מוגבליות  או דירה בקהילה תומכת בקהילה  שתונגש כבר עכשיו כשאני עוד מסוגלת לארגן את ה ככה שזה יהיה לי נוח...
 
 אני לא אהיה בריאה כבר אבל אני מקווה שבצורה כלשהי אני  אתייצב .. אני רוצה להצליח לחזור לפחות חלקית לעבוד .. בעיקר כי אני יוצאת מדעתי מהחוסר מסגרת..
 
לצפיה ב-'יריד תעסוקה ב 4/10 שיכול להתאים'
יריד תעסוקה ב 4/10 שיכול להתאים
( לעמוד שלי בתפוז )
14/08/2018 | 22:46
9

היי פנינה21 היקרה,
נשמע שאת מחזיקה את עצמך עם שתי רגליים יציבות על הקרקע (למרות המקל...).
ההתמודדויות הלא פשוטות ,כואבות ומסכנות החיים שעברת ועדיין עוברת אולי גרמו לכך שתקבלי את המציאות ותרצי להיכנס לשגרה מבורכת של איזון ויציבות, דירה נגישה בקהילה תומכת ומסגרת קבועה ואולי גם עבודה.
את חזקה ויודעת מה את רוצה ואני מאחלת לך שכל משאלותיך יתגשמו ומצבך יתיצב.
אני מצרפת לכאן פרטים על יריד תעסוקה מאוד מיוחד לאנשים מיוחדים עם משרות מגוונות ואולי שם תצליחי למצוא עבודה מתאימה לכל הפרטים ולהרשמה:
https://nurit.ussl.co.il/
שולחת לך חיבוק ואיחולי לילה טוב,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'הפסיכולוג שלי'
הפסיכולוג שלי
13/08/2018 | 13:00
6
49
החליט לעזוב אותי. אמר שאנחנו תקופה ארוכה ביחד והוא לא יכול לעזור לי. הוא מוכן להישאר איתי עד שאמצא מישהו אחר. נפגשנו בינתיים פעם בחודש במחיר גבוה, ובפעם האחרונה הוא העיף אותי החוצה אחרי 45 דקות במקום 50. באמצע הדברים שלי הוא כתב קבלה, חיכה שארשום צ'ק, הלך לדלת ופתח אותה בנוסח "קחי כנפיים ועופי". לא רציתי לריב ולהיות קטנונית, ולהוריד את הדקות החסרות מהתשלום. בקיצור - התחיל להתנהג כמו הסביבה שלי. נזכרתי בדברים שנכתבו על פסיכולוגים וראיתי שגם לי זה קרה, וזה דרך קופת חולים...

בנוסף, בנושא אחר - הכנתי הצעה לדוקטורט לאוניברסיטה. כיוון שאני לא אחת שמתקשרת עם הסביבה באופן כללי, עשיתי את זה כמעט לבד. אני חושבת שמכינים זאת בד"כ בעזרת המנחה. (המנחה מהתואר השני יצא לפנסיה). יש מרצה בכירה אחרת שאני רוצה לשלוח לה ומפחדת מעוד כישלון. (שלא להזכיר את ה"פרט הקטן" שאין לי כסף לשכר לימוד, לא זמן פנוי לקורסים ואלף מחלות.)

בשנה האחרונה הספקתי "להיזרק" על ידי המשפחה של בעלי, הפסיכולוג שלי, עורכת ספרותית שניסיתי איתה עם ספר שכתבתי וגרמה לי לא לכתוב אף מילה יותר, רופא המשפחה בקופ"ח שלא מכניס אותי לחדר למרות שהעברתי כרטיס ואין אף אחד בתור, כי הוא לא סובל אותי...
אז לצרף עוד דחייה? בתחום המקצועי שאני עובדת בו שנים?
אני באמת יכולה להיות אדישה כשזה יקרה?

ותודה למי שקרא עד פה.
לצפיה ב-'מעגל קסמים והדרך להתמודד איתו'
מעגל קסמים והדרך להתמודד איתו
13/08/2018 | 13:19
1
40
המצב שלך הוא מעגל קסמים. 
יש סיבה שכולם מתרחקים ממך וזורקים אותך - העובדה שאת תופסת את עצמך כל כך שלילי, גורמת כנראה להתנהגות שנמאסת על אנשים לטווח ארוך. אפילו על אלה שרוצים לעזור לך. 
בדרך כלל, אנשים שתופסים את עצמם שלילי, משדרים את השליליות שלהם לזולת, בתקווה ברורה שהוא ייקח על עצמו את התפקיד להעביר להם מסר חיובי. אבל הזולת לא רוצה את התפקיד הזה, ומתרחק ממי שמפיל עליו אותו (בעיקר ממי שעושה זאת בלי להיות מודע לכך). 
 
אז מעגל הקסמים הוא שאת לא סובלת את עצמך, ואז אנשים מתרחקים ממך בגלל זה, ואז בגלל שהם התרחקו ממך את עוד יותר לא סובלת את עצמך, ואז יותר אנשים מתרחקים ממך וכו'. 
 
במצב כמו שלך, שאת לא יכולה לעצור את מעגל הקסמים מעצמך, ע"י תיקון הבעיה שנובעת ממך (ערך עצמי נמוך מאוד - כרגע את לא יכולה להפסיק את זה) - הדרך להתמודד היא לקבל את המציאות הזו ולא להתפעל ממנה. לקבל את עצמך עם המציאות הזו.
 
רופא המשפחה לא מקבל אותך? החליפי רופא. גם אם הרופא הבא אחרי כמה זמן יתנהג דומה. כן, תספגי עוד ועוד דחיות. אין לך דרך למנוע את זה. אבל לפחות תקבלי את מי שאת במצב שבו את נמצאת, ותזכרי שאפשר לעשות במצב הזה הרבה דברים, כמו מה שאת עושה בחיים שלך (עבודה, זוגיות וכל מה שהחמאנו לך עליו בעבר).
 
אני גם סבלתי סובלת מבעיות בהתנהגות עקב ערך עצמי נמוך, ולא הצלחתי להחזיק במקום עבודה יותר משנתיים וחצי, אבל חיים שלמים אני מתפרנסת כך, באופן שאני עוברת כל שנה וחצי-שנתיים וחצי לעבודה אחרת. והיום, כעצמאית, אני מוותרת על לקוחות שאני לא מסתדרת איתם כי קשה לי איתם, ובכל זאת יש לי עבודה למכביר.
אני לא מסוגלת לזוגיות, וחיה עם זה בהשלמה. מקבלת את זה. זו אני. זו המציאות שלי. (כמובן שאני הולכת לעזרה טיפולית, אבל גם מקבלת את זה שעד כה המציאות הזו לא השתנתה). 
 
אם את (אני) לא מסוגלת לספוג עוד דחייה, אז אפשר לוותר. אני מוותרת על זוגיות, לך אפשרי לוותר על דוקטורט. תשקלי זה מול זה, ותחליטי מה עדיף - להסתכן בעוד דחייה או לוותר על הדוקטורט. פשוט כך! זו הברירה שלך. זו המציאות.
אני לא לוזרית כשאני לא מסוגלת לספוג דחייה, ולכן מוותרת על זוגיות. אותו כנ"ל את, בנוגע לדוקטורט. 
ואם את לא מסוגלת לוותר על דוקטורט, אז יש לך כוח לעמוד בדחייה. את מסוגלת לעשות עבודה פנימית של לא להתפעל מהדחיות, לההביל אותן.
לצפיה ב-'תודה אופירה, כל-כך מדוייקת, כמו תמיד'
תודה אופירה, כל-כך מדוייקת, כמו תמיד
14/08/2018 | 09:53
19
אני מנסה להשלים עם המצב, זה גם מה שאמר לי הפסיכולוג. ומעריצה כל-כך את הדרך שאת מתמודדת.
אבל - אני אוהבת את העבודה אך עושה תפקיד זוטר ולא מוערכת. אם הבוס שלי ידע שנכשלתי להתקבל לדוקטורט הוא לא ידבר איתי יותר. גם ככה הוא לא מעריך אותי יותר מדי. וזה יהיה לא נעים בכלל.
והמציאות שעלי לקבל היא נורא נורא בודדה. בעלי עובד עד הלילה והילדים עסוקים בשלהם. ועל סופי השבוע והחגים אני לא מעזה לחשוב. ואז עולה השאלה, בשביל מה? איך אפשר להנות מהחיים במצב כזה? רק בגלל החובה לילדים? 
לצפיה ב-'מישהי יקירתי,'
מישהי יקירתי,
14/08/2018 | 00:37
2
27
יש לי שאלה:
האם שיתפת את הפסיכולוג בהרגשות שלך?
אם לא, ונדמה לי שלא, אז זאת יכולה להיות התקדמות ענקית אם תפתחי את הפגישה הבאה שלכם בתחושות שלך. בעלבון. בכך שהוא מעיף אותך וכולי.
האם הוא הסביר לך למה הוא מרגיש שהוא לא יכול לעזור לך?
האם דיברתם על זה?בדיאלוג? כלומר, האם גם את שותפה להרגשה שהוא לא עוזר לך? או שאת מרגישה שהוא כן עוזר לך?
דבר נוסף, בקשר למשפחה של בנזוגך - אם אני הבנתי נכון, את זאת שהחלטת לסיים את הקשרים איתם בכלל, ועם אבא של בנזוגך בפרט.
האם יתכן שגם כשאת "זורקת" את מרגישה "נזרקת"?
ורופא המשפחה , האם את בטוחה שהוא לא הכניס אותך כי הוא לא סובל אותך?
או שהוא היה מתנהג כך עם כולם כדי להרוויח לעצמו זמן שקט?
ומה את מרגישה כלפיו? האם את מחבבת אותו? האם הוא רופא טוב עבורך?
נדמה לי שאת משקיעה המון זמן במה אחרים חושבים עלייך, ומעט זמן במה את חושבת על אחרים. איפה האקטיביות שלך? כלומר, מה את חושבת? מה את מרגישה? מה את רוצה? האם את רוצה בכלל להמשיך עם הפסיכולוג הנוכחי? וכולי.
לי קרה שהרופאת שיניים שלי , לםני כחודישיים, זרקה אותי.
אני הייתי אצלה יותר מעשרים שנה והבאתי לה לקוחות... משהו בי עצבן אותה והיא תפסה עלי את הג'ננה והתפרצה עלי ליד האסיסטנטיות שלה ובקול רם, כל שגם הלקוחות בחדר ההמתנה שמעו.
אז גם אני היג'ננתי איזה זמן... מה יש בי שכולם זורקים אותי.
האמת שלא כולם זורקים אותי.
אבל זאת חוויית היסוד שלי.
ויכול להיות שהרופאת שיניים שלי איבדה את הצםון בלי קשר אלי, או שבגלל שהיא נותנת לי מחירים זולים ונמאס לי או בגלל אלף דברים אחרים, שלא בהכרח קשורים אלי.
יקירה, קשה לנו לזכור את זה בזמן אמת, אבל לא הכל קשור אלינו.
ולא מעיד בבהכרח עלינו.
ואני רוצה לעודד אותך, שאם את מחליטה לעשות את הדוקטורט ויש לך אפשרות ורצון, לכי על זה ובגדול!!!!!
מאמינה בך.
עשית כבר ככ הרבה בחיים שלך כשאת חולה ומוגבלת פיזית, וכשהראש עבד לרעתך.
יקירה, אני כל הזמן אומרת לעצמי לצאת מהמקום של הקורבן של העולם.
לפעמים אני גל מצליחה להקשיב לעצמי.
ואז, הרבה יותר טוב לי.
אני כתבת את זה לך כי נדמה לי שאולי יש בך דמיון מסויים אלי בעניין הזה.
המון הצלחה בשינוי זווית הראייה, לשתינו(:
 
 
 
לצפיה ב-'תודה רבה! לשאלותייך,'
תודה רבה! לשאלותייך,
14/08/2018 | 10:07
1
21
הפסיכולוג דרך קופת חולים, ואנחנו מעל ומעבר לזמן ביחד. ואולי הוא כועס שאני לא יכולה להמשיך איתו פרטי ומחפשת המשך בשירות הציבורי. (אם כי עכשיו הוא גם לא רוצה בפרטי). הוא אמר שלא יכול לעזור לי יותר ולא פירט. לדעתי, זה בגלל שביטאתי מחשבות אובדניות. אני צריכה להסתיר את זה להבא, אצלו ובכלל.
רופא המשפחה מאד עמוס, אבל ההתנהגות שלו כלפי חוזרת על עצמה. כשהוא משאיר אותי בחוץ הוא "מרוויח" זמן שלא צריך לשמוע אותי, כי צריך להכניס את המטופל הבא והזמן איתי מתקצר. מעבר לחוסר סבלנות שלו כלפי, בדרך כלל אני משיגה את מה שאני רוצה. לדעתי, היחס הוא בגלל שאני לוקחת רסיטל. הוא חושב שאני מופרעת.
ועם המשפחה של בעלי זה סיפור ארוך ועגום. הם לא מחבבים אותי, ובזמן המחלה והניתוחים לא תמכו בכלל. כמעט ללא טלפונים, לא ביקורים בבית חולים או בבית, בלי לשאול אף פעם איך אני מסתדרת. והכי פוגע, שזו מחלה מסכנת חיים ולא היה אכפת להם שהילדים חס וחלילה עלולים להישאר בלי... אני לא ראויה בעיני חמי לתפקיד אימא. כשאבא שלי ז"ל היה עם אירוע מוחי הם לא הרימו טלפון אף פעם, לא אליו ולא אלי. כשהוא נפטר חותנתי, שכבר בעולם אחר, לא אמרה לי מילה. שורשי הקשר הרע בעובדה שחמותי הפלתה בין הנכדים, באופן בולט, וגם כשדיברתי איתה על כך בעדינות זה לא עזר, וחמי תמך בה. לא היה לי סיכוי איתם. יכולתי להתרחק בלי לריב או להתרחק עם לריב. והמון עלבונות קטנים וגדולים לאורך הדרך. הגיסה והבת שלה שלא מרימות את הראש מהנייד ולא אומרות לי שלום כשאני נכנסת. ראש השנה מזמן, כשכולם חגגו אצל הגיסה ובעלה דאז, ולא הזמינו אותנו, וכששאלתי התשובה הייתה: "אבל אתם משפחה בפני עצמכם, תחגגו לבד". וראש השנה שעבר - אצל הגיס מחוץ לעיר - היו פקקים ואיחרנו בעשרים דקות. עד אז הם סיימו את כול הארוחה בלעדנו, והדובדבן - הרימו כוסית יחד לשנה טובה, בלעדנו.
לצפיה ב-'תחפשי את הדרך ליהנות מהחיים בשביל עצמך'
תחפשי את הדרך ליהנות מהחיים בשביל עצמך
14/08/2018 | 12:33
18
ליהנות מהעבודה למרות שהיא זוטרה, כי זה מה שמתאים לך במצבך. 
ליהנות מהמשפחה.
ליהנות מריקודים. ליהנות מניקיון הבית.
אם הרסיטל לא עוזר בזה, אולי צריך להחליף תרופה. 
 
הפסיכולוג - אם הוא לא רוצה להמשיך לטפל (וקודם גם כעס על החיסרון הכספי) - כדאי מאוד להחליף אותו.
גם את רופא המשפחה כדאי להחליף. נכון שאת צריכה להחליף הרבה בעלי מקצוע, אבל תעשי את זה בלי נקיפות מצפון, ויש סיכוי שתזכי לבעלי מקצוע שמתאימים לך ומכילים אותך.
אני החלפתי רופאי משפחה שלא היה לי נעים איתם, ופסיכולוגים - וקיבלתי רק טובים יותר. ההבנה שמגיע לי טוב יותר, ובעקבותיה הפעולה של ההחלפה, הביאה לי מציאות טובה יותר. 
גם מקומות עבודה שהפסיק להיות לי טוב בם החלפתי, ולא נרתעתי מזה שאני "לא מחזיקה מעמד יותר משנתיים וחצי במקום עבודה אחד". זה אני וזה מה שיש. וגם לקוחות שלא נעים לי איתם עזבתי, והמציאות שלי נהייתה רק טובה ומתאימה לי יותר.
(כמובן שאני לא אומרת לך להחליף את העבודה שלך, כי המציאות של שתינו שונה מאוד. הכוונה שלי שמה שאפשר וכדאי להחליף, אל תירתעי להחליף). 
 
ככל שתעזרי לעצמך להיות במצב טוב יותר, אפילו קצת, כך תהיה לך יותר חברה, אפילו קצת, ותהיי פחות בודדה, אפילו בקצת. 
לצפיה ב-'תלמים של ספק'
תלמים של ספק
( לעמוד שלי בתפוז )
14/08/2018 | 22:38
7

משהי יקרה,
נשמע שאת פגועה ממה שיכול להשתמע כדחייה ונטישה מצד הפסיכולוג שלך. אם הבנתי נכון צעדתם דרך ארוכה יחד. אולי את גם חוששת מהפרידה הצפויה שנשמע שנכפתה עליך בניגוד לרצונך. מהתאור שלך את ההתנהגות של הפסיכולוג נשמע שבנוסף לכל את גם פגועה מהיחס שלו כלפייך בזמן המפגש. נדמה שכל זה מצטרף לתמונה כללית שאת מתארת כמצב בו את נעזבת פעם אחר פעם. נשמע שהמכות הללו שאת מתארת כניתכות עליך מלמעלה, כמו מחלחלות אל נשמתך וחורצות בה תלמים של ספק ורפיון ידיים. אני שומעת את הפחד שלך מלחוות עוד דחיה ומבקשת להזמין אותך להכנס לצ'ט פרטי עם אחד מאיתנו, המתנדבים או המתנדבות של סהר כל ערב בין תשע לחצות (למעט ימי שישי) ולהקל ולו במעט מהמשא שעל ליבך. מחכים לשמוע ממך,
שלך, מתנדבת סהר
 
לצפיה ב-'פשוט מעצבן'
פשוט מעצבן
14/08/2018 | 14:40
25
הציעו לי משהו וכשהסכמתי לזה ומבקש את זה כל יום אומרים לי מחר אטפל בזה וכבר עוברים חודשים ארוכים ואומרים לי מחר. התנהגות דוחה.
לצפיה ב-'לעזוב ת'עבודה או לא?'
לעזוב ת'עבודה או לא?
13/08/2018 | 15:42
5
27
לצפיה ב-'לא'
לא
13/08/2018 | 19:57
2
7
לצפיה ב-'ואתה כותב את זה על בסיס........מה?'
ואתה כותב את זה על בסיס........מה?
13/08/2018 | 21:07
1
8
לצפיה ב-'התשובה של יובל מתאימה לשאלה ששאלת'
התשובה של יובל מתאימה לשאלה ששאלת
14/08/2018 | 07:41
18
אם לדעתך אין בסיס להשיב לשאלתך , איך אתה מצפה שיענו לך?
 
אז בהנחה שהיית רציני ולא מעוניין להוסיף פרטים, ככלל אצבע אני ממליץ לאמץ את שיטת הרמי במקרים האלה. לפני שאתה זורק קלף, כדי קודם לוודא שהקלף מהקופה עדיף.
לצפיה ב-'פול גז בניוטרל, היי'
פול גז בניוטרל, היי
14/08/2018 | 00:43
28
קצת קשה להתייחס ברצינות להתלבטות שלך בגלל שנתת רק כותרת.
אם תשתף יותר יהיה לנו יותר אפשרי להתייחס.
 
לצפיה ב-'בנוסף לפירוט הנחוץ, היה גם כדאי לכתוב הודעה זו בשרשור שלך '
בנוסף לפירוט הנחוץ, היה גם כדאי לכתוב הודעה זו בשרשור שלך
14/08/2018 | 12:22
7
לצפיה ב-'יש לי הרגשה'
יש לי הרגשה
12/08/2018 | 02:24
3
76
שזה שאומרים שדברם שקורים זה לטובה.. בהשגחה פרטית.. בעיקר לטובה יש בזה אמת. קרה לי משהו לא נעים כרגע ובמוח המעמיק שלי חשבתי מה העה קורה אם הייתי כן חי את החיים ובסופו של דבר נפגעת עמוק מאנשים. יכול להיות שכל מה שקורה לי זה בעיקר קודם ל להיות בשלבים שאהיה חזק נפשית גם כדי להתמודד עם אנשים מסוימים בצורה יעילה יותר בעתיד וגם אולי בשביל לנתב את הדרך שלי אל היעוד שלי בעולם הזה. אני בכוונה לא נותן פרטים מדויקים וזה בסדר וזהו. ואגב, זה לא מובן מאליו אנשים כמו שחר חרישי או שירה כמים או יובל או עוד בחור שלא זוכר את שמו - זה לא מובן מאליו שאתם מקדישים לי את הזמן שלכם ומשקיעים בלתמוך. בכלל לא. אני מעריך ומודה לכם.
לצפיה ב-''
12/08/2018 | 08:45
1
38
לצפיה ב-' hey'
hey
14/08/2018 | 04:49
10
איזה שיר יפה
לצפיה ב-'גרין תי, יקירי, בבקשה תסתכל בשרשור הקודם שלך '
גרין תי, יקירי, בבקשה תסתכל בשרשור הקודם שלך
12/08/2018 | 19:03
29
ותראה הודעות נוספות אליך.
גם ממני
(:
ותגיב, שנדע שקראת
לצפיה ב-'אי יכולת לשלוח הודעה'
אי יכולת לשלוח הודעה
14/08/2018 | 04:36
24
לא הצלחתי לשלוח שתי הודעות בנושא מאניה דפרסיה
לצפיה ב-'אני לא יודע אם היה רעיון חכם לחזור לכתוב כאן'
אני לא יודע אם היה רעיון חכם לחזור לכתוב כאן
14/08/2018 | 04:15
30
יובל אמר לי שאני לא מעניין אנשים כביכול המקום אנונימי לכן לכתוב וכשאני חושב על זה זה לא מדויק:המקום לא אנונימי, 2 חברות הכי טובות כיום הכרתי מכאן, יש לי משפחה שאני מעניין אותם ויש לי שם כן יובל גם אם אני לא טום קרוז וגם יש סטוקרים ברשת ואותי בפרט נורא קל לזהות כי אני מאוד ייחודי, אני והבחור השני שמתגעגע אליו מאוד ולא יודע לאן נעלם...

זה לא נעים שיודעים דברים אישיים. לאחרונה הרגשתי רע שחשפתי דברים אישיים ברשת ובווצאפ... אני מאמין שאנשים רכלנים ואני לא כל כך רוצה להיות בפה של אנשים בקוטנציה שלילית.
לצפיה ב-'היום התבשר לי'
היום התבשר לי
13/08/2018 | 01:19
6
48
שהזדקנתי כשניסו לנחש את גילי
גם כשהייתי צעיר יותר סבל
לא ידעתי להעריך את הגיל הצעיר

אני מרגיש מפוחד בעולם.
יש לי המון פחדים להשכיר דירה, רכב, הכרויות מפחד להפגש עם גברים וחושש לנסות עם נשים, גם מפחד לטוס לחו"ל, מתעכב עם לימודים
וגם מפחד מנקים כי אני במינוסים גדולים וחיובים חזרו.
אני במצב לא טוב. אני לא מאושר. למטפלת אני כמעט ולא מצליח להגיע לפגישות כבר שנה. המטפלת אמרה לי שיש לי בעיות של 3 אנשים וידידה שלי חושבת שיש לי בעיות של 10 אנשים. אני עצוב בחיים. גםין לי עםצמי לצאת לבלות ומי שכן מוכן זה לא אנשים שיש חשק לצאת איתם. רע לי.
לצפיה ב-'יש גם'
יש גם
13/08/2018 | 01:29
5
27
משהו בגברים שמרתיע ובנשים פחות.
הלוואי שבכלל לא הייתי עם צרות בעולם וחבל על המשיכה לגברים מגיל צעיר.. סבלתי המון מזה. אני מצטער שאני עם פחדים בעולם ממלא דברים, עם קשיי תפקוד,קשיי עצמאות, הפרעות שינה, בעיות כלכליות, נעהול תקציב גרוע, דימוי גוף נמוך וחוסר ביטחון ועוד
.. ולא מאושר ועצוב. אני לא רוצה את זה בחיים אבל זה המצב. אני רוצה להיות שמח ומאושר ואני לא. החיים שלי עצובים.
לצפיה ב-'גרין תי, אתה פותח שרשורים חדשים ןלא קורא את '
גרין תי, אתה פותח שרשורים חדשים ןלא קורא את
13/08/2018 | 01:34
4
28
התגובות אליך בשרושורים הקודמים.....
לצפיה ב-'קראתי'
קראתי
13/08/2018 | 01:45
3
23
עכשיו הציפו אותי דברים רבים ופתחתי פוסט חדש. אגיב לך כבר ואשמח אם תתייחסי למה שכתבתי כאן כי אני מוצף..
לצפיה ב-'אה סליחה לא קראתי אקרא עכשיו'
אה סליחה לא קראתי אקרא עכשיו
13/08/2018 | 01:46
2
11
לצפיה ב-'גרין תי, יש לי שתי שאלות אליך:'
גרין תי, יש לי שתי שאלות אליך:
14/08/2018 | 00:49
1
16
אחת בקשר לפסיכולוגית.
אתה כותב:
 למטפלת אני כמעט ולא מצליח להגיע לפגישות כבר שנה. המטפלת אמרה לי שיש לי בעיות של 3 אנשים
האם יכול להיות ש- על סמן ההתבטאות הזאת שלה - אתה מרגיש אותה קצת מיואשת ולא ממש מאמינה בך?
והאם יכול להיות שזאת הסיבה שאתה לא מגיע אליה כבר שנה?
והשאלה השנייה -
כתבת שאתה לא מאושר.
האם יש דבר אחד, קטן או לא קטן, שאתה מוכן לעשות למען עצמך היום או השבוע - וישמח אותך?
לצפיה ב-'תגובה'
תגובה
14/08/2018 | 01:52
21
חשבתי לעצמי באותו זמן אולי היא מיואשת. אני לא מיע לפגישות מהסיבה שקשה לי להגיע וזה לא קשור אליה היא מקצועית. כמעט לכל מטפל לא הגעתי לפגישות בזמן עוד מגיל 20 מהסיבה שכולן קובעים איתי בבוקר או בתחילת הצהריין וקשה לי להגיע למקומות כל כך מוקדם.
 
הדבר שעשיצי ושימח אותי הוא שגם אם הגעתי באיחור עדיין הגעתי לפגישה איתה היום וזה הקל עליי ושימח אותי. השיחה עשתה לי טוב.
לצפיה ב-'שאלה לכולןם - איך לומדים לסלוח?'
שאלה לכולןם - איך לומדים לסלוח?
14/08/2018 | 01:50
22
איך למדתםן (בתקווה שלמדתםן) לסלוח?
לעצמכן?
לאחר/ת?
[בעקבות ההתכתבות שלי בשרשור נקודם עם קוסמת. יכול לעזור לי אישית, אבל נדמה לי שלא רק לי]
תודה

לצפיה ב-'לא מתקבלת לעבודות'
לא מתקבלת לעבודות
12/08/2018 | 08:14
12
65
אחרי תקופה ארוכה , מנסה לחזור לשוק העבודה, אבל ניסיתי ולא התקבלתי למה עבודות שרציתי..זה משהו שמאד מייאש..לא יודעת מה יהיה...
מה אתם אומרים?
לצפיה ב-'שתמשיכי לנסות'
שתמשיכי לנסות
12/08/2018 | 08:25
8
43
לא ניתן להתייחס או לתת לך עצות ספציפיות משום שלא נתת מידע על כישורים, השכלה נסיון מקצועי , הסיבה שהיית מחוץ לשוק העבודה תקופה ארוכה וכו'.
אבל באופן כללי צריך להמשיך.
אם יש לך קשרים, אפשר לנסות להפעיל אותם
שווה לפעמים להתפשר על עבודה עם שכר / תנאים פחות טובים כדי לשבור את המעגל , ומשם לעלות למעלה.
 
לצפיה ב-'אין לי מקצוע'
אין לי מקצוע
12/08/2018 | 08:33
7
43
אני מחפשת עבודות בשירות לקוחות או מזכירות ולא מתקבלת. מה יהיה כשיהיה לי מקצוע [בעז"ה] איך אז אנ אתקבל לעבודות שדורשות יותר?
המצב הזה ממש מדאיג אותי..
לצפיה ב-'כשיהיה לך מקצוע זה יהיה יותר פשוט'
כשיהיה לך מקצוע זה יהיה יותר פשוט
12/08/2018 | 12:19
6
33
וכדאי להתחיל לעבוד על זה כמה שיותר מהר.
לגבי עבודות בשירות לקוחות- אם סתם לא חוזרים אליך, תמשיכי לנסות. אם בעקבות ראיונות לא לוקחים אותך, אולי את משדרת משהו כזה.
לא ציינת אם אי פעם עבדת במשהו, אם שרתת בצבא וכו'.
בקיצור מהמעט שאת כותבת כאן, קצת קשה לעזור לך
לצפיה ב-'כן ברור שעבדתי'
כן ברור שעבדתי
12/08/2018 | 12:28
5
37
אני בת 26. עשיתי צבא
לצפיה ב-'הניסוח שלי היה לא נכון'
הניסוח שלי היה לא נכון
12/08/2018 | 12:33
37
התכוונתי לשאול שאם עבדת במה זה היה. ואם שרתת בצבא שירות מלא אז את יודעת להתאים את עצמך למסגרות ולמשמעת לא רואה סיבה שלא תצליחי למצוא עבודה. אני מניח שזה זמני.
האם את נמצאת בלמידה לתואר כרגע.
 
 
לצפיה ב-'אני מצטרפת למט חנק,'
אני מצטרפת למט חנק,
12/08/2018 | 19:05
3
34
תמשיכי לנסות עד שתצליחי(:
לצפיה ב-'השאלה עד מתי זה יהיה..'
השאלה עד מתי זה יהיה..
12/08/2018 | 19:37
2
32
וזה גם עושה לימצב רוח רע :[
לצפיה ב-'כן זה יכול לבאס'
כן זה יכול לבאס
13/08/2018 | 00:02
23
אבל גם בזה אפשר למצוא חיוביים.
יש לך אפשרות לגדול ולהתפתח. להיות יותר מתוחכמת. תנסי לזהות על מה את נופלת. זה סה"כ עניין של אימון.
 
כמה זמן ? כמה שתתאמני יותר ככה יקח פחות זמן :)
בהצלחה לנו
לצפיה ב-'אני מבינה, זה נורא נורא קשה.'
אני מבינה, זה נורא נורא קשה.
13/08/2018 | 01:38
22
מה שאני אומרת לעצמי בתקופות כאלה זה שאני חייבת להיות חזקה ולעבור את זה. ואני מנסה גם לחפש ברגעים שאני מרגישה פתאום טוב, איזה גל חיובי, משהו טוב לגבי עצמי, אז תוםסת תנופה עם הגל
לצפיה ב-'קשה להתקבל באופן כללי'
קשה להתקבל באופן כללי
13/08/2018 | 12:50
28
המון מחפשי עבודה. בדקת באינטרנט עצות איך כותבים קורות חיים? יש עצות טובות. איפה נתקע התהליך? בקורות חיים או בראיון? צריך לשלוח המון קורות חיים (עזרתי לא מזמן לבעלי בכך) ונוכחתי שאפשר לשלוח בקלות עשרות קורות חיים ביום דרך האינטרנט, אבל מומלץ לשנות את הנוסח בהתאם להצעת העבודה. שיהיה בהצלחה.
לצפיה ב-'קבלי עזרה בנוגע לקורות החיים שלך'
קבלי עזרה בנוגע לקורות החיים שלך
13/08/2018 | 13:25
1
31
יש עזרה שמוצעת חינם גם בעיריות שונות, וגם בחברות כוח אדם שונות. 
עקבי אחר פרסומים על עזרה כזו.
 
יש גם עזרה מקצועית בתשלום - הן על קורות החיים והן על התנהגות בראיון והתאמה של מקומות עבודה לאישיות וליכולות שלך. 
יכול להיות שאת פונה לתפקידים שלא מתאימים לך. יכול להיות שאת משדרת בראיון העבודה חוסר ביטחון עצמי. ויכול להיות שפשוט לוקח זמן למצוא עבודה, כמו לכל אחד. יכול להיות הרבה דברים. לכן כדאי לברר את זה עם עזרה חיצונית, במידת האפשר.
 
הגישה השלילית שלך מתבטאת בעובדה שאת דואגת מאוד ממה שיהיה כשיהיה לך מקצוע (חוששת ממשהו שאינו רלוונטי בכלל כרגע). זה מלמד שאת מעדיפה לדאוג מאשר לקוות ולהתמודד. 
את מעדיפה להתייאש מהר מידי, כי זה יותר קל כך. אבל לחפש עבודה זו התמודדות קשה, וצריך לאזור כוחות לשם כך, ולא להתייאש בכלל ואף פעם. 
 
לצפיה ב-'טוב,אני מנסה עכשיולעשות את זה דרך השיקום '
טוב,אני מנסה עכשיולעשות את זה דרך השיקום
13/08/2018 | 16:43
23
נראה מה יהיה..
לצפיה ב-'אין לי מושג מה לעשות עם החיים שלי'
אין לי מושג מה לעשות עם החיים שלי
12/08/2018 | 19:23
6
62
שלום,

אני בחור בן 29.
גם לכתוב את ההודעה הזאת היה לי קשה אז אני אעשה את זה קצר:

מגיל צעיר ההורים שלי לימדו אותי להיות תלותי וחרדתי, כתוצאה מכך לא פיתחתי שום כישורי הסתגלות למה שנקרא "עולם המבוגרים", אני כן עובד במשרה מלאה אבל כנראה לא לעוד הרבה זמן כי אני לא רואה שהעבודה עשתה אצלי שום שינוי חיובי. אני יודע רק ללכת לעבודה ולחזור הביתה. 

אין לי מושג איך להכין לעצמי אוכל, אני לא יודע להתלבש או להסתדר עם בגדים, לא יודע לגהץ, לא יודע לנקות, לא יודע לסדר, מתקשה בהתארגנות (לקחת תיק, ארנק וכו')

אני מרגיש כמו ילד בן 14 שפשוט רוצה להמשיך ללכת לבית ספר ולהיות שם עם חברים.  אני לא מרגיש קשור או שייך לעולם הפרנסה והכסף בשום צורה.

אין לי כמעט אנשים שאני מדבר איתם, עם החברים שהיו לי בעבר לצערי ניתקתי קשר.
אני כיום לגמרי בודד בעולם ואז באופן טבעי אני מרגיש שההורים זה המפלט היחיד כדי לא להיות כמו כלב.

אם הייתם מספרים לי לפני 10 שנים שזה יהיה המצב שלי לא הייתי מאמין לכם.
אני עושה כל מה שאני יכול כדי להיאחז בציפורניים בכל שביב של תקווה- אבל זה מאוד קשה.

כרגע הדבר היחיד שאולייייייייי יכול להעיר אותי ולכוון אותי בצורה כלשהי זה מעבר ליעד מסוים שאני רוצה לעשות כבר הרבה זמן- אבל גם זה מפחיד אותי, כי אין לי שם שום מקור הכנסה מובטח ויכול להיות מצב שיגמר לי שם הכסף ואז אצטרך לחזור להורים ולהתחיל שוב הכל מאפס. 
מצד שני גם המצב הנוכחי של עבודה שאני מרגיש שלא מקדמת אותי לשום מקום והמשך המצב הסטטי- גם מפחיד אותי.

שאלוהים יעזור לי.
לצפיה ב-'מזדהה איתך.'
מזדהה איתך.
12/08/2018 | 23:03
34
אני חושב שיציאה מהבית, גם זמנית, תעזור לך מאוד.
וגם ללכת על החלומות שלך, גם אם זה כרוך בלעזוב עבודה נוחה יחסית.
עדיף לנסות ולא להצליח מאשר לא לנסות בכלל.
ובקשר לכישורי חיים, זה נרכש, אפשר לחלק את זה למשימות קטנות.
אני, למשל, אף פעם לא ידעתי לבשל (רק חביתה)
וזה נורא הפחיד אותי משום מה.
אז עשיתי צעד צעד, בהתחלה השקעתי קצת יותר בסנדביצ'ים,
אח"כ קצת ביצים קשות.
היום אני גם יודע לבשל פסטה ברוטב,
וגם עדשים, למשל.
עוף בישלתי אולי פעם פעמיים בחיים...
ככה אני מתקדם, לאט לאט.
בהצלחה!
לצפיה ב-'ולגבי החרדות'
ולגבי החרדות
12/08/2018 | 23:06
2
31
אם אתה מרגיש שזה תוקע אותך בחיים, יש המון דרכים לטפל בזה בצורה יעילה (רק לא כדורים...) יש טיפולים פסיכולוגיים וכל מיני טיפולים גופניים אחרים כמו שיאצו וכו' שבאמת יכולים לעזור לשפר את איכות החיים.
לצפיה ב-'מאוד מזדהה'
מאוד מזדהה
12/08/2018 | 23:46
1
32
והיי, אני בן פאקינג 40, אז מצבך טוב.
 
היום עשיתי חביתה, קבל :
לצפיה ב-'ובאמת משה 57 ענה ממש נכון'
ובאמת משה 57 ענה ממש נכון
12/08/2018 | 23:57
27
מנות קטנות, כישורי חיים הם קוראים לזה.
אני לא אוהב לקרוא לזה בשמות "שלהם".
 
מה שיותר חשוב לדעתי, אולי חשוב ולא דחוף, לשנות את הנרטיב שלך. לאט לאט.
 
אני מקווה שאני לא נשמע מתנשא, אבל "חרדתי ותלותי", זה עניין יחסי, וגנטי, ולמדת מהם, הם לא רק לימדו אותך.
 
קח אחריות. כמו שהם "חרדתיים ותלותיים" והקימו משפחה, וגידלו ילד "חרדתי ותלוי" כך גם אולי אתה תוכל. אף אחד לא יודע באמת.
 
אני יצאתי מהבית של ההורים המון פעמים, שכרתי הרבה דירות, הרווחתי פרטיות, ועצמאות, אבל הפסדתי כסף, הרבה. כרגע חזרתי, ומתגורר ביח דיור אצלהם, למזלי יש לי את האפשרות. לא יודע לאן פני. זה לא טוב לי להיות פה (מלבד כלכלית - כמו כל מי שמתמודד עם הבעיה הזאת פה כמדומני)
 
בהודעה שלך יש סתירה ומשם הייתי מתחיל לפני ה"נרטיב". אמרת שאתה לא מרויח כלום מהעבודה, ואז אמרת שאין לך הכנסה קבועה כדי לשכור דירה.
אז בדיוק, אתה מרויח המון מעבודה בשכר. שכר. עצמאות . תחסוך. למשהו.
 
למה? שאלה טובה.
אין לאף אחד מושג מה לעשות עם החיים שלו. בגלל זה נכנסים לשבלונות (מקצועות, נישואין, תחביבים). תנסה, זה נחמד.
 
 
לצפיה ב-'טוב להתלבט ביחד'
טוב להתלבט ביחד
( לעמוד שלי בתפוז )
13/08/2018 | 01:23
18
היי יקר,
 
אני מבינה שאתה מרגיש לגמרי לא מותאם לעולם, שאתה חש שלא רכשת את הכישורים הבסיסיים שדרושים לך ולכן אתה תקוע, בלי יכולת להתפתח... אולי אתה אפילו מרגיש שלא הייתה לך עדיין הזדמנות להבין עד הסוף מה אתה רוצה ומה יכול להתאים לך... ובו בזמן, נדמה לי שאתה מאד מפחד "לקפוץ למים" ולהיתקל בסיטואציות שאין לך כלים להתמודד איתן.
כשכתבת על החשש שייגמר לך הכסף ותיאלץ לחזור להורים, חשבתי שייתכן שאחד הדברים הכי מפחידים הוא תחושת הכישלון, שאולי אתה חושש שאם תרגיש שנכשלת אז תאבד את שארית האמון ביכולות שלך ובסיכוי לשינוי...
 
אני יכולה לתאר לעצמי כמה המצב הזה משתק, כמה קשה לראות מוצא ולהאמין שהדברים יכולים להשתנות, גם אם יש מכשולים גדולים והתהליך לוקח זמן. ועם זאת, אני חושבת שהעובדה שהצלחת להושיט יד ולכתוב פה מעידה שיש לך כוחות שעוזרים לך לפעול וליצור קשר עם העולם, לפרק את הניתוק והבדידות.
 
אני שמחה שכתבת כאן ושיתפת אותנו, בגלל שדרך הכתיבה אתה נותן לנו, חברי הפורום, הזדמנות להיות חלק מהמסע הזה. אני רוצה להזמין אותך להמשיך לכתוב ולספר כאן, כדי שנוכל לתמוך בך, להאמין בך ולחזק אותך.
 
אם תרצה, תוכל להגיע גם לצ'ט שלנו, לשיחה מכילה, תומכת, אישית ואנונימית עם אחד ממתנדבי סה"ר. הצ'ט פעיל כל ערב חוץ משישי בין 21:00 לחצות בקישור הזה: https://sahar.org.il/
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'ברוך הבא. אתה מוזמן לכתוב פה עוד...'
ברוך הבא. אתה מוזמן לכתוב פה עוד...
13/08/2018 | 01:46
18
ואולי עצם הכתיבה תעור לך, ואולי גם אנחנו נעזור
לצפיה ב-'זה לא קל לבחור בדרך הקלה'
זה לא קל לבחור בדרך הקלה
11/08/2018 | 09:24
16
85
עניתי למישהו בפורום דיכאון, ואז העתקתי חלק לפה..
גם בפורום פוסט טראומה יורם צדיק מדבר על בחירות. זה מעצבן אותי משום מה. דרך קלה, קשה. עוד איזה פסיכולוגית בגרוש שהוא מצטט שם (אני מאוד מעריך אותו בלי קשר).
אני חושב שאנחנו בוחרים בדרך הקלה ביותר, תמיד, כולם. גם בעלי חיים, גם צמחים, גם דומם.
אז סה"כ רוב התלונות שלי מסתכמות ב - משעמם לי, אני לא כמו כולם, בלה בלה בלה.

לשקוע בדיכאון זה לא קל (עושים את זה רק שכל השאר יותר קשה), ולשקוע בדיכאון שיביא אותך לסיים את החיים במודע ומתוך רצון ותכנון זה בלתי אפשרי לרובנו. בזכות הרקמה האנושית חברים. בזכות הפורום הזה למשל.

תתרכזו בטוב שיש לנו ותסתכנו לכיוונים יותר פרודוקטיבים. דיכאון זה פרודוקטיבי עד שאתה מבין אותו. אצלי הוא כבר לא פרודוקטיבי לשימחתי.

שבת שלום
 
לצפיה ב-'שכחתי לכתוב טריגר, סליחה. עלול להיות טריגר למעלה.'
שכחתי לכתוב טריגר, סליחה. עלול להיות טריגר למעלה.
11/08/2018 | 09:40
11
לצפיה ב-'יובל היי.'
יובל היי.
11/08/2018 | 14:41
11
36
לא הבנתי איך דיכאון הוא פרודוקטיבי?.....
לצפיה ב-'שאלה מצוינת..'
שאלה מצוינת..
11/08/2018 | 16:33
10
46
אני גם מנסה להבין..
 
קורא עכשיו,   בחרתי לתרגם חלק קטן :
""
Behavioral shutdown model
מודל כיבוי התנהגותי
מודל הכיבוי ההתנהגותי קובע כי אם אורגניזם עומד בפני סיכונים או הוצאות יותר מאשר גמול מפעילויות, האסטרטגיה האבולוציונית הטובה ביותר עשויה להיות נסיגה מהם. מודל זה מציע שכאב רגשי, כמו כאב פיזי, משרת מטרה הסתגלותית מועילה. רגשות שליליים כמו אכזבה, עצב, צער, פחד, חרדה, כעס ואשמה מתוארים כ"אסטרטגיות מפותחות המאפשרות לזהות ולהימנע מבעיות ספציפיות, במיוחד בתחום החברתי ". דיכאון קשור באופן אופייני עם anhedonia וחוסר אנרגיה, ואלה חווים את זה הם סיכון-aversive ותופסים תוצאות שליליות ופסימיות יותר, כי הם מתמקדים במניעת אובדן נוסף.
 
 
תופעה קשורה למודל הכיבוי ההתנהגותי היא חוסר אונים נרכש (נלמד - learned helplesness). אצל נבדקים בבעלי חיים, אובדן שליטה או חיזוי בחוויות של הנושא גורם למצב דומה לדיכאון קליני בבני אדם. כלומר, אם חוזי לחץ בלתי נשלטים ובלתי ניתנים לעצירה חוזרים על עצמם מספיק זמן, נושא חולדה יאמץ חוסר אונים מלומד, אשר חולק מספר מאפיינים התנהגותיים ופסיכולוגיים עם דיכאון אנושי. הנושא לא ינסה להתמודד עם בעיות, גם כאשר הוא ממוקם בסביבה ללא רומן ללא מתח. אם הניסיונות הנדירים שלהם להתמודדות מוצלחים בסביבה חדשה, חוסם קוגניטיבי לאורך זמן מונע מהם לתפוס את פעולתם ככלי שימושי ואסטרטגיית ההתמודדות שלהם אינה נמשכת זמן רב. מנקודת מבט אבולוציונית, חוסר האונים המלומד גם מאפשר שימור אנרגיה לתקופה ממושכת של זמן, אם אנשים מוצאים את עצמם במצב קשה מחוץ לשליטתם, כגון מחלה או עונה יבשה. עם זאת, עבור בני האדם של ימינו אשר דיכאון דומה לחוסר אונים מלומד, תופעה זו מתבטאת בדרך כלל כאובדן מוטיבציה ועיוות של היבט בלתי נשלט אחד בחייו של אדם הנתפס כנציג של כל היבטי החיים שלהם - דבר המצביע על אי התאמה בין המטרה הסופית לבין המודרנית תוֹפָעָה
""
 
גוגל טרנסלייט סליחה.
 
 
בכל אופן, נראה לי שזה מעניין מאוד מאוד.
לצפיה ב-'זה מה שאני חווה בתחום הדייטים עכשיו, וגם הראיונות עבודה קצת.'
זה מה שאני חווה בתחום הדייטים עכשיו, וגם הראיונות עבודה קצת.
11/08/2018 | 16:36
28
נלחם בזה. המודעות עוזרת לי. אין ממה לפחד.
לצפיה ב-'יובל מצטערת'
יובל מצטערת
12/08/2018 | 00:40
31
עם ההפרעת קשב שלי ובלי הריטלין אני לא יכולה לצלוח את זה..
אם זה באמת נושא שיחה חשוב אשמח אם תתרגם למתחילים(:
לצפיה ב-'היה עדיף שתשאיר את זה באנגלית'
היה עדיף שתשאיר את זה באנגלית
12/08/2018 | 02:52
7
12
לצפיה ב-'נכון'
נכון
12/08/2018 | 10:14
6
25
Evolutionary approaches to depression
From Wikipedia, the free encyclopedia
Jump to navigationJump to search
Evolutionary approaches to depression are attempts by evolutionary psychologists to use the theory of evolution to shed light on the problem of mood disorders. Depression has generally been thought of as dysfunction, but it is much more common than schizophrenia or autism, and its prevalence does not increase with age the way dementia and other organic dysfunction commonly does. Some researchers have surmised that the disorder may have evolutionary roots, in the same way that others suggest evolutionary contributions to schizophrenia, sickle cell anemia and other disorders. Psychology and psychiatry have not generally embraced evolutionary explanations for behaviors, and the proposed explanations for the evolution of depression remain controversial.
 
 
Contents
1 Background
2 Psychic pain hypothesis
3 Behavioral shutdown model
4 Analytical rumination hypothesis
5 Possibilities of depression as a dysregulated adaptation
6 Rank theory
7 Social risk hypothesis
8 Honest signaling theory
9 Bargaining theory
10 Social navigation or niche change theory
11 Prevention of infection
12 The third ventricle hypothesis
13 Reception
14 See also
15 Videos
16 References
Background
Major depression (also called "major depressive disorder", "clinical depression" or often simply "depression") is a leading cause of disability worldwide, and in 2000 was the fourth leading contributor to the global burden of disease (measured in DALYs); it is also an important risk factor for suicide.[1] It is understandable, then, that clinical depression is thought to be a pathology—a major dysfunction of the brain.
 
In most cases, rates of organ dysfunction increase with age, with low rates in adolescents and young adults, and the highest rates in the elderly.[2] These patterns are consistent with evolutionary theories of aging which posit that selection against dysfunctional traits decreases with age (because there is a decreasing probability of surviving to later ages).
 
In contrast to these patterns, prevalence of clinical depression is high in all age categories, including otherwise healthy adolescents and young adults. In one study of the US population, for example, the 12 month prevalence for a major depression episode was highest in the youngest age category (15- to 24-year-olds).[3] The high prevalence of depression is also an outlier when compared to the prevalence of major mental retardation, autism, and schizophrenia, all with prevalence rates about one tenth that of depression, or less.[4]
 
The common occurrence and persistence of a trait like clinical depression with such negative effects early in life is difficult to explain. (Rates of infectious disease are high in young people, of course, but clinical depression is not thought to be caused by an infection.) Evolutionary psychology and its application in evolutionary medicine suggest how behaviour and mental states, including seemingly harmful states such as depression, may have been beneficial adaptations of human ancestors which improved the fitness of individuals or their relatives.[5][6][7][8] It has been argued, for example, that Abraham Lincoln's lifelong depression was a source of insight and strength.[9] Some even suggest that "we aren't designed to have happiness as our natural default" and so a state of depression is the evolutionary norm.[10]
 
The following hypotheses attempt to identify a benefit of depression that outweighs its obvious costs.
 
Such hypotheses are not necessarily incompatible with one another and may explain different aspects, causes, and symptoms of depression.[11]
 
Psychic pain hypothesis
One reason depression is thought to be a pathology is that it causes so much psychic pain and distress. However, physical pain is also very distressful, yet it has an evolved function: to inform the organism that it is suffering damage, to motivate it to withdraw from the source of damage, and to learn to avoid such damage-causing circumstances in the future. Sadness is also distressing, yet is widely believed to be an evolved adaptation. In fact, perhaps the most influential evolutionary view is that most cases of depression are simply particularly intense cases of sadness in response to adversity, such as the loss of a loved one.[12]
 
According to the psychic pain hypothesis, depression is analogous to physical pain in that it informs the sufferer that current circumstances, such as the loss of a friend, are imposing a threat to biological fitness. It motivates the sufferer to cease activities that led to the costly situation, if possible, and it causes him or her to learn to avoid similar circumstances in the future. Proponents of this view tend to focus on low mood, and regard clinical depression as a dysfunctional extreme of low mood—and not as a unique set of characteristics that are physiologically distanced from regular depressed mood.
 
Alongside the absence of pleasure, other noticeable changes include psychomotor retardation, disrupted patterns of sleeping and feeding, a loss of sex drive and motivation—which are all also characteristics of the body's reaction to actual physical pain. In depressed people there is an increased activity in the regions of the cortex involved with the perception of pain, such as the anterior cingulate cortex and the left prefrontal cortex. This activity allows the cortex to manifest an abstract negative thought as a true physical stressor to the rest of the brain.[13][14][15][16][17][18][19][20][21][22]
 
Behavioral shutdown model
The behavioral shutdown model states that if an organism faces more risk or expenditure than reward from activities, the best evolutionary strategy may be to withdraw from them. This model proposes that emotional pain, like physical pain, serves a useful adaptive purpose. Negative emotions like disappointment, sadness, grief, fear, anxiety, anger, and guilt are described as "evolved strategies that allow for the identification and avoidance of specific problems, especially in the social domain." Depression is characteristically associated with anhedonia and lack of energy, and those experiencing it are risk-aversive and perceive more negative and pessimistic outcomes because they are focused on preventing further loss. Although the model views depression as an adaptive response, it does not suggest that it is beneficial by the standards of current society; but it does suggest that many approaches to depression treat symptoms rather than causes, and underlying social problems need to be addressed.[23]
 
A related phenomenon to the behavioral shutdown model is learned helplessness. In animal subjects, a loss of control or predictability in the subject's experiences results in a condition similar to clinical depression in humans. That is to say, if uncontrollable and unstoppable stressors are repeated for long enough, a rat subject will adopt a learned helplessness, which shares a number of behavioral and psychological features with human depression. The subject will not attempt to cope with problems, even when placed in a stressor-free novel environment. Should their rare attem
לצפיה ב-'חחח'
חחח
12/08/2018 | 10:16
5
21
אין לי כוח לקרוא את החרא הזה
לצפיה ב-'אז למה לשים את זה פה אדיוט'
אז למה לשים את זה פה אדיוט
12/08/2018 | 10:20
4
26
חחח
לצפיה ב-'זן ואומנות כתיבה בפורום'
זן ואומנות כתיבה בפורום
12/08/2018 | 10:24
20
לצפיה ב-'אני רואה שאתה ממש משעשע את עצמך, יובלי'
אני רואה שאתה ממש משעשע את עצמך, יובלי
12/08/2018 | 18:57
2
8
לצפיה ב-'יובלי סתם חנון, מנסה ללמד אחרים'
יובלי סתם חנון, מנסה ללמד אחרים
13/08/2018 | 00:08
1
13
אני המגניב :) קליל כזה..  רגליים של הוביט ועיניים של דרקון
ממש כיף שתי אישיות. נראה לי שאני צריך עוד אחת לפחות.
 
 
הבעיה שזה ממש מבלבל. זה מה שקורה שלא זוכרים סיסמאות. נפתחים עוד יוזרים. אני לא בטוח שיש פה באמת רק 7.642 מיליארד אנשים.
לצפיה ב-'לפחות מעניין לכם(:'
לפחות מעניין לכם(:
13/08/2018 | 01:35
3
לצפיה ב-'ממש מעניין'
ממש מעניין
12/08/2018 | 11:58
2
40
קראתי את המאמר וזיהיתי התנהגות שלי. מרוב כשלונות שוקעת בדיכאון ומפחדת לעשות דברים ולנסות. אומרת לבעלי שעד סוף ימי נראה שלא אעשה כלום - עבודה, בית, לשוטט בפייסבוק, קצת חדר כושר אם הגב יאפשר, ודי. המאמר שהעלית האיר את עיני. מקווה שאתה מרגיש יותר טוב.
לצפיה ב-'אני אחלה תודה'
אני אחלה תודה
12/08/2018 | 17:25
24
לצפיה ב-'מישהי, ולמה זה לעשות כלום?'
מישהי, ולמה זה לעשות כלום?
12/08/2018 | 19:01
24
העבודה שלך אם אני זוכרת נכון היא די משמעותית לך, לא?..
מה היית רוצה לעשות ואת חוששת מכישלון?...
ממה שאני זוכרת יש לך תואר שני, שרכשת במהלך מחלה קשה, וזה עצמו הישג ענק, לא?...
לצפיה ב-'טריגר כבד!! למיטיבי לכת בלבד'
טריגר כבד!! למיטיבי לכת בלבד
09/08/2018 | 02:25
27
97
אני מרגישה ייאוש.
חושבת על התאבדות. בכבדות.
מרגישה שאין לי מוצא.
הסיבה היא שוב אובדן אמון בבני אדם, באנשים הכי קרובים אלי.
אני מרגישה שאו שאני נשארת במערכות היחסים האלה ורע לי ואני קורבן, או שאני עוזבת ושוב אני נשארת לבד. לבד לגמרי בעולם. בלי אף קשר קרוב.
שני אנשים: המטפלת שלי והחבר היחיד הקרוב אלי שנהיה בשלוש השנים האחרונות.
המטפלת שלי , אחרי שיצאתי ממנה בוכה פעם שעברה ואחרי שכתבתי כאן הבנתי שאני פגועה ממנה עמוקות. שהיא לא באמת איתי.שבטח אין לי אפשרות לסיים לעבד את הטראומה מכל החבורה הזאת וע' בראשן כשהיא עצמה שייכת לחבורה הזאת. מרגישה אותה קרה ולא אכפתית ושהיא רוצה לסיים איתי את הקשר.
והחבר שלי בגד באמוני.
לא אכנס לסיפור כי הוא לא רלבנטי.
הוא בגד באמוני ועמד להראות דברים אישיים שלי, ובלי רשותי.
בהיגיון אני יודעת שזה לא בגלל שהוא רע אלא בגלל שהוא חלש, אבל זה לא משנה. האמון נשבר.
אני מרגישה מבפנים באופן עמוק ששני הקשרים האלה לא טןבים לי יותר - גם המטפלת וגם החבר (לא בנזוג אבל קולגה לעבודה וחבר נפש. היה עד לפני יומיים.)
ושוב עולמי מתמוטט עלי.
במה אני אמורה להיאחז.
במי.
אין לי כוח לשאת את הפגיעה הזאת באמון.
אין לי כוח להיות לבד יותר, בלי שום איזה שורש להיאחז בו.
קל להגיד תהיי השורש של עצמך.
אני עוד מעט בת שישים ואין לי בעצם אנשים קרובים.
וממנו, אני מרגישה עכשיו פצועה כמו מה שהיה עם ע'.
אתם מכירים את ההרגשה שהכול השתנה, כל העולם, כל החיים, אבל כולם ממשיכים להתנהג כרגיל.
זאת התחושה שהכרתי עם ע בשנתיים האחרונות שהייתי אצלה. שהיא מתנהגת כאילו כרגיל אבל זאת בכלל לא היא. היא קוראת לי חמודה אבל היא קפואה.
את אותה הרגשה אני מרגישה עם המטפלת הנוכחית כל הזמן האחרון
ועכשיו גם עם החבר הזה.
אני צריכה מחר להתקשר ולהתחיל טיפול חדש.
!!!
הטיפול הזה לא טוב לי. היא לא אשמה. היא נתנה מה שיכלה אבל אני מאיימת על כל מה שהיא ומה שהיא מייצגת בעבודתה.(מעצם מי שאני)
והחבר הזה. עכשיו זאת לא חוכמה להסתכל אחורה ולהגיד שהיו בקיעים. זה תמיד אפשר לעשות. אז זהו. זה נגמר מבחינתי.
אני לא מנתקת איתו את הקשר אבל החלטתי להפסיק את הפגישות הקבועות שלנו שהיו מקצועיות וחבריות. בלי אמון אין לי מה לעבוד איתו. אין לי מה לעשות כלום בעצם.
אני תוהה אם אני רואה ברור.
אולי אני באיזה תגובת יתר והולכת לנתק קשרים ולבודד את עצמי לגמרי, כמו שהייתי עושה בעבר?
אולי אני צריכה לעצור את עצמי?
אב אני מרגישה רע.
עם המטפלת אני מרגישה רע.
ואיתו אני מרגישה רע.
ואני רוצה לנסות להיות עניינית יותר בקשר לזה, ולא להיות עם לב שבור וכאב ראש שמפוצץ לי את המוח, כמו שאני מרגישהמ כעת.
ואם אני מצליחה להכניס את עצמי למצב רוח ענייני אני אומרת: שלוש שנים היא הייתה טובה לך ושלוש שנים הוא היה טוב לך, והאמת שכבר כמה וכמה זמן אני מרגישה שנגמר לי משניהם , שלא מפיקה כבר משני הקשרים האלה. הפקת מה שהפקת, לא טוב לך יותר, לכי הלאה.
ואם תהיי הרבה לבד אז תחזיקי מעמד
כמו שתמיד החזקת.

אם למישהי /ו יש מה להגיד ה עשוי להיוות טוב.
האמת שאני מרגישה כל כך מיואשת שלא רציתי אפילו לכתוב כאן, רק להתכווץ אל תוך עצמי ולמות.
באמת החיים האלה יש בהם כל כך הרבה סבל ובדידות עבורי.
אז  מה המסקנה?
אי אפשר לבטוח באף אחד בעולם הזה?
סליחה על הנאיביות. אני פשוט בהלם מזה שהוא עמד לבגוד באמון שלי ולתת חומרים אישיים שלי הלאה.
שלוש שנים נםגשנו כמעט שבוע בשבוע, אני מכירה אותו כאדם עם אינטגריטי ועם ערכים.
איך זה יכול להיות?
אני עוד לא קולטת.
אני באמת לא רוצה לקלוט. אני רוצה להצטנף אל תוך עצמי ולגמור עם הסיפור הזה שקוראים לו חיים.
כל פעם שאני חושבת שאני הולכת קדימה הכול נהרס.







לצפיה ב-'יש במי לבטוח.'
יש במי לבטוח.
09/08/2018 | 02:52
18
49
בעצמך.
שתתמודדי.
שתכתבי פה.
וגם אם יגיבו כמו שאת רוצה וגם אם לא, את תרגעי, ותתקדמי.
יש עוד הרבה פסיכולוגים וידידי נפש בעולם.
 
 
 
לצפיה ב-'איך גילית שהוא הולך לבגוד באמונך ?'
איך גילית שהוא הולך לבגוד באמונך ?
09/08/2018 | 02:54
15
לצפיה ב-'תודה יובל, '
תודה יובל,
09/08/2018 | 03:09
16
52
זה לא מרגיש ככה כרגע.
מרגיש להתקפל
וגם את הלב לקפל
קיפולים רבים
עד שאפשר יהיה
להחביא אותו באיזה
מעי או חלק אחר בגוף
שבכלל אשכח שהוא שם.
זה מה שהייתי הכי רוצה עכשיו.
 
לצפיה ב-'אל תתקפלי'
אל תתקפלי
09/08/2018 | 03:14
15
34
תתמתחי
את שווה
שיזדיינו כולם
לצפיה ב-'טאי צי יכול לעזור'
טאי צי יכול לעזור
09/08/2018 | 03:17
14
37
ארוחה טובה אולי
לצפיה ב-'תודה נשמה.'
תודה נשמה.
09/08/2018 | 04:32
13
42
כן, מתווסף לזה גם שמאז המשבר עם הברך לא חזרתי לשיגרה ולצי קונג שלי ואין לי גם מסגרת.
תודה.
תודה שאכפת לך. זה המון.
כתבתי עכשיו לשניהם מכתבי פיטורים.
מהמטפלת ביקשתי לעזור לי ולתמוך בי איכשהו עד שאתייצב על מטפל אחר.
אני מרגישה שאני כן זקוקה כרגע לתמיכה ולחיזוקים, ולסייםל לעבד סופסוף את כל הקשר והפרידה מע'.
אם לא הייתי כל כך בודדה, שני הדברים האלה לא היו כלכך נוראים, עכשיו שקצת נרגעתי אחרי שכתבתי את המכתבים.
שניהם מיצו את עצמם.
הרע שהיה בגדר אפשרי, בשני הקשרים, החל וגבר.
הטוב הלך והתמעט.
זמן להגיד שלום.
אני לא יודעת להגיד שלום בקשרים קרובים.
אניצריכה ללמוד.
 ואולי זה לא יהיה טוטאלי כל כך עם שניהם.
ממנה אני מבקשת לעשות את זה הדרגתי.
ולו כתבתי שאם הוא רוצה שיהיה איתי בקשר עוד איזה זמן. אבל שאני מפסיקה את הפגישות הקבוןעות שלנו.
תודה, תודה שאתה שם.
צריכה ללמוד שהעולם כל הזמן משתנה.
 
 
לצפיה ב-'בהסתכלות אחורה - היו בקיעים. כעת יש בקיעים ובעתיד - נחשי מה?'
בהסתכלות אחורה - היו בקיעים. כעת יש בקיעים ובעתיד - נחשי מה?
09/08/2018 | 07:54
12
56
נכון. יהיו יצורים ירוקים מעופפים עם תיקי לואי וויטון ואטבים חמודים על האף. (לא. יהיו בקיעים.)
כל הקשרים האנושיים רצופי אכזבות, כשלים, בקיעים. אבל אני רוצה להאמין שהם עדיין שווים את זה. אני חוזרת לשורות הראשונות שכתבת, למילכוד הזה שאת מרגישה בין שתי אופציות שאי אפשר לחיות איתן: או להיות לבד בלי אף קשר קרוב, או להיות במקומות שרע לך. וזה אכן מילכוד, כי בשבילך הקשרים כל כך חיוניים, כמו חמצן. לכן את גם דורשת מהם להיות נקיים וטהורים כל כך.  מה עושים כשאספקת החמצן מזייפת, כשהוא מעורב ביותר מדי גזים אחרים, כשהצינור קרוע? קל  להגיד "אז תהיי את מקור החמצן של הנפש שלך", קל וכנראה מעצבן. והאמת, זה גם לא מה שמרגיש לי נכון להגיד. מה שאני כן רוצה להציע, לא לעכשיו כשאת פגועה ונסערת, אלא כאסטרטגיה וככיוון לכוון את עצמך בעתיד (אם תסכימי ותזדהי עם הרעיון) -הוא: 1. להגדיל את מספר מיכלי-החמצן הפוטנציאליים, כולל מיכלים רזרביים לשעת חירום. אולי הקשרים שאת מרגישה ש"מיצו את עצמם" פשוט עייפים קצת, עייפות החומר, וצריך לתת למאגרים זמן למלא את עצמם מחדש? או במילים אחרות: להרפות זמנית מהקשר, אבל לא לסיים אותו? 2. להתחבר ממקום ולמקום - עמוק יותר. קשר בין אנשים הוא קשר בין נשמות. הרבי מליובאויטש אמר באחת השיחות, שכששני יהודים נפגשים ברחוב פגישה אקראית אפילו, הפגישה כוללת ומקיפה את כל רבדי הנפש שלהם: נפש  (שמחיה את הגוף הפיזי), רוח (שמחיה את העולם הרגשי), נשמה (העולם האינטלקטואלי) חיה (הנשמה כפי שהיא למעלה, מעל להתלבשות בגוף), ועד ליחידה שבנפש - שזו המהות הרוחנית הזכה של "עצם הנפש" שהיא הרבה הרבה מעל המודעות שלנו. כל הרבדים האלה לוקחים חלק במפגש. בכל מפגש כביכול אקראי. וה"פגישות" האלה בין הנשמות יועדו להתרחש באותם רגעים - כי יש עניין מהותי בכך שהנשמות האלה תיפגשנה. וקל וחומר כשמדובר לא בפגישה אקראית אלא בקשרים ארוכים ומשמעותיים. אם הקשר מקרטע ומאכזב לאחרונה - אני מבינה את הכאב ומפח הנפש, באמת שאני מבינה! - אבל תתני קצת קרדיט לקשר, שהוא יכול להיות מעבר לזה.  מעבר ל"מספק, לא מספק". שזה חיבור של נשמה לנשמה. לפעמים בחיים צריך ללכת הלאה, ועדיין אני מאמינה שהחיבורים המשמעותיים האלה נשארים ונשמרים באיזשהו רובד קיומי אחר. אנשים שהשפיעו עלי, אנשים שאני השפעתי עליהם. כל הקשרים האלה קיימים עדיין באופן רוחני... אולי לראות את זה ככה יכול לעזור לך לא לנתק כל כך מהר כשיש כשל בקשר... אולי להרפות מעט אבל לא לטרוק דלתות באופן שאי אפשר לפתוח אותן שוב אחר כך...
הידיד שכמעט הראה חומרים אישיים שלך: הוא הסביר למה עמד לעשות זאת? זה באמת מספיק נורא כדי לסיים את החברות?

לצפיה ב-'חיובי'
חיובי
09/08/2018 | 10:04
11
44
אני חברה במציאות גם של כהנא וגם של שחרית ולמרות שזו חברות ארוכת טווח היו שם תקופות/פעמים של חריקות חוסר הרמוניה זיופים עייפות החומר איך שלא תקראי לזה זה חלק טבעי מקשר.
והאמת שמה שהידיד שלך עשה לדעתי זה כן לב ליבו של העניין כי חריקות יהיו אבל אמון זה הבסיס לקשר ולכן תלוי מה המעשים שלו ובכמה "אחוזים" של אמון הוא פגע מקרים קטנים ניתן לשקם אם זו פגיעה גדולה באמון יתכן שהוא הרס את בסיס הקשר
לצפיה ב-'קוסמת, שחרית'
קוסמת, שחרית
09/08/2018 | 15:22
6
38
אני צריכה ללמוד לסלוח.
אני עדיין מבולבלת מאוד.
אני קרועה.
אני צריכה ללמוד לסלוח.
אבל כשאני כותבת את המשפט הזה עולה בי סערה אדומה של זעם וכאב נוראי.
אבל אני צריכה ללמוד לסלוח.
אבל יש דברים שלא ניתן לסלוח עליהם.
איך אדע מתי אני הופכת את עצמי לקורבן כשאני מקבלת דברים שאני לא אמורה לקבל, והופכת את עצמי לקורבן (כמו שכבר עשיתי)
ואיפה דברים שהם אנושיים ומותר לסלוח עליהם בלי לפחד שהעולם יפול עלי ושאם סלחתי על דבר אחד זה אומר שהפגיעה בי רק תלך ותחריף?
ברור שאני לא מחכה לתשובה של אחת שתיים שלוש
אבל אני מציגה את הדילמה.
קוסמת, אני מרגישה שמה שהוא עשה פוגע בלב האמון.
הוא עמד להראות דברים אישיים שלי כי היה תחת לחץ (כן, ברור שחרית, הוא הסביר לי, זה סיפור שאני לא יודעת איך לספר בכמה מילים, אנסה אולי אח"כ בפוסט נפרד), אבל אז נודע לי על זה ודיברתי איתו והוא התעשת והתנצל.
אז בשורה התחתונה הוא לא הגיע לזה, אבל הוא היה יכול.
איך לדעת איך להתנהל בחיים?
מאז מה שהיה עם ע' אני מרגישה שאני חייבת להגן על עצמי פי מיליארד כי אם יבגדו באמון שלי שוב אני פשוט לא אחזיק מעמד.
הכאב הוא בלתי נסבל.
אבל אתן עוזרות לי.
כי    אתן מעוררות בי את השאלות.
וברגע שיש שאלות, כבא אין סימני קריאה.
וברגע שאן סימני קריאה אני בכל זאת פותחת את הלב.
בזהירות.
אני לא סומכת על עצמי שאני יודעת לשמור על עצמי.
תודה לכן, תודה רבה רבה
 
לצפיה ב-'אשמח שתפרטי יותר לגבי מה שהוא עשה'
אשמח שתפרטי יותר לגבי מה שהוא עשה
09/08/2018 | 15:26
5
28
למה ואת הנסיבות.
ולגבי סימני שאלה הם חלק מהחיים וגם התשובות משתנות כל הזמן
 
לצפיה ב-'קוסמת, שחרית, יובל היי;;;; אולי טריגר'
קוסמת, שחרית, יובל היי;;;; אולי טריגר
10/08/2018 | 00:44
4
29
שוב המון תודה.
אני כרגע מרגישה שחייבת לנסות הרפות קצת. וגם לא יודעת איך לפרט הכול.
אבל תודה על הנכונות לשמוע עוד.
אולי אפרט בהמשך.
והיות שזה יצא גם הוא וגם המטפלת שלי זה הרגיש סוף העולם.
כרגע אני אחרי שקראתי מה שכתבתן לי היום בצהריים החלטתי שאני עושה כל מאמץ לסלוח לו.
זה בסדר לי כרגע.
וגם להתרחק קצת.
שני הדברים במקביל.
וגם לדאוג לעצמי מבחינה מקצועית יותר טוב ולא לחכות לו, כי זה התחיל לתקוע אותי.
נדמה לי שאני במצב יותר טוב עכשיו.
שחרית,  בדברים שלך י הרבה אמת.
זה + הדברים שלך קוסמת היוו קונטרה למסרים שבמשך המון שנים קיבלתי מע', ושגרמו לי לנתק קשרים ולבודד את עצמי.
ממש הייתי צריכה לשמוע את המילים האלה,
כי זה קול כל כל קטן בתוכי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני רוצה להגיד משהו גם לגבי דיבורי ההתאבדות:
כשאני נלחצת ואני לא רואה מוצא זה האוטומט מילדות שעולה לי.
אני יודעת שיש לי דחפי התאבדות וכשהם עולים אני צריכה להיות מודעת להם ולהגיד אותם. אחרת אני עשויה לפגוע בעצמי באופן לא מודע אפילו.
אז מצטערת אם הבהלתי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שןב המון המון תודה
 
לצפיה ב-'לסלוח זה לא בשבילו זה בשבילך'
לסלוח זה לא בשבילו זה בשבילך
10/08/2018 | 01:04
1
24
כי זה כלי לניקוי הרעל שלא יצטבר בעורקים.
היופי הוא שכשסולחים בשלמות זה מקרין גם על המציאות כי הכל קשור ומשפיע על הכל
לצפיה ב-'אני ממש משתדלת לסלוח לו...'
אני ממש משתדלת לסלוח לו...
10/08/2018 | 01:11
22
ברור לי שזה בשביל שנינו
לצפיה ב-'זה בסדר, לא הבהלת'
זה בסדר, לא הבהלת
10/08/2018 | 07:10
1
22
(אולי אם זאת היתה הפעם הראשונה שהייתי קוראת אותך)
אני מקבלת את זה כסגנון ביטוי. כמקבילה לפריצה בבכי...

לצפיה ב-'שחרית, תודה תודה ושוב תודה'
שחרית, תודה תודה ושוב תודה
10/08/2018 | 16:44
4
לצפיה ב-'תוספת'
תוספת
09/08/2018 | 15:23
3
33
את צריכה ללמוד לקבל שכמו שלך יש מנגנוני הגנה גם לאחרים יש וגם הם צריכים לשמור על עצמם גם אם הם פסיכולוגים בכירים.
בלי קשר למה שהידיד עשה אם תתקפלי כל פעם שמישהו יפעיל את מנגנוני ההגנה שלו בחיים לא תצליחי להחזיק קשר לטווח ארוך אלא אם כן זה יהיה קשר מרוחק בלי קרבה אמיתית
קרבה אמיתית כרוכה לפעמים גם לגעת בכאב ולא רק שלך גם של הזולת.
 
לצפיה ב-'קוסמת, אני קוראת שוב ושוב את הדברים שלך'
קוסמת, אני קוראת שוב ושוב את הדברים שלך
10/08/2018 | 00:48
2
27
ולא מצליחה להבין למה בדבריי את מתייחסת......
את יכוןלה להגיד לי?...
 
אני באמת מתייחסת לדברים שלך ברוב רצינות ורוצה לנסות ללמוד מהם.
תודה רבה
 
לצפיה ב-'אני אענה'
אני אענה
10/08/2018 | 01:01
1
29
 אבל אני רוצה לעזוב את הפורומים בתפוז אז אולי לא אוכל לענות אחר כך.
התייחסתי למקרה הפרטי שלך עם הפסיכולוגית ברגע שהחיישנים שלך קלטו שהתגובות שלה פחות מחוברות לרגש ויותר מרוחקות אפילו שהיא התנהגה לפי הספר את רצית להתקפל ולברוח.
אין מה להאשים בנאדם שהוא מרוחק ושהוא מציג ולא האותנטי החם הפתוח והזורח שלו עדיין קשר טיפולי זה קשר בין בני אדם.
אפשר לדבר על זה בלי להאשים (כי האשמה תגרום לה רק להיות יותר מלאכותית איתך),  אפשר לחשוב איך לפוגג את זה לברוח ולהתקפל זו תגובה של מצטערת על הניסוח הקשה אבל זו תגובה של מי שיש לה חרדת נטישה ומעדיפה לברוח ולעזוב לפני שיעזבו אותה ועם מנגנון כזה קשה לבנות קשר ולא רק קשר טיפולי
לצפיה ב-'עכשיו אני מבינה, קוסמת'
עכשיו אני מבינה, קוסמת
10/08/2018 | 01:09
22
תודה על ההרחבה.
את צודקת לגמרי.
ואם זה היה הדבר היחיד אז הייתי מביאה את זה לדיבור.
ןץחודה שאת מזכירה לי: לדיבור, ולא להאשמה.
אבל בלי קשר בגלל כל הדברים האחרים שכתבתי אני צריכה לעזוב אותה. זה תוקע אותי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את שוב מתמוססת מתפוז?
מקווה שיהיה לך טוב
תחסרי לי
ושוב המון המון תודה 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
09/08/2018 | 13:16
7
28
חשוב שאדם יהיה עם אנשים שתומכים בו ואוהבים אותו. אם הטיפול לא הצליח, לא נורא. אולי דווקא לטובה שתיפרדו ותעברי למטפל אחר. תוכלי תמיד להוקיר תודה למטפלת הקודמת. לפעמים אנשים בוגדים באמוננו. עדיין יש הרבה אנשים נהדרים שיוכלו להיות חברים טובים שלנו. תוכלי להגיד לחבר כמה את כועסת עליו שבגד באמונך, ואולי יצטער על מעשה החולשה שלו ותוכלו בעתיד לשמור על איזשהו קשר. יחד עם זה,  תמיד כדאי שתיפתחי לסביבה ותמצאי עוד קשרים. תני אהבה לאנשים שאתך ותוחזר לך אהבה. תני אהבה לעצמך, השקיעי בעצמך ובחייך. אל תתייאשי, אוהבים אותך.
לצפיה ב-'פילוסוף, תודה יקירי'
פילוסוף, תודה יקירי
09/08/2018 | 15:23
6
27
באמת דיברתי איתו והוא מצטער וביקש את סליחתי
אבל האמון כבר נפגע\והשאלה אם בכל זאת לסלוח לו או לא
לצפיה ב-'ואולי אפשר'
ואולי אפשר
09/08/2018 | 22:16
5
23
להיות בקשר קצת פחות מחייב, ואז פחות תצטרכו את האמון שנעלם. כשהאמון יחזור, תוכלו לחזק מחדש את הקשר.
 
לצפיה ב-'אתה מאוד צודק'
אתה מאוד צודק
10/08/2018 | 00:51
4
24
הדברים שלך מצטרפים לדברים שכתבה לי שחרית
ואני מנסה ללמוד אותןם כעת
אולי קצת להתרחק עכשיו 
לא לפוצץ
תודה רבה רבה פילוסוף
לצפיה ב-'שמחתי מאד לעזור לך'
שמחתי מאד לעזור לך
10/08/2018 | 12:21
3
לצפיה ב-'ובכל זאת, מדובר בפרידות'
ובכל זאת, מדובר בפרידות
11/08/2018 | 14:35
2
24
ואני חשה את הדיכאון ואת הכאב והעצב ןהבדידות.
הבדידות שהיא כמו גזירת גורל.
ואני צריכה להגיד לעצמי אלף אלפי פעמים בכל יום: לא. היא לא גזירת גורל!!!! מתקרבת לגיל שישים תלמדי ותלמדי את עצמך שזאת איננה גזירת גורל. שבגילך אפש לעשת יו טרן לנפש, שאפשר מהתחלה.
בכל זאת פרידה מהמטפלת הנוכחית , שבאיזשהו אופן עוד היוותה שלוחה של ע' במידה מסויימת, ופרידה מהחבר הזה, כי הקשר לא ישוב להיות מה שהיה ואני גל לא רוצה שישוב להיות מה שהיה. לפחות פרידה מהאיננסיביות היחסית של הקשר, מהביטחון היחסי ביציבות של הקשר (מבחינתו..ושוב, זאת בעיה מבחינתי לפרט כאן את הפרטים).
מדובר בפרידות.
גם אם לא טוןטאליות.
גם אם מרוככות. 
האם לכן חלמתי הלילה שאבא שלי נםטר כחודשיים אחרי אימא שלי?
האם לכן חלמתי אותי מדברת את כל הרגשות המעורבים.
ושיהיה לי כסף.
ואקנה בית.
האם לכן חלמתי חבר טוב טוב עוזר לי, מקשיב לי.
האם לכן חלמתי שאני מחפשת את אחותי כדי להודיע לה על מותו ועל ההלוויה.
רק לאחר הרבה זמן היא יורדת מהאוטובוס. היא אישה מבוגרת (כמו שהיא בטח במציאות) ופניה חמורים.
אני מתכוננת להלוויה.
צריך בשש וחצי לצאת מהבית.
האבל,בחלומי, בולע אותי.
 ------------------------------------
מלת הסבר:
במציאות, כשאבי נפטר לפני כעשרים שנה, לא התאבלתי על מותו.
לא הלכתי להלוויה ולא ישבתי שבעה.
כן, הדברים כל כך מורכבים.
אפילו מאוייב צריכים להיפרד.
ואני לא נםרדתי מאבי.
------
תודה למי שת'יקרא 
לצפיה ב-'מזדהה איתך'
מזדהה איתך
12/08/2018 | 12:04
1
17
יש לך דרך, שירה יקרה, לחשוב פחות? לצאת, לטייל (ככול שהברך מאפשרת), לשמוע הרצאות, לחפש חוג חברתי? בערים גדולות יש מסגרות לפנויים פנויות, גם בגילנו. (אנחנו באותו גיל). אולי אני טועה, אבל את מאד שקועה בבעיות, מנתחת הרבה, לא מפסיקה לחשוב. מוכר ו"חביב".
אולי את יכולה לקחת מרחק נפשי? לעסוק בתחום המקצועי שהבנתי שאת מאד טובה בו. לראות סדרות בטלוויזיה. לא חייבים לחשוב על כול דבר. יש נושאים שיכולים להישאר במגירה.
לצפיה ב-'מישהי יקירה, '
מישהי יקירה,
12/08/2018 | 15:52
15
 
 אני מבינה את העניין דל לקחת מרחק נפשי ואני באמת בחופש עכשיו
אז ישנה יותר והדיכאון יותר מרים ראש
ויותר לבד ובלימסגרץת
אבל חייבת גם לאפשר לעצמי לנוח.
בימים כתייקונם אני עובדת די הרבה וגם לומדת וגם מנסה ליצור לי חיי חברה מחדש.........
תודה לדאגה יקירה
    
 
לצפיה ב-'שרשור דברים חיוביים לסיכום השבוע שחלף'
שרשור דברים חיוביים לסיכום השבוע שחלף
10/08/2018 | 01:26
5
40
"אנו לומדים כיצד לצעוד בדרכים חדשות תוך כדי הליכה. אל תחשוש אם יהיו נפילות לעתים – הן שם כדי לגרום לך לעלות מעלה."

לצפיה ב-'ושוב עם עצמי בקן קטן של שקט יחסי'
ושוב עם עצמי בקן קטן של שקט יחסי
10/08/2018 | 03:40
4
36
ושוב אחרי הטלטלות אני לבד עם עצמי.
לבד  די בטוב.
חוזתר לנשום.
חושבת מה יעשה לי טוב.
איך אני יכולה להגדיל את הטוב עבורי.
להתכוונן שוב אל עצמי בטוב.
על הגז מרק ירקות וקינואה. בתנור תפוחי אדמה. המדיח נקי גם מהכלים שסידרתי במקום. קניתי בגד ים היום. אני מתכוונת לחזור לשחות. שמנה ומזדקנת כמו שאני. לשים את הבושה בצד. צלצלתי לטאי צ'י ונדברתי עם מורה חדש שנשמע לי נחמד. אני דואגת לגוף שלי.
ביום שלישי אלך לדיאטנית להישקל.
ולא ניתקתי אף קשר.
אני סולחת, חלקית כרגע, אבל חלקית זה הרבה יותר טוב מכלום, לחבר שנפגעתי ממנו.
זה חדש.
וזה הרבה בזכות התגובות שלכן שאיפסו אותי.
זיהיתי מה הצורך האמיתי שלי מול המטפלת. שתתמול בי כדי לעזוב אותה. שלא תנטוש אותי כמו ע'. ביטאתי את הצורך. נעניתי בחיוב.
הסערה של השחזור, שאני לבד בעולם וזאת גזירת חיים, נמוגה.
קבעתי עם חברה לשבת אחרי הצהריים.
הגעתי אל אדם חדש ומאיר פנים מאוד מהתחום שלי והוזמנתי להשתתף באירוע במוצאש הזה.
אני דואגת לעצמי.
היו נפילות קשות בזמן האחרון: גם פיזית ואחר כך נפשית עם כל הבלגן.
אבל אני בטוב.
אני אישה עוד מעט בת 59 עם מאגרים של שלווה לחזור אליהם אחרי סערות.
אני הולכת ומתחזקת - פיזית, מקצועית ונפשית.
החלק של קשרים שהכי קשה לי, שהכי בסיסי... אני מעזה ולומדת.
מעזה להתקרב.
למרות הכול.
לא מוותרת.
אני מרוצה מעצמי על ההתנהלות שלי עם כל המשבר הזה.
נשאבתי לסחרור המוכר, אבל יצאתי ממנו. אני יוצאת ממנו.
האנשים שאני מכירה היום, שאני בקשר איתם, גם החבר הזה וגם המטפלת, הם אנשים שמוכנים הלקשיב לי, הם מקבלים אותי עם הנפילות שלי, ואחר כך עם ההתעשתויות שלי, הם מבינים שיש זמנים שאני מתקפלת אל תוך עצמי ובועטת, והם מחכים.
אלוהים, עשה שלא אבעט יותר. או שהבעיטות ימשיכו וייחלשו.
למעשה הן כבר נחלשות.
עשה שארגיש אותך לידי, כמו עכשיו, ברגע זה.
הרשה לי להרשות לעצמי לחיות עם כל הסתירות שבי: להאמין בך ולא להאמין בך.
אפשר לי להתרחק מאנשים כשאני זקוקה, בנועם ככל האפשר, ולחזור שוב כשאני מסוגלת.
תודה רבה רבה לכולכם כאן
על התמיכה האדירה שאני מקבלת
ועל הלימוד שאני לומדת מכןם ומעצמי.
שבת שלום
לצפיה ב-'מרגש לקרוא אותך ולהיות חלק מהלמידה המתמשכת !'
מרגש לקרוא אותך ולהיות חלק מהלמידה המתמשכת !
( לעמוד שלי בתפוז )
10/08/2018 | 12:58
1
25
היי שירה יקרה, 
 
קראנו את השרשור של אתמול וגם את ההודעה הזו... וזה מאוד מרגש ומעורר השראה לראות את המאבק שלך להפוך את סימני הקריאה ונקודות, לסימני שאלה, מקשיחות לרכות... מסגירות לפתיחות, מצמצום להתרחבות של הלב... מתקיעות ללמידה, לתנועה... 
 
והמאבק הזה לא פשוט בלשון המעטה, והוא כרוך ושלוב בקשרים עם אחרים ובסיכון להיפגע, אך יחד עם זאת, כמה זה ניכר בייחוד בשרשור שדווקא הקשר עם האחר הוא זה שמסייע לנו לגדול ולהתרחב ולנוע להיות הכי טוב שאנחנו יכולים עבור עצמנו... וזה נראה שהמקום עם הכי הרבה סיכון הוא המקום עם הכי הרבה הזדמנות... 
ואת בוחרת לתת אותה, וזו דרך, זה מסע במהלכו לפעמים יש גם בורות ונפילות ומחסומים, לפעמים דחפים ישנים עולים, פצעים ישנים מדממים, דפוסים ישנים פוגעניים בעצמנו וכלפי האחר קמים לתחייה וזה בסדר... 
דווקא ברגעים האלו לפעמים נוכל גם לגלות כמה גדלנו מאז, וכמה יש לנו כלים אחרים היום... 
וזה בסדר ממש לדבר את מה שאת חווה, גם את האובדנות - עדיף לדבר את זה, אפילו לצעוק את זה כאן מאשר שתהיה בסכנה... 
יש מקום לדבר על הכל - על החלקים בדרך שהן פסגות והצלחות ורגעים של נחת וסיפוק, ועל אותם בורות וחלקים חשוכים... אולי לא נוכל להעריך או לגדול בלי כל אחד מהם.. 
 
מאחלים לך שבת שקטה ורגועה של התמלאות ומנוחה,
מחכים לשמוע ממך עוד
 
שלך באהבה,
צוות סה"ר
 
 
לצפיה ב-'סהרי"ם, תודה רבה על התגובה הנפלאה'
סהרי"ם, תודה רבה על התגובה הנפלאה
10/08/2018 | 17:04
22
תודה על המרחב שאתם מאפשרים.
תודה במיוחד ללגיטימציה לבטא את דחפי ההתאבדות כשהם עולים, ולא להשאיר אותם סמויים וגדלים עד סכנה בחשיכה.
ועל הדיוק במילים האלה, שאני אנסה לקחת לי כמראי-דרך:
 
 להפוך את סימני הקריאה ונקודות, לסימני שאלה, מקשיחות לרכות... מסגירות לפתיחות, מצמצום להתרחבות של הלב... מתקיעות ללמידה, לתנועה... 
לצפיה ב-'מקסים'
מקסים
10/08/2018 | 15:06
1
7
לצפיה ב-'תודה שחרית'
תודה שחרית
10/08/2018 | 17:05
4
לצפיה ב-'עצוב לי '
עצוב לי
08/08/2018 | 12:45
39
74
קשה לי על הלב , בעקר בבקר שקמה ובלילה לפני השינה, לא יודעת מאיפה לקחת כח להתמודד
לצפיה ב-''
08/08/2018 | 13:39
1
12
לצפיה ב-'תודה'
תודה
08/08/2018 | 23:13
11
לצפיה ב-'מצטער לדעת'
מצטער לדעת
08/08/2018 | 14:02
2
34
עצב הוא רגש טבעי, אבל קשה. מוכרחים להתמודד. אל תתייאשי, אני מאמין שיש לאדם הרבה כוחות. אולי תחשבי מחשבות נעימות לפני השינה, למשל על דברים שאת אוהבת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
08/08/2018 | 23:13
1
10
לצפיה ב-'שמחתי לעזור לך'
שמחתי לעזור לך
08/08/2018 | 23:23
16
ואשמח לדעת עוד מה רע לך כדי שאוכל לנסות לעזור.
 
לצפיה ב-'אלזה יקירה, את באמת בתקופה מאוד מאוד קשה'
אלזה יקירה, את באמת בתקופה מאוד מאוד קשה
08/08/2018 | 14:05
31
48
אולי אפשר לחשוב כאן ביחד מאיפה את יכולה לשאוב כוחות, בתקוםה הזאת ששואבת ממך את הכוחות בענק?....
לצפיה ב-'תודה שירה'
תודה שירה
08/08/2018 | 23:21
30
37
אני חושבת רק על אמא שלי שצריכה אותי, אחרת ממש קשה, אז בשבילה, חוץ מזה היה נחמד אם היו לי ידיד או חברה לדבר איתם לפעמים אבל אין אז לא קל בכלל, צריך לפעמים לשתף מישהו בקורות היום, זה יכול לעזר או סתם שיחה, זה גם עושה טוב
לצפיה ב-'אשמח לדבר אתך'
אשמח לדבר אתך
08/08/2018 | 23:26
1
36
אני מבין שאת סובלת מבדידות. זכרי שאוהבים אותך, לפחות כאן. אדם זקוק לחברה שאוהבת ותומכת. אנשים נוטים לאהוב, לעזור ולהתחבר. ממה סובלת אימא שלך? חשוב שתעזרי לה ככל שתוכלי, היא האדם הכי חשוב בשבילך. תני לה הרבה אהבה ודאגה. תני מלים טובות וכנות ומעשים טובים וכנים לאנשים שחשובים לך, ואז יהיו לך יותר קשרים.
 
                   
לצפיה ב-'זה '
זה
08/08/2018 | 23:47
46
לא זה זה כל מה שעברתי כבר כתבתי על זה פה בעבר אין לי כח לחזר על זה  לגבי קשרים הכל יפה בתיאוריה המציאות אחרת אבל אין לי כח להתווכח גם על זה  תודה בכל מקרה
לצפיה ב-'אלזה, אני כל כך מבינה אותך'
אלזה, אני כל כך מבינה אותך
10/08/2018 | 00:55
27
26
אולי תשתפי אותנו פה מדי פעם?....
 
לצפיה ב-'שירה'
שירה
10/08/2018 | 12:44
26
28
תודה, אני מנסה אבל לא תמיד אפשר לשתף בכל על גבי פורום כללי
לצפיה ב-'אלזה יקרה, את במחשבות שלנו.. מוזמנת לדבר בצ'אט אם תרצי'
אלזה יקרה, את במחשבות שלנו.. מוזמנת לדבר בצ'אט אם תרצי
( לעמוד שלי בתפוז )
10/08/2018 | 13:02
1
18
אלזה יקרה,
 
זו באמת תוקופה עם המון טלטלות ושינויים והאופק עדיין לא ברור... 
במהלכה את מתמודדת עם אובדן מאוד מאוד משמעותי בחייך... 
 
נשמח להיות איתך ועבורך, לשתף אותנו בקורות היום - בחששות, בפחדים, בכעס, בכאב ובמותשות. 
 
אנחנו כאן - להקשיב, לתמוך, ולנסות לסייע בכל דרך שרק נוכל. 
כידוע, זמינים פה או בצ'אט שלנו אם את מעדיפה שיחה פרטית. 
 
שולחת לך חיבוק חם ומחזק
שלך,
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'תודה סהר'
תודה סהר
10/08/2018 | 14:15
8
לצפיה ב-'אלזה, ברור, כל כך ברור'
אלזה, ברור, כל כך ברור
10/08/2018 | 16:47
23
37
אני מקווה שבכל זאת תצליחי לעשות ידידים וידידות.
אפ יש לך קצת כוחות, אפשר לחשוב ביחד איך...
אני מקווה שתהיה לך שבת טובה, שתחליפי כוחות, שתצליחי לנוח.
לצפיה ב-'הי שירה'
הי שירה
11/08/2018 | 17:17
22
31
תראי, השתדלות עשייה ורצון של צד אחד זה לא מספיק, גם הצד השני צריך לרצות בקשר ובאותו סוג של קשר, ישנם כאלו שמסיבות כאלו ואחרות לא מעוניינים לקשור אתך קשר לא
משנה כמה נחמד תהיה וישנם כאלו שאומרים ידידות ויש להם כוונות אחרות בכלל שעליהן את
מגלה לצערך רק אח"כ וברגע שאת לא שותפה לאותן כוונות " הידידות" מסתיימת
לצפיה ב-'אוקי, נכון, זה לא מספיק'
אוקי, נכון, זה לא מספיק
11/08/2018 | 21:28
16
77
אבל מה הדרך להגיע לרצון של הצד השני?
אך ורק ההשתדלות והעשייה והרצון של הצד האחד!
 
נכון שיש כאלה שלא מעוניינים לקשור איתך קשר. בגלל זה לא ננסה לקשור קשר?
מי שלא מעוניין, נפנה ממנו הלאה, ונחפש מי שמעוניין.
וכל זאת בדרך של השתדלות ועשייה ורצון של הצד האחד, אני. 
אני אהיה נחמדה לאנשים, אני אזום, ובין כל האנשים שלא מעוניינים בקשר, אמצא את אלה שיהיו מעוניינים בקשר. 
ואם ידידות תסתיים, אמשיך ואחפש ידידות חדשה.
 
מה עדיף, להתאכזב מראש ולא לנסות?...
לצפיה ב-'לא'
לא
11/08/2018 | 21:51
14
26
אבל הכל יפה בתאוריה ולפעמים זה לא מסתדר ולוקח המון זמן שאת בתקופה שאת צריכה  עכשיו ואין או יותר גרוע את מתאכזבת מאד ויש תקופות שאוקיי ויש תקופות שזה באמת בלתי אפשרי
לצפיה ב-'כי ידידות, רעות וקשר חברות אינם סיפוק צרכים '
כי ידידות, רעות וקשר חברות אינם סיפוק צרכים
12/08/2018 | 10:59
13
24
ובוודאי שלא סיפוק צורך מיידי.
 
כרגע את סובלת מבדידות, וצריכה אנשים סביבך.
אבל ידידות אמת אינה הפיתרון לבעיה שלך כרגע, ולכן את מתאכזבת.
ובגלל שאת מתאכזבת את מחליטה שצריך למנוע מעצמך ידידות בעתיד. וזה מעגל הקסמים שבגללו את סובלת כרגע מבדידות.
 
אם את מבינה שידידות זה קשר, שמבוסס לא על הצורך שלך כרגע באנשים, אלא על האישיות שלך ועל יחסי הגומלין ההדדיים בינך לבין הידידים - את יכולה לבנות ידידויות לטווח ארוך או לטווח בינוני או קצר, בתהליך שבו את תורמת את שלך, והצד האחר את שלו (שעליו אין לך שליטה, כאמור). 
אבל אם את מחפשת פיתרון לצורך שלך כרגע ע"י "יצירת קשרי ידידות", ברור שאינך מצליחה ליצור קשרי ידידות, כי זו לא הדרך הנכונה לגשת למשימה שנקראת יצירת קשרי ידידות. ואז את מתאכזבת, ונשאבת למעגל הקסמים שלך. 
 
זה לא משהו שמתאים לך להבין כרגע, אבל זה בהחלט משהו שאת צריכה להבין בעתיד. 
 
כרגע יש לך בעיה של בדידות, ומהניסיון שלי אין לה פיתרון ע"י אנשים אחרים, אלא הדרך להתמודד איתה היא להעסיק את עצמך עם עצמך בלבד.
לכתוב בפורום, ללכת לחוגים במתנ"ס, ללכת למועדון אנו"ש, אפילו שזה לא מעניין אותך, ובלבד להתמודד עם הבדידות באופן זמני. 
במועדוני אנו"ש יש הרבה סוגי אנשים, ואפשר למצוא שפה משותפת עם אנשים מסוימים, ואפילו באופן זמני, שמתאים למצב הנוכחי שממנו את סובלת. 
יש קבוצות תמיכה של מתמודדים ברמה גבוהה, וכדאי לנסות את הפעילויות השונות במועדוני אנו"ש שונים בכמה וכמה ערים בארץ. 
זה מה שאני עשיתי כשסבלתי מבדידות עקב מצב חולי.
לצפיה ב-'אני'
אני
12/08/2018 | 12:11
12
29
לא חולה, אני עצובה, אבא שלי נפטר ואת הסיפור עם אמא גם מכירים ואין לי כח לחזר על זה
אנ י מאד ידידותית יש כאלו שלא מחפשים את זה בכלל יש בחורים למשל שאומרים ידידות ומחפשים סטוצים אז לא משנה כמה תשקיעי הוא רוצה בחורה למיטה ואם לא הוא לא מדבר יותר אז כל ההצעות יפות בתיאוריה בתכלס יש דברים אחרים ואין לי זמן לחוגים יש לי המון צרות על הראש ואני לבד איתן לגמרי
לצפיה ב-'אלזה יקירה,'
אלזה יקירה,
12/08/2018 | 18:43
11
20
בדיוק לכן, ודווקא בגלל שאני מבינה את המקום הקשה שאת נמצאת בו, אני חושבת שאולי כדאי לגייס פנאי וראש פתוח לחשוב יחד איפה ואיך כן אפשר למצוא ידידות..... ולאוו דווקא ממין זכר... 
לצפיה ב-'ולרעיונות של אופירה אוסיף גם'
ולרעיונות של אופירה אוסיף גם
12/08/2018 | 18:53
10
21
את ער"ן.
לי הייתה שיחה מדהימה שם היום עם מישהי.
גם אני במצב שלך אלזה, שמצד אחד אני נזקקת מאוד.
במקרה שלי הרסתי כל קשר שהיה לי . לא אכנס לפרטים עכשיו.
ומצד שני אני מנסה לשים את הנזקקות שלי בצד וגם לנסות לחדש קשרים עם אנשים מהעבר וגם לנסות ליצור קשרים חדשים, בידיעה שעכשיו זה עונה על חלק קטן מהצרכים שלי,שאני צריכה למלא אותן בכל מיני מסגרות תמיכתיות כמו הפורום כאן וער"ן למשל.
אני יודעת שאת בתקופה מאוד מאוד קשה, אבל גם לפני שקרה האסון אני זוכרת אותך בעיקר נכנסת לכאן כדי לכתוב על עצמך, שזה מעולה בפני עצמו, ומעט מאוד להתייחס לאחרים.
אני מאמינה שאם היית מגיבה לדוגמא לאחרים כאן היו מתחילים לניווצר לך קשרים, שגם אם הם וירטואליים, הם יכולים להיוך מחחממי לב.
ואני יודעת דיש כאן אנשים שנוצרו ביניהם כם קשרים אישיים.
מה דעתך? היית רוצה לנסות?... בסך הכול הרי כל אחד שכותב כאן רוצה שיתייחסו אליו ומעריך בדרך כלל תשומת לב ואיכםתיות.
לצפיה ב-'הי'
הי
12/08/2018 | 20:45
9
26
נזקקת לא הייתי מגדירה את עצמי בכלל, אחרי כל מה שעברתי ולבד אני מאד חזקה וכל הכבוד לי הרבה לא היו מצליחים במה שהייתי צריכה לעבור, לפני אני בהחלט התייחסתי והגעתי להרבה הודעות עוד לפני שאני זוכרת אותך בכלל ופורום אחר יותר מאשר כאן, אחרי כך מה שאני עוברת היה מאד נחמד אם היו פונים אלי לשיחה אישית , לא בקשתי כי כל אחד עם החבילה שלו ואני לא רוצה להעיק
לצפיה ב-'אלזה, כל הכבוד לך בהחלט'
אלזה, כל הכבוד לך בהחלט
13/08/2018 | 01:41
8
18
ואת מכירה אותי מזמן... אולי מבלבל אותך שהחלפתי כינוי איזה זמן מאור אור, אבל אני רואה ששוב אני מעצבנת אותך, וזאת באמת לא כוונתי.
מאחלת לך כוחות וטוב
לצפיה ב-'אני'
אני
13/08/2018 | 09:07
18
לא מתבלבלת, אני עוד לפנייך בפורומים ואני לא נוהגת אף פעם לבקר אנשים בטח לא בזמן מצוקה שאפשר אני עוזרת ואם לא אז לא
לצפיה ב-'אני'
אני
13/08/2018 | 09:11
6
20
לא מתבלבלת, אני עוד לפנייך בפורומים ואני לא נוהגת אף פעם לבקר אנשים בטח לא בזמן מצוקה שאפשר אני עוזרת ואם לא אז לא, ואם אז ועכשיו התגובה שלך פגעה, כנראה שלא סתם, אז אולי כדאי להשתדל שלא לפגע באנשים, אני לא כותבת פה בשביל זה
לצפיה ב-'ממש, אבל ממש, לא התכוונתי לפגוע.'
ממש, אבל ממש, לא התכוונתי לפגוע.
13/08/2018 | 13:12
5
15
בסך הכול סימנתי מה שלדעתי יכול לפתוח פתח לקשרים.
מה שפותח לי.
 
לצפיה ב-'אם'
אם
13/08/2018 | 13:41
4
31
רוצים לעזר פונים פרטי רוצה להיות בקשר? ואם לא לא מעבירים ביקורת. חושבים גם על הצד השני וזו לא פעם ראשונה שלא ממש מקשיבים למה שכתוב ובאמת שאין לי כח לדיון הזה,מבקשת לסיים  זה מתיש,  יום טוב.
לצפיה ב-'אלזה, את לא היית חייבת לענות לי כעת,'
אלזה, את לא היית חייבת לענות לי כעת,
14/08/2018 | 00:56
3
21
ואת יודעת שזאת כבר הפעם השנייה שאת כועסת עלי.
(פעם קודמת הייתה כשניסיתי לשכנע אותך לכתוב בחיוביים, לםני חודשים לא מעטים).
גם אם יש לי ביקורת מסויימת, אולי הביקורת הזאת יכולה לפתוח לך את העיניים ולהיות לטובתך?...
את ממש לא חייבת לענות לי אם זה מתיש אותך.
רק שבסך הכול הכוונות שלי טובות וחבל שאת הופכת אותי למעין אוייבת שלך אם אני לא עונה בדיוק מה שנראה לך שאני אמורה לענות.
אני מבינה שאת מאוד במצוקה כבר תקוםה ארוכה, בעקבות האסון.
ובכל זאת, חשבתי שהמילים שלי יכולות אולי להשפיע לטובה.
כאמור, אל תרגישי מחוייבות לענות אם אין לך כוחות.
ואני מקווה שתצליחי למצוא כוחות וטוב שיתן לך כוח להמשיך.
להת
 
לצפיה ב-'את '
את
14/08/2018 | 00:59
2
31
חצופה מאד אני אענה בהחלט תבקרי את עצמך לא בחינם נחסמת מפורום אחר בחיוב לכתב שאבא שלי גסס את מאד רגישה תפתחי לעצמך את העיניים שאומרים לך שאת חסרת רגישות
לצפיה ב-'והשרשור'
והשרשור
14/08/2018 | 01:12
21
הוא שלי תכבדי את מי שעובר עליו אסון ושמבקשים ממך להפסיק להגיב כי פותח השרשור מעוניין בתמיכה ולא בויכוחים שלך אל תגיבי
לצפיה ב-'אלזה, לא התכוונתי לפגוע. תרגישי טוב'
אלזה, לא התכוונתי לפגוע. תרגישי טוב
14/08/2018 | 01:15
2
לצפיה ב-'אופירה, התגעגעתי למילים הבהירות והמעודדות שלך'
אופירה, התגעגעתי למילים הבהירות והמעודדות שלך
12/08/2018 | 00:33
16
כיף לקרוא אותך שוב
לצפיה ב-'אלזה יקרה, קשה לי להאמין שלא תמצאי אפילו'
אלזה יקרה, קשה לי להאמין שלא תמצאי אפילו
12/08/2018 | 00:35
4
21
ידיד אחד בעולם הזה......
לצפיה ב-'תתפלאי'
תתפלאי
12/08/2018 | 00:43
3
71
אם יש משהו שאני רואה בתקופה הזו יותר מתמיד....
לצפיה ב-'אלזה, בגלל שאני באה ממקום דומה לשלך'
אלזה, בגלל שאני באה ממקום דומה לשלך
12/08/2018 | 00:46
2
19
אני חושבת שיש מקום לדבר על זה וןלעבוד על זה אם רוצים חברים.
אבל האמת שאני פוחדת שאלחיץ אותך, פעם כבר נלחצת ממני, אז רק אגיד שאני מקווה שכן תכירי בכוחות וביכולת שאני בטוחה שיש לך לרכוש ידידות של אחרים.
לצפיה ב-'לא הכל תלוי תמיד בנו'
לא הכל תלוי תמיד בנו
12/08/2018 | 00:48
1
21
יותר מזה אין לי כח לדון או להתווכח אני רואה מה אני עוברת ואין לי כח, תודה בכל מקרה
לצפיה ב-'אלזה, בהצלחה בכל מקרה, הרבה כוחות'
אלזה, בהצלחה בכל מקרה, הרבה כוחות
12/08/2018 | 00:51
4
לצפיה ב-'מבינה אותך.'
מבינה אותך.
12/08/2018 | 12:05
1
15
מקווה שתצליחי להרים את הראש ולהרגיש יותר טוב.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
12/08/2018 | 12:11
6
לצפיה ב-'עדכון חלקי'
עדכון חלקי
09/08/2018 | 23:28
9
58
אחותי.. על כל שינוי קטן במראה קשה להוציא ממנה מחמאות. אני שואל כדי לדעת אם הכל בסדר כי היא הראשונה שרואה ואיתי בבית והיא גם מבינה ולהוציא ממנה מחמאה זה קשה בזמן שאחרים במקומות אחרים בקלות מחמיאים לי. אולי בגלל שקל לי להחמיא לאנשים זרים ופחות למשפחה אז זה הדדי? או אולי חברות שלה מספרות למה כמה השתניתי לרעה וזה חדר בה? לדעתי זה פחות הגיוני אך גם יש בזה הגיון. בנוסף, אני מזמן ברחתי מרשתות חברתיות עם הרבה חברים העדפתי משהו יותר אינטמי וכשאין באז אז גם החיוך של אנשים אליי אחרת ואני רואה את זה. וכן, באז יכול להיות גם הרבה תגובות ולייקים גם אם אני לא אדם מפורסם (ולא רוצה להיות מפורסם).

בעניין אחר - בחור רוצה להפגש איתי ואני מתחמק כי אני בעודף משקל. אמרתי לו שעליתי והוא בסדר עם זה ואני לא - כי אני יודע שהוא ידחה אותי במציאות גם אם הבהרתי לו שזה רק ידידות, אני יודע שהוא רוצה יותר ויותר שבמציאות הוא ידחה אותי כי זה קרה וכי התמונה שלי מחמיאה למציאות. אני כן עכשיו עם תמונה יותר נטורל רק שפחות יש התעניינות ופניות וגם שיש אני לא נפגש כי מפחד מדחיה כי דחיה פוגעת בי.
לצפיה ב-'גרין תי'
גרין תי
10/08/2018 | 01:14
7
37
אולי לא ראית את התשובה שלי אליך מהשרשור הקודם שלך.
מדביקה אותה שוב כאן כי מרגישה שהיא חשובה:
 

באחד הפוסטים שלך כתבת שאתה מחפש את החבר שהיית כותב איתו בפסיכולוגית (אני הייתי אז גם שם בכינוי אור אור אם אתה זוכר), ואני זוכרת שהייתם ממש עוגן אחד לשני.
אני מבינה כמה אתה מרגיש בודד עם החוויות  שלך עכשיו.
למרות שחלקנו מזדהים אתך , אני עצמי מזדקנת ואני כל כך מבינה מה זה להפוך פתאום  שקופה ברחוב, שאף אחד לא מסתכל עלי.
 אבל זה לא בעוצמה ולא במינון שאתה חווה. 
אני גם מבינה את הקושי של החיים שמועך אותך. גם אני, עד שיש לי כוח לשים קרם פנים או פעם במיליון שנה להתאפר קצת.
אנחנו אנשים עובדים ומתמודדים עם המון.
אז אני רוצה לחזק אותך בלהמשיך לחפש את החבר הזה שלך, ואולי אנשים אחרים שדומים לכם, אולי אפילו להקים קבוצת תמיכה בווטס אם או לפתוח קומונה בתפוז או פנים אל פנים.
אני נורא מאמינה מנסיוני שיש צורך בלהכיר אנשים שעוברים חוויות דומות.
אני במקומך הייתי כותבת בכל  הפורומים של תפוז,בתור התחלה שאני מחפשת אותו.
מה דעתך?.....
תהיה חזק, כמו שאתה בעצם, ומקווה שהמחשבות הטורדניות האלהה ייסרואותך פחות.
 
 
 
לצפיה ב-'רגשת אותי '
רגשת אותי
10/08/2018 | 01:56
6
36
לא תארתי לעצמי שאקבל תגובה כזאת בפורום הזה. תמיד הרגשתי כאילו אני ראש בקיר אתכם.. פתאום תגובה כמו שלך עם הבנה, הזדהות, אמפטיה, הכלה, יחס... וואו... בהחלט השתפרתם כולכם! גם שחר מקסימה וכולכם. אני לא יודע איך להגיב לתגובה כמו שלך.. אני עדיין לא מעקל מספיק שפתאום אתם *מקשיבים* לתוכן ובשונה מלפני שנה כאן לא תוקפים ולא רואין את הרגשות שלי מספיק. וואו. שינוי לטובה. תודה לך ולכולכם...וגם לשחר המקסימה (ולעוד כמה משתמשים לא טוב בשמות.. חלקם גברים)
לצפיה ב-'תודה יקירי, גם מחמם את הלב לקבל את התגובה שלך'
תודה יקירי, גם מחמם את הלב לקבל את התגובה שלך
10/08/2018 | 02:42
4
29
אני חושבת שרק לאחרונה אני מבינה את זה
וכשאני קוראת את הקול שלך,כמו צועק באפילה, אני נזכרת איך אני צעקתי כאן שאני  לבד בעולם ואף אחד לא מבין מה שקרה לי עם המטפלת... עד שהמשכתי וחיפשתי והגעתי גם למרכז סיוע לנפגעי כתות וגם למטופלות אחרות שנפגעו על ידי המטפלת שלי.
כך שאני כל כך מבינה את הבדידות שלך.
גם הברווזון המכוער (מהאגדה של אנדרסן) היה כל כך בודד עד שהוא מצא את בני מינו וגילה שבעצם הוא יפה.
אז אני נורא מאחלת לך שיהיו לך כוחות לחפש את בני מינך ושיעזרו לך משמיים למצוא אותם ושלאט לאט תגלה כמה אתה יפה, על אף חוסר המושלמות שלך.
חוצמזה, אני חושבת שאני לומדת ממך.
כשקראתי אותך לפני שנתיים שלוש הייתי בעצמי בהכחשה / או ניסיתי להיות, של ההזדקנות ולכן לא יכולתי להגיב באמפטיה, אחרת היית מהווה לי מראה.
אז אני לומדת ממך גם לתת קצת מקום לאבל על  ההזדקנות ולא להתכחש.
ומנסה גם לטפל בעצמי עד כמה שיכולה, 
וגם עוד ועוד להשתדל להתפתח כאדם
ומקצועית.
אז תודה גם לך שאתה מסייע לי לצאת מההכחשה.
לצפיה ב-'הברווזון המכוער(:'
הברווזון המכוער(:
10/08/2018 | 02:47
29
לצפיה ב-'היי'
היי
13/08/2018 | 01:49
2
7
אני גם נפגעתי ממטפלים. היו מטפלים שגרמו לי נזקים מהועילו והתלוננתי. מה הפירוש של המילה כתות? הלוואי שאגלה שאני יפה. אני לא יודע אם אני רוצה את בני מיני או בנות המין השני. כך או כך אני קירח משני הצדדים. אני חסר ביטחון בהכרויות..
לצפיה ב-'מתחברת אליך.'
מתחברת אליך.
13/08/2018 | 02:31
1
7
הלוואי שתגלה שאתה יפה.
לצפיה ב-'איך'
איך
13/08/2018 | 03:14
5
איך את יודעת אם אני יפה או לא? כאילו ראית אותי..
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
10/08/2018 | 07:21
7
לצפיה ב-'גרין טי,'
גרין טי,
10/08/2018 | 07:21
23
הפחד מדחיה ממש מובן לי, וזה פחד שכולנו מרגישים. גם אלה שמכחישים...
אני כן מאוד מקווה שתפגש עם אותו אחד. אתה לא צריך להיות מושלם כדי להפגש עם אנשים, מן הסתם גם הוא לא יהיה מושלם וגם לא יהיו פגמים, אסתטיים או אחרים. והוא כבר אמר שלא אכפת לו שהשמנת. יאללה, לך על זה, גרין טי. תצא מהקונכיה, תנשום, תחיה ...
לצפיה ב-'בחורה חושבת על מוות '
בחורה חושבת על מוות
08/08/2018 | 17:05
4
86
שמעתי שיחה באוטובוס  שבחורה במצוקה כלכלית עקב מצב מסוים היא פנתה  לקופת חולים   שהיא רוצה למות וגם כל היום למוקד  של הרווחה  אנא נסו לאתרה אולי להפיץ בפייסבוק לארגן מגבית בשבילה או לסדר לה עבודה המתאימה למצבה כרגע    תודה
לצפיה ב-'איך זה אפשרי?'
איך זה אפשרי?
08/08/2018 | 21:49
3
57
יש מיליוני אנשים במדינה שלנו. אתה יודע עליה איזשהם פרטים?
 
לצפיה ב-'אני חושבת שמנסיון אישי'
אני חושבת שמנסיון אישי
09/08/2018 | 00:07
2
53
 מצב כלכלי קשה יכול להביא למחשבות אובדניות רק כשהן קצרות טווח. מה זא? שאין לכך באמת משמעות של מוות- אלא במצב הכספי הקשה שאליו נקלעתי( אני רות, גם במצב כספי מזעזע) יש איזו תחושה של ׳טוב מותי מחיי׳. אני כמעט בטוחה שבחורה שרק המצב הכלכלי זו הבעיה שלה, לא תיטול את חיה, לא חושבת שיש ככ מה לדאוג.
עם זאת,
קשה לשמוע את זה ועוד בשיחת טלפון באוטובוס, מצמרר ומכאיב.
 
 
אני רק יכולה להעיד על עצמי שסבלתי מדכאון בעבר, ומצב כלכלי לא זה מה שגורם לבנאדם לרצות להתאבד. יכול להיות שאם כרגע אין לי מה לאכול אני אכעס על עצמי, אבכה, אהיה עצובה, בודדה, שיפוטית כלפי עצמי ובעיקר חסרת אונים- אבל אני אלך ואקנה אוכל מהכמה שקלים שנשארו לי ואבין לאחר כמה דק שלא הכסף הוא מה שגורם לי להיות במצב הנפשי הקשה הזה- אלאאאא
 
המצב הנפשי הקשה הזה גורם לי להיות בלי כסף. וכאן אני צריכה לקחת את עצמי בידיים...
לצפיה ב-'מסכימה איתך, אבל'
מסכימה איתך, אבל
09/08/2018 | 00:22
1
41
כשאנשים גם ככה קרובים לקצה, מצב כלכלי גרוע עלול לדחוף אותם מעבר לו...
לצפיה ב-'תגובה '
תגובה
09/08/2018 | 06:26
42
היא חולה בדלקת מסוימת  בגלל זה קיבלה ניכות מזערית מביטוח לאומי    ראיתי היכן היא יורדת
לצפיה ב-'התייעצות'
התייעצות
06/08/2018 | 20:30
25
89
יש לי ידידה טובה פרנואידית שחושבת שמסתכלים עליה יותר מדי ושמקללים אותה דרך החלון וקוראים לה זונה. אני מנסה לעזור לה ואומר לה שאם היא חושבת שמסתכלים עליה מותר לה להסתכל בחזרה, ושאם מישהו קורא לה זונה הוא טיפש. אני חושב שזאת דרך חכמה שיכולה להרגיע אותה. מה דעתכם?

לצפיה ב-'פילוסוף היי'
פילוסוף היי
07/08/2018 | 16:33
24
45
איזה יופי שאתה חושב ורוצה להקל על הידידה שלך.
אני לא מבינה בפאראנויה כך שאני לא יודעת מה להגיד לך.
אולי  מישהו אחר יידע כאן, או אולי כדאי להתייעץ עם מישהו שמומחה בפרנויה?.....
 
 
 
 
לצפיה ב-'לא יודע אבל'
לא יודע אבל
07/08/2018 | 18:23
23
58
היא רומזת שהיא לא אוהבת את עזרתי. לכן חשבתי אולי צריך להגיד לה פשוט שלא מסתכלים עליה במקום לתת לה הרגשה שכן מסתכלים עליה ושהיא צריכה להסתכל בחזרה. היא גם אמרה שאתי יש לה יותר פרנויה.
 
לצפיה ב-'כנראה שהיא לא אוהבת את עזרתך כי זו עזרה היא כפויה שופטת '
כנראה שהיא לא אוהבת את עזרתך כי זו עזרה היא כפויה שופטת
07/08/2018 | 21:09
22
65
וכביכול אתה ״יודע כל״ כדאי להתיעץ עם אנשי מקצוע רציניים לפני שנותנים הוראות לאנשים עם בעיות רגשיות או נפשיות. כנל לגבי הפורום הזה. תמיכה ועצה טובה והכלה אין בעיה אבל מפה ועד לחנך אנשים להגיד להם מה לעשות... כנראה רומזים לך להתחפף לא רק החברה שלך גם אני
לצפיה ב-'ואוו חצופה'
ואוו חצופה
07/08/2018 | 21:29
21
55
ונדמה לי שעניתי לך בנימוס ובהכלה ממש היום.
 
תתבישי לך. להתחפף מפה את אומרת לו ? מי את בכלל ?
לצפיה ב-'צודק תודה שהגנת עליי'
צודק תודה שהגנת עליי
07/08/2018 | 22:08
20
48
אסור לדבר ככה ואני מקווה שיענישו אותה ושיהיה לה לא טוב.
 
לצפיה ב-'חצופה?! תסתכל על התגובות שלך כמה הן שיפוטיות.'
חצופה?! תסתכל על התגובות שלך כמה הן שיפוטיות.
07/08/2018 | 22:59
19
49
מקווה שיהיה לא טוב.. וואו כזאת קללה עוד לא שמעתי ממש התעלת מעל הפילוסופיה שלך
לצפיה ב-'מי שמדבר לא יפה'
מי שמדבר לא יפה
07/08/2018 | 23:04
15
37
למשל אומר: תתחפף, אני מקווה שיהיה לו לא טוב. אינני אמור לסבול דיבורים רעים ותקיפות.
 
לצפיה ב-'וחברי הפורום פה אמורים לסבול שיפוטיות?'
וחברי הפורום פה אמורים לסבול שיפוטיות?
07/08/2018 | 23:14
14
37
לא נראלי. בכלל. נראלי שהם עלולים להיות במצב קצת יותר פגיע ממך מהתגובות שלך, לעומת ה״תתחפף״ שלי. 
 
כי דבר אחד כדאי לך להבין- כשרומזים לך די- אז די! כנל לגבי חברה שלך, שוב.
 
אם יש בך רצון לעזור- מעולה. אם הוא רצוי ומזמין. אם הוא מפחיד ומרתיע- אתה יכול למצוא עוד תחומים שבהם אתה יכול לעזור לאנשים, לא חסר. 
אני יודעת שאנשים פה הם לא פסיכולוגים, אבל רק רגישות קטנה זה מה שצריך, ובתגובות שלך לא ראיתי רגישות, מצאתי אותן טיפה פוגעניות ובעיקר שופטות, וכן, לכן אמרתי תתחפף.
לצפיה ב-'בסדר'
בסדר
07/08/2018 | 23:15
11
35
אני מצטער אם לא הצלחתי לעזור לך, אבל הכוונה הייתה טובה ולא שיפוטית ולא יפה לדבר בתוקפנות כתגובה.
 
לצפיה ב-'פילוסוף חמוד, ענית לרות יפה מאוד'
פילוסוף חמוד, ענית לרות יפה מאוד
07/08/2018 | 23:18
10
41
ועכשיו אל תענה לה יותר,ככה אני מציעה.
לך תעשה משהו נחמד, תראי איזה סרט או תאכל גלידה.
חבל להמשיך ולגרור ריב עם מי שתוקפן אליך.
לצפיה ב-'נכון את צודקת'
נכון את צודקת
07/08/2018 | 23:20
9
36
אבל אולי כדאי לטפל בזה, להתלונן או משהו. לא ייתכן שיתנהגו בתוקפנות ככל שירצו.
 
לצפיה ב-'עזוב את זה, פילו.'
עזוב את זה, פילו.
07/08/2018 | 23:30
8
46
לך תפנק את עצמך עכשיו
ותזכור שמגיע לך תמיד שיתייחסו אליך יפה
וכאן גם אתה שומר על עצמך
וגם יובל ואני שמרנו עליך הפעם
והכול טוב
(עד כמה שניתן)
לצפיה ב-'תודה שירה נחמדה'
תודה שירה נחמדה
08/08/2018 | 13:54
1
9
לצפיה ב-'(:'
(:
08/08/2018 | 14:02
7
לצפיה ב-'אני בעיקר אוהב לכתוב שירים'
אני בעיקר אוהב לכתוב שירים
08/08/2018 | 14:04
5
27
וגם כותב כל מיני סוגים אחרים של רעיונות. לכתוב זה עוזר לי.
 
לצפיה ב-'היא התנצלה בפניי בפרטי'
היא התנצלה בפניי בפרטי
08/08/2018 | 21:50
4
26
והסבירה שהייתה במצב נפשי קשה.
 
לצפיה ב-'ואולי בכל זאת צריך'
ואולי בכל זאת צריך
08/08/2018 | 23:13
3
30
הענשה חלקית, בשביל הסדר הטוב, ואולי לא.
לצפיה ב-'מוכנה לכל עונש שתטיל עלי. :) יאללה אמת או חובה? ;)'
מוכנה לכל עונש שתטיל עלי. :) יאללה אמת או חובה? ;)
08/08/2018 | 23:57
2
14
לצפיה ב-'מאחר והוא לא הטיל שום עונש'
מאחר והוא לא הטיל שום עונש
09/08/2018 | 21:42
1
21
אני מתנדב .
חובה עליך להצליח בחיים.
 
מה זה להצליח, את תחליטי !
 
זאת האמת שלי.
לצפיה ב-''
10/08/2018 | 07:23
3
לצפיה ב-'כרגע את השיפוטית פה ונדחפת לשרשור שלא שלך'
כרגע את השיפוטית פה ונדחפת לשרשור שלא שלך
08/08/2018 | 14:22
1
36
הוא לפחות הגיע עם כוונה לעזור את באת עם כוונה לרמוס
זה אומר דרשני
סהר לטיפולכם
לצפיה ב-'נדחפת? מניחה שאם זה נקרא להידחף אז אין ככ משמעות לפורום הזה'
נדחפת? מניחה שאם זה נקרא להידחף אז אין ככ משמעות לפורום הזה
08/08/2018 | 23:59
29
בכל אופן, רציתי להדגיש לו את כוונותי בהבנת רמזים שנמצאים ״בין השורות״, ואם בנאדם משדר שהוא לא רוצה עזרה ממך, אז הוא פשוט לא רוצה, מכל סיבה שלא תהיה, כדאי לקחת כמה צעדים אחורה ...
לצפיה ב-'תכלס'
תכלס
07/08/2018 | 23:14
2
12
לצפיה ב-'שרשור שהעלה סוגיות חשובות לגבי מהי תמיכה ומה מאפשר או חוסם '
שרשור שהעלה סוגיות חשובות לגבי מהי תמיכה ומה מאפשר או חוסם
( לעמוד שלי בתפוז )
10/08/2018 | 12:09
1
24
שלום לכולם, 
 
קראנו את השרשור מספר פעמים והיה חשוב לנו כרגע לא להתייחס לתוכן הספציפי של אנשים, אלא לכתוב איזושהי התייחסות לסוגיות שהועלו במסגרת הדיון בו. 
 
המשמעות של תמיכה שונה עבור כל אחד ואחד מאיתנו - בהתאם לצורך, לקושי, לאישיות ולהיסטוריה אישית. אין תשובה אחת נכונה ומדוייקת לכולם. 
כמספר האנשים בפורום, כנראה שכך גם מספר הדעות באשר למהי תמיכה. הפורום, על מספר האנשים שבו, לא תמיד יוכל לדייק לצורך, ולפעמים, גם אם בתום לב, נקבל תגובות שלא רק שלא דייקו לנו, אלא גם פוגעות ומצמצמות את הלב שלנו לרגע. 
במסגרת זו, מסכימים מאוד אם מה שנאמר כאן על כך שזו עשויה להיות הזדמנות לקבל באופן אחר ממה שציפינו, הזדמנות לגדול כאנשים אם נטיב לזהות את ההזדמנות, ולבחור כיצד לנהוג מול תגובה זו - האם נוכל למצוא בתוכנו את החמלה ולא למהר להגיב בהתגוננות / תוקפנות / שיפוטיות? האם נוכל לדבר בשפת חסד ורוך ולתקשר את הצורך שלנו? 
הפלטפורמה של הפורומים מאפשרת תמיכה באמצעים וסוגים שונים, מאפשרת קהילה, לימוד הדדי משיתוף ניסיונות אישיים, ממילות חיזוק ועידוד, מחיבוק אנושי גדול, אך לעיתים גם ואולי בזכות חיכוכים, דעות שונות ואי הסכמות. כל אלו עושר של אינטראקציות בינאישיות שעשויות, אם נבחר, להעשיר את האישי של כל אחד מאיתנו. 
 
ככלי עזר להזדמנות הטמונה פה בפורומים גם הגדרנו כללים שנועדו להבטיח שהוא יהיה מקום בטוח, מאפשר ומכבד (כללים אלו נמצאים בלשונית הכחולה בתחילת העמוד). 
 
חשוב לנו גם לומר שאנחנו כאן לא רק כדי לנסות לתמוך באופן אישי בכל אחד, אלא גם בתהליך. במסגרת זו אנחנו כאן גם כדי לסייע לפעמים בתיווך אינטראקציות שאלי חלה במסגרתם אי הבנה או הגיעו למקום קשה. כמובן שבמידת הצורך גם נוקטים את הצעדים הדרושים כדי לשמר את האוירה הנעימה והבטוחה שחשוב לנו שתהיה כאן. 
 
אנחנו ממש מבקשים מכם לנסות לבוא בלב פתוח אחד לשני, אלינו, וכמובן לעצמכם. 
אנחנו כאן לשירותכם ואיתכם. 
מקווים שנוכל כולנו ללמוד ולגדול משרשור זה
שתהיה שבת שלום,
צוות סה"ר
 
לצפיה ב-'תודה, סה"ר'
תודה, סה"ר
10/08/2018 | 17:17
8
לצפיה ב-'עזרה'
עזרה
07/08/2018 | 00:25
45
381
אני בת 22. לומדת פסיכולוגיה ואומנות בפתוחה. מגיל קטן אני לא מסתדרת עם מסגרות, ולכן לומדת בפתוחה. את האמ תשאפילו לא סיימתי תיכון כי בכיתה יב קיבלתי מונו והייתי קצת דכאונית וחסרת חשק לעשות משהו. כרגע אני רואה איך הקושי עם המסגרת מעיב עלי, בעיקר בתחום הכספי והנפשי של כל פעם להיות מפוטרת כי לא מספיק...
המשך>>
אני בת 22. לומדת פסיכולוגיה ואומנות בפתוחה. מגיל קטן אני לא מסתדרת עם מסגרות, ולכן לומדת בפתוחה. את האמ תשאפילו לא סיימתי תיכון כי בכיתה יב קיבלתי מונו והייתי קצת דכאונית וחסרת חשק לעשות משהו. כרגע אני רואה איך הקושי עם המסגרת מעיב עלי, בעיקר בתחום הכספי והנפשי של כל פעם להיות מפוטרת כי לא מספיק עמדתי בכללים או להתפטר בגלל קושי לעמוד בחוקים או בגלל קושי אישי עם ההוראות הנוקשות לדעתי. אני מוצאת את עצמי אחרי חודשיים של חיפוש עבודה אינטנסיבי, עם חובות מעל הראש, דיכאון וחרדה באים והולכים. לפעמים בחילות.. קושי לישון בלילה. פשוט פחד מטורף שאני בחיים לא אצליח להסתדר בכלום...
גם בחיפוש בן זוג אני כושלת ושום דבר לא טוב לי. וכשמישהו כן טוב לי אז אני זאת שלא טובה בשבילו.
 
אני בפחד גדול מהתקופה שתבוא. אני בחוסר של כסף ברמה שאני לא יודעת איך אני משלמת בסופש הזה על השכד של השבוע.
 
מבחינת הלימודים האוניברסיטה אני במצב לא טוב. הייתי אמורה לסיים שנה הבאה והתואר כנראה יאלץ להידחות. ההשתתפות שלי בלימודים מקרטעת ויש לי מבחנים בסוף החודש שאין לי מושג איך אני הולכת לעבור.
אה, וגם. לפני שלושה חודשים אמא שלי שלחה אותי לקניות. מרוב שכבר הייתי אחוזת טירוף על זה שאין לי גרוש על התחת פשוט משכתי מהאשראי שלה 700 שקלים שיהיו לי. (ההורים שלי לא נותנים לי תמיכה כלכלית גם כשגרתי אצלם) בכל אופן מאז מה שעשיתי אני נורא מתביישת בעצמי. קשה לי לחזור הביתה מרוב בושה ואני מתגעגעת לאחי הקנים. ובכללי פשוט קשה לי.. בהכל.
 
מבחינת המשפחה מרגישה שאיבדתי את המוסריות שלי. לקחת מההורים כסף בלי רשות?!!? איזה בושה ועוד סכום כזה לא יודעת מה חשבתי. מפחדת מעצמי. בשוק מעצמי. אני בנאדם שנותן. לא שלוקח, ועוד בלי רשות. אני מתנדבת שלוש שנים אחרי השירות לאומי שלי עם חולים. לאחרונה הפסקתי כי באמת כבר לא יכולתי.
דואגת רק לעצמי ושורדת רק לשרוד את היום.
 
מרגישה שהגיעו לי מים עד נפש

חם בפורומים של תפוז

אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
אירוח וידאו - תמ``א 38
אירוח וידאו - תמ``א 38
עו``ד עפר שחל, מנהל הפורום ומומחה לבתים משותפים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום תמ
תמ"א 38 והתחדשות עירונית
כהן, דקר, פקס וברוש - משרד עורכי דין
כהן, דקר, פקס, ברוש –

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ