לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1487514,875 עוקבים אודות עסקים

פורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אוטיזם, אספרגר ו-PDD

<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

לצפיה ב-'שנה טובה ויפה לכל חברי הפורום'
שנה טובה ויפה לכל חברי הפורום
20/09/2017 | 08:56
11
שתהיה שנה שיהיה כייף להזכר בה
 
 
מוזמנים להוסיף את ברכתכם, במלל, תמונה או צליל 
לצפיה ב-'אבחון אספרגר'
אבחון אספרגר
19/09/2017 | 23:46
15
46
עשיתי אבחון לאספרגר באופן פרטי שכולל גם לחצים חברתיים ונפשיים ותפקודיים,
וכל התשובות יצאו שליליות.
עלק אין לי דיסלקציה. אני מתמללת במקצוע שלי, ואני הופכת כל שניה את האותיות ומספרים וממציאה מילים שלא שמעתי ומחסירה מילים שכן היו.
אין לי שום חוש טכני ולא מסוגלת להבין איך גלגלי שיניים עובדים.
אין לי קואורדינציה ולא יודעת מה זה ימינה ושמאלה כשאני מקבלת הוראות לאן ללכת, ואני הולכת לאיבוד בצורה מטורפת, ולכן כל פעם שאני במקום חדש אני מגיעה רק במונית.
יש לי קשיים חברתיים, ודכאון, וחרדה, ו-OCD מטורף, וקושי בהבנת סיטואציות חברתיות, ולא יודעת איך מתמודדים עם דברים.

כשחיפשתי מקום לעשות את האבחון הכנתי רשימה של איזה 30 תכונות שליליות שיש לי, והמכונים שהתעניינתי בהם לאבחון אמרו שזה בדיוק מתאר אספרגר,
אבל במכון שאני בחרתי אמרו לי שהתוצאות מראות שהקושי הוא רגשי ואישיותי.
שאין לי מגבלה פיזית אלא זה הכל מהלחץ שאני נתונה בו שלא נותן לי להבין איך לעשות דברים.
מה שכן, הם כן אמרו שיש אינטליגנציה גבוהה מעל הממוצע, אבל לא שום דבר שלילי.
וזה עוד יותר מסתכל אותי.

לא מאמינה לתוצאות האלה בכלל.
בתיכון ההורים שלחו אותי לאבחון בשביל הארכת זמן במבחנים, שהראה שיש לי חשיבה סוציאטיבית ולוקח לי זמן עד שאני מבינה מה אני צריכה לעשות, אבל גם שאני אחוזון עליון,
ובתואר הראשון הייתי מוגדרת עם לקות למידה בזכות האבחון הזה, והיה לי הארכת זמן במבחנים גם כן, והמורים התחשבו בי ונתנו לי גם הארכת זמן בעבודות הגשה לפעמים.

אני לא יודעת מה לחשוב.
יש לי קשיים.
בגלל זה אני עוברת לחנות ספרים ששם אני לא אקבל משכורת לפי הספק אלא לפי שעה.

אני לא רוצה לרשום את שם המכון, כי הצוות שם נפלא והשירות שלהם מעולה, וההרגשה היתה מדהימה לעשות את המבחנים.
וגם השירות הפסיכולוגי שלהם מעולה, והפסיכולוגית שעשתה לי את האבחון טיפלה בי כמה חודשים עד שהיא עזבה.
ככה שהמכון מתנהל בצורה מדהימה.
אבל התוצאות לא הגיוניות.
כאילו שאם אני יודעת להתבטא אז אין לי שום קושי בחיים...

אם הייתם יודעים כמה שגיאות היו לי כשכתבתי את ההודעה הזאת הייתם מתעלפים...

הקטע העצוב הוא שאני לא יכולה להרשות לעצמי אבחון חדש כרגע,
ובעצם יצא שרק הוצאתי קיטור על משהו שאולי יש/אין לי...
לצפיה ב-'לשם מה האבחון?'
לשם מה האבחון?
19/09/2017 | 23:54
25
מה יצא לך מזה , גם אם ייצא באבחון אחר שאת אוטיסטית, למה זה טוב?
לצפיה ב-'כבר אמרתי בשרשורים אחרים: בשנים האחרונות הוסיפו קריטריון'
כבר אמרתי בשרשורים אחרים: בשנים האחרונות הוסיפו קריטריון
20/09/2017 | 00:12
5
41
קודם כל, אין בכלל כזה דבר "אספרגר" היום.
 
שנית, כיום, מי שמתפקד ככה בערך בסדר, אוטומטית יקבל אבחנה שלילית. יכולות להיות לך כל התכונות האוטיסטיות, אבל אם את איכשהו עובדת ומתפקדת ומסתדרת (אפילו עם המצב רחוק ממושלם) אז אין סיכוי לאבחנה חיובית.
 
בקיצור, האבחנה שעשית לא אומרת שום דבר - לחיוב או לשלילה - על השתייכותך לספקטרום האוטיסטי. וכמובן שאין טעם ב"אבחון רשמי" נוסף, כי את כבר יודעת מה תהיה התוצאה.
 
האם ניסית לעשות מבחן AQ (אפשר למצוא את זה בחינם ברשת)? אחרי שינוי הקריטריונים, זה יותר מהימן מאבחון רשמי עבור אנשים כמוך (בעיקר את מקבל ציון מאוד גבוה או מאוד נמוך).
לצפיה ב-'שוב- זה פשוט לא נכון'
שוב- זה פשוט לא נכון
20/09/2017 | 08:32
1
26
לא הוסף שום קריטריון כזה.
 
מאז ומעולם היה מדובר על קשיים משמעותיים/מהותיים,
כך גם עכשיו.
גם מי שאיכשהו מסתדר יכול לחוות קושי מהותי/משמעותי.
 
הנה הניסוח הרשמי:"הסימפטומים גורמים ללקות משמעותית
מבחינה קלינית בתפקוד החברתי, התעסוקתי , או בתפקיד עכשווי חשוב אחר."
 
לקות משמעותית אינה חוסר תפקוד,
גם מי שעובד ובערך מסתדר, כמו פותחת השרשור,
עשוי לחוות קשיים משמעותיים
(או בשפה שלהם לקות משמעותית, קושי ניכר בתפקוד) בעבודה ובתפקוד החברתי.
מי שב"דרגת החומרה" 1 שלהם, מסתדר פחות או יותר.
לצפיה ב-'הסתכלתי שוב רק כדי לוודא: זה אכן סעיף שהוסף ב-DSM5'
הסתכלתי שוב רק כדי לוודא: זה אכן סעיף שהוסף ב-DSM5
20/09/2017 | 13:02
16
ב-DSM4 התכונות האוטיסטיות מוגדרות מלכתחילה כ"ליקויים" ללא קשר להשפעה שלהם בפועל:
 
 
זה אמנם מקומם שמתייחסים לתכונות אופי אנושיות מסוימות כאל "נכות" או "ליקוי", אבל לפחות זו הגדרה עקבית.
 
ב-DSM5 (וסף (בין היתר) סעיף החדש הבא:
 
D. Symptoms cause clinically significant impairment in social, occupational, or other important areas of current functioning..
 
לכל הקריטריונים החדשים:
 
אפשר להתווכח על המשמעות של הסעיף הזה, אם את רוצה. אבל לטעון ש"כך זה היה מאז ומעולם" זה פשוט לא נכון.
 
ולגבי הפיסקה האחרונה שלך:
 
קשיים משמעותיים יש לרוב בני-אדם. השאלה היא איפה שמים את הגבול, והנקודה החשובה כאן היא שבכלל קיים גבול. אם ניקח את הדברים לקיצוניות: אוטיסט שלמד לגמרי איך לחיות עם שונות שלו, לא יאובחן כאוטיסט.
 
אז כן, אוטיסט שמתסדר פחות-או-יותר, עשוי לא לקבל את האבחנה רק בגלל שהוא לא חוצה את הגבול התפקודי המדובר. יכולים להיות לו רגישויות סנסוריות, התנהגויות חזרתיות, תגובות "לא הולמות" מבחינה חברתית וכו'... אבל אם בסיכומו של יום הוא מסתדר כמו שאנשים אחרים מסתדרים (ורוב האנשים מסתדרים די רע) אז כל הדברים האלה לא ישנו כלום. הוא יקבל אבחון שלילי.
 
עכשיו, אם מסתכלים על אבחון כמשהו שנועד לבדוק זכאות להקלות או קצבת נכות או "תנאים מיוחדים אחרים", אז אולי יש בכך הגיון (וגם זה לא בטוח. אם מישהו מצליח במאמץ גדול להתגבר על הקשיים שלו אז למה שיגיע לו עונש על זה?)
 
אבל אם הולכים לאבחון כדי להכיר ולהגדיר את עצמך, אז השינוי הזה הופך את האבחון לפי ה-DSM5 לחסר-תועלת לחלוטין.
 
לצפיה ב-'לא בטוח שמבחן הAQ משקף...'
לא בטוח שמבחן הAQ משקף...
20/09/2017 | 15:25
2
15
עובדה! אני עשיתי אותו בעצמי, קיבלתי תוצאה של 42, ובכל זאת אני נ"ט כמו כולם.
אני חושב שחלק מההוויה של להיות א"ס, היא לא רק לגבי התכונות השונות(אוטיסטיות) שיש בו, אלה לגבי תחושת החריגות שהן מעלות אצלו.
יש מצב שאדם בעל תכונות אוטיסטיות מובהקות, ומודע לחריגותו - לעובדה שהוא שונה, אם תחושת החריגות לא מכבידה עליו בחיים והוא מוצא ערוץ יעיל להתנהל בחיים על אף היותו שונה, הוא לא יכול להיות מוגדר אוטיסט.
סתם מחשבה שעברה לי בראש...
לצפיה ב-'מפתיע אותי מאוד קרוא הודעה כזאת דווקא ממך'
מפתיע אותי מאוד קרוא הודעה כזאת דווקא ממך
20/09/2017 | 16:54
11
איך הגעת למסקנה שאתה נ"ט? רק בגלל ש"תחושת החריגות לא מכבידה" עליך?
 
אם יש לך תכונות אוטיסטיות, אז אתה א"ס! ואני לא מבין מה פתאום התחלת עכשיו להתייחס לעניין כאילו שזה כזה ביג דיל. כשאני קורא אותך כותב "יש לי תכונות אוטיסטיות וקיבלתי 42 במבחן AQ אבל אני נ"ט כמו כולם", זה נשמע כמעט כאילו אתה מפחד מהרעיון של להיות על הספקטרום. כאילו שלהיות א"ס זו מילה נרדפת ללהיות חייזר שמרגיש שכל העולם נגדו, ואתה אומר "הו לא, רק זה חסר לי. אני לא אחד מהחבר'ה המטורללים האלה שעושים דרמות מכל דבר"...
 
תשמע, זה נורא נורא פשוט:
 
מאיזושהי סיבה, יש תמהיל מסוים של תכונות אנושיות מיוחדות שנוטות לבוא יחדיו. לאנשים שיש את תמהיל התכונות האלה קוראים אוטיסטים... וזהו בעצם. 
 
לא צריך לעשות מזה ביג דיל - לכאן או לכאן. ואם קיבלת 42 במבחן AQ אז כנראה שאתה באמת על הספקטרום (ודוגרי? זה בכלל לא מפתיע אותי, לאור ההיכרות הקצרה שלי איתך בפורום).
לצפיה ב-'יש לא מעט א"ס ש"מצליחים" לתפקד'
יש לא מעט א"ס ש"מצליחים" לתפקד
20/09/2017 | 23:08
1
הלחץ לתפקד הוא עצום ולא מעט אוטיסטים אם לא ממש מטומטמים והם מוצאים לעצמם כל מיני טריקים שמאפשרים להם לשרוד, גם אם במחיר לא פשוט.
 
כדאי לשים לב שבגלל שהDSM אינו יותר מאוסף שטויות גזעניות ופרימיטיביות וכחניות, ללא שמץ של גיבוי רפואי או מדעי, אז השורה התחתונה מבחינתו זה רק ה"תפקוד".
התפקוד הקדוש הוא האלוהים של המטומטמים,
נפש האדם, המבנה שלה, יופיה, עומקה, מורכבותה... כל זה לא עניין מעולם אף פסיכופאט (סליחה,טעות פרוידיאנית, פסיכולוג), מבחינת כולם לכל הדברים יש רק מדד אחד, או שאתה מתפקד כמו כולם או שלא.
 
 
לצפיה ב-'מה שמתסכל זה שאין הבנה'
מה שמתסכל זה שאין הבנה
20/09/2017 | 07:09
19
וגם לא תמיכה ורגישות וקיום סביר לאנשים כמוך,
אבחון לא יפתור את הבעייה הזאת
 
 
הרבה אוטיסטים מתבטאים הרבה יותר טוב מהממוצע ואם למישהו היה מושג באוטיזם אז גם היה ברור איך ולמה המאפיין הזה קשור וקושר לכל האחרים,
ואז היינו יכולים ללמוד משהו על יחסי הפרט והחברה,
על הזהות האנושית,
על פסיכולוגיה,
תחום שבו לאף פסיכולוג אין מושג בכלל
\
לצפיה ב-'גם לאוטיסטים אין שום מגבלה והכל מהלחץ '
גם לאוטיסטים אין שום מגבלה והכל מהלחץ
20/09/2017 | 08:08
2
17
לא בדיוק מהלחץ אלא יותר מהדרך שבה ההשתקפויות של הנורמה והחריג נפגשות בצורה שבעיקר מסיבות רגשיות משבשת לחלוטין את תפישת המרחב.
וזה מתבטא גם שפתית כי השונות היא כזאת גם בגלל שקושרת שפה למרחב בצורה שעדין לא מצויה,
מה שגם מתבטא כתפישה שנחשבת כאסוציאטיבית ( לאדם הרשתי בניגוד לאגואיסט האגוצנטרי כל דבר מהדהד את כל הדברים האחרים מיידית)
אז מה ש"יש לך" זה בדיוק אספרגר.
 
כל זה מועד לטעיות גם בגלל הסוג המאוד מסויים של חלוקה לשלילי וחיובי
 
לצפיה ב-'ומה לגבי ילדים\אנשים שאינם מאובחנים בספקטרום'
ומה לגבי ילדים\אנשים שאינם מאובחנים בספקטרום
20/09/2017 | 14:45
1
14
שאין להם את הרגישות הגבוה, או מאפיינים אחרים ממה שנקרא הקבוצה השניה (התנהגותית)?
ילדים שפשוט מאחרים בדיבור ובהבנת שפה, ואולי אף לא מפתחים שפה מילולית כלל.
מה הגורמים לאלו שלו ידברו או יבינו דיבור?
זה גם בגלל לחץ?
לצפיה ב-'לא יודע מה זה קבוצה "התנהגותית"'
לא יודע מה זה קבוצה "התנהגותית"
20/09/2017 | 23:03
1
כל הגישה ההתנהגותית פסולה בעיני מכל היבט אפשרי, פשוט זוועה, גם לכלבים אסור להתייחס התנהגותית לדעתי ועל אחד כמה וכמה לילדים רגישים.
 
גם ממש לא מקבל אבחונים כמו אחור בדיבור והבנת שפה,
אני, והרבה הדומים לי, כמעט ולא מדברים והתחלתי לדבר בגיל מאוד מאוד מאוחר ועד היום אני לא מדבר כמעט בכלל,
ואין לי ספק שלא רק שהבנת השפה אצלי לא לוקה יחסית לך ולאנשים נורמטיבים אחרים אז ככל שזה נוגע לשפה אני שם אותך ואת שכמותך בכיס הקטן ועוד נשאר לי עודף עצום,
הרבה אוטיסטים גם לומדים ומדברים בקלות המון שפות, אני למדתי אנגלית לבד, מקריאה של ספר אחד, תוך שבועיים, ומאז אני קורא וכותב אנגלית שוטף, כמו אוטיסטים אחרים, גם שפות תוכנה למדתי לבד ובקלות.
גם למדתי לקרוא לבד ועוד לפני גיל הבית ספר, שוב כמו לא מעט אוטיסטים אחרים.
וכל זה הכי לא מקרי,
אבל לאדם שרואה רק את ההכי חיצוני והכי שטחי, כמו אנשי המקצוע למשל, אני נחשב כאדם עם קשיי שפה ותקשורת.
 
לא מזמן קראתי את הביוגרפיה של איינשטיין ושם הוזכר שהוא אמר שכילד הוא נהג להשלים בראשו תמונת מציאות שלמה לפני שהוא ביטא משפט,
אוטיסטים מתייחסים אחרת מהממוצע והמוסכם לשפה,
ויש הרבה מאפיינים משותפים לאורך ולרוחב הספקטרום לאחרות ולשונות הזאת,
מאפיינים שהיו אמורים לעניין כל אדם שיש לו ולו שמץ עניין בשפה, התפתחותה, והקשר שלה לזהות ולמציאות,
אבל לא תמצא אנשים כאלה בחוגים שנחשבים למקצועיים, רפואיים, או פדגוגיים,
אז חבל על הזמן,
במקום זה כל מה שיש זה רק שנאה ופחד משונות,
אתה לא מדבר כמונו אז אתה "מאחר בהבנת שפה ודיבור",
אם אי פעם היית מתקרב ולו במקצת לרמת ההבנה והשפה של אוטיסט היה טעם לנסות להסביר לך משהו בכלל,
אבל זה לא יקרה.
 
הלחץ גורם לתופעות אחרות, הבלבול המרחבי, חוסר הוויסות הרגשי, התגובות המאוד מופרזות וקשות ובכל חוסר יכולת התפקוד שנגרם בגלל סיבה שאין פשוטה ממנה ואין מובנת מובן מאליה,
שכשאתה מונע מאדם, ובוודאי מילד, להתנהל כפי חוויות החושית, קוגנטיבית,הרגשית....  ומילדות משדר לו שקיומו כפי שהוא הוא בעייתי (ויש לי חדשות בשבילך ובשביל כל אנשי המקצוע, אוטיסטים הם סופר סופר רגישים, הם רואים אותך הרבה יותר טוב מכפי שאי פעם תראה את עצמך), אין מצב שהוא יצליח לאסוף את עצמו לגבש לו זהות תקינה ומתפקדת.
 
אוטיסטים זוכים מילדותם לשיקוף מהפך קרביים, כולם רואים אותם בדיוק הפוך, זה לחץ שבוודאי גורם לשיבוש חושי ורגשי קשה מאוד, וחלק מהלחץ הזה מתבטא כפי שאתה מתאר, וכנראה גם מיישם, כלפי שפה ותקשורת בכלל.
 
 
לצפיה ב-'למה בעצם אינך מאמינה למסקנות האבחון?'
למה בעצם אינך מאמינה למסקנות האבחון?
20/09/2017 | 08:18
3
19
אם הבנתי נכון, הם לא שללו את הקשיים שלך,
הם הגיעו למסקנה שהרקע להם הוא רגשי ולא נוירולוגי.
 
כמובן שמאבחנים, ככל האדם, אינם חסינים מטעויות,
מה שאני שואלת זה מה הסיבה שאת חושבת שהם טעו כאן.
לצפיה ב-'הפרדה בין הניורולוגי לרגשי חסרת בסיס'
הפרדה בין הניורולוגי לרגשי חסרת בסיס
20/09/2017 | 08:38
2
17
שחושפת כרגיל העדר מוחלט של הבנה בתחום,
ביחוד שבדיוק סוג התופעות וכפי שהן מתבטאות אצלה מדגישות במיוחד קשר ניורולוגי-רגשי
 
לצפיה ב-'זו אכן הפרדה בעייתית'
זו אכן הפרדה בעייתית
20/09/2017 | 08:45
1
21
הכוונה מאחוריה היא שיש אנשים שהשונות שלהם, כולל הקשיים שלהם,
היא חלק מהווייתם, מיום היוולדם,
כך הם "מחווטים"
ויש אנשים עם קשיים דומים, שנובעים מחוויות,
"שריטות" שנצברו במהלך השנים וכד'.
 
גם נ"ט יכול לחוות קשיים חברתיים, רגשיים ואחרים.
לצפיה ב-'למה זה בעצם משנה? אם היא ככה היום, זה חלק מהוויתה.'
למה זה בעצם משנה? אם היא ככה היום, זה חלק מהוויתה.
20/09/2017 | 13:17
15
וזה, אגב, אחת הבעיות שבלהתייחס לספקטרום האוטיסטי כאל "אבחנה רפואית".
 
 
 
לצפיה ב-' שנה טובה וחג שמח '
שנה טובה וחג שמח
19/09/2017 | 14:17
18
 
חג שמח לגולשי האתר
 
שנה טובה ומתוקה
שכולנו נכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום 
 
בברכה 
לצפיה ב-'החלטנו להתחיל לחשוף את הילד לאבחון'
החלטנו להתחיל לחשוף את הילד לאבחון
16/09/2017 | 16:02
32
108
ממש לא ברמה של השם עצמו, גם הפסיכולוגית מסכימה שזה לא מתאים לו. אבל ברמה של שוני בהתייחסות לדברים שמפריעים, לעוצמת התגובה וכד'. היא הציעה שלא ניזום שיחה רצינית אלא תוך כדי, דרך דוגמאות ספציפיות וכד'. מה דעתכם?
אגב, לשמחתינו, בשבוע האחרון המצב ממש ממש השתפר, חזר למה שהיה לפני חודש, אולי אפילו היה שיפור קל. 
רק שפתאום הוא התלונן על הרעש בבית ספר, אני יודעת שלרוב האוטיסטים יש בעיה עם רעש והמולה. אבל משום מה חשבתי שלו זה לא מפריע.
לצפיה ב-'מה הכוונה "השוני בהתייחסות"?'
מה הכוונה "השוני בהתייחסות"?
17/09/2017 | 10:05
14
21
לצפיה ב-'שהוא לא אומר אם משהו מפריע אלא מסתגר'
שהוא לא אומר אם משהו מפריע אלא מסתגר
17/09/2017 | 10:09
13
56
או שכועס מאד ולא מסוגל להתעלם. או שנפגע ומסתגר.
לצפיה ב-'לא בטוחה שהבנתי'
לא בטוחה שהבנתי
17/09/2017 | 11:40
12
56
הכוונה להסב את תשומת לבו לקשיים שלו?
האם לדעתכם הוא לא מודע להם?
או אולי לכך שבנקודות האלה קשה לו יותר מלרוב הילדים?
 
מה המטרה בזה? מה המסר המועבר לילד?
לצפיה ב-'שגם אנחנו מודעים?'
שגם אנחנו מודעים?
17/09/2017 | 16:22
11
51
לא יודעת. אולי כן לעשות לו סדר? להגיד שאנחנו איתו?
לצפיה ב-'לעניות דעתי, המסר המועבר עלול להיות פוגעני, מחליש'
לעניות דעתי, המסר המועבר עלול להיות פוגעני, מחליש
17/09/2017 | 17:32
10
68
מה שעובר זה משהו כמו: אנחנו יודעים שאתה חלש, לקוי,
ואנחנו איתך כי בעצמך אתה די אבוד...
 
מסר מעצים יכול להיות: את הקשיים שלך אתה כבר מכיר,
אבל הי! באותה חבילה הגיעו גם רגישויות נפלאות וכלמיני דברים יפים.
אינך לקוי, אתה שונה.
ואתה לא לבד בסיפור הזה- אתה נמנה על קבוצה של אנשים,
שנמנים עליה גם אנשים נהדרים, שעשו ועושים יופי של דברים
(אפשר למנות אי-אלו מהמוכרים שבהם).
זוהי קבוצת הא"סים
 
זה מסר ש"יעשה סדר" וגם יעצים.
מסר של שקיפות ואמון בילד.
 
אין צורך לפחד מ"השם המפורש"- אם מביאים אותו לא כאות קלון,
או כנבואה שחורה
אלא כקבוצת השתייכות לגיטימית.
 
איך להעביר את המסר הזה- על זה אפשר לחשוב, אם רוצים
יש כיום שלל סרטים, ספרים ועוד
שיכולים לסייע בכך, להוות סוג של פתיח,
אם ההורה מסתבך ולא יודע איך לגשת לשיחה הזאת.
 
אגב, שאלתי את הפיצקי שלי מה דעתו בסוגיה
והוא היה נחרץ אף ממני:
הוא ביקש להזהיר אותך מפני התוצאות הקשות שעלולות להיות
כשיום אחד בנך יגלה (והרי יום אחד הוא יגלה)
שאמו הסתירה ממנו מידע משמעותי עליו.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אבל זה מה שהפסיכולוגית הציעה לנו'
אבל זה מה שהפסיכולוגית הציעה לנו
17/09/2017 | 20:22
9
49
נשמע הגיוני מה שאמרת. אלא אם הוא עוד לא הבין בעצמו מה קורה, ואז זה כן מתאים.
אדבר איתה שוב
לצפיה ב-'אנשי מקצוע ממליצים, הורים מחליטים '
אנשי מקצוע ממליצים, הורים מחליטים
18/09/2017 | 08:10
4
51
הרבה פעמים הורים מרגישים כ"כ חסרי-אונים, דואגים, לא בוטחים בעצמם,
שהם מתייחסים להמלצה של איש מקצוע כהוראה.
מה עוד שיש מאנשי המקצוע שמציגים את המלצותיהם כסוג של "הוראת הרופא",
כאילו אם לא נשמע בקולם- קולם החכם והיודע הכל- אוי ואבוי מה שיקרה.
כאילו את סתם אמא, מה את יודעת, לעומת איש מקצוע עם כלמיני תארים מרשימים.
אבל למעשה המלצה היא המלצה
לא יותר ולא פחות.
עלינו כהורים האחריות להחליט האם היא מתאימה לילד/ה שלנו.
אנחנו המומחים הגדולים ביותר לילדים שלנו (גם אם איננו חסינים מטעויות, ככל אדם),
חשוב שנבטח בעצמנו וביכולתנו ההורית.
נקשיב לאיש המקצוע, נקשיב מאד לילד/ה שלנו, ואז נקשיב ל"בטן" שלנו, ונחליט.
 
לפי מה שכתבת עליו כאן, לא נראה לי סביר שהוא לא שם לב שהוא שונה.
לצפיה ב-'אבל מה זה אומר עליה?'
אבל מה זה אומר עליה?
18/09/2017 | 15:07
3
33
אם היא ממליצה על דבר כזה?
לצפיה ב-'מה את חושבת?'
מה את חושבת?
18/09/2017 | 18:02
2
41
בעיניי זה לפחות שם סימן שאלה האמנם היא הבנאדם
שכדאי לקבל ממנו הדרכת הורים/טיפול לילד.
לא יודעת מה התשובה לשאלה
רק אומרת שנראה לי שאולי שווה לשאול אותה
לצפיה ב-'לשאול אותה מה בדיוק?'
לשאול אותה מה בדיוק?
18/09/2017 | 18:12
1
9
לצפיה ב-'"שווה לשאול אותה" הכוונה- לשאול את השאלה'
"שווה לשאול אותה" הכוונה- לשאול את השאלה
18/09/2017 | 18:17
30
לשאול את עצמך את השאלה:
האמנם הפסיכולוגית הזאת היא הבנאדם
שכדאי לקבל ממנו הדרכת הורים/טיפול לילד.
 
לי כמובן אין תשובה לשאלה זו,
רק אומרת שנראה לי שאולי שווה לך לשאול את עצמך
את השאלה הזאת.
לצפיה ב-'תלוי איך זה נאמר. המסר של "אנחנו איתך" - לכשעצמו - לא רע.'
תלוי איך זה נאמר. המסר של "אנחנו איתך" - לכשעצמו - לא רע.
19/09/2017 | 10:41
3
195
רק צריך להיזהר מהמוקש ששלומית העלתה.
 
(ואם אי-אפשר להימנע ממנו, אז באמת עדיף שלא להגיד את זה. אבל זה כבר עניין פרקטי, ולא פגם עקרוני באמירה של "אנחנו איתך")
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אנומליה משונה: 100+ אנשים קראו את ההודעה שלי למעלה. WTF?'
אנומליה משונה: 100+ אנשים קראו את ההודעה שלי למעלה. WTF?
19/09/2017 | 19:27
2
22
או שזה בן-אדם אחד שצפה בה עשרות פעמים (שזה מוזר לא פחות)
 
זה לא מפריע לי, אבל הסקרנות הורגת אותי: מה הולך פה? כמו שקפטן פיקרד היה אומר: curiouser and curiouser...
לצפיה ב-'עוד אחד מיתרונות האוטיזם: נראה לי שפתרתי את התעלומה '
עוד אחד מיתרונות האוטיזם: נראה לי שפתרתי את התעלומה
20/09/2017 | 00:24
1
15
יש כאן חבר פורום אחד ויחיד עם דפדפן שפתוח ברקע (מן הסתם בטעות) על ההודעה שלי עוד מהבוקר, והמחשב שלו מרענן את הדף בכל 5 דקות.

לכל חברי הפורום:

אם קראת שורות אלה, אבקש ממך לבדוק האם זה המחשב שלך. ואם כן, אנא סגור את החלון המדובר. תודה.
לצפיה ב-'אכן. תודה, מי שלא תהיה '
אכן. תודה, מי שלא תהיה
20/09/2017 | 01:29
5
לצפיה ב-'טיפול והתייחסות'
טיפול והתייחסות
19/09/2017 | 07:15
16
44
שלום אנה,
לדעתי מקצועית, מיותר לחשוף את הילד לכל כך הרבה שמות לא מובנים, אלא לטפל בבעיות שמפריעות לו.
הרבה ילדים, לאו דווקא אוטיסטים מפריע להם רעש והמולה. תלוי בעוצמה וברמה.
שתיהיה שנה טובה ,
קרן הלוי קרוסקין 0502077010 
מפתחת תכניות ושיטות הוראה  http://www.lev17,co,il
לצפיה ב-'כ"כ הרבה? רק אחד '
כ"כ הרבה? רק אחד
19/09/2017 | 08:27
15
41
והאחד הזה יבהיר לו שהוא עצמו אינו אוסף של "בעיות שמפריעות לו"-
ספקטרום אוטיסטי אינו "בעיות" הוא הוויה שונה, על הקשיים והיופי -
שהוא אינו ברווזון מכוער אלא ברבור
(אגב, עפ"י פרופ' פיצ'ג'ראלד מאירלנד, הנס כריסטיאן אנדרסן היה א"ס
והסיפור הידוע 'הברווזון המכוער' הוא סיפור חייו).
 
"תלוי בעוצמה וברמה"- כמו שאמר סבא מרקס:"שום דבר אנושי אינו זר לי".
כל דבר שא"ס צריך וכל דבר שמפריע לא"ס,
זה משהו שאנשים באופן כללי צריכים/זה מפריע להם.
א"סים הם חלק מהאנושות, הם אינם חיזרים
הכל תלוי בעוצמה וברמה.
הרגישות הרבה, למשל בערוץ השמיעתי
(סבל מרעשים מסויימים ומצד שני התעלות מצלילים מסויימים)
היא בדיוק העניין.
לכן לא נכון להראות רק צד אחד של העניין (הקשיים)
ולהתעלם מהצד השני של אותו עניין עצמו - היופי והיכולות
הנובעים מאותה רגישות עמוקה.
ההתייחסות למרכיב משמעותי ממהותו של האדם, הילד, כ"בעיה"
מסרסת, פוגענית, וגם פשוט שגויה.
 
והערה מנהלתית- נא להמנע מפירסום בפורום.
מי שיהיה מעוניין בפרטי התקשרות יפנה אלייך במסר.
לצפיה ב-'תוכלי לתת לי רשימה (ארוכה, אם אפשר) של הדברים החיוביים?'
תוכלי לתת לי רשימה (ארוכה, אם אפשר) של הדברים החיוביים?
19/09/2017 | 08:39
14
38
הוא מחונן. האם אפשר לומר שזה קשור לזה? שיש לו הבנה עמוקה של מדע או משהו בסגנון?
אני מניחה שיש הרבה מחוננים ללא אוטיזם, אבל זה יקל על הקבלה.
 
לצפיה ב-'די בנתון אחד בשביל להסביר הכל'
די בנתון אחד בשביל להסביר הכל
19/09/2017 | 10:07
5
37
מהנתון הזה נגזרות גם רשימות ארוכות מאוד, כאלה שאפילו אין להן סוף כי חלק מכל זה מתבטא גם כדינמיות וכיחס מאוד שונה לעצם תפישת הסוף עצמו וכמו שלא מעט הורים ואוטיסטים יודעים כבר מזמן גם כיחס שנחשב לבעייתי ולא מתפקד כלפי עצם התפישה של "שורה תחתונה".
 
הנתון, המאפיין, הזה הוא הכי פשוט, וניתן להגדרה בשורה אחת, ואף אחד מעשרות אלפי בעלי המקצוע שמבזים ומבזבזים לנו את החיים לא רק שמעולם לא שם לב אליו אלא שכולם עושים ככל שהם יכולים על מנת לדכאו ולהרסו בשם שילוב כוזב וריפוי מה שאינו חולה בכלל.
בפשטות ?
אוטיסטים נוטים לחבר ספונטנית דברים שבשביל האדם הנורמטיבי נתפשים כלגמרי נפרדים,
וזהו,
די בזה על מנת ליצור את התמונה הניכרת והמוכרת של הגאון המפגר, של אדם מאוד בשל ומתקדם במקומות שבהם נדרשת תפישה עמוקה ומופשטת ובו זמנית נוטה מאוד לרגישות המזוהה בטעות על ידי הסביבה כרגישות של תינוק.
 
לצפיה ב-'וכמו שא"ס רבים מתארים את זה קיום שקוף, תרתי'
וכמו שא"ס רבים מתארים את זה קיום שקוף, תרתי
19/09/2017 | 10:19
4
23
כזה שבדיוק בגלל שאוטיסטים חווים חיבור מיידי וספונטני בין מרכיבי מציאות שמופרדים בנוקשות אצל הנ"ט אז מצד אחד הם פתוחים מדי ומצד שני הם סגורים מדי ( כמובן כל זה יחסית לנורמה אבל הנורמה מטבעה לעולם לא מוכנה ולא מסוגלת לראות ולהכיל ולהרגיש חוויית חיים השונה מהממוצע ולכן הנתון היחסי הזה אומץ כקבוע אובייקטיבי על ידי כל שרלטני המקצוע ועל ידי ההורים המרומים ואפילו לא מעט אוטיסטים לגמרי מזדהים איתו, כנראה בגלל שזה הראי היחיד המוצג להם)
 
כמו שאוטיסטים אומרים, אנחנו חיים קירות שקופים, ווילונות נעים, במקום שבו הנורמה חייה קירות עבים ואטומים.
חווית הקיום האוטיסטי, שלכן מתבטא כתיזוז מטורף ותגובות מאוד חדות וחזקות כלפי כל דבר כמעט, היא של אין סוף חדרים מוצפי אור, זה הופך לחוויה פסיכוטית שלכן מנסים לרסן אותה עם סמים הכי חזקים כשהחוויה הזאת לא רק שלא זוכה להכלה ושיקוף ותיקוף אלא נתקלת כל הזמן ביחס הכי שלילי וקשה מצד הסביבה שבאמת לא מבינה אותה ולא מבינה איך זה מרגיש ולמה,
אז אין כאן אשמים אלא רק מטומטמים (אם זה עוזר למישהו).
 
מה מחובר מיידית וספונטנית אצל הא"ס ונפרד אצל הנ"ט ?
מרכיבי ורכיבי מציאות הכי בסיסיים,
כמו למשל הקרוב והרחוק, הזר והמוכר, הרחב והצר, המרכזי והשולי, הגבוה והנמוך... וכך לאין סוף.
בגלל זה אוטיסטים לא מגיבים טוב על ולסמכות ובכלל לליניאריות מהסוג המבוסס על ניגודיות קבועה,
ומאותה סיבה הכי לא נכון ומפריע ומופרע לסמן את האוטיסטים כחסרי כישורי חברה ושפה,
כי,
ועד היום אף אחד מהשרלטנים שהורסים לנו את החיים לא עלה על זה,
אדם שחש חיבור מיידי בין הפרט לחברה, בין הגבוה לנמוך, בין הרחוק לקרוב, לא רק שלא ימצא שום תועלת ומשמעות בכלים המבוססים על הפרדה מאוד נוקשה בין הדברים האלה אלא שהכלים האלה דורסים אותו ומשבשים אותו,
ואז הוא מתנהג כמו מטורף,
ואז כולם צורחים, אתם רואים, צדקנו, הוא באמת מקולקל.
 
ואין לזה שום פתרון אגב, ככה זה, וזהו, רק הזמן, אולי,כנראה
 
 
לצפיה ב-'זה גם ההסבר לרגישות הקולית, הצלילית, השפתית'
זה גם ההסבר לרגישות הקולית, הצלילית, השפתית
19/09/2017 | 10:59
17
לאדם החווה מציאות סטאטית, בירוקרטית,הקול, והשפה, נחווים רק ככלים, כאמצעי להזיז דברים מכאן לשם, כמשרתים פסיבים של מטרה,
לאדם החווה חיבור בין מישורים ומימדים שונים הקול והשפה הם מטרה בפני עצמה,
אין הפרדה בין הכלי לשימוש בו, למעשה בגלל זה אין בכלל "שימושי", המדיום הוא המסר והמסר הוא המדיום.
הצליל, הקול, מבטא ונשמע כמציאות פיזית ופיזיולוגית,
לומר על אדם כזה שאינו מווסת כשורה זה כמו לומר על מי שמסרב להימעך לתוך קופסה בגודל מילימטר שאינו מווסת ואינו ריאלי ואינו רציונלי.
 
לאוטיסט הקול הוא מציאות לגמרי פיזית, ממשית, ומוחשית, ומכאן גם השונות השפתית והתקשורתית ממי שמזהים עצמים מוחשיים רק עם נראות ומוצקות מסוג מאוד מסויים,
ובגלל שמדיכוטומיית אובייקט-סובייקט,מוחשי-מופשט נורמטיבית נגזרת זהות בין פריבלגיה לרוב, החוויה החושית, זהותית, קוגנטיבית של האוטיסט, למרות ולפעמים אפילו דווקא בגלל, יצירתיותה הרגישה להקשר, מסומנת כמובן מאליו להכחדה, בשביל לעשות לנו טובה כמובן, בשביל שנדע להשתלב, להסתדר, להצליח כמו כולם.
 
זה לא יעבוד
 
לצפיה ב-'לא נראה לי שיש כאן משהו שאני יכולה להסביר לבן 9'
לא נראה לי שיש כאן משהו שאני יכולה להסביר לבן 9
19/09/2017 | 10:59
2
25
האם תוכל לפשט את מה שרשמת?
(גם לי זה יעזור)
לצפיה ב-'את לא צריכה להסביר לו את זה, הוא "יודע" את זה'
את לא צריכה להסביר לו את זה, הוא "יודע" את זה
19/09/2017 | 11:12
1
27
זה ההסבר להתנהלות ולהתנהגות ולסוג הצרכים והיכולות השונות שלו,
וגם הסיבה לכך שהוא מתוסכל ומיואש ומרגיש לא מובן בשום מקום.
 
לא יודע לפשט את זה יותר, לפחות לא כרגע, בייסיקלי, בבסיס הזהות שלך (לא יודע אם ספציפית שלך כי לתחושתי את בעצמך חצי אוטיסטית), יש הפרדה מאוד ברורה ומובנת מאליה בין דברים שנחשבים לגבוהים ונמוכים, עיקריים וזניחים, מרכזיים ושוליים, פרטים וציבוריים...
אצל אוטיסט הדברים האלה מחוברים,
זאת אומרת,
שאם את חווה פעם ציבורי ופעם פרטי, פעם רחוק ופעם קרוב, פעם גבוה ופעם נמוך, פעם אני ופעם אתה...
האוטיסט חווה את הניגודים האלה בו זמנית,
וזה הבסיס גם ליצירתיות וגם לפתיחות שנחשבת ונתפשת לכן כהעדר מסננים, העדר פילטרים, ומכאן גם הפגיעות והעצבנות והדחק והדכאון והחוסר אונים.
 
לאוטיסט יש מסננים, ודווקא משוכללים לאללה, אלא שהם שונים מאלה הנורמטיבים, דינמיים יותר אם תרצי,
כי במקום להרגיש פעם ככה ופעם אחרת הוא מרגיש את הכל בו זמנית,
אז הצפה ושיתוק ותיזוז,
שגם בגלל זה הוא מעדיף להסתגר בשקט בחדר עם המחשב,
כמו שאני למשל מעדיף תמיד,
 
לצפיה ב-'להסבר גם אין משמעות'
להסבר גם אין משמעות
19/09/2017 | 11:47
22
אלא אם את בקטע של שיעור בפילוסופיה או בפסיכולוגיה, אבל למודעת יש משקל ממש חשוב, אני למשל רואה את כל הדברים האלה גם על ביתי, היא בת חמש אז בוודאי שלא אכנס איתה לכל מיני הסברים פסיכולוגים,סוציולוגים, פילוסופים (למרות שהיא ממש טובה בזה כבר בגילה, כמובן) ,אלא שעצם המודעות לזה שהיא לא מחלקת ומפרידה כמו אנשים נורמטיבים יותר עוזרת לי להגיב אליה בצורה מדוייקת יותר ומאפשר לה לחוות מצב שבו רואים ומבינים ומרגישים אותה, ולפעמים זה כל מה שצריך, ובוודאי זה המון לאדם גם מאוד מבודד בגלל שונותו, ואפילו נרדף כל הזמן בגללה
 
 
לצפיה ב-'הבנה עמוקה של מדע בהחלט קשור לספקטרום (המחוננות עצמה - לא)'
הבנה עמוקה של מדע בהחלט קשור לספקטרום (המחוננות עצמה - לא)
19/09/2017 | 10:28
4
31
אלברט אינשטיין, למשל, היה כנראה על הספקטרום. אם תקראי על הילדות שלו, אני חושב, תראי שם לא מעט דברים מוכרים...
 
והיתרון של אינשטיין כמדען לא היה השכל שלו. היו פיזיקאים חכמים ממנו (והוא אפילו לא היה מי-יודע-מה טוב בצד הטכני של המתמטיקה). אבל רק אינשטיין פיתח את תורת היחסות, ולמה? כי היתה לו הבנה ייחודית של הנושא שבו הוא עסק. זווית ראיה שונה, שאיפשרה לו לראות מעבר למה שהיה מקובל על עמיתיו.
 
ואין לי שום ספק שהגדולה הזו של אינשטיין קשורה להיותו על הספקטרום.
 
ויש גם הרבה יתרונות אחרים: חוסר הנכונות לקבל בעיוורון סמכות, למשל. זה לרוב מוגדר כ"בעיה", ולפעמים זה באמת מציק. אבל אם תחשבי על זה באופן אובייקטיבי, תראי שיש פה גם ייתרון גדול: זה מצביע על יכולת בלתי-שגרתית לחשוב באופן עצמאי, ועל חסינות יחסית מהליכה אחרי העדר.
 
בכלל, כמעט לכל דבר שהפסיכיאטרים מגדירים כ"סימפטום" יש גם צד חיובי מקביל. "אובססיות" ותחומי עניין יכולים להפוך בן-אדם למומחה בתחומו. התקפי זעם ותסכול ניתן לתעל לדחף לשנות דברים ולעשייה חיובית. "חוסר יכולת חברתית" מיתרגם ליכולת מופלאה לנתק את עצמך מגחמות החברה המטורללת שבה אנחנו חיים ולהקדיש יותר משאבים לדברים שחשובים באמת.
 
כמובן שלא תמיד קל לראות את כל הדברים האלה בגיל 9, כשהילד כל-כך לא בשל. אבל אני בטוח שאם תסתכלי על המצב הקיים מתוך כוונה למצוא את היתרונות, תוכלי לכתוב רשימת יתרונות נחמדה משלך שמתאימה לילד הספציפי הזה. את פרטי הרשימה הזאת, כמובן, אף אחד לא יכול לתת לך כי אנחנו לא מכירים אותו. אבל אני מקווה שמה שכתבתי כאן נותן לך כמה רעיונות שמהם אפשר להתחיל.
 
אגב, אני מסתכל על איך האנשים מסביבי חיים, ולא מבין מה השוס הגדול ב"להיות נורמלי". כל ההתעסקות האינסופית הזאת במשחקי אגו חברתיים, האופנות האחרונות, המסרים (הממש לא אובייקטבים) של העיתונות והתקשרות, תוכניות ריאליטי... לא יודע מה איתך, אבל אני אישית שמח מאוד להיות רחוק מכל הזבל הזה.
 
 
לצפיה ב-'אני בן אדם מאד שלילי'
אני בן אדם מאד שלילי
19/09/2017 | 11:03
3
27
כך שקשה לי למצוא דברים חיוביים בכל דבר, לא רק באוטיסטיות של הילד.
לכן אני מבקשת עזרה.
דווקא נתת לי כמה דברים שאני יכולה להשתמש בהם, תודה
לצפיה ב-'עדיף לא לתעל זעם אלא למצוא את הסיבה לו ולחסוך אותו'
עדיף לא לתעל זעם אלא למצוא את הסיבה לו ולחסוך אותו
19/09/2017 | 11:17
35
גם הנטיה לשליליות, לראות שחור, באה ממקום מסויים, מחוויית חיים מתסכלת, אז צריך ואפשר לראות למה ואיפה.
גם אמא שלי ראתה רק שחורות, אני בטוח שזה קשור לזה שגם היא סבלה מהקושי לחיות חווייה אוטיסטית בחברה נורמטיבית
לצפיה ב-'שני יתרונות בשלוף'
שני יתרונות בשלוף
19/09/2017 | 19:47
1
19
הראשון, לא "הולכים אוטומטית עם העדר". הרבה פעמים אפילו לא מודעים לאן ה"עדר" הולך. פשוט לא עושים מה ש"כולם" עושים (למשל, עישון בגלל לחץ חברתי).
השני לאוטיסטים הרבה פעמים יש קשר בלתי אמצעי לבע"ח ואפילו לדברים חיים דוממים כמו עצים. כשהחיבור לטבע מתאפשר ללא הפרעה נוצרת חויית חיים  איכותית  ומדהימה ומתעצמים כוחות הנפש.
לצפיה ב-'כן, ובשביל קשורים'
כן, ובשביל קשורים
20/09/2017 | 11:04
26
הקשר המיידי, הבלתי אמצעי, לדומם ולחי, גם מחולל עצמי ועצמיות שגשוגה למשמעות שמן הסתם לא תמיד משקפת רק את המוסכם והמקובל, וזה גם עצמי רב רבדי, ולכן פתוח בצורה שונה למציאות ולחברה, ובגלל זה גם נורא פגיע לשינויי קצב וכיוון שמשתיקים ומשתקים את החיבור בין הרבדים,
עם  תמיכה והבנה אוטיסט יכול להיות קסם של בן אדם, אז חבל שבינתיים הסיכוי לה כל כך קלוש עד לא קיים כי במקום לנסות להבינו כולם כל הזמן עסוקים רק בלמה הוא לא כמו כולם
לצפיה ב-'מספר התשובות לשאלתך- לפחות כמספר הא"סים '
מספר התשובות לשאלתך- לפחות כמספר הא"סים
20/09/2017 | 10:54
1
12
אני לא חובבת רשימות, במיוחד כשמדובר בעניינים מורכבים כגון הוייה אנושית
"אוטיזם הוא סוג של קיום. הוא מתפתח, הוא צובע כל חוויה, כל תחושה,
תפיסה, מחשבה, רגש וכל היבט של הקיום"
ולכן ברור שיש גם נ"טים מחוננים, או מחוברים לטבע או כל דבר אחר
(בדיוק כמו שיש גם נ"טים שקשה להם בחברה,
או לוקחים נורא ללב כמו בנך או כל דבר אחר)
אלא שכמו שסינקלייר אמר, האוטיזם אינו "ממציא" חוויות קיום- אוטיסטים הם בני אדם,
הוא צובע כל חוויית קיום, תחושה וכו' (ולכל אוטיסט הגוון האישי שלו)
ולכן " אי אפשר להפריד את האוטיזם מהאדם
ואם זה היה אפשרי, האדם שהייתם מקבלים לא יהיה אותו אדם שהתחלתם איתו."
 
ולמרות שאינני חובבת רשימות, קיבלת פה מכמה אנשים
כמה "סעיפים" לרשימה שנראים לי נכונים מאד.
בקישורים המצורפים תוכלי למצוא עוד כמה
 
 
והנה רוזי, כעבור כמה שנים
 
אוטיסטית נוספת, ידועה יותר-
 
 
והנה אחות של אוטיסטים - גם היא רואה יופי
(בקישורים מ TED אפשר לבחור כתוביות בעברית-
בכפתור שמימין לכפתור עוצמת הקול)
להמשיך?
 
לצפיה ב-'כדאי להבין למה אנשים כל כך מבוהלים להיות נורמלים'
כדאי להבין למה אנשים כל כך מבוהלים להיות נורמלים
20/09/2017 | 11:59
7
הנסיון להבין עד כמה ולמה ואיך האנשים הנורמטיבים מבוהלים לשמור על גבולות קבוצתם כמו גם על הפריבלגיות האקסלוסיביות רק למי שמשתייכים לקבוצה הנכונה (גזע העל הנורמטיבי) מאפשר גם להבין מה זה אוטיזם טוב יותר וגם חוסך המון עצבים ופגיעות וקשיים כי מדייק איפה ואיך אפשר וכדאי להתחמק ממגע ישיר ואיפה ואיך אפשר בכל זאת ולמרות הכל לנסות לשרוד ואפילו לחיות ולהתפתח.

ככל שמבינים טוב יותר ממה הנורמה מבוהלת, ולמה, ומה הבסיס ליחס כל כך קשה ומקשה לחריג, גם הסיכוי לשרוד וגם הסיכוי להבין את עצמך כאוטיסט משתפרים מאוד.
 
מאז שאני כותב כאן אנשים מפרשים את דברי כאילו נועדו רק לאוורר כעסים ולסגור חשבונות, שוב, גם כאן זו כפיה של צורת חשיבה נורמטיבית דווקא על מי שממש לא לוקה בה, הנסיון להאיר את הפערים לא נועד לשחק בלמי יש יותר גדול אלא נועד לשרת בדיוק את המטרות שהורים מודאגים מבטאים כאן, שיפור הסיכוי לקיום עצמאי ולא תלותי.
 
הגישה המקובלת לקידום הסיכוי הזה הוא "להיות כמו כולם", לדעתי לא רק שאין לה סיכוי היא גם פגומה ובעייתית מכל היבט אפשרי,
אז אני מציג כאלטרנטיבה לה את הנסיון לדון בלמה אתה לא כמו כולם ולמה זה מפריע ואיפה ולמי.
לצפיה ב-'הזכרת לי משהו '
הזכרת לי משהו
20/09/2017 | 11:33
13
ציור שצייר דניאל עמית, ילד מקסים, א"ס, של גיבור-העל שלו: סופר-PDD
 
אגב, כמו הרבה א"סים, גם דניאל כשרוני ויצירתי,
במיוחד בציור ובמוזיקה
הנה הוא ביצירה עדכנית שלו
לצפיה ב-'טיול שנתי'
טיול שנתי
15/09/2017 | 18:09
11
105
תי משולבת בכיתה רגילה בחטיבת הביניים (ויש לה סייעת חברתית). כל השכבה יוצאת לטיול שנתי ושוב כמו בשנים קודמות בית הספר מציב אולטימטום או שנגיע ללוות את הטיול או שהילדה תשאר בבית הספר תראה את שאר הילדים יוצאים לטיול והיא לא. מעבר לכך שאנחנו חושבים (וגם חשבנו בעבר) שהדרישה חסרת בסיס והילדה יכולה לצאת לבד אנחנו לא יכולים לצאת ללוות. מה לעשות?
:הודעה

לצפיה ב-'מכעיס ומתסכל...'
מכעיס ומתסכל...
15/09/2017 | 18:56
6
79
אם לא ניתן להזיז את ביה"ס מעמדתו
(מה דעת המתי"א בסוגיה? אם כדעתכם, אולי הם יצליחו לשכנע את ביה"ס)
אולי מישהו מהמשפחה המורחבת יוכל להצטרף לטיול כהורה מלווה?
לצפיה ב-'זה לא תפקידה של סייעת ללוות אותה?'
זה לא תפקידה של סייעת ללוות אותה?
15/09/2017 | 21:32
5
31
לצפיה ב-'הסייעת מלוה אותה בביה"ס'
הסייעת מלוה אותה בביה"ס
16/09/2017 | 12:20
58
טיול שנתי בחט"ב נמשך בד"כ לפחות יומיים, כולל לילה.
זה מעבר לחובתה של הסייעת
וגם מעבר לשעות המוקצבות ומשולמות לה.
אם היא רוצה ואם זה מסתדר מבחינת הביטוח עליה, יתכן שזה אפשרי.
לצפיה ב-'זה לא סוג הפתרון שאני מחפש'
זה לא סוג הפתרון שאני מחפש
18/09/2017 | 06:43
3
41
אמנם אין לי מי שילווה את הילדה אבל אני מלכתחילה לא רוצה שילוו אותה. היא כבר ילדה בחטיבה וחלק מהשילוב זה לפתח עצמאות ולתת לה לצאת לבד (ישראל לא כזו גדולה ותמיד ניתן להגיע לאיזור הטיול תוך שעתיים במקרה חירום אמיתי). השאלה שלה אני מחפש פתרון היא איך להכריח את בית הספר לתת לה לצאת לבד. הפתרון של בית הספר זה לא לקחת אחריות ולזרוק הכל על ההורים אבל זה לא שילוב. אשמח לשמוע הצעות
לצפיה ב-'אי-אפשר להכריח, וגם לא כדאי'
אי-אפשר להכריח, וגם לא כדאי
18/09/2017 | 07:56
2
39
כדי שהשילוב יעבוד, ביה"ס וההורים צריכים לראות זה את זה כשותפים.
שותפים לא מכריחים.
אפשר לנסות לשכנע- לכן שאלתי מה עמדת המתי"א בסוגיה.
לפעמים הם יכולים להשפיע על ביה"ס להתגמש, "לפתוח ראש".
אם כל נסיונות השכנוע העלו חרס,
זה שיקול שלכם: למצוא מלווה-
לאו דוקא לילדה, לכל טיול מצטרפים הורים מלווים לכתה,
או להחליט שעם הצוות הזה השילוב לא יכול להצליח, ולעבור בי"ס.
מאד לא ממליצה להכנס למלחמות- הילדה שלכם בקו האש...
אתה באמת רוצה שיתייחסו אליה כ"עונש", משהו שנכפה עליהם?
לצפיה ב-'לפעמים אין ברירה'
לפעמים אין ברירה
18/09/2017 | 08:22
1
43
בבית הספר היסודי אכן היתה שותפות והיתה תחושה שפועלים למען הילדה. לא כך הנסיון שלנו עם החטיבה. פה בית הספר עושה את המינימום ופחות מכך, יש חוסר רצון להתאמץ לשלב ולצערנו מעבר בית ספר איננו אופציה (ישוב קטן עם חטיבה אחת). לפיכך אני מנסה לדחוף את מינימום הדברים שנראים כחשובים ביותר שאותם היינו שבתנו תרכוש (ושאנו חושבים שהיא בהחלט מסוגלת לעמוד בהם) ואני חוזר לשאלה מה ניתן לעשות כדי לחייב את בית הספר לאפשר לילדה לצאת לטיול
לצפיה ב-'אי-אפשר להכריח'
אי-אפשר להכריח
18/09/2017 | 08:58
41
אין תשובה לשאלתך כי אי-אפשר להכריח.
 
אם ביה"ס לא מעוניין לשלב, לא יהיה בו שילוב.
שילוב הוא סוג של מערכת יחסים
אפשר להכריח מישהו למערכת יחסים?
 
זה הרי לא מתחיל או נגמר בטיול, זה מסר יומיומי, סמוי וגלוי,
שמועבר לילדה כל רגע מכל יום.
הייתי בסרט הרע הזה...
מחנכת בחט"ב שבשיחה בתחילת השנה, עוד לפני שהכירה את הבן שלי
קראה:"אבל לא למדתי חינוך מיוחד!"
רכז שיכבה שאמר:"דיברתי אליו והוא לא ענה לי 20 שניות- לא נראה לי שמקומו כאן."
ומפקחת מתי"א שיצאה בפנים אדומות משיחה נוקבת איתם
(אני חיכיתי בחוץ)
אחרי שהבהירה להם שועדת שילוב מצאה אותו מתאים לשילוב,
לא מתפקידם להחליט האם, מתפקידם למצוא את הדרך לבצע.
היא היתה נהדרת, הפעילה סמכות, הכריחה אותם.
והתוצאה היתה שאחרי שנה הילד היה כ"כ "הרוס" מהחוויה,
שרק שנה בחינוך ביתי הצליחה לאושש אותו.
 
שילוב- לא בכל מחיר.
אם הצוות החינוכי לא נלהב לעניין
(לא מספיק שיסכים, בטח לא שייכנע)
למען הבריאות הנפשית של הילד/ה עדיף למצוא נתיב אחר.
בי"ס אחר, אפילו מחוץ לישוב,
אולי חינוך ביתי
(לאוטו-דידקטים יכול להיות דבר נפלא, מנסיון,
ובניגוד למה שרבים חושבים, לא מרחיק את הילד/ה מקשרים חברתיים)
אולי כתת תקשורת- אין מה לפחד-
אפשר לסיים בגרות מלאה, עתירת יחידות, בהצטיינות
גם בכתת תקשורת, אם זה מה שהילדה רוצה.
לצפיה ב-'חוזר מנכ"ל'
חוזר מנכ"ל
18/09/2017 | 14:08
3
50
לצפיה ב-'זה יפה מאד '
זה יפה מאד
18/09/2017 | 14:37
1
43
וחשוב שהורים יהיו מודעים לחוזר הזה
העניין הוא שפותח השרשור טוען שבתו לא זקוקה כלל להנגשה (במקרה זה, ליווי) בטיול.
ובעצם הבעיה עם ביה"ס היא מעבר לטיול הזה.
לצפיה ב-'יש שם גם סעיף שאומר שסיוע עלול להפריע לשילוב חברתי'
יש שם גם סעיף שאומר שסיוע עלול להפריע לשילוב חברתי
19/09/2017 | 14:10
12
לצפיה ב-'תודה רבה !!'
תודה רבה !!
18/09/2017 | 21:23
10
לצפיה ב-'דחוף- התמודדות עם טקס בית ספר'
דחוף- התמודדות עם טקס בית ספר
17/09/2017 | 16:19
3
62
השנה כיתה של בני אחראים על טקס ראש השנה. משום מה הוא התלהב, ואפילו התנדב לכמה תפקידים. ואז הכל השתנה. בהתחלה פרש מריקודים, עכשיו בכלל רוצה לפרוש.
לסייעת הוא אמר שהוא לא זוכר במדויק ולכן לא רוצה להשתתף. לי הוא אמר שלא הבין את גודל הארוע, מה זה אומר להופיע מול בית ספר. הוא גם אמר שמאד רועש בבית ספר.
אמרתי לו שינסה להשתתף במה שהוא יכול. אבל אם לא מצליח או לא רוצה, לא נורא. אבל לא נראה לי שיש אפשרות שיפרוש לגמרי או שבכלל לא יהיה בטקס.
מה אפשר לעשות כדי להקל עליו?
לצפיה ב-'איך הוא הגיב על מה שאמרת לו?'
איך הוא הגיב על מה שאמרת לו?
17/09/2017 | 17:50
2
32
זה בערך מה שאמרתי לבן שלי בנסיבות דומות.
מה יקל עליו- אולי הוא יידע לומר?
אולי כשכולם עומדים ושרים הוא יעמוד בשורה השניה?
אולי אטמי אזניים (לא אוטמים לגמרי, וכמעט ולא נראים מבחוץ, תלוי גם באורך השיער) ?
אולי ישתתף בהכנת התפאורה ולא יהיה על הבמה?
נראה שהוא יודע לשים את האצבע על מה שמפריע לו,
אז סביר להניח שיוכל, אולי עם קצת שאלות הבהרה, לומר הכי טוב מה יקל עליו.
 
כיון שיש בו רצון להשתתף, הייתי מחפשת איזושהי דרך שיוכל להשתתף בלי לסבול.
לצפיה ב-'הוא אמר לסייעת שנוא יקנה לה ולו אטמי אוזניים'
הוא אמר לסייעת שנוא יקנה לה ולו אטמי אוזניים
17/09/2017 | 20:27
1
44
אבל בשלב זה הייתי מעדיפה פתרון אחר. הסייעת אמרה שהיא מחייכת אליו כל פעם שהוא מסתכל עליה כי המורה ביקשה שהיא תעמוד בצד ולא ליד הילדים.
בנתיים נראה שהמצב השתפר, אפילו ביקש שנבוא לראות אחרי שאתמול אמר שאין טעם שנבוא.
לצפיה ב-'אם הוא ביקש '
אם הוא ביקש
18/09/2017 | 08:00
41
(נהדר ולא מובן מאליו שילד יודע לומר מה הוא צריך)
למה בעצם יש לך התנגדות לאטמי אזניים?
לא רק לטקס, בכלל- כיון שרעש מפריע לו.
לצפיה ב-'חושדת שבני אספרגר'
חושדת שבני אספרגר
17/09/2017 | 13:08
1
70
עם מי אני יכולה לדבר על זה בפרטי בבקשה? 
לצפיה ב-'מוזמנת לשלוח מסר '
מוזמנת לשלוח מסר
17/09/2017 | 14:12
11
לצפיה ב-'בדיקת דם לילד שמפחד'
בדיקת דם לילד שמפחד
15/09/2017 | 15:39
2
61
אני רוצה לעשות לבן שלי בדיקות דם. הוא חיוור, מתעייף בקלות וכד'. בעבר סבל מחוסר ברזל, קיבל תוספת והמצב הסתדר.
אני מתלבטת האם לתת לו שוב בלי בדיקו. אבל אז אולי נפספס עוד משהו. הוא מאד מפחד. בפעם הקודמת לא עזרו השיכנועים, ואני ועוד אחות החזקנו אותו בזמן שהאחות השנייה לקחה דם. בשנייה שניא מצאה וריד, נרגע ושיתף פעולה. אבל לפני זה היה ממש קשה.
לצפיה ב-'בן כמה הוא?'
בן כמה הוא?
15/09/2017 | 17:26
1
45
האם הוא מבין את חשיבות הבדיקה?
 
הייתי מנסה להעזר בכמה שיותר כלים, ובלבד שאפשר יהיה להמנע משימוש בכח.
 
א)הסבר הגיוני על חשיבות הבדיקה ואיך באמצעותה אפשר יהיה לשפר את הרגשתו
 
ב)להדגיש שמדובר בכמה שניות ולא יותר
 
ג)יש שמני אילחוש ארומותרפיים- שמן כזה יכול לסייע בעימעום תחושת הדקירה.
 
ד)תמצית רסקיו תעזור אולי להרגיע (יש טיפות שמטפטפים לכוס מיים, יש גם משחה).
 
השימוש בשמן ובתמצית גם יראה שאת מכבדת את רגשותיו, קשובה לו,
ובכ"ז חשוב לעשות את הבדיקה.
 
ה)להשתדל להשרות אווירה קלילה- לעשות משהו נחמד לפני הבדיקה,
לדבר על זה (או על משהו נחמד אחר) תוך כדי הבדיקה-
שלא יסתכל על האחות והמחט.
או אם מתאים לו יותר- לספר סיפור או לשיר שיר או לשחק משחק
(כגון משחק מילים, משחק ניחושים וכד') העיקר שהמיקוד שלו לא יהיה בתחושת הפחד
 
ו)לתכנן משהו נחמד לאחרי הבדיקה, אולי אפילו להתייחס אליו כסוג של צ'ופר.
משהו שבשבילו יהיה שווה לו לנסות להתגבר.
 
ז)אפשר לעשות את הבדיקה בשכיבה, זה עוזר להכנס לרגיעה יחסית
לצפיה ב-'בן 9'
בן 9
16/09/2017 | 15:20
34
מבין הכל, לכן אנחנו מצליחים להגיע למרפאה בלי מאבק. אהל זה הגבול.
 
לצפיה ב-'דרושה תרפיסטית / משלבת לילד בן ארבע וחצי בגן עריה'
דרושה תרפיסטית / משלבת לילד בן ארבע וחצי בגן עריה
16/09/2017 | 05:12
19
דרושה תרפיסטית / משלבת לילד מהמם בן ארבע וחצי בגן עריה.
העבודה ברמת אביב במשמרות בוקר וצהרים בגן ובבית, בהנחיית מנתחת התנהגות וגם קלינאית תקשורת מנוסות.
כרמית.
טלפון: 052-6277377
אי-מייל לשליחת קורות חיים: carmit.bobrovs@gmail.com
 
לצפיה ב-'אבחון אוטיזם - התייעצות '
אבחון אוטיזם - התייעצות
13/09/2017 | 10:23
32
169
היי לכולם,
כותב בשם בחור בשנות ה-20 לחייו. בעקבות המלצות מאנשי מקצוע ומשאינם, מתלבט אם לגשת לאבחון אוטיזם. עושה רושם שהאוטיזם (ככה"נ בתפקוד גבוה) מלווה אותו במשך כל חייו, אך בשנים האחרונות הוא משפיע בצורה משמעותית על התפקוד שלו (מעבר לאספקט החברתי, תקשורתי, תחושתי, וכו', שליווה אותו שנים) לרבות (על פניו) אלמנטים של OCD, סטרס, דיכאון, חרדה, הפרעות במערכת העיכול (ממקור פסיכוגני) ועוד. 

מתעניין ביתרונות ובחסרונות של אבחון אוטיזם בגיל מבוגר. היתרונות להבנתו הם מעין "השלמה" / "אישור" / "היכרות אישית" עם עצמו שעשויה לתרום בפני עצמה להתמודדות שלו (האם למישהו יש ניסיון בכך?), וכן מיקוד בהכוונה הטיפולית (כרגע לא מטופל תרופתית). האם מישהו יוכל לציין יתרונות נוספים?

לעניין החסרונות; הבחור מוטרד כיצד ישפיע האבחון על העסקתו כרופא בעתיד (הבחור סטודנט לרפואה בשנים מתקדמות), ועל שירותו הצבאי (הבחור עתודאי שעתיד לשרת כרופא צבאי, יצויין כי עבר מספר הכשרות צבאיות ללא קושי חריג).
האם יש חשיבות לסוג האבחון (פרטי או שאינו פרטי) בהקשר זה?

כמו כן ישמח לשמוע על המלצות למקומות אבחון (פרטיים ושאינם פרטיים) ועל ההבדלים בינהם מבחינת מקצועיות האבחון, השלכות לעתיד, ועוד. 

תודה רבה !




 
לצפיה ב-'מה הקשר שלך לאותו בחור?'
מה הקשר שלך לאותו בחור?
13/09/2017 | 12:03
4
79
היתרונות להבנתו הם אכן יתרונות משמעותיים.
אגב, לגבי מיקוד בטיפול, לא מדובר בהכרח בטיפול תרופתי,
גם בטיפול רגשי זה רלוונטי מאד.
למשל- התובנה שהבנאדם עבר את כל חייו בלי לקבל הבנה ומענים נכונים
ולכן סטרס וכל מה שנובע ממנו הוא תגובה סבירה בהחלט,
היא תובנה חיונית בטיפול רגשי.
בנוסף, אנשים שאובחנו בבגרותם מציינים לעתים
שהאפשרות לפגוש- פנים אל פנים או וירטואלית-
אנשי ספקטרום אחרים,
לחוות שסוף סוף יש מישהו, מישהם, שמבין אותם באמת,
זה דבר שנותן להם הרבה כח וגם שימחה.
 
לגבי החששות- אין סיבה שזה יפריע להעסקתו כרופא,
כולל בצבא.
אנשי ספקטרום (=א"סים) משרתים בצה"ל, לרוב כמתנדבים,
אבל זה לא פוגם בשום דבר בשירותם.
במיוחד שהצבא כבר השקיע בהכשרתו בעתודה,
אין להניח שהם יוותרו על השקעתם.
 
האבחון לבוגרים הוא בכל מקרה פרטי, בתשלום.
אפשר לפנות למאבחן פרטי, בקליניקה שלו
או למכוני אבחון כגון:
בית אחד
 
מרפאת קשת
לצפיה ב-'חבר קרוב (השרשור נפתח לבקשתו)'
חבר קרוב (השרשור נפתח לבקשתו)
14/09/2017 | 01:40
3
59
ותודה רבה על התשובה המפורטת!
 
בכל זאת, ובהתחשב בכך שמדובר באבחון פרטי, האם לצבא / מעסיק יש דרך "לגלות" את האבחון במידה והאדם אינו מדווח על כך מיוזמתו (כמובן רק בהנחה שהוא בוחר להסתיר זאת) ?
 
בנוסף - האם יש המלצות / דיס-המלצות על בית אחד ועל מרפאת קשת? הבדלים משמעותיים בין השניים?
 
שוב, הרבה תודה
לצפיה ב-'הבעיה היא'
הבעיה היא
14/09/2017 | 07:36
64
שברגע שהוא יודע זה לא תקין חוקית ומוסרית להסתיר מהצבא.
שיטפל אצל פסיכולוג שמבין בספקטרום אבל שלא יעשה אבחון רשמי כדי לא לפגוע לו בעתיד.
לצפיה ב-'אף אחד לא יכול לגלות אם האדם בוחר להסתיר'
אף אחד לא יכול לגלות אם האדם בוחר להסתיר
14/09/2017 | 16:38
1
59
מסכימה עם פרח, שיש בעייתיות רבה בבחירה כזאת.
 
בשורה התחתונה אין נכון ולא נכון בשאלה האם רצוי להתאבחן בגיל בוגר.
מכירה אנשים שפנו לאבחון וקיבלו אותו מאותם טעמים שציינו קודם,
ואינם מתחרטים על זה.
זה גם לא הזיק להם ברמה המקצועית או בכל תחום אחר.
חלקם אף דיווחו שזה עזר להם במערכות יחסים משפחתיות ואחרות-
הבהיר וחידד דברים, עזר לאנשים להבין אותם, להם להסביר את עצמם.
האבא של ילדיי אמר לאחר אבחונו (בגיל 40):
"עכשיו אני מבין שזה לא שכולם שקרנים"-
הוא הבין שגם אם לכאורה הוא דובר אותה שפה כרוב האנשים סביבו,
למעשה זו שפה שונה.
 
לעומתם, יש אנשים שרואים את הדברים אחרת, ונרתעים או אינם מצדדים באבחון.
כאמור, עניין של גישה אישית.
 
את מרפאת קשת לא מכירה אישית, שמעתי עליה דברים חיוביים ממישהו
והיה לנו אירוח בפורום עם מנהלה.
את בית אחד מכירה קצת יותר, וגם את ד"ר עפר גולן (המנהל)- הכרות חיובית.
גם איתו היה לנו אירוח בפורום.
 
 
לצפיה ב-'נכון שאי אפשר לגלות. אבל זה לא חוקי להסתיר מהצבא'
נכון שאי אפשר לגלות. אבל זה לא חוקי להסתיר מהצבא
17/09/2017 | 09:09
19
אני זוכרת את השלט במרפאה בלשכת גיוס שהיה כתוב בו שאסור להסתיר מידע.
לצפיה ב-'תובנות למצבו האבחון לא יתן לו'
תובנות למצבו האבחון לא יתן לו
13/09/2017 | 12:28
2
68
אפילו להפך.
 
אין טיפולים לאוטיזם .
 
"האישור" אינו באמת אישור אלא אפילו להפך כי מצדיק על דרך השלילה את ניכורך מהחברה והסביבה (כולם בסדר אתה לא, כמובן, מה עוד חדש) .
 
לדעתי אם אתה לא מוכן לשנות את הציפיות שלך ולהתאימן לרגישויות שלך אז חבל לך על הזמן והכסף (זה הרבה כסף, פסיכולוגים נורא אוהבים כסף, והמון).
 
 
לצפיה ב-'תוכל להרחיב על'
תוכל להרחיב על
14/09/2017 | 01:42
1
46
"לשנות את הציפיות שלך ולהתאימן לרגישויות שלך?"
תודה רבה על התגובה 
לצפיה ב-'זה מאוד אישי ויחודי'
זה מאוד אישי ויחודי
14/09/2017 | 02:14
52
אבל למשל אם אתה אוטיסטי אז יתכן, שלמרות הסינטזה האופיינית בין האישי למדעי, יתכן שעדיף לך לפנות למחקר ולא לרפואה הכרוכה מן הסתם בהמון מגע בין אישי וקרוב.
 
והלחץ של המגע הזה יכול שיוצר בו את הכאוס המתמיד שמוביל גם לאוסידי ולחרדות,
לי,
האוסידי לגמרי עבר משעה שאני ממעיט ככל האפשר במגע בין אישי.
כי אני פחות מוצף ומבולבל בגלל זה.
 
מצד שני, הכרתי רופא, שבכלל לא מדבר עם אנשים, ודווקא המעטפת המקצועית איפשרה ומאפשרת לו מסגרת למגע אישי מרוחק מספיק.
 
זה די תלוי מי אתה
 
האבחון עצמו לא מספק תובנות לזהות האוטיסטית,
הוא מתאר בעיקר מה ואיך אנשים נורמטיבים תופסים אוטיסטים,
אפשר ללמוד מזה משהו אולי אבל בעקיפין ובהפוכה
 
 
לצפיה ב-'הייתי מחכה עם האבחון '
הייתי מחכה עם האבחון
14/09/2017 | 07:32
8
53
זה כן עלול לפגוע בדברים שציינת.
עדיף לא לאבחן כרגע.
לאנשים כולל אנשי מקצוע  יש סטיגמה על אנשים בספקטרום שלגמרי לא משקפת את התפקוד הגבוה מאוד.
הייתי מצד שני במקומו פונה לפסיכולוג מומחה בספקטרום שיטפל  בקשיים תוך תשומת לב לקווים תקשורתיים בלי אבחון רשמי.
 
לצפיה ב-'לפגוע איך?'
לפגוע איך?
14/09/2017 | 22:58
7
41
כלומר, טכנית, מה תהליך הפגיעה מבחינת צבא ותעסוקה (בהנחה שהוא לא מדווח לשום גורם, ומעוניין באבחון בעיקר כדי לקבל "אישור" מגורם 'חיצוני'/'מקצועי' שהוא אכן על הספקטרום)? 

 
לצפיה ב-'בי זה לא פגע'
בי זה לא פגע
15/09/2017 | 01:15
42
ונדרשתי לעבור תחקירים בטחוניים ולוותר על סודיות רפואית כדי לעבוד איפה שעבדתי,
שזה אומר שהם ידעו על האבחון,
וכעובדה זה לא מנע את העסקתי.
 
הצבא אפילו מגייס אספים במיוחד לתפקידים מסווגים במודיעין כי אוטיסטים מאוד מצטיינים בתשומת לב לתבניות ופרטים,
למיטב ידיעתי אבחון של אספרגר לא אמור לפגוע ככל שזה נוגע לתעסוקה,
אפילו להפך,
חלק גדול מהיזמים הכי יצירתיים ונחשבים אומרים שאספרגר זה דבר שהכי עוזר בתחומים שבהם נחוצה יצירתיות ומקוריות ונועזות עסקית ואחרת
 
וזה לגמרי הגיוני
לדעתי לא יקח הרבה זמן ואוטיזם או כל מה שנחשב כהפרעה אחרת יחשב כסוג של תוו איכות
 
לצפיה ב-'אם הוא שומר על זה בסוד כמוס ולא מספר לאף אחד, זה יחסית בטוח'
אם הוא שומר על זה בסוד כמוס ולא מספר לאף אחד, זה יחסית בטוח
15/09/2017 | 14:51
5
37
אבל זה עדיין לא בטוח לגמרי.
 
מניסיון: לא כל האנשים שעוסקים באבחונים וטיפולים אכן פועלים לפי הכללים של חיסיון רפואי. בתיאוריה התוצאות של אבחון כזה לא אמורות להיות מדווחות לאף אחד, אבל במציאות זה לא תמיד נכון.
 
אני לא יודע מה בדיוק הסיכוי שתהיה דליפה כזאת, אבל הוא קיים. קשה להסביר בדיוק למה צריך לחשוש מזה, אבל תאמיני לי - מניסיון - שזהו סיכון שצריך לקחת בחשבון.
 
בכל מקרה, לא ברור לי הטעם להיכנס לכל הבלאגן הזה ואחר-כך לשמור את התוצאה בסוד. אם המטרה היא להכיר את עצמך, אז כלים יותר טובים להשגת המטרה הזאת.
 
ועוד נקודה:
 
בימינו (וזה חדש) אחד הקריטריונים לאבחנה רשמית הוא חוסר יכולת יחסי לתפקד. אם הבחור מסתדר פחות-או-יותר בחיים, אתם יכולים לדעת מראש שתוצאת האבחון תהיה שלילית (ללא קשר למיקומו האמיתי של הבחור על הספקטרום). בקיצור, רוב הסיכויים שאבחון רשמי לא ילמד אתכם שום דבר.
לצפיה ב-'קושי (תקשורתי חברתי) משמעותי, לא חוסר יכולת לתפקד'
קושי (תקשורתי חברתי) משמעותי, לא חוסר יכולת לתפקד
15/09/2017 | 16:09
3
33
לצפיה ב-'קושי ב*תפקוד* חברתי. זה הבדל משמעותי. הנה הקטע הרלוונטי:'
קושי ב*תפקוד* חברתי. זה הבדל משמעותי. הנה הקטע הרלוונטי:
15/09/2017 | 16:19
2
26
"ד. הסימפטומים גורמים ללקות משמעותית מבחינה קלינית בתפקוד החברתי, התעסוקתי או בתפקיד עכשווי חשוב אחר."
 
במילים אחרות, קשיי תקשורת זה לא מספיק. הם צריכים לפגוע באופן מהותי ב"תפקוד החברתי" (מה שלא תהיה ההגדרה המדויקת של הביטוי המעורפל הזה).
 
 
לצפיה ב-'לא רואה את ההבדל הגדול בין 'קושי חברתי-תקשורתי משמעותי' לבין'
לא רואה את ההבדל הגדול בין 'קושי חברתי-תקשורתי משמעותי' לבין
15/09/2017 | 16:47
1
23
'קושי מהותי בתפקוד חברתי'.
בכל מקרה מדובר על קושי (משמעותי/מהותי)
שמשפיע מן הסתם על התפקוד בתחום החברתי-תקשורתי
ולא על חוסר תפקוד, כפי שניתן היה להבין מ"חוסר יכולת יחסי לתפקד".
גם מי ש"מסתדר פחות-או-יותר בחיים" יכול להיות מאובחן גם כיום על הספקטרום.
לצפיה ב-'-'
-
15/09/2017 | 17:06
28
למשל, יש לא מעט אנשים כמוני בתעשיית המידע, שמנעד התנועות שנחשבות לתקשורתיות וחברתיות אצלם מועט מאוד עד לא קיים בכלל,
ולא רק שזה לא מפריע להם ליצור דברים משמעותיים אלא הולך ומסתבר שאפילו ההפך
לצפיה ב-'לגמרי מסכימה עם גורג42'
לגמרי מסכימה עם גורג42
16/09/2017 | 13:04
22
אם בחור מצליח לתפקד פחות או יותר, אין שום טעם באיבחון.
נכון שהיום יש כאילו שלמרות שמתפקדים עדיין מאובחנים.
אבל אני אישית לא מאמינה באיבחונים כאלו.
כי זה נוגד הגדרת ASD(אוטיזם) ב DSM בדיוק לפי מה שגורג רשם למטה.
בעיניי הגבול בין מי שנמצא בקצה בין "נורמה" ל"אוטיזם" הוא מאוד מעורפל ולא חד משמעי ונתון לפירושו וטעמו האישי של המאבחן.
 
לכן חשוב להחליט מה המטרה של האיבחון: לקבל עזרה או להכרה עצמית.
אם הסיבה הראשונה אז אפשר לנסות. רק למבוגרים יש תנאי- מקבלים קיצבה רק במקרה שלא עובדים. ואם בחור עובד אז במלא לא יקבל.
אם הסיבה היא השניה, ושוב הבחור עובד ומסתדר, אז תקחו בחשבון שתוצאת האיבחון היא תהיה סוביקטיבית ותלויה בטעם של המאבחן.
האיבחון הוא לא בדיקה פיזית עם התוצאה מספרית.
זאת ההתרשמות הסוביקטיבית של המאבחן. במילים אחרות מאבחנים שונים יתנו תוצאה שונה עבור אותו בן אדם.
יש מלא גבוליים שמחזיקים ביד איבחון שבספקטרום יחד עם איבחון ששולל את הספקטרום.
לצפיה ב-'נשמע לי מיותר. להכיר את עצמך בעניין אפשר גם בלי אבחון רשמי'
נשמע לי מיותר. להכיר את עצמך בעניין אפשר גם בלי אבחון רשמי
14/09/2017 | 12:46
2
53
אבחון רשמי עולה הרבה כסף, וכמו שאחרים הסבירו כאן - עלול ליצור בעיות פרקטיות בהמשך. למעשה, אין כמעט אף קבוצה אנושית אחרת שסובלת מסטיגמה שלילית כמו האוטיסטים. אז אם אפשר להימנע מזה, לפחות באופן רשמי, זה עדיף.
 
אגב, להיכנס לעולם הטיפולי כשאתה כבר מבוגר ומסתדר פחות-או-יותר בעצמך זה דבר מיותר לחלוטין וגם מסוכן מאוד. ממש, אבל ממש לא מומלץ.
 
 
 
לצפיה ב-'לא נכון בנוגע לסטיגמה'
לא נכון בנוגע לסטיגמה
14/09/2017 | 22:23
31
סיכזופרנים סובלים יוצר מסטיגמה שלילת ו מתויגים כאלמים ומסוכנים לחברה אין הפרעב שנשלח אליה רעל כמו סיכזופרניה אני יודע מנסיון כסיזוכפרן .
לצפיה ב-'גם אני לגמרי מסכים עם גורג '
גם אני לגמרי מסכים עם גורג
18/09/2017 | 12:32
11
קראתי קצת את ההודעות כאן...
הבנאדם צריך לשאול את עצמו לשם מה האיבחון?
המסמך הרישמי , חתיכת הנייר הזו לא באמת תגיד לבחור מי הוא ומה הוא.
זה רק מפתח, וזו שאלה טובה מה הוא רוצה לפתוח עם האבחון והאם זה בכלל נכון לעשות? יש דלתות שעדיף שישארו סגורות.
אני כמובן מדבר על האבחון הרישמי.
 
טיפול ניתן לקבל גם ללא אבחון, והדבר הנכון הוא אם המטרה היא טיפול, להתחיל בטיפול ובמידת הצורך המטפל יכול להמליץ על אבחון.
 
גם אני מסכים שאבחון עלול להיות מסוכן.
זה נותן לאנשי המקצוע "שיניים" נותן להם לגיטימציה לעשות מה שנראה להם בלי לראות את האדם שמולם רק את האבחנה.
 
אני מאובחן עם סכיזופרניה, אושפזתי לא פעם אחת, ולא היה צורך באבחנה כדי לאשפז, (בניגוד לרצון המאושפז).
מספיק לדבר עם האדם (איש המקצוע) הלא נכון, תאמין לי קשה יותר לאתר את האדם הנכון.
מה שאני מנסה לומר זה, שעצם העיסוק "בתחום הנפש" באופן רישמי , עצם הפניה לאיש מקצוע יש בה סכנה. לפעמים הם כל כך רוצים לעזור, שלא מעניין אותם אם אתה בכלל מעוניין בעזרתם.
 
בקיצור, שייזהר ...
סטודנט לרפואה, אדם מתפקד, אז מה אם הוא קצת מתוסבך ומורכב?
למה להתחיל לחפור? זהירות , שלא ייפול בבור.
לצפיה ב-'עושה רושם '
עושה רושם
15/09/2017 | 18:09
2
31
שלמעט (אולי) schlomitsmile, אף אחד מהמגיבים לא רואה ערך בעצם קבלת אבחון רשמי לכשעצמה כמשהו שעשוי להיטיב עם מצב המאובחן. היו מגיבים שאף שללו מפורשות (להבנתי) את התועלת האישית למאובחן רק מעצם ה"ידיעה" שהוא מאובחן רשמית. 
הבנתי נכון?
אשמח להבין גם (ממי שמוכן לשתף) אם העמדה ש'אבחון לכשעצמו לא מיטיב', באה מאדם שאובחן רשמית או מכזה שמעולם לא אובחן. 
 
תודה רבה שוב על כל התגובות 
לצפיה ב-'אני אובחנתי, עזר לי להשיג קיצבה'
אני אובחנתי, עזר לי להשיג קיצבה
15/09/2017 | 20:12
41
אבל וויתרתי עליה ברגע שהתחלתי לעבוד בעבודה משתלמת נורא.
 
את הקירבה שלי לזהות אוטיסטית זיהיתי מייד שהתחלתי לקרוא חומר על הנושא,בעיקר בבלוגים ובפורומים של אוטיסטים.
וחלק ממה שדובר שם די עזר לי בהבנת עצמי ובעצם גם לחוות לראשונה שאני לא מפלצת אלא יש עוד אנשים כמוני.
 
צד המידע של האבחון לא מעניין אותי, לפסיכולוגים ולמאבחנים אין שמץ של מושג לגבי הזהות האוטיסטית, הם גם לא ממש מתעניינים בה, מה שמעניין אותם זה רק המרחק שלה מהנורמה, שאותו הם מזהים כתסמין ולא כהיבט לגיטימי של זהות אנושית, כך שאם כבר אז המגע עם מאבחנים יכול רק להזיק ולהעצים את החרדה והבדידות והיאוש והסבל,
לדעתי הוא גם מאוד מבלבל ומזיק
 
 
לצפיה ב-'אני אובחנתי (פעמיים - בעצם)'
אני אובחנתי (פעמיים - בעצם)
17/09/2017 | 04:44
29
ואני לא חושב שמישהו פה שולל באופן גורף את התועלת האפשרית שאבחון.
 
מה שהאנשים פה מנסים להגיד לך זה ש-:
 
(1) יש בזה גם סיכון מסוים של הפרת סודיות (ותאמין לי שזה לא פריט מידע שתרצה שידלוף בטעות).
 
(2) בגלל השינויים שנעשו לאחרונה בקריטריונים לאבחון, א"ס בוגר שמתפקד באופן סביר יקבל אבחון שלילי (ושגוי)
 
(3) יש דרכים אחרות, מסוכנות פחות ומהימנות יותר, לדעת אם אתה על הספקטרום או לא.
 
(4) השאלה היא לא "מה התועלת האפשרית באבחון" באופן כללי, אלא איזו סיבה יש לכם - במקרה הספציפי שלכם - לפנות לאבחון. צריך סיבה מוצקה מאוד כדי לבצע מהלך כזה, ולא סתם משאלת לב כללית מעורפלת.
לצפיה ב-'ניסיון טרי'
ניסיון טרי
16/09/2017 | 05:08
3
44
אני כיום בן 30
לפניי כשנה וחצי הייתי סטודנט לחינוך מיוחד, תחום שבו אני עוסק בערך מאז שסיימתי שירות צבאי
כל החיים שלי, בעיקר במהלך הילדות התמודדתי עם קשיים חברתיים, בריונות מצד אחרים, חוסר הבנה של המערכת אותי ושלי אותה וגם קושי בלווסת את עצמי רגשית, הרגשתי תמיד בן אדם לא מאוזן אך הצלחתי להתמודד, גם בזכות העקשנות שלי וגם בזכות הסביבה שלי שהייתה דיי תומכת
 
לפניי כשנה וחצי הייתי בשנה האחרונה לתואר ובעקבות מספר דברים שקרו חיפשתי גם את הסמליות וה"התקרבות לעצמי" כמו שהחבר שלך מחפש
באותה שנה גם חנכתי ילדה אוטיסטית כך שהסיפור נשמע לי פתאום מאוד טוב כי הריי "מצאתי את עצמי וגיליתי את האמת שלי בזכותה"
 
קיבלתי על עצמי את תפקיד האוטיסט הגאה והשלם עם עצמו
רק מה? במקום שזה יביא אותי לעצמה כלשהיא רק הרגשתי חלש יותר, כועס יותר על העולם, חווה בראש מחדש חוויות טראומתיות מכיתה ו' שמסתדרות עם סיפור האוטיזם למרות שכבר שנים לא היו רלוונטיות. אני, שעד אז הייתי מדייק בזמנים ולא מאחר אפילו ביום פתאום מחסיר, לא מגיש עבודות, מרגיש מנותק
כל השנה התעסקתי רק בי ובחיבור הענק שלי לאותה ילדה
 
ניסיתי לשכנע את עצמי שזה בסדר, זה רק שלב ואם אתמיד בסמליות ובסיפור ארגיש בסוף את הכח שחיפשתי מאחוריי הזהות האוטיסטית, התחלתי "להופיע" עם הסיפור בפניי אנשים, סטודנטים שהיו איתי, קיבלתי מחיאות כפיים ואמרות כגון "ריגשת אותי", זה מילא אותי לרגע אבל החיים זה לא סרט ואין כתוביות אחריי המחיאות כפיים, הכל ממשיך להתקיים ואני נשאר לבד
 
אז חשבתי שהאבחנה תציל אותי ודחפתי לכך שהיא תתקיים והיא הגיעה אבל לא ניצלתי כי שוב אנחנו לא בסרט ואחריי האבחנה אין כתוביות שעולות אלא הכל ממשיך. נשארתי לבד וגם מאוד כועס שהמאבחנים לא מקבלים את גישת ה"אני אוטיסט גאה, גיליתי את עצמי" אלא מחייכים חיוך מזלזל ומהנהנים
 
לא הצלחתי ללמוד ולמעשה גם במהלך השנה שאחריי זה הייתי מנותק, לא מצליח לפתוח ספר ובקושי לראות טלוויזיה בלי לרעוד ולבכות, נהייתי גם מאוד אלים כלפיי עצמי ואני חושב שאם לא הייתה לי משפחה תומכת ומכילה כנראה גם הייתי מגיע למצב פסיכוטי ואשפוז
 
למעשה רק עכשיו מתחיל להתעורר ומתכנן לסיים את התואר בשנה הקרובה, להמשיך את חיי ולעשות דברים שאני אוהב, אני עדיין אוטיסט, זה לא שאני כבר לא וזה לא מפריע לי, אוליי גם אעזר באבחנה למקרים מסויימים אם היא כבר פה
 
אבל הסמליות מיותרת ומזיקה לפי דעתי, בן אדם "מגלה את עצמו" במהלך החיים צעד אחר צעד, כל פעם משהו חדש והוא מבין זאת דרך חוויות לעתים מהנות ולעתים כוללות כאב, אדם לא "מגלה את עצמו" דרך דברים שמדווחים לו על עצמו וסיפורים מרגשים שהוא מספר
 
אם חבר שלך מחפש דרכים פרקטיות שיעזרו לו להסתדר בחיים יותר טוב ולקבל טיפולים שהוא צריך יותר בזול שיברר מה האבחנה נותנת לו ואם צריך שיעשה אותה בלי הרבה דרמה
אבל אם העניין העיקרי הוא חיפוש עצמי וסמליות, בתור אחד שהיה שם מציע לו שיעזוב את זה
לצפיה ב-'אולי כי חיפשת את ה"כח" שמאחורי דימוי האוטיסט'
אולי כי חיפשת את ה"כח" שמאחורי דימוי האוטיסט
16/09/2017 | 10:28
2
35
חלק מהבעייה הכל כך קשה באוטיזם שעדיין קשה מאוד למצוא מסלולי מימוש עצמי כאוטיסט בחברה,
לעשות "קריירה" מזה שאתה אוטיסט בוודאי לא מומלץ,
גם בגלל זה מעולם לא הצטרפתי לקטע האקטיביסטי שאוטיסטים רבים מוצאים דרכו ביטוי עצמי.
 
גילוי עצמי לעולם לא נפסק, וגם לא צריך להיפסק, להפך, מה שהכי יפה בו שזה מהלך נצחי,
ההבנה שאתה אוטיסט פשוט מכיילת אותך לבחירות מדוייקות יותר למהותך ופותחת את אפשרות הביטוי, העצמי והאחר, שלך.
 
מה שאתה עשית זה לבחור בין קריירה כאוטיסט לקריירה כאדם נורמטיבי,
ניסית אחת ? לא צלחה חזרת לדרך הקודמת, הנורמטיבית יותר,
מה שטוב שמצד אחד משהו בך בטח השתנה אבל אחרים, למשל כמוני, לעולם לא יוכלו לחזור למסלול הנורמטיבי,
ולא בגלל האבחון דווקא,
וגם לא רוצה.
 
חיפשת קבלה חברתית, הכרה, מחיאות כפיים, כאוטיסט, אלא שבשבילי למשל להיות אוטיסט זה גם לזהות מסלול שלא מחפש מיצוי עצמי דרך מחיאות כפיים,
מסלול כזה גם יהיה דומה יותר למסלול שהפחיד אותך בזמן הקשר עם הילדה,
כזה שלא חי את הזמן הנורמטיבי, את לוחות הזמנים שלו,את המטלות והמטרות שלו, אלא מחפש חיבור ענק, מהותי, שהוא יותר יחודי ולכן גם בין אישי.
 
בקיצור, מבחינתי אהבה זו הגשמה הרבה יותר מהותית מקריירה וקבלה חברתית,
דווקא בגלל שאין בה הרבה מחיאות כפיים כשמורידים את המסך אחרי ההצגה,
וכן, כל זה עדיין מאוד בודד וזועם כי קבלה מהותית ואמיתית של זהות אוטיסטים עדיין אין.
 
אהבה אובססיבית נשמע לי כמסלול הכי מדהים,  אם כי הייתי מאוד משתדל לא לקיים כזאת לילדה, ובוודאי לא לילדה שאני חונך
 
 
לצפיה ב-'מסכים מאוד. דימוי זו המילה המדוייקת'
מסכים מאוד. דימוי זו המילה המדוייקת
16/09/2017 | 12:37
1
30
העניין הוא שלא הרבה אנשים מסוגלים לעשות הבדלה בין הדימוי לאמת
בעיקר אנשים שלומדים מקצועות טיפוליים וחושבים שבגלל זה הם מעל זה
 
ובקשר אליי...כן, אני רוצה לחיות את חיי עם אהבה מהותית לעולם הזה, רוצה חיבור מהותי וייחודי ובין אישי, גם מרגיש שחוויתי זאת בחיים שלי במספר אפיזודות
 
מצד שני רוצה גם להצליח במטרות שאני מציב לעצמי ולהגיע להישגים
יכול להיות שזה עושה אותי יותר נורמטיבי מאנשים מסויימים ופחות נורמטיבי מקבוצה אחרת
 
אבל כמו שאמרתי דיי הגעתי למסקנה שהעיסוק בשאלה "האם אני נורמטיבי?" היא שאלה דיי ריקה ואולי אף מסוכנת כי היא זו שגורמת לי לראות את עצמי באור של הנורמה ולהכניס את עצמי לתוך דימויים
 
לכן גם אף אחד לפי דעתי לא צריך לחיות את חייו דרך השאלה הזאת והוריאציות השונות שלה
לצפיה ב-'רואה וחווה זאת, מעט, אחרת.'
רואה וחווה זאת, מעט, אחרת.
16/09/2017 | 13:57
26
כי לדעתי שאלת הנורמה,המרחק ממנה,ומאפייניו, מאוד קשורה, ולא רק אצלי אלא  בוודאות גם באוטיזם בכללי, לשאלה המאוד מאוד לא פתורה של היחס בין מה שנחשב כהישגי לבין אישי,
בין ההיבט הפרטי להיבט הציבורי.
 
השונות לא מתבטאת כהעדפה להיבט אחד על פני השני אלא כזהות שמחברת בין הבן אישי להישגי בצורה שונה מזאת המקובלת והמוסכמת כרגע,
והדרך שבה זה מפוספס מאוד מקשה, וזה מפוספס גם כי בדיוק בגלל שאוטיזם מבטא ומתבטא כיחס שונה בין האישי לציבורי אז הוא מתקיים רובו ככולו בנקודה עיוורת לחלוטין לאדם הנורמטיבי,
ומכאן גם רוב הקשיים והתגובות הקשות.
 
אז מבחינתי לשאלה הזאת יש משמעות ואני חי את חיי גם דרכה,
דווקא בגלל שיתכן שדווקא לאוטיסט הצד האחד מחובר מאוד לצד האישי,
למשל אצלי די ברור שהצד הפילוסופי הכי מחובר לצד הרומנטי,
מה שמוביל למקומות מעניינים וגם מדכאים אבל בכל מקרה כדאי לדעת את זה וגם את המידה שבה צירוף כזה לא מקובל ולא מתאים למוסכמה.
 
ואפשר לראות גם די בקלות שגם אצל אוטיסטים רבים אחרים הצד האישי והפרטי והבין אישי מחובר לצד ההישגי והציבורי בצורה שלכן מחריגה אותם, לפעמים בדרך שלכן מעוררת המון בעיות, מהמוסכמה, ולא פעם דווקא בגלל שהיא אינטגרטיבית יותר.
 
לצפיה ב-'הבת שלי אובחנה בגיל 18.5, האבחון אמנם לא שינה את החיים'
הבת שלי אובחנה בגיל 18.5, האבחון אמנם לא שינה את החיים
16/09/2017 | 11:59
4
45
שלה, היא ממשיכה לעסוק בדיוק באותם דברים, אבל זה עשה משהו טוב באישור העצמי, כלומר אם בעבר היא הייתה נלחמת יותר בעצמה כדי להשיג תוצאה שרצתה, כי היא הרגישה מקולקלת ( לדבריה) אז היום היא יותר מתרגלת על מנת לאפשר לעצמה יותר, שזו כמעט אותה עשייה אבל ממקום יותר מעצים ופחות מבזבז אנרגיה, שגם כך אנרגיה זה מצרך יקר ערך אצלה .
לצפיה ב-'תוכלי להסביר את:'
תוכלי להסביר את:
16/09/2017 | 20:06
3
46
"היום היא יותר מתרגלת על מנת לאפשר לעצמה יותר"?
לא חושב שירדתי לסוף דעתך.
 
ושוב, תודה על התגובות. אולי חשוב להבהיר שהכוונה ב"היכרות עצמית" אינה "דרמה" או "מסע חיפוש" כמו שכמה מגיבים תיארו זאת כאן. הבחור יותר בעניין של "לעשות לעצמו סדר בראש" כמו שהוא מגדיר את זה. אולי אפילו לא לשתף אחרים (למעט משפחה קרובה/ אולי כמה חברים).
הטריגר העיקרי מהבחינה הזו זה עצה של איש מקצוע (פסיכולוג) שאמר לחבר שעצם האבחון עצמו יכול לסייע לו בהתמודדות, ולהקל על התופעות שהוא סובל מהן כיום (לא האוטיזם עצמו במובן הצר, אלא הסטרס ובעיות גסטרו שנלוות לכך, שמיוחסות גם לאוטיזם). 
לצפיה ב-'יש אנשים שבשביל "סדר בראש"'
יש אנשים שבשביל "סדר בראש"
16/09/2017 | 20:31
32
לא מרגישים צורך באבחון רשמי, הם קוראים בלוגים של אנשי ספקטרום וכד'
עושים מה שמכונה 'אבחון עצמי', ודי להם בכך.
אחרים, כן מרגישים צורך באישור חיצוני של איש מקצוע,
או כפי שהאבא של ילדיי אמר בזמנו "מישהו אובייקטיבי".
היה כבר ברור לו וגם לי שהוא על הספקטרום,
לא הבנתי למה הוא מחפש מאבחן מקצועי,
וזה היה ההסבר שלו.
כאמור, כל אחד וגישתו.
 
ממליצה לו לצפות בסרט התיעודי 'תפקוד גבוה' של דנה דיאמנט,
יש שם כמה אנשים שהתאבחנו (עצמית או באמצעות מאבחן) בבגרותם.
לצפיה ב-'בעיקרון בגלל או בזכות, החושיות המאוד מוגברת של הבת שלי'
בעיקרון בגלל או בזכות, החושיות המאוד מוגברת של הבת שלי
17/09/2017 | 01:03
25
היא תמיד היא הרגישה צורך להילחם, או נגד אחרים או נגד עצמה כדי ליצר את התוצאה שרצתה, לדבריה זה נתן לה את התחושה שהיא מקולקלת, שהיא לא מקבלת את עצמה, שהיא נאבקת.   אחד הדברים שהיא למדה לעשות זה לקבל את מי שהיא מצד אחד ולתרגל את מה שהיא רוצה להשיג במדרגה המתאימה מצד שני, על מנת שהיא תוכל לאפשר לעצמה לעשות את מה שהיא רוצה ולמרות שקשה לה... בעדינות עם עצמה כי היא מתקשה לווסת את האנרגיות של עצמה... אני מניחה שהבחור שאת מדברת עליו, נמצא במדרגה אחרת מביתי, אבל כל אחד מתרגל במדרגה שלו, אני מאוד מסכימה עם התגובות שקיבלת כאן,
האבחון עצמו הוא סימבול, אפשר אתו ואפשר גם בלעדיו יחד עם זאת ... עם או בלי אבחון יש צורך לתרגל ולהתמודד עם הקשיים כדי להרגיש טוב עם מי שאתה.... זה מאמר שהיא כתבה על העולם של המקולקלים  https://goo.gl/btTp33
לצפיה ב-'לדעתי ולצערי זה פשוט נאיבי מצידו'
לדעתי ולצערי זה פשוט נאיבי מצידו
17/09/2017 | 05:31
86
כי זה לא שאנשים דלוקים על מסע חיפוש או דרמה אלא שיחס "טכני" לאוטיזם או האשליה של זמינות טיפול מקצועי בנקודות מסויימות לפי הצורך והבחירה שלך זה פשוט לא זה.
 
אוטיזם יכול להיות כה מורכב וכה מפריע ומחריד וקשה בדיוק בגלל שזו תופעה מאוד אינטגרטיבית,
זה לא משהו כמו שהורים רבים חשבו או חושבים שאפשר להתמודד איתו דרך מסחרא של תן לי את הטוב וקח את הרע,
זה זהות, מהות, שבה היבטים רבים קשורים אחד לשני,
שאגב,
גם זה היבט שדי מחריג אותה מהזהות הנורמטיבית ומהמוסכמה שמשרתת רק אותה
 
 
כאילו החבר שלך אומר שהוא רוצה להמשיך בקריירה שלו כרגיל אבל לבער את את מה שהוא מזהה כתופעות הלוואי של האוטיזם,
זה לא עובד ככה
 
לצפיה ב-'תרופות פסיכואקטיביות'
תרופות פסיכואקטיביות
12/09/2017 | 12:00
60
807
האם אתם/ילדיכם נוטלים תרופות פסיכואקטיביות?
מדוע? (גם אם כן וגם אם לא)
האם מישהו המליץ לכם אי-פעם על נטילתן?
 
 
המטפלת באמנות של כתת התקשורת, הציעה שאתן ל.
הוא כ"כ חכם ומקסים וכו'...
המשך>>
האם אתם/ילדיכם נוטלים תרופות פסיכואקטיביות?
מדוע? (גם אם כן וגם אם לא)
האם מישהו המליץ לכם אי-פעם על נטילתן?
 
 
המטפלת באמנות של כתת התקשורת, הציעה שאתן ל.
הוא כ"כ חכם ומקסים וכו' וכו'
אבל לא מצליח לבטא ולממש את כל מה שגלום בו,
נראה לה שכדור יעזור לו.
עניתי לה שאני לא נגד תרופות באופן גורף, טוב שקיימות
כדי שניתן יהיה להעזר בהן במצבים אקוטיים.
ה אינו במצב אקוטי- הוא אוטיסט והוא בגיל ההתבגרות,
שני מצבים מורכבים וטבעיים, לא פתולוגיים.
הוא זקוק למרחב מאפשר כדי ללמוד להאזין לקול הפנימי שלו ולבטוח בו
שידריך אותו לאן פונה הדרך שלו ואיך לעצב אותה.
לא לכימיקלים- לא בונים חיים וזהות על כימיקלים.
 
ומה הנסיון שלכם בסוגיה?
 
 
 
לצפיה ב-'ביטוח לאומי שיקום מקצועי '
ביטוח לאומי שיקום מקצועי
12/09/2017 | 20:24
3
52
השבוע הייתי עם הבן שלי בביטוח לאומי .
אנחנו רוצים שיקום מיקצועי עבורו .
הוא עובד כשנה וחצי כעוזר נהג .
אך אנחנו לא רוצים לראות את עתידו שם.
בביטוח לאומי מפקפקים  ביכולותיו ומנמיכים במאוד את ציפיותנו .
אני רוצה לחשוב קדימה ורוצה להתאים לו מיקצוע לחיים .
ולהכשיר אותו ליום שלא נהיה לצידו.
אין לו התעניינות מסוימת במשהו .
הוא אהב היסטוריה ואזרחות וקרא המון בהקשר .
אודה לעזרה ברעיונות 
 
לצפיה ב-'מה הוא רוצה לעשות?'
מה הוא רוצה לעשות?
12/09/2017 | 22:46
2
18
לצפיה ב-'אין לו שום תכנון ואין לי מושג לאן לכוון אותו'
אין לו שום תכנון ואין לי מושג לאן לכוון אותו
13/09/2017 | 22:24
1
14
לצפיה ב-'אולי'
אולי
14/09/2017 | 08:28
37
אם הוא לא יודע מה הוא רוצה, אולי שווה להעזר בהכוון מקצועי?
יש הרבה מקומות שעוסקים בזה, ציבוריים ופרטיים,
מוכווני צרכים מיוחדים ולציבור הרחב
למשל
 
או- בתוך הקישור הזה שפע קישורים למכוני הכוון שונים
 
לצפיה ב-'הלך הרוח, פה ובכלל'
הלך הרוח, פה ובכלל
14/09/2017 | 07:51
84
אנשים, כולל אוטיסטים, פה ובכלל,מתרעמים, נפגעים, פוסלים מראש ומתבטאים כאילו לא תקין ולא לגיטימי לבטא דעות ותחושות ונסיון וחוויה כמו שלי,
אז רוצה לחזור ולהזכיר, אני אחד, אתם מיליונים, התפישות שמיושמות בסופו של דבר , מתוקצבות, זוכות לתמיכה מערכתית מקיר לקיר, לגיבוי אקדמי, פדגוגי, לתמיכה טוטאלית, מהאיש ברחוב ועד איש המקצוע, זהות לגישות שלכם, גישתי גם לא מקובלת על רוב אנשי הקהילה האוטיסטית, ברוב המקרים, אז לצאת עלי, כנגדי, כמייצג הלך רוח שאין לקבלו, הלך רוח מקובל, זה בדיחה הכי עצובה בעולם, וכזאת שמעידה על ההתנגדות הטוטאלית לכל נסיון של פרשנות מיטיבה של הזהות האוטיסטית.
אז תעשו לי טובה, אני הכל חוץ מהלך הרוח המקובל, כאן או במקום אחר, לצערי, בסך הכל קול אחד, בודד, שאף אחד מעולם לא היה מסוגל לשאת או לסבול.
 
חוץ מזה אני צודק ואתם טועים אבל זה כבר נושא אחר, או לא
לצפיה ב-'מה יהיה מה יהיה, מה יהיה מה יהיה?'
מה יהיה מה יהיה, מה יהיה מה יהיה?
12/09/2017 | 23:05
26
115
אני חושב שחלק מהתפקיד שלנו כהורים הוא לדאוג.
לדאוג שיאכל, שיהיה לו חם, שיהיה בריא, שיהיה שמח, שלא ייפגע, שילמד, שיהיו לו חברים...
הורים דואגים, זה חלק מהתפקיד.

הדאגה הכי הכי גדולה, במיוחד כשיש ילד בתפקוד נמוך(ואני לא מדבר רק על לא מדבר) היא, מה יהיה כשאני לא אהיה כאן יותר בשבילו בעולם הזה?
מה יקרה אם מחר הוא יישאר ללא הורים?

אף אחד לא מבין ומקבל אותו כמונו...
לאף אחד לא תהייה הסבלנות...
אני יודע שמבחינתי הוא לעולם לא יישלח להוסטל וכל עוד אנחנו חיים נהייה לצידו. אבל מה יהיה כשלא נהיה עוד בחיים?

אני מקווה שלא יגלוש לדיון סמנטי לגבי הגדרות.
אבל יש לו מגבלה...
יכול מאוד להיות שלעולם לא יוכל לדאוג לעצמו, שמידת העצמאות שלו תהייה אפסית, ושיהיה תלוי באנשים, שלא אכפת להם באמת במקרה הטוב, אבל אם להיות ראליים כנראה שיהיה תלוי בקאקות.

איך מרגיעים את הנפש?
מישהו כאן היה בגיל 4.5 -5  ללא דיבור או הבנה שפתית, ללא יכולת לתקשורת נקרא לה רגילה? שהמצב שלו היה "נטול תקווה" ובכל זאת יצא מזה? (ובבקשה אל תתפסו למילה "יצא מזה" כאילו זה בעיה, תנסו לגלות קצת הבנה).
מישהו שהיה בתפקוד נמוך שפתית (דיבור והבנה) בגיל הזה, זוכר מה הוא הרגיש??? מה הוא חשב???
לי אישית יש הרבה זיכרונות מגיל 4-5

ועוד שאלה מישהו מכיר את יוסי יוסף לוי ?
זה סיפור אמיתי?
https://www.youtube.com/watch?v=C_ldEWm_9OA
 
לצפיה ב-'זה יכול לעזור אם תגדיר "ללא יכולת תקשורת או הבנה"'
זה יכול לעזור אם תגדיר "ללא יכולת תקשורת או הבנה"
12/09/2017 | 23:49
22
60
בעיקר אחרי שאמרת בעצמך "אני לא מתכוון בהכרח לאוטיסטים שלא מדברים".
 
אז למה, בדיוק, אתה מתכוון כשאתה אומר "תפקוד נמוך"?
 
בכל מקרה, אני לא חושב שיש כאן בוגרים שלא דיברו בגיל 5. בין ההורים יש סיכוי הרבה יותר גדול שתמצא סיפורי הצלחה שעונים על ההגדרה המדוייקת שלך (אני זוכר שראיתי כאן כמה הורים שהילדים שלהם בקושי דיברו עד גיל 8 או 9 ואחרי זה פתאום פרצו קדימה).
 
אבל בכל הכנות, אני חושב שהסיפורים של אלה שמוגדרים (עלאק) כ"תפקוד גבוה" הם לא פחות מדהימים. אני אולי דיברתי כשהייתי ילד, אבל מבחינה חברתית ויכולת להתמודד עם העולם הייתי כמו תינוק עד אחרי גיל 20. תשווה איך שהייתי אז לאיך אני היום... פשוט אי-אפשר להשוות.
 
והדבר המדהים באמת במקרה שלי זה שלא קיבלתי שום עזרה אינטרקטיבית מבחוץ. לא היה לי שום מדריך, או הורה שמבין עניין (באותה התקופה) או מנטור או אפילו פסיכולוג. רק היתה לי עקשנות בלתי ניתנת לערעור לצאת מהבוץ שבו הייתי, והבנה שאם אני אחכה לכך שמישהו אחר יציל אותי אז אני עלול לחכות עוד הרבה מאוד זמן...
 
עכשיו, למה אני מספר לך את כל זה? כדי שתדע שלבן שלך יש יתרון ע-נ-קי עליי: הוא לא לבד. יש לו אבא שמבין עניין ומתחיל לשאול את השאלות הנכונות כבר מגיל 5, ולא סביר שהוריו יפלו בפחים שההורים שלי נפלו בהם. אז בניגוד לי, הילד שלך לא יצטרך להמציא את הגלגל בכוחות עצמו על כל צעד ושעל בהתפתחות שלו.
 
ונכון, הוא גם לא מדבר. אבל בעיניי זה לא חסרון מהותי. דווקא בתור ילד שכן דיבר, אני יכול לומר לך שהדיבור לא ממש עוזר לך אם לא נלוות אליו יכולות חברתיות בסיסיות. בכל הכנות, אני חושב שהפער בין המצב של הילד שלך כרגע למצב שלי כשהייתי בגילו, הוא הרבה יותר קטן מהפער בין המצב שלי כשהייתי בגיל 20 למצבי היום.
 
נ.ב.
בלי קשר, אפילו אם נניח לרגע את התסריט השלילי ביותר (שהוא בעיניי לא סביר), שהילד לעולם לא יהיה עצמאי... גם אז לא הכל אבוד. יש לך עשרות שנים להתכונן לאפשרות הזאת, לחשוב על אלטרנטיבות, ולמצוא את האנשים המתאימים (לא קקות, כן?) למשימה. והמקום הראשון להתחיל בו זה לחפש עוד הורים (ובוגרים) כמוך, שיש להם גישה בריאה לעניין. אותי, בכל מקרה, אתה כבר יודע איפה למצוא
לצפיה ב-'נתחיל מזה...'
נתחיל מזה...
13/09/2017 | 01:46
21
59
שיש יכולת תקשורת ויש הבנה, זה לא אפס מוחלט, ויש דברים תקשורתיים שאני מבין ואחרים לא. ביחס לבני גילו הרגילים או אפילו המאובחנים איתו בגן , כמובן שזה לא דומה להם בשום צורה (אם תרצה , הוא הכי מיוחד).
בכל זאת יש התפתחויות , לפחות זה נראה שהכיוון שלו הוא כן נורמטיבי?
עכשיו יכול להיות שאני מגדיר נורמטיבי בצורה שונה, יתכן מאוד שבשבילי נורמטיבי כולל תחום יותר נרחב.
אבל ביחס למה שהיה לפני שנה, יש התקדמות.
אבל זו הנקודה החשובה, וזה משהו שאולי אני מפספס אצלכם(בלי כוונה לעשות הכללות), כי ההתקדמות היא לפחות ממה שנראה לי היא בכיוון שטבעי לילד, ומבחינתי היא נורמטיבית.
 
נתחיל מהעובדה שכשאני קורא לו , הוא יפנה את הראש אלי, ולאחרונה זורק אלי חיוכים שנראים מלאי הבנה. אוצר המילים שהוא מבין גדל(לפחות מה שאני מבחין שהוא מבין), לפני שנה אלו היו רק שתי מילים שהבין , היום יכול להיות שמבין 10 מילים אולי יותר.
ובכל זאת...
הוא לא מדבר , ולא נראה שדיבור תופס אותו, אפשר לקרוא לו סיפור, הוא לא יקשיב ולא יתבונן.
אם תצביע לו על משהו ותגיד לו תראה או הנה הנה למשהו שאני מבין שהוא רוצה, הוא לא יבין את המשמעות של ההצבעה שלי.
 
והנה...
לפני שנה הוא לא ידע לבקש כלום, היה בוכה מושך אותנו ביד כועס ומתוסכל, והיום הוא יודע לתת כרטיס עם תמונה אם הוא רוצה לאכול דבר ספציפי, ואפילו יביא את התמונה שלי אלי אם הוא רוצה שארים אותו או אשתעשע איתו.
 
כל זה נותן תקווה, אבל זה גם דברים שהוסגו דרך טיפול בגן ועבודה שלנו איתו דרך הדרכת הורים וטיפול דיאדי.
נאמרו דברים רבים כאן בגנות טיפולים, ובכל זאת נראה שהבן שלי בזכותם הוא הרבה יותר מאושר ושמח היום.
אולי כאן אציין שהציעו לנו לקחת גם תוכנית ABA ביתית, והחלטנו נגד.
לא מאמינים "בלמעוך" את הילד.
דיי מאמינים שבסופו של דבר שהתקדמות ברובה מונעת מתוך הילד עצמו, גם הבשלה טיבעית וגם התחלה של הכרה במוטיבציה של עצמו והעלאה לתודעה שלו שהוא יכול לכוון את עצמו קדימה לפי בחירתו.
הוא ילד מאוד חכם, הוא מרכיב דברים ופותר בעיות מעשיות, גם אותיות ומספרים הוא מזהה, אנחנו יודעים את זה כי הוא אוהב לסדר אותיות ומספרים (מפלסטיק) ואת כולם הוא מסדר ישר, לא הפוך ולא על הצד, והוא עוד לא 4.5.
אבל באבחון הם הוציאו אותו גם מפגר, כי הוא לא הבין מה רצו מהחיים שלו, לא הבין מה ביקשו ממנו לעשות לא היה מסוגל לשתף פעולה, גם אם הייתה לו המוטיבציה.
 
אין לי שום שאיפה שיהיה נורמטיבי.
אני עצמי לא נורמטיבי וזה לא משהו ערכי בעיניי.
אבל חשוב לי לספק לו את ההזדמנות והכילים הטובים ביותר להתמודד בעולם שאנחנו חיים בו.
גם לאדם נורמטיבי לא פשוט לעלות על דרך המלך, כל כך הרבה אנשים רגילים נ"טים שבשבילם החיים הם מלחמה קיומית ולא יותר מזה. אז מה הסיכוי שלו מול העולם?
אין ספק שזה נעלם אחד גדול.
 
אני אגיד כאן משהו...
אני לא חושב שהעולם עומד להשתנות "any time soon" .
כשפגשתי הורים לילדים אוטיסטים התאכזבתי, כי ציפיתי לפגוש הורים עדינים כמו הילדים שלהם, או לפחות הורים שקיבלו איזו ענווה איזו תובנה , שהפכו אולי לרגישים יותר בזכות הילד.
אבל גיליתי הורים שרובם לפחות ידברו בחיוב על המחקרים החדשים ברפואה וגנטיקה שטוענים שבקרוב יוכלו לאתר אוטיזם תרום הלידה כפי שמאתרים ""מומים"" אחרים לדוגמא מונגולואידים, וכמובן אז להפיל.
 
אפילו בפורום המקביל כשדובר על הפלות ליילוד בסיכון הזדעזעתי מהרעיון, וכיניתי את החברה שלנו ספרטנית.
 
אנשים הם מפגרים וזה לא בגלל שהם נ"טים, אנשים תמיד היו מפגרים, והיום הפורמט התקשורתי מאפשר למפגרים להיות בפרונט.
העולם לא הולך להשתנות, אולי כן, אבל לא הייתי בונה על זה.
 
אז מה כן?
אני חושב שכל אחד יכול למצוא את עצמו, ולהגיע למסוגלות לשלווה פנימית בתוך הגונגל.
מלחמות הם תמיד מלחמות פנימיות, גם אם למראית עיין הקרב הוא בחוץ על לב הציבור או דעת הקהל.
אני מאמין שגם אוטיסט יכול להגיע לשלווה, להתבונן על הגונגל , לאפשר לקופים להיות קופים , ולראות את האמת, הם מגוכחים וזה דיי משעשע.
לצפיה ב-'אז באמת שאין לך מה לדאוג. הילד מתקדם יפה, בקצב שלו.'
אז באמת שאין לך מה לדאוג. הילד מתקדם יפה, בקצב שלו.
13/09/2017 | 03:33
42
ולגבי התהיות שלך:
 
1. להיות מסוגל להצביע על משהו ולבקש, זו מיומנות תקשורת בסיסית וקריטית. ול"נורמטיבים" אין מונופול על מיומנויות תקשורת.
 
ושים לב, שאין שום דבר "נורמטיבי" בתהליך הלמידה הזה של הילד שלך. לוח הזמנים המקובל ללימוד הדברים האלה הוא בגיל שנה בערך, ולילד שלך זה לקח הרבה יותר זמן למרות שהוא דווקא מאוד חכם. למה? כי הוא מעבד הכל באופן שונה. לוקח לו יותר זמן לעכל את הדברים בדרך שמתאימה לו, וכך הוא גם ממציא לעצמו - באופן טבעי - כלים שישמשו אותו נאמנה בעתיד.
 
וזו הדרך הנכונה לעשות את זה. ממה שאתה מספר, אין לי ספק שבבוא היום הילד גם ידבר. אתה בעצמך אומר שהוא בדרך לשם. הוא רק מתקדם בקצב שונה, ואין בזה שום דבר רע.
 
2. טיפול זו לא מילה גסה. ילד קטן - גם בלי קשר לאוטיזם - זקוק להדרכה ולעזרה של הורים ומבוגרים אחרים, וטיפול נכון הוא בסך הכל עוד סוג של הדרכה.
 
הבעיה מתחילה כשמנסים לגרור את הילד (בכוח או במניפולציה) לתהליך שלא מתאים לו באותו הזמן. זו הבעיה עם ABA למשל. 
 
3. לגבי להסתדר בעולם, תן לי לומר לך משהו:
 
המכשול הכי גדול לחיים מלאים ומספקים - אצל כל בני-האדם, ולא רק אצל אוטיסטים - הוא הבלבול הזה בין "נורמטיבי" לבין מה שפועל בשטח. אין שום קשר בין הדברים. האמת הפשוטה היא שהרוב המכריע של האנשים גרוע להחריד בניהול חייהם, ולנ"טים אין שום יתרון (או חסרון) משמעותי כאן על אוטיסטים.
 
במילים אחרות, האמירה של "אפילו לנ"טים קשה להסתדר" היא פשוט לא רלוונטית. כל בן-אדם צריך למצוא את הדרך האישית שמתאימה לו, ואז הוא יפרח - א"ס או נ"ט.
 
ונכון, קודם כל הילד שלך צריך ללמוד לתקשר בצורה בסיסית. אבל לפי מה שאתה מספר, הוא כבר בדרך לשם. ואני כאן כדי לומר לך שאין בהכרח קשר בין הזמן שלקח לילד להגיע לנקודת הפתיחה הזאת, לבין הסיכוי שהוא ימצא את מקומו בעולם בעתיד.
 
4. לגבי תגובות ההורים וזה ש"העולם לא ישתנה":
 
נכון שזה מאכזב. אבל למרבה המזל, לא מדובר פה בהצבעה שבה הרוב קובע. לא צריך יותר מקומץ של הורים שמבינים עניין בשביל ליצור אלטרנטיבה. ולא צריך יותר מקומץ אנשים עם גישה בריאה לחיים, כדי להקיף את עצמנו בהם ולבנות לעצמנו סביבה חברתית חיובית.
 
ולגבי שאר העולם, איך אמרת? שהקופים יהיו קופים. כל עוד הם לא מקופפים אותנו או את יקירנו, שיהיה להם לבריאות.
לצפיה ב-'יתכן שדווקא אוטיסטים מוכשרים יותר לחיות את העתיד'
יתכן שדווקא אוטיסטים מוכשרים יותר לחיות את העתיד
13/09/2017 | 05:35
35
ודווקא בגלל מה שמונע מהם כיום תפקוד הכי בסיסי,
וגם מתבטא לכן כמה שנחשב פערים בין תפקוד מנטלי ורגשי או בין החוץ והפנים,
אני זוכר שעוד כילד הבנתי שאני מתקשה בדברים הכי פשוטים לכאורה כי אני מתמודד עם דברים שאחרים בכלל לא יודעים שהם קיימים,
והדברים האלה יהיו חלק מהעתיד,
למעשה כבר היום הם מתרחשים,
אתה אומר שהעולם מסובך גם לנורמטיבים אז על אחד כמה וכמה לאוטיסטים אבל האוטיסטים טובים במסובך, הם לא טובים בפשוט.
 
למשל, אולי או בוודאי שמעת על "הצפה", אז בעוד שהאדם הנורמטיבי מתמודד עם כמה ערוצים במקביל האוטיסט מתמודד עם עשרות ומאות, המספר לי חשוב, מה שחשוב זה שהוא מתמודד עם מציאות שמושכת את תשומת ליבו לאין ספור כיוונים שונים כל הזמן, וגם בגלל זה קשה לא מאוד להתחבר לקטע שבו אתה מקריא לו סיפור, הוא שומע בו זמנית מאות סיפורים, או הצבעה, כי בעולם כזה אין בכלל הפרדה בין פנים חוץ, בוודאי לא בגיל קטן כל כך.
 
והחברה, הטכנולוגיה, האמנות, התודעה ובכלל מתפתחת בדיוק לשם, לקיום רב ערוצי, לא ליניארי, אז "לכולם קשה אז בוודאי לאוטיסט" זה טיעון ליניארי שמשליך את הקשיים הנורמטיבים דווקא על מי שפחות סובל מהם.
 
אתה מניח שהתפתחות התשתית התקשורתית והאחרת שמה דווקא את המטומטמים בפרונט אבל להתפתחות לתצורה רשתית יש מאפיין שאין אוטיסטי ממנו, שהוא שיכוך ההבדל בין הפרונט לרקע, בין השולי למרכזי, שוב, ריבוי ערוצים בו זמנית, אחלה לאוטיסט, זו מציאותו הפנימית והגורם ליחסו השונה למבט ולדיבור, בין היתר.
 
העולם עובר לתקשורת כתובה, אנשים מסמסים במקום לדבר, שוב, אוטיזם הופך להיות הנורמה.
 
המדיה מציגה ומשלבת יותר יותר אוטיסטים, לעיתים קרובות יותר ויותר אפילו כדמות מרכזית, זה סימן לתהליכים נרחבים יותר של קבלה, של תחושה שאולי יש כאן זהות הראויה ללגיטימיות ולא רק לסימון כבעייה רפואית.
וזה מאוד מהותי כי האוטיסט הכי זקוק לקבלה, מאוד רגיש לה, ובגלל זה חוסר הקבלה שאין אלים ממנו כלפיו פשוט רוצח אותו,
אז ככל שהנורמה קצת תרגיע את האלימות הנפשית המזעזעת כלפי אוטיזם כך האוטיסט יצליח לשרוד ואפילו לשגשג טוב יותר.
 
אתה משוכנע שמה שעושה את העבודה זה טיפולים, אני לא, מה שעושה את העבודה זה תשומת לב, ובעיקר עבודה פנימית.
 
והכי חשוב, להיות מיוחד זה פשע בחברה הפשיסטית של היום אבל לא נכון להתעלם מההתפתחות המתמדת לכיוון סובלני ורגיש ומקבל יותר ליחודיות,
גם אם משרד הבריאות ומשרד החינוך נאבקים בכל כוחם בהתפתחות לקיום מוסרי ובריא יותר, כזה שמכיל יחודיות כערך ולא כהצגה ריקה ונלעגת של "שילוב", המגמות ברורות, ולא התחילו אתמול ולא יסתיימו מחר.
התשתיות גם מתפתחות לתמיכה בקיום יחודי יותר, שוב, למרות המימסדים האמורים שבשלב מסויים לא תהיה להם ברירה אלא לקבל את המציאות.
 
לצפיה ב-'חבל לשלול עבודה בגישה התנהגותית, יש תחומים שזה מאוד עוזר בהם'
חבל לשלול עבודה בגישה התנהגותית, יש תחומים שזה מאוד עוזר בהם
13/09/2017 | 11:02
18
35
ל-ABA יש המון יתרון כי בהרבה מובנים חיזוקים חיוביים ושליליים זה משהו שכל אדם לומד ממנו, מילד ועד מבוגר, בלי קשר לצרכים מיוחדים.
חבל ליפול לסטיגמות בוטות ושגויות כמו "למעוך את הילד" או "לאלף את הילד". יש פה אפשרות להעביר לילד כלים להתמודד, בצורה מאוד טבעית וברורה.
ABA לא מחליף טיפול רגשי ולא מתיימר להחליף. כשמדברים על קידום ילד אוטיסט, יש מטרות מסויימות (לא כולן כמובן!) שדרך גישה התנהגותית אפשר להשיג אותן יותר בקלות.
אני ממליץ להיפגש עם מנתחת התנהגות ולשמוע מה התפישה, מה עושים אם הילד, ולא ליפול להכללות וסטיגמות.
לצפיה ב-'לא נכון, ממש לא נכון,הכי לא נכון'
לא נכון, ממש לא נכון,הכי לא נכון
13/09/2017 | 12:22
16
35
והכי לא נכון לאוטיסטים, שיכולים להתאזן חבל על הזמן דווקא ורק בסביבה שבניגוד למקובל לא בנויה על וסביב התניה.
 
האוטיסט נזרק בקלות לכאוס מוחלט בדיוק בגלל שחוויה רב כיוונית, רב היבטית, רב נרטיבית, קולות צלילים ומראות שמושכים אותך לכל הכיוונים, זקוקה בדיוק בגלל זה לסביבה שאינה מתנה, שלא מבוססת על שכר ועונש, מקל וגזר, חיזוק שלילי או חיובי.
 
לא מעט אוטיסטים, ובוודאי ככל שהם מתבגרים, גם מפתחים בגלל זה סלידה עזה מאוד משבחים ומחמאות וכל מה שנתפש לאדם הנורמטיבי כחיזוק חיובי.
 
כדי לשרוד ולהתפתח במציאות מאוד פתוחה חושית ורגשית וגופנית  האדם זקוק לאיזון מאוד מדוייק בין התואר לפועל
בין המילה לתנועה,
בין התיאור למעשה.
 
חיזוק חיובי, בהיותו מניפולטיבי ומונחה מטרה, שלא תמיד נכונה לאוטיסט, חוסם ושובר את הסיכוי לפתח את שיווי המשקל העדין הזה.
 
התוצאה יכולה להיות משביעת רצון כלפי חוץ, פחות סיבוכים ופחות עימותים וקשיים וקצרים,
אבל פנימית האוטיסט מת מזה
 
לצפיה ב-'לאוטיסט קשה להתמודד עם עולם אנושי ניורוטיפי. '
לאוטיסט קשה להתמודד עם עולם אנושי ניורוטיפי.
13/09/2017 | 12:50
15
44
אז מה נעשה? נשים את כולם בהוסטלים ששם יתנו להם חופש לעשות מה שבא להם ומתי, ופשוט ידאגו לכל צרכיהם? שלא חלילה יתמודדו עם דרישה? אם היה לכל ההורים לילדים אוטיסטים כמה כסף שהם רק רוצים, אז בטח, למה לא. שיקיפו את כל האוטיסטים בצמר גפן ופינוקים. אבל זה לא המצב.
כבר דברנו על זה. בני אדם חיים בקבוצה. יש לזה חוקים, דרישות. גם מי שבוחר חיים מבודדים מהקבוצה צריך להתמודד עם דרישות וכללים.
אתה הרי יודע שגם ניורוטיפיים חווים מתח וסובלים בתוך עולם הדרישות הזה. כולם צריכים ללמוד איך להתנהג, לפי יכולתם. זה שזה לא נעים לא פוטר את האדם מהעובדה שהוא חי בחברה אנושית.
לצפיה ב-'התגובה שלך ממחישה את עומק אכזריות ואלימות האפליה'
התגובה שלך ממחישה את עומק אכזריות ואלימות האפליה
13/09/2017 | 13:04
28
כי בשבילך כל ציפיה שלא תואמת בדיוק לחזירות הנורמטיבית היא פינוק,
ואני מבטיח לך שאם היית צריך להתמודד עם רמת הסבל והמצוקה והקושי של האוטיסט ולו רק דקה היית כבר מזמן יורה בעצמך,
והאוטיסט מתמודד עם זה כל החיים,
אז העמדה שלך מושחתת מלכתחילה,
ודרך שחיתות לא פותרים בעיות.
 
לא צריך צמר גפן ולא צריך פינוקים, צריך את המינימום שאתה ויתר הנ"ט זוכים לו כמובן מאליו, התאמה סבירה, גם אם חלקית, לצרכים ולציפיות שלך, ובצורה שתשקף אותך כך שתוכל להתפתח עצמאית.
 
דיברנו על זה אבל אתה לא מסוגל להבין ולא תהיה מסוגל לעולם להבין שקבוצה לא חייבת להיות זהה רק להגדרה שלך,
שעם קצת מודעות עצמית וטיפטיפת צניעות ורגישות אנושית לא צריכה להיות בעייה לזהות איך תצורת הקבוצה משתנה כל הזמן וגם כלליה ודרישותיה מתעדכנים כל הזמן על מנת לשקף התפתחות שאת קיומה אתה, כמי שמטיף להתפתחות שולל מלכתחילה,
וזו בעייה שלא רק פוגעת במי שנולדו לחרוג מהכללים אלא בקבוצה עצמה,
כי כופה סטאטיות מצמיתה וממיתה על מצב שקיומו תלוי בדינמיות,
ויותר ויותר כך.

כי מה אתה בעצם אומר ? או שתאמצו את הכללים שלי, שהם כללי הרוב, גם אם הם מוציאים אתכם מדעתכם וגורמים לכם נזקים נוראיים, נפשיים וגופניים, וגם אם הם לא צודקים ואפילו מושחתים ומשחיתים, או שתחיו לבד,
ואתה עוד כל כך עף על עצמך שטועה לזהות זאת כאילו היה חופש בחירה.
 
יש עניין של מידה, אם הנ"ט יכול לעמוד במתח זה אומר שהקבוצה מתאימה לו בצורה סבירה,
הרי אם לא היה כך הקבוצה הייתה מתפוררת ונוצרת חדשה,
כזאת שתאפשר לפרטים לשרוד ואף לשגשג בתוכה (זה קורה כל הזמן, אם אתה לא מאמין לי תלמד היסטוריה או כלכלה או סוציולוגיה, או משהו)
 
כעובדה, הזהות האוטיסטית מכלילה בצורה שלא מאפשרת לה לשרוד את כללי הנורמה,
ומסיבות שאני יכול לפרטן מכאן ועד עולם,
אם לקבוצה הנורמטיבית היה ולו מעט בסיס מוסרי, ערכי, אנושי, מדעי והגון, מעט יצירתיות ואהבה, הייתה מסוגל לומר לעצמה שכנראה שיש מיעוט עם תבנית זהות הזקוקה להזדהות שונה, לקבוצה שתתאים ליחודו כפרט ולו במעט.
 
זה באמת לא בשמיים, בשביל לממש ולו פתרון חלקי של הפער הזה נדרש אולי עשירית אחוז מתקציב הבטחון, או הבריאות או החינוך,
אז למה לא עושים את זה ?
בגלל עמדות כמו שלך,
שטועות לחשוב שקבוצה זו קבוצה זו קבוצה.
עמדה שאין לה בסיס או סימוכין בשום דיסציפלינה מדעית אגב
 
 
לצפיה ב-'מה נעשה? כמובן, נתלונן עד כלות הנשמה על זה שדפקו אותנו '
מה נעשה? כמובן, נתלונן עד כלות הנשמה על זה שדפקו אותנו
13/09/2017 | 13:49
2
37
נכריז על עצמנו כבעלי מוסר נעלה ועל הנ"טים כחארות, נטען שכל דבר שזר לנו הוא רשעות מזוקקת, ונבכה על מר גורלנו.
 
מה, לא ברור?
(כמובן שאני לא מתכוון ברצינות)
 
 
 
 
לצפיה ב-'זו הבעייה עם אגו נפוח'
זו הבעייה עם אגו נפוח
13/09/2017 | 13:57
1
35
שממהותו לפסול כל נסיון לחקור ולברר ולפעול כי מפרש מייד על נסיון להציע פרשנות שמניחה מורכבות ועדינות ורגישות כהתנשאות.
 
אז מקשקשים כאן על גישה מבוססת ראיות בזמן שצריך להיות הכי אטום וסתום בשביל להתעלם מאין סוף ראיות המצביעות על קשר בין אוטיזם לרגישות גדולה מאוד,
כזאת שלכן גם מאובחנת כרגישות יתר,
אבל אסור להתייחס למציאות שמה לעשות המגבילה ישום מוסרי ורגיש רק לרמת הסיסמא כי לנרקסיסט התוכן לא משנה, מה שמשנה זה איך הוא יראה.
 
לי למשל אין בעייה להודות שביתי עדינה ורגישה וחכמה ממני,
למה לא ?
זו האמת, שגם מגובה מדעית, ולכן אני מנסה להתאים את יחסי אליה לעובדה זאת,
אבל לא ממליץ על הגישה הזאת לאנשים עם אגו ענק,
בלא הכי הם לא מסוגלים לה.
 
הנסיון של גור להתחנף לנורמה אינו מוסרי, הוא אנטי אוטיסטי, ולדעתי אפילו קטלני, ואין שום בעייה לראות ולהראות שבניגוד למה שנכתב כאן לאוטיסטים יש דווקא רגישות קבוצתית וצורך באחריות קהילתית אלא שבדיוק בגלל זה הם לא מסתדרים עם מצגי שווא מניפולטיבים המקובלים ככישורי חברה כיום,
למשל,
אבל אסור לגעת בסיסמאות, זה נראה רע, והאמת לא חשובה כמו מה שנראה
 
לצפיה ב-'נא להמנע מניתוחי אישיות של כותבים אחרים'
נא להמנע מניתוחי אישיות של כותבים אחרים
13/09/2017 | 14:39
32
אפשר לחלוק בלי לתת ציונים לאישיותו של מי שחולקים עליו
לצפיה ב-'וברצינות: גם אם היה להורים את כל הכסף בעולם, זה היה פתרון רע'
וברצינות: גם אם היה להורים את כל הכסף בעולם, זה היה פתרון רע
13/09/2017 | 14:02
10
31
חיים טובים ומספקים זה לא סתם חיים של פינוקים.
 
אתה יודע, זה דווקא תרגיל מחשבתי בכלל לא רע של מודעות עצמית:
 
מה היינו עושים אילו כסף לא היה מגבלה? לרוב האנשים אין שמץ של מושג. אבל מה שבטוח, זה שחיי נצח של בילויים ופינוקים זה ממש לא זה. הדבר הכי חשוב בחיים זה משמעות, ואת זה כל בן-אדם צריך למצוא לעצמו.
לצפיה ב-'שחרור מדאגה כלכלית מאפשרת זמן למצוא את עצמך'
שחרור מדאגה כלכלית מאפשרת זמן למצוא את עצמך
13/09/2017 | 14:14
9
21
וזו אחת הסיבות שיותר יותר כלכלנים ומעצבי מדיניות מתחילים לדבר על הכנסה בלתי מותנית כאפשרות סבירה ואפילו טובה,
ובכמה מקומות גם התחילו לנסות את זה (הפינים כרגיל, אלא מי)
 
כסף נתפש כזהה לפינוקים רק לאנשים הכי שטחיים ונרקסיסטים,
לאחרים הוא נתפש כהזדמנות לממש מאווים עמוקים, להרגיש, לחשוב ללא ההתניות של הישרדות מיידית, לחפש זהות שנמצאת מעבר לחיפוש אחר מזון ומחסה, מציאות מוסרית ויצירתית יותר.
 
לא במקרה האקדמיה שומרת מרחק מהמרחב העסקי והכלכלי, הלחץ הכספי מנוון, כופה בחירות לא מוסריות, לא רגישות, ולא פתוחות אלא לטווח הכי קצר וכזה שנחשב בטעות למיידי.
 
אם להורים היה את כל הכסף שבעולם זה היה פתרון נהדר,
כי הורה עם כסף היה יכול לתפור לילד מסלול ההולם לזהותו ותשוקתו,
כזה שמאפשר ביטוי עצמי ללא פשרה,
ואוטיסטים מאוד נוטים לזה,
הרי בדיוק בגלל זה שרלטני המקצוע ובריוני הנורמה מזהים אותם כאובססיבים מדי
 
לצפיה ב-'לדעתי...'
לדעתי...
13/09/2017 | 18:53
8
23
לאוטיסטים יש מקום חשוב בחברה, חברה ללא אוטיסטים הייתה הרבה פחות עשירה ממה שהיא היום.
דברים דומים נאמרו גם על מאובחני ADHD, יש שטוענים שזו תכונת אישיות ולא הפרעה, והמגבלה היא בגלל החברה.
מקובל עלי שכך גם לגבי אוטיסטים. הם חשובים לקיומה של חברה ותרבות אנושית בריאה, ויש להכיר בכך.
אבל...
 
אם כולם היו אוטיסטים מלידה ועד בגרות, העולם היה נורא.
אם כולם היו אוטיסטים בתפקוד נמוך מלידה ועד בגרות, לדעתי לא היה קיום אנושי.
החברה שלנו מורכבת מכל מני אנשים, והאחוזים שלהם בחברה הם חשובים, כמו בסלט, לא הייתי מכין סלט שרובו מלח ופלפל וקשה לאתר בו פיסת עגבניה או מלפפון.
החברה התפתחה אבולוציונית כיצור הומוגני המורכב מפרטים הטרוגנים.
 
זה נכון שרוב חברי החברה האנושית לא יבינו את התפקיד של האוטיסט בחברה.
אבל יש כן כאלה שמבינים, חלק רואים באוטיסטים סוג של גאונים , שבתנאים טובים יוצרים את חוד החנית של האנושות.
 
נכון, הרוב לא מבינים אתכם, גם לא מבינים הרבה דברים אחרים.
חלק ינסו "להשמיד" "ולעקור" את האוטיזם כאילו הוא נגע, או סרטן.
אבל אלו לא כולם , הם רק הרוב, אספסוף, חבל להתייחס אליהם זה לא תורם לאף אחד.
הכאס עלול לעוור.
 
לצפיה ב-'בדיוק. מזכיר לי את המושג IDIC'
בדיוק. מזכיר לי את המושג IDIC
13/09/2017 | 19:07
22
שזה קיצור של:
INFINITE DIVERSITY IN INFINITE COMBINATIONS
 

 
לצפיה ב-'רוצה להזכיר לך נתון שאולי החמצת'
רוצה להזכיר לך נתון שאולי החמצת
13/09/2017 | 20:28
6
27
אוטיסטים לא מנסים לכפות על אנשים נורמטיביים להיות אוטיסטים, 
בנורמטיבים מנסים לכפות על אוטיזם נורמטיביות, 
אז דווקא בגלל שמסכים עם הנאום שלך מציע שנקשיב לו על רקע המציאות, העובדות , הראיות.
 
בנוסף, יש בעצם התפישה של נורמטיביות כדי לשלול את המהלך למגוון אז צריך לקחת בחשבון גם את זה כשמדברים בזכות הדיוורסיטי.
 
חוץ מזה, בשלב מסויים החברה תשרוד מעולה גם אם כולם יהיו אוטיסטים.
תפקוד נמוך אינו מאפיין אוטיסטי, הוא רק תגובה לחברה לא מאפשרת
לצפיה ב-'לגבי התפקוד...'
לגבי התפקוד...
13/09/2017 | 23:45
5
36
אני לא יכול להסכים אתך...
אולי כן, אם התכוונת לכך שהיכולת של האוטיסט להבשיל ולמצות את הפוטנציאל שגלום בו הוא תלות סביבה אני יכול להסכים...
 
אשתדל להתחשב, ולא להשתמש במילים תפקוד נמוך או גבוה.
הרי איך שלא תסתכל על זה המידתיות של התכונות השונות בבני אדם לא התחלקו באופן שווה.
גם התכונות האוטיסטיות , אותם קריטריונים לאבחנה, מגיעות בדרגות עוצמה שונות ומינונים שונים.
משפחות שלהם לפעמים שניים או שלושה ילדים בספקטרום, מוצאים שילד אחד הוא עם תכונות אוטיסטיות מאוד בולטות, ואילו האחר אותן תכונות מופיעות במידה מתונה הרבה יותר, וזאת ללא קשר לסביבה או לחברה.
 
בגן של הבן שלי יש כמה ילדים שמשחקים ביחד כמו כל ילד רגיל, מדברים שותף, כשהם רואים אותי הם אומרים לי , "הנה אבא של XXX" ,שואלים: "באתה לקחת את XXX?" משתפים אותי ואומרים "תראה מה יש לי... תראה איזה יופי עשיתי..." או אומרים לסייעת או לגננת "גם אני רוצה הבייתה, איפה אמא שלי? מתי היא תבוא?"
אני ממש לא מבין מה חלק מהם עושים שם...נראים רגילים לחלוטין.
בהשוואה אליהם, כל טיול עם הבן שלי בקניון או ברחוב, גורר מבטים וסיבובי ראש כתגובה להתנהגויות שלו הקולות הצווחות והצהלות שהוא מוציא.
 
אני יודע שיש לא מעט מאובחנים, שעברו מספר רופאים או מכונים עד שקיבלו את האבחנה. מכון אחד גרס שהם לא בספקטרום כנ"ל השני והשלישי, וברביעי קיבלו הכרה ואובחנו כא"סים. איפה עובר הקו המבדיל?
יש כאן איזו סקאלה, לכל אחד מיקס שונה של התכונות האוטיסטיות, ובכל מיקס רמת עוצמת ביטוי שונה לכל תכונה.
 
אז יש "בתפקוד נמוך" או עם תכונות אוטיסטיות מאוד בולטות.
ויש "תפקוד גבוה" עם תכונות אוטיסטיות מתונות, אולי אף סמויות.
בבדאי שלא ניתן לטעון ש.. "רמת התפקוד" היא רק תגובה לחברה.
 
לגבי הנתון שהחמצתי...
לא יודע אם החמצתי, אבל אתה צודק בגדול...
כמובן שיש יוצאים מן הכלל אבל רוב החברה תשתדל להביא את הפרטים שבה, ליישר קו אחיד איתה...
אבל זה לא רק לגבי אוטיסטים, תמיד האשימו את הדתיים בכפייה דומה.
מה שמעלה את השאלה אם אתה מדבר על נורמטיביות כתכונה אנושית ללא קשר בתקופה\תרבות , או שאתה מדבר על הנורמטיביות כעל תורה, ואז זה סוג של כפייה דתית.
הנורמטיביות שעליה אתה מדבר , היא התוכנה או החומרה?
 
אני אומר לך את דעתי...
לדעתי הנורמטיביות היא צרובה בחומרה, אין לה תלות בזמן או במקום, היא יכולה להשתנות. בתרבויות שונות נורמות שונות(התוכנות), אבל תמיד הציפיה מהפרט(החומרה) היא להתנהג לפי הנורמה.
מה הנחשב לנורמטיבי זו התוכנה, אבל הדחף לשמר את הנורמטיבי זו החומרה.
התרבות היא כמו ייצור שמגן על קיומו, ורוב האנשים בנויים בחומרה שלהם לתוך תפקיד זה.
 
מעניין מה היחס לאוטיסטים בתרבויות שונות, מה היה היחס בעבר, מה היה היחס בעבר הרחוק, במה שנחשב לתרבות פרימיטיבית.
 
אז לא פיספסתי את הנתון, בכל יצור חי יש מאבקים פנימיים, יש מנגנונים שבונים, ויש מנגנונים שמפרקים. גם התרבות היא סוג של יצור חי, בשביל התרבות , שינוי תרבותי הוא מות. והתאים שואפים להחזיק את הגוף בחיים.
אתה צודק, רוב האנשים שואפים לשמר את הנורמות שבהם הם חיים, מצד שני יש את "החריגים" שהרבה פעמים הם מובילים את השינוי, ולכן הם מאיימים על התרבות הקיימת.
 
זה יכול, או להרגיז אותך, או שאתה מקבל את זה כאחת מעובדות החיים, או גם וגם.
אבל להלחם בזה? , אם אתה מבין שזה המצב הבריא של תרבות אנושית, אתה תבין שמלחמת עולם בכל מי שמבטא דעה הפוכה זה חסר תכלית.
הנכון הוא לבסס את המקום שלך במרקם החברתי באופן שהעמך, יפריעו לך כמה שפחות.
 
מהצורה שהתבטאת כאן לא אחת, עולה שאתה מבין שבכל מה שקשור לנ"טים, אין עם מי לדבר.
אתה צודק, אין עם מי לדבר, חבל על העצבים.
אין עם מי לדבר כי הם לא בנויים להבנות האלה, תכלס האנשים הנורמטיבים , לא מעניין אותם להבין שום דבר.
לא תשנה אותם, לפחות לא במהות שלהם.
הכול עובד כמו שצריך לעבוד ודופק כמו שעון, ככה זה.
מקבלים את זה כעובדת חיים, ואם שואפים לשינוי אז השינוי צריך לבוא בתוכנה ולא בחומרה.
לצפיה ב-'גם יכולתך להגשמה עצמית היא תלוית סביבה וחברה'
גם יכולתך להגשמה עצמית היא תלוית סביבה וחברה
14/09/2017 | 00:37
14
אנשים נורמטיבים נוטים לשכוח זאת ולשחק אותה עצמאיים אבל אולי גם בגלל שמעולם לא חווית מה זה להיות שונה ולא ראית דברים מבחוץ אין לך מושג כמה אתה תלוי בסביבה, ולגמרי.
זה מובן מאליו בשבילך כמו האוויר שאתה נושם כי ההתאמה שלך למבט ולטון ולמוסכמה גורמת לך לא להרגיש כמעט את המידה שבה אתה תלוי אבסולוטית בסביבה.
דווקא אוטיסט פחות תלוי ממך כי הוא מתקיים, איכשהו, בקושי, למרות שאינו מתאים שפתית ונפשית ובכלל לסביבה.
מילים לא מפריעות לי, אתה טועה אם נדמה לך שיש איזה פוליטקלי קורקטנס או טריגר שעושה לי רע, חושב שהנסיון להבדיל בין רמות תפקוד מסתיר משהו מהותי בקשר לזהות האוטיסטית, זה הכל, ברור שיש הבדל בין אספי שלומד באוניברסיטה לאוטיסט שצריך השגחה צמודה אחרת הוא יהרוג את עצמו,
אבל יש גם משותף, שהבנתו תעזור לשניהם, ולכולם.
 
וחלק מהקטע שאתה מתאר, ההתנהלות המוזרה מאוד, מבטא גם את הקשיים של אוטיסט בתפקוד גבוה שפשוט מגיב עליהן בצורה שונה רק שבעוד שהאספרגר פשוט יקרוס פנימה הבן שלך יחצין את המידה הבלתי נסבלת שבה החוץ פולש לפנימיות שלו, את העובדה שכל דבר מעורר אצלו תגובה רגשית,גופנית, ותנועתית מאוד חזקה, תאמין לי, גם אני ככה, רק שאני כמו אוטיסטים אחרים פשוט נכנס לשיתוק וקפאון כתוצאה מאינטנסיביות החוויה, וזהו, אז אנשים חושבים שאני אדם הכי שקט בעולם, לא הכל הוא בדיוק כמו שהוא נראה, ובגלל זה אני כותב שצריך להבין את הזהות האוטיסטית במקום סתם להפוך את האוטיסט לנורמטיבי כדי שיהיה קל יותר לתקשורת וניהול, והבנה זאת, שיכולה לבוא גם בצורת שיקוף ותיקוף תאפשר לאוטיסט אינטגרציה חושית תנועתית ורגשית טובה יותר אז הוא יפסיק להתעוות ולצהול (מכיר גם אנשים לא מאובחנים שעושים את זה).
וזה נוגע למה שכבר כתבתי, שאוטיסטים הם מאוד מאוד פתוחים ורגישים יחסית לאנשים נורמטיבים ולכן הציפיות הנורמטיביות לא מאפשרות להם לבנות ולקיים מסננים מספיק טובים, אבל אסור לכתוב את זה כי אז גור ודומיו יתחילו לצרוח, "הוא כתב שהאוטיסטים יותר טובים ורגישים, פויה, ילד רע, כל האנשים שווים".
בגלל ששיוויון זה דבר מסובך אוטיסטים מאוד מתקשים, בין היתר
לצפיה ב-'אז כן, בדיוק כמו בכפיה דתית'
אז כן, בדיוק כמו בכפיה דתית
14/09/2017 | 00:50
12
כעובדה, החילונים לא מנסים לכפות חילוניות על הדתיים ואילו הדתיים כופים דת על החילוניים,
אז זה נתון שלא הוגן להתעלם ממנו, בטח לא על רקע ההטפות שלך למגוון וסובלנות.
 
אתה מניח שרוב החברה תשתדל לכפות קוו אחיד על כל הפרטים,
אבל יש חברות פשיסטיות יותר ויש חברות פשיסטיות פחות,
וקוו הזמן מצביע לא רק על התפתחות מתמדת לחברה פחות פשיסטית אלא גם על יתרונות שאין מובהקים מהם לנסיון לקיים חברה מגוונת,
די אם תביט בהבדל בין צפון קוריאה לדרומה, חושך ואור, רע וטוב, ומכל בחינה אפשרית, וזה אותו עם, אותה משפחה, אותה שפה, בחברה אחת מיישרים את כולם לקוו אחיד ובחברה אחרת עושים זאת פחות,
האחת היא המקום הכי גרוע בעולם מבחינה כלכלית ואיכות חיים והשניה מובילה עולמית בתחומים אלה,
אתה קולט את הרמז או שהוא דק מדי בשבילך.
ולאוטיסט, על רקע מה שכתבתי קודם, מחמת רגישותו המופלגת גם לרמת הציפיה, קוו הכפיה מרסק אותו קוגנטיבית לחלוטין, אתה בקושי מרגיש בכפיה כי אתה חלק אינטגרטיבי ממנה אבל לאדם הרגיש היא כמו סכין בבטן
 
הנורמטיביות היא קשר בין תוכנה לחומרה, בין גוף לנפש, שמתבטא, עדיין, ככחניות המושתתת על מספרים גדולים, על זהות בין מספר מסיבי של פרטים, על עדריות, על כיוון משותף של קבוצה גדולה של אנשים, מצב שמשבש לגמרי את הקיום ותחושת הזהות של אדם רב כיווני ולכן פתוח לגמרי יחסית כמו אוטיסט למשל.
אז זה גם תכונה אנושית, זאת שגורמת לציפורים ולדגים להתנהג כמו להקה ולבבונים כמו שבט ולבהמות כמו עדר ולדבורים ולנמלים כמו קולקטיב שבו לפרט אין חשיבות בכלל, 
אלא שאצל אנשים התכונה הזאת גם משתנה עם הזמן, ולכן החברה נעשית מגוונית וסובלנית ופחות עדרית עם הזמן,
ודווקא מאפיין זה, של מהלך אנטי נורמטיבי, הוא שעומד בבסיס היתרון ההישרדותי של המין האנושי, כך שלא מדובר רק על אידיאלים נשגבים ובואו נעשה טובה למוזרים האלה, החנונים, האוטיסטים, המוזרים, האמנים... אלא להפך, גם צורך הישרדותי, צורך שבשמו מנסים להכחיד אותנו כל הזמן כי רוב המפגרים עדיין חושבים שרק כחנות נורמטיבית אטומה מאפשרת קיום וחיים,
אז לא, היא מוות, מכוער ורע ומיותר
 
 
לצפיה ב-'למה יש דבר כמו תקופה ותרבות ?'
למה יש דבר כמו תקופה ותרבות ?
14/09/2017 | 00:58
9
כי הנורמה בעצמה משתנה עם הזמן,בגלל זה כל תקופה היא שונה, אבל בבוני הנורמה, והפסיכולוגים בראשם, לגמרי מתעלמים מהנתון הזה ומתייחסים אליה כאילו הייתה שיקוף מדוייק וסופי של המציאות שלכן כל מי שסוטה ממנו הוא לקוי או חולה או פגום או אני לא יודע מה.
 
נורמטיביות הכי תלויה בזמן ובמקום ואם היית באמת מבין משהו בחומרה, ותוכנה, כמוני למשל, אז היית יודע שעם הזמן גם חומרות מתפתחות כדי לכלול בתוכם גמישות של תוכנות, זאת אומרת להתפתח מעבר למה שנצרב בהן מראש ( בטח לא שמת לב שהטלוויזיה והטלפון שלך כל הזמן מורידים קושחות),
וזו התפתחות מהותית כי אנשים הנוטים להתמסרות מוחלטת, כמו אוטיסטים למשל, הם כאלה גם בגלל שאצלם החומרה גמישה כמו התוכנה, ובגלל זה הם הרבה יותר פגיעים ממך מצד אחד אבל בדיוק אותה פגיעות גם מאפשרת להם את המהלכים הכי גאוניים, אלא שמסנטזים גוף ונפש, תוכן וצורה, חומרה ותוכנה, למהלך הדדי הדדי אחד.
 
ולאוטיסטים קשה גם כי הנורמה עדיין מבוססת על ההנחה והמציאות שאתה מתאר, שלפיה שינוי תמיד מתרחש בתוך מסגרת קשיחה, שהחומרה לא זהה אל רק התוכנה, ובגלל זה אוטיסטים לא מגיבים טוב לשינויים, לא בגלל שהם לא פתוחים לשינויים אלא בדיוק ההפך, בגלל שהם נוטים לשינוי אמיתי ומהותי, כזה המבוסס על דיאלוג שמשנה את המסגרת במקביל לתוכן שלה, וזה אדוני האמן יצירתיות אמיתית
לצפיה ב-'אלה לא עובדות חיים'
אלה לא עובדות חיים
14/09/2017 | 01:10
11
אתה סתם מקשקש נורמטיבית כי אינך מזהה איך ולמה הדברים משתנים,
בדיוק כמו שאמרתי,
וחי בסרט, במטריקס, בהזיה, שלפיה המסגרת לעולם לא משתנה,
היא משתנה, ומשתנה הרבה יותר מהר והרבה יותר קיצוני מהסרט שבו הנורמטיבים חיים.
 
בעבר התייחסו לאוטיסטים בכל מיני אופנים, לפעמים גם כשאמאנים ואנשים קדושים, אולי חלקם בחרו בחיים של נזירים, או סתם חיו כתמהונים יצירתיים, סביר שרובם לא שרדו בכלל כי היחס לשונה בעבר היה יכול להיות אפילו יותר אכזרי מהיחס לשונה כיום, גם בגלל שהיחס לשונה הכי מושפע מהדרך שבה הנורמה מזהה צרכים קיומיים, ועם הזמן הלחץ הקיומי יורד בגלל ודרך התפתחות התרבות, המדע והטכנולוגיה,
אז העבר לא מוכיח דבר, מלבד אולי שאינו רלוונטי להווה כפי שנדמה לאנשים מסורתיים.
 
הגוף האנושי נמצא במצב של שינוי מתמיד, בניגוד לאשליה האופטית שבה אתה שבוי התאים בגופך מתחלפים כל הזמן, אתה ממש לא עשוי מאותו חומר שממנו היית עשוי לפני שבוע, אתה כבר מזמן מחומר לגמרי אחר, ובין התאים מתקיימת כל הזמן תקשורת מאוד ענפה, אתה פשוט לא שומע ולא רואה אותה, זה הכל,
אם הגוף האנושי היה דוחה כל מה שחורג מישר המבוסס על זהות צורה היית מת על המקום ומייד.
 
ומה שנגזר מהיותה של התרבות, בוודאי האנושית, יצור חי, זה גם שדרוג מתמיד, ולטובה, ביחס ובהתייחסות לשינוי,
לך כאדם נורמטיבי שינוי ושונות זה מוות,
לאוטיסט ולאדם היצירתי שינוי ושונות זה חיים.
 
לחרדי שונות היא איום על הקבוצה, אפילו כולם מחוייבים שם לתלבושת אחידה, לקבוצה החילונית יש גבולות קצת פחות נוקשים, מותר ואפילו רצוי להיות קצת שונה.
יחסית לאוטיסט אתה חרדי, דאע"ש, אל קאעידה, אז בטח שהוא יתקשה לתפקד
 
השינוי בא דרך כיול מתמיד של היחס בין החומרה לתוכנה, ככה זה עובד, זה מה שהשעון אומר, אתה לא שומע את הזמן, את השעון, ומתיימר לגלם את עובדות החיים כי בשבילך הכל דופק כמו שצריך,
אבל עובדות החיים מתבטאות גם במה שחורג היום ויהיה מקובל מחר,
קוראים לזה צמיחה, התפתחות, יצירה, והיא תתרחש גם למרותך,
אז אני לא צריך לשנות את האנשים הנורמטיבים כי ההתפתחות פשוט מקטינה כל הזמן את התלות של החריג בקיומם,
אתם פשוט הפרעה שתלך ותדעך עם הזמן,
אז בי ושלום ותודה
 
 
לצפיה ב-'אין לך מזל'
אין לך מזל
14/09/2017 | 01:13
20
כי יצא שבמקרה אתה מדבר עם אדם שהתמחה במשך שנים ארוכות בקשר חומרה תוכנה, ונחשב ממש למומחה בתחום הכל כך סבוך הזה, ולדעתי גם כאן זה ממש לא מקרי שאני כאוטיסט הבנתי בקלות מה שאנשים שעבדתי איתם, רובם בעלי תארים הכי מתקדמים בתחום, והמון נסיון, לא הצליחו להבין אף פעם,
אז זו רק אחת הדוגמאות שבהם לאוטיסט, למרות כל הסבל, וסבלתי ואני סובל המון, ונורא, יש תכונות ומאפיינים שבדיוק בגלל שהם לא נורמטיבים הם יכולים לשחק אותה, ויותר ויותר כך
לצפיה ב-'בגן הוא מקבל'
בגן הוא מקבל
13/09/2017 | 18:33
35
דיי הרבה ABA, אבל כשהוא חוזר הבייתה אפשר לתת לו לנוח.
DIR FLOORTIME זה ממש זמן איכות משותף במשחק, ובזה לא חוסכים.
ABA מקובל עלי כשהולכים עם המוטיבציה של הילד והוא מקבל שבחים או "פרסים" לא כשזה מלוווה עם כל סוג של ענישה.
לצפיה ב-'ולגבי מה שאני הרגשתי בגיל 5 (או 15) - הייתי "שמח" בבורות שלי'
ולגבי מה שאני הרגשתי בגיל 5 (או 15) - הייתי "שמח" בבורות שלי
13/09/2017 | 00:03
44
לא העלתי על דעתי בכלל מה אני מפסיד.
 
וגם חשבתי כל הזמן שאם אנשים אחרים היו מפסיקים להיות כאלה סתומים אז הכל היה הרבה יותר פשוט (מה שבדיעבד התברר כנכון לגמרי... אבל גם התברר שהאמת היא הרבה יותר מסובכת מזה, ושיש הרבה מאוד דברים שהייתי יכול לעשות מהצד שלי כדי להקל על אחרים להיות סתומים פחות).
 
אבל בעיקר - התעסקתי בדברים שמעניינים אותי. הייתי בעולם משלי, שזה דווקא נחמד מאוד ונעים מאוד. והיו מסביבי כל מיני טיפוסים משונים, שמשום מה רצו להוציא אותי מהעולם הנחמד הזה לטובת משהו שנראה לי (גם אז וגם היום) כמו טירוף מוחלט. בוא נגיד את זה ככה: אם האנשים שניסו להוציא אותי "לעולם הגדול" היו אנשי מכירות, היה צריך לפטר אותם מיד כי הם עשו עבודה ממש גרועה.
 
אגב, אמנם דיברתי בגיל 5, אבל לולא הייתי כבר מדבר שוטף בגיל הזה אז אני לא חושב שהיתה לי מוטיבציה להתחיל. וגם היום, השפה המדוברת רחוקה מלהיות שפה טבעית בשבילי.
 
לצפיה ב-'אני לא דיברתי בגילאים האלה'
אני לא דיברתי בגילאים האלה
13/09/2017 | 00:13
47
וכשניסיתי לפעמים גמגמתי קשות מאוד או יצא לי טון חלש מדי להבנה, עד היום אני מוציא בקושי מילה, מבחינה חברתית לא תפקדתי, הייתי שונה ומוזר מאוד לילדים אחרים, בדיוק כפי שהיום אני שונה ומוזר לאותם ילדים שכאילו התבגרו אבל מבחינת פתיחות לשונה ולאחר נשארו מפגרים כמו כל הנ"ט.
 
שרדתי ואני שורד את הפשיזם הנורמטיבי אין לי ממש מושג איך, הרבה כח סבל, יצירתיות, מקוריות.... לאוטיסטים יש מזה בדליים, ביחוד לכאלה שלא נכנעו לפסאודו טיפולים.
 
אין לי ספק שהחברה מתפתחת עם הזמן גם דרך סובלנות לשונות, ויש שינוי, שגם יאיץ, ובצורה שתאפשר ליותר אוטיסטים ושונים אחרים לעשות קסמים.
לא יודע לכמת את השינוי הזה לזמן.
 
גם לא יודע לומר מה זאת הצלחה בכלל, אני עצמאי אבל לא מתפקד כמו אדם נורמטיבי, לא מסוגל לכך ולא רוצה בכך
לצפיה ב-'אני נחשב תפקוד נמוך עד היום'
אני נחשב תפקוד נמוך עד היום
13/09/2017 | 06:11
51
אני יכול לדבר פשוט לא עושה כך ושותק אני חושב שיש היום אמצעים אחרים למשל לוח תקשורת או מחשב הרבה מהתפקוד נמוך מראים כמה הם חכמים בעזרת תקשורת עקיפה בעיני זה אולי יעזור לו ותמיד יש תקווה תמיד יש אור מכיר מקרים כאלו יש והיום לא להתייאש גם הורי מפחדים עלי ומה יקרה אם ימותו אבל היה בסדר אני מאמין זהו אני לא זוכר מה היה שהייתי ילד יש לי דסאואציה אבל הייתי מאוד מוזר ושונה את זה אני דווקא זוכר .
לצפיה ב-'החיים לא קלים '
החיים לא קלים
12/09/2017 | 20:18
3
80
הבן שלי בן 21 תפקוד גבוה ..סובל מבעיות תקשורת .
למד בתיכון רגיל +חונך עש בגרות מלאה .
בתום התיכון "חבריו " שכחו אותו ..
הוא ככ כמהה לחברה של חברים ..ומנסה את מזלו בחברתם של מכרים ש"עושים לא טובה ..."..
לאחר המון לחצים שלי ..סוף סוף נכנס לקבוצת "רעים" .
שמשם אני כן רואה את הישועה שאולי יכיר שם אנשים .
 
 
לצפיה ב-'כמה זמן הוא כבר ברֶעים?'
כמה זמן הוא כבר ברֶעים?
13/09/2017 | 16:22
2
50
איך החויה שלו בינתיים?
נחמד לו שם?
לצפיה ב-'הוא הולך כי נלחמתי איתו '
הוא הולך כי נלחמתי איתו
13/09/2017 | 22:27
1
39
הוא התחיל לפני כחצי שנה ...
והוא אומר שזה בסדר ..ואני מקווה שמשם יתפתחו לו קשרים נוספים דרך הקבוצה
לצפיה ב-'ועכשיו הוא הולך ברצון?'
ועכשיו הוא הולך ברצון?
14/09/2017 | 08:15
22
לצפיה ב-'על שפה וסינסטזיה'
על שפה וסינסטזיה
12/09/2017 | 17:22
3
59
קוראת סמויה בפורום העבירה לי את הכתבה המעניינת הזאת מאת דניאל טאמט-
"Daniel Tammet: why autism is no bar to becoming a bestselling author"
כך זה מתחיל:
"Though English was the language of my parents, the language in which I was raised and schooled,
I have never felt I belonged to it.
I learned my mother tongue self-consciously, quite often confusedly, as if my mother were a foreigner to me, and her sole language my second. Always, in some corner of my child mind, a running translation was struggling to keep up. To say this word or that word in other words. To recompose the words of
a sentence like so many pieces of a jigsaw puzzle. 
Years before doctors informed me of my high-functioning autism and the disconnect it causes between person and language, I had to figure out the world as best I could. I was a misfit. The world was made up of words. But I thought and felt and sometimes dreamed in a private language of numbers."
 
והנה הרצאה קצרה שלו ב TED
בהקשר לאוטיזם, יש לדברים שהוא אומר כאן רלוונטיות רבה
לנקודה שדוברה בפורום לא מזמן- אוטיזם כהוויה/זהות.
לצפיה ב-''
12/09/2017 | 19:06
4
לצפיה ב-'אז מה באמת הקשר בין 89 ל-979? ולמה 49 ו-11 "מתחרזים" אצלו?'
אז מה באמת הקשר בין 89 ל-979? ולמה 49 ו-11 "מתחרזים" אצלו?
12/09/2017 | 23:11
1
32
נראה לי פספוס. במקום לחשוף טפח מהעולם והשפה שלו, שוב פורטים על המיתר הזה של "תיראו את החייזר עם דרכי החשיבה המסתוריות".
 
ואם כבר מדברים על מספרים, תרשו לי לעשות נסיון קטן. מה האוסציאציה הראשונה שעולה לכם בראש כשאומרים לכם את המספר:
 
0066 ?
 
(בבקשה על תכתבו את התשובות בכותרת ההודעה, כדי שזה לא ישפיע על אנשים אחרים. ובבקשה, אם אתם מתכוונים "להצביע", אז אל תציצו בתשובות של אנשים אחרים לפני שהצבעתם. וכן, יש פואנטה לניסוי הזה)
 
 
 
לצפיה ב-'חשוב להציג קיום של חשיבה שונה'
חשוב להציג קיום של חשיבה שונה
13/09/2017 | 05:40
20
ומהמון בחינות, גם אנושית ומוסרית, והקבלה של חשיבה שונה וקיום שונה מהמקובל קשה גם בגלל גישות כמו שלך שרואות בפרט מאין קופסה או אריזה או יחידת יצור שערכה נמדד ביכולתה לחשוף את תוכנה.
 
אז לא, אנשים הם לא קופסאות, והלחץ הזה לחשוף הרסני ביחוד לאוטיסטים, כמו שגם עולה כאן שוב ושוב מעדויות הההורים,
הסביבה החזירית עדיין מתקשה לקבל ולהבין ולראות אנשים שלא מתנהלים כמו יחידת יצור יעילה,
וזו בעייה ולא פתרון כמו שנדמה לך.
 
 
חשיבה אחרת היא לא רק סוג שונה של גישה לפתרון בעיות, יש לה השלכות שהם גם אישיות, כמו למשל תחושה שונה מהמקובל של פרטיות
 
לצפיה ב-' מומחים חדשים מחכים לשאלות שלכם '
מומחים חדשים מחכים לשאלות שלכם
12/09/2017 | 12:59
7
 
מומחים ואנשי מקצוע חדשים מחכים לכם בפורומים הבאים 
 
 
בפורום משפט פלילי תוכלו לשאול הכל על התחום ולקבל תשובות מעו"ד מומחה

בפורום טיפול זוגי תוכלו להתייעץ ולשתף בבעיות בזוגיות או בבניית זוגיות
 
בפורום ריפוי ותזונה טבעית תוכלו לדעת איך לרפא את גופכם בעזרת תזונה ואורח חיים בריא

בפורום השקעות נדל"ן בקנדה תוכלו להתייעץ לגבי כל סוגי ההשקעות עם עו"ד ישראלי וקנדי

בפורום שמאות מקרקעין תוכלו לשאול על מיסוי נדל"ן, תכנון ובנייה, תביעות מקרקעין ועוד

בפורום נזקי גוף ותאונות דרכים תוכלו לקבל ייעוץ משפטי לגבי כל סוגי נזקי הגוף והתאונות

בפורום אוטיזם- גישה ביו רפואית תוכלו לדעת איך מפחיתים את התסמינים של אוטיזם לפי עקרונות הרפואה המשלימה

בפורום מכירות ופיתוח עסקי תוכלו לשאול על מכירות b2b, פיתוח עסקי, הגדלת רווחים ועוד

בפורום משפחות מורכבות תוכלו לשתף ולהתייעץ בהכל אם אתם נמצאים בפרק ב' מעט מורכב 
 
בפורום דרכון פורטוגלי ידברו אתכם על הוצאת דרכון ואזרחות פורטוגלית-אירופאית
 
 
גלישה נעימה
 
לצפיה ב-'איך כינור , נערה, אוטיסטית, בת 19.5 מתרגלת תקשורת וביטויי '
איך כינור , נערה, אוטיסטית, בת 19.5 מתרגלת תקשורת וביטויי
09/09/2017 | 02:36
38
123

אני אמא של כינור ואני יודעת, כי מוכנותי להשתנות מאפשרת לנשמתי לצמוח ולניסים להופיע בחיי.
אני אוהבת ניסים.
בחיים של כולנו יש ניסים כל הזמן. אני מאוד אוהבת לאפשר לניסים להופיע בחיי.
איך אני עושה זאת ?
אני עושה עבודה רוחנית, כדי להיות קצת יותר פרקטית, אני מתרגלת את שיעורי חיי, זה משהו דומה לתרגול של מה שקשה לי בחיים, הרעיון הרוחני הוא, שמתוך התרגול של הקושי, במדרגה המדויקת שלו ומתוך ההתמדה בתרגול הקושי מגיעים ניסים לחיי היומיום.
כשכינור הייתה קטנה הבנתי שהיא נס רציני, בכל פעם שהיה נדמה לי שהבנתי עם מה היא מתמודדת, בכל פעם שהרגשתי שהפקק נפתח, ואז זה התחלף ושוב זה נראה בלתי פתיר כשכינור הייתה בת 11 אמרתי לעצמי, גברת נכבדת אמרת שאת "רוחנית", "מטפלת " אז הנה  קבלת אתגר רציני ... נראה אותך .
ובזה היום החלטתי שכינור תהיה מקור לניסים בחיי. ומאז אנחנו כל הזמן עולות בדרגות התרגול וכך מצליחות להפוך כל קושי לנס נוסף.
בהתחלה רק אני תרגלתי עבור שתינו, תרגלתי ושיתפתי אותה בתרגול, בהגיון של מה שאני עושה וזה חלחל לאט לאט ובשלב מסויים כינור התחילה לתרגל בעצמה.
בגיל 17 כינור החליטה שהמופע זה התרגול שלה. זאת האינטרקציה שלה עם הסביבה. לפני זה, זו היתה השירה והקריאה, בעיקר הספרים היו הדבר הכי קרוב לאינטרקציה שלה עם העולם .
אז בגיל 17 היא החליטה שהיא עושה מופע. לאט לאט היא העלתה את התדירות של המופעים. בזמן האחרון נהיינו מקצועיות והמופע נהיה על בסיס קבוע .
כינור הבינה את הפטנט של המטרה והתרגול בדרך אל המטרה.
מרתק לראות כמה זה קשה לה ובכל זאת היא מתמידה בתרגולים. זה גם מרתק לראות אותה משתנה במהלך השנתיים האחרונות , כשהיא על הבמה, היא סוג של עוטה על עצמה את דמות גיבורת העל ( כינור) ולכינור יש הרבה יותר עוצמות ויכולות משל ברקן ( השם של כינור בבית הוא ברקן), ואז ברקן חוזרת הביתה והיא פשוט קורסת.  שלושה שבועות בקושי מגרדת את עצמה מהחדר. בהתחלה ניתן היה לעשות מופע רק פעם בכמה חודשים, והיום התדירות הרבה יותר גדולה.
וזה נס בעיני. ( בלינק הבא יש סרטון בו כינור מספרת  כיצד השירה מאפשרת לה להסביר את עצמה לעצמה -     goo.gl/yF8Dyy   ) 
 

 
לצפיה ב-'מופע מול קהל רע לאוטיסטים, לדעתי'
מופע מול קהל רע לאוטיסטים, לדעתי
09/09/2017 | 17:37
32
35
לצפיה ב-'אשמח לשמוע מדוע לדעתך זה רע '
אשמח לשמוע מדוע לדעתך זה רע
09/09/2017 | 21:21
31
28
לצפיה ב-'הנה דוגמא מצויינת...'
הנה דוגמא מצויינת...
09/09/2017 | 22:49
29
75
למה עדיף להשאיר את הכותרות מאחור.
"רוצה לדעת מי זו כינור?"
 
לי אישית לא מזיז אם הכותרת נוחה או לא.
אבל שלא יהיה לך ספק, ברגע שכינור מדביקה לעצמה את הכותרת ומציגה אותה לראווה, כבר לא באמת רואים את מי שהיא, כל אחד רואה את האוטיסטית ,ומסיק מסקנות לגבי מי היא ומה טוב או לא טוב לה כאוטיסטית , ולא אישית כאדם.
 
זה לא קשור אם מי שמתבונן בה הוא א"ס או נ"ט,כי גם הא"ס וגם הנ"ט מתייחסים לזהות האוטיסטית ולא לאדם (בדרך כלל).
 
ואז יבוא מישהו שמגדיר את עצמו א"ס וידיג לך שלכינור מופע מול קהל זה רע, כי לדעתו לאוטיסטים מופע מול קהל זה רע.
 
במקום להתייחס לבת שלך, לנסות להבין אותה, את מי שהיא באמת, גם הנ"טים וגם הא"סים רואים את הכותרת ולא את האדם שמאחורי הכותרת.
 
הבעיה היא לא אם הכותרת היא נוחה או לא, הבעיה היא שכשמציגים את הכותרת לראווה , מעטים האנשים שמסוגלים לראות את האדם שמאחוריה.

 
לצפיה ב-'לכל בחירה שאדם בוחר יש תגובה, '
לכל בחירה שאדם בוחר יש תגובה,
09/09/2017 | 23:21
3
55
תגובות של אנשים, תגובות של עצמו, יש מחיר לשלם ויש גמול לקבל,                        
למזלנו הבת שלנו בחרה לצאת אל החוץ ככינור, אנחנו מאוד שמחים לראות מה הבחירה  
הזו עושה לה ולקהל השומעים גם אלו שנהנים מבחירתה להעלות על נס את המסר שלה לעולם וגם אלו שלא מרוצים ... הכל בסדר גם מבחינתנו וגם מבחינתה  .  
 
אני חושבת השירה זה של כינור מסביר הרבה לי, אולי גם לכם:
 
אני משנה מחשבה - ואתה חיי על השאלה    מילים, לחן , נגינה - כינור חיים (ברקן שלום) 
 
                               איך בנינו את עצמינו, זה ארמון מלא חדרים, מלא מקומות שבורים.
 
                             איך בנינו את עצמינו מחלום - ברור,בהיר, כלול,חלול,
 
                             מה עשינו איך בנינו? 
 
                             אתה שואל את השאלה, פעם אחת או שתיים.
 
                             אתה מחפש את התשובה, שנים בלי הבנה.
 
                             מה עשינו, מה גילינו, איך בנינו, מה זה קרה, איך זה שינה.
 
                             אני אשאל, אתה עונה, אולי ותודה.
 
                             אני אשאל שאלה אחת יפה.
 
                             אני רוצה להבין, אני רוצה לומר שזה בסדר,
 
                             החלום הזה כלול מילים יפות.
 
                              אתה אומר זה בסדר,
 
                              אני משנה מחשבה ואתה חי על השאלה.  
 
                                                    מילים, לחן , נגינה - כינור חיים (ברקן שלום) 
 
אם רוצים לשמוע את האילתור של השיר ( לפני הכתיבה ... )
 
או בלינק של היוטיוב
 
לצפיה ב-'"בכותרת" אני לא דיברתי על השם, אלה על האבחנה.'
"בכותרת" אני לא דיברתי על השם, אלה על האבחנה.
09/09/2017 | 23:27
2
32
זה לא משנה אם היא קוראת לעצמה כינור, מייתר, ברקן, או כל שם אחר שתבחר.
מה שמשנה זה שהיא בחרה לצאת אל החוץ כאוטיסטית.
אנשים כמעט תמיד ייראו את האוטיסטית ולא את האמנית או את מי שהיא..
 
לצפיה ב-'מה שמשנה, זה שהיא לא "יוצאת אל החוץ" בתור מי שהיא באמת'
מה שמשנה, זה שהיא לא "יוצאת אל החוץ" בתור מי שהיא באמת
09/09/2017 | 23:51
1
108
והקטע של שינוי השם הוא חלק בלתי-נפרד מהעניין:
 
מי ש"עוטה על עצמה דמות גיבורת על" ואחר-כך "חוזרת הביתה ופשוט קורסת" - יש לה בעיה. לא מבין איך בכלל נותנים לדבר מזעזע כזה להתפרסם כאן בפורום.
לצפיה ב-'בסיס כל זהות הוא היחס בין הפנים והחוץ'
בסיס כל זהות הוא היחס בין הפנים והחוץ
10/09/2017 | 00:49
31
אוטיסטים מוגדרים כלקויים וזוכים ליחס מבזה כי אין מצב שהנורמה תהיה מוכנה בכלל לראות ולשמוע אנשים עם יחס ותנועת פנים וחוץ שונה מהממוצע השחצני, כחני, רהבתני.
 
ולעובדה זאת יש השלכות מאוד מאוד קשות על סיכויי ההישרדות ובכלל על איכות חייו של האוטיסט,
שיכול וצריך לצאת החוצה בדרכו שמה לעשות היא שונה מזאת הנורמטיבית,
אז תמיד חוזרים ללב הבעייה,
שהנורמה לא מסוגלת לשאת את עצם המחשבה שיש גם דרך שונה מזאת הנהוגה והמוסכמת.
ולכן היא לוקחת אנשים הכי טובים ויפים ומעקמת אותם לחורבות אדם.
לצפיה ב-'גרייארט, כל הקטע הזה של "כינור" זה כבר הצגת כותרת לראווה...'
גרייארט, כל הקטע הזה של "כינור" זה כבר הצגת כותרת לראווה...
09/09/2017 | 23:38
23
129
ממש כמו איזה פריק שואו בקרקס.
 
ושמת לב איך גם אתה נפלת בפח? קראת לה "כינור". התייחסת אך ורק לזהות הבמה שלה המוצגת לראווה, ובכך תרמת גם אתה להנצחת הבעיה.
 
אני לא רוצה להכיר את "כינור". אני רוצה להכיר את ברקן. אני רוצה להכיר את הבן-אדם שזהותו האמיתית מסתתרת מאחורי זהות-הבמה הססגונית והריקה מתוכן.
 
וכל זה לא קשור בכלל לאוטיזם או לכותרות-אבחנתיות כאלה ואחרות. הייתי מגיב בדיוק באותו האופן אילו לא היה מדובר באוטיסטית.
לצפיה ב-'לא תמיד האדם יודע מי הוא?'
לא תמיד האדם יודע מי הוא?
10/09/2017 | 00:17
22
36
אתה רוצה להכיר את ברקן אבל האם יש מישהו להכיר?
אדם הרבה פעמים לא גיבש זהות ברורה, ואז מי הוא?
מעבר למין, גיל מראה, וחוויות חיים... מי הוא האדם.
זה בסדר גמור לכל אחד לחפש את עצמו, לגלות את "האמת" דרך מה שמתאים לו.
אולי אחת המשימות החשובות לאמנים על מנת להיות אותנטים, היא ללמוד מי הם ואיך ליצור בייצירות שלהם את עצמם.
זה נשמע דבר פשוט אבל לא תמיד לאדם ברור מי הוא, או איך לגבש זהות.
 
לצערי כשאמן עולה לבמה כאוטיסט זה הופך להיות סוג של פריק שואו..
יש לא מעט אמנים שהם אנשים מאוד מאוד מוזרים, חלק מהם ייתכן אנשי ספקטרום חלק אולי אפילו ממש חולי נפש.
אבל ברגע שהאמן שם את האבחנה לפני האמנות, אז הקסם שבין האמן לייצירה שלו מתפוגג, וזה הופך למופע של "בוא נלך לראות את האוטיסטית שרה".
לצפיה ב-'מבחינת כינור היא אכן רוצה שיבואו לראות אותה כפי שהיא'
מבחינת כינור היא אכן רוצה שיבואו לראות אותה כפי שהיא
10/09/2017 | 00:52
1
35
והיא כמה דברים ביחד היא "אוטיסטית" , היא " דיסלקטית", "דיסגרפית" , "דיסקקלולית" , יש לה חרדה חברתית, יש לה IQ גבוהה, יש לה יכולת  לדבר בשירה , כלומר: לאלתר שירים, לחנים וחרוזים ברגע אחד בלי הכנה, יש לה שיער ארוך ושופע, היא יפה, שמנמנה, היא קוראת כל היום... כל אלו הן חלק מהמתנות שהיא קיבלה מאמא אדמה וכנראה שגם ממני ומאבא שלה בלידה, בהמשך היא קיבלה את מתנת החברה ... שהייתה קשה אתה ואת כל אלה היא מביאה אל הבמה יחד עם מסר חשוב שמצליח לחבר אנשים לעצמם... כמו שהם, שמצליח לגרום להורים לקבל את ילדיהם ומצליח לגרום לאנשים עם ובלי מגבלות לקבל את האנשים בסביבתם ביותר אהבה ... לי אישית זה נראה, שהיציאה של כינור מהחדר היא לטובה, גם אם היא בחרה להשאיר את ברקן בינתים בבית.
לצפיה ב-'כל הדיס'ים האלה הם הבעיה'
כל הדיס'ים האלה הם הבעיה
10/09/2017 | 01:06
34
שבדיוק כמו עם כל שונות קשב אחרת גם כאן הסביבה מגדירה רק דרך שלילה מאפיינים שמעט נסיון להבינם היו יכולים לקדם את האדם להבנת עצמו ולביטוי עצמי אותנטי ומהותי יותר,
כי כל הדברים האלה קשורים ומצביעים על זהות מאוד מוגדרת ומטעמים מאוד מסויימים,
זה שלכן, לפחות לדעתי, גם לא מתאימה לסוג החשיפה שכל כך אהובה על אנשים נורמטיבים ככלי ביטוי משמעותי.
 
אגב
מי שחושב שאפשר להבדיל בחדות בין קולה של אם ובת, של הורה וילד, לא מבין שום דבר
לצפיה ב-'החוויה של להיות אוטיסט היא חלק מהחיים שלו, שלה'
החוויה של להיות אוטיסט היא חלק מהחיים שלו, שלה
10/09/2017 | 00:57
18
31
כל שהנסיון לברר את עצמך ולהציג את עצמך ולבטא את עצמך דרך התעלמות מהיבט מאוד מובהק וקשה של המפגש שלך עם החברה והמשפחה הוא פשוט מטופש.
 
גם, ודווקא, בגלל שתיוג אנשים כאוטיסטים אינו אמיתי ומהותי אלא מגלם בעיקר אם לא רק את המידה המזעזעת שבה הנורמה ספוגה בדעות קדומות ופשיזם רצחני הנסיון להתעלם מהמידה שבה דבר זה משפיע על חייך הוא דפוק לגמרי,
זה שם וזה קיים, אז מה אתה מציע שלא נדבר על הפיל בחדר ?
איך זה תורם לכנות ולהתמודדות ?
 
וכל זה מחוץ לעובדה שהבנה של אוטיזם יכולה לתרום רבות להבנה של אמנות ללא במה, שמהותית מאוד לזהות האוטיסטית, שלכן גם שוברת את כל המסגרות הצפויות ומזעזעת מוסכמות.
אוטיסט הוא "אמן" שובר מוסכמות מעצם העובדה שהוא חי בכלל,
והוא שובר מוסכמות גם כי הוא שובר משהו מהותי בהנחת הבמה,
בהנחה של היחס בין הפרט לקהל
 
לצפיה ב-'ההגדרה\אבחנה עצמה היא חסרת תוקף... זו אופנה של התקופה.'
ההגדרה\אבחנה עצמה היא חסרת תוקף... זו אופנה של התקופה.
10/09/2017 | 01:29
17
31
כמו כלב שרודף אחרי הזנב של עצמו, מקבל את היותו אוטיסט , אפילו בעצם העובדה שהוא מבדיל את עצמו מכלל החברה הנ"טים, ואז רודף את אלו שכביכול הגדירו אותו.
אנשים קבעו הגדרה, קיטלגו קבוצה ענקית של מאפינים תחת אבחנת ספקטרום רחבה, ואתה , לוקח על עצמך את ההגדרה.
יש בכלל אוטיסטים? או שיש אנשים שמוגדרים כאוטיסטים.
אתה קורא לי נ"ט, ואולי אני יותר אוטיסט ממך? אתה לא באמת יודע.
 
אבל אתה עסוק כן במלחמות באנשים ודעות, כשכל שאתה צריך לעשות זה להתנער מהם, כן!
אתה הופך להיות הדבר שעליו אתה חושב ושאותו אתה עושה.
יש כל כך הרבה דברים יותר חשובים.
תתעסק במלחמות של החריג מול החברה וזה מה שאתה.
אין שום פיל, אתה יוצר את הפיל.
תתחיל להתעסק בדברים אחרים וחייך ואתה תשתנו גם כן.
 
שוב, אולי אני עוד פחות נ"ט ממך? באמת שאין לך מושג.
מה שברור זה שהמאבק הזה הוא הפיל שלך.
לא חבל על החיים שלך?
יש הרבה פילים בחדר, לא צריך להתעלם מהם, אבל גם חבל לבזבז עליהם כל כך הרבה אנרגיה.
 
אמנים, לחברה תמיד היה יחס דואלי לאמנים, יום אחד מדובר בגאונים, יום אחר אלו לא יותר מאשר חולי נפש.
תמיד דובר על הקשר בין אמנים ומחלות נפש, עכשיו יש אופנה של אומנים ואוטיסטים.
אתה אומן משוגע, או משוגע שעושה אמנות.
למה לבכות שהחברה אכזרית או מושחטת או שאנשים מטומטמים?
הכל נכון.
בחיים\במציאות שלנו עדיף להיות אמן משוגע , ולא משוגע שעושה אמנות.
עכשיו מחליטים אם משקיעים את הזמן והעצבים בלעשות אמנות או בלכעוס על האנשים שלא מבינים את האמנות.
לצפיה ב-'הגדרת המאפיינים האוטיסטים היא בעלת תוקף. האבחנה הרפואית - לא'
הגדרת המאפיינים האוטיסטים היא בעלת תוקף. האבחנה הרפואית - לא
10/09/2017 | 02:50
15
38
צריך להבין שא"סים באמת חושבים בצורה שונה מאוד משאר האוכלוסייה. העובדה שהשונות שלנו מוגדרת כ"אבחנה רפואית" זה דבר נוראי, אבל אין בזה כדי לבטל את עצם העובדה שדרך החשיבה שלנו אכן שונה (אנחנו גם רואים לזה כל הזמן דוגמאות בפורום: הורים שפשוט לא מצליחים לתפוס איך הילד שלהם חושב, בזמן שלא"סים בפורום ההתנהגות של הילד נראית ברורה והגיונית לגמרי).
 
השאלה, בסופו של דבר, היא מה הבן-אדם בוחר לעשות עם המידע הזה. ולצערי הרב, אנשים רבים (גם א"סים וגם נ"טים) לוקחים את העניין לכיוונים שליליים ולא טובים.
 
(אגב, אני יודע שההודעה שלך נכתבה בתגובה לאראנה. זה משעשע איך אני יכול לזהות הודעות שלו אך ורק לפי התגובות של אחרים אליו, ממש כמו אסטרונום שמזהה חור שחור לפי תנועת הכוכבים שמסביבו)
לצפיה ב-'משעשע או לא העיקר שאתה לומד משהו'
משעשע או לא העיקר שאתה לומד משהו
10/09/2017 | 06:16
5
33
וסוף סוף יודע לחזור על מה שכתבתי כבר כמה אלפי פעמים לכל החוכמולוגים כמו גרייארט שצורחים אז תחליט אתה אוטיסט או לא,
כן,
שפה זה דבר מורכב,
עובדה שמאוד מפתיעה אנשים מאוד טיפשים
 
לצפיה ב-'אני לא צורח לך לבחור אוטיסט או לא.'
אני לא צורח לך לבחור אוטיסט או לא.
10/09/2017 | 08:16
4
42
בני אדם זה דבר מורכב, מאוד מורכב.
יכול להיות שיש לך את אותו אוסף תכונות שגורם לך להרגיש חריג בחברה הפאשיסטית שבה אתה חי.
אבל אלו בהחלט לא שתי קבוצות א"סים או נ"טים. (אם תרצה שלוש ותוסיף גם אנשי אמצע)
בני אדם הם מורכבים, ועצם החלוקה לקבוצות היא מלאכותית וללא בסיס במציאות.
כמעט כולנו באפורים, אתה חושב את עצמך בכלל מחוץ לקופסא ?
אתה חושב שאתה עדין? ורגיש? בהשוואה לנ"טים גסי הרוח?
ידידי, אתה כאחד האדם, אבל כל כך מנוכר לעובדה הזו, שגורמת לי לחשוב שאתה לפני הכול נרקיסיסט (ואסביר).
אנשים טועים לחשוב שהנרקיסיסט הוא אדם שמאוהב בעצמו, אך האמת היא שכמו שנרקיסוס ראה בהשתקפות שלו דמות שהיא נפרדת ממנו, כך גם הנרקיסיסט מנוכר הוא למי שהוא ומזהה בו משהו שהוא לא הוא.
אתה חושב שאנחנו הנ"טים לא מבינים אותך? חושב שאתה כל כך שונה? אתה צודק! אבל זה לא בגלל שאתה אוטיסט.
 
אז יש אוטיסטים שהשפה זה משהו שלעולם לא ישיגו, ויש כאלה שיבטאו את עצמם נהדר. וזה רק אספקט אחד, תכונה אחת.
אנשים הם מורכבים, ואין ספק שחלק מרגישים חריגים או מוחרגים על ידי שאר החברה.
הדבר הכי גרוע שאתה עושה ויחד עם זאת מאשים את כולם בו, הוא עצם ההכללה, הקיטלוג של דעות או מוחות לכאן או לכאן.
הפוסל במומו הוא פוסל, שתום העין מדריך את העיוורים.
לצפיה ב-'אין לי ספק שאתה טועה ומטעה'
אין לי ספק שאתה טועה ומטעה
10/09/2017 | 08:56
32
ובצורה שהכי אופיינית לכל מה מדכא ומחריג אוטיסטים, 
ביחוד כשאתה טופל על אנשים המוחרגים בדיוק ורק בגלל שאינם נרקסיסטים כמו הנ"ט, כמוך, וגם בגלל זה המניעים והדחפים והצרכים שלהם לא רק שאינם זוכים לשיקוף ומענה אלא נתקלים כל הזמן ומלידה בפרשנות שאין מצמיתה ממנה.
כמו זאת שלך שאפילו לא מודעת למידה שבה הצבת הופעת אמן כמטרה האמורה לדחות את הכל הצידה מגלמת צורה שאין קיצונית ממנה של נרקסיזם.
וגם בגלל זה לא אתה ולא אף אחד משרלטני המקצוע מסוגלים להבין את הצורך הנואש בשפה שלא תבטא יחודיות כבולטות אלא כשילוב שאינו אגוצנטרי, כמוך.
לצפיה ב-'מותק, אני לא חילקתי את האנושות '
מותק, אני לא חילקתי את האנושות
10/09/2017 | 09:03
26
זה מה שהנרומטיבים, דרך הפסאודו מטפלים והכאילו חוקרים עושים.
אני כותב נגד החלוקה הזאת בדיוק בגלל שהיא זאת הכופה עלי קיום מחוץ לקופסה.
נשמע כאילו בעיניך להיות מחוץ לקופסה קשור ל"חושב את עצמך" , וזה בגלל שכמו כל הנ"ט אינך מסוגל להבין יחודיות או אי התאמה לכללים מקובלים אלא רק במונחים של גאווה ושחצנות.
 
ואין לי ספק שבדיוק בגלל זה אינך מבין איך ולמה כל זה קושר גם לשונות תקשורתית ושפתית, אז כמו כל אנשי המקצוע אתה פשוט בור שלא מבין שום דבר בנושא המורכב של אוטיזם ובקשר שלו למאבק קיומי עמוק וערכי ורגיש
 
לצפיה ב-'הוא גם אומר את אותם הדברים לי, ואני אוטיסט מאובחן '
הוא גם אומר את אותם הדברים לי, ואני אוטיסט מאובחן
10/09/2017 | 13:53
1
33
זה לכשעצמו כבר מפריך את כל התיאוריה הגרנדיוזית שלו של "אוטיסטים הם רגישים, נ"טים הם סתומים".
 
אבל אני גם יכול להגיד לך, שהדרך בה הוא מתנהג היא אוטיסטית פר-אקסלנס. אני יודע כי גם אני הייתי פעם במצב כזה. יש לו נקודה עיוורת שאופיינית לאוטיסטים רבים ו*לא* אופיינית לנ"טים (וכמובן, שיש גם מצבים הפוכים, של נקודות עיוורות שאופייניות לנ"טים דווקא).
 
 
לצפיה ב-'מעולם לא הבנת מה אני אומר'
מעולם לא הבנת מה אני אומר
10/09/2017 | 14:34
29
וגרייארט פשוט מדבר שטויות ומתחמק מהתמודדות ישרה עם הבעיות.
 
לא מעט אנשים שמכירים את הוויכוחים בינינו , אוטיסטים ולא, מזהים בבירור את הנקודה העיוורת אצלך, וזאת כנראה גם כופה עליך את השחצנות והחוצפה להטיף רגישות במקביל למפגני כחנות מזעזעים
לצפיה ב-'הורים ואני חלק מהם'
הורים ואני חלק מהם
10/09/2017 | 08:56
8
36
נכנסים לפורום לדי לקבל הבנה תקווה, וגם דוגמאות מהשטח.
(בבקשה שלא ייקפצו כאן לשמע המילה תקווה בטענה שאין בעיה ואין סיבה לתקווה)
אבל הורים רוצים לראות שהילד שלהם ייצמך וייתפתח ושיהיה לו טוב בחיים.
רוב ההורים פתוחים לרעיון שלכל אחד מתאים טוב מסוג אחר.
 
רוצים לראות שבאמת קיימים מבוגרים שהיו במצב נמוך ויצאו ממנו, הפכו להיות מבוגרים שטוב להם בחיים והם מתפקדים ומסוגלים לכוון את עצמם בחיים לפי רצונם.
 
אני מכיר את הנושא יחסית מעט זמן, שנה אחרי אבחון, שנתיים של חקירה.
דבר אחד ברור, אף אחד א"ס או נ"ט , רופא או סנדלר, לא יודע מה יהיה, איך ייתפתח מה ייתפתח. כל ילד לגופו, כל אדם הוא אחר, שווה להקשיב לכולם (לא רק למילים שהם אומרים או כותבים) ובסופו של דבר להיות רגיש ועדין לילד שלך, ולהבין שגם הוא משתנה ומה שהיה נכון היום אולי כבר לא יהיה נכון מחר.
 
כל אחד רואה את המציאות מנקודת המבט הצרה שלו...
איך אמרה לי אחת האמהות? :"אל תדאג עוד שנה הוא יתחיל לדבר, גם אצלי לא דיבר עד גיל XX ובסוף זה בא"
אז זה לא ככה, ואולי לעולם לא, וזה בסדר גמור, דיבור זה רק דיבור, ואולי לא ייכתוב, ואולי לא יבין משמעותן של מילים.
אף אחד לא יודע, הורה אוהב את הילד שלו כמו שהוא.
אבל באו לא נשכח שגם לילד שאובחן עם אוטיזם, מגיע לצמוח ולהתפתח, ללמוד עוד ועוד ולפרוץ את גבולות הייכולות הקיימות שלו, כל זאת צריכים לבוא עם רגישות למי שהוא ולא לאוטיסט שהוא.
לי זה לא חשוב איך הוא מוגדר , אם הוא רגיש הוא רגיש, צריך לבד שיהיה לבד, קשה לו עם ההמולה, אחסוך אותה ממנו - ובאותה נשימה אחשוב איך לאפשר לו להתמודד איתה.
 
אני מקשיב לך , מקשיב גם לאחרים , מקשיב לעצמי ומעל לכל מקשיב לבן שלי (אפילו שהוא שלא מסוגל לדבר).
 
לצפיה ב-'לדעתי אפשר ללמוד וכדאי לנסות'
לדעתי אפשר ללמוד וכדאי לנסות
10/09/2017 | 10:02
28
וזה לא נכון שאי אפשר או לא צריך לדעת כלום,
לי יש מושג מסויים, או לפחות תחושה, לסיבות ליחס שעדיין לא מובן של אוטיסטים לדיבור, לצליל, ואיך כל זה קשור ליחס למבט, לזמן,למרחב, כמו שמתבטאים למשל דרך יחסי פרט - כלל, יחיד - יחד, ולכן מחריגים אוטיסטים מגישה למשאבים, לתמיכה, להבנה.
 
כך שלקלישאה שלפיה כל מקרה לגופו וכל פרט יחודי מדי להכללה והכלה יש משמעות מאוד קשה ומגבילה לסיכויי התפתחותו של הפרט האוטיסטי.
 
לדעתי ניתן, וצריך, לחזות איזה פעולות וגישות יקדמו את האוטיסט לקיום טוב יותר ואלה לא.
ואלה המקובלות הן רצחניות לדעתי, לשלומו ועתידו של האוטיסט, ואנשים משתמשים בכשלון של הגישות המקובלות על מנת להנציח תמונה מעוותת ואכזרית של האוטיסט כחולה ולקוי ומעוות ושונה, עובדה שבוודאי לא מקדמת את עתידו.
 
אני מעולם לא לחצתי את ביתי לדבר, הייתי לגמרי שלם עם זה שהיא לא מדברת ויוצרת קשר כמו ילדים אחרים, ואין לי ספק שבדיוק בגלל זה, בניגוד לי, היא מדברת הכי יפה בעולם כשזה מתאים לה, ורק כשזה מתאים לה.
ומה עם העולם אתה בטח שואל, מה עם דרישות החברה והסביבה ?
העולם יכול לקפוץ לי.
לצפיה ב-'מסכים עם כל מה שכתבת עכשיו, גרייארט. לכן אני תמיד אומר:'
מסכים עם כל מה שכתבת עכשיו, גרייארט. לכן אני תמיד אומר:
10/09/2017 | 13:43
6
30
אני קודם כל בן-אדם, ורק אחר-כך א"ס.
 
והרבה מהבעיות שאנשים מעלים כאן (גם הורים וגם בוגרים) הן בעיות אנושיות אוניברסליות ולאו דווקא משהו שאופייני רק לאוטיסטים: איך לקבל את עצמי כמו שאני? איך למצוא את האיזון בין הצרכים שלי לבין כיבוד הצרכים של אחרים? מהי "הצלחה" בחיים?
 
תשמע, 90%+ מהעבודה שלי עם עצמי לא נגעה ישירות לאוטיזם. את הצעדים הראשונים שלי לשיקום עשיתי ע"י לימוד מד"ר פיל מהטלוויזיה (מכל האנשים! היום הוא בעיקר מרגיז אותי עם השחצנות שלו). ואחד המודלים הראשונים שלי לחיקוי היה ג'ון גודרד (זה עם רשימת היעדים המפורסמת) - שוב, לא דבר שקשור לאוטיזם.
 
ובכל זאת, מודעות לעובדה שאני דומה לסוג מסויים ומוגדר של אנשים, היא גם דבר שהיה לי לעזר רב מאוד. לא כי "אכפת לי איך אני מוגדר", אלא מפני שזה כלי שימושי מאוד ברמה הפרקטית. הרבה יותר פשוט ויעיל להסתכל על הכללה ואח"כ לשפץ ולתקן אותה למקרה שלי, מאשר לנסות ולהבין את עצמי מאפס.
 
ובעצם, אני לא צריך להסביר לך את זה. הרי הסברת בעצמך למה אתה בא לפורום: "כדי לקבל הבנה ותקווה ודוגמאות מהשטח". דוגמאות מהשטח למה? הבנה של מה?  לולא היה "משהו" שמשותף לכולנו, אז לא היה לך מה לחפש כאן.
לצפיה ב-'יש משותף בהחלט...'
יש משותף בהחלט...
10/09/2017 | 14:11
5
36
"נכפה" עלי להתעסק בנושא.
עם הגדול התנגדנו לאבחון, אני חושב שזו הייתה בחירה נכונה, שהוכיחה את עצמה, הוא גדל להיות ילד שחבל על הזמן, לא אכפת לי אם הוא מרים גבה למורה זו או אחרת, הוא ייגדל להיות מה שבא לו, בלי שאיזו מילה עמוסה משמעויות ודעות קדומות רובצת עליו. אני חושב שתמיד גם לפני 1000 שנה היו אוטיסטים, היה צריך להתייחס אליהם באופן מיוחד, לדעתי היום כשלמישהו יש תוית "אוטיסט" היחס שהוא מקבל מהסביבה ואפילו המבט שלו כלפי עצמו, מרעיל את האישיות שלו את ההתפתחות התקינה שלו.
יש כאן שלא יסכימו איתי , אבל זו דעתי.
 
עם האח הצעיר, המאפיינים כל כך חזקים שלא היה מנוס , לא היה אפשר לקחת ילד שלא מבין מילה , שלא יודע מה זה לשבת במפגש , לא מבין מה רוצים ממנו, ולזרוק אותו לגן עם כמעט 40 ילדים (תסלחו לי, חוליגנים) שיאכלו אותו ויירמסו אותו.
המזל היה שהגן אליו הוא הגיע , פועל בגישה שזורמת עם המוטיבציה של הילד, אנשי הצוות מאוד חיוביים, ורואים בילדים האוטיסטים רק דברים חיוביים.
 
אבל כל ילד שם כל כך שונה מהשני.
עיקר הרווח מהמסגרת היא הגן הקטן היחס האישי והצוות החם והמבין.
אבל כל ילד זה סיפור כל כך שונה, ולא ניתן לראות מהצד מה הם בכלל קשורים יחד.
 
דוגמאות מהשטח?
בפורום ההורים זה בעיקר ההורים...
כאן הייתי מצפה לשמוע דעות לגבי דברים כמו, כן גן תקשורת או לא גן תקשורת ולמה. איך הרגשתם בגיל 4 או 5, מתי התחלתם להבין דברים מורכבים ומה עזר לכם.
אני יודע שאלו בקשות מוזרות לבקש לשחזר את הגיליים האלה האופן אוביקטיבי.
 
אבל שוב, עם כל המשותף, אני יודע שמה שהתאים לילדים בגן של הילד שלי , זה לא מה שיתאים גם לו עצמו.
אני נכנס לגן, לא מבין איפה שם האוטיסטים, הם כולם ילדים רגילים, יש בי קנאה אני מודה, כי הבן שלי בכלל לא קרוב למצב שלהם, אבל לפחות זכה להיות בחברת ילדים "רגילים" שזה דבר שבגן רגיל הוא לא יכול לקבל.
 
לא ברור לי מה אתם מחפשים כאן?
לחנך את ההורים?
להוציא קיטור?
להילחם חברתית?
לא ברור לי, ולא בטוח שיש לכם הצלחות, האווירה כאן בדרך כלל מאוד מאשימה וכואסת, רוב ההורים יברחו מכאן ולא ימשיכו לנסות.
לצפיה ב-'סליחה, אבל מי זה "אתם"? למה אתה שם את כולנו באותה הסירה?'
סליחה, אבל מי זה "אתם"? למה אתה שם את כולנו באותה הסירה?
10/09/2017 | 15:26
2
41
מסכים איתך שהאווירה כאן היא בדרך כלל מאוד מאשימה וכועסת. אם תסתכל בארכיון הפורום, תראה שאני כבר שנים מתלונן על זה.
 
וגם מסכים איתך בעניין ההצלחות. כאילו, איזה מין דוגמה החבר'ה האלה נותנים כאן? "איך להיות מריר ולהרגיש שכל העולם נגדך בעשרה צעדים פשוטים"? אולי יש הורים שמתלהבים מעצם העובדה שיש כאן אוטיסטים שמדברים, אבל בעיניי עדיף להיות "בתפקוד נמוך" ושמח בחלקך, על להיות פילוסוף חכמולוג ששונא את כולם.
 
ולגבי הסיבות שלי להגיע לפה:
 
באופן פרדוקסלי, הסיבה העיקרית שאני כאן זה כדי לספק גישה אלטרנטיבית למה שמציעים רוב הא"סים שכותבים כאן קבוע. ובסוף מסתבר שדוחפים את כולנו לאותה הסירה...
 
אז יאללה. בוא נפסיק עם ה"אתם" ו"אנחנו" ופשוט נדבר. אם יש לך שאלות, תשאל. אם סתם בא לך לדבר, בוא נדבר. גם בלי קשר לאוטיזם. אני חושב שתגלה שאני בן שיח ששווה לדבר איתו גם על נושאים אחרים. פשוט תנסה
 
לצפיה ב-'אי אפשר לקדם אלטרנטיבה ללא חקירה אמיצה'
אי אפשר לקדם אלטרנטיבה ללא חקירה אמיצה
10/09/2017 | 18:26
20
ללא התמודדות עם ההיבטים הקשים והמקומות המאוד סבוכים ומציקים שגורמים להדרת אוטיסטים,
אם היה אפשר לקדם אלטרנטיבה דרך נחמדות חנפה אז הבעייה האוטיסטית לא הייתה כל כך קשה,
והיא קשה,
ומורכבת,
וגם אם אתה לא מבין את זה יש אנשים שיכולים להבין משהו מזה,
וגם אם לא,
האמת חשובה בכל מקרה
 
לצפיה ב-'ברור, עדיףלהיות משותק ושותק מפילוסוף עצבני וכועס'
ברור, עדיףלהיות משותק ושותק מפילוסוף עצבני וכועס
10/09/2017 | 18:49
18
כמובן, חס וחלילה להפריע לנורמה לרצוח כל מה שמפריע לה,
כמה כיף להיות נחמד,
ואני לא שונא את כולם,
ממש לא,
רק אנשים כמוך
לצפיה ב-'אגב, להזכירך: אני זה שכ"כ נשבר לו מהחבר'ה האלה, שהתקנתי מסנן'
אגב, להזכירך: אני זה שכ"כ נשבר לו מהחבר'ה האלה, שהתקנתי מסנן
10/09/2017 | 15:48
29
אז בבקשה, אל תקבץ את כולנו תחת אותה הכותרת, או קיי?
 
נ.ב
אתה אחד האנשים שאני הכי מעריך כאן. חשוב לי שתדע את זה.
לצפיה ב-'מחפשים כמה דברים, במקביל'
מחפשים כמה דברים, במקביל
10/09/2017 | 18:23
20
וגם זה מאפיין שזמין יותר לאוטיסטים אבל לא מובן לנ"ט שנוטים לתפישה ליניארית ולכן לא מסוגלים להבין חווייה קיומיות המבוססת על היכולת לשזור הרבה סיבות במקביל,
וחוויה רב מימדית ורב היבטית מסבירה המון התנהלויות שהנורמה אינה מבינה ולכן מגנה כחסרות משמעות וסיבה,
בכל מקרה, לא רק אוטיסטים, אנשים רבים פועלים ממגוון גדול של סיבות, בו זמנית, קוראים לזה מורכבות וכל מי שאינו עציץ מוזמן להציץ באפשרות הזאת.
 
אני בטוח שיש לנו הצלחות, ואין לי ספק שככל שהזמן עובר אנחנו מצליחים יותר ויותר, כי החיים זה לא רק אלימות אלא גם אהבה, לפחות לפעמים
 
לצפיה ב-'לרוח התקופה, ליחס המשתנה של הנורמה לחריגים, יש משמעות'
לרוח התקופה, ליחס המשתנה של הנורמה לחריגים, יש משמעות
10/09/2017 | 06:12
22
אמנם בניגוד למה שנדמה לפשיסטים מהאקדמיה המשמעות הזאת היא לגמרי חלקית וזמנית וחולפת אבל עצם קיומה גם ככזאת מאיר לא מעט כל כל הצדדים המעורבים בבזיון הזה, ומאיר משהו משמעותי.
 
אין אוטיסטים ואני לא לקחתי את ההגדרה הזאת על עצמי מעולם,
אבל יש מצב, שיש לו אין סוף היבטים שאין קשים וטרגיים מהם, הנובע מעצם הצורך של הנורמה לתייג אנשים עם מאפיינים מסויימים כלקויים ופגומים ונכים ומסיבות מאוד מסויימות,
ולעובדה זאת יש להתייחס,
וחשוב להתייחס, ומכל בחינה אפשרית, מוסרית ואנושית ואחראית ואמנותית ומדעית ורפואית וכל מה שתרצה,
אז מי שרודף אחר הזנב זה רק אתה,
כי אני לא הפרדתי את האוטיסטים מהחברה אלא החברה הפרידה אותם ממנה,
ומשעה שזה קרה, וקורה, רק אידיוט יחשוב שיש טעם להתעלם מזה ולנסות לברר את הסיבות לזה.
 
אני אישית, בחיי, מתנער מזה ולא מציג את עצמי כאוטיסט ולא משתתף בפעילויות אוטיסטיות ולא נאבק בנ"טים כמוך בכלל,
את הקשרים שלי עם הנורמה אני מצמצם למינימום ההכרחי ותודה לאל ולאדם ולעצמי שמספקים כל יום שעובר טכנולוגיות שמאפשרות להתקיים תוך הפניית הגב והתחת לאנשים מרושעים.
 
מאותה סיבה אין לך בכלל מושג מה אני עושה ( אפילו לא שמת לב שאתה לא מכיר אותי בכלל ולא יודע עלי כלום),
מבחינתי, 
לעשות את המעט שאפשר, וזה לפרסם פה ושם פוסטים והערות בעילום שם על הדרך שבה אני רואה ותופש ומרגיש את מה שקורה במרחב הכל כך קשה וכואב בין הנורמה לחריגיה זה לא בזבוז אנרגיה אלא מעשה אחראי ומוסרי ומהותי וחשוב,
הלוואי שהייתי יכול לעשות יותר אלא שמהמון סיבות כוחו של החריג מול המכבש הנורמטיבי המגובה בממון ובמערכת מסועפת של יוקרה חברתית הוא לגמרי מבוטל.
 
לי אמנות, ועשיתי ואף התפרנסתי ממנה יפה, אינה מטרה בפני עצמה, ממש לא, החיים, האהבה, היכולת ליצור מגע משמעותי עם האדם והסביבה זו מטרה ראוייה לדעתי, אמנות על הזין שלי, ובמסגרת זאת הכי חשוב להבין למה פרט מסויים נחשב כמשוגע, מה זה אומר על העולם, על החברה.
 
אבל אם כל מה שחשוב לך זה הפוזה אין מצב שתבין על מה אני מדבר בכלל
 
אתה לא יותר אוטיסט ממני, אחרת לא היית מגיב ככה, זה בטוח (לא במונחים של יותר ופחות ולא בביטול כזה מחריד של הכאב האין סופי של קיום כחריג בחברה פשיסטית)
לצפיה ב-'אותי בעיקר מטריד שגורם חיצוני (האמא) מארגן ודוחף את הכל'
אותי בעיקר מטריד שגורם חיצוני (האמא) מארגן ודוחף את הכל
10/09/2017 | 01:10
36
זה נותן לי את ההרגשה שלברקן אין אפילו את ההזדמנות להתחיל ולברר את הנקודות שהעלת לגבי עצמה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'הכללה אינה תמיד דבר רע, להפך'
הכללה אינה תמיד דבר רע, להפך
10/09/2017 | 00:38
84
הכללה יכולה להיות, והיא, אחד הכלים החשובים ביותר, ורק בזכותה יש מדע ואמנות וחברה ובכלל.
 
זה שהדרך שבה החברה מכלילה אנשים עם מאפיינים מסויימים כאוטיסטים היא נבזית מטופשת ורעה לא שולל את העובדה שאנשים מסויימים מוחרגים מהכלל מסיבות מספיק דומות על מנת לבסס על זהותם סוג כזה או אחר של ידיעה.
 
אני לא מגדיר את עצמי כא"ס אלא מוגדר ככה,
ההגדרה הזאת משמעותית רק לברברים הכחניים מהאקדמיה וממה שנקרא בטעות שירותי הבריאות,
זה לא שולל את העובדות העולות משנים רבות של לימוד עצמי והכרת עצמי גם דרך שיחות אין סוף עם א"ס אחרים,
עובדות שחושפות למה אני לא כמוך ולא אהיה כמוך ולא רוצה להיות כמוך
 
לצפיה ב-'כי לא במקרה מאפיין כמו נטיה ל 1 על 1 נפוצה במגזר'
כי לא במקרה מאפיין כמו נטיה ל 1 על 1 נפוצה במגזר
10/09/2017 | 00:45
29
כמו גם התנהלות שנחשבת על ידי שחצני הנורמה כמופנמת ומכונסת מדי ככל שזה נוגע למבט וקול.
 
קול זה ממש סוג של איבר הכי אינטימי לאוטיסט, בגלל זה כה רבים מאתנו בכלל לא מדברים או מדברים בצורה סלקטיבית מאוד, שכמובן לא מובנת לסביבה השחצנית ולכן מייד מסומנת כלקות.
 
התפישה שלפיה מצב מיידי (וקול מבטא מיידיות) של אחד לרבים היא הישג וביטוי עצמי מאוד אופיינית לנ"ט ומהווה את הבסיס לכל מה שרקוב ומושחת בתרבות הנורמטיבית,
מפוליטיקה ועד חיפוש חסר רגישות אחר תהילה מזוייפת וריקה,
אוטיסטים, כידוע לכל מי שאי פעם טרח להעיף בהם מבט ( אולי יש כמה כאלה אני טרם פגשתי או שמעתי עליהם) , לא מזדהים עם קבוצתיות המבוססת על ההנחה הזאת ולכן הם מוחרגים מהחברה והתרבות בצורה שאין אלימה ורעה וטיפשית ממנה.
אז לא סתם הילדה קרסה, גם אני קורס לחלוטין אחר כל מפגש קבוצתי, אפילו כזה הנחשב למשפחתי, ולא לא לוקח בדברים האלה חלק יותר כבר מזמן, זה נקרא לכבד את עצמי, את שונותי, וכמובן שאין טעם בכלל לצפות שאדם נורמטיבי יכבד את זה גם אבל אם זה היה זוכה ולו לטיפת הבנה אז כל הקריסות והפרעות הוויסות הפראיות היו נעלמות.
 
ככה זה, אנשים גסי רוח לא יכולים להבין אנשים עדינים, וזהו, אין מה לעשות עם זה ונגד זה.
 
לצפיה ב-'לבת שלך קוראים ברקן. תחזרי אחרי: ב-ר-ק-ן.'
לבת שלך קוראים ברקן. תחזרי אחרי: ב-ר-ק-ן.
09/09/2017 | 20:22
4
74
לא כינור ולא צ'לו ולא חליל צד מעץ. ב-ר-ק-ן.

וממה שאת מספרת, מצבה רע מאוד. ברגע שהיא מפסיקה עם העמדת הפנים, "היא קורסת"? "שלושה שבועות בקושי מגרדת את עצמה מהחדר"? זה נורא.
 
אם את לא מסוגלת להבדיל בין הבת שלך לבין הדמות שהיא משחקת על הבמה, כדאי מאוד שתפני לעזרה מקצועית ומהר...

 
לצפיה ב-'גור אתה צודק לבת שלי קוראים ברקן'
גור אתה צודק לבת שלי קוראים ברקן
09/09/2017 | 21:25
1
67
ברקן מבקשת שמחוץ לבית יקראו לה כינור ואני מכבדת את בקשתה ... לי זה לא מסבך את החיים להיענות לבקשתה, למרות לפעמים אני קצת מתבלבלת, לא תמיד אני חדה מספיק  
לצפיה ב-'ברקן זה שם שהוריה נתנו לה בלידתה, כינור-שם שבחרה לעצמה'
ברקן זה שם שהוריה נתנו לה בלידתה, כינור-שם שבחרה לעצמה
10/09/2017 | 08:22
49
למה אתה חושב שברקן אותנטי יותר מכינור?
 
ומאין הבטחון הנחרץ שמדובר בהעמדת פנים?
לי אין מושג, לא מכירה אותה.
אם אכן היא מעמידה פנים כדי שאמא תשמח ואז קורסת
זה אמת נורא.
אבל אולי זו בחירתה שלה?
אולי למרות הקריסה, הדרך הזאת ממלאת אותה?
 
לצפיה ב-'היי גור - כינור קראה את מה שכתבת וביקשה להגיב '
היי גור - כינור קראה את מה שכתבת וביקשה להגיב
10/09/2017 | 13:50
56
אז כינור אומרת שאתה לא ממש יכול לדעת האם מה שאתה אומר הוא נכון או לא, כי אתה ממש לא מכיר לא אותה ולא את אמא שלה (אותי) , אז היא מציעה לך להגיע לאחד המופעים,  המינימופע - שיחות מהנשמה או המופע - להתגבר על השדים, שהם תרומה לעולם מבחינתה, ולבחון בעצמך מה ואיך... ואחרי היא מבטיחה שאם תרצה לדבר, איתה איתנו ולשאול שאלות תהיה שיחה .
לצפיה ב-'איך נראה אצלכם ערב רגיל?'
איך נראה אצלכם ערב רגיל?
09/09/2017 | 21:40
4
110
שמתי לב שאצלינו כל המשפחה בסלון, הקטנים משחקים לבד ואיתנו, הגדול מגיע מדי פעם לדבר איתנו וסתם להיות עם כולם בסלון ורק הבן המאובחן תקוע מול המחשב ולא יוצא גם כשבקשים ממנו לצאת מהחדר.
אני מתלבטת האם לאפשר לו או כן לעודד להיות איתנו. לרוב, אם אציע לו לשחק איתי, הוא יסכים. אבל לא אם סתם אקרא לו לבוא להיות איתנו.
לצפיה ב-'ככה נראה ערב רגיל בהרבה מאוד בתים'
ככה נראה ערב רגיל בהרבה מאוד בתים
10/09/2017 | 01:00
77
לא רק כאלה עם אנשים מאובחנים.
 
נערים וילדים שלא משתתפים במה שנחשב כפעילות קבוצתית אלא עושים דברים עם עצמם בשקט, כיום מול מסכים שמאפשרים אינטראקציה עמוקה ומעניינת יותר.
 
גם האח של ילדתי מתנהג ככה, והוא בכלל לא מאובחן ואין שום צורך לאבחן אותו
לצפיה ב-'זאת אומרת שאם יש סיבה טובה לצאת- הוא יוצא'
זאת אומרת שאם יש סיבה טובה לצאת- הוא יוצא
10/09/2017 | 08:39
2
55
נער שמתבצר בחדרו תקופה ארוכה, ושום דבר לא יזיז אותו משם- סיבה לדאגה.
נער שמעדיף לשחק במחשב מאשר סתם לשהות עם הוריו ואחיו או לא משנה עם מי-
התנהלות סבירה.
 
לשאלתך- גם הבנים שלי מרבים לבלות מול מסכים,
כולל היחיד שאינו מאובחן.
ההבדל ביניהם הוא ששלושת המאובחנים מעדיפים משחקי אסטרטגיה במחשב
והנ"ט בווטסאפ וכד'.
הזמן המשפחתי חשוב לכולנו- כולם מתכנסים לארוחת ערב.
כולם מכינים יחד את קבלת השבת.
מארגנים פעילויות שונות מדי פעם, שמעניינות את כולם.
לצפיה ב-'אני פשוט לא יודעת איך למצוא איזון '
אני פשוט לא יודעת איך למצוא איזון
10/09/2017 | 10:11
1
47
בין לתת לו להיות לבד עם עצמו ועם מה שמרגיע אותו לבין להיות עם המשפחה
לצפיה ב-'מציאת האיזון הנכון לו'
מציאת האיזון הנכון לו
10/09/2017 | 10:37
77
היא המשימה שלו.
זה חלק מהזהות שלו.
אמא יכולה להזמין את הבן להשתתף במשהו שלהבנתה עשוי לעניין אותו,
ולקבל את בחירתו להענות להזמנה או לא.
כך הוא יודע שהוא רצוי,
שמקשיבים לו (מזמינים אותו לדברים שאכן בעקרון רלוונטיים לו)
ושמקבלים לגמרי מה שיבחר.

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום מיסים והחזרי מס
החזרי מס לשכירים וחברות
פורום אוטיזם- גישה ביו רפואית
היכנסו לפורום
פורום הורים למחוננים
פורום הורים למחוננים

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ