לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1293912,939 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'כסף ומשפחה'
כסף ומשפחה
16/04/2018 | 04:50
6
336
בזמנו לפני מיליון שנה כאשר נולדתי, הסבים שלי מ-2 הצדדים נתנו מיוזמתם כסף כמו לשאר הנכדים והכסף הזה הוכנס לחשבון בנק שנפתח על שמי ויכולתי לפתוח ולקחת את הכסף בגיל 18.
 
הם היו מוסיפים לשם כסף בימי הולדת ובחגיגות שונות ועם כל זה שאני שונאת כסף כמתנה - היה בזה משהו מאוד מרגש לפתוח בגיל 18 את הקופה הזו בבנק ולראות שחשבו עליי ודאגו להכניס לשם כסף למען העתיד הכלכלי שלי.
 
האם הסבים/ות אצלכם במשפחה מעורבים כלכלית בדרך דומה או אחרת? האם אתם תרצו להיות מעורבים בחיים הכלכליים של הנכדים, למשל בדרך שכתבתי בתחילת הפוסט?
לצפיה ב-'הסבים נותנים כסף, אבל לא מכניסים ישירות לחשבון'
הסבים נותנים כסף, אבל לא מכניסים ישירות לחשבון
16/04/2018 | 09:03
208
מאיזשהו גיל, במקום להתחבט בשאלה מה לקנות - הסבים נותנים כסף.
 
הנכדים מחליטים מה לעשות בכסף - לחסוך, או לקנות משהו.
 
לא מדובר בסכומים שנותנים באמת "עתיד כלכלי". משהו כמו 200 שקלים (ביום הולדת, ראש השנה, פסח).
 
לשמחתי - אין לי צורך בעזרה כלכלית.  אני זו שדואגת לעתיד הכלכלי של הבנות שלי.
 
לצפיה ב-'הסבים חוסכים משהו (אנחנו ההורים לא קשורים לחסכון הזה).'
הסבים חוסכים משהו (אנחנו ההורים לא קשורים לחסכון הזה).
16/04/2018 | 09:50
179
כשאני הייתי קטנה חסכו לי, אבל הייתה אינפלציה ומכל החסכונות יצאו גרושים, כך שזה לא נראה לי כזה להיט.
 
מעבר לזה, אמא שלי תמיד נותנת כסף בימי הולדת (כמה מאות שקלים), כי היא לא אוהבת לקנות מתנות. כשהן היו ממש קטנות היא קנתה מדי פעם - לקטנה היא כבר לא קונה על אף שהיא עדיין קטנה - נותנת כסף וזהו. גם לילדים שלה היא נותנת כסף בימי הולדת. אני מנסה לחשוב אם היא קנתה לנו מתנות ליום ההולדת כשהיינו ילדים, והאמת שאני לא זוכרת אם כן או לא. נראה לי שאולי לפעמים כן לפעמים לא. בכל מקרה אני לא זוכרת אף מתנה שאי פעם קיבלתי ליום הולדת בילדותי. אני רק זוכרת שכל שנה ביקשתי סקטים לאפיקומן וכשעברנו לארה"ב קנו לי סקטים באיזה גרז' סייל ומאז לא חסר לי כלום.
לצפיה ב-'הלוואי והסבים שלי היו חוסכים עבורי כסף'
הלוואי והסבים שלי היו חוסכים עבורי כסף
16/04/2018 | 09:53
189
מעט הסבים שהיו לי לא חסכו לי כסף וממש לא נתנו מספיק שאוכל לחסוך מיזה משהו לעתיד שלי.
ההורים של בעלי הפסיקו לקנות מתנות לימי הולדת ובמקום הם נותנים כסף. בנוסף מידי פעם הם נותנים כסף כיס לילדים (כמובן שלכל הנכדים אותו סכום). הילדים שלי חסכנים ולכן חוסכים את הכסף. מידי פעם כשרוצים משהו שאנחנו לא מוכנים לממן הם מציעים שיקנו מהכסף שלהם. אם מקובל עלינו הם קונים.
בבוא הזמן יפתחו חשבון בנק והכסף שחסכו יכנס לשם.
מאמינה שכשיהיו לי נכדים ארצה מאוד לדאוג להם כלכלית שיגיעו לגיל מסויים שיהיה להם חסכון אבל זה יהיה כמובן בהסכמה עם ההורים שלהם.
לצפיה ב-'לסיפור שלך,'
לסיפור שלך,
17/04/2018 | 07:24
1
213
זה סימן שלא נולדת לפני מיליון שנה.
בתקופתך, כשהפקידו כסף הואגם צבר כי הריבית היתה משמעותית,
יום הפקדה בבנק לא מניבה כמעט כלום, מה גם שעל הרוחים
אנחנו גם משלמים מיסים. אז לא מוצאת כדאיות בהשקעה כזו.
לשאלתך--אם ארצה להיות מעורבת כלכלית?
אני לא חושבת שזה נכון להיות מעורב כלכלי, אם אוכל אעזור,
ודוקא לא בכסף, אלא בדברים שווי ערך לכסף--אדע שהם נהנים מהדבר,
ויהיה להם למזכרת. 
הנכדה הגדולהשלי קבלה לאפיקומן בפסח האחרון שתוכל ללמוד נהיגה.
וזה על חשבוניננו.אינני מליונרית כדי להשקיע
אבל כל פעם סכום לשיעורי נהיגה זו אופציה נוחה לי ותקנה לה ידע שישמר לשנים.
גם אחרים קבלו שוי ערך בסדרגודל אחר אבל משהו שהוא כדאי.
זו הדרך שלנו לא יודעת אם נכונה או לא --מתאימה לנו.
לצפיה ב-'מבקשת להדגיש משהו,'
מבקשת להדגיש משהו,
17/04/2018 | 08:11
185
להיות מעורבת כלכלית, זה בעיני מושג של אחריות,
לא חושבת שאני רוצה לקחת אחריות כזו,
אני כן חולמת להיות יכולה לתמוך ולעזור, ומקוה שזה יתאפשר,
ואני גם בדרך הזו חושבת שזה עוזר.
לתת כסף בתור סכום--אין אפשרות כשיש כמות של נכדים,
והם בגילאים שונים ולהזהר לא לעשות אפליה.
כשעוזרים--זה כל אחד לפי צרכו וזה אחרת.
ואולי עוד מילה--אבי ז"ל לא נתן לו כסף--אבל קנה מוצרים יקרי ערך,
כל מוצרי החשמל במטבח הם ממנו וזה מעבר לכסף--הרבה זכרון ואהבה.
כך קנה לבנות ולי תכשיטים, ואת הבנים פינק במילוי דברים שרצו, בצבא וכו',
הזכרונות משאירים את נוכחותו ואת הטעם המתוק.
כך גם בעלי שאהב אותו ואני בוחרים לעשות.
לצפיה ב-'נקודה רגישה וכואבת'
נקודה רגישה וכואבת
29/04/2018 | 10:24
100
אני ובעלי התנהלנו לא נכון כלכלית שנים, אני כיתומה מנערות, רציתי לפצות את ילדי על המחסור בסבא וסבתא ולא להחסיר מהם דבר, בעלי שכמעט לא קיבל דבר מהוריו, וסביבנו אחיינים שמקבלים המון מהסבים השניים שלהם בהווה ובעתיד, ומדברים על זה ללא סוף,חופשות, לימודים, חוגים, בגדים ועוד..
והלב שלי נשרף שהילדים שלי לא, מעולם לא נסענו לחו"ל כמשפחה ,מעט חופשות בארץ,  נתתי להם כל שצריך ללימודים, חוגים, שיהיה בטחון עצמי, ופשוט הגעתי לחוסר יכולת לתפקד ולהתקפי חרדה מפני העתיד , הלוואי ויכולתי להחזיר את הגלגל לאחור והייתי מתנהלת שונה. לא הייתי נותנת לחוסר בהורים ולזה שלילדים שלי אין סבים מפנקים להשפיע עלי, אולי הייתי בוחרת שונה להעניק ביטחון גם לעצמי ולא רק לילדים.
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום לידה פעילה וביתית '
מחכים לכם בפורום לידה פעילה וביתית
16/04/2018 | 14:41
8
 
 
הפורום חוזר לפעילות בניהול מקצועי של מומחה ברפואת נשים ומיילד המתמחה בלידות לא שגרתיות.
בפורום תוכלו להתייעץ, לשתף ולשאול הכל על לידה טבעית, לידה פעילה, לידה ביתית ועוד
 
לצפיה ב-'בין שואה,ליום הזיכרון ועד ליום העצמאות'
בין שואה,ליום הזיכרון ועד ליום העצמאות
16/04/2018 | 04:45
62
אישית, המעבר הזה בין ימי זיכרון ליום העצמאות תמיד היה לי קשה.
אומנם יש בזה משהו סימבולי- לזכור את הנופלים ואת הנספים בשואה אבל גם להסתכל קדימה ולחגוג את זה שאנחנו עם חי וקיים.
 
האם אתם משפחה שכולה, חס וחלילה?
איך המעבר הזה אצלכם בין ימי הזיכרון ליום העצמאות? האם זה מפריע לכם? אם כן- כיצד מתמודדים?
האם אתם חוגגים את יום העצמאות כמשפחה?
לצפיה ב-'זקוקה לעצה'
זקוקה לעצה
11/04/2018 | 10:28
37
563
יש לי בעיה עם כלתי ואני רוצה לדעת במה אני לא בסדר. במה אני פועלת לא נכון. למה מתנהגים אלי בצורה כזו.
בני וכלתי התחתנו לפני פחות משנתיים ולהם בן.
היחסים היו נעימים הדדית הם היו באים אלי לארוחות שישי מידי שבוע בהתחלה, לפעמים היו מארחים חברים לפעמים היו הולכים לצד השני..הכל בסדר והכל מובן.
לאחר שנולד בנם..וזה היתה בתקופה של חגים..משפחתה נסעו ואני הזמנתי אותם אלי..כלתי לא רצתה אמרה שקשה לה היא אחרי לידה והיא לא יכולה..אמרתי אוקי אני אבשל ואביא הכל אליכם..את לא תעשי כלום..עדיין לא הסכימה אמרה שלא יכולה לארח אותנו. קשה היה לי לקבל את זה שהם ישבו אצלהם בבית בחג לבד. ואני והבת שלי ובעלה נשב בבית שלי לבד. במקום שנעשה חג יחד. אבל קבלתי את זה. עבר החג .. הזמנתי לארוחות שישי כל פעם אמרה שקשה לה היא לא יכולה להוציא את הילד..היא לא רוצה לישון אצלי בגלל שיש כלב בבית (למרות שכשהיו חברים היתה ישנה אצלי לתקופה של 4-5 חודשים כמעט כל יום והיה כלב בבית!)
קיבלתי את כל התירוצים למינהם. הבן שלי אמר לי שקשה לה היא אחרי לידה ושאני ירפה שקשה להם לבוא אלי וקשה להם לארח אותנו. (אני מציינת שמשפחתי כוללת אותי(גרושה) הבת שלי ובעלה ועוד בן שגר מחוץ לעיר ובא פעם בשבועיים שלושה)
לקחת צעד אחורנית. ונתתי להם את הזמן שלהם. עברו 8 חודשים החג הגיע אני שולחת הם הודעה שאני מזמינה אותם לחג. ושהבת מוכנה להשאר בחג הזה כדי שנעשה חג יחד ובחג השני ילכו לחמתה. הבן שלי ענה שאולי יבואו בחג השני. התקשרתי אליה פעמיים לא ענתה..הלכתי אליהם הביתה..לא היו. שלחתי הודעה שהתקשרתי היא לא עונה ובאתי היא לא היתה ושאני מבקשת שתחזור אלי. הבן שלי התקשר אלי..ואמר לי את מלחיצה למה את מתקשרת כמה פעמים..תחכי שיחזרו אלייך.. למה את באה בלי להתקשר...
אני חייבת לציין בד"כ אני מתקשרת לבדוק אם הם בבית כדי לבוא לבקר . הביקורים שלי אצלהם לפעמים פעם בשבוע..לפעמים פעם בשבועיים שלוש..כשמתאפשר. אני עובדת כל יום עד שעות מאוחרות אני מפרנסת יחידה ועובדת בכמה עבודות. זה לא שאני מטרידה אותם יום יום.. לא מתערבת בכלום..תמיד מכבדת..קונה צעצועים/בגדים לילד..
נפגעתי עמוקות! שאלתי אותו למה היא מתנהגת כך . זו בקשה מוגזמת להיפגש לארוחות שישי מידי פעם..פעם ב.... זה מלחיץ שאני רוצה שנעשה חג יחד?? אם לא נוח לה לבוא אלי.. וקשה לה שנבוא אליה אז מתי ניפגש כמשפחה? לפני כחודש דיברתי איתה ישירות ואמרה לי במפורש שקשה לה לארח אותנו בימי שישי (אנחנו גרים קרוב אחד לשני..כך שאם באים זה לארוחה והולכים(לארוחה שאני מבשלת ומביאה כי אני בטח לא אקשה עליה לבשל לנו)
ואמרה שאפשר להיפגש באמצע שבוע אם רוצים להיפגש.
אני חייבת לציין. גם משפחתה גרה קרוב באותה שכונה. אחים שלה באים כל הזמן אליה. הם מארחים חברים לשישי שבת עם שינה. אבא שלה אצלהם כמעט כל ארוחת שישי. ואותנו קשה לה לארח.
אני נעלבת עמוקות. אני לא בסדר? אני כועסת מאוד. דיברתי עם הבן שלי והוא מיישר קו איתה אומר שקשה לה לארח אותנו ולא נוח לה לבוא אלי. אני מרגישה שהמעט משפחה שיש לי. נגמר. אמרתי אוקי אז המשפחה תהיה בפורום של...אני הבת שלי וחתני..ומידי פעם הבן שבא לשבת.
אז לא נפגש לארוחות שישי לא נפגש לארוחות בחגים. (לאמא שלה היא כן הולכת! ואותנו מרחיקה)
אני לא יודעת מה לעשות. ואני כועסת ואני נעלבת. לא עשיתי לה כלום. תמיד מכבדת לא מתערבת. קניתי לה תכשיט זהב ללידה לשמח אותה.. ולא בא לי להגיד עשיתי ועשיתי..כי באמת שזה לא שייך ולא מצפה גם לכלום.
אודה על עצתכם. כי אני ממש מרגישה חסרת אונים ומסתובבת עם כעס עצום והרגשה שמפרקים לי גם את המעט שיש לי(המשפחה כוונתי).
לצפיה ב-'תדירות ביקורים של פעם בשבוע-שבועיים-שלושה'
תדירות ביקורים של פעם בשבוע-שבועיים-שלושה
11/04/2018 | 11:04
8
369
היא תדירות סבירה בהחלט. אנחנו מבקרים את ההורים שלי פעם בשלושה שבועות.
ומה הבעייה להיפגש באמצע השבוע, בעצם?
היא לא אמרה לא להיפגש, אלא להיפגש באמצע השבוע. מה בין זה לבין נגמרה המשפחה?
לגבי ההתחלה עם התינוק הקטן וזה שהיא לא רוצה לארח או לנסוע - סביר ביותר בלי קשר בכלל ליחסים ביניכן. לי לקח ארבעה חודשים להתאושש מהלידה הראשונה.
ואין מה להשוות כמה נוח לה לארח את האחים שלה ואת אבא שלה לעומת כמה נוח לה לארח אותך. אגב, לא כתבת שהיא מארחת את אמא שלה. יכול להיות שזה לא מקרי, ושהיא חשה לא בנוח/לחוצה לארח נשים, שרמת הסדר והניקיון בבית חשובה להן יותר, וכו'.
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
11/04/2018 | 12:31
7
370
ראשית אודה על התייחסותך. 
אז מה בעצם את אומרת לי? להיפגש רק באמצע שבוע? 
לא להיפגש מידי פעם לארוחות שישי יחד? לא להיפגש בחגים?
את לא מוצאת בעיה בזה? האם משפחות לא נפגשות בחגים לארוחת חג ביחד? עם כל הילדים הכלות/חתנים/נכדים? פעם אצל משפחת הבעל פעם אצל משפחת האשה..
כפי שאמרתי. כפי שהם עסוקים באמצע שבוע לימודים עבודה גם אני עובדת משרה מלאה וכן עבודות נוספות כדי להתפרנס. וזה מקשה להיפגש באמצע שבוע ולכן עד כה אני באה כשמתאפשר ..פעם בשבוע..פעם בשבועיים.. מה אני מבקשת? להיפגש כמשפחה (המשפחה שלנו) לארוחת שישי פעם ב... /חג  יחד? 
אז מה שאת אומרת.. להסכים לכך? לקבל את זה? שהיא מכתיבה לנו לבוא רק באמצע שבוע.. וזהו. את מבינה את העלבון שאני מרגישה? 
ציינתי את ענין האירוח של חברים ומשפחתה רק מהסיבה שאותם לא קשה לה לארח ואותי כן. אין לי שום בעיה שגם יגורו אצלה..זה לא ענייני. הבעיה והעניין היחידה שיש לי שתיתן מקום גם לנו להיפגש מידי פעם לארוחות משותפות בימי שישי ובחגים.
היא לא רוצה לבוא אלי..קשה לה שנבוא אליה... מה הענין?
כפי שאמרתי מאחר והיתה אחרי לידה..שיחררתי וקיבלתי. מאז עברו 8 חודשים..היא מארחת את אבא שלה מאחר וההורים בקשר לא טוב בינהם. והבנתי שגם אמא שלה באה אליהם בשבת מידי פעם בשבת, ההורים לא מדברים ביניהם. אבל באמת שזה לא ענייני ולא קשור אלי. ברור לי שנוח לה יותר לארח את משפחתה וזה לא אותו הדבר. אבל אני יודעת שזה מקומם אותי שמגבילים אותי/נו . גם אני היתי כלה כשהיתי נשואה.. ולא העזתי להכתיב לחמתי ולהגיד לה במפורש שקשה לי לארח אותה. קשה לי לקבל את זה. אני מרגישה שזו חוצפה. שמנסים לעורר ריב.. כשאין לנו על מה לריב.....מה הפתרוןשל כל זה. 
האם אתם לא מתארחים/מארחים מידי פעם חמות /כלות/בנות/חתנים.  ואין קשר לענין הנקיון והסדר. אני בחיים לא מעירה הערות לגבי נקיון. זה לא ענייני. ובכלל יש להם מנקה.והבית תמיד נקי. וזה לא קשור לענין. 
 
לצפיה ב-'לא, בחיים לא התארחתי'
לא, בחיים לא התארחתי
11/04/2018 | 12:45
333
אצל הגיסים שלי יחד עם ההורים שלהם, וגם לא אירחתי את הגיסים וההורים.
פעם אחת באנו לבקר את גיסי ואשתו שהזמינו אותנו לראות את דירתם החדשה, כשההורים של בעלי היו בחו"ל. בכל שאר הפעמים אם פגשנו את הגיסים זה היה אצל חמותי, וגם את האחים שלי אני פוגשת בעיקר אצל אמא שלי.
יוצאי דופן הם רק ארועים כמו מסיבות ימי הולדת לילדים, שאז מזמינים משפחה משני הצדדים, וכמו שאמרתי - ליל הסדר לפעמים.

השאלה היחידה היא למה היא לא מסכימה לבוא אף פעם לארוחת שישי אצלך. האופציה השנייה שנראית לך סבירה - שאת והילדים הבוגרים שלך תבואו אליהם ביום שישי, כשאתם אלה שמזמינים את עצמכם ולא הם הזמינו אתכם - לא סבירה בכלל, ואף הזויה. היא לא אמורה לארח את הילדים שלך, ובוודאי שלא באופן קבוע כמו שנראה שאת רוצה.
את לא חושבת שמותר להם להחליט מה הם רוצים לעשות בסופי השבוע שלהם? את קובעת להם שהם חייבים לעשות שבוע פה שבוע שם? מה זה? למה זה? לך לא נוח באמצע השבוע? להם לא נוח בסוף.שבוע. עובדתית את מצליחה להיפגש באמצע השבוע - ובתדירות גבוהה מזו שבה אני פוגשת את הוריי (כאמור, פעם ב-3:שבועות). אז אולי תשמחי במה שיש במקום לבכות על מה שהיית רוצה שיהיה.



מגבילים אותך? זו חוצפה? נראה לי שאת צריכה להתאפס קצת על עצמך ולהבין שהחיים שלהם לא שייכים לך, ואת לא שולטת בהם.
לצפיה ב-'ומההודעה הזו אני מבינה מה הסיפור'
ומההודעה הזו אני מבינה מה הסיפור
12/04/2018 | 16:31
5
314
זה עניין של שליטה. מקומם אותך ש"היא" תכתיב לך. כמו שאת בחיים לא העזרת להכתיב.
השתנו היוצרות, את מרגישה שכל הכוח "אצלה" ולא אצלך.
את לא מתפשרת, רק בדרך שלך.
כמו שכתבתי בהודעה למטה, חגים וערבי שבת הם סיוט בהתחלה עם תינוק קטן. בגיל הזה ממש סבלתי, רק הייתי עסוקה בלהרדים תינוק עייף בחדר שיש מלא רעש. רק אחרי גיל שנה +זה נהיה בסדר ורק בשעות מוקדמות.
לא דוחים אותך או מתעלמים ממך, אומרים מה מתאים להם ואת מסרבת לכל עלה של זית רק כי יש פה עניין של שליטה ואת רוצה שבתות וחגים כי לך זה חשוב.
את מספיק מבוגרת כדי שתהיה לך פרספקטיבה של חיים שלמים כדי לדעת ששמונה חודשים זה כלום, זה פסיק בחיים שלמים של הנכד הזה ואחרים שיבואו אחריו.
חבל, מה שייהרס עכשיו, בתקופה הרגישה הזו לכולכם, יהיה מאוד מאוד קשה לשנות אחר כך.
אני אם הייתי את, הייתי משחררת את עיניני השליטה והכבוד ומתראה באמצע שבוע.
לאט לאט יוצרת קשר ורואה גם אם זקוקים לי אחרת אולי בייביסיטר ולאט לאט מבינה מה העניין עם שישי וחגים ומציינת כמה זה חשוב לך.
אבל כל עוד את לא מכבדת ונכנסת למאבקים שליטה, כולם יוצאים מופסדים.
לצפיה ב-'לא ברור לי משהו,'
לא ברור לי משהו,
12/04/2018 | 16:50
2
259
מדבריך עולה שלמרות הקושי, הגעת למשפחה,
היה קשה, היית עסוקה בלהרדים תינוק, --אבל היית---
הכלה שלה מסרבת להיות--
גם אי בתור כלה מובתור בת--הגעתי לשבתות וחגים,
למרות הנסיעה הארוכה, ודי מהר היה לי ילד שני, והמשכתי לבוא.
אז למה את "מפילה" על החמות את הפסיכולוגיה של שליטה?
בטוח יש סיבה--שכדאי לה לברר, 
אבל להאשים אותה בשליטה ובחוסר הבנה להתאמה למצב--
לא ברור.
לצפיה ב-'אז אני אסביר'
אז אני אסביר
14/04/2018 | 19:03
1
207
קודם כל, היא כתבה במפורש שמעצבן אותה שהכלה מכתיבה מתי נפגשים, מי היא שתכתיב לי וכל מיני דברים כאלה וגם שהיא בחיים לא היתה מעיזה לעשות את זה.
דבר שני, היא כל הזמן מדגישה מה חשוב לה ואיך חשוב לה שזה יהיה ושאין לה מוכנות להתפשר.
מכאן פירשתי שליטה. זה רק רעיון, שתבדוק עם עצמה. זה בסה"כ פורום.
דבר שני, לגבי אישית. בהתחלה הפסקנו לבוא, בהמשך שהתאים לנו חזרנו לבוא. אבל, זה היה מאוד תלוי גם בבן זוגי. להורי, נסעתי פחות כי גרים רחוק. להוריו, שגרים קרוב, זה היה ביוזמתו וכי זה היה חשוב לו. מה גם, שהתדירות ירדה מאוד מאוד.
חוץ מזה, התחשבו בו, התאימו את השעות אלינו. שאלו מה מתאים לנו. וזה היה חשוב.
אבל אני חושבת שהמפתח הוא בן זוגי, שלו זה היה חשוב אז מצאנו את האיזון.
ולכן, בעיני, זה ממש לא קשור לכלתה, אלא לקשר שלה עם בנה.
לצפיה ב-'ההסבר שלך לא מספק'
ההסבר שלך לא מספק
14/04/2018 | 20:18
161
לגבי הדבר הראשון--לא כתוב בשום מקום שהיא ענתה.
היא כן כתבה שהיא לא מבינה למה, היא כן כתבה
שהמשפחה שלה זוכה לארוח ואוה היא דוחה--
היא כתבה שנעלבה--זה הכל.
לגבי דבר השני--כן, היא כותבת שחשוב לה להפגש, במיוחד בשבתות וחגים,
ויש ל חלום למשפחתיות--ובמקביל--כתבה ששחררה, ולא לחצה.
עד לפעם שהגיעה בלי שקבלה אישור, 
אגב, כולן התקיפו אות על כך, אבל--מה באמת קרה? מה נורא אם באים
בלי להודע? כמה פעמים אנשים "נוחתים" עלינו בלי להודיע מה הבעיה,
אבל מילא, הערה בונה.
הדבר השלישי (אצלך יש פעמים שני) המעטת לבוא--זה לא כתבת
קודם, וגם במעט זה לבוא גם אם התאימו אליכם, הכלה כאן נמנעה מלבוא 
לחלוטין 8 חודשים--והאם היא בקשה התאמה? אם לא מי ידע?
 
כן יש איזו בעיה--שצריך לברר מהי, ונכון לבדוק,
אבל מכל הנאמר יש וסר תקשורת מקדמת--ובטח לא שליטה של החמות.
לצפיה ב-'תגידי, את אמיתית? איזו תאוריה מטופשת'
תגידי, את אמיתית? איזו תאוריה מטופשת
12/04/2018 | 18:40
1
91
לצפיה ב-'מטופשת, אה? מעניין במה נגעה לך?'
מטופשת, אה? מעניין במה נגעה לך?
14/04/2018 | 19:03
56
לצפיה ב-'ראשית קבלי '
ראשית קבלי
11/04/2018 | 11:38
3
262
התאור שלך באמת מעציב וכואב.
אתיחס בשלב זה רק למשפט אחד שכתבת,
ויתכן ששם נקודת המפתח. מצטטת אותך--
"אני לא בסדר? " 
את בוחנת את עצמך--ומזוית הראיה שלך--את עושה הכל נכון,
אבל, אולי נפגעה ממך, סתם מאמירה תמימה שלך,
אולי יש לה קושי בקשר עם בתך והחתן, 
מה שאנ הייתי עושה במקומך, מזמינה את הבן מחוץ לבית--ושואלת אותו,
מה מציק לאשתו, שאת מאוד משתדלת--ואת מרגישה שהא מנסה להרחיק,
את לא תציקי--אבל מבקשת להבין מה קורה ושיהיה גלוי איתך.
תגד לו אנ לוקחת צעד אחורה. תחו בטוב. ותשמע מה יש לו לומר.
 
אבל כמה דברם--
1)אל תדבר בכעס, או באמרות של עלבון--אלא ממש ברור.
2)אל תעשי השואות--אחים שלה/אבא שלה, את לא "בלש" וזה תמיד מרגיז בהשואה.
 
ומנגד קחי צעד אחורה. אל תזמיני, אל תבואי, אל תקני--
לפעמים מרחב וריחוק מאפשר מערכת יותר בריאה .
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
11/04/2018 | 13:50
2
240
תודה על החיבוק מחמם הלב.
ניסיתי בעבר לשאול מה קרה..והתשובה היחידה שקיבלתי שאני מלחיצה.. ושארפה וכך עשיתי במשך 8 חודשים. לא הזמנתי כי אני "מלחיצה".....ניסיתי שוב להזמין מידי פעם..וקבלתי תשובות שונות..  אוקי..קיבלתי והמשכתי לתפוס מרחק..
הענין היחידי שהיה.. עם חתני..שהוא  התלוצץ.. ואמר "איזה יופי המוצץ..זה מוצץ של הביוקר" ואח"כ חתני קיבל טלפון מהבן שלי..למה אמרת ככה..ושאשתו נפגעה. לאחר השיחה הזו. חתני התקשר והתנצל..ושלא היה לו כוונה..שזה היה בצחוק.
וזה הדבר היחידי שהיה. 
אני לא רוצה לעשות השוואות. באמת באמת שאני לא בתחרות עם אף אחד. זה לא מענין אותי את מי הם מארחים. זה החיים שלהם. (אבל קשה להימנע מלהזכיר את האחרים.. בגלל התשובה ש"קשה" לה לארח אותי. אז אנשים אחרים לא קשה? רק אותי קשה?
אנחנו עדיין לומדים לנתב את היחסים ביננו כמשפחה אני כחמה..וגם בני וכלתי . סה"כ הם נשואים כשנתיים והכל עדיין חדש גם לי כחמה..וגם להם כנשואים. והיחסים שלהם יחד איתי/איתנו.
כן. אקח שוב צעד אחורנית. ואם זה רצונה אני בטח שלא אכפה את עצמי. אבל אני מרגישה את הכאב והעלבון . היא כלתי ואני אוהבת אותה. הוא הבן שלי הבכור שאני אוהבת. אין שום סיבה שכך יהיו היחסים ביננו. אבל גם אם אני לא רוצה אאלץ לקבל את זה.
תודה לך
תודה לך
 
לצפיה ב-'הדבר היחיד'
הדבר היחיד
11/04/2018 | 14:48
189
הוא זה שאת יודעת עליו כי שחררו את הענין,
אולי משהו בדינמיקה לא עובד לה נכון וטוב.
אולי תבררי בשיחה סתמית--אם כן יסכימו להתארח בלי משפחת הבת.
חפשי מה מפריע לה,
לא ממקום של עלבון, אלא כמו שכתבת ממקום של אהבה.
תאמרי לה שאת אוהבת אותה.
תנסי דברים שוים שיכולים לרכך, כדי שיהיה נעים יחד גם לה.
 
וענין קטן--המילה הקטנה--אולי היתה הרגשה של תחרות "הביוקר"
אני בטוחה שלחתנך לא היתה כונה רעה וגם התנצל, 
את לא יודעת אם לא היו עוד כאלה מבחינתה.
אולי אחרי שיחה עם הבן תציעי לשוחח איתה. אולי תעשי קצת הפרדת כוחות
בין המשפחות.
אבל, שחררי את העלבון--ותאפשרי לעצמך לקבל אותה כפי שהיא באהבה,
בלי תנאים. ואז תתחילו בטעם טוב וברוגע.  
 
 
לצפיה ב-'לא יודעת'
לא יודעת
23/04/2018 | 12:23
71
אם את עוד נכנסת לבדוק בו תגובות אבל מאחר ולטעמי הותקפת לא מעט בשרשור הזה ולא בצדק, אני מגיבה בכל זאת.
אני אתחיל עם שאלתך לגבי הקושי לפגוש אותך מול המשפחה שלה, אני לא מכירה את כלתך אבל יכולה לספר לך שיש הבדל בין לפגוש את המשפחה שלך לבין לפגוש אנשים אחרים - ובתקופות לחוצות או מעייפות זה הבדל שמאוד מתעצם. זה בא לידי ביטוי בצורך להתלבש ולהתאפר(מי שזה קריטי בשבילה-אני למשל) לאנשים אחרים כשמול המשפחה אפשר לרבוץ עם פיגמה מלוכלכת, שיער עם קליפס ובלי איפור.
זה בא לידי ביטוי במה שמותר להגיד - כמה את צריכה לשמור מה את אומרת או לברבר בעייפות ואם פתאום את עצבנית או עייפה את יכולה לשחרר מול המשפחה שלך ולא מול אחרים.
יש נקודות נוספות שאני לא מוצאת צורך לפרט כי אני בטוחה שהבנת את הרעיון.
 
דבר שני זה תדירות המפגשים והעובדה שלדעתי את צודקת שבערבי חג ובערבי שישי - לפחות אחת לשבועיים - נהוג להיפגש עם המשפחה. ברור שיש כאלו שמספיק להם להיפגש רק ביום הולדת, אבל אצל רב המשפחות הישראליות אוכלים ארוחת שישי יחד וכמובן חוגגים חגים יחד - בדרכ חג אצל ההורים של זה וחג אצל ההורים של זה. הבקשה הזו שלך מאוד הגיונית. רק שימי לב שיש אתך "נספחים". כמובן שהמטרה זה שכל המשפחה תחגוג יחד, אבל זה עוד אנשים. את מבשלת ומביאה את האוכל - אבל יש כלים לשטוף, יש שולחן לערוך, יש זבל לזרוק. יתכן ששתיה וכיבוד וסלטים לקנות/להכין... אירוח לא נגמר בבישול (למרות שכמובן זה חלק לא מבוטל).
 
מאחר וציינת שלפני שנולד הילד המצב היה שונה, תתני לה ליהנות מהספק שאכן הלידה והאימהות הטריה שינתה אצלה משהו, שאחרי הלחץ הראשוני בתקוה יחזור לעצמו. רק שאם תגיעו למצב של לחץ אחת אצל השניה אתן עלולות לפגוע ביחסים.
אם יש לך אפשרות לדבר עם הבן שלך לבד (אפלו כשהוא בעבודה) ורק להקשיב ולהבין, היתי ממליצה לך לנסות.
ואם כרגע תחגגי רק עם הבת (ועוד בן?) אז תשחררי.
את לא יכולה להכריח אותה. אם הבן שלך לא חושב שלשמור על קשר עם אמו הגרושה זה מספיק חשוב את בבעיה אחרת.
אגב - הגרוש שלך בתמונה? מה היחס שלה מולו?
לצפיה ב-'רגע, רק עכשיו קלטתי '
רגע, רק עכשיו קלטתי
11/04/2018 | 11:55
6
306
שאת מצפה לא שהיא תארח רק אותך ביום שישי, אלא גם את הבת הבוגרת שלך ובעלה (!) ועוד אח נוסף! מה זה? מה פתאום? בחיים לא שמעתי על כזה דבר. אם מישהו רוצה להיפגש עם הילדים הבוגרים שלו הוא מזמין למפגש בבית שלו (ואם לא רוצים, אז לא) - מה פתאום לכפות על מישהו אחר לארח אותם? נשמע לי הזוי ממש. ברור שברור שהיא לא תעשה כזה דבר. וכן, זו בהחלט בקשה מוגזמת. 
המצב היחיד שאני יכולה לחשוב שמפגש כזה יכול לקרות היא באירועים כמו ליל הסדר, וגם אז לעיתים יחסית נדירות (כשזה התור של הצד שלכם, והיא משום מה זאת שמארחת).
מובן שאם מישהו יוזם מפגש כזה עם החמים והגיסים בעצמו, סבבה - אבל לצפות לזה? לדרוש את זה? לחשוב שהוא לא בסדר אם הוא לא מסכים? הזוי ממש.
 
לצפיה ב-'אה, וגם זה שאת באה אליהם הבייתה ודופקת בדלת'
אה, וגם זה שאת באה אליהם הבייתה ודופקת בדלת
11/04/2018 | 12:16
2
265
סתם, בלי שיזמינו אותך - הזוי לחלוטין. אני מניחה שהסיבה היחידה שהם לא עוברים דירה היא שגם המשפחה שלה גרה בעיר.
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
11/04/2018 | 13:28
1
281
את צודקת ...איזה מן אדם אני. איזה חוצפנית אני. דופקת לה בדלת.
תקראי בבקשה מה שרשמתי.. מעולם לא באתי אליהם בלי להתקשר לפני...
באתי ודפקתי בדלת בגלל שלא ענתה לי בטלפון.. מאוד רציתי שיבואו אלי לחג..ולבדוק אם קרה משהו..
"הסיבה היחידה שהם לא עוברים דירה היא שגם המשפחה שלה גרה בעיר"
באמת אני צריכה להודות שמשפחתה גרה גם בשכונה.
לצפיה ב-'קראתי מה שכתבת, והתגובה שלי התייחסה למה שכתבת.'
קראתי מה שכתבת, והתגובה שלי התייחסה למה שכתבת.
11/04/2018 | 13:31
236
את כאילו עושה את מקסימום המאמצים כדי להוכיח לה שהיא צודקת בכך שהיא מתרחקת ממך. לא ענתה בטלפון, אז את באה ודופקת בדלת... הזוי, ובהחלט סיבה לעבור דירה...
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
11/04/2018 | 13:13
2
249
אני חייבת להגיד שהתשובה שלך לא נעימה לי
אני מזמינה אלי הביתה. ומעדיפה שהמפגשים יהיו אצלי בבית.
היא לא רוצה לבוא אלי. לא נוח לה אצלי.
אני כופה את עצמי?
הזוי? אנחנו לא משפחה? אני אדם זר?  אני כופה את עצמי? ולא רק אותי ..(אוי לי)
גם את הבת שלי ובעלה!! גיסתה?..אחות בעלה?!!!
אז נהיה כזרים.. נבוא פעם ב..באמצע שבוע... וזהו. כי בחגים היא לא רוצה לבוא..כי לא נוח לה.
אה.. ניפגש גם באולמות באירועים.
אין תור שלי.בליל הסדר...היא לא רוצה לבוא.
לא מקבלת את דעתך. אין לי מושג איזה טיב יחסים יש לך עם משפחת בעלך.
לא שופטת. אבל אני מכירה יחסים חמים של ביקורים הדדיים במשפחות.. וגם במשפחתי האישית אחים אחיות וגם במשפחת הגרוש שלי.
לא כך חשבתי שיהיה במשפחתי. אני לא בן אדם רע. אני לא מתערבת לאף אחד בחיים שלו ונותת את כל הכבוד. אני מנסה לנטב למשפחתיות ולא ליחסים קרים ומנוכרים כמו זרים. .
 
לצפיה ב-'אני לא נפגשת עם זרים באמצע השבוע, לא יודעת מה איתך.'
אני לא נפגשת עם זרים באמצע השבוע, לא יודעת מה איתך.
11/04/2018 | 13:22
1
238
שוב, אני לא יודעת למה היא לא רוצה פעם ב... לבוא בחג או בשישי. זה באמת נראה לי די סביר, ואם היא מעולם לא הגיעה לבית שלך בשישי עם התינוקת, זה באמת חריג.
אבל כן, להביא את הבת שלך ובעלה לבית שלה כי בא לך שכולם ייפגשו בשישי זה פשוט הזוי. אל תציעי דבר כזה אפילו. דברי עם בעלך ונסי להבין למה כל כך קשה לה להיפגש פעם בשנה בחג ופעם בחודשיים לשישי אצלך בבית, כי זה באמת לא מאוד ברור.
אבל מאוד מאוד ברור למה היא לא מעוניינת שיכפו עליה לארח בערב שישי את חמותה וגיסתה ובעלה, ובמקומך פשוט לא הייתי מעלה את האפשרות הזאת. ובוודאי שברור למה היא לא מעוניינת שיבואו אליה בלי שום הזמנה. הייתי לוקחת את הפגישות באמצע השבוע ומנסה לגשש אצל הבן שלך למה אפילו פעם בשנה אי אפשר להיפגש בחג ופעם ב... בשישי - וזהו.
לצפיה ב-'סליחה, "דברי עם בעלך" אמור היה להיות "דברי עם בנך"'
סליחה, "דברי עם בעלך" אמור היה להיות "דברי עם בנך"
11/04/2018 | 13:25
57
לצפיה ב-'למהיש לך בעיה עם כלתך?'
למהיש לך בעיה עם כלתך?
11/04/2018 | 14:41
1
241
הבן שלך שגידלת וחינכת לא מגיע לארוחות שישי עם משפחתו ואת מפילה את זה על הכלה? כמה נוח. אולי תדברי עם הבן שלך? 
הוא יכול להדבר עם אשתו. הוא לא עושה את זה. למה? ולמה את לא דורשת ממנו תשובות?
לצפיה ב-'האמת שבאמת לא ברור למה'
האמת שבאמת לא ברור למה
11/04/2018 | 14:48
229
התקשורת שלה היא עם הכלה ולא עם הבן שלה. לא זכור לי שאי פעם בחיי חמותי התקשרה אליי. כל ההזמנות שלה מגיעות אל בעלי (ואז הוא פונה אליי). בכלל, עכשיו חלק ניכר של התקשורת בין ההורים (כלומר הסבים) לילדים (כלומר הורי הנכדים, למי שכבר יש ילדים) ובין הילדים לבין עצמם מתבצע בוואטסאפ (אני לא חברה בוואטסאפ של המשפחה של בעלי ובעלי לא חבר בשלי. יש רעיות ובעלים שכן נמצאים בקבוצות).
לצפיה ב-'קצת הגזמת'
קצת הגזמת
11/04/2018 | 17:59
227
קודם כל, *כל* שבוע ארוחה אצלך?
אין לה הורים? היא אף פעם לא יוצאת לבלות עם חברים?
עד כמה שזכור לי, זה מה שעושים בגילם.
נקרעים בעבודה כל השבוע, ויוצאים לבלות בסופ"ש.
 
ואחרי לידה? כשבכלל לא ישנים בלילה? לא הגיוני בכלל.
 
בנוסף, אף אחד לא צריך לענות לך במיידי בטלפון.
רואים שהתקשרת, יחזרו אליך כשיתאפשר.
לא צריך לצלצל שוב ושוב, ובטח לא לרוץ אליהם הביתה.
 
בקיצור, לא איבדת שום משפחה.
לא צריך לעשות דרמה.
אנשים פשוט עובדים ומתרוצצים מסביב לשעון, לא ישנים בלילה כי יש להם תינוק חדש, ומחפשים כל הזדמנות לשקט ומנוחה (שכנראה לא יהיו להם ב 20 שנים הקרובות).
לצפיה ב-'קצת מוגזמת כאן ה"עליהום" על החמות... לעשות חג ביחד זה בסיסי'
קצת מוגזמת כאן ה"עליהום" על החמות... לעשות חג ביחד זה בסיסי
11/04/2018 | 20:17
234
גם עם תינוק בן חודשיים וגם עם תינוק בן 8 חודשים.
נכון, תינוק חדש ובמיוחד תינוק ראשון זה קשה בטירוף - כל העולם מתערבב, כל המציאות משתנה, הורמונים, חרדות לתינוק וחוסר שינה. קשה קשה קשה. אבל בתוך כל הקושי אפשר וצריך לזכור שיש גם אנשים אחרים עם רגשות ויש מחויבויות משפחתיות. והיא לא הראשונה ולא האחרונה שילדה ושיש לה תינוק קטן. 
לדעתי לסרב לארוחות שישי זה סביר בחודשים ראשונים שאחרי לידה, אבל גם לסרב לארוחת חג זה כבר מוגזם. שיעשו מאמץ, יתארגנו מראש ויבואו.
יחד עם זאת - להגיע בלי להודיע ופשוט לדפוק על הדלת זה לא לעניין. ולא משנה כמה היא מסננת אותך ואז לא חוזרת אלייך אחרי פרק זמן סביר (שגם זה לא לעניין, אגב).
אין לי פתרון בשבילך - נשמע מאוד מעליב כל הסיטואציה. לדעתי לדבר עם בנך יהיה הרבה יותר מועיל והגיוני מאשר לדבר עם כלתך. 
וגם... לפעמים גם כשנראה לך שאת לא ביקורתית בכלל, ההערות הקטנות יכולות להוציא מן הדעת... אמא שלי למשל בטוחה שהיא אף פעם לא מתערבת - ובפועל כל משפט שלישי שלה הוא סוג של ביקורת/עצה/תהייה על שיטות החינוך שלי. לקח לי הרבה זמן להבין למה אני כ"כ עצבנית לידה עד שהבנתי שאני כל הזמן בהתגוננות והסברים על כמעט כל דבר שאני עושה או אומרת עם הילדים. אחרי שהבנתי את זה, החלטתי שאני די תופסת ממנה מרחק. התחלתי להתקשר אליה פחות ולבקר פחות, מזמינה אותה פחות אליי. עם חמותי אגב אין לי את הבעיה הזאת... כמעט אפס ביקורת ואני מאוד מעריכה אותה על זה. סתם נקודה למחשבה - אולי בלי לשים לב את נותנת לה הרגשה לא טובה לגבי האימהות שלה.
לצפיה ב-'קודם כל תנשמי '
קודם כל תנשמי
11/04/2018 | 23:32
1
224
אני מצרפת סרטון לתרגול הנשימה - אודה כי לא צפיתי בכולו, אבל המדריך מאוד מרגיע (לפחות אותי:)
קישור לסרטון: https://youtu.be/eyFCuFTUaME
 
אני חושבת שלכלתך יש קשיים וצרכים ורצונות שהם פשוט שונים משלך
כשהיא לא מרגישה איתך בנוח, זה לא מעיד על כך שאת לא בסדר. זו פרשנות שלך, ובמציאות יש עוד אפשרויות.
היא אישה רגישה, גם לפי דברייך, ואת עושה רושם של אישה ישירה וגם עם בעלה של בתך היא לא ממש מסתדרת, יתכן שלאחר מפגש אחד עם כולכם ביחד היא מותשת!
כלך איננה רוצה כרגע בפגישה איתך. היא לא רוצה, שתגיעי אליה ביום שישי, והיא גם לא רוצה להתארח אצלך ביום שישי, והבהירה היטב דרך בנך. מה שאת צריכה לעשות כעת לפי דעתי הוא לכבד את הבקשה שלה, ולהניח לה. (וגם לבנך שלא ישאיר את אשתו ולא יגיע אליך בלעדיה).
 
את צריכה לפי דעתי למצוא דרך לשחרר אותה... מהציפיות שלך, נראה לי שיש לך תמונה בראש של איך משפחה צריכה להיראות
יושבים סביב השולחן - לפחות בחגים, אוכלים ביחד, מדברים משתפים בטח כשגרים כל כך קרוב
כפי שראית לא כל הקוראים חושבים כמוך, יש כאלו שלא נפגשים בכלל בימי שישי. כך ששתי הגישות לגיטימיות 
 
כרגע מדברייך נראה שכלתך רוצה הפסקה בקשר שלכם, לא לארח ולא להתארח
כדי שתוכלי להסתדר עם בנך ואשתו ולהיות רגועה ולשפר את התקשורת ביניכם את צריכה להיפרד מהפנטזיה - התמונה שיש לך בראש על ישיבה משותפת בערבי שישי וערבי חג, ולהבין שבכוח זה לא יקרה, גם אם תצליחי להביא אותה לשולחן נגד רצונה, האווירה לא תהיה נעימה ולא רק לך אלא לכל המסובין.
 
בתקופה הקרוב אל תתקשרי אליה, אל תסמסי לה, ואל תציעי לה שתיפגשו.
דברי רק עם בנך, תציעי לו שיבוא הוא אליך באמצע השבוע עם כלתו ובנם או לבד, וזהו 
 
המשפחה שלך לא נגמרת, היא משתנה ואת צריכה להתאים את עצמך לשינויים בהתאם! יש לך נכד צעיר ואולי בקרוב יהיו לך נכדים נוספים מהבן או משאר הילדים
אחרי שהתגרשת החיים שלך נגמרו? החיים השתנו, על חלק מחיים לא הייתה לך וגם על חלק מהם לעולם לא תהיה לך, אך על חלק מחייך כן יש לך שליטה ובחלק הזה מה שיקרה או לא יקרה בהם תלוי רק בך. 
מדוע שלא תקני את לעצמך תכשיט ותשמחי את עצמך בלי סיבה ובלי תלות בסביבה, ובמקביל תנסי להקטין את הציפיות שלך מכלתך ומהסביבה בכלל.
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
12/04/2018 | 14:02
202
את צודקת. היו לי ציפיות ורצונות אבל אצטרך להתאים עצמי לרצונות של אחרים.
הפגיעה באה בגלל שכלתי חשובה לי וחשוב לי להשקיע ולפתח את הפורום המשפחתי הקטן שלנו, (שלי ושל ילדי כלתי וחתני) במיוחד לאחר גרושיי הרגשתי שאני זו שצריכה לנתב את היחסים והגיבוש המשפחתי שלי. במיוחד בחגים. 
שחררתי במשך 8 חודשים. אשחרר עוד. ואלמד עם הזמן לשחרר לתמיד. ברור לי שאי אפשר בכוח וברור שהאוירה לא תהיה נעימה בהתאם.
כבר יצרתי קשר עם בני לשוחח איתו לאחר שנהיה נתק של שבוע ימים מהחג, מאחר והתאכזבתי גם ממנו שהוא מישר קו עם המצב, וכאילו "מוותר" עלינו.
אני מקווה שהזמן יעשה את שלו.. ושהם כן ירצו בקרבתנו. ואם לא ..אני לא יכולה לעשות כלום בענין. ואלמד לחיות עם זה.
את צודקת. יש רצונות לאחרים ואין לי שליטה על זה. הם אנשים בוגרים והם יחליטו עם כל הכאב שלי בענין אם רצונם לבוא ואם לא.
אני כבר לא יודעת איך להתנהג. אבל נראה שבחגים שיהיו בעתיד. אני לא מתכוונת להזמין. כדי לא להלחיץ. ואמתין לאות מהם..אם יש ענין ואם לא.
תודה לך על תשובתך המאירה והצודקת.
מקומם אותי תשובות שהיו לפני.. שנותנות תחושה כאילו אני "אוייב" ושאני הזויה שבכלל אני מצפה לארוחות משפחתיות. ואם אני מתקשרת. אני צריכה לחכות שיחזרו אלי. (יחס מעליב כאילו אני ילד קטן) איפה היחס והכבוד לאדם מבוגר. אני מתארת לעצמי שתשובות מסוג זה באות בגלל שנשים כאן נכבו מהחמות שלהם ולא שופטת אף אחת. 
אני יודעת שכל הבקשה שלי באה ממקום טוב לגיבוש משפחתי. אני יודעת שאני מכבדת תמיד כל אדם באשר הוא ובטח ובטח את כלתי האהובה וצר לי על הרצון לריחוק מאיתנו. 
מודה לך מאוד על תשובתך המאירת עיניים!!
 
לצפיה ב-'תבקרי ותזמיני את הבן ואת הנכד'
תבקרי ותזמיני את הבן ואת הנכד
12/04/2018 | 10:45
6
218
לכלה לא נוח בחברתך, וככל שהמצב נמשך זה רק מחמיר.
 
כשאמרו לך שיגיעו לחג השני ולא הראשון, למה כל הטלפונים וההליכה אליהם הביתה? בשביל מה זה טוב? בטח שזה גורם לה להרגיש מותקפת.
 
אני מציעה שתעזבי אותה קצת בשקט. הבן שלך צריך להבין שאת אמא שלו וסבתא של הבן שלו, ולהזמין אותו אליהם. שיזמין אותך בעצמו, לא אשתו צריכה לעשות את זה. לאו דווקא לארוחת ערב - לקפה ועוגה בשבת אחרי הצהריים. וכמובן - שיבוא אליך עם הנכד. ייתנו לאמא הצעירה לנוח, והם יהיו איתך
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
12/04/2018 | 14:41
5
211
ההתנהלות מול אשתו היא לבקשתה. פעמים קודמים הביעה תרעומת על כך שלא מתקשרים אליה ולמה ההזמנה דרך הבן.
גם לבקשת הבן שאפנה לאשתו ומה שנחליט בסדר מבחינתו.
קבלתי תשובה מהבן שאולי יבואו לחג השני. וה"אולי" הפריע לי..מאחר ופעמים קודמות אמרו "אולי" ואז כשהתקרב המועד ..לאחר ציפיות ותכנונים..לא באו מסיבות שונות. ולכן התקשרתי ולכן הלכתי אליהם לאחר שלא ענתה לי. כדי לדעת בוודאות אם מתכוונים לבוא..ואם יש בעיה מסוימת אני רוצה לדעת עליה.
תודה על תשובתך. אעזוב אותה בשקט בתקוה שתבין שכוונתי לא היתה רעה.
תודה רבה על כל התגובות וההתייחסות.
לצפיה ב-'הבן הוא בן אדם ריבוני. מותר לו לבקר את אמא'
הבן הוא בן אדם ריבוני. מותר לו לבקר את אמא
12/04/2018 | 15:56
3
184
לא התכוונתי לחג. בחג נהוג ללכת ביחד כל המשפחה. אלא בסתם יום של חול, או שישי או שבת אחר הצהריים.
 
 
 
לצפיה ב-'מגיבה לך כאן בכאב'
מגיבה לך כאן בכאב
12/04/2018 | 16:23
2
200
אישי גדול מאוד.
ואין קשר למה שפותחת השרשור העלתה/כתבה.
אני אפשרתי לבעלי לבקר אצל הוריו, וגם לילדים,
כי הם ריבונים ועצמאיים, וחשבתי שממש חשוב שתהיה להם סבתא,
(תאמיי לי אפשר לגדול מעולה בלי סבתא)
מוכרחה לומר לך--זו היתה טעות--לא יתכן שכולם שם
(גם בימי חול)ובעצם מנודה משם--ושם נהנים מהביחד כשהאשה/אמא
נשארת לבד, זה לא ששעמם לי, וזה לא שלא יכולתי להזמין חברות--
אבל זו אמירה --וזה פוגע עד העצם.
לא סלחתי לחמותי--גם אחרי מותה--שאיפשרה את זה כבשיטה.
היא המבוגרת--היתה אמורה לחפש דרך לקרב אותי ו/או לא לאפשר
ביקורים של משפחה חצויה.
מצטערת--מי שלא חוה --לא מבין.
לצפיה ב-'לא מדברת על נידוי. את לקחת את זה רחוק.'
לא מדברת על נידוי. את לקחת את זה רחוק.
12/04/2018 | 21:48
1
142
בכל המשפחות שאני מכירה, לפעמים אחד מההורים הולך עם הילדים או חלקם לבקר קרובי משפחה. 
זה לא נעשה בהתרסה, כולה אבא וילדים הולכים לסבתא.
 
המשפחה לא צריכה להיות דבוקה שהולכת לכל מקום ביחד.
 
 
לצפיה ב-'סליחה, לא היה נידוי'
סליחה, לא היה נידוי
12/04/2018 | 21:58
148
אי נפגעתי והחלטתי לנתק(האמת, שברבות השנים חושבת
שהייתי אמורה להוג אחרת, אבל זה לשרשור אחר)
אף אחד לא התריס. 
אבל ואבל גדול--המציאות היתה שהם הגיעו לפעמים יחד לפעמים בפרד,
ואני הייתי מחוקה בקטע הזה. הכל כאילו בזרימה של החיים.
לא! לא! זה רעיון רע. זה לא דרך להתנהלות קבועה. 
לא צריך להיות דבוקים ואני הכי מהלת חיים עצמאייים, וגם בעלי,
אבל במשפחה סצנה שחוזרת על עצמה
בקביעות ואיש לא נותן את הדעת על הדבר--מעליב, עד כדי השפלה.
(לידיעתך--כיון שהנושא רגיש גם לא פתחתי אותו מעולם לבעלי
שתמיד יגונן על הוריו, לילדי משבגרו כן, והם שינו.
לא לקחתי רחוק התמודדתי. אבל אני לא נטולת רגש. והמקום במשפחה חשוב.
לצפיה ב-'יש לבן קשר עם אבא שלו?, איך הוא?'
יש לבן קשר עם אבא שלו?, איך הוא?
12/04/2018 | 18:20
42
לצפיה ב-'שינוי בדינמיקה'
שינוי בדינמיקה
12/04/2018 | 16:26
177
מה שקרה אצלכן זה שינוי בדינמיקה המשפחתית ואת לא נותנת אוויר להסתגל למצב החדש.
את אולי לא זוכרת, אבל ההתחלה עם תינוק קטן ושמונה חודשים זה עדיין ממש קטן וקשה לא פשוטה.
אם לא עשיתם התאמות בשעות, אז הארוחות שישי האלה וגם ערכי החג הם תיק ועול עם תינוקות. לא הנאה ולא כיף ואפילו ממש סיוט להרדים תינוק עייף ברעש ובאטרף של בני המשפחה המורחבת.
לי לקח כמה חודשים  טובים לחזור לארוחות האלה וגם שהלכתי זה לא היה בכיף. רק עכשיו לקראת גיל שנה אחרי גיל שנה, זה נהיה בסדר ורק לארוחות שמקדימים, ההורים הקדימו את הארוחה לשש.
לי נראה שזה קצת כדור שלג. זה התחיל בקושי שלך שהדינמיקה השתנתה וכנראה הטריף את כלתך (אולי גם שכחת כמה גועשים ההורמונים שאחרי וכמה כל דבר קטן בתקופה הזו נחווה ענק, זו תקופה רגישה ומורכבת ודברים שנעשים בתקופה הזו נחרטים עמוקות).
אולי לא נתת אוויר ומאז נוצרה מועקה.
בנך אומר לך, תשחררי. יהיה בסדר. אבל את מתעקשת שכבר איבדת.
ברור לי שכואב לך ושאת בלחץ ובחוויה שלך כבר איבדת הכול.
גם בטח ציפית לנכד הזה.
עברו רק שמונה חודשים. אל תשכחי שככל שהילד יגדל יהיה יותר קל לכולם, גם להורים הטריים וגם לקשר שלו איתו.
אבל האטרף והלחץ שלך לא עוזרים. כנראה שלוקח להם זמן להסתגל.
לצפיה ב-'את או מישהו מהמשפחה שלך מעשנים?'
את או מישהו מהמשפחה שלך מעשנים?
12/04/2018 | 18:01
68
לצפיה ב-'נשמע שכלתך לא מסתדרת עם המשפחה'
נשמע שכלתך לא מסתדרת עם המשפחה
13/04/2018 | 02:12
181
כנראה שהיא מרגישה לא נעים בסביבת בתך ובעלה.
ציינת שפעם אחת היה מקרה אחד קטן של הערה ממש לא בכוונה, אני אומרת לך שעל הערה אחת קטנה לא עושים עניין. כנראה שההערה הזו, שבטח היתה הרבה יותר מאשר סתם "מוצץ יוקרתי", באה ביחד עם הרבה הערות אחרות לגבי אורח החיים שלהם ואם את כל כך מזלזלת בהערה האחת שהיתה יותר מדי כנראה שלשאר ההערות בכלל לא שמת לב. 
כלתך הציעה לך פתרון- להפגש באמצע שבוע. ככה כלתך ובתך לא צריכות להפגש ואת לא צריכה להזמין רק את הבן ולא את הבת. את יכולה לקבל את ההעצה או להמשיך ולהתלונן, בחירה שלך. בכל מקרה שיהיה בהצלחה
לצפיה ב-'מאוד מבינה את הצד שלך, אבל גם מבינה את הצד שלהם'
מאוד מבינה את הצד שלך, אבל גם מבינה את הצד שלהם
13/04/2018 | 04:43
206
בתור אמא טרייה יחסית (כמעט שנה) היה לנו מאוד חשוב לבנות את הקן שלנו ולא היה קל שאנשים מהמשפחה נכנסו לתוך הסיטואציה הזו, היינו מאוד קנאים לזמן שלנו ביחד כמשפחה צעירה שנבנית.
 
אולי מרגיש להם שאת לחוצה על זה ולכן נוצר אנטי. אולי פשוט תנסי לבוא רגועה ולדבר עם בנך על זה ולהבין מאיפה זה נובע ומה נכון להם כזוג וכמשפחה חדשה ואיך זה משתלב עם מה שנכון גם לך ולבת השנייה.
לצפיה ב-'מתנות בהזדמנות'
מתנות בהזדמנות
03/04/2018 | 04:31
6
375
נניח וילדיכם מעוניין במשחק/אביזר/בגד כלשהו או ואתם לא מעוניינים שיקנה מכספו/שאתם תקנו לו מטעמים הגיוניים (לדוגמא משחק מחשב אלים, עודף צעצועים וכו') אבל אז סבא וסבתא שומעים שנכדם מעוניין בכך ומתעקשים לקנות למרות שאתם לא מסכימים. כיצד תגיבו בסיטואציה כזו כהורים?
 
 
לצפיה ב-'מענין שהסוגיה הזו'
מענין שהסוגיה הזו
03/04/2018 | 09:38
220
עולה כ"כ הרבה פעמים בואריאציות ובהדגשים שונים,
אני לא נתקלתי בקושי בתחום הזה לא כבת לא ככלה ולא כסבתא,
אבל אם אתיחס לשאלה כהורה--הייתי מנסה למזער נזקים,
מדברת עם הסבתא/סבא ומבקשת להציע להמיר את המתנה לנכדים
במשהו יותר מתאים לנו כהורים--
אם לא היו נענים לי--הייתי מאפשרת את המתנה רק לזמן שהם נמצאים--ואז אומרת לילדים--אבא ואמא לא מרשים---אנחנו לוקחים את זה.
בפעם הבאה תבקשו משהו שנאפשר להנות מזה.
ילדים מבינים היטב שאבא ואמא הם סמכות וסבתא סבא הם פינוק.
וזה לגמרי בסדר.
 
כסבתא--אני כועסת על סבתאות כזו--לעולם לא הייתי מערערת על החלטת הורים,
אפשר לפנק ולקנות לנכדים מליון דברים חלופיים שלא ירגיזו ולא יפריעו לסמכות ההורית.אני נמצאת עבור נכדי באהבה, ונותנת מעבר למה שאולי נשמע--
אבל לעולם לעולם לא נגד ההורים. 
לצפיה ב-'אוסרת? זה יגיע לפח. "מעדיפה שלא"? אתעלם'
אוסרת? זה יגיע לפח. "מעדיפה שלא"? אתעלם
03/04/2018 | 09:50
1
240
לשמחתי, יש מעט מאד דברים שאני אוסרת. ולא קורה שקרובי משפחה מתעקשים להביא משהו שאני אוסרת.
 
אם אני חושבת שמשהו מיותר, והסבתא מתעקשת לקנות - שיהיה להם לבריאות.
 
אבל אם יקנו משהו שאני אוסרת - הוא יגיע לפח.
 
כרגע קשה לי לחשוב על משהו כזה.... אם סבתא תקנה לילדה קעקוע אני לא אוכל לזרוק את הילדה לפח.... ונכון להיום, זה הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו שאני אוסרת.
גם אם הסבתא תקנה סיגריות הן יילכו לפח. אבל זה בסדר, עד כמה שידוע לי אף אחת לא מעוניינת לעשן.
לצפיה ב-''
03/04/2018 | 10:57
156
לזרוק את הילדה לפח...
לצפיה ב-'אם אני לא מרשה לילד את הדבר הספציפי - הוא'
אם אני לא מרשה לילד את הדבר הספציפי - הוא
03/04/2018 | 10:59
201
לא יקבל (יוחלף וכדומה). אבל דברים כמו "עודף צעצועים" זה משהו אחר, ועל דבר כזה לא אגיד כלום.

לצפיה ב-'צריך לקחת את הסבא והסבתא האלו לשיחת '
צריך לקחת את הסבא והסבתא האלו לשיחת
12/04/2018 | 01:00
1
116
ולהיות פתוחים לשמוע את דעתם
(אם יש משחק מחשב שיש לכולם, למשל, והם חושבים שיכול לסייע לילד להיות פופולרי, או שזה יכול לפתח אותו, או אפילו סיגריות שהם רכשו בשבילו כי רצה להתנסות.)
נניח שסבא קנה את משחק המחשב לבית שלו, וכשהילד מגיע לביתו הוא משחק בו, האם זו התעקשות?
ואם ההורים מגבילים את הילד לקינוח אחד, אבל מבקשים מסבתא לשמור על הילד פעמיים בשבוע, לדאוג לו לאוכל שינה ומקלחת וגם שלא יאכל יותר מידי מתוק?
וסבתא שמבשלת ואוספת ומקלחת ומנקה וטורחת רוצה להרגיש שגם דעתה נחשבת, שהיא לא מתפקדת רק כבייביסיטר..
 
בתור התחלה, נראה לי שהכי נכון לדבר על כך עם הסבא והסבתא (ולא בטלפון), להתייעץ עם הבעל ואולי גם עם הורים נוספים, ורק לאחר מכן להגיע למסקנות.
צריך לשאוף למצוא את האיזון שיתאים להורים ולסבים והסבתות לאורך זמן.
והכי חשוב לא להתעלם. אם משהו מפריע לנו אנחנו צריכים לדבר על כך, לא לחכות שהכעס יצטבר ויפגע באופן שלא ניתן לשיקום ביחסים.
לצפיה ב-'.'
.
12/04/2018 | 10:24
16
לצפיה ב-'עוד רגע וזה מגיע... ליל הסדר'
עוד רגע וזה מגיע... ליל הסדר
24/03/2018 | 05:52
22
317
מה התוכניות? מארחים/מתארחים?
מהו המאכל של פסח הכי אהוב עליכם?
 
לצפיה ב-'מתארחים אצל אחי הגדול.'
מתארחים אצל אחי הגדול.
24/03/2018 | 09:10
4
286
הכי אוהבת חרוסת.
לצפיה ב-'גם אני! כבר יומיים מנסה להכין ולא מגיעה לזה.'
גם אני! כבר יומיים מנסה להכין ולא מגיעה לזה.
26/03/2018 | 05:11
3
205
מחר מכינה ויהי מה
לפי איזה מתכון את מכינה?
שנה שעברה קניתי איזה משהו בסופר המקומי וזה היה זוועה אז החלטתי השנה להכין.
יש מתכון שנראה ממש קל וסבבה אז הולכת להכין ל: http://www.10dakot.co.il/%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A1%...
לצפיה ב-'אצלנו אבא שלי נהג להכין,'
אצלנו אבא שלי נהג להכין,
26/03/2018 | 06:02
2
167
וזו חרוסת בלי תמרים - רק תפוחי עץ, אגוזי מלך, יין אדום מתוק וסוכר.
לצפיה ב-'מאז שסבתי נפטרה, אין אצלנו חרוסת בסדר פסח'
מאז שסבתי נפטרה, אין אצלנו חרוסת בסדר פסח
26/03/2018 | 12:50
1
163
בעצם, לדעתי אין חרוסת כבר מאז שנכנסה לשלבים המשמעותיים יותר באלצהיימר
לצפיה ב-'לאבא שלי אין אלצהיימר, אבל '
לאבא שלי אין אלצהיימר, אבל
26/03/2018 | 13:17
175
הוא כבר לא מכין חרוסת או בא לליל הסדר אצל מישהו אחר, ואמא שלי לא רוצה לעשות ליל סדר אצלה, אז הם עושים שניהם ליל סדר זוגי החל משנה שעברה.
לצפיה ב-'לצערי השנה אני מארחת. בד"כ מתארחים אצל קרובי משפחה'
לצערי השנה אני מארחת. בד"כ מתארחים אצל קרובי משפחה
24/03/2018 | 18:56
1
210
אבל ממש לאחרונה גילו למארח סרטן, והוא מתחיל טיפולים, אז התנדבתי מייד להעביר את הכול אליי. יגיעו 20 ומשהו איש, ואני מקווה שהאווירה תהיה טובה וחיובית לאור הנסיבות
המאכל האהוב עליי - שאני לא אוכלת כבר שנים בעצם - הוא המצה-בריי של חמותי. הוא טעים טעים טעים ברמות אבל כ"כ משמין שכבר מזמן ותרתי עליו. היא מכניסה פרוסות של גבינ"צ בין המציות ומטגנת הכול ביחד והגבינה נוזלת וזה כל כך טעים! לצערי זה מסוג הדברים שאני לא מסוגלת לאכול אחד ודי, וברגע שמתחילה - לא מפסיקה עד שמתחסלת הקערה. אז כבר כמה שנים אני פשוט לא מתחילה....
לצפיה ב-'כל הכבוד ובהצלחה באירוח!'
כל הכבוד ובהצלחה באירוח!
26/03/2018 | 05:13
98
לגבי המאכל שתיארת- זה לא מצבריי, יש לזה שם אחר אבל ברח לי...
 
אני חולה על מצבריי- מחזיקה את עצמי חזק לא להכין (אבל מצד שני טוחנת מצה עם חמאה ).
לצפיה ב-'השנה - בפעם הראשונה...'
השנה - בפעם הראשונה...
24/03/2018 | 19:32
2
229
אנחנו ניסע לבן בירושלים, אשר נותח לפני כחודש ולא רוצה להעמיס על עצמו נסיעה.
בכל שנה אני מכינה את עוגת אגוזים/שקדים לפי מתכון של הסבתא שלי.
לצפיה ב-'נסיעה טובה והחלמה מהירה לבן '
נסיעה טובה והחלמה מהירה לבן
26/03/2018 | 05:14
1
97
אשמח אם תשתפי את המתכון, אם בא לך
לצפיה ב-'המתכון - כפי שכתבתי על גבי כרטיסיה של פעם...'
המתכון - כפי שכתבתי על גבי כרטיסיה של פעם...
26/03/2018 | 20:33
145
והיתה שאלה על חרוסת.
אני מכינה כפי שאמי הכינה:
תפוחי עץ מגוררים (הכמות תלויה כמה אנשים נהיה)
בננה מרוסקת
אגוזים קצוצים
צימוקים
קקאו , שוקולית וסוכר לפי הטעם.
מעט מיץ לימון.
ומה ש"יפה" במתכון של סבתי  (נולדה בשנת 1888) זה 7 ½ קליפת ביצה....
מעניין שאז מדדו את קמח המצה לפי גודל הביצה.
 
לצפיה ב-'לשמחתי מתארחים'
לשמחתי מתארחים
25/03/2018 | 09:41
1
167
שנה שעברה אנחנו אירחנו.
מכינה עוגת אגוזים של סבתי כל שנה לליל סדר, זו המסורת שלי, לא מוותרת עליה. גם אצלי בבית זו היתה עוגה קבועה בפסח.
לצערי המאכל האהוב עליי הוא מצות ולכן אוהבת אותו בכל דרך אפשרית. בשנים האחרונות דואגת לאכול ממנו אבל הרבה פחות מפעם. צריכה לשמור על המשקל.
לצפיה ב-'כן, זה לא קל- אני גם מאוהבי המצות'
כן, זה לא קל- אני גם מאוהבי המצות
26/03/2018 | 05:15
113
מצה עם חמה, מצבריי... קניתי קופסא קטנה של מצות וזו ההקצבה שלי כבר די חיסלתי חצי ממנה ופסח עוד לא התחיל.
 
אשמח אם תשתפי את המתכון לעוגה
לצפיה ב-'מתארחים. '
מתארחים.
25/03/2018 | 11:25
4
130
הכי טעים - מצה פריכה עם חמאה איכותית.
 
ויש לי חולשה לעוגיות קוקוס... משהו מהילדות
לצפיה ב-'אצלי זה עוגיות בוטנים, לא אוהבת את הקוקוס- תמיד משאיר'
אצלי זה עוגיות בוטנים, לא אוהבת את הקוקוס- תמיד משאיר
26/03/2018 | 05:17
3
112
טעם לוואי שנשאר גם אחרי פסח חח.
 
אני חולה על מצה עם חמאה. קניתי חמאה הולנדית בחנות של גבינות אז זה ממש יוצא מעדן טעים (ומשמין).
לצפיה ב-'כשגרתי בארה"ב כילדה, זללנו בפסח'
כשגרתי בארה"ב כילדה, זללנו בפסח
26/03/2018 | 06:09
2
149
את אלה:
http://manischewitz.com/product/chocolate-macaroon...
בימינו יש מגוון טעמים.

גם הגפילטע פיש של מנישביץ טובים.

בארץ אני לא אוכלת לא עוגיות בוטנים ולא קוקוס. שני הסוגים לא טעימים לי.
לצפיה ב-'לא סובלת גיפלטע פיש מצנצנת ...'
לא סובלת גיפלטע פיש מצנצנת ...
26/03/2018 | 14:24
1
98
לא חסידה גדולה של גפילטע פיש ברגיל אבל אם כבר לאכול אז אמיתי וטרי.
 
אמא שלי פעם הייתה מכינה ואחרי מות סבתי הפסיקה להכין ורק אכלנו קנוי... זה די דוחה.
 
 
לצפיה ב-'נו, כי לא אכלת את של מנישביץ...'
נו, כי לא אכלת את של מנישביץ...
26/03/2018 | 14:31
106
אני לא סובלת את רוב סוגי הגפילטע פיש - קנוי או טרי, אבל של מנישביץ אני אוהבת.
ואותו כנ"ל, כאמור, עוגיות של פסח (אם כי באמת טעמתי רק פעם אחת עוגיות קוקוס לא קנויות - שהוכנו על ידי מכרה שלנו בחו"ל, והן היו מעולות, אז אולי עוגיות קוקוס לא קנויות באמת נוטות להיות טובות. קשה לי להסיק מסקנות ממדגם של 1...).
לצפיה ב-'הרבה ממאכלי פסח אהובים,'
הרבה ממאכלי פסח אהובים,
25/03/2018 | 17:04
1
152
אבל מענין רק בפסח, לא אוכל אותם במשך השנה.
האוכל שמסב לי עונג וזכרונות נעימים--
הוא פשוט וסתמי בכ"ז--סנדויץ של מצה--שמרוחה עליה חמאה 
ובננה שמועכים עליה או עיגולי הבננה--וע"י זה כוס גדולה של
שמנת ואשל מעורבים עם תותים בפנים.
זו הנאה צרופה.
 
לצפיה ב-'חג שמח '
חג שמח
26/03/2018 | 05:25
29
לצפיה ב-'ובהזדמנות זו - מתכון מעולה לביסקוטי'
ובהזדמנות זו - מתכון מעולה לביסקוטי
26/03/2018 | 20:54
114
 
"לפני שבוע וקצת הכנתי ביסקוויטי פירות יבשים, שונטי שלנו איתגרה אותי ושאלה אם יש ביסקווטי כשר לפסח, חיפשתי ומצאתי
באתר פסטו ביסקוטי מדהימים לחג הפסח, מומלצים מאוד!!.." (pontch1)

החומרים:
4 ביצים
1 כוס שמן
1 כוס סוכר
1 כפית תמצית שקדים
1 וחצי כוסות קמח מצה =200 גרם
2 כפות קמח תפוחי אדמה
1/4 כפית מלח
1/2 כוס אגוזי מלך
חופן צימוקים אפשר חמוציות, שקדים קצוצים .
צימוקים - לא ממליצה, הם נעשים קשים באפיה ולא נעימים למאכל.

הכנה:
- לערבב את הביצים עם הסוכר לתערובת תפוחה, להוסיף את השמן את הסוכר, כפית תמצית שקדים. ואת שתי סוגי הקמח יחד עם כפית המלח ולהמשיך לערבל.
- לקפל לתוך עיסת הבצק את אגוזי המלח ולהטמיע בפנים.
להשאיר את הבצק לזמן מה,הוא מתמצק וקל יותר ליצור את הכיכרות
- ליצור בידיים רטובות כיכר ולאפות בתנור שחומם מראש כ-30 דקות.
- להוציא לצנן , לחתוך בזהירות (מתפרקים מעט) להחזיר לתבנית ולייבש בתנור עד שהעוגיות יבשות וזהובות.
או בקישור המצורף.
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/771/128580230/אוכל_ומשקאות/אוכל_חלבי
ההערות שלי מודגשות.
מאז שמצאתי את המתכון - מכינה בכל שנה.
כשהייתי בדבלין - לא היה שם קמח תפוחי אדמה והכנצי עם קורנפלור - הטעם הזכיר קצת פופקורן, אבל היה טעים. שנה אחרי זה הבאתי איתי מהארץ קמח מצות וקמח תפוחי אדמה.
לצפיה ב-'איך היה ליל הסדר?'
איך היה ליל הסדר?
03/04/2018 | 04:29
1
91
מקווה שכולם נהנים בחג
לצפיה ב-'היה בהחלט'
היה בהחלט
03/04/2018 | 09:40
107
סביר במציאות חיינו--השתדלנו לשים עצבות בצד,
מעט זכרונות והרבה חויות.
היינו עם המשפחה של ביתי ז"ל ועם עוד קהל--ביחד ולא לבד.
מנסים לעשות לילדים כיף בהמשך החג.
לצפיה ב-'מיניות וזוגיות בבית'
מיניות וזוגיות בבית
26/03/2018 | 05:30
3
334
האם נהגו לדבר אצלכם בבית על מיניות וזוגיות או שאלו היו נושאים אסורים לדבר/להזכיר? ואיך אתם כיום- מה הגישה שלכם בנושא זה.?האם הושפעתם בגישה של בית הוריכם? האם יש שוני בגישה בינכם לבין בן/ת הזוג?
 
במשפחה של בעלי יש בני משפחה רחוקים שתמיד צחקו עליהם שאצלם בבית מדברים רק על חלקי הגוף מהצוואר ומעלה. למטה מזה זה כבר אסור מבחינת חוקי הבית.
 
 
לצפיה ב-'כרכת בנושא שני'
כרכת בנושא שני
26/03/2018 | 06:21
213
ענינים שונים בעיני.
על זוגיות באופן כללי דברו בבית הורי ואפילו הרבה,
גם אצלינו בבית מדבריםעל זוגיות והתנהלות זוגית.
על מיניות לא כ"כ ובטח לא בשיחה של כלל משתתפים,
אלא יותר באופן אישי ואולי בחלק מהענינים בדיסקרטיות.
נראה לי שהסיבה שמיניות בד"כ היא אינטימית ולכן שיח בנושא
לא מתאים לשיחה פתוחה ממש.
לצפיה ב-'אני בדעה'
אני בדעה
26/03/2018 | 18:36
194
שיש פורום לכל נושא. לכן נראה לי מאוד טבעי שהורי לא ליבנו איתי את עניני הזוגיות שלהם אלא בינם לבין עצמם, ואני אינני מלבנת עם ילדי את עניני הזוגיות שלי, אלא עם בן זוגי. כנ"ל בנושא סקס. לטעמי שיחות על מיניות בין הורים לילדים הן שיחות דידקטיות שתפקידן לחנך, ולהסביר ולידע. את נושאי המיניות ביני ןבין בן זוגי אני משאירה לפורום הסגור שבינינו.
אני חושבת שזה עשוי לעיתים להראות מבחוץ כ"מדברים פה על הגוף מהצוואר ומעלה". לדעתי זה "מדברים עם מי שצריך על מה שצריך, ולא מדברים על מה שלא צריך עם מי שלא צריך."
ובכלל, נראה לי הרבה יותר טבעי לשפוט את יחסי האחרים לפי המגע ולא לפי הדיבורים.
לצפיה ב-'לא יודעת אם אנחנו מדברים או לא...'
לא יודעת אם אנחנו מדברים או לא...
26/03/2018 | 19:52
177
אבל כשהבת המתבגרת רצתה להתחיל לקחת גלולות היא ביקשה ממני להתלוות אליה לרופא נשים... אז כנראה שעשיתי משהו טוב...
לצפיה ב-' מחכים לכם בפורום חדש - קניות באינטרנט '
מחכים לכם בפורום חדש - קניות באינטרנט
11/03/2018 | 15:12
16
 

בפורום חדש תקבלו הצעות לרכישות שוות, לינקים למוצרים ומבצעים חמים, אפשר להתייעץ על קניה, החזרה ותשלום אונליין ולקיים דיונים על קניות שעשיתם
היכנסו עכשיו לפורום קניות באינטרנט
http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/2586
 
לצפיה ב-'מכתב לחמות/ לכלה '
מכתב לחמות/ לכלה
07/03/2018 | 10:22
9
496
זה המקום לפרוק מה שעל ליבכן.
ואולי באמת לכתוב לה מכתב ולא לשמור דברים בבטן.
לצפיה ב-'חמותי היקרה'
חמותי היקרה
07/03/2018 | 10:29
8
466
רבות התלבטתי אם לפנות אלייך ישירות וליזום שיחה.
קשה לי להאמין שנוכל לקיים שיחה רגועה ושלווה וללבן את הדברים פנים מול פנים.
לכן החלטתי לכתוב לך מייל.
אולי לא תקראי, וזה זכותך
אבל חשוב לי להבהיר את הצד שלי בסיפור ולפרוק את מה שעל ליבי.
 
היש מצבים שבהן כלה וחמות מסתדרות?
אולי רק בתנ"ך , לרוב יש מתח.  אני יכולה להבין אותך: מבחינתך באתי , לקחתי את בנך אליי, ועכשיו אני כאילו "שולטת " ומחליטה. ""האווזה" הקטנה הזאת תחליט עליי", את בטח חושבת, "אני לא אתן לזאת לקרות".
אני רוצה להגיד לך שאני הכי סולדת מעימותים ומריבים, עובדה אני כותבת מכתב זה, כי אני לא בנויה לריב ולנטור טינה וכעס.
אני רוצה  לקבל ממך כבוד, אני רוצה לדעת שאני יכולה לסמוך עלייך בעיניים עצומות, שלא תעשי מעשי נקמה כפי שאת מאיימת לעשות. 
"לפנות לבית משפט", "לפנות ללשכת הרווחה", "לקלל את ההורים" ועוד.., את הרי מאיימת, מאיפה לי לדעת שלא תיישמי את האיום, כי את שונאת את כולם?
בשבילי מילה היא מילה.
 
אני יכולה להבין שאת נעלבת מזה שהמפגשים עם הילדים יהיו כשבנך יהיה נוכח. אבל תנסי להיכנס לרגע למקומי, איך כלה אחרת אמורה להרגיש? אם החמות שלה מאיימת שתעשה דברים, חמות שלא מכבדת את ההורים, לא מכבדת את הבקשות, משפילה בכך שאת מעיפה את ההורים בנוכחות הילדים מהבית, זורקת את המעילים של כולם. לידיעתך כשבתי שאלה אותי, למה הלכנו מסבתא, אז שיקרתי לה,  הפעם אני מקווה שפעלתי לנכון ששיקרתי ואמרתי לה שאת חולה. אולי הייתי צריכה להגיד את האמת שפשוט סבתא מתייחסת לכולם כמו לזבל לפעמים.
 
האמון בינינו נשבר. וזה המצב. 
 
אני מודה שטעיתי שכשאמרנו שתפגשי את הילדים במגרש המשחקים, אני מבטיחה לך שאני לא אחבל בקשר שלך עם הנכדים, נכדים שאני יודעת שאת אוהבת אותם. ולא אמנע ממך את הנכדים.
 
אבל תביני למה יבנך יהיה נוכח מעתה והלאה במפגשים שלך, תביני שהוא יהיה נוכח רק בגלל שאנחנו איבדנו את האמון לנוכח כל האיומים שלך. וחוסר כבוד שלך כלפי כולם במשפחה הזאת.
 
 
כששמעתי שאת אמרת שאנחנו מתעללים בבן שלנו, אני נעלבתי עמוקות, כי המילה"להתעלל" היא מילה קשה מאד. "מתעללים" הם הורים שאני שומעת עליהם בתקשורת. אני ויוני הכי רחוקים מתיאור זה. אולי תקראי לנו הורים קשוחים, הורים מחנכים, הורים שחשוב להם שהילדים יכבדו אותם, הורים שלא אומרים כן על כל דבר אלא אומרים גם לא., ואולי את היית מחנכת את הילדים שלנו אחרת, ואם יש לך ביקורת ואת חושבת שנעשה פה עוול איום, אז תגידי לבנך  ואנחנו נבדוק את העניין ונעשה מאמץ להשתפר. 
 
כמה קל להרוס קשר עדין.
 
יחס גורר יחס.
 
ואם חשבת שאני אשתוק ואמשיך לספוג יחס עוין , אז החיים לימדו אותי אחרת.
אם אתה נמצא בחברת זאבים אז תתנהג כמו זאב.
 
אני שלחתי לה את המכתב הזה, ואני כבר מרגישה טוב. 
 
לצפיה ב-'מעניןלשמע אם תענה לך--ומה תשובתה,'
מעניןלשמע אם תענה לך--ומה תשובתה,
07/03/2018 | 16:56
5
222
ומענין אם לא תענה אבל תגיב לענין דרך מישהו אחר--ומה תאמר.
מאחלת לך שזה ירכך אותה ויאפשר שינוי. 
לצפיה ב-'התשובה שלה כדלקמן:'
התשובה שלה כדלקמן:
08/03/2018 | 08:47
4
320
"מפאת כבודך לא אשיבך!"
 
מה דעתך? 
לצפיה ב-'אם ענתה, הייתי'
אם ענתה, הייתי
08/03/2018 | 09:17
3
344
מנצלת את התשובה וממשיכה בהתכתבות--
ואומרת לה--אשמח שתעני לי תשובה ענינית--
הדברים שאת אומרת עלי לכלם רומסים את כבודי, 
אז תגידי לי מה את רוצה ונוכל לכבד אחת את האחרת.
תקשורת היא דבר חשוב בעיני. ואפשר להתקדם דרכו.
ואכן לפעמים--מאחורי מקלדת או מכתב--קל יותר מאשר פנים אל פנים--
זה מאפשר חשיבה, התיעצות, מרחב של זמן גם להתרגעות.
אז כדאי להמשיך בכך---
לצפיה ב-'תודה, כתבתי לה'
תודה, כתבתי לה
08/03/2018 | 10:45
1
98
לצפיה ב-'גם חשוב שתכיני את עצמך שהיא כנראה תכנס בך בתגובה'
גם חשוב שתכיני את עצמך שהיא כנראה תכנס בך בתגובה
10/03/2018 | 03:39
208
ושתהיי מוכנה לכך, ולא תעלבי. כי אם תתני לה להוביל אותך לריב, מה שאת מנסה לעשות לא יעבוד, ויש מצב שרק יחמיר בניכן את היחסים.
 
תראי, בסופו של דבר המכתב שלך די תוקף אותה. גם אם השתדלת לכתוב בצורה מנומסת, וגם אם את מאמינה שהצדק איתך, בשורה התחתונה, זה מכתב שלם שמבהיר לה שהיא לא בסדר, ויש מצב בהחלט שככה היא רואה את זה.
אנשים שמרגישים שתוקפים אותם נוטים דבר ראשון לתקוף חזרה, והם כבר לא בהכרח שומרים על נימוס. אז סביר מאוד להניח שזה מה שהיא תעשה, במקום להתייחס עניינית לדברייך כמו שביקשת.
עצתי אלייך היא שתשתדלי את לקחת את העצה של עצמך, ודווקא כן לקחת את הדברים העינייניים שתאמר (אם תאמר), ולווסת את כל ההעלבות, כי הן לא מה שרלוונטיות כרגע.
 
אם את רוצה לתת סיכוי לשיחה הזאת, לנסות להבין אותה יותר טוב, ושהיא תבין אותך, תצטרכי להיות הבנאדם הגדול יותר כאן. לדעת מראש לאן את נכנסת, ולנסות לווסת את השיחה ברוגע (טוב שבחרת במייל, כך שאת לא חייבת להגיב מייד מתוך תגובה אמוציונלית), ולא לתת לה לגרור אתכן לריב.
לצפיה ב-'mykal, את מדהימה! כל הכבוד '
mykal, את מדהימה! כל הכבוד
14/03/2018 | 14:54
40
לצפיה ב-'למה יוני לא כתב לאימו את המייל?'
למה יוני לא כתב לאימו את המייל?
10/03/2018 | 13:23
1
83
לצפיה ב-'הצילו, אשתי ואימי פשוט לא מסתדרות!'
הצילו, אשתי ואימי פשוט לא מסתדרות!
14/03/2018 | 14:50
292
 
לא יודעת לגבי יוני...
 
 
הלוואי שאצליח להתעלות מעל רגשותיי ואתנקה בתוכי
 
מכל החמץ (תחושת חמיצות ותחושת החמצה) בלב, בנשמה ובכל מקום
 
לפני הפסח הזה 
 
מחבקת ומחזקת 
 
רחל
 
 
 
לצפיה ב-'דת ומשפחה- דיון'
דת ומשפחה- דיון
06/03/2018 | 04:19
26
367
קורים הרבה מצבים שבמשפחה המורחבת יש חוסר הסכמה על ענייני דת:
לדוגמא: במשפחה שלי אמא שלי שומרת כשרות ומקפידה על החגים, אבא שלי לא מקפיד בכלל אבל חוגג עם אמא שלי, אחותי כן שומרת ומקפידה על לא שומרת כשרות וכו', אח שלי לא שומר ואני לא שומרת אבל כן משתדלת לציין ולחגוג עכשיו כשהקטנה יותר מבינה.
 
במשפחה של בעלי בכלל לא מאמינים וחוגגים- הדבר היחיד שחוגגים זה פסח בשביל המשפחתיות.
 
איך זה אצלכם מהבחינה הזו של דת? האם המשפחה המורחבת זהה בדיעה וחיבור לדת? האם יש עימותים או ויכוחים סביב זה? 
לצפיה ב-'בכל משפחה יש כאלה ויש כאלה.'
בכל משפחה יש כאלה ויש כאלה.
06/03/2018 | 07:33
209
החכמה לגרום לכך שהדת לא תפלג, אלא תאחד. כל אחד שישמור בביתו איך שהוא חושב, אבל שלא יכריח אחרים להתנהג כמוהו. בחגים כולם נפגשים. מי ששומר אצלו בבית שיבקש ממי שלא שומר שלא יביא איתו שום דבר. אני כשמארחת לא רוצה שיביאו אוכל מהבית, אלא מבשלת בעצמי. כמובן שבבית שלא שומר לא אבקר לארוחה, אולי רק כיבוד קל .
לצפיה ב-'דת ומשפחה אצלנו'
דת ומשפחה אצלנו
06/03/2018 | 08:52
182
אני מחנכת את ילדיי בדומה לבית שבו גדלתי , מסורת של ארוחות חג וכד'. קידוש ביום שישי יש רק כשנפגשים עם המשפחה המורחבת. אנחנו משלבים יחד אני ובעלי את המסורת שהבאנו מהבתים שבהם גדלנו. 
אני גדלתי בבית חילוני שדאג לחגוג את כל החגים , בעלי גדל בבית מסורתי עם פחות ארוחות חג (חוץ מפסח וראש השנה).
במשפחות שלנו אין ריבים בנושא, אנחנו מכבדים את מי ששומר יותר. מעולם לא היה ויכוח בנושא.
לצפיה ב-'אצלנו במשפחה המורחבת זה עד כדי כך נון-אישיו'
אצלנו במשפחה המורחבת זה עד כדי כך נון-אישיו
06/03/2018 | 13:24
208
שאין לי מושג מי שומר מה. במשפחה הגרעינית, אנחנו (אני, בעלי ולפחות הבכורה - הקטנות עוד לא, נראה לי) אתאיסטים. נראה לי שהדבר היחיד שאנחנו עושים בבית הוא להדליק נרות חנוכה פעם אחת בכל שנה באופן סמלי ואני מכינה לביבות. בחו"ל יכול להיות שעשינו פעם-פעמיים סדר לבד. בכל שאר הפעמים התארחנו בליל הסדר. נראה לי שבצד שלו שרים חלק מהשירים קצת אחרת, ומי שרוצה (לא אני) יכול להמשיך לקרוא/לשיר מההגדה גם אחרי הסעודה. כל דבר אחר שקשור בחגים - רק אם מישהו מזמין אותנו. לא עושים קידוש או סעודת ליל שישי - למעשה הסברתי לקטנה שנרות שבת מדליקים רק בגן... ממש לא שומרים כשרות. הבנות הולכות לבית הספר עם סנדביץ' עם חמאה ופסטרמה. הסנדביץ' האהוב על אבא שלהן הוא עם חמאה, שינקן וגבינה צהובה (אבל בבית מסתפק בפסטרמה כי אין לנו איפה לקנות שינקן). וכולם אצלנו אוהבים פירות ים... אבל (!) לא אוכלים חמץ בפסח, לקול מחאתה של הבכורה. פעם גם צמנו ביום כיפור, אבל בהדרגה הפסקנו. חלק מההורים שלנו צמים - כאמור, לא יודעת איזה חלק כי לא עוקבת אחרי הדברים האלה.
לצפיה ב-'אין עימותים, מנסים להתחשב'
אין עימותים, מנסים להתחשב
07/03/2018 | 08:15
143
גם אין ויכוחים, כי זה חסר טעם.
 
יודעים מספיק כדי לדעת מה צריך לעשות כדי להתחשב.
 
מי שלא שומר כשרות ומארח כאלה שכן - יודע מה אפשר להגיש.
ומי ששומר שבת ומארח כאלה שלא - לא שואל אותם איך הם הצליחו להגיע אליו בשבת מרחק של 200 קילומטר, ולא נוזף בהם אם הם מכבים את האור בשירותים.
לצפיה ב-'אח שלי חזר בתשובה אצל הרב אלבז'
אח שלי חזר בתשובה אצל הרב אלבז
07/03/2018 | 15:03
19
291
מאז אנחנו כמעט ולא רואים אותו ואת המשפחה שלו (נשוי עם ילדים).
כי שום דבר שנגיש לא מספיק כשר מבחינתו, גם אם נגיש בקבוק קולה סגור מבחינתו לא כשר כי אולי הבקבוק טולטל בשבת על ידנו או בהובלה לסופרמרקט וכו'.
אז אי אפשר להפגש בשבתות וימים טובים וימי חול הצד במשפחה שלא חרדי עובד.
 
אבא חלה מאוד ונותרו לו מספר חודשים ספור לחיות. אגב אבא שמר כשרות וכל חייו עבד והיה בעל בית ממכר לאוכל בירושלים עם תעודת כשרות.
אבא ביקש שכולנו נתכנס אצלו עוד פעם אחת.
אנחנו הצענו כפשרה שנפגש ביום העצמאות. גם מותר לנסוע ולבשל וגם כולם בחופשה.
האח בדק עם הרב אלבז והרב פסק שאסור, כי אם כולנו נתכנס יראה כאילו אנחנו חוגגים את יום העצמאות והוא לא מסכים שתהיה מראית עין כזו.
 
אבא נפטר בלי הגשמת המשאלה שלו, כל המשפחה התכנסה חוץ מהבן שהתחרד תחת כת שלא שמעה על עשרת הדיברות וכיבוד אב ואם..
אין אצלנו עימותים וויכוחים, רק עצב גדול
לצפיה ב-'וואו. פשוט נורא. '
וואו. פשוט נורא.
07/03/2018 | 15:55
61
לצפיה ב-'עצוב כל כך '
עצוב כל כך
07/03/2018 | 17:16
189
אני חושבת שזו הבעייתיות בחזרה בתשובה וגם לפעמים ביציאה בשאלה- הכל נהיה קיצוני והקיצוניות גוברת על כל הערכים כולל ערך המשפחה.
 
מצטערת שעברתם את זה
לצפיה ב-'משהו מעוד זוית ראיה.'
משהו מעוד זוית ראיה.
07/03/2018 | 19:36
2
236
עצוב, ולא פייר שכך התנהל, 
אבל שני דברים עקרוניים--1)הרב אלבז ענה לפי מה שאחיך שאל--
אז כנראה התאים לו לא להגיע.
2)זה שהוא לא בסדר שלא עשה את המאמץ--נכון--
   אבל סליחה--אתם יותר בסדר? אז יום אחד כולכם הייתם מפסידים
חצי יום עבודה--וגם הוא והייתם ממלאים את רצון האב. סתם ביום רגיל.
תמיד להאשים את האחר--(גם כשהוא לא צודק) זה לא נכון בעיני.
אז מצידכם לא מומש כיבוד אב--בגלל כסף, ומצידו לא מומש בגלל דת.
 
לצפיה ב-'הסיפור על טלטול הבקבוק בשבת בא כשהוא התחיל לתרץ'
הסיפור על טלטול הבקבוק בשבת בא כשהוא התחיל לתרץ
08/03/2018 | 11:41
1
221
גם למה יום חול רגיל לא בא בחשבון מבחינתו.
לא התאמצנו לגבי יום חול כי הבנו שלא יצא מזה כלום ולכן חבל על המאמץ.
 
לגבי תשובת הרב אלבז אני אענה במרוכז לכולן
לצפיה ב-'תראי, כשהאוירה עכורה'
תראי, כשהאוירה עכורה
08/03/2018 | 12:32
190
וכל אחד טוען לחפותו וצדקתו מצד אחד, ורואה באחר מי 
שלא ניתו לגשר מולו--אז הסכסוך עמוק יותר מאשר להתלות בדת.
יש סכסוכים משפחתיים גם בין משפחות חילוניות למהדרין,
וגם בין משפחות חרדיות קיצוניות.
ויש משפחות שחלק מהן דתי/חרדי/מסורתי לבין חלק לא דתי שמסתדרות מצוין.
השאלה מה מונח מאחורי הדברים ובעיני הדת היא התירוץ.
 
הוא לא רצה לרצות את אבא שלו? הוא לא אהב את אבא שלו?
הוא התכוין להרגיז את אבא שלו?
הרי זה פעל נגד משאלת הלבשל אבא שלו--לא נגדכם.
אז יש עוד פרטים שלא הובאו לדיון--
ואיןלי ענין להגן על כלום בטח לא על הדת--או מיצגה כאן בסיפור הרב אלבז--
לא מכירה מי זה ---רק עוד משהו לחשוב על הענין.
לצפיה ב-'עצוב לקרוא '
עצוב לקרוא
07/03/2018 | 21:36
13
220
מהיכרות קרובה עם הנושא, יש בעלי תשובה שנוהגים להחמיר מעבר למה שנדרש, כשבמקרים לא מעטים זה נובע מחוסר הבנה של ההלכה ולקיחה שלה למקומות לא נכונים. במקרה שתיארת, הבן לא ביצע כיבוד הורים ואפילו ציער את אביו - ציינת בעצמך מה זה אומר. לגבי דברים אחרים שאמרת - זה נשמע ממש לא תואם להלכה שאני מכירה לפחות, גם נושא הפגישה ביום העצמאות, גם הנושא של אוכל לא מספיק כשר - גם אם נניח האח מתעקש שיש חשש שמישהו טלטל אוכל קנוי בשבת (משמע - נסע עם האוכל ברכב), זה לא פוסל את האוכל בימי חול לפי מה שידוע לי.
 
המקרה של אחיך קיצוני ולא מייצג את הדת היהודית, ומאוד עצוב שנוצר מצב כזה.
לצפיה ב-'תשובות לכולן'
תשובות לכולן
08/03/2018 | 11:47
12
215
לכולנו היה ברור שהתירוצים של אחינו הם רק תירוצים, אבא כל חייו התפרנס ממכירת מזון לעוברים ושבים עם תעודת כשרות.
ברור שהאוכל בביתו בהחלט כשר.
 
אנחנו לא מסוכסכים עם אחינו, כמובן שיש ריחוק והרבה נתק אבל אין סכסוך.
אם אני אתקשר אליו הוא יענה לטלפון. הוא גם מוכן להפגש עם האחים ואם אמא ואבא (כשעוד חי).
הסתבר שבאופן עקרוני הרב לא מאשר לו שהילדים שלו יפגשו כאלה שאינם חרדים, כולל משפחה, בטח שלא יתחברו עם ילדים בני משפחה שאינם חרדים. אין איסור עליו או בת זוגו להפגש איתנו.
לכן אין מצב שנוכל כל המשפחה להיות יחד - כולל הילדים.
הסיפורים מסביב כמו האיסור על מראית עין של חגיגת עצמאות המדינה הם אמיתיים אבל בונוס נוסף על כך שהרב פסק שאסור שהאחיינים שלי יפגשו את הדודה ובט אסור את בני הדודים.
לצפיה ב-'האם אפשר שאתם תבואו לבקר אצלם?'
האם אפשר שאתם תבואו לבקר אצלם?
08/03/2018 | 12:41
9
145
בבית שלהם? בלבוש הולם את הסביבה שלהם?
אז זו גם דרך ל"עקוף" את הריחוק.
הם לא מוציאים זו דרך החינוך שלהם (לא מסכימה ולא חושבת שזה נכון ומועיל,
אבל הגישה  שלהם)
לבוא אליהם לאכול מכליהם ומהאוכל שלהם--אפשר? מותר?
לצפיה ב-'הרב אוסר על מגע של הילדים שלו עם עולם שאיננו חרדי'
הרב אוסר על מגע של הילדים שלו עם עולם שאיננו חרדי
08/03/2018 | 13:53
8
181
המשפחה שלנו מגוונת מבחינת הדת, אבל רק הענף של אותו אח הפך לחרדי.
כך שיש איסור של הרב שהילדים של האח יבואו במגע עם שאר המשפחה, לא עם הצעירים ולא עם המבוגרים.
יש גם המלצה של הרב שגם האח וזוגתו ימנעו ככל האפשר ממגע עם שאר המשפחה, אבל לא איסור גורף. אז יש איזשהו מגע.
 
מבחינת הרב אלבז ויוצא מכך מבחינת האח שלי שכחרדי קיבל עליו את כל גזירות הרב קלה כחמורה הדרך היחידה שאני הדודה והאחיינים שלו נפגש היא שאני אהפוך לחרדית,
בטרמינולוגיה בהודעה השניה שלך אם מדברים במונחים של צדק יכול להיות שאחי לשיטתו צודק ואני צריכה להפוך לחרדית, אבל אין לי כוונה להפוך לכזו.
לצפיה ב-'וספציפית רק כדי להבהיר'
וספציפית רק כדי להבהיר
08/03/2018 | 13:56
180
הבעיה לא במזון, לי איו בעיה להגיע אליהם ולהתכבד ממזונם ואם מדובר על מפגש קצר של שעתיים שלוש אני לא חייבת שיאכילו אותי
הבעיה לא  בלבוש שלי, גם אם אני אבוא לבושה כמו אישה מאפגניסטן.
 
הבעיה שאני והמשפחה שלי, כולל הילדים, לא חרדים.
יש לנו שפה דעות והתנהלות שאיננה חרדית.
לצפיה ב-'לא הבנתי,'
לא הבנתי,
08/03/2018 | 14:01
6
162
את המשפט שלך, שאחיך צודק (כשכתבתי מיליון פעם שלא)
ומעולם לא על על דעתי שאת אמורה להפוך לחרדית--
אל "תעמיסי" עלי את דעת אחיך ורבו.
את אולי מצפה שאני אהפוך לחרדית?  
לצפיה ב-'אני לא אמרתי שאחי צודק ואני טועה או להיפך'
אני לא אמרתי שאחי צודק ואני טועה או להיפך
08/03/2018 | 14:47
5
154
אני בחרתי את הערכים שאני חיה לפיהם ונראים לי נכונים וצודקים.
הוא בחר את הערכים שלפיהם הוא חי ונראים לו נכונים וצודקים.
אבל כאן מסתיימת הסימטריה
כי אני מוכנה לקבל את דרך חייו כלגיטימית, הבחירה שלי אחרת אבל אני מכבדת את הבחירה שלו בדרך שנראית כמתאימה לו. אין לי בעיה שהילדים במשפחה יחשפו לדרך שלו כי למשל הערך של אדם צריך לבחור את הדרך של עצמו ואחראי לבחירה שלו הוא נר לרגלי.
 
מבחינתו, ובעיקר מבחינת הרבי שלו כי הרבי ראובן אלבז (הוספתי לינק אם מעניין אותך במי מדובר) מחליט ולא הוא בעצמו, דרך החיים שלי איננה לגיטימית, אסור לאדם לבחור בדרך חיים כזו, ולכן אסור בתכלית האיסור שהילדים שלו יחשפו ויהיו מודעים לאופציה הזו, המבוגרים גם כן מאוד רצוי שלא יחשפו אליה.
מבחינתו הסגירות הזו חשובה יותר מאשר קשר עם ההורים או עם האחרים (יש עוד שני אחים חוץ ממני וממנו).
 
את טוענת שהדת היא רק תירוץ?
הרב אלבז הוא תעשיה של התחרדות, אני יודעת שהפסקים האלו די שגורים אצל תלמידיו, אחי לא יוצא דופן.
אבל אולי את צודקת, לא יודעת.
 
לצפיה ב-'קראתי,'
קראתי,
08/03/2018 | 15:13
4
130
אני לא מתחברת לדרך חיים כזו, ובטח לא לסגירות כזו.
מהכרותי גם אנשים דתיים, לא נחשפתי לסגירות כזו.
אני גם לא מבינה למה הוא לא יכול היה לבוא להפרד מאבא,
בלי הילדים. זה לא קשור לדת, אולא חוסר דת. זה צד אנושי.
חבל!!!
 
סתם משתפת--כשאבי נפטר (אימי נפטרה הרבה שנים קודם)בשבעה,
אמרתי לאחי ואחותי--טכנית--מה שיקרה שנתראה רק בשמחות ובאבלות--
כי הבית הזה נסגר. אני מציעה ומבקשת--ששלושתינו בלי בעלים ואשה--
רק אנחנו נפגש כל ראשון לחודש. כל פעם במקום אחר, וזה עובד
הרבה יותר טוב משחשבתי. פגשים הרבה יותר, וזה כיף.
לפעמים קרבה ראשונה קרובה היא יותר משמעותית מהמשפחה המורחבת.
תחשבי אם זו אופציה אצליכם.
לצפיה ב-'אני מחזירה אותך לפתיחת השרשור'
אני מחזירה אותך לפתיחת השרשור
09/03/2018 | 16:22
3
124
עלתה השאלה אם הדת יכולה להיות גורם מפריד משפחות, עם דגש על המשפחה המורחבת.
נתתי דוגמה מהחיים שלי, זה הכל
לצפיה ב-'את זה הבנתי מצוין,'
את זה הבנתי מצוין,
11/03/2018 | 09:43
2
99
הטענה שלי היא (ולא רק ובהחלט לא ביחס אישי אל המקרה הפרטי שלכם)
גם כתבתי את זה כתגובה לפתיחת השרשור,
שזו תרבות התנהלותית של דינמיקה משפחתית, 
הדת ולא משנה איזו--היא רק התירוץ,
וכדי להוכיח אקח דוקא את האיסלם--אין בקוראן שום אזכוריםלרצח המוני,
והתאבדות, זו קריאה פוליטית של אנשי דת שסוחפים אחריהם המונים.
 
יכולות להיות משפחות שכולם חילוניים והם לא יכולים לא מעונינים
להתכנס יחד--בגלל כל מיני משקעים --וכל מיני דמויות מסוכסכות.
יכולות באותה מידה להיות משפחות חרדיות  שכולן באותה קטגוריה של
הקפדה על כל דקדוקי ההלכות--ולא יכולות בשום דרך לעשות חגים יחד.
 
ולעומת זאת כתבו כאן כאלה שיש מגון גדול ובכ"ז מתואמים וחוגגים יחד.
ליל הסדר הוא במקור דתי ובהרבה מקומות הפך לטקס ולהווי תרבותי,
ולכן אני לא רואה בזה את נושא הדיון דת ומשפחה.
אלא מפגשי תרבות והתנהלות בתוך המשפחה גם היותר מורחבת.
 
הבדלנות של אחיך--כואב לשמוע על הריחוק והבחירה,
אבל זה לא הרב, ולא הדת--זו בחירה מושכלת שלו--שהוא תולה 
בנושא הדתי. 
זה מרגיז--זה כואב--זה מרגיש לא נוח אפילו לקרא 
ואני שומעת את הצער דרך הכתיבה שלך--
אבל, הייתי פותחת את זה כאחות לאח--ומוציאה את המשואה
של הדת מתוך השיח. 
 
 
לצפיה ב-'אני משוכנעת לחלוטין שהדת היא שקרעה את המשפחה שלי'
אני משוכנעת לחלוטין שהדת היא שקרעה את המשפחה שלי
11/03/2018 | 18:32
1
123
יכול להיות שיש בעיות שאינן קשורות לדת וקרעו משפחות בכל מיני רמות של אדיקות דתית,
אישית אני לא מכירה אבל יש כל כך הרבה משפחות שהסתברותית נראה לי מחוייב שיהיו כאלה.
עדיין סיבות הנתק שלהן לא אומרות דבר על סיבת הנתק אצלנו.
אני אשת מדע, יודעת על ניסוי וקבוצת ביקורת. אצל הרב הזה המשפחה שלי לא היחידה שנקרעה, הכרתי עוד משפחות שותפות לצרה גם אצל הרב הזה וגם אצל אחרים.
הסיכוי שענפי משפחה התנתקו מהמשפחה המורחבת עם אותו מנגנון ואותם הסברים אצל כמה וכמה משפחות באופן מקרי ולא מכוון קיים אבל מאוד נמוך. הסיכוי שהדת, בפרשנות של אותו רב, היא שגרמה לקריעת המשפחה הרבה יותר גבוה.
 
אני לא חושבת שהאנלוגיה לאיסלם מתאימה מה גם שאני בספק אם היא נכונה, אבל המומחיות שלי בעמוד השישי של האיסלאם על כל פלגיו קטנה מאוד.
את יכולה לבחור בדת שלנו, בשום מקום בתנ"ל לא כתוב שאישה לא יכולה לעלות לתורה, אז מה? הדת היהודית לא נעצרת בתנ"ך והמוסלמית לא בקוראן.
 
ממש לא בטוחה שליל הסדר במקור הוא דתי, מדובר גם בחקלאי - חג האביב.
לא יודעת מה קדם למה, הפן הדתי או הפן החקלאי.
אבל עוד פעם לא מבינה מה הדיון במקורו של החג תורם לדיון בקריעת משפחות.
 
אני מאוד מקפידה שלא תצא מילה שתשמע שלילית על רבנים בנוכחות אחי, בטח לא על הרב שלו, לא רק אני - כל המשפחה.
המצב הוא כמו שהוא, כדי לחבר צריך שניים כדי לנתק מספיק רק צד אחד.
אם וכאשר אחי יחליט לקרב את הקשר, המשפחה תשמח לקבל אותו. אבל אי אפשר להכריח אותו.
לצפיה ב-''
11/03/2018 | 20:26
9
לצפיה ב-'עצוב. "עשה לך חבר".'
עצוב. "עשה לך חבר".
10/03/2018 | 09:44
145
אחיך בחר ברב שמנתק אותו מהסביבה.
 
אני מאד מקווה עבור כולכם, גם עבור האח ומשפחתו, שהוא ישנה את החלטתו. אפשר להיות גם חרדי, וגם בקשר טוב ואוהב עם אנשים שאינם שומרי מצוות.
 
אולי כשהוא ירגיש יותר חזק, הוא יעז להוריד את כל הגדרות האלה סביבו.
לצפיה ב-'אני הייתי שורפת את הבית ואת הישיבה של ה"רב" על יושביו'
אני הייתי שורפת את הבית ואת הישיבה של ה"רב" על יושביו
05/04/2018 | 13:47
12
לצפיה ב-'נראה לי שהדיון '
נראה לי שהדיון
07/03/2018 | 19:52
215
לא קשור דוקא לעניני דת--אלא לתרבות התנהלותית ודפוסי
שיח במשפחה המצומצמת והיותר מורחבת.
מי שממש ממש מדקדק בפסח, יש לו בעיה קשה להיות מותאם עם 
מי שלא--כי בפסח ההקפדות הכשרותיות מסובכות.
הענין שכולם מתיחסים לארוחת ליל הסדר כהווי--והמנטרה-"עם מי עושים סדר"
כאלו מחייבת את הביחד, כשבהרבה משפחות זה לא נוח בביחד.
 
לגבי--מאז שחלתה ביתי נסענו לבית מלון--כי לא יכלה לבוא אלינו--
לטפס מדרגות. השנה היא כבר איננה, אבל
החלטנו שגם נצא לאותו בית מלון--עם המשפחה שהקימה.
וילדים אחרים והאחים שלי יבואו לבקר.
מקוה שיהיה לנו
לצפיה ב-'כל הדתיים שרוטים ודפוקים בראש'
כל הדתיים שרוטים ודפוקים בראש
13/03/2018 | 19:48
128
מי שמאמין בדמות פיקטיבית מספר מלא בגזענות לא שווה יחס
לצפיה ב-' מומחים חדשים מחכים לייעץ לכם '
מומחים חדשים מחכים לייעץ לכם
06/03/2018 | 16:07
10
 
בפורום גישור תוכלו להתייעץ על פתרון קונפליקטים עם המשפחה או מכרים שונים עם עו"ד ומגשר מומחה
 
בפורום טיפול זוגי תשבו על הספה הווירטואלית של המטפלת לייעוץ על כל בעיה הקשורה לזוגיות
 
בפורום ירושה, עיזבון ואפוטרופסות תוכלו לקבל תשובה לכל שאלה הנוגעת לצוואה, ירושה, זכויות בני משפחה ועוד מעו"ד מקצועי בתחום 
 
 
המשך גלישה נעימה
 
לצפיה ב-'חוזרת שוב:)'
חוזרת שוב:)
05/03/2018 | 13:15
14
501
 
בהמשך לסאגה  הקודמת..הצענו לחמותי מפגש עם הילדים במגרש משחקים, מפגש אצלה בבית כמובן בפיקוח, היא התעלמה ממהודעות. אתמול בעלי שלח לה הודעה של בואי דבר וננסה ללבן את הדברים.
היא שלחה לו הודעות נאצה שמתחילות בזה ש"אלוקים יעניש אתכם ועוד ועוד..", הודעות משפילות ומעליבות. .וזה בגלל שדחינו בזמנו מפגש שהיה אמור להתקיים בינה לבין הילדים, והוא נדחה מכיוון שבעלי היה עייף באותו היום.
 
בעלי שלח לה הודעה שהוא יבוא עם הילדים אליה בסופ"ש בעיקר כדי להרגיע אותה. הוא מפחד לנתק איתה קשר לגמרי מכיוון שהוא חושש שהיא  תפעל באלימות, או תפנה לבית משפט, או תפברק סיפור ותפנה לרשויות הרווחה.
הכל כדי לאמלל אותנו וליצור לנו בעיות.
 
אנחנו שבויים בידי אישה אלימה ובריונית.
 
חמי שהוא הגרוש שלה, אומר שאין מה לעשות, שצריך לבוא אליה לביקור עם הנכדים, ולהתנהג כאילו היא לא השפילה ולא העליבה אותי ואת בעלי.
 
אני לא טיפוס שרב, ואני נמנעת מעימותים. אבל איתה זה בלתי נמנע, במיוחד כשהיא ניזונה מזה ונהנית מהמריבות וההשפלות והצעקות.
 
מה הייתן עושות? מגיעות לביקור ומשחקות משחק שלא קרה כלום.?
 
האם הייתן מסכימות לחיות בפחד מתמיד שהיא עלולה לעשות משהו אם תנתקו את הקשר לגמרי? אבל מצד שני מי רוצה להיות בקשר עם אדם אלים ובריון?
 
אני ממש אובדת עצות
 
 
 
 
לצפיה ב-'בואי רגע ונדמיין את הגרוע מכל'
בואי רגע ונדמיין את הגרוע מכל
05/03/2018 | 14:12
1
272
אתם תנתקו את הקשר איתה. לא תסכימו לתנאים שלה, ופשוט לא תגיעו.
מה יקרה?
 
היא תפנה לבית משפט? על איזה רקע?
איזה חוק מחייב אותכם להפגיש אותה עם הנכדים? אין חוק כזה. בתי המשפט פתוחים לדרישת הסדרי ראיה עם סבים, כאשר מוכח שהסבים היו גורם משמעותי בגידול הילדים, ולא במקרים שבהם ההורים מגדלים את ילדיהם.
 
היא תפנה לרווחה? תעליל עליכם עלילות על התעללות בילדים?
אז מה? האם אתם בטוחים בהורות שלכם? לא מכים או מתאכזרים לילדים? דואגים לצרכיהם?
במקרה הזה כל מה שעלול לקרות זה אי נעימות, שעשוייה להיות במפגש עם עובדת סוציאלית מיחידת הרווחה, אשר תרצה לדבר איתכם, ואולי גם לבקר בביתכם. זה לא נעים, אבל זה לא נורא.
 
היא תפגע בכם פיזית? כלכלית?
זה המקום לצו הרחקה. אם כל הכבוד לאמא שלו - שלום ילדכם ושלומכם קודם.
 
מה הכי גרוע שיכול לקרות?
 
לפעמים אנחנו מפחדים לעשות צעד בגלל שאנחנו חוששים מההשלכות שלו.
זה המקום לדמיין את ההשלכות הכי גרועות שיכולות להיות, ולראות האם יש אמת בחשש או שזה רק "הר מזבוב" - שהחשש מגדיל את האמת.
 
ובכל מקרה - אם אתם מחליטים על דרך פעולה - תהיו שלמים איתה ועם ההשלכות שלה. 
אי אפשר מצד אחד לכעוס על פגיעה ועלבונות, ומצד שני לאפשר לילדים לראות את הפגיעה הזו (כי אם זה מעליב - למה אתם מרשים לה? ואם זה לא שווה התייחסות - למה אתם מתייחסים?). אי אפשר להחליט לסלוח ולהמשיך כאילו שלא היה כלום, ולהמשיך לצבור טינה ועלבון בבטן.
ומצד שני - אם מחליטים להתנתק, אי אפשר להתחבט האם תהיה פגיעה בה, בילדים או בכם. פגיעה תהיה - השאלה היא האם המחיר של הפגיעה גדול יותר מהמחיר של השארות במצב הזה או קטן יותר.
 
 
בהצלחה בכל מה שתחילטו
לצפיה ב-'מניסיון עבר יש אמת בחשש'
מניסיון עבר יש אמת בחשש
05/03/2018 | 18:32
243
היא פעם הזמינה מישהי מלשכת רווחה לגיסתי כדי להתנקם בה, בטוענה שהתינוקת הייתה בוכה הרבה.
גיסתי מגדלת ילדה לתפארת, ואני לא מבינה איך היא סלחה לה והמשיכה הלאה.
מדובר פה באישה לא שפויה, מניפולטיבית, שכל רצונה הוא לשלוט במשפחה הזאת.
ואנו מודים שאנחנו מפחדים ממנה, כי אפשר לדעת אם היא תזמין מישהו מעולם התחתון כדי להפחיד ולאיים עליי על גיסתי ובכלל. הכוח לנקמה ולהפחיד ולמרר את החיים יותר חזק מאהבה שלה לילדים.
 
 
 
לצפיה ב-'כמה דברים,'
כמה דברים,
05/03/2018 | 14:29
180
1)כשיש אש לא מוסיפים שמן למדורה.
   הבעל שלך הפר הבטחה לביקור--היה עיף שותים כוס קפה מתעוררים,
    נמצאים חצי שעה וחוזרים. מבחינתה זו היתה התגרות.
   לא מצדיקה אבל מבינה אותה.
2)לגבי ההודעת נאצה--הייתי עונה בציניות והופכת את זה לבדיחה--
   כמו--אלוהים כבר העניש אותנו.. בכך שנתן לך את הכח לקלל,
   ואולי תעני ענינית ובלי קללות.
3)מציעה לכם לשמור את ההודעות האלה למקרה שבאמת תממש איום על עו"ס.
  כי להתמודד מול ממסד העו"סיות זה עונש אמיתי.
   לי נראה שהיא בבחינת "כלב נובח אבל לא נושך"
4)אל תשלחי אותו לבד עם הילדים, בגלל שני דברים--
1)הפרשנות שלה שאת מנתקת,וחבל--כי לא את מתמודדת מולה.לא רבת איתה.
2)כדי שתהיי שם לבעלך ולילדים אתם משפחה שלימה.
    כן, כאילו לא קרה כלום, תחייכי תדברי בנחת. ואל תעשו
ביקור של שעות אפשר שעה ומודיעים
כשנכנסים--שבאים אליכם חברים ולא מתקוטטים איתה.
רגוע ונגמר. 
 5)אחרון הדברים--אני ניתקתי מחמותי--ואני נגד ניתוק, זה פותר בעיה אחת
    ופותח המון בעיות אחרות. אני כן בעד לדלל מפגשים, אי כן בעד אסרטיביות,
    אני כן על שמירת גבולות ונגד ניתוק.
לצפיה ב-'השפילה אתכם? איך היא יכולה להשפיל אתכם?'
השפילה אתכם? איך היא יכולה להשפיל אתכם?
05/03/2018 | 15:25
2
187
לא כתבת פרטים, רק כתבה שהיא מעליבה אתכם. לא לגמרי הבנתי איך. אני מבינה שחברתה מאד לא נעימה לכם, אבל יש הבדל בין להגיד "מאד לא נחמד לי בחברתה" לבין "היא משפילה אותי". כשאת אומרת שהיא מעליבה ומשפילה אותך, את נותנת לה כוח עצום. ולא ברור לי למה. 
 
אם היא באמת פגעה והשפילה - אתם לא צריכים לבקר אותה. 
ולא לפחד ממנה.
 
 
באמת נראה שאתם מרגישים קטנים לידה.
 
לצפיה ב-'לשאלתך איך היא משפילה.'
לשאלתך איך היא משפילה.
05/03/2018 | 18:39
1
249
היא כותבת הודעות שבה אני מצטיירת כבעלת "מוח עקום", ושכל מה שקורה פה זה בגללי, כי אני המסיתה של המשפחה ואני זאת שמונעת ממנה את הילדים. שזה שקר וכזב.. ועוד
היא אומרת שאנחנו מתעללים בנכדה האהוב.
 
פעם היא התקשרה להורים שלי ולהורים של גיסתי באמצע הלילה, והעלילה עלילות שאנחנו כביכול רוצים לנדות אותה מביתה וכ'ו וכ'ו.. ואיך הם שותפים לזה..
שזה כמובן שקר וכזב.
מדובר פה בבן אדם היסטרי, לא שפוי, שלא יבחל באמצעים כדי להשיג את מבוקשו, וכן גם באיומים ובהפחדות.
 
 
לצפיה ב-'האנשים האחרים מאמינים למה שהיא מספרת עליכם?'
האנשים האחרים מאמינים למה שהיא מספרת עליכם?
06/03/2018 | 08:39
137
כנראה לא.
אז זה לא נקרא השפלה.
זה נקרא אישה, כנראה קצת פסיכית, שמבלבלת את המוח לאנשים.
 
את רשאית להחליט שאין לך כוח אליה.
אבל אל תקטיני את עצמך, ואל תחושי קורבנות מושפלים
לצפיה ב-'וואו נשמע ממש איום ונורא '
וואו נשמע ממש איום ונורא
05/03/2018 | 17:15
155
בכנות, הייתי מתייעצת עם עו"ד לגבי זה לבדוק אם יש לה באמת אופציה כזו.
לא חושבת שבמצב כזה הייתי מגיעה לשם עם הילדים כאילו כלום לא קרה.
לצפיה ב-'נשמע זוועה'
נשמע זוועה
05/03/2018 | 18:48
131
תשמרו את כל הודעות הנאצה למקרה שחלילה היא אכן תעשה משהו.
אני נגד ניתוק קשר מוחלט כי יש לו מחירים רגשיים רבים מאוד, אבל בהחלט בעד דילול המפגשים. תקבעו תאריכים לפגישות ותעמדו בהם. אל תבטלו, אלא אם כן מישהו ממש חולה. תחשבי שהיא חיכתה לראות את הנכדים, ופתאום הבן שלה אומר שהוא עייף ולכן מבטל את הפגישה. זה מעליב. 
תפתחו יומן, תסמנו תאריכים שנוחים לשני הצדדים, ותחליטו על צ'ופר עבורכם בסוף הפגישה. 
לצפיה ב-'לכי להתיעץ עם עורך דין טוב'
לכי להתיעץ עם עורך דין טוב
05/03/2018 | 19:03
130
שירגיע אותך בענינים החוקיים. כל היתר אחר כך. אם את מרגישה "שבויה בידי אשה אלימה ובריונית" זה ענין לרשויות החוק. עורך דין יכול להסביר לך מה מעמדך החוקי וגם להוציא צו הרחקה במידת הצורך.
אחרי שהלחץ הזה ירד אפשר לדבר על ביקורים אם בכלל.
לצפיה ב-'תגידי, היא צלולה ?'
תגידי, היא צלולה ?
05/03/2018 | 22:05
152
כמה זמן ההתנהגות הזו כבר נמשכת?
האם חלה החמרה?
לפעמים חולי אלצהיימר עלולים להפוך לפרנואידים ולתוקפניים, ואז מדובר בסאגה שונה לגמרי.

אם אין סיכוי למצב רפואי, והיא כ"כ איומה, הייתי טורחת לבקר לשעה קלה אחת לחודש פחות או יותר, קובעת את זה מראש וממציאה סיבות לכל סופ"ש אחר, ותמיד תמיד מגיעה - כמו מטלה מגעילה אך הכרחית - עדיף בדרך למקום נחמד (חברים/פארק/קניון/ים).
לצפיה ב-'בלת"ק, הייתי מנתקת קשר'
בלת"ק, הייתי מנתקת קשר
05/03/2018 | 22:19
139
צר לי, האישה הזו לא נשמעת בקו השפיות.
נשמע שהיא מחפשת לריב ולפגוע.
עדיף להתרחק.
 
לא נראה לי שיש מה לפחד מניתוק קשר.
להיפך. יש לפחד מלהיות איתה בקשר ומלהשאיר אצלה את הנכדים ללא השגחה.
 
אם היא תפנה לרווחה, יש מצב שיבינו טוב מאוד עם מי עם מה יש להם עסק, ויש מצב שדווקא יפעלו נגדה.
אולי היא תזכה סופסופ לטיפול שהיא זקוקה לו.
ובכלל, אם אתם ההורים מתפקדים, איזו סיבה יש לרווחה לפעול נגדכם? לתת את הילדים לסבתא, שהיא אדם אדם אלים ובריון?
 
מקסימום תתבעו אותה אח"כ על הוצאת דיבה ונזקים.
לצפיה ב-'בלת"ק חלקי'
בלת"ק חלקי
06/03/2018 | 08:42
119
לנתק קשר, תתייעצו עם עורך דין בנושא כי נראה לי שהקשר הזה יכול לעשות רק רע לילדים שלהם.
למה שהילדים שלך יבלו עם אישה כזו? איזה טוב יצא להם מיזה? אישה שלא מכבדת אתכם, זה מה שאת רוצה שהם ילמדו? שהורה לא מכבד את ילדיו?
 
לצפיה ב-'תודה רבה לכולם'
תודה רבה לכולם
06/03/2018 | 09:00
187
אנחנו גרים באותו הישוב.
לנתק קשר לגמרי זה בלתי אפשרי, לפחות מבחינת בעלי.
כמות הפעמים שדרכנו בביתה בחצי שנה אחרונה אפשר לספור על יד אחת.
היא מאד אוהבת את הנכדים שזה יאמר לזכותה, אבל הבעיה היא שהיא לא מכבדת את ההורים. אני מאמצת את ההמלצות כאן, פגישות רק בפיקוח כמובן, ולקבוע זמנים למפגשים. ואם לא מגיעים, שולחים הודעה, מתנצלים וקובעים מועד חלופי במקום. בצורה עניינית.
אני אבוא לביתה רק אם גיסתי ובעלה יבואו, ככה יהיה פחות מתח.
ושאר הביקורים יהיו רק של בעלי והילדים בביתה בפיקוח שלו כמובן, ואם היא תתנהג לא יפה, אנחנו קמים ועוזבים.
 
גם ככה יוצא שנפגשים פעמיים בחודש במקרה הטוב.
 
 
 
 
לצפיה ב-'מה דעתך להגיעה לבקר כשאת מנותקת ריגשית?'
מה דעתך להגיעה לבקר כשאת מנותקת ריגשית?
14/03/2018 | 23:25
69
בן אדם ככל הנראה לא בסדר בראש. בואי לבקר אותה והתיחסי אליה כאל ילדה מפגרת.
יש ילדים שידחפו לך אצבעות לעיניים כדאי להרגיז ומה תרביצי לילד? לא, את מרחיקה אצבעות מהעין שלך וממשיכה. מה היא יכולה להגיד לך במפגש שצריך לגעת בך??
שאת מכשפה, חרא אימא, משהו אחר? זה אמור להכעיס אותך בהנחה שאת יודעת שמדובר בבן אדם לא סביר כל כך מבחינה אישית/ נפשית?
בעלך מפחד, אז שתפו פעלה מנקודה שאתם הגדולים שלא פוחדים ממניפולציות ומגיעים לבקר ומתקשרים מנקודת ניתוק רגשי סביר ובלי פחד. אין סיבה להגיב לעקיצות ואם יש דברים ממש קשים שהיא אולי אומרת לך אחד על אחד  אז אולי גם זמן טוב להקליט..
לצפיה ב-'מה אילו כל הניקים עם הכוכביות?'
מה אילו כל הניקים עם הכוכביות?
01/03/2018 | 10:51
3
67
לצפיה ב-'אנשים שאין להם ניק קבוע בתפוז ונכנסו לפורום כ"אורחים"'
אנשים שאין להם ניק קבוע בתפוז ונכנסו לפורום כ"אורחים"
01/03/2018 | 12:03
41
לצפיה ב-'בד"כ זה אנשים שאין להם ביצים לעמוד מאחורי מה שהם כותבים'
בד"כ זה אנשים שאין להם ביצים לעמוד מאחורי מה שהם כותבים
02/04/2018 | 12:13
1
10
לצפיה ב-'או סתם אנשים שלא רוצים עוד בעיה עם החמות שלהם'
או סתם אנשים שלא רוצים עוד בעיה עם החמות שלהם
04/05/2018 | 04:37
12
הרגת אותי!! ביצים?!
 
לצפיה ב-'מחפשת עמותה בשם הורים נפגעי ילדים'
מחפשת עמותה בשם הורים נפגעי ילדים
27/02/2018 | 17:17
104
לצפיה ב-'חמותי קנתה לבתי בת ה-7 נעלי שבת עם עקב'
חמותי קנתה לבתי בת ה-7 נעלי שבת עם עקב
24/02/2018 | 00:23
28
760
מצד אחד - הנעליים מהממות, הילדה מאושרת, וכמובן, אומרים תודה ולא סופרים שיניים של סוס שקיבלת במתנה.
מצד שני - עקבים? בגיל 7?
הסברתי לה שאלה נעליים ממש מיוחדות וחגיגיות, שעקבים לא כ"כ בריאים, ושננעל אותן בהזדמנויות מיוחדות. מודה שהייתי שמחה לקבל טלפון מהחנות, הרי יש גם נעלי שבת שטוחות בעולם.
מה אתן אומרות, אני מגזימה בתחושת חוסר הנוחות שלי?
הילדה רצה אלי להראות לי את הנעליים בשמחה (ובחשש), הסבתא אמרה 'זה מה שהילדה רצתה' (בהתגוננות), היה ברור שהן ידעו (שתיהן) שלא אתלהב מהעקב.
לצפיה ב-'לדעתי אם נתת יד חופשית '
לדעתי אם נתת יד חופשית
24/02/2018 | 07:25
398
לסבתא, אז נתת יד חופשית. את בהחלט יכולה להגביל את השימוש בנעליים, ולהבא אם את רוצה להימנע מתקריות כאלה, אל תתני להן לעשות שופינג לבד או תבהירי מה הקווים האדומים שלך. בלי עקב, בלי איפור, וכו' - אלה כללים סבירים בהחלט

אם הסבתא קנתה לבד, אז פשוט לבקש שלהבא לא תקנה נעלי עקב.

אגב, לילדות שלי, וגם לסבתות שלהן, ברור שיש לי זכות וטו על כל מתנה שהן מקבלות, ואם אני לא מאשרת - המתנה לא נשארת.

לצפיה ב-'מצטרפת לקודמתי,'
מצטרפת לקודמתי,
24/02/2018 | 08:24
289
ומצאת הפעם פתרון נפלא, תנעל פעם ב....
ומותר לומר לסבתא--בבקשה לפני קניה תשאלי, כיחבל.
הילדה רצתה אבל היא עדין קטנה להחליט.
אני גם מניחה שזה לא עקב 5 ס"מ, קצת עקב תניחי.
לצפיה ב-'מצאת פתרון טוב - נעליים להזדמנויות רחוקות'
מצאת פתרון טוב - נעליים להזדמנויות רחוקות
24/02/2018 | 11:09
251
גם אני מאד נגד עקבים. אבל אני לא הייתי מצפה מסבתא להיות מסוגלת לעמוד בחנות מול נכדתה המקסימה שמתחננת לנעליים היפיפיות...
 
אני לא הייתי מצפה לטלפון מהחנות במצב שכזה.
 
לצפיה ב-'את לא מגזימה בתחושות שלך. נעליים עם עקב לילדה בת 7 לא רק'
את לא מגזימה בתחושות שלך. נעליים עם עקב לילדה בת 7 לא רק
24/02/2018 | 14:21
301
לא בריאות אלא שהן גם גורמות נזק לטווח הרחוק.
כאמא, לא הסכמתי בשום אופן לקנות נעליים עם עקב לבנות שלי, לדעתי עד התיכון, וכסבתא, לא יעלה על דעתי לרכוש נעליים עם עקב לנכדות בגיל צעיר ובוודאי שלא בלי לשאול את אימותיהן.
הפתרון שלך, לנעול אותן רק בהזדמנויות מיוחדות, סביר.
אגב, אין מה להתקשר לחנות. אני שאלתי פעם למה לכל הרוחות מציעים נעלי עקב לילדות קטנות והמוכר ענה לי שזו דרישה שבאה מאמהות ואני אכן מכירה אמהות שלא מהססות לקנות נעלים כאלה לבנותיהן הקטנות, בעיני זוועה.
לצפיה ב-'המקרה הזה לא כ"כ בעייתי '
המקרה הזה לא כ"כ בעייתי
25/02/2018 | 20:34
19
332
ומצאתי לו פתרון מוצלח. אבל יש הרבה דברים שהילדים שלי רוצים ואין מכל מיני סיבות, ולא הגיוני שסבא וסבתא יקנו. ומעבר לזה, אני לא יודעת איפה עובר הגבול, כי יש דברים שטרם נתתי עליהם את דעתי (חולצת בטן, חורים לעגילים ועוד). אז מה, היא (הנכדה) תבקש, סבתא תיעתר, ואני בתורי אאסור? (כי לא רואה איך ייתכן תיאום מלא בינינו, לא מצפה ממנה לחנך, ובהחלט מאמינה ביד חופשית - יש לה קשר נפרד ועצמאי עם הנכדים. פשוט גבולות הטעם הטוב שלנו שונים).
לצפיה ב-'כן, למה לא?'
כן, למה לא?
26/02/2018 | 08:37
1
218
הבת שלך יודעת שאת אמא שלה, ואת זאת שקובעת. וזה הרי לא יקרה עם כ-ל מתנה אלא רק לעתים רחוקות. הבנות שלי לא מתקשות להבין שזה שהן קיבלו מתנה (לא משנה ממי - סבתא או לא) לא אומר שבהכרח המתנה תישאר, אלא ההורים קובעים.
 
חורים לעגילים זה מקרה יוצא דופן כי זה משהו בלתי הפיך (למדי), ומאוד אתפלא אם הסבתא תעשה את זה בלי אישור שלך. אולי אם את לא מעוניינת באמת בחורים וחוששת שזה כן יקרה, כדאי להקדים תרופה למכה ולוודא שהסבתא יודעת שאת מתנגדת.
לצפיה ב-'אפשרות אחרת'
אפשרות אחרת
26/02/2018 | 08:43
182
לגבי העגילים ודברים בסגנון, שהם קו אדום - בהנחה שמדובר בבת הגדולה - להבהיר לבת שאת מתנגדת אליהם. בגיל יסודי, לפחות מהניסיון שלי עם הבנות שלי, הן יודעות לא "לעקוף" ולבקש ממישהו אחר משהו שהם יודעים שחשוב לאמא שלא יקבלו, לפחות לא בלי לוודא עם אמא שזה בסדר.
אם מדובר בחשש לגבי ילדים קטנים יותר - אין ברירה אלא לדבר ישירות עם הסבתא לגבי קווים אדומים ספציפיים.
 
לצפיה ב-'חשוב שהילדה תדע את הגבול'
חשוב שהילדה תדע את הגבול
26/02/2018 | 11:04
16
185
ואני מאד מקווה שהסבתא תדע שלא לעשות חורים באזניים בלי אישור שלך.
 
אבל אם הילדה יודעת שאת מתנגדת לחולצת בטן והיא תבקש מסבתא ותקבל - את תגידי לילדה שהחולצה היא רק למשחקים בבית או פיג'מה.
אבל בשביל זה צריך שיהיה ברור לילדה מה מותר ומה אסור. אי אפשר שהיא תגיע הביתה עם משהו, ואז את תפתיעי אותה באיסור.
 
לגבי טעם טוב - אין מה לעשות. לסבתא יש טעם משלה, ואני בטוחה שגם לבת יש, והיא תבחר מה ללבוש מתי.
לצפיה ב-'אצלי, לא רק שאפשר ש"אפתיע" את הילדה באיסור,'
אצלי, לא רק שאפשר ש"אפתיע" את הילדה באיסור,
26/02/2018 | 11:16
199
פעם לקחתי בחזרה לחנות מתנה שא-נ-י קניתי לילדה (ליום הולדת 5, נדמה לי), כשהתברר שיש שם משהו שאני לא מאשרת (ואי אפשר היה לדעת מבחוץ שזה חלק מהדבר).
אני לא רואה אפשרות להכריז מראש על החוקים לגבי כל דבר בעולם - וזה גם לא הכרחי, לדעתי. לדעתי לגיטימי שלהורה יהיה שיקול דעת לגבי מתנות שהילד מקבל, ושהוא יחליט שמשהו מסוים לא קביל ויטיל וטו - גם אחרי שהמתנה כבר נקנתה.
לצפיה ב-'לבן שלי יש שיער ארוך'
לבן שלי יש שיער ארוך
26/02/2018 | 12:31
14
245
הוא בן 5, הוא אוהב את השיער הארוך ואנחנו כבר מזמן (מזמן) הסברנו שכל עוד הוא רוצה לגדל שיער זה מקובל עלינו. ובכל זאת קרה יותר מפעם אחת שסבא אמר, בנוכחותנו, בוא, אני לוקח אותך לספר.
חזרנו והדגשנו שזו החלטה של הבן (בלבד). כל הסבים מתנגדים לארוך, אבל אני לא מאמינה שייקחו אותו לספר בלי אישור מפורש מאיתנו. אם כן זה יהיה פיצוץ ע-נ-ק.

אני לא יכולה לאסור עכשיו על חולצת בטן, כי הילדה אפילו לא יודעת מה זה....
מסכימה איתך חייבתלהגיב, לפעמים יש איסורים בדיעבד. אני, אגב, בטוחה שיכולתי להחזיר את הנעלים, רק לא רציתי לצער אף אחד מהצדדים.
לצפיה ב-'אחת הבנות שלי שונאת סנדלים.'
אחת הבנות שלי שונאת סנדלים.
26/02/2018 | 13:45
13
240
היא החליטה את זה לפני 4 שנים או משהו כזה (כשהגיעה לגיל שבו מוכרים סנדלים פחות נוחים, באמת - שהרצועה מאחור לא עוטפת ורכה כמו אצל הקטנים). רוב השנים אנחנו קונים לה בכל זאת, ליתר בטחון, כשברור שהיא לא תנעל אותם. באחת השנים, על אף שקנינו לה כבר, חמותי החליטה ללכת לקנות לה סנדלים. הסברתי לה שכבר יש לה סנדלים, אבל היא לא רוצה לנעול אותם. חמותי אמרה שהיא דיברה עם הילדה והילדה אמרה לה שהסנדלים לא נוחים. הסברתי לה שהלכנו במיוחד וקנינו לה סנדלים מהסוג הכי נוח שיש, והיא אמרה בחנות שהם נוחים - ועדיין לא נעלה, כי היא פשוט לא מוכנה לנעול סנדלים. גם הילדה אמרה לה שהיא לא מוכנה לנעול סנדלים.
 
בכל זאת סבתא שלה הלכה איתה לחנות וקנתה לה סנדלים. באמת סנדלים מאוד יפים... שאני מקווה שהקטנה תלבש כשתגיע לגיל הזה, כי הילדה שהיא קנתה לה את הסנדלים, מן הסתם, לא נעלה אותם אפילו פעם אחת...
 
מוסר השכל: לפעמים סבתות נורא רוצות לקנות משהו, ושום דבר שתעשי לא ימנע מהן לקנות אותו...
לצפיה ב-'אחלה מוסר השכל '
אחלה מוסר השכל
26/02/2018 | 14:46
12
194
זו סבתא שמאד מאד אוהבת לקנות חדש, במיוחד לפסח ולראש השנה. ללא קשר למה שיש בבית. לפני שנתיים קנתה לבכורה סנדלים חדשים, בדיוק בתחילת הסתיו כשעוברים לנעליים, ובפסח קנתה נעליים (כן, כן... בדיוק כשעוברים לסנדלים). לא עזרו לי כל ההסברים לגבי מזג האוויר. בחלוף חצי שנה הרגל גדלה... וקניתי לה במידה הנכונה ואת הנעל הנכונה.
מאז למדתי, וכשהסבתא שואלת בפנים להוטים "לקנות? לקנות? נכון כדאי? נכון צריך?" אני פשוט אומרת כן. כסף שלה, נכדה שלה, לא ענייני.

לצפיה ב-'תהיה וכמה מוסרי השכל---'
תהיה וכמה מוסרי השכל---
27/02/2018 | 17:10
10
159
מדברת כסבתא--גם לנכדים מבנים וגם לנכדים מבנות.
ותוהה האם הסבתות הן כולן טמבליות--אין להן שיקול דעת 
בשום צורה לפחות כמו לבנות שלהן או לכלות שלהן--
הן לא מכירות את סגנון הבית שהנכדים גדלים בהם?
כדי לקנות משהו ממש נגד רצון הבית--אלא לפי רצון הילדים?!
סבתא היתה קונה מעלי עקב לבת שלה בגיל כזה? נכון שלא--אז למה לנכדה כן?
תוהה האם יש רצון לדוקא--להכאבה? להכעסה? באמת תמוה.
 
מוסר השכל 1--אם את לא סומכת על הקניות של הסבתא--לכי איתן/ם
מוסר השכל 2--אם את כאמא לא רוצה להצטרף--תבקשי שלפני כל קניה 
                      בפועל יתקשרו לברר אם זה נראה לך או לא. הילדה זכותה לבקש
                      ואם אין הסכמה לא קונים.
מוסר השכל 3--לומר לסבתא--אם הקניה היא לשם בילוי בקניות--אל תיעלבי
                      אם לא אאפשר שימוש במוצר שנקנה.
אפשר בשיחות פשוטות ורגועות לספק את רצון כל הנוגים בדבר.
 
  
                     
לצפיה ב-'לגבי התהיה'
לגבי התהיה
28/02/2018 | 07:46
9
165
אמא שלי, שבשום סיטואציה בעולם אני לא אחשוב שהיא טמבלית או לא מכירה אותי ואת המשפחה שלי, גם היא חוטאת בקניות של דברים שלא מתאימים לעונה / לילדים או למשפחה שלי. לפעמים זה מתוך תפיסת עולם שהיא פחות פרקטית (סנדלים לראש השנה - כי עדיין חם והיא רוצה שלילדים יהיו סנדלים חדשות ויפות לחג, למרות שגם היא וגם אני יודעות שהסנדלים הללו ישמשו לחודש מקסימום. שמלה מאוד מאוד נסיכותית, שהיא ממש לא הסגנון שהילדות לובשות ביום יום, ושלא יהיה לשמלה שימוש ממשי - לאירוע כלשהו, כי הילדה ממש ביקשה וזה היה בתקציב שהיא הסכימה להוציא), ולפעמים זה מתוך רצון לעזור שלא ממש יצא טוב (בסגנון "הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות", רק שפה אין דרך לגהנום אלא רק את הכוונות הטובות).
וכן - גם אמא שלי קנתה לילדות נעלי בובה עם עקב בגיל 6. עקב נמוך מאוד של סנטמטר, אבל עדיין עקב. ופה גם אני כעסתי בהתחלה, עד שהלכנו ארבעתינו - הילדות, אני ואמא שלי, לחנות להחליף - וראיתי שאין נעלים אחרות. כולן היו עם עקב, והיא בחרה את אלו עם העקב הנמוך והעדין ביותר (הרע במיעוטו). לו הייתי אני עם הילדות לבד בחנות - הייתי יוצאת מהחנות ולא קונה, אבל היא, בהיותה סבתא מפנקה - לא רצתה לאכזבן. ואת זה אני מבינה ומקבלת. במיוחד שהיא הסכימה לסייגים שלי שלא נועלים את הנעליים ביוום יום אלא רק באירועים מיוחדים.
 
(חמותי נפטרה לפני עשור, כשהבן היה בן 5 והבנות רק נולדו, אז אין לי ממש יכולת להשוות. אבל פינוק סבתאי אני מכירה)
לצפיה ב-'לגבי המשפט האחרון'
לגבי המשפט האחרון
28/02/2018 | 08:59
8
140
אומר שגם אני סבתא מפנקת, ונהנית לפנק,
אבל שני עקרונות עומדים בפני--האחד--לעולם לא משהו שאין
לגביו הסכמה מצד הבנות או הכלות שלי,
השני--שאפשר לפנק בהרבה אופנים ובלבד שלא ירגיז את מי שאני
רוצה להעניק לו. 
גם לי חשוב שלא ידברו נגד מה שאני עושה/נותנת.
לגבי הדוגמאות שנתת--רק אומר, ששיקול הדעת של אמך --שונה משלך,
ואני דוקא מבנה--את קונה ורוצה לטוח רחוק, לה לא זה הענין,
גם אני רוצה שיהיו עם סנדלים יפים בחגים--ולא אכפת לי שזה רק לחודש.
גם אני נהנית שהנכדה עם שמלה יפה ולא אכפת לי שזה למעט פעמים--
תסתכלי על זה כפינוק גם לך. שזה חוסך לך ומיפה את ילדיך.
אם תרצי עזרה כלכלית, תגידי. זה מחוץ לחשבון.
אגב, קוריוז--היה לי הסכם עם ביתי הגדולה ז"ל שאני קונה את הבגדים המיוחדים לחגים והיא דואגת למה שצריך ליוםיום, וזה היה הפינוק שלי לשניהם לנכדים ולהוריהם.
אז פשוט הסתכלות קצת אחרת יכולה לאפשרפינוק נעים לכולם.
לצפיה ב-'סנדלים לחגי תשרי ונעלים לפסח - לא הגיוני'
סנדלים לחגי תשרי ונעלים לפסח - לא הגיוני
01/03/2018 | 22:33
3
145
אני ממש לא מתחברת לגישה הלא פרקטית של סנדלים לחגי תשרי (אפילו לא טובים לחודש) ונעלים לפסח (חם נורא! ולמי יש כוח לגרוב גרביים). ולא מצליחה להבין את האובססיה של חמותי בענין (היא קונה חדש. לכולם. גם אם אני קניתי סנדלים חדשים לפני שבועיים. כי בחג נועלים חדש מהקופסא). וזה כבר מצטבר לסכום לא צנוע (3 ילדים, 6 זוגות בשנה, והיא קונה פירמות טובות). כבר יש 3 זוגות של נעלים חדשות לגמרי, שלא ננעלו בכלל. נקנו לבכורה ולאמצעי לפסח. לא רצו לנעול כשהיה חם. המידה לא התאימה בחגי תשרי. וזוג אחד היה ורוד מדי לבחור. בינתיים המידה של הקטנה לא התאימה לעונה. ואם לא 'אתפוס' את המידה והעונה עם הפיצית - אלה 3 זוגות, בעלות של כמה מאות ש"ח - שיימסרו הלאה. בעיני זה חבל, אבל לה זה כ"כ חשוב שאני לא מנסה להניא אותה ממה שנראה לי כרכישה מיותרת (בקרוב 8 זוגות בשנה).
לצפיה ב-'מותר לך לא להתחבר'
מותר לך לא להתחבר
02/03/2018 | 02:26
2
145
מדברים על זה. מסבירים את ההגיון הנגדי,
יש לך בנזוג --תבקשי ממנו לדבר איתה, ולו אני במקומה,
הייתי לוקחת צעד אחורה ומותרת.
רוצה לספר לך משהו אישי--אבי ז"ל אהב מאוד, לקנות לנו אוכל מוכן,
היה לו מקום שהוא טען שמבשלים נהדר, וגם איזו חנות ירקות/פירות מעולים,
והיה קונה ומביא גם לי וגם לאחי ואחותי, אחותי אהבה ונהנתה.
אחי כעס "זה בזבוז כסף, לא אוכלים את זה כאן ונזרק" ודיבר איתי על כך,
שאבא לא מפסיק, וזה סתם וכו' וכו'.
אמרתי לו--אבא רוצה לקנות ונהנה מזה, אז לצעוק סתם לא מועיל--
תכון אותו מה כן מתאים, מה כן אוכלים--תכין רשימה, ותראה שזה יעבוד,
ככה עשינו. וזה עבד.
צריך להבין ---שלאדם שרוצה לתת/לקנות/להעניק, זה חשוב,
למנע כנראה לא ניתן, אבל כן ניתן לנוט ולהתאים לצורך ולהגיון שלך.
אל תעשי את חשבון הכסף של חמותך, תנוטי את הרצון הטוב שלה
למלא צורך שלך.
את יודעת עדיף--סבתא שקונה עודף, מסבתא שלא מתיחסת בכלל ולא קונה אף פעם כלום---ויש גם כאלה. 
לצפיה ב-'את כמובן צודקת'
את כמובן צודקת
02/03/2018 | 12:44
1
120
אני לגמרי מבינה את המקום של הנתינה הטובה, מאד מעריכה אותו (וכך גם הילדים), וזה באמת לא התפקיד שלי לעשות את החישוב הכלכלי שלה.
אישית אני לא נוהגת כך, וקונה לפי צורך ולא לפי החג, ואם נעל השבת של ראש השנה עדיין טובה בפסח, אני לא קונה חדשה.

עד עכשיו לא כתבתי לך כלום כי מה כבר אני יכולה להגיד. אבל לקרוא 'בתי הבכורה ז"ל' היה כמו אגרוף בבטן. רק רציתי לספר לך שאני חושבת עלייך ועל האובדן שלך הרבה ועצוב לי מאד.
לצפיה ב-'לגבי הפסקה הראשונה'
לגבי הפסקה הראשונה
02/03/2018 | 16:07
100
את וחמותך, כמו את ואמך נמצאות במקום אחר בחיים.
הצרכים והרצונות נמצאים במקום אחר, ולכן אתם מונעות באופן שונה.
גם אני כסבתא--ואולי תלוי אופי ומצב כלכלי, עושה חישוביפ פרקיים כמוך,
אבל, אני "מרשה" לעצמי, לעיתים, להרגיש ולהנות מהאפשרות לשחרר זאת,
ולהנות מהצ'ופרים. נעל חדשה שאולי לא בדיוק צריך,
שמלה הדורה לשימוש קצר מועד.--שאני נהנית לתת והם נהנים מהיחוד שלה.
 
לגבי הפסקה השניה--עצוב לאבד בת, ועצוב עוד יותר לאבד בת מיוחדת,
מוכשרת ויפיפיה--כן יש הרבה רגעי עצב וגעגוע, אבל שיחררתי--
סוף ימיה היו סבל ויסורים---ועכשיו היא נחה--ואותי הידיעה הזו מרגיעה.
מעבר לכך שיש לי אחריות גדולה על ילדיה, יש ילד בן 7, ועכשו אלך
לקנות לו בגדים לפסח. לגדולים אין חשק אז נחכה.
לא התכונתי להכאיב לך--אבל זו מציאות חיי ומתמודדת.
לצפיה ב-'אבל לא כולם כמוך '
אבל לא כולם כמוך
03/03/2018 | 18:10
3
111
אני אתן לך דוגמה.
במשך שנים חמותי הייתה קונה לילדים שקים עצומים של ממתקים בפורים כמשלוחי מנות. ואני ממש לא מגזימה כשאני מכנה אותם "שקים עצומים" - לכל אחד מהם הייתה מכינה שק ענק של ממתקים שהיה מספיק לו לשנה שלמה. משהו מוגזם וחסר כל קנה מידה.
לקח כמה וכמה שנים שבהן אנחנו דרשנו לראות את השקים האלו מראש, דיללנו אותם משמעותית מבחינת הכמויות והכי חשוב - הוצאנו מהם את כל הממתקים שהכילו צבעי מאכל (אצלנו זה ממש קו אדום) ורק אז היא הפנימה, והתחילה לתת להם משלוחי מנות הגיוניים יותר מבחינת הכמות, ובלי זבל של צבעי מאכל. אבל זה בהחלט לקח כמה שנים של שוב ושוב להגיד לה שאין מצב שילד יקבל 3 ק"ג של ממתקים, שזה פשוט לא בריא ולא הגיוני, ועם כל הרצון שלה לפנק, בעינינו זה נזק ולא פינוק (ואנחנו ממש לא בית נטול ממתקים, להיפך).
אז זה, למשל, מצב שבו סבתא מעמידה בראש סדר העדיפויות את הצורך האישי שלה "לפנק את הנכדים" אפילו על פני טובת הנכדים עצמם. ולדעתי היא ממש לא עושה את זה בכוונה רעה או באופן מודע, אלא מתוך איזשהי תסבוכת אישית שלה עם עצמה שמביאה אותה להתנהג ככה (וזה משהו שאנחנו נתקלים בו שוב ושוב לאורך השנים).
מצד שני זה גם לא אומר שאני כהורה צריכה להרשות את זה. כי עם כל הכבוד ל"פינוק" , הוא לא יכול לעמוד בסתירה טוטאלית ומוחלטת לקווים המנחים של חינוך בבית.
לצפיה ב-'כמה דברים לדבריך,'
כמה דברים לדבריך,
03/03/2018 | 18:31
2
83
1)עובדה שאחרי כמה שנים זה הופנם
2)קבלו שקים, ונשנשו קצת, כשהלכו לישון מוציאים את מה שבעיניך מסכן,
    ומה שנשאר--יושבים איתם, ומחלקים לשקיות קטנות ומסכמים עם הילדים
    וכותבים פתק לתאריכים בהם יהיה זמן אכילתם.
    עשיתי את זה בפורים האחרון עם הנכדים בני 6 ו--7.
ובינתיים היא למדה. חבל שזה מצריך טיפול כזה, 
אבל נראה לי שבאמת דורות הסבתות המאוחרות יותר מודעות יותר,
וכן צריך לדבר על הדברים.
 
לצפיה ב-'זה היה בגילאים מאוד צעירים, שנתיים ושלוש'
זה היה בגילאים מאוד צעירים, שנתיים ושלוש
03/03/2018 | 19:07
1
89
זה לא גיל שאפשר לדבר עם ילדים אחרי שהם מקבלים שק מפוצץ ממתקים. זה גיל שמראש צריך לתת כמות הגיונית. והאמת היא שהילדים שלי כבר מגיל שנתיים ושלוש הבינו שצבעי מאכל זה רעל ולכן לא אוכלים. כשההורים שלי היו לוקחים בגיל הזה את הקטן אחרי הגן למכולת והוא היה מבקש ממתק, הוא בעצמו היה מבקש מהם לקרוא על העטיפה אם יש או אין צבעי מאכל. אז נראה לי הגיוני לבקש משהו דומה מאישה בת 60 פלוס, לא?
מה שאני אומרת זה שלא כל הסבתות/חמיות הן כמוך. ויש כאלו שנורא נעלבות מכל הערה ומכל בקשה ומכל מילה, ואי אפשר באמת לדבר איתן כי גם כשמדברים איתן, הן מייד שוכחות את מה שבקשו מהן (וזה קורה עד היום, כולל בדברים שמאוד חשובים לנו).
לצפיה ב-'בגיל כזה'
בגיל כזה
03/03/2018 | 19:23
79
לא הייתי נותנת ממתקים בכלל, 
אפשר לקנות מתנה --צעצוע, משחק,  זה גיל שהורים עדין נותנים לאכול.
באמת לא ברור לי --למה צריך לנהוג כך.
אני מסכימה שכל אחת מאיתנו שונה, ומתנהלת שונה,
אבל--אני בכל מקרה, מקוה בכל מאודי שתרגשנה טוב איתי גם הכלות וגם הבנות.
חבל שיש  חמיות שמפסידות הערכה וקרבה מהכלות בשם הרצונות שלהן,
תאמיני לי אני מרחמת עליהן יותר מאשר על הכלות. כי בחשבון סופי הן מפסידות. 
 
(ואם כבר, לגבי--החתן שלי, שכבר לא חתן--(כי התאלמן מביתי,)
מגיע לכאן ומבקש עזרה, ושומר על קשרים טובים, וכל הפסח יהיה איתנו,
אז כן מקוה שאני עושה כלפיהם מספיק נכון)
 
לצפיה ב-'תראי את זה ככה - למה אפשר לקנות '
תראי את זה ככה - למה אפשר לקנות
04/03/2018 | 08:02
90
שמלה חדשה ויפה לארוע (שילבשו אותה פעמים בודדות אם לא פעם אחת), אבל נעליים לא? איכשהו אנחנו חושבים על נעליים כעל משהו שאמורים לנעול הרבה (כנראה כי יש מעט זוגות נעליים יחסית לחליפות לבוש, ולכן נועלים נעליים יותר מאשר לובשים כל תלבושת) אבל אין ממש סיבה לחשוב עליהן כך. מבחינתה פסח וראש השנה הם אירועים שצריך לקנות להם בגדים חדשים - וזה כולל נעליים. ברגע שתחשבי על נעליים כעל פריט לבוש ככל פריט (ובמקרה הזה פריט אלגנטי ככל פריט אלגנטי), לא יציק לך כל כך שהן נעלו אותן רק פעם אחת. לעומת זאת, במקרה שלי, כשאת הסנדלים היא נעלה אפס פעמים, אני מתנחמת, כאמור, באפשרות שהקטנה תנעל אותם לפחות פעם אחת .
לצפיה ב-'חושבת שטיפלת בזה יפה מול הבת '
חושבת שטיפלת בזה יפה מול הבת
27/02/2018 | 15:53
171
ולא הלבנת את פניה של הסבתא. בהחלט מבינה את חוסר הנוחות.
לצפיה ב-'הסבתא ידעה שהיא קונה נעליים בניגוד לדעתך'
הסבתא ידעה שהיא קונה נעליים בניגוד לדעתך
05/03/2018 | 11:17
100
ועוד הטילה את האחריות על ילדה בת 7.
 
אם מדובר במקרה חד פעמי אני הייתי מחליקה בסגנון שאת החלטת להחליק,
אם מדובר בשיטה הייתי נוהגת יותר בחריפות,
החלפת הנעליים למשהו סביר יותר, אם הסבתא לא משתפת פעולה מחזירה לה את הנעליים ושתעשה בהן מה שמתחשק לה ורוכשת עם הילדה זוג אחר (מבחינת הילדה כאילו החלפה),
ובמקרים חריפים במיוחד להודיע לסבתא שעדיף שלא תרכוש מתנות בלי התיעצות עם ההורים, כי לא מקובל עליכם ששיקול הדעת הקובע הוא של ילדה בת 7.
לצפיה ב-'פשש...איזו סוגיה ברומו של עולם'
פשש...איזו סוגיה ברומו של עולם
05/03/2018 | 17:31
111
כן, בהחלט היה שווה לנסח על זה הודעה ולפתוח על זה דיון
בפורום כזה חשוב ומעניין 
 
כן, זה המקום שאליו מתנקזים כל הבורגנים הקטנוניים וחסרי החיים שמצביעים לבוז'י ורוצים לראות ישראל אחרת, נחמדה ומלוקקת
 
איזה אנשים פח
לצפיה ב-'אולי מפרספקטיבה אחרת '
אולי מפרספקטיבה אחרת
07/03/2018 | 17:47
74
אני גם לא אוהבת ולא מרשה נעליים על עקבים לבת שלי. אפילו לא עקבים קטנים.
מצד שני, אצלינו אין כבר סבתות ומחמם לי את הלב כשסבתא קונה משהו באהבה.
אני הייתי נותנת לה לנעול אותן רק כשהולכים לבקר את הסבתא כדי לשמח אותה וגם זה לא תמיד.
לצפיה ב-'מתח סביב אוכל ומשקל'
מתח סביב אוכל ומשקל
21/02/2018 | 12:44
24
510
מבקשת עזרה . העברית שלי לא כך כך טובה אז סבלנות בבקשה:
אנחנו ביחד כבר חמש שנים. החצי שלי תמיד היה מלא בגוף , בלי בעיות כולסטרול או סוכר גבוה. מנסה להוריד כבר שנה משקל בעזרת דיאטה +חדדר כושר, הוריד המון ,באמת בצורה שרואים את ההבדל בתמונות לפני\אחרי בצורת הגוף והפנים ומאד מרוצה מעצמו. אפעס,למרות האימונים בחד"כ והדיאטות נשארה לו "כרס" קטנה נראה שזה מפריע מאד לאמא שלו ויוצר 'פיצוצים' ביניהם סביב זה כאמחנו מגיעים או כדהיא אצלנו. היא מעירה לו בסגנון לא יפה והוא נעלב.
חייבת להסביר ברקע שהיא בעצמה עברה שינוי עם דגש על כושר ואכילה "בריאה" נכנסה לזה חזק והורידה המון משקל ולא מפסיקה לדבר על זה.
בדרך כלל מסתדרות יפה בינינו והיא אישה מאד תרבותית עם תואר שמדברת כמו אדם בוגר רגיל.
הבעיה היא  וזה מאד מוזר, שהקטע של הצקות שלה בקשר לבטן או לזה שהוא לא ירד מספיק במשקל זה תמיד כשאני נמצאת עם שניהם באותו חדר.
בדרך כלל אני מתעלמת אבל מתחילה להיות לי הרגשה שזו הצגה בשבילי, לא יודעת למה ומה לעשות. 
אולי אני אמורה לצחוק? להגן עליו יוכיח שאני בת זוג טובה? להיות הגננת ולהגיד תפסיקו?
איך אני אמורה להתנהג ואיך מפסיקים את הקטע הזה, אם אפשר בכלל, בלי להפסיק ביקורים הדדיים כי בכל זאת חשוב לשמור קשר
 
לצפיה ב-'לא ברור לי למה'
לא ברור לי למה
21/02/2018 | 13:42
1
266
את צריכה להיות מעורבת בענין,
זה משהו ביניהם.
אבל אם מרגיש לך לא נוח, הייתי עושה שני דברים--
1)כשזה מתחיל קמה והולכת משם, פעם לשירותים, פעם לשתות מים במטבח,
   פעם כי שכחת משהו באוטו.
2)כשאת חוזרת איתו הביתה, תגידי לו--לאמא שלך יש אג'נדה בקשר
   למשקל ולכרס שלך--לא נעים לי שהיא מעירה לך בנוכחותי, שתתקשר
   לטלפון שלך, או כשאני לא שם--תבקש ממנה שתפסיק להעיר לך בנוכחותי.
 
את אומרת שהיא תרבותית, אז היא תבין ואולי תיזהר.
 
 
לצפיה ב-'תודה, במיוחד על חלק 2'
תודה, במיוחד על חלק 2
22/02/2018 | 08:23
53
לצפיה ב-'איך את יודעת שזה קורה רק כשאת בחדר?'
איך את יודעת שזה קורה רק כשאת בחדר?
21/02/2018 | 16:37
51
לצפיה ב-'למה את שוקלת לצחוק? למה זו בכלל אופציה?'
למה את שוקלת לצחוק? למה זו בכלל אופציה?
22/02/2018 | 07:25
15
177
לא ברור לי איך האופציות שלך נעות בין להצטרף אליה ללעג עליו, לבין להפסיק לבקר אותה.
 
כשמעליבים מישהו, בפרט כשזה מישהו שאנחנו אוהבים וחיים איתו, האופציה היא להגן עליו. 
וגם לדבר איתו אחרכך ולחזק אותו.
להגיד לו שהוא בסדר גמור. וזה שלאמא שלו יש כזה צורך להקטין אותו זו בעיה שלה, לא שלו.
 
לצפיה ב-'תודה. אולי לא הסברתי טוב:'
תודה. אולי לא הסברתי טוב:
22/02/2018 | 08:21
14
206
היא מדברת עם הבן שלה בשקט כשהם בעצמם. 
היא מדברת איתי בכיף כשאנחנו לבדנו.
את הנושא של האוכל והמשקל היא מציפה רק לידי, או לפחות יש לי תחושה כזאת ואני לא מבינה אם היו דיבורים על אוכל בשקט במקום אחר למה נהיות צעקות רק כשאני שם.מה בדיוק רוצים ממני? 
בגלל זה אני קוראת לזה 'הצגה'.
 
לצפיה ב-'אולי לרמוז לך שתבשלי עבורו אוכל דיאטתי?'
אולי לרמוז לך שתבשלי עבורו אוכל דיאטתי?
22/02/2018 | 09:25
1
151
או באופן כללי לרתום אותך למאמץ?
 
אגב - איך את?  אולי זו הדרך העקומה שלה לרמוז לך שגם את צריכה לשנות את ההרגלים? 
 
 
לצפיה ב-'תודה כן זה הגיוני אם כי עצוב לי שזה ככה עם מישהי שאני מדברת '
תודה כן זה הגיוני אם כי עצוב לי שזה ככה עם מישהי שאני מדברת
23/02/2018 | 09:08
134
אתה בכנות ואין לי בעיה לקבל ממנה ביקורת.
 
 
לצפיה ב-'אולי כשהיא מדברת ביחידות'
אולי כשהיא מדברת ביחידות
22/02/2018 | 12:06
1
166
עם מישהו, היא מדברת בשקט כי היא לא רוצה שאחרים במקום ישמעו מה היא אומרת, אבל כשהיא מדברת עם כל הנוכחים היא פשוט לא מנמיכה את הקול שלה. כמו כן, יכול להיות שה"רוחות מתלהטות" כשאת שם פשוט כי לאנשים מפריע הרבה יותר שאומרים עליהם משהו רע כשמישהו אחר נמצא שם, מאשר ביחידות - כלומר, גם התגובה של בעלך אולי קולנית יותר מכפי שהיא כשהיא אומרת לו בדיוק אותם דברים בשקט. ודבר אחרון, יכול להיות שבאמת כשהיא אומרת את זה בנוכחותך המטרה היא שונה, והיא לא רק לשכנע את בעלך בצורה רציונלית ושקולה, אלא גם לגרום לו לשנות את דרכו על ידי השפלה (בפנייך) - דרך לא מוצלחת או מומלצת, אבל כזאת שבהחלט אנשים נוקטים בה לפעמים - ופה הנושא חשוב לה, ולכן היא אולי נוקטת בכל האמצעים שברשותה, כולל להשפיל אותו בפנייך.
לצפיה ב-'תודה, כן זה מסתדר לי גם עם מה מיקל אמרה קודם לכן'
תודה, כן זה מסתדר לי גם עם מה מיקל אמרה קודם לכן
23/02/2018 | 09:14
22
לצפיה ב-'קלפטע שמנסה לסכסך. איחס'
קלפטע שמנסה לסכסך. איחס
22/02/2018 | 21:41
9
160
הרי אם תגידי שהיא צודקת תריבי עם בעלך.
אם תגידי שהיא טועה, תריבי איתה.
 
בכל מקרה היא מרוויחה.
גם כוח וגם עניין לשנים הבאות.
היא הרי תוכל לחפור על זה במשך חיים שלמים.
 
מה לעשות, יש אנשים משועממים ומניפולטיביים, שזו הדרך שלהם לראות קצת אקשן.
לצפיה ב-'יכול להיות,הייתי רוצה לחשוב שזה בא בקטע של לחנך ולא מתוך רוע'
יכול להיות,הייתי רוצה לחשוב שזה בא בקטע של לחנך ולא מתוך רוע
23/02/2018 | 09:23
8
31
לצפיה ב-'מסכימה איתך,'
מסכימה איתך,
23/02/2018 | 09:45
6
142
שזה בא בקטע של לחנך, 
האנשים שבנויים סביב אג'נדה הופכים להיות אובססיביים בתחומם,
גם מחנכים ועוד יותר מטיפים את ענינם,
מי שנמצא בדיאטה תמידית ומצליח, מרגיש שזו חובה הכי חשובה
שכולם יבנו חייהם כפי שהם בנו אותה,
שבי עם צמחונים וטבעונים--ותשמעי הטפה נונסטופית בענין.
 
אבל, ואבל גדול--אם יש לה בקשה/צפיה/רצון מבקשים מזכירים וזהו!
הבן שלה לפי דבריך נאמןלדרך וירד ומטפל--אז למה להטיף הלאה.
אבל שוב ביניהם--שלהם, את לא חלק מזה וזה צריך הבהרה.
לצפיה ב-'אני טבעונית, אחרי יותר מ 20 שנה של צמחונות'
אני טבעונית, אחרי יותר מ 20 שנה של צמחונות
23/02/2018 | 11:30
4
143
שמעת ממני הטפה?
על זה אני מדברת כאן בפורום?
 
אם כבר, בד"כ מטיפים לי.
וזה עוד למרות שאני מנסה להמנע מלהכנס לדיונים בנושא. 
דרך אגב, הרשת מלאה בדיחות על תגובות של אנשים ששומעים שאתה טבעוני.
 
לצפיה ב-'כשמדברים על תופעה,'
כשמדברים על תופעה,
23/02/2018 | 12:02
3
101
זה לא כולל את כולם אף פעם.
המציאות של הרוב מתיחסת לתופעה.
אספר לך שאחת מהבנות שלי החליטה לרדת במשקל,
לא היה לה הרבה, אבל הצליח לה.
כבר "גררה" לענין חברה טובה (שבאמת שמנה, אז מה--זה לא תפקיד שלך)
והיום אבא שלה החליט לאכול חצי פיתה--(הוא רזה)והיא אומרת לו--
למה לא פרוסת לחם זה חצי מכמות הקלוריות--גיחכתי, חייכתי,
זה מה שקורה להרבה.
יש לי חברה טובה טבעונית--כשמתישבים במסעדה,מתחיל נאום האנטי ביצים,
יאללה, הבנתי, הפנמתי, וכדי לא לדבר שוב, מזמינה תמיד מה שהיא מזמינה.
 
ואם את לא מתנהלת כך--כל הכבוד לך.
לצפיה ב-'כשמדברים על תופעה, רצוי לגבות אותה בעובדות ובמספרים'
כשמדברים על תופעה, רצוי לגבות אותה בעובדות ובמספרים
23/02/2018 | 14:18
2
92
אני לא יודעת אם מישהו בדק מה אחוז האקטיביסטים מבין הטבעונים.
כנראה שלא ממש.
יש מסביב לזה באז.
נכון.
ב 10 שנים האחרונות פלוס מינוס יש יותר מודעות לטבעונות והרבה אנשים עוברים לטבעונות או לצמחונות או מפחיתים צריכת מזונות ומוצרים מהחי.
סה"כ, למה לגרום סבל לאחר לא צורך ממשי?
 
יש טבעונים שהם אקטיביסטים.
מה האחוז שלהם מתוך כלל הטבעונים אני לא יודעת.
זה קורה בד"כ כשנחשפים למה שקורה בבית מטבחיים.
חוטפים כזה שוק כשמבינים, ומאותו רגע באמת מרגישים שאסור לשתוק ולתת לעניין לעבור בשקט.
הם צודקים. כל הכבוד להם שהם מקריבים את עצמם.
כמות תלונות השווא, המכות והאלימות שהם סופגים רק בגלל שהם מעזים לומר שזה לא בסדר, ראוייה להערכה.
אני מעריכה אותם מאוד על ההקרבה, וגם תורמת כסף כשמתאפשר לי.
 
לצערי אני לא מאלה, וכנראה שאני שייכת לרוב הדומם.
זה שלא יוצא להפגנות, לא עומד עם שלטים וזה שלא נכנס בד"כ לויכוחים ולהסברה.

ארוחה איתי לא כרוכה בשיחה על טבעונות, אם לא מתעקשים להכנס לויכוח.
אני כן חלק מאלה שבגללם צריכת המוצרים מהחי יורדת באחוזים שמאוד מלחיצים את בעלי ההון שמתפרנסים מתעשיית החי, ואם ממש מבקשים ממני, אז יש לי כמה מתכונים טובים לבראוניז, ועוגיות שוקולד צ'יפס שאני שמחה לחלוק.
 
והנה.
נגררתי להטפה
לוקחת על עצמי חלק מהאשמה.
לא חייבים לקרוא אם לא רוצים
לצפיה ב-'צודקת, לגבי'
צודקת, לגבי
23/02/2018 | 15:34
1
91
הצורך לגבות בעובדות ומספרים---אין לי,
ההרגשה שהאקטביסטים "עושים" את הענין.
אגב, גם אני לא בהכרח קרניבורית, אלא שהטבעונות מורידה עוד מזונות
שאני כן אוכלת, כמו ביצים.
 
אגב, אני התכונתי רק לומר--שמישהו "אדוק" באג'נדה שלו,
הוא מנסה ל"חייב"/להשפיע על סביבתו.
ונראה לי שזה מה שקורה לחמות של פותחת השרשור.
 
ולגבי הסיפא של דבריך--לא הרגשתי הטפה--לא כל הסבר הוא הטפה.
והיה לי מענין לקרא אותך, הכל בסדר--אני אפילו מזדהה ומסכימה עם דבריך.
 
לצפיה ב-'תודה '
תודה
23/02/2018 | 23:07
8
לצפיה ב-'התופעה היא של התנגדות לאלימות כלפי בעלי חיים ולא בנושאי '
התופעה היא של התנגדות לאלימות כלפי בעלי חיים ולא בנושאי
23/02/2018 | 17:55
27
לצפיה ב-'לחנך? אתם ילדים קטנים?'
לחנך? אתם ילדים קטנים?
23/02/2018 | 11:32
28
לצפיה ב-'אני הייתי שואלת את בן זוגך איך היה רוצה שתגיבי'
אני הייתי שואלת את בן זוגך איך היה רוצה שתגיבי
27/02/2018 | 17:20
98
ותתייחסי לזה.
אצל בעלי במשפחה נהוג מאוד לצחוק ולרדת אחד על השני בדברים האלה ואני בהתחלה הייתי בהלם ולא ממש ידעתי איך להגיב לזה ושאלתי אותו והוא אמר שזו הדינמיקה שם ולא ממש מזיז לו ופשוט להתעלם.
לצפיה ב-'דיעה נוספת'
דיעה נוספת
01/03/2018 | 13:38
94
ראשית - העברית שלך בסדר גמור
 
בן הזוג שלך עשה דיאטה וכושר, בדומה לאימו- והרזה.
יתכן והוא היה רוצה שתרזי גם כדי שתהיי בריאה יותר ושיהיו לכם נושאים משותפים לשיחה
יכול מאוד להיות שהוא מקבל כעת הצעות באופן ישיר מנשים שהוא לא חשב שיש לו סיכוי בעבר, או שחברים שלו אומרים לו שיש ביניכם פערים רבים מידי
יתכן ואימו מנסה לבדוק איך את תגיבי לביקורת דרך הערות על בן זוגך
(ואולי הסיבה שהיא "לא מפסיקה לדבר על זה" היא גם כדי לנסות לשתף אותך, אבל ככל הנראה את לא באמת רוצה בקשר איתה, לפחות בנושא הזה)
 
לדוגמא, היית יכולה לומר לבן זוגך בנוכחות אימו "אין מה להעלב מביקורת על הגוף"
ואז, היא הייתה אולי יכולה בהזדמנות אחרת להעיר לך.
אבל למרות שאת כביכול חושבת שחבל שביקורת לא נעשית באופן ישיר את בעצמך מודעת שאינך מרגישה בנוח עם אימו של בן זוגך
לביקורים ההדדיים את הולכת "כי בכל זאת חשוב לשמור קשר" 
 
לדעתי את יכולה להבין מההתנהגות הזו שלבן זוגך מפריע המשקל שלך
הוא לא יודע איך לדבר איתך על כך, ולכן מדבר על זה עם אימו 
והיא מנסה לערב אותך בדיאטות שלהם, בדרך עקיפה ולא מאיימת
 
נראה לי מדברייך שהם מנסים לגרום לך להשתתף בדיון הזה
יתכן אגב שאת מרגישה לא בנוח להשתתף דווקא מכיוון שגם לך יש בטן
אך לעומתם את כלל לא עושה דיאטה וכושר 
 
אגב מה זו אכילה "בריאה"?
למה את בדרך כלל מתעלמת? איך את מרגישה עם הגוף שלך?
לכל אישה יש משהו להגיד על דיאטה. אני מניחה שאם את שותקת, כנראה שאת לא מרגישה בנוח לדבר על הנושא.
את יכולה לראות את הקשר עם בן הזוג שלך כהזדמנות שלך להשתתף איתו באכילה בריאה יותר ובכושר, אולי לקבל עזרה כלשהי מאמא שלו.
 
אני למשל, מאוד סקרנית כשיש אנשים שעברו מהפך לקבל מהם טיפים
מה עזר להם? איך הם הצליחו? מדוע הם עשו את השינוי? 
האם התהליך שאותו עבר אדם כל כך קרוב אליך לא מסקרן אותך להתנסות בו, אבל גם מבלי להתנסות היה טוב אם היית יכולה לפחות לדבר על הנושא יותר בפתיחות עם אמא שלו ועם בן זוגך כשאתם נפגשים ביחד.
ואם הנושא רגיש כל כך אצלך אולי עדיף לך לשוחח עם איש מקצוע כמו פסיכולוג.
 
יתכן ואמא של בן זוגך מנסה לתווך בינך לבין בעלך ולגרום לך להשתתף ב"הצגה" שהיא למעשה ניסיון שלה לתקשר ביניכם.
 
בקיצור הקטע הזה בכלל לא הבעיה לפי דעתי אלא העובדה שלא נוח לך לדבר על דיאטות ואכילה בריאה. את לפי דעתי לא אמורה לקבל טיפים "איך להתנהג"
אלא לנהוג כפי שאת מרגישה וחושבת שנכון לך.
מדברייך ניכר שאת מובכת ולכן שהנושא רגיש עבורך לכן הצעתי שבתחילה תעלי את הנושא במקום בטוח כמו במהלך שיחה עם  פסיכולוג שהוא גם איש מקצוע וגם אדם ניטרלי, שיוכל לעזור לך להבין מה את מרגישה ורוצה ולאחר מכן יהיה לך יותר גל לבחור איך לנהוג.
לצפיה ב-'"הוא מאושר וזה כל מה שחשוב"'
"הוא מאושר וזה כל מה שחשוב"
01/03/2018 | 14:50
2
135
זאת התשובה שלי בקול רם לכל הביקורת של אמא שלו עליו, וברוך השם יש לה ביקורת בשפע.
תנסי.
לצפיה ב-'תשובה מצוינת'
תשובה מצוינת
03/03/2018 | 18:11
1
18
לצפיה ב-'השאלה היא אם התשובה הזו נכונה במקרה של השואלת הנוכחית?'
השאלה היא אם התשובה הזו נכונה במקרה של השואלת הנוכחית?
04/03/2018 | 05:10
61
כאשר היא כותבת
"הבעיה היא  וזה מאד מוזר, שהקטע של הצקות שלה בקשר לבטן או לזה שהוא לא ירד מספיק במשקל זה תמיד כשאני נמצאת עם שניהם באותו חדר.
בדרך כלל אני מתעלמת אבל מתחילה להיות לי הרגשה שזו הצגה בשבילי"
 
מדבריה אני מבינה שהיא מרגישה שמדובר בהצגה שמיועדת עבור הכותבת, ואם הדבר נכון, שותפים להצגה גם האם וגם בן הזוג.
ומכיוון שבן הזוג שותף ל"הצגה", יתכן והוא מנסה להעביר מסר כלשהו בדרך עקיפה ואם ההנחה הזו שלי נכונה וזו המטרה של ההצגה הזו- בן הזוג במקרה זה איננו מרוצה ממשהו. 
 
התעלמות מהבעיה, חוסר תקשורת בין בני הזוג או חוסר הנכונות להגיע לבסיס שלה, לא בהכרח יסייעו.
הבעיה של הכותבת היא לא בביקורת של האמא אלא בהרגשה פנימית שלה למצב מתמשך בין בן הזוג שלה לאימו, בהרגשה שמתקיימת הצגה והיא הנמען שלה: מדובר בשני מצבים שונים לגמרי.
 
לצפיה ב-' מייעצים לכם בפורום הורים בטיפולי פוריות '
מייעצים לכם בפורום הורים בטיפולי פוריות
21/02/2018 | 14:53
13
 
 
אתם מוזמנים לקבל ייעוץ מרופא מומחה בכל הקשור לתחום בעיות פוריות וטיפולי פוריות בפורום הורים בטיפולי פוריות.
יש לכם שאלה? היכנסו עכשיו 
 
 
לצפיה ב-'מעורבות בחיינו'
מעורבות בחיינו
19/02/2018 | 11:59
9
423
חמי וחמותי אנשים טובים ורוצים תמיד לעזור.
האם הייתם מסכימים שיעשו לכם כביסה ויפשפשו בכביסה המלוכלכת שלכם?
האם הייתם מביאים להם כרטיס אשראי שלכם שיהיה אצלם באופן קבוע כדי לבצע לכם קניות במידה ותצטרכו כי לא הספקתם?
רוצה לדעת אם זו אני לבדי בהרגשה הזו שזה עובר איזשהו גבול...או שאתם מזדהים לחלוטין עם המחשבה הזו...
 
לצפיה ב-'הגבול הוא הגבול שאת מחליטה עליו, לא הם.'
הגבול הוא הגבול שאת מחליטה עליו, לא הם.
19/02/2018 | 12:56
236
מה שלא מתאים לך - אז לא.
אני לא חושבת שיש "גבול אבסולוטי" או שאם יש - הדברים הספציפיים שתיארת חוצים אותו.
האופצייה של לתת כרטיס אשראי נשמעת משונה, אני מודה. אבל לא כי היא "פולשנית" מדי, אלא סתם כי זה מוזר לתת למישהו אחר כרטיס אשראי שלך.
לצפיה ב-'כל אחד ומה שמתאים לו. מה שתיארת - לא מתאים לי'
כל אחד ומה שמתאים לו. מה שתיארת - לא מתאים לי
19/02/2018 | 18:09
181
ולדעתי מה שתארת מתאים למעט מאד אנשים בתרבות בה אנחנו חיים. אולי יש תרבויות חמולתיות בהן זה נחשב מקובל. 
 
אם כבר שיתפת פעולה בחלק מהרעיונות האלה, אז הם הבינו שזה מקובל עלייך.
 
את צריכה להחליט איפה הגבול, ולהבהיר להם.
 
כרטיס אשראי - אל תתני. לא משנה כמה הם נחמדים ורוצים לעזור. זה מצב שבו טעות קטנה יכולה להיגמר בנזק גדול. 
לצפיה ב-'כמה שאלות,'
כמה שאלות,
19/02/2018 | 19:11
162
אתמתארת מצב נתון, ואני שואלת--
1)מה קרה שזה התחיל להפריע לך?
2)האם את רוצה להפסיק את המצב הנתון? בעלך איתך?
 
כן אומרת שלדעתי, אם תרצי לחולל שינוי צריך לעשות זאת ברגישות ובחכמה,
כדי לשמור על המשך יחסים טובים.
חלק מבגרות של משפחה היא עצמאות--ולא  תלות בהורים,
חלק מהבנה של הורים לדעת לשחרר ולאפשר הפרדות ונבדלות למשפחה החדשה.
לצפיה ב-'אני גם חושבת שהגבול הוא אישי מאוד. בשבילי - אין מצב'
אני גם חושבת שהגבול הוא אישי מאוד. בשבילי - אין מצב
19/02/2018 | 21:36
2
195
אין מצב שמישהו ינהל לי את הבית (כולל לעשות כביסה), כל עוד אני בריאה ומסוגלת לתפקד.
בוודאי ובוודאי שאין מצב שמישהו אחר חוץ ממני יחזיק בכרטיס האשראי שלי!
וזה נכון לא רק לגבי חמותי, אלא גם לגבי ההורים שלי.
למה שההורים שלי יכבסו לי?? למה שהם יעשו לי קניות? אני בנאדם מבוגר, בוגר, עצמאי, מתפקד, מסוגל בהחלט כמו כל יתר האוכלוסייה לנהל את חייו, ולג'נגל בין ילדים-עבודה-בית. מעולם לא קרה שההורים שלי/חמותי התערבו בעבודות הבית (ביוזמתם או שבקשתי), ובוודאי ובוודאי שלא היה אצלם כרטיס אשראי שלי.
כן בקשתי מהם לפעמים שיקנו לי משהו "על הדרך" אם ידעתי שהם גם ככה מגיעים לסופר ואני לא הספקתי והיה חסר לי משהו דחוף, אבל אף פעם לא נתתי כרטיס אשראי בשביל זה, והם לא ביקשו כסף חזרה (אין אצלנו התחשבנות קטנונית כזו. גם אני עושה להם טובה וקונה להם דברים "על הדרך", כמו בכל משפחה נורמטיבית).
בקיצור - לא. כל מה שתארת לא היה עובר אצלי בבית.
לצפיה ב-'וגם אם מחזירים כסף - אפשר פשוט להחזיר כסף. '
וגם אם מחזירים כסף - אפשר פשוט להחזיר כסף.
20/02/2018 | 08:23
1
162
גם אם מחזירים כסף, לא משנה למה - אפשר פשוט להחזיר כסף מיד אחרי הקניה. או בסוף החודש. לא צריך בשביל זה להחזיק כרטיס אשראי של מישהו
 
 
לצפיה ב-'בדיוק'
בדיוק
20/02/2018 | 11:44
27
לצפיה ב-'לא'
לא
19/02/2018 | 22:48
135
לגבי גבולות: ראי תשובתה של חייבת להגיב.
לצפיה ב-'אנחנו גרים בחו"ל, לאבא שלי ולחמותי יש הרשאה חלקית לנהל'
אנחנו גרים בחו"ל, לאבא שלי ולחמותי יש הרשאה חלקית לנהל
27/02/2018 | 17:22
129
דברים בחשבון שאין אפשרות לעשות דרך האינטרנט.
אישית, אם לא הייתי חייבת את זה (ועשינו את זה מחוסר ברירה)- לא הייתי עושה את זה. אני אישית לא אוהבת שנוגעים לי בדברים. כביסה בשמחה שיעשו- לא ממש מזיז לי אבל נגיד לקנות דברים וכו' בלי קשר למי ואיך משלמים-אני לא אוהבת, אוהבת לבחור בעצמי.
 
אם לא מתאים לך אז תגידי שלא מתאים ושזה לא עובד בשבילכם.
לצפיה ב-'בעיניי זה עובר את גבול הטעם הטוב.'
בעיניי זה עובר את גבול הטעם הטוב.
02/04/2018 | 12:16
13
 
מה פתאום לתת להם כרטיס אשראי? לא עושים דבר כזה, וזה גם לא חוקי.
לצפיה ב-'חמותי ואני ובעלי והנכדים'
חמותי ואני ובעלי והנכדים
12/02/2018 | 11:43
69
1608
שלום לכולם,
סוף סוף מצאתי מקום לפרוק את מה שעל ליבי..
נותנת לכם קצת רקע היסטורי לבעיה שמעסיקה אותנו:
בעלי וחמותי רבים לסירוגין כמעט כל החיים, הקשר רעוע עם המון משקעים. הוא בן להורים גרושים. 
פעם המצב הגיע לריב נוראי שמתוך החלטה מודעת מנענו  ממנה...
המשך>>
שלום לכולם,
סוף סוף מצאתי מקום לפרוק את מה שעל ליבי..
נותנת לכם קצת רקע היסטורי לבעיה שמעסיקה אותנו:
בעלי וחמותי רבים לסירוגין כמעט כל החיים, הקשר רעוע עם המון משקעים. הוא בן להורים גרושים. 
פעם המצב הגיע לריב נוראי שמתוך החלטה מודעת מנענו  ממנה לראות את הנכדים. היא מאד כעסה על המהלך, ואיימה בלפנות לבית משפט. הבנו שטעינו והבטחנו שלא משנה מה הריב לא ישפיע על הקשר שלה עם הנכדים וזכותה לראות אותם.
 
העניין הוא כזה היא מאד מגוננת על הבן הבכור שלנו, שהוא הנכד האהוב עליה.
ומתערבת כל פעם בחינוך שלו. הדבר הזה קורה בעיקר כשבאים אליה הביתה.
היא מתייחסת לבעלי כמו לילד קטן חסר סמכות שאסור לו להגיד משהו לבן שלו. והיא מתערבת ומשפילה את בעלי מול הילדים שלו. זה מאד מבלבל אותם, ופוגע בסמכות של בעלי בבית. הם מתייחסים אליו בזלזול לפעמים. 
 
היא לא מכבדת אותנו כהורים.
 
החלטנו להפסיק עם המפגשים המשפחתיים אלא להביא לה את הילדים פעם בשבוע. 
הבעיה היא שאני לא סומכת עליה איתם, תמיד יש אצלה ריח של סיגריות בבית, 
ומפחדת שהיא אולי מכניסה להם דברים לראש נגדינו. אבל אני משחררת ואומרת יהיה מה שיהיה.
 
יש לכם עצות לתת לי, איך אתם הייתם נוהגים במקומי? 
 
לא יודעת איך לנהוג:(
 
 
לצפיה ב-'הצד שלו לא הביאו מתנה לחתונה בכלל'
הצד שלו לא הביאו מתנה לחתונה בכלל
10/02/2018 | 14:06
28
1010
החתונה שלנו התקיימה לפני כמה חודשים טובים...
שני האחים שלי שאני בקשר לא ממש טוב איתם הביאו כל אחד מתנה של 1000 ש"ח ומעלה.
כמה ימים אחרי החתונה גם ההורים שלי נתנו מתנה 10,000 ש"ח.
ההורים שלי גם שילמו לי על שמלת הכלה כ5000 ש"ח.
ההורים של הבעל הבטיחו לשלם לו על החליפה, הם אמרו לו שיקנה לבד והם כבר יחזירו. הם לא החזירו והוא מרגיש לא נעים להזכיר להם.
הם גם לא נתנו שום מתנה.
אמרתי לו שרק יזרוק לידם שההורים שלי נתנו מתנה וגם את זה הוא לא מוכן לעשות.
בקיצור המשפחה הגרעינית שלי נתנה מתנות, לא ענקיות אמנם אבל מכובדות. מהמשפחה הגרעינית שלו לא ראינו שקל, אפילו לא כיסו את המנות שלהם!!! (נניח שמהאחות בת ה17 אנחנו לא מצפים  למתנה כי היא עוד תלמידה, ומהאח החייל גם לא, למרות שברוך השם חיילים מרוויחים היום לא רע, במיוחד קרביים יחסית להוצאות שלהם, אפשר היה לשים כמה מאות בצד), יש לו גם אח בן 23 שגם לא שם שקל... וגם ההורים לא! וזה לא שהם לא התערבו בחתונה, כל הזמן הציעו לנו להוסיף אטרקציות וכל מיני דברים מיותרים, ומי יכסה את זה? הם??? לא....

בקיצור סתם רציתי לשתף, עד עכשיו זה מפריע לי.. זה ממש לא יפה מצידם... יכלו לשים קצת בצד. לחתונה של בני דודים הם היו שמים יותר כסף מששמו לנו, כי לנו לא שמו כ-ל-ו-ם ולחתונה אחרת הרי לא היו מגיעים בלי כסף!
לצפיה ב-'לגבי האחים - השאלה'
לגבי האחים - השאלה
10/02/2018 | 16:23
13
446
אם הם כן או לא אמורים להביא מתנה היא שאלה "פתוחה" במובן שיש הנוהגים כך ויש אחרת, במיוחד אם מדובר באחים שצעירים מגיל חתונה (ו-23 בימינו עדיין נופל לקטגוריה הזאת) או גרים אצל ההורים. בני כמה האחים שלך, אגב?
לגבי ההורים, ממש ממש ממש לא הייתי זורקת לידם שום דבר. אם הם החליטו לא לתת אז לא - ממש לא הייתי אומרת ההורים של הכלה נתנו כך וכך, וזה נראה לי משהו שלא ייגמר בטוב - מינימום סכסוך קצר, אבל יכול להיות יותר גרוע. בסך הכל ההורים משקיעים בילדים שלהם הרבה יותר מ-10,000 ש"ח במהלך החיים, ולבוא אליהם בטענות או בדרישות לגבי מתנת חתונה זה סוג של כפיות טובה.
האמת שמה שאני מכירה שמקובל מבחינת ההורים הוא שהם לא נותנים מתנה באירוע, אבל כן מממנים את החתונה (כל צד חצי) אלא אם מדובר בזוג שמתחתן מבוגר יחסית (32 ומעלה, נגיד). לא יודעת איך נוצר המצב שאצלכם לא ההורים מימנו את החתונה - אבל אולי אם תחזרי לנקודה שבה הוסכם/נאמר/הוצע שאתם תממנו את החתונה ולא ההורים, תמצאי שם רמזים ללמה הם לא נתנו כלום.

לצפיה ב-'אנחנו בני 28, לא ציפינו משום צד לממן'
אנחנו בני 28, לא ציפינו משום צד לממן
10/02/2018 | 17:57
12
475
האמת שההורים שלי עשו לנו חינה ביתית מושקעת והכל מהכיס שלהם כמובן, את זה ציפיתי מהם לממן כי ככה נהוג וחוץ מזה הם הציעו לעשות את החינה...
 
מבחינת החתונה ההורים שלי דאגו שלא נכסה את החתונה ונתחיל את החיים עם חובות אז דיברו עם ההורים שלו וסיכמו שאם יהיה צורך אז שני זוגות ההורים יעזרו לכסות את החובות. זה שלא התפרענו עם החתונה ולא נכנסנו לחובות זה אומר שאין צורך אפילו לכסות את המנות שלהם?
האחים שלי בני 30 ו-25, האח בן ה25 היה מובטל בזמן שהתחתנו וגם הרבה לפני, ועדיין הביא מתנה יפה. שניהם גרים עם ההורים אגב (ההורים שלי ציפו מהם להביא מתנות בנפרד).
חברה סיפרה לי שאחותה החיילת התאמצה מאוד כדי לחסוך למתנה לחתונה של החברה, והיא מאוד העריכה את זה לא בגלל הכסף אלא בגלל המאמץ.
בקיצור זה לא רק הכסף, זה גם מאוד מעליב... ואיך אני אמורה להתנהג בחתונות של האחים של הבעל כשיהיו? גם לא לתת מתנה? מאוד מנוגד לאופי שלי אבל מצד שני לא חושבת שמגיע להם.
לצפיה ב-'זה שהייתה חינה משנה אולי קצת את התמונה -'
זה שהייתה חינה משנה אולי קצת את התמונה -
10/02/2018 | 18:12
11
363
אני לא יודעת איך כי אני לא מכירה אף אחד שהייתה לו חינה, לצערי (הייתי שמחה ללכת לחינה...). אולי כשיש חינה מה שנהוג לגבי חתונה שונה.
אם ההורים שלך וההורים שלו דיברו לפני החתונה וסיכמו מה יעשו אם יהיו חובות, אולי ההורים שלך הבינו מזה שהם לא אמורים להביא כלום לחתונה עצמה - כי הרי בחתונה עצמה עוד לא יודעים אם היא כוסתה על ידי המתנות או לא, והם חיכו לסכום שיינקב אחרי החתונה

לגבי האחים שלך, שבאמת היו מבוגרים יותר משלו, דווקא חבל שבן ה-25 נתן מתנה ואני הייתי מצטערת שהוא נתן, כי להחזיר כנראה יעליב, ומחזירה איכשהו בהזדמנות הראשונה של אירוע אצלו. זה שחברה שלך מאוד העריכה את מה שאחותה החיילת עשתה אומר שזו ל-א הנורמה אלא משהו מיוחד, ולכן אין שום סיבה להיעלב כשזה ל-א קורה.
בקיצור, לדעתי זה לא מעליב בכלל. וכן, כשהאחים שלו יתחתנו עדיין תצטרכו להביא מתנה כי אתם הגדולים וככה זה.

לצפיה ב-'החברה העריכה את אחותה החיילת כי נתנה לה סכום יחסית גדול'
החברה העריכה את אחותה החיילת כי נתנה לה סכום יחסית גדול
10/02/2018 | 18:32
10
313
לא כי נתנה לה מתנה בכלל....

ואני עדיין לא מבינה....
ידוע בימינו שמנה בחתונה עולה סכום כסף לא מבוטל, הם ידעו שאנחנו מממנים את החתונה כמעט לגמרי לבד. לא היה עולה על דעתם להגיע בידיים ריקות לחתונה של קרובים רחוקים יותר, אז למה זה בסדר שהם הגיעו 5 נפשות בלי לשלם על מנה אחת? לא ביקשתי שייתנו גם עשרת אלפים שח, לפחות אלף סימליים (למרות שזה גם לא היה מכסה).

ולא אמור להיות שום קשר לחינה.. (וגם אם היה הם לא היו יודעים מה נהוג כשיש חינה כי הם הצד האשכנזי). דווקא ציינתי את החינה כי היא הייתה כולה על חשבון הוריי, כלומר ההורים שלי הביאו מתנה למרות שהחינה גם הייתה סוג של מתנה מהם.

ואם לא מצופה מהאחים להביא מתנה בעצמם אז לפחות שההורים יביאו מתנה שהיא כאילו גם מהאחים..

ורצינו להחזיר לפחות חלק מהמתנה לאח שלי בן ה25 והוא לא הסכים לקבל... יש אנשים שחשובה להם המשמעות של מתנת חתונה....

 
לצפיה ב-'מה זאת אומרת "כמעט לגמרי לבד"?'
מה זאת אומרת "כמעט לגמרי לבד"?
10/02/2018 | 18:50
7
298
את מתכוונת לכסף שההורים סיכמו שיחזירו אם לא תכסו את החתונה או למשהו אחר?

תשמעי, לא היה עולה על דעתי להתחשבן עם הורים או עם אחים על כמה שהם הביאו לאירוע. קרובים רחוקים לא דומים לילדים, כי קרובים רחוקים לא מימנתי במשך 18 שנה לפחות, וה-1000 ש"ח שאני מביאה לחתונה שלהם הם גרושים לעומת כמה שהוצאתי על הילד שלי.

לצפיה ב-'"כמעט לגמרי לבד"'
"כמעט לגמרי לבד"
11/02/2018 | 00:16
6
303
כי ההורים שלי שילמו על השמלה..
(ושלו היו אמורים לשלם על החליפה.. אבל אפילו זה לא...)
לצפיה ב-'אה. טוב, כמו שאמרתי בהתחלה,'
אה. טוב, כמו שאמרתי בהתחלה,
11/02/2018 | 05:41
244
לדעתי התשובה לשאלה למה ההורים שלו לא הביאו מתנה טמונה ברגע שבו הוחלט מה תהיה ההשתתפות של ההורים במימון החתונה - ושזה לא יהיה חצי-חצי משני הצדדים, אלא סכום שייקבע אחרי האירוע. להבנתי הסירוב לממן חצי חתונה הגיע דווקא מהצד שלך, ולא הייתי מתפלאת במקומך אם את החתונות של האחים שלו אותם הורים "קמצנים" יממנו בחציין, כי זו הנורמה שהם מכירים. לא מן הנמנע שהם חושבים שההורים שלך ה-ם הקמצנים ומבולבלים לגבי מה הם אמורים היו לעשות. רמז לכך שהם ציפו לשלם חלק מכובד מההוצאות על החתונה אפשר אולי למצוא בתאור שלך של ניסיונות ההתערבות שלהם בתכנון החתונה שלכם. יכול להיות שהם באמת גם לא יודעים שההורים שלך נתנו מתנה בחתונה, שגם נחשבת צנועה יחסית לכמה שבדרך כלל ההורים משלמים (כי, כאמור, בדרך כלל ההורים לא נותנים מתנה בחתונה אבל כן נותנים עשרות אלפי שקלים למימון חצי ממנה) - כי, כאמור, הם חשבו שסוכם שינקבו להם בסכום אחרי החתונה שאותו יצטרכו לתת, וחיכו לסכום, ולא מכירים מצב שבו ההורים נותנים "מתנה" באירוע עצמו (שמה? אמורה להתקזז מהסכום שיינתן בהמשך או לא? לא ברור אפילו מה ההורים שלך התכוונו לעשות בהמשך מהבחינה הזאת. אם מקזזים אותה אז מה המשמעות של לתת אותה מראש? ואם לא, יש כאן הפרה של האיזון בין מה ששני הצדדים קבעו מראש לתת, שמנוגדת למקובל ב"מסורת האשכנזית" של חצי-חצי שמופרת רק בנסיבות מיוחדות ובאופן שמוסכם על שני הצדדים).
לצפיה ב-'אגב, אני לא יודעת מה מצבכם מבחינת דירה,'
אגב, אני לא יודעת מה מצבכם מבחינת דירה,
11/02/2018 | 06:07
4
270
אבל אולי גם פה יהיה הבדל בין הנורמות המקובלות על שני הצדדים, אז אולי כדאי לך להתכונן מראש הפעם. מה שאני מכירה הוא ששני הצדדים תורמים סכום מכובד מסוים (שמותנה ברכישת הדירה ולא ניתן אם הזוג לא קונה דירה - למשל אם הוא שוכר), כשהסכום נקבע או על ידי תאום בין הצדדים (אותו סכום מכל צד), או שצד מסוים מכריז מראש כמה הוא נותן לכל אחד מילדיו (מקובל לתת סכום זהה לכל ילד), והצד השני נותן לפי שיקול דעתו ושיקוליו הוא. פה לא תמיד יש שוויון בין הצדדים כי ההוצאה כבדה, ואם, למשל, לצד אחד יש פי שניים ילדים, יתכן שהוא לא מסוגל לעמוד בכמה שהצד השני רוצה לתת (למשל, אם זה הראשון שמקבל סכום משני הצדדים, ולצד אחד יש 4 ילדים ולשני 2 ילדים, הצד עם 2 ילדים ירצה אולי לתת 500 אלף לכל ילד, אבל הצד עם 4 ילדים יכול, אולי, להרשות לעצמו, רק אותו סך הכל - כלומר מיליון ש"ח, שזה רק 250 אלף ש"ח לכל ילד).
לצפיה ב-'אף פעם לא הגבתי פה.. אבל חייבת להגיב לך'
אף פעם לא הגבתי פה.. אבל חייבת להגיב לך
13/02/2018 | 16:51
1
204
את כנראה חיה בלילה לנד או משהו ולא מבינה את המצב הכלכלי של רוב האנשים בישראל.
כשהתחתנתי לפני 3 שנים חמותי החליטה שהיא רוצה לעשות חינה בבית ובשיתוף עם האחיות שלה הן הרימו אירוע מקסים בעלות מינימאלית. קיום ועלות בחינה נפרדים מאירוע החתונה וגם אנחנו השתתפנו בכיבוד. אנחנו אשכנזים כמו הצד של הכלה פותחת השרשור.
לפני החתונה סוכם בין הצדדים על סכום של 50 אלף שקלים מכל צד לטובת הוצאות החתונה עצמה ומה שמסביבה כולל שמלה, חליפה וכו'.. החריגה מהתקציב שולמה ממתנות החתונה.
 
עכשיו...
 
מעטים הם הזוגות שההורים שלהם יכולים להרשות לעצמם, או שיש ברשותם את היכולת הכלכלית לתת כאלה מתנות לחתונה של מי מהילדים. וזאת במיוחד כשלהורים יש כמה ילדים ורוצים לחלק בצורה שווה בין כולם. בין חברים ומשפחה קרובה שלי, ממש לא לכולם ההורים עזרו כך במימון החתונה. את מדברת על זה כאילו זה מובן מאליו שההורים מממנים חתונות. ממש לא נכון ולא מציאותי. לרוב האנשים בישראל אין את הכסף והחסכונות לזה, עם כל הרצון הטוב. אנשים נותנים כמה שהם יכולים וכמובן שעדיף לסכם מראש כמה בדיוק נותנים, מה שלא קרה בצורה ברורה במקרה של פותחת השרשור.
על כסף לדירה בכלל אין מה לדבר. ובמקרה שלי ושל בעלי שני הצדדים עזרו מאד. לי עזרו יותר כי אין לי אחים וגם הוסיפו סכום כסף יפה לטובת השיפוץ, מה שמהצד שלו נתנו פחות. אבל לבעלי יש אחים שצריך להתחלק אתם ואין לי שום טענות על זה שמהצד שלו קבלנו פחות מהורי. באמת תודה לשני הצדדים על העזרה המכובדת.
איך את אומרת "רק 250 אלף ש"ח לילד" כאילו זה ברור שזה מה שנותנים.. נו באמת.. לרוב האנשים אין מיליון או אפילו חצי מיליון שקל בבנק לעזור לילדים עם דירה. אולי זה המצב של פותחת השרשור.
 
אני מבינה את העלבון של הבחורה. טבעי לצפות למתנת חתונה כלשהי מהמשפחה הגרעינית, או לכל הפחות לקיום הבטחות כמו החזר על קניית חליפה.
לצפיה ב-'הסכומים לא משנים. מה שמשנה הוא העיקרון.'
הסכומים לא משנים. מה שמשנה הוא העיקרון.
13/02/2018 | 16:57
159
אם סוכם משהו לפני החתונה - אז זה מה שעושים. מה שסיכמו אצלם, זה שההורים ישלימו את הסכום, אבל היא כועסת שההורים שלה עשו משהו אחר ממה שסוכם וההורים שלו לא.
 
אגב, החתונה שלי, שההורים של שני הצדדים שילמו עליה, עלתה פחות מ-100 אלף ש"ח, כך שההורים שלנו נתנו פחות ממה שההורים שלכם נתנו.
אני לא רואה שום סתירה בין התאור שלך לבין התאור שלי - הסכום שנתתי היה רק דוגמא, ובכלל לא התכוונתי להגיד שזה הסכום שהם צריכים לצפות לו, אלא להפך - אמרתי שגם פה מסכמים מראש או נותנים לפי היכולת, כשאם יש יותר ילדים נותנים פחות לכל אחד - בדיוק כמו שתיארת שקרה אצל בעלך. "רק 250 אלף" היה בהשוואה ל"500 אלף" - המטרה הייתה להראות שזה יכול להיות חצי. זה נכון באותה מידה אם צד אחד נותן 25 אלף והשני 50 אלף. מה שמשנה הוא העיקרון, שמספר הילדים יכול להשפיע.
 
לגבי החזר החליפה אני מסכימה שזה לא לעניין להבטיח ולא לקיים, אבל לא הייתי נכנסת למריבה איתם על הוצאה שכזאת.
לצפיה ב-'אני לא מבינה את התגובות שלך, כאילו את מגינה על הצד שלו בכוח'
אני לא מבינה את התגובות שלך, כאילו את מגינה על הצד שלו בכוח
13/02/2018 | 23:17
1
155
לא משנה מה אני מספרת.
הם לא שאלו האם הסתדרנו, האם צריך להשלים וכמה. פשוט המשיכו בחייהם לאחר החתונה כאילו זה בכלל לא עניינם.
 
ציינת גם שלדעתך הם כן חשבו לממן חצי מהחתונה ולכן התערבו, אז שתדעי שההתערבות הזו קרתה בטעימות, אחרי שהכל כבר היה סגור. הציעו לנו שם להוסיף אטרקציות והם התלהבו מכל דבר ורצו שניקח, אחרת החתונה תהיה יבשה. (וממש לא הציעו לשלם).

אם הם היו רוצים לשלם על חצי מהחתונה הם היו יכולים להגיד בשיחה שההורים שלי יזמו שכן כדאי לעזור קצת עם סכום שיסוכם מראש. להיפך, מבחינתם בכלל לא לדבר על הכסף של החתונה. כמו שכבר כתבתי ההורים שלי יזמו את השיחה כי רצו לוודא שלפחות לא נצא בחובות כשראו שאין שום יוזמה מהצד השני לדבר על כסף.

וההורים שלי כבר הבטיחו לעזור עם דירה (מיוזמתם). מההורים שלו אני לא בונה על שקל, וזה יהיה הרבה יותר מעצבן כי יהיה מדובר בסכום הרבה יותר גדול.
לצפיה ב-'אז את יכולה לריב איתם על החליפה'
אז את יכולה לריב איתם על החליפה
13/02/2018 | 23:46
136
ואולי בכך להבטיח שלא יעזרו בדירה, או שאת יכולה לחכות בסבלנות ולראות מה יקרה. אם אתם מבקשים עזרה עם הדירה (וכן - לבקש, ולא לחכות שיציעו, כדי שלא תוכלנה להיות אי הבנות גם הפעם) ולא מקבלים - ז-ה הזמן להתעצבן. לדעתי עכשיו עוד לא הזמן - סוכם משהו, וכל מה שבעצם לא קיבלתם זה הסכום של החליפה שהובטח ולא ניתן. על סכום כזה הייתי יושבת בשקט, מניחה שהם שכחו או שהייתה אי הבנה, ושוכחת מהעניין. כי הדירה, כמו שאמרת, זה בעצם הסכום הגדול.
לצפיה ב-'והתייחסתי לחינה'
והתייחסתי לחינה
10/02/2018 | 19:13
192
כסיבה אפשרית לכך שההורים שלך לא חשבו שהם צריכים לממן חצי מהחתונה. יכול להיות שזה הפתיע את הצד האשכנזי, שחיכה, כאמור, לסכום שיינקב אחרי החתונה בעקבות ההסכם עם הורייך. אצלנו לשני הצדדים (האשכנזים) היה ברור שההורים משני הצדדים מממנים את החתונה.
לצפיה ב-'גם ידוע בימינו שלא חייבים אירוע מפוצץ.'
גם ידוע בימינו שלא חייבים אירוע מפוצץ.
13/02/2018 | 22:01
36
לצפיה ב-'מבינה את מה שכתבת,'
מבינה את מה שכתבת,
10/02/2018 | 18:28
260
וכאן יש לך רק ללמוד ממה שקרה,
כי לשנות זה כבר לא ישתנה,
אבל--1)כשהאחים שלו יתחתנו כן תביאי מתנה, אבל משהו ברמה
          של תשומת לב, ולא מתנה גדולה כזו שבתנאים אחרים היית מביאה.
2)היום את יודעת שהמשפחה של בעלך, לא נדיבה, ולא מרגישה מחויבת,
   תתנהלי בהתאם, בלי ומר אני מתחשבנת.
3)מה שחשוב  בעיני זה כן לנסות לשמע, מה קרה ולמה זה קרה. 
    האם היתה ביקורת על ההתנהלות שלכם, על הבחירות שלכם,
    לא שזה מצדיק אבל, בהחלט נותן חומר למחשבה.
4)החשוב מכל--אל תהפכי את זה לנושא מריבה מול בעלך, ולהתחשבנות
   שתלוה את חייכם בכל נקודה, זה מעכיר את האוירה, הוא כנראה לא יכול עליהם,
   אז תמצאי דרכי פעולה והתנהלות כן מתחשבנת בינך לבינך וללא שיתוף אותו         מולם. 
 
לצפיה ב-'אם הם היו מגיעים לחתונה של חברים או משפחה רחוקה ללא מתנה'
אם הם היו מגיעים לחתונה של חברים או משפחה רחוקה ללא מתנה
10/02/2018 | 18:33
247
היו אומרים שהם קמצנים וגסי רוח

אז אילו הורי בעלך
קמצנים וגסי רוח 


כשאחים שלו יתחתנו תקנו להם פמוטים או איזה טוסטר
לצפיה ב-'ההורים שלו לא נתנו שום דבר? את בטוחה שהם בקשר איתו?'
ההורים שלו לא נתנו שום דבר? את בטוחה שהם בקשר איתו?
11/02/2018 | 08:50
1
277
לגבי האחים הקטנים - אני לא חושבת שצריך לצפות מהם.
 
הציפיה שלך שחייל יחסוך כסף כדי לתת מתנת חתונה קצת מוזרה. בסביבתי, חיילים עדיין נחשבים סמוכים על שולחן הוריהם. לא הייתי מצפה מחייל, ובטח לא מנערה בת, 17 להביא כסף לאחיהם.
 
אבל מהתיאור שלך נשמע כאילו ההורים שלו לא נתנו שום דבר. שזה ממש מוזר.
אולי הם לא באמת אוהבים אותו.
אולי הם לא שמחים שהוא מתחתן איתך.
ואולי הם קמצנים כרונים.
לצפיה ב-'ברור שהם בקשר, הרי היו בחתונה ואנחנו מבקרים אצלם מדי פעם'
ברור שהם בקשר, הרי היו בחתונה ואנחנו מבקרים אצלם מדי פעם
13/02/2018 | 23:05
150
(אבל בטח היית ציני)
האמת שלהורים שלי אנחנו מגיעים כל סופ"ש שני (כל פעם אמא שלי מתקשרת מחדש להזמין), ואצל ההורים שלו אנחנו לעיתים רחוקות וגם אז אנחנו צריכים להזמין את עצמנו... אולי זה גם קשור.
לצפיה ב-'תעבירי, כסף בא וכסף הולך. זה רק פוגע בך ובבן זוגך'
תעבירי, כסף בא וכסף הולך. זה רק פוגע בך ובבן זוגך
11/02/2018 | 14:22
200
להמשיך לחשוב על זה.
את חושבת שזה נעים לבן זוגך להתעסק בזה שהמשפחה שלך הביאה וששלו לא?
גם אם עכשיו הם יביאו כסף, זה יתקן משהו?
על תחשבי, מה נכון, מה צודק, מה הוגן.
תחשבי מה יתן את התוצאה הכי טובה, ולדעתי, פשוט לשכוח ולא להרגיש רע בגלל כסף.
לצפיה ב-'ראש הממשלה אמר פעם'
ראש הממשלה אמר פעם
11/02/2018 | 17:48
249
"יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו"
אני לא אומר לך להעביר, כי זה מעצבן ברמות. ביחוד כשמבטיחים ולא מקיימים. אל תזרקי מילה, ואל תזכירי עכשיו כלום. הזמן לדבר על זה יהיה בפעם הבאה שהם ירצו ממכם משהו, והפעם הזו תגיע. זה תבשיל שצריך לאכול אותו קר. חכי, תזכרי. הזמן של זה יבוא.
לצפיה ב-'מזל טוב ובשעה טובה!'
מזל טוב ובשעה טובה!
12/02/2018 | 05:15
1
252
מבינה את התסכול אבל לצערי אי אפשר לחנך אחרים ועם כל הכעס, עדיף לדעתי לא להציק לבעלך בנושא כי זה סתם יעורר אנטגוניזם.
 
מניחה שגם לו זה מפריע אבל אולי לא כמו שלך, אז פשוט הייתי משחררת בעניין.
 
בגלל זה בדיוק חשוב לתכנן חתונה שהחתן והכלה יכולים לכסות בעצמם ולא להסתמך על אחרים- מה שמאוד לא פשוט בימינו, לצערי.
 
 
לצפיה ב-'לא הסתמכנו על הכסף שלהם'
לא הסתמכנו על הכסף שלהם
13/02/2018 | 23:28
115
את החתונה כיסינו לבד (גם המתנה של ההורים שלי ריפדה קצת את חשבון הבנק ולא הלכה לכיסוי החתונה).

זה העניין של העיקרון ולא של הכסף. מי לא מביא מתנה לחתונה של הבן שלו???
לצפיה ב-'זה שלב להפנים - "ציפיות יש רק לכריות", ולשחרר'
זה שלב להפנים - "ציפיות יש רק לכריות", ולשחרר
13/02/2018 | 12:49
3
215
את ציפית שהמשפחה שלו תתנהג כמו המשפחה שלך - שההורים יביאו מתנה מכובדת, שהאחים יביאו מתנה (למרות שהם עדיין חיים עם ההורים), שההורים שלו ישלמו על החליפה.
ציפיות זה לא משהו שאפשר לבנות עליהם. הדבר היחיד שסוכם בצורה מפורשת זה שאם המתנות לא יכסו את התשלומים - ההורים יתחלקו בזה שווה בשווה.
החלטתם לממן את החתונה לבד - אומרים תודה רבה על כל שקל שמקבלים במתנה. לא משווים בין שני הצדדים - יש הרבה דברים שלא את ולא בעלך יודעים. יכול להיות שהם קמצנים כמו שאת חושבת (ומגיבות נוספות כתבו), ויכול להיות שלא יכלו לתת מסיבות אחרות. זה לא עיניינך ולא עיניינו של בעלך.
 
אותי לימדו שציפיות יש רק על כריות. אי אפשר לצפות מאנשים להתנהג כמו שאנחנו רוצים, ואז להתלונן שהם לא עושים את זה.
 
ולגבי אורעים עתידיים של הצד הזה של המשפחה - תעשי מה שטוב לך. יהיה לכם כסף לתת - תנו מתנה מכובדת, אם אתם רוצים. אין לכם - תחשבו האם אתם רוצים להתאמץ ולחסוך למתנה מכובדת או שלא. הכל תלוי ברצון שלכם ולא ב"מחוייבות החברתית, או ברצון "להחזיר כגמולם" - הם לא נתנו לי אז אני לא אתן להם.
 
 
ויכולה לספר לך שבחתונה שלי, אנחנו לא קיבלנו מההורים שלי שקל אחד מעבר לשמלה שלי ששהורים שלי שלמו, ולחליפה שלו שההורים שלו שילמו. קיבלנו סכום נכבד מהסבים שלי, ומסבתא שלו קיבלנו ח"י שקלים (במטבעות). האחים שלי קנו לנו שואב אבק במשותף, והאחים שלו הביאו סכומים גבוהים מאוד יחסית (האחים שלי ושלו באותם גילאים כמעט). אז מה? אז נכעס? 
לצפיה ב-'נכון מאוד. אבל זה מכוער ולא מקובל. '
נכון מאוד. אבל זה מכוער ולא מקובל.
13/02/2018 | 14:04
192
הורים תמיד נותנים איזו מתנה כספית. אפילו עלות שמלה או חליפה בלבד. 
כאן הם לא נתנו אגורה. כלום.
 
אולי במקרה הנוכחי צריך כן להזכיר להם, שהם רצו לשלם על החליפה, ולציין את מחירה.
לצפיה ב-'התשלום על חליפת החתן גם סוכם, זו לא הייתה סתם ציפיה'
התשלום על חליפת החתן גם סוכם, זו לא הייתה סתם ציפיה
13/02/2018 | 23:01
1
165
וגם האחים שלי חיים עם ההורים.. מה זה משנה איפה חיים? מה שמשנה זה הגיל...
אז מהאחות בת ה17 לא ציפיתי (למרות שהיא כן עבדה דרך אגב) ומהאח החייל יכולתי להבין. אבל מהאח בן ה23 כן ציפיתי למתנה...

אבל הכי מגוחך שאמא שלו שאלה כמה הסבתא מצד האבא הביאה וכמה הסבתא מצידה, היה הפרש גדול לטובת הסבתא שהיא מהצד שלה ואפשר היה להבין שהיא מייחסת לזה חשיבות.

ואצלכם לפחות כל אחד התייחס לחתונה בצורה כלשהי במתן מתנה, ולא התעלם לחלוטין. גם על הסבתא עם החי שקלים לא הייתי כועסת כי סה"כ לסבתות אין הרבה כסף ואין לא הכי מבינות מה נהוג היום...
לצפיה ב-'לדעתי זה לא יפה'
לדעתי זה לא יפה
14/02/2018 | 11:27
167
והציפיה למתנה מהמשפחה נראית לי מאד סבירה, אבל אין כ"כ מה לעשות עם זה. אגב, האם הוא עצמאי מבחינה כלכלית? האם ההורים שלו עוזרים למישהו מהילדים כספית?
לצפיה ב-'אם הם בסדר כלכלית אז זה מעליב ופוגע.'
אם הם בסדר כלכלית אז זה מעליב ופוגע.
18/02/2018 | 14:47
36
לצפיה ב-'אני אולי מבינה גם את הכינוי שלך וגם את הקשר עם האחרים שלך'
אני אולי מבינה גם את הכינוי שלך וגם את הקשר עם האחרים שלך
05/03/2018 | 11:11
49
החתונה היא עניין שלך, חגיגה שלך. 
רוצה תעשי קטנה, רוצה תעשי גדולה, רוצה תעשי מפוארת או רוצה תעשי צנועה
 
את לא יכולה להחליט שהחגיגה שלך על חשבון האורחים ולהגיש להם את החשבון.
אף אחד לא חייב לממן את החגיגות שלך ולא צריך "לכסות" את המנות.
 
את יכולה ליצור סכסוך כי את מצפה למשהו שלהם אין כוונה לעמוד בו, אני לא רואה מצב שיצא משהו טוב מסכסוך כזה.

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

נילי פירסט - סקסולוגית
נילי פירסט - סקסולוגית
פורום מיסטיקה
פורום עולם המיסטיקה
פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ