לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1517815,178 עוקבים אודות עסקים

פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

לצפיה ב-'כיתת תקשורת או שילוב'
כיתת תקשורת או שילוב
23/11/2017 | 11:39
13
47
בקבוצת התמיכה שהתחלתי ללכת, כולם ממליצים מאד על כיתת תקשורת או בית ספר לאוטיסטים.
התחלתי לפקפק בנכונות ההחלטה שלנו על שילוב יחידני. חשוב לציין שיש לנו סייעת מהממת שעושה עבודה מדהימה (יש לה בעצמה ילד אוטיסט בחטיבה). אף אחד לא אמר שתמשיך איתו בשנה הבאה. וגם אם כן - האם אנחנו פועלים נכון?
שיקולים נגד השילוב:
1. הילד אומר שבית הספר רועש לו
2. כמובן שמתקשה בקטע החברתי (יש לו חברים קבועים, אבל לא מצליח / רוצה לקבוע איתם בצהריים)
3. יש לא מעט התפרצויות אז כנראה שהפגישה עם פסיכולוגית לא מספיקה (ולא בטוח שיעזור להחילף פסיכולוגית)
שיקולים בעד:
אין הרבה. אם מחפשים בכוח:
1. כן מצליח בלימודים.
2. הילדים מתייחסים אליו יפה (ראיתי בעצמי), הוא שמח להשתתף במפגשים כיתתיים מחוץ לבית הספר (החליט שמפגת שכבתי כן גדול עליו).
3. רואה דוגמא של ילדים אחרים בתחומים שקשה לו (גמישות, הופעה מול קהל).
4. ילדי הכיתה גרים באותו המקום, כך שיש גם מפגשים ספונטניים בגן משחקים / יכול ללכת ברגל לחבר. (אין כיתות תקשורת באזור. יש כיתת תקשורת אחת בחטיבה, במרחק של חצי שעה נסיעה.)
5 גם אם יהיה בכיתת תקשורת, חשוב לי שימשיך ברמה לימודית גבוהה, מה שיצריך שילוב בכיתה רגילה חלק מהזמן - אז סתם בלגן.
לצפיה ב-'איך את יודעת שיש לו סעיית טובה? כלומר איך את יודעת'
איך את יודעת שיש לו סעיית טובה? כלומר איך את יודעת
23/11/2017 | 13:57
3
27
שהיא עוזרת לו בקטע חברתי?
לצפיה ב-'כי היא השתתפה בישיבה תח"י ודיברו על זה'
כי היא השתתפה בישיבה תח"י ודיברו על זה
23/11/2017 | 14:06
2
29
לדוגמה, היא מוציאה קבוצת ילדים ללמוד ביחד, היא מוציאה קבוצות ילדים ל"חוג" של ספורט / ריקודים. היא מדווחת לי מדי פעם מה הוא עשה בהפסקה.
הוא התחיל לאחרונה לשחק עם ילדים בכדור ולא רק להסתכל.
ברור שיש גם גבול למה שהיא יכולה לעשות.
אבל אני מאד מרוצה ממנה.
גם מורת השילוב שיבחה אותה בפניי, אמרה שלא כל סייעת משתתפת בפגישות תח"י, שיש לה המון מה לתרום וכד'.
וגם הילד מאוד אוהב אותה, ויודע שהוא יכול לדבר איתה ושהיא תעזור לו.
 
לצפיה ב-'פשוט יש לי בן ( נוסף לזה שתיארתי לפני כמה ימים)'
פשוט יש לי בן ( נוסף לזה שתיארתי לפני כמה ימים)
23/11/2017 | 14:44
1
30
הוא גם בן 6 (תאומים).
הוא על ספקטרום. 4 שנים היה בגן ומעון תקשורתי.
השנה זאת השנה הראשונה שלו בחינוך רגיל. לכן כל הילדים בכיתה הם חדשים עבורו.
יש לו כמובן סעיית.
אני רואה שהיא עוזרת לו בקטע לימודי.
אבל תחושתי שהיא ממש לא עושה כלום בלעזור לו בקטע חברתי...
אני לא ממש יודעת איך אני יכולה לשנות את זה...
לצפיה ב-'ניסית לדבר איתה על זה?'
ניסית לדבר איתה על זה?
23/11/2017 | 14:56
25
או אולי עם מורת שילוב שאמורה להדריך אותה?
לצפיה ב-'האם בנך סובל?'
האם בנך סובל?
23/11/2017 | 14:49
1
30
הוא מרגיש מבודד?
 
לצפיה ב-'לא יודעת'
לא יודעת
23/11/2017 | 14:58
36
הוא לא אומר כלום, גם כשאני מנסה לדובב.
הוא נהנה ללכת לחברים, אבל לא קובע מיוזמנתו כמעט אף פעם.
גם כשאני מציעה, הוא לא תמיד מסכים.
הוא כן מתלונן שרועש לו.
הוא גם מתלונן שמשעמם לו.
הוא יוצא ליום שליפה של מחוננים, ושם אף פעם לא שמעתי ממנו תלונות על כלום, גם לא על רעש (ושם הוא בלי סייעת או איזושהי עזרה).
לצפיה ב-'יש לך דווקא הרבה שיקולים בעד שילוב'
יש לך דווקא הרבה שיקולים בעד שילוב
23/11/2017 | 15:14
4
31
אני דווקא הוצאתי השנה את הבן שלי מכיתת תקשורת לכעתה רגילה והוא פורח.
רעש יהיה לו גם בכיתת תקשורת.
בשעות שמשתלבים בוודאי ובסיכוי גבוה שגם בכיתת התקשורת.
השיקולים שאמרת בעד מאוד חשובים.
אלה אם כן הוא לא מצליח לתפקד לימודית או התנהגותית בכיתה הרגילה או שמאוד סובל חברתית.
המצב החברתי של הבן שלי בכיתה רגילה יותר טוב מבכיתת התקשורת.
כיתת התקשורת היתה כל כך רחוקה שזה לא היה אפשרי כמעט ללכת לחברים או להזמין.
חוץ מזה-האם בכיתת התקשורת האופציונלית יהיו לו פרטנרים בתפקוד שלו? 
שיוכלו להוות חברה וקבוצת שווים?
ההורים בקבוצה זה לא אומר כלום-אין לך מושג מה התפקוד של הילדים שלהן.
בית ספר לאוטיסטים מתאים לילדים בתפקוד נמוך או לילדים מורכבים מאוד.
יש ילדים שכיתת תקשורת נפלאה להם ויש ילדים שכיתה רגילה עם צוות איכותי הכי תתאים (עם או בלי סייעת-תלוי בילד)
לצפיה ב-'לא יודעת'
לא יודעת
23/11/2017 | 15:29
3
26
הוא מצליח מאד לימודית, אין שום בעיית התנהגות (בנתיים, כי בבית הוא מתפרץ לפעמים אז אולי גם יגיע החוצה. אבל בנתיים ממש אין בעיה).
חברתית אני גם מאמינה שהוא לא מאד סובל.
אבל הן אמרו שמלמדים את הילדים בבית הספר לאוטיסטים מלא דברים, שאני מרגישה שהוא זקוק להם. כל מיני דרכי התמודדות וכד'.
היו גם דברים שלא נראו לי: שיש להם שיעורים בהם מסבירים איך הולכים לסופר לעשות קניות, ואיך משלמים ואיך מקבלים עודף. לא רואה שהבן שלי זקוק לזה - אז השאלה האם זה אומר משהו על התפקוד של הילדים שם?
ועד כמה זה חשוב שיהיו ילדים ברמת התפקוד שלו? ברור שלא יתאים לו להיות עם ילדים שבכלל לא מתקשרים.
 
לצפיה ב-'לא רואה סיבה למה להחריג אותו עוד יותר.'
לא רואה סיבה למה להחריג אותו עוד יותר.
24/11/2017 | 13:16
20
ואני לא בטוח שמסגרת מיוחדת תתרום לו יותר מדי.
גם צמח שמקבל עודף מים או עודף דישון עלול לסבול מכל השפע הזה.
זה גם כמו לרכב על אפניים עם גלגלי עזר, אם הוא רוכב בלי גלגלי עזר, ומוסיפים לו גלגלי עזר זה לא יועיל אלה רק יפריע לו ברכיבה.
 
לא נשמע לי בכלל בכלל שהקשיים שלו מצדיקים התערבות כל כך קשה במסלול שלו.
חלק ממה שאת מתארת זה ממש טריוואלי, לא חייבים להיות ברצף בשביל קשיים דומים.
 
אני מבין את הרצון שלך כמו של הרבה הורים אחרים, לתת כמה שיותר טיפולים והתערבויות שיקדמו את הילדים שלהם בחיים.
אני חושב ששוכחים לפעמים שגם יותר מדי זה לא הכי טוב, ולבן שלך כיתת תקשורת ובטח שבית ספר לאוטיסטים נשמע לי יותר מדי.
לצפיה ב-'אז אני לא מבינה למה את בכלל חושבת על חינוך מיוחד?'
אז אני לא מבינה למה את בכלל חושבת על חינוך מיוחד?
24/11/2017 | 23:26
1
6
בנך מצליח בלימודים, אין בעיות התנהגות, יש חברים...הכל נראה די טוב...
למה בכלל בעבר פניתם איתו לאיבחון? רק בגלל קשיים בבית?
לצפיה ב-'זה לא מדוייק'
זה לא מדוייק
25/11/2017 | 09:15
יש בעיות עם חברים, הוא לא מאד יודע להתנהל איתם, בהפסקות מעדיף להיות בכיתה.
ויש בעיות התנהגות "קלות": לא תמיד הוא מקשיב למורים (זה עוד יותר בולט בחוגים) והבעיה העיקרית היא ההתנהגות בבית (התנתקויות, התפרצויות).
לדעתי הוא מסתדר סביר בבית ספר, השאלה היא האם זה דורש ממנו יותר מדי מאמץ שלא יהיה קיים בחינוך מיוחד.
לצפיה ב-'מי מדריך את הסייעת בעבודתה עם הילד בשילוב?'
מי מדריך את הסייעת בעבודתה עם הילד בשילוב?
24/11/2017 | 12:38
1
10
לצפיה ב-'מורת שילוב'
מורת שילוב
24/11/2017 | 21:10
7
יש גם נציגת מתי"א שמתמחה באוטיזם שמגיעה לישיבות צוות.
לצפיה ב-'דרוש\ה מנחה-מטפלת התנהגותית ABC/CBT/DIR לילד על הרצף עם'
דרוש\ה מנחה-מטפלת התנהגותית ABC/CBT/DIR לילד על הרצף עם
21/11/2017 | 22:45
6
62

דרושה מנחה\מטפלת התנהגותית ABC/CBT/DIR
לילד בן 4.5 שהוגדר על הרצף בתפקוד מאד גבוה.
רצוי שהטיפול יהיה פרומנטלי עם הילד  בבית הילד.
מאיזור בת ים\חולון\ראשל"צ.
נשמח לקבל בפרטי הצעות

בנוסף,
נשמח לקבל עזרה ויטיפים כיצד להתמודד עם הילד (בתפקוד גבוה מאד) באלימות \ התפרצויות זעם שהחלו לפני כ 3 שבועות.
הילד לומד בגן שפתי (לא תקשורת), והצוות מתלונן שהילד הפך להיות אלים כלפי הצוות והילדים.

שמנו לב שהדיבורים ו"חפירות" עוזרות מאד,
השאלה כיצד להתמודד איתו בטווח הקצר?

תודה רבה

 
לצפיה ב-'מה כוונתך ב"דיבורים וחפירות" ?'
מה כוונתך ב"דיבורים וחפירות" ?
22/11/2017 | 08:08
4
51
איזה דיבורים? על מה? עם מי?
ובאיזה אופן הם עוזרים?
 
האם פרצי האלימות מתרחשים רק בגן?
בבית אתם מבחינים בשינוי כלשהו בשבועות האחרונים?
 
האם ידוע לכם על איזשהו שינוי או אירוע שהתרחש בחייו לפני 3-4 שבועות?
גם משהו שלכם נראה זניח, עשוי בשבילו להיות רעידת אדמה
ולגרום לשינוי הזה בהתנהגותו.
 
מטפלת התנהגותית היא בהכרח מטפלת בשיטת ABA,
זו השיטה ההתנהגותית.
מטפלים בשיטות האחרות אינם התנהגותיים.
ממליצה מאד להכנס לקישורי הפורום שלנו
(נמצאים בלשונית 'כלים ומידע' בראש העמוד)
לבחור בסעיף 'גישות ושיטות טיפול'
ולקרוא קצת על השיטות השונות -
חשוב שהורים יבחרו מטפל וגישה טיפולית מתוך יידע,
כדי שיוכלו לבחור מה שאכן מתאים לילד שלהם.
אין שיטה אחת שמתאימה לכולם ובכל המצבים,
ויש גם מבקרים לשיטות אלה ואחרות
ששווה לשקול גם את דבריהם.
 
אגב, באותה לשונית 'כלים ומידע' יש גם 'הודעות נבחרות'
ובהן שרשור העוסק בקריטריונים לבחירת מטפל- מומלץ
לצפיה ב-'תודה רבה על התגובה המפורטת...'
תודה רבה על התגובה המפורטת...
22/11/2017 | 11:10
3
43
הי,
תודה רבה עבור הקישורים והתגובה המפורטת,
"דיבורים וחפירות" :) הכוונה שמזכירים לילד פעמים שלוש ביום שאסור להרביץ,
בצורה של אמירת מנטרה שהוא חוזר אחרינו או ביחד איתנו.
הילד מבין הכל (לפעמים נדמה לנו שזה לא קשור לאבחנה ,אלא לבעיית גבולות קלאסית, לכן חשבנו לפנות למכון אדלר, אבל בגלל האבחנה חשבנו לשלב על איש מקצוע בתחום האוטיזם ,מכיוון שבסופו של דבר הכל קשור אחד לשני)

עושים שיחות קצרות על ההתנהגות, ולאחר השיחות הללו הילד בעצמו אומר שעכשיו פותחים דף חדש והוא מבין הכל שאסור להרביץ.

הבעיה מתחילה כאשר הרצון שלו לא מתממש - אז הוא מתחיל להשתולל ולהכנס להתפרצויות זעם וכעס.

לא ידוע לנו על אירוע מיוחד שניתן לקשר אליו את ההתנהגות שלו.
פרצי ההתנהגות - מתרחשים בכל מקום (בגן,בבית ובכל מקום)

לגבי הCBT  היינו בטוחים שמדובר גם בהדרכה \ טיפול התנהגותי
 

 
לצפיה ב-'אפשרות נוספת'
אפשרות נוספת
22/11/2017 | 17:04
2
38
הילד מבין הכל, ברור לו שאסור להרביץ,
הוא מקבל על עצמו לא להרביץ
ובכ"ז ברגע האמת הוא "מאבד את זה" ומרביץ. למה?
בגלל שהוא אוטיסט?
אלימות אינה מאפיין אוטיסטי.
בעיית גבולות?
אתם מקפידים ללמד אותו שאסור להרביץ,
וכנראה שהוא הפנים- הוא מבין ומקבל.
רוצה להציע אפשרות נוספת:
כשה שלי היה בן 7, שאלה אותו הפסיכולוגית שלו:
"קורה לך לפעמים בביה"ס שאתה לא מבין מה רוצים ממך
או שאתה מרגיש שלא מבינים אותך?"
"לא" ענה.
ואחרי רגע הבהיר:"לא לפעמים" כלומר- כל הזמן...
יכול להיות שגם הבן שלך מרגיש ככה?
תארי לעצמך שכל יום כל היום- 24/7,
את מרגישה שלא מבינים אותך ואת לא מבינה מה רוצים ממך.
זה לא היה גורם לך להתפוצץ מדי פעם?
לפי נסיוני, יתכן שהדרך לשינוי המיוחל,
מתחילה מפחות להגיד לו ויותר להקשיב לו.
 
לגבי CBT- אפשר לקבל גם הדרכת הורים ממטפל שעושה עם הילד CBT.
טיפול התנהגותי זה כאמור ABA (ויש גם לא מעט מבקרים לשיטה זו) 
שבה וממליצה לקרוא על השיטות השונות בקישורי הפורום.
לצפיה ב-'המון תודה עבור העזרה'
המון תודה עבור העזרה
23/11/2017 | 18:48
1
20
הי,
תודה רבה רבה עבור העזרה וההכוונה.
 
לצפיה ב-''
23/11/2017 | 20:37
6
לצפיה ב-'את מתכוונת ל ABA או שיש גישה טיפולית שנקראת ABC?'
את מתכוונת ל ABA או שיש גישה טיפולית שנקראת ABC?
24/11/2017 | 12:35
5
לצפיה ב-'יום הילד הבינ"ל- זוכרים את הילדים שהייתם?'
יום הילד הבינ"ל- זוכרים את הילדים שהייתם?
20/11/2017 | 17:36
8
80
מסתבר שהיום לפני אי-אלו שנים ( ב 1989) נחתמה אמנת זכויות הילד,
ועל כן מציינים בתאריך זה את יום הילד הבינ"ל
 
זוכרים שפעם הייתם ילדים?
זוכרים את הילד/ה שהייתם?
האם הוא/היא דומה לאחד הילדים שלכם?
שונה מאד?
איך הדמיון/השוני משפיע על הקשר עם אותו/ה ילד/ה?
לצפיה ב-'חחח הבן האמצעי'
חחח הבן האמצעי
21/11/2017 | 09:36
3
58
דומה לבעלי, אמא שלו אומרת שגם בבלגאנים שעכשיו אנחנו משייכים אותם לקשב וריכוז.
ועכשיו כשקראתי את השאלה שלך וחשבתי מי דומה לי באופי, הבנתי שגם הוא (למרות שאני לא הייתי כזו שטוטניקית )
לצפיה ב-'וזה משפיע על הקשר עם הבן?'
וזה משפיע על הקשר עם הבן?
21/11/2017 | 10:40
2
29
אתם מרגישים שהדמיון אליכם עוזר לכם למשל להבין אותו?
 
הפשוש שלי (בן כמעט 15) שונה ממני, גם מהאחים שלו.
לפעמים קשה לי להבין את הראש שלו...
מרגישה שזה מאתגר אותי, קל לי יותר עם האחים שלו
כאילו התדר שלהם דומה יותר לשלי.
לצפיה ב-'בעלי הרבה פעמים אומר: עזבי אותו, ככה הוא'
בעלי הרבה פעמים אומר: עזבי אותו, ככה הוא
21/11/2017 | 11:47
1
44
ואני להיפך... ברגע שאני רואה אותו עושה משהו שלא מסתדר לי, אני מתפלאת, ממש מתפוצצת!
עם אחרים לא, אני יותר מודעת שהם שונים ממני
לצפיה ב-'כלומר- הוא דומה לשניכם, והדמיון הזה'
כלומר- הוא דומה לשניכם, והדמיון הזה
22/11/2017 | 18:07
17
משפיע עליכם באופן הפוך זה מזה?
 
זה מזכיר לי כמה אבא שלי היה נלחץ מכל גילוי של תכונות א"סיות אצל ה
(הוא עצמו היה א"ס) בעוד אנחנו פשוט הזדהינו איתו ולא היתה בעינינו שום בעיה עם זה.
חושבת שהוא פשוט ידע על בשרו איזה מחירים הילד צפוי לשלם על שונותו
ולכן זה הלחיץ אותו כ"כ.
 
לצפיה ב-'הבכור קופי אני'
הבכור קופי אני
21/11/2017 | 12:15
1
44

גם במראה וגם בהתנהנגות. אמא שלי טוענת שאני סלחנית כלפיו יותר מאשר כלפי אחרים.
אני לא רואה את זה.
אני כן מרגישה הזדהות עמוקה איתו, במויוחד בנושאים שהוא מתקשה בהם.
והוא ממש רגיש כלפי, כשקשה לי ישר בא לעזור בלי לשאול.
מצד שני, הוא הבכור, אז הגיוני שינהג כך.
 
לצפיה ב-'לא כל הבכורים נוהגים כך, זה לא מובן מאליו '
לא כל הבכורים נוהגים כך, זה לא מובן מאליו
21/11/2017 | 19:49
9
לצפיה ב-'ילדתי מאוד דומה לילד שהייתי'
ילדתי מאוד דומה לילד שהייתי
21/11/2017 | 16:10
39
זה עוזר לי מאוד לקרוא אותה בלי מילים והסברים ומספק לה לא פעם סביבה שבה היא יכולה להרגיש מספיק בטוח כדי לנוח
לצפיה ב-'לי יותר קל לקבל דברים (שליליים)'
לי יותר קל לקבל דברים (שליליים)
23/11/2017 | 08:07
19
שדומים לשלי אצל הילד.
דברים חיוביים אני יכולה לקבל גם אלו שלא דומים לשלי 
לצפיה ב-'תבואו בבקשה למאהל המחאה של הנכים'
תבואו בבקשה למאהל המחאה של הנכים
22/11/2017 | 19:01
31
כדי שגם נכים שהוריהם מבוגרים מידי או עניים מידי בשביל לעזור להם עדיין יוכלו לקבל קצבה שניתן לשרוד ממנה, אפילו אם אינם יכולים לעבוד. ולא ניתן לשרוד מפחות משכר מינימום לא עם הוצאות נחוצות עצומות מבחינה בריאותית.
ובגדול אם הנכים ואנשים עם צרכים מיוחדים יקבלו או לא יקבלו קצבה בגובה שכר המינימום זה תלוי בנו התומכים בכך, באם נפעיל או לא לחץ על הממשלה, וכמה.

המאהל הוא מאהל חוקי, נמצא בקפלן 2 בירושלים בין הכנסת למשרד האוצר. תבואו בבקשה. מדובר באחד המאבקים הכי צודקים שיש כיום.
לצפיה ב-'ילדה בת 10 במודיעין מאובחנת טריה- אני אבודה'
ילדה בת 10 במודיעין מאובחנת טריה- אני אבודה
22/11/2017 | 14:59
1
57
אני אמא לילדה בכיתה ד' שאובחנה כ ASD ודיסלקסיה לפני שבוע. אני אבודה ולא יודעת מאיפה להתחיל. מחפשת קבוצה לקישורים חברתיים במודיעין, כמו כן הכוונה ראשונית. עזרו בבקשה!
לצפיה ב-'ברוכה הבאה'
ברוכה הבאה
22/11/2017 | 17:35
38
כדי לתת לך רעיונות למאיפה להתחיל, כדאי שנבין טוב יותר איפה אתם עכשיו
האם הילדה לומדת בכתה רגילה?
איך היא מרגישה בביה"ס?
האם יש לה חברה? היא מביעה רצון?
האם יש לה תחום עניין כלשהו?
מה היא יודעת על האבחון?
 
בינתיים, ממליצה לך מאד להתחיל מקישורי הפורום שלנו
(ראי בתוך לשונית 'כלים ומידע' בראש העמוד).
יש שם כמה סעיפים שנראה לי יוכלו במיוחד להועיל לך:
'אנשי הספקטרום בארץ ובעולם'-
כי חיוני להתחיל מאיזושהי הבנה של מה זה בעצם ספקטרום אוטיסטי
ואין מומחים לנושא כמו אנשי הספקטרום עצמם.
'גישות ודרכי טיפול' - כי ידע הוא כח
ו 'הטבות והקלות'- זכויות.
כמו כן, שווה לקרוא ב'הודעות נבחרות' (גם ב'כלים ומידע')
במיוחד את שרשור 'טיפים לחדשים אחרי אבחון'
וכן את השרשור העוסק בקריטריונים לבחירת מטפל.
אם לא תמצאי, אל תתביישי לשאול
 
מבינה את תחושת הדחיפות לקום ולעשות מהר,
אבל עשיה בהולה, בלי ידע והבנה
מובילה הרבה פעמים למקומות לא רצויים.
כדאי מאד לקחת קצת זמן לנשום עמוק
וללמוד את העניין לעומק- ורק על בסיס זה להחליט החלטות.
 
הגעת למקום הנכון- כאן יש אנשים שמבינים ויש להם גם נסיון חיים
יש אור בקצה המנהרה
 
לצפיה ב-'משרד החינוך משיק:פורטל להורים לילדים עם צרכים מיוחדים'
משרד החינוך משיק:פורטל להורים לילדים עם צרכים מיוחדים
22/11/2017 | 10:04
31
"הפורטל הוקם כדי לרכז את המידע הקיים על אודות מערך החינוך המיוחד במערכת החינוך,
ולהציגו לכם, ההורים, בשקיפות מרבית. 
בפורטל תוכלו למצוא מידע כללי על אודות:
המפגש עם עולם החינוך המיוחד
אוכלוסיות החינוך המיוחד
תמיכות וזכאויות במערך החינוך המיוחד
מסגרות חינוך ולמידה
צוות רב-מקצועי
נהלים והנחיות
קשר עם הורים
זכויות
כמו כן כולל הפורטל מידע אישי על אודות ילדכם במסגרות החינוך,
שאותו תוכלו לקבל בכפוף להזדהות אישית. "
 
מוסיפה לסעיף 'משרד החינוך' בקישורי הפורום
 
לצפיה ב-'גלגל רגשות '
גלגל רגשות
21/11/2017 | 10:12
8
65
סיפרתי בקבוצת התמיכה שהבעיה הכי גדולה של הילד שהוא לא מצליח לבטא את מה שהוא מרגיש.
ואחת האמהות סיפרה שהבן שלה נמצא בבית ספר לאוטיסטים, והם משתמשים בגלגל רגשות. וזה ממש לימד את הילד, תוך חודש, לבטא את עצמו. שהוא אומר "אני כועס" וכד'. מן הסתם זה מונע התפרצויות וגם סתם עוזר להורה להתנהל נכון מול הילד.
מה דעתכם? האם הפסיכולית של הילד לא הייתה אמורה לעבוד איתו על זה?
היא עובדת על גמישות מחשבתית בעיקר, ורואים שיפור. אבל בעיני הנושא של ביטוי רגשות הרבה יותר חשוב. האם לדעתכם גלגל הרגשות אכן עוזר? האם אני יכולה לעבוד איתו על זה בעצמי?
לצפיה ב-'רגשות זה אחד הנושאים החשובים בשיח בין הורה לילד'
רגשות זה אחד הנושאים החשובים בשיח בין הורה לילד
21/11/2017 | 14:24
7
50
לא הייתי קוראת לזה "לעבוד איתו" אלא פשוט לעסוק איתו בנושא.
זה חלק טבעי וחשוב מהיחסים בין בני-אדם, כולל בין הורה לילד.
כשאני מדברת עם ילדי על רגשות שלו/שלי/של מישהו אחר
(אגב, זה לא חייב להיות אך ורק דיבור מילולי, אפשר לקיים שיח בתמונות, צלילים ועוד)
אני לא עובדת איתו, אין כאן מורה ותלמיד, מטפלת ומטופל או מאמנת ומתאמן.
גם אני לומדת.
זה שיח משתף.
אפשר כמובן להעזר באמצעים טכניים שנראים מתאימים לילד ולהורה
כמו למשל גלגל רגשות או סולם רגשות (כמה מפחד/ נרגש/ כועס וכו' אני, מ 1 עד 10)
בהתחלה ממש גלגל/סולם שמשורטט על הדף.
או סרט- למה בעצם דמות X הגיבה כפי שהגיבה? מה הרגישה?
או שיר או תמונה או משהו אחר שמבטא מה אני מרגישה
או אולי מבטא מה שהוא מרגיש.
יש גם אתר שאפשר לבחור ממנו מה שנראה מתאים
 
או פשוט, כמו שכתבתי קודם, לשתף ברגשות שלי -
"הכרתי מישהי אז, שלימדה אותי אוצר מילים. היא לא ידעה שזה מה שהיא עשתה.
היא לא עשתה זאת מפני שרצתה לעזור לאוטיסט ללמוד "להתמודד עם" רגשות.
היא פשוט הייתה מישהי שדיברה המון על רגשותיה.
היא זיהתה כיצד נקרא כל רגש, והיכן חשה אותו, וכיצד חשה אותו,
ומה עשו גופה ופניה בקשר אליו.
כאשר שאלתי שאלות על משמעות המילים, היא הסבירה.
כאשר שאלה שאלות על רגשותיי, ואני ביקשתי הגדרות ברורות יותר לגבי מה ששאלה,
היא הבהירה את השאלות, עד שיכולתי לענות עליהן.
זה כל מה שהיה נחוץ כדי להתחיל; ברגע שהבנתי שאפשר להשתמש במילים
לתיאור חוויות סובייקטיביות, המשכתי משם כמו שעשיתי עם מילות-מושגים
כאשר הייתי בין שתים עשרה. "
 
מתוך- גישור על הפערים: מבט מבפנים על אוטיזם
(או: האם אתם יודעים מה איני יודע?)
 
 
לצפיה ב-'אבל איך הוא יודע לתת שם לרגש?'
אבל איך הוא יודע לתת שם לרגש?
21/11/2017 | 15:08
6
34
זאת אומרת, אם הוא יודע שהוא כועס, הוא יידע להגיד מהי עוצמת הרגש.
אבל אם הוא לא יודע שמה שהוא מרגיש זה כעס?
לצפיה ב-'זה לא רלוונטי לאוטיסטים'
זה לא רלוונטי לאוטיסטים
21/11/2017 | 16:08
4
41
מורכבות הזהות האוטיסטית מתבטאת גם דרך הנטיה לחוש בו זמנית רגשות רבים שחלקם גם סותרים,
לתת לרגש שם, הגדרה, זה למוטט את המורכבות הזאת לפשטנות שאולי עוזרת לסביבה לעכל את האוטיסט אבל מרחיקה אותו מההתמודדות הנכונה והאפשרית לו.
 
לצפיה ב-'כל בני האדם מרגישים הרבה פעמים בו-זמנית רגשות שונים/סותרים'
כל בני האדם מרגישים הרבה פעמים בו-זמנית רגשות שונים/סותרים
21/11/2017 | 16:48
3
29
לבן שלי עזר מאד לשיים רגשות.
הם מציפים פחות ככה.
זה לא סותר את המורכבות, זה מאפשר להגיד, קודם כל לעצמו,
שהדבר הזה שזורם לי בגוף קוראים לו X ויש גם קילוחי Y
והבלחות Z .
וזה גם מאפשר לו להסביר לסובבים אותו מה הוא מרגיש
ומה הוא צריך מהם.
הוא רוצה להיות מובן לפחות במידת מה.
לצפיה ב-'לדעתי זה חלק מהבעייה האופיינית לאוטיזם'
לדעתי זה חלק מהבעייה האופיינית לאוטיזם
21/11/2017 | 16:57
2
33
ולתחושתי יש דבר כזה, אתגרים ובעיות האופייניות לאוטיסטים, שאחד מהם מתבטא כתחושות בו זמניות של הרבה דברים שונים, ומכאן גם ההצפה והשיתוק.
 
וזה לא סותר את הצורך בהבנה, להפך, רק שמצריך סוג אחר של הבנה מזו הנורמטיבית,
כזאת שמאפשרת קיום ללא שורה תחתונה נורמטיבית, שממוטטת את המורכבות לפשטנות מועכת נורא
 
לצפיה ב-'לא חולקת שיש דבר כזה '
לא חולקת שיש דבר כזה
21/11/2017 | 17:30
1
28
פשוט לא נראה לי שרגשות מעורבים ואפילו סותרים הם הדבר הזה.
זו תופעה כלל אנושית.
ההצפה והשיתוק עשויים לתחושתי להגרם פשוט מזה שלבנאדם
אין שפה, אין מילים, להסביר לעצמו מה הוא מרגיש, לעשות לעצמו "סדר בראש".
המורכבות, הרגשות הסותרים לכאורה או לא לכאורה, מגבירים את זה עוד יותר.
ולפעמים מהעוצמות החזקות של הרגש.
אולי זה אופייני- כמו שהגדרת פעם: א"ס הוא בנאדם ב HD .
 
לא צריך שורה תחתונה, נורמטיבית או לא.
רגשות זה משהו זורם, פועם
ולכן השיח עליו נטול שורה תחתונה.
אבל מילים יכולות מאד לעזור לקיום השיח הזה.
שוב- אין סיבה להגביל אותו למילים בלבד,
אפשר לקיים אותו גם בצלילים, תמונות, תנועות ועוד.
גם מילים.
לצפיה ב-'לדעתי הבעייה השפתית אינה סיבה אלא תוצאה'
לדעתי הבעייה השפתית אינה סיבה אלא תוצאה
21/11/2017 | 20:07
27
כי השפה עדיין אינה בנויה להכיל מורכבות רגשית שמתארת כמו למשל מה שהבן שלך תיאר מציאות שבה סיפורים רבים רצים במקביל,
מציאות שלה אנשים הרגישים יותר להדדיות, כמו אוטיסטים למשל, ערים במיוחד,
בעוד שאנשים נורמטיבים יותר חווים דברים בתורות, אחד אחרי השני, אוטיסטים חווים, גם רגשית, את הדברים במקביל, ולזה עדיין אין שפה.
 
מלבד אולי שפות מחשב שאולי בגלל זה הרבה אוטיסטים באמת נוטים לדבר בהן טבעי יותר
לצפיה ב-'כמו שסינקלייר סיפר'
כמו שסינקלייר סיפר
21/11/2017 | 17:12
27
שהוא למד מידידתו, שלא היו לה שום יומרות ללמד אותו,
היא פשוט שיתפה ברגשותיה, פרטה אותם למרכיביהם,
תיארה את התחושות הגופניות שעוררו וכו'.
היא גם שאלה אותו על רגשותיו- פשוט כדי להבינו,
כחלק מהשיח האנושי ביניהם.
וכששאלותיה לא היו ברורות לו, הוא שאל והיא הסבירה.
 
יש גם ציורים, מוזיקה ועוד
(וגם סרטונים כגון באתר שהעברתי קישור אליו בהודעה הקודמת)
שאפשר יחד להסתכל בהם / להאזין
ולנסות לתאר מה ואיך זה מרגיש- שוב החל מהרמה הבסיסית, הגופנית.
ה שלי למשל אמר שיש כעס לבן ויש כעס אדום.
האדום בוער, הלבן קפוא.
 
הנה כמה תמונות לדוגמא (ואפשר למצוא עוד המון,
ואף לחפש כאלה שרלוונטיות במיוחד לתחום עניין שלו למשל) -
אם זה יעניין אותו, אפשר להסתכל יחד,
וכל אחד אומר איזו הרגשה הוא מקבל מהתמונה
לצפיה ב-'האם נהגנו נכון '
האם נהגנו נכון
19/11/2017 | 07:11
17
112
אתמול לבן שלי הייתה התפרצות, וגם בדיאבד אני לא יודעת איך יכולתי למנוע אותה.
הלכנו לגן משחקים שיש בו מתקן אומגה, שהוא ביקש במיוחד. בהתחלה היה נהדר. ואז בשלב מסוים השארתי אותו ואת אחיו בן 4 לבד לכמה דקות. ואז ראיתי (הייתי קרובה, כי פשוט הלכתי לשתות בצד) שהוא מבקש מאחיו לתת לו את נדנדה, ואחיו אמר שהוא לא יכול (כי הוא לא מספיק גבוה). ראיתי שהוא לא מאמין לו וחושב שהקטן עושה לו דווקא. עמדתי להגיד שאני באה עוד שנייה, ואז ראיתי שהוא בעט לקטן בבטן.
רצתי ישר, ראיתי שהקטן בסדר ואמרתי לילד שאם הוא לא יודע להתנהג, הוא לא יכול להמשיך להשתמש במתקן.
הוא כמובן התעצבן, אחרי דקה ראיתי שהוא מתחיל בהתקף (אני יודעת שבפורום לא מקבלים את המילה הזאת ,אבל אין לי דרך אחרת להסביר). חשבתי שאם אקצוב בזמן, זה גם יעביר מסר אבל גם יעצור את ההתפרצות. אמרתי לו שככה לא מתנהגים, ולכן יוכל להשתמש במתקן רק בעוד רבע שעה.
זה לא עזר, והתחילה התפרצות. הוא התחיל לזרוק חול. בעיקר עלי, אבל על הדרך כמובן שכולם חטפו. ביקשתי שיפסיק, לא עזר. ניסיתי להתעלם כמה שיכולתי. אבל הוא אפילו זרק כמה אבנים. בשלב הזה בעלי תפס אותו, ואמר שהולכים הביתה כי לא נסבול אלימות. הוא ניסה להכניס אותו בכוח לרכב, הילד שיחרר כל פעם חגורה ופתח את הדלת. אז כמובן שלא יכולנו לנסוע. בשלב מסויים פשוט אפשרנו לו  לצאת (לא בדיוק אפשרנו, פשוט לא היה לנו כוח לעצור אותו), אז הוא ברח בחזרה לגן המשחקים.
החלטנו שבעלי ייקח את הקטנים הביתה, ואני אמתין שהילד יירגע ואז אחזור איתו הביתה. הוא ראה אותי, והתחיל לברוח. אבל אז ראה שאני לא רודפת אחריו אלא מתיישבת על הספסל, נרגע והלך לאומגה. אחרי פעם אחת הוא בא והתיישב לידי. שאלתי האם נרגע, אמר שעוד לא. הצעתי שנלך הביתה כי אבא עוד לא נסע, והוא הסכים.
נכנס בשקט לאוטו, וגם בבית התנהג כאילו כלום לא קרה.
אז מן הסתם פעלתי לא נכון. אבל מתי?
לצפיה ב-'את פשוט מעבירה לו מסר שהוא כבר לא אינדיבידואל'
את פשוט מעבירה לו מסר שהוא כבר לא אינדיבידואל
19/11/2017 | 07:58
2
72
אלה "אוטיסט".
מין מישהו כזה שאי אפשר לצפות ממנו להתנהגות נורמטיבית ויש לו "התקפים"
אז הוא מתנהג לך בהתאם.
לצפיה ב-'אני מסיקה את זה כי אמרת'
אני מסיקה את זה כי אמרת
19/11/2017 | 08:00
1
62
שההתנהגויות האלה התחילו אחרי האבחון.
 
לצפיה ב-'זה לא מה שאמרתי'
זה לא מה שאמרתי
19/11/2017 | 09:29
59
אמרתי שההחמרה התחילה אחרי האבחון. לא בגלל האבחון, אלא סתם בגלל הגיל (אני מניחה). כי באופן כללי היה שינוי כמה חודשים לפני האבחון, לכן לקחנו אותו בכלל.
לצפיה ב-'נדמה לי שאת קצת ביקורתית מדיי כלפי עצמך'
נדמה לי שאת קצת ביקורתית מדיי כלפי עצמך
19/11/2017 | 08:52
10
70
עשית כלמיני דברים בסיפור הזה, חלקם הסתברו כמוצלחים יותר חלקם פחות,
אז למה לסמן את הכל בציון נכשל?
 
ואולי משם זה מתחיל: הכלה כלפי עצמנו ומשם גם הכלה לילד שלנו.
 
כתבת שנראה היה לך שהוא לא האמין לקטן, חשב שעושה לו דוקא.
אם כך, מובן שכעס, ומבחינתו הוא נענש כי ביטא את כעסו המוצדק,
נענש בגלל האח הקטן והמעצבן
מה שמן הסתם הבעיר את זעמו קודם כל כלפי האח
וחסם אפשרות של אמפטיה עם כאבו
וגם צרב בעלבון כלפייך- כאילו אינך מבינה אותו
ואת עושה לו עוול, מענישה אותו בגלל האח הקטן.
 
איך הגיב הקטן?
בכה? צעק? אמר משהו? לאחיו? לך?
 
אולי, אם מיד אחרי הבעיטה, במקום השופטת
היתה מגיעה המכילה המזמינה להכיל,
הדברים היו מתפתחים אחרת.
למשל לומר לו משהו כמו:
נראה לי שאתה חושב שהוא עשה לך דוקא, נכון?
זה מה שהכעיס אותך כ"כ?
זה באמת יכול להכעיס כשאנשים עושים דוקא.
אבל בוא נבדוק לאן היד שלו מגיעה- תראה, רק עד הגובה הזה,
הוא פשוט לא מגיע (לא בטון דיבור נוזף, אלא רגוע, ענייני).
ותראה את הפנים שלו/ תשמע את הבכי שלו/ תקשיב מה אמר -
איך אתה חושב הוא מרגיש?/נראה לי שכואב לו והוא נבהל/נעלב.
-
אסור לבעוט במישהו לא סתם, כי זה החוק
אלא כי זה כואב לנבעט, פיזית וריגשית.
בנאדם שמרגיש שמבינים ומכילים אותו
פנוי יותר להכיל אחרים ולחוות אמפטיה כלפיהם
וזה מוריד את הסיכוי שיפגע בהם.
ולחליפין- מי שאינו מרגיש מובן ומוכל, לא יהיה פנוי להכיל.
 
גם העזרה בהמללת הכעס שלו,
עוזרת עם הזמן לייתר את התגובה הגופנית, האלימה.
אבל כדאי לעשות זאת בענווה- לא לומר לו מה הוא מרגיש,
אלא להציע אפשרויות שנראות סבירות ולשאול אותו האמנם כך.
 
לצפיה ב-'אז לדעתך לא הייתי צריכה להעניש?'
אז לדעתך לא הייתי צריכה להעניש?
19/11/2017 | 09:38
9
46
הוא בעט בבטן של אחיו הקטן! וכמובן שאחיו בכה ונעלב. ודיבר על המכה שקיבל מאחיו.
כן דיברתי איתו בסגנון שאמרת. הסברתי לו שהקטן לא ניסה להציק אלא באמת לא יכל לתת לו.שראיתי את זה ועמדתי לבוא לעזור לשניהם.
אבל כן אמרתי שאסור לו לבעוט, גם אם עושים לו דווקא.
גם אם, כמו שאמרת, הוא ביטא את כעסו המוצדק, זאת לא הדרך.
אני מוכנה לקבל שהוא רגיש יותר מאחרים, אבל לא אסכים שיהיה אלים.
ומה אם יהיה אם יתחיל לבעוט בכל מי שמפריע לו?
לצפיה ב-'מה מטרת העונש?'
מה מטרת העונש?
19/11/2017 | 10:17
7
51
מניחה שהמטרה היא להבטיח שילמד לא להיות אלים, נכון?
מטרה ראויה וחשובה, מסכימה איתך.
זה גבול שאסור לחצות, גם כשכועסים, גם כשצודקים
גם בעיניי.
 
האם העונש משיג את המטרה?
האם הוא השיג את המטרה במקרה שתארת?
האם עונש שבעיני הילד אינו מוצדק, שהילד לא מבין מדוע הושת עליו
הפחית אלימות או הגביר אותה?
עונש כזה מעלה את הסיכוי שהוא יבטא כעס באופן מילולי במקום פיזי או מוריד אותו?
איזה גבול סביר יותר להניח שהילד יקפיד לא לחצות-
כזה שננסה לכפות עליו או כזה שהוא יבין בעצמו שראוי וכדאי לשמור עליו,
ויקבל גם כלים לעשות זאת (למשל היכולת להמליל כעס)?
 
לא מתלהבת מעונשים לא מתוך רחמנות על הילדים,
אלא פשוט כי השיטה הזאת אינה באמת עובדת,
בטח לא לעומק ולא לטווח ארוך.
לצפיה ב-'אז מתי, לדעתך, כן נכון לתת עונש?'
אז מתי, לדעתך, כן נכון לתת עונש?
19/11/2017 | 10:42
6
47
כשילד הבין שהתנהג לא טוב?
נניח, ביקשתי שיעשה משהו, הבטיח ולא קיים.
כי קרה שהבטיח לא להתקרב למסך, תפסתי אותו שוב עם פלאפון ביד, לקחתי לו ואמרתי שאשמור אצלי אם הוא לא מצליח להתאפק, ואחזיר מאוחר יותר.
גם גרם להתפרצות זעם.
לצפיה ב-'ענישה'
ענישה
19/11/2017 | 11:18
5
47
היא ביטוי לגישה לפיה אני המבוגר אשבור אותך הילד
כי בידי הכח.
אם לא תנהג כראוי לדעתי
אראה לך מה זה
זה לא ישתלם לך.
 
מעבר לזה שזה לא דפוס היחסים שאני רוצה עם ילדיי
זה גם פשוט לא יעיל.
זה לא מלמד נכון/לא נכון
זה מלמד מי שחזק כופה את רצונו.
זה חוסם תקשורת במקום לפתוח אותה.
זה חוסם את הנפש (של כל המעורבים)
במקום להצמיח אותה.
 
גבולות לעומת זאת הם עניין חשוב וחיוני- לכל אדם, לכל ילד
ולפעמים נדמה לי שבמיוחד לילדים "פרועים" ,
שהם זועקים בהתנהגותם לגבולות.
 
בשיח המתמשך על הגבולות, בהחלט אומר לילדי מה עבורי הוא קו אדום.
ואקשיב לו- מה הקו האדום שלו?
מה קורה לכל אחד מאיתנו כשהקו האדום שלו נחצה?
איך נסמן זה לזה "את/ה מתקרב לקו האדום שלי" ?
מה ההשלכות והתוצאות הטבעיות של בחירה כזאת או אחרת,
של התנהגות כזאת או אחרת?
וכן הלאה
הכיוון הוא לקיחת אחריות במקום ציות.
כמובן ששיח כזה עם ילד בן 4 או 9 או 17 נראה ונשמע אחרת
אבל במהות, הוא יכול להתקיים בכל גיל.
 
אם הפשוש בן הכמעט 15 שלי (היחיד שלי שאינו א"ס)
מגיע הביתה ב 2:00 במקום בחצות כמוסכם
הוא כבר יודע שזה פוגע באמון שלי
שאני מטפסת על הקירות מדאגה שעתיים
ולכן כנראה שייאלץ לוותר על היציאה הבאה.
זה לא עונש- לכל מעשה, לכל בחירה, יש השלכות ותוצאות טבעיות,
הוא לומד אחריות על מעשיו.
 
אם הפיצקי (בן 10 וחצי) מתפוצץ, משליך כסאות, צורח, נושך אותי
הוא יודע ומבין שלוקחים אותו לחדר שלו והוא צריך להשאר שם עד שהוא מפסיק לפגוע.
הוא מקבל שם מה שעוזר לו להרגע (למשל סדין מסויים)
זה לא עונש, זו תוצאה טבעית של המעשה שלו, של חציית הקו האדום.
הקו הזה ידוע ברור ומובן לו.
אחרי שנרגע, ננסה יחד להבין מה קרה, למה, איך אפשר להמנע מזה בעתיד.
לצפיה ב-'אז זה בסדר לדעתך לקחת טלפון מילד שלא מסוגל להתנתק?'
אז זה בסדר לדעתך לקחת טלפון מילד שלא מסוגל להתנתק?
19/11/2017 | 11:48
4
46
הוא יודע שאם הוא לא יעשה הפסקה מיוזמתו, אבוא ואדאג להפסקה הזאת. התגובה שלי לא מפתיע אותו בכלל. ולמעשה שלו יש השלכות.
זה כן בסדר?
לצפיה ב-'זה תלוי בשיח ביניכם'
זה תלוי בשיח ביניכם
19/11/2017 | 12:03
3
42
אין רשימה של דברים שהם "בסדר"
ורשימה של "לא בסדר"
(מלבד מה שאסור עפ"י חוק, אסור להכות ילדים למשל).
 
הגבולות, כולל בעניין עליו שאלת כאן
מסומנים מתוך הדיאלוג בין ההורה לילד.
והם מסומנים לא חד-פעמית, אלא כל הזמן נבחנים ומסומנים.
 
אם סוגיית המסכים דוברה ביניכם,
אם גם לו מובן שיש דבר כזה "יותר מדיי שעות מסך"
והגעתם להסכמה כמה זה יותר מדיי
אז זה המקום לדבר מה קורה כשהוא מתקרב ליותר מדיי הזה.
לא להנחית עליו תגובה מצידך- זו אינה השלכה טבעית,
אלא לגבש הבנות בדיאלוג.
איזו עזרה הוא צריך, אם בכלל, כדי להמנע ממנו.
אולי תספיק תזכורת? כמה זמן לפני הקצה?
אולי להכין לוח-זמנים יומי, והוא ירשום כל יום מראש,
מאיזו שעה עד איזו שעה הוא מחובר למסך? - יש לו שעון?
אולי משהו אחר.
אולי אפילו הוא עצמו יבקש, מתוך שיח כזה,
שאם עבר את הגבול המוסכם, תרחיקי ממנו את הפיתוי.
 
יכולה בהחלט לתאר לעצמי, שאמא תאמר:
בתור אמא שלך, זה תפקידי להגן עליך ממה שעלול להזיק לך.
הסכמנו שיותר מדיי שעות מסך זה לא טוב,
יש לך רעיון איך אוכל להגן עליך מזה כשאינך מצליח בעצמך?
אם אין לו רעיון, אז אין לאמא ברירה אלא לנסות את הרעיון שלה
לפחות עד שיהיה לו רעיון.
 
"אינו מסוגל להתנתק"- זו הגדרה שלו או שלך?
 
לצפיה ב-'זאת הגדרה שלי'
זאת הגדרה שלי
19/11/2017 | 14:45
2
31
למצב בו הוא מפסיק בשנייה שאני אומרת לו (ואפילו אומר אמא את צודקת), ואז חומק לחדר בשנייה שאני מסובבת את המבט.
אנסה היום את השיטה שלך. לא נראה לי שהוא מספיק בוגר, אבל אולי הוא יפתיע.
גם הרעיון עם לרשום שעות מוצא חן בעיני, כל הנושא של זמנים ממש עובד איתו בדרך כלל.
לצפיה ב-'כשהוא אומר "אמא את צודקת" ואחרי רגע ממשיך'
כשהוא אומר "אמא את צודקת" ואחרי רגע ממשיך
19/11/2017 | 16:55
1
32
זה מעורר בך תסכול? את מגיבה בד"כ בכעס?
 
ניסית לשאול אותו למה הוא נהג כך (לא בכעס, פשוט להתעניין)?
לפתוח איתו שיחה- וקודם כל לשאול אותו שאלות,
ופחות לומר את דברך?
 
לשאלות האלה אל הילד יש שני תפקידים:
א)לעורר אותו לבחינה עצמית, שישאל את עצמו שאלות,
שיבדוק את רגשותיו, דפוסי חשיבתו, פרשנויותיו, בחירותיו,
רצונותיו, צרכיו- כדי שבנאדם יוכל לקחת אחריות על מעשיו
הוא צריך לפתח מודעות עצמית, להבין, לפחות חלקית
מי אני ולמה אני פועל כפי שאני פועל
ולאן זה מוביל אותי
והאם אני רוצה להגיע לשם.
 
וזה עניין מורכב ומאתגר, לא רק לילדים.
זה משהו שצריך ללמוד, לתרגל, לפתח.
 
כתבת שלא נראה לך שהוא מספיק בוגר-
ככל שמקדימים וככל שמתמידים בדרך הדיאלוג,
מעודדים את התפתחות הבגרות הזאת.
לא מדובר בניסוי חד פעמי.
וככל שההורה מאמין שילדו יכול להיות שותף לשיח כזה,
עולה הסבירות שכך יהיה, ולהיפך- נבואה שמגשימה את עצמה.
 
ב)לשאול פשוט כדי ללמוד, כדי לתת לילד הזדמנות לספר לי
על רגשותיו, צרכיו, רצונותיו, זוית ראייתו וכו'.
כדי ללמוד אותו- גם כי זה מרתק
וגם כי זה משפר את יכולתי לחפש מענים נכונים לילד המסויים הזה
בשלב זה של חייו (בשלב אחר אולי מענים אחרים יהיו נכונים לו יותר).
 
לצפיה ב-'הוא אומר שהוא לא מצליח להתאפק'
הוא אומר שהוא לא מצליח להתאפק
19/11/2017 | 17:59
25
יש לו בעייה ידועה של שליטה עצמית. כשהוא רואה חטיף שהוא אוהב, הוא מתנפל עליו. או קטשופ.
העיקרון, הפסיכולוגית שלו עובדת איתו עם זה. עם האוכל כן רואים התקדמות.
לצפיה ב-'מה שאמא אומרת, מה שהילד שומע'
מה שאמא אומרת, מה שהילד שומע
19/11/2017 | 10:47
42
את אמרת לו שהקטן לא ניסה להציק
הוא שמע שאת לוקחת את הצד של אחיו.
 
בתקשורת בכלל ובפרט מול ילד
כדאי לקחת בחשבון לא רק מה אני אומר
אלא גם מה השני, מתוך הסיטואציה כולל הרגשית, שלו
שומע.
 
אם את רוצה שהוא ישמע
שאחיו באמת לא מגיע,
שכואב לאחיו,
שאסור להכות גם אם כועסים בצדק
שווה לנסות לחשוב איך אפשר להעלות את הסבירות לכך.
 
בנוסף, כאמור, כמו תמיד כשאסור משהו,
צריכה להיות אלטרנטיבה.
ולענייינו כאן- צריכה להיות לילד מסוגלות לבטא כעס במילים.
אפשר לעזור לו בכך.
לצפיה ב-'התשובות והעצות של שלומית...'
התשובות והעצות של שלומית...
19/11/2017 | 22:55
2
132
כל מילה בסלע.
ממש אין לי הרבה מה להוסיף, אולי לנסות לעזור לך להבין.
 
למה מישהו כועס?
מי שכועס חושב שהוא כועס שלא בצדק???
מה קורה אם במקום לקבל את המסר שלו ולהבין אותו, פשוט כועסים עליו חזרה?
זה יעזור לו להרגע? יעזור לו לקבל חזרה את ההרגשה שמתייחסים אליו בצורה הוגנת?
 
אני הייתי מציע לרגע לשכוח מהמילים.
לבוא בסיסי יותר, כמו לחיה, זה לא יעזור להסביר.
וזה מאוד יזיק להוסיף לתוך הכעס שלו גם את הכעס שלכם.
גם כי הכעס שלכם הוא ענישה בפני עצמה, כלפי ילד שמראש מרגיש שלא מגיע לו.
וגם כי הוא לא מסוגל להתמודד או להבין את הכעס שלכם, עוד פחות ממה שאתם מסוגלים להבין את הכעס שלו.
 
יש לו קושי, הוא אוטיסט, וזו סיבה מצויינת למה לא לכעוס עליו.
 
אתן דוגמא אישית:
הבן שלי בגמילה כבר חצי שנה, עד עכשיו יש המון ימים שהוא עושה קקי או פיפי על כל הריצפה איזה 10 פעמים ביום, פעם אחר פעם לקחת אותו למקלחת ולנקות אותו ואת הריצפה או הספה או את הרכב.
הולכים בחוץ לטייל, לא מוכן להכנס למכונית ומתנגד בכוח, לא רוצה לחגור, מוריד את החגורה, הולכים לטייל והוא רוצה לרוץ למקום שהוא רוצה לרוץ לפעמים זה ממש לתוך סכנה. יכול גם לשבת על האדמה ולהתחיל לשחק באמצא הרחוב בחול או ליכלוך ולא מוכן לקום, כשלוקחים אותו בכל זאת על הידיים הוא משתולל ונאבק, וכמה פעמים נדירות אפילו היכה נשך ושרט עד זוב דם, גם אותנו וגם את עצמו.
וזה רק קצה המזלג...
ועכשיו תשמעי טוב טוב...
ואני לגמרי רציני...
אני מעולם לא כעסתי עליו, מעולם לא הרמתי עליו קול או התעצבנתי, מעולם לא!
לא מגיע לו כעס, הוא לא מסוגל להבין או להכיל את הכעס, וההתנהגות שלו נובעת מתוך חוסר תובנה, (הרבה פעמים חוסר תובנה שלנו ולא דווקא שלו).
ברור לי בדיוק שלכעוס עליו רק יחבל ויהרוס.
 
גם הילד האוטיסט שלך, לא מגיע לו כעס, והגישה שלכם צריכה מראש להיות יותר מקבלת.
הוא כועס, וזה בדיוק המקום לקבל.
הכעס שלו זו הדרך שלו להעביל לכם מסר "שדופקים" אותו.
 
כבר הגעתם למקום לא פשוט שהוא מבטא (מתקשר) את הכעס ותחושת חוסר ההוגנות שלו באלימות.
בגלל זה , זה כל כך קשה לכם להשתנות, כי אתם לא רוצים "להכנע לאלימות".
אבל האלימות לדעתי היא נסיון נואש לתקשר, להחדיר לכם את המסר, ולנסות לגרום לכם להבין.
ברוגע הוא לא הצליח לתקשר אתכם, ניסה לתקשר בכוח, לא הצליח, הוא הוסיף עוד כוח, ועוד כוח, ואצלכם ההתנגדות למסרים שלו רק עולה.
 
לא יודע איך תעשו את זה.
לדעתי יש מצב שאתם מקבלים הדרכת הורים לא מספיק מקצועית וטובה.
לצפיה ב-'רגע רגע... ולילד לא אוטיסט, מגיע שיכעסו עליו?'
רגע רגע... ולילד לא אוטיסט, מגיע שיכעסו עליו?
20/11/2017 | 01:29
124
להגיד "יש לו קושי, הוא אוטיסט, וזו סיבה מצוינת לא לכעוס עליו" - זה נשמע לך כמו מסר שצריך להעביר לילד?
 
מה שכתבת נכון לכל ילד באשר הוא. להגיב לכעס בכעס זה פשוט לא הורות יעילה.
 
מצד שני, צריך להיזהר שלא לקחת את הדברים לקיצוניות השניה ולקבל כל התנהגות שלילית בשיוויון נפש. ממש לא צריך לקבל באופן אוטומטי כל התנהגות אלימה רק בגלל ש"הילד אוטיסט". כי אחרת, איך הילד ילמד ויתפתח ויבשיל?
 
השאלה הראשונה שצריך לשאול את עצמנו היא "למה הוא מתנהג ככה".
 
אם זה תוצאה של דינמיקה הדדית לא בריאה שגורמת לו להרגיש שהוא דחוק לפינה (כמו המצב אצל הבן של אנה) אז ברור שאין הגיון לבוא לילד בדרישות או להטיף לו מוסר. ברור שבמצב הזה הפתרון הוא, קודם כל, להרגיע אותו ולבנות דרכים אלטרנטיביות לתקשורת.
 
אבל אם מדובר בילד שפשוט התרגל להגיב לדברים באלימות, או שהוא מעולם לא למד דרכים אחרות לתקשר, אז זה סיפור אחר. כמובן שגם אז אין טעם לכעוס, כי זה לא "אשמתו". אבל לקבל את זה כאילו הכל סבבה? לא. לפעמים צריך להיות תקיף. לפעמים צריך גם לתת לעצמך מקום, לא מתוך אגואיזם אלא מהסיבה הפשוטה שאחרת הילד לעולם לא יעלה אפילו על דעתו שיש לך צרכים ורגשות משלך (גם אם כן, אז הוא עלול שלא לעשות את הקישור בין ההתנהגות האלימה שלו לפגיעה שנגרמה לך).
לצפיה ב-'כעס, כמו כאב, מסמן לנו שיש בעיה'
כעס, כמו כאב, מסמן לנו שיש בעיה
20/11/2017 | 08:52
105
מבחינה זו הוא אינו משהו שלילי, להיפך.
השאלה מה עושים איתו.
יש סיטואציה ויש תגובה רגשית עליה
למשל
ילד שוב עשה במכנסיים באמצע הרחוב
סיטואציה מאד לא פשוטה ללא ספק, הייתי שם,
אם התגובה הרגשית של ההורה היא כעס
(אגב, גם אם התגובה היא בושה/יאוש)
זה לדעתי איתות עבורו לשאול את עצמו שאלות
לא כקטגור חוקר, בלי רגשי אשמה,
אלא פשוט לברר עם עצמו: למה אני כועס?
באיזה נקודות זה צורב לי?
איזה הנחות מוקדמות מנחות אותי?
האמנם הן נכונות?
מסכימה איתך שלא יהיה טוב אם יפרוק את כעסו על הילד.
כי בסיטואציה כזו הילד אינו באמת הגורם לכעס, הוא רק הטריגר.
והוא גם לא יכול אחרת.
 
לעומת זאת, כשהפיצקי שלי מציק ל,
ה מתחיל לבכות, והפיצקי צוחק וממשיך
אז אני מבינה שלילד חרד שחווה את העולם כמקום מבולבל ומאיים
זה נותן תחושה טובה, אפילו חיונית, להרגיש קצת כח, קצת שליטה
"היי, אני יכול לגרום לאחי הגדול לבכות!"
אבל בכ"ז כועסת עליו, בקטנה.
כן, למרות שהוא אוטיסט.
היותו של אדם אוטיסט אינה הופכת אותו בעיניי ללא אחראי למעשיו
או למישהו שאין לו ברירה אלא לפגוע באחרים.
 
שאלת הבוחן בעיניי היא האם היתה לילד- בתוך הסיטואציה מבחינתו-
אפשרות אמיתית לנהוג אחרת?
(למשל- ילד כועס שמרגיש שכולם נגדו ולא יודע לבטא כעס במילים, לא מפתיע שיכה.
אסור להשלים עם זה, אבל כעס מיותר פה).
 
ואז באה שאלה נוספת: נגיד שההורה חווה כעס,
והוא כבר אחרי הבחינה העצמית שלו ומסקנתו שהכעס כאן במקום,
מה הוא עושה איתו?
מטיח אותו בילד ואח"כ סביר להניח מרגיש רע
וגם הדינמיקה מתגלגלת לכיוונים של עימות, וטינה ושאר מריעין בישין
או משתף את הילד (אפשר גם עם ילד בן שנתיים) :
אני מרגיש שאני כועס עליך, ובגלל שאני כ"כ אוהב אותך, זה עושה לי עצוב.
בדרך זו, כשהוא פורט את רגשותיו למרכיביהם הבסיסיים,
ונותן להם שמות, ומשתף בהם את הילד,
הוא נותן לילד מילים לרגשות, ומתייחס אליו כשותף תקשורת.
כלומר- האם הכעס יהפוך לחסם תקשורת או דוקא לדינמיט שפורץ דרך לתקשורת.
לצפיה ב-'הנחה בחברת חשמל - שאלה'
הנחה בחברת חשמל - שאלה
18/11/2017 | 21:22
2
63
שבוע טוב,
 
ראיתי פרסום בעיתון שאם מקבלים קצבה על ילד נכה , יש אפשרות לקבל הנחה בחברת חשמל.
 
האם גם על אבחנה של אוטיזם מקבלים את ההנחה?
ואיך מבקשים את זה?
 
חוץ מביטוח לאומי וארנונה,  למה עוד זכאים?
 
 
לצפיה ב-'כן אבל...'
כן אבל...
19/11/2017 | 02:04
48
לא מספיקה הכרה רגילה בביטוח לאומי, צריך הכרה של תלות בזולת.
ואז ביטוח לאומי מעביר זכאות לחברת חשמל אוטומטית.
לצפיה ב-'יש זכאות לנקודת זיכוי במס הכנסה ועוד'
יש זכאות לנקודת זיכוי במס הכנסה ועוד
19/11/2017 | 08:22
37
פרטים בסעיף 'הטבות והקלות' בקישורי הפורום שלנו.
הקישורים בתוך לשונית 'כלים ומידע' בראש עמוד הפורום.
לצפיה ב-'דרושה תרפיסטית / משלבת לילד בן ארבע וחצי בת"א'
דרושה תרפיסטית / משלבת לילד בן ארבע וחצי בת"א
16/11/2017 | 20:41
25
דרושה תרפיסטית / משלבת לילד מהמם בן ארבע וחצי בגן עריה.
העבודה ברמת אביב במשמרות בוקר וצהרים בגן ובבית, בהנחיית מנתחת התנהגות וגם קלינאית תקשורת מנוסות.
כרמית.
טלפון: 052-6277377
אי-מייל לשליחת קורות חיים:  carmit.bobrovs@gmail.com

לצפיה ב-'אשמח לדעתכם על טיפול של טלי אנגור'
אשמח לדעתכם על טיפול של טלי אנגור
16/11/2017 | 13:05
1
87
שלום לכולם.
בני בן השנתיים אובחן ממש לאחרונה על הספקטרום.
שמענו על טיפול שעוזר להפחית תסמיני אוטיזם באמצעות תוספי תזונה של טלי אנגור. הטיפול אינו זול ורצינו לדעת אם יש כאן מישהו שעשה בעבר טיפול כזה וראה שיפור או לא לפני שאנחנו משקיעים משאבים של זמן, אנרגיות, תקוות וכסף בטיפול כזה.
תודה
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
16/11/2017 | 16:47
68
לפי נסיוני (שלושה מבניי אוטיסטים, הבכור בן 22)
מה שמביא לשיפור הוא קודם כל השתחררות מתפיסת האוטיזם כמשהו שיש לו "תסמינים"...
אוטיסטים שונים מרוב האנשים, הם אינם לוקים במשהו,
יש להם תכונות, רגישויות, מאפיינים
לא תסמינים.
זו אינה סמנטיקה, מילים כידוע בוראות מציאות.
גישתם של הורים משפיעה באופן מכריע על ילדם.
 
לעצם שאלתך- אין לי אלא לצטט את דבריה של סולה
(אשת ספקטרום בעצמה וגם אם לבוגר על הספקטרום):
"אם נמצא שיש לילדכם רגישות לאוכל, הנהיגו דיאטה מתאימה,
בדיוק כפי שהייתם עושים אילו היה לכם ילד נורמלי שאובחנה אצלו רגישות לאוכל
(אוטיזם כשלעצמו אינו סיבה לדיאטה מיוחדת!)."
ממליצה מאד לקרוא את הטקסט במלואו:
לא ריפוי ולא הזנחה
 
ואם כבר קישורים מומלצים-
הנה טקסט חשוב וקצר, שכתב אוטיסט כמסר להורים
 
ממליצה לכם לעיין בקישורים ובמאמרים שלנו
(בתוך לשונית 'כלים ומידע' בראש העמוד)
תמצאו שם שפע של מידע שעשוי לתרום לכם.
 
אתם בראשיתו של מסע- הוא לא יהיה פשוט,
אבל הוא עשוי להיות מפעים ומופלא
 
ואם תרצי/תרצו- כאן תוכלו למצוא אנשים, הורים ואנשי ספקטרום,
שחיים מסעות דומים ויכולים ללוות אתכם
לצפיה ב-'בני בן 6'
בני בן 6
14/11/2017 | 08:33
16
179
מזמן לא התיעצתי כאן על בני. הוא אובחן בספקטרום בגיל 2. 
לא הבנתי למה: ילד חברותי חכם, אוהב אנשים.
תמיד לא קיבל סמכות מבוגרים, תמיד היה מוסח בקלות, אמפולסיבי ועקשן.
חשבתי שיש לו הפרעת קשב והפרעת התנגדות אבל לא אוטיזם.
בגיל 5 דרשתי לו איבחון חוזר לאוטיזם והורידו לו אבחנה.
במקביל הלכתי לנירולוג פרטי שלא יודע שילד היה אובחן כASD על מנת לאבחן
קשב וריכוז. נירולוג אמר שאכן ילד עם בעית קשב וריכוז. 
כששאלתי אותו האם יש חשש לספקטרום הוא אמר שאין.
 
השנה התחיל ללמוד בכיתה א'.
והתחילו עליו תלונות: מסרב לעבוד בכיתה, יוצא מהשיעורים ללא רשות.
על קטע חברתי לא התלוננו. כששאלתי אותם בעצמי אז הם ענו לי: בקטע של שובבות הוא הראשון והיוזם, סוחב אחריו את הילדים. בחלקים אחרים פחות משתתף ויכול להיות גם לבד.
הבעיה שמטרידה אותם (צוות החינוכי) שלא מקבל סומכות שלהם. כשיוצא מהשיעור, הם מנסים להחזיר אותו, אז הוא בורח להם, הם רודפים אחריו. אז הוא יכול לצחוק שרודפים כי זה משעשע אותו...הוא כן מבין שכועסים עליו, אבל לא ממש מתרגש מזה...
בין משחקים חברתיים הוא אוהב רק כדורגל, אבל אוהב ממש ומשחק המון.
יש לו הרבה תחומי עינין, אבל טוען שבשיעור משעמם לו ולכן קשה לשבת שם.
לא מזמן היה לו מפגש עם ילדים מהגן שלו משנה שעברה. ראיתי שילדים אוהבים אותו, כל הזמן היה בסביבה של כמה חבריי שאוהבים אותו... ושוב, זה ילדים שכמוהו - שובבים. ילדים "טובים" לא ממש מענינים אותו
 
אניש צוות החינוכי בבה"ס מבקשים שאני אקח אותו לאיבחון פסיכיאטרי..כי לדעתם יש לו משהו חוץ מבעית קשב.
מה נראה להם? זה דומה לספקטרום או לא?
 
לצפיה ב-'אני במקומך הייתי'
אני במקומך הייתי
14/11/2017 | 08:46
13
119
מחליפה את הצוות
ילד נבון ואנרגטי- לא הייתי מחפשת "הפרעות",
אלא סביבה חינוכית שלא תבהל ממנו ותכנס איתו למאבקי כח,
סביבה חינוכית שתטיב איתו, שתאפשר לו ללמוד ולהתפתח בדרך הנכונה לו.
למשל- בי"ס דמוקרטי.
לצפיה ב-'ילד שבורח כל הזמן משיעור זה לא תקין'
ילד שבורח כל הזמן משיעור זה לא תקין
14/11/2017 | 10:02
10
103
אולי מסגרת אחרת תתאים לו יותר, אבל זה כן מצריך איזשהו סוג של טיפול.
לצפיה ב-'כנראה שהשיעור לא תקין'
כנראה שהשיעור לא תקין
14/11/2017 | 10:25
9
30
לצפיה ב-'כל השיעורים? באמת?'
כל השיעורים? באמת?
14/11/2017 | 11:31
8
64
לא מסכימה לחלוטין.
הבן הגדול מספר לי שיש להם שיעור אחד קבוע עם בעיות התנהגות. והילדים הם ילדים שבאים ללמוד (נבחנו כדי להגיע לכיתה הזאת). אבל המורה משעממת ועצבנית. אז ברור שהילדים לא אשמים.
אבל ילד ששתעמם ובורח לא כי החומר הנלמד לא מתאים לו אלא כי יש לו הפרעת ריכוז לא מטופלת ירחף גם בבית ספר ללא גבולות. להיפך, יילך עוד יותר לאיבוד.
לי יש ילד עם הפרעות קשב שאני תוהה האם לתת תרופות. כי הוא מסתדר לא רע בבית ספר. אבל ילד שמתואר כאן לא מסתדר. וזקוק לטיפול. אחרי שיקבל טיפול ויתאזן, אז צריך לבחון מחדש מהי המסגרת שמתאימה לו.
לצפיה ב-'אם בני היה מסתדר בבה"ס לא הייתי'
אם בני היה מסתדר בבה"ס לא הייתי
14/11/2017 | 11:51
6
86
חושבת בכלל בכוון של תרופות.
בכיתה שלהם יש מספר ילדים שבורחים.
בהתחלה ילדים אלו היו אפילו במצב עוד יותר קשה מבני, רק שיועצת בה"ס טוענת שעם אחרים כבר פתרו בעיה ונכון לעכשיו בני בורח יותר מאחרים...
 
אני מבינה שבמצבי היית נותנת תרופה.. אבל איך זה לא מלחיץ אותך?
יש מדינות (כולל רוסיה) שריטלין נחשב לסם ואסור לפי חוק אפילו לשווק אותו.
ולא כמו במדינה שלנו נותנים לילדים בכזו קלות...
לצפיה ב-'ברור שזה מלחיץ'
ברור שזה מלחיץ
14/11/2017 | 12:01
4
65
לכן עדיין לא נותנת אלא לוקחת לעוד אבחון וממשיכה להתלבט. למה אני בכלל שוקלת: כי יש לו בעיה חמורה מבחינת חוסר ארגון ואימפולסיביות שכבר היום פוגעת בלימודים ועם הזמן זה בטח יחריף (לזה לבד לא הייתי נותנת כרגע בוודאות) + בעיה חברתית שטוענים שאולי קשורה להפרעה + הרטבת לילה שלא מגיבה לשום טיפול (ואומרים שלא פעם קשורה להפרעות קשב ומתן תרופות כמו ריטלין פותרת אותה - ואם זה באמת יעזר - אין לי בעייה לתת לו תרופות - הוא בן 12 וזה פוגע בו הרבה יותר מאשר כל תרופה שאתן (כמובן שלא בטוח שזה יעזור לכן שוקלים לנסות)).
לגבי הבן שלך: אם היו עוד ילדים שברחו אז אולי באמת משהו לא תקין בכיתה / קיבל דוגמא רעה ולא בוגר מספיק כדי להפסיק. זה דורש פגישה עם המורה כדי להבין מה בדיוק קורה בכיתה. מה גרם לילדים האחרים להפסיק לברוח? אולי שווה לך לדבר עם ההורים שלהם?
לצפיה ב-'לגבי "זה פוגע יותר מכל תרופה שאתן" - חד וחלק לא נכון'
לגבי "זה פוגע יותר מכל תרופה שאתן" - חד וחלק לא נכון
16/11/2017 | 13:22
3
40
מניסיון (שלי ושל אנשים שאני מכיר), אין הרבה דברים שמזיקים יותר מתרופות פסיכיאטריות.
 
הרטבת לילה זה אולי משפיל ולא נעים ופוגע בבטחון העצמי, אבל לפחות זה לא גורם לילד נזק מוחי שעלול להתברר כבלתי הפיך.
 
ריטלין זה פחות גרוע מהבחינה הזאת, בעיקר משום שלא מדובר בתרופה פסיכיאטרית פרופר. אבל זה עדיין סם לכל דבר, והפחד שלך מוצדק לחלוטין.
 
בקיצור, המקרה היחיד שבו המשפט "המצב הנוכחי פוגע יותר מכל תרופה שאתן" הוא אולי נכון, זה מצב מסכן חיים. נניח, ילד שבלי תרופות ייקח סכין וידקור את עצמו (או ידקור מישהו אחר), זה מצב ששווה לשקול לתת לו תרופות.
 
ואפילו אז, ראוי ונכון להסס, כי לפעמים יש דרכים אחרות לנטרל את הסכנה, והנזק שבשימוש בתרופות האלה הוא גדול מאוד.
 
בעיקר כשמדובר בילד שעדיין גדל ומתפתח. יש לך מושג מה החומרים האלה עושים לגוף? וכמובן שכמה שהילד יותר קטן, ככה זה תקף ביתר שאת. המצב הנוכחי שבו נותנים - בעצם - סמים כבדים לילדים בני 6 על כל שטות (בריחה מהכיתה, צעקה על המורה) הוא מצב לא תקין בעליל.
 
נקודת האור היחידה היא שאנחנו עדיין מדינה דמוקרטית ולאף אחד אין זכות לכפות עלייך לתת לילד תרופות (וסתם לידע כללי: לבית ספר אסור, על פי חוק, אפילו *להמליץ* על טיפול תרופתי. רק לרופא מותר לעשות זאת)
לצפיה ב-'תרופות כמו ריטלין, או נוגדי דיכאון, ואחרות...'
תרופות כמו ריטלין, או נוגדי דיכאון, ואחרות...
17/11/2017 | 09:24
2
34
זכו במא מעט שנים של עבודת יחסי ציבור אינטנסיבית.
היום לקחת איזה כדור בשביל הריכוז או מצב הרוח או להירגע, זה ממש טריוויאלי.
אנשים גיבשו דעה חיובית לגבי תרופות אלה, ולא ממש עושים מחקר אמיתי להבין את החסרונות שלהם.
מה שאנה כתבה, שומעים בניסוח כזה או אחר מהמון אנשי מקצוע, רופאים ופסיכיאטרים. האופנה היום היא להתייחס רק לייתרונות.
 
בכל זאת, יש חסרונות, ויש סכנות, ויש תופעות לוואי, ולא צריך להקל ראש.
תרופות פסיכיאטריות אמורות היו להיות המוצא האחרון.
אבל הם לא...
ראיתי תוכנית על הנושא פעם, שדיברה על זה, שכדור ריטלין זול יותר, "פשוט" יותר, "ומהיר" יותר ממפגש עם פסיכוטרפיסט, או מטפל אחר.
המדינה תעדיף לסמם במקום להשקיע כסף וזמן בלטפל באנשים בצורה האידאלית.
כשיש ילד "שעושה בעיות" למערכת, אז מתחילים לחצים ורמיזות להורים, גם בלי לעבור על החוק. כי הם יודעים שמעטים הם ההורים שיטפלו בילד בצורה נכונה ללא תרופות.
 
אז המערכת מילא, אני מבין שמעדיפים את "הדרך הקלה" , אבל ההורים לפחות בתור הורים, קודם כל לחשוב על מה באמת הפתרון הכי נכון.
ולא לקחת את הפרופוגנדה בעד התרופות ללא בדיקה, לבדוק לפני שמחליטים, להבין שזו לא החלטה שיש להקל בא ראש, ושתמיד עדיף פתרונות בלי התרופות האלו.
אין פתרון מושלם, גם כשמציגים לנו מבט כל כך חיובי על התרופות, זה לא באמת ככה.
לצפיה ב-'The Medicated Child סרט תעודה של תכנית התחקירים FRONTLINE'
The Medicated Child סרט תעודה של תכנית התחקירים FRONTLINE
17/11/2017 | 10:47
34
של הערוץ הציבורי האמריקאי
לצפיה ב-'ריטלין זה עוד יחסית פחות גרוע. הבעיה היא שמדובר ב*ילדים*'
ריטלין זה עוד יחסית פחות גרוע. הבעיה היא שמדובר ב*ילדים*
20/11/2017 | 01:51
49
אפשר להמשיל נטילת ריטלין לשתיית אלכוהול. אם מבוגר שותה כוסית מדי פעם כדי להירגע, אין בזה שום דבר רע. אבל:
(1) להשתמש באלכוהול כדי לפתור בעיות זה דבר רע מאוד ומסוכן מאוד.
(2) אדם שמרגיש שהוא זקוק לאלכוהול בקביעות כדי לתפקד, יש לו בעיה רצינית.
(3) ילדים לא אמורים לשתות כוסית וויסקי בכל בוקר לפני שהם הולכים לבית הספר.
 
ויש תרופות הרבה הרבה יותר גרועות. תרופות אנטי-פסיכוטיות כמו רספרידל, למשל. מדובר בסם ממש חזק, שנותנים ל"טיפול בהתקפים פסיכוטיים" אצל אנשים בוגרים ויש צורך בפיקוח רפואי כדי להיגמל ממנו. ואני נדהם בכל פעם מחדש שאני שומע שנותנים את הכדור הזה לילדים אוטיסטים בני 6. מה לעזאזל הם חושבים לעצמם?
לצפיה ב-'זו כיתה רגילה ויש בה מספר ילדים שבורחים?'
זו כיתה רגילה ויש בה מספר ילדים שבורחים?
14/11/2017 | 15:21
58
בחיים לא שמעתי על משהו כזה. ואיך גרמו להם להפסיק לברוח?
לצפיה ב-'החומר יכול להתאים, אבל דרך הלימוד בוודאות לא מתאימה'
החומר יכול להתאים, אבל דרך הלימוד בוודאות לא מתאימה
14/11/2017 | 11:52
45
אחרת ילד לא בורח.
ילד שטוב לו אינו מרגיש צורך לברוח.
אין לו ממה לברוח.
אם מעניין לו ונעים לו, אם הוא מוכל ומקבל הזדמנויות לצמוח,
גירויים מלהיבים לצד תחושת בטחון בסיסי,
הוא ישתוקק להיות שם.
 
אם הוא נתקל באנשים שמנסים להטיל עליו סמכות ריקה-
רק בגלל שיש להם תואר "מורה" מצפים ממנו לציית,
להיות במקום שלא נותן לו מקום,
(בניגוד לסמכות ראויה, שיש לה הצדקה,
כפי שנאמר: בשביל כבוד צריך לעבוד)
לברוח זו תגובה בריאה.
לא רצוי להיות במקום שמנסה לדרוס אותך.
 
אם יפגוש מורה קשוב, מכבד, בעל ידע בתחום שמעניין אותו (את הילד),
סביר להניח שיכבד אותו ובודאי לא יברח מהשיעור שלו.
 
דוגמא אישית היא א בכל תהליך חינוכי-
רוצה שהילד יכבד אותך? ייקח בחשבון את דבריך?
תתחיל מלכבד אותו ולקחת בחשבון את דבריו.
לא בהכרח להסכים לכל מה שהוא רוצה כמובן,
וגם הוא לא חייב להסכים להכל.
אפשר לשרטט יחד גבולות- ילד זקוק מאד לגבולות ורוצה בהם,
גם ילד שובב גדול שאולי צורח שאינו רוצה, עושה זאת רק כי כופים עליו גבולות
ובתוכם לנהל דיאלוג מתמשך.
לצפיה ב-'אני פוחדת שבדמוקרטי הוא לגמרי יעשה רק מה שרוצה'
אני פוחדת שבדמוקרטי הוא לגמרי יעשה רק מה שרוצה
14/11/2017 | 11:07
1
57
למשל לא חשבון ועברית, למרות שהוא טוב בחשבון
לצפיה ב-'כיון שהמורים יודעים'
כיון שהמורים יודעים
14/11/2017 | 11:34
55
שהתלמידים לא חייבים לבחור בשיעור שלהם (בבי"ס דמוקרטי)
הם משתדלים שהשיעורים יהיו מעניינים
כמו כן, מן הסתם מי שבוחר להיות מורה בדמוקרטי,  
יהיה בד"כ טיפוס מיוחד, קשוב יותר, רגיש יותר, פתוח ובעצמו בנאדם מעניין.
כל זה מעלה את הסיכוי שהילד יבחר להכנס לשיעור,
ירגיש מוכל ונמשך ללמידה שם.
ילדים הם מטבעם אנשים סקרנים, הם רוצים ללמוד
כל עוד המבוגרים לא גורמים להם לרצות לברוח...
 
ובינינו, אם ילד, במיוחד אם יש לו כשרון למתמטיקה למשל, לא ילמד שנה חשבון,
לא תהיה לו בעיה לסגור את הפער בחומר ברגע שתהיה לו המוטיווציה לכך.
 
ואם אינו רוצה ללמוד, ונמצא בשיעור מתוך כפיה- מה כבר ילמד שם?
אולי רק שהעולם בכלל, וביה"ס בפרט, הוא מקום חונק
שמתנהל בדרכי כפיה.
 
בבי"ס דמוקרטי אפשר ללמוד את כל הלמידה האקדמית כמו בבי"ס רגיל,
וביה"ס אף מעודד זאת, בין היתר בעצם זה שהוא פותח עצמו לשלל סגנונות למידה,
ובנוסף, אפשר ללמוד שם שיעורים חשובים לחיים, כגון על משמעות הבחירה-
הילדים מתנסים באינספור הזדמנויות בחירה, למשל
מה ללמוד? אם שני שיעורים מתנגשים, באיזה לבחור?
איזה חונך לבחור? - לכל תלמיד/ה בביה"ס יש חונך/ת איש-צוות
שהוא הכתובת הראשונה בכל עניין, מלווה את תהליכי הבחירה והצמיחה.
איך להצביע בפרלמנט של ביה"ס?
באיזו ועדה להשתתף?
איך להצביע בעניינים שעולים בה על הפרק?
 
אם מדברים על הכנה לחיים- הרי שללמוד מי אני, ללמוד איזה בחירות נכונות לי,
ללמוד על ההשלכות של הבחירות שלי, האחריות הנובעת מזה-
נראה לי שיעור חיוני לחיים, אולי יותר מעוד פרק במקצוע כלשהו.
 
 
לצפיה ב-'הוא מקבל טיפול תרופתי?'
הוא מקבל טיפול תרופתי?
14/11/2017 | 09:57
1
38
כי לפי דעתי זה יותר קשור להפרעת קשב מאשר לאוטיזם
לצפיה ב-'לא, הוא לא מקבל'
לא, הוא לא מקבל
14/11/2017 | 10:08
50
אני חושבת שתרופות יותר מזיקות מאשר יעילות.
אולי יעילות בבעיה מסוימת אבל מזיקות באופן כללי.
מי יודע איזה נזק יגרם מהתרופה הזאת לטווך ארוך?
לצפיה ב-'גן שפתי / גננת שיח וכד''
גן שפתי / גננת שיח וכד'
13/11/2017 | 10:27
23
94
איך יודעים מה האפשרויות ומה הכי נכון לילד?
הגשנו טפסים לועדת השמה לגן שפתי.
רוב הסיכויים שידחו אותנו (ובצדק).
אבל הבנתי שיש אופציות נוספות.
איך מבררים?
לצפיה ב-'לא הייתי מוותר על וועדת שילוב.'
לא הייתי מוותר על וועדת שילוב.
13/11/2017 | 16:05
22
56
בסופו של דבר יושבים בוועדות אותם אנשים.
הייתי הולך לשתיהם, דן איתם גם על שילוב וגם על השמה, ובוחר אחר כך.
אם יש המלצה של רופא התפתחותי או קלינאית, יכול להיות שזה מספיק לזכאות.
אני לא מתחייב בדברי, אבל גנים שפתיים אני חושב שלא חייבים אבחנה מבוססת כמו ASD , מספיק דיווח על קשיים והמלצה רפואית למסגרת.
 
בכל מקרה, אם אתם חושבים שלא תקבלו גן שפתי, למה לוותר על גננת שיח?
עד כמה שאני יודע גננת שיח זה חלק משילוב, ושווה לעבור גם וועדת שילוב.
 
מה אמרו לכם במחלקת החינוך בעיריה?
אתם יכולים להתייעץ עם מנהלת הגנים לגבי פרוצדורות.
לצפיה ב-'לא הבנת אותי, אז אני עושה קצת סדר'
לא הבנת אותי, אז אני עושה קצת סדר
13/11/2017 | 16:39
21
52
קלינאית התקשורת חושבת שכדאי אבל הגננת (שאין לה שום השפעה אלא סתם התייעצתי איתה) חושבת שהוא לא מתאים. כי הוא כן מדבר אבל לא טוב. גם יש מצב שיהיה שיפור כי הוא עבר ניתוח לשיפור שמיעה לפני 3 חודשים.
התקשרתי לשירות הפסיכולוגי שאחראים על ועדות השמה, והם ביקשו שאשלח את דו"ח של בית מילמן כי יש שם אבחון מקיף שמתאר בעיה. אמרו שזה מספיק לבנתיים. לא ממש נתנו לי פרטים (ברמה שבקושי הצלחתי להבין איפה ממוקם הגן היחיד שקיים כאן באזור).
היות ולדעתי הוא לא יתקבל לגן שפתי (וגם אם כן), אני תוהה מה האפשרויות האחרות. וכך פתאום שמעתי על גננת שי"ח שנשמעת ממש מעולה ובכל מקרה נבקש.
השאלה היא האם יש עוד משהו דומה שקיים ואיך משיגים אותו?
אני מבינה שועדת השמה מחליטה האם הולך לגן שפתי או רגיל. ואז פונים לועדת שילוב שתחליט האם מגיע לו שילוב או לא. אני צודקת? אבל איך אדע איזה שילוב הילד יכל לקבל בגן רגיל, במידה ויוחלט שהוא כן מתאים לשפתי? או שאם החליטו על שפתי, אז זה הכי טוב?
אני יודעת בוודאות שלא חייבים ASD כי בקבוצת תמיכה שהתחלתי יש מלא ילדים שהיו בגן שפתי ואובחנו רק עכשיו.
לצפיה ב-'והאם אוכל לדעת מי הילדים האחרים בגן?'
והאם אוכל לדעת מי הילדים האחרים בגן?
13/11/2017 | 16:41
33
הכוונה מבחינת תפקוד / דיבור וכד'. כי אם הילדים האחרים לא מדברים בכלל, לדוגמה, אז לא נראה לי שזה מתאים לו גם אם זה אומר שיקבל שם יותר טיפולים.
לצפיה ב-'ועדות שילוב מתקיימות לפני וועדות השמה.'
ועדות שילוב מתקיימות לפני וועדות השמה.
13/11/2017 | 18:50
15
26
גננת שיח = גננת שילוב.
זה חלק מתוכנית השילוב.
בדרך כלל יש לילד פעילות איתה פעם בשבוע
לצפיה ב-'האם אתה בטוח שקודם ועדת שילוב?'
האם אתה בטוח שקודם ועדת שילוב?
14/11/2017 | 07:22
14
26
לדעתי ההפך.
ועדת השמה קודם, בודקים אם ילד זקוק לחינוך רגיל או לחינוך מיוחד (שבמקרה הזה גן שפתי).
אם מחליטים על חינוך מיוחד אז אין ועדת שילוב.
אם מחליטים על חינול רגיל אז מקיימים ועדת שילוב שקובעת מה לתת לילד במסגרת חינוך רגיל כגון גננת שיח (שלזה לא חייבים איבחון ASD) או סעיית שלמקרה הזה כן חייבים איבחונים רציניים יותר כמו ASD...
לצפיה ב-'ועדת השמה קובעת זכאות לחינוך מיוחד'
ועדת השמה קובעת זכאות לחינוך מיוחד
14/11/2017 | 08:20
8
32
גם אם יש זכאות, זה לא אומר שחייבים לממש אותה.
 
השאלה היא מה חושבים-
וקודם כל מה האפוטרופסים של הילד, ההורים, חושבים-
הכי נכון לילד, בשלב זה של חייו: חנ"מ או שילוב.
אם חושבים ששילוב, אפשר לפנות ישירות לועדת שילוב.
אם רוצים חנ"מ, כמובן שיש לפנות לועדת השמה.
כאמור, גם אם הצוות או מישהו הפנה לועדת השמה והילד נמצא זכאי לחנ"מ
ההורים יכולים לבקש ועדת שילוב- לפי חוק השילוב, יש להעדיף את האפשרות הזאת,
זו אמורה להיות ברירת המחדל, ורק אם מגיעים למסקנה שזה לא מתאים לילד,
פונים לחנ"מ.
 
כדי לברר מה האפשרויות באזורכם, כדאי לפנות למתי"א.
לצפיה ב-'הבעיה היא שאין לי מידע או דרך להשיג אותו'
הבעיה היא שאין לי מידע או דרך להשיג אותו
14/11/2017 | 09:48
7
27
בכל מקרה, אני מבינה שהאפשרות היא או גן שפתי או גן רגיל עם גננת שיח או גן רגיל בלי כלום. נכון? אין עוד משהו?
כמו שציינתי, יש אבחון עם כל מיני בעיות קטנות, שפוסל את אוטיזם לחלוטין.
יש קצת בעיות התנהגות, בעיקר נשיכות.
ולגבי המידע: מי יכול לענות לי על גן שפתי? על מהות הגן והרכב הילדים? שלחו אותי לשירות הפסיכולוגי והם לא הסכימו לדבר על זה בכלל. מתי"א כן יכולים לעזור?
לצפיה ב-'כן, תנסי מת"''
כן, תנסי מת"'
14/11/2017 | 10:10
21
אבל הם יכולים להגיד לדעתי רק באופן כללי בלי לפרט על כל ילד וילד.
לצפיה ב-'רשימת מתי"אות ופרטי התקשרות שלהם'
רשימת מתי"אות ופרטי התקשרות שלהם
14/11/2017 | 10:30
17
 
הם יכולים לתת לך את כל התשובות
לצפיה ב-'אבל מה היו המלצות הצוות המאבחן?'
אבל מה היו המלצות הצוות המאבחן?
14/11/2017 | 22:56
21
בסיכום האבחון יש המלצות למסגרת החינוכית, מה הומלץ לכם?
מה הכותרת האבחנתית? יכול להיות שהוא זכאי בכל מקרה אם נתנו כותרת אבחנתית שמזכה בחינוך מיוחד.
 
האבחנה וההמלצה נותן את הזכאות, ההחלטה בוועדה תלויה בעיקר ברצון ההורים.
ולפי הניסיון שלנו הוועדות מעוניינות לתת חינוך מיוחד או שילוב לכל מי שזקוק, אפילו יאפשרו לכם להשלים אבחנות או אישורים רפואיים גם אחרי הוועדה על מנת לקבל זכאות.
יכול להיות שהזכאות כבר קיימת.
 
בשילוב לא מקבלים יותר מדי.
אם אין סייעת וזה רק גננת שיח\שילוב אז זה ממש כמעט כלום, פגישה אחת בשבוע עם הגננת, אולי שתי פגישות לא זוכר בדיוק.
זה בטח לא כמו בגן חינוך מיוחד שבו תמיכה מקיפה של מטפלים וגננת חינוך מיוחד שמבינים איך לגשת לילד שצריך יחס אחר.
לצפיה ב-'הרכב הילדים ספציפית לגן לא יתנו לך.'
הרכב הילדים ספציפית לגן לא יתנו לך.
14/11/2017 | 23:10
24
 
תחשבי שהילד שלך היה בגן כזה, נראה לך שמישהו היה מוציא אינפורמציה רפואית לגבי הילדים בגן, וחוסף אפילו באופן כללי מה הם "הבעיות" של הילדים?
 
תשובה כללית לגבי אילו ילדים מגיעים לגן מסוג זה אין סיבה שלא יתנו לך.
לא תמיד יש גן שפתי, לפעמים זה גן עיקוב התפתחותי ואז גם השפתיים נכנסים אליו, תלוי במה שיש ברשות המקומית.
 
מידע כללי אפשר לקבל גם באינטרנט.
 
נשיכות אגב, זה לא דווקא בעיה התנהגותית.
זה יכול להיות ביטוי לקושי תקשורתי.
 
בכל מקרה זה נשמע יותר מאיים ממה שיש בשטח.
בדרך כלל בחינוך המיוחד הילדים מתוקים ועדינים.
לחינוך הרגיל, , דווקא לשם מגיעים הילדים "המופרעים" עם כל מני בעיות התנהגות, אבל שלא מזכות אותם בחינוך מיוחד.
 
לצפיה ב-'אגב...'
אגב...
14/11/2017 | 23:22
2
22
חינוך מיוחד זה לא רק אוטיזם...
גם אם פסלו אוטיזם, יש לו "לקות" שמיעה שבגלל עבר אפילו ניתוח כפתורים, או משהו?
יש איזו בעיה...
וגם אם עבר טיפול ומצבו השתפר...
באיבחון רמת השפה\דיבור שלו , ביחס לבני גילו? תואמת גיל או מתחת לזה?
למה שלא יהיה זכאי?
לא חייב להיות אוטיסט.
יש עוד המון "בעיות" שנכללת בתוך הזכאות לחינוך מיוחד.
לצפיה ב-'הגן הוא גן שפתי'
הגן הוא גן שפתי
15/11/2017 | 07:44
1
25
זה הדבר היחיד שאני יודעת. וזאת רק השנה השנייה שלו, לא יודעת האם זה טוב או רע.
לצפיה ב-'שנה ראשונה זה אומר...'
שנה ראשונה זה אומר...
15/11/2017 | 08:58
24
שהוא ילמד גם עם שנתון קודם, אבל גם בגן רגיל זה שני שנתונים, ובמקרה של עיקוב אפילו שלושה.
גנים נפתחים ונסגרים לפי הצורך של האוכלוסיה.
גם אם הגן חדש, הצוות בדרך כלל ותיק ומנוסה.
לצפיה ב-'יכול להיות שאני טועה...'
יכול להיות שאני טועה...
14/11/2017 | 22:46
4
29
אני מדבר מנסיון אישי.
אנחנו רצינו שילוב ולכן ביקשנו ועדת שילוב.
לא היה לנו אבחון ביד, היינו רק בתהליכים, ובכל זאת בוועדה כשהם שמעו על הילד הם אמרו לנו ששילוב לא יתאים לו, והפנו את הנושא לועדת השמה.
קבעו לנו תור למועד הכי מאוחר 31 מאי נדמה לי, כדי שנספיק לסיים עם האבחון.
יכול להיות שיש ועדות במקביל.
ויש גם גמישות...
אצל הגדול הלכנו לועדת שילוב גם בלי אבחון.
האחראית על תוכנית השילוב במתי"א אמרה לנו שנשמע להם ששילוב יכול לעזור לו, אבל ללא אבחנה הם לא יכולים לתת לו זכאות.
נתנה לנו עד סוף חודש יולי להביא להם אבחון, ואז יחליטו.
בסוף קיבל שילוב.
לצפיה ב-'באבחון לא דיברו על מסגרת'
באבחון לא דיברו על מסגרת
15/11/2017 | 07:43
3
39
הוא היה בן שנתיים וקצת ולא שאלנו. אין לו יותר בעיית שמיעה, הבדיקות תקינות.
הוא בעיכוב שפתי רציני לדעתי ולדעת קלינאית תקשורת. יש לו אוצר מילים עשיר אבל כולל בעיקר שמות עצם. אין הרבה משפטים. עונה רק על השאלות מה זה או שאלות שהתשובה היא כן או לא. באבחון ציינו זמן עיבוד ארוך, ובעיות שפתיות בעיקר.
לצפיה ב-'בדיוק הסיבה מדוע הוא כן מתאים לגן שפתי.'
בדיוק הסיבה מדוע הוא כן מתאים לגן שפתי.
15/11/2017 | 08:55
2
32
שם הצוות מודרך כיצד לעבוד איתו כך שידביק את הפער.
 
תפני להתפתחות הילד , תבקשי נספח לאבחון שכולל המלצות למסגרת חינוכית.
תבקשי אותה המלצה מהקלינאית.
גם הקלינאית עושה אבחון של קלינאית וקובעת אבחנה, זה יכול להספיק.
בכל מקרה תבררי איזה אישורים את צריכה לזכאות בראשות המקומית.
לצפיה ב-'התקשרתי למתי"א'
התקשרתי למתי"א
15/11/2017 | 09:02
36
היא אמרה שהנוהל שהם באים לגן לתצפת עליו, לדבר עם הגננת, מסתכלים על האבחונים ואז רואים האם הוא מתאים לגן שפתי. מקווה שהן גם ידברו איתו קצת ולא רק יסתכלו מהצד. אבל נשמע לי הגיוני ואמין יותר מסתם לקרוא את האבחון.
ומסתבר שגננת שי"ח אפשר לקבל גם בגיל 3, תלוי במועצה
לצפיה ב-'אין פער, יש שונות'
אין פער, יש שונות
15/11/2017 | 09:30
33
אין פער בין הנטיות השפתיות האוטיסטיות לאלה של הנורמה, יש אחרות ושונות שבגלל זה לא זוכה לתמיכה והבנה ועידוד מצד הנורמה הפשיסטית,
למעשה,
אם יש פער, הוא מגלם עדיפות מהותית, עמוקה והכי יצירתית, של האוטיסט על הבוק הנורמטיבי
 
לצפיה ב-'לי אמרו שגננת שיח זה רק לילדי חובה'
לי אמרו שגננת שיח זה רק לילדי חובה
14/11/2017 | 20:37
16
לצפיה ב-'גננת שיח זה רק לגן חובה'
גננת שיח זה רק לגן חובה
15/11/2017 | 07:46
2
16
לצפיה ב-'ולבני 3 אין כלום?'
ולבני 3 אין כלום?
15/11/2017 | 07:54
1
14
לצפיה ב-'אולי טיפולים במת"י?'
אולי טיפולים במת"י?
15/11/2017 | 21:20
16
לצפיה ב-'אספרגר וצו ראשון'
אספרגר וצו ראשון
13/11/2017 | 00:28
14
123
שלום,
בני בן ה-16.5 אובחן כאספרגר בגיל 9. עד כיתה ג׳ היה עם סייעת אישית בכיתה.
החל מכיתה ד׳ החלטנו לתת לו צ׳אנס להתגבר על הקשיים לבד, ואכן זה הצליח.
עד גיל 14 בערך היה עם קשיים חברתיים אך בכיתה רגילה.
בשנתיים האחרונות עשה קפיצת מדרגה - נהיה יו טיובר גדול, רכש מלא חברים, יוצא איתם כל יום ובכלל פורח.
בעבר, מייד לאחר האיבחון, ניגשנו איתו לוועדה של הביטוח הלאומי כדי לקבל נכות ונדחינו. 
כעת קיבלנו צו ראשון.
כחודש אחרי זה קיבלנו מכתב מלשכת הגיוס על כך שהם קיבלו מידע מהביטוח הלאומי על הלקות של בנינו וכעת הצבא מבקש שנשלח להם את כל האיבחונים הרלוונטיים.
אנחנו בהלם מכך שהגופים האלה מעבירים מידע מאחד לשני, למרות שמעולם לא נקבעה לו נכות כלשהי בסוף.
הבנו שבפנינו 2 אפשרויות:
1) לקבל פרופיל 45 שדי מגביל את התפקידים שאליהם ניתן להתקבל
2) לקבל פטור משירות צבאי
בנינו רוצה להתגייס, אך הוא לא בטוח שיעמוד בלחץ של להיות קרבי.
עם אופציה ראשונה של פרופיל 45 מקסימום יוכל להיות איזה אפסנאי או נהג.
אם יקבל פתור - חושש שיהיה לו קשה אחר כך להתקבל לעבודה בהיי טק (האם זה עדיין נכון)?
יש משהו שעלינו לעשות במצב הזה?
לנסות להתעלם מהבקשה של הצבא ולקוות שבמהלך הראיון בצו ראשון הם יגלו נער רגיל ללא חשדות ללקות?
האם כבר עכשיו עלינו לחדש לו את האיבחון ולהוציא המלצה של פתור?
האם מובטח לו שיגייסו אותו אם יקבל פתור ויבקש להתנדב?
המון תודה לעונים.
רונית
 
לצפיה ב-'אפשרות נוספת'
אפשרות נוספת
13/11/2017 | 10:12
83
אם המצב כל כך טוב אולי תבדקו עם פסיכיאטר האם הוא עדיין עונה לקריטריונים של הספקטרום או אולי כבר לא אלה נגיד לקריטריונים של הפרעה תקשורתית חברתית או משהו דומה.
ככה לא יקבל פרופיל קרבי אבל יקבל יותר מ 45.
אפשרות אחרת זה להתנדב במסלול של מחשבים או מידענות או משהו כזה.
לצפיה ב-'מה עם עתודה?'
מה עם עתודה?
13/11/2017 | 10:30
63
לעתודה אפשר לגשת עם פרופיל נמוך, אבל לא כמתנדב (אני לא יודעת מה המשמעות של פרופיל 45).
לצפיה ב-'לא רק בקרבי יש לחץ קשה'
לא רק בקרבי יש לחץ קשה
14/11/2017 | 08:38
5
67
צבא זו מסגרת נוקשה ומאד לא פשוטה, במיוחד לא"סים (אנשי ספקטרום).
לא ממליצה לשלוח אותו בלי לעדכן את הצבא.
 
לגבי הליך התנדבות:
 
התפקידים הפתוחים בפני מתנדבים:
לצפיה ב-'אפשר רק להתנדב?'
אפשר רק להתנדב?
14/11/2017 | 09:53
3
25
לצפיה ב-'מה זאת אומרת "רק"? אפשר לקבל פטור ואז להתנדב לצה"ל'
מה זאת אומרת "רק"? אפשר לקבל פטור ואז להתנדב לצה"ל
14/11/2017 | 10:27
2
53
אפשר גם להתנדב לשירות לאומי אחרי הפטור
לצפיה ב-'כמו שרשמתי, זה פוסל עתודה'
כמו שרשמתי, זה פוסל עתודה
14/11/2017 | 10:33
1
45
כי מתנדבים לא יכולים ללכת לעתודה.
לא נורא
לצפיה ב-'לא בטוחה'
לא בטוחה
14/11/2017 | 10:40
42
מי שמתעניין באפשרות זו, שווה לו לברר
ב"שאלות נפוצות" הם כותבים:
"על המתמיינים לעתודה להיות כשירים רפואית להיות קצינים בצה"ל.
מעבר לכך אין מגבלות רפואיות".
כיון שיש קצינים שהתחילו כחיילים מתנדבים,
ההגיון שלי מניח שכנראה שאין עם זה בעיה.
אבל כאמור, לא בטוחה, יש שם "צור קשר" אפשר לברר.
לצפיה ב-'בקרבי יש פחות לחץ'
בקרבי יש פחות לחץ
14/11/2017 | 10:34
50
לפחות מנסיוני, ששירתתי בקרבי, וכשאת נמצאת בקצה העולם, וכלוחמת, הסיכוי שמישהו יבלבל לך את המח בענייני משמעת הוא קטן מאוד.
 
אני לא הייתי שורד את השירות אם לא הייתי בקרבי, כי שם בקצה של הקצה של סיני, היינו כנופיה מטונפת, אנרכיסטית לחלוטין, של משוגעים שלא עשו חשבון לאף אחד,
לעומת זאת,
בקריה, מספיק שמשהו לא יושב עלייך נכון וכולם עפים עלייך
 
לצפיה ב-'למה אפסנאי או נהג? יש תפקידי מינהלה, מחשבים'
למה אפסנאי או נהג? יש תפקידי מינהלה, מחשבים
14/11/2017 | 12:48
18
לצפיה ב-'מבחינת קבלה לעבודה בעתיד, אין שום הבדל בין פטור לפרופיל 45'
מבחינת קבלה לעבודה בעתיד, אין שום הבדל בין פטור לפרופיל 45
14/11/2017 | 22:33
4
56
אז זה ממש לא שיקול.
 
חוץ מזה, מקום עבודה ששם יותר דגש על "עשית את המסלול המקובל?" מאשר על איכות העבודה הצפויה של המועמדים, זה ממילא מקום שלא הייתי רוצה לעבוד בו.
 
אגב, אני קיבלתי פטור וזה מעולם לא מנע ממני להשיג שום דבר.
לצפיה ב-'אבל זאת הדרך שלהם להבין עד כמה הבן אדם שונה'
אבל זאת הדרך שלהם להבין עד כמה הבן אדם שונה
15/11/2017 | 07:58
3
48
מי שלא מכיר מה זה אוטיזם, קל לו יותר לקבל בן אדם שהיה בצבא והצליח שם. זה כמו עוד נסיון תעסוקתי, מי שעבד במקום אחר והצליח, עוזר לו להתקבל לעוד מקום.
לצפיה ב-'זה לא'
זה לא
15/11/2017 | 09:29
50
שירות צבאי מזמן לא נחשב למדד איכותי במקומות נחשבים,
יש כל כך הרבה אנשים הכי יצירתיים שבדיוק בגלל זה לא עשו צבא,
ואני כותב את זה כמי שדווקא עשה צבא
 
הצלחה בצבא לא אומרת שום דבר חיובי לגבי הצלחה באזרחות,
למעשה בהרבה מובנים היא אומרת בעיקר דברים שליליים,
כי הצבא, בניגוד מוחלט לאזרחות, זו מערכת היררכית, כחנית, שלכן אין בה מקום לספקות ושאילת שאלות ויצירתיות אמיתית.
 
הצבא זו מערכת שמייצרת מוות, זה תפקידה, מערכות אזרחיות לפחות שואפות לייצר חיים
 
לצפיה ב-'מי זה "שלהם"? לא כל המעסיקים אותו הדבר'
מי זה "שלהם"? לא כל המעסיקים אותו הדבר
16/11/2017 | 00:34
1
37
בוס שמפריע לו "בן אדם שונה" זה ממילא לא מישהו שהייתי רוצה לעבוד אצלו. מה בדיוק אעשה אצלו? אתחפש ל"נורמלי"? אסתיר את הצדדים המיוחדים שלי?
 
חוץ מזה, כמו שאמרתי, שירות צבאי עם "פרופיל 45 נפשי" לא ירשים אף אחד. זה לא יפתח לבחור שום דלתות, ועשוי אף לגרום נזק.
 
ולגבי נסיון תעסוקתי באופן כללי: שירות צבאי זה שלוש שנים. את באמת חושבת שאין דרכים יותר יעילות לצבור נסיון תעסוקתי, מאשר שלוש שנים בתור אפסנאי או טבח?
לצפיה ב-'במקומות שבהם עבדתי נדרשתי לוותר על סודיות רפואית'
במקומות שבהם עבדתי נדרשתי לוותר על סודיות רפואית
17/11/2017 | 10:24
27
זאת אומרת שהם בוודאי ידעו שאני אוטיסט,
זה לא מנע ממני לקבל סיווג בטחוני שאיפשר לי גישה למערכות מסווגות ועבודה ממש טובה ומעניינת כמפתח תוכנה.
 
לצפיה ב-'בית ספר פתוח - דעות בבקשה'
בית ספר פתוח - דעות בבקשה
11/11/2017 | 20:14
23
116
מה דעתכם על בית ספר פתוח? האם מתאים לילד בתפקוד גבוה?
הכוונה לבית ספר פתוח בצורה מקסימלית שבו הילד צריך לכוון את עצמו לבד. מה רוצה ללמוד? לחקור סוגיות שמעניינות אותו. ולכוון את עצמו איך לחקור. זה בית ספר שלא מכוון. הכל צריך לבוא מתוך הילד. המגמה היא שהילד "ילך לאיבוד" ואז ילמד לכוון את עצמו. אין בחינות או שיעורי בית.
התחושה שלי שילד על הספקטרום יילך כאן לאיבוד במובן הרע של המילה ולא יידע לכוון את עצמו.
אבל אשמח לשמוע את דעתכם.
לצפיה ב-'איך את מגדירה "יילך לאיבוד"?'
איך את מגדירה "יילך לאיבוד"?
12/11/2017 | 08:18
52
מה הקריטריונים שלך ל"יידע לכוון את עצמו" ?
 
אם יבחר להסתובב בחצר רוב היום, להביט בעננים ובנמלים
זה מבחינתך "הולך לאיבוד"?
אחרי כמה זמן- אם יעשה זאת יום? שבוע? חודש? שנה?
 
אני שואלת כי נראה לי חשוב לברר את השאלות האלה,
שום דבר לא מובן מאליו.
 
אגב, הפיצקי שלי (בן 10 וחצי, אובחן לאחרונה) לומד בבי"ס מסוג זה.
 
 
לצפיה ב-'לדעתי באים לבית הספר בגלל העניין החברתי'
לדעתי באים לבית הספר בגלל העניין החברתי
12/11/2017 | 08:40
21
63
ולכן השאלה החשובה היא האם בית הספר מתאים לו מבחינה חברתית. מבחינת המסגרת זה דווקא נראה לי מתאים ביותר, כי הילד לא יסבול מלחץ ותלונות של המורים על ריחוף / אי השתתפות / אי ביצוע מטלות בכיתה, וכהנה וכהנה תלונות שילד בתפקוד גבוה עלול לספוג מהמערכת. מהבחינה הלימודית, נראה לי שזה לא יועיל אבל גם לא יזיק - רוב הסיכויים שאת מה שהילד ירצה ללמוד, המורים לא יוכלו לעזור לו ללמוד, כי הם בעצמם לא מבינים בזה, אבל אולי הם יאפשרו לו ללמוד לבד בזמן בית הספר (לא יודעת, תלוי בבית הספר אני מניחה) - שזה מעולה. לעומת זאת, גם מכיתה רגילה רוב הסיכויים שהוא יפיק מעט (תלוי בילד הספציפי שלך - את יודעת מה המצב שלו בינתיים), כך שגם אם הוא לא יעשה כלום בבית הספר הפתוח, זה לא שינוי משמעותי לעומת מה שהוא היה עושה בבית ספר רגיל. לדעתי הידע היחיד שבאמת צריך לדאוג שיהיה לילד הוא קרוא וכתוב. ברגע שהוא יודע לקרוא ולכתוב, בית הספר מיותר למדי מבחינת רכישת ידע, ובעיקר מהווה מעמסה מבחינת הדרישות והציפיות והרעש וכו' - ובית ספר פתוח יכול להקל על המעמסה.
לצפיה ב-'דווקא מבחינה לימודית'
דווקא מבחינה לימודית
12/11/2017 | 21:26
20
47
בית ספר רגיל יכול להיות מתאים יותר.
והאמת שגם מבחינה חברתית או התמודדות עם המערכת.
בבית ספר רגיל יש כללים מאוד ברורים, את הכללים האלה כל ללמוד ולעקוב אחריהם.
הציפיה מהתלמידים היא קודם כל להצליח בלימודים, וזה משהו שיכול להיות קל לילדים בספקטרום.
 
בית ספר פתוח הוא משהו לא ברור, זה כמו גונגל, צריך מיומנות חברתית גבוהה יותר כדי לנווט בו, וגם בלימודים, צריך המון פוקוס אישי ומשמעת כדי "להצליח" בלימודים בסוג כזה של בית ספר.
זה באמת שאלה מה זה ללכת לאיבוד אבל.
אם לסיים בית ספר ומבחינה לימודית לא להגיע להישגים , אז כן, קל ללכת לאיבוד.
אני חושב שבהרבה בתי ספר פתוחים לא יודעים איפה הפתוח הופך להפקרות.
במקום שהילד ילמד ללמוד ולפתח בעמצו את השיטות שמתאימות לו, הוא פשוט מתבזבז.
לצפיה ב-'יש לך ילד בכיתה רגילה ואתה '
יש לך ילד בכיתה רגילה ואתה
13/11/2017 | 02:29
10
58
חושב שקל לילדים בספקטרום בבית הספר כי "הציפייה היא להצליח בלימודים"? אם הציפייה בימינו במערכת החינוך הייתה, נניח, להצליח במבחנים וזהו, אז אולי היה משהו בדבריך. אבל זה בכלל לא המצב. הציפייה במערכת החינוך הנוכחית מהילדים היא כל יום, כל היום, להיות בריכוז מירבי, להסתכל על המורה, לעשות מה שהיא אומרת לעשות, לא לשקוע במחשבות, לא להיות מוסח על ידי כל אותם דברים שמסיחים ילדים אוטיסטים אפילו יותר, וכו'. מערכת החינוך היא טרור מתמשך שלילדים אוטיסטים הוא על גבול הבלתי אפשרי. נראה לי שאתה זוכר את מערכת החינוך של פעם, שבה הדרישות היו מתונות יותר, ובאמת התמצו בתפקוד במבחנים ובעבודות, בלי לעמוד לילדים על הראש בכל רגע מהיום אם רואים מהמבחנים שהם יודעים את החומר. זה מזמן לא המצב.
לצפיה ב-'אני חושב שזה תלוי בילד.'
אני חושב שזה תלוי בילד.
13/11/2017 | 06:42
9
34
מערכת החינוך לדעתי על הפנים הייתה ונשארה, היו המצב יותר גרוע, וכל מי שלא מתאים הם דואגים להוציא אותו בעל הפרעה .
אני בעצמי נשרתי ממערכת החינוך.
השאלה היא אם בית ספר פתוח הוא הפתרון, או פתרון יותר טוב.
לדעתי לא.
אין באמת בית ספר פתוח.
שתי האחיות שלי למדו בפתוח , רק אחת עשתה שם בגרות, וזה בזכות כך שהיא אדם מאוד חזק שהצליח לעמוד מול הלחצים של המערכת הפתוחה שנסתה כל הזמן להסיט אותה מהמסלול שהיא בחרה לעצמה, היא רצתה ללמוד, והחברים רק ניסו למשוך אותה להפסקה הגדולה. (לעשן עם המורים מתחת לעץ, (אולי היום לא יעשנו אבל האווירה האנטי לימודית עדיין נשארה, ומי שכן רוצה ללמוד דואגים להקשות עליו))
 
אני לא חושב שבת ספר פחות הוא באמת בראש פתוח, ולא מצליחים לעשות מה שהם מתיימרים לעשות.
לצפיה ב-'ברור שזה תלוי בילד, לכן'
ברור שזה תלוי בילד, לכן
13/11/2017 | 07:59
7
37
כתבתי שכדאי לעשות הערכה לפי התפקוד שלו היום.

לגבי התיאור שלך של בית הספר הפתוח, מאחר שלדעתי בית ספר חשוב רק בשביל העניין החברתי, התאור שלך של חברים שמנסים למשוך להפסקה הגדולה נשמע ממש חלומי (ועוד כשאתה מוציא את העישון מהתמונה, אז בכלל).
לצפיה ב-'הכוונה היא שהניווט החברתי בפתוח'
הכוונה היא שהניווט החברתי בפתוח
13/11/2017 | 15:43
4
45
לא יותר קל מהמסגרת הרגילה, אולי אפילו יותר קשה.
 
לצפיה ב-'אני לא בטוחה שזה לא תלוי בבתי הספר הספציפיים.'
אני לא בטוחה שזה לא תלוי בבתי הספר הספציפיים.
13/11/2017 | 16:34
1
29
אבל אני קיבלתי את הרושם שבמסגרת הרגילה זה גם על גבול הבלתי אפשרי ממילא.
לצפיה ב-''
14/11/2017 | 08:06
6
לצפיה ב-'הנסיון שלי אחר'
הנסיון שלי אחר
14/11/2017 | 08:04
38
כאמור, הפיצקי שלי לומד בבי"ס מסוג זה
ונראה לי שרק בי"ס כזה אפשרי מבחינתו.
לפני זה היה שנתיים בחינוך ביתי, ולפני שנה בבי"ס רגיל
שם הרגיש, כדבריו "כמו פרפר בכלוב".
רק בי"ס כזה מכבד ומוקיר אותו כמו שהוא,
לא מנסה לנווט אותו לשום תבנית,
מאפשר לו ללמוד על עצמו ועל העולם בדרך שלו.
לצפיה ב-'למה יותר קשה?'
למה יותר קשה?
15/11/2017 | 21:22
10
לצפיה ב-'התפקוד גבוה, אבל אני כן רוצה את העניין הלימודי לא רק החברתי'
התפקוד גבוה, אבל אני כן רוצה את העניין הלימודי לא רק החברתי
14/11/2017 | 12:44
1
15
לצפיה ב-'הטענה שלי היא שסביר שלא תקבלי'
הטענה שלי היא שסביר שלא תקבלי
14/11/2017 | 12:52
24
את העניין הלימודי גם במסגרת רגילה (אבל את מכירה אותו ויודעת איך הולך לו בינתיים שם - אולי אצלו זה אחרת) - להעביר אותו לדמוקרטי פשוט יחסוך לו את הסבל שהוא היה עובר במסגרת רגילה, ואולי גם יאפשר לו ללמוד משהו. במסגרת רגילה מי שמסוגל להתמודד איתה ומתאים לה ילמד - אבל הוא לאו דווקא (כמו רבים רבים אחרים שלא מצליחים ללמוד שם, לאו דווקא על הספקטרום).
לצפיה ב-'אולי היה כך פעם, אולי כיום בחלק מבתיה"ס האלה, ממש לא בכולם'
אולי היה כך פעם, אולי כיום בחלק מבתיה"ס האלה, ממש לא בכולם
14/11/2017 | 08:08
15
לצפיה ב-'זאת בדיוק הדאגה שלי'
זאת בדיוק הדאגה שלי
14/11/2017 | 12:44
8
30
הילד אמור לחקור ולבדוק מה שמעניין אותו. והוא צריך גם לבחור בעצמו את הדרך איך לעשות את זה. גם אם נמצא עם משלבת, אסור לה לכוון אותו בלימודים, רק לסייע חברתית.
אז מצד אחד אין לחץ אקדמי, אבל מצד שני, האם זה לא גדול מדי על ילד בספקטרום? גם אם מדובר בילדה נבונה וסקרנית?
לצפיה ב-'לדעתי אם את רוצה לקבל עצה כאן'
לדעתי אם את רוצה לקבל עצה כאן
14/11/2017 | 12:54
3
57
את צריכה קצת לתאר את בתך, בת כמה היא?
מה הקשיים והחוזקות שלה?
כי רק עצם האבחנה של ספקטרום לא מספיק כי גם בתוך הספקטרום אנשים מאוד שונים
לצפיה ב-'בת ארבע וארבעה חודשים חכמה מאד, שפה עשירה, סקרנית'
בת ארבע וארבעה חודשים חכמה מאד, שפה עשירה, סקרנית
14/11/2017 | 20:33
2
29
אוהבת ספרים, יכולת קשב מופלאה. הרבה קסם אישי, חייכנית.לא צריכה שיגרה, ומאד נהנית לצאת מהשיגרה. קשובה לכל מילה שנאמרת לידה. זיכרון מופלא.
נקודות לחיזוק : זמן תגובה יחסית ארוך, לא תמיד עונה ישר כשפונים אליה, נהנית לשחק עם ילדים, אבל צריכה דירבון לזה.
לצפיה ב-'מה זה אומר זמן תגובה ארוך?'
מה זה אומר זמן תגובה ארוך?
14/11/2017 | 20:43
1
18
זה מה שאצלינו קראו זמן עיבוד? שלוקח לו זמן להבין מה שאלו? ואיך מטפלים בזה?
לצפיה ב-'היא מבינה ושומעת אבל לוקח לה זמן עד שהיא עונה'
היא מבינה ושומעת אבל לוקח לה זמן עד שהיא עונה
14/11/2017 | 21:26
17
לצפיה ב-'למה אסור לכוון אותו בלימודים?'
למה אסור לכוון אותו בלימודים?
14/11/2017 | 12:59
2
28
אצלי מזכירים לו איזה ספר להוציא, עוזרים לו לעמוד בזמנים, מוודאים שהוא מקשיב וגם עוזרים קצת בלימודים: קשה לו עם תורה ושפה, אז מכוונים אותו מבחינת העזרה עם להבין שאלות, לדוגמה. ובאנגלית מעודדים אותו לעבוד בחוברת למתקדמים ולא סתם להשתעמם.
 
לצפיה ב-'את זה כל סייעת עושה, מה שלא עושים זה להחליט במקומו'
את זה כל סייעת עושה, מה שלא עושים זה להחליט במקומו
14/11/2017 | 13:15
24
לנווט אותו לבחירה מסויימת.
למשל אם הוא בוחר לא להשתתף בשיעורי חשבון, זה בסדר,
החונך יבדוק איתו מדוע בחר כך
זה באמת לא מעניין אותו או הוא מפחד להכשל?
אולי הוא לא סובל את המורה? אולי יש אפשרות ללמוד אצל מורה אחר
או למידה עצמאית, במחשב?
מה ההשלכות של הבחירה הזאת? וכו'
אבל החונך (שכאמור יש לכל תלמיד בביה"ס) לא ינסה לשכנע אותו לבחור ללמוד חשבון.
לצפיה ב-'בבית ספר הזה אין כיתות '
בבית ספר הזה אין כיתות
14/11/2017 | 20:35
20
כל ילד מחליט לבד מה לומד, איפוא לומד ואיך לומד.
זה בית ספר סאדברי 
לצפיה ב-'לבחור אין משמעו לעשות מה שבא לי'
לבחור אין משמעו לעשות מה שבא לי
14/11/2017 | 13:06
26
זה בדיוק אחד הדברים המשמעותיים שלומדים בבי"ס דמוקרטי.
לכל תלמיד/ה יש חונך אישי, איש צוות, שמלווה ומנחה את תהליכי הבחירה.
שואל את הילד שאלות שחשוב לשאול בתהליך כזה,
מקשיב, מכיל, מעמת עם השלכות.
כמובן שהילד/ה עצמו עושה את הבחירות שלו/ה.
 
ילדה נבונה וסקרנית רוצה ללמוד, היא זקוקה לסביבה שתאפשר לה זאת.
שתתן לה גירויים והכלה.
הסיכוי שהיא תלמד, למידה לחיים וגם למידה אקדמית, בבי"ס דמוקרטי
גבוה לדעתי ומנסיוני
(כאמור הפיצקי שלי לומד בבי"ס כזה, ועברנו הרבה בתי"ס כי הוא הבן הרביעי)
מהסיכוי שתלמד משהו משמעותי בבי"ס רגיל.
 
כמובן, כמו בכל עניין- הכל תלוי בנפשות הפועלות.
הן בילד/ה, הן בצוות החינוכי והן בהורים.
לכן לא תמיד החויה בבי"ס כזה תהיה מוצלחת.
לצפיה ב-'המלצה על קלינאית ומרפאה בעיסוק'
המלצה על קלינאית ומרפאה בעיסוק
13/11/2017 | 09:47
1
47
היי. אני חדשה בתחום...
אשמח לקבל המלצה על קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק מעולות מאזור המרכז שמתמחות בילדים. הילד שלי בן שנתיים.
תודה :)
לצפיה ב-'ברוכה הבאה עד שיגיבו, שווה לבדוק בקישורי הפורום'
ברוכה הבאה עד שיגיבו, שווה לבדוק בקישורי הפורום
13/11/2017 | 20:24
21
הנמצאים בתוך לשונית 'כלים ומידע' שבראש העמוד
בסעיף 'רשימות אנשי מקצוע'.
לצפיה ב-'שמן קנאביס לעומת דרכי צריכה אחרות'
שמן קנאביס לעומת דרכי צריכה אחרות
13/11/2017 | 15:57
2
67
היי
יש לי במשפחה בן דוד עם רישיון שימוש בקנאביס רפואי(פרחים-תפרחת), הוא לא מסתדר עם הפרחים והעישון והגלגול וברצונו לעבור לצורת נטילה אחרת, אשמח לשמוע מה אתם חושבים על צורת נטילה אחרת ולאן צורת מטילה כדאי לעבור(יש שמן וקפסולות וכנראה שעוד?
לצפיה ב-'ועד כמה זה יעיל לעומת פרחים?'
ועד כמה זה יעיל לעומת פרחים?
13/11/2017 | 15:58
18
לצפיה ב-'הוא על הספקטרום האוטיסטי? ילד או בוגר?'
הוא על הספקטרום האוטיסטי? ילד או בוגר?
14/11/2017 | 08:09
22
לצפיה ב-'טיפול cbt'
טיפול cbt
12/11/2017 | 15:09
2
75
מחפשת המלצה על מטפל/ת cbt לילד בן 13 בספקטרום בתפקוד גבוה. רצוי באזור פתח-תקוה.  
לצפיה ב-'ת"א מתאים?'
ת"א מתאים?
12/11/2017 | 20:44
1
39
אם כן
 
אם לא, יתכן שהם יידעו להמליץ על מישהו בפ"ת
לצפיה ב-'תודה על המענה'
תודה על המענה
12/11/2017 | 22:53
24
 
 
לצפיה ב-'הצעה'
הצעה
12/11/2017 | 12:07
66

שלום,
אנו עסק של בוגרי רפואה המתמחה בבדיקת איכות ובהירות שאלונים רפואיים בשפות שונות.
לצורך בדיקת איכות שאלון רפואי, אנו נדרשים לערוך ראיון קצר עם 5 מבוגרים דוברי רוסית, מעל גיל 18, הנמצאים על ספקטרום האוטיסטי. 
הראיונות הם קצרים, אנונימיים לחלוטין, ויעשו ע"י בוגרת בית ספר לרפואה. המרואיינים יתוגמלו כספית באופן יפה מאוד (כמה מאות שקלים לכל ראיון).
אלו מכם שמעוניינים ומתאימים, אנא שלחו אלינו הודעה לכתובת המייל NovimedGroup@gmail.com
 
בברכה,
נובימד
www.novimedgroup.com
 
לצפיה ב-'אשמח לשמוע את דעתכם: האם להמשיך עם קבוצת התמיכה'
אשמח לשמוע את דעתכם: האם להמשיך עם קבוצת התמיכה
09/11/2017 | 10:27
22
128
כבר רשמתי לפני כמה ימים, לא היו תגובות והאמת שלגמרי שכחתי מזה. אבל אני חייבת להודיע עד מחר אם אני מפסיקה להגיע. אז רושמת שוב:
הייתי במפגש ראשון. היה נחמד, לא מעבר. כמעט כולן נמצאות כמה חודשים אחרי האבחון, הילדים סביב גיל 6. ככה שעוד לא יודעות איך להיתנהג, מה הזכויות וכד'.
אני מחפשת משהו אחר. מישהו שמתמודד עם המצב כבר כמה שנים, יודע לכוון ולהרגיע. יודע להתמודד עם ילד גדול יחסית.
וכאן מצאתי את עצמי מסבירה כל מיני דברים.
מצד שני, כן נחמד לדבר עם אנשים. אבל גם חבל על הזמן שלי.
לצפיה ב-'זה עניין של סדר עדיפויות אישי'
זה עניין של סדר עדיפויות אישי
09/11/2017 | 13:29
56
אולי לכן לא הגיבו, כי בעצם אף אחד לא יכול לדעת מה שוקל כמה עבורך.
עד כמה השייכות לקבוצת אמהות שנפגשת פנים אל פנים תורמת לך
לעומת
עד כמה מעיקה עלייך השקעת הזמן והאנרגיה בהגעה לשם?
 
בעקרון, אנשים שמתמודדים עם העניין כבר שנים ויודעים לכוון ולהרגיע
יש כאן
אבל אין כאן מפגש פנים אל פנים
וגם תחושת הקבוצה/קהילה כבר לא ממש קיימת פה.
אז שוב- השאלה מה שוקל כמה עבורך.
לצפיה ב-'אני לא בטוח שבשביל זה הקבוצות האלה'
אני לא בטוח שבשביל זה הקבוצות האלה
10/11/2017 | 09:21
20
58
מעולם לא הלכתי ולא רואה שום סיבה ללכת.
אבל דיי ברור לי שלא הולכים בשביל לקבל מיידע על זכויות.
או מיידע על איך להתמודד עם הילד שלך.
 
כל ילד הוא משהו אחר, אף אחד לא יכול לדעת מה נכון לו מלבדך.
בגלל שהילד שלי בגן תקשורת, אז יצא לי לפגוש הורים "במצב דומה"...
חחחחח...
הם לא במצב דומה בגלל.
והדעות שלהם כל כך שונות משלי.
בתחושה שלי בקבוצות כאלה את תקבלי בדיוק את הדבר ההפוך שאת צריכה.
את צריכה לשנות את המבט שלך על כל המצב, להבין שהמצב חיובי.
בקבוצות אני לא בטוח שתפגשי אנשים שיכולים לעזור לך לשנות גישה.
כאן דווקא כן.
 
בשביל תמיכה נפשית , לכי לטיפול אישי, ולא לקבוצה של אנשים שתכלס לא מבינים כלום ובאו להתבכיין על מה שאין סיבה להתבכיין.
 
אבל שוב, לא מכיר מקרוב, אולי מה שקורה שם זה משהו אחר.
לצפיה ב-'מסכים חלקית. לקבוצת תמיכה הולכים כדי לקבל תמיכה רגשית'
מסכים חלקית. לקבוצת תמיכה הולכים כדי לקבל תמיכה רגשית
10/11/2017 | 12:18
19
52
אני לא חושב שבאים לקבוצה כזאת "כדי לעזור לשנות גישה".
 
אבל
 
אני מתקשה להאמין שלהיפגש עם קבוצה של הורים שהאבחון עדיין טרי עבורם (וכמעט תמיד, בשלב הזה, הם מרגישים שקרה להם אסון) זה דבר שיואיל למצב הרגשי של אנה.
 
לצפיה ב-'האמת שכולם דווקא מרגישים הקלה'
האמת שכולם דווקא מרגישים הקלה
10/11/2017 | 19:15
18
66
כי הילדים היו באבחונים וטיפולים מגיל צעיר. לאף אחד זה לא בא בהפתעה, כמוני. הילדים כולם כבר לומדים בכיתות קטנות או בבתי ספר לחינוך מיוחד. קצת מוזר כי הבנתי שאצל כמעט כולם התוצאות הן מחודשי הקיץ.
ואיכשהו הם לא חושבים על העתיד ודברים אחרים כמוני. אולי כי אני מוזרה, אולי כי הילדים שלהם קטנים ואולי כי זה סוג אוכלוסיה (ענין השכלה גבוהה פחות מטריד אותם).
 
לצפיה ב-'כנראה שאנשים לא משתנים.'
כנראה שאנשים לא משתנים.
11/11/2017 | 00:19
17
65
או לפחות לא משתנים מספיק מהר בשביל להמנע מלשרוט את הילדים.
כי לי מרגיש שלא קל להיות ילד שלך, ואם ילד מיוחד אז בכלל קשה.
בשלב הזה דאגה להשכלה גבוה???
עכשיו נכון לטפח בילד חוסן נפשי, תחושת ערך עצמי, לתת לילד הרגשה שהוא הכי אהוב בעולם.
אל תסללי לו את מסלול חייו, תני לו כלים בעזרתם הוא יוכל לבחור בעצמו מה שהוא יירצה, גם אם זה לא מסלול השכלה גבוה שחשוב לך.
 
אני בגלל נסיון החיים שלי גיבשתי גישה לגבי ילדים שמה שבא ברוך הבא (בגלל זה גם לא עשינו בדיקות כמו מיי שפיר וכאלה), גם כשנולדים, לזכור שהילד הוא לא שלוחה שלי, ולא בא לעולם על מנת לגרום לי נחת. אני גאה בילדים שלי לא משנה מה הם יעשו ומה הם יהיו.
ומה?...
יצא ככה שהילד האמצעי הוא "בתפקוד נמוך".
אני ואשתי לא קלטנו שהוא "בתפקוד נמוך", ולא קטלנו שמשהו איתו "לא בסדר" כי מבחינתינו היה ונשאר 100 אחוז בסדר גמור, והילד הכי מקסים בעולם.
 
אני חושב שהילד שלי היה חכם עוד לפני הלידה וידע לאיזה הורים הוא צריך להוולד.
מעניין אותי, אם היה נולד לך ילד שהיה מה שקוראים "בתפקוד נמוך", אם זה היה נסיון חיים כזה, שהיה מסדר לך את הגישה לכיוון חיובי, או שהחיים שלו ושלכם היו הופכים לגיהנום.
 
אני חושב שאת חיה עדיין באשליה, שאת יכולה לקחת ילד ולעצב אותו בדמותך, או להעלות אותו על מה שאת מגדירה "מסלול חיים טוב".
אני הייתי ממליץ לך ללמוד מנסיונם של אחרים, קחי לדוגמא את תקווה המנהלת מהפורום האחר, שניסתה לעשות בדיוק את הדבר הזה לבן שלה, ועכשיו זה מתפוצץ לה בפרצוף. (משאיר רק לשקוע בדכאונות ותרופות).
או שאפשר לאהוב את מה שיש, ולהשאיר את העתיד פתוח.
עדיף שיהיה אדם שטוב לו לפני שיהיה אדם אקדמאי.
ואז באמת מבינים שמה שיש זה ילד מושלם ושאין סיבה לדיכאון.
 
או שההורים האחרים בקבוצה הם לא הורים שאכפת להם מהעתיד של הילדים שלהם. (אולי בגלל הגיל).
או שיש להם גישה בריאה יותר לחיים.
דווקא יש מצב שתוכלי לקבל מהם כמה תובנות לגבי החיים.
 
לצפיה ב-'גם כאן, מעט הבנה לאוטיזם הייתה יכולה לעזור מאוד'
גם כאן, מעט הבנה לאוטיזם הייתה יכולה לעזור מאוד
11/11/2017 | 09:21
61
השכלה גבוהה זה חשוב, נורא, אבל עובדה שלא במקרה לא רק שהיא לא עזרה לאף אחד להבין אוטיסטים אלא בדיוק להפך ( למשל בעלה של התקווה הזאת נחשב לסמכות ולחוקר אוטיזם ואין ספק שלא רק שאין לו מושג אלא כמו כל הפסאוודו חוקרים הוא גורם נזק נורא ) ,
גם כי אוטיסטים מאוד מאוד אוהבים ויודעים ללמוד, אבל בדיוק בגלל זה גם הכי לא מתאימים למסגרות האגוצנטריות והתועלתניות והציניות הממוסדות כמוסדות השכלה גבוהה או כל החרטא הזאת שנחשבת לבית ספר.
 
אוטיזם זה גישה שונה לידע, הרבה יותר פנימית ואישית ורגשית מזאת המכנית, המעמדית, הכחנית, של הנ"ט.
 
אז אם למישהו יש עניין שאוטיסט יפתח את הידע והכשרון שלו לעולם כדאי שיקח את זה בחשבון,
הבעייה, שכאמור, מי שמתחזה לסמכות בעניין זה קיבל את מעמדו ממוסדות ההשכלה המקובלים ולכן אין שום סיכוי שאי פעם הוא ידע משהו על אוטיזם או יעזור לאוטיסטים
 
לצפיה ב-'כשמדובר בילד כמו הבן של אנה, למה שלא תחשוב על אוניברסיטה?'
כשמדובר בילד כמו הבן של אנה, למה שלא תחשוב על אוניברסיטה?
11/11/2017 | 22:47
14
55
אין לי שום ספק שזה בתחום היכולות שלו, וכנראה גם מתאים לאופי שלו (לפחות במידה מסויימת).
 
השאלה היא, כמובן, האם הוא יהיה מעוניין בכך או לא. אבל לא קיבלתי מאנה את הרושם שהיא רוצה לכפות עליו לימודים בעתיד או משהו כזה. היא פשוט רוצה שהאופציה תהיה פתוחה עבורו.
 
ובמקרה של הילד הספציפי הזה, מדובר בשאיפה הגיונית. אז למה לא?
 
זה גם ממש לא סותר את המטרה החשובה של לפתח את החוסן הנפשי של הילד. שני הדברים האלה הולכים יד ביד: ילד חזק נפשית שמקבל את עצמו כמו שהוא, יהפוך לבוגר ששלם עם עצמו ועם מסלול החיים שהוא בחר (בין אם המסלול הזה יכלול לימודים אקדמיים ובין אם לא). לעומת זאת, ילד שמקבל כל הזמן מסרים שהוא לקוי או פגום, יתקשה הרבה יותר למצוא את מקומו בעולם.
לצפיה ב-'כשמדובר על ידע למה שלא ננסה ללמוד משהו, ובאמת'
כשמדובר על ידע למה שלא ננסה ללמוד משהו, ובאמת
12/11/2017 | 07:16
4
38
הרי לא במקרה למדת ב"פתוחה", ששמה כן היא, לפחות במידה מסויימת ולכן מבוססת על התערבות פחות אלימה בסדר יומו של הסטודנט, שלאוטיסט, אדם חושב ויצירתי, זה מהותי.
 
ויש משהו אלים ואטום במידה מזעזעת נורא בדרך שבה כולם עושים הכל על מנת להתעלם מהצורך לרכוש ידע וליישמו במקרה של אוטיזם במיוחד,
אוטיזם מאופיין בתחושה אחרת מהנורמטיבית כלפי ידע ותהליך רכישתו (האוטיסט לא רוכש ידע זה חלק מהעניין אבל נניח לזה כי חלק מהבעייה זה המידה שבה הנורמטיביות המחורבנת מונצחת בשפה).
 
כך שאם הורה, באמת מעוניין שבנו יגשים את כשרונותיו וצמאונו לידע בצורה מיטבית, לו ולסביבה, יכול להיות שהגיע הזמן להתייחס למידה ולסיבה שמאחורי הנטיה של האוטיסטים ללמוד אחרת מהממוצע,
ויש כזאת, ומהותית ומאוד חשובה.
 
ואחד הנגזרות של זה מתבטא כהעדר מוחלט של מחקר בנושא האוטיסטי, 
והתוצאה של העדר זה מתבטאת כיישום שאין מזעזע ממנו,
מוסרית אנושית ומדעית.
 
אגב
ברור לי שהנ"ט לא יכולים להבין אוטיסטים, , למעשה אפילו אסור להם להבין, ואני אפילו מקבל את זה, זה לא אמור לעצור את האוטיסט מלנסות לחזור על הדברים ולהסביר אותם ולו לעצמם,
עובדה שגם מקבלת ביטוי מאוד מוחשי הרבה פעמים דרך התנהלות שלכן נחשבת מאוד תמוהה מצד האוטיסט (שלא מבין שרק לנ"ט יש מונופול על הדרך הנכונה להתנהל בחברה)
 
לצפיה ב-'אכן, לרצות ללמוד נושא מסוים זאת לא סיבה מספקת לאוניברסיטה'
אכן, לרצות ללמוד נושא מסוים זאת לא סיבה מספקת לאוניברסיטה
12/11/2017 | 09:27
3
32
לימודים אקדמיים זאת חווייה מאוד מסויימת שגם דורשת מחויבות ארוכת טווח. מי ש"סתם" רוצה ללמוד נושא מסויים לעומק, אין לו מה לחפש באקדמיה. בטח לא בימינו, שאפשר ללמוד כל נושא שבעולם לעומק באופן עצמאי דרך האינטרנט.
 
 
 
לצפיה ב-'שטויות'
שטויות
12/11/2017 | 09:59
2
28
 אתה מניח כמובן מאליו שהדרך היחידה לקיים מחוייבות ארוכת טווח ועמוקה עוברת רק דרך המימסד האקדמי או הארגון החברתי כפי שהוא היום,
ואני אומר לך בבטחון מוחלט שהמון אנשים לא מסתדרים עם האקדמיה ועם התצורה הנוכחית של הארגון החברתי בדיוק בגלל שהם הכי נוטים וצריכים למחוייבות הכי עמוקה והכי ארוכת טווח,
חד משמעית.
 
ותמיד ידעתי את זה,
ואחרי שביליתי כמה שנים בקירבה די אינטימית למי שטרחה על עבודת דוקטורט גילית כצפוי שתמיד ידעתי את האמת,
שיש סתירה עמוקה ומובנית בין אהבה עמוקה לידע, לצורך בו, למחוייבות אליו, לבין הדרך שבה החברה עדיין מארגנת את מוסדות ההשכלה, הגבוהה ובכלל,
וגם בגלל זה אנחנו רואים יותר ויותר אנשים שחורגים מהקשב הרצוי,
ודווקא הטובים והמוכשרים שבהם,
כי זה לא בכדי.
 
וגם זה שהאוניבריסטאות הכי טובות מציעות היום קורסים ממש מעולים ובחינם ואון ליין זה ממש לא מקרי,
דברים טובים קורים,
ובדיוק מהסיבה שאני מתאר כאן
 
לצפיה ב-'משעשע איך אתה מכניס לי שטויות לפה, ואז אומר שהן "שטויות". '
משעשע איך אתה מכניס לי שטויות לפה, ואז אומר שהן "שטויות".
12/11/2017 | 13:24
1
26
תקרא שוב את ההודעה שלי, ותראה שכתוב שם בדיוק ההפך ממה שנדמה לך שהיה כתוב שם.
 
מצד שני, מה שכתבת בפיסקה השניה שכתבת היא באמת שטויות:
"יש סתירה עמוקה ומובנית בין אהבה עמוקה לידע, לצורך בו, למחוייבות אליו, לבין הדרך שבה החברה עדיין מארגנת את מוסדות ההשכלה הגבוהה ובכלל"
 
לפחות במדעי הטבע, המשפט הזה לחלוטין לא נכון.
לצפיה ב-'זה נכון גם למדעי הטבע'
זה נכון גם למדעי הטבע
12/11/2017 | 16:20
21
אם כי אין ספק שצריך לבנות גישה אלטרנטיבית וחופשית יותר למעבדות,
אלא שגם זה מתאפשר או יתאפר בעזרת המדע,
גם דרך החיבור של הכל לרשת,
וגם דרך השיפור המתמיד בווירטאוליזציה וסימולציה וטכנלוגיות שיתוף,
שכל זה יתמזג למדע לא ממוסד וכזה שיותר רגיש לפרטיות ולקצב של כל אחד
 
 
לצפיה ב-'תודה על התגובה שלך'
תודה על התגובה שלך
12/11/2017 | 08:46
3
38
ורק להבהיר: כשאני חושבת על הלימודים, הכוונה שלי היא איך לגרום לו להיות בן אדם חזק, שמח ועצמאי מספיק כדי שיוכל ללמוד / לעבוד / כל דבר אחר. איך להכין אותי לחיים בעצם.
כשאני מדברת על אוניברסיטה, אני מתכוונת בעיקר שאני לא מסתכלת רק על עכשיו אלא על עוד כמה שנים. זה הכל.
לצפיה ב-'אפשר, ורצוי, ללמוד לא באוניברסיטה'
אפשר, ורצוי, ללמוד לא באוניברסיטה
12/11/2017 | 09:11
1
43
וזה נכון במיוחד לאוטיסטים.
 
למזלנו ולמזלה של האנושות כולה, "החיים" לא זהים רק לתבנית אחת קבוע ונצחית כפי שנדמה לאנשים נורמטיבים מדי
לצפיה ב-'אבא שלי רופא'
אבא שלי רופא
12/11/2017 | 21:10
41
היום הוא כבר בגימלאות, הוא גם לימד רפואה אוניברסיטה, ותמיד היה אומר ש...
סטודנטים לרפואה מסיימים את הלימודים, ותכלס הם לא יודעים כמעט כלום.
ומה שהאוניברסיטה נתנה להם זה רשיון להתחיל ללמוד (בשטח).
 
כמו כל הורה לילד בספקטרום פגשתי פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ודבר אחד ברור,
שלפחות חלק מהם מבינים הרבה פחות ממני (בנפש האדם).
ההבנה שלי נובעת מהתבוננות רגישה, ומחשבה עם צניעות דעת.
ואצל בעלי התעודה, ההבנה היא הרבה פעמים שליפת ציטוטים, ומחשבה שמבוססת על הספר, פותחים עמוד ומנסים להדביק אותו , בתקווה שאכן יידבק.
 
הרבה יותר קל "להוציא" תואר או תעודה, מאשר לפתח חשיבה פתוחה ורגישה.
 
יש משהו מאוד דומה בין אבחנות "רפואיות" (כמו אוטיזם) לבין תארים אקדמאים.
הם שניהם סוג של קבלות, אישורים, passport, מפתחות, שלא תמיד ברור מה עושים איתם אחרי שקיבלו אותם.
הרבה הורים שואפים קודם כל לדאוג לאישורים, ומפתחות, שיעזרו לילדים שלהם בעתיד לפתוח דלתות ולעבור בהם.
לא תמיד משקיעים את אותה אנרגיה, בלספק לילד כלים לגלות את הייעוד "האמיתי" שלו.
שווה לבדוק כמה אקדמאים אכן משתמשים בידע שרכשו ועוסקים בתחום אותו הם למדו, כמה משתמשים בתעודות רק בתור מפתחות, וכמה משתמשים בתארים שלהם רק בתור קישוט על הקיר או בשיחה, שיוכלו להציג לכולם עד כמה שהם "אנשים ברמה".
לצפיה ב-'הקטע הוא שמה שגרייארט כתב דווקא מאוד מועיל בכיוון הזה'
הקטע הוא שמה שגרייארט כתב דווקא מאוד מועיל בכיוון הזה
12/11/2017 | 09:18
32
הדרך לעזור לילד להפוך לאדם חזק ושמח ועצמאי, היא לזרום איתו ולתת לו את ההרגשה שהוא בסדר כפי שהוא.
לצפיה ב-'בגלל זה נלחמנו בשיניים'
בגלל זה נלחמנו בשיניים
12/11/2017 | 14:43
4
48
להוציא את הילד ממסגרת תקשורתית.
למרות שבמסגרת טענו בתוקף שכדי להמשיך להתקדם הוא חייב להישאר אצלם.
ותאמינו לי שזה עלה לי בבריאות.
הצלחנו ו"הפלא ופלא" (או שלא כל כך מפליא...)
הילד מתפקד מצויין ונפגש עם חברים אחר הצהריים כרגע אפילו בלי תיווך.
פשוט ברגע שהמסר הוא שהוא יכול ולא איזה "חריג" וחלש הוא מצליח.
לצפיה ב-'למה?'
למה?
12/11/2017 | 15:51
35
מה רע במסגרת תקשורתית? היות ושמענו שהרבה פעמים בכיתה ה ו מתחיל משבר, התחלנו לבחון להכניס אותו לחטיבה לכיתת תקשורת. אני אפילו תוהה האם לא כדאי להקדים ולחפש כבר לשנה הבאה (הוא בד'). יש לו סייעת מהממת ואני מתה מפחד מה יהיה אם תעזוב. אז לקחתי את המעבר כאופציה.
אז למה לא בעצם?
לצפיה ב-'המסר תלוי באנשים, לא בסוג המסגרת'
המסר תלוי באנשים, לא בסוג המסגרת
12/11/2017 | 17:42
2
37
מסכימה איתך שמסר מסרס הוא מסוכן, וחשוב שיהיה מסר מעצים.
אלא שלפי נסיוני, המסר תלוי באנשים, בצוות החינוכי, ולא בסוג המסגרת.
יש כתות תקשורת עם מסר מעצים ומחנכים בשילוב יחידני עם מסר מדיר ורומס
ויש גם להיפך כמובן.
 
בכתת התקשורת שה שלי למד בה בתיכון, רוב התלמידים סיימו בגרות-
המסר בהחלט היה "את/ה יכול/ה".
חלק מהתלמידים גם השתלבו בכתות "גדולות" בחלק מהמקצועות.
מבחינה חברתית, הכתה היוותה קבוצת השתייכות
והיו גם קשרים עם תלמידים מכתות השילוב.
לצפיה ב-'הוא השתלב בשני שליש מהשיעורים'
הוא השתלב בשני שליש מהשיעורים
13/11/2017 | 10:24
1
24
למרות שהיה מסוגל הרבה יותר.
התייחסו אליו כאל ילד מוגבל.
כל פעם היו מופתעים מחדש מיכולות טריוויאליות שלו.
ממילא לא טיפלו בתקשורת ברמת הניואנסים הדקים שזה מה שהוא זקוק לו. 
הוא אמר שבעיני הילדים של הכיתה המשלבת הוא תמיד יהיה מתוייג.
בילה שעתים וחצי לפחות בהסעה כל יום ולא יכל לנהל קשרי חברה אחר הצהריים.
כך שהכיתה הגבילה וחסמה אותו חברתית.
כמובן שהיו גם דברים שהם קדמו אותו בהם.
אבל בשיקול של נזק מול תועלת זה הפסיק להיות כדאי.
והסיפור של כיתות ה-ו הוא סטטיסטי כללי.
תצטרכי לראות מה קורה לבן שלך אישית.
תפסיקי להתייחס אליו כאל "אוטיסט".
תסתכלי עליו אישית.
על הילד והאדם שהוא.
לצפיה ב-'כמו בהודעה קודמת של שלומית "איזה סיפור..."'
כמו בהודעה קודמת של שלומית "איזה סיפור..."
13/11/2017 | 15:55
24
לא תמיד היחס של ההורים גם אם הוא חיובי , הוא מספק.
ברגע שהילד נכנס למסגרת שיש עליה סטיגמה, הוא סובל מהסטיגמה.
אני לא היודע כמה שנים צריך להילחם כדי לשנות את הדעות הקדומות של האנשים.
אבל במצב הנוכחי, גם לשילוב יש מחיר, כל דבר שמסמן את הילד כחריג, יש לו מחיר.
כשיש אפשרות לשקול את הכדאיות של הבחירה במסגרת, צריך לחשוב אם כשנותנים סיוע לדבר אחד שלא מכשילים בדבר אחר.
 
לצפיה ב-'אגב, אני עצמי הצלחתי לעשות תואר אקדמי, רק אחרי שירדו לי מהגב'
אגב, אני עצמי הצלחתי לעשות תואר אקדמי, רק אחרי שירדו לי מהגב
11/11/2017 | 22:52
47
וכנ"ל לגבי כל מיני חלומות ושאיפות אחרות שהיו לי.
 
 

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום אוטיזם- גישה ביו רפואית
היכנסו לפורום
יורה דעה- הכנה למבחנים מחוננים ופיתוח חשיבה יצירתית
יורה דעה- הכנה למבחנים
פורום הורים למחוננים
פורום הורים למחוננים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ