לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1202812,028 עוקבים אודות עסקים

פורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמותי ואני

ברוכים הבאים לפורום חמותי ואני
פה נוכל להתייעץ ולשתף בכל נושא שקשור לחמות אבל לא רק.
 
החמות מתעלקת? הבעל לא עוזר? האישה לא מתייחסת? ומה עם הגיסה? 
 זה המקום לשתף ולהשתתף.
אשמח מאוד אם תכתבו גם דברים חיובים על המשפחה. בטוח שיש כאלו.
הפורום פתוח לקהל הרחב וכל אחד יכול להצטרף ולהשתתף, אם באופן קבוע או מדי פעם, וכולם יתקבלו בברכה  וחיוך.
 
הפורום הוא פורום חברתי המושתת על רעיון המשפחה ובו אווירה נעימה, חיובית ומועילה.
אשמח אם תתייחסו באופן מיוחד להודעות של גולשים חדשים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות. המטרה היא לתת מענה, תמיכה ועזרה בשאלות ענייניות, התלבטויות, תסכולים וכן לחלוק הצלחות, הישגים והשווצות (כן.מותר להשוויץ!)
 
אני מבקשת להתייחס בכבוד לכל משתתף/ת בפורום.
הודעות אשר פוגעות במזיד, או מכילות קללות, ציניות מתוך מטרה לפגוע,
הודעות שכל מטרתן להתסיס ולעורר פרובוקציות וכדומה ימחקו ללא אזהרה.
גולש אשר יוזהר ולא ישמור על כללי הפורום יחסם!
 
אני מעודדת את חופש הדיבור, אבל מבקשת לשמור על שפה נקיה ונעימה.
כמו בכל פורום, גם כאן יש מקום לדיונים וחילוקי דעות. אנא שמרו על דיון ענייני ובוגר.
השתדלו לנסח את דעותיכם בצורה עניינית, סובלנית, תרבותית, חיובית ובונה,
גם כשאתם נסערים או לא מסכימים עם מה שנכתב.
זכרו, מה שחשוב לכם יכול להיות הדבר האחרון עלי אדמות שמענין גולש אחר בפורום.
 
הערות, הארות, בקשות, תלונות, מאמר או קישור מעניין, הצעות לאירוח והצעות בכלל
יתקבלו בברכה במסרים.
 
לידיעתכם: הודעות בפורום שמכילות מספרי טלפון או פרטים אישיים של אנשים (אאוטינג) – תמחקנה לאלתר.
אסור לפרסם תמונות, שמות, טלפונים או כל פרט מזהה אחר ללא אישור.
 יש לשמור על זכויות יוצרים.
 הפרסום בפורום אסור. כל הודעה פרסומית תמחק לאלתר וללא אזהרה.
 
לסיכום:  מי שבוחר לגלוש בפורום – ינהג לפי הכללים הללו, גם אם יקח לו זמן להתרגל אליהם.
כולכם מוזמנים להשאר עימנו, אבל רק לפי הכללים שצויינו בהודעה זו.
הבית הזה מנוהל בהתנדבות, באהבה ובמסירות.
 
בברכת גלישה נעימה, B L U E D E V I L 
הוספת הודעה

צרף
תמונה וידיאו קובץ
קבצים המצורפים להודעה

x
הודעה מהנהלת הפורום
חשוב לקרוא לפני פרסום הודעות בפורום:
- נא לשמור על שפה הולמת ודיבור נעים בעת כתיבתכם בפורום
- לא ימחקו הודעות על פי בקשת גולשים ללא סיבה מוצדקת.הסבר:
 
הודעות שיכתבו בשפה לא נעימה, בוטה, ופוגעת ימחקו.
קללות, האווטינג, הקטנה וכד' - כל אלו גם לא יתקבלו וימחקו מיד.
כמו שכתבתי בעבר, רגע לפני שאתם לוחצים על "שלח" חישבו אם כך היתם רוצים שידברו אליכם והאם כך אתם מדברים לחבריכם.
 
קחו בחשבון, ההודעות לא הולכות להימחק בקלות וכדאי שכל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא מפרסם משהו.
יש לקחת אחריות על הבחירה לפרסם ולקחת בחשבון שעלולות להיות תגובות שלא תאהבו.
בסעיף 7 בתקנון תפוז, אותו סימנתן בוי עם בחירתכן ניק קבוע,  נכתב:
"בנוסף, אנא זכרי שעם בחירת הניק, לא תהיה אפשרות לשנות או למחוק אותו (וכן לא ניתן יהיה למחוק באופן גורף את התכנים של אותו ניק באתר - בין היתר בשל חשש לפגיעה בתכנים של גולשים אחרים ובהתנהלות הסדירה של השירותים המוצעים באתר). לכן, ככל שאת מעוניינת לשמור על אנונימיות, שמרי בסוד אף את אותו ניק, ואת הקשר שלו אליך."
 
כשאתם מפרסמים שאלה בפורום אתם "מסתכנים" בכך שתקבלו תגובה שלא עומדת בקנה אחד עם החיבוק לו ציפתם.
זו אינה סיבה למחוק את כל השירשור-מה שיפגע גם בגולשים האחרים, שהשקיעו מזמנם וממחשבתם ולא מגיע להם שתגובתם תמחק.
 
מאחלת לכולם גלישה נעימה בפורום באוירה נעימה! ( גם אם ההודעה קצת לא נעימה :-) )
 
המשך >>

לצפיה ב-'שלום אני תות ואני רוצה להתוודות שאני '
שלום אני תות ואני רוצה להתוודות שאני
02/04/2016 | 11:44
30
655
פשוט לא סובלת את המשפחה של בעלי.
הם פשוט לפעמים מתנהגים בצורה שלא מאפשרת לאהוב אותם 
הכי מתסכל אותי בכל העניין שבעלי לפעמים יודע לענות להם אבל כשהוא לא עונה להם כשהם מתנהגים לא לעניין, זה פשוט מחרפן אותי וגורם לנו אחכ בבית למריבות.
מה שהכי עצוב שיש לי השוואה לעומת ההורים של אקס שהייתי איתו כמה שנים וההורים שלו היו פשוט מקסימים אז בהשוואה להורים של בעלי שהם לא הכי מנומסים או נעימים תמיד יש סוג של פער שמאוד קשה לי איתו. אני יודעת שאסור להשוות אבל זה ממש קשה שלא. 
אני לא ככ יודעת איך להתמודד עם המצב והמצב מתסכל אותי מאוד. אני ממש עצובה שזאת המשפחה שנאלצתי להכנס אליה, כי אם היתה אפשרות לבחור, בהחלט לא הייתי בוחרת בהם. לא התחברתי אליהם מהרגע הראשון לא אהבתי את ההתנהגות ההמונית,  הלוחצת, המעיקה והמציקה, הלא מנומסת לעיתים, הביקורתית והצורך הלא ברור של להגיד מה שעולה בראשם בלי טאקט ומצד שני להתעלם מדברים שלא צריך להתעלם, ועוד כל מיני התנהגויות לא ברורות. האם לדעתכן צריך ללכת לאיש טיפול לשלם לו כסף ולדבר איתו על הקשיים? 
לצפיה ב-'אולי ללכת לאיש מקצוע, ביחד'
אולי ללכת לאיש מקצוע, ביחד
02/04/2016 | 12:42
1
220
במצבים כאלה, אני חושבת שלפעמים נוח לדבר עם מישהו שלישי, סוג של מגשר. 
לצפיה ב-'למה זאת יותר '
למה זאת יותר
02/04/2016 | 12:46
201
בעיה שלי עם הסתגלות למשפחה המרגיזה שלו, מאשר בעיה שלו. הוא תמיד אומר שיגן וידבר בפעם הבאה. ולפעמים אכן עושה זאת אבל רוב הפעמים הוא שותק או מעופף....ואז אני מתעצבנת שלא הגיב ונאלצתי להתמודד עם המשפחה המעצבנת שלו לבד. ולכן רבים בגלל זה.
לצפיה ב-'לשנות אותם לא תוכלי , אז מה שצריך לעבוד עליו זה השינוי שלך'
לשנות אותם לא תוכלי , אז מה שצריך לעבוד עליו זה השינוי שלך
02/04/2016 | 14:04
16
205
השינוי של ההתנהלות מולם, של ההבנה שלא תשני אותם אז את צריכה לשנות את התגובה שלך.
 
אני פשוט הייתי מקבלת שככה הם, לא מתרגשת ממה שהם אומרים/עושים ומצמצמת ביקורים.
לצפיה ב-'ומה עושים עם הבעל '
ומה עושים עם הבעל
02/04/2016 | 14:33
15
214
שלוקה בחוסר אסרטיביות מול ההורים?
זה מוביל תדיר למריבות. לפעמים מעיר להם אבל הם יודעים להפעיל עליו לחץ.
לצפיה ב-'הם כנראה בכל זאת עשו משהו טוב אם בחרת להנשא לבן שלהם, למרות'
הם כנראה בכל זאת עשו משהו טוב אם בחרת להנשא לבן שלהם, למרות
02/04/2016 | 15:38
6
166
שאותם לא אהבת מההתחלה, ואת לא עם האקס בעל המשפחה הנפלאה.
כמו שהציעו לך, לכו יחד לאיש מקצוע כדי לקבל כלים להתנהל אחת/ד עם השני/ה ויחד, מול ההורים.
מריבות לא יתרמו לשינוי שאת מיחלת.
לצפיה ב-'לאיזה איש מקצוע צריכים ללכת'
לאיזה איש מקצוע צריכים ללכת
02/04/2016 | 15:42
5
149
פסיכולוג? מטפל זוגי?
ואני תוהה אם אולי זה יהיה טוב עבורי לבד כמקום מפלט להוצאת התסכול או שעדיף ביחד.
איך אתן מתמודדות?
לצפיה ב-'לדעתי, טיפול זוגי בהחלט יכול לעזור '
לדעתי, טיפול זוגי בהחלט יכול לעזור
02/04/2016 | 16:12
4
122
זה יתן לכם כלים להתמודד עם דילמות כמו הדילמה הזו של איך להתנהל מול ההורים שלו ואת תוכלי להעלות מול איש המקצוע ומולו את מה שמטריד אותך.
לצפיה ב-'אשמח לשמוע כיצד'
אשמח לשמוע כיצד
02/04/2016 | 17:04
3
134
אתן מתמודדות עם סיפור משפחתו של הבעל דומה לשלי והיחס של הבעל בהתאם.
לצפיה ב-'לפני תגובה'
לפני תגובה
02/04/2016 | 22:57
2
128
מנסיוני רוצה לומר לך--שבעלך לא רואה ומרגיש מה שאת רואה ומרגישה ממשפחתו,
הוא גדל שם הוא רגיל להתנהלות שלהם--
אנימניחה שבמצבים בהם לא נוח לו הוא עונה להם בדיוק בסגנון שהוא מכיר והם רגילים.
כשאת מפנה תשומת ליבו--הוא מבין מה מציק לך,
לא תמיד זה כבר רלונטי לענות/להגיב להם.
אז סתם חבל שאתם רבים כי את מתרגזת עליו על מה שלא יודע בלי ההפניה שלך.
אני מציעה לך כפי שאחרות יעצו לך--לצמצם מגע לבוא לעיתים רחוקות יותר.
הוא יכול לפעמים ללכת לבד. זה לגמרי בסדר.
לצפיה ב-'אני חוששת'
אני חוששת
03/04/2016 | 00:18
1
133
שזה יראה רע אם הוא יבוא לבד....וגם הוא לא מתלהב מזה, עלול להוביל עוד יותר לאנטי, אבל הם לוחצים ומעצבנים ברמות על. אמא שלו פשוט סופר מציקנית, לחצנית ותסלחו לי אבל קארציה שלא מהעולם הזה...
לצפיה ב-'בסדר, אז תהיה סיבה'
בסדר, אז תהיה סיבה
03/04/2016 | 03:43
110
שאמו תשאל מה קרה,
והוא יאמר נשב ונדבר,
ויאמר--את מגיבה באון כזה וכזה, וזה לא נעים ולא נוח,
אשתי לא רוצה להתנגש, אז שוטקת--אבל לא נעים לה.
מה את יכולה לעשות כדי לשנות וכדי שיהיה לה נעים לבא.
למה לא לנצל שינוי בהילוך לפתוח דברים בלי לפגע מולהפגע.
לצפיה ב-'סליחה, אבל למה הבעל צריך להיות מעורב?'
סליחה, אבל למה הבעל צריך להיות מעורב?
04/04/2016 | 09:09
7
162
הבעייה היא בינך לבינם - הוא לא אחראי על ההתנהגות שלהם, והוא גם לא ההורה שלהם שאומר להם מה לעשות. כמו שאת לא מבקשת ממנו להגן עלייך בפני עמיתים לעבודה או חברים או וכו', אני לא רואה סיבה לבקש ממנו לנהל את הסכסוכים שלך עם המשפחה שלו. הם בני אדם, יש ביניכם איזשהו קשר שלא בחרתם בו (בדומה לקשרי עבודה), ואת צריכה לנהל את היחסים שלך איתם בעצמך. זו לא האחריות שלו וזה לא "לא בסדר" שהוא לא משתתף בסכסוך שלך איתם.
כשאני רבה עם חמותי, אני מקסימום מתלוננת לבעלי (וגם זה לא הכי חכם בעולם, כי הרי זאת אמא שלו) - אני לא מצפה ממנו להתערב לא לצד שלי ולא לצד שלה - הרי היא אמא שלו ואני אשתו - כל צד שהוא יבחר בו יהיה בעייתי עבורו, אז למה להכניס אותו לזה?
לצפיה ב-'למה ? כי הוא בעלי זה דבר ראשון'
למה ? כי הוא בעלי זה דבר ראשון
04/04/2016 | 20:14
3
144
ושנית, אלו ההורים שלו, אני לא יכולה לענות להם כמו שאני עונה להורים שלי. לו יש יכולת תימרון ויכול להעיר להורים שלו אם הם לא מתנהגים יפה לאשתו האישה שהוא בחר ובגלל שהוא אוהב אותה ובחר בה הם צריכים לכבדה כפי שהיא מכבדת אותם!
לצפיה ב-'למה שתעני להם כמו שאת עונה להורים שלך?'
למה שתעני להם כמו שאת עונה להורים שלך?
05/04/2016 | 06:57
114
הם לא ההורים שלך. את אדם בוגר, ויש לך, כאמור, איזושהי מערכת יחסים איתם, בדומה למערכות יחסים אחרות עם אנשים שלא בחרת בהם (למשל אנשים שעובדים איתך, כאמור). אם מדובר היה בילד, סביר היה לצפות שבעלך ידבר עם הוריו אם הם עושים משהו שנראה לו שפוגע בילד, כמו שהוא מדבר עם מורים או עם הורים לילדים אחרים, כי הוא המבוגר האחראי על הילד. אבל את לא ילדה. את אדם בוגר, יש לך פה משלך ואת אחראית על עצמך. אם יש לך בעיות עם ההורים שלו, דברי איתם בעצמך. לא כמו שאת מדברת עם ההורים שלך - כי הם לא ההורים שלך.  את בהחלט יכולה להגיד משהו כמו שכתבת למעלה - שאת מכבדת אותם לשאת מבקשת שיכבדו אותך גם. שבעלך בחר בך ואוהב אותך ולכן את נמצאת פה, וכו'. אין שום סיבה שבעלך יהיה זה שיגיד את הדברים האלה. אז מה אם הם ההורים שלו? הבעיות הם בינך לבנים, לא בינו לבינם - ואין סיבה לגרום גם לו לבעיות.
לצפיה ב-'כשהיה לי משהו להגיד לחמותי גם אם לא הייתה '
כשהיה לי משהו להגיד לחמותי גם אם לא הייתה
05/04/2016 | 07:00
1
118
אימי, מצאתי דרכים לומר לה, פעם כתבתי לה, פעם התקשרתי והסברתי ופעם פנים מול פנים. לא חובה להגיד כמו לאמך, יש דרכים אחרות שיכולות לדבר על לבו של האחר ואם לא עוזר מתנהלים אחרת....
 
כשפניתי לחמותי לקחתי בחשבון שדעתה עלי עלולה להשתנות אבל לא רציתי להראות טפשה בעיניה ולחשוב שאם אשלח את בעלי, או אבקש שידבר במקומי "אתנקה והבעיה תפתר   ידעתי שהיא תדע בדיוק מי שלח ובעטיית מי הוא מדבר או חושב אז כן, אזרתי אומץ אם ניתן והיו מקרים שפניתי ישירות ולקחתי כל סיכון. הכל עניין של גישה. 
 
כן הייתי מתייעצת ומספרת איך אני מרגישה ...
לצפיה ב-'היי יש פיתרון כתבתי לך מסר אישי'
היי יש פיתרון כתבתי לך מסר אישי
08/04/2016 | 19:53
15
לצפיה ב-'אולי כי אני חמות? :) אני מסכימה שיש מצבים '
אולי כי אני חמות? :) אני מסכימה שיש מצבים
05/04/2016 | 06:43
2
105
שהצד שלה וההתנהגות לא ראויים  בעינייך או יש תפוס התנהגות שלא הולם לצפיותייך אבל  היא שנים עוד טרם הגעת  ורגילה לזה ומבחינת  בעלך הכל בסדר כי כך הוא רגיל ו  וכמו "חייבת להגיב" מסכימה , לא הוגן להכניסו לסכסוך ביניכם.
אני כן בעד לנסות להתייעץ אתו או למצוא גישה יצירתית להתנהל אתם בעצמך.
 
לצפיה ב-'משהו מנקודת מבטי'
משהו מנקודת מבטי
05/04/2016 | 10:36
1
62
למה שכתבת,
חשוב אולי להבדיל בין מצבים--יש משפטים או סגנון שלא נעימים--
ויש התנהגות שהיא 'חריגה' 
יש פעמים שהבעל אמור לתת 'במת--קיום' מעמד כאשתו במקום הראוי לה.
הוא מלא אמור להסתכסך, לא עם משפחתו ולא עם אשתו.
השיח איתם לא צריך להיות בוטה או חלילה לא מכבד.
אבל אם בעלי למשל--לא היה חושב שהוא "לא צריך להסתכסך איתם"
אלא היה אומר לאימו ולאחיותיו אשתי יושבת שבעה קחו רכב (אני אממן הם לא מסכנים אבל, מילא) תסעו לנחם--כך מקובל, זה בשבילי, זו אשתי,
אז אולי הדברים היו נראים אחרת.
גם אני חושבת שהבעל יכול ביתר קלות פשטות לדבר עם אימו.
בדיוק כמו שיותר פשוט לחמות לדבר עם הבן או הבת שלה.
 
לצפיה ב-'אכן מסכימה שיש מצבים '
אכן מסכימה שיש מצבים
06/04/2016 | 08:28
43
שהבעל אמור להתערב  כמו במקרה שלך אבל ואולי מדברת מתוך רגש אישי ומקרה שלי, אי אפשר להפיל את כל התסכולים או ההחלטות על הבעל. היו לי מקרים של הערות "מוזרות" ומפתיעות שידעתי שהבן שלי לא הוציא אותם באופן עצמאי וזה רק הכעיס יותר.
כשרוצים לסדר עניינים ולהאיר או לתקן בדרך נכונה זה מצוין אפילו ומבורך....לא כן על כל שטות אם יש כאלה...
לצפיה ב-'לפעמים נכנסים בתום למקום שלא יודעים מה מצפה לך '
לפעמים נכנסים בתום למקום שלא יודעים מה מצפה לך
03/04/2016 | 08:28
2
187
אחר כך פוגשים אנשים ועולם שונה ולא רצוי, אז צריך להתמודד ולנסות לפתור כי זו המשפחה של אהבתך ומשם הדבר הנפלא הגיע...בהנחה שיש  רצון לבנות את המשפחה והזוגיות  הלאה מוצאים פתרונות גם באין ברירה...כן ללכת לייעוץ ולחשוב יחד מה ניתן לעשות ואיך לפתור בעיות ולא אשאל אם ידעת מהתחלה ולא סבלת מהתחלה למה נכנסת לזה...
בהצלחה בהמשך!
לצפיה ב-'תודה על התגובה '
תודה על התגובה
03/04/2016 | 10:28
1
108
אהבתי מה שכתבת :-)
לגבי שלא אהבתי מהרגע הראשון. אבל רציתי להיות עם הבן זוג שלי. לעזוב בן זוג בגלל המשפחה שלו? מי אמר שתבוא משפחה יותר טובה? או בכלל בן זוג טוב יותר?
לצפיה ב-'האמת כשאוהבים קשה לראות את הדברים '
האמת כשאוהבים קשה לראות את הדברים
03/04/2016 | 12:44
83
וזה מזכיר את עניין הסכמי הממון כי המחשבות הרצות הן, "מה, אנחנו אוהבים למי אכפת כסף ומשפחה ואנחנו חזקים ואהבתנו תצליח וכו' וכו'". צריך הרבה קור רוח, רצון וויתור משני הצדדים אחרת קשה מאוד. ההבנה קשה כשהמנטליות שונה כארץ ושמים ואין פרטנר...
 
בהצלחה לאורך הדרך.
לצפיה ב-'ליבי איתך....כל כך מבינה אותך'
ליבי איתך....כל כך מבינה אותך
03/04/2016 | 09:32
2
151
גם אני שנאתי כל השנים את המשפחה שלו
הלכתי בחגים, וסבלתי
אומרים שלא מתחתנים עם המשפחה-אני חושבת שכן
לא פעם נשארתי בבית לבד, והוא הלך לשם בחג(יחד עם הילדים)
עכשיו התגרשתי, ואני מצירה שלא עשיתי זאת קודם
השבוע אמרתי לחבר, שאני מצטערת על היום הזה שלא עשיתי אחורה פנה
ביום שבו ננכנסתי אליהם הבייתה.
אולי אני במיעוט: אבל אני  חושבת שאהבה לא תמיד מנצחת
לצפיה ב-'צר לי לשמוע אבל אני מניחה שלא '
צר לי לשמוע אבל אני מניחה שלא
03/04/2016 | 10:26
138
התגרשת מממנו בגלל המשפחה שלו ?
לצפיה ב-'ממרומי גילי מבינה שאהבה לא תמיד מנצחת. צריך גם '
ממרומי גילי מבינה שאהבה לא תמיד מנצחת. צריך גם
03/04/2016 | 12:46
128
רצון מאוד חזק של כולם. אבל....כשצעירים ואוהבים קשה להבין זאת. :(
לצפיה ב-'על ציפיות והתנגשיות '
על ציפיות והתנגשיות
03/04/2016 | 14:17
1
129
היי ברוכה הבאה גלידה תותו דיאט
אני חושבת שיש ציפייה חברתית שאם התאהבנו בבן זוג על מעלותיו
אנחנו אמורים להתאהב גם במשפחה..
לא תמיד זה קורה באמת.
אבל כשיש מוטיבציה להיות חלק מהמשפחה עלייך ללמוד-
  • ללמוד איזה גבולות את רוצה לשים לעצמך.
  • ללמוד לצור גבולות.
  • לדעת לקבל שוני ואם את נשואה לבן ,זה לא אומר שעלייך להנהג/לחשוב/לצרוך.. את אותו שוני. 
  • לחפש מה עובד לך.. ולהתמקד בצדדים היותר נחמדים.
  • ללמוד את עצמך- מה הציפיות והאכזבות שלך.
  • ללמוד לתקשר -שיח תוצאתי..
משפט המפתח בעיני הוא " אם היתה אפשרות לבחור, בהחלט לא הייתי בוחרת בהם."...
הבחירה בידייך למנן נכון מתוך המערכת הזוגית.. אל תצפי לשינוי, את הצטרפת למשפחה קיימת ועלייך ללמוד אותם ...כדי שמערכת היחסים לא תהיה טעונה עלייך ללמוד לצור שינוי בעצמך(לדוגמא- אמונות מעכבות)
 
בהצלחה
אירית שעל
  •  
לצפיה ב-'באותה דעה!'
באותה דעה!
03/04/2016 | 17:43
29
לצפיה ב-'זה נשמע כמו הסיפור שלי פחות או יותר'
זה נשמע כמו הסיפור שלי פחות או יותר
07/04/2016 | 09:49
2
121
רק שאחותו שמה לעצמה מטרה להיות פשוט מגעילה אליי, האח כל הזמן מתנשא ודי גזען ואישתו של האח - פשוט מגעילה לכולם.
האח הגדול יותר הוא גם סיפור בפני עצמו...(מגילה שלמה).
עם חמותי אני מסתדרת דווקא טוב - יש לה יציאות באין כניסה, אבל התרגלתי לזה שאין לה טקט - ולה בניגוד לשאר, אין כוונות רעות.
 
אני לא יודעת איך בעלי יצא נורמלי מהמשפחה הזאת.
 
בכל אופן - הדרך שטיפלתי בזה - היא - שפשוט צימצמתי מפגשים/מגע.
 
בעלי הולך עם הילדים - אני מקבלת זמן לעצמי בבית. זהו.
 
אמרה לי פעם מישהי - "איפה שלא טוב לך, אז אין סיבה שתהיי שם".
 
הגעתי להסכם עם בעלי - שזו הדרך שהכי תחסוך מאיתנו מריבות וכאב לב.
 
זהו - מאז החיים דבש.
לצפיה ב-'בעלך יכול לנסות לרסן את אחותך ?'
בעלך יכול לנסות לרסן את אחותך ?
08/04/2016 | 19:52
1
82
כתבתי לך מסר.
לצפיה ב-'לא את אחותי, את אחותו...אחותי מלאך על פני אדמות'
לא את אחותי, את אחותו...אחותי מלאך על פני אדמות
10/04/2016 | 14:10
64
וכן - הוא העמיד אותה במקום.
אחד הפעמים - שהם קבעו יומולדת לחמי באיזו מסעדת בשר - כי חמי נורא רצה כי הוא בבית אבות - אז הוא רצה לצאת לאכול סטייק שלא יצא לו מלא זמן לאכול - אז הם קבעו וכו' . אני חליתי בתחילת השבוע בדלקת גרון וביום שני כבר התחלתי אנטיביוטיקה. היומולדת התקיימה בשישי של אותו שבוע (כלומר אני עם אנטיביוטיקה כבר 4 ימים) - אז אחותו הבריזה בטענה - שהיא מפחדת שאני אדביק את התינוק שלה! אני! שבחיים לא נגעתי בו או התקרבתי ואני עם אנטיביוטיקה 4 ימים כבר - ולא רק זה - היא הביאה את התינוק לקניון בו נמצאה המסעדה (חשבה שלא ראינו אותה) - הסתובבה עם ההורים שלה כל הזמן עד שהגיע הזמן שקבענו - ואז נעלמה...
את מבינה? היא אמרה לבעלי שהיא מפחדת שאני אדביק לה את התינוק - כאילו אני - הדבר הראשון שאני עושה כשאני חולה זה ללכת לנשק תינוקות של אחרים!?
ועוד תינוק שבחיים לא הרמתי וראיתי רק מרחוק - עכשיו אני אחליט להתקרב אליו?? ומכל הקניון - אז רק זאת עם ה-4 ימי אנטיביוטיקה - רק היא תדביק לך את התינוק!?
מי בכלל רצה להתקרב אליך??
אז היא הבריזה בטענה הזאת - והעניין הוא שהיא פשוט לא רצתה לשלם במסעדה (יקרה)  שהיא בעצמה מצאה וקבעה והתווכחה עם בעלי לגבי המסעדה, ויצא שנסענו רחוק בשביל זה ושילמנו לא מעט כסף במסעדה - אז היא מצאה בי תירוץ. בחורה נפלאה, נכון? היא פשוט רצתה להסתובב בקניון הזה...
בסוף רק אנחנו חגגנו לחמי יומולדת. כל השאר הבריזו.
אז את רואה למה עדיף לי לא להגיע? כדי לא להדביק בחיידקים הטורפים שאני נושאת בגוף השחום, יוצא הודו, פרמיטיבי שלי - שעלול להדביק את התינוק הלבן והטהור שלה. (וכן - על זה היא חושבת).
אז בעלי שתל אותה במקום על זה.
וזה רק סיפור אחד מיני רבים רבים...
לצפיה ב-'חמותי רוצה למות בריאה ולשרוף את כל הירושה בחייה !!!'
חמותי רוצה למות בריאה ולשרוף את כל הירושה בחייה !!!
02/04/2016 | 17:52
10
907
חמותי בלתי נסבלת. מתערבת בכל דבר מעירה הערות שלא במקום ויוצרת איתן משברים ומריבות ביני לבין אשתי , לוקחת המון כדורים ביום , מכורה לערוץהקניות , מרבה לבקר אותנו וזה יוצר הוצאות כספיות ואנחנו נאלצים לישון בסלון. מעבר לזה - היא מוציאה כספים באופן לא אחראי וכל הזמן במינוסים...לא מסוגל להביט בפרצופה הנאלח. מתי היא מזדכה ? . . .  והכי גרוע היא לא רוצה לעזור לנו לקנות דירה ועל זה אני החלטתי להתעלם ממנה במינון הולך וגובר. פשווט אישה רעה. הרוע בוער בעצמותיה !!!!!! 
מה עושים עם חמה רעה ?! 
אולי פשוט להיות סבלניים - אני תמיד אומר שהיא עוד תקבור אחרים....היא לא מוותרת ....לא מתכוונת לתת לנו מנוחה. יש עצות ? פתרונות ? 
לצפיה ב-'אתה לא יכול להסתדר בלי הכסף של חמותך? עצוב'
אתה לא יכול להסתדר בלי הכסף של חמותך? עצוב
02/04/2016 | 21:40
139
לצפיה ב-'מחלקת את תגובתי לשני ענינים.'
מחלקת את תגובתי לשני ענינים.
02/04/2016 | 22:47
348
האחד--על ההערות, ועל ההצקות--ועל הכסף שהיא דורשת מכם,
           שב עם אשתך, ותגיד---אני מתנגד לדברי האלה--מה את מציעה ללעשות,
           כדי לצמצם מגע ולצמצם מריבות ביננו. אםלא הולך--לכו ליעוץ.
השני--לגבי בזבוז הכסף שלה--מצטערת זה לא ענין שלך, מ היא עושה איתו--
          זה שלה, וזכותה לבחור מה לעשות בו. היא הבטיחה משהו ולא קימה? לא.
           ניהול הכספים שלה ברשותה. --אין לך שום אמירה בנידון.
          אתה לא חייב לפרנס אותה.
לצפיה ב-'מסכנה חמותך שיש לה חתן כמוך. אתה משמיץ אותה, לא סובל אותה לא'
מסכנה חמותך שיש לה חתן כמוך. אתה משמיץ אותה, לא סובל אותה לא
02/04/2016 | 23:45
298
"מסוגל להביט בפרצופה הנאלח" ומייחל למותה אבל בכספה אתה לא בוחל ואף חושב שהיא חייבת לתת לך אותו.
בנושא ההתערבות שלה ביניכם והביקורים המרובים - דבר עם אישתך ואם לא תצליחו להגיע להבנות לכו ליעוץ זוגי.
בענייני הכספים והבזבוזים שלה - לא עניינך! זה כסף שלה וזכותה לבזבז את ה"ירושה" בחייה ולהנות מהכספים שצברה.
לצפיה ב-'אני לא אוהבת את הגישה של ההודעה גם אם '
אני לא אוהבת את הגישה של ההודעה גם אם
03/04/2016 | 08:42
261
יש דברים מציקים ומוצדקים.
 
אינך צריך את הירושה שלה.  תהיה אדון לעצמך. בנוסף, אם כפי שכתבת היא לא משהיא חיובית  (בעינך) ודאי עדיף שלא תקח גם אם תרצה לתת לכם.
 
אין לך שום זכות להתערב במה שהיא עושה עם כספה כל עוד זה לא פוגע בך ישירות דהיינו זה לא מכספך ולא על חשבונך וזה שלה בלבד.
 
גורמת למורת רוח?  בלי קללות ובוודאי לא פומביות. רק תבין שהיא לא חייבת אם אינה רוצה כפי שאינך חייב אם אינך רוצה...
 
"מרבה לבקר אותנו ונאלצים לישון בסלון?"
למה? מה פתאום שתסכימו לישון בסלון בשבילה במיוחד אם זה תכוף?  ולמה לא להגיד לה מפורשות אתה  או אשתך? מי שלא מבין לבד אומרים לו.
 
אל תשלם לה את חובותיה אז לא צריך לעניין אותך המינוסים שלה. כל עוד אינך מפרנס אותה ברור כפליים.
 
ובמקום לקלל אותה דבר אתה או עם אשתך ולא חסר פתרונות ....
 
לגבי  עזרה בקניית דירה שוב, היה נחמד אילו היית מקבל אבל אתה לא ולא צריך, תראה את הצד החיובי, להיות אדון לעצמך.
 
לא ניתן לדעת  מדבריך מה זה "לא מתכוונת לתת מנוחה".
 
מה אשתך חושבת על העניין?
 
לצפיה ב-'הכסף שלה זכותה לעשות מה שתרצה'
הכסף שלה זכותה לעשות מה שתרצה
03/04/2016 | 09:24
188
למה היא חייבת לעזור לך לקנות בית?
אם תעזור לך תצטרך לעזור גם לשאר הילדים
לצפיה ב-'גבולות הקשר'
גבולות הקשר
03/04/2016 | 14:31
150
היי מתכנת הודי
מצמצמת את פנייתך לרשימת מכולת -
  • חמותי בלתי נסבלת.
  • מתערבת בכל דבר .
  • מעירה הערות שלא במקום .
  • יוצרת איתן משברים ומריבות ביני לבין אשתי ,
  • מרבה לבקר אותנו 
  • ואנחנו נאלצים לישון בסלון. 
כל הנקודות הרשומות למעלה הם נושאים הקשורים למערכת הזוגית שלך ואישתך יש לך מה לומר ,ועבודה מול אישתך לצור שינוי- לדוגמא- החמות מגיעה לביקור- לא חייבים לתת לה את חדר השינה- אפשר לתת לה לישון בסלון.
התערבות בחייכם והעברת ביקורת או יצירת משברים קשורה לתקשורת שבינכם. תקשורת אינטימית בין בני זוג לא כוללים אחרים.
כלומר אם מתגלעים בינכם אי הסכמות סכמו שתפתרו בעצמכם או עם גורם מקצועי ללא התעררבות חיצונית של אמא /חברה/אח/שכנה...
כלומר הקושי שאתה רואה בחמות מחר יכול להתגלות בדמות אחרת.
התקשורת שלך ואישתך מחוייבת שיפור והבנה..
לגביי יתר הנושאים שהעלת כמו-
לוקחת המון כדורים ביום ,
מכורה לערוץ  הקניות ,
 
חושבת שזה לא עיניינך היא אדם בוגר שתחליט איך רוצה לחיות את חייה.
בתה יכולה לשוחח איתה עם מפריע לה.
אני חושבת שהביקורת שלך והסלידה לא מוסיפה אור ואהבה לחייכם המשותפים.
 
בהצלחה
 
אירית שעל
מאמנת אישית ועסקית
 
 
לצפיה ב-'הכסף שלה הוא העניין שלה...'
הכסף שלה הוא העניין שלה...
03/04/2016 | 18:09
171
ובמקרה הזה, לפי התיאור שלך- כנראה שעדיף לה לבזבז את הכסף בעצמה.
 
 
לצפיה ב-'תיארת פה ספגטי'
תיארת פה ספגטי
03/04/2016 | 20:23
207
אם היה מדובר בקוד, הייתי מציעה לך למחוק ולעשות דיזיין  מחדש...
 
שהיא תעשה עם הכסף שלה מה שהיא רוצה, שתפתח איזה התמכרויות שהיא רוצה לאיזה כדורים וערוצי טלויזיה שהיא רוצה. בבית שלה.
 
ואתם? תסתדרו עם הכסף שלכם.
אל תקחו ממנה ואל תממנו אותה.
ובכלל אל תתערבבו.
שכל אחד יישן בלילה במיטה שלו.
 
כנ"ל לגבי ההערות שלה שלא במקום.
בכלל, אני מאמינה ב"רחוק מתוק", וגם בגישה של need to know basis..
 
כמה שפחות תדווחו לה, ככה יהיה לה פחות נושאים לויכוח והצקה.
מזג האויר.. זה נושא מרתק בימינו..
 
תהיה חזק
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
04/04/2016 | 18:28
128
1.בנוגע לזה שהיא מעירה ומציקה ומתערבת ומכריחה אתכם לישון בסלון-לזה אתה ממש לא חייב להסכים. אתה צריך להתייעץ עם אשתך מה עושים בנידון
2.בנוגע להתנהלות כספית -זה לא עניינך על מה איך וכמה היא מבזבזת את ממונה! אז לא להתערב לה גם בזה. בנוסף זה ממש לא חובתה לעזור לך לקנות דירה...היא לא מחויבת לעזור כספית במאומה. לכן על זה אין לך מה לכעוס ועל מה לנתק קשר בהקשר כספי...בהקשרים אחרים אם זה מציק ודיברתם איתה והיא לא מוכנה להתגמש ולהקשיב ולבנות איתכם ביחד פורמט שעובד..זה סיבה לנתק קשר אבל לא בגלל כסף...אף פעם לא לנתק קשרים על כסף!
לצפיה ב-'לפעמים אני כל כך שמח שאין להוריי כסף'
לפעמים אני כל כך שמח שאין להוריי כסף
11/04/2016 | 07:04
61
מדהים מה שכסף של אנשים קשישים עושה לאנשים. אדוני אתה אדם דוחה. הכסף הזה לא שייך לך, הוא שייך לחתומך וזכותה לעשות איתו מה שתרצה.
לצפיה ב-'על עצלנות ונצלנות- בעקבות "מכתב שלא נשלח" בלאישה'
על עצלנות ונצלנות- בעקבות "מכתב שלא נשלח" בלאישה
02/04/2016 | 01:13
19
458
סופסוף ה"לאישה" של השבוע הגיע לידי (למרות שאני גרה בחו"ל, יש לנו מנוי מיוחד שמגיע יחד עם העיתון של סוף השבוע כל יום שישי) ואני מאוד אוהבת את המדור של "המכתב שלא נשלח" .
 
הפעם כתבה חמות לכלותיה שהיא מאוד אוהבת לארח אותן על משפחותיהן אבל קשה לה שהיא עומלת ומכינה במשך כמה ימים ומטפלת בילדים והן לא נוקפות אצבע.
 
מה הייתם מציעים לאותה חמות לעשות על מנת להימנע ממצב כזה שכולם נחים והיא עובדת קשה כל כך באירוחים האלה
 
 
לצפיה ב-'להפסיק לארח!! או לפחות להוריד את התכיפות באופן משמעותי'
להפסיק לארח!! או לפחות להוריד את התכיפות באופן משמעותי
02/04/2016 | 09:50
227
לפעם בחודש במקום פעם בשבוע. כשישאלו למה ומדוע להסביר בדיוק את זה - אני מאוד אוהבת את כולכם אבל קשה לי לעמוד בזה אחרי שבוע מעייף ואני זקוקה למנוחה.
אם זה לא יגרום לכלות להתחיל לעזור, אז לכל הפחות היא תתמודד עם זה פעם בחודש ולא באופן קבוע.
לצפיה ב-'אני בעיקר לא מבינה למה המכתב מופנה לכלות ולא לבנים שלה.. '
אני בעיקר לא מבינה למה המכתב מופנה לכלות ולא לבנים שלה..
02/04/2016 | 10:47
9
286
הם יכולים ומוזמנים לעזור לאמם, וגם אם היא הרגילה אותם שהיא עובדת והם נחים, אני עדיין לא רואה סיבה לעקוף אותם ולפנות ישירות לבנות הזוג.
לצפיה ב-' ״לא איבדתי בן, הרווחתי עוזרת״ '
״לא איבדתי בן, הרווחתי עוזרת״
02/04/2016 | 11:15
281
אוהבת את הבנים והנכדים ורוצה שיבואו, אבל זה קשה - אז שהכלות יעזרו....  
 
נראה גם קצת מישהי שנהנית להרגיש כאילו היא נפלאה ונדיבה, גם אם זה על חשבון אחרים, בעצם. היא האמא הנפלאה, הן הכלות האיומות והלא מתחשבות.
לצפיה ב-'לגמרי '
לגמרי
02/04/2016 | 12:05
189
שוביניזם במיטבו ואפילו לא מכוון (מה שעושה אותו לא פחות גרוע). העניין הזה שכאשר הבן בא עם המשפחה והכלה זו שצריכה לעזור בארוחות יום שישי מדהים אותי לגמרי. מן אקסיומה מוזרה כזו.
לצפיה ב-'אני לא חושבת שזה לעקוף וגם '
אני לא חושבת שזה לעקוף וגם
03/04/2016 | 08:05
3
182
הכלות מתארחות בדיוק אותו דבר. מי שיש לה/לו  מודעות לא צריך לומר לה בכלל, רואה שאין זה חד פעמי, שטרחו עבורם ולו כדי להיות יחד את השעות המעטות, תקום בעצמה.
הבנים לא פטורים אבל הם לא צריכים "להגיד" במקום הנשים.
לצפיה ב-'מעניין שכל הדיון הזה מתנהל בלשון נקבה'
מעניין שכל הדיון הזה מתנהל בלשון נקבה
03/04/2016 | 12:42
2
160
הבנים לא צריכים ״להגיד״ כלום, הם צריכים לקום ולעזור.
אם בני הבית עצמם לא נוקפים אצבע, אז למה שבחורה שנכנסת למשפחה הזאת מבחוץ תיקח על עצמה את התפקיד? כדי לקדם עוד יותר את הרווחה השוביניסטית הזאת שהגברים נחים בזמן שהנשים עומלות? לא, תודה!
אני במקום הכלה הזאת, אגב, לכל היותר הייתי פונה לבן זוגי והייתי אומרת לו ״קום ותעזור לאמא שלך״. וזו במידה ובכלל הייתי מרגישה שיש לי מקום להתערב ביחסים שנבנים בתוך בית שהוא לא שלי. רוב הסיכויים שהייתי נוהגת כמותן, ולא עושה עם זה כלום. זו בעיה של אותה אמא שכך חינכה את הילדים שלה, לא שלי.
לצפיה ב-'בנים צריכים לקום לעזור. '
בנים צריכים לקום לעזור.
03/04/2016 | 12:54
1
126
וכן, גם אני מסכימה שזה עניין של חינוך אבל כשאני מתארחת וטורחים עבורי לא מעניין לי מי קם ומי לא. אם אני מרגישה שצריך, עושה זאת ברצון  וכן רואה בצורה שלילית את אלה שלא נוקפים אצבע...
לצפיה ב-'סבבה, אני רק חושבת שהביקורת צריכה להיות מופנית תחילה..'
סבבה, אני רק חושבת שהביקורת צריכה להיות מופנית תחילה..
03/04/2016 | 14:24
129
.. למי שקרוב אלייך -- דהיינו, בני המשפחה שלך -- ולא ״לעקוף״ אותם, ולעבור ישירות לבני/בנות הזוג.
לצפיה ב-' רוצה לפנק את האורחים ואז מתלוננת שהם מתפנקים... '
רוצה לפנק את האורחים ואז מתלוננת שהם מתפנקים...
03/04/2016 | 23:24
2
147
ובאמת לא ברור למה לבקש עזרה אם היא רוצה או לארח פחות אם לא מתאים לה ובעיקר למה להפנות את המרירות דווקא לכלותיה ולא לבניה...
 
ורק הערה לשונית (שאולי הייתה גם במכתב המקורי, וראיתי שחוזרת כאן בכמה הודעות): לא  *עומלת אלא עֲמֵלָה (ובאופן דומה לא *עומלות אלא עֲמֵלוֹת) בדיוק כמו ישנה, רעבה, שמחה וכו' (כי עָמֵל זו צורת הווה כמו יָשֵׁן, יָבֵשׁ, קָטֵן, גָּדֵל, שָׂבֵעַ, רָעֵב, צָמֵא, שָׂמֵחַ, תָּמֵהַּ וכו').
לצפיה ב-'תכלס, מה קדם למה? ההסכמה עם דבריי או ההערה הלשונית? '
תכלס, מה קדם למה? ההסכמה עם דבריי או ההערה הלשונית?
04/04/2016 | 06:57
1
104
לצפיה ב-'קראתי את ההודעות לפי סדרן'
קראתי את ההודעות לפי סדרן
04/04/2016 | 12:02
18
לצפיה ב-'אני גם התפלאתי שלא הייתה שום מילה על הבנים שלה...'
אני גם התפלאתי שלא הייתה שום מילה על הבנים שלה...
02/04/2016 | 14:02
1
234
היה ממש מכתב ארוך שפירט כמה היה מארחת נפלאה ומפנקת ודואגת (שזה באמת מאוד מיוחד וכיף לקרוא) וכמה כולן יושבות ונחות להן בזמן שהיא עובדת קשה כל האירוח-שום מילה על הבנים שלה, על בעלה...
 
האמת שכשאנחנו התארחנו לתקופה ארוכה אצל חמותי לפני המעבר לפה אני ממש השתדלתי לעזור כמה שאפשר- לקנות כל מיני דברים מפנקים, לשטוף כלים (ואז הבנתי שזה סתם מרגיז אותם כי הם חיכו למלא מדיח ), לעזור לחמותי בקניות וכו' וגם באירוח רגיל של סתם ארוחה וכו' תמיד תמיד עוזרת-מפנה מהשולחן, מסדרת, עוזרת בהכנת דברים וכו'.
לצפיה ב-'מעולה! גם האורח מרגיש טוב עם עצמו. '
מעולה! גם האורח מרגיש טוב עם עצמו.
03/04/2016 | 08:07
43
לצפיה ב-'המכתב שלא נכתב,'
המכתב שלא נכתב,
03/04/2016 | 03:57
3
184
הוא סימפטום לצורה בה מתפקדים, 
"הולכים עם בטן מלאה" על ענין מסוים במקום לדבר ישירות,
ובמקום לבחון מה אני אולי עשיתי שגרם לזה. ואז לשנות את עצמי ואת המציאות.
אגיד משהו--אני כחמות--ביקשתי מכלותי--לעזוב הכל ואני אסדר,
כי  אני אוהבת את הסדר שלי, והן מפעם לפעם 'בודקות' עם אפשר.
ואני מבקשת לא--אני מניחה שאם ארגיש קושי--אבקש וכולם (גם הבנים ירתמו לעשיה בקלות)
מה הבעיה לאותה חמות לקראת סיום הארוחה--לומר, "אני עייפה ומבקשת שתעזרו לי להוריד מהשולחן ולארגן? בלי הרבה מילים, ובלי הודעה רמטית,
סתם בזרימה של המציאות של החיים. אני בטוחה שאיש לא יתנגד.
ה'פרשה' של הנצלנות והעצלנות היא בראש של החמות.
לצפיה ב-'אני מניחה שהצפייה להעזר גרמה לאותה חמות לכתוב'
אני מניחה שהצפייה להעזר גרמה לאותה חמות לכתוב
03/04/2016 | 08:14
2
157
לגבי עזרה או לא, עניין אישי.
יש מקרים  בהם אני מארחת פעם בכמה שבועות (ואותה מתכונת עם הבנים ונשותיהם או אורחים מהמשפחה המורחבת) או מארחת "בקטנה" בלי לטרוח כל כך אני מסרבת לעזרה אבל אם זה על בסיס קבוע, עושה לא מעט ויש אנשים שצריך לעמול באופן מיוחד עבורם (אוכל מיוחד למשל) והביקורים "הכרחיים" לגיבוש ומשרתים את כולם אני כן ארצה לקבל עזרה. תלוי גם בכוח שיש לי באותו יום.
לצפיה ב-'אבל זו בדיוק הנקודה,'
אבל זו בדיוק הנקודה,
03/04/2016 | 15:03
1
113
במקום להתמרמר ולכעוס ולבכות על 'מר גורלי' 
אם אי עייפה--יש כמה אופציות.
או להחליט שרק להוריד והשאר אח"כ או מחר.
או להתאמץ עד כלות--טפשי בעיני.
או פשוט לומר באופן ישיר--"היום אני עיפה מי מתנדב לעזור קצת בארגון?"
כ"כ סתמי, פשוט, מכוון לכולם, תמיד מישהו/י יתחילו ויצטרפו אליהם.
לפעמים ההתחמקות וההתחכמות מזיקים, הישרות הפשטות מנצחים.
זו דרכי.
לצפיה ב-'מסכימה!'
מסכימה!
03/04/2016 | 17:38
15
לצפיה ב-'הפעלה..'
הפעלה..
03/04/2016 | 14:40
110
היי
ילדים המגיעים להתארח בבית הוריהם- רוצים לנוח...
ההורים לרוב לילדים (בד"כ זכרים) שמחים לתת מרחב..
ומעוניינים לתת להם מנוחה...
אבל. ופה עלתה שאלת השאלות למי פונים לכלות/לחתנים/לבנים/לבנות..
יש בכל משפחה נוהגים והרגלים.
כלות שמרגישות כאורחות ינהגו כך.ילדים המגיעים לנוח יניחו גם לבנות /בני הזוג התנהגות זו.
לא חושבת שיש פה זדון יש פה חוסר הבנה בסיסי.של 2 הצדדים.
אמהות שמבקשות עזרה באירוח שיפנו תחילה לילדהם .. 
כלות שחשות כבנות בית ויש להפעילן- המסר חייב להגיע לייעודו.
לקבל את המצב ולקטר זאת בחירה בעיניי -בחירת מחדל שתצור בשלב מסויים אפקט דומינו...
אירית
לצפיה ב-'מי שבישלה את הדייסה שתאכל אותה.......'
מי שבישלה את הדייסה שתאכל אותה.......
04/04/2016 | 12:31
135
כנראה מדובר באישה מעדות המזרח( מודה ומתוודה שגם אני כזאת)
שיש לה יותר בנים מבנות
מעניין אם יש לה בת, ואם כן למה לא הוזכרה במכתב
היא אישה חשוכה שתקועה עדיין בימי הביניים
ולא יודעת שגם גברים שותפים מלאים לעשייה
ואין לה אלא לבוא בתלונות  לעצמה שלא חינכה את בניה אחרת
 
 
 
לצפיה ב-'שלום לכולם'
שלום לכולם
03/04/2016 | 16:02
5
397
חדשה פה וממש מאושרת שמצאתי פורום כזה שאוכל לשפוך בו את הלב כי אני פשוט מיואשת ומותשת. המשפחה של בעלי פוגעת בי פעם אחר פעם ונמאס לי, אין בי כבר כח הבעיה היא שהפעם הפגיעה מגיעה לבן שלי ופה כבר התחיל בלאגן.
גיסתי קיבלתה הצעת נישואין מבן זוגה הלא ממש אהוד במשפחה מסיבה פשוטה - לא מנומס ואפילו חוצפן - מגיע לחמותי בארוחות שישי ומתלונן שהאוכל לא טעים לא, שבזה יש מלא שמן ואפילו יצא לו "הבשר הזה פשוט גרוע", מהבן שלי הוא בהתחלה היה מתעלם, הבן שלי בן ה3 בזמנו היה קורא לו מספר פעמים והוא היה מתעלם. כיום כל מה שהבן שלי עושה (ילד בן 4 ) אם זה ברח לו גרפס, מבקש לשים קשת בשיער או ללבוש שמלות (הבן שלי אוהב את זה ואני לא מונעת ממנו) הוא עושה לילד ולגיסתי פרצופים ומסתכל עליו במבט של "מה דפוק אצלך?". כשמלאו לבני 3 שנים הוא נדחף למסיבת יום ההולדת שלו אצל הורי כשהגיע לא נכנס לבית כדי לומר שלום למישהו אלא פשוט ישב כשעתיים עם גיסתי בחצר. כשהאוכל היה מוכן הוא נכנס לבית, כמובן שלא אמר שלום. הבן שלי ניגש אלי ואמר לו "יש לי יום הולדת אני בן 3", הדפוק ענה לו "מה הקטע שלך?"- זה מה שאומר בן 33 לילד בן 3.
נראה לי שהבהרתי כמה הוא דפוק.
נמשיך הלאה וסליחה על החפירה. אז הואר הציע נישואין, חמי וחמותי תשעה באב גם אני ובעלי חטפנו בחילה ברמות מטורפות אבל זה מה יש וזה מה שגיסתי בחרה. התקשרתי לחמותי ועודדתי אותה. אמרתי לה שנדבר עם גיסתי ונפתח דף חדש שתיישר מולו קו בכל מה שנוגע לילד שלי וקצת נימוס כשמגיעים למישהו לאכול...חמותי התעודדה, אמרתי לה זה הזמן לשמוח יש חתונה, הרמתי טלפון לגיסתי ובאמת שמחתי בשבילה בלב מלא אבל מה... כמה שעות אח"כ דיברתי עם חמותי שמודיעה לי בשימחה שהיא דיברה עם הבת שלה (גיסתי) שטוענת שבן זוגה לא מתנהג לא יפה לילד והשכל בסדר. עניתי לה ששתינו יודעות שזה לא נכון ושבהמשך תדבר איתה על זה. התשובה של חמותי הייתה שאין מה לדבר ושבזה זה נגמר. נפגעתי מאוד. אני וחמותי היינו ממש קרובות והרגשתי כאילו מישהו נתן לי בעיטה בבטן. כשבעלי חזר הביתה והתעקש לדעתי למה אני כל כך עצובה סיפרתי לו וביקשתי לא לעשות עם זה כלום. אמרתי לו שבפעם הבאה שאני רואה שהוא פוגע בילד מבחינתי נגמרו ארוחות שישי אצל ההורים שלו. בעלי לא הקשיב לי, לקח את הטלפון והתקשר לחמותי ורב איתה. הייתי בהלם כשהוא סיים את השיחה ואמר שאמא שלו לא אמרה לי את מה שאמרה אלא שהיא עוד מטפלת בזה והתחיל לצעוק עלי שמרוב שכעסתי אני לא שמה לב למה שאומרים לי - במילים אחרות טוען שאני משקרת.מרוב האכזבה עזבתי אותו בשלו והלכתי להתארגן לאירוע שהיה לי, באותו זמן הבן שלי היה אצל חמותי ובעלי הלך לאסוף אותו, כשהוא הלך היא סיפרה לו את האמת על מה שאמרה לי והוא חזר עם הזנב בין הרגליים אך עדיין מגן על אימו ואחותו. למחרת עבר יום סוער יותר, זה היה יום חמישי ובשישי הוזמנו לארוחה במסעדה לחגוג לחמי יום הולדת וכולם פתאום פונים לבעלי ומתלוננים לפניו שאני כועסת אז אני לא יגע ליום הולדת ואני יבריז ואלף ואחד שטויות - בחיים לא חשבתי לא ללכת וגם לא אמרתי שאני לא הולכת. יום שישי - מקבלת שיחה בבוקר מחמותי לוודא שאני מגיעה בערב???? שוב הופכים אותי למפלצת כשלא עשיתי כלום. שישי בערב לפני שיוצאים פיצוץ ענק ביני לבין בעלי שלא דיברתי איתו מאותו רביעי בערב כשאמא שלו שיקרה, פיצוץ ענק שבו שפכתי כל מה שכואב לי - שזה לא פעם ראשונה שפוגעים לי והוא רץ להגן על המשפחה שלו. כמו למשל כשהייתי בהריון עם הבן שלי ואחותו אמרה איכס על האולטרסאונד וכשאמרתי שאולי אני בהריון זרקה לאויר "חס וחלילה" ועוד הרבה אוצרות מהממים, נפגעתי כל כך ועברתי 4 חודשי הריון לבד פגועה מבעלי כשכל הזמן הזה כולם "מדווחים" לי כמה היא מסכנה וקשה לה והיא פגועה, כאילו אני הוצאתי את המילים הללו מהפה. אחכ היה סיפור שאירגנתי עם חמי יום הולדת לחמותי וכדי לפנק את שניהם הזמנתי להם ספא זוגי, חמי התקשר אלי בצעקות שגרמו לי לרעוד ובכיתי בלי הפסקה -שוב לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד. בחמישי אחהצ בעלי מתקשר אלי שאמא שלו בוכה ופגועה ושהיא מסכנה ושאני ידבר איתה. איך זה שתמיד בי פוגעים ואני זאת שצריכה להתחשב? מה קורה בעולם הדפוק הזה????ואיך הבעל שלי לא רואה את זה. בשבת בבוקר בעלי התקשר להורים שלו לשאול מה נשמע והם ביקשו שנבוא עם הילדים,  הוא אמר להם שלא כי הילדים אצל אמא שלי וכבר ניסע לאסוף אותם ונשאר שם לצהריים.  אחה"צ בעלי הציע שאולי נקפוץ להורים שלו והצעתי שילך לבד לי פשוט ממש לא מתאים כרגע. בערב אי אפשר בלי פצצה התקשרה אחותו "אמא ואבא בוכים ומסכנים" וגם היא התקשרה בוכה ובהיסטריה (הבינה מה היא עשתה אבל הדרך שלה לסחוט את בעלי זה לבכות) להפתעתי מהריב של ערב לפני בעלי קיבל זוג בייצים (דוחה להגיד אני יודעת אבל עד אותו רגע הוא לא טרח להגן עלי) וטען שהיא אשמה ושאמא שלו אשמה ששיקרה ושהיא (גיסתי) צריכה להעמיד במקום  את בן זוגה ושאני לא עשיתי כלום לאף אחד ושאני לא פגעתי באף אחד. הייתי גאה בו אבל זה לא החזיק הרבה זמן. היום שוב מתקשר אבא שלו בוכה, לא אמרתי לאבא שלו מזל טוב ביום הולדת, זה שעשיתי שלום עם היד במסעדה מפוצצת שאין מקום לזוז ושרק הרמנו כוסית ביחד זה לא מספיק. מחכה לערב איזה עוד המצאה תגיעה.
סליחה על החפירה אני פשוט מותשת ונמאס לי
לצפיה ב-'עונה'
עונה
03/04/2016 | 17:03
189
קצת באלגאן בסיפורך, אני מבינה שאת נסערת.
ואחלק את תשובתי למספר ענינים.
1)לא יודעת ממה שכתבת מתי 'התחלתם' את המריבה, ביניך לחמותך--
   אבל הבנתי שגם אם נזרקו כמה 'פנינים' לא נעימים-זה עבר איכשהוא בשלום
   ונשארתם ביחסים טובים. חבל שבגלל הענין האחרון את מתחילה חשבונאות כוללת    התחלה ומעצימה את הכעס. מיותר.
 
ועכשיו לענין החדש--טעית בעיני פעמים---
1)הגיס החדש במשפחה הוא 'דפוק' (את אמרת) אז למה נכנסת לעימות על הענין
   של איך הוא מתיחס לבן שלך--מיותר ובעיני גם סתם--לבן שלך יש הורים
   סבים וסבתות אוהבים, אז הגיס כזה--תרחיקו את הילד ממנו, תתרחקו קצת גם         אתם, לא חייבים להיות קרובים. להפך יכולת 'לנצל' את המצב --ולהיות הכלה             האהובה.
2)הצלחת להרגיע את חמותך על הגיס והבאת על עצמך כעסים--למה שיתפת אותה?
   את ראית שהיא לא אומרת לו כלום על ההתנהגות כלפיה --אז מה רצית, שתלחם        איתו? בשביל כבוד הילד? בשביל כבודך האבוד בעלבון הילד? 
   אז ברור שיעבור דרך גיסתך--סתם יצרת מריבה על כלום.
3)וכשחמותך באה ואמרה בכנות שלא ניתן---אז את רבה עם בעלך?
    מצטערת לדעתי התנהגת בילדותיות, יצרת מריבה עם כולם --שהיא גם החמצה         גדולה--יכולת להיות הכלה הקרובה והאהובה.
 
נראה לי--שחשוב שתחשבי מסלול מחדש, ותדברי עם חמותך--
תגידי הייתי צריכה להתעלם, בואי נשמח יחד לחתונה. תתפסי את המקום של חיים נוחים יחד. חבל. את הבחור ההוא אף אחד לא ישנה. 
תרגיעי את האוירה--הכי טוב יהיה  לך.
תצליחי ושיהיה לך טוב.
 
   
לצפיה ב-'שלום כוכבית וברוכה הבאה לפורום.'
שלום כוכבית וברוכה הבאה לפורום.
03/04/2016 | 17:21
1
210
ממה שאת כותבת זה נשמע שגיסתך ובן זוגה לא אוהבים ילדים קטנים.
זה בסדר, יש אנשים כאלה שלא אוהבים ילדים ולא מעוניינים להביא ילדים ואין סיבה לכעוס עליהם, בדיוק כפי שאין סיבה לכעוס על מישהו שלא אוהב אבוקדו. ככה הם וזהו.
 
בנוגע לנימוס כללי - אם זה הערות על האוכל ואם זה הערות לבן שלך - אני דוגלת בשיטה של לא להיות איפה שלא נעים לך. אם חמותך בוחרת להזמין לביתה אנשים גסי רוח (כן, גם אם מדובר בארוס של הבת שלה) את יכולה לבחור שלא להיות שם כשהוא מגיע. קל ופשוט.
 
בנוגע לעלבונות - בעיה שלהם.
לא מבינים למה את נפגעת ולא מעוניינת להגיע?
שיחשבו שוב על ההתנהגות שלהם. את לא צריכה לסבול בגלל זה.
מעולם לא הייתי מהאנשים שנעלבים אם מישהו לא הגיע לחגוג איתי יום הולדת או לא קנה לי מתנה.
גם לחתונה שלי לא היתה לי בעיה שאנשים יגידו שהם לא באים, העיקר שאדע מראש כמה אורחים יהיו.
לכל אחד יש שיקולים שונים וזה שמישהו לא בא לא אומר שהוא לא אוהב אותי.
 
יש אנשים שנעלבים מכל שטות.
זה לא אומר שאת חייבת "ליישר קו" וללכת על ביצים לידם.
הניסיון הפרטי שלי לימד אותי שאותם נעלבים בד"כ הם אותם אנשים שבכלל לא שמים לב שהם פוגעים בך באופן שיטתי ומתמשך; זה לא שהם רגישים יותר מאחרים ולכן נעלבים, זה יותר שהם פשוט לא רואים שום דבר חוץ מאת קצה הישבן של עצמם ולכן נעלבים כשהיקום כולו לא שם אותם בראש סדר העדיפויות.
לצפיה ב-' במיוחד לפסקה הראשונה'
במיוחד לפסקה הראשונה
03/04/2016 | 18:44
152
מסכימה מאוד עם תגובתה של דורי.
והסיבה שבחרתי להדגיש את הסכמתי במיוחד עם הפסקה הראשונה היא שבעיניי יש אכן להפריד בין היחס של הגיסים לילדים (שלא בפניהם) -- שגם בעיניי, גם אם הוא לא נעים עבור הורה (שהיה רוצה לחשוב שכולם מתים על הילד שלו בדיוק כמוהו), הוא לגיטימי וזכותם לא לחבב ילדים, גם אם דעתם היא דעת מיעוט -- לבין שאר התיאורים בפוסט.
הסיטואציה המתוארת נשמעת מורכבת ולא נעימה דיה גם מבלי להוסיף לה בעיות שלא קיימות באמת.
לצפיה ב-'וואו, הבחור הזה ממש נשמע חסר טקט ולא מחונך '
וואו, הבחור הזה ממש נשמע חסר טקט ולא מחונך
03/04/2016 | 18:08
171
לצערנו ,אי אפשר לחנך אחרים אבל אולי באמת לצמצם מגע עם הבחור ולא להתרגש ממנו, להבין שככה הוא.
 
לגבי כל הבלאגן , נשמע שהיו הרבה אי הבנות ושכל אחד רואה את הדברים בדרך אחרת. אני מציעה לך לדבר עם בעלך בצורה פתוחה ולומר מה גיסתך ואמו אמרו ולומר מה את מצפה ממנו בתור בעלך מבחינת התמיכה מולן.
לצפיה ב-'קחי צעד אחורה..'
קחי צעד אחורה..
04/04/2016 | 08:48
127
היי כוכבית.
אני חושבת שאת לוקחת על עצמך "תפקידים " שהם לא שלך-
לדוגמא- החבר של גיסתך מתנהג לא ראוי בארוחה- מעליב את החמות..
מי אמור להגיב/להיפגע?
המארחים/בעלך.. נפגעת? שתפי את הבעל. באופן אינטמי בביתכם..את לא מארחת אותו ולא אחראית על ההתנהגות שלו.
הציפייה שלך שהוא יתנהג באופן מסויים עם הבן שלך וזה לא קורה..
ברוכה הבאה לעולם המבוגרים- לא בכול מקום יקבלו /יאהבו/יכילו..
כבר דורי כתבה לך- לא נראה לי שיש לכם כימיה בינכם..
ואולי ההתחלה הייתה על צד שמאל.
אני חושבת שאת צריכה לזוז קצת אחורה.
לתת קצת מקום. אמא=החמות אוהבת את בתה ואינה זקוקה למליצת יושר או מדריכה איך לנהוג איתה..
גיסתך נישאת במזל טוב- תאפשרי להם את המקום הראוי.
רוצה לא למשוך אש? תפסיקי להתערב/ליזום/לתקן/לעבוד /ולהפגע.
את יכולה גם להקשיב בלי להגיב. להתאפק. לשוחח עם בעלך בבית.
מה שנראה לך או לא נראה לך סביר להניח שאינו רלוונטי.
ממליצה לך לקרוא את מה שכתבת ,ותיבחיני ממה את נפגעת ופוגעת ..
אני בטוחה שהכוונה שלך היא טובה.. אבל התוצאה פחות.
בהצלחה
אירית
לצפיה ב-'היי, אני לא מצליחה להגיב למה שענו לי. יש תקלה?'
היי, אני לא מצליחה להגיב למה שענו לי. יש תקלה?
03/04/2016 | 19:50
1
67
לצפיה ב-'אצלי אין תקלה.'
אצלי אין תקלה.
03/04/2016 | 22:04
70
תנסילכבות את המחשב ולהדליק מחדש.
לצפיה ב-'שאלה מן העבר'
שאלה מן העבר
31/03/2016 | 13:41
4
303
והפעם השאלה הזו:
 
תקציר:
מדובר בכלה ,אם לילדה בת 10 חודשים, שהחמות כל הזמן מקללת ליד הילדה וזה מוציא אותה מדעתה. היא העירה לה כמה פעמים והחמות ממשיכה בדרכה ואומרת "תקבלו אותי , זו אני".
 
מה דעתכם האם זכותה של החמות לדבר בדרך שהיא רוצה וצריך לקבל אותה איך הכלה צריכה להגיב
 
סקרנית לשמוע מה דעתן של הכלות והחמיות בפורום
לצפיה ב-'קראתי את כל השרשור '
קראתי את כל השרשור
01/04/2016 | 06:13
3
181
בהפניה שלך.
ראשית על ילדה בת עשרה חודשים עדין לא מבינה ממה הסבתא אומרת,
ושאלה קללות. 
לי היה יותר מפריע הצעקות וטון הדיבור. לא נשמע לי שהיא מקללת 'בנחת'.
מה שעושה שם הכלה זה נכון--שבעלה מדבר עם אמו ולא היא.
לא ישנו את הרגלי האם, פשוט מצמצמים מגע, ומלמדים את הילדה לכשתגדל--
שזה מכוער ולא מועיל לכלום.
לא יוצרים מריבה בגלל זה --ושתי סיבות--
1)את החמות כבר לא ישנו, אולי יצליחו למתן.
2)אני בטוחה שזה לא חדש לכלה הזו--היא ידעה מראש לאן היא נכנסת,
  אז מה עכשיו?
 
אישית כחמות--אנישמחה כשמעירם לי על משהו שהם רוצים/צריכים לילדיהם.
בטוח אשתדל. מקוה גם להצליח.
לצפיה ב-'לא נותר לי אלא '
לא נותר לי אלא
01/04/2016 | 07:54
30
לצפיה ב-'האמת שמבינה למה זה מעצבן את הכלה '
האמת שמבינה למה זה מעצבן את הכלה
01/04/2016 | 12:15
1
158
גם מה שרשמת שבטוח היא לא מקללת בנחתוהטון שלה לא נעים וגם כי אומנם הילדה כביכול לא מבינה אבל כנראה שאם נשאל עכשיו את פותחת השרשור כמה שנים אחרי השרשור הזה אם הסבתא עדיין ממשיכה לקלל- כנראה שהתשובה תהיה "כן".
 
אני גם חושבת שזה הרגל נכון שהבעל הוא זה שמדבר עם אמו על דברים כאלו, אנחנו גם עושים ככה.
לצפיה ב-'גם אני מבינה למה היא מתעצבנת'
גם אני מבינה למה היא מתעצבנת
02/04/2016 | 23:06
83
אני רק חושבת, שזו לא סיבה מספיקה כדי לריב.
החמות לא שולטת בענין --דעתי אז המריבה לא תסתיים,
מה שצריך זה לחפש דרך עוקפת..
לצפיה ב-'שרשור לשבת'
שרשור לשבת
01/04/2016 | 12:16
11
29
לצפיה ב-'איך היה השבוע שלנו'
איך היה השבוע שלנו
01/04/2016 | 12:17
48
ספרו ושתפו על השבוע שלכם
לצפיה ב-'תוכניות לסופ"ש '
תוכניות לסופ"ש
01/04/2016 | 12:18
4
47
מה התוכניות שלכם לסופשבוע
לצפיה ב-'חוגגים לבכור יום הולדת 11 '
חוגגים לבכור יום הולדת 11
01/04/2016 | 13:26
3
65
מחר ארוחת צהריים משפחתית אצלנו (עם החמות והגיסה), וביום ראשון נאכל רק ארבעתנו, המשפחה הגרעינית, במסעדה לבחירתו של הבכור. יש לנו מן מנהג כזה, שבתאריך היום ההולדת של כל אחד מארבעתנו החוגג אנחנו חוגגים יחד במסעדה לבחירתו של החוגג. זה, כמובן, בנפרד מחגיגה משפחתית בהרכב מורחב/ זוגית (כשזה יום הולדת שלי או של בן זוגי)/ של הכיתה (כשהם מבקשים).
בקיצור, כל סוף השבוע וכל הבישולים הם סביב העניין המשמח הזה
לצפיה ב-'מזל טוב '
מזל טוב
02/04/2016 | 01:09
2
30
לבכור ולכם שהפכתם להיות הורים לפני 11 שנים .
לאיזו מסעדה תלכו כדי לחגוג? נשמע כמו מנהג מקסים. אצלנו זה תמיד היה ארוחה חגיגית בבית ההורים שלי שכולם מתאמצים לא לריב ובסוף בד"כ הכל מתנפץ למריבה קולנית
 
לצפיה ב-'תודה הבכור ילד מאוד פתוח מבחינה קולינרית, אוכל הכול'
תודה הבכור ילד מאוד פתוח מבחינה קולינרית, אוכל הכול
02/04/2016 | 09:46
1
56
פיצוי מושלם על שנות סבל שעברתי איתו כשהיה קטן, ולא היה מוכן לאכול כמעט כלום.
בשנים האחרונות לא רק שהוא מוכן לנסות הכול, אלא נראה - בעיקר בשנתיים-שלוש האחרונות - שהוא אפילו מחפש במודע חוויות וריגושים חדשים בתחום האוכל.
בכל מקרה, המסעדה האהובה עליו ביותר היא "רפאלו" בחיפה - מסעדה איטלקית ברמה מאוד גבוהה. הוא בחר אותה ליום ההולדת שלו גם בשנה שעברה, ואם אני לא טועה גם לפני שנתיים. ובחר אותה שוב השנה. בגלל המחירים היחסית גבוהים בה אנחנו לא מגיעים אליה לעיתים קרובות עם הילדים, והוא מנצל את ההזדמנות בחוכמה.
מאז שהילדים גדלו והם כבר לא פעוטות, יציאות איתם למסעדות זאת הנאה גדולה מאוד. הם מתנהגים מאוד יפה, אוכלים נהדר, וכיף מאוד לשוחח איתם. זו הזדמנות נפלאה לשיחה, שלא תמיד יש לנו ביום-יום הממהר והמהיר שלנו. חוץ משבת בצהריים בד"כ לא יוצא לנו לאכול ארוחות משפחתיות נינוחות וארוכות, אז השבוע תהיה  אחת בונוס וזה כיף גדול.
לצפיה ב-'נשמע כיף! '
נשמע כיף!
02/04/2016 | 14:07
16
 
אצלנו זה סיוט לצאת עם המשפחה שלי למסעדות, זה אף פעם לא נגמר טוב... .
 
לצפיה ב-'המלצות '
המלצות
01/04/2016 | 12:19
31
המלצות על ספרים, סרטים,הצגות ופעילויות למבוגרים וילדים
נשמח לקבל המלצות!
לצפיה ב-'שמייח במטבח '
שמייח במטבח
01/04/2016 | 12:21
3
40
מה הכנתם השבוע
מתכונים יתקבלו בברכה!
לצפיה ב-'אצלי הבישולים הם תמיד בסו"ש. אין בכלל זמן לבישולים במהלך '
אצלי הבישולים הם תמיד בסו"ש. אין בכלל זמן לבישולים במהלך
01/04/2016 | 13:28
2
54
השבוע...
כמו שכתבתי למעלה, בסוף השבוע הזה הם בעיקר סביב ארוחת הצהריים של היומולדת.
לארוחת הצהריים של היום הכנתי ספגטי עם כדורי בשר, ומחר עושים על האש אז יהיו שיפודי פרגיות, הרבה סלטים, הרבה תוספות, ועוגת יום הולדת אחת שבחר הבכור
חלק הכנתי כבר הבוקר. את העוגה אכין אחר הצהריים ואת כל היתר מחר בבוקר.
לצפיה ב-'איזו עוגה מתוכננת?'
איזו עוגה מתוכננת?
02/04/2016 | 01:10
1
36
נשמח לתמונה
לצפיה ב-'עוגת "היער הלבן" של עוגיו.נט'
עוגת "היער הלבן" של עוגיו.נט
02/04/2016 | 09:38
65
הנה כאן:
 
יצאה מהממת. בצהריים נבדוק אם גם יצאה טעימה מה שכן, אני כבר יכולה להגיד בבטחה שכל מרכיב בנפרד יצא ממש טעים הכנתי עם פטל קפוא במקום דובדבנים, אבל לפני ההגשה אקשט בדובדבנים (מופשרים) למעלה.
לצפיה ב-'גיסה שלא אומרת תודה'
גיסה שלא אומרת תודה
28/03/2016 | 13:35
9
1142
אני ובעלי  גרים רחוק מהמשפחות שלנו עקב עבודה אז די נבצר מאיתנו להגיע לכל המשפחה באופן אישי ,כאשר אנחנו מגיעים זה תמיד להורים שלו ובדכ כולם מתאספים שם.

לפני חודש בערך למדתי לסרוג אז התחלתי בקטנה לסרוג גרביים כובע לתינוקות ( שלחתי לה תמונה אם היא מעוניינת שאני אעשה גם לילד שלה ..היא התלהבה ואמרה שתשמח )

אני רוצה לומר לכולכם שממש השקעתי כי עשיתי בזה ציורים וזה לא היה לי קל בכלל ( השקעתי כמעט שבוע , אני רק התחלתי לסרוג )
חמתי באה לבקר אותי ואמרתי לה שתביא לה את המתנה
האם קבלתי תודה לאחר שקיבלה את המתנה , או מילה על זה ??? כלוםםם
כאשר נפגשנו שוב ..שאלתי אותה אם הגרביים טובים לילד שלה..היא ממש החמיאה לי ואמרה לי שהן אחלה

לא מזמן היה פורים ..אז הגענו לבקר את המשפחה הגדולה וגיסתי לא הגיעה ..אז נתתי את המשלוח מנות לבעלה - סלסלת ממתקים וכל מיני דברים אישיים גם לגיסתי(אפילו אמרתי לבעלה ,שיגיד לה שיש דברים בשבילה )
עברו יום יומיים חזרנו לבית ולא קבלתי שום טלפון או הודעת סמס ממנה
..ממש כלום


בעלי אמר לי להפסיק לקנות לה או להכין לה ( הוא אמר גם שיתכן שהיא לא יודעת לומר לא ולא נעים לה , למרות ששאלתי אותה 10 פעמים שתגיד לי כי אני לא רוצה להכין סתם )
אני יודעת שהיא לא שוכחת , כי כאשר חמתי קונה לה דברים היא יודעת לצלם את זה ולשלוח את זה לכולם .
הקטע שכולם יודעים שאני גם קונה לה דברים או מכינה זה לא משהו שעובר בשקט בין בני המשפחה..
אני באמת לא מבינה את הקטע שלה.


לצפיה ב-'את לא מכירה אנשים שרק רוצים לקבל מתנות?'
את לא מכירה אנשים שרק רוצים לקבל מתנות?
28/03/2016 | 16:23
315
רק אולי חבל שזו הגיסה שלך...
 
לצפיה ב-'התחושות שלה מרמזים על קושי שיש לה איתך.'
התחושות שלה מרמזים על קושי שיש לה איתך.
28/03/2016 | 16:46
304
השאלה-
מה את רוצה לעשות עם ההתנהגות שלה-
זה יגרום לך לשנות התנהגות?
להתעלם?
לנסות לשוחח איתה או עם גיסך..
 
לי נראה שהיא בסמי תחרות איתך, אולי חשה פחות 
נאהבת או בדומה.. או שיש לך מה שאין לה..
אני חושבת שאדם לא אמור להעמיס על עצמו את הכאבים או הקושי של האחר.
אבל אם את רוצה לפתור זאת חשבי בדרך יצירתית.
לא לאפשר קונפליקט שיזלוג בתוך משפחת המוצא-
בהצלחה..
אירית
 
לצפיה ב-'איך היחסים בניכן? סבבה?'
איך היחסים בניכן? סבבה?
28/03/2016 | 16:48
233
אם כן, ורק העניין הזה עומד למפרע, הייתי כ״כ מניחה לזה.. אז היא לא אומרת תודה, לא ביג דיל.
 
גם תשימי לב שאת מצד אחד מצפה ממנה ליזום את יצירת הקשר איתך, אבל מצד שני, כשאת יוזמת תקשורת איתה, את לפעמים עושה את זה לא באופן ישיר, אלא דרך אנשים אחרים. לעומת זאת, בפעמים שאת מדברת איתה ישירות, בעצמך אמרת שהיא מתלהבת מהדברים שאת שולחת ומחמיאה לך.
 
אז אולי זה צריך לסמן לך את דרך הפעולה - היא יותר פאסיבית ופחות יוזמת, שזה לכשעצמו לא חטא גדול. לעומת זאת, נראה שלך מרגיש נוח יותר להיות המובילה בקשר, ואף יותר מכך, כשאת אכן לוקחת על עצמך את התפקיד, דווקא נשמע שהיא מוכירה לך תודה.
 
אז אולי הבעיה היא לא כזו רצינית כמו שאת חושבת? אולי זה יותר חוסר תיאום בתקשורת בניכן, מאשר חוסר הכרת תודה?
לצפיה ב-'אי אפשר לדעת מה עובר עליה. אבל אל תלחצי.'
אי אפשר לדעת מה עובר עליה. אבל אל תלחצי.
28/03/2016 | 17:18
1
326
די ברור שהיא לא ממש מרגישה קרובה אלייך. כי כשקרובים למישהו, שמחים ל״תירוץ״ להתקשר להגיד תודה רבה על המשלוח מנות, ולנצל ההזדמנות לקשקש קצת.
היא כנראה לא מרגישה כזה צורך להתקשקש איתך, והיא חושבת שזה שבעלה אמר לך תודה כשנתת לו המשלוח זה עונה על כללי הנימוס הבסיסיים.
 
ונשמע שאת רוצה קשר יותר מזה. אבל לה זה לא מתאים, בכל אופן - לא עכשו, לא בתקופה הזאת של החיים שלה.  
 
בא לך לתת לה גרבייים? תני לה. אבל בלי לקוות שזה מה שיקרב אתכן. מעבר לזה? אם לא עושה לך כיף, אם זה לא מביא לתגובות שאת מצפה, תני רק את מה שהכרחי, ולא מעבר לזה (מתנה לחג אם היא מזמינה, וכולי)
לצפיה ב-'אהבתי את התשובה שלך'
אהבתי את התשובה שלך
28/03/2016 | 19:04
74
לצפיה ב-'"בעלי אמר לי להפסיק לקנות לה או להכין לה".. תקשיבי לו'
"בעלי אמר לי להפסיק לקנות לה או להכין לה".. תקשיבי לו
28/03/2016 | 20:15
276
אולי היא אמרה לו ולא נעים לה להגיד לך.
אולי היא לא מעוניינת במתנות הללו, אבל לא יודעת איך להגיד לך כדי לא להעליב.
 
זה קורה הרבה לאנשים יוצרים.
הם נורא מתלהבים מהיצירות שלהם ומחלקים אותן במתנה לכל העולם ואישתו.
לא כולם תמיד מתלהבים או או רוצים, אבל לא יודעים איך לא להעליב.
 
בכלל, מגיע השלב בחיים שמתנות מתחילות להעיק במקום לשמח.
פתאום נהיה יותר מדי צפוף בבית, יש לנו יותר מדי חפצים ופחות מדי מקום איחסון.
לפחות אצלי זה ככה.
(חייבת לעשות סדר עצבני לכבוד פסח)..
לצפיה ב-'אחת התופעות בעניני '
אחת התופעות בעניני
28/03/2016 | 23:17
264
הקשר עם 'צד בעל' צד האשה'
שיש איזה חלום --שהמחותנים יהיו חברים טובים ויחגגו יחדיו.
שהגיסות תהיינה חברות טובות ---ותתחלקנה בכל מיני חויות/מתנות וכד'
שהכלה תהיה 'חברה' קרובה לחמות.
 
ואולי הרבה עגמת נפש היתה יכולה להמנע
אם היינו מבינים ומקבלים שזו משפחה, ולא התאמה ל'פונקציות' נוספות.
 
הגיסה שלך גדלה בבית שונה משלך, עם אג'נדות שונות משלך,
עם התנהלות שונה משלך,היא נשארת גיסתך, וזהו--
למה את מנסה להתקרב דרך נתינה שבעיניה לא מקרבת.
אם הצעת היא מנומסת ואומרת כן, אבל תודה? למה?
היא חושבת שאת צריכה לומר לה תודה שהסכימה לקבל 
אולי היא פוחדת שיחיב אותה ולא מעונינת.
 
במקומך--ניסית--לא הלך--אל תציעי יותר--תחייכי, תשוחחי כשנפגשים
ויותר מזה--אם יצא דבור--תציעי שלא 'לשחק' במתנות, כל אחת תקנה לעצמה ולמשפחתה מה שצריך והיא אוהבת-(הרי בסוף זה אותו כסף)
וחברות תמצאי במקום אחר.
 
אל תעלבי--היא לא התכונה להעליב. היא תחמה גבול.
בהצלחה.
לצפיה ב-'אני חושבת שלהבא'
אני חושבת שלהבא
29/03/2016 | 10:32
202
אל תעבירי לה מתנות דרך אנשים אחרים, אלא תני לה אותן ישירות. אני לא יודעת למה היא לא יצרה קשר - אולי לא נעים לה, אולי היא שכחה, וכו'. נראה לי שקשה להסיק מסקנות כשהמתנה לא עברה ישירות ממך אליה - ולכן להבא פשוט אל תעשי את זה. את יכולה אפילו להודיע לה שיש לך מתנה בשבילה ושתתני לה אותה כשתיפגשו. לא הייתי נכנסת לסרטים מזה שהיא לא יצרה קשר כדי להגיד תודה.
לצפיה ב-'יש אנשים שפחות תקשורתיים בקטע הזה'
יש אנשים שפחות תקשורתיים בקטע הזה
29/03/2016 | 13:28
221
אני מציעה פשוט להתקשר אליה ולראות אם מצא חן בעיניה וכו'. רשמת שבפעמים קודמות זה עבד והיא אכן התלהבה.
 
יש אנשים שלא יודעים כמה חשוב להודות ולהביע הערכה- אל תכעסי עליה, פשוט תתני מבלי לצפות לתודה ויחס ממנה כי כזו היא, או שפשוט תפסיקי לתת לה (ובצדק, כי זה לא כיף להכין ולפנק מישהו ואין שום הבעת תודה).
לצפיה ב-'אחותו ואני'
אחותו ואני
27/03/2016 | 08:55
14
543
מעניין אותי לדעת אם הקו מחשבה שלי לא נכון.. או שכן.
האם אתם קונים מתנות בימי הולדת לרחוקי משפחה, שלא חוגגים (לא מזמינים את כולם וכו)?
 
לדעתי קרבה ראשונה כן!
קרבה שניה  - שוב בהנחה שהם לא עושים מסיבה - ממש לא!
 
הקשר שלי ושל חבר שלי עלה כמה וכמה שלבים בחודשים האחרונים.
בעקרון שנינו סטודנטים. עברנו לגור יחד. אנחנו מנהלים משק בית משותף, לא מתחשבנים בהוצאות... חיים כזוג נשוי.
בנוסף אנחנו כמובן גם עובדים... קשה אבל מסתדרים וטוב לנו.
 
שנינו יחסית לסטודנטים עובדים במקומות עבודה טובים. ומרוויחים יותר משכר מינימום... מה שמאפשר לנו לעשות את השלב הזה.
לצערנו במקום עבודה שלו הודיעו לו שיש קיצוצים, ושעליו לעזוב. הוא מנסה לחפש עבודה במקום אחר... אבל לא הרבה מקומות ממהרים לששכור סטודנט בתור עובד...  מהסיבה שצריך להיות גמישים איתו.
כאמור מלצרות ניראית כאגע האופציה היחידה, מה שאומר ירידה משמעותית באורח חיים שלנו (=שימוש בכסף שבתוכניות חסכון)
 
המשפחות תופסות אותנו כזוג רציני לכל דבר ועניין... המשפחה שלו רואה אותי כאשתו; והמשפחה שלי מתנהגת אליו כבעלי..למרות שאנחנו עדיין לא נשואים.
 
ועכשיו לענייננו:
אחותו ביקרה אותנו לפני כמה ימים...
לאמא שלו יש יומולדת השבוע והיא עורכת מסיבה לכל המשפחה.
לאמא שלי ולאחי יש יומולדת בשבוע שלאחר מכן.
כמובן שאנחנו קונים מתנה לשלושתם, מה שאומר מינימום 300 שח הוצאות... שעבורנו זה סכום די גדול... (אפשר כמובן למצוא בפחות אבל זה התקציב המקסימאלי).
 
עכשיו מתברר.... שאחותו אמרה שגם לדוד שלה יש יומולדת, והם חוגגים את היום הולדת לאמא שלו ולדוד שלו אצל ההורים..
יצאה לי איזושהי הערה בטעות; שנמאס לי מהימי הולדת האלה ומלקנות מתנות לכולם... ואז אמרתי את הדיעה שלי לגבי קרובים רחוקים שלא חוגגים אצלם את היומולדת...
 
היא ממש התעצבנה עליי.
מתברר שכולם חושבים שאנחנו עשירים. היא אמרה שלא צריך להתקמצן. ושזה יומולדת. ושאנחנו גדולים ושאנחנו צריכים להביא מתנות ושזה ממש לא יפה מה שאנחנו עושים...
הדוד הספציפי הזה אף פעם לא הביא מתנה ביומולדת של חבר שלי, וכך אמרתי לה...
 
לא שאכפת לי כל כך ממה שהיא אומרת... אבל עצבן אותי שהיא לא הבינה.
עצבן אותי שהיא לא הבינה שאנחנו אומנם עובדים.. אבל גם יש לנו גם הוצאות די גדולות. שכד ולימודים זה די הרבה כסף.
וכן.אם פעם ב אנחנו יוצאים לסרט או מזמינים פיצה זה לא אומר שאנחנו עשירים.
ואם אני מעדיפה לבזבז את הכסף שלי על עצמי ולקנות לי חולצה פעם בחצי שנה, במקום לתת מתנה לקרוב משפחה רחוק; זה לא אומר שאני קמצנית ואנוכית.וזה ממש עצבן אותי שזה מה שהיא חושבת עליי.
אני לא אתן לה לראות את התלושי משכורת שלי ואת החשבונות שלי. 
אנחנו לא יוצאים לפאבים ולמסיבות, והמותרות שאנחנו קונים היא ממש מעטה. אנחנו חיים חיים טובים דווקא בגלל שאנחנו מתקמצנים על עצמנו.
וכן. קשה לי להתקמצן על עצמי.. וכסף שחסכתי בצד יעבור למתנות. זה מעצבן ומבאס.
 
האם הדיעה שלי הגיונית? 
הטם אני צריכה לעשות מה שמצפים ממני (בהנחה כמובן שיהיה לנו פחות מה לאכול)? או לספוג את הביקורת החברתית? כי לא נראה שהם יבינו בזמן הקרוב
 
לצפיה ב-'אפשר כמה עיצות?'
אפשר כמה עיצות?
27/03/2016 | 09:08
1
288
בכלל לא משנה אם את חושבת הגיונית אם לא--
בכלל לא משנה אם את 'עשירה' או לא.
חבל שאת מרגישה צורך להתנצל (אפילו כאן בכתיבה) על האפשרויות שלך או לא.
והנה עצותי--
1)לפעמים לא מוכרחים לשמע הכל--
   היא ספרה על עוד דוד שחוגגים אצל הוריו. בדיוק קמים וזזים ולא שמעת ולא ראית.
2)ואם לא ניתן להתחמק--ושמעת. למה את חייבת להגיב 
   ובטח לא אליה.כשיבוא בן הזוג שלך, או כשתהיי איתו לבד, תביעי את עמדתך.
   'תתחשבני' כן קיבלת מתנה, לא קיבלת מתנה וזהו.
3)לפעמים לא מוכרחים להיות צודקים--אבל כן חכמים--התקציב למשפחה הקרובה      300 ש"ח, אז אפשר ממאה הש"ח של אמא שלו להפריש 20 לדוד, משהו סמלי.
    בכלל מתנה היא תשומת לב ולא יותר.
 
ועכשיו--דברי עם בן זוגך ותחליטו מה עושים הפעם,
ותחליטו על מדיניות כללית עתידית.
ותקופות כלכליותכאלה ואחרות כולנו עברנו --אז קחי בקלות הכל יסתדר.
לצפיה ב-'צודקת. זו הייתה טעות להגיב'
צודקת. זו הייתה טעות להגיב
27/03/2016 | 10:33
234
אגב בן זוגי כן היה נוכח באותו הרגע.. הוא פשוט שיחק עם הבן שלה,ולא אמר כלום... אחר כך הוא אמר לי שהוא די נפגע על חוסר ההבנה אבל הרגיש שזה לא המקום להעמיד אותה במקום.
 
לא יודעת למה חשוב לי הרושם הזה. לא יודעת למה אני מתפחלצת כשאני שומעת את הביקורת הזו ממנה.לא יודעת למ אני מתערערת  כשהיא אומרת לי משהו...
 
לצפיה ב-'לדעתי את לא צריכה להיות מעורבת בעניין בכלל'
לדעתי את לא צריכה להיות מעורבת בעניין בכלל
27/03/2016 | 10:17
5
215
חבר שלך צריך לקנות מתנות לקרובים שלו לפי שיקול דעתו, ואת לקרובים שלך. זה בכלל לא משנה אם משק הבית שלכם משותף לצורך העניין. בעלי לא קונה מתנות לאחים שלי - אני קונה להם, ולהפך. הם לא מקבלים שתי מתנות מאיתנו, ובן הזוג לא מעורב בקניית המתנה אלא אם אני מבקשת את עזרתו, ולהפך. ו בוודאי שזה לא עניין לדיון עם אחותו. במקומך הייתי מושכת את ידיי מכל העניין ונותנת לחבר שלך לעשות מה שנראה לו.
לצפיה ב-'ואני, כמובן, יוצאת מנקודת הנחה'
ואני, כמובן, יוצאת מנקודת הנחה
27/03/2016 | 10:23
173
ששניכם אנשים שקולים וזה לא שהוא ימשוך את כל הכסף מהחשבון שלכם וימשכן את האוטו כדי לקנות מתנה לדוד...
לצפיה ב-'אנחנו יחידה אחת'
אנחנו יחידה אחת
27/03/2016 | 10:25
3
198
זה לא מתנה ממני או ממנו, זה מתנה משנינו... גם בגלל שאנינו עצמאיים מצפים מאיתנו להתנהג כך
לצפיה ב-'לגבי המתנה כפי ש mykel הציעה: למשוך'
לגבי המתנה כפי ש mykel הציעה: למשוך
27/03/2016 | 10:34
163
מכל אחד כעשרים שקלים ולקות משהו גם אם יותר קטן לדוד.
לצפיה ב-'ברור. אבל אם את לא היית שם,'
ברור. אבל אם את לא היית שם,
27/03/2016 | 12:33
146
הוא גם היה קונה מתנה או לא. זה שאת נכנסת לתמונה לא אומר שהיחסים שלו עם המשפחה שלו צריכים להשתנות. לדעתי לחשוב שכן זו טעות. כך שאמנם המתנה היא משניכם (וגם אצלנו זה כך) אבל זו בעצם מתנה ממנו, כמו שמתנה שלך למשפחה שלך זו בעצם מתנה ממך. את לא נכנסת לתמונה כדי לקלקל לו את היחסים עם המשפחה שלו, נכון? אני חוזרת על עמדתי - את לא קשורה לעניין, זה בינו לבינם. אני גם בטוחה שאם תחליטי לא לבוא לארוע אף אחד לא יבכה. איכשהו אנשים לפעמים מפספסים את העובדה שמי שבאמת חשוב לאנשים הוא בן המשפחה שלהם ולא בן/בת זוגו, ואם הם ייפרדו, נניח, לא יהיה שום קשר בינה לבין המשפחה שלו (עד כדי ילדים אם יש).
לצפיה ב-'זה לא קשור ליחידה אחת'
זה לא קשור ליחידה אחת
31/03/2016 | 10:37
65
אנחנו ביחד כבר עשור וגם נשואים. אני לא מתערבת במתנות לצד שלו.
אני בגישה, שהוא יחליט למי הוא רוצה לקנות.
אתערב אם הוא מתייעץ איתי ושואל מה אני חושבת על סוג מתנה או על הסכום שהוא רוצה להוציא, אם זה מתאים לנו כזוג.  אבל למי לקנות, אני לא נכנסת.
יוצא מין הכלל זו אמא שלו, שחוגגת באופן קבוע ימי הולדת ואז גם לי חשוב לתת לה.
שחררי, את בוחרת להיכנס לניהול דברים שלא בטוח שתרצי להמשיך ולנהל כל החיים.
מה גם, שנקרא מבין השורות שהקשר עם האחות מורכב גם בלי שום קשר לזה ושיש ביקורות עליכם בעוד מקומות ושם הקושי.
 
לצפיה ב-'אם אומרים לכם ש״זה יומולדת של אמא והדוד״, מביאים גם לדוד.'
אם אומרים לכם ש״זה יומולדת של אמא והדוד״, מביאים גם לדוד.
27/03/2016 | 10:59
180
אפילו אם הדוד ״תופס טרמפ״ על היומולדת שהאמא מארגנת. מבחינתך זה לא משנה - את הוזמנת למסיבה של שניהם.
 
הנימוק שלך שלא מביאים לקרובים מדרגה שניה אם אין חגיגה - אני מסכימה איתך. אבל זו לא סיבה למריבה. וזה לא קשור לשאלה אם יש או אין לכם כסף. זה דיון עקרוני.
 
 
לצפיה ב-'אם אין- אז לא מביאים או מביאים משהו סמלי '
אם אין- אז לא מביאים או מביאים משהו סמלי
27/03/2016 | 14:30
155
עם כל הכבוד לאחותו, היא לא מנהלת חשבון הבנק שלכם ואתם היחידים שמנהלים אותו יחד עם הבנק ולפיכך תעשו מה שנוח לכם ומתאים לכם.
לצפיה ב-'אני עם מייקל'
אני עם מייקל
27/03/2016 | 15:27
125
היי
אני חושבת שנבהלת מ..עצמך.
התגובה שלך לאחות -לא אופיינית לך ?
יש לך לחץ וחששות טבעיים בשל הפיטורים של הבנזוג.
כן מתנה או לאו זה החלטה שלך ובן זוגך.
אחותו ציינה שהיום הולדת נחגגת יחדיו אפשר להתייחס 
עם זר פרחים או אגרת ברכה סמלית.
ההערה שלך לא צריכה לקבל משמעויות נוספות או התייחסיות..
 
נראה לי שהפריע לך שאחותו לא מתחשבת בקושי שאתם חווים.
אפשר לשוחח על כך או שלאו.להחלטתכם-
 
אבל ממליצה לך לשחרר.
ולהרגיש נוח עם כל החלטה
נושא מתנות ומשפחה זה נושא כבד וכאוב בהמון משפחות ויש ללמוד את 
הנהוג ומה מתאים לכם. כזוג..
בהצלחה
יום הולדת שמח לכולם
אירית
 
 
 
לצפיה ב-'אני בכלל לא מבינה את ההתלבטות'
אני בכלל לא מבינה את ההתלבטות
27/03/2016 | 15:34
193
כאשר מגיעים למסיבת יום הולדת משותפת של שני אנשים, מביאים מתנה לשניהם, גם אם זה מעצבן. זה באמת כלל ממש בסיסי. זו לא חייבת להיות מתנה יקרה, שתהיה זולה ואפילו סמלית, אבל אי אפשר להביא רק מתנה אחת כאשר שני אנשים חוגגים יום הולדת. 
חבל להפוך את זה לדרמה עם עקרונות. אם תביאי מתנה סמלית, אני בטוחה שלא תגיעו למצב שיש לכם פחות מה לאכול. מצד שני, אם לא תביאי מתנה באופן הפגנתי, ,תייצרי מתח ביחסים . בדיוק ככה מתחילים להדרדר היחסים במשפחה.
 
לגבי הויכוח שלך עם אחותו, לדעתי הוא מיותר וחבל שהתחלת.  ממש לא היית צריכה להעיר שום הערה על "הדיעה שלי לגבי קרובים רחוקים שלא חוגגים אצלם את היומולדת...". זו הערה פוגעת, שיפוטית ומעליבה שהשמעת בעיניה על הדוד שלה. גם אני הייתי מתעצבנת במקומה. לא על כל דבר צריך להגיב ואם אחותו אמרה שהמסיבה משותפת, אז אמרה.  אם יש לך משהו להגיד, אפשר לשמור את זה לבן זוגך (גם לא חובה, מדובר במשפחה שלו)  אבל לא כדאי להגיע לויכוחים לוהטים שבהם כל אחד נשאר עם דעתו הוא ממילא.
 
את נשמעת מאוד משוכנעת בצדקתך, אך יש אנשים שחושבים אחרת ולו היו במצבך, היו מחליטים אחרת. ודרך אגב, גם אם היינו יכולים לקבוע שאת צודקת לחלוטין ודעתך היא ההגיונית והנכונה, עדיין יש את הכלל המדהים שעדיף לפעמים להיות חכם מצודק.  את מתחילה חיים משותפים ונכנסת למשפחה, נסי לראות איך אפשר לבצע את הכניסה הזו בדרך יותר חלקה, רק את תרויחי מזה.

 
לצפיה ב-'בגדול הדעה שלך הגיונית אבל....'
בגדול הדעה שלך הגיונית אבל....
28/03/2016 | 19:42
148
את תרגישי נוח להגיע למסיבת יום הולדת ולא לתת לאחד החוגגים מתנה?
אם את מרגישה עם זה טוב אז אל תתני.
 
ועוד דבר קטן...אם אתם כל כך על הקצה שמתנה תגרום לכם לאכול פחות, למה בכלל לקנות מתנות?
לא ישמחו שפשוט תבואו ולא תביאו לאיש מתנה? מתנה זה חומריות ולא יותר
לצפיה ב-'מעולם לא הבנתי למה ומדוע '
מעולם לא הבנתי למה ומדוע
28/03/2016 | 22:37
177
מגיעה למישהו מתנת הוקרה על כך שהוא נולד לפני כך וכך שנים. 
לצפיה ב-'שאלת אירוח '
שאלת אירוח
27/03/2016 | 22:51
5
340
כשאתם מארחים חברים/בני משפחה לארוחת צהריים/ערב- האם אתם מתלבשים במשהו חגיגי או שונה מפיג'מה/בגד בית
 
מה מבחינתכם חשוב שיהיה באירוח של חברים/בני משפחה, ממש בגדר MUST מבחינת הפרטים הקטנים לדוגמא אני אדאג שיהיה מבחר גדול כך שיהיה לכולם מה לאכול, אני דואגת למפיות וסידור יפה של השולחן ותמיד מתלבשת יפה.
וכמובן שדואגים לבית נקי ומסודר לפני ההגעה
לצפיה ב-'לאמא שלי היה חלוק בית'
לאמא שלי היה חלוק בית
27/03/2016 | 23:30
242
ואני תיאבתי אותו. אין לי בגדי בית מצ'וקמקים. אני הולכת בבית בבגדי הרחוב שלי. אני מתלבשת להנעים לי את החיים כל הזמן, לא רק כשבאים אורחים.
מה שחשוב כשבאים להתארח זה שיהיה לנו זמן להיות עם האורחים. עם השנים למדנו, שרצוי מאוד דוקא לצמצם את נושא האוכל כי כולם מנסים לשמור על גבולות באכילה. חברים אוכלים איתנו מה שיש. אם זה בערב שבת, זה יותר, אם זה ביום חול, זה פחות. הבית שלי נקי תמיד ותמיד מסודר בערך. לא מתחילה לעשות טררם לפני שבאים אורחים. זה יגרום לי לחשוב פעמיים על הטורח. בעיני עדיף חברים עם בית פחות מסודר מאשר שאני אומר להם לא לבוא כי אין לי כוח לסדר.
לצפיה ב-'מאוד תלוי את מי מארחים ומה הנסיבות'
מאוד תלוי את מי מארחים ומה הנסיבות
28/03/2016 | 12:49
150
אם מדובר בחג, אתלבש יפה גם אם זו "רק" המשפחה המצומצמת.
בנסיבות שהן לא חג (ארוחת יום הולדת, סתם אירוח שישי או שבת של חברים טובים או של משפחה מצומצמת), אני לא מתלבשת במיוחד לכבוד האירוח. אם זו המשפחה המורחבת - אז כן, אתלבש יותר יפה.
בד"כ מקפידים על בית מסודר פחות או יותר, שלאורחים בררניים (כמו ילדים של חברים או אבא שלי, שהוא צמחוני וגם חצי טבעוני) יהיה מה לאכול ו... זהו בגדול בעיקר מקפידים על אווירה נעימה. זה מה שהכי חשוב לי.
לצפיה ב-'איך הייתם מגיבים אם המארח שלכם בארוחה של חברים'
איך הייתם מגיבים אם המארח שלכם בארוחה של חברים
28/03/2016 | 13:22
2
209
היה לבוש בפיג'מה
ונגיד במקום מפיות היו משתמשים בנייר טואלט
לצפיה ב-'בפיג'מה עוד לא יצא לי להתקל, אבל כשאנחנו אוכלים אצל חברים'
בפיג'מה עוד לא יצא לי להתקל, אבל כשאנחנו אוכלים אצל חברים
28/03/2016 | 15:01
189
טובים, הם לבושים בבגדי בית (בגדי יום יום פשוטים), ובלא מעט מקרים משתמשים במגבות נייר במקום במפיות. כאלו הם, ולנו זה ממש לא משנה. הם חברים טובים.
לצפיה ב-'אם הם חברים ממש טובים הייתי '
אם הם חברים ממש טובים הייתי
28/03/2016 | 21:53
157
מעירה והופכת את זה לבדיחה אבל אם הם רשמיים או רחוקים יותר הייתי מבליגה...:(
לצפיה ב-'קראתי משפט בהיסטוריית הפורום'
קראתי משפט בהיסטוריית הפורום
28/03/2016 | 08:47
5
315
"כשבן מתחתן מפסידים בן וכשבת מתחתנת נוסף בן למשפחה".

סתם מרגישה את זה קצת. (למרות שזה תלוי גם בבן)
לצפיה ב-'בעיני זה יכול להיות רווח לשני הצדדים-תלוי איך מסתכלים על זה'
בעיני זה יכול להיות רווח לשני הצדדים-תלוי איך מסתכלים על זה
28/03/2016 | 13:23
4
165
אני חושבת שחמותי לא הפסידה בן כשהוא התחתן איתי, אלא להיפך-הרוויחה (ולא בקטע שחושבת את עצמי, אלא זה הפידבק וההרגשה שאני מקבלת ממנה).
לצפיה ב-'מסכימה אבל כמה יש כאלה? '
מסכימה אבל כמה יש כאלה?
28/03/2016 | 16:47
3
110
אני פשוט בגיל שילדי חברים מתחתנים ורואה שגם אם היחסים טובים (שגם זה  בסדר אולי כפשרה) הבת זה משהו אחר לגמרי אלא אם המצב כמו של חמותי ואשתו של גיסי שהתחתן עם קנדית והייתה מאוד בודדה בארץ והמשפחה היחידה שהייתה לה, משפחת הבעל.
לצפיה ב-'בנים פחות שומרים על קשר. למה להאשים את הכלה?'
בנים פחות שומרים על קשר. למה להאשים את הכלה?
28/03/2016 | 17:30
2
112
גברים פחות שומרים על קשר. יש יותר מקרים בהם בת ואמא מדברות כל יום, אני כמעט לא מכירה מקרים בהם בן ואמא (או בת ואבא או בן ואבא) מדברים כל יום.  
 
במעט מאד מקרים, קשר בעייתי בין בן ואם זה באשמת הכלה. אני אישית עוד לא נתקלתי במקרים כאלה.
להיפך.
ברוב המשפחות שאני מכירה, האישה אחראית על חיי החברה, ובלעדיה -  האיש אפילו לא היה זוכר להתקשר לאמא שלו להגיד חג שמח...   אבל אולי יותר נוח לדמיין שאם רק הכלה היתה אחרת, הבן שלי היה הבן הנפלא שהייתי רוצה...
לצפיה ב-'כתבתי שנתקלתי במשפט והרגשתי מתחברת קצת...'
כתבתי שנתקלתי במשפט והרגשתי מתחברת קצת...
28/03/2016 | 21:49
1
96
המשפט נוצר ממקום כלשהו.
 
מהיכרותי את חברי  בני גילי כאמור, רובם חושבים כך.
 
אם באופן טבעי הבת קשורה לאימא מן הסתם תמשוך לכיוון שלה. תעדיף את אימה בסיטואציות שונות ולרוב הבעל לא מתעניין ולא מתערב מספיק אולי מטבע העולם או בעל כורחו כמפרנס.
 
אז יש מי שבוגרת ומתחברת ואולי גם החמות באמת בסדר, תמריץ קצת את בעלה או תנסה לתמרן ולכבד אבל הכרתי גם כאלה שמנצלות את זה.
 
אגב, לאחותי שתי כלות נהדרות.
לצפיה ב-'אני חושבת שזה לשים את זה על נסיבות חיצוניות.'
אני חושבת שזה לשים את זה על נסיבות חיצוניות.
31/03/2016 | 10:44
52
זה תלוי בקשר שהיה לפני הנישואין, קשר לא פתאום נוצר יש מאין.
אני, אישית, אגב, ממש לא מעדיפה את המשפחה שלי ואם תשאלי את חמותי היא זו שהרוויחה, פעמים רבות אני מעדיפה ללכת אליה.
אבל ברור לי שזה מגוון ויש כל מיני מקרים. וזה גם תלוי בקשר שיוצרים עם הכלה.
אני לא רואה עניין לתמרץ את בן זוגי לקשר עם הוריו. זה הקשר שלו איתם.
לפעמים אציע שנקפוץ אליהם או אזכיר לו משהו חשוב, כי הוא שכחן, אבל אני מאוד מנסה להישמר מלהיכנס למקום הזה. זה לא לי, זה שלו ושלה. כמו שלא אתערב לרעה, גם לא לטובה.
מה שחשוב, לדעתי, להבין בקשר שהוא כולל שני צדדים לפחות, שלהם צרכים ורצונות שונים, לכן הרבה פעמים יש במתיחות. לשים את כל זה על גורם שלישי זה להקטין את הצד השני של הקשר.
ברור לי שלפעמים יש מקרי קיצון של זוגות שמסכסכים בין בן הזוג להורים, כמו שיש גם את הצד השני, בני זוג שיצרו קשר עם ההורים של בן הזוג, קשר אקטיבי ויוזם שהם נהנים ממנו.
לצפיה ב-'עכשיו כשחג פורים נגמר, אפשר לשאול את השאלה '
עכשיו כשחג פורים נגמר, אפשר לשאול את השאלה
26/03/2016 | 14:55
9
364
מארחים/מתארחים בחג הפסח
האם יש לחץ מצד המשפחות להתארח-יש מריבות/חיכוכים סביב זה
 
האם אתם קונים מתנה לכבוד החג
 
האם אתם שומרים על מנהגי החג- סדר פסח, אי אכילת חמץ וכו'
לצפיה ב-'אצלנו תמיד העניינים היו מאוד ברורים סביב החגים'
אצלנו תמיד העניינים היו מאוד ברורים סביב החגים
26/03/2016 | 18:40
193
את רה"ש נהגנו לעשות עם הוריו, את סדר הפסח עם הצד שלי (בד"כ אצל דודתי). זה הונהג מייד אחרי החתונה, וכך נשמר כל השנים בלי שום חיכוכים או מריבות, לשמחתי הרבה.
בשנים האחרונות, מאז שחמי חלה ואח"כ נפטר, חמותי וגיסתי מוזמנות אל הצד שלי בשמחה, וגם מגיעות.
גם השנה נחגוג אצל דודתי, וכרגיל חמותי וגיסתי מוזמנות.
פעם כן היה נוהג של הבאת מתנות. אבל מאוד מזמן דודתי ואמא שלי החליטו להפסיק עם זה. גם ככה אצלנו סדר פסח הוא מאמץ משפחתי משותף - כולם מבשלים הרבה ו"תורמים" לארוחה, ובעיניי כולם כל עניין המתנות נראה מאולץ ומיותר.
באופן אישי אני ובן זוגי לא שומרים על פסח בכלל. ההורים שלי כן, ואצלם אין חמץ במהלך הפסח. אנחנו אתאיסטים מוצהרים ומעבר לסדר פסח "כהלכתו", לא שומרים על מנהגים נוספים הקשורים בפסח.
לצפיה ב-'זה מה שכתבתי '
זה מה שכתבתי
26/03/2016 | 19:57
145
בתשובה אחרת-נסיבות החיים השתנו.
ואני יוצאת מהבית להתארח בבית מלון.
אז השאלה כבר לא שאלה והכל בסדר.
לצפיה ב-'אצלנו שנה פה-שנה שם (כשאנחנו בארץ)'
אצלנו שנה פה-שנה שם (כשאנחנו בארץ)
27/03/2016 | 05:54
134
והשנה התור של המשפחה שלו, ואמא שלו עורכת את הסדר. כבר יצא לנו בעבר לאחד, כלומר שההורים שלו באו לסדר אצל הצד שלי, ולהפך.
לגבי מתנה - אין נוהל קבוע. נראה לי שלרוב אנחנו כן מביאים משהו.
אנחנו שומרים על מנהגי החג של אי אכילת חמץ, על אף שגם אנחנו אתאיסטים. אנחנו לא מגעילים את הכלים ומבערים את החמץ או משהו בסגנון, אבל כן אוכלים כשר לפסח בחג.
לצפיה ב-'לאחרונה העניין הסתדר מצוין'
לאחרונה העניין הסתדר מצוין
27/03/2016 | 06:25
134
מבחינת האירוח. בהתחלה היה חצי יום פה וחצי ערב שם והייתי נתקעת בשל הסיבה הזו בביתי. אי אפשר לנסוע כל החג כדי לארח אותם למחרת לדוגמה אבל בערב היינו לבד. הגענו להחלטה כבר כמה שנים ששנה אחת יהיו איתי היכן שאהיה ושנה אחרת אצל משפחתה. זה מסתדר מעולה.
 
אצל חמותי היה קשה מאוד, לא היה חג שלא רצתה שנחגוג אצלה. לא משנה אם פסח או פורים או ראש השנה ונענינו ברצף כעשור בעל כורחי כי לא יכולתי להתנגד עד שיום אחד הוחלט שגם לי יש צד וגם להם מותר. כשלא קיבלה זאת כמה שהסברתי  (הצעתי שזה יהיה פעם בשלוש שנים אפילו) חתכתי ולא עשינו שם יותר. (הפסידו).
 
אני מארחת ואני קונה מתנות : ) אוהבת.
 
 
לצפיה ב-'מה נשתנה הלילה הזה?'
מה נשתנה הלילה הזה?
27/03/2016 | 17:24
120
הלילה הזה אנחנו כבר לא מסובין
לא צריכה לקנות  לה מתנה גם ככה היא ואני כבר לא
החג הזה כבר לא נריב איפה נהיה
החג הזה כל אחד ילך לדרכו
החג הזה יצאתי מעבדות לחרות
החג הזה המשפט: ברוך מתיר אסורים, קיבל משמעות מיחדת
 
לצפיה ב-'מתארחים'
מתארחים
28/03/2016 | 10:39
91
ככל הנראה כרגע..
הייתי רוצה לארח דווקא השנה..לא אכפת לי בכלל
בעבר הייתי נלחצת
לצפיה ב-'בדרך כלל'
בדרך כלל
28/03/2016 | 16:17
75
אנחנו מתארחים בליל הסדר אצל ההורים שלי או אצל ההורים של בעלי.
אני תמיד אוהבת להביא משהו או להכין מאכלים לסעודה להקל על המארחים.
לצפיה ב-'השנה אני מארחת'
השנה אני מארחת
28/03/2016 | 18:20
1
123
את המשפחה שלי ואת המשפחה שלו.
 
המשפחה שלו פחות מקפיד על סדר פסח וארוחת ראש השנה, בדרך כלל היו פשוט אוכלים ארוחות חגיגיות מהרגיל. במשפחה שלי נהגו כל השנים לקיים ארוחת ראש השנה לפי המנהגים שהיו נהוגים בבית סבתי (קידוש, ברכות, שירים וכו'), וסדר פסח כהלכתו.
 
במשך השנים, העניינים הסתבכו מסיבות שונות, ורק כשאני מארחת כולנו מתכנסים והחגים מתנהלים כמו שאנחנו אוהבים.
 
קונים מתנות רק לילדים, ולמארחת לפעמים. בפעמים קודמות קיבלנו מהמשפחה שלו, כל מיני מתנות משומשות או דברים שקיבלו והעבירו אלינו.
אם אתם צריכים מפות שולחן לבנות או בהירות - אני הכתובת.
לצפיה ב-' '
29/03/2016 | 09:45
12
לצפיה ב-'התייעצות '
התייעצות
26/03/2016 | 22:32
16
801
שלום ושבוע טוב.  חייבת לשפוך את הלב ולהתייעץ מה עליי לעשות כי הגעתי למצב שאני סובלת מאוד.
 אז ככה אני נשואה 3 שנים ובקשר עם בעלי 7 שנים.  נקודת התפנית של היחסים עם משפחת בעלי היא הלידה של בני לפני כשנה.  לפני הלידה היחסים היו בסדר והרגשתי שם בנוח.  מאז הלידה אני ממש סובלת ללכת לשם ואסביר למה.  משפחת בעלי כל סופ"ש עורכים ארוחות משפחתיות גם בשישי וגם שבת בצהריים ומגיעים כל האחים של חמותי עם ילדיהם מה שאומר כל ארוחה בין 20 ל30 איש. אנחנו כל סופ"ש  שישי או שבת הולכים לשם ונשארים לפחות שלוש ארבע שעות.  בנוסף פעם בשבוע חמותי וגיסתי מוציאות את בני מהגן ויושבות אצלי בבית עד הערב.  שנינו עובדים משרה מלאה ובעלי חוזר מאוחר מאוד 8 ו9 בערב בנוסף לומד בשישי מה שמשאיר לנו משישי בצהריים עד מוצ"ש זמן איכות יחד עם התינוק שלנו.  משפחתו של בעלי אוהבים מאוד להיות ביחד כל הזמן ואני בנאדם שאוהב מאוד פרטיות ואת השקט של לטייל יחד או לנוח גם מכל הריצה סביב עבודה בית ותינוק קטן. הקושי מגיע שאם קורה שבת אחת  לא מגיעים בכלל אז אנחנו מקבלים המון הערות כמו איך אתם לא באים איך לא יראו את הילד וכו.  מה שזה גורם לנו המון רגשות אשמה של בן וכלה רעים. זה הגיע למצב של ריבים קשים עם בעלי מכיוון שאני לא אומרת שם כלום ומוציאה עליו את כל התסכול.  הוא מצידו מוכן להפחית ביקורים אך לא יודעים מה לעשות עם רגשות האשמה של חמותי.   בעיה קשה נוספת היא שמאוד קשה לי עם אופייה.  היא בגדול אישה טובה אך מאוד ביקורתית נדחפת ושתלטנית. אוהבת להעיר על כל דבר בעיקר בטיפול בתינוק  וזה פשוט מעיק כי אני לא רגילה לזה מצד אימי.  אני מודעת לכף שבגילה לא אוכל לשנות אותה אך פשוט קשה לי איתה ולא יודעת מה לעשות. אציין שלדבר איתה בנושא נראה בלתי אפשרי מכיוון שהיא פשוט נעלבת מכל דבר קטן שאומרים לה ועושה פרצופים ולבעלי קשה עם זה.  הוא גם לא מעיר להם משהו שהוא נמצא שם לא יודעת למה אולי מפחד או לא נעים לו לפגוע. אשמח לעצות. תודה רבה 
לצפיה ב-'מבינה את הקושי, '
מבינה את הקושי,
27/03/2016 | 05:28
5
306
מצד שני אי אפשר לבקש עזרה ולהתלונן על העזרה.
הרגלת שאת כל שישי שבת שם, ועכשיו זה מפריע לך, 
את נהנית שהיא מבשלת ומארחת --ועכשיו את רוצה פרטיות--
למה לא עשית את זה בצורה מסודרת--
לומר--שבת אצלכם שבת במשפחה שלי שבת לבד בבית.
כשעושים מסודר ולא מרגילים אחרת--אז לא נעלבים.
 
את מבקשת שיעזרו פעם בשבוע הילד,
מרגישה מעורבת ואז יש לה הערות--אם לא היתה עוזרת איתו ושומרת עליו,
היית יכולה לדלות את ההערות או להתיחס אליהם אחרת.
 
חלק מהכעס שלך והקושי היו נמנעים אם הייתמארגנת אחרת את היחסים.
ובלי מריבה ועלבון.
לצפיה ב-''
27/03/2016 | 06:43
32
לצפיה ב-'תגובה '
תגובה
27/03/2016 | 07:11
3
251
הבעיה היא שלא אני מבקשת את העזרה פעם בשבוע אלא הן פשוט אומרות לי שהן באות ולא נעים לי להגיד לא אין צורך מכיוון שהן רוצות לראות את הנכד.  הייתי מעדיפה שלא יבואו אני מסתדרת גם בלי עזרתן. 
וכן את צודקת שהרגשתי שזה יותר מידי שאני באה כל שבת וחשבתי באמת להפוך לפעם בשבועיים אך הבעיה פה היא שכל המשפחה כולה מגיעה כל סופ"ש ולכם אם אנחנו נגיע אחת לשבועיים זה ייראה חריג ויפגע בה.  שוב כנראה שאנחנו לא רוצים לפגוע באף אחד ונפגעים בעצמנו בסוף. 
 
תודה
לצפיה ב-'תראי, '
תראי,
27/03/2016 | 07:33
2
197
אתם זוג עם ילד--יחידה עצמאית.
כנראה, זה לא מספיק ברור,
שבי עם בעלך, ותגידי שאת מבקשת לארגן מחדש את מבנה ההתנהלות המשפחתית.
 
את רוצה--1)לבוא לשם פעם בשבוועים שלושה,
מה זה משנה אם לכולם נוח וכיף ורוצים כל שבוע. מה זה קשור אליכם,
מותר שיהיה לכם רצון עצמאי.
2)הביקור השבועי של חמותך וגיסתך, לא נוח לך,
    הן רוצות לבוא, סבבה, שיתאמו יום יבקרו שעה וזהו.
   את אשה עובדת, רוצה לארגן את הבית--ולא נוחה לך ההתנחלות הזו.
 
כשתהיו 'סגורים' על עצמיכם ובינכם-בעלך יתישב לשוחח עם אמא שלו,
ויגיד לה--לא אני לא רוצה לפגע, אבל חשוב לי לנהל את משפחתי,
ואני מבקש התחשבות ורגיעה כדי שאוכל לבוא בפעמים אחרות.
 
לא את בתמונה, לא את מתמודדת מולה ככלה מול חמותה,
אלא הוא כמסביר ומכון דרך של המשפחה שלו.
כך זה יעבור בשלום ובאוירה טובה.
 
לצפיה ב-'להסביר משהו לגבי '
להסביר משהו לגבי
27/03/2016 | 07:58
1
174
סעיף 2,
הכונה שלי היתה, להחזיר לעצמך את 'השליטה' על מה שקורה בבית שלך,
כלומר מצידך שיבואו פעמים בשבוע, או יותר,
אבל בתיאום איתך, שלא ישבו כלאחה"צ, ואז צריך להגיש לשולחן ולארח,
זה לא מתאים תמיד, י את עובדת--זה יכול להעשות בתיאום איתך,
ואולי אפילו ביום כזה בעלך יקדים וגם יארח אותם.
החכמה לתת להם הרגשה של רצויים (שלא כתבת אחרת)
אבל לשים גבולות כדי שלא תגיעו למריבה. ברוח טובה יהיה נעים לכולם.
לצפיה ב-'מסכימה '
מסכימה
27/03/2016 | 23:16
99
תודה על העצות הלוואי שאצליח ליישם את הצבת הגבולות שקשה לי מכיוון שאני אדם שלא אוהב מריבות ואי נעימויות אך הגעתי למצב שאין ברירה.  רק לא יודעת איך לרמוז להם לא להתנחל אצלי באמצע שבוע שבאמת אין לי זמן וכוח לארח אחרי יום עבודה.  
לצפיה ב-'ברוכה הבאה לפורום.'
ברוכה הבאה לפורום.
27/03/2016 | 05:41
2
208
המהפך ביחסים עם החמות עם הולדת הילדים הוא מאוד מוכר, ומה שאת מתארת בסוף כל כך שגור שכדאי שפשוט תביני שככה זה במקרים רבים מאוד, לא תקחי את זה אישית, ותמצאי את הדרך הכי מתאימה לך להתמודדות (למשל שתיקה, קבלה, התפרצות פעם ב..., ארגון מחדש של תדירות המפגשים, וכו').
לגבי הארוחות המשפחתיות, נראה לי שכדאי לך לקבוע עם בעלך לו"ז מוגדר - נניח שבוע כן שבוע לא, ואז פשוט ליידע את המשפחה שלו ולעמוד בלו"ז הזה וזהו. כל עוד זה לא מוגדר לגמיש, נראה לי שהסיכוי ללחץ מצדה כל פעם מחדש גדול יותר. ברגע שמציבים עובדות - זה המצב, וזה מה שמסתדר לנו, יכול להיות שיחול שיפור מסוים מבחינת רמת ההצקות.
לצפיה ב-'צודקת באמת אני לוקחת אישי'
צודקת באמת אני לוקחת אישי
27/03/2016 | 23:28
1
117
פשוט כל כך קשה להתמודד עם כמות הצקות וביקורתיות כזאת.  והכל במסכה של כאילו נחמדות שזה הכי מעצבן.  אבל כנראה צריך לא לקחת אישי כמו שאמרת.  
לצפיה ב-'שינוי הרגלים '
שינוי הרגלים
31/03/2016 | 11:01
40
תתחילו מלקבוע תכניות אחרות ותאמרו אנחנו לא באים כי יש לנו משהו אחר.
ללכת לטייל רק שלושתכם, להשאיר שם את התינוק ולעשות משהו זוגי, ואפילו ארוחה משפחתית בבית רק של שלושתכם היא אירוע חליפי לאירוע ההמוני.
עם לא נעים ורגשות אשמה לא מתקדמים רחוק.
הם יתרגלו
לצפיה ב-'אז קצת קשה... לא נורא'
אז קצת קשה... לא נורא
27/03/2016 | 07:57
1
214
אם אתם שלמים עם ההחלטה שלכם לצמצם ביקורים אז תתגברו על הקושי שלכם, תלמדו לפתח עמידות לקיטורים שלה ופשוט תדבקו בדרככם.
אין טעם לנסות לשכנע אותה שאתם צודקים ומגיע לכם זמן פרטי המשפחה מצומצמת (בדיוק כמו שאין טעם שהיא תנסה לשכנע אתכם שההיפך). פשוט תגידו לה פעם אחת שזה מה שהחלטתם (נגיד לא להגיע בשבת הקרובה כי יש לכם עיסוקים אחרים). ובזה לסיים את הדיון. אם היא שוב מעלה את הנושא, אפשר לחייך ולהנהן ןלמצוא דרך להתחמק מהשיחה. יהיה קצת לא נעים, אבל אף אחד לא הבטיח לנו שהחיים תמיד נעימים...
לצפיה ב-'זו בדיוק ההחלטה שלנו'
זו בדיוק ההחלטה שלנו
27/03/2016 | 23:41
92
החלטנו היום לצמצם ביקורים ומידי כמה שבתות להגיד שהשבת הזאת לא נגיע כי יש עיסוקים אחרים. פשוט נתמודד עם ההערות הלא נעימות...  תודה 
לצפיה ב-'צמצמו. אלה החיים שלך. היא רוצה להיעלב, והיא תיעלב'
צמצמו. אלה החיים שלך. היא רוצה להיעלב, והיא תיעלב
27/03/2016 | 10:52
1
194
לדעתי - במקום לצבור כעסים, תגידו כבר עכשו מה שאתם רוצים. לבוא פעם בשבוע בשישי, או אפילו פעם בשבועיים. תסבירו שאתם עייפים.  
 
היא תיעלב, תעשה פרצופים, תנסה לגרום לכם רגשות אשם. אין ברירה, כנראה תצטרכו ללמוד לחיות גם עם הפרצופים שלה.  
 
בעלך לא אומר כלום, כי ככה הוא רגיל. אלה החיים שהוא מכיר. תחת אמא שתלטנית שגורמת לרגשות אשמה. היא עושה מה שהיא רוצה, וכולם הולכים בזהירות רק כדי לא לפגוע בה...
 
אם העזרה שהוצאה מהגן רק מפריעה לך - אני מציעה לך לנצל את הזמן הזה לזמן לעצמך... אין לך מה למהר לחזור. לכי לסידורים, לקפה עם חברה... 
לצפיה ב-'את כל כך צודקת '
את כל כך צודקת
27/03/2016 | 23:34
106
לבעלי באמת רגילה ההתנהגות הזאת והוא מודה שהיא ככה הוא אומר שפשוט להתעלם ושהיא לא תשתנה.  הבעיה שברגע האמת שצריך להתמודד עם הקיטורים שלה ורגשות האשמה זה באמת עובד עליו והוא נשבר לדוגמא שנלך כשאמרנו שלא נלך.  זה עיקר הריבים שלי איתו ההתנהגות שלו בפועל אל מול מה שהוא אומר שיעשה. 
 
לצפיה ב-'אני מאוד מבינה אותך בעניין הארוחות'
אני מאוד מבינה אותך בעניין הארוחות
27/03/2016 | 14:27
1
227
כשהיינו בארץ זה תפס הרבה זמן מהסופשבוע שלנו וגם ככה בקושי התראינו במהלך השבוע וזה היה לא פשוט אבל מצד שני גם צריך להבין את הצורך וההרגלים של שאר המשפחה.
אני הייתי מנסה להפחית לאט לאט את התדירות של ההגעה לשם ואם מעירים-שבעלך יטפל בזה מולם ויגיד שלא תמיד זה אפשרי להגיע.
 
אתם משפחה בעצמכם וזכותכם לקבוע תוכניות וכן אפשר לקצר עניינים ולומר שיש לכם תוכניות אחריות.
 
לגבי האופי- היא אדם מבוגר, לשנות אותה כבר לא תוכלי אבל לקבל את זה שהיא ככה- זה הדבר הכי טוב לעשות. תכניסי באוזן אחת ותוציאי מהאוזן השנייה ואל תתרגשי מההערות שלה. מה שכן- אם זה ממש מעיק- תגידי לבעלך שידבר איתה. בטוחה שהוא יידע להעביר את המסר לגבי זה.
לצפיה ב-'היי'
היי
27/03/2016 | 23:38
106
כן החלטנו היום שבתור התחלה אנחנו נפחית את התדירות של הביקורים בלי להגדיר בינתיים לו"ז מדויק של שבוע כן שבוע לא כי נראה לי שהחלטה כזו תביא לריב גדול כי אצלם זה לא רגיל לו"ז כזה. אז פשוט נגיד שלא באים השבת כי רוצים לנוח או לטייל מה שבטוח יגרור תגובות עוקצניות אבל נתמודד אין מה לעשות.  תודה רבה 
לצפיה ב-'יש לך את הכוח?'
יש לך את הכוח?
28/03/2016 | 16:14
87
להיות גבורה?
לעשות מה שבא לכם ולא ממש להראות שזה מציק לך שמעירים לך הערות...
האמת אני לא יודעת מה הייתי עושה במקומך, אבל זה מה שעולה לי בראש...
לצפיה ב-'חם רעיל + כלב (פרק א')'
חם רעיל + כלב (פרק א')
24/03/2016 | 15:55
61
1138
אני לא יודעת איפה להתחיל. אני גם לא יודעת מה בדיוק אני מחפשת כאן. עצה? סימפתיה? סתם לפרוק תסכול? סליחה מראש על החפירה.
 
בעלי לא ישראלי, עברנו להתגורר יחד במדינת מוצאו במאי אשתקד, חצי שנה לפני שנישאנו (היינו אמורים להינשא באוגוסט/ספטמבר, אך תודות ל"דואר ישראל"...
המשך>>
אני לא יודעת איפה להתחיל. אני גם לא יודעת מה בדיוק אני מחפשת כאן. עצה? סימפתיה? סתם לפרוק תסכול? סליחה מראש על החפירה.
 
בעלי לא ישראלי, עברנו להתגורר יחד במדינת מוצאו במאי אשתקד, חצי שנה לפני שנישאנו (היינו אמורים להינשא באוגוסט/ספטמבר, אך תודות ל"דואר ישראל" שאיבד את תעודת הלידה שלי זה נדחה לדצמבר, עוד סאגה נפרדת, וכל הזמן הזה לא יכולתי לעבוד). הוא החליט שנגור ביחידת דיור של 2 חדרים, בקומה ה-2 של בית ששייך להוריו (אותה דלת כניסה, רק עוד דלת בקומה שלנו). חמתי עזבה את חמי בפברואר אשתקד והוא נשאר לגור שם לבדו.
זה מה שידעתי. דברים שנודעו לי מאז הפכו אותי לפקעת עצבים מהלכת.
מההתחלה הנוכחות שלו הייתה קצת מעיקה עליי. הוא היה מ-א-ד מתעלק. מתוך דיסוננס קוגניטיבי הנחתי שהוא פשוט בודד ומסכן ורק רוצה לדבר עם מישהו ושיתפתי פעולה. אז שמתי לב שמשום מה אין לו חברים שמבקרים אותו, גם קרובי משפחה שלו אפילו לא מתקשרים (פרט להורים שלו מדי פעם). הוא פשוט חיפש כל הזמן תירוצים לבלות איתי ועם בעלי ערב-ערב, נכרך אחרינו לכל מקום, כמעט כל ערב אכל אצלנו ארוחת ערב (מהר מאד אפילו לא חיכה שנזמין אותו, פשוט שאל "מה אוכלים היום?"). גם כשחברים של בעלי היו באים, או שהיינו הולכים איתם לאנשהו, חמי היה מוצא דרך להזמין את עצמו ולהיכרח אחרינו. מהתחלה היה נראה לי משהו מוזר בבן אדם שעל פניו לא נראה כי יש לו חברים בגילו, שמחפש כל הזמן חברה של "ילדים" צעירים ממנו ב-30 שנה. כשהצעתי לו לבוא לערב קהילתי חודשי, שמתקיים בכפר שלנו, הוא היה אומר ש"הם כולם שמוקים, אני לא רוצה לראות אותם". (איכשהו כולם אצלו לא בסדר, רק הוא בסדר). פעם אחר פעם, כשהיה יושב איתנו, היה חוזר על המשפט "עכשיו אנחנו, שלושתינו, ביחד". רגע אחד, "אנחנו" זה אני ובעלי, יחידה נפרדת, הוא יחידה נפרדת. זה פשוט היה קריפי ברמות שקשה לתאר. הוא פשוט החליט שהוא חלק מהזוגיות שלי עם בעלי.
 
לא עבר שבוע מאז שעברנו להתגורר יחד, וחמי היה מבקש ממני כל הזמן מיני "טובות" קטנות. פעם זה היה לנקות את ריהוט הגינה בחצר שלו (אמרתי "ניחא, גם אנחנו נשתמש בזה אם נעשה על האש"), פעם את תנור האפיה (המטונף) שלו (אין לי מושג למה הסכמתי, בדיעבד פשוט פתחתי פתח לניצול). כשביקש ממני לנקות את הבית שלו, אמרתי "אין מצב שאני עושה את זה בחינם", הוא עשה פרצופים אבל בסוף שילם לי (מעט מדיי, יש לציין).
 
כשהוא לא היה יושב אצלינו בסלון, אחרי ארוחת הערב, עד שבעלי כבר היה פורש לישון, אלא מזמין אותנו אליו, הוא היה מושך איתי את השיחות עד 3-4 לפנות בוקר לפעמים. כששאלתי אותו מדוע אינו הולך לישון, היה אומר לי "אני לא יכול לישון בגלל אשתי שעזבה אותי". כשהיה מדבר איתי על אשתו, היה מדבר כמו שאני לא מדברת על האוייבים הכי גרועים שלי. היה אומר שהיא זונה, שהיא בגדה בו, שהוא עבד כל השנים כמו חמור בזמן שהיא התבטלה והלכה על ימין ועל שמאל. היה אומר שהיא עזבה אותו כדי לשכב עם גברים בגיל של הבן שלה. ניסיתי לומר לו מספר פעמים שזאת לא דרך לדבר על אשתו לשעבר, אלא עם עו"ד לענייני גירושים וגם אז, רק אם יש לו ראיות מוצקות למה שהוא אומר. פעם אחר פעם אמרתי שאני לא רוצה לשמוע את הדברים האלה, שזה לא נעים לי, ושאם הוא הולך כך ומספר זאת לכולם, אז סביר להניח שכולם יחשבו שהוא סתם מחפש ללכלך עליה. הוא היה עונה שלא אכפת לו מה חושבים עליו. ושוב, כמעט כל ערב (לפעמים גם בוקר וצהריים), כשבעלי לא היה שם, היה מתחיל להרעיל אותי נגד חמתי. לפעמים, כשהוא היה רב על משהו עם בעלי, הוא היה מתחיל להסית גם אותי נגדו (בקטנה), להגיד שבעלי לוזר ואפס שתמיד היה רק מרוויח גרושים והוא-הוא ולא אחר תמיד הגן עליו וכסת"ח אותו ושבלעדיו בעלי כלום. שאת המטבח (המזעזע) שנבנה בקומה שלנו בכלל הוא בנה, ובעלי אפילו לא עזר לו אלא רק צפה בכדורגל. לא ידעתי מה לעשות עם מה שהוא אמר לי, אם בכלל להאמין לו, שמרתי את זה לעצמי כי לא רציתי לפגוע בבעלי (אם יאמין לי) ואם לא יאמין לי אז... אני יוצאת לא בסדר.
 
במהלך הקיץ, אני ובעלי אימצנו גור חתולים ממקלט לבע"ח מקומי. שילמתי את כל האגרות, חיסונים וכו'. זמן קצר אחר כך, עלה בראשו של חמי לאמץ כלב. למשפחה הזאת מאז ומעולם היו כלבים. אין לי שום דבר נגד, אני אוהבת גם כלבים, אלא שאני יודעת שהם דורשים יותר השקעה של כסף, זמן, אנרגיה והרבה הרבה סבלנות שפשוט אין לי, לכן מעולם לא היה לי כלב. אמרתי "סבבה, לך למקלט שממנו אימצנו את החתול, בחר כלב שנראה לך, תצטרכו לבלות כשעה במשך 5 פעמים אחת לשבוע לפני שאתה לוקח אותו, כדי לראות שיש ביניכם כימיה ואת מידת המחוייבות שלך (זה הכלל שם, לא מקבלים כלב בלי זה), תשלם אגרת אימוץ ובבקשה". "לא", הוא אומר לי, "לא רוצה כלב משומש יד שנייה, מעורב, אני רוצה בורדר קולי גזעי ואני רוצה גור". (כן, ככה מדברים על יצור חיי, כאילו היה מדובר ברכב ממגרש למכוניות משומשות). לצערי, וזה משהו שאני מתקשה לסלוח עליו לבעלי, בעלי לא תמך בי בקטע הזה וגם התלהב ואמר "כן כן, גם אני רוצה". אה, רגע? זה הכלב שלו או שלך? "שלנו".
אמרתי פעם אחר פעם "אתה עובד בבקרים, גור כלבים צריך תשומת לב מסביב לשעון, על כמה וכמה גזע כל כך גדול, אינטלגנטי ואנרגטי כמו בורדר קולי. זה לא חיה שנועלים בבית ל-8 שעות! קח כלב מגזע קטן יותר או פחות פעיל, כזה שהולך עד למטבח ומתעייף, לא יהיה לך כוח לבלות שעות עם גור גדול ופעיל!". אז הוא החליט "את תעזרי לי, את ממילא לא עובדת". סליחה?! לא עבדתי כי עדיין לא הייתה לי ויזת עבודה, וזה לא עניינו אם אני עובדת או לאו, כי אני לא חיה על חשבונו. חייתי על החסכונות שלי ומהם שילמתי לו שכירות, גם כשבעלי היה בן עבודות ולא היה לו כסף - שילמתי. כשבעלי עבד, שילמתי את החצי "שלי". פשוט חוצפה כזאת גם בישראל לא ראיתי. אני צריכה לשלם לו שכירות, להאכיל אותו, לנקות אצלו ועוד לשמור על הכלב שלו! התחננתי לבעלי שישכנע אותו לקחת כלב מבוגר (מעולם לא היה להם גור) שכבר שולט בצרכים ופחות או יותר מחונך לבית. אין, כמו לדבר לקיר, גם בעלי, פתאום מצא את הילד הפנימי שלו וגם רצה גור כלבים. אמרתי "אתה לא רואה מה יקרה? בסוף אני איתקע עם הכלב כל היום ואתם רק תשחקו איתו קצת בערב לפני שהוא ילך לישון!". ברור, אף אחד לא הקשיב לי, וחמי, לטענתו, הוא מומחה עולמי לכלבים ויודע הכל ולא צריך עצות ממני (ולי במקרה יש תעודת עוזר וטרינר, שזה כלום, כן?).
 
בסוף התרח הזה הלך ומצא מרביעי כלבים (אפסים שיושבים על דמי אבטלה ועושים כסף שחור מהצד ממכירת גורים - אני שונאת את התעשייה הזאת והאנשים האלה) עם מחיר פחות מחצי משווי השוק לגור גזעי מגזע זה (מעניין למה. פלילי?). מכיוון שלא יכולתי למנוע את האימוץ הזה, ניסיתי לפחות להיות מעורבת בבחירת הגור, לבחור אחד יותר נינוח. גם לא עזר. בחרו את ה-2 בגודלו מכל השגר, שהשתולל הכי הרבה, ברח לו הכי הרבה פיפי וכל הזמן ניסה להיכנס בסורגים (אולי גם את הפחות חכם מבין ה-9). ואיך לא? במשך כל הסתיו אני הייתי תקועה עם כלב (שלא ביקשתי). הכלב השתולל כל הזמן כמו שד, מילא את החתול שלי בריר, עולה על רהיטים, השתין וחרבן על כל השטיחים (זאת אף על פי שהיה בחוץ, הוא לפעמים עשה צרכים בבית שניה אחרי שהיה בחוץ) ואפילו על ספה אחת (!!!) שפעם אחת הצלחתי לרחוץ את הכרית, בפעם השנייה הוא עשה על הבפנוכו שמתחת לכרית ונאלצנו לזרוק את הספה. חמי אפילו לא התנצל. להיפך! הוא צחק! כמעט את כל השטיחים זרקתי כי כבר לא נשאר לי ידיים לשטוף את זה.
 
ערב אחד, בעלי וחמי הלכו יחד לשתות בפאב של הכפר ואני נשארתי עם הכלב (כן, זה קרה הרבה). אותו ערב הכלב נשאר בדירה של חמי ואני רק הוצאתי אותו לטייל. כשנכנסתי, ראיתי שהכלב שלשל מים שחורים בכל הדירה של חמי. נבהלתי, שלחתי הודעה לבעלי, פחדתי שהוא חטף PARVO (עוד לא היו לו כל החיסונים ולמרות זאת, חמי היה מוציא אותו עם כלבים אחרים ולרחרח ולעשות כל מה שאסור לעשות עם גור שלא השלים את כל החיסונים שלו). בעלי הגיע בריצה תוך חצי שעה (3ק"מ). בינתיים ניקיתי הכל ו... הוא שוב שלשל, ושוב ניקיתי. אפילו לא כעסתי כבר, רק פחדתי שהכלב ממש חולה. חמי? חמי ישב ושתה כמו גמל עוד 3-4 שעות ואז בא וישב ואמר "אוי בטח אכל קקי עוד פעם", כאילו כלום, אלא שעוד בבר כשבעלי קיבל את ההודעה ואמר לו, הוא עוד רב איתו וטען שאני הרעלתי את הכלב (!!!). באותו לילה בעלי אמר "זהו, אנחנו עוברים דירה". למחרת בעלי שינה את דעתו. רציתי למות.
 
באותה תקופה חמי היה מתכתב עם מספר נשים באינטרנט (ניסה לפתוח פרק ב'?) והיה מתרברב בפניי, במיוחד על אחת שהוא "ננעל" עליה. זה כשהוא לא היה מלכלך על חמתי. פתאום ערב אחד הוא הפסיק. (המשך בפרק ב')
לצפיה ב-'פורים... סקרנית לדעת אם יש מסורת '
פורים... סקרנית לדעת אם יש מסורת
20/03/2016 | 06:50
24
344
למי מכן של משלוחי מנות ואם כן, מי מכין למי ?

ואם אתן בדיאטה או סתם לא רוצות משלוח מסיבה אחרת כלשהי ובכל זאת מביאים לכן ,החמות למשל עם משלוח לכם ומשלוח נפרד מתוק לנכדים,  האם הייתן מסרבות?

ומה הייתן מציעות לאותה חמות שאוהבת  להכין ולקשט ולתת לחברים ומשפחה ולא שוכחת שום ילד ונכד והם קבוצה שלמה מאחיות וחברים ודודות ודודים  והמשלוחים מתוקים והם שמחים  אבל פעם ועוד פעם, הבן דווקא מסרב לקבל (נותן גיחה לאכול ולקחת לעבודה) אבל לילדיו ומשלוח עבורם אומר לי "אימא, אימא לא".

אז מתלבטת השנה אם להכין לממתינים (כבר הודיעו לי : ) ולדלג  על הבן ומשפחתו או לא להכין  יותר ולשבור מסורת?  

תודה לעונים
לצפיה ב-'אצלינו במשך השנים'
אצלינו במשך השנים
20/03/2016 | 08:29
1
152
הרבה דברים השתנו. בגלל נסיבות החיים.
ולמדתי 'לזרום' עם השינוי.ולא להצטער עליו.
(אגב, זה נכון לא רק לגבי משלוחי מנות--למשל,
בשבוע שעבר נודע לי בן דוד חיתן נכד, ולא קיבלנו הזמנה.
וואלה באמת אין איזה קשר ברצף, אז מה קרה?)
 
לגבי פורים---
אני שולחת למי שחשוב לי. 
ילדי רחוקם וזו הקרובה יש לה מחויבויות שלה--אז פלא.
ולא הכל מוכרח להיות 'דביק' וביחד.
למדתי את זה, ולמדתי להנות מזה.
 
לצפיה ב-'תודה mykal'
תודה mykal
20/03/2016 | 08:51
30
לצפיה ב-'יש סיבות לשבירת מסורת'
יש סיבות לשבירת מסורת
20/03/2016 | 08:46
1
160
באופן אישי בתור אחת שנאבקת עם משקל עודף ובעלת ילדים דקים. תועפות הממתקים והעוגות הנוחתים במשלוח המנות מהווה בשבילי הפרעה קשה בתוך הכית. ולכן, יש לי נטיה להגיד "תודה רבה" ולזרוק לפח לאחר שהמעניק (הלא מתחשב) הלך לדרכו והילדים טעמו ואיבדו ענין. אולי יש סיבה שהבן מבקש לשנות? לא כדאי לשאול אותו? לחליפין, משלוח מנות יכול להיות שונה. לא מוכרחים אותם עוגות וממתקים אם הם בעיתיים, אלא אפשר משהו אחר אולי? 
לצפיה ב-'הבן מגיע ואוכל ולוקח לעבודה. לקטנים אני לא מביאה'
הבן מגיע ואוכל ולוקח לעבודה. לקטנים אני לא מביאה
20/03/2016 | 09:31
141
ממתקים.  אולי מניחה אחד או שניים ויש פעוטות שמקבלים גם מוצץ ואו בובת בעל חיים אבל עטוף יפה...
השנה מתלבטת כי קיבלתי לא שנה שעברה מאחד קרוב.  
אני פוחדת שאכין ולא אשלח יראה לא טוב.
 
לצפיה ב-'כאשר היינו בארץ נהגתי להכין משלוחי מנות אפויים '
כאשר היינו בארץ נהגתי להכין משלוחי מנות אפויים
20/03/2016 | 10:58
130
חמותי סוכרתית כך שדאגתי לפנק אותה בדברים ללא סוכר שמתאימים לה.
 
בנוגע למקרה שהעלית- אני אומרת "לא בכוח"- לא רוצים, הפסד שלהם.
לצפיה ב-'אנחנו נאלצנו "לחנך" את חמותי וגיסתי לאורך השנים'
אנחנו נאלצנו "לחנך" את חמותי וגיסתי לאורך השנים
20/03/2016 | 14:37
1
176
משתדלת מראש לברור מילים כדי לא להעליב את פותחת השרשור, אבל הנה מנקודת מבט של כלה ובן:
הילדים שלי לא תינוקות (בני 11 ו-7 וחצי). מאז שנולדו מקפידים על תזונה. כן אוכלים אצלנו ממתקים בבית, אבל בכמות מוגבלת ומאיכות סבירה. לקח לנו שנים להסביר לחמותי וגיסתי (נטולת הילדים, שהבנים שלי הם סוג של פיצוי עבורה) עד כמה צבעי מאכל הם רעל. עד שלא זרקנו מול עיניהן את הממתקים שהן קנו לילדים, שהיו עמוסים בצבעי מאכל, הן לא הפנימו.
כל שנה גם בחנוכה וגם בפורים הן נהגו להכין סוג של משלוחי מנות לילדים, כשכל אחד קיבל אריזה המכילה כמות שגם לגדוד בצבא הייתה מספיקה לשבוע.
בפעם הראשונה שזה קרה, בקשנו בנימוס לדלל את כמות הממתקים לפעם הבאה (לא רצינו לבייש ליד הילדים).
בפעם השנייה שזה קרה, בקשנו שוב לדלל את הכמות. מאותו רגע התחלנו להעביר ביקורת בעצמנו. בקשנו לראות את הכמות שהכינו לכל ילד לפני שנתנו לילדים, הוצאנו ממתקים שלא נראו לנו באיכות סבירה (אפילו ביחס לממתקים...) - שוב, צבעי מאכל וכו', ודללנו בכמות. משנה לשנה בהחלט הייתה למידה והיום אין בעיה עם זה. הילדים מקבלים כמות הגיונית וסבירה, וסוף סוף בלי צבעי מאכל. אבל לקח לנו הרבה שנים להעביר את המסר הזה....
מבחינתי כשולחת משלוחי מנות, היו שנים שאפיתי והכנתי משלוחי מנות לכל המשפחה. השנה כבר לא - ההורים שלי בחו"ל, חמותי עם סכרת ואסור לה בכלל דברים עם סוכר, חצי מהמשפחה בדיאטה.. בקיצור, אין בשביל מי לטרוח
לצפיה ב-'תודה הפוך עם ראש כפול. זה בסדר ולא מעליב'
תודה הפוך עם ראש כפול. זה בסדר ולא מעליב
20/03/2016 | 15:38
109
כשאני מכינה אני משתדלת לתת בהתאם כלומר, חמותי והוריי  למשל ולנכדים הקטנים כאמור לא נותנת סלסלות ממתקים אלא שמה לכל אחד בודדים ממש גם אחד או שתיים והשאר דברים קטנים חמודים. אם פעוט, או ילד,  בקבוק, מוצץ, רעשן מתאים לגיל ובמבה לתינוקות. לגדולים יותר גם בעל חיים צעצוע או משחק חשיבה עוטפת ומניחה בפנים שניים שלושה ממתקים אך עטוף יפה.
חמותי והורי היו מקבלים סלסלות מעשה ידיי ולחברים חלק גם קונה.
 
עכשיו שאתם כותבים כאן על הדיאטות למיניהם חשבתי שאם יוחלט לתת למשהו שרוצה לשמור מפני סוכרים ושומנים, אכין או אקנה משהו דיאטתי...אחשוב על זה כי אני מתלבטת אם לתת השנה.
תודה :)
לצפיה ב-'אגב, לו אני במקומך - הייתי מכינה בשמחה לממתינים'
אגב, לו אני במקומך - הייתי מכינה בשמחה לממתינים
20/03/2016 | 15:28
1
102
ומאחר והבן מסרב לקבל עבור הילדים, הייתי מכבדת את בקשתו ולא שולחת ממתקים או מתוקים כלשהם להם. כן הייתי חושבת יחד איתו מה יהיה מקובל עליו. אולי ספר,  אולי חוברת עבודה לפורים עם חבילת צבעים.. משהו אחר שהוא לא מתוקים.
לצפיה ב-'תודה רבה. '
תודה רבה.
20/03/2016 | 23:52
13
לצפיה ב-'משלוח מנות לא חייב להיות מתוקים. להיפך.'
משלוח מנות לא חייב להיות מתוקים. להיפך.
20/03/2016 | 17:24
1
96
המטרה המקורית של המשלוח היא מתנות לאביונים. כלומר - לתת אוכל למי שאין לו. בשום מקום לא כתוב שהאביונים רוצים דווקא חצי קילו סוכריות וחמישה קילו עוגיות... 
 
המטרה במשלוח זה לשמח.  
אז עדיף לתת משהו שישמח את המקבלים, ולא יגרום להם טרדה או צער
 
אפשר להכין, ואני מכירה לא מעט אנשים שעושים את זה, משלוחים מקסימים שאינם ממתקים. למשל -
 
מישהי שאני מכירה הכינה ״משלוח גמדי״. עגבניות שרי, מלפפונים גמדיים, גזר גמדי, פירות יער... הכינה, קישטה יפה, וזה היה מתוק ומקסים ומושקע.
 
מישהי אחרת אפתה לחמניה נחמדות ומיוחדות, ושמה במשלוח ביחד עם ממרחים (כאלה שנשמרים לאורך זמן, ככה שלא חובה להתפטם בו ביום שמקבלים המשלוח). 
 
מישהו אחרת נתנה פשטידות שהיא אפתה.
 
אני לא מסרבת למשלוח, אבל אם הוא לא מוצא חן בעיני - אעביר אותו למישהו אחר, או לפח (אם הוא לא איכותי לדעתי. כל מיני ממתקים עשרה בשקל).
 
לצפיה ב-'אני משלבת ולרוב לא נותנת לכולם אותו דבר. '
אני משלבת ולרוב לא נותנת לכולם אותו דבר.
20/03/2016 | 23:56
70
שוב, הבן כן אוכל ו"חוטף" משלוח לעבודה.
לצפיה ב-'אני לא מכינה ולא שולחת'
אני לא מכינה ולא שולחת
20/03/2016 | 17:56
12
148
ולגבי המקרה שלך, אל תכיני. לא יודעת מה הסיבה שהם כה נחושים בדעתם אבל נשמע שהם די באנטי אז לא צריך. לי נראה שלו אני במקומה של כלתך ובהנחה שהיא מקפידה מאוד על כל הנושא של ממתקים, הייתי בכל זאת לוקחת, מחייכת וחורקת  שיניים כשהילדים אוכלים ממתק או שניים. אחר כך, כשאף אחד לא רואה, הייתי נפטרת מהם בשקט. בעיני העניין של הכבוד ושל חוסר הרצון לפגוע חשובים יותר מנושא הממתקים ובואי נגיד שמדובר בפעם, פעמיים בשנה.
יחד עם זאת, יש כנראה סיבה לכך שהיא מסרבת, אני לא יודעת מהי, אבל נוצר מתח סביב הנושא הזה, אולי היא או הם חושבים שאת לוחצת מדי ולא מתחשבת בדעתם או סיבה אחרת , אז וותרי. הכנת משלוח מנות אמורה להיות משהו משמח ואם נגרמים מתח ועגמת נפש לאחד הצדדים או לשניהם, סימן שצריך להפסיק.   
ואם הבן שלך עובר אצלך לאכול, דברי איתו על דברים שנעים לו לדבר עליהם ואל תבזבזי את הזמן שלכם ביחד על ויכוחים. חבל. 
לצפיה ב-''
20/03/2016 | 21:06
2
16
לצפיה ב-'מכירה הרבה שלא עושים זאת. אני רגילה'
מכירה הרבה שלא עושים זאת. אני רגילה
20/03/2016 | 23:58
1
92
אבל משום שסורבתתי שנתיים ברצף מהבן שלי וכלתי התלבטתי.
לצפיה ב-'זה אבל ברור'
זה אבל ברור
21/03/2016 | 00:15
72
הם יודעם שאת רגילה--הם מסרו סרוב,
למה 'צריך כאילו בדוקא' 
את לא חרשת, לא טפשה--הבנת--תודה לא תקבלו.
אחרים אומרים תודה--תני להם.
איך ויקה כתבה--הבן בא לאכול--תצחקי, תדברו על פוליטיקה עולמית,
לא על ---רציתי--אמרתם לא....החלטתי...
עזבי, תתעלמי תמשיכי רגיל..
לא קרה כלום.
 
לצפיה ב-'אז זהו. שלפני שנה החלטתי לא לעשות להם משלוח'
אז זהו. שלפני שנה החלטתי לא לעשות להם משלוח
21/03/2016 | 04:23
8
114
(גם לא להוריה שסירבו) וכן עשיתי לשאר בני משפחתי (שאהבו לקבל) וקומץ חברים ששמחו. הבן שאל, למה לנו לא? אמרתי כי לפני שנה לא רציתם ואני לא מכריחה. הגיע, אכל בביתנו, לקח לעבודה וזהו.
 
השנה אני מבולבלת....אבל מקסימום לא אכין....
לצפיה ב-'אני חושבת שאת משקיעה בזה יותר מדי אנרגיות. כולה משלוח מנות'
אני חושבת שאת משקיעה בזה יותר מדי אנרגיות. כולה משלוח מנות
21/03/2016 | 07:12
5
98
אל תעשי מזה כזה סיפור. תכיני אחד גם להם, תני לו כשיבוא. ירצה, יקח. לא ירצה - תני למישהו אחר או תהני בעצמך. וזהו. אל תעשי מזה יותר ממה שזה.
לצפיה ב-'מסכימה, ופותחת דרך זה נושא כללי,'
מסכימה, ופותחת דרך זה נושא כללי,
21/03/2016 | 07:48
3
98
הום בבוקר שוחחתי עם בעלי--והגבתי על משהו בעבודה שלו--
'כולה--אמר כך וכך, ורצה לעשות ולא עשה...."
נכון, כולה--כולה.....
כשפורטים כל מקרה לעצמו---אז באמת השומע והמשתתף--
מתיחס "לכולה..." (אני לא חולקת ולא מזלזלת בזה שכך אנחנו חושבים ואומרים)
אבל --פתאום שמעתי את עצמי עונה כך לבעלי---שענה--אהממממ ולא הוסיף,
ואז הבנתי---שגם האמירה אליו מלווה בשפת גוף ובטונציה--שלא הייתי שותפה להם.
והבנתי, שזו לא אמירה בודדת, זה סימפטום---שיש עוד התנהגויותואמירות קודמות,
וזה רק עוד פעם שמתישבת על הרבה פעמים קודמות ואחרות,
אז כשמנתקים ומספרים יחידה אחת--זה "כולה.." אבל הכל ביחד זה משקע ואוירה
שקשה להתעלם ממנה.
 
וכתבתי את זה לא כי אני חולקת עליך---(עשיתי עכשיו לפני עשר דקות אותו הדבר
זה התבקש)אלא כדי לסדר לעצמי ואולי לעוד קוראים/ות את המחשבה--
איך דברים נבנים ומתגבשים במערכות יחסים.
לצפיה ב-'תראי, אני הרי לא באמת מכירה את פותחת השרשור'
תראי, אני הרי לא באמת מכירה את פותחת השרשור
21/03/2016 | 09:23
1
84
רק קוראת את הפוסטים שלה ואצלי מייד מהדהדת חמותי. ברור שישנה אפשרות סבירה וקיימת שהכיוון שאליו אני לוקחת את הפוסטים שלה הוא אישי ואך רק אישי שלי, מתוך החוויות שלי. אבל הפוסטים שלה מאוד מזכירים לי את הלך המחשבה של חמותי.
לו חמותי הייתה כותבת בפורומים, אני בטוחה במליון אחוז שהיא הייתה כותבת דברים מאוד דומים עלי ועל בן זוגי. לצערי הרב, היא טיפוס שלאורך כל חייו תמיד מחפש ממי להעלב, מי דיבר אליה לא יפה, מי התנהג אליה לא יפה, מי פגע בה, מי לא עשה משהו שהיא חשבה שהוא צריך לעשות וכו וכו וכו. בכל הזדמנות שלא תהיה היא תצליח למצוא משהו שעשו *לה*.
אז שוב - אין לי שמץ של מושג אם זה באמת העניין כאן, אבל היו כמה אמירות שבאמת נשמעו לי בכיוון הזה, וזה מה שהוביל אותי להגיד שכולה משלוח מנות. בואי לא נעשה מזה יותר מזה. וגם אם יש מערכת יחסים ארוכה מאחורי העניין, עדיין לא צריך להפוך משלוח למנות ליותר ממה שהוא. משלוח מנות ותו לא.
אם מאוד רוצים, גם משלוח מנות יכול להפוך לאבן נגף, ואפשר לשים אותו בהקשר רחב של מערכת יחסים וכו וכו וכו. ההמלצה האישית שלי? להשאיר את משלוח המנות כמשלוח מנות ותו לא , ולא להפוך אותו למשהו גדול יותר.
לצפיה ב-'את ממש צודקת במשפט שלך'
את ממש צודקת במשפט שלך
21/03/2016 | 09:47
74
שאנחנו עונות מהמקום האישי שלנו,
ואני בפוסט הקודם התיחסתי
לחויה אישית שלי מהשיחה חצי שעה קודם בבית עם בעלי
ולכן ברור לי שאת 'רואה' את ההתנהלות בדומה לחמותך,
ואני בהחלט מסכימה שזה 'משלוח מנות' ולא יותר מזה.
אני רק תהיתי בגלל זה--אם זה *רק* משלוח המנות, אם זה הדרך לומר את הסרוב,
אם מתלוים לזה עוד רגשות.
 
מבחינת התגובה שלה מה לעשות--יש תסכול לתת לכולם רק לא לילד ולנכד שלך,
אבל אני מציעה לה--לשחרר, אני שמחה לתת למי ששמח לקבל--
אתם לא רוצים--אז לא! 
חמיות--הן בוגרות לעשות עבודה עם עצמן בתחום הרגשי.--לא להפגע ולהחליק,
קשה אבל מאפשר קשר אפילו מרוחק הוא עדין קשר.
לצפיה ב-'תודה mykal.'
תודה mykal.
21/03/2016 | 13:29
15
לצפיה ב-'תודה ראש כפול :)'
תודה ראש כפול :)
21/03/2016 | 13:26
14
לצפיה ב-'במקרה זה '
במקרה זה
21/03/2016 | 08:15
1
96
הייתי מרימה אליו טלפון ומנסה להבהיר שהכנת המשלוח משמחת אותי, ולאור תגובתו הרנדומאלית בשנתיים האחרונות, הייתי רוצה לדעת האם תשמח אותם גם.
 
לצפיה ב-'תודה נומלה :)'
תודה נומלה :)
21/03/2016 | 13:32
10

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא: מיסוי ועבודה באופן עצמאי
אירוח בנושא: מיסוי...
בתאריך 24/10 יתארח בפורום רו``ח אלירן הררי, אשר...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
אירוח בנושא היבטים משפטיים בהקמת עסק או חברה
אירוח בנושא היבטים...
באירוח תוכלו לשאול על היבטים ושיקולים משפטיים...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

בעלי מקצוע

פורום דיני עבודה ופנסיה
פורום דיני עבודה ופנסיה
עו
עו"ד גלעד רמתי
פורום טיפול זוגי
רוצה להתייעץ לגבי זוגיות?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ