לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה נפשית למבוגרים

עמותת סהר הוקמה במטרה להציע אוזן קשבת וכתף תומכת דרך האינטרנט - בסביבה אנונימית, אמפטית ומכילה, לאנשים השרויים במצוקה - החל מרגעי משבר זמניים, וכלה במצוקה קשה ומתמשכת עד לכדי מחשבות אובדניות. הפורומים שלנו מהווים קבוצות תמיכה מקוונות בהן ניתן לשתף ולתמוך בצורה הדדית.
פורום תמיכה נפשית למבוגרים יהיה מקום לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר - אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים -
* כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן.
* לא יותרו כאן פרסומים.
* הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר.
ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. בהצלחה לכולנו!
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
בפורומים של סהר אנו שומרים על אוירה תומכת, מקבלת ולא שופטת. הודעות בפורום שיעמדו בסתירה לעקרונות אלו – ימחקו.
למידע נוסף אנא עיינו בכללי השימוש בפורומים של סהר
המשך >>

לצפיה ב-'על כדורים,דמעות,מבוכה וייאוש-טריגר-רק מי שמסוגל שיכנס'
על כדורים,דמעות,מבוכה וייאוש-טריגר-רק מי שמסוגל שיכנס
19/02/2017 | 20:09
5
רציתי שוב להרגיש, זה התחיל השבוע כשלקחתי כדורים לסירוגין. שחררו אותי הבייתה לסופש. היו הרבה דברים לעשות. לצערי, צריכה לעזוב את דירתי ולחזור לבית של אמא. אין לי כסף או יכולת להחזיק דירה. גם את עצמי אני לא רוצה. למרות שלחזור לאמא נשמע יותר גרוע מהכל. היא באמת מנסה.
בסופש לא לקחתי בכלל כדורים. רוצה שוב להרגיש, עצב או שמחה או מחשבה אחת רציפה. 
לא עצב תקוע, לא שמחה מזויפת.
כנראה שזה הצליח. היום כל היום אני באי שקט מוחלט. עצבנית, כועסת, כואב לי הראש. לפני רגע גם הצלחתי שוב לבכות.
העצבות חזרה.
אפילו שזה רע, זו העצבות שלי, היא שלי ואמיתית. בלי השקר הזה של הכדורים. בלי האפאטיות. בלי השקר כבר כתבתי?
הייאוש מעולם לא עזב אותי, העולם גורם לי לדחות את התוכניות. 
הפעם נראה לי מצאתי משהו שיעבוד.
ואז אמרו לי שעושים לאמא שלי מסיבת הפתעה ליומולדת.
למה? למה איכפת לימאחרים כל כך.
לא מוכנה שזה מה שיחזיק אותי. זה מה שמכאיב ומפיל אותי.
אז אחכה עוד קצת.
גם צריכה להשתחרר מפה קודם. 
אז מסתגרת בחדר במחלקה. הבנות נוראיות. 
אחת מדברת לפעמים איתנו ולפעמים עם השדים שלה, השנייה כל היום בוכה שקשה לה ושהיא לא מרגישה טוב. השלישית מגעילה אותי, שמנה כל כך, לא מפסיקה לאכול. זוקת הערות ודברים של ילדה בת 5. והיא בת למעלה מ40. קשה איתה נורא. נורא זו המילה המתאימה. 
ואני לא קשורה. לא לכאן, לא לשומקום.
אף אחד לא יכול לעזור לי להילחם בשדים של עצמי. אני צריכה לרצות.
אני לא יכולה לרצות.
אז נתנו לי כדורים.
והם גרמו לי לא להרגיש באמת. והגלגל חוזר על עצמו...
למה לנסות בכלל?
העול הזה לא בשבילי, כבר בגיל 13 הבנתי את זה. ניסיתי מעט להילחם עבור זה. אבל לאהצלחתי. אין לי כוח. אין לי רצון.
בודדה כל כך.
אני לא לבד, אני בודדה. אין לי כוח לדבר עם אנשים, אין לי כוח לעשות כלום.
תופסת את עצמי כותבת כאן, לכולם ולאף אחד, אולי לרגע להרגיש פחות בודדה. כאן מסוגלים לראות קצת אחרת. 
יותר טוב מכל המטופלים והמטפלים במקום הארור הזה. ובטח יותר טוב מבני האדמים שבחוץ.
ועדיין אשאר בודדה.
גם כשמתים בודדים.
נקברים בשקית שחורה, זורקים אותנו לאדמה. 
התחילו מחשבות על גוף, נפש, נשמה. מה יהיה עם הנשמה כשאלך? 
לפחות היא לא תסבול בקיום הנוכחי.
אני עייפה מדי. אין לי כוח לנסות יותר..
רוצה שיעבור הזמן, שאגיע לסופש ולמה שצריך כדי שאוכל כבר לסיים את ההרגשה הנוראית הזאת.
אף אחד לא מבין אותי. איך אני, הבנאדם הקטן והטוב, שתמיד מצחיקה, החכמה, היפה, או כל אחד והגדרותיו הוא. איך אני החלטתי שהעולם לא בשבילי. 
אף אחד לא מבין שדווקא בגלל זה. העולם מלא ברוע, קושי, עצב, גועל. אני לא יכולה להכיל או להתמודד. לא מוכנה לגדול עוד לתוך זה. לא יכולה לדעת עוד מהעולם הזה. זה קשה לי מדי וכואב.
אוף. הזמן לא עובר. 
 
לצפיה ב-'נתקע לי זרם הדמעות בראש הפרעה פיזית'
נתקע לי זרם הדמעות בראש הפרעה פיזית
19/02/2017 | 02:33
1
30
 
שלום,
עקב התקלויות לא נעימות בתגובות של הקרובים שלי נחסם לי מנגנון הבכי ונהייתה לי הפרעה לשחרר רגשות בצורה של בכי. אני כל הזמן חושב שאם אבכה יקרה דבר כלשהו רע ולכן מסית את העיניים בצורה כזו שמפריעה לדמעות לרדת. נהיה לי מעגל סגור של דמעות בראש שלא יוצאות ואני חייב לשחרר את זה כי זה פוגע לי בבריאות למי אני יכול לפנות אני נפגש עם פסיכולוג פעם בשבוע אבל זה לא תמיד פורץ את הסכר שהקמתי. אני לא חי חיים נורמליים מסתגר ובבידוד מאז שהאשימו אותי ונלכדתי. אנא עיזרו לי
לצפיה ב-'האצבע בסכר'
האצבע בסכר
19/02/2017 | 18:38
6
mormorto3
אתה כותב על הפרעה פיזית שהתפתחה לך בעקבות הקושי להוריד דמעות ואתה מודע לפגיעה בבריאות שלך בגלל זה. אבל לא רק הפגיעה הפיזית חשובה לך, אלא גם הרגשית, ואני רוצה להזמין אותך לדבר עליהם, על הרגשות שלך. 
איך ומה הרגשת כשנתקלת בתגובות שגרמו לך לבנות את הסכר הזה.
אתה מעיד על עצמך, כמי שלא חי חיים נורמליים מסתגר ובבידוד מאז שהאשימו אותך ונלכדת.
אתה נשמע כל כך לבד וחסר ישע  כשאתה מדמה את עצמך במלכודת, ואני מתארת לעצמי שזו בלבדה הרגשה איומה.
אולי אם תשתף אותנו ברגשותיך ובמה שהיה לך קשה כל כך, תוכל להתחיל לסדוק את החומה.
ועוד משהו להתבונן ב -
הצלחת להקים מחסום כל כך חזק בעקבות דברים ויחס פוגעני כלפיך, אני מאמינה שתמצא בתוכך את הכוח גם למוטט אותו ברגע שתזהה את הרגשות שהפעילו אותך ותדבר עליהם.
אנחנו פה להקשיב.
מתנדבת סה"ר 
 
לצפיה ב-'מצטערת מהרגע שהתחלתי '
מצטערת מהרגע שהתחלתי
19/02/2017 | 02:05
5
45
עם התרופות הפכיאטריות
במיוחד התרופה שאני לוקחת עכשיו 
הפכתי להיות משוגעת באמת 
לא ידעתי שיש דברים כאלה ותופעות כאלה לא ידעתי כלום 
אני רוצה למות בשקט 
נמאס להרגיש חולה כל יום זה לא כייף 
זה נורא .
 
לצפיה ב-'תרגישי טוב בעזר"ה '
תרגישי טוב בעזר"ה
19/02/2017 | 02:41
9
לצפיה ב-'תודה בי 88'
תודה בי 88
19/02/2017 | 15:01
1
17
ותחזית היום 
שנמאס לי בא לי מחיים זאו נמאס רע לי ברמות 
ולא זוכר מתי היה טוב מתי שמחתי אף פעם .
הלוואי שאמות 
נמאס זהו
גם מתחילה להזדקן 
עוד לפני שחוותי נעורים וילדות כמו שצריך 
וגם הגיל העשרים אוטו טו הולך 
כבר לא יפה.
פספסתי את הרכבת 
בא לי למות לא טוב בחיים האלה שהשם יקח אותי 
אין בי כבר אמונה בבורא עולם אני רק סובלת השם קח אותי אאני רוצה למות .
לצפיה ב-'צירפתי תמונות '
צירפתי תמונות
19/02/2017 | 17:11
16
לצפיה ב-'האם יש לכם באזור שלך ,מועדון חברתי?'
האם יש לכם באזור שלך ,מועדון חברתי?
19/02/2017 | 17:38
1
20
כמו "לבב" או באותו סגנון ?

אולי של עמותת אנוש שמעתי שיש להם ,פשוט

מניסיוני (ניסיוני המר ) מה שבסופו של דבר הכי

עוזר זה מפגשים עם אנשים ,ובמקומות כאלה אנשים

לא שיפוטיים. אני מבינה את הסבל שלך ואת הכאב

.עושים דברים כיפיים: הולכים לבית קפה,לסרטים ,

להצגות,פיקניקים  . ובסופו של דבר זה הכי מקדם .

*באנוש  לא הייתי אבל אולי זה יכול להיות נחמד.
לצפיה ב-'התקשרתי'
התקשרתי
19/02/2017 | 18:27
9
התקשרתי ללבב עכשיו, תיאמו לי פגישת היכרות ברביעי הבא (-:
לצפיה ב-'מגעילים אותי הגברים באטרף'
מגעילים אותי הגברים באטרף
19/02/2017 | 02:57
26
או שמשקרים בגיל ומורידים
או שהם צעירים שפשוט לא הטעם שלי
אני נמשך לצעירים מאוד
במילא גם אם צעיר חתיך ירצה להפגש אני לא אפגש אני מתבייש בגופי ומתקשה לשנות אותו.

העליתי תמונה יחסית עדכנית לדף פייסבוק
וידידה כתבה לי בווצאפ שאני רזה ונראה מעולה
אבל אני ראיתי סימני גיל.. מראה עור שונה בוגר, קמטים בן צידי הפה
העליתי את התמונה לאתר הכרויות
ובחורים כותבים לי
לא יודע איך נמשכים ואיך חושבים שאני נראה מעולה
אני נגעל מעצמי
לא מהמראה עצמו אני יודע שאני נאה (וזה גם משהו שלקח לי המון שנים להבין את זה)
אלא מהתבגרות כלומר יכול להיות מראה של גיל מסוים וגיל בוגר יותר
ואני מרגיש שאני מתבגר
ואני כועס על אחיות שלי שאפילו בתשלום לא מוכנות לסדר לי את החדר ולי אין כוח לשמור ולסדר
ובגלל שהחדר מבולגן אמא לא מסכימה שאקנה הליכון (הרזיה ואנטי איג'ינג')
אני רוצה לאכול ירקות (אנטי אוקסידנטים למניעת הזדקנות) ומוצא את עצמי מתעצל ואוכל גם בריא וגם ג'אנק פוד שמזקין את העור
לגבי השמש אני נזהר ונמרח
אבל אני ממש רחוק מאיך שנראתי לפני 4 וחצי שנים כשנאבקתי עם הגיל
נראתי מצויין
ואני כזה מעאפן שאז לא ראיתי כמה יפה הייתי
אני אף פעם לא לומד טוב מהעבר
אף פעם לא מרוצה לגמרי מהמראה
ונגעל מהגוף שלי

ואני מודה לה' על הדברים הטובים שנתן לי בחיים ויש דברים טובים
אבל אני רוצה לשפר את מה שאני לא אוהב
ואני מתקשה
ומה שעצוב שגם אם ארזה וגם אם אראה צעיר יותר
עדיין יש בעיות רפואיות לעבור הסרת שיער בלייזר ועוד 2 ניתוחים שצריך לעבור בשביל להיות שלם בגופי ולהכנס למיטה ללא חשש

רע לי... והזמן עובר ואני מתבגר

היום בעבודה הגיעו 2 נערות שבאו לשלם עם כרטיס מסוים של הבנק
שגם לי יש אותו
ואמרתי להן שגם לי יש אותו
והאהבלות חשבו שזה כרטיס רק לנערים\ות
אז אולי בגלל זה שאלו אותי 'למה בן כמה?'
ומהר העברתי את הנושא לזה ש'אני אוהב את הכרטיס הזה מאוד טוב להזמין איתו מהאינטרנט' ושחררתי אותן..
כאילו אולי הן בטח חשבו זה רק לגיל נוער (והאמת שזה לכולם) ובגלל זה שאלו לגילי ואז זה מעליב כי בעצם התבגרתי אני מזמן לא נוער..
אני המון פעמים מתחמק מעניינים של גיל
למשל לא אשאל אנשים בני כמה הם כדי שהם לא ישאלו אותי
כי אם דוגמה אגיד את הגיל שלי או אשקר שנה פחות ויגידו משהו כמו 'סבבה' או לא יגידו כלום זה סימן שאני נראה לגילי ואז אעלב ובעצם זה קרה לי.. אני יודע שאני חייב להלחם עם הגיל אני לא רוצה את היחס הענייני של אנשים ואני גם לא נמשך לבני גילי ומעלה לרוב
אלא בעיקר לצעירים וגם כשצעירים פונים ורוצים אני מתחמק לא נפגש ובורח .. אני מעאפן
לצפיה ב-'איך אפשר לחיות מ2,342 ש"ח לחודש'
איך אפשר לחיות מ2,342 ש"ח לחודש
17/02/2017 | 00:52
10
78
עכשיו אני גרה אצל אמא, מהפנסיה של אבי בן ה90 שנמצא בבית אבות ממשלתי. מה יקרה אם חלילה לא תהיה לנו הפנסיה? לאמא שלי אין פנסיה משל עצמה והיא לא יכולה לעבוד, יש לה רק קצבת נכות.
הדבר היחיד שעוזר, אבל עדיין לא פותר את הבעיות הבריאותיות זה תרופות טבעיות שעולות 1,000 ש"ח לחודש (כורכום ואומגה 3 כי יש בעיות של דלקת כללית בגוף, צנטרום כי קשה ללעוס אז קשה לאכול, ועוד תרופות טבעיות שהרופא אישר).
בשל מצבי הרפואי היכולת שלי לשהות בחוץ הולכת ופוחתת לכן כל ביקור בקופת חולים זה מוניות, ואני הולכת לקופת חולים פעמיים בשבוע בינתיים.
אוכל חבר שלי קונה לי, אנחנו משתדלות להחזיר לו כסף כשיש אבל לא תמיד.
 
גם כשיש את הפנסיה של אבי אין ממה לחיות. איך אסתדר אם חלילה כל מה שיהיה זה קצבת הנכות שלי וקצבת הזקנה שלה? או אם אמי תחליט שאני אצטרך להסתדר לבדי? ועם חבר שלי יפרד ממני שוב ולא יהיה מי שיביא אותי לרופאים אחר הצהריים?
 
תרופות 1,000 ש"ח לחודש אחרת מצבי מתדרדר הרבה יותר מהר, מוניות פעמיים בשבוע לקופת חולים אם לא תהיה לי הסעה יכולות להגיע גם ל1,000 ש"ח לחודש בזמן שהיכולת להגיע לבד פוחתת. שכר דירה אם אצטרך אשתדל למצוא עם שותפים במחיר הכי זול שיש אבל גם קרוב לשירותי בריאות מתקדמים. לגבי אוכל אני יכולה לחסוך קצת אבל רק שהסטרס מהרעב לא יעלה לי את רמות הדלקתיות בגוף כי סטרס מחמיר אצלי דלקת. מוכנה שיהיה לי פלאפון שעולה 200 ש"ח אפילו בלי חבילה של שיחות כי אתקשר רק למוניות.
 
אבל אפילו אז איך אסתדר כשכל מה שיש זה 2,342 ש"ח לחודש. אולי אעבוד, את זה אני חושבת כבר שנים, אבל מה שאני לא עושה לא מצליחה להחזיר או להתקדם לעבר להחזיר לעצמי את יכולת העבודה.
 
אני מנסה לחשוב על שטויות לקרוא רכילות ובידור בעיתון ועל ביקור נתניהו בוושינגטון ועל בגדים וסרטים שיצאו. ולהיות עסוקה במטלות הבית שאני מצליחה לבצע ובחבר ובמטלות הבריאות ובחברות הלא חברות, ואני עושה דברים אחרים, אבל לא מצליחה למחוק לעצמי מהראש ומהרגש את המודעות לזה שהמצב שלי יכול להיות מאוד שביר, מהדאגה שחוזרת ועולה לעתיד.
 
מה אעשה עוד כמה שנים אם חלילה אבי ימות ואימי לא תחזיק אותי? ואם החבר שגם ככה עזב הרבה פעמים יעזוב סופית ולא יהיה מי שיעזור לי? איך אתנהל עם עם דברים שחייבים וגם עם מימון הצרכים המיוחדים שלי רק עם 2,342 ש"ח לחודש. אדם בריא היה פשוט רואה בזה אתגר ולומד להיות פיסי יותר ולעבוד עם הגוף יותר, כמו בתקופות ישנות. אבל אני לא במצב הזה.
לצפיה ב-'אני ממש מבינה אותך..'
אני ממש מבינה אותך..
17/02/2017 | 09:31
22
לצפיה ב-'למה לא לערב את זכותי או פעמונים?'
למה לא לערב את זכותי או פעמונים?
17/02/2017 | 10:30
7
23
לצפיה ב-'פעמונים מאוד עזרו לי'
פעמונים מאוד עזרו לי
17/02/2017 | 13:31
6
53
בלעדיהם משרד הבריאות לא היה משלם על הבית אבות של אבא שלי, וכבר היום לא היה לי ולאמי ממה לחיות.
זכותי פחות רלוונטים, כי כבר קיבלתי את כל הזכויות שלי בביטוח לאומי, יש לי 100% קצבת נכות, מבחינה חוקית לא מגיע לי יותר מזה.
השאלה איך אוכל לחיות מהסכום הזה אי פעם, ומה אעשה לגבי זה שהמצב של אבי מתדרדר ולאימי כבר עכשיו יש חובות וכבר עכשיו קשה לה לשלם גם עליי. החבר מרגיש חייב לקנות אוכל ולדאוג להסיע במקום שאקח מונית הרבה פעמים. אבל הוא לא יישאר הרבה זמן, הוא צריך מישהי מתפקדת שתהיה שותפה תגדל איתו את הילדים (כשהוא חוזר ב6 בערב) ותעזור בפרנסה.
 
אני מכריחה את עצמי לחיות כאילו הכל כרגיל. מכריחה את עצמי לקרוא ולשמוע אקטואליה שנראית רחוקה מאוד ממה שחשוב כדי שיהיה מה לדבר עם הסובבים אותי, מתעסקת מידי פעם בתחביבים שטותיים בעיני כמו משחקים ופאזלים, ממשיכה להתעניין בכל מיני תחומים לפחות כלפי חוץ. כדי לתפקד מבחינה חברתית וגם מבחינה חיצונית שיראו שאני מתנהלת בסדר.
אבל החששות לעתיד, למה יהיה עוד כמה שנים, לאיך המצב הכלכלי ישפיע על הבריאות שלי, עולים, אני רוצה לרמות את עצמי, כדי שיהיה לי את עכשיו, אבל לא מצליחה למנוע מעצמי להרגיש את זה, ולמנוע מעצמי לחשוב על זה, ולחשוב שמה שצפוי לי בסדר ונורמלי ולא מפחיד.
לצפיה ב-'שקלת יעוץ? שיחות?'
שקלת יעוץ? שיחות?
17/02/2017 | 16:23
5
47
אם את במרפאה לבריאות הנפש את יכולה לבקש עו"ס או פסיכולוג\ית. זה ממש יכול לעזור
לצפיה ב-'כן, ביקשתי, אבל אמרו שלא מגיע לי'
כן, ביקשתי, אבל אמרו שלא מגיע לי
18/02/2017 | 02:09
4
53
יש אנשים בסכנת התאבדות, או שלא מחוברים למציאות והתקציבים קטנים. ללכת פרטי ואפילו מוזל ומסובסד רק יגדיל את ההוצאות שלי.
לצפיה ב-'זה ממש מוזר'
זה ממש מוזר
18/02/2017 | 18:26
3
11
לצפיה ב-'דווקא לא כל כך'
דווקא לא כל כך
18/02/2017 | 18:52
2
37
איני יכולה לעבוד בעקבות בעיה אוטואימונית כלל מערכתית, פיסית לגמרי. קופת חולים נותנת לי טיפולים פיסיים כמו פיזיותרפיה, בדיקות פיזיות שונות.
אם הבעיה שלי הייתה נפשית קרוב לוודאי שהיו נותנים לי גם טיפולים פסיכולוגים בקופת חולים ואפילו לגמרי בחינם. אבל היא לא. לקופת חולים אין תקציב לתת טיפולים נפשיים לכל מי שיש לו דאגות.
את מרגישה שיש מרכיבים לא רציונליים בדברים שרשמתי בהודעה הראשית?
לצפיה ב-'אה, אוקיי'
אה, אוקיי
18/02/2017 | 18:54
1
35
חשבתי שיש בעיה נפשית...אם אין לך בעיה נפשית למה את כותבת פה? [לא שיש לי בעיה חח]
לצפיה ב-'כי פה נותנים תמיכה נפשית. בלי סלקציות'
כי פה נותנים תמיכה נפשית. בלי סלקציות
18/02/2017 | 23:15
8
לצפיה ב-'איך אפשר'
איך אפשר
18/02/2017 | 22:11
21
כשהמציאות לא מאפשרת מנוחה וקשה לייצר שיווי משקל מול הדאגה מהעתיד נישאר אולי לנסות להתארגן כול יום במה שיש ובמה שאפשר ל"הרים". הדאגה עושה קשה בכאן ועכשיו.. היא אולי משתקת.. 
אנחנו כאן מזדהים עם הקושי ומבינים אותך לגמרי. המאבק של כולנו מול המדינה והתנאים הכלכליים ,יכול אולי לחזק כשיודעים שיש ביחד. אם יש לך כוח ואם יכול לחזק להיות מעורבת יש גם לך מקום להיות מועצמת ביחד הזה.
ו.. אם עדיין לא עכשיו, אז בינתיים לעבור כול יום לגופו.
משפחה, חבר תומך ואהבה הם המון וכנראה שאתם עושים משהו טוב ביחד.
מחזיקים לכם אצבעות .
 
לצפיה ב-'נכון'
נכון
15/02/2017 | 09:25
10
78
לצפיה ב-'היה יום מגעיל ,לצערי קשה לי ליישם את מה שאני מעלה'
היה יום מגעיל ,לצערי קשה לי ליישם את מה שאני מעלה
15/02/2017 | 16:59
9
62

* יום מגעיל במיוחד .

סיפרתי כאן שאלה שנשארו  בעבודה הן לא מהחברות

שלי ,אנשים שהם לא מחבבים אותי וגם אני לא מחבבת

אותם .גם לא מעריכה אותם מי יודע  מה ונראה לי שזה הדדי.

תהום פעורה  בינינו  מבחינה תרבותית  ,אמונות ,תחביבים,ואני לא אומרת שאני יותר

תרבותית פשוט זה חלק מחוסר החיבה בינינו וגם יש אנשים שפשוט אין בינהם כימיה  וזה

בסדר . לי באופן קשה כאשר נניח אנשים יגידו עליי דברים רעים ,

(מה שלא קרה הרבה בעבודה כי בד"כ פשוט לא מדברים ,אנשים בוגרים סה"כ ).

גם אם מדובר באנשים שאני לא אוהבת  אני נפגעת מזה ,קשה לי לשלוט בזה .

יש מישהי ספציפית  שהיא יחסית חדשה  נראה לי שנה וחצי אצלנו  (חדשה יחסית אליי

ולבנות האחרות שנשארו  שם ) בחורה צעירה בת 22 ,עם פה ג'ורה  שחבל על הזמן ,

התנהגות מאד לא יפה , יש למשל מנקה  בעבודה נראה לי בן 50 פלוס אם לא יותר  ,ופעם

היא מה זה צרחה עליו ,זה היה עוד כאשר היינו בהרכב  מלא וכולם  היו מזועזעים  ,

הדתייה,החברה שלה המבוגרת  ההיא ,האוחצ'ה  ,כולם היו המומים איך בחורה צעירה פותחת

כזה פה על מישהו שהוא בגיל של אבא/סבא שלה .

היו לה עוד כל מיני תקריות עם אנשים ,היא גם באה לעבודה לבושה בטרינינג ומשהו שנראה

כמו נעלי בית,בעבר הבנות גם העירו על זה .השאירו אותה כי הבנתי מהאחמ"ש שיש לה

הספקים טובים  .

גם אני לא אוהבת אותה ,ההתנהגות שלה , חוסר החינוך שלה , בעבר גם הדתייה הייתה

מאד נחמדה אליה , כאשר כולם לא סבלו אותה,היא הייתה נחמדה אליה ,אוזן קשבת,ואז  יום

אחד היא פשוט לא דיברה איתה (אותה בחורה ) והבנתי שסתם,לא היה כלום .

בחורה מאד קולנית . נשארנו די מעט בעבודה כן ? והיא כל פעם באה למטבח ,ומדברת בקול

רם , ואם אנחנו בשיחה על משהו "על מה אתם מדברים ?"  וזה לא מה שהיא אומרת  אלא איך,

וכאשר מעדכנים אותה אז היא מדברת בקול רם ויש לה דיעות כמו של הבנות מהעבודה

בהרבה נושאים : דת ,פוליטיקה (היא אוהבת את אורן חזן ,בהתחלה חשבתי

שהיא אומרת בצחוק אבל לא , היא התכוונה לזה ),בע"ח  ,מוזיקה וכו"

אנחנו לא מדברות ,לא רבנו אבל  שקט (שזה מצויין) אבל היום היא שוב בקול רם ופשוט יש

לי סלידה ממנה ,וכנראה  שעשיתי פרצוף כי היא פשוט בילתי נסבלת , אז היא אמרה לי

איזה משהו "תרגעי עם המבטים " לא הגבתי .  אבל אז היא הלכה לאיפה שאנחנו עובדים

ודיברה עם הבנות האלה (שמעולם לא היינו חברות כן ?) והאוחצ'ה  גם היה כמובן ,כי הוא מאד

אוהב אקשן ,הוא חולה על זה .
11
* הבנות האלה (שאגב גם הן לא סובלות אותה,וגם האוחצ'ה  אגב ריכל עליה בעבר)
לצפיה ב-'הכי מאכזב מהכל שהאוחצ'ה היה בצד שלהן'
הכי מאכזב מהכל שהאוחצ'ה היה בצד שלהן
15/02/2017 | 18:08
8
58

שלהן כי היום אחרי המטבח היא באה לאיפה שאנחנו עובדים וסיפרה לבנות האלה ,

אז הן אמרו לה (ואנחנו מכירות 4 וחצי שנים הבנות ואני .) שבעבר הייתי בטוחה שהן מדברות

עליי , וזה נכון כאשר הייתי חדשה שם היינו יושבות באותו אזור הבנות האלה ואני הן ועוד כמה

מהחבורה שלהן שעזבו דווקא עם השנים ,אבל גם בנות מסוגן  ,מסוגן: מעמד סוציו  אקונומי,

נישאות בגיל צעיר וגם מביאות ילדים בגיל צעיר , אוהבות מוזיקה מסויימת ולא אציין איזה כי

אני לא גזענית ,אבל פשוט לא אוהבת את המוזיקה הזאת .

והן כל הזמן היו מרכלות על כל העולם ואשתו,על בנות משם ולא משם ,כל היום .

ואני בגלל שאני לא נשואה וללא ילדים הייתי בטוחה שהן מרכלות עליי בגלל זה כל הזמן ,

וגם בגלל המשקל  ,אבל יותר בגלל משהו שהוא חריג בחברה שלהן .(אישה בגילי לא נשואה

וללא ילדים .) מילא גרושה + כמה ,וגם פעם בהתחלה מישהי מהן שאלה אותי "יש לך ילדים ?"

וכאשר אמרתי שלא אז היא גיכחה  כזה . אגב בדקתי ואף אחת מהן לא אמרה עליי מעולם

משוגעת .ויש לי דרכים לברר , הן אמרו שהייתי מסתכלת עליהן לפעמים ,וגם זה שפעם שאלתי

אותן האם הן ריכלו עליי ? ואין ספק שאף אחד לא מדבר ככה.הן רצו להרגיע את ההיא שזה

בסדר עם המבטים    . (אתם יודעים הצורך באישור ,וזה במיוחד מאנשים

שאני מרגישה שהם לא מחבבים אותי) אני שמעתי קצת ולא הייתי בטוחה

מה בדיוק הן אמרו (אחרי זה זאת שיודעת הכל סיפרה לי ,הן לא לכלכו רק אמרו לה )

והאוחצ'ה  איתן . אז צעקתי להן שהן פרחות ,והלכתי . כמובן שהתחילו לרדת לי דמעות ,

לא ברור לי למה ? כי סה"כ הן לא חברות שלי ,מילא עם הדתייה או זאת שאוהבת בע"ח היו

אומרות דברים,אז ניחא ,אבל כאן מדובר באנשים שלא אמור לעניין אותי מה הם חושבים עליי.

ולא אומר מה אני חושבת עליהן .

האוחצ'ה  אגב הוא כמוהן מבחינת התכניות בטלוויזיה שהוא רואה ,מבחינת מוזיקה לא כל כך

אבל ,הוא אוהב את אותם  סרטים כמוהן (סרטי בורקס ) ,ובגדול הוא אחד מהן .

מבחינת מנטליות . ואגב הוא מאד צבוע , כי בעבר הוא גם דיבר על הצעירונת  הזאת ,

ובכלל הוא מרכל על כולם שם ואז מחייך אליהן .

וכאשר כולם לא סבלו אותו שם ,כולל כאלה שהיו חברים טובים שלו

וריכלו  עליו ,על הצביעות שלו , ואיך אמר מישהו שם " מעולם לא ראיתי

אדם כל כך שנוא במקום עבודה כמוהו".

ואני לא אמרתי מילה ולא ריכלתי  עליו , זה שהוא גיי היה בעיניי כיתרון אני הרי מחבבת

את הקהילה הזאת .(יותר ממנו אגב ,כי כפי שסיפרתי פה פעם בעבר לדבר איתו על זה

נושאים של קהילה כמו אמנים, מצעדים זה כמו לשוחח עם הומופוב  אבל ברמות הארדקור.

תמיד אני הייתי בעדם והוא היה נגדם  .מוזר.).

בקיצור: (אחרי כל המגילה ) אז בכיתי קצת בעבודה , והרי נשאר לי שבוע להיות

שם ,ואמרתי לאחמ"ש  שאני רוצה לעזוב קודם (אחרי היום ) והוא אמר בסדר

אם את רוצה הרי נשארו לך ימי חופש .

הוא אגב אמר לי שהוא חושב שאני עוזבת בגלל שהם פיטרו את החברות שלי ואמרתי לו שזה

לא נכון שזה בגלל הכסף .(אבל אחרי מה שהיה היום אז יש עוד סיבה )

והוא אמר שכולם מרכלים שם על כולם.  אנשים כמובן שהם לא כמוני ,בוכים או מתרגשים

מכאלה דברים . גם זאת שיודעת הכל אמרה לי "שתהיי לי בריאה אז מה ,גם עליי ריכלו "

מה שנכון ,ואני יודעת שהאוחצ'ה  צבוע איתי ,והוא צבוע גם איתן ,מה את מתרגשת ?

"ולמה אמרת להן פרחות ?" אז אמרתי לה שהתכוונתי להגיד "שכונה" "עמך".

אבל היא והאוחצ'ה  ,האחמ"ש  וכולם מבתים אוהבים.  כן גם האוחצ'ה   והם לא מבינים מה

זה .

זאת שיודעת הכל כן ריכלו עליה אבל היא ואמא שלה מאד מאד קרובות כך שברור שלא מזיז

לה מה אומרים עליה .(ושאלתי אותה כי יש לנו דיבור האם אמרו עליי פעם משוגעת?

והיא אמרה שלא . אבל שהיא יודעת שעליה אמרו שהיא משוגעת והיא אמרה לי "אז מה ?")

האוחצ'ה אגב על כל אחד אני שומעת אותו אומר לה "גם היא קצת חולה ,גם הוא קצת חולה".

ועל עצמו הוא אמר לי פעם "אני המשוגע הראשי פה " ו"לא בציניות.

אנשים לא מתרגשים מהמילה הזאת . ובד"כ  אנשים לא חושבים את זה עליי .

אבל למשל כאשר זאת שאוהבת בע"ח ואני היינו מדברות הם היו צוחקים

הבנות האלה כי זה זר להן . היא מאכילה חתולים והם היו צוחקות על זה .

* אני על עצמי לא חושבת שאני משוגעת ,משוגע בעיניי זה אדם שמנותק  מהמציאות ,

אנשים שצועקים במקומות ציבוריים בצורה מוזרה, כאלה שמדברים לעצמם.

באוטובוס תמיד רואים כל מיני טיפוסים. (וגם נשים כמובן ) .

לי יש קשיים בגלל הרקע שלי , אין פה האשמה ,אבל זאת עובדה,לכן אני בוכה כאשר אומרים

עליי דברים רעים ,אני מאד רגישה.  

כאשר ברור לי שלא מחבבים אותי למשל כמו האוחצ'ה  אז דווקא יש לי רצון לדבר איתו ואז

כמובן להיפגע מהתגובות או מזה שאני רואה שהוא לא מדבר איתי ,

ואם זאת שיודעת הכל כן (וגם אותה הוא לא סובל כן ?צביעות ) כי עדיין הם אוהבים

את אותן תכניות וכו '

ובבקשה לא להגיד לי כתגובה פה משוגעת ,או לתת לי אבחנות טוב ?

אין לי בעייה כאשר לא מגיבים אבל מילים כמו משוגעת ,וכאשר נותנים לי אבחנות (אבחנות

שגויות אגב .) זה מעליב .

בד"כ לא מסתדרת משום מה עם אנשים מאותו רקע וזה לא שאני מעליהם  פשוט כך זה יוצא

כי כאשר הם מדברים על האח הגדול, גולדסטאר  ועוד כל מיני תכניות ואני לא צופה בזה

ושואלים אותי לפעמים "ראית?"    ולא  ראיתי ואני לא מתעניינת בזה, וגם כל הנושא של

פמיניזם  ,ואני דווקא לא מדברת על זה שם,אבל מוזר להן שיש לי עוזרת,מוזר להן כאשר האחמ"ש

אומר להן שהוא שומר על הילד שלו שהוא הולך להוציא מהגן .
(כפי שאמרתי תהום פעורה בינינו. פער תרבותי כנראה)
לצפיה ב-'כל משרד הוא "קיבוץ"'
כל משרד הוא "קיבוץ"
16/02/2017 | 16:17
7
53
כולם צבועים לכולם וכולם מרכלים על כולם וגם כולם תוקעים סכינים בגב לכולם על חשבון להתקדם...אל תחשבי שבעבודה החדשה זה לא יהיה קיים, הטבע האנושי ביותר הוא לרכל ולחמוד לעצמך, כך האנושות בנויה.

השאלה איך את לוקחת את זה באופן אישי.

בהצלחה בעבודה החדשה.
לצפיה ב-'תודה על התגובה '
תודה על התגובה
17/02/2017 | 16:33
6
43
אכן ,השאלה היא איך אני לוקחת את זה .

לצערי הרב די קשה .

לא ברור לי למה אני נותנת משקל לאנשים לא חשובים

ושאני לא מעריכה אותם בכלל . זה משהו שחוזר על עצמו .

אני עדיין בקשר עם הדתייה וזאת עם הבע"ח,ושתיהן דרשו לשלומי אתמול .

את הדתייה עדכנתי,אחרי שהשבוע היא מעצמה שלחה לי בוואטסאפ ושאלה איך בעבודה

החדשה ? אז במהלך הארוע עדכנתי אותה ואתמול  היא שאלה לשלומי .

והשנייה במקרה במהלך הארוע היא הגיעה לביקור ,ויצאנו החוצה ודיברנו קצת,

היא אמרה שכדאי לי לקחת את השבוע הזה כחופש .

והדתייה שגם כן לא סובלת את ההוא וגם את הצעירונת הקולנית ,אמרה לי שהוא שטן וגם

בנוגע לצעירונת היא אמרה שהיא בילתי נסבלת . כמו כן היא אמרה לי שהיא מקווה שהם ישלמו

על המעשים שלהם הרשעים האלה .(עוד ביום שהיא קיבלה הודעה שהיא מפוטרת  אני אמרתי

לה שנשארנו עם הרשעים אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה )

פשוט יצא ככה שנשארתי שם  עם האנשים שאין לי ומעולם לא הייתה לי כימיה איתם שם .

ממש נפל עליי דיכאון אתמול וגם היום ולא ברור לי למה ,וכן תפקדתי ,אתמול נסעתי העירה

וגם היום עשיתי את הסידורים של יום שישי ,אבל ממש בכוח הרמתי את עצמי גם אתמול וגם

היום ,ויש לי תחושה כבדה כזאת ולאות. יודעת לזהות את זה כבר שזה דיכאון (לא כזה שלא

קמים מהמיטה אבל כן כזה שמכביד,לאות כזאת ,חוסר אנרגיה וחוסר חשק לעשות דברים

). ואני יודעת שזה לא סוף העולם ,אבל לבוא לאולם ולשמוע אנשים מדברים עליי בקול רם

(כי הם חשבו שאני לא שם ) ,איך האחמ"ש  התייחס לזה ?" מה לעשות יש אנשים עם שכל ויש

אנשים עם פחות שכל" . הכי מאכזב מכולם זה האוחצ'ה  חשתי שממנו הכי נפגעתי,

זה שהוא עמד איתן שם ,מנסה לחשוב שהרבה מאד לא סובלים ולא סבלו אותו שם

וכל החברים שהיו לו שם התרחקו ממנו ובסוף לא סבלו אותו ,ועדיין זה לא מעודד אותי.

(נכון שגם אני אדם לא קל אבל ללא ספק גם הוא
וזה לא רק אני אומרת ועדיין זה לא מעודד אותי ).

*סליחה על המגילות פה  ותודה על התגובה.

לצפיה ב-'אהבתי את המשפט הראשון בהודעה שלך'
אהבתי את המשפט הראשון בהודעה שלך
17/02/2017 | 21:06
5
37
שלא ברור לך למה את נותנת משקל לאנשים לא חשובים ושאת לא מעריכה אותם.
בכל זאת אני יכול להבין למה לתת להם משקל: זה מעיק ההתנהגות שלהם ובמציאות אחרת לא היית רוצה להיות בסביבה של אנשים כאלו , הלא כך? מהסיבה שלא נוח להתמודד איתם. מעיקים ומתסכלים.
 
את אומרת שאת עוזבת את המקום עבודה הנוכחי
ואני רק יכול לאחל לך שבמקום החדש יהיה טוב יותר
אני לא יודע אם את אדם מאמין
במידה וכן אמליץ לך לחפש תפילות עם סגולות לפרנסה ושמירה וכו'
ולדבר עם ה'
זה יכול להועיל (במידה ואת מאמינה...)
אני עושה את זה כבר שנתיים
ולמרות הקשיים אני איכשהו שורד במקום עבודה בשכר רגיל ולא מוגן כמו בעבר.
 
אני לא יודע אם עזרתי במשהו, אני מנסה מה שאפשר...
 
לצפיה ב-'תודה.ואכן אתה צודק'
תודה.ואכן אתה צודק
18/02/2017 | 01:45
4
36
זה מעיק ההתנהגות הזאת  ואכן לא הייתי רוצה להיות
בחברה של אנשים כאלו . חבל שהחברות פוטרו,אבל מצד שני
אני לא הייתי מזיזה את עצמי להחליף עבודה אם הן היו שם.
גם אני שרדתי במקום העבודה הזה 4.5 שנים (זה לא עבודה מוגנת
אלא בשוק החופשי ) אבל היה נחמד שם בעבר וכעת לא !
אני לא אדם מאמין כל כך אבל כן קצת רוחני ,אז אולי אגיד את התפילה
בכל זאת .
* הערב יצאתי עם החברים וזה היה במקום ,תמיד כיף איתם ,ואני צוחקת
ופשוט תודה לאל שיש אותם באמת . החברים שלי לא מתנהגים כמו האנשים
האלה,לא רק אליי אלא גם לסובבים  אותם . לי חשוב להיות בחברת אנשים שהם
גם נחמדים לאחרים ,נניח אם אנשים נחמדים אליי אבל היו מתנהגים לאחרים
ברוע ,בצביעות,הערות גזעניות (הומופוביות) לא הייתי נמצאת איתם .
זה כמו שתגיד למשל על תלמיד בכיתה שהוא לא אלים כי הוא מרביץ רק לשני אנשים
ועם יתר  הכיתה הוא בסדר .
מרגישה הקלה אחרי הערב ,היה נחמד להתאורר.
נראה לי ביום ראשון אלך ואבקש חופש על יתר הימים ,גם ככה יש לי לאסוף חפצים
מהשולחן שלי ,וגם צריך להחזיר את הכרטיס ובטח גם לחתום על דברים  .
הבנתי שלא דיברו על זה יותר שם  .ועדיין עצוב לי שאחרי כל הזמן שעבדתי שם אני עוזבת
עם טעם קצת מר .
תודה רבה על התגובה וזה כן עוזר .תודה .
לצפיה ב-'לא יודעת האם כדאי ללכת מחר'
לא יודעת האם כדאי ללכת מחר
18/02/2017 | 17:36
3
32
מחר לא אוכל לקחת את החפצים כי אחר הצהריים יש לי
משהו ,אחרי העבודה ולא נראה  לי שכדאי להיסחב עם זה.
אני יכולה נראה לי להוציא אישור מחלה על חמישי ועל מחר
אבל לא יודעת האם כדאי לי,או שאולי כן ללכת ואז נניח
לבקש חופש מאמצע השבוע עד חמישי .
יש לי כן קצת חשש מללכת ,מה כבר יקרה? יכול להיות
שהאנשים האלה הכי הרבה שהם יכולים לעשות זה לרכל.
כמה רוע ,האוחצ'ה הזה הוא פשוט בן אדם רע ,גם אם בוכים
הוא נשאר קר וזה לא משפיע עליו,גם בעבר בנוגע אם קרה
שאחרות בכו "שתבכה",וגם ביום חמישי קר כזה ,רע .
האם גם בכלל טוב בשבילי להיות בבית ? וכן יש לי איך להעסיק את
עצמי : לקרוא (אני גם באמצע ספר ,יש לי עוד בבית ,וגם ראיתי
מספר ספרים שמעניינים אותי ואני יכולה לקנות.יש בפייס
מספר קבוצות של ספרים והם ממליצים שם על כל מיני ,וראיתי שם כמה
ספרים שנראים מעניינים ).
אני יכולה גם לסוע וחשבתי כבר ויש לי כמה רעיונות ,מחר לא אוכל
כי אהיה מוגבלת בגלל מה שיש לי אחר הצהריים.
לא יודעת האם ללכת מחר ?או לא .
לצפיה ב-'הוצע לי פתרון ע"י הידיד'
הוצע לי פתרון ע"י הידיד
18/02/2017 | 20:19
2
26

* סיפרתי להם אתמול : אז לא מזמן הוא התקשר ואמר שזה
מאד פשוט ,כי הרי האחמ"ש אמר שזה בסדר שאקח את השבוע
הזה כחופש,אז אמרתי לידיד שצריך למלא טופס לחופש וגם
מה עם החפצים שלי ?
אז הוא אמר מה הבעייה ? תלכי מחר מוקדם תאספי את החפצים
ואז תמלאי  את הטופס לחופש ,ושלום !.
נקווה שזה יעבור בסדר ,גם לעזוב את המקום אחרי לא מעט
שנים . מזל שהחברות כבר לא שם .
מקווה שהאחמ"ש יזכור ושהוא לא יעשה לי בעיות .ובכלל
אני מוטרדת .הידיד אמר שאין לי ממה להיות מוטרדת ושאדאג
לעצמי ולהפסיק לחשוב על אחרים ,ושאני יותר מידי טובה.
זה לא מסובך הוא אמר מאד פשוט , באים אוספים ,הטופס ,שלום !
נקווה . (ובטוח האנשים האלה יתלחששו אין לי ספק ונכון שלא אצטרך
לראות אותם  יותר .עדיין ).
לצפיה ב-'מכירה את זה בעיקר מבית הספר '
מכירה את זה בעיקר מבית הספר
18/02/2017 | 23:35
1
15
ובתיכון
אכזרי מה שהולך שם
כנראה שאין גיל לרוע .
אנשים לא מתבגרים זה עצוב
לא יודעת זה עצוב אין מלים .

לצפיה ב-'תודה,תראי במקום עבודה גם יש קנאה בין אנשים'
תודה,תראי במקום עבודה גם יש קנאה בין אנשים
19/02/2017 | 12:28
12

בלי שחצנות,אני טובה בעבודה שלי וגם לא היו לי שם מעולם
בעיות משמעת של איחורים,חיסורים (יש אנשים שמחסירים הרבה
והכוונה לא להורים שנניח הילד חולה ,פשוט כנראה יש אנשים שלא
אוהבים לעבוד ) , לטייל הרבה בעבודה (וכן זה עבודה מול מחשב
וצריך לקום מידי פעם אבל ל"טייל" הרבה, אלה שמעשנים ,לצאת
לסיגריה כל שעה ,ולפעמים אפילו פחות משעה ) .
לשבת במקום ולהתעסק הרבה בדברים אחרים : בטלפון,או כל
דבר . כמו כן נראה לי שהאוחצ'ה הזה מרגיש מאויים מכל אחד ,
המנהלים שם מאד אוהבים אותו ,אבל כל אחד שעזב/פוטר הוא
אמר "ברוך שפטרנו" ,ואם נניח מישהי דיברה עם המנהל בדלת
סגורה הוא היה בטוח שהיא מדברת עליו (מה שלא נכון )
.
ובמיוחד כאשר אנשים מזהים שאתה לא משלהם ,וזה לא קשור
לעדה מסויימת ,כי חובבי האח הגדול ,סרטי הבורקס , ועוד כל מיני
תכניות הבל למיניהן הם מכל העדות שם .
הכוונה מבחינה תרבותית , תחומי עיניין , אפילו בלבוש,בשפה ,
וזה יוצר אנטי וכן נפגעתי זה נכון ! כי זאת אני להיפגע מאנשים
שהם לא לרמה שלי .
* היום לא הלכתי,לקחתי חופש , למזלי לא הייתי צריכה ללכת לשם
הסתמסתי עם האחמ"ש .אהיה בחופש כל השבוע ,נשאר לי רק בזמני החופשי ללכת לאסוף את
החפצים שלי ,ולתת להם את הכרטיס. (של העבודה ).
האחמ"ש שמר על דיסקרטיות ועד היום הם לא ידעו שאני עוזבת (חוץ מזאת שיודעת הכל
ואני סיפרתי לה לפני שבוע משהו כזה ).
ודווקא לא כולם שמחו שאני עוזבת ,זאת שיודעת הכל ניסתה לשכנע אותי עוד כאשר סיפרתי לה להישאר,והיום היא אמרה לי שאוכל לקבל על הימי חופש גם אם לא אנצל אותם ,
ורצתה שאמשיך לבוא לעבודה .
כמו כן קיבלתי מסרון מעוד מישהי שם .. כך שלא כולם שמחים .
האוחצ'ה היא אמרה שהופתע (הייתי בטוחה שהאחמ"ש סיפר לו כבר לפני חודש שהודעתי לו אבל יפה מצידו שלא ),היא אמרה שהוא לא קילל או משהו ,אמרתי לה כן ? הוא לא אמר
ברוך שפטרנו ? כי הרי הוא אומר את זה על כל אחד שעזב שם ,כולל אנשים שהיו חברים טובים
שלו .שמעתי גם שהוא אמר לה לפני כמה ימים שהוא אין לו חברים שם . ואכן הוא גם אחד כזה שיעשה הכל כדי להתקדם (וגם קידמו אותו קצת אבל לא הייתי רוצה את העבודה שלו ,עשיתי ממנה קצת בעבר הרחוק וזה משעמם ,זה לבדוק עבודות של אנשים וזה משעמם וגם יש את המנהלים של המקום על הראש ) .גם את העבודה של האחמ"ש שם לא הייתי רוצה ,זה גם נראה לי משעמם וגם המנהלים על הראש. (והם לא הכי סימפטים).
ואכן יש שם כעת רוע . גם בעבר היה אבל בגלל שהיו לי חברות שם ,
אז זה היה נסבל ואפילו היה נחמד שם ,האווירה שם השתנתה.
ויחד עם זאת לא קל ,כי אני רגילה לשגרה מסויימת ואני מניחה שכאשר
אתחיל לעבוד במקום החדש אז אתרגל .
אם לא היה מה שקרה לי שם אז אולי לא הייתי לוקחת חופש כל השבוע ,
אבל לא בא לי להיות שם ,ואמרתי לזאת שיודעת הכל את האמת
אז היא אמרה לי "מה אני עז?"ברור שלא ,אבל עדיין מרגישה שאני לא
מסוגלת . ונכון לא קרה כלום זה לא סוף העולם ,שמחה גם שאמרתי
להן שהן פרחות ,חיכיתי הרבה זמן כבר להגיד להם את זה .
הופתעתי גם מגילויי החיבה של זאת שיודעת הכל ,עוד מלפני שבוע שסיפרתי
לה ,אז היא אמרה לי מה אני אשאר פה לבד ,ואמרתי לה אבל יש לך
את החברה שלך פה ,והאוחצ'ה אתם ביחסים טובים עכשיו ,והיא אמרה
הם לא חברים שלי והם לא איתי בהפסקות ומה ...וניסתה לשכנע אותי
להישאר ,וגם היום שאבוא לעבודה,ובררה עם האחמ"ש על הימי
חופש ושאלה "אז תבואי מחר ?" אמרתי לה ,לא.
בד"כ אנשים שעוזבים מביאים משהו ,"שתייה" ,או עוברים ומחלקים
ממתק,אבל אי אפשר נראה לי לתת לחלק ולחלק לא זה לא יפה,
וכמובן שאין לי רצון לכבד את האוחצ'ה והבנות האלה ,אז נראה לי
שלא אביא כלום,וזה אולי לא יפה ,אבל אין מה לעשות.
לצפיה ב-'רק שלא יגמר השבוע... רק לא עוד שבת!!!!! '
רק שלא יגמר השבוע... רק לא עוד שבת!!!!!
16/02/2017 | 22:30
3
84

אני באמת אוהב אותך! אתה מזל שלי האור שלי! אין אף אחת אחרת בעולם הזה שאי פעם תגרום לי להרגיש מה שאת גרמת לי...
לא יודע כבר כמה זמן עבר וכמה דברים הספקתי מאז...
כמה שאני מנסה להפסיק לאהוב אותך זה כל כך קשה!! אין לי אוויר קשה לי לנשום אני עובד מסביב לשעון רק כי להעסיק את המחשבות ולא לשקוע בדיכאון!
השבתות זה הדבר הכי קשה! כל שבת כמעט נגמרת בכיבוי אורות!
זה יום אבל שבועי בשבילי לחשוב שאני שוב עושה שבת לבד במקום להיות איתך והבנות.
הלוואי שלא יגיע שבת שוב לעולם... לא יכול להתמודד עם זה לא מסוגל לעשות ככה עוד שבת בלעדייך אני מתפרק לגורמים...
שבת שעברה הוצאתי מהמחסן את המשחזת חיברתי לחשמל ועמדתי לנסר לעצמי את הגרון...
ואז מיצי טיפסה על השיש לידי והתחילה לילל... הסתכלתי עליה ואמרתי לה תהי ילדה טובה אבא אוהב אותך אבל הוא פשוט לא מסוגל יותר...
תצטרכי להסתדר בלעדיו! ואז גריי הצטרפה עליה ושניהן בוכות כאילו מבינות מה אבא מתכוון לעשות!
כמה שרציתי ללכת מפה כבר כמה שקשה להיות שוב לבד כמה שאני לא בנוי לזה.
כל כך רציתי ללכת מכאן כבררררררררררררררררררררררר
רציתי להפסיק להיות לבד! נתתי לשתיהן ליטופים בראש והתכוונתי לגמור את עצמי
ואז...
פתאום פאקינג הפסקת חשמל בכל היישוב!!!!!
אני אומר לך אפילו להתאבד בשקט כבר אי אפשר, המשחזת כובתה ביחד עם האור והרחוב, הפסקת החשמל נמשכה מספר שעות ועד שזה חזר לפעול נרגעתי קצת.
והחזרתי את המשחזת למחסן.
ואני שואל את עצמי למה הוא משאיר אותי פה!
אני סתם בריאה מטומטמת! אין לי שום ערך בעיני אף אחד, כל מי שסביבי זה רק בשביל אינטרסים כאלה או אחרים.
בסופו של יום אני הכי לבד בעולם! בין ה 4 קורות שלי אני סה"כ ילד שרוצה שיחבקו אותו חיבוק אמתי ללא תנאים.
כל כך קשה כל כך לבד כל כך נמאס כל כך רוצה ללכת מכאן!
ואני לא מתכוון ללכת לגן עדן או לגהנום או לכל מקום אחר...
רק רוצה להתפוגג! להפסיק להיות קיים להעלם כאילו מעולם לא הייתי פה ולעולם לא יהיה בשום מקום אחר.
רק רוצה להתפוגג... להיות שום כלום בלי עבר בלי עתיד בלי הווה.
כל כך נמאס לי! להיות בן זוג של אף אחת.. להיות חבר ששם רק שצריך משהו... להיות חזק רק כי שאחרים יוכלו להישבר.
 
הלוואי ולא יבוא יותר שבת לעולם! אני לא אשרוד עוד שבת לבד...
 
לצפיה ב-'למענך ולמען בנותיך '
למענך ולמען בנותיך
17/02/2017 | 00:34
49
אתה אב.
אתה יודע  איזו משמעות יש למילה הזו, ״אבא״?. איך שלא תסתכל על זה-זה תפקיד חייך. אתה צריך להיות שם בשביל בנותיך, להדריך, לתמוך, להגן וללוות אותן במשעולי החיים. חשוב על החתונה של כל אחת מהן, על נכדיך העתידיים, היית רוצה להחמיץ את כל זה בגלל החלטה פזיזה שאין ממנה דרך חזרה?.
 
אין שום אופציה שתוותר על חייך ותשאיר אותן לבד (גם אם יש להן את האמא הכי נהדרת, היא לא מהווה תחליף-אב ובטח לא צריך לספר לך כמה משמעותי הקשר בין אבות לבנות). 
 
כשהייתי כבת 11-12, שכנה בבניין לידינו נפטרה. הכרתי את שני ילדיה. אחת מהם למדה בבית ספרי. אחרי מותה היו ״לחשושים״ שהתאבדה. אני רק זוכרת שלאורך השנים חשבתי עליהם ושאלתי את עצמי (בהנחה שזה נכון) איך ילדיה ובעלה (שאני זוכרת כמקסימים) לא היו סיבה מספיק חזקה כדי לגרום לה לדבוק בחיים. 
אני שואלת את השאלה הזו גם בכל פעם שיוצא לי להרהר בהם, וזה קורה מדי פעם.
האם אתה רוצה שבנותיך ישאלו את עצמן את השאלה הזו?.
ועכשיו בנימה אישית- לפני חצי שנה (עוד כמה ימים) איבדתי את אבי היקר לי מכל.
האמן לי, לא ניתן להתאושש ממכה כזו. אני לא מצליחה להתאושש מזה ועוברת בנוסף
לגיהנום הזה עוד גיהנום מסוג אחר. עם כל הצער שהזוגיות נגמרה (מה לעשות, זו לא חתונה קתולית), ה״זוגיות״ שלך עם בנותיך היא דווקא כן ״חתונה קתולית״ והיא לא ניתנת לפירוק, התרה או הפרה. המחוייבות הזו היא לנצח.
 
אני מקווה שהמחשבה עליהן ועל רווחתן תמשוך אותך למעלה מהתהום.
הלוואי ואני הייתי יכולה להציל את אבא שלי.
לצפיה ב-'כמו אות משמיים '
כמו אות משמיים
17/02/2017 | 01:19
34

שלום לך,
אני שומעת את הגעגוע שאתה חש ולא מרפה, את תחושת האובדן של היקר לך מכל, אובדן שלתחושתך הזמן לא מצליח לרפא... כאילו כל האהבה נאגרה לך מבפנים ומכבידה עליך כל כך... כאילו כל האהבה הגדולה שחשת חתומה בתוכך ואין לה מפלט...בדיוק כמו שאיו לך מפלט מהשבתות שכנראה מזכירות לך שאתה לבד, בודד, עצוב.
נשמע שזה כל כך מכביד עליך עד כי החלטת לעשות כמעט מעשה ולשים קץ לחייך, בתקווה שתוכל אולי לזכות במעט שלווה... ואז כאילו איזה אות משמיים גרם לכל התוכנית להשתבש בעוד מיצי וגריי מנסים כנראה לתת לך את החיבוק והליטוף שכל כך חסרים לך.
איש יקר, אני שומעת את משאלת ליבך להפסיק להרגיש את צריבת הכאב והאובדן, אובדן שכנראה גורם לך להרגיש תלוש וחסר כל... אך אני גם שומעת את גירגורי הדאגה והאהבה של מיצי וגריי ורואה את כוחות הנפש שהביאו אותך לכאן, לחלק איתנו את כאבך.
אני מזמינה אותך להמשיך לשתף אותנו במה שעובר עליך, אנחנו כאן להקשיב ולתמוך בך ברגעים הכי חשוכים ומקווים שתמצא נקודות זעירות של אור שיזכירו לך שיכול להיות יותר טוב.
 
מחכים ומצפים לשמוע ממך!

 
 
לצפיה ב-'מזל שהייתה הפסקת חשמל'
מזל שהייתה הפסקת חשמל
17/02/2017 | 19:35
29
מסוכן מאד להתאבד. החיים חשובים ויפים, והאהבה חשובה ויפה. אסור לוותר עליהם. השתדל בכל זאת ליהנות מהחלקים היפים שבאהבה, ממה שהיא תורמת לך. אל תהפוך אותה לאובססיה מזיקה. חשוב על היופי הפנימי באישה שהכרת, על האושר שהוא גרם לך, על האושר שהחברות נתנה לשניכם. אהוב את עצמך ותן אהבה מעצמך ומאישיותך. עכשיו היא אולי מאושרת עם מישהו אחר, שמח בשבילה כי אתה אוהב אותה ודואג לה.
 
 
לצפיה ב-'אני נלחם על רוחניות'
אני נלחם על רוחניות
14/02/2017 | 14:44
3
67
אני צריך לבטא בחברה את האהבה לעובדת ההשמה בעזרת התעניינות בתחביבים. אני שואף לשפר את העולם ולהגיע לשלמות רוחנית בעזרת דרכי דיבור מיוחדות. לפעמים אני חושב על כך שלו הייתי יותר עדין וברור אתה בקשר לרגשותיי, אולי היינו שומרים קשר. בטיפול נהנתה לשוחח ולפטפט אתי ואמרה שאני בחור מאד נחמד ושיש לה רגש אלי. עצוב.


לצפיה ב-'שלום'
שלום
16/02/2017 | 22:01
2
30
לא הצלחתי להבין, מה עצוב שהיא אמרה שאתה נחמד ויש לה רגש?
אפשר לאהוב אדם בלי קשר למיניות.
ולגבי ההתחלה, נראה לי כבר אמרתי לך את זה, לפעמים כשבוחרים באילו מילים להשתמש זה נשמע מעט כששקר או לא אמין. גם אם זה אמת. זה חלק מדרכי האדם.
תהיה חזק
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
17/02/2017 | 12:44
1
27
אין לי שום עניין מיני בה ולא היה לי, אני אוהב אותה. אני שמח שאמרה לי שאני נחמד ויש לה רגש אליי, אבל אני עצוב ומתפלא שלמרות זאת לא מספיק אהבה אותי ולא הסכימה לשמור אתי על קשר.
 
לצפיה ב-'ואולי לפעמים'
ואולי לפעמים
17/02/2017 | 14:15
25
כשאומרים את זה בשפת גוף טובה ועם ביטחון עצמי, זה יכול להישמע פחות מחשיד.
 
לצפיה ב-'השמנתי'
השמנתי
17/02/2017 | 07:53
52
הבטן תופחת
ימים של גשם
אי אפשר לצאת לעשות ספורט
ימים של בלי גשם
מוצא את עצמי משום מה לא יוצא לספורט
הבטן תופחת ותופחת
הולך במתחם שעובד
חושב לעצמי שהייתי פעם שמן מאוד ונראה רע מאוד לפני 8 שנים
אז אם עברתי את זה
אני יוכל להתגבר

הולך בביטחון
ראש מורם
ליד אנשים

אבל כשלאט לאט רואה את המבטים
היחס הפחות טוב
לאט לאט זה שובר אותי
מה חשבתי שאוכל להתגבר על היחס הענייני והפחות מחמם של אנשים כשאני משמין?
זה מעליב.

מקווה להצליח שוב לרדת במשקל.
מזל ש... לא אכתוב פה מה המזל
לצפיה ב-'אני הולך לחלוק אתכם משהו מאוד אישי'
אני הולך לחלוק אתכם משהו מאוד אישי
15/02/2017 | 01:53
9
90
ומזהיר שההודעה הזאת יכולה להיות טריגר קטן או סלידה לכן מי שלא מתאים לו או לה לא חייב להגיב ולקרוא.

אני מסיבות אישיות לא פסיבי למרות שהייתי רוצה.
היום בעבודה ניגש אליי אדם שביקש עזרה ומשהו בגישה שלו לא היה כל כך נעים - כאילו אני חייב לו משהו או משהו קצת מתנשא.

מרגיש לי שלהיות פסיבי בסקס זה להיות כנוע ובסטוץ מזדמן של מישהו שמזיין וזורק וממשיך הלאה יש בזה משהו פוגע. באמת.
אני מאוד רוצה להיות פסיבי אבל מסיבות אישיות כרגע לא יכול.
האקט הזה של דפוק וזרוק מאוד פוגע ואותו אדם שניגש אליי במקום עבודתי וביקש עזרה בצורה קצת שונה מהשאר גרם לי למשל לחשוב מה היה קורה אם הייתי נכנס לסטוץ עם בחור והוא היה מזיין וזורק ואז יום למחרת הייתי צריך עם תחושת ההשפלה (כי מה לעשות באקט הזה אני עדיין לוקח את זה למקום של הנפגע) הייתי צריך להתמודד במקום העבודה עם מישהו מתנשא שמדבר אליי כאילו אני חייב לו משהו או אפילו בכלל להתמודד עם אנשים ביום יום כשלא כולם נעימים יחד עם ההשפלה של מישהו שזיין וזרק ואולי סיפר לחבר'ה.

עוד עניין שחשבתי עליו זה אולי אם במידה ואהיה פסיבי (ביום שאוכל) אולי ההיפך זה יגרום לי להיות יותר עדין ורגיש וזה יגרום לאנשים לחבב אותי או אולי לא לפעמים אני רואה הומואים שמתנהגים כמו חיות אדם.
לצפיה ב-'תשמע אתה כותבפה דברים טובים'
תשמע אתה כותבפה דברים טובים
15/02/2017 | 11:34
8
65
ונשמע שאתה רוצה לעשות תהליך עצמי ושינוי אמיתי פנימי מהותי. נשמע לי שכרגע אתה לא בשל לקשר זוגי או סטוץ ונראה שאתה צריך להתמסר לתהליך שלך עם עצמך. אני מציעה שאולי בן אדם עם כלים ייתן לך מה שחסר לך בתהליך האישי כמו קאוצ'ר או פסיכותרפיסט אולי פסיכולוג אם אתה בעניין...פה תשובות לא ממש תקבל שהן מספיק טובות. יש גם תכנית של אבי כץ שאפשר להתקשר פעם בשבוע אני חושבת שאולי להתקשר ולעלות שם לשידור בעילום שם באמת יעזור. הייתי רוצה לתת עצה טובה ומועילה ועוזרת אבל אין לי הרבה מה לומר למעט להגיד לך שפריקת זעם ותסכול על המקלדת לא תתרום הרבה וגם תזכור שכל מה שכתוב ברשת זה שחור על גבי לבן בעט ואיו איך למחוק ולכן מציעה ברצינות למישהו אמיתי בשר ודם שיכול לעזור לך הרבה יותר ממה שכולם פה יכתבו לך. בהצלחה!
לצפיה ב-'העניין שאני בטיפול'
העניין שאני בטיפול
15/02/2017 | 15:12
7
44
ואני לא מרגיש שהיא עוזרת כל כך אבל גם לי יש חלק בזה.
היא נותנת לי משימות למשל כמו ללכת לישון מוקדם כדי שאתעורר מוקדם ואני לא עושה את זה אני מתפתה לגלוש באינטרנט עד השעות המאוחרות. אז אולי אי אפשר לעזור לבן אדם שלא עוזר לעצמו?
מצד שני, לפני כמה שנים היה לי מטפל למעט פגישות כי הוא יקר והרגשתי תקווה מאוד גדולה איתו כי העיצו שלו ואיך שהוא קורא את הסיטואציות שאני מתמודד איתן היו מדהימות אך בן אדם איכותי במקצועו גם דורש כספים יקרים לשעת פגישה ולא יכולתי להמשיך.
 
חבל לי שפה תשובות אני לא מקבל. אני חושב שבעבר כן קיבלתי תשובות ומה שגרם לפחות אנשים לכתוב לי זה בגלל שאני מדבר בעיקר על המראה כי מה לעשות זה מה שמעניין אותי ואותם זה עייף ועצבן גם כי נמאס לשמוע על זה וגם כי לחלקם זה לא כל כך אכפת המראה. עוד דבר שגילתי על עצמי הוא שיש בי חלקים נוספים חוץ מלדבר על המראה אבל פה אני מביא את החלק של המראה כי פה מרגיש לי נוח לפרוק לגבי זה.
 
אז לגבי  מה שהצעת אני כבר בטיפול. מה עוד תציעי לי?
המטפלת היא סבבה. היא אדיבה וחייכנית אבל לא יודע עד כמה יכולה  לתרום הרבה.
היא מנסה לעשות איתי פעולות כדי להגשים את המטרות  שלי אבל אני לא מצליח לעשות את אותם פעולות כי משהו תוקע אותי ואני לא מבין מהו.
לצפיה ב-'אגב'
אגב
15/02/2017 | 15:15
6
46
תוכלי להגיב לי גם בהודעה 'נפגעתי'?
לצפיה ב-'לא אני לא אגיב עליה'
לא אני לא אגיב עליה
16/02/2017 | 12:38
5
92
אבל מציעה לך להחליף מטפלת...אולי תחפש מטפל ולא פרטי אלא בקופה יש בדרך כלל מספיק טובים.
ואתה צודק לא ניתן לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו...תאלץ לשאול את עצמך למה אתה לא רוצה לשתף פעולה בטיפול ומה כן יגרום לך לשתף פעולה בטיפול ולעשות את זה. אתה יודע טיפול זה שירות לדעתי כדאי שאו שתגיד למטפלת שיש לך התנגדות לטיפול ואתה מרגיש שהיא לא עוזרת כדי שתחליטו על שיטה שכן עובדת לך..לפעמים טיפול דינמי זה לא לכולם וצריך סוג אחר של שיטה כמו cbt או סכמות או אנליזה טיפוסית קלאסית...מטפל למד מספיק גישות כדי לנסות כל מיני דברים אז תדבר על זה ותמצאו לכם גישה שעובדת עבורך או שתחליף מטפל או שתחליט שלא בא לך לטפל בעצמך ותחסוך כסף ורק כשתחליט שאתה מוכן להתמסר לטיפול ולעזור לעצמך תחזור. אין פתרונות קסם. בהצלחה
לצפיה ב-''
17/02/2017 | 03:35
4
40
תודה בכל אופן..
לצפיה ב-'התגובה שלך עשתה לי חלחלה'
התגובה שלך עשתה לי חלחלה
17/02/2017 | 03:40
3
45
הרבה זמן לא הגיבו לי בגישה כזאת דוחה
אולי מעולם לא
כי פשוט הייתי רגיל ליחס אחר בעבר.
אשמח שלא תגיבי לי יותר גם לא להודעה זאת.
ואין צורך להגיב תגובת התנשאות של 'אוקי בהצלחה, בחירה שלך' עובדתית זה נורא פגע בי כי פעם הגישה של אנשים הייתה הרבה יותר תומכת, מחבקת ומכילה וזה כאב לי מאוד ויש לי הרגשה שגם לא תרצי להבין את זה (אולי מתוך אגו...).
 
תודה
לצפיה ב-'ושוב - מבקש שלא תגיבי גם לתגובה זאת. מקווה שיתקבל אצלך בהבנה'
ושוב - מבקש שלא תגיבי גם לתגובה זאת. מקווה שיתקבל אצלך בהבנה
17/02/2017 | 03:41
8
לצפיה ב-'As you wish'
As you wish
17/02/2017 | 10:19
1
9
לצפיה ב-''
17/02/2017 | 20:52
4
לצפיה ב-'כל כך רוצה'
כל כך רוצה
15/02/2017 | 18:20
3
64
היום דיברתי איתך, בטלפון
אזרתי אומץ ורעדו לי הרגליים, נשבעת
רציתי לשאול ולשמוע ממך דברים..שתפרטי, תספרי
עם זאת, היה לי את הפחד והחשש שבכל רגע נתון את עלולה פשוט לשאוג עליי שאצא לכם מהחיים. ואז, מה שהיה קורה זה שהייתי נשברת לגמרי ואולי אפילו מתאשפזת, מי יודע
שיחקתי אותה כאילו זה לא אכפת לי שאמרת שהיא עברה תקופה לא קלה
אבל האמת שמאד רציתי לשמוע מה בדיוק קורה שם
ומאיזה מחלה הוא סובל? כמו שאמרת בשיחה הקודמת
כל מילה שנאמרת מהדהדת לי בראש, אני מנסה לנתח אותה, לפצח את מה שקורה כאן, אצלכם ואצלי והאם יש קשר בין הדברים
אני כאובה אבל באותה נשימה מכריחה את עצמי לא לשקוע, להרים את עצמי להמשיך הלאה ולשכנע את עצמי שמישהו אחר יהיה טוב יותר בשבילי, ואני לו, מאשר הבן שלך
אני תוהה (באמת אבל) אם יש לך קצה של מושג על הכאב שעברתי ועדיין עוברת אבל נראה לי שלא, כי לא באמת פירטתי או סיפרתי
למעשה, אני נמנעת מלספר. לפעמים נראה לי שהמילים שלי רק מקטינות את הכאב האמיתי, את עוצמתו ו"פוגעות" כביכול בכבודו (של הכאב)
אני חיה את זה יום-יום, רגע רגע, דקה דקה, 7 שנים
7 שנים שאני זועקת אבל בעיקר לשמיים, כי מבחינתי כל האדם כוזב
ומי בכלל יכול להבין? הרוב רק ישפוט.
ובד"כ, כפי שנשמעים הדברים, אני בד"כ אצא ה- אובססיבית, ילדה קטנה, אולי אפילו משוגעת
בא לי כל כך להתקשר אלייך/אליו/אל מישהו שקשור, שוב, ופשוט לדבר שעות
לשאול את כל השאלות, אולי אפילו קצת לחקור
כי חייבת להבין
לעשות סדר
הסיבה היחידה שאני לא מרימה את הטלפון ומתקשרת שוב, ממש עכשיו, זה הפחד הידוע שלי מדחייה של אנשים
אני מנסה, כמו תמיד, לשמור על פאסון, כאילו שום דבר לא נוגע או אכפת לי..אבל הדברים הם ממש לא כך
היום חשבתי על זה שבא לי פשוט לעלות לאלוהים ולשאול אותו למה?? למה הדברים היו צריכים להתגלגל ככה, למה הלכו לי 7 שנים מהחיים והאהבה הכי גדולה שפוספסה אולי 
שמישהו  מהם יענה לי כבר, ידבר איתי, בבקשה אלוהים
 
לצפיה ב-'מצטערת'
מצטערת
16/02/2017 | 21:59
1
33
כאב לי לרוא את מה שאת עוברת.
ניסיתי קצת להבין במה מדובר, פחות הצלחתי. אולי זה הריכוז הקלוקל שלי לאחרונה.
יעזור ל לדבר איתי?
לצפיה ב-'אני לא יודעת'
אני לא יודעת
17/02/2017 | 01:12
21
אם זה באמת יעזור...
לצפיה ב-'נמצאים בשבילך. '
נמצאים בשבילך.
19/02/2017 | 00:43
5
את מחלקת איתנו 7 שנים של געגוע, רצון להבין ולהיות מובנת, אכזבה וכאב... אנחנו מעמידים מיד את הפורום ואותנו לרשותך . להיות מולך ואיתך באותו הזמן. כמו הפורום שחברה בו כבר זינקה להקשיב גם אנחנו מזמינים אותך לשוחח כאן ובשיחה אישית, איתנו.. 
 
לצפיה ב-'נפגעתי'
נפגעתי
15/02/2017 | 01:11
7
64
מישהו חתיך (כנראה סטרייט וזה עדיין לא משנה) חסם אותי בפייסבוק וזה פגע בי.
זה גרם לי לחשוב מה היה קורה אם הייתי עשיר והייתי רוצה לקנות מהעסק שלו? לא הייתי קונה - כי הוא פגע.
אני התנצלתי על זה שבטעות התיוג שלי הופיע לו בקיר שלו ולא ידעתי על כך אבל הוא העדיף לחסום. זה ממש פגע בי וזה גרם לי לחשוב שאולי אם לא הייתי מפתח שרירים לפני שנתיים אז יכל להיות לי גוף נערי ואולי היה לו חמלה כי היה חושב שאני נער כי הפנים שלי עדינות אבל בעצם אולי זה לא משנה כי הוא סטרייט? אוף

אני חושב שגם בגלל שזה פייסבוק יותר אינטימי ופחות פופלרי כמו הקודם שבו אני בעיקר מפרסם דברים לעצמי ללא לייקים גם גרם לו לחשוב עליי משהו לא טוב ולמחוק.
אם הייתי אדם מפורסם ברמה גבוהה כמו סלב במדינה או בעולם או אם הייתי בחורה כוסית אולי הוא לא היה מוחק ולהיפך היה מבין שהיא בעניין ומציע להכיר אותה או לשכב איתה.

אני ממש פגוע ופה המגדר שלי כגבר, השרירים והחוסר חברים (מבחירה) בפייסבוק גרמו לי לרגשי נחיתות.

אני ממש פגוע כי הוא חתיך בעיניי, אם זה היה סתם איזה מעאפן שמרים תאף אז זה היה גם מעליב אבל פחות אכפת.. אולי.
לצפיה ב-'עוצמת הפגיעה'
עוצמת הפגיעה
15/02/2017 | 01:48
25
אני מרגיש שקשה לי לעשות פעולות נוספות כעת...
זאת אומרת ברור שבהמשך זה יתרכך ויעבור קצת
אבל כרגע אני נמנע מלהכנס להתקלח
ומרגיש כמו אבן באיזור הלב
זה פגע בי
אשמח לתגובות תומכות ומועילות מכם
לצפיה ב-'תחושת הפגיעה מאותו בחור גרמה למשהו מדהים לקרוא אצלי'
תחושת הפגיעה מאותו בחור גרמה למשהו מדהים לקרוא אצלי
15/02/2017 | 02:17
2
32
לפני שאספר על כך אוסיף שעוד עניין בחסימה של הבחור גרם לי לחשוב על לחזור להתאמן למרות הקשיים (משרה מלאה) וחשבתי לפחות על לצאת להליכה אך מזג האוויר החורפי כולל הגשם מנעו ממני לעשות זאת. זה גרם לי לחשוב על עוד דברים כמו להשקיע יותר בעור הפנים - חשבתי על זה אך פחות כמו שחשבתי על אימונים.
ו....
המשהו המדהים :
אני מוצא את עצמי כותב בכתבן משהו שהמון זמן רציתי לכתוב ומנעתי מעצמי לעשות זאת. זה משהו שאמור להיות לתוך פרויקט חשוב והנה אני עושה זאת!
משהו בהתנהגות והחסימה של אותו בחור משום  מה גרם לי לעשות את הפעולה שכל כך רציתי ודחיתי שבועות ואולי חודשים - לא ספרתי בדיוק כמה זמן אך הרבה זמן.
מישהו או מישהי יכול\ה להסביר לי איך פסיכולוגית זה עבד?
לצפיה ב-'יש לי בעיה עם כפתור העריכה'
יש לי בעיה עם כפתור העריכה
15/02/2017 | 02:20
19
רק אוסיף שבעניין האימונים
לפני 4 שנים התאמנתי בחדר כושר
והיה בחור ששמתי עליו עין והצעתי לו שיוסיף אותי לפייסבוק
וגילתי שהוא חסם אותי. תהיתי לעצמי אם זה בגלל השטויות שכתבתי מבחירה בפייסבוק (רציתי להיות בפוזה של נער חתיך) או אין לי מושג איזו סיבה ואז זה גם גרם לי לחשוב מה יעזרו הרבה האימונים אם במילא הדבר שאני רציתי שהוא לפתות גם סטרייטים לא יועיל. עכשיו כשאני חושב על זה זה כן יועיל כי בתחושה שלי היו סטרייטים שרצו אותי, בנות גם רצו אותי והמואים בכמויות רצו אותי! - על אותה תקופה לפני 4 שנים.
אז חשוב להשקיע ומה לעשות כל אחד וסיבותיו לא כולם ימשכו וזה בסדר אך גוף ופנים נאות יכולים להגדיל את הסיכויים לרבים אחרים. עכשיו כשאני חושב על זה אני גם קצת עצוב כי המון בחורים ובחורות רצו אותי במהלך חיי ומכל מיני פחדים ומחסומים לא זרמתי. אז לעזאזל, מצד אחד אני מנסה להראות במיטבי כדי למשוך את תשומת ליבם ומצד שני מתבייש בגופי. אוף.
לצפיה ב-'...'
...
15/02/2017 | 02:37
20
אמנם מה שהבחור עשה לא דבר כל כך קריטי בחיי,
אבל עדיין בסיטואציה הפחות נעימה על גבול הפגיעה המעט קלה יחסית הזאת אולי הטקסט בתמונה יכול להסביר.
לצפיה ב-'מי אתם?'
מי אתם?
15/02/2017 | 03:01
22
מי אתם אנשים שצופים בהודעות שלי ולא מגיבים?
מי אתם אנשים שצופים בהודעות שלי ומבינים שאני מצפה ואולי זקוק לתמיכה ולא מגיבים?
 
לצפיה ב-'עד עכשיו הפגיעה כמו אבן בלב'
עד עכשיו הפגיעה כמו אבן בלב
15/02/2017 | 03:32
19
אני נכנס לאתרי טיפוח וקורא על קרמים
ופתאום שוב מרגיש תחושת הפגיעה מאותו בחור.
זה יושב לי על הלב במעט.
לצפיה ב-'מתקשה לישון ומתפתה לאינטרנט'
מתקשה לישון ומתפתה לאינטרנט
15/02/2017 | 03:36
19
וזה ללא קשר לאותו בחור
כבר שנים רבות אני גולש בלילות
נרדם מאוחר
ומתקשה לתפקד למחרת
 
איך אני מונע מעצמי גלישה יתרה ברשת
והולך לישון מוקדם
למה אני לא מצליח לשים לעצמי גבולות?
 
אולי תחושת הפגיעה מאותו בחור יכולה לומר שבעצם כל השנים אני גולש שעות רבות בלילות ומתנתק מהעולם שפגע בי המון במשך השנים? או שמדובר בעצלנות ופינוק? אני לא יודע.. מה שאני כן יודע שאני רוצה לשים לזה סוף ולישון מוקדם. חלק מהיתרונות בלישון מוקדם:
להתעורר מוקדם ואז יש אפשרות גם לגלוש שעות ובכלל לעשות פעולות נוסף במשך היום
שנת לילה היא חיונית והכרחית למראה עור יפהפייה ביום למחרת
התפקוד למחרת הרבה יותר טוב מאשר שינה ביום (אם אני לא טועה)
 
למה אני מתעצל? איך אני מתגבר? למה דברים בסיסיים של אנשים נורמלים מאוד קשים לי (למשל לא לפספס את האוטובוס כמעט כל יום ולקחת מונית... או לצאת מוקדם יותר מהבית ולא בדקה ה-90)
לצפיה ב-'לא ספרו אותי'
לא ספרו אותי
12/02/2017 | 12:45
6
123
לצערי - שוב.
ושוב האבא של בעלי (כתבתי עליו בעבר) והפעם צירף את הבת שלי. סיפרתי כאן על תחילתה של ה-מחלה לפני כמה שנים, ומאז סדרה של ניתוחי שחזור ותיקונים. בקרוב יהיה לי ניתוח תיקון, בגלל כאבים ביד. הרדמה מלאה, שני לילות בבית חולים והגבלה בתנועה כמה ימים לאחר מכן. לא ניתוח לב פתוח אבל גם לא משהו להתעלם ממנו. אביו של בעלי נוסע שבוע לחו"ל והזמין את הבת. השבוע הם קנו כרטיסים. הנסיעה יום אחרי הניתוח. אין לי בעיה שהיא תיסע ותהנה. אני לא תלויה בעזרה שלה. אבל זה העקרון - כשקנו כרטיסים היא יכלה לשאול, בעדינות, אם אפשר לטוס יום לאחר מכן. זה הכול. ואם לא מתאפשר - אז לא. אבל השאלה לא נשאלה. אביו של בעלי לא ידע פרטים כשרכשו כרטיסים, רק ידע שהייתי בבדיקות בבית חולים (והוא יודע שלא נוסעים לבית חולים לקנות נעליים). לא שאל מה ולמה, כלום. עכשיו הוא יודע שיהיה ניתוחון ושהם נוסעים בדיוק על התאריך. לא ביקשתי שישנו תאריך, אבל קצת להתעניין - את תסתדרי? איך תרגישי לאחר מכן? מצטער שלא ידעתי וכבר קניתי כרטיסים.
אף מילה.
ובעלי מצדיק אותו.
זו התעלמות נוספת בשרשרת. גם כשעברתי את הניתוח הגדול ואת הסדרה אחריו הוא לא התעניין. וגם אחרים לא. עשו את הפגישות המשפחתיות שלהם, אני לא באתי כי הייתי אחרי ניתוח, ולא טרחו אפילו להרים טלפון. והפגישות התקיימו ברחוב השכן.
מרגישה מחוקה לגמרי.  
לצפיה ב-'שלום'
שלום
12/02/2017 | 19:04
2
40
יש אנשים שלא תמיד מתחשבים ולא תמיד רגישים, ולפעמים קשה לאדם להיות רגיש למצבים. את המשפחה חשוב לאהוב, וחבל אם קרובי משפחה לא מגלים רגישות והתחשבות. אולי זה בגלל מצוקתם האישית, וכדאי לנסות לעודד אותם לגלות רגישות. שמרי על החשוב לך, אפשרי בהחלט שתעירי לבת על התנהגותה אבל אני מציע להעיר בעדינות בלי לנזוף בה מדי כי זו רק התעלמות ולא מעשה רע פעיל. השתדלי בכל זאת לשמור על היחסים. אולי אינה מודעת שהתעלמה וכדאי להפנות את יחסה לעניין ולהסביר לה שזה לא בסדר.
לצפיה ב-'תודה על התגובה פילוסוף'
תודה על התגובה פילוסוף
13/02/2017 | 11:14
1
40
יש לך לב טוב. עודדת אותי.
ובינתיים זה נהיה יותר מהתעלמות - הסבא אמר לבת שלי שבהחלט תיסע לחו"ל ולא תישאר איתי בבית חולים. שככה או ככה אני לא אהיה מרוצה, ושאני עושה מניפולציות.
לצפיה ב-'שמחתי לעזור לך'
שמחתי לעזור לך
13/02/2017 | 14:54
27
אני תוהה מה יש למשפחתך נגדך, קשה לי להאמין שהם שונאים אותך.
 
לצפיה ב-'היי, מישהו שומע אותי?'
היי, מישהו שומע אותי?
13/02/2017 | 23:16
1
39
יקרה,
 
אני מבינה שאת עומדת לעבור ניתוח, ולא רק שהניתוח כשלעצמו עלול לעורר חששות ופחדים, את גם נאלצת להתמודד עם רגשות מעיקים אחרים, ולא בפעם הראשונה מסתבר. אני מרגישה דרך המסך את הצורך שלך להרגיש שהאנשים הכי קרובים אלייך, המשפחה שלך, יראו לפחות קצת אכפתיות, קצת התחשבות ואמפתיה כלפייך, שיעזרו להקל על החששות וההתמודדות, ובטח ובטח שלא יוסיפו עוד כאב נפשי ומתח. ואז... כמו קש ששובר את גב הגמל- בעלך מצדיק את אביו. אני מבינה שאת כועסת, פגועה, כאילו שאף אחד לא רואה אותך כי בלתי-נראית כביכול, בזמן שכל מה שאת רוצה זה להרגיש שמישהו דואג לך, להרגיש אהובה, שרואים אותך...
 
יקירה, האם שיתפת בתחושתייך את בעלך או בתך? אין הכוונה שתדחקי בהם לבטל או לשנות את הטיסה, אלא להתחיל מלהסביר את המקום שלך במצב המורכב הזה... ברור לי שזה דורש עוד מאמץ מצדך, זה דורש היחשפות, ומנגד- אני תוהה האם הם מבינים עד כמה זה חשוב לך...
 
כך או כך, אנחנו נשמח מאוד אם תעדכני אותנו בשלומך, ומאחלים לך רק שפע של בריאות ושלווה.
 
"אם לאהוב זה לא עולה כסף, למה כולם קמצנים באהבה?" - מאיר שלו (מתוך הספר "כימים אחדים")
 
לצפיה ב-'תודה לכם, סה"ר'
תודה לכם, סה"ר
14/02/2017 | 09:50
33
לרגע לא ביקשתי מהבת שלי לבטל את הטיול. תיארתם במדויק את התחושה שלי - להרגיש שרואים אותי. אילו לפחות הייתה שואלת את הסבא על אפשרות ליום אחר, ואם בלתי אפשרי - אז לא. אבל היא לא עשתה זאת.
הבת טוענת שלא אכפת לי ממנה. הסבא התחיל בשרשרת של מידע חסר - הזמין את הבת לטיול בחו"ל ולא סיפר שהמטפלת שלו לא תהיה, כלומר: הבת שלי תהיה בת לוויה לאיש בן שמונים פלוס פלוס ולא בבריאות מלאה. גם היא וגם אני חשבנו שמדובר בטיול כייף כשהמטפלת נוכחת. ולאור המידע הלא שלם שהיה בידי, אמרתי לבת שעכשיו תורו של הבן הצעיר לנסוע, והיא נעלבה עד עמקי נשמתה. אם הסבא היה מוסר מידע מדויק שרשרת אי ההבנות לא הייתה מתחילה. עכשיו הנסיעה היא מעין 'נקמה' באימא שלא אכפת לה. והסבא, מצידו, ממשיך לשפוך שמן למדורה, אומר לה שאני עושה מניפולציות ושתיסע בלב שקט. אם יש לסבא טענות כלפי, היה עליו להפנותן אלי, פנים אל פנים.
מילא אם זו הייתה הפעם הראשונה שהתעלמו ממני. לכול אורך הניתוחים (והיו מספיק מהם...) הוא לא התעניין ולא הציעה עזרה. וכששאלתי, אמר שיש לו בעיות אחרות בחיים חוץ ממני. ומדובר, לעזאזל, במחלה מסכנת חיים. אימא שלי נפטרה ממנה בגיל צעיר. יש לי היסטוריה משפחתית מזופתת. מה הוא רוצה - שלנכדים שלו לא תהיה אימא?? 
יצאתי מהניתוחים עם יכולת פיזית חסרה. קשה לי להרים דברים, כואב לנקות את הבית. עברו ארבע שנים - ואין לי עוזרת, אני קונה במכולת יקרה, כי הם ליד הבית ועושים משלוחים, לא יכולה לדחוף את העגלות הגדולות של הסופרמרקט.
סליחה שחפרתי. 
 
לצפיה ב-'מבינה אותך '
מבינה אותך
18/02/2017 | 23:16
2
רק יכולה להבין את הרגשה הזאת .
בהצלחה בריאות ואושר 
לצפיה ב-'מימון '
מימון
14/02/2017 | 08:59
54
שלום 
 
אני מחפש מימון מלא או חלקי לחוג צילום יש למישהו רעיון?
 
או מישהו יודע על חוג צילום בעלות נמוכה באיזור המרכז למתמודדים וכדו'?
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'התקף פסיכוטי עלול לעורר טריגר'
התקף פסיכוטי עלול לעורר טריגר
12/02/2017 | 20:58
2
79
יום חמישי כמעט היה לי התקף פסיכוטי הייתי ממש על הקצה.
פעם אחרונה שהיה לי התקף היה לפני 6 שנים וגזרתי לעצמי את השער.
הפעם היה לי מזל שלא נסחפתי.
אני גרה בדיור של קהילה תומכת אז יש לי מדריכה אישית וגם עוד מדריכים שבאים לבקר. אז עזר לי שהיה לי עם מי לדבר אבל אמא שלי לא באה אפילו לראות מה איתי היא בקושי דברה איתי בטלפון כי היא הייתה עסוקה בלטפל בסבא שלי.
לצפיה ב-'תהיי חזקה, מחזיק לך אצבעות'
תהיי חזקה, מחזיק לך אצבעות
12/02/2017 | 21:13
16
לצפיה ב-'סערה'
סערה
13/02/2017 | 22:54
82
בת אל יקרה,
 
נשמע שעברת בימים האחרונים סערה של תחושות ורגשות: מצד אחד, נראה שהפחד מאוד הציף אותך, לאור ניסיונך בעבר עם התקף פסיכוטי ולאור החשש מהתחושה של חוסר השליטה. לצד זאת, אני מבינה שאת מרגישה גם הקלה כיוון שהצלחת לשמור על עצמך בזמן. ולצד ההקלה.. נשמע שעל אף שנדמה כאילו שיש רציונל לכך שאמך לא יצרה איתך קשר בימים האחרונים- זה אכזב אותך, אולי גם הכעיס, וזה מובן כמובן. אמא היא אמא, ואני מבינה שציפית שתקדיש לך מעט תשומת לב, בזמן שחווית מצוקה גדולה, בזמן שאת נסערת, בסיטואציה שנשמע שמסבה לך הרבה לחץ ואי נוחות...
 
יקירתי, האם יצא לך לדבר איתה על זה? לומר לה איך את מרגישה, גם בכללי וגם לגבי העניין הזה, ביוזמתך?
 
בינתיים, אנחנו שולחים לך חיבוק-חיזוק גדול, ומעודדים אותך להמשיך לכתוב לנו. אנחנו רוצים לשמוע איך את מרגישה, רוצים לדעת מה איתך...
 
"ועכשיו כשאין שמיים 
רק רסיסים של חוסר הבנות 
ונדמה שאי אפשר לראות 
ולא נשאר מקום לטעות.
 
עד התהום, עד הקצה 
עד שניפול ונתרצה 
עד שזה נגמר 
עד שזה עבר..." 
 
לצפיה ב-'אהלן'
אהלן
10/02/2017 | 18:17
14
117
אני קבעתי תור לפסיכיאטר פרטי אחרי אכזבות רבות עם פסיכיאטרים ממכבי(סה"כ 2 פסיכיאטרים זה לא כזה הרבה)ממש גייסתי כוחות נפשיים לזה. רק נותר לי לקוות שהוא באמת יתאים לי.
אתם מוזמנים לשתף אותי אם אתם רוצים בחוויות שלכם מפסיכיאטרים
לצפיה ב-'הייתי באשפוז יום פסיכיאטרי'
הייתי באשפוז יום פסיכיאטרי
10/02/2017 | 19:11
13
91
שיעמם לי שם נורא, בעיקר השיחות המשותפות עם החולים.
לצפיה ב-'...'
...
10/02/2017 | 19:50
12
56
אני שמח לדעת שאתה לא שם יותר אבל אני התכוונתי לדבר על סשנים עם פסיכיאטרים. איך החוויה בעיניכם?
לצפיה ב-'לי אין חוויות טובות מפסיכיאטרים'
לי אין חוויות טובות מפסיכיאטרים
10/02/2017 | 23:37
11
67
לא בקופה ולא פרטיים. הבעיה ברובה בעיניי נובעת מהעובדה שזה משרה שוחקת, סליחה על הביטוי קשה לעבוד כל הזמן עם "פסיכים" מבלי לההפך לאחד כזה או לכל הפחות אדם לא רגיש שלא רואה חולים ומבין שהפך להיות הדילר של המאה ה21. לכן אני באופן אישי רק אם אני מרגישה שאני חייבת דחוף טיפול תרופתי אגש לכזה אחרת אני אעשה כל מה שאפשר כדי לא להגיע לפסיכיאטר...אבל תשמע אולי קרה באמת בטעות שנפלתי על פסיכיאטרים גרועים אני ממש לא שוללת. רק אומר שניסיתי בערך 6 שונים עד שהתייאשתי. תהיה מוכן נפשית לעובדה שלמצוא קוקטייל שיגרום לך ליציבות ייקח שנים...התייאשתי באמצע וגם נגמר הכסף. כי כמו שהסבירו לי את זה כל בן אדם מגיב אחרת לטיפול תרופתי ומינונים שונים ויכול להיות שתחליף המון אבל המון תרופות עד שתמצא משהו שיתאים לך בול..בהצלחה ואל תתייאש כמוני
לצפיה ב-'החלפת הרבה מאוד פסיכיאטרים ואני יכול להבין את הייאוש.'
החלפת הרבה מאוד פסיכיאטרים ואני יכול להבין את הייאוש.
11/02/2017 | 02:29
10
58
אני לא מוכן נפשית כרגע ללכת עוד פסיכיאטרים כי אין לי את הכוחות, רק לפסיכיאטר פרטי אחד שקבעתי תור אליו הייתי צריך להכריח את עצמי.
העניין הכספי מאוד מטריד אותי אבל הבנתי שפסיכיאטרים פרטיים הרבה יותר טובים
מפסיכיאטרים דרך הקופה.
אני מקווה שאני אמצא.
תודה רבה
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שפסיכיאטרים פרטיים יותר טובים'
אני לא בטוחה שפסיכיאטרים פרטיים יותר טובים
11/02/2017 | 18:14
9
55
אני אצל כמה מתמחים בפסיכיאטריה שהיו ממש טובים.
לצפיה ב-'היי sls4'
היי sls4
11/02/2017 | 19:05
8
58
מה ההבדל בין מתמחים בפסיכיאטריה לפסיכיאטרים פרטיים?
לצפיה ב-'אתה שואל ברצינות?'
אתה שואל ברצינות?
11/02/2017 | 19:10
7
31
לצפיה ב-'כן, אני באמת רוצה לדעת'
כן, אני באמת רוצה לדעת
12/02/2017 | 18:55
6
42
אני לא נתקלתי במתמחים.
מתמחים הם בעצם לא הוסמכו עדיין להיות פסיכיאטרים והם עושים מין סטאז'?
לצפיה ב-'פסיכים'
פסיכים
12/02/2017 | 19:29
3
50
כשהייתי ילדה הייתי אצל כמה פסיכיאטרים עד שמצאתי אחת מעולה. עשיתי איתה גם שיחות, ולמרות הסטיגמות, היא זו שגמלה אותי מתרופות ולימדה אותי להתנהל בלעדיהן.
לעומתה, כרגע למשל, אני מרגישה שהם נהנהים ךעשות עליי ניסויים. לתת כל מיני תרופות ולראות את ההשפעה. נדמה לי שככה הם מאשרים לעצמם את האבחנה. 
מורכב הנושא. דעות אישיות לדעתי רק ירתיעו אותך. אולי תנסה ותראה, אם יש חיבור ה עושה הכל. לפעמים לוקח זמן לחיבור להגיע.
 
בהצלחה
לצפיה ב-'אם אפשר לשאול, איך היא גמלה אותך מתרופות?'
אם אפשר לשאול, איך היא גמלה אותך מתרופות?
12/02/2017 | 19:51
2
21
לצפיה ב-'היא הייתה מדהימה'
היא הייתה מדהימה
12/02/2017 | 21:49
1
44
לימדה אותי באמצעות טיפול כיצד להתנהל וכיצד להגיב לדברים שקורים בחיים. לאט לאט הפחיתה את המינון של התרופות. ע שהפסקתי לגמרי. הייתה תקופה שהחזירה לי תרופות למעט זמן ואז שוב הפסיקה.
היא מאמינה שהיכולות שלנו לרפא את עצמנו חחזקות יותר מהתרופות. אין כמעט רופאים כאלה...
לצפיה ב-'טוב,יש בעיות'
טוב,יש בעיות
13/02/2017 | 15:29
28
שאי אפשר לפתור אותם בלי כדורים...אז זה לא אפשרי לכל אחד, אבל אני שמחה שהצליח לך
לצפיה ב-'כל רופא לומד שבע שנים'
כל רופא לומד שבע שנים
12/02/2017 | 19:51
1
54
ואז עושה התמחות בתחנה לבריאות הנפש, ובעוד כמה מקומות, שזה חמש שנים.
כל התקופה הזאתי של החמש שנים, זה נקרא התמחות.
אחרי ההתמחות, הם יכולים [אני חושבת] לפתוח קליניקה פרטית ולקבל מטופלים.
אבל התואר ד"ר מגיע אחרי הלימודים.
וכל מי שאומר שהוא נתקל במתמחים גרועים...טוב, יכול להיות שיש כאלה, אבל זה לא אומר שמתמחה=גרוע. מי שטיפלו בי היו מאד טובים לפעמים יותר מהפסיכיאטרית המבוגרת יותר.
לצפיה ב-'היי'
היי
13/02/2017 | 22:33
24
תודה רבה על ההסבר המפורט   
sls4 ותודה לכולם ששיתפו אותי.
עליסה שבורה אני מסכים איתך שצריך להיות קודם כל חיבור עם פסיכיאטר ברמה שהוא ירגיש אותי ומה אני חווה.

 

 
לצפיה ב-'אני מזתקנת '
אני מזתקנת
10/02/2017 | 12:21
15
98
העור הפנים שלי גרוע
יש קן כזה שיורד מצד האף .
וזה מטריד אותי זה קמטי צחוק
נראה לי או שזה משהו אחר
לא יודעת
מה הדרך לעלים אותו

לצפיה ב-'לא יודע אבל'
לא יודע אבל
12/02/2017 | 19:05
2
34
הכי חשוב אולי שתהיי עם שמחת נעורים ולא תזדקני נפשית, ושתהיי תמיד טובה לאנשים.
 
לצפיה ב-'תודה פילוסוף '
תודה פילוסוף
13/02/2017 | 00:10
1
27
אתה בנאדם טוב 
וכן הכי חשוב שמחת חיים . 
איזה יפה שאתה תמיד עונה לכולם כל הכבוד אני חושבת שיש בזה משהו יפה 
שכל כך שנים אתה מגיב לאנשים בלי שום אפליות וכל הזמן מאז שאני בפורום . 
לצפיה ב-'לפעמים קשה לענות לכולם'
לפעמים קשה לענות לכולם
13/02/2017 | 18:40
16
ובמיוחד להודעות ארוכות, אני קצת עצלן מטבעי. אני אוהב לעזור כי זו מעלה חשובה. הכי חשוב להיות טוב ומתחשב לאנשים אחרים, אבל צריך לפני הכול לדאוג לעצמנו ולשלומנו.
 
 
לצפיה ב-'יש דרך להעלים אותו'
יש דרך להעלים אותו
13/02/2017 | 00:23
1
42
אני אשלח לך במסר אישי
לצפיה ב-'תודה ניק'
תודה ניק
18/02/2017 | 01:33
1
לצפיה ב-'אפשר להעלים'
אפשר להעלים
13/02/2017 | 11:20
1
41
עם הזרקה של חומצה היאלורונית. עושים את זה במרפאות אסתטיקה וזה יוצא יופי.
לצפיה ב-'תודה '
תודה
18/02/2017 | 01:27
4
אם בכלל זה קמט קמט צחוק
כי פעם אמרו לי שזה משהו אחר
לא יודעת אם להתחיל עם הזרקות בגיל הזה .
לצפיה ב-'קמטים אפשר להעלים , בניגוד'
קמטים אפשר להעלים , בניגוד
14/02/2017 | 12:41
5
49
לרוע של אנשים את זה לצערנו אי אפשר להעלים.

* ומזל שאת כולך רק טוב  וזה הכי חשוב .
יופי חיצוני זה דבר זמני , בעוד שרוע ואופי מגעיל זה

לנצח .(הייתי אומרת שגם אופי טוב אבל אנשים משתנים

וגם יש אנשים שמסתירים  את האופי האמיתי  שלהם

והפרצוף  האמיתי שלהם נחשף  עם הזמן- אבל את

לא כזאת .)
לצפיה ב-'באיזה הקשר את מדברת על רוע שאי אפשר להעלים?'
באיזה הקשר את מדברת על רוע שאי אפשר להעלים?
15/02/2017 | 01:13
16
לא כל כך הבנתי..
לצפיה ב-'הסבר'
הסבר
15/02/2017 | 09:23
2
16
התכוונתי שיש אנשים רעים ,ואת הרוע שלהם והאופי
המגעיל שלהם הם לא יכולים להעלים .בניגוד לקמטים שבהם
אפשר לטפל ע"י  בוטוקס,מתיחת פנים .
התכוונתי לרוע של אנשים.
לצפיה ב-'את זה כבר הבנתי. חשבתי אולי את מדברת'
את זה כבר הבנתי. חשבתי אולי את מדברת
16/02/2017 | 00:57
1
11
על רוע של בן אדם ספציפי ולא הבנתי מי זה..
לצפיה ב-'לא ספציפי. בכללי. '
לא ספציפי. בכללי.
16/02/2017 | 13:35
12

אגב הייתה פה תקלה ושמחה שזה נפתר ,
אי אפשר היה לפתוח את הפוסטים וזה היה רק פה

מוזר.
לצפיה ב-'צודקתתודה '
צודקתתודה
18/02/2017 | 01:30
6
הכי חשוב האופי של האדם 
הלוואי שנזכה לעזור לאנשים 
 
לצפיה ב-'השיטה שלי'
השיטה שלי
15/02/2017 | 13:36
1
17
שיטה ממש טובה היא לשים פרוביוטיקה על הפנים פעם בשבוע-שבועיים. פותחים את הקפסולה ושמים את האבקה על כל הפנים, במיוחד על האיזורים הבעייתיים מחכים חצי שעה ושוטפים. חוץ מזה אני ממליצה לך לשתות מספיק מים ולחיות אורח חיים בריא עד כמה שאת יכולה כדי שמבפנים הגוף לא יזדקן.
לצפיה ב-'זה בעיה אורח החיים שלי '
זה בעיה אורח החיים שלי
18/02/2017 | 01:41
8
זה להיות כל היום במיטה 
הדיכאון הורס לי הכל זה שאני קמה מהמיטה זה השיג אני מנסה לשתנות לעשות דברים לדאוג לעצמי ולגוף שלי לא תמיד זה מצליח 
מה מה שהמלצת פרובטיקה 
אני גם צריכה לבדוק עם זה באמת קמט או משהו אחר 
וגם יש לי המון פצעים בפנים .
 
לצפיה ב-'תנודות-טריגר'
תנודות-טריגר
12/02/2017 | 19:41
5
68
שוב הדיכאון חוזר. המחשבות הרעות.
למה לנסות, למה אני כאן?
אין לי כוח באמת. וכל החיצוני משתנה בשבילי, רק שאשאר חיה.
ואני בכלל לא רוצה. גם מקודם לא רציתי. מקודם לא ידעתי בכלל אם יש לי רצונות.
הכדורים משגעים אותי, השתגעתי כאן יותר ממה שהגעתי.
בדקו עליי כדורים. וזה לא הצליח, והחליפו וניסו וניסו. ומנסים.
מרגישה כמו שפן.
גבריאל בלחסן ניסח זאת יפה
"הכדורים כבר בדם"
אחרי שבוע של היי מטורף, מגיע הדאון. כואב לי.
כואבת הבטן, האוזן, הלב.
הדמעות בפתח ולא זולגות. לא מצליחות. הכדורים השתלטו עליהן. הכדורים שולטים בהכל. 
עד הלילה גם לא היו לי מחשבות. 
אז לא לקחתי פעמיים כדורים. חייבת שוב להרגיש. מרגישה זרה בגוף של עצמי.
נמאס לי מהחוסר הזה. מזה שהם לא נותני לי להיות מי שאני.
ניסיתי להסביר, אם אני דפוקה, זה מה יש. 
במילא לא אמשיך את הטיפול כשאשתחרר מכאן. שונאת כדורים.
רוצה למות.
שוב דחפים אובדניים. 
הייתי בבית בשבת. פתחתי חלון. פתאום קלטתי את הגובה. עליתי על כיסא...
התחלתי לצעוק עליי. "עליסה, תפסיקי, הבטחת". "לא לא לא".
והיום, בדרך חזור לפה, קיוויתי ליפול לכביש, מתחת לרכב נוסע. 
כל כך מתבאסת. לא עשיתי את זה. חזרתי לפה. 
לשיעמום, לשיגוע. 
כל היום אני במיטה. רוצה שקט, אי אפשר. רוצה לבכות, לא מצליחה. רוצה למות, אין לי כוח. 
מסתבר שגם כשהייתי קטנה, אמרו שאני דו קוטבית. מעולם לא האמנתי להם. 
שונאת אבחנות. כי עכשיו אני מפחדת. למה הייתי צריכה להיות בהיי שבוע? עכשיו מה יהיה עליי כל המשך השבוע?
כואב לי, עצוב לי. אין לי כוח.
אני לבד בעולם מלא אנשים. הרבה אנשים דואגים לי, ואני לא רוצה. רוצה שהכל יפסיק כבר אין לי כוח...
לצפיה ב-'טוב לשמוע ממך'
טוב לשמוע ממך
12/02/2017 | 19:50
2
31
את מעניינת. תמשיכי להלחם על הרצון לחיות!
בהצלחה
לצפיה ב-'תודה'
תודה
12/02/2017 | 21:50
1
31
לצערי אני מאוד אבודה במלחמה הזאת.
כאילו יש בי המון אנשים. רובם לא רוצים להיות פה ומצדיקים את הרצונות למות.
יש מישהי קטנה אחת, שכן נלחמת. אבל אף אחד אחר אצלי לא מבין למה...
לצפיה ב-'תשמעי לא מכירה אותך'
תשמעי לא מכירה אותך
13/02/2017 | 08:53
26
אבל לדעתי תראי את זה כמה שזה....את לוקחת פסק זמן מהחיים כדי לברר עם עצמך מה את רוצה מהחיים ולדעתי את רוצה לחיות. אחרת לא היית עושה מה שאת עושה. אז פשוט תאלצי להבין שאת רוצה לחיות ולהחליט מה את רוצה לעשות בחיים שלך. תנצלי את הזמן להתייצב ולעשות שינוי מהותי ולהחליט מה השאיפות שלך בחיים ואיך תרגישי שאת ממצה את עצמך..אולי זה לימודים אולי זה קריירה אולי זה רק הקמת משפחה אבל לדעתי ברגע שתמצאי מטרה שאת רוצה לעצמך (ולא-למות זה לא מטרה) את תצליחי להתמסר לטיפול ותצאי משם. את צריכה לראות את התמונה הגדולה ולא הקטנה בשביל להצליח. בהצלחה
לצפיה ב-'עליזה באמת ניסית הכול?'
עליזה באמת ניסית הכול?
13/02/2017 | 11:19
31
את צעירה, כול החיים לפניך.
בסוף תמצאי את צירוף התרופות שיתאים לך.
וכתבת שאנשים דואגים לך. את לא לבד.
לצפיה ב-'אני גם נתפקתי עם כדור '
אני גם נתפקתי עם כדור
18/02/2017 | 23:48
2
שמשגע אותי ואין סיכוי להיגמל ממנו
בכלל הכדורים האלה דופקים את השכל של האדם .
השם ישמור שקוראים לסמים תרופות היום .
לצפיה ב-''
12/02/2017 | 20:40
1
43
יש מחר בדיקת דם. אי אפשר לצאת לבירה!
לצפיה ב-'אני שונא בירה'
אני שונא בירה
12/02/2017 | 21:12
30
גם שחורה וגם לבנה, שתיהן חמוצות ומגעילות אותי. אני מאד אוהב פונטש, אבל לא פונטש לימון.
 
לצפיה ב-'מישהיא מיסודי'
מישהיא מיסודי
09/02/2017 | 12:08
4
112
הזמינה אותי לקבוצת ואווצאפ 
כנראה שהם רוצים לעשות פגישה מחזור 
אין סיכוי 
היה לי כל כך רע היסודי. כבר בגיל הזה רציתי למות מרוב שהיה לי רע 
רק ראיתי כמה בזמן שאני שנים אחרי שנים הייתי בדיכאון אנשים התקדמו 
וכן בטוח שיש להם צרות אבל יש התקדמות יש בילויים 
בזמן שאני בוכה על מר גורלי 
אין צדק בעולם אנשים שפגעו בי חיים ואני סובלת . הלוואי שיקח אותי כבר השם .
לצפיה ב-'כאבוש '
כאבוש
09/02/2017 | 14:00
61
חשבתי לשים מודעת "השמיעי  קול ".

ומבינה אותך בנוגע  לפגישת מחזור. גם אני אף פעם לא
הולכת לפגישות מחזור .
מה אני אגיד לך ...גם אצלם  לא הכל ורוד ,מבינה
אותך מאד ..
כנראה שככה זה עם אנשים רגישים.סליחה שאין
לי מה להגיד .
לצפיה ב-'התמודדות והישגים'
התמודדות והישגים
09/02/2017 | 19:03
1
62

כאב יקרה,
אני מבינה שאת חוששת להיפגש עם אנשים שהיה לך איתם עבר משותף, מכמה סיבות: סיבה אחת, שהעבר הזה כרוך בכאב שלך, ואולי לפגוש אנשים מהתקופה הזו עשוי לעורר פצעים ישנים. סיבה אחרת היא, שאת מרגישה, אולי, שכולכם הייתם באותה נקודת זינוק לחיים, ואולי את לא מרוצה מאיפה שאת נמצאת כעת, ולא רוצה לתת דין וחשבון לאף אחד.
נשמע שגם אם את לא הולכת לפגישת המחזור, או מצטרפת לקבוצת הוואטסאפ, עצם הידיעה על ההתארגנות הזאת מעלה בך את הכאב שהתחיל כבר אז, מזכירה דמויות מסוימות שפגעו בך כילדים, ועכשיו נשמע שאותם אנשים התקדמו, ואת אולי חושבת שזה לא הוגן שהם התקדמו בזמן שנראה שאת נתקעת, וכמעט בעל כורחך את עושה השוואות עם אנשים אחרים, אפילו כשאת כנראה לא יודעת עליהם הרבה.
נכון שאת עוברת תקופות ארוכות של דיכאון, ושבמידה רבה הצורך להתמודד עם הדיכאון הזה דרש ממך אנרגיות רבות, שהיו יכולות לשמש אותך לצרכים אחרים. אבל אולי הכאב והדיכאון, הפצעים הללו, הם ההתמודדות האישית שלך, ובמובן הזה ההתמודדות הנמשכת, היומיומית, היא בגדר הישג גדול. אנשים אחרים ש"התקדמו", לא היו באותה נקודת זינוק כמו שלך, כי לא היו צריכים להתמודד עם דיכאון, ולכן קל היה להם יותר להשיג דברים. ואולי, לצד זה שאת חושבת על כך שאנשים שפגעו בך עדיין חיים, תחשבי על כך שאת עצמך עדיין חיה, ושזה גם הישג, בהתחשב ברגשות שאת מתמודדת איתם לאורך השנים.. אני מבינה שאת אולי מרגישה שאין לך מה "להראות" לאחרים שהשגת בחיים האלה, אבל גם אם ההתמודדות עם הדיכאון היא עדיין לא משהו שאנשים מתגאים בו במפגשים חברתיים, את עדיין יכולה להיות גאה, ואולי, בזכות כך, גם פחות להרגיש את הטעם המר ולרצות שהחיים יסתיימו.
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
12/02/2017 | 13:07
11
תודה סהר באמת נקודה מבט יפה .
אני יכולה להעריך את התמודדות שלי עם החיים . השאלה עם העולם הזה יכול להבין יש הרבה אנשים שיקראו לזה עצלנים  או סתם בכיינים . 
אבל אהבתי את נקודה המבט שלכם . 
לצפיה ב-'שלום'
שלום
10/02/2017 | 16:21
26
חשוב להשתדל להתייחס לחיים באופן חיובי. גם אם לא הצלחת, עדיין אפשר לשפר ולמצוא את הדברים הטובים. אם הציעו לך להשתתף בפגישת מחזור, תוכלי להשתדל ליהנות ממנה ומהחברה שבה. כדאי לשאוף למצוא חברים, חיים מו רכבים ויפים והנאות. השתדלי לאהוב את עצמך.
 
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

היבטים- פסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית
מרפאת היבטים
פורום התמכרות למין
פורום התמכרות למין
ענת בן דוד- סקסולוגית
חשים חוסר סיפוק מחיי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ