לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

לצפיה ב-'איך מסבירים לאוטסט מה זה שחיטה?'
איך מסבירים לאוטסט מה זה שחיטה?
04/04/2017 | 21:26
15
113
היי
 
מדובר בילד שלי בן 9 אוטיסט בתפקוד גבוה. עכשיו התחיל חופש של פסח ויצא שהוא התחבר לשכן שלנו. השכן קטן ממנו בשנה וקצת, ילד נורמטיבי ונחמד. ובכול זאות כמו שאר הילדים ישר מזהה את החולשות של הבן שלי. הוא בא אלינו הביתה ומשחק עם הבן שלי שעות מה שלדעתי מאוד טוב. אבללללל אני רואה שכאשר הבן שלי מסרב לו במשהו השכן ישר מנסה לשחוט אותו. לדוגמא. "אם לא תתן לי את השלט אני הולך הביתה" אם לא תסכים לי להיות ראשון אני הולך הביתה" וככה לא מעט פעמים. "אם לא.....אני הולך הביתה" והבן לי ישר  ניקרע ומוותר ואפילו מתחנן שלא ילך. היום ניסיתי להסביר לו שמה שהילד עושה לו נקרה
שחיטה ושעליו להגיד לו שהוא יכול ללכת אם הוא רוצה אבל חבל שיפספס את כול הכיף. טיפטפתי לו את זה כמה פעמים כי נורא הפריעה לי. באיזה שהוא שלב יצאתי החוצה עם הכלבה והישארתי אותם עם אמא שלי וכאשר חזרתי מצאתי את הבן שלי בוכה וצרח עלי " תראי מה עשית אמרתי את המשפט שאמרת לי והוא הלך באמת, אני רוצה את החבר שלי חזרה" .
היה לי כול כך עצוב בשבילו. אחרי כשעה וחצי השכן חזר כאילו כלום לא קרה והמשיכו לשחק.
מה אתם אומרים זה סתם שטויות שלי ? יש דרך נכונה יותר ללמד את זה ? אולי עלי להתעלם וזהו. עד שיש לו חבר אולי עדיף לא להיתערב. מה אתם אומרים ?
לצפיה ב-'זה לא נראה לי כמו קשר בריא בלשון מעטה'
זה לא נראה לי כמו קשר בריא בלשון מעטה
04/04/2017 | 22:33
1
51
אני לא חושב שכדי להמשיך בו כלומר באותו הקו קשר ואהבה לא צריכים להיות מתנים בכוח או כפייה ואם לא תקשיב  " אני לא אהיה חבר שלך " זה ממש לא חבורות בעיני ממש להפך ופתח כזה יוביל למצב עוד יותר חריף של ניצול ממש נבזי לאחר מכאן, אתה צריך ללמד את ילדך שיש גבולות הוא צריך לעמוד על שלו, ואם השני לא רוצה אז בסדר לא צריך, או לנהל דיאלוג למה כן או לא, כאן זה נראה אקט סופר אלים לפחות בעיני, ובגלל שהילד שלך באמת אוהב וצמא לקשר הוא מוכן לוותר, וזה מאפיין מאוד אוטסטי, גם אני הייתי ככה הרבה שנים, אבל זה לא טוב זו לא הדרך ,בעיני עדיף או להפרד או שהילד השני יבין את המסר שלא הכל הולך איך שבא לי, וגם לצד השני יש זכיות, ומראה שהוא מנצל את בנך באופן ממש מגעיל ונורא כאב לי לקרוא מה שבנך עובר, לא לשתוק על זה ממש לא, זה דעתי .
לצפיה ב-'בנוגע לשיטה אין לי מושג'
בנוגע לשיטה אין לי מושג
04/04/2017 | 22:37
38
זה ממש רק שלכם והכל דרך תנועה ודיאלוג עם הילד לראות איך הוא מגיב למה שאומרים והסבר על מקרה מסיום וכו, אין ממש שביל זהב שיובל לזה, אין תשובה או דרך ,זה עניין מאוד אישי בעיני ,אבל התשתית היא לדעת שמותר לומר " לא " חולא להרגיש רע על כך, זה חשוב מאוד, כי זה יכול להדרדר ממש למש לעד פגעיה מינית וזה די אופיני נראה לי שהפוגע מנצל את הפחד הזה מאי אהבה או התתניה כדי להשיג את זממו, לא אומר שזה מה שקורה כאן ,ברור שלא מדובר בילדים, אלא אני מדבר על טווח רחב של תופעות קשורות שכדי לברר ולבדוק איך להמנע ולדעת לומר לא גם אם הצד השני יפגע או יאיים בללכת או להפרד ,,זה דעתי .
לצפיה ב-'לא חושבת שזה שטויות שלך. זה שיעור חשוב שכדאי שילמד בגיל צעיר'
לא חושבת שזה שטויות שלך. זה שיעור חשוב שכדאי שילמד בגיל צעיר
05/04/2017 | 08:39
4
52
אחרת הוא עלול לפול לסחטנות כזאת וחמורה ממנה בהמשך.
 
הצורך שלו בחבר הוא טבעי, ומבינה לגמרי את כאב הלב שלך.
הייתי מחפשת רגע רגוע, ופותחת איתו שיחה על מה זה חבר.
אולי מתחילה מצפיה משותפת באיזשהו סרט שמדגים את הסוגיה
(אפשר לחפש משהו נחמד ומעניין) שישמש כפתיח לשיחה.
אחרי שמבהירים מה זה חבר, קל יותר להבין ולהמליל מה אינו חבר.
 
במקביל, הייתי מחפשת לו סביבה חברתית שבה יוכל למצוא חבר
ואז לא ירגיש תלוי כ"כ בחסדי השכן או סחטנים אחרים
(אגב, הילד הזה אינו בהכרח טיפוס שלילי,
הוא פשוט מקבל תגובה שמעודדת אותו להמשיך).
איך בנך מרגיש בכתה?
האם הוא משתתף בחוג כלשהו?
לצפיה ב-'הוא סוג של טיפוס שלילי'
הוא סוג של טיפוס שלילי
05/04/2017 | 10:22
2
32
ברור שהוא מושפע ומעודד אבל עדיין זה תלוי בו אי אפשר לפטור אותו מזה,אם הוא היה בן אדם יותר הוגן הוא היה  מנסה להתגבר על היצר הנצלני הזה שלו, אבל ממה שמסופר פה הוא רק מנסה לחזק אותו ולהשתמש במנופלוציות , מה שמאוד משפיע על אוטסטים כאמור שהם מאוד תמימים . אז בעיני הוא כן טיפוס שליל גם אם לא בכוונה שלמה של רוע, אני מסכים שזה כנראה לא ממש מרוע, אבל עדיין בעיני הוא כן  טיפוס שלילי באופן מסוים . .
לצפיה ב-'גם אנשים טובים בסה"כ, מסגלים לעיתים דפוסי התנהגות שליליים'
גם אנשים טובים בסה"כ, מסגלים לעיתים דפוסי התנהגות שליליים
05/04/2017 | 10:37
1
27
בודאי כשמדובר בילדים צעירים שמנסים ובודקים
לצפיה ב-'כן אני יודע'
כן אני יודע
05/04/2017 | 11:47
17
לכן אמרתי שזה לא בהכרח מרוע אבל עדיין זה לא אומר שהוא לא טיפוס שלילי לפחות לא בעני, כלל חשוב ביהדות מי הווא הגיבור זהו המתגבר על יצרו אז נכון שהוא קטן זה הרבה יותר נסלח ,אבל אם לא ילמד אותו מגיל צעיר שלא הכל מותר הוא יהפוך גם למבוגר כזה לא ככה ? ככה אני חושב, זה לא כדי לעשת לו נו נו איזה ילד רע, אלא כדי ללמד אותו, כמו שאני רוצה ללמד את הילד האוטיסט לומר לא אני רוצה ללמד את הילד הזה לאפשר לומר לא, זה לטובתו סך הכל אני חושב ...
לצפיה ב-' (לשלומית)'
(לשלומית)
06/04/2017 | 11:19
18
פרקטי ויעיל .
לצפיה ב-'חשוב שידע כי הוא מועד להיקלע לתבנית הזאת כל חייו'
חשוב שידע כי הוא מועד להיקלע לתבנית הזאת כל חייו
05/04/2017 | 11:25
3
37
בשלב כזה או אחר כמעט כל אדם יזהה כמה שהאוטיסט צמא ופתוח לאהבה,
מעטים האנשים שיעמדו בפיתוי ולא ינצלו זאת לרעה,
ביחוד בעולם כל כך קר ומנוכר,
ורוב הילדים לומדים את הדפוסים המגונים האלה בבית,
וממשיכים לקיימם גם כמבוגרים,
אם כי לא בצורה כל כך ישירה.
לצפיה ב-'כן ממש ככה ארי'
כן ממש ככה ארי
05/04/2017 | 12:02
2
22
כמה ניצלו אותי כמה מפגר יצאתי ברמה הכי מטורפת שיש, ניצלו אוותי ועשקו אותי כל כך עד שיצא לי המיץ מהלב ממש ככה . לכן אני אומר לאבא הזה שיודע לבן שלו שזה לא בסדר ושלא ישתוק, לא בטוח שזה ישפר את המצב כנראה שלא, אבל לפחות שהיה לו ידעה למה מתעללים בו כל הזמן ...
לצפיה ב-'יש לבעייה הזאת רק פתרון אחד'
יש לבעייה הזאת רק פתרון אחד
05/04/2017 | 14:07
1
28
והוא קשר עם אדם שחווה וצריך ומכבד יחסים בין אנושיים כמוך,
וזה משהו שקשה מאוד למצוא בעולם הנ"ט
לצפיה ב-'כן בעיני זה בלתי אפשרי למצוא את זה'
כן בעיני זה בלתי אפשרי למצוא את זה
05/04/2017 | 14:20
11
עם נ"ט לכן אני בעד קשר בין אוטיסטים, אני חושב שאני אמצא את האחת אני לא אצטרך אף אחד לידי,  הלוואי שאני אכיר אספית כמוני זה החלום שלי, זה מה שיוצא אותי מהגהנום הזה, וזה ממש לא קיטש בעיני שהאחת היא משלימה את הנשמה שלך ,ממש לא לכן אני מאוד אוהב את המוטיב הזה ביהדות ולוקח אותו למקום שלי .
לצפיה ב-'קודם כל מדובר בסחיטה ולא בשחיטה. הבדל משמעותי, בעיקר בפסח...'
קודם כל מדובר בסחיטה ולא בשחיטה. הבדל משמעותי, בעיקר בפסח...
05/04/2017 | 14:25
2
15
לצפיה ב-'דווקא לא הבדל משמעותי'
דווקא לא הבדל משמעותי
05/04/2017 | 15:06
1
42
בוודאי לא לילד רגיש שכמה לקשר משמעותי ובמקום זה מקבל ניצול הכי מבזה וכחני
לצפיה ב-'נכון ולא סתם יש לזה צליל דומה וקרבה'
נכון ולא סתם יש לזה צליל דומה וקרבה
11/04/2017 | 16:43
10
זה היופי בעברית ובשביל ילד רגיש סחיטה זה שחיט. ברור שכן
לצפיה ב-'לדעתי עשית נכון.'
לדעתי עשית נכון.
05/04/2017 | 16:24
28
עובדה שהשכן גם הלך וגם חזר. אני מקווה שעכשיו הוא ילמד לא לאיים.
 
לצפיה ב-'"מן הלב אל הנייר" סדנאות כתיבה לסבים/תות ולאמהות-עמותת קשר'
"מן הלב אל הנייר" סדנאות כתיבה לסבים/תות ולאמהות-עמותת קשר
06/04/2017 | 09:44
1
26
 
הסדנאות ללא עלות.
לסבים וסבתות של נכדים עם צרכים מיוחדים
 
לאמהות
 
(ולמה האבות שוב מקופחים?!
אם יש אב שמעוניין, שווה לנסות לפנות.
לא רוצה להאמין שלא יקבלו אותו)
לצפיה ב-'באמת מעצבן'
באמת מעצבן
12/04/2017 | 13:30
5
כאלו לאבא אין משקל אבא שלי השפיע עלי הרבה יותר מאמא אפילו שהיא גידלה וטיפלה בי ואותו לא ראיתי עד גיל עשר הוא הדמות הכי משמעותית בחיים
לצפיה ב-'טיפול שיניים'
טיפול שיניים
05/04/2017 | 16:58
1
32
היי הבן שלי בן 12 בתפקוד בינוני ומטה טופל בהרדמה לפני כ5 שנים באסותא אתמול הוא התעורר באמצע הלילה עם כאב שיניים , יש קושי גדול להביא אותו לבדיקת רופא ואחכ לטיפול בהרדמה הוא לא מוכן להכנס למבנים שנראים כמו מרפאות וכו' יש דרך נוספת לטפל בשיניים ? אנחנו במכבי
לצפיה ב-'באיזה אזור בארץ?'
באיזה אזור בארץ?
05/04/2017 | 19:19
67
יש מרפאות שיניים שיודעות להתייחס למטופל הרגיש ולא רק לשיניים שלו
למשל
 
וגם
 
לצפיה ב-'אבחון בגיל הרך'
אבחון בגיל הרך
02/04/2017 | 17:39
56
204
שלום לכולם,
 
יש לי ילד בן כשנתיים עם חשד ללקות התפתחותית (חשד שהועלה ע"י מרפאה בעיסוק שרואה אותו באופן פרטי). לטענתה, ייתכן ומדובר באוטיזם בתפקוד גבוה אך ייתכן ומדובר במשהו אחר (אולי דיספרקסיה).
 
קיבלנו הפנייה להתפתחות הילד, נפגשנו עם העובדת...
המשך>>
שלום לכולם,
 
יש לי ילד בן כשנתיים עם חשד ללקות התפתחותית (חשד שהועלה ע"י מרפאה בעיסוק שרואה אותו באופן פרטי). לטענתה, ייתכן ומדובר באוטיזם בתפקוד גבוה אך ייתכן ומדובר במשהו אחר (אולי דיספרקסיה).
 
קיבלנו הפנייה להתפתחות הילד, נפגשנו עם העובדת הסוציאלית שם לפני מספר ימים וקיבלנו תור לאבחון משולב - אבחון בו נוירולוג, פסיכולוג ילדים, קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק מאבחנים את הילד במרוכז במשך כמה שעות ביום אחד. היתרון - תהליך אבחון מהיר, תוך יום אחד. החסרון - התור נקבע לעוד שלושה חודשים, המון זמן כשמדובר בגיל הרך.
 
מכיוון שיש חשד לאוטיזם, שקלתי לפנות למרכז לאוטיזם באסף הרופא, במחשבה ששם התורים קצרים יותר. העניין הוא שבלתי אפשרי להשיג אותם טלפונית על מנת לברר את מצב התורים שם.
 
מישהו כאן יודע מנסיון מה זמן ההמתנה המשוער באסף הרופא? וכמה זמן נמשך תהליך האבחון עצמו (להבנתי הוא מורכב מארבע פגישות סה"כ)? . כמו כן, במקרה שהאבחנה איננה אוטיזם, האם הם מוסמכים לתת גם אבחנות אחרות? או שהם מפנים חזרה למכון להתפתחות הילד?
 
אשמח לכל מידע.עזרה בנושא. תודה! 
 
לצפיה ב-'סייעת לכיתה א'
סייעת לכיתה א
05/04/2017 | 07:46
1
38
שלום רב, ביתי עולה שנה הבאה לכיתה א , עם יש לי מישהי שאני רוצה שתהיה סייעת דלה לשנה הבאה מה אני צריכה לעשות ז? תודה
 
 
לצפיה ב-'לפי החוק, הרשות המקומית בוחרת ומעסיקה את הסייעות'
לפי החוק, הרשות המקומית בוחרת ומעסיקה את הסייעות
05/04/2017 | 08:47
34
ההורים לא מעורבים בעניין בשום שלב.
 
יש רשויות, ש"מתחת לשולחן" מאפשרות התערבות של ההורים.
הגברת צריכה לפנות לרשות המקומית להתקבל שם לעבודה כסייעת
ואז שתיכן אומרות בשקט לאחראים, שהיא באה לעבוד עם בתך
ואת משלימה לה שכר- בניגוד לחוק.
לצפיה ב-'ריב מפגר בין אחי לאני'
ריב מפגר בין אחי לאני
04/04/2017 | 20:14
32
היום היה לי  שוב ריב מפגר לגמרי אותו ריב קבוע וזה על אוכל או אי מתן אוכל לי יותר נכון 
ככה השיחה

אני  רואה שיש לו חטיף תפוציפס לקח ביד שלי  מליד הרגל שלו
הוא " תחזיר ואני אתן לך  " 
אני מאמין לו כמו תמיד ומחזיר ונותן לו
הוא " זהו עכשיו לא תקבל " .
אני צועק " ישקרן הבטחת אמרת שאם אני אחזיר תתן לי "צועק עליו ומנסה
לרדף אחריו הוא בורח
הוא " לא אתן לך זה שלי אני קניתי את זה "
אני " מה הקשר ? יקמצן תן לי ציפס יש לך כסף קנה לעצמך חדש " .
הוא " למה שאני אקנה כבר יש לי  "
אני  " מזה למה יטיפש, כי אני רוצה לאכל מה אני אשאר רעב ?  "
הוא " כן למה לא, נראה לי זה היה בסדר עד כה " מה שהא כזה
אני מתחיל לצועק מנסה לגנוב לו הוא בורח לי אבא קם
אבא "  על מה אתם רבים  ? "
מתן אחי : " הוא רווצה מה שלא לו ואני לא מוכן לזה "
אבא " על זה אתה רב איתו  ? תן לו כבר וזהו, אתה לא רואה שהוא באטרף? בשביל זה
להעיר אותי ? "
מתן :" בסדר אני אתן לו אבל לא הכל אלא חלר שיביא צלחת "
אני " לא הכל אני רעב מזה חלק מה יעזור לי חלק אני רוצה הכל שלם "
מתן " על הזין שלי מה שאתה רוצה קח קצת וזהו " .
אבא " תסתדרו בניכם  " .
אני צועק על אחי ממש אבל ואז לבסוף נכנע ולוקח  חלק מהציפס והזין אוכל הכל
עוד פעם הוא " ניצח " אותי חבל שלא הכנסתי לו כמה מכות לפני הוא פשוט קטן וזריז
וקשה לי לתפש אותוו, זה  עוד אחד מהריבים נכי מפגרים שלי עם אחי ... כל מה שכתבתי במלל
זה לא מדיוק אלא בערך , כילא זוכר במדיק מה נאמר אבל ככה היה
לצפיה ב-'כינור היתה היום בגלי צהל בראיון אצל יעל דן '
כינור היתה היום בגלי צהל בראיון אצל יעל דן
02/04/2017 | 22:07
4
89
שולחת את ההקלטה של הראיון של כינור חיים ( לנו מותר לקרוא לה ברקן ) עם יעל דן , החלק שלנו בדקה 42 .... אשמח שתשתפו http://player.gl.bynetcdn.com/Players/ByPlayer/Emb...
לצפיה ב-'איזו שיחה יפה '
איזו שיחה יפה
03/04/2017 | 16:53
1
39
לגבי אבחון בנות- אכן כבר כמה שנים שההכרה בכך שיש תת-אבחון,
מחלחלת גם לאנשי המקצוע
 
 
לצפיה ב-'הכי חשוב בעניי זה שהתקשורת מתקשרת איתה בדרך שלה '
הכי חשוב בעניי זה שהתקשורת מתקשרת איתה בדרך שלה
03/04/2017 | 22:29
32
אני חושבת שגם במופע וגם בראיונות בתקשורת כינור מקפידה שהכל יקרה בדרך שמכבדת את דרך הביטויי המיוחדת שלה,  מותר לה להיות היא , אנחנו מקפידים לכבד את זמני הבועה שלה את זמני העיקול של האירועים.... את המקצב היחודי שלה, אתם מתארים לעצמכם לאיזו התמודדות היא נדרשת על מנת לקיים את כל זה....  לפני שנה כשהיא סימנה את הדרך שהיא רוצה ללכת בה אני הייתי בתהייה האם זה יכול לקראות? האם היא תוכל לגרום לתקשורת להקשיב לה בדרך היחודית שלה ? ... אני אישית חושבת שכולנו צריכים לתת לה גב ... היא בחרה לייצג את המסר הלא כל כך קל הזה ... אני גאה בה .
לצפיה ב-'ילדה מקסמיה'
ילדה מקסמיה
14/04/2017 | 17:12
1
14
הורים שלי גם מאוד דואגים מה היה איתי אחרי שילכו לעולם גם אותי זה מלחיץ כמו ברקן אך לא מדבר על זה נקווה לטוב והבחור שפטרו אותו ודיבר בכאב כמעצ בדמעטת עשה לי רע על הלב , כמה הוא מחפש עבודה ואהבה וכמה זה קשה להיות אוטיסט עצוב .
לצפיה ב-'מבינה אותך לגמרי '
מבינה אותך לגמרי
14/04/2017 | 17:28
1
לצפיה ב-'אין אמונה באף אחד'
אין אמונה באף אחד
02/04/2017 | 21:59
2
66
עולם שחור, מלכלך ,לא סומך על איש לא אסמוך, כולם מפלצות, כולכם, והכי הרבה אני, חבל שהעולם הזה לא עולה בלהבות , על כל תכולתו , אחד אחד, נקבה זכר , מות תמות רשע , זהו אין כלום, רק ריק שחור, רק חושך " ויהיה אור " לא חל עלי, הכל חושך ,תמותו בני אדם, במיוחד האבא שלי, איש אציל, שזורק אותי לאישפוזים כל הזמן, מתעב כל אחד ואחד והכי הרבה את עצמי , זהו  .
 
והנה חיים גורי שיתאר את הבדידיות טוב הרבה ממני .
 
מוֹצֵא עַצְמוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם, זָנוּחַ,
אָבוּד מֵאֵל וּמֵאָדָם, תּוֹעֶה בֵּין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת;
הוֹלֵךְ סוֹבֵב וְשָׁב עַל עֲקֵבָיו כְּמוֹ הָרוּחַ,
נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינַיִם שָׁתוּי כְּלוֹט.

חֲבָל, לוּ רַק יָדַע שֶׁכָּךְ לֹא יַשִּׂיגֶנָּה,
אֶת אַהֲבָתוֹ הָאֲנוּשָׁה, לֹא בַּמִּטָּה וְלֹא בַּשִּׁיר,
שֶׁרַק "הֶנְג אוֹבֶר" נוֹרָאִי יַחֲטֹף מִמֶּנָּה,
עַל חוֹף יָם כֵּהֶה לְמַרְגְּלוֹת הַשַׁחַר וְהָעִיר.

הָא, נֶפֶשׁ רְצוּצָה, כֹּה סִפְרוּתִית וְכֹה נִלְבֶּטֶת.
מָה עוֹלַלְתְּ לוֹ לַבָּחוּר וּלְרוּחוֹ הָאֲמוּלָה.
עַד כִּי נָפַל, טוֹמֵן פָּנָיו בַּחוֹל, כְּמוֹ טִירוֹן חוֹבֵב.

וְשָׁם, פּוֹקֵחַ עַיִן תּוֹרָנִית, לִקְרַאת סוֹף הַסּוֹנֶטָה,
רָאָה מוּלוֹ קַנְדוֹן זָרוּק, כְּתֹם הַפְּעֻלָּה.
מוּעָט הַמַּחֲזִיק עֲדַיִן אֶת נִפְלְאוֹת הַמְּרֻבֶּה.
לצפיה ב-'תטיל ספק בהכל. גם בחוויה שלך.'
תטיל ספק בהכל. גם בחוויה שלך.
03/04/2017 | 18:28
1
42
כשהמוח שלך בדיכאון אז כל העולם נראה שחור.
אם וכאשר תצא מהדיכאון אז אותו עולם ייראה לך עדיין פגום, אבל עם נקודות של אור.
אצלי ההתחלה של היציאה מדיכאון הייתה למצוא מישהו שאכפת לו לשמוע.
גם למצוא משהו שאתה אוהב לעשות, אפשר גם לבד. גם אתה מרגיש הכי בודד בעולם, עדיין מגיע לך קצת כיף. עדיף בחוץ, עדיף עם קצת פעילות- ספורט, אם אתה אוהב; או שתעשה לעצמך פיקניק לבד, או שתצא לשוט בסירת פדלים.
לצפיה ב-'כן ברור שככה זה שאתה בדיכיאון'
כן ברור שככה זה שאתה בדיכיאון
03/04/2017 | 22:09
23
הבעיה שקשה מאוד להטיל ספק שאתה במצב כזה בטח לצאת החוצה ולעשות  מה שהואנגד זה ,אבל אני מסכים שפעילות כזו או אחרת יכולה לעזור ,   אבל יש  לי בעיה אחרת  שגם לא קשורה לדיכאון ,שזה בעיה של עומס חושי, אני לא יכוול לראות הרבה אנשים כי אז אני נכנס ללחץ ,, אז בגלל זה אני לא יוצר מהביתת כמעת בכלל , אבל ברור לי שזה לא נכון, אז אני צריך לנסות להתתגבר על הפחד שלי, זה זה מה שיש לי לומר, אני מודה לך על התגובה . בכל מקרה  ועל הרצוון לעזור .
לצפיה ב-'מהימנות ADOS'
מהימנות ADOS
01/04/2017 | 19:57
19
107
שלום
הבן שלי - בן 12 - עשינו לו אבחון ADOS שיצא שהוא על הספקטור. כשהלכנו לפסיכיאטר - הוא אמר שהוא לא מאמין לאבחונים אלו - דיבר איתו כמה משפטים ואמר שהוא לא חושב שהוא על הרצף, אלא יש לו עיכוב התפתחותי. לאורך כל השנים לפני - אכן כשהינו אצל רופאים התפתחותיים - אמרו שיש לו עיכוב שפתי והתפתחותי, אבל לא בעיית תקשורת. איך הייתם ממליצים להמשיך? עד כמה אבחון ADOS אמין? 
תודה!
לצפיה ב-'מי ערך את האבחון ב ADOS ?'
מי ערך את האבחון ב ADOS ?
01/04/2017 | 20:21
7
82
זה אחד מכלי האבחון המוכרים
 
בכל מקרה, שיחה קצרה, אינה יכולה לשלול היותו של מישהו על הספקטרום.
הורים רבים לילדים המוגדרים בתפקוד גבוה מכירים את המשפט "אבל לא רואים עליו!"
חוסר אחריות מצד הפסיכיאטר להביע עמדה מקצועית כלשהי על סמך כמה משפטים.
 
אבחון צריך להעשות ע"י אנשי מקצוע הבקיאים ומנוסים בתחום.
רופא- נוירולוג או רופא התפתחותי עם ותק 3 שנים לפחות או פסיכיאטר (אחד מהם).
ופסיכולוג- קליני או התפתחותי.
כאמור, לא כל רופא/פסיכולוג מההתמחויות הנ"ל, רק מי שהוא בעל הבנה ונסיון בתחום.
לצפיה ב-'תודה, את האבחון ערכו פסיכולוגית קלינית ופסיכולוגית התפתחותית'
תודה, את האבחון ערכו פסיכולוגית קלינית ופסיכולוגית התפתחותית
01/04/2017 | 20:45
6
64
ועל מנת שתהיה הכרה רשמית, הלכנו לפסיכיאטר. מה שגם על פי האבחון יצא ציון 15 - שזה לא ממש גבולי ולכן התשובה של הפסיכיאטר הפתיעה אותי (כי דיי הייתי משוכנעת שהאבחון הוא חד משמעי). בקיצור - מבלבל....
לצפיה ב-'מחזק את שולמית'
מחזק את שולמית
01/04/2017 | 21:06
53
אי אפשר לדעת עם הילד על הספרקטום או לא על סמך פגישה אחת ולמען האמת גם יש הרבה שמפוספסים גם לאחר אבחון מקצועי והן בירור אוטסטים, לכן אני לא רואה ערך לאבחון בטח לא באופן מוחלט ,אבל ברגע שצריך מסגרת מתאימה או מסלול מתאים זה מאוד חשוב, אחרת פשוט הילד -הבוגר לא יקבל מענה, מציע לפנות למאבחן טוב אני עברי אבחון במכון קשת שזה מקום מאוד טוב מבחינה הזו , אני עדיין עוד בשלב האבחון, כי רוצים לברר על מה יש יותר דגש על הפרעה הפסכוטי או האוטיזם, או מה שהוא כזה, אבל במקרה של בנך זה אחרת, לכן פשוט לפנו למאבחן טוב, אני לא מכיר, אבל שולמית כן .
לצפיה ב-'אפילו אחת מהן היתה מספיקה '
אפילו אחת מהן היתה מספיקה
02/04/2017 | 09:22
1
49
אם כך השלב הבא הוא אבחון רופא.
אין לי אלא לחזור ולהדגיש- רק בעל נסיון והבנה בתחום.
אישית, מעדיפה נוירולוגים, שהרי אוטיזם אינו בעיה פסיכיאטרית אלא שונות נוירולוגית,
אבל יש גם פסיכיאטרים שיודעים לאבחן כראוי.
וכמובן- גם רופא התפתחותי עם ותק 3 שנים לפחות בא בחשבון,
בתנאי שהוא בעל הבנה ונסיון בתחום.
 
הפסיכיאטר שפגשתם הוכיח שאינו מבין בתחום אם נראה לו שניתן לאבחן בשיחה קצרה.
לא רוצה לבאס, אבל זה לא איש המקצוע האחרון שתפגשו שידבר בבטחון עצמי בלי שיהיה לו שמץ מושג...
 
לצפיה ב-'ואם את מעוניינת בהמלצות'
ואם את מעוניינת בהמלצות
02/04/2017 | 09:29
39
את יכולה להכנס לקישורי הפורום (ראי בתוך לשונית 'כלים ומידע' למעלה)
ולבחור שם סעיף 'רשימות אנשי מקצוע'
ו/או לכתוב באיזה אזור בארץ מדובר, ויתכן שחברי הפורום יוכלו להמליץ לך
לצפיה ב-'מה כלל האיבחון של הפסיכולוגיות ?'
מה כלל האיבחון של הפסיכולוגיות ?
02/04/2017 | 18:39
2
26
הכוונה לפגישות, ראיונות, מבדקים.
לצפיה ב-'האבחון של הפסיכולוגית כלל פגישה עם 2 הורים, מעבר על כל '
האבחון של הפסיכולוגית כלל פגישה עם 2 הורים, מעבר על כל
03/04/2017 | 10:35
1
32
הדוחות מהעבר, פגישה נוספת איתי ועם הילד (כשעה) ועוד פגישת אבחון ADOS - פגישה של שעה כולל תצפית וציונים.
תודה. 
לצפיה ב-'זה נראה איבחון מקצועי ורציני.'
זה נראה איבחון מקצועי ורציני.
03/04/2017 | 14:08
20
האבחון הרפואי צריך להיות באותו סגנון. ולא סתם שיחה קצרה.
לצפיה ב-'ados מאוד אמין ומאוד מוזר לי מה שהפסיכיאטר אמר'
ados מאוד אמין ומאוד מוזר לי מה שהפסיכיאטר אמר
02/04/2017 | 00:18
53
ממליצה לשאול מה ההכשרה והניסיון של הפסיכיאטר,
וכנ"ל של הפסיכולוגית
 
מהניסיון שלי,הייתי שם הכמה משפטים שהוא דיבר איתו הפסיכיאטר לא תופס הרבה ואמר שהוא לא חושב,צריך ללכת לפסכיאטר שיש לו ניסיון וידע בזה,לא תמיד אפשר לראות אוטיזם בקלות,לפעמים זה דורש כמה פגישות,לפעמים זה לוקח זמן,זה אבחון ובמיוחד שאוטיזם אצל כל אחד מתבטא אחרת, (מעניין אותי אצל איזה סיכאטר הייתם בכל מקרה נשמע תמוהה אולי חוו"ד שנייה),לא הייתי שוללת.
 
ד"א, פסיכיאטר לא יכול לסתור את עצמו ולהגיד שהוא לא מאמין באבחונים האלו,בados אחרת מה זה אומר על הערכות שהוא מבצע?
ומלבד זאת,היא אפשר לקבוע תוך 5 דקות אם אדם על הרצף זה נשמע מאוד תמוהה ומוזר,לי למשל האבחון הפסכיאטרי שלי לקח לי לפחות שעתיים בערך,ככל כמה שאני מצליחה להיזכר,הוא גם שאל אותי המון שאלות ועוד כמה דברים והוא לקח היסטוריה מאבא שלי על כל מיני דברים.
 
לא יודעת זה גורם לי להרים גבה מה שהפסיכיאטר אמר תוך 5 דקות אי אפשר לאבחן אדם על הרצף זה לא שם, אי אפשר על סמך למשל פגישה של 30 שעה ו5 דקות עם הילד לחרוץ גורל ועתיד אם כן או לא.
 
לדעתי זה נשמע מאוד מוזר מה שהפסיכיאטר אמר,
בקשו את הדוח.
" דיבר איתו כמה משפטים ואמר שהוא לא חושב שהוא על הרצף" אני מאוד למודה עם דברים כאלו,כמה משפטים חמש דקות, ושהוא לא חושב (הייתי שם),זה לא שיש סף מסויים שאמור להיות הערכה בניגוד לפסיכולוגי אבל צריך להיות מינימום מכבד עבור הילד,כדאי לקבל כמה שיותר התרשמות ואינטרקציה עם הילד, וגם ודאי להתרשם יותר לעומק.
 
לצפיה ב-'ורק מוסיפה'
ורק מוסיפה
02/04/2017 | 00:19
6
38
שאם אתם לא בטוחים תמיד אפשר לנסות להתייעץ עם מישהו שמבין מאוד או שיש לו ידע כמו אלוט למשל שיוכלו לכוון אותכם ולהסביר לכם ואולי לתת לכם עצות טובות יותר
לצפיה ב-'תודה על כל התגובות, נצטרך לחפש מישהו אחר,'
תודה על כל התגובות, נצטרך לחפש מישהו אחר,
02/04/2017 | 13:43
5
35
מחפשים באזור העמקים והצפון, לא כיוונו להגיע לנוירולוג מכוון שאחרי ADOS היתי בטוחה שמה שחסר זה רק אישור רשמי נוסף והתורים לפסיכיאטרים יותר קצרים. התרשמתי שADOS מהימן ולכן רציתי "לקצר תהליכים" בשביל ועדות השמה והחלטות לשנה הבאה. לא ציפיתי שפסיכיאטר יגיד שהאבחון לא שווה כלום....
 
לצפיה ב-'חיפה מתאים?'
חיפה מתאים?
02/04/2017 | 16:41
46
לא מכירה אישית, אז זו לא ממש המלצה, יותר העברת מידע
זכורני שקראתי כאן התרשמויות חיוביות ממרכז מילמן
לצפיה ב-'נראה שהפסיכיאטר לא שווה.'
נראה שהפסיכיאטר לא שווה.
02/04/2017 | 18:41
28
בכל מקרה גם האיבחון הרפואי צריך להיות מקצועי . ולא שיחה אחת.
לצפיה ב-'זכרון יעקב טוב לך?'
זכרון יעקב טוב לך?
03/04/2017 | 08:59
2
26
היינו אצל דר' אבי שיפרא.
לצפיה ב-'ואיזה אבחון הוא עשה? יש לו התמחות באוטיזם? תודה'
ואיזה אבחון הוא עשה? יש לו התמחות באוטיזם? תודה
03/04/2017 | 10:36
1
16
לצפיה ב-'כן, בין היתר הוא מתמחה באוטיזם'
כן, בין היתר הוא מתמחה באוטיזם
03/04/2017 | 11:18
12
לצפיה ב-'תחפשו פסיכיאטר או נוירולוג עם מומחיות באוטיזם'
תחפשו פסיכיאטר או נוירולוג עם מומחיות באוטיזם
02/04/2017 | 17:32
2
43
מומחיות באוטיזם.
כמעט כל הורה לילד בתפקוד גבוה שמע מרופאים שלא עשו אבחון אלה פגישה קצרה שהילד לא בספקטרום.
לצפיה ב-'בדיוק מה שכתבתי למעלה'
בדיוק מה שכתבתי למעלה
03/04/2017 | 07:44
11
לצפיה ב-'נראלי בטוח כל הורה אומרים על הילד שלו אבל לא רואים עליו'
נראלי בטוח כל הורה אומרים על הילד שלו אבל לא רואים עליו
05/04/2017 | 02:26
3
לצפיה ב-'שאלון אמון ומעורבות הורים'
שאלון אמון ומעורבות הורים
03/04/2017 | 12:24
1
34
שלום הורים יקרים, אני אלהם, אני סטודנטית לתואר שני במכללת אורנים, אני עושה עבודת מחקר בנושא אמון ומעורבות הורים לילדים עם אוטיזם בגילאי שנה עד שלוש.
אם אתה הורה לילד עם אוטיזם בגיל 1-3 שנים אשמח אם תמלא את השאלון.
תודה רבה על שיתוף הפעולה.
 
לצפיה ב-'אמון של מי כלפי מי? ושכחת לצרף את השאלון'
אמון של מי כלפי מי? ושכחת לצרף את השאלון
04/04/2017 | 09:47
12
לצפיה ב-'מסגרת לפעוט '
מסגרת לפעוט
02/04/2017 | 20:26
1
61
רוב הסיכויים שאחרי שנעשה אבחון, יגידו שהקטן אוטיסט. אם לא, אז רק עיכוב שפתי משמעותי. ברווחה אמרו לי שבגיל שנתיים יש גן מיוחד לאוטיסטים וכלום לעיכוב שפתי. בגיל שלוש יש גן ערייה גם לעיכוב שפתי. הגיוני?
לצפיה ב-'הגיוני או לא, זה אכן כך'
הגיוני או לא, זה אכן כך
03/04/2017 | 16:54
17
לצפיה ב-'ביום ראשון ה2.4'
ביום ראשון ה2.4
01/04/2017 | 12:38
16
124
מחר יצויין ברחבי העולם,יום האוטיזם הבינלאומי,
לפני כמה חודשים,צפיתי בהצגה המקרה המוזר של הכלב,ואז הסתיימה ההצגה,חיכיתי בחוץ ופגשתי את השחקן שגילם את כריסטופר.
העאלתי איתו תמונה לפייסבוק וכתבתי והסברתי מה זה אוטיזם ומהי עלילית הספר(מה שאפשר לספר ולהדגים דרך הספר מבלי להרוס לקוראים שירצו לקרוא),העלתי את זה לפייבוק וקיבלתי תגובות מדהימות,
ומה שבעצם רציתי לאמר,זה שפתחתי בפני כול מי שמכיר אישית וגם כאלו שלא,מזה אוטיזם.
התגובות היו מדהימות לפחות מי שהגיב לי.זה נתן לי במה וגם שיחרר אותי ברמות כי אתה פותח את כל הקלפים על השולחן.זה מי שאתה נטו ומה שבטוח אתה לא הולך להשתנות "בגלל שזה בא לא טוב למישהו".
אבל באופן כללי-התגובות היו מדהימות ומקבלות,מלאות באהבה מהאנשים שהגיבו לי ושיתפו.
 
אני יודעת שבשבילי זה מקבל משמעות שונה השנה,היום הזה,
שנה שעברה כאשר היה את היום הזה,עוד לא הייתה לי את התשובה הייתי רק בדרך בכלל ללהתחיל להבין לברר את זה וכמובן שזה תרם לי היום הזה ללחץ של רצון לדעת עם כן או לא,(המתנה לאבחון שלי),
אז הייתי ממש מבולבלת וזה השפיע עליי ממש כי לא יכולתי לקבל את התשובה.
 
כתבתי עוד פוסט,בפייסבוק שלי,אני מעתיקה אותו לפה על היום מחר יום האוטיזם הבין לאומי-
 
" השנה ב2.4 יום ראשון הזה,ממש עוד יומיים,יצויין יום האוטיזם הבין לאומי,יש לו יותר מסתם חשיבות בשבילי (אחרי הפוסט הקודם מי שזוכר),זה היום שרואים בבירור כמה שילוב עוד רחוק מלהיות 100 אחוז,כמה שילדים על הרצף,מושא לצחוקים ולהתעללות במערכת החינוך פי 500 מילדים אחרים (שלא מורידה מכבודם שגם מתמודדים עם זה-ילדים שלא על הרצף) זה מכת מדינה.בעוד יומיים נשמע סבב נוסף של הבטחות שווא כוזבות האחר הוא אני,נקבל כל אחד,מאת שר החינוך ,בפועל הכל הפוך ,כל המציאות הפוכה , שום קבלה זה רחוק שנות אור משם,נשמע את מטרות העל של משרד החינוך רק כדי לעשות וי במשוואה וכדי להגיד הנה אנחנו עושים (שלא עושים כלום ,כי אין כלום כי לא היה כלום)
 אני מאחלת לכל אחד לפתוח את הלב ולקבל כל אחד בלי הבדל של כלום.כולנו בני אדם ❤ ❤
 איך הגענו לזה שצריך להתאים את עצמנו לחברה ולא ההפך? ואם זה לא מדגדג לכם אז מה תאמרו על הבחור עם תסמונת דאון שלא הועלה לאוטובוס כי לא היה לו מספיק כסף לשלם למרות שהציעו לו שישלמו עליו בנהג ללא ספק הוא לא יפגע אז למה לדחוף אותו באגרסיביות כזאתי?בבכי ודמעות
עוד שנה עברה ושום דבר לא השתנה במדינה שלנו אי אפשר לחיות מ2,7000 שקל במקרה הרע 
ליום הזה יש השנה משמעות ענקית בשבילי
הלוואי שכל אחד יקבל את השונה ולא כסיסמא כדי שכולנו יהיו לנו חיים טובים יותר
כו,אני אולי שונה אבל לא טיפשה, אני יותר חכמה ממרבית האוכלוסיה
אז די,די להדיר את כל מי ששונה ממכם,
לא זה גם לא מחלה ,אי אפשר להידבק מזה אלא רק ממתיקות יתר.
 די לעוד סיסמא חסרת שחר,על זה שבשנה הבאה בטוח יקבלו את כולם כשווים בין שווים.
 די לחשוב שמשרד החינוך עשה מספיק כי לא אם זה היה המצב הכל היה אחרת לגמרי,
 כן זה אולי מוזר לראות איך שאדם יכול להיות לפתור בעיות במתמטיקה מאוד מסובכות אבל לא לדעת אפילו את החוק הכי קטן הבלתי כתוב בחברה הזאת.
 או להיות גאון על במוזיקה להכיר אלפי שירים בעל פה לדעת את הלחן בצורה הכי מדויקת שאפשר -אבל לא לדעת להגיד שלום או לדבר או לעקוב בשיחה קבוצתית ולהשחיל מילה.
אני גאה בכל פרט קטן בעצמי
בכל הישג קטן
חבל שאף אחד לא ממערכת החינוך לא משכיל לדעת את זה
לא אני לא פגומה
אני גם יודעת לצחוק ולחייך בדיוק כמוכם
כולנו עושים את זה אותו הדבר,אבל חלקנו אחרת קצת  ��
#יוםהמודעותלאוטיזם2017
#תמונתמצב"
 
זה מה שהעאלתי לפייסבוק שלי והוספתי את התמונה עם הלב וצבעי הקשת
לצפיה ב-'מוסיפה'
מוסיפה
01/04/2017 | 12:56
47
זה זה 
לצפיה ב-'כן זה מעניין העניין הזה'
כן זה מעניין העניין הזה
01/04/2017 | 16:00
55
שלא לדעת דברים בסיסים ולהיות גאון בתחום שלא נגיש לרוב ,למשל אני לא יודע כמעת כלום ביום יום ,אני לא יודע להכין אוכל ,או אפילו מתקשה להתקלח או להתלבש ,אבל אני ידעתי לפתור אינפי שזה החומר הכי מורכב שנה א בתואר ראשון  במתמטיקה או לדעת לוח הכפל  כבר מגיל ארבע  ברמה של מחשבון ולדעת לחשב שטחים בעל פה ולשרטט כל מיני דברים בעשרות מחברות , או לזכור בעל פה אין סוף חומר, וזיכרון צילומי ברמה של לזכור כל מה שאומרים לי ממש הכל לפני עשר שנים גם, או לקרוא מגיל צעיר מאוד את שקספיר ,ועגנון ולדעת לפרטי פרטים את המתולוגיה היוונית והמצרית,  ובניגוד לאוטסטים אחרים לדע לדבר בגיל שמונה חודשים משפטים  שלמים, אבל לא להבין " מצבים חברתיים " ולנתב לשיח "בעל מטרה " ורוב הזמן לשתוק ולא לדבר עם איש עד היום או לדבר בלי הפסקה ,או לא לדעת להתנייד או להזמין אוכל או לדבר עם זר אפילו באופן הכי בסיסי,אבא אומר לי שאני כמו ילד בן ארבע בהתנהגות אבל כמו פרופ הכי גאון בשכל ,וזה לא ממש שווה כי אני לא יכל לנתב את זה לכלום ,בעיני הוא טועה , וכמו שאמר ארנה צריך לחקור למה אצל האוטיסט מה שלא נגיש לנ"ט הוא כה טרוולי ולהפך, ולא לראות באוטיסט לקוי בגלל זה ,אלא לחקור ואת זה אף אחד לא עושה, בנוגע ליום האוטסטים, אני רציתי ללכת ,שנה שעברה, כי זה נראה לי ממש מגניב להיות עם אוטסטים אחרים, כי אני לא ממש מכיר במציאות, אבל אין מי שיקח אותי, אז אין סיכוי  שאלך ...
לצפיה ב-''
02/04/2017 | 09:42
8
30
יש לי רגשות מעורבים לגבי יום המודעות הזה...
הוא לא נקרא יום המודעות לאוטיסטים, אלא יום המודעות לאוטיזם,
בדומה לימי מודעות לסרטן, ALS וכלמיני מחלות קשות אחרות.
מפרסמים בו מספרים על "התפשטות המחלה"
ההתפלגות בין בנים לבנות, שיעורי האבחונים במרכז לעומת הפריפריה
(זה עתה שמעתי ברדיו).
 
אז ישר כח לך על הנסיון להסב את תשומת-הלב לאנשים, לא"סים,
והקריאה הברורה "לא אני לא פגומה",
ההבהרה שמדובר ברצף אנושי מגוון
ובנזק שנגרם לבני אדם, ואף לחברה כולה, מהדרת כלמיני סוגים של שונים.
 
מבחינתי היום המשמעותי בהקשר זה, הוא ה-18 ביוני.
 
 
לצפיה ב-'גם אני לא מת על כל ה"גאווה" הזאת'
גם אני לא מת על כל ה"גאווה" הזאת
02/04/2017 | 11:39
2
37
מעדיף נסיונות להתייחסות יבשה, עובדתית, קונרקטית, יומיומית ופרטנית לבעיית הקיום של הזהות האוטיסטית בחברה נורמטיבית,
מעדיף נסיונות מושכלים ומשכילים שלפחות ינסו לחשוף שמדובר בזהות ולא במחלה או לקות.
 
 
לצפיה ב-'ה"גאוה" היא סוג של נסיון לאזן את ההשפלה'
ה"גאוה" היא סוג של נסיון לאזן את ההשפלה
02/04/2017 | 12:06
1
34
אין סיבה מיוחדת לבנאדם להיות גאה בהיותו
הומוסקסואל/ אוטיסט/ יהודי/ שחור או כל זהות מולדת אחרת.
אבל טבעי הוא שאנשים שחווים השפלות והדרה בשל זהותם המולדת
יתמרדו ויקראו: אין לי על מה להתנצל, אני לא פגום ולא מתבייש בהיותי...
להיפך, אני גאה בזה!
 
הגאוה הזאת עשויה לסלול את הדרך להתייחסות מהסוג שתארת
(שגם לטעמי היא הרצויה והנכונה)
וכשזו תהיה גישה נפוצה, תתייתר הגאוה.
לצפיה ב-'מסכים, אבל...'
מסכים, אבל...
02/04/2017 | 14:15
34
ביחוד במקרה של אוטיזם שמתאפיין גם ברגישות הכי לא אגוצנטרית לחשיפה הקטע של גאווה יכול להיום גם הכי מכשיל,
לא סתם רובנו די נחבאים לכלים, ומבקשים פינה שקטה, ומנוחה מגירויים.
 
יש גם המון משותף בין כל המאבקים וגם דברים שהם שונים וייחודיים לכל מאבק
לצפיה ב-'אני בכלל לא חש גאווה'
אני בכלל לא חש גאווה
02/04/2017 | 13:09
4
25
ואני לא מבין על מה כן זה מזכיר לי מה שאמרת על יהודי, אך יש הרבה יהודים שרוצים לנפנף בעבודה שהעם שלהם הכי חכם, מה שלא בהכרח לא נכון , ראי זוכי פרס נובל וכל ףפרס אחר, אבל באמת שזה לא מעסיק אותי, אני כמו ארי מעדיף להסביר את זה בצורה יבשה בלי רומנטיקה ...
לצפיה ב-'זו לא גאווה זו הכרה- '
זו לא גאווה זו הכרה-
06/04/2017 | 11:13
3
17
וחשוב שתהיה כזו לחדירת השונות ולדרכי הביטוי שלה בעולם .
פחות מאמינה בימים כאלה משתמשת בהם רק לצורך ביטוי של חריגים לנורמה 
כדי לבטא לא דרך נורמטיבית אלא יחודית למלוא מציאות נפשית ואנושית גם בהעדרו 
של קו נורמטיבי, או לפחות דרך לניפוצו. 
לצפיה ב-' אני לא מחפש הכרה להפך'
אני לא מחפש הכרה להפך
06/04/2017 | 18:28
2
10
אני מחפש חוסר מגע חוסר עניין מוחלט עד שירדו לי מהגב לגמרי לכן אני כלל לא מתלהב מיום מודעות זה לא עושה לי כלום .
לצפיה ב-'הכרה מכילה כל מיני פירושים '
הכרה מכילה כל מיני פירושים
07/04/2017 | 22:50
1
83
למשל אחת מהם היא הזכות שפשוט יתנו לך להיות ולא ינסו "לשדרג" או "לנרמל" אותך. 
 
הזכות פשוט להיות , בעיקר במקום שלך שתלוי באחר כרגע.
החלק השני נוגע לפתיחות ולשינוי לעולם אוטיסטי- אנושי יותר
השפעת הסביבה משפיעה על קיומך - מבחינתי זה מאבק לעולם צודק יותר 
וככל שחודר ככה בהתאם לשינוי שכבר מתרחש - למציאות רשתית יותר 
כמו שאומר אראנה- 
יתאפשר לשונות וגם לשונה מקום בחברה ולכן גם מקום שיניחו לו לעצמו 
 
אבל זה צריך להתחיל מפתיחות לשונה ולכן לא נפרד.
 
ההכרה מטרתה היא לא גאווה למול האחר אלא הכרה בערכו כפי שהוא שבסופו של דבר תביא להכרה לא דרך המוסכם אלא פשוט מעצם היותו אנושי וזה קורה במקביל לקבלה של בע"ח למשל -שהם גם בחזקת השונה ולמרות שונותם דיבור על השונה כשווה אבל לא זהה - אלא במשמעות של זכויותיו .
 
 
לצפיה ב-'עם סוג הכרה הזה אין לי בעיה אבל'
עם סוג הכרה הזה אין לי בעיה אבל
09/04/2017 | 18:47
16
השאלה עד כמה זה ישים ללא הבלטה או יחודיות וכמה זה תפוש אני בעבר חשבתי כמוך וכמו סמיילי שיש סיכוי להדברות אבל הבנתי שלצערי זה לא אפשרי כל כך בגלל הגוף נפש של הנט הררכיה מול שווין ונראה לי לא נכון לדרש או לצפות מהם להיות בני אדם לא מצפה מנאצי להיות אדם זה נראה לי לא אנושי וחא נכון לצפות מהם להיות שהם אינם לכן מעדיף להתרחק כמו מאש ויום מודעות נכון עבורי זה כזנ ששם דגש על הסברה לאוטיסט כמה הוא לא לקוי פלוס אזהרה נגד שילוב ולהתרחק כמו מאש מהנט כל עוד זה לא ככה היום הזה כלל לא מדבר עלי ולא נראה לי אפקטיבי
לצפיה ב-'פרסמתי את מה שרשמת בעילום שם שהמסר יעבור'
פרסמתי את מה שרשמת בעילום שם שהמסר יעבור
02/04/2017 | 14:18
1
17
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
05/04/2017 | 02:28
5
לצפיה ב-'לכל מי שהגיב לי-אני לוקחת את זה למקום של מודעות'
לכל מי שהגיב לי-אני לוקחת את זה למקום של מודעות
05/04/2017 | 02:32
2
9
כי לא כולם יודעים מזה אוטיזם או מבינים מקום של להסביר לאנשים מזה לא מתוך איזהשהיא כוונה מסויימת אלא לפתוח את הלב להראות לאנשים את הכוונה המיוחדת שלי.
אני מאמינה שזה לא פחות חשוב,לדעת לכתוב ולדבר על זה ולשתף אחרים שיהיו שותפים לדרך,
לפעמים גם לעלות מודעות זה חשוב.
אולי באופן אירוני,אתם לוקחים את זה למקום של גאווה אבל זה לא שם,
למרות שכן אני לא אשקר-ואני אגיד שאני לא מתביישת שאני אוטיסטית כול המשפחה שלי כולם,חברים,חברים שפחות קרובים ויותר,וגם אנשים שלפעמים שואלים ישירות מקבלים תשובה כנה ואני אומרת כן,עד היום לא חושבת שלא משנה מה יקרה זה לא ימנע ממני מלצאת להסביר וכן גם להגיד שצריך לדעת לקבל כל אחד
לצפיה ב-'גאוה בהקשר זה אין משמעה יהירות '
גאוה בהקשר זה אין משמעה יהירות
05/04/2017 | 08:20
9
הכוונה איננה "אנחנו שווים יותר", אלא "אנחנו שלמים עם עצמנו".
גם אין צורך לבטא זאת במצעדים ומסיבות רחוב המוניות
כמו שעושה תנועת הגאווה הלהט"בית.
כל אדם וכל קבוצה מבטא זאת בדרך הנכונה לו/לה.
גם להגיד "כן אני אוטיסטית" בראש מורם, זה ביטוי של גאוה בהקשר זה.
וזה אחלה
לצפיה ב-'אין לי בעיה עם אמירה כזו'
אין לי בעיה עם אמירה כזו
06/04/2017 | 19:09
5
כמו שלך של אמירה ברורה שאינך מתביישת בהיותם אוטיסטית זה מעולה יש לי בעיה עם רצון להראות כמה אני מיוחד ושמונה וכמה יתרונות יש לי והנה אני טוב כל כך במיוחד לזה אני לא מתחבר לא אוהב אמירה בומבסטית זה לא מדבר עלי . אגב לא דברתי אליך אלא בכלל על התופעה ואני מאמין שככה גם ארנה ושלומית אני לא מכיר את העמדה שלך בנושא והתיחסתי כללית בלבד דווקא נראה לי שאמירה שלך חשובה ויש לה מקום . לכן ממש לא יוצא נגד מה שאת עשית להפך מעודד ף על פי שאני לא עושה כך . ראוי שהיו כאלו שיעשו לא פוסל כלל .
לצפיה ב-'אלימות - ויסות חושי- רגשי'
אלימות - ויסות חושי- רגשי
29/03/2017 | 22:26
41
175
יש לי בעיה ברגע שאומרים לי  " לא " או שאני לא מצליח לעשות דבר כלשהוא, אני נכנס ממש להתקפה של עצבים, ואז אני יכול להיות ממש אלים כלפי עצמי, החל מצעקות, עד הטחת ראש בקיר ( קרו מקרים שאפילו כמעת קבלתי זעזוע
 מוח והייתי משותק ונפלתי ) , וזה יכול לקרות שאני לא מצליח למשל,...
המשך>>
יש לי בעיה ברגע שאומרים לי  " לא " או שאני לא מצליח לעשות דבר כלשהוא, אני נכנס ממש להתקפה של עצבים, ואז אני יכול להיות ממש אלים כלפי עצמי, החל מצעקות, עד הטחת ראש בקיר ( קרו מקרים שאפילו כמעת קבלתי זעזוע
 מוח והייתי משותק ונפלתי ) , וזה יכול לקרות שאני לא מצליח למשל, לעבור שלב במשחק
 מחשב, ואני מתחיל לצועק ככה " אני מפגר הלווואי שאני ימות " ומתחיל לדפוק על המסך,

 ומתפרע, וממש נהיה אלים כלפי עצמי לרוב זה כלפי עצמי, לפעמים ממש נדירות כלפי הסביבה בעבר היה הרבה יותר למשל כלפי אחותי או אחי , נגיד אח שלי לא מצליח 
לעזור לי והוא מתייאש אני יכול לנסות לגרר אותו מהחולצה וממש לפעמים להרביץ לו והוא ממש מתעצבן בגלל זה ואני גם מבין למה ואומר שאני " יתינוק  דפוק " ,אותו דבר אחותי שאם אני מבקש ממנה משהוא והיא לא יכולה באותה רגע ואומרת 
לי שהיא לא יכולה אז אני ממש נהיה אלים  ומקלל ומושך בשער ואחר כך מבקש סליחה ואומר שאני לא שלטתי בעצמי, או  מקרים שאבא מבטח לקנות לי ספר ואז הוא לא יכול ואומר ש "  לא היה לו כסף והוא צריך להוציא מהבנק " אני יכול ממש 

להתעצבן עליו ,ולהתתחיל לצעוק ולקלל אותו שהוא " שקרן " ודברים כאלו לכן הוא כבר לא מבטיח לי יותר, אבא דיבר 
עם המטפלת  שלי והיא אומרת, שהיא חושבת שזה בגלל שאני אין לי ווסת חושי או רגשי טוב  לא זוכר, אני לא מסוגל לנתב את הרגשות כמו שצריך , ואני אולי צריך טיפול רגשי או התנהגותי, ואני ממש אבל ממש לא רוצה ,כי אני הכי נגד זה
, כי אני לא מאמין בכל " השיטה  " הזו ורוצה לעבוד על עצמי לבד, אבל אבא לוחץ עלי , ואומר שננסה, מה לעשות ? מה דעתכם ? איך זה אצלכם ? האם באמת ויסות חושי -רגשי גורם למצבים כאלו ?  כי אני 
זוכר שאפילו בתור ילד הייתי מסדר חפיסות קלפים ממש מלא והייתי זוכר כל אחד איפה היה ,אם 

מי שהא נגע לי בזה, או זה זז מהמקום הייתי ממש נכנס להצפה, ומבלבל, ולא יודע איפה אני, מתחיל להתפרע וכוו, המטפלת אמרה שזהה מאפיין מאוד אוטסטי של רצן לסדר ואי שנוי זמנים ,אבל ניתן לטפל בזה, אני לא מאמין בזה, אבל שוב אבא די לוחץ, מה דעתכם בכלל על כל הסוגיה הזו ? אשמח לתשובה .
לצפיה ב-'מה יכנס לסל הסיוע האישי בהצעת החוק ?בואו להשפיע'
מה יכנס לסל הסיוע האישי בהצעת החוק ?בואו להשפיע
30/03/2017 | 12:00
4
76
בימים אלה מתגבשת הצעת חוק דיור בקהילה וסיוע אישי.
המטרה היא להבטיח לאנשים עם צרכים מיוחדים את הסיוע הנדרש להם
כדי שיוכלו לממש את זכותם לעצמאות ומגורים בקהילה.
במסגרת זו נוסחו ע"י העמותות המקדמות את הצעת החוק
שאלונים שנועדו לשמוע מהנוגעים בדבר מה דעתם בסוגיה.
נעשה שימוש במונח "בעלי מוגבלויות" כי מדובר גם בבעלי מוגבלות מוטורית,
ראיה, שמיעה ועוד.
מציעה לדלג מעל המילה המעיקה הזאת ולענות לשאלון הרוונטי,
כי טוב וחשוב שניתנת הזדמנות לאנשים עצמם לקחת חלק בגיבוש
הצעת החוק בעניינם.
 
מעתיקה מהמייל:
 
"שלום וברכה, 
איך הייתם רוצים שיעשו לכם מקום?
אחרי שעשינו מקום, אנו פועלים במרץ לקידום הצעת חוק
דיור בקהילה וסיוע אישי ואנו מעוניינים לשמוע מכם,
אנשים עם מוגבלות והורים, מה לדעתכם צריך להיות בסל השירותים? 
אילו תמיכות חשוב שיכללו בו? ואת הסיפור האישי שלכם/ן.
נשמח אם תשתפו אותנו באמצעות שאלון קצר
על צורת המגורים שלכם/של ילדכם  היום ומה הייתם רוצים בעתיד.
 המטרה היא להגיע לאנשים רבים ככל האפשר,
בכדי שנוכל לבנות תמונה רחבה ומפורטת שתשקף מה נחוץ
לאנשים עם מוגבלות על מנת לגור בקהילה באופן עצמאי ומכבד.
מצורפים שלושה סוגי שאלונים:
1.שאלון לאנשים עם מוגבלות - https://goo.gl/l0CoEz
2.שאלון מונגש שפתית לאנשים עם מוגבלות - https://goo.gl/TqsNnn
3.שאלון לבני משפחה של אנשים עם מוגבלות - https://goo.gl/7crp8S
מלאו בבקשה את השאלון המתאים לכם. 
לעזרה במילוי השאלון ניתן לפנות אלינו, תמי 02-6521308 או נעמה 052-8566219 או במייל לתמי או לנעמה.
חשוב לנו לקבל שאלונים מאנשים עם כל סוגי המוגבלויות ומהורים, לכן חשוב שתשתפו כדי שהשאלון יגיע למגוון רחב ככל האפשר.
תודה רבה,
תמי ונעמה"
לצפיה ב-'עניתי '
עניתי
30/03/2017 | 21:08
2
7
לצפיה ב-' גם אני '
גם אני
31/03/2017 | 20:06
1
17
מקוה שכמה שיותר א"סים והורים יענו, חשוב שהמענים יתאימו לצרכים האמיתיים.
לצפיה ב-'מעניין אם זה יקרה גם אם הרבה הורים ואנשים יענו אם ישנו את זה'
מעניין אם זה יקרה גם אם הרבה הורים ואנשים יענו אם ישנו את זה
31/03/2017 | 22:03
21
בכלל ולא יוותרו באמצע הלוואי
לצפיה ב-''
02/04/2017 | 17:38
2
לצפיה ב-'כאבי ראש שבאים בגלים פעמיים ביום לפחות '
כאבי ראש שבאים בגלים פעמיים ביום לפחות
28/03/2017 | 22:02
9
70
מה נראה שכדאי לעשות נראה שכדאי לקבוע תור דחוף?
לצפיה ב-''
28/03/2017 | 22:25
2
44
אני חושבת שהתבלבלת בפורום
זה לא הפורום הנכון
 
וללכת לרופא?למה מה עוד אפשר לעשות?
לצפיה ב-'קבעו לי תור להיום'
קבעו לי תור להיום
29/03/2017 | 06:41
1
22
לצפיה ב-'אין עוד משהו לעשות מלבד זה..'
אין עוד משהו לעשות מלבד זה..
29/03/2017 | 12:22
12
לצפיה ב-'כן לקבוע תור'
כן לקבוע תור
30/03/2017 | 00:46
5
24
כמו שאמרה החברה לפני כאן לא תוכל לקבל תשובה .
לצפיה ב-'הרופא אמר שאין כ"כ מה לעשות חוץ מלקחת אקמול'
הרופא אמר שאין כ"כ מה לעשות חוץ מלקחת אקמול
30/03/2017 | 07:19
4
12
לצפיה ב-'לנו אין תואר ברפואה ולכן אי אפשר לתת לך תשובה מדויקת'
לנו אין תואר ברפואה ולכן אי אפשר לתת לך תשובה מדויקת
30/03/2017 | 10:12
3
19
לעומת רופא שלמד את זה 10 שנים וזה המומחיות שלו
לפעמים טוב ללכת לרופא שלא מרגישים טוב זה הפתרון הכי טוב שיש
 
כמובן החלמה מהירה גם
לצפיה ב-'תודה'
תודה
30/03/2017 | 10:33
2
5
לצפיה ב-'אם זה נמשך תקופה משמעותית והרופא לא מתייחס, כדאי להחליף רופא'
אם זה נמשך תקופה משמעותית והרופא לא מתייחס, כדאי להחליף רופא
30/03/2017 | 11:32
1
24
או לפחות לבקש ממנו שישלח אותך לבדיקות.
לצפיה ב-'זה רק כמה ימים...'
זה רק כמה ימים...
30/03/2017 | 13:08
23
לצפיה ב-'מחר (חמישי) הפגנה למען העלאת קצבאות הנכות לשכר המינימום'
מחר (חמישי) הפגנה למען העלאת קצבאות הנכות לשכר המינימום
30/03/2017 | 01:42
20
בכיכר רבין בת"א בשעה 17:00
סרטון חשוב לגבי הצעת החוק-
https://www.facebook.com/MKIlanGilon/videos/1363585437017619
 

בבקשה תגיעו ותשתפו כמה שיותר
לצפיה ב-'הצפה רגשית'
הצפה רגשית
27/03/2017 | 08:13
32
162
אחת הסיבות שפנינו לאבחון הייתה כי הילד מדי פעם היה נשכב על הרצפה ומכסה ראש עם הידיים. זה התחיל לפני כשנה, והיה נדיר. כבר אחרי האבחון התדירות גדלה, לכמה פעמים בשבוע. בחודש האחרון זה קורה גם כמה בפעמים ביום, לפעמים בגלל שטויות ממש. הכוונה היא לא כי אנחנו באים בדרישה לעשות משהו שקשה לא אלא לפעמים סתם כשפונים אליו. אני לא יודעת מה לעשות. האם זה מצביע על מצוקה מיוחדת שהחלה לאחרונה? האם זה אומר שהטיפול הפסיכולוגי לא עוזר?
ועוד שאלה על הדרך: אני לא מרגישה שום תועלת מהדרכה הורית = מפגשים עם הפסיכולוגית של הילד. האם כדאי למצוא מישהו אחר? רק לנו? לילד ולנו? הוא התחיל את הטיפול לפני 3-4 חודשים. לתת עוד זמן?
לצפיה ב-'מסתבר שמבחינתו זה לא שטויות'
מסתבר שמבחינתו זה לא שטויות
27/03/2017 | 09:37
12
98
אחד הסוויצים בראש שחשוב שאנחנו ההורים נעשה,
זה להבין שאם משהו בהתנהגות הילד לא מובן לנו
משמע שזה לא מובן לנו
אני לא מבינה סינית, אבל לא אחשוב שסיני מקשקש הברות חסרות שחר.
אם חשוב לי להבין אותו, אנסה ללמוד סינית.
 
מה שאת מתארת, עושה רושם של הבעת מצוקה.
מה את מרגישה ממנו כשהוא עושה זאת?
תסמכי על החיבור הבלתי-אמצעי שלך אליו,
אם את קולטת מצוקה, כנראה שזה מה שזה.
 
"סתם כשפונים אליו" אולי נראה לך "סתם"
מבחינתו זה לא סתם, זה דורש ממנו קשב, תגובה, אינטראקציה
אולי הוא חווה את זה כחדירה למרחב הפרטי שלו
אולי הוא חווה את המרחב הפרטי שלו כמאד לא מוגן ופרוץ
אולי זה קשור לטיפול הפסיכולוגי.
טיפול פסיכולוגי יכול לא רק להועיל או לא,
לפעמים יכול גם להזיק.
 
את הכל שמתי בסימן שאלה, אולי, כי באמת שלי לא יכול להיות מושג,
יכולה רק לשער, להעלות כיוונים שאולי שווה לך לחשוב עליהם ולבחון אותם.
 
אם עברו 4 חודשים ואת עדיין לא מרגישה שמנחת ההורים תורמת לך משהו,
כנראה שאינה תורמת לך.
האם את מרגישה שיש לך צורך בהנחיית הורים?
אם כן, נשמע שכדאי לחפש מישהו אחר.
אם לא, אז לא
הנחיית הורים נחוצה רק כאשר ההורים מרגישים במבוי סתום,
מרגישים סוג של חוסר-אונים, שהם אינם יודעים איך להבין את ילדם
ולממש את ההורות שלהם כלפיו.
זה לא מובן מאליו מראש שזה הכרחי,
למרות שאנשי המקצוע נוטים לגרום לנו לחשוב כך.
 
לצפיה ב-'כן, ללא ספק אני במצוקה מאד גדולה'
כן, ללא ספק אני במצוקה מאד גדולה
27/03/2017 | 10:04
11
80
אני לא מצליחה להשלים עם המצב, אני לא מצליחה ללמוד איך להתנהג "נכון", וגם כשאני יודעת מה נכון ברגע האמת זה פשוט לא מצליח לי. לדוגמה, כשהוא נשכב ככה, במקום להרגיע אותו או לעזוב בשקט (לא יודעת מה נכון), האיוש משתלט עלי ואני כועסת עליו ורק מגבירה את המצוקה שלו. אז כן, אני מרגישה שהדרכה הורים נחוצה לנו מאד, לשנינו.
ולגבי הילד, אני לא יודעת מה נכון ממה שרשמת. לכן אני מיואשת. אני רוצה לעזור, ולא יודעת איך
לצפיה ב-'לעניות דעתי את לא צריכה שמישהו יגיד לך "מה נכון"'
לעניות דעתי את לא צריכה שמישהו יגיד לך "מה נכון"
27/03/2017 | 10:27
9
71
(כל מי שמתיימר לדעת- תברחי ממנו)
את, וגם בנך, צריכה מישהו שיחזק את האמון שלך בעצמך כאמא.
 
הנה סיפור קטן בשבילך
 
חוט המשי הדק/ אסתר קל
 
השמעתם מימיכם על חוט המשי הדק?
שבו ואספר לכם. הגיעה העת שתדעו דבר אודותיו.
התינוקות נולדים כשהם מחוברים לאימותיהם בחבל הטבור,
אבל בצאתם לאוויר העולם מנתקים אותם הרופאים מאימותיהם לעולם ועד,
למען יהיו שניים.
אבל חוט אחר ישנו, חוט המשי הדק, אודותיו אני רוצה לספר לכם.
עין-אדם עוד לא ראתה אותו ויד הרופאים אינה משגת לנתקו,
והוא הולך ונמשך לעולם ועד, מלב האם אל ילדה.
על פני ימים וארצות נמשך החוט, על פני הרים וגאיות, על פני שנים ויובלות.
אמנם דק ודקיק הוא החוט, ועין אדם לא ראתהו מעולם,
אולם חזק ועז הוא מפלדה וברזל גם יחד.
ואורכו רב הוא, כדי להקיף תבל ויושביה גם יחד.
ושום דבר לא יוכל לחוט המשי הדק,
לא הגשם ולא הרוח, לא סערות על פני ימים,
לא חשכות, ולא מלחמות.
תמיד-תמיד ממשיך חוט המשי הדק לרוץ מלב האם אל ילדה,
אל כל מקום אשר שם הוא.
מטפס הוא אחרי הבן אל ההרים הגבוהים ביותר, יורד אל העמקים,
עמו הולך הוא למלחמות, על פני ימים וארצות על פני שנים ויובלות.
 
וחוט המשי הדק יודע להבין, להרגיש ואף לדבר,
בשפת האמהות מדבר הוא, כשהיו מדברות אל בניהן עוד בטרם למדו לדבר.
חוט המשי הדק מספר לאם על שלום ילדה, הטוב לו אם רע, הקר לו אם צר.
 
לא, אתם לא תוכלו לראותו, אך הרחובות מלאים אותו.
לכאורה תראו סתם אנשים ממהרים ושבים,
עסוקים וטרודים, צהובים או שחרחרים,
אולם האמת היא שכל אדם הולך וחוט המשי הדק נמשך ממנו,
הולך ומגיע אל לב אימו.
ועד כמה שארוכים הם החוטים, ועד כמה שגדולים הם המרחקים,
מעולם לא מאבדים החוטים את דרכם, מעולם לא נפתלים או מסתבכים,
יודע כל חוט וחוט את דרכו אל לב אימו, ואינו טועה לעולם.
 
לעיתים, כאשר הבן מתרחק מאוד מאוד, וארכו הימים והוא אינו שב-
והרבה חוט זרם כבר מליבה של האם, ועוד מעט והגיע כבר אל סופו,
ואין עוד חוט בסליל הלב- מרגישה האם בתוך לבבה משיכה כנגד משיכה,
געגועים כנגד געגועים.
אוי לה לאם זו אם חוט אחד שבליבה נעשה לפתע רפה
ואין היא חשה את משיכתו העזה בלבבה,
משמע, אבד הבן ונפל בדרכו ולא ישוב עוד.
אוי לו, לאותו אדם, שאם אין לו עוד, שחוט המשי ההולך ממנה יקל סבלותיו
ומרי לבבו, יחלק עמו שמחתו וששונו.
 
מכירה אני אם אחת, שמתוך ליבה זורמים שלושה חוטי משי דקיקים שכאלה,
ואם אחת אני מכירה שמתוך לבה זורמים ארבעה!
היכולים אתם לשער מה פירוש הדבר?
הנה חוט אחת מוביל ומגיע עד ארצות החום,
וחוט אחד מוליך לארצות הקור,
חוט אחד נמצא במערכות המלחמה
וחוט אחד מושך אל ספינה שעושה דרכה בלב ים-
וכל אותם ארבעה חוטים קשורים אל לב אחד!
וכל אחד בשלו, וכל אחד מספר בשפת הבנים אל אמותיהם
על ייסוריו, דאגתו, געגועיו וצערו.
 
השמעתם מימיכן על דבר חוט המשי הדק ההולך על פני ימים וארצות,
הרים וגאיות, ההולך אל המרחקים הגדולים ביותר, ואל ארצות זרות,
המקשר לבות אמהות אל ילדיהן?
שבו ואספר לכם. הגיעה העת שתדעו דבר אודותיו.
סבורים אתם שאנשים הם ההולכים ברחובות העיר-אך לא כן הוא,
חוטי משי דקיקים הם, שעין-אדם לא ראתה מעולם.
 
נדמה לי, שלפחות חלק מהבלבול והמצוקה שלך
(ומן הסתם גם של בנך, כי חוט המשי זורם לשני הכיוונים,
כשהוא במצוקה- גם את, כשאת במצוקה- גם הוא)
נובעים ממיקוד היתר (שכנראה נוצר גם ע"י אנשי מקצוע)
ב"ללמוד איך להתנהג "נכון" "
(האם יכול להיות שגם בנך נאלץ להתמודד מול ציפיה כזאת?
שילמד להתנהג "נכון"?)
חושבת שייטב לך ולבנך אם תניחי לחרדת הביצוע הזאת
תשתחררי, ותאפשרי לעצמך להיות עם בנך במקום להתנהג כלפיו.
למשל, כשהוא נשכב ככה, עזבי את מה נכון או לא לעשות,
וגם את מה את חושבת ואפילו מרגישה לגבי התנהגותו.
שכבי לידו.
הרגישי אותו.
תני לחוט המשי הדק לפעום.
בלי שום מטרה או ציפיה לתוצאה.
 
מה דעתך?
לצפיה ב-'לצערי, לא מאד ישים עבורי'
לצערי, לא מאד ישים עבורי
27/03/2017 | 10:48
7
77
לגבי ביטחון עצמי: הבן שלי אובחן בגיל 8. איפה הייתי לפני?
עכשיו עשינו לבן 11 אבחון. התוצאה: ADHD וחוסר ביטחון. אותו, אגב, לקחנו בגיל 5-7 לטיפול פסיכולוגי. במשך שנתיים היא אמרה שכל הבעיות שלו נובעות מהקשר הלקוי בינינו (הייתי בדיכאון אחרי לידה במשך כשנה, בלי אבחון או טיפול). אחרי שנתיים, נשברתי כי לא ראיתי תוצאה. אפילו הפסיכולוגית הודתה שציפתה לשינוי גדול יותר. היא גם המליצה להעלות אותו לכיתה א', לא רציתי אבל סמכתי עליה. בדיאבד, מאד לא נכון. כמובן שנושא הפרעות קשב לא עלה בכלל. עד היום אני אכולת אשמה.
ובלי קשר, אני כל כך תשושה מלנסות להסתדר, שאני לא מסוגלת להתנתק, לזרום וכו'.
ועכשיו יש גם אפשרות שבן שנה וחצי יאובחן כאוטיסט (עיכוב בדיבור).
לצפיה ב-'יקירתי '
יקירתי
27/03/2017 | 11:27
4
76
הבכור שלי אובחן בגיל 13, אחרי שאחיו הצעיר ואביהם כבר אובחנו,
אז היה לנו כבר מושג בעניין,
איפה היינו??
'איפה הייתי' זו שאלה מורכבת,
חבל לפספס אותה ולהפוך אותה להטחת אשמה, הלקאה עצמית.
אנחנו נמצאים בכלמיני מקומות, לפעמים מסובכים.
מה שבטוח, שזה לא שלא היה לך אכפת,
היית באיזשהו מקום עם עצמך
שממנו נבעו הדברים שכן נתת לבנך וגם הדברים שלא יכולת לתת לו.
את גם כן שומעת את הילדים, ועמוק בלב יודעת מה נכון להם
טוב יותר מהגברת הפסיכולוגית (למשל לגבי השארות עוד שנה בגן).
 
מרתיחה אותי הגברת שדיברה על ה"קשר הלקוי"
בדיוק לגבי גברות שכאלה נאמר: שומר נפשו- ירחק.
 
אחד הדברים המופלאים בילדים, זה שהם נותנים לנו עוד ועוד הזדמנויות.
אם נבצר ממך לתת משהו בגלל תסבוכת שלך עם עצמך,
זה לא אומר שהקשר לקוי, זה אומר שמעונן.
אם תטפלי בעצמך, אם תתרגלי אמפתיה, קשב וחמלה כלפי עצמך
(ואולי קשה לך להתחיל לבד, אולי צריכה עזרה בכך,
מאנשים כמונו כאן ו/או מאיש טיפול)
העננים יתפזרו ותוכלי להאיר יותר גם על ילדייך.
 
ולכן, לעניות דעתי, אם לפנות לאיש טיפול, זה לא לצורך הדרכת הורים
אלא כדי לחזק אותך, בלי קשר לילדים.
 
המקום הזה של כיבוי שרפות בלתי נגמר "תשושה מלנסות להסתדר"
כ"כ מוכר ולא חביב...
מנסיוני, אין קיצורי דרך...
כדי לצאת ממנו אין מנוס מלהתייחס לשורשי העניין.
 
האם יש מישהו שתוכלי להשען עליו? בן זוג/ אמא/ מישהו?
כדי שתוכלי לקחת פסק-זמן מהלופ החוזר הזה של "להסתדר"
ולאפשר לעצמך לנשום.
ראשית, לחשוב מה יעזור לך לנשום:
טיפול מחזק ?
(אולי משהו מסוג CBT כדי להשתחרר מהמחשבות המענות של ההלקאה העצמית?)
אולי חוג פעם בשבוע בתחום העניין?
אולי שבועיים במבדד בגליל?
אולי משהו אחר?
ואז אפשר לנסות להקים את המערך הלוגיסטי הנדרש כדי לממש את זה.
 
לצפיה ב-'זה לא לגמרי לא נכון '
זה לא לגמרי לא נכון
27/03/2017 | 13:33
48
נכון שקשה להורים לראות שיש מה שהוא לקוי בחינוך שלהם או בקשר ,אבל מנסיוני לרוב זה נכון ברמה מסיומות, וכל עוד הביקורת נועדה לעזור ולסייע לראות מה שאינך מסוגל לראות כלומר בעני זה נכון וחשוב, כל עוד זה ביקורת בונה שנועדה להעצמה, וכן יש לא מעט קשרים לקוים עם הילד, אין מה לעשות הורים הם לא אלוהים הם לא תמיד יודעים הכל או יכולים  לעזר והרבה פעמים מזיקים לא בכוונה לרוב, אבל אי אפשר לראות רק ראיה חג צדדית אלא רב מערכתית , ובעיני הרצן להשתפר הוא מה שהפך אותך להורה טווב, צא מנורדת הנחה שאתה תמיד יכול לטעות אבל זה לא אומר שאתה רע אלא שאתה אנושי והרצון להשתפר וללמווד הוא מה שיעשה אותך לטוב יותר , לכן צריך לדעת לסנן  בין עיקר וטפל, אני לא מדבר על המקרה המסים הזה בהכרח כי אני לא מכיר אותה אלא בכלל על הורות , וזה דעתתי באופן כללי .
לצפיה ב-'תודה רבה על תגובתך'
תודה רבה על תגובתך
27/03/2017 | 15:26
2
48
אני יודעת שאני צריכה לעשות משהו כי התפקוד שלי בוודאות נפגע, לא רק כלפי הילד הזה אלא גם כלפי אחיו ובעלי, ולא מגיע להם. אין לי מושג מה יעזור לי, אבל אנסה לגלות. תודה רבה על תמיכה שלך
לצפיה ב-'לי בזמנו עזר טיפול רגשי לעצמי בלבד.'
לי בזמנו עזר טיפול רגשי לעצמי בלבד.
27/03/2017 | 16:02
38
נכון יש משפחה , בעל וילדים אבל את לא סופרוומן. את אדם נפרד שצריכה לדאוג גם לעצמך. שום 'קשר אמהי' לא יפגע מזה.
לצפיה ב-'אנה יקרה-את צריכה לעשות משהו לא לשם התפקוד, אמהי או אחר, אלא'
אנה יקרה-את צריכה לעשות משהו לא לשם התפקוד, אמהי או אחר, אלא
27/03/2017 | 16:38
47
כי יש מישהי
רגישה ונהדרת
שתלויה בך לחלוטין, אפילו יותר מילדייך.
את.
קודם כל למען אנה.
כל הטבה שתנבע מכך בחייהם של אחרים היא בונוס מעולה.
אבל לך מגיע שתטפלי בך למענך.
לצפיה ב-'את לא אשמה בכלום.'
את לא אשמה בכלום.
27/03/2017 | 16:00
1
35
אמהות לא מייצרות אוטיסטים או היפראקטיבים. אנשי מקצוע מאוד אוהבים להאשים את האמהות. זה הכי קל . במקום להודות שהם לא הצליחו במשהו יש להם שעיר לעזאזל. לי אותה אשת מקצוע מרה פעם שאני לא קשורה מספיק לבן שלי וזה מקור הבעיות  ואחרי זמן מסויים  אמרה שאני קשורה יותר מדי וזה מקור הבעיות . התשובה הפשוטה היתה שהוא היה אספי.
תנסי להפסיק להיות 'בסדר'. אמא אף פעם לא בסדר. וברגע שלא יהיו לך ציפיות  לא ריאליות מעצמך תרגישי הקלה
לצפיה ב-'נכון כי מותר לטעות'
נכון כי מותר לטעות
27/03/2017 | 18:52
21
וזה לא עניין של אשמה בטח לא באופן בלעדי , העניין הוא רצון להשתפר וזה מה שהפך הורה לטוב יותר .
לצפיה ב-'מסכים מאוד'
מסכים מאוד
27/03/2017 | 13:02
21
צריך להטיל ספק בכלם אך לא לגמרי לשמוע אך לא לקבל הכל לברר לחשוב מה נכון לילד שלי ,והכי הרבה להטיל ספק בעצמי ,כי הורים יכולים לטעות ,זה אנושי,  והרצון ללמוד והידעה שאנו המון פעמים טועים היא בעיני מה שהפך להורה טוב יותר,, העבודה שאה ידע שאה לא מושלם ורוצה להשתפר .. כל הזמן אין הורה טוב לגמרי יש הורה שואף לכך, וזה הורה טוב יותר כנל בן אדם
לצפיה ב-'את לא צריכה להשלים את המצב. כי אף אחד לא יודע'
את לא צריכה להשלים את המצב. כי אף אחד לא יודע
27/03/2017 | 15:53
32
מה זה 'להשלים'.
את כן צריכה להתרגל למצב שאין לך שליטה על הכל.
כשהוא נשכב לדעתי עדיף שתעזבי. כך תוכלי להתייאש ולכעוס אבל הוא לא יראה את זה ויהיו לו זמן להרגע בעצמו.
אבל השאלה עדיין מהם 'הדברים השטותיים'?
לצפיה ב-'ממש לא שטויות'
ממש לא שטויות
27/03/2017 | 12:59
30
מה שנראה לך כשולי לו זה מרכזי ככה זה אוטסטים, מה שנראה לך מובן מאליו לו נראה הכי זרהנ, אני מציע להקשיב לו,  לנסות לברר מה הוא מרגיש, אבל לצאת מהנחה שזה שטויות כמו שאמרה שולמית  מה שאינך מבינה לא אומר שאין לו פשר והיגיון וזה מאוד בולט אצל אוטסטים . בנווגע לטיפול אני לא מאמין בשיטה הזו, אז אני לא יכוול להמליץ, אני מאמין ביח בין הורה לילד, ובדיאלוג, לא מאמין  "במומחים " שיפתרו את הבעיות .
לצפיה ב-'היי '
היי
27/03/2017 | 13:36
10
61
קראתי את כל ההתכתבות פה,האמת שאני יכולה אולי לשתף אותך בכך שאני בת 21 כמעט ושנה שעברה הייתי בת 19 וחצי וקיבלתי את האבחנה של אספרגר והיום אוטיזם בתפקוד גבוהה. איפה ההורים שלי היו כל השנים האלו?זה בהחלט מורכב נכון שאומרים שההורים הם הראשונים לשים לב שמשהו לא בהכרח כשורה עם הילד אבל לא תמיד זה כך למשל אני שכותבת לך פה אובחנתי רק שנה שעברה עם זה,יצא לי להכיר אנשים שאפילו אובחנו עם אספרגר לצורך העניין בגיל 23 אפילו ויותר. יכולה להגיד לך שכאשר אני קיבלתי את האינפורמציה בהתחלה עזבי שלא הבנתי למה זה ואיך זה והייתי משוכנעת שאני לא "כזאת" רק בגלל שהייתי בוגרת מאוד לגיל שבו אמורים לקבל את האבחנה(נא לא לשפוט אותי כי ככה הרגשתי באמת בפעם הראשונה שאפילו לו אמרו לי קראתי בסה"כ מהדפים)אלא שפשוט כנראה זה היה שם כל הזמן וכל השנים האלו וההורים שלי פשוט לא שמו לב.למה?זה כנראה שאלה מאוד מאוד טובה ומסתורית כנראה שהם למדו לחיות איתי ככה.ולא ראו את זה ולא חיפשו או רצו לדעת או כל מיני כאלו למה זה "ככה" למה החיים הם פשוט ככה ולא אחרת כמו "אצל כולם".או שלא ראו את זה מספיק לא רק בבית ד"א אלא גם בבית הספר אף אחד פשוט לא ידע להגיד את זה.או שלא היה להם ממש מספיק אכפת בבית הספר.
 
בלי קשר,הייתי אצל פסיכולוגית בכיתה יא (לא אפרט מעבר לזה),זה היה הרבה לפני שאובחנתי על הרצף,אבל קחי בחשבון שהייתי ילדה גדולה לדעתי 16 והיא אמרה לי שיכול לקחת לזה זמן ז"א השפעה של טיפול פסיכולוגי לא יכולה להיות תוך 2 דקות ולא אחרי פגישה זה התליכים שלוקחים זמן בד"כ.חלקם מורכבים חלקם פחות.
אם אתם לא מרוצים ממנה או מהשיטה שלה,אז תחפשו משהי אחרת,אבל לדעתי לפחות לפי מה שזכור לי מהפסיכולוגית מתקופת בית הספר,שזה לוקח זמן עד שבאמת חווים שינוי.
אם יש לך שיח פתוח איתה,עם המטפלת תשאלו באופן ישיר,מה הזמן לפחות בכללי לא ספייצפי עד שתוכלו לראות אפילו קצה של חוט?
אם את מרגישה שהיא לא נותנת לילד את מה שהוא צריך אז אפשר לשקול מעבר,אם יש לו כימיה מצוינת איתה והוא בא מרצון לפגישה למשל זה מראה שהעניינים בסה"כ בסדר,אם הוא משתף פעולה איתה זה אומר שהוא רוצה בסה"כ זאת אומרת שאם יש שיתוף פעולה זה אומר שהיא יצרה קשר מיטבי עם ילדכם.
 
הצפה רגשית,זה משהו שקורה בכל זמן ובכל מקום בד"כ,החושים הם הרי בעומס יתר והם פדוט קורסים ואדם לא יכול להגן על עצמו מפניו,שהוא פשוט נסגר לתוך העולם שלו,אז לדעתי שזה קורה כמו שהציעו לך כבר,פשוט תשבי איתו תהיה שם בשבילו,תתמכי בו,אל תגערי עליו,זה מה שתמיד יחריף את המצב אל תגידי לו כמה הוא לא בסדר,הוא בסדר כמו שהוא.
 
לעניות דעתי,אם היא לא תתן לך את התשובה שתקדם אותך,או הסבר ממצה על ההתערבות שלה איתו,איך היא מודדת הישגים והצלחות,כי בסופו של דבר יש יעדים (שאולי קבעתם איתה יחד) שצריך להשיג ואם אלו לא קורים,זה מצריך מחשבה.
למשל כמו להבין אותו שהוא חווה התקף,איך לגשת אליו,או איך הוא יכול לפנות אליכם שהוא מרגיש שהעולם ממש מאיים עליו,זה חשיבה מאוד אינטנסיבית זה אף פעם לא פשוט,אבל ממליצה לך ככה לחשוב ולהסתכל על טובת הבן שלך קודם והאם היא קידמה אותו ב-4 חודשים שהיא נפגשת איתו?זאת אומרת האם חשתם בשינוי הכי מינורי שיש מאז שהתחלתם להיפגש?
 
שולחת לך חיבוק ענק.
תסמכי על עצמך,
את אמא שלו תאמיני בעצמך שכל מה שאת עושה זה לטובתו ואת ורק את יודעת מה נכון בשבילו ומה יעזור לו ,
את זאת שנתת לו את חייו,את זאת שתדעי לנתב את חייו הכי טוב כרגע.
תדעי לסמוך על עצמך שצריך וגם לשחרר ולתת לזמן לעשות את שלו.
תדעי לשלב גם וגם שצריך. וגם להילחם עבורו ובשבילו שצריך ולהיות הלביאה שלו זאת שתגן עליו במים ובאש.
ומצד שני,גם להכיל אותו לתת לו מקום שלא הכי פשוט,במיוחד שהוא מוצף,לאהוב אותו ללטף לחבק המון ולתמוך בו.
לצפיה ב-'אפשר לשאול שאלה אישית?'
אפשר לשאול שאלה אישית?
27/03/2017 | 15:29
9
79
את לא חייבת לענות, באמת.
תהיתי האם תוכלי לפרט מה את מרגישה כשאת "מוצפת"? ומה עוזר לך לצאת מזה?
אני מניחה שכל בן אדם שונה, אבל רק כדי להבין את המשמעות הכללית.
תודה מראש
לצפיה ב-'עונה '
עונה
27/03/2017 | 19:01
55
אני מרגיש לחץ איום כאלו כל העולם נסגר עלי, והרגשות שלי מאוד מעוצמים , אני מרגיש כאלו אני לא יכול לצאת מזה ,וזה גרום לתסכול זה יכול לגרום לי לפגעיה עצמית כמו לדפוק את הראש בקיר, או לחזור על מילים, זה מרגיש ממש כאלו אתה  נלכד בווקום כזה ,כאלו אתה מרגיש הכל חזק וזה נע בכל כיוון ולא לכיוון שאתה מנתב ואז אתה יכול לצועק או להיות אלים כי אתה לא מבין מה רוצים ממך,  ולא יכול באוותו רגע להסביר, זה מעין עולם
 
אחר ככה אני חש, זה קורה המון שאני במקום הומה אדם כמו קניון, ואז אני מרגיש שאני הולך לאט, וכולם מבטים בי , והכל משולב בי, וזה מאוד קשה כי אני חווה הכל בו זמנית ,ואז הצפה, זה הרגשה שלי באופן מאוד כללי, אני אוטיסט כמו בנך בתפקוד לא מאוד גבוהה, אני לא אספגר אני פי די די בתפקוד בנוני ,והקונגציה 
נחשבת מאוד מאוד גבוהה אבל הרמה של התפקוד יום יומי מאוד נמוכה לפחות לפי הגדרה נורמטיבית , אז זה נראה מוזר איך בן אדם חכם כל כך, נכנס למצב כזה של
 
הצפה ,או לאקלוליה ודברים אחרים, לכן אמרתי שזה ממש לא שטויות, עבורי דברים שלא נראים לנ"ט חשובים הם הכל, וזה מאוד אנטיסיבי ... אצלי ומשם הצפה ,זה מה שאני מרגיש, לא יודע מה היא מרגישה, אבל כנראה יש בסיס משותף , בנוגע למה אני עושה ,עאין לי ממש דרך לצאת מזה, אני לא שולט בזה ,זה קורה ואז עובר, שעובר אותה מה שגורם לטריגר לקרות, כלומר אותה פעולה ,זהו מקווה שעזרתי .
לצפיה ב-'כן אפשר בוודאי זה אינטרנט זה יותר קל '
כן אפשר בוודאי זה אינטרנט זה יותר קל
27/03/2017 | 23:06
7
49
בעיקרון אצלי זה ממש תלוי,כי לי בקושי יש הצפות אני משתדלת בד"כ לקבל או לדעת לקבל למשל תוכנית שמשתנה או משהו שלא יוצא לפועל.
אני לא ממש יודעת להסביר את זה זה כמו מורכב מאוד,אבל בד"כ שזה קורה אני פשוט מרגישה שאני חייבת לברוח,מהכל,פשוט להיות בתוך עצמי,וככה זה בד"כ אני פשוט מרגישה שאני רוצה להישאר לבד בעולם,ובד"כ אם אני כבר נמצאת בהצפה,אין  לי כוח לשמוע אף אחד אני פשוט לא יכולה להתמודד עם זה אז אני יכולה להתחרפן מזה ממש אם אני מוצפת ומישהו בא ומתחיל לדבר אני כבר לגמרי אאוט ואני מאבדת את זה אז או שאני בורחת,או שאני ממש מתאמצת מאוד לא לשמוע אף אחד (מכסה את האוזניים שלי),או שאני ממש צורחת שיעזבו אותי,
תלוי זה משפיע עליי בהרבה דברים וצורות ההצפה,זה באמת יכול כאילו להשפיע עליי אחרת בכל מצב,אבל גם אם אני הולכת למשל לחנות מסויימת לקנות משהו ואמרו לי שקונים היום(בדגש על היום)משהו ואני לא אקבל אותו אז ייקח  לי שניות עד שאני אאבד את זה אבל לחלוטין אני משתדלת מאוד להתגבר על זה
לי אישית יכול לקרות לי כול יום,וכל שבוע,וחודש לא ואז כל החודש כן,זה הכל תלוי יש ימים שיותר לחוץ ואני חווה את זה הרבה יותר.
 
בד"כ אני רוצה שיעזבו אותי לנפשי,
או משתדלת לברוח או מכסה את האוזניים כדי לא לשמוע את האדם האחר.
אבל בד"כ לא ממש עוזבים אותי לנפשי אז זה ממשיך וממשיך וככה
 
תריגישי חופשי לשאול
לצפיה ב-'מצטרפת למה שנתנאל אמר'
מצטרפת למה שנתנאל אמר
27/03/2017 | 23:09
16
לצפיה ב-'תודה רבה לשניכם'
תודה רבה לשניכם
28/03/2017 | 12:42
5
37
אצל בבני זה קורה בעיקר כשמעבירים עליו ביקורת, כשהוא בעצמו יודע שהוא טועה / טעה. ואז הוא נשכב,מכסה את הראש והאוזניים. אני לא מרגישה שקשה לו במקומות רועשים,  כן מפריע לו כשיש הרבה אנשים. אבל לא בצורה שבאמת פוגעת בתפקוד. זה הגיוני? או שאני לא מפרשת נכון את המציאות?
ולמה עד לפני שנה זה לא קרה אף פעם?  
לצפיה ב-'לדעתי לא הכל תמיד יצוף'
לדעתי לא הכל תמיד יצוף
28/03/2017 | 21:23
4
38
ז"א אומרת לא תמיד כל הסימפטומים יראו כלפי חוץ
אם תלכי איתו למשל לקניון?איך יתנהג?לקולנוע?ללונה פארק?
יכול להיות שאולי קשה לא אבל לא במידה מרובה כדי לגרום להצפה,
יכול להיות שמשהו בבית מציף אותו,אולי באותו הרגע ,זה עקבי?ז"א כל פעם שאת מעבירה עליו ביקורת הוא נכנס להצפה?
זה שמפריע לו שיש המון אנשים זה אומר משהו,זה גם חלק מהמאפיינים של אוטיזם,יכול להיות שמפריע לו בצורה מסויימת אבל לא מספיק כדי להילחץ מכל מה שקורה וזה יכול לבוא ולקרות בעוצמות שונות ודרגות שונות.
יש הרבה אנשים על הרצף,שלא אוהבים מקומות הומי אדם למשל כמו נתנאל, שקשה לו ללכת בקניון כי זה נותן לו תחושה לא נעימה כמו שהוא אמר.
למה עד לפני שנה זה לא קרה אף פעם?לא תמיד המאפיינים או למשל הצפות רגשיות יצופו 100 אחוז כל הזמן ומגיל ממש קטן
למשל אצלי זה התחיל בכיתה יא' לא ידעו לשייך את זה לזה חשבו שזה משהו שפשוט עובר עליי תקופה קשה של גיל ההתבגרות רק בדיעבד אני יודעת שזאת הייתה הצפה רגשית שפשוט רציתי להיעלם
למה זה לא הופיע קודם?אני באמת לא יודעת להסביר אולי זה היה שם אבל לא ברמה מספיק גבוה כדי לפרוץ החוצה בעוצמות והצלחתי להתמודד עם זה כך.
הכל יכול להיות.
זה כמו שלמשל ילד שמאובחן עם אוטיזם ביום שנולד לא ישר למשל יתחיל לנפנף בידיים או יתחיל לחזור על עצמו, בתור דוגמא,זה משהו שייקח קצת זמן עד שזה יתחיל ויעלה ויצוף ואפשר יהיה לראות את זה.או לפחות להבחין בכך.
גם לדעתי עם הצפות רגשיות.
אבל שוב,זה משתנה מאדם לאדם וכל אחד ודעתו.
אבל זאת דעתי.
מקווה שעזרתי לך יותר.
 
ואולי קשה לו שמעבירים עליו ביקורת ישירות?כמו אומרים לו אתה לא צודק או לא ככה וככה ואומרים לו ישירות מה לא בסדר
חשבת אולי לשנות את זה?להעביר לו את זה כסיפור או משל שלא יפגע בו?
תכינו ספרון על זה אפילו
ותמציאו על זה סיפור אני בטוחה שהוא סופר חכם והוא יבין
לצפיה ב-'קודם כל, שוב תודה לך על העזרה'
קודם כל, שוב תודה לך על העזרה
29/03/2017 | 16:45
3
27
הילד אוהב מאד ללכת למשחקיות, לונה פארקים, באולינג וכו'. אז לא יודעת האם יש בעיה.
ולגבי הביקורת, אין לו בעיה לקבל ביקורת. יש לו בעייה לעשות משהו שהוא לא רוצה. לסגור טלויזיה, ללכת לסדר וכד'. וגם לא תמיד זה גורם לתגובה, לפעמים עושה מה שאומרים לו ישירות.
לצפיה ב-'אני חוזרת על ההצעה - תתכננו.'
אני חוזרת על ההצעה - תתכננו.
29/03/2017 | 19:11
32
מאחר והבעיה העיקרית כשאת מבקשת (או מבחינתו דורשת) לעשות משהו - אין לך שום מידע איך תהיה התגובה. או שהוא יבצע את הנדרש או שיתפוצץ. זה נראה כמו קושי במעברים. אני לא בטוחה שהוא לא רוצה לעשות משהו, מבחינתו באותו רגע ספציפי הוא לא יכול (גם אם זה נראה לך משהו שטותי).
לכן ההצעה שלי זה לתכנן כמה שיותר. לקבוע באיזה שעה בדיוק מסדרים את החדר (וצריך לברר שהוא יודע את כל פעולות הסידור) , באיזו שעה מעבים את הטלויזיה ובאיזו שעה לובשים פיגמה.
ובקשר לסידור חדר 'לך תסדר את החדר' זו שאלה כללית. מה הוא עושה אם אומרים לו 'תשים את הגרביים במגירה' או 'תתלה את החולצה בארון'?
לצפיה ב-'כן ככה גם אצלי'
כן ככה גם אצלי
29/03/2017 | 22:05
23
"רוצה שהכל ילך כמו שאני רוצה " זה אחד הבעיות והריבים שיש לי עם אבא, ברגע שאומרים לי לי  " לא " אני נכנס ממש להצפה ויכול להיות אפילו אלים לא עליו כלפי עצמי ,וכוו לדפוק ראש בקיר, לצעוק, לקלל, לשבור, וכו נראה שאצל הבן שלך זה ממש אחרת, ולא ממש "  מזיק " לסביבה , אני חושב שכדי לנסות לדבר עמו, לברר לא יודע ממש מה לומר , זה מורכב עניין הצפה ותלווי באדם ובהקשר .
לצפיה ב-'אממ תראי'
אממ תראי
29/03/2017 | 23:21
25
אז יכול להיות שהוא זקוק לשגרה הרבה יותר קבועה ממש על הדקה,השנייה והמאית,
ז"א שהוא יודע בדיוק שבשעה 7 וחצי בדיוק הולכים להתקלח למשל וב8 על הדקה זה שלה הפיגמה כמה שיותר שגרה עבורו זה הביטחון שלו לדעתי 
אולי באמת קשה לו במעברים לעיתים
 
יכול להיות שלמשל יש משהו ממש שפריע לו אם הוא הולך לקניון ויש הצפה או בכללי יש לו בבית משהו שהוא מאוד שולי עבורך ועבורו זה סוף העולם,ואולי יותר מזה,מבינה מאוד אותו,יכול להיות שקשה לו בהתייחס למה שכתבת מקודם במקומות הומי אדם מסוימים וזמנים מסויימים. יכול להיות שהלונה פארק נותן לו המון אנדרנלין ואתגר ואולי גם סיפוק כי זה מוציא לפעולה את כל החושים שלו,אם הוא נהנה מביקור שם.
 
אני מבינה שהוא מבין ביקורת מצוין שזה חשוב,יכול להיות שאת שאומרת לו לבצע דבר מה באותו הרגע,ואולי זה לא שם,הוא אומר למה הוא לא רוצה?את מנסה ככה "לתחקר"(במילה עדינה)?
מתי זה כן גורם לתגובה?יש אולי איזה דפוס או ימים מסוימים שזה מביא תגובה?את אותו התגובה שכבר דיברנו עליה
התייעצת על זה עם הפסיכולוגית?מה היא ענתה?מתוך התעניינות 
אין על מה לגבי העזרה
לצפיה ב-'האם תוכלי לתת את הרשימה של הדברים האלה?'
האם תוכלי לתת את הרשימה של הדברים האלה?
27/03/2017 | 15:48
5
44
הדבר הראשון זה להפסיק להתייחס אליהם כשטויות. שום דבר בחיים זה לא שטויות.
חוץ מטיפולים פסיכולוגיים הם ארוכי טווח. לא 'זבנג וגמרנו'. לכן 3-4 חודשים זה לא הרבה. אני בכל מקרה לא חסידה של טיפולים פסיכולוגיים שמבוססים על דיבורים. אני בעד טיפולים רגשיים.
חץוץ מזה חשובה המטרה של הטיפולים אם המטרה היא שיהיה 'כמו כולם'(כי יש לו 'בעיה') זה מספיק כדי להלחיץ אותו.
לצפיה ב-'זה הבעיה הכי גדולה'
זה הבעיה הכי גדולה
27/03/2017 | 19:09
32
" להיות כמו כולם " הוא לא יכול ולא צריך הוא צריך ללמוד להיות הוא, ולקבל את עצמו וזה לא פשוט ,במיוחד בחברה שלא מקבלת שונות, אז כן גם לי נראה שזה יכול להיות סיבה שהא נלחץ ,
לצפיה ב-'הכוונה בשטויות'
הכוונה בשטויות
27/03/2017 | 19:24
2
42
אני יכולה לבקש שיילך ללבוש פיג'מה. לרוב יילך בלי בעיות, אבל לפעמים זה יכול לגרום לו להישכב.  לרוב, זה יקרה אם היה ויכוח כלשהו לפני זה. זאת אומרת, אם כבר נשכב על הרצפה בגלל משהו יותר בשעתיים האחרונות.
בגדול, אין משהו שתמיד גורם לתגובה כזאת,  גם הדברים שאני כן רואה בהם משהו מהותי ו"מצדיק"  תגובה כזאת לרוב לא יביאו לזה
לצפיה ב-'כשמיתר מתוח, כל מגע קל יגרום לרטט עז'
כשמיתר מתוח, כל מגע קל יגרום לרטט עז
27/03/2017 | 20:14
14
לצפיה ב-'לדעתי צריך כמה שיותר דברים מתוכננים.'
לדעתי צריך כמה שיותר דברים מתוכננים.
27/03/2017 | 20:28
30
למשל לקבוע מראש ששמים פיג'מה בשעה שמונה. ועדיף שגם יהיה כתוב על הלוח. כך הוא לא יהיה מופתע בזמן שהוא עושה משהו אחר. למעשה טוב לתכנן מהלך של כל היום.
ויכוח איתך לפני בקשת הפיג'מה זה כבר למשל משהו אחר. כי הוא עסוק בויכוח.ואם בזמן הזה הוא כבר על הרצפה הרי בטוח ש'שטות' כמו פיג'מה לא בראש מעייניו. והאם אפשר לדעת מה גרם לויכוחים במשך השעתיים הקודמות?
לצפיה ב-'בדיוק'
בדיוק
27/03/2017 | 23:11
8
לצפיה ב-'הדברים מתפתחים.'
הדברים מתפתחים.
29/03/2017 | 19:03
21
התחיל לפני שנה - סימן שלא היה בשנים קודמות.
היה נדיר - ז"א היה כל כמה זמן.
אני מניחה שזו הייתה גם אחת הסיבות לפניה לאיבחון.אני מניחה שבשנים קודמות 'תפקד בצורה סבירה' , וה'תפקוד' הזה יכול ליצור המון משקעים.
ואם זה מתגבר (סך הכל משהו שהתחיל לפני שנה וההבדל רק בתדירות)  סימן שמשהו בגישת הסביבה אליו לא מסתדר.
לצפיה ב-'שאלה קטנה'
שאלה קטנה
26/03/2017 | 12:28
58
177
אני שואלת פה בשביל חברה טובה ,היא שאלה אותי ולי לא הייתה ממש תשובה טובה לזה כי אני עוד לא הגעתי לשם, בינתיים לשלב הזה בשביל ככה להבין,אז הנחתי שאפנה את השאלה אליכם ולכם תהיה תשובה טובה יותר מלי.

אם אדם מאובחן באופן כללי על הרצף בתפקוד גבוה,ואומרים לו שהוא לא יכול להשתלב בשוק העבודה החופשי(בכלל)...
המשך>>
אני שואלת פה בשביל חברה טובה ,היא שאלה אותי ולי לא הייתה ממש תשובה טובה לזה כי אני עוד לא הגעתי לשם, בינתיים לשלב הזה בשביל ככה להבין,אז הנחתי שאפנה את השאלה אליכם ולכם תהיה תשובה טובה יותר מלי.

אם אדם מאובחן באופן כללי על הרצף בתפקוד גבוה,ואומרים לו שהוא לא יכול להשתלב בשוק העבודה החופשי(בכלל) אז בעצם מה עושים איתו?מה האפשרויות שיש לו?מה יכולים לעשות איתו?

לצפיה ב-'שיטת מילר'
שיטת מילר
29/03/2017 | 04:22
1
57
אתם מוזמנים ליום עיון בשיטת מילר שיהיה לאחר פסח .
אמיר חיימוב ינחה קבוצה להורים עם צרכים מיוחדים  ומטפלים שמעוניינים לשמוע על שיטת מילר.

אמיר חיימוב מוסמך לטפל בשיטת מילר למד אצל ד״ר מילר והיה הסטודנט האחרון שלו. במשך שנתיים אמיר חיימוב ניהל קליניקה מצליחה בהרצליה, חולון ונצרת, כיום אמיר מרצה בכל העולם על שיטת מילר ועל סוגיות של חינוך מיוחד, ומגיע לבתים לטיפול פרטני באיזור המרכז

אתם מוזמנים לשלוח הודעה בפרטי לפרטים נוספים
לצפיה ב-'הגעה ליום העיון'
הגעה ליום העיון
02/04/2017 | 08:49
11
היכן ומתי?

חם בפורומים של תפוז

תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
תחרות להורים: זוכים בכרטיסים ומבלים עם הילדים
תחרות להורים: זוכים...
כותבים על פעילות ייחודית לילדים בחופש וזוכים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום קלאב פוט
פורום קלאב פוט
יורה דעה- הכנה למבחנים מחוננים ופיתוח חשיבה יצירתית
יורה דעה- הכנה למבחנים
פורום הורים למחוננים
פורום הורים למחוננים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ