לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'אני נלחם בחברה'
אני נלחם בחברה
23/07/2017 | 18:29
1
7
אני מדמיין שאני מנצל אנשים בעזרת המצאת רעיונות תוקפניים כמו "אני רוצה לתקוף אותך", "אני רוצה להרוג אותך", וזה נותן לי כוח להילחם באנשים שלא מכבדים את הרוחניות שלי. אני אנצח. הרוח מנצחת את החומר, תמיד.

לצפיה ב-'וגם'
וגם
23/07/2017 | 19:15
1
בעזרת התעניינות אסרטיבית ואנליטית בתחביבים, ואמירת משפטים כמו "אתה יכול להבין" במקום להגיד דברים לא נכונים. אני יודע שלא צריך להגיד דבר לא נכון ואני נלחם על רעיונות פילוסופיים כאלה. אולי אצליח לשפר את החברה.
 
לצפיה ב-' מומחים ואנשי מקצוע מחכים לשאלות שלכם '
מומחים ואנשי מקצוע מחכים לשאלות שלכם
( לעמוד שלי בתפוז )
23/07/2017 | 17:47
1
 
לא טובים בדייטים? מתקשים ביצירת קשר זוגי? בפורום מאמן אישי למציאת זוגיות תקבלו עצות בנושא 
 
 מעדיפים דרכי טיפול טבעיים לגופכם? אתם צודקים! בפורום תרופות סבתא מחכים לכם
 
 זקוקים לייעוץ משפטי בתחום הפלילי? המנהל החדש בפורום משפט פלילי, עו"ד אביתר גולני, מחכה לכם 
 
 מקימים בריכת נוי או רוכשים אקווריום? גם בנושא הזה מומחה ישמח לייעץ לכם בפורום אקווריום ודגי נוי
 
 בהריון? מתעניינת בתהליך שימור דם טבורי? היכנסי עכשיו לפורום דם טבורי לשאול הכל
 
 מתמודדים עם קשיים ודילמות בזוגיות? לא מפסיקים לריב? כל אחד מאיתנו זקוק לטיפול זוגי לעיתים, אין לכם מה להפסיד
 
 צו ראשון, שיבוץ, שמירות, שחרור משירות צבאי, השתמטות, עריקות, שיפוט: בפורום עורך דין צבאי יענו על כל השאלות בנושאים האלו
 
 
 
לצפיה ב-'האחות משקרת'
האחות משקרת
23/07/2017 | 06:34
1
30
האחות שאלה כמה  כסף יש לך? עניתי 1300 שח היא תביא לי.צעקתי עליה לא מספיק שגנבת700 את רוצה לגנוב עוד?! מייד עשתה הצגה ודיברה עם הגזברות ושלחה אותי עם כוח עזר להפקיד.הקב”ט והצוות מאמינים לה.מה אעשה עכשיו? איך אאמין לה? היא האחחות הממטפלת שלי.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
23/07/2017 | 15:41
8
אחות מטפלת תפקיד חשוב. אם היא יקרה מדי ואתה לא מרגיש שהמחיר מתאים למידת עזרתה לך, תוכל להחליף אותה. השתדל להסתדר עם מה שיש. אולי היא תועיל לך. כמובן, אפשר גם להתמקח על המחיר אבל כדאי להשתדל לא ליצור פרובוקציות. אם שיקרה בקשר אליך זה לא אחראי, במקרים מסוימים קיצוניים תוכל אף לתבוע אותה אבל בדרך כלל לא כדאי להתעסק עם זה אלא מוטב להחליף עובד.
 
 
 
 
לצפיה ב-'ואז מגיעות הצרות האמיתיות והפעם לא כלכליות'
ואז מגיעות הצרות האמיתיות והפעם לא כלכליות
23/07/2017 | 11:02
1
27

שיניים.

האמת שבדיוק רציתי כבר ללכת לביקורת ,בשלוש בלילה

התחילו לי כאבים מה זה חזקים,נראה לי יש לי תור בשן.

מאז לא עצמי עין ..לקחתי אוויל וזה לא עזר לי .. הכאב פסק

לעשר דקות ואז חזר, ואז ההלכתי קצת מרוב סבל פסק לעשר

דקות ושוב... קראתי באינטרנט  מי מלח אז עשיתי לי ,ושטפתי

את הפה.  וגם עשר דקות ושוב .. וכל פעם שוב מי מלח ושוב.

לא הלכתי לעבודה ולמזלי הרופאה יכולה לקבל אותי עוד

מעט ... ראיתי שיש מרפאת חירום שפתוחה 24 שעות

בעיר שבה אני גרה ,אבל אני לא מכירה אותם ,וזה קצת

מפחיד ללכת לרופא שיניים שלא מכירים.

אז ממש עוד מעט הרופאה הקבועה שלי תקבל אותי.

כבר לקחתי איתי באוטובוס מי מלח ולמזלי הגדול לא היו

לי כאבים בדרך ..(ודרך לא קצרה .בעיר שבה אני גרה אבל

באוטובוס נסיעה של חצי שעה,זה בצד השני של העיר ).

אז מזל שלא היו לי כאבים בדרך ..

ולא אוכל לעבוד היום משמרת ערב כי העוזרת מגיעה היום

ואני ממש לא יכולה לבטל איתה,כבר לא נעים לי ...היו לי הרי

בעיות כלכליות ,אז נאלצתי לבטל איתה פעם אחת ,הרגשתי

רע עם זה ,כי זאת הפרנסה שלה ,אבל לא הייתה לי ברירה.

והיא אפילו אמרה אני אבוא ותהיי חייבת לי ,ואני לא אוהבת

להיות חייבת כסף לאנשים...וגם לא ידעתי מתי זה יסתדר,ידעתי

בערך ..אבל עכשיו למזלי זה הסתדר (ולא ע"י אבא שלי )

..הנה הכאב מתחיל שוב....


לצפיה ב-'יותר טוב . '
יותר טוב .
23/07/2017 | 13:30
18

טוב לדעת שיש גם אדוויל 40 , ולי היה בבית 20 .

הרופאה נתנה לי אנטיביוטיקה ובעוד שבועיים יש לי

תור.

יש לי סף כאב מאד נמוך ולכן היה לי לא קל.

האדוויל 40 עזר לי ,ואני בדרך הביתה ,רוצה ללכת

עזר לנוח ..

כל מי שמכיר אותי יודע שאני דואגת לשוניים,זה לא

נובע מחוסר צחצוח ( פעמיים ביום כמובן ) או הזנחה

לא יודעת למה זה קורה לי כל הזמן...למרות שפעם

ראשונה שיש לי ככה כאבים כאלה ....

(איכס לצחצח רק פעם ביום מגעיל ).
לצפיה ב-'אני סובל מאוד '
אני סובל מאוד
21/07/2017 | 23:08
2
33
לצפיה ב-'אנחנו פה עבורך '
אנחנו פה עבורך
22/07/2017 | 17:38
23
היי נייק יקר, 
 
מצטערת לשמוע שאתה בסבל... מוזמן להגיע היום לצ'אט בין תשע לחצות, שם נוכל לדבר על הדברים... 
כמובן שמוזמן להרחיב קצת יותר גם כאן בפורום... 
 
שולחת לך בנתיים חיבוק מחזק 
מתנדבת סה"ר
לצפיה ב-'שלום'
שלום
22/07/2017 | 23:51
10
אני מצטער שאתה סובל ומקווה שזה ייפתר, ואשמח לנסות ככל שאוכל לעזור לך לפתור את הסבל.
 
לצפיה ב-'מה עדיף'
מה עדיף
21/07/2017 | 21:04
2
31
להתעניין בתחביבים ולהגיד "אתה יכול להבין" במקום לשקר ובכך לשמור על אסרטיביות, או לדבר עם חברים בפשטות ולהימנע ממצבים שיאלצו אותי לשקר ובכך לוותר מעט על האסרטיביות למען האנושיות? ואולי יש דרך לשלב בין שתי הגישות?

לצפיה ב-'שאלה פילוסופית שחשובה לי'
שאלה פילוסופית שחשובה לי
21/07/2017 | 22:21
1
26
האם אפשר הגיונית להגיד תמיד "אתה יכול להבין" במקום לשקר ולהגיע לאותן תוצאות? כי מצד אחד אם השומע ידע שכשאני אומר תשובה ישירה היא תמיד אמת, ישאף להגיע לתשובה ישירה. מצד שני, אם הייתה אפשרות שאשקר ממילא היה שואף לתשובה אמתית ובכל מקרה או יאמין, או יחקור או יבדוק. ייתכן שהתשובה שאתה אמרתי "אתה יכול להבין" היא דווקא אמת. בנוסף, אולי צריך לשאול מתי אני אומר "אתה יכול להבין" כשאני לא משקר, ואולי התשובה שזה כדי שיהיה ברור כשאני מסביר משהו או סתם בתור צורת דיבור ואי אפשר לדעת אם אמרתי את זה להסתיר שקר או כצורת דיבור.
 
לצפיה ב-'היום ידידה שלי אמרה לי'
היום ידידה שלי אמרה לי
22/07/2017 | 23:49
16
שמסוכן להגיד לפושעים "אתה יכול להבין" כי הם עלולים לא להבין את זה ולהרוג אותי, אז אולי הכי טוב לפושעים לשקר ולחברים ובבית המשפט להגיד "אתה יכול להבין".
 
לצפיה ב-'מוזמנים לקרוא על הקשיים שלי בטיפול הפסיכולוגי '
מוזמנים לקרוא על הקשיים שלי בטיפול הפסיכולוגי
21/07/2017 | 12:27
74
באתר "פסיכולוגיה עברית", בתגובותי לכתבה בבלוג של ד"ר ניצה ירום.
הכינוי שלי באתר פסיכולוגיה עברית- "אנונימית".
לצפיה ב-'משהו'
משהו
19/07/2017 | 16:03
2
54
אני משוחח עם חברים בעיקר על תחביבים ואולי זה גורם לי להתייחס לאנשים ולחשוב עליהם באופן רוחני כל כך שאני שוכח את החלק החומרי, ואני צריך לחזור להיות מודע גם לחלק החומרי שבי. אולי אם אקרא לקשר גופני קשר חומרי זה יזכיר לי את החומר.

לצפיה ב-'למצוא את האיזון העדין'
למצוא את האיזון העדין
19/07/2017 | 20:54
1
26

היי פילוסוף יקר,
נשמע שאתה מתלבט איך אתה יכול לשלב בין שני העולמות- החומר והרוח, איך להיות מאוזן במובן הזה בעצמך ולא להשאיר את אחד הנושאים מאחור... יכול להיות שאתה נשאר מבולבל בגלל הצורך הזה- כי אתה מנסה לחשוב על דרכים שונות כדי ליצור את האיזון המשמעותי הזה, אבל מוצא שזה לא פשוט בכלל, למרות שנדמה שזה משמעותי עבורך כל כך.
יקר, תרצה אולי לספר למה אתה מרגיש שזה חשוב עבורך?
מקווה מאוד שתמצא את הדרך ליצור את האיזון שנראה שאתה מחפש... 
שיהיה לך המשך ערב מקסים,
שלך,
מתנדבת סה"ר. 
 
לצפיה ב-'אני '
אני
20/07/2017 | 13:56
21
שואף להיות רוחני במיוחד ע"י שימוש בדרכי חיים מיוחדות פילוסופיות ורוחניות שאני ממציא לעצמי כמו התעניינות בתחביבים. לפעמים זה לא משתלב היטב עם מה שהחברה רוצה ומבינה ו לא תמיד אני מצליח ליצור את התקשורת הנכונה ולהתאים את שאיפותיי הרוחניות לחיי חברה תקינים. לכן אני במאבק.
 
לצפיה ב-'בוקר טוב'
בוקר טוב
17/07/2017 | 05:06
3
88
קרה לי כבר כמה פעמים, שאני עושה ריצה בחדר כושר, מה שאמור לכאורה לגרום לי להרגיש טוב יותר, אבל במקום זה אני מרגיש גרוע יותר... מבאס
בנוסף, אני רוצה לעזוב את הבית וצריך אומץ ומישהו ש"ידחף" אותי החוצה..
הלוואי וארגיש קצת יותר טוב. נמאס לי מלילות לבנים...

לצפיה ב-'מה מונע ממך לצאת מהבית'
מה מונע ממך לצאת מהבית
17/07/2017 | 12:03
47
האם כלכלית זה אפשרי מבחינתך?
האם הקושי הוא רגשי? בן כמה אתה?
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/07/2017 | 14:06
39
עשה ספורט שכיף לך. למשל עכשיו בנו אצלנו בכפר פארק ספורט קטן ונחמד מאד ליד היער, ואני מתעמל בו לפעמים. אולי תתחיל מקצת התעמלות בבית והליכה בטבע.
 
לצפיה ב-'לילות לבנים'
לילות לבנים
19/07/2017 | 20:22
34

היי משה,
זה בטח מייאש- שבדיוק מה שהיית מצפה שיעזור לך להרגיש יותר טוב עושה בדיוק את ההיפך... ועוד כשזה קורה יותר מפעם אחת.
אני מבינה שאתה מתוסכל כי אתה רוצה כל כך לעזוב את הבית, אבל אתה לא יכול לעשות את זה- כי אתה צריך שתהיה לך באותו רגע תעוזה וגם תלוי בכך שמישהו אחר ידרבן אותך לצאת מהדלת... ואולי אתה כבר מותש מכל הלילות הלבנים שמציפים אותך ומשאירים אותך בחושך.
אתה מוזמן להמשיך ולשתף אותנו, אנחנו כאן בשבילך, בחושך ובאור... 
בתקווה שתרגיש טוב יותר,
שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'יש אנשים שמזהמים מקום רק בנוכחות שלהם'
יש אנשים שמזהמים מקום רק בנוכחות שלהם
16/07/2017 | 14:40
5
91
אנשים עם אנרגיות שליליות ,גם אם הם שקטים ולא אומרים
כלום הנוכחות שלהם עושה רע.
בגלל זה אני שמחה שגם ההיא השנייה עזבה את העבודה
גם כי רציתי להיות במקום חדש בלי שאריות מהמקום הקודם
,וגם כי יש לה אנרגיות שליליות.
אנשים חיבבו אותה שם כי הם לא מכירים אותה כמוני
הם לא ראו מה שהיה במקום הקודם.
ויש אנשים שנהנים מסבל של אנשים אחרים כפי שנאמר
פה הרוע מנצח ,אומנם לא תמיד , אבל בגדול החרא צף
כמו שאומרים.
כאשר אנשים רואים מישהו מסויים שסובל,שרע לו זה
עושה להם טוב. וכאשר הם נתקלים בעוד מסוגם אז בכלל
הם מקבלים לגיטמציה להתנהגות שלהם .
למשל האישה ההיא מהעבודה ,אז נכון שלי היא לא עשתה
כלום ,אבל ראיתי ושמעתי כמו כולם במקום הקודם ,איך היא
צעקה על מישהי שהייתה חברה שלה דברים אישיים שאיש לא ידע
,ואמרה לה דברים מאד מכוערים,וכל מי ששמע אמר שגם
אם רבים יש דברים שלא אומרים אותם.
לעולם לא אתחבר עם מישהי כזאת וגם כאן זה היה שלום שלום.
יש מישהי מהמקום הקודם שהמשיכה להיות איתה בקשר ,
היא גם אמרה שזה מכוער מה שנאמר אז,אבל המשיכה להיות
חברה שלה . אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה.

נ.ב פעם חשבתי שלמשל אנשים ללא חברים שזה מקסים,כי
הנה עוד מישהו/י אם בעיות חברתיות ,כיום אני יודעת שזאת
נורה אדומה.(ולי יש חברים ,זה לא מושלם אני מודה אבל יש
לי קשרים עם אנשים ואם תשמעו כאלה שאומרים אחרת
תדעו שזה מקנאה ).
לצפיה ב-'אין לי מה להגיד '
אין לי מה להגיד
17/07/2017 | 01:20
58
לפחות יש חברים אמיתים 
בזמן האחרון הבנתי שזה גם שקר כל אחד בתחת של עצמו 
אף אחד לא באמת דואג לאחר 
לצפיה ב-'ויש אנשים שמאירים את האזור שלהם'
ויש אנשים שמאירים את האזור שלהם
17/07/2017 | 12:20
50
צודקת בהחלט,יש אנשים קשים. נסי להתרכז באנשים הטובים ולהתרחק מאלה שמזהמים את סביבתם. 
לצפיה ב-'אתן שתיכן צודקות'
אתן שתיכן צודקות
18/07/2017 | 08:22
2
40

גם אכן אין מה להגיד , אכן צריך להתרכז באנשים

הטובים ,הבעייה היא שיש כאלה שנראים טובים

ובסוף מסתבר  שהם לא.

חברים אמיתיים,נכון ... וזה גם נכון שלא תמיד  אפשר

לסמוך על זה .. תראי כאשר נחשפים לרוע ולמה

אנשים מסוגלים אז פשוט מאבדים אמון באנשים

וחושדים גם בטובים שגם הם כאלה ,ואז לחלק נמאס

ואני  מבינה את  זה ,כי חשדנות, תובענות אנשים לא

סובלים את זה.

כמו כן כאשר אין  בסיס מוצק אז יש תחושת ריקנות

תמידית ,לא משנה כמה חברה תאמר שהיא אוהבת

אותי,ויחגגו איתי יום הולדת אז כן זה משמח זה נכון

אבל זה חולף די מהר ,ואז שוב יש ריקנות כזאת.

שום דבר לא מספק חוץ מהחתולים כי הם טהורים

אני אוהבת לדחוף את הרף לתוך הפרווה שלהם

לשאוף וזה עושה טוב ... אם לא הם פשוט לא יודעת

מה היה קורה  .

ואנשים  אומרים שחתולים לא נאמנים ..יותר נאמנים

מבני אדם זה בטוח....

** ראיתי דוגמא חיה מאיפה באה המרירות והרוע

למשל בעבודה זה מאנשים שרע להם ,אנשים קשיי יום עם כל מיני בעיות

וחלק סיפרו לי גם כאשר ישבתי על ידם .או מדברים בקול רם עם

קולגות אחרים,אנשים שטוב להם עם אחרים ועם עצמם לא מרירים

כלפיי אחרים . יש כאלה שזה גם נובע מטמטום אצלם .

זה גם מעיק אין ספק לשמוע בעיות של אנשים. בהתחלה לא אבל

כאשר זה שוב ושוב זה מעיק ,יכולה להבין למה אנשים נרתעים מזה.

מישהי סיפרה לי שקשה לה עם בעלה משהו כזה .. שאלה אותי מה לעשות..

אז אמרתי אולי עובדת סוציאלית ..לא אגיד מה היא  אמרה אבל כאשר

אין כסף לייעוץ זוגי,פסיכולוג ,מה עוד אפשר לייעץ ?

וזהו .. .


לצפיה ב-'הדבר הכי מבאס בעבודה הזאת'
הדבר הכי מבאס בעבודה הזאת
18/07/2017 | 15:54
1
48

שנניח אדבר עם מישהי ,שבהתחלה הגעילה אותי כי חסרות

לה שיניים (ולא אחת או שתיים כמה רצופות ובמקום בולט)

ואז היום שמעתי את הבנות מדברות על חתולים וכולן אמרו

איכס,אני לא השתתפתי בשיחה ,וגם  אותה חסרת

שיניים אמרה שחתולים הם כפויי טובה  ,וזה מעבר ליתר שאמרו

שהם לא אמינים וכו ' ,ניסיתי בעבר באחד הפעמים

להסביר וזה לא עזר.

כמו כן נכון שממש בהתחלה נגעלתי ממנה, אבל מאז

דיברנו,כמה פעמים ,והיא אמרה איזה תרבותית אני,והיא

דיברה איתי על אנשים שם ויש לנו את אותו טעם פחות או

יותר. ונכון  גם לה יש חיים קשים ואז יש ימים שהיא בקושי

אומרת לי שלום , היום למשל כאשר היא באה היא ישבה

ליד מישהי  אחרת.

גם היא מאד רגישה ,כי כנראה שאנשים עם איזשהו פגם

חיצוני (כמוני ) אז רגישים לדברים ,ובהתחלה פעם אחת

היא באה לשבת על ידי וקמתי והלכתי , והיא שאלה  האם

אני נגעלת ממנה ? ואמרתי לה שלא , ושפשוט יושבת

שם מישהי (זה מקומות קבועים) ושפעם היא הקימה אותי

אז אני מעדיפה  לעבור  , מאז כאמור היה נראה שבסדר

למרות שהייתה עוד פעם לא מזמן שהיא אמרה שאבוא

לשבת לידה והעדפתי להישאר  במקום ולא בגלל גועל

בגלל שיצא שאנחנו מדברות ואני חוששת שזה יפגע לי

בהספקים,או  שיעירו לי על זה ,והיא  אין לה ממה לחשוש

כי היא ותיקה שם . לא אמרתי לה את זה ..רק שאין לי כוח

לקום. אבל אולי היא חשבה  שאני נגעלת ממנה..

אולי היא כמוני זוכרת טוב דברים. ואיך זה פתאום מתהפך

ואני נפגעת ממישהי כזאת...

לא יוצא לנו לעבוד כל הזמן ביחד כי זה משמרות שם ,עדיין

היום כאשר היא באה היא דווקא חייכה אליי ,אבל אז

הלכה לשבת ליד מישהי אחרת... מישהי שגם  אני מחבבת

שם כי היא טובה כזאת..עדיין...

לא קל לי שם ...אנחנו מעולמות שונים שם...תרבויות שונות.

לפחות בעבודה  הקודמת היו שתיים שהיה דיאלוג,ופה

אין...

ואין לי ברירה כרגע חייבת לעבוד שם.
לצפיה ב-'מזל שיש את חברתי הטובה,היא עודדה אותי '
מזל שיש את חברתי הטובה,היא עודדה אותי
19/07/2017 | 13:27
34

היה נחמד להיפגש תמיד כיף לי איתה.

דיברתי איתה על הנושא של חברת השיניים והיא אמרה לי

שזה לא קשור אליי , ובגלל שיש לה חיים קשים אז בטח יש לה

קריזות ,זה עודד אותי ,תמיד אני נפגעת מכח דבר .

גם עם ציפורניים בסוף היה אחלה ,ומזל שלא הלכתי למישהי

אחרת ,אני אוהבת את זאת שעושה לי ,מבחינת המקצועיות

והאופי .

כמובן שלא שאלתי "למה את לא עונה לי " ,רק שאלתי האם

כדאי לקבוע תור בטלפון אם זה עדיף ולא בווטסאפ

והיא אמרה שהכי טוב זה כשבאים לקבוע לפעם הבאה

היא סיפרה לי ששולחים לה וואטסאפ והיא תוך כדי

עבודה ותמיד היא אומרת שבערב היא תחזור לכולם

ולפעמים היא שוכחת ,וכמובן שיש גם את הילדים הקטנים

. ראיתי במו עיניי שהטלפון שלה מצפצף והיא לא מגיבה

כי היא באמצע עבודה. חבל לי על עצמי.


לצפיה ב-'שאלה'
שאלה
19/07/2017 | 11:12
1
34
האם "חברה" פירושה כל קבוצת אנשים או קבוצה שבה משתפים התנהגויות?

לצפיה ב-'חברה היא שני אנשים או יותר. '
חברה היא שני אנשים או יותר.
19/07/2017 | 15:06
13
לצפיה ב-'גניבות במחלקה פסיכייאטריה על ידי צוות'
גניבות במחלקה פסיכייאטריה על ידי צוות
18/07/2017 | 04:58
3
69
אחות במחלקה פסיכיאטריה גנבה ליפני כחצי שנה 700 שח והצוות כולל קצין ביטחון נתנו לה גיבוי.אתמול רציתי להפקיד1300 שח בגזברות דרשו שאבוא עם איש צוות סיפרתי לאחות והיא שאלה ”כמה יש לך?” ענתי 1300 היא:”תביא לי” מה אפשר לעשות עם גניבות במחלקה פסיכיאטרית? במיוחד שאותה אחות מטפלת בי
לצפיה ב-'אולי תן למאבטח בכניסה אם אתה סומך עליו'
אולי תן למאבטח בכניסה אם אתה סומך עליו
18/07/2017 | 11:09
39
או לפסיכיאטר\פסיכולוג שמטפלים בך
לצפיה ב-'מניעת גניבות'
מניעת גניבות
18/07/2017 | 21:36
53
אתה מתאר מצב שבו אנשי צוות מסויימים במחלקה בה אתה מאושפז גנבו כסף  ששייך לך. נשמע בדבריך חוסר האונים אותו אתה מרגיש, בגלל אי האמון שאתה נותן בצוות שאמור לטפל בך. חוסר האמון הזה והמחשבות על הרכוש הנגנב אולי גם מפריעים לך בתהליך הטיפול וההחלמה...
אולי כדאי לך למצוא דרך לא להחזיק סכומי כסף גדולים איתך במחלקה, כדי למנוע דאגות ומחשבות וכדי שתוכל להתמקד בעצמך ובתהליך הטיפולי אותו אתה עובר.
אני מאחלת לך החלמה מלאה ושלמה בקרוב. 
לצפיה ב-'התלונן עליה'
התלונן עליה
23/07/2017 | 15:44
1
לצפיה ב-'איך להתמודד אם כישלון??'
איך להתמודד אם כישלון??
17/07/2017 | 03:27
3
94
אז ככה... אני בן 30 אין לי תואר או מקצוע אין לי עבודה ומרגיש שאין לי עתיד
התחלתי ללמוד באוניברסיטת חיפה ומשם עברתי לטכניון, הפסקתי את הלימודים, התחלתי אותם שוב באוניברסיטת חיפה ומכוון שהיו דברים הרבה יותר "חשובים" לעשות נשרתי מהלימודים.
אני גם מתמודד עם דיכאון וחרדה חברתית
אז עכשיו כבר כמעט שנה יושב בבית לא עושה כלום...וחושב להתחיל ללמוד מחדש לתואר אבל בחיי לסיים תואר ראשון בגיל 34-35 זה בדיחה עצובה מצד שני אין לי ממש "בררה"
חפרתי מספיק...
איך מתמודדים? מה עושים? נראה שאני פשוט לא לומד מטעויות העבר
 
לצפיה ב-'בריחה מאחריות'
בריחה מאחריות
17/07/2017 | 12:09
42
הי אור,
לפי מה שאתה מתאר, אין לך תואר, ואתה לא עובד.
מדוע אתה חושש מלימודים בגילך?
אינך כל כך מבוגר, אומנם לא מיד אאחרי צבא אבל יש עוד סטודנטים בגילאים כאלו, ועדיף עכשיו מאשר להשאר עוד בבית בלי לעשות כלום.
אם אתה חושש מלימודים אוניברסיטאים, לך ללמוד מקצוע, פתח את עצמך, כי נראה לי שאומנם קל לא ךעשות כלום, אבל זה הכי "פדיחות"
ובעיקר אין מוצא מזה. לימודים תסיים תוך 3 שנים ותצא ממה שאתה מתבייש בו למצב טוב יותר שבו יש לך מקצוע, ותצא לעבוד.
מהדהד לך?
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/07/2017 | 13:50
23
גם אני סיימתי תואר ראשון אחרי גיל שלושים. אני מציע שתמצא לך מגמה שחשובה לך במיוחד ומעניינת אותך במיוחד, ותשקיע בה מתוך עניין אמתי שתמצא בה. נושא שמעניין אותנו מגרה אותנו לעסוק בו וחשוב שנעסוק בו, וכך אפשר לנווט את חיינו למגמות המתאימות לנו. למשל, אני מאד אוהב לכתוב שירים ורעיונות במחשב ואוהב ספרות, פילוסופיה ומלים ולכן עשיתי תואר בספרות ואחר כך למדתי קצת פילוסופיה ואחר כך עוד כל מיני דברים על תנ"ך ומדעי היהדות. כל אחד מוצא לך את המגמה המתאימה לו שמאפשרת לו להתבטא ולבטא את אישיותו הייחודית.
 
לצפיה ב-'לשנות את המחשבה'
לשנות את המחשבה
17/07/2017 | 22:17
29

אור יקר,
נשמע שאתה דואג מאד מ"איך שהדברים נראים". נראה לך שלסיים תואר ראשון בגיל 35 זו בדיחה עצובה. אולי אתה שבוי בסטיגמות חברתיות הקשורות ל"גיל הנכון" לעשות את הדברים. אבל האם באמת החיים הם כאלה? אם לעשות תואר מעניין אותך, ומקנה לך מקצוע, האם ישיבה ללא מעש עדיפה, כי "מאוחר מדי"?
ומהן "טעויות העבר"? הנשירה מהלימודים? אני מבינה שאתה סובל מחרדה חברתית ודיכאון. אם הללו קשורים לעובדה שלא התמדת בלימודים, האם יש טעם להאשים את עצמך? אולי אין גיל נכון וגיל לא נכון. אולי לכל אחד יש קצב משלו, בגלל שלכל אחד יש שביל חיים אחר. אם עשית בחירה מסויימת, אולי זה מה שיכולת לעשות באותה נקודת זמן. יכול להיות שאתה חושב שיכולת לבחור אחרת ולא עשית זאת. היות והגעת למצב שבו אין לך מקצוע ביד, אתה מסיק שטעית. ומה אם היית צריך להתמודד עם דברים שמישהו אחר, בן גילך, לא היה צריך להתמודד איתם? האם הוא חי חיים נכונים יותר משום שמסלול חייו קל יותר? האם יש קשר בין הדברים? ואולי קל יותר לחיות מחוץ לסטיגמות המגבילות, ולעשות מה שאתה מרגיש שנכון בשבילך. אפילו לשנות כיוון מבחינת מחשבה על מקצוע, אם זה מתאים ועולה על דעתך.
 
 
לצפיה ב-'כבר לא '
כבר לא
16/07/2017 | 14:21
4
102
אני כבר לא מתפקדת בכלל גם ככה לא תפקדתי 
אבל העכשיו הפסקתי לאכול אין תיאבון וטעם בפה 
הויפאקס הזה גרם לי לסכרת 
וגם לא עוזר אני מוזנחת יש לי שפם וגבות 
לא מתקלחת לא קמה מהמיטה 
יש בעיות עם ריחות והחום 
מאז התחלתי את המסע של התרופות הפכיאטריות  לא קמתי מהמשכב .
אבל עכשיו אני במצב נוראי אני לא אוכלת יש לי בחילות גם המחלה שלי פעילה וכל השיער שלי נשר בגלל התרופות כמיות רצח 
תודה לכל מי שהגיב אני כבר לא מתפקדת בכלל לא תפקדתי אבל עכשיו זה גם חוסר אוכל וגם הלופוס פעיל מה שהחזיר אותי לסדורואטים 
 
לצפיה ב-'אני עידין עם ויפקס הזה '
אני עידין עם ויפקס הזה
16/07/2017 | 14:23
59
תשמעו אני בדרך כלל לא ממליצה אבל תתרחקו מתרופות הפכיאטריות האילו 
לצפיה ב-'מה כן?'
מה כן?
17/07/2017 | 12:46
42
שלום כאב8, 
 
אני שומעת שאת במצב לא טוב, ואין לך כוחות אפילו לטיפוח מינימלי כמו מקלחת.
אם היו שואלים את הדיכאון מה הוא צריך כדי לעבור, מה הוא היה עונה?
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/07/2017 | 13:47
27
אני מקווה שתרגישי טוב. ספל גופני וכאב קשים מאד להתמודדות. עליך לטפח את עצמך ככל שתוכלי ולהשקיע בעצמך. למזלנו, הרפואה היום מתקדמת ויכולה לעזור. בפרטי לקיחת התרופות והטיפול יש להיוועץ באופן צמוד עם המטפל שנתן אותם. כדאי גם לחיות בריא ונכון מבחינה אכילה, שינה ופעילות גופנית.
 
לצפיה ב-'לשבור את המעגל'
לשבור את המעגל
17/07/2017 | 21:48
26

שלום כאב יקרה,
מה שקורה לך נשמע כואב מאד. אולי את מרגישה שאין סיבה לקום מהמיטה ולדאוג לעצמך \ לטפח את עצמך, כי קשה לך להיאבק בקשיים שמערים עלייך המצב הבריאותי. אולי את כועסת, או זועמת, על כך שכדור שאמור לפתור בעיה אחת יוצר אחרת (סכרת). ויכול להיות שהבעיות נערמות ופשוט נמאס לך, ולכן את לא מנסה לפתור את אלה שכן יש ביכולתך לפתור. נדמה, שמרוב בעיות את קורסת, מרימה ידיים.
האם יש מישהי שתוכל לעזור לך פיזית? להתקלח? לאכול? כי נשמע שאת מזניחה דברים חיוניים מרוב יאוש, מה שיכול לפגוע בך, בגוף ובהרגשה. ואם תתחזקי, אולי תצליחי  להתרומם ולשבור את המעגל המרושע הזה של מחלה וחוסר תפקוד. 
 
לצפיה ב-'זה נורמלי '
זה נורמלי
17/07/2017 | 01:32
3
74
שאני עדיין זוכרת פרטים רעים שקרואו לי בבית הספר 
ובכלל לא חסר מכיתה א עד יב 
היום זכרתי איך משהיא אמרה חברה שלה אם זה היה קורה לחברה שלי הייתי עוזרת לה . 
שבבעצם אני גם הייתי סוג של חברה שלה כאילו לא באמת חברה היא אמרה את זה לעדי . וקרוא לה חן למרות הכרתי מאז אנשים טובים עם השם הזה . 
והקטע של החרא הזה היו מעדה שלי 
הבנות של עדה שלי כל כך רעות 
אנו עדה היחידה בעולם שלא עוזרים לאחד השני . 
תראו את הרוסים ואתיופים איך הם עוזרים לעדה  שלהם .
לצפיה ב-'זכרונות מבית הספר'
זכרונות מבית הספר
17/07/2017 | 12:13
30
לרבים מאוד יש זכרונות טובים ורעים מבית הספר, אך נראה לי שאצלך הדברים ממש חיים. יכול להיות שיש שם דברים לא פתורים שעדיין מכאיבים לך. 
מה דעתך ללכת לטיפול?
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/07/2017 | 13:44
18
העתיד הוא החשוב ולא העבר. ככל שנשפר את עתידנו, יקל לנו לשכוח מהעבר הרע. מי שמרע לאחר צריך להיענש בהתאם, לפעמים ע"י תגובת האחר. אם ההתנהגות הייתה בעבר הרחוק ואי אפשר להעניש, אפשר וכדאי לפחות ללמוד מהטעות וללמד את עצמנו להיזהר ולהתגונן מהצקות דומות בעתיד. חשוב לעזור ולהיות אדם טוב. היי טובה מתוך מחויבות למי שטוב, גם אם העדה שלך לדעתך לא טובה.
 
לצפיה ב-'טיבם של זכרונות'
טיבם של זכרונות
17/07/2017 | 21:18
19

כאב יקרה,
לפעמים אירועים שליליים שקרו בעבר באים ורודפים אותנו, כמו רוחות רפאים. את אולי רוצה לשכוח, לא בטוחה האם זה נורמלי להמשיך ולזכור. אולי הזיכרון מכאיב. כאילו לא מספיק שהדברים הרעים קרו, הם גם צריכים ללוות אותך היום. ואת אולי שואלת את עצמך למה את צריכה לשמור את הזיכרון הזה, למה זה טוב, במה זה משרת אותך. נראה כאילו זה לא עושה יותר מדי טוב, רק גורם לך לחוש מרירות כלפי אותה "חברה" שלא ראתה בך חברה, ושלא חשבה שאולי אפשר לעזור גם ל"לא-חברים". ומרירות ועצב כלפי החיים, שהראו לך צד עוין לאורך כל ילדותך.
לפעמים זיכרון אינו דבר שניתן לשלוט בו. משהו בחיינו, לפעמים תמים למראה, מעלה נשכחות, ואנחנו שם שוב. אולי דרך אפשרית להתמודד עם זכרונות כואבים היא ליצור זכרונות חדשים. קראתי הודעות אחרות שלך ואני מבינה שאת נמצאת כעת בתקופה קשה. יכול להיות שדווקא בגלל שאת נמצאת בתקופה כזאת, הזכרונות הרעים עולים, בבחינת "דומה מביא דומה". האם יש לך זכרונות טובים? אם כן, יכול להיות שאת אפילו לא רוצה לחשוב עליהם, כי אז תשווי אותם עם מה שקורה לך עכשיו, ובמקום לחשוב ש"אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר", תתגעגעי ותצטערי על "אבדנם" של רגעים יפים. האם זה לא משונה, שרגעים רעים אף פעם לא הולכים לאיבוד, בעוד שרגעים יפים כן? ואולי יש רגעים יפים, בין אם כאלה שקרו לך בעבר, ובין אם כאלה שיקרו לך בעתיד, שתרגישי שלא אבדו לך, משום שיהיה לך טוב להיזכר בהם. נדמה שכשקשה, שוכחים שיש דבר שנקרא "עתיד", או שפוחדים לחשוב עליו כי הוא נראה שחור משחור. כמו שהעבר נראה יותר קשה כשגם ההווה קשה, ושוכחים שאולי היה גם טוב.
 
לצפיה ב-'עדכון של חלק ממה שמרגיש\חושב'
עדכון של חלק ממה שמרגיש\חושב
15/07/2017 | 02:45
6
101
אני חושב שהפוטנציאל שלי הוא מאוד גבוה ורובו לא ממומש.
הסביבת מגורים לא סביבת תומכת ואני מתקשה להתקדם שם - ובעקבות הפחדים והמחסומים שלי אני חושש לעזוב שם וכמו גם הפחדים והמחסומים שלי מעכבים אותי בהמון מישורים אחרים בחיים.

לטיפול לא הגעתי בפעמיים האחרונות - היא רוצה שאגיע מוקדם אין לה זמן אחר ולי זה נורא קשה כל כך מוקדם אז פשוט לא הצלחתי להגיע.

אני מודה על דברים אחרים שיש לי בחיים שמפיגים לי את הבדידות עושים לי כל כך טוב - ברוך ה' דברים מעולים וזה סוג של הרגעה בשגרה המתישה בפרט בחיים בבית ההורים שמעיקים עליי נורא ברמה של סטרס ועצבים.

אני מרגיש שיש לי פוטנציאל גבוה
אני מרגיש שקשה לי לממש כרגע אותו
אני מרגיש תקוע ומתקשה לפרוץ מחסומים מפחדים וקשיים
אני נשאר במקום
ואני בעיקר עייף נפשית.

היום הגעתי למשוך כסף מכספומט בתוך קיוסק והנחתי את התיק על המתקן ארטיקים כדי להוציא את הכרטיס מהארנק וכשהנחתי את התיק הכבד אחרי שסיימתי ללכת בשמש אמרתי בקול שהתעייפתי מהחיים. לא מהשמש - מהחיים.

אחד הדברים שקשה לי איתם ומאמין שלהורים יש חלק גדול בזה זה סימני הגיל. יש להם חלק גם בזה שהם השרישו לי את הפחד מלגדול וגם את זה שמונעים ממני לעכב את ההזדקנות בדברים שלא אפרט כאן (חקרתי לעומק הכל) , ישבתי ליד התחנה לעשן סיגריה וירדה אישה מבוגרת מהתחנה ואני אחרי לילה ללא שינה ועייפות הבטתי בה בזמן שהיא הביטה בי ועברה לי מחשבה בראש שעוד שניה אני הולך לצאת עליה אם היא תעיר לי על עישון בתחנה אבל מה שקרה אחרי גרם לי להבין שאולי היא בכלל לא במקום הזה של להעיר לי כי אני מזמן ילד גדול שכבר לא צריך לחנך, מה שקרה אחרי שעברה אישה אחרת מבוגרת יותר מזרחית בראש סחבק ושאלה אותי למה אני מעשן כאן בשמש ולא בתחנה ואמרתי לה שאסור לעשן בתחנה והיא חייכה וקצת צחקה ואמרה תעשן בתחנה אין שם אף אחד...


לצפיה ב-'אחותי'
אחותי
16/07/2017 | 01:16
1
43
מתחילה לקרוא לי גבר
ואמרה לי שגדלתי וזה עושה לי רע מכמה סיבות:
1. סיבה אחת שמתי לב שבתקופה האחרונה גם הנפח בפנים ירד וגם הגוף השתנה לבוגר יותר וזה מביא לי כעסים על זה שאנשים לא באו לקראתי מספיק בבקשה שלי שאני רוצה להביא מכשירי אירובי ואנשים לא מבינים את התסכול ואת החשיבות של זה בעיניי.
2. זה מתסכל גם כי גם כשהייתי צעיר ויפה יותר ובעצם כי תמיד גם ככה פחדתי לזרום עם גברים ועד היום אני חושש להפגש עם גברים שמתחילים איתי באפליקציית הכרויות החשש שידחו אותי במציאות.
3. פשוט נמאס לי מהכל. עייף מהחיים.
 
היום מישהו סיפר לי שעובדת בעבודה הקודמת שעבדנו התאבדה לא מזמן וזה הביא לי רעיון לראש גם כי אני עמוס נפשית. שמעתי את השיר גג של הג'ירפות והתאפקתי לא לבכות ברחוב ליד אנשים.
 
אני חזק יותר - אני כמובן בוחר בחיים גם במציאות לא פשוטה שלי יש בעיות עם עצמי, להורים יש בעיות איתי ואני לא מממש את עצמי וסובל כל כך. התעייפתי מהחיים.
לצפיה ב-'תיקון'
תיקון
16/07/2017 | 01:19
26
ובעצם *כמעט* תמיד גם ככה פחדתי
לצפיה ב-'מישהו ער? אני מרגיש שאני עומד להשתגע'
מישהו ער? אני מרגיש שאני עומד להשתגע
16/07/2017 | 03:20
27
לצפיה ב-'שיחה עם ער"ן'
שיחה עם ער"ן
16/07/2017 | 05:12
1
53
כימיה: 5
סיוע בתוכן: 6-7
התחושה שיצאתי מהשיחה בהרגשה לא כל כך טובה. ספרתי לה דברים מעט קשים ולקראת סיום השיחה היא אמרה "טוב בהצלחה" וניתקה וזה נשמע כאילו היא בשיחה מכנית כזאת, רובוטית, שומעת כל יום כמה מדוכאים שמקשרים על בסיס קבוע, כאילו רגילה לשמוע עוד דכאונים - לא היה חיבור גדול מידי שלה אליי, כאילו בתחושה שלי אם אני אצליח יותר או אצליח פחות לא כזה מעניין אותה ואכפת לי ממני.
 
לעומתה ובעיקר בעבר היו מתנדבים שממש היו קשובים לי ואכפתיים ואוהבים (וגם נדירים) וזה היה בעיקר לפני גיל 20.
 
אני מרגיש שככל שאני גודל משהו משתבש.
 
היה לי מקודם סוג של התמוטטות עצבים על עוד המון דברים - גם מה ששתפתי וגם מה שלא שתפתי פה. אני ושב שהחברות הנהדרות שלי החיים כבר בסוג של חוסר אונים איתי. לטיפול אני לא מצליח להגיע ואני מרגיש שסובל.
 
בתחושה שלי גם שאר החברה בפורום לא מגיבים לי מ2 סיבות: או שחלקם בבעיות עם עצמם שקשה להם להכיל עוד,או שפשוט כבר התייאשו והתעייפו ממני כי שנים אני כותב על אותו דבר (כאילו שהם לא שנים כותבים בפורום גם אם זה תכנים שונים עדיין כותבים בפרום לאנשים במצוקה... ואני התקדמתי בדברים אחרים בחיים רק הנושא שמביא לפה הוא קבוע)
 
אני באמת מודה לאלוקים על אותו בחור שהיה כותב בפורום (היום כבר לא אבל אנחנו בקשר מתכתבים) - הבן אדם היחיד שמבין לעומק אותי כי הוא גם כמוני.
ואני מודה על כל הידידות שיש לי.
 
והנה שוב זה קורה לי - הסתכלתי בתמונות של פורים לפני שנתיים מהעבודה - שוב אמרתי איזה אידיוט אני איזה יפה ונערי הייתי. ומה אז היה? גם שנאתי את עצמי וגם ככה שנים.
 
עכשיו אני חושב שיש כאן משהו עמוק, זאת אומרת זה בעיה שהתחילה מהילדות והמשיכה בטרוואמות שעברתי בפנימיה וגם קצת אחרי בחיים הבוגרים. אני חושב שאנשים פה שקשה להם להכיל אותי אולי כי הם רואים את הרובד השטחי שאני מביא לפה ושוכחים שיש משהו עמוק יותר שאני אפילו לא כל כך מודע לו ובגלל זה אני סובל המון שנים.
 
גם בתחושה שלי הרבה חברי פה לא כל כך סובלים אותי וגם בפורום השכן - אבל זה בסדר, אני לא אמור להתחבב על כולם - יש לי את האנשים שמקיפים אותי ואוהבים אותי - החברים הקרובים באמת שיודעים מי אני ואנחנו בקשר שנים.
 
אשמח לתמיכה
פחות לשיפוטיות - יש לי את זה מהמון מההורים.
תודה.
לצפיה ב-'שלום לך'
שלום לך
20/07/2017 | 20:15
4
אני חדשה פה אז לא מכירה את כל הסיפור שלך, שנשמע מאוד מורכב.
אני מבינה שמאוד קשה לך ואני שמחה שאתה חזק מספיק כדי לבחור בחיים.
אני מבינה שאתה לא מצליח להגיע לטיפול בגלל שעו מוקדמות. ניסית ללכת לישון ערב קודם יותר מוקדם כדי שתצליח להתעורר 
לצפיה ב-'הפוטנציאל הממומש'
הפוטנציאל הממומש
17/07/2017 | 20:20
23

הי נייק יקר,
זה באמת נשמע מתסכל, ההרגשה שלא מקשיבים לך בעניין מכשירי האירובי. ההרגשה שהגוף משתנה, ואתה רוצה לשלוט בתהליך, להפוך אותו, ואין לך את כל הכלים כדי לעשות זאת. אני מבינה כמה חשוב לך להיראות צעיר. אולי "להיראות" צעיר פירושו גם להיות צעיר? מה אתה חושב? האם היית חוזר לעבר עם התחושות והרגשות שהיו לך בעבר? אני מתארת לעצמי שכן, כי אולי זה מה שאתה הכי רוצה. אבל בכל זאת מעניין אותי לדעת האם אתה מרגיש שיש דברים שיש לך עכשיו, שלא היו כשהיית צעיר יותר, שלא היית מוותר עליהם. ואולי תצליח גם להיראות צעיר יותר וגם לשמור על דברים שהשגת, שחשובים לך. אם תרצה תוכל לשתף גם איך היית רואה את הפוטנציאל הגבוה שלך בא לידי ביטוי. האם יש לך חלומות לא ממומשים? צדדים שהיית רוצה לפתח בעצמך?
 אולי אתה עייף מהחיים כי אתה מרגיש תקוע, כי אתה נאבק לשנות את מצבך, כי עדיין לא מימשת את עצמך כמו שהיית רוצה. ובכל זאת אתה דבק בחיים, יש בך גרעין שורד, ויותר מגרעין, ואולי ההישארות בחיים מצביעה על חלק מהפוטנציאל הגבוה שלך שכן הצלחת לממש.
 
 
לצפיה ב-'שאלה על תקשורת'
שאלה על תקשורת
15/07/2017 | 22:49
4
44
אני נוהג בשיחה עם אנשים לשאול על תחביביהם ולספר על תחביביי, אני חושב שזו דרך יפה לדבר. הבעיה שמה שקורה הוא שאני מתחיל בלשאול את כל השאלות עליהם ורק אחר כך מספר על עצמי, כי הם רגילים לצורת השיחה הזאת שלי ולא ממש רוצים ליזום בשיחה בעצמם. השיחה יוצאת מלאכותית כמו חקירה ולמעשה אני מנהל את רוב השיחה וקובע על מה מדברים בה. זה יוצר נתק ביני לבין החברה שסביבי. איך אפשר להשתחרר מזה?
לצפיה ב-'"תקשורת נכונה"- האם יש כזאת?'
"תקשורת נכונה"- האם יש כזאת?
16/07/2017 | 23:34
24

ערב טוב פילוסוף רוחני,
לפי מה שתיארת נשמע שהשיחה באמת יוצאת קצת מלאכותית.. כמו ריאיון התנהל לפי המתכונת של שאלה- תשובה.. שאלת איך אפשר להשתחרר מזה בכדי שלא ייגרם נתק..
יקר, אין לי לכך תשובה חד משמעית, והאמת? אני לא חושבת שלמישהו יש אחת.. אבל כתבת שאתה חושב שזו דרך יפה לדבר, ואני מסכימה איתך.. הרבה יותר מנומס להתעניין באחר ורק אחר כך  לדבר על עצמך.. ואם היית מספר קודם על עצמך- אתה חושב שהשיחה הייתה זורמת יותר?- לא בטוח.. אולי אז היו אומרים שאתה מרוכז בעצמך..
שמע יקירי, לאנשים תמיד יש מה להגיד.. לא משנה מה נעשה ואיך נפעל- תמיד יהיו את אלו שפחות יתחברו לסגנון שלנו.. אין זה אומר שאנו צריכים להתיישר מול כל אחד שעומד מולנו..
כמובן, אין הכוונה להיות מוזר ונבדל מהחברה.. אבל בהתייחס למקרה שהצגת פה- לדעתי ולדעתך (שהיא אף יותר חשובה) פעלת כראוי.. אם זה עדיין מטריד אותך, תוכל לנסות ליצור אתנחתא בין שאלה לשאלה ולהגיב קצת לדבריהם- כך השיחה תקלח יותר.. מקווה שעזרתי במעט..
בברכת לילה טוב 
 
לצפיה ב-'התחלת היכרות'
התחלת היכרות
17/07/2017 | 12:58
2
26
שיחה עם מישהו חדש אינה פשוטה. הרעיון שלך של לדבר על תחביבים הוא מאוד טוב, כי זה נושא שבדר"כ מדבר אל אנשים, כל אחד והתחביב שלו,
כדי שזה לא ירגיש כמו חקירה אולי כדאי שתגיב למה שאומרים לך, ותתעניין יותר בפרטים ממה שסיפרו לך, ואולי תוסיף דברים משלך, כך אם הצד השני ירגיש שאתה מתעניין בו מבלי שזה יראה חקירה. 
מוזמן לנסות, לא מבטיחה שזה יצליח....
לצפיה ב-'תודה אחשוב על זה'
תודה אחשוב על זה
17/07/2017 | 13:34
1
8
לצפיה ב-'אגב אני גם חשבתי'
אגב אני גם חשבתי
17/07/2017 | 13:54
17
על משהו כמו: לשאול שאלה על תחביבי האחר, אחר כך לספר על מה שעשיתי בתחביב שלי, אחר כך לשאול עוד משהו על תחביב אחר של האחר וכך ליצור שיחה מסורגת שאולי תתפתח יותר. הבעיה שמה שקורה שאני בדרך כלל שואל את כל השאלות ומספר את כל הסיפורים והאחר לא יוזם דיבור מעצמו ולא נוצרת שיחה טובה.
לצפיה ב-'אני אוריאל, יש לי בעיה של רגישות יתר או רגיש מאוד...'
אני אוריאל, יש לי בעיה של רגישות יתר או רגיש מאוד...
15/07/2017 | 19:57
5
81
זה התחיל בגיל קטן והמשיך עד היום (32) מה מאפיין אנשים כאלה?
קושי להתקדם בחיים בנושא של לימודים, עבודה, חברה, זוגיות וכו'...
נסיתי טיפולים בחיים ולא ממש עזר.
התחלתי בערך לפני כחצי שנה להיות בקבוצת תמיכה דומה שיש בארץ.
כמו כולנו רובנו חווים לרוב מצוקה, אבל האנשים הרגשיים או הביישנים או שהבדידות מציפה אותם צריכים משהו שיתמוך בנו וכו'...
מכיוון שאני גיי אז להיות רגיש יתר או אדם רגיש מאוד (יש ספר כזה..) מאוד קשה בקהילה הזאת שאנשים כאלה יתקבלו בחברה כאנשים נורמלים וכו'...
יש לי גם פגם חיצוני שלי זה מפריע מאוד וכנראה בעקבות הפגם הזה החוסר ביטחון התגבר (לצערי) והורס כל חלקה טובה אצלי בנפש ונשמה...
שמחתי לכתוב ולפרוק מה שיכולתי.
אשמח לקבל אוזן קשבת :)
לצפיה ב-'מבין אותך'
מבין אותך
16/07/2017 | 04:48
50
גם אני כזה שום דבר לא יעזור אלה אתה לעצמך לצאת מזה ולא לחפש תרוצים שאתה גיי וכו
לצפיה ב-'אנחנו פה בשבילך'
אנחנו פה בשבילך
16/07/2017 | 23:36
21

שלום אוריאל,
ראשית אני שמחה שמצאת בנו פלטפורמה ראויה לפרוק את שעל ליבך.. גאה בך על האומץ, לא כולם זוכים בו..
קראתי את הדברים שכתבת.. הבעיה הזאת שמלווה אותך לאורך שנים, נשמעת לי לא פשוטה.. אני רק יכולה לתאר לעצמי כמה קשה זה להיות רגיש יתר על המידה.. כמה מלחמות מתחוללות בתוכך כאשר נזרק לעברך משפט טיפה מעליב.. ואתה נלחם, מנסה בכל הכוח לא לקחת ללב, לא להיפגע.. אבל אז- המלחמה הסתיימה.. והפסדת.. הרגש ניצח והוריד אותך מטה..
יחד עם זאת, נשמע שאת מודע לעצמך כל כך, אולי בזכות הטיפולים שניסית בעבר.. אולי הם לא פתרו את הבעיה, אבל לפחות אתה יודע לזהות אותה.. זו כברת דרך משמעותית בדרך אל הניצחון.. ראוי להערכה!
הייתי רוצה להזמין אותך לצ'אט שלנו, הוא אנונימי ומכיל אנשים מקסימים שישמחו לשמוע קצת יותר מה עובר עליך.. יהיו שם בשביל להקשיב לך, כדי שתמיד תדע שיש מי שתומך בך.. הצ'אט פעיל כל ערב בין 21:00 לחצות.. תבוא, נשמח להכיר קצת יותר לעומק 
מצרפת חיבוק חם לברכת לילה טוב,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'בהצלחה '
בהצלחה
17/07/2017 | 01:22
20
מבינה אותך מאמי 
לצפיה ב-'מה מאפיין רגישות יתר'
מה מאפיין רגישות יתר
17/07/2017 | 12:16
21
למה אתה חושב שיש לך רגישות יתר? רגישות היא דבר חיובי ברוב המקרים. 
כתבת שהיית בטיפול ולא עזר לך, מקווה מאוד שהקבוצה עוזרת יותר. 
תוכל לפרט יותר כדי שאבין מהי רגישות היתר שלך ואולי אוכל לעזור. 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/07/2017 | 13:41
14
אתה צריך לאהוב את עצמך ולהיות בטוח בעצמך. אם תאהב את עצמך, תהיה בטוח בעצמך ואז תדע מה לעשות בחיים ועם אנשים. אם תשדר ביטחון עצמי, ויראו שאתה יודע מה לעשות ומה אתה רוצה, יעריכו אותך ופחות תצטרך לחשוש. אהוב את עצמך בזכות הדברים שאתה עושה, שאתה אוהב ושמעניינים אותך. פתח לך הכרה חדשה לאישיותך. רגישות יכולה להיות טובה אם ישתמשו בה להבין את צרכי האדם האחר ולעזור לו. תוכל להשתמש ברגישות שלך למטרה הזאת. אם אתה עושה מעשים טובים ולא רעים לאנשים, היה בטוח שיש לך תכונות טובות.ושאתה נורמלי ואל תתייחס ממה שיחשבו עליך. פעל באמונה עצמית להשיג את מטרותיך ואז יעריכו אותך יותר. הצג בחברה את התכונות החזקות והטובות שבך והתגאה בהן.
 
 
לצפיה ב-'משהו הזכיר אשפוז יום '
משהו הזכיר אשפוז יום
16/07/2017 | 16:19
1
46
אז אני עדיין בטרוארמה 
ממה שהיה לי שם בקפלן מהרופא הדפוק שם 
נראה לי שהרופא שם דפוק 
אני חושבת שהוא מקבל אחוזים מזיפרקסיה 
שזה בכלל לא תרופה להתקפי חרדה ולא לדיכאון
פשוט לא האמין לי יכל אז לחסוך לי קלונקס בכמיות רשם לי 3 קלונקס 
עם היה מביא לי תרופה 
וגם לא הביא לי שיחות למרות ששמע את כל הסיפור שלו 
וגם הביא לי האבחנה  לא קשורה של סיזופרניה . 
בגלל הרופא הזה טלמור הזה בכתי כל יום 
פחדתי להתאשפז שלא יבאו לי תרופות לא קשורים 
בגלל האבחנה .
מזל שהלכתי פכיאטר פרטי שלא הבין מה הקשר לתרופות שקבלתי ולבעיה שלי . 
הייתי חייבת לספר לכם יש עדיין שוק מזה 
כמו שאומרים אשפוז יום נפלתי על החרא של החרא 
 
לצפיה ב-'טיפול לא מתאים'
טיפול לא מתאים
17/07/2017 | 13:00
18
נראה שמי שטיפל בך במהלך האישפוז, לא זיהה נכון את הבעיה שלך, ונתן לך תרופות שלא עזרו. 
זה לא אומר שכך קורה בכל אישפוז יום או אישפוז מלא. 
ישנם אישפוזים מאוד יעילים.
שמחה שמצאת מטפל שמצליח להבין אותך ולתת לך את התרופות המתאימות
לצפיה ב-'תסכול'
תסכול
13/07/2017 | 22:31
2
90

,היי

אני חדשה פה :)
נחמד לדעת שיש מקום שאפשר לשפוך בו הכל.

שנים שאני סובלת מביישנות וחרדה חברתית שהשתלטה לי על החיים. מאז שהשתחררתי מהצבא, לא מצאתי כיוון בחיים, הייתי בהרבה עבודות זמניות, מה שכרגע מקשה עליי למצוא עבודה קבועה, כי זה לא עושה רושם טוב, למרות שהמקומות שעבדתי בהם היו מאוד טובים.
לאחרונה עזבתי 2 עבודות קבועות, לא הצלחתי להשתלב, נורא נלחצתי ושקעתי. נראה לי שזה קשור לעניין החברתי.
אני כבר מעל גיל 30 ועדיין רווקה, מה שבכלל מגביר את הלחץ מהסביבה ומהמשפחה.
חברים אין לי בכלל. רק כמה כאלה שאיתם אני מדברת בפייסבוק, אבל זה באמת לא אמיתי.

הקשר עם ההורים מאז ומתמיד לא היה טוב, יש המון ביקורת,
מה שיותר גורם לי להרגיש לבד.

לפני חודש עזבתי עבודה מאוד נחשבת ומאז אני רק שוקעת.
החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהעז וללכת לפסיכולוג. הרגשתי שככה אי אפשר להמשיך.
הוא באמת מקסים, אבל לצערי ההגעה אליו כמעט בלתי אפשרית, מכיוון שהחרדה החברתית שלי מונעת ממני כמעט לתקשר איתו ואני נורא בלחץ שם.
הוא אומר שזה משהו שייקח זמן ודרוש סבלנות, אבל קשה לי לראות את עצמי עומדת בלחץ הזה וממשיכה. יש לי נטיה לוותר מהר ולפרוש.

בינתיים אני עוברת מראיון לראיון ומקבלת רק תשובות שליליות.
הבדידות הזו, בשילוב עם היחס הרע מהמשפחה והמצב רוח הנוראי.. נורא קשים.
ובמקביל החששות מהעתיד והחשש שהכל שוב יחזור על עצמו.

מאוד קשה לי וקשה לי למצוא עניין בדברים ולהעסיק את עצמי, כי רוב הזמן פשוט משעמם לי ואז גם הכל צף.

מה אפשר לעשות?

תודה לעונים;)
 
לצפיה ב-'ברוכים הבאים '
ברוכים הבאים
14/07/2017 | 15:10
1
62
היי עדי,
קודם כל ברוכים הבאים לפורום שלנו בהחלט אפשר לשפוך פה את אשר על הלב...
אם הבנתי נכון, אני מרגישה שאת מדברת על חוויה קשה של תלישות, שעוד לא מצאת מקום שמרגיש מדוייק ונכון לך ויוצר חוויה של בית, במישור המקצועי, החברתי והמשפחתי...והתלישות הזו מתסכלת ויוצרת בדידות קשה... ושאת מרגישה שבמשפחה שלך יש שיפוטיות כלפי זה, שיפוטיות שאני תוהה אם גם את בעצמך לא הפנמת אותה ומחזיקה אותה כלפי עצמך, דבר שאולי מוסיף לחרדה שאת מרגישה...
נשמע ממה שכתבת שכרגע את באיזושהי נקודת מפנה, שאת מחפשת עבודה שתתאים לך, ושפנית לטיפול לראשונה, בתקווה שזה יעזור לך... העניין הוא שזה פרדוקסלי באופן שקשה לשאת אותו - כיוון שקבלת העזרה מאלצת אותך להתמודד עם הדבר שהכי קשר לך, וזה להחשף וליצור קשר...בנוסף לכך שטיפול יכול להציף ולהעלות דברים כואבים כחלק מהתהליך של החלמה... וזה באמת, כמו שהפסיכולוג אמר לך משהו שלוקח זמן וסבלנות...
אך אולי כדאי לחשוב על מה ניתן לעשות בין הטיפולים כדי להקל עלייך, כיוון שזה נשמע שהעדר התעסוקה וההתמודדות החדשה מציפים אותך...אולי לחשוב על כיצד תוכלי להתמלא באוויר כדי לאפשר לעצמך את האוויר לנשימה שיאפשר לשאת את התקופה הזו באופן נסבל ולא לשקוע, ושניתן יהיה לתת לטיפול הזה הזדמנות...
 
כחלק מזה, מזמינה אותך ממש להמשיך ולשתף כאן עוד, ובנוסף יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין שפעיל כל ערב בין תשע לחצות (חוץ מימי שישי) ושם אפשר לדבר עם אחד מאיתנו המתנדבים ולא להיות לבד עם הדברים... אולי ביחד נוכל להפוך את התסכול לנסבל וביחד למצוא את הדרך המדוייקת והנכונה לך...
 
בתקווה לשבת שיש בה מנוחה...
שלך,
מתנדבת סה"ר
 
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה המקסימה:)'
תודה רבה על התגובה המקסימה:)
14/07/2017 | 16:25
51
אכן כל הדברים שכתבת פשוט מדויקים.
יש המון שיפוטיות והערות מההורים על בסיס יומיומי, ולצערי זה קורה גם במקביל לטיפול, כך שאחד סותר את השני וקצת קשה להתקדם ככה.
כי מצד אחד מנסים להשתפר, ומצד שני אני חוזרת הביתה ומקבלת הרבה הערות שמהן אני מנסה להתעלם.
ואחרי כל השנים האלה של השיפוטיות, אני גם מאוד ביקורתית כלפי עצמי.
חסרת בטחון/ אהבה עצמית, וזה מה שאנחנו מנסים לשפר אצל הפסיכולוג בהתחלה.
 
 
אני ממש בתחילת הטיפול, אבל מוצאת את עצמי ממש נגררת אליו, כי זה המקום שבו הלחץ והחרדה פשוט גדלים בצורה קיצונית.
אני יודעת שאם אפסיק ללכת אליו, בעצם אחזור אחורה ולא עשיתי בזה דבר.
 
חוסר התעסוקה באמת גורם לכל החששות מהעתיד פשוט לעלות בצורה גדולה יותר, וגם החשש ממה שיהיה שוב בעבודה החדשה..
 
במקביל, הרבה חוויות שליליות מהעבר שבעצם תוקעות אותי מלהתקדם.
מרגישה בבלגן אחד גדול, ובבית לא ממש מבינים את זה.
 
אולי באמת אשתמש בצאט שלכם יום אחד. רעיון נחמד:)
 
שתהיה שבת שלום ותודה רבה:)

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא השלמת/הבטחת הכנסה
אירוח בנושא...
בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה בביטוח לאומי,...
אירוח בנושא השלמת/הבטחת הכנסה
אירוח בנושא...
בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה בביטוח לאומי,...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ענת בן דוד- סקסולוגית
חשים חוסר סיפוק מחיי
חלי שניר - פסיכולוגית קלינית ורפואית
חלי שניר
 ורדה צדיק - מאמנת NLP בקריות לשינוי איכות החיים
מרגישים תקועים?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ