לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1526015,260 עוקבים אודות עסקים

פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

לצפיה ב-'עד כמה זה נכון להסכים עם הילד?'
עד כמה זה נכון להסכים עם הילד?
27/10/2017 | 08:13
3
134
לפני כחודש כתבתי שהילד לא רוצה לשים תחתונים. שכנעתם אותי שאם זה מה שהוא רוצה, ואין לו שום נזק מזה, אז שווה לוותר.הסכמתי וויתרתי לו.
יש עוד כמה נושאים שאני לא מתעקשת: בגד שהוא לא רוצה, לשים בגדים של אחיו בכביסה למרות שזה בדרך (נגעל מזה) וכד'.
יש דברים שאני כן מתעקשת, לדוגמה ללכת עם עליונית כשקר. 
השאלה היא האם לא נגרם לו נזק מכך שאני מרשה לו לא להתמודד עם דברים שלא נעימים לא? האם לא יהיה נכון לחשוף אותו?
פעם ביקשנו שישים כלים במדיח. קשה לו עם לגעת בסכו"ם רטוב. אז אמרתי שישים רק צלחות. האם זה נכון? שוויתרתי? או להיפך, שלא ויתרתי לגמרי? אולי אם הוא אמר שבאופן כללי הוא נגעל מכלים מלוכלכים, רק שמסכו"ם הוא נגעל יותר, הייתי צריכה לוותר לחלוטין?
לצפיה ב-'לא חייבים להסכים על הכול...'
לא חייבים להסכים על הכול...
27/10/2017 | 09:52
60
ואני לא חושב שהתכוונו כאן שתוותרי לו על כל דבר.
לדוגמא אם היה רוצה ללכת לבית הספר בלי בגדים בכלל, אף אחד לא היה אומר לך לזרום איתו.
אבל יש שני דברים,האחד מה שלא מסכן אותו קודם כל לוותר...
והמילה לוותר היא לא טובה, כי עדיף לא להגיע למצב שצריך בכלל לוותר.
 
הדבר היותר חשוב היא שוב פעם, היחס.
לא כל דבר שהוא עושה או נמנע מלעשות נובע מאוטיזם.
רוב הדברים שאת מתארת אלה התמודדויות שיש בהרבה בתים עם ילדים רגילים.
 
היחס לקשיים, צריך להשתנות, במקום לראות אותם כנובעים "ממצבו" לראות אותם כחלק נורמלי של גידול ילדים.
אין לי מושג כמה הוא סופג מזה באופן בלתי עקיף. (אני מקווה שכלום)
 
אתם אוכלים יחד? או כל אחד לבד?
אולי אפשר לצקת לפעילות הסידור שאחרי משהו כיפי, כמו פעילות משותפת בכיף.
אחד שותף, השני מסדר במתקן.
לשטוף כלים זה מגעיל, אבל לאכול בכילים מלוכלכים זה מגעיל עוד יותר.
אולי לתת לו לפחות לשטוף את הכלים של עצמו? (בתור התחלה)
 
לצפיה ב-'הסכמה היא שאלה מתמדת'
הסכמה היא שאלה מתמדת
27/10/2017 | 15:06
41
לפחות בינתיים, ולמרות שאפשר להבין ולהזדהות עם השאיפה לשורה תחתונה אחת וברורה אפשר לזהות שדווקא מעצם המידה שבה הסכמה מגלמת שאלה פתוחה אפשר להתפתח ביחד עם הילד הדדית,
זה כמו דיון מתמיד, שאת מנהלת איתו כל הזמן, ודרכו אתם לומדים אחד את השני,
ככה יוצרים גם בילד וגם בינך לבינו גבולות מקוריים, יצירתיים, המותאמים בדיוק רק לשניכם,
זו גישה שנדמית כמייגעת ורוב האנשים ובוודאי רוב ההורים יעדיפו שאיזה סמכות תבוא ותנחית עליהם אשליה של סדר מלמעלה ודי לחפירות,
אבל דווקא בגלל שמה שאת שואלת נכון הכי ספציפית וקונקרטית במידה מאוד שונה לכל ילד ובצורה שמאוד משתנה ממקרה למקרה זו שאלה שאין לה באמת תשובה אלא רק לגופו של עניין.
 
לצפיה ב-'כל דבר- במידה'
כל דבר- במידה
27/10/2017 | 16:12
47
והמידה אינדיווידואלית.
בנאדם שנדרש להתמודד עם משימות שמעל לכוחו ו/או נדרש להתמודד ללא הפוגה-
יקרוס, יתפוצץ או יינעל.
בנאדם שמקבל מסר שלא מאמינים ביכלתו להתמודד עם כלום- עלול להאמין לזה.
 
לעניות דעתי, ההחלטות שלך שתיארת, הגיוניות מאד.
אם למשל כלים עם שאריות אוכל מגעילים אותו, וסכו"ם במיוחד,
ביקשתם ממנו להתמודד עם "דרגת קושי א' " ושיחררתם אותו בינתיים מ"דרגת קושי ב' ".
הוא ילד, אולי בהמשך ירצה בעצמו להיות מסוגל להתמודד גם עם סכו"ם.
 
גישה כזאת גם מלמדת אותו את הברכה בהקשבה-
אתם נותנים דוגמא אישית לקשב וכבוד לצרכיו,
כך הוא יוכל ללמוד להיות קשוב לצרכים שלכם ובהמשך גם לצרכי זולת אחר.
לצפיה ב-'השמה חוץ ביתית או טיפול בבית- עמדת ביה"מש, כתבה'
השמה חוץ ביתית או טיפול בבית- עמדת ביה"מש, כתבה
26/10/2017 | 08:08
1
94
אחת הקוראות בפורום העתיקה ושלחה לי את הכתבה הבאה, 
שהתפרסמה לא מכבר בהארץ.
אמנם התיק המדובר עוסק בקשישה, אבל הסוגיה של טיפול והשגחה צמודה
למי שזקוק לכך, רלוונטי גם לענייננו.
(תודה לקוראת הנ"ל ).

בית המשפט דחה בקשה להעברת בת 95 לבית אבות נגד רצונה וביקר את מדיניות הממשלה 

 מאת לי ירון

המדינה מאלצת מאות קשישים חסרי אמצעים לעבור לבתי אבות בניגוד לרצונם, במקום לממן להם מטפל סיעודי בביתם. שלשום קבע בית המשפט כי זו פגיעה בכבוד הקשיש וביקר בחריפות את מדיניות משרדי הבריאות והרווחה.

בית המשפט מתח השבוע, בהחלטה תקדימית, ביקורת על הנוהל של משרדי הבריאות והרווחה, הכופה על קשישים סיעודיים חסרי אמצעים לעבור לבית אבות במימון המדינה. זאת, גם אם הקשישים מתנגדים לכך ומצבם מאפשר להם להמשיך לחיות בביתם עם מטפל סיעודי. בית המשפט תהה מדוע המדינה לא בוחרת לממן לקשישים מטפל סיעודי, טיפול זול משמעותית ממימון שהות בבית אבות. 

בהחלטה שהתקבלה שלשום (רביעי) דחה בית המשפט לענייני משפחה במחוז הדרום בבאר שבע בקשה להוציא קשישה בת 95 לבית אבות בניגוד לרצונה, וקבע כי יש להכין לה תוכנית טיפול בביתה. את הבקשה להעבירה לבית אבות הגיש האפוטרופוס שמינתה לה המדינה, בתמיכת משרד הרווחה. 

השופט אלון גביזון, סגן נשיאת בית משפט לענייני משפחה בדרום, ביקר בחריפות את מדיניות משרדי הבריאות והרווחה, שלפיה יש לממן לקשישים חסרי אמצעים טיפול סיעודי בבית אבות בלבד, ולא לאפשר להם טיפול סיעודי בביתם, אפילו שטיפול זה זול משמעותית ויחסוך כסף לקופה הציבורית. 

"הוצאת קשיש מביתו, מבצרו, למוסד חוץ־ביתי, בית אבות, הינה פעולה משמעותית וקיצונית עת הדבר נעשה בניגוד לרצונו ולדעתו של הקשיש", כתב השופט בהחלטה. "יש בה לא רק משום פגיעה בחירותו, אלא משום שינוי באורחות חייו כפי שהיה רגיל אליהם במשך שנים. במציאות הקיימת ובהיעדר פיקוח, מדובר לעתים אף בפגיעה בכבודו של הקשיש". 

החלטה זו עשויה להשפיע על עשרות תיקים נוספים של קשישים שאינם מעוניינים לעזוב את בתיהם. מדובר בהחלטת ביניים שבה דרש השופט כי יימצא לאישה מענה בביתה באופן מיידי. בהחלטתו קבע גם שיקיים דיון נוסף בנושא בנוכחות משרדי ממשלה נוספים, על מנת לקבוע הסדר שבו היא תישאר בביתה. 

במערך לייצוג זקנים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים אומרים כי ההחלטה התקדימית עתידה להשפיע על תיקים נוספים דומים המתנהלים בנושא, ושוקלים פנייה לבג"ץ בנושא. לפי הסיוע המשפטי, שייצגו את הקשישה בבית המשפט, ישנם מאות קשישים עריריים וחסרי אמצעים שהמדינה מבקשת להוציא מביתם בניגוד לרצונם. מאז שהוקם המערך לפני שנתיים הוא טיפל בעשרות מקרים דומים.  

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות מ&ndash;1962, ניתן למנות לקשיש אפוטרופוס שיכול לפעול להוצאתו מביתו בניגוד לרצונו. גם חוק ההגנה על החוסים מתיר לפקיד סעד להעביר זקן מביתו לבית אבות או למוסד אחר בניגוד לרצונו. לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המדינה מכסה את עלות הטיפול הסיעודי בבית אבות במקרה של קשישים חסרי אמצעים, אך היא מסרבת לממן טיפול סיעודי על ידי עובד זר בבית, גם אם הקשישים מעוניינים בכך ומצבם מאפשר זאת. זאת, על אף שעובד זר עולה משמעותית פחות לקופה הציבורית. 

עו"ד ד"ר מיטל סגל־רייך, הממונה הארצית על ייצוג זקנים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמרה כי "התעלמות מרצונו של אדם זקן לסיים את חייו בביתו נגועה בגילנות. הרווחה, לעתים באמצעות מינוי אפוטרופוס, יכולה לבקש בקלות להוציאו מהבית באמצעות חקיקה מיושנת ותמריץ בדמות המימון שהמדינה מוכנה לתת רק למגורים בבתי אבות". בעוד שעלות בית אבות סיעודי נע בין 18,000-14,000 שקל, עלות עובד סיעודי עומדת על כ-7,500 שקל. 

במקרה שנדון בבית המשפט, הקשישה נעזרת במטפלת מטעם חוק הסיעוד במשך ארבע שעות ביממה, בימי חול בלבד. הדרישה להוציא אותה בניגוד לרצונה למסגרת חוץ ביתית הוגשה על ידי "המרכז הישראלי לאפוטרופסות &mdash; הקרן לטיפול בחסויים", שמונה לשמש כאפוטרופוס של האישה. המרכז פנה לבית המשפט וטען שהיא זקוקה להשגחה של 24 שעות ביממה במסגרת חוץ ביתית. 

באת כוחה של הקשישה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עו"ד אלה שיינפלד, טענה כי הקשישה מתנגדת נחרצות להשמתה במסגרת חוץ ביתית וכי היא רוצה להמשיך לחיות בביתה. עוד ציינה עו"ד שיינפלד כי לפי ביקור שערכה בביתה של הקשישה, חרף גילה היא "מתגוררת בדירה שכורה, דירתה נקייה, אוכלת אוכל רגיל שמכינה עבורה המטפלת". עו"ד שיינפלד טענה בדיון, יחד עם עו"ד איילת בוקסבוים מהסיוע המשפטי, כי מימון מטפלת לקשישה במשך עוד כמה שעות ביום יעלה למדינה פחות מאשר השמתה בבית אבות סיעודי. 

בדיון שהתקיים בנושא בסוף ספטמבר הורה השופט לנציגי המדינה לבחון אפשרויות לפיתרון הולם לקשישה ללא הוצאתה מביתה. "תמוה מדוע המדינה בחקיקה הקיימת מוכנה להוציא יותר כסף על השמתו של קשיש בסידור חוץ ביתי כאשר קיימת חלופה זולה יותר של הותרת הקשיש בביתו תוך מימון מלא של עובד זר שעתי", כתב בהחלטתו משלשום. "להבנתי המדינה צריכה ליתן מענה חקיקתי הולם וייחודי לאותם קשישים עריריים שאין להם בני משפחה אשר יממנו את יתרת עלות העסקת העובד הסיעודי הזר". 

במהלך הדיון הביעה העובדת הסוציאלית לסדרי דין את חששה לשלומה של האישה ואמרה שלהבנתה יש להעבירה למוסד חוץ ביתי. בית המשפט שאל אותה מהיכן הביטחון כי מסגרת חוץ ביתית תיטיב עמה, והעובדת הסוציאלית השיבה כי היא סומכת על הפיקוח של משרד הבריאות. בהקשר זה כתב השופט: "אינני סומך, במצב הקיים, על אופן הפיקוח של גורמי המדינה על בתי האבות ובתחום זה על המדינה לעשות עוד רבות. בל נשלה את עצמנו. במקרה של קשיש חסר אמצעים אין מדובר בבית האבות השמורים רק לבעלי הממון והמוצגים בפרסומות כבתי מלון ונופש". 

בכל העולם מכירים ביתרון של מתן סיעוד בבית הזקן במקום במוסד, ובכך שטיפול בבית הוא לרוב זול ובריא יותר ושומר על כבודם האנושי של הקשישים. בישראל, חוק ביטוח בריאות ממלכתי ממן רק טיפול סיעודי בבית אבות, על אף שבחוק הסיעוד המדינה מכירה בכך שעדיף לזקן לחיות בביתו. 

זו לא הפעם הראשונה שבית המשפט נדרש לנושא. ב&ndash;2013 עמותת "המשפט בשירות הזיקנה" עתרה לבג"ץ נגד משרד הרווחה והקרן לטיפול בחסויים בנושא הוצאת קשישה מביתה למחלקה סגורה לתשושי נפש בית אבות לפי חוק הגנה על חוסים. הקשישה היתה בעלת הכנסה נמוכה ולא יכלה לשלם עבור המטפלת הביתית הצמודה. המדינה היתה מוכנה לממן את עלות השהות בבית אבות בכ-10,000 שקל בחודש, אך לא היתה מוכנה לממן את הכסף שהיה חסר לאישה &mdash; אלף שקל &mdash; כדי שתוכל להמשיך להתגורר בביתה ולקבל טיפול ההולם את צרכיה. 

בג"ץ קבע זמנית כי יש להשאיר את האישה בביתה באמצעות תשלום גמלה לשירותים מיוחדים ושהקשישה תבקר במסגרת מוסדית אחת לשבוע כדי לצמצם את עלויות העסקת המטפלת בסופי השבוע. אלא שתיק זה הסתיים בפשרה ולא בהחלטה עקרונית של בית המשפט, ולכן מדיניות הממשלה לא השתנתה. 
 
ממשרד הרווחה וממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון. 
לצפיה ב-'בינתים הסוגיה הגיעה בפני בג"צ'
בינתים הסוגיה הגיעה בפני בג"צ
27/10/2017 | 07:51
36
נראה לי שלפי השכל הישר די צפוי שפסיקתו תהיה דומה.
נקוה שמשם תהיה הרחבה לכל האנשים שזקוקים לטיפול והשגחה
וכיון שמשפחותיהם קורסות, מגיעים לכלמיני מוסדות, גם בניגוד לרצונם.
שתהיה לאדם האפשרות לבחור האם לעבור למסגרת חוץ ביתית
או שאותם משאבים (או פחות) יושקעו בתמיכה בבית.
לצפיה ב-'דרושה משלבת ABA לקרית מוצקין, מיידי'
דרושה משלבת ABA לקרית מוצקין, מיידי
26/10/2017 | 22:32
23
דרושה משלבת ABA לקרית מוצקין, מיידי.
לילדה מקסימה בת 5 וחצי, דרושה משלבת ABA לקריית מוצקין
דרישות התפקיד: ניסיון עם ילדים בטווח הגילאים הרלוונטי, ידע בשילוב.
היקף המשרה: 
בוקר מ-8 עד 14 ימים א'-ה'.
יום ו' מ-8 עד 12:45.
קיימת גם אפשרות ליומיים בשבוע בבוקר מ-8 עד 14 ימים שני וחמישי.
העבודה תחת לווי מקצועי
נא לשלוח קורות חיים למייל :
 shemyael@gmail.com
לצפיה ב-'סדנאות"מן הלב אל הנייר","תרומה לדמות הרופא בעתיד"ועוד-מידעון'
סדנאות"מן הלב אל הנייר","תרומה לדמות הרופא בעתיד"ועוד-מידעון
26/10/2017 | 14:05
28
מתוך מידעון ארגון קשר:
סדנאות כתיבה "מהלב אל הנייר" לסבים וסבתות ואמהות (מה עם אבות?)
 
 
פניה של הפקולטה לרפואה באונ' ת"א להורים לילדים עם צרכים מיוחדים
 
הכשרה ושילוב בעבודה בבדיקות תוכנה לא"סים
לצפיה ב-'חייב להיות את הסימפטומים האלה לאוטיזם?'
חייב להיות את הסימפטומים האלה לאוטיזם?
23/10/2017 | 19:47
12
222
חייב להיות אחד מהסימםטומים באוטיסט?
 
נפנוף ביידים, תנועות חזרתיות
חוסר רגישות
לפגוע בעצמך, לצעוק לשבור דברים
חוסר צורך במגע, חיבוק
חוסר רגישות
סידור דברים באופן מוגזם
חוסר רגישות לכאב
אובססיה ללמוד הכול אודות שואבי אבק, מעליות, לוח הזמנים של הרכבת, או מגדלורים. לעתים קרובות קיים עניין גדול במספרים, סמלים, או נושאים מדעיים.
קוי להבין מתי מישהו עצוב או כועס
 
אם אין לי אף אחד אז רוב הסיכויים שאין לי אוטיזם?
נראה לי שגם אני מבינה הבעות םנים וסיטואציות חברתיות אם זה אומר להבין מתי אנשים יושבים או צוחקים/ומתי מישהו מאוכז אם זה משהו כזה אז אני מבינה.
 
 
 
לצפיה ב-'אפשר להיות על הספקטרום גם בלי המאפיינים האלה'
אפשר להיות על הספקטרום גם בלי המאפיינים האלה
23/10/2017 | 20:08
10
85
לצפיה ב-'אז מה בעצם "שונה" אצלכם?'
אז מה בעצם "שונה" אצלכם?
23/10/2017 | 20:28
9
135
ממה שהתרשמתי אפשר להיות אוטיסט רק עם בעיות בחברה וקושי להיות בסיטואציה חברתית קצת רגישות
אז כל מי שרגיש וקשה לו כל כך בחברה הוא אוטיסט?
לא הבנתי מה כן שונה
לצפיה ב-'מאמין שכן'
מאמין שכן
23/10/2017 | 20:51
104
כל מי שרגיש וקשה לו באופן משמעותי בחברה יכול להתחבר למקום של אוטיזם באיזושהיא דרך
יש כאלו שיחבקו את המושג הזה אליהם ויש כאלו שפחות וזה עניין של הגדרה שהאדם עצמו בוחר
לפחות כך זה מהמקום המאוד שטחי של הידיעה שלנו
 
יכול להיות שאם יעשו FMRI לכל מי שמרגיש שהוא אוטיסט ייראו דברים אחרים מבחינת תפקודי המוח ושימוש באזורים השונים ויהיה אפשר יותר לדייק לגבי מי אוטיסט ומי לא
אבל כרגע זה לא המימד שלנו, לפחות לא שלי
לצפיה ב-'קשה להסביר. אבל אם את זקוקה להסבר כזה, כנראה שאינך אוטיסטית'
קשה להסביר. אבל אם את זקוקה להסבר כזה, כנראה שאינך אוטיסטית
23/10/2017 | 21:02
6
114
אילו היית אוטיסטית, היית מרגישה שיש הבדל מהותי בין דרך החשיבה שלך לדרך החשיבה של האנשים שסביבך, ובמקרה כזה לא היית צריכה בכלל לשאול את השאלה ששאלת הרגע.
 
 
לצפיה ב-'אתה טועה'
אתה טועה
23/10/2017 | 21:10
5
106
לא הבנתי כל כך, מזתומרת שאלתי את זה כדי להבין מה אתם מרגישים שונה חוץ מחוסר בחברים..
אני נגיד מאוד מרגישה שונה מאוד מרגישה מוסרה מרגישה שאחרים לא מתנהלים ומרגישים כמוני ננניח אני ישב במונית אני ירגיש קצת לחץ לא ירגיש רגיל לגמרי ולדעתי מי שיושב לידי פשוט לוקח את זה כנסיעה רגילה.. כל האנשים שאני רואה מהנקודת מבט שלי מרגישים רגיל מסתובבים בקניון יושבים ורגילים ואני מרגישה שאצלי להסתובב בקניון זה קצת מעצבן כל האור וכל הגודל והרבה אנשים אולי זה חרדה חברתית אבל זה גם מאפיין שלכם, ולשבת לאכול עם חברה או אםילו משםחה בקניון גם קצת מלחיץ אותי.  אז אני כן חושבת שאנשים שאני מסתכלת עליהם מהצד מרגישין לא כמוני מרגישים רגיל ופשוט חיים את החיים ואני מרגישה מוזר ומעצבן 
לצפיה ב-'אני לא מדבר על לחץ ועצבים, אלא על דרך שונה לגמרי לראות דברים'
אני לא מדבר על לחץ ועצבים, אלא על דרך שונה לגמרי לראות דברים
23/10/2017 | 21:29
4
80
וכל מה שכתבת עד עכשיו: חרדה חברתית, חוסר בטחון עצמי, וכו' זה לא בהכרח קשור לאוטיזם (ואפילו אם נניח לרגע שאת אוטיסטית, אז זה לא אומר שאי-אפשר לפתור את הבעיות  האלה).
לצפיה ב-'ברור שאפשר לפתור'
ברור שאפשר לפתור
23/10/2017 | 21:52
3
81
אבל רשום שאי אפשר להעלים את זה רק לשפר..
ותודה שאתה חושב ככה זה מעודד אותי..
ומה זה דרך שונה כמו מה? 
 
לצפיה ב-'חס וחלילה להעלים... למה שארצה דבר כזה?'
חס וחלילה להעלים... למה שארצה דבר כזה?
24/10/2017 | 15:37
80
בזכות האוטיזם אני יכול להתמקד שעות על גבי שעות בפרוייקט שמעניין אותי, ולא לעשות חצי עבודה.
 
בזכות האוטיזם, אני כמעט חסין לגחמות החברתיות של "מה שמקובל", ויכול לעשות בדרך שלי בלי לשבור את הראש "מה אנשים יגידו".
 
בזכות האוטיזם, אחרי שתכננתי את החתונה שלי, אנשים באו אליי ואמרו לי שזו היתה החתונה הכי נעימה והכי נחמדה והכי אוטנטית שהם אי-פעם היו בה (כי הכל היה בטוב טעם, וזה היה אירוע צנוע ואינטימי עם יחסית מעט אנשים. בלי מוזיקה רועשת שקורעת לאנשים את האוזניים ובלי כל השטויות ה"מקובלות" האלה שאף אחד - בעצם - לא באמת נהנה מהן).
 
ואת מדברת על להעלים את זה? למה לי? מה אני, משוגע? אוטיסט, אולי, אבל לא משוגע
 
בקיצור, אם את אוטיסטית (ואין לי מושג אם את כן או לא) אז ברכותיי. יש לך הרבה תכונות מיוחדות שרק מחכות לפרוץ החוצה.
 
ובעצם, זה נכון גם אם את לא אוטיסטית. כל בן-אדם הוא פנינה מיוחדת במינה, ומה שחשוב כאן זה לא "אוטיסטית/לא אוטיסטית" אלא הפנינה המיוחדת האישית שלך. מיהי ליה? מה מיוחד בה? זה מה שאת צריכה לשאול את עצמך, במקום להתעסק בתוויות כאלה ואחרות.
לצפיה ב-'אל תאמיני לכל מה שכתוב.'
אל תאמיני לכל מה שכתוב.
24/10/2017 | 15:41
1
80
אמרו לך שאת כותבת בדעות קדומות...
אבל זה ברור שאת מצוטטת סימפטומים כתובים וזה לא ממש בא ממך.
אתה מנסה להבין את עצמך דרך קריאה של חומרים "מקצועיים", ומנסה לבדוק אם זה מתאים לך.
כשאת מבינה שזה לא מתאים, אז את באה לשאול את החברים כאן אם להם זה כן מתאים, ואם גם להם הסימפטומים שקראת עליהם לא מתאימים , אז לא ברור לך מה הופך אותם לאוטיסטים.
 
חרדות ודגאות אפשר לפתור.
השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא למה יש לך חרדות, למה יש לך דאגות, למה דברים מפריעים לך? האם תמיד היה כך או שמשהו לאחרונה השתנה?
 
"אוטיזם" זה לא תשובה לשום דבר, בטח לא כשאת מקבלת את ההגדרה מכל מני מקורות מפוקפקים באמינות שלהם.
 
תשאלי את עצמך, "מי אני?" ולא "מה אני?" או "מה יש לי?".
אני מבין למה את שואלת את השאלות הללו בצורה לא נכונה.
את מרגישה שונה, הסביבה מתייחסת אליך כחריגה , כמשהו שהוא לא לגמרי בסדר בעצמך או בהתנהגות שלך, ולכן את "קונה" את הדעה שלהם ושואלת את עצמך "מה באמת לא בסדר איתי?, מה יש לי? מה אני?".
 
יכול להיות שעדיין לא גיבשת זהות.
צאי מנקודה בה את מקבלת את עצמך כ100 אחוז בסדר.
כל מי שאת ואיך שאת מרגישה זה תקין לחלוטין, את פשוט מי שאת.
לא כולם אמורים להבין, הרוב לא מסוגלים להבין או לא רוצים להתאמץ.
 
תתחילי בעבודה עצמית.
מה את אוהבת, ממה את נהנת, לאיזה אנשים את מתחברת, לאיזה אנשים או מצבים את פחות מתחברת.
הגעת לגיל שאת אמורה לקחת לידייך את המושכות.
אף אחד לא אמור להגיד לך אם הדרך שלך טובה או לא.
אף אחד לא אמור להגיד לך אם איך שאת מרגישה זה טבעי ונכון לך או חולני.
כולם ינסו להגיד לך, לכולם יש מה להגיד!
יקח לך זמן, אבל תמצאי אנשים שמקבלים אותך כמו שאת.
אנשים שמסוגלים להבין, ולא מפריע להם אם את נהנת ממקומות הומי אדם או לא.
 
יש לך הרבה עבודה.
אנשים כאן בעצמם היו צריכים לטפס ממקומות חשוכים על מנת להגיע לאיפה שהם היום.
יוכלו לעזור לך.
אבל העזרה הראשונה שקיבלת כאן זו עצה, לעזוב את ההתעסקות באבחנה, כי זה לא יקדם אותך לשום מקום.
אם את כן מזדהה עם חלק מה שאנשים כאן כותבים על עצמם, את יכולה לברר איך הם התמודדו עם הקשיים שלהם מול החברה, או מול עצמם.
אבל אין טעם לשאול בשלב הזה אם את אוטיסטית.
רישמית רק פסיכיאטר ייקבע, וגם הם טועים ולא מבינים, אז מה זה חשוב?
לצפיה ב-'ניסחת מדוייק'
ניסחת מדוייק
25/10/2017 | 07:50
47
שזו בכלל הבעייה גם עם היחס לאוטיזם או לכל מה שעדיין נחשב כשונות בלתי נסבלת,
שכופה על האדם לשאול "מה יש לי" במקום שישאל "מי אני".
 
לאנשים שכמוך לא נהנים ואפילו סובלים מהמוניות, ממקומות הומים ורועשים, מהתצורה שבה ציפיה קבוצתית פוצעת את הצורך והיכולת שלהם לשים לב,
לא רק שאנשים כמוך לא מפריעים אלא שהם נוטים כמוך לקשרים הכי עמוקים ונוגעים ומרגשים,
אז במקום לשנוא את עצמך ולשפוט את עצמך כפי שכולם עושים תעשי בדיוק ההפך.
 
לצפיה ב-'מה שונה אצל א"סים'
מה שונה אצל א"סים
24/10/2017 | 09:50
88
כיון שמדובר בהוויה אנושית, זה מורכב, לא משהו שאפשר למנות לך בסעיפים.
חשוב גם לזכור שלצד "המכנה המשותף" , כל א"ס (איש ספקטרום) הוא אדם בפני עצמו,
עם אישיות משלו.
אולי החבר'ה האלה יעזרו להבהיר את העניין:
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'רוב הדברים שאת כותבת זה סתם דעות קדומות'
רוב הדברים שאת כותבת זה סתם דעות קדומות
24/10/2017 | 06:12
75
אוטיסטים מאוד צריכים מגע וחיבוק והם גם מאוד רגישים,גם לכאב,ורק אדם חסר רגישות יקבע בוודאות שסדר מסויים הוא מוגזם וסביר שגם מבינים מתי אנשים מרגישים כך או אחרת רק שלא מגיבים לזה כפי המצופה.
 
למעשה, בדיוק בגלל שהאוטיסט כל כך צריך מגע וחיבוק הוא הרבה יותר מדוייק בזה מהאדם הנורמטיבי לכן בניגוד לו הוא יהיה גם מאוד מאוד סלקטיבי בדרך שבה הוא מיישם או חווה את זה.
 
זה כמו שאני אסיק מזה שאת לא שוכבת עם כל אחד שאין לך בכלל יצרים או צורך במין,
סביר שיש לך אלא שבגלל שמין קשור אצל האדם השפוי במידה כזאת או אחרת לאהבה אז את סלקטיבית, בוחרת, צריכה לקשר שיעשה את זה משמעותי.
 
אותו הדבר לאוטיסט, שמה לעשות הוא מדוייק מהנ"ט, ולכן מתבטא החוצה, בין אם פיזית או נפשית, בצורה הרבה יותר סלקטיבית, וכיוון שהנ"ט "שוכבים עם כל אחד" הם מסיקים מכך שאין לו צורך דווקא בגלל שהצורך שלו עמוק יותר ולכן מדוייק יותר.
 
את לא אוטיסטית, בסדר, יש לך רגישות שקרובה לאוטיזם שבגללה בדיוק מהסיבות שפירטתי למעלה, קשה לך בקבוצה.
 
הזהות האנושית היא ספקטרום, רצף, מתמשך, זו רק האובססיה הנורמטיבית לסדר מוגזם ונוקשה שמביאה למצב שמדיר ומפלה חלק מהזהויות השונות מהממוצע ומתרץ את השנאה והפחד כלפיהם דרך זיוף וניצול המדע לרעה כדי לתייגם כמחלה או זהות לא תקינה,
אגב
בדיוק כמו שהנאצים עשו,
וכנראה מסיבה דומה
 
לצפיה ב-'פורומים לספקטרום'
פורומים לספקטרום
24/10/2017 | 09:42
113
מחפש קשר  לקבוצת וואטסאפ הורים  לנערי תוכון בתוכנית שילוב?
לצפיה ב-'שותף תקשורתי תומך- מאמר של פאולה קלוט', מדריכת מורים משלבים'
שותף תקשורתי תומך- מאמר של פאולה קלוט', מדריכת מורים משלבים
22/10/2017 | 17:51
2
67
"פתחו כל ספר על אוטיזם או על לקות, ותמצאו מספר עמודים ואפילו מספר פרקים
המוקדשים לשיפור מיומנויות התקשורת של  תלמידים אוטיסטים.  
אולם פחות נפוצים הינם עמודים ופרקים המוקדשים למיומנויות, גישות,
אמונות ויכולות של שותף התקשורת שלו.
ההנחה שרואה את השיפור בתקשורת כמשימה לאדם אחד בלבד העסוק בתקשורת הינה מתמיהה... 
תמיכה בתקשורת  קשורה גם ברפלקציה, בחינה עצמית
ושיתוף פעולה עם כל תלמיד.
האסטרטגיות הבאות יכולות לעזור לכל מורה,  בן משפחה או  איש סיוע
כשהם מנסים להבין, להקשיב ולתקשר עם תלמידים אוטיסטים."
 
המאמר המלא בקובץ המצורף.
 
מה דעתכם?
לצפיה ב-'ועוד בנושא הכללה (מה שבארץ מכונה שילוב)'
ועוד בנושא הכללה (מה שבארץ מכונה שילוב)
23/10/2017 | 10:23
1
47
 
מתוך הבלוג המצויין "בעיני המתבונן" שלצערי הורד מהרשת,
אבל מחברו הרשה לי לשמור כמה קטעים ולפרסמם:
 
חומר למחשבה בקשר להכללה (שילוב) במסגרות לימודיות.
 
1 הפוסל במומו פוסל
 
בשיח הרלוונטי להכללה (שילוב) רווח מונח ה"לקות", או אפילו "הלקות המורכבת", בהקשר לספקטרום האוטיסטי.
וזה מתבקש לשאול האם מי שעושה שימוש במונח זה (שמושתת על יומרה קלינית כביכול) מודע לבעיתיות שבשימוש ולהשלכות שלו.
שימוש במינוח כזה מתכחש לעובדה שבהגדרה נובע ממנו שילדים בספקטרום האוטיסטי הם "לקויים" או "פגומים" וכד`.וההתכחשות הזו לא מובנת. כמו גם ההתעלמות מהמשמעות הפוגענית שבשפה הלקויה הזו. ואני כבר די מורגל בלא להבין פעולות ואופני התייחסות של אנשי חינוך מיוחד בהקשר לספקטרום האוטיסטי. פרופ` סיימון בארון-כהן עומד בראש ARC, מכון המחקר לספקטרום האוטיסטי של אונברסיטת קיימברידג`. ARC הוא מהגופים המדעיים המובילים בעולם בתחום. פרופ` בארון-כהן כותב בפרסום משנת 2005[1]:
"אני משתמש במונח מצב בספקטרום האוטיסטי במקום הפרעה בספקטרום האוטיסטי. הפרעה מרמזת על חוסר-תפקוד או נזק במנגנון ביולוגי,
ואנחנו לא בשלב הזה של מחקר שאנו יכולים לומר שיש הפרעה. מצב מרמז שהאדם זקוק לאבחנה כדי שתהיה לו נגישות לתמיכה מכיוון שישנם תחומים בחייו בהם הוא חווה קשיים, אבל המונח מצב לא מניח הנחה מקדימה של חוסר תפקוד או נזק. הקשיים יכולים למשל לנבוע משוני בסף הרגישות במיכניזם תפיסתי, מה שיעשה את האדם פחות מותאם למספר סביבות ומותאם טוב יותר לאחרות".
וזה מסביר לקות לוגית בבסיס השימוש ב"לקות". וזאת עוד לפני שמתייחסים להשלכות הנוגעות לכבוד האדם שבמרכז העניין. ולמשמעויות החינוכיות. כי שפה מגדירה אופן התייחסות. במודע ושלא במודע. ונשאלתי פעם ע"י איש מתי"א האם המונח מוגבלות יהיה "נוח יותר". ואולי גם כאן כדאי להניח לטקסט של בארון-כהן וARC לדבר בעד עצמו, הפעם מתוך פרסום משנת 2000 [2]:
"מאמר זה שוקל האם תסמונת אספרגר ואוטיזם בתפקוד גבוה בהכרח מובילים למוגבלות או שאולי אוטיזם בתפקוד גבוה פשוט מציין "שונות". הוא מסכם שהמונח "שוני" בהתייחסות לאוטיזם-בתפקוד-גבוה הוא נייטראלי, נטול שיפוט, והוגן יותר בתיאור מאשר מונחים כגון "לקות", "חסר" או "מוגבלות"; המונח מוגבלות מתאים למקרים של יכולות תפקוד נמוכות באוטיזם; אבל המונח "מוגבלות" יתכן ויזדקק עבור אוטיזם בתפקוד גבוה ואספרגר כל עוד המסגרת החוקית מספקת תמיכה תקציבית ואחרת רק עבור אנשים עם מוגבלות".
אם כן, המונח "מוגבלות" נגזר מאילוץ מנהלי של המערכת ולא בהכרח מתוקף מוגבלות אמיתית. וזה שאנשי מקצוע בתחום מעט מתבלבלים כאן לא כדאי שימסך את העניין. למרות המרכזיות של השיח מבוסס ה"לקות" במסגרות קליניות, עם התרבות הבעייתית הנהוגה בהן, כדאי לזכור שבתי-ספר וגני-ילדים אינם מסגרות קליניות. הם מסגרות חינוכיות-לימודיות-ערכיות. והמונחים שמשמשים בשיח בביה"ס או בגן נדרשים להיות תואמים את הערכים שמוסד חינוכי אמור להקנות.
 
2 ייעוץ. לא "הדרכה".
 
לאנשי מקצוע בתחומים הפרא-רפואיים כמו גם אנשי חינוך מיוחד יש לפעמים נטייה להתייחס ל"הדרכה" בהקשר לשירות ייעוץ שניתן על ידם. עניין של פרסטיז`ה אני מניח. ואני מכיר בזכותו העקרונית של כל אדם להגדיר את עצמו באופן שנראה לו הולם. אבל אני לא מתייחס אל ייעוץ מטעם המתי"א כאל הדרכה. וגם כאן יש עניין שפתי עקרוני שקשור לפער בין מינוח של "ייעוץ" למונח "הדרכה". שירות של ייעוץ משמעו שקיים אדם מייעץ שמחווה דיעה או המלצה ובצד השני לקוח שמקבל שירות ושוקל האם ההמלצה נראית לו מועילה. "הדרכה" היא משהו יותר חזק מזה. מדריך הוא אדם שמנחה את מי שמודרך על ידו. ומכיוון שבהכללה (שילוב) צוות המחנכים של בית-ספר או גן-ילדים הוא הנושא באחריות הרי שמחנכים אינם "מודרכים" ע"י אף אחד. מי שנושא באחריות איננו אמור להיות מודרך אלא אמור לשקול (תוך קבלת ייעוץ באם נדרש) ולגבש דרך ולהנחות אחרים בעצמו.
 
 
3 הפרדוקס של קבלת ייעוץ מאת החינוך המיוחד
 
בשנת 2002 מינה שר החינוך האמריקני (האמריקנים הם חלוצי החינוך המיוחד) ועדה פדרלית לעניין רפורמה בחינוך המיוחד. הנה עיקר הממצאים של הועדה כפי שהוגשו בדו"ח ממשלי[3]:
- מערכת החינוך המיוחד מקדשת את התהליך והבירוקרטיה ולא את התוצאה .
- מערכת החינוך המיוחד משתמשת במודל שמחכה לילד שיכשל בכדי לתמוך בו במקום לספק תמיכה טרם משבר בכדי למנוע אותו.
- המערכת החינוכית המיוחדת איננה מתייחסת לבאים בשעריה כתלמידים לכל דבר ועניין. הישגים לימודיים אינם קיימים במערכת זו כערך.
- התרבות השלטת במערכת זו היא תרבות של תאימות. המערכת רואה את עצמה יותר כפתרון חוקי ופחות כמסגרת חינוכית הישגית.
אלו כשלים אופיניים שניתן לאתר גם במערכות חינוכיות מיוחדות לעניין הספקטרום האוטיסטי בארץ. וזה פרדוקסלי לגלות שמי שבוחר במסלול של החינוך הרגיל פעם אחר פעם נאלץ לשתף פעולה עם אנשי מקצוע של מערכת (חינוך מיוחד) שמפגרת מאחור. מערכת שמקדשת דיונים וניירת ומראית עין. מערכת נטולת השראה. מערכת שלא באמת יודעת או מתאמצת לתמוך כיאות בילד בעל אבחנה. ולפעמים נציגי המערכת הזאת שעוסקים בשילוב לא באמת מאמינים ביכולתו של ילד להשתלב ובשילוב בכלל (גם אם אינם מודים בכך).
 
4 תסמונת השומרוני הטוב
 
שירות חינוך מיוחד הנוגע לשילוב בארץ איננו באיכות הנדרשת להצלחה.
הוא לוקה בכשלים בסיסיים שנוגעים להגדרת המטרות ואופני הפעולה. ונסיוני לימד אותי שהשירות הירוד לא מונע ממי שמספק את השירות להיות מרוצה מעצמו. למרות שבאופן עקרוני מוטב לספק שירות לבקש משוב לגבי השירות ממקבל השירות במקום לטפוח לעצמו על השכם. הנה דוגמא מתועדת[4] למשוב כזה (כאן זה ישירות מפיה של ילדה שמקבלת תמיכה): "כל אותם אנשים שמנסים כל כך לסייע לי. כולם מקווים עבורי ... שאצליח, כולם רוצים להיות אדיבים ומועילים, כולם מרגישים כמה חשוב היה לסייע לי. אבל מעולם מישהו מהם לא שאל אותי איך זה היה עבורי. הם אף-פעם לא שאלו אותי מה רציתי בשביל עצמי. הם מעולם לא שאלו אותי אם אני רוצה בעזרתם. ... אני לא מרגישה אסירת תודה לחלוטין, אני מרגישה במקום זאת זעם מתחת לתבנית ההתמודדות שלי בדמות הבנה ושביעות רצון."
אני לא רואה באנשי מקצוע של החינוך המיוחד משהו מיוחד. אנשי חינוך מיוחד הם אנשים. וככאלה הם מוכוונים ע"י תפיסות שמקובלות בחברה בה הם חיים (לטוב ולרע) והם מציגים את שלל החוזקות והחולשות שמאפיינים בני-אנוש. וככאלה הרי שאנשי חינוך מיוחד נוטים לפעמים לעשות את "מה שכולם עושים" ומה שנוח לעשות. זה כמובן טבעי. זו חולשה שכיחה. אבל זה לא בהכרח מיטיב עם מקבל השירות.
 
5 מה שמקובל
 
מספר פעמים נתקלתי בקביעה"זה מה שמקובל" בהתייחס לפעולות "מקובלות" בהקשר לקשיים של ילדים בספקטרום האוטיסטי. "זה מה שמקובל" איננו משפט שמקובל עלי. לא מקובל עלי שהסטנדרט המקובל בבתי-ספר בארץ הוא שמחנכים ואנשי מקצוע חסרי ידע בהקשר לספקטרום האוטיסטי. ולא מקובל עלי שהתשתית של משרד החינוך הנוגעת לשילוב באופן פרדוקסלי לא עומדת בתקנות של הנהלת המשרד. וזה לא מקובל עלי שבתי-ספר מתמקדים פעמים רבות בהכחדת סממנים חיצוניים של אוטיזם (חוסר קשר עין וכד`) במקום לחנך, ללמד ולקדם להבנה וסובלנות.
דרכים מקובלות הן ככלל דבר חשוב. אבל מה שמקובל הוא לא בהכרח הדבר הנכון. או הדבר המוסרי לעשות. אני חושב שצוותים בבתי-ספר צריכים לחשוב יותר על מה שנכון לעשות חינוכית, מוסרית ואתית. ופחות על מה שמקובל. כי מה שמקובל בהקשר לספקטרום האוטיסטי הוא לעיתים לא נדירות לא ראוי.
 
 
לצפיה ב-'המשך'
המשך
23/10/2017 | 10:26
23
6 הפסקה כמשל
 
בעקרון הפסקה בין שיעורים היא לשם הפסקה מפעילות ומנוחה. זה מובן מאליו עבור מי שאינו בספקטרום האוטיסטי. וזה נדרש להיות מובן מאליו גם עבור ילד שבמקרה כן בספקטרום האוטיסטי. זה מאוד פשוט. וזה מחייב מוסרית ואתית. מה שקורה בפועל במסגרות משלבות הוא שילדים בספקטרום האוטיסטי לפעמים לא זוכים להפסקה. וזאת עקב תפיסה מקובלת לפיה בהפסקה נדרש "לאמן" אותם חברתית. לפעמים זה מגיע עד כדי כפיה ממש של פעילות חברתית.
וזו אנומליה.  אם יש כוונה לקדם יחסים חבריים וכד` בהפסקה אז יש דרכים לעשות זאת באופן דיסקרטי ומכבד וללא פגיעה במה שהפסקה אמורה להיות - הפסקה.
ועניין ההפסקה יכול להיות מוכלל לגבי כל מה שקשור להכללה. כל פעולה שנשקלת בקשר להכללה ראוי שתיבחן אל מול השאלה: האם זהו אופן פעולה סביר גם עבור מי שאינו בעל תווית ? באם התשובה איננה חיובית באופן ברור... הרי שאופן הפעולה הנבחן הוא בעייתי.
 
 
7 הדדיות
 
פעולות של אנשי חינוך מיוחד וצוותים בית-ספריים פעמים רבות נכשלות כאן. הן חסרות הדדיות. וזה חוסר אופייני שאני מוצא באסכולה הקלינית של חינוך מיוחד (היכן שיש תרבות של "לקויות" וסגרגציה היא דבר שכיח).  פרופ` גרנסבכר כותבת[5]: "לעיתים קרובות ניתן לשמוע את האמונה שאוטיזם מאופיין ע"י חוסר בהדדיות רגשית וחברתית. מאמר זה מטיל ספק בהנחה זו ומציג כיצד אנשי-מקצוע רבים, חוקרים ומטפלים- כמו גם הורים, זונחים את המשמעות האמיתית של הדדיות. הדדיות היא "קשר בעל תלות או השפעה הדדית " ... עפ"י הנחות של קלינאים וחוקרים זה נראה שהם שכחו שהדדיות נדרשת להיות משותפת וסימטרית. שהדדיות היא דו-כיוונית. במאמר זה מובאת סקירת ספרות מחקר בכדי לתאר שכאשר אנשי-מקצוע, חברים והורים לומדים כיצד לפעול תוך הדדיות, ילדים בספקטרום האוטיסטי נענים".
הדדיות היא עקרון מרכזי בשילוב. עקרון שלעיתים  נשכח ע"י אנשי מקצוע רלונטיים.
 
 
8  הכללה מלאה
 
הכללה מלאה (full inclusion) הוא המושג הנכון (שוב יש כאן עניין שפתי) ולא "שילוב". הכללה מלאה נובעת מהדדיות. מהתייחסות למכלול. מקבלה של מי שהוא שונה (לא לקוי). ומנכונות לספק תמיכה, התאמות והכוונה. הכללה לא רואה את התלמיד המוכלל כ"בעיה". והיא גם לא רואה בקשיים משהו שנובע אך ורק מן הילד רלוונטי. היא מכירה גם באחריות של הסביבה להתמודדות עם קשיים. כי קשיים הם תמיד בעלי קונטקסט. דר` פאולה קלוט מצטטת את Lovett[6]: "גישה חיובית [לקשיים התנהגותיים] מזמינה תלמידים לקחת חלק באותם סוגים של קשרים שרבים מאיתנו מעריכים: קשרים מתמשכים של חיבה והתייחסות. במערכות יחסים כאלו, כולנו עושים טעויות, כולנו באיזשהו מקום לפעמים לא בסדר, ובכל זאת זו לא כמות ההצלחות שעושה את הקשר למספק עבור המעורבים אלא המחויבות הנמשכת. בקונטקסט של מערכת יחסים, הצלחות וכשלונות הופכים פחות רלונטיים למדידה מכיוון שהמפתח הוא עתה לא הכמות אלא האיכות. אנחנו אנשי-המקצוע הזנחנו באופן שגרתי את חשיבות מערכת היחסים".
אז הכללה (שילוב) מבוססת על התייחסות. על סימפטיה.  פתיחות. על הדדיות. על טעויות. על הצלחות. וגם על כשלונות. הם (הכשלונות) מתקבלים בהבנה, כל עוד נמשכת המחויבות. כי הכללה היא בעיקרה מחויבות.
 
     מקורות:
 
[1] “Two new theories of autism: hyper-systemising and assortative mating”, Arch.
      Dis. Child. 2006;91;2-5
[2] “Is Asperger syndrome/high-functioning autism necessarily a disability?’,  
      Simon Baron–Cohen, Development and Psychopathology, (2000),  
      12 : 489-500.
[3]  “A New Era: Revitalizing Special Education for Children and their
      Families”, , President`s Commission on Excellence in Special Education
      (PCESE),  Education Publications Center, U.S. Department of
      Education.
[4] "HELL-BENT ON HELPING:Benevolence, Friendship, and the Politics
     of Help", by Emma Van der Klift & Norman Kunc Axis Consultation and
     Training Ltd, Originally published in: Thousand, J., Villa, R., Nevin,
     A. Creativity and Collaborative Learning: A Practical Guide to
     Empowering Students and Teachers. Baltimore: Paul Brookes, 1994.
[5] GERNSBACHER, M. A. (2006). Toward a behavior of
     reciprocity. Journal of Developmental Processes, 1, 139-152.
[6] Paula Kluth, “You’re Going to Love this kid, Teaching students with
     autism in the inclusive classroom”, 2003.
 
לצפיה ב-'אני יודעת שאני שואלת פה הרבה. זו תהיה האחרונה.'
אני יודעת שאני שואלת פה הרבה. זו תהיה האחרונה.
22/10/2017 | 18:57
7
182
אוקיי אני יודעת שיש פה כבר איזה 4 שאלות שלי, וכן זה מוגזם אבל פשוט מה שעובר עלי אין לי איפה לפרוק ואין לי את מי לשאול אז הגעתי לכאן, אני ינסה לרכז את כל השאלות שלי ואם בא לכם תענו.. אבל לא אחפור יותר מבטיחה.
 
רציתי לשאול אם מלבד למה שאתם מרגישים שאתם מבודדים חברתית שקשה לכם בתקשורת איך אתם מרגישים בכללי?
מה זה אומר בכלל לא להבין סיטואציה חברתית? זה משהו כמו לפרש שמישהו אמר לך משהו טוב כמשהו רע? או שזה פשוט לא להבין שעכשיו אנשים מדברים וצוחקים? 
ומה זה לא להבין הבעות פנים? לא להבין עם מישהו בוכה/צוחק?
עכשיו תיהיו בחברה גדולה איך תרגישו?
וביום יום אתם מרגישים רגיל שאתם לבד? או שזה משהו תמידי?
אתם יכולים להיות ביום 'טוב' שתרגישו יותר בטחון וחברותיים ו'יום' שפחות? או שזה לא משתנה? 
 
אשמח לפירוט בנושא אני ממש בוחנת כל צעד שלי ביום יום כדי לשולל אצלי את זה או כדי לחשוב שכן יש לי את זה.. אני ממש מבולבלת אשמח שמישהו יספר מהנוקדת מבט שלו מה הוא עובר ואיך זה מתאפיין?
כי חצי מהאוכלסיה היא לא חברותית וקשה לה.. אז לא הבנתי מה ההבדל בעצם בין אוטיזם לסתם מישהו לא חברותי? 
 
כי אם אני לא חברותית וקשה לי ואני מםחדת ממםגשים חברתיים ואין לי כל כך מה להגיב לדברים שאומרין לי וקשה לי לםעמים להסתכל בעניים ואני מקובעת כזאת ולפעמים ממש מכונסת בעצמי אז אני אוטיסטית? אני לא מבינה כל כך מה זה אומר..
סליחה על החפירה אם סה מוגזם אז שימחקו.. אבל בכל מקרה אשמח לתשובות אני ממש מבולבלת.
לצפיה ב-'תמשיכי לכתוב ולשאול כמה שאת רוצה.'
תמשיכי לכתוב ולשאול כמה שאת רוצה.
22/10/2017 | 23:27
5
74
אני בטוח שכולם כאן יגידו לך את זה.
תוציאי, תשאלי, תחקרי.
הכול בסדר!
 
לגבי השאלות שלך, תביני שאין תשובה אחידה לכולם.
את שואלת שאלות חכמות, אף אחד לא יודע איפה נכון להעביר את הגבול.
מתי זה נחשב לאוטיסטי ומתי זה לא.
גם אצל "אנשי מקצוע" הרבה פעמים אין הסכמה, אחד יגיד לך שאת כן, ואחר יגיד לך שאת לא.
 
כשזה שאלות יותר בכיוון פילוסופי אז הכול נחמד.
אבל כשהשאלות האלה , התשובות שאת מחפשת, הן כל כך משמעותיות לגיבוש הזהות האישית שלך, אז חוסר הוודאות (הבילתי נמנעת הזו) יכולה להוציא אותך מדעתך.
 
את שואלת שאלות, ורוצה להשוות את התשובות של החברים כאן עם איך שאת מרגישה. מנסה להבין אם את יכולה להזדהות איתם ואז את כן, או שאת אחרת ואז את לא.
זה לא עובד ככה, כל אחד הוא שונה.
 
זה טוב ללמוד להכיר את עצמך.
זה טוב ללכת בדרכך.
וזה טוב למצוא את השבט שלך ולהיות חלק ממנו.
אני יכול להגיד לך שעם האנשים הנכונים לי , אני לא מרגיש מבודד או כל קושי תקשורתי או קושי בלהבין אותם או את הסיטואציה החברתית.
מצד שני עם רוב האנשים אני לא ארגיש כך.
זה לא אומר בהכרח שאני בספקטרום, ולא אומר שאני לא. (מאובחן אני לא)
זה כן אומר שלמצוא את האנשים האלה שטוב לי איתם, ללמוד לזהות אותם זה דבר שנכון לי.
אבל כן או לא אוטיסטי, זה באמת לא חשוב.
 
יכול להיות שאת אוטיסטית במידה כזו או אחרת.
מי שלא מבין, לא יבין, גם אם תבואי אליו כשאת מוגדרת בספקטרום.
מצד שני, מי שמבין, לא מעניין אותו איך הגדירו אותך, הוא פשוט יאהב אותך ויקבל אותך כמו שאת.
להיות חריגה זה אומר שאין הרבה כמוך.
גם אלה שכמוך לא תמיד בשלב של פתרון הפלונטר האישי שלהם, ואז גם אין באמת עם מי לדבר הרבה פעמים.
לא קל.
וזו הסיבה שכולם כאן ישמחו לדעתי לתת לך אוזן קשבת וכתף, ואף אחד כאן לא יחשוב שאת חופרת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/10/2017 | 23:45
4
45
תודה אתה צודק והאמת שידעתי את זה אין תשובה אחת ואלה שאלות מסובכות וגם כל אחש הוא שונה אז אי אםשר לדעת בדיוק.. פשוט חשבתי שאם בכלליות אני אדע אז אדע לשייך את זה למצב שלי ולהשוות, בדיוק כמו שאמרת.
פשוט אני מרגישה שאני חייבת לדעת אם יש לי את זה או אין, איך אתה חי בחוסר וודאות הזאת? למה אתה פה אם אתה לא מאובחן יכול להיות שאתה לא אוטיסט?
כאילו זה שאלה קצת מצחיקה כי גם אני לא ואני פה אבל זה בגלל הפחדים שלי.. זה לא באמת חשוב פשוט אני נגיד לא יכולה לחיות עם חוסר וודאות שכזה חייבת לקבל כן או לא, אני לא יודע פשוט אם כל ההרגשות שלי נובעות מחוסר בטחון או מקרה שקרה וגרם לי להרתע מאנשים או שזה פשוט מולד.. חייבת לקבל תשובה ואיבחון לא בא בחשבון אז חשבתי אולי כאן אמצא את התשובות כנראה שלא.. חח כן יש םה אנשים מדהימים שעזרו לי אבל לא באמת בצלחתי להבין מה אני, ני אניח שלא כי בכללי אני נורא רגילה חוץ מהקטע החברתי.. וגם התפתחתי רגיל. לא חשוב אני סתם מעודדת את עצמי חח
 
וכן קצת חששתי לשאול םה עוד שאלה כדי שזה לא יראה חופר חח, הרגשתי שאני יותר מידי חוזרת על הנושא הזה בגלל הפחדים שלי..  תודה רבה לך על התשובות והעצות עזרת לי
לצפיה ב-'נסי לעבוד עם אנשים מיוחדים'
נסי לעבוד עם אנשים מיוחדים
23/10/2017 | 00:11
50
או להתנדב בכל מיניי מקומות טובים ומכבדים (קשה למצוא כאלה בארץ אבל אפשרי)
יכול להיות שזה קצת ייתן לך סוג של פרספקטיבה
אולי קצת יפחית את הפחד שלך מסטיגמות, אולי ישנה לך כמה סטיגמות שהיו לך על האוכלוסיות איתם תעבדי
נסי, אם יש לך זמן ואם את יכולה
לצפיה ב-'יותר מלקבל תשובות'
יותר מלקבל תשובות
23/10/2017 | 00:21
2
42
כאן אני חושב שיעזרו לך לשאול את השאלות הנכונות.
 
חוסר ודאות זה לא דבר רע, זה שומר אותך עם פתיחות.
את צריכה להבין שלגבי רוב השאלות שלך את תמיד תהיי בחוסר וודאות גם אם תעברי אבחון.
גם לגבי אבחנות שניתנו תמיד עולות ספיקות.
איך אני חי עם חוסר הוודאות?
את בעצמך בחוסר ודאות, איך את חיה עם זה?
 
הקושי הוא לא בחוסר הודאות אלה בשאיפה לודאות.
אני לא שואף למה שאני מבין שלא קיים.
אני יודע שדברים מסויימים , אין בהם מוחלטויות, ואני משלים עם המציאות הזו.
 
אני אבא לילד שמאובחן אוטיסט בתפקוד נמוך, לכאורה בתפקוד נמוך זה אמור להיות ברור שזה זה, ועדיין לי ולאישתי יש ספק בנוגע לאבחנה.
אבחנה זה לא מאלוהים, פסיכיאטרים הגדירו משהו שהיה נראה להם מתאים לשים אותו תחת כותרת מסויימת וזהו, מחר האבחנה יכולה להשתנות.
לדוגמא, את מדברת שוב ושוב על אספרגר.
היום כבר לא קיימת (בספר האבחנות החדש) האבחנה אספרגר.
 
גם אם את אוטיסטית, כבנאדם זה לא מסכם את כל מי שאת.
יש לך עוד הרבה להכיר בעצמך.
חלק מחוסר הוודאות היא שגם אנחנו משתנים כל הזמן.
למה להגביל?
לצפיה ב-'במיוחד באוטיזם'
במיוחד באוטיזם
23/10/2017 | 08:45
1
55
ובסוג הזהות הנחשף משאלותיה הכל כל כך תלוי בתגובות הסביבה, ביחס, במבט, בהמון דברים שלא כל כך נספרים נורמטיבית, אז המון דברים שנתפשים כקבועים הם הכי חלקיים וזמנים ופתוחים לשינוי,
ולהפך,
בגלל זה כל כך חשוב להמשיך לברר,
כמו גם להבין למה זהות מסויימת הרבה יותר פתוחה ותלוייה בהקשר מאחרת.
 
אוטיסט בוודאי יכול להיחשף באופן לא צפוי כאחר לגמרי ממה שנקבע
לצפיה ב-'לא הבנתי מה תלוי בסבעבה במבט וביחס תסביר..'
לא הבנתי מה תלוי בסבעבה במבט וביחס תסביר..
23/10/2017 | 18:33
14
לצפיה ב-'כל סיטואציה שכוללת שני אנשים או יותר'
כל סיטואציה שכוללת שני אנשים או יותר
23/10/2017 | 00:04
58
היא סיטואציה חברתית, לא רואה זאת אחרת
לכן הטיעון המגוחך שאוטיסטים לא מבינים סיטואציות חברתיות הוא דיי מופרח ודיי נשען על ההנחה המגוכחת שסיטואציה חברתית מתקיימת רק באופן אחד
כל עוד יש לך חבר אחד לפחות שיש ביניכם מערכת יחסים הדדית ובונה יש הבנה של סיטואציות חברתיות
ולרוב האוטיסטים יש את זה, חלקם הגדול אף חיים בזוגיות, חלקם הורים לילדים
אז או שפתאום באורך פלא כולם פיענחו סיטואציות חברתיות או שהטענה הזאת מגוכחת
 
אם כבר הייתי מדבר במונחים של קושי הייתי אומר יותר "קושי להתמודד במערכות חברתיות", המקום הזה שבו אתה צריך לדעת למי לפנות? למי לא? מי בדיוק הסמכות ואיך בדיוק לפנות אליה כדי שתוכל לקבל מה שאתה רוצה?
ההתמודדות בהיררכיה הזאתי. הרבה ילדים קטנים סוג של מחכים את ההיררכיה הזאת ממה שהם תופסים מהעולם ואז מעבירים את זה למגרש המשחקים שלהם בגנים ובבית הספר ובמקום כמה ילדים שמשחקים ביחד ולכל אחד יש את המקום שלו נהיה לך סוג של חלוקת תפקידים שבה יש את הילד המקובל שקובע את המשחק, הסגנים שלו, זה שתמיד מנסה להשיג נקודות בהיותו ליצן הכיתה וכה'
לסיטואציה כזאת הרבה פעמים פסיכולוגים קוראים בבורות "סיטואציה חברתית" למרות שאין כמעט שום דבר חברי בה (גם אלו שהיו שותפים או עדיין משתתפים במשחק הזה באיזהשהוא מקום רובם נגעלים מעצמם ובעתיד ילכו לסדנאות במדבר על מנת לנקות את כל זה מהם)
יכול להיות שבסיטואציות כאלו, הנקראות בטעות "חברתיות" אוטיסטים פחות מסתדרים אבל גם זה לא בטוח, הנחה שלי
לצפיה ב-'בעיה מורכבת וכואבת - גיוס בני לצבא - זקוקה לעזרתכם'
בעיה מורכבת וכואבת - גיוס בני לצבא - זקוקה לעזרתכם
21/10/2017 | 17:19
16
185
הבן שלי בן 17, מאובחן PDD מגיל 3, מקבל קצבה 100%. כל השנים הוא הצליח יחסית מבחינה חברתית, למד בכיתה רגילה, וידע על האבחון בצורה שטחית (גם לא ממש התעניין כשניסיתי לספר). השבוע הגיע לצו ראשון. לא דיווחנו לצה"ל על האבחון ולא על הקצבה, רציתי לתת לו הזדמנות כמו כולם... באמצע הצו הראשון עצרו לו את התהליך ושלחו אותו לחדר תכלת (ככה זה נקרא) שם נאמר לו שהם קיבלו דיווח מביטוח לאומי שיש לו נכות (הוא נשאר בהלם) ושיזמנו אותו לוועדה עם קב"ן ופסיכיאטר לשקול גיוס. הילד שבור מזה. אני יודעת שאולי הייתי צריכה להכין אותו לזה אבל תאמינו לי שכל פעם שניסיתי משהו עצר בעדי, כאילו שלא רציתי לנפץ לו את התמימות, לא יודעת הוא גם לא רצה לשמוע ותמיד העביר נושא דווקא כשהגענו לשלב האבחון. עכשיו הוא רוצה לבטל את האבחנה. הוא טוען שאם יעבירו אותו אבחון חדש הוא יוצא "רגיל" (לדבריו) ואז הצבא יגייס אותו על פרפיל 97 ולא 45 בלי נשק ובלי לינה בבסיס. אני מרגישה שאני חייבת הכוונה מעו"ד או ממישהו שעבר את זה... מה עושים? האם ביטוח לאומי יכול לבטל את האבחנה? האם זה מצב שמסכן אותנו מפני תביעה שלהם? לגשת לוועדה? או לבקש פטור וזהו? האם לעולם ישאר עליו ה"כתם" הזה כמו שהוא קורא לזה? הוא לא מצליח להבין... והאמת גם אני לא... והוא לא מוכן להתנדב בשום אופן. או להתגייס כמו כולם או שום דבר. אשמח לכל עצה מכל ניסיון שלכם, ותודה לכל מי שקרא עד כאן...
לצפיה ב-'שתי שאלות:'
שתי שאלות:
21/10/2017 | 17:36
5
129
1. איך הקואורדינציה שלו?
2. האם לדעתך הוא מתאים לצבא? לא מה שנראה לך שהוא הכי רוצה או שהכי יקדם אותו - מה שנראה לך שהכי מתאים לו.
 
אישית, מה שמפחיד אותי בהקשר של צבא הוא דווקא העניין של הקואורדינציה. לתת נשק למישהו עם בעייה של קואורדינציה נראה לי מסוכן - גם עבורו וגם עבור הסביבה. לו אני הורה של ילד עם בעיות קואורדינציה, הייתי עושה את המקסימום כדי שלא ישרת בצבא עם נשק - אפילו לא בטירונות. אבל זה רלבנטי רק אם יש לו בעיות קואורדינציה. אם נראה לך שהוא יסתדר עם החלק הזה - זה לא רלבנטי עבורכם.
לצפיה ב-'אין בעית קורדינציה'
אין בעית קורדינציה
21/10/2017 | 17:40
4
42
לצפיה ב-'ולגבי השאלה השנייה?'
ולגבי השאלה השנייה?
21/10/2017 | 17:40
3
48
לצפיה ב-'מבחינתו הוא מתאים, אני גם חושבת שאם היתה ניתנת לו הזדמנות '
מבחינתו הוא מתאים, אני גם חושבת שאם היתה ניתנת לו הזדמנות
21/10/2017 | 17:43
2
75
הם יכלו רק להרוויח אותו
לצפיה ב-'הייתי עושה 2 דברים דחוף:'
הייתי עושה 2 דברים דחוף:
21/10/2017 | 18:28
1
117
1) באמת פונה לעו"ד המתמחה בתחום
2) עושה איבחון חדש כדי לבדוק אם נכון לעכשיו הוא כבר לא עונה לקריטריוני אוטיזם במטרה להוריד את הכותרת. ואם לא עונה, אז לעדכן לגבי זה גם צבא וגם בט"ל
לצפיה ב-'מחפשת עו"ד כזה בדחיפות...'
מחפשת עו"ד כזה בדחיפות...
21/10/2017 | 21:05
32
לצפיה ב-'אבחון חדש לא יכול לבטל אבחון קודם.'
אבחון חדש לא יכול לבטל אבחון קודם.
21/10/2017 | 23:20
2
117
קחי לדוגמא ילד שאובחן בגיל שנתיים, קיבל הכרה מביטוח לאומי, ואחרי כמה שנים כשבקשו לחדש זכאות , הוא לא עבר את הרף לאבחנה בספקטרום ואיבד את הזכאות.
האבחנה החדשה לא מבטלת את היישנה, וביטוח לאומי לא מבקשים להחזיר את הכסף על השנים בהם היה מאובחן.
מבחינת ביטוח לאומי זה שינוי במצבו הבריאותי, והשינוי הזה הוא החל רק מיום קבלת האבחון החדש.
כך שלא ניתן לבטל 18 שנה, רק לקבל אבחנה שמראה את מצבו הנוכחי, כלומר, אבחנה שמצביעה על כך :"שחל שינוי במצבו הבריאותי."
 
אבל... שווה לקחת בחשבון ש...
אין סיכוי שהצבא ייתעלם מ18 השנים בהם היה מאובחן ונחשב נכה.
וגם מבחינת ביטוח לאומי , הוא יחשב נכה שהחלים, הוא תמיד ייחשב כמי שהיה נכה בילדותו, הוא פשוט רק יאבד את הזכאות לעתיד (וזה יהיה ממש ממש חבל).
לצפיה ב-'אתה אומר את דעתך המקצועית או האישית?'
אתה אומר את דעתך המקצועית או האישית?
21/10/2017 | 23:27
1
70
סליחה שאני שואלת פשוט אתה אומר דברים מעודדים מאוד רק האם הם מבוססים?
לצפיה ב-'אני לא עורך דין...'
אני לא עורך דין...
21/10/2017 | 23:38
79
אבל אני משוכנע שבדברים האלה אין אחורה.
השנים שבהם היה מאובחן , אין אף פסיכיאטר שיכול לבטל אותם.
הייתם יכולים בזמן ההוא לגנוז את האבחנה, אבל מרגע שנעשה בה שימוש, גמרנו.
גם אם עכשיו הוא לא עומד בקריטריונים לקבלת אבחנה, זה תמיד נכון לזמן האיבחון, אין אפשרות (רפואית אבחנתית) לחזור אחורה בזמן ולאבחן את מצבו הנכון ללפני כמה שנים.
 
אפשר לחשוב על זה כדבר מעודד, או כעל כתם לכל החיים.
לצפיה ב-'אפשר לנסות להעזר בעו"ד ו/או לעבור אבחון חדש שאולי יקבע שכעת '
אפשר לנסות להעזר בעו"ד ו/או לעבור אבחון חדש שאולי יקבע שכעת
22/10/2017 | 07:55
2
82
הבחור לא נכלל בקריטריונים להגדרת הספקטרום האוטיסטי (ואולי כן).
בקישורי הפורום תמצאי סעיף 'יעוץ משפטי'.
אפשר גם לנסות, אחרי שיירגע מההלם (וגם את) לשוחח איתו:
חשוב לו לעשות שירות משמעותי?
זה אפשרי בהחלט כמתנדב
ואפשר לעשות את כל הדברים (אבחון, עו"ד, שיחה עם הבחור) במקביל.
 
אחרי שהסיפור האקוטי ייפתר, נראה לי חשוב ביותר
לעזור לו להשתחרר מהתפיסה המוטעית כאילו מדובר ב"כתם".
לחקור קצת מה זה באמת.
לצפיה ב-'הדאיג אותי מאד שביטוח לאומי שלח לצבא אבחון...'
הדאיג אותי מאד שביטוח לאומי שלח לצבא אבחון...
22/10/2017 | 10:34
1
50
לצפיה ב-'זו אכן פעם ראשונה ששמעתי דבר כזה'
זו אכן פעם ראשונה ששמעתי דבר כזה
22/10/2017 | 11:00
81
בשנה שעברה היינו צריכים להעביר לצבא ניירת ולהתעסק איתם לא מעט
כדי לקבל את הפטור, למרות שה מוכר בבטל"א מגיל 6 וחצי.
הצבא לא ידע עליו.
לצפיה ב-'אין לי עיצה, אבל אני מקווה שהחבר'ה כאן יזכרו את הסיפור הזה'
אין לי עיצה, אבל אני מקווה שהחבר'ה כאן יזכרו את הסיפור הזה
22/10/2017 | 10:52
2
93
בעיקר בפעם הבאה שיבוא למישהו להגיד שאין שום סיכון באבחון וש"הכל חסוי" ובלה בלה בלה.
 
לא שאני חושב שצבא זה כזה שוס גדול (אישית הייתי לוקח את הפטור בשמחה ומודה לאל הטוב שפטר אותי מהצרה הזאת), אבל באותה המידה זה היה יכול לקרות גם בכל מקום אחר.
 
תקלטו: ברגע שזה מגיע לרשומות הרפואיות ו/או לביטוח לאומי, אין סודות. תפסיקו להיות תמימים ולקרקר על "שמירת סודיות", כי המציאות בשטח שונה לחלוטין.
לצפיה ב-'עוד דוגמה מבעיתה לשטיפת מח'
עוד דוגמה מבעיתה לשטיפת מח
22/10/2017 | 14:56
83
כל העניין של גיוס לצבא ממחיש עד כמה הצורך להשתייך ולהיות כמו כולם מכופף לכולם את הנשמה,
הצבא זה זוועה, טירוף רצחני וחסר נשמה, והייתי יכול להביא כמה סיפורים על אנשים הכי עדינים ורגישים וחכמים שהתעקשו מאוד להתגייס לצבא למרות שלכולם סביבם היה ברור שזה לא בשבילם,
כי מה לעשות, הצבא הוא לא בשביל בני אדם,
אבל אני לא אביא את הסיפורים האלה כי הן הסתיימו הכי רע שאפשר,
אז עדיף לא להרוס לאנשים את החגיגה
 
לצפיה ב-'אתה צודק לגמרי - אין סודיות, וזה יכול לצוץ בכל מקום'
אתה צודק לגמרי - אין סודיות, וזה יכול לצוץ בכל מקום
22/10/2017 | 19:02
71
הורדתי אבחנה לבן שלי בגיל 5.
הלכתי אחרי זה לנירולוג לגבי הפרעת קשב,
אז הוא הסביר לי, שבתיק הרפואי מתועד לנצח שילד היה בספקטרום בעבר.
כלומר מחקו שהיום הוא לא.
אבל בהסטוריה שלו הוא כן ואי אפשר למחוק את זה.
כלומר זה לא ביטול אבחנה זה "יציאה מהספקטארום".
וכל רופא יראה את זה בתיק הרפואי שלו תמיד  
לצפיה ב-'אל תרוצו להתגייס לצבא כמו איזה זהב'
אל תרוצו להתגייס לצבא כמו איזה זהב
03/11/2017 | 12:36
22
מה שאני עברתי שם זה השפלות וחרא של יחס התעללות ניצול שלא ידעתי את החוקים וזה בקצה המזלג שתדעי שגם ככה מתייחסים רע לאנשים שם יש מפקדים שהשד יודע למה נתנו להם בכלל לפקד אז פי כמה על אנשים שהם או היו על הרצף תאמיני לי הלוואי ויכולתי לספר לך אבל אני לא יכולה להסתכן...כי אני לא יודעת שלא יהיה לי תביעה בדרך
 
אבל לא ממליצה לא אחרי מה שאני עברתי 
זה לא גן עדן שם
לא מחכים אף אחד שם
והיחס לא משהו ..
לצפיה ב-'שלום לגבבי העלאת קצבת נכות'
שלום לגבבי העלאת קצבת נכות
20/10/2017 | 20:01
1
102
רציתי לשאול לגבי כמה צפויה להעלות לי הקצבת נכות, יש לי 74 אחוזי נכות, כמה אמור להעלות לי, אני ממקבל סכום מסויים לפי החוזה המיושן כמה אני אמור לקקבל עכשיו, אני לא יודע כמה כושר השתכרות ואם בכלל יש קשר בין הדברים..
 
לצפיה ב-'אי-כושר השתכרות זה מספר בלתי תלוי (גם בין 0 ל-100)'
אי-כושר השתכרות זה מספר בלתי תלוי (גם בין 0 ל-100)
22/10/2017 | 10:02
61
גובה הקצבה תלוי בשני המספרים האלה גם יחד (אי-כושר ואחוזי נכות), ואי-הכושר רלוונטי יותר. כמה אתה מקבל עכשיו? אם זה יותר מ-2500 אז דרגת אי-הכושר שלך היא 75% או 100%. אם אתה מקבל פחות, אז דרגת אי-הכושר היך 74% ומטה.
 
ולגבי כמה תקבל יותר בשנה הבאה, אני לא חושב שמישהו יודע בוודאות. לפי ההסכם עם הנכים הסכום אמור לעלות בבין 800 ל-1500 ש"ח (מי שקיבל 2500 עד עכשיו, יקבל 4000. מי שקיבל 1500 עד עכשיו, יקבל 2300). אבל למיטב ידיעתי הדבר עדיין לא עבר בחקיקה, ובמדינה שלנו דברים כאלה יכולים להיסחב שנים (ואפילו להתבטל).
 
בקיצור, הכי פשוט זה לחכות כמה חודשים ולראות כמה נכנס לחשבון הבנק שלך
 
 
לצפיה ב-'לאוטיסטים יש חברין בגן/ביסודי? '
לאוטיסטים יש חברין בגן/ביסודי?
19/10/2017 | 15:34
48
201
הם נראים רגיל בדרך כלל? האם כל האוטיסטים בדרך כל 'מלומדים'?
המשך>>
הם נראים רגיל בדרך כלל? האם כל האוטיסטים בדרך כל 'מלומדים'?
לצפיה ב-'מה זה קושי להבין סיטואציות חברתיות, אפשר דוגמאות?'
מה זה קושי להבין סיטואציות חברתיות, אפשר דוגמאות?
18/10/2017 | 23:40
75
551
למה מתכוונים? והאם סה קושי להבין או קושי להתנהל? וגם אותו דבר לגבי הבעות פנים נגיד אם מישהו עצוב לא תבינו את זה? 
 
אשמח שתפרטו..
המשך>>
למה מתכוונים? והאם סה קושי להבין או קושי להתנהל? וגם אותו דבר לגבי הבעות פנים נגיד אם מישהו עצוב לא תבינו את זה? 
 
אשמח שתפרטו..
לצפיה ב-'לאוטיסטים יש צורך בחברים? או שהן מעדיםים לבד?'
לאוטיסטים יש צורך בחברים? או שהן מעדיםים לבד?
19/10/2017 | 15:32
11
59
לצפיה ב-'שלי מעדיפים עם חברים.'
שלי מעדיפים עם חברים.
19/10/2017 | 16:38
82
שלי מעדיפים עם חברים.
לבד משעמם להם.
לצפיה ב-'אני מעדיף לבד לרוב'
אני מעדיף לבד לרוב
19/10/2017 | 16:41
63
אך גם רוצה חברים אוטסטים רוצים חברה ואהבה הרבה יותר מן הממוצע .
לצפיה ב-'גם וגם '
גם וגם
19/10/2017 | 18:21
2
89
לא רואה שום סתירה בין שני הדברים.
 
להיות לבד רוב הזמן זה מאוד נחמד. אבל גם טוב שיש חברים (ובעיקר כאלה שיודעים לכבד את הספייס שלך ומבינים אם את/ה רוצה להיות 90% מהזמן לבד).
 
 
לצפיה ב-'רק זה ששוכבת איתו ,'
רק זה ששוכבת איתו ,
20/10/2017 | 21:53
1
92
בדרך כלל . 
אני חברה גם של נתנאל אבל אנחנו לא מדברים רציף . 
אני חושבת שאנשים במצב קרוב זה לא פשוט ואוהבת להיות עם עצמי.
לצפיה ב-'חשבתי שאת מדברת איתנו שווה'
חשבתי שאת מדברת איתנו שווה
26/10/2017 | 13:01
22
כך אמרת לפחות אני מופתע אי דויק וזה ..
לצפיה ב-'בגלל שאני לא רוצה להיות לבד אני לא רוצה חברים'
בגלל שאני לא רוצה להיות לבד אני לא רוצה חברים
19/10/2017 | 19:08
3
40
לצפיה ב-'גם אני חברים זה דרעק'
גם אני חברים זה דרעק
19/10/2017 | 19:29
2
44
אהובה זה הכל .
לצפיה ב-'"חברים" שהם דרעק, זה לא חברים.'
"חברים" שהם דרעק, זה לא חברים.
19/10/2017 | 21:38
1
24
לצפיה ב-'בכלל לא עניין של דרעק או לא'
בכלל לא עניין של דרעק או לא
20/10/2017 | 01:48
40
אחת הסיבות לצורך הכל כך דחוף בחברה שפויה ורגישה, כזאת שבניגוד לזאת, הנורמטיבית תתבסס על נורמות סבירות ולא אלימות ותחרותיות,
היא שבחברה כזאת כולם "חברים" שלך,
זאת אומרת אכפת להם במידה נכונה ומתאימה לכל מצב ורגע,
וזהו, ללא תואר וכותרת או מעמד,
ומצב כזה מאפשר לקיים יחסים בצורה מציאותית יותר,
פרטית, אינטימית, אישית ויחודית,
כזאת שמתחשבת לשם שינוי בעובדה שאמורה להיות מובנת מאליה,
שהאדם הוא אחד,
ולכן יחס ישיר, עמוק, מעורב, הדדי מוחשית, אמיתי ומהותי לא ממש מסתדר עם הפיצול המזוהה בעולם הנורמטיבי עם חברתיות ( אולי זה המקור של מה שנקרא בטעות חרדה חברתית) ,
כל זה לא שולל יחס עמוק ומעורב כלפי הכלל,
אפילו להפך,
אלא מסמן איזה שהוא הבדל, מציאותי, הוגן, ריאלי, בין הישיר לעקיף.
וגם מסביר למה אוטיסטים נוטים לאחד על אחד בזמן שנ"ט מבקשים לעצמם פופולריות דרך ריבוי קשרים והכרה בקיומם המיותר מצד כמה שיותר אנשים.
 
האדם הכנה, הישר, המציאותי, יודע לכבד את זולתו גם דרך העובדה שאי אפשר לממש יחסים משמעותיים עם יותר מאדם אחד, לפחות לא ישירות, יחסים משמעותיים עם הכלל, עם "כל ישראל חברים" אפשר לממש דרך התנהלות הגונה והוגנת ומתחשבת ויצירה כזאת או אחרת,
והדברים משלימים,
אז כשאוטיסטים או אנשים שלכן נחשבים לביישנים מדי או מופנמים מדי מנסים ללכת בדרך הזאת כולם מנסים לרצוח אותם כל הזמן,
למה ?
לא חבל ?
 
לצפיה ב-'ביפן יש תופעה'
ביפן יש תופעה
20/10/2017 | 19:11
1
81
שקיבלה שם את השם היקיקומורי.
מדובר בעיקר על ילדים ומבוגרים צעירים שמסתגרים בחדר שלהם ויוצאים ממנו רק פעם אחת בכמה ימים או פעם אחת בכמה שבועות, והמצב הזה שלהם יכול להמשך שנים.
הם מעבירים 99 אחוז מזמנם בלי לראות אף אדם פנים אל פנים.
ככל שהם מסתגרים יותר , כך הקושי שלהם לצאת גדל.
 
אני לא מאובחן עם אוטיסם אבל...
כשאני הייתי בגילך, אני לא יכולתי לסבול אנשים בכלל...
מהתיכון נשרתי, צבא לא עשיתי, הייתי מסתגר במחסן של ההורים שלי (שם שמתי לי מזרן) והייתי יוצא ממנו רק ב2 או 3 בלילה אחרי שהם נרדמו, אוסף אוכל, חוזר למחסן נועל את הדלת ויוצא ממנו רק למחרת.
כל היום הייתי ישן ובלילה ער, וזה נמשך שנתיים.
יום אחד לאבא שלי הדבר הזה נמאס, הוא ריסק את הדלת המחסן באמצע היום כשישנתי, ניכנס עם צינור השקייה , הציף אותי , את המזרן , את כל המחסן.
בתקופות שכן יצאתי מהבית, לא יכולתי לסבול לידי אנשים.
המשפחה הייתה יוצאת למסעדה, ואני הייתי נשאר סגור ברכב, לא הייתי מסוגל לצאת ממנו, וכשכן יצאתי, הרגשתי שכולם מסתכלים עלי, כל ציחקוק היה עלי, כל הדיבורים מסביבי היו התלחשויות עלי. וכולם הביטו עלי עקום מאוד.
עכשיו זה באמת אפילו לא על קצה המזלג, כי משם הדברים רק התחילו להתדרדר לתהומות שעדיף שלא להיכנס אליהם.
 
לקח לי שנים לצאת מהמצב הזה.
גם היום אני נמנע מלהתערבב בין אנשים, גם היום אני מעדיף להיות לבד.
אין לי חברים בכלל, משפחה מורחבת לא מעניינת אותי בכלל, יש לי רק את אישתי והילדים וזה מספיק.
ליד זרים קשה לי להתבטא, או שמתחילים לחקור אותי חקירות צולבות, או שאני הופך לאילם שמחייך חיוכים מטופשים ולא ממש מצליח להגיב.
כמעט תמיד כשצריך לפנות למוכר בחנות או כשאני מקבל שיחת טלפון ממקור לא מוכר אני אבקש מאישתי שתעשה זאת בשבילי.
אבל באמת היום ברוב המקרים אני מצליח להיות COOL ולהתנהג רגיל וכאילו פתוח ושהכול בסדר.
 
עכשיו אני אזכיר לך שאני לא אוטיסט ולא מאובחן לא כאוטיסט ולא אספרגר.
אני כן מביא לך את הדוגמא שלי ושל הצעירים ביפן כדי להסביר לך משהו.
לא כולם חברותיים באותה מידה, ולא כולם תקשורתיים באותה מידה.
זה לא חייב להיות דווקא אוטיזם.
אבל גם ללא אוטיזם, בהתנהלות מסויימת ובגישה מסויימת, בנאדם יכול להגיע למצבים מאוד קיצוניים.
 
דווקא למי שקשה ועדיין מסוגל, הייתי ממליץ שלא להמנע, כן להתערבב בזהירות , העיקר לשמר את היכולת להצליח אפילו במעט לסבול סביבך את האנשים.
עדיף שתחקרי את היכולות שלך ותפתחי אותם (גם אם הן יחסית מוגבלות).
זאת על פני לחקור את הקשיים שלך , ולטפח אותם, או לקחת אותם כסמן מרכזי של הזהות שלך.
 
את בהחלט על פרשת דרכים בחיים.
יש דרכים מסוכנות.
נשבע לך, זה תמיד מרגיש שהדרך לא כל כך נוראית, עד שאת מגלה שאת שקעת עמוק בבוץ.
 
תשני כיוון מחשבה ותתחילי לרוץ לצד השני.
 
לצפיה ב-'אני יוצא ומסתובב בין אנשים'
אני יוצא ומסתובב בין אנשים
20/10/2017 | 23:02
43
פשוט לא יותר עם אף אחד קשר ישיר, מילולי או אחר, לתחושתי זו לא בעייה.
וזה שאתה לא מאובחן לא מוכיח שאין שום קשר בין זהותך למה שמאובחן כאוטיזם,
מן הסתם ילדך ירש את מאפייניו ממך, ומתח אותם אולי קמעה.
 
לדעתי יש סיבה לסוג הקיום שאתה מתאר, והיא אינה רעה בהכרח,
אגב,
אני עשיתי צבא,פשוט הייתי המופרע של הפלוגה, וגם זו דרך לשרוד, עד היום מתקשרים אלי אנשים ששירתתי איתם ונשפכים מצחוק על הקטעים שהיו איתי, ותאמין לי לא ניסיתי.
 
מה שנדמה לי זה שאנשים לא מסוגלים לקבל את עצמם כפי שהינם לפני שהם רצים לצד השני, אז הם קודם כל מנצחים את כל הפחדים ורק אחרי זה מגלים שהנצחון שלהם הוא בעצם כניעה.
 
לצפיה ב-'דרושה משלבת לילדה בכתה ו בכפר סבא'
דרושה משלבת לילדה בכתה ו בכפר סבא
20/10/2017 | 17:47
24
דרושה משלבת לשנת הלימודים הבאה לילדה הנמצאת על רצף ה- PDD בתפקוד גבוה, הלומדת בכתה ו  בבית ספר בכפר סבא. אנו מחפשים משלבת חמה ומכילה, דינמית ורגישה, שיודעת להעניק המון אהבה, בעלת יוזמה. תינתן הדרכה .
לפרטים נא לשלוח קורות חיים למייל:
POOL112@WALLA.COM
Doronnn202@gmail.com

לצפיה ב-'לגבי'
לגבי
20/10/2017 | 11:33
53
ביטוחים קופות חולים,פרטיים,סיעודיים מישהו יכול לעשות לי סדר בעיניין ?
הבנתי שבגדול הביטוחים הפרטיים לא מכסים דברים שקשורים להתפתחות הילד?
 
לצפיה ב-'הבנתי'
הבנתי
20/10/2017 | 11:30
1
44
שמגיע לילד 14 שעות פרא רפואיים איך זה מסתדר אם יש בשבוע שעה מכל מטפלת כאילו חסרים לי שעות שילד לא מקבל מהגן ?
 
 
לצפיה ב-'בקופת חולים מגיע 3 טיפולים בשבוע למי שלא מקבל סל בריאות מקדם'
בקופת חולים מגיע 3 טיפולים בשבוע למי שלא מקבל סל בריאות מקדם
24/10/2017 | 13:45
17
בגן
בחודש יש כ-4.3 שבועות, אז סה"כ 13-14 טיפולים בחודש. אבל החישוב הוא שבועי.
בגן כל קבוצה, שעת פעילות, טיפול יחידני, שעת שילוב גם נחשבים לשעות טיפול.
גם ישיבות צוות הן חלק של החישוב הזה, ואז מחושב לפי שעת אדם.
לצפיה ב-'האם'
האם
20/10/2017 | 11:28
41
מישהו יודע לגבי ההסעות לגן עד גיל 3 מלווה עם שני פעוטות 2 כסאות בטיחות מאחורה מונית רגילה מותר לה לשבת מקדימה ?
לצפיה ב-'ילד לא רגיל'
ילד לא רגיל
18/10/2017 | 09:28
22
162
 
אתמול הפיצקי ואני שמענו יחד את השיר הזה
שהוא מתוך פרק בתכנית הילדים "ילדי בית העץ"
שמכוון לעודד לפתיחות וקבלה של הילדים כלפי ילדים א"סים,
והפיצקי צחק.
אמר שמצחיק אותו שכאילו פונים אליו לקבל אוטיסטים
אבל הוא בעצמו אוטיסט
אמרתי לו שאכן יש בזה צד משעשע
אבל מעבר לזה שקהל היעד הוא מן הסתם רוב הילדים, כאלה שאינם אוטיסטים,
יש גם ילדים אוטיסטים שלא מקבלים את עצמם
אז הוא עשה פרצוף כזה  ואז כזה 
המחשבה שיש ילדים שלא מקבלים את עצמם בגלל שהם א"סים
הדהימה וציערה אותו.
 
הנה הפרק הנ"ל
 
מעניין איך ילדים א"סים אחרים יגיבו לשיר ו/או לסוגיה
ואיך אחים לא"סים (כמו הדובר בשיר) יגיבו.
אם מישהו יהיה מוכן לבדוק עם הילד/ה שלו, אשמח
לצפיה ב-'חמוד מאוד השיר הזה '
חמוד מאוד השיר הזה
18/10/2017 | 14:25
13
56
ולצערי, זה באמת נכון שיש ילדים א"סים שלא מקבלים את עצמם.
 
 
 
לצפיה ב-'השאלה היא ...'
השאלה היא ...
18/10/2017 | 14:34
12
51
מה זה לקבל את עצמך?
מה זה שילד יקבל את עצמו?
איך עושים את זה נכון?
 
ללכת עם חולצה של "אני אוטיסט גאה". זה טוב לקבלה?
או שזה כמו ללכת עם חולצה,שכתוב עליה "אני הומו גאה"
קבלה זה חייבת לבוא עם פתיחות וחשיפה?
לצפיה ב-'ככל שחושבים על זה יותר, ככה מסתבכים יותר...'
ככל שחושבים על זה יותר, ככה מסתבכים יותר...
18/10/2017 | 14:40
8
45
בתכל'ס זה הכי פשוט שבעולם: לקבל את עצמך כמו שאתה.
 
אז אם בא לך ללכת עם חולצה שכתוב עליה "אני אוטיסט גאה" - לך על זה. אם לא מתאים לך, אז אל תעשה את זה. זו בדיוק הפואנטה בלקבל את עצמך
 
באמת שזה עד כדי-כך פשוט.
(בתיאוריה לפחות)
לצפיה ב-'אני אגיד לך למה אני שואל....'
אני אגיד לך למה אני שואל....
18/10/2017 | 19:12
7
36
אני עוד מסוגל להבין הורים שחושפים את הילדים שלהם לאבחנה.
אני הרבה פחות מבין הורים שחושפים את האבחנה של הילדים לסביבה הקרובה, לאנשים שזה לא עניינם.
 
אבל אני לגמרי לא מבין הורים שחושפים את הילדים שלהם בפני כלל הציבור בתקשורת.
דוגמאות:
 
כשילד הופך לבוגר זו בחירה שלו.
אבל החשיפה הזו עוזרת לקבלה העצמית?
מעניין אותי לשמוע מהצד שלכם...
מה דעתכם על הדוגמאות שהבאתי?
(לי הן מאוד נוגעות ללב, אבל נראות לי כמו סוג של פורנו (לא מיני) על חשבון הילד ולא למענו.)
 
לצפיה ב-'בלי קשר לאבחנות או לאוטיזם, הצגת ילדים לראווה זה דבר פסול'
בלי קשר לאבחנות או לאוטיזם, הצגת ילדים לראווה זה דבר פסול
18/10/2017 | 21:21
3
32
זה מה אני חושב, בכל אופן.
 
לא רואה שום קשר לכאן או לכאן בין זה לקבלה עצמית. מזכיר לי הורים שמציגים לראווה ילדי פלא ששרים או מנגנים או השד-יודע-מה (בלי קשר לאוטיזם דווקא)... אז נתחיל לדבר על ה"סוגיה" של קבלה עצמית אצל גאונים? זה סתם להפוך אנשים למופע בקרקס.
 
אגב, גם כשבן-אדם בוגר בוחר בזה, זה עשוי להיות בעייתי. שלא תחשוב שהגיל של בן-אדם אומר משהו על מידת הבשלות שלו (זה נכון שבעתיים כשמדובר באוטיסטים, אבל זה בעצם נכון לכולם. יש מלא תינוקות מגודלים בעולם)
לצפיה ב-'אני מסכים גור אך'
אני מסכים גור אך
18/10/2017 | 22:27
2
21
בוא אני אהיה כנה איתך והודה אני עוקב בשקיקה אחרי ילדי פלא זה אחד הנושאים אהובים עלי פעם חרשתי על זה לילות ראיתי כל תכנית זה לא כזה נכון או מוסרי אבל ממש מרתק לפחות אותי
 
,אישית אני לא יעשה כך לילדי וגם לא הופיע בעצמי או יפרסם את עצמי הכי להפך אבל כן זה פורנו חביב עלי אני גם אהבתי טנובלות מאוד וכל מיני  " זבל  " אז אני חובב דברים כאלו גפ דוקמנטרי על אוטיסטים .
 
זה מעניין אותי וגם על חולי נפש או אנשים שעברו פגעיה מפדופלים או פגעיה מינית במשפחה כי זה מדבר עלי באופן אישי , לכן זה אולי לא הכי משובח אבל זה מעניין אותי ...
לצפיה ב-'נו ברור. זה מוכר, זה מרגש, זה ממכר... (אבל "חביב" זה לא) '
נו ברור. זה מוכר, זה מרגש, זה ממכר... (אבל "חביב" זה לא)
18/10/2017 | 22:38
1
22
כמו שאמרת, פורנו (ואין כזה דבר "פורנו חביב").
 
ולא ממש הבנתי את הקשר לטלנובלות. שם מדובר בשחקנים ולא באנשים אמיתיים. אפשר להגיד שזה זבל מבחינת איכות הכתיבה (למרות שא"סים יכולים ללמוד המון על הטבע האנושי מהסדרות האלה) אבל לא רואה שום קשר בין טלנובלות להצגת ילדים במוצג בקרקס.
 
אגב, גם אני בנערותי ניסיתי לעקוב אחרי טלנובלות. הבעיה העיקרית איתן זה שהן לא נגמרות. ברגע שהבנתי שצפויים לי חודשים רבים (אם לא שנים) של ישיבה יומית מול המסך, ירדתי מהעניין די מהר. כי בכל הכנות, זה לא עד כדי כך מעניין, וממש לא שווה את ההשקעת הזמן שלי.
 
 
 
לצפיה ב-'כן הכוונה היא לגאנג פונד'
כן הכוונה היא לגאנג פונד
19/10/2017 | 14:06
11
לאוכל זבל כלומר כמו שאמרת תוכן רדוד ככה גם עם ילדי הפלא רוב התוכניות הן די רדדות אך מושכות ואכן פורנו זה לא חביב בכלל ,,בנוגע לטנבלות אכן זה ארוך אבל ממכר אני חכיתי בכליון עינים לכל עונה ראיתי רק ישראלי וזה נמשך כל עונה כמה חודשים היו כמה עונות וזהו נגמר יש כאלן של עשרות שנים שכחתי את השם אמי ראתה את הסדרה הזו ,אגב מה אסים יכולים ללמוד מזה לא הבנתי ?ואני מת לראות את מסע בין כוכבים ואין לי דרך זה מבאס אותי ראיתח רק תסרטים ..
לצפיה ב-'תלוי איזו חשיפה'
תלוי איזו חשיפה
19/10/2017 | 00:46
2
26
אם הילד מתפרסם כזמר אז החשיפה של האוטיזם וההצגה שלו היא באמת סוג של "פורנו" שאין בו הרבה מטרה מלבד לעשות מניפולציה רגשית על הצופים בו
פשוט כי אין שום קשר בין יכולת שירה של מישהו לבין אוטיזם, השירה של אוטיסט (מבחינה ווקאלית, לא לירית) לא שונה משירה של כל אדם אחר, המודעות לאוטיזם לא עולה מהעלאת הפרט הזה באותו הקשר והרבה פעמים זה עושה דה לגיטימציה לאותו ילד או אדם כי כולם מחפשים את הסיפור האישי ואף אחד לא מתייחס ליצירה שהוא עושה
 
יש הרצאה טובה על כך - 
 
לעומת זאת אם נושא האבחנה מסופר ממבט של אדם או ילד אוטיסט שחי אותה ורוצה לתת אינסייט שלפי דעתו המומחים העוסקים בדבר מפספסים, להפריח דעות קדומות ולהציע הצעות שונות זה מבורך
דבר ראשון זה נותן סוג של חופש לאוטיסטים אחרים גם להציג את עצמם ולא שמומחים יציגו אותם וידברו עליהם
וגם זה מעצים את האוטיסט עצמו כי מהמקום הקטן והפאסיבי שהוא היה בו פתאום יש לו הזדמנות להיות מעורב חברתית ולהשפיע על הקהילה בדבר שהוא מבין בו כי חי אותו כל החיים
תפקידיי המורה והתלמיד מתחלפים
 
הדוגמה הכי טובה שאני יכול לתת לך זו קרלי
שאם תקרא את הספר שלה ושל אביה תראה שהרעיון לפנות לתקשורת היה שלה, קצת אחריי שהתחילה לתקשר בכתיבה וזה אחד הדברים שמאוד העצימו אותה
לצפיה ב-'שכחתי את ההרצאה'
שכחתי את ההרצאה
19/10/2017 | 00:48
14
לצפיה ב-'מסכים מאוד עם אבחנתך'
מסכים מאוד עם אבחנתך
19/10/2017 | 14:12
11
השניה מודעות זה חשוב בעיקר לאוטיסט לא בטוח עד כמה הנט יקלוט את זה בגלל פערי גוף נפש עצומים .
לצפיה ב-'אין מה להיות גאה בזה'
אין מה להיות גאה בזה
18/10/2017 | 14:42
26
לא רואה סיבה לגאווה זה מה שאתה , גם לא מוצא סיבה להיות גאה אם אתה איזה גאון אין על מה ,אם אתה מתגבר על חולשותיך זו סיבה לגאווה , אם אתה מגלה טוב בכל אדם ואתה נוטה אל הטוב אפילו שקשה לך זו סיבה אולי לגאווה אני לא גאה להיות אוטיסט גם לא גאה להיות בעל מנת משכל מעל 160 לא מזיז לי לרוב    
לצפיה ב-'לא, זה לא'
לא, זה לא
18/10/2017 | 14:59
9
לצפיה ב-'לגבי החולצה'
לגבי החולצה
19/10/2017 | 06:27
32
אני יותר רואה את זה כסוג של אקט מחאה
אצל אנשים אוטיסטים הקרובים אליהם והצוות הטיפולי בדרך כלל מנסים להסתיר את המוזרויות שלהם כדי שחס וחלילה לא יבחינו שהם שונים
אני לא גדלתי בתור אוטיסט אבל גם אצלי כשהתגייסתי לצבא קיבלתי מטר של בקשות מאמא שלי: "בבקשה אל תלך ככה בצבא", "בבקשה אל תעשה את התנועות האלו בצבא", "יש רגעים שאתה קצת מדבר לעצמך, בבקשה אל תעשה את זה בצבא", "אה ו..הדעות שלך בבקשה אל תגיד אותם בצבא"
הרגשתי שאני פשוט נמחק אז אם אני כך מה דניאל שגדל בתור אוטיסט היה צריך לעבור מהחברה בשביל שיוכל לקבל את עצמו?
אז מה שהוא עושה לפי דעתי זה אקט מאוד חכם שבעצם אומר: "חבר'ה, אני חוסך מכם את זה, הנה כתוב פה על החולצה, טוב לי כמו שאני ואני לא צריך שתעצבו אותי"
וכנראה שהאקט המחאתי הזה עובד כי פחות מנדנדים לו וזה שילדים (גם אם מעטים) פתאום מתלהבים ורוצים ללבוש את החולצה גם מראה שזה מתחיל לעבוד ברמה גלובלית
 
אצל הומואים גם יש, לא ילבשו חולצה שאומרת "אני הומו גאה" אבל כן ינפנפו בדגל עם המון צבעים שזה בעצם אותו דבר
ואל תשכח את הסצנה הלהטב"ית התל אביבית שכוללת מועדונים, איירוויזיון ומצעדים ועד כמה שלפעמים מפריעה לי המוחצנות הזאת אני יודע שיש לה תפקיד חשוב כי בעבר ואצל חלק מאותם הומואים ולסביות בהווה תמיד אמרו להם להסתתר ולהתגבר על התאוות שלהם
אז המוחצנות היא סוג של קונטרה להסתרה
לצפיה ב-'אח שלי היה אומר'
אח שלי היה אומר
18/10/2017 | 14:38
3
38
שיזרקו את הילד האס לבית משוגעים
או לרחוב ככה הוא אומר עלי הנאצי הקטן ,אמרתי לו שלא יביא ילדים כי יש סיכוי גדול שיצא לו ילד כמוני ושהוא היה הורה חרא . וכדאי לחסוך מהם ,
 
הוא די נעלב אבל זו האמת אף אחד לא מבטיח שיצא לך ילד נט ובמשפחה שלנו יש הרבה חרגים ואוטסטים אז יש סיכוי יחסית גדול שיצא לו ילד כמוני ואם הוא יתייחס אליו כפי שהוא מתייחס עלי עדיף שלא היה אביו  
כמה שזה כואב ולא קל לי לומר ככה .
לצפיה ב-'ומעניין שהאחים שלי'
ומעניין שהאחים שלי
18/10/2017 | 14:47
25
הם די נטים ואחיות או אוטיסיטיות או חולות נפש לקיות למידה וכו ,אני חושב על זה כי אוטיזם בדרך כלל מאובחן בבנים ואצלנו הרבה בנות על הספרקטום אמא ואחיות שלי ולסבתא יש קוים זה מעניין ..
לצפיה ב-'כל הרגשות מתהפכים כשאתה לוקח לידים ילד *שלך*'
כל הרגשות מתהפכים כשאתה לוקח לידים ילד *שלך*
19/10/2017 | 08:45
1
18
לצפיה ב-'אולי יכול להיות לא בטוח'
אולי יכול להיות לא בטוח
19/10/2017 | 13:47
7
לצפיה ב-'עכשיו ראיתי גם את הפרק...'
עכשיו ראיתי גם את הפרק...
18/10/2017 | 23:13
28
אנחנו חרשנו על הדיסק הזה, שמענו אותו מאות פעמים אם לא אלפים, שנתיים זה היה הדבר היחידי שניגן ברכב בכל הנסיעות.
התיאור של הילד בשיר כל כך לא מזכיר את הילד שלי, שאין סיכוי שהאח יבין ממנו משהו לגביו.
ואז הפרק, גם שם הילד לא היה יכול להיות יותר רחוק בהתנהגות מהילד שלי.
היה בו משהו מאוד מונוטוני וחסר רגש, הבן שלי נראה מלא אושר ורגש ושמחה.
אז גם מהדמות בפרק לא ניתן לקבל פידבאק ראוי לגבי האח.
 
וזו נקודה מעניינת, כי גם בגן הם כל כך שונים זה מזה (כבר אמרתי את זה פעם), מלבד המילה אוטיזם שמאחדת ביניהם יש יותר שוני מדמיון.
כך שגם אוטיסטים יכולים להתקשת בלקבל אוטיסטים אחרים, כי גם להם יכול להיות קושי לקבל ולהבין את השונה.
 
אם כבר בתגובה קודמת נתתי דוגמאות לסרטונים.
מתחשק לי כאן לתת דוגמא נוספת.
ילדה עם רט, אבל כל כך מזכירה את הילד שלי גם במראה וגם בהתנהגות, שגם אישתי אמרה וואוו היו יכולים להיות אחים.
הנה הסירטון:
כל אחד יחיד ומיוחד.
אנשים צריכים ללמוד לקבל אנשים בלי קשר אוטיסטים או אחרים.
לצפיה ב-'האח הקטן בן 7 אמר שזה משעמם'
האח הקטן בן 7 אמר שזה משעמם
19/10/2017 | 08:43
2
33
שיש מלא ילדים כמו אותו ילד, ומנה כמה מהכיתה הקטנה שלו (לא כיתת תקשורת) ואת אחיו הבכור.
זה לא חדש או משונה לו, זו סיטואציית יום-יום שלו
לצפיה ב-'עכשיו כשקראתי את grayart'
עכשיו כשקראתי את grayart
19/10/2017 | 08:50
1
35
גם בני מאד לא דומה בהתנהגות לא לילד בפרק, ולא למה ששרים בשיר.
ובכל זאת העכברון הקטן שלי הרגיש שזה זה.
לצפיה ב-'הו עכברון קטן !!!!'
הו עכברון קטן !!!!
19/10/2017 | 14:09
22
כמה אהבה מרגש  !!!!
לצפיה ב-'שאלה קצת אישית'
שאלה קצת אישית
18/10/2017 | 21:29
16
148
מה אתם מרגישים ביום יום? מה הרגשתם שעוד לא התרגלתם לתחושות שלכם? נה אתם תרגישו אם תעבדו במקום עם הרבה אנשים? בכללי אפשר פירוט של ההרגשות שלכם ביום יום(אם זה בעבודה בלימודים סתם עם עצמכם) ואיך לדעתכם תופסים אתכם מהצד?
 
ומה מאפיין אתכם בעיקר באוטיזם/אספרגר?
 
ממש אשמח שתענו זה ממש יעזור לי
לצפיה ב-'אחד המאפיינים של אספרגר זה קושי לענות על שאלות כלליות כאלה'
אחד המאפיינים של אספרגר זה קושי לענות על שאלות כלליות כאלה
18/10/2017 | 22:42
5
74
אני לא צוחק. אני אף פעם לא יודע מה לענות שאנשים שואלים "איך היה?" או "תן לי פירוט של ההרגשות שלך ביום יום". זה גדול מדי. מסובך מדי. לא מוצא את הידיים ואת הרגליים במרחב התשובות האפשרויות.
 
אז נראה לי שתשיגי היענות טובה יותר אם תמקדי את השאלות שלך יותר.
לצפיה ב-'מצטערת ותודה על הרצון לענות על השאלה, תכנס(מי שרוצה גם יכו'
מצטערת ותודה על הרצון לענות על השאלה, תכנס(מי שרוצה גם יכו
18/10/2017 | 23:38
2
47
אני לא יודעת כל כך איך למקד את השאלות אבל התכוונתי כאילו נגיד אתה בעבודה עכשיו נניח מוכר בגדים ויד תור גדול איך תרגיש?
או סתם אם ץעמוד בדלפק שאין אנשים אבל כן יש עובדים איתך?
נניח תסתובב בקניון מה תרגיש בערך איזה מין הרגשות?
 
האם אתה חושב שבבית אתה מנהל יותר טוב מבחוץ? נראה אחרת כלפי חוץ? או שאין קשר?
ואשמח שתגיד לי בערך אם זה בסדר מצדך מה מאפיין אותך כאספרגר או משהו אחר שיש לך? מה אתה מרגיש?
 
סליחה אם זה לדעתך חודר לפרטיות אתה לא חייב לענות אבל בשבילי זה ממש ישמח אותי ואם תרצה אשתף אותך למה.. אחת מהסיבות זה פשוט אני חוששת שיש לי אספרגר או משהו כזה כי אני המון סובלת ולא מבינה למה יש עלי המון לחץ אני רגישה להמון רעשים ויש לי חוסר בטחון עצמי וכבר המון שנים אין לי חברים וזה די מאפיינים שדומים לאוטיזם ופשוט הזדהתי עם זה. למרות שיש לי לקויות למידה ואני לא כל כך חכמה.. ונראה לי שאני מבינה סיטואציות חברתיות, בקיצור לא משנה סתם סיבכתי.
 
לצפיה ב-'יכול להיות שיעזור לך פשוט לקרוא קצת יותר כאן בפורום'
יכול להיות שיעזור לך פשוט לקרוא קצת יותר כאן בפורום
19/10/2017 | 07:04
1
44
או/ו בפורומים אחרים כי מה שאת שואלת זוכה וזכה כאן להמון התייחסויות מפורטות יותר או פחות ומהמון היבטים,
ולא נראה לי שלסכם את זה בתגובה אחת יקדם אותך,
זה גם לא ממש אפשרי
 
 
נראה לי שאם תלכי לאבחון לא יאבחנו אותך כאוטיסטית אלא עם הפרעה כזאת או אחרת, ולו רק בגלל שאת מבינה מצבים חברתיים.
בכל מקרה זה לא יועיל לך בכלל לדעתי,
אפילו להפך
 
לצפיה ב-'אוקיי, תודה אבל'
אוקיי, תודה אבל
19/10/2017 | 11:28
29
מזתומרת לא בגלל שאני מבינה מצבם חברתיים? לא הבנתי כל כך.. אז את חושבת שאין לי את זה? ואיזה הםרעה נגיד?
לצפיה ב-'בדיוק כמו הבן שלי'
בדיוק כמו הבן שלי
19/10/2017 | 11:12
42
לפעמים שואלים אותו משהו והוא בכלל עונה מהתחום אחר. כי הוא לא יודע איך לענות על שאלות... אז עונה על הנושאים שיש לו תשובות מדויקות.
לצפיה ב-'גם אני ככה'
גם אני ככה
19/10/2017 | 13:46
23
בעיקר שואלים אותי מה אני מרגיש אני אומר תמיד בסדר, אז סימנו את זה בחסור יכולת לדמיין או להביע רגש ... זה אחד הסיבות שאני מאוד עמוק בספרקטום לפחות מבחינה המקובלת כסטיגמה של חיי בבועב .לכן אני לא מוגדר בתפקוד גבוה אלא יחסית נמוך .
לצפיה ב-'מחוץ לפורום...'
מחוץ לפורום...
19/10/2017 | 00:04
4
47
יש לך מישהו שאיתו את מדברת על הדברים האלה?
אמא ואבא אמרת שלא, מישהו אחר?
לצפיה ב-'היי.. כן אבל'
היי.. כן אבל
19/10/2017 | 11:34
3
67
אבל הם צכחישים הכל הם אומרים שהכל בסדר איתי ושזה רק חוסר בטחון עצמי או חרדה חברתית. ואני ממש לא מסכימה איתם ותמיד מספרת להם כמה קשה לי והם עוזרים לי בדיבורים אבל פעם אחת הם לא שלחו או.י ממש לאיבחון אולי םסיכולוגית, אבל אף פעם לא הזכירו אץ זה שאולי אני לא בסדר..
לצפיה ב-'טוב, לא קראתי את ההודעה הזאת לפני שכתבתי'
טוב, לא קראתי את ההודעה הזאת לפני שכתבתי
19/10/2017 | 13:29
1
34
שלפי התאור שלך נשמע שיש לך חרדה חברתית, אבל מה זאת אומרת "הכל בסדר איתך וזה רק חוסר בטחון עצמי או חרדה חברתית". גם אם זה חוסר בטחון עצמי או חרדה חברתית, אם זה מפריע לך אז לא "הכל בסדר איתך" ואפשר לקבל טיפול שיעזור - שוב, בלי קשר לשאלה אם יש לך או אין לך אוטיזם/אספרגר. יש לך בעיות שמפריעות לך ואת מעוניינת לפתור - אז כדאי לפנות לעזרה. כאמור, קבוצות חברתיות (כמו רעים) יכולות לעזור - נסי לברר מה יש באזור שלך בתחום של עזרה לאנשים עם קשיים חברתיים.
לצפיה ב-'נכון. חרדה וחוסר בטחון זו בעיה. להיות על הספקטרום - לא.'
נכון. חרדה וחוסר בטחון זו בעיה. להיות על הספקטרום - לא.
19/10/2017 | 16:24
18
לצפיה ב-'אוקי, הורים באמת לפעמים האחרונים להבין'
אוקי, הורים באמת לפעמים האחרונים להבין
19/10/2017 | 14:05
18
יש לך חברה טובה?
לצפיה ב-'בדיוק מה שאת מפרטת'
בדיוק מה שאת מפרטת
19/10/2017 | 06:59
4
40
זרות רבה, ניכור, שונות, תחושה של חוסר חיבור מהותי ועמוק למה שמרגיש לרוב האנשים מסביבי כפשוט וקל וטבעי ונכון.
 
מקום עם הרבה אנשים דוחס אותי לשיתוק ( ויש לי מושג מה לגבי הסיבה) אז העבודה היחידה שבה החזקתי מעמד הייתה עבודה מהבית.
 
לתחושתי תופשים אותי מהצד כאדם חסר רגש, כאדם שלא אכפת לו מאף אחד, כמי ששונא או מפחד מכולם, כאולי סוג של מפגר, או מישהו שסובל ממחלה נפשית קשה
 
לצפיה ב-'אני מזדהה איתך,'
אני מזדהה איתך,
19/10/2017 | 11:32
3
31
אני מזדהה איתך אבל נגיד אני בגיל קטן כן היה לי חברטת וחברים ופשוט עם הזמן נכבתי ונגיד עם אחים והמשפחה אני כן נגיד צוחקת מבינה בדיחות יותר בעניינים, ופשוט שאני יוצאת אני מרגישה ממש לא טוב.. אבל כן אם מדברים איתי אני יגיב ויצחק אבל על פניו אני נראת ילדה נורא מםוחדת לדעתי ומכונסת בעצמה ולחוצה.
לצפיה ב-'סלקטיביות אינה נכות, לקות או מחלה'
סלקטיביות אינה נכות, לקות או מחלה
19/10/2017 | 12:09
2
31
זו רק הנורמה, דרך שרלטני המקצוע, שמסמנים כך את הנוטים מטבעם לרגישות ואהבה.
 
אין לי קשרים עם המשפחה כל כך אבל עם הבת שלי אני משתולל בלי חשבון בכלל,
אני פתוח למי שקרוב ומחובר אלי,
וסגור למי שלא,
זה נחשב ללא נורמלי,
יש לי תחושה שאני יודע למה וזה לא גורם לי לכבד את הנורמה כל כך.
 
טבעי שעם הזמן פחות מתחברים לחברים, אנשים מתבגרים ומתחדדים, ונעשים יותר מודעים למשקל היחודיות שלהם, כך שאם פעם הכל התאים והיה קל עם הזמן קשרים נעשים יותר מדוייקים וממוקדים,
זה בכלל לא בעייה,
להפך,
זה מעיד על התפתחות תקינה,
אלא שרופאי הנפש שונאים ומפחדים מכל מה שאנושי ותקין
 
לצפיה ב-'אז אתה חושב שאני לא אוטיסטית?'
אז אתה חושב שאני לא אוטיסטית?
19/10/2017 | 14:03
1
13
לצפיה ב-'אני חושב שאוטיזם אינו לקות או מחלה'
אני חושב שאוטיזם אינו לקות או מחלה
19/10/2017 | 19:11
8
לצפיה ב-'שאלה בנוגע לחזרתיות'
שאלה בנוגע לחזרתיות
14/10/2017 | 20:10
165
675
גם אתם שומעים מוזיקה כל הזמן אותו דבר ? וזה מרגיע אתכם כי אני שומע אותו שיר עשר פעם ביום וזה עושה לי טוב אבל ככה אני לא מכיר מגוןן גם אבי ככה לגמרע הוא רואה הכל אותו דבר , אמרט לי שזה קבעון מחשבתי מה דעתכם ? בקבוצה אחרת בגלל המחשבות הציעו לי לקחת כדורים כדאי להרגע מהלופים האלו אבל לא בא לי בא לי...
המשך>>
גם אתם שומעים מוזיקה כל הזמן אותו דבר ? וזה מרגיע אתכם כי אני שומע אותו שיר עשר פעם ביום וזה עושה לי טוב אבל ככה אני לא מכיר מגוןן גם אבי ככה לגמרע הוא רואה הכל אותו דבר , אמרט לי שזה קבעון מחשבתי מה דעתכם ? בקבוצה אחרת בגלל המחשבות הציעו לי לקחת כדורים כדאי להרגע מהלופים האלו אבל לא בא לי בא לי ככה חוץ מהמחשבות אולי טבעי יעזור ?? לא יודע אני אוהב מאוד מוזיקה ושומע כל הזמן לנה רע שהכל אותו דבר ? אנע תמיד מוצא עוד זווית מה רע בזה ? למה המטפלת אומרת שאני כפייתי .  

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

יורה דעה- הכנה למבחנים מחוננים ופיתוח חשיבה יצירתית
יורה דעה- הכנה למבחנים
פורום הורים למחוננים
פורום הורים למחוננים
פורום מיסים והחזרי מס
החזרי מס לשכירים וחברות

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ