לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1274712,747 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-' תקנון הפורום '
תקנון הפורום
08/04/2016 | 12:24
329
שלום לכל באי/ות הפורום וברוכים/ות הבאים/ות
על מנת שלכולנו יהיה נעים בפורום, יצרתי את התקנון הבא על מנת לשמור על סביבה נעימה וחמימה בבית שלנו .
 
מצ"ב תקנון הפורום:
 
פורום "חמותי ואני" הנו פורום לכולם-נשים וגברים כאחד. הפורום מיועד לכל חמות וחמים, כלות וחתנים וכל מי שרוצה לשתף, להתייעץ ולייעץ בכל מה שקשור לנושאי המשפחה.
 
בפורום אין להשתמש בשפה בוטה, גסה או מעליבה. קללות, השמצות וכתיבה פוגענית כלפי חברי הפורום האחרים ובכלל אינן מקובלות בפורום, והודעות אלו ימחקו. במידת הצורך חבר פורום שיחזור על מעשה זה מספר פעמים-יורחק מן הפורום.
 
  אין לפרסם תכנים בעלי אופי מסחרי ו/או המכילים מידע פרסומי כלשהו, למעט בשירשורים ספציפיים המיועדים לכך ובתיאום מראש עם הנהלת הפורום. 
 
 אין לפרסם פרטים החושפים מידע אישי על אדם אחר ובכלל זה שמו האמיתי (במידה ומוכר ע"י ניק), פרטים שהועברו במסרים וכו'.
 
ביקורת על תפוז, מנהלי הפורום וכו' יעברו במסרים בלבד- כל ביקורת על גבי הפורום תימחק. ניתן לפנות במסר להנהלת הפורום עם כל בעיה, שאלה או תהייה וינתן מענה בזמן תגובה סביר.
 
בברכה וגלישה מהנה,
פרפרי אהבה

 
 
לצפיה ב-'וואטסאפ וחברים'
וואטסאפ וחברים
11/06/2016 | 12:02
10
390
אתמול כשבעלי צילם משהו והעלה את זה בכל קבוצות הוואסטאפ המשותפות הבנתי שאני צריכה להשתיק כמה וכמה קבוצות כאלה ומהר
 
אז...
 
כמה קבוצות יש לכם בפלאפון?
בכמה מן הקבוצות נמצאים החמים/ות והגיסים/ות
האם יש לכם קבוצת ווטסאפ משותפת ל-2 המשפחות
לצפיה ב-'0'
0
11/06/2016 | 14:20
3
37
לצפיה ב-'לא חוכמה, אתה גבר. כמה יש לאשתך?'
לא חוכמה, אתה גבר. כמה יש לאשתך?
12/06/2016 | 09:36
2
181
לפחות 2, אחת לכל גן...
לצפיה ב-'תתפלאי אבל גם 0..... אין לגן שלהם קבוצה'
תתפלאי אבל גם 0..... אין לגן שלהם קבוצה
12/06/2016 | 11:57
1
42
לצפיה ב-'הם ממש פיצים אצלך, תן לזה זמן.'
הם ממש פיצים אצלך, תן לזה זמן.
12/06/2016 | 17:59
130
ברגע שהילדים מתחילים להיות פעילים יותר יש יותר תיאומים
והגננות מעבירות אינפורמציה באופן קבוצתי, לא בטלפונים אישיים.
לצפיה ב-'קבוצות'
קבוצות
11/06/2016 | 17:38
148
הרבה קבוצות אבל אין לי כוח לספור.
קבוצה אחת עם החמות.
אין משותפות.
לצפיה ב-'לשמחתי הרבה אין הרבה.'
לשמחתי הרבה אין הרבה.
12/06/2016 | 09:32
164
כשהיינו בחו"ל היתה קבוצה שהיו בה ההורים שלי ושלו ועוד כמה קרובים שהתעניינו.
ברגע שחזרנו הקבוצה הפכה לא פעילה כי היא שימשה לדיווחי חוויות ולא מעבר.
התקשורת אצלנו היא טלפונית, אנחנו לא מאמינים בוירטואליה כדרך עיקרית לשמירה על קשר.
 
יש לי 4 קבוצות בסה"כ, כולן של חברים רחוקים יותר וכולן מושתקות בדרך קבע.
בכולן מדובר בהעברת בדיחות/מידע בעיקר ומדי פעם תיאום מפגשים של חברי הקבוצה.
אחת מתוכן היא קבוצה שחברה שלי פתחה כדי לעדכן את מי שמעוניין בהתפתחות התינוקת שלה.
היא לא מפרסמת תמונות וסיפורים על הילדה בפייסבוק ולכן הקבוצה הזו הוקמה.
 
באופן כללי אני רוצה להגיד שכל נושא קבוצות הוואטסאפ הזוי בעיניי; לא עם כל אמא מהגן של הילד את רוצה להיות בקשר
ולפי מה שאני שומעת מסביבי הקבוצות שהיו אמורות לשמש להעברת מידע מהגננת לאמהות וחזרה מזמן הפכו לבִּיצָת ג'יפה מגעילה.
אני מאוד מקווה שבבוא היום אצליח להתמודד עם הדבר הזה בלי לרצוח אף אחד.
לצפיה ב-'ח ח ח'
ח ח ח
13/06/2016 | 06:08
87
בעלי פותח את הווטסאפ שלו עם המשפחה שלנו,
פעם בשבוע. אצלו מושתק --אין לו זמן וסבלנות.
לי אין הרבה קבוצות, (לא ספרתי)
אבל יש לי עם כל הילדים שלי,כקבוצה.
עם קבוצות החברות (הגמלאיות) ועד קבוצת גימלאים וגמלאיות שעבדנו יחד.
עם האחים שלי.
ויש עם חברות ום קבוצות ילדים.
 
הווטסאפ משמש תקשורת מהירה בזמנים שבעיקרון אני חוששת שאפריע בעבודה עם הניד יצלצל, או שאפשר להתכתב ולא לדבר.
 
לצפיה ב-'או...'
או...
13/06/2016 | 08:11
77
כמובן אחת לכל ילד עם הורי הגן. אצלנו נשמרת תרבות שיחה והקבוצות ידידותיות ונוחות.
למשפחה שלי
ניסינו עם המשפחה שלו ולא תפס. חוץ מהאחיינית אף אחד לא פירסם שם. בזמנו גם לחמי וחמותי עוד לא היה וואטסאפ וזה קצת החמיץ את המטרה.
יש לי מלא קבוצות עם העבודה וזה מאפשר העברת מידע לפי קבוצת העניין הרלוונטית.
לצפיה ב-'יש לי'
יש לי
14/06/2016 | 16:51
68
4 קבוצות פעילות.
1. אחים שלי ואמא שלי.
2. אחים שלי (לא הכי פעיל כי יש את הקבוצה עם אמא).
3. חברות - לצורך "בואו נפגש".
4. של העבודה - פעילה בה רק כדי לומר להם שאני מאחרת.
 
יש עוד קבוצות שהן לא פעילות.
 
לשמחתי (חצי שמחתי), אין לי קבוצה עם המשפחה שלו אבל זה רק בגלל שהם אוסטרלים. זו חצי שמחה כי הם מפציצים בתגובות ולייקים בפייסבוק (גם לאחיות שלי ואמא שלי, על תמונות מלפני כמה שנים)...
לצפיה ב-'יש לי 6 קבוצות בוואטסאפ והלוואי שהייתי יכולה לוותר על חלקן'
יש לי 6 קבוצות בוואטסאפ והלוואי שהייתי יכולה לוותר על חלקן
15/06/2016 | 10:37
100
הכיתה של הקטן (איומה ונוראה. האמהות שם הן מכה רצינית)
הכיתה של הגדול
אחד ממקומות העבודה שלי (קבוצה טרחנית ומשמימה של "חג שמח" "חג שמח" "חג שמח")
נבחרת השחייה של הגדול (עדכונים על אימונים וכו' וכו')
קבוצת חברות - קבוצה שמיועדת לתיאומי מפגשים בין נשים עסוקות
המשפחה שלי (כולל חלקים מהמשפחה המורחבת) - זו קבוצה שדווקא הבן הבכור שלי פתח בד"כ שקטה, אבל פה ושם כשלבן משעמם הוא מתחיל דיונים קבוצתיים ואז היא הופכת משעשעת מאוד.
לחמותי אין וואטסאפ. לגיסתי יש אבל היא לא בעניין הזה בכלל ואין לי על מה לדבר איתה אז אין שום צורך...
לצפיה ב-' חג שבועות שמח לכולם '
חג שבועות שמח לכולם
11/06/2016 | 10:04
2
79
מוזמנים להצטרף לאיחולים ולשתף במתכונים שווים לכבוד החג .
לצפיה ב-'חג שמח '
חג שמח
11/06/2016 | 16:46
13
לצפיה ב-'חג שמח '
חג שמח
11/06/2016 | 17:36
10
לצפיה ב-'אבי הכלה '
אבי הכלה
08/06/2016 | 07:07
8
437
זוכרים את הסרט שהיה לפני יותר מ-20 שנה עם סטיב מרטין ודיאן קיטון
בקריאה על הסרט הבנתי שהוא רי-מייק של סרט משנת 1950.
מסופר על ג'ורג' , שמגלה שבתו עומדת להתחתן ומתקשה לקבל את העובדה שהיא גדלה והתבגרה.
 
הנה הטריילר של הסרט-https://www.youtube.com/watch?v=bKSmMr0uOHk
 
איך האבות שלכם ושל בן/ת הזוג התמודדו עם החתונה וכל המשתמע על כך שאתם נשואים
 
 
לצפיה ב-'אהמממ '
אהמממ
08/06/2016 | 16:50
165
אבא שלי שמח מאוד כשנישאתי,
הוא תיקשר עם בעלי בצורה נפלאה.
הם ממש אהבו אחד את השני, שוחחו הרבה, שיחקו שח הרבה,
היו להם הרבה נושאי ענין משותפים.
 
כשבנותי נישאו בעלי שמח--אבל הוא קצר רוח לפעמים להתנהלות של החתנים--
אני זו שממתנת, ואומרת שחשוב 'לספוג' גם מה שפחות נוח בשביל הבנות.
 
לא ראיתי בעיות מיוחדות.
לצפיה ב-'בקלות'
בקלות
09/06/2016 | 08:34
4
167
אבא שלי הסתדר מצויין עם בעלי עוד מההכרות הראשונה ביניהם.
 
לחמי יש קושי עם החתן שלו. בגדול הוא מאוד שמח בשביל הבת אבל לדעתו היא התחתנה עם בחור מפונק מידי. הוא משתדל לא להתערב ורק כשלדעתו נחצה קו הוא מעיר וגם זה בצורה מנומסת. ליד הבן שלו הוא לפעמים משחרר תסכול אז אנחנו יודעים...
דוגמה לחציית קו: כשהם ביקרו בשבת לא היה אוכל בבית לתת לילדה הקטנה כי האבא היה עייף מידי ללכת לקניות...
לצפיה ב-'לגבי המשפט האחרון---'
לגבי המשפט האחרון---
09/06/2016 | 08:57
3
143
של מי היתה חצית קו?
ולמה רק האבא לא בסדר, או שנכון לכעוס על החתן ולא על הבת?
ובכלל בעיני זו הזנחה, השאלה אם זה חוזר על עצמו--או מה שנקרא--קרה.
בחיים לפעמים נוצרים מצבים מוזרים.
 
לצפיה ב-'תשובה'
תשובה
09/06/2016 | 14:18
2
137
חציית הקו, מבחינת חמי, היתה של החתן.
האשמה במקרה הזה שלו, ולא של גיסתי מאחר והחתן בתקופה ההיא התעקש לעשות את הקניות בעצמו. בין היתה אחרי ההערה הזו הוא התחיל לשחרר גם לגיסתי.
 
לצפיה ב-'חודה על ההסבר'
חודה על ההסבר
09/06/2016 | 16:29
98
אני חשבתי שהתיחס ללחם,
והמשפט--הוא שחרר--מלמד הרבה --מזל שכך קרה.
לצפיה ב-'למה להתערב בעניני קניות?'
למה להתערב בעניני קניות?
10/06/2016 | 14:54
28
לצפיה ב-'הסרט המקורי מעולה, וספנסר טרייסי'
הסרט המקורי מעולה, וספנסר טרייסי
09/06/2016 | 10:24
121
היה אחד השחקנים הגדולים ביותר. לא צפיתי, ולעולם לא אצפה ברימייק על הסרט הקלאסי הזה.
אבא שלי ובעלי מסתדרים מצוין. הרבה חיבה והערכה משני הצדדים. 
לצפיה ב-'בקלות רבה מאוד'
בקלות רבה מאוד
09/06/2016 | 16:20
124
"הודענו" שאנחנו מתחתנים אחרי 4 וחצי שנות זוגיות, מתוכן שנה של מגורים משותפים, כך שזה היה צפוי. בן זוגי ואבא שלי מסתדרים מצוין. הם לא "חברים" אבל מאוד מעריכים אחד את השני, ולמעשה אבא שלי היווה בשלב מאוד מוקדם סוג של תחליף-אבא עבור בן זוגי.
חמי אמנם נפטר רק לפני שנה וחצי, אבל היחסים בינו לבין בן זוגי אף פעם לא היו קרובים (בלשון המעטה). כשבן זוגי זקוק לעזרה, עצה או מה שזה לא יהיה, הוא תמיד פונה לאבא שלי, ואף פעם לא פנה לאבא שלו. ומנגד, ההורים שלי תמיד התייחסו לבן זוגי כאל אחד מהילדים שלהם וככה הם אוהבים אותו, כמו עוד ילד.
לצפיה ב-' 2 צדדים למטבע '
2 צדדים למטבע
05/06/2016 | 07:11
21
306
והפעם... שמירת סודות במשפחה.
מה דעתכם על כל הנושא של שמירת סודות במשפחה
לדוגמא הכלה מספרת לחמות משהו ומבקשת שתשמור בסוד ובסוף מגלה שהחמות סיפרה לאנשים. 
או כמובן מקרה הפוך: החמות מספרת משהו לכלה בסוד והכלה מספרת לאחרים. 

איך מתנהלים במצב כזה  האם קרה לכם שסיפרו סוד שלכם שביקשתם לשמור ושלא יספרו לאף אחד? 
 
לצפיה ב-'הצד של החמות '
הצד של החמות
05/06/2016 | 07:11
2
89
לצפיה ב-'לשמור סוד'
לשמור סוד
05/06/2016 | 07:49
190
לשמור סוד-- 
זו מטלה שצריך להתיחס אליה ברצינות. 
אמנם דוד של בעלי טען שסוד הוא רק מידע שבינך לבינך 
אם חלקת אותו למישהו זה כבר לא סוד 

בגלל התפקידים שנשאתי בחיי אני ממש כספת. 
ואישית אם מישהו מבקש ממני לא לדבר על הדברים זה מסוג המשפטים העודפים. 
הילדים  שלי חולקוים איתי הרבה סודות. 
ואני בהחלט שומרת אותם. לא מעבירה מילד לילד. לא רק מודות-- 
גם לא מה נתתי לאחד/ת ולאחר. 
אם הם מדברים ביניהם--זה להם ואני לא מגיבה--ידעתי או לא. 

החתן שלי מתחלק איתי  ועם בעלי כל מיני דברים אישיים. 
והכלות--לפי הצורך .אני לא שואלת. הם יחליטו לשתף או לא. 
אחת מכלותי התקשתה להכנס היריון--בקשה עיצות והכונה לרופאים מיוחדים. 
אני סיפקתי מידע --לא שאלתי ולא חקרתי. 
ברגע שנקלטה היא באה לספר לא הבן---ואני ביקשתי--בינתיים אל תספרי חכי עוד חודש חודשים. 
 
אומר את האמת, בתחילת נישואי--היו יחסים טובים עם חמותי-- 
וכן חלקתי איתה דברים אישיים. היא מעולם לא שיתפה אחרים. 
בזה היתה הגונה מאוד. 

ורק עוד מילה-- 
נראהלי שלשמור סוד או לא--זה הרבה אופי וחינוך, 
לצפיה ב-'חמה לא שונה מאף אדם במקרה הזה'
חמה לא שונה מאף אדם במקרה הזה
06/06/2016 | 12:54
104
אם סיפרתי סוד למישהו והוא בחר להעביר הלאה פשוט לא אספר לו יותר סודות.
זה הכל.
לצפיה ב-'הצד של הכלה '
הצד של הכלה
05/06/2016 | 07:12
14
40
לצפיה ב-'בעיקר החינוך מהבית'
בעיקר החינוך מהבית
05/06/2016 | 09:04
160
בכל מה שקשור לסודות יש פער גדול בין המשפחה שלי למשפחה של בעלי.
ההורים שלי בונקר. גם דברים שהייתי מצפה שהם יספרו אחד לשני הם מחכים להוראה מפורשת. למשל רכילות כמו חבר חדש או בשורה על הריון.
במשפחה של בעלי יוצאים מנקודת הנחה שאין סודות. אם סיפרת הנושא יתחיל לרוץ, ובלי סינונים.
גיסתי סיפרה לאמה כשרק נקלט ההריון. אני הייתי בשוק לגלות שגם האחיינית בת ה-8 (הבת של הגיסה השניה) כבר ידעה בשלב הזה. אותי זה החריד מאחר ובשליש הראשון יש סיכוי גבוה יחסית להפלה, והמחשבה שאם חלילה זה יקרה היא תצטרך להסביר לילדה בת 8 לאן נעלם התינוק...
עקב החוויה הזו, כשהגיע תורנו הבצרתי בבעלי שלא לספר עד אחרי השקיפות. למען ההגינות לא סיפרנו גם להורי. בעלי שהסכים איתי, גם אחרי השקיפות הבהיר להוריו ולאחיו שאת המידע הזה הם שומרים לעצמם עד שתצא בטן.
בהריונות הבאים של שתי הגיסות הן גם שמרו על המידע לעצמן עד אחרי השקיפות. אבל 'סודות' אחרים עדיין רצים חופשי ובלי סינון מהילדים. למשל ניתוח להגדלת חזה...
לצפיה ב-'הגישה שלי לגבי סודות'
הגישה שלי לגבי סודות
05/06/2016 | 10:18
4
168
זה שאם לא רוצים שמשהו יצא, לא מספרים לאף אחד, או גג לאדם אחד שסומכים עליו ב-120% - כשזה לא בהכרח בן הזוג, כבר יצא לי לראות חברות עצבניות שגילו שבן זוגן היקר שיתף את אמא שלו במה שרצו לשמור בסוד...
 
אם הכיוון הוא לגבי הריון, זה באמת נושא רגיש, וזה משהו שכדאי להיות מתואמים לגביו ו-לא לספר לאף אחד לפני ששני הצדדים מסכימים על זה, קורה לפעמים שנפלט או שמישהו מהצד שומע ולא מבין שזה סוד... לא מעט סכסוכים משפחתיים קמו ונפלו על זה.
 
אני יכולה לספר שקרה לי לא אחת ששיתפתי מישהו ספציפי מהמשפחה בתכנון/מחשבה ראשונית, זה לא היה סוד, אבל זה לא היה משהו שיש טעם לרוץ ולספר כי זה היה בשלבי תכנון, וימים בודדים לאחר מכן גיליתי שזה עבר הלאה וזה היה ממש מטופש. אני מדברת על דברים כמו עבודה חדשה, כמו תכנון לנסוע לחו"ל (הרבה לפני שנקנו כרטיסים ובשלב שבכלל לא ידעתי אם זה יצא לפועל), לפעמים זה גם קרה עם חברים וכשביקשתי לא לרוץ ולספר את זה הייתה פעם אחת שממש ננזפתי למה אני שומרת את זה בסוד (זה לא סוד, זה רעיון שלא ברור אם ומתי יצא לפועל, אולי תספרי לכולם שאני גם מתכננת להוריש לך תכשיט מסוים?). מקרה אחר לא נעים היה שגיליתי שמישהי מהמשפחה עברה ניתוח מהסוג שלא רצים ומספרים עליו, וזה נודע לי כשהייתי בארוחה משפחתית מורחבת ואחת הדודות דיברה על זה בקול רם לפני כולם, וכשנזפתי בה שזה לא משהו שמדברים עליו היא טענה ש"אלו רק אנחנו פה" (אני לא הייתי רוצה שידברו על ניתוח כזה אם הייתי עוברת אותו ליד אף אחת מהדודות שלי). למדתי גם בדרך הקשה שבקשה לא לספר לאף אחד לא עוזרת ברוב המקרים, במיוחד לא אם מדובר בזוגות - רוב הסיכויים שאם תספרי משהו לחמותך בסוד, גם חמך ידע אותו מהר מאוד.
 
 
לצפיה ב-'אם את לא יכולה לסמוך על בן זוגך שלא יעביר הלאה דברים שאת..'
אם את לא יכולה לסמוך על בן זוגך שלא יעביר הלאה דברים שאת..
05/06/2016 | 11:28
3
129
.. מספרת לו, אז מה את עושה איתו?? אלא אם כן את לא מאלה שחושבים שבני זוג צריכים לשמור על ערוץ תקשורת גלוי אחד עם השני..?
(וכמובן כל זה בהנחה שאת מבהירה איזה דברים את רוצה שישארו בניכם, ולא מסיקה שהוא יבין לבד את כוונותיך).
לצפיה ב-'לא דיברתי על עצמי '
לא דיברתי על עצמי
05/06/2016 | 11:34
2
106
אם תקראי את מה שכתבתי, כתבתי שראיתי חברות עצבניות במצבים כאלו, לא כתבתי שום דבר עלי ועלי בן זוגי.
לצפיה ב-'ואני לא התכוונתי בתגובתי ספציפית אלייך '
ואני לא התכוונתי בתגובתי ספציפית אלייך
05/06/2016 | 12:16
1
102
אני מגיבה לך מכיוון ואני מתייחסת לדברייך, אבל על אף השימוש בגוף שני, התגובה שלי היא כללית, ולא נוגעת ספציפית אלייך.
לצפיה ב-'אז טוב שהבהרת זאת '
אז טוב שהבהרת זאת
05/06/2016 | 12:22
27
לצפיה ב-'לא מבינה מה הקשר של הנושא דווקא לפורום הזה.'
לא מבינה מה הקשר של הנושא דווקא לפורום הזה.
05/06/2016 | 13:42
7
165
הבדלים של מנטליות ומדיניות חלוקת מידע זה משהו שרלוונטי לכל קשר, לא בהכרח ליחסי חמות-כלה.
רצוי לשים לב להבדלים הללו כדי לא להגיע למצב שמשתפים במשהו
שנראה לך רגיש  וסודי ולאחרים טריוויאלי לחלוטין (למשל הריון או טיפולי פוריות).
אני מכירה מקרים של 'סודות' כאלה שהתגלו בגלל הבדלים באיך שאנשים מתייחסים לדברים.
בערך כמו שפעם היו מתייחסים לילד עם מוגבלות כסוד נוראי שאסור לדבר עליו והיום זה לא נחשב למשהו שיש צורך להסתיר.
בעצם, גם היום יש משפחות מסויימות שזה נחשב אצלן סוד נוראי, נניח במגזר החרדי בחלק מהמקומות.
 
אני מצפה לשמירה על דיסקרטיות מכל אדם שאני משתפת אותו במשהו רגיש, אלא אם ציינתי אחרת.
לשמחתי אין בחיי אנשים שלא מבינים מתי צריך לשמור מידע מסוים לעצמך ומתי אפשר להעביר אותו הלאה.
 
לצפיה ב-'בעיקרון זה כך'
בעיקרון זה כך
05/06/2016 | 14:13
4
115
שסוד לא קיים רק כלפי משפחות המוצא--
אבל אולי קשה יותר שם--כי כל משפחת מוצא--(הורי כל אחד מבני הזוג)
יש גישת חיים אחרת, והרכב משפחתי אחר.
לדוגמא---אאם הכלה במשפחה שלה היא הקטנה בבית--האחים/יות
נשואים או גרים עצמאית, לעומת הבחור שהוא הגדול בבית--והאחים/יות גרים בבית,
אולי יותר קשה 'לסגור' ולשמור.
ולא תמיד סוד הוא בגלל בושה--
הרבה פעמים הוא בגלל סיבות אחרות, כמו--לא רוצים רחמים, לא רוצים שיספרו
לאדם אם הוא עוד חי?! לא רוצים התערבות,
לא רוצים הפגע במקום העבודה.
אדם ששומע משהו--אף אחד לא מינה אותו להיות לא דוור, לא שליח 
ולכן, יכבד אותו לא להעביר ולא לדבר.
ונראה לי שזה כלל שצריך לחנך אליו.
לצפיה ב-'אין שום קשר.'
אין שום קשר.
06/06/2016 | 13:54
3
83
סוד הוא מידע שאין לי עניין לחשוף באופן ציבורי.
אין שום דבר שאני משתפת עם אמא שלי ובוחרת להסתיר מאמא שלו.
אם אני בוחרת לא לשתף משהו שמבחינתי הוא פרטי - אז אין הבדל בין האמהות.
לצפיה ב-'אגיד לך מה בעיני הקשר'
אגיד לך מה בעיני הקשר
07/06/2016 | 08:49
2
61
ראשית משפחה איננו ציבורי.
שנית---כן יש הבדל בין אדם לאדם בתוך המערכת המשפחתית,
ולצייר שיויון בין האמהות--בעיני זה עיוות בסיסי--
אני לא רואה בכלותי כלות ולא בנות--ואני אוהבת אותן אהבת נפש.
ואנחנו קרובות מאוד.
אני אבין מאוד אם הכלה שלי תתיעץ על משהו חשוב רק עם אמא שלה--
זה יהיה הכי בסדר מבחינתי.
וזה יכול להות סוד לעולם, ויכול להיות משהו שיתגלה--
מערכות החיים הן דינמיות מאוד.
ואגב, אולי בגלל הגישה הזו שלי---הכלות מדברות איתי הרבה, 
ואפילו האימהות שלהן מתיעצות איתי לגביהן.
וכן, כתבה כאן מישהיא (מתנצלת לא זוכרת מי) למי שאמרתי משהו שבקשתי לא לדבר וכן הפרה--לעולם לא אשתף יותר בכאלה דברים.
לצפיה ב-'לא מסכימה.'
לא מסכימה.
07/06/2016 | 10:04
1
59
'סוד לא קיים מול משפחת המוצא' - זו בעיניי שטות מוחלטת, שאולי פעם
היו נכנעים לה כמו למוסכמות חברתיות אחרות שמבטלות את העצמי.
מותר בהחלט לשמור סודות ממשפחת המוצא, אם מדובר בחבורה של אנשים שלא יודעים לכבד את הפרטיות שלך.
וכן, יש כזה דבר פרטיות, גם מול משפחת המוצא.
זו היתה הכוונה שלי בזה שאני לא מבדילה בזה בין אמי לחמותי - שתיהן יודעות לשמור סודות
ומכבדות אותי ואת הבקשות שלי, לכן אני מרגישה בנוח מול שתיהן באותו אופן.
לחמותי יש רק בנים ויכול להיות שבענייני גידול בנות אולי לא אפנה אליה, כי לא התנסתה.
אבל זה בוודאי לא יהיה בגלל שאני פחות סומכת עליה.
לצפיה ב-'גם אני לא מסכימה'
גם אני לא מסכימה
07/06/2016 | 14:32
42
לדבר אחד שכתבת--שסוד לא קיים מול משפחת המוצא--
לא כתבתי כך ולא חשבתי כך--
אמרתי שאני אוכל להבין אם הכלה או החתן שלי יעדיפו להתיעץ באופן סודי רק עם משפחת המוצא--לא מפני שאני לא שומרת סוד,
אלא מפני שיש נושאים שרוצים להתחלק/להתיעץ/ ללמוד וכד'
ואולי נוח יותר --בגלל חשיבה דומה/מוכרת ,בגלל קרבת מקום ומכירים את הדמויות הפועלות, (למשל--לאיזה רופא לגשת) 
 
בהחלט מותר ואפילו נכון לא לשתף בכלל גם לא את משפחת המוצא--
ואני גם לא מכירה שיש מוסכמה חברתית כזו שחיבים לשתף את משפחת המוצא.
לצפיה ב-'דווקא יש קשר'
דווקא יש קשר
07/06/2016 | 09:07
1
70
בתור הכלה האחרונה שהצטרפה למשפחה, הגעתי למצב בו כבר בוססו יחסים בין חמותי לכלתה ולחתנה ונהלים שונים ברמות שונות.
שמירת סוד הוא רק אחד מרשימה ארוכה.
הכלה הראשונה הקדימה אותי ואת החתן השני בכמעט עשור. זה מאוד משמעותי מבחינת יצירת הרגלים. אני מרגישה שרק בשנה האחרונה, קרוב לעשר שנים אחרי שהצטרפתי למשפחה וחמש שנים אחרי הולדת הנכדה הראשונה ממני, חמי וחמותי הפנימו שלא יוכלו להעתיק את מערכת היחסים שיש להם עם הכלה הראשונה אלי. לטוב ולרע.
 
לצפיה ב-'אני לא רואה קשר.'
אני לא רואה קשר.
07/06/2016 | 09:52
69
בכל מקום אליו את מגיעה, יכול להיות שהיו כבר לפנייך ונוצרו מערכות יחסים בעלות אופי מסויים.
את אדם שונה, לא בטוח שזה מתאים לך.
זה נכון ליחסים בין אשה לרופא הנשים שלה, בין אמא לגננת או מחנכת הכיתה.
וזה בלי לדבר על יחסים שונים שיש להורים עם כל אחד מהילדים, בהתאם לאופיו הפרטי של הילד...
מי שנדמה לו שאופי היחסים נגזר מהגדרת הקשר (חמות/כלה/גיסה/אח/בן) שיבדוק את עצמו.
 
חמותי מספיק אינטליגנטית כדי להבין את זה ואני סמוכה ובטוחה, שהיא לא תעלה על דעתה
להשליך ממערכת היחסים שנוצרה בינינו ליחסים שיהיו לה בבוא היום עם כלה נוספת.
לצפיה ב-'הצד של הסוד'
הצד של הסוד
08/06/2016 | 08:26
1
82
מי שרוצה שסוד שלו ישמר, שלא יספר אותו. לספר סוד לאנשים (חמות, כלה, חתן, ידידה) זה להעביר אליהם את המשקולת של שמירת הסוד. זה לא הוגן ולא דבר שצריך לעשות.
לצפיה ב-'בהחלט, סוד שאתה לא הצלחת לשמור גם אחרים אולי לא יוכלו'
בהחלט, סוד שאתה לא הצלחת לשמור גם אחרים אולי לא יוכלו
08/06/2016 | 15:34
28
לצפיה ב-'לחמותי יש פתגם: אחד יודע-השם יודע'
לחמותי יש פתגם: אחד יודע-השם יודע
15/06/2016 | 10:03
48
השני יודע-גם החזיר יודע.
 
סוד לא מספרים, בטח לא אם הוא שלי.
 
בנימה זו, חמותי סיפרה כמה "סודות" לבעלי, ואת רובם הוא גילה לי.
 
אני לא מספרת לה הרבה דברים, בסודות אני בונקר גם עם בעלי - מה שלא קשור אלינו זו רכילות.
לצפיה ב-'יש לי אלרגיה לקטנוניות'
יש לי אלרגיה לקטנוניות
02/06/2016 | 07:21
42
1309
יש לי קרובת משפחה שחוגגת בקרוב את הולדת בנה הבכור.
ההורים שלי רצו להביא מתנה בשם כולנו (כולנו מעל גיל 30) ולא להביא הרבה כי לפני X שנים כשהאחיין שלי נולד- המשפחה המורחבת הביאו מתנות בעלות נמוכה ומאז הם זוכרים להם את זה.. וגם ישר הוציאו את הרשימה מהחתונות לבדוק כמה הביאו וכו'.
 
יש...
המשך>>
יש לי קרובת משפחה שחוגגת בקרוב את הולדת בנה הבכור.
ההורים שלי רצו להביא מתנה בשם כולנו (כולנו מעל גיל 30) ולא להביא הרבה כי לפני X שנים כשהאחיין שלי נולד- המשפחה המורחבת הביאו מתנות בעלות נמוכה ומאז הם זוכרים להם את זה.. וגם ישר הוציאו את הרשימה מהחתונות לבדוק כמה הביאו וכו'.
 
יש לי ממש אלרגיה לזה ברצינות- לא יכולה לסבול קטנוניות כזו.
אני חושבת שזו גם החלטה שלי כמה להוציא/מה לקנות ולא אוהבת שקובעים לי בצורה שהם עשו ולכן גם סירבתי לשתף פעולה עם זה. בעיני יש גיל שזה פשוט לא מתאים שההורים יביאו מתנה גם בשמך וגם לא אוהבת את ההתקטננות של להביא בדיוק כמו שהביאו לך.
 
לפני X שנים אנשים לא בהכרח היו במצב שנמצאים בו עכשיו-לטוב ולרע.
שונאת את הרשימות האלה וכל כך כועסת על עצמי שבזמנו הסכמתי שנעשה רשימה של מי הביא מה ושנתנו להורים אחרי שכל כך לחצו עלינו.
 
עכשיו אני בסוג של מלחמת התשה עם ההורים שלי לגבי מה אקנה וכמה כסף אוציא .
 
גרר....
 
מה דעתכם בענייני מתנות, החזר של "עין תחת עין" וכו'?
לצפיה ב-' 2 צדדים למטבע '
2 צדדים למטבע
29/05/2016 | 07:09
16
350
והפעם... ירושה משפחתית
 
האם נתקלתם אצלכם במשפחה המורחבת או במשפחות אחרות בנושא של ירושה משפחתית ומריבות על רקע זה

איך אפשר למנוע מצב של מריבות וחיכוכים על רקע של ענייני ירושה
לצפיה ב-'הצד של החמות '
הצד של החמות
29/05/2016 | 07:10
5
101
לצפיה ב-'וואוו נושא סבוך ולא פשוט. '
וואוו נושא סבוך ולא פשוט.
29/05/2016 | 07:28
4
240


אתחיל מהשאלה השניה--איך ניתן למנע מריבות, 
בצד הטכני והפשוט--לכתוב צואה ברורה, להפקיד בידי נאמן.  
ומי שלא כתב צואנ והלך לעלומו--מה אז? תלוי---
בצד האנושי--נראה לי שהורים שלא עושים אפליות, מערכת יחסים  
של הרגשה לילדים שהם אוהבים ודואגים ואוירה טובה בין אחים מונעת מריבות. 

אני יכולה לספר עלי, התיתמנו מאימנו בגיל צעיר יחסית-- 
מעולם לא דיברנו על ירושה--אבא לקח וחילק בין שלושתינו את התכשיטים  
של אמא, הוא חילק מהם (אפשר לחשוב כמה היה לה) גם לחברות ולאחותה-- 
ואנחנו חשבנו שהוא צודק. בכל מקרה בטוח לא היינו מערערים על רצונו.
ואם בד"כ הבנות יורשות את התכשיטים--אבא נתן גם לגיסתי, ושמחנו בזה.

כשאבא נפטר--מצאנו צואה שנעשתה ע"י עו"ד, העו"ד מת לפני אבא שלי-- 
הלכנו הוצאנו צו ירושה--לפי מה שהיה כתוב בה. 
הכל היה ברור, ואנחנו חברים טובים--נפגשים פעם בשלושה שבועות, לפחות, 
הכל בסדר. 

נכון להיום אני בעיקרון צואה מהלכת--כי ביתי כל פעם משאירה לי הוראות תפעול-- 
והיא אומרת גם לבעלה מה ההוראות אלי. לא נראה לי שתהיה שם בעיה עם ירושה. 
 
מכירה משפחות שהסתכסכו בגלל כסף--
ב"כ לא מכבד, לא את ההורים הנפטריםולא את הידים המתקוטטים--
כולם מפסידים.
אני חושבת שבמשפחות מורכבות, כמו בנישואים שניים נכון להסדיר הכל 
בכתובים ואז יותר פוט לכולם.
 
לצפיה ב-'מניסיון'
מניסיון
31/05/2016 | 11:39
3
141
גם כשיש צוואה מפורטת עד השקל האחרון- מי שרוצה לריב ולהתחשבן ימצא על מה, ומי שרוצה להתפשר ולוותר ולשמור על מערכת יחסים בריאה- ימצא את הדרך.
הבעיה עם ירושות היא בד"כ לא הכסף, אלא המשקעים של כל החיים שצפים ועולים עם חלוקת הירושה.
לצפיה ב-'אהמממ'
אהמממ
31/05/2016 | 15:04
2
104
כן, מי שרוצה לריב--יריב בכל מקרה, 
לא חושבת שצריך ירושה בשביל לריב.
אלא אם המורישים משתמשים בזה כנשק נגד היורשים מובכך מלבים אש.
בעיקרון הסיבה למריבה --אם איין חלוקה שוה בין הילדים--
מה מגיע ולמה. וכן לכסף יש משקל רציני.
לצפיה ב-'גם כשיש חלוקה שווה'
גם כשיש חלוקה שווה
31/05/2016 | 23:45
1
101
יכולה להתחיל התחשבנות של "לך שילמו לימודים ולי שילמו רק על שנה ראשונה, אז מגיע לי יותר", או "הבטיחו לי בע"פ אחרת וזה היה לאחר תאריך הצוואה" או "הוא לווה ממני כספים ועכשיו אני רוצה חלק מהם מתוך הירושה" וכו' וכו'
לצפיה ב-'זה נכון, המקופחים'
זה נכון, המקופחים
01/06/2016 | 05:50
89
הנצחיים לעולם נמצאים,
אבל זה לא מתחיל שם בחלוקת ירושה,
זה מלווה לאורך השנים, רק שהעובדה שההורים חיים--
הם עונים על כך, בעוד שאחרי מותם--ה'תביעה' נעשית מול מי שלא 'אשם' מעורב בהחלטות. ואז יש כמה דרכים לתגובה,
1)אם יש צואה, לא אנ כתבתי אותה אלא הורי, הא מחייבת מבחינה חוקית,
   ולכן, לא נריב ביננו, את ההתחשבנות והקושי שלך---מול הכותב.
2)אם אין צואה--אני הייתי מותרת--למרות שאני יודעת שזה לא היה מרכך
    את המקופח הנצחי, תמיד היה נדמה לו שגזלו לו אכלו לו וכו.
 
ואבל, כנראה לעולם דברים לא סגורים עד הסוף.
אני אישית כואבת מריבות וקרע משפחתי על רקע דברים כאלה.
אבל..... בני אדם שוי מגיבים שונה.
לצפיה ב-'הצד של הכלה '
הצד של הכלה
29/05/2016 | 07:11
4
59
לצפיה ב-'אצלנו בחרו לוותר'
אצלנו בחרו לוותר
29/05/2016 | 08:31
221
סבי דאג לחלק את הכסף שווה בשווה עוד בהיותו בחיים. אם אחד הילדים נצרך לעזרה כספית, גם האחרים קיבלו את אותו סכום באותו מועד.
אמה של חמותי עדין בחיים והיא משתמשת בכספי הירושה כדרך לערוך מניפולציות על הילדים והנכדים כבר מעל 15 שנים, כולל איומים שתתרום את כל הכסף. חמותי במצב כלכלי בסדר (לא יותר) אבל כל כך נמאס לה מהמשחקים שהיא הודיעה לשאר שהיא לא בעניין. אם האמא רוצה, שתשאיר כסף, אם לא, אז לא. ושלא תשגע את כולם בדרך. בעלי ואחיו יישרו קו עם ההורים. אז אמה של חמותי משגעת רק את שאר האחים ואצלנו שקט.
לצפיה ב-'אז ככה:'
אז ככה:
29/05/2016 | 11:55
1
206
אני רוצה לכתוב על כסף באופן כללי. 
הנושא הפיננסי הוא נושא בעייתי מאוד בימינו וזה מתחיל לדעתי הרבה לפני הירושות. 
זה מתחיל בציפיה של הזוג לעזרה במימון החיים המשותפים, במימון החתונה, במימון ירח הדבש וכו'. 
אני מכירה מישהו שלא מוכן לצאת מבית הוריו כפרינציפ, כי הוא חושב שהם חייבים למכור נכס שברשותם
ולתת לו סכום כסף לפתיחת עסק. לא שיש לו תכנית עסקית מגובשת, חלילה. 
מקרה נוסף - מישהי שאני מכירה אישית, שאחת מבנותיה ניתקה את הקשר עם המשפחה לכמה שנים,
כי כשביקשה כסף למימון חתונה (כמו שנתן הצד השני) הסבירו לה יפה שאין להם יכולת לעזור, בטח לא בכאלה סכומים.
היא נורא התבאסה ויום אחרי החתונה ניתקה את הקשר. 
היא חידשה את הקשר כשהבינה שהיא לא יכולה לנתק את ילדיה מהמשפחה שלה. 

ככה שלא צריך לחכות לירושה, לפעמים המריבות האלה מתחילות הרבה קודם. 
וזה לא תמיד חייב להיות על כסף, אני רואה דמיון בין זה ובין הורים צעירים שנדמה להם שהסבים והסבתות עובדים אצלם
וחייבים לעבור לדום בכל פעם שהם רוצים לצאת לבלות ולא מעוניינים לממן בייביסיטר.
גם עזרה מהסוג הזה מן הראוי לקבל כשמציעים לך, לא לדרוש. 

איך נמנעים מחיכוכים ומריבות? 
בשלב שזה מגיע לחיכוכים ומריבות זה כנראה קצת מאוחר מדי... 
חינוך, תקשורת, חינוך, תקשורת וחינוך. ותקשורת. 
ילד (גם בן 37) שחושב שההורים שלו חייבים לו משהו - זאת בעיה שהתחילה כנראה הרבה קודם. 
לצפיה ב-'מסכימה עם הענין'
מסכימה עם הענין
29/05/2016 | 17:18
131
שהדברים לא מתחילים עם ירושה.
אלא קודם,
אבל בד"כ הירושה מגיעה כשאנחנו כבר עם בני זוג. 
ומסתבר שיש להם גם מה לומר.  ושיש תתמערכת בין הגיסים והגיסות.
ויש תובנות 'שמעודדות' את המגיע לי.
וזה כבר מקום אחר.
 
זה מזכיר לי--שהחלטנו לרוקן את הבית של אבא (גם של אמא אבל הוא חי שם אחריה עוד 40 שנה).
קראנו לבעליםשלנו ואחי לאשתו ולילדים--והצענו שכל אחד יקח מה שנראה לו ושנחוץ לו.--ואז גיסתי בקשה שמיכת פוך מדהימה. כמובן שקיבלה.
אחי מצלצל אלי אחרי שבועים ואומר--מה זאת השמיכה הזו? אין לנו ציפה,
אמרתי לו שהצעתי את שתי הציפות של השמיכה ואשתו לא צתה ולא לקחה.
וזה ניתן.
אמרתי--זה אבא הזמין מיוחד לבן הצעיר שלי-- שגובהו מעל 2 מטר.
אז קחי ותני לו--איןלנו מה לעשות איתה. לקחתי ונתת לו.
לומר--השיח ל הירושה זה לא רק כסף--זה בית שלם.
ועוד גורמים מעורבים בזה. לא רק האחים.
לצפיה ב-'התשובה שלי די משעממת'
התשובה שלי די משעממת
06/06/2016 | 06:49
49
מהיכרות עם הדמויות במשפחות שלנו, הירושה תתחלק באופן שווה בשווה ולא צפויות דרמות מיוחדות.
מקווה שלא אופתע 
אין לי מושג איך מתמודדים עם מריבות משפחתיות בנושאים האלה, קטונתי.
 
לצפיה ב-'אצלנו כסף זה נושא בעייתי '
אצלנו כסף זה נושא בעייתי
29/05/2016 | 16:20
3
255
עברו הרבה שנים מאז שסבא שלי נפטר ועדיין היחסים בין אבא שלי לאחותו לא חזרו לתלם ותמיד הוא יזכור את התמונות שהיא הסתירה ממנו וכסף שסבא שלי בחר להוריש לה ולא בהתאם למה שהוריש לאבי.
 
אני אישית שונאת כסף, מודה.
כבת ליועץ השקעות בבנק -כל הילדות שלי סבבה סביב כסף-יש/אין/לא צריך וכו'...
מבחינתי כסף זה אמצעי ולא מטרה- אחרת כנראה הייתי בוחרת מקצוע אחר
 
אני חושבת שצריך לחלק שווה בשווה על מנת למנוע מריבות עתידיות אבל זה משהו שמאוד יפה לומר על הנייר אבל בפועל למשל אצלנו במשפחה-הצרכים שונים.
אני ואחותי יותר מסודרות כלכלית לעומת אחי וכנראה שיהיה יותר נכון שדווקא ההורים יורישו לו יותר לעומתנו.
לצפיה ב-'אהבתי את מה שסיפרת על עצמך ועל '
אהבתי את מה שסיפרת על עצמך ועל
06/06/2016 | 06:39
2
87
אצלי זה קצת הפוך, אני אוהבת כסף וחושבת עליו רוב הזמן. אני הכלכלנית של הבית. 
וגדלתי בבית שבו כסף היה מילה גסה, הורים שגדלו בישראל עם הערכים של תקופת קום המדינה שכסף היה משהו שמדחיקים ולא מדברים עליו.
הרבה פעמים אני נתקלת במקרים של ילדים שגדלו והפכו להיות במשהו מסוים ההיפך מההורים, למשל הורים חולי ניקיון, הילדים הופכים להיות בבגרותם בלגניסטים, או הורים חסכנים מאד, הילדים בזבזנים. לפעמים במקום לחקות את ההורים אנחנו הופכים להיות ההיפך הגמור מהם, אולי בגלל שהם הגזימו עם הנושא והמאיסו אותו עלינו? 
לצפיה ב-'התנסחות לא טובה '
התנסחות לא טובה
07/06/2016 | 07:09
68
כתבתי שאני אוהבת כסף וחושבת עליו רוב הזמן.
טוב, אז אני אוהבת אותו בגלל שהוא בעצם חסר  וחושבת עליו רוב הזמן (טוב, לא רוב הזמן אבל די הרבה) בגלל הדאגות שזה יוצר....
 
לצפיה ב-'אני לגמרי כזו- די הפוכה (או לפחות-משתדלת)'
אני לגמרי כזו- די הפוכה (או לפחות-משתדלת)
07/06/2016 | 07:29
71
לא יודעת איך אהיה כאמא, אבל למשל אצל אמא שלי לא עובר יום בלי לנקות, היא תגיע גמורה מהעבודה- אצלי פעם בשבוע is more than enough!
והיא מכינה אוכל לגדוד ומקפיאה- אצלי אין אוכל מוקפא, אוכלת רק טרי.
 
הם קונים לפי המחיר-נגיד יקנו X פחות טעים רק כי יותר זול, אני אשקיע ואקנה פעם ב... אבל את הדבר שבאמת רוצה לאכול.
לצפיה ב-'אצל חמי וחמותי ז"ל הכל היה מסודר ואיש'
אצל חמי וחמותי ז"ל הכל היה מסודר ואיש
29/05/2016 | 22:25
204
לא פקפק.
 
לא מעט אחים והיה מה להוריש, הכל היה שווה בשווה באופן מדויק בלי קשר למצבו המשפחתי והכספי.
 
בצד שלי יש דוד שנפטר והילדים הסתכסכו ביניהם שבוע אחרי מותו.
לצפיה ב-'בוקר טוב ושבת שלום! עוד לא נתקלתם בסיפור כזה....'
בוקר טוב ושבת שלום! עוד לא נתקלתם בסיפור כזה....
28/05/2016 | 08:32
34
751
3 ילדים מתוך 3 גרושים.
 
רע לי ומר לי מה עשיתי שכזה הוא גורלי.
 
אתם מכירים עוד משפחות כאלה????
לצפיה ב-'היי ובוקר טוב ומבורך, יש סיבה'
היי ובוקר טוב ומבורך, יש סיבה
29/05/2016 | 06:14
3
431
שלא מתיחסים לשאלה שלי? נשמע הזוי? אני נשבעת לכם שזה
אמיתי, כלומר 2 כבר גרושים רשמית והאחר בדרך.
 
אני לא מצליחה להרים את הראש, הפרצוף שלנו באדמה ולא יודעים איך ממשיכים הלאה.
לצפיה ב-'למה לא מגיבים?'
למה לא מגיבים?
29/05/2016 | 06:26
312
למה? לבחירה להתגרש?
למציאות  שנקלעת אליה?
את לא פירטת למה התגרשת? מה קרה?
ובכלל במשפט האחרון --מה זה הפרצוף שלנו? מי אלה שלנו--ברבים?
האם אי אפשר לעצור את הגירושים האלה? טיפול משפחתי? 
 
לצפיה ב-'שכחתי לציין!!!!!!!!!!!!!!!!!!'
שכחתי לציין!!!!!!!!!!!!!!!!!!
29/05/2016 | 10:59
328
שכחתי לציין, לא לעמוד הראשי
לצפיה ב-'לא כל כך ברור מה לענות לך '
לא כל כך ברור מה לענות לך
30/05/2016 | 18:09
197
את נשמעת כועסת ומאשימה.
אבל מה זה יעזור לך אם תשמעי אם יש עוד משפחות כאלה, ברור שיש.
זה באמת מאד מתסכל שהנישואים לא מצליחים אבל אלה החיים שלהם.
הזוג שנשאר בינתיים- הם עושים משהו לנסות להציל? מנסים ייעוץ?
זה באמת מצער אבל מה שחשוב זה שהם יהיו מאושרים ואם אחרי פרק א' יש סיכוי שיהיו מאושרים אז אפשר להתנחם בזה.
יש משפחות שדווקא מה שמתסכל בהן זה ששומרים על הנישואים בכל מחיר, גם אם רע, רק מהפחד מה יגידו. ואז עושים הצגות כאילו הכל בסדר כלפי חוץ אבל בלב מתים להתגרש. זה יותר טוב?
 
 
לצפיה ב-'גירושים זה כבר לא אות קין כמו שהיה פעם'
גירושים זה כבר לא אות קין כמו שהיה פעם
29/05/2016 | 07:01
241
אם בני זוג לא מסתדרים ולא מוצאים שום דרך אחרת להציל את הנישואים-לפעמים גירושים זה מה שנותר לעשות.
 
העיקר שהם בריאים, מצבם המשפחתי לא כזה סוף העולם לדעתי.
 
מה מפריע לך בזה-האם זה מה שיגידו על המצב? האם זה שהם לא מסודרים? נסי להגדיר זאת לעצמך.
לצפיה ב-'יכול להיות שזה צירוף מקרים רע'
יכול להיות שזה צירוף מקרים רע
29/05/2016 | 07:54
3
223
מצד שני, 3 מתוך 3 בהחלט מעורר שאלות. 
יכול להיות שהמודל של נישואים שהם מכירים מהבית הוא כזה שהיום אף אישה לא מוכנה לקבל. יכול להיות שלא חינכו אותם להתיחס לאישה שלהם כמו שצריך. יכול להיות שהם רגילים שהם הנסיכים וכל העולם סובב סביבם. יכול להיות שאף אחד לא לימד אותם להקשיב לאחרים. יכול להיות שאף אחד לא לימד אותם איך להשתמש בסמרטוט ולכן הם לא חושבים שהם צריכים לקחת חלק במטלות הבית. 
יכול להיות הרבה דברים.
ויכול להיות שזה רק צירוף מקרים רע. 
לצפיה ב-'רק אלה האפשרויות?'
רק אלה האפשרויות?
29/05/2016 | 07:59
2
218
כלומר--או הגברים לא בסדר או צירוף מקרים רע?
אין מצב שאולי גם האשה מתנהלת לא נכון ועושה אי אלה טעויות?
אנו גם לא יודעים מי היו הגברים האלה--אול בכלל הבעיות היו הילדים
שלה? שלו? 
גם כשמדברים על גירושם פעם אחת--זה מורכב ולא פשוט--
אז שזהחוזר על עצמו--אוהו כמה מורכב.
 
לצפיה ב-'אבל לא מדובר פה על זוג או אדם אחד שהתגרש 3 פעמים'
אבל לא מדובר פה על זוג או אדם אחד שהתגרש 3 פעמים
29/05/2016 | 08:04
1
230
מדובר על 3 אחים ששלושתם גרושים. שלושה אחים שכולם התחתנו עם הנשים הלא נכונות? זה צירוף מקרים רע. 
לצפיה ב-'וואוו, קראתי'
וואוו, קראתי
29/05/2016 | 08:09
226
לא נכון את הכתוב.
ולכן הגבתי מה שהגבתי,
את צודקת.
לצפיה ב-'אנחנו וודאי לא יודעים מה עשית'
אנחנו וודאי לא יודעים מה עשית
29/05/2016 | 10:21
201
קצת פרטים היו יכולים לתרום. למשל: איך חיי הנישואין שלך? מה הילדים שלך ראו וחוו בבית? באיזה גיל הם התחתנו?
ובעיקר: למה רע לך ומר לך? מה תפקידך ותרומתך לבחירות האלה שעשו ילדייך?
לצפיה ב-'קורה- אצל חמתי לשעבר כמעט כולם גרושים'
קורה- אצל חמתי לשעבר כמעט כולם גרושים
29/05/2016 | 10:30
1
281
4 מתוך 5 גרושים
אחת התאלמנה
2 מהגרושים נשואים פעם שנייה- וכנראה שיתגרשו שוב
אחרי שגמרתי לשמוח לאידה של חמתי לשעבר
אעבור למשפחה של אמא שלי
דודה אחת 4 ילדים, 3 גרושים
דודה אחרת 4 בנות, 2 גרושות
דודה אחרת שכבר אינה בן החיים 5 ילדים 3 גרושים (השניים האחרים מנהלים מערכת יחסים ללא נישואין)
יש כמה סיבות לגירושין אחת מהן היא  מחלה מדבקת: קוראים לה גרשת נפוצה
זה מדבק ומאוד נפוץ
אנשים עם יד קלה מידי על ההדק, ממהרים לפרק.
ואנא ממך סילחי לי אלף אלפי סליחות
יתכן והילדים שלך לא ראו בבית מודל מושלם לזוגיות
אולי ראו והפנימו דברים שלא מקובלים על בני/בנות זוגם
שאני סיפרתי לבנים שלי שאני הולכת להתגרש-  אמרתי להם שלא פלא שכלום גרושים שם, והם אמרו לי שבמקרה הזה אני זאת שמבקשת להתגרש,  או אז אמרתי להם שבמשפחה של אבא שלהם יש מודל התנהגות לא ראוי של זוגיות (מאוד השתדלתי להיות עדינה) והם הסכימו איתי.
אני לא יודעת מה הסיבות לגירושין אצל ילדייך ומי היוזם
לא קל, לא נעים, אבל מתגברים וממשיכים הלאה
 
לצפיה ב-'עדשים, את צודקת, גרשת נפוצה זו המילה'
עדשים, את צודקת, גרשת נפוצה זו המילה
29/05/2016 | 10:57
233
הייתי בטוחה שמביתי היא תחמוק, ראו בבית רק דברים טובים, התחתנו לא מוקדם מידי, בסביבות גיל ה-30 , כך שזה לא היה מהר  ולא בחפזה ולא מתוך ייאוש אלא מתוך אהבה גדולה, הדור הזה הוא אחרת מהדור שלנו, יוצאים לבד וכל אחד חווה את החוויות שלו וכך נוצרות הזדמנויות שמישהו לבטח מנצל אותם.
 
למה רע לי? כי אני חווה אובדן וקשה לי עם זה, יש פה מישהי שלא היה לה קשה לקבל פתאום תיק כזה?
לצפיה ב-'מספר הודעות נמחקו משרשור זה'
מספר הודעות נמחקו משרשור זה
29/05/2016 | 16:59
4
252
וחלק מן ההודעות שהיו משורשרות נמחקו גם הן.
אנא שמרו על תרבות דיון ובמידה ויש בעיה-נא לשלוח לי מסר ואטפל בנושא.
לצפיה ב-'אני מהאו"ם משקיפה עליכם, כתבה פה אשה'
אני מהאו"ם משקיפה עליכם, כתבה פה אשה
30/05/2016 | 14:38
3
267
בצורה הכי ברורה, בשפה נאותה על כאבה, והנה מייקל  ועוד  אחת לא הבינו אותה, אז המנהלת מצאה לנכון למחוק שירשור עם המון כאב לב ועם שיתופים כל כך יפים, למה בגלל 2 שיש להם קושי בהבנה  בפורום היית צריכה לבלום את השירשור?
 
לא יפה ולא נאה ולא שיקול חכם של מנהלת.
 
אמנם את פרפר, אך האהבה ממך והלאה , וגם החמלה.
לצפיה ב-'תודה על כל המחמאות '
תודה על כל המחמאות
30/05/2016 | 16:23
2
211
א. את לא מכירה אותי כך שאל תסיקי עליי מסקנות.
 
ב. התת שרשור שנמחק -נמחק בגלל התקפות והתנהלות שלא מקובלת עליי.
מי ששיתף וזה נמחק כחלק ממחיקת השרשור- מוזמן לשתף שנית.
 
ג. אם יש ביקורת על ניהול הפורום- מוזמנת לפנות להנהלת הפורומים.
 
לצפיה ב-'פרפרי אהבה לא מתוך כלום אלא ניסיון עם מנהלות העבר'
פרפרי אהבה לא מתוך כלום אלא ניסיון עם מנהלות העבר
31/05/2016 | 08:12
1
182
אני מאוד שמחה שאת מנהלת את הפורום כאן. נהדרת. שומרת שאיש לא יפגע. בעבר היו גם קללות ובוטות שלא נמחקו גם שהמנהלת נתבקשה לעשות כן.
 
את מעולה!!! המשיכי כך. זה לא פורום קל כי יש חילוקי דעות והפנמה של רגשות שיוצאים החוצה כאן ובכל זאת את עושה עבודה נהדרת ולא מאפשרת לזועמים והמעליבים והבוטים להשחיל את כתב ידם כאן.
לצפיה ב-'תודה בשמת מעריכה את המילים החמות '
תודה בשמת מעריכה את המילים החמות
01/06/2016 | 06:46
29
לצפיה ב-'מכירה משפחה של שבעה ילדים ומתוכם'
מכירה משפחה של שבעה ילדים ומתוכם
31/05/2016 | 08:05
1
219
חמש גרושות והן חיות עם זה יופי.
לצפיה ב-'תוספת ברשותכם, הייתה לי חברה שיש לה שושלת'
תוספת ברשותכם, הייתה לי חברה שיש לה שושלת
31/05/2016 | 08:15
163
של אנשים גרושים, הסבתא של הסבתא עד לאם ולאחות...היו לה בעיות בחיי הנשואים אבל תמיד אמרה: "בחיים לא אתגרש עד שלא אעשה הכל שזה לא יקרה, יעוץ, מאמץ וכל מה שכרוך בזה. משהו חייב לעצור את השרשרת, ההרגל הזה".
לצפיה ב-'האם הילדים שיתפו אותך בפרטי הגירושין?'
האם הילדים שיתפו אותך בפרטי הגירושין?
31/05/2016 | 11:21
14
160
האם יש קו משותף בין שלושת הסיפורים?
בעיני דווקא חשוב לנתח את מה שקרה, ככה אולי תצליחי לסייע בשמירה על מערכת יחסים טובה עם האקסיות והנכדים (לא ציינת אם יש). 
לצפיה ב-'בהחלט שיתפו, כל אחד מסיבה אחרת,'
בהחלט שיתפו, כל אחד מסיבה אחרת,
31/05/2016 | 14:17
13
233
אצל אף אחד הסיבה לא מוצדקת, אם תשאלו אותי השיגרה
חוזרת גם אם מתחתנים עם בעל שני ושלישי, אין קו משותף
בהחלטה שלהם להפרד, יש אולי יותר אומץ כי אחד עבר נעשה לאחרים קל יותר, בודאי שאשאר בקשר עם ה-X שלהם כי הם הרי הורה של נכדי.
 
עלי נפלו השמיים כי הם קיבלו מודל אידיאלי למשפחתיות עם כל
המשתמע מזה.
לצפיה ב-'זווית ראייה קצת שונה'
זווית ראייה קצת שונה
31/05/2016 | 17:46
187
אולי המודל שהם ראו בבית היה כל כך מושלם, שלא הבינו שזוגיות זו עבודה, לפעמים אפילו קשה?
אולי קל להם להרים ידיים, כי אם זה היה הדבר הנכון אז זה היה 'זורם' באוטומט כמו אצל אמא ואבא?
 
יש הרבה סיבות להחלטה על גירושים ואת ממש לא צריכה לקחת את זה עלייך או על הדוגמה שהם ראו בבית.
במקום להתעמק ב'למה' תנסי להתעמק באיך שומרים על הקשר עם האקסיות והנכדים.
לצפיה ב-'הם פשוט דור אחר לגמרי '
הם פשוט דור אחר לגמרי
01/06/2016 | 15:41
11
143
לפי הכרטיס את בת 64, כלומר נישאת לפני 30-40 שנה.
באותם זמנים המחוייבות הזוגית לא רק שהיתה פנימית אלא גובתה במערכת חברתית שלמה שתמכה בצורך בנישואין: נשים בעיקר תיחזקו את הבית בעוד גברים בעיקר פירנסו  וחלוקת התפקידים הזאת חייבה שני אנשים שהיו קשורים ותלויים זה בזה.
היום נשים יכולות לפרנס, גברים יכולים להיות אבות פעילים ומעורבים בטיפול בילדים וכולם יכולים לקנות אוכל מוכן או להשתמש בשירותיה של עוזרת בית (או עוזר...). בנוסף אין שום אות קין על גרוש או גרושה, להיפך, גרושה נחשבת בת זוג נוחה מאוד... לא לחוצה על חתונה וילדים, רוצה לכייף אחרי שבפרק א' הותשה...
בקיצור, במידה רבה הילדים שלך צודקים. בשנת 2016 להישאר נשוי כדי לראות כל ערב את אישתך מפרצפת לך (או את בעלך מפרצף לך) כי הגעת מאוחר/השארת שערות במקלחת/לא הורדת את הקרש של השירותים, נשמע קצת לא שפוי. אולי הם צודקים וכבר אין מקום לנישואין כפי שהיו נהוגים במשך דורות רבים, כמו שאין סיבה ללמוד היום סנדלרות או פירזול סוסים.
לצפיה ב-'כמה עצוב באמת שיש בחלק מדברייך,'
כמה עצוב באמת שיש בחלק מדברייך,
01/06/2016 | 18:18
2
142
היום הבנות יוצאות לערב של בנות והבנים יוצאים לערב של בים
אצלנו לא היה מקובל כך, אגב כל שנותי עבדתי גם אני וגם בעלי,
כך שאין מקום לזה שנשים פעם ישבו בבית, בכל אופן לא במקרה שלי,
יתכן באמת שהיום מסגרת הנשואים כבר לא כל כך תופסת יש
היום המון מודלים אחרים לחיים ביחד, דברים שלי ממש לא מוכרים וממש
לא מקובלים עלי, אך בטח ובטח מקובלי על ילדי שהם כבר דור
אחר.
לצפיה ב-'עצוב למי? בדקת עם הילדים שלך? '
עצוב למי? בדקת עם הילדים שלך?
01/06/2016 | 18:44
114
אולי פחות עצוב להם עכשיו, לעומת מה שהיה להם בתקופת נישואיהם?
לצפיה ב-'לא כל כך מבינה למה ערב בנות וערב בנים זה עצוב'
לא כל כך מבינה למה ערב בנות וערב בנים זה עצוב
01/06/2016 | 19:53
113
בן זוגי ואני נשואים 16 שנים כמעט, בזוגיות יותר מ-21 שנים. אין סימני גירושין באופק. ולמרות זאת כל אחד מאיתנו נהנה מאוד להיפגש לבד עם חברים/חברות מדי פעם.
כל אחד מאיתנו הוא קודם כל בנאדם בפני עצמו, ועצם העובדה שנשואים לא אומרת שצריכים להיות דבוקים כל היום ולבלות רק יחד. זה כיף ונהדר לבלות גם בנפרד. זה מאוורר, זה נותן אנרגיות מחודשות ולתחושתי זה דווקא עוזר לתחזק זוגיות לאורך זמן ולא פוגע בה.
אני לא כל כך מצליחה להבין למה את רואה בגירושים של הילדים שלך כשלון. לפעמים דווקא לצאת מזוגיות לא מוצלחת בזמן, במקום לסחוב אותה 20 ו-30 שנים, ולחפש זוגיות מוצלחת אחרת במקומה, זה צעד של אומץ ולא של ויתור.
עוד יותר לא ברור לי למה את רואה בגירושים שלהם כישלון שלך. זה החיים שלהם, לטוב ולרע, ואלו הבחירות שלהם, כמו כל בחירה אחרת שעשו בחייהם, בין אם זה בחירת מקצוע, מקום מגורים וכו'. כך גם הגירושים. ואם להם טוב - אז עם כל הכאב, את צריכה לקבל ולכבד את זה ולא לראות בזה כשלון.
לצפיה ב-''
01/06/2016 | 18:32
7
9
לצפיה ב-'לפעמים האהבה נגמרת, שמעת על דבר כזה?'
לפעמים האהבה נגמרת, שמעת על דבר כזה?
02/06/2016 | 10:19
6
134
לא לכל אחד חשוב לשמור על מסגרות כמו שהם, לפעמים בני זוג מוצאים את עצמם יושבים ואין להם מה להגיד אחד לשני, מזפזפים בטלוויזיה והחיים הפכו לשיממון גדול אז היום לא מתמודדים עם זה, ומתגרשים.
 
לפעמים גבר בוגד וזה בלתי נסלח מבחינת האישה או ההפך, הרי לא כולנו סלחנים, קשה קשה וכואב מאוד.
 
כן , דיברתי עם ילדי, אין לי מה לעשות בענינפ, זה מה שהם רוצים הם עושים ואני נשאר לי רק לנגב את הדמעות.
לצפיה ב-'למה להתמודד עם שממון? למה להשלים עם העובדה שמעכשיו'
למה להתמודד עם שממון? למה להשלים עם העובדה שמעכשיו
02/06/2016 | 11:54
2
96
ועד עולם החיים שלך יהיו שממון אחד ארוך ומתמשך?
כן, יש מצבים בהם בני זוג אבדו עניין לחלוטין אחד בשני, וגם ייעוץ זוגי או טיפול זוגי לא עוזרים. למה לקבל את זה? החיים קצרים ואין שום סיבה להעביר אותם נטולי אהבה.
אולי פעם, כשגירושים היו בושה, לאנשים נראה טבעי לחיות עד סוף ימיהם עם בן זוג לא אוהב ולא אהוב. היום גירושים הם לא בושה, ואני עדיין חושבת שלהודות בכך שהזוגיות הסתיימה זה הרבה יותר אמיץ מאשר להמשיך לחיות בשקט ובשעמום, בלי לטלטל את הספינה.
אם נעשו ניסיונות לשיקום הקשר באמצעות טיפול זוגי והם לא צלחו - אני לא רואה שום סיבה הגיונית להשלים עם מציאות של חיים נטולי אהבה.
לצפיה ב-'אלה שתי האופציות? מה עם לעבוד על הזוגיות בכל רגע ורגע?'
אלה שתי האופציות? מה עם לעבוד על הזוגיות בכל רגע ורגע?
15/06/2016 | 10:09
1
18
זה מה שמלמדים את הילדים?
נעים לי אז טוב,
התעצלתי ולכן כבר לא נעים פה אז יאללה בי?
 
גירושין הם הכרח מציאות, לא אופציה. זה מה שעושים אחרי שממצים את כל הפתרונות. שאלי כל ילד להורים גרושים.
לצפיה ב-'בוודאי. לא אמרתי לקום וללכת ברגע ש"האהבה נגמרת"'
בוודאי. לא אמרתי לקום וללכת ברגע ש"האהבה נגמרת"
15/06/2016 | 10:30
14
הכותבת לא מסרה שום פרטים כך שאין לדעת מה היה ובמה מדובר. יכול להיות שכל אחד מהזוגות פנה לקבלת טיפול זוגי, ניסה לעבוד על הזוגיות וכו, ובכל זאת זה לא עבד. טיפול זוגי ו"עבודה על זוגיות" לא תמיד עובדים. ומה אז? ממשיכים למרות הכול?
בכל זאת, בתור נשואה 16 שנים (ובזוגיות הזו 21 שנים) אני יודעת בדיוק מה הן העליות והמורדות בחיי הנישואים. אף פעם זה לא מושלם כל הזמן, ותמיד יש מהמורות בדרך. חלק מהזוגות מתגברים עליהן, וחלק לא. עם טיפול או בלי טיפול.
חלק ממשיכים לחיות יחד למרות אומללות של שני בני הזוג (כי לא נעים מהסביבה, כי לא רוצים להקשות על הילדים, כי לפעמים יותר נוח וקל להמשיך בחיים של בדידות בתוך זוגיות מדומה מאשר לקום ולעשות מעשה), וחלק מהזוגות מתמודדים באומץ.
מבחינתי אם הזוגיות רעה, אם בני הזוג אומללים, אם הם עשו כל שביכולתם כדי לתקן ולשפר ולמרות זאת הזוגיות לא עובדת, אין סיבה טובה מספיק להמשיך לחיות באומללות. אנחנו חיים בדיוק פעם אחת ואין סיבה טובה מספיק לדעתי לחיות אותם ללא אהבה או עם בנאדם שמאמלל אותך.
אני לא מאמינה שלקום ולפרק זוגיות זה משהו שבא בקלות לאף זוג. זה לא בהכרח הפתרון הקל, כפי שאת כביכול מציגה אותו. זה מורכב מאוד - רגשית ומעשית כאחד. בד"כ אם זוג מגיע לזה, זו לא החלטה אימפולסיבית של רגע.
זה מפחיד מאוד לעשות צעד משנה חיים כזה. הרבה יותר קל ונוח להישאר בחיים השגרתיים שבנית לעצמך. אם אנשים קמים ועושים צעד כזה, זה כי רע להם והם רוצים להגיע למשהו טוב יותר.
וגם בזה יש מסר לילדים, מסר לא פחות חשוב.
אז שוב - מאחר והכותבת המקורית לא סיפרה האם נעשו ניסיונות מצד אחד מ3 הזוגות לטיפול  ושיקום הקשר, אני יוצאת מנקודת הנחה שכן. כי האדם הסביר לא מפרק נישואים כל כך מהר וכל כך בקלות.
לצפיה ב-'ברור שאהבה לפעמים נגמרת, וזה עצוב, אבל מה האלטרנטיבה?'
ברור שאהבה לפעמים נגמרת, וזה עצוב, אבל מה האלטרנטיבה?
04/06/2016 | 18:56
1
62
את אומרת שהחיים הפכו לשיממון גדול, והיום לא מתמודדים עם זה. ואני רוצה לשאול אותך למה את מתכוונת כשאת אומרת מתמודדים עם זה? פעם היו מתמודדים עם זה? או שפעם היו פשוט ממשיכים באותו המצב אומלל עוד עשרות שנים, כי לא נהוג היה להתגרש? וזה באמת עדיף בעינייך על פני פרידה ואופציה לחיים טובים יותר בהמשך??
 
דווקא הקונספט של ״להתמודד עם זה״ קיבל שינויים ואלטרנטיבות עדיפים פי כמה מונים בעיניי לאורך השנים. היום קיימת מודעות גדולה יותר לצורך לשימור הזוגיות, לטפל בה ולטפח אותה, לא לקבל אותה כמובן מאליו וללכת לטיפול זוגי אם צריך. וכשזוג היום מחליט שהוא נשאר ביחד למרות הכל, זה קורה בעבודה קשה, ולא בחסד, כמו פעם. ואם הכל לא הולך, אז כן, גם להתגרש זו אלטרנטיבה עדיפה על פני קבלה של המצב הקיים רק מתוך חוסר ברירה.
 
אני מצטרפת לחלוטין לדעתה של ״הפוך עם ראש טוב״ שאומרת לך שאת מה שאת מגנה ורואה ככישלון, אני לחלוטין רואה כשינוי שעשוי להתגלות כחיובי, יציאה ממצב שהוא בפירוש לא טוב מתוך תקווה לשיפור ולאיכות חיים טובה יותר.
 
תבנית הנישואין בכל מחיר כבר לא קיימת היום יותר, לטוב ולרע. אני יודעת שאת מסתכלת כרגע בעיקר על הרע, אבל תנסי לשנות מבט, ולהבין שיש בזה גם הרבה טוב.
לצפיה ב-''
05/06/2016 | 09:15
4
לצפיה ב-'כמה אהבה וכאב ניכרים'
כמה אהבה וכאב ניכרים
07/06/2016 | 07:58
48
מדברייך. הרשי לי לה עניק לך חיבוק.
 
תחושת הכאב היא תחושה של אובדן. תחושה צורבת שמעלה תהיות סביב 
מהותך. חוסר אונים הוא תחושה קשה ומוביל בדרך כלל לתחושת אומללות.
 
אני בטוחה שהחלום שלך לגדל ילדים ולראות אותם מאושרים - התעמעם אם לא נגוז. 
זה בהחלט מייסר.
 
מה מטריד אותך כעת? איך אוכל לסייע?
 
יום טוב
 
רחליקה
 
לצפיה ב-' שבת שלום '
שבת שלום
27/05/2016 | 18:16
1
55
איך היה השבוע שלכם
ספרו על נקודות אור בשבוע שהיה-דברים שגרמו לכם לחייך
 
ומה התוכניות לסופ"ש
 
סופשבוע נעים ושבת שלום
לצפיה ב-'השבועות כל כך גדושים וחולפים כל כך מהר, שמי זוכר'
השבועות כל כך גדושים וחולפים כל כך מהר, שמי זוכר
28/05/2016 | 11:23
124
המון דברים גורמים לי לחייך במהלך השבוע, רובם בד"כ קשורים לילדים שלי.
בסך הכול היה שבוע חיובי, בלי קשיים מיוחדים
השבת הקרובה נינוחה ונעימה - הקטן הלך עם בן הזוג להצגה, והבכור כרגע יושב לסיים איזו עבודה בשפה. אחרי שהם יחזרו נצא לארוחת צהריים בחוץ.
אחה"צ קבענו, הילדים ואני, להשלים פערים ב"בייק אוף" וב"מירוץ למליון" כך שבגדול אנחנו מתכננים אחה"צ עצל מול הספה
שבת נעימה לכולם
לצפיה ב-'סברי מרנן '
סברי מרנן
25/05/2016 | 07:38
19
313
אני משתדלת לעקוב אחרי השידור גם מחו"ל והאמת שזו בעיני אחת הסדרות הישראליות הקומיות הכי טובות שיש
 
מי רואה את התוכנית עם איזו דמות אתם הכי מזדהים
 
איזו מן החמות שבתוכנית הכי מזכירה את חמותכם
לצפיה ב-'אני רואה את הסדרה'
אני רואה את הסדרה
25/05/2016 | 10:33
216
רק עכשיו התחלתי (רואה באינטרנט,)
בהמלצה של לראות דברים שאפשר לצחוק בהם.
הרבה דברים שם הם מהחיים האמיתיים--וההקצנה מצחיקה.
 
לשאלתך --איזו חמות היתה לי --אף אחת מהמוצגות שם.
לצפיה ב-'לא מצחיקה אותי בכלל... סורי. '
לא מצחיקה אותי בכלל... סורי.
25/05/2016 | 10:45
72
לצפיה ב-'סדרה חמודה! אני מאוד אוהב'
סדרה חמודה! אני מאוד אוהב
26/05/2016 | 09:20
2
205
מזדהה בעיקר עם שי.
הדמויות האחרות הן בעיקר סוג של קריקטורה מוקצנת של תופעות אמיתיות ולכן אף אחד ואחת לא מש זהים לדמויות שמוצגות שם אולם אני יכול למצוא בתחומים מסויימים אנשים שמתאימים לפרופיל זה או אחר שם. אני כן יכול למצוא אצל רחל וריקי דברים שאני רואה שקיימים אצל אמא שלי.
 
אחרי שי הדמיות שאני מאוד אוהב זה הדמויות של:
ריקי - קיצונית ומדהימה במשחק ומוסיפה המון צבעוניות לסדרה. בלעדיה לא תהיה סדרה
משה - הטפשות והשלומיאליות מאוד מוסיפות לעלילה
אלין - כי איך אפשר לא לאהוב את ה"רוסיה הקטנה" כמו שריקי מכנה אותה
לצפיה ב-'מענין מה שכתבת,'
מענין מה שכתבת,
26/05/2016 | 09:51
1
152
אני לא כ"כ מתיחסת לדמויות--כן אוהבת את הליהוק של כל הקאסט.
אלא באמת 'משתמשת' בסיטואציות כדי ללמוד משהו להתנהלות.
כמה צריך להזהר שלא לדבר עם ילד אחד על אחר?
כמה צריך להזהר לא להעביר את המחשבות שלי--והפחדים לזוגיות של הילדים.
(כסטריאוטיפ לרעיון--הפרק בעונה השניהלבדיקת ה--D.N.A,)
כמה צריך להיות קשוב. לכל צלע אחרת במשפחה.
כמה צריך לא להתערב.
להיות מודע שהנושא העדתי לא פס מן העולם.
 
יש הרבה סיטואציות--שכנראה, נמצאות חלקן לפחות בהרבה בתים, גם אם
לא באופן קיצוני. להיות עירני ולהתנהג שיהיה כיף ביחד.
אישית מודע ומתודה אני ממש כל הזמן בוחנת את עצמי, ואם טועה משתדלת לתקן.
וגם יודעת שיש דברים שלא ניתן לתקן. 
אבל ליצור אמון ואוירה טובה זה תפקיד בלתי נגמר.
לא לאורך
לצפיה ב-''
26/05/2016 | 11:21
8
לצפיה ב-'כמו כל קומדיה - מוקצנת למטרת הצחוקים.'
כמו כל קומדיה - מוקצנת למטרת הצחוקים.
26/05/2016 | 16:22
118
לא תמיד זה הולך להם, לפעמים זה מוגזם מדי לטעמי.
צופה מדי פעם כשיוצא, לא ממש מחכה לזה.
לא מזדהה עם אף אחת מהדמויות, כל הקונפליקטים שם מוקצנים ומוגזמים
באופן שאני לא מתחברת אליו - גם הנושא של נשים/גברים וגם הנושא העדתי.
מעבר לזה אני לא מתחברת לעניין הזה של חובת הגעה לארוחת שישי אצל ההורים.
אצלנו אף אחד מהצדדים לא מציק בעניין הזה.
וכמובן שאף אחת משתי החמיות לא מזכירה את חמותי או את אמא שלי.
לצפיה ב-'תכנית משעשעת '
תכנית משעשעת
27/05/2016 | 06:29
7
150
רואה לפעמים. 
לא מזדהה  עם אף דמות.
החמות שמזכירה את חמותי היא ריקי כמובן.
מוצאת את הנקודות הרגישות והמכאיבות ולוחצת עליהן באמצעות הערות, הרבה פעמים במסווה של טוב לב ובעורמה.
למשל, כדי להראות לי כמה שהיא רזה ואני שמנה, היא תבוא לסלון עם חולצה שגדולה עליה, תנפנף בה ותגיד לי: "תראי איזה חולצה קניתי, לא יודעת למה קניתי חולצה שגדולה עלי, אולי את רוצה אותה?"
או שהיא תציע לכולם עוגה ותדלג עלי.
ועוד הערות שנובעות מטוב לב. 
אנחנו באים אליהם בכל יום שישי. פתאום שמתי לב שאני חוטפת דיכאון ועצבנית כל השבת וזה אפילו נמשך גם עד יום שני. היום אני אעשה נסיון- אני לא הולכת אליהם ונראה אם זה יעזור למצב הרוח שלי השבת.
 
לצפיה ב-'והיא גם גזענית'
והיא גם גזענית
27/05/2016 | 06:35
2
159
שונאת אשכנזים ושונאת ערבים.
היא אמנם משתדלת לא להגיד דברים רעים על אשכנזים לידי, כי יש לה גם חתן אשכנזי, אבל היו לה פליטות פה אומללות. אבל לשנוא אשכנזים זה בסדר, זה לא נחשב לגזענות, בימינו זה לגיטימי.
כל הזמן יש לה משפטים כמו: "גועל נפש כל הקניון מלא ערבים" וכד', או כל מיני הערות גזעניות כשהחדשות ברקע, כמובן שאוי ואבוי אם מישהו יגיד לה משהו שנוטה לשמאל, היא ישר תגיד לו ללכת לעזה לחיות עם החברים שלו הערבים.
 
לצפיה ב-'הצחקת אותי עם האמירה'
הצחקת אותי עם האמירה
27/05/2016 | 08:35
1
155
של הגזענות--שלטעמי אפילו אין מודעות לכמה גזענות יש בכל משפט כזה.
וזה הזכיר לי--
חמותי היתה מסוכסכת עם שני החתנים שלה, 
ובזמן שאני הייתי עוד ביחסים טובים איתה.
היא פעם אמרה לי:"אני כ"כ שמחה שכל החתנים והכלה הם מהתפוצה שלי"
(האמת אני לא לגמרי, אבל מה זה משנה)
ואני בספונטניות עניתי--למה את יודעתלריב רק עם התפוצה שלך?
הסתכלה עלי במבט --לא מאמינה שאמרת כך.
אני באמת חושבת שזה מה שנקר מצד אחד להדבק לידוע ומצד שני חוסר מודעות לאיך זה נשמע גזענות.
לצפיה ב-'ענק '
ענק
27/05/2016 | 18:11
17
לצפיה ב-'אני במקומך הייתי מדללת ביקורים בתואנות שונות...'
אני במקומך הייתי מדללת ביקורים בתואנות שונות...
28/05/2016 | 11:29
3
123
הצלחת להתחמק אתמול? אם כן - איך את מרגישה היום?
כל פעם שאני שומעת על זוגות שבכל שישי ושבת חייבים לבקר אצל ההורים, בעיקר כשזו לא חוויה נעימה במיוחד, אני מאוד שמחה בחלקי
 
לצפיה ב-'אכן הצלחתי לחמוק '
אכן הצלחתי לחמוק
30/05/2016 | 18:04
2
74
זה הוריד לי קצת מהעצבים בשישי שבת.
למה אצלך אין ביקורים אצל ההורים אם מותר לשאול? 
לצפיה ב-'מותר לשאול, אני לא בטוחה שזה כל כך מעניין....'
מותר לשאול, אני לא בטוחה שזה כל כך מעניין....
30/05/2016 | 22:49
1
86
זו השתלשלות אירועים ארוכת שנים (קחי בחשבון שאנחנו נשואים קרוב ל-16 שנים, ובזוגיות אנחנו 21 שנים), שקשורה לכל מיני גורמים שונים ומשונים. לא בטוחה שזה ממש מעניין מישהו כאן.
בכל מקרה, זה גם לא חסר לאף אחד במיוחד. תכלס לחמותי בעיקר חשוב לראות את הנכדים, והם אכן מגיעים אליה אחת לשבוע לאחה"צ שלם. מעולם לא היו בינינו יחסים קרובים מדי, ושתינו לגמרי מסתפקות במפגשים שיש לנו סביב ימי הולדת, חגים ואירועים משפחתיים מהסוג הזה.
ההורים שלי גרים מולי, אבל למרות העובדה הזו אנחנו ממש לא מתראים על בסיס יומיומי יש בינינו יחסים טובים, אבל כולם נורא עסוקים כל הזמן. הם אמנם פנסיונרים אבל הם פנסיונרים פעילים, ואני מתזזת בין עבודה וילדים גדולים שצריכים הסעות כל יום לכל מיני מקומות. גם הם מקבלים את שעות ההתייחדות שלהם עם הנכדים מדי שבוע, ואיתנו הם "נפגשים" מתי שיוצא.
הייתה תקופה שניסיתי ליצור הרגל של ארוחת שישי (ערב) אצלי בבית עם ההורים שלי ועם חמותי, אבל זה היה לי קשה מאוד והשאיר אותי עצבנית ועייפה כל השבת וכל השבוע שלאחר מכן, אז בסופו של דבר ויתרתי. זה לא היה שווה את זה והמחיר של זה היה גבוה מהתועלת שבזה.
בסך הכול הייתי שמחה אם היו לי יחסים יותר קרובים עם חמותי, אבל זה לא מתאפשר בגלל האדם שהיא והאדם שאני, וזה מה יש.
לצפיה ב-'מותר להתערב בשיחה?'
מותר להתערב בשיחה?
31/05/2016 | 08:10
80
לא מבינה את ה'לקדש' מפגשים.
ודוקא בשישי בערב.
אדבר כחמות/אמא, יש לי בת שגרה בעיר מגורי,
הקשר בינינו מעולה--אנחנו הרבה ביחד, (היום מתוקף מאילוצים, פעם זה זרם בטבעי) אבל הם לא באים אלינו כמשפחה דוקא לשבתות.
הנשואים הרחוקים כן מגיעים לשבתות כי לא עובדים/לומדים--ומכיון שהם גרים רחוק אחד מהאחר הם באים יחד,
הם מחליטים מתי ואיך--ומסתבר שכשלא לוחצים זה קורה יותר
מאשר עם דורשים ומקדשים את הביקורים.
ויותר חשוב לי הקשר שביניהם--ובין הנכדים כבני דודים, מאשר איתנו--
אני רק מסתכלת ונהנית.
אבל יוצא שהם מבקשים קירבה.
לדחוק ולהתערב רק מקלקל--לתת ליחסים לזרום מצידם---תורם לקשר.
לצפיה ב-'מצ'עממת/מדכאת'
מצ'עממת/מדכאת
27/05/2016 | 12:47
4
217
ככה באמת נראים חיים של אנשים?
כל שישי אצל ההורים?
לא יוצאים לבלות?
לא נפגשים עם חברים?
עושים קידוש????
 
בעצם מציגים שם את כל מה שאני שונאת.
משפחתיות חונקת.
חוסר פרטיות.
חוסר חופש הפרט.
חיים בחמולה.
חיים של אין ברירה ולא נעים.
 
נ.ב.
הם באמת גזענים ומגעילים כלפי אשכנזים.
עצוב שזה מה שיש לטלויזיה שלנו לשדר.
לצפיה ב-'תקופה מסויימת בחיי זה היה ככה'
תקופה מסויימת בחיי זה היה ככה
27/05/2016 | 18:15
2
191
וזה היה סיוט
 
מחכה לבואו של הבעל לישראל וזה כנראה גם מה שיהיה- סוג של תחרות וחלוקה אצל מי נאכל ונתארח.
לצפיה ב-''
28/05/2016 | 14:01
1
95
למה זה היה ככה?
זה נפסק רק בגלל המעבר לחו"ל?
 
כרגע זה די טבעי.
באתם לביקור קצר וכולם מתגעגעים ורוצים להיפגש איתכם.
גם חברים וגם משפחה.
 
אני תמיד רואה אנשים שבאים "לנופש" מארה"ב נקרעים.
גם ג'ט לג, גם מליון אנשים ופגישות ורוצים להספיק לראות את כולם.
יוצא שמקציבים לך זמן ביומן ומיד רצים לפגישה הבאה,
או שבאים להתחבא אצלך כדי לנוח מכל הריצות ולקבל קצת שקט..
לצפיה ב-'זה הפסיק כי הרגשנו שזה משתלט עלינו'
זה הפסיק כי הרגשנו שזה משתלט עלינו
28/05/2016 | 19:03
142
ושאין לנו זמן לנשום ולבלות ביחד כי הכל היה סביב ביקורים וארוחות משפחתיות.
לאט לאט התחלנו לצמצם הגעה ולא תמיד לארוחות וקיצרנו את הזמנים שם והרגלנו שלא תמיד אנחנו מגיעים.
לצפיה ב-'מה הקשר בין להגיע להורים לבין להפגש עם חברים?'
מה הקשר בין להגיע להורים לבין להפגש עם חברים?
28/05/2016 | 12:25
134
אנחנו נפגשים עם ההורים בסביבות 7 בערב ולאחר מכן עם חברים וזה בסביבות 11 או 10 בלילה ממש לא קשור אחד לשני, גם ההורים שלי ושל בעלי נפגשים לאחר מכן עם החבר'ה שלהם...... והרי   גם החברים שלנו נפגשים עם ההורים ואחר כך איתנו...........גם הילדים הבוגרים שלנו מאוד שמחים על המפגשים האלו ויש להם לאחר מכן את המפגשים החברתיים שלהם.
אז נכון, יש לנו הורים שממש כיף להיפגש איתם ונכון שלא בכל המשפחות זה ככה, עצוב לשמוע תמיד שיש משפחות שמפגש עם ההורים גורם לסבל ולדיכאון בעיקר בשל משקעי עבר וילדות לא מאושרת
יש לנו  בחבר'ה בחורה שבאה מבית פרמיטיבי וחמולתי האומללה חטפה מכות מכות כשהיתה ילדה היא היחידה מכל החבר'ה שלנו שבאמת לא נפגשת עם ההורים.
יש לי חברה שאיבדה את ההורים שלה בשנתיים האחרונות, מאוד קשה לילדים שלה עכשיו בלי מפגשי השישי אצל סבתא.....
לצפיה ב-'התערבות בענייני ילדים'
התערבות בענייני ילדים
23/05/2016 | 15:40
25
584
אשמח לרעיונות מה כדאי לענות ואיך להגיב במקרה שלנו:  ילד מיוחד בבית וגם אחד בדרך. לכל אחד במשפחה המורחבת (הורים אחים גיסים...) יש מה לייעץ ולומר על נושא הילדים בלי ששאלנו או ביקשנו לשמוע את דעתם. שומעים כמעט בכל מפגש עצות ודעות שלהם איך לטפל בילדים, לאילו מסגרות לשלוח , המלצות לאנשי מקצוע, שואלים/מחטטים מה אנחנו עושים בקשר לילדים, דואגים מאוד שמא הבא בתור יצא "מקולקל" כמו הילד המיוחד (ככה הם רואים אותו, עצוב...) ולכן מרעיפים עלינו עצות ודעות (תעשו X, תלכו לרופא Y).
אנחנו לא מעלים לשיחה איתם את נושא הילדים והילודה, הם עושים זאת מיוזמתם. תודה מראש לכל רעיון
לצפיה ב-'אני בעד הגישה הקשה (כך אנחנו נהגנו בהתחלה)'
אני בעד הגישה הקשה (כך אנחנו נהגנו בהתחלה)
23/05/2016 | 15:44
307
להגיד "תודה, אנו מעריכים את הדאגב אבל אנחנו יודעים מה לעשות וקר אנחנו מחליטים לגבי ילדינו"
אחרי מספר פעמים שאומרים את זה בתקיפות והחלטיות הם מבינים שזה אכן לא עניינם.
לכולם יש תמיד מה להעיר, אפילו אצלינו כשלדעתי הילדים שלנו הם המוצלחים והמקסימים ביותר שיש (אני משוחד....אבל זו האמת) יש לאמא שלי מה לומר אבל השתקתי אותה מספיק פעמים כדי שגם כשיש לה מה לומר היא חושבת 100 פעמים לפני.
לצפיה ב-'באמת לא קל. לעצור בעדינות'
באמת לא קל. לעצור בעדינות
23/05/2016 | 17:50
204
תראי, הם כנראה מדברים מתוך דאגה וקירבה. 
 
אני בעד לעשות שני דברים - האחד הוא לקחת לשיחה של אחד-על-אחד כמה אנשים היותר קרובים לכם, ולהסביר מה העצות האלה עושות לכם. אני מקווה שהם יעזרו גם ״להגן״ עליכם״ בכל פעם שאיזו גיסה אן בן דוד יחלקו עצות - אז האמא או האח ישתפו פעולה בלעצור אותו, להסיט את הדיון.
 
האחר - לעצור בעצמכם את הדיונים האלה בכל פעם. ״אני מעדיפה לא לדבר על זה עכשו״. 
 
אבל באמת - אנשים עושים את זה כל הזמן. גם בלי קשר למיוחדות של הבן שלך. גם אצלי כולם חושבים שהם יודעים איזה חיסון ולעשות ומתי, לאיזה גן לשלוח את הילדים, לאיזה בית ספר, מה ללבוש, מה לאכול, האם הם רזים/שמנים/גבוהים/עצלים/נמרצים מדי....
אנשים במדינה שלנו מאד אוהבים לתת עצות
לצפיה ב-'כל עוד לא מספרים לכם שאצלם הוא היה גדל יותר טוב'
כל עוד לא מספרים לכם שאצלם הוא היה גדל יותר טוב
23/05/2016 | 20:28
176
בגלל שאתם לא מחנכים אותו נכון לנצל את זה שיש שתי אוזניים
שיכנס מאחת ויצא מיידית מהשנייה
לצפיה ב-'זו תופעה כללית'
זו תופעה כללית
23/05/2016 | 21:33
1
226
וזה לא מתחיל ונגמר במשפחה - אני מניחה שבנך עדיין צעיר מאוד, לפנייך חיים שלמים בהם תשמעי מאנשים שונים כולל מזרים מוחלטים שפע של עצות והמלצות וגם ביקורות, שהמשותף לרובן יהיה שהן תלושות מהמציאות במקרה הטוב, ושטויות מקוממות במקרה היותר נפוץ.
 
הפתרון הכי טוב הוא להימנע משיחות בנושא, מה שמאוד קשה כי הצד השני בדרך כלל נוטה להעלות את הדברים האלו. נסי למצוא דרכים להסיט את השיחה - לשאול מייד על ההתחלה על הילדים שלהם, להחמיא לגיסה על מה שהיא לובשת ולשאול איפה קנתה או לבקש ממנה מתכון לעוגת תפוחים, וכשידברו על הילד שטרם נולד תמהרי לדבר על הבחילות והנפיחות ברגליים ועל אפידורל ועל דברים לא קשורים ללקות בקיצור - מתישהו זה יחלחל.
 
חזקי ואמצי, לצערי אין לי הרבה מה לנחם אותך בנדון - מניסיוני, הביקורות וההערות המטופשות האלו ממשיכות גם בשלב בו הילד מגיע לשלב התעסוקה, מתישהו למדתי להשתעשע מזה.
לצפיה ב-''
24/05/2016 | 09:40
15
לצפיה ב-'מישהו העז לקרוא לילד שלך מקולקל?'
מישהו העז לקרוא לילד שלך מקולקל?
24/05/2016 | 00:29
14
71
לצפיה ב-''
24/05/2016 | 06:25
10
71
לצפיה ב-'אני חושבת שזו הבעיה האמיתית בסיפור הזה'
אני חושבת שזו הבעיה האמיתית בסיפור הזה
24/05/2016 | 08:43
9
229
לא העיצות.......לעיצות אפשר להתייחס ואפשר לא
אבל זה?
לא הייתי מתקרבת לאנשים האלו אם זה המצב
לצפיה ב-'ברור, הסמיילי העצוב היה בתור הסכמה '
ברור, הסמיילי העצוב היה בתור הסכמה
24/05/2016 | 09:39
8
40
לצפיה ב-'אותי מדהים לראות איך באשכול על עזרת החמים'
אותי מדהים לראות איך באשכול על עזרת החמים
24/05/2016 | 15:20
7
197
התגובות היו קשות ולעיתים אכזריות (הם לא נורמלים וכו'........רוצים לשלוט, חטטנים רעים וכו') עם הצעות נוקשות ביותר לפתרון
 
ואילו פה....חמים שקוראים לילד מיוחד מקולקל (שי השיאים באכזריות והתעללות מילולית) עוברים לבנות הפורום האסרטיביות והחזקות  ממש בקלות....עם עיצות עדינות של אל תקשיבי.........
לצפיה ב-'כי כנראה הבנו את ההודעה אחרת'
כי כנראה הבנו את ההודעה אחרת
24/05/2016 | 17:47
141
אני לא הבנתי שמישהו אמר לאמא את המילים ״הילד שלך מקולקל״ֿ, אלא העבירו לה את התחושה הזאת בעצם זה שמנסים לייעץ לה.
 
אבל אם הבנתי לא נכון - אשמח אם הכותבת תשתף אותנו, ואז גם אשנה את התגובה שלי. אם אכן מישהו אמר לה את המילים ״הילד שלך״ ו״מקולקל״ באותו משפט - אני לוקחת את דברי בחזרה, לאיש כזה לא צריך להגיב בעדינות.
לצפיה ב-'אם אני זוכרת נכון את זאת שאמרה שסבתא שלי הר ויחה מזה '
אם אני זוכרת נכון את זאת שאמרה שסבתא שלי הר ויחה מזה
24/05/2016 | 19:00
2
172
שהמעיטו להגיע איתי אליה
הסבתא שהתייחסה אליי בתור פגומה
לצפיה ב-'אז זהו, יש לך זכרון מאוד נוח, כי את מה שאמרתי לך אמרתי לפני'
אז זהו, יש לך זכרון מאוד נוח, כי את מה שאמרתי לך אמרתי לפני
24/05/2016 | 20:04
1
142
שסיפרת שאת בחורה עם מוגבלות (צר לי שלא ניחשתי את זה) אלא אחרי שסיפרת שאמא שלך הרחיקה אתכם מהסבתא ולא סיפרת למה.  קצת יושר אפשר לקנות במכולת.    
לצפיה ב-'זה מאוד קשה גם להתמודד כל החיים עם קשיים אדירים'
זה מאוד קשה גם להתמודד כל החיים עם קשיים אדירים
25/05/2016 | 08:59
121
וגם לזכור סבתא שאף פעם לא הייתי בסדר בשבילה
לצפיה ב-''
25/05/2016 | 04:46
2
123
הבנתי מהכותבת שהבעיה היא עם כל (או רוב) האנשים שמסביבה, שנותנים עצות בלי סוף, וזה דבר כל כך נפוץ שלא נראה לי שיש מה לעשות, זאת מלחמה אבודה להתחיל לחנך את כל מי שאת נפגשת איתו ולכן עדיף פשוט לאטום את האוזניים.
אולי יש אסטרטגיות אחרות ואני טועה.
 
בקשר לחמים שעוזרים- איזה הצעות נוקשות הצעתי?
כל מה שהמלצתי לכותבת הוא שתנסה לשים גבולות בעזרת תשובות עדינות דווקא, אפילו לא הייתי קוראת להן אסרטיביות בכלל, כדי שהיחסים לא יתדרדרו ואז גם אי אפשר יהיה לכנות אותם מעל פני השטח "יחסים טובים", כי עלבונות מצטברים. אני גם לא רואה בחמים שלה אנשים רעים. בהתנהגות הנקודתית שלהם כלפיה יש מאפיינים לא בריאים, אבל זה לא הופך אותם לרעים ואכזריים. זה הופך אותם לחסרי רגישות או חסרי הערכה כלפיה. הניחוש שלי היא שהם רואים אותה כעצלנית שלא עושה דברים בעצמה בבית וכך הם מעבירים את הביקורת בדרך עקיפה. זה לא פייר כלפיה.
לצפיה ב-'יקירה, האם כתבתי שאת נתת עיצות נוקשות?'
יקירה, האם כתבתי שאת נתת עיצות נוקשות?
25/05/2016 | 08:21
1
107
האם כתבתי שאת כתבת שהם רעים?
כתבתי בפירוש בנות הפורום.....אילו שכתבו, לא את, זה הופנה אליך כחלק מהדיון בינינו אבל לא כתבת שאת אמרת
לצפיה ב-'אוקיי '
אוקיי
27/05/2016 | 06:20
5
לצפיה ב-'לא, זו התרשמות שלי מתוך דברים שאמרו'
לא, זו התרשמות שלי מתוך דברים שאמרו
24/05/2016 | 18:54
2
172
אמרו עליו דברים אחרים קשים ובוטים, אעדיף שלא לצטט במדוייק כדי שלא יזהו אותי אם הם במקרה קוראים כאן
לצפיה ב-'לא מבינה'
לא מבינה
24/05/2016 | 19:08
137
אמרו עליו ואת בחרת לא להגיב? כי....
למה את לא יכולת לומר--הילד הזה שלי, אני אוהבת אותו 
ומבקשת לא לדבר עליו כלום. אני אסתדר בלי העיצות וההערות שלכם.
זהו---
אם יש אנשים קרובים יותר שאת יכולה לשתף בעלבון שהם גורמים--
זה עוד יותר נכון.
ילד מיוחד עם צרכים מיוחדים כנראה מאים עליהם שאינם יודעים מה לעשות,
זה לא מצדיק גסות רוח.
לצפיה ב-'או קי, אז זה לא משנה מה אמרו אבל כל דבר בוטה שנאמר על הילד'
או קי, אז זה לא משנה מה אמרו אבל כל דבר בוטה שנאמר על הילד
24/05/2016 | 20:06
110
אסור שיאמר והייתי מציעה לך לא להיות בקירבת אנשים שחשים קגשות שלילים לילד שלך, זה ממש לא טוב עבורו ולא עבורך
לצפיה ב-'אי אפשר לחנך אנשים '
אי אפשר לחנך אנשים
24/05/2016 | 06:27
120
לאנשים תמיד יהיו עצות שהם ישמחו לתת.
לדעתי חבל להשקיע באנרגיה לנסות לשנות את זה, עדיף לתת לזה להיכנס מאוזן אחת ולצאת מהשנייה.
לצפיה ב-'להכניס באוזן אחת ולהוציא באוזן השנייה'
להכניס באוזן אחת ולהוציא באוזן השנייה
24/05/2016 | 07:17
112
ופשוט להימנע להעלות נושאים נפיצים שבטח יעוררו תגובות מצידם.
 
לעצור אותם מלשאול אי אפשר ממש אז פשוט צריך לעבוד על התגובה שלכם כשמעלים נושא נפיץ מבחינתכם ונותנים עצות אחיתופל וכדומה...
 
לצפיה ב-'מה שאמרו ראשות שדולת הנשים לנתניהו'
מה שאמרו ראשות שדולת הנשים לנתניהו
24/05/2016 | 07:41
139
כשבמפגש לציון משהו באו לספר לו על מפעלותיהן וקיבלו ממנו מנטרה חוזרת שוב ושוב על כך שהן לא תומכות ברעיתו המותקפת: "אדוני ראש הממשלה המסר הופנם"
כשמתחילים לדבר בנושא שלא מתאים לכם אפשר להגיד: המסר הופנם נעבור לנושא הבא. מתישהו העומדים מולכם יבינו שזה לא הנושא לדיון ויעברו. לא פשוט, אבל אין ברירה.
לצפיה ב-'והרי לו לא היו מחטטים ומשיאים עיצות'
והרי לו לא היו מחטטים ומשיאים עיצות
24/05/2016 | 22:03
112
היית חושבת שלא איכפת להם. אנשים קרובים מודאגים אם יש מצבים מדאיגים בחיים של האהובים שלהם, וחס וחלילה אם לא היה לך מישהו שידאג ויהיה איכפת לו. 
אין ספק שאת רגישה יותר מרוב האמהות הצעירות בגלל המצב המיוחד, אבל אם תחשבי על הכל באובייקטיביות כנראה שתגלי שהם נוהגים בצורה דומה גם עם אחים שלך, או שנהגו כך איתך גם לפני בוא הילד. 
במקום להרגיש שאת מותקפת ושמסתכלים על הילד בתור מקולקל, נסי להסתכל על הכל בצורה שכלתנית. תקשיבי לעיצות. אם הן מטופשות בעינייך, תגידי כן כן. אבל מדי פעם את יכולה לקבל עיצות מעולות. הרי אין אף אחד שיודע הכל. גם המשפחה שלי נוטה להתערב אבל קיבלתי מהם המון עיצות נהדרות במהלך השנים שחלקן עזרו לי מאוד. המשפחה של בעלי לא מתערבת, לא נותנת עיצות, לא מתעניינים במיוחד, לא שואלים שאלות מעבר לשאלות המנומסות, הכל אנמי. כתוצאה מכך הם לא ממש חלק מהחיים שלנו. 
תחשבי על השיר - חופשי זה לגמרי לבד. את יכולה לקבל את החופש מהתערבות, אבל זה אומר שאת נשארת לבד, אין לך משפחה תומכת שבאמת איכפת לה. 
לצפיה ב-'התערבות וסימון גבולות'
התערבות וסימון גבולות
24/05/2016 | 23:22
93
היי אלירז 78
מזל טוב לילד/ה שבדרך..
המשפחה המורחבת חוששת /פוחדת/מפעילה ואקום..
הם נכנסו לדלת פתוחה.
כדי למנוע התערבות /מתן עיצות/פירושים..
יש לסמן גבולות מחדש.
יש המון טקטיקות ליצירת גבולות-
הפרד ומשול..כבר נכתב פה..
"פיצוץ הפצצה"- (נראה לי שפחות מתאים .. )להסביר בצורה חד פעמית שאתם דורשים
להשאיר את הנושא כטאבו. ואתם רואים בהתערבות שלהם פגיעה ודורשים 
להניח לכם.
סימון גבול חדש.
לא לאפשר תקשורת בנושא.
להעיר..
לצור קונפליקט-המטרה יצירת שינוי.
 
לכל אחד יש טקטיקה שמכיר/יודע /מתאים..
יש פחד מעימות או תחושות של קונפליקט.
 מצב שבו מתערבים ואתם חשים אי נוחות- עליכם ללמוד להציב גבול
בהיר/ידוע ולא לאפשר לחצות אותו.
בהצלחה
אירית
 
 
 
 
לצפיה ב-' 2 צדדים למטבע '
2 צדדים למטבע
22/05/2016 | 07:25
19
363
והפעם החמות והגיסה שלנו נשאלו:
 
מה עושים כשהחמ/ות לא אוהבים את בת/ן הזוג של הבן/ת ומרררים את חייהם? 
האם זו עילה לדעתכן להפסיק את היחסים עם המשפחה?או שמא- להיפרד מבן/ת הזוג בגלל שהמשפחה שלכם לא אוהבת? 

האם אתן מכירות סיפורים בנושא ותוכלו לשתף? 

 
במהלך היום הן יכתבו את דעתן ובנתיים מזמינה אותכם/ן להגיב ולשתף בדעתכם.
 
שבוע טוב לכולנו
 
לצפיה ב-'הצד של החמות '
הצד של החמות
22/05/2016 | 07:25
1
101
לצפיה ב-'מגיבה'
מגיבה
22/05/2016 | 14:08
176
התוספת המקשה על התגובה היא החלק של "ומררים את חייהם" 
וכאן אני אתיחס להורים--מה יצא לכם מלמרר את החיים לילד שלכם? 
לעולם הוא שלכם וגם אם טעה, וגם אם הבחירה לא לטעמכם  -- 
זה מה שהוא חושב שמתאים לו והוא רוצה. 

אני כן חושבת שהאחריות ההורית לא מסתימת לעולם, ואם נראה להורה שהבחירה שגויה-- 
הייתי כאמא עושה שני דברים-- 
1)בודקת עם עצמי אם זו שגיאה שלא נראית, או שגיאה נראית -- 
   למשל--אם הבחור גבוה מאוד והבת נמוכה מאוד, --בעיני כאמא יכול להיות שזה נראה 
   מוגזם או בעייתי---לא הייתי מגיבה כלל כי אם הם מרגישים עם זה בסדר, הם רואים את זה 
  וזה בכלל לא מקום להתערבות. 
  אם זה משהו שלא ממש מורגש אבל איזו תכונת אופי שעלולה לטעמי להפריע- 
   למשל-- הבחור  קמצן, ואני אמא של הבת, או להפך...כן הייתי מתיחסת. 
   בהזמנה לשיחה עם הבן/ת שלי, מאירה (הא' בכונה) כי הערה ואמירה כנגד
   עלולה להביא לתגובת נגד שלו/ה, אבל כחומר לבדיקה או למחשבה נוספת.

2)וכאן הוא ה'איך' מתיחסת--בטוח לא מממררת להם את החיים, 
  אלא קוראת לילד שלי, בן ובת--ואומרת שזו תכונה שמפריעה לחיים, 
  שיזהרו וינסו לבדוק את זה ברמה עקרונית. אם מסתדרים. 
  בטוח לא שיחה ע"י בן הזוג, אלא עם הילד שלי. 

גם כשההורים לא מסכימים צריך לנהל מולם שיחה בוגרת-- 
ואני אישית נגד נתק--הוא לא מתקן כלום,  
גם בן הזוג שבגללו ובשבילו נוצר הנתק--מפסיד. 
נתק הוא דבר שלילי, (לפחות מנסיוני) אפשר להתרחק פיזית, אפשר לשמור על יחסים קורקטיים--לא לנתק. 
לצפיה ב-'הצד של הכלה '
הצד של הכלה
22/05/2016 | 07:26
4
67
לצפיה ב-'ובכן:'
ובכן:
22/05/2016 | 09:39
1
192
ראשית, כאשר מדובר על זוג נשוי - יש מצב שזה כבר מאוחר מדי...
האופציה של פרידה רלוונטית לטעמי רק כשמדובר בזוג שעדיין לא נשוי
(כמובן לא בהכרח חתונה תכל'ס אלא כזה שנמצא בתחילת היחסים, בלי ילדים).
אחרי שמחליטים על חיים משותפים המצב משתנה.
נראה לי שזו שאלה שבהחלט יש לדון בה לפני החתונה, מכיוון שההשלכות עלולות להשפיע באופן הרסני
על חיי הזוג הצעיר והמשפחה כולה ויש הבדלים מסויימים שקשה מאוד להתגבר עליהם.
לא כולם בנויים להתמודדויות קשות שכאלה ובמקרה כזה אולי באמת עדיף לוותר ולהחליט על הפרדת כוחות (תלוי באיכות הקשר).
 
נשאלת השאלה מה קורה כשהיחסים מתקלקלים אחרי החתונה.
לאחרונה אני שומעת סיפורים על כלה אחת ספציפית, כשחלק מהדברים שהחמות מתארת לי כנוראיים
נתפסים בעיניי כבעיות של הפרשי גילאים ותרבויות, וחלקם נשמעים לי כמו התנהגות של ילדה מפונקת,
שעשתה הצגות כדי "לתפוס" חתן ועכשיו מגלה את פרצופה האמיתי.
כמובן שאין לי שום יכולת לדעת מה האמת, מכיוון שאני שומעת רק צד אחד.
לרוב אני מייעצת לאותה חמות לשמור על שקט תעשייתי, מכיוון שלדעתי פתיחת מלחמת עולם עם אם נכדייך
זה לא דבר חכם והדברים שאותם היא מתארת ממילא לא נשמעים לי כדברים מהותיים שיש טעם להילחם עליהם.
אבל כפי שכתבתי - זה עניין סובייקטיבי לחלוטין, כמו כל דבר אחר שקשור ליחסים בין אנשים:
כל אחד בוחר להילחם על מה שנראה מהותי בעיניו.
אותה חמות לא ממררת את חיי כלתה, אלא סומכת על בנה ועל החינוך שנתנה לו ובוחרת להמתין
עד שהוא יבין מה קורה ויחליט להעמיד את אשתו הצעירה במקום (או שלא, זה עניין שלהם).
היא לא מתערבת ולא מעירה, כי היא מבינה (כך על פי דבריה) שאם זה לא יבוא ממנו - אין טעם שהוא יעיר לאשתו.
היא אמרה שהיא מבינה, עם כל הכאב שבדבר, שאם בנה לא רואה את העוול שאשתו עושה לה ולא מוצא לנכון
להעיר לזוגתו - התערבות שלה בטח ובטח שלא תביא לשיפור המצב אלא רק תיתפס כהתערבות גסה וחרחורי מלחמה.
בסופו של דבר - אותה כלה היא אשה בוגרת שקיבלה חינוך מסויים בבית הוריה.
חמותה לא יכולה ולא רשאית לחנך אותה, גם אם דברים מסויימים בהתנהגות כלתה לא מוצאים חן בעיניה.
 
אני מכירה סיפור נוסף, של כלה שלא אהבה את חמותה ואת הגישה שלה לנכדים.
אמא של אותה כלה היא גננת בעלת ניסיון רב, אוהבת ילדים קטנים ואת כל מה שכרוך בהתעסקות איתם ומחוברת לילדים מכל הכיוונים,
חמותה נתפסת בעיניה כ"קרה", "מרוחקת", "לא משקיעה" ולטענתה לא מספיק מתעניינת בילדים.
מסיבה מסויימת (אני מנחשת שזה כי החמות היתה פחות "מושגת") הבן הגדול שלה ממש אמר שהוא מעדיף את החמות.
היתה תקופה שזה תסכל אותה עד כדי שהיא ניסתה להסית את הבן שלה (שהיה אז בן 4.5!) נגד החמות ובעד אמא שלה.
היא מאוד התעצבנה כשאמרתי לה שזה גרוע מאוד בעיניי, כעסה שלא לקחתי את הצד שלה.
אבל זה מה שאני חושבת: אם את מחנכת את הילד שלך כמו שצריך, מעבירה לו את הערכים שאת מאמינה בהם,
כולל ערכי משפחה (וזה דבר שנתפס שונה ומשתנה מאדם לאדם) - תסמכי עליו שבגיל מסוים הוא כבר יבין לבד
איזו סבתא אוהבת אותו ורוצה בטובתו. להסית אותו זה לא לעניין.
 
 
האם הייתי חושבת על פרידה בגלל מצב כזה?
כן, פרידה (לפחות יחסית) מההורה המתערב.
לצמצם ביקורים, לא לבקש טובות בייביסיטר או עזרה כספית.
הורה שלא מסוגל להתמודד עם הבחירה שעשה/תה הבן/בת שלה - שיתכבד ויתבאס בשקט.
זה נכון בעיניי לבחירה במגמת לימוד בתיכון שלא מתאימה ותביא את הילד לתסכולים
וזה נכון גם לבחירת בן/בת זוג: אלה החיים של הילד, זכותו להרוס (אם כך זה נתפס בעיניי ההורה) אותם כאוות נפשו.
אנחנו בוחרים להביא ילדים לעולם, מגדלים ומחנכים אותם כראות עינינו.
בשלב מסוים הגוזל פורש כנפיים ועם כל הקושי (וזה כנראה הקושי הכי גדול בעולם)
תפקיד ההורה הוא לאפשר זאת ואם עומד לו כוחו הנפשי - לחכות מוכן בקן למקרה של נפילה, אם חלילה תבוא.
הורה שלא מבין את זה לדעתי דן את עצמו לאבד את ילדו.
ע"ע מקרה דודו אהרון.
 
 
לצפיה ב-''
22/05/2016 | 11:58
18
לצפיה ב-'תלוי'
תלוי
24/05/2016 | 06:23
50
תראו, יש אנשים על הפלנטה הזאת שיש להם קצת פחות רגישות ואמפתיה מלאחרים. אז לפעמים החמים/חמות קצת או הרבה קרים/קרות.
יש כמובן גם מקסימים שמרעיפים אהבה.
אם יש קרים/קרות, קשה להסתדר וצריך עור של פיל. הכל תלוי במידת הקור שנושבת ובמידת הרגישות של המקבל ובמידת ההקרבה שלה הוא מוכן.
כמובן שיכול להיות גם ההיפך, מצד הכלה/חתן.
 
מקרה שאני מכירה:
מישהי שהיתה פעם חברה שלי (היום לא בקשר) התחתנה עם גרוש וההורים שלו לא אהבו אותה מהרגע הראשון. הם לא מפסיקים להראות לה כמה הם קרובים לגרושה ומתים עליה ומצד שני, כמה הם קרירים אליה בכל הזדמנות.
זאת לא פרשנות שלה. זה שקוף ואפשר לראות את זה בבירור.
מה שכן, אני לא יודעת איך נוצר המצב הזה אבל זה פשוט לא נעים. לי היה קשה מאד להתמודד עם זה.
היא מאד סובלת אבל ממשיכה.
האמת שהם היו גרים קרוב אליהם ועכשיו קצת התרחקו.
 
לצפיה ב-'סיפור מוכר'
סיפור מוכר
27/05/2016 | 08:48
49
אצלנו התבסס מצב בו אחת לכמה זמן, כאשר קו אדום נחצה, יש הצבת גבולות אסרטיבית.
מעבר לזה, לפעמים זה מרגיש כמו קיום יחסים דיפלומטים עם מדינה שאין איתה שלום...
 
יש לי חברה שחמותה, לאור סיפורים ששמעתי משני בני הזוג, אחראית באופן לא מבוטל לסיום הקשר ביניהם, אחרי שני ילדים. עוד במפגש הראשון של הכלה עם החמות עלתה העובדה כי הכלה הבריאה מסרטן כילדה. החמות מייד הביעה סלידה בוטה מהאפשרות שהסרטן (המאוד לא תורשתי) יעבור לנכדים פוטנציאלים. אף כי אותה חמות היתה סבתא מעורבת ופעילה, היתה מגיעה פעם בשבוע להיות עם הנכדים, קיבלה אותם בשמחה כשהיו חולים וכו' היחס לכלה לא התחמם מעולם. כל תקופת חגים היתה מלחמת עולם, כל החלטה של הזוג קיבלה ביקורת נוקבת.
המגוחך הוא שדווקא אחרי הגירושין החמות התחילה להתייחס אליה יפה יותר, עכשיו כשעברה למעמד של אם נכדיה אך לא אשת בנה.
לצפיה ב-'ומה קורה במקרה ההפוך?'
ומה קורה במקרה ההפוך?
22/05/2016 | 10:45
11
262
וזה כשהכלה היא זו שממרת את חייה של החמות ובדרך גם את של כל בני המשפחה?
 
אני מכירה יחסית מקרוב סיפור כזה, הכלה ככל הנראה לא ממש שפויה, לצד העובדה שקיבלה חינוך לא ברור בעליל (ידוע שגם אחותה לא ממש אהובה במשפחת בעלה מסיבות דומות), שבשלב מוקדם מאוד הרשתה לעצמה לא רק לבוא בטענות להורי בעלה על דברים שממש לא במקום, דרשה תמיכה כלכלית מהסוג שזו ממש חוצפה מכלה לדרוש, וזה כשלא מדובר בבן יחיד והוא קיבל בדיוק כמו האחים שלו ולא הייתה שום סיבה שיקבל יותר. ההמשך כלל סכסוכים עם כל מי שסביבה - גם חברים שלו ובנות זוגן ומהר מאוד גם בני המשפחה, כשהיא לא הסתפקה בללכלך על הגיסים והגיסות אלא עירבה בזה גם את הילדים (כשמדובר בשלב בו הילדים היו צעירים מאוד), ונוצרו מצבים טראומתיים ממש עבור ילדים שלא עשו שום דבר, שגילו שדודה שלהם מלכלכת עליהם, ובהמשך כשהגיעו לשלב הבר מצוות נוצרו מצבים לא נעימים כשהיא לא הסכימה ללכת, ובחלק מהמקרים לא הסכימה שגם בעלה, הדוד של החוגג/ת יבוא (אחרי שהאחים/אחיות הבליגו והזמינו אותם למרות הכל), בחגים תמיד היו בלאגנים וההורים המסכנים נאלצו כל פעם מחדש לבחור בין ילדיהם, כשמתי שבחרו בילדים עם בני/בנות הזוג שהתייחסו אליהם יפה היו לגברת טענות.
 
זו חכמה גדולה בדיעבד להגיד שכל זה היה יכול להימנע אם היו מפרידים ביניהם בזמן, אבל מהצד זה נראה רע מאוד ומעורר תחושת חמלה חזקה על כל המשפחה בדגש על ההורים המסכנים של הבחור שכל הזמן הזה צפו בחוסר אונים בכלתם שזורעת הרס ולא ידעו כל כך מה לעשות בנושא - לנזוף בבנם בן ה-30+/40+ ואילך שירסן את אשתו? ספציפית במקרה הזה חשבתי לא אחת שיש לבחור סימפטומים של תסמונת שטוקהולם, והוא מגן עליה לפעמים בצורה ממש מגוחכת וזה הגיע כבר לשיאים שמתי שהאחיין שלו התחתן והזמינו אותו ואת בני משפחתו למרות הכל, הוא לא הגיע (מאמינה כי אשתו אסרה עליו) וכשקרובי משפחה רחוקים שאלו אותו על זה הוא טען שהאחיין לא הזמין את הילדים שלו והוא נעלב בשמם (הילדים הוזמנו בוודאות, אני עזרתי לזוג לכתוב את השמות על ההזמנות).  
 
אמנם זה לא יפה לחשוב על זה וגם צורם מאוד, אבל יצא לי לא אחת לחשוב על האחים של הבחור הזה בהקשר של מה יהיה אחרי 120 של ההורים - הרי הם בכל מקרה יצטרכו לשבת שבעה ביחד, והאשה הזאת כבר הוכיחה כמה חולנית היא, שאני לא אתפלא אם היא תפגין את היחס הרגיל שלה גם במצב הרגיש הזה (בתקווה שיהיה כמה שיותר רחוק).
לצפיה ב-'אבל מה בדיוק את מצפה לשמוע? הרי ברור שאם כל הסיפור נכון'
אבל מה בדיוק את מצפה לשמוע? הרי ברור שאם כל הסיפור נכון
22/05/2016 | 11:27
2
179
יש לבעל בעיה גדולה ולו הייתי ההורים שלו הייתי מנתקת קשר מהאישה הזו ושהוא יחליט מה בדיוק הוא בוחר לעשות.
זה לא יתכן שאישה אחת תמרר חיים של משפחה שלמה בין אם היא כלה או חמה
לצפיה ב-'אני לא מצפה לכלום'
אני לא מצפה לכלום
22/05/2016 | 11:35
1
149
הגבתי בדיון בו התבקשנו לשתף בסיפורים רלוונטיים, אז שיתפתי.
 
ולא רק שהסיפור נכון במלואו, הוא כולל קטעים הרבה יותר גרועים שהעדפתי לא לפרט.
לצפיה ב-'אז ברור שיש כאן בעית בעל/בן'
אז ברור שיש כאן בעית בעל/בן
22/05/2016 | 11:42
126
כמו שהייתי מצפה שבעל לא ייתן לאימו למרר את חיי אישתו ככה בעל לא צריך לתת לאישתו למרר את חיי משפחתו ואם הוא נותן לה להמשיך המפשחה צריכה להתנתק ממנו
לצפיה ב-'אני מכירה משפחה שבסיפור שלהם יש כמה קווי'
אני מכירה משפחה שבסיפור שלהם יש כמה קווי
22/05/2016 | 17:16
6
218
דמיון לסיפור שלך.
הם ישבו שבעה בנפרד.
לצפיה ב-'בעיתון מאתמול.'
בעיתון מאתמול.
23/05/2016 | 14:13
5
184
"ידיעות אחרונות",
2 מודעות אבל על  גב' ה.ב. מחדרה,
על אחת חתומים שני בנים, נכדים ונינים והעובד המסור,
על השניה חתומה הבת, "אשב שבעה בביתי, רח'..., בחיק משפחתי האהובה: בעלי ... ובנותי ....  ו..., לא מכירה, לא יודעת כלום, נקרא רע.
אין צדק מוחלט, חינוך זה נפלא, לא בהכרח אכן עושה את מה שהתכוונו, ניתוק הוא נורא ואיום, בעיני רק במקרי חרום של ממש, אפילו אם רק מטעמי מחשבה על ילדים נכדים והמשפחה, אולי יתפתח למשהו אחר,טוב ומיטיב.
 
לצפיה ב-'נשמע נורא '
נשמע נורא
23/05/2016 | 14:31
27
לצפיה ב-'לא יודעת למה נקרא רע,'
לא יודעת למה נקרא רע,
23/05/2016 | 17:52
2
140
מצד אחד, זה יכול להיות נובע מסכסוך משפחתי שנקרא רע.
אבל זה גם יכול אם יש נכדים ונינים, שהילדים עצמם הם כבר 'מבוגרים' מאוד
ויש צד שני שלהם חולה או מטופל, ולא יכולים לעזוב את הבית,
ואז כל אחד יושב בביתו.
יכולה לספר לך על המשפחה של אבא שלי, שכשנפטרו האחים הגדולים שלו,
ישבו יחד. אח"כ כשאחרים נפטרו--כבר ישבו בנפרד.
אבי כבר היה חולה לב ואלמן, והיו לו נכדים ונינים, והוא העדיף לשבת בביתו,
ואנחנו נסענו ברחבי הארץ לנחם את האחים האחרים שלו.
היו חברים טובים ומאוד מלוכדים אבל לשבת שבעה לא בבית כבר לא התאים.
לצפיה ב-'לפי איך שזה נקרא, זה לא המקרה'
לפי איך שזה נקרא, זה לא המקרה
23/05/2016 | 17:59
1
136
גם אני מכירה אנשים שישבו שבעה בנפרד בגלל אילוצי בריאות, ואפילו מקרה בו הבת שהתה בחו"ל ולא יכלה לחזור לארץ בגלל הריון מתקדם מדי אז ישבה שבעה בנפרד - אבל מצב כזה בו מפרסמים שתי מודעות אבל נפרדות שבאחת מהן בכלל לא מציינים את הבת, זה כבר לא קשור לשבעה עצמה. במודעות אבל בהן מקובל לציין מי האבלים ולא מסתפקים בנוסח "המשפחה האבלה" יש מטרה בדרך כלל - משפחות שכותבות את שמות האבלים במקרים מסוימים עושים את זה על מנת שאנשים ידעו מי הם האבלים שיש לנחם (למשל - אם יש בנות או אחיות נשואות ששם משפחתן שונה), והמצב שתואר כאן נשמע כמו הכרזה שהמשפחה מפולגת, וזה מאוד עצוב שגם פטירת אמם לא הצליחה לאחד ביניהם.
לצפיה ב-'עם המשפט האחרון שלך '
עם המשפט האחרון שלך
23/05/2016 | 18:07
102
אני בהחלט מסכימה.
ולפעמים מחלת האם או פטירתה הם שגורמים 'לקרע' המשפחתי,
ריב על ירושה. זה מוקד סכסוך גדול מאוד.
עצוב אבל אמת של החיים.
לצפיה ב-'לדעתי אי אפשר לדעת על סמך מודעה כזו'
לדעתי אי אפשר לדעת על סמך מודעה כזו
24/05/2016 | 16:02
91
יכולות להיות אלף סיבות למצב, אולי בגלל מחלה של מישהו יושבים בנפרד, אולי הבת היא מאבא אחר ולא היה בינה לבין האחים קשר, ויש מקרים שדווקא במותו של אדם מתחיל הסכסוך בין הילדים שלו, מכירה משפחה שכשההורים נפטרו הורישו את  כל הרכוש לבן אחד והבן האחר קיבל משהו נורא קטן או כלום. אין לי מספיק פרטים ויכול להיות שהחלוקה היתה צודקת בגלל סיבות אחרות, אבל התוצאה היא שמאז שהתייתמו האחים בנתק.
לצפיה ב-'מה שקורה זה שאת מספרת את הצד שלך'
מה שקורה זה שאת מספרת את הצד שלך
24/05/2016 | 21:52
117
אפשר להבין שמדובר שהבעל הוא משפחה מאוד קרובה אלייך, כך שברור שאינך אובייקטיבית. 
לבעל טוב עם אשתו, ואם המשפחה שלו ואשתו לא מסתדרים (ותמיד צריך 2 לטנגו), אין ספק שתיווצר התרחקות. אני בטוחה שגם ההורים המסכנים וחסרי האונים לא טמנו את ידם בצלחת. ואם את חושבת מה יהיה עם האשה בשבעה, את מראה שאת די אובססיבית לגביה. תחיי את החיים שלך, ושהם יחיו את שלהם. 
לצפיה ב-'פייסבוק ומשפחה '
פייסבוק ומשפחה
21/05/2016 | 08:37
7
284
האם המשפחה שלכם משני הצדדים אצלכם בפייסבוק
אם כן- האם הם מגיבים לכם או שהם יותר בצד הקורא בלבד
 
האם הייתם כועסים לו המשפחה הייתה משתמשת במידע שעולה בפייסבוק כדי לנסות להתערב לכם
לצפיה ב-'אצלנו יש נציגות לשני צדדי המשפחה בפייסבוק'
אצלנו יש נציגות לשני צדדי המשפחה בפייסבוק
21/05/2016 | 09:20
1
187
וכולם קוראים וגם מגיבים, באופן גורף בצורה חיובית בלבד.
עוד לא קרה לי שמישהו מהמשפחה השתמש במידע מהפייסבוק כדי "להתערב", אבל מצד שני אני גם מאוד מבוקרת מבחינת סוג המידע שאני משתפת בפייסבוק.
לצפיה ב-'כל המשפחה אצלנו בפייסבוק'
כל המשפחה אצלנו בפייסבוק
21/05/2016 | 10:42
134
כל הבני דודים משני הצדדים...
הגיסות, האחים, הילדים...
הפייסבוק תורם המון לקשר בין כל בני המשפחה...
המשפחה של בעלי דתיים ושלנו חילוניים...
הפייסבוק תורם להרמוניה בין כולם.
כך מכירים את כולם הבעלים של הבנות הדתיות
הבעלים של הנכדות... 
אף אחד לא עושה שימוש לרעה במידע רק לטובה!!
לצפיה ב-'אין לי פייסבוק.'
אין לי פייסבוק.
21/05/2016 | 12:50
149
כשטסנו לירח דבש פתחתי קבוצת וואטסאפ כדי לעדכן באופן קולקטיבי את מי שהיה מעוניין.
 
באופן כללי הגישה שלי היא כזו:
אם משהו שאת כותבת ברשת עלול לגרום לך לאי נעימות מול המשפחה -
אולי כדאי שתחשבי פעמיים  ותסתמי את הפה והמקלדת.
תמיד כדאי לקחת בחשבון שהמידע עלול להגיע לבני המשפחה בדרך לא דרך,
גם אם הם לא חברים שלך בפייסבוק.
 
אני שולחת לעתים לחמותי קישורים לדיונים שמתקיימים כאן.
אני לוקחת בחשבון שמרגע ששלחתי את הקישור הראשון - היא יכולה להכנס ולקרוא באופן חופשי,
לא רק פה אלא כל מה שאני כותבת בכל הפורומים בהם אני פעילה.
מצד שני - אני ממילא מספרת לה הרבה ויודעת שגם היא וגם אמא שלי לא יעלו על דעתן להתערב לי במשהו אם לא ביקשתי את עזרתן.
לצפיה ב-'את יוצאת מנקודת הנחה שיש לכולנו חשבון פייסבוק פעיל'
את יוצאת מנקודת הנחה שיש לכולנו חשבון פייסבוק פעיל
21/05/2016 | 13:09
130
יש לי חשבון לא פעיל שבערך פעם בשנה אני מפרסם בו איזו תמונה (במקרה הטוב). אני לא נכנס גם לקרוא על אחרים - זה לא מעניין אותי.
גם בווטסאפ יש כמה קבוצות משפחתיות שיצאתי מכולן (אחרי כמה שעות שהייתי שם והטלפון לא הפסיק לקבל התראות) כי זה מזבל לי את הטלפון וכאמור - לא מעניין.

לצפיה ב-'אני לא מפרסמת דברים אישיים בפייסבוק'
אני לא מפרסמת דברים אישיים בפייסבוק
21/05/2016 | 13:11
126
משום מה זה גורם לי להרגיש לא נוח. אולי כי אני טיפוס כזה שלא אוהב לחשוף.
יש משני הצדדים חברים שלי בפייסבוק. לפעמים עושים לייקים.
אני לא נותנת לזה משקל ומשמעות כי בקושי מפרסמת.
 
לצפיה ב-'עקרונית לא מצטרפת'
עקרונית לא מצטרפת
21/05/2016 | 21:07
105
לפייסבוק. הקשר עם המשפחה לי הוא בעיקר בשיח טלפוני,
או במפגש. יש לי ווטצאפ כשהמציאות לא מאפשרת שיח.
(אני מבלה לצערי הרבה בבי"ח--שם לא מדברים בטלפון,)
לא מרגישה שזה חסר לנו.
 
לצפיה ב-'פייסבוק שייך לעבר'
פייסבוק שייך לעבר
21/05/2016 | 23:14
142
יש לי פייסבוק אבל הוא נחמד בלבד. וודאי שאני לא מעלה דברים ממש אישיים ברשת. החברה בגילו של הבן שלי כבר מזמן עברו למדיה אחרת. כיום פייסבוק זה ענין של הדור שעבר.
לצפיה ב-'שאלת עזרה מצד החמים'
שאלת עזרה מצד החמים
18/05/2016 | 21:59
106
2224
יש לי יחסים טובים עם חמותי וחמי, יש להם כוונות טובות והם עוזרים לנו בתחומים שונים, לפעמים אנחנו צריכים ומבקשים מהם עזרה כמו בייביסיטר לילדים או כאשר אחד מאיתנו ההורים חולה, אבל יש משהו שמפריע לי ואשמח לשמוע עצות, לדוגמא אם אני חולה ומבקשת מהם לעזור לי במשהו בבית או במשהו קשור לטיפול...
המשך>>
יש לי יחסים טובים עם חמותי וחמי, יש להם כוונות טובות והם עוזרים לנו בתחומים שונים, לפעמים אנחנו צריכים ומבקשים מהם עזרה כמו בייביסיטר לילדים או כאשר אחד מאיתנו ההורים חולה, אבל יש משהו שמפריע לי ואשמח לשמוע עצות, לדוגמא אם אני חולה ומבקשת מהם לעזור לי במשהו בבית או במשהו קשור לטיפול בילדים כשאני חולה, הם באותו הזמן גם מוצאים בבית אצלי דברים נוספים שנראים להם שזקוקים לטיפול או תיקון ומתחילים לטפל או לתקן על דעת עצמם בלי לשאול אותי או את בן זוגי לפני כן ובלי ששאלנו או ביקשנו עזרה בדברים הללו. לי אישית זה נורא מפריע, אני לא אוהבת שנוגעים לי או מתעסקים לי עם דברים בבית שלא ביקשתי בהם עזרה. מצד שני הם באים לעזור בתחומים שבהם כן ביקשתי עזרה ואני לא רוצה לקלקל יחסים או לפגוע. אשמח לשמוע עצתכם.
לצפיה ב-'ברית מילה וחמות מתערבת הודעה מהראשי'
ברית מילה וחמות מתערבת הודעה מהראשי
17/05/2016 | 07:31
11
475
נתקלתי בהודעה הזו מהראשי:
 
אמא לעתיד שכועסת על חמותה שגרמה לבנה לחשוב מחדש אם הוא רוצה ברית מילה לבן שעומד להיוולד , לאחר שהחליטו מראש שמוותרים על ברית מילה.
 
מה אתם הייתם עושים במקום אותה אם לעתיד עד איפה ניתן/כדאי לאפשר לחמות להתערב בהחלטות אישיות כאלה
לצפיה ב-'אציין רק שאת הטעות הם עשו הרבה שנים קודם.'
אציין רק שאת הטעות הם עשו הרבה שנים קודם.
17/05/2016 | 10:19
5
340
זה מסוג הדברים שחובה לקיים עליו דיון בין שני בני הזוג (בלבד) לפני החתונה. אצטט "כשנכנסתי להריון השני סיכמנו שאנחנו לא מעוניינים לעשות לבננו ברית מילה" עד כאן הציטוט. הרי הוויכוח היה יכול להתפתח מהמון זויות. אולי הוא לא היה רוצה ברית והיא כן או שלהיפך - לא ממתינים להריון כדי לדון בנושאים הללו.
בעיקרון בעולם אידיאלי לחמות לא היתה זכות להגיד כלום בנושא. אבל כשמגיעים לנושאים רגשיים, אמוניים, דתיים זה ברור שזה יכול להגיע למחוזות לא נעימים. זה מסוג הדברים שניתן היה להימנע מהם.
אני בכלל לא בטוח שהבעל שלם עם החלטתו ונראה כאילו היא נתנה את הטון והוא לא נתן את דעתו מספיק לנושא.
לצפיה ב-'עקרונית אתה צודק'
עקרונית אתה צודק
17/05/2016 | 10:38
3
204
אבל לא חושבת שיש איזו דרך--'לסגור' ולהגיע להבנה והסכמה 
על כל מה שיקרה במהלך חיינו,
הם הגדירו לעצמם שהם חילוניים, או א--דתיים, ומנהלים חיים כראות עיניהם.
לחשוב על כן או לא ברית, כן או לא טפולים אלטרנטיביים כשילד יזדקק לזה,
לא חושבת שיש דרך לחזות מראש.
ונניח שהיו מחליטים--שלא עושים ברית--ונולדות רק בנות---אז? מה טעם בדיבור לפני?
 
דוגמא ממש לאחרונה--הבן הבכור שלי--קבע ובנחרצות--
אני לא אתן לבנות שלי לעשות עגילים. (לאשתו יש, הוא לא אוהב את התכשיט הזה)
אחת מבנותיו מצצה אצבע--עד עכשיו שהיא בת 11--הוא הבטיח לה--
שאם תיגמל--הוא יאפשר לה עגילים--היא נגמלה, ויש כבר חורים ולבת מצוה תקבל ממני--עגילי זהב. אשתו לא התוכחה איתו--והוא היה מאוד נחרץ---אז?
 
ויש עוד ענין--גם אנחנו על כל מיני החלטות מראש, דילגנו--
כי אנחנו מתפתחים ומשתנים כל הזמן.
גם אם זה נעשה יחד, בכ"ז זה שינוי.
לצפיה ב-'בתאוריה את צודקת אבל באוכלוסיה שמעל 95 אחוזים שלה כן'
בתאוריה את צודקת אבל באוכלוסיה שמעל 95 אחוזים שלה כן
17/05/2016 | 10:42
1
193
מבצעים ברית מילה אם אתה חושב אחרת תציין את זה לפני החתונה כמו שאם מישהו הוא אלהורי כלומר לא רוצה ילדים נכון שיציין את זה למיועדת לפני החתונה.
 
ומה הטעם בדיבור לפני - כי זה מונע חיכוחים או לחילופין מראה על חוסר התאמה. כשלפני חתונה מדברים על נושאים של אמונה, דת, אורך חיים וכדומה בעצם מוודאים שאנחנו חושבים דומה בנושאים עקרוניים. בנושא לא עקרוני תמיד ניתן למצוא פשרות אבל בנושאים אמוניים זה מעורב באמוציות ואמונות שלא תמיד ניתנות לגישור. לכן דיבור לפני על נושאים כאלו נראה לי בסיסי.
לצפיה ב-'רק למשפט האחרון,'
רק למשפט האחרון,
17/05/2016 | 11:23
133
בהחלט, כאשר מישהו מבקש לחרוג מאותם  95%.
אבל צריך עירנות. וכשהם חיו קודם היתה כבר 'תכנית' של הרגל--ולכן לא היה דיון משמעותי
לפני החתונה.
 
 
 
לצפיה ב-'אגב ברור שעל עגילים או על כל מיני החלטות בחיים '
אגב ברור שעל עגילים או על כל מיני החלטות בחיים
17/05/2016 | 10:56
150
לא יקום ויפול דבר ואם הם יודעים לקבל החלטות בינהם (ועדיף ללא גורמים חיצוניים) זה נהדר. ולא צריך לדבר על כל דבר לפני החתונה. אני מתכוון לנושאים עקרוניים.
בנושא של עגילים, סגנון לבוש, כן או לא טלויזיה לילד האם לתת לו לאכול וללכלכך או לא וכדומה אני אוכל להסתדר עם כל אחת. לא כי אין לי  דעה בעניין אלא כי זה לא עקרוני ואני חושב שעם כל אחת הייתי יכול לנהל שיחה בנושא ושנוכל לקבל יחד החלטה. אבל אם אני שומר כשרות ובת הזוג לא או אם אני נגד ברית מילה והיא זה מאוד חשוב לה או אם היא לא רוצה ילדים ואני מאוד רוצה אלה דברים שגם אם ניתן לגשר עליהם כדאי לדעת לאן נכנסים קודם.
לצפיה ב-'אתה צודק. '
אתה צודק.
17/05/2016 | 22:38
93
דבר כזה צריך לעגן בהסכם טרום נישואין.
במיוחד במדינה כמו שלנו שהופכת מיום ליום ליותר דתית ופחות דמוקרטית.
 
לפעמים זה נראה שהדת היהודית הפכה להיות העונש והכלא של כל אזרח ישראלי שלרוע מזלו נולד יהודי.
לצפיה ב-'זה לא משנה מי הכניס לו לראש כן לעשות ברית'
זה לא משנה מי הכניס לו לראש כן לעשות ברית
17/05/2016 | 11:49
2
232
בכל מקרה הבעיה שלה היא מול הבעל שלה ולא מול החמה.
כרגע יש לה בעל שרוצה לעשות ברית ולא משנה מה הסיבה, אם זה היא צריכה להתמודד.
אם הוא היה כל כך נגד שום דבר לא היה משנה את דעתו, התחושה שלי היא שהיא מצד אחד הכניסה לו לראש להיו נגד והוא היו לו ספקות ועכשיו היא אוכלת את פירות החץ שהפעילה עליו.
 
בכל מקרה הבעיה היא בינה לבינו
לצפיה ב-''
17/05/2016 | 12:13
12
לצפיה ב-''
18/05/2016 | 23:19
4
לצפיה ב-'כמו בהרבה מקרים אחרים - יש סבים וסבתות שלא יודעים גבולות.'
כמו בהרבה מקרים אחרים - יש סבים וסבתות שלא יודעים גבולות.
18/05/2016 | 10:40
1
183
בכוונה אני מתייחסת לסבים וסבתות ולא לעובדה שבדוגמה שהובאה מדובר על חמות.
 
ואם הילד רוצה בגיל 12 לצבוע את השיער לסגול מזעזע והוריו מרשים לו?
או לחורר את האזניים כדי לתקוע בהן עגילים? או את האף למטרות נזם?
זה יכול לא למצוא חן בעיניי סבא וסבתא, הם יכולים לא לרצות.
והם יכולים - בעיקר - להישאר ברצון, כמו צוצון מהסיפור.
כבר שמעתי גם על מקרים הפוכים, בהם הסבתא היקרה לקחה את הנכדה לחורר את האזניים
בלי לדבר על כך לפני כן עם ההורים. איכשהו, זה נראה לה הגיוני לגמרי למרות שההורים לא היו מעוניינים בכך.
עד גיל 18, הילד והאחריות על בריאותו הפיזית והנפשית הם של ההורים שלו, לא של אף אחד אחר!
 
כניעה של אחד מבני הזוג לדרישות של הוריו (בניגוד לסיכום קודם בין בני הזוג) היא משהו שחורג ממסגרת הזוגיות
ויש לבדוק למה זה קורה. זה בכלל לא משנה בעיניי אם מדובר בברית מילה או בלרשום את הבן למגמת מחול בתיכון.
כמו בכל דבר אחר שקורה בהורות, מותר לשנות החלטות בעקבות ניסיון כזה או אחר (המקרה של הבן של mykal והעגילים של בתו, למשל), אפשר להחליט שמקבלים החלטה שמנוגדת למה שאנחנו חושבים מתוך כבוד לסבים והסבתות בבחינת "choose your batttels".
אבל בסוף - זו החלטה של ההורים, לא של אף אחד אחר.
 
כל ההחלטות האלה אמורות להתקבל ע"י ההורים (ובשיתוף הילד עצמו כשהוא גדל).
סבא וסבתא מוזמנים תמיד להביע את דעתם, ההורים לא מחוייבים לקבל את הדעה.
 
 
אני בכוונה שמה בצד את הדיון על ברית מילה-כן-או-לא כנושא בפני עצמו, כי בעיניי אין הבדל
בין אמונה דתית להרגל למסורת לא דתית או להחלטה על חינוך ביתי/אנתרופוסופי/סתם שונה.
מרבית התגובות בפורום ההוא עסקו (כצפוי, זה נושא הפורום) באופן אמוציונלי בשאלת ברית המילה.
פה ההתייחסות היא לעצם ההידחפות של הסבתא.
לצפיה ב-''
18/05/2016 | 21:41
3
לצפיה ב-'למה הם לא עוזרים לנו?'
למה הם לא עוזרים לנו?
16/05/2016 | 11:38
38
1210
שלום,
יש נושא שגורם לי ולבעלי המון ריבים לאחרונה ואני אשמח לשמוע עצות ואולי דרכם לגלות האם אני מגזימה או שיש צדק בהתנהגותי.

אני ובעלי רכשנו בית בשעה טובה (שיהיה מוכן עוד 3 שנים בערך). כמובן ששמנו את מיטב כספנו וגם לקחנו משכנתא מהבנק.

ברגע שרכשנו את הבית והתחלנו להעביר את הכספים ההורים שלי מייד התגייסו והציעו לתת סכום כסף יפה לסיוע בתשלום המשכנתא. הם אמרו שהם מוכנים לתת סכום מסויים בתנאי שגם הצד השני (ההורים של בעלי) ישוו ויתנו גם מכיסם. בעלי המתוק הלך להוריו בשיא תמימותו והתשובה שלהם היתה "אין לנו כסף אנחנו לא יכולים לעזור".

העניין הוא כזה: הייתי מקבלת את סירוב ההורים שלו במידה ובאמת לא היה להם כסף. האמת היא שההורים שלו מאוד אמידים ויש להם כסף פי 3(או אפילו 4...) לעומת הוריי והם עדיין לא מוכנים לעזור. הם מסוג ההורים שמשאירים כסף לירושה- כלומר, אחרי המוות. וכל עוד הם בחיים- שיסתדרו.

הכעס שלי הוא על שני דברים:
1. על ההורים שלו וחוסר הרצון שלהם לעזור. אף פעם לא הבנתי למה אנו צריכים לחכות שימותו בשביל שיעזרו לנו... למה הם לא יכולים לעזור לנו כל עוד הם בחים ושאנו יכולים לברך אותם על כך ולומר להם תודה.
2. אני מרגישה שאני לא יכולה לבקש מהוריי (מה גם שהיה תנאי שהם ישוו את הסכום) בגלל שההורים שלו לא נותנים כלום.
3. אני כועסת מאוד על בעלי שקיבל את התשובה שלהם ולא הביע שום רגש שלילי. הוא קיבל את ה"לא" שלכם ואפילו עכשיו הוא תומך בכך ואומר שבילדות שלו הם נתנו מספיק...

אני מאוד כועסת על בעלי ועל הקבלה שלו את התשובה המגוחכת הזו. הרי ברור שהם יכולים לעזור. הם יכולים לקנות לנו את הבית הזה כולו בשניה . אנו לא מבקשים שיקנו לנו- אנו מבקשים עזרה קטנה כמו שהוריי (אנשים עם משכורות ממוצעות) נותנים- האם אני נוקשה מידי? האם הדרישה היא לא לגיטימתית?
והאם אני כועסת על בעלי ועל הוריו בצדק?
לצפיה ב-'תשובה מורכבת כי גם השאלה מורכבת - להלן דעתי'
תשובה מורכבת כי גם השאלה מורכבת - להלן דעתי
16/05/2016 | 12:08
485
*גילוי נאות גם אני ואשתי רכשנו דירה ובתקופה האחרונה נעזרים בשני הצדדים מבחינה כלכלית מאמין שתוך חודשיים שלושה נצא מהמצב הזה
 
- למרות הכל, גם אם יש להם המון כסף - הם לא באמת חייבים לעזור. כשמתכננים את המשכנתא לא אמורים "לסמוך" על ההורים שיכסו אותה או יסייעו לנו (למרות שנחמד אם הם עושים זאת)
- יתכן שכלפי חוץ נראה שיש להם כסף אבל הוא בעיקר בנכסים או במצב שקשה להוציא אותו, יתכן שהם שומרים אותו לעצמם לטיולים, להנאות אחרי שהילדים כבר גדלו - הם לא באמת חייבים שום דין וחשבון לאף אחד
לכן אני חושב שלכעוס עליהם זה דבר לא לגיטימי - זה כספם
למרות כל מה שכתבתי: כן הייתי מצפה ליותר סיוע כי בחיים שלנו יש קשיים והני כן מצפה ממשפחה לתמוך. היום זה הם שיכולים לעזור לכם ומחר הם יזדקנו, ירדו מנכסיהם ויזדקקו לעזרתכם - כשיש תמיכה אחד בשני החיים מרגישים בטוחים יותר וטובים יותר.
כאב לילדים (קטנטנים אמנם אבל בכל זאת) אני לא יכול לדמיין שלא ארצה לסייע לילדי כשיגדלו.
לצפיה ב-'אני לא יודעת למה הם לא רוציםֿ, אבל אני יודעת שזו זכותם'
אני לא יודעת למה הם לא רוציםֿ, אבל אני יודעת שזו זכותם
16/05/2016 | 13:22
6
524
את כועסת על הוריו, אבל למה את לא כועסת על הורייך שהנתינה שלהם מותנית? 
 
לדעתי - אחרי גיל מסויים, הורים לא חייבים לעזור לילדים. הם עוזרים אם הם רוצים ובמה שהם רוצים. 
 
אם הם לא אומרים למה, אי אפשר לדעת.
אולי מצבם לא טוב כפי שאת חושבת. אולי הם חוסכים למשהו מסויים. אולי הם קמצנים פתולוגים. אולי הרגזתם אותם במשהו. אולי הם כועסים על עצם הקניה או המשכנתא, ואומרים לכם שקיבלתם החלטה בעצמכם בלי להקשיב להם - אז עכשו אתם גם אלה שתשלמו את המחיר. 
 
בכל אופן - לריב עם בעלך בגלל שהוריו לא נותנים כסף, יאשר את החשדות שאולי יש להם - שאת רוצה לנצל אותם ואת רכושם. 
לצפיה ב-''
16/05/2016 | 13:58
54
לצפיה ב-'כל כך '
כל כך
16/05/2016 | 17:32
70
לצפיה ב-'הנתינה המונתנת של הוריה יש בה הגיון רב'
הנתינה המונתנת של הוריה יש בה הגיון רב
16/05/2016 | 21:49
426
כידוע שבעולמינו שמזמן כבר עבר את שלב האגדות, יש גירושים.
נישואים שהתחילו באהבה רבה, פרחים,זיקוקים ויונים מסתיימים לצערינו ברבנות ובחלוקת רכוש, יש הגיון שהוריה לא ירצו אם חלילה יהיו גירושים שבן זוגה יזכה מההפקר בכספם אותו מניחה הרויחו ביושר ועמל רב ולכן יש בהחלט הגיון וצדק לדרוש שהעזרה תגיע  משני הצדדים ואם לא,  לפחות לרשום את הדירה בצורה הוגנת לא חמישים חמישים בין בני הזוג.
כן גישה קרה מעט אבל לחלוטין הוגנת, הגיונית וחכמה
לצפיה ב-''
17/05/2016 | 05:33
25
לצפיה ב-''
17/05/2016 | 05:33
10
לצפיה ב-'מסכימה עם אביב קיץ. לא הצלחתי להניח מתחת לתגובתה.'
מסכימה עם אביב קיץ. לא הצלחתי להניח מתחת לתגובתה.
17/05/2016 | 05:35
86
לצפיה ב-'אני מבקשת לענות מזוית אחרת,'
אני מבקשת לענות מזוית אחרת,
16/05/2016 | 16:46
8
501
להתיחס לשמות הרגש שבחרת--
את כועסת? מוזר לי--מה שברור לי--שזה כסף שלהם, 
וזכותם להחליט אם לתת אם לאו.
אני יכולה להבין שאת מאוכזבת מפני שלדעתך--יש ביכולתם ולא עוזרים.
אני הייתי שואלת אחרת--אם היו היו מבקשים מכם עזרה כלכלית היית נותנת בקלות?
זכותם להחליט מה הם עושים בעזרה לילדים. אם לתת אם לאו.
את האכזבה אני כן יכולה להבין.
ואת כועסת על בעלך? הוא פנה קיבל תשובה שלילית. הם שכנעו אותו בדרכם,
הוא קיבל את הענין--וזהו.
 
אתם זוג צעיר, יש תקופות קצת יותר קשות--בטוחה שתתגברו--
אל תפתחי חזית מלחמתית על הענין. 
את לא יודעת מתי תיקראי לדגל אצלם--ואז לא תתיצבי.
ובטח על תעשי מזה 'עסק' עם בעלך.
 
היחידים שיש לכעוס עליהם זה הוריך--
יש להם יכולת והם מתנים את הנתינה בצד השני? למה?
זו לא עזרה לך? זה לצד השני?
אם לא היו יכולים---דבר אחד, אם היו מחליטים שלא רוצים---זכותם,
לומר יש לי אפשרות--אבל שהצד השני ישתתף ובדיוק בסכום שאננו נותנים--
לא יפה, לא מכובד ואפילו לא צודק.
 
אבל את גדולה ובנית משפחה שלך--קנית בית את יודעת מה לקחת על עצמך--
את בטוח תסתדרי, 
מאחלת לך הצלחה. ורגיעה. בלי כעסים.
לצפיה ב-'את טועה ומחממת סתם'
את טועה ומחממת סתם
16/05/2016 | 21:53
6
420
כמו שכתבי לעלה, יש הגיון גדול מאוד שהוריה יתנו את העזרה הכספית.
מה אם מחר מחרתיים הזוג מתגרש (כן, אני יודעת שבעולם מושלם הס מלחשוב על הגיון בתחילת הדרך.....) למה הם אמורים לממן חלק מחצי הדירה שהוא יקבל?
לצפיה ב-'אני בעיקר בלי ראש קרימינלי'
אני בעיקר בלי ראש קרימינלי
16/05/2016 | 21:59
5
375
כבר על השאלה הזו ענתה נומלה--(בשרשור הזה)
אז כותבים מסמך שהסכום הזה רשום ע"ש הוריה.
אפשר אפילו לטבו לצרף את שם הוריה.
ולא הבנתי איך זוג שמתקדם במערכת חייו מיד מעמד לגרושין בראש שלך.
ואם לא רוצים לתת אז לא נותנים ולא עושים תנאים--זה לא לפני נישואים.
 
ובכלל--אם יש לך משהו להציע ולומר--תתיחי לעכנין ולא לגופו של אדם,
אם אני מיתממת, או מי אני ומה אני. ומה הניתוח הפסיכולוגי שלי.
אינני זקוקה לו כאן בפורום. זה הפך תחביב --אבל מיותר ומטופש.
תתפלאי ותירגעי אני לא שאלתי בנושא הזה כלום.
גישה עקומה בהתיחסות לאמירה של מישהו--זה די נמאס.
לצפיה ב-'להיות חכם זה לא להיות קרימנל, איזה הגדרות יש לך, את ממש'
להיות חכם זה לא להיות קרימנל, איזה הגדרות יש לך, את ממש
17/05/2016 | 11:44
4
217
מדברת בילדותיות מטופשת
 
 
לצפיה ב-'שוב את תוקפת אישית ולא ענין--תפסיקי כבר. זה רשעות '
שוב את תוקפת אישית ולא ענין--תפסיקי כבר. זה רשעות
17/05/2016 | 11:48
3
63
לצפיה ב-'אמרה זו שקראה לי קרימנלית כי הצעתי להיות חכמים'
אמרה זו שקראה לי קרימנלית כי הצעתי להיות חכמים
17/05/2016 | 11:51
2
181
וכתבה ליי הודעה מלאת התנשאות וגעול נפש מרוכז...תרדי ממני !
תלמדי לתת תגובות מכבדות ואז גם תקבלי כאלו
לצפיה ב-'אולי מספיק עם הגנון?!'
אולי מספיק עם הגנון?!
17/05/2016 | 19:35
1
183
מבקשת ששתיכן תפסיקו לריב ולהתנצח על גבי הפורום.
מפריע לכן מה שכל אחת כותבת- אל תטרחו לקרוא אחת את השנייה וזהו.
לצפיה ב-'תודה. צודקת. '
תודה. צודקת.
17/05/2016 | 20:31
30
לצפיה ב-' '
20/05/2016 | 15:22
4
לצפיה ב-'כי הם לא חייבים לכם כלום, זה למה.'
כי הם לא חייבים לכם כלום, זה למה.
16/05/2016 | 17:32
1
344
מתנות מההורים זה נחמד, זה לא מחוייב המציאות.
זה נכון למימון חתונה וזה נכון לכל הוצאה גדולה אחרת.
לא עניינך מה ההורים של בעלך עושים עם הכסף שלהם, הוא שלהם.
אם ההורים שלך רוצים לתת - אחלה, תגידי יפה תודה.
גם הם לא חייבים ולפי מה שכתבת - גם הם לא עושים את זה בלי תנאי.
לצפיה ב-''
17/05/2016 | 05:39
13
לצפיה ב-'זה מצב בעייתי'
זה מצב בעייתי
16/05/2016 | 18:05
292
כי ביננו, הם לא חייבים לכם כלום וזה שההורים שלך התנו את זה שהצד השני גם יתן סכום שווה- זה לא לעניין.
אם הם רוצים לתת-שיתנו, בלי התנייה כזו.
 
שניכם עברתם את גיל 18 ועם כל הכבוד, הם לא חייבים לשלם עליכם. זה בטח יהיה נחמד מצידם-אבל הם לא חייבים לעזור כלכלית ואם הם מעדיפים לעזור אחרי מותם- תכבדו את זה.
 
אישית לא מבינה למה את כועסת על בעלך כי סה"כ הוא פנה להורים שלו , שאל וקיבל תשובה. הוא לא צריך להתחנן על נפשו כדי שיתנו גם כסף. אני חושבת שהכי טוב פשוט לדבר עם ההורים שלך ולהציג את המצב ולומר כרגע שזה לא אפשרי מצד ההורים של בעלך (וזה לא עניינם אם יש להורים שלו כסף או אין) ואם הם יציעו בכל זאת לתת כסף- מעולה, אם לא-תסתדרו בלי זה. אין ברירה.
לצפיה ב-'טוב שיש פנס לחפש מתחתיו את המפתח'
טוב שיש פנס לחפש מתחתיו את המפתח
16/05/2016 | 18:24
299
ההורים שלו לא חייבים לעזור. זכותם לרצות להעביר לילדיהם כסף רק במותם. אין לך מה לכעוס עליהם וגם לא על בעלך שזו התשובה שקיבל מהוריו.
אבל.. אם בעניני שינוי עסקינן ואת רוצה לקבל כסף שכנעי את הורייך שיתנו את הכסף שהם מוכנים לתת. למה להתלות במה שהצד השני עושה או לא? אם הם דואגים מאיזו שהיא סיבה את יכולה לכתוב הסכם עם בעלך שבמקרה שקורה משהו ביניכם הכסף מוחזר להורייך, הם יכולים לתת את זה בצורת משכנתא עומדת. יש הרבה צורות.
לצפיה ב-'מי שממש מעצבן פה'
מי שממש מעצבן פה
16/05/2016 | 21:20
4
394
זה ההורים שלך. להציע מתנה על תנאי ולגרום לסכסוכים זה דבר מגעיל ברמות. רוצים לעזור, שיעזרו, לא רוצים, שלא יעזרו. אבל לדחוף את האף שלהם ולברר איך וכמה עוזרים הוריו של בעלך, זו חוצפה ממדרגה ראשונה.
בינתיים הם כבר רשמו השיג מרשים והצליחו לסכסך בינך לבין בעלך כי את בצורה מאוד לא חכמה משתפת פעולה ובמקום להגיד להם בנימוס שזה לא העסק שלהם אם ההורים של הבעל עזרו או לא,  אכן משתתפת בכל ההצגה הזו והגעת בשעה טובה לשלב שבו את כועסת (מאוד!) על בעלך.
לגבי הכעס על הוריו, זה בכלל הזוי. באיזו זכות את מעיזה לספור את כספם ולהחליט עבורם אם לעזור או לא. מדהים שבעלך מוכן לספוג את זה ממך.  
לצפיה ב-''
17/05/2016 | 13:46
16
לצפיה ב-'ההורים שלה חכמים והציגו תנאי הגיוני ביותר'
ההורים שלה חכמים והציגו תנאי הגיוני ביותר
17/05/2016 | 14:52
2
233
זה שהיא רבה עם בעלה זה כי היא לא יודעת להבדיל בין מה שבסדר למה שלא.
לצפיה ב-'לחלוטין לא מסכימה'
לחלוטין לא מסכימה
17/05/2016 | 19:07
1
48
לצפיה ב-'ואני לחלוטין לא מסכימה עם אי ההסכמה שלך.....נו אז?'
ואני לחלוטין לא מסכימה עם אי ההסכמה שלך.....נו אז?
17/05/2016 | 21:17
31
לצפיה ב-'את ממש לא כועסת בצדק. הם לא חייבים לך דבר.'
את ממש לא כועסת בצדק. הם לא חייבים לך דבר.
16/05/2016 | 21:50
263
תארי לך שהמצב היה הפוך.
ההורים של בעלך היום מחליטים לרכוש בית ואז באים אליך ואל בעלך בדרישות לעזור להם.
היית מתמרמרת, לא?
לצפיה ב-'אכן שאלה מורכבת שהתשובה אליה מורכבת משמעותית'
אכן שאלה מורכבת שהתשובה אליה מורכבת משמעותית
17/05/2016 | 09:46
1
331
לא קראתי את כל התגובות, אבל מה שנראה לי חשוב לציון זה - מעבר לכך שמדובר בכסף שלהם שהוא לא בהכרח נזיל (זו טעות נפוצה לחשוב שאדם שיש לו הרבה נכסים יכול לפזר כסף בכל רגע נתון), יש עוד עניין חשוב - האם בעלך הוא בן יחיד? אם כן, תדלגי על ההמשך.
 
בעולם אוטופי כל ההורים יכולים לעזור לכל הילדים שלהם לרכוש דירות ויישאר להם מספיק כסף גם להנות מהחיים שלהם כפנסיונרים וגם להיות בטוחים שאם חלילה יזדקקו לכסף עבור הבריאות שלהם (ובימינו מי שלא חוסך לעת זקנה מהמר - להיות סיעודי ואפילו סתם קשיש לא בריא זה דבר מאוד יקר). במציאות המצב שונה מאוד. אני לא מכירה את ההורים של בעלך ואת הסיפור בכללי, אבל יודעת שבמשפחות רבות גם אם נראה מהצד שההורים מסודרים ויש כסף זה לא תמיד המצב, ולתת לילד שלך מתנה בסך כמה מאות אלפים בזמן שהוא לא בן יחיד זה משהו בעייתי גם במקרים שיש את הסכום הזה - ההורה הממוצע ישר יחשוב על כך שהמשמעות היא שיצטרך לתת בעתיד הלא רחוק סכום דומה לילדים האחרים, וזה כשבינתיים נותרו להם שנים רבות לחיות (בע"ה) בהן הם ירצו להנות מהחיים שלהם, להשקיע בנכדים שלהם ו-לשמור כסף בצד על כל צרה שלא תהיה. לא הייתי שופטת אותם לחומרה בגלל זה.
 
 
לצפיה ב-' אהבתי חשיבה מענינת.'
אהבתי חשיבה מענינת.
17/05/2016 | 10:29
60
לצפיה ב-'לא, הדרישה שלך לא לגיטימית'
לא, הדרישה שלך לא לגיטימית
17/05/2016 | 10:55
224
את הבית הייתם צריכים לרכוש בהתאם ליכולות הכלכליות שלכם ולא על סמך עזרה כזאת או אחרת.
בעלך צודק לחלוטין, הוריו כילכלו אותו במשך כל ילדותו, אולי גם נתנו לו כלים להמשך החיים (ייתכן שעזרו לו ברכישת מקצוע או שאיפשרו לו להמשיך לגור אצלם ועל חשבונם במהלך הלימודים או בזמן שחסך כסף) וכעת הם משחררים אותו להסתדר בחיים.
למרבה הצער הוא התחתן עם מישהי מפונקת וילדותית שחושבת שמגיע לה הכל ואף דוחפת את אפה הארוך לחשבונות בנק לא לה... 
אז קדימה גברת צעירה, אם החלטת לשחק במגרש של הגדולים ולקנות לך בית, זה הזמן לקחת אחריות על הבחירות שלך ולעבוד בשבילו (או לוותר על החלום ולמכור אותו אם הוא מעבר ליכולת שלכם).
בהצלחה
לצפיה ב-'אני בהחלט מבינה לליבך , '
אני בהחלט מבינה לליבך ,
17/05/2016 | 11:01
1
245
מזל טוב לרגל הנישואין ולרגל רכישת הבית.
 
נראה שהכאב שלך בא לידי ביטוי בצורת כעס. המקום להוציא אותו הוא בעלך כי זה טבעי לך ושם את מרגישה הכי בטוחה לפרוק את מטעני ליבך מחד , ומאידך - הוא כביכול מאפשר להוריו "להתחמק" מלסייע.
האם כך את מודדת את אהבתו כלפייך? האם זה יעיל?
 
תראי, חסר לי מידע בנוגע לגילאים, למצב התעסוקתי ולהכנסות שלכם וגם בנוגע למקום מגוריכם הנוכחי.
למרות זאת, תהיינה  לכם כזוג נשוי הוצאות נוספות למשכנתא שהן ביחס לרמת הצריכה והן לסדרי העדיפויות שלכם.
 
האם מה שעובר לך בראש זה המשפט: זה לא פייר מצידם? (מצד הורי בעלך).
 
אם מה שמנחה אותך זו תחושת הגינות - הרשי לי להבטיח לך שהגינות והשוואת תנאים לאחרים - איננה קיימת בעולמנו בדרך כלל.
 
הכבוד שיש לך כלפי הורייך שמוכנים לסייע - עם או בלי תנאים - מעצים את חווית התיסכול שלך מהסירוב של הורי בעלך לסייע.
 
אני גם מבינה את התסכול. הנה כבר התחייבתם ויש חרדה ממחסור פוטנציאלי - אם הכסף לא יספיק לנו למחיה?!אם לא נעמוד בתשלומי המשכנתא? - שהרי תשלום המשכנתא הוא לא במקום כל השאר...
 
הדבר הנוסף - שבעיניי עולה כאן - התחתנת עם בעלך ואת כמהה לחוש שייכת למעגל המשפחתי המורחב = משפחת המוצא שלך ומשפחת המוצא של בעלך.
 
נראה כי ההסכמה או אי ההסכמה לסייע לך ולבעלך כלכלית גורמת לך תחושת דחיה. ולמי נעים לחוש דחוי/ בלתי רצוי וכדומה?
 
כדי לחסוך מעצמך עגמת נפש מתמשכת אני מציעה לך להתבונן על המצב מנקודת מבט חדשה:
מצויין לא להיות חייבים לאף אדם כלום!
מצויין לעמוד על הרגליים בכוחות עצמכם ולעתיד לבוא לשמור על "דף פנקסנות" נקי.
 
איך עושים זאת?
 
לומדים להתנהל כלכלית מתוך המצב הכלכלי הנתון.
יש באינטרנט המון פורומים - גם בתפוז - שם ניתן ללמוד על התנהלות כלכלית נבונה ועל ניהול משק הבית הצורה יעילה.
 
יש גם עמותות שנותנות ייעוץ חינמי.
 
התנאי הבסיסי לכך הוא שיתוף פעולה מלא בינך לבין בעלך - הדרך לשם מתחילה מלהתבונן על המצב מנקודת מבטו.
 
כדי להצליח לראות את הדברים מנקודת מבטו - שימי עצמך בנעליו. נניח שהוריו היו מוכנים לתת לכם כסף בתנאי שהורייך יעשו זאת - והורייך היו מסרבים. האם היית מצדיקה אותו במריבות בינכם? האם היית 'לוחצת' על הורייך? האם היית נכנסת לקונכיה פנימית ונמנעת מתקשורת עם בעלך כדי למנוע מריבות?
 
אחרי שתראי את הדברים מנקודת מבטו - בחני את עצמך: האם 'שווה' לך לריב איתו. לאן אתם מתקדמים יחד? האם התחתנת כדי להתייסר או לייסר?
 
ההחלטה לרכוש בית היתה משותפת? אז שנסו מתניים יחד, בנו תכנית כלכלית ועימדו בה.
 
 
בהקשר לקבלה או אי קבלה שלך לתוך המשפחה - זה לב הכאב של כלות רבות.
 
הססתי אם להביא לך קישור - הזדהיתי עם תגובה 8 -  אעביר הנה בכל זאת -
 
חיבוק
 
רחליקה האחת
 

 
 
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'מתוך הכתבה: '
מתוך הכתבה:
17/05/2016 | 11:07
146
לצפיה ב-'אני מבינה את הכעס שלך'
אני מבינה את הכעס שלך
17/05/2016 | 11:39
192
יכתוב מי שירצה שזו זכותם וזה הכסף שלהם. זו אכן זכותם וזה אכן הכסף שלהם 

אני חושבת שתחושת הכעס שלך נובעת מההרגשה שההורים שלו לא רוצים לעזור לכם. מהעלבון שהם לא רוצים הרבה יותר משאלת הכסף עצמו.
זה מזכיר לי את כל מי שנעלב שההורים לא עוזרים יותר עם הנכדים וכל הקופצים להגיד לו שזה זכותם. נכון, זה זכותם. אתה פשוט מצפה שאם יש יכולת ואתה במצוקה וקשה לך, שההורים שלך או של בן הזוג מאד ירצו לעזור לך.  כשאני חושבת על הבנות שלי (הן קטנות) אני מרגישה שאת כל מה שיש לי אני אתן אם קשה להם. זו תחושה הורית חזקה. אני מרגישה שגם ההורים שלי כאלה ומקפידה לא לבקש אלא אם ממש ממש במצוקה כי אני יודעת שהם יוותרו על הכל בשבילנו. וכשיש הורים שלא רוצים זה פוגע. למרות שזו זכותם. לגמרי זכותם. 
 
אני גם מבינה את ההורים שלך שהתנו את העזרה שלהם. מה לעשות חיים בעולם אמיתי ובעולם הזה כן, זוגות מתגרשים. אחד לשלושה האמת. 
 
השאלה היחידה היא מה אפשר לעשות? התשובה כלום. אי אפשר להכריח אנשים לעזור כלכלית. נאמר כבר, זכותם לנהל את ענייניהם. אין טעם להיות ברוגז אין בסופו של דבר הם משפחה. והם או יהיו הסבא והסבתא של הילדים שלך ויחסים טובים שווים פי אלף מכל עזרה כלכלית. 

קחי נשימה וקבלי את זה שאתם זוג בלי עזרה מהורים. אל תבקשי גם מהוריך, זה לא הוגן לבקש מהם. ותתמודדו. אין ברירה. 
לצפיה ב-'למה הם לא עוזרים? ככה! כי הם לא חייבים לממן לך את הפנטזיות'
למה הם לא עוזרים? ככה! כי הם לא חייבים לממן לך את הפנטזיות
17/05/2016 | 14:53
199
את ובעלך ילדים גדולים. החלטתם לקנות בית? אחלה! תועילו בטובכם גם לעבוד קשה כדי לשלם עליו ללא הסתמכות על הורייכם. אתם לא מסוגלים? כנראה שקפצתם הרבה מעבר לפופיק וזה הזמן לוותר על הפנטזיות ולחזור למציאות. 
לא יודעת מאיפה החוצפה הזו לדרוש כסף מההורים ועוד להתעצבן כשלא מקבלים. צר לי אך אין זה עניינך מה המצב הכלכלי של הורי בעלך. אין זה עניינך מה ומאיפה יש להם ומתי (אם בכלל) הם רוצים לעזור. את ילדה קטנה ומפונקת שחושבת שכל העולם חייב לך משהו. מציעה שתפני למנתח פלסטי לקצר את האף הארוך למדי שלך.
לצפיה ב-'הדרישה שלך לא לגיטימית, והדרישה של הוריך כנ"ל.'
הדרישה שלך לא לגיטימית, והדרישה של הוריך כנ"ל.
20/05/2016 | 15:29
89
ובעיני זו חוצפה ממדרגה ראשונה לכעוס על בנאדם שלא רוצה לתת לך כסף כאשר אינו חייב לך דבר וחצי דבר .
 
לצפיה ב-'אל תקחי את הכסף מההורים שלך'
אל תקחי את הכסף מההורים שלך
22/05/2016 | 15:54
1
114
ההורים שלך צודקים.
 
אצלי היה מקרה שבו ההורים שלי שמו את כל החסכונות שלהם כמתנה לחתונה (אני בן יחיד)
 
וההורים של אשתי שהמתנה שההורים שלי נתנו זה רק חצי מההכנסה החודשית שלהם (בחודש גרוע) לא נתנו שקל ולא רק זה , מתנות שהעבירו ישירות אליהם (כל מיני קרובים מחו"ל) הם לא נתנו לנו.
 
גרם לי ולאשתי המון ריבים על כך
 
היום ההורים שלי ממש זקוקים לכסף הזה כדי לקנות דירה ואני מרגיש שבגללי אין להם דירה נורמלית
לצפיה ב-'קול השפיות....'
קול השפיות....
23/05/2016 | 08:26
22
לצפיה ב-' 2 צדדים למטבע '
2 צדדים למטבע
15/05/2016 | 07:18
8
251
השאלה שהחמות והכלה הנפלאות שלנו נשאלו השבוע הייתה:

מתי הזמן הנכון להכיר בין 2 זוגות הורים-האם רק לפני חתונה או שכדאי לפני זה שיכירו  
האם חשוב לכן כחמות/כלה שההורים יסתדרו ביניהם מה עושים אם 2 זוגות ההורים לא מצליחים להתחבר אחד לשני
 
תכף mykal ו- dori78 יכתבו את דעתן בנושא ובנתיים אתם מוזמנים להוסיף את דעתכם
 
שבוע טוב לכולנו  
 
לצפיה ב-'הצד של החמות '
הצד של החמות
15/05/2016 | 07:19
1
66
לצפיה ב-'דעתי לגבי מפגש מחותנים'
דעתי לגבי מפגש מחותנים
15/05/2016 | 07:36
183

הורי בני הזוג--הם הורי בני הזוג, 
ההכרות היא לא לצרכי חברות, אלא להרגשה שיש לנו 
קשר של הורים הדואגים לילדיהם. 
את המעורבות בארועים--יחליט הזוג כמה הוא מעונין שההורים יהיו שם בשביל הארוע. 
הרבה פעמים עולה 'הנושא--הכספי' לדיון-- 
נראה לי שככל שמקשיבים יותר, ולא לוחצים--האוירה נעשית מאפשרת יותר. 

מהנסיון שלי עם רובם--הגענו להבנות והסכמות ברוח טובה. 
לא באנו עם ציפיות, ולכן אולי גם לא התאכזבנו. וכנראה, גם לא הם.
אני יכולה לומר--שעם הורי כלותי--אנחנו מסתדרים מעולה, 
אם ניתן להגדיר, הם מערבים אותנו בדברים שלא חשבתי שיקרו. 
וגם שולחים את הבנות שלהן להתיעץ.(אדגיש שהזוגות של הבנים שלי גרים קרוב יותר להורי האשה, בהמלצתי טרום המחשבה בכלל להתחתן) 
עם הורי החתן--יש הבדלי מנטליות ויכולת התקשרות. --אז לא. 
נפגשים בשמחות וזה בהחלט מספיק וטוב. 

לסיכום--הזמן למפגש בעיני איננו פונקציה--זו אמורה להיות החלטת הזוג. 
והאוירה--להגיע בלי ציפיות וברוח של נכונות להקשיב ולהיות נעים. 
ואז הרבה בעיות (אם בכלל נוצרות) נפתרות ברוח טובה. 
והעיקר הכל בסימן מזל טוב. 
 
לצפיה ב-'הצד של הכלה '
הצד של הכלה
15/05/2016 | 07:20
1
34
לצפיה ב-'ובכן '
ובכן
15/05/2016 | 09:52
135
אנחנו הכרנו בין ההורים משהו כמו חודש לפני הצעת נישואין רשמית, 
אם כי למען ההגינות יש לציין שלשנינו היה ברור שזה הולך לכיוון הזה. 
לשמחתי אנחנו באים מבתים ומשפחות דומים יחסית, כך שלא היה ספק שהם יסתדרו. 
אני מניחה שזה חלק ממה שעושה גם את החיבור שלנו מוצלח, זה שיש הבנה של המקום ממנו השני מגיע. 

האם זה חשוב שההורים יסתדרו? 
לא יודעת, זה כמובן לא משהו שאפשר לשלוט עליו וזה נחמד אם יש יחסים טובים. 
יחד עם זה, לא נראה לי שזה בהכרח מחוייב המציאות. 
הרי למעט החתונה/אירועי לידות/ימי הולדת לנכדים אין שום הכרח ששני זוגות ההורים יהיו ביחד... 

אני מניחה שאם זוגות ההורים לא מסתדרים ביניהם זה יכול לפתוח פתח
למלחמות סמויות על תשומת לב וביקורים של הזוג, בעיקר כשיש נכדים בעניין. 
אבל גם זה לא מחוייב המציאות, יכולים להיות שני זוגות הורים שלא מסתדרים האחד עם השני 
ובכל זאת יודעים לפרגן ולתת לזוג הצעיר ולנכדים לבלות זמן עם זוג ההורים השני בלי להתחיל בחשבונאות קטנונית. 

כך או כך - אני לא חושבת שזה משהו שאפשר להשפיע עליו. 
אפשר רק לקוות לטוב ולנסות להסתדר עם מה שיש. 
לצפיה ב-'ומהי דעתכם בנושא '
ומהי דעתכם בנושא
15/05/2016 | 07:22
1
31
לצפיה ב-'זה נחמד אבל לא חיוני'
זה נחמד אבל לא חיוני
16/05/2016 | 21:58
84
מהיום שפגשתי את מי שהפכה לחמותי היה לי ברור שהיא וההורים שלי זה לא משהו שיתפתח לחברות. הסגנון שונה מידי.
הפגשנו ביניהם ממש סמוך לחתונה. מפגש אחד אצל ההורים שלי, עוד מפגש אצל ההורים שלו ודי. מאז נפגשים בימי ההולדת של הילדים ומרימים טלפון בפסח וראש השנה.
כשאחי התחתן, הם לא הוזמנו.
מצד שני, ההורים של גיסתי (אשתו של אחי) הם בסגנון מאוד דומה להורי ונוצר ביניהם קשר חברי מהר מאוד שכולל ארוחות עם כל הילדים וכו'
לצפיה ב-'אצלנו ההורים הכירו בערך בזמן שעברנו לגור ביחד'
אצלנו ההורים הכירו בערך בזמן שעברנו לגור ביחד
16/05/2016 | 17:56
118
אחרי שנה. הרגשנו שהקשר רציני מספיק ושני הצדדים רצו להיפגש אז עשינו את זה.
לא זוכרת איפה ואיך, נראה לי אצל חמותי בבית.
 
אין ביניהם קשר יותר מידי, בד"כ לפני חגים מתקשרים אחד לשני.
אחרי החתונה היינו עושים ארוחת חג משותפת כל פעם אצל משפחה אחרת אבל לצערי כשעברנו לגור בחו"ל זה די התמוסס ושני הצדדים הפסיקו להזמין. אישית זה די מבאס כי המשפחה של די קטנה וככה יצא שהמשפחה שלי הייתה לבד (אבל מצד שני, יכלו לדאוג לעצמם לארח או להתארח).
לצפיה ב-'אצלנו הכירו כשהחלטנו להתארס, '
אצלנו הכירו כשהחלטנו להתארס,
15/06/2016 | 10:16
6
מאידך יצאנו רק שלושה חודשים :)
לא יצאתי מגדרי להפגיש אותם, היחסים שלהם זה ענין שלהם.
לצפיה ב-'פורומים חדשים בתפוז'
פורומים חדשים בתפוז
15/05/2016 | 12:11
11
 עונה חדשה של "המירוץ למליון" עולה למסך, והפורום חוזר לפעולה!
אז בואו נצא לסיבוב מסביב לעולם עכשיו בפורום המירוץ למליון!
 
 יש לכם שאלות לגבי תביעות סיעוד נגד חברות הביטוח?
עכשיו בפורום תביעות ביטוח סיעודי תוכלו לקבל מידע מקצועי ומהימן!
 
 חושבים על מעבר לאוסטרליה? יש לכם שאלות בנוגע לתהליך?
היכנסו עכשיו לפורום הגירה לאוסטרליה בתפוז!

חם בפורומים של תפוז

בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

יהל - ייעוץ, הכוונה וטיפול למשפחה והגיל השלישי
יהל - ייעוץ וטיפול
אורנה זכאי - יועצת משפחתית
אורנה זכאי
פורום עדשות מגע ומשקפיים
מרכיבים משקפיים או עדשות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ