לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1293912,939 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'מאכלים מבית ההורים'
מאכלים מבית ההורים
12/02/2018 | 05:24
12
179
איזה מאכל הכי זכור לכם לטובה מבית ילדותכם?
האם אתם מכינים את המאכל הזה? אם כן ובא לכם-מוזמנים לשתף מתכון .
 
 
לצפיה ב-'אמא שלי ממש לא בשלנית דגולה. רחוק מזה. אבל שני מאכלים כן'
אמא שלי ממש לא בשלנית דגולה. רחוק מזה. אבל שני מאכלים כן
12/02/2018 | 11:52
5
168
לקחתי ממנה - בלינצ'עס עם גבינה, ומאכל שנקרא "מלאי". זו מעין פשטידה רומנית על בסיס קמח תירס, שהמטרה שלה הוא ניצול גבינות שפג תוקפן
את הבלינצ'עסים אני מכינה על בסיס קבוע. זו ארוחת הבוקר של הבכור כבר שנים רבות, כך שפעם בחודש אני מכינה כמות גדולה, מקפיאה ובבוקר מפשירה לו אחד במיקרו.
את ה"מלאי" הייתי מכינה לעצמי ולבכור כל עוד גרנו רחוק מההורים שלי. בתשע וחצי השנים האחרונות הם השכנים שלנו, ואמא שלי עדיין מכינה את ה"מלאי", אז אני הפסקתי והחזרתי לה את השרביט. הבנים שלי הולכים לישון אצלם כל יום שישי בערב, וזו ארוחת הבוקר הקבועה שלהם
לצפיה ב-'אוי מתה על בלינצ'ס! לפי איזה מתכון את מכינה?'
אוי מתה על בלינצ'ס! לפי איזה מתכון את מכינה?
12/02/2018 | 17:39
4
125
אני לפי זה של קרין גורן מינוס כמויות ההיסטריות של הסוכר
מכינה מידי פעם, הקטנה ממש אוהבת.
לצפיה ב-'בבלינצעס שלי אין שום סוכר אבל יש חלב ניגר כך שלא נראה'
בבלינצעס שלי אין שום סוכר אבל יש חלב ניגר כך שלא נראה
12/02/2018 | 17:48
3
882
לי שזה מתאים בינתיים לקטנה שלך (אם אני זוכרת, היא עוד לא בת שנה???)
המתכון הבסיסי הוא 1 כוס קמח, 2 ביצים, 2 כפות שמן, 1.5 כוסות חלב. זה מספיק לבערך 8-10 יחידות, תלוי בגודל. אני בד"כ מכפילה פי 3 ואז יוצאת לי כמות שמספיקה לי ל-4 שבועות.
המילוי הוא גבינה לבנה 9% - על כל גביע אני שמה בערך 1/2 כוס סוכר (קצת פחות) + 1 שקית סוכר וניל.
לצפיה ב-'הבנתי אבל שאם מטגנים את זה- זה בסדר.'
הבנתי אבל שאם מטגנים את זה- זה בסדר.
12/02/2018 | 17:50
2
150
תודה על המתכון
ובקרוב אנחנו כבר בני שנה-עוד חודשיים, הזמן טס!
לצפיה ב-'איך שהזמן טס לגבי החלב - אני באמת לא זוכרת.... עברו יותר'
איך שהזמן טס לגבי החלב - אני באמת לא זוכרת.... עברו יותר
12/02/2018 | 17:56
1
108
מדי שנים ה"קטן" שלי בן 9 וחצי
לצפיה ב-'לגמרי '
לגמרי
12/02/2018 | 21:23
83
קלטתי הבוקר כששאלו אותי בת כמה היא.
לצפיה ב-'אוהו, המון מאכלים,'
אוהו, המון מאכלים,
12/02/2018 | 16:38
3
148
אני ממש מתגעגעת להרבה תבשילים שהכינה.
המיוחד שהיא הצליחה להכין ממעט חומרים פשוט מעדנים.
היא בשלה בתקופת הצנע כשלא היו מצרכים,ואח"כ ממילא לא היה שפע כפי
שאנחנו חווים היום.
והיום כשהכל סגרירי גשום וקר ---אני נזכרת במרק תפו"א --שהיה טעים מאד.
היה מחמם ומנחם.
 
לצפיה ב-'מה יש במרק הזה?'
מה יש במרק הזה?
12/02/2018 | 17:44
2
29
לצפיה ב-'מה יש בו?'
מה יש בו?
12/02/2018 | 17:52
1
124
תפו"א חתוכים לריבועים בינוניים,
גריסים, שורש הסלרי מגורר, גזר מגורר (מעט רק בשביל הצבע,)
ומפוזרים עלים של פטרוזיליה סלרי ושמיר--(הירוק לא עמוס)
תיבול מועט פלפל לבן (שחור) וקצת מלח.
היה טעים ממש, אולי כי היה בו תבלין של אהבת אם.
 
לצפיה ב-'נשמע טעים ואין ספק שאהבת אם תמיד מוסיפה'
נשמע טעים ואין ספק שאהבת אם תמיד מוסיפה
12/02/2018 | 21:25
88
טעם משובח
לצפיה ב-'המאכלים הכי פשוטים'
המאכלים הכי פשוטים
13/02/2018 | 10:01
1
137
זה מה שמרגיש לי "אוכל של בית".
מרק עוף, עוף בתנור, עוגת שוקולד.
 
אמא שלי ואני למדנו לבשל מספרי בישול, אז אין "מתכונים משפחתיים" שהועברו מדור לדור, פרט למתכון של עוגת השוקולד שהגיע מסבתא שלי שלא ידעה לבשל.
 
 
לצפיה ב-'הזכרת לי מתכונים מסבתא ז"ל.....יש לי שניים, ששנים שמרה בסוד'
הזכרת לי מתכונים מסבתא ז"ל.....יש לי שניים, ששנים שמרה בסוד
13/02/2018 | 10:41
124
ובסופו של דבר הסכימה ללמד אותי איך להכין את עוגת פורים המסורתית שלה ואת עוגת שבועות המסורתית שלה. מזל שהסכימה לעשות את זה לפני שחלתה באלצהיימר, אחרת הם היו אובדים לנו.
מאז שחלתה והפסיקה לאפות את העוגות שלה, התפקיד עבר אליי ואני ממלאת אותו בנאמנות ובקביעות גם היום בכל חג.
לצפיה ב-'מתנות בהזדמנות '
מתנות בהזדמנות
01/02/2018 | 03:35
12
284
אילו מתנות בד"כ אתם קונים לחמים/ות או גיסים/ות לכבוד ימי הולדת/חגים?
האם יש משהו מוסכם מבחינת המשפחה לגבי מתנות? האם יש סכום קבוע שבד"כ מוציאים?
 
איזו מתנה הכי מיוחדת הבאתם להם? איזו מתנה מיוחדת קיבלתם מהמשפחה?
לצפיה ב-'ליום הולדת לא מביאה לחמותי כלום. לחגים'
ליום הולדת לא מביאה לחמותי כלום. לחגים
01/02/2018 | 08:19
1
244
אם מתארחים אצלה אני מביאה שוקולד ויין. חמותי שונאת שמביאים לה מתנות לבית, וכועסת על מי שעושה את זה. חמותי מביאה לי מדי פעם מתנות כשהיא נוסעת לחו"ל.
 
לגיסתי מצד אחי הבכור יצא לי להביא מתנה או שתיים ליום הולדת - היא לפעמים קונה לי מתנה ליום ההולדת בשמו של אחי. לגיסתי מצד אחי הצעיר לא זכור לי שהבאתי משהו חוץ משוקולדים לאחרונה לבית החולים אחרי הלידה. בגדול גם האחים מביאים מתנות יום הולדת באופן לא סדיר - איך שיוצא. נראה לי שאני מביאה לעיתים הכי תכופות להם. לילדים מביאים יותר - גם כי הם לרוב חוגגים במסיבה. אנחנו גם כבר לא מתקשרים לאחל מזל טוב ליום ההולדת (בעבר אבא שלי היה דואג להזכיר לנו להתקשר זה אל זה), אלא כותבים בקבוצת הוואטסאפ של האחים (שבעלי לא נמצא בו, אבל הגיסות כן).
לגיסתי וגיסי מצד בעלי (כלומר, האחים שלו) מעולם לא הבאתי משהו "ממני", ונראה לי שגם הם לא הביאו לי.
לצפיה ב-'ולגבי המתנה הכי מיוחדת שקיבלתי - '
ולגבי המתנה הכי מיוחדת שקיבלתי -
01/02/2018 | 08:44
187
קיבלתי מחמותי שרשרת זהב לקראת החתונה, שהחלפתי בשרשרת זהב שאני מאוד מאוד אוהבת. היא גם מימנה לנו פעם תמונות משפחתיות, שיצאו מאוד מוצלחות.
 
אה, אני שולחת לכולם גם ברכה לראש השנה שאני מכינה עם תמונות של הילדות - אולי אפשר להחשיב גם את זה כ"מתנה לחגים" (לאמא שלי נתתי ליום ההולדת הקודם תמונות ממוסגרות של המשפחה ושל קולאז'ים שלהן, כך שזה לא מאוד שונה ממתנה).
לצפיה ב-'אין אצלנו כאלו דברים ולא זכורה לי אף מתנה מיוחדת שקבלתי מהם'
אין אצלנו כאלו דברים ולא זכורה לי אף מתנה מיוחדת שקבלתי מהם
01/02/2018 | 16:19
159
ביום ההולדת של חמותי בעלי קונה לה פרחים והילדים מכינים לה ברכות (אם אני זוכרת להזכיר להם....)
חמותי אלופה במתנות גרועות. זה כאילו היא ממש משתדלת להביא לנו את המתנות שהכי יעצבנו. אני ובן זוגי נשואים כבר 17 שנים, ואני כבר לא יכולה לספור את מספר הפעמים שהצהרתי כבדרך אגב ובאינסוף הזדמנויות פומביות ש"איך אני שונאת שמביאים לי פרחים!". אני באמת לא סובלת  פרחים בבית. בן זוגי כבר הפנים. אפילו אמא שלי כבר הפנימה. רק היא ממשיכה להביא לי פרחים ביום ההולדת ואף עושה מזה חגיגה גדולה.
כבר סיפרתי כאן איך ביום הנישואים האחרון שלנו הביאה לנו מתנה לבית, בלי פתק החלפה, ועד כמה זה הצחיק אותה שבחנות הזו לא נותנים פתק החלפה. ואז היא נדנדנה לבן זוגי למה עדיין לא תלינו את מה שהיא הביאה לנו (כי זה מכוער, זה למה!).
בשנים האחרונות היא לפעמים נותנת לנו גיפט קארד (לא ברור לי בכלל למה). שזה באמת יכול להיות אחלה דבר, רק שמשום מה תמיד היא בוחרת לתת גיפט קארד של חנות אחת ספציפית, ולא כזה שמתאים לכמה חנויות במקביל (שזה באמת לא משהו שקשה להשיג בימינו).
בקיצור... אני מוותרת על כל המתנות שלה, באמת. אין לי צורך בהן. האמת היא שאחרי שהמון זמן זה מאוד עצבן אותי, בשנים האחרונות זה בעיקר התחיל להצחיק אותי, כי לדעתי היא לא עושה כלום בכוונה והיא ממש לא מודעת לזה שהמתנות שלה הן מעשים בוטים של פאסיב-אגרסיב.
 
יש אצלנו רק מתנה מסורתית וקבועה אחת. בראש השנה, אז ההורים שלי ושלו מתארחים אצלנו, הם מקבלים מאיתנו לוח שנה מושקע ויקר עם תמונות של הילדים. זה משהו שהם נהנים ממנו כל השנה. חוץ מזה אין מנהגים של מתנות.
לצפיה ב-'כותבת עלי כחמות,'
כותבת עלי כחמות,
03/02/2018 | 19:24
156
אני לא טובה ולא מתחברת לנושא ימי ההולדת,
ואני יודעת שהיום ברוב המקומות--זה אישיו גדול מאוד,
כך לקראת ימי הולדת ולקראת אפיקומן--ההוראה שלי--
שהכלות תקניננה לנכדים אני משלמת ואנחנו נותנים.
אינני מתארחת אצל ילדי בחגים--אלא הם אצלי--אז לא קונה להן כלום.
ומבקשת בכל לשון של בקשה שלא יקנו לי כלום.
לכלות שלי קניתי בכל לידה--תכשיטים או דברי ערך אחרים.
 
לחמותי קניתי הרבה דברים--גם שהיא בקשה--כמו ביגוד,
וכלים טובים הביתה, כלי הגשה וכלי בשול שהיא אהבה, 
עד שניתקתי קשר. 
היא לא קנתה לנו (לא לי לא לנכדים)כלום,
ליום ההולדת של בעלי תמיד אפתה עוגה מיוחדת שאהב.
והיא איננה ואין זכרון מוחשי ממנה.
אבי קנה לנו הביתה הרבה דברים--לי ולבנות גם תכשיטים--
לבנים בגדים, ולפעמים ריהוט הביתה, 
הוא איננו אבל הזכרון המוחשי מזכיר
ומספר את אהבתו הגדולה ואת אהבתינו אליו.
 
לצפיה ב-'אני נותנת מתנות די בנאליות'
אני נותנת מתנות די בנאליות
05/02/2018 | 08:36
1
126
משהו למטבח, קישוט לסלון.
 
יש לי גיסה אחת שיודעת לתת מתנות יפות - תכשיט מיוחד, כלי יפה במיוחד.
 
אבל לא חושבת שאי פעם נתתי או קיבלתי משהו ממש מיוחד.
 
לצפיה ב-'אני נתתי פעם לאחי כלים למטבח בצורה של תרנגולות.'
אני נתתי פעם לאחי כלים למטבח בצורה של תרנגולות.
07/02/2018 | 09:45
116
זה מזעזע, אבל תואם את הסגנון שלהם - ועד עכשיו מוצג בבית שלהם .
 
מה שכן, לפעמים אני קונה בחנויות עיצוב בחו"ל או בחנויות של מוזיאונים כלים מיוחדים/גאוניים למטבח, ואלה דווקא מתנות מגניבות (שאני נותנת לדור שלי - אחים או חברים, לא לדור שמעליי).
לצפיה ב-'מתנות אצלנו'
מתנות אצלנו
06/02/2018 | 09:12
113
במשפחה של בעלי הפסיקו לתת מתנות בשנים האחרונות גם לילדים. אותי זה עצבן מאוד בהתחלה כי הילדים ממש מחכים למתנות אבל עכשיו כשקצת גדלו זה מפריע לי פחות כי הם התרגלו שאין וכבר לא מצפים. מההורים של האיש הילדים מקבלים כסף וקונים מה שרוצים.
לגיסים/גיסות הפסקנו ממש מזמן לקנות מתנות ולי זה ממש לא מפריע. מפריע לי שהאחים לא קונים אחד לשני מתנה. זה קצת בשביל התשומת לב.
להורים של האיש אנחנו קונים מתנה מכולנו ביחד, בדרך כלל שואלים מה רוצים.
במשפחה שלי משקיעים יותר, קונים מתנה לכל הילדים קבוע בימי הולדת ואנחנו קונים גיפט קארד או מביאים כסף רק למשפחה הגרעינית ולא לגיסים. להם קונים מתנות כשמחליפים קידומת, יומולדת מיוחדת וכד'. 
באירוח בחגים בדרך כלל לא מביאים מתנה אבל משתתפים בהכנות ובבישולים תמיד ועוזרים אחד לשני.
להורים של האיש המתנה הכי כייפית זה שאני אופה להם משהו טעים אז הרבה פעמים גם אם אין ממש אירוע מיוחד אני מכינה ומביאה. הם שונאים מתנות קנויות.
יש לי ספר בישול שקיבלתי מהמשפחה של האיש ובזכות הברכה שכתובה בתוכו כל פעם שאני מכינה ממנו משהו אני נזכרת בהם. מתנות אחרות לא זוכרת בכלל כי זה היה ממש מזמן.
לצפיה ב-'מתנות בנאליות רצח (פירוט משעמם בפנים)'
מתנות בנאליות רצח (פירוט משעמם בפנים)
06/02/2018 | 11:58
4
174
אני מאד מקפידה מדי שנה לקנות לחמותי תמרוק כלשהו ליום הולדתה, ושולחת באופן קבוע זר פרחים ליום הנישואים (שנה אחת שכחתי והיא נורא נעלבה). מקבלת ממנה ליום ההולדת שלי... תמרוק. ניסיתי לרמוז לה שאשמח לקרוא ספר חדש או כרטיס להצגה עם בעלי, אבל אנחנו נשארות על הקרקע הבטוחה של התמרוקים. 
ללידות קיבלתי ממנה תכשיטים, רק אחד מהם היה אהוב והשתמשתי בו לאורך שנים עד שנגנב (לצערי הרב). את התכשיטים האחרים לא אהבתי ולא השתמשתי בהם. בהתאם - ללידה האחרונה לא קיבלתי כלום ממחלקת התכשיטים, אלא.... תמרוק! כמה תמרוקים בנאדם אחד כבר צריך.... ?
באחת השנים קניתי לה זוג עגילים מאד יקר עם אבן מהממת. היא ענדה אותם פעמיים. מאז אני דבקה בתמרוקים.  
הייתי שמחה לוותר על כל העניין (גם היא לא צריכה כל כך הרבה תמרוקים) אבל היא רגישה לטקסים יותר ממני ואני לא רוצה לאכזב אותה. אז אנחנו ממשיכות. 
 
לצפיה ב-'תתחילי להעביר הלאה את התמרוקים '
תתחילי להעביר הלאה את התמרוקים
06/02/2018 | 18:07
117
אולי דווקא בעלך צריך לרמוז לה שאת מעדיפה דברים אחרים.
לצפיה ב-'חחח... התמרוקים האלה קיימים'
חחח... התמרוקים האלה קיימים
07/02/2018 | 09:41
136
רק בשביל שאנשים יתנו אותם במתנה זה לזה... גם אמא שלי קיבלה כמה פעמים מגיסתי וניסתה להעביר אליי...
אני קונה לפעמים... צעיפים! וקיבלתי לפעמים... תיקים! כך שאלה גם אופציות אם נמאס מתמרוקים ותכשיטים.
לצפיה ב-'על פתק החלפה לא שמעתם?'
על פתק החלפה לא שמעתם?
08/02/2018 | 22:22
1
112
ובמעמד נתינת המתנה מצהירים: "יכול להיות שלא קלעתי בדיוק לטעמך אז זה בסדר גמור שתלכי לחנות ותבחרי לך משהו אחר"
לצפיה ב-'ברור! תמיד התמרוק ניתן עם פתק החלפה'
ברור! תמיד התמרוק ניתן עם פתק החלפה
10/02/2018 | 21:04
98
כמו כל מתנה שאני מביאה (כמעט).
לצפיה ב-'ילד של אמא'
ילד של אמא
23/01/2018 | 04:28
14
486
פונה בלשון נקבה כי הרוב פה ,אם לא כולן, נשים:
 
האם בן הזוג הוא "ילד של אמא"? במה זה מתבטא?
האם זה משהו שמעיב על הזוגיות או שאתן זורמות עם זה?
 
 
לצפיה ב-'הוא קצת ילד של אמא. והיא הרבה אמא של בן...'
הוא קצת ילד של אמא. והיא הרבה אמא של בן...
23/01/2018 | 15:56
2
296
אני זורמת, אבל זה קצת מעיב.
 
הוא ילד טוב, עוזר לאמא, הוא לא רוצה לפגוע בה.
אז קשה לכעוס עליו.
 
אבל זה מעיב.
 
חבל שהוא לא למד לאמר לה "לא". ועכשו מתחיל להיות מאוחר מדי לסגל הרגלים חדשים.
 
 
לצפיה ב-'במה ההשפעה של זה עליכם כזוג ומשפחה מתבטאת?'
במה ההשפעה של זה עליכם כזוג ומשפחה מתבטאת?
23/01/2018 | 22:58
1
66
לצפיה ב-'קודם כל - כמות הזמן שהוא נמצא איתה'
קודם כל - כמות הזמן שהוא נמצא איתה
24/01/2018 | 09:03
228
זה כמה שיחות טלפון ביום. וביקורים שלו אצלה כשלוש פעמים בשבוע. מפעם לפעם יש תקופות שהוא אצלה כל יום. או בדרך אל העבודה, או בדרך מהעבודה. 
 
אם הוא נוסע אליה לפני העבודה הוא צריך להישאר לעבוד יותר מאוחר, ואם הוא נוסע אליה אחרי העבודה - הוא מגיע הביתה ב10 בערב. תחשבי איזה "כיף" זה זוג צעיר, שיש שבועות שנפגשים רק בשעות הלילה.
 
גם כזוג מבוגר זה בעצם לא כיף, אבל התרגלתי.
ואולי זה מה שהכי מעיב על הזוגיות - שהתרגלתי לזוגיות שבה חלק גדול מהזמן אני בלי בן הזוג. 
לצפיה ב-'הוא ילד של אמא ושל אבא אבל במידה'
הוא ילד של אמא ושל אבא אבל במידה
24/01/2018 | 07:45
1
230
אבל אני אוהבת אותם מאוד ולא מרגישה שזה משפיע על הזוגיות שלנו.
הלוואי שלי היו כאלה הורים הייתי דואגת להם בדיוק כמוהו.
 
 
לצפיה ב-'בטוח שחמותך זכתה בכלה נהדרת. איזה כיף'
בטוח שחמותך זכתה בכלה נהדרת. איזה כיף
02/02/2018 | 09:56
108
לשמוע שכלה וחמות ביחסי הבנה ופרגון. (לפחות אותך קראתי ומכאן מסיקה שזה דו צדדי:)
לצפיה ב-'ההגדרה קצת בעייתית'
ההגדרה קצת בעייתית
24/01/2018 | 08:22
233
מבחינת ההסתכלות שלי,
הוא יצא מהבית בגיל צעיר מאוד והיה עצמאי, 
כןמחונך חזק על כיבוד הורים, ולטעמי די חרד מלפגע,
היא היתה אשה עסוקה עם עצמה, והוא לא העז לומר לה כלום.
היא התערבה הרבה בזוגיות שלנו והציקה--הוא אמנם ניסה לשמור עלינו כזוג,
לא עלי מפניה. 
היא כבר לא כאן, השלכות כן נשארו, משתדלת להתעלם.
 
לצפיה ב-'לא. גם בעלי וגם אני'
לא. גם בעלי וגם אני
24/01/2018 | 10:58
1
285
רואים חשיבות לשמירה על הקשר עם המשפחה, אבל, אם כבר, אפשר לומר שהוא היה "ילד של סבתא" עד שהיא נפטרה לפני כ-4 שנים - הוא ביקר אותה לפחות פעמיים בשבוע (ואני הצטרפתי אליו כבר בתחילת הקשר), וכשגרנו בחו"ל היו שנים שבאנו לבקר במיוחד בשבילה והיינו איתה המון. מאחר שהיא לא חמותי, לא היה שום עניין של לנסות להתערב לנו בגידול הילדים וכו' - היא שמחה שבאנו, וזהו.
גם את ההורים אנחנו מבקרים כמעט כל סוף שבוע (פעמיים אצלו ופעם אצלי), והוא לפעמים לוקח את הילדות עוד פעם באמצע השבוע. אבל הוא לא "מעדיף" אותה או את דעתה על פניי או על פני דעתי. ברוב המקרים הוא עושה את המקסימום כדי להישאר ניטרלי, וזו נראית לי עמדה טובה ומובנת, ואני לא מצפה ממנו דווקא לקחת את הצד שלי - כי זו, הרי, האמא שלו.
לצפיה ב-'להגיד את דעתו אסור לו?'
להגיד את דעתו אסור לו?
26/01/2018 | 00:06
191
מדוע בכלל צריך לקחת צדדים? דברים שקשורים למשפחה שלך את והוא קובעים, לא היא, ולכן לא ברור מדוע מישהו צריך להיות נייטרלי. 
לצפיה ב-'לא ילד של אמא. להיפך. פשוט בנאדם זהב עם לב טוב מדי וחמלה'
לא ילד של אמא. להיפך. פשוט בנאדם זהב עם לב טוב מדי וחמלה
24/01/2018 | 21:31
228
היא ניצלה את זה.
לאו דווקא מתוך רוע, מתוך האומללות והקשיים שלה.
 
אין ספק שזה הרס לנו הרבה בזוגיות.
לא היה לנו את הפריווילגיה ואת הזמן להנות בתחילת הזוגיות בלי דאגות.
אבל ככה זה בחיים.
אין אידאל ולומדים תוך כדי תנועה.
 
שנינו למדנו ולומדים לשים גבולות.
 
אני לא בקשר איתה, כי ההתמודדות עם אדם במצבה ועם ההתנהגות שלה קשה לי והחלטתי לא לשים את עצמי בפוזיציה שבה אני יכולה להיפגע.
לצפיה ב-'השתלטנות מתחילה...'
השתלטנות מתחילה...
26/01/2018 | 00:02
3
305
את נשואה כבר מספר שנים. פתאום זה מפריע שהוא ילד של אמא? דווקא כשאתם בחו"ל? מה כבר יכול להעיב על הזוגיות בכך שהוא הילד של אמא, כשאמא שלו נמצאת אלפי קילומטרים ממנו? הוא מתקשר אליה יותר מדי פעמים לטעמך? משתף אותה יותר מדי לטעמך? מעבר לעובדה שהבעל ב"זוגיות" עם האשה, יש עוד דברים שמגדירים אותו, למשל, שהוא גם בן של אשה כלשהי שהיתה כל עולמו פעם. 
אופס. אני "מנחשת" שכלל לא מדובר בך, אלא בדיון בקבוצת פייסבוק עלומה כלשהי. 
לצפיה ב-'אכן, לא מדובר בי או בבן זוגי'
אכן, לא מדובר בי או בבן זוגי
28/01/2018 | 04:27
241
סתם שאלה לדיון שהיה נראה לי מעניין לדון דווקא פה בפורום שלנו ואכן התשובות מעניינות.
מעניין מה התשובה שלך בדיון... אולי נגעתי בנקודה רגישה
 
לצפיה ב-'לא ברור לי סגנון הכתיבה שלך, קצת תוקפני וחבל.'
לא ברור לי סגנון הכתיבה שלך, קצת תוקפני וחבל.
30/01/2018 | 18:33
83
לצפיה ב-'אני חמות ומן הסתם מתחברת לתגובתך :)'
אני חמות ומן הסתם מתחברת לתגובתך :)
02/02/2018 | 10:23
56
לצפיה ב-'לא'
לא
28/01/2018 | 23:17
207
אמא שלו מאד דאגנית. וחרדה. והוא בן יחיד. המנגנון שהוא פיתח הוא שמירת מרחק (בריא) מההורים. מודה שבתחילת הקשר חשדתי בו שהוא אנטיפת. אתה בן יחיד ואתה לא מספר להורים שלך כלום? אני משתפת הרבה יותר בקלות ממנו. 
עם השנים ועם הילדים למדתי שהמרחק שהוא שומר הוא מרחק בריא. 
אם ילד משתעל וסיפרתי לה - נו, הלכת איתו לרופא? היית היום אצל הרופא? מה הרופא אמר? ויש עוד מליון דוגמאות מכל מיני תחומים. הכל מדאיג אותה, כל דבר היא רוצה לדעת, ושום דבר לא מרגיע. אז יותר טוב לא לספר. עברנו פה חורפים עם 5 בני בית חולים בלי לגלות 
אני מאד קרובה להורים שלו, מכירה אותם טוב, על סגולותיהם הנפלאות (והן רבות) ועל הצדדים היותר מורכבים שלהם, ובזכותם יש לי משפחה ענקית ממש (כל אחד מהם מגיע ממשפחה גדולה).
לצפיה ב-'יחסים בין ההורים משני הצדדים'
יחסים בין ההורים משני הצדדים
05/01/2018 | 03:27
23
379
איך היחסים בין ההורים שלכם להורים של בן/ת הזוג?
 
האם הם נפגשים בלעדיכם או רק באירועים?
 
האם אתם חוגגים חגים שתי המשפחות ביחד?
לצפיה ב-'יחסים--'
יחסים--
05/01/2018 | 09:29
1
263
זה מנעד רחב ביותר בהגדרת יחסים.
את אמנם צמצמת לשאלות ספציפיות, אבל אגיב קצת במעבר.
 
הורי והוריו כבר אינם בין החיים--אלולא אנחנו התחתנו,(ערים שונות)
לא היו נפגשים ולא היו מכירים--הקשר היה דרכינו.
כן הוזמנו אלה לשמחות של אלה--והשתתפו. 
 
לגבי המחותנים שלנו--אנחנו ביחסים נעימים, משתתפים בכל הארועים 
של המחותנים שלנו וגם להפך, גם מארחים ומתארחים מפעם לפעם כשמגיעים
לעיר בה הם גרים או אנחנו.
אבל זה בהחלט קשר בין ההורים של--להורים של, לא הפכנו לחברים,
ולא מזמינים לארוחות חג, לכל אחד המשפחה והחברה שלו.
אבל מכבדים ונהנים ביחד.
זה בהחלט מספק.
 
לצפיה ב-'כל עוד זה עובד לשני הצדדים- מעולה '
כל עוד זה עובד לשני הצדדים- מעולה
05/01/2018 | 20:13
194
אני לא חושבת שחובה להפוך חברים רק בגלל שקשורים במשפחה. זה בהחלט נפלא אם כן אבל לא חובה.
לצפיה ב-'הם היו באותו החבר'ה כבר שנים רבות'
הם היו באותו החבר'ה כבר שנים רבות
05/01/2018 | 13:22
4
261
הקשר שלנו וההפיכה למשפחה רק חיזק קשר ממש חזק
לצפיה ב-'איזה יופי? אז הכרתם הרבה זמן לפני שהפכתם לזוג?'
איזה יופי? אז הכרתם הרבה זמן לפני שהפכתם לזוג?
05/01/2018 | 20:11
3
65
לצפיה ב-'בטח,הכרנו מילדות (:'
בטח,הכרנו מילדות (:
08/01/2018 | 12:30
2
52
לצפיה ב-'מגניב! מאיזה גיל?'
מגניב! מאיזה גיל?
09/01/2018 | 04:52
1
88
לצפיה ב-'סוף היסודי (: כיתה ח'
סוף היסודי (: כיתה ח
09/01/2018 | 15:37
63
לצפיה ב-'אין קשר.'
אין קשר.
05/01/2018 | 13:53
3
291
לעתים רחוקות נפגשים באירועים (בפעם האחרונה בבת המצווה של הבכורה - אבל קודם הרבה זמן לא), או בחגים כי ככה מסתדר (ליל סדר פעם בכמה שנים, נניח).
כשאמא שלי מרימה טלפון לאחל חג שמח לחמותי, נניח, שני הצדדים מספרים לי על זה כי זה מאורע כל כך יוצא דופן.
יש לציין שהמשפחות גרות הרחק זו מזו.
לצפיה ב-'חח הצחקת אותי לגבי השיחת טלפון כמאורע יוצא דופן'
חח הצחקת אותי לגבי השיחת טלפון כמאורע יוצא דופן
05/01/2018 | 20:14
2
288
אצלנו בד"כ האמהות מתקשרות אחת לשנייה בחגים. אמא שלי נראה לי תמיד מנסה להיות הראשונה ואז מבשרת לי על זה כאילו צריכה לקבל צל"ש
לצפיה ב-'זה באמת כל כך מצחיק?'
זה באמת כל כך מצחיק?
26/01/2018 | 00:08
1
127
מאיפה המרמור הזה כלפי אמא שלך? תשתדלי לעבוד על זה או לפחות להסתיר, כי זה מציג אותך באור לא מחמיא. 
לצפיה ב-'תודה, אבל לא ביקשתי את חוות דעתך.'
תודה, אבל לא ביקשתי את חוות דעתך.
28/01/2018 | 04:30
91
אותי זה משעשע, בלי קשר למרמור או כל דבר אחר בקשר לאמא שלי או חמותי.
 
לצפיה ב-'בין ההורים שלי ושלו תמיד היה קשר חיובי. לא חברים אבל מסתדרים'
בין ההורים שלי ושלו תמיד היה קשר חיובי. לא חברים אבל מסתדרים
08/01/2018 | 10:59
2
212
הם אמנם גרים באותה עיר, אבל בדרך כלל היו נפגשים רק באירועים משפחתיים - ימי הולדת של הבנים שלי, ארוחות לכבוד ימי הולדת של אחד מהם וכדומה. פה ושם באיזה חג (שבועות). בד"כ לא מעבר.
מאז שחמי נפטר לפני 3 שנים המצב השתנה משמעותית. ההורים שלי לקחו תחת חסותם את חמותי, והם לוקחים אותה להרצאות פעם-פעמיים בשבוע, אמא שלי יוצאת איתה לסרט ולארוחה פעם בחודש. אני יודעת מבן זוגי שחמותי מאוד מעריכה את זה, כי באמת שבלי זה היא בקושי הייתה יוצאת מהבית.
אם פעם היינו חוגגים חגים בנפרד (רה"ש עם המשפחה של בן זוגי, פסח עם המשפחה שלי) עכשיו חוגגים הכול יחד, כי תכלס אין לחמותי ולגיסתי לאן ללכת. מאז שחמי נפטר - בעצם עוד כמה שנים קודם לכן, כשכבר היה חולה - אני מארחת את שני הצדדים בראש השנה, ובפסח חמותי וגיסתי מצטרפות למשפחה שלי. 
בקיצור, היחסים ביניהם תמיד היו סבירים אך מאז שחמי נפטר הם הפכו הרבה יותר קרובים.
לצפיה ב-'כל הכבוד להורים שלך, זה לא ברור מאליו!'
כל הכבוד להורים שלך, זה לא ברור מאליו!
09/01/2018 | 04:53
1
55
לצפיה ב-'נכון '
נכון
09/01/2018 | 16:16
53
לצפיה ב-'יש לי שאלת כפירה '
יש לי שאלת כפירה
09/01/2018 | 08:07
8
295
מי קבע שההורים משני הצדדים אמורים בכלל להפגש שלא לומר להיות בקשר?
 
אנחנו בזוגיות רבת שנים, חיים חיים משותפים וההורים משני הצדדים מעולם לא נפגשו, לא שוחחו טלפונית ולא יצרו קשר בשום ערוץ תקשורת (וכפועל יוצא מיותר לציין שאינם בקשר).
 
זה לא שיש לנו התנגדות נחרצת לנושא כלומר, אם הם רוצים להפגש - אז סבבה מבחינתינו, אבל אנחנו לא רואים שום סיבה "להפגיש" ביניהם. זאת אומרת שאם הם היו רוצים להפגש - הם ילדים גדולים ויכולים ליזום מפגש בעצמם. אבל, באופן "מלאכותי" להפגיש ביניהם? מעולם לא ראינו סיבה.
 
אבל, בכל זאת, אני מבינה שכולכם עשיתם זאת, אז מה הסיבה לכך מעבר לזה ש"ככה נהוג"?
 
(אגב, לא התחתנו וגם לא נתחתן, אז זה לא שהם יפגשו בפעם הראשונה בחתונה, למי שתהה, כי זאת פשוט סיטואציה שלא תקרה)
לצפיה ב-'נפגשים כשחוגגים יום הולדת לילד, הדלקת נרות בחנוכה, '
נפגשים כשחוגגים יום הולדת לילד, הדלקת נרות בחנוכה,
09/01/2018 | 08:32
228
יש ארועים משפחתיים. ולפעמים פשוט יותר נוח להזמין את כולם ביחד. בפרט כשאחת (או שתי) המשפחות קטנות.
 
יש גם סוג של מנהג, יפה בעיני, שלא אוהבים להשאיר אנשים לבד בחגים.
ככה שאם ההורים שלי יודעים שלחמותי לא יהיה איפה להיות בראש השנה או בסדר - הם מזמינים אותה אליהם.
לצפיה ב-'מי שכן התחתן, ההורים שלו נפגשו עם ההורים של הצד'
מי שכן התחתן, ההורים שלו נפגשו עם ההורים של הצד
09/01/2018 | 08:56
237
השני לפחות בחתונה. לדעתי זה לא קרה לפני כן אצלנו. ולמי שיש ילדים - ההורים לפעמים נפגשים באירועים של הילדים (כמו בת מצווה, כפי שציינתי), ולפעמים גם באירועים משפחתיים בחגים, כמו ליל הסדר, יוצא שנפגשים (אצלנו זה קרה אולי פעמיים-שלוש).
כך שהקשר בכלל לא של זוגות ההורים, אלא הקשר הוא שההורים הם בני המשפחה של שני בני הזוג, ובאירועים משפחתיים מסוימים לפעמים מזמינים את שני הצדדים. כאמור, אצלנו לפעמים אמא שלי מתקשרת לאחל לחמותי חג שמח, אבל זה כי אמא שלי נחמדה במיוחד, לא כי יש קשר בין הזוגות.
לצפיה ב-'אני ובן זוגי נשואים 17 שנים, היינו יחד 5 וחצי שנים קודם לכן'
אני ובן זוגי נשואים 17 שנים, היינו יחד 5 וחצי שנים קודם לכן
09/01/2018 | 16:15
258
ההורים שלנו נפגשו רק כשעברנו לגור יחד, והם נפגשו בדירה שלנו. אחר כך היה עוד מפגש הכרות אחד או שניים ביניהם שהם יזמו, כדי שלא להגיע לחתונה כזרים גמורים. בכל זאת, הופכים למשפחה...
במהלך השנים הם באמת לא נפגשו בלעדינו. כלומר, המפגשים ביניהם היו בימי הולדת של הילדים - הכי קל להזמין את כולם בבת אחת, בחגים (כשאחד הזוגות הזמין אותנו ואת זוג ההורים הנוסף), ולא מעבר לכך. לא היו ביניהם מפגשים חברתיים בלעדינו. כאמור, זה השתנה כאשר חמי נפטר.
לדעתי אם זוגות ההורים מוצאים שפה משותפת, אז באופן טבעי הם גם יכולים להפוך להיות חברים במהלך השנים, ואני מכירה לא מעט משפחות בהן זה קרה. כשאין ממש שפה משותפת, אז המפגשים מוגבלים לסיטואציות משפחתיות מסוימות, כמו הדוגמאות שהבאתי, וזהו.
לצפיה ב-'הם לא נפגשים בלעדינו'
הם לא נפגשים בלעדינו
21/01/2018 | 16:23
4
154
אבל ברור שבאירועים משפחתיים שלנו, אנחנו נזמין את ההורים משני הצדדים.
הרי לא נחגוג פעמיים בר מצווה, כל פעם למשפחה אחרת.
 
שתי הבנות הגדולות שלי בקשר רציני עם בני זוג, וכבר פגשנו את ההורים משני הצדדים.
לא שמישהו יזם מפגש באופן מלאכותי, אבל היו אירועים חשובים לילדים (סיום תואר, קבלת תעודת הצטיינות) שבו נפגשנו באופן טבעי, כי שני בני הזוג הזמינו את ההורים.
 
לא קרה לכם מעולם סיטואציה של אירוע שבו שניכם רציתם להזמין את ההורים לחגוג איתכם?
 
 
 
לצפיה ב-'לא. עובדה שלא קרתה מעולם סיטואציה כנ"ל'
לא. עובדה שלא קרתה מעולם סיטואציה כנ"ל
22/01/2018 | 07:22
3
150
בכל שנותינו יחד ואני גם לא יכולה להעלות על דעתי סיטואציה היפוטתית עתידית כזאת (אין לנו ילדים).
לצפיה ב-'אני חושבת שאתם יוצאי דופן'
אני חושבת שאתם יוצאי דופן
22/01/2018 | 09:59
125
כשיש ילדים, או כשבני הזוג עוברים מסלול חיים דומה (לומדים באותו המקום למשל), באופן טבעי נוצרות סיטואציות שמפגישות את שני הצדדים.
 
הפעם הראשונה שבה שני הצדדים נפגשו אצלנו הייתה כשהחלטנו להתחתן. היה צורך שההורים יכירו אחד את השני כי הפלנו עליהם את רוב האחריות לארגון החתונה.
לצפיה ב-'חגים אתם חוגגים בנפרד? '
חגים אתם חוגגים בנפרד?
23/01/2018 | 22:20
1
124
אחד ההבדלים המשמעותיים באמת נובע מהעבודה שלא התחתנתם ושאין לכם ילדים. כשיש ילדים, נוטים לחגוג חגיגות שקשורות אליהם עם שני הצדדים של המשפחה, כדי לחסוך עבודת אירוח ולגמור עם הכול בפעם אחת.
עדיין, אני מסכימה עם מי שכתבה מעליי. לדעתי זו סיטואציה די חריגה, גם בהתחשב בעובדות שהבאת.
לצפיה ב-'לא ממש חריג'
לא ממש חריג
31/01/2018 | 11:16
91
זה מאוד קשור לעובדה שהם לא נשואים ואין להם ילדים, כי אילו בדיוק הסיטואציות שההורים של בני הזוג נפגשים אחד עם השני.
האמת שגם אצלנו כך המצב. ההורים גרים רחוק אחד מהשני, ורחוק מאיתנו. אנחנו מבקרים כל אחד מהם בנפרד, או שהם באים אלינו.
שנינו גם באים ממשפחות שהן לא מאוד קטנות, אז גם החגים לא נסובים סביב זה שאנחנו צריכים להיות שם, אחרת מישהו נשאר לבד. לאחרונה אפילו נוצר מצב שאנחנו לא נמצאים בכלל בחגים, כי תמיד יש לנו נסיעות לחו״ל בתקופות האילו.
לצפיה ב-'כבד בנשמה'
כבד בנשמה
04/01/2018 | 13:56
8
552

החלטתי לפרסם  הודעה זו גם כאן בשינויים קלים כדי להעביר מסר. אתם/ן מוזמנים/ות להגיב ולכתוב מהי דעתכם/ן.

לצערי הרב, כשנפגשים עם המוות (נתקלים בו, ליתר דיוק), מגיעים לתובנות.
ברור לי שלא כל אחד מגיע לאותן התובנות. כל אחד מבין את החיים אחרת. 
יצא לי לשמוע בשבועיים האחרונים לא מעט: צריך לנצל את הזמן שאנו בעולם הזה, צריך ליהנות מהחיים, צריך לערוך רשימה מה רוצים להספיק בחיינו ולסמן וי...

תובנות כאלו ואחרות נשמעו מסביבי וגרמו לי לחשוב לא מעט. עמידה מול קבר טרי (במיוחד כאשר מדובר בקרוב משפחה) תמיד גורמת לי לחשוב.
מה באמת הכי חשוב?

צר לי, בעיני מחשבות כמו "זה הזמן ליהנות מהחיים", חסרות טעם. בעיני אנו לא נמצאים בעולם רק כדי ליהנות. אני מאמינה שיש סיבה לכל דבר. יש סיבה מדוע אנחנו כאן.
עד שאבין מהי הסיבה, מה שהכי חשוב בעיני הם לא הנאות החיים דווקא. חשוב לחבק, לוותר, לשחרר, לקבל, לסלוח (גם לעצמי) ולבקש סליחה, להבין שאנחנו כאן לזמן מוגבל.
לא שווה לכעוס, לא שווה לשמור טינה, אין בכך שום תועלת, באמת. אלו מביאים רק כאבי לב ומחלות.
לא כדאי למהר ולנתק יחסים עם קרובים. אחרי לכתם לא תהיה דרך חזרה גם אם נרצה לתקן.

כלות וחמות יקרות, קחו נשימה. כאשר המוות דופק על הדלת אין דרך חזרה. אם יש סיכוי לנתב את היחסים למקום שקט יותר, מבין יותר, מפייס יותר, לדעתי עדיף.
עדיף להיות הראשונות לשבור את הקרח, להיות הראשונות שמחייכות ומראות את הכוח ואת היופי מבפנים.
לחמותי ולי היו ימים טובים והיו ימים טובים פחות. אני חושבת שמה שהציל את היחסים בינינו הייתה היכולת לבוא האחת לקראת השנייה למרות כל הכאב והמשקעים שכל אחת סחבה.
 
 
 
לחמותי היקרה, אני כואבת את מותך בטרם עת ואת הדרך בה הלכת.
נוחי בשלום על משכבך
 
לצפיה ב-' אוי את מוזמנת לחלוק '
אוי את מוזמנת לחלוק
04/01/2018 | 14:31
146
עוד על חמותך ועל מה שקרה לה, אם את רוצה.
לצפיה ב-'משתתפת בצערכם '
משתתפת בצערכם
05/01/2018 | 03:22
54
לצפיה ב-'משתתפת בצערכם.'
משתתפת בצערכם.
05/01/2018 | 09:19
4
157
לגבי המסר אני חולקת עליך,
נראה לי שזה לא הזמן עבורך לדון בכך.
כשהכל ירגע מציעה לך לפתוח שרשור ויהיה נכון לדון בכך.
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
05/01/2018 | 14:25
3
169
איני מתכוונת לדון כאן עלי, עליה או על היחסים בינינו. 
לא עכשו (עדיין טרי וכואב מדי) ולא בהמשך.
מה שכתבתי אלו מחשבות שעברו לי בראש באופן כללי. המסר שלי הוא שנטיית הלב צריכה להיות לכיוון מפייס כי יש מצבים בחיים שאין מהם דרך חזרה גם אם תבוא חרטה.
 
תודה על תגובתך.
 
לצפיה ב-'מבינה אותך היטב,'
מבינה אותך היטב,
05/01/2018 | 15:35
2
226
אני הייתי במצבך בשנת 2013, וכתבתי כאן פוסט,
והשרשור שם נוגע בסוגיה שהעלית.
 
ורק אומר לסיכום--המסר שלך, לא תמיד מתאפשר,
לא תמיד יש עם מי להתפייס, צריך רצון של שני צדדים.
ובכל ריב או ויכוח או שנאה של צד מסוים--צריך לחשוב שלפעמים אין דרך חזרה.
ולא תמיד החיים מובילים סדר עולם,
את יודעת חמותה וחמיה של ביתי לא נהגו בה יפה, והיא נפטרה לפני חודש,
והם ממשיכים לחיות--לפעמים האחריות גם של המבוגר שאין דרך חזרה.
והיא ממש לא סלחה להם. 
 
לצפיה ב-'לא ידעתי'
לא ידעתי
08/01/2018 | 23:59
1
173
יותר משלושה ימים אני מתבוננת במה שכתבת ולא יודעת כיצד לענות.
שום דבר כבר לא חשוב.
איזה כאב...
משתתפת בצערך העמוק ושולחת לך חיבוק .
שלא תדעי עוד צער יקירה.
 
 
לצפיה ב-'תודה על הניחומים,'
תודה על הניחומים,
09/01/2018 | 06:17
151
החיים ממשיכים, 
והנושא שהעלית הוא רלונטי, וראוי לדון בו.
הכאב שלי הוא שלי--ואני רוצה/יכולה/מרגילה עצמי לעשות הפרדה
בין הכאב לבין סוגיות של בחינות מערכות יחסים,
נמשיך לבחון את עצמינו איםה אנחנו יכולים לשפר את עצמינו,
ולבחון גם אחרים במרחב בו אנו נמצאים.
 
ושוב תודה על הניחומים.
 
לצפיה ב-'אצלנו היו שנים יפות עם החמות,היו שנים קשות'
אצלנו היו שנים יפות עם החמות,היו שנים קשות
19/02/2018 | 12:25
30
ובדיעבד התברר שכל הקושי נוצר בעקבות סיכסוכים של הגיסה (ביתה, אחות של בעלי) , הים היחסים די טובים, אבל אני ניכוויתי והיות נחמדה ולא מעבר, כל דבר שאני עושה טוב עבורה הגיסה מקנאה ומסכסכת,  נוצר נתק בין בעלי לאחותו, הילדים בני הדודים שכל כך אהבו לא ניפגשים, ואני חושבת לפעמים איך בהקשר למה שאמרת, איך אנשים לא מעריכים את החיים, ואת האנשים החיים.. הכל עובר מהר וחולף , למה לא למצוא את הטוב ולהנות?
 
ולך MAYKAL, תמיד הערכתי אותך, היו פורומים שנכנסתי לקרוא, כדי לקרוא אותך, מאוד מעריכה אותך ואת כוחותייך, אני בתקופה קשה נפשית ורגשית, והנה קטראת אותך, מזילה דימעה, ושואבת כוחות.
לצפיה ב-'כלה תרמה כליה לחמותה- סיפור מרגש '
כלה תרמה כליה לחמותה- סיפור מרגש
27/12/2017 | 04:12
2
226
כלה תרמה כליה לחמותה, לאחר שאף אחד מבניה של החמות לא נמצא מתאים לניתוח.
 
 
לדעתי זה ממש מקסים כי זה ניתוח לא פשוט וזה לא ברור מאליו. אין ספק שהיא קיבלה נקודות זכות אצל החמות
לצפיה ב-'וואו, באמת מרשים.'
וואו, באמת מרשים.
27/12/2017 | 09:29
53
לצפיה ב-'כלתי.....'
כלתי.....
03/01/2018 | 20:43
216
תרמה כליה לאחיין שלה לפני כמה שנים.
ההורים שלו והאח שלו לא התאימו.
הערכתי את זה, והייתי עם הנכדות שלי במשך הימים שהיא היתה מאושפזת.
רעיה
לצפיה ב-' פורומים חדשים מחכים לכם '
פורומים חדשים מחכים לכם
24/12/2017 | 13:13
20
 
פורום חדש יעסוק בדיני המס כולל תחום המיסוי הפלילי, בו תקבלו ייעוץ מעו"ד מומחה, לשעבר מנהל תחום במחלקת החקירות של רשות המיסים 
היכנסו עכשיו לפורום דיני מע"מ ומס הכנסה 
 
פורום חדש מרכז ייעוץ משפטי ומענה על שאלות בנושאים של ויזה, דרכון זר, הגירה, אזרחות ואשרת עבודה בחו"ל, בבריטניה וארה"ב בעיקר
היכנסו עכשיו לפורום ויזה ואזרחות בבריטניה וארה"ב
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום משפחות מורכבות '
מחכים לכם בפורום משפחות מורכבות
13/12/2017 | 16:20
41
 
הורות וזוגיות בפרק ב', חיבור בין משפחות, יחסים עם הגרוש/ה, הורים חורגים...
על כל הנושאים האלו תוכלו להתייעץ, לשתף ולדון בפורום משפחות מורכבות
היכנסו עכשיו
לצפיה ב-'ימי חנוכה'
ימי חנוכה
11/12/2017 | 05:35
18
242
מכירה הרבה משפחות שמציינות וחוגגות את חנוכה אבל גם מכירה כמה וכמה משפחות שמבחינתן חנוכה לא נחשב כחג משמעותי ולכן אולי מציינים באכילת סופגניה סתם כי זה טעים וזהו.
 
איך אתם? האם אתם חוגגים את חג החנוכה? האם יש לכם מסורת משפחתית לחגיגת החג?
 
מוזמנים לצרף מתכונים אהובים ללביבות וסופגניות
לצפיה ב-'אנחנו מאד אוהבים את החג.'
אנחנו מאד אוהבים את החג.
11/12/2017 | 17:20
1
228
בכל יום מדליקים נרות. עם הסבים, דודים, חברים...
 
אין מסורת מיוחדת - נפגשים, מדליקים נרות, שרים שירים, ואוכלים.
בעיקר לביבות. הסופגניות נחמדות בתור אטרקציה פעם אחת שכולם מתפעלים מאיזה סופגניות מיוחדות ממציאים לנו, אבל זהו, גם הילדים לא מסוגלים לאכול יותר מחצי סופגניה. אבל לביבות? זוללים כל יום. עם הרבה מלח ופלפל. 
 
כשהייתי ילדה, היינו משחקים משחקי סביבון על כסף (על עשר אגורות... זה לא שעשינו מליונים מזה). אבל לא הצלחנו להעביר את ההנאה הזאת לדור הבא.
לצפיה ב-'וואו, כל יום? סחתיין!'
וואו, כל יום? סחתיין!
12/12/2017 | 05:16
48
לצפיה ב-'נוהגים להדליק נר ראשון ואחרון בבית'
נוהגים להדליק נר ראשון ואחרון בבית
12/12/2017 | 14:15
1
194
אין ילדים קטנים בבית, והבחור בן ה- 24 לא מייחס לכך חשיבות רבה, אבל מוכן לעשות טובה ל"זקנים".
 
מסורת נוספת היא הדלקת נרות עם משפחת אמי, לציון יום הולדתה של סבתי ז"ל. אחות אחת גרה בקנדה, השניה בירושלים ואמי ואחי גרים בערבה. השנה האחות מקנדה הגיעה לביקור, ובפעם הראשונה מזה שנים רבות, שלוש האחיות ידליקו יחד נרות ויציינו את יום ההולדת של אמן.
 
מרגש.
לצפיה ב-'וואו איזה מרגש'
וואו איזה מרגש
13/12/2017 | 10:03
28
לצפיה ב-'אז מה בתכנון אצלנו'
אז מה בתכנון אצלנו
13/12/2017 | 11:30
1
156
אצלנו מדליקים נרות כל יום, יש ילדים קטנים ורוצים להעביר להם את המסורת שהיתה לנו בבית (אצל שנינו הדליקו).
מארחת פעמיים משפחה וחברים. יש לנו חברים שאנחנו נפגשים איתם כל שנה בבית אחר וכל פעם מישהו אחר מארח. השנה הגיע תורנו.
מתארחת פעם אחת אצל חברה 
בשאר הפעמים נעשה בבית רק עם הילדים. 
במשפחה של האיש כרגע אין תכנון מתעסקים בעיקר בבעיות הבריאותיות של ההורים וזה לא פשוט בכלל.
אוהבת את חנוכה מאוד, לביבות וסופגניות במיוחד .
עוד לא מצאתי את המתכון לסופגניות ביתיות שהיו לטעמי. גם  ללביבות אפויות מסוגים שונים לא התחברתי
מה שאני כן מכינה כל שנה זה לביבות תפוחי אדמה מטוגנות ובן דוד של הספינג' שתואם את העדה שלנו.
לצפיה ב-'סופגניות כמו בחנות'
סופגניות כמו בחנות
16/12/2017 | 12:29
166
מצאתי מתכון נפלא לסופגניות פשוט מדהימות בטעמן.
הכנתי, אז ההמלצה היא מפה ראשון
 
1 ק”ג קמח שמרים
1/4 1 כוסות חלב פושר (אני משתמשת בחלב סויה)
1/2 כוס סוכר 
3 ביצים 
100 גרם חמאה, רכה
2 כפות ברנדי
קליפה מגוררת מ-1/2לימון
 
לטיגון:  שמן עמוק
לקישוט:  אבקת סוכר
 למילוי:  ריבת תות
 
בקערת מיקסר עם וו לישה שמים כחצי מכמות הקמח, מוסיפים חלב, סוכר, ביצים, חמאה, ברנדי וקליפת לימון ומעבדים דקה לקבלת תערובת אחידה ונוזלית. 
מוסיפים בהדרגה את יתרת הקמח תוך כדי עיבוד במהירות נמוכה. 
מגבירים את מהירות המיקסר לבינונית וממשיכים לעבד 5 דקות נוספות, עד לקבלת בצק חלק ומבריק. 
מכסים את פני הקערה בניילון נצמד ומתפיחים עד להכפלת הנפח.

מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח מעט מאוד, ומגלגלים ממנו 30 כדורים בגודל ביצה (מחלקים ל-30 בקלות ככה: מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים, פחות או יותר. מגלגלים כל חלק ל“נקניק” ארוך וחוצים לשני חצאים. מחלקים כל חצי לפי העין ל-5 חלקים). 
 
אני רידדתי את הבצק לעלה בעובי של כ 2.5 סמ' וקרצתי עיגולי בכוס בינונית.

מניחים על נייר אפייה משומן או על ריבועי נייר אפייה חתוכים. 
מכסים בניילון נצמד משומן, למניעת התייבשות (הצד המשומן מכסה את הבצק). 
מניחים לתפיחה עד להכפלת הנפח.
מטגנים, מקשטים באבקת סוכר וממלאים בריבה.

בסיר רחב מחממים שמן לטיגון עמוק (160 מעלות אם יש מדחום). 
מטגנים את הסופגניות (5-4 בכל פעם), בערך 2 דקות מכל צד, להשחמה. 
אם נעזרים בריבועי נייר אפייה - מכניסים את כדורי הבצק יחד עם נייר האפייה לתוך השמן. 
מוציאים את הסופגניות לנייר סופג. מפזרים אבקת סוכר בנדיבות. מזריקים פנימה ריבה ומגישים.
לצפיה ב-'היום נר אחרון של חנוכה,'
היום נר אחרון של חנוכה,
19/12/2017 | 10:00
10
332
זה היום שתמיד הזמנו את כל הילדים על משפחותיהם,
ואת אחותי--למסיבת חנוכה גדולה. גם כי יש לנכד ולאחותי יום הולדת.
השנה, בגלל האסון שפקד אותנו, לא היתה לי סבלנות להכין כלום,
ולא שנהיה כולנו יחד. (היינו שבעה ימים יחד)
אבל רצינו לחלק דמי חנוכה ולפגוש את הנכדים--אז אנחנו נסענו לחלק מהילדים,
וחלקם הגיעו אלינו בבודדת. 
מסתבר שיש לזה גם החן שלו, שאנחנו פנויים לכל אחד בנפרד.
 
לצפיה ב-' צר לי כל כך לקרוא את הודעתך וברור לי שאין מילים '
צר לי כל כך לקרוא את הודעתך וברור לי שאין מילים
20/12/2017 | 19:06
1
176
שיוכלו לנחם על אובדן כזה. מאחלת לך שתצליחי להתנחם באהובים ואוהבים שלצידך.
לצפיה ב-'תודה על הניחומים והחיבוק.'
תודה על הניחומים והחיבוק.
21/12/2017 | 10:02
48
לצפיה ב-''
21/12/2017 | 03:37
1
154
אין מילים. שלא תדעו עוד צער.
וזיכרי שאנחנו פה בשבילך
לצפיה ב-'תודה על דבריך,'
תודה על דבריך,
21/12/2017 | 10:01
143
זוכרת. ונעים לזכור זאת.
לצפיה ב-'MAYKAL יקרה'
MAYKAL יקרה
24/12/2017 | 11:01
1
148
את אישה מיוחדת ולא פעם נכנסתי לפורומים כאן ועוד בימי פעילותו של הפורום בנות ללא אם, לקרוא את שכתבת, ואני רואה עכשיו את שכתבת ורוצה להביע את צערי , ולשלוח חיבוק מחזק.
מקווה שתדעי לשאוב כוחות כמי שנותנת הרבה כוחות לאחרים.
לצפיה ב-'תודה על המילים החמות והניחומים.'
תודה על המילים החמות והניחומים.
25/12/2017 | 07:00
29
לצפיה ב-' Mykal, סליחה על התגובה המאוחרת'
Mykal, סליחה על התגובה המאוחרת
28/12/2017 | 21:55
1
109
כל כך עצוב לי לשמוע.
 
משתתפת בצערך ושולחת לך תנחומים.
כואב הלב.
 
תהיי חזקה
לצפיה ב-'תודה על הניחומים.'
תודה על הניחומים.
29/12/2017 | 12:26
104
הכל בסדר --אין כאן מאוחר. התיחסות תמיד מתקבלת בטוב.
לצפיה ב-'מצטערת נורא לשמוע'
מצטערת נורא לשמוע
13/02/2018 | 08:38
1
26
קראתי כאן בשנים האחרונות על הליווי האדוק והאוהב שלך.
תנחומיי.
לצפיה ב-'תודה. --מנסים להסתגל למצב החדש.'
תודה. --מנסים להסתגל למצב החדש.
13/02/2018 | 13:55
11
לצפיה ב-'אמנם החג תם ונשלם, אך זה חג מהפנט'
אמנם החג תם ונשלם, אך זה חג מהפנט
24/12/2017 | 11:04
120
יש בו המון טוב, אור, דמי חנוכה, ביחד,  המסורת מחברת בחג זה במיוחד.
לצפיה ב-' פורום אולטרסאונד נשים - מי שפיר נפתח מחדש '
פורום אולטרסאונד נשים - מי שפיר נפתח מחדש
28/11/2017 | 11:41
9
 
 
 זקוקים לתשובות מקצועיות על ההריון והעובר

פרופ' יוסי שלו מייעץ לכם בנושאי אולטרסאונד בהריון, בדיקות מי שפיר, בדיקות סיסי שליה ועוד
בפורום אולטרסאונד נשים- מי שפיר שנפתח מחדש
היכנסו לשאול אותו שאלות
 
 

המשך גלישה נעימה

לצפיה ב-'רובנו נשואות או תפוסות- אבל נניח והייתן רווקות (או רווקים)'
רובנו נשואות או תפוסות- אבל נניח והייתן רווקות (או רווקים)
26/11/2017 | 03:58
6
555
האם הייתן זורמות לצאת עם בחור שאמא שלו היא המשדכת או שזה טרן אוף כי זה מראה שהאמא אולי מעורבת מאוד בחיים של בנה?
לצפיה ב-'לא רואה בזה משהו רע, אמא היא לא השטן'
לא רואה בזה משהו רע, אמא היא לא השטן
26/11/2017 | 07:41
82
לצפיה ב-'תלוי מי, ואיך היא עושה את זה'
תלוי מי, ואיך היא עושה את זה
26/11/2017 | 08:11
201
מישהי שמכירה אותי והשידוך הוא על סמך ההיכרות (ולא סתם אחת מתור בקופת חולים שאומרת ״את רווקה? כי הבן שלי ממש מוצלח״), ועושה את זה בעדינות ולא בלחץ - נראה לי יכול לעבוד.
 
 
לצפיה ב-'הרבה מההתיחסות '
הרבה מההתיחסות
26/11/2017 | 08:15
223
תהיה מהדרך שהדברים נעשים--
מישהיא שהיא עם טאקט ונעימה, ותאמר למה היא חושבת שמתאים.
יש בזה אפילו יתרון--שהיא רואה בבחוה/בבחור מישהיא/מישהוא שהיא רוצה בקרבתם.
אולי זה יכול להזין מערכת יחסים טובה בעתיד.
לא חושבת שבכל התנהלות צריך לחפש שלילי.
לצפיה ב-'אני משערת שזה כבר לא יצא לי'
אני משערת שזה כבר לא יצא לי
26/11/2017 | 20:32
1
198
אבל מה זה משנה מי השדכן כל עוד הבחור נחמד, חתיך ועם ראש פתוח?
לצפיה ב-'נכון. הרי הם בסופו מחליטים אם להמשיך...'
נכון. הרי הם בסופו מחליטים אם להמשיך...
28/11/2017 | 06:20
43
לצפיה ב-'לא רלוונטי עבורי אבל מה זה משנה מי השדכן'
לא רלוונטי עבורי אבל מה זה משנה מי השדכן
28/11/2017 | 07:36
168
דווקא אם אמא של מישהו היתה משדכת לי את בנה סימן שהיא רואה בי כלה פוטנציאלית ורואה בי כמישהי שמתאימה לבן שלה. 
 
לצפיה ב-'פרצופים והערות שליליות'
פרצופים והערות שליליות
25/11/2017 | 05:30
8
570
אני חברה בקבוצה בפייסבוק שכולנו בעלי מכנה משותף מסוים. אחת מהן העלתה דילמה שלא קשורה לנושא הקבוצה והיא:
 
הם נוסעים מידי שבוע לחמה וחמותה ושני אלה כל הזמן עושים לה פרצופים ומעירים הערות שליליות. בעלה כן מעיר להם על זה ואפילו כמה פעמים עזב יחד איתה בכעס כי נשבר לו. מצד אחד- חשוב לה ולו הקשר איתם במיוחד שיש ילד קטן והם רוצים שיהיה להם קשר טוב איתו.
מצד שני- כמה אפשר לספוג ולספוג?
 
מה עושים במצב כזה?
שיחות ואיומים לא עזרו.
לצפיה ב-'טוב, זה פחות או יותר נשמע כמו "אישה סיפרה שיש לה חמות".'
טוב, זה פחות או יותר נשמע כמו "אישה סיפרה שיש לה חמות".
25/11/2017 | 07:59
4
347
החלק היחיד שקצת שונה מהסיפור הרגיל הוא העניין שגם החם מעורב - בדרך כלל זו רק החמות שעושה פרצופים וכו'. מעניין מה גורם לו להיות מעורב גם.
לצפיה ב-'אני מקווה שאת מתלוצצת. יש הרבה חמיות שלא מפרצפות ומעירות'
אני מקווה שאת מתלוצצת. יש הרבה חמיות שלא מפרצפות ומעירות
25/11/2017 | 11:25
3
280
נתקלתי במשפחות רבות, כלות וחמיות, שאין פרצופים והערות מגעילות.
 
גם כאלה שלא מאד מסתדרים, שומרים על יחסים מנומסים בזמן מפגשים.
לצפיה ב-'ברור שלא בכל משפחה זה המצב. הכוונה הייתה '
ברור שלא בכל משפחה זה המצב. הכוונה הייתה
25/11/2017 | 11:33
2
246
שזה ממש לא עניין נדיר, ופחות או יותר הבסיס לקיומם של פורומים כמו זה...
לצפיה ב-'ממש לא מסכימה איתך'
ממש לא מסכימה איתך
28/11/2017 | 07:27
1
151
מכירה הרבה זוגות שיש יחסים מעולים בין ההורים של הצד השני לבן הזוג.
זה נכון, יש גם הרבה כאלה שיש להם בעיות אבל בשביל טנגו צריך שניים.
 
לצפיה ב-'לא ברור לי על מה בדיוק את חולקת.'
לא ברור לי על מה בדיוק את חולקת.
28/11/2017 | 08:06
43
לצפיה ב-'הייתי מורידה מינון ביקורים. שהבעל יילך לשם עם הילד.'
הייתי מורידה מינון ביקורים. שהבעל יילך לשם עם הילד.
25/11/2017 | 11:23
211
לא בערב שבת. 
 
בלי שיחות ובלי איומים.
״אגיע מחר אחר הצהריים עם הילד. לא, רותי לא תגיע. אתם באמת שואלים למה?״.
 
אני לא רואה איך יכול להיות קשר טוב כשהילד רואה שסבא וסבתא מעליבים את אמא. אבל אני מבינה שאפשר לתת לזה צ׳אנס.
 
אם במהלך הביקור ההורים יעבירו ביקור על האישה שלא נוכחת - לדעתי בעל הגון צריך או ללכת משם או להגיד לילד ״סבא וסבתא מבוגרים ולא מאד הגיוניים. תסלח להם על השטויות הלא יפות שהם אומרים״.
לצפיה ב-'כמה דברים'
כמה דברים
25/11/2017 | 17:54
197
1)זה מי שהם? כך מתנהגיםלכולם? הבן יכול להעיד ולומר.
2)היא וגם הבן באמת לא יודעים למה הפרצופים שלהם?
   אם הם לא יודעים--אז יתכבד הבן, ילך לשם בעצמו ויברר,
   ינסו לתקן אם פגעו, ואם זה סתם כי.... (לא משנה) שיתרחקו.
3)מצטטת ממה שכתוב: "חשוב לה ולו הקשר איתם במיוחד שיש ילד קטן והם רוצים     שיהיה להם קשר טוב איתו." 
 האקסיומה שחשוב שלילד יהיה קשר טוב עם הסבא/סבתא לא נכונה בעיני,
לא עם כל סבא/סבתא חשוב הקשר, אם הם "ירעילו" את הילד נגד ההורים או אפילו רק נגדה, זה צורך כ"כ גדול.
צריך להבין שאם הם לא רצויים ממילא גם לילד לא יהיה טוב שם.
לומדים לותר ולשחרר.
 
אני במקומה, הייתי לא הולכת לשם, לא מאפשרת שהילד ילך לשם, 
בטח לא בשלב שהוא תינוק ופעוט שתלוי בה.
הבעל/הבן שלהם שיחליט לבד, שלא תדבר נגדם, שלא תילחם בו
לא ללכת, תיהפך לאדישה, ביום שהיא תהיה רגועה "תקנה" הרבה שקט.
ואם ירצו לשנות שיתנצלו ושלא תותר כ"כ מהר. אז ידעו להעריך.
רגיעה ושלוה נכונים תמיד.
 
לצפיה ב-'אם שיחות לא עוזרות פשוט מגיעים פחות'
אם שיחות לא עוזרות פשוט מגיעים פחות
28/11/2017 | 07:31
142
אז הם יבינו לבד שלא יכולים להמשיך להתנהג אליהם ככה.
כמו עם ילדים, רק במעשים הם כנראה יבינו. שיראו לצד השני שהם לא מוכנים שימשיכו להתנהג ככה.
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום אולטרסאונד נשים - מי שפיר '
מחכים לכם בפורום אולטרסאונד נשים - מי שפיר
22/11/2017 | 16:26
12
 
 
זקוקים לתשובות מקצועיות על ההריון והעובר
פרופ' יוסי שלו מייעץ לכם בנושאי אולטרסאונד בהריון, בדיקות מי שפיר, בדיקות סיסי שליה ועוד.
היכנסו עכשיו לפורום אולטרסאונד נשים- מי שפיר המחודש
 
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'קשר בין סבים/ות והנכדים'
קשר בין סבים/ות והנכדים
16/11/2017 | 16:46
6
387
האם אתם מקפידים לשמור על קשר יציב בין הסבים/ות לבין הילדים שלכם?
במה זה מתבטא? האם גם הסבים/ות יוזמים קשר?
 
הכוונה היא לדוגמא לשוחח איתם בטלפון, לבוא לבקר וכו'.
לצפיה ב-'כן, לרוב אנחנו נמצאים'
כן, לרוב אנחנו נמצאים
16/11/2017 | 17:54
256
2 מתוך 3 סופ"שים אצל החמים, והשלישי אצל ההורים שלי, ובשני סופי השבוע בהם אנחנו לא נמצאים אצל ההורים שלי אנחנו מדברים איתם בסקייפ.
כשיש אירועים מיוחדים (נניח יום הולדת למישהו) ההורים יזמינו אותנו במיוחד באותו סוף שבוע - ואז אולי הסדר של השבועות משתנה קצת. לעתים רחוקות מתקשרים גם באמצע השבוע.
לצפיה ב-'אמא שלי טיפלה בילדים שלי כשהיו תינוקות'
אמא שלי טיפלה בילדים שלי כשהיו תינוקות
17/11/2017 | 06:35
249
והמשיכה להיות מאוד יוזמת, פעילה ונוכחת בחייהם עד היום כשהם מתבגרים. היא היתה עושה להם ימי טיול ומזמינה אליה וגם היום הם הולכים לישון אצלה ובקשר מצויין.
חמי וחמותי לעומת זאת כל השנים הצהירו כמה חשוב להם הקשר אבל לא באמת עשו כלום... אם אני לא יזמתי משהו אז לא היה קורה כלום. ככה זה גם היום והקשר של הנכדים איתם זה רק דרכי, אני אפילו לא בטוחה אם יש לחמים שלי את מספרי הטלפון של הילדים שלי... (אני כן שמתי להם בטלפונים את סבא וסבתא...).
בעבר כמובן הייתי יוזמת יותר, היום עייפתי... בעלי לפעמים מתעורר ויוזם משהו איתם, אבל זה די נדיר.
לצפיה ב-'בהחלט, הקפדנו לא להפיל עליהם את הטיפול היומיומי, אבל בהחלט'
בהחלט, הקפדנו לא להפיל עליהם את הטיפול היומיומי, אבל בהחלט
17/11/2017 | 08:05
232
דאגנו להפגש איתם כל סוף שבוע ואם הם רצו אז להביא אליהם את הילדים גם באמצע השבוע אחר הצהריים.
 
כיום הילדים גדולים הקשר הוא חם,חזק ומתנהל בלי שאנחנו ננהל אותו (:
הכי טבעי שיש
 
לצפיה ב-'תשובה מהצד של סבתא (וסבא)....'
תשובה מהצד של סבתא (וסבא)....
18/11/2017 | 19:28
253
הנכדות (הבנות של הבן) כבר די גדולות, אז הקשר בעיקר בווטסאפ, פחות שמרטפות (רק אם ההורים נוסעים לאן שהוא).
הנכדים  אצל הבת, יחסית קטנים. אני נוסעת להוציא אותם מהצהרונים בערך כל שבועיים, תלוי בעומס אצל הבת.
כל שבועיים נוסעים אליהם (וגם המחותנים מגיעים) בשבת.
לדעתי הקשר הדוק וכמובן שמדברים גם בטלפון.
רעיה
לצפיה ב-'ואצלנו'
ואצלנו
18/11/2017 | 20:52
194
אנחנו גרים קרוב להורים של האיש.
מערכת היחסים משתנה אצלנו בהתאם לגיל.
היום כשהילדים גדלו הבת נמצאת שם בין פעם לפעמיים בשבוע בצהריים, לחיזוק הקשר איתם בעיקר כי היא כבר עצמאית ויכולה לבוא הביתה. אני דואגת שכן כי היא פחות יוזמת ללכת אליהם. את הבן שעדיין לא עצמאי אנחנו לוקחים פעם פעמיים בשבוע לביקור. מידי פעם יש ארוחות שבת ונפגשים כולם (הם כבר לא מארחים). 
קשר טלפוני יש כל יום בערב. הם מתקשרים/אנחנו ומדברים עם הנכדים שמספרים להם מה עבר עליהם. שיחות מעולות לשני הצדדים. חמי כל פעם מהלל את הבן והשיחות המדהימות שהם משוחחים.
לצפיה ב-'אולי משהו שראיתי'
אולי משהו שראיתי
21/11/2017 | 16:07
201
ואביא אותו כמסקנה,
1)כן סבא וסבתא הם הבונים את הקשר.
2)אין מתכון לבנית הקשר כל אדם יכול לבנות את הקשר
   לפי אופיו, יכולותיו. והכרות עם הנכדים.
3)אין קשר בטיב הקשר, בין מרחקים של מגורים, לאם גרים קרוב יותר.
4)אני מאמינה שאם סבא וסבתא אוהבים באמת הנכדים מרגישים.
 
רק אוסיף סיפור מהשבוע האחרון--
אחד מבני החליט לתרום ספריה והקדיש אוותה להורי,  וכתב עליהם מילים חמות
את אימי לא הכיר, אבל שמע עליה מאבי. הורי גרו במרחק של שעה וחצי נסיעה מאיתנו.אבל הקשר היה חזק.
חמי וחמותי גרו במרחק 20 דקות נסיעה מאיתנו והם אינם מוזכרים בכלל.
אהבה גומעת מרחקים. ואת הקשר המבוגרים בונים.
לצפיה ב-'שלום פורום יקר, התייעצות נחמדה :)'
שלום פורום יקר, התייעצות נחמדה :)
26/10/2017 | 23:05
10
842

אני החמות. היא הכלה.
אנחנו ביחסים טובים, אבל לאחרונה פה ושם קצת מתחים, מאז שהנכד נולד.
ועדיין - מדברות על זה, משתדלות, וגם מסתדרות היטב.

אני רוצה לקנות לה ולבן שלי איזה ספל, שהוא מוצר פרסום חמוד שנחשפתי אליו, שיעמוד להם על השולחן בעבודה ויגרום להם לחייך. מחפשת כאן רעיון לכתובת, ואפשר גם תמונה.

כדי להבהיר, לבן אכתוב משהו כמו: למנהל הכי חתיך בעולם, מאמא. - הוא מנהל בכיר, וזה יצחיק אותו וגם את כל מי שייכנס אליו. 

היא עובדת סוציאלית, ועובדת במעון נערות, והן נכנסות לשבת מולה.  חבר הציע לי איזו תמונה של חמות מתה , אבל זה מוגזם ולא מתאים לקהל שלה שם... יש רעיונות? אשמח.

אפשר ואפילו רצוי איזו קריצה למתח...משהו מעודן, שיכול "לעבור" גם את הבנות.
תודה.
נ.ב. מוסיפה בעריכה: יכולה להדפיס לה תמונה של הנכד. זה בטוח יחייך אותה. ובכל זאת, אשמח לרעיונות. אני אוהבת הומור, וכאן הוא צריך להיות מעודן. 
לצפיה ב-'נשמע לי כמו דרך בטוחה להרוס עוד קצת את היחסים'
נשמע לי כמו דרך בטוחה להרוס עוד קצת את היחסים
27/10/2017 | 02:12
1
478
למשל: 
נניח שהבן או הכלה לא יאהבו את הספל, האם תיפגעי אם הוא יאופסן בארון?
ספל עם כותרת "למנהל הכי חתיך בעולם, מאמא" יכול להביך את הבן שלך
אם הוא מנהל בכיר זה יכול להציג אותו בצורה ילדותית בעיניו לעיני הכפופים לו או סתם להביך אותו
וזה יכול להיות לא נעים לכלה - את צריכה לכתוב שהבן חתיך? את אמא שלו. לא החברה שלו. לא הכלה שלו. זה ממש לא מתאים לפי דעתי להיכתב.
 
אם את יודעת שכלתך תחייך עם תמונה של הנכד, מדוע לא לתת לה תמונה כזו?
אם את אוהבת הומור אולי תלכי למופע הומוריסטי שיהנה אותך.
ואם את רוצה לקנות להם מוצר כלשהו שיהיה מוצב קבוע בבית 
אולי תציעי לכלתך שתלכו ביחד לבחור משהו שיקלע לטעמה?
לצפיה ב-'מסכימה'
מסכימה
28/10/2017 | 10:59
91
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
27/10/2017 | 08:54
290
דוקא מפני שהיחסים לא לגמרי חלקים,
יש הבדל בין מתנה לבין הומור וקריצה שיכולים להיות בע"פ,
פנים מול פנים כשיש קריצה פיזית בנוסף לאמירה.
אני הייתי מחפשת דוקא אמירות בעלות כונה רצינית.
בהבעת הערכה, בהבעת תודה על מי שהם,
 
בעיני למקום עבודה אמור להיות משהו שיש בו הדרת כבוד עם קרבה.
ואפילו הייתי מגדילה לעשות,ועושה לשניהם ספל אחיד,
רצית תמונה של הנכד,
אז תכתבי כמה את שמחה בו ומודה להם על הזכות להיות סבתא לנכד כזה.
 
 
לצפיה ב-'לדעתי זוג ספלים רק עם תמונה של הנכד עדיף'
לדעתי זוג ספלים רק עם תמונה של הנכד עדיף
27/10/2017 | 11:19
255
אם ממש חשוב לך כיתוב, פשוט תרשמי "באהבה" או "מזל טוב".
 
בלי בדיחות, בלי להציע מה לעשות איתם.
בלי להכנס לטריטוריה.
אם זה לא יפה בעינהם, שלא ישתמשו.
 
ו.. קחי בחשבון שספלים זה דבר שביר.
בתור אחת כישרונית שתמיד עפים לה דברים מהידיים, לא הייתי נוגעת במתנה מזכוכית שצפוייה להגיע עם מטען רגשי אשמה.
דרך אגב, בעבודה אני שותה רק מספל מתכת עם מכסה, בגלל מה  ציינתי למעלה.
לצפיה ב-'יש אירוע מיוחד?'
יש אירוע מיוחד?
27/10/2017 | 11:58
197
כי אם כן, את יכולה לכוון אליו
איור של בלון ליום הולדת,
איור של גביע לזכיה בפרס,
וכיו"ב.
 
ובכל מקרה, אם את מבקשת לקנות משהו שיהיה במשרד שלהם, חשוף לכל מי שנכנס, את  חייבת לשמור על כבודם ולא להביך אותם.
מה גם שבהחלט עלול להיווצר מצב בו הם עצמם יסתירו את המתנה, אם תהיה "קורצת" מידי וכך, כל כוונתך תצא מופסדת.
 
ומאחר וביקשת להתייעץ, אני הייתי מכינה ברכה קטנה וחמודה ושולחת להם.
ככה, בקטנה, כמה מילים חמות שיגידו כמה את אוהבת ומעריכה אותם.
בלי קריצות.
נדמה לי שיהיה הרבה יותר מרגש מספל ממותג ו"קרוץ"
לצפיה ב-'כתבת שזה ״מוצר פרסום״. אם זה כך - אז אל.'
כתבת שזה ״מוצר פרסום״. אם זה כך - אז אל.
27/10/2017 | 16:01
282
בעיני, אין דבר כזה ״מוצר פרסום חמוד״.
מוצרי פרסום זה דברים מרגיזים.
 
אני בעד לתת ספלים יפים. בטוב טעם. לא פרסומת ולא הומור.
 
 
למרבה הצער, לא בטוחה שתמונה של הנכד תחייך אותה. בדרך כלל, מי שמכין מתנות עם תמונות של הנכדים אלה ההורים. יש חשש שאם את תכיני ספל שכזה, זה דווקא ייתפס כנסיון שלך להיכנס לטריטוריה שלה. 
בכל אופן - זה מה שאני מרגישה. לא יודעת אם כולן מסכימות איתי לגבי זה.
לצפיה ב-'הכי הרבה תמונה משפחתית או תמונה של הנכד'
הכי הרבה תמונה משפחתית או תמונה של הנכד
28/10/2017 | 05:02
202
לא הייתי נכנסת לפינות כאלה.
לצפיה ב-'מאוד לא הייתי רוצה לקבל ספל כזה מחמותי '
מאוד לא הייתי רוצה לקבל ספל כזה מחמותי
28/10/2017 | 10:57
296
בכלל, כשמביאים לי דברים שאמורים לעמוד אצלי בבית או במשרד, זה מאוד מעצבן אותי. ולגבי מה שצריך להיות כתוב על הספל, זו בכלל מלכודת ופתח לצרות. לא הייתי רוצה שיביאו לי ספל שכתוב עליו "המנהלת הכי חתיכה בעולם " ובחיים לא ראיתי מנהל שיש אצלו משהו כזה על השולחן.
גם התמונה של הילד לא מתאימה אלא למי שזה טעמה ובחירתה לחשוף את ילדיה לקהל הרחב. למשל, אצלי על השלחן אין אף תמונת משפחה או ילדים כי בעיני זה משהו אישי, כך שזה באמת תלוי באופי של בן אדם. והמחשבה שכל מיני נערות זרות יראו את הילדים שלי ממש לא נראית לי.
סליחה, אבל אם היחסים ממילא לא קלים, הייתי חושבת על משהו אחר להביא, משהו פחות משתלט, אפילו סתם שני ספלים שלא כתוב עליהם כלום לשימוש רגיל בבית ולא לתצוגה.
לצפיה ב-'למה דןןקא בעבודה ןלא בבית?'
למה דןןקא בעבודה ןלא בבית?
30/10/2017 | 19:14
1
63
לצפיה ב-'איך שאת מחפשת להתנגח עם כלתך'
איך שאת מחפשת להתנגח עם כלתך
31/10/2017 | 11:53
314
תני לזוג לחיות את חייו בשלום.
 
רוצה לתת מתנה תני להם כסף ואל תעשי צחוק מעצמך ומהם.
 
את מה שנקרה חמה כלבתא.
לצפיה ב-'בעיה עם גיסתי'
בעיה עם גיסתי
22/10/2017 | 16:59
32
786
מקווה שזה מתאים לפורום, לא הצלחתי לחשוב על פורום אחר שיתן לי מענה לבעיה...
אחות של בעלי היא באמת בן אדם מקסים שאני מאוד אוהבת, יש לה 4 ילדים ולי יש 4 ילדים והם מאוד קשורים אחד לשני...
אנחנו נפגשים אחת לשבועיים לארוחת שישי אצל חמותי וסה"כ היחסים נהדרים והכל ממש בסדר...
הבעיה מתחילה בבן הגדול שלה, שהוא בן 11 , ילד מחונן וחכם בצורה בלתי רגילה, אבל עם קשיים רגשיים...
וכשכל הנכדים הפגשים אצל חמותי, כולם מסתדרים כל כך יפה, חוץ מהבכור שלה שלא מוצא את עצמו, לא מתחבר למשחקים של השאר, למרות שהם לא קטנים ממנו בהרבה, תמיד מציק להם ורב איתם...
הבן הבכור שלי , בן 7 , מאוד מחובר לאח השני של המחונן ובמפגשים הם משחקים המון יחד וזה גורם לבכור השני לקנא ולהציק להם, כתוצאה מזה נוצרים עימותים בין הבכור שלי לבכור שלה (להזכירכן בן 11 שלה ובן 7 שלי) ואיכשהו ץמיד העימות נגמר בזה שהבכור שלה רץ הצידה, בוכה את נפשו (רוב הפעמים בלי סיבה ממשית בכלל) וגורם לכולם לרוץ אחריו, לבקש סליחה כל הזמן ולהתחנן אליו שיחזור להיות עם כולם..
אני עד עכשיו לא ממש שמתי לב לזה, ובכל פעם שהיה עימות ישר ניגשתי, ביררתי מה היה, כעסתי על הבן שלי וגם הענשתי כשהיה צריך. אבל בזמן האחרון פתאום נפל לי האסימון שבכל פעם שיש עימות בין הילדים, לא גיסי ולא גיסתי כועסים על הילד שלהם ולא מעמידים במקומו אלא רק מלטפים ומדברים בטון מרחם ואמפטי וישר כל תשומת הלב אליו וכולם מרחמים עליו וכל האש מופנית לבן שלי, כאילו הוא תמיד האשם והלא בסדר...
בביקור האחרון זה קרה שוב (פעמיים!!) עד שכבר לא יכלתי לראות את זה, קמתי, ארזתי את הילדים ויצאתי משם בסערה.
רק לדוגמא בביקור האחרון - הבן שלי תוך כדי משחק נתן לו מכה קטנה "ידידותית" מבחינתו, (לא ש\ה הופך את זה לבסדר והסברתי לו) אבל השני בתגובה תפס אותו, בעט לו בכל הגוף ובביצים, וכשהבן שלי סיפר את זה בדמעות לחמותי אז היא שואלת אותו "ולמה הוא עשה את זה ?" כאילו חייבת להיטות סיבה לזה שהתעצבן ולא להיפך...
אני מאוד מתוסכלת מהמצב, למרות שבעלי לצידי ולא יודעת מה אעשה בביקור הבא... כי זה תמיד קורה. מה הייתם עושים ?
תודה מראש לעונים
לצפיה ב-'לפי דעתי, הכל יפתר אם ימצא עיסוק מתאים לילד הגדול'
לפי דעתי, הכל יפתר אם ימצא עיסוק מתאים לילד הגדול
22/10/2017 | 17:10
1
358
זה נשמע שהוא לא מתחבר לכל הסיטואציה, ומספיקה מכה "קטנה וידידותית" כדי להוציא אותו מהכלים לחלוטין, וכנראה שההורים שלו מודעים למצב ודי אובדי עצות, ולכן גם נוטים יותר לרחם עליו.
תנסו לחשוב מה יגרום לו להרגיש יותר בנוח. אולי לא מתאים לו לשחק עם הילדים הקטנים, וצריך למצוא לו תעסוקה אחרת. אולי גם המבוגרים צריכים לתת לו יותר תשומת לב במפגשים האלה, ולגרום לו להרגיש רצוי ושייך.
לצפיה ב-'.'
.
22/10/2017 | 17:17
210
 
 
לצפיה ב-'יש לי כמה סימני שאלה'
יש לי כמה סימני שאלה
22/10/2017 | 18:02
11
391
1. למה הבעיה היא גיסתך? הבעיה לטעמי היא הבן הבכור של גיסייך.
2. למה האופציות הן או להעניש את הבן שלך ו"לברר מה קורה" או לצאת בסערה? תלמדי מגיסייך. ילד בן 7 שבן 11 נטפל אליו (אולי משיעמום אולי מחוסר תשומי אולי ממשהו אחר בכלל), קחי אותו, תנחמי אותו, ואל תתיחסי לבן הדוד. 
אפשר לנסות לדבר עם גיסייך על תעסוקה לגדול, אבל זו ממש הבעיה שלהם ולא שלך. הסבי את תשומת ליבם שזה מזיק לסנדוויץ שלהם. אולי זה יהווה נימוק משכנע.
לצפיה ב-'הבעיה היא'
הבעיה היא
22/10/2017 | 20:32
329
שהוא בסה"כ ילד ומאמץ את מה שהוריו משדרים לו - שהוא מסכן.
הבעיה שלי עם גיסתי היא שהיא בוחרת לא להתמודד איתו ואז כל האש מופנית אל הבן שלי, כנראה כי גם אנחנו "עזרנו" לזה לקרות בזה שהקדשנו יותר מדי תושמת לב לעימותים הללו.
אני באמת אקשיב לעצתך ואנקוט עמדה זהה לשלהם.
 
לצפיה ב-'מסכימה עם נומלה. תתעלמי מהילד ההוא, תטפחי את הילד שלך.'
מסכימה עם נומלה. תתעלמי מהילד ההוא, תטפחי את הילד שלך.
23/10/2017 | 08:36
9
315
אני מזועזעת מהסיפור של ילד בן 11 שבועט בבן דוד שלו.
נשמע כמו ילד שכדאי להתרחק ממנו. אפילו אם זה משפחה.
הבן שלך לא צריך להיות ״חונך״ של ילד שגדול ממנו ב4 שנים...
 
כמו שמלמדים ילדים איך להתנהג עם ילדים בעייתייים בבית הספר - תעודדי את הבן שלך להתרחק מילד שלא נעים בחברתו, גם אם זה בן דוד.
ואם הגדול בא ומפריע - אומרים למבוגרים.
ובכל פעם שכן יש מריבה - תחבקי את הבן שלך. ובצורה מאד ברורה, שכולם ייראו שכמו שהם נותנים גיבוי לבן שלהם לא משנה מה, ככה גם את.
 
 
וכן לדבר עם גיסייך. או לבקש מבעלך לעשות את זה, כי הרי מדובר באחותו (או אחיו?). לפעמים גברים לא כלכך שמים לב מה קורה סביבם... אז צריך להגיד להם. ״נמאס לי לראות את הבן שלי חוטף מכות מילד גדול ממנו. דבר עם אחיך״.
 
לצפיה ב-''
23/10/2017 | 18:48
28
לצפיה ב-''
25/10/2017 | 22:56
18
לצפיה ב-'איך אפשר להתעלם כשהבן שלה נפגע פיזית עד כדי דמעות?'
איך אפשר להתעלם כשהבן שלה נפגע פיזית עד כדי דמעות?
25/10/2017 | 23:34
5
247
למרות שהבעיה אינה "שלה" רשמית (הילד הנעלב אינו שלה)
מי שנפגע מכך הוא הבן שלה
ולכן היא מוכרחה לחפש פתרונות 
מעבר לאמפטיה וחיבוקים.
יעוץ מקצועי אגב, יכול להיות שיתן כלים גם לבן שלה וגם לבעלה
מדובר באירוע משפחתי שמתרחש אחת לשבועיים:
הקשר ביניהן ימשיך להיות קיים, ויתכן עוד הרבה שנים. מכיון שכך, להתעלם מהבעיה אפשר, אך אני לא בטוחה שזו האופציה הטובה ביותר.
לצפיה ב-'ברצוני להוסיף כי הבכי של הילד יכול להיות גם כתוצאה מכאב נפשי'
ברצוני להוסיף כי הבכי של הילד יכול להיות גם כתוצאה מכאב נפשי
26/10/2017 | 01:43
4
212
בעיני אגב, הבעיה העיקרית היא שלך אין אמפטיה לילד של גיסתך
כתבת בהודעה המקורית שיש הרבה עימותים ו"ץמיד העימות נגמר בזה שהבכור שלה רץ הצידה, בוכה את נפשו"
איך לפי דעתך בכי כזה יכול להיות בלי סיבה?
 
מעניין איך את היית מרגישה להיות זו שלא מתחברת עם אף אחד
ורואה שניים שמסתדרים ביניהם ממש טוב לא מאפשרים לך להתחבר
 
ואם זה היה הילד שלך שנשאר לבד בוכה?
וכשהוא מנסה להשתלב לא רק שלא מקבל עזרה אלא מכה קטנה??
 
כשכל הילדים נפגשים אצל חמותך, לא כולם מסתדרים יפה!
מבחינתך הבן שלך חברותי וטוב לו, ואין שום בעיות.
נראה שבעינייך האח שנפגע בעמקי נשמתו איננו קיים במשוואה הזו, או שהוא קיים כנוכחות בלתי נמנעה שרק מפריעה לבן שלך. 
לא רק שאת לא לוקחת אחריות על כך שהנוכחות שלך עם הבן שלך פוגעת בילד שסובל ממילא, את מציגה אותו כאשם.
 
אני מניחה שאם הבן שלך היה שומע ממך על הקשיים של האח שהוא מחבב
ועל כך שיש לו בעיות כלשהן, וצריך לעזור לו
הגישה שלו הייתה אחרת. 
הם היו יכולים לנסות לשתף אותו 
ובוודאי שלא לבעוט או לתת מכה.
אבל, את רואה את הילד המחונן כמו טירדה שבמקרה הטוב מתעלמים ממנה
כמו אולי זבוב - שלא ניתן להימנע מנוכחותו אך ניתן להתעלם ממנו
ואם הוא מפריע- מנחיתים עליו איזו מכה ש'יעוף'.
בינתיים לפי דברייך רוב האנשים כן מנסים לפייס את המחונן הנפגע
כך שלא סביר בעיני שהוא 'יעוף' מהמפגשים המשפחתיים.
חמותך מבינה שיש להתנהגותו מניע ושואלת מה גרם לו לנהוג כך.
ומה איתך
את לא חושבת שלהתנהגות כל כך חריגה יש סיבה?
או שאולי, יותר נוח לך לא לנסות לחשוב עליה...
 
לצפיה ב-'כנראה לא הבנת את הסיפור כמו שהוא'
כנראה לא הבנת את הסיפור כמו שהוא
26/10/2017 | 20:56
3
227
או שנוח לך להבין את זה ככה ולכעוס כל כך כי חווית את הצד של הילד ה"מחונן" וזה בסדר, אני לא נפגעת מהכעס העז שלך כלפיי, על אף שאת מאוד ממהרת לשפוט, ניחא.
בכל אופן, ניהלתי הרבה שיחות עם הבן שלי על המצב הזה, כי אני תמיד מחנכת אותו להיות אמפטי לזולת ולחברים במצוקה, אבל כשילד שגדול ממנו, מגיע ומציק ומרביץ לו בלי שום סיבה נראית לעין, קשה לי או לילדי לחוש אמפטיה למצב כזה.
הייתי מצפה מגיסתי , שמחזיקה מאוד מהחינוך שלה לילדיה, לקחת את הילד שלה לטיפול, או לפחות לטפל בזה בעצמה במקום לשטוף כלים בבית של חמותי... אבל אם סדרי העדיפויות שלה הם אחרים, למה ששלי לא יהיו ? מספיק לי הגידול והחינוך של ארבעת ילדיי ששואב ממני הרבה כוחות ואנרגיות.
לצפיה ב-'צר לי אם הרגשת בדברי כעס או שפיטה שלך'
צר לי אם הרגשת בדברי כעס או שפיטה שלך
27/10/2017 | 02:29
2
186
אני חושבת שאת זו שהיית שיפוטית בהודעה הזו
אולי לחמותך ישנן בעיות בריאות והיא מבקשת מגיסתך עזרה הרחק מאזנייך..
אולי גיסתך לא מבינה את הטעויות שלה?
יכול להיות שהיא לא רואה מה היא יכולה לעשות אחרת שייטיב עם הבן שלה. הרי וודאי תסכימי עם ההנחה שגיסתך אוהבת את בנה, ואם הייתה יודעת מה לעשות כדי לעזור לו הייתה עושה זאת.
אני בוודאי לא אומרת לך מה לעשות או מה לא לעשות..
הצגת בעיה כלשהי, כתבתי את דעתי-
ועניין שלך מה תעשי עם הדיעה הזו. 
אני בספק שתוכלי להתעלם ולכן נראה לי שלטובתך ולטובת בנך כדאי לך לפנות לייעוץ.
וכן, גם כואב לי על הילד של גיסתך שנפגע כל כך. ואת אינך מרגישה בזאת
אין לי ספק שאת אמא טובה לילדייך. ולא התכוונתי לחינוך לאמפטיה אלא להרגשת אמפטיה
הילד כל כך רגיש, כל כך נפגע בכל מפגש. אולי מוטב שלא תערכו את המפגשים הללו, אינני יודעת. 
אני מציעה לך לקחת את האפשרות שההתנגדות של הילד לא תיפסק ושהבעיה שהצגת יכולה לחזור על עצמה ואף באופן קיצוני יותר בפעם הבאה- ובהתאם, לתכנן מראש מה תעשי. מאחלת לך בהצלחה בכל דרך 
לצפיה ב-'וולשמרץ'
וולשמרץ
28/10/2017 | 19:50
1
154
גם אם הילד בן ה-11 הוא סופר רגיש, עדין כחרסינה, ושביר כמו זכוכית, עדיין התפקיד לטפל בו הוא של הוריו, ולא של דודתו.
לצפיה ב-'נראה לי שפספסת את עיקר ההודעה שלי'
נראה לי שפספסת את עיקר ההודעה שלי
29/10/2017 | 00:05
166
מכיוון שהבן של פותחת השרשור נפגע מהריקושטים- התפקיד של אימו, לשמור עליו כמיטב יכולתה.
במידה והיא מעוניינת להמשיך להיפגש אצל החמות אחת לשבועיים, כמובן.
 
לך לא היה מפריע שהבן שלך מקבל מכות פיזיות במפגש משפחתי?
 
לצפיה ב-'אם ילד גדול היה עושה דבר כזה לבן שלי'
אם ילד גדול היה עושה דבר כזה לבן שלי
09/11/2017 | 09:57
112
זה לא היה מעניין אותי שזה קרוב משפחה. הייתי אומרת בצורה מאוד ברורה לילד, כך שכל המבוגרים ישמעו, שאסור לאף אחד להתייחס אליו ככה ושאני מבינה ומגבה אותו אם הוא לא מוכן לשחק עם הילד הזה יותר.
במקרה הזה, כיוון שמדובר בשינוי עמדה מצד הורי המותקף, כן רצוי לשלוח את האב לעדכן את אחותו שמבחינתו אם הם לא משתלטים על האלימות בכוונת הורי המותקף לצמצם מגע בין הילדים. בשום פנים ואפן לא הייתי יוצרת אצל הילדים שלי קישור בין מפגשים משפחתיים לכך שהם חוטפים מכות.
 
נדרשת פה מעורבות הורית במשחקים של הילדים. אי אפשר במצב כזה לשלוח את הילדים לשחק לבד בפינה או בחדר אחר. אחד ההורים צריך לשבת לידם וברגע שמתחיל משהו להגן על הילד.
לצפיה ב-'אישית הייתי '
אישית הייתי
22/10/2017 | 22:30
253
מנסה לעשות קצת שינוי בכל התמונה.
לא מוכרחים להפגש כל שבועים.
הייתי קצת מפרידה כוחות. נותנת לאוירה ולצורה בה מתנהלים הדברים
לשקע, ולהרגע.
ולקראת המפגש הבא, שיחול בעוד חודשיים--להתארגן מול הסיטואציות.
שבעלך ידבר ויתנהל מול אחותו לגבי הבן הבכור שלה.
לצפיה ב-'אני מסכימה עם מה שכתבו כאן ומוסיפה'
אני מסכימה עם מה שכתבו כאן ומוסיפה
23/10/2017 | 09:29
1
217
שתסבירי לבן שלך שחשוב שלא הוא יתחיל משהו עם הבן של גיסייך אף פעם וכך האש לא תופנה אליו. אם הבן שלהם יתחיל איתו ו/או יעשה לו משהו שיגש אליכם מיד ואתם תפתרו את הבעיות. ככה גם לא יוכלו להאשים את הבן שלך שהתחיל במריבה ושהוא האשם. 
 
לא הייתי מוותרת על המפגשים הם מאוד חשובים לאיחוד המשפחתי. במידה ואת רוצה לדבר איתם שבעלך ידבר עם אחותו ולא את ויגיד לה בעדינות שצריך למצוא תעסוקה לבן שלה במפגשים האלה כי חבל, הוא משתעמם, דבר שמוביל למריבות הנ"ל. בלי להאשים אף אחד פשוט להסביר שהמצב כמו שהוא יוצר אוירה לא נעימה ופוגם במפגשים.
לצפיה ב-'אתיחס למשפט אחד'
אתיחס למשפט אחד
24/10/2017 | 08:49
164
שכתבת, והוא מתכתב עם דברי, אז מבקשת לדייק ולהסביר.
מצטטת:"לא הייתי מוותרת על המפגשים הם מאוד חשובים לאיחוד המשפחתי. "
לפעמים הויתור הוא לא לניתוק, ולא ויתור על איחוד משפחתי,
אלא למה שקרוי תקופת צינון, כדי שאפשר יהיה להתארגן לדינמיקה אחרת.
אם ימשיכו כרגע להפגש כרגיל--כל הכלים שיתנו לילד שלהם,
וגם השינוי שתעשה האם אין להם משמעות כי הדינמיקה הישנה יש בה המון כח של הרגל, של דפוס קיים.
כאשר ש תקופה של חודש חודשים--ריחוק שמאפשר שיחה של האחים,
שיבקש מהאחות שהבן הגדול שלה לא ישחק עם בן ה--7,
שינוי פני המציאות יוכל לבנות אוירה נעימה ונוחה לכולם.
 
לצפיה ב-'את לא יכולה לחנך את הבן שלה או אותה'
את לא יכולה לחנך את הבן שלה או אותה
23/10/2017 | 21:11
193
ועם כמה שזה מבאס- אני חושבת שעשית בשכל בזה שפשוט הלכת בביקור האחרון. בטוחה שזה זעזע את המשפחה המורחבת וגרם להם לחשוב על ההתנהלות של הילד והוריו.
 
אני הייתי פשוט מנסה לתת כלים לילדים שלך בהתמודדות מולו כמו לבוא לומר לכם ברגע שהוא מציק, לשחק איתו רק אם הוא מתנהג יפה אליהם וכו'.
לצפיה ב-'תודה לכל העונים והעונות '
תודה לכל העונים והעונות
24/10/2017 | 09:46
1
300
אני באמת מאוד מעריכה את זה
אספר עוד קצת - 
בעלי לא אדם פתוח רגשית, וקשה לי מאוד להאמין שיעשה שיחה כזו. 
לפני כמה שנים כשהבן שלי היה בן 3.5 והגדולים שלה היו 6.5 ו-7.5 היא יום אחד התקשרה לבעלי (אחיה) וביקשה מאיתנו אם אנחנו יכולים לדבר עם הבן שלנו שלא יציק לילדים שלה כי הם אמרו שלא נעים להם לבוא לסבא וסבתא בגלל זה, רק שתבינו את מידת הרחמים שלה על הילדים שלה... כמובן שלא עשיתי שום שיחה כזו, ובסופ"ש אח"כ כשהיא ובעלה טסו לחו"ל והשאירו את הילדים אצל חמותי והיה מתבקש שאנחנו נבוא להיות שם ולעזור, הודעתי לבעלי מהרגע להרגע שאני סוגרת לנו סופ"ש עם הילדים בצימר... וזה אכן עשה את העבודה ולא שמענו ממנה מילה אח"כ.
אני אגיד לכם את האמת - אני שונאת להתעסק בדברים כאלה, כי מטבעי אני אדם מאוד נוח וזורם, אבל המשקל שהם נותנים שם לריבים האלו, שמבחינתי זה ענייני ילדים והכל יכול להסתדר בשנייה אם לא מקדישים לזה יותר תשומת לב ממה שצריך, הוא מאוד גדול וזה שואב גם אותי פנימה כי מן הסתם הילד שלי מעורב ונפגע שם גם.
אני חושבת שפשוט אאמץ את הגישה שלה, ובמקרים האלו אקח את הבן שלי הצידה ואחבק אותו... אם אראה שזה ממשיך אבקש מבעלי או חמותי שידברו איתה, אין ברירה...
 
לצפיה ב-'מציעה לך,'
מציעה לך,
24/10/2017 | 10:11
204
1)לא לנהל שיחה מול חמותך. תשאירי שם את המקום פנוי ליחסים שלך 
    איתה, בלי מתח עם משפחה שהיא מרגישה מחויבת לבת.
2)אין קשר בין המופנמות של בעלך, בצורך למצוא פתרון עבור הבן שלו.
    תשוחחי איתו בבית, הוא כבר כתבת, רואה את התמונה,
   תנחי אותו מה לומר--הבן שלך רגיש אבל בוגר בהרבה שנים, תמצאי לו תעסוקה,
   שלא יתעסק עם הקטנים. לא יתכן שתהפכי את הבן שלי לאשם סדרתי.
  שיחה לא פוגעת אבל עושה סדר.
3)כן הייתי במקומך, מדלגת על כמה מפגשים, בטח עד שהאבא של הילד שלך יסדיר את הענינים.
לצפיה ב-'זה נשמע איום ונורא'
זה נשמע איום ונורא
24/10/2017 | 19:23
225
ילד בן 11 שמרביץ ככה לילד בן 7, זה לא משהו שאפשר למצוא לו הסבר הגיוני, גם במקרה שאין בין הילדים קרבה משפחתית. הייתי מצפה שזה יפריע להורים שלו לא פחות מאשר לכם. מוזר לא פחות זו הטענה שילד בן 3.5 מציק לילדים שגדולים ממנו ב-3 ו-4 שנים, מה היא בדיוק טענה שהוא עושה שמציק להם?
 
אחד הדברים שמלמדים ילדים בגילאים כאלו, זה לשחק עם ילדים בגיל שלהם ופחות לנסות להתחבר עם ילדים גדולים או קטנים מהם בפער משמעותי (ו-4 שנים זה פער מאוד משמעותי בגילאים כאלו), כי התוצאות לרוב לא טובות, והמקרה שלכם ממחיש את זה. עם ילדים מחוננים זה יותר משמעותי, כי ילדים כאלו לרוב בוגרים יותר ומשתעממים גם בחברת בני גילם, אז על אחת כמה וכמה עם ילדים צעירים, שלפעמים הם מנסים לנהל אותם, ומגיבים לא טוב כשזה לא הולך להם...
 
בשורה התחתונה - נראה שהבעיה היא גם עם הגיסים ולא רק עם הבן הבכור שלהם. מה אפשר לעשות? להציע אולי שהמפגש הבא יתקיים אצלכם בבית, במגרש הבייתי שלכם? להפגיש רק את בני ה-7 במסגרת כלשהי? השאלה איך אתם עושים את זה בלי להכעיס את הגיסים, שיכולים להסיק ש"מנדים" את הבכור שלהם ולקחת את זה למקום הלא נכון.
 
אולי לארגן את האירוח ככה שלבן של גיסתך יהיה תפקיד שיעסיק אותו? למשל - תעשו על האש ותבקשו ממנו שיעזור עם המנגל? שיסתפח למבוגרים במקום להציק לילדים?
 
לצפיה ב-'כמה דברים '
כמה דברים
25/10/2017 | 04:23
165
א. האם הבן המחונן מקבל עזרה רגשית מקצועית?
ב. אני מבינה שהבכור של גיסתך לא מרגיש שהוא משתלב כמו כולם-האם ניסיתם אתם לקבל ייעוץ מקצועי? להציע משחקים משותפים שאפילו כוללים אתכם? האם ניסיתם פעם לשלב במפגש משהו שהבן שלה אוהב במיוחד?
ג. לגבי חמותך, יכול להיות שהיא התעניינה בסיטואציה ולא בהכרח זילזלה.
ואם מדובר באדם רגיש שבאופן קבוע מרגיש מנותק - והבן שלך מסתדר ממש טוב עם הבן השני של גיסתך, יכול להיות שזה כואב לה והיא מתקשה שלא לנקוט עמדה. 
 
לפי דעתי אתם יכולים להעזר באיזושהי הדרכת הורים (למרות שזה לא הילד שלכם) שיתן לכם עצות מול גיסתך.
במקומך אני מניחה שהייתי מתייעצת בפורום הרלוונטי- יש בתפוז פורום "הורים למחוננים" שאולי תקבלו בו מענה עם הכוונה כלשהי. ויש פורום נוסף "הורים לילדים מיוחדים"
 
 
לצפיה ב-'מה אני הייתי עושה'
מה אני הייתי עושה
26/10/2017 | 00:56
2
228
דבר ראשון, נשמע שאכן בנך גם תורם לחימום האוירה, לא רק הגאון עם הקשיים הריגשיים. הרמזים הם שאת מספרת שהיה צריך להעניש את בנך, הוא התחיל גם בריב האחרון, וחמותך, הסבתא שלהם, יותר בעדו. בעבר הם התלוננו שהילדים שלהם לא מוכנים לבוא לסבתא שלהם כי הילדים שלך הציקו להם. 
נשמע שלמרות שלכאורה הבן דוד בעט חזק בילד שלך, מה שמפריע לך זה שהם מתערבים בריבים בעוד שאצלך הכל היה בא על מקומו בשלום אם לא היו מתערבים. 
 
אני חושבת שבעיה נוספת היא שבן הדוד הוא מהצד של בעלך, לא מהצד שלך, ולכן האמפתיה שלך כלפיו אינה גבוהה. 
 
בן הדוד בן ה 11 הוא כנראה תינוקי. זה אופייני שלילדים גאוניים יש חסרים בתחומים מסויימים. זה לא אומר שהוא האשם והרע, זה אומר שצריך להתחשב בו ולהקל עליו. לא פשוט עבורו שהוא רואה שהאחים שלו משתלבים עם בני הדודים, והוא נשאר בצד. ברור שהוא ינסה למצוא את מקומו ולהשתלב גם, בדרכים שאינן מוצלחות. 
התפקיד של ההורים, וגם של הדודים, הוא לעזור לו, כך שכולם ירגישו נחמד, לא רק המבוגרים וכל הילדים מלבדו. זה פתרון נוח וקל להתעלם מהריבים, אבל את רואה שזה מתפתח למכות, ושהגאון עדיין לא מוצא את מקומו. כלומר, זה לא באמת פתרון טוב, למרות שהוא נוח. 
 
כל המבוגרים צריכים לתת יותר תשומת לב לגאון, לארגן משחקים משותפים בין הילדים ולהיות נוכחים במשחקים האלו, וגם לתת לגאון הזדמנויות להראות כמה הוא מוצלח בפני הילדים (נניח, לבקש ממנו שילמד את האחרים משחק שהוא יודע ושהם לא). זה אולי מצריך הרבה אנרגיה, אבל אני לא חושבת שיש ברירה אם רוצים שכולם יהיו מרוצים. 
ובנוסף, אם אכן הבכור שלך מתגרה בו, כי אולי הוא מטרה נוחה, הוא חייב ללמוד שאת לא תעברי על זה בשתיקה. וכן, ילד שצעיר מילד אחר ב- 4 שנים עדיין יכול להציק וללעוג לו, במיוחד אם הילד השני תינוקי במיוחד. 
 
לצפיה ב-'הבן שלי ממש רחוק מליזום את העימותים האלה'
הבן שלי ממש רחוק מליזום את העימותים האלה
26/10/2017 | 21:03
186
זה לא מענין אותו להציק לאחרים..
בדוגמה שהבאתי הוא היה בן 3.5, את יודעת מה זה הצקות של ילד בן 3.5 ? לא קרוב לזה אפילו... ואם היה מצב שהילד שלי היה מתחיל את הדברים האלה האמיני לי שלא הייתי עוברת על זה בשתיקה ! בפעמים שכן הענשתי אותו , זה היה כי הוא החזיר באלימות ואני לא מוכנה, אני תמיד מלמדת אותו לבוא לספר ולא להחזיר.
בן הדוד גם לא מוצא ענין במשחקים שלהם לרוב, וגם לדעתי מקנא שהבן שלי עם אח שלו... הרבה פעמים אגב, הבן שלי ישן אצלהם והם אצלנו וזה לא היה, זה רק בבית של חמותי.
אם לא הייתי חושבת שזה ייצור מתח הייתי מדברת עם גיסתי הכי פתוח שיש, אבל אני לא בטוחה שזה יהיה שווה את התוצאה.
לצפיה ב-''
27/10/2017 | 10:39
17
לצפיה ב-'יש לי שאלה - הבן הגדול מעוניין לשחק עם השאר?'
יש לי שאלה - הבן הגדול מעוניין לשחק עם השאר?
26/10/2017 | 12:03
6
262
או שהוא לא מעוניין וההורים שלו שולחים אותו לשחק עם כולם?
אם הוא לא מעוניין ורוצה, נניח, לשבת ולשחק בטלפון שלו בזמן המפגש - כדאי פשוט לאפשר לו את זה. בתכלס אין לבן 11 כל כך מה לעשות עם בני 7, וגם אם לא היו לו קשיים רגשיים כאלה ואחרים, ברוב המקרים היה קושי לילדים בגילאים האלה להסתדר לבד. אם רוצים שכולם ישחקו יחד - המבוגרים צריכים כנראה לעזור להם למצוא פעילות שמתאימה לכולם. יש משחקים לכל הגילאים - רק שילדים לאו דווקא יבחרו לבד בפתרון הזה, ויעדיפו לשחק את המשחקים המועדפים עליהם בלי לדאוג שכולם יוכלו ליהנות - ופה המבוגרים יכולים לעזור.
 
לצפיה ב-''
27/10/2017 | 10:40
24
לצפיה ב-'סתם הערה לא חשובה. בגיל 12 ממש אהבתי לשחק עם אחיין בן 8..'
סתם הערה לא חשובה. בגיל 12 ממש אהבתי לשחק עם אחיין בן 8..
05/11/2017 | 18:16
4
63
לצפיה ב-'והייתה לו אחות בת 12 שגם איתה אהבת לשחק?'
והייתה לו אחות בת 12 שגם איתה אהבת לשחק?
05/11/2017 | 18:49
3
51
לצפיה ב-'הוא ילד יחיד ובנתיים נפטר מבצקת במוחו בגיל 36.'
הוא ילד יחיד ובנתיים נפטר מבצקת במוחו בגיל 36.
08/11/2017 | 21:29
2
182
אבל למה שאלת שאלה כזאת לא קשורה לכאורה?
לצפיה ב-'אוי ואבוי '
אוי ואבוי
09/11/2017 | 03:45
1
196
שאלתי כי יש הבדל בין מצב שבו יש רק שני ילדים בגילאים שונים - שאז הם כן ייטו לשחק יחד ובהכרח למצוא משהו משותף לשניהם (כמו שאחים עושים) - לבין מצב שבו יש שני ילדים בגיל מסוים שנהנים זה עם זה פלוס ילד נוסף בגיל אחר, שאז השניים יכולים לשחק יחד ולרוב נוטים לא לשתף את השלישי בלי מעורבות מבחוץ (ההורים מכריחים וכו'). אני רואה את זה אצלנו במשפחה בכל הדורות - ילדים נוטים לשחק עם הילדים שהכי קרובים אליהם בגיל, וכשלמישהו אין "בן זוג" הוא נשאר בחוץ או מנסה להשתלב ומתקשה. אבל כשאין בן זוג לשניים, הם יכולים להסתדר כמעט בכל הפרש גילאים.
לצפיה ב-'הבנתי! נו, את צודקת כמובן.'
הבנתי! נו, את צודקת כמובן.
16/11/2017 | 13:52
23
לצפיה ב-'זהירות בטחון מידע'
זהירות בטחון מידע
19/10/2017 | 09:08
5
475
פרפרים יקרה, מצטערת שאני כותבת בפורום אבל אני לא רוצה להשתמש בתוכנת המסרים. קיבלתי לאחרונה כמה תכתובות שוודאי לא נשלחו אלי, גם ממך וגם ממנהלת אחרת. נא בדקו האם יש פריצה לתיבות המסרים של תפוז. ולגולשות אני ממליצה (לאור שקיבלתי גם בתיבת המסרים רשימת כתובות אימייל ), המנעו מלהשתמש במסרים האישיים עד שמישהו בתפוז יבדוק את הענין.
לצפיה ב-' מקריאה בתפוז משוב, נראה שהם מודעים לכך'
מקריאה בתפוז משוב, נראה שהם מודעים לכך
19/10/2017 | 09:27
204
אבל זה לבד עדיין לא מספיק.
באופן כללי, מומלץ שלא להעביר תכנים אישיים בכלל בפלטפורמות עם אבטחת מידע רופפת.
לצפיה ב-'גם אלי הגיעו מסרים שלא נועדו לעיני.'
גם אלי הגיעו מסרים שלא נועדו לעיני.
19/10/2017 | 19:27
169
כולל רשימת כינויים וכתובות,
וגם מסרים של רכילות,
הצעה,
אין לי מושג כמה המייל הפרטי שלנו סגור ושמור, אבל כאן הוא פרוץ, לתשומת לבכם,
אז דבריפ פרטיים, אינטימיים או דיבורים על השכנה בפורום האחר או זו שמעצבנת את מנהל הפורום - בפרטי.
לצפיה ב-'גם אני קיבלתי, והתעלמתי.'
גם אני קיבלתי, והתעלמתי.
19/10/2017 | 20:55
137
אני פשוט משתדלת לא לספק פרטים אמיתיים, כדי לצמצם סיכוי לנזק.
גם מסך login ללא https בפעם האחרונה שבדקתי.
 
ההמלצה שלי מי שלא רוצה שיזהו אותו, זה לא לתת שום מידע אמיתי ולהיזהר כשמעלים תמונות.
בטח לא לתת פרטים של חשבונות פייסבוק וכו'.
 
מאוד קל לעשות את ההצלבה.
לצפיה ב-'אכן, האקר פרץ לתיבת המסרים'
אכן, האקר פרץ לתיבת המסרים
21/10/2017 | 01:03
230
ממליצה לשנות את הסיסמא שלכם.
עד אתמול אחה"צ האתר היה חסום בפני תושבי חו"ל מאחר וחשדו שמדובר במישהו שגר בחו"ל או משתמש בכתובת IP מחו"ל.
 
לצפיה ב-'נכון. זה כבר מספר ימים.'
נכון. זה כבר מספר ימים.
21/10/2017 | 16:32
151
נכון, ואי היה להגיע למענה אנושי במספר הטלפון המופיע באתר!
לצפיה ב-'אוף. שחרור קיטור. '
אוף. שחרור קיטור.
15/10/2017 | 17:29
23
632
סתם לשתף. לא שאני חושבת שאפשר לשנות משהו.
חמותי כבר מאד מבוגרת.
 
 
הבת שלי משקיעה בהופעה החיצונית. מקפידה על מה היא לובשת, צובעת שיער ועושה תסרוקות, מתאימה את הצמיד לשרשרת לנעליים... בקיצור - זה משהו שחשוב לה.
לפני כמה זמן היינו אצל חמותי בשבת, אחרי שביום שישי הילדה צבעה את השיער. לצבע מאד מאד בולט. חמותי לא אמרה מילה. אחרי כמה דקות בעלי אמר לה ״ראית את השיער של א׳?״ היא אמרה ״כן״, והנהנה. וזהו. (רבאק... אצל ההורים שלי כל צביעת ראש או לק חדש מובילים לשיחה של רבע שעה לפחות... רובה הטפת מוסר מצד אמא שלי על זה שזה לא בריא, אבל לפחות - מבהירים שהם שמים לב וחושבים עליה ואכפת להם ממה שקורה לה בראש ועליו. ).
 
טוב, אז אולי אפשר להניח שבאמת לחלוטין לא אכפת לה מאיך שהילדה נראית, והיא גם לא חושבת שהיא צריכה לטרוח לפברק כאילו אכפת לה.
 
בחג השני היינו אצל חמותי. המשפטים היחידים שאמרה לילדה בזמן הביקור היו קשורים לאוכל (העבירה את המלח, שאלה אם רוצה מיץ).
כשעמדנו לצאת, אני כבר הייתי מחוץ לדירה והילדות קיבלו חיבוק אחרון, היא אמרה  לילדה ״השמנת״.
(כן, הילדה עלתה במשקל בקיץ וזה מאד מבאס אותה).
מילה אחת. ״השמנת״. בלי שום נסיון להיות עדינה. לא שום ״השמלה מאד מחמיאה לך, אבל את יודעת, אולי כדאי ש...״ לא ״את כלכך יפה. אבל אני חושבת ש...״.
 
תגידו, מה עובר לה בראש? הדבר היחיד שיש לה להגיד לילדה זה משהו שמעליב את הילדה???
 
אין לי מושג מה לעשות עם זה.
 
לדבר איתה - לא יעזור. מנסיון.
כשאומרים לה משהו שהיא לא רוצה לשמוע, היא עושה כאילו היא לא שמעה, או לא הבינה, או מעבירה נושא.
 
לצפיה ב-'היי. ענית לעצמך בתחילת הפוסט: לא תשני אותה.'
היי. ענית לעצמך בתחילת הפוסט: לא תשני אותה.
15/10/2017 | 18:10
1
294
תנסי לעזור לילדה לפתח חסינות מסבתא. לפעמים אנשים זקנים מאבדים פילטרים וטקט (אני לא צוחקת) ואין הרבה מה לעשות עם זה.אגב, אני בגילי המופלג גם מקפידה על הופעה חיצונית. ולסיום חיבוק לעידוד.
לצפיה ב-'לא חושבת שזה גיל, אולי גם אבל לאו דווקא. כלתי למשל'
לא חושבת שזה גיל, אולי גם אבל לאו דווקא. כלתי למשל
17/10/2017 | 00:21
234
חסרת  טקט וכנ"ל חברתי בת 43. יש לי גם אחות כזו.
לצפיה ב-'כן, את צודקת. זה מאוד מעצבן ואין לך מה לעשות'
כן, את צודקת. זה מאוד מעצבן ואין לך מה לעשות
15/10/2017 | 19:24
1
258
חוץ מאולי ללמד את הבת את אמנות הסינון (שקשה לכולנו... אם היא מצליחה, שתלמד גם אותי איך!).
לגמרי מזדהה איתך בסיפור הזה, מכל היבט אפשרי תכלס. אישית עוד לא למדתי להגיע למצב שזה לא מעצבן אותי, למרות שבאמת אין מה לעשות עם זה.
לצפיה ב-'וואו'
וואו
15/10/2017 | 22:42
190
אני מבינה שלא אמרת לה כלום. ומתפעלת.
איזה חוסר טאקט.
חיבוק לך ולילדה. מקווה שהיא תלמד מזה לגדל עור של פיל. זו מיומנות חשובה.


לצפיה ב-'לשנות אותה אי אפשר אז מה שהייתי עושה זה לעבוד על ההתייחסות '
לשנות אותה אי אפשר אז מה שהייתי עושה זה לעבוד על ההתייחסות
16/10/2017 | 00:55
198
של הבת לכל הנושא. להבהיר לה שאתם איתה ואוהבים אותה בכל מידה ובכל מצב, להחמיא לה ולעודד את רוחה.
 
לצערנו אי אפשר להשתלט על הפה של אחרים.
לצפיה ב-'אני רק שאלה'
אני רק שאלה
16/10/2017 | 04:54
2
223
איך היתה החמות כשהיתה צעירה יותר?
כשאת ובן זוגך נישאתם? [נגיד.... לפני 20 שנים]
לצפיה ב-'תודה לכולן על החיבוק. ולגבי השאלה - היא היתה בעבר אותו דבר'
תודה לכולן על החיבוק. ולגבי השאלה - היא היתה בעבר אותו דבר
16/10/2017 | 08:19
1
247
טאקט אף פעם לא היה הצד החזק שלה. 
 
כבר היו לה בעבר הערות מגעילות על אנשים אחרים. פעם אחת משהו על בתי הגדולה (היתה חייבת להודיע לה שהפנים שלה נראות זוועה ויותר גרוע כבר לא יכול להיות. היה לה אקנה באותה תקופה), מעט פעמים עליי, כמה פעמים על אנשים אחרים.
 
אגב - כשלבתי היה אקנה, אמא שלי לקחה אותה פעם ליום כיף. בין היתר לקוסמטיקאית שלה, אמרה לה כמה היא נראית עכשו יותר טוב. אני מתכוונת - אפשר להעיר, אבל בצורה נעימה ובונה...
 
אתן צודקות, אין מה לעשות, צריך לחזק להתרגל לא להיעלב מאנשים.
 
(אני חושבת שהבת חזקה למדי, זה לא נורא ואיום. אבל עדיין, לא נעים).
לצפיה ב-''
12/11/2017 | 11:58
25
לא, אי אפשר להעיר בצורה "נחמדה ובונה".
שלא תעבדי על עצמך לרגע.
אנחנו לא מטומטמות ו"הפנים שלך כל כך יפים אבל..." לא הופך את ההערה הזאת לפחות פוגעת או פחות מגעילה או יותר טובה איכשהו.
יש המון הורים שחושבים שאם הם מצפים את זה בסוכר ואומרים גם משהו טוב, אז הם לא פוגעים ואומרים משהו שונה.
הם משקרים לעצמם.
אנחנו לא אהבלות ויודעות לקרוא בין השורות,זה שציפית את החרא בשכבה של סוכר לא הופך אותו ליותר טעים או ליורד יותר קלות בגרון.  .
אם את מתבטאת ככה, סימן שאת וחמותך לא כאלה שונות. ההבדל הוא שהיא פשוט אומרת את מה שיש לה לומר בלי להתייפיפף ולעבוד על עצמה שהיא לא פגעה. 
אז חאליק אל תעבדי על עצמך ותייפי גם את זה. את והיא קופי. 
ואם כבר, במקום להעיר "הערות בונות" לילדים שלכם, תבדקו מה כל כך מפריע לכם כהורים לאהוב אותם ולהשלים עם קיומם כפי שהם. אם צריך, תיקחו כדורים או תלכו לטיפול פסיכולוגי ואל תעמיסו עלינו את הבעיות הריגשיות שלכם (עוד אחת מיני רבות),  כי יש לנו מספיק בעיות גם ככה ולחיות פה נורא יקר, טיפול פסיכולוגי ארוך שנים בשביל לתקן את מה שהרסתם- לא משפר את מצבינו
לצפיה ב-'אמממ...אני בדעט מיעוט אבל אני הייתי מדברת איתה על '
אמממ...אני בדעט מיעוט אבל אני הייתי מדברת איתה על
16/10/2017 | 14:21
6
234
הערה שזרקה "השמנת".
 
קודם כל, אין לי ספק שהיא אוהבת את נכדתה.
בקשר לשיער, כנראה לא אהבה והעדיפה לא להגיד כלום.
חבל שלא בחרה לשתוק גם בהמשך.
 
בתור מישהי שסובלת מאנורקסיה קרוב ל14 שנה,אני רוצה להגיד לך שאני זוכרת כל הערה כזאת. במיוחד מהקרובים אלי.
הייתי עושה איתה שיחה שהיום בעידן הפרעות האכילה, אנחנו לא דנים על נושא המשקל ולא משתמשים במילים כאלה...יש אנשים שזה עוזר ויש אנשים שעד היום ממשיכים להגיד לי (אומנם הם מנסים להחמיא אבל למרות שהסברנו מאות פעמים שזה רק מחזיר אותי אחורה, הם ממשיכים) וזה לא מרוע...זה כי הם מבוגרים ולא זוכרים וכבר לא כל כך שפויים חח
 
בקיצור, על השיער לא הייתי אומרת כלום אבל על הערה "השמנת" כן הייתי אומרת משהו בצורה רגועה ומנומקת...
לצפיה ב-'אני לא מאמינה שזה יעזור כי אנשים כאלו בד"כ בכלל לא מודעים'
אני לא מאמינה שזה יעזור כי אנשים כאלו בד"כ בכלל לא מודעים
16/10/2017 | 17:36
5
173
לבעייתיות.
לי יש בעיה אחרת עם חמותי, שחוזרת על עצמה מהרגע שהכרתי אותה (לפני 20 פלוס שנים..) ומנציחה את עצמה גם היום עם הילדים. זה לא קשור להזדקנות, זה פשוט האופי שלה. זה תמיד היה כך וזה עדיין כך, עם כל הסובבים אותה.
בן זוגי ניסה כמה וכמה פעמים לדבר איתה על העניין בעדינות ולהעלות את זה בפניה. היא מבחינתה טוענת שהוא סתם מקשקש, שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, נעלבת ובזה נגמר העניין. זה כמו לקיר. אין עם מי לדבר, לא רק שאין מודעות לבעיה, גם אין שום מוכנות לפתוח אוזניים וראש, להקשיב ולחשוב שאולי באמת יש משהו במה שאומרים האנשים הקרובים ביותר אליה...
מאמינה שכאן מדובר במצב דומה.
לצפיה ב-'יש לי דודה דומה... :)'
יש לי דודה דומה... :)
16/10/2017 | 17:42
4
178
האמת שעם השנים היא קצת נרגעה עם הערות ומצליחה לשלוט בעצמה..
 
אני מסכימה איתך בגדול וכנראה שזה בגלל שיש לי רגישות לנושא, אבל לא הייתי עוברת על הערה כזאת בשתיקה...
לצפיה ב-'ספציפית אצלנו זה לא עניין של הערות אלא משהו אחר'
ספציפית אצלנו זה לא עניין של הערות אלא משהו אחר
16/10/2017 | 18:38
3
183
בהתנהגות שלה, אבל מדובר באותו דפוס התנהלות - חוסר יכולת טוטאלית להקשיב לאחרים, לקבל ביקורת ולעשות איתה משהו חיובי
לצפיה ב-'הרבה אנשים סובלים מזה לצערי :)'
הרבה אנשים סובלים מזה לצערי :)
16/10/2017 | 18:40
2
47
לצפיה ב-'נכון.. ואחרי 20 שנה הגיע הזמן להרים ידיים'
נכון.. ואחרי 20 שנה הגיע הזמן להרים ידיים
16/10/2017 | 18:44
1
133
ולסבול בשקט.
לצפיה ב-' '
16/10/2017 | 20:13
34
לצפיה ב-'ובאמת, אם היה לך ניסיון מר אתה ולא עזר, אולי'
ובאמת, אם היה לך ניסיון מר אתה ולא עזר, אולי
17/10/2017 | 00:33
2
207
תנסי לשנות קו מחשבה שלך ושל ביתך להתייחס אחרת כלפי אמירותיה . אין ספק שזה ממש לא טוב להעיר באופן שכזה על גוף של ילדה. וזו סבתא. אגב אצל אימי זה הפוך, היא כל הזמן אומרת: "רזית" חח. גם אם ממש לא.
לצפיה ב-'גם אמירות כאלה אני לא מחבבת....'
גם אמירות כאלה אני לא מחבבת....
17/10/2017 | 08:21
1
162
אני אוהבת שיגידו את האמת (בעדינות) או לא יגידו כלום.
 
להגיד ״רזית״ אם השמנתי, אז או שאני אחשוב שמשקרים לי (ואז למה שאקשיב למחמאות שלה בעתיד? הרי היא לא אומרת מה שהיא באמת חושבת), ובנוסף - אחשוב שהיא חושבת שזה חשוב. חבל לה ששמנתי, היא היתה רוצה שארזה, היא חושבת ש״רזה״ זה מחמאה, מה שיגרום לי להרגיש עוד יותר לא טוב לגבי המשקל שלי.
 
הנושא הזה כזה רגיש, שרוב בני האדם משתדלים לא להגיד כלום בנושא. 
לצפיה ב-''
17/10/2017 | 22:02
12
לצפיה ב-'הערות על משקל לא הייתי מוכנה להעביר בשום פנים ואופן'
הערות על משקל לא הייתי מוכנה להעביר בשום פנים ואופן
17/10/2017 | 08:40
1
195
אילו בדיוק סוג ההערות שעלולות להביא לבעיות אכילה.
 
 
 
לצפיה ב-''
17/10/2017 | 13:14
16
לצפיה ב-'לדעתי פשוט לא להתייחס....'
לדעתי פשוט לא להתייחס....
17/10/2017 | 13:56
133
כשאנשים מזדקנים ישנם כאלה שהופכים קצת סנילים...אם היה משהו באופיים קשה הוא מתגבר כאשר הם מזדקנים.....
את יודעת מה? ישנם אפילו צעירים כאלה...שקשה להם מאוד לקפרגן, להחמיא...
ואם יש אפשרות לתקוע איזה מילה מעליבה ישחררו אותה בלי מסננת..
אז פשוט לא להתיחס בפרט כשמדובר בסבתא מאוד מבוגרת...
לצפיה ב-'נשמע מעצבן מאוד'
נשמע מעצבן מאוד
17/10/2017 | 23:48
138
בשורה התחתונה - אין לך שליטה על זה, לא תשני אותה, את יכולה להעיר לה אבל היא לא צריכה את האישור שלך כדי להביע את דעתה- זה גם לא מצדיק לטעמי שלא תגיעו אליה. העבודה צריכה להיות שלך.. לקבל אותה. 
יש גם ילדים חסרי טקט שכנים לא תוכלי למנוע מהילדה לשמוע את האמת- ולכן חבל על המאמצים.
 
תוכלי לנצל את ההזדמנות לעבוד עם ביתך על איך לא להיות מושפעת מדיעות של אחרים: להזכיר לה לפני כל פגישה. 'אל תתרגשי אם סבתא תעיר לך על המשקל'
והילדה יכולה לענות לה. 'כן אני יודעת, שמתי לב, מאוד לא נעים לי עם זה'.
 
ואפשר לחשוב יחד עם הילדה ואולי גם עם הבעל איך אפשר לעזור לה
לצפיה ב-' ממש מעצבן'
ממש מעצבן
18/10/2017 | 09:14
130
בעיקר הערת המשקל לילדה שברור שלא במקום. על זה הייתי מעירה גם כשאני יודעת שאולי לא מקשיבים לי כי זה באמת משהו שיכול להביא לצרות צרורות מבחינתי. משקל זה לא משהו שמעירים עליו.
אין לי בעיה שלא נותנים מחמאות מפריע לי שמעירים כל הזמן.
גם אצלנו זה ככה ואני מאוד אוהבת את ההורים של האיש אבל ההערות האלה מעצבנות אותי כל פעם מחדש.
לפני מספר ימים כשביקרנו שם היה לי ויכוח איתם ולהפתעתי אחרי שהתעצבנתי שם כשיצאתי סופסוף למדתי לשחרר ולהשאיר שם את ההערות המיותרות.
צריך ללמוד לשחרר, לא להתעצבן ולא להפגע.
לשנות אי אפשר גם אנשים צעירים יותר אבל באמת בגיל הזה קשה להם יותר להקשיב לאחרים זה בטוח. הם כל הזמן מתרפקים על העבר ומה שהיה להם וקשה להם לראות את ההווה והעתיד שלנו ושל ילדנו.
 
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים '
מחכים לכם בפורומים תיירותיים חדשים
16/10/2017 | 15:53
8
 
מתכננים טיול בחו"ל
רוצים להתייעץ עם מדריך טיולים שייתן לכם את כל הטיפים השווים
 
אתם מוזמנים לפורומים החדשים שלנו 
 
פורום חדש על המדינות הבלטיות לתכנן טיול בצפון-מזרח אירופה
 
בואו לברר על האטרקציות הכי שוות בפורום טיולים באירופה
 
הודו, נפאל, הפיליפינים... אתם מוזמנים לפורום המזרח הרחוק לשאול הכל
 
טיול לכבוד הפנסיה? טיול אחרי צבא? ירח דבש? הכל בפורום דרום ומרכז אמריקה
 
רואים רק לבן בעיניים? פורום חופשות סקי הוא הפורום שלכם
 
 
המשך גלישה נעימה
לצפיה ב-'דת ומסורת במשפחה'
דת ומסורת במשפחה
07/10/2017 | 14:20
53
676
הנושא הזה טעון ויכול להוביל לויכוחים אז מראש אני מבקשת להימנע מויכוחים כאלה ולזכור שלכל אחד הדיעה שלו ומותר לחשוב שונה מאחרים. 
 
האם אתם מגיעים ממשפחה שהדת והמסורת חשובה בה ומה לגבי...
המשך>>
הנושא הזה טעון ויכול להוביל לויכוחים אז מראש אני מבקשת להימנע מויכוחים כאלה ולזכור שלכל אחד הדיעה שלו ומותר לחשוב שונה מאחרים. 
 
האם אתם מגיעים ממשפחה שהדת והמסורת חשובה בה ומה לגבי בן/ת הזוג- האם הם מגיעים ממשפחה שבה זה חשוב
 
מה עושים בני זוג שמגיעים ממשפחות שונות מבחינת ההתייחסות לדת ומסורת ולשניהם זה חשוב -איך מגיעים למצב שבו כן יש מקום לשני בני הזוג מבחינת ההתייחסות לדת? 
 
האם אתם מרגישים שהתפשרתם בנושא של הדת כאשר החלטתם לחיות עם בן/ת הזוג?
 

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

אימון למציאת זוגיות - ויקי שלום
מפסיקים לחפש ומוצאים
פורום מיסטיקה
פורום עולם המיסטיקה
שגיא בר לוי - ייעוץ עסקי
שגיא בר לוי ייעוץ עסקי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ