לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1200312,003 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-' שרשור רעיונות למתנות לכבוד פסח '
שרשור רעיונות למתנות לכבוד פסח
29/03/2017 | 14:21
9
248
יש מי שמארח ואוהב להניח על השולחן הפתעה נחמדה לאורחיו.
יש מי שמתארח ואוהב לקנות מתנה למארחיו.
 
מה אתם קונים, אם בכלל, לכבוד החג האם אתם קונים גם לבני המשפחה שלכם(ילדים, אחים וכו') איזו מתנה בד"כ החמים שלכם יאהבו
לצפיה ב-'מכונת זמן שתקפיץ אותנו הישר ל"אחרי החג"'
מכונת זמן שתקפיץ אותנו הישר ל"אחרי החג"
29/03/2017 | 14:24
1
72
לצפיה ב-'אני בעד! אחלה מתנה לעצמנו '
אני בעד! אחלה מתנה לעצמנו
29/03/2017 | 14:26
65
לצפיה ב-'אני יודעת מה אני אוהבת לקבל'
אני יודעת מה אני אוהבת לקבל
29/03/2017 | 20:05
272
מתנות מתכלות.
יין טוב, זר פרחים, שוקולד שאפשר לתת לאורחים, והכי טוב, מנה לשולחן הסדר שמתאימה לאכילה לנותן.
אני חוטאת בלתת גם כלי שולחן מעשה ידי אבל אני תמיד מתפללת שאם זה לא מוצא חן בעיני המארחים הם ידעו לשמוט את זה "במקרה" ולא יחששו ממני.
לצפיה ב-'אצלנו הסבתא קונה בגדים לנכדים'
אצלנו הסבתא קונה בגדים לנכדים
30/03/2017 | 08:49
210
מסורת משפחתית, סבתא קונה בגדים בראש השנה ופסח.
 
אחרים בדרך כלל לא קונים. כי באמת, די. הבתים של כולנו מלאים ביותר מדי דברים שאנחנו לא צריכים. 
 
ההורים מזמן הביעו את רצונם לא לקבל מתנות. קבלת מתנות בדרך כלל גורמת להם יותר מצוקה מאשר אושר. אז מביאים פרחים, יין. 
 
 
לצפיה ב-'אצלנו לא מביאים מתנות וטוב שכך '
אצלנו לא מביאים מתנות וטוב שכך
30/03/2017 | 09:06
200
אם מתארחים אני תמיד אביא אוכל לשולחן החג מה שיבקשו אבל אין מתנות, לא צריך להביא ולא רוצה לקבל. 
 
לילדים אני קבוע קונה בגדים חדשים לחג- זו האהבה שלי לחדש להם.
משתדלת לחדש גם לי לכבוד החג, השנה עוד לא מצאתי מחר הזדמנות אחרונה מקווה שאספיק ואמצא.
לבעל לא קונה שונים כל-כך בטעם אם הוא רוצה הוא קונה לעצמו.
לצפיה ב-'לא קונה מתנות ומבקשת גם לא להביא.'
לא קונה מתנות ומבקשת גם לא להביא.
30/03/2017 | 09:44
188
זה סתם תופס מקום וגורם לי ממש למצוקה מה לעשות עם המתנה.
לרוב אני מעבירה הלאה, אבל קודם שואלת אם צריכים.
 
אני מעדיפה לקבל זר, סלט, מאכל כלשהו שהאורח אוהב ואני לא
כל כך יודעת איך להכין.
 
העיקר שמחת החג.
לצפיה ב-'אצלנו כבר שנים לא מביאים מתנות לפסח'
אצלנו כבר שנים לא מביאים מתנות לפסח
30/03/2017 | 17:39
207
כבר שנים ארוכות שאנחנו מתארחים בפסח אצל דודתי מצד אימי, וכבר מזמן הגענו להבנה ולהסכמה משותפת על כל הצדדים שלכולנו יש את כל מה שאנחנו צריכים, לכולנו יש את היכולת לקנות לעצמנו את מה שאנחנו אוהבים, ולכן אפשר לדלג על הנוהל המוזר והמיותר הזה (בעינינו). "מסתפקים" בזה שכולנו מחלקות בינינו את הכנת האוכל - אני אחראית על הסלטים, אמא שלי על הצלי והכבד, דודה שלי על העוף ותפוחי האדמה ולחמניות הפסח (היא כל כך מעולה, שהיינו מוכנים לאכול אותן במקום לחם כל השנה ), אשתו של בן דוד שלי על הקינוחים.
מאז שנפטר חמי גם חמותי וגיסתי מוזמנות לסדר אצל דודתי, אחרת היו נשארות לבד. חמותי גם מכינה כמה מאכלים, ותמיד מביאה עציץ או פרחים כהוקרת תודה.
בשנה האחת ויחידה עד כה שאני ארחתי את הסדר (), דווקא כן חרגו מהנוהל והביאו לי מתנות, אבל הן היו מאוד פרקטיות - כולן השאירו לי את הכלים שבהן הביאו את האוכל זה היה חביב ביותר מצידן.
מודה ומתוודה שאני לא קונה בגדים חדשים לפסח. לא לי ולא לילדים. הם מקבלים בגדים חדשים כשהם צריכים! (כשהם גדולים על הבגדים שלהם, כלומר ).
לצפיה ב-'שמחה לקבל ולתת -לאחר כול ההתעייפות בחג ,,'
שמחה לקבל ולתת -לאחר כול ההתעייפות בחג ,,
01/04/2017 | 16:04
170
בלי הצורך להתרוצץ בין חנויות וההמולה, וללא התעייפות מיותר ,
הכי כייפי זה פינוק-ב-"ספא" ,שכולל סאונה, ג'קוזי ,עיסוי -בשמנים ורפלקסולוגיה.
ממש כיף אמיתי,ומרגוע לגוף ולנשמה :מרענן ,ומרגיע עד לחג הבא.
לצפיה ב-'תלוי אצל מי מתארחים '
תלוי אצל מי מתארחים
03/04/2017 | 09:47
170
קודם כל - אצלנו במשפחה נהוג להביא מתנות למארחים כשמתארחים בארוחת חג (להבדיל מ"סתם" ארוחה משפחתית גדולה).
כשאנחנו מתארחים אצל הדודים שלי - אנחנו תמיד מביאים בקבוק יין טוב, שמתאים לארוחה.
אצל הגיסים שלי - קינוח בכלי הגשה יפה, וגם זה רק כי אני תמיד שואלת מה להביא וגיסתי מבקשת שאביא קינוח. אז מנצלת את ההזדמנות ומביאה עם כלי שיוכל לשמש אותה אחר כך.
 
השנה החלטתי להביא מתנה גם להורים שלי, ואחרי ששאלתי את אמא שלי אם זה יהיה לה שימושי קניתי ראנר מבודד מחום. היא אוהבת להשתמש בראנרים צבעוניים בסידור השולחן, וזה ישמש פתרון פרקטי לצורך בלהניח מגני חום מתחת לכלי הגשה חמים.
אם אמא שלי לא הייתה חושבת שזה ישמש אותה - לא הייתי קונה מתנה, אלא מביאה קינוח או יין טוב.
לצפיה ב-' בירושה'
בירושה
25/03/2017 | 16:01
20
887
מה דעתכם על תכשיטים שעוברים בירושה
האם הייתן מתרגשות לקבל תכשיט כזה מהחמים
ואיך הייתן מגיבות אם התכשיט לא לטעמכן והיה מצופה שתענדו את התכשיט ברמה יומיומית
 
לא קרה לי, אבל סתם נראה כמו שאלה מעניינת לדיון
לצפיה ב-'לצפות ממקבלת תכשיט לענוד אותו, זו כבר כפיה...'
לצפות ממקבלת תכשיט לענוד אותו, זו כבר כפיה...
26/03/2017 | 14:04
400
אם אני אקבל אני אגיד תודה רבה, זה מרגש, אני שמה אותו בקופסת התכשיטים שלי ושומרת עבור בנותיי. אני חושבת שהן כן תתרגשנה. עבורן תכשיט מסבתא הוא מורשת משפחתית. לא עבורי - זו לא המשפחה שלי...
 
אם זה תכשיט שמוצא חן בעיני אשאל האם זה בסדר שאענוד אותו (כי אולי אם יש לו ערך רגשי רב, חוששים שאני אהרוס אותו, ורק רצו שאשמור עליו כעל נכס משפחתי).
 
אם אקבל ואבין שמצפים ממני לענוד אותו, אגיד ״את יודעת מה, אני חושבת שגיסתי רחלה מעריכה תכשיטים יותר ממני, ואני מציעה להעביר אליה את התכשיט יקר הערך. היא תדע לתת לו את הכבוד שלו הוא ראוי״.
 
לצפיה ב-'עונה,'
עונה,
26/03/2017 | 15:33
283
מה דעתכם על תכשיטים שעוברים בירושה? תכשיטים שעוברים בירושה,
הם מזכרת, והם משהו שהוא חויה.
השאלה מי מחלק את הירושה הזו? לי למשל יש תיליון מדהים שאימי הקנתה לי אותו, בהיותה בחיים,אני עונדת אותו כשהוא מתאים לבגד,ואם לא אז לא.
כשאימי נפטרה--אבא חילק את מעט התכשיטים שלה, ונתן גם לאחותה, וגם ל"אחות מחנה" שהיתה בשמירה על אמא בתורנות. ואנחנו כל אחת בחרה
מה שהתאים לה. 
האם הייתן מתרגשות לקבל תכשיט כזה מהחמים? חמותי נפטרה ואני בכלל לא הייתי שם לקבל כלום, וזה בסדר. לא הייתי בקשר, והייתי מתבישת לענוד משהו ממנה. 
אבי כן נתן לגיסתי לבחור והיא הראשוה שבחרה, את הכי יקר ויפה. וענדה אותו
אף אחד לא ביקש/דרש/ציפה שתעשה עם זה מה שרוצה.
ואיך הייתן מגיבות אם התכשיט לא לטעמכן והיה מצופה שתענדו את התכשיט ברמה יומיומית? לא חושבת שניתןלחייב או לצפות שמישהו יענוד תכשיט, כל הזמן.
נשמע לי כמשהו ממש קנטרני. ואומר שמצב כזה גורם לריחוק ולא לזכרון חיובי--
אז חבל.
 
לצפיה ב-'לי יש כמה וכמה כאלו'
לי יש כמה וכמה כאלו
27/03/2017 | 07:25
304
סבתי (אם אבי) נפטרה כשהייתי בת 18. על ערש דוואי היא הורידה את שתי השרשרות שהיו לה תמיד, ונתנה אחת לי ואחת לבת דודתי (היו לה 6 נכדים, מהם 2 בנות). השרשרת הזו שמורה אצלי בקופסת התכשיטים כאחת מהשרשרות החשובות שלי, ואני עונדת אותה באירועים חשובים (כמו בחתונה שלי, בברית של הבן, בבר המצווה שלו). אני עונדת אותה באירועים הללו בגלל הסמליות שלה, ופחות בגלל היופי של השרשרת (פשוטה ועדינה מזהב. לא משהו "חגיגי" במיוחד).
 
כשסבתא של אמא שלי נפטרה, אני קיבלתי את טבעת האירוסין שלה. זו טבעת די מכוערת לטעמי - גדולה ועם פנינה. במקרה הזה שאלתי במפורש האם מצופה ממני לענוד אותה. התשובה הייתה שלא מצופה ממני לעשות שום דבר, ויש לי את הזכות להחליט מה  לעשות בה. אז היא מחכה בקופסת התכשיטים לבנות שלי שיגדלו, ואז אחת מהן תקבל אותה.
 
מסבתא שלי (אם אימי) קיבלתי, בעודה בחיים, שתי טבעות יהלום שסבא שלי נתן לה. היא בחרה לתת לאמא שלי ולי מהתכשיטים שהיא אהבה, שסבא שלי נתן לה, אחרי שסבא שלי נפטר - כמזכרת ממנו. אחת הטבעות אני עונדת כמעט כל יום (היא מאוד מזכירה לי את טבעת הנישואין שלי שאבדה מזמן), ואת השנייה לא.
במקרה הזה - הדודות שלי (הנשים של האחים של אמא שלי) מאוד נעלבו, כי סבתא שלי בחרה לתת תכשיטים רק לבת שלה (אמא שלי) ולי - הנכדה, ולא להן (לכלות) או לכלות של הבנים שלהם (נשות בני הדודים שלי).
 
כשחמותי נפטרה, חמי קרא לי ולגיסות שלי, וביקש שנבחר כל אחת מהתכשיטים של חמתי ז"ל. הוא נתן לנו זכות בחירה לפי "הותק" שלנו במשפחה - כלומר גיסה אחת, שנשואה לבן מעל 20 שנים, בחרה ראשונה, אחריה אני (שבאותו מועד הייתי נשואה לבעלי 15 שנים) ואחרי הגיסה "החדשה" שהייתה נשואה שנתיים.
אני בחרתי את השרשרת שחמתי  ענדה בחתונה שלי - מטעמים סנטימנטליים, ועוד שתי סיכות לדש, שבחיים אני לא אענוד, בשביל הבנות שלי - שיהיה להן משהו של סבתא שהן לא זכו להכיר (היא נפטרה כשהן היו בנות 3 חודשים). הסיכות נבחרו כי בתמונות היחידות שיש להן עם סבתא - היא עונדת את הסיכות הללו, אז המזכרת היא מוחשית.
 
ממני לא ציפו לענוד את התכשיטים ברמה יומיומית (למרות שדודה שלי עדיין מחמיצה פנים כשהיא רואה שאני לא עונדת את שתי הטבעות של סבתא, אלא רק אחת), ולכן המשמעות שלהן היא מזכרת מאדם אהוב.
לצפיה ב-'מאחר ואני כבר מדור החמות נראה לי...'
מאחר ואני כבר מדור החמות נראה לי...
27/03/2017 | 08:12
1
304
לא הוגן לבקש מכלה או בת או בכלל לענוד תכשיט שנתתי ברמה יום יומית...
לצערי לא קיבלתי תכשיטים ..אך כשסבתי נפטרה בעלה [שלא היה אבא שלי] אמר לי קחי מה שאת רוצה מסבתך...
הייתה קופסאת תכשיטים בצורת פגודה משובצת בעבודות ג'אד כשהייתי קטנה אהבתי לשחק עם הקופסא היו בה מן דלתות קטנות ומגירות והיו שם שאריות של תכשיטים
ולקחתי..לא ענדתי אותם כי היו כבר מיושנות אבל נצרתי עד היום חלק מהתכשיטים אפילו שהם לא היו שלמים, וחסר היה עגיל..אבל זה היה זכרון מתוק מילדותי ומסבתא שלי...
אז מה שאני אומרת לנהוג בעדינות ואם התכשיט לא מתאים לשמור עליו ..באופן אישי לא הייתי נפגעת לו כלתי הייתה אומרת לי שהיא לא עונדת אותו אבל בהחלט תשמור עליו...
לצפיה ב-'בעלה שלא היה סבא שלי...'
בעלה שלא היה סבא שלי...
27/03/2017 | 08:14
89
לצפיה ב-'לא מתרגשת מתכשיטים ובמיוחד לא מכאלו '
לא מתרגשת מתכשיטים ובמיוחד לא מכאלו
27/03/2017 | 11:37
191
שעוברים בירושה.
לא הייתי מתרגשת לקבל מחמתי וסביר להניח שהייתי שומרת הכל לילדי.
אני גם לא חושבת שמצופה ממני לענוד דברים שקיבלתי ברמה יומיומית. זו תלוי בהרגשה.
 
ממשפחתו של בעלי, קיבלתי שרשרת של סבתא שלו לאחר שנפטרה. הוא טען שהשרשרת ניתנה לי אך אני מיד הצהרתי שאני שומר אותה לבנותי.
 
מסבתות שלי לא קיבלתי כלום ולא ציפיתי. סבתא מצד אמא שנפטרה כאשר הייתי תינוקת, אני משערת שמה שהיה לה נמצא אצל הדודות שלי.
ומסבתא מצד אבא, לאחר שנפטרה אחד הדודים לקח למשמורת וטען, לאחר תקופה מסוימת, שהכל נגנב. כואב וחבל. לכן, לאחר שהדודה הגדולה (אחות אבי) נפטרה ממחלה קשה, חילקו את כל הזהב לכל המשפחה. אמי קיבלה מספר צמידים, שניים מהם נתנה לי והם נמצאים עלי עד היום, לא מעט זמן.
 
הדבר היחיד, חוץ מאלו, שאני מסוגלת לענוד, היא טבעת עם אבנים מיוחדות בצבע תכלת שקיבלתי מאמי בעודה בחיים. כל דבר אחר ששייך לה קבור עמוק עמוק בארון. יותר מדי כואב.
לצפיה ב-'תכשיטים שעוברים בירושה הם מזכרת נהדרת'
תכשיטים שעוברים בירושה הם מזכרת נהדרת
27/03/2017 | 11:50
189
גם אם לא עושים בהם שימוש.
 
לסבתי מצד אבי היו שלושה צמידי זהב חישוקיים שענדה תמיד. כשכבר היתה זקנה מאד ומאושפזת בבית חולים, היא נתנה לאבי אחד מהם ואמרה שזו הירושה שלי ממנה. הצמיד היה קטן (כמו סבתי שהיתה אישה קטנה) ולא יכולתי לענוד אותו.
שמרתי אותו וברבות הימים, צורף הכין לי ממנו את טבעת הנישואים שלי.
 
מסבתי מצד אמי, יש לי סיכת כובע וסיכת ד"ש שקיבלתי ממנה בעודה בחיים. את סיכת הד"ש אני עונדת מדי פעם.
 
מחמותי קיבלתי שרשרת זהב. השרשרת קצרה מדי בשבילי, ולא מחמיאה לי, אבל אני מכבדת אותה ועונדת אותה באירועים בהם היא נוכחת.
אני משערת שאילו היתה נותנת לי תכשיט שאני ממש לא אוהבת, הייתי אומרת בעדינות שזה לא הסגנון שלי ומציעה שתשמור אותו.
לצפיה ב-'בדיוק המצב שלי ואני עונדת כבר שנים!!!'
בדיוק המצב שלי ואני עונדת כבר שנים!!!
27/03/2017 | 22:44
10
296
טבעת האירוסין עוברת במשפחתו של בעלי כבר כ150 שנים. בכל דור, הבן הראשון במשפחה שעומד להתחתן מקבל את הטבעת מאמו ונותן אותה לבחירת ליבו כשהם מתארסים.
כשבעלי הציע לי נישואין זה היה כמובן עם אותה טבעת בעלת ערך היסטורי אבל ממש ממש לא בטעם שלי. אני עונת אותה יום יום, ומתלוצצת שאני מחכה כבר שהבן שלנו יגיע לשלב של להציע נישואין למשהי ויגאל אותי מהטבעת הזו כדי שאוכל לענוד טבעת אחרת שתהיה לטעמי.
לצפיה ב-'ואני תוהה '
ואני תוהה
28/03/2017 | 08:00
215
האם נכון לענוד תכשיט כ"כ הרבה שנים--כשהוא איננו לטעמך?
רק כי הוא ירושה של דורות ומזכרת?
את מחכה שבנך יגאל אותך מלענוד אותה? כשיתן לכלתו שתצטרך לענוד
משהו בן 150 נשנה שהיא לא אוהבת?
אני לא הייתי מקדשת את המסורת בענידה--
הייתי שומרת עליה, מעבירה לבן --שיברר עם כלתו אוהבת--
ואם לא--שיקנה לה משהו שכן אוהבת וישמרו עליה בכספת/בקופסת התכשיטים הביתית. בחיים לא הייתי רוצה שכלתי תענוד תכשיט ממני שהיא לא אוהבת.
לצפיה ב-'אני לא כלכך למה את עונדת, ולמה בן זוגך לא פועל'
אני לא כלכך למה את עונדת, ולמה בן זוגך לא פועל
28/03/2017 | 08:40
8
240
לו הייתי את או בן זוגך, הייתי מנצלת את ההזדמנות החגיגית הראשונה (נניח 5 שנות נישואים) כדי לקנות טבעת לטעמי.
 
את הטבעת המשפחתית אפשר ועדיף לשים בקופסא יפה, למשמרת.
 
אם החשש הוא מלהעליב, אין חשש. זו טבעת יפה ויקרה, באמת ובתמים חבל להסתובב איתה ביום יום.
 
כמו שמייקל אמרה - מה ששנוא עליך, אל תעשה לחבריך. כבר 150 שנה לנשים במשפחה אין אומץ להגיד ״הטבעת מכוערת״. כולן סובלות בשקט, עד שמגיעה הכלה הראשונה שאפשר להפיל עליה את העונש.
 
לצפיה ב-'תשובות (בקיצור -- כי זה משמעותי בעיני)'
תשובות (בקיצור -- כי זה משמעותי בעיני)
30/03/2017 | 08:22
7
271
כי לדעתי אין שום טעם לתכשיט בקופסא. מה הערך הסנטימנטלי שבו? סתם חפץ שמעלה אבק ולא רואה אור יום.
גם אם בעיני (ואגב, לא בעיני אמו של בעלי, למשל) הטבעת מכוערת, עדיין זה שענדו אותו כל בנות המשפחה לפני יש לזה ערך רגשי משמעותי בשבילי. זה שיש חפץ ששכב בבויידם במשפחה שלהם לא היה מעורר אצלי את אותו ערך רגשי כמו זה שזו הטבעת שרואים בתצלומים המשפחתיים דורות אחורה, טבעת שהייתה על ידה של סבתא רבתא שלחצה יד למלכת אנגליה (באמת!) וכו'. זה מה שמרגיש לי שאני חלק מהשושלת הזו, והעברתה לאשה הבאה במשפחה תרגיש לי כך. ואם היא לא תרצה לענוד אותה כי היא מכוערת בעיניה זה יהיה לי קצת מובן אבל גם מאד מעציב.
ישנן נשים שמשנות את שם משפחתן לשמו של הבן זוג לו הן נישאות. אז בשבילי זה כמו להתחתן עם מישהו עם שם משפחה שאת לא אוהבת ואת בכל זאת מחליפה שם. כמובן ישנן נשים רבות, ואני ביניהן שלא משנות, או מאחדות שמות, או ממציאים שם חדש לגמרי אחרי הנישואין. אבל עדיין אולי היית יותר מקבלת בהבנה משהי ששינתה את שם משפחתה הקליט והערב לאוזן לשם משפחה מסורבל?
 
וכן, אחרי שהתבשרנו שיוולד לנו בן, אמרתי לבן זוגי שארצה טבעת חדשה מתנת יום נישואין ברגע שהבן יקח את הטבעת לבחירת ליבו. זה לא סותר בעיני.
לצפיה ב-'ריגשת אותי עמוקות'
ריגשת אותי עמוקות
01/04/2017 | 10:43
30
לצפיה ב-'זה נשמע יותר אזיקים מאשר טבעת'
זה נשמע יותר אזיקים מאשר טבעת
03/04/2017 | 13:10
4
129
ובכלל, מקסים שמאה חמישים שנה תמיד יש בן בכור שמוצא כלה עם אותה מידת אצבע ושאותה כלה שעונדת את הטבעת בערך 25 שנה לא משתנה לה מידת האצבע
 
סחטיין
לצפיה ב-'הטכנולוגיה בימינו מאפשרת הרבה דברים'
הטכנולוגיה בימינו מאפשרת הרבה דברים
05/04/2017 | 19:09
3
141
בין היתר היא מאפשרת לצורפים להקטין טבעות, ואני דיי בטוחה שבמידת הצורך אפשר גם להרחיב, זה רק יעלה יותר. לי יש אצבעות דקות יחסית, כך שרוב הטבעות שקיבלתי בירושה/כמתנה, דרשו הקטנה. למי שלא רוצה להשקיע בזה ו/או לא אוהבת את הטבעת, זה יכול להוות תירוץ מצוין למה לא לענוד את הטבעת. 
 
 
לצפיה ב-'כן..להרחיב ולהקטין במשך 150 שנה.....סבבה, אחלה סיפור'
כן..להרחיב ולהקטין במשך 150 שנה.....סבבה, אחלה סיפור
06/04/2017 | 14:06
2
123
מזל רק שבמאה חמישים  השנה נולדו רק זכרים בכורים  ואף לא בת אחת ולא היה אף מקרה גירושים
לצפיה ב-'יאללה יאללה'
יאללה יאללה
13/04/2017 | 18:33
1
100
לא יודעת אם את מנסה להיות צינית מגעילה, אבל אנסה לענות לך יפה..
קודם כל, בן בכור מקבל קדימות על פני אחים צעירים יותר. כשיש בת בכורה הטבעת עברה לבן שאחריה. כן, תמיד במשפחה של בעלי היה לפחות בן אחד שהגיע לבגרות ולנישואין. איזה מזל, הא? ככה זה משפחות גדולות -- מגדיל את הסיכוי להעברת הירושה לצאצאים...  באמת יש להם מזל
 
כן, הטבעת הוצרה וגם הורחבה לפחות פעם אחת לכל כיוון (ממה שידוע לי, אולי היא עברה עוד הרחבות והצרות אבל אני יודעת על שתיים שקרו ב70 השנים האחרונות). SO WHAT?
זה שהטבעת מהמאה ה19 באירופה זה הוכח וחד משמעי על ידי בעלי מקצוע לצורך הערכת ערך ביטוח. זה שהיא הייתה במשפחה שלנו שנים גם ניכר מתמונות משפחתיות בנות מאה שנה מעבר לסיפורים המשפחתיים.
 
בקיצור, מזל שאת לא מתחתנת עם המשפחה שלנו ולא צריכה לוותר על האזיקים. 
 
 
 
 
לצפיה ב-'ציני או לא, את הסיפור לא קניתי מה שחסך לי את הצורך לכתוב'
ציני או לא, את הסיפור לא קניתי מה שחסך לי את הצורך לכתוב
14/04/2017 | 09:19
77
שאני מרחמת על הנשים הכנועות שנאלצות לענוד טבעת גם אם היא לא יפה בעינהן רק כי ככה הוחלט אי שם לפני 150 שנה.
זה גם חסך לי לכתוב שהנורא מוזר שמדלגים על הבנות ומעבירים רק לבנים........
וזה הכי חסך לי לכתוב שיאללה יאללה הולך ממש יפה עם טבעת מהמאה ה19 באירופה
לצפיה ב-'אני מתייחסת שונה לשם ולטבעת'
אני מתייחסת שונה לשם ולטבעת
04/04/2017 | 12:13
128
אני עצמי לא שיניתי את השם שלי. אבל אני מבינה כאלה ששינו, כי הן רוצות שלכל המשפחה הגרעינית יהיה אותו שם. מסיבות פרקטיות.
 
לענידת טבעת אין משמעות פרקטית.
ואני מודה שאני לא טיפוס של ״קמעות ומזלות״, ולכן העובדה שחפץ מסויים כמעט נגע במלכת אנגליה זה סיפור באמת נחמד שנספר לילדים, והילדים כנראה יכתבו עליו בעבודת שורשים, אבל לא מרגש אותי לענוד את הטבעת הזו על היד ביום יום. אולי במסיבת יום ההולדת לסבתא, ואז גם נספר את הסיפור.
 
אני מנסה לחשוב מה אם הטבעת היתה של סבתא שלי, ולא הסבתא של בן זוגי. גם אז אני חושבת שלא הייתי הולכת עם טבעת שאני חושבת שהיא מכוערת או לא נוחה. אשים בקופסא, אספר עליה לילדים.
אולי לאירועים משפחתיים מסויימים אענוד אותה.
 
 
לצפיה ב-'אצלינו אמא שלי הכי קשורה לתכשיטים מסבתי מצד אבי'
אצלינו אמא שלי הכי קשורה לתכשיטים מסבתי מצד אבי
28/03/2017 | 19:35
176
ועוברים הרבה דורות מהמשפחה של סבי
טבעת שקיבלה כשאני נולדתי ועוד תליון לשרשרת עם אחד מהסבא רבא רבא
לי אין ילדים לאחותי שתי בנות אני אמרתי לאחייניות שהן יקבלו את התכשיטים, מבחינתי שלא יענדו אותם אבל שישמרו אותם אצלן עד יום מותי (או כל עוד אהיה צלולה) לאחר מכן שיעשו איתם כרצונן
לצפיה ב-'תכשיטים בירושה'
תכשיטים בירושה
29/03/2017 | 09:26
152
קיבלתי מחמותי יהלום כשנולדה הבכורה. לכל ילד היא נתנתה יהלום מתכשיט שהיה לה בעבר. נתנה לי לבחור שני סוגי תליונים שיתאימו לו בחרתי והביאה לי. אני מאוד אוהבת את השרשרת.
לפני מספר חודשים היא נתנה לי טבעת, לא יודעת מאיפה אבל ממש לא יפה. הכנסתי למגירה ואין סיכוי שאענוד אותה.
לסיכומו של ענין אם אני מקבלת תכשיט מכוער אין סיבה שאענוד אותו, אולי כדי לכבד אותה בזמן שאנחנו נפגשות גם לא בטוח.
 
לצפיה ב-'חג הפסח ועמיו ליל הסדר קרבים...'
חג הפסח ועמיו ליל הסדר קרבים...
23/03/2017 | 14:05
21
1047
ואני בגרתי בעוד שנה אבל זו לא השנה הנוספת שנוספה למניין 60 שנותי אלה למצבי הבריאותי.....נכון אני עדיין עובדת [לא עבודה פיזית] ועדיין מטיילת ....בעיני ילדיי חתני וכלתי אני אדם שמתפקד
נכון הם יודעים שאני סובלת מהגב,..וקשה לי לעמוד יום או יומיים במטבח ואחר כך גם לארח..אז נכון....הוספתי שידרוגים שלא יקשו עלי כמו כלים חד פעמיים [ישנם יפיפיים] לא נוח לי לארח בהם אבל אין לי ברירה....גם הפסקתי לארח בימי או שבת כי באמת פיזית קשה לי....
בתי הציעה החג הזה שנערוך את ה"סדר" אצלה כדי להקל עלי בלי כל הבלאגן ..וזה יעזור לי מאוד....
אבל מזוכיסטית כמוני תעמוד במטבח כפי שאני מכירה להכין את מטעמי החג שאני מאוד נהנית לערוך..אבל בסוף יום בישולים אני פשוט שבר כלי ....אז שוב הבת יעצה שכל אחד יביא משהו[היא לא יודעת לבשל כל כך]..הבעייה שלי אלו חתני, וכלתי, שבאו מבתים
שליל הסדר הוא ממש ארוע קולינרי...אמו של חתני בת 70+ אבל היא תכין הההההכל ...ולא משנה כמה קשה תכואב היא תרגיש....
אצל הורי כלתי האבא עוזר מאוד [אני בלי זוגיות] ואחיותיה עוזרות מאוד לאמא...למרות שרוב העבודה אמא של כלתי מכינה...
פשוט לא נעים לי [ואל תגידו לי נעים כבר מת] לבקש שכל אחד יביא חוץ מ"הלא נעים" הם רגילים מביתם שאמא מכינה הכל גם אם היא מגיעה ליל הסדר "על ארבע."...ואני כבר שומעת את חתני שיעיר לביתי..אמא שלי יותר מבוגרת מאמך..ולא מתלוננת ולא מבקשת  כלום מהילדים...כמו שאמרתי הבת גם לא יודעת לבשל בכל מקרה...
מכלתי אני יכולה לבקש [למרות שלא נעים לי] אבל רק אני והיא  יכולות/יודעות לבשל...היא כעת בהריון מתקדם ומאוד קשה לה...ולא רוצה להקשות עליה....אני כבר מארת שיגיעו הצעות לערוך בבית מלון את ה"סדר" או לקנות מוכן [אני גרה במקום קטן שאין בו אפשרות להזמין קייטרינג..
בקיצור אני בבעיה....

לצפיה ב-'רגע רגע,'
רגע רגע,
23/03/2017 | 14:29
1
435
ראשית--את כבר לא ילדה, ממתי את בתחרות עם אי מי,
ואם חתנך יאמר/יגיד/יעיר אז מה? זה שלו, לאמוכיח על תבונה יתירה ואצילות.
אז ראשית תירגי.
 
עכשיו אם את בכל אופן רוצה להכין --וביומים קשה גם לאדם בריא.
אז פשוט עיצה ממני, תתחילי להכין שבוע קודם, לפעמים את כל התבשיל,
ותקפיאי ולפעמים רק את החומרים מוכנים וביום האחרון תבשלי/תאפי.
כך זה יהיה שאת הכנת בלי עזרה אלא בחלוקת זמן נכונה.
הכי חשוב בביום הארוח--קחי משככי כאבים--ואל תתלונני. ז
מאחלת לך בריאות ונחת.
לצפיה ב-'תודה'
תודה
23/03/2017 | 14:49
81
לצפיה ב-'שכל אחד יביא מה שהוא יכול'
שכל אחד יביא מה שהוא יכול
23/03/2017 | 15:57
309
מי שלא יודע לבשל, אין טעם לבקש ממנו להכין צלי. אבל לבקש מאנשים מה שהם כן יכולים. סיר אורז? סלט? 
ואם אין מספיק אנשים שיודעים לבשל, אפשר לקנות מוכן. 
 
ואם יש מאכלים שאת אוהבת במיוחד - אפשר להכין מראש, ולהקפיא.
 
ובאמת אין טעם להשוות עצמך לאחרים. זה כזה כבוד גדול להרוס את עצמך בבישול? שהיא תתבייש כשהיא תשווה את עצמה אלייך, ותראה איך את מגדלת משפחה לתפארת שכולם עוזרים, ולא עדר פרזיטים.
 
גם אצלנו ככל שעוברות השנים, אני ואחיי עוזרים יותר ומביאים יותר. וזה רק עושה לנו טוב. זה לא קשה להכין מנה אחת, ונחמד להרגיש שאתה עוזר.
 
לצפיה ב-'תתחילי להראות לכול הפטפטנים מאיפה מתחיל החג,ושיעזרו בניקיון '
תתחילי להראות לכול הפטפטנים מאיפה מתחיל החג,ושיעזרו בניקיון
23/03/2017 | 18:03
1
313
מי שיש לו הערות ומרגיז כזה גיבור-על גבך, תתחילי לגייס אותו למשימות:
לנקות, לסדר, לבשל ,וגם לערוך קניות לחג.
אבל את עצמך אל תחפשי להיות הגיבורה הגדולה, כדאי שתזהרי עם כאבי הגב ותטפלי בזה.
 
בעבר הייתי כמוך,לא הייתי מוותרת לעצמי ,מכינה הכול עובדת עד כלות הכוחות,
עד שהגב היה גמור,ומרוב כאבים קשה היה להירדם .
 
תמיד אמרו לי להיזהר, ולא לעבוד כשכואב הגב - אלא מיד לשכב לנוח, ולא שמעתי,
ולאחר מכן ,קרה לי המקרה, שבמשך חודש ימים הגב כאב והיה במצב קשה ביותר,
לא יכולתי לקום מהמיטה,אושפזתי בבי"ח,ושם לאחר צילומים ובדיקות קשות,
התברר,שמרוב מאמץ נשחק לי הסחוס בין חוליות עמוד השדרה
 
זה קרה לי מרוב עמידה ומאמץ,בשעת כאב הגב. ושילמתי מחיר יקר, סבלתי מאוד:
במשך חודשים ארוכים, ולא יכולתי לעמוד ולא לשבת ,ובכדי לישון קיבלתי כדור- שינה,
בכול ערב,וזה היה סיוט לא רגיל.
ומאז, למדתי לקח:
אחרי שאני בעצמי הרסתי לעצמי את הגב,וגרמתי לנזק בלתי הפיך,שיכול היה להימנע אם הייתי יותר נחה ,ופחות עובדת קשה.
 
כיום,בחגים אני מחלקת את כול הבישולים בין כול הגיסות,כול אחת מכינה את המאכל האהוב עליה,ואני קונה להם את בקבוקי היין ושאר המשקאות, ואחראית על הכנת
עוגת -מוס כשרה לפסח ,(מתכון קליל ללא צורך באפיה.)ובעיקר נחה בין הארוחות .
 
רק חבל שלמדתי בדרך הקשה, את חשיבות שמירת בריאות הגוף ,שצריכה להיות תמיד במקום הראשון ,ואסור לזלזל בזה.
לכן ראיתי צורך להזהיר אותך,שחסם וחלילה לא תיפלי כמוני,
ושלא ייגרם נזק ומצב של גב הרוס,
יקירה,
רגע לפני שנכנסים לעבודות החג כדאי שתדאגי לשמור על בריאותך.
ופחות להתייחס למה שהאחרים יחשבו ומה יגידו.
אגב, זה לא אסון לקנות כמה מוצרים מוכנים במעדנייה.
 
 
לצפיה ב-'לעזור בנקיונות עדין "מוקדם"....'
לעזור בנקיונות עדין "מוקדם"....
26/03/2017 | 10:41
222
אבל החלטתי לא להשתגע אני שומרת על נקיון וסדר במשך כל השנה ,כלים יש לי מיוחדים לפסח, בהחלט אוריד הילוך...תודה...
לצפיה ב-'לבעיה שלך קוראים קורבנות'
לבעיה שלך קוראים קורבנות
23/03/2017 | 18:53
1
312
כלומר, המצב בו אדם יוצר לעצמו מצבים קשים ובעיות למרות שהוא היה יכול להמנע מהם בקלות, מכל מיני שיקולים מפוקפקים.
 
תני לי להבין, את באמת מתכננת לפגוע לעצמך בבריאות, אולי בצורה בלתי הפיכה, בשביל לנצח בתחרות של "מי תפגע בעצמה יותר בשביל להשוויץ"? באמת?
 
אם את עוד מעט בת שישים, אמורה להיות לך מחשבה עצמאית, ודעה משלך. ואת לא אמורה לעשות דברים בגלל שלמישהו אחר כושר השיפוט השתבש עד כדי כך שהוא מתגאה בזה שאמא שלו מגיעה לליל הסדר על ארבע, והילדים שלה הם חבורת פרזיטים שלא עוזרים לה (במקום להתבייש בזה, כמו שהיה עושה אדם עם כושר שיפוט לא משובש. או אפילו כל אדם רגיש שלא רוצה שאמא שלו תסבול).
 
למרבה השמחה, כושר השיפוט של שאר הסביבה שלך לא סובל מהדרדרות מוסרית קשה - עובדה, הם לא חושבים שארגון ליל הסדר זה התפקיד הבלעדי שלך (וה"עוזר" שלך מאוד צורם לי. למה להניח שהאבא עוזר לאמא, ולא שהם עושים את זה ביחד?), ולכן נראה להם הגיוני מאוד להשתתף בדרכים שונות בארגון הסדר, ולהשתמש בעזרה בתשלום. לפגוע בבריאות בגלל שאת התחרות עם אמו שלך חתנך, לא נראה להם הגיוני. כלומר, לכולם חוץ מלחתנך.
 
אם כבר ה"מה יגידו" כל כך חשוב לך, למה מה יגיד חתנך חשוב לך יותר ממה שיגידו כל השאר?
 
בקיצור, הבעיה היחידה שלך זה האגו והרצון להשוויץ. הפתרון לבעיה הזו - כמו לעוד הרבה בעיות בחיים - הוא לא לתת לאגו לשלוט בך. זה הכל.
לצפיה ב-'"להשוויץ" לא בדיוק המילה הנכונה אבל בהחלט לרצות....'
"להשוויץ" לא בדיוק המילה הנכונה אבל בהחלט לרצות....
26/03/2017 | 10:46
217
הביטי מאוד קשה לשנות הרגלים ובפרט אופי [לרצות] אבל בהחלט בהדרגה [ואני כבר התחלתי לארח פחות בשישי או שבת דבר שבעבר היה כל יום שישי...
אני בשלב של עדיין רגשות שם בשל כך ולכן יש בי את הרצון לרצות ולפצות..בתכלס אני מאוד מאוד אוהבת לבשל....אבל לאר ולנקות אחרי זה ?זה באמת קשה....החלטתי השנה לנסות להוריד הילוך בקשר לליל הסדר מקווה לעמוד בהחלטה..
לצפיה ב-'כל אדם שונה, וקשה לי להאמין '
כל אדם שונה, וקשה לי להאמין
23/03/2017 | 18:55
199
שחתנך חושב שאם אמא שלו הורגת את עצמה, גם את צריכה. להיפך, הוא צריך להגיד לאמא שלו שתיקח דוגמה ממך, ושתעבוד פחות כדי שתרגיש טוב יותר.
ההורים שלי מתעקשים לערוך את ליל הסדר אצלם. הם יקנו כמה מנות, אחותי תכין עוד מנה או שתיים, ואני אבשל את כל השאר.
היה לי הרבה יותר לא נעים אם הייתי מגיעה בערב החג לארוחה ורואה את אמא שלי שבר כלי בגלל ההכנות. 
את צריכה לעשות מהפך מחשבתי, ולחפש מקום בו מוכרים אוכל מוכן. תכיני רק מנה אחת או שתיים, שאת מצטיינת בהן למען "האירוע הקולינרי", ותהני מהארוחה והמפגש המשפחתי. 
אגב, מי שלא יודע לבשל יכול לארח ולדאוג למשקאות ולקערת הסדר. כך לא תצטרכי לארגן ולסדר אחרי שכולם הולכים, גם זה עוזר.
לצפיה ב-'את מזכירה לי קצת את אמא שלי '
את מזכירה לי קצת את אמא שלי
24/03/2017 | 14:22
2
388
מתעקשת לנקות את כל הבית, שרק היא תבשל (ברמה שלא מאפשרת להיכנס למטבח, השנה בביקור שלי זו הייתה הפעם הראשונה שהיא איפשרה לי והייתי בהלם!), אם רוצים להפתיע ולנקות למשל לפני שהם חוזרים מחופשה- היא בכל זאת תנקה אחרייך כי זה צריך להיות הניקיון שלה וכו'...
 
בתך הציעה לערוך את הסדר אצלה- לדעתי זה רעיון נפלא. גם אם היא לא הבשלנית הכי גדולה והאירוע החגיגי לא יהיה ברמה של האצולה- אני אישית במצבך כן הייתי הולכת על זה ופשוט מתחלקים בהוצאה או בהכנת המאכלים. ומי שלא יודע לבשל- שיביא שתיה או אוכל מוכן.
 
את זו שבוחרת כל שנה מחדש להעמיס על עצמך ואם זה לא עושה לך טוב- סימן שצריך שינוי.
לצפיה ב-'פרפרי ,לקחת לי את המילים מהמקלדת,כול מילה בסלע.'
פרפרי ,לקחת לי את המילים מהמקלדת,כול מילה בסלע.
25/03/2017 | 10:34
51
לצפיה ב-'אכן כך.....תודה..'
אכן כך.....תודה..
26/03/2017 | 10:48
41
לצפיה ב-'פולניה זה כאן!'
פולניה זה כאן!
25/03/2017 | 13:47
1
294
חתנך וכלתך רגילים לאירוע קולינרי? שיתרגלו לאירוע בסגנון אחר (או בשנה הבאה יחגגו אצל הוריהם)...
רגילים שלא צריך להביא כלום? שיתרגלו אחרת...
לא יודעים לבשל? שיכינו סלט...
לך קשה לבשל 8 מנות? תסתפקו בשתי מנות מבושלות והשאר סלטים (בריא מאוד, יש המון מתכונים באינטרנט), או שתקני 2 מנות מבושלות בקייטרינג או אצל מבשלת (יש באינטרנט היצע עצום של מבשלות לאירועים שאפילו יבואו אלייך הביתה לבשל), או שתכיני מבעוד מועד מנות שאפשר להקפיא...
בקיצור, יש מלא פתרונות לכל הבעיות שלך, כל מה שצריך זה קצת גמישות ופתיחות.
לצפיה ב-'אני מאוד מקווה שבתיוג שלך "פולניה".....'
אני מאוד מקווה שבתיוג שלך "פולניה".....
26/03/2017 | 10:55
259
אין כפי שאני חושבת קשר לעדתיות....פולניה זה אופי.....בתכלס אנו המבוגרות בהחלט כאלו רובנו בכל אופן.....
לצפיה ב-'"אבל מזוכיסטית כמוני תעמוד במטבח כפי שאני מכירה..."'
"אבל מזוכיסטית כמוני תעמוד במטבח כפי שאני מכירה..."
25/03/2017 | 14:12
3
280
אם את אכן מזוכיסטית אז תסבלי ותהני מזה... אני לא רואה איפה פה הבעיה. |ציניות|
 
וברצינות: ביידיך הבחירה החופשית להחליט אם את רוצה להיות מזוכיסטית או לא. אפשר בגיל 61 להחליט שאת מפסיקה להיות קורבן ילדותי של "מה יגידו" או יותר נכון מה שנדמה לך שיגידו...
(שימו לב כל הקוראים שהחתן עדיין לא אמר שום דבר כזה, היא רק כתבה שהיא "כבר שומעת אותו מעיר", כלומר הכל עדיין בדמיונה בלבד ואנו אפילו לא יודעים אם הוא באמת חשוב דברים כאלה).
 
 
לצפיה ב-'צודקת בהחלט...צריך לעשות סוויץ...'
צודקת בהחלט...צריך לעשות סוויץ...
26/03/2017 | 10:56
2
59
לצפיה ב-'אני מקווה שתנסי ותצליחי - ותגלי כמה שזה משחרר '
אני מקווה שתנסי ותצליחי - ותגלי כמה שזה משחרר
26/03/2017 | 20:00
1
130
לחיות תמיד לפי מה יגידו אחרים זה נורא מעייף לדעתי.  מגיע לך לנוח!
 
 
 
לצפיה ב-'בהחלט ...תודה..'
בהחלט ...תודה..
27/03/2017 | 08:05
26
לצפיה ב-'באמת לא הבנתי מה הבעיה, אם עושים אצל הבת שלך וכל אחד מביא'
באמת לא הבנתי מה הבעיה, אם עושים אצל הבת שלך וכל אחד מביא
26/03/2017 | 11:04
204
משהו, אז הבעיה היא בלהכין את המשהו?
לצפיה ב-'אויש את בדיוק כמו סבתא שלי'
אויש את בדיוק כמו סבתא שלי
30/03/2017 | 10:45
186
לא משנה כמה היא מפורקת היא מתעקשת להכין ולעשות כי ככה וככה וככה וככה למרות שלאף אחד אין בעיה פשוט להכין משהו ואפילו רבים איתה ומתעקשים היא מתרצת לעצמה ״זת בהריון, ההוא עובד קשה, ומה ההורים של ההוא יחשבו עלי?וכו׳ וכו׳״ בקיצור, הכל בראש שלך. אף אחד לא מתעקש או שופט כאן חוץ ממך.
שחררי, תני לכל אחד להכין משהו ותהני כמו כולם מליל הסדר בלי כאבי גב. ומי שמפריע לו בעין שיקפוץ.
לצפיה ב-'באתי מהעמוד הראשי בלי סלט או פשטידה'
באתי מהעמוד הראשי בלי סלט או פשטידה
31/03/2017 | 13:07
1
147

את במצב טוב (יחסית) כי את כבר מודעת לכך שאת מזוכיסטית (לא הייתי קוראת לזה כך, אלא יותר התניה של חינוך, ציפיות, דפוסי התנהגות  -הצורך להאכיל את כולם, השליטה דרך הסירים, הצורך לרָצות ) כי את הרי לא מתענגת על כל רגע של גב כואב, נכון?
בהנחה שלא כיף לך עם הגב הכואב-אז כבר יש את המודעות לסיטואציה –וזה שלב ראשון.
אחר כך מגיעים השלבים של הסיבות והתירוצים – "היא לא יודעת לבשל" "היא בהריון מתקדם" "אימא שלו..."
ואז שלבי הרעיונות היצירתיים- כלים חד פעמיים כדי לא להדיח כלים (זה גם האחריות שלך? )
אולי לנסוע לבית מלון? אולי שהסדר יהיה אצל הבת? שכל אחד יביא משהו? לקנות מוכן?
וברור שכל הרעיונות ידחו על הסף- כי כמו שהגדרת את צריכה ל"שחרר" ועד שלא תהיי במקום שאת מוכנה להיפטר מהצורך לרצות את כולם (ואת עצמך בעיקר והציפיות שלך מעצמך) את תמצאי את עצמך בלופ אין סופי .
גילוי נאות- הייתי "שם" –זה תהליך לשחרר ולוקח זמן ומודעות אבל את כבר בצעד מספר אחד וחצי-יש סיכוי טוב עד הקומפוט שתגיעי לשם. 
 
לצפיה ב-'אני בתחילתו של התהליך......'
אני בתחילתו של התהליך......
02/04/2017 | 08:09
92
ואכן נגעת לעומק בנקודות מאוד נכונות...באתי מבית, סביבה, חברה וגם קצת מהאופי שלי וגם מקצועי מעיד על כך ]אחות] זה הנתינה, הלרצות, ואני לא מתביישת גם סוג של שליטה...אומרים שמודעות היא שלב מאוד מכריע בדרך...אז מודעות קיימת..ומשם?
????????
לצפיה ב-'מזה זמן שיש משבר משפחתי'
מזה זמן שיש משבר משפחתי
20/03/2017 | 16:07
48
1663
כבר לפני מספר חודשים ששיתפתי כאן, כתבו לי שאולי אצל חמותי מתחיל תהליך דימנטי, האמת שאז לא התחברתי לזה, אבל אחרי דברים שקרו ודברים שקראתי אני מבינה ויתכן שכך.
אז חמותי שאהבה אותי מאוד, ולא עשיתי לה דבר רע, החלה להשליך עלי כל דבר שקרה ולהאשים אותי באזני בעלי לאחר שנוצר נתק, אני שכנעתי את...
המשך>>
כבר לפני מספר חודשים ששיתפתי כאן, כתבו לי שאולי אצל חמותי מתחיל תהליך דימנטי, האמת שאז לא התחברתי לזה, אבל אחרי דברים שקרו ודברים שקראתי אני מבינה ויתכן שכך.
אז חמותי שאהבה אותי מאוד, ולא עשיתי לה דבר רע, החלה להשליך עלי כל דבר שקרה ולהאשים אותי באזני בעלי לאחר שנוצר נתק, אני שכנעתי את בעלי לבקר אותה, וביקורים היא היתה מדברת עלי רע, וממציאה עלי סיפורים, כמו למשל שהיא באה ואני התחבאתי ולא פתחתי לה את הדלת, כמו שאני אמרתי לה שמחיר מכונת כביסה הוא  50,000 ש"ח , שאני מזכירה לה את אמא שלה שהיתה מכה אותה, בקיצור הפכתי ממלאך לשטן.
השבוע שמעתי בטלויזיה שבתחילת דימנציה יש מחשבות שוא ורדיפה כלפי בני משפחה ושכנים, זה מאוד עצוב לי עכשיו כשאני מבינה את התהליך שקורה, ועצוב לי שאין כאן משהו שאפשר להיטיב, כלומר יכול להיות קשר עם שאר בני המשפחה לבינה אבל אני מבינה שבינינו זה כבר הרע מכל, אני חוששת ממנה ובטח היא חוששת ממני, למשל אם הייתי מביאה לה מרק חם עכשיו אין לי אומץ להביא לה, שהיא תחשוב שאני רוצה להזיק לה, ואם תרגיש לא טוב, תספר לכולם שזה מהמרק, כך שאין דרך לחזור מהריחוק.
גם הילדים האחרים שלה התרחקו בטח מאמינים לעלילות שהיא מעלילה עלי.
זה עצוב.
לצפיה ב-'הבעל מסרב להתארח בבית גיסתו בשל חמותו '
הבעל מסרב להתארח בבית גיסתו בשל חמותו
22/03/2017 | 05:05
2
475
לצפיה ב-'דעתי,'
דעתי,
22/03/2017 | 08:27
1
300
שהאשה רוצה להתגרש--זו זכותה.
לא מאמינה שזו הסיבה האמיתית.
על ריבים עם חמיות הן של נשים הן של גברים שמענו רבות.
על התערבות של חמיות שמענו רבות.
אם האשה רוצה לחגוג בחיק משפחתה, ולא מתאים לבעלה,
(אגב, לא כתוב מה החמת מעליבה/מתערבת/מציקה וגורמת לו להרגיש רע במחיצתה.) וחיים טוב ובסדר, מוצאים דרך לחגוג בלי שמישהו מבני הזוג ירגיש רע.
יש מספיק אלטרנטיבות כדי לא להגע למצב הזה.
 
לכן, לדעתי--היא רוצה להתגרש--התירוץ טפשי.
לצפיה ב-'מסכימה. ויש מצב שזה בכלל כותרת טפשית של העיתון'
מסכימה. ויש מצב שזה בכלל כותרת טפשית של העיתון
22/03/2017 | 13:23
192
ולא מה שהאישה אמרה. הלכו ונברו בעשרות דברים שהיא אמרה ובחרו דוגמא אחת.
 
 
 
לצפיה ב-' שרשור סופ"ש '
שרשור סופ"ש
16/03/2017 | 13:16
3
145
חשבתי שיהיה נחמד להחזיר מסורת נוסטלגית נחמדה מימי תפוז היותר פעילים- שרשור סופ"ש
 
מה בשרשור
1. איך היה השבוע שלכם הטוב, הרע והלא נורא- לשתף על דברים טובים,רעים ולא נוראים שקרו לכם לאחרונה או השבוע במיוחד.
 
2. תוכניות לסופ"ש- מה התוכניות שלכם לסופ"ש ומה עשיתם בפועל מתוך מה שתכננתם.
 
3. המלצות- המלצה על ספר, תוכנית טלויזיה, סרט, הצגת תאטרון, חנות שביקרתם בה ואהבתם במיוחד.
 
אשמח אם יש פה גולש/ת שיסכימו לקחת את הפינה הזו על עצמם מידי יום חמישי.
לצפיה ב-'השבוע שלנו- הטוב , הרע והלא נורא '
השבוע שלנו- הטוב , הרע והלא נורא
16/03/2017 | 13:17
176
שרשרו לפה את השיתוף שלכם לגבי השבוע שהיה
לצפיה ב-'תוכניות לסופ"ש '
תוכניות לסופ"ש
16/03/2017 | 13:19
151
מה אתם מתכננים לעשות בסופ"ש עם מי תיפגשו ולאן תלכו
האם תישארו בבית או תארגנו טיול
לצפיה ב-' המלצות השבוע '
המלצות השבוע
16/03/2017 | 13:20
99
מסעדה שאכלתם בה והיה טעים במיוחד, ספר שקראתם ואהבתם, מוזיאון מיוחד שממליצים עליו ועוד...
 
Share it with us!
לצפיה ב-'קשר משפחתי עם המשפחה המורחבת'
קשר משפחתי עם המשפחה המורחבת
13/03/2017 | 12:17
7
487
האם יש לכם קשרים קרובים עם קרובי משפחה מדרגות יותר מתקדמות: דודים, בני דודים, ילדים של בני דודים וכו'?
 
האם נפגשים? באיזו תדירות?
האם יש לכם מפגשים גדולים של כל המשפחה המורחבת?
לצפיה ב-'נראה לי שחשוב '
נראה לי שחשוב
13/03/2017 | 18:14
239
קודם לומר, למה את מתכונת קשר.
אם זה רק מפגשים--אז אומר שהמפגשים לא ברמה של פגישות חבריות,
אלא בלויות/ניחומים/חתונות,
ראשית כי כולנו כבר מבוגרים בעצמינו והקמנו משפחות משלנו, 
שנית אנחנו מפוזרים בארץ/בעיסוקים/בחו"ל/ברמת דתיות שונה ועוד פרמטרים
שגורמים לריחוק.
בכלל מהצד של אבי אנחנו שבט גדול מאוד, שניסינו כבר כמה פעמים 
לעשות מפגש גדול,--בלתי אפשרי.
אבל--לכל אחד מאיתנו יש את בני הדודים החבריים שלנו, והמידע זורם.
אנחנו מאוד גאים להיות משפחה, וכשפוגשים מישהו מהמקום
מיד מזדהים כבני משפחה.
בשבוע שעבר נסענו למרכז לחתונה של נכדה של בת דודה שלי.
אז כנראה שזה היה לנו חשוב וקרוב מספיק.
לצפיה ב-'לצערי אין לי'
לצערי אין לי
14/03/2017 | 10:05
193
לבעלי יש משפחה גדולה מאוד, בעבר היינו חוגגים חגים ביחד אבל מאז שכולם התחתנו ונולדו לנו ילדים כבר לא עושים יחד. זה עמוס מידי וכמעט בלתי אפשרי להפגש בפורמט הזה. עם בני הדודים נפגשים אחת ל... בעיקר בארועים משפחתיים. הייתי שמחה אם היינו נפגשים יותר אבל לצערי זה לא קורה. אני אוהבת אותם מאוד. יש להם קבוצה בווטסאפ שגם אני נמצאת בה וכשיש מפגשים יזומים אני דואגת שנלך.
 
עם המשפחה המורחבת שלי אין לי קשר בכלל, זה לא ברוגז סתם נתק של משפחה לא מאוחדת.
לצפיה ב-'לא. רק באירועים (בריתות, חתונות, בר מצוות וכאלה).'
לא. רק באירועים (בריתות, חתונות, בר מצוות וכאלה).
14/03/2017 | 14:35
161
יש לי רק שלושה בני דודים - מהצד של אבא שלי, שיש לו אח תאום. אמא שלי בת יחידה, אבל היא בקשר הדוק עם בת דודה שלה שגרה בבניין לידנו - לה יש ארבעה ילדים. עם כולם אני בקשר רק באירועים, כאמור. 
בעלי קצת יותר בקשר עם קרובי משפחה שלו - לא מיוזמתו, אלא בעיקר אמא שלו מארגנת מפגשים, ו/או יש להם פשוט יותר ארועים (הוא יותר בקשר איתם על אף שחצי מהם גרים בכלל בחו"ל).
לצפיה ב-'מאוד מאוד משתדלת כי מאוד מאוד חשוב לי'
מאוד מאוד משתדלת כי מאוד מאוד חשוב לי
15/03/2017 | 23:14
3
187
המשפחה הגרעינית שלנו סופר קטנה - אחי גר בקנדה עם אשתו והילדים, גיסתי לא נשואה ואין לה ילדים (גם לא תתחתן וכבר לא יהיו לה ילדים וזה המצב). כך שכשמתכנסים עם הוריי ועם חמותי, זו התכנסות מאוד מצומצמת.
לכן הקשרים עם המשפחה המורחבת שלי ושל בעלי מאוד חשובים לי (דודים ובני דודים, שלי ושלו) ואני מאוד מקפידה להזמין בימי הולדת של הילדים. אמנם לא כל שנה את כולם כי זה יוצא המון אנשים וזה קשה, אבל כן מזמינה, וכן מכינה משלוחי מנות בפורים, וכן נפגשים בחגים ובאירועים, וכך יש יותר תחושת משפחתיות. גם לי וגם לילדים. זה חסר לנו
לצפיה ב-'כנראה שהגודל משפיע'
כנראה שהגודל משפיע
16/03/2017 | 12:31
2
177
אני למשל לא מזמינה בימי הולדת משפחה מורחבת, אפילו לא עושה לשתי המשפחות שלנו יחד כי אין לי מספיק מקום לארח כל-כך הרבה אנשים והבית שלנו גדול.
כשהילדים היו קטנים ניסיתי פעם לעשות לשתי המשפחות יחד ואז עוד היינו הרבה פחות מהיום. זה היה קשה מאוד היינו 30 בערך. היום אנחנו כמעט 40.
אני לא חושבת שלנו זה פחות חשוב אלא שאין אפשרות להפגש עם כולם.
 
לצפיה ב-'אני לא עושה לשני הצדדים יחד, זה ממש יותר מדי'
אני לא עושה לשני הצדדים יחד, זה ממש יותר מדי
16/03/2017 | 12:54
1
175
הצד שלי מגיע לבערך 30 אנשים (כולל הילדים של כל בני הדודים), והצד שלו כרגע לבערך 15. אין מצב לחגוג לשני הצדדים יחד, גם כל אחד בנפרד זה מתיש בפני עצמו.. גם לעשות את זה פעמיים בשנה (לכל אחד מהבנים) זה מאוד מתיש. אני צריכה מינימום שנת התאוששות אבל אחת לשנה כולם מוזמנים אלינו, ליום ההולדת של אחד משני הבנים.
אה, ואז כמובן יש את הקבועות שאומרות "אתם חייבים לבוא אלינו, תבואו באיזו שבת, נדבר ותגיעו" בלה בלה בלה. וזה כמובן אף פעם לא קורה, אבל אני כבר לא מתרגשת.
לצפיה ב-'הכי טוב להפריד'
הכי טוב להפריד
19/03/2017 | 08:39
110
אני פשוט הפסקתי לארח לימי הולדת לשמחתי. 
הילדים יודעים שנפגשים לארוחת שבת חוגגים. פעם בשבועיים נפגשים עם כל משפחה אז אין עם זה בעיה בכלל. אני מארחת גם ככה את המשפחות אחת לחודשיים אז יוצא שהיומולדת לפעמים אצלנו ויוצא שאצלנו דווקא חוגגים לבן/בת דוד/ה אחר/ת.
גם אצלנו באירועים המשפחתיים המורחבים בני הדודים של האיש תמיד אומרים צריך לקבוע ונקבע ונפגש ונזמין. אחרי כן כשנפגשים בארוע הבא שוב חוזרים על אותם משפטים. זה לא קורה.
לצפיה ב-'על חמות ומתנות ...הוצאת קיטור'
על חמות ומתנות ...הוצאת קיטור
12/03/2017 | 15:53
29
1354
היי לכולן , רציתי לשתף אתכן ואולי יש בקהל מי שמרגישות כמוני.
לחמותי ולי יחסים רגילים לגמרי, לפחות נדמה לי שרגילים כי אני לא מכירה משהו אחר. אבל ממש לא 'אמא שניה' או משהו בסגנון.  עם הילדה חמי מגיע לעזור כשצריך וחמותי עוזרת לגיסתי עם הילדים לרוב.  לחמותי יש איזה הרגל משונה להגיע עם מתנות, גם כשאין חג או יומולדת. אם היא היתה מגיעה אלי פעם בכמה חודשים הייתי מבינה את הרצון להגיע עם משהו לתשומת לב, אבל על בסיס שבועי או פעם בשבועיים אני לא מבינה מה הקטע. עזבו שגם בימי הולדת וחגים המתנות שהיא מביאה הן לא לטעמי ,לרוב בגדים שהיא מביאה לילדה אני לא מלבישה לה, אבל אני לא שופטת אותה. אני יודעת שאין לחמים שלי הרבה אמצעים ואני ממש לא מצפה למתנות יקרות או מתנות בכלל. היא יודעת שאני טיפוס שלא אוגר דברים בבית, אני אוהבת הכל חדש וזורקת הרבה והיא ממשיכה להביא לי פיצ'יפקעס כאלה שאין צורך בהם וגם לא נעים לי לזרוק כי היא תשים לב שאינם, הרי היא מגיעה לפעמים. אני שונאת את זה שאני צריכה לאגור דברים שאין לי בהם שימוש.
דוגמה מהזמן האחרון: אני טיפוס שלובשת לרוב גוונים בז', פודרה, לבנים, שחורים, אפורים, כחולים... פרחוני ומצועצע זה בדיוק ההפך מהטעם שלי. היא הביאה לי ליום האישה צעיף פרחוני זול בכל צבעי הקשת. 10 שנות היכרות איתי והיא באמת מביאה לי צעיף הזוי שכזה? (בשבילי כן? לא מתכוונת לפגוע באף אחת שזה לטעמה). או למשל יש לי בעיה שאני חייבת עגילי זהב אחרת החור באוזן מזדהם לי, ואני בגדול לא חובבת עגילים והולכת רק עם עגילים צמודים קטנים מזהב לבן. היא מביאה לי פתאום עגילי שושנה דמארי כאלה שנראים מהשוק עם אבנים אדומות... שזה מקסים לתחפושת של צועניה  - שוב, לא לטעמי האישי. 
והיא מכירה אותי, היא רואה מה אני לובשת, מה הסגנון שלי... למה היא ממשיכה להביא לי דברים כאלה שהיא יודעת שאני בחיים לא אשים?או שהיא באמת לא מודעת?  אני באמת לא מבינה.
אני שותקת ואומרת תודה כי מה נותר לי לעשות? וזה לא נגמר בזה...זה כוסות למשל שאני שונאת וצריכה לאחסן, זה כלי מטבח...המטבח שלי קורס עוד מעט מרוב שיש בו דברים וכלים והיא הביאה לי גם סט לאחרונה של כלי עץ כאלה... מה אני צריכה אותם?! יש לי מיליון כאלה שאני יכולה בעצמי לתרום! 
גם אם כל הדברים האלה זולים ולא עולים הרבה עדיין חבל על הכסף. אם את רוצה להביא מתנה, תביאי משהו שווה פעם בשנה, פעם בחצי שנה, עם פתק החלפה וסגרת עניין. היא אף פעם לא קונה ברשתות מוכרות עם פתק החלפה אלא בכל מיני חנויות זולות וזה כבר ממש נמאס עלי. בעיקר העובדה שאין לי מה לעשות עם זה. אני תמיד משקיעה מחשבה במתנות ואם אין לי זמן אני דואגת לקנות ברשת מוכרת עם פתק החלפה. מעצבן אותי ומציק לי . ואני יודעת שככה היא וזה לא אישי אבל זה כאילו שהיא עיוורת לסביבה שלה, או לפחות אלי. 
לצפיה ב-'באמת שאלה צרות קטנות מאוד.'
באמת שאלה צרות קטנות מאוד.
12/03/2017 | 16:10
1
547
אני בטוחה שהיא לא עושה את זה נגדך, וזה גם לא אומר שהיא עיוורת לסביבה - הרי כשהיא קונה לך משהו שונה ממה שיש לך (צעיף, עגילים בסגנון אחר) זה מעצבן אותך, וכשהיא קונה משהו כמו שיש לך (סט כלי עץ) זה מעצבן אותך, וחוץ מזה בכל מקרה את מודה לה אז מנין לה שזה לא מוצא חן בעינייך?
לדעתי תמשיכי להודות לה, תזרקי או תתרמי מה שאת לא רוצה, תשמחי שאלה הבעיות שלך איתה, וזהו. היא אוהבת לתת כאלה מתנות, תני לה לעשות מה שהיא אוהבת ותעבירי הלאה.
לצפיה ב-'זה מה שאני עושה'
זה מה שאני עושה
12/03/2017 | 16:35
425
אם אני אגיד לה שלא מוצא חן בעיני היא תעלב הרי... 
אז אומרת תודה. עד הפעם הבאה...
לצפיה ב-'מבינה אותך,'
מבינה אותך,
12/03/2017 | 16:14
10
500
אבל המסקנה שלך בסוף הפוסט--בעיני זו טעות.
היא מביאה מתנות כי ככה היא מנסה לשמור על הקשר, מזוית ראיתה.
לא מתכונת לזלזל, או שלא מבינה, אבל,זו הדרך שלה.
 
אני פשוט לא מבינה, למה את לא מצליחה להביא את עצמך,
לתפוס שיחה רגועה לא מעליבה, לומר כמה את מעריכה את הרצון שלה,
להיות כ"כ נדיבה, ושאת מנסה לשמור על קשר איתי, אבל אשמח לקבל ממך משהו קטנטן רק ליום הולדת, ושתקציבי סכום ואקנה ממך.
ואם לא את למה שלא תגייסי את בעלך לענין?
חבל שזה יעיק עליך,רק תחשבי כמה כלות לא זוכות למתנות מחמיות שלהן,
וזו גם טובה. שאת זכית.
לצפיה ב-'היי מיקל, שתדעי שאני מאוד אוהבת לקרוא את התגובות שלך'
היי מיקל, שתדעי שאני מאוד אוהבת לקרוא את התגובות שלך
12/03/2017 | 16:31
9
462
ומעריכה את דעתך. 
לגבי שיחה איתה, רוב הסיכויים שזה לא יעזור ובנוסף היא גם תעלב. היא טיפוס מאוד רגשני.
לא מזמן בעלי ואני ניקינו וסידרנו את החדר של הילדה באופן יסודי וזרקנו מלא דברים שלא בשימוש או חסרים חלקים וכו' . הוא התקשר אליה וביקש בנחמדות אך בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, לא להביא לה שום בובות או צעצועים כי יש לה המון מכל ומכל. האם זה עזר? ממש לא. לשנה האזרחית החדשה קיבלנו שקית ענקית מפוצצת בכל מיני שטויות. לדעתי עדיף לקנות משהו אחד קטן ואיכותי ממלא דברים שממילא יזרקו או ישברו תוך יום יומיים. או משלוח מנות שהיא הביאה עם דברים בלתי אכילים בעליל, ממשלוחי המנות הזולים יותר... זה משגע אותי. תשקיעי עוד 15 שח תקני משהו נורמלי או לא בכלל! האיכות משנה לא הכמות... 
כשהם מגיעים הם מנסים לעזור במטלות. מיליון פעמים ביקשתי בצורה יפה לא לעשות כביסה, אני אוהבת לעשות את הכביסה שלי לבד... האם זה עזר? לא... עם כל זה שהם אנשים טובים באמת, הם לא קשובים. ולי זה מרגיש שאני כפוית טובה רוצים לעזור לך בבית, קונים לך מתנות ולא טוב לך... אני לא אוהבת שמתערבים לי בענייני הבית, בכביסה, בארונות...מעצבן אותי
לצפיה ב-'לא הבנתי את הסצנריו בסוף.'
לא הבנתי את הסצנריו בסוף.
12/03/2017 | 16:47
6
363
את מתכוונת כשהם מגיעים לעשות בייביסיטר לילדים ואתם יוצאים? אז הם עושים כביסה? או כשגם אתם נמצאים בבית?
לצפיה ב-'פעם-פעמיים בשבוע כשאני בעבודה ולא מספיקה להוציא את הילדהמהגן'
פעם-פעמיים בשבוע כשאני בעבודה ולא מספיקה להוציא את הילדהמהגן
12/03/2017 | 17:03
5
409
ובכלל לחמותי יש פטיש כביסה. היא תפעיל מכונה שלמה לבגד וחצי.
לצפיה ב-', איזה מזל,'
, איזה מזל,
12/03/2017 | 17:33
354
תארי לך שהיתה מרתיחה צבעוניים והורסת.
זה בעצם ממש מעצבן, אבל, תחפשי את הדרך
לראות את חצי הכוס המלאה.
לצפיה ב-'תנתקי את המכונה מהחשמל,'
תנתקי את המכונה מהחשמל,
12/03/2017 | 17:49
3
324
ותשימו מנעולים ״נגד ילדים״ על הארונות. אבל בחיי שנשמע שהחמות שלך על גבול המושלמת אם אלה הדברים הרעים שאת מוצאת בה...
לצפיה ב-'למה לנתק חשמל,'
למה לנתק חשמל,
12/03/2017 | 18:33
2
277
החמות לא מפגרת או שתחשוב שזו טעות ותחבר,
או שתבין "עשו לה עוקץ" ותיעלב.
תהני מהטוב שנפל בחלקך, גם אם לפעמים זה לא לטעמך.
לצפיה ב-'למה לא לנתק את מכונת הכביסה של עצמך?'
למה לא לנתק את מכונת הכביסה של עצמך?
12/03/2017 | 18:42
1
262
אפשר לתרץ את זה גם בבטיחות של ילדים, כמו את הארונות, אם החמות תשאל, אבל בתכלס אי אפשר לבוא בתלונות על מה שמישהו עושה עם מכשירי החשמל בבית שלו. או שהחמות תבין את המסר (שכבר נאמר לה במפורש), או שהיא תחבר את המכונה. אם זה מאוד חשוב לשואלת שלא יכבסו לה, נראה לי ששווה לנסות.
לצפיה ב-'אם לנסות,'
אם לנסות,
12/03/2017 | 18:50
210
אז לפחות בלומר, אנחנו החלטנו לנתק את מכשירי החשמל מהשקעים,
בגלל בטיחות.
סתםלעשות במקום מסוים(מכונת הכביסה, שכבר אמרו לה) יביא את אחת משתי האופציות שכתבתי, 
כיון שהיא חמות וסבתא טובה שעוזרת--
הייתי נזהרת מלפגע. 
עדיף כך מאשר ריחוק ואוירה קשה.
אני מבינה שזו אני--והיא תבחר משלל העיצות מה שנכון ומתאים לה.
לצפיה ב-'אם כך, '
אם כך,
12/03/2017 | 16:51
180
אספר לך--שחמותי מעולם לא קנתה לא לי ולא לילדי, כלום,
ואני קניתי לה ולא סתם דברים אלא מה שקבלה.
היא כבר לא בחיים, ואין לנו שום חפץ זכרון ממנה.
אז אני מציעה שתחבקי את הרצון הטוב שלה לתת,
את לא תשני אותה--תהני מהרצון בקשר שלה.
תעבירי חפצים מיותרים למקומות נזקקים, ואל תקחי את הדברים קשה.
אנחנו בנויים שונה, חושבים שונה, ולמדתי לשכנע את עצמי
לראות טוב גם בדברים שונים ממה שאני אוהבת.
לצפיה ב-'הכוונות שלה באמת נראות טובות אבל זה מעורבב'
הכוונות שלה באמת נראות טובות אבל זה מעורבב
12/03/2017 | 19:00
283
עם סוג של שתלטנות ומבינה את התסכול שלך.
אני גם לא אוהבת שנוגעים לי בדברים ומתעסקים איתם במטרה לעזור, מבלי שביקשתי או אמרו לי. במיוחד שאת ביקשת במפורש לא לעשות כביסה.
 
לגבי זה שהיא הביאה בובות וכו' למרות שבעלך ביקש לא להביא- אני פשוט הייתי תורמת את מה שלא רוצים ומספרת לה ופשוט לומר שיש לכם עומס בבית ולכן תרמתם חלק מהדברים. היא בסוף תבין את הרמז...
לצפיה ב-'מזכירה לי כמה אנשים שמכירה '
מזכירה לי כמה אנשים שמכירה
12/03/2017 | 18:56
346
זה באמת מתסכל. אני כן הייתי מדברת עם חמותך ובצורה עדינה להתחיל בטוב, שאת מאוד מעריכה את המתנות שהיא מביאה ויודעת שזה מאהבה אבל אתם משתדלים לצמצם את העומס בבית ולא להרגיל את הילדה שכל פעם שסבתא מגיעה- זה אומר שהיא מקבלת מתנה.
 
לגבי מתנות בימי הולדת וכו'- אולי פשוט תבקשי דברים ספציפים?
אנחנו למשל עם טעם מאוד ספציפי בדברים וחמותי רצתה להביא לנו בובה לילדה שידעתי שאני לא אוהב אז ביקשתי אם אפשר במקום זה משהו אחר, שלחתי לינק והיא מאוד העריכה את זה שאמרתי במפורש מה רוצה ולא רוצה. דקה אחת של חוסר נעימות ונעים כל החיים.
 
ובמידה והיא תיעלב- יעבור לה. אולי אפילו לשלוח את בעלך שידבר איתה על זה. בטוחה שהוא יודע איך לדבר איתה מהיכרות עם הנפשות הפועלות.
לצפיה ב-'אני מבינה אותך ואת התסכול שלך'
אני מבינה אותך ואת התסכול שלך
13/03/2017 | 08:05
247
נכון מה שאנשים כאן כותבים - הכוונה שלה טובה... הלואי שאלה יהיו הצרות שלנו... וכולי. כל זה נכון.
אבל זה מבאס,כי בעצם זו בת משפחה - שאין איתה קשר אמיתי.
 
כי מה זה קשר אמיתי, קשר נעים וטבעי (לי, לפחות)? כזה שאת מרגישה שהצד השני באמת מסתכל עלייך ומקשיב לך. ושם לב שאת אוהבת כחול, או שאת הולכת רק עם עגילים צמודים. ובסדר להביא פרחוני, אבל לפחות לו היתה אומרת ״ אני יודעת שזה לא מה שאת רגילה, אבל חשבתי שכדאי שתנסי כי מתאים לך לצבע העיניים״. לפחות זה היה מראה שהיא כן חשבה עלייך.לא עלייך כעל ״כלתי שאביא לה מתנה״, אלא עלייך כעל rain31. 
ואני רואה שאתם נכנסים כבר לדפוס שאתם לא אומרים את האמת. ואני מבינה למה, ואולי אין ברירה, אבל זה מבאס. עכשו לעוד הרבה שנים, תתרגלו לחייך ולהגיד ״תודה רבה איזה יופי״ על משהו שעוד חמש דקות תדחפו עמוק לארון...
באסה.
 
את יודעת מה - תנסי לקחת את העצות שנתנו לך כאן ולדבר איתה. כי אחרת, זה רק יחמיר. ככל שאנשים מתבגרים הם פחות משתנים, וככל שתיכנסו למערכת יחסים ״מזוייפת״ יהיה לכם קשה לשנות.
 
אולי כן אפשר להגיד לה מעט פעמים ״המטבח שלי עמוס, ובאמת תודה, אבל כבר אין מקום לכלום״. ואחרי כמה פעמים כאלה, להגיד ״תודה על הכוסות. אני מצטערת, אין לי שמץ מקום. אבל אני מכירה פה מקום שמחפשים תרומות, וברשותך - אתרום להם את הכוסות״. כנל עם צעצועים לילדים. אחרי כמה פעמים שתגידי בבירור, אז תגידי ״תודה על הבובה. אבל כמו שאת רואה לילדה כבר אין מקום על המיטה לעוד בובת פרווה. אבל יש פה מעון לילדים, שישמחו לקבל תרומת צעצועים״. אולי פעם אחת היא תיעלב, אבל מעכשו - זו הבחירה שלה האם להביא מתנה שישר תימסר לתרומה, או לא.
לצפיה ב-'היא באמת עיוורת אלייך, ולכן יש לך שתי ברירות'
היא באמת עיוורת אלייך, ולכן יש לך שתי ברירות
13/03/2017 | 18:32
257
הוא להשלים עם קשר מזויף (כמו שרשמו לך יפה מאוד), או להפסיק לפחד כל כך מזה שהיא תעלב. זה לא סוף העולם.
 
את יכולה להגיד לה, בצורה מנומסת במידת האפשר, את האמת. כמה ממנה זו החלטה שלך... את גם יכולה להגיד לה שמעכשיו כל צעצוע לא נחוץ ובגד לא נחוץ ימסרו לתרומה - ולעשות את זה, ולהגיד לה את זה אם היא שואלת איפה המתנה.
 
הסיכון הוא פגיעה במערכת הכאילו-יחסים המנומסת שלכם. הסיכוי הוא לבנות מערכת יחסים אמיתית.
 
אני הייתי עושה את זה, כי בזבוז ממש מעצבן אותי. אז לפחות אני לא אשתף איתו פעולה, גם אם למנוע אותו במאה אחוז אני לא יכולה. וזה בלי לדבר על העומס בבית ותוספת לעבודות הבית.
לצפיה ב-'ככה זה עם...'
ככה זה עם...
13/03/2017 | 21:26
225
אמא שלי! 
היא לא מסכנה, אבל לא אוהבת "לבזבז" כסף על דברים יקרים מיוזמתה. לכן הוציאה הרבה כסף בחנויות זולות וקנתה דברים שבעיני הם שמעטס. גם לי, גם לילדים. וגם לה. באיזשהו שלב נמאס היה לי, ואמרתי לה דוגרי, יש לנו טעם שונה, הדברים שאת קונה לנו הם לא לטעמי ואני לא משתמשת בהם. חבל על הכסף. 
הייתי צריכה לחזור על זה מספר פעמים, כי לפעמים היא לא יכלה להתאפק וקנתה עבורינו משהו שבעיניה היה כל כך מוצלח והיא היתה בטוחה שהפעם אפילו אני אסכים איתה. 
עכשיו היא שואלת מראש מה אני רוצה, ואני שולחת לה לינקים ספציפים...
 
אני חייבת לציין שחוץ מאמא שלי (ובעלי אם היה צורך) לא הייתי מעיזה להגיד את זה לאף אחד אחר. אמא שלי טיפוס על הכייפאק, לא נעלבת, מתייחסת לדברים בהומור. במקרה שלך אני הייתי שולחת את בעלך להגיד לאמו, תשמעי, אנחנו מאוד מעריכים את כל המתנות, אבל הבית מתפוצץ. מהיום חוק, מתנות רק בימי הולדת! וכל פעם כשהיא מגיעה עם מתנה, אתם אומרים תודה רבה שחשבת עלינו, אבל הבית מפוצץ פשוט לא נגיע להשתמש בזה וחבל. ומחזירים את המתנה. 
לצפיה ב-'זכית בחמות מקסימה'
זכית בחמות מקסימה
14/03/2017 | 09:58
237
לא מושלמת, אבל אף אחד אינו מושלם.
מבקרת, שומרת על הילדה, עושה לך כביסה(גם אם לא בדרך שלך), מביאה מתנות (גם אם לא לטעמך).
אני בגישה של לא להגיד כלום. אמרתם כבר מספיק והיא לא מקשיבה. 
מקבלת את המתנות והעזרה בשמחה רבה, דואגת להגיד תודה ומה שתעשי עם זה אח"כ זו בחירה שלך. גם אם תזרקי בסוף, זה בסדר. את אומרת שקונה המון אז אחת לכמה חודשים תזרקי את הדברים הישנים. 
יש לך חמות מקסימה אם אלו הקיטורים שלך עליה. חבל להרוס יחסים כאלה טובים. 
ההורים של בעלי מקסימים, אני אוהבת אותם מאוד, למדתי לקבל אותם כמו שהם עם החסרונות שלהם. כשמשחררים ולומדים להכיל אותם זה הרבה יותר קל.
 
 
לצפיה ב-'אותה בעיה רק עם אוכל'
אותה בעיה רק עם אוכל
14/03/2017 | 11:43
1
323
רוב הפעמים שחמותי מביאה מתנות הן כן לטעמי (באופן מוזר תולשת את הטיקטים מבגדים החדשים שקונה לילדים- היא לא רוצה שאחליף או לא רוצה שאראה כמה עלה?!). אבל...הרבה פעמים היא מביאה אוכל בכמות מסחרית שלא בדיוק לטעמנו ובחיים לא היה לי אומץ להגיד משהו על כך. גם לא לבעלי.
מדובר בפסטה בלי רוטב שזה משהו שאני יכולה להכין בעצמי או דברים לא ממש אכילים בלשון המעטה. היא לא בשלנית... אני מאמינה בכל ליבי שכוונתה טובה.
לכן לא הייתי במקומך אומרת לה דבר. כנראה ככה היא מרגישה שעוזרת ועושה.
זה אופי ואת זה לא ניתן לשנות.
אין לך למי להעביר? נשמע שהפיצ'יפקעס האלה זה משהו שהבת שלי היתה אוהבת
לצפיה ב-'אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים '
אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים
18/03/2017 | 15:55
57
לצפיה ב-'גברי איתה אם את חושבת שהיא'
גברי איתה אם את חושבת שהיא
18/03/2017 | 08:17
179
יכולה להכיל שיחה כזאת. מבינה אותך אבל היא חמותך ופרט לנוהג המעצבן הזה היא בסדר איתך?
 
נסי לבחור משפטים חיוביים לא להשתמש במילים לא אוהבת או לא מתאים לי. תחשבי על השיחה מראש. ואל תעשי את זה בזמן כיס.
לצפיה ב-'ולא כולם כמונו וזה קשה. אני מבינה'
ולא כולם כמונו וזה קשה. אני מבינה
18/03/2017 | 08:20
176
אותך
לצפיה ב-'תפני אותה לקנות משהו שתשמחי לקבל :)'
תפני אותה לקנות משהו שתשמחי לקבל :)
18/03/2017 | 12:47
234
בחנות קטנה ומטריפה :)
 
לצפיה ב-'וואי וואי איזה פולניה..... '
וואי וואי איזה פולניה.....
18/03/2017 | 16:16
2
279
את,  לא היא,
בכיינית, מתלוננת על הכל. .
את תינוקת?  דברי איתה,  ברגישות,  היא מביאה מתנות לא רעל.

לצפיה ב-'אפשר ביותר גזעני ואלים?'
אפשר ביותר גזעני ואלים?
18/03/2017 | 22:20
1
184
פולניות, מרוקאיות, תימניות, רומניות, בבליות.
לצפיה ב-'התרומה הקטנה שלי לנושא'
התרומה הקטנה שלי לנושא
19/03/2017 | 18:05
147
פעם מזמן, כשעוד היו בחיים, נתנו לי חמי וחמותי ז''ל חולצה יפה במתנה.
הבעיה עם החולצה היתה שהיה עליה פתק מספר זיהוי של מכבסה........
אז יש כל מיני חמים וחמות, עם כל מיני שריטות, אין מה לעשות.
 
לצפיה ב-'כמה שיגידו לך כאן שזה צרות של עשירים, באמת לא מבינות'
כמה שיגידו לך כאן שזה צרות של עשירים, באמת לא מבינות
26/03/2017 | 21:37
1
77
כמה זה מרגיז!!!!
אלה הויכוחים הקבועים שלי עם אמא שלי שמביאה לי אין סוף של זבל, פשוט כך, שאני לא צריכה ומתחננת כל פעם לא להביא! מבקשת שנבחר לי או לילדים יחד אם היא רוצה לתת. כמובן שתמיד היא נעלבת ובצדק, מניחה שגם הייתי נעלבת.
בקיצור, מבינה לליבך בקטע הזה.
כמובן שעם חמות זה בעייתי יותר להגיד את זה.

לצפיה ב-'לכן דיברתי עם בעלי בנושא וביקשתי ממנו להגיד לה איכשהו לא '
לכן דיברתי עם בעלי בנושא וביקשתי ממנו להגיד לה איכשהו לא
30/03/2017 | 00:45
64
להביא כלום, אבל זה לא עוזר ולא עומד במבחן המציאות. היא עדיין מביאה, היא לא קשובה. היא כאילו חיה בעולם של עצמה, ואם בא לה להביא ולה זה נעים - היא תעשה את זה, לא משנה מה אני חושבת. זה מראש חסר סיכוי. ובעלי לא מסוגל להגיד בפשטות וישירות, הוא בחיים לא יגיד לה שהיא מביאה דברים שאין בהם צורך, כי היא תעלב. ובאופן עקיף היא לא מבינה. אז זה אבוד מראש. 
פעם חשבתי שלאמא, שלא כמו לחמים, אפשר לומר הכל. בזמן האחרון אני נוכחת לדעת שגם זה לא נכון, לפחות אצלי. ולצערי כאן זה דברים יותר משמעותיים מהבאת מתנות סתמיות. בסך הכל כשהכוונה טובה אבל מחטיאה את המטרה, כולם מפסידים. חבל, עם קצת התעניינות לגבי מה היינו רוצים לקבל לחג כזה או אחר או ליומולדת, זה היה אחרת...
לצפיה ב-'אותה הבעיה בדיוק, אלא שאנחנו גרים אצלה כבר חודשיים'
אותה הבעיה בדיוק, אלא שאנחנו גרים אצלה כבר חודשיים
31/03/2017 | 02:27
51
עם ארון בגדים אחד ושידה לגרביים ובגדים תחתונים.
פעם חשבתי שאם לא אלבש בגד או אענוד תכשיט שקנתה תבין את הרמז ותפסיק, לא עבד.. 
לפחות במצב כזה נחסכות מאיתנו מתנות כמו קישוט לסלון או ציוד למטבח
 
לצפיה ב-'הכול הרי שאלה ריטורית,ועשיתם מזה סרט על חטיפת הילדות ?'
הכול הרי שאלה ריטורית,ועשיתם מזה סרט על חטיפת הילדות ?
10/03/2017 | 15:00
8
504
לסיכום :
הפרטים שבשאלה, היו ממש באופן כללי,וללא פירוט זמנים:
בכלל לא מוסבר אם התקשרו לאימא אחרי 5 דקות או אחרי 5 שעות,
וגם לא מוסבר דבר על הקשר /הכעס,שקיים בין האימא לחמותה .
אולי  הם רצו להפתיע את האימא,בפיתרון לחופשה עם הילדה ?
אז מכיוון שאים פרטים למה באמת קרה,אז יש מלא סרטים,שאותם אפשר לדמיין, בנושא מחוסר הפרטים.
ואפשר גם לראות כזה "סרט": לקראת החופש הגדול ,
הסבתא והבן שוחחו ,חשבו על הצעה שקיבלו לטיול בחו"ל,
בדקו מול חברת -הנסיעות,והיה דיל לטיול בקבוצה -שהתאים לחופשה של הסבתא עם הנכדות.
ביקשו להזמין ,ובמקביל, התקשרו ורצו להפתיע את האימא .
ולאחר שבדקו מחיר ומועדים,וראו שזה יכול להתאים,הבעל התקשר לאם הילדה, (שהיא לא ממש בקשר הדוק עם חמותה.)
האימא  לא היתה מוכנה ,לתת את העונג לסבתא, שתיסע לבלות עם הילדה,ועם בת הדודה,(אפילו לא בביתה,)  והרגישה נעלבת מהרעיון שהסבתא הזאת רוצה לבלות עם הנכדה ועם הבת דודה ,בטיול -
כייפי במשותף, ומיד  האימא  טרקה את הטלפון,ניגשה לפייסבוק לספר לכול העולם על הסבתא המרושעת ,שרוצה לכייף עם נכדותיה האהובות עליה, ועוד בחודש הראשון של החופש הגדול.
ואז,,כמה מהאנשים שהגיבו ,מיד נכנסו להלם :
וכבר ראו לנגד עיניהם ,את הסבתא "הרעה" ,שממהרת עם הילדות בלחץ ,לשדה -תעופה,חוטפת אותם ,ומהמטוס מסיעה אותם למקום מרוחק ושכוח -אל,ולא תחזיר אותם יותר לעולם לאימהות.

חברים,מה קרה פה ?   צאו מכול הסרטים וההתרגשות הנסערת,
כולה היא  סבתא ויש לה נכדות בגיל 8 היא רוצה לשמח אותם בטיול,בחופשת הקיץ,רצתה להפתיע את האימא, בפיתרון לחופש הגדול .
אז למה לא ?
תנו לסבתא הזדמנות להינות מבילו עם נכדותיה,
,החיים קצרים אז מה נשאר לה חוץ מהנאה  ונחת מהנכדות ?

אצלינו במשפחה היה כך נהוג,ואני עצמי היית אצל סבתא שלי,
תמיד בכול החופשים, אחי,ואני - מגיל 5 והלאה,נסענו עם סבתא,שגרה במרחק נסיעה ארוך,טיילנו ,בילינו בהצגות,הלכנו לבריכה,לכולם היה נוח מהסידור הזה.
ההורים עבדו כרגיל,מבלי לחץ ודאגות של איפה להשאיר את הילדים  בזמן החופשה, ולנו הילדים, זו הייתה חוויית ילדות נפלאה.


לצפיה ב-'ממש לא הבנתי מה את'
ממש לא הבנתי מה את
10/03/2017 | 15:35
3
282
רצית בפוסט הזה?
להוכיח את כל מי שהתיחס לפוסט עם הנתונים שהיו?
את רוצה לנזוף בנו על זה שמשפט אחד כאן ואני מצטטת:"הבעל התקשר לאם הילדה, (שהיא לא ממש בקשר הדוק עם חמותה.) 
זה מה שכתבנו--האבא ישב עם אמא שלו וחיפש פתרון מאחורי הגב של אשתו--
אולי היה צריך להעשות אחרת? שישב עם אשתו,
ואז יציע לסבתא.למה את בטוחה שהכלה לא רצתה לתת תענוג לסבתא?
אולי נעלבה? כי אם אני הייתי הכלה הייתי נעלבת.
ואולי את בכלל הסבתא? אז ממש סליחה, התנהגות לא מתחשבת.
 
אני סבתא, שמארחת הרבה מאוד את נכדי--
נוסעת איתם, קונה איתם--אבל הכל--הכל--זה בהוראת הכלות והבנות שלי--
אלה ילדים שלהם, ואני כאן רק כדי לעזורולפנק.
לא להתערב ולא להפריע, ולא להחליט בשביל אחרים.לא 5 דקות אחרי אלא 5 דקות לפני, לא 5 שעות אחרי אלא 5 שעות ולפעמים 5 ימים לפני.
מבחינתי זה גם ענין של נימוס.
והנזיפה שלך לא נעימה בכלל. כי אינני במאית של שום סרט.
את הסרט הביאה מי שיצרה אותו.
לצפיה ב-''
10/03/2017 | 18:37
15
לצפיה ב-'ניסיתי לומר בסך הכול שזו רק סערה בכוס מים,,'
ניסיתי לומר בסך הכול שזו רק סערה בכוס מים,,
10/03/2017 | 20:26
132
הרי הוצגה שאלה ריטורית, ללא  נתונים ופרטים מדוייקים ,על מה שקרה,
אז איך הגיעו תגובות נסערות כול כך,על לא כלום ?
לכן נשארת כאן  השאלה הבלתי פתורה,(חלילה בלי לכעוס ובלי לשפוט על אף אחד,)
ורק לשמוח !!!
לקראת חג -הפורים בפתח.
לצפיה ב-'בלי לדעת יותר מידי פרטים, אי אפשר לא ליידע'
בלי לדעת יותר מידי פרטים, אי אפשר לא ליידע
12/03/2017 | 12:52
123
התנגדות או לא זה משהו אחר
 
 
לצפיה ב-'מותר לשאול'
מותר לשאול
11/03/2017 | 07:49
1
215
מי את? כלומר, איך הגעת לכאן ומה הקשר שלך  לדיון שהועלה כאן לפני למעלה משבוע? זה די ברור שיש לך קשר אמוציונאלי כלשהו לנושא. האם את זו שהעלת את הנושא לדיון ב"קבוצת הפייסבוק" המיסתורית?
 
ההסבר שלך לא מחזיק מים. אף אחד לא מפתיע אמהות של ילדות בנות 8 כשהוא מבשר להן שהן נוסעות לחו"ל עם הסבתא ובת הדודה וכבר הוזמנו כרטיסים... סבתא כזו מראה שמשהו לא בסדר בחשיבה שלה, אולי תחילת הסתיידות, ואין ספק שסבתא כזו לא תיקח אף ילד שלי לחו"ל לבד. לגבי הבעל, אין מילים. וביננו, איזה בעל בודק טיסות וטיולים לילדה שלו עם אמא שלו... ומחליט להפתיע כך את אשתו.. 
וכפי שכבר אמרתי, המקרה לא נשמע לי אמיתי, וגם בתור נושא תיאורטי לדיון הוא לא מעניין בעיני כי הוא כל כך תלוש מהמציאות. 
 
לצפיה ב-' dana קמה10 : סיכמת יפה את הנושא התאורטי,,,'
dana קמה10 : סיכמת יפה את הנושא התאורטי,,,
12/03/2017 | 08:00
115
בכך שהסיפור תלוש -מהמציאות.
 
לצפיה ב-'תבררי שוב מה הפירוש של המונח ״שאלה רטורית״.'
תבררי שוב מה הפירוש של המונח ״שאלה רטורית״.
12/03/2017 | 07:51
115
 
 
לצפיה ב-'אני לא מבינה מה את רוצה אבל תכלס'
אני לא מבינה מה את רוצה אבל תכלס
13/03/2017 | 22:44
143
לא חטיפה ולא בטיח אב ל מי שהיה חושב לקנות לילד שלי כרטיס טיסה לארץ אחרת בלי לשאול אותי רשות....היה מוצא את עצמו עם כרטיס בלי נוסע=חבל על הכסף.
 
מה זה כל ההטפה המטופשת הזו על סבתא שרק רוצה לקחת את הנכדה לחו"ל ולהנות, אם לפני  שהיא מחליטה החלטה כזו וגם קונה את כרטיסי הטיסה היא תבקש רשות מההורים זה יפגום לה בהנאה?
מישהו אמר פה משהו נגד בילוי של סבתא והנכדים שלה?
אבל לקנות כרטיס טיסה לילד קטין לחו"ל בלי שיהיה אישור מההורים? זה מעשה של אדם שכנראה לוקה בנפשו או שיכלו
מה זה השטויות האלו
תסלחי לי, נראה לי שאת סבתא שההורים של נכדייך לא סומכים עליך בדיוק מהסיבות האלו ובאת לקשקש כאן קישקושים מנותקים מהמציאות
 
 
לצפיה ב-'כשהבעל יוצא נגד אימו'
כשהבעל יוצא נגד אימו
09/03/2017 | 11:37
90
1612
לראשונה נכנסת לפורום ורואה פה הרבה דברי חכמה...
אז נתחיל מזה שיחסיי עם חמותי ידעו עליות ומורדות לאורך 5 שנות נישואים. בגדול תמיד השתדלנו לא לגעת בנושאים בעיתיים וגם אם יחסינו לא היו חמים, הם לא היו קרים.
קרה בעבר שהיו ריבים ממש משמעותיים אבל התגברנו עליהם.
לפני שנולדו...
המשך>>
לראשונה נכנסת לפורום ורואה פה הרבה דברי חכמה...
אז נתחיל מזה שיחסיי עם חמותי ידעו עליות ומורדות לאורך 5 שנות נישואים. בגדול תמיד השתדלנו לא לגעת בנושאים בעיתיים וגם אם יחסינו לא היו חמים, הם לא היו קרים.
קרה בעבר שהיו ריבים ממש משמעותיים אבל התגברנו עליהם.
לפני שנולדו לנו ילדים הבטיחה לעזור, מה שלא קרה. בעלי התעמת איתה על כך כבר מספר פעמים (זה הפריע לו בזמנו) אבל לא הניב תוצאות. חמי וחמותי עובדים וילדינו הם נכדיהם היחידים. מספיק להם להתראות פעם ב-3 שבועות כאשר הם גרים 35 דקות מאיתנו.
מספרת בקצרה מה קרה כך שבעלי לא מוכן להתראות עימה: לפני כחודש בעלי נסע לחו"ל מהעבודה ונקלעתי למצב חירום שהילדים חלו ונואשתי לעזרה. ביקשתי ממנה לראשונה עזרה והיא סירבה בטענה שלא יכולה לקחת חופש כיוון שיום לפני כבר לקחה חופש ויום למחרת נוסעת לנופש (ביקשתי עזרה לאותו יום). נכון, התאכזבתי נורא והדברים התלהטו לכדי ריב כאשר הטחנו אחת בשניה מלא דברים.
בכל מקרה, לאחר שבוע שחל יום הולדתה באנו אליה עם מתנה והיא המשיכה לגעור בי, הטיחה דברים גם בבעלי. החוויה היתה מאוד טראומטית בשבילי, היא פשוט התעלמה ממני כל הביקור. שתקתי.
בעלי מאוד נעלב מהיחס שלה ואינו מוכן לנסוע אליהם. אני חוששת שהמצב יחמיר. דיבורים איתה לא עוזרים, היא ישר פוצחת בריב. אמרתי לו שהיא מוזמנת אלינו והוא יכול לנסוע לבד עם הילדים. התקשורת עימה לא קלה גם לו.
איך יוצאים מהמצב הזה? או האם בכלל יש צורך לצאת ממנו?
 
לצפיה ב-'לא יכול יותר. פסח הזה - לבד!'
לא יכול יותר. פסח הזה - לבד!
08/03/2017 | 09:27
21
545
עם השנים, הריבים הלכו והתגברו, עד שהשנה הגענו למצב שבו הגעה כדי שהילדים יפגשו את הסבא והסבתא הפכה לסיוט.
עכשיו עלתה השאלה, איפה עושים את הפסח והבנתי,
השנה - לבד!

רק המחשבה על להישאר באותו בית מעל 20 שעות בלי יכולת לברוח, ועוד בחג, שבו אמורים לשמוח,
גורמת לי לבכות.
לצפיה ב-'למה לא? זה באמת יכול להיות כיף'
למה לא? זה באמת יכול להיות כיף
08/03/2017 | 10:55
3
292
תשארו בבית.
תזמינו חברים (תבדקו. יש הרבה משפחות שבהנתן אלטרנטיבה אולי היו מעדיפים לציין את ליל הסדר בחברת חברים ולא משפחה).
תכינו אוכל שאתם אוהבים. תקראו בהגדה את החלקים שחשובים להם.
 
זה יכול להיות כיף.
וזה גם יאפשר מרווח נשימה, שאולי יאפשר ליחסים המשפחתיים טיפה להתקרר ולהרגע. (ואם לא - אז זה פותח את האפשרות שלא לחגוג את החגים יחד, ועדיין לשמור על ביקורים קצרים שהנכדים יפגשו עם סבא וסבתא לפרק זמן קצר - מה שתורם לשפיות)
לצפיה ב-'עם חברים זה רעיון, אבל קשה להאמין שיהיו כאלו.'
עם חברים זה רעיון, אבל קשה להאמין שיהיו כאלו.
08/03/2017 | 10:58
2
260
שאפשר להתנחל אצלם למשך החג (שומרי שבת).
 
מנסים להתארגן עם בני דודים או בישוב קטן שאנחנו אוהבים.
להשאר סתם בבית לא ילך - סתם יתחילו העלבויות וריבים שימשכו שנים.
לצפיה ב-'קצת יותר יקר - אבל מה עם מלון?'
קצת יותר יקר - אבל מה עם מלון?
08/03/2017 | 12:00
1
202
ולמשפחה יהיה תירוץ של "היה דיל לא נורמלי, ורצינו קצת נופש עם הילדים"
לצפיה ב-'התכנון כרגע הוא בני-דודים דתיים או מלון בישוב חרדי'
התכנון כרגע הוא בני-דודים דתיים או מלון בישוב חרדי
08/03/2017 | 12:13
239
קו ההגנה הנוכחי הוא שממש לא מתאים להתחיל מלחמות-דת בחג כמו פסח,
ופסח כשמלכתחילה הנציגות הדתית דוללה, כך שיהיו ריבים על זה - לא יהיה.
לצפיה ב-'אולי תלכו על סדר אלטרנטיבי עם חברים?'
אולי תלכו על סדר אלטרנטיבי עם חברים?
08/03/2017 | 11:57
1
180
ומה לגבי לארח אצלכם את שני הצדדים- יש אפשרות כזו?
 
אצלנו כשהיינו בארץ החל מהחתונה שלנו- כל פעם צד אחר הזמין ואירח חג גדול. ממש קיווינו שזה ימשיך גם כשאנחנו עוברים לפה במיוחד שהמשפחות של שנינו לא גדולות אבל לצערי זה לא קורה (ולקח לי הרבה זמן לשחרר בנוגע לכך, שזה עניין שלהם ויכולה רק להציע ולעודד להזמין...).
 
אולי לעשות ערב חג בצד אחד ואת החג עצמו בצד השני.
 
רשמת שאתם צריכים להישאר ביחד מעל 20 שעות-האם זה בגלל דת?
 
בעיני זה לא נורא לעשות רחוק מהמשפחה את החג -לבד או עם חברים.
 
זה לא פשוט כל העניין הזה סביב החגים.
לצפיה ב-'למה אלטרנטיבי? כשומרי שבת לא מחפשים אלטרנטיבי'
למה אלטרנטיבי? כשומרי שבת לא מחפשים אלטרנטיבי
08/03/2017 | 12:07
177
בשנים קודמות כולם התארחו בצד אחד, ואז החיכוך היה לזמן מוגבל: שרנו, אכלנו, רבנו, ואז הלכו.
השנה החליטו להפריד, וצד אחד מנסה לייצר המון לחץ,
למרות שכאמור - מהרבה בחינות זה יהיה סיוט ולא יקרה.
 
עכשיו כשהעלת את זה אני נזכר,
כשרק התחתנו - החגים היו הסיבה לרוב הריבים (המעטים מלכתחילה) שלנו.
לפחות עכשיו אנחנו מיושרים כמו סרגל, ולא צריך לדאוג לגבי זה.
לצפיה ב-'לא חובה להיפגש דווקא בסדר. פסח זה חג ארוך...'
לא חובה להיפגש דווקא בסדר. פסח זה חג ארוך...
08/03/2017 | 12:18
140
תעשו את הסדר לבד, או עם מישהו שנוח לכם.
 
ותבקרו את כל אחד מהסבים לחוד, ביום אחר.
 
 
 
לצפיה ב-'כמה שאלות, אם אפשר,'
כמה שאלות, אם אפשר,
08/03/2017 | 16:42
12
231
על מה רבים? למהלא ניתן לברוח פרק זמן כ"כ ארוך?
בני כמה הילדים שלכם?
נראה לי שאלה שאלות שאולי ע"פ התשובות נתןלמצוא פתרונות.
לצפיה ב-'.'
.
08/03/2017 | 17:28
11
258
1. בדובר על אימא שלי שמלכתחילה הייתה עויינת את החברות שהבאתי, אבל בהדרגה הפכה לחמות מהגיהנום.
 
2. לועגים לאשתי, על כך שהיא לא עקרת בית מושלמת, למרות שאמא שלי רחוקה מכך מאוד.
אחותי מספרת שברגע שאנחנו הולכים זה מחריף.
ממציאים דברים איומים עליה, מספרים שהגיעו מהגננת או המורה שלכאורה רוצות לפנות לרווחה על התעללות - שלא יודעות על זה כלום, וסתם שפע ירידות ועקיצות שזכורות לרעה מילדותי.
בגלל שהם בסוף התחילו להתלונן לרווחה והתברר שזה מהם - הבהרתי להם שאם הם מנסים לפגוע בילדים בסוף נפגש רק בחתונות ולוויות - וזה נפסק.
 
3. חג זה כמו שמירת שבת. אז אם עושים אצלם חג - זה אומר שחייבים להישאר אצלם גם בערב וגם ביום.
כשמדובר בשבת אצל חמותי - אחרי הארוחה הם הולכים הביתה, אצלם זה אומר שנשארים - בתוך הריבים.
בנוסף בית הכנסת מאוד רחוק מה שאומר שמלכתחילה אני מגיע ממש עייף - לתוך הריבים.
 
4. שנתיים עד 6
 
5. בחודשים האחרונים ניסיתי לא להגיע בכלל - פשוט כל פעם שהגעתי רבנו.
בחודש האחרון החלטתי במקום להגיע בערב ולריב כל הביקור, להפגש אחד על אחת פעם בשבוע בצהרים ולאכול ביחד. זה פחות זמן אז רבים פחות, ופחות עייפים אז קל להתמודד.
לצפיה ב-'אז ככה,'
אז ככה,
08/03/2017 | 18:00
216
1)כל הכבוד שאת מבין את הצער שהדברים גורמים לאשתך,
  באמת צריך להקטין נקודות חיכוך ולא לריב.
2)מכל חג הפסח הבעיה או הענין של הביחד הוא ליל הסדר,
  כיון שילדיך קטנים, אכן הייתי נשארת בבית, הגדול/ה בן 6 עוד יכול קצת להשתתף,
   אם יש לכם שכנים חביבים, או אפילו מאיזופנימיה שני בני נוער,
   או חייל בודד, פשוט בשביל האוירה--תזמינו ותהנו מהבית הפרטי שלכם
   ותלמדו לעתיד איך לא לעשות.
3)אופציה נוספת--לחפש בית הארחה, ויש גם הרבה פנימיות שמסבות את תפקידן
   ועושות ארוח --לחג ראשון,בשונה ממלון שבו אין מרחבים והחדרים צפופים,
   שם יש מדשאות ומרחב, ויש ליל סדר מרכזי.רוח נוסף במקומות כאלה
    הרבה פחות יקר.
   תתפלא כמה זוגות צעירים כמוכם תפגשו. ויהיה מענין.
4)כדי לא לריב עם הוריך--תודיע שאתם חוגגים לבדכם, ושיזמינו את מי שרוצים.
   אל תתנצל, אל תסביר, תגיד ככה החלטתי ככה מתאים ונעים לי.
   להכנס להסברים--זה מתכון למריבה.
 
מאחלת לך להנות בחג.
לצפיה ב-'מי התלונן לרווחה? אמא שלך ואחותך?'
מי התלונן לרווחה? אמא שלך ואחותך?
09/03/2017 | 08:22
9
65
לצפיה ב-'אמא'
אמא
09/03/2017 | 08:32
8
265
קראו לי לרווחה, ובדיוק הייתי צריך גם לקחת את הילדים לגן ולא אשתי, אז לקחתי אחת לגן הקרוב, ואחרי הביקור התכוונתי לקחת את ה2 האחרים לגן הרחוק.
 
שואלים אותי שם אם הילדים אוכלים?
אז אני אומר - ברור! תשאלי את הילדים - והילדים מספרים מה הם אכלו.
והילדים בכלל מעל לממוצע בטיפת חלב
פשוט טמטום.
לצפיה ב-'אני הייתי מנתקת קשר אחרי דבר כזה'
אני הייתי מנתקת קשר אחרי דבר כזה
09/03/2017 | 23:01
7
256
עם כל הכבוד למצוות כיבוד אב ואם, יש גבול.
 
דיווח שקרי לרווחה זה דבר נבזי ביותר.
אם ברווחה היו מאמינים לה, מי שהיה נפגע הכי הרבה זה הילדים.
 
כתבת גם שסבלת מירידות ועקיצות מצידם בילדותך.
אתה בעצם מתאר התעללות בין דורית.
 
חבל על הסבל והעצבים.
חבל שאתה בכלל חושף את אישתך לפגיעה מצידם.
חבל שהילדים צריכים להיגרר לעניין החולני הזה.
 
צר לי על כל מה שעבר ועובר עליך.
לא כולנו זוכים להגריל משפחה חמה ואוהבת.
זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים הלתעללות הזו למשך כל החיים
לצפיה ב-' גם אני חושבת שעל עלילה לרווחה מנתקים קשר'
גם אני חושבת שעל עלילה לרווחה מנתקים קשר
10/03/2017 | 12:35
6
121
לצפיה ב-'זה דווקא מנוף טוב'
זה דווקא מנוף טוב
10/03/2017 | 14:14
5
188
כי מאז - תלונות מהסוג ההוא נענות בהבהרה מה יקרה אם פעם נוסף נזומן לשם.
מה שאומר - שלפחות עליהם לא דואגים יותר.
 
לא מנתקים קשר - אבל שוקלים לעבור דירה, אם וכאשר יהיה כסף לזה.
 
עכשיו נראה שבעקבות ההבהרה שלא עושים אצלם פסח, סוף סוף שמים למה שביקשנו כבר שנים.
עכשיו השאלה היא אם כולם עושים פסח בצד השני, או שבאמת נעשה פסח עם בני דודים (בישוב שחשבנו עליו מלא).
מחכים לתשובה שלהם מה יהיה איפה ואיך, ואז נחליט
לצפיה ב-' כל הכבוד על הגישה שלך,'
כל הכבוד על הגישה שלך,
10/03/2017 | 15:23
131
אני חושבת שהפסח הזה אל תהיו עם אף צד,
יש אפשרות עם בני דודים חברים, הרבה יותר נכון.
בהצלחה.
מקוה שאמא שלך תתעשת ותתבגר ותבין שיש מקום גם לבחירות שלך.
 
לצפיה ב-'אנשים שפויים לא דואגים מהרווחה'
אנשים שפויים לא דואגים מהרווחה
10/03/2017 | 18:06
3
163
כי רק אדם עם בעיות קשות מאוד מעליל לרווחה.
 
ואנשים שתפיסת המציאות שלהם לא השתבשה בגלל שהם גדלו בבית מתעלל, לא צריכים מנוף כדי להסביר שהתנהגות כזו לא מקובלת. אפשר לא לבוא כי לא נעים. או להשאר לבד בבית. ולמי אכפת מהעלבויות שימשכו שנים?
 
הסיבה שיש להם כוח עליכם, ובעיקר עליך, היא כי נתת אותו. אתה מייחס חשיבות יתרה לדעה והתנהגות של אנשים שצריכים פסיכיאטר.
 
האפשרות האחרת היא להחליט שאתם חיים כמו שטוב לכם, ואם זה מפריע להם - בעיה שלהם.
 
וההכרות שלי עם אנשים וניסיון החיים האישי שלי מראה שכל זוג צריך מתישהו להעמיד גבולות ולהסביר שאלו החיים שלהם. הם מחליטים. להורים כבר אין אמירה על X. ואז יש סקנדל גדול, אבל אז ההורים מבינים שזה לא ילך, והילדים יכולים לחיות בשקט, להקים משפחה ולגדל ילדים.
 
אלו שנמנעים מהפיצוץ הזה, בסוף סובלים הרבה יותר ולאורך זמן ארוך יותר.
לצפיה ב-''
10/03/2017 | 18:35
82
אם צריך לדווח על מישהו לרשויות או לפחות לשלוח לבדיקה אצל איש מקצוע זה את האמא של הבחור..
לצפיה ב-'בריחה מהבעיות? זה לדעתך הפיתרון?'
בריחה מהבעיות? זה לדעתך הפיתרון?
11/03/2017 | 21:11
1
103
היא טוענת שבדיוק היא התחילה ייעוץ, שזה נחמד לטווח הארוך,
ובעיקרון - כשאני לא מותש, זה לפעמים אתגר מעניין.
בזמן האחרון - לא.
לנתק קשר מהמשפחה - זו לא אופציה.
 
הבעיה היא - שזה פסח.
גם מגיעים מותשים אחרי חודש של נקיונות וסידורים, ואיכשהו הדברים הכי קשים דווקא מתגלים בשבוע האחרון,
גם בית הכנסת רחוק והתפילות ארוכות - מה שאומר שחוזרים מותשים,
וגם מלכתחילה בעיות הגב החמירו, מה שגורם לזה שגם בזמן האחרון אני נמנע מכך.
 
משהו חשוב שלמדתי,
זה להעריך מראש את היכולות שלי לפני שנכנסים לעימות,
ואם לא יצא מזה שום דבר טוב - להימנע.
כרגע נראה שהם יצטרפו לצד השני כך שמלכתחילה המצב יהיה סביר,
נראה מה התוכניות של בני הדודים - ונמשיך משם.
לצפיה ב-'לברוח זה בהחלט פתרון, ועדיף בהרבה מלסבול בשם העיקרון'
לברוח זה בהחלט פתרון, ועדיף בהרבה מלסבול בשם העיקרון
11/03/2017 | 22:13
87
הרבה מאוד סבל חסר משמעות היה נחסך מהעולם לו אנשים לא היו נשארים במקומות שלא מתאימים סתם. בגלל שאסור לברוח מבעיות. אז מותר.
 
אם אתה נמצא במקום שלא טוב לך, אפשר וכדאי לשנות את זה. לא חייבים לסבול רק בשביל הערך המקודש של "לא לברוח".
 
ולמה לנתק קשר מהמשפחה זה לא אופציה? עצם זה שזה לא אופתיה נותן למשפחה כוח עצום עלייך, ואת האפשרות לגרום לנזקים עצומים (אתה יודע איזה נזק יכולה להיות הרווחה?) בלי לשלם מחיר.
 
בעיניי זה פתרון פשוט מאוד, ובמקרה הזה ממש מוצלח. לא יהיו את העלבויות שלהם, את הלחץ הרגשי, את הסכנה שהם מהווים לשלומכם ושלומם של הילדים. מה עוד צריך?
 
 
לצפיה ב-'יש לי פיתרון פרטי בשבילך,תשלח אליי מסר.'
יש לי פיתרון פרטי בשבילך,תשלח אליי מסר.
12/03/2017 | 08:45
155
מקום שאפשר לצרף אליו גם אותך וגם את משפחתך.
לצפיה ב-'יש לי תחושה שהגיסים שלנו "לא סופרים אותנו"'
יש לי תחושה שהגיסים שלנו "לא סופרים אותנו"
05/03/2017 | 07:26
30
517
קצת ארוך. מתנצלת מראש. פשוט כבר נמאס
 
אנחנו גרים (יחסית) רחוק מהמשפחה. מרחק של שעתיים וחצי נסיעה מאבא שלו.
אח אחד שלו גר צמוד לאבא. האח השני מרחק של 10 דקות משם.
כתוצאה מכך, שני האחים ומשפחותיהם נפגשים הרבה, הילדים שלהם לומדים באותו בית ספר, האמהות עובדות קרוב אחת לשניה, ואנחנו לא בלופ הזה.
אחרי שהאמא נפטרה, הם קבעו להפגש אצל אבא שלהם לארוחה משפחתית, לפחות פעם בחודש. ובאמת, בשנים האחרונות כולם נמשתדלים לתאם ולהפגש לפחות פעם בחודש לארוחת צהריים בהרכב משפחתי מלא בשבת.
אבל בשנה האחרונה אנחנו (גם בעלי. הוא בעיקר זה שהתעצבן על זה) שלאחים שלו אין שום בעיה לשנות את התאריכים של המפגשים לפי מה שנוח להם, אבל כשאנחנו מבקשים שינוי מצפים מאיתנו למצוא פתרון ולהתגמש ולא לשנות מועד.
"הקש ששבר את גב הגמל" היה אתמול, כששאלנו איך נספיק להעביר לאחד הגיסים תחפושת ששמרנו עבור אחד הילדים שלו, לפני פורים, ונעננו שביום שישי נפגשים אז נביא איתנו. בעלי תיקן אותו שקבענו לשבת ולא לשישי בצהריים (מבחינתינו שישי בצהריים אומר שהילדים לא הולכים לבית ספר, או שמוציאים אותם באמצע היום, בעלי לוקח יום חופש מהעבודה, ואנחנו צריכים לצאת מהבית בעשר בבוקר). ואז הוא מעדכן שבגלל שלאח השני לא נוח בשבת, הוחלט להקדים לשישי.
הוחלט?? מי החליט? למה לא שאלו אותנו?
OK. הודענו שלנו לא מתאים שישי בצהריים - אז חשבו קצת וחזרו אלינו שנפגש בשישי בערב. כבר שיפור, אבל זה אומר שאנחנו חייבים לוותר על כל התוכניות שלנו לאותו ערב (יש לנו אירוע קהילתי שאני בין המובילים שלו, וככה אצטרך לוותר).
חשבנו ביננו והחלטנו שנוותר על הפעילות שתככנו. אבל יש משהו שאני לא יכולה לבטל, ומחייב אותי להגיע הבייתה עד עשר בלילה. עשר בלילה בבית אומר לצאת משם בשבע וחצי לכל המאוחר. לצאת בשבע וחצי לכל המאוחר אומר לאכול בשש לכל המאוחר. אמרנו את זה, ואז התחיל שש זה מוקדם מידי לאכול, וקשה לאחיינים הגדולים (בני עשרה 14-19) להגיע כל כך מוקדם ולשבת לאכול. הם מעדיפים להתחיל להכין בשש (מניסיון העבר, יושבים לאכול שעתיים אחרי שמתחילים להכין).
בעלי התעקש שאם ככה - אז בואו נחזור לשבת ולא לשישי. לא נעים לנו להגיע לשעתיים ולברוח באמצע האוכל כי אנחנו חייבים לחזור בשעה מסויימת.
אחרי עוד קצת שיחות הבנו למה מתעקשים על סוף השבוע הזה. אבל עדיין נשארה השאלה למה אנחנו חייבים לוותר ולהתגמש ולהגיע בשישי, ולא הגיס השני שיתגמש ויגיע בשבת.
 
(יש ברקע עוד כמה פעמים שתוכניות שונו להתאים לאחרים ולנו בכלל לא טרחו להודיע. הכי כואב היה האזכרה של אמא שלהם, ששינו תאריך ושכחו להודיע לנו. נודע לנו רק כשהאבא התקשר לשאול למה אנחנו עוד לא בבית העלמין. זה היה המקרה החריג והכואב ביותר אבל היו עוד כל מיני מקרים קטנים אחרים).
 
בסופו של דבר אני הודעתי לבעלי שלא יריב עם האחים שלו. מקסימום יסע עם הילדים לבד, ואני אשאר בבית. ככה הוא לא יהיה לחוץ לחזור בזמן (ואפילו יוכלו לישון אצל אבא שלו ולחזור בבוקר. לא ינהג בלילה את הדרך הזו)
לצפיה ב-'ממש מרגיז. יש לך השערה למה זה?'
ממש מרגיז. יש לך השערה למה זה?
05/03/2017 | 08:24
1
279
הם כועסים עליכם? יש להם היסטוריה של מריבות בין האחים?
 
כשזה קורה, אתם אומרים להם? 
אתם מבקשים שבפעם הבאה יודיעו לכם כמה שיותר מוקדם, כי זה מקשה עליכם את ההתארגנות?
 
אם זו הייתי אני, אז בכל פעם שמשנים תוכניות, אני הייתי מגיעה לבדי. אני מניחה שלאבא לא אכפת ששני בנים יגיעו ביום שישי, והבן השלישי יגיע ביום שבת.
אפשר לטלפן אליו, ״אבא, רק עכשו שמענו שראובן ושמעון הקדימו לשישי אבל אנחנו לא יכולים. בסדר שנגיע בשבת?״. להציע שאתם תביאו את הכיבוד, או שהביקור יהיה לשעות שבהן אין ארוחה, אם קשה לו לארח לארוחה.
לצפיה ב-'רחוק מהעין רחוק מהלב?'
רחוק מהעין רחוק מהלב?
05/03/2017 | 08:36
318
אולי לא רחוק מהלב, אבל רחוק מהזכרון.
 
לחמי אנחנו מגיעים לבד לפחות עוד פעם בחודש. אז הרעיון של להגיע לבד בשבת קיים, אבל מחמיץ את הרעיון של מפגש משפחתי בפורום של האחים והאחיינים.
כל המטרה במפגשים הללו זה לשמור על הקשר בין האחים, האחיינים והגיסות.
כרגע יש את החוליה המקשרת שזה האבא, אבל אם לא נעשה מזה הרגל קבוע, זה עלול להתמסמס אחרי שהאבא ילך לעולמו (מה שיקרה, בתקווה, עוד הרבה זמן).
לצפיה ב-'מספר שאלות ועוד...'
מספר שאלות ועוד...
05/03/2017 | 11:26
5
296
לדעתי עשית נכון ביותר. עדיף שאת לא תלכי והילדים יפגשו ללא הגבלת זמן עם בני הדודים מאשר שלא יפגשו בכלל. 
 
 
האם רק בגלל המרחק יש פחות קשר עם האחים שלו או שמאז ומתמיד הוא היה פחות קשור אליהם והם יותר חברים?
למה שלא תפתחו קבוצת ווטסאפ שקובעת מתי נפגשים? אז תהיו תמיד מעודכנים אונליין. גם אם יתאים לכם וגם אם לא לפחות תדעו מתי המפגש מתוכנן.
 
גם אני הרגשתי בעבר שלא סופרים אותי במשפחה שלי. כולנו גרים יחסית קרוב אבל נראה היה לי שכל פעם שאני מבטלת אז העולם יחרב וכשמישהו אחר מבטל זה בסדר. 
למדתי לשחרר ולדעת גם שמערכות יחסים שונות בין אנשים. מערכת היחסים שלי עם בני משפחתי שונה ממערכות היחסים שלהם. 
מאז השחרור אני מרגישה שרואים אותי יותר וגם אני פחות נפגעת ממה שקורה.
 
לצפיה ב-'גם וגם'
גם וגם
05/03/2017 | 12:28
4
237
בעלי הוא הבכור. הוא יצא מהבית לפנימיה צבאית בגיל 13 ומאז לא ממש חזר (לא חזר לגור עם ההורים בצורה רציפה. כן גר עם האח היותר גדול מהשניים למשך שנה), בעוד ששני האחים נשארו יחד וחזרו לגור אצל ההורים גם אחרי הצבא.
יש קבוצת וואטצאפ, אבל מכיוון שהם גרים קרוב, ומדברים פנים אל פנים הרבה, לרוב דברים נסגרים לא בקבוצה, ורק אם אנחנו שואלים בה שאלה אז מעדכנים אותנו.
הייתה תקופה שאח אחד גר צמוד להורים, ובגלל יחסים שהלכו והתעררו בין אשתו להורים שלו (יחסי כלה-חמים, כשגרים צמוד, זה מקור לבעיות פוטנציאליות), ברוב הארוחות המשפחתיות היא לא השתתפה (כל פעם היתה סיבה אובייקטיבית להעדרות שלה, אבל במצטבר זה היה שבכל הארוחות הללו היא לא נכחה). בגלל זה בעלי נורא רגיש לזה שלא יווצר מצב שאני לא מגיעה למפגשים הללו, במיוחד שאנחנו לא מגיעים בתדירות של כל שבוע.
 
מה שקרה עכשיו זה שהוא מרגיש שהוא עושה שמיניות באוויר, ואנחנו מלחיצים את עצמנו, והאחים שלו נוטים לוותר לעצמם אבל מצפים מאיתנו לעמוד במחויובויות ששלושתם קיבלו על עצמם
לצפיה ב-'כמה דברים--'
כמה דברים--
05/03/2017 | 13:56
3
179
1)פעם אחת שלא הגעת--לא נורא, אל תתני לזה לקרות כמשהו קבוע.
2)הכותרת שבחרת בעיני, לא נכונה, זו פרשנות העלבון שלך,
   הם חיים שם כקומונה(לפחות ע"פ התיאור שלך)ההחלטות שלהם "זורמות" 
  באופן טבעי, ומכיון שאתם לא חלק מהקומונה, אז יש פספוס.
3)מציעה שתציעי לבעלך--שישב באופן אישי עם האחים שלו,
   וישקף את המצב ויחשבו יחד על פתרון שיתאים לכולם. לא בכעס לא בעלבון,
   אלא כי חשוב לו להיות חלק מהמשפחה המורחבת.
   שיחה רגועה ונעימה--
    הם כן סופרים אתכם, אתם לא בקומונה (יש בזה גם רוחים אחרים)--זה יסתדר.
לצפיה ב-'לכן הגדרתי את זה - תחושה'
לכן הגדרתי את זה - תחושה
05/03/2017 | 14:10
2
200
אני מרגישה שלא סופרים אותנו. אבל זה לא אומר שזו בהכרח המציאות.
כמו שכתבת - הם גרים בחמולה, ואנחנו מרוחקים פיזית.
 
הקטע שבעלי הוא זה שמתפוצץ בכל פעם, ואני זו שמרגיעה ומחפשת איך כן נוכל לשנות תוכניות ולהצטרף.
חבל לי שבגלל קצרים בתקשורת יחסים יתעכרו, אבל אנחנו כל פעם מזכירים - שידברו איתנו ויעדכנו אותנו, וכל פעם מבקשים שגם אם משנים משהו - תודיעו לנו כמה שיותר מוקדם, שנוכל לשנות את התוכניות שלנו. אבל לפעמים התחושה היא שנזכרים בנו ברגע האחרון, כי אנחנו לא שם.
לצפיה ב-'נכון שזו תחושה,'
נכון שזו תחושה,
05/03/2017 | 14:20
149
אבל התחושה מיתרגמת ל"מתפוצץ" שזה נעלב/כועס.
אז את בהחלט עושה טוב שאת מרגיעה.
לטעמי, הם כל רגע מחליפים תאריך ושעה, לפי מה שקורה באותו רגע,
גם לא היה לך כיף להיות מעורה בכל השינויים והגורמים להם.
כשאתם מגיעים, גם בליתיאום או שתקראו להם אל האבא,
או שתקפצו אליהם.
החכמה בעיני היא להסתכל ברגוע.
 
 
לצפיה ב-'אם זה מה שאתם מרגישים אתם צריכים לעבוד על זה'
אם זה מה שאתם מרגישים אתם צריכים לעבוד על זה
06/03/2017 | 10:52
104
לפי מה שכתבת כאן באמת אין מערכת יחסים עמוקה בינו לבין אחיו בלי שום קשר לקרבה פיזית. לא גדל איתם ביחד וזה הגיוני. בשביל לחזק מערכת יחסים זו צריך להחליט לעבוד בזה גם אם זה כרגע חד צדדי. שהוא יזום יותר שיחות טלפון לאחיו, יבדוק תמיד אם יש שינויים וכד' לאט לאט גם הם ירגישו בשינוי וההתנהלות שלהם איתכם תשתנה.
האם מתאים לכם/לו לעשות את זה? אם לא כנראה שהמצב לא ישתנה ואז צריך לדעת לשחרר. לא להתעצבן ולא להעלב אם שכחו אתכם כשביטלו/שינו זמני מפגש.
לצפיה ב-'זה באמת מתסכל '
זה באמת מתסכל
05/03/2017 | 13:54
170
נשמע שהם יצרו קשר חזק מאוד ביניהם וזה הפך להיות שניהם מול בעלך ומה שנוח ומתאים להם זה הקובע.
זה שלא עידכנו אותכם בשינוי ופשוט קבעו עובדה מאוד מרגיז. אני אישית במקום בעלך הייתי מדברת איתם על זה ואומרת שגם לכם מאוד חשוב להגיע ושיתחשבו גם ברצונות וצרכים שלכם ולא רק לפי מה שנוח ומתאים להם וכמובן לעדכן על כל שינוי ולא בתור קביעת עובדה אלא לשאול האם זה נוח.
 
הפתרון שהצעת הוא נהדר בעיני, מקווה שזה היה משהו חד פעמי ויתחילו להתחשב בכם יותר.
לצפיה ב-'רוצה לשמוע משהו מצחיק?'
רוצה לשמוע משהו מצחיק?
05/03/2017 | 15:42
20
369
גם אנחנו גרים רחוק יותר מההורים שלי (משהו כמו שעה יותר), והאחים שלי גרים קרוב זה לזה.
ביום ההולדת האחרון ש-ל-י, אמא שלי הזמינה את האחים שלי ליום שישי לחגוג את יום הולדתי ולא טרחה לעדכן אותנו בתכניות. האחים שלי רצו לעזוב מוקדם (אנחנו תמיד נשארים לישון) ולכן קבעו לשעה מוקדמת. כשאמא שלי סוף סוף סיפרה לנו, אמרתי לה שאנחנו לא יכולים להגיע כי לבת שלי יש מסיבה באותו יום. היא החליטה ל-א ל-ד-ח-ו-ת את המסיבה שלי ולערוך אותה בלעדיי, ושאנחנו נגיע מתי שנגיע. כשהגענו הופתעתי לגלות שהאחים שלי בכל זאת נשארו קצת כדי לחכות לי (אבל כולם כבר סיימו לאכול - אמא שלי הזמינה סיני, שהיה כבר קר, כמובן), שאכבה את הנרות על עוגת יום ההולדת. הודיתי לאחים שלי מאוד שנשארו (ברצינות).
לצפיה ב-' נחמד שהכל ברוח טובה'
נחמד שהכל ברוח טובה
05/03/2017 | 17:09
74
לצפיה ב-'נשמע הזוי.'
נשמע הזוי.
07/03/2017 | 09:49
18
232
כשסבתא של בעלי הלכה לעולמה, הדודות שלו החליטו על מועד ההלוויה בלי להתייעץ איתנו.
בעלי הוא זה שאמור להגיד קדיש, והיינו צריכים לעשות שמיניות באוויר כדי להגיע בשעה היעודה. אם היו מוכנים להזיז בשעתיים את המועד, זה היה עוזר לנו מאוד, אבל לא עלה בדעתן לדבר איתנו לפני שפירסמו את כל המודעות.
כולן גרות אחת ליד השניה, ואנחנו במרחק של כמה שעות נסיעה.
הוא לקח את זה מאוד קשה. הרגיש שממדרים אותו בגלל שאבא שלו לא בחיים. לקח לי ולאמא שלו הרבה מאוד זמן להרגיע אותו.
לצפיה ב-'טוב, הלוויה זה משהו שונה.'
טוב, הלוויה זה משהו שונה.
07/03/2017 | 10:11
17
201
אבל אני חייבת להודות שהעניין של יום ההולדת שלי שנערך בלעדיי עצבן... את בעלי...
 
לצפיה ב-'באמת שונה, אבל '
באמת שונה, אבל
07/03/2017 | 10:31
16
179
נזכרתי בסיפור אחרי ההודעה שלך.
מעניין שבעלך התעצבן, ולא את. אולי את כבר מורגלת בדינמיקה המשפחתית שלכם.
לצפיה ב-'אני פשוט לא מתעצבנת משטויות לא חשובות,'
אני פשוט לא מתעצבנת משטויות לא חשובות,
07/03/2017 | 10:32
15
192
אלא מגחכת וממשיכה הלאה.
אלא אם זה משהו שחמותי עשתה...
לצפיה ב-'חמותי ואמא שלי מעצבנות '
חמותי ואמא שלי מעצבנות
07/03/2017 | 10:34
14
180
במידה שווה.
לקח לי שנים להפסיק להתעצבן בגללן.
לצפיה ב-'אגב, לגבי הדינמיקה המשפחתית,'
אגב, לגבי הדינמיקה המשפחתית,
07/03/2017 | 10:40
13
192
יש אולי משהו בזה - פשוט, בתור ילדת סנדביץ' מקרים שבהם אני בבירור מקופחת קצת... משמחים אותי .
אגב, אמא שלי שכנעה את הבת האמצעית שלי שהכי טוב להיות ילדת סנדביץ' כי היא היחידה שיש לה גם אחות גדולה וגם אחות קטנה. היא בינתיים לא התלוננה על קיפוח (על אף שהיא בברור מקופחת, למרות כל המאמצים שלי - נראה לי שזה משהו בלתי נמנע במובן מסוים).
לצפיה ב-'מעניין.'
מעניין.
07/03/2017 | 10:46
12
145
אני לא הרגשתי קיפוח של הסנדוויץ'.
אולי בגלל שהוא היה זקוק לכ"כ הרבה תשומת לב, שלא היתה שום אפשרות שהוא יקופח.
לצפיה ב-'את זוכרת את הינקות שלו? יכולה לספר לו'
את זוכרת את הינקות שלו? יכולה לספר לו
07/03/2017 | 10:56
11
179
מה היה כשהיה קטן? אני זוכרת את הגדולה ואת הקטנה - את האמצעית מעט מאוד.
 
אם כי נראה לי שכל הילדות שלי למדו לבקש את מה שהן צריכות (אני מקפחת את כולן ) - הן פשוט באות אליי ואומרות לי, אמא בואי עכשיו נעשה כך וכך, ואני באה (אלא אם באמת יש משהו מאוד דחוף שאני עובדת עליו). הן מנצלות את התכונה שלי לא להגיד לא אם אין לי סיבה ממש טובה - ואני שמחה שהן עושות את זה.
לצפיה ב-'זוכרת מצוין.'
זוכרת מצוין.
07/03/2017 | 11:05
10
154
הוא היה תינוק מאוד חולני, לא ישנו בגללו כמעט שנתיים.
אח"כ נסענו לחו"ל, והוא השתתק לחצי שנה. היה צריך להשקיע בו המון.
כשחזרנו, התגלו לקויות הלמידה, ושוב היה צריך להשקיע. גם לשבת לעזור לו באופן יומיומי, וגם לדאוג להוראה מתקנת. 
כל דבר שהוא למד היה חגיגה, כל ציון דרך שעבר זכור הרבה יותר מאשר אצל האחרים. אצלם הכל הלך בקלות, אצלו כל דבר הגיע אחרי תהליך ארוך מאוד.
כנראה שזה פשוט מקרה יוצא דופן. אולי באמת באופן רגיל זוכרים את האמצעי פחות.
לצפיה ב-'יכול להיות שזה באמת העניין - שהוא מקרה יוצא דופן.'
יכול להיות שזה באמת העניין - שהוא מקרה יוצא דופן.
07/03/2017 | 11:17
9
106
אצלי לכל אחת ישנם העניינים שלה, אבל כל אחת מקסימה בדרכה. 
 
האמת שעכשיו כשאני חושבת על זה - נראה לי שאני כבר לא זוכרת את הינקות של אף אחת מהן... אני זוכרת בעיקר כמה דברים בעייתיים שהיו עם הראשונה, וזהו בערך... השנייה והשלישית אני כבר לא זוכרת (והשלישית רק בת 3 וחצי...). (עם כל אחת מהן נשארתי בבית עד גיל שנה וחצי בערך, כן? זה לא שאני לא זוכרת כי לא הייתי איתן).
 
כמה ההפרש בינו לבין האחים שמעליו ומתחתיו?
לצפיה ב-'שנתיים וחצי מהבכור,'
שנתיים וחצי מהבכור,
07/03/2017 | 11:23
8
122
וחמש מהשלישי. כשהיה בן 14 נולדה הרביעית, ואז הוא כבר לא היה אמצעי.
לצפיה ב-'גם אני השנייה מתוך ארבעה'
גם אני השנייה מתוך ארבעה
07/03/2017 | 11:31
7
116
(כשבת הזקונים נולדה הרבה אחרינו). אבל זה אומר שיש בכור, אמצעית, ושני קטנים .
גם אצלנו עם הילדות יש הפרשים דומים לשלכם (כמעט 3 שנים בין שתי הראשונות, כמעט 6 שנים בין השנייה לשלישית) - רק אין עוד אחת...
האמת שלהיות אמצעית זה סבבה - יד ביד עם ה"הזנחה" שזוכים לה, זוכים גם לחופש וגדלים בכיף, בלי הלחץ שמופעל על הגדול וזכוכית המגדלת שהוא גדל תחתיה לרוב, ובלי פינוק היתר של הקטנים.
לצפיה ב-'לא אצלנו.'
לא אצלנו.
07/03/2017 | 12:26
6
84
האמצעי גדל מתחת לזכוכית המגדלת, וגם עם הרבה לחץ. בעיקר לחץ שהוא הפעיל על עצמו.
לא נעים כשאתה בכיתה ז', נאבק עם השיעורים בחשבון, ואחיך שבכיתה ב' מציץ לך במחברת  ומגלה לך את התשובה
לצפיה ב-'כן, ברור שכשיש סיבות אובייקטיביות'
כן, ברור שכשיש סיבות אובייקטיביות
07/03/2017 | 12:41
5
115
המצב משתנה. אבל במקרה של הזדקקות ממשית לתמיכה (כמו אצל האמצעי שלכם) תשומת הלב הזאת היא חשובה, ולא סתם מעיקה, כמו שיכולה להיות תשומת לב "סתם" על הילד הבכור כי הוא הבכור והראשון לעשות כל דבר, וזה שעליו עושים את כל הטעויות, וכו'.
לצפיה ב-'כנראה שעשינו המון טעויות על הבכור,'
כנראה שעשינו המון טעויות על הבכור,
07/03/2017 | 12:53
4
138
אבל הפוקוס בהחלט לא היה עליו אחרי שאחיו נולד.
להיפך, הייתי צריכה להתאמץ כדי לתת לו את תשומת הלב שהגיע לו. צריך למצוא סיבה אחרת ל"מכת בכורות" שנחתה עלינו.
לצפיה ב-' את אומרת שלא משנה מה, הבכור תמיד יוצא דפוק?'
את אומרת שלא משנה מה, הבכור תמיד יוצא דפוק?
07/03/2017 | 13:01
3
102
אולי... אני בהחלט מנסה להתאמץ כדי לתת לאמצעית את תשומת הלב שמגיעה לה - אז את אומרת שאולי זה לא כדאי, כי תשומת לב לא עוזרת?
 
לגבי הבכורים - אצלי מתגוררת, כידוע, התלמידה הגרועה בעולם (הבכורה), אבל אני לא יכולה להימנע מלהרגיש שהילדות שלי מושלמות, ושכל מה שהן עושות זה יצירת מופת. טוב, גם לגבי עצמי אני מתמלאת גאווה אפילו אם אני מצליחה לעשות היטב משהו טריוויאלי כמו להסתרק או משהו בסגנון...
לצפיה ב-'טוב, ברור שכל אחד ואחת'
טוב, ברור שכל אחד ואחת
07/03/2017 | 13:04
2
105
מארבעת ילדי הם פאר הבריאה ונזר היצירה.
עדיין, כל אחד (ואחת) ומגרעותיו
לצפיה ב-'הממ... לא, לא מוצאת מגרעות. מצטערת.'
הממ... לא, לא מוצאת מגרעות. מצטערת.
07/03/2017 | 13:07
1
116
לצפיה ב-''
07/03/2017 | 13:08
15
לצפיה ב-'ימי הולדת וחגיגות משפחתיות '
ימי הולדת וחגיגות משפחתיות
04/03/2017 | 14:54
6
350
כשהילדים צעירים- זה ברור שחוגגים יום הולדת וחגיגות משמעותיות.
לפעמים זה מתבטא בללכת למסעדה או חגיגה בבית למשפחה ולחברים, ולפעמים זה מתבטא במסורת משפחתית כמו לפזר בלונים או ארוחת בוקר חגיגית לחוגג.
 
אבל מה קורה כשגדלים יותר והופכים למשפחה בעצמנו- האם אתם ממשיכים לציין ימי הולדת גם כמבוגרים בחיק המשפחה המורחבת?
 
איך חגגו לכם בתור ילדים? האם עשו חגיגה משפחתית וחגיגה לגן/ביה"ס בנפרד
 
האם אתם מקפידים על קניית מתנות למשפחה המורחבת בימי ההולדת שלהם?
לצפיה ב-'חגיגות יומולדת שלנו'
חגיגות יומולדת שלנו
05/03/2017 | 10:35
2
198
לפני שהילדים נולדו וכשהיו עדיין קטנים במשפחה של האיש חגגנו ימי הולדת גם לגדולים כולל קניית מתנות. היום כבר לא.
במשפחה שלי לא ממש חוגגים אבל נותנים כסף מתנה בימי הולדת וכשיש יום הולדת עגול דואגים לחגוג יחד ביום כייף.
הזכרון היחיד שלי כילדה הוא שהיו משאירים לי מתנות ליד המיטה אחרי שהייתי הולכת לישון. אני זוכרת שבימים האלו הייתי קמה מוקדם לראות מה קיבלתי מרוב התרגשות. לא זוכרת חגיגות גדולות יותר אבל גם לא הייתי טיפוס של חגיגות בימי הולדת.
 
לצפיה ב-'ואיך אתם חוגגים לילדים שלכם? '
ואיך אתם חוגגים לילדים שלכם?
05/03/2017 | 13:49
1
150
מעניין מה כל אחד לקח מהצד שלו והביא לגרעין המשפחתי שלכם.
לצפיה ב-'חגיגות יומולדת לילדים שלנו'
חגיגות יומולדת לילדים שלנו
05/03/2017 | 18:43
127
זה משתנה משנה לשנה ומשתבח ככל שהילדים גדלים.
אנחנו תולים לילדים בלונים בחדר כשהם נרדמים (לדעתי משנה הבאה נצטרך לשנות את זה, הם מתחילים להיות גדולים מידי לבלונים האלה).
בבוקר כשהם קמים על השולחן בפינת האוכל מחכים להם ממתקים ועוגה מקושטת/קאפקייקס מסודרים בצורה חגיגית.
בצהריים אני לקחת אותם לדייט זוגי איתי לאכול צהריים ולבלות ביחד ובנוסף אנחנו הולכים יחד כולנו למסעדה (ביום אחר כמובן).
אני חושבת שבנינו לנו משהו חדש ושונה מחוויות הילדות שלנו. 
כשמבקשים חוגגים להם עם חברים. 
במשפחה שלי חוגגים לילדים יומולדת בארוחת שבת במפגש הקרוב לאחר היומולדת, אני קונה מתנות ומחזירים לי כסף. ככה הילדים מקבלים בדיוק מה שצריכים.
במשפחה של האיש גם חוגגים גם בארוחת שבת במפגש הקרוב לאחר היומולדת אבל אין יותר מנהג מתנות. המשפחה החליטה שלא קונים יותר ומקבלים מתנה רק מסבתא וסבא.
לצפיה ב-'מציינים רק אם נפגשים ממילא '
מציינים רק אם נפגשים ממילא
05/03/2017 | 17:52
112
כלומר - אם ממילא נפגשים אצל ההורים בשבת, אז אומרים ״לחיים״, ובדרך כלל מישהו דואג להביא עוגת יוםהולדת.
אבל לא מנסים להיפגש במיוחד בגלל שיש יום הולדת. אנחנו מפוזרים ברחבי המדינה, לא נפגשים כל שבוע ואפילו לא כל חודש. אז בד״כ פשוט אומרים מזלטוב בווטסאפ המשפחתי.
 
כשהייתי ילדה, לפעמים עשו יוםהולדת לכיתה (לא כל שנה), ובמשפחה חגגו בארוחה משפחתית עם עוגה ונרות.
לא מסעדה.
כילדה כמעט מעולם לא הייתי בתוך מסעדה... 
לצפיה ב-'לא, לעצמנו אנחנו חוגגים יום הולדת במסעדה רק עם הילדים '
לא, לעצמנו אנחנו חוגגים יום הולדת במסעדה רק עם הילדים
05/03/2017 | 17:57
135
לעצמי אני לא חוגגת עם המשפחה כי לחגוג עם המשפחה אומר שאני שוב צריכה לעמוד ולבשל ארוחה לכולם, ועם כל הכבוד - לא כך אני מעוניינת לבלות את יום ההולדת שלי.
לבן זוגי לעיתים אני כן חוגגת עם המשפחה ומזמינה את הוריי ואת אמא שלו ואחותו לארוחת ערב, אבל הוא עצמו לרוב מבקש לוותר על העניין.
לצפיה ב-'אצלנו - לגבי הילדים ה"גדולים" - איך שיוצא.'
אצלנו - לגבי הילדים ה"גדולים" - איך שיוצא.
06/03/2017 | 09:01
118
גם מבחינת לחגוג וגם מבחינת להביא מתנות - אין ממש חוקיות. לפעמים מביאים ולפעמים לא.
כשהייתי ילדה זכורות לי שתי מסיבות כיתה - ב-ד' וב-ח'. שאר הזמן לא זוכרת. בת מצווה לא עשו לי. בשלב מסוים עברנו לחגוג לכל ילד (של ההורים שלי) במסעדה (רק המשפחה הגרעינית, ועם הזמן בני הזוג והילדים של הילדים) - אבל זה הפסיק להיות מסורת מתישהו, נראה לי.
 
עם הילדות שלנו - מאחר שלבעלי הייתה מסיבה כל שנה, גם להן יש (אבל אני זו שנאלצת לארגן) - לפעמים עם חברות/כיתה בנפרד מהמשפחה (ואז עושים משהו קטן נוסף עם המשפחה, כשגרים בארץ...), ולפעמים עם המשפחה + חברים שלנו + חבר או שניים שלהן (לרוב כשהן קטנות יותר). ומאחר שיש גם מסיבת הלואין שנתית (מאז שחזרנו לארץ) - זה אומר שלרוב אני צריכה לארגן לפחות 4 מסיבות בשנה (הלואין + מסיבה לכל ילדה). השנה, בינתיים חגגנו לקטנה ולאמצעית יחד, עם משפחה וחברים (שלנו) - אבל האמצעית מצפה לחגיגה נוספת עם הכיתה. ביום ההולדת עצמו מעירים את הילדה ונותנים לה מתנות תוך צילום קבלת המתנות (לפעמים גם בלון מעורב בעניין - לרוב בגילאים הקטנים יותר), ואז היא מכבה נרות על מאפה כלשהו. לפעמים הילדה בוחרת ביום חופש מבית הספר ולבלות עם חברה או סתם יום חופש. ובגילאים הצעירים יש גם חגיגות בתוך הגן או בית הספר שהגן או בית הספר מארגנים.
כך שלרוב כל אחת מקבלת שניים-שלושה ארועים (גן/בית ספר, מסיבה עם חברים, משהו עם המשפחה) + המתנות בבוקר יום ההולדת.
כשאני ובעלי היינו צעירים (לפני שהקמנו משפחה) היינו חוגגים שבוע יום הולדת לכל אחד מאיתנו. היום אנחנו עושים את זה פחות - ולילדות אנחנו לא ממש עושים את זה.
לצפיה ב-'סומכים על סבתא- שאלה לדיון'
סומכים על סבתא- שאלה לדיון
01/03/2017 | 13:49
21
870
באחת הקבוצות שאני חברה בה בפייסבוק העלו שאלה לדיון:
 
הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו שתיקח את בתו בת ה-8 ואת בת דודתה (גם בת 8) לטיול של 3 שבועות בחו"ל. רק אחרי שהזמינו את הכרטיסים עידכנו את האמא. האמא מן הסתם מאוד כועסת שקבעו לה את זה בעובדה והתנגדה עד שהם ביטלו את הכרטיסים. היא התנגדה כי נראה לה ששלושה שבועות בארץ רחוקה כשזו רק הסבתא ועוד בת דודה יחד עם הבת שלה- נראה לה הרבה.
 
איך הייתם מגיבים להצבת עובדה בסגנון הזה שבן/ת הזוג קובע תוכניות לגבי ילד משותף מבלי לשתף את ההורה השני האם הייתם סומכים על סבתא שתיקח את הילדה ועוד ילדה בת גילה ל-3 שבועות בארץ זרה
 
ובכלל- עד כמה אתם סומכים על סבא וסבתא של ילדיכם (הכוונה לסבא וסבתא משני הצדדים) שיסתדרו עם הילדים שלכם?
לצפיה ב-'צריך להפריד את הנושא לנושאי משנה'
צריך להפריד את הנושא לנושאי משנה
01/03/2017 | 14:01
347
1. נקבעו תוכניות ללא עדכון האמא:
לא מקובל עלי בשום פנים ואופן!!!
לא משנה האם ההורים נשואים (או חיים בזוגיות) או שכל אחד בנפרד. תוכנית של 3 שבועות שמערבת ילד שלי חייבת להיות על דעתי, מראש!
 
2. לסמוך על הסבתא:
תלוי בסבתא, במערכת היחסים שלה עם הנכדה, וביכולות שלה.
יש אנשים שלא הייתי סומכת עליהם לטפל באבן, ויש כאלו שאני יכולה לסמוך עליהם בעיניים עצומות עם הילדים היקרים שלי.
אבל גם אם סומכים על הסבתא, 3 שבועות זה הרבה זמן. האם מערכת היחסים של הנכדה והסבתא היא כזו שתאפשר לסבתא להיות הגורם המחנך והמוביל בתקופה הזו, או שהיחסים הם שאצל סבתא כיף, ובבית יש כללים? לטיב מערכת היחסים יש השפעה על כמה אני אוכל לסמוך על ההתנהלות בתקופה הזו.
 
3. מה האינטרקציה בין בנות הדודות?
אם הן לא חברות ביום יום, או שבכל מפגש יש ריבים או התקלויות - שלושה שבועות בחו"ל זה סיר לחץ לא קטן, וזה עשוי לפגוע מאוד בכל הטיול.
 
לשאלה עד כמה אני סומכת על סבא וסבתא - מאוד.
בכל חופשת בית ספר (גם בגילאים צעירים מאוד) הילדים שלי מבלים מספר ימים אצל ההורים שלי ואצל חמי (חמותי נפטרה כשהבנות היו בנות 3 חודשים).
השנה הגדול טס עם ההורים שלי לשבוע בחו"ל בלעדינו.
אני סומכת עליהם שידאגו לילדים שלי, ושיכבדו את ה"קוים האדומים" שלנו בנושאי חינוך.
מה שכן - אנחנו מבינים שהכללים אצל סבא וסבתא, ואצל סבא שונים מהכללים בבית (יש גם הבדל בכללים אצל חמי  לכללים אצל ההורים שלי), ולא נלחמים.
לצפיה ב-'ממש לא. התנהלות מוזרה מאד.'
ממש לא. התנהלות מוזרה מאד.
01/03/2017 | 18:40
1
367
אמא שלי נוהגת לקחת את הילדים ל״קייטנת סבתא״ בכל שנה. הילדים אוהבים להגיע אליה. היא מטפלת בהם מקסים. הקייטנה עוברת נהדר. אבל בסוף השבוע, הילדים תמיד כבר רוצים לחזור. מתגעגעים. 
 
אני לא מכירה ילדים בני 8 שיכולים להיות שלושה שבועות רחוקים מההורים, בלי מאד להתגעגע. זה פשוט יהרוס את הטיול.
 
מעבר לזה - 
יש סבתות שאפשר לסמוך עליהן להיות עם הילדים כמה ימים, ויש סבתות - שלא.
 
על ההורים שלי אני מאד סומכת. בין היתר כי אני יודעת שכשיש ספקות - הם מתקשרים להתייעץ. ולפני כל ביקור מוודאים שהם יודעים מה ההרגלים/בקשות/מגבלות (״עדיין לא שותה חלב?״ ״באיזה שעות היא בדרך כלל ישנה?״ וכולי). 
 
על חמותי אני לא סומכת. בין היתר - כי גם כשהיא מבטיחה משהו, היא לא מקיימת. גם דברים שמבקשים ממנה במפורש, היא פשוט מתעלמת. וזה מגיעה לסכנה פיסית/בריאותית. 
 
אם בעלי היה עושה דבר כזה, הייתי מחליפה את הכרטיס טיסה לכרטיס טיסה בשבילו. שהוא ייסע עם אמא שלו. 
לצפיה ב-' על המשפט האחרון שלך'
על המשפט האחרון שלך
02/03/2017 | 10:22
75
לצפיה ב-'מעניין בקבוצת הפייסבוק שלך '
מעניין בקבוצת הפייסבוק שלך
01/03/2017 | 18:55
1
321
המקרה כל כך הזוי, שאני מתקשה להאמין שהוא אמיתי. סורי. 
לצפיה ב-' צודקת, דנהקמה'
צודקת, דנהקמה
04/03/2017 | 13:50
54
לצפיה ב-'שלושה שבועות זה הרבה זמן'
שלושה שבועות זה הרבה זמן
01/03/2017 | 19:49
241
השאלה היא האם הסבתא כבר היתה עם הנכדות בתנאים יותר אופטימאליים למשך פרק זמן כזה. אם כן, ואם היא "סבתת מירוץ", יש על מה לדבר. אם לא, שתתחיל לבנות "רקורד".
הענין השני זה לקבוע פעילות מחוץ לבית לילדה למשך זמן כלכך ארוך, בלי לידע את אמא שלה ולשאול לדעתה. אני הייתי מתחרפנת. 
לצפיה ב-'לשאלתך, משפט תשובה אחד,'
לשאלתך, משפט תשובה אחד,
01/03/2017 | 20:18
222
סבתא שעושה מאחורי גבה של האם,
היא אדם שאני לא הייתי סומכת עליו.
 
מהצד שלי לילדים לא היתה סבתא, והסבא גר רחוק,
היה מעורב מאוד בעיצות גידול ובפינוק.
ההורים של בעלי--היו מבוגרים ולא יכלו לעזור עם ילדי.
אני סבתא שחלק מהנכדים אני מתפקדת להם כאמא.
ואחרים אני ומרת כשהוריהם נוסעים לחו"ל או לנופש--
אז כנראה שהם סומכים עלינו.
לצפיה ב-'עם כל הפתיחות שלי אם היו נקנים כרטיסי טיסה עבור ילדי'
עם כל הפתיחות שלי אם היו נקנים כרטיסי טיסה עבור ילדי
02/03/2017 | 08:24
221
ללא ידעתי גם אם זה ליום אחד בקפריסין......זה היה מבוטל ללא שאתן שום סיבה.
יש גבול לחוצפה וזה נושא אחד.
 
האם אני סומכת על הסבתות/סבים והאם הייתי נותנת להן לטוס לחול עם הילדים?
כן בהחלט.
לצפיה ב-'סומכת על סבא וסבתא וזה בכלל לא קשור'
סומכת על סבא וסבתא וזה בכלל לא קשור
02/03/2017 | 10:30
198
אני סומכת על ההורים של בעלי. שומרים קבוע על הילדים כמעט כל קיץ ושמרו עליהם כשהיו קטנים יותר לפני תקופת הגן.
אין קשר בין לסמוך ובין הסיפור ההזוי שאת מספרת.
דבר ראשון, איך בכלל מעיזים לתכנן טיול לילדה שלי בלי לתאם איתי מראש? זה מסוג הדברים שחייבים לקבוע יחד שני בני הזוג. הילד/ה הוא של שנינו וההחלטה צריכה להיות של שנינו. 
לנסוע שלושה שבועות למדינה זרה עם סבתא גם לי נראה ארוך מידי. קשר טוב ככל שיהיה לה עם הילדה ובין הילדות שנוסעות לא הייתי מסכימה לזה.
האם הילדה אי פעם טסה לחו"ל? אם לא, לא הייתי נותנת לה לטוס פעם ראשונה עם סבתא טיסה כזו ארוכה. 
לצפיה ב-'כסבתא אענה לך מהסוף....'
כסבתא אענה לך מהסוף....
02/03/2017 | 14:06
237
אין סבתא שלא אוהבת את הנכדים...לא קיים דבר כזה....
אבל...
ישנן סבתות שעדיין עובדות לעיתים עד שעות מאוחרות [כמוני]
ישנן סבתות שלא בריאות ומאוד קשה להן להיות עם נכד/נכדים להרבה זמן אפילו לא  ליום אחד בגלל מגבלות בריאותיות,גופניות...
ישנן סבתות שאולי פרשו כבר לפנסייה יש להן סדר יום משלהן, תחביבים, ספורט, וחוגים...וזה לא פייר לקרקע אותן לכל כך הרבה זמן....אחא אם כן הן מוכנות להתפנות
לשם כך לתקופה מוגבלת....
 
הכל צריך להיות ברצון טוב, בתיאום מראש..בלי הנחתות,,גם מצד האבא וגם מצד האמא...
לצפיה ב-'סבתא שעיר לעזאזל'
סבתא שעיר לעזאזל
02/03/2017 | 20:12
2
255
כולנו פה משמיצים את הסבתא בשמחה אבל בעצם כתוב "הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו". מאיפה לסבתא לדעת שהוד מעלתו הבן איננו מדבר עם אשתו? דבר ראשון הייתי מבטלת את כרטיסי הטיסה, אבל דבר שלי הייתי מכניסה לבעלי בעיטה כזו בביצים (מטאפורית!) שבחיים זה לא היה קורה שוב.
לצפיה ב-'נכון. חוץ מזה שלא השמצנו את הסבתא.'
נכון. חוץ מזה שלא השמצנו את הסבתא.
03/03/2017 | 08:50
1
187
בטח לא כולנו.
לצפיה ב-'נכון. לא כולנו. רובנו.'
נכון. לא כולנו. רובנו.
03/03/2017 | 11:54
35
לצפיה ב-'נשמע כמו נסיון חטיפה'
נשמע כמו נסיון חטיפה
03/03/2017 | 10:24
1
263
האם הבעל והאישה מסוכסכים? על סף גירושין?
 
בחיים לא הייתי מסכימה למהלך חד צדדי שכזה.
לצפיה ב-'גם לי נשמע כמו ניסיון חטיפה, הייתי עושה לילדה הזאת איסור '
גם לי נשמע כמו ניסיון חטיפה, הייתי עושה לילדה הזאת איסור
04/03/2017 | 10:04
196
יציאה מהארץ בלי שני ההורים
וחוץ מזה גם שבוע בלי ההורים קשה בגיל הזה
לצפיה ב-'מהצד של הסבאים'
מהצד של הסבאים
04/03/2017 | 13:42
187
קודם כל, נתחיל בהתחלה: אי אפשר ואסור בשום פנים ואופן לקבוע תוכניות של 3 שבועות או אפילו של שבוע בלי לערב את ההורה השני. למען האמת, תיאום חיוני גם כשמדובר בתוכנית של יום אחד. למשל אם הורה אחד רוצה שהילד יהיה נוכח באירוע של הצד שלו במשפחה, צריך לבדוק עם ההורה השני איך מסתדרים. כשמדובר על זמן ארוך יותר- בוודאי ובוודאי.
אנחנו סבא-סבתא מעורבים. הילדים מכירים אותנו היטב, מטיילים ומבלים איתנו מגיל אפסי. לקחנו אותם לחופשות של מספר ימים בארץ עוד כשהיו בחיתולים, בתיאום ובהסכמת הוריהם.
כשהנכדה הגיעה לגיל בת מצווה לקחנו את שניהם (היא היתה בת 12 והוא בן 10) לטיול בת מצווה בתאילנד, למשך 3 וחצי שבועות. תיאמנו הכל חודשים מראש. באותו פסח הם היו אמורים לחגוג ביחד עם המשפחה מצד אביהם, וקיבלנו אישור לקבל אותם בחופשה. עברנו על פרטי בטיחות (טסנו טיסה יקרה בהרבה אך בטוחה, הסברנו מה-מתי-איך נעשה), על פרטי התקשרות, על התנהלות בריאותית ועל כל פרט של הטיפול היומיומי. כאמור, הם היו רגילים לבוא איתנו למספר ימים, כך שהרעיון לא היה מופרך מלכתחילה. מה שנותר היה לבדוק איך הם מגיבים לחו"ל, כך שבערך שנה לפני כן לקחנו אותם לטיול קצר בחו"ל- צירוף של חג שבועות וסופ"ש הצמוד אליו, 6 ימים. כך הכירו את תהליך היציאה לחו"ל, וראינו שביחד עם ההתרגשות הם ממצים את החוויה ומתנהגים למופת. לפני היציאה לטיול בת המצווה חששתי מפרק הזמן הממושך, מהגעגועים הביתה, להורים, לחברים. בפועל הם פשוט התמסרו לטיול, לחוויות, לבילויים. לא היה רגע אחד של "אוף" או של "רוצה הביתה". הטלפון שלי היה פתוח, הקפדנו על שיחות יומיות עם ההורים ועם הסבים מהצד השני, והם היו מאד עסוקים בתיאור החוויות היומי.
אז התשובה העקרונית: רוב החברים שלי אומרים שלא היו עומדים בטיול כל כך ארוך עם 2 נכדים, שזה מפחיד אותם ושאין להם כוחות. אצלנו זה טבעי, ואחרי כן עשינו זאת שוב כשהנכד הגיע לגיל בר מצווה. זה תלוי במערכת היחסים המשפחתית, ועד כמה הסבים והנכדים כבר מתורגלים בבילוי ממושך ביחד.
לצפיה ב-'למה לא?'
למה לא?
04/03/2017 | 19:58
1
159
זה אחלה רעיון
ולבנות שחושבות על נסיון חטיפה, תתעוררנה, זה לא סרט. לו זה היה נסיון חטיפה מספיק הי קונקשן שונה באיסטנבול.
השאלה הנכונה היא איך גומלים לסבתא על הטוב שהיא עושה.
וכשאני חושב על האימא, אני מבין מדוע התגרשו ממנה. 
לצפיה ב-'איפה התגרשו?'
איפה התגרשו?
05/03/2017 | 10:50
135
"הבעל של חברת הקבוצה קבע יחד עם אמא שלו שתיקח את בתו בת ה-8 ואת בת דודתה (גם בת 8) לטיול של 3 שבועות בחו"ל. רק אחרי שהזמינו את הכרטיסים עידכנו את האמא".
וותקשורת לקויה, מוזרה, אבל לקחתם את הפרשנות רחוק רחוק.
כמו שזה מוצג, אין לסבתא שום קשר לקשר, אם היה קשר, והסיפור כפי שסופר מעיד על בעל עם קשיי תקשורת או שכחה חולנית.
למה לא הרים טלפון באותה הזדמנות ודבר עם אשתו? רק לו פתרונים.
או שהיו כרטיסים זולים עם אפשרות ביטול מיידית.
מהומה רבה.
לצפיה ב-'משהו נפלא,,'
משהו נפלא,,
06/03/2017 | 07:17
2
139
ראשית,הייתי מתפללת לסבתא -פייה שכזאת, שתיקח את הילדה לחופשה עם בת הדודה,
זה יופי של רעיון,וחוויה ענקית ל-2 הילדות,שיזכרו מילדותם לכול השנים .
אגב,
סבתי הייתה לוקחת  אותי ואת אליי אליה, לכול חופשה ,וגם בחופש הגדול, לחודשיים,
כאשר היא גרה מרחק של יותר משעתיים מבית-הוריי, וכך הוריי יכלו לעבוד ברוגע ,
בתקופת החופשים,ולנו היה כיף לבלות עם סבתא בטיולים ,בבריכה ובסרטים.
 
אגב,לגבי השואלת,:
אני לא הייתי מתרגשת ולא עושה עניין, אם היו מודיעים לי על תוכנית החופשה,
רגע אחרי שהכרטיסים הוזמנו.(כנראה היתה סיבה ,,אולי נותרו 3 כרטיסים אחרונים ,ורצו להספיק לרכוש ברגע האחרון? זה לא שהסתירו,אבל הזמינו ,,ואח"כ הודיעו על זה ,
אז מה נורא כול כך ?
הייתי מסתכלת על עצם הרעיון עצמו ,שהיה מקובל עליי בכול מקרה:
הרי זה  נפלא שהנכדה עם בת דודתה בנות ה-8  וסבתא ייהנו ביחד בחופשה,
ושתהיה להם חווית ילדות  משותפת.
כיום אנו בעידן הפלאפוניים והסקייפ, יש תיקשור מכול מקום בשעה שרוצים ,
כך שהתקשורת כיום,מסירה דאגות וזה נוח ומקסים .
הם הרי לא טסות לג'ונגלים ,או לכבוש את הרי ההימלייה,אז שיטוסו יבלו ייהנו,
ויעשו חופשה של כיף אמיתי ,עם סבתא.אין צורך בהיסטרייה,ובכול ה"סרטים" שמסביב.
 
שימי את עצמך לרגע במקום הילדה, שמרגישה הכי גרוע בביטול הטיסה ,
זה גרימת  עוגמת נפש עצומה ל- 2 הילדות בנות ה-8, שיהיה זיכרון כואב ורע ,
ובלתי נסלח מצידם, ויזכרו זאת לאימא לכול החיים,וזה חבל.
 
לכן אולי כדאי שתחשבי שוב: גם עם בן זוגך לא נהגת לפי צפיותייך, ועשה טעות לדעתך, ואם זה חשוב לך להיות היוזמת והמתכננת, הייתי מחזירה את הגלגל לאחור ,מזמינה כרטיסים ,באם עדיין זה אפשרי,בכדי שתהיה חווית ילדות  מקסימה ,לילדה עם בת הדודוה - שיחוו חופשה חלומית עם סבתא.
 
וכול הכבוד לסבתא הנהדרת,שהייתה מוכנה לעשות את החופשה עם הנכדות בחו"ל,
שבוודאי הם אהובות עליה מאוד.
כדאי שתבדקי אם אפשר עדיין לתקן  ,ובכך למנוע את כאב -הלב מ-2 הילדות.
 
לצפיה ב-' מענין'
מענין
06/03/2017 | 08:26
99
איך ניתן לקרא טקסט באופן קיצוני כ"כ.
ושונה מכל האחרים. באמת מרתק.
את הראית ממש תמונה אידילית--רוגע ושלוה וכיף,
ואני באמת תוהה--
במקרה הסבתא והאבא "הציצו" בטיול בחו"ל ומצאו דיל כדאי
ממש 3 כרטיסים אחרונים, והתלהבו--והחליטו, ורק דיל ל--3 שבועות,
באמת...
גם את במקרה מחפשת "דילים" לחו"ל?
ואם הטכנולוגיה מפותחת כ"כ אז למה לא התקשרו בטלפון
הזמין כאן וספרו והלהיבו את האמא?
רק מחו"ל הטכנולוגיה מפותחתת בימינו כאן מבית אחד למשנהו באותו רחוב--
אין טכנולוגיה?
או שבכ"ז התקשורת לקויה במשהו? או שבכ"ז היה רצון לעשות "מחטף" רעיוני?
 
עם כל השאר אני מסכימה, היה יכול להיות להות כיף ביניהן ועם הסבתא,
וחויות והכל נכון--רק הפרט הזה שיש אמא וגם אם הם גרושים (הם לא)
יש זכותלדעת ולהיות שותפה להחלטות.
 
ואולי רק עוד משפט--דוקא למה שקראת לאמא לותר--
אני מצדיעה לה על הכח להחליט להשבית את הרעיון ולהראות שהיא כאן,
ועוד פעם בטוח לא ישו מאחורי גבה.
ולמה אני מצדיעה--כי אני בטוח הייתי מקטרת--אבל לא היה לי אומץ.
ואני יודעת שזה מתכון לניצול חולשה.
 
לצפיה ב-'צודקת, הרי זה בלתי אפשרי להרים טלפון לאמא לידע אותה'
צודקת, הרי זה בלתי אפשרי להרים טלפון לאמא לידע אותה
06/03/2017 | 16:21
112
וברור שנשארו בדיוק 3 כרטיסים אחרונים......
 
הרי זה הולך כך....סבתא והבן שלה נפגשים סתם כך ביום בהיר  ופתאום מחליטם שסבתא לוקחת את הילדה לשלושה שבועות לחו"ל ואז מייד מזמינים את שלושת הכרטיסים האחרונים בעולם.
לא דיברו על העניין לפני, לא חשבו ותכננו, פשוט נפגשו, משום מקום החליטו על נסיעה, קנו את הכרטיסים האחרונים ואז נזכרו לספר לאמא.....מזל, מזל שלפחות יש כמה מוניות וסיפרו לה לפני נסיעה לנמל התעופה במונית האחרונה שנשארה בעולם.....
כי הרי מה זה אמא ולמה חשוב לשאול את רשותה?
הרי ברור שיהיה לה קל להפרד מהילדה לשלושה שבועות....בך הכל אמא, אינקובטור חי
לצפיה ב-'אמא,חמות וחדר לידה'
אמא,חמות וחדר לידה
28/02/2017 | 11:57
58
1094
הלידה שלי מתקרבת בצעדי ענק (נקווה שלא יותר מידי ענק... לצערי אני עם צירי ברקסטון היקס כבר) וזה גרם לי להרהר במיוחד אחרי שיחה עם חברה שגם בקרוב אמורה ללדת על כל העניין של מעורבות הורים בלידה ואחרי לידה.
 
אני גרה בחו"ל וההורים שלי מגיעים יום לפני תאריך התל"מ שלי-...
המשך>>
הלידה שלי מתקרבת בצעדי ענק (נקווה שלא יותר מידי ענק... לצערי אני עם צירי ברקסטון היקס כבר) וזה גרם לי להרהר במיוחד אחרי שיחה עם חברה שגם בקרוב אמורה ללדת על כל העניין של מעורבות הורים בלידה ואחרי לידה.
 
אני גרה בחו"ל וההורים שלי מגיעים יום לפני תאריך התל"מ שלי- לעומת חברה שלי שמאוד רוצה שההורים שלה יהיו פה כשהיא יולדת, אני מעדיפה שלא. אני אהיה יותר רגועה ושמחה כשאנחנו כבר בבית באיזור הנוחות שלנו ולא כשיודעת שמחכים ולחוצים בחדר המתנה... לצערי אצל ההורים שלי היה בעייתי להזיז את ההגעה שלהם לשלב יותר מאוחר אבל בכל מקרה גם אם ההורים שלי יהיו פה בלידה- אמא שלי לא תהיה איתי בחדר לידה. מעדיפה את הצוות הרפואי ואת בעלי לצידי וזהו. 
 
חברה שלי לעומת זאת רוצה את אמא שלה כן בחדר לידה וזה מאוד חשוב לה אבל מצד שני, הגבילה את בעלה שהיא לא מוכנה שהמשפחה של בעלה תגיע לביקור פה עד הרבה אחרי הלידה. בעלה זורם איתה בעניין.
 
במידה וילדתן- האם אמא שלכן ו/או חמותכן היו איתכן בחדר לידה? האם זה תרם לכן?
 
בהתייחסות למקרה של חברה שלי-בתור הבעל, איך הייתם מגיבים? האם זכותה להטיל וטו על הגעת המשפחה של בן הזוג ולבקש שיגיעו רק חודשיים אחרי?
 
לצפיה ב-'גיסה חסרת נימוס'
גיסה חסרת נימוס
12/02/2017 | 09:55
99
2809
אני כותבת על גיסתי אך למעשה ככה זה אצל בעלי במשפחה.

חגגנו לילד יום הולדת, ובגלל שאני בהריון מתקדם ממש לא היה לי חשק לעשות משהו גדול (הוא בן שנתיים). הודעתי לבעלי שאין לי סבלנות למשהו גרנדיוזי, רק קפה ועוגה אחרי הצהריים. בדגש שאף אחד לא יצפה לארוחת ערב. הסכים איתי, והכנו עוגה, שתייה וחטיפים.
גיסה...
המשך>>
אני כותבת על גיסתי אך למעשה ככה זה אצל בעלי במשפחה.

חגגנו לילד יום הולדת, ובגלל שאני בהריון מתקדם ממש לא היה לי חשק לעשות משהו גדול (הוא בן שנתיים). הודעתי לבעלי שאין לי סבלנות למשהו גרנדיוזי, רק קפה ועוגה אחרי הצהריים. בדגש שאף אחד לא יצפה לארוחת ערב. הסכים איתי, והכנו עוגה, שתייה וחטיפים.
גיסה אחת שגרה בפנימייה ונמצאת בתקופת מבחנים, כמעט ולא יוצאת מהמוסד שלה, הגיעה אלינו ואמרה שהיא רעבה. בעלי אמר לה שיש אורז וקציצות שאימא שלו הכינה יום קודם והיא יכולה לאכול. פתחה את המקרר והמגש פיצה קרץ לה יותר. (פיצה שהזמנתי בשבילנו יומיים קודם, ותכננתי לאכול ממנו במהלך השבוע)
שאלה גם את בעלי וגם אותי אם אפשר. אמרנו שכן. לקחתי בחשבון שאין מצב שתאכל מגש שלם.
לאחר מספר דקות הגיעה גיסתי השנייה עם הבת שלה, וראתה את אחותה אוכלת פיצה. זינקה על המגש בכזאת התלהבות כאילו שנים לא אכלה. והחליטה שהיא והבת שלה יאכלו את החצי השני שנשאר.
אח שלי ישב לידי בסלון, ושאל אם באמת יש פיצה? אמרתי שזה לא מיועד לאף אחד, אבל בחוצפה הם החליטו לאכול לי את ארוחת הערב. מאוחר יותר אימא שלי הגיעה וראתה את המגש ריק, ושאלה אותי אם הם הגיעו ממש מאוחר שכבר סיימנו לאכול את הפיצה? הסברתי לה שלא הייתה לי שום כוונה שמשהו יפתח לי את המקרר וייקח לעצמו לאכול.
ומה שעיצבן אותי בסיפור זה, שהזמינו אתכם לקפה. מישהו אמר לכם תאכלו לי את האוכל?
אחרי שכולם הלכו אמרתי לבעלי שזה ממש חוסר נימוס. הוא כמובן לא הבין על מה הבעיה, כי הוא לא חשב לאכול את הפיצה באותו יום ואחיות שלו היו מרוצות אז מה איכפת מכל השאר?
אמרתי לו תחשוב על דודה שלך, שעמדה ליד האחיות שלך ואולי גם רצתה אבל לא היה? אולי עוד מישהו ראה את המגש ונהיה לו חשק לפיצה ו"הסתפק" בבמבה ועוגה?
פשוט מעצבן אותי החוסר טאקט הזה וחוסר הנימוס להתארח בבית של מישהו, ולעשות מה שבא לך כאילו זה הבית שלך? נכון אומרים לבן אדם תרגיש כמו בבית, אבל לא באמת מתכוונים לזה ככה...
ורק שתבינו על גיסתי, זה לא שהיא עובדת מאוד קשה ואין לה זמן לנשום ולאכול.. היא גרה עם הבעל והילדים אצל ההורים שלה, עבדה בחצי משרה ולאחרונה התפטרה כי לא מצאה מישהי לטפל בילד בן השנה. (גם לא ממש חיפשה משפחתון עבורו, כי זה הוצאה שחשבה שאפשר לצמצם)

מה הייתם עושים במצב כזה? מזמינים אורחים לבית והם חושבים שיכולים לעשות מה שבא להם?
 
לצפיה ב-'כלות, תהיו בבקשה כנות'
כלות, תהיו בבקשה כנות
09/02/2017 | 14:24
59
1553
יש לי ארבע כלות, אני לא מתערבת להן בחיים, לא מציקה, לא מבקשת, ואם אני הולכת לבקר אצלן זה אולי פעם בכמה חודשים, אם אני יכולה, עוזרת להן קצת, מידי פעם מזמינה אותן אלי לשבת,
לפני שבועיים נפלתי ושברתי את היד, אף אחת מהן לא הזמינה אותי אליה, אף אחת מהן לא הציעה עזרה, לא חשבו אולי אני רעבה ורוצה להכין...
המשך>>
יש לי ארבע כלות, אני לא מתערבת להן בחיים, לא מציקה, לא מבקשת, ואם אני הולכת לבקר אצלן זה אולי פעם בכמה חודשים, אם אני יכולה, עוזרת להן קצת, מידי פעם מזמינה אותן אלי לשבת,
לפני שבועיים נפלתי ושברתי את היד, אף אחת מהן לא הזמינה אותי אליה, אף אחת מהן לא הציעה עזרה, לא חשבו אולי אני רעבה ורוצה להכין משהו לאכול, אולי לשטוף לי כלים, בקיצור, כאילו לא קרה לי כלום,
מה דעתכן על זה? איך אני צריכה עכשיו להתייחס אליהן? האם לומר זאת לילדי? תענו בהכי כנות, ותעמידו את עצמכן במקומי.
אני בכל אופן התאכזבתי
לצפיה ב-'המכתב שלא נשלח'
המכתב שלא נשלח
07/02/2017 | 05:10
7
635
מה הכי הייתם רוצים לומר לחם/חמות/גיס/גיסה ומעולם לא העזתם
לצפיה ב-'האמת, שהיום'
האמת, שהיום
07/02/2017 | 15:57
455
נראה לי שאין טעם בלהגיד. יש יותר מידי משקעים,
וזכרונות רעים--שאין מצב שדיבור/מכתב/שיחה תשנה משהו.
גם לא במיוחד נשאר למי לומר.
המשפט היחיד שהייתי כותבת "מצטערת, שלא כעסתי ונעלבתי בקול, וזזתי ברוב נימוס הצידה, וטפשים הייתם ולא הבנתם."
לצפיה ב-'בתכלס, את הדברים שהיא עשתה שבאמת הציקו לי'
בתכלס, את הדברים שהיא עשתה שבאמת הציקו לי
09/02/2017 | 06:01
3
372
אמרתי לה. לא עזר בכלל מבחינת שינוי ההתנהגות שלה, אבל להיאמר זה נאמר.
לצפיה ב-'לחמי היקר הייתי אומרת שיתעורר'
לחמי היקר הייתי אומרת שיתעורר
17/02/2017 | 00:38
2
230
שחבל שהוא לא מבין שהוא מפסםס את הילד שלו.
ושחבל שלא ניצל את ההזדמנות כשבעלי השתפך בפניו לפני כמה שנים ורק זרק הצהרות.
וגם- שלא בכל דבר אפשר להאשים את האישה החדשה, על אף שכולנו יודעים מה חלקה.
לצפיה ב-'מה?... את לא יודעת?'
מה?... את לא יודעת?
19/02/2017 | 10:52
1
171
האישה החדשה תמיד אשמה.
לצפיה ב-'היא באמת מכשפה כמו באגדות'
היא באמת מכשפה כמו באגדות
22/02/2017 | 22:33
105
אבל זה לא מספיק
לצפיה ב-'או.. הו..'
או.. הו..
13/02/2017 | 09:56
199
 
למרות שיש לא מעט דברים לומר, אני לא חושבת שזה ישנה משהו.
יש זכרונות רבים ומשקעים, אך עבר הרבה זמן מאז.
יש האומרים לא כדאי להעיר את המתים.
כל עוד יש שקט תעשייתי , לדעתי אין טעם.
 
אבל בדמיון (ובחלומות בלילה) הייתי רוצה שתהיה שיחה פתוחה מלב אל לב, שיחה שבאה ממקום של הבנה, של כנות, של הכלה, שבה נאמר אחת לשנייה (עם חמתי):"סליחה. לא ידעתי שכך הרגשת, זו לא הייתה כוונתי, אני מצטערת" ועם חיבוק.

אבל אני רק חולמת. במציאות זה לא יקרה לעולם.
לצפיה ב-'במשפט אחד :'
במשפט אחד :
22/02/2017 | 08:58
109
"ואהבת לרעך כמוך"
שזה אמור הכול: התחשבות ,מסירות ,דאגה ,פירגון ואהבת אמת ללא תנאי.
לצפיה ב-'לא עומד בזה יותר'
לא עומד בזה יותר
16/01/2017 | 17:49
16
1901
לא מסתדר עם האוכל של חמותי. לא מסוגל לאכול אותו יותר. אפילו לא עוד פעם אחת!!!!!!! סליחה על ההתפרצות.... אני פשוט לא עומד בזה יותר. לא מתחבר לטעמים (יותר נכון לחוסר הטעמים). היא לא שמעה על תבלינים?! ואתם יודעים מה הבעיה הכי גדולה בכל הסיפור הזה- שהיא לא מפסיקה לתת לאישתי עצות לבישולים.
הייתי חייב לפרוק
לצפיה ב-'תגיד לה, כן כן אנחנו נעשה את זה'
תגיד לה, כן כן אנחנו נעשה את זה
16/01/2017 | 19:31
560
ותעשו את מה שאתם רוצים.
לצפיה ב-'אז אל תאכל את זה יותר'
אז אל תאכל את זה יותר
16/01/2017 | 19:35
1
550
זה מן הסתם יגרור תגובות היסטריות/נעלבות, אבל בחייאת.
לא טעים? לא אוכלים.
 
אם גם אשתך מבשלת ככה, זה הזמן ללבוש סינר ולהתחיל לבשל בעצמך
לצפיה ב-''
16/01/2017 | 23:34
320
או לדאוג להגיע הביתה שבע... בטוח יש איזו שווארמה בדרך הביתה...
לצפיה ב-'אז לא'
אז לא
17/01/2017 | 10:38
2
461
תביא איתך מנה שתוכל לאכול ממנה וגם אחרים יוכלו ליהנות (זו העצה שכל דיאטנית נותנת לעושי דיאטה שצריכים לאכול אצל אחרים), ותעשה את זה בצורה כזאת שחמותך תחשוב כמה אתה נפלא כי אתה רוצה לעזור.
לחליפין תגיע לקפה ועוגה ולא לארוחת ערב, או שתאכל בבית לפני. מה הסיפור? ואם אשתך גם לא מבשלת לפי טעמך, או שתבשל לכולם בבית בעצמך או שתפרגן לה קורס בישול. ועל עצות אפשר תמיד לומר בנימוס: תודה על העצה, ואחר כך לעשות מה שרוצים. אתה כבר ילד גדול. לא כל מה שהמבוגרים אומרים צריך מייד לרוץ ולעשות. אפשר להשתמש בקצת דיפלומטיה.
לצפיה ב-'להביא מנה זה רעיון מעולה!'
להביא מנה זה רעיון מעולה!
17/01/2017 | 12:03
113
לצפיה ב-'עצה נהדרת.'
עצה נהדרת.
21/01/2017 | 06:10
48
לצפיה ב-'אני אמרתי לחמותי שאני לא מרגישה בנח'
אני אמרתי לחמותי שאני לא מרגישה בנח
17/01/2017 | 11:40
484
שהיא תעמוד במטבח ותכין אוכל בכמויות עבורינו ואנחנו מעדיפים להנות מחברתה כשאנחנו באים ולכן הפסקנו עם הארוחות ונפגשים על כוס קפה/תה.
פחות זמן לשבת איתה, בלי אוכל שלא לטעמי ובלי עיצות על בישול והיא לא בוכה שהיא עובדת קשה ואני לא אוכלת אותו - win win
לצפיה ב-'מבינה אותך, בעיה נפוצה...'
מבינה אותך, בעיה נפוצה...
17/01/2017 | 11:58
361
או כי לפעמים החותנת/חמות לא יודעת לבשל, או פשוט מבשלת בסגנון שאתה לא אוהב. ויש נשים מבוגרות שנורא גאות בבישול שלהן ולא ממש פתוחות לקבל הצעות לשינויים.
 
קיבלת עצות טובות - להגיע שבע. לאכול לאט את מעט האוכל שכן אכיל, להזיז את האוכל בצלחת שתיראה קצת פעילות.
 
והכי חשוב - תמצא איפה לפרוק... אתה מוזמן להגיע לכאן מפעם לפעם... זה עוזר. לדבר עם אנשים שהם לא ״מהצד שלה״, ולא מנסים להגן על הרגשות שלה. 
לצפיה ב-'תוסיף את התבלינים אחרי הבישול.'
תוסיף את התבלינים אחרי הבישול.
17/01/2017 | 12:06
291
מלח, אגוז מוסקט, פלפל, מה שתרצה - פשוט תוסיף תיבול.
אצלי חמותי מוסיפה פלפל שחור לכל מיני מאכלים, ואני לא אוהבת פלפל שחור ולכן אני לא יכולה לאכול. אבל העדר תבלינים זו לא בעייה בכלל - פשוט מוסיפים. להפך, תבלינים זה עניין של טעם, ונראה לי עדיף לתבל כמה שפחות ושמי שרוצה יוסיף תבלין. הפוך זה לא הולך...
לצפיה ב-'בעיה מוכרת, אצלנו זה דווקא בצד שלי...'
בעיה מוכרת, אצלנו זה דווקא בצד שלי...
17/01/2017 | 13:18
436
מה שהיינו עושים זה להציע תמיד שאנחנו נביא משהו לארוחות או לאכול לפני/אחרי.
לגבי אוכל שמתעקשים שניקח- אומרים שאין מקום או שלא נספיק לאכול, או שכבר בישלנו ומודים.
 
בשלב מסוים זה גרם לאמא שלי להפסיק להציע...
לצפיה ב-'כל מה שהוצע מעולה,'
כל מה שהוצע מעולה,
18/01/2017 | 09:03
326
אבל, שני דברים--
1)לא מאמינה שזה רק האוכל, כנראה יש מעבר לאוכל עוד דברים,
   אז טוב שזה "יוצא" דרך שם. 
2)כדאי לחשב דרך שלא הנושא הזה יגרום למריבה ו"סדקים" בזוגיות.
   בטוחה שניתן להרגיע את הענין ולא לדבר בכעס עליו מול בת הזוג.
 
לצפיה ב-'היי עידן '
היי עידן
18/01/2017 | 13:58
276
לא הבנתי באיזה מעמד אתה נמצא כשאתה אוכל את האוכל שלה, וכמה פעמים בשבוע. האם זה בערב שבת? בחגים? או סתם כשאתה מבקר אותה עם האשה?
לפי דעתי, ואני קצת בצד של החמות, כדאי לבקש מהחמות שתוסיף תבלין שאתה אוהב במיוחד. אני לא חושבת שהיא תיעלב אם תגיד לה, 'חמותי היקרה, אני מאד אוהב צ'לי, או כמון, או פלפל שחור. אם אפשר תוסיפי לתבשיל'. אם תחמיץ פנים, כנראה לא אכפת לה מהטעם שלך, וכדאי שתגיד לאשתך שאתה לא רוצה לאכול יותר אצל האמא. לפחות ככה יש לך סיבה. אני כחמות אף פעם לא נעלבת אם יגידו לי מה להוסיף לאוכל. ההיפך, זה מאד עוזר לי לדעת מה הטעם של זה שאוכל את האוכל שלי.
לצפיה ב-'הלוואי עליי בעיות כאלה עם החתן'
הלוואי עליי בעיות כאלה עם החתן
19/01/2017 | 18:06
128
לצפיה ב-'על זה אומרים בקיצור - אכלת אותה'
על זה אומרים בקיצור - אכלת אותה
20/01/2017 | 18:42
226
אולי אתה מתנהג לא יפה לאשתך , ואז חמותך נוקמת ? 
לצפיה ב-'באמת שבא לי לגלות אמפטיה'
באמת שבא לי לגלות אמפטיה
23/01/2017 | 09:43
234
אבל זה מול חמותי שלא מבשלת בכלל וכבר חצי שנה לא מדברת בכלל, אז תוסיף מלח, פלפל, תאכל מעט ומשם סע תקנה מנה פלאפל :)
 
וברצינות, עשה הרגל שאתה מביא מנה לארוחה , כך יהיה עוד דבר שאתה אוהב.
לצפיה ב-'אז תבשל אתה ותזמנו אותה אלכם, בטוח שאתה מבשל טוב יותר'
אז תבשל אתה ותזמנו אותה אלכם, בטוח שאתה מבשל טוב יותר
24/01/2017 | 10:34
40
לצפיה ב-'אומנם לא נשואה'
אומנם לא נשואה
11/01/2017 | 17:42
71
2419
אבל יש לי בעיה חמורה עם אמא של בן הזוג שלי.
אני בת 23 ואנחנו יוצאים קרוב לשנה. הוא בן הזקונים בבית ומאוד קשור לאמא שלו - הם גרים יחד.
הבעיה היא שאמא שלו מאוד נהנת מחברותי ודיי כופה את עצמה עלי. אני כמובן חייבת להתנהג בנימוס ולא לדחות אותה כדי לא לפגוע בטיב הקשר שלה וביחסים שלי...
המשך>>
אבל יש לי בעיה חמורה עם אמא של בן הזוג שלי.
אני בת 23 ואנחנו יוצאים קרוב לשנה. הוא בן הזקונים בבית ומאוד קשור לאמא שלו - הם גרים יחד.
הבעיה היא שאמא שלו מאוד נהנת מחברותי ודיי כופה את עצמה עלי. אני כמובן חייבת להתנהג בנימוס ולא לדחות אותה כדי לא לפגוע בטיב הקשר שלה וביחסים שלי ושל בן זוגי.
תמיד שאני באה אליו, היא קוראת לי לשבת איתה בסלון ולקשקש על נושאים שבאמת לא מעניינים אותי. כשהוא היה בחו"ל היא לא הפסיקה להתקשר אלי ולהזמין אותי לקפה.
זה באמת מטרד. אין לי אומץ להגיד לה או לו משהו בנושא.
אני מאוד אוהבת את חבר שלי ולא רוצה שמשהו יתקלקל.
מה הייתם מציעים לי לעשות?

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?
פורום משפחות מורכבות
פורום משפחות מורכבות
עו
עו"ד גלעד רמתי

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ