לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'לפני 3 וחצי שנים התחיל איתי גבר ואחכ אמר לי..'
לפני 3 וחצי שנים התחיל איתי גבר ואחכ אמר לי..
20/01/2017 | 19:36
2
7
לפני 3 שנים הייתי בגינה של הומואים בלילה בהתחלה הלכתי במקום מואר שיש מנורות והלך מאחורי גבר חתיך שרירי בערך בן 45 היה נראה קצת מסטול ואז נכנסתי שם למקום חשוך הוא נכנס אחרי ואז סימן לי לבוא אליו התחלנו להתנשק להתחבק וכו הוא כנראה ראה אותי בחוץ ונדלק וזה היה מקום של הומואים גן רכבת אחכ דברנו והוא שאל אם אני רוצה לבוא אליו אמרתי שכן הלכנו לאוטו של ההורים שלי ונסענו אליו אחרי דקה שהוא אמר לי שהוא בן 35 והיה נראה 40+ אמרתי לו שהוא לא נראה 35 אלא 40 + אחרי דקה של נסיעה שאנחנו נוסעים הוא ראה נער בן 16 חלק בהיר ואמר לי בוא נגיד לו שיבוא אלי גם אמרתי לו מה התחרפנת הוא נראה לי בן 16 הוא אמר לי מה פתאום אז הוא קרא לו והנער הזה אמר לו שהוא בן 16 והיה בהלם שידעתי את הגיל שלו המשכנו לנסוע לבית שלו וכשחניתי את האוטו הוא אמר לי שאני מבוגר מידיי בשבילו ושנוותר אמרתי לו אבל ראית אותי התנשקת איתי נסעת איתי למה אמרת לי לבוא לפה? הוא אמר לא יודע ככה, שאלתי אותו בן כמה אני נראה הוא אמר את הגיל המדויק שלי 35 (מה שמממממממממממממממממש לא נותנים לי) חטפתי עליו קריזה אמרתי לו לא שמת לב שאני לא הטעם שלך אתה הרי הלכת אחרי באור למקום החשוך הוא אמר לי לא שמתי לב.. וצרחתי עליו אחכ וכו.
הארוע הזה לא יוצא לי מהראש!~!
זה שהוא עקב אחרי בחוץ באור כשהיה אור של מנורות ואחכ נכנס אחרי למקום חשוך התנשק איתי ואחכ אמרתי לו שהוא נראה בן 40+ ואחכ שמייד אחרי שאמרתי לו שהוטא נראה 40+ הוא ניסה לצרף אלינו ילד בן 16
אני לא יודע אם הוא שיקר שאני נראה 35 כי כעס שאמרתי לו שהוא נראה בן 40+ ולא 35 כמו שאמר מה שבטוח שהארוע הזה עד עכשיו לא עוזב אותי!!!!
לצפיה ב-'העלתי לאתר הכרויות '
העלתי לאתר הכרויות
20/01/2017 | 19:46
1
4
לפני שנתיים העלתי לאתר הכרויות  של הומואים תמונות שלי משנת 2000 שהתמונות לא הכי ברורות והצילום עשה שאני נראה ילד ונמוך למרות שתמיד הייתי גבוהה עם מבנה פנים מאורך ובתמונה הפנים שלי נראות קצרות ואני נראה נמוך. פונים בניק הזה הרבה אנשים גם אנשים שלא מחפשים צעירים.
 
לפני חודש העלתי תמונות משנת 2004 ששם הפנים כמו היום ארוכות ורואים שיש מצח גבוהה ולסת גברית ואני לא נראה ילד ורואים שאני גבוהה ואני כמעט בכלל לא מקבל פניות.
 
מה זה אומר????????????
לצפיה ב-'יש לי פנטזיה וחסכתי כבר את את הכסף'
יש לי פנטזיה וחסכתי כבר את את הכסף
20/01/2017 | 19:55
3
לעשות ניתוח פנים בקוריאה.
יש מספר דר שאני מפנטז לעשות הקטנת מצח שעושים מצח קצר ולא ארוך כמו שיש לי.
לסת הופכים לסת ממרובעת למעוגלת ונערית.
הצמד אוזניים
לחייים מלאות ומעוגלות.
שינוי אף למאוגל.
בכללי לשנות את מבנה הפנים ממאורך שעכשיו אני רואה שהיה לי גם בגיל 20+ לנערי בייבי פייס.
 
הבעיה ששלחתי תתמונה שלי אל איזו חברה שיראו לי איך האף והלסת ייראו אחרי הניתוח וראיתי את התמונה וזה ממש לא מה שדמיינתי זה היה נראה כזה מעוות ולא פרופורציונלי אבל אני עדיין הייתי רוצה שישםצו לי את כל הפנים.
 
תראו דוגמאות:
 
 
לצפיה ב-'קשה לי כל כך'
קשה לי כל כך
19/01/2017 | 20:31
2
39
הבדידות מחרפנת אותי.. הכל תקוע הכל לא זורם..בכל תחום כמעט בחיים
אני מוטרדת. מאד. הבטחון העצמי שלי צונח ואני מרגישה לפעמים שאת החיים שלי צריך לזרוק לפח ולהתחיל מהתחלה...
אני אובדת עצות..מתחילה לחפש כרגיל גרפולוגים, נומרולוגים, רבנים- שיגידו לי מה לעשות?איך לצאת מהמצב הזה
לפעמים מרגיש לי שהתשובה דוקא אצלם ולא אצל פסיכולוגים ואנשי טיפול..
זהו.
לצפיה ב-'זה גם נכון'
זה גם נכון
20/01/2017 | 11:27
15
פסיכולוגים לא בהכרח נותנים את המענה הנפשי שכל אדם זקוק לו. 
יש כאלו שנעזרים ברבנים, או באנשי מידע אחרים כמו שציינת.
יש גם שיטו טיפול אחרות מפסיכולוגים, כמובן אם יש לך אפשרות לממן אותם. 
זוכרת כשהייתי קטנה, הייתי בטיפול בשיטת אלכסנדר, שם הרגשתי שקיבלתי מענה לצרכים שלי. שיטת הטיפול אולי, המטפלת אולי. 
אז חשבתי שזה בכלל קשור ליציבות, כי עבדנו על הגב שלי, על יציבה נכונה. אבל עם הזמן הבנתי כמה שזה היה קשור. 
זה בסדר לרצות שיטות טיפול אחרות. הלוואי ואת יכולה להרשות לעצמך לבדוק מה מהכל יתאים לך ויתן לך מענה ראוי.
תהיי חזקה.
לצפיה ב-'להיאחז במשהו'
להיאחז במשהו
20/01/2017 | 15:46
7
מילי יקרה,
את מספרת שאת בודדה.. שכלום לא זורם.. נשמע שמאוד קשה לך..
אבל בתוך כל הכאב הזה, אני שומעת קול אחר.. שומעת קול שלא מוכן לוותר, לא מוכן להתייאש.. הקול הזה מנסה למצוא פתרונות.. נקודות אור.. נאחז בכל דבר שהוא יכול.. העיקר, לא לשחרר..
מילי אהובה, כולנו חווים בחיים רגעי משבר, בהם אנו מרגישים שהלוואי והכל יסתיים.. אמרת שאת מרגישה שצריך לזרוק את החיים שלך לפח.. אבל אולי במקום לזרוק לפח את החיים שלנו, נוכל באמת להפוך את המשבר לרגע של צמיחה מחדש.. לדעת שכל כישלון מקרב אותנו להצלחה.. ואולי, בין כל הפתרונות הקיימים, נקודת האור היא גם, ובעיקר, בתוכך..
מאחלת לך שתמצאי במהרה את נקודת האור הפרטית שלך, אבל עד אז, תדעי כמובן, שאנחנו פה, איתך, תמיד 
לצפיה ב-'פעילות מינית מסוכנת '
פעילות מינית מסוכנת
20/01/2017 | 11:44
1
27
1. האם קיום יחסי מין עם נערת ליווי ללא קונדום זה מצב הדורש אישפוז פסיכיאטרי?
2. האם רצון לקיום יחסי מין עם נערת ליווי ללא קונדום זה מצב הדורש אישפוז פסיכיאטרי ?
לצפיה ב-'לא'
לא
20/01/2017 | 13:17
15
התשובה לשתי השאלות היא לא.

יחד עם זאת יש שלל מחלות מין מעבר לאיידס שהן נוראיות ויישארו איתך לצמיתות ויטרידו אותך בשלבים בחיים כמו הרפס, עגבת, קונדילומה, כלימידיה ויש עוד כל מיני תחלואים מזעזעים...למעט איידס אמנם המחלות האלה לא יהרגו אותך אבל הם מחלות מאוד לא נעימות כרוניות!

השאלה האמיתית שאתה צריך לשאול זה למה אתה בכלל חושב שאתה צריך אשפוז? ...אם חשוב לך תמצא מסגרת שתטפל לך באספרגר וזהו זה.

בהצלחה ומקווה שתחליט להשתמש בקונדומים פשוט כי הסיכון למחלות מין הוא גבוה, קל וחומר עם נערות ליווי.
לצפיה ב-'אוף'
אוף
19/01/2017 | 19:19
2
44
שום דבר לא מסתדר
לצפיה ב-'הכי מכירה בעולם '
הכי מכירה בעולם
20/01/2017 | 10:10
19
מצטערת שכך יוצא 
מכירה את התחושה .
שולחת לך חיבוקים ואהבתי 
לצפיה ב-''
20/01/2017 | 12:19
6

היי עליסה יקרה,
כתבת "אוף", כתבת שכלום לא מסתדר.. לא רשמת יותר מדי, אבל אמרת הכל.. הייאוש שנשקף ממילותייך, מכאיב.. ישנם זמנים בהם אין כוח, להסביר, לפעול, לשנות.. כל מה שרוצים זה רק להרים ידיים.. להתייאש.. יקירה, נכון שלעיתים נראה שהסוף כבר כאן.. שאין יותר לאן לעלות.. אבל חשוב לזכור, שאחרי כל שקיעה- מגיעה זריחה חדשה.. הלוואי שהימים שיבואו יזרחו עלייך קצת יותר.. בינתיים, שולחת לך חיבוק ומזכירה שאנו תמיד כאן 
 
לצפיה ב-'אין לי את מי לשאול'
אין לי את מי לשאול
17/01/2017 | 18:55
5
74
יש מישהו שלדעתי הוא חבר שלי, אבל לדעת ההורים שלי הוא פושע שמנסה להשתלט עליי.
אימא אמרה שאם אני אתן לו לישון אצלי הוא עלול "לתפוס חזקה" על הדירה שלי ולהשתלט עליה. זה נראה לי מופרך אבל אין לי את מי לשאול.
בנושא השני, אימא גם אומרת ששתיית משקה קר עם אוכל חם עושה "מרגרינה בבטן". גם זה נראה לי מופרך וגם בזה אין לי את מי לשאול.
לצפיה ב-'תהיות'
תהיות
18/01/2017 | 18:04
23
שלום לך יקר,
אתה שואל שאלות קונקרטיות שקשה לנו ממקומנו לענות עליהן, מהצד.. ולמרות שלצערי לא נוכל לדעת או לענות על השאלות שאתה מעלה, כן הייתי רוצה להזמין אותך לספר קצת יותר על החוויות שמאחורי השאלות.. על תחושת הרמייה והניצול האפשריים, על התחושה שאחרים מחזיקים במידע ואתה נותר חסר אונים, תלוי באחרים האלו..
וזה בטח לא קל להרגיש שיש לך הרבה שאלות, אבל אין את מי לשאול. מעין תחושה כזו של בדידות, של רצון להאחז ולהישען על משהו, על מישהו - שלא בנמצא..
אנחנו כאן איתך אם תרצה לספר עוד על מה שהוביל לשאלות האלו יקר
לצפיה ב-'שלום'
שלום
18/01/2017 | 19:16
19
נסה לברר עם אמך למה היא חושדת שחברך פושע, אם אפשר לאושש את זה בדרך סבירה, בדוק והיזהר. על האכילה היוועץ בתזונאי. אדם שלא הכרנו זמן רב ובמסגרת, לא רצוי מיד לשמור אתו על קשר חזק.
 
 
לצפיה ב-'על איזה סוג אירוח מדובר?'
על איזה סוג אירוח מדובר?
18/01/2017 | 19:58
2
28
האם מדובר על לילה אחד  פעם ב... או שמא מדובר במישהו שיכנס כשותף מלא בדירה ובכך גם בהוצאות השוטפות?
האם הדירה שבה אתה מתגורר היא בשכירות או בבעלותך?
האם יש אפשרות שתחתמו על "דף הבנות" בכל מה שקשור למעמדו בדירה?
האם אמך נימקה את חששה זה?
היכן הבחור הזה מתגורר בד"כ?
ברור שמעל הכל יש להיזהר. אולי אמך לא טועה גם אם לא ניתן כרגע לגבות את תחושותיה בהוכחות חותכות.
 
 
לצפיה ב-'הסבר ועדכון'
הסבר ועדכון
19/01/2017 | 14:01
1
31
אתמול דיברתי עם אימא על העניין הזה. היא ירדה מהרעיון של תפיסת החזקה אבל מצאה תירוץ אחר: "מי שגנב פעם אחת, יגנוב שוב". החבר הזה, שאני מכיר כבר שנים, באמת גנב לי משהו פעם אחת, אבל אני טוען שההתנהגות שלו השתפרה מאז.
בכל מקרה, אימא איימה שאני לא אוכל להמשיך לגור בדירה הזאת, שהיא בבעלות שלה ושל אבא, אם אני אתן לו לישון פה. אמרתי לה כמה פעמים שאם אני אצטרך לגור שוב אתה ועם אבא אני אשתגע, והתגובה שלה הייתה: "אם אתה לא רוצה להשתגע אל תיתן לו לישון אצלך". את כנראה לא היית פה כשהתלוננתי על השליטה הגדולה של ההורים שלי בי. איומים כאלה הם מהדברים שגורמים לי להרגיש את השליטה הזאת. את בטח תכתבי שאני יכול למצוא עבודה, להרוויח כסף ולשכור דירה שלא שייכת אליהם, אבל גם אם אני אצליח בתהליך החיפוש אני לא רוצה שוב לעבור דירה. החבר הציע לי לאיים שאני אעבור לגור אתו אבל גם חשבון הבנק שלי ושל אימא משותף, אז היא עלולה לבטל את כרטיס האשראי. היא יימה פעם לעשות את זה בגלל משהו אחר, ואולי אני סתם ראיתי באיזה סרט איך מישהו עושה את זה לבן משפחה ומאז זה מפחיד.
הפסיכיאטר שלי אמר כמה פעמים שיכול להיות שיש לי צורה קלה של אספרגר, אבל חוץ מלהגיד את זה הוא לא עשה שום דבר פרקטי. אני מזכיר את זה כאן כי קראתי שלאנשים עם הבעיה הזאת באמת קשה למצוא עבודה. אני כבר הלכתי לכמה ראיונות שהייתי בטוח שעברתי, אבל לא יצא מהם כלום. בזמן האחרון לא התקדמתי בשום מקום מעבר לשליחת קורות חיים. לפעמים אני מרגיש כאילו משחקים בי. קורות חיים ששלחתי לעירייה בשביל תפקיד של ספרן גרמו למישהו שאחראי לתעסוקת אקדמאים לקבוע אתי פגישה. אחרי הפגישה לקח לי הרבה זמן לתפוס אותו בטלפון ואז הוא אמר שבשביל לעבוד בספריות אני צריך ידע באיזו מערכת שאין לי. אימא הציעה ללכת לספריה שכונתית שאני מכיר ולבקש ללמוד שם את המערכת הזאת, אבל שם אמרו לי שאין להם אותה בכלל. הם גם נתנו לי מייל של אחראית כוח אדם בספריות והיום היא ענתה לי שיש להם עבודות רק לסטודנטים שעדיין לומדים. כל זה רק מקרה אחד שהתחיל מקורות חיים. פעם גם הגשתי מועמדות לתפקיד סוקר בנציבות שירות המדינה, וענו לי שלא נשלחו המסמכים המתאימים. עד שלמדתי איך לשלוח אותם הזמן כבר אזל, וגם זה בהנחה שבאמת ככה היה צריך לשלוח.
בקיצור, נגררתי קצת, לא?
לצפיה ב-'לפי מה אני מבינה,'
לפי מה אני מבינה,
19/01/2017 | 15:34
24
יש לו איפה לגור (אמרת שהציע לך לעבור לגור איתו), אז למה להיכנס עכשיו לכל מיני התכתשויות עם המשפחה?. אתה לא חייב לענות, אבל תשאל את עצמך ״למה״.
לצפיה ב-'אני מרגיש תקוע בחיים (!!!)'
אני מרגיש תקוע בחיים (!!!)
19/01/2017 | 12:34
22
לצפיה ב-'אני חייבת להגיד '
אני חייבת להגיד
18/01/2017 | 22:34
3
58
על אחד הפוסטים שרשמו שדיכאון בא מאנכויות אגואיסטים.
לדעתי זה אחד הדברים המטופשים ששמתי 
הסבל שלא לתפקד הכאב 
ממש לא הנאה לא כייף להיות בדיכאון 
במיוחד שזה בא גם גופנית וגם נפשית .
אנו סובלים ואין פה שום רחמים עצמיים 
מי שיודע את הסיפור שלי יודע טוב מאוד שאני כל הזמן עשיתי למען אחר .
אנו מאבדים את החיים מול העיניים זה הכאב הכי גדול .
ואף אחד לא אשפוט אותי כי אף אחד לא היה במקומי וחווה את הכל .
ואני אמשיך לכתוב גם אם זה מדכא חלק מהאנשים אל תקראו .
ולדעתי אנכוי לכתוב לאנשים שהם סובלים שהן מרחמים על עצמם .
אני פשוט לא מבינה מאיפה הלב הזה לפגוע באנשים ככה 
ציניות 
ממש כייף לנו לסבול להחמיץ את החיים 
איזה זה הכי אנוכי להרוס את עצמך .
עוד מעט יגידו שכייף לנו .
 
לצפיה ב-'מממ'
מממ
18/01/2017 | 23:08
1
33
מי שלא טוב לו, שלא יקרא. 
אי אפר להגיד לחולה בדלקת ריאות להתחיל לנשום רציף.. ככה אי אפשר להגיד לך כאלו דברים. (את כדוגמה, הכוונה כוללת). 
תהיי חזקה. תכתבי מה שיעזור לך. מה שתרצי.
 
 
לצפיה ב-'כן גם כהה '
כן גם כהה
18/01/2017 | 23:30
28
יש הרבה סטיגמה על חולי דיכאון 
שאנו מרחמים על עצמינו וכל זה .
אין שום דבר אנוכי בסבל הנוראי הזה . נראה את מי שכתבה את זה עוברת את כל מה שאני עברתי אבל הכל יום יום של סבל ואז תתדבר .
וברור שאני אמשיך לכתוב מה שבא לי .
בכלל למה אני מתעסקת עם זה .
כי זה כואב .
לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
20/01/2017 | 11:09
8
לצפיה ב-'חבל שכבר אי אפשר לכתוב כאן כמו בעבר'
חבל שכבר אי אפשר לכתוב כאן כמו בעבר
16/01/2017 | 11:12
11
135

לפרוק .

אין ספק שטוב במיוחד עבורי שאין בי כבר

את הצורך להגיב נניח לפוסטים  שאני

לא מסכימה איתם ,או שלא מוצאים חן בעיניי.

נחמד להתעלם , ולהילחם  בדחף  להיכנס  באנשים  .

להוציא את האגרסיביות  והכעסים  על אחרים זה דווקא לא משחרר

בכלל. אין ספק שיש אנשים שמוציאים ממך את כל החרא,

וגורמים לך להתנהג בדרך שלא חשבת שיש בך כאלו דברים.

גם אין לי כוח.  צריך גם לדעת להתווכח עם אנשים שאפשר

לשוחח איתם ואז יש דיאלוג  . כמו למשל האוחצ'ה  בעבודה

זה ידוע וברור שכל  דבר שהוא לא מסכים , כל דבר ,

בין אם זה ערוץ בטלוויזיה שהוא לא אוהב, זמרים ,וכל

דבר ,אז אין טעם לדבר איתו בכלל, כי זה פשוט סתם מתסכל

ומביא עצבים . אז פשוט או שלא מדברים איתו כמו מה שרבים

פה עושים , או כאלה שדיברו איתו וכבר לא ! ויש לא מעט .

או שנניח אם הוא מתערב בשיחה אז פשוט מוותרים מראש

וזהו . לא מגיבים. לא עונים וזהו.  שיחשוב מה שהוא רוצה .

נחמד לשוחח  כאשר יש דיאלוג  , וכל אחד מביע את דעתו.

אולי גם לי קשה לקבל דעות של אחרים. זה כמובן תלוי

באיזה נושא .בכל מקרה אין כוח .חסר טעם .

חבל לבזבז  את האנרגיות על אנשים לא ראויים,לא חשובים,

רעים. ואני לא חושבת שהוא רע בגלל הטעמים השונים

שלנו בדברים . פשוט אדם שיש בו רוע  . לא רבנו או משהו

פשוט ככה הוא.  ואגב הוא בעצמו חושב על עצמו דברים

שליליים  וכנראה שמשם זה נובע.  מאיפה בא רוע ,וביקורת  

על כל דבר ? מתוך חוסר ביטחון ,תסכול ,ומזה שחרא  בחיים.

מאיפה האגרסיביות  שלי ? והכעסים ? מתוך תסכול ללא ספק.

מכל מה שהיה בעבר הצטברו אגרסיות  וכעסים.

אנשים שטוב להם בחיים וראיתי כאלה לא מתנהגים כך .

It  takes  one  to know  one.  .

הכי עצוב זה החסרי  מודעות ,כאלה שכולם עוזבים אותם

והם מאשימים אחרים במקום להסתכל פנימה . אומנם

הם סובלים פחות .אבל עדיין נשארים לבד  .אז מה יוצא

להם מזה ?
לצפיה ב-' רוצה להגיב ולא יודעת מה'
רוצה להגיב ולא יודעת מה
17/01/2017 | 10:09
1
51
למה קשהלכתוב פה?
לצפיה ב-'בגלל שכבר אין לי פה אנונימיות '
בגלל שכבר אין לי פה אנונימיות
18/01/2017 | 18:57
55

* וזה מטריד ומעורר חרדה שאנשים מסויימים  יידעו

עליי דברים  (גם ככה הם כבר יודעים עליי יותר מידי

ממה שהייתי רוצה  .וזה באשמתי כמובן ).

לי באופן אישי מספיקה התגובה עצמה זה בסדר

גם אם  את לא יודעת מה להגיד  זה בסדר גמור.


תודה.
לצפיה ב-'מבינה אותך'
מבינה אותך
17/01/2017 | 10:33
1
57
גם לי יש אגרסיות שפתאום יוצאות.
הייתי הבוקר בבית מרקחת. הייתי צריכה לקנות מכשיר כלשהו וניגשתי לרוקחת רק לברר אם מוכרים אותו שם, לפני שאני מתחילה את התור.
מישהי בתור התחילה לצעוק, וצעקתי עליה כהוגן.
לא הבנתי מאיפה זה יצא ממני.
לצפיה ב-'במקומות ציבוריים זה לא קורה לי'
במקומות ציבוריים זה לא קורה לי
18/01/2017 | 19:07
36

לעולם לא קרה לי שאצעק  על אנשים  .

קרה לי כן שאם אנשים מנסים להידחף  בתור

למשל בסופרפארם  (מעולם לא הבנתי את הדבר

הישראלי  הזה להידחף  בתור .מה יש לאנשים עם

הקטע הזה ?). זה למשל מאד מעצבן.  אני כמו כולם

עומדת בתור ואז לפעמים אנשים מנסים להידחף

אז כן יצא לי להעיר בעדינות.  אבל לעולם לא בעצבים

.אפילו בקופה מהירה של עשרה פריטים בלבד,

וכמובן שיש תמיד אנשים שבאים עם יותר (ולא אחד

או שניים יותר ) אני חוששת דווקא להעיר לאנשים .

(תמיד בסוף יש אנשים אחרים שמעירים  להם .
עוד תכונה ישראלית ,הרצון להתווכח  כל הזמן ).

אין לי כוח להתווכח  עם אנשים.   

תודה .
לצפיה ב-'לתת מקום לדיאלוג'
לתת מקום לדיאלוג
18/01/2017 | 18:32
32
מילקי יקירה
מקריאת הכותרת שלך את נשמעת לי מאוכזבת שאת לא יכולה לכתוב פה כמו בעבר ולפרוק את מה שאת מרגישה.
ולאט לאט ככל שאני קוראת אותך יותר אני מוצאת אותך מפוכחת ומבינה ששחרור כעסים על אחרים לא באמת שיחרר אותך.
את לא רק מוותרת על "זכות התגובה", את אפילו מגלה אמפטיה למי שמעצבן אותך ומנסה להבין את המניעים שלו וגם כלפי אלה שנשארים לבדם ללא תגובה, כי לאחרים פשוט נמאס.
אני רואה את החיפוש שלך אחר דיאלוג, כשאת לא מוותרת, תוך כדי כך, גם להתבונן בעצמך, מחפשת את המקום המתאים לתגובה שלך, לא בכל מחיר ולא בכל דרך.
האכזבה שעלתה בתחילה מתפוגגת מעט, ועם זאת מרגיש לי שאת רוצה למצוא בחזרה את המקום, שתוכלי לפרוק בו את רגשותייך מבלי להתמקח עליהם.
אני גם מתחברת לשאלה שלך על אלה שמאשימים אחרים ונשארים בסופו של דבר לבד,וזה באמת מעניין מה יוצא להם מזה?
מעניין מה את חושבת, וגם אם היית רוצה לשתף אותנו במקרים דומים שנתקלת בהם..
לצפיה ב-'מילקי '
מילקי
18/01/2017 | 22:07
5
36
למה את חושבת שלא אנונימי פה ?
ומבינה אותך בכל השאר 
לצפיה ב-'ברגע שמכירים מפה אנשים'
ברגע שמכירים מפה אנשים
19/01/2017 | 22:33
4
21
אז זה כבר לא אנונימי  .(עבורי ). את בחורה חכמה כך
שלא אפרט .

* היום דיברתי עם אחת מהחברות שפוטרו והיא אמרה
שהיא בדיוק בדרך לעבודה החדשה שלה .
מצד אחד מאד שמחתי בישבילה  .אבל זה גם כאב כי זה
כמו משהו שהופך את זה למוחשי  ,זהו ,נגמר .
בעבודה נורא משעמם ,מאד שקט שם ,וגם עזבו  עוד אנשים.
אני רוצה בסופ"ש לעבוד על קו"ח  ואולי לחפש מקום אחר.
כמובן שעד שלא אמצא לא אעזוב שם.
גם זאת שיודעת הכל אמרה לאחמ"ש  שנהיה משעמם ושאין
חשק כבר לבוא לעבודה,והוא אמר לה שלעבודה באים לעבוד.
גם זאת שיושבת על ידי אמרה את זה לא מזמן.
אמרתי לאחמ"ש שגם הוואי זה דבר חשוב במקום עבודה,והוא
הסכים איתי .
אני גם רוצה עוד כסף כי זה ממש לא מספיק לי ,בעבר היום שם שעות
נוספות ,ועכשיו כבר אין .
זאת שדיברתי איתה היום מצאה עבודה בתחום שלנו (וכן שאלתי אותה
איפה ואיך והיא סיפרה לי ) כך שהנה זה אפשרי לצאת מהמקום הזה.
ושוב כמובן שעד שלא אמצא משהו אחר לא אעזוב .
גם לבוא מידי יום למעין חלל הזה שנפער שם (אצלי לפחות .וגם
זאת שיודעת הכל אמרה שגם לה הן חסרות ) באמת כבר אין חשק
לבוא לשם .
לצפיה ב-'ימי שישי , עד שכל הסידורים לא בוצעו אין לי שקט'
ימי שישי , עד שכל הסידורים לא בוצעו אין לי שקט
20/01/2017 | 10:52
3
16

בימי שישי אני עושה קניות , לא רק בסופר לפעמים

אני גם צריכה דברים מהסופרפארם.  

היום בערב אנחנו יוצאים אז גם הייתי חייבת לעשות כביסה היום.

תמיד בלילה שבין חמישי לשישי יוצא לי להתעורר כמה פעמים . זה לא מלחיץ

אותי לעשות קניות ,אבל פשוט בגלל שזה משהו שאני צריכה לעשות כי

אם לא ,אז פשוט לא יהיו מצרכים. וכן אני יודעת שניתן להזמין

באיטנרנט  אבל נראה לי שזה יותר יקר ,וגם מבחינת טריות של

דברים אני לא בטוחה .לא כל כך שמעתי המלצות על זה (גם לא דברים שליליים אין לי

מושג איך זה ).

בכל מיקרה ביום שישי תמיד עדיף ללכת כמה שיותר מוקדם כי אחרי זה

צפוף ויש מלאאא  אנשים .וגם בגלל שידעתי שאצטרך לעשות כביסה היום (בד"כ

קובעים בדקה התשעים ,וגם לא היה לי כוח לעשות אתמול ).

וזהו רק עכשיו כאשר אני אחרי הקניות ,והבגדים במכונה אני יכולה לנוח קצת .

אם אני צריכה לעשות משהו ,אז עד שזה לא מתבצע אז זה כזה יושב

עליי ,ומטריד . אפשר לנסות לעשות קניות ביום חמישי ,למרות שגם בימי

חמישי עמוס .וגם  תמיד אחרי העבודה בימי חמישי אין לי כוח ,אבל

נראה אולי אצליח להרגיל את עצמי לימי חמישי ,ואז אהיה יותר רגועה .


לצפיה ב-'תמונה'
תמונה
20/01/2017 | 11:10
10
לצפיה ב-'מילקי, בהצלחה עם העבודה'
מילקי, בהצלחה עם העבודה
20/01/2017 | 16:27
1
8
העיקר שיש לך מקום עבודה. הרבה יותר קל לחפש עבודה כשעדיין עובדים. גם המעסיקים מסתכלים עליך אחרת.
חשבת על קורס במקביל - למשל מזכירה רפואית? שיהיה לך עוד מקצוע.
לצפיה ב-'קורס זה רעיון טוב ,אבל. '
קורס זה רעיון טוב ,אבל.
20/01/2017 | 16:41
7
מזכירות רפואית לא . בעבר חשבתי על זה ,

ולא נראה לי שזה מתאים לאנשים רגישים .

אחשוב על משהו אחר אולי הנה"חש הבנתי שיש  לזה

ביקוש .נראה .

תודה מישהי
לצפיה ב-'אני כל יום יישן מעל 11 שעות ועוד מתעורר עייף'
אני כל יום יישן מעל 11 שעות ועוד מתעורר עייף
18/01/2017 | 02:16
2
42
עד שאני חולם חלום נוראי שמחייב אותי לקום אבל אני לא רוצה לקום רע לי בעולם שאני חי. המצב מחמיר עד לפני כמה חודשים הייתי קם ב 14:00 ויישן 8 שעות וזה היה מספיק לי :((((
לצפיה ב-'תבקש הפניה למעבדת שינה'
תבקש הפניה למעבדת שינה
18/01/2017 | 10:01
32
מרופא המשפחה. יש אפשרות לעבור את הבדיקה הזו גם בבית עם מכשיר ניטור מיוחד. ייתכן שיש לך הפרעות בשינה שאתה לא מודע להן כמו הפסקות נשימה או התעוררויות רבות במהלך הליליה שאתה לא זוכר כשאתה קם. כל דבר כזה פוגע ברצף השינה. היום קל מאוד לאבחן את הדברים הללו ולטפל בהם. זה עשוי לשפר את איכות החיים שלך.
לצפיה ב-'שלום'
שלום
18/01/2017 | 19:13
20
צריך לישון מסודר 8 שעות בלילה. אם אתה ישן כה הרבה, אין פלא שאתה קם עייף. אי אפשר להימלט מהחיים, החיים חשובים וצריך לדעת לנצל את מעלותיהם. חשוב על דברים יפים ונעימים לפני השינה ואז לא יהיו לך חלומות רעים.
 
לצפיה ב-'מדכא אותי , מדכא אותי שרוב הבני50 מחפשים עד גיל 30 '
מדכא אותי , מדכא אותי שרוב הבני50 מחפשים עד גיל 30
16/01/2017 | 05:04
5
57
וחצי מהם מחפשים עד גיל 20.
אני מדוכא מאוד היום ישנתי 17 שעות כי לא היה לי חשק לפתוח תמחשב ולראות אותם אני נכנס ושוקע בדכאון שאף אחד לא חושק בי שאני מבוגר לבני 50+- למרות שאני צעיר מהם בהרבה.

לצפיה ב-'זה עולם חולני. אתה בסדר.'
זה עולם חולני. אתה בסדר.
16/01/2017 | 11:15
2
18
לצפיה ב-'זה ממש לא עוזר לי שאני תקוע בתוך עולם חולני...'
זה ממש לא עוזר לי שאני תקוע בתוך עולם חולני...
16/01/2017 | 16:41
1
14
לצפיה ב-''
16/01/2017 | 16:44
10
לצפיה ב-'לקחת עוד צעד'
לקחת עוד צעד
17/01/2017 | 23:46
1
21
היי AEOLIAH היקר...
אני מבינה שאתה מרגיש חסר אונים בגלל חוסר ההתעניינות של בני החמישים באתר... נראה שאתה פגוע מהם, כי כל יום הם מסרבים לראות את מי שאתה ואת מה שיש לך להציע- ומסתכלים אך ורק על הגיל- דבר שאינך יכול לשלוט בו באמת... ונשמע שבגלל זה אתה נותר מתוסכל ומיואש.
יקר, לפעמים נראה שלא נותרת לנו מספיק תקווה כדי להמשיך ולהתקדם לדבר אותו אנו רוצים... אבל בסוף מתברר שאם נמשיך וניקח עוד צעד ועוד צעד- בסוף נגיע לפסגה. מוזמן להמשיך ולפרוק את מה שעל הלב... אנחנו כאן, איתך, כדי להקשיב, להכיל ולתמוך...
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
"אנשים רבים התייאשו בלי לדעת כמה קרובים היו להצלחה"
-תומאס אדיסון
לצפיה ב-'בן 50 זה מבוגר מאוד בשבילי כי הם מבוגרים ממני בהרבה'
בן 50 זה מבוגר מאוד בשבילי כי הם מבוגרים ממני בהרבה
18/01/2017 | 02:15
27
אבל זה שאני בוגר בשבילהם? זה פשוט מגוכח זה פטתי זו קהילה דוחה ואני מרגיש שזה כמו מחלה ודיבוק
לצפיה ב-'קטני שלי'
קטני שלי
16/01/2017 | 20:05
2
69
מביטה בעיניך, מתחילה לבכות. אוי קטני שלי, כמה אהבה נתת לי. היית לי לחבר, לפעמים קצת מעצבן, אבל כזה שתמיד מחבק וחוזר.
אתה באת אליי, כשהכל התחיל לחזור, ברחת מכולם, וחיכית לי כל הזמן, ליד הבית. עד שהכנסתי אותך לביתי, וגם לליבי.
בני אדם לא עברו את המחסום הזה, כבר כמה שנים לפניך.
כמה אהבה נתת לי, עברת איתי המון. היית פה כשצחקתי, כשבכיתי, כשכעסתי.
תמיד הסתכלת עליי במין מבט פולני דואג, וכולך 6 ק"ג של פחד מכל מה שמרעיש וגדול. מכלב חששן, מוכה ופחדן, הפכת לרכושני, עם ביטחון, ולפעמים קצת תוקפני. ותמיד אהבת אותי, לא משנה מה היה. כשהייתה לי זוגיות, במשך בערך שנה, ישבת על הספה לידנו, עם מבט מקנא, רק מחכה לאישור להתחבק גם.
כמה שנים כבר, שכל לילה, אתה לא נרדם עד שאתה מרגיש בטוח איתי מתחת לשמיכה.

כבר כמה חודשים שאתה נשאר. אולי כי אין לך ברירה כרגע, ואולי כי אתה פשוט חיה נאמנה. קטני שלי, כמה שנים שתרגלת אליי. אני מסתכלת עליך והדמעות לא מפסיקות. אתה יודע טוב מכולם כמה אני סובלת, ואתה לא מבין למה אתה גם צריך לסבול. פעם היית רואה את העולם לפחות שלוש פעמים ביום. דאגתי שתיפגש עם חברים, תריח צמחים, ותסמן את כל השטחים. וכל החודשים האחרונים, אתה בקושי רואה את הבחוץ. כלוא בכלא הבית, סובל איתי ברגשות. חסר אונים מול התחושות.
ראית אותי משפילה את עצמי כדי לדאוג לך לאוכל, נותנת לך הכל. וגם לא מסוגלת לתת לך עוד כלום.
קטני שלי, אני מצטערת. רציתי שיהיו לך חיים יפים, מגיע לך להיות מאושר, ואולי גם קצת פחות נבחן.
מלטפת את פרוותך, החומה, הנעימה. הפכת להיות כמוני, אתה מסתגר בתוך עצמך, ובמבט שלך יש מין עצב או דאגה.
קטני שלי, אני אוהבת אותך, בזכותך נחשפתי לעולם אחר. עזרת לי הרבה פעמים גם להרגע.
אתה יצור מיוחד, אוהב את כולם חוץ ממי שלא צריך. יודע לדאוג לעצמך. אני מקווה שידאגו לך.
אני באמת מצטערת שאתה כל כך סובל, מצטערת שאתה לא מאושר יותר. זה הדבר שהכי קשה לי לעשות. להיפרד ממך. אבל אין לי מה לתת לך. אולי גם מעולם לא היה. הצלחת לייצר יש מאין. אבל גם האין נגמר.
קטני שלי, בקרוב זה יגמר, ימצאו לך בית, תהיה מאושר יותר. תקבל טיולים וחום ואהבה, חיוכים ואילופים, וצ'ופרים טעימים.
קטני שלי, זה כואב לי כל כך. אני מצטערת, באמת שרציתי לתת לך יותר. קטני שלי, הלוואי ותשכח אותי כשהכל יגמר. וכשתהיה בבית טוב יותר, תזכה לעוד הרבה שנים מאושרות. אולי תתחיל לאהוב יותר כלבות...



לצפיה ב-' () מחזיקה אצבעות לשינוי חיובי'
() מחזיקה אצבעות לשינוי חיובי
17/01/2017 | 02:20
13
לצפיה ב-'חבר קטן מסוג אחר'
חבר קטן מסוג אחר
17/01/2017 | 23:38
21

עליסה היקרה,
נשמע שהכלב האהוב שלך הוא כל כך קטן- אבל בכל אופן הלב הענק שלו גורם לכך שהוא תופס כל כך הרבה מקום בלב שלך... אני מבינה שאת התמיכה והאהבה הבלתי מותנית שהוא מעניק לך לא ניתן להחליף  בכסף או בשום דבר נוצץ.
ואולי- כמו שאת הצלת אותו- גם הוא, בדרכו המיוחדת, עזר לך מאוד... וכשהיית צריכה יד, הוא הושיט לך את כפו.  נראה שכשהוא כואב- את כואבת וכשאת מרגישה, הוא מרגיש גם הוא... מן קשר שלא ניתן לתאר במילים, אלא רק בכמות אהבה. אני שומעת שאת מיוסרת וחסרת אונים מול העובדה שאין לך יותר מה להעניק לו... והוא כבר לא שמח, כמו שנדמה שאת כל כך רוצה שהוא יהיה.

יקרה, את מוזמנת להמשיך ולשתף איתנו כל מה שרק תרצי... בין אם סיפורים על חיות או על אנשים, על רגשות, או על מחשבות... בכל אופן, אנחנו תמיד כאן כדי לשמוע ולהכיל...
שולחת לך חיבוק חם
שלך,
מתנדבת סה"ר.
 
לצפיה ב-'משהו משנת 2002 (טריגר)'
משהו משנת 2002 (טריגר)
15/01/2017 | 21:32
3
81
מול המחשב, רוצה שהזמן יעבור. כבר הרבה זמן שאני "מחטטת" ברשת, מחפשת כל מיני דברים.
בעבר נהגתי לכתוב הרבה בתפוז. היו לי כל מיני משתמשים. אחת מהן היא עליסה. השם שלי היום זה שילוב בין כינויים שהיו לי. או מה שנשאר (לא נשאר) ממני.
גיליתי כמה דברים, גם על סה"ר. למשל, כשמחפשים שיטות התאבדות, הם מופיעים בכל פינה... מפה לשם, הגעתי למשהו שכתבתי בפורום של הצעירים. משנת 2002.

"מקנאה בה כל כך
היא מצאה לעצמה תאריך של היומולדת וירתה בעצמה באותה דקה שנולדה, שלושים ואחת שנים אחרי..
היה לה מאניה דיפרסיה..
מוכר
לא שיש לי אבל אני לא רחוקה מזה...
היא התחילה לסבול בגיל 12..(את זה אני המצאתי..)
מוכר....
עד גיל 31 שרדה???????????????????

הסרט לא נתן הרבה מידע
אז הנה שיפוצים

בגיל 12 היא ניסתה להתאבד
כי הייתה שונה
בגיל 14 שוב פעם רק שהפעם הגיעה לבי"ח
וגילו לה מאניה דיפרסיה
כי אצלהם במשפחה זה תורשתי
היא ניסתה תרופות
אך הגיעה למסקנה שהתופעות לוואי יותר גרועות
גדלה וגדלה מאישפוז למסגרת לבית למסגרת לאישפוז..
בגיל 18 עזבה את הבית
רע לה שם
עבדה בעבודות זמניות
סבלה מהתקפים שונים
מידי פעם אושפזה אבל תמיד ברחה או שיחררה עצמה
עד גיל שלושי והרבה, שחוותה את הדיכאון הכי קשה שהוביל אותה להחלטה של להתאבד ביומודת בדיוק

את הפרטים שהסרט לא נתן הוספתי...
חלק הוספתי ממני
רק שאני פאקינג לא אחכה עד שאהיה זקנה
למרות שהיא הייתה ממש יפה
אבל מי שיפה בבגרות יפה גם בעירותו
ואני מכוערת ודפוקה
ומתה!!!!!!!!!!!!!!!

אוףףףףףףףףףף
מתי???????????????????".

לא זכרתי שכתבתי את זה. זכרתי שכתבתי שיר על התאבדות בגיל 30. ומי היה מאמין שככה הבנתי מה קורה איתי. או מה יקרה. והייתי בת 15.

סליחה, הייתי חייבת לשתף, התבלבלתי מאוד.

לצפיה ב-'עליסה, תתארי לעצמך'
עליסה, תתארי לעצמך
16/01/2017 | 10:10
1
42
רק באופן תיאורטי - שמודיעים לך על מחלה קשה שמסכנת את חייך.
מה היית עושה?
הולכת לטיפולים או שלא עושה כלום?
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
17/01/2017 | 09:51
28
אני לא יכולה לפעול באופן תאורטי. בתקופה האחרונה, אני מייחלת לקבלת מחלה שהורגת. ככה הכל יגמר, וזה לא יהיה באחריותי. 
עכשיו היה י משהו נוראי באוזניים. אני לא אוהבת לסבול. אז לקחתי טיפול, אפילו חזרתי לרופא כמה פעמים (רופאים לא מצליחים איתי, לפעמים אני חושבת שאני חסינה לתרופות, שהן לא משפיעות). בסוף גם ככה הפסקתי את הטיפול באמצע. ההחלמה אולי בתקווה ששוב תהיה התפוצצות והפעם ללא החלמה. 
אז לא חוכמה לשאול אותי את זה עכשיו אולי. 
אני תמיד מהססת לפני קבלת תרופות, לרוב הן לא משפיעות עליי ואני סתם מרגישה שאני מרעילה את הגוף.
לצפיה ב-'בין זיכרונות לבין בלבול'
בין זיכרונות לבין בלבול
17/01/2017 | 22:09
17

עליסה היקרה,
נשמע שכל כך הרבה זמן, מגיל 15 לפחות ועד היום, יש לך תקופות שאת הנשמה שלך הן מתקיפות... ואולי, בלית ברירה, את נותרת תשושה וחסרת אונים מולן. כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה כאב שמפיל אותך ומושך אותך למטה...
נראה שהמילים של השיר מתירות אותך מופתעת- איך זה הגיוני שידעת אז כל כך הרבה, בגיל צעיר כל כך... כאילו היה לך מן מדריך שהסביר לך בדיוק איך ולמה...
 
יקרה, כמו שהיינו כאן בשבילך בגיל 15, תדעי שאנחנו כאן גם היום כדי לתמוך ולעמוד מאחורייך... תמשיכי לשתף ולספר על התחושות...
תמיד איתך, לא משנה באיזה שנה ובאיזה תקופה בחיים
שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'אחרי '
אחרי
17/01/2017 | 09:50
3
50
יומיים כמעט 
שלא קמתי מהמיטה בלי שתיה ואוכל 
מרגישה רע
ביותר . נזק עצמי מרגישה רע ביותר 
אבל היה לי רע בנפש 
ועכשיו מרגישה חולה 
סוג של הרס עצמי 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/01/2017 | 14:26
12
חשוב לאהוב את עצמנו ולדאוג לשלומנו, לפני כל דבר אחר. כל אדם הכי קרוב לעצמו והכי יודע מה טוב לו. נסי לעזור לעצמך למרות הקשיים, הילחמי וחשבי חיובי. חבל שתסבלי ותרגמי לך נזקים שיהיה אחר כך קשה לתקן.
 
לצפיה ב-'שלחתי לך מסר'
שלחתי לך מסר
17/01/2017 | 14:27
10
לצפיה ב-'חיבור בין גוף ונפש'
חיבור בין גוף ונפש
17/01/2017 | 20:59
14

כאב 8 היקרה,
נשמע שלאט לאט, את כמו נשאבת לתוך מערבולת של הרס עצמי שמשתלטת עלייך, ומושכת אותך פנימה עוד ועוד... מערבולת שממשיכה ואולי סוחטת את הכוחות שנותרו בפנים מבלי לרחם... יכול להיות שקודם הנפש הרגישה מרוקנת, ועכשיו גם הגוף נותר חסר אנרגיה. ונראה שכעת את מרגישה שלאחרונה איבדת שליטה על שניהם.
יקרה, למרות שאני מבינה שעכשיו את נמצאת בחושך- יתכן שלאט לאט תצברי את הכוחות שנראה שאינם ותחזרי לחייך מחוזקת... ותצאי בחזרה לאור.  לבינתיים תדעי שאנחנו כאן איתך- לחזק, לתמוך ולעמוד מאחורייך בכל עת ובכל שעה... מוזמנת להמשיך ולשתף בתחושות...
שולחת לך חיבוק חם ואוהב 
שלך,
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'כמה זמן'
כמה זמן
15/01/2017 | 23:05
4
75
חרדות אימים וביטחון עצמי ששואף לאפס, בדידות איומה..כמה זמן עוד אוכל להחזיק ככה? מחרפן את הקלבאסה
ויש לי עוד תקוה שכל המחשבות האלה הן סתם שקר ויצר הרע...רוצה להתעורר למציאות ולראות אותה באור חיובי ואחר, עם פחות פחדים
אחחחחח...איפה הכל השתבש? 
לצפיה ב-'ציפרלקס'
ציפרלקס
15/01/2017 | 23:06
1
48
התחלתי ציפרלקס אבל יש עוד זמן עד שזה אמור לעבוד וגם לא נראה לי שזה מה שיעזור..:Q
לצפיה ב-'אולי כן'
אולי כן
16/01/2017 | 13:52
36
הלוואי ויעזור לך. אבל חשוב להתמיד בטיפול בשיחות תוך כד, ולהיות במעקב.
 
תהיי חזקה. 
ההלוואיויצליח לך
לצפיה ב-'סימני שאלה'
סימני שאלה
17/01/2017 | 00:24
20
מילי יקרה,
 
אני שומעת כמה את כמהה לשנות את התחושות, להגיע למצב שבו את מרגישה שייכת, שווה, בטוחה... ומנגד זה נראה כאילו שאת נעה בין חוסר כוחות לבין ניצני תקווה קטנים, תוהה כמה זמן תוכלי להמשיך להילחם לפני שתישברי ותחשבי על להרים ידיים... כי כמה אפשר להרגיש את התחושות האלה שמאמללות אותך? והאם יש סיכוי באמת לשנות?
שאלת איפה הכל השתבש, והיינו שמחים לשמוע ממך אם היו תקופות שבהן הרגשת תחושות שונות? תקופות שבהן חווית יותר בטחון, פחות בדידות? מה גרם לזה?
 
מחזקים אותך להמשיך לכתוב, לפרוק, ולשאול את עצמך שאלות...
כאן בשבילך. 
 
"תן לי את הצוהר לראות את כל הזוהר, 
שבא להאיר את דרכי, 
כי כבר החושך סוגר לי את הדלת, 
חומק שוב לתוך מיטתי 

תן לי מחר בו אוכל שוב להחזיר על הזמן, 
שהיה בי סגור 
תן לי מחר בו אוכל לשנות את הכל, 
תן לי לכתוב מחדש את סוף הסיפור "
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/01/2017 | 14:28
6
ברור שיש קשיים, אבל העולם יפה ואפשר לחשוב עליו מחשבות יפות. כדאי לתכנן את העתיד כדי שיהיה יותר צפוי עם פחות בפחדים. אולי כדאי שתמצאי לך מגמות ואתגרים בנושאים שמעניינים אותך וחשובים לך, ובכלל תפתחי מטרה חשובה לחייך שתיתן לך ערך בחיים ותשחרר אותך מכל הבלבול והמצוקה.
 
לצפיה ב-'לחיות'
לחיות
16/01/2017 | 13:37
2
60
אין איכות חיים, הכל בגלל המחלה הזו, הראש לא עובד,לא יודעת מתי אני "אזכה" ללמוד לימודים אקדמאים...
בשביל מה לחיות? התרופות יעזרו עוד הרבה זמן..
לצפיה ב-'לחיות ולא להרים ידיים'
לחיות ולא להרים ידיים
17/01/2017 | 00:28
24
היי יקרה,
 
לא פירטת על המחלה, אבל נשמע שהיא מאלצת אותך לוותר על הבחירות שלך, משנה את סדר העדיפויות, לא משאירה לך הרבה ברירות, כנראה לוקחת לא פעם את השליטה מחייך, ואני מתארת לעצמי שרוב האנרגיה שלך, אם לא כולה, מנותבת למאבק, להחלמה. זה כאילו שאת מתנהלת בתקופה זו כמו בובה על חוט, (אולי) מונעת על ידי המחלה, במקום להפך. אני בטוחה שהימים שאת עוברת אינם פשוטים בכלל, נשמע שהמחלה סוחטת אותך, ושאת מותשת. זה נראה כאילו את כ"כ עייפה, שלא נותרו לך אפילו מילים או כוחות לתאר יותר בפירוט מה עובר עלייך...
האם יש דברים נוספים שיש ביכולתך לעשות לצד התרופות, עד שאלו יתחילו להראות השפעתן? האם את נמצאת בטיפול, דואגת גם לנפש ולא רק לגוף?
 
נשמח לשמוע ממך עוד, על ההתמודדות, על הקשיים. תוציאי הכל.
שולחים לך אנרגיה וירטואלית מרחוק יקירה. 
 
"המטרה נותנת משמעות לחיים"  (צ'ארלס ה. פארקהסט).
 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
17/01/2017 | 14:24
7
חשוב להילחם ולחיות, ולו כדי שפעם תירפאי ותוכלי לחזור לחיות היטב. יש הרבה דברים יפים שאפשר לעשות, כמו ליצור, לקרוא ועוד. לימודים יכולים מאד לפתח את הידע ואת החשיבה.
לצפיה ב-'להודות על מה שיש '
להודות על מה שיש
16/01/2017 | 00:19
5
88
זו לא רק המלצה אלא 
דרך לחיות
 
האם אפשר לסמוך על בני האדם?
-לא!
תיקחו בחשבון שהם לא יחיו לנצח
הם לא יכולים בוודאות לקיים את מה שהבטיחו
והם לא יכולים לשלוט בדברים רבים שהיו רוצים בעצמם.
 
מטפל הוא בן אדם
כל אחד יאמר לכם מה אתם צריכים לעשות כדי להיות מאושרים
מדריך כושר יציע לכם אימון אישי כי רק כושר זו התשובה
רופא יציע בדיקות דם והשלמה תזונתית
מאמן אישי יציע אימון אישי
פסיכולוג יציע טיפול פסיכולוגי 
 
הם יכולים להיות נפלאים אבל אתם יכולים להצליח גם בלעדיהם, אם תרצו,
עליכם להאמין בעצמכם
לדעת מה אתם רוצים
להגדיר לעצמכם יעדים המתאימים לאישיותכם, 
לסדרי העדיפויות שלכם
חפשו אנשים שיתמכו בכם בדרך
לא חסר
בחינם
 
זוגיות לא תתן לכם אושר אם בפנים אתם מרגישים אפסים
תארים לא יתנו לכם ביטחון עצמי ולפעמים גם לא ביטחון כלכלי
חפשו אנשים שבחברתם תרגישו חזקים
כאלו שיכבדו אתכם
ראשית עליכם לכבד את עצמכם
להעריך את עצמכם כשווים 
 
אם אתם חייבים לזלזל, תזלזלו בקושי
קטן עליכם!!
אף אחד לא יכול לנבא לכם את העתיד, אבל כשאנשים רוצים וודאות
הם משלמים לאסטרולוגים, למנבאי נבואות
ואם תרצו מספיק תמצאו מי שיבטיח לכם הבטחות
 
אבל אין הבטחות
מה שכרגע ודאי הוא המוות
צריך לשמוח עכשיו עם מה שיש
אין דרך אחרת
השינוי מתחיל בראש, בעצמינו
השינוי יתאפשר כשנסכים לקבל את הטעויות שלנו כחלק בלתי נמנע
מהחיים
 
האשמות לא יעזרו 
צריך להשלים עם מה שיש כדי לשנות אותו
צריך להתאבל על טעויות ולנסות להמשיך
אם המטרה היא להרגיש טוב
ראשית צריך להסכים להרגיש גם רע
 
אין מוות בלי לידה
אחדות
שלווה
ואמונה
יכולה להוביל לשמחה
 
כעס
האשמות
ובכיות על העבר
לא יועילו לעתיד
הם לא נעימים להווה
ואם רוצים לשנות אותם- יש להכיר בהם ולהכיל אותם.
תמצאו לעצמם סביבה שתאפשר לכם להיות מי שאתם
 
ואם אינכם יכולים 
נסו 
להודות על מה שיש
ממש לשנות את זוית הראיה על אותה המציאות!
כל הבעיה נוצרת מהכעס שמגיע כתוצאה מרצון שהמציאות תהיה מה שהיא לא
זאת המציאות:
גם אם זה לא מוצא חן בעיני
יש לי מטרות
אני מציבה לעצמי מטרות-משנה, ממש קלות ופשוטות שאפשר להשיג לבד בכל יום. 
אני מזכירה לעצמי שיש צעדים קטנים שמתווספים אחד לשני ועם הזמן יצטברו
אני משתפת במטרות האישיות שלי אך ורק אנשים שמסכימים עם כל מטרה שהיא מטרה ראויה כלומר שיתוף סלקטיבי מחושב. לשם כך עלי לשתוק לא מעט ולהיות מודעת לעצמי על חולשותי ויכולותי.
אני משתדלת להיות בסביבה של אנשים שמעודדים אותי להשיג אותן ומכבדים את דעתי גם כשלא בהכרח זהה לשלהם
 
אני שותה משקה חם ומקשיבה למוזיקה כשאני קוראת את הפוסטים בפורום הזה
יותר נעים כאן- קצת פחות מדכא לקרוא אתכם. 
כשאני נפגעת ממשהו או ממישהו אחרי שאני קצת נרגעת אני מנסה לחזור אחורה
ולנסות להבין אולי אפשר לעתיד לפעול אחרת כדי לא להיפגע או להיפגע פחות
הבנתי שטעיתי
הכרחתי את עצמי לסלוח לעצמי 
הפסדתי קצת זמן, קצת כסף, קצת מצב רוח..
הגיע הזמן אולי לשינוי
הגדרתי מטרות חדשות, דרכי פעולה חדשות, 
סביר להניח שאני אטעה שוב ואחווה שוב הפסדים
וגם אם זה יקרה - אז מה?!?
הולכים לישון וקמים ומנסים שוב, לפעמים נחים, לפעמים משנים את המטרה, לפעמים את הסביבה, עבודה שכלית ממוקדת על קבלה של המציאות באהבה עם אמונה שהכל לטובה ולטובתי גרמה לי לשמחה גדולה -
אולי תתרום במשהו גם לכם?
 
שיר:
לצפיה ב-'אם זה מדכא אותך'
אם זה מדכא אותך
16/01/2017 | 02:58
54
אז למה את קוראת פה ?
לא מבינה את הקטע הזה 
ויש לך כוונות טובות אבל הגישה שלך 
לצפיה ב-'אהבתי גם את הפוסט הזה '
אהבתי גם את הפוסט הזה
16/01/2017 | 04:05
37
אני דווקא בעד הפוסטים האלו שלך
 
לצפיה ב-'אבל, סליחה שאני מקשה'
אבל, סליחה שאני מקשה
16/01/2017 | 10:12
2
50
נניח שנולדים באמת לא מוצלחים - 
יש דבר כזה שנקרא בריאות, יכולת חברתית, כשרון. אנשים לא נולדו אותו הדבר.
ואין שום דבר מאף אחד מהנ"ל.
וזה לא בדמיון, זה אמיתי. ואי-אפשר להשלים עם זה, בשום אופן.
מה אז?
לצפיה ב-'מישהי, השאלה שלך מאוד חשובה'
מישהי, השאלה שלך מאוד חשובה
16/01/2017 | 22:17
1
34
והבעיה שהעלית לדעתי מתרחשת כתוצאה מהפרשנות שלנו את המציאות!
חוסר ההשלמה, היא התחושה הנוראית שכולם מכירים של תסכול
מה זאת בריאות? בריאות לדעתי זו הסכמה לקבל את המציאות..
לקבל ש"זה מה שיש"! 
ברור שאנשים נולדו שונים. 
הבעיה מתחילה שמתחילים עם השוואה. ומגדירים מהו "טוב". 
אם להיות צעיר יפה ועשיר זהו הטוב אז באמת אדם מבוגר עני ומכוער סיים את תפקיסו והוא 'יכול ללכת'.. האמנם ??
ומי מחליט מהו "יפה"? ומיהו זה שיחשב "עשיר" מספיק בעיני עצמו??
מישהו אחד טוב במתמטיקה והאחר גרוע בזה, אז מה, הוא שווה פחות?
האם גבר "שווה פחות" מאישה כי הוא נולד בלי רחם? נדמה לי שהנקודה ברורה.
 
 
דבר ראשון חשוב הוא להבין את המציאות והשני הוא להסכים לקבל אותה!
התובנה שלנו גם אם אינה משפיעה על המציאות במיידית גורמת לשינוי בהרגשה. לרוגע, ליכולת לחשוב וללמוד מהטעויות, ולבחון את המציאות.
וכשאנחנו רגועים ומכירים במציאות - איך שהיא , עם החסרונות שבה - אפשר לחשוב על דרכים לשפר אותה.
כשאנחנו מגדירים את עצמנו לפי ציונים, לפי זוגיות, המקצוע או סכום הכסף שלנו בבנק, אנחנו נדונים לכישלון!
מכיוון שאנחנו חשובים ויקרים ללא כל תנאי.
כמובן שעל ידי מעשים אפשר לשפר מה שאפשר
ובמקביל חשוב לזכור שהתנאי שבכלל נוכל לעשות משהו הוא אמונה שניתן לעשות שינוי!
ושזה גם בסדר לא להיות מושלמים. כי לעולם לא נגיע למושלם
תמיד יהיו עוד מטרות
וגם האדם הבריא ביותר, בדרך כלל, מת, בסופו של דבר.
האם זו סיבה מספקת כדי לא לנסות לשמור על הבריאות, או לשפר אותה?
האם האפשרות שניכשל היא סיבה מספקת כדי להתייאש?
האם ניתן בידיהם של אנשים ביקורתיים את היכולת לייאש אותנו מלנסות?
מי מחליט מהו המוצלח?
אני אומרת, כל אחד מאיתנו.
מי שרוצה לחיות בשלווה, מלמד את עצמו לאהוב את מי שהוא.
הרי המציאות בין כה-וכה קיימת
הסירוב שלנו להכיר בה, אמנם נותן לנו רווחים כגון- סיבה להתייאש ולוותר ולישון ולבכות, אולי, על כתף של מישהו, זו סיבה "לגיטימית" לחוסר עשייה שכל כך קשה לנו איתו מכיוון שאנחנו ביקורתיים כל כך כלפי עצמנו, לפעמים!
 
אבל אחרי כל הדמעות, והימים המבוזבזים במיטה,
תחושת הייאוש היא המכשול שלנו. 
ולעומת זאת קבלה, אמונה בעצמנו ומעשים גם קטנים אך ממושכים
עם הזמן - יתנו תוצאות
 
את יודעת, לפעמים התקדמות קטנטנה במשהו, גורמת להרגשה נפלאה
לא כל דבר אפשר לשנות- אבל השלמה עם המציאות, היא דבר שבידינו ובכוחנו.
(הרבה פעמים כעס נוצר כתוצאה משיקופים כך שלפעמים האנשים שהכי מכעיסים אותנו מהווים לנו "מראה" נהדרת.. הקושי שלנו לא עם הידיעה של המציאות אלא עם הביקורתיות שלנו על עצמינו. הכאב הוא משיקוף, מחוסר הקבלה של המציאת כפי שהיא. לדוגמא, אילו אדם היה אומר למישהי "שמנה" בעוד היא מאמינה שהיא רזה וחטובה, זה לא היה מפריע לה כלל. אמונתינו בנכונות הביקורת של אחרים, כלומר - הביקורתיות שלנו על עצמינו, היא שמכאיבה לנו).
לצפיה ב-'תודה בילי'
תודה בילי
20/01/2017 | 16:25
2
לא מצליח לי עם הכתיבה היוצרת ואני מתוסכלת נורא. קצת עודדת אותי.
לצפיה ב-'מבקש עזרה ואם אפשר גם מסהר'
מבקש עזרה ואם אפשר גם מסהר
15/01/2017 | 02:40
4
82
אני מכור לאינטרנט מאוד
התכנים שאני מתעניין בהם ממכרים אותי
ובגלל זה אני ישן מאוחר ומתפקד פחות טוב יום למחרת
וגם ההתמכרות לתכנים מסוימים באינטרנט באה על חשבון דברים אחרים שמועילים בשבילי.

אני חושב שגם לגבי גלישה באינטרנט אפשר להפיק ממנו יותר מיטב ולרוב אני יותר נייטרלי נמשך למוזיקה, כתבות וכאלה במקום להתמקד או בדברים שבעיקר יקדמו אותי באינטרנט (יש דברים שמקדמים אותי באינטרנט גם עכשיו אבל פחות מתמקד בהם אלא יותר בדברים שגורמים לי לרוגע והנאה) או בדברים אחרים בחיים עצמם שגם יכולים לקדם. אני נשאב לרוגע, להנאה ..... בדומה לאנשים שבעיקר יושבים וצופים להנאתם שעות בטלויזיה (או קחו תחביב שתרצו).

ברור לי שגם מתחביב אפשר להניב כסף אבל לא תמיד אני עושה זאת. כמו שאמרתי אני בעיקר רק שומע מוזיקה וקורא כתבות ומשתף תכנים מעניינים בפייסבוק. בעיקר הנאה וכך פחות מתקדם בחיים ואני רוצה להתקדם.

איך אני עושה הגבלה לזמן לגלישת הנאה, זמן לגלישת התקדמות בחיים וזמן לדברים אחרים שיקדמו אותי? אני שעות שומע מוזיקה וקורא כתבות ומשתף תכנים... שעות רבות מאוד...

אני מבין שיש סדרי עדיפויות הגיוניים וטובים לי אבל אני מתעצל ולא מצליח להתנתק ובוחר נטו לעשות מה שגורם לי להנאה אבל אחר כך אני כואב את ההתקדמות בחיים שהיא איטית ויכלה להיות מהירה יותר...
לצפיה ב-'מאז שאיבדתי עניין בתכני תפוז והחלפתי'
מאז שאיבדתי עניין בתכני תפוז והחלפתי
15/01/2017 | 04:37
1
55
את חיי האינטרנט בחיים חיצוניים אני הרבה יותר מסופקת. אינטרנט זה תחליף אינסטנט וזהו. אם חברה שלי לא הייתה מנהלת פורום לא הייתי גולשת פה בכלל
לצפיה ב-'לא מפרטת על חיי הפרטיים אז לא לשאול אותי שאלות'
לא מפרטת על חיי הפרטיים אז לא לשאול אותי שאלות
15/01/2017 | 04:38
15
לצפיה ב-'שלום'
שלום
15/01/2017 | 13:59
27
כסף אינו העיקר בחיים. גם הרוח חשובה. בעזרת האינטרנט אפשר להתפתח בכל מיני תחומים, גם אמנותית, גם מעשית וגם אינטלקטואלית. האינטרנט כלי מצוין וכדאי לנצל את מעלותיו. יש עוד מקורות שונים ומגוונים לרכישת ידע ועניין שמפתחים ומקדמים.
 
לצפיה ב-'להרגיש בשליטה'
להרגיש בשליטה
18/01/2017 | 18:43
6
היי נייק יקר
אני מרגישה כמה שהנושא הזה של תחושת התקיעות מתסכל אותך, שאתה כל כך רוצה להתקדם אבל מרגיש חסום ומנוע מכך, מרגיש שיחד עם הרצון הזה אתה פשוט מאבד שליטה לפעמים, מתקשה להיות מול משהו שגדול וחזק ממך, שלא מותיר לך ברירה..
 
אתה מספר לנו על תחושת השקעת הזמן שלא מצדיקה את עצמה, שלא מחזירה לך דבר כמו שהיא לוקחת, שמפריעה להתפתחות שלך ולא מקדמת אותך.
ונשמע, שאתה מזהה פה בעצמך קושי שהיית רוצה להתגבר עליו, קושי שאתה מסמן לעצמך כאתגר שהיית רוצה להתמודד איתו באופן ספציפי.
 
יקר, מחשבה אחת שעלתה אצלי היא שזה בסדר גם סתם לשוטט ברשת, בלי מטרה, כפעילות פנאי ומנוחה – כפי שלא כל פעילות ופעולה שלנו בעולם שמחוץ לרשת היא תמיד מוכוונת מטרה ומיועדת לקדם אותנו. כולנו צריכים 'לשקוע' קצת מידי פעם
ומהצד השני, אני מבינה שאתה מרגיש שזה פשוט משתלט – שללא גבולות או מגבלות אתה נשאב לפעילות הזו שלא מקדמת, שבאה על חשבון פעילויות אחרות שאולי כן יקדמו.
 
נייק שלנו, אולי אם קשה לך לעבור לפעילות יותר מוכוונת מטרה אחרי שהתחלת לגלוש בשביל ההנאה, ובעצם לשים גבול לגלישת פנאי – אולי כדאי לנסות מהזווית ההפוכה – להחליט איזה פרק זמן אתה רוצה להקדיש לפעילות מקדמת – למשל, שעה היום – קודם להקדיש זמן עבורה, ורק אח"כ בזמן שישאר לפנות לפעילות פנאי.. האם אתה חושב שנסיון כזה יכול להקל?
 
לצפיה ב-'הרופאה הזאת הרסה לי '
הרופאה הזאת הרסה לי
12/01/2017 | 01:20
22
125
 את החיים 
אין לי יום שאני לא חושבת איך הרסה אותי 
לא היה צורך לתרופות שנתנה לי ובכמות שנתנה לי היא יצאה לפנסיה אבל לקחה את כל החלומות שלי 
הכדורים פגעו בי העברתיהשתלת מפרקים זה כואב בנפש 
לצפיה ב-'יש בתי חולים '
יש בתי חולים
12/01/2017 | 01:44
3
71
גרועים
ולגבי המבוגר הסוטה
אני מבינה שהוא רק גרם לי נזק
הוא סתם חרטא
והשאיר אותי במצב יותר גרוע ממה שהייתי
וכל הזמן היה אומר שהוא נמשך אליי
את מבינה את העולם כולן חרא גן זקנים
לחשוב שנשארתי הם אותן בעיות
ועוד פלוס נזק עצום .
אין לי מזל בחיים
כל מי שנראה כמו מלאך בהתחלה הופך לזאב
כמו המבוגר .
אבל ברוך שפטרנו מתאים לי שהגה ביד שלי זה החיים שלי
רק צריך להתאושש והכל יהיה טוב .
אושלא
הרופאה שהרסה אותי היית מנהלת מחלקה לילדים
רק תזהרו מרופאים .
מאנשים שרוצים לעזור לכם במרכאות .
בסוף אני לבד עם הבעיות
לא יודעת עם בא לי לכתוב פה יותר
גם בגלל המבוגר המטומטם שהם אני יספר לכם הוא שרוט לגמרי .
לצפיה ב-'רוצה לנסות לדבר על זה?'
רוצה לנסות לדבר על זה?
12/01/2017 | 10:55
2
72
מי פגע בך? לא הבנתי מה הוא עשה.
וגם אם הוא עשה, זו בעיה שלו. תרחיקי ממך.
את צודקת, תמיד יהיו אנשים חארות. ולצערנו גם רופאים שטועים. 
ולגבי בתי חולים-גם על זה דיברתי לא מזמן. ידיד שלי התעצבן על איך שהתייחסו אליי במיון, והסברתי לו, שהוא לא צריך להתעצבן. כל המערכות כאן כושלות, ובגלל זה הרפואה נראית ככה. לא מבטיחה, לא מרפאת. 
זה לא אשמת הברגים שבמערכת. 
 
לצפיה ב-'את חייה ???'
את חייה ???
12/01/2017 | 15:09
1
78
את לא רוח רפאים נכון ?
איזה כייף את חייה
אני אפרט בהמשך היה לי לילה נורא
לצפיה ב-'מממ'
מממ
12/01/2017 | 22:56
62
לרוחות אין קליטה של ווי פיי...
ולגבי המשפט השני שכתבת אני חולקת על דעתך.
ותנוחי קצת, תכתבי כשתוכלי...
מה שהיה עבר...
לצפיה ב-'אז ככה '
אז ככה
13/01/2017 | 01:08
14
70
אני רוצה לדבר על המצב 
עובדת סוציאלית קופת חולים אמר לא עוסק עם בעיות נפשיות 
גם הרווחה .
רק תחנה בריאות הנפש 
בבריאות הנפש לא מטפלים בי כבר כי הם החליטו שאני במחלה שאין לי אני לא יחזור אז אני חייבת לקחת תרופות למחלה שאין לי או שאני לא מטופלת אצלה.
וכך המצב .
משרד הבריאות לא מוכן שאני יעשה החמרה מצב דרכו .
ביטוח לאומי סיכון כל המאבק של החיים שלי בשביל לקבל 40אחוז 
לא יודעת אם שווה להחמיר .
וכך נשארתי במצב הזה .
בקיצור אני הבלגן שם רק בגלל האבחנה מוטעת אחד מרופא 
לצפיה ב-''
13/01/2017 | 12:57
31
לצפיה ב-'תחנה של בריאות הנפש'
תחנה של בריאות הנפש
14/01/2017 | 13:20
10
48
גם לי עשו מה שעשו לך.
מסרבים לטפל בי אלא אם אני אקח כדורים.
וגם ככה, זה רק עו"סית, אין שם פסיכולוג, יש פסיכיאטר ואותה.
אני בדיוק מבררת לגבי חוקיות העניין. יש עמותה שנקראת "עמותת מגן לזכויות אנוש". פניתי אליהם הם אמורים לחזורים אליי בקרוב. אם תרצי אני אעדכן אותך.
לפי חוק זכויות החולה, הרופא חייב לקבל מטופל, גם אם הוא מסרב לטיפול מסוים-הוא צריך לתת לו אלטרנטיבות. 
לא הבנתי את ההקשר לטיפול הנפשי. ולכן אני מנסה לברר.
מישהי אמרה לי להגיד להם שאני לוקחת כדורים למרות שלא, ואז כן לקבל טיפול. 
אבל זה יוצר חשש, אם זו המגמה שלהם, לתת כדורים ולשלוח אותך לדרכך. אז גם בשיחות ולי הם יקצרו וידונו רק בזה...
אני משווה אותך אליי, ויכולה רק לחבק מרחוק. אין לי עוד מה להגיד, מבינה את התסכול שלך. הלוואי והיה לי פתרון.
 
לצפיה ב-'עמותת מגן לזכויות אנוש = סיינטולוגיה'
עמותת מגן לזכויות אנוש = סיינטולוגיה
14/01/2017 | 19:07
9
43
להיזהר.
לצפיה ב-'באמת?'
באמת?
14/01/2017 | 19:53
3
44
לא הצלחתי להבין את זה מהאתר שלהם. 
הם אמורים לחזור אליי ביום ראשון או שני. אני אנסה לגשש יותר. 
פשוט כתבתי בגוגל מה שקרה לי, עם הסירוב לתת טיפול בלי תרופות. 
והגעתי לכתבה שהציגה בדיוק את אותה בעיה עם תחנה של בריאות הנפש בחיפה. 
והיה כתוב שמי שעזרה לבחורה במאבק הייתה העמותה הזאת, לכן פניתי אליהם, לבירור מה לעשות. 
אני אגשש יותר לראות בדיוק מה זה...
 
תודה
לצפיה ב-'נראה לך שהם יכתבו את זה באתר שלהם? '
נראה לך שהם יכתבו את זה באתר שלהם?
15/01/2017 | 01:23
34
מן הסתם הם פועלים בדרכים סמויות. כבר השתתפתי בלא  מעט  דיונים על זה.  
לצפיה ב-'אפילו כן כתבו את זה באתר שלהם '
אפילו כן כתבו את זה באתר שלהם
15/01/2017 | 01:25
1
35
http://www.cchr.org.il/אודות_עמותת_מגן_לזכויות_אנוש
לצפיה ב-'מצטערת, לא יודעת לתת קישור מהנייד'
מצטערת, לא יודעת לתת קישור מהנייד
15/01/2017 | 01:27
31
אז תקלידי בגוגל את שם העמותה + המילה סיינטולוגיה.
לצפיה ב-'איך הגעת למסקנה הזאת '
איך הגעת למסקנה הזאת
14/01/2017 | 21:51
4
42
 
כאילו זה משהו ידוע 
הוא זה דעה שלך .
לצפיה ב-'ידוע אולי'
ידוע אולי
14/01/2017 | 21:54
2
47
אבל לא לי כנראה...
אני אחפש את הכתבה ואשלח לך קישור...
זה פשוט לא בסדר מה שהרופאים עושים. אסור להתנות טיפול במתן תרופות. 
 
לצפיה ב-'טוב '
טוב
16/01/2017 | 00:57
1
15
זה מורכב הסיפור 
בהתחלה גם שלקחתי תרופה אז הוא לא מוכן לתת לי
ואז האישפוז יום ואז האבחון המועטה 
ואז חזרה לבריאות הנפש ולא מוכן לטפל בי 
כי אני לא מסכימה לקחת תרופות לפי הבחנה שלהם .
לצפיה ב-'אני רוצה להאמין'
אני רוצה להאמין
16/01/2017 | 02:00
15
אני רוצה להאמין שיש בך את הכוחות לפנות אליהם. ממה שהסבירו לי, צריך לבקש לדבר עם מנהל המראה, ולהסביר לו שאת רוצה/צריכה טיפול. אבל כרגע, מציעים לך אפשרות אחת וזה לא מתאים . זכותך לערער על ההחלטה שלהם ולבקש לראות עוד רופא שיאבחן.
(אני מדברת יפה, אבל לא מסוגלת לעשות את זה בעצמי. אנחנו במקום מאוד דומה, וגם שונה).
 
לצפיה ב-'חפשי בגוגל '
חפשי בגוגל
15/01/2017 | 01:21
37
על הקשר ביניהם.
לצפיה ב-'כאב יקרה,'
כאב יקרה,
14/01/2017 | 17:45
1
36
לדעתי עליך לקחת את כול האבחנות בכתב, וללכת איתן לפסיכיאטר פרטי. בנוסף - קחי מרופא המשפחה סיכום  רפואי על  מחלותייך הפיזיות. כתבת שיש לך לופוס, וזו מחלה שצריכה טיפול מוקפד.
פסיכיאטר הוא גם רופא, ואולי יעשה סדר בבלגן. שווה לשלם פעם אחת פרטי בשביל לקבל טיפול נכון. ואם יש לך ביטוח מושלם כלשהו, תקבלי החזר על חלק מהתשלום.
לצפיה ב-'הלכתי לפכיאטר פרטי '
הלכתי לפכיאטר פרטי
16/01/2017 | 01:06
20
והוא אכן אמר שלפי דעתו אין לי סיזפרורניה.
אבל תחנה בריאות הנפש לא מוכנה לקבל את האבחנה אני סיפרונית וצריכה לקחת תרופות של המחלה הזאת .
גם ככה תחנה בריאות הנפש לא היית מוכנה להביא לי שום טיפול חוץ מתרופות .
המצב מבולבל .

לצפיה ב-'לחפש סוף לכאב'
לחפש סוף לכאב
13/01/2017 | 16:12
49
היי יקרה...

כמה בטח מכעיסה אותך התחושה הזאת שבהינף יד אחת אדם יכול לחרוץ גורל לאדם אחר..
כמה מייאש לחיות בידיעה הזאת שלא רק אנחנו יכולים לשלוט בחיים שלנו..  להחליט כיצד הם יתנהלו, לקבל את מה ש*אנחנו* רוצים ולא מה שאחרים כופים עלינו.. וכך גם אולי עם האנשים שפוגשים בדרך, שמכירים לראשונה, לא תמיד יודעים מה נגלה עליהם בסוף..וגם כאשר מנסים להמשיך קדימה, לפעמים הם עדיין נמצאים שם בתודעה באיזה מקום.. משאירים את חותמם.. ובנוסף לכל, נראה שזה ממש מתסכל אותך שהגופים שאמורים להקל על המצב, על הנזק העצום שאת מרגישה שנעשה.. לפעמים רק עושים את ההפך או אולי אפילו מסבכים יותר.. ונשמע שאת מרגישה שזה מלווה אותך יום-יום, נפשית ופיזית..
ואולי הכאב הגדול ביותר הוא המחשבה שלולא הרופאה, הכל היה יכול להיות אחרת ...
 
יקרה, רוצים שתדעי שאת לא צריכה להיות בזה לבד.. אנחנו פה בדיוק למטרה שכתבת למעלה, כדי לדבר על המצב.. להיות לך לאוזן קשבת, לשמוע על המשך ההתמודדויות שלך מול המוסדות והעומס הנפשי שייתכן וקצת מעיק.. ואולי אפילו ננסה למצוא יחד דרך חדשה לחלומות שלך... 
 
שולחים לך חיבוק גדול
 
לצפיה ב-'לא קמתי מאתמול בלילה '
לא קמתי מאתמול בלילה
15/01/2017 | 17:10
32
מהמיטה 
רק לא מזמן לשירותים
וחזרתי 
לא אכלתי לא שתית ולא צחצחתי שיניים
בא לי רק למות 
לצפיה ב-'מתי יבינו שדיכאון זה לא קשור למוח '
מתי יבינו שדיכאון זה לא קשור למוח
16/01/2017 | 00:39
26
כל התרופות האלה סיוט בלאות המוח שלי בסדר גמור
די לטפל הכדורים זה הזוי
כל בנאדם ישר כך כדוריםמ
לצפיה ב-'בטחון עצמי וחשק לחיים'
בטחון עצמי וחשק לחיים
11/01/2017 | 19:50
1
76
לאחרונה אני מרגישה שהבטחון העצמי שלי בתחתית
אני פשוט מרגישה אפסית
שאין לי יכולות לעשות דברים שאני מאד רוצה/אוהבת
אני מקוה להתבדות בקטע הזה ושהחיים יפתיעו אותי בהמשך
אני מתחילה "לרדת מהעץ" של כל השאיפות שהיו לי  רוב חיי, ולהתחיל להתנחם בכך שיש לי קורת גג, אוכל, אמא שדואגת לי...וזהו זה מרגיש לי מספיק לבינתיים
למרות זאת עדיין יש את החלק בי שרוצה מאד להצליח במשהו בחיים
נקוה לטוב
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:41
17
אדם יכול בקלות לאהוב את עצמו כי הכי קרוב לעצמו מכל הבחינות. אם אינך בטוחה שתצליחי, התרכזי בעתיד וחפשי דרכים חדשות לשפר אותו. תכנני את המעשים ואת העתיד. אהבי את עצמך בזכות הדברים שאת עושה ואוהבת. עשי בזמן הפנוי דברים שאת אוהבת, מלאי את חייך בתכנים שמעניינים אותך ומצאי לך תחביבים שחשובים לך. כך גם תוכלי לפתח לך הכרה חדשה לאישיותך כאדם.
 
לצפיה ב-'מתחילה לאבד תקוה'
מתחילה לאבד תקוה
13/01/2017 | 14:38
1
64
בקשר לחיים
בקשר להחלמה שלי
בקשר למציאת בן זוג
והכל ביחד..
מה יהיה הסוף? איך קמים מכאן? 
אלוהים תעזורררר לי
לצפיה ב-'שלום'
שלום
14/01/2017 | 14:37
15
כמעט תמיד יש תקווה, החיים מורכבים ואפשר למצוא בהם הרבה טוב, אפשרויות טובות ושינויים לטובה. מחלה גופנית גורמת סבל פיזי קשה להתמודדות באופן אובייקטיבי, אבל למזלנו הרפואה מספיק מתקדמת לעזור לנו וחשוב גם לנהל חיים בריאים ונכונים. מוצאים חברים כשיש התאמה באופי שיוצרת אהבה, כדאי להשתתף במסגרות שמעניינות אותנו ושם למצוא אנשים עם עניין משותף ולהתחבר אתם. צריך להאמין בכוחות עצמנו ולא להתייאש. לאדם הרבה כוחות. אהבי את עצמך ואת החיים ופעלי באמונה, היי חיובית.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום תמ
פורום תמ"א 38
פורום התמכרות למין
פורום התמכרות למין
ענת בן דוד- סקסולוגית
חשים חוסר סיפוק מחיי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ