לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1202912,029 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'אומנם לא נשואה'
אומנם לא נשואה
11/01/2017 | 17:42
71
2419
אבל יש לי בעיה חמורה עם אמא של בן הזוג שלי.
אני בת 23 ואנחנו יוצאים קרוב לשנה. הוא בן הזקונים בבית ומאוד קשור לאמא שלו - הם גרים יחד.
הבעיה היא שאמא שלו מאוד נהנת מחברותי ודיי כופה את עצמה עלי. אני כמובן חייבת להתנהג בנימוס ולא לדחות אותה כדי לא לפגוע בטיב הקשר שלה וביחסים שלי...
המשך>>
אבל יש לי בעיה חמורה עם אמא של בן הזוג שלי.
אני בת 23 ואנחנו יוצאים קרוב לשנה. הוא בן הזקונים בבית ומאוד קשור לאמא שלו - הם גרים יחד.
הבעיה היא שאמא שלו מאוד נהנת מחברותי ודיי כופה את עצמה עלי. אני כמובן חייבת להתנהג בנימוס ולא לדחות אותה כדי לא לפגוע בטיב הקשר שלה וביחסים שלי ושל בן זוגי.
תמיד שאני באה אליו, היא קוראת לי לשבת איתה בסלון ולקשקש על נושאים שבאמת לא מעניינים אותי. כשהוא היה בחו"ל היא לא הפסיקה להתקשר אלי ולהזמין אותי לקפה.
זה באמת מטרד. אין לי אומץ להגיד לה או לו משהו בנושא.
אני מאוד אוהבת את חבר שלי ולא רוצה שמשהו יתקלקל.
מה הייתם מציעים לי לעשות?
לצפיה ב-'זה פורום גם ליחסי חותנת-חתן?'
זה פורום גם ליחסי חותנת-חתן?
11/01/2017 | 18:05
31
718
כי לא ראיתי פורום כזה. אולי בגלל שיש מיעוט בעיות כאלה.
ביתי נישאה לבחור שעשה הכל למצוא חן בעינינו. לאחר החתונה הוא גילה את פרצופו האמיתי.
היא הייתה בהריון והוא היה מתפרץ עליה ועושה דרמות על כל שטות. 
הם גרו אצלי לתקופה קצרהץ פעם אחת שמענו צעקות מהחדר ובסופן הוא יצא מהחדר עם מזוודה. כששאלנו לפשר הדבר, הוא השיב ש"הוא לא יכול יותר!"
וסיפר לנו שהוא חזר מהעבודה והיא לא הקשיבה לו....
כן, על כל שטות כזו הוא "יצא עליה"....כשהיא בהריון סובלת ובוכה.
אקצר את הסיפור, באומרי שהיחסים בינו ובין אימו (היא גרושה) הם ברוגז/שולם כל הזמן.
נולדה לביתי ולחתן תינוקת מקסימה שבורכתי והייתי בלידתה.
לפני כן החתן רצה לעבור לגור בעיר אחרת רחוקה ולשכור שם דירה
כדי להיות רחוק מאימו ומסתבר בדיעבד גם להיות רחוק ממני ומבעלי.
אין להם אף אחד בעיר הרחוקה. לא קרוב משפחה, לא חבר.
ואחרי הלידה, ביתי רצתה להיות אצלי כדי שאעזור לה והוא הקציב לה שבוע במשך אותו שבוע הוא לא הפסיק לומר לה שברצונו לחזור לדירתם בעיר המרוחקת ולריב עימה.
ביתי העזה לומר לו שהיא רוצה להשאר עוד קצת אצלנו. אנחנו הוריה הצענו לו לשלם להם את שכר הדירה כדי שיהיו קרובים ונוכל לעזור להם.
בגבור עליו פרץ רגשותיו הוא פשוט לקח את התינוקת מהעריסה ונסע לעיר המרוחקת. ביתי נאלצה בבכי ללכת אחריו.
מאז הוא אינו רוצה לראות אותנו. ביתי ואנחנו נפגשים רק אצלנו מטבע הדברים פעם בשבועיים לא יותר.
כשאנחנו רוצים להגיע לבקר אותה שם, ביתי אומרת שהיא מעדיפה להפגש לא בבית. כך יוצא שהוא השיג את שלו. הרחיק אותה מאיתנו
הלב נשבר כי אני מתגעגעת לקטנה ולביתי
אני רוצה לציין שאימו לא ראתה את הקטנה ולא בקשר איתו בכלל. גם אני תקשרתי אליה אחרי הלידה כי רציתי להזמינה אלינו לראות את נכדתה והיא סירבה.
וכנראה שאנחנו משלמים את מחיר הקנאה.
ביתי והוא הולכים ליועצת נישואין. ביתי מוותרת עלינו ללא מאבק.
בשבתות קרובי משפחתו כמו סבתו, דודתו ואביו (שנשוי בשנית) יש להם הרשאה להגיע לבקר להתארח ועלינו הכניסה אסורה.
אנחנו גם אלה שקנו את כל הציוד לקטנה כולל מיטה עגלה, שידה, בגדים סלקל וכו...אביו לא נתן לו שקל וכך גם אימו. אפילו בחתונה אנחנו שילמנו והם לא.
מאוד ואב לי שהבת מוותרת על קשר חם איתנו והכי כואב לי שאני נאלצת לראות את הקטנה רק פעם ב2-3 שבועות.
מה עושים? עצות יתקבלו בברכה
 
 
לצפיה ב-'בהחלט יש מקום גם לסיפורים כאלה '
בהחלט יש מקום גם לסיפורים כאלה
12/01/2017 | 00:02
1
396
להתערב ביניהם אני לא ממליצה, זה משהו ביניהם ועם כל הכאב צריך לשחרר ולא להתערב כי זה יכול להקשות יותר.
אני כן הייתי מנסה להיות שם בשביל הבת שלך, בעיקר להקשיב לה, להציע עזרה עם התינוקת ולעשות כל מה שביכולתך להיות שם בשבילה ולהקל עליה מכל הבחינות.
 
זה מצב ממש לא קל
לצפיה ב-'אנחנו שם בשבילה תמיד'
אנחנו שם בשבילה תמיד
22/01/2017 | 18:06
129
היא יודעת את זה
תודה
לצפיה ב-'גם ההורים שלי פוגשים אותנו פעם בשלושה שבועות,'
גם ההורים שלי פוגשים אותנו פעם בשלושה שבועות,
12/01/2017 | 06:58
381
מקסימום, כי הם גרים רחוק יחסית. גם בלי ריב ובלי כלום. זה די סטנדרטי למי שגר רחוק, ולמען האמת הם רואים אותנו יותר מאשר את האחים שלי, שגרים שעה קרוב יותר.
בנוסף, אנחנו משוחחים איתם בשבועות שבהם אנחנו לא מגיעים בסקייפ (שיחת וידאו דרך המחשב). זה מנהג שהתחיל כשגרנו בחו״ל. אז קודם כל תראי את הצד החיובי בדברים - לפחות הם גרים בישראל, והתדירות היא דווקא סבירה למי שלא גר באותה עיר.
לגבי מה שהיה כשהם גרו אצלכם - זו טעות מאוד גדולה לזוג או משפחה לגור אצל החמים (או להפך). אפילו במשפחות עם יחסים מעולים זה יוצר בעיות. אני ממליצה שתצאי להם מהקשר, תני להם להסתדר לבד, ואולי בהמשך הדברים יסתדרו (אולי בהשפעת היועצת) והתדירות תעלה - ואולי לא.
אגב, ההורים משני הצדדים אצלנו לא באים אף פעם לבקר. שוב, בלי שום עניין של ריב.
לצפיה ב-'תראי, את טעית כאשר לחצת-תמכת בביתך שתישאר אצלך אחרי הלידה'
תראי, את טעית כאשר לחצת-תמכת בביתך שתישאר אצלך אחרי הלידה
12/01/2017 | 07:24
1
322
במקום לתת תמיכה אחרת, כזאת שלא תכניס אותה לקונפליקט ביניכם לבין בעלה (למשל להציע שהיא תחזור לבית שלה ואת תגיעי בכל יום לעזור לה כמה שעות, או לממן עוזרת בית, או לשלוח אוכל מוכן). היה ברור שבעלה לא אוהב את זה ומבחינתו יצא שאישתו ומשפחתה "פתחו נגדו חזית". עכשיו מבחינתו אתם "השפעה רעה" כי אתם גורמים לה להיות נגדו ובמלחמה הזאת הוא מראה לכם שידו על העליונה.
מה עושים? הולכים שלושה צעדים אחורה וזוכרים כל הזמן שהמטרה היא לחמם את היחסים ולהתקרב לבת ולמשפחתה. זה דורש סבלנות ורגישות למצבם (הורים צעירים, חסרי ביטחון, עומס של ילד ראשון...) וכמובן הבלגה (תהיי המבוגר האחראי, תני להם לעשות את הדרך שלהם גם אם היא לא דרכך, אם הם רוצים לעשות טעויות - זאת זכותם, אל תתערבי)
אילו אני במקומך הייתי כותבת לזוג הצעיר מכתב ובו התנצלות על כך שנוצרה סיטואציה בה יצא שאת לכאורה עמדת ביניהם, שלא זאת היתה כוונתך וכי זה נבע מרצון טוב לעזור להם. הביעי נכונות לעזור להם מעכשיו בדרך שתהיה מקובלת על שניהם ובקשי לפתוח דף חדש ולהגיע אליהם פעם בשבוע לכמה שעות, כמובן בזמן שנח להם. תשאלי מה בדיוק הם רוצים/צריכים ואל תפוצצי אותם בדברים שהם לא רוצים או צריכים (סירים של אוכל, בגדים לתינוקת...). 
לפעמים צריך להוריד קצת את הראש ולא להילחם, כי במלחמה הזאת כולם אולי יפסידו אבל את תהיי המפסידה הגדולה. אין לך שום סיכוי לנצח. גם פרידה שלהם לא תהיה ניצחון שלך אלא בעיה חדשה.
 
לצפיה ב-'ברור שתמכתי בה'
ברור שתמכתי בה
22/01/2017 | 18:10
104
היא הייתה בדכדוך. לא אכלה ולא שתתה ואחרי לידה.
בעיר המרוחקת אין לה אף אחד. במצב כזה כל אמא הייתה תומכת בהישארות של ביתה קרוב לעזרה פיזית ותמיכה.
בסופו של דבר נסענו אליה לעיר המרוחקת כמה פעמים בשבוע וחברותיה התגייסו והיא יצאה מזה תודה לאל.
אני לא נלחמת ולא דון קישוט. אני מנסה להתייעץ ולהבין מה הדרך הנכונה לפעול.
תודה
 
לצפיה ב-'בעיה, והאמת - יש כאן שני צדדים. אין רשע וצדיקים.'
בעיה, והאמת - יש כאן שני צדדים. אין רשע וצדיקים.
12/01/2017 | 08:44
1
260
בהרבה זוגות יש מקרים שבהם לשניהם קשה (נניח כי הוא חוזר מיום מתיש בעבודה והיא בהריון), ולומדים לפתור את זה. אבל חתנך היה במצב בלתי אפשרי - הוא מרגיש שקשה לו, אבל במקום להתמודד רק עם אשתו - הוא מתמודד גם עם ההורים שלה.... הוא חי במקום שבו הוא לא זוכה ליחס הוגן (לפי הבנתו). הוא חושב שאשתו לא מתחשבת בו, וכל תושבי הבית תומכים בה ולא בו....
 
גם במקרה הלאחר לידה. הוא חי אצלכם שבוע. לא היה לו טוב. ואתם (ההורים והבת) ניסיתם לכפות עליו את המשך השהות. למה?למה זה בסדר שהאמא לוקחת את הבת ונוסעת לעיר אחרת לבית הוריה, אבל זה לא בסדר שאבא לוקח את הבת ונוסע הביתה? יולדות רבות חוזרות אחרי הלידה לבית שלהן. לא לבית ההורים. 
 
אני מציעה שתנסו לתת לבת ולבן זוגה להחליט ביחד על דרך חייהם, ואתם תגיעו כאורחים ועוזרים. אבל עזרה שמקובלת על שני בני הזוג, לא רק על הבת.
 
נכנסתם כבר למצב קשה, שצריך להתגבר על משקעי העבר, אז זה לא פשוט. 
לצפיה ב-'הם גרו אצלנו יותר משבוע...'
הם גרו אצלנו יותר משבוע...
22/01/2017 | 18:18
104
החל מחודש לפני החתונה הם עברו לגור אצלנו לאחר שהסתכסכו עם אימו אצלה גרו חודש.
הם גרו אצלנו סה"כ כ-6 חודשים
וחזרו אלינו אחרי הלידה לשבוע.
לצפיה ב-'אתיחס לשני משפטים שלך,'
אתיחס לשני משפטים שלך,
12/01/2017 | 10:10
13
286
1) ציטוט:"ביתי מוותרת עלינו ללא מאבק."
    חבל שזו המסקנה שלך, ביתך לא מותרת עליכם, ביתך מתמודדת עם גבר
    קנאי, שלא יודע מספיק לבנות מערכות יחסים. והיא שם איתו.
    למה את מצפה? שתעזוב אותו בשבילכם? שתריב? אז היא אמורה לקבל מכם
     תמיכה, כן להפגש איתכם בלי לערער את הזוגיות, לה קשה, והגישה
     הנעלבת של מקשה שבעתים,
     מה גם שמולו היא לא מרגישה בטוח, אתם מובן מאליו בשבילה--
     להפך תראי בזה מחמאה ותקלי עליה, תסעו יותר, שבו בבית קפה תשוחחו,
     תני לה את האופציה להפתח ולהתיעץ, ואפילו תגידי לה שלא תצטט 
     בשמך, אלא ששמעה/קראה, המקום שלך הוא להבין אותה ולחבק אותה.
2)כתבת שיש לו סבתא ודודה שכן בקשר איתו, הייתי אולי מנסה דרכם ואיתם          ליצור קשר עם החתן, במקום המכתב שהציעה "חובטת שטיחים" אבל עם התוכן
   שהציעה. (לא מכתב כדי לא להשאר ניר שהוא עלול להשתמש נגדי)
   אבל שיח מכבד, מתנצל, מפיס.
לצפיה ב-'הציפיות'
הציפיות
19/01/2017 | 13:13
12
142
מהבת היו שתעמוד על שלה לפעמים ולא תוותר כל הזמן.
לדוגמא: היא מאוד אדיבה ומארחת את משפחתו בשבתות ולנו הכניסה אסורה.
משחתו לא עוזרת כספית ולא פיזית. אנחנו כן ולמרות זאת מקבלים יחס כזה.
נכון, אנחנו מובן מאליו בשבילה ומצד אחד טוב שכך כי היא יודעת שאנחנו תמיד שם בשבילה.
המצב מורכב: גם הסבתא וגם הדודה- גם איתן אם החתן לא מדברת (כי הם לא הזדהו איתה כשהטילה וטו על ביקורים אצל בנה בעיר המרוחקת)
ניסיתי דרך הבת להציע שנזמין אותו אלינו לארוחות, למסעדה והבת אומרת בכל פעם "עדיין לא".
הוא סירב שנממן להם את שכר הדירה בגלל שהצעתי שיגורו באותה עיר שלנו. 
לדעתי יש כאן קנאה כי המצב עם אימו גרוע. היא אינה מדברת איתו לא רוצה לראות את התינוקת מאז שנולדה. 
כספית לא אימו ולא אביו (שהם גרושים) לא הציעו אפילו לעזור. אבל אביו מתקבל אצלם בשבת וביתי מארחת אותו עם אשתו.
 
לצפיה ב-'הבעיה שלך היא עם הבת, לא עם בן זוגה. וזה ממש נחמד שאת רואה '
הבעיה שלך היא עם הבת, לא עם בן זוגה. וזה ממש נחמד שאת רואה
19/01/2017 | 17:16
5
194
את זה!
 
באופן קבוע מופיעות בפורום נשים שבן הזוג שלהן לא מציב גבולות להורים שלו, או מתנהג בצורה אחרת שהן לא מרוצות ממנה. אבל הן משום מה מאשימות את החמות. למשל, הבןזוג לוקח את הילד לאמא שלו שנותנת לו המון ממתקים, ולא מפריע לה. במקום להאשים את הבןזוג, היא מאשימה את אמו.
 
 
נקלעת למצב לא מוצלח במיוחד, בגלל הבחירה של הבת, ונראה שאת מצליחה לתפקד באצילות בנסיבות הלא קלות. אין לי עצות - ולא נראה שאת צריכה אותן.
 
מקווה שאם אי פעם אקלע למצב כזה, אצליח לנהוג באותה מידה של איפוק ואצילות כמוך.
 
או אמא שהבן הנשוי שלה לא שומר איתה על קשר קרוב מידי לטעמה, לא בא עם הנכדים, לא מתקשר. והיא מאשימה את בת זוגו, כאילו זה התפקיד שלה - לשמור על הקשר בינה לבין הבן שלה.
 
את, בניגוד לכך, רואה את הבעיה כמו שהיא - ביחסים עם הבת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/01/2017 | 18:14
4
114
אני לא הכי אצילה כמו שאת חושבת. עברתי תהליך שבו קודם כל האשמתי את בן הזוג שלה (כמו כל חמות), עד שהבנתי שזה בעצם צריך להגיע מביתי וזו אחריות שלה השמירה על הקשר.
 
 
לצפיה ב-'אף אחד לא נולד חכם ורב תבונה'
אף אחד לא נולד חכם ורב תבונה
22/01/2017 | 19:06
67
וכרגע לי נשמע שאת נוהגת בסבלנות רבה משאני הייתי מצליחה לנהוג בה.
לצפיה ב-'היא לא שומרת על קשר?'
היא לא שומרת על קשר?
23/01/2017 | 04:32
2
74
חשבתי שהיא מגיעה אליכם.
לצפיה ב-'היא מגיעה אלינו כשהיא צריכה עזרה'
היא מגיעה אלינו כשהיא צריכה עזרה
23/01/2017 | 14:35
1
76
אסור לנו להגיע אליהם לביקור סתמי בשבת.
רק למשפחה שלו מותר.
 
לצפיה ב-'את זה שלכם אסור להגיע אליהם'
את זה שלכם אסור להגיע אליהם
23/01/2017 | 14:42
76
הבנתי - וזו לא החלטה שנתונה רק בידיה, מן הסתם - זה גם הבית שלו. אבל זה לא אומר שהיא לא שומרת על קשר.
אגב, במקומך, כאמא שהרושם שלה ממערכת היחסים של הבת שלה היא שהיא לא מאוד טובה, הייתי משתדלת להימנע מלהוסיף לה בעיות ומלסכסך עוד יותר בינה לבין בעלה - גם אם זה מתנגש עם האינטרס הפרטי שלי. במקרה הזה, העניין של הביקורים שלכם, ולחץ שתפעילי על הבת שלך, עלול לגרום לויכוחים ומריבות ביניהם.
גם מניסיון אישי אני יכולה להגיד שהלחץ של ההורים משני הצדדים (למשל בנושא של ביקורים ואירועים) לא ממש תורם לשלום בית. אז כשהמערכת מלכתחילה במצב רגיש, זה ממש לא שלב שבו הייתי מתעקשת דווקא ללחוץ עליה.
לצפיה ב-'מגיבה לדבריך '
מגיבה לדבריך
19/01/2017 | 19:05
95
(גם מתובות אחרות)
שני דברים את עושה במיותר, בעיני, 1)את מתרצת אותו, בעוד
הוא לא אמר לכם מה באמת הסיבה לריחוק. את חושבת שזה
אגו ו/או קנאה. מה אכפת לך הסיבה. יש מצב נתון, ואיתו תתמודדי,
כי חיפו התירוץ גורם לך להקטין אותו וגורם לכעס. אז עזבי.
2)את חושבת שהבת לא מספיק מתעקשת על הקשר איתכם, 
חבל שאת נעלבת מזה.היא כנראה באמת לא יכולה גם להתמודד איתו,
גם לתחזק בית וגם לעבוד. אז כן, היא יודעת שאת אמא אכפתית, 
ושאת שם בשבילה--אז תני לה בקצב שלה, אבל אל תיעלבי ממנה.
 
אני חושבת שכדאי שתהני מהנכדה, ומהזכות שיש לך את היכולת
לעזור גם כלכלית. זה צריך להעשות בתבונה. אולי לקנות רק לבת ולילדה,
הוא יתבגר ותקוי שדברים יסתדרו.
ולחת לך חיבוק גדול,
לצפיה ב-'אני חושבת שהוא לא מעוניין שתתערבו לו'
אני חושבת שהוא לא מעוניין שתתערבו לו
22/01/2017 | 06:25
4
91
במשפחה, ומההודעה שלך נשמע שסביר שדווקא יש לו ממה לחשוש, ושההתנהגות שלו הגיונית ביחס לנסיבות. מצד אחד אתם רוצים לממן לו שכר דירה, ומצד שני ברור מההודעה שלך שאת מצפה שהכסף שאת נותנת יביא עמו זכויות - למשל, של ביקורים בביתו כשהוא שם (את חוזרת ואומרת איך זה לא הוגן שאתם לא מקבלים את היחס שאת מעוניינת בו, על אף שאתם עוזרים כספית וההורים שלו לא). את חושבת שמדובר בקנאה, אבל לי נראה שמדובר באדם שמגן על מעמדו במשפחה והעצמאות של המשפחה שלו, מפני גורמים שמנסים להתערב (אתם), כשאותם גורמים גם די בברור נגדו.
נראה לי שהגישה הכי וטובה היא להבין שכבר לא מדובר במשפחה שלך, אלא במשפחה נפרדת, שלו ושלה ושל הילדה, ולך אין ״זכויות״ באותה משפחה. אם תכבדי את העצמאות של היחידה הנפרדת הזאת, תוכלי לתפקד כסבתא וכאמא, וגם מעמדך כחותנת ישתפר. אבל עד שתביני את העצמאות הזאת, ושהבית שלהם הוא לא שלך, יימשכו הקשיים.

ואגב, את גם לא רוצה שהבת שלך תעמוד על שלה - את רוצה שהיא תעשה מה שא-ת רוצה. כלומר, שהיא לא תהיה כפופה לרצונו של הבעל, אלא לרצונך שלך.
לצפיה ב-'חייבתלהגיד'
חייבתלהגיד
22/01/2017 | 18:02
3
121
שההודעה שלך נראה כאילו החתן שלי כתב אותה.
הערה קטנה: ביתי לא צריכה להיות כפופה לרצונו ששל הבעל או כפופה אליי.
היא צריכה להיות חופשיה להביע את דעות ועמדותיה (שכרגע מוכתבים על ידי בעלה יש לציין ) מבלי לחשוש ממנו
 
לצפיה ב-'מצוין, זו הייתה המטרה - שתנסי לראות'
מצוין, זו הייתה המטרה - שתנסי לראות
23/01/2017 | 03:46
2
70
את המצב מהצד שלו. לגבי כפופה לצד שלך - הכוונה שאת מתלוננת שהיא לא "עומדת על שלה" וגורמת למה שא-ת רוצה שיקרה לקרות (שתאפשרי לה לבקר, וכו') - על כך הייתה התלונה שלך - למה היא לא דואגת לכך שאת תצליחי לעשות את מה שאת רוצה.
לצפיה ב-'לדעתי התשובה היא כדי להמנע מויכוחים מתישים '
לדעתי התשובה היא כדי להמנע מויכוחים מתישים
23/01/2017 | 14:39
1
59
ובזה אני מבינה אותה. הוא מתווכח ומתעצבן על כל דבר (בשונה ממנה)
וכדי למנוע ריב היא פשוט מוותרת. 
לטעמי ויתור זה ענין של מינון. גם אם תמיד צד אחד מוותר יותר מהשני.
שלא להגיע למרמור.
 
לצפיה ב-'והאם את מעוניינת לגרום לבת שלך'
והאם את מעוניינת לגרום לבת שלך
23/01/2017 | 14:44
66
ויכוחים ומריבות עם בעלה? אם לא, למה להתעקש על משהו שהוא בבירור נגדו? תמצאי דרכים להיפגש עם הבת שלך בלעדיו (כולל לא בבית שלו), וזהו.
לצפיה ב-'אני מרחמת על בתך, היא חיה במערכת יחסים איומה'
אני מרחמת על בתך, היא חיה במערכת יחסים איומה
13/01/2017 | 16:13
2
282
אבל רק היא יכולה לשנות ואם היא לא עושה דבר את בטח לא יכולה.
לצפיה ב-'לצערי את צודקת'
לצערי את צודקת
19/01/2017 | 13:17
142
הייתי מעדיפה שהכל ביניהם יהיה טוב אבל כנראה שזה לא המצב
כי מי שטוב לו, לא כועס כל הזמן
לצפיה ב-'תודה '
תודה
20/01/2017 | 16:28
43
לצפיה ב-'יש לכם עוד ילדים?, אם כן איך הקשר שלהם עם הבת והחתן?'
יש לכם עוד ילדים?, אם כן איך הקשר שלהם עם הבת והחתן?
14/01/2017 | 18:52
1
58
לצפיה ב-'בבית יש עוד מתבגר בן 17'
בבית יש עוד מתבגר בן 17
19/01/2017 | 13:00
50
לצפיה ב-'ממה שאת מתארת'
ממה שאת מתארת
15/01/2017 | 12:15
1
249
הבת שלך חיה עם גבר בלתי נסבל והיא גילתה זאת רק לאחר שכבר נכנסה להריון.
לא חושבת שהיא מוותרת עליכם ללא מאבק - היא כרגע נמצאת בייעוץ זוגי, מנסה להציל את הנישואין שלה ויכול להיות שגם חלק מהבעיות שעולות שם היא הבעיה שלו אתכם.
לא הייתי לוחצת, ממשיכה כמו שאת, נפגשת איתה פעם בשבועיים שלושה ומרעיפה עליה אהבה.
לצפיה ב-'לא הייתי אומרת בלתי נסבל'
לא הייתי אומרת בלתי נסבל
19/01/2017 | 13:22
149
אבל בהחלט גבר לא קל. 
שכנראה משליך עלינו את הבעיות שלו עם אימו
הוא שומר על ברוגז איתנו כבר כמה חודשים ולא מתרצה. 
 
לצפיה ב-'הבהרה לחלק מהתשובות'
הבהרה לחלק מהתשובות
19/01/2017 | 12:59
2
188
הבת נישאה במקור לחתן בגלל הריון (בדיעבד התינוקת היא אושר ענקי עבורנו)
כשהיו חברים כבר היו ביניהם בעיות חלקן בגלל התפרצויות זעם של החתן
שקרו לעיתים קרובות מידי. כל שטות הרגיזה אותו. הוא טיפוס כעסן באופן כללי תמיד מוצא על מה ועל מי לכעוס. מפוטר מעבודות כל כמה חודשים בגלל אופיו.
כיום יש להם חובות של קרוב ל-200,000 ש"ח וזה גדל. אין עבודה בעיר המרוחקת. יש להם רכב אחד ולשלם שכר דירה והוצאות תינוקת.
עקב המצב ביתי החלה לעבוד. בינתיים יומיים בשבוע ובעלי שומר על הקטנה:
באותם ימים החתן מקפיץ אותה אלינו מהעיר המרוחקת. בעלי שומר על התינוקת וביתי נוסעת לתלאביב לעבודה וחוזר חלילה. (אילו תעבוד במשרה מלאה תצטרך לשים את הקטנה בפעוטון וכל מה שתרוויח תיאלץ לשלם לפעוטון - לא משתלם)
למרות שאנו עוזרים בשמירה על הקטנה, החתן עדיין מסרב לדבר איתנו ומסרב שנבוא לבקר אצלם כשהוא נמצא בבית. 
גם החתן עובד כיום במרחק שעה נסיעה מדירתם ולמעשה אם היו גרים בעירנו, עבודתו במרחק 20 דקות מעירנו. זה היה מקל על שניהם גם הנסיעות, גם שכר הדירה שהצעתי לעזור בו בטרם עברו חזרה לעירם שבוע אחרי הלידה, גם מבחינת העזרה הפיזית.
אני תמיד אהיה שם כתמיכה רגשית וכספית לביתי (אני מנסה להתעלם מכך שהחתן כפוי טובה כלפינו בגלל אגו/קנאה) 
 
לצפיה ב-'הלא-עצות שלי'
הלא-עצות שלי
19/01/2017 | 18:14
1
178
אומנם בהודעת הפציחה ביקשת עצות, אבל אין לי. זו סיטואציה לא מוצלחת, שנכנסת אליה לא מרצונך, ולא את היא היכולה לבטל אותה. אפשר רק להסתדר בה.
 
לי נראה שאת מתנהגת באצילות, ומצליחה לאזן בצורה ראויה בין תמיכה בבת בבחירותיה, ושמירה על קשר איתה.
 
השאר לא תלוי בך - הוא תלוי בבית ובבחירותיה, בבן הזוג ובחירותיו, ובעתיד, בבחירותיהם של הילדים שלהם.
 
 
לצפיה ב-'תודה'
תודה
22/01/2017 | 17:57
22
לצפיה ב-'כלה לעתיד.. עם חששות רבות'
כלה לעתיד.. עם חששות רבות
11/01/2017 | 05:49
9
793
היי לכולן, אני חדשה כאן ורוצה לשתף אתכן ברגשות שלי.
אנחנו מתכננים להתחתן בעוד מספר חודשים אחרי חברות של מספר שנים.
במהלך השנים עברתי עליות ומורדות , גרתי אצל חמתי לעתיד במשך חצי שנה.(הייתי אצלו המון במהלך הימים ולכן החלטתי פשוט לעבור לגור אצלו במקום לעבור מבית לבית..)
אני אנסה לקצר כמה שיותר, היא אישה נורא נורא קשה אך מצד שני יש בה צדדים טובים, בגלל זה היא מבלבלת מאד , לרגע יכולה להיות איתך מלאך וכשתסתובבי אליה היא יכולה לתקוע לך סכין עמוק עמוק. ועל מה אני מדברת? אסביר
אז ככה, כשגרתי אצלה, אני בחורה שאוהבת מאד מאד לבשל ולאפות ועשיתי כמובן טעות, כי הרגשתי שם יותר מדי בבית . הייתי המון במטבח, אפילו אפשר להגיד יום שלם.
לאט לאט היא התחילה לשים לב לחוסר סדר(נכון שבהתחלה הייתי קצת מבולגנת אבל בחיי שעם הזמן זה השתפר ונהיה אפילו מושלם- אבל תמיד איכשהוא היא מצאה מה להגיד..הרי כשמחפשים, מוצאים)., בכל מקרה תמיד התחילו הערות קטנות פה ושם, עד שיום אחד מאסתי והיא עברה את הגבול, (אמרה לי משהו לא נכון, שלא יכלתי שלא להגן על עצמי ואף קראתי לה שקרנית), היו צעקות ובכיות עד שלבסוף יצא לנו לשבת כולם (אני , אח שלו, היא והבן זוג שלי...) עד אור הבוקר, דיברנו וגם יצאו מילים מהפה של אח שלו (שמסתבר שגם לו יש הרבה טענות כלפיי, על המטבח, לא מכבה אורות בבית וכו'), אמרתי לאמא שלו משפט מאד מאד קשה (מתחרטת מאד..) והיא התחילה להשתגע ואמרה לי "עופי לי מהבית", גם אח שלו מאד התעצבן עליי ונהיה מאד אגרסיבי, בכל מקרה נשארנו שם קצת אחרי שהרוחות נרגעו ולבסוף (שוב, אחרי כמה זמן, בערך חודש אם זוכרת נכון), היה עוד ריב שנאלצנו לעזוב שם, והחלטנו לשכור דירה.
בכל אופן שכרנו דירה למשך שנה והיה לנו מאד קשה כלכלית. חזרנו לגור אצל אמא שלו בתנאי שלה-שנעזור ונעשה קניות.
בסופו של דבר גרתי אצלה עוד חצי שנה- עד ששוב היה ריב קשה מאד ושוב היא סילקה אותי משם אחרי ריב (שלחתי לה פרחים , היא אפילו לא הגיבה).
בכל מקרה עכשיו הגענו למצב שחזרתי הביתה אל ההורים שלי אבל אני עדיין פה כל יום (בערך חזרתי לגור פה אפשר להגיד..) אבל היום המצב הרבה הרבה יותר טוב (אין הערות מצידה בינתיים) בעיקר כי אני בכלל בכלל לא במטבח יותר , רק בחדר..
אני אגיד לכן מה הבעיה
היא עושה הפליות נוראיות- ככה זה מרגיש לי לפחות, בין הילדים שלה, או לפחות- מרגיש בין הבנים שלה
בן זוגי הוא הבכור ויש אחריו אח שקטן ממנו בערך בשנתיים
היא בריב שהיה לנו תמיד הגנה על האח (היו ביניהם וויכוחים שלא קשורים דווקא אליי), תמיד מרגיש שמנסה לרצות את האח, להכין לו אוכל, לפנק אותו, בין אם זה בימי הולדת, יחס וכו.
בן זוגי חשוב לציין שהוא מאד מאד בן אדם חם ואוהב ואילו אחיו הוא בן אדם נורא מופנם וסגור ואולי בגלל זה היא מנסה יותר להתקרב לאח, כייותר קשה איתו, אבל בכל אופן זה מרגיש לי נורא לא פייר ולמזלי בן הזוג שלי לא מרגיש בהפליות אלא אבל אני כן ומאד .
אני לא יכולה לסבול יותר את ההפליות האלו! זה מגעיל אותי עד עמקי נשמתי! חשוב לי לומר שאצלי במשפחה מעולם לא היה דבר כזה! וזה דוחה אותי שקורה דבר כזה ממש!
אני מרגישה שאני לא יכולה יותר לסבול אותה! אומרת לה שלום ומכבדת אותה בבית שלה אבל רק שומעת את קולה ומתעצבנת ומתמרמרת! לא בטוחה שאוכל להמשיך לחיות עם זה כל חיי וזו הבעיה! לדעתי בעתיד היא לא תהיה סבתא מעורבת אבל עדיין היא תהיה בן אדם נורא דומיננטי בחיינו
מה אני עושה עם הכעס הזה? המרמור? החוסר צדק שהיא עושה??? הוא לא מרגיש אבל אני בטוחה שיש צד שבו שיודע את זה וכואב לי כי לא מגיע לו! שוב חשוב לי לומר שאני לא יודעת באמת מה היא מרגישה! מאמינה שהיא אוהבת את כל הילדים במידה שווה אבל אני לא יכולה לראות דברים כאלה יותר!! אוף אני כעוסה כל כך על מלא דברים, בחיי שלא אכפת לי כבר על מה שהיא עושה לי , אכפת לי שזה לא פייר מה שהיא עושהלו.
לצפיה ב-'תמחקו תפוסט'
תמחקו תפוסט
11/01/2017 | 06:41
168
לצפיה ב-'תמחקו'
תמחקו
11/01/2017 | 06:42
131
לצפיה ב-'לפני שיימחק הפוסט, אני רוצה להגיד לך'
לפני שיימחק הפוסט, אני רוצה להגיד לך
11/01/2017 | 11:37
1
549
בתור הילדה שמוסכם שקיבלה הכי מעט מאמא (יש לי שני אחים ואחות), כי היא הייתה צריכה הכי מעט - שזה לא משנה. שגם לי, כילדה, ברור היה שלכל אחד בבית צרכים אחרים, ואין שום סיבה שכולם יקבלו אותו דבר מהאמא - כל אחד מקבל מה שהוא צריך. כל עוד הוא מרגיש אהוב ומרוצה ממה שיש לו - אין סיבה להשוות למה שקיבלו האחרים, כי, כאמור, הם היו צריכים דברים אחרים.
כך שמה שנראה לך עוול נוראי - כמו שהעלית את ההשערה שיש לכך סיבות, כנראה זה באמת נכון, וכנראה זה באמת לא מפריע לבן הזוג שלך, וגם לא צריך להפריע לו. את צריכה להתגבר על הנטייה (הטבעית) להידחף לתוך יחסים של אנשים אחרים - גם אם מדובר בבעלך לעתיד, זו המשפחה שלו ואת לא יכולה להיכנס ולהגיד שזה לא בסדר וזה לא - עבורם זה כן בסדר, וזה מה שחשוב - לא הדעה שלך בנושא.
לצפיה ב-'אהבתי את התשובה שלך'
אהבתי את התשובה שלך
15/01/2017 | 10:21
61
לצפיה ב-'לפני שימחק הפוסט, גם לי יש סיפור '
לפני שימחק הפוסט, גם לי יש סיפור
11/01/2017 | 12:09
390
כשהייתי קטנה אף פעם לא הייתי מנקה את החדר שלי. זה כי אמא שלי אף פעם לא הייתה מרוצה, לא משנה כמה התאמצתי. היא תמיד הייתה מוצאת את הפינה הלא מסודרת. אם לא טאטאתי היא אמרה שהייתי צריכה לטאטא (גם אם מלכתחילה היא אמרה לי רק לסדר את החדר ולא לנקות), אם טאטאתי אז למה לא שטפתי רצפה, למה לא ניקיתי אבק. היא תמיד מצאה עוד משהו להיות לא מרוצה ממנו.
 
באיזשהי נקודה אמרתי לה את זה - שאין טעם בכלל לנסות, כי היא אף פעם לא מרוצה. הסכמנו על מה זה "ניקיון סביר" והיא עזבה אותי בשקט.
 
זה לא אומר שהיא חיפשה אותי. כלומר, זה כן. היא חיפשה מה לא בסדר. אבל זה לא כי היא שנאה אותי או היה לה משהו נגדי, זה כי ככה לימדו אותה שצריך לתת פידבק. זה שלה, ולחלוטין לא היה קשור לזה שאני הבת שלה היא אוהבת מאוד.
 
נראה שחמותך היא מהסוג הזה של אנשים - עובדה שגם כלפי האח יש לה טענות. זה שלה, לא שלך. היא לא מחפשת אותך. היא כזו. אני יודעת (מניסיוני) כמה זה מעצבן. מאוד. אבל ,סכין ארוך"? את מה זה מגזימה ולוקחת אישית דברים שלא קשורים אלייך בכלל. לתקוע סכין בגב זה לבגוד במישהו, ולנסות לפגוע בו בכוונת תחילה.
 
היא לא מנסה לפגוע בך בכוונת תחילה. היא עושה הכל מכוונות טובות. כלפי האח ההוא, כלפי כל באי הבית שלדעתם צריכים את הסדר שלה, היא בשום נקודה שהיא לא פעלה בכוונה לפגוע בך (טוב, חוץ מבוויכוח. אבל את חסכת מאיתנו את המילים שלך)
 
הפרשנות שלך פשוט שגויה. והיא גורמת לך לחשוב עליה דברים רעים, להגיב בצורה פחות סובלנית, ולהסלים את המצב. נסי לחשוב על זה אחרת.
בבית בו כולם חות מאדם אחד מעשנים, לא יהיה פתרון טוב, מישהו בהכרח יפגע. גם אם כולם מנסים עם הכוונות הכי טובות. ככה זה לפעמים בין אנשים.
 
ואני לא רואה סיבה להניח כוונות רעות כשאפשר להניח שגגה, חוסר מחשבה, הרגלים בני עשרות שנים, אובדן שליטה עצמית, ולפעמם פשוט חוסר הסכמה.
לצפיה ב-'לפני שיימחק הפוסט.... ברצינות?'
לפני שיימחק הפוסט.... ברצינות?
11/01/2017 | 15:00
1
435
אישה צעירה בוחרת בכוח להתעלק על האמא של החבר שלה.
מישהי כאן היתה רוצה שמישהי תשתלט לה על המטבח ליום שלם? ועוד להשאיר מבולגן? (נכון, אומרת שאחרי זמן למדה שצריך לנקות אחריה. אבל גם אם זה באמת קרה, אז רק אחרי שהמאיסה את עצמה על המארחים...)
כבר פעמיים סולקה משם תוך מריבה, ובכל פעם חזרה. איך כתבה? - ״אני עדיין פה כל יום (בערך חזרתי לגור פה אפשר להגיד..) ״. 
זה לא כלה, זה בומרנג. 
 
אתן מכירות אותי, יודעות שאני כלה ולא חמות, הרבה פעמים יש לי ביקורות על חמיות, אבל בסיפור הזה אני כלכך מרחמת על החמות. בא לי להציע לה להחליף מנעול בדלת ולא לתת לבן שלה מפתח ....
לצפיה ב-''
11/01/2017 | 17:26
265
ממש אבל.
 
לצפיה ב-'איזה מזל שהגעת, אחרת איך בן זוגך היה יודע שהוא מופלה לרעה?'
איזה מזל שהגעת, אחרת איך בן זוגך היה יודע שהוא מופלה לרעה?
11/01/2017 | 16:14
342
מזל מזל מזל
לצפיה ב-'אין פה מה למחוק..'
אין פה מה למחוק..
15/01/2017 | 14:57
317
אינני רוצה גם להיכנס לשורשי הסיכסוכים הקטנים כי זאת לא הנקודה.
לדעתי, למרות המצב הכלכלי העגום מאוד לא בריא לחיות בחמולות בין אם את ובן זוגך אצל הוריך.  זוגיות זה תהליך שצריך להתבשל בו ולתרגל בניית יחידה עצמאית מתפקדת , ואינני רואה כיצד זה קורה כל עוד אחד ממכם ממשיך להיות ילד של אמא.  גם אם זאת אמא שהיא קרובה לדרג מלאך.  אני מבין שהיה קשה לכם קשה כלכלית בעבר אבל חשוב לעבור את התהליך הזה גם אם פירוש הדבר מגורים במקום שהוא פחות האטרקטיבי לטעמכם האישי על מנת לחסוך בשכר דירה.
לצפיה ב-'על יחסי חמות כלה'
על יחסי חמות כלה
10/01/2017 | 21:25
249
גיליתי באינטרנט אתר נהדר המנסה לסייע לחמיות ולכלות בתקופות קשות.
ממליצה לאלה שיש בעיות להכנס לאתר זה.
האתר הוא   chamot-cala.net
סבטוש4








לצפיה ב-'נפתח פורום מעמד זרים'
נפתח פורום מעמד זרים
09/01/2017 | 17:44
4
 יש לכם שאלות בנושא הסדרת מעמד אזרחים זרים אשר שוהים בישראל? זקוקים לאשרת עבודה? 
 היכנסו עכשיו לפורום ותקבלו מענה לשאלותיכם:
 
לצפיה ב-'מחפשת כלות וחמות לעונה השישית של המרוץ למיליון :)'
מחפשת כלות וחמות לעונה השישית של המרוץ למיליון :)
08/01/2017 | 18:54
3
223
אם יש בקבוצה כלות וחמות שיש להן מערכת יחסים צבעונית, כזו או אחרת, מורכבת יותר או פחות, ורואות את עצמן עושות את אתגר המרוץ למיליון עם חמותן, אני אשמח לשמע מכן, או במייל orlyg@reshet.tv או בנייד 0528383362
 
תודה רבה:)
 
לצפיה ב-' '
09/01/2017 | 10:48
2
295
בטח, למה לא?
לצפיה ב-'השאירי לי טלפון'
השאירי לי טלפון
09/01/2017 | 11:03
1
57
לצפיה ב-'לא, לא, חס וחלילה...'
לא, לא, חס וחלילה...
09/01/2017 | 11:44
65
לצפיה ב-'חמות שעושה מה בא לה'
חמות שעושה מה בא לה
18/12/2016 | 12:45
188
3264
כבר ממש קשה לי. בעלי מת מפחד מאימא שלו כי הוא מכיר אותה, אז תמיד אני בקו האש. והוא לא כל כך ממהר להגן עליי או להסכים איתי אם הוא יודע שאימא שלו תתעצבן עליו.
אני אתחיל קודם בזה שאזכיר לכם שאני וחמותי זה רק שלום ולהתראות, לא סובלת את ההתנהגות שלה באופן כללי והיא השפעה רעה על הילדה שלי. אהה והיא לא...
המשך>>
כבר ממש קשה לי. בעלי מת מפחד מאימא שלו כי הוא מכיר אותה, אז תמיד אני בקו האש. והוא לא כל כך ממהר להגן עליי או להסכים איתי אם הוא יודע שאימא שלו תתעצבן עליו.
אני אתחיל קודם בזה שאזכיר לכם שאני וחמותי זה רק שלום ולהתראות, לא סובלת את ההתנהגות שלה באופן כללי והיא השפעה רעה על הילדה שלי. אהה והיא לא בדיוק מתה עליי כי אני מנסה לא להישבר מולה כמו שהיא רגילה מאחרים.
בעבר הסברתי לבעלי שהיא מרגילה את הבת שלי לדברים שלא מתאימים לי, ומלמדת אותה דברים שעליי לא מקובלים. (אבל הם כיפים לילדה או לסבתא, אז מי שואל אותי, אני אוויר שלפעמים קשה להם לעכל). מסיבה זו הסבתא והילדה שלי פחות מתראות, מה גם שהיא עסוקה בעזרה לגיסתי ששורצת אצלה בבית 24 שעות ולמעשה מגדלת את הנכדים האחרים אצלה.
ושלא תבינו לא נכון, אין אצלי שום קנאה בזה שהיא עוזרת לה, אני רואה את זה דווקא לחיוב כי ככה היא עסוקה בהם במקום בלהתעסק בלהגיד לי מה נכון עבורי ועבור הילדים שלי. (כן יש לי בן נוסף, שהיא כמעט ולא מתייחסת אליו, בטענה שהיא נפגעה ממני ונזהרת עם הבן הנוסף. לי אין בעיה עם זה כי הוא לא יקבל ממנה כל מה שאני מנסה להרחיק אותם מהבת שלי).
בכל מקרה עכשיו חנוכה, היא החליטה לקחת את הבת שלי להצגה. בעלי טוען שחמותי שאלה אותו קודם אם אפשר ולאחר שדיבר איתי, ואמרתי שלא מתאים לי!, אמר לה שזה בסדר ושיהנו.
אז קודם כל אני לא ממש מאמינה שחמותי באמת שאלה, אלא יותר קבעה לו עובדה ולא היו לו ביצים להגיד לה משהו. דבר נוסף שבואו נגיד שבאמת שאלה אותו לפני קניית הכרטיסים, למה אם אמרתי לא הוא בסוף אומר לה כן?!!
ממש מרתיח אותי, ואמרתי לו שזה שהן נהנות ביום כיף שכזה, אני סובלת אחר כך. לבת שלי יש בעיה קשה עם דחיית סיפוקים וגבולות, ואצל חמותי בכלל אין דבר כזה. אז אם אחרי יום שלם של כיף אני באה עם גבול כזה או אחר, הבת שלי עוד יותר לא סופרת אותי.
הסברתי לו שכמו שכולם סביבי אגואיסטים ודואגים לתחת שלהם, אז גם אני אהיה ככה. נמאס לי לרצות את כולם, כי בסוף אני נהפכת לסמרטוט של הסביבה, וממש לא בא לי על זה.
אז אם זה אומר שהוא צריך להעמיד את אימא שלו במקום, שייעשה את זה. אם זה אומר שישנאו אותי, שישנאו. לא מעניין אותי אף אחד כבר.
עכשיו בעלי כועס כי הוא העמיד או עומד במצב לא נעים. וחס וחלילה שיגיד לאימא שלו לא (כבר ציינתי דחיית סיפוקים במשפחה?!).
לי ולו היו לא מעט ויכוחים בנושא אימא שלו, וכל פעם שמתי לב שהוא המסכן שבאמצע ולא נעים כי זאת אימא שלו. זה שאימא שלו עושה דברים שלא מקובלים בחברה, או על אימהות צעירות לא מעניין אותו בכלל... יעדיף להכאיב לאישתו ולזרוק מילים באוויר שפוגעות, ואחר כך יגיד שכשהוא עצבני הוא אומר דברים שהוא לא לוקח עליהם אחריות.... רק לא להתעמת פעם אחת ולתמיד מול אימא שלו.
מה הבעיה של גברים בני 30 פלוס שרצו להתחתן עם מי שהם אמרו אהבת חייהם, הביאו איתה ילדים, רצו לבנות איתה משפחה, אבל בסוף נותנים דין וחשבון לאימא. ישמרו על קשר עם אימא שלא עושה להם טוב, גם אם זה להרוס את העתיד שלהם.
כמה אגואיסטיות יש באימא כזאת, שלא מוכנה לתת לבן שלה לחיות את החיים שלו. להרעיל אותו מול אישתו (ושמעתי שיחות כאלה בין שניהם) ולתת לו רעיונות כאילו אנחנו במאה הקודמת...
לצפיה ב-'מחפשת משפחות צעירות שחזרו לגור עם הורי אחד מבני הזוג'
מחפשת משפחות צעירות שחזרו לגור עם הורי אחד מבני הזוג
18/12/2016 | 14:10
156
שלום לכולם,
שמי ענת ואני תחקירנית בקסטינה הפקות. לטובת סרט תעודה חדש שאנחנו מפיקים לערוץ 2 אני מחפשת זוגות (או כל הרכב משפחתי אחר בכל הרכב מגדרי) עם ילדים שחזרו לגור אצל ההורים של אחד מבני הזוג, מטעמים כלכליים או אחרים. בגלל שזו תופעה שהולכת ומתרחבת מעניין אותנו להראות את החיים בסיטואציה המורכבת הזו, על קשייה וגם הדברים הטובים שבה.
 
אם יש כאן משפחות כאלה שמעוניינות להצטלם אנא פנו אליי anatk@kastina.co.il או בטלפון 0523659583. אני גם זמינה לכל שאלה.
 
תודה רבה,
ענת
לצפיה ב-'איך אפשר לשפר יחסים ביני לחמותי?'
איך אפשר לשפר יחסים ביני לחמותי?
11/12/2016 | 15:24
14
1125
בעלי בן יחיד ומאד מאד קשור לאמו. הוא מאד מתגעגע לאימו, למרות שהם מדברים בטלפון המון פעמים ביום, מתראים על בסיס כמעט יום-יומי, פעם בשבוע בערב שניהם יושבים בבית קפה  ובסופי שבוע הוא תמיד נמצא אצלם (אני מצטרפת ביוזמתי עם הילדים בשביל שנוכל לבלות כמשפחה לפחות בשבתות).
למרות שלא היו בינינו ריבים אני יודעת שחמותי לא ממש מחבבת אותי בעיקר בגלל שאחרי כל ריב או ויכוח, בעלי מתלונן עלי באוזניה והיא כמובן תמיד מצדדת בו.
יחד עם זאת אני  משתדלת לכבד את ההורים של בעלי ועוזרת להם בכל דבר אפשרי.

שנינו עובדים במשרה מלאה אבל רוב עבודות הבית וטיפול בילדים הקטנים מוטל עלי, היות ובעלי חוזר מאוחר מהעבודה. לאחרונה עברתי ניתוח מאד קשה שלוקח כחודשיים להחלים ממנו וציפיתי למעט עזרה מחמותי (לי אין הורים או משפחה בכלל). לצערי פרט לשיחת טלפון אחת, לא שמעתי ממנה.
לממרות שלא היו לי ציפיות גבוהות, עדין קיוויתי שלפחות בזמן כל כך קשה תהיה איזושהי עזרה ממשפחתו, אך כאמור התאכזבתי שוב.
בגלל שהורי נפטרו מזמן אני מאד רציתי קשר עם הורי בעלי, אבל מאותה סיבה אני גם לא יודעת איך ליצור קשר כזה. האם יש אפשרות לקשר במצב כזה או שזה קרב אבוד?
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
11/12/2016 | 16:38
1
532
1)נראה לי שהכי נכון להנמיך ציפיות. אתן שומרות על יחסים קןרקטיים--
   אולי שווה שזה כך,ותמצאיחברות שיתנו לך את העזרה הנחוצה.
 
2)מצד שני אתם כבר לא זוג ממש צעיר. 
אבל אתם זוג שצריכים לתקשר ביניכם--ונראה לי שהנושא הזה הוא טאבו--
ואני בהחלט מציעה או תפתחי את הענין מול בעלך--ותאמרי לו--
אתה מנהל מערכת יחסים עם אמא שלך--כאילו אין לך אשה.
אתה מספר לה מה קורה ביניננו, אתה מבלה איתה במקום עם הילדים,
ובעצם ההתנהלות הזאת מרחיקה אותה ממני.
ואם לא יכולים לבד--יש יועצי נישואין, שווה שאדם ניטרלי יכון קצת את ההתנהלות.
 
3)האם שאלת את עצמך--מה את יכולה לעשות כדי לשפר את המערכת יחסים?
  לדוגמא--מה היה קורה אם היית מתקשרת אליה ומשתפת, בכאבים שלך,
   בצורך שלך לאוכל חם ומפנק שהיא תכין לך? הייתמזמינה אותה לביקור חולים.
   גם את יכולה ליזום שיחה, ביקור, בקשה. אולי תופתעי כמה היא תשמח               להשתתף.
 
מאחלת לך בריאות.
לצפיה ב-'עצות נהדרות מיכל, חשבתי דומה ואולי לא הייתי מנסחת'
עצות נהדרות מיכל, חשבתי דומה ואולי לא הייתי מנסחת
11/12/2016 | 17:22
341
טוב יותר.
בהצלחה והחלמה אילנית:)
לצפיה ב-'ציפיות יש רק לכריות'
ציפיות יש רק לכריות
11/12/2016 | 19:41
1
396
את לא יכולה לדעת מה הסיבה שבגללה חמותך לא התגייסה לעזור אחרי הניתוח (אולי היא מרגישה שהנוכחות שלה לא רצויה לך), אבל הטעות שלך היתה שלא הבהרת שבתקופה שאחרי הניתוח תזדקקו לעזרה ואפילו לפרט מה בדיוק: איסוף ילדים ממסגרות, הכנת ארוחות וכו'.
לדעתי אחת הדרכים לקרב אלייך מישהו זה לגרום לו להרגיש רצוי ונחוץ.
מספיק שתגידי לך משהו כמו "הילדים מאוד מתגעגעים אלייך וישמחו לבלות איתך זמן איכות, אני אשמח להביא אותם אלייך" או "הקציצות שאת מכינה כל כך טעימות, תלמדי אותי איך את עושה אותן".
תנסי ותגידי אם זה הצליח.
לצפיה ב-'זה יצליח, מניסיון :)'
זה יצליח, מניסיון :)
12/12/2016 | 07:30
97
לצפיה ב-'בלת"ק, את בטוחה שזו השאלה הנכונה?'
בלת"ק, את בטוחה שזו השאלה הנכונה?
11/12/2016 | 21:24
316
לפי מה שאת מתארת בעלך מתייחס אלייך ממש מגעיל.
אפילו כשאת אחרי ניתוח הוא לא מתחשב בך.
 
אולי צריך לשאול למה את מסכימה לכזה יחס?
למה את נשארת איתו?
האם את חושבת שיש סיכוי לשנות את היחס שלו כלפיך?
 

 
לצפיה ב-'במקרה של הניתוח,'
במקרה של הניתוח,
12/12/2016 | 10:20
289
היא לאו דווקא מודעת למה שאת רוצה וזקוקה לו. במקומך במקרה כזה הייתי פונה לבעלי ומבקשת ממנו שישוחח עם אמו שתבוא לעזור עם הנכדים, וכו׳. זה לא קשור בכלל לקשר ביניכם - אלה הנכדים שלה. אז במקרים פרקטיים כאלה, כאמור, כדאי לבקש מבעלך שישוחח איתה.
לגבי קשר איתם, לדעתי פשוט תשוחחי איתם כשאתם נמצאים אצלם בשבת. קשר חברי ממש אפשר ליצור על ידי יוזמות בילוי משותף, אבל לא ברור אם את מעוניינת במשהו כזה. קשר שבו הם ממש משפחה עבורך,  (כמו דודים, נניח) לדעתי אין דרך ליצור - זה תלוי מאוד ברצון של שני הצדדים, ואם אין רצון מצדם, אין דרך לגרום להם לעשות את זה בכל זאת, לדעתי. משתתפת בצערך על מות הורייך.
לצפיה ב-'לפני הכל- תרגישי טוב והחלמה מהירה '
לפני הכל- תרגישי טוב והחלמה מהירה
12/12/2016 | 13:43
215
זה מאוד מתסכל ונראה שבאמת יש לך הרבה רצון לקשר טוב עימם.
אני חושבת אבל שאת צריכה ללכת צעד אחורה ולדבר עם בן זוגך- אם הוא יודע שאת מחלימה מניתוח וזקוקה לעזרתו- הוא חייב לעשות כל מה שאפשר כדי להיות שם ואם הוא לא יכול, לדאוג שהמשפחה שלו תהיה שם בשבילך ותעזור לך.
 
לגבי איך להתקרב למשפחה- נראה שאת עושה המון מאמצים: מגיעה אליהם, עוזרת להם וכו'- אולי כדאי להזמין אותם אליהם ולומר שהילדים מתגעגעים ורוצים לראות אותם . כשזה במגרש הביתי שלך, תרתי משמע, יהיה לך הרבה יותר קל ונוח להתקרב אליהם ואולי על הדרך יעזרו גם.
לצפיה ב-'כאשר בן קשור מאוד לאמא שלו....'
כאשר בן קשור מאוד לאמא שלו....
13/12/2016 | 11:26
2
435
באופן שאת תארת, מן הסתם כל וויכוח בינכם הוא מספר לה...ותמיד את הצד שלו
דבר שיוצר כלפייך סוג של אנטיגוניזם כלפייך וריחוק...
כך היה עם החתן שלי..כל מריבה וויכוח עם הבת שלי הוא היה מיד מתקשר לאמא שלו..
קרו מקרים שאמא שלו הייתה מתקשרת אלי לעשות לי "נו..נו..נו.."  לבתי ה"סוררת"
בכל פעם אמרתי לה שאני לא חושבת שלנו כחמות כדאי להתערב , במשך הזמן אחרי
שלא עניתי לה פשוט לטלפונים זה פסק .....
וגם הפוך..הבת שלי הייתה מספרת לי על המריבות והוויכוחים עם בעלה..משתפת גם אחיה...וזה יצר אנטיגוניזם כלפי חתני בפרט מצד בניי....
עם השנים למדתי שחתני אדם חיובי...יש לו את ה"פאקים" שלו אבל בגדול הוא אבא טוב, מסור, ובעל טוב.....
ולכן ביקשתי מבתי ראשית לא לשתף אותי ואת אחיה בכל וויכוח ומריבה שיש לה בינה לבין בעלה ובפרט לא לאחיה.שתלמד להתמודד כי כל המצב הזה יוצר כעס ואנטי כלפי חתני שהוא לא מוצדק....וכך ביקשתי גם מחתני שלא ישתף את אמא שלו בכל ויכוח או מריבה...כי אותנו האמהות זה מאוד מאוד מצער ומעציב.....וכפי שאימי עליה השלום אמרה..."כשאתם רבים אתם באים לבכות על כתפינו, אבל לא כאשר אתם מתנשקים" כמובן המתנשקים היא מטפורה לכלל היחסים והקשר בין בעל לאשתו...
ולכן חוץ מתרחישים או מצבים יוצאי דופן שהמשפחה צריכה להתערב או לעזור...
את צריכה בעדינות לבקש מבעלך לא לשתף בכל דבר את אמא שלו ..כי המצב הזה יוצר אנטי כלפייך וכך א בריאה התנהלות משפחתית והילדים קולטים את המתח והעויות אם היא קיימת
לצפיה ב-''
13/12/2016 | 12:34
27
לצפיה ב-''
14/12/2016 | 09:52
18
לצפיה ב-'מבינה אותך'
מבינה אותך
13/12/2016 | 12:38
264

ואני לא חושבת שזה מקרה אבוד.

גם בעלי הוא בן יחיד ויש לו קשר מאד קרוב לאמא שלו. לדעתי אין בכך רע, אבל בעלך אמור לעשות את ההפרדה בין אישתו לבין אימו.
בתחילת הנישואים (ואני חושבת על זה אפילו לפני כן) בעלי היה משתף את אמא שלו בכל דבר וכל פרשנות שלה והערה שלה הוא היה מקבל, דבר שיצר הרבה חיכוכים בינינו ולא עשה טוב ליחסים שלי עם החמות ועם המשפחה שלו בכלל.
 
מה צריך לעשות?
ראשית, את צריכה ליזום שיחה ביניכם ולהבהיר שכל מה שקורה בבית לא חייב להיות מדווח לאמא. הדבר הזה לא מכבד אותך בלשון המעטה. יש דברים שנשארים אצלכם. אי אפשר לנהל כך זוגיות פתוחה ונורמלית כשיש מישהו מבחוץ שכל הזמן נושף בעורפכם.

שנית, לא כדאי לך לצפות שדברים יקרו מעצמם, אלא אם עשית משהו בכיוון. את יכולה להעלות את הנושא בפני חמתך בעדינות (מה שהציעו לך כאן נראים כרעיונות לא רעים בכלל) ולראות מהי תגובתה לפני שאת מסיקה מסקנות. אבל מה שיותר חשוב לדעתי הוא ליידע את בעלך שמאד קשה לך כרגע ואת זקוקה לעזרה שלו.
לצערי אמי נפטרה לפני שנה וחצי ולפני 4 חודשים ילדתי. גם לי כאב להרגיש לבד כי חמתי אפילו לא הציעה עזרה, אלא חשבה רק על עצמה, איך להגיע לראות את הנכד שלה ולמלא את הבטן. אבל כשאני חושבת על זה, אפילו לא העליתי את הנושא בפניה ולא ביקשתי ממנה (למה, זה כבר סיפור אחר). למזלי בעלי נתן ונותן לי תמיכה פיזית ונפשית. וזה מה שחשוב.
 
רפואה שלמה
 
לצפיה ב-'סתם שאלה - איך התחתנת עם דבר כזה'
סתם שאלה - איך התחתנת עם דבר כזה
15/12/2016 | 15:53
1
313
אסור אסור אסור, להתחתן עם "הילד של האמא"
כל העצות שתקבלי כאן יהיו עצות מתפלספות שלא יצא כלום מהן
לצפיה ב-'בריאות. '
בריאות.
17/12/2016 | 00:25
206
 
 
 
 
לצפיה ב-'במשפט אחד תלכו ליועצת זוגית,לבדך לא תוכלי "לחנך" אותו,'
במשפט אחד תלכו ליועצת זוגית,לבדך לא תוכלי "לחנך" אותו,
22/02/2017 | 08:55
12
כתבתי לך לגשת ליועצת ,ובהתחלה תלכי לבדך, למפגש הראשון,
בכדי  שתרגישי נוח בפניה,תשפכי בפניה את המצוקה מהצד שלך,כאישה אל אישה,
מבלי שבן זוגך יהיה נוכח,וכך לא יהיו לך מחסומים במהלך השיחה.
 
לאחר מכן ,היועצת כבר תמצא דרך להביא את בן זוגך לשיחה,
"לפקוח" את עיניו, ולפתוח את ליבו ,ולהגיע ביחד עם שניכם אל דרך המלך.
 
רק בעזרת ייעוץ -זוגי מקצועי, ירכוש בן זוגך את הכלים להתנהלות נכונה  בחיי משפחתו,
ואז הבעייה תיפתר ותגיעו ביחד להצלחה ואושר .
לצפיה ב-'חמות לכלה חדשה'
חמות לכלה חדשה
10/12/2016 | 19:40
8
1441
היי כולם,
אני חמות לחתן מזה 10 שנים. (זה רק כדי לציין שאני לא חמות חדשה:)
 
לפני שנה בדיוק התחתן בננו עם בחירת ליבו עימה יצא כשנה עד לחתונה.
לפני כשנה השתחרר מקבע ואז התחתן.
 
הם חמודים נורא, אז מה הבעיה שלי?
ובכן, אין לי מה לדבר איתה, וזה משגע אותי. כלומר, כל נושא שאני מעלה (רק נושאים כלליים) היא עונה במלה אחת או שתיים או שלש במקרה הטוב.
נגיד הבן יצא לתפילה והיא נשארת, אני מתעניינת בלימודים, בעבודה, במשפחה שלה.
התשובה כמעט תמיד, הכל בסדר.
היא לא ביישנית. זה ניכר בכך שעם ילדיי האחרים היא מתקשרת יפה מאד.
אף פעם לא היה ביננו איזשהו תקל של כלה וחמותה,
בר"ה התקשרה לדבר איתי ולאחל שנה טובה.
אין שום בעיה שאני צריכה עליה פתרון, אלא הדבר הזה שמרגיש לי טיפה מתח בזה ששתינו יושבות ולא מדברות.
האמת, שכמעט אין מצב ששתינו לבד בבית, תמיד אני מזמינה גם את בתי הגדולה, או זוגות אחרים מהישוב, כך גם להם יותר מעניין.
אבל בכל מקרה, זה לא נעים.
 
יש תבונה ויש עצה??
תודה מאד
שיבולת.
לצפיה ב-'כמה דברים---'
כמה דברים---
10/12/2016 | 20:11
2
579
1)נכנסת קצת למעגל, כיון שלא תקשרתן, הזמנת מעגל קרוב אליך,
   שהיא מתקשרת מולו וגם את ואז לא צריך להיוצר קשר ביניכן.
   אני דוקא הייתי משאירה מצב של יחד ולבד, ומציעה שתעזור לערוך שולחן איתך,
   שתעלי נושאים אולי פחות אישיים, אלא יותר התתיחסות לעבודה,
   למאמר בעיתון, וכשתגלגל שיחה זה יכול להתקדם.
2)למה לא תשאלי את הבן, אם קרה משהו שלא נוח לה,
    כי האוירה המרוחקת לא נעימה כנראה לא רק לך, לא כביקורת אלא ברצון            לשינוי.
3)אל תבהלי מהשקט שנוצר ביניכן. מותר לקרא ספר יחד, עיתון,
    תהיי בטוחה בעצמך, מניחה שכאשר יולד ילד תהיה יותר זרימה וקשר.
לצפיה ב-'תודה רבה!'
תודה רבה!
10/12/2016 | 22:03
1
365

היא בהחלט עוזרת (במיוחד שילדים אחרים שלי נמצאים אז יותר קל לה להיות איתם במטבח ולהכין סלט) אבל גם מפנה מהשולחן בלי שאבקש (מאף אחד. הבנים שלי קמים מעצמם..)
אין לי כל תלונה. תמיד נשיקה כשמגיעים וכשיוצאים,
מוכנה לקבל אוכל שנשאר משבת, (מה שהם בוחרים, וגם כשלא זה בסדר גמור מצידי)

מרגישה שסייעת לי בנושאי השיחה, כמו מאמר וכד'.
נכון שזה בסדר שכל אחת קוראת לעצמה משהו... ועדיין יש לי תחושה של מתח מסוים באויר.
גם לשאול את הבן אם היה משהו שאינני מודעת אליו, התקבל אצלי בתודה :)

חן חן, ושבוע מבורך
 
לצפיה ב-'בהצלחה. נשמח לשמע שהכל הסתדר.'
בהצלחה. נשמח לשמע שהכל הסתדר.
10/12/2016 | 22:24
94
לצפיה ב-'ברוכה הבאה '
ברוכה הבאה
11/12/2016 | 02:25
314
יכול להיות שזה האופי שלה ושהיא לא פטפטנית גדולה, אולי היא מרגישה לא בנוח או שזה עדיין לא הבית שלה (וזה לא שייך לאיזו הרגשה את נותנת לה בבית- אני חייתי אצל חמותי חודשיים לפני המעבר לחו"ל ולא היה לי נעים לקחת לבד כוס לשתות ולא כי לא פתחו בפניי את הבית אלא סתם כי אני פשוט ביישנית).
 
אני הייתי מנסה לברר עם בנך אם משהו מפריע לה ואולי מנסה לשתף אותה בדברים שקשורים אלייך ופחות לשאול שאלות.
 
 
לצפיה ב-'גם אני בעד לבחור נושאים נייטרלים'
גם אני בעד לבחור נושאים נייטרלים
11/12/2016 | 08:51
279
אולי היא קצת נבוכה. אולי היא מרגישה ״תחת חקירה״. אני מבינה שאת עושה את זה עם המון אהבה ורצון טוב, אבל כשהחמות שואלת שאלות אישיות, זה יכול להיתפס קצת מאיים... 
 
מה שלי הכי נוח, זה נניח להתחיל שיחה עם איזו כתבה מעניינת שיש בעיתון שמונח על השולחן. ״ראית מה כתבו על..?״.
במקון לשאול שאלות, את יכולה לנסות לספר. לספר על הטיול האחרון שיצאתם או שאתם מתכננים. לספר על משהו נחמד שקרה עם אחד הנכדים. אולי תספרי על משהו שאת למדת בשבוע האחרון. במסגרת העבודה, או סתם קריאות שלך בשעות הפנאי. 
 
אתם לא צופים בטלויזיה בשבת, ככה שאת מאבדת מקור קל לשיחות חולין... הכי קל להדליק את הטלויזיה, ואז להתחיל לדבר על מה שקורה על המסך....
לצפיה ב-'אולי במקום לשאול, תספרי לה משהו'
אולי במקום לשאול, תספרי לה משהו
11/12/2016 | 19:47
290
נגיד תמליצי על סרט שראית או ספר שקראת, או תספרי על משהו שקרה בעבודה או איזו אנקדוטה מילדותו של בנך... אולי משם תתפתח שיחה ואם לא, אז לא נורא... אולי כשיהיו נכדים יהיה יותר עניין משותף.
לצפיה ב-'היי שיבולת '
היי שיבולת
13/12/2016 | 12:11
174
גם אני חמות, לשתי כלות. הראשונה, אני פתוחה אליה וכך גם היא. השניה, היותר חדשה, קצת סגורה. גם היא עונה לי תשובות קצרות ללא התפתחות בשיחה.
 
אני חושבת שכלתך החדשה קצת חוששת מההשוואה לכלתך הראשונה. גם אני לפעמים מנסה להתייחס אל הכלה החדשה די בפתיחות, אבל אם אין פידבק, אני מוותרת. לא כדאי להעמיס כבר מההתחלה יחס זה או אחר. צריך לתת לזמן לעשות את שלו, פשוט לזרום איתה. בבוא הזמן, כשתכיר אותך ולא תחשוש ממך, היא תיפתח.
לצפיה ב-'וואו... תודה רבה על שלל התגובות :)'
וואו... תודה רבה על שלל התגובות :)
16/12/2016 | 08:14
175
ממש תודה.
על האמפתיה וההתיחסות.
הרעיונות לשתף בחוויות משלי ופחות לשאול ממש נשמע לי. איך לא חשבתי על זה עד כה...
היא באמת עדינה אבל לא ביישנית. מרגישה די חפשי להכין לעצמה שתייה ולהתכבד במה שיש, להתכרבל על הספה, ואני מאד שמחה שהיא חשה בנוח לעשות כן, מה שאומר שזה יותר תחושה שלי מאשר משהו אצלה.
 
שבת חמימה לכולכן
לצפיה ב-'אמהות ובנות, כלות וחמות- על חברות ומשפחה'
אמהות ובנות, כלות וחמות- על חברות ומשפחה
09/12/2016 | 03:38
8
1046
"בנות גילמור" חזרה לא מזמן לעונה חדשה בת 4 פרקים (משודר ב-).
ביננו- העונה הזו לא משהו בכלל, העדפתי לבהות בעוד פרק שראיתי מיליון פעם של "חברים" מאשר בזה ועזבתי באמצע
 
אבל זה גרם לי לתהות לגבי היחסים של האם והבת- האם אמהות יכולות/צריכות להיות חברות? ומה לגבי חמות וכלה- האם מומלץ שיש יחסי חברות שהן מעבר למשפחה או שיש גבול שבל לעבור אותו?
 
סקרנית לשמוע את דעתכם
לצפיה ב-'למען הגילוי הנאות'
למען הגילוי הנאות
09/12/2016 | 08:00
361
אינני מכירה את הסדרות שהזכרת.
אבל לשאלתך--נראה לי שהדיון אמור לבחון תחילה אם ההגדרות,
שאנחנו נתיחס אליהם זהות אצל כולנו.
כלומר איזה תוכן של תובנות אנחנו יוצקות למושג הורות וחברות.
כי בעיני זו איננה סתירה אם יודעים לאזן, אם יודעים לשים גבולות.
אמא יכולה להיות חברה שאפשרלשוחח איתה בלי אמצעים ובלי צנזורה,
כאשר גם יודעים שהיא נשארת "סמכות" ושיש להתיחס אליה כמו לאמא.
 
צריך לומר חברה שיש למישהיא בד"כ יש עם כל אחת דינמיקה שונה,
לעתים נושאי שיחה שונים, צורות בילוי שונות. לא מה שאני
מדברת עם אחת אני גם מדברת עם אחרת,
 
לגבי חמות--נראה לי אותו הדבר, לפחות זו החויה שלי--מול כלותי,
אני יכולה לשוחח איתן חופשי ופתוח, יודעת להקשיב, 
 
כתבתי באופן כללי מאוד, מאמינה שאם יתפתח
דיון הרזולוציות בגישות תהינה מגוונות.
 
לצפיה ב-'בהתחלה התבאסתי שזה רק בנטפליקס כי בזמנו מאוד אהבתי'
בהתחלה התבאסתי שזה רק בנטפליקס כי בזמנו מאוד אהבתי
09/12/2016 | 11:02
2
254
את הסדרה. קיטשית אבל כיפית עד מאוד. אחרי ששמעתי ביקורות, הבנתי שהאבידה לא גדולה במיוחד
אני ואמא שלי לא חברות. לא יוצאות לבתי קפה לפטפט, לא הולכות לסרטים ביחד. זה לא שאין לנו יחסים טובים - יש. הכול בסדר. אבל אין בינינו קרבה מהסוג הזה של שיחות נפש וכו'. כנראה שזה עניין של אופי (אולי האופי שלי יותר מאשר האופי שלה) אבל זה מה יש. לי טוב עם זה והיא למדה להשלים עם זה במהלך השנים.
עם חמותי, באופן טבעי, היחסים מאוד דומים - טובים, תקינים, קורקטיים ולא מעבר. גם איתה אני לא הולכת לבתי קפה וגם זה בסדר גמור לשני הצדדים.
אני לא כל כך יודעת להגיד איפה הגבול. נדמה לי שאם זה מתאים לשני הצדדים, יכולים להיות יחסים מאוד מאוד קרובים (ואני מתייחסת גם לאמא וגם לחמות כאן). הגבול לדעתי עובר כשהיחסים האלו באים על חשבון יחסים אחרים, והם למעשה היחסים היחידים בעולמה של הבת/האמא/החמות. אני יודעת שאילו מקרי קיצון, אבל אני מכירה שניים כאלו (בת ואמא שהן ממש על תקן חברות, רק שלבת אין שום חברות אחרות וכך גם לאמא, והן חברות "בלעדיות" מה שנקרא). לדעתי כאן עובר הגבול התקין.
לצפיה ב-'ממש אין מה להתבאס...'
ממש אין מה להתבאס...
09/12/2016 | 13:41
224
העדפתי לראות עוד פרק ב"חברים" בפעם המיליון ולא לצפות בזה.
ועוד חברות אמריקאיות כתבו לי בהתלהבות על איזה פרקים נפלאים, אז ניסיתי לגרור את עצמי לראות אבל כשהרגשתי שזה בגדר עינוי עבורי ולא נהנית- הפסקתי. לא שווה את זה.
לצפיה ב-'אני בדעה שלך. (הפוך עם ראש כפול). ואגב גם לי '
אני בדעה שלך. (הפוך עם ראש כפול). ואגב גם לי
09/12/2016 | 18:44
187
לא היו יחסי קרבה ממשיים עם אימי. שום שיחות נפש או בילוי. כן יכולתי להתקשר לבקש ממנה להכין לי משהו שאני אוהבת  או עזרה אבל יכולתי לעשות זאת גם עם חמותי. דווקא עם חמותי יכולתי להרגיש נוח משום שאולי הייתה פחות ביקורתית מאימי. אולי זה באמת אופי...כימיה...
לצפיה ב-'לא צפיתי בסדרה המדוברת...'
לא צפיתי בסדרה המדוברת...
15/12/2016 | 12:37
1
134
אבל אביע את דעתי...
 
לדעתי גם בין אמא לבת ובין חמות כלה לא בהכרח חיבות להיות חברות...
צריכים להיות יחסים שמושתתים על כבוד הדדי, אוזן קשבת,
כי בכל זאת קיים פער גילאים בין חמות לכלה וגם בין בת בוגרת לאמא שלה..
תחומי התענינות שונים ובאלו שהם זהים ניתן לשוחח עליהם....
אפשר לטייל, לשבת על כוס קפה, לשתף..להעזר אחת בשנייה
אבל חברות?       אוטופיה לא רצויה..לדעתי..
לצפיה ב-'מענין משפט'
מענין משפט
16/12/2016 | 10:20
78
הסיכום שלך "אוטופיה לא רצויה"
למה אוטופיה ולמה לא רצויה?
אני מניחה שחברות אין ענין זהה משותף עם כולן באותו ענין, 
ובטח לא באותה רמה של חברות, ואפילו מרקם הקשרים שונה.
בת וכלה, באמת צעירות יותר מהאם והחמות--והקשר המשפחתי מוגדר מאוד,
אבל למה אינן יכולות להיות גם בקשר חברי? למשל להתיעץ בענינים שונים,
מבלי שתהיה שיפוטיות ומבלי שהעיצה או הרעיון של האחת מחייב את האחרת?
למה זו אוטופיה? 
אני הייתי חברה טובה החברה עם אמא שלי--
איתה יכולתי לדבר על הכל, ולשמע את דעתה, ולהנות מנסיון חייה,
מעולם לא כפתה עלי את דעתה. אבל תמיד ידעתי שהעיצה שלה--
תהיה "נקיה", נטולת אינטרסים, דוקא כי היא דואגת ואוהבת אותי,
דוקא כי היא לא קולגה נוספת בחברת הגיל שלי.
ככה אני עם כלותי. מדברות על הכל, נהנות מהחלפת דיעות אני לומדת מהן 
ואני מקוה שלהפך. 
במערכות יחסים בניאישית חשובה ההתחשבות במי שעומד מולי
ואז הרבה דברים מסתדרים.
 
לצפיה ב-'דעתי'
דעתי
17/12/2016 | 00:43
73
בנות צריכות אימהות, ולא חברות. החברות יכולה להגיע בשלב מאוחר יותר בחיים, כשהבת כבר בוגרת וגם שם עם כל הסאחבקיות עדיין אימא זאת אימא.
דודה שלי לדוגמא נורא רצתה להיות חברה של הבת שלה. הבת שלה הייתה צריכה אימא, לא עוד חברה. זה יצר לא מעט בעיות בקשר שלהם וריחוק ענק שרק בשנים האחרונות מתחיל להחלים (הבת כבר בת 30, כן?).
הדודה השניה אגב, אחות של הדודה הנ"ל, דווקא ביחסים מדהימים עם הבת שלה, אפילו מעוררי הערצה. וזה כי היא הצליחה למצוא את האיזון בין להיות אימא בכל מובן המילה ולהשאיר גם מקום לחברות בינה לבין הבת, שמתחזקת עם השנים ככל שהבת מתבגרת.
 
לגבי חמה וכלה- נראה לי אינדבדואלי. יש כאלה שממש מתחברות ויושבות לקפה יחד וכו', ויש כאלה שנשארות ביחסים חיוביים עם אבל עם גבולות ברורים.. לא נראה לי שיש חוק בעניין הזה...
 
לצפיה ב-'מצטרף לדעתה של נוסעת 27'
מצטרף לדעתה של נוסעת 27
17/12/2016 | 12:47
79
ילדים בכל גיל צריכים גם הורים וגם חברים. אז חברים יש להם ואם אין - יהיו אחרים. הורים אחרים אין. הם לא צריכים אותנו ולא רוצים אותנו כחברים אלא כהורים. בכל מה שנוגע להורי בן-הזוג, גם לא חברים. יש מערכת יחסים כזו או אחרת, אבל זה לא כמו חברים לעבודה, בחברה או בשכונה.
לצפיה ב-'לשם שיינוי הפעם חמות כותבת...'
לשם שיינוי הפעם חמות כותבת...
04/12/2016 | 09:55
66
3435
יש לי שלושה ילדים שניים מהם נשואים ו"הקטן" שכבר סיפרתי לכם פעם עליו בבית....
יושב לי ככה מאחרי הצאוור ומעציב אותי בכל פעם מחדש היחסים ביני לבין בני הבכור וכלתי....
בני הבכור לא קשור אלי כמו שני ילדיי האחרים וכך היה מאז שאני זוכרת היה מופנם, לא שיתף,וכך זה עד היום..למעט כאשר מתרחש ארוע משמעותי...
המשך>>
יש לי שלושה ילדים שניים מהם נשואים ו"הקטן" שכבר סיפרתי לכם פעם עליו בבית....
יושב לי ככה מאחרי הצאוור ומעציב אותי בכל פעם מחדש היחסים ביני לבין בני הבכור וכלתי....
בני הבכור לא קשור אלי כמו שני ילדיי האחרים וכך היה מאז שאני זוכרת היה מופנם, לא שיתף,וכך זה עד היום..למעט כאשר מתרחש ארוע משמעותי הוא משתף אותי...
כלתי מתנהגת כנ"ל מאז שנשאו לפני שמונה לקחתי לעצמי החלטה לא להתערב להם יותר מידי בחיים לעזור ולתמוך כאשר נדרש
יזמתי אין ספור שיחות בעניין מה מפריע להם מה מציק להם ...לא היו תלונות או טרוניות למעט העניין שאני לא באה לבקר [ואנחנו גרים באותה עיר] ופעם הבן שלי הטיח בי שסבתא זה לא רק לקנות מתנות ולתת כסף ....ניסיתי להתקרב  באוגוסט שנה שעברה למרות שלא התבקשתי לקחתי חופש מהעבודה ושמרתי שבוע על נכדיי כי ידעתי שבשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט יש כלתי בעייה בגלל שהגנים לא פועלים...השתדלתי ללכת יותר ..אבל קשה לי .אני לא חשה בנוח באופן כללי ללכת לבתים אחרים אני חוזרת מהעבודה  עייפה וכבר אין לי אנרגיות לבקר  כשאני מבקשת שהם יבואו כמובן שהם בכלל לא באים למעט בארוחות חג או סתם ארוחות משפחתיות שגם בהם הפחתתי כי פיזית קשה לי לארח עם כל מה שמשתמע מכך..[בתי מקבלת זאת בהבנה והיא מגיעה עם הילדים כמעט כל יום ואני עושה המון ביביסיטר מאחר והיא גם עובדת וגם לומדת]
אבל נראה לי שבאיזה שהוא מקום זה מציק לבן שלי ולעיתים הוא "זורק" לי שהילדים של הבת יותר אצלי ...נכון הם קשורים אל מאוד הבונדיג נעשה כבר שנולדו אני מלווה אותם בכל דבר שקורה
אפילו לעיתים הולכת לאסיפת הורים כי ישנם תאומים ועוד אחת באותו בית ספר וצריך להתחלק...חגים, ימי הולדת, ובקיצור יש לי מעורבות גכדולה בחייהם....אני חשה שהם חלק מחיי...
אבל עם ילדי הבן למרות שאני מאוד אוהבת אותם מצטערת להודות שלא באותה מידה..לא נוצר אותו בונדיג מאז שנולדו כי כלתי אולי אפילו שלא במכוון הרחיקה אותי, רציתי לעשות להם אמבטייה, לחתל, וסתם להיות איתם אבל חשתי שכלתי מעדיפה לטפל בהם בעצמה באמלה שהיא לא רוצה להטריד אותי...אני לא רוצה לבוא בהאשמות חלילה...אבל אני מרגישה שבקרירות שלהם בחוסר השיתוף שלהם, באי הגעה ככה סתם לסבתא הם הרחיקו את עצמם והנכדים ממני...כאמור אין להם שום תלונה ספציפית כלפי....פשוט כלתי מעדיפה לבלות זמן איכות עם הילדים במקומות אחרים ולא לבוא לפחות לחצי שעה לסבתא פעם בשבוע כמו שאני מבקשת לא אחת....אני חשה ריחוק, אי שיתוף..ואני לא רוצה לדחוף את עצמ בכח...
בכל שאלה מה קורה, מה נשמע...אותה תשובה הכל בסדר....
ניסיתי "לשחד"  את כלתי והזמנתי אותה לטיול יום האשה בברלין
סתם דוגמה אני נותת קווויתי שהשהות חדיו תקרב קצת. לא עזר, יזמת לא אחת מפגשים רק היא ואני בבית קפה...גם זה לא עזר..
כשאני מזמינה לאוחות שישי או חג הם באים נחמדים אווירה נחמדה ואחרי זה הכל חוזר לקדמותו..הריחוק , הקרירות...
אני מוכרחה לציין שאם אני זקוקה לעזרה או מחלה, הם תמיד יעזרו, אם אני זקוקה להסעה כלשהיא ואבקש מבני הוא תמיד יגיע [אני לא נוהגת] אני משתדלת מאוד להתנהל לבד ולא לבקש עזרה כי כזאת אני
לא אחת פוגשים אותי חברים שלהם בשוק או בסופר מרקט או ביום גשום והם שואלים למה את לא מבקשת מהבן שיסיע אותך או יעזור לך...אני מחייכת ואומרת זה בסדר אני מסתדרת..ואכן אני מסתדרת לא רוצה להטריד את הילדים בקטנות...

עצוב לי לעיתים עם המצב, כואב לי שנכדיי מהבן לא קשורים אלי כמו נכדיי מהבת..ואני חשה שמיציתי את כל המאמצים להתקרב
ואולי עדיף ככה?


לצפיה ב-'אוכל ...'
אוכל ...
01/12/2016 | 20:26
40
1470
שלום לכולם
חמתי שולחת לביתנו אוכל שאני לא אוהב אני פותח את המקרר וחוטף חום כל פעם מחדש היא מנסה לעצבן אותי ,יש לציין שמערכת היחסים בינינו לא טובה .
מה עושים אני אובד עצות?
לצפיה ב-'מה עושים?'
מה עושים?
01/12/2016 | 22:25
8
529
אם אשתך אוהבת את האוכל, נותנים לה לאכול אותו בשמחה ומוציאים משהו אחר לעצמך.
אם איש משניכם לא אוהב וכבר אמרתם לחמות וזה לא עוזר, זורקים לפח אחרי שאמרתם תודה והיא הלכה.
אולי תשאל את עצמך למה אוכל במקרר מעצבן אותך.
לצפיה ב-'אולי כי הוא מצפה שתעשה מחווה גם לו כפי שאני למשל '
אולי כי הוא מצפה שתעשה מחווה גם לו כפי שאני למשל
03/12/2016 | 07:42
7
451
מכינה לבן שלי אוכל שהוא אוהב אבל גם אוכל שאשתו אוהבת.
 
אם חמותו באופן שיטתי מביאה רק, אך ורק אוכל שביתה וילדיה אוהבים למשל אם החתן צמחוני ומביאה רק אוכל עם בשר, זה קצת מעליב לא?
לצפיה ב-'לא'
לא
03/12/2016 | 18:57
3
334
אפשר להסתכל על הדברים באיזו דרך שרוצים. למשל: זה מפנה זמן וכסף להכין לו את מה שהוא אוהב. למשל, כמה נחמד שאמא של אשתי מכינה לה את המטעמים שהיא אוהבת מהבית. ואפשר להחמיץ פנים. בחירה שלו.
לצפיה ב-'אם בגין כך אשתו נמנעת מלאכול בחברותא איתו (זה מורכב קצת'
אם בגין כך אשתו נמנעת מלאכול בחברותא איתו (זה מורכב קצת
03/12/2016 | 19:30
2
272
כי כל זוג מתנהל אחרת) או לבשל עבורו (נניח שיש לו סיבות שמאפשרות לו לעשות זאת) זה מרגיז.
 
אני הייתי נפגעת אם אני במשפחה ומכינים בכל פעם משהו טעים או טוב לבעלי ואני מדולגת. נכון שאפשר להסתכל אחרת אבל העובדה שהאם לא טורחת בשביל החתן, פוגעת.
לצפיה ב-'בי זה לא היה פוגע.'
בי זה לא היה פוגע.
03/12/2016 | 21:53
214
אולי אפשר לומר שזה פוגע אם בארוחה שבה הם מתארחים אצל החמות היא מכינה רק דברים שהיא יודעת שהוא שונא (כי. וא נאלץ לשבת שם ואין לו מה לאכול) - אבל כשמדובר באוכל שהיא מביאה לבית שלהם, אין שום בעייה בכך שזה יהיה אוכל שרק האישה והילדים אוהבים, כמו שאין בעייה שיש במקרר דברים אחרים שרק חלק מבני המשפחה אוהבים. אני יוצאת מנקודת הנחה שיש מקום נוסיף במקרר גם לאוכל שהוא אוהב...

לצפיה ב-'אפשר לבנות הרים וגבעות'
אפשר לבנות הרים וגבעות
04/12/2016 | 18:18
163
אבל זה שלך לא שלו.
לצפיה ב-'אז שיפסיק לצפות.'
אז שיפסיק לצפות.
06/12/2016 | 11:23
1
176
ההורים לא חייבים לי כלום.
אני אדם בוגר עם בית משלי וההורים משני הצדדים לא חייבים לי שום דבר.
אם מישהו מבשל עבורי או עבור מי מבני ביתי, אני אומרת יפה תודה וזהו.
כל דבר מבושל שמגיע לפה מקל עלי ומוריד ממני מטלת בישול, זה לא משנה אם אני אוהבת או לא אוהבת את האוכל, כי אף אחד לא חייב לבשל עבורי.
 
איזה מן תנאים אלו?
אם את מבשלת עבור בנך את מחוייבת לבשל גם עבור כלתך?
לצפיה ב-'לא מחויבת אבל כדי לתת הרגשה טובה אני עושה זאת. שמעתי כפי '
לא מחויבת אבל כדי לתת הרגשה טובה אני עושה זאת. שמעתי כפי
06/12/2016 | 17:09
125
שכתבתי פעם שכלות שואלות למה רק לבן. האמת, אין לי בעיה עם זה. המטרה לגרום לה להרגיש שחושבים גם עליה ולקרב.....
 
ככל שאני קוראת אגב (ותגובות אמתיות והכלות פה נחמדות וכותבות מה שהן מרגישות אבל מרגישה שיחסי חמות כלה הן יחסים לא פשוטים ולא משנה מה תעשי.
לצפיה ב-'אני תמיד מבשלת אוכל שבעלי וילדים אוהבים'
אני תמיד מבשלת אוכל שבעלי וילדים אוהבים
08/12/2016 | 18:27
170
ודי מתעצלת להכין משהו שרק אני אוהבת. זה לא פראקטי, רק אני אוכל.
וכשאמא שלי מדי פעם שולחת לי קופסה של אוכל "שלי" זה תמיד מפתיע ומשמח.
לצפיה ב-'תעביר אלי'
תעביר אלי
02/12/2016 | 06:11
3
309
אני לא בררנית ואוכל שמגיע אלי בחינם ובלי שאצטרך לעבוד בשבילו, זה די והותר בשבילי.
אמא שלי מעולם לא היתה בשלנית וחמותי שדווקא היתה מבשלת נפלא (אם כי יותר מידי שמן ומלוח לטעמי), עכשיו נמצאת בהידרדרות מנטאלית וכבר לא ממש מסוגלת לבשל... 
תשלח לי בפרטי איפה אתה ממוקם ואם זה מתאים אגיע אליך לאסוף.
לצפיה ב-'אז לא כולן כמוך. כי גם כלתי נראה לי לא ממש אוהבת לבשל וזה'
אז לא כולן כמוך. כי גם כלתי נראה לי לא ממש אוהבת לבשל וזה
03/12/2016 | 07:50
2
254
בסדר אלא שהם לא מוכנים לקחת ממני פירור. אני בשלנית מצוינת אגב אבל אין קונים.
 
לי נראה מעליב ביותר שחמות מבשלת משהו, ממלאת לבנה או ביתה את המקרר ולא עושה חשבון לכל בני הבית. זה זלזול לשמו!!!
 
מוכנה שתהיי קונה שלי כי אני אוהבת לבשל ואין לי למי כבר.
 
אגב בעבר כשעדין לא התגבשו עם האגו, תמיד שלחתי אוכל לבן ולכלה בנפרד. לשניהם טעם שונה ויש דברים שאחד לא נוגע והאחר כן אז לתת כבוד או תשומת לב לשניהם, קונה או עושה בנפרד לכל אחד.
לצפיה ב-'לא מבינה את זה - מבחינתי בדיוק ההפך'
לא מבינה את זה - מבחינתי בדיוק ההפך
09/12/2016 | 16:25
1
84
יש דברים שבעלי ממש אוהב ואני בחיים לא אצליח להכין כמו אמא שלו, כי זה שלה.
אפילו יותר מזה - יש דברים שהוא אוהב ואני נגעלת מהם כמו דגים - כשהמאמא-ליגה  הייתה בחיים היא הייתה מכינה לו תבניות של גיפלטע ודגים חריפים, הוא היה מאושר ואני הייתי מאושרת, מאז שהיא שלו נפטרה המסכן מתגעגע לדגים שלה.
לצפיה ב-'גם אצלנו זה כך. שמחה כשאמא שלו מכינה לו דברים שהוא אוהב'
גם אצלנו זה כך. שמחה כשאמא שלו מכינה לו דברים שהוא אוהב
09/12/2016 | 16:48
69
גם אני אני לא אוכלת אותם. מה אכפת לי אם הם במקרר והוא נהנה? איך ולמה זה בדיוק מפריע לי?
לצפיה ב-'לא כ"כ הבנתי,'
לא כ"כ הבנתי,
02/12/2016 | 07:28
6
268
בין מי למי המערכת יחסים לא טובה?
בינך לבין אשתך? או בינך לבין חמותך?
מי מבשל אצליכם בבית? אשתך? אתה?
איך מגיע האוכל של חמותך לביתך?
כי אם חמותך מגיעה ומביאה, ואשתך נהנית מזה--
שתהנה ותאכל. אם אשתך האחראית על הבישול בבית--
תאמר, שלא טעים לך ואתה מבקש שאשתך תכין מה שאתה אוהב לאכול.
אם אתה מבשל--תכין לך מחוץ למה שאתם מקבלים,זה לא צריך להרגיז אותך.
אם האוכל של חמותך טעים --אז תהנה ממנו גם אם מערכת היחסים ביניכם לקויה.
הכי חשוב--שזה שאשתך מביאה מאמא שלה, או חמותך מביאה,
לא יקלקל את מערכת היחסים עם אשתך, זו לא בעיה כ"כ סבוכה,
שצריך בגללה "לחטוף חום" ולהתעצבן. להתעלם הרבה יותר חכם ויעיל.
 
לצפיה ב-'כן מיכל אבל אם לא הייתי בשלנית למשל והייתי מקבלת אוכל'
כן מיכל אבל אם לא הייתי בשלנית למשל והייתי מקבלת אוכל
03/12/2016 | 07:58
5
206
שאני לא נוגעת בו וחמותי הייתה מפוצצת את המקרר באוכל שרק הבן שלה או נכדיה אוכלים ובשיטתיות מעולם לא מקבל איזו מחווה עבורי או משותפת, הייתי נעלב. זה חוסר אכפתיות, זלזול והתעלמות מסוימת. כמובן שאפשר להבליג וכמו הצעת נומלה אם שניהם לא אוהבים (מניחה שביתה כן אחרת הייתה אומרת) זורקים מאחורי הגב אבל אפשר בלי לריב אפשר להעיר לחמות בהומור או לדבר על כך עם האישה. במיוחד אם היא לא מבשלת והוא נניח חוזר בשעה מאוחרת מן העבודה ומצפה שיהיה משהו במקרר ואופס, אי אפשר לגעת. אישתו לא מבשלת, החמות מפוצצת אוכל שאי אפשר להביא אל פיו ותתחיל להכין רעב ועייף.
 
כל הפתרונות נכונים השאלה למה זה קורה באין מחווה לחתן, מה מסתתר או מרגיש לך.
לצפיה ב-'לא היה בפוסט שלו'
לא היה בפוסט שלו
03/12/2016 | 08:21
4
138
שזה רק לאשתו, ושאין בשבילו שום דבר,
הוא רק כתב שמרגיז אותו שהיא מביאה אוכל.
הסיפור כאן הוא ארגוןשיחה עם אשתו, לא על רקע הריב שלו עם חמותו,
אלא על מה הוא בתוך המקום שביניהם.
ושני דברים עקרוניים-
1)יש פתגם שאומר--"כשרבים לא מתנשקים"-הוא כתב שהם לא מסתדרים,
   ואם זה נכון כך,אז אשתו צריכה למצוא דרך לדאוג לו, ולא שיפתח
   את המקרר ויתרגז.
2)חמות חכמה צריכה להיות חכמה ולא צודקת--ולא להדחף בכח לבית ביתה
  "ולפוצץ" את המקרר באוכל, אם זה כ"כ מרגיז את החתן.
   והבת מספיק מבוגרת כדי להתחתן, אז לבשל זו לא אומנות
  שקשה לרכוש, ואם לא אוהבת שתקנה.שהחמות תניח לזוג ולא תתערב.
לצפיה ב-'אם הוא מציין, אוכל שאני לא אוהב כנראה שזה אוכל'
אם הוא מציין, אוכל שאני לא אוהב כנראה שזה אוכל
03/12/2016 | 08:47
2
116
ששאר בני הבית אוהבים לא?
 
וכן, יש פתרונות.
 
אני מאוד אוהבת לבשל. בהתחלה עדין לקחו היום כמעט שלא. אז החלטתי לא להציע וגם לא לבשל מיותר. כן מכינה לשניהם כל אחד דברים שאוהב (צמחוני ובשרי). הפעמים הנדירות שאני מגיעה או "רשאית" לתת מעולם לא נתתי רק מה שהבן שלי אוהב. תמיד גרמתי לה להרגיש שחשבתי גם עליה.
 
לדעתי הנקודה של הכותב זה תשומת הלב או הכבוד/זלזול מחמותו.
לצפיה ב-'לגבי השורה האחרונה'
לגבי השורה האחרונה
03/12/2016 | 08:57
1
96
יתכן שכך, ויתכן, שזה "יושב" על מערכת יחסים
לא טובה, כפי שכתב, ובעצם היא מתכונת לטוב,
והוא מפרש זאת--כדי לעצבן אותו--ואכן מצליחה.
לא כתב--למה יש שם אוכל ממנה, למה זה כ"כ מעצבן אותו.
נראה לי שהאוכל--הוא התוצר הפרשני לכל מערכת היחסים.
לצפיה ב-'ואם זה מאוד מפריע, למדתי שהכי טוב לדבר פתוח או להבליג. חבל'
ואם זה מאוד מפריע, למדתי שהכי טוב לדבר פתוח או להבליג. חבל
03/12/2016 | 09:05
88
על הבריאות והיחסים בין בני הזוג
לצפיה ב-'רגע למה אשתו צריכה לדאוג לו? הוא נכה?'
רגע למה אשתו צריכה לדאוג לו? הוא נכה?
09/12/2016 | 16:30
61
מי אמר שאשתו היא זאת שמבשלת בבית
עוד מעט תרצו שתרחוץ לו את הרגליים בכניסה הביתה
לא להאמין
לצפיה ב-'מה עושים? בעיקר כלום'
מה עושים? בעיקר כלום
02/12/2016 | 12:04
5
193
אני יודעת איזה מבאס זה כשאוכל נשאר במקרר ונרקב..
 
את אמא שלי "חינכתי" לא להציף באוכל בצורה הזו.
לא פעם ולא פעמיים זרקתי גם קופסאות מלאות כולל הקופסא, כי אני לא מתכוונת לעמוד ולשטוף את כל הכלים הללו, במיוחד שלא חסרה לי עוד עבודה, לא חסר לי אוכל שהכנתי ושאני אוהבת והמקרר שלי זה לא פח זבל ל"חבלים".
 
היום היא כבר יודעת ומבינה, ואם בכל זאת היא מתעקשת, כי זה חזק ממנה, אז לפעמים היא נאלצת לקחת הביתה בחזרה, ובכל מקרה היא עברה לקופסאות חד פעמיות זולות...
 
פה לא מדובר באמא שלך.
אם אשתך נהנית מזה - שתאכל.
אני במקומך הייתי פשוט מבהירה לאשתך שאתה לא מעוניין באוכל הזה ויוצאת מהמשחק. לחלוטין.
 
לא אוכלת מזה, וגם לא מטפלת בכל העניין הנלווה - ריקון המקרר, שטיפת הסירים/הקופסאות, מתן תשובה לטלפונים מנג'סים בנוסח "היה טעים"? וכו'. וגם לא מדברת על זה יותר.
 
פשוט ככה.
לצפיה ב-'באופן כללי הפתרון לטעמי, אם אשתך ובני ביתך'
באופן כללי הפתרון לטעמי, אם אשתך ובני ביתך
03/12/2016 | 08:26
4
141
אוהבים אז תניח לזה. אם לא אוהבים, כפי שהציעו תיקחו (או תסרבו) ותזרקו לפח אחרי הגב אם לא בא לכם להעליב  אבל לכותב יש נקודה אנושית אחרת שרצה להבהיר לדעתי, חוסר תשומת הלב מחמותו. אם החמות יודעת שיש אוכל שאינו אוהב והיא מכינה רק מה שבני הבית האחרים אוהבים, זה חוסר אכפתיות, זלזול וזה מעליב ומרגיז. לא משנה אם אשתך מבשלת או אם אתה. הרגשה של חוסר הערכה מצד החמות.
 
אני למשל כפי שציינתי לא פעם בחיים לא נתתי משהו לבן שלי שרק הוא אוהב ולא צרפתי משהו לכלתי שרק היא אהבה. אם שניהם אוהבים יופי אבל מעולם לא עשיתי מחווה לבן בלי מחווה לכלה באותה עת.
 
שמעתי כלות (ולא פעם) שמלינות על חמותן שנותנת רק לנכדים ולבן.
 
אז כאמור, הנקודה היא, למה את לא סופרת אותי????
לצפיה ב-'מקווה שברור לך ולכולנו שזה לא רק טוב לב טהור '
מקווה שברור לך ולכולנו שזה לא רק טוב לב טהור
03/12/2016 | 13:29
3
133
יש פה הרבה אינטרסים חבויים.
נסיון לסמן טריטוריה.
רצון להישאר רלוונטית.
להפוך את הזוגיות לחמולה, שבה האמא עדיין מנהלת את העיניינים כי היא עדיין שולטת במה יאכלו כולם וככה היא מרגישה שזקוקים לה ותלויים בה.
 
אז.. עדיף לתת לחמות לדמיין מה שבא לה ולא להכנס איתה לעימות גלוי על העניין ופשוט לתת לבת שלה להתמודד עם ההשלכות. 
או שיימאס לה לזרוק אוכל לפח ולנקות כמות כפולה של סירים, או שתמשיך להנות מהאוכל וזה יבוא על חשבון מערכת היחסים עם הבעל (גברים הם לא פראיירים. הם פשוט ימצאו את האושר שלהם מחוץ לבית).
בגלל זה ייעצתי לפונה לא לעשות עם זה כלום.
 
אם הוא אוהב לאכול משהו אחר - שידאג להכין מאכלים לפי טעמו.
לכולם.
 
אם לאשתו חשוב שתהיה ארוחה משפחתית יחד איתו, שתדאג שהוא או היא יכינו משהו וישבו לאכול יחד.
 
אין ספק שהחמות במקרה הזה עלולה לקלקל את הזוגיות, ואולי כבר הצליחה.
מה אכפת לה?
הרי אם בתה תתגרש ותשוב לחיות איתה, היא רק תרוויח.
 
הבת לא פועלת בחוכמה בכך שהיא לא שמה גבולות לאמה.
לא לוקחת עצמאות ואחריות לידיים ומעדיפה להשאר "הילדה של אמא".
אולי זה יעלה לה במחיר הנישואין.
לצפיה ב-'גם אני רואה את זה ככה. זה לא בהכרח רוע. '
גם אני רואה את זה ככה. זה לא בהכרח רוע.
03/12/2016 | 13:51
1
94
אבל זה כן רצון להיות בשליטה, או לפחות מעורבת. חוסר יכולת לתפוס מרחק. סוג של חוסר גבולות.
 
אני לא מסכימה עם ההצעה לא לעשות כלום ולתת לרעייתו להתבשל עם זה. 
כי לפעמים מצבים כאלה עלולים להקצין, ועדיף לתקן אותם כשעוד אפשר. 
 
 
לצפיה ב-'את צודקת.'
את צודקת.
03/12/2016 | 13:55
75
אני לא יודעת אם ואיך הרעייה מגיבה לזה.
אם זה מפריע לה כמו שזה מפריע לו, אז אפשר לתמוך בה ולשים גבולות יחד.
 
אם לה לא מפריע והיא מסרבת להבין מה בעייתי פה.. אז מפה מתחילה הבעיה האמיתית.. וזו כבר בעיה בזוגיות.
לצפיה ב-'ממרומי גילי אני מפרשת כמעט כל טובה כסימון וכנראה '
ממרומי גילי אני מפרשת כמעט כל טובה כסימון וכנראה
03/12/2016 | 15:43
91
זו האנושיות. גם לידת ילדים זו כוונה מסוימת של אנוכיות אבל בריאה כך גם כשאדם עושה טוב או טובה וזה משרת את שני הצדדים למה לא??? מה שכן אם שני הצדדים מרוצים, אין כלום רע בלעשות משהו למישהו.
 
אם אפשר לדבר ולהגיד לבת, או לאם ולפתור אז למה לא? אולי זה ייפתר על ידי שיחה אחת או משפט אחד קטן?
לצפיה ב-'אני הייתי אומרת מפורשות לחמותי. הכי טוב'
אני הייתי אומרת מפורשות לחמותי. הכי טוב
03/12/2016 | 07:45
5
217
לדבר פתוח. "כשאני חוזר רעב מן העבודה ועייף ופותח את המקרר לראות אם יש אוכל והוא מפוצץ סירים ושום דבר שאני לא אוהב ואת יודעת את זה, מעליב". האמת? למה שאישתך תבשל אם כך? הרי יש לה ולילדיה אוכל. למי אכפת מהשאר...זה עלול לגרום לזה.
לצפיה ב-'״אל תבשלי לאשתי, כי בגללך היא לא מבשלת לי״?'
״אל תבשלי לאשתי, כי בגללך היא לא מבשלת לי״?
03/12/2016 | 10:35
4
181
אם האישה שמחה שאימה פותרת אותה מהצורך לבשל, אז להגיד לחותנת ״אל תבשלי לה, כדי שהיא תיאלץ לבשל לי״ זו אחת התגובות היותר אגואיסטיות שיש.
 
האיש יכול
 
1. ללמוד לבשל
2. לקנות אוכל מוכן
3. אם הוא נורא עסוק ורעייתו פנויה, להגיד לה ״אשתי היקרה. את מוכנה להכין עבורי אוכל שאני אוהב?״
4. לאכול אוכל שהוא פחות אוהב. הוא יתרגל.
 
 
 
 
לצפיה ב-'אם הגבר הזה התלונן כפי הנראה שיש שם בעיה. '
אם הגבר הזה התלונן כפי הנראה שיש שם בעיה.
03/12/2016 | 15:38
3
119
חמות שיש לה ראייה רחבה וכלום לא מכוון, או אחת שכל כוונותיה לעזור כי למשל הבעל עובד מאוד קשה ולחוץ ולא יודע או לא מספיק לבשל, תעשה עוד צעד קטן לזוגיות שלהם (לחשוב לעומק שזה משפיע...) ולמחווה הזו שלה ותכין משהו שגם הבעל אוכל.
 
כל בעיה ניתן לפתור, בוודאי כשמדובר באוכל אבל גם אותי היה מעליב אם באופן גורף גם שאני אוהבת ויודעת מאוד לבשל רואה שבעלי מביא מטעמים שאינני אוהבת או יכולה לאכול וכולם כן והיא לא מעניין לה העיקר שהבן שלה נהנה מזה. (אפילו חמותי בעלת הדעות הקדומות והמבוגרת לא פסחה עלי למרות שהייתי הכלה הכי רחוקה. תמיד הכינה משהו לצד מה ששלחה לבן שלה. אולי מכאן גם אני עושה את זה. ההרגשה אחרת..חושבים, מתחשבים או מעריכים אותי).
 
1. אם בעל עובד קשה מאוד מבוקר עד ליל (הייטק למשל) וחוזר מת מעייפות ובמקום להיות עם הילדים לפני שינה או אישה. במקום לאכול ארוחת ערב יחד בראש שקט צריך ללמוד לבשל כי חמותו אנוכית, עדין לא תקין.
 
2. לא מדובר על יכולת לקנות אוכל מוכן ואיך נראה לך שאישתו תאכל אוכל ביתי של אימא ואולי גם הילדים והבעל מוכן כי אישתו פטורה. (אם התלונן כפי הנראה כשאימא מכינה אין אוכל בבית לבעל).
 
3. אולי אמר והצהירה שלא בא לה ולא אוהבת?
 
4. כמעט אף אחד לא התרגל לאכול בשר אם הוא צמחוני. אף אחד לא אוכל סוכר אם הוא גבולי. אף אחד לא אוכל משהו שהגוף שלו או הרצון שלו דוחה ובכלל, למה לכפות על גופנו אוכל שאיננו אוהבים אם אפשר לפתור בבקשה קטנה אחת?
 
לא אמרתי שיבקש לא לבשל לאישה אבל אני כן חושבת שיש מקום להגיד לחמות או שהבת תגיד לאימה "אימא, תכיני משהו גם עבור בעלי. או ישירות לחמות אפילו בהומור: "היי, למה לא מכינים גם לי מה שאני אוהב?"
 
מי שאגואיסט כאן לדעתי זו האישה או החמות שלא דופקות חשבון לבעל/חתן...
 
אותי בכל אופן היה מעליב אם חמותי לא הייתה סופרת אותי...לי זה לא קרה ולמדתי ממנה...(אגב עד היום אימי יכולה לתת לי קופסא ולהגיד לי, קחי לבעלך. הוא אוהב...)
 
לצפיה ב-'אגב, בתגובה שלי מתייחסת לעניין של להגיד לאישה או '
אגב, בתגובה שלי מתייחסת לעניין של להגיד לאישה או
03/12/2016 | 15:53
92
לחמות אבל לא בהכרח כפי שכתבתי. יש דרכים שונות לומר. כן, אם איש מהם לא מבין שגם הוא חיי במשפחה, יש דרכים לומר כי אם האימא מביאה אוכל ולאישה יש זמן פנוי יותר מלבעל וזה מונע ממנה לבשל-זו תעודת עניות לשתיהן.
לצפיה ב-'לא נראה לי שהוא מעוניין באוכל של חמותו...'
לא נראה לי שהוא מעוניין באוכל של חמותו...
03/12/2016 | 17:06
1
102
היא מעצבנת אותו
היא משתלטת להם על החיים
כשהוא פותח את המקרר הוא מקבל תזכורת מתמשכת לכמה היא נדחפת להם לחיים
 
הוא לא רוצה לבקש ממנה אוכל. הוא לא רוצה לשוחח איתה על מה הוא אוהב ומה הוא לא אוהב.
 
הוא רוצה שהיא תצא להם מהחיים. ומהמקרר.
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'אז אולי זו באמת בעיה אחרת שאינה אוכל...ניסיתי לתת את '
אז אולי זו באמת בעיה אחרת שאינה אוכל...ניסיתי לתת את
03/12/2016 | 19:33
84
דעתי מהצד שלי...
לצפיה ב-'מוכר לי אבל מהצד של אמא שלי '
מוכר לי אבל מהצד של אמא שלי
03/12/2016 | 13:15
279
עברנו לחו"ל וזה הסתדר
וברצינות... פשוט לומר שיש לכם הרבה אוכל שהכנתם ואין צורך אבל תודה.
 
אני למדתי שזו פשוט הדרך של ההורים להרגיש חלק מהחיים של ילדיהם הבוגרים. אצל אמא שלי זה התבטא גם בלעשות קניות עבורי אבל היא הייתה קונה תמיד מוצרים שאני לא משתמשת בהם ובסוף הייתה לנו שיחה שהודיתי לה מאוד ואמרתי שמעריכה מאוד את הרצון לעזור אבל אני לא משתמשת במוצרים האלה וחבל על הכסף שהיא מוציאה על זה.
 
 
לצפיה ב-'קונים מקרר קטן'
קונים מקרר קטן
04/12/2016 | 01:13
177
ובו שמים בנפרד את האוכל שהיא שולחת. ואני רצינית לחלוטין. 
לצפיה ב-'תאכל משהו אחר'
תאכל משהו אחר
04/12/2016 | 12:57
162
מה זה השטויות האלה?
היא לא השפית הפרטית שלך. שולחת אליכם אוכל זה אומר שהיא עושה טובה ומנסה להקל על הבת שלה.
אם אתה לא אוהב את מה שהיא מבשלת - תכין לעצמך משהו!
לצפיה ב-'אני חושבת שאתה מפונק'
אני חושבת שאתה מפונק
08/12/2016 | 13:05
148

גם לי יש מערכת יחסים לא משהו עם החמות שלי, לא חמה במיוחד.
 חמתי לא בשלנית, אבל כשהיא מכינה משהו ושולחת, אני בטוחה שהיא לא חושבת עלי ואני לא מצפה שתעשה את זה. היא מכינה לבן שלה ולנכדות שלה! ואני מפרגנת, שיהיה להם לבריאות! באמת.
 אני לא חושבת שאני צריכה לזרוק אלא אם בעלי חושב כך (אם נשאר משהו). אבל לגבי העניין האם לאכול או לא, אני מודה, אני לא נוגעת באוכל (גם אם הוא טעים עפ"י הטועמים). ומה שמניע אותי להתנהג כך (למרות שזה טפשי ולא הגיוני, כי הרי אני יכולה לאכול או לא וזה לא ישנה לאף אחד) זה רגש, נטו!
יכול מאד להיות שיש עוד דברים נסתרים שאתה לא כותב אבל ממה שכתבת, לדעתי, העצבים שלך לא נובעים מהאוכל שאתה לא אוהב, אלא ממערכת היחסים ה"לא משהו" שיש לך עם חמתך והאוכל שלה שנמצא במקרר שלך מחרפן אותך.
לדעתי, אתה לא צריך לשבור את הראש מה עושים, או לקטר, או לצפות שתכין משהו בשבילך (כמו שפירשו כאן, כל אחד והפרשנות שלו) אחרת היא לא מכבדת אותך.
אתה צריך להניח לעניין האוכל ואם היחסים עם חמתך באמת חשובים לך, לעשות משהו בנידון.
 
 
לצפיה ב-'הכי קיטור אוי אוי אוי שיש'
הכי קיטור אוי אוי אוי שיש
09/12/2016 | 16:17
92
מה לעשות? תתבגר ותפסיק להתנהג כמו תינוק
אפשר לחשוב
לצפיה ב-'קח אקמול.'
קח אקמול.
10/12/2016 | 06:57
82
ואחר כך, שב וחשוב,
זה לא האוכל,
מה זה?
הרבה אפשרויות שמתחילות בך.
לצפיה ב-'אחחחח כמה אני מבינה אותך ! '
אחחחח כמה אני מבינה אותך !
10/12/2016 | 15:35
1
150
 
מכניסים לך מתחת לחגורה במתיקות ונחמדות- אם אתה מתרעם- מיתממים - יורים עליך שאתה כפוי טובה ואתה נכנס ללופ בלתי אפשרי. 
 
וואלה, מבינה לליבך!
 
זה מזכיר לי מצב שבו מתבדחים על חשבון אדם מסוים במטרה להעליב אותו ואם הוא נעלב מאשימים אותו שהוא חסר חוש הומור...
 
עצתי: תשאיר את האוכל שלה במקרר ותדגיש באוזניה בכל פעם שהיא באה כמה האוכל שמוכן ע"י X ערב לחיכך.
 
למשל: כמה אנ י אוהב ונהנה מהאוכל של... ככה אתה לא מעליב אותה במישרין כי לא ביקרת את האוכל שלה ; ובמקביל המחשת לה את חוסר שביעות הרצון שלך מהעניין.
 
לו מערכת היחסים בינכם היתה תקינה = הייתי מגיבה אחרת
 
שבת שלום
רחל
 
 
לצפיה ב-'הצעה נוראית. את מזכירה לי את חמותי...'
הצעה נוראית. את מזכירה לי את חמותי...
13/12/2016 | 11:20
28
לצפיה ב-'היי והתנצלות '
היי והתנצלות
03/12/2016 | 13:23
4
393
היי לכולם 
בחודש האחרון הייתי נטולת מחשב, ניסיתי להגיב ולהתייחס להודעות דרך הטלפון הנייד אבל זה היה סיוט. היה לי מכשיר חלופי שהיה נתקע אז גם ממנו היה סיוט לכתוב ולהגיב.
 
תודה לאל- יש מחשב חדש, עובד ותקין (לא ברור מאליו, כי קיבלנו לפני זה מחשב בלי מערכת סאונד ונאלצנו לשלוח בחזרה).
 
אז הנה חזרתי ושמחה לראות שהייתה קצת פעילות בהיעדרי ומקווה שנמשיך להפעיל את הפורום הזה ולעזור אחד לשני ואחת לשנייה בכל מה שקשור לעניינים משפחתיים.
 
תודה ושבוע טוב 
פרפרית
לצפיה ב-'חודש בלי מחשב??'
חודש בלי מחשב??
04/12/2016 | 01:12
1
181
השירות באמריקה היה אמור להיות טוב יותר.. מחשב נהרס, מזמינים מאמזון ומגיע באותו יום או למחרת. או שקופצים לבסט ביי.  אשמח להביא עיצות אם את זקוקה להם. 
מה שלומך? 
לצפיה ב-'חיכיתי כמה שבועות למבצעים של בלק פריידי'
חיכיתי כמה שבועות למבצעים של בלק פריידי
04/12/2016 | 01:42
181
קנינו במחיר מעולה, הגיע ואז גילינו שאין מערכת סאונד ושלחנו אליהם חזרה, ואז עוד כמה ימים עד שקיבלנו את המחשב החדש ועוד כמה ימים עד שבעלי סידר לי כל מה שצריכה
 
גיליתי שהנייד שלי יכול לעשות הרבה דברים, לגלוש בתפוז זה לא אחד מהם
 
תודה על ההתעניינות
לצפיה ב-'איזה באסה! לפחות יש לך מזל ועבודתך לא תלויה במחשב...'
איזה באסה! לפחות יש לך מזל ועבודתך לא תלויה במחשב...
04/12/2016 | 08:12
1
121
אם לי היה הולך המחשב, באותה השנייה אני רצה לחנות וקונה חדש. אין מצב שאני מחכה לתיקונים או למבצעים. כל העבודה שלי תלויה במחשב מתפקד.
ברוכה השבה
לצפיה ב-'דווקא משתמשת הרבה במחשב להכין דברים לגן'
דווקא משתמשת הרבה במחשב להכין דברים לגן
04/12/2016 | 13:22
130
אבל לשמחתי יכולתי להשתמש במחשב בגן וגם הרוב יש לי כבר מוכן משנים קודמות.
וכל המוסיקה של הגן מזמן בתוך טאבלט קטן- זה רעיון גאוני שהתחלתי איתו השנה וכל כך נוח לעבוד איתו.
לצפיה ב-'אז שוב חמותי מתערבה והפעם כנראה זה הסוף'
אז שוב חמותי מתערבה והפעם כנראה זה הסוף
27/11/2016 | 17:13
9
1323
טוב.כבר 7 שנים שהיחסים שלי ושל חמותי עלו על שרטון...בשנה הראשונה לנישואים חמותי לא הרבה להתקשר אלינו וגם פחות להזמין אותנו היינו מתראים אולי אולי פעם בשבוע וגם זה לא היה כזה ארוך ודביק . מאז שנכנסתי להריון שזה פחות או יותר התקופה שלחמותי נוספה כלה חדשה מבנה השני חמותי פשוט עשתה אותי הכלה סוג ב' והמרשעת.חמותי וכלתה ביחסים מאוווווד טובים דביקים אפילו יותר מאמא ובת הן ממש חברות טובות מספרות אחרת לשניה הכל יוצאות ביחד לבתי קפה לקניות לקניונים מה שחמותי המיושנת והפרימטיבית מעולם לא עשתה עד שהכירה אותה.גיסתי מאוד מנצלת את זה שהיא אוהבת אותה וחמותי הבייביסטר הקבועה של הילדים שלה היא עוזרת לה לנקות את הבית היא מבשלת לה ושלא לדבר על שבתות שגיסתי עושה אך ורק אצל חמותי.גיסתי טיפוס מאוד קר ופחות באתי לה טוב כמה שניסיתי להתקרב אליה ולהזמין אותה אלי תמיד היא מסרבת בנימוס....וכשאנחנו ניפגשים לעיים רחוקות באיזה שבת או חג אז היא לא ממש מדברת איתי ועם בעלי ומיד אחרי הארוחה היא קמה והולכת לביתה ואנחנו נשארים עם הכלים והבלאגן. חמותי לא רואה כלל את הצדדים הפחות טובים שלה ופשוט מאה קורבן שזו אני.היא מתקשרת אלי ולבעלי כל אחד 3 פעמים ביום לשאול מה קורה עם הילדים (כאילו מה צריך לקרות?)אם הם אכלו היום?מה הם אכלו היום?מתי הם מסיימים את הבית ספר ופשוט קובעת עובדה שמחר אני מותיאה אותם מהבית ספר ולוקחת אותם אלי . כאילו מה? אין אבא ואמא לשאול אותם אם זה מתאים?ןטולי זה לא מסתדר לנו באותו היום ? לי אסור להגיד לה אף פעם לא אבל לאחרונה פשוט זה כבר התחיל להציק לי כי היייתי רואה שחמותי רוקדת לפי החליל של הכלה שלה מתי שלה נוח שהיא לא צריכה איזה יום את חמותי או שחמותי באותו היום שומרת לה על הילדים אז על הדרך חמותי אומרת אני אשמור גם על הילדים שלך.אבל את אף פעם לא שואלת אותי אם זה בסדר מבחינתי!!! לפני איזה שבועיים בעלי אמר לאמא שלו שהטלפונים שלה מאוד מפריעים לנו וגם אם יש לה משהו לאול שתתקשר לבעלי ולא אלי.אז היא כעסה מאוד נתקה לו את הטלפון ונהייתה ברוגז. אתמול בעלי התקשר אליה לשאול מה שלומה כי בסוף השבוע היה לה כאבי גב.אז היא אמרה שבסר ושהיא רוצה שאני אתקשר אליה היום שהיא רוצה לדבר איתי.בצהרים התקשרתי אליה והיא התחילה לשטוף אותי!!!!!היא התחילה לצרוח שאני חייבתתתת להשתנות!!!!!!שהיא רוצה שאנחנו נבוא אליה מתי שהבן שלה השני ואשתו נפגשים ושלא נגיע כשהם לא שם. ולמה אני לא בקשר איתם ואני מסבירה לה שאין לי איתם שום דבר חלילה אבל הכלה שלה היא זו שמתרחקת ממני.והיא אומרת לי שאני שקרנית ולמה בשבותו אני לא מגיעה כשחמותי מזמינה את הכלה שלה עם ההורים שלה ואחים שלה ובחגים גם את החברות של גיסתי אז היא צועקת עלי מה זה צריך להיות שאני לא מגיעה כשהם שם.אז אמרתי לה שאת לא יכולה להכריח אף אחד להגיע למקום שלא מתאים לו באותו זמן והיא התעצבנה מה זה צריך להיות?????מה אני רוצה מהם????אמרתי לה אני לא רוצה כלום את זו שמחפשת אותי לריב אותי ולהפוך אותי כלה מרשעת ולרכל עלי עם החברות שלה ולעשות השוואה כמה הכלה ההיא טובה שיוצאת איתך לקניונים ולבתי קפה ואני לא עושה את זה (אני שולחת לחמותי מאפים טובים שאני מכינה וכשהיא באה אלי אני מארחת אותה כמו מלכה בשמחה אבל את זה היא לא מספרת לאף אחד)השיחה נגמרה בזה שהיא צרחה עלי שכל מה שטענתי כנגד אני כאילו השקרנית שלה ולפני שהתפרצי בבכי נתקתי את הטלפון. כואב לי מאוד שחמותי מדברת ומתנהגת איתי ככה ועושה מלחמות מכלום ועושה סכסוכים בין אחים כי גם אם גיסתי ואני לא חברות טובות את לא יכולה להפוך אותנו לאויבות וזה מה שהיא עושה . מה דעתכן?
לצפיה ב-'דעתי היא שקשה להבין'
דעתי היא שקשה להבין
28/11/2016 | 02:26
1
480
איזה סוג יחסים את רוצה עם חמותך בפרט ועם משפחת בעלך בכלל.
האם את רוצה יחסים קרובים או לתפוס מרחק? יש פה חוסר קונססיטנטיות שאת צריכה לחשוב עליו. לא מה היא רוצה, אלא מה את רוצה. אחרי שתחליטי מה את רוצה תוכלי לבחור תגובות שיעלו בקנה אחד עם מה שאת רוצה.
דוגמאות? אם רוצים יחסים קרובים,אז למה להרחיק אותה כשהיא רוצה לבוא להיות עם  הילדים שלך? אז אולי כדאי להתגמש כדי שהילדים יהיו עם סבתא?
אם את רוצה יותר ריחוק, אין עם להכנס לדיונים של היא אמרה ככה ואני אמרתי ככה, והכלה השניה היא ככה. תגיעו בתדירות שנוחה לכם לפרק הזמן שנוח לכם, ותשמרו על קורקטיות ולא תכנסי איתה בכלל להשוואות של הכלה השניה ככה ואני ככה. ואם היא מתחילה לשטוף בטלפון אפשר להגיד "צר לי שאת מרגישה ככה אבל אני לא מוכנה שיצעקו עלי, ולא אוכל להמשיך בשיחה הזו" ופשוט לסגור. ובטח אם את כועסת עליהם, אין סיבה לשלוח להם מאפים טובים. בקיצור. תחליטי מה את רוצה ומה מתאים לך. מה עושים יגזר מזה.
לצפיה ב-'נכון!'
נכון!
28/11/2016 | 07:12
73
לצפיה ב-'לא כלכך הבנתי מה קורה, ומה את רוצה שיקרה'
לא כלכך הבנתי מה קורה, ומה את רוצה שיקרה
28/11/2016 | 09:44
290
בהתחלה התלוננת שהיא לא מדברת איתך
אחרי זה התלוננת שהיא מדברת שלוש פעמים ביום
והתלוננת שהיא כל הזמן עוזרת לגיסתך
ואחרי זה התלוננת כשהיא מציעה לעזור עם הילדים
 
בני כמה הילדים? הם רוצים שסבתא תבוא ותיקח אותם מבית הספר? אם כן, אז כשהיא מציעה תגידי ״יופי, תודה״. ותיהני מהזמן הפנוי שקיבלת.
אם הם לא רוצים, תגידי ״מצטערת. הם קבעו עם חבר/הולכים לחוג״. 
 
נשמע לי שחמותך רוצה לעשות משפחה. היא רוצה להזמין את שני בניה ומשפחותיהם ביחד. זה דבר מאד נפוץ, גם כשאנשים לא נורא קרובים זה לזה. זה כלכך נורא? הם מעליבים אותך במפגשים האלה? תבואי. הילדים ישחקו עם בני הדודים. את תנסי לנהל שיחת חולין עם בני המשפחה. אם מאד משעמם - תעשי שהביקור יהיה קצר. 
לצפיה ב-'האמת, עושה רושם שלא חשוב מה היא עושה ואיך היא מתנהגת'
האמת, עושה רושם שלא חשוב מה היא עושה ואיך היא מתנהגת
28/11/2016 | 21:04
274
איכשהו את מצליחה לפרש כל דבר כאילו זה נגדך...
לא הבנתי מה הבעיה בכך שהיא מתעניינת בנכדים שלה או מתנדבת לאסוף אותם מבית הספר (גם אם זה בתיאום עם בני הדוד). כמובן אם אתם עסוקים והיו תכניות קודמות, מסבירים שלא מסתדר, אבל אם אין בעיה, אז למה לעשות מזה בעיה?
מפריע לך להישאר לסדר ולנקות אחרי המשפחה של גיסך? תדאגי לצאת משם כמה דקות לפניהם... ("אנחנו חייבים ללכת הביתה, מחר בבוקר אנחנו יוצאים מוקדם").
את מקנאה שהיא יוצאת עם הגיסה לבית קפה? תזמיני אותה את לקניון או לבית קפה בעצמך...
בקיצור, דווקא יש לכם במשפחה פוטנציאל ליחסים לא רעים, ואת משום מה מתעקשת לחפש מה לא בסדר ולהעצים את זה...
לצפיה ב-'אולי מה שמפריע לך זו הכלה שקצת הפריעה לך בהתנהלות'
אולי מה שמפריע לך זו הכלה שקצת הפריעה לך בהתנהלות
29/11/2016 | 05:11
239
מול חמותך?
 
אם כן, אז כפי שחובטת השטיחים אמרה, אולי תנסי את להזמין? ואולי גם את תזמי קשר ותתקשרי אליה ותשאלי בשלומה ותבקרי אותה סתם כך? אם את רוצה כמובן לקרב אותה. יתכן שהכלה האחרת מתייחסת אליה שונה ומתנהגת כפי שמצופה ממנה ואת מאפשרת פחות.
 
את כותבת שחמותך הבייבי סיטר של הכלה האחרת אבל את מוחה למשל שהיא מציעה להביא את הילדים מהגן ומתקשרת לבעלך לשאול בשלומם. התנגדות גם אם סמויה לעיתים נחשפת גם בתחושה של האחר וכשמגיעה דמות חדשה משחררת נוטים להתקרב אליה יותר.
 
אם מפריע לך הכלים, שוב כפי שהוצע לך תמצאי תרוץ ללכת לפני ואם היא גיסתך לא ממש מדברת אתך, תזמי שיחה ואת תדברי...את כותבת, שחמותך לא רואה את הדברים השליליים של גיסתך, ואת כותבת שגיסתך לא רוצה לדבר אתך, אולי במקום לבקר על הצדדים השליליים, נסי קודם לראות את הצדדים החיוביים וכך שפת גופך והתנהגותך ישנו את גישתן אליך בהתאם.
 
חלק אחר שאת מביאה אחרי התלונות עליהן שחמותך דווקא כן מתקשרת אלייך ואנשים לא יכולים ללכת בדיוק בהתאם לראש של האחר הם לא רובוטים. היא מתקשרת כשלוש פעמים ביום וזה מפריע לך. שואלת שאלות שהיא תופסת כחשובות או מתוך התעניינות וזה מפריע לך. מציעה להביא את הנכדים מהגן וגם זה מפריע לך, הטלפונים שלה מפריעים לך , את מתלוננת מצד אחד שהיא קשורה לכלה האחרת ויוצאת אתה והן חברות אבל משהו כל כך פשוט שהיא עושה, כשהיא מכבדת אותך בטלפון את רצה לבעלך ומתלוננת בפניו אז מה רצית??? שולם לא וברוגז לא אז מה כן? אין לך סבלנות וסובלנות כלפיה ואת רוצה להיות הכלה המועדפת. אז לא הולך. בלי קשר לחמות כל אדם שמרגיש הגבלה וגבולות מרגיש יותר רחוק (דרגות שונות בין אם מוצדקות או לא)...
 
אולי השיחה שהוזמנה על ידה הוציאה אותך מכלייך כי הגישה שלה לא הייתה נכונה אבל יתכן גם שלא קיבלת את הביקורת על מה שהפריע לה.
 
גם אני כחמות הייתי עושה הכל כדי ללכד את המשפחה. גם אני הייתי מצפה מהבן שלי וכלתי להגיע כשיש לי אורחים ולכבדני גם אם זה לצורך ראווה מול אדם אחר להראות שהמשפחה שלנו מלוכדת ואת לא עושה זאת, את מתנגדת כמו לשאר הדברים ומעמידה בפניה גבולות ותנאים ולא זורמת בכלום אחר כך קשה לך שמעירים לך. לגיטימי שאימא רוצה שהבן שלה ונכדיה לפחות אם כלתה לא רוצה, יבואו ויתארחו כשהיא מארחת מי שמחשיבה למשפחה. כשאת מתנגדת יש התנגדות.... אדם זורם ופתוח גם בחברה קל יותר להתחבר אליו.
 
יתכן שהיא כן מספרת על המאפים והאירוח ואינך יודעת אבל יתכן גם שהכלה השנייה חשפה אותה לעולם חדש ש"קוסם" לה יותר  וזה קרב אותן. אז אולי במקום להתלונן תציעי להצטרף? תציעי לה גם את לצאת? תבקשי שתביא מהגן את הנכדים שלך? תתחילי להתקשר פעם בשבוע לברך אותה בברכת שבת שלום או לשאול בשלומה? אם את רוצה להיות קרובה אליה כמו הגיסה זה עשוי בהחלט לעבוד.
 
חמותך לפי הסיפור רוצה בסך הכל ליהנות מהמשפחה, מהנכדים וללכד אתכם. כשהיא רואה שיש מי שמצר על כך פותחת את ליבה ומעלה זאת אבל את אוטמת אוזנייך והופכת את זה למשהו שלילי ונפגעת...
 
תמיד תשימי את עצמך במקום של האחר. עצמי עינייך ודמייני אותך חמות, מול כלה שמתנגדת לכל בקשותייך ומהלך צעדייך ומלוננת על כל דבר ושולחת את בנך אלייך עם מסרים כדי לעמוד מולו ולא מולה (לצאת נקיה כביכול)  ואחר כך הביטי בכלה האחרת שזורמת אתך ומביעה חיבה וקרבה...
 
תחשבי מה היית עושה ואיך היית מתנהגת....
 
אם חשוב לך, שני טקטיקה גם אם כמשחק בהתחלה שייהפך בהמשך למציאות שאולי תשנה את הגישה של האחר....
 
 
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
29/11/2016 | 22:07
176
לריקוד צריך התאמה,
מערכת יחסים הא בהלט סוג של ריקוד, שצריך בה התאמה.
ההרגשה שלי--שאת מרגישה מתחרה מול הכלה ה"חדשה",
ושהיא משיגה אותך בתחרות הזו--אבל באמת לאופיך לא מתאימה מערכת היחסים
שחמותך מתנהלת, את רוצה עעזרה וקרבה, רק במינון שמתאים לך,
וחמותך--לא מקבלת את הגבולות שלך,ואז את מפסידה, גם עזרה וגם נינוחות ושקט.
שבי עם עצמך--ותכיני רשימה--בה את תחליטי מה נראה לך מולך (בלי שום השואה לכלה השניה) מתי את מבקשת עזרה עם הילדים, מתי את יכולה ומתאים לך לבוא לביקור, כשאת תהיי "מאורגנת" בכתובים,
תרימי טלפון ותזמיני את עצמך ובעלך לשיחה איתה--ותפתחי בענין 
שתשמחי בקשר, אבל היא צריכה להבין ולהפנים שאתם יחידה עצמאית שיש 
בה סדר ולכן באת לארגן. 2)גם אם את טועה, או לא מסתדר מה שאתם תסכמו
מדברים ומדברים יפה בלי צעקות--לדבר בצורה מכבדת.
וכן תשאלי האם מתאים לך...1, 2, 3. הכל ברוח טובה.
מקוה שתירגעו והכל יהיה טוב.
בהצלחה.
לצפיה ב-'מה קורה אצלך?'
מה קורה אצלך?
02/12/2016 | 07:29
148
חמותך נרגעה? את נרגעת? 
הגעתם לאיזה הסכם? 
 
לצפיה ב-'נראה שיש קשר קרוב בין חמותך לכלה השנייה'
נראה שיש קשר קרוב בין חמותך לכלה השנייה
03/12/2016 | 13:18
166
וזה קצת מציק לך, כי נראה שאותה כלה מסובבת את החמות על האצבע הקטנה. אני בדיעה שכל אחד נמצא במערכת יחסים גם אם נראית לא פיירית מסיבה מסוימת וכנראה שזה מה שנכון ומתאים לחמותך.
 
תנסי לחשוב יחד עם בעלך מה מתאים לכם כזוג וכמשפחה מבחינת הקשר עם החמות ולראות איפה אפשר להציב גבולות ואיך אפשר כן להתקרב כי נשמע שבמקום מסויים כן יש קנאה או רצון לקשר יותר משמעותי איתה.
לצפיה ב-'הרגע שבו הבנתי שלא יהיה פתרון'
הרגע שבו הבנתי שלא יהיה פתרון
03/12/2016 | 19:20
214
הוא זה שקראתי בו את המילים "חמותי המיושנת והפרימיטיבית".
אם זה מה שאת חושבת עליה, סביר להניח שזה מקרין החוצה. ואם זה מקרין החוצה אז בטח שהיא לא מתעלפת עלייך מרוב אהבה ושמחה.
נ.ב. סימני פיסוק היו יכולים לעזור קצת. לא ליחסים עם חמותך אלא ליחסים של הטקסט עם הקוראים.
לצפיה ב-'מי אמר שדרכך ודרך משפחתך'
מי אמר שדרכך ודרך משפחתך
27/11/2016 | 05:00
2
350
נכונה יותר משל בן זוגך ומשפחתו?
ולמה את חושבת שיש לצד שלך פריבילגיות מאשר לצד שלו?
אם את לא אוהבת אותם  את לא חייבת להיות בקרבתם אבל שחררי את בן זוגך שהקים אתך את הקן לתת להם להזדקן בלי למחות את החיוך מעל פניהם.

ואגב, המפסידה העיקרית זו את. כשתתבגרי תביני אבל אז יהיה מאוחר...


לצפיה ב-'לאיזה שרשור זה שייך? '
לאיזה שרשור זה שייך?
03/12/2016 | 13:19
1
22
לצפיה ב-'לא שייך :)'
לא שייך :)
06/12/2016 | 21:15
24
לצפיה ב-'הפעם לא הסתבכתי'
הפעם לא הסתבכתי
14/11/2016 | 21:00
34
924
אנחנו עומדים לחגוג בקרוב בר מצווה לבן והתלבטנו באיזה פורמט. לפני כחודשיים פניתי לסבא ולסבתות ועידכנתי אותם, אמרתי שמבחינתי מפגש משפחתי מצומצם במסעדה זה בהחלט די והותר ומקובל גם על הנער (כלומר אנו המשפחה הגרעינית, הסבא והסבתות ושתי האחיות שלנו ההורים עם בני הזוג והילדים שלהן - סך הכל כ-14 אנשים). בכל זאת פתחתי בפניהם את האופציה של אירוע גדול הכולל גם את המשפחות המורחבות של הסבא והסבתות אולם אמרתי שבמקרה כזה אני לא לוקחת על עצמי את האירגון ואגיע בשמחה כאורחת. כולם הסכימו שגם להם אין כח לארגן אירוע גדול והנושא ירד מהפרק. החמים שלי קצת התבאסו שלא יהיה אירוע גדול, אמא שלי קצת התבאסה שלא תוכל להזמין את אחיה, וזהו.
השבוע הודעתי לחמים שלי איזו מסעדה בחרתי, הם הציעו להשתתף במימון ותרמו (כל אחד בנפרד) סכום נאה. מיד אחר כך התחילו להגיע הטלפונים... חמי מבקש שנצרף אח אחד שלו שגר שקרוב אליו במיוחד ואולי גם את הבן שלו עם משפחתו שהם ממש קרובים... חמותי מבקשת שנצרף רק את אחותה היחידה...
סרבתי... פנו לבעלי, הסביר להם שלהזמין רק חלק מהדודים ובני הדודים זה אומר לפתוח חשבון עם האחרים... אמר להם: קבענו שזה הכל או לא כלום - אתם בחרתם לא כלום, תעמדו מאחורי הבחירה שלכם. מאז שקט, אני מניחה שהם קצת כועסים, אבל סומכת עליהם שיתגברו אחרי הכל גם לאמא שלי נאלצתי לתת אותה התשובה לגבי אח שלה שהוא דוד מאוד קרוב אלי.
זהו, סתם רציתי לספר ולפרוק, אבל אם בא לכם להגיב, אז סבבה.

לצפיה ב-' בא לי לאחל לך הרבה נחת ומזל טוב.'
בא לי לאחל לך הרבה נחת ומזל טוב.
14/11/2016 | 22:59
335
אם מרוצים מההחלטה. אז הכל טוב.
אין חוקים בחגיגות כאלה. תהנו.
לצפיה ב-'מזל טוב ובשעה טובה '
מזל טוב ובשעה טובה
15/11/2016 | 01:18
296
זו הבעיה כשהחמים/הורים משתתפים בעלויות של חגיגה- מבחינתם יש להם say לגבי הכל וכל הכבוד לך שהצבת את הגבול בעניין הזה.
לצפיה ב-'בעיני זה מצויין.'
בעיני זה מצויין.
15/11/2016 | 09:03
7
295
מאד עוזר כששמים את הגבולות כלכך ברור - רק ההורים/אחים/סבים/דודים של הנער. 
 
(אני לא הייתי אפילו מעלה אפשרות שמישהו אחר יארגן בר מצווה לילד שלי ואני אגיע כאורחת. באמת היית רוצה בזה? ואז היית אומרת לדוד של האמא שהוא לא בא, בגלל שמי שמשלם זה הסבים מהצד השני והם לא מוכנים? או שכל הסבים יתחילו תחרות מי משלם יותר ולכן מביא יותר אורחים? נראה לי פתח לבעיות).
לצפיה ב-'אם היו עושים אירוע גדול'
אם היו עושים אירוע גדול
15/11/2016 | 10:22
6
301
לא הייתי ממודרת ואני מניחה שגם אמא שלי היתה מעורבת, כך שהצד שלי שהוא גם ככה פיצי כן היה מוזמן.
ככה היה בברית של הבחור. חמי אירגן הכל, אמי תרמה את חלקה לעוד 5 שולחנות לצד שלה ואנחנו באנו עם התינוק...
לצפיה ב-'אגב, חוץ מהמשפחה יש שלושה מוזמנים נוספים'
אגב, חוץ מהמשפחה יש שלושה מוזמנים נוספים
15/11/2016 | 15:05
4
303
החבר של הבת (אחותו הגדולה של חתן השמחה), החבר הכי טוב של חתן השמחה וחבר משפחה קרוב (שכן שהוא חבר קרוב של בעלי וממש בן בית אצלינו).
האם לדעתכם יש בזה איזו בעייתיות מבחינת הסבים? תחושה שהופלו לרעה?
לצפיה ב-'בעיני לא--ואסביר'
בעיני לא--ואסביר
15/11/2016 | 15:39
232
החבר של הבת--זה ברור שהוא כבר חלק מהמשפחה.
לחתן יש זכויות יתר שהמסיבה שלו ולכבודו.
ויש חברים שהם יותר ממשפחה.
 
ואולי עוד מילה--השמחה היא שלכם, 
והשיקולים ווהאחריות היא שלכם,
והסבים והסבתות--הם קרובים אבל זו לא שמחה שהם מארגנים.
הם כבר חגגו לילדיהם, וזכות כל דור  לבחור את דרכו.
אני עקרונית לא מחוה דיעה לשמחות שעורכים ילדי.
ואם מציעים שאביא מי שחשוב לי וזה פתוח, אני בוחרת ומשלמת את חלקי
גם אם הם נהנים מהם.
לצפיה ב-'אולי לגבי חבר המשפחה.'
אולי לגבי חבר המשפחה.
15/11/2016 | 16:17
2
220
יכול להיות שייראה להם מעליב להעדיף חבר שלכם על פני דוד של אחד מכם.
 
לגבי החבר של הבת והחבר של חתן השמחה ממש לא נראה לי בעייתי (אפילו יותר מחבר אחד לחתן השמחה לא נראה לי בעייתי).
לצפיה ב-'אז זהו, שיש בעיית אי שיוויון'
אז זהו, שיש בעיית אי שיוויון
15/11/2016 | 16:51
1
234
לאמא שלי ולחמותי יש רק אח אחד לכל אחד (אבי לא בחיים אבל גם לו נשאר רק אח אחד), אבל לחמי יש 4 אחים (בחיים).
בכל מקרה הקונספט של להזמין רק את הדודים המבוגרים, בלי ילדיהם ונכדיהם (בני הדודים שלי ושל בעלי וילדיהם) ממש לא נראה לי... כאמור אם הם היו המארגנים והמזמינים - זכותם. אבל אם אני מארגנת אז ממש אין לי עניין להזמין 20 דודים זקנים שהילד בקושי מכיר.
לצפיה ב-'אבל את לא צריכה להצדיק את זה בפניי '
אבל את לא צריכה להצדיק את זה בפניי
17/11/2016 | 09:55
150
שאלת אם זה עלול ליצור בעיות - עניתי מה, לדעתי, עלול ליצור בעיות. לא אמרתי שזה אומר שאת צריכה להזמין את כל הדודים. או שאת מתאמנת עליי במה את הולכת להגיד להם? כי אם כן, לא נראה לי שמומלץ להשתמש ב"אין לי עניין להזמין 20 דודים זקנים שהילד בקושי מכיר". קודם כל, כדאי להוריד את המילה זקנים, כי הם כנראה באותו סדר גודל של גיל כמו הסבים עצמם. "אין לי עניין להזמין 20 דודים שהילד בקושי מכיר" - הם עלולים להגיד משהו כמו שלמה באמת אתם לא שומרים על קשר עם הדודים? חוץ מזה, הם עלולים להגיד משהו כמו שזה לא 20 (מקסימום 14 - 7 דודים + בני/בנות זוג). נשארנו עם "אין לי עניין להזמין דודים". לזה התגובה היא כמובן, "מה זה אין לך עניין? זו המשפחה שלך/של הילד שלך! איזו מין אנטיפטית את?". אם כך, נשארנו עם "להזמין דודים". לכך התגובה היא כמובן, "בהחלט! תזמיני את הדודים! שמחים שהגעת למסקנה הנכונה!" .
 
אקיצר, פשוט תתכונני להתקפה על הזמנת החבר האחד הזה, ואם את רוצה, נצלי את הזמן עד אז כדי לחשוב על תשובה מנוסחת קצת יותר טוב .
לצפיה ב-'וואו, כמה נוח! אם אצלנו זה היה ככה,'
וואו, כמה נוח! אם אצלנו זה היה ככה,
15/11/2016 | 16:15
194
אולי היינו גם אנחנו חוגגים בריתות לבנות .
לצפיה ב-'מאחלת לך שבאמת יעבור בשלום ומזל טוב! '
מאחלת לך שבאמת יעבור בשלום ומזל טוב!
15/11/2016 | 16:13
46
לצפיה ב-'בחירה מצויינת וסחטיין על העמידה על שלך'
בחירה מצויינת וסחטיין על העמידה על שלך
16/11/2016 | 19:49
2
195
אחד הזכרונות שלי מחגיגת בת המצוה שלי (המאוד מצומצמת, בבית, בלי חברים שלי)
הוא העובדה שאמא שלי הזמינה בעיקר דודים שאני לא מכירה וממש לא הרגשתי שזו היתה חגיגה שלי.
 
כשעושים חגיגה מצומצמת ולא מזמינים את כווווולם - לטעמי בוודאי שחבר טוב של חתן השמחה
יותר חשוב מדוד של אמא או אבא, שאולי מאוד אוהב את הילד אבל הילד לא בהכרח מחובר אליו.
 
כל הכבוד!
לצפיה ב-'היי, דורי, מה המצב?'
היי, דורי, מה המצב?
18/11/2016 | 06:11
1
41
לצפיה ב-'וואלה הכל סבבה.'
וואלה הכל סבבה.
18/11/2016 | 11:23
55
לצפיה ב-'מה אני אגיד לך'
מה אני אגיד לך
19/11/2016 | 03:56
11
303
לא הסתבכת, אבל אירגנת לבן שלך בר מצווה כל כך "סתם" ולא מיוחדת. מה זה פתחת בפניהם את האופציה של אירוע גדול ושאת לא מארגנת אלא תגיעי כאורחת? אוזני שומעות נכון? לך לא בא להוציא אנרגיה וכסף לבר מצווה של בנך אז את מודיעה לסבים שהם מוזמנים לעשות זאת ואת מגיעה כאורחת? ואחרי זה את עוד מטיחה בהם "בחרתם לא כלום אז תעמדו מאחורי הבחירה שלכם"? נגמרה הבושה. מעניין אם תנסי לעשות להם תרגיל דומה לחתונה של הבן... תארגנו ותממנו אתם את החתונה או ששוב מתקבצים במסעדה?
את חושבת שזה לעשות טובה להזמין את  המשפחה המורחבת? זה אמור להיות בעיקר בשביל הבן שלך. בעיני בושה בשבילכם וחבל עבור הילד. לא רק שאין באמת חגיגה, אתם גם מונעים ממנו היכרות קרובה יותר עם המשפחה שלו. אבל רגע, חבר של בעלך יהיה שם, אז הכל כבר נראה אחרת, בר מצווה משובחת!
 
 
לצפיה ב-'סתם לידע כללי'
סתם לידע כללי
19/11/2016 | 07:42
10
348
גם הנער אינו אוהב אירועים המוניים באולם ושמח על הבחירה לערוך חגיגה עם המשפחה המצומצמת (זאת שבאמת איכפת לו ממנה) במסעדה טובה.
אבל - הוא נכד זכר יחיד לסבים שלו שהם אנשים עם זיקה דתית ויהודית, אז מתוך התחשבות בסבא הוחלט שהוא כן יעלה לתורה, ומתוך התחשבות בסבים שאולי חשוב להם לחגוג בפורמט משפחתי גדול, הועלתה גם ההצעה של אירוע גדול והם היו שותפים להחלטה שזה לא מתאים.
הנער בכל מקרה מקבל עוד חגיגונת לבחירתו עם כמה חברים טובים (פעילות אותה הוא בחר).
ואם במסיבות עסקינן, בעיני אירוע המוני באולם עם משפחה רחוקה שלא מכירה את הנער וממש מעניין לא אותה להקשיב לברכות או לצפות במצגת היא פרש... הרי אין זה סוד שחצי מהאורחים רואים בכל העניין קנס מיותר אבל "חייבים לבוא ולשים את הצ'ק" כי אחרת לא יגיעו גם לשמחות שלנו... והסירי דאגה מליבך, הנער אינו מבודד ממשפחתו המורחבת, נפגשים עם מי שיש בהם עניין בהזדמנויות שונות ואירוע המוני הוא ממש לא הזדמנות "להכיר" את המשפחה המורחבת. אלא אם כן את קוראת לבריף קצר ו-200 נשיקות על הלחי "הכרות"...
אז אני שמחה להיות מי שתשבור את המעגל ותוכיח שלחגוג עם 15 האנשים הקרובים לך שבאמת שמחים איתך - זאת הדרך לחגוג.
ועוד משהו - החבר של בעלי הוא חבר משפחה, הבן מבלה אצלו לא מעט ואף עובד אצלו בחופשות.
ככה שמסתבר שבמקרה הספציפי שלנו הוכחת בורות ויצאת די אהבלה...
אבל זה בסדר, לא כולם חייבים להיות העיפרון הכי חד בקלמר.
לצפיה ב-''
19/11/2016 | 11:31
158
האוטומט המטופש הזה של "כל אירוע מצריך אירוע" הגיע זמנו לעבור מן העולם.
כזכור, כשהתחתנתי לא היה לי כח לזה ומבחינתי היה מספיק ללכת לרבנות עם ההורים ולסגור את הפינה.
ההורים לא הסכימו אבל לא ממש היו מסוגלים לארגן אירוע נורמלי, כך שלא היתה לי ברירה והפקתי אירוע.
המסקנה העיקרית שלי מזה:
אני לא מארגנת יותר אירועים המוניים שאני לא רואה בהם צורך אם זו לא תהיה בקשה מפורשת של ילד שלי.
לא ברית/בריתה, לא בר מצוה ולא חתונה.
לצפיה ב-' הלוואי שכולם היו עושים כמוכם'
הלוואי שכולם היו עושים כמוכם
19/11/2016 | 11:37
168
בעיני זו חגיגה הרבה יותר משמעותית והרבה פחות "סתם", מאשר השטאנץ של האירוע ההמוני, הבזבזני ועתיר השופוני שהרוב עושים (שמשום מה בעיני הכותבת שמעליך הוא יותר "מיוחד" )
לצפיה ב-'אני לגמרי איתך. הבכור בן 11 וחצי וכבר מתחילים לחשוב קדימה'
אני לגמרי איתך. הבכור בן 11 וחצי וכבר מתחילים לחשוב קדימה
20/11/2016 | 15:55
4
203
אין לכולנו ספק - לא לי, לא לבן זוגי ולא לבכור - שאירוע באולם עם 200 מוזמנים הוא ממש לא בשבילנו.
אמנם אצלנו לא יוזמנו 20 אנשים אלא יותר בסביבות ה-60-70, ועדיין אלו יהיו רק אנשים קרובים (משפחה וחברים), שאוהבים את הבן, שאכפת להם ממנו, ושהוא אוהב אותם. הרוב משפחה, כולל דודים ובני דודים שלי ושל בני זוגי, ועוד 2-3 משפחות של חברים קרובים, שמלווים אותנו שנים רבות מאוד, ושהילדים שלהם הם חברים של הילדים שלי.
בכל פעם שאנחנו נקלעים בעל כורחנו לאחד מהאירועים הכפויים הללו (בעיקר בר מצוות) אנחנו נשבעים שאצלנו זה בחיים לא יקרה. לא יוזמנו 200 איש, שליותר ממחצית מהם, אין בכלל מושג מיהו "בעל השמחה", איך קוראים לו, מה הוא אוהב לעשות בחייו, ממה הוא נהנה, מה קרה לו בשנים האחרונות, ויותר ממחצית מהם הוא עצמו לא מכיר והם לא מעניינים את קצה ישבנו.
גם אנחנו מתכננים לקבץ את הקרובים אלינו במסעדה, מן הסתם להקרין סרט (שבאמת יעניין את המוזמנים כי החוגג אכן מעניין אותם וקרוב אל ליבם!).
ההורים שלי כבר עודכנו בתוכנית הכללית, ולא היו להם השגות. חמותי תעודכן מתישהו, ואני מניחה שגם לה לא יהיו התנגדויות.
לגבי עלייה לתורה... גם אצלנו המצב דומה למצב אצלך. אמנם הוא לא הנכד הזכר היחיד, אבל הוא הבכור. אנחנו משפחה אתאיסטית אבל להורים שלי יש זיקה לדת. אין לי שום כוונה לכפות עליו לעלות לתורה, ובסופו של דבר אנחנו נשאיר את ההחלטה לו. הוא זה שיצטרך לעלות לתורה, לא אני, אז מן הראוי שהוא יחליט אם זה מתאים לו. מה שכן, מראש הודעתי להוריי שגם אם הוא יחליט שהוא מעוניין, אין מצב שזה יתקיים בבית כנסת אורתודוכסי. גם לי יש גבולות.
לצפיה ב-'השאלה היא האם את מזמינה את כל מי שבאותה רמת קירבה משפחתית'
השאלה היא האם את מזמינה את כל מי שבאותה רמת קירבה משפחתית
20/11/2016 | 21:07
1
134
אני לא חושבת שזה נכון להזמין רק חלק מהדודים ומבני הדודים, גם אם לחלקם יש לי קשר קרוב יותר. אצלינו החיתוך במוזמנים נעשה על פי דרגת הקירבה. מהסיבה הזאת נאלצתי לוותר על  הדוד שלי שהוא מאוד יקר לי ובנותיו (על בעליהן וטפם), כי הזמנה שלו היתה מחייבת הזמנה של חמשת הדודים של בעלי וכל צאצאיהם...
בכל אופן מצאתי לזה פיתרון אלגנטי... הודעתי בקבוצות הוואטסאפ של שתי המשפחות שהנער עולה בשבת הבאה לתורה וכולם מוזמנים לבית הכנסת ואחר כך לקידוש בביתנו (קידוש זה משהו לא מחייב... יכול להיות קפה ועוגה, בורקסים ושתיה... או קצת יותר אם בא לי להשקיע...) בנתיים קיבלתי הרבה "מזל טוב" ו"בשעה טובה" ואכן רק הדוד שלי ועוד 3 בני דודים קרובים גם כתבו שיבואו. 
ככה מי שלא מספיק קרוב לא מרגיש חובה לבוא ומי שכן, מקבל בשמחה את ההזמנה.
לצפיה ב-'כן, אני אזמין את כל הדודים ואת כל הבני דודים ובני הזוג שלהם'
כן, אני אזמין את כל הדודים ואת כל הבני דודים ובני הזוג שלהם
20/11/2016 | 21:25
136
והילדים שלהם (ילדים ממש). בגלל זה, עם כמה חברים קרובים קרובים, נגיע להיות בסביבות 60-70 איש.
תראי, המשפחה גרעינית שלנו מאוד מאוד קטנה. מהצד שלי יש אח אחד והוא גר בקנדה. אני לא יכולה לבנות על זה שיגיע לארץ במיוחד לאירוע, עם אשתו והילדים. לבן זוגי יש אחות אחת, לא נשואה. ואבא שלו נפטר. כך שהמשפחה הקרובה ביותר בצד שלו זה בסך הכול שני אנשים...
בקיצור, אם עושים רק למשפחה הממש גרעינית זה אירוע סופר עצוב. ברגע שמתחילים קצת להרחיב אז כבר אי אפשר לעשות איפה ואיפה וצריך להזמין את כולם. אי אפשר להזמין רק דודים שלי ולא שלו, או חלק מהדודים שלי או חלק מהדודים שלו. ולהבדיל מהמצב שאת תיארת, זו לגמרי בחירה שלנו להזמין את כל הדודים ובני הדודים שלנו, משני הצדדים.
אבל כאן אנחנו שמים את הגבול ואנחנו לא מזמינים הלאה (בני דודים של ההורים שלנו, למשל... שברור שההורים שלנו מייד היו מזמינים אם היינו עושים באולם).
לצפיה ב-'יש הבדל בין 14 איש לבין 60-70'
יש הבדל בין 14 איש לבין 60-70
21/11/2016 | 01:27
1
154
אני בעצמי נגד מסיבות המוניות, אבל חוגגים עם אנשים על מנת לציין שמדובר באירוע מיוחד. כשחוגגים בפורמט של המשפחה המצומצמת בלבד, האירוע מאבד מהחשיבות שלו. 
זו דעתי. 
לצפיה ב-'את צודקת, ברור שיש הבדל. '
את צודקת, ברור שיש הבדל.
21/11/2016 | 07:19
27
לצפיה ב-'זה כל כך נכון - לשאול את הנער מה מתאים לו'
זה כל כך נכון - לשאול את הנער מה מתאים לו
21/11/2016 | 11:57
103
אצלנו היה מצב דומה: אם מזמינים רק את הסבים והדודים (ובני הדודים) של הילד - זה 30 אנשים. אם "עולים דרגה" ומזמינים גם את הדודים ובני הדודים שלנו ההורים זה הופך לכמעט 150 אנשים.
אז שאלנו את הנער מה הוא רוצה. הבהרנו שטקס דתי יהיה (אבל כזה שיש לו השפעה עליו - בתכנון ובמהות), אבל היתר פתוח לו. הסברנו את המגבלה התקציבית (אי אפשר גם טיול לחו"ל וגם אירוע באולם, וגם מסיבה גדולה לחברים....).
הוא חשב על זה כמה ימים ובסוף ענה שמה שחשוב לו זה אירוע מיוחד לחברים שלו, את הסבים הדודים ובני הדודים בלבד בעלייה לתורה, וטיול לחו"ל. וזה מה שהיה .
הזמנו את כל הכיתה והחברים שלו לטיול לילה במערות בית גוברין (שכרנו מדריך ואוטובוס), שאחריו ארוחת ערב במקום.
בסוכות נסע לשבוע ללונדון עם אבא שלו.
עלייה לתורה עשינו בפורום מצומצם בטקס רפורמי - שהייתה לו השפעה על מה הוא מקריא, מי עולה לברך וסדר הטקס.
ואחרי זה הזמנו את כל המשפחה המצומצת לארוחת צהריים.
 
להורים שלי זה היה קשה לקבל, אבל הם החליטו לקיים מסיבה לכל קרובי המשפחה מהצד שלהם, אצלם בבית, ושאנחנו נגיע כאורחים.
 
חמי (חמותי נפטרה כשהנער היה קטן) החליט שהוא לא מקבל את הגישה שלנו, ופשוט הזמין עוד בני משפחה לעלייה לתורה בלי לשאול אותנו. לשמחתינו, לבני המשפחה היה שכל לבדוק איתנו את הנושא לפני שבאו. זה הציב אותנו במצב מאוד לא נעים - שמצד אחד אנשים יודעים שיש אירוע, ושחמי הזמין אותם, ומצד שני - זה שובר לנו את כל התכנונים (עוד אנשים במקום שקטן להכילם, תוספת הוצאות על ארוחה לאורחים שלא תוכננו, אי נעימות מול יתר המשפחה - למה חלק מוזמן וחלק לא), אבל בסוף הנושא נפתר בצורה טובה, בלי העלבויות יתר.
לצפיה ב-''
03/12/2016 | 13:45
1
לצפיה ב-'כל הכבוד לך!'
כל הכבוד לך!
03/12/2016 | 20:28
26
לרוב אני קוראת ולא מגיבה, אבל הפעם חייבת להגיב ולכתוב שלדעתי הפורמט הזה של בר מצווה הוא נהדר, אינטימי, כייפי ומשמעותי. לדעתי ולטעמי, עדיף בהרבה על ״אירוע״ המוני באולם.
כמו שהודגם במעלה השרשור, יש טיפוסים שאירועי השופוני העממיים האלה יותר מדברים אליהם ומי שלא עושה אותם הוא מסכן. אתם לא כאלה ואין סיבה שתתיישרו לפי נורמות שלא מדברות אליכם. אני מבינה שהסבים קצת התאכזבו, אבל נשמע שאם תמשיכו לעמוד על שלכם, תמשיכו להתעקש על הפורמט המצומצם אבל בלי ליצור דרמות ומריבות, בסופו של דבר תהיה לכם וגם להם חגיגה מקסימה.
לא כולם צריכים לצאת מתוך כרכרה על הבמה ולהפריח זיקוקים כדי להרגיש ״לא סתם״.
 
לצפיה ב-'תודה לכל המברכות'
תודה לכל המברכות
20/11/2016 | 09:34
6
205
חגגנו אתמול בערב, היתה אוירה משפחתית ונעימה, אוכל טוב, יין טוב, כולנו סביב שולחן אחד גדול. היו ברכות ונאומים שנגעו לכולם (ולכן גם לא היו רעשים ופיטפוטים תוך כדי) וכמובן מצגת...
אני מאוד שמחה שחגגנו במתכונת של משפחה קרובה, ככה יכולנו להרשות לעצמינו מקום ממש טוב ואת קירבתם של מי שבאמת חשובים לנו.
 
 
לצפיה ב-'נהדר! מזל טוב!'
נהדר! מזל טוב!
20/11/2016 | 12:47
16
לצפיה ב-'ראשית מזל טוב,'
ראשית מזל טוב,
20/11/2016 | 15:25
89
כיף לשמוע, שההחלטה התגשמה ונרשמה הצלחה.
כל אחד עושה מה שנכון ומתאים לו.
הרבה נחת.
 
לצפיה ב-'מזל טוב!'
מזל טוב!
20/11/2016 | 15:57
11
לצפיה ב-'שמחה שנהנתם ומזל טוב'
שמחה שנהנתם ומזל טוב
21/11/2016 | 01:32
1
147
אני עדיין חושבת שחגיגות של אירועים מיוחדים חשוב לחגוג בנוכחותם של אנשים - לא 200 איש, אבל יותר מהמשפחה המצומצמת. חלק מהמיוחדות היא העובדה שאנשים שבדר"כ לא נפגשים איתם באים לשמוח בשמחה, זה לא משהו יום יומי. בעיני זה חשוב יותר מאשר רמת האוכל שתוגש. 
אבל באמת הכי חשוב שבר המצווה עצמו נהנה. 
לצפיה ב-'הבעיה שזה או 15 או 150'
הבעיה שזה או 15 או 150
21/11/2016 | 19:56
135
אי אפשר באמצע כי החיתוך הוא בקירבה האובייקטיבית (דודים או בני דודים) ולא בקירבה הסובייקטיבית: אני לא יכולה להזמין את בת הדודה צילי כי איתה אני בקשר קרוב, אבל את אחותה גילי לא... אצל בעלי מדובר ב-20 בני דודים עם בן/בת זוג +  2-3 ילדים כל אחד... ואצלי בערך חצי מזה.
והאירוע היה מאוד מיוחד, משמח ומרגש, בלי קשר לכמות המשתתפים.
 
לצפיה ב-'איזה יופי- נשמע כמו בדיוק מה שרציתם'
איזה יופי- נשמע כמו בדיוק מה שרציתם
21/11/2016 | 13:51
105
בשעה טובה ושיהיו רק שמחות
לצפיה ב-'את מקסימה. כל הכבוד לך! באמת'
את מקסימה. כל הכבוד לך! באמת
21/11/2016 | 03:27
117
איך ששמת את הקלפים על השולחן ולא וויתרת כדי שיהיה כמו שרצית.
וגם סבבה עם המשפחה שלך שקבלו את זה ככה בסדר.
אני מדמיינת שיחה דומה עם חמי.... וויי וויי וויי.... איך הייתי יוצאת חבולה.
כל הכבוד לך!
לצפיה ב-'לצערי גם אני הפכתי לכלה המרושעת...'
לצערי גם אני הפכתי לכלה המרושעת...
09/11/2016 | 10:11
87
2191
אף פעם לא חשבתי שיגיע היום בו אכתוב פוסט על חמותי, אבל באמת שהיא הצליחה להעלות את חמתי ... נוצר נתק , כעסה על הבן שלי בצורה יוצאת דופן ללא הצדקה, ובכלל נראה לי שלאחרונה הפכה חרדתית עקב הזיקנה אבל לא מודה בזה והפכה עסוקה בעצמה, אני באמת בטוחה שאי אפשר יהיה לגשר , אמרה אתמול לבעלי שאנחנו הפכים ולא...
המשך>>
אף פעם לא חשבתי שיגיע היום בו אכתוב פוסט על חמותי, אבל באמת שהיא הצליחה להעלות את חמתי ... נוצר נתק , כעסה על הבן שלי בצורה יוצאת דופן ללא הצדקה, ובכלל נראה לי שלאחרונה הפכה חרדתית עקב הזיקנה אבל לא מודה בזה והפכה עסוקה בעצמה, אני באמת בטוחה שאי אפשר יהיה לגשר , אמרה אתמול לבעלי שאנחנו הפכים ולא נוכל להסתדר , למרות שכל השנים הסתדרנו די טוב, עצוב לי מצד אחד מצד שני היא לא שווה את זה שאזיל דמעה בגללה...
 
 
לצפיה ב-'זו הפעם הראשונה מפורשות,'
זו הפעם הראשונה מפורשות,
07/11/2016 | 04:23
38
872
מאוכזבת מהבן שלי ואיך לומר בעדינות? הלוואי שכלתי הייתה יודעת להיות אדם טוב יותר, בוגר יותר...

אז אני יודעת, כל החכמות והחכמים יגידו שאני מרשה שינהגו באנו כך אבל כשמדובר בבן שלך ובנכדים שאתה אוהב, זה מורכב.

הבן שלי והיא מצליחים להדיר שינה מעיניי.
אני לא רוצה להשתמש במילים קשות אבל כן, קשה לי אתם כי מצד אחד יש מעין שייכות שאי אפשר להתעלם ומצד שני היא גורמת צער.

לא מתייעצת ממש כי אני מוכנה ויודעת מה התגובות כאן ורובכן כלות  ומי שנכנס לפורום זה לא כי משעמם לו...אבל זה המקום לשפוך כשאתה מתהפך באישון ליל והמחשבות מציפות.

אז צדקתם, אולי לא נתק שעלול לגבות מחיר אבל מה? להיות פסיבית? כלפיהם הכל אפשרי והשאלה למה? מה חטאתי שמגיע לי יחס בלתי הוגן ושווה? האם אם לבן יש לה פטור שלא מרצון? האין החצי השני של הבעל  שייך ולו במעט? והקסם של נכדיי?

לא פעם יושבת עם חברים במסעדה ומביטה בשולחנות המשפחות של  זוג הורים, ילדים וסבתא אחת עם סבא או בלעדיו. ואני תוהה למי שייכת האישה הנעימה המבוגרת הזו שהגיעה לבילוי משותף כחלק מהמשך השושלת? כולן !לא רובן, כולן התגלו כאימהות הכלה. אם החתן בגד נעלם גם אם היא הצד הנותן. ובלי קשר, גם אם היא הצד שילד את החצי השני שלך שבזכותו ילדייך קיימים.

פעם ישבנו חברתי ואני ושוחחנו על כך בהומור והיא אמרה: "אנחנו יש לנו פטור". נראה אותך אמרתי. כאשר בנייך יתחתנו , נראה כמה תרצי אותו...

קשה להשלים עם זה שאת יולדת, מגדלת ומנסה לעשות הכל כדי לרצות או פחות כדי להתאזן וגם לטעות ולבקש סליחה ולקבל בתמורה התעלמות במקרה הטוב. כל החיים לימדתי הגינות וחטפתי חוסר הגינות.

אז לאור כל הנ"ל יותר מתמיד, ןכל יום מחדש, את מבינה שהרווח היחיד הנו של הצד האחר, של הכלה. למה? כי  אנחנו הנשים מובילות לרוב. יודעות לתמרן יותר ומתעסקות בפרטים. לבנים אין הראייה שלנו .... ולצעירות בלי לזלזל עם כל הפלוסים שיש להן,  אין  יכולת להבין רגשות  וניסיון להיות במקום של החמות ולכן הן "מצפצפות" ומובילות לאן שהן רוצות....

אני מאמינה שלמרות כל מה שכתבתי לעיל, יש כלות שיודעות לעשות טוב גם לצד השני במידה והן אוהבות את הבעל ולא פגועות חמות. מאמינה שיש כאלה שיודעות לתת הרגשה טובה ולהתחשב. מאמינה שיש כלות שזורמות ונהנות ומקבלות את המצב כמצב נתון בלי משחקים מיותרים. ראיתי במו עיני ונמלאתי קנאה בהרמוניה שרוחשות כלות לחמיות וההפך. והן, אותן חמיות נושאות חלק מהגנים שלי ומהחינוך שנתנו לי או חברות קרובות מאוד.. .

אמרו לי לא להתערב, היו מקרים שהייתי רובוט אז באים, אוכלים, אומרים תודה והולכים. וואלה? מסעדה?

אני רוצה להבין איך אפשר להיות כל כך מאופקים טרם הנשואים ולהסכים ולהבטיח כמעט כל דבר? ואחרי הנשואים פתאום לקבל כוח של סופר מן???

והיכן הוריה מורי הדך של ביתם???.

לצפיה ב-''
07/11/2016 | 05:12
8
288
באמת מדיר שינה מעיניך.
כואב לי לשמע. 
מערכות יחסים הם דבר מורכב.
כדי להרגע ולהפסיק לכאוב אני הייתי הולכת לקבל עיצה מעשית
ממטפל משפחתי, אולי הוא יכול היה להפגיש את הבן שלך עם טענותיך,
מבלי לקלקל את המערכת שלו עם אשתו.
לצפיה ב-'תודה מיכל ומזה אני חוששת. רק מזה אחרת'
תודה מיכל ומזה אני חוששת. רק מזה אחרת
07/11/2016 | 06:22
7
342
יש לי הרבה מאוד להגיד וכשמאוד כואב אין בעיה לפרוק מול האדם המכאיב. מה שעוצר בעדי זו המחשבה שמגיחה בדיוק בזמן (?), 'האם יקלקל את יחסיו אתה?' וזה משהו שאינני רוצה שהרי הם חיים בסדר גם אם לא לטעמי. 'האם יעיר לה ויבין אותי וכלום לא יקרה?' ואולי יעיף אותי בעצם מחייו כי מה פתאום העזתי להגיד מה כואב לי ולחשוב שהם לא בסדר? (גם אם הוא מאמין שזה לא כך יעשה הכל להאמין ולו כדי שיהיה לו שקט). אני ואביו ואחיו וכל העולם יכולים להגיד על משהו שהינו מגוחך ובלשון זולה, מגעיל, אבל הוא יגן עליה ולו כי אוהב בעיוורון או כי רוצה שקט או כי מחשבתו שלו מגוחכת.
 
אני לא מעזה לבקש ממנו לבוא לשיחות. מכירה את הבן שלי, ישאל: "אנחנו (הכל אנחנו אין להם אישיות נפרדת) בסדר גמור מי שצריך זו את או במקרה הטוב יגיד שהם מרגישים מצוין וככה הם רוצים להתנהג.
 
הברירה שתהיה לי לבלוע שוב או לנתק (?).
 
נכנסת בחורה צעירה והופכת את החיים למרמור. הפכנו להיות פודלים כל המשפחה. פעם כשהעזתי להגיד משהו קמה והלכה והבן עשה לי שפטים בטלפון. שנה לא נכנסתי אליה הביתה (הערה לגיטימית שבאה לא כדי לפגוע. משהו שהפריע לי אמרתי בצורה חברית).
 
 
לצפיה ב-'עכשיו עשיתי החייאה לפורום :) הלוואי שלא הייתי צריכה. '
עכשיו עשיתי החייאה לפורום :) הלוואי שלא הייתי צריכה.
07/11/2016 | 06:26
88
לצפיה ב-'כדאי ללכת לייעוץ לבדך, בלי הבן'
כדאי ללכת לייעוץ לבדך, בלי הבן
07/11/2016 | 08:54
1
203
אולי אחרי כמה פגישות היועץ יציע שגם הבן יבוא.
אבל בתור התחלה - לכי לבדך.
 
את כותבת כאן הרבה, ״כדי לשפוך״. אבל את לא נותנת את כל הפרטים, אולי כי את לא רוצה להסגיר. וזה בסדר. אבל זה גם מונע מאיתנו להבין מה קורה שם. אצל יועץ דיסקרטי את תשבי, תספרי הכל הכל, מי אמר ומי עשה וכמה ולמה. 
לצפיה ב-'נכון. אנסה והבעיה למצוא משהו מתאים '
נכון. אנסה והבעיה למצוא משהו מתאים
07/11/2016 | 09:28
183
ועוד נכון :) מטעמים מובנים לא מוסרת כל הפרטים גם מבינה שהם לא צד פה וזה לא הוגן לכן אני כותבת רק את מה שאני מרגישה.
 
צריך למצוא משהו מתאים כדי שכספי לא יונח על קרן הצבי. אולי זה הפתרון באמת. גם אם איש לא יצטרף אלי אוכל לקבל הדרכה מקצועית איך לנהוג ולהתחזק.
 
 
לצפיה ב-'יש לי שאלה,'
יש לי שאלה,
07/11/2016 | 09:31
3
234
האם יש מצב שתתנהלי בחייך המלאי ענין ותעסוקה,
ותחגגי עם המשפחה המורחבת שלך, וקצת "תשכחי" את 
משפחת הבן? תתני לעצמך מרחק (לא ניתוק, לא הענשה),
מרחב שהוא יתנהל איתה מולה, בלי שאת צד בענין.
בלי להעיר, בלי להאיר, בלי להגיד, אלא מה שנקרא סתם,
ולהחליט שעכשיו חודשיים עד אחרי חנוכה--את משנה פאזה.
את לא מבשלת להם כי את עובדת ונוסעת ועסוקה,
את לא מארחת, ואם הם מגיעים חיבוק לילדים ואת מסבירה שבדיוק חזרת--
ואת מתה ללכת לישון. ירצו ישארו לבד, לא ירצו ילכו,
את גם ממש לא מסוגלת לעשות בייביסיטר ליותר משעה פעם בשבוע.
בחנוכה אין לבבות וסופגניות וספינג' וערב משפחתי כי כל יום יש לך בילוי אחר.
פשוט בהחלטה חדצדדית לנהל חיים בלעדיהם--
(אפילו בלי לשתף את הבעל והבן השני, ככה בשיא הטבעיות כאילו)
ואולי את תירגעי וגם הם יהיו נינוחים יותר, 
אם תצליחי תמשיכי כך עד פורים, 
לי נראה שכך לא תפסידי את הנכדים, אבל כולכם תרויחו המון שקט שמאפשר
קימום יחסים חדשים נכונים יותר.
 
 
לצפיה ב-'רעיון מצוין. אני בעד. רק שאני חוששת שללא ליווי מקצועי'
רעיון מצוין. אני בעד. רק שאני חוששת שללא ליווי מקצועי
07/11/2016 | 12:35
1
173
כפי שכבר הצענו לה בפורום הזה יותר מפעם אחת, היא לא תצליח לעמוד בזה.
הלוואי ואני טועה כי הרעיון שלך מעולה.
לצפיה ב-'צודקת וקשה לי מאוד אבל מנסה. כמו שכתבתי למיכל, לא תמיד'
צודקת וקשה לי מאוד אבל מנסה. כמו שכתבתי למיכל, לא תמיד
07/11/2016 | 15:49
149
ולא הכל מצליח לי אבל יש מעט שיפור.
לצפיה ב-'יש דברים שאני מסוגלת ויש שלא למשל, להתנהל בחיי '
יש דברים שאני מסוגלת ויש שלא למשל, להתנהל בחיי
07/11/2016 | 15:48
170
אני עובדת ולומדת ויש לי משפחה והמון חברים. לפעמים אין לי זמן פנוי לעצמי ולענייני ביתי. למשל שהפסקתי להכין כלום מיוחד ולא מציעה כלום כשהולכים. אבל פתאום מבקשים עזרה בצורה שאין להם ברירה והעולם מתמוטט ואם אני לא להם איש לא להם או שמכינים אותי בסיפור נוגע ללב שהנכדים מבקשים אותי וכו' ואני מתפתה. או שאני רואה ומעורה בסיטואציה מעוררת קנאה וחושבת למה אי אפשר שגם לי יהיה קצת הנאה כמו לרוב הסבתות?
 
יחסית למה שהיה הורדתי בפירוש פרופיל אבל לא ממש.
לצפיה ב-'מה אנשים אחרים אומרים על הסיטואציה?'
מה אנשים אחרים אומרים על הסיטואציה?
07/11/2016 | 11:48
3
247
תראי קודם כל לי יש יחסים טובים מאד עם חמותי. אנחנו מאד שונות ויש מקומות שקשה לי ומתיש לי, היו פה ושם חריקות, אבל היא אישה טובה גם אם אנחנו שונות והיא תמיד מתקבלת בברכה אצלנו בבית. 
 
אבל אני רוצה לדבר על מישהי אחרת. סבתא שלי, דווקא מצד האמא. היא אישה ביקורתית, קשה, מתערבת ועם זאת היא בטוחה לחלוטין שהיא הקורבן. לחלוטין. היא מאד אוהבת אותי (ואני אותה) כך שיצא לי איתה שיחות נפש ודברים שאת כתבת פה כמו "מה חטאתי שמגיע יחס בלתי שוה", "הנכדים לא שייכים גם לבעל", "את יולדת ונותנת ומגדלת ומה את מקבלת" הזכירו לי אותה מאד. 
דברים קשים שהיא אומרת לאחרים היא מנפנפת כטעות (אם בכלל) או "אז מה אם אמרתי" ודברים שאומרים לה נשמרים לנצח בזיכרון ורק גדלים. מקומות שבהם היא הייתה לא בסדר בכלל לא נרשמים אצלה. 
היא גם מצהירה על נתק ומנתקת כל פעם ילד אחד לתקופות משתנות. 
אני אוהבת אותה מאד אבל לא הייתי רוצה להיות כלה שלה, או אפילו בת שלה. 
 
אז אני שואלת, מה אנשים אחרים שעדים לסיטואציה, לא חברות שלך שאת מספרת להם, בני משפחה אחרים, בן זוגך אם יש, האם גם הם רואים סיטואציה חד משמעית כמוך? שאת קורבן והיא מכשפה?

וגם אם לא וגם אם הדברים בדיוק כפי שאת מתארת, הייתי שוקלת טיפול פרטני, לעצמך. מקום שבו תלמדי להתמודד עם המצב מבחינה נפשית. מקום שיעצים אותך ויתן לך אמצעים להתמודד 
לצפיה ב-'מממ. את משתמשת במילים שלא אמרתי או שאמרתי ואת מחזקת אותם'
מממ. את משתמשת במילים שלא אמרתי או שאמרתי ואת מחזקת אותם
07/11/2016 | 16:21
2
211
לצערי לא יכולה לפרט יותר מידי, לא יכולה לציין עובדות אבל תאמיני לי שאני שפויה ואם אני מוכנה לקום באישון ליל ולכתוב מה שכואב לי סימן שזה קיים....
 
אינני יודעת אבל אינני כסבתך לפחות לא לפי מה שכתבת, בחיים לא הצהרתי על נתק וניתקתי לתקופה גם אם במחשבה מאזלת יד. הפוך מסבתך אני ביקורתית כלפי עצמי ויש לי רגישות יתר ומתחנפת יותר מידי ובחיים לא נפנפתי שאני צודקת ובחיים לא זלזלתי במה שאחרים אומרים או מבקרים. סבתך לא נשקה לאמך בראשה ולא התנצלה בפניה מעולם בטח לא על כלום כפי שעשיתי לא פעם ולו כדי לא להתנתק. ואם אמך התייחסה לסבתך לא בהגינות אולי היא צודקת, מגדלים ילדים ובאים רק לצרכיהם. זה כואב.
 
ואולי את לא אובייקטיבית לגבי אמך? אם את מתארת את סבתא שלך כאישה מאוד שלילית אז למה את אוהבת אותה? האם אמך מושלמת? אולי לא ולכן?
 
אז יש דברים שלצערי לא יכולה לומר כאן אבל אני רוצה להאמין שגם אם רק סיפרתי יאמינו לי אחרת, זו לא חברה ולא אחות וגם אם פורום מטיל ספק ברגשותיי אז כן, אקח את התגובה בערבון מוגבל.
 
אני לא צריכה להוכיח דבר לאיש. אם הרגשתי וביקשתי עזרה צריך לעזור. כי מי שלא רוצה להאמין לא חייבת להוכיח כאן לא בית משפט. לא יצרתי יש מאין. כלתי עשתה לא פעם מעשים שלא עושים (אולי גם אני וכשביקרו אותי בניגוד לסבתך התנצלתי).
 
כשכתבתי את הרגש או כמה דברים שהפריעו לי והבעתי אזלת יד או קושי לא ראיתי את הסיטואציה כחד משמעית? ולא ראיתי בכלתי מכשפה כפי שכתבת. תארתי רגש והדגשתי שהוא שלי. לא פעם כתבתי שאולי אני לא מושלמת כמו כולנו אבל אם מפריע משהו זה שלי וככה מרגיש לי וכנראה שיש דברים בגו. דברים לא יפים שכן, בעלי ומשפחה רואים ומבינים אף היו בחלק מהסיטואציות שהייתי מתה לפרט רק כדי שתביני על מה אני מדברת אך אמנע. בין כה החלטת חד משמעית שסבתך לא בסדר ואימך מאה אחוז.
 
אגב, אני לא צריכה להתמודד נפשית אלא רגשית. תודה!
 
 
לצפיה ב-'תשמעי, את לא חייבת לי ולאף אחד כלום'
תשמעי, את לא חייבת לי ולאף אחד כלום
08/11/2016 | 12:58
1
153
רציתי להעלות נקודה שאולי את לא רואה את הדברים כהוויתם, שאולי יש עוד צדדים למטבע שאנשים חיצוניים יכולים לראות ואת לא. זה שיש לאדם כלשהו תגובה רגשית קשה למשהו לאו דווקא אומר שהמציאות היא באמת כמו שהוא חווה אותה. 

יכול להיות שזה לא המקרה שלך. אבל לפעמים עוזר לצאת מהסיטואציה ולנסות להסתכל עליך מבחוץ. אני לא נגדך. אני לא אומרת שאת משקרת. גם לי בחיים קרו מקרים שחוויתי דברים מצורה מסויימת ואז בא בעלי או קולגה והראה לי שיש עוד צדדים. זה לא התקפה. להיפך. 
 
לשאלתך לגבי סבתא שלי. אני חושבת שאני אוהבת אותה כי איתי איכשהו (ועם עוד מעט מהנכדים שלה, לא כולם) היא מראה צד הרבה יותר רך והיא מעולם לא העבירה עלי ביקורת. אבל אני רואה את היחס שלה לילדים שלה והוא לא מוצדק בשום קנה מידה. אמא שלי לא מושלמת אבל סבתא שלי ממש מקשה לאהוב אותה. היא אומרת דברים נוראיים, באמת.  חייבת לציין גם שהיא מעולם לא ביקשה סליחה אף פעם. הקונספט שהיא "האמא" צריכה אי פעם לבקש סליחה על משהו לא נתפס בעיניה. 
לצפיה ב-'כך השתמע מדברייך. אני בסך הכל והדגשתי זאת'
כך השתמע מדברייך. אני בסך הכל והדגשתי זאת
08/11/2016 | 13:21
113
שלא יכולתי לישון וחשתי צורך עז לשתף. אילו היה יום ושעה מקובלת הייתי מתקשרת לאדם קרוב שמכיר אותי מצוין אבל עם כל הכבוד לרוב התגובות כאן שלקחתי מהן והערכתי, היו גם תגובות שרצו להוכיח שאני מדמיינת, שאני לא בסדר, שאני מבלבלת את השכל ולא עשיתי העתק הדבק אבל זו ההרגשה.  אז להיות אדישה זה היה מצוין כי כבר היה בוקר ושוב יכולתי לדבר עם הקרובים לי אלא שכאשר נתקלתי בתגובות כאן היה קשה לא להגיב.
 
אז כפי שכתבתי יש סוגים שונים של אנשים. תודה לאל איני נמנית מאלה. רוצה הוכחה של מה אנשים אומרים עלי לי זה לא משנה אבל אם את כל כך מתעקשת, אני נחשבת לאדם עם נתינה לא נורמלית ולא יודעת לקבל גם לא מוכנה כי תמיד אני חושבת שלא אטריח. אבל כשזה מאוד לחוץ ומאוד לגיטימי ואת בטוחה שזה יקרה בקלות כי זה באמת לא מיוחד ומאוד ברור, מאכזב וחצוף.
 
בעלי? הילדים? אחיי אחיותי? חברים? הרבה לפני שכבתבתי בפורום הביעו דעה וחלקם היו נוכחים והסיבה שאני לא כמו סבתך ולא כמו אימא שלי אפילו שגם היא שומרת ולא מתנצלת (יש לי אח כזה, אני גאה לומר שאני ממש כמו סבתא שלי אם אבי. חיבקתי ובכיתי והתנצלתי ולקחתי על עצמי דברים שלא היו קשורים אבל לפעמים הסוס מתעייף ואז אתה מבקש קצת אוכל-והבעלים מתקמצן. היי, אתה צריך אותי בקרוב, תן אנרגיה קצת.....
לצפיה ב-''
07/11/2016 | 12:23
1
135
לא פשוט...
מחזיקה אצבעות לימים טובים יותר
לצפיה ב-'תודה חיננית'
תודה חיננית
07/11/2016 | 16:22
42
לצפיה ב-'בקשר להכללה של הכלות'
בקשר להכללה של הכלות
07/11/2016 | 13:00
4
227
לעובדה שאת רואה סבתא סועדת עם משפחה והנחת שכמעט תמיד מדובר באם הכלה.
אנחנו זוג של 6 שנים, לא נשואים מבחירה, אבל כן מן הסתם מכירים היטב את ההורים של שני הצדדים.
כן, אנחנו נמצאים אצל ההורים שלי הרבה יותר. למה? כי לי קשר חזק למשפחה שלי ואני אוהבת לבקר אותם הרבה.
אנחנו גם מבקרים את ההורים שלו אבל לא באותה תדירות. האם זה בגללי? לא.
בן הזוג שלי לא מרגיש את הצורך העז כמוני לבקר את המשפחה שלי, וכשאנחנו לא מבקרים את המשפחה שלי הוא מעדיף שנהיה בבית.
האם הגיוני שהם יאשימו אותי על זה שהוא לא מבקר אותם הרבה? לא.
האם אי פעם סירבתי לבוא למשפחה שלו? לא.
ונניח וכלה מונעת את הביקורים, האם את צריכה להאשים אותה? לא. תאשימי את הבן שלך, הוא יכל לבוא לבד, הוא יכל להיות יותר נחרץ בנושא כדי לראות את אמא שלו, ותאשימי את עצמך על כך שלא הצלחת ליצור קשר חזק יותר עם הבן שלך מילדות, כי יש אמהות שהבנים שלהם מאוד קשורים אליהן, זה לא דבר בלתי אפשר.
לצפיה ב-'נכון. מורכב. לא בא לי להרחיב. התעייפתי לנסות להסביר'
נכון. מורכב. לא בא לי להרחיב. התעייפתי לנסות להסביר
07/11/2016 | 16:31
3
209
רק אומר לא הגיוני שהבן היה אצלי יום אחד וצרחות שהוא מתעכב. שמעתי אותו מנסה להסביר שזה לקחת משהו להם ורק נכנס וניסה להרגיע ואמר לה: בסדר.....תכף יוצא. לקח ויצא. רדפתי אחריו לתת לו משהו שלא לקח כי הוא ממהר. הלו...יש בנות ויש בנים ויש חמות ויש חמים ואם לא נתקלת הלוואי שלא תתקלי.
 
הגיוני...טוב לא יכולה, יהיה שקוף ומרושע מידי עד כדי שיכולים לכנותי שקרנית או מתנערת מאחריות...יש דברים שכשכותבים במצבים מסויימים והדגשתי, זה רק קמצוץ ופורקן ולא כדי להרגיש שלא לוקחת אחריות או עשיתי ממנה מכשפה. היא לא מכשפה אבל מתנהגת בצורה פוגענית לא פעם. כתבתי גם על הבן שלי ותסלחי לי, לא מוכנה שתבקרי את החינוך שלי אלא להתייחס לסיטואציה כי את לא יודעת איך ומה עשיתי ואולי זו הטעות, למדתי אותם לכבד מידי ולקדש מידי. תודה.
לצפיה ב-'אני לא מבקרת את החינוך שלך, את זאת שצריכה לבקר אותו ולהפיק'
אני לא מבקרת את החינוך שלך, את זאת שצריכה לבקר אותו ולהפיק
08/11/2016 | 10:57
2
128
לקחים.
קירבה זה לא משהו שיוצרים רק מחינוך.
תביני שמי שבוחר לא להקדיש לך את הזמן בסופו של דבר זה הבן שלך.
הבחירה היא שלו, גם אם היא מפעילה עליו לחצים.
לצפיה ב-'את ביקרת את סבתך. ביקרת אותי'
את ביקרת את סבתך. ביקרת אותי
08/11/2016 | 12:46
1
156
אז מותר לי לבקר את בני ואשתו.
 
את לא מכירה אותי ואם אין לך משהו מעודד לכתוב אל תכתבי כי הפורום כפי שידוע לי מכיל גם "בכיינות" ואם התחשק לי לבכות, לכתוב, את אמורה לקבל או לא להתייחס. ריח של הטפה נטף מהודעתך ואת זה לא צריכה.
 
אני מי שאני ואם יש עצה לקחת יופי אבל עצות התנצחות  לא בשבילי. לא לשם כך נכנסתי.
 
צר לי שלקחת את סבתך כדוגמה רעה אני דווקא מכירה אימהות רעות שרודות בחמות ומתחמנות אותן ואת התמימות שלהן.
 
אף אדם, אף אדם אם הוא נורמאלי לא יעשה רע לאחר.
 
הכרת את המושג מניפולטיבי?
 
יש אמהות וכלות וחמיות כאלה. אולי גם את בזה שאת נותנת לי כביכול את סבתך כדוגמה רעה וכביכול מציינת שאת אוהבת אותה (אבל את ממש לא) ומשבחת את האימא ה"חסודה" שלך.
 
קבלי מציאות. יש אנשים רעים וכלות או חמיות מכשפות. שלי לא מכשפה אבל כן מניפולטיבית וילדה שלא יודעת כבוד ונתינה.
 
אילו הבן שלי לא היה קשור אלי ואוהב תאמיני לי שהייתי יודעת....לא אוסיף כי יש אנשים שאין להם מסוגלות לאמפטיה והבנה.
 
 
לצפיה ב-'אין לי מושג על איזה סבתא את מדברת.'
אין לי מושג על איזה סבתא את מדברת.
08/11/2016 | 14:12
107
מותר לך לבכות, מותר לי לרשום דברים שהם לא רק מכילים.
יש לך בעיה, את מספרת עליה, חשבתי שאולי תרצי לשמוע דעה שיכולה לסייע למצב ולא רק לבכות עליו.
לשנות את הכלה יהיה לך קרוב לבלתי אפשרי. לנתח את עצמך ולראות איך מפיקים לימונדה מלימונים יש לך את האפשרות.
מה לעשות, קראתי את ההודעה שלך וכל מה שראיתי זה "אכלו לי שתו לי". יש דברים שאת יכולה לעשות כדי לשנות את המצב, אבל יש כאלה שמעדיפים להתמסכן, כי לעשות עבודה עצמית זה הרבה יותר קשה.
אם אמפתיה זה מה שאת חושבת שיעזור לך, אז בבקשה, יש פה הודעות אמפתיות.
לפי "ילדה שלא יודעת כבוד ונתינה" הצלחתי להבין את הטיפוס, אומר הכל.
לצפיה ב-'לא מצפים ולא מתאכזבים'
לא מצפים ולא מתאכזבים
07/11/2016 | 13:40
1
219
אני יודעת שזה בגדר "קל לומר- קשה לעשות" אבל תפסיקי להזמין לארוחות, תפסיקי להשקיע באירוח ותצפי מראש להתנהגות כזו כי כנראה זו הדרך שלהם- כן גם של בנך וגם של אישתו.
 
אני לא מסכימה עם הדיעה הזו שהאישה מנווטת את הגבר ואם הוא מתנהג בצורה מסוימת זה בגלל שהאישה דחפה אותו להתנהג ככה- יש לו ידיים, יש לו רגליים, יש לו פה וכנראה גם יש לו מוח- הוא משתמש בזה ויש לו אפשרות להחליט באיזו דרך הוא רוצה לנהוג והוא זה שבוחר לנהוג בדרך הזו. בטוחה שגם לאישתו יש יד בדבר אבל עדיין זו החלטה שלו לבחור להתנהג ככה.
לצפיה ב-'לא מגרשת את הבן והנכדים מן הבית. '
לא מגרשת את הבן והנכדים מן הבית.
07/11/2016 | 16:42
176
לא יכולה להגיד תפסיקו לבוא. כן מתחמקת. התחלתי אבל לפעמים כואב לי. אז פעם כן ופעם לא.
 
יש נגררים ולרוב זה הגברים כי כפי שאמרתי להם אין עצבים לקטנות האלה כמונו. טוב, כמוני. הוא לא בוחר להתנהגות זו. נוכחתי עם גיסתי בסיטואציה מכוערת של בן שרצה לבוא עם הנכדים ומיד ביטל אחר קיבלתי הוראה שלא ליצור איתו קשר בגלל משהו טיפשי שאמרה וגיסתי שהייתה בהלם אמרה, איזו שתלטנית....תסמכי שאני מכירה סיטואציות. לא כל הנשים מושלמות כמו שלא כל הגברים אבל גברים מתעסקים בדברים כלליים יותר ועובדים עד שעות הערב המאוחרות. יש לי דוגמא לחברה בשנות הארבעים קובעת ומחליטה לבעלה לא ללכת ומתי ללכת...
לצפיה ב-'איפה הצד שלך בסיפור?'
איפה הצד שלך בסיפור?
07/11/2016 | 15:37
5
172
את לא נותנת הרבה פרטים, אבל נשמע לי מאוד מוזר שאת הקורבן היחידי פה והיא סוג של מפלצת. יש לי הרגשה שאם היא הייתה כותבת פה,היינו רואים תמונה אחרת לגמרי ממה שאת מציגה..
מצטרפת לעצות מעליי לגבי טיפול שיעזור לך להתמודד ואולי לקבל גם נקודות מבט חדשות על הצד שלך.  
לצפיה ב-'הצד שלי בסיפור, ברגש. מי שכותב כאן הוא מרגיש ואותו צריך '
הצד שלי בסיפור, ברגש. מי שכותב כאן הוא מרגיש ואותו צריך
07/11/2016 | 16:47
4
202
לכבד ולא להוכיח.
 
כשאת אצל פסיכולוג אולי מנסה להבין אותך\ להעמיד ראי אבל לא לחפש היכן האשמה שלך.
 
ולא חידשת מאום חמודה כי כתבתי לפנייך שאני הכותבת ומנקודת מבטי. רק פרקתי ותגידו תודה שהחייאתי את הפורום :) לא חכם רק לבקר.
 
טוב, אם לא מספיק שאענה שאנשים ראו במו עיניהם סיטואציות לא יפות אז אין לי מה להוסיף. אולי אכתוב עוד כאן ואולי לא אבל זה מה שהרגשתי היום וזה מה שהחלטתי לכתוב וגם אם לא היו עונים לי היה בסדר גמור.
 
אקח את מה שמתאים מכאן ומהחיים.
לצפיה ב-'לא אשמה, אחריות'
לא אשמה, אחריות
07/11/2016 | 17:02
3
153
לרגע לא זלזלתי בכאב שלך, אבל צריך 2 לטנגו..  לא אמרתי שאת לא צודקת, אמרתי שגם לך יש חלק בכך שהיחסים איתם הם כאלה. את לא יכולה לשנות אנשים אחרים, אנחנו יכולים לשלוט רק בעצמנו..  בכל מקרה אין מספיק פרטים כדי לדעת כי את כותבת נורא מעורפל...  פסיכולוג ייתן לך גם כלים להתמודד עם המצב וגם ישפוך אור על דברים שאולי לא ראית.
בהצלחה בכל מקרה.
לצפיה ב-'עכשיו זה מובן אחרת. אני מודעת לעובדה שגם לי יש חלק'
עכשיו זה מובן אחרת. אני מודעת לעובדה שגם לי יש חלק
08/11/2016 | 01:43
2
134
לטוב ולרע אבל מנסה למצוא פתרון.
 
מקווה שאצליח לשנות את הגישה שלי ואולי כך ישתנו דברים וכן, אני מתכוונת ללכת לייעוץ...
לצפיה ב-'מקווה בשבילך שתצליחי לשפר את היחסים איתם'
מקווה בשבילך שתצליחי לשפר את היחסים איתם
08/11/2016 | 07:35
1
77
או לפחות למצוא קצת שקט נפשי בנושא
עדכני ההתפתחויות.
לצפיה ב-'תודה :) '
תודה :)
08/11/2016 | 08:10
20
לצפיה ב-' עצוב לקרוא'
עצוב לקרוא
07/11/2016 | 17:34
6
158
אני קוראת כאן מדי פעם,
עדיין לא חמות, אבל יש לי שלושה בנים בוגרים, כך שיום יבוא...
מנסיון שלי ושל חברות שלי בגילי, את צודקת,
בתור אישה/אמא צעירה נעזרתי יותר באמא שלי מאשר בחמותי וזה טבעי,
מעולם לא נידיתי את חמותי, ותמיד היא העדיפה לטפל בנכדים/ות מבנותיה,
אבל כנראה שגם זה די טבעי.
אני בן אדם מאד חברותי, ורק מחכה כבר שתהיה לי כלה/ות,
אבל צריך שתיים לטנגו, אז אני מקווה לטוב...
 
עצוב לי לקרוא אותך.
מקווה שיוקל לך
לצפיה ב-'אז זהו, שאת העזרה הם מקבלים ממני כי '
אז זהו, שאת העזרה הם מקבלים ממני כי
08/11/2016 | 06:58
5
206
רק לאחרונה ממש התחלתי לגמגם עד אז נעמדתי דום לכל בקשה. אם היה לי תור לעשות משהו למענם מעולם לא הפרתי אותו נתבקשתי לסייע לה ולא לבן שלי (לא לנכדיי אלא לה עצמה) הנחתי או ביטלתי את תכניותיי בצד ורצתי לעזור. לא פעם נתקעתי בבית כי הם רוצים לבוא או הייתי בחוץ והפתיעו עם הודעה שהם בדרך אלי ועזבתי מהמקום בו הייתי גם אם רק הגעתי. לעומת זאת הצד האחר מרגיש נוח וחופשי לחיות את חייו כי איש לא מאיים עליו בנתק, בריחוק או טינה. אלו הוריה. להורים סולחים.
 
יש חמיות שלא אוהבות לעזור כמו שיש הורים שלא אוהבים לעזור. לא פעם שמעתי הורים משני הצדדים שאומרים "את שלנו עשינו. הם מספיק גדולים שיתמודדו כמונו ועתה אנחנו רק נהנים". למען האמת גם אני אמרתי זאת טרם נישאו. להפתעת כולם (גם את עצמי הפתעתי) מצאתי את עצמי עושה באהבה הכל אבל אט אט הסטירות והאדישות והאנטי והתחרות החלה לחשוף פנים ואולי לרמוז שאביט גם בחיים שלי ואתן גם להם לקבל...
 
אינני יודעת בת כמה את אבל יש לי גם חברות מבוגרות וגם כאלה שילדיהם בתיכון עדין והן לא חמות. אז יש לי הבעת דעות משני הצדדים....חברה שמכירה אותי ואת ילדיי ונוכחה בכמה סיטואציות (לא בעיה היום, השמעת שיחה, מיסרון, מניפולציה חיה ...) הגדירה: "את נותנת אהבה ומקבלת אצבע משולשת והם נותנים כלום ומקבלים אהבה.
 
ולגבי מה שכתבת, לא בזה מדובר. זה העניין כאמור, הם מקבלים ממני את העזרה לא מהצד שלה. אגב זה תלוי במרחק. הורי גרו רחוק מאוד ולא יכולתי לבקש סיוע. הוריה צמודים. אני יותר רחוקה וגם לא ממש פנויה ובכל זאת, רצה לכל בקשה ושם על מי מנוחות אבל בת זו בת וילד זה ילד. על סמך אי עזרה לא מנדים הורים. אלא מה, טענותיי לא על כמה באים אלי וכמה שם. על כך שאדם, כל אדם מצפה לפור מסויים לאחר תקופה של נתינה למשל, "בבקשה בואו כי הורי הגיעו והם רוצים לראות את הנינים קצת". התגובה מעולם לא הייתה חיובית בשום סיטואציה של בקשה שלי. מעולם! על כל דבר שהוא שביקשתי תמיד הייתה התחמקות גם אם בלי כוונה הייתי בסיטואציה מסוימת וככל בת אנוש נזקקתי והפתרון המידי וההוגן היה הם, לא התבלבלו ולא מצמצו ואמרו לא ותמיד אסרו עלינו דברים כדי להראות מי שולט פה אבל ראה זה פלא, הצד שלה מותר לו כמעט הכל ולנו אסור כמעט הכל ומי שביטל ימי עבודה למשמורת. מי שלקח חופשות כשהילדים חלו. מי שלא הלך לסופי שבוע כי לא היה להם היכן לחגוג את החג היינו אנחנו כשהצד השני הפליא בהתחמקויות שונות ולו כדי לא להתאמץ חלילה.
 
 
לצפיה ב-'לא התכוונתי לומר שאת לא עוזרת'
לא התכוונתי לומר שאת לא עוזרת
08/11/2016 | 08:44
119
התכוונתי לומר שהרבה פעמים (ממה שאני מכירה וקורה סביבי), הכלה קשורה יותר להוריה ומקבלת מהם עזרה. ברור שיש מקרים שהחמות היא זו שעוזרת מאד, יותר מהאמא.
 
ממה שאני קוראת, את פשוט צריכה להוריד את מינון הזמינות שלך אליהם.
לדעת לומר מדי פעם שלא מתאים לך, שאת לא יכולה, שיש לך תוכניות אחרות.
להיות פחות מובנת מאליה.
 
 
לצפיה ב-'פה בדיוק הטעות שלך. את לא אמורה לעמוד דום לכל בקשה שלהם'
פה בדיוק הטעות שלך. את לא אמורה לעמוד דום לכל בקשה שלהם
08/11/2016 | 10:14
3
152
את לא אמורה לבטל תוכניות שלך אם הם בדקה ה90 מודיעים שהם מגיעים.
את לא אמורה לעשות ויתורים מרחיקי לכת בהתאם לרצונות שלהם. את פשוט לא אמורה לעשות את כל זה, והרגלת אותם לזה.
אבל זו הייתה הבחירה שלך, ואת לא יכולה לצפות מהם לשום דבר בתמורה. את בחרת לפעול ככה, על כל ההשלכות של העניין. ובמקום לשנות את דפוס ההתנהגות שלך כשנוכחת לדעת שמה שאת מצפה מהם (בתמורה, שלא בתמורה, לא חשוב) לא מתממש, המשכת לפעול בדיוק באותה הדרך ועכשיו את מרגישה קדושה מעונה.
אני לא מתכוונת לפגוע, אבל אני מאוד מכירה את דרך ההתנהגות והמחשבה הזו מאנשים במשפחה שלי עצמי. אנשים עושים ויתורים שאף אחד לא ביקש מהם, כשיכלו להגיד "מצטערת, לא נוח לי עכשיו", אבל הם לא עושים את זה באופן מלא ואחר כך מרגישים שלא מקבלים תמורה על אותם ויתורים.
יש כאן שתי אפשרויות - או שתמשיכי לפעול כפי שפעלת עד עכשיו, אבל תקבלי את המצב כפי שהוא ותשלימי איתו (ולא נראה לי שאת מסוגלת לעשות זאת), או שתתחילי לשנות את דרך הפעולה שלך. אותם את לא יכולה לשנות. נקודה. ואת צריכה לקבל את זה ולהפנים את זה. השינוי יכול להיות רק אצלך, כי את אחראית אך ורק על ההתנהגות שלך ורק את זה את יכולה לשנות.
לצפיה ב-'אוסיף עוד מילה לדבריך כאן,'
אוסיף עוד מילה לדבריך כאן,
08/11/2016 | 16:05
2
147
הרבה פעמים נוצרת דינמיקה מסוימת במערכות יחסים,
שהופכת להרגל, ואין הרבה מחשבה מאחוריה.
לא זלזול ולא חוסר רצון לעזור, אלא מן מחשבה--היא כבר תסתדר,
זה מה ש"יש פתרון" שידרה,
לפעמים "לשבור" את המעגל של הדינמיקה, בונה מערכת יחסים
נכונה יותר לכל הצדדים.
אם נגיד לקראת ליל הסדר מתחילים לשאול--אתם כאן והם מתחמקים מתשובה
וכל שנה הריטואל הזה--בשנה מסוימת לא שואלים, לא מודיעים כלום ונוסעים
לבית מלון לליל הסדר, ואז הם שואלים--ולא עונים, מתחמקים מתשובה ונעלמים--
אז הם יבואו לברר.ולא חייבים להם תשובה.כשלהם יציק ויהיה מענין,
דברים ישתנו.
לצפיה ב-'למה להתחמק מתשובה?'
למה להתחמק מתשובה?
08/11/2016 | 17:05
1
143
אני מסכימה שצריך לשבור. אבל בצורה ברורה. לא על ידי התחמקות.
 
אם הם יתקשרו לשאול ״איפה אתם בחג?״ למה לא להגיד ״נהיה במלון״? 
 
אם היא תתחמק מתשובה, אני משערת שהתגובה של כל בן וכלה נורמלים תהיה ״מה קורה לה? אנחנו שואלים איפה היא בחג, והיא לא עונה? זה כזה סוד גדול? לא צריך. אז שנה הבאה לא נשאל״. ואז שנה הבאה הכותבת תעלב למה לא שואלים אותה איפה היא.... נראה לי שבמשפחה הספציפית הזאת יש מספיק דרמה בלי שהחמות תנסה לעשות טריקים... 
״אני עסוקה היום״. ״אני נוסעת לסופש״. הכל יכול להיות קצר וברור.
לצפיה ב-' בתחילה חשבתי'
בתחילה חשבתי
08/11/2016 | 17:57
136
שלא עניתי על משהו..
 
אגיד לך למה לא לענות--כי לטעמי מהרגשתי "יש פתרון"
לא תצליח לענות קצר. היא באופיה, נותנת את עצמה,
רוצה לספק את המשפחה הצעירה.
ולכן, אם תצליח להתחמק, זה יהיה גם שינוי שלה, וגם יפתיע אותם,
ומכאן ממקום גם קצת פגוע שלהם יבואו תובנות לשני הצדדים.
 
אני כן רוצה לומר משהו--כל האמירות הנכתבות כאן,
בבחינת עיצות, היא צריכה לבחור מה הכי מתאים לה,
ונכון שיהיה מי שילוה כל הליך --כדי לחזק אותו ולראות את כל התמונה.
ובנות אותו ברצף, כדי לבנות מערכת מתוקנת.
 
לצפיה ב-'את טוחנת מים'
את טוחנת מים
08/11/2016 | 02:01
254
לא חידשת ולא הוספת. את ממשיכה לבוא בטענות לכולם - לבנך, כלתך, הורי כלתך, נשים שדורשות שבעליהן יקבלו אישור לפני שהם הולכים לכל מקום, אלו שעונים לך בפורום. 
קבלי את זה שזו דרכו של עולם, וזהו. ממה שאת כותבת המצב אצלכם לא נשמע שונה מאוד מהרבה משפחות אחרות (למעט העובדה שהם כנראה חצופים יותר מהממוצע, כפי שלא רצו לבוא לעזור עם הרכב (אבל אולי זה בגלל ששיחקתם איתם בכוונה משחקים והם עלו על זה)). זה מה שיש לך, ועם זה תנצחי. תחשבי מה היה עדיף, שלא היה מתחתן (או שיתגרש) ויבוא לסעוד ולדבר איתכם כל יום, או לדעת שטוב לא ושהקשר ביניכם לא קרוב?
 
עכשיו את מצפה שההורים של הכלה יתערבו ויגידו לה להיות נחמדה יותר אליכם? אגיד לך את דעתי, יש לי הרושם שההורים שלה לא הכי מסמפטים אותך. יכול להיות שהם מרגישים שאת בתחרות מי רואה את הילדים יותר, העובדה שאת לא סובלת את הבת שלהם מן הסתם ידועה להם, יכול להיות שהקיטורים שלך עושים לך פרצוף חמוץ כזה שלא נעים להיות לידו. את תגידי כמובן שאף אחד לא יודע מה את מרגישה, אבל או הו! תתפלאי. צריך תחכום מאוד גדול כדי להסוות רגשות בהצלחה לאורך זמן. 
 
עוד דעה אגיד לך - אני עכשיו משוכנעת שאת במלחמת כוחות עם הכלה ועושה להם בכוונה תרגילים שונים. כמו שכתבת, ניסית להיות רובוטית (כנראה רק להגיש אוכל ולא לשוחח בכייף) והתרגזת שהם הלכו מיד לאחר האוכל. ציפית שיחקרו "מה קרה, הכל בסדר?" את גם כותבת משפט ממש הזוי - איך הכלה "אחרי הנשואים פתאום לקבל כוח של סופר מן???". האשה היא זו שמנהלת את חיי הבית .כמו שאצלך בבית, בעלך יושב בשקט לגבי כל הסיפור, ואת זו שעושה את השישו והשימחו (יתכן ואת גרושה/אלמנה ואז קבלי התנצלותי, כי באמת לא זכור לי שהזכרת בעל בכל הסיפורים). ודעי לך, רוב הגברים לא הולכים סתם להורים שלהם. באים לארוחת שישי עם המשפחה פעם בשבוע שבועיים, ובזה זה נגמר. 
 
עשי לעצמך טובה, קני לך מספר ספרים למודעות עצמית או כפי שהציעו לך לכי לטיפול. תעשי משהו שיעזור לך לשנות את הגישה הממורמרת  הפוגעת אך ורק בך - לא בבנך, לא בכלתך, לא בהורים שלה, לא בשאר כותבי הפורום. 
לצפיה ב-'הצד השני'
הצד השני
11/11/2016 | 10:27
1
195
היי
קראתי היטב את מה שרשמת ובקלות זאת הייתה יכולה להיות חמותי לפני מספר שנים ... אגב חמותי אמרה לי מפורשות שהבן שלה זקוק לה ואני מרחיקה אותו ממנה. 
אז אמנם אני לא כלתך וביני לבין חמותי יש היום יחסים סבירים פלוס אנחנו מצליחות לנהל שיחות חולין ולהתארח אחת אצל השניה אבל גם חמותי אמרה לבן זוגי לפני אי אלו שנים שאני מרוחקת וקרה ונוהגת בה כאישה זרה.
בדומה לסיפור שלך אני וחמותי היינו קרובות לפני החתונה קצת כמו אימא ובת
ואצלנו ההתרחקות החלה עם הולדת הבת הראשונה שלי. אני הרגשתי שחמותי נדחפת מדי ומרשה לעצמה יותר מדי (והיה גם איזה סיפור רקע עם המשפחה המורחבת שבטח לא הוסיף) והחלטתי שלמען השפיות שלי אני צריכה להתרחק.
אגב גם לחמותי היו כל מיני הארות חבריות עוד בתקופה שרק יצאנו ואני השתדלתי לקבל אותן בשיוויון נפש עד שהתפוצצתי.
חמותי התקשתה להכיל את הריחוק הפתאומי וגם לא כל כך הבינה מה קרה
ובן זוגי היה באמצע מצד אחד לא הפסיק לגונן מולי על אימו ועל יתר בני המשפחה ומצד שני הוכיח את אימו על דברים כאלה ואחרים.
אגב  לאימו יש זיכרון סלקטיבי והיא גם מהמכחישים ובנוסף מודיעין קטן עליה והכל עובר בתפוצת נטו לכולם והיא נשבעת שהיא הכי דיסקרטית.
אחרי שנים של מריבות ביני לבין בעלי סביב נושא זה החלטנו שאנחנו לא רבים יותר על המשפחה שלו. אני תמיד המשכתי ללכת לחמותי במינונים סבירים מבחינתי (היא בטח חשבה שזה מעט מדי) אבל נמנעתי מלנהל שיחות נפש לפעמים בן זוגי האשים אותי שאני קרה ולא מדברת ומאוד מרוחקת ושחמותי מנסה להתקרב ואני לא נותנת לה והיה בזה הרבה מהאמת אבל בגלל שהייתי פגועה ממנה לא רציתי לנסות לתת לה להתקרב כי הרי מי שנכווה ברותחין...
וגם חששתי שהיא תפיץ את המידע לכל עבר... כן הייתי טיפה קיצונית ביחס שלי אליה אני מודה לקחתי הכל אל הקצה 
לשמחתי עם השנים הכל התרכך מעט לא שכחתי אבל הצלחתי להכיל אותה וגם היא סיימה להתאבל על היחסים שהיו לנו בתחילת הקשר והצליחה לקבל את היחסים החדשים שאני הטוותי לנו (אני יודעת שהיא הייתה בטיפול) והיום שאנחנו באים אנחנו משוחחות על אה ודא אני עדיין מצנזרת מידע אישי שלי ולא מתלהבת מכל מיני פנינים שיוצאות לה מהפה מדי פעם אבל אני הרבה יותר מקבלת אותה כמות שהיא ויש לי הרבה דברים טובים להגיד עליה כאימא וכסבתא ואני יכולה לראות אותה באור חיובי ולא לתת לתכונות שאני לא אוהבת להאפיל עליה ועל דמותה בעיני.
מיותר לציין שהיחסים ביני לבין בן זוגי מצויינים ושנינו רק מרוויחים.
בקיצור רוצה לומר שהזמן יעשה את שלו וגם אם עכשיו כלתך תופסת אותך בצורה שלילית יגיע יום והיא תצליח לראות ולהוכיר את התכונות החיוביות שברור שהיא מודעת להן ורק עכשיו בנסיבות הנוכחיות מתקשה להודות בהן ונאחזת בדברים שנתפסים כפחות חינניים בעינה
והכי חשוב לגביך אני מבינה שגם את מתאבלת על אובדן היחסים בינך לבין כלתך קשה לך עם ההיפוך הזה של 180 מעלות ואת כמהה למה שהיה פעם
וזה מרגיש לא הוגן כאילו הונו אותך באיזה שהוא אופן אני בהחלט מבינה אותך
אבל חשוב שתפנימי שמה שהתאים לשתיכן אז לא מתאים היום וכן היא כנראה קצת רצתה לשאת חן בעיניך במיוחד שהיא כנראה נוכחה לדעת את החשיבות שיש לך בחייו של בנך ועד כמה הוא מעריך אותך ולאחר החתונה הייתה איזו ירידת מתח. את אולי חווית את זה בפתאומיות אבל אצלה זה נתפס כמהלך טבעי היא בטח לאהקדישה לזה יותר מדי מחשבה פשוט החיים נכנסו בדרך והיא הפכה מבחורה רווקה לאימא עסוקה וטרודה.
מציעה לך להטוות יחסים חדשים בינכן להפסיק לערוג לעבר ולקבל את המציאות כפי שהיא שאת תשדרי שאת מרגישה בטוחה ונינוחה כולם "ידבקו ממך" 
עם קצת עבודה עצמית יום אחד תמצאי את עצמך יושבת בסלון ומשוחחת עם כלתך על הא ודא אם זה קרה לי אז הכל אפשרי...
 
לצפיה ב-'יפה כתבת. הלוואי.'
יפה כתבת. הלוואי.
14/11/2016 | 15:02
31
לצפיה ב-'סופשבוע בפתח '
סופשבוע בפתח
04/11/2016 | 01:32
6
317
שבוע של חזרה לשגרה, עוד רגע בחירות בארה"ב והבנתי שיש יותר באזז בארץ מאשר פה בארה"ב
 
אז איך היה השבוע שלכם
ספרו ושתפו ואל תשכחו גם לספר על התוכניות לסופ"ש.
 
שבת שלום
לצפיה ב-'השבוע שלי כולל'
השבוע שלי כולל
04/11/2016 | 05:47
1
224
-אוטו שהתקלקל ונקווה שהתיקון לא יקר מידי
-שני ילדים מתוקים
-אשה בהריון שלפעמים מוציאה אותי מדעתי
והרבה אקטואליה ברדיו
 
לגבי הבחירות בארהב -זה נבלה וזו טריפה.... ועדיין רק כדי לראות את כל הדמוקרטים הצבועים בפנים נפולות אני מקווה שטראמפ יקח.
לצפיה ב-'הפלוס הרציני בזה שאין לנו צורך ברכב'
הפלוס הרציני בזה שאין לנו צורך ברכב
04/11/2016 | 12:39
214
הוא שאין סיכוי שיתקלקל
אז מה אם כל שכירת אוטו פה יוצאת לנו מינימום 80 דולר, אבל לא ממש קורה הרבה אז יותר שווה.
 
לגבי הילדים המתוקים- שימשיכו ככה ולגבי האישה בהריון- הנך מתבקש לפנק אותה כראוי, כן כן גם כשהיא מוציאה אותך מדעתך
 
לגבי הבחירות- אני לא ממש מעורה בזה אבל לגמרי- זו נבלה וזו טרפה ואם הייתי יכולה להצביע אין סיכוי שהייתי יודעת למי.
לצפיה ב-'לגבי הבחירות בארה"ב'
לגבי הבחירות בארה"ב
04/11/2016 | 14:49
1
207
בסוכות פגשנו הרבה יהודים אמרקאים, שאמרו שיבחרו בטראמפ,
כי הוא נאמן יותר לישראל. ושהם טעו פעם קודמת שהצביעו לאובמה.
נחכה ליום רביעי, ונראה מה יהיו התוצאות.
לגבי סופ"ש רק רוצה לנוח, היה שבוע קשה ומבאס,
מקוה שיהיה טוב. בינתיים קצת מנוחה.
 
לצפיה ב-'פגשתי אחת כזו בטיסה חזרה הביתה'
פגשתי אחת כזו בטיסה חזרה הביתה
04/11/2016 | 17:35
180
היא גם ציינה בפני שיש לו יועצים טובים "למשל ניוט גינגריץ'" היא אמרה. אני מקווה שהיהודים האלה יבחנו טוב טוב את היועצים של טרמפ (למשל ניוט גינגריץ' גזען ידוע) ורק אחר כך יצביעו.
לצפיה ב-'שבוע קצת סמרטוטי'
שבוע קצת סמרטוטי
04/11/2016 | 17:31
151
חטפתי הצטננות בטיול קצר לצפון הקר וביליתי חצי שבוע בקריאה. חוץ מזה ראינו את המצעד של ליל כל הקדושים (אם טרם הלכת, מומלץ בחום בשנה הבאה) וכמה הצגות וחזרתי הביתה עייפה אך רצוצה ומג'וטלגת ישר לעבודה ביום שישי.
לצפיה ב-'בארץ יש יותר "באז" לגבי הבחירות מאשר בארה"ב?'
בארץ יש יותר "באז" לגבי הבחירות מאשר בארה"ב?
04/11/2016 | 17:51
178
אולי זה נדמה לך כי את קוראת חדשות באינטרנט בעברית ולא מקשיבה/רואה חדשות באנגלית  
אבל פה בארה"ב יש הרבה "באז" לגבי הבחירות ומדברים רק על זה בלי הפסקה. 

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

ויקטוריה רבין- מאמנת זוגית
האם אתה לא מחובר לעצמך?
חגית רון ביטוח ופיננסים
זקוקים לתכנון פנסיוני?
עו
עו"ד גלעד רמתי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ