לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1220012,200 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'חם בתפוז'
חם בתפוז
14/04/2016 | 14:13
10
סופ"ש נעים!
את כל האייטמים שבכתבה תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שלנו-
לצפיה ב-'להשתפך, לקבל עצה, עוד עצה או רעיון או "כדור הרגעה"'
להשתפך, לקבל עצה, עוד עצה או רעיון או "כדור הרגעה"
12/04/2016 | 08:16
19
506
קנאה:
מתברר שיש אפליה ביני לבין הצד השני. המשפחה שלה. מתסבר, שרק לי אסור להתנהל כך וכך עם הנכדים ואסור לתת ולהביא ולעשות. כשהם אצלי כמעט תמיד אכלו כבר ואסור ואסור וזה מטריף אותי. שאלתי מה תפקידה של הסבתא ולא נעניתי. גם המתנות שלי לנכדים ממויינים כלומר, משהו יקר ויעיל?  לוקחת אבל משהו אחר גם אם הילדים שלהם אוהבים, משאירים וזה מעליב. הצד השני זוכה ליחס חם ואוהב ומוערך למרות שאני לא תורמת פחות. יש תחושה של פחד לגרום לילדיהם לאהוב את הצד שלי יותר....אולי טפשי אבל זו התחושה.
 
ניצול:
יודעת וראיתי ומרגישה שיש ניצול את הבן שלי מצד הוריה. הוא זורם,  מאהבה? חוסר אסרטיביות? רצון לשקט? יודעת שלא נעים לקבל יחס כזה אבל לא כולם יכולים להתנגד. היו דברים מוכחים מול עיניי...אני עצמי לא עניתי ולדעתי לא אימא מספיק טובה בשל כך. לא להתחצף, לענות בחכמה ולא יצא לי.... הוא יוצא מגדרו לרצות (צר לי שחינכתי אותו לכך) והם מנצלים זאת כמו רוב האנשים (לצערי הבנתי היום) . היא שותקת גם כשזה מולה. אהבה? לא הייתי קוראת לזה.
 
עייפות:
חשה שעשיתי יותר מידי למען למען ואין לי כוח יותר. כן רוצה משפחה וכן רוצה להמשיך להרגיש שיש לי בן ונוספו אנשים ויודעת שיש כלות מלא שהיו מייחלות ליחס הוגן ונעים מצד הורי הבעל אבל היא לא. מרגיש לי שלקחה את הבן, עושה כעת מה שלא יכלה לפני. אז  שחררתי ולא קורה כלום מלבד הגעה לקחת מה שמתחשק להם וצריך והולכים. (מתוך חוסר ברירה? ניצול? התפטרות? אחרי בקשה של הבעל שמתעקש? לא יודעת אבל לפחות בזה אני מסתפקת כי אחרת אולי לא הייתי רואה כלל).
 
תחושה:
הסתה מהצד של משפחתה. השתלטות. מוכחת ברמזים מהחיים ואמירה מפורשת בפעמים המעטות כשהייתי נוכחת...
 
צער: 
גורם לי צער שזה כך. אוהבת את הנכדים בלב ובנפש כמו שבחיים לא ציפית. קונה, משחקת, משתוללת. מספרת ושרה וכשאני רואה אותם, מרגישה את אהבתם כפי שהם את שלי אבל האם דרוכה: מביטה בי בעיניים בוחנות עם שפת גוף מכווצת כאילו בעוד רגע אזיק להם. תמיד אמרה לא לכל תנועה שלי עד שיום אחד  פלטתי. כנראה שהייתה שיחה מהבן אבל עדין...אם חרדתית? אולי אבל רק כלפיי. 
 
עצב: 
לא חברה אבל פעם אחת, פעם אחת טלפון לשאול לשלומי כפי שאני עושה ולא מסרונים מסתתרים. פעם אחת, פעם אחת לענות לי לטלפון שלי ולא לתת לבן שלי לענות במקומה. ולא, אני לא מתקשרת יותר מפעם בשבוע אם בכלל. יוצא שחודש לא מתקשרת וגם זה לא עוזר. 
 
תסכול:
מודעת שאסור לי להתערב פן אקלקל שלוות זוג (שאולי לא טוב לאחד אבל מקבל לשקט וזה מסתדר שם) אבל כאם, סבתא וחמות, קשה לי עם זה.\
 
הבנה:
לא תמיד יש כיסוי למילים.
 
כבוד:
 לא כל האנשים מבינים מהו כבוד. כלתי מאמינה בכבוד למבוגרים (תפיסת עולם שלה ממשפחתה ומוצאה) אבל למרבה הצער לא יודעים לתת גם כשמקבלים. שמתי לב שכן אוהבים שמכבדים אותם. אולי לזו הכוונה שם.
 
רצון:
יש רצון לעיתים להתנתק לגמרי אבל מבינה שלא ישתלם לי וכמו שמשהי מקסימה יעצה לי, למה לעשות זאת? שיגיע מהם ולא ממני כדי שלא יזכרו לי זאת כל החיים אבל פרווה בשבילי זה למות. 
 
צורך:
הצורך בבעל לא היה לי וכשהתחתנתי עשיתי הכל להיות סופר רעיה (לצערי עד ביטול עצמי). 
הצורך בילדים לא היה לי  מיד וכשילדתי, עשיתי הכל להיות האמא  הכי והצליח אולי יותר מידי לצערי (כי הם טובים מידי וחכמים מידי ומוכשרים מידי  והכל מידי ומתנגש עם החיים....).
הצורך בנכדים לא היה לי וכאשר הגיעו, מרגישה שאני רוצה להיות הכי סבתא לפליאת רבים שמכירים אותי. כי אני קולית, מלאה אנרגיות של אהבה ויש לי לא מעט לתת, כוח, ושמחה והראש הכי צעיר  ומה לא. רואה את עיני הנכדים בורקות במפגשים המשפחתיים המעטים, מרגישה את אהבתם והם את שלי, הם צוהלים כשבאים אלי והכי מאושרים בעולם...אבל מרגישה גם את האם כאמור,  דרוכה שלא יהיה יותר מידי חלילה, שלא יאהבו מידי ולא ישמחו מידי ולא יהיו יותר משם אולי?...
 
חוסר נסיון והבנה:
היא לא מבינה את מה שהבנתי מאוחר על בשרי למרות שלא נידיתי מעולם את ילדי, להפך, ביקשתי לקרב וזה לא קרה.... שילד זקוק לשני צדדים. ואם טוב לו עם צד אחד או שניהם שיתנו לו. זה ילד. לא למנוע  כדי שלא יהיו חסכים ומשקעים וכעס. 
 
בקיצור, 
חבל לשני הצדדים. צד אחד מרגיש צער וצד אחר עדין לא. יש מה שנקרא מוטב מאוחר אבל זה לא אותו דבר...
 
אביב נעים ושמח לכולם. תודה למי שקרא. 
 
 
לצפיה ב-'קראתי, ויותר מפעם אחת.'
קראתי, ויותר מפעם אחת.
12/04/2016 | 09:29
1
260
תגובתי תהיה קצרה--(אאריך כשאחזור בערב)
נראה לי שיש את הסיפור שלך,
ואת גם מספר את הסיפור שלהם מנקודת מבטך, ולא 'מהאמת' הצרופה.
אולי כשתוכלי לספר את שלהם ממבט שלהם ולא שלך--גם הסיפור שלך ישתנה.
הסיפור שלהם בעינים שלך--הוא הפרשנות. ונדמה לי שיש קצת פספוס.
מקוה שהובתי, פשוט רצה. 
יום טוב. עם הרבה נחת.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
12/04/2016 | 10:26
43
לצפיה ב-'מאוד עצוב לקרוא אותך'
מאוד עצוב לקרוא אותך
12/04/2016 | 09:54
4
252
תראי, כלה צעירה ואמא טרייה מרגישה סוג של חוסר ביטחון במקום שלה ועלולה לראות בכל מילה או התנהגות של החמות התערבות וביקורת. בדרך כלל התנהגות כמו שאת מתארת היא שיקוף של אותו חוסר ביטחון.
לכן הפיתרון לבעיה שלך הוא לתת לה ביטחון במקומה אצלך במשפחה.
למרות הרגשות הקשים שאת מרגישה כלפיה, נסי להיות אמפתית ומפרגנת: כאשר מגיעים אליכם תדגישי כמה יפה הילדים לבושים ותשאלי איפה קנתה להם את הבגדים המקסימים, תגידי לה שאת גאה באיך שהיא מחנכת את הילדים ואיך בזכות זה הם כל כך חמים, לבביים ונבונים. תתענייני בה, איך מסתדרת עם העבודה/גן/צהרון/ביביסיטר... במקום לקנות מתנות לילדים, תציעי להצטרף לקניות איתם ושאת תשלמי על הנעליים/משחקים/בגדים לילדים שהיא תבחר (ותדגישי שזה בגלל שהיא יודעת הכי טוב מה מתאים להם) וזאת תהיה המתנה שלך לחג.
בקיצור... תשני פאזה, תפסיקי לראות את עצמך במרכז (אני מסכנה, בי פוגעים, אלי לא מתייחסים, אותי מפלים לרעה וכו') ושימי אותה במרכז. להיות אמא במשרה מלאה, רעיה, עקרת בית ועובדת בחוץ, זה לא קל... לתחזק גם חמות פגועה בתוך כל הקונסטלציה הזאת זה לא כייף...
עכשיו, שלא תביני לא נכון, אני בהחלט חושבת שכלתך לא מתנהגת בחכמה, שהיא די קלפטע ומעצבנת ומפסידה בגלל זה חמות מקסימה ומלאת כוונות טובות וסבתא נהדרת לילדים שלה. אבל מאחר שהיא לא הגיעה לפה, ואינני יכולה לנזוף בה על שהיא מתנהגת כמו קיפוד, אני יכולה רק לתת לך עיצות איך אפשר אולי לנסות לאלף קיפוד...
לצפיה ב-'היי חובטת שטיחים. '
היי חובטת שטיחים.
12/04/2016 | 10:49
3
227
תודה וכן, מבינה את זה. משתדלת שלא ואני מודה שיש פספוסים. אנחנו בני אדם לא? אי אפשר להיות כמו רובוטים חסרי רגש.
 
הנתינה שלי אליה היא כך:
מתנות בדיוק בדיוק כמו לשאר בני הבית. כולל הזמנות והפתעות.
מכינה לה אוכל מיוחד שהיא אוהבת. גם נותנת בהתחשב בכך שהיא לא מספיקה וכו' מכינה לכולם למהלך השבוע ולא שוכחת אותה אף פעם. אם הם צריכים באמצע שבוע, מקפיצה והם יורדים לקחת.
לא רק היא מקבלת מחמאות אלא גם משפחתה. אני מתלהבת מהדברים שהם עושים ואומרת מפורשות על אופי מיוחד וחיובי שהם מזכירים אותה או אחד מבני ביתה. לא חוסכת להזכיר שיש לה כישרון מיוחד אבל גם כשזה יותר מידי זה כבר לא אמין.
 
בקשר לקניות, אני משלמת על כל דבר כמעט כולל גן ילדים וחוגים של ילד אחד. מרחוק. הצעתי להצטרף לקניות פעם בשבוע ברכבי ולשלם עבורם או להקל אבל סורבתי. הצעתי בעונה הקודמת לבוא אתם לקנות נעלי חורף אבל הם העדיפו לבד אז קיבלתי. כשאני אגב קונה מתנות אני שואלת בדרך כלל אבל שוב, לא להגזים. לפעמים קונה גם משהו שמתחשק לי.
 
למען האמת לא שואלת על עבודתה כי היא סגורה איתי נראה לי. ורק איתי. אני קצת לא אוהבת לחדור לפרטיות של משהו שלא נפתח....חוששת שזה יהיה לא נעים לה.
 
לא אמרתי שאני מסכנה אבל כן, רוצה קצת יותר....שתהיה טיפה יותר פתוחה ומכבדת. למשל, לענות לטלפון כשאני מתקשרת הרי שואלת לשלום ילדיך ושלומך. כשעוברת עלייך תקופה וחלית באתי וטיפלתי והתקשרתי וכן, קיבלתי תודה אבל מרגיש לי הפחד הזה ליצור קשר קצת יותר קרוב.  אני עסוקה,   אני עובדת כשכירה ועושה עבודות באופן עצמאי, אני לומדת ומבלה עם חברים ושאר בני הבית כך שאין מה לפחד שאהיה דבק...וכן, אולי אני יש לי גם צד שאינני רואה הרי אני גם אדם ואדם לא יכול להלין על אחר אם אינו רואה את המגרעות של עצמו אבל זה מה שאני מרגישה.
 
כתבתי את זה כי אולי הצורך הזה שלי להיות קצת יותר?  
 
לפני כמה ימים שמעתי שהיה לה חום. התקשרתי כדי לשאול לשלומה ואם היא רוצה משהו. לא היה שום מענה במהלך כל היום. אבל אחרי כמה שעות התקשרה לאחיין שלי שיביא לה משהו. את זה קשה לי להבין.
 
אולי היא מרגישה שהיא לא מתחברת אלי. אולי. גם אני לא התחברתי לאנשים רבים אבל כאלה שהרגשתי חובה לכבד...כזה מידי פעם לא נורא אבל ברצף או אף פעם, זה תרוץ.
 
אגב, מתנות לא בוררים. אפשר להעביר ולזרוק מאחורי הגב ולאחסן אבל לדחות אותן? מעליב מאוד.
 
תודה על העצות. אנסה לשנות זווית. הרי כאן לא כדי להשמיץ. באמת. להתייעץ ואי אפשר בלי לכתוב רגש. לוקחת בחשבון שגם לי יש טעויות אבל גם יש אפשרות שחלק לפחות ממה שכתבתי נכון.  והדברים מהצטברות...לפעמים הכל בסדר ומספיק שמשהו קטן קורה כדי לתת תזכורת....
 
שוב תודה!
לצפיה ב-'את באמת נורא טובה (ממש בהכל)'
את באמת נורא טובה (ממש בהכל)
12/04/2016 | 11:37
2
186
ולא תאמיני... אבל אולי זה מה שמעצבן אותה אצלך... יש משהו מעצבן באנשים שהם יותר מידי בסדר... אנחנו, האנשים הרגילים, שלא מספיקים לסדר את הבית, לבשל, לעשות קניות ולתקתק עניינים ככה בכייף... מרגישים נחותים ליד אנשים כמוך. ואני לא אומרת את זה בציניות. עצם זה שאת כל כך בסדר נותן תחושה של פטרונות, גם אם לא אמרת אף מילה.
אין לי פיתרון לבעיה הזאת. אני אישית הגעתי איפה שהוא בחיים שלי להשלמה שאני מה שאני וזה מספיק טוב. בשלב הזה יכולתי להפסיק לקנא, להרגיש רדופה או מושפלת מאנשים שהם יותר טובים ממני ולשמוח באיכויות שיש לי.
בקיצור סוג של התפייסות.
אז זה מה שאולי תנסי את לעשות עם עצמך, להפסיק להשתדל כל כך, להסכים לעשות עבורם רק אם זה נח ונעים לך, ובמקביל לקוות שכלתך תעבור תהליך התבגרות דומה ותוכלו לחיות בשלום זו עם זו.
לצפיה ב-'אם זה ציני, אז כתבתי כבר שאני לא. באמת מאמינה שאני לא בהכל'
אם זה ציני, אז כתבתי כבר שאני לא. באמת מאמינה שאני לא בהכל
12/04/2016 | 16:34
1
153
אבל משתדלת וגם שאני טועה אני מתקנת  או מתנצלת (אולי יותר מידי)...
 
אם זה לא ציני, אז כן, קורה לי לא פעם שאני ממש טובה עם משהו והוא מחזיר לי הפוך...לא מסתדר לי...למה??? טוב, אולי זה בא ממקום נמוך גם....אולי...
 
ושוב, כשמאוד רע לי ומשהו לא בא לי בטוב אני גם יודעת להיות אחרת אבל פה זה כבר משפחה...
 
דווקא בענייני סדר ותקתקנות אני בכלל לא טובה. לא אפרט אבל בצד הזה אני ממש לא ראויה...כן משדלת להיות מנומסת (טוב אולי יותר מידי ועכשיו תוך מענה לתגובתך אני מבינה שזה לא ציני מה שכתבת).
 
העניין של שאיפה לשלמות קיים בתוך כל אחד ואולי אצלי יותר אבל היא מתבטאת בעובדה שאני חייבת להיות ולחיות בשלום עם כל העולם ואשתו ואני אגב אדם מפרגן היכן שצריך...
 
תודה. על המענה והניסיון לגרום לי להבין. זה כן עזר :)
 
אפנים! :)
לצפיה ב-'ממש לא ציני'
ממש לא ציני
12/04/2016 | 18:06
102
את בהחלט יכולה להגיד לבנך משהו כמו: "תשמע חבובי, אני פגועה, ומרגישה שהמצב בינינו לא תקין, אני רוצה קשר וקירבה אליכם ומרגישה שאתם מרחיקים אותי. אתם נהנים מסיוע ממני, אבל לא נותנים לי ליהנות מכם ומנכדיי, אילו לא יחסי משפחה תקינים בעיני. אני בטוחה שיש לכם את הסיבות שלכם ואני רוצה לדעת אותן כדי שאוכל להתייחס אליהן ואם צריך לשנות את ההתנהלות שלי, אבל להמשיך ככה אני לא מעוניינת. אני מבקשת שנשב כולנו יחד לשוחח על איך לגרום לכך שכולנו נהיה מרוצים, אם צריך אני אשמח לממן כמה פגישות אצל יועץ משפחתי"
לצפיה ב-'אני רוצה לענות לך מהצד של הכלה.'
אני רוצה לענות לך מהצד של הכלה.
12/04/2016 | 11:49
3
242
קחי אוויר, רוב הסיכויים שלא יהיה לך קל לקרוא את זה:
 
מכל ההודעות שלך עד כה, זה נשמע שהבן שלך בחר לעצמו מישהי שפשוט לא אוהבת אותך ולא מתחברת אלייך בשום צורה.
היא לא חייבת לאהוב אותך, היא אוהבת את הבן שלך (גם אם את לא רואה את זה).
היא כן חייבת להיות מנומסת אלייך ואת זה (לפחות מההודעות שלך פה) היא בהחלט עושה.
 
את נעלבת מזה שהיא לא משתפת אותך בתחושות שלה, בכאבים שלה, מעדיפה לא להיעזר בך.
זאת בעיה פרטית שלך, את מנסה לכפות עליה יחסים חמים יותר ממה שהיא מרגישה בנוח.
 
חמות/כלה לא אמורה להיות חברה.
אם זה קורה זה נפלא, אם לא - זה מה יש.
 
נראה לי שעיקר הבעיה שלך היא מול הבן שלך. הוא חלק שווה במערכת היחסים הזאת, לא?
 
אם היא מכווצת כשאת עם הילדים - הוא זה שאמור להרגיע אותה.
אם היא מעדיפה לא להכניס הביתה חפצים שאין לה צורך או מקום אחסון בשבילם - אל תקני כאלה.
את מעדיפה שהיא תיקח ותזרוק לפח שניה אחרי שנכנסה הביתה?
אם קשה לך לדבר איתה ולקבל ממנה תשובה - חשבת לשאול את הבן שלך מה הפרמטרים שלהם
(כן, שלהם. גם אם הוא מקבל את דעתה בלי דיון זה עדיין שלהם) למתנות קטנות של תשומת לב שאת יכולה להביא לילדים?
 
בקיצור - שחררי.
הנכדים שלך עדיין יהיו הנכדים שלך, גם אם לא תראי אותם באותה תדירות או תאכילי אותם כשהם מגיעים אלייך.
לצפיה ב-'לקחתי אויר :)'
לקחתי אויר :)
12/04/2016 | 17:06
2
192
כל עוד לא מביעים מסקנה שאינה מוצקה זה בסדר. כל עוד ואין כאמור קללות והכפשות זה בסדר. ברור שלא תמיד אהיה צודקת ואולי יש צדדים לא חיוביים גם בי אבל יש דברים שכן אפשר להתאמץ עבורם למשל:
לא לאהוב-כן לכבד והיו מקרים שנעלבתי ממש כי הגישה הייתה מאוד בוטה. (שאלו למה לא ניתקתי או הגבתי בהתאם אמרתי שפחדתי לקלקל יחסים).
 
אני לא מצפה שתהיה חברה גם אם זה נראה כך יש הפרשי גילאים לא קטנים ואף תפיסת עולם מאוד שונה אז גם לי לא היה נוח להתקרב מידי אבל מעט כבת משפחה...
 
נכון, גם הבן שלי אשם שלא מנסה להרגיע ואולי יש לו יד בכך שהוא מעודד את זה אז מה עושים???
 
דווקא היה מקרה שהיו חייבים את עזרתי ולא אפרט - וקפצתי אבל כשביקשתי לעזור באותו עניין פתאום אני לא שווה. אינני רובוט...
 
ובכן, החפצים לא גדולים שתופסים מקום. דברים קטנים שילדים אוהבים. גם אני מקבלת מתנות שאני ממש לא אוהבת ומעולם לא מחזירה. חמותי נתנה לי אוכל שלא יכולתי לגעת גם ענייני טעם וגם תקופות דיאטה אבל מעולם לא סירבתי. עשיתי לה טוב על הנשמה (הרי ידוע שלפעמים אתה נותן להרגיש טוב או להתקרב) ולא פעם העברתי הלאה או זרקתי לפח אוכל. מה לעשות שקשה לסרב לאדם עם שמחה וחיוך?  אז כן, אני מעדיפה שתיקח ותזרוק  ואלה דברים קטנים וטובים שהילדים אוהבים ממש. מעליב.
 
כן ואני קונה מתנות מכל סוג..אגב אם יש משהו שאני מהססת לגביו לדוגמה מתנה עם סיכון בגיל או גבולית אני שואלת. כשאני יכולה להסתובב יום שלם לקנות מתנה לנכד או למשהו אחר כדי שיהיה מושלם ודוחים אותה (גם לא לוקחים להחליף) מעליב.
 
בקיצור אני לא מושלמת אבל יש דברים קצת קשים כשיש לך כוונה טובה...
 
לומדת לשחרר. כבר הציעו לי ואני איכשהו מצליחה. לא תמיד. לפעמים עולה ונתקלת בדברים...
לצפיה ב-'ניתוק הקשרים (דיסוציאציה)'
ניתוק הקשרים (דיסוציאציה)
13/04/2016 | 10:17
135
לאכול משהו שמישהו הכין למרות שאסור לך (דיאטה) או לא טעים לך - פוגע בך.
אם את לא אוכלת, לשיטתך, את פוגעת במי שהכין.
את העדפת לקחת את הפגיעה אלייך מול חמותך, זו בחירה שלך.
 
כמו שאמרת - יש הפרשי גיל משמעותיים וגם הבדלי תפיסה.
כלתך בוחרת לא לאכול או לא לתת לילדיה לאכול מה שהיא לא מעוניינת שיאכלו,
כי היא לא מעוניינת להיות בצד הפגוע. מה הפתרון?
בעיניי - לנתק את ההקשר שאת עושה בין אוכל לכבוד.
אם לא לאכול מה שהכנת לא מתפרש כחוסר כבוד - אין עלבון ונגמר הסיפור.
 
ביקשו ממך לשמור על הילדים כשהיו צריכים וסירבו כשלא היו צריכים?
אז מה? אולי היא מעדיפה לשמור את השימוש בשירותייך לזמנים שהיא באמת צריכה?
אולי היא חוששת לעייף אותך? את הרי לא בת 25, גם האנרגיות שלך נגמרות מתישהו.
אני כל הזמן טוענת שסבתא היא לא בייביסיטר בחינם, אם וכאשר יהיו לי ילדים
הטיפול בהם יהיה אחריות פרטית שלי, לא של הסבתות שלהם.
אם סבתא רוצה לעזור זה מעולה, אבל אני ממש לא בונה על זה.
ועוד משהו: זה שלי. את גידלת את הילדים שלך, עכשיו תורי.
אני לא רוצה שהסבתות יתנחלו לי בבית, בין השאר כי אני צריכה להתמודד עם זה בעצמי.
מצחיקות אותי הנשים שעוברות לידה רגילה ובריאה ועוברות לחודש לאמא שלהן כדי "ללמוד לטפל בתינוק".
אם תהיה לי בעיה בטיפול בתינוק שרק נולד לבד - אני אעדיף שהסבתות תבואנה אלי ויתמכו בי בסביבה הטבעית שלי.
אמא שלי ואמא של בן זוגי מבינות את זה ואף אחת מהן לא תעלב.
אין פה שום עניין של עלבון ופגיעה בכבוד, אלא הבנה שלכל אחת מתאים משהו אחר.
את גידלת את ילדייך כמו שהתאים לך - ועכשיו תורה.
 
אותו דבר בנוגע למתנות.
לטעמי הרבה יותר חשוב שהילדים ילמדו ערך לדברים.
אם מישהו קנה משהו שאין לנו צורך בו - גם אם הילדים רוצים את זה (וילדים תמיד רוצים. הכל) לא הייתי רוצה שיראו שאני לוקחת ואחר כך זורקת בבית. זה מעביר מסר של זלזול במשהו שמישהו אחר קנה יותר מלא לקבל מלכתחילה, לטעמי.
אגב, צעצועים קטנים וזולים שיכולים מאוד לשמח ילדים יכולים להתפרק בבית וחלקים עלולים להבלע או להישאף.
לא כתבת בני כמה הנכדים אבל שוב - אולי כדאי לך לשאול את הבן שלך
ולהתייעץ איתו מה הקריטריונים שלהם לדברים האלה, אולי שם נעוצה הבעיה.
 
ולמה בעצם בכל ביקור הילדים צריכים לקבל מתנה?
גם זה לא מסר שהייתי רוצה להעביר לילדים - שסבתא היא ספקית מתנות.
לצפיה ב-'אילו הנכדים היחידים שלך? זה בנך היחיד?'
אילו הנכדים היחידים שלך? זה בנך היחיד?
15/04/2016 | 15:19
23
לצפיה ב-'יקירה ,האם יכול להיות שאת לוקחת על עצמך יותר מידי'
יקירה ,האם יכול להיות שאת לוקחת על עצמך יותר מידי
12/04/2016 | 13:31
1
183
בקשר הזה עם בנך ומשפחתו?
הכוונה היא לזה שנראה שאת הופכת כל דבר הכי קטן למשהו גדול ולוקחת דברים מאוד ללב, ולא בטוחה שיש בכלל כוונה שתיפגעי שם.
 
הילד כבר אכל ולא רוצים שתתני לו אוכל אבל בצד השני, יוצא שהוא כן אוכל מה שהוא רוצה- אולי הם הולכים בשעות שונות, אולי תגידי מראש שאת מזמינה לארוחה כך שיקחו את זה בחשבון ויגיעו רעבים. אל תקחי את זה על עצמך ותציגי את עצמך כקורבן, זו שלא אוהבים/רוצים אותה.
 
לפעמים דברים קורים בלי קשר אלינו, גם אם זה נראה קשור ושכלתך באנטי כלפייך.
 
אני באופן אישי מנקודת מבט של כלה, הייתי שמחה במצב כזה אם חמות הייתה ניגשת אליי ושמה את הקלפים על השולחן ומנסים למצוא את מה שמתאים לנו-לכולנו.
 
אבל שוב, אי אפשר לעשות את זה בכוח- זה משהו שנבנה עם הזמן וצריך הרבה סבלנות.
לצפיה ב-'חלקית את צודקת. '
חלקית את צודקת.
12/04/2016 | 17:09
120
חלקית כי יש דברים שאני חווה אותם ויודעת ולא מעלה אבל אולי אני צריכה לשחרר ולהמשיך להתעסק עם ענייני.... 
 
תודה וחג שמח. 
לצפיה ב-'כינון מערכת יחסים'
כינון מערכת יחסים
12/04/2016 | 19:00
84
היי
 
את נמצאת בתקיעות מול הכלה והבן וקשה לך לגלגל את התקיעות למערכת זורמת
ומאפשרת לך יותר.
הקושי שלך נובע כפי שכתבו לך מפרשנות שלך של מצבים..
והתייחסות אולי ללא איזון לתגובות..
חשבי על הכותרות שכתבת בפוסט- קנאה,ניצול,עייפות,תחושה,צער,עצב,תסכול,הבנה כבוד רצון צורך..חוסר ניסיון..
את ממוקדת במה לא עובד.
שינוי כיוון הוא התייחסות למה כן עובד.
נסי לחשוב איך היית רוצה שמערכת היחסים שלך עם הילדים-והנכדים תהיה.
מהי מערכת אוטופית מבחינתך..
וממליצה לך להתבונן שונה על הכלה-
ממקום של אהבה - לא מקום של פחד- לא שיפוטי / מאשים או ביקורתי..
זה לא תורם דבר למערכת יחסים. את יכולה להשתדל ולצאת מדעתך לרצות
אותה להכין לה להתקשר... יש מסר שמועבר אליה לא במילים או מעשים.
יש סיבה שהיא סגורה,לא משתפת,לא מעוניינת.
יתכן ואת משתדלת מידי ומחבקת חיבוק דוב לוחץ.
כדי להכיר את הכלה עלייך לאפשר.. 
 
אם תעשי היום ומחר מה שעשית אתמול ושלשום השינוי לא יגיע...
כלומר דרך התגובה שלך/אופן המחשבה והכיוון לא יוצרים שינוי.
אני לא יודעת מה כי יש פה רק את הסיפור שלך.
ממליצה לך לבדוק מה חשוב לך ולהתמקד בשינוי בתחום אחד.
חשוב לך לדוגמא זמן איכות עם הנכדים-
חשבי על דרך להעשיר חייהם- כלומר שלהורים יהיה בנפיט מכך-
הציעי לשמור עליהם בחג לדוגמא וההורים יהיו פנויים לסידורים/לבילוי זוגי..
התנדבי לקחת לחוג..
שתפי את בנך שאת מתגעגעת ורוצה לזמן נוסף איתם.
 
בשיטת הסלמי לא לצור שינוי באלף זירות..
בהצלחה
אירית
 
לצפיה ב-'מבי נה את הכאב שלך, אבל..'
מבי נה את הכאב שלך, אבל..
12/04/2016 | 21:24
1
141
יש דברים שחבל שאת נכנסת אליהם כי לא תנצחי.
 
אי אפשר לכפות רגש על האחר.
את לא יכולה לצפות מכלתך שתאהב או תחבב אותך או תרגיש כלפיך משהו שהיא לא מרגישה.
 
כשאדם מעוניין בקרבתך מעבר להכרחי, מרגישים את זה
וגם כשלא.
 
היא לא מחוייבת כלפיך בשום דבר.
הכל מרצון טוב, וכדאי לגרום לכך שיהיה רצון טוב.
 
כרגע היא שמה לך גבולות ברורים.
וזה מרתיח אותך.
אולי במקום לכעוס כדאי להבין שזו זכותה, ופשט לקבל את מה שהיא אומרת בלי להביע מורת רוח או להתווכח??
 
לא להציף במתנות וחפצים שהיא אינה מעוניינת בהם.
להייעץ איתה לגבי אם כמה ומתי להציעאוכל לנכדים.
ייתכן שהההעדפת הקולינריות שלה שונות משלך, וזה בסדר.
 
היא מאפשרת לך להיפגש עם הנכדים.
את אוהבת אותם, הם אוהבים אותך.
תהנו מזה.
 
ולגבי מה שקורה בינה ובין הבן שלך?
הוא אדם בוגר.
הוא יכול להתמודד לבד.
אם הוא ירצה  עזרה ממך,הוא יפנה אליך.
אם לא, זה לא מתפקידך לטפל במשבר.
 
אל תעשי חשבונות והשוואות בינך לבין משפחת הכלה.
אין טעם.
ברור שהיא קרובה אליהם יותר מאשר אליך.
מרגישה איתם יותר בנוח.
סומכת עליהם יותר.
זו משפחת המוצא שלה. ככה זה.
 
זה לא התפקיד שלך ולא האחריות שלך לשמור על הזוגיות של בנך.
וזה גם לא התפקיד שלך לחנך את הנכדים. זה תפקיד ההורים שלהם.
 
פשוט אל תקחי על עצמך תפקידים מיותרים ואל תכנסי למאבקים שאין טעם להיאבק אותם.
לצפיה ב-''
13/04/2016 | 10:20
11
לצפיה ב-'תנסי להרפות. תני כמה שמתאים, בלי ציפיות'
תנסי להרפות. תני כמה שמתאים, בלי ציפיות
13/04/2016 | 07:10
107
היא כנראה לא חשה כלפיך את אותה קרבה שהיית רוצה. 
אולי אפילו הלחץ שלך רק גורם לריחוק.
אז תני כמה שמתאים לך, בלי להיעלב ובלי לצפות שהיא תרצה להיות חברה שלך
 
היא אוהבת את אמא שלה והמשפחה שלה. זה מובן ומשמח. אל תשווי את האהבה שלה לאמא שלה, לאהבה שלה אלייך. את לא אמא שלה. את לא חברה שלך. את האמא של האיש שהיא בחרה לחיות איתו.
 
ולדעתי - תורידי את רמת ההשקעה. זה רק מלחיץ. אל תכיני עבורה אוכל מיוחד, אל תעשי כל מיני פעולות מתוך חשש לאבד אותם. להיפך. הפעילות העודפת רק מלחיצה.
לצפיה ב-'כתבו לך דברים יפים וונים'
כתבו לך דברים יפים וונים
13/04/2016 | 16:47
1
117
רציתי רק להוסיף שאם עמדת המוצא שלך היא שבנך נמצא בזוגיות שלא טובה עבורה, שמנצלת אותו, שלא מגנה עליו ולא נכונה לו.
אז פלא שיש ריחוק בינך ובין כלתך?
גם אם היא לא נעימה וקשה ומרוחקת וכו', עמדת המוצא שלך מחבלת בקשר שלכן.
אנשים הם אנשים שונים ויש להם צרכים שונים בקשר ונשמע שאת עסוקה בעיקר בצרכים שלך או בקורבנות שלך.
כבר כתבו לך מספר פעמים, רוצים משהו? שיבואו לקחת, לא מגיעים לביתם, מביאים להם למעלה ומתאכזבים שלא מוזמנים.
מרוב שאת נחמדה ולא רוצה לפגוע את מקרבנת את עצמך וזה לא פייר, לא כלפיך ולא כלפי הצד השני.
תתחילי לשים גבולות.
ותתחילי את זה עם הבן שלך, הוא אחראי לדינמיקה מולך. לא היא.
הרבה יותר קל לבוא אליה בטענות, אבל הקשר שלך הוא בראש ובראשונה איתו. היא לא אחראית על הקשר הזה.
לצפיה ב-'תודה!'
תודה!
13/04/2016 | 20:44
23
לצפיה ב-'חמותי ואני בנוסף להפרעת חרדה שאני סובלת ממנה'
חמותי ואני בנוסף להפרעת חרדה שאני סובלת ממנה
11/04/2016 | 05:06
4
447
בלידות הראשונות של ילדי היו לי בעיות של חרדה , דיכאון , חוסר תיפקוד כתוצאה מכך כל המשפחה התגייסה לעניין . לעזור ולטפל . כמובן שעם העזרה של אימא שלי היה לי קל כי הרגשתי חופשי לידה.
לעומת זאת ליד חמותי הרגשתי כל הזמן דרוכה ונשפטת . אני מודעת לכך שחלק גדול מכך נובע מהאישיות שלי עצמי. ששופטת את עצמי בלאו הכי , ולא אוהבת ביקורתיות יתר וכן רגישה מאוד. אבל גם שמצבי השתפר המשיכה התחושה שהיא מנתבת הרבה דברים . ולי היה קשה לבוא ולומר רגע אני חושבת אחרת . זה לא דרך האימהות שלי , הרגשתי שזו תהיה כפיות טובה . אבל בפנים צברתי תסכולים . דוגמאות לחיכוכים : עניני האכלת הילדים , חמותי ומשפחתה היסטרית לגבי הנושא ונתנה לי לחוש שאם האוכל לא מתוקתק משהו לא בסדר . אבל היא ציפתה שאני אדאג לכך , לא לפי מה שאני חושבת שחשוב . בנוסף עניין סביב צפיית הילדים בטלווזיה . הם דגלו בגישה שזה לא כדאי וכו' , לי אין בעיה עם טלווזיה במידה מסוימת ועוד נושאים שונים שבהם היו חוסר הסכמות אבל חששתי להביע את דעתי ולעמוד על שלי . הרגשתי חנוקה בביתי והולכת על ביצים כדי לרצות . המצב ביננו בעיקר השתפר לדעתי שהתחלתי לעבוד והיא שמרה על הילדים כשאני בעבודה. לא היה חיכוך , היא עשתה מה שלדעתה אבל בלי לומר לי מה לעשות והלכה בדרך כלל בלילה לישון בביתה ( לעומת בעבר ) היחסים שלנו השתפרו פלאים עקב כך כי לא היו חיכוכים . לא היה איכפת לי שבשעות שהיא איתם שתנהל אותם לפי ראות דעתה. הבעיה החלה עכשו לאחר שנולדה ביתי השלישית שהביאה שמחה אבל שוב את החיכוך הזה של עזרת יתר שמצד אחד נזקקת ומצד שני התערבות . דוגמא לכך אמרתי לה שהתייעצתי עם אחות טיפת חלב לגבי עניין האכלת הילדה ושהיא אומרת שלא צריך להעמיס עליה בכמיות של אוכל . היא ביטלה את עמדת האחות בזלזול שלמעשה היא מבטלת את דעתי . שוב פחות איכפת לי מה היא עושה כשהיא מטפלת בה לבד . אבל כשאני בסביבה ומתערבים לי זה מעצבן . שוב החל כל עניין ההאכלות מי האכיל מה . מצד אחד היא באה לעזור ומצד שני למשל היא יודעת שאני ממהרת לחתונה. שהבן שלה התחייב להגיע בזמן ולעזור לה והיא גורמת לי להרגיש שאני צריכה להספיק לעזור לה כי אם לא יכול להיות שבסוף היא תסבול מאיזה התקף עצבים שמשום מה אני ממש מפחדת ממנו . כל זה הזכיר לי נשכחות ותקופות לא טובות בעבר . לדעתי זה גם העלה לי את רמת החרדה כי כל פעם שאני יודעת שהיא באה לעזור אני  נדרכת . היו תקופות בעבר שהעדפתי כבר להסתדר לבד בעזרת בעלי . אבל מאחר ובעלי נעדר הרבה והוא למשל החליט שהבן שלנו צריך ללמוד גודו במקום שלי קשה להביא אותו לבד מאחר ואין לי רישיון ( היה לנו חוג קרטה שהיה קרוב לבית והייתי בקלות לוקחת אותו לשם , הבן אהב את זה אבל האבא הכניס לו לראש שגודו יותר שווה ) בזמנו אמרתי לו אתה מתחייב לקחת אותו לגודו , זה לא עלי . אבל בפועל הרבה פעמים הוא נעדר בגלל העבודה ו אין ברירה אלא להיעזר באחרים. עכשו בשבוע וחצי האחרונים אני שוב סובלת מהתקף חרדה קשה . כמובן שנזקקת לעזרה יותר , אבל לדעת המטפל שלי אחד הסיבות להתקפי החרדה האלה מלבד הקושי שלי מאובדן החופש שלי שוב, זה תחושות אשמה וחוסר יכולת לעמוד על שלי וגם טראומת העבר . כל החזרה הזו של המעורבות יתר של חמותי בעניני . מעיקה עלי . הייתי רוצה שתבוא להיות עם הילדים פעם בשבוע ותבלה איתם בעיקר לבד ובזמן הזה תאפשר לי להיות חופשיה. לדעתי זו עזרה אמיתית . או לחלופין ללמוד להרגיש חופשי לומר לה כל מה שאני חושבת .טוב די חפרתי , מה דעתכם , איך עושים זאת? איך אומרים לבן אדם שאתה אוהב ומעריך מצד אחד שאתה מעריך את עזרתו אבל גם מועק ממנה , שאתה זקוק לפחות התערבות או לשחרור?   תודה על תשובות . 
 
 
 
 
לצפיה ב-'יש כמה ענינים בסיפור שלך,'
יש כמה ענינים בסיפור שלך,
11/04/2016 | 06:00
161
אתחיל דוקא מענין החוג--בעלך הוא זה ששינה לבן את החוג-
הבטיח שלוקח על עצמו אבל לא עמד בהתחייבות--וזה נפל עליך--
לך קשה להתמודד עם העומס--זה שוה שיחה עם הבעל,
על קבלת ההחלטות בבית--
לומר עד שהילד לא גדול מספיק ללכת ולחזור לבד--שילך לחוגים שאני יכולה 
להביא ולהחזיר. --וכן שהמטפל יחזק אותך בלומר את הדברים חד משמעית.
 
לגבי חמותך--היה בפוסט שלך משפט מפתח לענין--ואני מצטטת:"כי לא היו חיכוכים...
. לא היה איכפת לי שבשעות שהיא איתם שתנהל אותם לפי ראות דעתה. "
אז אם באמת את זקוקה לעזרתה--והיא עושה ברצון, תימנעי חיכווכים,
אל תהיי בבית כשהיא מטפלת בהם--תצאי עם חברות, לקניות, או תלכי לישון.
מישהיא חזקה היתה עונה ולוקחת את המושכות ו/או מותרת על העזרה,
את דוקא כן יודעת שאת זקוקה ורוצה את העזרה--אז תהני ממנה.
 
לגבי החופש והיכולת להתמודד מול חמותך הייתי מבקשת עזרה מהמטפל--
שיגיד הוא לחמותך ולבעלך--שישאלו אותך וישמעו לדרישותיך, כדי לאפשר
לך לחזור תפקוד מלא. כן, מה שישמעו ממנו זו הדרך לעזור לךץ
בהצלחה.
לצפיה ב-'מעורבות והתערבות'
מעורבות והתערבות
11/04/2016 | 13:12
135
חמותך מנסה לעזור לך אבל על הדרך היא מתערבת וביקורתית וזה לא נעים, זה בטוח- אבל זה המחיר של העזרה.
אולי הגיע הזמן לקצץ בעזרה הזו על מנת למנוע חיכוכים ביניכן?
ואם זה לא אפשרי, פשוט להתעלם ולא להתרגש מההערות שלה.להכניס באוזן אחת ומיד להוציא באוזן השנייה (וזו כותבת מישהי שסבלה במשך הרבה שנים מאנשים מאוד ביקורתיים בחייה -למדתי את זה בדרך הקשה...).
לצפיה ב-'הנושא הלא נכון'
הנושא הלא נכון
13/04/2016 | 08:31
1
126
למה שתגידי "לבן אדם שאתה אוהב ומעריך מצד אחד שאתה מעריך את עזרתו אבל גם מועק ממנה , שאתה זקוק לפחות התערבות או לשחרור?" למה לא פשוט להגיד בדיוק מה את רוצה ובדיוק למה את מתכוונת?
הנסיון שלי עם התקפי חרדה הוא שהם מתגברים אצלי כאשר אני עומדת בפני אי וודאות לגבי מה יאמרו מהצד השני. זה בידך להקטין את אי הוודאות על ידי שתאמרי הכי מוקדם שאפשר מה את רוצה בדיוק. את רוצה שבעלך יקח את הילד לג'ודו? תגידי: אני לא עושה את זה. את רוצה שחמותך תשמור על הילדים כשאת לא נמצאת? תגידי לה: אני מעונינת שתשמרי על הילדים ביום זה וזה, אני לא אהיה בבית. מפריע לךשמבקרים אותך על איך את מאכילה את הילדים? אני בזמנו אמרתי לחמותי שלכל אחד יש זכות לטעות עם ילדיו ושהיא כבר סיימה לגדל את ילדיה ועל הילדים שלי אני עושה את הטעויות של עצמי. את בכלל לא צריכה לתרץ לה מה אמרו בטיפת חלב ומה אומרת אמא שלך.
ודבר אחרון: נראה שקצת שכחת שיש כאן שלושה ילדים שהם הם האחריות הראשית שלך ואת המגינה הראשית שלהם מול העולם. כדאי להזכר בזה מפעם לפעם ביחוד כאשר לא נעים לך ממישהו שגורם לך לעשות דברים שלדעתך הם לא לטובתם.
לצפיה ב-''
13/04/2016 | 11:32
12
לצפיה ב-'חמותו של גיסי'
חמותו של גיסי
07/04/2016 | 16:08
27
1197
חמותו של גיסי וחמותי בקשר טוב ולעיתים קרובות כשאנחנו מגיעים לבקר גם היא שם.
הבעיה שלי מתחילה כשהיא מרשה לעצמה להתערב בחינוך של הילדים שלי, לרוב בגישה הפוכה ממני (אני אגיד אסור, היא תגיד מותר)
את חמותי אני חייבת להכיל, בטח בביתה, וגם חשוב לי לחנך לכבד מבוגרים, אבל מולה זה קשה.
כבר פניתי אליה יותר מפעם אחת בבקשה שלא תתערב (בנימוס כמובן) אבל היא כל כך רגילה להביע דעה על הכל ולהרגיש בת בית שהבקשה שלי כאילו יוצאת לה מהאוזן השניה. אציין שיש לי גיבוי מחמותי, היא שמחה ךהשאיר לי את העיסוק המשמעתי עם הילדים וגם העירה לה כמה פעמים...
אוף...
לצפיה ב-'האמת, משעשע,'
האמת, משעשע,
07/04/2016 | 17:01
1
386
אם חמותך מגבה אותך, וגם מעירה לה,
ואת יודעת שהיא כזו--אני הייתי הופכת את הענין לבדיחה ועונה לה.
(אגב, הייתי נערכת ומכינה ארסנל של תגובות שיביכו אותה)
לדוגמא--"אהה למה לעשות כמו שאת מציעה עכשיו כיבפעם הקודמת את אמרת
לי לעשות כך, כשאני עשיתי מה שאת מציעה עכשיו."
או" איזה מזל שאת מדריכה אותי, רוצה לבוא אלי כל יום לתדרוך"
ואם תרצי יש לי שפע.
תרגיעי, תני לה לדבר זה שלה 
לצפיה ב-'את נותנת לה קרדיט שאינו במקום'
את נותנת לה קרדיט שאינו במקום
10/04/2016 | 13:32
209
עוד לא ראיתי אותה מבינה ציניות.
נסיון לצחוק איתה רק יעודד אותה להמשיך...
לצפיה ב-'ממש מרגיז, לפעמים אנשים מרשים לעצמם יותר מידי '
ממש מרגיז, לפעמים אנשים מרשים לעצמם יותר מידי
08/04/2016 | 01:38
4
303
לדעתי, לפעמים אין ברירה וצריך להיות ישירים וברורים ופשוט להבהיר שרק את מחנכת את הילדים שלך ומה שאת אומרת-קובע.
לפחות יש לך את התמיכה של חמותך, זה חשוב
לצפיה ב-'אהבתי את "אנשים מרשים לעצמם"'
אהבתי את "אנשים מרשים לעצמם"
08/04/2016 | 10:25
274
אבל יש כאלה שעושוים זאת מחוסר מודעות מה זה עושה לשני,
היא לא ממש חושבת על האמירה, ספונטנית באותו הרגע--נראה לה ש....
ואומרת.
 
יש כאלה שממרום גילם חושבים ש'בלעו' את כל החכמה והנסיון
ולכן בכלל 'עושים טובה' שמשתפים ועוזרים.--זה כ"כ משעשע,
שנשארו תקועים בחויותיהם--בעוד העולם 'רץ' ןמשתנה.
לצפיה ב-'זה באמת מה שעשיתי'
זה באמת מה שעשיתי
10/04/2016 | 13:42
2
164
כל פעם שהעניין קורה (ולשמחתי זה לא קורה יותר מפעם בחודש-חודשיים) אני עונה באסרטיביות מנומסת "אני מבקשת ממך לא להתערב" ומבהירה שהשיח החינוכי כאן הוא ביני לבין הילד בלבד.
הקושי הגדול לדעתי נובע מכך שאשתו של גיסי, הבת שלה, מאוד שמחה שמתערבים לה ומחנכים במקומה. היא גם גרה אצלם אז היא ממש עוד דמות קבע בבית.
ועדיין...
אני לא חושבת שהיא היתה מזהה את הילדים שלי לו נפגשו ברחוב אז מאיפה החוצפה להתערב בחינוך שלהם?!
לצפיה ב-'לו אני במקומך, בפעם הבאה שהיא מתערבת, הייתי אומרת לה שמכיוון'
לו אני במקומך, בפעם הבאה שהיא מתערבת, הייתי אומרת לה שמכיוון
10/04/2016 | 14:25
1
160
שהיא לא מפנימה שאין לה מה להתערב בחינוך הילדים שלי אני נאלצת לעזוב ולהבא לא אגיע כשהיא שם, קמה, לוקחת את עצמי והילדים ועוזבת.
אני בטוחה שאחרי שתפעלי כך חמותך תדאג כבר שהיא לא תתערב או לא תהיה כשאתם מגיעים.
לצפיה ב-'זה לא מתאים'
זה לא מתאים
11/04/2016 | 08:48
107
חמותי לא צריכה לחנך את המחותנת שלה.
מה גם שלקום וללכת זה אקט קיצוני מידי לטעמי ואני אצטייר בתור זאת שעשתה מהומה מדבר קטן.
 
לצפיה ב-' הודעות נמחקו משרשור זה'
הודעות נמחקו משרשור זה
08/04/2016 | 12:25
2
299
הודעות שתוקפות גולשים באופן אישי לא יהיו בפורום הזה.
במידה ואתם נתקלים בהודעות כאלה- אנא שילחו לי מסר ואפעל בנושא.
לצפיה ב-'תודה לך. '
תודה לך.
08/04/2016 | 12:28
51
לצפיה ב-'מעולה. תודה!'
מעולה. תודה!
11/04/2016 | 21:50
17
לצפיה ב-'ילד שלך, את קובעת. קל ופשוט.'
ילד שלך, את קובעת. קל ופשוט.
08/04/2016 | 12:51
13
270
בניגוד לגישת הפאסיב-אגרסיב שמוצגת בשרשור, אני בעד להעמיד גבולות ברורים:
הגברת המדוברת גידלה את הילדים שלה, סביר להניח שעשתה עליהם טעויות כאלה ואחרות.
עכשיו תורך לגדל את הילדים שלך ולעשות את הטעויות שלך, זכותך.
 
בלי התנחמדות מיותרת ובלי להסוות את הדברים בהומור מעושה ודלוח.
ככה הכל ברור ומובן, בלי הפתעות בהמשך הדרך כשמתברר שלא הבינו את הרמזים שלך בגלל הגישה הזו.
 
בהצלחה.
לצפיה ב-' להעיר ישר ולעניין'
להעיר ישר ולעניין
09/04/2016 | 07:00
12
166
השואלת לא נתנה דוגמאות, אז קצת קשה לענות. אבל בכל פעם שמישהו מתערב בחינוך ואומר משהו שסותר את דעתך - להגיב ומיד. לא בכעס, אבל גם בלי ללכת סחור סחור עם רמזים שאולי יובנו ואולי לא.  
 
ואני חושבת שאין מה לחשוש שהיא ״תשפיע לרעה״ על הילדים. אם את עקבית - הם מהר מאד לומדים מה החוקים שלך, ולומדים להתעלם מאנשים אחרים שאולי מרשים לעצמם לדבר אבל אין לדברים האלה ״תוקף״.  
לצפיה ב-'אבל היא כתבה במפורש שהיא העירה וזה לא מועיל.'
אבל היא כתבה במפורש שהיא העירה וזה לא מועיל.
09/04/2016 | 19:52
11
47
לצפיה ב-'ההערה היא לא כדי לשנות את אותה אישה'
ההערה היא לא כדי לשנות את אותה אישה
09/04/2016 | 19:59
10
135
האחריות שלי היא על הילדים שלי, לא על אנשים אחרים.  אם מישהי נותנת להם משהו שאסור להם - אני אוודא שהם יודעים שאני אוסרת, ולכן לא ייקחו. 
 
אם אותה אחת תמשיך להיות חסרת הבנה? שתמשיך. לא ענייני. 
 
(כנראה אעיר לאישה, כדי לנסות אולי היא מקשיבה, אבל לא יותר מפעם או פעמיים).  
 
 
לצפיה ב-'האמא של הגיס'
האמא של הגיס
09/04/2016 | 20:07
2
138
חולקת על דבריה ומעירה לה.
היא בקשה והעירה לה להפסיק, גם חמותה העירה לה להפסיק--
זה לא כדי לחנך, אלא כדי שתפסיק כי לא נעים לשמע את ההפך,
ומי ששומע שמבקשים די--אמור להבין את זה, וכשלא מצליח--יש לחפש חלופות.
היא לא אמרה שהיא פוחדת שהילדים שלה לא ידעו מי קובע,
גם לו אני במקומה--זה היה מביך אותי, זה היה מרגיז.
תני לי להתנהל כמו שמתאיםלי--כמו שאני רוצה--אז הגבת פעם--אמרו לך די--אז שיהיה די---
כן עניני--כי זה מעמד מקטין ולא נעים ונוח.
ואני הייתי נותנת לה להרגיש אותו הדבר.
לצפיה ב-'כמו שאנחנו אומרים לילדים - ״תתעלמי״.'
כמו שאנחנו אומרים לילדים - ״תתעלמי״.
09/04/2016 | 20:13
1
113
כל אחד ואיך שהוא מנהל את חייו. את היית בוחרת להמשיך לנהל שיחות עם אותה אישה ולנסות לגרום לה לשנות התנהגותה.
 
אני במצבים כאלה בוחרת להבין שיש אנשים משונים/מוזרים/מעצבנים/מטופשים. ויש לי יכולת הקשבה סלקטיבית ולא להתעצבן ממה שכל קרובת משפחה מדברת.
 
וכנראה גם עניין של בטחון עצמי. למה שהערות של קרובה מזדקנת ולא מאד חכמה, צריכות לגרום לי להרגיש קטנה? להיפך. אני מרגישה גדולה. כי גם אני חושבת שאני מבינה יותר ממנה, וגם כי יש לי הגדולה להתאפק.  (בלי לפגוע במזדקנים... גם אני מזדקנת. )
 
 
לצפיה ב-'באמת כל אחת בוחרת'
באמת כל אחת בוחרת
09/04/2016 | 20:45
99
את תגובתה מהמקום שלה,
אגיד לך, אם זו היתה 'השכנה' המבוגרת 'המעצבנת'
או אותה אמא של הגיס שהמפגש ביננו היה רק ביננו--
הייתי מסכימה איתך לגמרי.
 
העובדה שהיא עושה זאת בנוכחות אנשים אחרים,
ובמיוחד ע"י החמות שלי--שהן ביניהן חברות טובות--
זה מעמד לא נעים.גם ההרגשה שחמותי וואלה מגבה עלי--
כאילו עשיתי דבר באמת לא נכון--הוא מקום פחות נוח.
אני הייתי מוציאה את העוקץ--ולא מחוסר בטחון (מעולם לא סבלתי מחוסר בטחון)
אבל באמת כל אחת פועלת ע"פ דרכה. 
והשואלת תחליט מה מתאים לה.
 
לצפיה ב-'זה פותח פתח'
זה פותח פתח
10/04/2016 | 13:47
6
123
כשאני אומרת לא, ואז מבוגר אחר פתאום אומר כן זה יוצר פתח לויכוח.
נכון, הילדים שלי יודעים טוב מאוד שלא כדאי להם ללכת נגד המילה שלי אבל גם אם לא באותו רגע, בהמשך עוד יעלו את הנקודה של "למה אמרת לא אם היא אמרה כן?" וכאן ההסבר עשוי לגרום לאותה אישה להראות חסרת אחריות ולהוריד מכבודה, שזה דבר שאני רוצה להמנע ממנו.
לדוגמה, אם אני אומרת לילד לא לקפוץ על הספה המאוד לא יציבה של סבתא והיא אומרת לו שזה בסדר רק כדי שלא יבכה. מקרה אמיתי.
לצפיה ב-'זה כבר נושא נפרד.'
זה כבר נושא נפרד.
10/04/2016 | 15:40
95
לא כתבת בני כמה הילדים, אבל זה משהו שחוזר על עצמו ביתר שאת ככל שהילדים גדלים ונתקלים בסיטואציות בהן את אומרת משהו אחד ומבוגר אחר אומר משהו מנוגד ושונה.
 
למשל: "כל הילדים בכיתה" הולכים ל X/Y ואת לא מרשה כי הפעילות נגמרת מאוחר ולמחרת יש בית ספר או שסתם לא מתאים לך שיעשו את אותה פעילות. לא תמיד כל הילדים זה באמת כל הילדים, גםאם כן זה שהורים אחרים מרשים לא אומר שאת צריכה ליישר קו עם דברים שלא מתאימים לך.
 
תסמכי על החינוך שאת נותנת לילדייך ועל האינטליגנציה של הילדים שילמדו מהר מאוד שמבוגר רנדומלי הוא לא בהכרח סמכות. בעיקר אם אותו מבוגר רנדומלי אומר דברים הפוכים ממה שאת אומרת.
לצפיה ב-'מה רע שהוא יבין שיש עוד דעות בעולם?'
מה רע שהוא יבין שיש עוד דעות בעולם?
10/04/2016 | 20:26
4
92
הילדים שלנו נחשפים להרבה דעות ושיטות, ולומדים שהמילה האחרונה (פחות או יותר) היא של אמא.
כשהמוכר במכולת יציע לו סוכריה, ואת תגידי ״אנחנו לא אוכלים מתוק לפני ארוחת ערב״ זה אומר שזה יוריד מערכו של המוכר?  כשיגיד לך שבבית של רמי רואים משחקי הכס ורק את לא מרשה - זה יוריד מערכם של ההורים של רמי?   בכל פעם את תחליטי האם את אומרת ״לא זה לא, ולא אכפת לי מה אחרים אומרים״ או אם את מנהלת שיחה ומסבירה את הרציונל.
 
ואל תחששי מפגיעה בערכה של אותה אישה. אני לא חושבת שיקרה משהו אם הילד שלך יחשוב שזו קרובה נחמדה, אבל חיה לפי חוקים אחרים - ולכן בכל מקרה הוא צריך לשאול אותך.
לצפיה ב-'בדיוק '
בדיוק
10/04/2016 | 23:19
15
לצפיה ב-'האם זה ענין של שמיעת דיעות נוספות?'
האם זה ענין של שמיעת דיעות נוספות?
11/04/2016 | 07:21
2
89
האם בדוגמא שהיא הביאה היתה דיעה?
או היתה אמירה נגד הוראה,
האם נותנת הוראות, הכונה חינוכית התנהגותית, וזו חולקת עליה
בנוכחות הילדים.
זה לערער על סמכות, זה לערער על 'מקום' האם במעמדה גם כלפי משפחתה.
זה שהיא תתגבר בסוף--וזה שהילדים ישמעו לה עדין לא מונע את אי הנעימות.
 
ילדים מגיעים הרבה פעמים עם 'מידע' מבחוץ, אם לראות דברים אחרים ולהעיר
ולדרוש וכו' ולהורה יש צורך להגיב בהסכמה או בהתנגדות. כאן התמונה היא שיש מישהיא 'שנדחפת' בלי יכולת לבלום, בגלל היותה מבוגרת 'הצעירה' לא רוצה לפגע,
אבל נפגעת--ולי נראה שזה ה שמציק יותר ממה שהיא תתמודד עם דיעה אחרת.
 
לצפיה ב-'קלעת בול'
קלעת בול
11/04/2016 | 08:44
1
16
לצפיה ב-'אם כך, למה לא '
אם כך, למה לא
11/04/2016 | 10:29
52
תתני את ההוראה, כשהיא תעיר.
תגידי לה--רק רגע. תשלחי את הילדים מהמקום לחדר אחר או חצר,
ותפני אליה ותגידי בצורה ברורה--
את חושבת שאני עושה לא נכון--אשמח לשמע, אבל לא כשהילדים כאן.
את בטח יודעת ובעלת נסיון--זה אבל לא מכבד אותי שאת מגיבה כך.
חכי הם ישחקו ונדבר. ההרגל שלך להעיר מפריע ומקלקל.
אני לא עונה לך כי את מבוגרת ואני מכבדת--אבל את לא מכבדת אותי,
אם זה לא הדדי---אני לא אשתוק להבא.(זה נראה לי משפט המפתח--והוא ברור)
שיחה פתוחה--ברורה--בנוכחות חמותך.
זו אולי הדרך היחידה למנוע את ההערה הבאה.
(גם אם מתוך הרגל תעיר --תגידי--דברנו משהו--היא תפסיק)
לטעמי, לנסות כדאי. 
 
 
 
לצפיה ב-'תגידי לה בצורה ברורה : את אצלי בבית לא דורכת. רק ככה היא תלמ'
תגידי לה בצורה ברורה : את אצלי בבית לא דורכת. רק ככה היא תלמ
10/04/2016 | 12:08
2
181
ד. 
די עם הפייסנות ועם ההבנה. די עם הרפיסות הזו. צריך לשים את הדברים על השולחן. תגידי לה בטלפון או פנים אל פנים : אצלי את לא דורכת אם את מתכוונת להתערב לי בחינוך הילדים. 
לצפיה ב-'היא לא באה אליה,'
היא לא באה אליה,
10/04/2016 | 12:48
1
145
השואלת נוסעת ומבקרת את חמותה--והיא חברה של חמותה,
ומתארחת גם באותו הזמן.
אז איך תשלח אותה מהמקום?
לצפיה ב-'שתגיד לה להתעסק בעניינים שלה'
שתגיד לה להתעסק בעניינים שלה
10/04/2016 | 15:10
124
לא משנה בבית של מי היא נמצאת.
לכל בנאדם מהרחוב שהיה מתערב לי בעניינים הייתי אומרת את זה.
בהתחלה בנימוס ואח"כ בתקיפות ובבוטות.
 
תיעלב? תכעס? עשה סצינה?
טוב מאוד.
זו הזדמנות מצויינת להעמיד אותה במקום סופסופ.
 
שהיא תחשוב אם להגיע בפעם הבאה.
שלה יהיה לא נעים.
לצפיה ב-'שאלה מן העבר '
שאלה מן העבר
09/04/2016 | 12:05
3
330
מה עושים כאשר החמות מתערבת רגע לפני החתונה
 
כלה נרגשת רבה עם בעלה לעתיד. החמות לעתיד במקרה שמעה את זה.
החמות שוחחה עם הבעל לעתיד וניסתה לשכנע אותו לוותר על החתונה-שבועיים וחצי לפני החתונה!
 
מה אתם הייתם עושים
 
 
 
לצפיה ב-'קראתי את כל השרשור.'
קראתי את כל השרשור.
09/04/2016 | 20:53
140
אני במקרה כזה הייתי מבטלת את החתונה על כל המשתמע מזה.
כי חמות כזו שמתערבת כך באופן חד צדדי בהשפעה כזו גדולה על בן הזוג
זה לא חד פעמי--זה סימפטום.
ואח"כ תתערב בכל מריבה נגדי.
המציאות של החיים היא שיש מורכבות ולא תמיד בני הזוג מוכרחים להיות תמימי דעים--אז מה, מתוכחים ואפילו קצת רבים ומתפיסים.
אם באמת שמעה ויכוח/ריב--
יכלה לקרא לשניהם ולברר ולשאול--ולנסות לחשוב יחד על פתרון,
או היתה מבינה שזה כלום.
סיפור כואב--מענין איך נגמר.
לצפיה ב-'חסר ביטחון, מובטל במשך 10 חודשים ועם אמא שאומרת לו מה לחשוב'
חסר ביטחון, מובטל במשך 10 חודשים ועם אמא שאומרת לו מה לחשוב
09/04/2016 | 22:44
1
196
אני כל כך מקווה בשבילה שהיא לא התחתנה איתו.
 
מזעזע אותי שבמשך כל השרשור כולם ממליצים לה איך לשכנע אותו
לצפיה ב-'מצטרפת לגמרי במיוחד למשפט האחרון בדבריך.'
מצטרפת לגמרי במיוחד למשפט האחרון בדבריך.
09/04/2016 | 23:00
40
לצפיה ב-'אני החמיה... חמות... חמה ... '
אני החמיה... חמות... חמה ...
05/04/2016 | 20:07
16
502
כבר מספר ימים מציצה בפורום.. מתלבטת.. חושבת.. ובמיוחד קוראת את ההודעות... הלכתי לגוגל וחיפשתי מאמרים חמות-כלות... קראתי.. חשבתי... התלבטתי ובמיוחד כעסתי... 
 
סליחה שאני נדחפת ככה... עדין כועסת... 
אני יודעת שמערכת יחסים חמות-כלות הן לא פשוטות.. במיוחד כשיש לי רק בנים... 
גם לי הייתה חמה (חמיות... איך שלא יהיה ... זה אותו דבר)
 
מתוך מאמר שקראתי -
"תהליך "עזיבת הקן" של הבן מהאם אינו קל ופשוט, הוא מחייב הן את הבן והן את האם לקבל את הנפרדות ולאפשר אותה. אמהות שיעודדו תלות, בשל צרכי שליטה וחרדה שלהן, לא יאפשרו לבניהן לפתח חיים עצמאיים, ולמעשה יותירו אותם מבחינה רגשית, במקום ילדי, חלש,  ולא פנוי למעשה לבניית חיים עצמאיים אישיים וזוגיים".

 
מי זו האמא שלא שמחה שהבן שלה מתחתן, שמצא את האושר שלו... שאם הוא החליט שזו הכלה /בת זוג/אשתו/אמא לילדיו... איזו אמא יכולה לומר לו מה לעשות, או לקנא בכלה שלה... איזו אמא לא תשחרר את הבן שלה לחיים עצמאיים, לחיי זוגיות ובהמשך למשפחה משלו... הרי אנחנו מגדלים אותו וכשמגיע הזמן לשחרר... עוף גוזל...
 
אז בואו נגיד... שאני החמה המשחררת... לא מקנא בכלתי.. שמחה שהיא שם כי היא גורמת לבן שלי אושר... אני לא מבקרת אותם (ממילה ביקורת)... מודיע כל פעם שאני רוצה לבוא... מודעת לכך שברור שהקשר/ביקורים/נכדים יהיו קרובים יותר לאמא שלה מאשר אלי... הזכרתי למעלה שגם לי היתה חמה ובטח שהיתה לי גם אמא... 
 
אז כשיש חמיה... שלא קשה לה לשחרר... שמאושרת בשביל הבן שלה... ובכל זאת יש בעייה ... זה אומר דרשני....
 
אז ... בעניין הביקורת .... כשבאים ושואלים את דעתי... ואני אומרת מה דעתי... שלפעמים לא מתאימה לדעתם... אז אני מעבירה ביקורת... 
 
בעניין העזרה הכלכלית... כשיכולתי לעזור עזרתי... וכשלא יכולה לעזור... לא עוזרת...
 
בעניין הטיפול בילדים.. במקרה זה הנכדים שלי... בייביסיטר פה ושם לפעמים ובכייף... אך לא משהו קבוע... כי גם אני עובדת....
 
בעניין התנהלות המשפחה שלי... המשפחה שלי מתנהלת באופן שונה... לכן צריך לדעת לקבל את השונות... אחרת יהיה ממש משעמם...

שלא תבינו לא נכון... אני וכלתי אף לא וויכוח אחד... לא מריבה... הכל חיוכים ... והכל טוב... 
 
בצער רב, זה שלא מדבר איתי, שהפך אותי לשק האגרוף שלו... זה הבן שלי...
 
מעניין למה!!!
 
לצפיה ב-'אהה, למה יש בעיה?'
אהה, למה יש בעיה?
05/04/2016 | 23:05
1
248
מתי התחיל 'הברוגז' שלו?
האם זו היתה השיטה שלו עוד טרם התחתן?
האם היה ויכוח--שאחריו בא 'הברוגז'?
נראה לי שתשובות לשאלות יכולות לכון אותך לפתרון.
 
באופן אישי--במקרה כזה--הייתי קובעת איתו פגישה בבית קפה--
ופותחת שיחה, לא בתלונות אליו--אלא בלומר מלו, לא נעים לי,
מה מציק לך, אני מוכנה להשתדל לשנות.
זו לא דרך--הילדים שלך לומדים--
מה יותר פשוט מלנהל מול הבן שלך שיחה?
לצפיה ב-'ועוד משהו--'
ועוד משהו--
05/04/2016 | 23:10
168
שידבר אל תתוכחי ואל תוכיחי לו שטעה.
תקשיבי, ותקשיבי בתשומת לב.
ותגידי לו שטוב שאמר ואת תחשבי על זה.
תני לו הרגשה שאת שמה את הדברים מאחוריך ומנסה לשנות.
 
ואומרים 'חמות' וברבים 'חמיות'.
לצפיה ב-'מצטרפת לשאלה, ממתי התחיל בנך להתנהג '
מצטרפת לשאלה, ממתי התחיל בנך להתנהג
05/04/2016 | 23:30
162
באופן הזה? 
 
לצפיה ב-'ברוכה הבאה לפורום '
ברוכה הבאה לפורום
06/04/2016 | 00:44
140
נשמע לא קל שככה בנך ניתק קשר וחבל... אולי זה היה אי הבנה.
רוצה לספר ולהרחיב על מה שקרה ביניכם על מנת שנוכל לעזור יותר?
לצפיה ב-'היי מיקי בת המקורית- ראשית לא הבנתי על מה את כועסת '
היי מיקי בת המקורית- ראשית לא הבנתי על מה את כועסת
06/04/2016 | 09:20
176
האם על מה שקראת או על בנך?
 
שנית, גם אני קראתי מאמרים על הנושאים הללו והרבה ונתקלתי באנשים שונים בסיטוציות שונות אז עדיף להמנע ולא להכליל. מכירה אישית גם כלות מקנאות בגיסה, חמות או כלות קשורות לטבור אימן ומשפחתן עד כדי קלקול יחסים עם הבעל. מכירה כאלה שמסווגות בלי מילים את משפחת הבעל כסוג ח'...ומכירה גם את הצד השני החיובי. אגב, אפילו חברות כלות צעירות ממני ביותר מעשור יש לי ואני שומעת לא מעט כך יש מכל סוג ולדעתי זה עניין של חינוך, תפיסה, כימיה ועוד...
 
המשפט "אז כשיש חמיה...שלא קשה לה לשחרר...שמאושרת בשביל הבן שלה...ובכל זאת יש בעיה...זה אומר דרשיני..." לא ברור לי אם את מתכוונת אלייך או לכלל החמיות.
 
מקבלים את השונות מתוך הבנה. מעולה אבל צריך שיהיה לשאר בני הבית רצון של קבלה וכמובן גם הצד השני ונאמר כבר שאי אפשר לשנות אף אחד ולכן כדי לחיות בצוותא, להשאר משפחה ולמען שלום בין הצדדים (ולא כי משעמם).
 
לדעתי את כועסת על הבן שלך... תחשבי למה, מתי זה מתחיל ובאיזה אופן וסיטואציה ואם היה קודם...
ואם זו הבעיה כפי שהציעו לפניי, עשי הכל לדבר איתו ולהסביר...
 
 
 
 
לצפיה ב-'בן -אמא-'
בן -אמא-
06/04/2016 | 14:15
103
היי וברוכה הבאה
 
כשקראתי את הפוסט שפרסמת ,הבנתי שאת מחפשת  
תשובות/סיוע ואולי קשה לך עם החשיפה.. 
הפאנצ'ליין בו את כותבת-"בצער רב,זה שלא מדבר איתי
,שהפך אותי לשק האיגרוף שלו.. זה הבן שלי.."
יתכן וקשור למערכת יחסים עם הכלה אולי לאו.
יש לך אפשרות לבחון את הכאב,וההתנהגות שלו ושלך 
ממקור חיצוני או "לדלג"..ולאפשר שקיעה עד הפעם הבאה..
כדי לשנות את מערכת היחסים בינכם עלייך לבדוק אם את מסוגלת לזהות בעצמך מתי החלה ההסלמה.. והאם יש לך כוחות ויכולת לתקשר איתו שיח אפקטיבי שיביא לבירור/תיקון/הבנות..או לפנות לסיוע חיצוני.
מערכות יחסים עם הילדים הם מורכבות וקשר איכותי בנוי מתקשורת פתוחה.
לא לכולם יש יכולת/כלים/רצון..לתקשורת אפקטיבית.
ממליצה לך ראשית לבדוק מה האחריות התורמת שלך למצב הנוכחי.
או איזה כאב מסתתר מאחורי הזעם..
בהצלחה
אירית
 
 
 
 
 
 
לצפיה ב-'כועסת על הבן שלי... ועוד יותר כועסת על עצמי...'
כועסת על הבן שלי... ועוד יותר כועסת על עצמי...
06/04/2016 | 20:40
3
231
הסיפור האישי שלי... הוא די מורכב... עדין מנסה לסדר לי את הראש... במקרים כאלה אני עובדת קודם כל עם הראש והגיון ואת הרגש משאירה אותו קצת בצד... ועדין מנסה למצוא את הסיבות להתנהגות שלו... שבעצם זה לא הוא... זה לא מתאים לו להתנהג כך... 
 
שניהם הגיעו לנשואין האלה וכל אחד מהם סוחב על גבו תיק דיי כבד... ושניהם קיבלו אחד את השניה עם התיק הזה... תיקים לא פשוטים... תיקים שצריך להתמודד איתם גם ביום יום...  להכנס לזוגיות רגילה זה קשה וכשנכנסים לזוגיות עם תיקים כאלה זה עוד יותר לא פשוט... (מצטערת שלא נכנסת ממש למה שיש בתוך התיקים האלה)...
 
אך הבן שלי חושב שהתיק שלו כבד יותר והוא נכנע ללחצים... וכמה שדיברתי איתו והסברתי ששני התיקים כבדים באותה מידה... זה כשעוד דיברנו והיה שואל לדעתי... לא כי אני התערבתי... אלה בגלל שהיינו מנהלים שיחות פתוחות אחד עם השניה... הוא אוהב את המשפחה שלו... הוא יודע את המצב הכלכלי שלי... הוא שיודע שאנחנו יכולים לשוחח על הכל ותמיד אהייה שם בשבילו...
 
ולמה אומרת נכנע ללחצים... כי פתאום יש לו מה להגיד על המשפחה שלו... כי פתאום יש לו מה להגיד על כך שאני לא עוזרת כלכלית... כי פתאום כל דבר שאומרת הוא תוקף אותי... כי כל מה שקשור אלינו לא בסדר... מאיפה כל זה מגיעה ?
 
לכתוב שזה מגיעה מבת זוגתו... כן, זה מגיעה משם... היא יודעת מה הוא מרגיש ולוחצת חזק על עקב אכילס שלו... 
 
ולמה כועסת על עצמי... אולי כי הייתי צריכה לגרום לו להבין שלהכנס עם תיקים כאלה לזוגיות חדשה לא יהיה טוב.... 
לצפיה ב-'בואי נתחיל מהסוף'
בואי נתחיל מהסוף
06/04/2016 | 21:48
164
את חושבת שלו היית אומרת לו לא להכנס לזוגיות הזו--זה היה קורה?
הוא באמת היה מתחשב באמירה כזו?
אני גם מבינה שלא מדובר בילדים צעירים מאוד, אז ההחלטות שלהם מחיבות אותם.
לכן כדאי שלא תקחי אחריות ואשמה על הזוגיות והשלכותיה.
אם את חושבת שהיא משפיעה עליו עד כדי ניתוקו ממך--
למה את לא מעלה איתה את העין, ולחילופין למה את כ"כ מסיעת?
הרי זה לא מוסיף לך נקודות.
ועדין אני מציעהבכ"ז לדבר איתו--ולומר שאת מצפה להסבר לברוגז המוזר.
בלי להאשים אותו או את אשתו--ומצד שני בלי להתנצל.
אפשר לרכך ולפחות להיות קורקטיים. אח"כ אולי ייטב.
 
 
לצפיה ב-'מסכימה עם מיכל. מעט מאוד '
מסכימה עם מיכל. מעט מאוד
07/04/2016 | 07:52
134
מסכימים עם אי הסכמה של הורים לזוגיות שהם בוחרים אז אל תחושי רגשי אשמה.
אני בעד לשוחח בנוכחות אשתו דווקא. כתבת שאיתה את מסתדרת וכול הזמן חיוכים וכו'. אולי זה מכסה על מה שיש מתחת לפני השטח (בהתאם להודעה האחרונה) והבן שלך הפך למעין "שליח". שיחה מלב אל לב, נעימה בלי ויכוחים מיותרים או מריבות ובנוכחות אישתו כאמור גם אם לא תערבי אותה בשיחה אבל בנוכחותה כי אם היא מתניעה אותו באופן שילחץ על משפחתו בצורה לא חיובית, תבין שאת מבינה את ההשפעה....
זו דעתי!
לצפיה ב-'מסע אישי זוגי ומשפחתי..'
מסע אישי זוגי ומשפחתי..
07/04/2016 | 19:42
88
היי
 
אני אתחיל מהתיקים- 
את צודקת לכולנו יש, ואת מאפיינת את התיקים של הבן וזוגתו-
כתיק "דיי כבד." 
המהות הזוגית והדרך המשותפת, היא לאפשר שינוי הרכב תיק- גם אם לא ניתן לשנות היסטוריה ,אפשר לייצר עתיד ובו התיק קל,מאפשר לא מכביד להיפך...
כמו גם בתהליך של התבגרות וצמיחה הוצאת הכובד ואיוורור..
אם יש פה נבירה היסטורית ונראה לי סוג של התחשבנות/אחריות.. 
הרי שכל הורה בעולם(לדעתי) עשה ועושה הכי טוב שיודע באותה נקודת זמן לילדיו- גם אם טועה.
לי הייתה תחושה שאת לא שלמה עם הדרך שלך- אולי מרגישה שאת צריכה להשלים..לפצות.. לא שואלת מנחשת.
הורה שיודע כי כמו אתמול גם היום רוצה בטובת ילדו- להיות שלם עם האופן למצוא ערוץ תקשורת. אני חושבת ששיחה גלויה כפי שהייתם עורכים בעבר - היא הכרחית מבחינתך.
יתכן והוא חש לחץ/כאב/תסכול... והחבטות שאת חשה הם מו קריאה לעזרה.
ממליצה לך לנסות להגיע אליו גם בתוך תהליך של כמה שיחות.. למקום שבעיקר מפריע לו.
לבדוק תיאום ציפיות. 
א ת התחושה שלך שנערך בו שינוי תפיסה/כוונה בשל היותו בזוגיות ממליצה לך לא להביא לידי ביטוי -מקטין/יוצר אנטגוניזם..וגם אם נכון לא זאת המהות.
מקווה שסייעתי.בכיוון חשיבה...
אירית
לצפיה ב-'זה נשמע שהבן שלך מצפה ממך להתנהגות מסויימת..'
זה נשמע שהבן שלך מצפה ממך להתנהגות מסויימת..
07/04/2016 | 17:06
124
אולי כי הוא משווה בינך לבין המשפחה של זוגתו? וכשאת לא נרתמת למה שהוא מצפה אז הוא מגיב בכעס ובריחוק.
 
הרבה פעמים מגיעים לפה מקרים על הורים ששוגים לחשוב שהם אחראיים על החלטות ילדיהם. ולפעמים זה קורה גם להפך, כמו במקרה של הבן שלך -- שמצפה ממך לאי אילו דברים.
אני חושבת שזו טעות לחשוב כך, מכיוון ולך אין את השליטה על ההתנהגות שלו, כמו גם להפך. הוא שוגה בכך שהוא חושב שאת צריכה לפעול לפי מה שהוא חושב, ומגיב בכעס וריחוק. ואת טועה בכך שאת מלקה את עצמך על כך, כאילו שהיתה לך אפשרות לשנות. לפי דעתי לא היתה לך. ברגע שהוא החליט להגיב באופן שהוא מגיב, זוהי החלטתו כאדם בוגר, ועד כמה שזו החלטה מבאסת ומצטערת -- לצערי, אין לך הרבה מה לעשות בנידון.
 
אני גם לא הייתי מאשימה את בת זוגו, ולא מפילה את האחראיות עליה. הבן שלך הוא אדם בוגר, והאחריות על ההתנהגות הזאת שלו היא נטו שלו. וכמו שכבר אמרתי, אני גם לא חושבת שהאשמה היא בך. ראיתי את ההודעה הנוספת שלך שבה את חושבת שיש לך יד למצב, כי לא עצרת את הקשר בניהם בזמן -- לפי דעתי זה ממש לא היה עוזר, כמו שהסברתי קודם. אם כבר, רק מרחיק בניכם עוד יותר.
 
המצב באמת מבאס, אני מבינה לחלוטין את הכעס והאכזבה שלך -- אבל זה נשמע שאין יותר מדי מה לעשות.
לצפיה ב-'כתבתי וכתבתי ולבסוף הבנתי...'
כתבתי וכתבתי ולבסוף הבנתי...
08/04/2016 | 12:55
4
152
אני יודעת שלא הייתי יכולה לעשות דבר כדי למנוע את הנישואין האלה... מתוך כעס כתבתי את המשפט הזה... גם יודעת שאי אפשר להפיל את הכל עליה ושהוא מספיק בוגר כדי לדעת מה נכון לעשות ומה לא לעשות...

כתבתי וכתבתי... ותוך כדי כתיבה נפל האסימון...

מבאס.. נכון... להבין ולקבל .... ואני משחררת...

הילדים שלנו ממשיכים את הדפוסים שלנו בתת מודע שלהם... והוא עשה בחירה מתוך הדפוסים שהוא הכיר...

פעם אני הייתי צעירה עם ילדים קטנים... היום הילדים שלי מגדלים את הילדים שלהם...

מה שאתם תעבירו לילדים שלכם... הם יחזירו לכם בבוא הזמן באותה המטבע... התחתנתם... הבאתם ילדים... אל תעשו איפה ואיפה בין המשפחות... תלמדו לקבל את השונות בין המשפחות ולקחת את הטוב ביותר בין שתי המשפחות... כי בבוא היום גם הילדים שלכם יעשו את הבחירה ואולי אתם תהיו במקום שלא תאהבו כלל ולא תבינו למה זה קורה... 
 
תודה למגיבות ושבת שלום 
 
לצפיה ב-'נכון, ברוב המקרים קשה מאוד למנוע אהבה או רצון של בני זוג '
נכון, ברוב המקרים קשה מאוד למנוע אהבה או רצון של בני זוג
08/04/2016 | 15:04
94
לחיות ביחד גם אם הורים רואים מה שהבן או הבת לא רואים. הם באים מנקודת מבט שונה...
 
לרוב הצד הקרוב לך צריך לדאוג יותר ולעשות מאמץ ולהבין שאת חלק מחייו כל חייו ואין מה לצפות מבת (או בן ) הזוג אבל אני לפעמים חושבת שזה עניין של אופי יש בנות זוג שכן דואגות להזכיר שיש צד אחר. אני כשחמותי הייתה בחיים תמיד דאגתי לימי הולדת שלה ושל חמי. לבעלי לא היה אכפת כלל.
 
כשתשחררי יתכן שתיהני מזה. יכאב בהתחלה אבל כשתמצאי את עצמך ותאהבי אותך ותתעסקי במה שמועיל לך, תתחברי לאנשים אוהבים ואהובים יתכן ויגיע שינוי מהצד השני.
 
אינני מכירה את בנך אבל לעתים מעבירים להם להיות טובים מידי או מפונקים מידי או חצופים מידי או מתייחסים לאופן בו הם מתייחסים אחר כך אלינו ואופס, מבינים את הטעות אבל מה, תתחילי להכות את עצמך עכשיו? זה מה ידעת, זה מה יכולת, זה מה שראית לנכון. לדעתי, שחררי, כאמור אולי ישתנו דברים ואם לא, תרגישי לפחות מצוין עם עצמך. אומרים מי שנותן פחות נהנה יותר...
 
וכן, מסכימה שלא עושים איפה ואיפה. קשה. את מרגישה דחויה, סוג ב', לא שייכת ממש ומאבדת צד.
בקיצור התחברתי במיוחד לפסקה האחרונה....
 
לצפיה ב-'רגע, רגע,'
רגע, רגע,
10/04/2016 | 06:39
2
87
מה שעשית עכשיו בפוסט הזה,
הוא שגידלת לעצמך רגשי אשמה--בשביל מה?
האם זה מועיל לך למשהו?
את גידלת בן שהיום הוא בוגר, נכון שדפוסים שראה הם 'חזקים'
מצד שני--הוא ראה התנהלות שנבעה ממציאות מסוימת.
מותר(אולי נכון יותר וצריך) לאדם בוגר לעשות חושבים, לברר למה? מה היה במדויק?
ולפעמים להבין--שהמציאות שלו שונה.
 
אין לך מה לקחת על עצמך את האשמה,
יותר נכון זה לנסות להידבר ולחשב מסלול מחדש,
ולנסות לשנות, אפילו אם לא מהקצה לקצה, אלא ביחסים קורקטיים וקונקרטיים,
ולא 'בברוגז' ילדותי ובנתק-שבסופו של דבר זה גם נגדו. 
לצפיה ב-'חמודה את... גרמת לי לחייך '
חמודה את... גרמת לי לחייך
10/04/2016 | 13:51
1
81
ההפך... 
אחרי שהבנתי מאיפה כל מה שקרה בינינו נובע, נרגעתי...
אומרים שאם מבינים את הבעייה... חצי מהבעייה פתורה... 
אז זהו.... אין לי ממש רגשי אשמה... 
עכשיו מהמקום שאני נמצאת בו אפגוש אותו לשיחה...
בהודעות הראשונות לא יכולתי לחשוב אפילו על מפגש לשיחה וזה מה שרובכם כתבתם, חושבת שאם בימים הראשונים הייתי נפגשת איתו... היינו שוב מתווכים ואפילו מגיעים לטונים גבוהים וזה בדיוק מה שלא רציתי... 
עכשיו יכולה לפגוש אותו ולדבר איתו בשקט, שיחה נוחה ובונה....
ולחשב מסלול מחדש ... 
לצפיה ב-'מבקשת רשות להציע'
מבקשת רשות להציע
10/04/2016 | 22:04
57
לנהל את השיחה בבית קפה.
בגלל כמה סיבות--
1)מקום ניטרלי--לא בטריטוריה של אף אחד.
2)מקום שיש בו אנשים--בכ"ז שומרים בחוץ על 'פאסון'
    את תבוא לשיחה אולי יותר רגועה, בחנת את עצמך--הגעת לתובנות-
   את המבוגרת האחראית--ותהיה לך הסבלנות.
   הוא בא לשיחה ממקום אחר--כועס/נעלב/מחפש הזדמנות להוכיח לך ואותך,
   בבית--עלולה לבוא התפרצות/התפוצצות. בחוץ--זה יותר מאופק.
 
ועוד משהו--תני לו 'לשפוך' תני לו להגיד--תקשיבי--אל תתנצלי אבל גם אל
תנסי להוכיח כמה הוא טעה--אם רוצים לחדש מערכת יחסים--תנסי שיפרוק
ואת תכילי ותנסי---לומר אנסה לשנות בעתיד. 
"החפירה" בעבר והוכחת הצדק לא יקדמו שום דבר.
 
מאחלת לך בהצלחה, ונשמח לשמע שבאמת יחסים השתקמו.
לצפיה ב-'שלא אוהבים את המשפחה של בן או בת הזוג'
שלא אוהבים את המשפחה של בן או בת הזוג
07/04/2016 | 16:01
4
354
אז הם ואני כבר לא 
ואני מרגישה נהדר
כל הלחץ של איפה אנחנו בחג, כבר לא קיים
שנים הלכתי למשפחה שלו וסבלתי
שנים חייכתי בצביעות
שמתי מסיכה של הכל סדר והכל טוב
ועכשיו במבט לאחור, אני חושבת שלא תמיד אפשר להסתדר
לא תמיד אפשר להבליג ולשמור בבטן.
והגעתי למסקנה, שאם לא טוב לי באיזה מקום, שם אני לא דורכת
לא יעזור בית דין, לא אלך לשם בעולם, גם אם זה יעלה לי במחיר של הנישואין.
אני רואה זוגות בתחילת דרכם, שצד אחד של המשפחה משתלט על הצד השני:
עוקץ
משפיל
מקלל
ועוד..
אז לא, לא להסכים, את או אתה לא שק חבטות של אף אחד
יש לך כבוד עצמי, ולאף אחד אין זכות להתנהג אליך ככה.
ומה שהכי מצחיק או מוזר אצלי, בהתחלה לא משש שנאתי אותם
מה שקרה בהמשך גרם לגירושין, והם אפילו לא מודעים לכך.
לצפיה ב-'מה בעצם קרה בהמשך? סיקרנת אותי'
מה בעצם קרה בהמשך? סיקרנת אותי
08/04/2016 | 01:42
165
מוזמנת לשתף אם בא לך.
 
איפה את עושה את החג?
 
לצפיה ב-'קראתי את דבריך כמה פעמים.'
קראתי את דבריך כמה פעמים.
08/04/2016 | 13:31
2
170
מסכימה מאוד עם האמירה "שאם לא טוב לי באיזה מקום, שם אני לא דורכת שם"
השאלה אם ניתן, לא להיות שם --לא בצביעות,
ולא לקבל השפלה וקללות וכו'
ובכ"ז לשמור על הזוגיות?
מבינה שאצלך התגברת על הכל  וצברת כאב,--עד לפיצוץ.
לסוף התגרשת---לא רק מהמשפחה שלו אלא גם ממנו.
השאלה אם רק ההורים שלו בנו את ההחלטה, או שעוד פרמטרים
היו שם--ואת מיחסת הכל להם?
 
מקוה שבחג הזה תהני, ומאחלת לך שלוה וטוב.
לצפיה ב-'אין לי מושג אם אפשר להתנתק מהמשפחה ולהמשיך זוגיות'
אין לי מושג אם אפשר להתנתק מהמשפחה ולהמשיך זוגיות
10/04/2016 | 17:18
1
135
תראי, אני לא טלית שכולה תכלת, מודה ומתוודה
גם אני חוטאת פה ושם במילים ומעשים
אבל האשמה הגדולה שלי היא שנתתי להם לדרוך עליי
מילא יש בעיות בין בעל ואישה, למה המשפחה שלו מתערבת?
למה הוא שתק, ולא הגן עליי?
היו הרבה דברים, ולי כבר לא הייתה ברירה.
ובלי שום קשר, האווירה שלהם בחגים היא כמו בבית קברות
חושך, מעט אוכל, לפעמים אין מספיק אוכל
אז נכון אוכל זה לא האישיו( וקצת גלשתי פה) אבל גם אווירה אין
שמגישים אוכל, קודם לגברים. ובסוף לנשים, לא פעם נשארנו רעבים
שהבנים היו קטנים הייתי מאכילה אותם בבית לפני שהלכנו לשם.
אז שנים ספגתי, אכלתי את הלב והתעלתי על עצמי, כי מה לעשות, צריך לשמור על שלום בית- והיחסים היו עוד "סבירים", אבל מה שקרה לאחרונה- שבר את גב הגמל.
 
לצפיה ב-'ושוב, אני פשוט לא מבינה'
ושוב, אני פשוט לא מבינה
18/04/2016 | 18:33
46
למה יש ציפייה שאם מישהו אומר לך משהו, שבעלך יגן עליו. זה בכלל לא משנה שזו המשפחה שלו - אם מתנהגים אלייך לא יפה, את זו שאמורה להגיב, לא בעלך - הוא לא ההורה שלהם ולא אחראי עליהם או שולט בהם, ואין סיבה לצפות ממנו לנתק קשר עם המשפחה של עצמו. ולמשל, הרי בסופו של דבר את התגרשת ממנו, וזה היה עלול לקרות גם בלי קשר למשפחה - מה זה היה עוזר לו, במקרה כזה, גם להיות בנתק של שנים מהמשפחה שלו וגם להתגרש בסופו של דבר?
לצפיה ב-'סיכום שבועי- לכבוד השבת '
סיכום שבועי- לכבוד השבת
08/04/2016 | 12:28
1
61
איך היה השבוע שלכם 
 
מה התוכניות לסופ"ש
 
המלצה על ספר/תוכנית טלויזיה/סרט/הצגה שאהבתם במיוחד או גם דיס המלצה
 
פורום מומלץ שביקרתם ואהבתם- לינקים יתקבלו בברכה.
 
שיר השבוע
 
פאדיחת השבוע שקרתה לכם או למישהו אחר
 
מאכל השבוע- לא לשכוח לצרף תמונות ומתכון.
 
סופשבוע נעים
לצפיה ב-'נחמד השאלון --עונה'
נחמד השאלון --עונה
08/04/2016 | 12:39
48

איך היה השבוע שלכם? עמוס מאוד --הרבה פעילות.  
 
 מה התוכניות לסופ"ש? לנוח לנוח לנוח.
 
 המלצה על ספר/תוכנית טלויזיה/סרט/הצגה שאהבתם במיוחד או גם דיס המלצה.
היתי בסדנא מרתקת, שעסקה בנוא בחירות וקבלת החלטות,
שם גם צפינו בסרט  "מילים"----נהניתי מאוד.
 
 פורום מומלץ שביקרתם ואהבתם- לינקים יתקבלו בברכה. ---חבל שהפרסומות 
של תפוז מנגנות מבלי שאפשר לעצור אותן או לבחור בהן.
 
 שיר השבוע ---'נדבקתי' לשני שירים 1)נגיעה אחת רכה של נורית גלרון
                      2)געגוע של חוה אלברשטיין.
 
 פאדיחת השבוע שקרתה לכם או למישהו אחר --בעלי מצא חניה במקום שאיננו רגילים להחנות,כי פשוט לא היתה חניה ליד הבית. ושכח. חשב שאחת הבנות לקחה את הרכב בלי רשות. מביך.
 

 
לצפיה ב-'שלום אני תות ואני רוצה להתוודות שאני '
שלום אני תות ואני רוצה להתוודות שאני
02/04/2016 | 11:44
30
659
פשוט לא סובלת את המשפחה של בעלי.
הם פשוט לפעמים מתנהגים בצורה שלא מאפשרת לאהוב אותם 
הכי מתסכל אותי בכל העניין שבעלי לפעמים יודע לענות להם אבל כשהוא לא עונה להם כשהם מתנהגים לא לעניין, זה פשוט מחרפן אותי וגורם לנו אחכ בבית למריבות.
מה שהכי עצוב שיש לי השוואה לעומת ההורים של אקס שהייתי איתו כמה שנים וההורים שלו היו פשוט מקסימים אז בהשוואה להורים של בעלי שהם לא הכי מנומסים או נעימים תמיד יש סוג של פער שמאוד קשה לי איתו. אני יודעת שאסור להשוות אבל זה ממש קשה שלא. 
אני לא ככ יודעת איך להתמודד עם המצב והמצב מתסכל אותי מאוד. אני ממש עצובה שזאת המשפחה שנאלצתי להכנס אליה, כי אם היתה אפשרות לבחור, בהחלט לא הייתי בוחרת בהם. לא התחברתי אליהם מהרגע הראשון לא אהבתי את ההתנהגות ההמונית,  הלוחצת, המעיקה והמציקה, הלא מנומסת לעיתים, הביקורתית והצורך הלא ברור של להגיד מה שעולה בראשם בלי טאקט ומצד שני להתעלם מדברים שלא צריך להתעלם, ועוד כל מיני התנהגויות לא ברורות. האם לדעתכן צריך ללכת לאיש טיפול לשלם לו כסף ולדבר איתו על הקשיים? 
לצפיה ב-'אולי ללכת לאיש מקצוע, ביחד'
אולי ללכת לאיש מקצוע, ביחד
02/04/2016 | 12:42
1
220
במצבים כאלה, אני חושבת שלפעמים נוח לדבר עם מישהו שלישי, סוג של מגשר. 
לצפיה ב-'למה זאת יותר '
למה זאת יותר
02/04/2016 | 12:46
201
בעיה שלי עם הסתגלות למשפחה המרגיזה שלו, מאשר בעיה שלו. הוא תמיד אומר שיגן וידבר בפעם הבאה. ולפעמים אכן עושה זאת אבל רוב הפעמים הוא שותק או מעופף....ואז אני מתעצבנת שלא הגיב ונאלצתי להתמודד עם המשפחה המעצבנת שלו לבד. ולכן רבים בגלל זה.
לצפיה ב-'לשנות אותם לא תוכלי , אז מה שצריך לעבוד עליו זה השינוי שלך'
לשנות אותם לא תוכלי , אז מה שצריך לעבוד עליו זה השינוי שלך
02/04/2016 | 14:04
16
206
השינוי של ההתנהלות מולם, של ההבנה שלא תשני אותם אז את צריכה לשנות את התגובה שלך.
 
אני פשוט הייתי מקבלת שככה הם, לא מתרגשת ממה שהם אומרים/עושים ומצמצמת ביקורים.
לצפיה ב-'ומה עושים עם הבעל '
ומה עושים עם הבעל
02/04/2016 | 14:33
15
214
שלוקה בחוסר אסרטיביות מול ההורים?
זה מוביל תדיר למריבות. לפעמים מעיר להם אבל הם יודעים להפעיל עליו לחץ.
לצפיה ב-'הם כנראה בכל זאת עשו משהו טוב אם בחרת להנשא לבן שלהם, למרות'
הם כנראה בכל זאת עשו משהו טוב אם בחרת להנשא לבן שלהם, למרות
02/04/2016 | 15:38
6
166
שאותם לא אהבת מההתחלה, ואת לא עם האקס בעל המשפחה הנפלאה.
כמו שהציעו לך, לכו יחד לאיש מקצוע כדי לקבל כלים להתנהל אחת/ד עם השני/ה ויחד, מול ההורים.
מריבות לא יתרמו לשינוי שאת מיחלת.
לצפיה ב-'לאיזה איש מקצוע צריכים ללכת'
לאיזה איש מקצוע צריכים ללכת
02/04/2016 | 15:42
5
149
פסיכולוג? מטפל זוגי?
ואני תוהה אם אולי זה יהיה טוב עבורי לבד כמקום מפלט להוצאת התסכול או שעדיף ביחד.
איך אתן מתמודדות?
לצפיה ב-'לדעתי, טיפול זוגי בהחלט יכול לעזור '
לדעתי, טיפול זוגי בהחלט יכול לעזור
02/04/2016 | 16:12
4
122
זה יתן לכם כלים להתמודד עם דילמות כמו הדילמה הזו של איך להתנהל מול ההורים שלו ואת תוכלי להעלות מול איש המקצוע ומולו את מה שמטריד אותך.
לצפיה ב-'אשמח לשמוע כיצד'
אשמח לשמוע כיצד
02/04/2016 | 17:04
3
134
אתן מתמודדות עם סיפור משפחתו של הבעל דומה לשלי והיחס של הבעל בהתאם.
לצפיה ב-'לפני תגובה'
לפני תגובה
02/04/2016 | 22:57
2
128
מנסיוני רוצה לומר לך--שבעלך לא רואה ומרגיש מה שאת רואה ומרגישה ממשפחתו,
הוא גדל שם הוא רגיל להתנהלות שלהם--
אנימניחה שבמצבים בהם לא נוח לו הוא עונה להם בדיוק בסגנון שהוא מכיר והם רגילים.
כשאת מפנה תשומת ליבו--הוא מבין מה מציק לך,
לא תמיד זה כבר רלונטי לענות/להגיב להם.
אז סתם חבל שאתם רבים כי את מתרגזת עליו על מה שלא יודע בלי ההפניה שלך.
אני מציעה לך כפי שאחרות יעצו לך--לצמצם מגע לבוא לעיתים רחוקות יותר.
הוא יכול לפעמים ללכת לבד. זה לגמרי בסדר.
לצפיה ב-'אני חוששת'
אני חוששת
03/04/2016 | 00:18
1
134
שזה יראה רע אם הוא יבוא לבד....וגם הוא לא מתלהב מזה, עלול להוביל עוד יותר לאנטי, אבל הם לוחצים ומעצבנים ברמות על. אמא שלו פשוט סופר מציקנית, לחצנית ותסלחו לי אבל קארציה שלא מהעולם הזה...
לצפיה ב-'בסדר, אז תהיה סיבה'
בסדר, אז תהיה סיבה
03/04/2016 | 03:43
110
שאמו תשאל מה קרה,
והוא יאמר נשב ונדבר,
ויאמר--את מגיבה באון כזה וכזה, וזה לא נעים ולא נוח,
אשתי לא רוצה להתנגש, אז שוטקת--אבל לא נעים לה.
מה את יכולה לעשות כדי לשנות וכדי שיהיה לה נעים לבא.
למה לא לנצל שינוי בהילוך לפתוח דברים בלי לפגע מולהפגע.
לצפיה ב-'סליחה, אבל למה הבעל צריך להיות מעורב?'
סליחה, אבל למה הבעל צריך להיות מעורב?
04/04/2016 | 09:09
7
162
הבעייה היא בינך לבינם - הוא לא אחראי על ההתנהגות שלהם, והוא גם לא ההורה שלהם שאומר להם מה לעשות. כמו שאת לא מבקשת ממנו להגן עלייך בפני עמיתים לעבודה או חברים או וכו', אני לא רואה סיבה לבקש ממנו לנהל את הסכסוכים שלך עם המשפחה שלו. הם בני אדם, יש ביניכם איזשהו קשר שלא בחרתם בו (בדומה לקשרי עבודה), ואת צריכה לנהל את היחסים שלך איתם בעצמך. זו לא האחריות שלו וזה לא "לא בסדר" שהוא לא משתתף בסכסוך שלך איתם.
כשאני רבה עם חמותי, אני מקסימום מתלוננת לבעלי (וגם זה לא הכי חכם בעולם, כי הרי זאת אמא שלו) - אני לא מצפה ממנו להתערב לא לצד שלי ולא לצד שלה - הרי היא אמא שלו ואני אשתו - כל צד שהוא יבחר בו יהיה בעייתי עבורו, אז למה להכניס אותו לזה?
לצפיה ב-'למה ? כי הוא בעלי זה דבר ראשון'
למה ? כי הוא בעלי זה דבר ראשון
04/04/2016 | 20:14
3
145
ושנית, אלו ההורים שלו, אני לא יכולה לענות להם כמו שאני עונה להורים שלי. לו יש יכולת תימרון ויכול להעיר להורים שלו אם הם לא מתנהגים יפה לאשתו האישה שהוא בחר ובגלל שהוא אוהב אותה ובחר בה הם צריכים לכבדה כפי שהיא מכבדת אותם!
לצפיה ב-'למה שתעני להם כמו שאת עונה להורים שלך?'
למה שתעני להם כמו שאת עונה להורים שלך?
05/04/2016 | 06:57
114
הם לא ההורים שלך. את אדם בוגר, ויש לך, כאמור, איזושהי מערכת יחסים איתם, בדומה למערכות יחסים אחרות עם אנשים שלא בחרת בהם (למשל אנשים שעובדים איתך, כאמור). אם מדובר היה בילד, סביר היה לצפות שבעלך ידבר עם הוריו אם הם עושים משהו שנראה לו שפוגע בילד, כמו שהוא מדבר עם מורים או עם הורים לילדים אחרים, כי הוא המבוגר האחראי על הילד. אבל את לא ילדה. את אדם בוגר, יש לך פה משלך ואת אחראית על עצמך. אם יש לך בעיות עם ההורים שלו, דברי איתם בעצמך. לא כמו שאת מדברת עם ההורים שלך - כי הם לא ההורים שלך.  את בהחלט יכולה להגיד משהו כמו שכתבת למעלה - שאת מכבדת אותם לשאת מבקשת שיכבדו אותך גם. שבעלך בחר בך ואוהב אותך ולכן את נמצאת פה, וכו'. אין שום סיבה שבעלך יהיה זה שיגיד את הדברים האלה. אז מה אם הם ההורים שלו? הבעיות הם בינך לבנים, לא בינו לבינם - ואין סיבה לגרום גם לו לבעיות.
לצפיה ב-'כשהיה לי משהו להגיד לחמותי גם אם לא הייתה '
כשהיה לי משהו להגיד לחמותי גם אם לא הייתה
05/04/2016 | 07:00
1
119
אימי, מצאתי דרכים לומר לה, פעם כתבתי לה, פעם התקשרתי והסברתי ופעם פנים מול פנים. לא חובה להגיד כמו לאמך, יש דרכים אחרות שיכולות לדבר על לבו של האחר ואם לא עוזר מתנהלים אחרת....
 
כשפניתי לחמותי לקחתי בחשבון שדעתה עלי עלולה להשתנות אבל לא רציתי להראות טפשה בעיניה ולחשוב שאם אשלח את בעלי, או אבקש שידבר במקומי "אתנקה והבעיה תפתר   ידעתי שהיא תדע בדיוק מי שלח ובעטיית מי הוא מדבר או חושב אז כן, אזרתי אומץ אם ניתן והיו מקרים שפניתי ישירות ולקחתי כל סיכון. הכל עניין של גישה. 
 
כן הייתי מתייעצת ומספרת איך אני מרגישה ...
לצפיה ב-'היי יש פיתרון כתבתי לך מסר אישי'
היי יש פיתרון כתבתי לך מסר אישי
08/04/2016 | 19:53
16
לצפיה ב-'אולי כי אני חמות? :) אני מסכימה שיש מצבים '
אולי כי אני חמות? :) אני מסכימה שיש מצבים
05/04/2016 | 06:43
2
106
שהצד שלה וההתנהגות לא ראויים  בעינייך או יש תפוס התנהגות שלא הולם לצפיותייך אבל  היא שנים עוד טרם הגעת  ורגילה לזה ומבחינת  בעלך הכל בסדר כי כך הוא רגיל ו  וכמו "חייבת להגיב" מסכימה , לא הוגן להכניסו לסכסוך ביניכם.
אני כן בעד לנסות להתייעץ אתו או למצוא גישה יצירתית להתנהל אתם בעצמך.
 
לצפיה ב-'משהו מנקודת מבטי'
משהו מנקודת מבטי
05/04/2016 | 10:36
1
63
למה שכתבת,
חשוב אולי להבדיל בין מצבים--יש משפטים או סגנון שלא נעימים--
ויש התנהגות שהיא 'חריגה' 
יש פעמים שהבעל אמור לתת 'במת--קיום' מעמד כאשתו במקום הראוי לה.
הוא מלא אמור להסתכסך, לא עם משפחתו ולא עם אשתו.
השיח איתם לא צריך להיות בוטה או חלילה לא מכבד.
אבל אם בעלי למשל--לא היה חושב שהוא "לא צריך להסתכסך איתם"
אלא היה אומר לאימו ולאחיותיו אשתי יושבת שבעה קחו רכב (אני אממן הם לא מסכנים אבל, מילא) תסעו לנחם--כך מקובל, זה בשבילי, זו אשתי,
אז אולי הדברים היו נראים אחרת.
גם אני חושבת שהבעל יכול ביתר קלות פשטות לדבר עם אימו.
בדיוק כמו שיותר פשוט לחמות לדבר עם הבן או הבת שלה.
 
לצפיה ב-'אכן מסכימה שיש מצבים '
אכן מסכימה שיש מצבים
06/04/2016 | 08:28
43
שהבעל אמור להתערב  כמו במקרה שלך אבל ואולי מדברת מתוך רגש אישי ומקרה שלי, אי אפשר להפיל את כל התסכולים או ההחלטות על הבעל. היו לי מקרים של הערות "מוזרות" ומפתיעות שידעתי שהבן שלי לא הוציא אותם באופן עצמאי וזה רק הכעיס יותר.
כשרוצים לסדר עניינים ולהאיר או לתקן בדרך נכונה זה מצוין אפילו ומבורך....לא כן על כל שטות אם יש כאלה...
לצפיה ב-'לפעמים נכנסים בתום למקום שלא יודעים מה מצפה לך '
לפעמים נכנסים בתום למקום שלא יודעים מה מצפה לך
03/04/2016 | 08:28
2
187
אחר כך פוגשים אנשים ועולם שונה ולא רצוי, אז צריך להתמודד ולנסות לפתור כי זו המשפחה של אהבתך ומשם הדבר הנפלא הגיע...בהנחה שיש  רצון לבנות את המשפחה והזוגיות  הלאה מוצאים פתרונות גם באין ברירה...כן ללכת לייעוץ ולחשוב יחד מה ניתן לעשות ואיך לפתור בעיות ולא אשאל אם ידעת מהתחלה ולא סבלת מהתחלה למה נכנסת לזה...
בהצלחה בהמשך!
לצפיה ב-'תודה על התגובה '
תודה על התגובה
03/04/2016 | 10:28
1
108
אהבתי מה שכתבת :-)
לגבי שלא אהבתי מהרגע הראשון. אבל רציתי להיות עם הבן זוג שלי. לעזוב בן זוג בגלל המשפחה שלו? מי אמר שתבוא משפחה יותר טובה? או בכלל בן זוג טוב יותר?
לצפיה ב-'האמת כשאוהבים קשה לראות את הדברים '
האמת כשאוהבים קשה לראות את הדברים
03/04/2016 | 12:44
83
וזה מזכיר את עניין הסכמי הממון כי המחשבות הרצות הן, "מה, אנחנו אוהבים למי אכפת כסף ומשפחה ואנחנו חזקים ואהבתנו תצליח וכו' וכו'". צריך הרבה קור רוח, רצון וויתור משני הצדדים אחרת קשה מאוד. ההבנה קשה כשהמנטליות שונה כארץ ושמים ואין פרטנר...
 
בהצלחה לאורך הדרך.
לצפיה ב-'ליבי איתך....כל כך מבינה אותך'
ליבי איתך....כל כך מבינה אותך
03/04/2016 | 09:32
2
151
גם אני שנאתי כל השנים את המשפחה שלו
הלכתי בחגים, וסבלתי
אומרים שלא מתחתנים עם המשפחה-אני חושבת שכן
לא פעם נשארתי בבית לבד, והוא הלך לשם בחג(יחד עם הילדים)
עכשיו התגרשתי, ואני מצירה שלא עשיתי זאת קודם
השבוע אמרתי לחבר, שאני מצטערת על היום הזה שלא עשיתי אחורה פנה
ביום שבו ננכנסתי אליהם הבייתה.
אולי אני במיעוט: אבל אני  חושבת שאהבה לא תמיד מנצחת
לצפיה ב-'צר לי לשמוע אבל אני מניחה שלא '
צר לי לשמוע אבל אני מניחה שלא
03/04/2016 | 10:26
138
התגרשת מממנו בגלל המשפחה שלו ?
לצפיה ב-'ממרומי גילי מבינה שאהבה לא תמיד מנצחת. צריך גם '
ממרומי גילי מבינה שאהבה לא תמיד מנצחת. צריך גם
03/04/2016 | 12:46
129
רצון מאוד חזק של כולם. אבל....כשצעירים ואוהבים קשה להבין זאת. :(
לצפיה ב-'על ציפיות והתנגשיות '
על ציפיות והתנגשיות
03/04/2016 | 14:17
1
129
היי ברוכה הבאה גלידה תותו דיאט
אני חושבת שיש ציפייה חברתית שאם התאהבנו בבן זוג על מעלותיו
אנחנו אמורים להתאהב גם במשפחה..
לא תמיד זה קורה באמת.
אבל כשיש מוטיבציה להיות חלק מהמשפחה עלייך ללמוד-
  • ללמוד איזה גבולות את רוצה לשים לעצמך.
  • ללמוד לצור גבולות.
  • לדעת לקבל שוני ואם את נשואה לבן ,זה לא אומר שעלייך להנהג/לחשוב/לצרוך.. את אותו שוני. 
  • לחפש מה עובד לך.. ולהתמקד בצדדים היותר נחמדים.
  • ללמוד את עצמך- מה הציפיות והאכזבות שלך.
  • ללמוד לתקשר -שיח תוצאתי..
משפט המפתח בעיני הוא " אם היתה אפשרות לבחור, בהחלט לא הייתי בוחרת בהם."...
הבחירה בידייך למנן נכון מתוך המערכת הזוגית.. אל תצפי לשינוי, את הצטרפת למשפחה קיימת ועלייך ללמוד אותם ...כדי שמערכת היחסים לא תהיה טעונה עלייך ללמוד לצור שינוי בעצמך(לדוגמא- אמונות מעכבות)
 
בהצלחה
אירית שעל
  •  
לצפיה ב-'באותה דעה!'
באותה דעה!
03/04/2016 | 17:43
29
לצפיה ב-'זה נשמע כמו הסיפור שלי פחות או יותר'
זה נשמע כמו הסיפור שלי פחות או יותר
07/04/2016 | 09:49
2
121
רק שאחותו שמה לעצמה מטרה להיות פשוט מגעילה אליי, האח כל הזמן מתנשא ודי גזען ואישתו של האח - פשוט מגעילה לכולם.
האח הגדול יותר הוא גם סיפור בפני עצמו...(מגילה שלמה).
עם חמותי אני מסתדרת דווקא טוב - יש לה יציאות באין כניסה, אבל התרגלתי לזה שאין לה טקט - ולה בניגוד לשאר, אין כוונות רעות.
 
אני לא יודעת איך בעלי יצא נורמלי מהמשפחה הזאת.
 
בכל אופן - הדרך שטיפלתי בזה - היא - שפשוט צימצמתי מפגשים/מגע.
 
בעלי הולך עם הילדים - אני מקבלת זמן לעצמי בבית. זהו.
 
אמרה לי פעם מישהי - "איפה שלא טוב לך, אז אין סיבה שתהיי שם".
 
הגעתי להסכם עם בעלי - שזו הדרך שהכי תחסוך מאיתנו מריבות וכאב לב.
 
זהו - מאז החיים דבש.
לצפיה ב-'בעלך יכול לנסות לרסן את אחותך ?'
בעלך יכול לנסות לרסן את אחותך ?
08/04/2016 | 19:52
1
82
כתבתי לך מסר.
לצפיה ב-'לא את אחותי, את אחותו...אחותי מלאך על פני אדמות'
לא את אחותי, את אחותו...אחותי מלאך על פני אדמות
10/04/2016 | 14:10
65
וכן - הוא העמיד אותה במקום.
אחד הפעמים - שהם קבעו יומולדת לחמי באיזו מסעדת בשר - כי חמי נורא רצה כי הוא בבית אבות - אז הוא רצה לצאת לאכול סטייק שלא יצא לו מלא זמן לאכול - אז הם קבעו וכו' . אני חליתי בתחילת השבוע בדלקת גרון וביום שני כבר התחלתי אנטיביוטיקה. היומולדת התקיימה בשישי של אותו שבוע (כלומר אני עם אנטיביוטיקה כבר 4 ימים) - אז אחותו הבריזה בטענה - שהיא מפחדת שאני אדביק את התינוק שלה! אני! שבחיים לא נגעתי בו או התקרבתי ואני עם אנטיביוטיקה 4 ימים כבר - ולא רק זה - היא הביאה את התינוק לקניון בו נמצאה המסעדה (חשבה שלא ראינו אותה) - הסתובבה עם ההורים שלה כל הזמן עד שהגיע הזמן שקבענו - ואז נעלמה...
את מבינה? היא אמרה לבעלי שהיא מפחדת שאני אדביק לה את התינוק - כאילו אני - הדבר הראשון שאני עושה כשאני חולה זה ללכת לנשק תינוקות של אחרים!?
ועוד תינוק שבחיים לא הרמתי וראיתי רק מרחוק - עכשיו אני אחליט להתקרב אליו?? ומכל הקניון - אז רק זאת עם ה-4 ימי אנטיביוטיקה - רק היא תדביק לך את התינוק!?
מי בכלל רצה להתקרב אליך??
אז היא הבריזה בטענה הזאת - והעניין הוא שהיא פשוט לא רצתה לשלם במסעדה (יקרה)  שהיא בעצמה מצאה וקבעה והתווכחה עם בעלי לגבי המסעדה, ויצא שנסענו רחוק בשביל זה ושילמנו לא מעט כסף במסעדה - אז היא מצאה בי תירוץ. בחורה נפלאה, נכון? היא פשוט רצתה להסתובב בקניון הזה...
בסוף רק אנחנו חגגנו לחמי יומולדת. כל השאר הבריזו.
אז את רואה למה עדיף לי לא להגיע? כדי לא להדביק בחיידקים הטורפים שאני נושאת בגוף השחום, יוצא הודו, פרמיטיבי שלי - שעלול להדביק את התינוק הלבן והטהור שלה. (וכן - על זה היא חושבת).
אז בעלי שתל אותה במקום על זה.
וזה רק סיפור אחד מיני רבים רבים...
לצפיה ב-'חמותי רוצה למות בריאה ולשרוף את כל הירושה בחייה !!!'
חמותי רוצה למות בריאה ולשרוף את כל הירושה בחייה !!!
02/04/2016 | 17:52
10
909
חמותי בלתי נסבלת. מתערבת בכל דבר מעירה הערות שלא במקום ויוצרת איתן משברים ומריבות ביני לבין אשתי , לוקחת המון כדורים ביום , מכורה לערוץהקניות , מרבה לבקר אותנו וזה יוצר הוצאות כספיות ואנחנו נאלצים לישון בסלון. מעבר לזה - היא מוציאה כספים באופן לא אחראי וכל הזמן במינוסים...לא מסוגל להביט בפרצופה הנאלח. מתי היא מזדכה ? . . .  והכי גרוע היא לא רוצה לעזור לנו לקנות דירה ועל זה אני החלטתי להתעלם ממנה במינון הולך וגובר. פשווט אישה רעה. הרוע בוער בעצמותיה !!!!!! 
מה עושים עם חמה רעה ?! 
אולי פשוט להיות סבלניים - אני תמיד אומר שהיא עוד תקבור אחרים....היא לא מוותרת ....לא מתכוונת לתת לנו מנוחה. יש עצות ? פתרונות ? 
לצפיה ב-'אתה לא יכול להסתדר בלי הכסף של חמותך? עצוב'
אתה לא יכול להסתדר בלי הכסף של חמותך? עצוב
02/04/2016 | 21:40
141
לצפיה ב-'מחלקת את תגובתי לשני ענינים.'
מחלקת את תגובתי לשני ענינים.
02/04/2016 | 22:47
349
האחד--על ההערות, ועל ההצקות--ועל הכסף שהיא דורשת מכם,
           שב עם אשתך, ותגיד---אני מתנגד לדברי האלה--מה את מציעה ללעשות,
           כדי לצמצם מגע ולצמצם מריבות ביננו. אםלא הולך--לכו ליעוץ.
השני--לגבי בזבוז הכסף שלה--מצטערת זה לא ענין שלך, מ היא עושה איתו--
          זה שלה, וזכותה לבחור מה לעשות בו. היא הבטיחה משהו ולא קימה? לא.
           ניהול הכספים שלה ברשותה. --אין לך שום אמירה בנידון.
          אתה לא חייב לפרנס אותה.
לצפיה ב-'מסכנה חמותך שיש לה חתן כמוך. אתה משמיץ אותה, לא סובל אותה לא'
מסכנה חמותך שיש לה חתן כמוך. אתה משמיץ אותה, לא סובל אותה לא
02/04/2016 | 23:45
300
"מסוגל להביט בפרצופה הנאלח" ומייחל למותה אבל בכספה אתה לא בוחל ואף חושב שהיא חייבת לתת לך אותו.
בנושא ההתערבות שלה ביניכם והביקורים המרובים - דבר עם אישתך ואם לא תצליחו להגיע להבנות לכו ליעוץ זוגי.
בענייני הכספים והבזבוזים שלה - לא עניינך! זה כסף שלה וזכותה לבזבז את ה"ירושה" בחייה ולהנות מהכספים שצברה.
לצפיה ב-'אני לא אוהבת את הגישה של ההודעה גם אם '
אני לא אוהבת את הגישה של ההודעה גם אם
03/04/2016 | 08:42
261
יש דברים מציקים ומוצדקים.
 
אינך צריך את הירושה שלה.  תהיה אדון לעצמך. בנוסף, אם כפי שכתבת היא לא משהיא חיובית  (בעינך) ודאי עדיף שלא תקח גם אם תרצה לתת לכם.
 
אין לך שום זכות להתערב במה שהיא עושה עם כספה כל עוד זה לא פוגע בך ישירות דהיינו זה לא מכספך ולא על חשבונך וזה שלה בלבד.
 
גורמת למורת רוח?  בלי קללות ובוודאי לא פומביות. רק תבין שהיא לא חייבת אם אינה רוצה כפי שאינך חייב אם אינך רוצה...
 
"מרבה לבקר אותנו ונאלצים לישון בסלון?"
למה? מה פתאום שתסכימו לישון בסלון בשבילה במיוחד אם זה תכוף?  ולמה לא להגיד לה מפורשות אתה  או אשתך? מי שלא מבין לבד אומרים לו.
 
אל תשלם לה את חובותיה אז לא צריך לעניין אותך המינוסים שלה. כל עוד אינך מפרנס אותה ברור כפליים.
 
ובמקום לקלל אותה דבר אתה או עם אשתך ולא חסר פתרונות ....
 
לגבי  עזרה בקניית דירה שוב, היה נחמד אילו היית מקבל אבל אתה לא ולא צריך, תראה את הצד החיובי, להיות אדון לעצמך.
 
לא ניתן לדעת  מדבריך מה זה "לא מתכוונת לתת מנוחה".
 
מה אשתך חושבת על העניין?
 
לצפיה ב-'הכסף שלה זכותה לעשות מה שתרצה'
הכסף שלה זכותה לעשות מה שתרצה
03/04/2016 | 09:24
188
למה היא חייבת לעזור לך לקנות בית?
אם תעזור לך תצטרך לעזור גם לשאר הילדים
לצפיה ב-'גבולות הקשר'
גבולות הקשר
03/04/2016 | 14:31
150
היי מתכנת הודי
מצמצמת את פנייתך לרשימת מכולת -
  • חמותי בלתי נסבלת.
  • מתערבת בכל דבר .
  • מעירה הערות שלא במקום .
  • יוצרת איתן משברים ומריבות ביני לבין אשתי ,
  • מרבה לבקר אותנו 
  • ואנחנו נאלצים לישון בסלון. 
כל הנקודות הרשומות למעלה הם נושאים הקשורים למערכת הזוגית שלך ואישתך יש לך מה לומר ,ועבודה מול אישתך לצור שינוי- לדוגמא- החמות מגיעה לביקור- לא חייבים לתת לה את חדר השינה- אפשר לתת לה לישון בסלון.
התערבות בחייכם והעברת ביקורת או יצירת משברים קשורה לתקשורת שבינכם. תקשורת אינטימית בין בני זוג לא כוללים אחרים.
כלומר אם מתגלעים בינכם אי הסכמות סכמו שתפתרו בעצמכם או עם גורם מקצועי ללא התעררבות חיצונית של אמא /חברה/אח/שכנה...
כלומר הקושי שאתה רואה בחמות מחר יכול להתגלות בדמות אחרת.
התקשורת שלך ואישתך מחוייבת שיפור והבנה..
לגביי יתר הנושאים שהעלת כמו-
לוקחת המון כדורים ביום ,
מכורה לערוץ  הקניות ,
 
חושבת שזה לא עיניינך היא אדם בוגר שתחליט איך רוצה לחיות את חייה.
בתה יכולה לשוחח איתה עם מפריע לה.
אני חושבת שהביקורת שלך והסלידה לא מוסיפה אור ואהבה לחייכם המשותפים.
 
בהצלחה
 
אירית שעל
מאמנת אישית ועסקית
 
 
לצפיה ב-'הכסף שלה הוא העניין שלה...'
הכסף שלה הוא העניין שלה...
03/04/2016 | 18:09
172
ובמקרה הזה, לפי התיאור שלך- כנראה שעדיף לה לבזבז את הכסף בעצמה.
 
 
לצפיה ב-'תיארת פה ספגטי'
תיארת פה ספגטי
03/04/2016 | 20:23
207
אם היה מדובר בקוד, הייתי מציעה לך למחוק ולעשות דיזיין  מחדש...
 
שהיא תעשה עם הכסף שלה מה שהיא רוצה, שתפתח איזה התמכרויות שהיא רוצה לאיזה כדורים וערוצי טלויזיה שהיא רוצה. בבית שלה.
 
ואתם? תסתדרו עם הכסף שלכם.
אל תקחו ממנה ואל תממנו אותה.
ובכלל אל תתערבבו.
שכל אחד יישן בלילה במיטה שלו.
 
כנ"ל לגבי ההערות שלה שלא במקום.
בכלל, אני מאמינה ב"רחוק מתוק", וגם בגישה של need to know basis..
 
כמה שפחות תדווחו לה, ככה יהיה לה פחות נושאים לויכוח והצקה.
מזג האויר.. זה נושא מרתק בימינו..
 
תהיה חזק
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
04/04/2016 | 18:28
128
1.בנוגע לזה שהיא מעירה ומציקה ומתערבת ומכריחה אתכם לישון בסלון-לזה אתה ממש לא חייב להסכים. אתה צריך להתייעץ עם אשתך מה עושים בנידון
2.בנוגע להתנהלות כספית -זה לא עניינך על מה איך וכמה היא מבזבזת את ממונה! אז לא להתערב לה גם בזה. בנוסף זה ממש לא חובתה לעזור לך לקנות דירה...היא לא מחויבת לעזור כספית במאומה. לכן על זה אין לך מה לכעוס ועל מה לנתק קשר בהקשר כספי...בהקשרים אחרים אם זה מציק ודיברתם איתה והיא לא מוכנה להתגמש ולהקשיב ולבנות איתכם ביחד פורמט שעובד..זה סיבה לנתק קשר אבל לא בגלל כסף...אף פעם לא לנתק קשרים על כסף!
לצפיה ב-'לפעמים אני כל כך שמח שאין להוריי כסף'
לפעמים אני כל כך שמח שאין להוריי כסף
11/04/2016 | 07:04
62
מדהים מה שכסף של אנשים קשישים עושה לאנשים. אדוני אתה אדם דוחה. הכסף הזה לא שייך לך, הוא שייך לחתומך וזכותה לעשות איתו מה שתרצה.
לצפיה ב-'על עצלנות ונצלנות- בעקבות "מכתב שלא נשלח" בלאישה'
על עצלנות ונצלנות- בעקבות "מכתב שלא נשלח" בלאישה
02/04/2016 | 01:13
19
458
סופסוף ה"לאישה" של השבוע הגיע לידי (למרות שאני גרה בחו"ל, יש לנו מנוי מיוחד שמגיע יחד עם העיתון של סוף השבוע כל יום שישי) ואני מאוד אוהבת את המדור של "המכתב שלא נשלח" .
 
הפעם כתבה חמות לכלותיה שהיא מאוד אוהבת לארח אותן על משפחותיהן אבל קשה לה שהיא עומלת ומכינה במשך כמה ימים ומטפלת בילדים והן לא נוקפות אצבע.
 
מה הייתם מציעים לאותה חמות לעשות על מנת להימנע ממצב כזה שכולם נחים והיא עובדת קשה כל כך באירוחים האלה
 
 
לצפיה ב-'להפסיק לארח!! או לפחות להוריד את התכיפות באופן משמעותי'
להפסיק לארח!! או לפחות להוריד את התכיפות באופן משמעותי
02/04/2016 | 09:50
227
לפעם בחודש במקום פעם בשבוע. כשישאלו למה ומדוע להסביר בדיוק את זה - אני מאוד אוהבת את כולכם אבל קשה לי לעמוד בזה אחרי שבוע מעייף ואני זקוקה למנוחה.
אם זה לא יגרום לכלות להתחיל לעזור, אז לכל הפחות היא תתמודד עם זה פעם בחודש ולא באופן קבוע.
לצפיה ב-'אני בעיקר לא מבינה למה המכתב מופנה לכלות ולא לבנים שלה.. '
אני בעיקר לא מבינה למה המכתב מופנה לכלות ולא לבנים שלה..
02/04/2016 | 10:47
9
286
הם יכולים ומוזמנים לעזור לאמם, וגם אם היא הרגילה אותם שהיא עובדת והם נחים, אני עדיין לא רואה סיבה לעקוף אותם ולפנות ישירות לבנות הזוג.
לצפיה ב-' ״לא איבדתי בן, הרווחתי עוזרת״ '
״לא איבדתי בן, הרווחתי עוזרת״
02/04/2016 | 11:15
281
אוהבת את הבנים והנכדים ורוצה שיבואו, אבל זה קשה - אז שהכלות יעזרו....  
 
נראה גם קצת מישהי שנהנית להרגיש כאילו היא נפלאה ונדיבה, גם אם זה על חשבון אחרים, בעצם. היא האמא הנפלאה, הן הכלות האיומות והלא מתחשבות.
לצפיה ב-'לגמרי '
לגמרי
02/04/2016 | 12:05
189
שוביניזם במיטבו ואפילו לא מכוון (מה שעושה אותו לא פחות גרוע). העניין הזה שכאשר הבן בא עם המשפחה והכלה זו שצריכה לעזור בארוחות יום שישי מדהים אותי לגמרי. מן אקסיומה מוזרה כזו.
לצפיה ב-'אני לא חושבת שזה לעקוף וגם '
אני לא חושבת שזה לעקוף וגם
03/04/2016 | 08:05
3
183
הכלות מתארחות בדיוק אותו דבר. מי שיש לה/לו  מודעות לא צריך לומר לה בכלל, רואה שאין זה חד פעמי, שטרחו עבורם ולו כדי להיות יחד את השעות המעטות, תקום בעצמה.
הבנים לא פטורים אבל הם לא צריכים "להגיד" במקום הנשים.
לצפיה ב-'מעניין שכל הדיון הזה מתנהל בלשון נקבה'
מעניין שכל הדיון הזה מתנהל בלשון נקבה
03/04/2016 | 12:42
2
160
הבנים לא צריכים ״להגיד״ כלום, הם צריכים לקום ולעזור.
אם בני הבית עצמם לא נוקפים אצבע, אז למה שבחורה שנכנסת למשפחה הזאת מבחוץ תיקח על עצמה את התפקיד? כדי לקדם עוד יותר את הרווחה השוביניסטית הזאת שהגברים נחים בזמן שהנשים עומלות? לא, תודה!
אני במקום הכלה הזאת, אגב, לכל היותר הייתי פונה לבן זוגי והייתי אומרת לו ״קום ותעזור לאמא שלך״. וזו במידה ובכלל הייתי מרגישה שיש לי מקום להתערב ביחסים שנבנים בתוך בית שהוא לא שלי. רוב הסיכויים שהייתי נוהגת כמותן, ולא עושה עם זה כלום. זו בעיה של אותה אמא שכך חינכה את הילדים שלה, לא שלי.
לצפיה ב-'בנים צריכים לקום לעזור. '
בנים צריכים לקום לעזור.
03/04/2016 | 12:54
1
126
וכן, גם אני מסכימה שזה עניין של חינוך אבל כשאני מתארחת וטורחים עבורי לא מעניין לי מי קם ומי לא. אם אני מרגישה שצריך, עושה זאת ברצון  וכן רואה בצורה שלילית את אלה שלא נוקפים אצבע...
לצפיה ב-'סבבה, אני רק חושבת שהביקורת צריכה להיות מופנית תחילה..'
סבבה, אני רק חושבת שהביקורת צריכה להיות מופנית תחילה..
03/04/2016 | 14:24
129
.. למי שקרוב אלייך -- דהיינו, בני המשפחה שלך -- ולא ״לעקוף״ אותם, ולעבור ישירות לבני/בנות הזוג.
לצפיה ב-' רוצה לפנק את האורחים ואז מתלוננת שהם מתפנקים... '
רוצה לפנק את האורחים ואז מתלוננת שהם מתפנקים...
03/04/2016 | 23:24
2
147
ובאמת לא ברור למה לבקש עזרה אם היא רוצה או לארח פחות אם לא מתאים לה ובעיקר למה להפנות את המרירות דווקא לכלותיה ולא לבניה...
 
ורק הערה לשונית (שאולי הייתה גם במכתב המקורי, וראיתי שחוזרת כאן בכמה הודעות): לא  *עומלת אלא עֲמֵלָה (ובאופן דומה לא *עומלות אלא עֲמֵלוֹת) בדיוק כמו ישנה, רעבה, שמחה וכו' (כי עָמֵל זו צורת הווה כמו יָשֵׁן, יָבֵשׁ, קָטֵן, גָּדֵל, שָׂבֵעַ, רָעֵב, צָמֵא, שָׂמֵחַ, תָּמֵהַּ וכו').
לצפיה ב-'תכלס, מה קדם למה? ההסכמה עם דבריי או ההערה הלשונית? '
תכלס, מה קדם למה? ההסכמה עם דבריי או ההערה הלשונית?
04/04/2016 | 06:57
1
104
לצפיה ב-'קראתי את ההודעות לפי סדרן'
קראתי את ההודעות לפי סדרן
04/04/2016 | 12:02
18
לצפיה ב-'אני גם התפלאתי שלא הייתה שום מילה על הבנים שלה...'
אני גם התפלאתי שלא הייתה שום מילה על הבנים שלה...
02/04/2016 | 14:02
1
234
היה ממש מכתב ארוך שפירט כמה היה מארחת נפלאה ומפנקת ודואגת (שזה באמת מאוד מיוחד וכיף לקרוא) וכמה כולן יושבות ונחות להן בזמן שהיא עובדת קשה כל האירוח-שום מילה על הבנים שלה, על בעלה...
 
האמת שכשאנחנו התארחנו לתקופה ארוכה אצל חמותי לפני המעבר לפה אני ממש השתדלתי לעזור כמה שאפשר- לקנות כל מיני דברים מפנקים, לשטוף כלים (ואז הבנתי שזה סתם מרגיז אותם כי הם חיכו למלא מדיח ), לעזור לחמותי בקניות וכו' וגם באירוח רגיל של סתם ארוחה וכו' תמיד תמיד עוזרת-מפנה מהשולחן, מסדרת, עוזרת בהכנת דברים וכו'.
לצפיה ב-'מעולה! גם האורח מרגיש טוב עם עצמו. '
מעולה! גם האורח מרגיש טוב עם עצמו.
03/04/2016 | 08:07
43
לצפיה ב-'המכתב שלא נכתב,'
המכתב שלא נכתב,
03/04/2016 | 03:57
3
184
הוא סימפטום לצורה בה מתפקדים, 
"הולכים עם בטן מלאה" על ענין מסוים במקום לדבר ישירות,
ובמקום לבחון מה אני אולי עשיתי שגרם לזה. ואז לשנות את עצמי ואת המציאות.
אגיד משהו--אני כחמות--ביקשתי מכלותי--לעזוב הכל ואני אסדר,
כי  אני אוהבת את הסדר שלי, והן מפעם לפעם 'בודקות' עם אפשר.
ואני מבקשת לא--אני מניחה שאם ארגיש קושי--אבקש וכולם (גם הבנים ירתמו לעשיה בקלות)
מה הבעיה לאותה חמות לקראת סיום הארוחה--לומר, "אני עייפה ומבקשת שתעזרו לי להוריד מהשולחן ולארגן? בלי הרבה מילים, ובלי הודעה רמטית,
סתם בזרימה של המציאות של החיים. אני בטוחה שאיש לא יתנגד.
ה'פרשה' של הנצלנות והעצלנות היא בראש של החמות.
לצפיה ב-'אני מניחה שהצפייה להעזר גרמה לאותה חמות לכתוב'
אני מניחה שהצפייה להעזר גרמה לאותה חמות לכתוב
03/04/2016 | 08:14
2
157
לגבי עזרה או לא, עניין אישי.
יש מקרים  בהם אני מארחת פעם בכמה שבועות (ואותה מתכונת עם הבנים ונשותיהם או אורחים מהמשפחה המורחבת) או מארחת "בקטנה" בלי לטרוח כל כך אני מסרבת לעזרה אבל אם זה על בסיס קבוע, עושה לא מעט ויש אנשים שצריך לעמול באופן מיוחד עבורם (אוכל מיוחד למשל) והביקורים "הכרחיים" לגיבוש ומשרתים את כולם אני כן ארצה לקבל עזרה. תלוי גם בכוח שיש לי באותו יום.
לצפיה ב-'אבל זו בדיוק הנקודה,'
אבל זו בדיוק הנקודה,
03/04/2016 | 15:03
1
113
במקום להתמרמר ולכעוס ולבכות על 'מר גורלי' 
אם אי עייפה--יש כמה אופציות.
או להחליט שרק להוריד והשאר אח"כ או מחר.
או להתאמץ עד כלות--טפשי בעיני.
או פשוט לומר באופן ישיר--"היום אני עיפה מי מתנדב לעזור קצת בארגון?"
כ"כ סתמי, פשוט, מכוון לכולם, תמיד מישהו/י יתחילו ויצטרפו אליהם.
לפעמים ההתחמקות וההתחכמות מזיקים, הישרות הפשטות מנצחים.
זו דרכי.
לצפיה ב-'מסכימה!'
מסכימה!
03/04/2016 | 17:38
15
לצפיה ב-'הפעלה..'
הפעלה..
03/04/2016 | 14:40
110
היי
ילדים המגיעים להתארח בבית הוריהם- רוצים לנוח...
ההורים לרוב לילדים (בד"כ זכרים) שמחים לתת מרחב..
ומעוניינים לתת להם מנוחה...
אבל. ופה עלתה שאלת השאלות למי פונים לכלות/לחתנים/לבנים/לבנות..
יש בכל משפחה נוהגים והרגלים.
כלות שמרגישות כאורחות ינהגו כך.ילדים המגיעים לנוח יניחו גם לבנות /בני הזוג התנהגות זו.
לא חושבת שיש פה זדון יש פה חוסר הבנה בסיסי.של 2 הצדדים.
אמהות שמבקשות עזרה באירוח שיפנו תחילה לילדהם .. 
כלות שחשות כבנות בית ויש להפעילן- המסר חייב להגיע לייעודו.
לקבל את המצב ולקטר זאת בחירה בעיניי -בחירת מחדל שתצור בשלב מסויים אפקט דומינו...
אירית
לצפיה ב-'מי שבישלה את הדייסה שתאכל אותה.......'
מי שבישלה את הדייסה שתאכל אותה.......
04/04/2016 | 12:31
135
כנראה מדובר באישה מעדות המזרח( מודה ומתוודה שגם אני כזאת)
שיש לה יותר בנים מבנות
מעניין אם יש לה בת, ואם כן למה לא הוזכרה במכתב
היא אישה חשוכה שתקועה עדיין בימי הביניים
ולא יודעת שגם גברים שותפים מלאים לעשייה
ואין לה אלא לבוא בתלונות  לעצמה שלא חינכה את בניה אחרת
 
 
 
לצפיה ב-'שלום לכולם'
שלום לכולם
03/04/2016 | 16:02
5
397
חדשה פה וממש מאושרת שמצאתי פורום כזה שאוכל לשפוך בו את הלב כי אני פשוט מיואשת ומותשת. המשפחה של בעלי פוגעת בי פעם אחר פעם ונמאס לי, אין בי כבר כח הבעיה היא שהפעם הפגיעה מגיעה לבן שלי ופה כבר התחיל בלאגן.
גיסתי קיבלתה הצעת נישואין מבן זוגה הלא ממש אהוד במשפחה מסיבה פשוטה - לא מנומס ואפילו חוצפן - מגיע לחמותי בארוחות שישי ומתלונן שהאוכל לא טעים לא, שבזה יש מלא שמן ואפילו יצא לו "הבשר הזה פשוט גרוע", מהבן שלי הוא בהתחלה היה מתעלם, הבן שלי בן ה3 בזמנו היה קורא לו מספר פעמים והוא היה מתעלם. כיום כל מה שהבן שלי עושה (ילד בן 4 ) אם זה ברח לו גרפס, מבקש לשים קשת בשיער או ללבוש שמלות (הבן שלי אוהב את זה ואני לא מונעת ממנו) הוא עושה לילד ולגיסתי פרצופים ומסתכל עליו במבט של "מה דפוק אצלך?". כשמלאו לבני 3 שנים הוא נדחף למסיבת יום ההולדת שלו אצל הורי כשהגיע לא נכנס לבית כדי לומר שלום למישהו אלא פשוט ישב כשעתיים עם גיסתי בחצר. כשהאוכל היה מוכן הוא נכנס לבית, כמובן שלא אמר שלום. הבן שלי ניגש אלי ואמר לו "יש לי יום הולדת אני בן 3", הדפוק ענה לו "מה הקטע שלך?"- זה מה שאומר בן 33 לילד בן 3.
נראה לי שהבהרתי כמה הוא דפוק.
נמשיך הלאה וסליחה על החפירה. אז הואר הציע נישואין, חמי וחמותי תשעה באב גם אני ובעלי חטפנו בחילה ברמות מטורפות אבל זה מה יש וזה מה שגיסתי בחרה. התקשרתי לחמותי ועודדתי אותה. אמרתי לה שנדבר עם גיסתי ונפתח דף חדש שתיישר מולו קו בכל מה שנוגע לילד שלי וקצת נימוס כשמגיעים למישהו לאכול...חמותי התעודדה, אמרתי לה זה הזמן לשמוח יש חתונה, הרמתי טלפון לגיסתי ובאמת שמחתי בשבילה בלב מלא אבל מה... כמה שעות אח"כ דיברתי עם חמותי שמודיעה לי בשימחה שהיא דיברה עם הבת שלה (גיסתי) שטוענת שבן זוגה לא מתנהג לא יפה לילד והשכל בסדר. עניתי לה ששתינו יודעות שזה לא נכון ושבהמשך תדבר איתה על זה. התשובה של חמותי הייתה שאין מה לדבר ושבזה זה נגמר. נפגעתי מאוד. אני וחמותי היינו ממש קרובות והרגשתי כאילו מישהו נתן לי בעיטה בבטן. כשבעלי חזר הביתה והתעקש לדעתי למה אני כל כך עצובה סיפרתי לו וביקשתי לא לעשות עם זה כלום. אמרתי לו שבפעם הבאה שאני רואה שהוא פוגע בילד מבחינתי נגמרו ארוחות שישי אצל ההורים שלו. בעלי לא הקשיב לי, לקח את הטלפון והתקשר לחמותי ורב איתה. הייתי בהלם כשהוא סיים את השיחה ואמר שאמא שלו לא אמרה לי את מה שאמרה אלא שהיא עוד מטפלת בזה והתחיל לצעוק עלי שמרוב שכעסתי אני לא שמה לב למה שאומרים לי - במילים אחרות טוען שאני משקרת.מרוב האכזבה עזבתי אותו בשלו והלכתי להתארגן לאירוע שהיה לי, באותו זמן הבן שלי היה אצל חמותי ובעלי הלך לאסוף אותו, כשהוא הלך היא סיפרה לו את האמת על מה שאמרה לי והוא חזר עם הזנב בין הרגליים אך עדיין מגן על אימו ואחותו. למחרת עבר יום סוער יותר, זה היה יום חמישי ובשישי הוזמנו לארוחה במסעדה לחגוג לחמי יום הולדת וכולם פתאום פונים לבעלי ומתלוננים לפניו שאני כועסת אז אני לא יגע ליום הולדת ואני יבריז ואלף ואחד שטויות - בחיים לא חשבתי לא ללכת וגם לא אמרתי שאני לא הולכת. יום שישי - מקבלת שיחה בבוקר מחמותי לוודא שאני מגיעה בערב???? שוב הופכים אותי למפלצת כשלא עשיתי כלום. שישי בערב לפני שיוצאים פיצוץ ענק ביני לבין בעלי שלא דיברתי איתו מאותו רביעי בערב כשאמא שלו שיקרה, פיצוץ ענק שבו שפכתי כל מה שכואב לי - שזה לא פעם ראשונה שפוגעים לי והוא רץ להגן על המשפחה שלו. כמו למשל כשהייתי בהריון עם הבן שלי ואחותו אמרה איכס על האולטרסאונד וכשאמרתי שאולי אני בהריון זרקה לאויר "חס וחלילה" ועוד הרבה אוצרות מהממים, נפגעתי כל כך ועברתי 4 חודשי הריון לבד פגועה מבעלי כשכל הזמן הזה כולם "מדווחים" לי כמה היא מסכנה וקשה לה והיא פגועה, כאילו אני הוצאתי את המילים הללו מהפה. אחכ היה סיפור שאירגנתי עם חמי יום הולדת לחמותי וכדי לפנק את שניהם הזמנתי להם ספא זוגי, חמי התקשר אלי בצעקות שגרמו לי לרעוד ובכיתי בלי הפסקה -שוב לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד. בחמישי אחהצ בעלי מתקשר אלי שאמא שלו בוכה ופגועה ושהיא מסכנה ושאני ידבר איתה. איך זה שתמיד בי פוגעים ואני זאת שצריכה להתחשב? מה קורה בעולם הדפוק הזה????ואיך הבעל שלי לא רואה את זה. בשבת בבוקר בעלי התקשר להורים שלו לשאול מה נשמע והם ביקשו שנבוא עם הילדים,  הוא אמר להם שלא כי הילדים אצל אמא שלי וכבר ניסע לאסוף אותם ונשאר שם לצהריים.  אחה"צ בעלי הציע שאולי נקפוץ להורים שלו והצעתי שילך לבד לי פשוט ממש לא מתאים כרגע. בערב אי אפשר בלי פצצה התקשרה אחותו "אמא ואבא בוכים ומסכנים" וגם היא התקשרה בוכה ובהיסטריה (הבינה מה היא עשתה אבל הדרך שלה לסחוט את בעלי זה לבכות) להפתעתי מהריב של ערב לפני בעלי קיבל זוג בייצים (דוחה להגיד אני יודעת אבל עד אותו רגע הוא לא טרח להגן עלי) וטען שהיא אשמה ושאמא שלו אשמה ששיקרה ושהיא (גיסתי) צריכה להעמיד במקום  את בן זוגה ושאני לא עשיתי כלום לאף אחד ושאני לא פגעתי באף אחד. הייתי גאה בו אבל זה לא החזיק הרבה זמן. היום שוב מתקשר אבא שלו בוכה, לא אמרתי לאבא שלו מזל טוב ביום הולדת, זה שעשיתי שלום עם היד במסעדה מפוצצת שאין מקום לזוז ושרק הרמנו כוסית ביחד זה לא מספיק. מחכה לערב איזה עוד המצאה תגיעה.
סליחה על החפירה אני פשוט מותשת ונמאס לי
לצפיה ב-'עונה'
עונה
03/04/2016 | 17:03
189
קצת באלגאן בסיפורך, אני מבינה שאת נסערת.
ואחלק את תשובתי למספר ענינים.
1)לא יודעת ממה שכתבת מתי 'התחלתם' את המריבה, ביניך לחמותך--
   אבל הבנתי שגם אם נזרקו כמה 'פנינים' לא נעימים-זה עבר איכשהוא בשלום
   ונשארתם ביחסים טובים. חבל שבגלל הענין האחרון את מתחילה חשבונאות כוללת    התחלה ומעצימה את הכעס. מיותר.
 
ועכשיו לענין החדש--טעית בעיני פעמים---
1)הגיס החדש במשפחה הוא 'דפוק' (את אמרת) אז למה נכנסת לעימות על הענין
   של איך הוא מתיחס לבן שלך--מיותר ובעיני גם סתם--לבן שלך יש הורים
   סבים וסבתות אוהבים, אז הגיס כזה--תרחיקו את הילד ממנו, תתרחקו קצת גם         אתם, לא חייבים להיות קרובים. להפך יכולת 'לנצל' את המצב --ולהיות הכלה             האהובה.
2)הצלחת להרגיע את חמותך על הגיס והבאת על עצמך כעסים--למה שיתפת אותה?
   את ראית שהיא לא אומרת לו כלום על ההתנהגות כלפיה --אז מה רצית, שתלחם        איתו? בשביל כבוד הילד? בשביל כבודך האבוד בעלבון הילד? 
   אז ברור שיעבור דרך גיסתך--סתם יצרת מריבה על כלום.
3)וכשחמותך באה ואמרה בכנות שלא ניתן---אז את רבה עם בעלך?
    מצטערת לדעתי התנהגת בילדותיות, יצרת מריבה עם כולם --שהיא גם החמצה         גדולה--יכולת להיות הכלה הקרובה והאהובה.
 
נראה לי--שחשוב שתחשבי מסלול מחדש, ותדברי עם חמותך--
תגידי הייתי צריכה להתעלם, בואי נשמח יחד לחתונה. תתפסי את המקום של חיים נוחים יחד. חבל. את הבחור ההוא אף אחד לא ישנה. 
תרגיעי את האוירה--הכי טוב יהיה  לך.
תצליחי ושיהיה לך טוב.
 
   
לצפיה ב-'שלום כוכבית וברוכה הבאה לפורום.'
שלום כוכבית וברוכה הבאה לפורום.
03/04/2016 | 17:21
1
210
ממה שאת כותבת זה נשמע שגיסתך ובן זוגה לא אוהבים ילדים קטנים.
זה בסדר, יש אנשים כאלה שלא אוהבים ילדים ולא מעוניינים להביא ילדים ואין סיבה לכעוס עליהם, בדיוק כפי שאין סיבה לכעוס על מישהו שלא אוהב אבוקדו. ככה הם וזהו.
 
בנוגע לנימוס כללי - אם זה הערות על האוכל ואם זה הערות לבן שלך - אני דוגלת בשיטה של לא להיות איפה שלא נעים לך. אם חמותך בוחרת להזמין לביתה אנשים גסי רוח (כן, גם אם מדובר בארוס של הבת שלה) את יכולה לבחור שלא להיות שם כשהוא מגיע. קל ופשוט.
 
בנוגע לעלבונות - בעיה שלהם.
לא מבינים למה את נפגעת ולא מעוניינת להגיע?
שיחשבו שוב על ההתנהגות שלהם. את לא צריכה לסבול בגלל זה.
מעולם לא הייתי מהאנשים שנעלבים אם מישהו לא הגיע לחגוג איתי יום הולדת או לא קנה לי מתנה.
גם לחתונה שלי לא היתה לי בעיה שאנשים יגידו שהם לא באים, העיקר שאדע מראש כמה אורחים יהיו.
לכל אחד יש שיקולים שונים וזה שמישהו לא בא לא אומר שהוא לא אוהב אותי.
 
יש אנשים שנעלבים מכל שטות.
זה לא אומר שאת חייבת "ליישר קו" וללכת על ביצים לידם.
הניסיון הפרטי שלי לימד אותי שאותם נעלבים בד"כ הם אותם אנשים שבכלל לא שמים לב שהם פוגעים בך באופן שיטתי ומתמשך; זה לא שהם רגישים יותר מאחרים ולכן נעלבים, זה יותר שהם פשוט לא רואים שום דבר חוץ מאת קצה הישבן של עצמם ולכן נעלבים כשהיקום כולו לא שם אותם בראש סדר העדיפויות.
לצפיה ב-' במיוחד לפסקה הראשונה'
במיוחד לפסקה הראשונה
03/04/2016 | 18:44
152
מסכימה מאוד עם תגובתה של דורי.
והסיבה שבחרתי להדגיש את הסכמתי במיוחד עם הפסקה הראשונה היא שבעיניי יש אכן להפריד בין היחס של הגיסים לילדים (שלא בפניהם) -- שגם בעיניי, גם אם הוא לא נעים עבור הורה (שהיה רוצה לחשוב שכולם מתים על הילד שלו בדיוק כמוהו), הוא לגיטימי וזכותם לא לחבב ילדים, גם אם דעתם היא דעת מיעוט -- לבין שאר התיאורים בפוסט.
הסיטואציה המתוארת נשמעת מורכבת ולא נעימה דיה גם מבלי להוסיף לה בעיות שלא קיימות באמת.
לצפיה ב-'וואו, הבחור הזה ממש נשמע חסר טקט ולא מחונך '
וואו, הבחור הזה ממש נשמע חסר טקט ולא מחונך
03/04/2016 | 18:08
171
לצערנו ,אי אפשר לחנך אחרים אבל אולי באמת לצמצם מגע עם הבחור ולא להתרגש ממנו, להבין שככה הוא.
 
לגבי כל הבלאגן , נשמע שהיו הרבה אי הבנות ושכל אחד רואה את הדברים בדרך אחרת. אני מציעה לך לדבר עם בעלך בצורה פתוחה ולומר מה גיסתך ואמו אמרו ולומר מה את מצפה ממנו בתור בעלך מבחינת התמיכה מולן.
לצפיה ב-'קחי צעד אחורה..'
קחי צעד אחורה..
04/04/2016 | 08:48
127
היי כוכבית.
אני חושבת שאת לוקחת על עצמך "תפקידים " שהם לא שלך-
לדוגמא- החבר של גיסתך מתנהג לא ראוי בארוחה- מעליב את החמות..
מי אמור להגיב/להיפגע?
המארחים/בעלך.. נפגעת? שתפי את הבעל. באופן אינטמי בביתכם..את לא מארחת אותו ולא אחראית על ההתנהגות שלו.
הציפייה שלך שהוא יתנהג באופן מסויים עם הבן שלך וזה לא קורה..
ברוכה הבאה לעולם המבוגרים- לא בכול מקום יקבלו /יאהבו/יכילו..
כבר דורי כתבה לך- לא נראה לי שיש לכם כימיה בינכם..
ואולי ההתחלה הייתה על צד שמאל.
אני חושבת שאת צריכה לזוז קצת אחורה.
לתת קצת מקום. אמא=החמות אוהבת את בתה ואינה זקוקה למליצת יושר או מדריכה איך לנהוג איתה..
גיסתך נישאת במזל טוב- תאפשרי להם את המקום הראוי.
רוצה לא למשוך אש? תפסיקי להתערב/ליזום/לתקן/לעבוד /ולהפגע.
את יכולה גם להקשיב בלי להגיב. להתאפק. לשוחח עם בעלך בבית.
מה שנראה לך או לא נראה לך סביר להניח שאינו רלוונטי.
ממליצה לך לקרוא את מה שכתבת ,ותיבחיני ממה את נפגעת ופוגעת ..
אני בטוחה שהכוונה שלך היא טובה.. אבל התוצאה פחות.
בהצלחה
אירית
לצפיה ב-'היי, אני לא מצליחה להגיב למה שענו לי. יש תקלה?'
היי, אני לא מצליחה להגיב למה שענו לי. יש תקלה?
03/04/2016 | 19:50
1
67
לצפיה ב-'אצלי אין תקלה.'
אצלי אין תקלה.
03/04/2016 | 22:04
70
תנסילכבות את המחשב ולהדליק מחדש.
לצפיה ב-'שאלה מן העבר'
שאלה מן העבר
31/03/2016 | 13:41
4
303
והפעם השאלה הזו:
 
תקציר:
מדובר בכלה ,אם לילדה בת 10 חודשים, שהחמות כל הזמן מקללת ליד הילדה וזה מוציא אותה מדעתה. היא העירה לה כמה פעמים והחמות ממשיכה בדרכה ואומרת "תקבלו אותי , זו אני".
 
מה דעתכם האם זכותה של החמות לדבר בדרך שהיא רוצה וצריך לקבל אותה איך הכלה צריכה להגיב
 
סקרנית לשמוע מה דעתן של הכלות והחמיות בפורום
לצפיה ב-'קראתי את כל השרשור '
קראתי את כל השרשור
01/04/2016 | 06:13
3
181
בהפניה שלך.
ראשית על ילדה בת עשרה חודשים עדין לא מבינה ממה הסבתא אומרת,
ושאלה קללות. 
לי היה יותר מפריע הצעקות וטון הדיבור. לא נשמע לי שהיא מקללת 'בנחת'.
מה שעושה שם הכלה זה נכון--שבעלה מדבר עם אמו ולא היא.
לא ישנו את הרגלי האם, פשוט מצמצמים מגע, ומלמדים את הילדה לכשתגדל--
שזה מכוער ולא מועיל לכלום.
לא יוצרים מריבה בגלל זה --ושתי סיבות--
1)את החמות כבר לא ישנו, אולי יצליחו למתן.
2)אני בטוחה שזה לא חדש לכלה הזו--היא ידעה מראש לאן היא נכנסת,
  אז מה עכשיו?
 
אישית כחמות--אנישמחה כשמעירם לי על משהו שהם רוצים/צריכים לילדיהם.
בטוח אשתדל. מקוה גם להצליח.
לצפיה ב-'לא נותר לי אלא '
לא נותר לי אלא
01/04/2016 | 07:54
30
לצפיה ב-'האמת שמבינה למה זה מעצבן את הכלה '
האמת שמבינה למה זה מעצבן את הכלה
01/04/2016 | 12:15
1
158
גם מה שרשמת שבטוח היא לא מקללת בנחתוהטון שלה לא נעים וגם כי אומנם הילדה כביכול לא מבינה אבל כנראה שאם נשאל עכשיו את פותחת השרשור כמה שנים אחרי השרשור הזה אם הסבתא עדיין ממשיכה לקלל- כנראה שהתשובה תהיה "כן".
 
אני גם חושבת שזה הרגל נכון שהבעל הוא זה שמדבר עם אמו על דברים כאלו, אנחנו גם עושים ככה.
לצפיה ב-'גם אני מבינה למה היא מתעצבנת'
גם אני מבינה למה היא מתעצבנת
02/04/2016 | 23:06
83
אני רק חושבת, שזו לא סיבה מספיקה כדי לריב.
החמות לא שולטת בענין --דעתי אז המריבה לא תסתיים,
מה שצריך זה לחפש דרך עוקפת..
לצפיה ב-'שרשור לשבת'
שרשור לשבת
01/04/2016 | 12:16
11
29
לצפיה ב-'איך היה השבוע שלנו'
איך היה השבוע שלנו
01/04/2016 | 12:17
48
ספרו ושתפו על השבוע שלכם
לצפיה ב-'תוכניות לסופ"ש '
תוכניות לסופ"ש
01/04/2016 | 12:18
4
47
מה התוכניות שלכם לסופשבוע
לצפיה ב-'חוגגים לבכור יום הולדת 11 '
חוגגים לבכור יום הולדת 11
01/04/2016 | 13:26
3
65
מחר ארוחת צהריים משפחתית אצלנו (עם החמות והגיסה), וביום ראשון נאכל רק ארבעתנו, המשפחה הגרעינית, במסעדה לבחירתו של הבכור. יש לנו מן מנהג כזה, שבתאריך היום ההולדת של כל אחד מארבעתנו החוגג אנחנו חוגגים יחד במסעדה לבחירתו של החוגג. זה, כמובן, בנפרד מחגיגה משפחתית בהרכב מורחב/ זוגית (כשזה יום הולדת שלי או של בן זוגי)/ של הכיתה (כשהם מבקשים).
בקיצור, כל סוף השבוע וכל הבישולים הם סביב העניין המשמח הזה
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
02/04/2016 | 01:09
2
30
לבכור ולכם שהפכתם להיות הורים לפני 11 שנים .
לאיזו מסעדה תלכו כדי לחגוג? נשמע כמו מנהג מקסים. אצלנו זה תמיד היה ארוחה חגיגית בבית ההורים שלי שכולם מתאמצים לא לריב ובסוף בד"כ הכל מתנפץ למריבה קולנית
 
לצפיה ב-'תודה הבכור ילד מאוד פתוח מבחינה קולינרית, אוכל הכול'
תודה הבכור ילד מאוד פתוח מבחינה קולינרית, אוכל הכול
02/04/2016 | 09:46
1
56
פיצוי מושלם על שנות סבל שעברתי איתו כשהיה קטן, ולא היה מוכן לאכול כמעט כלום.
בשנים האחרונות לא רק שהוא מוכן לנסות הכול, אלא נראה - בעיקר בשנתיים-שלוש האחרונות - שהוא אפילו מחפש במודע חוויות וריגושים חדשים בתחום האוכל.
בכל מקרה, המסעדה האהובה עליו ביותר היא "רפאלו" בחיפה - מסעדה איטלקית ברמה מאוד גבוהה. הוא בחר אותה ליום ההולדת שלו גם בשנה שעברה, ואם אני לא טועה גם לפני שנתיים. ובחר אותה שוב השנה. בגלל המחירים היחסית גבוהים בה אנחנו לא מגיעים אליה לעיתים קרובות עם הילדים, והוא מנצל את ההזדמנות בחוכמה.
מאז שהילדים גדלו והם כבר לא פעוטות, יציאות איתם למסעדות זאת הנאה גדולה מאוד. הם מתנהגים מאוד יפה, אוכלים נהדר, וכיף מאוד לשוחח איתם. זו הזדמנות נפלאה לשיחה, שלא תמיד יש לנו ביום-יום הממהר והמהיר שלנו. חוץ משבת בצהריים בד"כ לא יוצא לנו לאכול ארוחות משפחתיות נינוחות וארוכות, אז השבוע תהיה  אחת בונוס וזה כיף גדול.
לצפיה ב-'נשמע כיף! '
נשמע כיף!
02/04/2016 | 14:07
16
 
אצלנו זה סיוט לצאת עם המשפחה שלי למסעדות, זה אף פעם לא נגמר טוב... .
 
לצפיה ב-'המלצות '
המלצות
01/04/2016 | 12:19
31
המלצות על ספרים, סרטים,הצגות ופעילויות למבוגרים וילדים
נשמח לקבל המלצות!
לצפיה ב-'שמייח במטבח '
שמייח במטבח
01/04/2016 | 12:21
3
40
מה הכנתם השבוע
מתכונים יתקבלו בברכה!
לצפיה ב-'אצלי הבישולים הם תמיד בסו"ש. אין בכלל זמן לבישולים במהלך '
אצלי הבישולים הם תמיד בסו"ש. אין בכלל זמן לבישולים במהלך
01/04/2016 | 13:28
2
54
השבוע...
כמו שכתבתי למעלה, בסוף השבוע הזה הם בעיקר סביב ארוחת הצהריים של היומולדת.
לארוחת הצהריים של היום הכנתי ספגטי עם כדורי בשר, ומחר עושים על האש אז יהיו שיפודי פרגיות, הרבה סלטים, הרבה תוספות, ועוגת יום הולדת אחת שבחר הבכור
חלק הכנתי כבר הבוקר. את העוגה אכין אחר הצהריים ואת כל היתר מחר בבוקר.
לצפיה ב-'איזו עוגה מתוכננת?'
איזו עוגה מתוכננת?
02/04/2016 | 01:10
1
36
נשמח לתמונה
לצפיה ב-'עוגת "היער הלבן" של עוגיו.נט'
עוגת "היער הלבן" של עוגיו.נט
02/04/2016 | 09:38
65
הנה כאן:
 
יצאה מהממת. בצהריים נבדוק אם גם יצאה טעימה מה שכן, אני כבר יכולה להגיד בבטחה שכל מרכיב בנפרד יצא ממש טעים הכנתי עם פטל קפוא במקום דובדבנים, אבל לפני ההגשה אקשט בדובדבנים (מופשרים) למעלה.
לצפיה ב-'גיסה שלא אומרת תודה'
גיסה שלא אומרת תודה
28/03/2016 | 13:35
9
1143
אני ובעלי  גרים רחוק מהמשפחות שלנו עקב עבודה אז די נבצר מאיתנו להגיע לכל המשפחה באופן אישי ,כאשר אנחנו מגיעים זה תמיד להורים שלו ובדכ כולם מתאספים שם.

לפני חודש בערך למדתי לסרוג אז התחלתי בקטנה לסרוג גרביים כובע לתינוקות ( שלחתי לה תמונה אם היא מעוניינת שאני אעשה גם לילד שלה ..היא התלהבה ואמרה שתשמח )

אני רוצה לומר לכולכם שממש השקעתי כי עשיתי בזה ציורים וזה לא היה לי קל בכלל ( השקעתי כמעט שבוע , אני רק התחלתי לסרוג )
חמתי באה לבקר אותי ואמרתי לה שתביא לה את המתנה
האם קבלתי תודה לאחר שקיבלה את המתנה , או מילה על זה ??? כלוםםם
כאשר נפגשנו שוב ..שאלתי אותה אם הגרביים טובים לילד שלה..היא ממש החמיאה לי ואמרה לי שהן אחלה

לא מזמן היה פורים ..אז הגענו לבקר את המשפחה הגדולה וגיסתי לא הגיעה ..אז נתתי את המשלוח מנות לבעלה - סלסלת ממתקים וכל מיני דברים אישיים גם לגיסתי(אפילו אמרתי לבעלה ,שיגיד לה שיש דברים בשבילה )
עברו יום יומיים חזרנו לבית ולא קבלתי שום טלפון או הודעת סמס ממנה
..ממש כלום


בעלי אמר לי להפסיק לקנות לה או להכין לה ( הוא אמר גם שיתכן שהיא לא יודעת לומר לא ולא נעים לה , למרות ששאלתי אותה 10 פעמים שתגיד לי כי אני לא רוצה להכין סתם )
אני יודעת שהיא לא שוכחת , כי כאשר חמתי קונה לה דברים היא יודעת לצלם את זה ולשלוח את זה לכולם .
הקטע שכולם יודעים שאני גם קונה לה דברים או מכינה זה לא משהו שעובר בשקט בין בני המשפחה..
אני באמת לא מבינה את הקטע שלה.


לצפיה ב-'את לא מכירה אנשים שרק רוצים לקבל מתנות?'
את לא מכירה אנשים שרק רוצים לקבל מתנות?
28/03/2016 | 16:23
315
רק אולי חבל שזו הגיסה שלך...
 
לצפיה ב-'התחושות שלה מרמזים על קושי שיש לה איתך.'
התחושות שלה מרמזים על קושי שיש לה איתך.
28/03/2016 | 16:46
304
השאלה-
מה את רוצה לעשות עם ההתנהגות שלה-
זה יגרום לך לשנות התנהגות?
להתעלם?
לנסות לשוחח איתה או עם גיסך..
 
לי נראה שהיא בסמי תחרות איתך, אולי חשה פחות 
נאהבת או בדומה.. או שיש לך מה שאין לה..
אני חושבת שאדם לא אמור להעמיס על עצמו את הכאבים או הקושי של האחר.
אבל אם את רוצה לפתור זאת חשבי בדרך יצירתית.
לא לאפשר קונפליקט שיזלוג בתוך משפחת המוצא-
בהצלחה..
אירית
 
לצפיה ב-'איך היחסים בניכן? סבבה?'
איך היחסים בניכן? סבבה?
28/03/2016 | 16:48
233
אם כן, ורק העניין הזה עומד למפרע, הייתי כ״כ מניחה לזה.. אז היא לא אומרת תודה, לא ביג דיל.
 
גם תשימי לב שאת מצד אחד מצפה ממנה ליזום את יצירת הקשר איתך, אבל מצד שני, כשאת יוזמת תקשורת איתה, את לפעמים עושה את זה לא באופן ישיר, אלא דרך אנשים אחרים. לעומת זאת, בפעמים שאת מדברת איתה ישירות, בעצמך אמרת שהיא מתלהבת מהדברים שאת שולחת ומחמיאה לך.
 
אז אולי זה צריך לסמן לך את דרך הפעולה - היא יותר פאסיבית ופחות יוזמת, שזה לכשעצמו לא חטא גדול. לעומת זאת, נראה שלך מרגיש נוח יותר להיות המובילה בקשר, ואף יותר מכך, כשאת אכן לוקחת על עצמך את התפקיד, דווקא נשמע שהיא מוכירה לך תודה.
 
אז אולי הבעיה היא לא כזו רצינית כמו שאת חושבת? אולי זה יותר חוסר תיאום בתקשורת בניכן, מאשר חוסר הכרת תודה?
לצפיה ב-'אי אפשר לדעת מה עובר עליה. אבל אל תלחצי.'
אי אפשר לדעת מה עובר עליה. אבל אל תלחצי.
28/03/2016 | 17:18
1
326
די ברור שהיא לא ממש מרגישה קרובה אלייך. כי כשקרובים למישהו, שמחים ל״תירוץ״ להתקשר להגיד תודה רבה על המשלוח מנות, ולנצל ההזדמנות לקשקש קצת.
היא כנראה לא מרגישה כזה צורך להתקשקש איתך, והיא חושבת שזה שבעלה אמר לך תודה כשנתת לו המשלוח זה עונה על כללי הנימוס הבסיסיים.
 
ונשמע שאת רוצה קשר יותר מזה. אבל לה זה לא מתאים, בכל אופן - לא עכשו, לא בתקופה הזאת של החיים שלה.  
 
בא לך לתת לה גרבייים? תני לה. אבל בלי לקוות שזה מה שיקרב אתכן. מעבר לזה? אם לא עושה לך כיף, אם זה לא מביא לתגובות שאת מצפה, תני רק את מה שהכרחי, ולא מעבר לזה (מתנה לחג אם היא מזמינה, וכולי)
לצפיה ב-'אהבתי את התשובה שלך'
אהבתי את התשובה שלך
28/03/2016 | 19:04
74
לצפיה ב-'"בעלי אמר לי להפסיק לקנות לה או להכין לה".. תקשיבי לו'
"בעלי אמר לי להפסיק לקנות לה או להכין לה".. תקשיבי לו
28/03/2016 | 20:15
276
אולי היא אמרה לו ולא נעים לה להגיד לך.
אולי היא לא מעוניינת במתנות הללו, אבל לא יודעת איך להגיד לך כדי לא להעליב.
 
זה קורה הרבה לאנשים יוצרים.
הם נורא מתלהבים מהיצירות שלהם ומחלקים אותן במתנה לכל העולם ואישתו.
לא כולם תמיד מתלהבים או או רוצים, אבל לא יודעים איך לא להעליב.
 
בכלל, מגיע השלב בחיים שמתנות מתחילות להעיק במקום לשמח.
פתאום נהיה יותר מדי צפוף בבית, יש לנו יותר מדי חפצים ופחות מדי מקום איחסון.
לפחות אצלי זה ככה.
(חייבת לעשות סדר עצבני לכבוד פסח)..
לצפיה ב-'אחת התופעות בעניני '
אחת התופעות בעניני
28/03/2016 | 23:17
264
הקשר עם 'צד בעל' צד האשה'
שיש איזה חלום --שהמחותנים יהיו חברים טובים ויחגגו יחדיו.
שהגיסות תהיינה חברות טובות ---ותתחלקנה בכל מיני חויות/מתנות וכד'
שהכלה תהיה 'חברה' קרובה לחמות.
 
ואולי הרבה עגמת נפש היתה יכולה להמנע
אם היינו מבינים ומקבלים שזו משפחה, ולא התאמה ל'פונקציות' נוספות.
 
הגיסה שלך גדלה בבית שונה משלך, עם אג'נדות שונות משלך,
עם התנהלות שונה משלך,היא נשארת גיסתך, וזהו--
למה את מנסה להתקרב דרך נתינה שבעיניה לא מקרבת.
אם הצעת היא מנומסת ואומרת כן, אבל תודה? למה?
היא חושבת שאת צריכה לומר לה תודה שהסכימה לקבל 
אולי היא פוחדת שיחיב אותה ולא מעונינת.
 
במקומך--ניסית--לא הלך--אל תציעי יותר--תחייכי, תשוחחי כשנפגשים
ויותר מזה--אם יצא דבור--תציעי שלא 'לשחק' במתנות, כל אחת תקנה לעצמה ולמשפחתה מה שצריך והיא אוהבת-(הרי בסוף זה אותו כסף)
וחברות תמצאי במקום אחר.
 
אל תעלבי--היא לא התכונה להעליב. היא תחמה גבול.
בהצלחה.
לצפיה ב-'אני חושבת שלהבא'
אני חושבת שלהבא
29/03/2016 | 10:32
202
אל תעבירי לה מתנות דרך אנשים אחרים, אלא תני לה אותן ישירות. אני לא יודעת למה היא לא יצרה קשר - אולי לא נעים לה, אולי היא שכחה, וכו'. נראה לי שקשה להסיק מסקנות כשהמתנה לא עברה ישירות ממך אליה - ולכן להבא פשוט אל תעשי את זה. את יכולה אפילו להודיע לה שיש לך מתנה בשבילה ושתתני לה אותה כשתיפגשו. לא הייתי נכנסת לסרטים מזה שהיא לא יצרה קשר כדי להגיד תודה.
לצפיה ב-'יש אנשים שפחות תקשורתיים בקטע הזה'
יש אנשים שפחות תקשורתיים בקטע הזה
29/03/2016 | 13:28
221
אני מציעה פשוט להתקשר אליה ולראות אם מצא חן בעיניה וכו'. רשמת שבפעמים קודמות זה עבד והיא אכן התלהבה.
 
יש אנשים שלא יודעים כמה חשוב להודות ולהביע הערכה- אל תכעסי עליה, פשוט תתני מבלי לצפות לתודה ויחס ממנה כי כזו היא, או שפשוט תפסיקי לתת לה (ובצדק, כי זה לא כיף להכין ולפנק מישהו ואין שום הבעת תודה).
לצפיה ב-'אחותו ואני'
אחותו ואני
27/03/2016 | 08:55
14
545
מעניין אותי לדעת אם הקו מחשבה שלי לא נכון.. או שכן.
האם אתם קונים מתנות בימי הולדת לרחוקי משפחה, שלא חוגגים (לא מזמינים את כולם וכו)?
 
לדעתי קרבה ראשונה כן!
קרבה שניה  - שוב בהנחה שהם לא עושים מסיבה - ממש לא!
 
הקשר שלי ושל חבר שלי עלה כמה וכמה שלבים בחודשים האחרונים.
בעקרון שנינו סטודנטים. עברנו לגור יחד. אנחנו מנהלים משק בית משותף, לא מתחשבנים בהוצאות... חיים כזוג נשוי.
בנוסף אנחנו כמובן גם עובדים... קשה אבל מסתדרים וטוב לנו.
 
שנינו יחסית לסטודנטים עובדים במקומות עבודה טובים. ומרוויחים יותר משכר מינימום... מה שמאפשר לנו לעשות את השלב הזה.
לצערנו במקום עבודה שלו הודיעו לו שיש קיצוצים, ושעליו לעזוב. הוא מנסה לחפש עבודה במקום אחר... אבל לא הרבה מקומות ממהרים לששכור סטודנט בתור עובד...  מהסיבה שצריך להיות גמישים איתו.
כאמור מלצרות ניראית כאגע האופציה היחידה, מה שאומר ירידה משמעותית באורח חיים שלנו (=שימוש בכסף שבתוכניות חסכון)
 
המשפחות תופסות אותנו כזוג רציני לכל דבר ועניין... המשפחה שלו רואה אותי כאשתו; והמשפחה שלי מתנהגת אליו כבעלי..למרות שאנחנו עדיין לא נשואים.
 
ועכשיו לענייננו:
אחותו ביקרה אותנו לפני כמה ימים...
לאמא שלו יש יומולדת השבוע והיא עורכת מסיבה לכל המשפחה.
לאמא שלי ולאחי יש יומולדת בשבוע שלאחר מכן.
כמובן שאנחנו קונים מתנה לשלושתם, מה שאומר מינימום 300 שח הוצאות... שעבורנו זה סכום די גדול... (אפשר כמובן למצוא בפחות אבל זה התקציב המקסימאלי).
 
עכשיו מתברר.... שאחותו אמרה שגם לדוד שלה יש יומולדת, והם חוגגים את היום הולדת לאמא שלו ולדוד שלו אצל ההורים..
יצאה לי איזושהי הערה בטעות; שנמאס לי מהימי הולדת האלה ומלקנות מתנות לכולם... ואז אמרתי את הדיעה שלי לגבי קרובים רחוקים שלא חוגגים אצלם את היומולדת...
 
היא ממש התעצבנה עליי.
מתברר שכולם חושבים שאנחנו עשירים. היא אמרה שלא צריך להתקמצן. ושזה יומולדת. ושאנחנו גדולים ושאנחנו צריכים להביא מתנות ושזה ממש לא יפה מה שאנחנו עושים...
הדוד הספציפי הזה אף פעם לא הביא מתנה ביומולדת של חבר שלי, וכך אמרתי לה...
 
לא שאכפת לי כל כך ממה שהיא אומרת... אבל עצבן אותי שהיא לא הבינה.
עצבן אותי שהיא לא הבינה שאנחנו אומנם עובדים.. אבל גם יש לנו גם הוצאות די גדולות. שכד ולימודים זה די הרבה כסף.
וכן.אם פעם ב אנחנו יוצאים לסרט או מזמינים פיצה זה לא אומר שאנחנו עשירים.
ואם אני מעדיפה לבזבז את הכסף שלי על עצמי ולקנות לי חולצה פעם בחצי שנה, במקום לתת מתנה לקרוב משפחה רחוק; זה לא אומר שאני קמצנית ואנוכית.וזה ממש עצבן אותי שזה מה שהיא חושבת עליי.
אני לא אתן לה לראות את התלושי משכורת שלי ואת החשבונות שלי. 
אנחנו לא יוצאים לפאבים ולמסיבות, והמותרות שאנחנו קונים היא ממש מעטה. אנחנו חיים חיים טובים דווקא בגלל שאנחנו מתקמצנים על עצמנו.
וכן. קשה לי להתקמצן על עצמי.. וכסף שחסכתי בצד יעבור למתנות. זה מעצבן ומבאס.
 
האם הדיעה שלי הגיונית? 
הטם אני צריכה לעשות מה שמצפים ממני (בהנחה כמובן שיהיה לנו פחות מה לאכול)? או לספוג את הביקורת החברתית? כי לא נראה שהם יבינו בזמן הקרוב
 
לצפיה ב-'אפשר כמה עיצות?'
אפשר כמה עיצות?
27/03/2016 | 09:08
1
288
בכלל לא משנה אם את חושבת הגיונית אם לא--
בכלל לא משנה אם את 'עשירה' או לא.
חבל שאת מרגישה צורך להתנצל (אפילו כאן בכתיבה) על האפשרויות שלך או לא.
והנה עצותי--
1)לפעמים לא מוכרחים לשמע הכל--
   היא ספרה על עוד דוד שחוגגים אצל הוריו. בדיוק קמים וזזים ולא שמעת ולא ראית.
2)ואם לא ניתן להתחמק--ושמעת. למה את חייבת להגיב 
   ובטח לא אליה.כשיבוא בן הזוג שלך, או כשתהיי איתו לבד, תביעי את עמדתך.
   'תתחשבני' כן קיבלת מתנה, לא קיבלת מתנה וזהו.
3)לפעמים לא מוכרחים להיות צודקים--אבל כן חכמים--התקציב למשפחה הקרובה      300 ש"ח, אז אפשר ממאה הש"ח של אמא שלו להפריש 20 לדוד, משהו סמלי.
    בכלל מתנה היא תשומת לב ולא יותר.
 
ועכשיו--דברי עם בן זוגך ותחליטו מה עושים הפעם,
ותחליטו על מדיניות כללית עתידית.
ותקופות כלכליותכאלה ואחרות כולנו עברנו --אז קחי בקלות הכל יסתדר.
לצפיה ב-'צודקת. זו הייתה טעות להגיב'
צודקת. זו הייתה טעות להגיב
27/03/2016 | 10:33
234
אגב בן זוגי כן היה נוכח באותו הרגע.. הוא פשוט שיחק עם הבן שלה,ולא אמר כלום... אחר כך הוא אמר לי שהוא די נפגע על חוסר ההבנה אבל הרגיש שזה לא המקום להעמיד אותה במקום.
 
לא יודעת למה חשוב לי הרושם הזה. לא יודעת למה אני מתפחלצת כשאני שומעת את הביקורת הזו ממנה.לא יודעת למ אני מתערערת  כשהיא אומרת לי משהו...
 
לצפיה ב-'לדעתי את לא צריכה להיות מעורבת בעניין בכלל'
לדעתי את לא צריכה להיות מעורבת בעניין בכלל
27/03/2016 | 10:17
5
215
חבר שלך צריך לקנות מתנות לקרובים שלו לפי שיקול דעתו, ואת לקרובים שלך. זה בכלל לא משנה אם משק הבית שלכם משותף לצורך העניין. בעלי לא קונה מתנות לאחים שלי - אני קונה להם, ולהפך. הם לא מקבלים שתי מתנות מאיתנו, ובן הזוג לא מעורב בקניית המתנה אלא אם אני מבקשת את עזרתו, ולהפך. ו בוודאי שזה לא עניין לדיון עם אחותו. במקומך הייתי מושכת את ידיי מכל העניין ונותנת לחבר שלך לעשות מה שנראה לו.
לצפיה ב-'ואני, כמובן, יוצאת מנקודת הנחה'
ואני, כמובן, יוצאת מנקודת הנחה
27/03/2016 | 10:23
173
ששניכם אנשים שקולים וזה לא שהוא ימשוך את כל הכסף מהחשבון שלכם וימשכן את האוטו כדי לקנות מתנה לדוד...
לצפיה ב-'אנחנו יחידה אחת'
אנחנו יחידה אחת
27/03/2016 | 10:25
3
198
זה לא מתנה ממני או ממנו, זה מתנה משנינו... גם בגלל שאנינו עצמאיים מצפים מאיתנו להתנהג כך
לצפיה ב-'לגבי המתנה כפי ש mykel הציעה: למשוך'
לגבי המתנה כפי ש mykel הציעה: למשוך
27/03/2016 | 10:34
163
מכל אחד כעשרים שקלים ולקות משהו גם אם יותר קטן לדוד.
לצפיה ב-'ברור. אבל אם את לא היית שם,'
ברור. אבל אם את לא היית שם,
27/03/2016 | 12:33
146
הוא גם היה קונה מתנה או לא. זה שאת נכנסת לתמונה לא אומר שהיחסים שלו עם המשפחה שלו צריכים להשתנות. לדעתי לחשוב שכן זו טעות. כך שאמנם המתנה היא משניכם (וגם אצלנו זה כך) אבל זו בעצם מתנה ממנו, כמו שמתנה שלך למשפחה שלך זו בעצם מתנה ממך. את לא נכנסת לתמונה כדי לקלקל לו את היחסים עם המשפחה שלו, נכון? אני חוזרת על עמדתי - את לא קשורה לעניין, זה בינו לבינם. אני גם בטוחה שאם תחליטי לא לבוא לארוע אף אחד לא יבכה. איכשהו אנשים לפעמים מפספסים את העובדה שמי שבאמת חשוב לאנשים הוא בן המשפחה שלהם ולא בן/בת זוגו, ואם הם ייפרדו, נניח, לא יהיה שום קשר בינה לבין המשפחה שלו (עד כדי ילדים אם יש).
לצפיה ב-'זה לא קשור ליחידה אחת'
זה לא קשור ליחידה אחת
31/03/2016 | 10:37
65
אנחנו ביחד כבר עשור וגם נשואים. אני לא מתערבת במתנות לצד שלו.
אני בגישה, שהוא יחליט למי הוא רוצה לקנות.
אתערב אם הוא מתייעץ איתי ושואל מה אני חושבת על סוג מתנה או על הסכום שהוא רוצה להוציא, אם זה מתאים לנו כזוג.  אבל למי לקנות, אני לא נכנסת.
יוצא מין הכלל זו אמא שלו, שחוגגת באופן קבוע ימי הולדת ואז גם לי חשוב לתת לה.
שחררי, את בוחרת להיכנס לניהול דברים שלא בטוח שתרצי להמשיך ולנהל כל החיים.
מה גם, שנקרא מבין השורות שהקשר עם האחות מורכב גם בלי שום קשר לזה ושיש ביקורות עליכם בעוד מקומות ושם הקושי.
 
לצפיה ב-'אם אומרים לכם ש״זה יומולדת של אמא והדוד״, מביאים גם לדוד.'
אם אומרים לכם ש״זה יומולדת של אמא והדוד״, מביאים גם לדוד.
27/03/2016 | 10:59
180
אפילו אם הדוד ״תופס טרמפ״ על היומולדת שהאמא מארגנת. מבחינתך זה לא משנה - את הוזמנת למסיבה של שניהם.
 
הנימוק שלך שלא מביאים לקרובים מדרגה שניה אם אין חגיגה - אני מסכימה איתך. אבל זו לא סיבה למריבה. וזה לא קשור לשאלה אם יש או אין לכם כסף. זה דיון עקרוני.
 
 
לצפיה ב-'אם אין- אז לא מביאים או מביאים משהו סמלי '
אם אין- אז לא מביאים או מביאים משהו סמלי
27/03/2016 | 14:30
155
עם כל הכבוד לאחותו, היא לא מנהלת חשבון הבנק שלכם ואתם היחידים שמנהלים אותו יחד עם הבנק ולפיכך תעשו מה שנוח לכם ומתאים לכם.
לצפיה ב-'אני עם מייקל'
אני עם מייקל
27/03/2016 | 15:27
125
היי
אני חושבת שנבהלת מ..עצמך.
התגובה שלך לאחות -לא אופיינית לך ?
יש לך לחץ וחששות טבעיים בשל הפיטורים של הבנזוג.
כן מתנה או לאו זה החלטה שלך ובן זוגך.
אחותו ציינה שהיום הולדת נחגגת יחדיו אפשר להתייחס 
עם זר פרחים או אגרת ברכה סמלית.
ההערה שלך לא צריכה לקבל משמעויות נוספות או התייחסיות..
 
נראה לי שהפריע לך שאחותו לא מתחשבת בקושי שאתם חווים.
אפשר לשוחח על כך או שלאו.להחלטתכם-
 
אבל ממליצה לך לשחרר.
ולהרגיש נוח עם כל החלטה
נושא מתנות ומשפחה זה נושא כבד וכאוב בהמון משפחות ויש ללמוד את 
הנהוג ומה מתאים לכם. כזוג..
בהצלחה
יום הולדת שמח לכולם
אירית
 
 
 
לצפיה ב-'אני בכלל לא מבינה את ההתלבטות'
אני בכלל לא מבינה את ההתלבטות
27/03/2016 | 15:34
193
כאשר מגיעים למסיבת יום הולדת משותפת של שני אנשים, מביאים מתנה לשניהם, גם אם זה מעצבן. זה באמת כלל ממש בסיסי. זו לא חייבת להיות מתנה יקרה, שתהיה זולה ואפילו סמלית, אבל אי אפשר להביא רק מתנה אחת כאשר שני אנשים חוגגים יום הולדת. 
חבל להפוך את זה לדרמה עם עקרונות. אם תביאי מתנה סמלית, אני בטוחה שלא תגיעו למצב שיש לכם פחות מה לאכול. מצד שני, אם לא תביאי מתנה באופן הפגנתי, ,תייצרי מתח ביחסים . בדיוק ככה מתחילים להדרדר היחסים במשפחה.
 
לגבי הויכוח שלך עם אחותו, לדעתי הוא מיותר וחבל שהתחלת.  ממש לא היית צריכה להעיר שום הערה על "הדיעה שלי לגבי קרובים רחוקים שלא חוגגים אצלם את היומולדת...". זו הערה פוגעת, שיפוטית ומעליבה שהשמעת בעיניה על הדוד שלה. גם אני הייתי מתעצבנת במקומה. לא על כל דבר צריך להגיב ואם אחותו אמרה שהמסיבה משותפת, אז אמרה.  אם יש לך משהו להגיד, אפשר לשמור את זה לבן זוגך (גם לא חובה, מדובר במשפחה שלו)  אבל לא כדאי להגיע לויכוחים לוהטים שבהם כל אחד נשאר עם דעתו הוא ממילא.
 
את נשמעת מאוד משוכנעת בצדקתך, אך יש אנשים שחושבים אחרת ולו היו במצבך, היו מחליטים אחרת. ודרך אגב, גם אם היינו יכולים לקבוע שאת צודקת לחלוטין ודעתך היא ההגיונית והנכונה, עדיין יש את הכלל המדהים שעדיף לפעמים להיות חכם מצודק.  את מתחילה חיים משותפים ונכנסת למשפחה, נסי לראות איך אפשר לבצע את הכניסה הזו בדרך יותר חלקה, רק את תרויחי מזה.

 
לצפיה ב-'בגדול הדעה שלך הגיונית אבל....'
בגדול הדעה שלך הגיונית אבל....
28/03/2016 | 19:42
148
את תרגישי נוח להגיע למסיבת יום הולדת ולא לתת לאחד החוגגים מתנה?
אם את מרגישה עם זה טוב אז אל תתני.
 
ועוד דבר קטן...אם אתם כל כך על הקצה שמתנה תגרום לכם לאכול פחות, למה בכלל לקנות מתנות?
לא ישמחו שפשוט תבואו ולא תביאו לאיש מתנה? מתנה זה חומריות ולא יותר
לצפיה ב-'מעולם לא הבנתי למה ומדוע '
מעולם לא הבנתי למה ומדוע
28/03/2016 | 22:37
177
מגיעה למישהו מתנת הוקרה על כך שהוא נולד לפני כך וכך שנים. 
לצפיה ב-'שאלת אירוח '
שאלת אירוח
27/03/2016 | 22:51
5
340
כשאתם מארחים חברים/בני משפחה לארוחת צהריים/ערב- האם אתם מתלבשים במשהו חגיגי או שונה מפיג'מה/בגד בית
 
מה מבחינתכם חשוב שיהיה באירוח של חברים/בני משפחה, ממש בגדר MUST מבחינת הפרטים הקטנים לדוגמא אני אדאג שיהיה מבחר גדול כך שיהיה לכולם מה לאכול, אני דואגת למפיות וסידור יפה של השולחן ותמיד מתלבשת יפה.
וכמובן שדואגים לבית נקי ומסודר לפני ההגעה
לצפיה ב-'לאמא שלי היה חלוק בית'
לאמא שלי היה חלוק בית
27/03/2016 | 23:30
242
ואני תיאבתי אותו. אין לי בגדי בית מצ'וקמקים. אני הולכת בבית בבגדי הרחוב שלי. אני מתלבשת להנעים לי את החיים כל הזמן, לא רק כשבאים אורחים.
מה שחשוב כשבאים להתארח זה שיהיה לנו זמן להיות עם האורחים. עם השנים למדנו, שרצוי מאוד דוקא לצמצם את נושא האוכל כי כולם מנסים לשמור על גבולות באכילה. חברים אוכלים איתנו מה שיש. אם זה בערב שבת, זה יותר, אם זה ביום חול, זה פחות. הבית שלי נקי תמיד ותמיד מסודר בערך. לא מתחילה לעשות טררם לפני שבאים אורחים. זה יגרום לי לחשוב פעמיים על הטורח. בעיני עדיף חברים עם בית פחות מסודר מאשר שאני אומר להם לא לבוא כי אין לי כוח לסדר.
לצפיה ב-'מאוד תלוי את מי מארחים ומה הנסיבות'
מאוד תלוי את מי מארחים ומה הנסיבות
28/03/2016 | 12:49
150
אם מדובר בחג, אתלבש יפה גם אם זו "רק" המשפחה המצומצמת.
בנסיבות שהן לא חג (ארוחת יום הולדת, סתם אירוח שישי או שבת של חברים טובים או של משפחה מצומצמת), אני לא מתלבשת במיוחד לכבוד האירוח. אם זו המשפחה המורחבת - אז כן, אתלבש יותר יפה.
בד"כ מקפידים על בית מסודר פחות או יותר, שלאורחים בררניים (כמו ילדים של חברים או אבא שלי, שהוא צמחוני וגם חצי טבעוני) יהיה מה לאכול ו... זהו בגדול בעיקר מקפידים על אווירה נעימה. זה מה שהכי חשוב לי.
לצפיה ב-'איך הייתם מגיבים אם המארח שלכם בארוחה של חברים'
איך הייתם מגיבים אם המארח שלכם בארוחה של חברים
28/03/2016 | 13:22
2
209
היה לבוש בפיג'מה
ונגיד במקום מפיות היו משתמשים בנייר טואלט
לצפיה ב-'בפיג'מה עוד לא יצא לי להתקל, אבל כשאנחנו אוכלים אצל חברים'
בפיג'מה עוד לא יצא לי להתקל, אבל כשאנחנו אוכלים אצל חברים
28/03/2016 | 15:01
189
טובים, הם לבושים בבגדי בית (בגדי יום יום פשוטים), ובלא מעט מקרים משתמשים במגבות נייר במקום במפיות. כאלו הם, ולנו זה ממש לא משנה. הם חברים טובים.
לצפיה ב-'אם הם חברים ממש טובים הייתי '
אם הם חברים ממש טובים הייתי
28/03/2016 | 21:53
157
מעירה והופכת את זה לבדיחה אבל אם הם רשמיים או רחוקים יותר הייתי מבליגה...:(
לצפיה ב-'קראתי משפט בהיסטוריית הפורום'
קראתי משפט בהיסטוריית הפורום
28/03/2016 | 08:47
5
315
"כשבן מתחתן מפסידים בן וכשבת מתחתנת נוסף בן למשפחה".

סתם מרגישה את זה קצת. (למרות שזה תלוי גם בבן)
לצפיה ב-'בעיני זה יכול להיות רווח לשני הצדדים-תלוי איך מסתכלים על זה'
בעיני זה יכול להיות רווח לשני הצדדים-תלוי איך מסתכלים על זה
28/03/2016 | 13:23
4
165
אני חושבת שחמותי לא הפסידה בן כשהוא התחתן איתי, אלא להיפך-הרוויחה (ולא בקטע שחושבת את עצמי, אלא זה הפידבק וההרגשה שאני מקבלת ממנה).
לצפיה ב-'מסכימה אבל כמה יש כאלה? '
מסכימה אבל כמה יש כאלה?
28/03/2016 | 16:47
3
110
אני פשוט בגיל שילדי חברים מתחתנים ורואה שגם אם היחסים טובים (שגם זה  בסדר אולי כפשרה) הבת זה משהו אחר לגמרי אלא אם המצב כמו של חמותי ואשתו של גיסי שהתחתן עם קנדית והייתה מאוד בודדה בארץ והמשפחה היחידה שהייתה לה, משפחת הבעל.
לצפיה ב-'בנים פחות שומרים על קשר. למה להאשים את הכלה?'
בנים פחות שומרים על קשר. למה להאשים את הכלה?
28/03/2016 | 17:30
2
112
גברים פחות שומרים על קשר. יש יותר מקרים בהם בת ואמא מדברות כל יום, אני כמעט לא מכירה מקרים בהם בן ואמא (או בת ואבא או בן ואבא) מדברים כל יום.  
 
במעט מאד מקרים, קשר בעייתי בין בן ואם זה באשמת הכלה. אני אישית עוד לא נתקלתי במקרים כאלה.
להיפך.
ברוב המשפחות שאני מכירה, האישה אחראית על חיי החברה, ובלעדיה -  האיש אפילו לא היה זוכר להתקשר לאמא שלו להגיד חג שמח...   אבל אולי יותר נוח לדמיין שאם רק הכלה היתה אחרת, הבן שלי היה הבן הנפלא שהייתי רוצה...
לצפיה ב-'כתבתי שנתקלתי במשפט והרגשתי מתחברת קצת...'
כתבתי שנתקלתי במשפט והרגשתי מתחברת קצת...
28/03/2016 | 21:49
1
96
המשפט נוצר ממקום כלשהו.
 
מהיכרותי את חברי  בני גילי כאמור, רובם חושבים כך.
 
אם באופן טבעי הבת קשורה לאימא מן הסתם תמשוך לכיוון שלה. תעדיף את אימה בסיטואציות שונות ולרוב הבעל לא מתעניין ולא מתערב מספיק אולי מטבע העולם או בעל כורחו כמפרנס.
 
אז יש מי שבוגרת ומתחברת ואולי גם החמות באמת בסדר, תמריץ קצת את בעלה או תנסה לתמרן ולכבד אבל הכרתי גם כאלה שמנצלות את זה.
 
אגב, לאחותי שתי כלות נהדרות.
לצפיה ב-'אני חושבת שזה לשים את זה על נסיבות חיצוניות.'
אני חושבת שזה לשים את זה על נסיבות חיצוניות.
31/03/2016 | 10:44
52
זה תלוי בקשר שהיה לפני הנישואין, קשר לא פתאום נוצר יש מאין.
אני, אישית, אגב, ממש לא מעדיפה את המשפחה שלי ואם תשאלי את חמותי היא זו שהרוויחה, פעמים רבות אני מעדיפה ללכת אליה.
אבל ברור לי שזה מגוון ויש כל מיני מקרים. וזה גם תלוי בקשר שיוצרים עם הכלה.
אני לא רואה עניין לתמרץ את בן זוגי לקשר עם הוריו. זה הקשר שלו איתם.
לפעמים אציע שנקפוץ אליהם או אזכיר לו משהו חשוב, כי הוא שכחן, אבל אני מאוד מנסה להישמר מלהיכנס למקום הזה. זה לא לי, זה שלו ושלה. כמו שלא אתערב לרעה, גם לא לטובה.
מה שחשוב, לדעתי, להבין בקשר שהוא כולל שני צדדים לפחות, שלהם צרכים ורצונות שונים, לכן הרבה פעמים יש במתיחות. לשים את כל זה על גורם שלישי זה להקטין את הצד השני של הקשר.
ברור לי שלפעמים יש מקרי קיצון של זוגות שמסכסכים בין בן הזוג להורים, כמו שיש גם את הצד השני, בני זוג שיצרו קשר עם ההורים של בן הזוג, קשר אקטיבי ויוזם שהם נהנים ממנו.
לצפיה ב-'עכשיו כשחג פורים נגמר, אפשר לשאול את השאלה '
עכשיו כשחג פורים נגמר, אפשר לשאול את השאלה
26/03/2016 | 14:55
9
364
מארחים/מתארחים בחג הפסח
האם יש לחץ מצד המשפחות להתארח-יש מריבות/חיכוכים סביב זה
 
האם אתם קונים מתנה לכבוד החג
 
האם אתם שומרים על מנהגי החג- סדר פסח, אי אכילת חמץ וכו'
לצפיה ב-'אצלנו תמיד העניינים היו מאוד ברורים סביב החגים'
אצלנו תמיד העניינים היו מאוד ברורים סביב החגים
26/03/2016 | 18:40
193
את רה"ש נהגנו לעשות עם הוריו, את סדר הפסח עם הצד שלי (בד"כ אצל דודתי). זה הונהג מייד אחרי החתונה, וכך נשמר כל השנים בלי שום חיכוכים או מריבות, לשמחתי הרבה.
בשנים האחרונות, מאז שחמי חלה ואח"כ נפטר, חמותי וגיסתי מוזמנות אל הצד שלי בשמחה, וגם מגיעות.
גם השנה נחגוג אצל דודתי, וכרגיל חמותי וגיסתי מוזמנות.
פעם כן היה נוהג של הבאת מתנות. אבל מאוד מזמן דודתי ואמא שלי החליטו להפסיק עם זה. גם ככה אצלנו סדר פסח הוא מאמץ משפחתי משותף - כולם מבשלים הרבה ו"תורמים" לארוחה, ובעיניי כולם כל עניין המתנות נראה מאולץ ומיותר.
באופן אישי אני ובן זוגי לא שומרים על פסח בכלל. ההורים שלי כן, ואצלם אין חמץ במהלך הפסח. אנחנו אתאיסטים מוצהרים ומעבר לסדר פסח "כהלכתו", לא שומרים על מנהגים נוספים הקשורים בפסח.
לצפיה ב-'זה מה שכתבתי '
זה מה שכתבתי
26/03/2016 | 19:57
145
בתשובה אחרת-נסיבות החיים השתנו.
ואני יוצאת מהבית להתארח בבית מלון.
אז השאלה כבר לא שאלה והכל בסדר.
לצפיה ב-'אצלנו שנה פה-שנה שם (כשאנחנו בארץ)'
אצלנו שנה פה-שנה שם (כשאנחנו בארץ)
27/03/2016 | 05:54
134
והשנה התור של המשפחה שלו, ואמא שלו עורכת את הסדר. כבר יצא לנו בעבר לאחד, כלומר שההורים שלו באו לסדר אצל הצד שלי, ולהפך.
לגבי מתנה - אין נוהל קבוע. נראה לי שלרוב אנחנו כן מביאים משהו.
אנחנו שומרים על מנהגי החג של אי אכילת חמץ, על אף שגם אנחנו אתאיסטים. אנחנו לא מגעילים את הכלים ומבערים את החמץ או משהו בסגנון, אבל כן אוכלים כשר לפסח בחג.
לצפיה ב-'לאחרונה העניין הסתדר מצוין'
לאחרונה העניין הסתדר מצוין
27/03/2016 | 06:25
134
מבחינת האירוח. בהתחלה היה חצי יום פה וחצי ערב שם והייתי נתקעת בשל הסיבה הזו בביתי. אי אפשר לנסוע כל החג כדי לארח אותם למחרת לדוגמה אבל בערב היינו לבד. הגענו להחלטה כבר כמה שנים ששנה אחת יהיו איתי היכן שאהיה ושנה אחרת אצל משפחתה. זה מסתדר מעולה.
 
אצל חמותי היה קשה מאוד, לא היה חג שלא רצתה שנחגוג אצלה. לא משנה אם פסח או פורים או ראש השנה ונענינו ברצף כעשור בעל כורחי כי לא יכולתי להתנגד עד שיום אחד הוחלט שגם לי יש צד וגם להם מותר. כשלא קיבלה זאת כמה שהסברתי  (הצעתי שזה יהיה פעם בשלוש שנים אפילו) חתכתי ולא עשינו שם יותר. (הפסידו).
 
אני מארחת ואני קונה מתנות : ) אוהבת.
 
 
לצפיה ב-'מה נשתנה הלילה הזה?'
מה נשתנה הלילה הזה?
27/03/2016 | 17:24
120
הלילה הזה אנחנו כבר לא מסובין
לא צריכה לקנות  לה מתנה גם ככה היא ואני כבר לא
החג הזה כבר לא נריב איפה נהיה
החג הזה כל אחד ילך לדרכו
החג הזה יצאתי מעבדות לחרות
החג הזה המשפט: ברוך מתיר אסורים, קיבל משמעות מיחדת
 
לצפיה ב-'מתארחים'
מתארחים
28/03/2016 | 10:39
91
ככל הנראה כרגע..
הייתי רוצה לארח דווקא השנה..לא אכפת לי בכלל
בעבר הייתי נלחצת
לצפיה ב-'בדרך כלל'
בדרך כלל
28/03/2016 | 16:17
75
אנחנו מתארחים בליל הסדר אצל ההורים שלי או אצל ההורים של בעלי.
אני תמיד אוהבת להביא משהו או להכין מאכלים לסעודה להקל על המארחים.
לצפיה ב-'השנה אני מארחת'
השנה אני מארחת
28/03/2016 | 18:20
1
123
את המשפחה שלי ואת המשפחה שלו.
 
המשפחה שלו פחות מקפיד על סדר פסח וארוחת ראש השנה, בדרך כלל היו פשוט אוכלים ארוחות חגיגיות מהרגיל. במשפחה שלי נהגו כל השנים לקיים ארוחת ראש השנה לפי המנהגים שהיו נהוגים בבית סבתי (קידוש, ברכות, שירים וכו'), וסדר פסח כהלכתו.
 
במשך השנים, העניינים הסתבכו מסיבות שונות, ורק כשאני מארחת כולנו מתכנסים והחגים מתנהלים כמו שאנחנו אוהבים.
 
קונים מתנות רק לילדים, ולמארחת לפעמים. בפעמים קודמות קיבלנו מהמשפחה שלו, כל מיני מתנות משומשות או דברים שקיבלו והעבירו אלינו.
אם אתם צריכים מפות שולחן לבנות או בהירות - אני הכתובת.
לצפיה ב-' '
29/03/2016 | 09:45
12

חם בפורומים של תפוז

המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
המוזיקאי לירון עמרם מתארח בפורום
המוזיקאי לירון עמרם...
המוזיקאי המוכשר והייחודי ופריצת השנה בגלגל``צ...
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
אירוח בנושא פיענוח ציורי ילדים
אירוח בנושא פיענוח...
מעלים ציורים של הילד/ה שלכם ומקבלים פיענוח לציורים
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום דיני עבודה ופנסיה
פורום דיני עבודה ופנסיה
ד
זקוקים להשתלת שיניים?
פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ